גליון 2190 מתאריך 22 באוגוסט 1979

הוא כאן!
סבן• אפ-האמריקאי התוסס בבקבוק הירוק,
שכה הרבית לשמוע עליו.
מעתה: ,ם תוכל להנות מ טע מו-
הטעם של מאות מיליוני מעריצים ברחבי תבל,
ילדים ומבוגרים כאחד.
לחיים תוססים פי שבעה, למסיבות מרתקות פי שבעה,
יש לך עכשיו את ם בן״אפ-
המשקה ללא צבע מאכל.

חדש! ם בן״אפ האמריקאי
גם בישראל

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת וחמינחלה: תל...136
מען_ם בוקים:

אביב, רחוב גורדון ,3טל 243386 03 תא־דואר
״עולמפרם העורף הראשי: אורי אבנרי. העורף ג אלי תכיר • עירו־מישנה:
יוסי ינאי י עורף־תבנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: ענת יש־ראלי.
צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין י ראש המינחלה: אברהם
מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל: העולם חזה
פיטץ ; .וחלקת
ב! ,רחוב כ^־
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב,
״ י אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי כע

קורא יקר בשם אהרון אמסטר, מרח׳
מניה וישראל 3באפקה, תל־אביב, פנה
אלי בתמיהה רבה.
״שמעתי הערב בטלוויזיה את דבריך בעניין
הסרת חסינותו של ח״כ שמואל
פלאטו־שרון, ואני מסכים איתך בהחלט,״
הוא כותב .״יחד עם זאת קראתי ידיעה
שהעולם הזה הועמד לדין באשמת הסתה
לאי-ציות (בכוחות המזויינים) ,ואתה, כעורך
העיתון, לא צורפת כנאשם, בגלל חסי־נותך
הפרלמנטרית.
״אני חושב שבתור לוחם ללא־חת למען
הצדק, מוטלת עליך החובה להסיר את
חסינותך ולעמוד למישפט יחד עם העי־תון_-,ולא_להסתתר_
תחת חומת החסינות.״
דברים נאים.־ למרבה הצער׳ ,הם מבוססים
על אי־הבנה.
אין חבר־כנסת יכול לבקש את הסרת
חסינותו. על פי חוק, יש רק גורם אחד
הזכאי לבקש זאת: היועץ המישפטי לממשלה.
והנה,
הפלא ופלא: אותו יועץ מישנד
טי, שהגיש את כתב־האישום נגד העולם
הזה ואלי תבור בעוון פירסום מיכתב למע רכת,
ל א ביקש את הסרת חסינותי, ולא
העניק לי את המקום המגיע לי, בראש
רשימת־הנאשמים.
מדוע? לשר־המישפטים, שמואל תמיר,
פיתרונים. אולי חשש מפני תגובת הכנסת,
אילו הופנתה אליה בקשה כזאת. אין
הוא מעוניין שהכנסת תדון במעשה־שע-
רורייה זה, שריח עז של נקמנות פרטית
נודף ממנו ומזהם את האוויר.
הצהרתי בעבר, ואני מצהיר כאן שוב
חגיגית, שלא זה בלבד שלא אתנגד להס רת
חסינותי, אלא אף אבקש מן הכנסת
להיענות לבקשה כזאת מטעם היועץ ה־מישפטי,
אם תבוא. המישפט הזה יתנהל
על חופש־העיתונות במדינת־ישראל ועל
חרות־המצפון של האזרח, נגד שרירות-
הלב וכוודהרודנות של השילטון. אנחנו
מתכוונים לנהל את המישפט כפי שהיה
מנהל אותו שמואל תמיר עצמו, לפני עש רים
וחמש שנה, לפני שהפך למה שהפך.
על כן אני מציע לקורא אמסטר לפנות
אל שר־המישפטים, ולבקש ממנו שיורה
על פנייה לכנסת להסרת חסינותי.

מי כ תג מפוברק רכי םתמ הו על כמד, התבטאויות של
שר־המישפטים ואנשיו, שליוו את הגשת
המישפט הפלילי הזה.
בכתב־האישום נאמר כי המיכתב, המשמש
עילה לתביעה ,״נחזה״ כאילו נכתב
בידי אחד, בנימין ציטרין. לאחר מכן הודיעו
שכירי־הפה של השר תמיר כי האיש,
בני ציטדין, כלל אינו קיים, וכי העולם
הזה פיברק מיכתב־למערכת בשם אזרח
פיקטיבי. נרמז שעשינו זאת כדי לפרסם
הווולוז הזה ה 10ל

דבר־הסתה, מבלי שהיה לנו האומץ לח תום
עליו בעצמנו.
לצערו של השר תמיר, הופיע בינתיים
בני ציטרין והזדהה. נסתבר שהאיש חי
וקיים, והיועץ המישפטי מיהר לצרף גם
אותו לכתב־האישום.
נשאלת השאלה: איך עלה בכלל על
דעתו של שמואל תמיר הרעיון המעוות
ש9יברקנו מיכחב זה?
יתכן שאת התשובה לכך ניתן למצוא
בפרק בסיפרו של ד״ר יונחן בדר, הכנסת
ואני, שהופיע זה עתה (ראה עמודים
.)56—57
זן חד מסיפוריו המרתקים ביותר של ה־ח״כ
לשעבר הוא הסיפור על המשבר ב־תנועת־החרות
בשנת ,1966 כאשר עורך־
הדין שמואל תמיר עשה כל שביכולתו כדי

בשנותיו האחרונות התיידד ירמיה הל־פרין*
עם שמואל תמיר ועם מקורביו.
הוא עזב את תנועת־החרות יחד עם תמיר
בחורף ,1953—1952 אך כולנו שמרנו לו
ידידות: היה אציל-נפש, אבירי, בעל די־מיון
ויוזמה, מבריק, מקורי, אחת מן ה דמויות
הבולטות בימים ההם. אהוב על
ראש בית״ר, ידיד שלנו, אורח בביתנו
בקראקוב, חלוץ ומחדש עד סוף ימיו.
אלמנתו יקרה לנו, וגם תמיר המשיך לקיים
איתר, מגע ידידותי.
אחרי שמרידור גילה את כתובתו של
״רוזנבאום״ — ולכתב הארץ נודע כי נבדוק
את העניין, הופיע אצל גב׳ הלפרין
עורך־הדין שמואל מינצר, וביקש ממנה
שאם ישאלו אותה על רוזנבאום, תשיב
שהוא היה דייר־מישנה שלה, וכי הוא
ממשיך להשתמש בתיבת־הדואר שלה גם
אחרי שעזב את דירתה.
היא השיבה למינצר כי היא רוצה להתייעץ
בעניין זה עם תמיר. הוא הסביר
לה :״אני בא דווקא מתמיד.״ אף־על-
פי-כן היא טילפנה, בנוכחותו של מינצר,
אל תמיר, סיפרה לו על בקשת מינצר —
ותמיר השיב :״תעשי כמו שאמר מינצר.״
רק אחר־כך קראה הגברת הלפרין את
מיכתבו של ש׳ רוזנבאום בהארץ (העתק
נשלח לה באופן שיגרתי מהארץ) .היא
נדהמה וביקשה להיפגש עם בגין. הוא
הרגיע אותה בטלפון: איש לא יחשוד
בך בקשר עם מיכתבו של רוזנבאום. ורק
ביום ההוא ( )15.8.66 השיגה פגישה איתו
וסיפרה לו מה שסיפרה לי.
השגתי אצל גרשום שוקן, עורך הארץ,
תצלום מיכתבו של ש׳ רוזנבאום, והתברר
שזה כתב-ידו של חיים אמסטרדם, אחד
מתומכיו הנלהבים של תמיר...
.יזמתי פירסום של כל הפרשה בעיתון.
מרידור הגיש למרכז את התפטרות ההנהלה.
היה ויכוח סוער גם על הצעת ״האופוזיציה״
להביע אי-אמון לבדר. ההצעה
נדחתה ברוב־קולות ניכר. ברוב־קולות דומה
נתבקש מרידוד להרכיב הנהלה חדשה.
בישיבה נוספת אושר הרכב ההנהלה...
בית הדין העליון של התנועה פעל גם
הוא, אחרי שהוגש לו כתב אישום נגד
אמסטרדם, מינצר ותמיר...
;..מרידוד הגיע להסכם עם תמיר ועם

את המישפט, ללא הנמקה. בית-הדין דחה
את הבקשה — קיים ישיבות נוספות, שסע
במישרין את עדותה של הגברת הלפרין,
ופסק: להשעות את חברותו של תמיר
בתנועת־החרות לשנה אחת, ולפסול אותו
לתפקידים בתנועה לשנה נוספת. אמסטרדם
ומינצר עזבו את התנועה קודם לכן,
אחרי שהודו ברבים על חלקם בפרשה...

עד כאן סיפורו שד ד״ר כדר.

מסתבר, איפוא, ששמואל תמיר הוא מומחה
ותיק למיכתבים מפוברקים, הוא משוכנע,
מן הסתם, שכל האנשים דומים לו,
ושהכל משתמשים באותן השיטות שהוא
נוהג על פיהן.
לי, לעומת זאת, קשה מאד לעקוב אחרי
ו־,לדו־,מחשבות של השר תמיר. מדוע
ללכת בדרכים עקומות, כשאפשר ללכת
בדרך הישרה?
אילו רציתי לקרוא, מעל עמודי העולם
הזה, לחיילי-מילואים לסרב לשרת בשטחים
הכבושים — מה היה מפריע לי לעשות
זאת בפה מלא, בחתימתי, במדור
העומד לרשותי? יתר על כן, אילו הייתי
פחדן כזה, מה היה מפריע לי לעשות
זאת מעל דוכן הכנסת, שם אני נהנה
מחסינות שאינה ניתנת כלל להסרה, אף
לא על־פי בקשת היועץ המישפטי?
אכן, צריך אדם להיות בעל מוח עקום
מאד, כדי לחשוב שהייתי טורח לפברק
מיכתב-למערכת, בשם בדוי, כדי לבטא
דיעה בענייו שהוא -בעל משמעות מצפונית
ממדרגה ראשונה.

סיו ט
בקל קי לי ה

ראשי קלקיליה מספרים בגליון זה
(ראה עמודים )68—69 על פרשה עלומה:
הנסיון של ממשלת ישראל, בשלהי מיל-
חמת ששת־הימים, להשמיד כליל את העיר
ולמחוק אותה מעל פני האדמה.
הדבר יבוא לך כאפתעה מדהימה, ואולי
ייראה לך הדבר כבלתי־סביר. למרבה
הצער, עלי לאשר את הסיפור. הייתי מעורב
בו אישית.
לקראת סוף המילחמה ההיא, הגיעו אלינו
— מפי חיילים, שמצפונם הטריד אותם
ושהעבירו שדרים דחופים למערכת —
ידיעות על כמה מעשי־השמדה. במיבצע
מזורז נמחקו מעל פני האדמה ארבעה כפרים
באיזור לטרון. באותה שעד, פוצצו
באופן שיטתי בתי קלקיליה.
מיהרנו למקומות אלה וראינו את הדברים
במו עינינו. ראינו אח הדחפורים
מחסלים, בזה אחר זה, את בתי הכפרים
ליד לטרון. ראינו את חיסול העיר קל קיליה,
שמחציתה כבר היתד, הרוסה. רוב
הבתים נהרסו בצורה האופיינית לעבודת-
חבלנים. בדרך מקלקיליה לשכם פגשנו
במאות פליטים מייואשים, שגורשו מעירם
— נערות, ילדים, זקנים, נשים. צילמנו
את המראות המזעזעים.
חקירה מהירה גילתה את המניע למע שה.
ממשלודישראל דאז היתד, בטוחה
שתצטרך להחזיר את השטחים הכבושים
תוך ימים מעטים, כפי שקרה אחרי מיל-
חמודקדש. היא רצתה ליישר את הגבול
ליד לטרון וליד קלקיליה, וסברה כי מחיקת
העיר והכפרים תקל על כך. לא היה
לי ספק שהאיש שהגה רעיון גאוני זה
הוא שר־ד,ביטחון החדש, משד, דיין.
נדרשה פעולה מיידית. תפסתי בכנסת
את לוי אשכול, מנחם בגין, ישראל ברזילי
וכל שר אחר שיכולתי לארוב לו,
והעמדתי אותם על המעשים הנעשים.
הגשתי להם עדות מזעזעת, שגביתי מידי
עמום קינן, שהיה, כחייל, עד־ראייה לגירוש
האוכלוסיה מכפרי לטרון. הפצצתי
את הרמטכ״ל, יצחק רבין, בדיווחים.
הצנזורה של הימים ההם מנעה את פיר-
בדד (מימין) ותמיר (שמאל) מתקוטטים כמועצת־חרות ()1966
סום הדברים, ולא יכולנו לפרסם בהעולם
״אני בא דבקא מתמיר...״
הזה אלא את תמונות הפליטים.
כאשר התכנסה הכנסת, פניתי אל דיין
להפיל את ראש־ד,ממשלה הנוכחי, מנחם שוסטק לאמור: התובע מטעם המרכז, מעל הדוכן, הטחתי בפניו האשמות ותבבגין,
מהנהגת מיפלגתו, חרות.
(עורך־הדין יעקב נחושתן) ,יסכים להפס עתי את הפסקת המעשים.
כותב ח״ב־לשעכר כדר:
קת המישפט המתנהל נגד אמסטרדם, מיג-
איני יודע באיזו מידה עזרה פעולתנו,
ביום ה־ 26 ביולי (אחרי שכבר הושג צר ותמיר לשישה חודשים. התנאי לכך, אך עובדה היא שהשמדת קלקיליה הופההסכם
על הרכב ההנהלה החדשה של שתמיר יפנה לבית־הדין, תוך הכרה בסמ סקה לפתע.
חרות) ,הופיע בהארץ מיכתב-לעורך, הח כותו, ויבקש את דחיית־המישפט. במשך
לעומת זאת, לא עזרה מחאתנו לגבי
תום בשם ״ש׳ רוזנבאום״ ,ובו התקפות אותה תקופה תיערכנה בחירות לוועידת -הכפרים של לטרון. בשטח זה יושבים כעת
ארסיות ביותר על (אריה) בן־אליעזר ועל התנועה...
ישובים יהודיים, וחלקו הפך פארק להנאת
(מנחם) בגין.
...תמיר פנה אומנם לבית־הדין העליון המטיילים. אין הם יודעים מה התרחש
בין היתר נאמר בו על בגין :״צריך של התנועה במיכתב קצר, וביקש לדחות במקום זה.
להתפלל שאף פעם לא יגיע לשילטון.״
למרידור נודע, במיקרח, כי כתובתו של
* ירמיהו (״ירמה״) הלפרין היה אחד
״ש׳ דוזנבאום״ היא :״אצל רחל הלפרין, מחסידיו הססגוניים של זאב דבוטינסקי.
רחוב דובנוב ,2תל־אביב״ .הוא אמר ל בין השאר יסד את בית־הספר הראשון
כתב הארץ שהוא (מרידוד) יבדוק אח לחובלי־ים עבריים באיטליה, בימי סוסו־ליני.
העניין
(אך לא בדק).

17 שבץ

מכתבים

הסולם היה
חול ה או ל א חודר!?.

קוראים כותבים על מחלתו של
ראש־הממשלה, מנחם בגין׳ הדיווח
ב״חעולם הזה״ על המחלה
וההחלמה ועל כשירותו של בגין
לעמוד בראשות הממשלה.

שוב צדקתם בניתוח הרפואי שלכם,
לגבי מחלתו של ראש־הממשלה, מנחם
בגין. אם המצב יימשך כך, תוכלו להפוך
לעיתון לענייני רפואה.
רוזה בירמן, תל־אביב
לא עזר לכם העניין עם בגין. הוא פשוט
הבריא, וכל ההנחות הרפואיות שלכם
היו מצוצות מן האצבע.
אכי חרמון, תל-אביב
בגין אמנם קיבל חופשה מבית־החולים,
אבל השאלה היא אם הוא יכול להמשיך,
או אולי להתחיל, לנהל את ענייני המדי־

אבי כהן בליברפול.
אש״ף יושב שבעה על מות אחד מראשיו.

מתי יטרטר באזנינו תשדיר השירות
של ״אין עם מי לדברו״
אברהם שרץ, עין השופט

ע ל שוטר ו מ טלפג׳
מהנדס תל־אביבי מציע איך להביא
לכך שבדיונים לא יחבלו בטלפונים
הציבוריים, מכה שלא
ניתן להתגבר עליה, שפשטה במדינה.

הטלפון
הציבורי יפעל רק כאשר דלת־התא
סגורה. אם תולשים או שוברים חלק
ממכשיר הטלפון, תיסגר הדלת בלי יכולת
לפתוח אותה, ומכשיר אזעקה מיוחד
יזעיק את המישטרה. אם המישטרה תגיע
בזמן, תיעלם הביריונות הטלפונית הזו.
ה. ר .הדינגר, תל־אביב

העסק מ תפרק באמת
הצעות יעול לראש־הממשלה בעקבות
הכתבה ״העסק מתפרק״
(״העולם הזה״ .)2186

יש לי הצעה לראש־הממשלה מנחם
בגין. קודם כל להעיף את משה דיין מהממשלה.
האיש הזה פשוט מביא מזל
רע לכל ממשלה שבה הוא נמצא,
אבי ארביב, נתיבות
בגין צריך לעשות סדר בתוך הממשלה
שלו. וייצמן בוגד בעקרונות תנועת ה חרות.
חיים לנדאו כבר מבוגר מדי. מי

שער ״העולם הזה״ 2186
בריא וחולה
נה. אני מציע שאורי אבנרי יגיש הצעת
חוק המדברת על הצורך בבדיקה רפואית
לגבי כושרם של ראשי־ממשלה ושרים,
וגם להציע שתהיה זו בדיקה תקופתית,
לראות אם לא השתנה כלום.
אבי רז, צהלה
כל פעם שמאשפזים את בגין אני שמחה.
השינוי לא יכול להיות לרעה.
דליה אכיכי, קרית חיים

עד ערבי וספרדיים
על מדיניות מישרד־החינוך בנוגע
לחינוך בנושאים ערביים, שהונהגה
מאז נכנס זבולון המר לכהן
כשר-החינוך.

מאוזן:
)1חיידק ; )5פרח״גר נאה ! )10 שופט !
)11 צאצאה ! )13 גם אותה כבש יהושע •
)14 מן הטעמים! )15 לאן?; )16 שיר*
לכת צבאי! )18 אולם! )20 מילת־זירוו!
)21 תלם! )22 נישא! )24 נחל בעמק!
)25 מזמר! )26 קרן! )28 גוש־עפר! )30
נמוג ! )31 מידת־לח עתיקה ! )32 עליכם
להיות 34 אנרגיה ! )35 פרדס ! )38
נוגה ! )39 בת־קול ! )41 בתוכה ! )42 גשם!
)43 מכלי השחמה! )45 מונארך! )47 מספיק!
)48 שגב! )50 נזף! )51 מנעול
פטנטי! )52 מידת־שטח! )54 ממישפחת
המכרסמים! )57 דיברי־השמצה! )61 פרי-
בטן ! )62 גשם קפוא ! )64 רסיסי-לילה !
)65 אבא שלי! )66 הבל! )67 רך בצאן!
)69 מבני נוח! )70 ציפור־שיר קטנה!
)72 רגולאטור! )74 תבלין נפוץ! )75
קילל! )77 רעב גדול! )78 צינק! )81
מה הואז! )83 כן, באנגלית! )85 מלכד
סיקון הבקר! )86 כף־אשפה! )88 עלוב*
נפש ! )89 סופות ! )91 נהר באפריקה !
)93 מבין! )95 שלוש המכות הראשונות
(ר״ת); )96 בוסתן! )98 כיוון ש*; )100
ידיד ! )102 חוזר ! )103 מדקדק ! )104
יישוב ליד תל־אביב! )105 מן היבשות,

מאונך:

)1איצטבה ! )2מטבע יפאני ! )3גדול

בתורה ! )4סיומת לרבות ! )6מרושע !
)7נקיק! )8מיקווה־מים ענקי! )9בהש אלה:
ישיש! )12 גדול בתורה! )15האטמוספרה
מלאה בו! )16 כתובת! )17
מין קוץ! )19 סנדוויד! )20 פלא! )21
מכה ! )23 מזון אבותינו במידבר ! )24
כלי-עבודה ! )26 זעיר ! )27 תבלין מיזרחי
לקפה! )29 רכן על! )30 נראה כמו! )33
אוכל! )34 מלמד! )36 קיבוץ בגליל ה עליון!
)37 משמש לציפוי מתכות! )40
נוזל החיים! )41 מלחין גרמני נודע! )44
פקודה מפורשת; )46 בהשאלה: מרכז!
)47 עליך לדעת!! )49 מישפט; )50 כסות
לרגל ! )53 מתייסר בכאבים ! )54 מין גרם-
שמיים; )55 שמא! )56 עם זר! )58 מכשף
; )59 הטוב ביותר ; )60 קיבוץ בגליל
העליון! )62 ענף! )63 מוציא את הבר
מן התבן; )66 אל־היופי במיתולוגיה ה יוונית;
)68 הנחיות מפורשות; )71 גץ!
)73 לא הסכים! )76 בתוספת, ועוד! )77
גרם־שמיים; )79 כינוי לירושלים; )80
קידומת צרפתית! )82 בת־קול! )84 סיוע!
)85 משמש למילוי שמיכות! )87 מילת־יחס
נפוצה ! )90 הריגה בכוונה־תחילה !
)92 מאבני-הריחיים> )94 בושם מיקראי !
)96 שכווי; )97 צדע! )99 מכינויי האלוהות
; )101 עושה עיגול ! )102 רומס בעקבו;
)103 לא עבה.

נתגלגל לידי ספר בשם מקראות ישראל
חדשות לכיתות ו׳ ,שהודפס בתשל״ט
ויילמד בתש״ם. ומה תוכנו 1
מתוך 223 קטעי שירה, סיפרות, אגדות
ופואמות, רק 7עוסקים ביהדות המיזרח,
וגם אלה, לא כולם נכתבו על־ידי סופרים
שנולדו בארצות־ערב.
רק סיפור אחד נכתב על־ידי סופר
ערבי.
דן יהב, תל־אביב

ת ש די ר שירות שוקר•
על המצב במדיניות ובמשק ועל
תשדירי השירות בטלוויזיה.

שוב אנו שבים אל החיק הממוזג וחביהטרום־קונצנזואלית

של התחושה
לפיה ״אין עם מי לדבר.״
איגוד השוטרים התפרק.
מיקי ברקוביץ תפוס עם עלית.
בורג עסוק באוטונומיה ומזניח את כל
השאר.
מר ישראל עוסק בניפוח שרירי האגו.
שלום־עכשיו נמצאת בחופשת הסתגלות.

להעיך?

מי קודם
שצריך להיות הסגן של בגין הוא יושב*
ראש הכנסת, יצחק שמיר.
אביבה שטרן, תל־ אביב
>• הקוראה שטרן כתבה את מכתבה
עוד לפני שיצא לאור גליון העולם הזה
,2189 בו דווח על ההחלטה של בגין להעמיד
את יצחק שמיר כיורשו.
צדקתם בכתבה שלכם העסק מתפרק.
כל יום שעובר מוכיח כמה צדקתם. אבל
כדאי היה אולי לכתוב :״העסק מתפרק
באמת״ כדי שלא תהיינה שום אי הבנות
או תקוות־שווא.
רחמים סול, רמת-גן
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2190

כלבוטייפ

והן רב!!ו!•111 ן ימו?8כנ־!־ י ירי8?-מ ^ 5מ

סידרת הז־קים החדישים ט/ט-ס! זומ 80
70-1 <5
• מונה סרט עם זיכרון
• מנוע חדיש ׳רדטס־ותז
מבוקר נאה 50
• חיבור לאוזניות עם ויסות

כל הדקים בשיטת ץ,0018
ראש ,78.7עצירה אוטומטית
בורר קסטות 07ש 8£0שק*7
ומכסח קסטות עם ״פתיחה
רכה״ ע״י בוכנה מיוחדת.

עו צמה

ך1שז 1ז3ץ 5ץ1.8ם ם

70-1 <60
0מד הקלטה בשיטת
_וו7ד 8ץ ת 0סוטסו).
• פילטר מיוחד להקלטת
שידורי ו)7י) סטריאו
• מנוע ט ( 05 ללא מברשות)
מבוקר 70־301
• שתי יציאות 0וסט\/
ח <9 6ו7 0 -
• פיקוד אלקטרוני עם
אפשרות הפעלה מרחוק
• 58ז070ח 10ט* ומנגנון
000031
• נוריות לסימון מצב
ההפעלה
• אפשרות ל־9ח1ץ1ו !7בין
המיקרופון ומקור חיצוני
נוסף

*<2ו70 -

• מנוע?6מבוקר 501-70
• הפעלה קלה במיוחד

• מנוע חדיש ׳חיטם־וחד
מבוקר 70־801
• פקד 1£טו״) 50ת
• גישה נוחה במיוחד לניקוי
הראשים

70-115

• !5ע!ו — /מנגנון אוטומטי
לאיתור קטעים המוקלטים
על הקסטה
• מנוע סי[ מבוקר 70־501

למבקשים את הטוב ביותר

ה שבוע במאהה־ 2 0
מה אירע כמאה ה־20׳ כשבוע שכין ה־ 22 באוגוסט עד ה־ 28 באוגוסט
7כמדור חדש זה יסקור ״העולם הזה״ במה. מן המאורעות
שאירעו כ־ 78 השנים הקודמות כשבוע שבו מופיע הגיליץ.

מכחכים

1965
— 25.8השגריר הראשון של ישראל
במערב־גרמניה, אשר (״ארתור״) בן־נתן,
הגיש את כתב האמנתו.

1900

1944

1967

— 25.8הפילוסוף הגרמני פרידריו
ניטשה נפטר בגיל .56

— 25.8הצבא האמריקאי משחרר את
פאריס. הגנרל דה־גול נכנם עם צבא בע־לות־הברית
ומעביר את מושב הממשלה
מאלג׳יר לפאריס.

— 26.8הפרוטוקולים של זקני־ציון
החלו מתפרסמים בהמשכים בעיתון רוסי
בפטרסבורג.

1945

— 26.8השחקן היהודי אמריקאי, פול
מוני, נפטר בגיל .71
— 27.8בוטל עוצר־הלילה בירושלים
המיזרחית ובבית־לחם.
— 28.8ועידת חרטום ננעלת. התפרסמה
בגלל שלושת הלאווים: לא משא־ומתן׳
לא הכרה ולא שלום עם ישראל.

— 26.8המשורר, המספר והמחזאי ה־יהודי־צ׳כי,
פרנץ ורפל, נפטר בגיל .55
כותב הספר ארבעים הימים של סוסה

1970

1905

1911
— 22.8הגניבה הראשונה של המונה*
ליזה של ליאונארדו דה וינצ׳י. התמונה
נגנבה מהלובר על־ידי נגר איטלקי והתגלתה
שנתיים לאחר מכן.

1912
— 27.8הספר הראשון מסידרת טרון
הופיע בארצות־הברית — טרזן מלך הקופים,

דאג.

1948
— 22.8מטוס תובלה ראשון נוחת
בשדה־תעופה מאולתר בין רוחמה לשו בל
ופותח בכך את מיבצע אבק להטסת
תחמושת והספקה לנגב הנצור.

1952
— 26.8נתקבל חוק הנפט׳ המחייב
את מחפשי הנפט בישראל לשלם למדי נה
תמלוגים בעד הזיכיון.

1955
— 25.8בית־הדין הצבאי בצריפין
מטיל עונשי מאסר כבדים על 13 מעצורי
מחתרת צריפין.

1957
— 28.8הרמטכ״ל, רב־אלוף
דיין, יוצא לסיור באפריקה.

משה

— 28.8עדה גולומב, אלמנתו של
מפקד ההגנה אליהו גולומב ואחותו של
משה שרת, נפטרה בגיל .72

1971
— 2 3.8ראש עיריית חברון, השייח,
מוחמד עלי ג׳עברי, אורח העיר תל־אביב.
הפגנה גדולה של הפנתרים השחורים
בירושלים מסתכמת ב־ 23 עצורים, שישה
שוטרים פצועים.

1972
— 25.8הפרופסור ברוך קורצוויל
נפטר בגיל .63 היה ראש המחלקה לסיפ־רות
באוניברסיטת בן־אילן, מבקר סיפ־רותי
חשוב.

1975
— 22.8הברי קיסינג׳ר מתמנה כשר־החוץ
של ארצות־הברית אחרי התפטרותו
של ויליאם רוג׳רס.

1974
— 24.8סילביה זלמנסון שוחררה מ מעצרה
ברוסיה וקיבלה אשרת יציאה ל ישראל.

26.8צ׳ארלס לינדברג, הטייס ה ראשון
שחצה את האוקיינוס האטלנטי ב שנת
,1927 נפטר בגיל .72

פילוסוף ניטשה
25.8.1900

1975

1918

— 23.8אסא קדמוני, בעל עיטור ה התחיל
ממלחמת-יום־הכיפורים, גבורה להפגין
כנגד הממשלה.

— 27.8בשל מחסור בדלק מתבקשים
תושבי ארצות־הברית להשבית ריכבם
בכל יום ראשון.

1977

— 28.8שידור רדיו מיסחרי ראשון
בניו־יורק. המחיר 100 :דולר ל־ 10 דקות.

1926

1978
23.8.1926

דולף ואלנטינו, מת בגיל .31 מאות אל פים
היו בלווייתו.

עוד על פרשת הפקעת אדמות ה בדואים
על פי חוק המדינה החדש.

מעשה נבלה מחריד. מייד אחרי
הסכם השלום עם מצריים היה צריך לפתוח
במאבק נגד גירוש הבדואים מאדמותיהם.
הם אזרחי ישראל נאמנים, חלקם
אף שירתו בצה״ל.
רבקה תל, קיבוץ עמיר
הממשלה תכננה, מאחורי גבם של תושבי
פיתחת־רפיח, את עתידם, ללא שיתופם
המלא ומבלי לשאלם, וחוקקה חוק
דרקוני לגבי עתידם של בדואי הנגב.
אבל קיים הבדל קטן. בעוד שלתושבי .
הפיתחה מציעים 2—3מיליוני לירות, הרי
שלבדואים מציעים פרוטות, ועוד כמות
מים במשורה.
אני מציע לפנות גם את תושבי הפית־חה
וגם את הבדואים לגדר הטובה. שם
הם יוכלו ללמוד מה צפוי לכולנו.
דן רהב, תל־אביב
החוק של הבדואים נקרא ברוב הצביעות
:״חוק רכישת מקרקעין בנגב —
הסכם השלום עם מצריים.״ אפשר להחיל
אותו חוק על תושבי ימית והפיתחה.
אז תראו איך פתאום הוא לא יעבור
את הקריאה השנייה והשלישית בכנסת.
ג. כהן, גבעתיים

?בדון מסבר
על הכתבה שתארה את נסיבות
התאונה הטראגית שבה נספתה
שדרנית הרדיו נילי קינן (״העולם
הזה״ .)2187

תודה לכם על הכתבה. כידידה של
נילי, אני משוכנעת שגם היא היתה מודה
שהכתבה כתובה בעידון רב.
תמר, רמת־ גן
אני לא הכרתי את נילי קינן, אולם
הכתבה עליה בעיתונכם גרמה לי להיות

— 22.8נשיא קניה ג׳ומו קנייאטה מת
בגיל 88 במומבאסה.

מאהב ולנטינו

— 23.8המאהב הגדול של הבד, ד ר

ב דו א, זהלא אהודים

— 25.8ראש־הממשלה מנחם בגין
מגיע לביקור בבוקרשט. קרע בין שתי
הממשלות בנושא הזמנת אש״ף לוועידת
ג׳נבה.

1922

(המשך מעמוד )4

1927
— 23.8ונצטי וסקו הוצאו להורג ב־ארצות־הברית
על. כסא חשמלי. שניהם
פועלים ממוצא איטלקי, שהורשעו שש
שנים קודם לכן ברצח שני שומרים. אם
כי שניהם הוכיחו אליבי הם נידונו למוות.
1929 נילי קינן ז ״ל

— 23.8מהומות של ערבים בירושלים
ורצח יהודים הם תחילת מאורעות
תרפ״ט 17 .יהודים נהרגו.
— 24.8טבח בקהילה היהודית ב חברון.

טעם
טוב

דה־גול חוזר לפאריס המשוחררת

1959
— 23.8נחתם חוזה מולוטוב-ריבנט־רום
לאי־התקפה בין ברית־המועצות לגרמניה
של היטלר למשך 10 שנים.

1942
— 25.8הדוכס מקנט, אחיו הצעיר
של המלך ג׳ורג׳ השישי, נהרג בהתרס קות
מטוס שעה שהיה בדרכו לאיסלנד.

1943
24.8
האגן.

— הגרמנים כובשים את קופב־

25.8.1944

1958
— 24.8פורץ סיכסוך הדייג בין איסלנד
לאנגליה.

1962
— 22.8גיורא יוספטל נפטר בגיל
.50 היה מראשי מפא״י, מזכיר־המיפלגה,
שר העבודה, הפיתוח והשיכון. את תיקיו
קיבל יוסף אלמוגי.

430 — 23.8איש נהרגו באירן בש ריפה
שפרצה בבית־קולנוע שהוצת על־ידי
קנאי דת.
— 24.8שני פלגי ד״ש, זה של ה פרופסור
אמנון רובינשטיין וזה של ייג אל
ידיו החליטו להתפלג.
— 26.8השחקן הצרפתי, שארל בו־אייה,
מת בגיל .79
— 27.8ראש מחלקת ההתיישבות של
ההסתדרות הציונית העולמית, הפרופסור
רענן וייץ, מצהיר בתמיכתו להקמת מדי נת
פלסטינית ביהודה ושומרון.

עצובה. נילי היתר, כפי הנראה מאותן
בחורות נדירות ששילבו עבודה מהימנה
עם רגישות עצומה.
רחל אידלמן, תל-אביב

ע ל 1שי ובלבלה
מנהל מיפעל וסטודנט מתייחסים,
כל אחד בניפרד, לכתבותיה של
הכלכלנית אסתר אלכסנדר.

אני רוצה להתייחס לכתבה מי קונה וילות
ושמלות.
אני מנהל חברה המשווקת נעליים לב־
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2190

היחיד שהוא אפילו יותר בסדר מקפה מיובא
ויש גם הוכחות:

פרסום וימו־ יעקבסון
חנוורוז הזה 2190

מכ ת בי ם
(המשך מעמוד ) 6
30 חבויות, ומעורה גם בעולם הטקסטיל
הישראלי. חברתנו אינה מאפשרת לסוח רים
רווח גדול יותר מ־ 30 אחוז, ולא
500 או 600 אחוז כפי שכתבה הגברת
אלכסנדר. אנו לא יוצאי דופן, וכמוני
כרוב יצרני הנעליים בישראל.
אבקשכם לא לפרסם את שם החברה
אותה אני מנהל.
צכי רוטנברג, תל•־ אביב
המאמרים של אסתר אלכסנדר מרתקים
ממש. נראה כי היא מושכת חוג קוראים,

ע ות

לעוד

צודקת

שאני מכיר היום במדינה הזו. אמת כפי
שהתגלתה בגיליון ידיעות אחרונות. השאלה
היא רק, איפה צריך להיות ההמשך:
של הלירה במודעות האבל או של מודעות
האבל בתוך הלירה.
המשך מודעות אנל

אח מן ארטידי, בית שמש

ראה במרס!?
״ה ל ירה שלד״

הודות לכם נודע לי, כי יצחק רבין
הוא נשיא־המדינה, ככתוב במודעה ב־הארץ
(העולם הזה .)2185 עתה אני גם
מבינה, מהעיתון מבט שאני שולחת אליכם,
כי ח״כ ייגאל הורביץ, מלעם הוא
יושב־ראש תנועת החרות.
שלומית כהן, תל־אביב

ח״כ יגאל הורביץ

עמודים 31־30

יו״ר מרכז תנועת החרות

ידיעות אחרונות
28.7.1979

מבט

הפעם זו לא טעות דפוס, ונראה לי ש זו
לא טעות בכלל. זו האמת הכי גדולה

חללים הישראלים, מעידים על גזענות
מובהקת. יש להרעיש עולמות על כך.
יוחנן כנורי, ירושלים

להוציא אסהפ רו טו קו ל
על דיווחיו של אורי אבנרי מה־
3נסמ.

כלכלנית אלכסנדר
אפשר גם אחרת
דווקא מהסוג הטוב, אל קוראי העולם
הזה.
אבל אולי אפשר לראות את הגברת
פעם אחת בתמונה אנושית, בכל הגוף,
ולא בתמונה הזו שאתם תמיד מדפיסים.
רינה הלל, ירושלים

ג1ע*וח נוסח לו ד
על ההפרדה בין יהודים ללא-יהו-
דים בהנצחת זכר הטבח בנמל-
התעופה בו־גוריון.

ההתעלמות מהצליינים הפורטו־ריקנים,
שנרצחו בשעתו בנמל התעופה בן־גוריון
בלוד. ואי־ציון שמם יחד עם שמות ה־

העולם הזה אינו עיתון של של״י, וגם
לא עיתון שנועד לשרת את הפידסום ה עצמי
של אורי אבנרי. העולם הזה הוא
שבועון חדשות, ואין כל פרופורציה בדיווח
של אבנרי על עצמו ועל אלה שבאותו
שבוע הוא אוהב או שונא בקרב חברי
הכנסת.
כדי שנמשיך לקרוא את העולם הזה,
אנא הפסיקו עם מחוץ לפרוטוקול, או צמצמו
אותו בחצי.
אבי ונטע שומרון, הרצליה
הדיווחים של אבנרי מהכנסת היו משע שעים
בתחילה • ,אבל עכשיו הם משע ממים.
טוב שיש פגרה.
הרצל כן־יאיר, פתח־תקווה

13.7.1979

לירות בשנה
.)2186 , 2185

(״העולם

מד, אתם רוצים, שאש״ף שלכם ירצח
את בגין או את משה דיין? לא חשוב
כמה זה עולה, רק שהם יהיו בריאים.
אהרון מנסור, ירושלים
אין ספק שיש צורך בשמירה על אישים,
אבל השאלה היא אם צריך כל־כך
הרבה שומרים על כל אישיות ואם
צריך לשמור על כל־כך הרבה אנשים
החושבים שהם אישיות. מי היה מנסה
לרצוח את ארליך? או למה שמישהו בכלל
יחשוב על ייגאל ידין כמטרה?
רות ככדי, ירושלים
לא איכפת לי שישמרו על האישים
שלנו. להיפך. אבל למה שאני אשלם בש ביל
זה? אם ידין מוכן לשלם בשביל
שומר־ראש שישמור עלי, אהיה מוכן
לשקול אם אני מוכן לשלם בשביל שוטר־הראש
שלו.
ירוחם כן־גל, חיפה

פרשחבצלאל מיזרוזי
על הדיווח ב״העולם הזה״ על
מישפט ״הארץ״ בצלאל מיזרחי
וספיחיו (״העולם הזה״ )2184

שגעון שומר* הראש
על שתי הכתבות על שומרי-
הראש ,״הגורילות״ השומרות על
אישים, בתעריף העולה לקופה-
המדינה למעלה מ״ 100 מיליון

העולם הזה שמר על אובייקטיביות במשך
כל פרשת בצלאל מיזרחי. כאשר ניתן
פם ק־הדין חרג העורר, אורי אבנרי, מ-
אובייקטיביות זו ופיענח את פסק־הדין של

מישטרה
בו שה
חסרי ביצים, המשיכו להוציא תסכול-
כם בצעקה על קהל צפוף, על מפגינים
ועל נשותיכם, כאשר תחזרו לדירותיכם
הצרות. הכו עצורים לשיכוך זעמכם
מעורר הבוז.
המשיכו להסתובב ברחובות ולרשום
דו״חות קטנים למכוניות גדולות, שאותן
לא תזכו לראות אף פעם מבפנים.
סכנו את חייכם, פרקו פצצות, עיצרו
בגופכם מכוניות הנהוגות בידי מטורפים
ואיסרו שודדים חמושים.
אתם שפנים, איבדתם את כבודכם ה עצמי•
כאשר תתבוססו בביצה, זכרו את
דויד אופק, שניסה להוציא אתכם ממנה.
תזכרו אותו כאשר תקבלו את הלוקש
בסוף החודש, אבל אל תסתכלו בראי.
אורי בן־נון, ירושלים
שוב קרה שהעיתון היחיד שהגן על
־,שובתים׳ או המעורבים בסיכסוך עבודה
־,יה העולם הזה. יתר העיתונים התחרו
ביניהם במציאת שמות גנאי לשוטרים.
רנה אביטל־כהן, הרצליה

הזה״

השופטת המכובדת, כפי שהיה נוח לו,
ולא לפי רוח פסק־הדין.
אבל בכך לא די. מאז ממשיך העולם
הזה לכתוב על בצלאל מיזרחי. במדור
תשקיף (העולם הזה )2187 פורסם כאילו
עומדים להעמיד את מיזרחי לדין פלילי.
מאז הפירסום ועד היום לא העמידו אותו
לדין, ואתם לא כתבתם כלל ״סליחה טעי־יעל
כהן, תל־אביב

מה ש שים ׳ ש ה אדי ם ב קני ה
על דיווחו של יגאל לביב על קורות
הישראלים העובדים בקניה
(״העולם חזה״ ) 2184

כישראלי המתגורר כבר ארבע שנים בניירובי,
התפלאתי לקרוא את כתבתו של
יגאל לביב על הקשר בין זכריה דרוקרי
וגדי זאבי ושערוריית ראש עיריית ניירובי,
אנדירו נגומבא.
הישראלים בקניה אהובים וזוכים במלוא
הכבוד הן מהשלטונות והן מהאוכלוסיה.
לעם הקנייתי ברור לגמרי כי ללא היש ראלים,
שביניהם דרוקר וזאבי, בניינים
רבים לא היו נבנים בניירובי וכבישים
רבים, בכל רחבי קניה, לא היו נסללים.
מובן שיש תחרות וקינאה. המקנאים ה ראשיים
הם קבלנים גרמנים, שבאו בעיק־בות
גל התיירים הגרמנים. אלה מנסים
לשים רגליים לקבלנים הישראלים בכל
דרך ובכל מחיר. לפני כשבועיים היתד, גם
התפרצות אנטישמית באחת המיסעדות ה ידועות
של ניירובי, כשגרמנים שיכורים
תקפו שני ישראלים, שהיו מוכרים להם
קודם לכן, במילות גנאי אנטישמיות. מ-
מישטרה הוזמנה. בקניה רגישים להערות
על רקע גיזעי, והגרמנים הוכרחו להתנצל
ולעזוב את קניה.
עד כה לא נודע כלל, מלבד הכתבה של
לביב, על קשר בין שערוריית ראש־העיר
לבין הקבלנים. כל מה שהקבלנים הישראלים
עושים בקניה הוא לקבל וממנות־עבודה,
ואין הם קשורים כלל למדיניות
יצירת העבודה.
שימחה טלון, ניירובי

הפסטיבל !*ישראל•
על הביקורת שנכתבה על״ידי דן
עומר במדורו ״נמר של נייר״,
(״העולם הזח״ )2184 ערב פתיחת
״הפסטיבל הישראלי״ של
השנה.

שוטר מודח אופק
ליא להסתכל במראה
מעניין מדוע מצא העולם הזה טעם
להגן על דויד אופק וחבריו, גם אחרי
שהם נכשלו בנסיונם להמריד את השוטרים.

לאן
נגיע אם גם השוטרים ישבתו?
האם לא מספיק שהדמוקרטיה, במרכאות
כפולות, תשתולל בארץ הזו?
אברהם קאוף, רחובות

זו השנה השנייה, שדן עומר מנבא
כישלון לפסטיבל הישראלי, ולצערי הוא
צדק גם הפעם.
יצחק ברגר, חיפה
אם הנהלת הפסטיבל לא מסוגלת להעמיד
בראשו אדם בשיעור קומתו של צבי
פרופם המנוח, כדאי אולי לוותר בכלל על
(המשך בעמוד )13
העולם הזה 190

ארית המאה
לב עלי הדעה

•1111

ססו מ״מ של
טעם משובח

§11181

613

טופרלזינגסייז־תערובת
אמריקאית.
פרסוס דיר יעקנס 1ן

1984 חוזר
הקטע הבא הועתק׳ מתוך סיפרו של ג׳ורג׳ אורוול
״1984״ (עמ׳ )34—35 תוך הכנסת שינויים קלילים שמטרתם
לקרב את הקורא הישראלי אל עולמו הדמיוני
של המחבר.
״וינסטון חייג, טפסים קודמים׳ בטלסקרין וביקש
את הטפסים הרצויים לו, ולא יצאו רגעים אחדים והצינור
פלט את המבוקש. בשדרים שקיבל דובר על מאמרים
או ידיעות שמטעם זה או אחר מצאו לנחוץ לשנותם
או, שיגרת הלשון הרישמית, לתקנם. למשל ב-
,טיימס׳ מן התשעה-עשר בדצמבר נתפרסמו תחזיות
רישמיות בדבר מחירי סוגים שונים של מוצרי צריכה
ברבע הרביעי של ,1983 שהוא גם הרבע השישי של תוכנית
השלוש התשיעית. העיתון של היום החזיק ידיעה
על המחירים הממשיים, שממנה מסתבר כי התחזיות

חיו, בכל המיקרים, בחינת טעות גסה. על וינסנטון
היה מוטל לתקן את המיספרים המקוריים על״ידי התאמתם
לאלה המאוחרים.
״אשר לשדר השלישי דובר בו על טעות פשוטה שניתן
לתקנה ברגעים אחדים. לפני זמן קצר, בפברואר,
יצאה ממינסטריון השפע הבטחה (התחייבות מוחלטת׳
בשיגרת הלשון הרישמית) שלא יחיה קיצוץ בסובסידיה
ללחם בשנת .1984 לאמיתו של דבר, כפי שהיה מוחוור
לווינסטון עמדו לקצץ את הסובסידיה בסוף השבוע.
כאן לא היה איפוא, אלא צורך לכתוב במקום ההבטחה
המקורית אזהרה כי קרוב לוודאי שלא יהיה מנוס
מלקצץ את המנה במרוצת חודש אפריל ...אחרי שנאספו
כל התיקונים שנמצאו דרושים בטופס מסויים של
ה״טיימס׳ והושוו זה לזה, מדפיסים אותו טופס מחדש,

שחס *:1שנס הזח

•״יייייז^ ^

שנס שחס •?:

שי מ עון ח כי ם, תל־ אב״ב

1311

הסרטן האמיתי
שבת אחת, בבר אחרי המהפך, אמרה חנה זמר,
עורכת ״דבר״ ,בראיון רדיו, בי אם היה עליה להציל
ממוות יהודי-רשע או גוי צדיק היתה מצילה את היהודי.
היא ורבים אחרים לא מטיפים חלילה לנוסחה
״הרוג ערבי ותנוח״ אלא לדבר מה מתוחכם הרבה יותר
:״הרוג ערבי ותתייסר ביסורי-מצפון״ כי יפה-נפש
הנך וצאצא לעם התג״ך. אלה רעיונות ניאו-פשיס-
טים או פסאודו״פשיסטים שתופסים אחוזה במערכות
חיינו בארץ. הרב קוק גייס את האלוהים לשירות הגזענות
תוך הסתמכות שרירותית וסלקטיבית על המקורות;
קניג, ממונה על מחוז־הצפון, נתן את האות להטיח
עלבונות קולקטיביים כלפי המיעוט הערבי בישראל;
הרמטכ״ל נתן גושפנקה רישמית״למחצה למעשה-
רצח, בהפחיתו עד למינימום מגוחך את העונש, שהוטל
על איש הג״א שרצח בדם קר עובר-אורח ערבי בירושלים;
האלוף בן״גל משווה את ערביי-חגליל לסרטן האוכל
בגופנו, וחרב כהנא בצוותא עם שיפמן, תלמידו
הליבראלי מעיריית תל-אביב, רוצים לשלוח את הערבים
במשאיות לארצות ערב•
לנו הכל מותר. לגרש את הבדואים מאדמתם, למנוע
תוכנית מיתאר במאה מתוך מאה וחמישה בפרים
ערביים, לחנוק את אוכלוסייתה הערבית של עכו, ולמנוע,
במזיד, התפתחות יחסים נורמליים בין שני העמים
השוכנים בארץ. מעשים אלה מטרתם לזרות עשן בעיני
הציבור, לבל יראו את המצב באשורו: ערביי ישראל
אומנם תומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצידה
של מדינת ישראל, אך יחד עם זאת הם אזרחים נאמנים
ולויאליים של המדינה, בדומה ליהדות ארצות-
הברית, הנאמנה למדינתה, אך מרגישה אהדה בלפי

משמידים את הטופס המקורי, ומכניסים את החדש
לתיקים במקומו ...אפילו ההוראות בכתב שווינסטון |
מקבל ושתמיד הוא נפטר מהן אחרי הטיפול בענייו: ,
לא נאמר ולא נרמז בהן על מעשה הזיוף שלשמו באו ; ן
תמיד מדובר על פליטות״פה, שגיאות, טעויות-דפוס או [
מובאות לא נכונות שמן הצורך להביאן על תיקונן למען
הדיוק.
״לאמיתו של דבר, הרהר בלבו תוך כדי עיסוקו בשינוי
המיספרים של מיניקטריון־השפע, אפילו זיוף אין
כאן. אין כאן אלא כתיבת דבר״הבל אחד במקום חברו.
רוב החומר שאתה עוסק בו אין לו בל קשר עם
העולם הממשי, אפילו לא קשר מסוג זה המצוי בשקר
גלוי. הסטטיסטיקה בגירסתה המקורית היתה כולה
פרי הדמיון, כמוה כגירסה המתוקנת. רוב הזמן עליך
לבדות מלבך.״

וזה מחזיר אותנו חזרה להצהרתו של האלוף בן-
גל. דבריו מעלים בזכרון, בהקשר אומלל וטראומטי
ביותר של השואה, את אותם הרופאים הנאציים במח נות,
שהיו עורכים ניסויים בקורבנות המסכנים — מתוך
מטרה נעלה כביכול — מחקר רפואי — לבדוק את כושר
התנגדותו של הגוף. הפרוטו-פשיסט בודק את הדופק,
כדי לראות אם הגוף מוכן כבר למנה הגונה יותר
של פשיזם. אלימות מילולית גם היא בחזקת סכנה. ד״ר
מנגלה ועוזריו עסקו בסירוס ובעיקור. האלוף בן״גל
פוחד מהתפשטותו של הסרטן ; והרי, אם רוצים אנו
להתקיים יש לנתח את הסרטן, ששמו בן־גל ודומיו,
מגופנו.

מדינת ישראל. חשילטון עושה מאמץ כביר לטשטש
עובדה יסודית זו, שעל אף האפליה הבלתי״פוסקת,
הוכחה במשך 30 שנות קיומה של המדינה.

