גליון 2191 מתאריך 29 באוגוסט 1979

׳.1ירי ׳

461101*80

מואגו״ו

מיוזנר וממולא ע־י

11ל|11 איי*±

001101

או רנז׳ ליקר
וסט. ב ע״ מ. ג ת גי ה
תוזנרת ימוראל
יס׳י ץ>ו * 35י1זק סעידה נ היוויזז 750ס־ו

_ £1ו /ח 5ו? סזסטססס?

מה להביא הפעם?
אם אתם מחפשים משהו מיוחד, מתאים לכל ארוע ולכל כים,
תנו במתנה ליקר של שמוק:
ליקר אמר טו 80-י01י 11 לי ק ר השקדים הפופולרי, או
ליקר<- 0 3 1 1 810):1ליק ר תפוזים שטעמו עדין ומעניין.
ליקרים של שטוק באריזת מתנה נאה ומרשימה,
המתנה היחידה ששמחים לפתוה שוב ושוב ושוב.

)5100
ליקראמרטו. ליקר או רנ ג׳.

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן .3טל 243386 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
,,עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור * עורף־
מישנה: יוסי ינאי. עורך־תבנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת ישראלי
צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין י ראש המינהלה: אברהם
סימון. מהדקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל: העולם הזה
כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ. תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלוסות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

לעיתים קרובות, אולי קרובות מדי,
נראים כמד, מעמודי העולם הזה כמו ביול-
טין רפואי על מצב בריאותם של גדולי
האומה.
בשנתיים וחצי האחרונות בילבד, פירסם
העולם הזה ארבעה סקופים עצובים בתחום
זה. ערב הבחירות הכלליות של חודש
מאי ,1977 גילה העולם הזה את שניסו
להסתיר מנהיגי הליכוד: שמנחם בגין,
אשר אושפז בבית־החולים איכילוב בתל־אביב,
עבד התקף־לב קשה ושרק כפסע
היה בינו לבין המוות, על־פי עדותו.
בשבועות שקדמו למותה של ראש־המכד
שלה לשעבר, גולדה מאיר, היה זה העולם
הזה שגילה כי גולדה חלתה בסרטן. רופאיה
של גולדה ניסו משום מד, לטשטש
עובדה זו, גם אחדי מותה, ורק הדיווח
הרפואי המוסמך של העולם הזה, על נסיבות
פטירתה, אילץ אותם לבסוף להודות באמת.
לפני
פחות מחודשיים פירסם העולם הזה
לראשונה את העובדה שהניתוח שנערך
בגופו של שר־החוץ, משה דיין, היה ניתוח
להרחקת גידול סרטני. הוויכוח, שהתפתח
בעקבות פירסום זה, סביב השאלה, האם
היה מקום למסור לציבור דו״ח רפואי
מלא על מצבו של שר־החוץ, גווע מאליו,
כאשר משה דיין עצמו מיהר לפרסם
(תמורת תשלום) בגילוי-לב נדיר את אשר
עבר עליו בעת מחלתו.
בשבוע שעבר שוב נפל בחלקו של
העולם הזה להיות אמצעי־התיקשורת הראשון
במדינה, שבאמצעותו יוודע לציבור כי
הגברת הראשונה של המדינה, רעיית הנשיא,
אופירה נבון, עברה ניתוח להרחקת
גידול סרטני מגופה.
זכות הראשונים המפוקפקת הזאת כמעט
ונכפית עלינו. בניגוד למה שאפשר אולי
ל ד מו ת, אין כתבי העולם הזה נוברים בתי־קיר,ם
הרפואיים של ראשי המדינה, כדי
לחשוף פרטים כמוסים על מצב בריאותם.
מקורות המידע המצויינים של העולם הזה,
בקרב הקהילה הרפואית בישראל, מבטי חים
אומנם זרימת מידע מיידי על כל
מנהיג לאומי או איש ציבור המאושפז,
אולם יש להניח כי גם לכמה מאמצעי-
התיקשורת האחרים במדינה יש מקורות
דומים.
הבלעדיות של העולם הזה, בפירסום
מידע מסוג זה, נובעת בעיקרה ממדיניות
הפירסום הברורה של העיתון הקובעת, כי
אין להעלים מידע על מצב בריאותם של
ראשי המדינה. זכותו של הציבור לדעת
על פרנסיו ומנהיגיו גם בכאבם וביגונם,
אינה מוטלת לגבינו בספק.
ההתלבטות היחידה במערכת במקרים
עגומים מסוג זה היא בדרך כלל בקשר
לצורת הפירסום.

מעורבות אישית
ויחסים חמים

התלבטנו בכך גם בבוקר היום השני
העולם הזה 2191

בשבוע שעבר, כאשר הגיעו אלינו הידיעות
על מהות הניתוח שעברה רעיית הנשיא
ועל תוצאותיו והשלכותיו.
הרמז היחידי, שהופיע על כך באותו יום
בעיתונות, היה ידיעה קטנה במעריב,
שסיפרה על אישפוזה של אופירה נבון
לבדיקות. ערב לפני כן פורסמה ידיעה זו
לראשונה במהדורת־החדשות של שידורי
ישראל. אותה שעה כבר הסתיים הניתוח
ובידי מנתחיה של אופירה כבר היו
התוצאות.
הפעם היתה לכמה מאיתנו מעורבות אישית
יתירה בידיעה, שיכלה אולי להש פיע
על השיקול העיתונאי שלנו. יש
לנו יחס אישי מיוחד אל אופירה, שהוצגה
לראשונה לפני הציבור באמצעות עי תון
זה, בעת שנבחרה על-ידינו כצברית
.1957 היחסים החמים עימד. נשמרו לאורך
כל השנים שחלפו מאז. גם לעובדה, ש הפעם
מדובר במצב בריאותה של אשד.
צעירה ויפה במלוא פריחתה, ולא במג־

בשער העיתון. לפני הפירסום התקשרנו
עם לישכת הנשיא והבהרנו כי העולם הזה
מתכוון לדווח דיווח מלא ומהימן על הניתוח
שעברה אופירה. צורת הפירסום תואמה
עם מקורבי הנשיא כך, שהפגיעה
ברגשות הנוגעים בדבר, ובמיוחד ילדי הזוג
הנשיאותי, תהיה קטנה ככל הניתן,
כמו במקרים דומים בעבר, כך גם הפעם:
הפירסום בהעולס הזה העניק מעין הכשר
לידיעה ואיפשר גם לאמצעי-תיקשורת אח רים
לפרסמה. שעתיים אחרי שיצאו גיליונות
העולם הזה הראשונים לאור, שודרה
ידיעה על הניתוח שעברה אופירה
במהדורת החדשות של שידורי ישראל.
ארבע שעות אחר־כך שידרה על כך גם
הטלוויזיה (שדיווחה בטעות כאילו הניתוח
בוצע ביום השלישי, יום שידור
הידיעה, ולא יומיים קודם לכן) .אף אחד
לא טרח כמובן להזכיר כי הסיפור המלא
פורסם לראשונה בהעולם הזה.
אין אנו ששים על סקופים מעין אלה.
נשמח ככל שימעטו. אולם גם כאן שמור
להעולם הזה תפקיד מיוחד בעיתונות ה־ישכאלית:
ניפוץ המסורת העיתונאית הצדקנית,
שעל פיה מחלותיהם של אישי־צי-
בור הם בבחינת טאבו. אין ספק ששורשיה
של מסורת זו אינם ראציונאליים והם
נעוצים באמונות תפלות הגורסות שככל
שימעטו לדבר על מחלה. כך ייטב לחולה.
יחד עם הפירסום אנחנו מצטרפים בכל
לב למאחלים לאופירה נבון רפואה שלמה
והחלמה מהירה.
תקרית במלון
לעולם אין עיתונאי יכול לדעת היכן
אורבת לו הסכנה. משימות שיגרתיות

ובנו לא נרגעו. בעזרת אניקזיהם גברו על
צוות העולם הזה והוציאו מידיו את
המצלמות.
מייד אחרי התקרית, הזמין כתב העולם
הזה את המישטרה, שהגיעה בייללת־צופרים.
השוטרים, שראו את הציוד ה הרוס
ואת סימני המאבק, ביקשו מטייג
ומבנו להתלוות אליהם לתחנת־המישטרה.
אולם פרקליטם, עורך־הדין דן עופר, ש נכח
במקום לצורך המשא־והמתן עם ה עובדים,
לא הסכים שלקוחותיו יובלו ל-
מישטרה. הוא דרש כי גביית העדויות
תיעשה במקום. השוטרים הסבירו לו, כי
בהתאם לחוק הם צריכים לקחת אותם
לתחנה, אך עופר לא השתכנע, המשיך
להתווכח עם השוטרים ולהפריע למהלך
עבודתם.
עופר הודיע לשוטרים, כי הוא מכיר
אישית את מפקד מחוז תל־אביב, ניצב
משה טיומקין, ואיים כי יצלצל אליו ויודיע
לו מה מעוללים השוטרים. השוטר
השיב לו, כי הוא יכול לצלצל ואף נתן
לו את מיספר הטלפון בלישכתו. עופר
עשה מאמצים ארוכים להשיג את טיומקין
בטלפון, אך לא הצליח. כל אותו זמן
נאלצו השוטרים להמתין.
לבסוף שוחח עופר עם מזכירתו של
טיומקין, שאמרה לו כי הניצב נמצא בישיבה,
וכי לא יוכל לדבר עימו. אז ניסו
השוטרים שוב לקחת את האב והבן טייג,
ושוב מנע זאת מהם הפרקליט המסור.
הוא טען, כי אין זה נאה ללקוחותיו
להימצא בתחגת־מישטרה, וכי השוטרים
לא יודעים מי הם, ואילו ידעו — לא
היו לוקחים אותם.
אחרי ויכוח ארוך עם השוטרים, הס כים
לבסוף שמרשיו יובלו למישטרה, אך
טען, כי סיכם עם מזכירתו של טיומקין
שייסעו במכוניתם הפרטית, ולא בניידת
המישטרה. השוטרים הודיעו לו, כי אינם
מכירים את מזכירתו של טיומקין, וכי
אינם מקבלים הוראות ממנה. אולם עופר
התעקש, ולבסוף, בלית ברירה, הסכימו
השוטרים, כי הטייגים ייסעו במכוניתם
הפרטית. אחד השוטרים נסע עימם במכונית.
גם כתב העולם הזה וצלמו באו
למישטרה.

מי שולט
במישטרה י

פרקליט עופר
תקיפה וחבלה
ופשוטות לכאורה, עלולות להיות לעיתים
הרות סכנה, יותר מאשר מיבצעים
מיוחדים ומסובכים. בכך נוכחו בשבוע
שעבר כתב וצלם העולם הזה, בעת שיצאו
לכסות את סיכסוך העבודה שפרץ במלון
פורום־פאלאס בתל-אביב, בין בעלי המלון
ועובדיו המפוטרים (הבדואים של פורום־
פאלאם, העולם הזה .)2190
שוטר כרמלי
צוות העולם הזה שהגיע אחר־הצהריים
לבית־המלון כדי לסקר את המתרחש, נתאין
זכויות מיוחדות
קל בעובדים הממורמרים ששהו בטרקלין
המלון. הם סיפרו לצוות על פגישה, שהיג
קשיש בערוב ימיו, יכול היה להיות התקיימה באותה שעה בקומה הראשונה
של המלון. הכתב יוסי היימן, ביקש לאפשר
מישקל בשיקולי הפירסום.
לצלם המערכת לצלם את הפגישה, ושניים
הדוגמה של מהעובדים הורו להם את הדרך לחדר
המיפגש.
בטי פורד
כאשר הגיעו למקום, דפק הכתב על
הדלת והמתין. אחד מנציגי־העבודים
׳למרות זאת לא עלה בדעתנו לגנוז את פתח את הדלת לרווחה וניכנס חזרה פניהידיעה,
הגם שהעדר כל הודעה רשמית מה, כשהוא מורה בידו לכתב העולם הזה
מבית הנשיא על מצבה של אופירה, העיד ולצלם להיכנס אחריו. הצלם צילם תמוכי
הנטייה הרשמית היא להצניע את נות אחדות, והשניים יצאו.
העניין. הדוגמה של בטי פורד, אשתו של
דויד טייג ובנו ד,נרי, בעלי מלון
ג׳ראלד פורה שעברה ניתוח של כריתת
פורום־פאלאס, יצאו אחרי הכתב והשד,
בתקופת כהונתו של בעלה כנשיא
צלם, התקיפו אותם, חטפו את המצושסיפרה
על כך מייד בגלוי לעם האמרי למה ואת שאר ציוד־ד,צילום והוציאו בקאי,
נראתה לנו ראויה לאימוץ.
כוח את הסרט ושברו את המצלמות בזדון,
מאידך, לא רצינו להעניק למחלה ממד בחימה שפוכה. הכתב ביקש להפסיק את
סנסציוני. לפיכך החלטנו שלא לפרסמה המריבה ולקרוא למישטרה. אולם טייג

כתחנת־המישטרה המשיך עופר
להתנהג כבתוך שלו. הוא ישב בכיסאו של
החוקר, וכשזה העיר לו כי אין יושבים
שם,1! ,שיב עופר :״מה, גם לעורכי־דין
אסור ד׳ עופר שוחח במשך כל הזמן בטלפון
והפריע לשוטרים בעבודתם. השוטרים
העירו לו מדי פעם על התנהגותו
זו, אך לשווא.
הכתב והצלם הגישו תלונה נגד
שני הטייגים על חבלה ברכש בגוף.
טייג ובנו הגישו להגנתם תלונה נגדית
על הסגת־גבול.
הנזק שנגרם לציוד הצילום נאמד בכמה
אלפי לירות. את הפגיעות בגוף אין
להעריך בכסף.
עופר המשיך להעמיד פנים כמי ששולט
בתחנת המישטרה. כאשר יצא כתב
העולם הזה מהתחנה, אחרי שמסר עדות,
הודיע עופר לשוטרים כי לכתב אסור
לעזוב את התחנה. בכך הגדיש את הסאה.
אחד השוטרים איבד אוד סבלנותו וצעק
על הפרקליט :״תסתום את הפה! אם
עוד פעם אחת תגיד פה למישהו מה
לעשות, אני אזרוק אותך החוצה !״
כל השוטרים, שנגעו בפרשה, התייחסו
בשאט־נפש לניסיונותיו של עו״ד עופר
להכתיב את נוהלי עבודתם. רס״ל נתן כרמלי
אף רשם בזיכרון־דברים את ניסיונו
של עופר לגייס בטלפון את טיומקין, כדי
להכתיב לשוטרים הוראות מגבוה. גם
רס״ר עינבר וסמ״ר אלים סווייד, שהגיעו
למלון יחד עם כרמלי, נתנו לעופר להבין,
באופן טיפולם בפרשה, כי לו ולמורשיו
אין זכויות מיוחדות.
צריו לקוות כי המשך טיפולה של ה-
מישטרה בתלונה, שהגישו כתב וצלם העולם
הזה נגד תוקפיהם, יהיה אף הוא
ברוח זו.

הווו ל

מכחכים

2191
בז כו ת! ש ל וז״כ

על פועלו של ח״כ הליברלים מס־טב
בדיאן, שהוזכר בכתבה ״מיפ־לגה
בכוס מים״ (״העולם הזה״
.)2187

אין אנו בקיאים ביחסי הכוחות במים-
לגד, הליברלית, אולם ברצוננו לציין את
פועלו המבורך של ח״ב בדיאן, במיסגרת
תפקידו כממלא-מקום יו״ר ועדת העבודה
והרווחה של הכנסת. במיסגרת זו מטפל
ח״ב בדיאן במסירות וביעילות בפניות
הציבור. התמדתו בטיפול בפניות הציבור
לאורך זמן ראויה להערכה ולציון לשבח.
למרות פניותינו לח״כים רבים, ח״ב בדיאן

ח״כ גוסטב כדיאן
״הוא המועמד !״
הינו היחיד שהתמיד בטיפול בפנייתנו,
ואף בינם לשם כך ישיבה מיוחדת של
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בהשתתפות
כל הנוגעים בדבר.
לנוכח פועלו המיקצועי והיסודי במים-
גרת זו, פנינו לראש־ד,ממשלה ולשר־ד,אוצר
בבקשה למנות את ח״ב בדיאן לתפקיד
סגן שר העבודה והרווחה. אנו משוכנעים
כי הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד

את דברי הזעם של ח״כ אורי אבנרי
על דברי האלוף, במיסגרת התוכנית היום
הזה. הוא שאל: מה היינו עושים, אילו
היתד, ארצות־הברית מכנה את אזרחיה
היהודים ״סרטן״.
ארצות־הברית אינה מכנה את תושביה
היהודים בכינויים כאלה מסיבה פשוטה:
אזרחיה היהודים הם אזרחים לכל דבר,
עוזרים בפיתוח ארצם, מתגייסים לצבא
ואינם תומכים באוייבי ארצם.
כיצד אפשר לחשוב דברים כאלה על
ערבים?
תמיכה באש״ם, אי־שירות בצד,״ל, ישיבה
על אדמות היהודים והלילה, במצב
של מילחמה, הם עלולים להוות גייס חמישי.
דרך אגב, מר אבנרי, מדוע ״אנשי הצדק
והשיוויוך סתמו פיותיהם כשערבים עקרו
מאות עצי אפרסקים בקיבוץ מיגדל עוז,
והם זעקו עד השמיים כשאלמונים עקרו
כמד, גפנים של ערבים 7
אתה, אדוני, תומך במדינה פלסטינית
ביהודה, שומרון ועזה. כיצד יחיו יותר
ממיליון תושבים במיני־מדינה כזו, מבלי
שבדרך הטבע יהיו חייבים להתפשט בכיוון
מערב ז מדינה פלסטינית לא תפתור
בעיות, אלא תוליד בעיות ותהווה, תחת
השפעה סובייטית, איום על המדינה ה ציונית.
אזין
כהן, חולון
ועד היוזמה הדרוזי מגנה בחריפות את
התבטאויותיו הגזעניות של אלוף פיקוד
הצפון, אביגדור בן־גל, על האזרחים הערבים
בגליל, שהם לפי דבריו ״סרטן בלב
המדינה״.
אין זו הפעם הראשונה שאישיות בכירה
במדינה מתבטאת בצורה כזו. זכורות לנו
התבטאויותיהם של שר החינוך זבולון
המר, שר החקלאות אריאל שרון ושל
הממונה על מחוז הצפון, ישראל קניג.
אנו, בני העדה הערבית הדרוזית ביש ראל׳
שהננו חלק בלתי נפרד מהעם הערבי
הפלסטיני, מגנים התבטאויות אלה, דורשים
בתוקף לפטר את האלוף בן־גל מתפקידו
ולהפסיק מדיניות גזענית זו.

מזכירות ועד היוזמה הדרוזי,
שפר־עס

ש לז םסרק

יחיאל מוטרפרל וחיים שפיגלמן,
בשם ועד הגימלאים, נמל אשדוד
• העולם הזה לא הביע דעה על פועליו
של ח״כ בדיאן אלא דיווח על מעמדו
בתוך המיפלגה.

ה מי לחמהכסר טן
ועוד על דגריו של אלוף פיקוד

מאוזן:
)1רקיע ; )5עצמאי ; )10 בוסתן ;
)11 מילת־יחס נפוצה ; )13 קפל בבגד ;
) 14 אדון ; )15 תנועת־מים בים ; )16
קלסה ; )18 ידיד ; )20 שער, בערבית ;
)21 כוס קטנה ; )22 בהשאלה: פתי ;
)24 מראה ; )25 נישא ; )26 גן־ירקות
קטן ; )28 ציר הדלת ; )30 קצה חד ;
)31 גוף שלישי יחידה ; )32 עם־הארץ ;
)34 מפחד ; )35 שביב ; )38 צעד ; )39
מכשף ; )41 מאור קטן ; )42 אבי המדע
הבידיוני (ש״מ 43 מצבת־זיכרון ;
)45 מחלקי הראש ; )47 בגד־שרד ; )48
ירק־גינה ; )50 גרנית ; )51 אדמה המצוייר,
בנגב ; )52 בור לאצירת מי־גשמים
; )54 עיר גדולה ; )57 רענן ;
)61 נהר באפריקה ; )62 פשע ; )64
בתוכו ; )65 בן הנכד ; )66 רשף ; )67
בהשאלה: עלוב־נפש ; )69 פיקפוק ;
)70 מדריך ראשי (ר״ת 72 שביב ;
)74 סוס צעיר ; )75 עליכם להיות ! ;
)77 עב ; )78 דווי ; )81 חמסין ; )83
מציאות ; )85 מילת־בקשה ; )86 קנייה ;
)88 קידומת שפירושהשניים ; )89 פקודה
)91 סוס בלי ראש ; )92
מפורשת ;
תאריך בחודש שבט ; )95 מחלה נוראה ;
)86 להבה ; )98 קידומת הולנדית ; )100
מסולם הצלילים ; )102 מילת־שלילה ;
) 103 בעל־גאווה )104 .יישוב בארץ ;
) 105 יונק ממישפחת המכרסמים.

תאומים בעלי שמות היסטוריים
מביעים אי אמון בשלום.

ראש־ד,ממשלה שוב מכריז וקורא/ :
״היד, יהיו הרבה אלוני־מורה 1״ /ובינתיים
אלון מורה לבר־לב סקור את מצב
הביטחון השוטף.״ /וכל חבריהם למערק /
נוטשים המערך (סליחה, המערכה) /ועונים
בטוהר של תמימות אוטונומיה על
גופותינו תמות / .העם החליט — פשרה
טריטוריאלית !״
ומקשה נבוך הילל זה מטרלל ! /

מאונףג
)1טס ; )2מזמר ; )3לקח כספים
לא־לו ; )4מנעול פטנטי ; )6מן הגפיים
; )7העור מכסה עליו ; )8ישן ;
)9מידת אורך אנגלית ; )12 פיטם ;
)15 קריסטל ; )16 תבלין נפוץ 17
מחיצה 19 הרגע הבא ; )20 הגיע ;
)21 עיר בגליל ; )23 מאכל אבותינו
במידבר ; )24 מספיק ! )26 משורר ישר אלי
(ש״מ 27 בת־קול ; )29 רכן על ;
)30 שב ; )33 לא־ממאיר ; )34 עיר
בדרום ; )36 לפני ; )37 ענן קטן ; )40
רסיסי־בוקר ; )41 נרו יאיר (ר״ת 44
אם הפנינה ; )46 מרגיש ; )47 לשד ה עצמות
; )49 מיכסה הפתח ; )50 חודש
בשנה העיברית ; )53 מקים ; )54 שבועה
חמורה ; )55 רחמנא ליצלן (ר״ת 56
מהלך בשחמת ; )58 כמות גדולה ; )59
מבני יעקב ; )60 מדורה ; )62 תחמושת
הקשת ; )63 מן ההורים ; )66 מדינה
באירופה ; )68 עגור ; )71 מגילגולי ה ארבה
; )73 מסימני הניקוד ; )76 בוא
הלום 77 משכון ; )79 עץ ירוק־עד ;
)80 אפס כוחו ; )82 בוא מלמעלה למטה
84 ושבר ; )85 מקור מים
חיים ; )87 כיסא־כבוד ; )90 גדול בתורה
; )92 צמד ; )94 צמית ; )96 שתיקה
גמורה ; )97 יפה למדי ; )99 עשוי־למחצה
; )101 מכינויי האלוהות ; )102
מידת־שטח ; )103 כתב־כריתות.