חזת

ווו|1ן^ן וווווווו־<

הוא מזכיר את מפקד בסיס המפציצים האטומיים
בסירטו של סטנלי קובריק ״ד״ר סטרנג׳לאוו — כיצד
חדלתי לפחד ולאהוב את הפצצה״ ,הסבור כי הרוסים
מרעילים את בארות-המים ואיננו שותה אלא מים מזוקקים•
בסופו של דבר גורם הגנרל המטורף מילחמה
גרעינית על אפם ועל חמתם של האמריקאים והרוסים
גם יחד.
עיקבותיו של יוסף גבלס, המורה הגדול של התע-
מולה הנאצית, ניתנים לזיהוי במדמנה, שלתוכה הטיל
האלוף בן״גל את אזרחי המדינה כולה.
אומנם שר״הביטחון נזף באלוף בן־גל, אך זהו לעג
לרש. שר־הביטחון חייב היה להופיע על מסך הטלוויזיה,
בשידור מיוחד, ולהתנצל בפני אזרחיה הערביים
של המדינה ולהודיע על פיטוריו המיידיים של האלוף.
במדינות דו־לאומיות אחרות, כמו בלגיה, שווייץ או
קנדה, היו דברים אלה גורמים, ללא ספק, את התפטרותה
הקולקטיבית של הממשלה.

יצחקסובול, תל־ אסב

שי1וי לטובה
ברצוני להביע את פליאתי על שח׳׳כ אורי אבנרי,
מבנה את המערך — לעומת הליכוד — ״הרע במיעוטו״.
(״העולם חזה״ .)1.8.79
לדעתי, בחלק מן התחומים, הליכוד פשוט ממשיך
את המערך, אבל יש גם תחומים חשובים שבהם חל
שיפור קטן — אך חשוב — תחת ממשלת הליכוד.
באשר לתחומי ההמשך: הסיירת״הירוקה נוסדה
על-ידי השר אוזן של המערך, ימית נבנתה על-ידי עופר,
קריית-ארבע בתמיכתו הפעילה של אלון ,״מחנה עבודה״
של עופרה על־ידי פרס, וכן הלאה — הרשימה
ארוכה•
באשר לכלכלה, נכון שמהירות דהירתה של האינפלציה
גדלה, מסוף , 1974 אבל תאוצתה (שיעור תוספת
המהירות ביחידת זמן) קבועה. משל, למה הדבר
דומה ן לאדם הקופץ מהקומה המאה של גורד״שחקים.
בעוברו את הקומה השיבעים מהירות נפילתו גדולה
חרבה יותר מאשר בעוברו את הקומה העשירית — אבל
תאוצתו קבועה מרגע שהחליט לקפוץ מן החלון.
במיקרח שלנו הקפיצה — גם מבחינת המדיניות
״הביטחונית״ — התרחשה בחודשים הראשונים של
ממשלת רבין־פרס. ודווקא אז היתה להם ברירה !
מתוך התחומים שבהם ממשלתו של בגין טובה יותר
מממשלת המערך האחרונה, אציין רק אחד, ובטוחני
שזהו התחום שח״כ אורי אבנרי מעוניין בו מאד
ורגיש לו מאד באופן אישי — הריגות ערבים על-ידי
״כוחות הביטחון״ (במובן רחב מאד של המושג).
תיתח זאת ממשלתו של רבין, כשהוא עצמו האחראי

באופן אישי, שקבעה אחרי ״יום האדמה״ של א תיע
ר ך שו םחקירה בנסיבות מותם של שיבעת אזרחי
ישראל בני הלאום הערבי־חפלסטיני שנהרגו באותו
יום. אותה ממשלה גם מנעה כל חקירה בנסיבות
מותם של פלסטינים רבים בשטחים הכבושים, שנהרגו
תחת שילטונה.

חייבים, למען הצדק והיושר, לציין, שתחת ממשלתו
של בגין המצב קצת יותר טוב (אם כי לא צריכים,
כמובן, להגזים) .בשטחים הכבושים וגם בישראל עושים
עכשיו חקירות כאשר ערבי נהרג. נכון, חלק גדול מחקירות
אלה הן לעג לרש, אבל חלקן רציניות ונושאות פרי.
מכל מקום, ב ל חקירה רישמית טובה בהרבה, מאשר
הכרזה רישמית ופומבית של ראש-ממשלה שבאופן עקרוני
ל א תיערך חקירה ; שפירושה המעשי היה התרת
דמם של ערבים!
״התרת הדם״ הזאת נתקבלה בהסכמה במעט כללית
במחנה המערך (ומובן שהליכוד והדתיים הסכימו)
וגם ההתנגדות לה במחנה ״השמאל הציוני״ היתה חלשה
למדי — מפני שהיא יצאה מאיש שהם — ברוב
טיפשותם — אוהדים, מפני שהוא ניראה להם בסימניו
החיצוניים ובחינוך שקיבל כ״איש משלנו״•
נבון, היו קולות נגד זוועה זאת, וח״כ אורי אבנרי
שימש בענייו זה כיוצא מן הכלל מכובד, המעיד על
הכלל הלא-מבובד, אבל התמונה הכללית היתה כפי
שתיארתי.

מנימוק זה בלבד, אנו צריכים לקבוע, לדעתי, שכמה
שהליכוד גרוע — והוא אכן גרוע מאד — המערך גרוע
יותר !

פרום ׳ ישראלשחק, ו־ועולים

הפיג׳ו שידחה חסרה לך:
לא ב קלו ת יכולים יצרני הרכבלה כריז על
מ ה פכ ה א מיתית.
פיג׳ו 305 היא סיבה טובה להכ רז ה כזו.
ה־ 05ב איננה רק דגם חדיש, אל א בעיקר
תפיסה חד שה בכל תחומי הנ דסתהרכב
הידועים כיום בעולם.

המהפכההצרפ תי ת נולדה כבר לפגי
מספר שנים. ההחלטה על פיתו ח ה305-
נבעה מה שאיפה להציע לרוכ שי הרכב
בעולם בולו פיג׳ו ח די ש ה, בעלת
500ו 300-ו סמ״ק א שר מ ב חינ ת
ה טכנולוגי ה שלה, העיצוב, הנו חו ת,
הב טי חו ת והעוצ מה תעמוד מעל ומעבר
לכל ת ח רו ת.

1* ״110111

ה תו צאה לפניך.

דור חדש !
הספרה 5היא סימן ה היכר של הדור החד ש
בפיגיו. ה־ 305 הוא הדגם ה סנ שון בדור זה.

0ג £ 1גץ

המהפכה הצרפתית

* ה קני ה
\ הטובה
1ביודור 0ן<
> 9 7 9ו

ה א רי

טגחגודה

ה מ פי ץהבלע די: דו ד לו בינ ס קי בע״נז, תל־אביב: רח׳ שונ צ עו , 16 טל6 .־ 333214י רו ש לי ם: רח׳ ה ס , 3טל 228888,222666 .
סוכנויות: ירושלים: מוסך גסנר, איזור התעשיה טל2 52322 1חיפה: אוריאל כהן, רח׳ אלנבי ,51 טל ,536822 ,523363 .רכב הצפון בע״מ, שדרות בן גוריין(שד׳הכרמל) 8טל 538228 .
נצרת: מישל וזוהירסרוגיי, מרכז התעשיה החדש, טל .56860 - 71339.חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ, הרברט סמואל ,25 טל; .31689 שכם: עומר כליפא.רח׳ פייסל,טל 1894.
רמאללה: מכון ״אל מצרי״ אל בירה, איזור התעשיה, ט ל .3657 ,באר־שבע: מוסך אכספרם, איזור התעשיה, טל 78 2 9 2 .אשנב הנגב, דרך חברון , 3טל 33210 .
ראשון לציון: מוסך ״שרתון״ רח׳ הרצל ,41 טל .994481 .אשקלון: אלבי ישותי סוכנות לרכב פיג׳ו, איזור התעשיה,טל 25757 .־ 051 כפר סבא: מוסך פוספלד טל.20161 .
נתניהללוינקופף הימן.רוז׳ שוהם . 4טל 35081:37821 .

״אחרי משחק,
כשאתה מרגיש את העייפות הנעימה
של ספורט מוצלח,
מה מתאים יותר
לצמא מבירה קלה, קרה מאד.
2-2היא בירה מיוחדת,
פחות ממלאה, יש בה פחות אלכוהול
ופחות קלוריות אך אותו טעם
מרווה שאתה אוהב בבירה.
בארוחת הצהרים, בפגישה חברתית
או כשאתה סתם צמא למשהו קר ומרווה-
קח בירה, קח עוד אחת,
עם 2-2קל יותר ליהנות מבירה״.

אריאל

מכוזבים
(המשך מעמוד )10
הפסטיבל, לחסוך עוגמת-נפש והרבה הרבה
כסף.

ברון־ גאנץ, חיפה

ה רו פאד.׳ 1ר ה
על פרשת הפרופסור עזרה זוהר,
שפתח באש בביר-זית, אולם אחר-
כך הסתבר כי הכדור שפגע לא
היה מאקדחו (״העולם הזה״

.)2175
רק עתה התגלגל לידי גליון העולם הזה
שבו היתה הכתבה על הפרופסור עזרה
זוהר. בינתיים הגיעו לכאן עיתונים יומיים
מאוחרים יותר שדיווחו על מסקנות ה חקירה
שלפיה לא היה זוהר היורה המפור סם.

העולם
הזה אשם, לפחות כמו האחרים,
על מה שקורה ברשות־השידור. אני עוד
זוכר את מאמר התמיכה הנלהב שלכם
בעד בחירתו של יוסף (״טומי״) לפיד ונגד
המנכ״ל הקודם, שרצה להישאר בתפקיד;
יצחק ליבני.

אמנון כן־אי, ירושלים
>• העולם הזה מודה בטעותו.

שריק ה ק בו ע
על הקורא יוסף שריק, מהקבועים
בכותבי מכתבים למערכת
״העולם הזח״.
כשראש־הממשלה של אומה קטנה, מצ ליח
לרכוש לו תוך שנתיים אוייבים רבים

אדם מסויים שעד היום לא היה לך יחם
רגשי כלפיו, ירצה לנ צל
את מצבך הנפשי
כדי לבקש את קירבתך.
הוא ינסה לשכ נע
אותך כי ביכולתו
לשפר את מצבך בכ מה
שטחים חשובים,
התעלם ממנו ודחה את
הצעותיו, כי הוא עו שה
זאת משיקולים
אנוכיים. אל תהמר ה שבוע
משום שצפויים לך רק הפסדים.

קשריך עם קבוצת אנשים בלתי שיגר־תיים,
שניתן להגדירם
במילים עדינות כ״תמ־הוגים״
,עלולים לסבך
אותך השבוע במצבים
בלתי נעימים ובקשיים
שננים. אתה מתקשה
להתרכז בעבודתך, חש
את עצמך זר ומיותר
בבית,׳ ועלול לדבוק
ו מ 53{4123פ בראיונות תלושים כמו
בריחה מן המציאות.
טוב תעשה אם תנתק מיד את קשריך עם
אנשים אלה ותחזור לחיות את חייו אתה.

חמחצית הראשונה של השבוע תתנהל
למישרין, בעיקר במישור
החברתי, וההרג-
שח הכללית שלך תהיה
הרגשת הצלחה ופעילות
סוערת. במחצית
השניה של השבוע
אתה עלול להיתקל
במכשול בלתי צפוי,
שיוציא את כל הא וויר
ממפרשיך. קרוב
לוודאי שרקע המכשול
יהיה במישור המשפחתי, וכתוצאה ממנו
תיווצר אי הבנה שתכבול מעט את ידיך.

]<1ווחי0

מנכ״ל לשעכר ליבני ומנכ״ל לפיד
טעות בשיקול
אומנם הכתבה על עזרה זוהר היתד.
מתונה, שקולה ורק הביעה את האפשרות
שהוא היורה שגם פגע, אבל נדמה לי כי
מגיעה לפרופסור התנצלות.

אמנון דיגכי, ניו־יורק

שוטר, פעם יתמיד
על הווידוי האישי של השוטר
לשעבר מאיר ברקת, שחשף ב-
״העולם הזה 2184 את הסי בות
שהביאו אותי להתפטר מה-

מישטרה.

האם יש באמת אדם כזה שקוראים לו
יוסף שריק? כל שבוע יש מיכתב שלו

בהעולם הזה.
אפילו המבקר לענייני

קולנוע

דני עירוני, חל-אביב

מישטרת ישראל הפסידה שוטר טוב
בגלל השחיתות של מפקדיה. האם המיש־טרה
משופעת בכוח אדם מסוגו של ברקת
שהיא יכולה להרשות לעצמה זאת.

אתה רואה דברים כפי שהיית רוצה שייראו,
ולא כפי שהם
באמת. בדרך זו רק
תחמיר את הבעיות העומדות
בפניך, ולא
תשפר את מעמדך ב־שנם
שטח. כדאי שתשוחח
מלב אל לב עם
אדם קרוב ונאמן, ותש מע
לעצותיו, כי כוח
השיפוט שלך אינו עובד
כתיקונו בימים
אלה. לביאה — את מבלה יותר מדי זמן
בבית. צאי לבלות אפילו אם אין לך עם מי.

שמשון!הירש, חל־גניס
טלווזירע עוד על רשות״השידור, טומי לפיד
ושות׳.
טוב עשה לפיד בדחותו את שידור
הידיעה בדבר צימצום הסובסידיות, עד
למוצאי־שבת.
שאם לא כן, היו אלפי בני־ישראל מח ללים
את השבת ונוהרים מכל קצווי ה ארץ
למיזרח ירושלים.
לפיד גילה אנושיות רבה בכך שמנע
עגמת נפש מאותן מישפחות, שאין להם
מכוניות, ומהמישפחות שהחלב שהיו אוג רות
היה מחמיץ אצלן.
החלטה נבונה ודיאטטית.

יהודה קורל, פתח־תקווה

המאבק על הדמוקראטיה ברשות־השי־דור,
אבוד. לפיד וירון עושים שם מה
שהם רוצים. חבל על כל מילה.

העולם הזה 2190

בני דודאי, תל-אביב

עכשיו הזמן להקדיש את כל תשומת־לבך
ואת כל מאמציך לעבו דה.
אם לא — אתה
עלול גם להפסיד אותה
לגמרי. סוף השבוע ו בייחוד
יום ד׳ מביאים
את התוכנית הגדולה 1 שלך לנקודת־השיא. מ אז
ואילך שוב לא תו כל
לשנות דבר, ולכן
;21 ביוני -
כ< 2ביו לי
> מוטב שתתכנן הכל ב קפידה
מושלמת. בת
סרטן: בסוף השבוע צפוייה לך הפתעה!

סו״!1

אם לדויד אופק היה שכל כמו לברקת,
הוא לא היה מתבזה כל־כך.

קורא שריק
מדור קבוע
הארץ, הנושא את אותו שם, אינו פורה
כל־כך כמו השריק הפרטי שלכם. אני
מציע לתת לו מדור קבוע.

יוני רפפורט, תל־אביב
• כתב הארץ שריק והקורא שריק
הם אחד.

חאזנייס

זהו שבוע שמן הראוי לשים בו לב לפרטים
קטנים ולדחות בעיות
גדולות למועד
מאוחר יזתר. הכוונה
לכל אותן בעיות קטנות
ואפורות הקשורות
בדרך־החיים השיגרתית
שלך, ואשר את פתרונן
אתה דוחה זה חודשים
אחדים. מלק חובות
ישנים. השלם עבורות
שאתה סוחב, והז׳

לביתך את האורחים שלהם אתה חייב
אירוח. כי לא יהיה לך זמן פנוי בעתיד.

תקופת-האושר גה את מצוייה נמשכת
— אם כי ענני־סערה
קטנים מופיעים באופק,
בצורת התחייבויות
עבודה, פגישות עם
נושים או מריבות עם
ידידות טובות במיוחד.
אך אל דאגה, עם רצון
עז את עשוייה לצאת
> 2בנו במבר -
מכל זה בשלום. אם
20בדצמבר
את עוסקת בשני רומנים
מקבילים — דעי
לגמור עם אחד מהם, או לפחות להסוות
אותו כך שלא יגרום להתפוררות כל
החבילה ולא תצאי קרחת מכאן ומכאן.

יותר משרכשו קודמיו במשך מאות ב שנים.
כשראש־ממשלה
כזה גורם שגם ידידיה
האחרונים של אומתנו יטפסו מרוב יאוש
על קירות, שעה שאוייביה מרקדים ב רחובות,
כי אז אין הוא אלא מחבל במו בנה
האמיתי של המילה.
או אולי משהו מעוות במוחו ל

יוסף שריק, תל-אביב

אתם מחפשים אתגר שיתן לכם את ההז דמנות
להוכיח את על יונותכם.
התלהבותכם
תשרה השבוע אווירה
של התלהבות על אלה
הסובבים אותכם. כדאי
להזכיר שהשנה היא
שנה טובה. לבני מזל
מאזניים החושבים להי נשא,
לכן מוטב אולי
להזדרז לפני שהשנה
תגיע בקרוב לסיומה.
הכנסה כספית נוספת תהיה גם היא לעזרה.

אל תקנא בחברך כשל הצלחתו הפתאומית.
הוא הגיע למה
שהגיע בזכות עבודה
קשה וסבלנות של ברזל.
אם תשמח יחד
עימו, הוא יעזור לך
לשפר באופן רציני את
מעמדך בעבודה. מריבה
בלתי חשובה עם
.*>1ו;וו>ג-ג>^ אדם קרוב אליך ׳תתפתח.לריב
ממושך. אל
תיקחי ללב׳ ואל תניחי
לאיש לטפס לך על הראש. לבשי בהיר.

הממונים עליך יגלו אהדה רבד, כלפיך,
ויתחילו להתעניין במ עשיך,
במיוחד בתחי לת
השבוע. יהיה זה
לטובתך אם תנהל ב טקט,
ואם לא תנצל את
ההזדמנות לאזן חשבון
ישן עם חבר לעבודה.
רעיון מצויין שיעלה
במוחך יביא רווח כס 21ב
דצמבר ־
19 בינו א ר
פי ניכר. בת גדי —
השלימי עם המציאות,
ואל תלחמי בבלתי נמנע. חסכי לך כאב
לב מיותר, וחפשי כבר מישהו אחר.

אתה עלול לעורר השבוע את חמתם של
כמה מאלה הנמצאים
עימך במחיצה אחת. וזאת
מפני שאצלך מקדשת
המטרה את כל
האמצעים, ורגשותיהם
של אחרים אינם נכללים
כלל בחישוביו.
אשה שתלית בה תקוות
תאכזב אותך השבוע
מעל המשוער. בת
דלי: השמרי ממצבים
מביכים, כי הם יגרמו לך הרגשה מזופתת.

השבוע תזדקק לכל חוש חניקורת שלך,
כדי שתדע לסנן את
הידיעות המסעירות שתגענה
אליך, ולהגיע
לגרעין האמיתי. צפו-
ייה לך הצלחה גדולה
בעבודה, שתגדל בעתיד
עוד יותר, אם
תלך בכיוון הנכון.
ידיד קרוב יאכזב או19ב
פ ב רו א ר ־
תך מרה, אך הצלחתך
20במרס
החברתית בעתיד תשמש
לך פיצוי נאות ותגרום לך הנאה.

זניס

פלדלת — חיץ של 50ק״ג פלדה בין כל מה שיקר לך
לבץ אורחים לא־קרואים.
מוטות פלדה לכל אורך הדלת, מנעול. הבטחון רב־בריח
הנועץ 6מוטות ל־ 4צדדים ואל תוך משקוף הפלדה.
פלדלת מבודדת חום ורעש, ומצויירת בעינית טלסקופית
ומעצור אל הרצפה. כל אלה אינם ניכרים בצורתה
האלגנטית של. פלדלת, אך הם יגנו היטב על משפחתך ועל
רכושך, רפה שעה אחת קודם. תני לאחרים לומר אילו ...
לפרטים והזמנות נא להתקשר:
טל 853791,854458 :־03
תל־אביב — ־
טל3 :־ 2־725111־04
חיפה —
טל 92969,20024 :־067
טבריה —
טל 37766 :־053
נתניה —
טל 919383 :־03
פתח־תקוה —
טל 422767,423769 :־02
ירושלים —
טל 24515 :־051
אשקלון —
טל 76840 :־057
באר־שבע —
טל 2750 :־059
אילת —

חבהת־הננס האמריקאיות ששסות את הצינוו תאמויסא׳ ,מבבוקות מחשו,
מחששות את המדינות העניות ומנעידות וחצים נביו־ים ער שואל

שודדות הובנו

ין מדינה המפסידה כל־כך הרבה ממשבר האנרגיה,
י * כמו מדינת־ישראל.
מצד אחד, אין לנו, כל מקורות־נפט לעצמנו — מצב
שגם מדינות אחרות, גדולות וחזקות מאיתנו, שותפות
לו, באירופה, יפאן ובו׳ — ומצד שני, משבר זה גורם
להרבה לחצים עלינו לוויתורים פוליטיים — מצב ששום
מדינה אינה שותפה לו.
מסיבה זו כדאי שנעיף מבט ונבין כיצד פועל המנגנון
הכלכלי והפוליטי של משבר זה. מי מפעיל אותו,
באינטרס של מי הוא עובד? מי הם המרוויחים העיק ריים,
ומי הם המפסידים?
בהקשר לנפט, מעורבבים כלכלה ופוליטיקה בצורה
כה מושלמת, שאין צורך להיות מארכסיסט כדי להבין
בו. גם אחרים אינם מסוגלים להפריד בין הגורמים
השונים המרכיבים את הקשר העצום הזה הנקרא משבר-
הנפט.

כצדק מקשרים את הלחצים הכבדים המופעלים
על ישראל מצד ארצות־הברית היום עם
אינטרס הנפט כמרחב.
אך משבר הנפט התחיל כבר ב־ ,1973 עם לידתו של
אופ״ק* והעלאת מחירי־הנפט פי ארבעה, דבר שלחץ אז
על אמריקה ועל העולם כולו הרבה יותר מאשר ההתפתחויות
האחרונות היום בשטח זה. למרות זאת, הלח צים
הכבדים על ישראל לא התחילו לפני ,1977 כאשר
הנשיא ג׳ימי קרטר חתם על ההכרזה המשותפת עם ברית־המועצות
בעניין המרחב — שעה שבריודהמועצות יצאה
מזמן מעניינים אלה.
מה בעצם קורה כאן? במה נבדלת התקופה שבין
1973—1977 מן התקופה שבין? 1977—1979 איפה מת חוללת
המילחמה הנסתרת, ולמה התחזקו הלחצים דווקא

בזמן האחרון?

הנפט מתוצרת ארצות־הברית נמכר לבתי־הזיקוק שם
בחצי המחיר של הנפט המיובא מארצות אופ״ק וכדי
שמחירי התוצרת המזוקקת — בנזין וכר — יהיו אחידים
ברמה של מחירי אופ״ק, ולמרות זה בתי־הזיקוק
לא ירוויחו את ההפרש, הם משלמים הפרש זה לקרן
מיוחדת. עם תשלום הפרש זה על-ידי בתי־הזיקוק, הנפט

אסתראלכסנדר
בארצות־הברית עדיין יותר זול מאשר בארצות אחרות
בעולם. חברות־הנפט האמריקאיות הגדולות, שבבעל
ותן נמצא 400/0של הנפט הסעודי, וגם חלק גדול של
הנפט המקומי, אינן מרוצות מהסדר זה.

הן רוצות למכור כעת את הנפט המקומי
כמחיר שכו הן מוכרות את הנפט הסעודי, ולזכות
כעצמן כהפרש. אך כתי הקונגרס האמריקאי,
בהנהגתו של הסנטור טד קנדי, מתנגדים
לבך ככל תוקף.

הם מתנגדים להסרת כל פיקוח מן הנפט המקומי,
״הישן״ (יש שם גם ״נפט חדש^,׳ המייוצר מבארות שנקרחו
אחרי ,1973 שעליו אין פיקוח, ומחירו כמחיר
הנפט של אופ״ק. נפט חדש זה מהווה כ־״/ס 30 מכל תו־

יאשים אותו במחסור לא פחות מאשר את חברות־הנפט,
והוא לא ייבחר לתקופת־כהונה נוספת.
אך הפעם, כנראה, הן עברו את הגבול שחוקי־המישחק
מרשים להן. התרגיל האחרון של חברות־הנפט האמריקאיות
היה חמור מדי, למרות שהן עוסקות בתרגילים
בצורה אינטנסיבית ביותר מאז ,1973 על חשבונו של
העם האמריקאי, ואפשר להגיד שעל חשבונו של העולם
כולו.
הן גרמו לכך שארצות־הברית, אשר ייבאה לפני 1973
כ־ס/ס 10 מצריכת־הנפט שלה, מייבאת כיום ס/מ 50 מהצריכה.
החברות מרוויחות יותר ממכירת תוצרת אופ״ק, במלוא
המחיר של המונופול, מאשר ממכירת הנפט המקומי,
שמחירו בפיקוח.

לא איכפת להן שדבר זה מכנים את מאזן
התשלומים של ארצות-הכרית לגרעונות ככרים,
דכר המוריד את ערך הדולר, ושהתהליך
של ירידת ערך הדולר מכניס את כל שוק״הכס
פיס הבינלאומי למערבולת מסוכנת, המאיימת
למוטט אותו.
הפרעות פיננסיות עולמיות אלה הן עוד יותר מסוכנות
למשק העולמי מאשר העליות במחירי הדלק. אין הן
תוצאה ישירה של העליות במחירי הדלק. הן תוצאה

__ רוו חי ם
ב מ או ת א חוזי ם
יי׳ אחרונה פירסמו חברות־הנפט בארצות־הברית את
* מאזניהם לגבי הרבע השני של 1979 ולגבי המחצית

נוצר ע ד זי דסבווזז
הגדולות נדי לסחוט
חוחים גן הצימר
הראשונה של .1979 הרווחים הם עצומים. אף פעם בתול דותיהן
לא הרוויחו חברות־הנפט רווחים ענקיים כאלה.
לא בסכומים מוחלטים, ואף לא באחוזים.
בתקופה של אפריל—יוני 1979 עלה הרווח הנקי של
חברת אשמד אויל ב־ 802 אחוזים, הרווח של טכסקו ב־
105 אחוזים וזה של גאלף ב־.650/0

דיווחי חכרות־הנפט האמריקאיות במחצית
הראשונה של שנת ר! 197 עלו כסך הכל כ63-
אחוזים, ומסתכמים כ־צ 5.מיליארד דולר —
רווח נקי לחצי שנה.

צרת הנפט של ארצוודהברית) .מסיבה זו אין קרטר יכול
להעביר את תוכניות־האנרגיה שלו, המשתנות עם הזמן,
ולתת להן תוקף חוקי.

העם האמריקאי נזדעק. הוא סבל בשבועות ובחודשים
האחרונים ממחסור חמור בדלק, עמד בטורים ארוכים
כדי להשיג כמה ליטרים של בנזין ליד המשאבות,
וגם זאת במחירים מופקעים. בחברו שתיים ועוד שתיים
— את המחסור בדלק ורווחיהם העצומים של חברות־הנפט
— הגיע הציבור האמריקאי למסקנה שהמחסור הוא
מלאכותי, ושחברות הנפט גורמות לו ביודעין, כדי להעלות
את מחיר־הדלק ואת רווחיהן.
אך זה אינו הכל. חברות־הנפט בארצות־הברית לוחמות
בעד הסרת הפיקוח מעל מחירי הנפט המייוצר מאדמת
ארצות־הברית ועל-ידי זה לצרף למעשה את ארצות־הברית
לאופ״ק. שני בתי הקונגרס האמריקאי מתנגדים
לכך בתוקף.

זץ כרות־ הנפט התוקפניות איבדו את הסבלנות של י
י הן והחליטו שהן ״יראו להם,״ זאת אומרת ״יראו״
גם לעם האמריקאי וגם לנשיא.

* ראשי־התיבות, באנגלית, של ״אירגון המדינות ה
מייצאות נפט״.

לנשיא הם רצו לרמוז, שאם הוא לא יעשה משהו
בעניין זה, יש בכוחם לגרום להתמרמרות העם, אשר
משבר מפוברק
על־ידי גרימת מחסור כאוב כדלק — מחסור
שלדעות כל המומחים הבלתי-תלויים הוא
פוליטי-כלבלי, ולא פיסי, וכאירופה לא הופיע
ככלל — רצו כאילו להגיד לציבור שמוטב
שיסכים להסרת הפיקוח, כי אחרת יסכול ממחסור
בדלק.

מישנית. הסיבה הישירה להפרעות אלה היא תיאבונן של
חברות־הנפט האמריקאיות לרווחים הולכים וגדלים, ולעובדה
שלא איכפת להן דבר מילבד רווחים אלה. הן
איבדו כל אחריות חברתית, שמן הראוי שתהיה לחברות
בעלות השפעה עצומה כזאת.
בחוסר האחריות החברתית הן מצטרפות לכל אותן
חברות גדולות בעולם, השומרות בקפדנות על קיומה
של הסטגפלציה.

כאשר הממשלה האמריקאית לוחצת על
ישראל בענייני המרחב, אין היא נבנעת לאו־פ״ק
אלא לחכרות־הנפט של עצמה.

חברות אלה מכניעות אותה לא רק על חשבוננו. אלא
•גם על חשבון העם האמריקאי — על-ידי אינוסו לייבא
נפט ולשלם בעדו ביוקר — ועל חשבון העולם כולו —
על־ידי גרימת הפרעות מסוכנות במערך הפיננסי העולמי.
לחברות הנפט האמריקאיות יש כוח עצום. הגדולות
שבהן — שבע במיספר — שולטות על כל ייבוא הנפט
וחלק גדול של הייצור המקומי. במידה רבה הן קובעות
את הרכב הצריכה בין הייבוא והייצור המקומי. השפ־

שו ד דו תהנפט
(המשך מעמוד )15
עתן על העיתונות — לדוגמה: השבועון טייס — ועל
הממשלה היא עצומה. על בתי־הקונגרס השפעתן פחותה,
למרות הלובי החזק שלהן.
עם כניסתה של הממשלה החדשה לתפקידה, ב־,1977
הן החליטו להגביר את לחצן עליה. העובדה שחברו של
הנשיא קרטר, ברט לאנס, שמימן אותו בזמן מסע־הבחי־רות
לנשיאות, היה שותפם של אנשי־נפט סעודיים, כנראה
עודדה אותן.
הממשלה גם יצאה לקראתן בהרבה. בתוכנית־האנר־גיה
המקורית של קרטר, במרס ,1977 היו הרבה נקודות
לטובתן. אך, כפי שקרטר אמר בעצמו ,״הן רוצות את
הכל,״ ואינן מוכנות להתפשר.
״כל״ זה לא עבר את בתי הקונגרס, אך חברות־הנפט
האמריקאיות לא ויתרו, והגבירו את לחצן בבית על
ציבור הצרכנים ועל הממשלה כאחת.

רק מחזק אותן, ודבר זה הוא בהחלט לרעת הציבור.
אין אני מדברת על הבעיה הפלסטינית, גם אין אני
מתנגדת לתיווך אמריקאי בעניינו. אני מדברת על כך
שחברות הנפט האלה אינן מעוניינות בביטחוננו, בנו או
בפלסטינים, ובשום דבר אחר של ערך חברתי או מוסרי.

אין בל טוב בלחצים הכובעים מן ההשפעה
שלהן על הממשלה האמריקאית. כחוסר־האח
דיות וכחוסר־המוסריות של הגרות אלה טמונות
סכנות גדולת עבורנו.
שוד הארצו ת העניות
ך פני ממשלת ארצות־הברית עומדות שתי אפשרו״
יות.
האפשרות האחת היא שבירת הקרטל של אופ״ק. זו
בהחלט בהישג־ידה. אך היא דורשת מדיניות־פנים מוחצת
נגד חברות־הנפט המקומיות, לפחות באותה המידה.
שזה נעשה נגדן לפני כ־ 50 שנה על-ידי חקיקת החוק
האנטי־מונופוליסטי.

הן עושות זאת כאחרונה כפי שעושה זאת
אופ״ק עצמו: על-ידי הגבדת הכמות הנמכרת,
כאשר לצרכנים יש כרירה — לשדם יותר או
לשכול ממחסור. כתוצאה ממדיניות זאת פריץ
המשכר האחרון של התורים לדלק ליד תחנות
הבנזין בקליפורניה.

האפשרות השניה היא השתלבות כאופ״ק,
בלהץ ההכרות.
הממשלה הולכת ביום כדרך השניה — בכיבוד
״בינתיים״ ,עד העצמאות האנרגתית. אך
אין זה הכרח עכורה. זהו עניין של מישחק
יחסי־הבוחות כשילטון בילכד.

רוו חי ם
מן האוויר
ן* עיקכות המשכר באיראן הגיע אופ״ק עצמו למס־י
קנה שזו הדרך. הקרטל של אופ״ק כימעם התפרק
בשנה שעברה, כאשר כמויות עצומות של נפט הציפו את
שווקי העולם. שפע זה של השנה שעברה היא הוכחה
חותכת למלאכותיות של המשבר היום, כי לא יתכן ש שפע
פיסי יתחלף תוך שנה במחסור פיסי באוצר־טבע
קבוע. שפע זה הוריד את המחירים, ומדינות אופ״ק
התחילו להתחרות אחת בשניה, דבר שגרם ליתר שפע
וליתר הוזלה.
הפסקת זרימת הנפט מאיראן הצילה אותו. ואז ראו
כי טוב, והחליטו שלא ימלאו אחרי הכמות החסרה מאיראן.
הם החליטו לפקח גם על כל הכמות המשווקת, נוסף
על הפיקוח על המחירים שהיה עד כה. דבר זה אומר
שבמידה ואיראן תזרים נפט לשווקים, הם יקטינו את
הייצור שלהם באותה המידה. הם גם החליטו למכור יותר
ב־1311^0 :מ 08ד; ,8השווקים ההזדמנותיים, לפי שיטות
של מכירה פומבית. שם אפשר לדחוף את המחירים,
שלא כמו בחוזה ארוך־טווח, שבו המחירים אמנם מונופוליסטיים,
אך קבועים. בשוק הזדמנותי זה קונה גם
ישראל את הנפט שלה.
בדרך זו של פיקוח על המחירים ועל הכמות המופקת
כאחד, הן מצליחות כיום להיכנס לסידרה שלמה של
עליות־מחירים. חסל סדר שפע של נפט של .1978

החברות חצות לשלשל
לניסן את ההפרש נין
מחירי הנפט העובי
והנפט המופק באמריקה

יש לציין גם סכנה נוספת האורבת לישראל, הנובעת
מהגדלת החוב החיצוני שלה, לא במעט בגלל הצורך
לשלם מחיר כה גבוה על כל תצרוכת הדלק.
יש קשר הדוק ביותר בין חברות־הנפט האמריקאיות
לאופ״ק מצד אחד, ובין הבנקים הגדולות בארצות־הברית
מצד שני. זוהי ברית לשוד הארצות המתפתחות, העניות
בנפט, בניגוד לשוד של האוכלוסיה המקומית, שעליה
דובר קודם.
ארצות אופ״ק, שאינן יודעות איך להשתמש בכספים
העצומים הנופלים בחלקן, מפקידות כספים אלה בבנקים
האמריקאיים הגדולים. מצד שני יש מדינות מתפתחות,
מן העולם השלישי, שהן עניות בנפט, ואין הן יכולות
למצוא את המטבע הזר לשם קניית הדלק הדרוש להן.

הבנקים הגדודים מלווים את כספי אופ״ק,
המופקדים אצלם, לארצות עניות אדה, לשם
קניית נפט אצל אופ״ק. לאחר מבן חוזרים כספים
אדה שוב אד הבנקים, וחוזר הלידה.

העולם על הצלב
החברות — בכל אופן פחות מאשר התוכנית הקודמת.
מצד שני הוא יצא משם גם כשבידו תוכנית של לחצים
מוגברים ומחודשים על ישראל.
הפיקוח יבוטל, אך הרווחים מכך לא יישארו אצל
החברות, אלא יופנו למימון יצירת אנרגיה אלטרנטיבית
לנפט.

ההכרות אינן אוהבות לממן מריווחיהן שום
דבר, והבי פחות, אנרגיה אלטרנטיבית. אך
קרטר ניפה לפצות אותן על ההפסד על-ידי ביצוע
שאיפותיהן כאינטרסים שלהן כחוץ. מבאן
הלחצים המוגברים על ישראל. ישני דברים קרו
אחרי קמפ-דייוויד האנרגתי: תוכנית־אנרגיה
אנטי־חכרות-הנפט מבאן, והלחצים האחרונים
המוגברים על ישראל מבאן.

החברות האמריקאיות אימצו לעצמן את השיטה הזאת
בדרך שלהן, בתוך ארצן ולמטרותיהן שלהן. הן
החליטו לגרום למחסור, לשם לחץ על הציבור האמריקאי
ועל נשיאו, כדי שיסכימו להסרת הפיקוח ולעליית המחירים.

בזה הן עברו את הגבול. הציבור האמריקאי עמד
איתן. הוא היה מוכן לסבול בכל תור לדלק, וכל מחסור,
ובלבד שחברות־הנפט האלה לא יזכו בדיווחי אינפלציה
— בסלאנג האמריקאי, :ג&סזין <1£311מ ^ 1רווחים מן
האוויר .*,הציבור הבין שעליות־מחירים אלה הן רווח
נקי לחברות, כי אין עומדות מולן שום עליות בהוצאות-
הייצור. וזאת לא היו האמריקאים מוכנים להעניק לחברות
שלהם.

המילחמה על ישראל אינה מתנהלת בין ממשלת אר־צות־הברית
ובין ממשלת סעודיה, אלא בין ממשלת אר-
צות־הברית וביו חברות־הנסט של עצמה. אין זה נכון
שמפיוס סעודיה ירוויח העם האמריקאי. ירוויחו חברות-
הנפט השנואות עליו. אין זה נכון גם שלאחר שהן ירוויחו
מפיום הסעודים, הן יעזבו את הציבור שלהן לנפשו.
הן בהחלט ימשיכו להתלבש עליו אחרי כן. תאוות-
הרווח לא תניח להן. פיוס חברות אלה, בבית או בחוץ,

היה ברור להם — וברור גם היום — שזהו
שוד של כיסם, ותו לא.

לשווא ניסו החברות להסביר, במודעות-ענק בעיתונות,
שרווח לחברות־הנפט זה דבר טוב, כי הוא מעודד
את חיפושי הנפט. הציבור לא השתכנע, בראותו כי
חברות אלה קונות ברווחים שלהן חנויות כל-בו ענקיות
ועסקים להזמנת סחורות בדואר, תחת להשקיעם בחיפושי
נפט. גם הכלכלנים — ובראשם מילטון פרידמן — ניסו
לשכנע את הציבור, שיסכים להסרת הפיקוח ולהעלאת
מחירי הנפט. המקומי, וטענו בלי בושה שעליית המחירים
תשים קץ למחסור. ככה זה לפי חוקי הכלכלה.
אך גם זה ללא הועיל. בלב האמריקאי הממוצע יש
שינאה אמיתית לרווחים מן האוויר.
מה עשתה הממשלה האמריקאית? גם לגביה עברו
החברות את הגבול. הממשלה היתה מוכרחה לצאת נגדן.
במו ידיהן הן הכריחו אותה לכך.
בעיקבות ״המשבר״ בדלק הסתגר הנשיא בקמפ-דייוויד,
ויצא משם כשבידו תוכניודאנרגיה, שלא היתה לרוחן של
* מילולית: פרי הנופל מן העץ ביגלל משב־ חח,
ונהנה ממנו מי שלא טרח למענו.

התוצאה ממחזור מטורף זה היא שאופ״ק והבנקים
מתעשרים, והארצות המתפתחות מתדלדלות עוד יותר,
עד כדי כך שאינן יכולות להחזיר עוד את ההלוואות לבנקים•
כאן נכנסת לתמונה הקרן הבינלאומית למטבע.
קרן נדיבה זו מוכנה לבוא להצלת הארץ המתפתחת,
ולהלוות לה כסף לחיסול החוב. אך כסף זה הולך, כמו־

וגווה חתור׳ האוונים
ליד תתנת־הבנזין,
רא נטע הסס האגויקאי
לסחיטת התנסה

בן, ישר אל הבנקים, והארץ העניה אינה רואה מזה
כלום. בצורה זו הפכה הקרן למעשה לחברת־ביטוח של
הבנקים הגדולים נגד חובות רעים מארצות עניות, תחת
להיות הפטרון של ארצות אלה, בהתאם למטרד, שלמענה
נוסדה.
אך כדי להציל את הבנקים הגדולים בצורה זו, צריכה
הארץ העניה לבצע שורה ארוכה של תנאים קשים שה קרן
דורשת ממנה. עונשים אלה כוללים גרימת אבטלה,
סגירת מיפעלים, קיצוץ תקציבים. ביצוע תנאים אלה
הורס כל חלקה טובה בארץ כזאת.
ארגנטינה היא דוגמה טובה לכך. תורכיה אינה רוצה
כעת בהלוואה בגלל תנאיה. שילטונות דמוקרטיים
נהרסים בשל תנאים אלה. אוי למדינה שנופלת לידי
הקרן בשל חובותיה לבנקים הגדולים בארצות־חוץ.
זאת הסכנה הנשקפת לנו, אם נגביר את חובותינו
החיצוניים, המיסחריים, במקביל להרעת מצבנו הכלכלי
בבית, כך שלא נוכל להחזיר חוב זה. אנחנו צריכים
למנוע בכל מחיר נפילה בידי הקרן הבינלאומית למטבע.

אנחנו צריכים לעשות כד מאמץ בדי דשפר
את מצבנו הכלכלי, לא רק למטרות חברתיות
פנימיות, אלא גם דשם היכולת להדוף את הלחצים
שד חכרות־הנפט האמריקאיות, וגם בדי
שנובל לפרנס את עצמנו מבלי לשקוע בחובות,
שלא נוכל להחזירם ובעקבות זה להזמין לא
רק 1,ת לחציהם של ההכרות, אלא גם של הבנקים
הגדולים והקרן הבינלאומית. אנחנו מוברחים
לצאת מן המשכר הכלכלי שבו אנו נמצאים,
אם אנחנו רוצים להמשיך ולהתקיים במדינה
עצמאית ודמוקרטית.

חשבתי שהאמריקאים מטפלים גזה״.

הדרך ליציאה מן המשבר הזה אינה הדרך של משה
דיין — לתקוף את ההסתדרות, את ״אנוכיות״ העובדים׳
השובתים והעיצומים. הדרך ליציאה מן המשבר
הכלכלי היא לתקוף את דיווחי האינפלציה. אך אלה נעל מו
מעיני משה דיין.

חבצט נגד
גנזריזחלא•

יבוא אישי
מבלי לנסוע לחו׳ ל
מיכאל עק־לוב __

סלון אלנב׳ 113

מאפשר לך לרכוש מוצרי בית חשמליים במחירי יבוא אישי
וזאת בחסכון גדול של זמן, כסף, בטחון ואמינות,
כפי שרק סלון מהימן וותיק כסלון אלנבי 113 יכול להעניק לן.
להלן כמה דוגמאות, בדוק והווכח שאנו הזולים ביותר:
מחיר. לצרכן מחיר במבצע
בולל מע״מ כולל מע״מ

מחיר לצרכן מחיר במבצע
כולל מע״מ כולל מע״מ

ממררים

מכונות כביסה גאלה זינגר הובר פילקו
סימנם 167
סימנם 192
קנדי 137
קנדי 5-50
8 8 0רונדימטיק
8 8 0רונדיליידי
יונו 10 97
קריסטל ליידי
קריסטל לורד
קריסטל גרנד ליידי
קריסטל סופר לורד
זופז 143
סנסי 104
סנסי 106

34,720.
26.500.
28,200.
-28,000.
22,400.
35.500.
22.900.
23.900.
32.500.
34.500.
27.500.
24,910.
26,750.
28,112.
י 29,960.
22,960 .
־21,280 .
־22,960 .

26.900.
19.900.
23.900.
23.900.
16,800.
27.900.
16,060.
׳18,900,
23,900 .25,900.־24,900 .
19,900.23,900.־25,900 .
־26,900 .
19,100.17,130.־19,130.

־35,900 .
־26,900 .
טלוויזיות גרונדיג ״ 26 ללא בקרה
גרונדיג ״ 26 עם בקרה
שאוב לורנץ ״ 26 ללא בקרה
שאוב לורנץ ״ 26 עם בקרה
גרונדיג ״ 20 עם בקרה
גרונדיג ״ 22 ללא בקרה
סלורה ״ 26 ללא בקרה
מרקורי ״ 12 שחור לבן
מרקורי ״ 20 שחור לבן

־55,000 .
־63,000 .
־ 60,000
־ 70,000
־ 45,000
48,000 .־50,000 .
־ 6,000 .

77,000.
85,400.
83,965.־97,275 .
61,600 .
־61,600 .
־66,000.
־7,500.
־14,150.

־ 11,000

35,000 .־14,756.
־ 16,000.
19,000.-

31,500 .־12,900.
11,990.־ 15,990

תנורי

תנורי בישול
קריסטל 2850 רנקו אלבן סופר
מג׳יק שף

ג׳נרל אלקטריק 16 קוב
ג׳נרל אלקטריק 18 קוב
גנרל אלקטריק 19 קוב
ג׳נרל אלקטריק 21 קוב
ג׳נרל אלקטריק 22 קוב
ג׳נרל אלקטריק 24 קוב
קריסטל פרזידנט
מג׳יק שף 420

65,520.
89,040.
117,600.
99.120.
134,400.
151,200.
38,416.
29.120.

49,000 .־ 64,000
־85,000 .
־72,000.
־97,000 .

17,440.13,000.13,550.1 7,920.-

־13,900.
10,500.־ 1 0 ,0 0 0 .

־15,900.

סאוטר
גז פייר
פאר 747 חיסול מלאי
פאר דה־לוקס 60״

ובמסגרת המבצע נמכרים גם: מקפיאים, מזגני אויר, שואבי אבק, מיקסרים ותנורי חימום גז.
•אספקה מיידית.

י המחירים במזומן כולל מע״מ.

מיכאל עקילוב, סלון אלנבי־113
הסלון הראוי לאמונך למוצרי חשמל
רה׳ אלנבי 3וות׳׳א, טל 611966 .
( לי דהמש כי רלצר כן)

העולם הזה 2190

לאשה

2 3 . 1.73

לחיות בבנין דירות
כמו בבית
פרטי
כז א ת

אדריכל יעל ריסקין

בית מגורי ם כ מו שג -פני ם רבות לו.
אפ שר לראות בו קורת־גג בלבד, ואפשר
לראות בו ״ בי ת ״ ב מ לו אהמשמ עו ת של המלה.

מ דו עכש אנו חו שבים ע ל בי ת, מיד
עו להבד מיוננו בי תפר סי(וי ל ה) ,ולא או תו
בנין שבו מצוי ה די ר תנו? מ שום שבדרך
כלל אנו מ תיי ח סי םאל הדי ר ה בלבד כאל
״ בי ת״ .ה ה תיי ח סו תאלה בנין הי אכאל
רשות הרבים ולא כאלר שות הי חיד. אנו
חולפים ב מרוצ העל פני החצר, ה כני ס ה
ל בנין, המד רגו ת, אל הי ע ד -הדירה.
אך אפ שר גם אחרת. קורה גם שהק בלן,
ביוז מ תו, ה ש קי עמאמץומחשבהב חזי ת .
ה בנין, ב כני סהו בגינ ה. ד אג ל עי צו ב
מיו חדול חו מ רי ם מ עו לי ם, ו אז מתקבלת
תוצ א ה שונ ה: לפתע מפ ת חי ם ה דיי רי ם
יחס מיו חדל בניין ה מגו רי ם של ה ם, שו מרים
ע ליו ומטפ חי ם או תו, ו א פי לו מעב די ם
את ה גינ ה במ שותף.
דוג מ ה לכך אפ שר למצוא בראשון־
לציון -ב בנייני ם שנ בנו על ידי חברת
״נ או ת דברת -בניני או ל פינ ר״.

ונוי חנון
מויניהאן הגדול
דני^ל פטריק מויניהאן קם על רגליו, חצה במהירות
את אולם־הישיבות של מועצת־הביטחון של האדם בניו־יורק
והסתער בחיבוקים על נציגה הנדהם של ישראל,
חיים הרצוג.
זה עתה השמיע הרצוג את אחד מפסוקיו הצ׳רצ׳ילייט,
המייגעים במקצת :״מדוע נטפלים למדינה יהודית קטנה 1״
שאל הרצוג בפתוס .״משום שהיא יהודית, ומשום שהיא
קטנה1״
מויניהאן, פרופסור מכובד, יפה־תואר וגם שתיין מוש בע,
התרשם מאד .״זיין אותם !״ אמר להרצוג, כפי שהוא
מצטט את עצמו בסיפרו, מקום מסוכן.
מויניהאן, ששירת כנציג ארצו באדם במחצית השנייה
של 1975 ובתחילת ,1976 היה גאוותם של הניצים האמריקאיים,
שעייפו מהרוח הפייסנית כלפי ברית־המועצות
והעולם השלישי, שאיפיינה את התרבות הפוליטית הליברלית
בארצות־ה׳ברית בסוף שנות ה־60׳ .הוא שבה
את לב השמרנים בהברקות שנונות ובספונטניות מתוכננת
בקפדנות רבה.
על ועדת־האדם לדה־קולוניזציה אמר שהיא מורכבת
מ־ 16 מדינות־מישטרה, מארבע דמוקרטיות ומארבע אח רות.
לאידי אמין קרא, די בצדק ,״מרצח גיזעני״ ,והמשיך
להשתמש ברודן המטורף כדי להתקיף ולהשחיר את
תדמיתם של שאר מנהיגי אפריקה השחורה, וביניהם
קואנדה ואפשר יוליוס נייררה הנאור והמוכשר, שלימים
שם קץ לשילטונו של אמין.
הנרי קיסינג׳ר, שמינה את מויניהאן לתפקידו, גילה
כלפיו יחם די דדערכי, וקינא בו על פופולריותו שהלכה
וגברה.
שקרן מתוך הרגל. מויניהאן עצמו טוען שהוא
חיבב והעריץ את קיסינג׳ר, אבל לא נמנע מלחלק לו

נציג ארצות־הברית באדם כיום, אנדרו יאנג, מבטא
מדיניות וסיגנון שונים לחלוטין מאלה של מויניהאן.
דניאל פטריק מויניהאן הפך, אולי, אפיזודה, אבל יתכן
שדמותו מיטיבה לבטא את השינויים שהתחוללו בארצות-
הברית בסוף שנות ה־סד. לא מן הנמנע הוא שאנדרו
יאנג אינו אלא אשלייה, ושהעולם עתיד לחזות בקווי-
דמותם של מויניהאן והסנטור הנרי ג׳קסון מושלים בכיפה
בשנות ה*80׳.