תאומים הרצל וכיפור חקק
״מקור נקש חרק״
הצפון, אביגדור (״יאנוש״) בן־גל,
על הערבים אזרחי ישראל.

ביום החמישי, ד,־ 9באוגוסט, שמעתי

הרי הצבעתם בעד השלום הזה /ובלעדיכם
לא היה הוא לחוזה.״ /אבל פרס מחייך,
(המשך בעמוד )6
העו ל ם הז ה 2191

הצלחות
המעופפות

מסיזדת הפטפתיס?5-1זומ 80
את ״הצלחות המעופפות״ בסידרת
חפסיפונים ד5 -ק-ץ א 30״מעיפים״
המנועים החדישים מדגם
^ - 1.055( 831.־ )81 המהוים פריצת דרך
בדור החדש של הפטפונים.

2 0ז 5 -ק

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת ס׳ח;50
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(סטרובוסקופ); ראש מגנטי ומחט
יהלום.
5 -7 3 0ק

הישג טכנולוגי זה של מעבדות ץ א 30
מעלה את הפטפונים מסידרה זו,
למקום הראשון מבחינת אורך חיי
המנוע, יציבות המהירות(ע״י בקרת
ס׳ח )30 ורמת הרעש הנמוכה
מהמקובל.
לכל אלו מתווספים עיצוב מרהיב עיין
והפעלה נוחה.

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת ס/ח;30
הפעלה ע״י לחצנים אלקטרוניים;
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(דטרובוסקופ); זרוע משוכללת עם
מנגנון המונע החלקה(ן)ח51<311־וזח;)8
ראש מגנטי עם מחט יהלום.

:עי *נ 8 0

למבקשים את הטוב ביותר
כרסום מרפקן רסארטיואן

ה ש בו ע בגו אהה־ 2 0
מה אירע במאה ה־20׳ בשבוע שבין ח־ 20 באוגוסט עד ה־ 4בספטמבר?
במדור חדש זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות

שאירעו ב־ 78 השנים הקודמות כשבוע שבו מופיע הגיליון.

1914
— 30.8הפצצות הראשונות שהוטלו
אי־פעם על עיר בירה, מוטלות על פאריס
ממטוס טאובה גרמני. הוטלו חמש פצצות.
נהרגה אשר, ונפצעו שניים.

1916
— 20.8אסיפת השומר בתל־עדשים מח ליטה
על התארגנות התגוננות היישוב.
— 3.0בעלות־הברית הודפות את הגרמנים
בקרב ורדן.

1917
— 4.0יונת־דואר של ניל״י נתפסה
בקיסריה והדבר הביא לגילוי המחתרת על-
ידי התורכים.

בשעה 4.45 לפנות בוקר, פרצה מילחמוד
העולם השנייה.
חיים וייצמן מודיע לראש ממשלת בריטניה
על נכונות העם היהודי להתגייס
למילחמה נגד גרמניה.
— 2.0בריטניה מאשרת חוק גיוס
חובה לצבא לכל הגברים בגילים 18 עד

קרב בין המישטרה הבריטית לבין מע פילי
האונייה טייגר היל. שני מעפילים
נפגעו ו־ 400 הצליחו לעלות לחוף.

מכחכים

1955
— פעולת חאן־יונס. מיפקדת
31.8
הצבא המצרי בחאן יונים ומיפקדת הפי-
דאיון שם פוצצו 43 .הרוגים ערביים, הרוג
אחד לכוחותינו.

1957
— 4.0סערת ליטל־רוק בארצות־הברית.
מושל ארקנזו פאבוס מונע בכוח מתשעה
תלמידים כושים את הכניסה לבית־ספר.

1958
— 2.0תחנת טלוויזיה ראשונה החלה
לפעול בסין העממית.

1965

1941
— 30.8חיפה הוכרזה כאיזור נגוע
דבר. השילטונות התחילו להרוס מיבנים,
רעועים שהתגלו בהם עכברושים.
— 31.8כ־ 8000 מיהודי וילנה הוצאו

להורג.

1942
— 4.0הנאצים חודרים לסטלינגראד,
אבל נבלמים.

1945
— 1.0מרד בגטו וילנה. יחיאל שיג-
בוים נפל.
— 0.3בעלות־הברית פולשות לפנות
בוקר לחוף איטליה בסלרגו.

(המשך מעמוד )4
מורח /קצפת וכולו זורח נשחק אותה
מכל העברים / .נאכל את העוגה /וגם
נשאיר לבוחרים.״
ובחצות הכריז שר־האוצר / :יבוטל
מס העיזבון מחר!״ /חייכו במערך/ :
״ממש חלום! עכשיו נקבל מן הליכוד
הנופל /גם את ריווחי השלום ! /ורק ורק
ורק /עורב שחג מעל למערק /מקור
נקש חרק אלו רווחים כבר אפשר
לקבל /משלום של סרק...״
הרצל ובלפור חקק, ירושלים

אוי ו א13

— 4.0פעולת קלקיליה. כוח צה״ל פשט
על העיר ופוצץ משאבות־מים.
נחנכה מסילת־הברזל בין באר־שבע ל דימונה.

התיאולוג,
מוסיקאי ורופא אלברט שוויצר
נפטר בגיל .90

1969

פוליטיקאים מופרעים ונשיא שהוא
אפס.

רבים מדמים את המנהיגים והפוליטיקאים
הישראלים לילדים מופרעים. זהו
דימוי שהולך ומשתרש כאן אצל רבים
וטובים, כולל כמה מידידיה הטובים ביותר

— 3.0הפיסיקאי הפרופסור עמוס דה־

שליט נפטר בגיל .43

1970
— שינויים בממשלה אחרי פרי 20.8

גח״ל ופטירתו של משה חיים שפירא.
שמעון פרם, שר־התחבורה והתיקשורת,
פנחס ספיר מקבל עליו גם את תיק המסחר
והתעשייה, חיים גבתי שר־החקלאות מקבל
גם את תיק הפיתוח, ח״כ מיכאל חזני
צורף לממשלה ומקבל את תיק הסעד,
והד״ר יוסף בורג מקבל את תיק הפנים.

1972
— 4.0טבח 11 הספורטאים באולימפיא דת
מינכן.

של ישראל והציונות. הדימוי הזה התחזק .
עתה במיוחד, אחרי שהתפוצצה פרשת
אנדרו יאנג.
אלא שזהו רק צד אחד של מטבע היחסים
הישראלים־אמריקאים. הצד השני אינו
מלבב יותר. שהרי כאן מתחזקת מדי יום
ביומו, ההרגשה, שהנשיא ג׳ימי קארטר
הוא אפס גדול, שאין בו כלום מילבד חיוך
רחב ושיניים גדולות וצחורות.
ואם בכאלה תלוי עתיד השלום ...אוי
ואבוי.
צוקי בו־חורין, ניו־יורק

הרב קוק
1.9.1935

1925
— 30.8דויד בן־גוריון מגיע למוסקווה
להשתתף בתערוכה חקלאית בינלאומית.
— 31.8איטליה דוחה את התביעה
להחזיר ליוון את האי קורפו.

1924
— 1.0נוסד בדנציג האירגון העולמי
של השומר־הצעיר.

אלברט שוויצר
4.9.1965

1944
— 31.8בוקרשט נכבשה על-ידי ה רוסים.

3.0בריסל שוחררה על-ידי הצבא
הבריטי.

1929

1945

— 20.8המאורעות הגיעו לצפת. מאות
יהודים ואלפי ערבים נהרגו. הקהילה היהו דית
נחרבה.

— 2.0יפן חותמת על כניעה ללא
תנאי״ על ספינת אוניית המילחמה מיסורי.
הארי סתמן אומר :״אנחנו לא נשכח את
פרל הארבור, היפנים לא ישכחו את מיסורי.״

1952

30.8הרמן גרינג נבחר לנשיא ה רייכסטאג.

1955

30.8הפילוסוף היהודי־גרמני תי-
אודור לסינג נרצח על-ידי נאצי, שבא לשם
כך לצ׳כוסלובקיה.

1955
— 1.0הרב הראשי לישראל, הרב
אברהם יצחק הכהן קוק נפטר בגיל .70
בנו יבדל״א הוא הרב צבי יהודה קוק.

1958
— 1.0בהופעה בהיכל הספורט בברלין
דורש אדולף היטלר אוטונומיה לגר מנים
בחבל הסודנטים בצ׳כוסלובקיה ומצ היר
כי תהיה זו תביעתו הטריטוריאלית
האחרונה.

1959
— 31.8מיפקדת האצ״ל נעצרה. בין
העצורים גם אברהם (״יאיר״) שטרן.
— 1.0עם פלישת גרמניה לפולין,

כמהסבל דיין
על דיווח ״העולם הזה״ על מח-
לתו של שר־החוץ משה דייו (״העולם
חזה״ .)2183

אני לא רוצה להכנס לוויכוח ביניכם
לבין יעל דיין, אם מותר או אסור היה
לפרסםאתסר טי המדזלד, של אביד,

כיום, כאשר קוראים את ״זכרונות המחלה״

טבח מינכן

1946
— 2.0ספינת המעפילים ארבע חרויות
על 1000 מעפיליה נתפסת על־ידי הצבא
הבריטי. התנגשויות דמים. שלושה מעפילים
קפצו לים וטבעו.

1947
— 31.8ועדת החקירה של האדם
לארץ־ישראל מגישה את מסקנותיה. המלצותיה:
סיום המנדט, עצמאות לארץ־
ישראל וחלוקה.

1948
— 1.0נגיד בנק-ישראל׳דויד (״דולק״)
הורביץ מודיע :״לא נלך בדרך האינפלציה.״

1949

31.8הכנסת אישרה את תקציב
המדינה 40 :מיליון לירות.

1955
— 4.0הראשון לציון, הרב בן־ציון
מאיר חי עוזיאל נפטר בגיל .93

אבל

4.9.1972

1975
— 30.8אבי ההתיישבות החדשה, אברהם
הרצפלד נפטר בגיל .85

1975
— 1.0בתום מסע־הדילוגים במיזרח-
התיכון, של הנרי קיסינג׳ר, חתמו ממשלות
ישראל ומצריים על הסדר הביניים. ברא שי
תיבות.

1977
— 2.0שר־החקלאות אריק שרון מציג
תוכנית התיישבות חדשה ביהודה ושומרון.
התוכנית כוללת ישוב שני מיליון יהודים
במשך 20 שנה.

1978
— 20.8שאול אביגור, מראשי ההגנה
וראש המוסד לעלייה ב׳ נפטר בגיל .79
— 2.0קאנצלר אוסטריה, ברונו קרייס-
קי, תוקף את מנחם בגין. מיתקפת החנווני.

של דיין בידיעות אחרונות, ברור לגמרי
כי טענתה של דיין, שהדיווח בהעולם הזה
היה לא אמיתי, אינה נכונה.
אפילו הידיעה במדור תשקיף בגיליון
מאוחר יותר של העולם הזה ( )2185 מוכח
כאמיתי כאשר קוראים את דיווחו של
דיין על מחלתו. אתם כתבתם כי הוא סבל
מהמחלה שנה תמימה לפני שנותח, ודיין
מאשר זאת.
אגב, באותו גיליון עשיתי מחקר פרטי
משלי. מתוך שמונה ידיעות ״המנבאות״
מה יקרה בעתיד, הוכחו 5כנכונות והשאר
עדיין לא, אם כי לא הוכחשו. כתבתם כי
זבולון המר יורה לפתוח בחפירות ארכיאולוגיות
בסיני, והדבר נעשה. כתבתם כי
מישפטנים יתארגנו נגד הממשלה בעניין
חוק הבדואים, ואומנם התבשרנו שהם עשו
כן. כתבתם שהרב הראשי, עובדיה יוסף,
יצא נגד ראיונו של אנוור אל־סאדאת בענייו
הקמת בית־כנסת יחד עם כנסיה ו-
מיסגד בסנטה־קתרינה, וחודש אחרי־זה,
הוציא הרב הראשי הודעה בעניין זה.
כתבתם כי צפויים שיבושים בהסרטת
מן!דה בארץ, והמפיקים חוטפים מדי יום
ביומו מכה אחרת. כתבתם כי ח״כ שמואל
פלאטו־שרון יאיים על המיפלגות האחרות
(המשך בעמוד )8
העול ם הז ה 2191

*ימן ןןן §

£11£5מ *010

לחופשה בחו״ל

11X1ס או א

אתהת הנ ה, הי א ת הנ ה וגם חבריך ב חו ״ל י שמחו.

בעייה חמורה, שתת
עורר אצל אדם קרוב

מאי׳ א י לקיאיי יייר

השבוע תיפתר הבע
ייה על הצד הטוב ב-
יותר. אל תדרוש מבו
זוגן יותר ממה שהוא
מטוגל לתת, והתאזר
בסבלנות. אם לא תט־פט
עליו, הוא יתרפן ממילא. אל תבזבזי
את בספן היקר על שטויות סתם.

^ 618

^ 1x11^0
ן ה>ע>ו^ו| ^ 8
1^ * 0 3 3 0 1

כדאי שתבדוק שוב אם
השמועה שהגיעה לאוזניך
אמנם נכונה. עד
שתהיה בטש בנכונותה
— אל תעשה כלום. ה־שסיס
הטובים עם אדם
קרוב אליך יימשכו ותזכה
לשלווה לה חיכית.
בת שור — אל תפחדי
לבזבז כסף, ואל תניחי
לידידותיך להפריע בחיי האהבה שלך. למרות
זאת — יש ביניהן אחת הנאמנה לך.

אם תוכלי לשמור על
מיטגרת חיים דומה
לזו בה היית עד בה,
בתנאים החדשים, ת-
קלי במיקצת על הבעיות•
אם לא — מוטב
שתסמבי על איש
עם שיקול נבון. העיקר:
לא לבוא לידי ריב.
אל תזניחי אותו, בת־תאומים,
טפלי בו במסירות. זה ישתלם
לך — בעתיד הלא רחוק, לאושרך הרב.

וווווהי0

אם חשבת לרגע שזהו זה — תתאכזב. בימי
סוף השבוע את צפוייה לזעזוע שיתן
בך את אותותיו. זו השעה לערוך את חשבון.
הנפש. טעות בענייני
עבודה צפוייה לך
ביום שישי הקרוב, שתביא
אחריה סיכסוך
עם הממונים עליך. במישור
הרומנטי אין
שינוי, ידיד ישן ממשיך
להתחזות כמאהב; אל
תאמיני לו. לכן תזהרי
מלהיענות לפיתויו. הם־
שיכי בדיאטה. לבשי
בגדים כהים. סוף שבוע זה אינו מתאים
לבילורים. הקדש אותו למנוחה ולחשיבה.

מאזניים

(המשך מעמוד )6
אם תוסר חסינותו, והוא התחיל לאיים עוד
באותו הערב שבו הוסרה החסינות.
לגבי ידיעות אחדות במדור זה עדיין לא
ברור. כתבתם שרפול יילחם בנגע הסמים
בצה״ל, ועדיין לא פורסם על כך דבר.
כתבתם כי מכינים לבגין הפגנות בשכונת-
התקווה, כאשר הוא יבקר בה. ראש־הממ־שלה
עדיין לא ביקר בשכונה ואי־אפשר
לדעת. כתבתם כי עורך־הדין יהודה עצמון
ימונה כשופט, הוא עדיין לא מונה.
זהבית דונד, תל-אביב

מישפט והפשע בהעולס הזה. כתבות אלה
מעניינות במיוחד ואחרי שקראתי את מדור
קורא יקר של אורי אבנרי (העולם הזה
)2187 אני מבין גם כי האחראית על השיפור
הגדול היא הכתבת שלכם אילנה
אלון. כל הכבוד.
בעיקר נהנתי מהכתבה שלה רימון בתא
הכלא (העולם הזה .)2185 זו היתה כתבה
אנושית ממדרגה ראשונה והראתה כי גם
אנשים שאנחנו רגילים לפסול אותם, בגלל
היותם קשורים לעולם הפשע, הם אנשים
מרגישים, אוהבים וחושבים.
יוסף אחי־מרים, ירושלים

גיו־־זרק, ניו״ט־ק

זהו שגוע אידיאלי. אמנם תתקוף אותך
עייפות גדולה, אולם היא גת־חלוף.
אתה מלא סיפוק עצמי
במישור העיסקי.
אתה עומד להגיע ל-
פיסגת ההצלחות, אל
תאבד את הראש ואל
תתבלבל. בסף בא וכסף
הולך, אל תנהג
בחסכנות. בת״עקרב,
הרבה מנוחה באוויר
22ב או ק טו ב ר
22 בנו במבר
הצח — תביא לך את
אותו אושר נכסף, ש<
עליו
את חולמת מזה זמן רב. מאמצים
פיזיים לא יועילו — בי הגורל אכזר.

מכוזבים

דכיל1ו!ח לפוליטיקה
הדוגמנית-כוכבנית פנינה רוזנבלום
משמיעה קולה ממרחקים.

אצלי הכל מצויץ. עברתי לגור בניו־יורק
— עיר משגעת ומלאת חיים.
עזבתי את כל הדוגמנות והמישחק, אחרי
שהכרתי את כל המי ומי בבוורלי־הילס

מדור רחל המרחלת בהעולם הזה הפך
בחודשים האחרונים מדור מצויין היכול
להתחרות ברמה שלו עם מדורים זהים בעיתונות
הבינלאומית. בגלל זה הורדתם
אותו לעמוד אחד במקום שניים?

למה אתה מפחד להגיד מה שאתה חושב?
אם תתאפק יותר מדי זמן, יהיה מאוחר מדי
לומר מה שמעיק עליך
ולנסות לתקן את היחסים.
הייה כנה עם אנשים
קרובים אליך ותראה
איזה אידיליה תשתרר.
בת־קשת — עשי
משהו למען ההופעה
שלו. הקייץ בעציומו ו־
} 2בנו במבר -
הקילוגרמים המיותרים
20בדצמבר
שצברת בחורף יערערו
את ביטחונך העצמי.
אם אתה נוהג להמר, יש לך סיכוי להצליח
השבוע אם תשתמש בצבע השחור.

9ש11

הביטחון העצמי שרכשת
יסייע לך בעבודה.
להתחנף קצת לבוס
זו לא פחיתות כבוד, אם
אתה בטוח. שהתוצאה
תהיה העלאה במשכורת.
היחסים עם אדם קרוב
אליך ישתפרו מאד, ויביאו
הצלחה חברתית.
נסיעה קצרה של אדם
קרוב אליך תגרום למבוכת מה, דבר אשר
ישפיע במידה קטנה על עתידך הכלכלי.

אל תקנא בחברך בשל
הצלחתי הפתא ימייי•
שה וסבלנות של בר-
זל. אם תשמח יחד
עימו הוא יעזור לך
לשפר באופן רציני את
21 ביו לי ־
__ באוגוסטו2 מעמדך בעבודה. מרי-
בה בלתי חשובה עם
אדם קרוב אליך תתפתח לריב ממושך.
בדוק היטב את חשבונות חסכונותיך.

נסיעה קצרה תביא עימה
תוצאות טובות — בתנאי
שתחשוב היטב על
מה שאתה עושה. אל
תגרום צער לאנשים הקרובים
אליך — והקדש
להם הרבה תשומת־לב.
תפסיק לדאוג להתקדמותו
בעבודה—הכל יסתדר.
שבוע לא מתאים
להתקשרויות רומנטיות חדשות. הצלחה
גדולה במסיבה תריס לך המוראל הירוד.

היזהר מבחורות השבוע, בן־גדי. זה מסובן
לבריאות שלך. שב קצת בבית ונוח
מפעילותך הרבה. מח כה
לך מיבחן רציני.
אל דאגה, אתה תעבור
אותו. בת״גדי — ס1 זהו שבוע טוב לקניות.
המשיכי לשמור על השקרים
הקודמים שלך
— זה ישתלם לך בסופו
של דבר. שינוי
21בדצמבר
19 בי מאר
במראה החיצוני שלך
יעזור לך בעתיד הקל*
רוב
ביותר. השתדל לצאת לטיולים בחיק
הטבע בסוף השבוע. הפתעה באופק.

אס אתה שואף לחידושים באורח חייך מן
המתאים לכך הוא השבוע, הייה תקיף ועמוד
טל זכויותיך. עליך
לפעול בהגיון. בקרוב
יגיע מכתב לו ציפית
זמן רב. אל תשהה את
מתן תשובתך, ענה מייד
לטובתך ולטובת בני־משפחתך,
אפילו אם
מצב רוחך ירוד ואת
עייפה עד מוות, אל דא20
בינו א ר -
18בפב רו א ר
גה, החופש המיוחד יהיה
בשבוע הבא. שחייה,
הרבה שמש ובילוי עם בנות המין היפה.
שים עין על העושות לך עיניים בדרכך.

הקצב המחיר של עסקיך
יתגבר, ותיאלץ
לעמוד בלחץ. שמור
על כוחותיך ואל תגזים,
פן תישבר. אל
תהסס לדחות עיס־קות,
אפילו אם הן
טובות ועשה קודם בל
19בפב רו א ר
את הדברים אליהם
20במרס
התחייבת. בני מישפח-
תך יעמדו לצידך ויבינו את המצב, בל
יזמן שתקדיש להם תשומת לב, ובעיקר
לעצות הרבות שהם נוהגים להמטיר
עליך. בל בנות הדגים העצמאיות והרווקות
תזכינה השבוע להצלחה חומרית.

דוגמנית בוכבנית פנינה גולן
כל המי־ומי
יותר טוב שתבטלו את המדור החדש
עולם קטן שהוא שעמום אחד גדול, ותחזירו
שני עמודים לרחל המרחלת.
אגב, אפשר לדעת מה שמה האמיתי ואיפה
אפשר להשיג אותה? לפעמים יש
לי סיפורים טובים בשבילה.
נילי אדרי, בת־ים

ונוכחתי לדעת שהם ינצלו כל אחד, אם
רק יוכלו, ולא יעזרו בשום דבר. גם
העובדה שהתבגרתי לימדה אותי הרבה
והיום אני מייחסת ערך שונה לדברים
רבים. אני מעוניינת יותר בעסקים מאשר
בדוגמנות. לקח לי שנתיים לקבל רישיון
עבודה, אך לבסוף קיבלתי אותו.
אני לא גרה עם האדריכלית עדנה
(״מלי״) לנגוצקי ומעודי לא עבדתי במלון
בוושינגטון, כפי שסיפרו בארץ וכפי שכת מ •לד אוטיסט׳ ומי זז ב יבה
רחל המרחלת. אני מבקרת הרבה בוושינגטון,
כיוון שזו עיר קרובה לניו-יורק
על כתבותיו של אורי אבנרי ״מי
ויש לי בה הרבה חברים, בין השאר
לבל הרוחות טרוריסט״ ו״הזונח
סנטור שאני מכירה.
מיריחו״ (״העולם הזה״ ,)2185
יש לי דירה במקום טוב ואני גרה לבד.
וגם קצת על דרישתו של אבנרי
אני מתכוננת לבקר בארץ בעתיד ואז
לפטר את הרמטב״ל, רב־אלוף
אתקשר איתכם ואספר לכם הרבה דברים
רפאל (״רפול״) איתן, בגלל פרמעניינים.

המתקת דינו של רוצח האזפנינה
גולן, ניו־יורק
רחים במיבצע ליטני.

הדימון שהתפוצץ בכלא
על כונבותיה של אילנה אלון ב-
״העולם הזה״.

באחרונה חל שיפור ניכר בכתבות ה
לעיתים
רחוקות נופל בידי השבועון
העולם הזה. אין אני מתעניין בכל תוכנו,
היות שאני יודע מראש את סיגנונו המגפד
תי, אבל לעיתים אני מתעכב על כתבות
פרי עטו של אורי אבנרי ועל ה״פנינים״
שבהן.
(המשך בעמוד )13
ה עו ל ם הז ה 2191

יש תיירים המגלים את י שראל
דרך בירה מכבי.

י ר ־ 1111ר 1י ן -ן בתי אבן. טליתות
• 1-1 ׳ 11* 1 1לבנות. קולות
השוק ואויר שכולו אוירה. ידיים
מגישות שוב ושוב כוסות שה קצף
עולה בהן על גדותיו.

את בירה מכבי ואת ירושלים אוהבים
כאן בשבע שפות. כי לטעם של בירה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.
יש תיירים המגלים את י שראל דרך
בירה מכבי. ויש ישראלים המכירים
ד רכ ה את העולם.

66ל* 3
בי נ ל או מי ת

״ח שנם קז ק
׳ •91 הגועל־נפש
לדעתי, התקופה שבה אנחנו חיים כרגע בארץ הזאת
תיזכר בהיסטוריה של עמנו בבינוי ״ימי הגועל נפש״.
רבים הם הגורמים שהביאו עלינו את ״ימי הגועל
נפש״ ,ובדי לנתח מדוע ואיך זה קרה, חייבים לכתוב
מחקר שלם, המבוטט על עובדות• אני מאמין שספרים
כאלה עוד ייכתבו בעתיד, אך ברשימה זאת אתעכב
רק על שתי דוגמות אופייניות לגועל״נפש הפוקד אותנו
והשולט עלינו בכל עוזו.
ראשית, בכוונתי להתייחם לתופעה ששמה הוא טו*
מי לפיד.
אפילו בחלומותי הגרועים ביותר לא תיארתי לעצמי
שבדרן חסר הומור זה, שכתב כמה מחזות בורקאס
מן הסוג התפל ביותר ופיליטונים חסרי ברק ואינטליגנציה
מינימאליים, אדם שכתב ספר עלוב של מדריך־
תיירים, שהיה מזכה אותו, אולי, במישרה של פקיד
זוטר בחברת נסיעות בינונית, יהפוך מנכ״ל של מה
שנקרא לפנים הרדיו והטלוויזיה הישראלים והראוי
כיום לשם ״קול אדוניו מירושלים״.

הצהרותיו המפוצצות והגסות, כמו, למשל, ההכרזה
שהטלוויזיה צריכה לשרת את המדינה, מזכירות עד
להחריד הווי השורר במדינות טוטליטאריות. ברור
לכל בר״דעת, שבמיקרה של לפיד, הטלוויזיה לא באה
לשרת את המדינה, אלא שיבבה חברתית מסויימת של
נובו-רישים; של אלה שגרפו את המיליונים שלהם
אחרי מילחמת ששת״הימים; של אלה שבנו וילות מעוררות
גועל בטעמם המתנשא ; של אלה שנתנו לחומרנות
למלא כל חלק ריק במוחם הנבוב בלאו הכי, ושל
כל אלה אשר חיכו בצד במשך שלושים שנה, בדי לג.
מור
את שאריות העוגה הלאומית.
הבה ננתח ביתר עמקות את ההכרזה הזאת, שהטלוויזיה
חייבת לשרת את המדינה. ממתי טלוויזיה זה
משהו קדוש? זהו בסך־הכל אמצעי־תיקשורת, שמטיבעו
חייב לשרת את האזרח ולא את הכוח השילטוני. נכון
הדבר שברוב מדינות העולם (יוצאות מהכלל, במיקרה
זה, הן אנגליה וארצות־הברית) הטלוויזיה הפכה להיות
מכשיר יעיל ביותר של השילטון במטרה לטמטם את
ההמונים, אך מי אמר שגם אנחנו חייבים ללכת בדרך
זו ז התשובה היא ברורה: המצדדים בגישה הזאת הם
אנשי צמרת השילטון הנוכחי, החוששים לאבד את
השליטה נוכח כישלונותיהם המחפירים בכל התחומים.
שילטונו של טומי לפיד וחבר מרעיו ברשות־השידור
מסמל יותר מכל את הירידה התרבותית והרדידות
הרוחנית אליה הגענו בעידן זה של גועל-נפש. אל תבואו
בטרוניות נגד אנשי־רוח מהעולם הגדול, כשהם מביעים
הסתייגות ממעשים המתחוללים כאן. לא כולם אנטישמים
ולא כולם עושים זאת משינאת ישראל דווקא.
פשוט אי-אפשר להסתיר את האמת, וכל אדם נבון מבין,
שהחברה הישראלית הדרדרה למצב שבו ערך האדם החי
הופך לעפרא דארעה.
תופעות כאלה, של שימוש גס מצד השילטון באמ-
צעי-התיקשורת, ראינו בזמנו בארצות הדמוקרטיה-
העממית, עת הרוסים השתלטו עליהן וחיסלו באכזריות
כל איש־רוח שהביע דעה אחרת. תחתם מונו אנשים
פרימיטיבים ביותר, במטרה לדכא את רוח האדם, למען

חיזוקה כביכול של הדיקטטורה של הפרולטריון. תו-
פעות באלה נהוגות גם במדינות הלא-מפותחות בדרום״
אמריקה, שבהן התחוללו מהפכות ימניות, והטלוויזיה
הפכה לבדיחה ממשלתית מוכרת. עריצות היא עריצות
ואין זה משנה אם היא באה משמאל או מימין.
ולא אוסיף לתאר באן את המצב במדינות ערב, שרובן
ככולן מבירות אך ורק מישטר אחד, היינו: דיקטטורה
גסה שבה האדם מאבד בל ערך והשילטון, בעזרת הצבא,
משתולל כאוות נפשו.
למרבה הפלא לא טומי לפיד האיש מעורר את
כעסי. הוא בסך־הכל מבצע מה שאדוניו ביקשו ממנו,
ביעילות פילית להפליא. אלה אשר מינו אותו, בידיעה
ברורה מי האיש ומה הוא מייצג, הם ורק הם מהווים
את מטרת התקפתי.
זבולון המר, שהוא שר החינוך והתרבות של היישוב
הזה, עליו אני רוצה להצביע. אך תחילה עלי להסביר
את עצמי. אישית לא סבלתי מעודי את אנשי
המערך• לא ליקקתי אצלם דבש ומעולם לא שודר
מחזה שלי בטלוויזיה הישראלית תחת שילטונם. כך
שאינני יבול להחשב כאיש אשר הפסיד משהו עם
נפילת המערך ועליית הליכוד. אך האמת האובייקטיבית
חייבת להאמר: למרות הרישעות של אנשי המערך
יש לומר לזכותם, שהיתה להם איזושהי בושה מסויימת,
בשניתקלו במילה המגונה הזאת ,״תרבות״ ,ולפחות
השתדלו, למראית עין, להגן עליה.
חוששני שזבולון המר מייצג את הזרם האנטי־תר-
בותי ביותר בחיינו הציבוריים. הפיטפוט^שלו חסר
הברק, על חזרה למקורות ועל יהדות, נראה בעיני נבוב
ומסולף לחלוטין. די לראות בטלוויזיה את הזמרים
של קפה ״פינתי״ הדיזנגופי מגלגלים עיניים בתוכנית
״מורשה״ ,כשהם שרים שירי״דת, או רבנים וליצנים
אחרים, החובשים ביפות שחורות וסרוגות, כשהם מדברים
על מושג האלוהות. די לראות את הצבאות של
מר המר, כדי להבין עד כמה הם דומים לכוהני הבעל,
שאליהו הנביא האיץ בהם לזעוק לשמים כדי להוריד
את האש, וכל אחד שקרא את התנ״ך יודע מה
היה סופם.

בן, במר המר אף פעם לא ראיתי איש״תרבות,
אלא דוגמה מובהקת של איש פוליטי הפועל בשיטה
לניניסטית (דהיינו — שני צעדים קדימה וצעד אחד
אחורה) ,המתחמק בתבונה מכל עימות ישיר, המציב
בכל עמדה אפשרית את אנשי שלומו, במטרה ברורה
להגיע אי פעם להיות ראש״ממשלה. ואם אכן יקרה
כדבר הזה, יושלם המעגל של חזרה לגלות על אדמת
ארץ״ישראל.
לכן אני קורא לבל אדם חושב, שהחיים חשובים
לו בארץ הזאת, לקום בעוז וללא מורא ולהביע את
דעתו, ולא לתת לאנשים המייצגים את ימי הגועל־נפש
הזה להרוס את הבל. חובה לנסות להציל את מה שעוד
ניתן להציל.
הדוגמה השנייה שברצוני להתייחס אליה במיסגרת
זו היא המעשה בשתי הבחורות שבאו לבניין הטלוויזיה
עם שני קלצ׳ניקובים ,״לשוחח״ עם הכתב לענייני הערבים,
רפיק חלבי•

שחס סחשסס ד״זה
עוד אמת מאו־ץ־ישראל
ביום העצמאות האחרון השתתפתי ב״צעדת־השונד
רון״; וזאת ללא כל קשר עם מארגניה, אלא מתוך
רצון להתערות בנופי הארץ, ולנשום קצת ריח אדמה
ולהשתזף בשמש האביב.
בדרכי נתקלתי בעדר עיזים, מונהג על־ידי רועה
ערבי, אשר לא הטרידה אותו העובדה שעיזיו מכרסמים
בפה מלא את ציפות הגזע מכמה עצים שהצליחו
לגדול בתחתית אחד הוואדיות ; ואז חשבתי על אימרתו
של אותו סופר איטלקי — ויטוריו רוסי — שאמר כי,
לדעתו, אין הערבים בני״המידבר, אלא הם אבות־המידבר!
אילו היינו ״מפקידים״ בידיהם של ״אבות״
אלה את כל חבלי הארץ, אשר הצלחנו להחזיר להם
את גלימתם הירוקה, במה זמן היה חולף עד שהיו
חוזרים ל״הדרם״ הקמאי, הפראי, הטבעי \ ומאיזו
אווירה פסטוראלית יבלה ל״התברך״ הארץ, אילו התיירים
בה היו חוזים באבסוטיקה של מחרשות עם
יתדות-עץ, הרתומות לחמור ואשה, המושבים יחד
בעול! מחזה זה ניתן היה עדיין לראות בוואדי־ערה,
בתחילת שנות החמישים !

אינני רוצה כי יבינו אותי, הקוראים, שלא בהלכה,
אולם לא בכדי נעתקה נשימתו של העולם העתיק
כאשר נודע לו ש״עם־העבדים״ ,עוד בנדדו במידבר,
קיבל על עצמו, בין היתר, כי ״הארץ לא תימכר
לצמיתות״ ובניגוד לחוקי״המידבר, הזכות להחזיק בארץ
נרכשת בטיפוחה, עיבודה ושימורה ואיננה מוקנית על

ידי
יצירת אמירויות או על-ידי העלאת שבטים למעמד
עמים, תוך כדי ישיבה ליד הדלפק של ״קפה־לורנץ״,
או באמצעים אחרים, בגון הפרחת לאומנויות למיניהן,
אשר עוצבו על-ידי אלכימאים בשיטות של אלף־לילה־ולילה.
בנושא זה, מציע אני לקוראים בי יעיינו בהיסטוריה
המדינית, הדמוגראפית והכלכלית של ה•
מזרח״התיבון.
ייתכן מאד כי לא יהיה מקורי, ואף ייתכן כי
ארכוש לי לא מעט מתנגדים (אף מבין אחי היהודים !),
אולם נדמה לי בי מוסרי הוא הרעיון, להכריז על בל
אדמות הארץ בעל אדמות-המדינה• ובפי שהעולם הנאור
איננו סובל עוד מיסחר בבני״אדם, בן החברה
התרבותית אינה צריבה עוד לסבול מיסחר בקרקע.
האדמות תימסרנה בחכירה (סמלית, אך מישפטית!)
רק לידיהם של אנשים אשר לא יזנחו אותן, אלא
יעבדו אותן, יטפחו אותן וישמרו אותן כראוי. אחרת,
תפוג זכותם עליהן. והמדינה תהיה אז זכאית —
ואף חייבת לממש ״זבות״ זו להפקיעו מידיהם
ולהחזירן לעצמה. זכויות החבירה יוכלו לעבור בירושה,
רק במידה והיורשים יעמדו בתנאי החבירה. וכוונתי,
שמידה אחת תחול לגבי כולם, יהודים וגרים באחד.
הכוונה למתגוררים עמנו ולא למתייהדים, שצריכים
להיחשב ביהודים לכל דבר. ובי רק אזרח ותושב יוכל
לקבל אדמה בחכירה. ואז לא יהיה מקום להרבה
קושיות ושאילתות, וגם לא יהיו קשיים לממונים על
ההסברה, ואף הרבה אניני-מצפון ובעלי ״מצפן״ ו־
״איסטניסטים״ אחרים למיניהם יבואו אז על סיפוקם.

שמתי לב לתופעה משונה: מאז שקמה בארץ הזאת
התנועה של גוש-אמונים, לא ראיתי או שמעתי, שאחד
מצדיקיהם או אוהדיהם בא עם קלצ׳ניקוב לשוחח
עם איזה גנגסטר שברח מחו״ל ומצא מיקלט במדינה
הזאת, או עם אחד מאלה שגונבים ומנצלים ומדלדלים
את משאבינו הלאומיים עד לנקודת האפס.
הצדיקים האלה לא נזעקו מעולם נוכח העוול
הסוציאלי שנגרם למאות אלפי אנשים בארץ הזאת
אך בבל פעם שהיה נידמה להם, שקם איש חושב
המנסה לנתח בצורה אובייקטיבית את מצבנו הלאומי,
הם קמו והבריזו עליו מילחמה אידיאולוגית. והנה,
כיום הם לא מסתפקים באידיאולוגיה, אלא באים
״לשוחח״ כשקלצ׳ניקוביט בידיהם.
כשלעצמי, הדבר היה ברור לי לחלוטין. זהו תהליך
טבעי. בשעה שמפחיתים עונשים על מעשים חמורים
ביותר שנעשו נגד ערבים (ולא אני האיש שיהלל את
אנשי הפת״ח ן ״הקם להורגך השכם להורגו״ ,אם כי
הפיתרון הדרוש כאן הוא מדיני ולא צבאי) מקרבים
את היום שבו גם יהודים אזרחי מדינת־ישראל, שדעותיהם
לא ימצאו חן בעיני הקנאים האלה, יהיו נתו נים
בסכנה פיסית ממשית.
הימים הולכים ומחשיכים ברור לי שכבל שאנשי גוש-
אמונים יזעקו ביתר שאת את אהבתם לארץ־ישראל,
כך נפסיד חלק אחר חלק, עד שנאבד את עצמאותנו
הלאומית.
אני סבור, שכבל שהמצב יסתבך, כך יגבר הדיכוי
כלפי פנים. ואלה אשר לא יסבלו דעות אחרות, חייבים
לדעת, שאם הם מתכוונים להשתמש באלימות, גם הצד
שמנגד לא יישב בחיבוק ידיים. הזורע שינאה יקצור,
בסופו של דבר, את הטירוף.

וסף

מונדי,

תל־ אב־ב

ועל מנת לרכוש אהדתו של הציבור בארצות-הברית,
הריני מציע לאמץ, ללא דיחוי, את פסק״הדין שחרץ
בית־המישפט האמריקאי המיוחד לתביעות על נכסים,
לזכות האינדיאנים של סיוקס ן אשר זיבה אותם בפיצוי
של ״זכויותיהם־התחיקתיות״ (הלגיטימיות) על
כ״ 2$מיליון דונם (כשטחה של כל מדינת-ישראל) מאדמותיהם,
שהון זרמו באיזור המקודש להם של ה-
גבעות־השחורות, שבדרום דאקוטה — על בל אוצרות
הטבע והחקלאות — בשיעור (נוכחי) של ב 4.5-דולר
לדונם. ההחרמה בוצעה לפני יותר מ״ 100 שנה ופסק״
הדין הסופי ניתן רק בתחילת יוני השנה. ולכל ה־איסטניסטים,
אשר סולדים מלהיתלות על אילנות
״מערביים״ ,יבול אני לספק רשימה בבליוגראפית ״מזרחית״
מעניינת וארובה ביותר...

אחת מחולשותינו בעת האחרונה היא, שאין אנו
מאמינים, באמונה שלמה, בזכויותינו ובדרישותינו, ושלא
הצלחנו להשתחרר מאחד התסביבים שהגלות
הטביעה בנו ,״להתגלמד״ (התגמדות גלמודה) על ספסל
הנאשמים, על מנת להצטדק ולהגן בגישגוש (גישוש
הססני ומגומגם) על זכותנו הטבעית לכבוד לאומי
הראוי לנו, כאומה שיוויונית במישפחת האומות, אשר
תרמו את חלקן בעיצוב מושגי התרבות על בל היבטיה.
ובל זאת, במקום לקום באיש אחד — בולל מדינאים,
אלופי-מיל ,.עסקנים, או פונקציונרים ושאר פולי טיקאים
למיניהם — ולהצביע ללא בושה ובקומה
זקופה על ה״כבשה״ האמיתית, על ה״רש״ האמיתי
ועל ה״תובע״ האמיתי.

עקוב

סיניג לי ה.

רמח־גו

היית מאמינה שרם־קוורץ עולה
לן כמו כל חול ניקוי אחר?
ראי מה אבקת הניקוי החדישה, רם־
קוורץ, עושה למענך, ללא תוספת
מחיר! הרבה יותר מחול הניקוי אליו
את רגילה!
היית מצפהישרס־קוורץ תהיה יקרה
יותר.
אבל לא! שקיות המילוי של רם־קוורץ
עולות לך בדיוק כמו כל שקיות המילוי
של חול ניקוי רגיל.

נכון, שעד עתה היית צריכה
לשפשף את הכיור בעזרת חול
ניקוי?

נכון, שעד עכשיו הזיק חול הניקוי
לידייך?

עכשיו כבר לא צריך לשפשף. רם־קוורץ
הגיע. אבקת ניקוי מסוג חדש המבריקה
כיורים, אסלות.,סירים, שיש ועוד —
בליטוף!

עכשיו יש לך אבקת ניקוי המיטיבה עם
ידייך. רם־קוורץ מכיל קאולין(חומר
שמשתמשים בו בקרמים לידיים)
ומיטיב עם ידייך, כדי שישמרו עדינות

וצעירות.

נכון, שעד עכשיו היה לן קשה
לשטוף את חול הניקוי?

נכון, שעד עכשיו את וחול הניקוי
שאת רגילה אליו, עבדתם שניכם?

עכשיו כבר אין צורך לעבוד קשה. רם־
קוורץ הגיע, והוא נשטף בקלות,
בשניות,׳ואינו משאיר עקבות(לבד מן
הברק הנפלא)..,

עכשיו רם־קוורץ עובד במקומך. גרגרי
הקוורץ הטחונים דק דק חודרים לכל
סדק קטן שבקטנים, פועלים מיד
בבואם במגע עם מים, ואינם משאירים
שריטות.

נכון, שגם עד עכשיו ביתך הבריק?
עם רם־קוורץ הוא יבריק יותר. כיהלום.
ויפיץ ניחוח רענן בכל הבית! רם־קוורץ
ורם־קוורץ לימון עם שקיות המילוי —
עכשיו לרשותך.
רם־קוורץ־התשובה הנוצצת לאשה
המודרנית.

רם קוורץ
עושה עבודה נקיה

נכון, שעד עתה השתמשת בחול
ניקוי גסומחוטפקלמגע?
עכשיו כבר יש מש הו אחר. רם־קוורץ
הגיע, והוא טחון דק דק כמו טלק, ר.ך
ועדין למגע.

היית מאמינה שרם קוורץ
עולה לך כמו חול ניקוי אחרי

אמתן קרמו! (שיפוי! ונ!

רם קוורץ
עושה עבודה נקיה
העולס הזה 2191

!!16ת מצטיינת בנקיון
מסירה בקלות כתמי שומן וזיעה, בעלת כושר שטיפה מערלה.

פ ^י ת מצטיינת בפעילות
ב״שלגית״ ״ 407 חומר פעיל (מעל לנדרש בתקן),יעילה גם במים

פ]^ית מצטיינת בחסכון
100 גרם אבקה ל־ 5ק״ג כביסה. קופסה אחת של ״שלגית״
מספיקה ל־ 5ו כביסות.
להשיג ב־ 3אריזות: קופסה 1.5 -ק״ג,
שקית 4 -ק״ג, צידנית 6 -ק״ג.

1/6 .״ אבקת הכביסה המובחרת לכל מכונות הכביסה .

יצהר

מכחכים
(המשך מעמוד )8
הפעם ברצוני להתייחס לשתי כתבות.
האחת, מי לכל הרוחות טרוריסט והשניה,
הזונה מיריחו. בכתבה הראשונה מזכיר
אבנרי, ולא בפעם הראשונה, את דיר יאסין
כמישקל נגד לפעולות רצחניות של אש״ף.
משתמע מכך שפעולות־מנע אז, של אצ״ל,
עולות בהרבה על כל עשרות הפעולות
החבלניות של פת״ח. נוצר הרושם שאבנרי
מעתיק תעמולה ערבית עויינת.
למה שנוגע לזונה מיריחו, ממש הצחקתם
אותי, כאשר אבנרי בא בטרוניה אל
ראש־הממשלה, ראש־האופוזיציה וכבוד
נשיא־המדינה, שיצאו מאולם הכנסת בזמן
שהוא עלה על דוכן הנאומים. מצד אחד
דוגל אבנרי בחופש הפרט וחופש הביטוי,
ומצד שני הוא כועס כשאחרים לא מעו־נ־יינים
לשמוע אותו. בקיצור, אני לא יודע
למי אפשר ליחס את המילים ילד אוטיסטי
ו״הזנבות״ .חבל מאוד שעסקן ציבורי בעל
כישורים רחבים, כמו ח״כ אורי אבנרי,
דבק בעקרונות שאולי ציבור קטן מאוד
קולט אותם.
ולבסוף כמה מילים על ידיעה שפורסמה,
שאבנרי דורש את התפטרות הרמטכ״ל
בפרשת המתקת דינו של הקצין. העניין
של הקצין, זה דבר חשוב בעיניך? אבל
קטל בדרכים, שכונות עוני, דיור לזוגות
צעירים ופשיעה בקרב הנוער, זה דבר
שולי שאינו בוער?

לדחוףאתה אי נפל צי ה
על כתבתה של הכלכלנית אסתר
אלכסנדר (״העולם חזה״ )2186
בעניין מסע שבירת האינפלציה
של פירסום ״דחף״.

כל הכבוד לאסתר אלכסנדר. כאשר תקפו
פוליטיקאים את דחף ואת שר האוצר על
מסע הביזבוז הראוותני שלהם בעניין שבי
בסיוע
מתנדבים ולעתים בעזרת תרומות
מן הציבור.
כל עזרה תתקבל בתודה.
ת. פרקינס, יו״ר האגודה, תל־אביב
• אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי־נחיה
שוכנת ברח׳ הירקון ,306ת.ד,6054 .
טלפון .448344 התרומות לאגודה ניתנות
לניכוי ממס־הכנסה, לפי אישור נציבות
מס־ההכנסה — אמה .535/489

לאעד תי ולא פו לי טי
לשם מה התארגנו אזרחים ערביים
ביפו?