איראן: מן הפח
אל הפחת
הביקורת השוצפת, שמטיחים בישראל נגד המהפכה
האיראנית, מעוררת חיוכים מרים בקרב משקיפים פוליטיים
בעולם.
מנחם בגין מחבל בסיכויי השלום, ומנכר את עצמו
ואת ארצו מהקהיליה הבינלאומית כולה, כשהוא משלח
בגדה־המערבית הכבושה את מתנחליו אחוזי רוח־ה תזזית
הדתית והקנאית, ועדייו הוא מעז להוקיע את שליטי
איראן המוסלמית כ״פאנאטים העמדה הישראלית ה־רישמית
בעניין זה היא כרגיל צבועה ומתחסדת״ ,אמר
באחרונה כתב צרפתי ,״אבל בדבר אחד אתם עיקביים :
כל מישטר שישראל תומכת בו נופל במוקדם או במאוחר.״
ואומנם, עוד בתקופת שילטונו של המערך ה״סוצי-
אליסטי״ ,טיפחה ממשלת־ישראל מערכת־קשרים ענפה
עם מישטר השאה. טהראן היתד, מוצפת ממש בשליחים

האיית־־אדלה חומייני
השילטון של גוש־אמוניס

חיילת של חומייני
בעזרת חיים הרצוג
ישראליים מכל הסוגים, שעסקו בפעילות פוליטית ,כל כלית,
חברתית ועיסקית מסועפת. בתודעת העם האיראני,
ישראל היא המארגנת העיקרית של ״סאוואק״ השנוא, ה־מישטרה
החשאית של השאה, שטיפלה באסירים פוליטיים
בשיטות־גסטאפו מובהקות, רצחה אלפי איראניים וזרעה
אימה בקרב פליטים פוליטיים איראניים בכל רחבי העולם.

סנטור מויניהאן
לשקר נזתוך התל
מחמאות כמו ״הגרי אינו משקר מתוך אינטרס, אלא
מתוך אינסטינגט והרגל.״
לא רק קומוניסטים, ערבים ומנהיגי העולם השלישי
כעסו על מויניהאן. הסוציאליסטים האירופיים תיעבו אותו,
ונציג בריטניה באדם, אייבור ריצ׳ארד, תקף אותו בפומבי,
כשהוא מצטט את מחזהו של ויליאם׳ שייקספיר,
המלך ליו־ ״אני אעשה מעשים! עדיין אינני יודע מה,
אך הם יטילו אימה על כל הארץ!״
מויניהאן הודח מתפקידו. אך זה לא הזיק לו. את
הפירסום שרכש בתפקידו באדם המיר בתפקיד מיפלגתי.
הוא נבחר כסנטור מטעם מדינת נידיורק.

נוסף על כך זכה השאה באיבת המימסד המוסלמי
האדיר, ובשינאה אמיתית של מאות אלפי האיכרים ה מוסלמיים,
שזרמו לערים ושהפכו פרולטריון מיומן ומיומן-
למחצה.
קשה היה לצפות משכירי-יום מנוכרים מסביבתם ה־

לשווא הזהירו משקיפים ידידותיים את ישראל שהשאה
מוכרח לאבד את השילטון, במוקדם או במאוחר. סקר
חברתי־כלכלי שערך העיתון הלונדוני המכובד והשמרני,
פייננשאל טיימס, קבע עוד לפני שנתיים שמישטר השאה
משרת באורח ישיר שלושה אחוז בלבד מהאוכלוסייה האיראנית.
תמלוגי־הנפט האדירים העשירו את מישפחת
השאה, את משרתיו ועושי דברו, ואת השיכבה הדקה
של תעשיינים אדירים, פקידים גבוהים ומפקדי צבא ו־מישטרה,
שעליהם נשען המישטר.
תהליכי העיור והתיעוש האדירים, שפקדו את איראן,
הפכו איכרים נבערים רבים לפועלים בעלי הכרה מעמדית
מובהקת. גם האוניברסיטות היו מרכז לתסיסה פוליטית
ומחתרתית, ומאגר לכוח־אדם בעל מוטיבציה גבוהה לשני
אירגוני־המחתרת העיקריים, הנזוג׳וזדין והפידאין. השחיתות
הרבה של המישטר, שהפכה את השאה עצמו נער־השעשועים
הבזבזני של העולם המערבי, הקימה נגדו את
הטכנוקראטים ואת בעלי המיקצועות החופשיים. הדיקטטורה
ו״סאוואק״ לא איפשרו לאינטליגנציה האיראנית החילונית
והנאורה להשתתף בחיים הפוליטיים, ולתרום
למיתונם ולעידודם של התהליכים החברתיים שנבעו מ עידן
המודרניזציה שפקד את איראן.
,מעגל השינאה נשבר. תהליך החילון היה אומנם
לפי טעמם. בתקופת השאה שיגשגו לא רק מועדוני־הלילה
ובתי־המרזח, אלא גם בתי־הקולנוע, המתירנות ואורח־החיים
המערבי. אף-על־פי־כן הם בזו לשאה, לגינוני
העריצות המיזרחית שלו ולשיטות הטרור שהנהיג באיראן.

טבעית, נטולי כל השכלה ומרי־נפש, ליהנות מפרייה של
התרבות המערבית־חילונית השיטחית, שפרחה בטהראן
ובשאר ערי-איראן. גם האיכרים שנשארו על אדמתם
תיעבו את השאה, ונטרו לו בגלל כישלונן של הריפורמות
האגרריות וניפוץ האשליות שנוצרו על־ידי מכונת־התע־מולה
האדירה שלו.
כך נוטרל השאה מתמיכת שתי השכבות שכל מישטר
פאשיסטי או ראקציוני נשען עליהן: המעמד הבינוני ו־האיכרות.
מילחמתו של השאה בפועלים התעשייתיים וה איסור
הטוטאלי שהטיל על התארגנות איגודים מיקצועיים
סגרה סופית את מעגל האיבה, שהמיטה שואה על מישטרו.
השאה לא ביצע כל מחדל צבאי. הוא הקים, אימן
וצייד צבא מודרני אדיר וחיל-אוויר משוכלל, שהפכו אותו
המעצמה הצבאית הראשונה במעלה במרחב, כולל ישראל.
אך די היה במחדליו החברתיים והמדיניים כדי לקומם
את העם האיראני כולו, ולאחד נגדו את הקנאים השיעים,
את המעמד הבינוני הליברלי ואת אנשי השמאל הממד
סיסטי.
תמיכת ארצוודהברית והסיוע הישראלי סייעו, אולי,
להאריך את פירפורי־הגסיסה, אך לא היה בהם כדי למנוע
את מהפכת פברואר .1979 העם האיראני ידוע־הסבל יצא
שוב בהמוניו לרחובות, כדי לשטוף בגלי אהבה והערצה
את השליט החדש, שחזר מגלות ארוכה. האיית־אללה רוח־אללה
חומייני שב הביתה, אך חלום המהפכה והקידמה
הפך, עבור רבים וטובים, סיוט מר.
הבוחרים שד חרות. הביטויים החיצוניים של ה-
שילטון החדש הם בולטים וברורים. בעוד ראש־הממשלה
החדש, מהדי באזארגאן, נשאר חסר־אונים, והצבא שומר
על נייטרליות ומסתגר בקסרקטיניו, השתלטו כוהני־האיס־לאם
של האיית־אללה חומייני על מיגזדים רבים בחיי
המדיניות, המישפט והתרבות האיראניים.
המשקאות החריפים, שהונצחו במיטב המליצה של
השירה האיראנית במשך מאות שנים, נאסרו כליל. הגיל
החוקי המינימלי לנישואין לנערות הונמך מגיל 16ל־,13
ולנערים מגיל 18ל־ .15 מעמד האשד, הולך ונשחק באורח
שיטתי, ורק מאבק לחיים ולמוות, שניהלו הנשים ה־איראניות,
דחה בינתיים את גזירת השאדור, הצעיף ה מסורתי
לכיסוי־הפנים.
עוד בימיו האחרונים של ראש־הממשלה הקודם, שאפור
בחטייאר, הוקמו בתי־הדין המהפכניים, שהוציאו עד כה
להורג מאות אנשים. מאז המהפכה קמו בתי־דין מחוזיים
ומקומיים, הדנים גם בענייני חולין מובהקים, בהתאם
להלכה המוסלמית.
בבחירות שנערכו החודש למועצת־המומחים לחקיקה,
נבחרו 60 כהנים מוסלמיים מתוך 73 חברים.
אנשי השמאל נמצאים בעמדת התגוננות מובהקת.
ספרים מרכסיסטיים נשרפים ברחובות, לפי מיטב המסורת
הפאשיסטית, ושמאלנים נאלצים להתגונן מהתקפות אלימות
ומחטיפות, שמבצעות כנופיות ימניות בשיתוף עם
אנשי חומייני.
השמאל, כדרכו, מפוצל. מיפלגת־הטודה הקומוניסטית
עדיין מתמידה בתמיכה בחומייני, ואילו אירגוני המחתרת
ו״החזית הלאומית הדמוקרטית״ החילונית ממקדים את
התקפתם על ממשלתו של באזארגאן, ומקווים שיוכלו
להחזיק מעמד עד שהעם באיראן ימאס בשילטונם של
קנאי־הדת.
(המשך בעמוד )30

חיים ברעם

) 11*11111ב נ 11ל ם

ויציאת ניכשו: הנכדה החשובה ביותו
במסיבה האחרונה שערכו פט וריצ׳רד ניכסון לא נכחה העיתונות.
הקהל היה מורכב מסוכני־ספרים אמריקאים, י שבאו לשמוע
מפי הנשיא לשעבר על התקדמות הכתיבה של סיפרו, יחסי־החוץ
של ארצות־וזברית עד שנת .2000 אולם את ההצגה האמיתית גנבה
נכדתם של ניכסון ואייזנהאור ג׳ני (בתמונה למעלה עם סבא, בתמונה
למטה עם סבתא) בתה של הבת ג׳ולי הנשואה לבנו של אייזנהאור.

וינדה וונדסמט: חצה 11*17 הרבו
בין הידועות־בציבור של הפוליטיקאים האמריקאים בולטת זמרת
הפופ, לינדה רונדסטאט (חובשת כובע־הקש הנראית בתמונה עם
חברות למיקצוע בעולם הזמר) ,הצמודה למושל קליפורניה ג׳רי
בדאון. מאחר שהנ״ל לוטש עיניים לנשיאות, מנבאים את נישואיהם
של השניים לכבוד תחילת המירוץ הרישמי.

ריאוניד ברזינייב: הבדיחה שאחרי מפירה
כשליאוניד ברז׳נייב מעד ונפל בפגישת הפיסגה בווינה, עזר לו הנשיא ג׳ימי קארטר, באבירות,
לחזור לשיווי מישקלו. אבל האם כך היו נוהגים מנהיגים אמריקאים אחרים? בדיחה מהלכת במיסדרו־נות
וושינגטון ומלמדת כיצד היו נוהגים האחרים. לינדון ג׳ונסון היה מרים את ברז׳נייב כשהוא סוחב
אותו באוזניים. ריצ׳רד ניכסון היה מכחיש מכל וכל שברדנייב נפל. ג׳ראלד פורד היה נופל יחד איתו,
וטדי קנדי היה נותן לו ליפול ומשאיר אותו שוכב על הארץ ל־ 24 שעות...

סנטור גוונו: מיהו יותו, גבוה ׳ותו
רוח קרה מנשבת מנישואיהם של סנטור ג׳ון וורנר ורעייתו ליז טיילור. יש אומרים שהגברת מחכה
שאצל ברטון, הבעל לשעבר, יתמוטט משהו. בינתיים, בעוד היא מבלה בבית־חולים באחד מטיפולי-
הגרון התכופים שלה, השתתף וורנר בתחרויות־ספורט והפגין כושר מעולה כשהוא קופץ לגובה בניבחרת-
הנוער, של חובבים כמובן.
העולם הזה 2190

ינסר׳ ונו: סוד הנעורים הניאה׳ הגון בתנע, באהבה ובנירוונא הזוין וחית
הכוכבת המופיעה בסידרת הטלוויזיה נועתה ועד עולם בתפקיד קארן הולמס אינה
אלא היפהפיה הזו, נטלי ווד, שהקאריירה שלה יחד עם נישואיה לרוברט ואגנד התנדנדה
לא פעם על מישברים גבוהים. והנה דווקא היום, כעשרים שנה אחרי שהתגל תה
בסיפור הפרוורים, היא מפגינה יופי, כישרון ושלווה, וזוכה מדי פעם בהצעות של
הפקות־יוקרה כסידרת הטלוויזיה הנ״ל או הפקתו של לורנס אוליבייה לחתולה על גג

פח לוהט למסך הקטן. היום, כשהיא נשואה בשנית לוואגנר ומגדלת את שתי בנותיהם,
היא שומרה על גיזרתה ורעננותה בשהיות ממושבות במרכז־בריאות יוקרתי בקליפורניה,
שם היא עוברת טיפול־יופי בשיטות טבעוניות המבוססות על נירוונא ברוח זזמיד
רח־הרחוק. את השאר עושה האהבה .״למדנו לוותר על תפקידים כדי להיות ביחד,״
אומרת נטלי. תרגיל הגירושין נערך ב־ .1962 הם נישאו מחדש ב־.1973

1— 111 *1111— 111

ווו^זחז^ז 1חז ז^ין ו ון 111111׳ יו 1וו

ריסה הייוזרת:
האהבה משתלמת
בגיל 60 זוהרת ונינוחה, הופיעה
ריטה הייוורת בדיסקוטק עם המחזר
החדש (בתמונה למעלה) מק
קרים, בעל ביודקולנוע עתיר נכסים.
אהבה וממון הולכים יד ביד
אצל הכוכבת המפורסמת. בשנת
1949 נישאה לעלי חאן בנו של
אגא חאן, מי שנחשב האיש הע שיר
ביותר בעולם. ריטה נראתה
מאושרת מאד בחברתו של עלי
(בתמונה משמאל) והיתה נערצת
גם על אביו. עלי נהרג בתאונת
מכונית ב־ .1960 אך למרות התהפוכות,
שומרת ריטה על החיוך
המקסים שלה י כבעבר.
העולם הזה 2190

עליז בפאריס: מנו גבס ומל מין
לא מיספרם הוא שהשתנה, אלא התנהגותם, כך קובעים סוציולוגים
העוקבים אחר התנהגותם של ההומוסכסואלים בצרפת. לדוגמה :
הסיני/ת היפה/פיה הלבוש/ה, או, ליתר דיוק, מופשט/ת( ,בתמונה)
כחשפנית במועדון־לילה להומוסכסואלים בפאריס. הנעימים בצרפת
מתגודדים לאורך הסינה ומתנים אהבים תחת כי&ת השמיים לעיני כל.

רויס אי״דס: מאחרי הראש ש גס גוף
אחת המשימות העיקריות של מפיק המשימה מונרייקר, אלברט ברוקולי, היתה למצוא כוכבת לא
ידועה מדי ולא משומשת מדי , ,שתהיה דוקטור גודהד, המדענית־אסטרונאוטית האמריקאית, שתהפוך
מיריבתו לאהובתו של ג׳יימס בונד. הוא מצא אותה במטוס, כשחזרה מהסרטם רצח על הנילוס כך נראית
לדם צ׳יילס מחוץ לשעות העבודה -יפהפיה ואצילית. אלא שעל פי ההאחלה קשה להאמין שתהיינה
לה עוד שעות רבות מחוץ לעבודה. שני הסרטים גם יחד עשו לשחקנית האמריקאית שם טוב באירופה
והצרפתים כבר מחזרים אחריה.

שדרו ודאו פ״ר:
גישנחה והארחה

ג״רמן גרר: הגינה המשחררת
הגננות, שהיתה פעם שיגעון־השבת של האנגלי הממוצע, הפכה
שיגן נון יומיומי של האנגלי האינטלקטואלי. ג׳רמין גריד, מדוברותיה
הראשיות של התנועה הפמיניסטית באנגליה, שכתבה את אחד הספרים
הידועים בנושא האשד, המשוחררת, מוצאת עתה מנוחתה ואת
שלוותה אך ורק בחברת הצמחים שלה (בתמונה היא נראית בביתה
שבפדינגטון, בלונדון, כשהיא מתגאה בצימחייה העשירה שלה).

מרגע שנפגשו, לפני 3שנים, בריביירה
הצרפתית הם אינם זזים
זה מזה וההצלחה נצמדת אל שניהם:
שרלוט ראמפלינג וז׳אן מי*
של ז׳אר (החובקים בתמונה את
בנם דויד) הם זוג מזהיר, היא
בקולנוע והוא בתקליטים (אביו
של ז׳אן מישל הוא המלחין הידוע
מורים ז׳אר, מי שהלחין בין
השאר את המוסיקה לד״ר ז׳יווא-
גו) .אחרי שבמשך שנתיים הקליט
שני אלבומים שהפכו רבי־מכר,
עברו שרלוט וז׳אן־מישל להוליווד,
שם הם יכולים לשלב קאריירה של
קולנוע ומוסיקה גם יחד. הבעל
אומנם עובד בקצב מטורף ועורך
קונצרטים בכל העולם, אך שר-
לוט מעדיפה לעבוד קצת ולנוח
הרבה .״אני רוצה לשמור על
שלמות משפחתי,״ היא אומרת,
ויש לכך סיבה: שניהם נשואים
בשנית.
העולס הזה 2190

אנ שים
! מדי טעם טועים עיתונאים
ושדרים כאשר הם מתארים
שיחות בהן משתתף שר-
החוץ, משד. דיין, בכתבם או
בשדרם :״בשיחה בארבע-
עיניים בין שר־החוץ משה דיין
לבין.״״ בשבוע שעבר חטא גם
דייו עצמו בטעות זו. בפרק
השני של זכרונות המחלה שלו,
לחלות בסרטן, שפורסם בצה־דון
ידיעות אחרונות, תאר דיין
את יום־החפירות־הארכיאולו־גיות
שלו, לפני שאושפז ב-
בית־החולים על־שם שיבא ב-
תל־השומר, וכתב :״עיני תרו
אחר סימנים כלשהם שיעידו
על שרידים קדומים.״
! את אותם זכרונות־מחלה
של דייו הגדיר בעל הטור
בדבר נ חו םכרגע :״כמו
המאהב הישראלי, הממהר־לג-

בוה היה קורה אילו ד״ן ד.יה לוקה סולת
-וכמה עולה הסטייק של רפול?

הקונצרט, עם רעייתו לידי. הסדרנים
נתנו לו להיכנס.
סגו־שר-האוצר-לשעבר,
יחזקאל פלומין, לא יצא ל־חוץ־לארץ
כמו מרבית חברי
הכנסת האחרים המנצלים כך
את הפגרה, וגם לא יצא להינפש
בבית־מלון בארץ. הסביר
זאת פלומין :״לגבי לא לעבוד
עם שימחה ארליך זו חופשה
מספיק טובה.״
!׳ כאשר שואלים את יו־שב־ראש
ועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת משה (״מישר.״)
ארנס ״מה שלומך?״ הוא עונה
:״מיום ליום — פחות
טוב.״
( בדיון שנערך במיפלגת
העבודה על ספרו של ח״כ
יצחק רבץ וההתבטאויות שבו

אויה ₪ר

מזכיר־הממשלה, ואשתו מרים, היו בין אורחי מסיבה, שהתקיימה על הדשא
בכפר״המכביה. באותו מקום נערכו הישיבות הסוערות של מרכז המיפלגה־הליברלית.
לנאור היה הסבר למשבר ,״הדשא כאן כל־כך לא מטופח, שכולם היו צריכים לרדת מהדשא.״

על הבמה וקורא בקול שהוא
מתאים לתפקיד זה או אחר.״
! כשרק התפרסמו הידיעות
הראשונות על השביתה
הצפויה של מפיצי־הסיגריות,
נדהם שר הדתות א ה רון
א בו ־ ח צי ר א למצוא בתא־ה-
מיטען של מכוניתו מאות קופסאות
טייס. אבו חצירא ידע כי
נהגו אינו מעשן ולכן לא הבין
מדוע יש שם סיגריות. בבירור
שערך עם הנהג התגלה
שהנהג היה מודאג שמא לשר

שלו יהיו חסרות סיגריות ולכן
קנה מלאי פרטי.
1הגדרת־השבוע שייכת
לעיתונאית סירכי
אשר כתבה על סגן ראש־הממ־שלה,
הפרופסור ייגאל ידין:
״ידיו, האתנחתא הקומית היחידה
שלנו.״

קשת,

1הגדרה אחרת, על חבר
אחר בפלג ידין של ד״ש, היתד,
לח״כ המערך, הרב מנחם
ה כ הן .״הודעתו של שר הרוו־

דויד ח•

שר־הקליטה, הבינוי־והשיכון מודה כי הוא ממע•
ריצי שר־החוץ משה דיין, אולם למרות זאת, לא
אימץ לו לוי את תחביבו של דיין, תחביב העתיקות. בתמונה
נראה דויד לוי בטכס הנחת אבן־פינה, כשהוא מחזיק בכד״חרס
חדש שבו מגילת״היסוד לשכונה חדשה העומדת לקום בערד.

מור-כדי-לרוץ־לספר־לחברה, כך
גם הפוליטיקאים. אלא שהפוליטיקאים
ממהרים לספר ל־עתוני־הצהריים
משולחן הניתוחים...״
לעומת
תגובתו של ברנע
היתה לבנו של שר החוץ,
אהוד (״אודי״) דיין, תגובה
אחרת. אמר אודי :״מזל שלאבא
לא היתה נזלת. תארו לעצמכם
איזה זכרונות הוא היה
כותב אז.״
עשרות בעלי־כרטיסים
שהגיעו בשבוע שעבר להיכל־התרבות
בתל-אביב כדי להאזין
לקונצרט־הפרידה, בניצוחו

של דיאונארד כרנשטייין,
של התזמורת־הפילהרמונית לפני
צאתה למסע־הופעות בחוץ״
לארץ, נאלצו לחזור כלעומת־שבאו.
סדרני היכל־התרבות
הקפידו שלא להתיר כניסה למאחרים.
אחד המאחרים היה
שר החקלאות אריק שרון,
שהגיע רבע-שעה לאחר תחילת
העולם הזה 2190

נגד יושב־ראש המיפלגה, ח״כ
שמעון פרס, ציטטו מרבית
משתתפים את הפסוק בספר
המתאר את פרס כ״חתוץ בלתי
נלאה.״ הגיב על כך שר־החוץ-
לשעבר יגאל אלון :״אנחנו
עוד נצטרך להתנצל בפני קיבוץ
החותרים.״
1תגובה אחרת לאותו
מישפט היתד, לח״כ יופי
שריד שאמר :״יש לזכור כי
לישראל דווקא הישגים גדולים
בספורט־החתירה בעולם.״
י לפני חודשים ארוכים
אמר הרמטכ״ל לשעבר, מר דכי
(״מוטה״) גור, כי הוא
רואה עצמו כשיר לתפקיד
ראש־הממשלה בעתיד. רק בש בוע
שעבר הגיב על בך חבר-
חדש-אחר של לשכת־מיפלגת־העבודה,
איש בנק־הפועלים,
יעקב לוינסון. בהופעתו
בפני המישמרת־הצעירה של
מיפלגת־העבודה אמר לוינסון:
״איו לזה צורה שתרנגול עולה

חיים בולב

חבר־הכצסת והמזכיר הכללי של מיפ־לגת״חעבודה,
החליט ללמוד ערבית. בר־לב
פנה ל״אולפן״עקיבא״ בנתניה, ושילם 4000 לירות עבור קורס
אינטנסיבי בן 6ימים בהדרכת המורה עלי חיאל מכפר״קרע שבמשו־לש.
בתמונה נראה בר־לב כשהוא נח בהפסקה בין שעור לשעור.

חה ישראל כץ,״ אמר הכהן,
״על פיצוי התייקרות של 180
לירות לנתמכי-סעד, זה פשוט
לעג־לד״ש.״
1אימרה אחרת של מנחם
הכהן בשבוע שעבר ׳מתייחסת
לראש הממשלה מגחם כגין.
״בר־מזל הוא מנחם בגין,״ טען
הכהן ״אף את העלאת הליכוד
לשילטון זוקפים לאשמת המערך
ולא לחובתו שלו.״
1הסיפור האחרון על
הרמטכ״ל רב־אלוף רפאל
(״רפול״) איתן שייך לעתו־נאית
עליזה וולד. על פי הסיפור,
כשהיה רפול אלוף־פי־קוד־הצם
ון, הוא היה שולח מדי
פעם את נהגו להביא לו סטייק
בפיתה ובקבוק קוקה קולה. כדי
לממן את הארוחה היה רפול
נותן לו חמש לירות. הנהג
שלא ידע איך לגלות למפקדו
את עובדות־החיים היקרות,
פנה אל אשתו של רסול, מרים
(״ברטה״) איתן, וסיפר לה
על הבעייה שלו. מרים איתן
השלימה בכל סוף־חודש את ה־החסר,
ובילבד שבעלה לא יידע
על כך. כשהתמנה רפול ל־רמטכ״ל,
אזר הנהג עוז, וסיפר
לו כי סטייק ושתיה עולים
הרבה יותר .״כמה ז״ שאל
רפול .״ 60 לירות,״ ענד. הנהג.
״אז מה עשית כל השנים?״
תמה הרמטכ״ל. אז סיפר לו
הנהג על הסידור עם האשה.
״ואני תמהתי כל הזמן, מה
הממזר עושה עם העודף 1״
הודה רפול.
1כל מי שהיה זקוק ל־ח״כ
המפד״ל אכרה ם (״אב־רפל׳״)
מלמד, בימים שמלמד
שוהה בתל־אביב, ידע שהוא
יוכל למצוא אותו בקפה שטרן
ברחוב דיזנגוף. מלמד הפך
את בית־הקם ה ללשכה־פרטית
שלו, ושם גם אפשר היה להש איר
עבורו הודעות־טלפון. אולם
נראה כי חתול שחור עבר
בין מלמד לבין הקפה הוותיק.
עתה יושב מלמד, באופן קבוע,
בגלידריה ברחוב אבן־גבירול.
1כאשר נשאל מנהל־מח־לקת-התוכניות־המודח
של ה טלוויזיה,
מרדכי (״מוטי״)
קירשנבאום, לשם מה הוא
לקח את ילדיו לטיולי שהוא
ערך בארצות־הברית, הוא
השיב :״הם צריכים להכיר1
את המולדת הבאה שלהם, אחרי
שנגורש ממדינודישראל.״

מרשימותיו
שלמבקר
מ סעדו ת
הפעם היה בחברתי אורחן
מצרפת, ידיד ותיק ומבין[
גדול בארוחות וביין. המ 0ע־|
דה זכתה למחמאותיו,ובמיו־׳.
חד הביע פרנסוא את התפע־׳^
|לותו מיין ״פטיט סירה׳
]זהו יין אדום חדש ומעולה׳
|של כרמל-מזרחי, והוא הת־ן
אים נפלא למנה העיקרית^,
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה |
)אמרלה״ ,גם הוא יין שול־ן
חני אדום משובח. אני מט•
1ליץ על היינות האלה בפני
1כל אוהבי היין הטוב. כדאי
״לכם לזכור את השמות^
החדשים האלה.

נכד בך גוריון פיטר את
קרוכתימי שפחתו של שד ת
אגב קירשנבאום מלא
מממשלת־ישראל.
התפעלות
״תראו לי עוד ממשלה בעולם,״
מקשה קירשנבאום ,״שדנה
משך ישיבות שלמות במ־הקים.״
וכשהוא נתקל במבטי
תמיהה הוא מסביר :״הממשלה
הזג כבר דנה משך שלוש
ישיבות אם כן למחוק את ה צבע
משידורי־הטלוויזיה, או
לא למחוק אותו.״
פרשת הדחתו של משה

הממומנת על־ידי האגודה, אך
ברגע ששמעה כי המשלחת
תבקר גם בגרמניה, ויתרה
עליה.
1הדיילת המפורסמת ביותר
בארץ, מיכל אדר, מי ש נעצרה
והואשמה בפרשת הב-
רחת־הזהב של קברניט אל־ על
עקיבא פרסמן, מתייחסת
לכל הפרשה בהומור המיוחד
לה. כאשר מיכל מחפשת מישהו
בטלפון והוא איננה היא מש־
פטיט טירה וטינטה אמרלה
מיטיבים את הארוחות

ו מני
פאר

המנחה, לא היסס לנגב את הריצפה, כאשר
זו התלכלכה בשעה שהינחה את אחד ממו-
פעיו. למני סיבות טובות לחייך — הוא קיבל תוכנית״ראיונות חדשת
בטלוויזיה, בסימון המראיין האמריקאי ג׳וני קארסון, בשם ״שעה
טובח״ .את טבילת-האש הראשונה יראו הצופים בראש־תשנה, וגיבוריו
יהיו הרב שמואל אבידור הכהן ואשתו החדשה, אריאנה הרן.

מותה גוהאס

הרקדנית המהוללת בת ה״,86
הגיעה ארצה ישר מקאהיר, בדרכה
לירדן. גרהאם נתגלתה כאן כפרימדונה קפריזית. כאשר הגיעה
למלון ״דיפלומט״ ,שם הוכנה לה סוויטה מהודרת, נכנסה ללובי.
התיישבה על כסא ואמרה :״הלובי כאן קטן מדי בשבילי, אני
רוצה לעבור למלון הילטון ״.היא גם ביקשה מכונית משוריינת
כדי לסייר בעיר. אנשי השגרירות האמריקאית ניסו להרגיעה והודיעו
לה שאין יורים ברחובות תל־אביב, והכינו לה ״קדילק״ מפואר.

שרת בידי דויד כן־גוריון
חוזרת על עצמה -שנית במהדורה
מחודשת. הפעם המדיח
הוא נכדו של בן־גוריון, וה מודח
— נכדתו של שרת.
יריב כן ־אליעזר, המרצה-
פירסומאי, פיטר מחברת־הפיר־סום
שלו את תלמידתו־מזכי־רתו,
ענת שרתוק. יריב סיפר
שוויתר על עבודת יחסי-
ציבור לסרט ישראלי חדש,
בגלל עומס־העבודה במישרדו.
להפתעתו נודע לו, לדבריו, שמזכירתו,
ענת, הציעה עצמה
כאשת יחסי״הציבור לאותו ה סרט,
בזמן שלמעבידה הודיעה
כי היא חולה. יריב נפגע והח־,
ליט להיפרד ממנה.
אירית בר־ניר, מזכירתה
של ח״כ חייקה גרום־
מן, לוחמת הפרטיזנים לשעבר,
שהיא בתו של שלמה כר־ניר,
מי שהיה ח״ב מפ״ם, אינה
מביישת לא את הבוסית ולא
את אביה. לאחרונה הוצע לאירית
לנסוע במישלחת לטיול
בחוץ־לארץ מטעם אגודת נווה־שלום.
אירית שמחה לנסיעה

אירה לו הודעה :״שיתקשר
אלי חזרה, אחרת אני אשלח
אליו את תת־ניצב. בנימין

זיגל.״

שמחה

( 9שר-האוצר
אריליך ניצב בלווייתו של
קודמו בתפקיד, יהושע רכי־נוכיץ,
והאזין בקשב רב לדברי
ההספד שבהם הודגש כי
בשעתו שימש רבינוביץ מטרה
לחיצי ביקורת ורק עתה
מעריכים את גודל פעילותו
כשר-האוצר. בתום דברי ה הספד
העיר ארליך לסובבים
אותו :״זה בטח גם מה שיגי דו
עלי!״
המוכתר־לשעבר של
דפר האמנים עין־הוד, יצרן הגובלנים
איצ׳ה ממכוש, נוהג
לשמור על כושר בטיולים
רגליים על הגבעות המקיפות
את עין־הוד. באחד מטיולים
אלה גילתה עינו של ממבוש
שרידי מיבנים עתיקים, שכנראה
לא היו ידועים עד כה. עתה
עומדים ארכיאולוגים לבדוק
את האתר כדי לראות אם מדובר
בישוב קדמון.

המוסיקאי, סיפר שהרגע המאושר בחייו

י זה להצטלם כשהוא בועט בכדורגל .״כל

חיי חלמתי להיות שחקן כדורגל. אפילו הספקתי להיות שחקן
מיקצועי לכמה זמן. אני לא יודע מאיזו פינה הגיעה לחיי המוסיקה,
ואיך זה שאני עכשיו בשטח הזה, ולא במה שאני באמת אוהב״.
קובי הוא חבר קבוצת ״קול השלום״ ,המשחקת נגד קבוצת נשים.
העולם הזה 2190

רווחו חסוד

מלכה פישר בפולין ()1939
ך( רשת אהכה: בזפת, שכמעט והס*
תיימה בנישואין, קדמה לנישואיו של
ראש־הממשלה, מנחם בגין, עם רעייתו
הנוכחית, עליזה לבית ארנולד, שבחודש
מאי האחרון מלאו להם ארבעים שנה.
פרשה זו, שלא היתד. ידועה עד כה לכותבי
הביוגרפיות של בגין, והמאירה את
אישיותו באור נוסף, נחשפה רק לאחרונה
בעיר דנבר שבקולוראדו, ארצות־הברית.
הביוגרפיות הרשמיות והבלתי־רשמיות
של בגין, מתארות אותו בנעוריו כאידיא-
ליסט, שהיה מסור לרעיון הציוני וה־בית״רי,
סביבם נעו מעגלי חייו. אולם
עתה מסתבר כי בצעירותו, בעת שהיה
סטודנט למישפטים באוניברסיטת ורשה,
היה גם אפיק רומנטי למזגו הסוער של
בגין. על־כל־פנים, הרומן שלו עם עליזה,
שהסתיים בנישואין, לא היה הרומן הראשון
או היחיד בחייו.
לפני ארבעים וחמש שנים, בשנים 1933
ו־ ,1934 כשמנחם בגין היה בתחילת שנות
העשרים שלו, כבר הלך שמו לפניו בקהילות
ישראל בפולין, כנואם מבריק ומלהיב,
בעברית. פולנית ואידיש. בגין, שהתגורר
אז בבית האקדמאים היהודים באחד מפרברי
ורשה, והתפרנס ממתן שיעורים פרטיים,
התמנה בשנת 1932 כקצין נציבות־בית״ר
בפולין וראש המחלקודהארגונית.
בתוקף תפקידו זה היה סובב בעיירות פולין
ובכל מקום שבו מצא קהילה יהודית,
והיה נושא נאומים חוצבי להבות.
אולם בין נאום לנאום, כך מסתבר, לא
הזניח בגין את בנות המין היפה. הוא
היה מתארח בבתי פרנסי הקהילות במקומות
שבהם ביקר, ומדרך הטבע קשר שם
קשרי ידידות ורעות עם הצעירות בנות
גילו.
באחד ממסעותיו, בשנת ,1934 הגיע מנחם
בגין גם לעיירה יז׳רנה, שליד העיר
טרנופול. בעיירה זו הכיר בגין צעירה יפה-
פיה בשם מלכה פישר, שהיתה צעירה
ממנו בשנתיים־שלוש.
מלכה פישר היתד. יתומה מאב. אמה
ניהלה בעיירה חנות טבק ממשלתית. הנערה,
כמו שאר בנותיה של האלמנה, היתד.
נתונה לאפוטרופסותו של דודה, שהתגורר
באותה עיירה.

* רוסס גגי

מוחם ועליזה בגין בארץ ()1942

כאשר הגיע מנחם בגין לעיירה, התרשמה
מלכה פישר מדמותו ואישיותו
והגיעה לידי היכרות אישית עמו. על פי
עדויות בני המישפחה, התפתח בין השניים
רומן אהבה לוהט. ימים אחדים לאחר הופעתו
של מנחם בגין בעיירה, התייצבה
מלכה פישר, בלווית אמה, בפני הדוד, ש שימש
אז כאבי המישפחה, ובישרה לו כי
קיבלה הצעת נישואין וכי ברצונה להינשא.

מי את מבקשת להתחתן?״ חקר
אותה הדוד.
כאשר סיפרה לו הנערה כי התאהבה
במנחם בגין והוא האיש אשר הציע לה
נישואין, הגיב הדוד בזעם, והתחיל להטיף
מוסר למלכה פישר.
״מה?״ זעק הדוד ,״עם הארחי־פרחי
הזה? הרי הוא יותר גרוע ממלח. הוא
נוסע מעיר לעיר ומעיירה לעיירה. לא
אתפלא אם בכל מקום הוא מציע נישואין
לנערה אחרת. איזה עתיד יש לוז״
הדוד הטיל וטו על רעיון נישואיה של
מלכה פישר עם בגין, ואף אסר עליה
להמשיך ולהתראות עמו. כעבור זמן קצר
עזב בגין את העיירה בדרכו לעיירה אח רת,
כשהוא משאיר אחריו לב-שבור של
יתומה, שדודה מיאן להתיר לה להינשא
לו. לא ידוע עם הקשר ביניהם נשמר
בדרך כלשהי גם אחר־כך, עד לתקופה
בה הכיר בגין את עליזה ונשא אותה
לאשה, בחודש מאי של שנת .1939
מלכה פישר ודודה לא זכו לראות מה
היה עתידו של אותו ארחי־פרחי, כהגדרת
הדוד. שניהם, כמו הוריו ואחיו של, בגין,
ניספו בשואה. אולם תמונתה של מלכה
פישר, כמו סיפור אהבתה הנכזבת למנחם
בגין, שמורים עד היום בקרב קרובי מיש-
פחתה המתגוררים בדנבר .־
המקרה חעיוור גרם לכך שדווקא בעיר
זו בילה בנו של מנחם בגין, זאב בנימין,
תקופה ממושכת, בעת שהשלים את לימודיו
בגיאולוגיה. דנבר, שבמדינת קולורא דו׳
היא גם אחת הערים הבודדות בעולם
שבה מתגוררות שלוש מישפחות יהודיות
ששם משפחתם הוא בגין, ושאין
כל קירבה משפחתית ביניהן.

באמת טבעי,
גלידת שמנת ״
של שטראוט4 .
1970

בטעמים: שוקו־מיל, מוקה־מיל, וניל־צימוקים יי

גלידה שטראוס
טעם של בילוי אמיתי.

העולם הזה 2190

)•ושינו
מד 1ע דני סנדרסו! לא הפך
עו רךדץ, ומדוע עורך־הדין
אינו מתחת!
! :8אחת האימרות השנונות
האחרונות של ממבוש חריף־
הלשון :״הזיקנה היא מכה מתחת
לחגורה.״
! 8כאשר עובדים במישרד
של עורכי־דין המתמחים במסים,
מגלים כמה עובדות
מעניינות, כגון זו שלא משתלם
להיות נשוי, למשל. עורך־
הדין גיל ליידנר, העובד ב־מישרד
כזה, חישב ומצא שזוג
החי ביחד ללא נישואין משלם
פחות מיסים מאשר זוג נשוי.
גיל דווקא שמח לתגלית —
הוא מתגורר ללא נישואין עם
ידידתו, אורלי לוכין, שהיא
עורכת הירחון ממדה.
על אמו של דני פג־דרסון,
ראש להקת גזה, ובעבר
ראש להקת כוורת, מספר
המצחיקן מנחם זילכרמן,
בתוכנית בוקר שבת בגלי
צה״ל. היא רצתה שדני יהיה
עורך־דין, אך מיד אחרי שרותו
הצבאי התחילו לבוא אליו חב•
ר׳ה צעירים כדי לעשות חזרות
על שירים שנשמעו לה מוזרים
ביותר. היא היתה גוערת בהם:
״אתם הורסים לי את דני ! בגללכם
הוא לא יהיה עורך־דין !״
החבורה הזו הפכה מאוחר יותר
ללהקת כוורת, שהיתה להיט
גדול בזמנו.
! היורקת המפורסמת מ־נאות-סיני,
מזל כהן, מי ש התפרסמה
אחר־כך כששמה
מלח בקפה של שר־הביטחון
עזר וייצמן ובשבוע שעבר,
כאשר חיפשה, יחד עם ידידתה,
את כתב־הטלווייזה דפיק
ח ל כי, כשהשתיים חמושות ב-
קלצ׳ניקוביס, רואיינה על ידי
העיתונאי עמוס לכב. כאשר
שאל אותה לבב :״האינך חושבת
שאת פנאטית,״ סרבה
מזל לענות באומרה :״אני לא
מתייחסת לשאלה משום ש השתמשת
במילה לועזית.״ לבב
נאלץ לנסח מחדש את שאלתו
ולהשתמש במילה ״קיצונית״,
ורק אז זכה לתשובה.
8במישרדי רשות-השידור
הישראלית בניו־יורק נתגלתה
באחרונה כרזת־ענק, שבה מופיעה
תמונתו של ראש־הממ-
שלה הראשון של ישראל, דויד
בן־גוריון. כאשר נשאל דן
שילון, כתב הטלוויזיה והרדיו
בניו־יורק, מדוע נתלתה ב-
מישרד תמונתו של בן־גוריון
דווקא עתה, הסביר :״מנחם
בגין הכריז על דויד בן־גוריון
כעל מי שרק שימש כקריין של
הקמת המדינה. אז באיזה מקום
ראוי יותר לתלות תמונתו של
קריין, מאשר במישרדי רשות־השידור?״

8השפה הערבית פופולרית
מאד אצל הזמרים היש ראליים.
בכל תוכנית חדשה
שלהם הם משתדלים לשבץ
כמה שירים בשפה זו. כך גם
עושה הזמרת נירה גל, היוצאת
לסידרת־הופעות בפאריס,
וכבר עתה מכינה מחרוזת של
חמישה שירים בערבית, לכבוד
הקהל הצרפתי.
81 הרקדן יאיר ורדי,
שהיה בין מקימי להקת בת־שבע,
נסע ללונדון לשנת-עבד
דה. כאשר רצה לחזור, לא הסהעולם
הזה 2190

כימה הנהלת בת־שבע להחתי מו
על חוזה עבודה כאן. יאיר
לא נשאר מחוסר־עבודה — הוא
ממשיך לרקוד בלהקת בלט
מכובדת מאד בלונדון, ועתה
מחכה לו סיבוב אירוסי בריקוד
לצידו של הרקדן המהולל רו־

דולף נורייאב.
שלמה המוסיקאי

גרוניך יצא לאמריקה לפני
כארבע שנים, כדי להשתלם במוסיקה.
הוא הצליח כל־כך
טוב, שעתה נתבקש לכתוב
מחזמר עבור להקה אמריקאית.
הקיץ הגיע ארצה, לחופשה קצ רה,
ומיד נתבקש על־ידי אמ-
נים כאן להירתם לעבודה. הוא
הספיק לכתוב מוסיקה לסרט
חדש והסכים להופיע עם שלישיית
צליל מכוון, המורכבת
מיצחק (״צ׳רצ׳יל״) קדפטד,

שפ־ טוב
יידוב.

לוי

1הדוגמנית השתתפה במסיבה בקיסריה, עם מלאת שנה לירחון ״מוניטין״.

^1י 1ך1
• 1 ^ 11 1י בשעות הלילה הקטנות התחילו אורחים לזנק לבריכה הקרירה. מירי

סירבה להיכנס למים. אחד האורחים עזר לה להחליט, ונתן לה דחיפה קלה. מירי לא הספיקה

ושלומה

׳ 8איש הטלוויזיה טוביה
פער היה יכול להיות בעליה

של אחת המכוניות המפוארות
ביותר בארץ, לולא התערבותו
של מי שהיה שגריר ישראל
באו״ם, חיים הרצוג. וסיפור
שהיה כך היה: לפני כשנתיים,
בעת שטוביה שימש כדובר
מישלחת ישראל באו״ם, הוא
התפעל מאחת המכוניות שהיו
ברשותו של הקאריקטוריסט
ר ענן לוייא, לינקולן קונטי־ננטל
יקרה. כשהבחין בכך רענן
אמר לטוביה :״המכונית
היא שלך!״ רענן היה מוכן
שטוביה יקח את המכונית עימו
בשובו לארץ, בתנאי אחד: בכל
פעם שלוריא יבוא לביקור
בארץ, יעמיד. טוביה את המכונית
לרשותו. טוביה הסכים
לקבל על עצמו את התנאי,
וכבר התחיל לטפל בסידורי
העברת המכונית לארץ. אלא
שאז נודע כל העניין להרצוג
שפסק: לא ייתכן שראש ה־מישלחת
באו״ם יסע במכונית
וולוו, ואילו דובר המישלתת
ינהג במכונית לינקולן קונטי־מטל.
טוביה נאלץ להחזיר את
המכונית לרענן.
! 8לרענן לוריא, המתגורר
עתה בהונולולו שבהוואי, היו
צרות משלו. הוא שלח הקיץ
את שני בניו הגדולים לבלות
חופשה בישראל, בקיבוץ נווה־איתן.
באחד הימים קיבל שיחה
טלפונית מבית־חולים ב ארץ,
שבה נמסר לו כי אחד
מבניו חלה בדלקת קרום־המוח,
ואושפז בבית־החולים. האחות
ששוחחה עם רענן ניסתה להרגיעו,
שהמצב אינו חמור כל-
כך עד שיהיה עליו לטוס מהוואי
לישראל. היא הבטיחה לו
שאם מצב הבן יחמיר, היא
תטלפן לו תוך שעתיים — בשעה
שלוש בבוקר לפי שעון
הוואי. בדיוק באותה שעה ציל-
צל הטלפון בביתו של לוריא.
אחוז־חרדה מיהר לוריא להרים
את האפרכסת, כשהסתבר לו
שמצלצלים אליו מגרמניה, כדי
להודיע לו שזכה בפרס מטעם
העיתון די ולט, על הקאריקטו־רה
המוצלחת של השנה. מבשר
הידיעה התפלא, ככל הנראה,
על השימחה העצומה שבה קיבל
לוריא את הידיעה. למחרת
בבוקר נמסר לו כי בנו יצא
מכלל סכנה.

אפילו להסיר את בגדיה, וכבר נפלה לבריכה, שם חיכה לה ידידה, הדוגמן ראול קוברינסקי.
הוא עזר למירי וייסברג להסיר את חגורת״העור שלמתניה ואת נעליה, והשניים שחו להנאתם.

^^8ז;#.1|01 ן ו).

8x1500א1שחטית
אתה מחפש מנוע חזק יותר למכוניתך?
החסכונית ביותר מבין מבחר דגמי חורייזן, בעלת
בהורייזן 01.1300 מנוע חזק יותר — 1294 סמ״ק
מראה המעורר קנאה גם אצל יקרות ממנת.
והספק גבוה יותר של 68 כוח סוס. כל אלו מעניקים
בהורייזן 011100 מנוע 1118 סמ״ק 55 ,כוח סוס5 ,
ל״ 01.1300 יתר גמישות ותאוצה בנסיעה מחנה.
דלתות, שטיח מקיר לקיר, מושבים שגולפו מספוג
01.1300 חסכונית בדלק ולכן מתאימה לנסיעות
עבה מרופדים בבד ומערכת אוורור בעלת מגבר,
בערים הגדולות בנוסף למעלותיה בנסיעות ארוכות.
שתקל עליך את הנסיעה בימי הקיץ החמים.
הוסף לכך את תצרוכת הדלק הנמוכה והשירות
כמו ב־ססדו־ 0 1תמצא ב־ 01.1300 קונסולה מרכזית
המעולה של בית קרייזלר והרי לך מכונית אידיאלית מלפנים, שעון חשמלי, מד מרחקים, ראי צד הניתן
לכל המשפחה. אל תוותר עליה.
לכוון מבפנים, הצתה אלקטרונית והשירות של בית
קרייזלר.
—01.1300 המכונית המשפחתית עם עוצמה גדולה
יותר והוצאות אחזקה נמוכות במיוחד — בוא ובחן
אותה בעצמך.

פאר דגמי הורייזן.
בהורייזן 8x 1500 אוטומטית, תמצא בקר מהירות
אוטומטי, כך שאתה לא חייב ללחוץ על דוושת הגז.
ב־ץ $מחשב נסיעה שיראה לך מה השעה, מתי
התחלת בנסיעת, כמה ק״מ עברת, המהירות
הממוצעת, כמה דלק צרכת ואתה תופתע לראות כמה
היא חסכונית.
מנוע 1,442 סמ״ק 83 ,כ״ס, מושבי קטיפה, חלונות
צבעוניים ומגבים לחלון האחורי. כל אלה ועוד עושים
למכונית הפאר החסכונית
את הורייזן 1500
המתאימה במיוחד לכבישי הארץ.

אונקיס וחסף ס לחסמן נאנתיה•
ממניתטובה מבית טוב

בית קרייזלר
מנשיויתנועהבע׳מ

• ת״א — מכשירי תנועה בע״מ, דרך פתח־תקוה ,74 טל • 336115 .חיפה — דרך
העצמאות 104 טל 524475 04 ירושלים — שייקביץ ׳,תלפיות, מול משרד הרישוי,
טל 719404 02 נתניה — לוינקופף, הרצל ,44 טל 25307 053 רמתיים —
אלעזר לב, רח׳ השקמים ,44 הוד השרון, טל 34218 052 בני ברק — דבש, סחר
מכוניות בע״מ, ז׳בוטינסקי ,162 טל • 704646 .עפולה — שחף, רח׳ שרת ,10 טל.
23875־ • 065 נצרת — אל־ארז, מול מגרש הכדורגל, טל 54633 065 אילת —
אמדר, חברה לפיתוח עירוני׳בע״מ, מרכז תיירות חדש טל.059-5544 .
• באר שבע — נגב, אזור בעלי מלאכה ,3טל 057-75824 .

.ו * א 0ח * א א 7 £או

הגיד

מאת יגאל לביב

שימנעו! פרס ומננטש
לפני כחודשיים רואיין מרדכי (״מג-
טש״) צרפתי בטלוויזיה, ובתוכנית הציג
את שמעון פרס כחבר טוב שלו. המא זינים
לא שמעו ממנטש מהם שורשי
החברות המופלאה הזאת בין מועמד
מיפלגת־העבודה לראשות״הממשלה ובין

אולם אינו מכיר את מנטש ואינו מכיר
בו כצד לפרשה.
פרס, שחיה מעודכן היטב בנושא, הפסיקו
והורה לו ללכת לאכול פיסטוק
עם מנטש, ולגמור את העניין. הוראת
השר קובעת, ורשף נפגש עם מנטש, ש
תאם
ניתן להבריא את ״אל־על
מאזן ״אל על״ ,שפורסם בימים אלה,
הוכיח את נכונות הטענות שפירסמנו.
הבעיות המרכזיות, שעל ״אל על״ לפתור
אם ברצונה להישרד, הן שתיים: הגברת
ההכנסות התיפעוליות הנומינליות, למרות
המגמה של ירידת מחירי־הטיסה
מחד, בגלל טיסות השכר ועליית הוצאות-
הייצור ביגלל התייקרות הדלק והשכר;
וקיצוץ גדול ומהיר בהוצאות תוך תיפ־עול
יעיל יותר של החברה, מאידן.
הגברת ההכנסות היא פונקציה של
ניהול מיסחרי, ולכן יש ל״אל-על״ מנהל
מיסחרי מעולה, מרדכי בן־ארי. לגבי
״אל על״ נגמרה תקופת החממה, שבה
גבתה מנוסעיה כל מחיר שרצתה. מעתה
יהיה עליה להתחרות בקו האטלנטי עם
טיסות של פחות מ״ 700 דולר לטיסה
הלון ושוב, כולל שבוע במלון בישראל.
על החברה להקים, ובמהרה, מערכת ל-
טיסות־שכר, דוגמת חברת ״קונדור״ של
״לופטהנזה״ ,ועליה להתמסר להטסת
נוסעי״עסקים ומשלמי מחיר מלא, הרוצים
בנוחיות תמורת תשלום נוסף.
הגברת הכנסות משמעה — יותר טיסות
באותה כמות מטוסים וצוות, ושיפור
השירות לנוסע בצורה משמעותית.
פיתוח קווים חדשים הוא חיוני למטרה
זו. אבל אם החברה תתייחס בעתיד
לפתיחת קווים חדשים כדוגמת פיתוח
הקו למכסיקו, הפסדיה רק יגברו.
הקו למכסיקו נפתח בחופזה, בלחץ
מדיני של ממשלת־ישראל. מכסיקו היא
מדינה שבה חיים כ־ 50 אלף יהודים בע-
לי-אמצעים, שהיו התיקווה של ״אל על״,
הם היו צריכים לטוס ב״אל על״ לאירו־

טיסה ריווחית, שכן נוסע במחלקה רא שונה
מכניס פי כמה לעומת נוסע במח־לקת״תיירים.
מאחר
שרוב יהודי מכסיקו מעדיפים
לטוס בראשונה, ברור היה כי דרוש מטוס
בעל מחלקה ראשונה מושכת. מה עשתה
״אל על״ ו הטיסה בקו זה מטוס ״״707
מיושן, ללא מחלקה ראשונה, שטס מישראל
למכסיקו במשך 17 שעות. מנהל
״אל על״ באמריקה, מוסיק יפה, טען
כי לכל נוסע בקו זה מגיעה תעודת ציון-
לשבח. היהודים נמנעו מלטוס, והקו הפסיד
ונסגר תוך שנה.
הצעד השני של קיצוץ בהוצאות צרין
להעשות בעיקר על-ידי פיטורי כשליש מעובדי
החברה. הכוונה לעובדי השרותים,
ולא עובדי הייצור, שהם עובדי הקרקע
וצוותות״האוויר. כל הנתונים מראים כי
ב״אל על״ יש פי שלושה יותר עובדי-
שירותים על כל מטוס מאשר בחברות
אחרות. יש בחברה 6031 עובדים, מהם
1250 בחו״ל. ניתן בקלות לפטר את
מחצית עובדי״החוץ, ושליש מעובדי החברה
בישראל. כמה מאות מעובדים
אלה, חלקם הגדול, הם נציגים בכירים
לשעבר, שאין להם תעסוקה, וכל אחד
עולה לחברה יותר ממיליון לירות לשנה
ללא תמורה. קיצוץ כזה יחסוך לחברה
לפחות שליש ממרכיב השכר, שהיה השנה
140 מיליון דולר.
המועמד לניהול החברה, רפי הרלב,
בא מחיל־האוויר, ואין לו כל התחייבות
לגבי החברה. אם יקח הוא על עצמו
את הצימצומים, במקביל לטיפול המיס־חרי
של בן־ארי, ניתן יהיה לעשות מ״אל

חברים ״מנטש״ ופרס
180,000ל״י
איש שהוזכר לא פעם במאמרים כסנדק.
בימים אלה נודעה לי פרשה, המסבירה,
אולי, מדוע חושב מנטש את שיטעון פרס
כחבר טוב שלו.
ב 1972-היה שימעון פרס שר־התחבו-
רה. רכבת-ישראל השלימה אז את ההכנות
לשינוי השיטה של העמסת מטענים
ברכבת, מהובלה ופריקה ביד, באמצעות
סבלים, לשיטת המכולות (קונטיי-
נרים) .המעבר היה הכרחי, שכן כל
המיטענים בעולם עברו למכולות, וישראל,
כחלק מן התעבורה העולמית, היתה
צריכה להתאים את עצמה.
כתחנת־מיטען מרכזית של רכבת־יש-
ראל בשיטה החדשה נקבעה תחנת בני-
ברק. בתחנה זו עבדו כל השנים ארבעה
סבלים, וכאשר הוחלט לעבור לשיטה החדשה,
הם נקראו למנכ״ל הרכבת, יהודה
רשף, למשא־ומתן על הפסקת עבודתם
ועל פיצוי מתאים. להפתעתו של
רשף השיבו לו הסבלים כי הם מקבלים
הוראות ממנטש, ורק אם מנטש יורה
להם לעזוב את המקום, יעשו כן. רשף
השתחרר לא מכבר מצבא״הקבע, ולא
הבין במה המדובר. הוא הודיע לסבלים
כי אם לא יסכימו מרצון, ותוך פיצוי,
לעזוב את המקום, הוא יזעיק מישטרה.
למחרת הוצפה תחנת בני-ברק במאות
סבלים, כשבראשם ניצב מנטש, שהודיע
לרשף כי דם יישפך ואיש לא יעזוב את
המקום בלי הסכמתו. רשף טילפן למנכ״ל
המישרד, ותוך זמן קצר נקרא רשף לשר״
התחבורה, שימעון פרס. בשיחה סיפר לו
רשף את מה שקרה, והבהיר לפרס כי
בדעתו לשלם פיצויים נאותים לסבלים,

דרש 180 אלף לירות תמורת סילוק ה סבלים.
רשף, שהיה מוכן לשלם לארבעת
הסבלים סכום גדול יותר, לא היסס.
חתם על המחאה בסכום המבוקש לפקודת
מרדכי צרפתי, ותוך כמה דקות
נעלמו כל הסבלים מן התחנה.
עד כאן העובדות. המשמעות היא,
כמובן, ששר״התחבורה הורה לרכבת־יש־ראל,
שהיא גוף ממלכתי, לשלם לאזרח
זר סכום נכבד, תמורת השפעתו על הסבלים
שיפנו את המקום.

מ ש קי ע
מדר! ם־ א פ רי ק ה
יקי ם מו ע דון יו קרה
סולי קרזון בעל רשת מועדוני-לילה
ומלונות בדרום־אפריקה, רכש את המיג-
רש ברחוב הירקון, מול המועדון של רפי
שאולי, ויקים עליו מועדון־חברים סגור,
בהשקעה של כ־ 20 מיליון לירות.
דיסקוטק חדש בהשקעה של 7.5מיליון
לירות נפתח בדיזנגוף־סנטר, על־ידי
קבוצת-משקיעים ישראלית.
המיסעדה הוותיקה ״דולפין״ ,ברחוב
שלום עליכם, נמכרה למיסעדן אלכס
שור, בעל ״פונדג״ ו״קפה דה״פרי״.

יושם־ראש רן־ארי
פיצוץ חמור
פה ולישראל, ישיר או דרך ניו״יורק. הוצאות
הפעלת ״מטוס 747״ מניו־יורק
למכסיקו וחזרה היו כ 80-אלף דולר.
הטסת כ״ 100 נוסעים לטיסה, מהם רבע
במחלקה הראשונה, היתה הופכת את ה
סיסי
ועיסקח
וייכמן ־..טבחות״

הבורסה הנבחרות
שר ׳חודה שונה!
במיסגרת מאמר על בלבלת ישראל בשבועון
האמריקאי רב־היוקרה ״בארון״,
המליץ יהודה שנהב, המומחה הפיננסי
מאוניברסיטת תל-אביב, על המניות
הכדאיות לרכישה עתה. לדעתו, מניות
הבנקים נסחרות עתה במחיר השווה לעשר
פעמים של הרווח השנתי, וזה מחיר
גבוה מדי. המניות שהוא ממליץ כולן
נסחרות במחיר של עד חמש פעמים של
הרווח השנתי, והן :״טפחות״ ,״מיפעלי
ים המלח״ ,״הסנה״ ,״דלק״ ,״נכסים
ובניין״ ,״כלל״.

על״ חברה טובה. במאמץ כזה צריכים
לקחת חלק גם העובדים שיישארו. אין
סיבה שבטיסת־חצות לניו־יורק, שבה
ישנים ברוב הזמן, יהיו 22 דיילים, רק
מפני שכך קובע הסכם־העבודה המיושן.
אין גם סיבה לכך שאוהל-המנוחה של
הדיילים במטוס ״אל על״ תופס 34 מקו-
מות״ישיבח, בעוד בחברות אחרות הוא
תופס רק שמונה מקומות, בשלוש קומות.

אייכי גתן(משמאל) עם רפי, שאולי וג׳ולייט גרקו ()1965
חזרה לקליפורניה

העיסקה של מכירת בנק ״טפחות״ למשקיע
הקנדי רייכמן, יחד עם ״בנק
המיזרחי״ ,עשוייה להיגמר בחיוב. נסיגתו
של רייכמן, בגלל המצב הכלכלי ה מדרדר
של המדינה, הניעה את האוצר
להציע תנאים טובים לרייכמן, כדי למשכו
לקיום העיסקה.
מישרד-האוצר הבין כי ביטול העיסקה
יגרום נזק ללא״תקנה לישראל ולאפשרות
של משיכת משקיעים זרים. בימים אלה
צפוייה תשובתו של רייכמן על ההצעות
החדשות של האוצר.

1עול קטן

ה גי

ה מו מ ל צי

.1 9 8 0

100-3דגת חדר שינה חדישים
המוצגים ב שלמות בקו מה 3בבית חרס.

דגם קליפורניה

דג םדאקסרה

דגם ויסלזונלזין

דגם פיאורנזה

מספר אחד בחדרי שינה אירופיים
ב קו מהה־ 3ב בי תמרס
תמצ או 100 חדרי שינה
מ פו א רי ם ביי בו א בלעדי
מ אי רו פ ה, ה מו צגי ם על שטח
של א ל פי מ ט רי ם מרובעים.
ל ב חי רתכם דג מי םקלא סיי ם,
כפריים, ע תי קי ם ו מו ד רניי ם
בציפוי ק טי פ ה או פורניר

תל אביב. הרצל 58ו

ב עי בודי ם ו בגווני ם מ שגעים.

יי עו ץמק צו עי 1ו חני ה בשפע

מד רגו ת נעו ת
1979
ק פי ט רי ה
מוסיקת רקע
פ תו ח ברציפו ת מ־8.00
בבוקר עד 7.00 בערב

מגן דוד אדום.
תארילך את החיים בלעדיו.

תן טרמפלחייל

(המשך מעמוד )19
לפי שעה שולט חומייני במצב. אויבו
הוותיק של השאה, זקן קפדן ופוריטאני בן
,79 שגורש מארצו ב־ 1964 ושניהל בכישרון
רב את המערכה בשאר. מגלות עיראק וצרפת,
לא יוותר בנקל על שילטונו. שינאוד
הזרים הלוהטת שלו, לא רק כלפי ארצות-
הברית וישראל, אלא גם כלפי ברית״
המועצות, נותנת את הטון ביחסיה הבינלאומיים
של איראן.
חומייני מתעב גם אנשי־שמאל וחילוניים
בתוך איראן. שילטונו נשען על הבורגנות
הזעירה, סוחרי הבאזאר (השוק)
והעצמאיים הקטנים ונטולי־ההשכלה, הדומים
להפליא לשכבות התומכות בישראל
בחרות, על השמרנים האיסלמיים ועל כד
הני־הדת הצעירים והאקטיביסטיים. מעמדו
הבינלאומי אינו ברור עדיין, מכיוון
שהוא מבוסם על אוריינטציה מוזרה, שניתן
לכנות אותה בשם ״נייטראליזם שלילי״
.חומייני פשוט מתעב את כל הזרים.
אין ספק שמשבר איראן החיש את מעורבותה
של ארצות־הברית בהשגת הסכם-
השלום בין ישראל למצריים.
מועצת גדולי התורה. חרף כוחו האדיר
של האיית־אללה הזקן, עשוייה המהפכה
המוסלמית לפנות את מקומה בעתיד
לכוחות מתקדמים יותר, ובכך להצדיק
בעיני ההיסטוריה את תפקידה הבלתי-
שנוי במחלוקת במיגור שילטונו הריאקציוני
של השאה והפלת הסדר החברתי
הישן.
שילטון מועצת־גדולי־התורה׳של חומיי-
ני, השואב את השראתו מהעיר הקדושה
קום, על עשרות בתי־המידרש שלה, לא
פתר כלל ועיקר את בעיותיה הכלכליות
של איראן. למרות הלאמות הבנקים, חב-
רות־הביטוח והקונצרנים הבינלאומיים, עומד
הפער החברתי העצום באיראן בעינו.
תפוקת־הנפט חזרה אמנם לשיעור של ארבעה
מיליון חביות ליום, אבל רוב בתי־הח־רושת
עדיין סגורים, בהעדר חומר-גלם
וחלקי־חילוף. שני מיליון מחוסרי־עבודה
משוטטים ברחובות הערים הראשיות.
ועדי־העובדים אילצו את ממשלת בא-
זארגאן לשלם משכורות גפי לעובדי מיפ־עלים
סגורים. יורשיו של מוחמד מוצאדאק,
המאיישים את שורות ה״חזית הדמוקרטית
הלאומית ואת הפקידות הבכירה והבינונית
במנגנונים הממשלתיים, רוחשים איבה
הולכת וגוברת לחומייני ולאנשיו. הם נעזרו
בו כדי לסלק את השאה, ועתה הם
מחפשים דרכים להשתחרר ממנו ומתלמידיו
הקנאים.
המישטר המוסלמי מסובך בבעיית־מי־עוטים
קשה. הכורדים, שהיו תמיד אזרחים
ממדרגה שנייה באיראן, ממשיכים
לתבוע אוטונומיה, וכן גם הערבים ומיעוטים
אחרים. חרף היומרות שלו לאוני ברסליות
מוסלמית, פועל חומייני כלאומן
איראני, והרומן הסוער שלו עם הערבים
והפלסטינים הצטנן במהירות־שיא.
בתוך שורות כוהני־האיסלם צומחת אופוזיציה
לחומייני. בראשה עומד האיית־אללה
מחמוד טלאגהאני, שזכה בבחירות
לפני שבועיים במיספר שיא של 2,016,851
קולות, והחותר ליתר דמוקראטיה באיראן.
זיעה, עמל ושיעמום. חומייני מנסה
להאיץ במיליוני מחוסרי־העבודה לחזור
לכפרים, לעבוד את האדמה ולנהל אורח-
חיים פוריטאני-טולסטוי. האיית־אללה הגדול׳
כמו דיקטטורים רבים לפניו, הוא
מעריץ של אפלטון, ורואה בעצמו שליטתכם
לפי המודל האתונאי הישן. אבל הצעירים,
שהתרגלו לחיי־העיר, אינם מגלים
כל נטייה לחזור לכפרים המוזנחים והנידחים
ולנהל בהם חיי זיעה, עמל ושיע-
מום, ללא תיקווה וללא תוחלת.
השמאל האיראני עדיין מסוגל להוציא
רבבות מפגינים לרחובות. פעילי האיגודים
המיקצועיים זועמים על כך שהדיכוי הישן
מימי השאה עדיין נמשך. האינסליגנציזי
מואסת בגזירות הדת ובמישפטים נוסח
רובספייר, ואילו העם הפשוט, שתלה תיק-
וות משיחיות בחומייני, זועם על האינפלציה
ועל המצב הכלכלי הגרוע.
בכל אלה אין כדי להבים את חומייני
בעתיד הקרוב, אבל אין ספק שהוא לא
הצליח לבסס את שילטונו מעבר להצלחותיו
הראשונות והמרשימות. השאה,
שליט אנוכי ושמרני ששלט בחסדי האימפריאליזם
וה״סאוואק״ ,הובס על-ידי
העם האיראני כולו. האיסלאם שימש, ללא
ספק, נשק חד ואפקטיבי למיגור הסדר-
הישן. אך עתידו ורווחתו של העם ה איראני
תלויים בהצלחת המאבק של כל
כוחות־הקידמד! באיראן נגד קנאי-הדת.
למאבק זה השלכות עצומות על גורל ה מרחב
כולו וגם על ישראל.
העולם הזה 2190

התנהגותממשלתישראלבפרשת אוג
הי ת ה אידיו ט•! טהור -אךיש
שי טהב טי רו ףהזה
ך* כתובת רשומה על הקיר, באותיות של אש, כמו במישתה של בלשאצר המנוח.
י י היא מורכבת משלוש אותיות.

אל״ף. שי״ן. פ״א.

עיוור יכול לראות אותה.
אין ממנה מנוס.

ההכרה האמריקאית באש״ה מתקרבת. צעד אחרי צעד. צעדים גדולים.
צעדים קטנים. כמה צעדים קדימה, ומדי פעם גם צעד אחורה.
האם אפשר לעצור את המיצעד ו האם אפשר לבלום אותו לצמיתות?
האם אפשר לעצור את מהלך השמש ממיזרח למערבו האם אפשר לבטל את כוח־המשיכה
של כדור־הארץ ו

הדכר הוא כלתי-נמנע. וכל במיון למנעו — אם בהתחכמות, אם
כאיומים, אם כקנונייה, אם כתחנונים — אך יחיש את התהליך.
זה הוכח בשבוע האחרוו.

מ׳ שמעעלטרו׳ *
* *1עולם לא הגישה ממשלת־ישראל מתנה גדולה יותר לאש״ף מאשר פרשת
י אנדרו יאנג.
היא נטלה עניין קטן, אד חיובי וסביר, והפכה אותו מנוף כדי להביא את דבר
אש״ף לכל בית בארצות־הברית.
יום לפני כן לא ידע כימעט איש באמריקה ובישראל את שמו של זהדי לביב
טרזי — שליח זוטר של אש״ף, ראש המישלחת שלה באו״ם.
יום לפני כן לא היה כימעט אף אמריקאי אחד מוטרד על-ידי השאלה אם צריכים
או לא צריכים לקיים מגעים עם אש״ף.

״1111311
מבין מיליוני האמריקאים שעמדו בתורים הארוכים לפני תחנות־הבנזין, הבינו רק
מעטים שיש קשר בין התור ובין הבעייד. הפלסטינית.

בפעם הראשונה הוכיחה ישראל לציבור זה, שיש ניגוד ברור וחותך בין האינטרסים
של היהודים ובין האינטרסים של הכושים.

מה עשה האיש, בעצם? כיו״ר־תורן של מועצת־הביטחון, הוא שוחח עם שליח
אש״ף, כדי להשיג דבר שישראל היתה מעוניינת בו יותר מכל: דחיית הדיון ב״תיקון״
ההחלטה של מועצת־הביטחון .242
הערבים התנו זאת בהסכמת אש״ף. יאנג הלך להיפגש עם איש אש״ף. כמה וכמה
ישראלים כבר נפגשו בעבר עם טרזי, והתרשמו לטובה מגישתו המתונה והסבירה.

כבר דובר הרבה על הסיבות שהביאו את הכושים למצב של עימות גובר עם
היהודים. הדור השחור החדש מחפש זהות עצמית, והוא מוצא אותה בהזדהות עם
אפריקה השחורה, עם העולם השלישי, עם האיסלאם. ואילו ישראל הפכה ידידתה
הגלוייה של אפריקה הדרומית, של כל הגיזענים הלבנים בעולם, של שרידי הקולוניאליזם
של אירופה ואמריקה.
יתר על כן: בגטאות של הכושים בולטים החנוונים ובעלי־הבתים ההיודיים, המרגיזים
את הציבור השחור בעצם נוכחותם, ועל-אחת־כמה-וכמה בפעולתם.
אך כל זה היה, עד כה, בדרג המקומי, מודע־למחצה, בלא עילה לגיטימית גלוייה.

עד שבאה פרשת יאנג.

האם עשה יאנג מעשה סביר? כד אדם נורמלי(שאינו ישראלי ו/או
יהודי) יאמר: סכיר.

יאנג ידע שהוא משרת את המדיניות האמריקאית, אשר מטרתה היא להביא את
אש״ף להכרה בישראל ולקבלת ההחלטה ,242 כדי לשלבו במשא־ובמתן לשלום. הוא
לא סיפר לממונים עליו את כל האמת על הפגישה. הוא נהג, כפי שנוהגים לא פעם

--מאח

אורי אבנר
פוליטיקאים ודיפלומטים במיקרה עדין כזה. ביודעם שהם פועלים על פי כוונת הממונים
עליהם, ומשרתים את מטרתם נאמנה, הם נמנעים מלבקש הוראה מפורשת או לתת
דיווח מפורש, כדי למנוע מבוכה מן הממונים.
האם זה סכיר זו כן, זה סביר.
אולם נציגיה של ישראל גילו את דבר הפגישה, וממשלת־ישראל קפצה על
המציאה. היא החליטה להרעיש שמיים וארץ נגד יאנג.
המחשבה התמימה היתד״ מן הסתם, ללמד את הדיפלומטים האמריקאיים לקח,
ולעצור בדרך זו את ה״הדרדרות״ של האמריקאים לעבר ההידברות עם אש״ף.

אם כן, היתה זאת מחשבה אווילית מאין כמוה.
כרגיל.

ה כו שי צ רי ףללסת
^ ל היה להכריח את ג׳ימי קארטר לפטר את יאנג, בנסיבות שנוצרו. בעוד שנה
ורבע תיערכנה בארצות־הברית הבחירות לנשיאות. קארטר עדיין לא נואש מתיקוותו
להיבחר מחדש. הקולות והכסף של היהודים יהיו חשובים.
גם הקולות של הכושים חשובים. קארטר נאלץ לבחור ביו אלה לאלה. הוא בחר
ביהודים. אבל שום פוליטקאי אינו אוהב לעמוד מול ברירה אכזרית כזאת.

השבוע איבד ג׳ימי קארטר מיליוני קולות כושיים. הוא איבד אותם
ביגלל ישראל. אם עדיין לא שנא כליבו את מנחם בגין ואנשיו — אין
ספק שהשבוע התחיל לשנוא אותם כלב שלם.
אך לא זה העיקר. חשובה עוד יותר תגובת הציבור השחור.

עד בה היה פער. השבוע נכרתה תהום.

עכשיו נמצאה עילה כזאת.

השבוע נפתח דף חדש. לא דף לבן. דף שחור.
העניין הפלסטיני זכה השבוע בציבור מגובש של אוהדים אמריקאיים, ציבור של
20 מיליון שחורים. מעתה יהיה העניין הפלסטיני עניינם.
נציגם הרם ביותר בממשלת ארצות-הברית, נציג בדרגת שר, שהיה מקורב
אישית לנשיא, סולק וגורש בבושת־פנים. ביגלל מי? ביגלל היהודים. ביגלל ישראל.
מדוע? מפני שדגל בהתפייסות בין היריבים, בהידברות של שלום.

הכושי עשה את שלו — למען השלום, למען הצדק, למען האינטרס
האמריקאי, וגם למען האינטרס האמיתי של ישראל.
הכושי צריך ללכת.
ישראל כפתה את רצונה על ארצוודהברית, בעזרת הלובי היהודי. כתוצאה מכך
עלולים מחירי־הנפט בארצות־הברית להרקיע מחר שחקים, והסובלים העיקריים מכך
יהיו הכושים, בני השיכבה העניה ביותר.
אם יממשו הסעודים את איומם הפומבי ויצמצמו שוב את אספקת הנפט ביגלל
אי־ההתקדמות לקראת פיתרון הבעייה הפלסטינית, באשמת ישראל — יסבלו כל
האמריקאים, והכושים יותר מכולם.

זאת היתה השבוע הגירסה של המנהיגים הכושיים. אנדרו יאנג
עצמו רמז על כך, כזהירות אך כבירור. המוני בני עמו הבינו את
המסר. וגם האמריקאים הלבנים החלו קולטים אותו, תודות לפרשת יאנג.

אין לאמוד את הנזק שנגרם על-ידי מעשה אחד זד, לקהילה היהודית בארצות־הברית.
עסקניה, המשועבדים לשגרירות הישראלית, השמיעו מליצות בנוסח ״זה
יעבור״ .אך הקהילה נאחזה בפאניקה. בפעם הראשונה נראית לעיניהם הסכנה של
אנטי־שמיות חדשה, המונית, כלל-ארצית, שתסתמך על טענות מוחשיות, העלולות להתקבל
גם על דעתו של אדם סביר.
אך נזק חמור עוד יותר נגרם לישראל. היא השניאה את עצמה על חלק גדול
ומאורגן של הציבור האמריקאי, חלק שהשפעתו גדלה משנה לשנה — הציבור
השחור. היא זרעה ספקות חמורים גם בלב הציבור הלבן.

בל זה בגלל פגישה קטנה, חסרת־חשיבות, כין שר אמריקאי ובין
פקיד זוטר של אש״ה, שאיש לא היה שומע על אודותיה, לולא הצעקות
של ישראל.
איך לקרוא למעשה כזה?

זהו אידיוטיזם טהור, הוא מתאים לאידיוטיזם הכללי, השולט על

ה כו שי ו 1שהאתש לו
(המשך מעמוד )31

מעשיה של ממשדוו־ישראל ככל התחומים, וכפרט כתחום המדיני.

שי ע׳

לאחר הצלחת חג האהבה של ט״ו באב,
ב־ 5—7בספטמבר — הזדמנות נוספת

למהמ רי ם על האהבה
משחקי ״תופסת״ לפי מיטב המסורת
בנים ובנות תופסים אלה את אלה במשך 3ימים ו־2
לילות ירח, ברחצות לילה, בערבי דיסקו, הופעות,
שירה בציבור ושעשועים שונים ומשונים.
וכל החגיגה הזאת תמורת 1000ל״י בלבד ( +מ.ע.מ).

קח אתך חבר -קחי אתך חברה.
ותזכו בחוויה בלתי נשכחת!!!
הקיץ קצר והנופש מרובה
מהר והתקשר לטל 87177 .־!03-830157,057
(ת.ד 47 .ימית) להזמנת מקומות
ולקבלת פרטים נוספים.

יתכן שאין אדם מתאים יותר ״להסביר״ אידיוטיזם זה לציבור האמריקאי מאשר
האיש שאכן נשלח: ייגאל ידין.

ה שי טהשב טי רו ף
^ כושי עשה את שלו. אך מסתבר שלא היה יחידי. גם היהודי עשה את שלו.
אוי לעיניים שכך רואות.
מילטון וולף, יהודי טוב, ציוני נאמן, תורם גדול למגבית, שגריר ארצות־הברית
בווינה, נפגש גם הוא עם איש אש״ף.
באופן שיגרתי החל המסע ההיסטרי גם נגדו. כלי־התיקשורת, כתבים, דוברים
רשמיים, הכל היו מוכנים לצעוק חמס במקהלה. אך ברגע האחרון צנח שרביט־המנצח.
ניתנה הוראה להנמיך את הקול.
מדוע ו אולי מפני שהוא יהודי. אולי מפני שפרשת יאנג גרמה להיסוס. ואולי
מפני החשש שמא יגדיש הדבר את הסאה אצל קארטר.

אולם מילטון וולף 5לא נפגש עם פקיד זוטר כעל דרגה דיפלומטית,
כפי שעשה יאנג. הוא נפגש עם אחד מאנשי־המפתח באש״ה, שליחו
ואיש־אמונו של יאסר עדאפאת, חכר הוועד המרכזי של פתח: עיצאם
סארטאווי.
סארטאווי הוא האיש שהביא את עראפאת לווינה, לפגישה המפורסמת עם ברונו
קרייסקי ווילי בראנד. הוא נכח בחדר, כאשר קיבל קרייסקי את עראפאת בביתו הפרטי.
וולף נפגש עם סארטאווי — שלוש פעמים, לפי ההודעה הרשמית — לפני בואו של
עראפאת לווינה. רק אדם תמים מאד יכול להאמין כי בשיחות אלה לא דובר על
הפגישה הצפוייה, ועל העמדה האמריקאית כלפיה. כלומר: על הסיכויים להחשת הד,י־

11^1*811:1

בעיות ולבטים
בחיי המץ

אנדרו יאנג ליד יצחק רכין וג׳ימי קארטר
יחסים בין יהודים וכושים
דברות האמריקאית־פלסטינית. מה גם שלפחות בפגישה אחת נכח גם קרייסקי, ידידו
האישי של סארטאווי.
אף שהתאפקה בהתבטאויותיה הפומביות, גינתה ממשלת־ישראל את הפגישות
ומחתה נגדן. קשה להעלות על הדעת מחאה מגוחכת יותר.
עיצאם סארטאווי הוא מראשי מחנה־השלום הפלסטיני. בשנים האחרונות ביליתי
מאות שעות בשיחות עימו, בפגישות רבות. הוא שעמד בראש המישלחת של אש״ף,
שנפגשה עם מישלחת המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטעי. הוא המשיך
בפגישות, תוך סיכון חייו, גם אחרי שהרוצחים העיראקיים קטלו את סעיד חמאמי,
הראשון מאנשי אש״ף שהעז לקיים את המגעים עימנו.
דווקא אישיותן של עיצאם סארטאווי מוכיחה מדוע יש ערך כה רב לפגישות של
אישים כמו מילטון וולף ואנדרו יאנג עם אנשי אש״ף.

סאת

וזד״ר

מרדכי זידמן
תוצאת רשפים
חן טרמפ
לחייל

אם רוצים להכיא אוו העם הפלסטיני, באמצעות אש׳׳ף, להכרה
ינת־ישראל ולמדיניות רשמית של דו־קיום כשלום עימה, מחיים
במדינת־־ישראל
מוקדמת, כדי לברר את האפשרויות, לקכוע את התנאים,
הדכר הידברות מוקד
לתאם את השלכים.
הרי איש אינו מעלה ברצינות על דעתו שאש״ף יעשה מעשה היסטורי כזה מבלי
לדעת מראש מה תהיה התמורה, וכיצד ישפיע הדבר על הסיכויים לכינון מדינה פלס טינית
עצמאית לצד ישראל.
מפיצים מורשים:
כנפיים-סקייטלנד בגני התערוכה, ת״א
כנפיים — רח׳ מוריה ,29 הכרמל, חיפה
רול — מרכז קולנוע דקל, בבלי, ת״א

קול השלו ־
הקול שלר!

הדבר מחייב הידברות מוקדמת ממושכת, בדרגים שונים — החל
כשלב החשאי והבלתי־־רשמי, דרך שלב חצי־גלוי וחצי־־רשמי, ועד להידברות
הרשמית, הגלוייה, כדרג הבכיר.
כך נעשה תמיד במצבים כאלה, בייחוד כשצד אחד עדיין אינו מהווה מדינה
ריבונית, וכך זה חייב להיעשות גם הפעם.
אילו רצתה ממשלת ישראל בשלום עם הפלסטינים, ובשלום עם העולם הערבי
כולו, היתד, מקדמת תהליך זה בברכה אילמת ,,והיתד, נמנעת מלהגיב על השלבים
המוקדמים. היא גם היתה מעניקה עידוד שקט לגורמים הישראליים, הפועלים באותו כיוון.

אך ממשלת ישראל נוקטת גישה הפוכה. מדוע ויש
לכך סיבה פשוטה. אין הממשלה רוצה להחזיר את הגדה והרצועה לערבים —
לשום ערבים. משום כך מנוי וגמור עימה לסכל מראש כל התפתחות שתביא להחזרת
השטחים האלה לירדן ו/או לאש״ף. היא פועלת למען עידוד היסודות הקיצוניים ביותר
באש״ף, ולהחלשת היסודות המוכנים לשלום. היא רואה סכנה בכל מעשה, העשוי
להביא לכך שהנהגת אש״ף תכריז רשמית וגלויות על מדיניות של שלום ודו־קיום
עם ישראל.
הגחלס הזה 2190

ואש מישדחס ׳שואל בארם קיבר דרח סוד*,
גילה אותו בחוסויאחויות וגרם אסון מדיני
היה בלום להתנהג בדיפלומט אמיתי, לכבוש את יצרו,
ולא לדחוק את יאנג לפינה ולהציגו כשקרן!
אחד הפקידים הבכירים בשגרירות ישראל בוושינגטון
סקר השבוע לפני שרים בכירים את התוצאות האפשריות,
מבחינתה של ישראל, לפרשת יאנג. בפיו של
אותו פקיד בביר היתה תחזית שחורה ביותר להשלכות
פרשת בלום־יאנג על יחס הרחוב האמריקאי, השחור
והלא־שחור, לישראל, ומה שחמור מכך, על יחס הממשלה
האמריקאית לישראל.
בשולי הדברים אמר אותו פקיד :״בלום התנהג
כאידיוט מושלם, אבל קשה לי להאשים אותו. מי
שמינה אותו ידע כי המיגבלות של בלום עלולות להביא
נזקים וצרות, ולמרות זאת מינה אותו. בלום הוא גם
השליח הבכיר היחידי שלא קיבל תידרוך מודיעיני לפני
שיצא לשליחות שלו, ומחדל זה אף הוא תרם למפולת
הצפויה בין ישראל למימשל קארטר.״

__ ישראל
ב ק הי ל ת המודיעין

^ חרי שראש מישלחת ארצות הברית באו״ם, השר
י * אנדרו יאנג, וראש המישלחת הישראלית באו״ם
השגריר יהודה בלום, החליפו ביום השני, לפני שבוע,
כמה מילות ברבה וידידות ביניהם, ניגש בלום לעצם
הבעייה שבגללה ביקש להיפגש עם יאנג. בלום האשים
את יאנג בכן שנפגש לשיחה עם משקיף אש״ף באו״ם,
זחדי לביב שרזי.
יאנג הודה אומנם בי פגש את טרזי, אולם טען
בי הפגישה ביניהם היתה מיקרית, בלתי־מתובננת, ובי
באשר הגיע לביתו של ראש מישלחת גוויית באו״ם, לא
ידע בי טרזי יהיה שם.
באותו הרגע חייך בלום, שלף צרור דפי״נייר, שבהם
היה מודפס התמליל המלא של השיחה בין יאנג
לבין טרזי.
יאנג נדהם ונאלץ להודות כי הגירסה הרישמית
שלו, על פגישה באקראי, היתה שקר.
תיאור זה, הלקוח ממקורות־חוץ, הוכחש מיד על״
ידי בלום עצמו. אולם פקידים ישראליים בכירים, הבקיאים
בפרשה, אינם מצטרפים להכחשתו של בלום. גם
יאנג עצמו לא היה מוכן להבחיש זאת.
בירושלים עסקו הבל בתחילת השבוע בשאלה: ממי
קיבל בלום את תמליל השיחה ! האם שירותי״הביטחון
הישראליים הם שצותתו בבית השגריר הכווייתי באו״ם,
או סובני האף יבי״איי או הסי־איי״אי האמריקאיים!
לאמיתו של דבר אין זח משנה בלל מי היה המצו־תת.
אין כל הבדל אם סוכנים ישראליים צותתו לשיחה,
והעבירו את התמליל שלה לבלום ולשרותי־הביון האמ ריקאיים,
שהם מצידם העבירו אותו למזביר-המדינה
האמריקאי סיירוס ואנס — או שהפעולה היתה הפובה:
סוכני״ביון אמריקאיים הם שצותתו לשיחה, העבירו
העתקים ממנה לפקידים בבירים בסטייט״דפרטמנט ולשגריר
בלום.
השאלה הגדולה, שהיתה צריכה להעסיק את שרי
המשלה וראשי מישרד-החוץ, היא: מדוע עשה בלום
טעות בה גדולה, שתוצאותיה מאיימות על מיכלול
היחסים בין ישראל וארצות־הברית ! מדוע לא יכול

!ן גריר ארצומ-הברית בוושינגטון, אפריים
(״אפי״) עברון, אשר שהה בשבוע שעבר בישראל,
ושאף הופיע לפני הממשלה, מכחיש את הידיעה כאילו
הציע לראש־הממשלה מנחם בגין לפנות אל הנשיא
קארטר בבקשה שלא לפטר את יאנג .״הצעה כזו אומנם
עלתה אצלנו בשגרירות,״ סיפר השבוע עברון לידידים,
״אולם היא נפלה. היה לי ברור שהצעה כזו תעמיד
את קארטר במצב עוד יותר מגוחך מאשר היום. כל
מה שאמרתי לשרים בממשלה היה שהיה לנו הרבה
יותר טוב לולא קרתה כל הפרשה, ואילו לא היה יאנג
מפוטר״.
העמדה הרישמית הישראלית היא שהפרשה היא
עניין פנימי של ארצות־הברית, ולישראל אין כל קשר
אליה. אולם הציבור האמריקאי ממשיך להיות ניזון
מידיעות על המעורבות של שירות-הביון הישראלי בפרשה.
האצבע המאשימה, שהצביעה על יאנג השקרן,
שינתה כיוון והיא מופנית עתה בלפי ישראל, החתרנית
והתכבנית. האמריקאי אינו אוהב שהממשלה שלו פוגעת
בזכויות״הפרט שלו, ובוודאי שאינו אוהב שמדינה
זרה עושה כן בתוככי ארצות״הברית. מאז ווטרגייט,
הציתות לשיחות נחשב כפגיעה החמורה ביותר בזכויות־הפרט,
ונגד יוזמיו הוגשו מישפטי-פיצויים על סכומי״
עתק.
בתחילת החודש דלף לעיתונים בארצות-הברית חלק
מדין-וחשבון סודי של אחת מוועדות הסנאט האמרי-
,קאי, שדן בהשפעת יחסי-הגומלין בין סוכנויות-הביון
האמריקאיות השונות ובין שרותי-ביון זרים. המחקר,
שנכתב על־ידי היועץ המישפטי של אותה ועדת־סנאט,
מיכאל גלנון, ציין בי מדינות רבות ״מכסות״ את ארצות״
הברית באנשי ביון וריגול, תוך כדי שיתוף־פעולה מלא
עם זרועות״הביון האמריקאי. החלק שהודלף לעיתונים,
ושזכה בכותרות ראשיות, אומנם אינו נוקב בשמה של
מדינת״ישראל, אולם בהדלפה מאוחרת יותר מדיוני
אותה ועדת־סנאט, צויין בי גם ישראל משתייכת על
קהילת המודיעין הפורחת בארצות״הברית, יחד עם
איראן (בימי השאה) ,ברית־המועצות, יוגוסלוויה, הפילי פינים,
טאיוואן וצ׳ילה.
בעיקבות המחדל של יהודה בלום מלאים עתה
העיתונים האמריקאים הדלפות מאישי-ממשלה בכירים
על עלילות שרותי־הביון הישראליים בארצות-הב-

בדבריו של פולוניוס על האמלט :״זה טירוף, אד יש שיטה כטירוף
הזה:״

נוצרים ולוד 13 השטן
^ ותו* שיטה מטורפת שלטה גם בהתייחסות לפרשה השלישית, שהסעירה בשבוע
> שעבר את החיים המדיניים בישראל: הוועידה הצפוייה של ניו־אוטלוק.
העובדות עצמן הן פשוטות וסבירות בתכלית:
ניו אוטלוק (״השקפה חדשה״) הוא כתביעת ישראלי בשפה האנגלית, המוקדש
לבעיות השלום הישראלי־ערבי. בשלבים שונים נתמך עליידי מישרדיהחוץ הישראלי
(עד שגולדה מאיר הפסיקה את התמיכה) ועליידי מפ״ם. הוא נוהג מינהג של הכנסת-
אורחים כלפי כל הפלגים של מחנה־השלום הישראלי, ונקרא על־ידי כל החוגים בעולם
המתעניינים ביחסי ישראל־ערב. אין הוא קיצוני יותר בגישותיו מאשר, למשל, הד״ר
נחום גולדמן.
ערב בואו המפתיע של אנוור אל-סאדאת לישראל, קיים ניו־אוטלוק בתל־אביב
סימפוזיון בינלאומי, בהשתתפות אישים ישראליים, בינלאומיים וערביים. עתה החליט
כתב־העת לקיים סימפוזיון כזה בוושינגטון.
מישראל הוזמן מיגוון רחב של אישים, החל ביונים המתונות ביותר וכלה בפעילי
השלום הישראלי־פלסטיני. הוזמנו אישים בינלאומיים, פעילי־שלום ומומחים לענייני
המרחב. הוזמנו אישים ערביים. וחשוב ביותר: הוזמנו אישים פלסטיניים.
מי! ראשי־הערים בגדה, אשר ממשלת־ישראל נדברת עימם מדי יום ביומו. אינטלקטואלים
פלסטיניים מן התפוצות ומביירות. פרופסורים בעלי שם עולמי.
האם האנשים האלה מזדהים עם אש״ף ן
העולם הזה 2190

שגריר בלום עם יצחק רבץ
יחסים בין שוותי־ביון
רית. הפרשנים מסבירים בי הסי-איי-אי והאף־בי-איי
אינם מפריעים לאנשי־הביון הישראליים בארצות-הברית
לעקוב אחרי גורמים ערביים ופלסטיניים, הן בגלל
שיתוף־הפעולה הוותיק בין שרותי״הביטחון האמרי קאיים
והישראליים, הן בגלל החשש שאם ייחשפו
ויגורשו, הרי אנשי-ביון אמריקאיים יסולקו מישראל.
יש גם חילופי-מידע הדוקים ביותר בין האמריקאים
לישראלים, שמהם יוצאם בדרך כלל האמריקאים נשברים,
ויחסים אלה לא היו מובנים שרותי-הביון של
ארצות-הברית לסכן.
עכביש הביון
^ נשי השגרירות בוושינגטון, בראשות השגריר אפ-
י ריים עברון, ינסו לבבות את השריפה, אם בי גם הם
טוענים בי יהיה קשה מאד לתקן את הנזק העצום
שגרם בלום, ולשקם את הריסות היחסים והאמון ההדדי
בין ארצות״הברית לישראל. ראש-הממשלה, מנחם בגין,
שמינה באופן אישי את בלום לתפקיד, בניגוד לדעתו
של שר-החוץ משה דיין, לא יסיק בוודאי את המסקנות,
ולא ילמד מתקדים קארטר-יאנג. בלום ימשיך לכהן
בתפקידו, עד המחדל הבא שלו.
בינתיים חוגגים קוראי העיתונים וצופי־הטלוויזיה
בארצות״הברית בקריאת חומר מרתק על מעללי שמתי־הביטחון
הישראליים. רשת־הביון הישראלית בניו-יורק
מתוארת כעבביש-ענק, שידיו-רגליו בבל. לדבריהם, מית-
קני ציתות משוכללים, רשמקולים ומצלמות חדישות
עוקבים אחר כל אישיות או פקיד ערבי או פלסטיני,
ואתר בל אמריקאי המחווה סכנה למדיניות הישראלית.

עצם השאלה !היא מטופשת. איןביום
כעולםשאינומזדהה עם אש ״ ף .

יוסי ינאי ן

פלסטיני

אחד

כל אנשי־הציבור הפלסטיניים בגדה וברצועה מכירים באש״ף כבנציגות המוסמכת
היחידה של העם הפלסטיני. רובם המכריע של הערבים בישראל אוהדים את אש״ף.
מי שאומר בי אינו מוכן לדבר עם פלסטיני מאוהדי אש״ף, אומר למעשה שאינו מוכן
לדבר עם אף פלסטיני אחד.
ההבדל בין ״אוהד״ של אש״ף ובין ״חסיד״ של אש״ף הוא קטן ומטושטש. אין
לו משמעות. כי אש״ף הוא אירגון־גג פוליטי, ואין בו חברות אישית. אין הוא מנפיק
פינקסי־חבר.
הכינוס המתוכנן נושא את שמו של ניראוטלוק, שהוא ביטאון ישראלי
וציוני מובהק.

הסכמתו של ערבי כלשהו לבוא לבנם בזה, הנער!־ מטעם מוסד בזה,
הוא אקט פוליטי כעל משמעות רבה. עצם ההסכמה נושאת כחובה,
כדבר מובן מאליו, את ההסכמה לכינון שלום עם ישראל, במדינה עצמאית
וציונית.
כל זה הגיוני. אך בשעה זו אין מקום להגיון, כאשר מדובר על העניין הפלסטיני.
ברגע שמישרד־החוץ פוצץ את העניין, אחזה היסטריה ברוב העסקנים הישראליים
שהוזמנו לכינוס. הם נאחזו בקדחת של התנצלויות, הכאות־על־חטא, גימגומים והכי
חשות, שעברו לא פעם את גבול הגיחוך. מול פני מילת־האימה — אש״ף — הם הצטלבו
כמו נוצרים למראה השטן.
קשה לאמר שזו היתה שעתו היפה ביותר של מחנה־השלום הישראלי.
מבחינת הקאריירה של העסקן המצוי, ההיסטריה היתה מובנת. הקריאה ״סוכני
(המשך בעמוד )34

הבוש עשהאתש לו י
(המשך מעמוד )32
אש״ף״ נשמעת באוזני רבים מהם כפסק־דין־מוות פוליטי. מי שרוצה בקאריירה של
עסקן, ירחק מן האישום הנורא הזה.
כפי שכבר נאמר, זהו ההבדל בין הפוליטיקאי והמדינאי: הפוליטיקאי חושב על
הבחירות הבאות, המדינאי חושב על הדור הבא. מי שחושב על הג׳וב הבא שלו
במיפלגה, אינו יכול לעשות מעשה אמיץ, הפותח פתח היסטורי.
רבים מאנשי הפלגים השונים של מחנה־השלום הועמדו השבוע במיבחן. ולא כולם
היו מסוגלים לעמוד בו.

אך מעולם לא היה צורך חיוני יותר במיפגש ישראלי־פלסטיני
מאשר עתה, ואין לו מקום מתאים יותר מאשר כירת ארצות־הברית.

ה סו סי ם הגי עו לנהר
ך* עולם כולו — ובוודאי כל העולם המערבי והעולם השלישי -רוצה בשלום
י 1במרחב, כדי שתימשך אספקת־הנפט ויימנע אסון כלכלי עולמי. העולם כולו מבין
כי הדבר לא יתכן בלי פיתרון הבעייד. הפלסטינית. ופיתרון כזה לא יתכן, כמובן, בלי
הפלסטינים עצמם.

כדי להביא את הפלסטינים לשולחן הדיונים, יש צורך בתיקון
ההחלטה צ4צ.
איך מתקנים מיסמך מדיני?

יש רק דרך אחת: על־ידי ניסוח מיסמך חדש.
כדאי להבהיר פעם נקודה זו, המבלבלת את מוחם של ישראלים רבים.
נקח דוגמה מחיי עמנו. ב־ 1942 נתקבלה במלון בילטמוו בנידיורק הצהרה ציונית,
שקבעה את מטרת־המילחמה של עם־ישראל. ב״תוכנית בילטמור״ נאמר כי המטרה
היא ״הפיכת פלשתינה לקהיליה יהודית״ .הנוסח לא לקח בחשבון שום אפשרות של
חלוקה, אם כי מנסחי ההחלטה חשבו על כך בסתר־ליבם.
כעבור חמש שנים קיבלה ההנהגה הציונית ברצון רב פיתרון שהעניק לה חלק קטן
מאד מפלשתינה (א״י) כמדינה עצמאית.

אולם תוכנית־כילטמור לא תוקנה מעולם. היא רק נשכחה. נתקבלו
תהתה החלטות חדשות, וההחלטה הקודמת עברה לגינזך ההיסטוריה.

הוא הדין לגבי ״האמנה הפלסטינית״ ,הזכורה לשימצה. היא נתקבלה בנסיבות
מסויימות, שחלפו מזמן מן העולם. היא כבר ״תוקנה״ על־ידי החלטות רבות אחרות,
מאוחרות יותר, של המועצה הלאומית הפלסטינית. אך אין די בכך. העולם רוצה
שהפלסטינים יקבלו בפירוש את העיקרון של דדקיום בשלום עם ישראל. אולם מילבד
כמה תועמלנים ציוניים, אין איש דורש מאש״ף לבטל רשמית את האמנה. העולם
רוצה שאש״ף יבצע את הביטול בדרך המקובלת, על־ידי קבלת החלטה חדשה.
הדרך הנאותה לכך היא ״תיקון״ החלטת מועצת־הביטחון .242 איך .״מתקנים״
החלטה שנתקבלה לפני 12 שנים? מובן שאי־אפשר ״לתקן״ .אפשר רק לנסח החלטה
חדשה. היא לא ״תבטל״ את ההחלטה הקודמת. חס וחלילה.

תתקבל החלטה הדשה, וההחלטה הקודמת תעבור לגינזך ההיסטוריה,
מכלי שאיש יכריז על בך.

ההחלטה 242 נתקבלה על־ידי קבוצה של מדינאים, שלא היה להם מושג על הבעייה
הפלסטינית. היה נדמה להם, בשלהי , 1967 שהבעייה הפלסטינית עברה מן העולם,
שהעם הפלסטיני נעלם, ויש רק בעייה ביו ישראל וממלכת־ירדן.
זמן־מה לאחר מכן דיברתי עם אבי ההחלטה, הלורד קאראדון, שעימו התיידדתי
ברבות הימים. ניסית לשכנע אותו ששום פיתרון־שלום לא יצלח, אם העם הפלסטיני
לא יהיה שותף לו. קאראדון התנגד אז לדיעה זו בתוקף. הוא דגל בפיתרון ירדני.
אך קאראדון, לשעבר מושל־מחוז בארץ בימי המנדאט, איש כובש־לב ושופע חוש־הומור,
הוא אחד מאותם צעירים־ניצחיים המסוגלים ללמוד עד יומם האחרון. הוא
למד כי אכן אין פיתרון בלי הפלסטינים, והוא דוגל עתה בניסוח החלטה חדשה
שתכיר בזכויות הפלסטינים.
כל העולם רוצה בכך. לשם כך פעל אנדרו יאנג. לשם כך, אני משער, פעל מילטון
וולף. על כך חושבים עתה ג׳ימי קארטר וסיירוס ואנס. על כך מנהל משא־ומתן
השגריר רוברט שטראום. לשם כך נועד — כך אני מקווה — הכנס של ניו־אוטלוק.
הכל רוצים לנסח החלטה חדשה של מועצת־הביטחון, שתכלול את זכות־הקיום של
ישראל בגבולות בטוחים ומוכרים ואת זכויות הפלסטינים.

הכוונה היא שההחלטה תתקבל על־ידי אש ״ף, ושהסבמה זו תהווה
הברה רשמית של אש״ף.בזבות־־הקיום של ישראל. בתוצאה מכך יהיה
ניתן לשתף את הפלסטינים בדיוני־השלום.

ניסוח החלטה כזאת אינו קל. הפלסטינים אינם מוכנים להתספק בפחות מאשר
בציון זכותם להגדרה עצמית, וביכללה הזכות להקמת מדינה עצמאית בגדה וברצועה.
ארצות־הברית ובעלי־בריתה לא היו מתנגדים לכך, לולא הווטו המוחלט של ממשלת־ישראל.
הם מחפשים דרך כדי לעקוף את הווטו הזה.
הרעיון הכללי הוא לשלוף מתוך הסכמי קמם־דייוויד את הפסוקים המתייחסים
לבעייה הפלסטינית. בהסכמים דובר בפירוש על ״עם פלסטיני״ ,על ״זכויותיו החוקיות
וצרכיו הצודקים״ ,על ״פיתרון הבעייה הפלסטינית על כל היבטיה״ ,ועל זכותם של
הפלסטינים ״להשתתף בקביעת גורלם״.
צירוף ארבעת הפסוקים האלה רומז על הגדרה עצמית ועל מדינה פלסטינית, מבלי
לאמר זאת בפירוש.