בחלל הריק שנוצר מזה למעלה מ־30
שנה בשכונת עג׳מי ביפו, מפאת הזנחת
המוסדות הממשלתיים והעירוניים והתעל־מותם
המוחלטת מתושביה הערביים של
יפו, התארגנו צעירים ומשכילים וייסדו
אגודה הנקראת ״האגודה למען ערביי
יפו״.
הנהלת האגודה נבחרה בבחירות דמוקרטיות,
אישיות וחשאיות שהתקיימו ב־26
במאי .1979 האגודה הציגה לעצמה אתגרים
ויעדים הברתיים־אנושיים ומטרתה לפעול
לפיתרון צודק של הבעיות הכואבות והמ־ציקות
של התושבים, ובראש וראשונה
פיתרון מצוקת הדיור והעלאת רמת הלימודים.
האגודה סולדת הן מאדיקות עדתית
והן מפוליטיקה. אין האגודה מזדהה עם
שום מיפלגה ו/או גוף ו/או אישיות פוליטית,
אלא כל פעולתה מצטמצמת בהשגת
יעדיה החברתיים ובשיפור הרמה התרבותית,
ההשכלתית, החברתית של ערביי
יפו.
אנו פונים אליכם בתיקווה שתגלו הבנה
ותפעלו לפירסום ראוי של בעיותינו, על
מנת שהנסתר יתגלה, המחדלים ייפסקו
ונחייה במדינת חוק שבה כל האזרחים
שווים.

אמאיקרה!

תני די לדך
צבעי טובי
כד שיצליח
ב שנ ת הלימודי
דווקא ילדים זקוקים לצבעים הטובים ביותר
כדי לבטא את עולמם התמים.
אל תתפתי למציאות זולות ־
כי ילדים אי־אפשר לרמות.
קני לילדיך את הטוב ביותר מן המבחר
הגדול ביותר של תוצרת ״טלנס״.
בצבעי ״טלנס״ משתמשים
הטובים והידועים באמני
ישראל והעולם.

מה חסר לי בוניתון
ערגתו של קורא אלמוני לרווני
ולמיכתביה.

לפני כמה שנים נהגתם לפרסם מדור —
מיכתביס לרותי — שבו התפרסמו מיב־תבים
של קוראים ובקשותיהם השונות
להיכרויות ולחברה.
למדור היתה עורכת מוצלחת, שהיתה
ממספרת את המיכתבים, דואגת לקשר בין
המתכתבים ומזכה בפרס מיכתב אחד מדי
שבוע.
לאן נעלמה רותי? היכן מסתתר מדורה?
הם חסרים לי בעתון המיוחד שלכם.
ח.ה ,.זיכרון־יעקב

א רי ק שרון ו ה אינדיאני
את מי שברו כאמת ז
את הכיס הציבורי
רת האינפלציה, חשבנו שמא הם פשוט
עורכים חשבונות עם ארליך על גבו של
דחף.
לאחר הניתוח של הגברת אלכסנדר,
אנחנו בטוחים שכל מי שתקף את דחף
ואת המסע, צדק. דרך אגב, איפה המודעות
היום?
תחיה ניר״גד, ירושלים

״יגאל תומרקין רוכב שוב״ (״העולם
הזה״ .)2189

למען הסדר הטוב ולמען הדיוק ברצוני
לציין, שאת החוברת־זוטא אמנם יזמתי
אני, אך השתתפו בה ארבעה אמנים: אבי-

לרשותך מגוון של צבעי
/׳פנדה״ ומיני-פנדה״,
/׳וסקו״ ו״מיני־וסקו״ ,גואש,
שמן ואקריליק. פיקסטיבים
מכחולים ועוד ועוד.
אם ברצונך מידע בכתב על
צבעי ״טלנט״ פני לת״ד ,412

עזרה לעיוורים
העיוורים הנעזרים בכלבי־נחיה
פונים אל ציבור הקוראים, בבק שת
תרומה לאגודתם.

אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי־נחיה
נוסדה בשנת 1953 והיא רשומה כחוק,
כאגודה ללא מטרת רווח. מטרתה: לעזור
בפיתרון בעיותיהם המרובות והמיוחדות
של חבריה ושל כלביהם המנחים.
העיוור, הנעזר בכלב־נחיה, נזקק לטיפולים
שונים ולשירותיהם של המוסדות הציבוריים.
אגודתנו היא שפונה אל המוסדות,
הן בארץ והן בחו״ל, ובזאת היא מסייעת
לחבריה גם ברכישת כלב־נחיה, אשר מקנה
להם חופש תנועה, אי־תלות בזולת, הרגשת
ביטחון ושיוויון בחברה.
מקורותינו דלים ורק במאמצים מרובים
אנו מקיימים את פעולותינו — לעתים
העולם הזה 2191

תמונה של תומרקץ
לנזען הדיוק
טל גבע, מיכה אולמן, משה גרשוני ואנוכי.
הצילום שפירסמתם (ראה צילום) הוא מעשה
ידיו של גרשוני וכל הזכויות שמורות
לו ולסידרה ״אריק שרון והאינדיאנים״.
ינאד תומדקין, חל־אביב

מפיצים בלעדיים:

סוכנויו ת קופ מו בע״מ
רח׳ החש מונ אי ם 05ו,ת״א

1x3ת סניניס ואלב עונדים ו ס קי ם
הישראר״סנתרר. האם עסקים ארה
הם ויוו ה ״ ס? האם הם כ ד איי ם
ל מ רינ ה? ו איזו שיסה עוינה -
הקימע 11אית או הסיטונאית?

סניף ״בנק המיזרחי המאוחד״ כניו־יורר* ,
פיקדונות בלי מם־הכנסה

סניף ״בנק לאומי״ בניו־יורק
סניפים בכל מקום

ף* מחצית השנייה של 1978 החל מי מדינה אחת, יצטרכו להודיע באיזו מדינה
רוץ קדחתני בין.בנק לאומי לישראל יפעלו, ורק בה יותר להם לפתוח סניפים
ובנק הפועלים בארצות־הברית. מדי כמד
נוספים. יתר הסניפים שהקימו יישארו ללא
חודשים התפרסמה בעיתונות ידיעה, כי
שינוי.
׳אחד משני אלה פתח סניף חדש בעיר
לקראת התאריך הקובע החלו, אם כן,
פלונית, ודומה היה כי תוך זמן קצר יחיו הבנקים הישראלים במירוץ של פתיחת
לבנקים ישראלים סניפים באמריקה כמו סניפים נוספים. אפילו בנק דיסקונט, ש בישראל.
פעל
כל השנים באמצעות סניף אחד בלבד,
אם נשווה את מיספר הסניפים של ה בנידיורק, פתח סניף במיאמי, לחיזוק ה בנקים
הישראלים ברחבי העולם — כמאה קשרים עם יהודי דרום־אמריקה. בסיום
במיספר — למיספר הישראלים היורדים, תמרות האש והעשן, יכול היה מנכ״ל בנק
הרי שמיספר הסניפים לכל נפש כמוהו הפועלים, אפריים ריינר, לציין בסיפוק, כי
כמיספרם בישראל. אולם מאחרי המירוץ בנק הפועלים היכר. את לאומי וגמר כ-י
של שני הגדולים באמריקה עמד תאריך שבידו סניפים ביותר מדינות. בעוד בנק
שנקבע על־ידי בנק פדראל רזרב האמ לאומי התרכז בסניפים חדשים במדינות
ריקאי, שהחליט להיכנס לפעולה נגד ה ניו־יורק וקליפורניה, שבהן כבר פעל, כדי
בנקים הזרים ־ולמנוע אפליה לטובתם.
להגדיל את רשת משיכת־הפיקדונות, התבנק
אמריקאי רשאי לפעול רק במדינה רכז הפועלים בנציגויות במדינות רבות
אחת ממדינות ארצות־הברית. הבנק הגדול ככל האפשר. כיום יכול בנק לאומי לפבעולם,
סיטי בנק, שיש לו את מיספר עול במדינת ניו־יורק, כמדינה שבה יהיה
הסניפים והפיקדונות הגדול בעולם, עובד מרכזו, ויחזיק סניפים בלום־אנג׳לס (קלירק
במדינת ניו־יורק. פארסט נשיונאל אוף פורניה) ,שיקאגו (אילינוי) ,פילדלפיה (פנשיקאגו
פועל רק באילינוי. קרוקאר בנק סילבניה) ,מיאמי (פלורידה) — בסך הכל
עובד רק בקליפורניה. חוק זה מונע הש בחמש מדינות. הפועלים פתח סניפים בכל
תלטות של בנקים בודדים על כלל הבנ המקומות האלה, ואחד נוסף בבוסטון (מס-
קאות באמריקה, במיסגרת החוקים למניעת צ׳וסטס) ,ונשאר עם יתרון של מדינה אחת.
ההגבלים והמונופולים.
לפתות כיום סניף, פירושו הוצאה חד-
יש רק בנק אמריקאי אחד, בשליטת אד פעמית של חצי מיליון דולר, ועוד הוצאה
מוני דה־רוטשילד, הקרוי טריסטייט בנק, שוטפת של 300 אלף דולר לשנה — אומר
שיש לו סניפים בשלוש מדינות בדרום. רפאל רקאנטי, מנכ״ל בנק דיסקונט באין
אף בנק אמריקאי אחד שיש לו סניף אמריקה. דיסקונט החליט מלכתחילה שאינו
ביותר ממדינה אחת.
יכול להתחרות בבנקים האמריקאיים במשיחוקים
אלה לא חלו על בנקים זרים. כת פיקדונות ופעולה בנקאית רגילה,
כאשר החלו הבנקים הישראליים לפלוש
ולהתרכז רק בעסקים גדולים.
לאמריקה, לפני כעשר שנים, גילו כי הם
הנסיון של דיסקונם ובנקים זרים הראה,
יכולים לפתוח סניפים בכל מדינה, וכך כי רק אחוז קטן של הפיקדונות בבנלהתחרות
בבנקים האמריקאיים. אמריקאי קים הזרים בא מאמריקאים, ורובו פיקהעובד
עם בנק לאומי בניו־יורק יוכל,
דונות מחוץ לאמריקה. כדי למשוך פיקללא
תוספת זמן ועמלה, להעביר כספים דונות אמריקאיים, יש צורך בסניף בכל
לבנק לאומי בלוס־אנג׳לס. אמריקאי העו פינה, וכל סניף עולה כסף. לבנק אמרי בד
עם באנקר טראסט יצטרך להעביר כס קאי יש יתרון על כל בנק זר במשיכת
פים לבנק אחר, דבר העולה בכסף ובזמן. פיקדונות, וההוצאה הכספית, שהיתה דרושה
כדי להיות לבנק אמריקאי, היא ענקית.
רק במדינה
דיסקונט החליט ללכת בשיטה הסיטונאית•
הוא פתח סניף של הבנק הישראלי,
__ אחת עובד רק בעסקים ובפיקדונות גדולים, תוך
התרכזות בפיקדונות מדרום־אמריקה, שבה
ר* פני כשנה החליטה ממשלת אר־ יש לו כמה נציגויות חזקות.
* צות־הברית להשוות את תנאי הבנ (המשך
בעמוד )71
קים הזרים לאמריקאיים. לכל הבנקים המימין
ראש־העיר־לשעבר, אברהם בים,
זרים הותר לפעול רק במדינה אחת, החל
ברבע הראשון של .1979 בנקים זרים שיש הימנכ״ל מאיר אבדון, מוטה גור ומנהל
להם, בתאריך הקובע, סניפים ביותר מ הבנק בארצות־הברית, משה קראום.

״יוצאים קבוע״ עם ״טורנדו״ של גלי

הרבה חן של נעורים
הרבה קצב של היום.
עם הרבה הרבה אפנה ...גם של מחר.
״טורנדו״ של גלי
נעל ספורט אמיתית,
סוליית הפוליאוריטן
שאיננה נשחקת. הצבעים המרהיבים...
אתה נועל אותה בפעם הראשונה
ואתה יודע
שזה לצאת קבוע!

•נ< 0ח*ו•) של ״גלי״ דבר כזה עוד לא היה לי
פרסזסלניק,פרנק! וח&וח גירה א

בטעמים: שוקו־וגיל, מוקודמיל, וניל־צימוקים. י* 5 £׳י

גלידה שטראוס
טעם של בילוי אמיתי.

ט ל ־ א רויו

באמת טבעי,
גלידת שמנת
של שטראוט4 .

מחיר במבצע הכחה
44ל״י לחבילה של 600 גר ם

ג׳ם׳ ג׳קסון -יריבה החד ששל ממשלת בגין
״לאבד הורה אחד זה אולי חוסר־מזל,״ הבריק אוסקר
ויילד באחד ממחזותיו ,״אבל לאבד את שניהם — זהו
כבר חוסר־אחריות !״
אפילו עטו השנונה של ויילד היתד, נאלמת דום נוכח
מחדליה המדיניים של ממשלת־ישראל. מאז מילחמת ,1967
איבדה ישראל כל אחיזה במיזרח אירופה, ברוב רובו של
העולם השלישי ובשכבות נרחבות של דעת־הקהל במערב־אירופה
ובצפון־אמריקה.
הקרע עם אירגוני השחורים המתונים.בארצות־הברית,
שנוצר בעיקבות פרשת אנדרו יאנג, איננו אלא חוליה
נוספת בתהליך הבלתי־נמנע.
הקהילה השחורה בארצות־הברית עולה עתה על פסים
של מודעות חדשה׳ ,לא רק לעוצמתה הכמותית (קרוב
ל־ 25 מיליון איש) ,אלא גם למיקומה הייחודי במפה
הפוליטית הבינלאומית, כגשר לאפריקה ולארצות העולם
השלישי.
הברית הישנה בין המנהיגים הליברליים, המתונים
השחורים, לבין יהדות ארצות־הברית, הולכת ונהרסת,
בעיקר בשל המחלוקת בענייני אש״ף. אבל תהליכי־הסחף
קיימים כבר מזה שנים רבות. על השחורים עוברת
רדיקליזציה מתמדת, ואילו היהודים, או, למיצער, המימסד
היהודי, עוברים לצידו השמרני של המיתרס הפוליטי.
שכם אחד עם הסנטורים הנרי ג׳קסון, דניאל פטריק מוי׳ -
ניהאן ושאר תומכי ליבוי המילחמה הקרה.
יו ר שו של קינג. עמדת הקהילה השחורה כלפי דרום-
אפריקה עשוייה לתרום רבות למאבק בתוך ארצות־הברית
נגד החברות הבינלאומיות הגדולות, התומכות
בממשלת פרטוריה, בשל אינטרסים כלכליים חשובים.
תפיסות אידיאולוגיות גיזעניות נועדו לסייע. לתעמולה
שהן מנהלות להנצחת האפרטהייד, ויש להן, כמובן, קרקע
פוריה מאד בדרום־אפריקה.
לאחרונה ביקר בדרום־אפריקה המנהיג הכושי-אמרי-
קאי ג׳סי ג׳קסון, שפרשת יאנג הפכה אותו ליריב תקיף
של ממשלת־ישראל.
ג׳קסון הוא לוחם ותיק לזכויות המיעוטים בארצות־הברית,
ונחשב בעיני רבים כיורשו של מרטין לותר קינג.
בצד ההכרזות המיליטנטיות הרגילות נגד דרום־אפריקה,
חשף ג׳קסון את אופיו הנצלי של המישטר מבחינה
כלכלית ואת מעורבותה של ארצות־הברית בהצלחתו
ובשיגשוגו.
״על ארצות־הברית לסגור מיד את כל החברות והמים־
עלים הכלכליים והעיסקיים בדרום־אפריקה !״ הכריז
ג׳קסון, אחרי ביקורו במיפעלי פורד וג׳נרל נזוטורם. מדובר
ב־ 350 מיפעלים, ובהשקעות בסדר־גודל של 1.7מיליארד
דולר.
ג׳קסון התרשם קשות ממצבם של השחורים במיפעלים
האמריקאים, והתריע על כך ש״השחורים אינם מנצלים
כלל את הפוטנציאל שלהם. רק מעטים מהם הגיעו
לתפקידי־ניהול, ואין בכלל שחורים בקרב מקבלי־ההח־ג׳סי
ג׳קסון
לטות.״

מדיכוי גיזעני —
ג רו ע מ הי טלר. ג׳קסון סייר ברחבי דרום־אפריקה
ומשך להופעותיו רבבות שחורים. הוא הופיע בסוואטו, של• אמריקה האחרת. ג׳קסון וחבריו לא ישכחו, שהדבר
הפרבר השחור הענקי והמיליטנטי של יוהנסבורג, כשהוא
נגרם על־ידי ישראל — המוחזקת בעיניהם כידידיה
עוטה עור־זברה, ובידו כידון ומגן בנוסח אפריקאי שיבטי. וכשותפה של דרום־אפריקה.
הביקורת הקשה שהוטחה כלפיו על־ידי גיזענים לבנים
לא הרשימה אותו במיוחד. חבר־פרלמנט דרום־אפריקאי,
מהאגף השמרני ביותר של המיפלגה הלאומנית, ג׳ון ויילי,
דרש את גירושו המיידי מדרום־אפריקה, והגדירו כסוכן
קומוניסטי, המשתף פעולה עם אירגונים שמאלניים באר-
צות־הברית. אבל ג׳סי ג׳קסון לא נרתע. הוא ידע היטב
שממשלת דרום־אפריקה לא תעז לגרשו.
לפני 10 אלפים שחורים מריעים בסוואטו, הוקיע את
האפרטהייד כמישטר אלים מעצם מהותו .״המישטר הגיז־ערב
הסעודית אינה מוכנה לוותר לשכנה האיראני
עני שולט באמצעות הפחד, הוא פוגע בחופש, שורף את
האיית־אללה רוח־אללה חומייני, על מדליית־הזהב של
הגוף ומגביל את חיי־הרוח. האפרטהייד גרוע מהיטלר!״ הקנאות המוסלמית.
ג׳קסון החליט שהמאבק למען השחורים בדרום־אפרי־המלך
חאלד נחשב בעיני הריאקציה הימנית הבינקה
חייב לחרוג מהמיסגרת המסורתית של יפי־נפש,
לאומית כשליט יציב. אחרי ככלות הכל, הוא חולש על
הנלחמים למען שיתוף השחורים בספורט או לביטול
אוצרות־נפט עצומים, מגלה עוינות רבה לקומוניזם הבינ ההפרדה
הגיזעית בבתי־הקולנוע ובמיסעדות.
לאומי, ומאפשר לחברות הגדולות חופש־פעולה כלכלי

ג׳קסון הגדיר בסכמו את רשמיו מדרום־אפריקה
עצום בתוך ארצו. הלבן המיעוט
כלכלי.
האפרטהייד כמישטר של ניצול
נכון שמיבנה החברה והמישטר בערב הסעודית מזכירודה
ברוב השחור, שולל ממנו זכויות־אזרח וצלם־אנוש
כימעט־ רים את התקופה החשוכה ביותר בימי־הביניים, אבל מאות
כדי לרתום אותו למערכת־הייצור בתנאים של
עבדות. דרום־אפריקה שורצת ממש משקיעים אמריקאיים, משרדים ליחסי־ציבור בכל רחבי העולם המערבי, הממוקנדיים,
בריטיים, צרפתיים וגרמניים. לבנק בארקליס, מנים על־ידי חברות־הנפט, עושים כמיטב יכולתם לשיפוץ
למשל, יש שלוחות כלכליות־פיננסיות בכל הערים הגדו התדמית.
לות בדרום־אפריקה, והוא שותף בחברות־בת ובמיפעלים
מדי פעם בפעם מסתננים לעיתונים קטעי מידע מזוויתעשייתיים
המשגשגים בעיקר תודות לעבודתו הזולה עים על הוצאות פומביות להורג, קטיעות ידיים לגנבים,
של הפועל השחור, חסר־הזכויות, העובד תחת איום מתמיד
ואפילו עונשי־מלקות לאנשי־עסקים מערביים, שחטאו
של גירוש לאזורים השחורים השיבטיים, שבהם קיימת
בשתיית ויסקי. אבל קשה לדבר על סערת־רוחות אנטי-
פשוט חרפת־רעב.
סעודיות כתוצאה מכך.
ל מ ען יאגג ג׳סי ג׳קסון מגלם בדמותו את האידיאערב
הסעודית עדיין משתייכת למחנה ״הנכון״ במערך-
ליסט השחור החדש, והניתוח שלו איננו רק מוסרי, אלא הכוחות הבינלאומי, וההון הגדול בארצות־הברית ובמערב-
גם מציאותי ויורד לפרטי-פרטים.
אירופה שומר עליה כעל בבת עינו.
עם שובו מדרום־אפריקה הוא העמיד את עצמו בראש
מישטרת־מופר. לאחרונה הוחמרו מאד הגזירות
המאבק למען אנדרו יאנג, שסימל עבור אפריקה כולה
נגד הנשים בערב הסעודית, ואילו היחס העדין כלפי
את הסיכוי למדיניות אמריקאית שונה. התפטרותו של
נשים זרות מונע מהן לאייש מישרות פנויות רבות, שנוצרו
יאנג מהווה מהלומה כבדה עבור אפריקה, פסיכולוגית
כתוצאה מהמהפכה הטכנולוגית והתעשייתית, שחלה ב־ופוליטית,
ואולי היא אפילו מבשרת את קץ המיתוס
עיקבות תמלוגי הנפט.

ונוי ס ח סן

יישום החוקים האנטי־פמיניסטיים הוטל על גוף ממ שלתי,
הנושא את השם המלבב ״הוועדה למניעת חטאים
ולעידוד המידות הטובות״ .הוועדה, המעוררת ללא ספק
את קינאת האורתודוכסים שלנו, היא בעלת סמכויות
נרחבות של חקיקה וביצוע.
היא הטילה איסור מוחלט על רחצה משותפת בבריכות-
שחייה, וגרמה לכך שמלונות־הפאר בריאד ובג׳דה פשוט
סגרו את הבריכות. בגדי־נשים הוצאו מחלונות־הראווה,
ועל נשים נאסר למדוד בגדים בחנויות, שמא ייפגע
המוסר. אסור גם למדוד שמלות אצל חייטים ממין זכר.
אבל בעת ובעונה אחת, מונעים נשים מלעבוד בענף זה.
מישטרת־המוסר סגרה גם את כל המספרות ומכוני-
היופי לנשים ברחבי המדינה. לאחיות בבתי־החולים מותר
לטפל רק בנשים, ולמורות אסור להיכנס לכיתה שבה
לומדים תלמידים־זכרים. הסטודנטיות נאלצות להסתגר
במעין הרמון, והרצאות הפרופסורים משודרות אליהן בטלוויזיה
במעגל סגור. פקידות ומזכירות חייבות לעבוד
בחדרים נפרדים, ולהשתמש בכניסות ובמעליות מיוחדות.
לאחרונה בנה הבנק המרכזי הסעודי שני גורדי־שחקים
מודרניים בריאד. בקומות העליונות הותקנו מחשבים
אולטרה־מודרניים, שהופעלו בעיקר על־ידי מתכנתות
אמריקאיות. בהעדר מעליות נפרדות, נאלצה הנהלת הבנק
לפטר את המתכנתות.
מישטרת־המוסר (מוטוואה) ,הכפופה לוועדה הממשלתית
לטוהר־המידות, מגלה חריצות וקנאות בלתי-רגילים.
השוטרים, בדרך כלל מבוגרים שזקנם צבוע בחינא, פרצו
לאחרונה למיסעדה סינית בריאד, וציוו על נשים אירופיות
בלתי־מצועפות לעזוב את המקום.
כתב אובזרוור, שביקר באחרונה בריאה מספר. שה שוטרים
נוהגים לשוטט בשווקים ולהוציא אנשים בכוח
מהחנויות, לתפילה. בעת האחרונה הוטל איסור על עריכת
טכסים דתיים ל^־מוסלמיים, ותפילות בכנסיות נוצריות
במישלחת הצבאית האמריקאית ובמיפעלים מערביים אח רים
נפסקו כליל. אפילו מכירת צלבים כתכשיטים נאסרה
על־ידי המישטרה הדתית.
תהליך המודרניזציה הטכנולוגית בערב הסעודית
מלווה, באורח פראדוכסלי, בשיבה מואצת לאמונה הבסיסית
המוסלמית. הכלכלה זקוקה לידיים עובדות, והסעודים
מייבאים פועלים מכל העולם. בעת ובעונה אחת הם
מונעים מהנשים לצאת לעבודה ולתרום את תרומתן.
יותר ויותר נשים זוכות עתה בערב הסעודית, לחינוך
גבוה, והאיסור להשתמש בהשכלה לקידומן הכלכלי וה חברתי
רק מגביר את תחושת־התיסכול העמוקה שלהן.
הכפייה הדתית הגוברת, השימור הקנאי של ך,מיבנה החברתי
הפיאודלי, האוריינטציה הפוליטית האנטי־קומוניס־טית
והשמרנית, והפיתוח המזורז של כלכלה קפיטליסטית
מודרנית, הופכים את ערב הסעודית למעבדה מרתקת של
תהליכים חברתיים ופוליטיים סותרים.
כרגיל, מתעלמים האמריקאים מהכתובת על הקיר,
טומנים ראשם בחול ומסרבים להביא בחשבון את הזעזוע
הבלתי־נמנע, שאת השלכותיו הבינלאומית אי-אפשר יהיה
לרכך בקוסמטיקה נוסח קמפ־דייוויד.