המטרה היא להעמיד את מנחם בגין במצב אבסורדי: אם יתנגד
לניסוח זה, הוא כאילו מתכחש לנוסחות שהוא חתם עליהן במו ידיו.
אולם תימרון זה נתקל בקשיים משני הצדדים :
• ממשלת״ישראל צועקת חמס, בטענה כי ״שליפת פסוקים מתוך ההקשר
שלהם״ מעניקה להם פירוש חדש, וכי ביכלל אסור לעשות דבר אשר ״ישנה״ או יבוא
במקומה של ההחלטה .242
• הפלסטינים, היודעים כי הם מהווים עתה גורם בינלאומי ראשון־במעלה,
והמאמינים כי הזמן פועל לטובתם, אינם מוכנים להסתפק בניסוח זה.
משום־כך דרושות ההידברויות ה״בלתי־רשמיות״ ונערכים גישושים רבים ושונים
ברחבי העולם, החל בפגישת קרייסקי—בראנד—עראפאת וכלה בפגישת שטראום—בגין.

דמעה חרישית: אלמנתו של יהושע רבינזביץ בהלמ״ה
ך יושב*ראש הראשון של ה ת,
1י יוסף שפרינצק, היה חכם, פיקח
ושנון. הוא גם היה נמוך־קומה, שמנמן
ובעל הופעה משעשעת.
עקיבא גוברין, גם הוא עסקן מפא״י
בימים ההם, היה פחות שנון. אבל הוא
היה גבה״קומה, יפה־תואר ובעל הופעה
מרשימה.
פעם הסתכל שפרינצק בגוברין, והירהר
בקול רם :״אה, אילו היה לי הגוף
שלו — איזו קאריירה הייתי עושה ! ״
זה מעציב. זה בלתי־צודק. אך זה
נכון: ההופעה החיצונית חשובה לא מעט
בחיי־הציבור. עובדה זו היתה בעוכריו
של יהושע רבינוביץ.

עיני הציבור היה רבינוביץ תמיד
דמות היתולית במיקצת. היו לו
פנים אידיאליות לציירי־קאריקטורות.
שום קומיקאי שביקש לחקות את רבי-
נוביץ, לא יכול היה לעמוד מול הפיתוי
לפזול בעיניו.
מי שהכיר את רבינוביץ אחרי שהתרשם
ממנו מרחוק, הופתע•
קודם כל, בגלל קולו. היה לו קול
גברי, יפה, שלא התאים לקומתו השפו-
פה־קימעה ולפניו הבלתי־מרשימות.
שנית, בגלל השפה. רבינוביץ דיבר עברית
יפה, צחה, מדוייקת — תכונה בל-
תי־רגילה בהחלט אצל העסקן הישראלי
המצוי. היה לכך הסבר פשוט: הוא היה
מורה בראשית דרכו, עוד בחו״ל.
שלישית, בגלל התוקף של דבריו. בניגוד
לתדמיתו החיצונית, כאיש חסר-ישע

היורש בממשלה: ארלין

הסוסים הגיעו אל הנהר. הם יכולים לקפוץ מעליו, למצוא בו מעבר,
או לעבור אותו בשחייה. בינתיים הם נעצרים.
זהו המצב בשעה זו.

> 1דכדה עו ל ם
4ממשלת ישראל (וביכללה לאופוזיציה־כביכול, שאין הבדל מהותי בינה ובין
• הממשלה) נדמה שניתן לעצור תהליך זה לצמיתות.
היא לוחמת בשצף־קצף בכל נסיון של התקדמות. היא מוכנה לשלם מחיר כבד,
כמו בפרשת יאנג. היא סבורה שהיא יכולה לעמוד לבדה מול העולם כולו, מול
האינטרסים של כל המעצמות, מול כוח־המחץ הכביר של בעיית־הנפט. כל חולשה של
ג׳ימי קארטר חסר־האונים מעודדת אותה באמונה זו. דיבוריו של משה דיין על הכוח
הכביר של ישראל, המסוגלת לעמוד מול כל לחץ, מבטאת השקפה ילדותית זו.
מובן שזוהי אשלייה מסוכנת. מסוכנת הרבה יותר מכפי שנדמה לרבים.

וזו הסכנה: אם לא תסכים ישראל דפיתרון סביר של הכעייה
הפלסטינית, מרצונה החופשי ותוך השתתפותה בעיצובו, היא תיאלץ,
בסופו של דבר, להסכים לפיתרון כפוי, שהיא לא תשתתף בעיצובו.
ופיתרץ כזה עלול להיות לאין־שיעור פחות נוח לאינטרסים של ישראל.

׳עשבי ואשתו(׳מאחרי עורו..ריעות״ ,רב ׳!רקובסק׳)^

בשעה שלקה בהתקו־הלב הקטלני, ירע יווושע
רבינוביץ כ׳ דעת הציבור עליו השתנתה כיליד

וכעסקן חלזר״דיעה, היו לרבינוביץ די-
עות תקיפות למדי, והוא ידע לנמק אותן
בהגיון מפוכח.

היה לי הרושם שהוא ידע זאת, שהבין
את הסיבות לכך ושהשלים עם זה.

ר* דרך 5לל מפריזים בגדולתם של
אנשים שהלכו לעולמם, בייחוד בתקופת
ההספדים• זהו מינהג מטופש. מוטב
להעריך אדם כפי שחיה.
רבינוביץ לא היה גאון. הוא לא חיה
מדינאי מרחיק-ראות, מהפכן, מנהיג
כריזמטי. כאיש־המשק, לא הגיע למידותיו
של קודמו, פינחס ספיר, שהיה
יחיד-במינו. כראש-עירייה, לא היה מאיר
דיזנגוף או.ישראל רוקח שני.

היורש בעיר: מ י

אולם הוא היה ראש-עירייח רציני,
מסור, שפעל ביעילות יחסית להגשמתם
של פרוייקטים ששינו את פני העיר 5רו־בם
אחרי שכבר הודח מתפקידו) .אפשר
לחלוק על הרבה ממיפעלים אלה —
ואני, כאזרח העיר מנעורי, בהחלט התנגדתי
לכמה וכמה מהחלטותיו. אך יש
להודות שהאיש ידע להחליט, בדרך סבירה
ויעילה, בהתאם להבנתו ולהכרתו.
תדמיתו, כראש״עירייה של אפס־מעש, שניצח
כביכול על הידרדרות העיר, לא
היתה מוצדקת.
נגזר עליו להתמודד עם מועמד שייצג
את העידן החדש. המצלמה, שלא אהבה
את רבינוביץ, אהבה את שלמה (״צ׳יצ״׳)
להט. כלי״חתיקשורת, שלא יכלו להתלהב
למראה התדמית האפרורית של רבי-
נוביץ, יכלו להתמוגג למראה האלוף
הנמרץ, מפקד גייסות״השיריון•

הדוכן לעבר ספסלי הליכוד :״אתם גרמתם
לזה שהציבור מתגעגע לרבינוביץ !׳׳
אפשר היה לנסח את הדברים בצורה
מחמיאה יותר. אך בסך הכל, היתה בזה
אמת.

כאשר לקה בהתקף־הלב הקטלני ידע
לפחות דבר אחד: הציבור למד להעריכו
מחדש, ובצורה הוגנת יותר — ולוא רק
בהשוואה ליורשיו.

אורי אכנרי

דיר הגונה: ירר המסת, יצחק שמיר, עובר על מ׳ יהארון
אילו היתה קומתו גבוהה יותר, אילו
היו לו עיניים מישירות ומבט נוקב
בלא-מישקפיים, אילו המיר את שמו ה גלותי
בשם עברי — בוודאי היה נמנה
עם השורה הראשונה של עסקני ישראל.
אך בעולם של תדמיות ודימויים, של כלי-
תיקשורת ומצלמות, לא היה לו סיכוי
אמיתי.
בניגוד לפוליטיקאי המצוי, הנראה
תמיד גדול ממידותיו האמיתיות, נגזר
על רבינוביץ להיראות קטן ממידותיו.

רבינוביץ לא הצליח או נכשל. הוא
יצא מן האופנה.
כך קרה לו גם בתפקידו הבא, כשר־האוצר.
הוא לא היה די גדול כדי להוציא
את הכלכלה הישראלית מן הבוץ,
להביא לה בשורה מהפכנית חדשה,
לשנות כיוון. הוא קיבל לידיו את הכלכלה
של פינחס ספיר, בלי התכונות המיוחדות
של פינחס ספיר. הוא ניסה להתמודד
עם הבעיות, בהתאם ליכולתו, מבלי
לשנות את הקו. הוא השתדל לחזק

מגמות חיוביות, להילחם במגמות שליליות,
במיסגרת השיטה הנתונה. זה לא
הספיק. אבל זה לא היה מעט.
היה דרוש שילטון הליכוד, בדמותו
של שימחה ארליך, כדי ללמד את הציבור
להעריך נכונה את פועלו של שר-
האוצר רבינוביץ. אחר מעשה.
באחת הישיבות האחרונות של הכנסת
שבהן נכח רבינוביץ, חלק לו אחד מעמיתיו
מחמאה מפוקפקת• הוא קרא מעל

גם הוא נא: נראמו ן
1. 25

!־עבורה
מ קו ובר * 3בגין
מאז יצא את בית־החולים, אחרי שהתגלה קריש־דם
במוחו, צימצם ראש־הממשלה, מנחם בגין, את מיספר
שעות־העבודה שלו.

על־פי הוראת רופאיו, עובד עתה מנחם בגין
רק המיט שעות כיום, כשיום־העכודה שדו
מתחיל כשמונה ככוקר, ומסתיים כשעה
אחת כצהריים.

רב*! ש ג רי ר
במצ ריי ם?
כקדם חוגים יודעי־דכר כירושלים רווחה
לאחרונה השמועה, כי ראש־הממשלה מנחם
כנין עשוי להפתיע כעניין מינוי שגריר•
ישראל כמצריים, וכי הוא עשוי להציע את
ראש־הממשדה לשעכר, יצחק רכין,
לתפקיד זה.
מינוי השגריר במצריים הוא אמנם בסמכותו של שר־החוץ,
אולם לדעתו של בגין יהיה מישקל בבחירת
המועמד.

העס קי קו ד מי
לעק רונו ת
אחד משרי־הממשלה, שהביע בישיבות־הממשלה
התנגדות גלויה לתוכנית למכירת קדקעות־המדינה
לאזרחים, במטרה לספוג כספים מהציבור, גילה

סנ טו רי םלא לי ־ אסד:

..סן אשרהל אי
שישה מחשובי הכרי הפנאט האמרי־ראי
פנו כמיכתב אישי לנשיא סוריה,
ד)אם ז אל״אשד, שבו הם מבקשים ממנו
להעניק אשרת־כניסה לסוריה לספד
השלום הישראלי, אייבי נתן.
****יי הסנאמורים. שחתמו על
וסד, הם
, --מו עמד לנשיאות: רוכרט בירד, מנהיג סיעת
הדוב הדמוקרטי כסנאט ; פראנק
צ׳רץ /הווארד מצנכאום, כנט ג׳ונם*
טץ וטייס-ההלל לשעבר. ג׳ון כלן.
כמיכתכם המשותף לנשיא סוריה
מסרטים הפנאטורים את פעולותיו
של אייבי נתן כעכר למעץ השלום
כמרחב ומבקשים לאפשר לאייכי
לבקר בסוריה, כדי להיפגש שם עם
אישי-ציבור ואזרחים, ולהיוועד עם
נציגי הקהילה היהודית, על מנת
לעמוד עד מצכס הנוכחי. הסנאטורים
כותבים כי יעריכו תשובה חיובית
לפנייתם, שתאפשר לאייבי,,להמשיך
בחיפוש אחר סיתרון שד שלום לבעיות
יוצאות־הדופן של המרחב.׳׳
הסנאטודים מק-גאברן וצ׳רץ׳ הס
בעדי קשרים מיוחדים עם הסורים.
שגריר סוריה בוושינגטון מתגורר
בבית שהושכר לו על־ידי מק״גאברן.

המעצרים הנרחבים במצריים עוררו דאגה
בקרב חוגים בצמרת ישראל, הרואים בהם
סימן לחולשת מישטרו שד אנוור אל־סאדאת.
בקרב ישראלים שביקרו במצריים עורר תמיהה
מיוחדת מאסרו של עורך־הדין שיחאטח אהרון,
היהודי היחידי שבין העצורים, שאותו הכירו בעת
ביקוריהם בקאהיר. אהרון ידוע כאיש השמאל,
אד איש מבין מכריו אינו מאמין שהיד. מעורב
בפעולה חבלנית נגד המישטר, כטענת התביעה
המצרית.

רו צי םלהחליף

ו ר ביו

בקרב עסקנים מן השורה השנייה במיפלגת־העבודה
מתגבשת לאחרונה דעה, כי אם ייערכו הבחירות
הבאות במועדן, בעוד כשנתיים, לא תוכל המיפלגה
להציב בראש רשימתה לא את שימעון פרס ולא
את יצחק רבץ. העימות האחרון בין השניים שיכנע
בכך גם רבים מתומכיו של שימעון פרס.
הדיונים החשאיים, הנערכים מאחרי הקלעים, בין
עסקני המיפלגה שלא היו עדיין שרים, מיועדים
להכשיר את הקרקע ליצירת מנהיגות חדשה,
ובעיקר לבחירת המועמד הבא של המיפלגה לראשות־הממשלה.

המועמד
הרצוי להם ביותר בשעה זו הוא
נשיא־המדינה, יצחק נבץ. למרות שהודיע
כבר כי אין בכוונתו לפרוש מכהונת
הנשיאות, ואין הוא רואה עצמו כמועמד
לתפקיד, משוכנעים כמיפלגת־העכודה,
כי יקבל את דין־התנועה אם ייקרא לעשות
זאת, בהסכמה כללית.

פרס כו עסעל ..דבר
חילופי דברים חריפים היו בשבוע שעבר בין יו״ר
מיפלגת־העבודה, שימעון פרס, לבין עורכת דבר,
חנה זמר, בעיקבות כמה מהתגובות שהתפרסמו בדבר
על האשמותיו של יצחק רבין כלפי פרס.

למרות שהעיתון לא נקט עמדה ופירסם
מאמרים ותגובות מצד תומכי שני האישים.
הרגיזו את פרס מאמר שד אהוד בן־עזר
ומאמר ראשי בעיתון.

במאמר נאמר, כי ״מן הראוי להעביר את לפיד-
ההנהגה בפוליטיקה הישראלית לדור חדש,״ ואילו
במאמרו של בן־עזר ,״בזכותו של יצחק רבץ,״ צוטט
המדען הראשי לשעבר של מישרד־הביטחון, סעדיה
עמיאל ז״ל, ממקורביו של פרס, שביקר אותו בספרו
בחריפות, התריע על ״חוסר־ההחלטיות, ההססנות,
הפשרנות ומיסמום־העניינים,״ מצד פרם.
פרס פנה אל חנה זמר. ובטון של נזיפה התמרמר
על הדברים שפורסמו נגדו ״בעיתון שלנו.״
בתגובה לדברים אלה הטילה העורכת ספק בזכותו
של פרס לכנות את דבר בשם ״העיתון שלו״ ,אחרי
שבמשך שנים לא נקף אצבע כדי לסייע
לעיתון ההסתדרות.

גיזבר המיפלגה הליברלית, ישראל סחרוב, שהוא
מאנשי אמונו של שר־האוצר, שימחה ארליך, עלול
להיות הקורבן הראשון למרד נגד ארליך, העומד
להתחולל במיפלגה. סימן ראשון לכך ניתן בישיבת־ההנהלה
האחרונה של המיפלגה, שבה לא אושר
תקציב־המיפלגה שהגיש סחרוב.

נראה כי שר האנרגיה, יצחק מודעי, ינסה
להשתלט על גיזברות המיפלגה, תוך מינוי
אחד מנאמניו לתפקיד זה.

המועמד הוא פינחס גולדשטיין, מנכ״ל חברת קידום
של הקבלנים.

י רו ח קו ע ב רייני
חניי הבתל א בי ב
עיריית תל־אכיב עומדת לפתוח במסע
נמרץ נגד עברייני־החנייה בעיר, תוך
אימוץ שיטות חדשות, שנוסו בהצלחה
בבירת ארצות-הברית.
כד, למשל, יתחילו פקחי העירייה
״לקרקע״ מכוניות החונות על המיד־רכות.
הקירקוע מבוצע באמצעות הצמדת
בריחי מתכת מיוחדים לאהד
מגלגלי המכונית, שאינם מאפשרים
להניע את המכונית. בעל המכונית
ייאלץ ללכת למישרדי העירייה, לשלם
קנס מיידי, ורק אחר־כך ייפתח
.הבריח מעל גלגל מכוניתו.
שיטה זו הוכחה כיעילה וכמרתיעה
יותר מאשר גרירת מכוינות. בזמן
הדרוש לגרירת מכונית אחת ניתן
להרכיב עשרים בריחים למכוניות
החונות שלא כחוק.
יחד עם זאת עומדת העירייה להטיל
על בתי־הדין העירוניים לשבת גם
בימי השישי בשבוע, ולדון בהם אך
ורק במישפטים המוגשים נגד העוברים
על חוקי־העזר העירוניים לתנועה
ולחנייה•

׳וסלה שו חמבר
נגד חו ט פ תו
בעיקבות חפירסום בידיעות אחרונות של פרקים
מסיפרה של הגיורת רות בן־דוד, שהבריחה ׳ופני 19
שנה את הילד יוסלה שוחמכר אל מחוץ לגבולות
המדינה, פנה השבוע יוסלה באמצעות עורך־הדין
שלמה כהן־צידון אל העיתון המפרסם ואל הגיורת
בתביעה לתקן את הנזק שנגרם לו על־ידי פירסום
דברים, המהווים לדעתו הוצאת דיבה נגדו.

יופלה טוען שטענתה של הגיורת, כי ננטש
על-ידי הוריו וכי הם ניסו להעכירו על
דתו, מהווה פגיעה גסה בזכר אביו.
שוחמכר, שהוא כיום בן >1צ, שנשא אשה
ביום השלישי השבוע, מתכוון לתבוע את
מבריחתו לדין, אם לא תתקן את פירסומה
על אודותיו.

סוכן־־מס נשתל

!!אדמוקודיי רכשה

בין אנ שי פלאטו

בניין הדראגסטור

שידטונות מם־ההכנסה שתלו את אחד
מאנשיהם בין עובדיו של ח״כ שמואל
פלאטו־שרון, כדי לעקוב אחרי היקה
העסקות הפרטיות שלו.

חכרת ״ארמוקור״ ,שבבעלותם של יבואני־הבשר
ובעלי בריכת-השחייה בתל־אביב,
עזריאל עינב ויוסף הראל, רכשה בשבוע
שעבר את המיכנה הגדול שבמרכז כיכר
נמיר על חוף־הים בתל-אביב, אשר שימש
כ״דראגסטור״ של ״כלבו שלום״ ,מידי
בעליו הקודמים, מישפחת פישר ממילאנו.

זוהי הסיבה שבגללה הגיבו השילטונות במהירות
כה רבה על דו״ח־ההכנסות האחרון של פלאטו, שבו
הצהיר כי הכנסתו היחידה בשנתיהמס האחרונה
היתה משכורתו כח״כ.

פלאטו הגיש את הדו״ח שלו באיחור, ב־15
באוגוסט, דבר המהווה גם הוא עבירה,
ושילטונות־המם הגיבו כבר כעבור ארבעה

שינוי הבעלות לא ייפגע ביעדו של המיבנה, העומד
להיות מוחכר לאייבי נתן, שיפתח בו דיסקוטק־ענק,
שההכנסות ממנו יוקדשו להקמת פקולטה למדעי־השלום
ליד האוניברסיטה העברית בירושלים.

א לי תבור 1

גסלפרסו מז־ או טבה
יושב־ראש מיפלגת־העכודה, ח ״כ שימעון
פרס, שלף, אחרי פירסום ספרו של ח״כ
יצחק רכין, את יומן־אנטכה הפרטי שלו.
היומן נכתב, לדברי פרם, כימי הפעולה,
על־ידו ועל־ידי אלוף־מישנה אילן תהילה,
מי שהיה שלישו הצבאי. ביומן מופיעים
כל תרשימי־השיחות שניהל פרס פנים
אל־פנים ובטלפון עם כל אדם.
פרס מרבה להראות למקורביו את היומן, השמור
בכספת בלישכתו ברחוב הירקון 110 בתל־אביב,
כדי להוכיח להם כי טענותיו של רבין בעניין זה
אינן נכונות, אולם מסרב לפרסם את היומן בציבור.

גן ־ הי ר? ל א גי>נ
הצעתב גין ופלה

ל ב ־ דו ־ ה מי שפם

כישיכת־הממשלה האחרונה הציע ראש־הממשלה,
מנחם בגין, שהממשלה תודיע
לארצות־הברית שאם תוגש הצעה
אמריקאית למועצת־הכיטחון, תראה עצמה
ישראל פטורה מן ההתחייבויות שלקחה
על עצמה כהסכמי קמפיידייוויד.

חוקרי המישטרה הממוני 8ע י?
התנהגות מתיישבי ;א £1£״ ,ו ח £
יחי ת כערב שכטרך ככן הירק. ,א
ימליצו בפני היאן ץ־חמישפטי 3 1
שלה להעמיד לדין אף אחד מ, ,מת

הצעתו של ראש־הממשלה נפלה, ללא הצבעה. בגין
הבין מדברי השרים כי רובם, מלבד שר־ההקלאות
אריק שרון, מתנגדים להצעה חריפה זו, והסיר אותה.
במקומה התקבלה ההצעה המתונה, שקראה לארצות־הברית
שלא להגיש כלל הצעה למועצת־הביטחון.
הצעה זו התקבלה ברוב קולות. גם בגיו הצביע,
בסופו של דבר, עבורה, ורק שרון התנגד לה.

מתחד שו ת מי ר חו ז ח

31 ון !>3 -
המילחמה בין לישכת נשיא־המדינה, יצחק נבון,
לבין לישכת ראש־הממשלה, מנחם בגין, מתחדשת
במלוא עוזה ערב ביקורו של נשיא מצריים, אנוור
אל־סאדאת בארץ.

שני האישים יארחו את הנשיא אל־־סאדאת
לארוחות־ערב נפרדות. הנשיא הזמין כ־500
אורחים לארוחת־הערב שלו, ומיספר דומה
התכוון גם ראש־,הממשלה להזמין לארוחת
הערב שלו. אולם כתחילת השבוע קיצץ
בגין כרשימת־המוזמנים והעמידה על 90
כלבד, כשהוא אומר למקורביו :״עכשיו
יראו כמה שהנשיא בזבזן :״

יי ש בי ם.

יתכן שהמישטרה

תמליץ ל ה ^ י

כעיקר סק 4ב חברי גוש-אמוניס.
כהקטרת המישטרה התגלה כי מפקדי
היחידה הצבאית, שנשלחה לפנות את
המתיישבים, יא אמרו אמת לגבי כל
ד,פרטים.
בין השאר טענו מפקדי ־י״ייד׳ 9ימי
לא היו כידי החיילים אלות, כעוד
שבתיקי החקירה מצויים צילומים
שצולמו על*ידי צלמי עיתונות, שבהם
אוחזים החיילים באלות.
גם אם יחליטו הקצינים החוקרים שלא
י״הסמיד לדין את המתיישבים, יכו,
היועץ המישפמי לממשלה להורות על
׳ העמדתם לדץ.

בו רג מחפש
מנ ב ״ לחדש
שר־הפנים, יהד״ר יוסף בורג, פנה אל עורף־
הדין התל־אביכי יעקוב ויינרוט, והציע
לו לשמש כמנכ״ל מישרדו, כמקום חיים
קוברסקי.
עורך־הדין ויינרוט הוא דתי, אך אינו חבר המפד״ל,
וידוע כאישיות בלתי־פוליטית. ההצעה של בורג
לוויינרוט עוררה תסיסה בחוגי מישרד־הפנים,
הטוענים נגד הצנחת מנכ״ל מחוץ למישרד, ובקרב
עסקני המפד״ל, המתנגדים לוויינרוט מפני שהוא
אינו חבר המיפלגה.

ויינרוט עדיין לא נתן את תשובתו לבורג,
אך נראה •טהיא תהיה שלילית.

7־ א תוז מן
עובדי־הטלוויזיה עומדים להיפרד ממנהל־הטלוויזיה
לשעבר, ארנון צוקרמן, במסיבה גדולה, שתיערך ביום
השני הבא בבנייני האומה בירושלים.

מארגני המסיבה, עובדי הטלוויזיה, החליטו
שלא להזמין את מנב״ל הרשות, יוסף
(״טומי״) לפיד

ה מי שטרה חו קרת
לגבי חייב
המטה הארצי כירושלים פתח כחקירה של
חשד, בי חכר־כנסת מהאופוזיציה קיבל
שוחד וטובות־הנאה מאנשי־עסקים
פרטיים.
בראש החקירה עומד סגן־ניצב אלכם איש־שלום,
מי שניהל את החקירה נגד ח״כ שמואל פלאטו־שרון,
ועתה מונה לנהל את החקירה נגד בצלאל מזרחי.
שינויים נראה כי עם פתיחת המושב הבא של הכנסת,
יחולו במוסד זה מיספר שינויים בהרכב המינהלי
שלו. שינויים אלה ייערכו על־ידי יושב־ראש
הכנסת, יצחק שמיר, בעיקבות אווירת החשדות
וההאשמות ההדדיות שבין פקידים בכירים בכנסת.

כין היתר מתכוון שמיר לטפל ביחסים שכין
אנשי מישמר־הבנסת ובין קצין־הבנסת,
יצחק (״איזי״) כן־גל. שמיר מעניק את
מלוא הגיבוי לכן־גל.

ה ח ״ בקיבל מיליון
ע בו ר סי דו רגט
הה ״כ ועורך־הדין רוני מילוא קיבל
לפני כחודש שכר־טירחה בסך מיליון
לירות ממירית עופר, גרושתו של איש
הספנות החיפאי, יולי עופר, עבור
הטיפול כגט שלה•
הטיפול כולו לא הגיע כלל לבית־המישפט
והפרשה הסתיימה כהסכם
פשרה כין כני הזוג. מילוא הצליח
להשיג עכור הלקוחה שלו סכום הד־פעמי
של 20 מיליוני לירות במזומן,
נוסף על מכונית והכית כרחוב רהל
בחיפה.
חודש אחרי שהסתיימה פרשת הגט,
נשא עופר לאשה את ידידתו מזה
שנים רכות, סגן־אלוף רונית יער
(ראה מדור ״רחל המרחלת״).

! מ רו ח
מ קי מו ת קו מונ ה

ל ״ בנקל או מי ״
ז מי ר ורה
לחקורעד ואוו
היועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק
זמיר, עומד להורות למישטרה, בפי הנראה
עוד השבוע, לחקור בפרשות שונות שבהן
מעורב, על־פי החשד, ראש עיריית באר־שבע,
אליהו נאווי.
תושבת באר־שבע, חנה ארמרמן, העבירה לזמיר
מיסמך, שבו פירטה האשמות על שחיתות נגד נאווי,
אל המיסמך, המנוסח בצורה מישפטית, צירפה
ארמרמן נספחים המחזקים, לדבריה, את טענותיה.
בין היתר התלוננה ארמרמן על המישטרה, על שלא
טיפלה בתלונות של אזרחים נגד נאווי בנושאים
פליליים.

ארמרמן היא רעייתו של עובד עיריית
כאר־שכע, אשר נאווי התלונן נגדו
כמישטרה עד מעשה־מירמה, ובסופו של
דבר זוכה על־ידי כית־המישפט העליץ.

החשב הכללי של מישרד־האוצר, גיורא
גזית, הפורש כקרוב מתפקידו, יתמנה
לתפקיד כביר ב״בנק לאומי״.
מגעים שהיו לגזית עם בנק הפועלים עלו על שירטון,
ובין גזית לבנק לאונוי כבר הוסכם על הצטרפותו
להנהלת הבנק.

מהנדסהט לוויזי ה תפטר מהנדס הטלוויזיה, אורי לעדן, עומד
להתפטר מתפקידו בימים הקרובים.
לעדן נעלב מכך שסמנכ״ל רשות־השידור, שלמה
עבאדי, מחפש עתה מנהל לפרוייקט של החלפת ציוד־הטלוויזיה
בציוד־צבע. לרשות מיבצע זה הועמד
סכום של שלושה וחצי מיליוני דולר.

לדעת לעדן, היה צריך פרוייקט החלפת־הציוד
להיות בסמכות מישרדו, והוא היה
צריך להיות מנהל־המיבצע.

זמרות ישראליות אחדות, הידועות
כלסביות, החליטו לשכור דירה, להתגורר
יחדיו ולנהל חיי קומונה.
אל הזמרות, השייכות לשורה הראשונה של זמרות׳
הבידור בארץ, יצטרפו גם מלחינה מפורסמת
ודוגמנית־צמרת. זמרות אלה מתכוונות גם לקחת
לעצמן אמרגן, שיעבוד רק איתן.

ז הי רו ת: ג ו בי ם
ב עו פ דו ־ הי ס !
מכת־הגניבות בשפת־הים של תל־אביב הפכה סכנה
לתיירות. בעלי בתי־המלון חוששים, כי הגניבות
ישפיעו במישרין על נכונותם של תיירים לבוא
שנית לארץ.

מדי יום פועלים בשפתיהים עשרות גנבים,
הגונבים עשרות ארנקים של נופשים.
לעיתים קרובות נופלים לידיהם סכומי־כסף
גדולים שד תיירים, החוששים להשאיר
את כספם כבית־הטלון. הקורבנות אינם
מתלוננים לרוב כמישטרה, ביודעם שאין
בכך בל תועלת.

יוסי ינא

המפגינים הדדיק!
נח״אשגח והמיענסדה
הזעיקה את מגי׳ב

ההבטחה

יום לפני ההפגנה
נתלו שלטים ברחו־בות
מאה־שערים, שקראו לתושבים להפגין.

כובעים

של דתיים אדוקים נראו ממיופסות
הבתים. אותם דתיים שלא יכלו להשתתף
בהפגנות, הוצבו על המירפסות לקדוא פירקי תהילים.

מול נובעים

מפקד מישטרת מחוז־ירושלים, תת־ניצב
משה בן־אליהו, עומד בראש כוח המישטרה
ומישמר־הגבול שפרץ לרחובות השכונה החסומים, ופיזר את המפגינים.

ושב אחד הם
ע י | 1י

מישמר־הגבול,

1 4 1 1 /4 4
שוטרי מג״ב במירדף ברחובות השכונה. השוטר,
כל הי ה ברור, כי השבת תהיה
• שבת חמה. היו לכך סיבות רבות.
אחד מרבני מאה־שערים, אברהם יעקוב
אפשטיין, אשר נלכד על־ידי המישטרה
בהפגנת כיכר־השבת שנערכה ביום ה רביעי
לפני שבוע, נשאר בכלא של הציונים.
בנייתו
של האיצטדיון בשועפאם נמש כת,
ונראה, כי איש לא ישלם את מיליוני
הלירות כדי להעתיקו לשכונה דתית
פחות. התושבים החילוניים של רמות
ערכו בשבת בבוקר מיצעד של דוברמנים
שהזכירו לרבים מתושבי השכונה, פליטי
השואה, את הדוברמנים של ״ההם״.

ה שקט
לפגי הס ערה

מפגינים דתיים נח ם בין
] 1 1ויידה 1־ | ץ ף 1ה
מאבק אחד עם השוטרים
ש 1141ש 111411 #
| למישנהו. חלקם ״חוטפים תנומה׳ והאחרים מתפללים. דקות

ב 38

אחדות אחרי שצולמה תמונה זו קמו הצעירים כאיש
אחד וחזרו להצתת פחי־אשפה והקמת מחסומי־דרכים. ההפגנות
החלו לאחר שבמשך השבת הסתגרו החרדים בבתיהם ובבתי הכנסת.

^ אשרכמשך היום לא היו התפרעות
יות, ונדמה כי כל התושבים הדתיים של
מאה־שערים מסתגרים בביתם או בבתי־הכנסת,
נשמו מפקדי המישטרה במחוד־ירושלים
לרווחה.
אולם אילו הכירו קצת יותר את הווי-
הלוחמים של מאה־שערים, היו בוודאי
מבינים, כי דווקא השקט טומן בחובו את
הסערה הצפויה. הם היו מבינים, כי כאשר
מתכוננים הדתיים להפגנות אלימות במ יוחד,
וכאשר הם יודעים שחלק מהם ייע־

שוטרי מישמר־הגבול, הוזעקו במוצאי־השבת שעברה על־ידי
׳ 1 1 1ו ן 11ף ] ו 1
מישטרת ירושלים כדי לעזור לה להתגבר על קומנדו הדתיים

לל ברחובות הסמוכים לכיכר־השבת בירושלים. הם עמלו קשות כדי לפזר את המפגינים

ים בקומנדקר של
י שנתפס על־ידי
ופו את המפגינים

ולעצור את המסיתים ביניהם. המפגינים ברחו לחצרות הבתים, ומייד אחרי שהשוטרים הפסיקו
לדלוק אחריהם, הס חזרו להפגין. למישטרה לא היתה ברירה אלא לערוך •מצוד אישי של שעת
חצות אחר כל אחד ממנהיגי המפגינים החרדים וראשיו, לעצרו ולשחררו לאחר מיספר שעות.

אחד אחד והביאו אותם למעצר במיגרש הרוסים. הרב אברהם יעקוב
אפשטיין(בתמונה למטה) ,מראשי המפגינים, היה היחיד שנשאר במעצר
.עד תום ההליכים, מפני שסרב להתחייב שלא ימשיך בהפגנותיו.

ר 11 1111ך ״ ך * ח אברך מטיל אבנים לעבר הכביש הראשי של שכונת מאה
1 #111 <4י 11 # #שערים בירושלים. אברך זה נמנה על החוליה שתפקידה
היה להקים במהירות מחסומים ברחובות הבירה, בעוד חוליות אחרות עסקו בשריפת אשפה.

צר, הם דוחים את ההפגנה עד לצאת
השבת, על־מנת שלא יוחטאו העצורים
בהסעה בשבת.
ואכן, רק יצאה השבת והאווירה החלה
מתחממת. לקראת חצות היתד, כבר ה שכונה
כהר־געש מתפרץ. תחילה ״טיפלו״
תושבי מאד,־שערים ברחוב שלהם. הם
הקימו מחסומים והטילו אבנים כבדות
על מכוניות חולפות. השוטרים הניחו
להם לעשות ככל העולה על רוחם :״ש ישברו
לעצמם את הראש ואת הבתים.״
הם רק חסמו את מבואות הרחוב, כדי
שכלי רכב תמימים לא ייכשלו וייכנסו
לשכונה הסוערת.
גושים שחורים
ודם היתד! זו רק ההתחלה. גושים
שחורים זרמו לעבר כיכר־השבת החי לונית
והרחובות הסמוכים לה ואיימו
להתפרץ למרכז העיר. אנשי מישטרת־ירושלים
הבינו, כי הם חסרי־אונים כנגד
נחיל־אדם זה. מישמר־הגבול הגיע׳ הפ עיל
את שיטותיו המפורסמות וההפגנה
הסתיימה.
בינתיים ממשיכים הפועלים בבניית ה־איצטדיון.
תושבי השכונה חזרו לשכונתם,
ואילו כולם מחכים להצעת ראש־ד,ממשלה.

נמו נש נם

שוחרי מישמר־הגבול פורצים בכוח אל אחת הדירות שאליה
ברח אחד מראשי המפגינים. בשלב חסויים של הפעולה החליטו
מפקדי הכוח לתפוס כל אחד מהמפגינים ולעצור אותו, ולא להסתפק בגירושו מהשטח.

כונית ה״אוטוכיאנקי״ הקטנה של חלי גולדנברג הת-
י קרבה לעבר ביתה בשכונת רמת־ההייל, שליד תל-אביב.
השעה היתד. ארבע לפנות בוקר. הלי היתר. עייפה. את הערב
בילתה דוגמנית הצמרת וכוכבת הסרטים הלהקה ודיזעוף 99
במועדון הביקתה, יחד עם ידיד חדש שלה, דני בלוד ועם שלו שה
מחבריו.
הלי סקרה במחשבתה את הערב שעבר עליה והחליטה שהיה
מוצלח. מוצלח מלבד תקרית אחת. אל הביקתה נכנס חברה
לשעבר של חלי, חגי שחר. חלי חששה שמא חגי יעורר מהומה,
מפני שהיא נמצאת בחברת גברים אחרים, אולם הוא שתק,
ויצא מהמקום.
כאשר הגיעה המכונית לפינת הרחוב שבו מתגוררת חלי,
זינקה לעברה דמות אדם שחסמה את הכביש. חלי זיהתה את
חגי ובלמה במקום. בין השניים התפתחה שיחה קשה. חלי יצאה
מהמכונית, חגי הנחית בפניה אגרוף עז.
חלי שתתה דם, מתחת לעינה צמח במהירות פנס אדום גדול.
חגי נבהל, הכניס את חלי למכוניתה ונהג במהירות לתחנת עזרה
ראשונה, שם נחבשה חלי. משם החזיר חגי את חלי לביתה.
קבלת הפנים של ההורים למראה בתם החוזרת הביתה לפנות
בוקר כשפניה חבולים, היתה קשה כמעט כמו מכת האגרוף.

מכו ת
ב מי סבאה
! י * א היתה זו הפעם חראשון ה שחגי מבד. את חלי. במשך
• שלוש שנים היו השניים חברים. הם אומנם לא התגוררו
יחד, אולם חלי, שלא התגוררה עם הוריה באותה תקופה, יצאה
רק איתו. חגי, צעיר גבה קומה ונאה, מרכיב מישקפיים, משמש
לעיתים כדוגמן פירסומת. החברות בין השניים היתה, כמו כל
חברות, רצופה במעלות ומורדות, ובמשך שלוש השנים הם גם
נפרדו לתקופות קצרות. אולם בעיקבות הפרידה האחרונה שלהם,
לפני חודשים אחדים, החליטה חלי כי ״הפעם הפרידה היא
סופית.״ כדי שיהיה לה עצמה וגם לחגי ברור כי ההחלטה אכן
סופית, החלה חלי לצאת ולבלות עם אחרים ובאחרונה היא
מספרת שיש לה חבר קבוע חדש, שאת שמו אין היא מו כנה
לגלות.

במדינה י1העם
הג ששל ירח א 1גו 0ט
מכשפה אחת הצליחה —
וישראל היתה זקוקה
לצכא של מכשפות גוססות
״אפילו כדי להוריד כאן גשם אנו
זקוקים למכשפה בארגנטינה התלוצץ
הבדרן מני פאר.
הוא התכוון לסיפור, שפורסם בהרחבה,
כאילו הודיעה מכשפה מקומית בארגנ טינה
לדיפלומט ישראלי שם, שתוך שבוע
יירד בישראל גשם.
ואכן, השבוע קרה דבר שכימעט לא-
ייאמן: גשם שוטף ירד במרחבי ישראל,
בעיצומו של חודש אוגוסט. גם לאחר
מכן לא נהג הטבע כהרגלו: הערבים
החלו להיות קרירים יותר לאורך החוף,
כמקובל בחודש ספטמבר.
לפי האגדה הכנענית העתיקה, האל
בעל מת כל שנה באביב. בסוף הקיץ
הוא מתעורר לתחייה, בעזרת נשיקה של
אחותו ענת. נראה כי השנה התבלבלה ה אחות׳
ונישקה את אחיה בטרם עת. לא
ברור מה היה תפקידה של המכשפה ה ארגנטינית
בתהליך זה.
אזרחי ישראל יכלו רק לקוות שגם
בתחומים אחרים תימצאנה מכשפות מת־

דוגמנית הצמות הגיעה לשבוע־האופנה כשצלקת תחת
עינה השמאלית־ וגוללה סיטר אחו של התעללות בהמשכים

מנות ביו* בבוק!
חגי לא רצה לוותר בקלות כה רבה על חלי. בעת שפעם בילו
במיסבאת־בירה, ברחוב הירקון מול הכניסה ליריד־המיזרח הישן,
נדמה היה לחגי כי חלי עושה עיניים למישהו אחר. הוא היכה
אותה מכות נימרצות, ורק העובדה שבאי המיסבאה הפרידו בי ניהם,
מנעה את חלי מאישפוז.
אולם חגי רצה להיות בטוח כי חלי נאמנה לו גם כשהיא
לבד בביתה. הוריה של חלי מעולם לא הביעו את הסכמתם
לרומן של בתם איתו .״אין לו עבודה קבועה, הוא לא רציני,״
הם אמרו לבתם. בגלל סיבה זו נמנע חגי, עד כמד, שאפשר לבקר
את חלי בבית ה1ריה.

איז ס על
הקא רייי ה

חזי(משמאל) כעבודה

עניין אי שי ״

׳ף* אחד הימים ישפה חלי בחדרה ושוחחה בטלפון עם ידיד.
י הוריה לא היו בבית. לפתע שמעה קולות מוזרים מהתיקרה,
ומעליית־הגג צנח חגי. הוא האזין לשיחת הטלפון וכאשר החלה
לא למצוא חן בעיניו, הוא פשוט ירד אל חלי והפסיק את השיחה.
חלי מעולם לא פנתה בתלונה למישטרה כנגד חגי. ידידותיה
מסבירות עובדה זו ואת מערכת היחסים בינה לבין חגי בכך
ש״חלי אוהבת לחטוף מדי פעם מכות מחגי — זה חלק מהרומן
שלהם.״ חלי עצמה הסבירה זאת השבוע :״אני. לא רוצה להזיק
לו ולעצמי. עד לפני ארבע שנים היה לי דימוי של, פראיירית׳,
בחורה פוחזת, שמבלה כל הזמן עם בחורים ובדיסקוטקים. עמלתי
קשה כדי לשבור את הדימוי הזה וכדי שיהיה לי שם של שח קנית
רצינית ודוגמנית רצינית. אם הייתי פונה למישטרה, זה
היה מתפרסם ואז העבודה של ארבע שנים, על הדימוי החדש,
היחד, יורדת לטמיון.״
גם חגי סרב להסביר את פשר המכות .״זה עניין פרטי ביני
ובין חלי. זה נכון שהכיתי אותה וזה נכון שאני מצטער על זה,
אבל זה עניין פרטי שלי. אני גם מצטער שחלי רוצה לנקום
בי ושהיא אינה סולחת.״
כאשר הופיעה השבוע חלי גולדנברג בשבוע־האופנה היש ראלי׳
אי-אפשר היה שלא להבחין בצלקת שנותרה מתחת לעינה
השמאלית, מזכרת מהמיפגש האחרון שלה עם חגי. חלי הש תתפה
בתצוגת־האופנה המרכזית של שבוע-האופנה ודיגמנה
בחדר־התצוגה של חברת פפקו. הצלקת בפניה היתה לשיחת היום
בשבוע־האופנה, שהיה דל ומשעמם השנה.
חלי כבשה את מודעות־הפירסום, מסלולי-התצוגה ובד-הקול-
נוע בגלל פניה היפהפיים והפוטוגניים. הצלקת שהותירה בה
המריבה עם חגי עלולה להביא לסוף הקאריירה שלה. רופא שבדק
את חלי אמר לה; כי שרידי צלקת זו ישארו לתמיד, וכי יהיה
עליה לעבוד ניתוח פלסטי על־מנת להיפטר ממנה. עולם האופנה
הישראלי, ידידיה של חלי וחגי עצמו, מקווים כי הניתוח
הפלסטי יחזיר את השלמות לפניה של חלי.

השר מודעי
לרוץ ולספר לחבר׳ה
אימות ברחבי העולם, כדי להביא להתעו ררות
החיים בארץ. בתחום המדיני נעצר
תהליך־השלום כליל, ובאלכסנדריה ביר־ברו
פקידי שתי המדינות ביודעם, כי אין
ערך אף למילה אחת היוצאת מפיהם.
בתחום הכלכלי לא השתנה דבר, מילבד
ההרעה האוטומטית הזוחלת. מנחם בגין
הבטיח לפתוח ״דף חדש״ בתיפקוד ה ממשלה,
ויתכן כי היתה זאת ההכרזה
מם׳ 1000 מאז שהגיע לשילטון, שהתרוק-
נד, מתוכנה תוך שבוע.
מכשפות, קדימה !

יחסים מרחביים
ח לי לו שלמ 1צ ט 9ה
המצרים ככד למדד:
אין דכר הכוכש
את לכו של שר
ישראלי כמו דכרי כלע ^
על שר ישראלי אחר [
״איזה אנשים נהדרים ! איזה אנשים
מרשימים!״ התמוגג שימעון פרס באוזני
עיתונאי אמריקאי, בתארו את ביקורו ב מצריים.
פרם,
שביקורו לא הרשים את המצרים
(המשך בעמוד )44
העולם הזה 2190

היריעה שזיעזעה השבוע
את צמותהמדינה:
אשת 1ז נשיא עברה
ניתוח להרחקת סוסו
נשיא-המדינה, יצחק נבון, עמד וגבה.
אחיות ורופאי בית־החולים על-שם שיבא
בתל־השומר כבשו את פניהם בקרקע, כדי
שלא לחזות בנשיא בחולשתו.
בחדר הסמוך שכבה באותה שעה אשת-
הנשיא.,אופירה, על שולחו־הניתוחים. במשך
שעות ארוכות עמלו רופאי בית-החולים להר-
חיק מגופה גידול־סרטני, שהתגלה באיזור ה צלעות,
מתחת לבית השחי. הרופאים הסירו
את הגידול ורקמות מסביבו, ויצאו להודיע
לנשיא כי הניתוח עבר בהצלחה.
ימים אחדים קודם לבן, באמצע השבוע
שעבר, הרגישה אופירה בבליטה באיזור הצלעות.
אחרי שיחה עם בעלה הוזמנה לבית-
הנשיא הד״ר שושנה בירן, מומחית למחלות
מסוג זה. בירן קבעה כי יש להעביר את אופי-

א31 ידה וא 1ט1ר3
רה מייד לבית-חולים, כדי לערוך בדיקות
יסודיות.
הבדיקות הראשונות קבעו בי בגופה של
אופירה קיים גידול, וכי יש חשש שהוא ממ איר.
רופאים נוספים, שהוזעקו על-ידי בירן
לבית-הנשיא, נענו לדרישת בני-הזוג נבון
והירצו בפניהם מבלי להסתיר דבר, את כל
הסכנות והסיכונים העלולים להתגלות במה לך
הניתוח.
חששם של הרופאים היה כי כאשר יוסר
הגידול ויישלח לבדיקה הפאתולוגית, יתברר
כי הוא ממאיר. החשש האחר, הגדול יותר,
היה שאכן יתברר שהגידול הוא ממאיר, וש הוא
התפשט מעבר לאיזור שבו הוא אותר,
לפני הניתוח, בעיקר לאיזור החזה.
בין הרופאים לבין אופירה ויצחק נבון
נערכו שיחות ארוכות לגבי השאלה איך לנהוג,
אם אכן יתגלה שהגידול הוא סרטני,

אופירה כתפקיד
להיות נאה וזוהרת

וכי יש לו גרורות לעבר החזה. הנטיה של
הרופאים הישראליים היא, בדרך כלל, לבצע
מיד כריתת-שד. אסכולה זו אינה מקובלת
על הרופאים האמריקאיים, למשל, הטוענים
כי בישראל מגזימים בבריתות-שד, שיש לוודא
תחילה שאבן הגידול ממאיר, ובי יש דרכים
אחרות לנסות ולטפל במחלה זו, בהק רנות,
בטיפול כימוטרפי לפני שנערכת הכריתה.
הרופאים, ששוחחו עם אופירה ויצחק
נבון, הציגו לפניהם את שתי האסכולות
הרפואיות, והצביעו על הסיכונים שבבל אחת
מהן.
אחרי התייעצות עם בעלה החליטה אופירה
נבון בצורה פסקנית: גם אם בעת הניתוח
יהיה, לדעת הרופאים, צורך לבצע כרי-
תת-שד, היא לא תיעשה• כל מה שהרופאים
יעשו בניתוח יהיה להרחיק הגידול הממאיר
ואיזור מסויים סביבו, בדי למנוע התפשטות
אפשרית.
באשר סיימו הרופאים את הניתוח, הם
התיישבו לשיחה גלוייה עם הנשיא. בדיקת
הגידול שהורחק גילתה כי הוא אכן היה
ממאיר, אולם התברר להם, בבדיקה ראשו נית,
כי הוא התגלה בעוד מועד, וכי אין לו
גרורות.
לרופאים היו עוד שני סימנים, שיכלו
לעודד את רוחו של הנשיא, שבינתיים כבר
נרגע קצת. הסרטן לא פגע בבלוטות, והגידול
הממאיר שהתגלה הוא בדרגה הנמוכה ביותר
של הגידולים הממאירים הידועים לרופאים
— הדרגה הששית מתוך שש דרגות מוכרות.
כאשר התעוררה אופירה נבון מההרדמה,
סיפר לה בעלה, שוב, מבלי להסתיר דבר,
על מסקנות הרופאים. נבון חשש יותר מכל
שאופירה תישבר נפשית. האשה הצעירה, בת
ה ,43-הידועה כיפהפיה וכמי שמקפידה ביותר
על לבושה והופעתה, עשתה מאמצים על יונים,
מאז נבחר בעלה בנשיא, להיות אשת-
נשיא ראויה. מאמצים אלה הוכתרו בהצלחה.
התברר בי הציבור אוהב את הצמד ה נשיאותי,
וכל מי שנפגש פנים־אל-פנים עם
רעיית-הנשיא הו קסם ממנה.
אופירה נבון ידעה כי להופעתה הנאה וה אסתטית
יש חלק נכבד בהצלחתה באשת
הנשיא. יותר מכל היא חששה שמא כל מחלה
או מום יפגעו בבעלה, ובדימוי של נשיא
ורעייתו שהם צעירים ונאים.
אולם להפתעת הבל קיבלה אופירה את
הדיווח הרפואי, שהועבר אליה על-ידי בעלה,
בגבורה רבה. היא התעלמה מכך שהגידול
היה ממאיר, התעודדה מתוצאות הבדיקות,
שלפיהן אין לסרטן גרורות לאזורים אחרים
של הגוף, ועודדה את הנשיא.
אופירה נבון מאושפזת עדיין בבית-החו-

לים. עתה עורבים בדיקות יסודיות יותר, בדי
להוכיח מעל לבל ספק את נכונות המימצאים
השליליים.
היתה לה בקשה אחת מבעלה. עוד לפני
שהתגלה הגידול, הבטיחו בני הזוג לילדיהם
לקחת אותם לחופשה במלון בקיסריה. אופי רה
עמדה על כך שההבטחה לילדים תקויים,
ובי הנשיא יסע איתם לקיסריה, למרות שהיא
נשארה בבית-החולים. הנשיא מילא את
מיצוותה• מדי יום ביומו אפשר לראות את
מכונית-הנשיא נוסעת פעמים אחדות ביום
בין קיסריה לתל-השומר.
עתה יתפללו הבל שלא יתגלו סיבובים
חדשים במצבה הבריאותי של אשת-הנשיא.
אופירה נבון תמשיך להיות יפה, אלגנטית
ואשת-נשיא מכובדת ומסורה.
יוסי ינאי 1

אופירה כבית־החולים (אחרי הלידה)
הבעל בכה

:411

תמרורים
נחוג • יום הולדתה של רחל דיין,
אשת שר־החוץ משה דיין, במסיבה שנערכה
בביתה של רעיית מנכ״ל מישרדו
של דיין, עטרה צ׳חנובר. על־פי בקשת
רחל דיין, הוזמנו האורחות למסיבה כאילו
לכבוד חנוכת ביתם של יוסי ועטרה צ׳ח־נובר.
רק במסיבה עצמה גילו להם את
דבר יום־ההולדת, וזאת כדי שהמוזמנות
תמנענה מלהביא מתנות לרחל דיין.
נחוג • יום הולדתו ה־ 80 של מנהיג

מפ״ם וחבר קיבוץ מישמר־העמק יעקוב
חזן. מסיבת היובל לחזן, הנראה ונשמע
צעיר בהרבה מכפי גילו, נערכה במתכונת
התוכנית חיים שכאלה, שבה שוחזרו

עד למינוי זה ראש לישכת נשיא הטכניון,
האלוף (מיל ).עמוס חורב. דויד
פרידלנדר הצטרף לסגל עובדי הטכניון
בשנת 1960 ושימש במשך 14 שנה כדובר
הטכניון. לאחר מכן יצא לשנתיים לאר־צות־הברית,
שם שימש כממונה על ההסברה
של הפדרציה הציונית.
הוענק • פרס יצחק שדה לסיפרות
צבאית עבור סיפרו של האלוף פרופסור
יוחנן רטנר ז״ל, חיי ואני ולד״ר יש ראל
גוטמן, עבור סיפרו יהודי ואר 10ה
1939־ — 1943 גיטו מחתרת ומרד. הפרס,
שבשנה שעברה הוענק עבור הספר דדו
של חנוף ברטוב, הוענק על־ידי יושבי
ראש חבר השופטים ח״כ יצחק רבין לאלמנה
אורה רטנר׳ ולרינה קלינוב מתר גמת
כתב־היד, מקיבוץ כברי, ולד״ר גוטמן.
בנמקו את החלטת חבר השופטים
אמר רבין :״רטנר מתגלה כבעל השכלה
נרחבה, עם מיטען רוחני עמוק בעל ערכים
של ציונות מתגשמת.״ לגבי גוטמן
אמר רבין :״מן הראוי שהספר ישמש
ספר יסוד גם לדורות הבאים.״
התפטר • מנכ״ל חברת חיפושי
נפט והשקעות — חנ״ה, רפאל גולדים,

לדבריו בגלל סיבות אישיות ובגלל הצורה
לדעתו, ברוטציה בחברה מסוג חנ״ה.
גולדים, שכיהן בתפקידו חמש שנים, הודיע
כבר לפני שלושה חודשים על כוונ־נתו
להתפטר וביקש, כי ימנו את מחליפו
על־מנת שיוכל להכניסו לעבודה. כאשר

קריין גורביץ
בגלל משה סנה
חייו של המנהיג הקשיש על-ידי 35 מרואיינים.
בין מיברקי הברכה שהגיעו למסיבה
היה גם מיברקו של נשיא המדינה
יצחק נבון.
נחוג • בסעודה חגיגית בחוג המיש־פחה,
יום הולדתו ה־ 50 של המו״ל, קריין
התנ״ך ומנחה חידוני התנ״ד עמיקם
גורכיץ /יליד תל-אביב, חניך השומר-
הצעיר, בוגר בית־הספר החקלאי כדורי,

מנהיג חזן
חיים שכאלה
ראה, כי מינוי המחליף בושש לבוא, עזב
את תפקידו והשאיר אותו בלתי־מאוייש׳.
א ו יש פ ז • שר־ההגנה המצרי, שביקר

לא מכבר בארץ, הגנרל כמאל חסן עלי.
עלי אושפז אחרי שסבל מכאבים עזים
בעיקבות תזוזת חוליה בעמוד השידרה
סלו. הנשיא אנוור אל סאדאת שלח שליח
מיוחד לבית־החולים שבו מאושפז עלי,
כדי שיברכו בהחלמה מהירה.

נפטר * הסופר הבריטי ניקולס
מונסאראט, מחבר רב־המכר הים ה
אשת־שר
דיין
ללא מתנות
שהיה קריין חדשות ומגיש תוכניות בקו
ל ישראל עד שנת .1953 גודביץ׳ פוטר
מעבודתו אחרי שפורסם, לטענתו, בשגגה,
כי שימש כשומר־ראשו של מי שהיה אז
מנהיג מק״י הד״ר משה סנה.
מונה • כמפקד איזור רצועת עזה,
תת־אלוף יצחק שגב, במקומו של תת־אלוף
יוסף קסטל. שגב יהיה המושל השמיני
של איזור הרצועה מאז מילחמת
ששת־הימים.
מונה * כמנהל המחלקה לקשרי־ציבור
בטכניון, דויד פרידלנדר, שהיה

אכזר, בגיל .69 מונסאראט נולד בליוור-
פול בשנת 1910 לאב רופא מנתח,,וסיים
את לימודי המישפטים שלו בהצטיינות.
אחרי שנתיים שבהם עסק בעריכת־דין פרש
מהמיקצוע והחליט להקדיש עצמו לכתי בה.
עד שגילו אותו המוציאים־לאוד הוא
חי חיי דלות, וישן על שפת התמזה. עד
מילהמודהעולם השנייה כתב שלושה רומנים
ומחזה אחד, ומייד אחרי גיוסו מונה
כרב־חובל בספינות קרביות שונות. סיפרו
הים האכזר תורגם ל־ 20 שפות ונמכר ב־11
מיליון עותקים. עד היום הוא נחשב רב־המכר
הגדול ביותר בכריכה קשה. אולם
מונסאראט המשיך לסבול מקשיים כספיים
עד יום מותו. דמי המזונות ששילם
לשלוש גרושותיו, אכלו את כל רווחיו
מהספרים.
נפטר • מי שהיה ראש ממשלת קנדה,
ג־׳דן דיפנכייקר, בגיל .84 תפג-
בייקר, בן של מורה, שבהיותו צעיר התפרנס
ממכירת. עיתונים, כיהן בפרלמנט
הקנדי במשך עשרות שנים, מהן 22 שנים
כמנהיג השמרנים. פעמיים כיהן כראש
ממשלת קנדה, בשנים 1957ו־ 1963 ושנים
רבות היה שר־החוץ של קנדה.

^ מוגה אחת על המירקע אמרה
י הכל: אדם מבוגר בוכה כמו ילד
קטן. הוא מספר שפוטר, יחד עם כל צוות־העובדים
במלון פורום־פלאס (לשעבר
שרתון) .דבריו נוגעים ללב 19 .שנה עבד
והשקיע את כל מירצו במלון, ועכשיו
לא נותר לו אלא להפוך נתמך־סעד או
מקבץ־נדבות.
אווירת המיסתורין והחששות הכבדים,
שהועלו בשבועות האחרונים סביב בואם
של האמריקאים, האמורים לבנות את
שדות־התעופה בנגב (העולם הזה ,)2188
הפכו מציאות כאובה. המקום הראשון שבו
היו צריכים לנחות — מלון פורום־
פלאם בתל־אביב — הפך, עוד לפני בואם,
קן־צרעות של פיטורין, קיפוח זכויותיהם
של העובדים, שביתה ואבטלה.
החברה האמריקאית, שקיבלה על עצמה
לבנות את שדות־התעופה בנגב, חכרה
את בית־המלון מידי בעליו, דויד טייג,
אך סירבה להעסיק את צוות־העובדים הקיים,
המונה 127 עובדים קבועים. כתוצאה
מכך קיבלו כל העובדים ביום השני
שעבר מיכתבי־פיטורין מיידיים מהנהלת-
המלון הקודמת, חברת נוהל בבעלות
טייג.
ניהול המלון נמסר על־ידי האמריקאים
לחברת־בת של מלונות דן, למשך שלוש
שנים. חברה זו רוצה להפעיל את המלון
בעזרת צוות־עובדים חדש, שיורכב בחל קו
מעובדים שיתקבלו מחדש לעבודה
אחרי פיטוריהם, ובחלקו מעובדים חדשים
לגמרי. ועדה מטעם החברה היתד, אמורה
למיין את העובדים המפוטרים, ולהחליט
מי יישכר לעבודה מחדש ומי לא. מדיניות
זו נועדה לפטור את ההנהלה החדשה מ*
מחוייבות כלשהי כלפי העובדים, בהתאם
לוותק או לבריאות.
כאשר קיבלו העובדים את מיכתבי־הפי־טורין,
הקימו מייד ועד־חירום, והחזירו
את המיכתבים להנהלה. רובם עובדים במלון
מזה שנים רבות. הפיטורין, במצבו
של ענף־המלונאות כיום, ישאירו אותם
מובטלים. נציג האיגוד המיקצועי של
מועצת פועלי תל־אביב—יפו, זלמן בנדל,
הודיע לעובדים כי ההסתדרות תומכת
במאבקם, וכי מיכתבי־הפיטורין נשלחו

שלא כחוק, שכן על פיטורים יש להודיע
חודש מראש.

״ או תי יוציאו
רק מ ת! ״
* 4מחרת הפיטורין המה המלון כ*
מירקחה. בכל עבר התגודדו קבוצות-
עובדים והעלו את טענותיהם כלפי ההנ הלה,
זה באוזני זה. ועד־החירום היה
עסוק בהתייעצות אחרונה, לפני ישיבה
שהיתה צריכה להיערך עם ההנהלה, בנוכחות
נציג ההסתדרות. סוכם פה־אחד,
כי אין מדברים על פיצויים כלשהם, אלא
אך ורק על החזרתם של כל העובדים
לעבודה.
יצחק אלאלוף, קצין־הביטחון במלון
במשך חמש שנים, היה בין העובדים
שהתגודדו ושקבלו על קיפוחם ועל היחס
המשפיל מצד ההנהלה .״אני כל החיים
שלי עובד בביטחון,״ סיפר ,״שירתי 26
שנה במישטרה. הייתי מפקח ונפצעתי מיריות
בעת שוד־היהלומים הגדול, בבורסת
היהלומים, ב־ .1970 חטפתי חמישה
כדורים בגוף, וקיבלתי על זה 40 אחוזים
נכות לצמיתות. השתחררתי מהמישטרה
והתקבלתי לעבודה במלון בתור קציך
ביטחון ראשי. עכשיו, אחרי חמש שנות-
עבודה, מציעה לי ההנהלה החדשה עבודה
בתור פועל־ניקיון. הם אומרים ש מביאים
אנשי־ביטחון מאמריקה, ואותי
לא צריכים.״
אלי מנור 48 האחראי על אולמות־האירועים
במלון, העלה האשמות נגד
ההנהלה עוד מלפני הפיטורין .״במשך
ארבעת החודשים האחרונים לא שילמו
לנו עבור שעות נוספות,״ סיפר ,״פשוט
הפסיקו לשלם, ועכשיו זרקו אותנו לגמרי,
כמו כלבים. רוצים להפוך אותנו לעובדי-
ניקיון. פשוט נתנו לנו מהיום למחר מיב־תבי־פיטורין,
ואף אחד לא מדבר איתנו.״
אוסקר וייס 63 האחראי על הנקיון,
עובד במלון 19 שנה .״אני עבדתי במלון
כי 8עט בכל העבודות,״ סיפר ,״הייתי
עובד־מיטבח, חדרן, מבריק רצפות, עד
שהפכתי אחראי לניקיון. שברתי את חוט-

__ ,נו מתנהג
..כמו שמתייחסים אל הבדואים בנגב, בגדר
כלפינו בעל בית המלון, העומד לאנסו את הצוות האמריקאי שיבנה את השדות!
14832029

השדרה מהעבודה, והיום אסור לי לעבוד שפיטרו עבודה פיסית. עכשיו, אחרי
אותי, אומרת לי ההנהלה החדשה שאני
לא מתאים לדרישות שלהם. רוצים לזרוק
אותי. אבל אותי יוציאו מכאן רק מת!
לי אין מי שיעזור לי! אין לי פנסיה
מקיפה! מכאן אני צריך ללכת או לליש־כת־הסעד
או לקבץ נדבות. אני מעדיף
למות !״

״הליכוד נכשל
בכלהת חו מי ם !״
** סקן־הפועלים מהליכוד שראה,
2ביום השני במדורת כימעט חצות,
את הראיון עם עובדי־המלון, הגיע בצהרי
היום השלישי למלון. הוא בא, כדבריו,
לעזור לעובדי־המלון. אולם העובדים לא
התרשמו מדבריו החלקלקים.
״יש פה כבד נציג של ההסתדרות,״
אמרו לו ,״אנחנו לא צריכים אותך!״
אחד העובדים :״הוא בא לכאן לעשות
הון פוליטי על חשבוננו. הליכוד נכשל
בכל התחומים, אז הם שולחים עכשיו
שליחים אלינו להראות שהם עושים משהו!״
העסקן עוד ניסה לתת לעובדים הבטחות
שונות, אולם איש לא הקשיב לו.
״החוצה!״ צעקו לעברו ,״אנחנו לא צריכים
טיפוסים כמוך, שבאים לתפוס טרמפ
על אחרים! הנציג שלנו בהסתדרות נמצא
פה, ויש לנו אמון.בו ב־ 100 אחוזים.
אתה רק מפריע !״ אחרי שניסה עוד
להתווכח, הוצא ברוב כבוד מהמלון, וכש־הבין
את הרמז הסתלק מהמקום בבושת
פנים.
איש־ההסתדרות, זלמן מנדל, אסף אותה
שעה את הנוכחים לאסיפה כללית.
דבריו הראשונים היו מופנים נגד ניסיון
ההתפרצות של איש־הליכוד .״לא

מפוטר וייס

כעל־מלון טייג
״אני מעדיף למות!״
וחכמה.״ אימה, שהגיעה לארץ מלנינגרד
בסתיו ,1971 יחד עם בתה׳ היססה אם
לענות על המודעה. לבסוף נעתרה להפצ רות
בתה וחברותיה באולפן־העולים שבו
שהתה, פנתה אל הכתובת של מישרד־השידוכים
שצויינה במודעה.
מה שקרה לאחר מכן היה כמעט כמו
באגדות. טייג לקח את אימה• לארוחה
במיסעדת־פאר בתל־אביב, ועוד באותו
ערב הציע לה, לדבריה, נישואין.
הם החלו רוקמים בצוותא את עתי דם,
וטייג הציע שאימה תהגר מהארץ,
והם יתחתנו ויגורו בארצות־הברית או
קנדה. טייג אף חתם בשגרירויות הארצות
האלה על כך שהוא מתכוון לקחת

לשוחח איתך.״ כשראה את פניה ההמומים,
המשיך :״ואם הבטחתי להתחתן
איתך, עכשיו אני כבר לא רוצה!״
טייג התחתן מאוחר יותר עם עידונה
לוצקי, גרושה יפהפיה, בת ,40 אם ל שניים,
שכבשה את ליבו. עידונה, שהיתה
נשואה בעבר לישראלי היושב כיום באמריקה,
הכירה את טייג באמצעות ידידים
משותפים שלהם באיטליה, והם ניש או
בטכס מרשים.
אימה קורצ׳קינה הגישה נגד טייג
תביעת פיצויים על הפרת הבטחת נישואין.
המישפט התנהל בעצלתיים, במשך
שנים ארוכות, עד שלבסוף פסק השופט
בייסקי לטובתה של אימה. טייג ממשיך

מפוטר אלאלוף
״אותי לא צריכים !״
ייתכן שברגע קריטי של המשא־ומתן יופיע
איזה גורם בלתי-מוסמך ויודיע
,באתי לעזור׳,״ אמר ,״ההסתדרות היא
המנהלת את המאבק, והיא מתייצבת ב־
100 אחוז לצד העובדים.״
מנדל גילה לעובדים סוד :״ 100 מה־אמריקאים
כבר נמצאים בארץ, במלון
אחר בתל־אביב, ומחכים לרגע שיוכלו
להיכנס למלון זה. זה נותן לנו יתרון
על ההנהלה. הם לחוצים על־ידי האמריקאים.
לכן אני מאמין שהם יסכימו לקבל
את העובדים בחזרה!
את העובדים הרגיז במיוחד יחסו של ן בעל־המלון, דויד טייג. הוא הורה לנעול
את המיטבח ולאטום את הדלת במסמרים,
כדי שהעובדים לא יוכלו להיכנס
• ולשתות. את אחד העובדים, שאירגן את
הוועד, כינה בשם ״קומוניסט״.
אחרי שטייג החליט להחכיר את המלון,
הפקיר את עובדיו. וכדי להשביע את
רצון הבעלים החדשים, פיטר את כולם,

ובלבד שיסיים את העיסקה ויקבל את
המחיר.

בנ>-אדם
כרכוש פרטי
^ ויד טייג, איל־המלונות הבינלאומי
1ואחד היהודים העשירים ביותר ה נוחתים
מדי פעם בישראל, התפרסם בעבר
בפרשות אהבותיו היקרות וזילזולו בנשים,
שהביאו אותו אל בית־המישפט.
בפברואר 1978 פסק השופט המחוזי, משה
בייסקי, כי טייג צריך לשלם פיצויים ל אימה
קורצ׳קינה, לה הבטיח נישואין,
הפר את הבטחתו וגרם לה התמוטטות
נפשית ופיסית (העולם הזה .)2110
אירנה הכירה את טייג דרך מודעת-
שידוכין שפירסם בעיתון ב ,1972-שבה
היה כתוב :״מיליונר יהודי מגרמניה
רוצה להתחתן עם אשה יפה מאד, גבוהה

עימו את אימה. הוא נסע לעסקיו ב־חו״ל,
והורה לסוכן שלו בפרנקפורט לסדר
לאימה כרטיסי־טיסה.
כעבור שבועות אחדים, כאשר חזר
טייג מחו״ל, התברר כי התחרט. אימה
באה אליו למלון, והוא• הודיע לה חד־משמעית
:״אני עסוק מאד, ואין לי זמן

לנהל את עסקיו חובקי־העולם, ואילו
אשתו, עידונה, מתגוררת כיום בדירת־פאר
שרכש עבורה בתל-אביב.
החלטתו של טייג לפטר את כל צוות*
העובדים במלונו לשעבר, לא הפתיעה.
טייג ידוע כאדם הפכפך, המתנהג כלפי
הסובבים אותו כאילו היו רכושו הפרטי.

_ 143

יבמדינה
(המשך מעמוד )40
ולא עורר שם תשומת־לב, דיבר בכנות.
כמו כימעט כל הישראלים שביקרו במצריים,
מאז ראשית יוזמת אנוור אל־סאדאת,
הוא נדהם להיווכח בדיאו לשם,
כי מארחיו שונים מאד מן הדימוי שהוא
יצר לעצמו לפני בואו. הם לא היו ערבים
פרימיטביים ולא פלאחים מזי־רעב.
לעומת זאת נתקבלו על־ידי אנשים
מתוחכמים ביותר, בני מעמד עליון, אשר
ירש את מלאכת הדיפלומטיה מדורות.
מול פני האנשים האלה, בעלי החוכמה
המסורתית והתרבות הרחבה, נראים עס־קני־המיפלגות
הישראליים כילדים מגודלים
מן הכפר, חסרי תיחכום והשכלה, בל־תי־בטוחים
בעצמם, תוקפניים וגסים.
שפה משותפת לגמרי. הדוגמה האחרונה
ניתנה על־ידי יצחק מודעי, שר
התשתית, האנרגיה התיקשורת ומה עוד.
מודעי סיפק את אחד הקוריוזים של
השבוע. במטוס מעל למצריים, אחרי פגישתו
עם מוצטפה חליל שופע־האדיבות,
היה מודעי כה מדושן עונג, שלא יכול
היה להתאפק וסיפר לעיתונאים הישראליים
כי חליל זילזל באוזניו בשר יוסף
בורג, בעוד שעימו, מודעי, מצא חליל
מייד שפה משותפת. חליל ועמיתיו בוודאי
כבר למדו, כי אין דבר הגורם נחת
יותר לשר ישראלי, מאשר דברי־בלע על
שר ישראלי אחר. אך חליל עדיין לא
למד, כנראה, כי אין לצפות מפוליטיקאי
ישראלי שיהיו לו הטאקט והשכל לשמור

השבוע פירסם רגן, השחקן ההוליוודי
לשעבר, וראש האגף הימני־קיצוני של
המיפלגה הרפובליקאית, מעין אני-מאמין.
אין בו ייחוד מבחינת החנופה הגלויה
ליהודים — בכך עוסקים כל המועמדים.
אין גם ייחוד בפרימיטיביות הילדותית
של תפיסתו הגלובלית, שהיא ברמת הטיעונים
של אריק שרון בישראל, ובבורות
הגמורה לגבי כל התהליכים במרחב החורגים
מן היריבות האמריקאית־סוביי־טית.
אבל יש בו חידוש לגבי התוכן של
כמה מן הטענות. כי רגן מכריז בגלוי,
על דברים שנאמרו עד כה רק במרומז.
בין השאר: ששדות־התעופה החדשים
בנגב נועדו לשרת את הכוחות האמריק איים,
במיקרה של פלישה צבאית אמריקאית
לארצות־הנפט*.
שירותי־הביון מספלן ים. טוען רגן:
!• ״נפילת איראן העלתה את ערכה
של ישראל כנכס האיסטראטגי, שהוא
אולי היחיד במרחב שעליו יכולה אר־צוודהברית
לסמוך באמת.״
!• ״ניתן לנצל את הידע של המומחים
(הישראליים) לתחזוקת ציוד אמריקאי
בעת משבר.״
• ״השירותים ושדות־התעופה של ישראל
יכולים לשמש נקודודחדירה בטוחה
(לאמריקאים) למרחב, אם תהיה דרישה
כזאת ברגע של חירום.״
;• ״הידיעה כי חיל־האוויר זה יכול
ליצור איזור־סכנה ואי־ודאות לברית־המועצות,
מוכרחה להגביל במידה רבד,

המבקר הפנימי של מגן־דויד־אדום
פוטו ביג לדו,
ואש מו״א הנחישו
קיומו, ואחו׳ נן
טענו 3מימצאיו
אינם מספקים!

על מ גן־ דוי ד־ א דו ם
ננ ת חי חי קוו ה

מועמד רגן
כמו מוסקווה, מכה והכותל המערבי
את הדברים לעצמו. על פי הבדיחה הנושנה
האומרת, כי ״הגבר הישראלי גומר
מהר כדי שיוכל לרוץ ולספר לחבר׳ה,״
ממהר העסקן הישראלי המצוי לסיים את
ביקורו במצריים, כדי שיוכל לרוץ ולספר
לעיתונאים על הצלחותיו הפנטסטיות.
מדיניות תאומי ם־אמ״ם
מועמד הימין האמריקאי
מציע ששדודדהתעופה
ישמשו בפיס?צבא האמריקאי
מוסקווה היא לב התנועה הקומוניסטית
האורתודוכסית בעולם. הוואתיקאן הוא
לב העולם הקאתולי. המוסלמים פונים
למכה, והיהודים לכותל המערבי.
במידה גוברת והולכת, רואה הימין הקיצוני
העולמי את ישראל כמקומו הקדוש.
פרימיטיביות ילדותית. השבוע
הצטרף למקהלה אחד מעמודי־התווך של
הימין הקיצוני בעולם המערבי: רונאלד
רגן (מתחרז עם ״סגן״) ,המועמד לכס
הנשיאות בארצות־הברית.
כמו תריסר פוליטיקאים אחרים באד־צות־הברית,
מתכונן רגן למירוץ העומד
להיערך בשנה הבאה. כמו כולם, גם הוא
פוזל לעבר הקולות היהודיים.

את האופציות הסובייטיות בשעת משבר.״
מגן העולם המערבי. התפיסה
הזאת מתאימה להפליא לדיעותיו של
מנחם בגין, שהכריז לא פעם, כי ישראל
מעמידה את עצמה לרשות ארצות־הברית
כבסיס צבאי וכחיל־החלוץ במרחב.
אך בעוד שרגן מעמיד פנים כאילו דבריו
מהווים ניגוד למדיניות הנוכחית של
ג׳ימי קארטר. ברור, כי הוא מבטא את
גישתם של המתכננים בפנטאגון — ויש
להניח, כי במחשבה האמריקאית הצבאית
כבר מייושמות דיעות אלה.

עיתונות
חב ש את הא שה
בגלל מישדר־רדיו אהד
פרשו שגי כתבים פרלמגטריים
מלבד היותה יפהפיה, נחשבת שדרנית-
הרדיו עדנה פאר מעוררת־הסערות מיס-
פר אחד של הרדיו, גם כשאינה מתכוונת
לכך. התוכנית השבועית שלה זה איכפת
לי, מעוררת מדי פעם סערות ציבוריות
כה עזות, עד שנכתבות הרבה יותר מילים
(המשך בעמוד )46
* הדברים מאשרים את ההנחות שעליהן
התבסס מאמרו של אורי אבנרי
״הס ילכו בשדות״( ,העולם הזה .)2188

ף, ערב: היזם החמישי בשבוע שעבר
היתה אמורה להתקיים ישיבה בסניף
מגן־דויד־אדום (מד״א) בפתח־תיקווה, בהשתתפות
מנהל הסניף, שי יוגב, יו״ר
הנהלת הסניף, ד״ר איתמר קוט והמבקר
הפנימי של מד״א, אפרים מאיר. על סדר-
היום המיועד עמד דו״ח ביניים, שכתב
המבקר על מימצאיו הראשוניים, במיסגרת
•ביקורת יסודית בסניף פתח־תיקווה.
בהתאם למימצאים עמד המבקר לדרוש
את התפטרותו של המנהל שי יוגב, או
לפחות את השעייתו. מתוך הדו״ח הועלו
חשדות על מעשי שחיתות ואי־סדרים חמורים,
שהצדיקו, לדעת המבקר, פנייה
למישטרה. אולם המבקר לא הגיע לישיבה
שנועדה להתקיים בשעה שמונה. שעתיים
לפני־כן השליך אלמוני מעטפה לתוך תיבת
הדואר בביתו, ברחוב השיקמה 17 בת־ים.
בתוך המעטפה מצא אפרים מאיר מיכתב
פיטורין.
במ-כתב נאמר קצרות, כי הוא מפוטר
מאחר שאינו מתאים לתפקידו, וכי הוא
מתבקש להחזיר את כל מיסמכי החקירה
שברשותו. מאיר התקבל לעבודה לפני
חמישה חודשים בלבד, כך שפיטוריו לא
היו כרוכים בבעיות של ותק ופיצויים.
הידיעה על פיטוריו עוררה סערת רוחות
בסניפי מד״א. רבים מהעובדים הביעו תדהמה
וזעם על המעשה, אך היו גם כאלה
שנשמו לרווחה — פיטוריו מנעו את
חשיפת מעשי השחיתות והמירמה, שבהם
היו מעורבים.

האזנתי•
סתר
*4איר התקבל לעבודה אחרי פירסו־
״ י מים בעיתונות על שחיתויות בסניף
מד״א ברמודגן. המבקר הקודם, עורד־הדין
אמנון גלוסקא, היה איש המימסד הוותיק
של סגן־דויד־אדוס ולכן לא יכול היה למלא
תפקיד בחשיפת השחיתויות שיוחסו
למימסד זה. אפילו המנכ״ל, אריאל יהלומי׳
שפוטר לפני כשבועיים, בעיקבות הת
ערבות
שר־הבריאות, אליעזר שוסטק, הבין
אז כי נחוץ מבקר חדש, איש מבחוץ.
מייד עם כניסתו לתפקיד החל אפרים
מאיר בעריכת ביקורות יסודיות בסניפי
מד״א, שהוזכרו בדיווחים על שחיתויות.
במשך הזמן יצר לעצמו אמינות אצל העובדים,
בשל אומץ ליבו, הגינותו ואי־תלותו
בראשי האירגון, והם הסכימו להעמיד
לרשותו מידע ומיסמכים.
מי שלא נתנו למאיר גיבוי היו דווקא
ראשי האירגון. מרגע שהתברר להם, כי
הוא אינו מתכוון לחפות על מעשי שחיתות,
החלו להערים קשיים על דרכו. מאיר
נאלץ לעבוד בתנאי מחתרת כימעט. את
רוב הפגישות החשובות, לקבלת אינפורמציה,
קיים מחוץ לבניין, מחשש כי יש
האזנה ניסתרת בחדרו. כתבנית או מזכירה
לא הועמדו לרשותו. מיסמכים על
עבודתו חשש להשאיר במישרד. חשדות
בדבר מעשים פליליים העביר ישירות ל־מישטרה,
מחשש להשתקתם על-ידייראשי
האירגון.
כאשר הצליח, למרות הכל, לחשוף את
אשר כה השתדלו להסתיר, הוחלט לבסוף
לפטרו. יושב־ראש הוועד הפועל של
מד״א, פרופסור רון רוזין, טען בשבוע
שעבר׳,כי מאיר פוטר מפני שלא הגיש
מימצאים על סניף מד״א פתח־תיקווה,
למרות שעבד על הנושא כשלושה חודשים.
״הוא לא בדק ולא הגיש דוחו״ת כמו
שצריך,״ אמר רוזין .״עד היום לא קיבלתי
ממנו שום דו״ח על סניף מד״א בפתח-
תיקווה.״
האמת שונה לחלוטין. אפרים מאיר ערך
חקירה יסודית סביב הנעשה בסניפו של
שי יוגב בפתח־תיקווה. מידע רב, שזרם
מכיוונים שונים, הצביע על מעשי שחיתות
ואי־סדרים חמורים. מאיר בדק כל נושא
לגופו, וכבר ב־ 17 באפריל השנה הגיש
לראשי מד״א דו״ח ביניים, שפירט את
מימצאיו באותו שלב. מאז לא עשו ראשי
מד״א דבר בנוגע לדו״ח, ולא הוסקו כל
מסקנות לגבי מנהל הסניף, שי יוגב, ואנ שים
אחרים המוזכרים בו.
הדו״ח הינו פנימי ומסווג כ״סודי״ .לס-

רות זאת הגיע עותק שלו למערכת העולם
הזה. העילה לפיטוריו של מאיר היתה,
כי לא מילא את תפקידו, ויש יסוד להניח
כי פיטוריו מנעו חשיפתם של מעשי שחיתות
חמורים המפורטים בידו״ח. לכן הח ליטה
המערכת לפרסם את הדו״ח כולו,
כפי שניכתב בידי אפרים מאיר.

להלן הדו״ח, ככתבו וכלשונו:
להלן מימצאי ביקורת חלקית בסניף
פתח־תיקווה, שנערכה באמצעות מיסכד
כים וגביית עדויות מאנשים שונים —
מתנדבים ועובדים בשכר בסניף.
ניראה, כי יש במימצאים אלה חשד,
לכאורה, לעבירות פליליות שנעשו על־ידי
מנהל הסניף וכמה חברי הנהלה. לפיכך
הביקורת ממליצה לפנות למישטרת־ישראל
להמשך החקירה.
י• הונאת מישרד השיכון באמצעות
זיוף חשבון:
לקראת שבוע תן יד למד״א, הזמין מנהל
הסניף שני שלטים לישובים אלקנה ואריאל,
השלטים הוזמנו בשיתוף עם מישרד
השיכון. לאחר שמנהל הסניף לא קיבל
את אישור מע״צ לתליית השלטים בצידי
הכביש, בוטלה ההזמנה לאחד השלטים.

ח תי מ ה
בניגוד ל ת קנון
* 4נהל הסניף, יוגב, ביקש מהמיפעל
ש.ש( .שייצר את השלטים) חשבון בסך
12 אלף ל״י, למרות שמחירו של שלט
אחד היה רק 6,000ל״י. על פי בקשתו
של מר יוגב נרשם בחשבון, כי התמורה
היא עבור התקנת שלט גדול ושלטים
שונים.
#הונאת עיריית פתח־תיקווה:
חבר ההנהלה כיום, מר יוסי גולן, הגיע
לתחנה כרכז מתנדבים בשכר. לאחר התערבות
המתנדבים, הוחלט שהכסף שיקבל
ייתרם לקופת המתנדבים. למרות זאת, פנה
מנהל הסניף, מר יוגב, למר מרמורשטיין,
סגן ראש עיריית פתח־תיקווה, וביקש ממנו
לשלם 12 אלף ל״י לפקודת מר יוסי גולן,
המשמש כמורה ואחראי על אירגון המתנדבים.
לאחר כשלושה חודשים נבחר כחבר
הנהלה והמשיך לשמש בתפקידו כרכז
מתנדבים בשכר. למרות הסיכום האמור,
שמשכורתו של מר יוסי גולן תימצא כולה
בקופת המתנדבים, נמצאו שם 500ל״י
בלבד.
אל מר יוסי גולו הצטרפה, על פי הסדר
דומה, מתנדבת בשם עופרה, שאף היא
קיבלה משכורת מעיריית פתח־תיקווה. למ רות
שתקופה מסויימת לא עבדה בתחנה,
חתם מד יוגב ביודעין על שעות העבודה.
בחודש יולי 1978 התריע מנהל הסניף
בפני ראש עיריית פתח־תיקווה בדבר צימ־צומים
בסניף ובשירותי מד״א, כתוצאה
מהמצב הכספי הקשה שבו נתונה התחנה.
ואכן באותה עת פוטר נהג בטענה של
צימצומים אלה. למרות זאת פנה מנהל
הסניף באוגוסט 1978 אל לישכת העבודה

בפתח-תיקווה, ודרש עובדים כדלקמן: עובד
קבוע לנהיגה באמבולנס 8 ,עובדים
לעבודה זמנית במכירת כרטיסי הגרלה,
3—4עובדים טלפונאים בשעות הלילה בחוזה
מיוחד.
!• הונאת הנהלת הסניף ומרכז מד״א :
מנהל הסניף נוהג לחתום על צ׳קים
ולבצע פעולות כספיות שונות והתחייבויות
אחרות בניגוד לתקנון מד״א, ולמרות ש נאסר
עליו על-ידי מרכז מד״א.
מנהל הסניף קנה לעצמו לפני פחות
משנה מכשיר התעמלות, כאשר התמורה
שולמה בצ׳ק של מד״א ואשר נחתם על־ידי
ה״ה אורבך, יוגב וד״ר קוט.
למרות הצימצומים בסניף וההתראות
על קשיים כספיים, משקיע הסניף סכומים
ניכרים לפירסום. בחודש מרץ 1979 רכש
הסניף 8עמודים בביטאון הד פתח־תיקווה
במחיר 24 אלף ל״י. יודגש, כי מנהל הסניף
העלים, כנראה, בידיעת חברי הנהלת הסניף,
שקיבל תשלומים שונים במזומן מ־מפרסמים
שונים שרכשו מקום באותם
עמודים.
מנהל הסניף נתן תלוש דלק בחתימת
ידו לאדם פרטי, שאינו עובד מד״א, למילוי
דלק ברכב פרטי.
חבר הנהלה, שהוא עובד מס־הכנסה,
שימש כיועץ ומנהל-חשבונות בסניף וקיבל
משכורת ואחזקת רכב.
מנהל הסניף קיבל תקופה ממושכת כ־
1,500ל״י אחזקת רכב, אך באותו זמן
השתמש באמבולנס של התחנה כרכב צמוד.
יודגש, כי בשני אמבולנסים, ששימשו בתקופות
שונות כרכב אישי של מר יוגב,
בוצעו נסיעות רבות (מעל 10,000ק״מ)
ללא כל רישום ביומן כלשהו.
בחודש נובמבר 1978 קיבל הסניף הש תתפות
המרכז בהוצאות העסקתו של אלונ־קאי
מלווה אחד, בעוד שבאותו חודש לא

ולאנשים אחרים היתה גישה לכסף. הוגשה
תלונה למישטרת פתח־תקווה, אך לא
נערך בירור רציני בעניין.
בשנת 1978 נערך נשף חנוכה באולמי
פתח־תקווה, וכמובן נערכה הגרלה והופצה
רשימה של 209 פרסים, ביניהם פרסים
יקרי-ערך. הגרלה זו וכן מכירת הכרטיסים
היתה בלתי מבוקרת לחלוטין. יש עדויות,
שנעלמו כל 13 הפרסים הראשונים וביניהם
טלוויזיה, תנור, שטיחים, כרטיסי-טיסה לאילת
וחזרה, סופי שבוע בבתי־מלון ו עוד.
כמו כן נמסר שאחד הפרסים (לימודי
אנגלית) הוצע למתנדבת, ופרס זה לא
עלה בגורל. נמסר לביקורת שעל ה כישלון
בניהול ההגרלה דיווח מנהל ה סניף
ליו״ר ההנהלה, ד״ר קוט.
* הונאת מישטרת-ישראל בדו״חות
תנועה :
חבר הנהלת הסניף, מר יוסי גולן,
נעצר פעמים אחדות על-ידי המישטרה
בעבירות תנועה. באחד המיקרים פנה
מנהל הסניף להגנתו למישטרה, וטען ש־באמבולנס
נהג מתנדב אחר, שידוע כי
באותו זמן שהה בחו״ל.
#העלמות מורפיום וסמים אחרים :
לפני כשנה נעלמו 18 אמפולות של
מורפיום, שנאספו על־ידי אחד מעובדי
הסניף ומנהל הסניף.
נמסר על סמים אחרים שנמסרו למנהל
הסניף.
< 9הפקרות בתחומי משמעת:
מנהל הסניף נעדר ממושכות, כאשר
הוא מוסר הודעות כוזבות על מקום הימצאו.
פעמים
רבות הוא ניראה מבלה עם מר
יוסי גולן ובני מישפחותיהם בשעות ה עבודה.

״הכל שקר וכזב!״

0ודי

1ע דדש4
מי י .
מד ל־״
גיר א*

ד ריכי-ן* י־ דייר * 7דעה;*יפ
דהץ* י ו ״ ר י?דא מס ס פי ם
עמיר* *יוד״!־ מחלקה שדרתי סניפים
*׳״לוטי׳ ,הנינהל הכללי

א. מאיר, הגזכקד הפניסי
הדו״ח הסודי של מאיר
״כל המינזצאים נבדקו ואומתו !״
הועסק אלונקאי כזה. יודגש, כי גם בתקופת
העסקתו של אלונקאי מלווה, הוא משמש
בעיקר לעבודות שליחויות, גינון וצבעות,
תוך הוראה מפורשת שלא לצאת לליווי
נהג אמבולנס, אלא במיקרה אסון.
לפני כשנה פנו תלמידי ישיבת בניי-
עקיבא בנחלים בבקשה, לעבור קורם עזרה
ראשונה. מד״א פתח-תיקווה לא יכול היה
לעמוד בכך ופנה למחלקת הדרכה ארצית.
כל חניך שילם מכספו כ־ 200ל״י. לאחר
גמר הקורס דיווח מנהל הסניף למרכז
על קורס זה, כקורס של מתנדבים במטרה
לקבל את התשלום הקבוע שניתן על־ידי
מרכז מד״א (כ־ 10,000ל״י לקורס).

הברח ת
טלוויזי ה

ידוע על מיקרה שמנהל הסניף לקח את
הטלפונאית לבילוי בשעות מישמרת ה לילה,
כאשר את מקומה החליף מתנדב,
לפי בקשת מנהל הסניף.
התרברבות מנהל הסניף בדבר הברחת
טלוויזיה.
בברכה, א .מאיר, מבקר פנימי.

עד כאן דברי הדו״ח.
בשיחה עם אפרים מאיר הוא הבהיר,
כי הדו״ח הוא אמנם חלקי, אד העובדות
המצויינות בו ניבדקו ואומתו כולן,
ומבחינה זו הן סופיות. יוצא מן הכלל
אחד בדו״ח הוא, לדבריו, הסעיף על הונאת
מישרד השיכון, שלגביו לא קיבל
עדיין את תגובת חברת השלטים.
נשאלת השאלה אם בעיקבות דו״ח זה
היה מקום לפטר את המבקר, או שמא
דווקא מנהל הסניף, שי יוגב, היה זה
שצריך לפטרו?

ויי, פני כחצי שנה נתקבלה תרומה מחב־
* דת קוקה׳קולה, של מיספר ארגזי מש קה.
למרות ההתחייבות להחזיר את הארגזים
והבקבוקים הריקים, מכר מר יוגב או
היו או
חבר ההנהלה את הארגזים והבקבוקים ה ריקים
לחנות, ורק לאחר בירורים שנערכו
לא היו
על-ידי ועד העובדים, הוחזרה התמורה
למיפעל.
^ גוכת׳ם של המנהל, יוגב, וחבר
בעת חלוקת פרסי ההגרלה, בראשית
שנת ,1978 נעלמו פרסים שונים (שעון־ * 1ההנהלה, גולן, לשאלת כתב העולם
הזה בנושא היתה תחילה, כי דו״ח כזה
יד, מחשב־כיס 3 ,מנקי שטיחים) בסכום
אינו קיים כלל. רק אחרי שהכתב הבהיר
כולל של 1,363ל״י. פרסים אלה נמצאו
כי דובר מד״א, משה דיין, הודה בקיומו
כל העת בכספת, שרק למנהל הסניף
היו מפתחות וגישה אליהם. מנהל הסניף של הדו״ח, חזרו בהם וטענו כי מימצאיו
אמנם דיווח על כך למרכז, אך משום לא הובאו לידיעתם. למרות זאת מצאו
לנכון לקבוע כי ״הכל שקר וכזב ״.הם
מה לא מצא לנכון לפנות לשילטונות
אמרו :״המבקר הסתמך על שמועות ו־לחקור
בעניין.
מיכתבים אנונימיים, ולא בדק כלל את
בסוף שנת 1977 נגנבו 450ל״י. חמורה
של כרטיסי הגרלה, כאשר למנהל הסניף החומר.״

חכר הנהלת־סניף גולן
״שמועות תזיכתביס אנונימיים!״

מנהל־סנין? יוגב
לשאלה כיצד בדקו את נוהלי עבודתו
של המבקר, לא ידעו לענות.
יוגב וגולן הציגו מיכתב מה־ 17 באוגוסט
שנה זו, שבו מאשר מרכז הסניפים
במרכז מד״א, אריה עמית, כי בדק את
רשימת הפרסים שלא הועלו בהגרלות׳
ומצא אותה תואמת לפרסים השמורים
בתחנה. לגבי הטלוויזיה שנעלמה, הוא
מאשר כי הוצגה לו קבלה,על מכירתה
לתושב פתח-תיקווה, והכסף הופקד במלואו
בחשבון התחנה.
אפרים מאיר טוען, בי בעת הביקורת
שערך בתחנה לפני כמה חודשים, לא היו
חלק מהפרסים בתחנה, ולא הראו לו קבלות
על מכירתם. יוגב וגולן טוענים, לעומת
זאת, כי הם היו בתחנה, אך מאיר
פשוט לא ביקש לראותם, ולכן לא הוצגו
לפניו.

קצה
הקר חון
*}מרכז מד״א נמסר, כי הדו״ח של
1מאיר על סניף פתח־ תקווה הינו
שטחי, אינו מושלם ואין בו מימצאים או
הוכחות המצדיקות את העברתו הלאה,
לטיפול נוסף. אלא שבידי המבקר מימצ־אים
ומיסמכים ועדויות המוכיחים את
אמיתות הדברים. גם הטענה שהדו״ח אינו
מושלם אינה מצדיקה את הפסקת הטיפול,
אלא להיפך — את המשך החקירה והע מקתה.
ניראה, כי במרכז מד״א אין רוצים
שערוריות חדשות, לכן מעדיפים לפטר
את המבקר, שהעז לחשוף את האמת.
למרות ניסיונותיהם החוזרים ונישנים
של ראשי מד״א להסתיר את הרפש ש הצטבר
באירגונם במשך השנים, הצליח
אפרים מאיר לגלות את קצה הקרחון. הודות
לעבודתו המאומצת, נעצרו מנהלי
סניפים ברמת־גן ושדרות, ומנהל שירותי
התחבורה, קשר וביטוחים במרכז מד״א.
כמו כן נפתחו חקירות מישטרה בתחנות
מד״א בחיפה, מגדל־העמק, באד־שבע ו־פתח־תיקווה.
אולם
אין בכך די. כדי להבריא את
האירגון דרושה מהפכה רבתי, שתסלק
את המימסד הישן והמושחת ותביא לשי נויים
מרחיקי לכת בתקנון מד״א. פיטוריו
של המבקר, אפרים מאיר, בוודאי
שלא תרמו לכך.

יוסי ד!יימן 1
(בשבוע הנא: דו״ח חקירת
״העולם הזה״ בסניף מד״א פ״ת)

במדינה

(המשן מעמוד )44
על התוכנית מאשר משודרות בה עצמה.
לפאר יש נוהג נוסף: לפרסם במוסף
השבת של מעריב את תמליל תוכניתה
המשודרת באותו היום בשעות אחרי-
הצהריים. תוכניות על נושאי סמים וזנות
עוררו סערות ציבוריות עזות. התוכנית
על מ&הלת ביתיהספר בירושלים, שהתעללה
במישפחת עולים־חדשים, עוררה
שערוריה של ממש במישרד־החינוך ובעיריית
ירושלים, וגם התוכנית, שנגנזה
על־ידי יוסף (״טומי״) לפיד, שבה שודרה
שיחה עם קצין צעיר, שהשתתף במיבצע
ליטאני, עוררה סערה על אף שלא שודרה.
כאשר
ראיינה עדנה פאר את הכתב
הפרלמנטרי של ידיעות אחרונות, גדעון
רייכר, היא כלל לא תיארה לעצמה, כי
תקום שערוריה. רייכר תיאר, בתוכניתה
של פאר, בהתבטאותו הצבעונית האופיינית
ובהומור המיוחד שלו, את עבודתו של
הכתב הפרלמנטרי.
הודעת השעייה. לפי רייכר, עיתונאי
הכנסת כמעט ואינם עובדים, מבלים את זמנם
בסביאה על חשבון העיתון שלהם במיז-
נון הכנסת, וניזונים בעיקר מקומוניקאטים
שמעבירים להם חברי־כנסת שואפי־פיר־סומת
או שליחיהם.
הראשונים שהגיבו על דבריו של רייכר

כתב כיצור

כתג רייכר
שניים מחוץ לכנסת
דעת־השעייה ממערכת עיתונו בתל-אביב.
•במקומו נשלח לכנסת הכתב הוותיק,
אליהו עמיקם, איש הלח״י לשעבר. אולם
לא רק רייכר סבל מהשידור שלו עצמו.
גם הכתב הפרלמנטרי של הצהרון המתחרה,
מעריב, יהושע ביצור, מצא עצמו
מחוץ לכנסת בעיקבות הראיון של רייכר.
הפגרה המושיעה. ביצור ידוע בכנסת
כבד שנים רבות, כמי שאינו מוכן
לקבל עזרה מעיתונאי מעריב, אך מוכן

רים: את הכתבים נפתלי לביא ויוסף וקסמן.
הפגרה
שבה שוהה בימ.ים אלה הכנסת
הצילה את השניים שנאלצו לעזוב את
מקום עבודתם. רייכר מקווה, כי אחרי
הפגרה תתקרר דעתם של מעסיקיו והם
יבטלו את ההשעייה. ביצור, לעומת זאת,
ממתין להתנצלות ממעריב, ועד אז הוא
מטיל את עבודת איסוף החומר על שני
העיתונאים שהוצמדו לו.

זמיר, רופא־מרדים במיקצועו. אילן עלה
מרוסיה לפני כמה שנים, ובהיותו רווק
מושבע, החליט לפתוח בארץ מועדון ל רווקים
ולרווקות. המועדון הקיים כבר כשנה,
מכונה טאנדו, והוא מיועד לאנשים
״על רמה בילבד,״ כפי שמגדיר זאת בעליו,
כל חבר חדש הרוצה להתקבל למועדון,
חייב לעמוד לפני ועדת־קבלה מיוחדת,
הקובעת מי מתאים ומי אינו מתאים
להשתייך אליו.
דמוקרטיה כפועל. עד כה זכה המועדון
בהצלחה רבה. אילן, שאינו יכול
לשבת בשקט אפילו לרגע אחד, החליט עתה
לממש את רעיון ההייד-פארק גם בארץ.
הוא פנה למחלקת־הצעירים של ההסתדרות,
בראשות גדי וקם, וזכה בהענות
גדולה.
ביום־השבת יוקמו בפארק־הירקון שלוש
במות, שעליהן יופקדו אנשי ההסתדרות
ומנהלי־במה, שתפקידם יהיה לשמור על
השקט. הוא פנה למושבים ולקיבוצים
רבים. בינתיים בטוח שיגיעו חבריהם של
כעשרה קיבוצים אל הפארק. למקום הוזמנו
גם אישי־ציבור רבים וחברי־כנסת,
שהבטיחו לבוא. לכל חבר־כנסת הוקצו
עשר דקות לדיבור. כל אדם אחר יוכל
לנאום במשך חמש דקות על הנושא
״השלום והשלכותיו בשטחי המדינה״.
אם יצליח המאורע, חושב אילן להפוך
את ההייד־פארק הישראלי לעניין של קבע,
כאשר כל שלושה חודשים יוקמו בשטח
פארק־הירקון במות לוויכוחים על כל נושא
אפשרי.
אילן מדגיש כי כל המאורע יהיה בלתי־מיפלגתי.
כל אדם וכל חבר־טיפלגה יוכל
לאמר את אשר הוא רוצה .״אני בטוח
שאנחנו עושים כאן דבר גדול,״ אומר
אילן, .״כל אזרח, שהצביע בבחירות האחרונות,
ושהרגיש את עצמו מרומה בגלל
ההבטחות הרבות של המיפלגות שלא
קויימו, יוכל עתה ליישם אח הדמוקרטיה
בפועל במיפגשים האלה.״

דרכי אדם
ה ק רו בהשלמדכת ־ עו ב א
ההסתגלות למדינת ישרא?
עלתה זפזאשית הצעירה
בשיכעח חודשי אישפוז

מרכס המיס 1979

לשמאל: חגית רימוני, הנערה האלגנטית גיותר ; ליאורה ניצן,
סגנית ראשונה ; נאווה חן, מלכת־המים, ליאורה רשף, סגנית

היו חברי תא הכתבים הפרלמנטריים.
הם גם חששו לאובדן הדימוי הרציני
שלהם בכתבים פרלמנטריים בעיני
הציבור, ולאובדן הדימוי של העובדים־
קשה בעיני הבוסים שלהם.
תא כתבי־הכנסת רץ במהירות אל יו־שב־ראש
הכנסת, יצחק שמיר, וטען בפניו,
כי רייכר תיאר רק את סימון עבודתו
שלו עצמו, ואילו הם אכן עובדים קשה
ו״על אמת.״
אולם לא רק עמיתיו של רייכר, אלא גם
מעסיקיו, קראו את הכתבה במעריב או
האזינו לשידור ברדיו. הם החליטו שאם
רייכר אינו עובד קשה, ורק אוכל במיז-
נון, יש למצוא תחתיו כתב אחר שיעבוד
יותר ויאכל פחות.
רייכר, שאף הוא לא תיאר לעצמו איזו
שערוריה יחוללו דבריו הכנים, קיבל הו־

ראשונה ; אתי טבק, חביבת״הקהל. התחרות התקיימה בנשף
מפואר, שהתקיים ב״היבל התרבות״ בתל״אביב, ושהיווה את
השיא של סידרת נשפי בחירת מלכת המים ברחבי
הארץ. כתבה מפורטת על הבחירה תתפרסם בגיליון הבא.