פרו: פחות פרחים.
ערב הסעודית: הא שה יותר זכויות
קורבן הכפייה הד תי ת
אלפי הקונים במרכז המיסחרי של לימה, בירת פרו,
היו עסוקים ברכישת מתנות לקראת יום־האם, שהפולחנים

הקאתוליים מעניקים לו מקום מכובד מאד בדרום־אמריקה.
הם הופתעו מהפגנה קטנה, אך מאורגנת היטב, של
נשים פמיניסטיות, שמחו נגד המיסחור והצביעות הגלומים
ביום האם.
״יום אחד של חג 364 ,ימים של ניצול מחפיר!״ היתד,
הסיסמה העיקרית שנשאו המפגינות, .הכרזה המבריקה
ביותר היתה :״יותר זכויות — פחות פרחים״ .הקסם
והאמת שבה חורגים מההקשר הפרואי.
לעומת ארצות־אחרות בדרום־אמריקה, בפרו אפשר,
לפחות, להפגין. הפמיניסטיות הצביעו בבוז על המתנות,
שרובן מיובאות מהארצות המפותחות, בעיקר ארצות-
הברית.
בפרו חל איסור על ביצוע הפלות מלאכותיות וכ־40
אחוז מהמיטות במחלקות הגינקולוגיות תפוסות על-ידי
נשים הסובלות מתוצאות של גרידות שבוצעו בסימטות
אפלות ובאורח עצמי. קשה מאד להשיג בפרו אמצעי-
מניעה נגד הריון, שהם נחלתן הבילעדית־כימעט של נשים
מהמעמד הבינוני. רק 20 אחוז מנשי פרו עובדות בשכר,
המגיע רק ל 46-אחוז משכרם של הגברים.
רוב הנשים הפמיניסטיות בפרו הן נשואות, בגילים
שבין 30ל־ .50 לרובן רקע פוליטי שמאלי או קאתולי-
ראדיקלי.
נשים צעירות יותר אינן נוטות להשתתף במאבק
הפמיניסטי. הן רואות בפמיניזם מוצר־יבוא אמריקאי מובהק,
המטפל בשיטתיות רק בסימפטום בודד אחד של
בעיית־ד,ניצול .״המאבק ׳החשוב באמת הוא המילחמה
באימפריאליזם, לצד הגברים הפרואיים, שגם הם קורבן
לניצול.״

חיים ברעם

חבותה הנ דסה
האמדיסאיססאמס״
ה שותפה בבניית
ש רו תהת עו פ ה
של חי ל־ ה אווי ר
בנגב בונ
גם שוות צבאיים
בלוב, סעודיה ויוון

האויב

בידי הבריגדיר גנרל בן לואים) .ג׳ונסון,
איש חיל־ההנדסה של צבא ארצות־הברית,
היה ער לעובדה שרבות מחברות ההנדסה
והבנייה הגדולות של ארצות־הברית,
חוששות להשתתף במיכרז לבניית שדות-
התעופה בישראל. הסיבה לכך היתה פשוטה:
כמעט לכולן יש חוזים או עבודות
במדינות־ערב. בעליהן של חברות אלה

לבניית

ב״ליגה הלאומית״ האמריקאית
שדות־תעופה, למיכרז.
אותם, שעל אף קשריהם עם מדינות-
ערב ביקשו להשתתף במיכרז, חששו כי
עובדה זו תהיה להם לרועץ. ואכן, הגנרל
ג׳ונסון הזהיר, כי הצעותיהן של חברות
הקשורות עם מדינות ערב ״תיבדקנה
בקפדנות מרבית. לא נבחר מישהו שאינו

המחיר המשוער הראשוני של עלות שגי
שדות־התעופה בנגב.
כאשר פורסמו, כעבור כחודש ימים,
תוצאות המיכרז, לווה הפירסום בהודעה
רישמית של מישרד ההגנה האמריקאי,
כי ״המיכרז נמסר לחברות שאינן מעורבות
בחוזי־בנייה בעולם הערבי.״
והנה, בהיוודע תוצאות המיכרז, הסתבר
כי ההודעות לא היו כל כך מדוייקות.
לפחות אחת החברות האמריקאיות, המש תתפות
בתאגיד הבונה את שדות־התעו־פה
בישראל, מעורבת כיום בצורה פעילה
ונרחבת ביותר בחוזי־בנייה בעולם הערבי.
והמדובר אינו בבניית מחנות־נופש, בתי-
מלון או טחנות־קמח. זוהי חברה העוסקת
בבניית שדות־תעופה צבאיים, שמהם
עלולים יום אחד להמריא מטוסים שיפציצו
את שדות־התעופה שאותה חברה עוסקת
בבנייתם בנגב. או ההיפך. השאלה
היא רק מי יקדים את מי.
פנייה לשוק האזרחי

מסלולי תוחב

זוהי הצורה המודרנית שבה נעשית
כיום כבישת מסלולי שדות־תעופה:
מכונות פיזור וכבישה ענקיות, שרוחב כל ׳אחת מהן
כשבעה־עשר מטר, נעות בזו אחר זו על המסלול כשמשאיות

^ עם סיפקו האמריקאים רק את
הנשק לצדדים הנלחמים במיזרח-
התיכון. עכשיו הם בונים לכל צד גם את
שדות־התעופה. מה שנשאר הוא, שבעתיד
הם גם יילחמו בשביל כל צד,״ התלוצץ
השבוע מהנדס אמריקאי הנמצא בישראל.
הוא היה אחד מעשרות עובדים אמריקאים
העוסקים כבר שבועות אחדים בשלבים
האחרונים לקראת תחילת בניית
שני שדות-התעופה, שארצות־הברית התחייבה
לבנות עבור חיל־האוויר הישראלי
בנגב.
רוב אותם עובדים מועסקים בידי חברות
אמריקאיות, שקיימו ומקיימות קיש-
רי־מיסחר עם מדינות־ערב, הנמצאות בחזית
העימות עם ישראל. אין בכך כל
פסול. בשעתו קבע שר־הביטחון עזר
וייצמן, כי ״אין אנו מטילים חרם כלכלי
על חברות אמריקאיות או אחרות,
הסוחרות עם מדינות ערב.״
אף על פי כן, בעת שמישרד ההגנה
האמריקאי הוציא את המיכרז, שקרא לחברות
האמריקאיות להציע את שירותיהן
לבניית שדות־התעופה בנגב, הציבה ממשלת
ישראל מיגבלה אחת על המשתתפים:
אף קבלן אחד או חברה אחת לא
יוכלו לבוא לישראל אם הם מבצעים אותו
סוג של עבודה צבאית במדינה ערבית.
בתדריך שניתן בניו-יורק, ב* 20 באפריל
השנה, לנציגי החברות, שביקשו להש תתף
במיכרז, הופיע מי שהיה אז הממונה
על הפרוייקט מטעם הפנטאגון, בריגדיר
גנרל ג׳יימס ג׳ונסון (שהוחלף בינתיים
13 -1

מספקות להן כל הזמן את חומרי הריצוף. מכונות מסוג זה,
שכמותן עוד לא נראו בארץ, מתכננים הקבלנים האמריקאים
להביא. עבורם זוהי עיסקה של זהב: גבוהות ככל שתהיינה
ההוצאות, הס יקבלו רווחים בשיעור קבוע מסכום ההוצאות.

חששו, כי מעורבות בבנייה־צבאית בישראל
תקלקל להם את החוזים השמנים
בעולם הערבי. כתוצאה מכך לא ניגשו
אפילו מרבית חברות ההנדסה, המובילות

שדה עדה, ירון
רצוי כמה תתף להן

לישראל.״ בעיקבות הודעה זו פרשו
חברות גדולות נוספות מכוונתו להש במיכרז
השמן, שעשוי היה להבטיח
נתת מהעוגה של מיליארד דולר —

כך ייראה נמל־התטופה
הבינלאומי החדש של ירדן,
שייקרא טל שם המלכה המנוחה, טליה, לכשתושלם בנייתו. חברת

^ די להכין את הרקע, שיצר מצב
פרדוכסאלי מעין זה, יש צורך לבחון
את הרכב המערכת שהקימו האמריקאים
לצורך הפרוייקט, של בניית שני
שדות־התעופד. עבור חיל-האוויר הישראלי.
האמריקאים
נטלו את המשימה על עצ מם,
תמורת התחייבות ישראל לסגת מ-
שדות-התעופה שלה שבעציון ובעיטם אשר
בסיני, מסיבה פוליטית טהורה. כיוון שהנסיגה
חייבת להתבצע תוך שלוש שנים
מיום חתימת הסכם השלום, הם רצו להבטיח
שלא תהיה שום דחיה במועד זה.
האמריקאים חששו — והם הודו בכך
במפורש — שאם יתירו לישראל לבנות
את שדות־התעופה בעצמה, עלולה ישראל
שלא למלא את חלקה בהסכם, בטענה
כי השדות החדשים אינם מוכנים, ולפיכך
אין היא יכולה להרשות לעצמה לפנות
את השדות הישנים.
ביצוע המשימה הוטל בידי מישרד־ההגנה
האמריקאי על חיל-ההנדסה של צבא
ארצות־הברית. זה הטיל את ביצוע הפרוייקט
על האגף הצפון-אטלנטי שלו, שמיש-
רדיו נמצאים בניו-יורק. חיל־ההגדסה האמריקאי
הוא האחראי להשלמת הפרוייקט

ההנדסה האמריקאית טאמם, שהיא חלק מהתאגיד הבונה את
שדה־התעופה ברמת מטרד, שליד מיצפה־רמון, טבור חיל־האוויר
הישראלי, תיכננה ומפקחת טל בניית שדה־התטופה הירדני.

והוא שיצטרך למוסרו בבוא היום לחיל־האוויר
האמריקאי (לא הישראלי!).
בידי חיל־האוויר האמריקאי נמצאת ה־אחריות
הכללית לפרוייקט. שכן, באופן
רישמי, יועברו שדות־התעופה, לכשיוש למו,
מידי חיל־האוויר האמריקאי (המייצג
את הפנטאגון) למישדד־הביטחון הישראלי,
שיעבירם לחיל־האוויר של צה״ל. זוהי
הסיבה לכך שבראש המישלחת האמריקאית
בישראל נמצאים שני אנשי צבא
בכירים המפקדים על הפרוייקט: בריגדיר
גנרל הרטאנג, האחראי לפרוייקט בתל-
אביב וקולונל ג׳ק גילקיי, איש חיל-ההג-
דסה האמריקאי, שהוא ראש הצוות המתכנן
והמבצע.

הפיקוח והניהול על בניית שדות־התעו-
פה מהצד הישראלי, נמצאים בידי צוות
שהוקם במיוחד למטרה זו על־ידי מיש־רד־הביטחון
וצה״ל, הנושא את השם מיג־הלת
שדות־התעופה. הניהול ־הכללי של
מינהלה זו הוא בידי מישרד־הביטחון
והממונה על הפרוייקט מהצד הישראלי
הוא תת־אלוף משה בר־טוב, נווט לשעבר
בחיל־האוויר, שהועלה לדרגה זו כדי
שיהיה מקביל בדרגה לראש הצוות האפריקאי
בישראל.
ראש אגף הבינוי של חיל־ד,אוויר,
הוא האחראי על תיכנון שני הבסיסים.
למרות שראש הפרוייקט הוא צבאי,
הרי גופו הוא אזרחי כולו. לצבא האמריקאי
אין די אנשי מיקצוע כדי לתכנן,
לנהל ולפקח על בניית שני בסיסי אוויר
כה גדולים, שלא לדבר על בניית הבסיסים
עצמם. לכן, כפי שמקובל אצלו מאז
ומתמיד, פנה הצבא האמריקאי אל השוק
האזרחי, כדי שזה יציע לו, מלבד חברות
קבלניות שיבצעו את העבודה הפיסית
בשטח, גם מומחי תיכנון, ניהול ופיקוח.

בלי ניסיון קודם 1צורך זה הוציא מישרד ההגנה האט־
* ריקאי שלושה מיכרזים. מיכרז אחד
הוצא להקמת קבוצת־ניהול, שתסייע בידי
חיל־ההנדסה האמריקאי בניהול הפרוייקט,
כולל פיקוח על התיכנון והביצוע וכן תדאג
לכל מחסורם של עובדי החברות האמריקאיות
בארץ, מדיור ועד מזון, בידור
ומחבורה.

השוה הסעודי

זהו דגם למרכז תחזוקה למטוסי
חיל־האוויר הסעודי, שהוצע
על־ידי חברת טאמם לצבא הסעודי, שעימו נמצאת החברה,
שני המיכרזים האחרים נועדו לשתי
קבוצות תיכנון וקבלנות נפרדות, שכל
אחת מהן תתרכז בבניית בסים אחר, ה אחת
בבניית בסיס רמת מיטרד, שליד
מיצפה רמון, והשנייה בהקמת בסיס עובדה,
שליד אילת.
תוצאות המיכרז עמדו להתפרסם, עלפי
ההודעה הרישמית של חיל־ההנדסה
האמריקאי, ב־ 15 במאי השנה. כשהגיע
מועד זה ותוצאות המיכרז לא פורסמו,
פנו כמה מהמשתתפים במיכרז לאנשי
חיל־ההנדסה בניו־יורק. אלה טענו כי הם
מצידם כבר השלימו את העבודה, וכי
תוצאות המיכרז נשלחו לוושינגטון, לאישור
מישרד־ההגנה, ושם מעכבים את פיר-
סומו.
עיכוב מעין זה אינו מקובל בארצות-
הברית ומעורר מייד גל של שמועות והח-
שדות. ואומנם, כאשר פורסמו תוצאות
המיכרזים באיחור של יומיים, החלו מייד
רינונים על מה שהתרחש מאחרי-הקלעים
של מישרד־ההגנה האמריקאי במשך יומיים
אלה.
במיכרז של קבוצת הניהול זכה תאגיד

שאנשיה פועלים עכשיו בישראל, בקשרים הדוקים. טאמס, שהיא
אחת מחברות־ההנדסה הגדולות בעולם, התמחתה בבניית שדות־תעופה.
צילוס זה פורסם רישמית בחוברת הפירסום של החברה.

של שלוש חברות, שהוקם על בסיס של
שותפות מלאה, תאגיד זה הנקרא מסא,
ראשי־תיבות של מנג׳מנט ספורט אנד
אסושייאיטס. החברה הגדולה בתאגיד היא
חברת לסטר נייט משיקאגו, חברת ניהול
ידועה וותיקה המעסיקה כ־ 900 עובדים,
שהיא אומנם בעלת ניסיון בעבודות של
ניהול ופיקוח, אך לא בנושאי בניית שדות־תעופה.
החברה לא ניהלה ולא פיקחה
מעולם על בניית בסיסים של חיל־אוויר
כלשהו או בניית שדות־תעופה אזרחיים.
מפעם לפעם היא הועסקה בהרחבת שדות-
תעופה אזרחיים בארצות־הברית (בעיקר
בנושאי כבישים וגשרים שבהם יש לה
ידע רב) אך אין לה כל ניסיון מחוץ לגבר
לות ארצות־הברית בתחום זה.
החברה השנייה בגודלה בתאגיד הניהול
היא קבוצת א. אפשטיין, אף היא משי-
קאגו. זוהי חברה המעסיקה כ־ 400 עובדים
ועוסקת בדרך־כלל בתיכנון ובפיקוח
על ביצוע של פרוייקטים תעשייתיים.
גם לה אין כל ניסיון בבניית שדות-
תעופה. משימתה העיקרית היא לדאוג
לדיור העובדים האמריקאים ולריווחתם,

מה שמכונה בפיהם ז-נ 0קק1£6 511״.1
נשיא החברה הוא ריימונד אפשטיין, מראשי
קהילת יהודי שיקאגו ומגדולי התורמים
למגבית שם. בנו, דויד אפשטיין,
משמש כסגן־נשיא.
החברה השלישית בתאגיד היא חברת
פופ אוואנס ורובינס מניו־יורק, המעסיקה
צוות של כמאה וחמישים עובדים. היא
עוסקת בעיקר בתיכנון של חשמל ומכונות
וכן מערכות תת־קרקעיות לחשמל,
מים ודלק.
גם חברה זו לא ביצעה מעודה עבודה
בסדר גודל של ניהול ופיקוח על בניית
בסיס־תעופה מלא. לאנשיה אין ניסיון
בבניית בסיסים בסדר גודל זה שיש
להקים בישראל.
למרות היותה החברה הקטנה ביותר
בתאגיד, מונה נשיאה, גץ רוביגס, כאח ראי
מטעם התאגיד לפרוייקט. נראה כי
מינוי זה נעשה בזכות הקשרים שהיו לו
בעבר עם הצבא האמריקאי. בזמנו הוא
חיה קשור לביצוע עבודות של מערכות
תת־קרקעיות בוויאט־נאם וקנה את עוכתוצאה
למו
בחוגי הצבא האמריקאי
מכך. הוא ביצע עבודות עבור הצבא
האמריקאי, אבל בעיקר באיזור ניו־יורק*.

התורם שמכיר

0636)38 8 , 8311)11 4)3618
8 3 4 3 1 3 1 6 3 3 3 0 6 ?301111165, 833)11 4 )3613

?0)1 83)133, 83)133
£1 0 6 3 6 1 3 3 , 83)138

£1 0661)1, 88)133

ושימת

רשימת הלקוחות הריש־מית
של חברת טאמם מפרטת
את הלקוחות שיש לה במדינות ערב ואיזה סוג עבודה ביצעה

עבורן. הרשימה כוללת את נמל־התעופה הבינלאומי עליה ושדות־תעופה
כפריים (הכוונה לצבאיים) בירדן; את שדה־התעופה הצבאי
וילוס בלוב, את בסיסי־התעופה בערב־הסעודית, ושלושה בסודאן.

* * אחרשאך אחת משלוש החברות
• י המרכיבות את תאגיד־הניהול לא עסקה
בעבר בניהול פרוייקט בסדר גודל זה,
עוררה זכיית התאגיד במיכרז תמיהה בחוגים
מיקצועיים בארצות־הברית. בין החברות
שניגשו למיכרז הניהול היה מיספר
לא מועם של חברות שהן בעלות ניסיון
עשיר בפיקוח על תיכנון והקמה של
בסיסי-אוויר גדולים.
כמה מבעלי אותן חברות ניצלו את
קשריהם עם אנשי הצבא האמריקאי בניו-
יורק כדי להשיג הסברים לתוצאת המיכ-
רז, שנראתה תמוהה בעיניהם. אותם אנשים
טוענים כי נאמר להם מחוגי הצבא
האמריקאי שחיל־ההנדסה המליץ על תאגיד
אחר שינהל את הפרוייקט, אלא ש המלצה
זו נדחתה בוושינגטון, שם נפלה
ההחלטה הסופית, תוך התייעצות עם
גורמים ישראליים.
אותם מתחרים שהפסידו במיכרז תוהים
אם ייתכן שממשלת-ישראל לחצה על
ממשלת ארצות־הברית להעניק את מיכרז
הניהול לחברה שבה שותף ריימונד אפש טיין,
תורם נכבד למגבית, המכיר אישית
את ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין,
ושהיה בין מקבלי פניו, כשזה ביקר בשי-
קאגו לפני כשנה, באחת מטיסותיו לאר־צוודחברית.
בידי
המתחרים אין שום הוכחה לכך
שממשלת ישראל היא שהכריעה לטובת
תאגיד מסא. זכות הווטו היחידה, שהיתד.
שמורה לישראל על בחירת חברה בידי
הצבא האמריקאי, היא מסיבות ביטחוניות.
אם אכן היתה מעורבות לטובת קבוצת
אפשטיין ושותפיו על־ידי ממשלת־ישראל,
אין ספק כי סיבות ההתערבות לא היו
דווקא ביטחוניות.
(המשך בעמוד )44
_ 19י

ו הגי ד ה
מאת יגאל לביב

עלה!

איצטדיון חדש בי ח של
מאחרי מאבק הדתיים נגד מיקום ה*
איצטדיון בשועפאת מסתתר רצונם לקבל
את השטחים להקמת שכונות דתיות. ה
אינטרסים
הכספיים של חברות״בנייה
דתיות מפעילים את קנאי אגודת-ישראל.
המקום הנוכחי נקבע על״ידי ראש
עיריית״ירושלים, טדי ק ולק, כיוון שפני
השטח מאפשרים לבנות איצטדיון בלי
שינוי תוואי-הקרקע, וההשקעה קטנה
יותר. עד כה הוצאו כבר, על עבודות
תיכנון והכנה 20 ,מיליון לירות. השלמת
האיצטדיון במקומו הנוכחי תעלה כ200-
מיליון לירות. העתקתו למקום חדש תעלה
מיליארד לירות במחירי היום, שכן
אין עוד מקום שבו קיימים פני־קרקע
כה נוחים, ויצטרכו להקים מיבני-פלדה
בהשקעות-ענק עבור המושבים.
העתקת המקום תדחה את הקמת ה פרוייקט
בעשר שנים לפחות.

מושכים

לישראל

עובדי

מודעה זו פורסמה בשבוע שעבר ב״ניו-יורק טיימס״ ,והיא קוראת למהנדסים
שונים ולארכיטקטים לחתום על חוזים לעבודה בישראל. המודעה פורסמה מטעם
תאגיד הניהול האמריקאי לבניית שדות-התעופה בנגב. ההצעה היא לפחות ל18-
חודשים, שכן זו תקופת המינימום לעבודה בחוץ עבור אמרקיאים, לשם קבלת פטור
ממס״ההכנסה האמריקאי.

*•0 )1 £5500131 קק 1(83089601801 $0

£1£ח 1 33ם££א

ללא צבא
קו לי!