לקבלה מכל עיתונאי אתר. באופן אולטימטיבי
דרש ממערכת העיתון שלו, שלא
לשלוח לכנסת, לוועדותיה או למיזנוניה
עיתונאים נוספים. ביצור סיקר את המליאה,
את המיזנון ואת הוועדות, תפקידים
שבכל יומון אחר עוסקים בהם לפחות שלושה
כתבים במשכורת מלאה.
השידור של יריבו של ביצור, גדעון
רייכר, הרגיז את ביצור, שרק שבועות
קודם לכן מונה כראש סניף מעריב בירושלים,
נוסף להיותו מסקר הכנסת. הוא
נעלב מכך שהעיתון שלו, מעריב, פירסם
ראיון עם המתחרה שלו בכנסת, איש
ידיעות אחרונות.
ביצור החליט לפרוש מעבודתו בכנסת,
הוא לא רצה לקלקל לעצמו דרך נסיגה,
לכן לא אמר זאת בפה מלא, אלא ביקש
מעורכיו הנדהמים לשלוח לו שני עוז־

מיפעלים
ח״דפארק
בפארק הירקון
הרופא המרדים מצא
שיטה?עורר את
הציבור הישראלי
סוף־סוף יהיה הייד־פארק גם בישראל.
ביום־השבת הבא יוקמו בשטח פארק הירקון
בתל־אביב שלוש במות, למען כל
מי שעד עכשיו לא היה להם לפני מי לשפוד
את רחשי ליבם על השלום.
הוגה הרעיון הוא צעיר בן ,35 אילן

זינה אפפה (פרח פתוח — בשפה האמהרית)
מחשבת בזריזות את סכום ה־מיצרכים
שקנתה הלקוחה. אז היא נושאת
את עיניה היפות למעלה. עיניים אלה —
״שקדים בשוקולד״ — הן בירושה לה
ממלכת־שבא. גם מלכה זו היתה שחורה
ונאווה. הינד. שהיא פלאשית — היא מצאצאיה.
כשעלתה
זינה ארצה היתד. בת ,17 בת
למישפחה מרובת ילדים. אביה נפטר כש־היתר,
בת ארבע בלבד. הוא היה חקלאי,
והם גרו בעיר גונדאר באתיופיה. אחיה
הבכור של זינה עלה לישראל לפני שנים
רבות, כאשר מלאו לו .13 הוא היה בארץ
עד ,1959 בגלל מחלת אביו חזר לאתיופיה,
והפך ראש־המישפחה. הוא נשא ל-
אשה בחורה פלאשית, שד,יתד, איתו בישראל.
קראו
לו ״כושי״ .זינה היא הקטנה
בבני מישפחתה. היא שמעה רק מעט על
ישראל. אחיה לא לימד אותה עברית, ולא
סיפר לה כימעט כלום על הארץ. הדבר
היחידי שנותר בזיכרונה הוא שבישראל
קראו לאחיה ״כושי״ .אך הוא לא נעלב.
״זהו צבע עורי,״ אמר ,״ואין מה לעשות.״
התודעה היהודית לא היתד. חזקה במיוחד
במישפחתה של זינה. אחרי מות אביה
עברו לגור באדיס־אבבה. שם לא היה
בית־כנסת, ואף לא בית־ספר יהודי. זינה
למדה בבתי־ספר כלליים, וחברותיה היו
נוצריות ומוסלמיות. מפעם לפעם היו מלגלגים
עליה בגלל יהדותה. ידעו שהיא יהודיה,
מפני שלא הלכה לכנסיה ביום הראשון.
מפעם לפעם באו לבקרה בבית־הספר
קרובי־מישפחה מהכפר. הללו נראים שונים
מעט מבני־העיר, ואפשר היה להבחין
שבאו מכפר שכולו פלאשים.
אביה של זינה היה חקלאי, אולם אחיה
כבר למדו באוניברסיטות. אח אחד סיים
את חוק־לימודיו באוניברסיטת אדיס־אב־בה.
הוא התמחה בסוציולוגיה. האח השני
הוא מנהל בית־סוהר באתיופיה. היא התגוררה
עם אחיה ואמה בווילה נאה, מוקפת
צמחים בעיר הבירה. לזינה זכורים
היטב העצים הסבוכים והעתיקים של נופי
ילדותה.
(המשך בעמוד )64
העולם הזה 2190

בחורהישיבה הלו אל היצאנית שהיתה
בעצם יצאו ,1ן ושילם לה עבור התוספח
כיסויי
לה נ־ש־היה

שלאא חיו!
מזו״בת ש7
בהמחאה גש*יפת

הזג וזו!

כחור הישיכה
״פחדתי שיתפסו אותי!״
?ץ׳׳א דווקא לא נגד רבנים. היא אפיי
* לו בעדם. אך בזמן האחרון היא נתקלת
בהם יותר מדי, ובכל פעם העניין
נעשה חמור יותר ויותר.
היא־הוא, שושי זלמן שושנה וינדר, אוהבת
לשמוע שירים חסידיים. לפני שבועות
אחדים היא לקחה לעצמה ערב חופשי
מעבודה, והלכה למיצעד הזמירות —
פרחי ניו־יורק, נורדכי בן דוד ורדיגר.
שבועיים לפני כן היא־הוא קנה כרטיס.
האולם נחלק לגברים ולנשים. הוא קנה;
כמובן, כרטיס בצד הגברי. הרי בתעודת-
הזהות שלו רשום: זכר.
הוא הגיע לבוא במיטב מחלצותיו —
חולצת־טריקו כהה, מכנסיים לבנים גבריים,
נעלי עקב שחורות־לק, שזורות
חתיכות של עור מוזהב עם כוכבים: אר־נק־עור
ענק. כמה עשרות צמידי־זהב וכמה
עשרות טבעות־כסף.
ההיתקלות הראשונה היתד. עם הרב שישב
לידו־לידה. הוא פנה לסדרן וביקש:

71011111
״חרפה, וכלימה! הוצא מייד את הגברת
הזו, שמעזה לשבת בין הגברים !״ הסדרן
הנבוך, שדמותה המוכרת של שושי היתד.
זכורה לו מאירועים קודמים, ניגש.אליה
ואמר :״אנא, גברתי, התואילי נא לעבור
לעזרת הנשים.״
שושי־זלמן ענתה בעדינות :״אני אשד.
עם תעודת־זהות של גבר. לכן זה מקומי.
תודה, אדוני, על תשומת־הלב.״
האירוע נמשך כעשר דקות. זה אומר
אשה, וזד. אומר גבר. בסוף התפרצה שו־שי,
ובכעס אמרה לרבנים שמסביבה :

״אני קורבה אתם יודעים מה זה ן״
הרבנים, שכנראה הבינו את פשר המילה
החליטו שלא יאה ולא נאה להם לשוחח
עם שמרכזה. הם הניחו לו־לה לשבת
לצידם והזמירות החלו.

__ כיפה
כרחוב הירקון
***כמן קודם לכן היתה בעיה קשה
״ יותר. שושי בת ד.־ ,28 שעמדה_ ב־

.10317

שלמו לפקודת

ד ^0ונם ״ י * .ט י * י ב!,ו״יי^

112--סדץ*/ק
משסמס מס

( בג ק ר

6׳{י׳׳ר ^גדבון מוגבל

!| 4יף ״ .י; לור״ רח׳ בן־יחודה 1ה״זנ 848ל1£
108110002000008

*1 **1171 11111 ההמחאה שרשם בחור הישיבה הצעיר
לנער־נערת הרחוב (בתמונה למעלה).

בפינה הימנית למטה: חותמת הבנק ואישור על ביטול הצ׳ק על־רי
הרושם. בתמונה למטה: הבחור הצעיר, שנתן את ההמחאה

:1 ,0 3 1 7־ו 1 0י ו

לשושי, לא טרח לרשום את פרטיו הנכונים. תחת זה רשם את
שמו של רב בירושלים, הרב יעקוב אברהם פינקל, שאותו הכיר
כנראה מזמן לימודיו בישיבה בירושלים. הצעיר המשולהב לא
הסתפק בכך והוסיף גם מקום עבודה ומינוי, של ראש־ישיבה.

שושי־זלמן וינדר
תשלום מראש, עם תעודת־זהות
רחוב הירקון וחיכתה לגברי־העיר שיבואו
אליה, ראתה בחור צעיר, חיוור, רזה,
ג׳ינג׳י, לבוש בחולצה לבנה, מיכנסיים
שחורים, כשציציות טליתו משורבבים ה חוצה
וכיפה שחורה לראשו.
הצעיר הנבוך צעד הנה והנה .״ראיתי
עליו שיש לו בעיות,״ אומרת שושי ה בלונדית.
היא קראה לו אליה ואמרה:
״מה העניין בחור? מה רצונך? תפקידי
הוא לתת לגברים את מה שהם מחפשים.
מד. שהם מתגעגעים. הרי אתה רוצה אותי.

הצעיר הנבוך חייך ושאל על תנאי ה־עיסקה
המוצעת.
שושי אמרה :״ 200 לירות, עבור עסק
רגיל.״ הבחור ביקש תוספות מסויימות.
״אם כך 2000 ,לירות,״ ענתה. הבחור הס כים
אך ביקש לשלם בהמחאה. שושי,
שהבינה את הלחץ שבו הוא מצוי, והרואה
בעצמה אשודעולם מודרנית, הסכימה ל-
עיסקה בצ׳ק. אך היא נזהרה :״אנא, הצג
תעודת־זהות, והתשלום מראש!״
הבחור שמח. הוא הסביר שיש לו אומ נם
200 לירות בכיס, אך הוא מעדיף לש מור
אותם עבור נסיעה לירושלים, שם
הוא גר. הוא רשם המחאה וציין: ראש
ישיבת תלמוד־תורה. רשם פרטים מזהים
והציג תעודת־זהות.
הבחורה בדקה, ושניהם פנו אל מאחרי
בניין מוזנח.
על מה שהיה שם — חלוקות הדעות.
היא אומרת :״נתתי את הצד שלי ב־עיסקה,
וגם הייתי נחמדה אליו, ידעתי
שהוא צעיר ונבוך.״
הוא אומר :״ברגע האחרון חזקה עלי
ההלכה. נזכרתי בצו־ההלכה. ראיתי איזו
טעות אני עושה. אמרתי לה שרצוני לל כת.
היא כעסה. גנבה לי 200 לירות מהכיס•
ואני ברחתי מהר ממקום העבירה.״
למחרת היום, מוקדם בבוקר, קמה שו-
שי ונסעה לירושלים, לסניף בנק דיסקונט
בגבעת־מרדכי, ופנתה לקופאי כדי לפדות
את הצ׳ק .״הוא בדק כמה דקות,״ סיפרה
שושנה־זלמן ,״ואחר־כך אמר לי: תיראי,
גברת, אין כסף בחשבון, תבואי מחר, אולי
הישיבה תכניס לשם כסף. כעסתי שרימו
אותי, חזרתי לתל-אביב ופניתי לסרסור
שלי — לבנק לאומי. הפקדתי את
הצ׳ק. אחרי כמה ימים קראו לי מהבנק
(המשך בעמוד )48

הרב נתן, ה צי קחזר
(המשך מעמוד )47
ואמרו: גברת זלמן־שושנה. האדון שנתן
לך את ההמחאה ביטל את העיסקה. הצ׳ק
חזר.״
שושי כעסה מאד .״יש לי מיקצוע. אני
מתפרנסת בכבוד. לא מבקשת נדבות ולא
טובות. אז למה בן־אדם משתמש בהיצע
שלי ולא משלם על זה? אני מוכרת את
גופי בלילה, ויבוא איש דתי וככה יע־שה?
מה זה? אני מוותרת על הכסף, אבל
אני רוצה שתהיה לו עגמת־נפש!״
שושי כתבה מיכתב לרב שלמה גורן.
היא ביקשה שינזוף ברב הסורר. היא לא
קיבלה תשובה. היא גם לא חשבה שתקבל
תשובה.
הסתבר שהצעיר שיקר. השם שכתב
מאחרי ההמחאה לא היה שלו.
״התביישתי לכתוב את שמי האמיתי,״ הוא
אומר במבוכה .״פחדתי שיתפסו אותי.״
הסתבר שהבחור היה תלמיד־ישיבה בירושלים
עד לפני כמה -חודשים. ואז נשא
אשה ועזב את המקום. חשבון־הבנק שלו
אינו פעיל. וכבר חודשים רבים שאין בו
סכום של יותר מבמה עשרות לירות.
״הייתי נותן לה היום 2000 לירות. העיקר
שתשתוק. אבל אין לי,״ הוא אומר
היום .״אני מבקש ממנה סליחה ומחילה.
אני מצטער על הרגע שהגעתי לשם. יצרו
של אדם חזק ממנו. אין בכוחו לשלוט
בו. אני מבקש ממנה שתבין. אנא, שושי !״
חייה־תייו של שושי, הקרוי בפי העם
קוקסינל, אינם קלים. עם הרבה חושי
הומור והרבה אומץ, היא מצליחה להתגבר
על קשיים רבים בחייה.
היא נולדה ברומניה. את אביה כימעט
לא הכירה. אמה מאושפזת דרך־קבע ב־בית־חולים.
יש לה אפוטרופוס, שופט. אומרת
שושי :״אני שולחת לו כל שנה
איגרת של שנדדטובה.״ יש לה, כנראה,
אח ואחות .״אני לא מכיר, לא יודע.״
היא מתעוררת בשעות־הצהריים המוקדמות
.״מייד קפה ועוגה״ .אחר כף —
שעתיים של איפור. מורטת גבות כל יום
״בשביל הסטריליזציה,״ כדבריה. מניקור,
פדיקור, מעט חלב־פנים. מייק־אפ.
הולכת לבנק .״מקבלים אותי שם יפה.
אוהבים אותי.״ היא אוכלת במיסעדות טובות.
נוסעת רק במוניות מיוחדות. לפעמים
מפנקת את עצמה .״אני נורא אוהבת
בונבונים ושוקולדים. נורא אוהבת
עוגות־קרם.״ לפעמים הולכת לראות סרט.
אך בהפסקה אינה מתאפקת מלהרוויח את
דמי־הכרטיס ,״פלוס פלאפל וקסטה.״
את שערה הקצרצר היא מספרת במיס־פרת־צמרת
.״שער ארוך,״ היא מסבירה,
״זה יותר מבוגר, ואז פחות כסף. זה כאילו
השתמשו בו הרבה. שער קצר זה יותר
סכסי. יותר מיקצועי.״
במשך היום אין היא מתאפרת. מייק־אס
בילבד .״בשביל עור חלק.״
מיקצוע כמו מיזנון
ף׳ אז מגיע הערב .״איפור חזק יותר,
1מושך יותר,״ היא מסבירה בלהט את
ההכנות .״שחור ולבן, באים יותר לקוחות.
אני שמה עלי בושם שאנל או אסטי לאודר.
אני מורידה מעלי את כל התכשיטים.
אנשים לא משלמים בשביל זה. בלילה אני
לובשת שימלה. ביום — מכנסיים. אחרת
יהיה ממש פקק־תנועה.״
היא יוצאת מהבית ,״מנשקת את המזוזה,
שאלוהים ישמור עלי,״ ומתייצבת בעבודה
בשעה 8.00 בערב. מתחילה לחכות
ללקוחות .״המיקצוע שלי זה כמו מיזנון.
רוב הזמן מחכים ללקוחות. לשרת אותם
זה לוקח שתי דקות, אבל לחכות להם —
כמה שעות.״ היא מסבירה ברצינות רבה.
בלילה ״טוב״ ,כדבריה, היא משתכרת
ארבעה עד ששת אלפים לירות. לפעמים
עובר לילה שלם, שבו מגיעים ארבעה לקוחות
בלבד .״הכסף שאני מרוויחה הוא נקי.
בלי מס־ערך־מוסף, בלי ביטוודלאומי ובלי
קופת־חולים. אומרים שזה כסף טרף.
לא רוצים ממנו מיסים. איזה הפסד הם
מפסידים !״
בדרך־כלל הלקוחות הם בני .30—50
״הם רואים קצת בלונד וקצת סכס, יורד
להם השכל לתחתונים. זה בדרך־כלל קורה
להם בלילה, לא ביום.״ היא מנתחת
את הפסיכולוגיה של שעות היום .״ביום
הם מפחדים מאד. סכס ואור לא הולכים
יחד. בלילה המוח מתחיל להתערפל. הגבר
נכנס להיפנוזה של חשק.״
בין השעה 9בערב עד — 11 היא נש ארת
מחוסרת־עבודה. ואז מתחיל הגל ה
גדול
,״גברים הולכים לסרט, האשה נותנת
להם להתקרב אליה,״ מסבירה שושי,
בהבנה ובהשתתפות בצער .״ואז, ברגע
האחרון, היא נרתעת. הם לוקחים את הגברת
הביתה, ומהר־מהר באים אלי. באים
גברים מיואשים, חסרי־חמימות. אין להם
חמימות נפשית. אני מנסה לעזור להם.״
אחרי השעה אחת בלילה — שוב הפסקה.
בשעות 4—5לפנות־בוקר: פעילות מוגברת
.״הם מתעוררים מהשינה. הם חלמו
על זה כל הלילה. אז הם באים לשושי.״
לפעמים, כשעצוב לה, כשהיא חושבת
על הסיפוק האישי שלה, היא בוחרת, בסוף
הלילה, את הגבר שלה .״אני מוצאת
גבר טוב,״ מסבירה שושי־זלמן וינדר,
״ואני אומרת לו שיעשה מה שהוא רוצה,
שלא ישלם, ואז גם לי יהיה טוב.״
השופט צעק וצעק
ף יום השישי -יום חופש .״אני נם-
גש עם כל החברים שלי, כולם קוקסינלים.
הולכים לבר, מיסעדה טובה, הצגות,
סרטים. עושים חיים, כיף.״
הרבה אהבות היו לה לשושי — שמונה
במיספר .״כולן אהבות נכזבות,״ היא אומרת׳
כשדימעה בקצה עיניה. בגלל אחת
מהן, השביעית, היא ישבה בבית־הסוהר.
״זה היה ב־ .1977 אהבתי אותו. במוצאי
יום־כיפורים אחד באתי הביתה וראיתי
אותו עם אשה. כן, אשה ממש. קיבלתי
היפנוט. קיבלתי קריזה. היה׳ לי שחור בעיניים•
לקחתי סכין. חשבתי על התענוג
הטוב שהוא מעניק לה. לא התאפקתי,
חתכתי לה את האוזן.״
לפני כן היו לה 69 תיקים במישטרה.
על אף רחמי השופטים, הם גזרו עליה
מאסר בפועל. אך כדי להימנע מלאסור
אותה בבית־סוהר, שבו יושבים גברים,
החליטו על אישפוז בבית־חלים פסיכיאטרי.
״משום־מה לא התחשק לשוטרים לשים
אותי בבית־חולים. הם הכניסו אותי לכלא
בבאר־ש^ע. כלא של גברים...״
ישבה שלושה חודשים ואז ביקשה לעמיד
בפני ועדה להורדת שליש מזמן המאסר•
״באתי לשופט. חייכתי. התובע פחד
שאני אספר לשופט איפה אני נמצאת. הוא
הבטיח לי סנדוויץ׳ ,הוא הבטיח עוגיות.
אמרתי לו , :לא סנדוויץ׳ ולא עוגיות. אני
מספרת את האמת.׳ השופט הזדעזע. הוא
לא ידע מה לומר למישטרה. הוא צעק

וצעק. וצעק וצעק.״
האהבה השמינית הסתיימה לפני כחודשיים•
״זה היה גבר, ממש גבר. אהבתי
אותי. בסוף ראיתי שאני עומדת לשבור
את הלב שלי. האהבה הזאת עלתה לי
200 אלף לירות. רזיתי מאד. פעם שקלתי
110 קילוגרם. ירדתי ל־ .70 הדמעות הת ייבשו
לי. יש לי צלקת בלב, צלקת עם
פצע שלא מתרפא. צלקת של הזנות שלי.
אני ציפור בלי מלונה, הציפור הבודדת
בלי שובך ובלי קן.״
היא ממשיכה לספר על אהבתה האח-
רונה, ומנגבת את הדמעות מעיניה .״הוא
היה בחור יפה, גער־חלומות. הוא כבש
אותי באהבה ובחמימות. הייתי קמה בבוקר
ואומרת לו: קח, עיוני! קח כסף!
תלך לקנות שעון! תלך לקנות טבעת!
לד לשחק קלפים! תהנה, עיניים שלי!
תהנה, גבר ! בסוף פחדתי שיבגוד בי.
פחדתי שהסוף יהיה רע. נפרדנו. מאז אני
בודדה.״
אילו לא הוציאה את כספיה על ״אהבות
נכזבות״ ,היה מצטבר לה, לדבריה, סכום
של תישעה מיליון לירות.
אך היא מבינה שגם אם תעבור ניתוח
לשינוי־מין, כמו שרצתה פעם, היא לער
לם לא תוכל לחיות כאשד. שלמה. הגבר
לא ירצה בה .״גבר שחי עם זונה לא
נהנה. הוא רצה אשה הגונה. הסיפוק ה יחידי
שלו הוא הכסף. הוא אומר לה
,כפרה שלי ׳,והיא חיה באשליות. גבר
רוצה מישפחה, רוצה ילדים. אבל אני לא
רוצה להינשא, לא רוצה ילדים. שלא יהיה
להם הסבל הזה של אמא־אבא שיש להם.״
״מה שאני רוצה זה להיות זונה מוכרת.
אני מוכנה לשלם מס־הכנסה. אני יודעת
שאם יהיו בתים, ויהיה אור, הגברים יבי-
נו שאני לא אשה, שאני גבר, שהגוף שלי
הוא חצי אשה חצי גבר. אבל אני מוכנה
לחיות ברבע מהאמצעים של היום. אני
רוצה שארליך לא יחשוב שהכסף שלי
מלוכלך. הנה, כולם יודעים שבאים אלי
רבנים, מנהלי־ישיבות, תלמידי־חכמים. הם
בין כה באים. אז למה שלא יבואו לבית
נקי, מיקלחת, סדינים? לא ברחוב, כמו
זונה !״

ינזקזוו1

אץ חדש
תחת השמש
״האם יש כאן כנס של יפות?״ שאל
התייר את פקיד־הקבלה במלון הילטון
בירושלים .״אם כך, ידעתי מתי לבוא
לישראל.״
״אם היופי מדבר אל ליבך,״ השיב לו
פקיד־הקבלה ,״באמת באת בזמן. זהו שבוע-
האופנה הישראלי, המציג את אופנת אביב-
קייץ .1980״
73 יצרנים, מהם חמישה משתתפים חדשים,
נוטלים חלק בשבוע־האוסנה היש ראלי,
הנערך במלון הילטון בירושלים.
קניינים מרשתות שיווק גדולות באירופה
ובארצות־הברית הגיעו לשבוע זה, על מנת
לראות, ליהנות ולקנות.
כמו בשנים עברו, נפתח שבוע־האופ־נה
הישראלי בתצוגת־אופנה מרכזית, ש בה
נטלו חלק 23 יצרנים.
בחרתי בשלושה יצרנים, הנותנים אצ לנו
את הטון: בבגדי-הים. ימי שמצפה
למצוא בשבוע זה הפתעות מרעישות, יתאכזב.
מרבית היצרנים דבקים בקו הקבוע
שלהם, וחידושים יש רק בצבע ובהדפסים
השונים. אבל את זה כבר אמרו חכמים
וגדולים ממני: אין חדש תחת השמש.

חניתה צנטנר 1

בגד־ים שלם של ״גירעון אוברזוך

אוכרזון לקייץ של שנת ה־80
עד לאן יגיעו הירכיים

כחלק מלבוש לילי

בגד־ים בסימון בגד מף של ״מטקס״
מכסה טפח ומגלה טפחיים

בגד־ים ושימלה תואמת של ״מטקס״
הדפסי פרחים לקיץ 80

פסים כבחול, כתום ולבן של ״דיוה״
החידוש הציבעוני

ככדי־ים עשויים לייקרה לקיץ 80 של ״דיוה״
השרוכים הם המשניס-את המחשופים

וכך, בד בבד עם הערב הגדול. שבמהלכו
הופיעו האסנים הקבועים של נשף
בחירת מלכת המים זהמועמדות הנרגשות,
ניצח זאב רווח, המכונה על ידי
ידידיו זאביק, על מלאכת הבימוי וגם הש תתף
בסרט. מנחה הערב, מני פאר, הפך
לכוכב הערב כאשר קיבל על עצמו תפקיד
אורח בסרט, כמנחה תחרות בחירת
נסיכת־הכינרת.

ק שדיס
דא שוגיס

נסיבת חנינות וינקה סגר הנכה כוננת ויום אחו

ן• שף גהירת נסיכת־הכינרת, שהת־
^ קיים ביום הרביעי האחרון במלון פלא־זה
בטבריה, לא היה דומה לכל הנש פים
המוצלחים שקדמו לו. היה זה נשף
מיוחד במינו. נוסף לחווייה המרתקת, שציפתה
לקהל בעצם בחירת הנסיכה, ציפתה
לו גם חווייה נוספת, חווייה שרבים
חולמים לחוות ועוד יותר חולמים להש תתף
בה, חוויית השתתפות בסרט. .

על המסלול

במיסגרת התחרות החליט הבמאי, זאב
רווח, לשלב צילום של סצינה מתוך סרטו
החדש טעות במיספר, בנשף בחירת
נסיכת־הכינרת. הסרט, שהוא קומדיה של
טעויות, המתרחש בעיר הנופש והתיירות
טבריה, כאשר שתי נשים יוצאות למסע
בילוש בעקבות שני בעליהן הסוררים שה גיעו
אל העיר, כביכול כדי לעשות את
שירות המילואים שלהם.

המואר באור יקרות צועדות המועמדות בבגדים מרהיבים
בצבעי סגול, צהוב ואדום של אופנת אס.בי. הבנות והבגדים
המרהיבים סחטו מחיאות־כפייס סוערות מצד הקהל הרב שמילא את רחבת פלאזה בטבריה.

* } פיקהסרט, מיכה שרפשטיין, אחד
!הגברים הנאים בתל-אביב, זכה מייד
לתשומת-לב מצד המועמדות. אלו מהן
החולמות על קולנוע ועל קאריירה בעולם
הזוהר, יכלו ליצור קשרים ראשונים
עם אנשי. התעשייה. מיכה עצמו הפתיע
את כל מכריו כאשר הגיע מגודל־זקן וחובש
כיפה. רבים סברו שהוא הולך בעק בות
ידידו אורי זוהר וחוזר־בתשובה, אך
הסתבר כי לא־כן. אביו של מיכה, אבר הם,
נפטר מהתקף־לב, ומכיוון שההצגה
בעולם הבידור חייבת להימשך, נאלץ מיכה.
לקום באמצע ימי האבל ולהגיע אל
בימת־הצילומים, מכיוון שהיה זה יום הצילומים
הראשון של הסרט בהשתתפותם
של זאב רווח, ישראל גוריון, שולה רווח,
אופלייה שטראל ושייקח אופיר, שגם כתב
את התסריט ביחד עם זאב רווח.
שפת־הבריכה של מלון פלאדה המפואר,
בן חמשת הכוכבים, הנחשב ליפה במלונות
הארץ, היתד. מלאה מפה לפה. אורחי
המלון הציצו מהחלונות ומהמירפסות, והערב
הגדול החל בחידודי הלשון של מני
פאר, בהופעה מרתקת של אפריק סימון
ושל יתר האמנים הקבועים המופיעים ב־

11 *1111111111 סאלי שעשוע, שהיתה אחת המועמדות בתחרות מלכת־המיס בשנה
י י * נ * י י |#ייי * שעברה, הצליחה להגשים חלומן של רבות וזכתה בתפקיד בסרט
טעות במספר. למטה: הבמאי, הכוכב הראשי, זאב רווח, המגלם דמותו של בעל סורר.

על־ידי

^ נ ! ה ן| 11 צעק הבמאי, ושלושת הזוכות המאושרות, עדינה
\ י 11| /יי| בדולח, רבקה סגל וליאורה ניצן, עמדו על דוכן
המנצחות בפעם השנייה לצורך צילומי הסרט טעות במספר,
נשפי בחירת מלכת־המים. הנוף המרהיב,
של הרי הגולן והכינרת, שנשקף מנגד,
רק הוסיף נופך של זוהר לערב הזוהר
ממילא. הקהל הנרגש, שחזה בפעם הרא שונה
בחייו בעשיית סרט, שיתף פעולה
לאורך כל הדרה זאב רווח וישראל גור־יון
השתלבו בין השופטים לצורך צילום
הסצינה בסרט בה הם טסים להשפיע על
חבר־השופטים לבחור בחתיכה שלהם כני
סיכת־הכינרת.

ל הקפיד על
כל פדט
לשופטים היו: אלי גוזלן, מפקד מיש-
יי 1טרת טבריה ; שרגא קרוק, נציג חברת
אנוה; איתן ברק, מנכ״ל חברת מלונות
ים־כינרת! מיכאל שילה, נציג מלון פלא־זה;
יעקב קאמושר, נציג הצפון: ביקו
שושן, מיקירי העיר טבריה ועו״ד נאמן.

אולימפיק.

אלכס

רבינו,

נציג

על־ידי טובה ישעיהו, נציגת עץ הזית.

ששולבו בתחרות בחירת נסיכת־הנינרת, שהתקיימה במלון פלאזה
בטבריה. המועמדות שמחו להשתתף בסרט, ורבות מהן, שחולמות
על קאריירה קולנועית, נפגשו לראשונה עם אנשי התעשייה.

הם שיתפו פעולה כשחקנים של ממש, בנוסף
לזאב רווח וישראל גוריון ששיחקו
כשופטים, ואף שפטו ביחד עם יתר השופטים
בתחרות.
בסרטים יש תמיד אבק של זוהר וח לומות,
שדבק גם בתחרות בחירת נסיכת-
הכינרת. אותן מועמדות שחולמות על קא-
ריירה בעולם הסרטים יכלו ללמוד שהעבודה
אינה כולה זוהר, וכי יש צורך בדיוק
מירבי וצריך להתאזר בסבלנות כשרואים
פעמים אחדות אותו צילום עצמו.
גם הקהל, כמו גם המועמדות, הבינו כי
יש להקפיד בצילומי סרט על כל פרט
ופרט.

ערב
מהסר טי ם
ם סיו ם הערב, אחרי שנורו זיקוקי ם
דינור לשמיים, אחרי שאלכס רבינו,

נציג אולימפיק, הכתיר את עדינה בדולח
כסגנית שנייה ואחרי שטובה ישעיהו, נציגת
עץ הזית, הכתירה את ליאורה ניצן
כסגנית ראשונה, אחרי ששוב הוכיח הקהל
הגלילי סולידאריות עם אחת משלו
ובחר כנסיכת־הכינרת את רבקה סגל ממושב
מעונה, שהוכתרה על-ידי ברנארד
כהן, מנהל מלון פלאזה ושהיתה נרגשת עד
דמעות, ביקש המנחה, מני פאר, מהקהל
לשבת במקום, וכל הסצינה צולמה מחדש.
הקהל לא עזב את מקומו והיה מרותק
למתרחש על הבמה. שלושת המלכות, וה־מכתירים
התנהגו כשחקנים לכל דבר.
המכתירים שמחו לשוב ולנשק את הזו כות
והזוכות לא התקשו, במיסגרת צילום
הסצינה, להעלות שוב דמעות של גיל
ואושר בעיניהן.
הערב הגדול הסתיים, ובדרך לתל-אביב,
באוטובוס הממוזג של דן תיור, אמרה הנסיכה,
רבקה סגל: אין מה לדבר. זה
היה ערב מהסרטים.

סגל, זוכה בשנית, כנסיכת־ 1
י י י הכינרת, מוכתרת על־ידי ]
ברנארד כהן, מנכ״ל מלון. פלאזה1 .

8~ 51

נו ]!שוס

ח ווו
העופר והיער
ביום השישי האחרון, כשמלאו לראומה וייצמן, רעיית שר־הביטחון,
חמישים וארבע שנים, החליט עזר וייצמן להעניק
לה כמתנת יום־הולדת, בילוי סוף־שבוע באילת. בין השאר
תיכנן לה גם בילוי בכפר־הנופש של רפי נלסון. אבל כשעזר
וראומה הגיעו לאילת, הם פגשו בשדזדהתעופה את רפי נלסון
כשפניו מועדות צפונה.
״מה זה?״ תמה עזר ,״לאן אתה נוסע?״
״לחתונה של ההורים שלי,״ השיב לו נלסון.
זה יכול לצלצל כבדיחה, אבל רפי באמת התכוון לזה. הוא
עלה לצפון במיוחד למסיבת חתונתם של איל־הספנות יולי עופר
וסגן־אלוף רונית יער, שמבחינה ביולוגית קשה להם קצת
להיות הוריו, אבל מהרבה בחינות הם יכולים להיחשב כהוריו
המאמצים. ולא רק שלו. מכל רחבי הארץ נהרו ביום השישי
האחרון ידידים לביתם החדש של העופרים בהרצליה, כדי להש תתף
בשימחתם. ומכיוון שהיתה סיבה טובה לשמוח, והיו שם
החבר׳ה שיודעים לשמוח, עלתה משם השימחה עד השעות הקטנות
של הבוקר.
למעשה, חיים כבר יולי ורונית כזוג נשוי למעלה משנה.
רונית, אחת הקצינות המפורסמות בצה״ל, היתד, בשעתו קצינת
נפגעים של הצנחנים, שתפקידה היה לעודד ולשקם את מישפחות
נפגעי חובשי הכומתות־האדומות. בת רחובות היפה, בעלת
המזג הסוער, היתה — למרות תפקידה העגום — הרוח החיה
בהרבה מסיבות של אנשי ארץ־ישראל היפה. שם ודאי נתקלה
לא פעם ביולי עופר, אחיו הצעיר של מי שהיה מפקד מישטרת
מחוז תל־אביב, דויד עופר.
למרות שהוא נשוי מזה עשרים וחמש שנה, היה יולי, יליד
רוסיה, בעל ההליכות הצנועות שאינן מסגירות את מעמדו כאיל-
ספנות, מופיע תמיד בגפו. בחמש-עשרה השנים האחרונות לא
פרחה האהבה בינו לבין רעייתו, והם נמנעו מלהפרד רק
כדי לא לפגוע בילדיהם. יום אחד החליט ידיד משותף של
השניים, יצחק (״הקטן״) ג׳יכלי, שיולי ורונית מתאימים זה
לזה. הוא הציע להם להיפגש על כוס קפה.
זה קרה בדיוק לפני שג׳יבלי עמד לצאת למסע ארוך למזרח
הרחוק. כשחזר מהמסע, אחרי מיספר חודשים, היה הדבר הרא שון
שעשה כשירד מהאוניה באילת, לטלפן לרונית.
״מה נשמע?״ צעק ג׳יבלי בטלפון.
במקום תשובה נתנה לו רונית לדבר עם יולי עופר. ג׳יבלי
הביו מייד שזה לא מקרה שיש להם טלפון משותף אחד.
מאז הם חיים באושר עד עצם היום הזה, כשהענן היחיד
שהעיב על אושרם היתה העובדה שיולי התקשה מעט לקבל את
הגט מאשתו הראשונה. אבל גם הבעייה הזאת מצאה את פת-

יורי ורונית עופר
אחרי פחות מחודש
רונה. בשבוע שעבר, פחות מחודש אחרי שהתגרש, נשא עופר
את יער לאשה, בטכס נשואין צנוע בחוג המישפחה. לחברים
הם ערכו חאפלה על הדשא בחצר ביתם, עם כיבוד של חברת
קטרינג מעזה ועם הרבה שירי מולדת, שירי ביחד ושירי נשמה,
משנת תרפפ״ו, ששרדו אולי לפליטה רק בשמורת־הטבע החברתית
הזאת של החברים של העופר והיער.

גי רו שיו מיספר 2
גירושין זה תמיד סיפור עצוב-ואני לא
אוהבת להעציב אתכם. אך כדאי לזכור
שבכל גירושין מתפנים שני אנשים חדשים.
הגבר שהתפנה הפעם הוא לא אחר
מאשר הצייר יורם מקוב.

הוא הגיע לעיר אחרי שהתגרש מד פנ ה
טנא, אחת הנשים היפות בארץ. עם דפנה
הוא חי בירושלים. היא נסעה אחרי הגט
לפאריס, נישאה שם לאיש עסקים וילדה
שני ילדים. יורם, לעומת זאת, הפך לדמות

יורם לוקוב וציור
אחרי שש שנים
קשה למצוא חתיכה בעיר הזו, שאינה
זוכרת את מעלליו של יורם. קודם כל
הוא חתיך משגע, גבוה, יפה וביישן, ממש
כמו שכולן אוהבות אותם.

קבועה בבוהמה התל־אביבית. אני לא יודעת
מה פירסם אותו מהר יותר, הציורים
שלו או היפהפיות שלו. הוא עבר מחתיכה
אחת לשנייה עד אשר פגש את נאוה

ריקה זרא
נמצחצחת ]ערים

דנוה התעלף
הקברניט?
באל־ על כולם זוכרים את הסיפור שהתפרסם
בהעולם הזה על הקברניט אבי נועם
רוזן והדיילת נוגה יהלום. היה
זה סיפור שהקפיץ את כל אל־על. לאבי־נועם,
שהוא, כמובן, גבר נשוי, היה רומן
גדול וסודי עם נוגה, אחת הדיילות ה יפות
ביותר באל־ על.
הרומן הזה היה ממשיך לגדול ולתפוח,
ואיש לא היה יודע ממנו, לולא פג־צ׳ר.
נוגה נכנסה להריון. מהרגע שבו
הודיעה על־כך לאבינועם, הסתיימו כל
האהבות. החלו מישפטים. נוגה דרשה ש־אבינועם
יכיר בבת, שבינתיים נולדה לה,
כבתו, וישלם גם מזונות, אבינועם סירב
להכיר, והתחיל בפעולת־השמצה גדולה
נגד נוגה.
אחר־כך, כשהוא בכל זאת הסכים
להכיר בעובדה שיש לו בת חדשה, הוא
סירב לשלם מזונות. שוב מישפטים, שוב
השמצות, ואבינועם שילם מזונות.
אפשר היה לחשוב שבכך נגמרה הפרשה.
אבינועם הצליח להרגיע את אשתו
עדנה, נוגה חזרה לאל־ על והמשיכה
לטוס, אבל אותם שמסדרים את הצוותים
דאגו לכך שהם אף פעם לא יהיו על
אותה טיסה. פשוט כדי לשמור על הבטיחות
של הטיסות.
מה שקדה לפני שבועיים, הוא שהביא
אותי לספר לכם את כל הסיפור מההתחלה.
למרות שעברו כבר שנתיים מאז
העניין, מסתבר שהסיפור לא נשכח, ונותר
כפצע של אוהבים, לפחות בליבו של
אבינועם. במלון של צוותי־האוויר של
אל־ על בלונדון, מלון אירופה, הם נפגשו.
לא שמישהו שכח לסדר שהם לא יהיו
על אותה טיסה. הם לא היו על אותה
טיסה. אלא שמטוס אחד איחר, ומטוס
שני הקדים, והם נפגשו.
מובן שהם לא החליפו מילה ביניהם.
נוגה הגיעה למלון, ואבינועם היה בדרכו
ממנו לנמל-התעופה היתרו. אבל אותם
שנסעו עם אבינועם באוטובוס לנמל-
התעופה הבחינו כי הוא נרגש ביותר.
הוא היה כל־כך נרגש עד שהתעלף
כאשר עלה על המטוס. כיום אבינועם
מקורקע, עד שיתברר לרופאי החברה שההתרגשות
שלו מנוגה עברה, והוא מסוגל
להמשיך ולהטים מטוסים.

נית. ההצלחה ממשיכה להאיר פנים לריקה.
אחרי שהחלימה מתאונת־הדרכים הקשה
שארעה לה לפני מיספר שנים, היא שבה
להיות יפה וזוהרת, מופיעה עם להקה
הדבר הראשון אותו ביקשה הזמרת גדולה משלה, על פני כל צרפת, אירופה
ריקה זראי, אחרי מילחמת ששת־הימים, ובמדינו!! אפריקה. ביצוע צרפתי של שיר
מהוריה המתגוררים בירושלים, היתד. תי -האירוויזיון הללויה, זיכה אותה לא מכבר
בת־נחושת לציחצוח נעליים. בזכרונות המילחמת־
בתקליט־זהב נוסף. היא עדיין כוללת בר ילדות
שלד, מירושלים של לפני
פרטואר הקבוע שלה שירים בעברית,
העצמאות, נותרו חרותים דמויות מצחצחי־ אפילו אם היא מופיעה במדינות כמו קא-
הנעליים הערבים של מזרח ירושלים, כש מרון או סנגל.
הם יושבים מאחרי תיבות־נחושת ממור־מה
שחסר לה, היתה אותה תיבת ציח־קות,
עמוסות מיברשות וצלוחיות, מצופות צוח נעליים מנחושם קלל. יום אחד, כש נחושת
גם הן. לשווא ניסה אביה של טיילה ברחובות איזמיר שבתורכיה, נעצרה
ריקה למלא את מבוקשה. הישראלים ש ריקה ברחוב ולא האמינה למראה עיניה:
פשטו על העיר העתיקה מיד זיחרי כי-
תיבת ציחצוח, בדיוק כמו שזכרה אותה
בושה, מיהרו לחטוף את התיבות הנו מילדותה בירושלים. אלא שמאחריה ישב
צצות, לא מתוך תאוות ציחצוח נעליים,
נער תורכי, לבוש סחבות• ,שהמתין ללקוכמו
מתוך כמיהה לאביזר נוסטאלגי שנע חות. ריקה לא חשבה פעמיים. היא ניגלם
מנופה של ישראל.
שה אל הנער ושאלה בכמה יהיה מוכן
חלפו הרבה שנים. באיזור סגור בלב
למכור לה את התיבה.
הרובע השש־עשרה המפואר של פאריס׳״
מצחצח הנעליים התורכי זרק סכום ההקימה
ריקה זראי ארמון לתיפארת, מרו שווה לחמישים דולר בערך, שהיה כנרהט
בידי מיטב מעצבי־הפנים של צרפת אה מוגזם ומופרז. שכן, כאשר הסכימה
ומצוייד בכל שיכלולי הטכניקה המודד־ ריקה לקנות את התיבה במחיר הזה, הוא
לא האמין למשנ(ע אוזניו. הוא הציע לנקות
את התיבה ולמלא את הצלוחיות שבה
זלוטופולסקי, הצעירה הנאה מסביון.
במשחות, אבל ריקה לא היתה מעוניינת.
נאוה אהבה את יורם, יליד קיבוץ נען,
היא מיהרה לנמל־התעופה וביקשה ליטול
אך לא אהבה את הבוהמה. אחרי רומן
את התיבה כמו שהיא.
קצר התחתנו השניים. הם התגוררו קודם
כשהוא סופר בהתרגשות את הכסף, הע בסביון,
אצל אמא ואבא של נאוה, ואחר-
ביר מצחצח־הנעליים התורכי את התיבה
כך עברו לקרית־אונו. גם שני ילדים !וללידיה
של ריקה, שהזמינה מונית והכניסה
דו להם. הכל היה טוב ויפה, בעיקר מאת
התיבה לתוכה. כשהחלה המכונית ל שום
שהצייר ויתר על הבוהמה ועל החזוז,
פתח מצחצח־הנעליים בריצה פראית
תיכות, על כסית ועל רחוב דינזגוף, וכאחרי
המונית עד שעצר אותה. הוא פתח
מובן על כל ידידיו וירידותיו מימים עבאת
הדלת כשבידו שרפרף בלוי:
רו. אחרד שש שנים כאלה, ניראה יורם
״את צריכה לקחת גם את השרפרף,״
יום בהיר אחד בדיזנגוף. החכמים שביאמר
לריקה בהתרגשות ,״זה כלול במחיר...
נינו ידעו שזוהי התחלת הסוף של ניבלי
השרפרף הזה יכאב לך הגב כש-
שואין. השבוע התגרשו השניים.
תצחצהי את הנעליים ללקוחות...״

קולנוע
כו כ בי ם
הז כו ת !הטירוף
הקולנוע הצרפתי מגלה בשנים האח רונות
את הכשרונות הטמונים בפועלים
השחורים שלו, אותם שחקני־אופי שבמשך
שנים עמדו בצל הכוכבים הגדולים
וששמם היה מוכר רק בחוגי המיקצוע.

סרו בתפקיד זאזא נאפולי
,אני מרגיש טוב מאד״

מ>תר>בו
ב>ו הש>נ>>ם
ג׳ימי הנדריקס חי ( סינ מ ה ,1
תל-אביב, ארצות־הברית) — התנאי
הראשון להנאה מן הסרט
הזה, הוא יחס הצופה אל הגיטריסט הכושי המנוח. מעריציו
יהנו מן הגודש של קיטעי הופעה שלו, שצולמו במיק־רים
רבים באמצעים חובבנים למדי, ולעיתים נוויטרואזיות
תעודית. לעומת זאת, מי שאינו קרוב לעולם הפופ של
סוף שנות ה״ ,60 יתקשו לדלות את התעודה החברתית
שבסרט זה, המוסתרת היטב בין ההופעות הסוערות, המחוות
את עיקרו.
הנדריקט היה אחד מנגני הגיטרה המקוריים ביותר
של התקופה והשפעתו ניכרה היטב על הצועדים במצעדי-
הפיזמונים בין השנים ,60—70 ובמידה רבה היא מורגשת
גם היום. אבל הנדריקס היה עוד יותר מזה: הוא היה סמל
למרד בכל המוסכמות האפשריות, הן בסימון הופעתו —
הוא פרט בשיניו על מיתרים, ניגן כשהגיטרה מאחרי גבו
ונהג לשבור אותה מזמן לזמן, להנאת מעריציו — הן בסוג
המוסיקה שניגן, והן באורח חייו•
מותו, בטרם־עת, בגלל שימוש מוגזם בסמים, הפך
אותו אחד הקדושים המעונים של התקופה, קורבן לאלימות
הריגשית ששררה בעידן המחאה, לא פחות מג׳ניס
ג׳ופלין ואחרים. הסרט, שהוא למעשה עבודת איסוף של
קיטעי״הופעה קיימים, משולב בראיונות עם כמה מעמיתיו
של הנדריקט, שהסכימו לדבר — אחדים מהם סרבו משום
מה — וקטעים מתוך הופעתו בתוכנית של דיק קאבט,

״מישוזק הוא בריחה מן המציאות״

מספק תמונה מלאה למדי של מה שייקרא אולי, בעוד
שנים, דמות הדור האבוד של שנות השישים, יצל הצד
המוסיקלי והרעיוני שבו.
בהשוואה לגרוטסקה של הפאנק המודרני, ולציבעי
הפלסטיק הנוצצים של הדיסקו, הנדריקס ודומיו מזכירים
מעין פרומתיאוס הכבול למוסכמות מיסחריות ומתייסר
על שאינו מסוגל לצאת ממעגל״ההסמים שיצר לעצמו.

לא להרגיז
א ת הר שויות
האנשים

סרו כתפקיד מפקח־־מישטרה

גיטריסטג׳י מי הנדריקס — סמללתקופה

המופלאים

תל־אביב,
(מוזיאון,
הידית
צ׳כיה) — אם המוזיאון סגר את
שעריו למשך כמה שבועות כדי להחזיר לעצמו את עטרת
הזוהר האמנותית-מיסחרית שנדמה היה כי נשמטה ממנו,
הרי שהסרט שעימו בחר לחדש את הפעילות, לא יושיע.
אם מישהו רוצה לרשום לזכותו את ההישג של החזרת
הקולנוע הצ׳כי לבדי ישראל, במיקרה זה ההישג קטן מאד.
יז׳י מנזל (רכבות נשמרות היטב) הוא אחד משרידי
האביב הצ׳כי, שלא גלה אחרי נפילת דובצ׳ק, אבל נראה
שהמרץ המתסיס של תחילת דרכו, דעך יחד עם שינוי
המישטר. סירטו החדש הוא אחד מאותם סרטים שמס•
תתרים מאחרי עבודת-מחקר יסודית, טיפול חזותי מדוקדק
ונושא מהוגן, כדי שהתוצאה תעשה רושם של מלאכת-
מחשבת שאינה אומרת למעשה מאומה.
מנזר חוזר אל ימי הקולנוע הראשונים בצ׳כיה, בתחילת
המאה, ומתאר את הטיפוסים שהתפרנסו מעשיית סרטים
וממכירתם, מרמז למאבקים בהשקפות האמנותיות של אנשים
אלה, ומנסה למקם אותם בחברה של אותם הימים,
בין קוסמים למוקיונים, כפי שאכן היו, מבחינה חברתית.
התילבושות נכונות, התפאורות נאמנות לתקופה והחתך
הסוציאלי מתאים לנתונים ההיסטוריים. אבל הדמויות
עצמן, שבהן מנסים לשלב הומור ופאתוס, צחוק ודימעה,

ב מ אי מנז לעםשח קני םחר שו נ ס קי ו הולי צ׳ ב ה
הן פושרות, מטושטשות וחסרות״אישיות מכדי שלמישהו
יהיה איכפת מה קורה להן.
מבחינה מסויימת, זאת הבעייה של רוב הסרטים
הצ׳כיים היום. חזות נאה שמאחריה אין מאומה, כדי
שלא להרגיז רשויות ולהזמין צנזורה.
מילחנוה עייפה מאד

סרו כתפקיד כומר
״מישחק הוא קורטוב של טירוף״
כך, למשל, קרה לז׳אק דופילהו, מדריך
החשפניות בסוכריות מפולפלות, או
למישל גאלאברי, מפקדו של דה־פינס ב־סידרת
השוטר, שזכה כבר בכמה פרסים
עבור תפקידים דרמתיים. כך גם קורה
(המשך בעמוד )54
העולם הזה 2190

פריצת הדרן (הוד, תל־אביב,
ארצות״הברית) — סרט המשך זה
לעיטור הגבורה של סם פקינפה
מצטיין בריפיונו, בכל הנקודות שבהן היה הסרט הקיז־׳*
יוצא-דופן. סצנות הקרב שיגרתיות, האפקטים המיוחדים
חסרי-ברק, הבימוי נעשה כלאחר-יד, והמישחק עייף.
סמל שטיינר, שהיה פעם ג׳יימס קובורן ועתה הוא
ריצ׳רד ברטון, ממשיך להיות החייל הקשוח והמושלם,
אלא שכל השקפות־העולם החברתיות והפוליטיות שבגללן
סרב ללכת לקורס קצינים בסרט הראשון, נראים כאן
כפארודיה גסה. הוא ממשיך להתנצח עם סרן סלאנסקי,
שעלה בדרגה והיה למייז׳ור, הוא כרגיל חיית-מילחמה
מעולה, ובשלב מסויים הוא אפילו שותף יחד עם גנרל
(קורט יורגנס) במזימה לחתום על שלום עם בנות״הברית
שעה שבברלין מנסים כמה קצינים גבוהים להתנקש בחיי
היטלר•
חלוקת הדמויות בסרט פשוטה ועניינית, יש טובים,
יש רעים ויש מטומטמים וברור כל הזמן מי הוא מי ומדוע.
פירקי הפילוסופיה שמחליף שטיינר עם ורוניק ונדל, נערתו
של המייז׳ור בפאריס, שמעדיפה, כמובן, את הסמל, הם
משהו שבין גיחוך לפארודיה, ואילו הופעתם של רוברט
מיצ׳ם, רוד שטייגר ומייקל פארקס, בדרגות שונות של

רוד ש טיי ג ר: הו פעת או ר ח מזו רז ת
הצבא האמריקאי המנצח, עושה רושם של הופעת-אורח
מזורזת, שבה לא הוסבר למוזמנים מה בדיוק הם צריכים
לעשות.
מעל הכל, מרחפת רוחו היגעה של ברטון, המתהלך
בהבעת-פנים של מי שאין לו ברירה, והוא עושה הצגות
כדי לשלם את החשבון במכולת.