פי פ ה

דת או ביזנס

הי שראלים
מעדיפי ם
ם ל 111ת פאר
נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה
מראים, כי בתקופה
השנה גדל ב( 25£-לעומת אותה תקופה
אשתקד) מיספר הישראלים, אשר לנו
במלונות בני חמישה כוכבים בישראל.
באותה תקופה גדל מיספר לינות התיירים
במלונות של חמישה כוכבים ב״*16.5
בילבד.
במקביל ירדה לינת הישראלים במלונות
של ארבעה ושלושה כוכבים, אולם
עלה ב 35£-מיספר לינות הישראלים בכפ־רי־נופש.
מיספר
לינות הישראלים במלונות של
חמישה כוכבים בתקופה זו היה 84.2
אלף. מחיר לינה אחת הוא אלף לירות
בערך, כך שבתקופה זו בילבד הוציאו
הישראלים, על לינות במלונות של חמישה
כוכבים 84.2 ,מיליון לירות.
המקום המועדף על-ידי כלל הישראלים
היה טבריה, ואחריה אילת וים־המלח.

עדז אפריל 13091618 שמינואר ״י 6

..א מ 3ל י
לצאת

רוצה
מ ״ ספן ״

חברת-ההשקעות האמריקאית-ישרא-
לית ״אמפל״ ,הקשורה בקבוצת ״בנק
הפועלים״ ,רוצה למכור את חלקה ב-
מיפעל-הפורמאיקה ״ספן״ .״אמפל״ מח זיקה
במחצית המניות במיפעל והיא רוצה,
תמורת חלקה, בסכום שהשקיעה בשעתו,
שני מיליון דולר.
גם השותף השני במיפעל, מישקי עמק-
הירדן, רוצה למכור את חלקו.

0117£075ח£

אל תתרגש יותר מדי מפשיטות־המכס
ומס-ההכנסה. זה אמנם לא-נעים כאשר
תופסים אותך, ואם אתה נעצר — זה
עוד יותר גרוע. אך נראה כי בזה מסתיים
הכל.
פשיטות״הקומנדו של מחלקות־החקי־רה
של המכס או מס-ההכנסה הן המכ)ס

סימום שהאוצר מסוגל לו. אם עברת
את השלב הזה, כימעט שאין חשש כי
165x61 8 . *01961 81 £55001016$, 100.
תועמד לדין, או כי תזכה בטיפול מיוחד
8041 $ 0 0 5 1016) 03110031 , 100 .ח 3181 נן
לאחר מכן אצל פקיד״השומה שלך.
1א 0 ) 31ק ) 0ם ח 303 8 0 )1 0 0 0 6 1 0 5 1״ ? 0 0 8 , £
הסיבה: למס־ההכנסה והמכס אין
כלל כוח-אדם לעבודות השוטפות. גם אם
אירעה לך תאונה, ונתפסת על-ידי יחי-
דת-קומנדו, סבול בשקט את העניין, כי

3 0 355קזטסץ 011 .15((3
רע 0 ) 1ק
לכל 10
צפויז סו ח
0 1030
נוסף.
ז$ו}1אינך
> ק 8 0ק ס|רח 3ח ץ 01 15) 381, 168 0ץ) 1 01 168 11* 109 61510ז 3ק6300018 3 16
אינך מאמין! בבקשה: הדיך וחשבון
״! 801 01 168 קו 168 130)1 3 0 6 163 1018103110031 |0 168 0 0 16351(11
האחרון של מבקר״המדינה, מיספר , 29
ו 1116 01 0ץ )!3ץ6*6).16( 0 ** 168 01 051
בעמודים 453 והלאה, מתאר מה קורה
לתיקים שהוגשו כבר לבית-המישפט.
!.קקנ130396)0601 $1״ 8 (1.6518 01 8(6010* 0101[ 3 , 1550013165< 1(0
בשנת 1977 הוגשו 1729 תיקים, מהם
.ק!<01961 8) £550013165, 1 0 0 08110081,100( 1016 3005 1(30 0!516
הופסקו ההליכים ב־ 868 תיקים, תוך הס)
ק 111־** 6 305 81 8 0 66105 , 100.ק ( 30)1 ? 0 10 3551513006 16(!*0
£)06116010)6, £ 09:066) 109, 00051)001100 ! £

כם עם הנתבע ותשלום קנס מצידו. בבתי־ו 1303960״1(30 801
המישפט המחוזיים נידונו רק 26 תיקים,
.ק ק 5 0 361( 15 10 63565 (31 0 **1 01 001100( 00051 1(3 0 165190( 166 (10 1(0
מתוך 43 שהוגשו. במיקרים רבים חוייבו שילמו הנידונים
1 6 אותו 316 088 )15 3 ) 6 ,ו 8 )1ו 0ו66 10־
10 ) 166
ולא! 0110
קנס**!09 ,
לשלם 501!)11
x06)18006)1ץ
ולא נעשה להם דבר. מדובר במיקרים של
:ץ) )0101)00)0 5 10 1 0 5(£091088 1(3 0 06118015( £ 1(66(169 5(83
קנסות בעשרות אלפי לירות, וגם במיק-
רים של קנסות קטנים. באותם מיקרים
בודדים, שבהם הוצאו פקודות-מעצר על

אי-תשלום קנס, הן לא בוצעו.
התיקים שהוגשו בשנת 1977 הם, אולי,
עשרה אחוזים ממיספר הנתפסים בע•

בירות מס־הכנסה. מיספר התיקים שנידונו
הוא פחות מחמישה אחוזים ממיס-
9ח 1ק 1ק •
פר התפיסות שנעשו ושפורסמו. מסתבר
כי הסיכון של חיוב בבית־המישפט קטן
• 50118
מאשר הסיכון בנסיעה במכונית.

£073 זו^ 0ח•£

£83£א 61א• 01711 £

הסיבה העיקרית לרצון הבעלים למכור
את המיפעל היא הריווחיות הנמוכה
על ההשקעה, בהשוואה לתשואה מרכישות
צמודים, וגם הבעיות של הפועלים
השכירים.
״ספן״ רכש לפני כשנה את המיפעל
״תבור״ של אליהו סחרוב, תמורת
החלפת מניות. בימים אלה מנסה ״ספן״
למכור את ״תבור״ למשקיעים מטנזניה,
שהגיעו ארצה.

עי ר־ הסר סי ם ־ סוף
בימים אלה הוציא כונס״הנכסים הרשמי צו-פירוק לחברת ״שרקו ווסטרנס
אינבסטמנטס״.
חברה זו הוקמה לפני שש שנים, תוך צהלות אנשי מישרד״התעשיה, באמצעות
המשקיע זאבבד און, שהקים עיר־סרטים בהרי״הגדה. העיר פעלה כמה חודשים
ונסגרה, כאשר כל ההשקעות, בעיקר הלוואות ומענקים ממשלתיים, ירדו לטמיון.

10* 1ח • £1£07
5ח££א 61א£
ז6״\0ק6
9חו 1ו• 1191

01־• 001111

016111:31 וו0־ו!/ן ח•£
15ח 16ח 3 \>6ק •

41 חט 07ט מז • 3
3א££א 61א£

6 )11316 00051 )16) 81100 8 0 )1ו 15 0 0 0 010ץ 0 0 !1דו 0ק ק 7 6 6 0
3 0 !6 )1ק ו 10 ) 166 010 ) 1031100 ) 893 )) 1:09 1615 18-100016 0 0 8 0 000
! 15) 381 18 10 )189ס ! 355190)0801

1 1ח116ו1ז3נן9, 06 חו 01 81311־60101־011

/\1£8 £ו1 £5500ח 0קקע 5זע!£1 1\1£<3£1ז
!\1.¥. 10007׳<1ז 9 ¥0״011 51., 1\16־100 01111

/£ו״ 1ז! 0 * 6קוח * 6זוווסדוס שקס 031ף 6ח 6 3ז 6 3״ ״

הקריאה לעזור לישראל
18 חודש לפחות

הכוסצבעל חיי ד
ב תו אי םללא מקד
שר התקשורת

מחיקת הצבע
תיפסק בעוד חודשיים
ישודרו בצבע סרטים מיובאים
1נכות, ודרוש ציוד בקיע
]8האיכות הנדרשת
^ ₪יסיף: מנכ״לדן *
י ד, הריע א
^ השר מו ד עיו
וי 3@ ₪ 81עימת חו

1־.ישרא־ 1לקראת יהתקשו־ז
שיחות
1רליך ו־

1חק מודצי ^
האוצר מר שמו
יסי משרדו.

י ז 1 ₪ ₪מ ב חיני ם

וז ג 8נ-יי ם.

־ ,ד מ ־ עטהד & ס

^ התק שו ד ^

בשלב הראשון

בעיקר סרטי המו
אים, ואחריהם — גם ד
ח׳* -י־לווידד ו •

מבצע תשלומים מהפכני!

חברת סילורה מכריזה על מ בצ ע״ הכנ ס צבע לחייך״ — תכנית ת שלומים גמישה,
בתנאים ללא תקדים — שיאפשר לך להנות תוך 3חודשים משידורי׳הצבע, ה מ תוכנני ם
בישראל ולהפוך לבעליו של מקלט טלויזיה צבעונית משובח.
.מ בצ ע״ הכנ ס צבע לחייך״ מציע לך א ת מבחר מ קל טי הטלויזיה הנודעים של סילורה
במחירים יוצאי דופן ובתכנית ת שלומים חסרת תקדים. להלו מספר דוגמאות: מספר התשלומים
התשלום החדשי

סה״כהמחיר
בתקופת המבצע
המחיר הרגיל

10,000

44,500

61,600

45,600

61,600

47,000

61,600

סוג המקלט
תשלום במזומן

מסך ענק ״26

14,500

מסך ענק ״26

12,600

5,500

מסך ענק ״26

9,000

׳ 3,800

״ 26 עם שלט רחוק
ושעון קוורץ דיגיטלי

16,500

12,000

52,500

72,600

מסך ״22

13,500

9,000

40,500

55,273

המחירים אינם כוללים מע״מ

מבצע״ הכנ ס צבע לחייך״ מכיל שפעאפשו־ויות והצעות נו ספו ת(ביני הן לדוגמא
אח ת שהתשלום הראשון בה 4,450ל״י ואחרת שהתשלום החדשי שלה 1,930ל״י
בלבד).
הזדרז והכנס ל אח ת החנויות המ שתתפו ת במבצע ו״שים יד״ על מקלט טלויזיה
משובח של סילורה בתנאים המת אי מי ם לאפשרויות שלך.
תו קףהמב צע עד 10בספטמבר בלבד,

סי דו ר ה

טל1יץ יה ו * ל ד| 11 דו-7*1יהח״ ס * כסד-תסריזז

שירותיאחיחת׳ אחריות

קבלת המקלט עם התשלום האחרון

רשימת תחנות ההרשמה למבצע ״הכנס צבע לחייך״:
לכבוד תלפיות 718211/1 ,־.02

חיפה: הנמל 660911 , 40־ . 04 ירושלים: איזור התעשיה,
פילורה — כפר מפריק 912205/6־ .04 באר־שבע: קרן קיימת 39123/4/5 , 39־.057
תל־אביב: הארבעה 266113 , 8־. 03
אזור: אלקטרו רדיו, יצחק . 16 אשדוד: טל סטאר, רוגוזין ; 29 פטרול גז, הראשונים . 111 גבעתיים: גיסטנר מנחם, רח׳ כצנלסון . 150 זגרון יעקב: דיקר שלמה.
הרצליה: רדיו סוקולוב .53 חדרה: גמיש ; חשמלית, הרברט סמואל ; 66 רדיו שומרון, הרברט סמואל . 8חיפה: סלון הגל החדש, הנביאים ; 3סלון חשמל
יוסף, הרצל : 8עמי כל, צפת ; 3קרייצמן אמנון, הנביאים : 21 שופ סנטר, הנביאים . 16 יפו: כל אלקטריק, שד׳ ירושלים ; 35 פינדר, שד׳ ירושלים . 28 ירושלים:
אלקטרו בית, יפו ; 72 ליאור צדזק, שמאי ; 23 זיק אור, יפו ; 30 יחזקאל שור, יפו ; 115 מאור, דורות ראשונים ; 3מגדל אור, הלל : 23 רדיו לוי, שמאי ; 17 רוני שור,
יפו ; 115 כל בו ויזיה, ק.ל.ט ; 31 .דנים, יפו . 50 רפר־פבא: רדיו רון, ויצפו . 35 כרמיאל: אחים סט. לוד: פאוזי, הרצל .68 מעלות: בוחבוט, מרכז מסחרי. נהריה :
גולדשטיין, שדרות געתון ; 4סלון אבגיל, הרצל ; 53 פינת האלקטרוניקה, הרצל ,51 נם־ציונה: א.ק. אלקטרוניקה, וייצמן . 14 נצרת: דאהר, רח׳ פאולוס. נתניה: סלון
קסם, הרצל ; 30 רדיו אלחוט, שד׳ וייצמן ; 5תל אור, שמואל הנציב . 15 פתח־תקוה: אלקטרו טבל, ההסתדרות ; 13 רדיו אלי, ההגנה . 12 פרדם־חנה: דיגלס, דרך הבנים . 10
קרית־אתא: אחים סייג, דרך חיפה ; 11 אלקטרו הנרי, העצמאות ; 68 זיני שמוליק, חנקין ; 1כגן מאיר, מרכז מסחרי חדש ; סלון הבנקים, זבולון. קרית־כיאליק:
תל־קול, קרן היסוד ; 78 רדיו סולו, קרן היסוד .27 קרית־ים: תל קול, שד׳ ירושלים ; 15 לב הופמן, ככר נמיר ; רוטשטיין, לימון . 1קרית־מוצקין: אלקטרו
רהיט, מרכז מסחרי חדש תל קול, השופטים . 5רמת־גן: כל אלקטריק, ניאליק .76 רחובות: חזי שרות, בית הפועלים .4תל-אביב: אמינות, אלנבי ; 97 אליאס, ה׳ באייר
; 20 אלעזר אלקטרוניק, ברודצקי ,43 רמת־אביב ; חיימוביץ, אלנבי ; 109 יצהקי, בילינסון ; 5רדיו הכוכב, המלך ג׳ודג׳ ; 91 שרותי שיין, אבן גבירול . 192

הקפד לדרוש חוזה קניה רשמי של חכרת סילורה למכצע ״הפנס צכע לחייך״.

פילורה כע״מ
קיבוץ כפר מסריק
ד.נ. ישרת
אנא, שילחו לי את כל הפרטים
על תכנית ״הכנס צבע לחייו״.

) 11*11111ב עו ד נו

סימון וייד: סלס מול הסלזטיה
כיצד נראית נשיאת הפרלמנט האירופי בנעלי-בית? סימון וייל
(בתמונה מימין, כשבעלה מגיש לשולחן) נוהגת לאכול את ארוחת
הערב מול הטלוויזיה. מאז נבחרה לתפקידה הרם, נוהגים היא
ובעלה, אנטואן, המכהן כמנהל־כללי של חברת הטייס הלאומית
הצרפתית, לעקוב אחרי קרבותיה המילוליים של וייל עם מתחריה
הפוליטיים מעל המסך הקטן. וייל, שהיא גם שרת־הבריאות בצרפת,
עתידה לרשת את ריימונד בר כראש־הממשלה הבאה, החלה את
חייה המשותפים עם אנטואן כעקרת־בית. ב־ ,1951 חמש שנים לאחר
שנישאו, כבר היתה אם לשניים (בתמונה משמאל) :ז׳אן, היום
עורך־דין, וקלוד, שהוא היום רופא. לא היו לה כל אמביציות פוליטיות,
אם כי זיכרונותיה המרים ממחנות הריכוז הנאציים עוררו בה
תודעה חברתית חזקה ודחף עז לעשיית צדק. ב־ ,1957 כשסיימה
את לימודיה באוניברסיטה, בחוגים למישפטים ולמדעי־החברה, החלה
לעבוד כעוזרת לשר-המישפטים. זו חיתח התחלת הקאריירה המז הירה
של האשה היפהפיה, ירוקת העץ והגאה, שלפני כמה חודשים,
כשהסידרה שואה עוררה גל של תגובות מסתייגות ולגלגניות בציבור
הצרפתי, התנדבה לבוא לאולפן הטלוויזיה כדי לענות על שאלות הקהל.

מרגוט זואג״ר:
לארוסה הנוקר
למרות שמלהגים אחרי ראש ממשלת
בריטניה, שהיא קשוחה יותר
מגבר, מתגאה הבעל, דנים תאצ׳ר
(בתמונה משמאל, עס

גיון מוזר:
לשיר בלי דלק
לא רק היהודים נוהגים לאגור:
הזמר האמריקאי ג׳ון דנוור רצה
להבטיח עצמו מפני מחסור בדלק,
והכין מלאי עצום של בנזין, שלפי
חשבונו עשוי היה להזין את מכונית
הפורשה שלו במשך כמה שנים
טובות. במפולת שלגים באספן טובע
,המחסן. דנוור יצטרך לשיר על-
ריק.

רעייתו),

שאותה היד החובקת את ידו ומנהיגה
את בריטניה הגדולה, היא
המטגנת את דגי הקיפרס המעושנים
לארוחת הבוקר שלו. בני
הזוג תאצ׳ר נשואים באושר כבר
יותר מ־ 30 שנה, מחלקים ביניהם
את התפקידים בצורה ברורה: היא
בפוליטיקה, הוא בעסקים, למרות
שהיום, בגיל ,64 יצא דנים לפנסיה
חלקית בעוד שמרגרט, הצעירה
ממנו, נמצאת בשיא פעילותה.
מר תאצ׳ר נחשב לאדם בעל הומור,
חן רב, אך משולל כל תאוות־פירסום.
גם כשמציעים לו מחוות
של כבוד, בגזירות סרטים באירועים
חגיגיים, הוא מסרב .״הניחו
את האורות לאשתי,״ אומר בעלה
של ראש־הממשלה.
העו ל ם הזה 2191

פאות מאסם מ״גיווס: א1י 11111 פשוטה
אם יש בעולם שם חופף לזוהר, הרי זהו שמה של פארה פואסט מייג׳ורם, המלאך של צ׳רלי,
שינחת השבוע בישראל. תהיה זו הפעם הראשונה שכוכבת י קולנוע תגיע לכאן לפני שיגיעו סרטיה —
כבר עשתה ארבעה — אם לא מתחשבים בסרטי הטלוויזיה. למרות תדמיתה המדהימה, היא אוהבת
להיראות טבעית ומרושלת .״אני מברישה את שערי בכיוון הפוך״ (בתמונה העליונה) היא מגלה.
״אני לובשת את בגדי הפרטיים לתמונות הפירסומת (בתמונה למטה, בג׳ינס ובחולצות ספורטיביות) ואוהבת
ספורט וחיות (בתמונה למטה מימין, עם הכלב שלה) .בסך הכל אני נערה פשוטה, בלי דרישות מיוחדות.״

העולם הז ה 2191

2 13

א1111־ םבע 1ל ם

סופיה לורן בת דד 44 נתפסה על חם (בתמונה, עומדת משמאל,
כשהיא מסוככת בידיה על חזה) ,כשרחצה בלי חזייה בעת חופשה

באיים האנטיליים. היא לא ידעה על מציאותם של צלמי־עיתונות,
שהנציחו את המראה הלא־שיגרתי בעדשות טלסקופיות. הסיבה לכך
שעקבו אחריה בעת החופשה הן השמועות העקשניות על גירושיה
מבעלה, המפיק קרלו פונטי. את רוב ימי החופש הקדישה לשני בניה
ולמסע פירסום לסיפרה האוטוביאוגרפי, הנמכר כלחמניות טריות.

סאיז ח ב : ,האסטרולוג!׳בא את הו&יוזזה
בת ,19 מתנשאת לגובה של 1.70 מטר, בעלת עיניים בצבע אגוז, שוקלת 46 קילוגרם. נתונים
מרשימים אלו שייכים לקנדית לואיז רובי (בתמונה למעלה) ,שהתגלתה בלי בגדים על־ידי צלם־
דוגמניות שטען :״אם כך היא נראית בלי בגדים, חבל להלבישה!״ התוודתה לואיז :״האסטרולוג שלי
אמר לי, שצרפת תביא לי מזל והצלחה.״ לכן באה לצרפת מאוטווה, כדי לחפש מזל ומצאה אותו מהר.