קולנוע
(המשך מעמוד )53
למישל סרו, המשמש כאטרקציה המרכזית
בכלוב העליזים המוצג השבוע גם
בתל־אביב.
במשך שנים רבות היה שמו של מישל
סרו קשור קשר אמיץ לזה של ז׳אן פו־ארה,
והשניים היו כמעט כמו לורל והאר־די
של הבד והבמה הפריסאים. הם הופיעו
יחד בעשרות סרטים ובאין־ספור הצגות
תיאטרון, בדרך־כלל כצמד משעשע
המספק את החיוכים שבצל האהבה הגדולה
של כוכבים ידועים מהם, או את ה־הרפייה
בריגעי מתח מורטי עצבים של
קשוחים מהם.
ההצרחה המשותפת. עד שפוא־רה
התחיל, נוסף לעיסוקו כשחקן, גם לכתוב,
והשניים, תוך שמירה על יחסים
קרובים, ניסו את כוחם, כל אחד בפני
עצמו, כשחקנים. אבל ההצלחה הגדולה
היתה בכל זאת משותפת. פוארה כתב
מחזה בשם כלוב העליזים, על שני הו-
מוסכסואלים המנהלים מועדון־לילד. בריביירה
הצרפתית. הוא נטל לעצמו את
התפקיד המאופק והשמרני יותר והזמין
את סרו לגלם דמות בעלת שם משונה
מאד ״זאזא נאפולי״ ,והופעה משונה עוד
יותר, והלהיט היה מוכן.
חמש שנים ואלפיים הצגות והיום סרו
הוא שם דבר בצרפת .״אני מרגיש טוב
מאד, אין שום שינויים מהותיים בגופי
למרות התפקיד ששיחקתי,״ הוא אומר,
״אבל אני יכול לציין שלמדתי איך הולכים
על עקבים גבוהים ואיך מורחים
אודם על השפתיים.״ זאזא נאפולי הוא
התגלמות זוהרת של הומוסכסואל המתקשט
בביגדי הנשים הצעקניים ביותר,
ומופיע על בימת מועדון־לילה כ״ואמפ״,
שיכול להתחרות במרלן דיטריך.
הצחוק משחרר .״בעיני, משמעות
המישחק הוא בריחה מן המציאות,״ אומר
היום סרו, שרשימה ארוכה של סרטים
ממתינים לו בתור, בעיקבות ההצלחה ה*
מיסחרית האדירה של כלוב העליזים .״יש
היום יותר מדי שחקנים שיודעים להגיד
את הטכסט שלהם, להדליק סיגריה, להיראות
כמו בחיים, וזהו. בעיני, הם משולים
לתפאורה. הם אינם ממציאים מאומה,
חסר להם אותו קורטוב של טירוף שנותן
להצגה ממד שונה מן החיים. למען האמת,
יש לי רושם שהם ואני , ,איננו עוסקים
באותו המיקצוע.״
במשך הקאריירה הארוכה שלו, הופיע
סרו בתפקידים דרמתיים, למרות שעיקר
תהילתו מקומדיה .״אישית, קל לי יותר
לגלם דמות של, אדם נורמלי מאשר תפקיד
כמו זאזא נאפולי. היום, משום מה,
יש נטייה לזלזל בצחוק. אבל אינני מתבייש
להשתעשע. הצחוק משחרר, גורם
אושר -לא כן?״
למרות ההתבססות שלו ככוכב־קולנוע,
הוא עדיין מעדיף את התיאטרון .״על
הבמה, השחקן הוא אחראי לעצמו. אין

לי שום דבר נגד הקולנוע, אבל שם אתה
תלוי ביותר מדי אנשים, בצלם, בבמאי,
בעורך ובתאורן. להצליח בסרט, זה נם
של ממש.״
פרסים ושבחים. נראה שהנם
קרה לו, לסרו, בעיקר בתקופה האחרונה.
מלבד פרס סיזר (האוסקר הצרפתי)
שהוענק לו בעבור כלוב העליזים, הוא
זכה בשבחים על הופעתו בעוד כמה סרטים
חדשים, ביניהם כספם של אחרים,
סאטירה נוקבת על עולם־הכספיט בצרפת,
שבה הוא מגלם תפקיד של בנקאי מפוקפק.
הדבר
האחד והיחידי שמטריד אותו,
באחרונה, זאת המנוחה. סרט שאמור היה
להתחיל בצילומיו בימים אלה, בעיקבות
האלמן, נדחה לחודש ינואר, ולפתע הוא

טלי נתיב בתפקיד העיתונאית עם ספר על פרשת ארלוזורום
פרשת וינצ׳ל — מעשייה דמיונית בהחלט! 7

כמאי אכרהם הפנר
הייתכן שמדובר ברצח ארלוזורוב?
מוצא את עצמו ללא תעסוקה .״מלבד
המיקצוע שלי, איני יודע לעשות כלום,״
הוא אומר .״אם אני יושב בחוסר־מעש,
אני נרדם. ועוד לא הגעתי לגיל הפרי שה.״
סרטים זהירו
ת -פרשהי
הקולנוע הישראלי אינו מצטיין בעיר־נות
פוליטית. למען האמת, פוליטיקה היא
נושא המפחיד אותו ביותר, אלא אם כן
רוצים למצוא פירוש פוליטי לעימות הק־

טלי נתיב ואתי זבקו בחקירה
בחזרה אל ברל כצנלסון (הפסל)

נתים עם שמואל מורבסקי(בתפקיד העולה החדש)
״לא רצחתי ! העלילו עלי כי הייתי ביתרי״

שה שבין הבורקעס לגעפילטע־פיש, או
לאטימות המיוחמת של בני־נוער שונים,
שלבטיהם המיניים הפכו באחרונה אופנה.
אבל מפעם לפעם קורה שסרט בכל זאת
מפשפש במיבנה המדיני של היישוב בארץ׳׳
ובתולדותיו. זה יכול, אומנם, להיות
עניין מסוכן מאד, כי הכל יודעים
שאין דבר המעלה את חמת נבחרי־העם
יותר מן הוויכוח על תפקיד הלח״י מול
תפקיד ההגנה ב״סיזוך. הגירעון הכלכלי,
לעומת שאלות כאלה, הוא מישחק ילדים.
בגלל הסכנה, הנשקפתלאותם המדברים
על פרשיות סתומות, מעדיפים להסתיר
אותן מאחרי פרגודים ורשתות הסוואה
עבות ככל האפשר, עד שקשה בכ לל
לדעת במה המדובר.
הנה, למשל, סרט ישראלי חדש בשם
פרשת רצח הלורד וינצ׳ל, של הבמאי
אברהם הפנר לפי תסריט שכתב בעצמו.
מעשה כעיתונאית וצלמת, היוצאות בצוותא
לגלות את האמת על רצח פקיד בריטי
בכיר לפני ארבעים שנה. לכאורה, זוהי
מעשיה דמיונית בהחלט שהומצאה לצורי
סרט. למעשה, אפשר לשאול כל מיני
שאלות מביכות שתשובה חד־משמעית
יעליהם
אין.
זה מזכיר. לדוגמה, אמנם וינצ׳ל בסרט׳
הוא אנגלי, אבל התקופה שבה נרצח

זכורה באמת בשל רצח מפורסם אחר.
ארלוזורוב? ברצח הייתן שמדובר
האם אין זה מוזר שבשני המיקרים היו
כמה חשודים אבל פתרון לפרשה לא
נמצא 1ואם הזיכרון אינו מטעה, הרי
גם בפרשת ארלוזורוב, כמו בסרט שעשה
הפנר, ולפי התסריט שכתב, היה אחד
החשודים עולה חדש, שבקושי ידע מה
רוצים ממנו. והאם זה רק מיקרה שה עובדה
שידידתו הקרובה של הלורד וינ־צ׳ל,
שלא מגיעה לבית־החולים בזמן,
בסרט, מזכירה את העובדה שציינה תמר
מרה, בסידרת מאמרים על פרשת ארלו־זורוב׳
שפורסמה בעיתון הארץ, שלפיה
סימה ארלוזורוב הגיעה לבית־החולים
מאוחר מדין
הימין והשמאל. אברהם הפנר מעדיף
למלא פיו מים ולטעון שאין מדובר
אלא בסיפור דמיוני. אולי הוא זוכר את
הבעיות שעשו לתמר מרה אחרי הכתבות
שלה. ויתכן שבסופו של דבר, זהות ה עובדות
בסרט עם העובדות בחיים אינה
חשובה כל-כך. עקרוני יותר הוא יחס
היישוב לאותן עובדות, הנטיה של הימין
לטעון שהשמאל המציא את פרשת אר־לוזורוב
כדי לנגח את יריביו הפוליטיים,
וחנטיה של השמאל לראות בימין את
האשם הבלעדי לתיכנון ולביצוע הרצח,
ואת הפרשנות של העומדים מן הצד ש חשדו
בכל העולם, מגבלם ועד האנ־קא-
וו־דא כאחראיות למעשה. הדברים הללו
אינם קשורים, בסופו של דבר למעשה
זה או אחר, אלא לסיגנון המאבק המים־
לגתי בארץ, והוא לא השתנה עד עצם
היום הזה.
מעניין איך יגיבו אנשי הימין והש מאל׳
העסקונה הוותיקה שיצאה מן ה אופנה
ומרגישה את עצמה גוועת הרחק
מאורות-במה, והפקידות החדשה המת־בשמת
מחשיבות עצמה, כאשר יראו את
עצמם על המסך. כי גם אם הזהווז של
כל איש ואיש ־שם לא ברורה כלל, רוח-
הדברים אינה מוטלת בספק.

ת ד רי ך
חובה ליאות:
תל־אביב -צייד הצבאים, ימים
ברקיע, החתונה, סרט סרט, ה משימה
מונרייקר.
ירושלים -רוקמת התחרה, צייד
הצבאים, זוהר כדשא, שחור דכן
בצבעים.
חיפה -צייד הצבאים, המשימה
מונרייקר.
העולם הזה 2190

תניא בסיכת. ונכנסת ואף־׳ את התכנים שניסוכו בבית־הנבחויס ונשך 30 שנה,
ובתוך תנועתיהתדות מראשיתה ועד להדחתו של בדר בידי מנחם בגין

ברשימת המועמדי ם של ״הליכוד״ בבחירות לכנסת התשיעית,
נעדר שמו של ח״ב יוחנן בדר, שהיה ממנהיגי חרות, ובמשך שמונה
כנסות המצליף של מיפלגה זו בענייני מישפט וכלכלה. בדר זכה
במשך קרוב ל 30-שנה באהד ת הכנסת כולה, עד כדי כך, שבאחת

תסביך קיגקינאטוס
של מנחס בגין:
״מה יעשו אנשי האירגון הצבאי הל אומי,
כשתקום מדינת ישראל ולא יהיה
עוד צורך במחתרת?״ שאלו את מנחם
בגין אנשי ועדת־החקירה של האומות המאוחדות,
בעת שהותם בארץ (בקיץ
.)1947 הוא השיב :״כולנו נחזור לחיים
פרטיים בשיחתי הראשונה איתו, אחרי
שחזרתי ממחנה־ריכוז בריטי (ערב הקמת
המדינה) אמר לי בגין אותו הדבר. גם
עזריאל קרליבך פנה אליו באותם ימים
מעל עמודי מעריב בקריאה :״עשית גדולות
למען האומה, עתה עליך לתת לה
שירות גדול נוסף: תסתלק!״
ואני אמרתי: מנחם, יש לך ״תסביך
קינקינאטוס״ .שנינו ידענו במה מדובר:
קינקינאטוס, מצביא רומי-לשעבר, הפך
לאיכר. בוקר: קינקינאטוס יוצא לעבודתו
בשדה .,והנה לפניו שליחי הסינאט :
האוייב בשער, נתמנית דיקטאטור, הצבא
מצפה לך. ערב: קינקינאטוס חיסל את
צבא הפולשים והוא חוזר הישר לשדהו.
המחרישה והשוורים עדיין במקומם הם
עומדים, והוא מסיים את החריש וחוזר
לביתו. שוב איכר אחד מני רבים.

• דויד צבי־ פנקס, מנהיג המס־

ד״ל, אמר :״אני יושב על תיבה של
עקרבים.״

• עד תקנות שעת חירום —
הכנה, משנת : 1945 לא יועיל לנו

אם נחליף את השוט הפסול של התקנות
הבריטיות בשוט תכלת־לבן.

• פנייה ככנסת אל דויד כן־
גוריון :״הייבסק *• הנכבד ביותר.״
• דכריו שד ח ״כ המפד׳׳ד, א.
מ. גניחוכסקי: לכל חייל נותנים מל-

שיר־גילוח וסכיני־גילוח, אך לחיילים הדתיים
אין דואגים. צריך לספק להם מכו-
נות־גילוח חשמליות.

״הממשלה מחליטה;
האופוזיציה חושבת״׳
• על הד״ר משה סנה: הגיונו
ומוחו החריף של סנה חייבו אותו לבחור
באחת משתי הדרכים. חבל שהוא בחר
בדרך הלא־נכונה ...משה סנה אהב את
עמו, והאמין בסטאלין, ואחר כך גם ב־חרושצ׳וב,
וציפה ליום של איחוי הקרע
* ׳יוחנן בדר, הכנסת ואני, הוצאת
עידנים +ידיעות אחרונות 299 ,עמודים
(כריכה קשה).
** ראשי תיבות של, סקציה עברית׳
(יהודית) במפלגה הקומוניסטית הרוסית,
בימי המהפיכה, וכינוי ליהודים שביכרו
את המהפיכה הסובייטית על היהדות והציונות.

ה מי ת ק פו ת של דויד בן־גוריון נגד מנח ם בגין כינה או תו ״חגר־הכנסת
היושב לימינו של מר בדר״ .בדר התמחה במשך שמונה
כנסות ב״פיליבסטר״ ,עד שהביא ליצירת הכינוי ״פיליבדר״ בכנסת.
הנה כמה אפיזודות מסיפרו של ח״כ לשעבר בדר *:
בין מוסקבה וירושלים. בסופו של דבר

חזר לציונות...

>• על ח״ב ישראל גורי(אכיו של

המשורר חיים גורי) :הוא איטי, סובלני
וסבלני, יסודי, מעמיק, מתמיד, קשה
ואף אכזרי כלפי עצמו, וסולחני כלפי זולתו.
זה היה אדם ישר, מוסרי. אך גם
מסור למיפלגתו ומאמין בה. תמיד כאב
לו מאד, כשהיה עליו לבחור בין שיקולי
הצדק והיושר לבין טובת. מיפלגתו, כש היה
עליו לגשר ביניהם. הוא חי בדיק-
דוק מלא לפי השקפודעולמו, צימחוני,
טיבעוני, צנוע בלבושו ובכל אורחות חייו
הפרטיים. שותה רק תה ״חלש״ ,אוכל
רק ירקות.

• בתשובה להקנטה של שר־

הבריאות יוסף סרדין :״אדוני, ה ממשלה
מחליטה, האופוזיציה חושבת.״

מציאות אינה
בית־טפר
• על ראש־הממשלה כעבר,
משה שרת: הוא עצמו היה ג׳נטלמן,

הגון כלפי זולת, אהוב על אנשי מישרדו,
נעים־הליכות, מסודר במחשבותיו, ומכאן
גם הרקע לתפיסתו הפוליטית. פעם אחת
אמרתי לו :״בעיניך דומה העולם לכיתה
בבית־ספר, והילדים הטובים ביותר מקבלים
את הציונים הטובים ביותר. המצי אות
שבעולם היא ההיפך מזה.״
!• אמר לי באותם ימים זלמן ארן:
״יש לך ידידים רבים במפא״י: מדוע לא
תצטרף אלינו?״ ואני, לא בלא חיוך:
״זאת הסיבה. אילו הצטרפתי, הייתי מ פ סיד
באותה שעה את כל הידידים האלה,
והיו לי רק חברים.״ ארן :״אינך מעלה
אפילו על דעתך איזה דבר־חוכמה אמרת !״

• על שר־הדואר כהווה, חיים
לנדאו: את חיים לנדאו הכרתי עוד

בקראקוב, והוא אז עדיין תלמיד הגימנ סיה
העברית ומפקד בית״ר. עלה ארצה,
הצטרף לאירגון הצבאי הלאומי ולמד בטכניון
בחיפה. בגין קרא אותו לשיחה,
אחרי שנעצר ראש־המטה של האירגון,
שלמה לוי, ומינה אותו כראש־המטה החדש.
אני רגיל לספר: לנדאו הסכים,
אך שאל ״מה עלי לעשות?״ ובגין השיב
לו :״תפקידך לגרש את הבריטים מארצנו
״.ולנדאו :״זה הכל? אינני רואה
קושי כלשהי בתפקיד זה.״ (זה סיפור
בדוי, כמובן, וכוונתו להדגיש שלנדאו הוא
אופטימיסט קיצוני: וטוב לאדם שיש לו
חבר כזה בימים קשים).

דמעות התנין
של ״חדות״
!• דויד בן־גוריון על אנשי־
״חרות״ בכנסת :״אינני מאמין גדם-

111

י ^זזו

(המשך מעמוד )55
עות־התנין שהם שופכים על חללי צה״ל.״

לעבור את הירדן, אלא שכל האופי שלו
הוא, כזה׳ של רוויזיוניסט...

* תגובת נגיד בנק־ישראל. דויד
הורוביץ ז ״ל, למשמע ״מיכצע
קדש זהו הרס הלירה שלנו !״

• 1על ״פרשת לבון״ :בכל המערכה
נגד לבון, טען בן־גוריון לא־אחת ש״בדד
מחרות״ הוא פרקליטו ויועצו של לבון,
המכוון את צעדיו. על רקע זה הותקן מכ-
שיר־האזנה בטלפון שלי, ודירתי היתה
תחת תצפית מתמדת, למען דעת מי מבקר
אצלי. אך לבון לא ביקש ממני עצה
ולא קיבל. אילו הייתי נותן לו עצה של
פרקליט, הייתי אומר לו בזה הלשון :״אל
תפתח במילחמה זו; כוחות עצומים עומדים
נגדך: זרועות הביון, חומת הסודיות
הביטחונית ואדם חזק וגדול ועקשן גדול.
אל תפתח במילחמה זו״; אינני יודע אם
לבון היה מאזין לי, כי הכבוד העצמי היה
חשוב לאדם זה יותר מאשר כיבודים, וכמו
שהוא אמר לנו בוועדת־החוץ־והביט-
חון :״אני לוחם על האמת שלי״ .האמת
ניצחה, אבל אחר־כך באה הטרגדיה :״אני
לא אשב עם האדון הזה במחיצה אחת״.
״אני לא אהיה עם האדון הזה ברשימה
אחת״ — דברי בן־גוריון.

שפרינצק סובל
מחלום ביעותים
• במיבצע קדש: אני עם בניו
הלכנו לבקר אצל בדגוריון. היה לו חום,
והוא שכב במיטה. בגין ישב לצידו של
בן־גוריון. הם החזיקו איש בידי רעהו.
דיברו כמאוהבים: על האי טיראן, שב-
ימי־הביניים היתה מדינת־יהודים, על חצי-
האי סיני...

<• על סודיות תקציב־הכיטחון:
דאלס יודע כמה תותחים וטאנקים יש ל ישראל,
גם אידן יודע! ודק לאזרח שלנו
אסור לדעת ...אך האם רשאי הוא לדעת
לפחות את הסכום הכולל של תקציב-
הביטחון?

!• בימי הפרשה התנגשתי עם בן־גור־יון
בישיבת ועדת־החוץ־והביטחון בשעה

,ולאדימיר
היטלו*״
* על דויד*כך גוריון כ״מקיאוו־לי
ישראלי״ :בן־גוריון לא השתמש
בנשק של נסיכי הרנסאנס — בפגיון וב-
רעל, ולא היה שוכר ״שכירים״ כדי שאלה
יפטרו אותו מיריביו. אולם תכסיסיו ודיבוריו
היו לא־פחות פוגעים מאשר פיגיון
מושחז, ולא פחות מורעלים מן הרעל של
צ׳ה (וטוב שאין רבים מהם בינינו) ,ואלה
מאיתנו הרבים שהם בשר ודם — עוברים
ושבים — וגם אלה שהם עוד יותר
מישפחת בורג׳א ...ובאיזו מהירות, מליטא
הנידחת, ידע הוא להאשים מיפלגה יריבה
ברצח ארלוזורוב? ובאיזו קלות־דעת
היה משמיץ את יריביו? ואילו כינויים
ארסיים היה מדביק בהם? חבריו היו אומרים
עליו שהוא נוטר ונוקם, אך בן־גור-
יון היה רק נוקם, אפילו אם לא היתה
לו סיבה לנקמה, והוא לא סבל התנגדות
לרצונו, גם זאת ממידותיו של נסיך די-
ניסאנס. זאב דבוטינסקי סלח לו את הכינוי
״ולאדימיר היטלר״ *,אך מנחם בגין
הצעיר אמר לו אז :״אתה יכול לסלוח,
אך אנו, בניך, לא נסלח לעולם״ .טוב
שאין מקיימים נדרים מסוג זה, כי כולנו,
הגדולים והקטנים ה״סופר־מאנים״ של ני-
נדירים מן הסופר-מאנים — הצדיקים והקדושים
שבינינו — כולנו בסירה אחת,
וכל אחד הוא עולם בפני ־עצמו...

#עד שבירת הכתב חגי אשד

כידי כן־גוריץ: שר-הביטחון חייב
לכבד החלטות הממשלה גם במישרדו, ולכבד
החלטות הכנסת. לא כן אם בן־גור־יון
שמו. הוא מתחיל בבדיקה חדשה, הוא
שוכר לו עיתונאי, לוקח עובד נוסף, אחד
ועוד אחד, שחייבים לעבוד עבודה שלא
במיסגרת רשמית, אלא לצורך פרטי שאינו
לגיטימי. והשניים יושבים במשך שנה
ובודקים מיסמכים ומקבלים שכר ממיש־רד־הביטהון
ומוציאים כסף ומשתמשים
באמצעי־המדינה. ברור שפעולה זו כולה
בלתי חוקית ...זה דבר אנטי־חוקי ויש לדון

• על תיפקודו של כן־גוריון כ־

שר־הביטחץ: יחסו של בן־גוריון ל-
מישרד-הביטחון היה שיטחי. ביום ה׳ בש בוע
היתה מגיעה מכוניתו, בליווי שוטרים
צבאיים על אופנועים, מירושלים ל-
לישכתו בתל־אביב. פרם ועוד עובדים
בכירים היו מספרים לו חדשות. אילו חדשות?
למשל אם תימני עלה לדרגת רב-
סרן — צריך לספר על־כך לבן־גוריון,
הוא ישמח. בשעה ארבע אחרי הצהריים
— חוזרת המכונית וה״ממ־צדיקים״ על האופנועים
שלהם — ובן־גוריון חוזר לבי*
שמו הפרטי המקורי של דבוטינסקי
היה ולאדיסיר.
** לאחרונה פירסם אשד את הספר שהכין

רה( .לוי) אשכול, להיפך — רצה לדעת
הכל: ישב במישרד וקיים פגישות עם
הקצינים הבכירים, שמע מפיהם על הבעיות,
ושאל שאלות נוספות, הוא הבין גם
את צורכי תקציב-הביטחון.

י• על שר־־המישפטים הנוכחי,

שמואל תמיר: תמיר הוא איש מוכשר,
מבריק, מקסים ועורך־דין דינאמי.
הוא הצליח במישפטים חשובים ומפורסמים,
ובשאר עבודותיו כעורך־דין. בהן
למד את כל התכסיסים המקובלים וגם
התרגל לראות בזולתו יריב במישפט, או
צד שכנגד במשא־ומתן עסקי, שצריך להתחכם
לו. הבעייה היא, כמובן, אם נאות
הדבר להתייחם במיפלגה — חבר כלפי
חבר, כמו כלפי הצד שכנגד במישפט או
בחיי העסקים...

תסביך העליונות
של נולדה
• מהו ״תסביר ז׳כוטינסקי״ץ :
אמר לי פעם משה סנה כי בן־גוריון
סובל מ״תסביך ז׳בוטינסקי״ .סנה הסביר
לי :״אין כוונתי לסברה הידועה כי בן-
גוריון הוא, רוויזיוניסט המפחד לעבור את
הירדן׳ .כוונתי לכך שבן־גוריון חושש מפני
קרע עם מפא״י בשל השוני העמוק
בינו לבינה, והניגודים וחילוקי״הדעות שבינו
לבין חבריו. לעיניו ניצב גורלו של
ז׳בוטינסקי — שהיה מנהיג רשמי חשוב
בציונות הרשמית, ועזב את הצמרת על
רקע חילוקי-דעות, ומעולם לא חזר לשיל-
טון ונשאר במידבר. בן־גוריון בעצם זר
למפא״י — אך היא בעיניו המכשיר והאמצעי
להגשמת מטרותיו, תוך עימות עם
חבריו...״
#על גולדה מאיר: גולדה מאיר
שונה לחלוטין מבן־גוריון: היא אהבה את
מפא״י ואת ״תנועת הפועלים״ אהבה בל-
תי־מסוייגת. היא הזדהתה עם מיפלגתה על
אף שידעה לרגוז עליה — וטענה שהיא
מעין ״טאמאני הול״ *.גם בספר זיכרונותיה
לא גילתה הרבה אהדה לחבריה. בעיניה
כל מיפלגה אחרת פסולה מעיקרה,
וראשיה על אחת כמה וכמה. והיא יודעת
גם לשנוא, אולי יותר מבן־גוריון, ולפסול
כל יריב. בספר־זיכרונותיה אין גם סימנים
רבים לרגש אהבה כלפי חבריה.
דומני כי לפעמים יש לגולדה תסביך
עליונות — בתור אשד — ,כלפי הגברים
(על אף שבחיים הפרטיים היא מאד נשית).
היא נהנית מכל ויכוח שבו כוח־הדיבור
שלה ולשונה העוקצנית והסארקאסטית יבטיחו
לה ניצחון על הגברים המתווכחים
איתה...
* מרכז המיפלגה הדמוקרטית בניו
יורק, שהיה ידוע בק.שריס עם הפשע הי
מאורגן ובשחיתות ששלטה בו.

עם מנתם בגין עם עלותו מן המחתרת 1948 ,
• עד ״הפוטש״ שהציעו צעירי

כך־גוריץ לבן־גוריון: פעם אחת, בתחילת
שנת , 1955 ניגש אלי בכנסת אדם
חשוב, איש־אמונו של היושב־דאש, והציע
לי שנצא מן הבניין. הוא הביא אותי לבאר
קטן ברחוב צדדי. ישבנו, הזמנו מש קה
והוא סיפר לי סוד: שפרינצק סובל
לילה־לילה מחלום ביעותים. בחלומו הוא
יושב כרגיל על דוכן הכנסת ובידו הפטיש׳
ופיתאום נפתחת הדלת הצדדית ולאולם
נכנס בן־גוריון בליווי קצינים. האיש
ציפה לתגובתי.
!• שפרינצק היה אומר לי על בן־גור-
יון: שלכם הוא, לא שלי, ולא רק כיוון
שמדברים עליו שהוא רוויזיוניסט המפחד

שדרשתי להזמין לוועדה את רב-אלוף
חיים לסקוב, שיסביר את סיבות התפטרותו*
.בן־גוריון סירב, ולא נתן רשות לכך
בסמכותו כשר-ביטחון, והוסיף :״מר בדר
צריך להסכים לכך שלשר־הביטחון, שהוא
לא אוהב, ישנן אותן סמכויות אשר לשר-
הביטחון שהוא אוהב אותו.״ ובאמת, אהבתי
את פינחס לבון. הוא היה אדם־המעלה,
נקי ומבריק כמו יהלום, וגם קשה כמו
יהלום; אך ליבו היה מלא אידיאלים של
נעוריו, ואהבתו לעם ולמולדת.
* בנאום התפטרותו מצה״ל, המשיל רב־אלוף
לסקוב את עצמו לאבשלום, ששערו
הסתבך בעץ, ושמת כתוצאה מכך.

דיו 111(1בגין זומאס, אחו׳ ,השגת גחי־ל ()1965

״חרות״ במדת
ביוחנן בדר
! 9ער אי־מינויו בשר כ״ממשלת

הליכוד הלאומי״ ב 196 התפטרתי
מתפקידי כיושב־ראש הסיעה! אחרי שחברי
בחטיבה גילו את יחסם כלפי, כפי
שגילו. לא נכחתי בישיבת הכנסת, שבה
אושרה הממשלה החדשה 15.12.69 אך
יום אחר־כך באתי לכנסת כרגיל ׳לישיבת
ועדת־הכספים. אחרי הצהריים ביקשוני ש אעלה
לישיבת חטיבת־החרות. בגין הודיע
שהוחלט להציע לי את ראשות הסיעה, ונוסף
על כך את תפקיד יושב־ראש ועדת־הכלכלה.
סירבתי ...זרמו אלי מיברקים ו־מיכתבים,
ורבים התקשרו אלי בטלפון.
כולם מלאי מרירות על ״ההדחה״ שלי,
כולם מלאי רגש ידידות והערצה. באו
לביתי ידידים ותיקים, שלא נפגשנו מזה
שנים, כדי להפגין את נאמנותם ואהבתם.
הפגנה ספונטאנית זו כבר התחילה בשבוע
של אישור הממשלה. נערכה קבלת פנים
לכבוד המאורע. ניגש אלי יוסף ספיר עם
חבריו, התחבקו איתי: זה המחיר ששילם
בגין בשל הלויאליות הבלתי־מוגבלת שלך,
מחיר לנאמנותו ולמסירותך. ניגש אלי
ראובן ברקת, יושב־ראש הכנסת: סבלנו
ממך יותר צרות מאשר מכל אדם אחר
בכנסת זו. אך אנו מעריכים אותך, ומצטערים
על העוול שנעשה לך. הופיעה
הגברת מאיר ומיד ניגשה אל אשתי ואלי :

בודד בין חבסאות: בהעידת־הפילוג של תסעת־רוחוות 1966 ,
האדם. רק אדם כזה חיה מסוגל לחיות
חיי מנחם בגין, לגדול בהם, לגבור בתוכם
בהתמדה ובסבלנות ובמרץ מרוסן ומכוון
— ולהצליח.
! 9דרכו הארוכה של בגין לשילטון בישראל
תוצג על-ידי ביוגרפים למיניהם
כשלימות מחושבת מראש, ובתור מאבק
עקיב ואיתן בשלביו הקשים ביותר. ואמנם,
מה היה קורה אילמלא הוצאתי מראשו
את ״תסביר קינקינאטוס״ בשנת? 1948
ומה היה קורה לולא הייתי מונע את
התפטרותו מכל תפקידיו בוועידת נתניה,
בפברואר־מארס? 1949 ומה היה קורה לולא
הייתי שם ״וטו״ נמרץ על הגשת כתב־התפטרותו
מן הכנסת, שהשאיר אותו בידי
אריה בן־אליעזר, בהוראה המפורשת

דר יומנו נדר, בתנוחה אופיינית נמ שו
נעשו בארץ מעשי־חזירות לא־מועטים, אך
הזירות זו עולה על כולם. היא שוחחה
איתנו כחצי שעה. היא אף ביקשה את
אשתי :״אל תתני לו לעזוב את הכנסת.״
ולא היה במסיבה זו אפילו אחד, שלא
ניגש אלי, גם הקומוניסטים, גם אורי אב-
נרי. רק חברי חטיבת־החרות עמדו יחד,
מרחוק, והסתכלו בנעשה...

;,חבר הכמזת
היושב ליממו
של מי גדר״

ראש־ הממשלה

מנחם

שבן־אליעזר יגיש אותו לפני שיחזור
מחוץ־לארץ (אוגוסט?)1951 ומה היה קורה
אילו היה בגין מקיים את החלטתו
המוצהרת להתפטר מן הכנסת בחורף
...?1951/52 ומה היה קורה אחרי שהוא
התפטר מכל תפקידיו בוועידתנו השמינית,
ואילו הצליחו שמואל תמיר ואליעזר שום-
טק להשתלט על התנועה בשנת ! 1966ואמנם
הצלחתי, ממש בנס( ,ברוב של שני
קולות, מתוך 500 המצביעים) למנוע את
הצלחתם המלאה? ומה היה קורה, באותם
הימים, לולא האינצידנט של ״מכתב רוזג־באום״
ותגובתי עליו, שמנעה את הגשמת
מטרתם של שוסטק ותמיר, כשהם בשיתוף
פעולה עם אחרים, שעמדו למנוע את
שובו של בגין למקומו בתנועה?...

1דן עומר

בגין: לא אוכל מלכלול בספר זה גם
פרק על אישיותו ועל דרכו של האיש, שבן-
גוריון היה קורא לו ״חבר־הכנסת היושב
לימינו של מר בדר הלכתי עם מנחם
בגין כיברת־דרך ארוכה של חיי ושל חייו.
כתבתי פעם על שנותינו המשותפות בארץ
:״אני מלווה אותו,״ אך הוא לא
הסכים לתיאור זה, והוא צדק מבחינה
מסויימת...
! 9כתב־היד של בגין מיוחד במינו, כל
אות לעצמה, כל מילה לחוד, וכל אות
חידה. לא בנקל תלמד לקרוא כתב-יד זה.
יש בו סימן של מזג רתחני וסוער של
האיש, וגם ביטוי למישמעת הברזל הפני-
מית, שכבלה את האנרגיה הסוערת של

עם אברהם עופו המנוח, בפרשת בוו־עופו
1.517

חס 311ז סנן 1ס 10 0סז 13 סק 5 5 ,11.5.3 1 9 7 9פוזז 0196 וז ם וזז ,0 3ח 0ו 31ז 0נ 1ז 0 0נ<ו 0ז 3ו 0קזס *•ו 3חז 6ם 3זז 0פז 6 9 |516ז 15 3

מצלמה על־קולית-לפיתוח בין־וגע.
פולארויד צועדת עוד צעד אחד קדימה

ומציגה את פולארויד סונאר-המצלמה עם

ניוון מרחק אונוומקי.
כל שעליך לעשות הוא ללחוץ על הדק־י
המצלמה. תוך אלפית שניה נשלח גל על־קולי
מהמצלמה אל נושא הצילום וחוזר ממנו, אל
המצלמה. בדרך זאת, העדשה מתמקדת
אונוומנוית למרחק המדויק.
התמונה תתפתח לנגד עיניך בתוך דקות אחדות. :

נקיה, חדה, עם מיקוד מושלם.
שינות המיקוד פועלת גם באפלה גמורה.

,סוכנים בלעדיים :
ן י. אלן1ו בע״רו, נחמני ( 9תל־אניב
טלפונים 2 :ג6$ ;^256 נוו.$

פולארויד סונאר-
הגל העל־קולי בצילום.

מם בלעדייך לישראל:

הי און ־הגון
צ ר כי צימםבע־ כז

8ו1נ) 101=6ו^31׳/ח $ 0
3 8ז 6ווז 1 0 3וז 313ח1

העולם הזה 2190

אמנות -
ציור

ימים אחרי שנפטר נמצא מת על־ידי
ידידיו.

הכרהלאחד המוות
לעבור את שנות הילדות במחנה־ריכוז,
להישאר בחיים, אך קטוע־רגל, להגיע
לארץ ולהתקבל בקרירות ובאדישות —
זה היה גורלו של אחד מגדולי האמנים
של העם היהודי במאה ה־ 20׳ — מאריאן
ם׳ מאריאן, ששמו האמיתי היה פינחס
בורשטין. שנתיים אחרי מותו זכה האמן
בהכרה בארץ, כשמוסיאון תל־אביב, בשיתוף
אוניברסיטת חיפה, חברו להציג
תערוכת־ענק רטרוספקטיבית של יצירותיו.

הפעם הראשונה שתושבי־ישראל
יכולים לחזות בתערוכה כל-כך עשירה
וממצה של האמן, שגורלו הטראגי ניכר

רטט מו דבס
טיול בערב קיצי חמים ביפו העתיקה
מביא רבים אל גלריה ריבנפלד. הגלריה,
שהיא המייצגת הבילעדית של אחד מגדולי
הציירים הישראליים — יחזקאל
שטרייכמן — עורכת בימים אלה תערוכה
של ציורים שאינם למכירה, כי הם רכושו
של האמן, המסרב להיפרד מהם, ואלבום שעשה ליטוגרפיות, שהוא הראשון
שטרייכמן עד עתה. הצגת הציורים בצד
ההדפסים באה גם כדי לתת לכל מעריצי
האמן הדגול אפשרות ליהנות מציורי ה מופשט
המעודנים, ומצד שני לרמוז ש־

״ספינכס״ של דה־סנט־פאלה
לא רק בירושלים
כלה אמנותית עם שאר־רוח — הוא אישיות
רבגונית, בעל שיעור־קומה ואו־טוריטה,
חרף אופיו הרגיש, המעודן וה־מופנם.
יחד עם זריצקי, מאירוביץ ו־סטימצקי,
ייסד בשנים שלאחר מילחמת־העולם
השנייה את קבוצת אופקים חדשים,
שחוללה מהפכה בציור הארצישראלי
של אז.
בביקור בביתו אפשר להתענג על טובי
ציוריו, שהוא ממאן למכרם אפילו למו־סיאון,
אך על כל מדף, ובכל פינה, הוא
מפתיע בפסלי קרמיקה וחרס מרהיבים
ביופיים, פשטותם הצנועה ובמיבנה קומ־פוזיציוני
מרתק. למדיום שהוא חדש
עבורו — ההדפס — הגיע אחרי ששוכנע
שאפשר להעביר את הרטט והחווייה
הקיימים בציורי צבע־השמן שלו, ובכך
לאפשר למעריציו לרכוש את עבודותיו,
ולחזור ולחוות את החווייה של צפיה
חוזרת בהן, גם באופן פרטי.
פיסול מאריאן וציוריו

ק־ני אהבהב תו ך אשר.

לא בחיים
בציוריו, ושהעניק להם עזות־ביטוי. סיג־נונו
מיוחד רק לו, והפך זה מכבר נכס
מוסיאונים וגלריות־יוקרה בעולם כולו.
מיבצע ריכוז התמונות לצורך הצגתן
היה כמו אירגון תערוכה בינלאומית זרה,
בגלל הסיבה הפשוטה, שאף גלריה או
מוסיאון אחד בארץ לא רכש מעולם מיצירותיו,
והכל התעלמו ממנו לחלוטין.
היחידה בארץ שעמדה על גאוניותו,
שעודדה אותו, ושיצרה עימו קשר היא
מבקדודהאמנות הירושלמית, מרים טל.
היא ניסתה לערוך לו תערוכה במוסיאון
ישראל (אז בצלאל ) ,אך לשווא. כל ש השיגה
היה תערוכה בימק״א. בחומר ה מודפס
שלה, שליווה את התערוכה בחיפה,
היא הזכירה את יונה פישר, ה אוצר
לאמנות מודרנית, כאחד האנשים
שסירבו בתוקף להציג את מאריאן, מה
שמסביר, אולי, את עזיבתו את הארץ
בשנת 1950.לפאריס, שבה קיבל מילגה,
ועלה כמטאור בשמי האמנות המודרנית
שאחרי המילחמה.
אך ההצלחה האמנותית ברחבי אירופה,
ואחר־כך בניו־יורק, לא יכלה לפצות
על הסבל שסבל ביגלל היותו יהודי —
לעבור את הגיהינום של אושוויץ, ולהיוותר
נכה ללא רגל. וכך, בצד היותו אוהב-
חיים (הוא אהב בגדים יפים, כובעים, אוכל
טוב, וכל דבר אחר יפה) אפשר למצוא
בציוריו, כמו בשיחות שנערכו עימו בלה
קופול, מרירות, ריטון, זעף וכאב.
בחייו הפרטיים לא ידע אושר, ובשנו-
תיו האחרונות, בניו־יורק עזב את אשתו
ובתו, ועקר למלון צ׳לסי, ששימש אכסניה
לאמנים רבים, ביניהם לאה ניקל,
יגאל תומרקין, ג׳ורג׳ שמש, ואמנים בינ לאומיים
כמו כריסטו וארמאן. במלון זה
מצא את מותו מהתקף־לב. רק שלושה
העולם הזה 2190

האפשרות היחידה לרכוש את יצירותיו
היא בצורת ההדפסים.
שטרייכמן, שבתרומתו לתרבות היש ראלית
יש לכלול את עובדת היותו ממקימי
וממורי מנון אבני — שהודות לו
הצליחו רבים מציירי ישראל לרכוש הש־

בגלריה גיחפל הניו־יורקית הוצגה לא־מכבר
תערוכת־פסלים של יוצרת הפסל
שכל הירושלמים מכנים אותו ״המיפלצת״.
ניקי־דדדסנט־פאל, צרפתיה שזכתה
בהכרה בעולם כולו, ושפסליה מוצבים במרכז
פומפידו בפאריס, במוסיאון סטדליק
באמשטרדם ובמוסיאונים של שיקאגו,

קלן, סטוקהולם, באפאלו, יוסטון, וושינגטון
ועוד.
המיוחד בפסליה הוא ממדי־הענק שלהם,
שלעיתים לובשים צורות אנושיות־מים־
לצתיות, כשאת החלל שלהם היא מעצבת
בצורות שונות, ומאפשרת לקהל להיכנס
לתוך הפסל ולהשתעשע בו, נוסף
על החווייה האסתטית.
פיסלה הגולם מוצב בכניסה לשכונות
קריית־מנחם בירושלים, ומהווה מקור־שעשועים
לכל ילדי השכונה. אחד מפיס־ליה
המעניינים, שדוגמה מוקטנת שלו
הוצגה בגלריה גימפל, נקרא המיגדל,
ומתאר את מיגדל-בבל ההרוס, כשמתוך
פתחי החלונות שלו נראים אנשים, המנסים
להיחלץ מהשואה שניחתה עליהם.
פסל אחר שלה, הספינכס, מתאר אשה
בעלת כנפיים ושדיים צבועים בצבעים
לוהטים, כשרגליה מסתיימות בציפורני
חיה ענקיות.
הטכניקה שבה היא יוצרת את פסליה
היא השימוש בפולייסטד לבן, שעליו היא
צובעת חלקים מסויימים כשהיא נעזרת
ברובה ובשקי־צבע. פרויייקטים רבים
היא יצרה תוך שיתוף־פעולה עם גדולי
האמנים, כמו רוברט ראושנברג, ז׳אן
טינגלי, ג׳אספר ג׳ונס ועוד. פסליה של
אמנית יוצאת־דופן זו מעידים על־כך ש היא
יונקת את המקור להשראתה ממיתוסים
קדומים של כל הדתות והעמים,
ולכן הם מדברים ללב כל הצופה בהם.
ברשימת הפרוייקטים המיוחדים י שלה,
אפשר למצוא בריכת־שחייה דמוייודננה,
הנמצאת בסן־טרופה ; שלושה פסלים מונומנטליים,
המוצבים בכיכר הראשית של
האנובר בגרמניה! סרטים שיצרה, עיצוב
התלבושות למחזות ולבאלטים, ויצירה הנקראת
הון, העשויה בדמות אשה, כאשר
החלל הפנימי של הפסל מכיל בר, קולנוע
וקיני־אהבה.
אולי עכשיו, כשיוודע לקהל הירושלמי
מי יצר הפסל שעורר תגובות קיצוניות
שונות, אולי יתייחסו קצת אחרת לפסל
המשמש בחיי יום־יום צעצוע-ענק, ומקום
למישחקים לילדי ירושלים.

קווים
ח לו םשלצ״ר

צייר שטרייכמן וציור אשתו
לא למכירה

9בסיימטה יפואית קטנה, במעמקי הרובע
הערבי העתיק, בנתה לה את מיש בנה
הציירת הוותיקה לאה ניקל. אחרי
שנים של נדודים ויצירה בפאריס וב־ניו־יורק,
הגיעה הציירת אל התגשמות
חלום כל צייר: בית גדול־ממדים, ה מאפשר
ליצור על בדים ענקיים, כפי ש לאה
הורגלה אליהם, המקושט בעמודים
ובקשתות בתוכו, וכשהשקט והשלווה
יוצרים אווירת־יצירה אידיאלית. נותר
לקוות שהציבור יוכל ליהנות מפרי יצירתה
של האמנית, ושתערוכה של עבודותיה
תוצג במישכן ההולם את רמתם הגבוהה
וגדלם גם יחד.

אם ק 1ר גרנדה סאן־דריי צתס־ו\וט 5
ג מייבשת את הכביסה.

* אסקור
מ פי צי םאמפאו סו ח רי ם מו ר שי ם
שרות ללא תחרות

טל־ארויו

ערות

העולם הזה 2190

שדור
מ• ה ח לי ט>•
למרות שדובר רשוודהשידור משח
עמירב ניסה בכל כוחו לשכנע את ה עיתונאים,
כי היוזמה לביטול האירוויזיון
באה מהמנכ״ל שלו, יוסף (״טומי״) לפיד,
הרי שעתה ברור, כי את ההוראה ללפיד,
להגיש את הצעת״הביטול לוועד־המנהל,
נתן שר החינוך זבולון המר.
לפיד רצה באירוויזיון. עוד בליל־הזכיה
באירוויזיון הקודם, הצהיר לפיד, כי הוא
יתמוך בכל ההשפעה שלו בקיום ה־אירוויזיון
הבא, וכי הוא יצליח להשיג
תקציב־גוסף ממישרד־האוצר. אין ספק,
כי לפיד אכן היה מצליח להשיג תקציב־נוסף.
אולם
המר הבין, כי במצבה של הטל וויזיה
כיום, אי אפשר יהיה למנוע כישלון
וביזיון נורא. מדי שבוע מתווסף תפקיד
נוסף ללפיד עצמו, ואנשים טובים ומונד

מבטל־־אירוויזיון המר
מי 7

שרים מתפטרים. התבדח על כך מישהו
ברשות :״אילו היו מקיימים את האירו־ויזיע,
היה טומי לפיד המנהל־במאי־תפאורן־סדרן
של המופע.״

8־ היה
המנהל הנא
אחרי כל השמועות והניסויים, נותרו
שלושה מועמדים לתפקיד מנהל־מחלקת־התוכניות
של הטלוויזיה, במקומו של
מרדכי (״מוטי״) קירשנבאום.
מי שייבחר בסופו של דבר יעמוד לפני
בעיה. הוא יצטרך להתגבר על איסור
אגודת־העיתונאים לגשת למיכרז, ולהתגבר
על קירשנבאום עצמו. קירשנבאום
ממשיך לנהל את המחלקה באופן מעשי,
יושב בחדרו שבבניירזזטלוויזיד ,.ולא
עוזב את התפקיד — זאת על פי הוראות
ועד־עובדי־ד,טלוויזיה ואגודת־העיתונאים.
במיקרה שבעיית קירשנבאום תיפתר,
או שמי שירצה לזכות בתפקיד יתגבר
על איסורי הוועדים, תצטרך ועדת־המיכ-
רזים להחליט על אחד משלושה.
המועמד הראשון, והמוכשר ביותר מבין
וויזיה לשעבר ארנון צוקרמן, דרשו את
התנצלותו של בן־שלמה, או לפחות גינוי
מצד הוועד־המנהל ומליאת־הרשות, אך
תחת זאת מינה הפרופסור ראובן ירון
ועדה שתחקור בעניין.
בינתיים שיגר יצחק קול, מאולפני
הסרטה מאוחדים, איום במישפט־דיבה
נגד בן־שלמה בדיוק באותו העניין. ה פרופסור
התקפל, ומיהר לשלוח לקול
מיכתב־התנצלות. לגבי לוץ הוא המשיך
להיות אמיץ וזכה לגיבוי מצידם של
ירון וחבריו.
עתה, לאחר שמסקנות־החקירה קבעו ש־האשמותיו
של בן־שלמה היו מצוצות מהאצבע
וזדוניות, אפשר היה להניח שירון
ייצא בהודעת גינוי חריפה כנגד בך
שלמה. אולם לא כך היה. ירון מרח כמה
מילים, שמהן לא השתמע גינוי, ומצא את
ההזדמנות הנאותה גם לשבח באופן כללי
את בן־שלמה.
מול יריקה כזו בפרצוף לא יכלה

מועמד זיק

מועמד צמח

מועמד אורגד

לעזאזל הנזיכרז — העניין בכיס

השלושה לתפקיד זה, הוא יוסי צמח,
במאי האירוויזיון. צמח אינו בעל מרפקים,
וזה מוריד מסיכוייו לזכות בתפקיד.
המועמד
השני הוא אריה אורגד.
אורגד, במאי וקריין, אינו אהוד ביותר על
עובדי־הטלוויזיה, דבר העלול לגרום לאי-
המנהל. מול אלה הצליחו רק שניים להתריע
ולזעוק: דניאל (״דני״) בלוד