גזא! ?:111
״אין תגובה ר
כמה עיתונים בריטיים מפרסמים
סיפור על רומן בין ג׳ואן קנדי
(בתמונה למעלה) -,אשתו של הסנ טור
טדי, החיה בנפרד מבעלה,
ויונתן אייטגן, חבר פרלמנט בריטי
(בתמונה מימין) .אייטגן בן וד 36
ידוע כבעל לשון משוחררת, לא
הכחיש את הרומן, אך טען כי עבר
זמנו. ג׳ואן התרתהו :״אין תגובה!״

רובינשטיין ורוסטרופוביץ : ,אהובת החייט
על מה משוחחים ארתור רובינשטיין (מימין) ,מסטיסלאב רוסטרו־פוביץ׳
ופרנסואה רייכנבאך (משמאל) עם גאלינה וישנסקייה, רעייתו
של רוסטרופוביץ׳ (משמאל)? אחרי שהבמאי רייכנבאך עשה שני
אהבת החיים ורובינשטיין בוונציה, וסרט
סרטים תיעודיים,
על רוסטרופוביץ /ייתכן שהוא מתכנן סרט גם על גאלינה.
הענל ם הז ה 2191

אגשים

יצחק

כאשר עמד

רבץ בהתמודדות על ראשות־הממשלה,
פירסם עז ר ויי צ מן
״חוות־דעת רפואית״ ,שבה גי לה
פרטים על התמוטטותו של
רבין במילחמת ששת־הימים,
עת כיהן כרמטכ״ל. וייצמן טען
אז כי ביגלל מיקרה זה אין
רבין יכול לכהן כראש־הממש־לה.
מתברר כי רבין לא שכח
זאת לווייצמן. היום הוא מגדיר
את וייצמן כ״ד״ר עזר וייצמן,
הידוע עתה יותר כשר־הביט־חון.״
מיקרה
בלתי־נעים אחר
אירע בעת ביקורו של וייצמן
בעיריית עזה, כאורחו של
ראש־העיר רשאדאד ־ ש א ־
זדה. באמצע השיחה בין ה שניים
נשמעה התפוצצות. אב־שי־הביטחון,
שליוו את וייצמן,
זינקו ממקומם, אולם עד מהרה
התגלה כי לא היה זה מיטען-
חבלה. אחד מטכנאי צוותי־ה־טלוויזיה
הרבים, שמילאו את
החדר, צנח על שולחן זכוכית
גדול. הזכוכית התנפצה לרסי סים׳
בהשמיעה קול רעם. וייצ-
מן מיהר לקרוא אליו את הטכ נאי,
שלא נפצע כלל, ואמר לו:
״אתה רוצה להיות מאושפז ב־בית־החולים
בעזה?״

שר־הפנים, הד״ר יום!?
בורג, התוודה לאחרונה בחוג
סגור של מקורבים :״מנחם
כנין, נמצא לעיתים קרובות
תחת השפעת גלולות. פעם הוא
לוקח גלולות־מרץ, ופעם הוא
לוקח גלולות־ארגעה. הצדה
היא שכאשר הוא מקבל החל טות,
אי־אפשר אף פעם לדעת
תחת השפעת אילו גלולות הוא
נמצא !״
שמע זאת אחד הנוכחים
ונזכר מיד באימרה דומה, ש נהג
לומר היו״ר הראשון של
הכנסת, יוסף שפרינצק, על
מי שהיה בזמנו שר־החינוך,
ז ל מן ארן :״רק יום אחד
בשבוע הוא משוגע. הצרה היא
שאף פעם אי־אפשר לדעת ב איזה
יום.״

1כיוון שכך, נזכרו בעוד
אחת מהברקותיו של שפרינצק
המנוח, שיום אחד פרץ מחדרו
בצעקות :״הצילו ! הצילו !״
נזעקו אליו ידידיו ושאלו :״מה
קרה?״ אמר להם שפרינצק :
״אסון גדול! יש לי משל, ואין
לי נמשל...״
81 היחסים בין שר־החק-
לאות אריאל שרון לבין שר־המישפטים
שמואל תמיר
אף פעם לא הצטיינו בחמימות
יתרה. כל אחד מהשניים אמר
על רעהו דברים שגם שונאים
מושבעים נזהרים מלומר זה על
זה. אבל לאחרונה הצטננו ה יחסים
ביניהם עוד יותר וכל
זה ביגלל מה שאירע בעת
שיחות ועדת־האוטונומיה, ש נערכו
בחיפה לפני כמה שבו עות.
אריק שרון היה השר
היחידי מבין חברי הצוות היש ראלי,
שהביא עימו לחיפה גם
את רעייתו, לי לי. לילי הסבי רה
את הצטרפותה לבעלה ב נימוק
:״כשאני על ידו, קל
לו יותר לחשוב.״ שר־המישפ־טים
הביא עימו את מזכירתו
נורית חפץ, שהפכה יועצתו.
יום אחד, אחרי הדיונים, יצאו
חברי הצוות לסעוד באחת ה־מיסעדות
שעל הכרמל. תמיר
איחר להגיע למקום. כשנכנס
לבסוף למיסעדה, בחברת מ עצתו
היפהפיה, הוא פנה לעבר
השולחן של אריק ולילי, שם
היו מקומות פנויים, ושאל או תם
:״האם אתם לפני או
אחרי?״ הוא התכוון, כמובן,
לשאול אם הם סעדו כבר או
לאו. תחת תשובה החזיר לו
אריק :״ואתם? אתם לפני או
אחרי?״ תמיר הנעלב פנה
והתיישב ליד שולחן אחר.
׳ 8העיתונאי כ רו ףנאדל
היה נרגש מאד בשובו לארץ
מביקור בארצות־הברית, שהיה
ביקורו הראשון שם. התלהב
נאדל :״שלושים שנה רימו
אותנו ! שלושים שנה סיפרו
לנו על ׳הגולה הדווייה׳!״
שני עיתונאים אחרים
עומדים להפגין השבוע את

״אתם לפני או אחדי?״ ש אל אריק שרון
את ש מו אל תמיר ומזכירת*

ן 1 1ן 1ן היה אחד האורחים בשבוע־האופנה שנערך במלון ״הילטון״ בירושלים בשבוע
שעבר. עבור קולק, כמו עבור שאר האורחים החשובים האחרים, ערכו המציגים 1 תצוגות״אופנה פרטיות בחדרי התצוגה שלהם• קולק נראה כשהוא יושב ליד דוגמנית בשם דורין,
שלבשה בגד״ים, מייד אחרי שהציגה אותו לפניו. אחד האורחים בתצוגה קרא לעבר דורין :״תפתי
אותו.״ דורין נטלה תפוח״עץ, שהיה מונח בתוך סלסלת־פירות על השולחן, הגישה אותו לטדי ואמרה
לו :״זו רק התחלה ״.בתמונה למטה נראה קולק כשהוא ממשש בידו שימלת״עור שהציגה לפניו
הדוגמנית חנית. טדי קיבל הסברים ממנכ״ל המיפעל שהציג את בגדי העור, גיי פולופ, ואמר לו:
״בגדי עור כאלה יפים אפשר לייצר רק בירושלים, אז אולי תפתחו כאן בית-חרושת?״
הכישרונות הגסטרונומיים של הם
לכל דיכפין. השניים,
קינן ורידי מנוסי עומדים
לקחת ביום השישי הקרוב את
מיטבח מיזנון בית־העיתונאים
בתל־אביב תחת חסותם, ולב של
את כל הארוחות שיוגשו
באותו יום לאורחים שם, תמו רת
תשלום, כמובן. בעל המיז־נון,
אבנר זילכרברג, מתכוון

עמוס

להפוך את העניין למסורת,
להציע שבכל יום שישי יבשלו
שני עיתונאים אחרים את ה*
-ארוחות במיסעדתו.

1!1״||1111 | 1

שר־התעשייה הופיע לשבוע־האופנה יחד עם שורה ארובה של עוזרים ויועצים
1 1 111 111 ועם רעייתו (יושבת לידו) .דוגמניות רבות ניגשו לפת, על פי בקשת הצלמים,
בדי שהוא ימשש את הדגמים שלהם, אולם פת התעלם מקירבת הדוגמניות אליו. רק כאשר אמר
לו אחד מידידיו :״אדוני השר, הפכת להיות פחדן,״ השיב לו פת :״זה לא חוכמה, אשתי נמצאת איתי.״
העולם הזה 2191

8 1דויד גולן, מנכ״ל
הבנק הלאומי הראשון, על ה אינפלציה
:״אינפלציה אינה
מתה מזיקנה וגם אינה מתא בדת.
כדי לחסל אותה, צריך
להרוג אותה!״
! 8המנהל הכללי של תדירן,
אלקנה כספי, חזר הש־

בוע ממוסקווה, שם עמד בראש
מישלחת-ישראל באליפות־העד
לם לנוער בחתירה בדוגית כפו לה.
היתה זו הפעם הראשונה,
מאז שנת 73׳ ,שספורטאים
צעירים מישראל הורשו להי כנס
למוסקווה. שלוש המת חרות
הצעירות, בנות ה־, 16
הן אירים קרבי, סיגל בן־
נון ועדינה כהן. אירים היא
בתה של שולמית קרבי ש בשנות
ה־50׳ היתה אחת הטני־סאיות
הטובות בישראל.

215

מרשימותיו
עול מב קר
מ ס עדו ת
הפעם היה בחברתי אורחן
מצרפת, ידיד ותיק ומבין1
גדול בארוחות וביין. המסע־ן
דה זכתה למחמאותיו, ובמיד י
חד הביע פרנסוא את התפע־
|לותו מיין ״פטיט ם ירה״|.
]זהו יין אדום חדש ומעולה׳
| של כרמל-מזרחי, והוא הת־ן
אים נפלא למנה העיקרית
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה
)אמרלה״ ,גם הוא יין שול־ן
חני אדום משובח. אני מט־
|ליץ על היינות האלה בפגי
וכל אוהבי היין הטוב. כדאי
״לכם לזכור את השמות^
החדשים האלה.

פטיט

מה מבינה שולמית אלוני
בשרותי חשאיים. ומה מבין
מאיד עמית בזכויות־האזרח?
; הש״קן יהויזז בדקן
כמעט שכח שלפני שנתיים
כיכב בסרט שסיפר על שני
בחורים שגנבו כסף באופן
קבוע מבנק ישראל בשיטות
מתוחכמות. השבוע, כאשר קיבל
מיברק מגרמניה, שבו נתבקש
להתייצב שם מיד להופעת הבכורה
של הסרט, שאל למה
כל כך מאוחר ניזכרו בו. על
כך השיבו לו, שבגרמניה נית־פסו
בימים אלה שני גנבים
שגנבו כסף מבנק גרמני, ממש
לפי התסריט של ברקן, ולכן
יש עתה סיכוי שהסרט ילך שם.
ברקן לא היסס ויצא מיד לגרמניה.
הרקדן
משה אפרתי,
מנהלה של להקת קול ודממה,
שונא נסיעות לחוץ־לארץ, אך
בכל־זאת נאלץ לנסוע מדי פעם.
כאשר הגיע השבוע לניו־יורק,
גילה לתדהמתו שאבד לו התיק
שהכיל את הדרכון, האשרה

צה בכל שנה את האמנים ה ישראלים
הרבים השוהים בחוץ־
לארץ. אחרי שהפסל גולוי
שוורץ והציירים יעקב אגם
וג׳ורג׳ שמש באו מניו־יורק,
והצייר שלמה קורן הגיע
מאמשטרדם, הודיע הפסל
מגשקה קדישמן לידידיו
שהוא נוסע לחוץ־לארץ. כאשר
נישאל מדוע דווקא עכשיו,
השיב :״צריך לפגות מקום לכל
האמנים שהגיעו לכאן לחופשה.״
1 ושאלו
אם הוא יהודי. קסקוף
השיב בחיוב אך ציין כי גדל
בסביבה לא דתית לחלוטין ואין
לו כל קשר ליהדות. כאשר
השיב בשלילה על השאלה אם
היה לו בר־מצווה, תפסוהו
החסידים בשימחה וערכו לו
טקס בר־מצווה בנוסח הרבי מ־לובאביץ
.״מזל שלא שאלו

לי שיעור אחד. אני כבר מרגישה
כאלופה באקדח.״
! 8מוכתר עין הוד, אי ־
צ׳ה ממכוש, טוען כי מאז
הופיע בתוכנית הטלוויזיה
תשע בריבוע, אינו יודע מנוח.
אחרי התכנית טילפן אליו חייט
חיפאי שטען כי מגיעות לו
מאיצ׳ה 350 לירות. הכיצד?

! 8נגן הג׳אז הבינלאומי,
צ׳יק קוריאה, שהגיע ארצה
למסע הופעות, סיפר כי
בתקופת עוניו היה מנגן בחתונות
יהודיות ולכן עד היום הוא
אוהב את המוסיקה היהודית.
קוריאה, המסרב בדרך כלל להקלטות
פומביות של תכניתו,
נעתר לגלי צה״ל, אחרי ש־אמרגנו
האמריקאי, צ׳רלי
פישמן, סיפר לו שגם הזמר

פייה
וטינטה אמילה
מיטיבים את האדוחות

1מתחרז עם ״סדר״) .אמה של הדוגמנית־
׳ י י ׳ י • *יי• • דיילת מיכל אדר, הגיעה לביקור בארץ ממקום מגוריה שבז׳נבה• פאולה דאגה מאד לבתה, שנעצרה על־ידי
תמישטרה בעיקבות ידידה, קברניט ״אל״על״ עקיבא פרסמן .״טיל-
פנתי בכל יום לארץ, וראשי התפוצץ מדאגה. לבסוף החלטתי לבוא
ולראות את מיכל במו עיני ״,סיפרה האם הנרגשת. מיכל אדר
החליטה להוציא את אמה לבלות קצת, והשתיים נראו במסיבה.

שזזדשק
מ ^ ז81

*17-1

י פה ׳וקן1

הזמרת, מודדת תכשיט, שאותו לקחה

עיניה כמתנה לגרייט, נטיכת מונקו, לשם
יצאה לסידרת״הופעות לפני הזוג הנטיכותי. יפה הגיעה לארוחת-
צהריים, שערכה לכבודה חברת״ביטוח, שביטחה את הצרידות
המפורסמת של הזמרת. אם תאבד יפה את צרידותה, היא תקבל
חצי מיליון לירות תבין ותקילין מחברת הביטוח, שבה היא מבוטחת.
מוקד 216

והכסף שהיו לו. אפרתי טילגרף
מיד לידידיו בארץ ואלה המציאו
לו תוך שעות ספורות
העתקים לכל מיסמכיו האבודים.

חברת־הכנסת שולמית
אלוני בילתה סוף־שבוע באילת.
כאשר נשאלה שם מה
דעתה על דבריו של חבר-
הכנסת מאיר עמית, שאמר
בראיון בעיתונות, כי אינו יכול
לעבוד איתה, השיבה :״הוא
צודק. אני לא מבינה בשירותים
חשאיים, והוא לא מבין בזכו־יות־האזרח.״

הקיץ הלוהט מביא אר־

פול סיימץ, בעת ביקורו בארץ,
נתן רשות לגלי צה״ל
להקליט את תכניתו והיה מאד
מרוצה מהתוצאה. האמריקאי הסופר

דייוויד קסקוף, אשר כתב
בין היתר את הספר על ג׳וזן?
קנדי, שהה בארץ לאיסוף
חומר עבור כתיבת ספר חדש
בהוצאת הניו־יורק נויימ,נז, על
תעשיית היהלומים הבינלאומית.
קסקוף סיפר כי כאשר ביקר
לצורך כתיבת ספרו זה במרכז
המיסחר היהודי ליהלומים ברחוב
47 במנהטן, עצרו אותו
ברחוב חסידי הרבי מלובאביץ

אותי אם עשו לי ברית מילה.״
אמר קסקוף.
81 כאשר ערכו יוסי גד־עוני
ועמום אשרוב את
מדריך בידור ובמה, לא שיערו
כי גם חברי־כנסת עשויים למצוא
בו שימוש. השבוע הסתבר
להם שח״כ שמעון פרס נעזר
במדריך שלהם ופנה במכתב
אל עשרות אמנים בארץ, שבו
ביקש ״לסייע בחילוצה של
המדינה מהמצב הקשה שלתוכו
ניקלעה מאז עלה הליכוד ל־שילטון:״

1את חופשת־הקיץ שלה,

בילתה כאן השחקנית ז׳דמן
אוניקובסקי, שעזבה את התיאטרון
לטובת לימודי בימוי-
קולנוע בהולנד, יחד עם בעלה,
הפסל דני צינסטד. דני החליט
ללמד את ז׳רמן לירות
באקדח לצורך הגנה-עצמית.
השניים ניראו פעמים אחדות
בפתח־תקוה, שם נימצא מיטווח
מיוחד לצורך זה. כאשר ניש-
אלה ז׳רמן איך היא מרגישה
כיורד״ השיבה :״בעצם הספיק

החיייט טוען כי לפני שלושים
שנה הזמין אצלו איצ׳ה מכנסיים,
אותן לא בא לקחת עד
היום. רק כשראה החייט את
ממבוש בטלוויזיה, נזכר כי זה
הלקוח שמכנסיו עדיין נמצאים
בחנותו. הוא טילפן לממבוש
ודרש ממנו לקחת את המכ נסיים
בריבית של מאה אחיז.
אוהדי קבוצת הכדורסל
של מכבי תל־אביב התלוצצו
השבוע כי המשבר סביב הת פטרותו
של שגריר ארצות-
הברית באו״ם, אנדרו יאנג,
הביך את כדורסלן הקבוצה
שחום־העור, אולסי (אלישע)
פרי .״הוא לא יודע עכשיו עם
מי להזדהות,״ אמר אחד מהם,
״עם הכושים או עם היהודים?״
עלבון פומבי ספג 8 השבוע כתב ידיעות אחרונות
בוושינגטון, דון כן־ישי. ב מהלך
מסיבת־עיתונאים שנערכה
עם דובר מישרד-החוץ ה אמריקאי,
בפרשת אנדרו יאנג,
הציג בן־ישי שאלה שהכעיסה
את הדובר, שסרב לענות ל שאלה
והגדירה כ״אווילית״.
העו ל ם הזה 2191

^ עיית דותגובה־לעלכון חוזרת ומעסיקה אותי
• • מדי פעם, כפי שהיא מעסיקה, ודאי, רבים בלבאבט
לוהט וחמום־מזג זה. נדמה לי ששיתוף הקוראים בלבטים
ובחיפושים שלי אחר פיתרון שפוי של הבעייה עשוי
לשמש מעין מורה־נבוכים בג׳ונגל הזה ששמו יחסי־אנוש.
נתחיל בדוגמה פשוטה, בסיסית ובנאלית־כימעט. מה
עליך לעשות, למשל, כאשר מישהו קורא לך ״חמור״,
בנוכחות אנשים שיש לך עניין כלשהו בחוות־דעתם
עליך? לפני אתה מאבד את שליטתך־העצמית ומכנים אגרוף
בפרצופו של מעליבך, בוא נבדוק יחד כמה אלטרנטיבות
שטויות.
(א) אם מעליבך חזק ממך, אתה יכול להעמיד פנים
כאילו לא שמעת או כאילו כוון העלבון למישהו אחר
בסביבה.
(ב) אתה יכול להשמיע ציחקוק עצבני קל, ולרמז
בכך שאינך נטול חוש־הומור, ואתה יודע שיריבך לא
התכוון ברצינות לטענתו.
(ג) אתה יכול להתחמק מתגובה על-ידי תרגיל רציונליזציה
קטן, שהרי מה אמרו לך בסך־הכל? בכינוי
״חמור״ התכוונו לומר לך, בדרך מטאפורית, שאתה עובד
קשה כמו חמור (חרוץ, נאמר) ,שאתה עקשן כמו חמור
(במילים אחרות: אתה אדם עיקבי, ויודע לעמוד על
שלך) ,ושמתעללים בך כמו בחמור (זאת אומרת שאתה
בעצם אזרח ממוצע וממושמע) .בנקודת־תצפית זו לא

ב ר 111בסקי

אבריה האינטימיים של אם, אחות או בת היריב, וציון
הוראות־השימוש בהם, ניתן, ללא מאמץ מיוחד, לעבור
לחילופי סטירות, יריקות, דחיפות קלות, ראסיות, בעיטות
באיזור המיפסעה, שבירת בקבוק טמפו (שדווקא ברגע
קריטי זה מסרב משום־מה להתפוצץ מעצמו) ואולי אפילו
איומים ברטוריקה פיסית, על־ידי שימוש באולר שנועד
לקילוף מלפפונים ותפוזים.
בכך, כמובן, לא נסגר העניין. גם אחרי שהקהל
הצליח להפריד בין הניצים, נשאר כר נרחב לפעולות
נקם ותגמול. אתה חותך לו, למשל, את צמיגי המכונית
בלילה חשוך, והוא שורף לו את בית־המלאכה• .אתה
מייפה את כוחו של איש העולם־התחתון ללמד אותו לקח,
והוא משחיל רימון לדירתך דווקא בשעה שאתה צופה
במבט או בתן עוד מבט בחברת בני־מישפחתך. דברים
כאלה כבר קרו, אם אתם עוקבים אחר הכרוניקה המיש־פטית.
כאזרח
הגון וכאדם שפוי אינני יכול להמליץ על ויכוחים
העוברים לפסים של אלימות פיסית. יחד עם
זאת, כמי שעוקב בעניין רב אחר דקויות ומורכבויות
הסלמת המאבקים (במישור הבינגושי, הבינלאומי והביג-
אישי) אני בהחלט יכול להבין איך מ״חמור״ ו״אידיוט״
אפשר להגיע להטלת פיצצת־אטום.
בעצם, בינינו לבין עצמנו, אין לי שום, דבר נגד
פעולות־תגמול. לפעמים אין דרך אחרת להבהיר ליריב

ודלקת

בוונובסק׳ מראמוץ:
!1נ!ח בשלום עד מישנב
חדוהסיס ובדה אות1ו
גתשנונת שנתית 11

11־אמוץ דבחנובסקי:
פאואויט המטפס באמצעות
ציטטות אנציקלופדיית עד בתפי
ענקים, ושאין לו מה רומו

נשאר לך, נדמה לי, אלא לומר ״נכון מאד. אתה צודק
ואולי אפילו להגיד ״תודה״ לאיש המדבר בשיבחך
והמשתתף ברבים בצערך.
(ד) אם אתה מעריך ומכבד את עצמך, אם אינך נזקק
לאישורם של אחרים לגבי הערכתך העצמית ואם אין
לך ספקות לגבי עצם היותך בן־אדם — אתה יכול
להתעלם מבורותו של האיש בתחום סיווג המציאות
והגדרתה, ולהמשיך בדרכך, כאילו לא קרה דבר. איש
שאינו מצליח להבדיל בין חמור לאדם — אתה יכול
לומר לעצמך בשלווה סטואית — הוא או קצר־רואי,
הזקוק לעזרתו של אופטומטריסט, או יצור מסכן, הסובל
מחזיונות־שווא והזקוק, אי-לכך, לטיפולו של פסיכיאטר.
(ה) אם אתה חושד, לעומת זאת, שהאיש התכוון
להשפילך בעיני ידידיו ואם, כאדם תרבותי ומחונך,
אתה שולט בעצמך ואינך מתפתה לקחת את החוק בידיך
על־ידי הכנסת אגרוף לפרצופו המושתן — עדיין נותרה
בידך האפשרות לבקש סעד מישפטי ולהוכיח לעולם
כולו, באמצעות עדים־מומחים (זואולוגים, ביאולוגים,
פסיכולוגים, אופטיקאים) כי הנך בן־אדם, ולא חמור,
כטענתו של הנאשם.

ב בחרת להגיב על העלבון בדרך זו — אין ספק ש־
׳ י אתה אדם הגון ואזרח למופת. הזמן. שגזלת מבית־המיישפט,
והכספים שהוצאת על פרקליטך הממולח, לא
היו לשווא. הוכחת לכולם שאנו חיים במדינת־חוק, ומיל־חמתך
על כבודך שנפגע לא תישכח במשך יומיים־שלו־שה
לפחות.
יתכן, אומנם, שמישהו יצביע עליך בבית־קפה ויאמר
בקול רם ״הנה החמור שהגיש תביעה נגד אדם שקרא
לו חמור,״ אבל במיקרה זה אתה יכול להגיש תביעת-
דיבה (על פי חוק־לשון־הרע) גם נגדו. מה זה פה י
הפקרות?
עד כאן פיתרונות שפויים לבעיית התגובה-לעלבון.
אבל מה קורה אם אתה נמנה, כמוני, על חמומי־המוח,
שאינם מצליחים לשלוט ברוחם כאשר מישהו קורא
להם ״חמור״ בפומבי? גם במיקרה זה עומדות לפניו
כמה אפשרויות לתגובה, שאותן כדאי, אולי, שנבדוק יחד.
(א) תשובה מאופקת כגון ״אידיוט אחד. אני לא
מדבר איתך יותר !״ מרמזת על נכונותך לצמצם את
הסיכסוך ולסגת פחות־או־יותר בכבוד מן המערכה.
(ב) ״אתה בעצמך חמור!״ היא תשובה משוללת דמיון,
והפאסיביות שבה אינה תורמת הרבה להתפתחות הדו־שיח
המרתק.
(ג) ״אביך!״ או ״עשה אותך!״ היא, לעומת זאת,
תשובה אגרסיבית, התורמת תרומה נכבדה להרחבת ממדי
הקונפליקט, משום שיריבים רבים — ובעיקר הפרימיטיביים
שביניהם — מתייחסים ביראת־כבוד מוגזמת להוריהם,
והרמז הדק ביותר כאילו חמור הביא אותם לעולם
בפירוש פוגע בכבוד־המישפחה (ועל כבוד־המישפחה אנ שים
כאלה מוכנים, אם לא לההרג, לפחות להרוג).
(ד) תשובה תוקפנית יותר, כמו ״לך תזדיין בתחת,
חת׳כת ליכלוך מסופלס!״ תזכה אותך מייד בשתי נקודות
אצל קהל־המאזינים, משום שבמכה אחת הטלת ספק
בגבריותו, בבריאותו ובמצבו הסניטארי של יריבו. מנקו-
דת־זינוק זו, אפשרויות התגובה ותגובות־הנגד הן בלתי-
מוגבלות כימעט.

שלג זה כבר יכולים הצופים, שנתקהלו לחזות בד,צ־גת־הרחוב,
להתחיל לשפשף ידיים בהנאה. תוך פירוט

ב רי ס

ה בי קנ ד ת
״״׳ דן בן־אמוץ
בהתאם לעיקרון שד חופש־התגוכה,
מארח ״העולם הזה״ את תגובתו של
הסופר על בתבת־כיקורת שהופיעה
כ״הארץ״ ,פרי עיטו שד יורם ברונוכסקי.

את הצדק הבסיסי שבמדיניות ה״עין תחת עין״ .או ״עין
ואוזן תחת עין״ .מי שמלבין פני אדם ברבים אינו רשאי
לצפות שלא ילבינו את פניו הוא ברבים או לקוות שיריבו
ישלם לו אך ורק במטבעות שבהן הוא עצמו השתמש. אם
מישהו יורק בפניך, אתה בהחלט רשאי לסטור על פניו.
אם הוא קורא לך ״דגנראט״ ,מבלי שיטריח את עצמו
לנמק את קביעתו, אתה בהחלט רשאי לקרוא לו ״זונה״,
גם אם אין לך הוכחות חותכות לטענתך.

ן כלל העתיק של ״אל תעשה לאחר את השנוא עליך׳
י •הוא המיבחן העתיק והפשוט ביותר לבדיקת מוסריותה
של התנהגותך והתנהגות הזולת. ובהקשר זה השאלה ״מי
התחיל קודם?״ היא בעלת חשיבות מכרעת. אין דומה
היורק־בפני-היורק למי שירק לראשונה.
וכאן, אחרי הדיון בדרכי־התגובה לעלבונות פשוטים,
אני מגיע סוף־סוף להתכתשות הפרטית שלי עם חמור
נושא־ספרים ששמו יורם ברונובסקי, מוג־לב קטן המסתתר
בפחדנותו השפלה מאחרי השם יוחנן רשת, במדור
לסקירת ספרים בעיתון הארץ.
ובכן, ברשימה של כעשרים שורות קובע ברונובסקי
חד־משמעית שה״אספרי״ שלי הוא ״הגידול המסליד ביותר
שהצמיח מתוכו הג׳ונגל ה(ארצי) ישראלי״; שאני ״התוצר
המלאכותי והמאולץ ביותר של ההווי המקומי״ ;
שההומור שלי הוא ״חברה׳מני־דבילי״ ! שעיקר ספרי
החדש הוא ״געגועים מחונחנים לזיוני־אשתקד״ ; שספרי
״מדיף צחנה של זיעת־זקנים שקשה לעתים לעמוד בה״ !
שאני אדם ״אומלל״ שגוו ״שפוף״; ושכדאי ״לספוד לזקן
הזה המתחזה לילד״ ולומר לו ״תנוח בשלום על מישכב
זיוניך העבשים ופדה אותנו מתשפוכת שנתית זו של
עילגות מדובללת, מעוררת לסרוגין רחמים ומיאוס״ .וכל
זאת מבלי שהשרץ המחליא הזה, הפאראזיט המאוס המתקיים
מנבירה-וכירסום־עכברי ביצירותיהם של אחרים, יטריח
את מוחו הפגום לנמק, ויהי אפילו קביעה אחת
מתוך שורת גידופיו הנקלים.
היו אתם, הקוראים, חבר־המושבעים שלי, ואמרו לי
אם תהיה זו תביעה מוגזמת מצידי לבקש שאדון יוחנן
רשת, אליאם יורם ברונובסקי, יסביר לקוראי הארץ
למה אני גידול מסליד ותוצר מלאכותי? מדוע ההומור
שלי דבילי? איזה קטע או קטעים מתוך ספרי מדיפים
צחנה של זיעת־זקנים ולמה? מתי התחזיתי לילד? מתי
נזדמן היוחנן הזה למישכב זיוני העבשים? (אפשר להאשים
אותי בכל מיני מעשים פרברסיים, אך מנקרופיליה
ומישכב עם נבלות׳ כמוהו אני בכל זאת נקי) .ולבסוף
למה, איך, איפה ומדוע כתיבתי היא תשפוכת של עיל-
גות מדובללת?
האם החילזון המבחיל הזה, המתקדם על גבי הריר
שהוא מפריש בעיתונות, אינו תופש במוחו הפגוע שעל-
ידי שילשול גידופיו הבלתי-מנומקים הוא הפקיר את
עצמו לגידופים דומים, ואף חריפים מהם? הרי עכשיו
אני רשאי, על פי כל כללי ההגינות, להכריז ברבים
שהגמד המכוער הזה, פוצה את פיו כדי להעלות־גרה מילה
לאטינית מגנזכי הלקסיקונים שעליהם הפרברט הזה
מאונן מדי לילה, הוא בסך-הכל אימפוטנט גופני ורוחני,
שהקינאה מעבירה אותו על דעתו הסתורה. ומה,
רבותי חבר־המושבעים, ימנע ממני מלטעון בפומבי
שאחותו זונה, ארוסתו מופקרת, תחתוניו צואים, וריח
גופו הגאנגרני מבריח מעליו את כלבי השכונה? למה
שלא אספר באיזה תככים שפלים, תחינות מבישות
(המשך בעמוד )44

7ן. 2

א רי א לי

0£1^ 5מ־וו 0

זו לא רק מכונית, זה סגנון חיים:
סיטרואן מגדולי יצרני
המכוניות בעולס,המייצר
800,000 כלי־רכב בשנה,
משלב במכוניות המיוצרות
על־ידו טכנולוגיה
אבנגארדית(המיחדת את
דגמי סיטרואן) עם נוחות,
איכות, בטיחות ועיצוב.
נוחות מערכת מתלים
הידרופנאומטית(בלעדית
לסיטרואן) ,המאפשרת
לכל גלגל בנפרד להצמד
לקרקע בכל מעמס,
בצורה מושלמת הגורמת
לנסיעה חלקה ונוחה ללא
תנודות.
מושבים רכים ונוחים
במיוחד, שפע של מקום
לנהג ולנוסעים.
תא מטען מרווח ונוח
לטעינה ופריקה.
עוצמה מנוע מקורר אויר,שקט
ודינמי בעל הספק של 59
(או)0קא 8אמין וחזק
בנסיעה גם בדרכים קשות
ומרחקים ארוכים.
עוצמת המנוע מבטיחה זינוק
מהיר, עקיפה בטוחה
ומהירות מקסימלי ת 150

בטיחות
לא לחינם זכו דגמי ה0 5 -
בפרס הבטיחות. המערכת ההידרופניאומטית
הבלעדית לסיטרואן
מעניקה למכונית יציבות
ורכות בנסיעה בכל תנאי
דרך ומעמס.
מערכת בלמי כוח עם 4
מעצורי דיסק (מערכת
כפולה) מבטיחים עצירה
מושלמת.
המרכב הקשיח מגן על
תא הנוסעים.
הנעה קדמית, שיטת היגוי
משוכללת ושדה ראיה
רחב מוסיפים מימד חדש
של בטיחות לנוסעים.
עיצוב עיצוב אלגנטי אירודינמי
המעניק למכונית בנוסף
למראה ספורטיבי גם
ניצולת טובה יותר של
המנוע הודות להקטנת
התנגדות האויר בעת
הנסיעה.

דווי לובי 1ם ד־ןיבע ״ מ

מפיץ סיטרואן בי שראל.
מחיר מחירים מפתיעים
הנמוכים ללא כל השוואה
ממחירי מכוניות אחרות
בגודלן.
0131ק 0 . 8 . 8
כולל— חגורות
בטיחות אוטומטיות —
צמיגים רדיאלים — שעון
זמן קוורץ — מושבים
קדמיים נשכבים.

החל מ ס
! 3 5 0. 5ל י
בולל מ.ע.מ<
0 . 8 31133

כל הנ״ל ובנוסף,
צבע מטלי — חימום שמשה
אחורית — מד סיבובי מנו ע-
פנסי הלוגן

החל מ סע
381, 3ל״י
כולל מ.ע.מ.

אחריות ושירות
רשת מושכי
דוד לובינסקי גע״מ.
אחריות לשנה
ללא הגבלת ק״מ.
אספקה מיידית.
המחירים נכונים ליום 26.8.79

דוד לובינסקי בע׳ימ, תל־אביב: רח׳ שונצינו ,16 טל ;333214—6 .ירושלים: רח׳ הס ,3טל.228888,222666 .
סוכנויות: תל־אגיב: ב.ג. מוסדים ומפיצים בע״מ, רח׳ חרוץ ,12 טל ;03—331339 .חיפה: רכב הצפון בע״מ, שד׳ בן־גוריון ( 8שד׳ הכרמל),
י 04-538228 נתניה: לוינקופף הרמן, רח׳ שוהם ,4טל ;053—35081,053—37821 .באר־שבע: אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל 33210 .־057

אנ שי ם
מדוע נעלם הקהל כאשר
שידרו גלי צה־זל
מעיר הנוער?
! 8ראש עיריית תל*אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט מחפש
דובר חדש. דוברו הקודם של
צ׳יצ׳ ,עמיקם שפירא, עזב
את העיריה והפך דובר מישרד
האוצר. כאשר נשאל צ׳יצ׳ אם
לדעתו מקום העבודה החדש
של שפירא מהווה עבורו התקדמות,
הוא השיב ביובש :
״אצלנו שפירא מיצה את עצמו.״
צ׳יצ׳ הורה למישרד־הסירסום
שלו לפרסם מודעה במדור דרך
שיס על מישרה פנויה לדובר
ל״מוסד תל-אביבי״.

8המפיק אריה כהן,
שהפיק את הצגתו של יהונתן

גפן, קוראים לזה אושר, החליט
לפרוש מהפקת ההצגה המצליחה.
כהן, שהוא עתה בעל
פאב מצליח מחוץ לתל־,אביב.
יסיים בכך, כנראה, פרשת ידידות
עמוקה עם גפן. כאשר
התבקש בזמנו על-ידי יהונתן
גפן ׳להפיק את ההצגה עבד
כהשמלאי, אולם אחר כך נטש
את המיקצוע ועבר לתחומי־עיסוק
אחרים.

! 8בנה של ח״ב גאולה
כהן, צחי הנגכי, הוא לאומני
הקיצוני בדיעותיו לא פחות
מאמו. בראיון עיתונאי שנערך

עימו בשבוע שעבר טען צחי
כי ״הקשר שלי לשכם גדול
מהקשר שלי לתל־אביב, שבה
אני מתגורר עשרים שנה.״ כש־התבקש
להסביר מדוע הקשר
שלו לשכם חזק יותר, השיב:
״זה בגלל אונס דינה בשכם,
המעיד יותר מאלף מילים ש־ארץ־ישראל
כולה שייכת לנו.״
דד נוימן, שחקן
בית״ר ירושלים בכדורגל, החליט
להתפייס עם המאמן הלאומי,
עימנואל שפד, ולחזור
לשורות הנבחרת הלאומית,
כדי להשתתף במאמץ העליון
של הנבחרת להגיע לאולימפיאדת
מוסקווה .״אין השעה
כשרה למריבות,״ אמר דני,
שאביו, אשר עלה ארצה בגיל
,3היה מראשי בית״ר ירושלים.
׳ 8מנהל מרכז־הטנים בישראל,
יאן פרומן, שהיה
רופא־שיניים מצליח מאד וש־החליף
את הפרקטיקה הרפואית
בניהול המרכז, עסוק בימים
אלה באירגון טורניר-
טניס מיקצועני, הגדול מסוגו
שהיה בארץ. הוא ייערך ב־חול־המועד
סוכות, וסכום ה פרסים
שיחולקו בו יהיה 50
אלף דולר. בין המשתתפים
יהיו טניסאים מן השורה ה
ציפי
שביט

השחקנית, אוהבת מאד לצחוק, אך לא תמיד היא נמצאת במצבים מצחיקים.
השבוע נתקעה הבדרנית עם בנה בן ה־ 3בחדר־האמבטיה, אחרי שגילתה
לתדהמתה כי הדלת נשברה ומיאנה להיפתח. ציפי היתה צריכה להגיע לארוחת־צהריים במיסעדה, אן
תחת זאת טיפסה על החלון הגבוה בחדר־האמבטיה שלה ויצאה כדי להזעיק מסגר. אסף הקטן,
שנשאר לבדו, המתין בסבלנות, אך ביקש שתזרוק לו מוצץ ׳ ,כי משעמם לו מאד
שם. אחרי שעתיים חולצה ציפי שביט, ובמצב״רוח עליז הגיעה למיסעדה עם בנה, באיחור של שעה וחצי.

ראשונה בעולם הטניס ד,מיק-
צועני. פרומן, שהיה שחקן נב־חרת־ישראל
בטנים, ומאמן הנבחרת
הלאומית, מבטיח ש־טניסאים
מן הטובים בתבל
יבואו לתחרות. שם אחד ש הוא
כבר מוכן לתת הוא שמו
של היהודי־ההולנדי תום
אוקר, שזכה בטורניר לפני
שנה, ושינסה להגן על תוארו.
׳ 8שמואל ללקין, מזכיר
התאחדות־הספורט, עסוק
בימים אלה באירגון קבוצת־

הטניס של הפועל צהלה, ומשמש
כמנהלה. בין שחקני הקבוצה
נמצא ד ר חכים בן
ה־ ,21 שהוא טניסאי מעולה.
הוא השתחרר בימים אלה אח רי
שלוש שנות שירות בחיל-
התותחנים. שחקן נוסף הוא
יורם שימרון, כתב מבט
ספורט של הטלוויזיה. הקבוצה
נמצאת בצמרת הליגה ה ארצית.

:בעת הפיצוץ, שאירע
השבוע בעיר־הנוער, שידרו

גלי צה״ל מאולפנם שם את
התוכנית בואש אחד. התוכנית
הועברה בשידור חי, כש־האולפן
מוקף מאות בני־נוער,
שבאו לחזות בקריינים המגישים
את התוכנית לצעירים,
לפתע הבחינו השדרנים, משה

מורד, אורלי ינים ומיכל

גזית כי טיפין־טיפין הולכים
ונעלמים משימשת האולפן מרבית
הצעירים, שהיד דבוקים עד
אז לשמשות. כל זאת בעת ש מיכל
הגישה את פינתה, מיקי
הפריקית. מיכל הרגישה שלא
בנוח, סגרה לרגע את המיק רופון
ושאלה :״האם הפינה
גרועה כל־כך שכולם נעלמים?״
כאשר סיימה הסתבר שאיש
לא נותר לצפות בתוכנית. המגישים
היו מופתעים, עד שנודע
להם, מכתב התחנה, רפי
רש!ז, ששידר מניידת־השידור
שהסתובבה במקום, שהמדובר
במיטעני-חבלה שהתפוצצו, וכי
כוחות־ד,ביטחון מפנים את כל
עיר־הנוער. מפיק התוכנית
קו בי מידן קיבל אישור ממפקד
כוחות־הביטחון להמשיך
ולשדר, וקרייני התחנה המשיכו
במלאכתם עד תום התוכנית
ב־ 9בערב, כאשר הם הבודדים
שנותרו במקום אחרי
הפיצוץ — מלבד כוחות־הבי-
טחון, כמובן.

; 8האצנית אסתר שח־מו
רו ב ־ רו ט ובעלה פטר נוהגים
לקחת את בנם, י דון
בן ה־ ,5לכל האימונים בארץ,
ולרוב התחרויות באירופה. כאשר
באו לראיון בטלוויזיה, בתוכנית
זהו זה, סרב הילד להיפרד
מהוריו בשעת החזרה־הכללית.
לבסוף נמצא פיתרון
— מתחת לאחת המצלמות הונח
מוניטור גדול, וירון הסכים
לשבת ולצפות בו, כאשר הוריו
ערכו חזרה לשידור.
8הזמרים אריק אייג
שטיין ושלום חדך מספרים

ח1ה 0ן׳דף תח< גת ; 525־״

האחרון שם — גלגיליות הנקראות באנגלית רולר־סקייטט. הגלגיליות
הפכו מגיפה בעולם, וחתיכות רבות רוכשות אותן גם בארץ.
העולם הז ה 2191

הראשונה שהחלה בשיגעון זה גלוס״אנג׳לס היא הזמרת לינדה
רונסטאט, ידידתו של מושל מדינת קליפורניה, ג׳רי בראון. המיוחד
בגלגיליות אלה הוא שהנעליים מחוברות לגלגלים, שלא כמו
בסקטים הישראליים, שהם רק גלגלים הנקשרים לכל נעל ברצועות.

בתוכנית בוקר שבת בגלי
צה״ל, כי הנהלת היכל התרבות
לא תאפשר להם להופיע עוד
שם, מפני שהקהל האוהד, המגיע
להופעותיהם מטפס ברגעי
התלהבותם על הכסאות, מדליק
נרות וגורם נזקים לאולם.
השניים מספרים כי לגביהם כל
הוסעה היא מסיבה, בהשתתפותו
הפעילה של הקהל, וכי ה מטרה
היא, כפי שמגדיר אותה
אריק :״שהקהל ימשיך לשיר
גם כשאנחנו מפסיקים.״

ענק האלקטרוניקה
מיפו, ממליץ מאד
לרכוש בספטמבר
את הניידת
ו ה שוו ה מחירים ותמליץ גם אתה
*יאימאו הופיעה בארץ. נמכרת
הניידת של שרפ יותר מכל
ניידת אחרת 100,000 .הישראלים
שכבר נהנים ממנה אינם יכולים. לטעות.
את הניידת של שרפ תוכל לראות
ולקנות בשק־ם, ברשתות השיווק
ובחנויות חשמל מובחרות
היבואן: אסמגו־פחסמן בע״מ ירושלים.

שו־פ. ענק האלקטותיקה מיפן

ימיו

8ד !111

!הירוח, חיכיצת!
אשר הדליל! השגריר יהודה בלום
״י את הפתיל של פרשת אנדרו יאנג,
הוא לא ידע לאיזה מיטען של חומר־נפץ
מוביל פתיל זה.

עכשיו הוא ככר יודע.

^ הודה כלום הוא הטיפוס המושלם
של נציג מישטר־הליכוד. הוא אמון על
המונולוג הלאומי. הוא יודע בדיוק מה
עליו להסביר לגויים. הוא עסוק כל־כך
בשינון האמת הצרופה של ממשלת־יש־ראל,
עד כי אין לו הזמן והיכולת להקשיב
לרחשי הלב של הזולת, לראות את מניעיו,
להבין את מחשבותיו.
הוא חשב שהוא עומד לפוצץ מין פצצו־נת
קטנה ונחמדה, שתשים קץ לגישושים
האמריקאיים לעבר אש״ף.

תחת זאת פוצץ פיצצחרענק.
פצצה שהורה, הנושאת את הכתובת
״אנטי־שמיות״.

תיארו תסבוכת נפשית זו כיד אמן.
הציונות אינה חורגת מן הכלל.

ף נימין זאב הרצל האמין, כמובן,
שהציונות תשים קץ לאנטי־שמיות,
אחת ולתמיד. כמו כל הנביאים, הוא היה
אדם נאיווי מאד.
לפי הרצל, הפיתרון הצפוי היה פשוט
מאד. המדינה היהודית קום תקום. כל
יהודי בעולם יוכל לבחור בין הצטרפות
למדינה היהודית ובין הישארות במולדתו.
הגויים יבינו שכל יהודי, שאינו מהגר
למדינת־היהודים, רוצה באמת ובתמים להשתרש
באומה שבה הוא חי. כך ישתכנעו
סוף־סוף הלאומנים בכל הארצות כי היהודים
המקומיים הם פטריוטים נאמנים,
ולא יוכלו עוד לשנאם.

היה הרצל לתאר לעצמו פרשה כמו
זו שהתחוללה בעיראק בראשית שנות ה סל
/שבה התגלמה בצורה חותכת השפעת-
הגומלין של הציונות והאנטישמיות.
באותו זמן הושג הסכם חשאי בין ממשלת
דויד בן־גוריון וממשלת נורי סעיד
בעיראק. נורי, ששהה זמן־מה בארץ־יש־ראל
במילחמת־העולם השניה, כאשר השושלת
ההאשמית גורשה זמנית מעיראק,
היה מוכן לתת ליהודים שלו לעלות לישראל.

תמורת
זאת נדרשו היהודים להשאיר
בעיראק את כד רכרטם,
שנחמם על־ ידי נורי סעיד ואנשיו.
ממשלת־עיראק פירסמה את הצו וחיכתה
להגירה ההמונית של היהודים. אך זו לא
באה. יהודי עיראק לא זזו בהמוניהם. אולי

יהם י-הגומלין כין הציונות דה־אנטי-טמיות
היו תמיד מורכבים
מאד ומסובכים מאד.

לוולאדימיר איליץ׳ אוליאנדב,
המכונהי לנין, ייחסו (כטעות, כמדומני)
את הפסוק :״ככל שיהיה
יותר רע, כן ייטב׳״ אם אכן לא
אמר את הדברים, יכול היה לאמר
אותם.

כי תנועה מהפכנית, המתיימרת לגאול
את המוני העם מעול הדיכוי והניצול, אינה
יכולה לבצע זאת בלי עזרת המדוכאים
והמנוצלים. אם אלה יהיו מדוכאים ומנוצלים
יותר, תגבר נכונותם להיגאל בידי
המהפכנים.
לכאורה פועל המהפכן למען טובת האדם,
בלוחמו נגד הדיכוי והניצול. הייפלא
כי מפעם לפעם מתגנבת לליבו התשוקה
העזה להתגברות הדיכוי והניצול, לטובת
העניין הגואל? האם אפשר לכעוס עליו
כאשר הוא מוכן, לעת מצוא, גם לעשות
משהו כדי לעזור לתהליך זה?
כך נוצרת מוטיווציה מורכבת למדי.
המהפכן שמח כאשר גובר עול השיעבוד.
לוחם־השיחרור הלאומי מפיק הנאה מרה
מפעולות־העונשין של הכובש הזר. איש־המחתרת,
היודע כי מעשיו יביאו להוצא־תם־להורג
של בני־ערובה חפים־מפשע,
רואה בכך מכשיר אכזרי ומוצדק לקידום
המטרה המיוחלת.

ההיסטוריה מלאה דוגמות לכך. זזאים כמה מטוכי הסופריס והמחזאים

8588

בטרם נודע מלוא עומק הטירוף האנטישמי
של הנאצים, קיוו כמה מנהיגים ציוניים
שניתן לשתף־פעולה עימם, לקידום
הגירת היהודים מגרמניה לארץ־ישראל.
הקיצוני ביותר היה אברהם (״יאיר״) שטרן.
האיש שניהל קודם לכן את המגעים עם
הקצינים האנטי־שמיים בפולין. יאיר שלח
את נתן ילין־מור לרומניה, כדי לפתוח
במגעים עם הנאצים.

ילין־מור נאסר בדרך על־ידי ה אנגלים,
ויאיר נהרג.

מאחרי כל הנסייונות האלה עמדה קונספציה
פשוטה: האנטי־שמים רוצים לסלק
את היהודים. הציונות רוצה לקבץ את
הגלויות, בין השאר כדי לחלץ אותם מידי
האנטי־שמים.

^ !ל זה עלול להביא כיום אל המח-
^ שבה, שאולי אין כל רע במעשי-
האיוולת של יהודה בלום.
אם פרשת יאנג תגרום לגל של אנטישמיות
בארצות־הברית — לא גל גדול,
חלילה, לא נחשול אדיר, אלא גל קטן,
מבוקר, גלצ׳יק — האם זה רע כל-כך?
אולי זה ידחוף כמה יהודים לקום ולעלות
לישראל? אולי זה יחזיר לארץ כמה
מחצי מיליון היורדים הישראליים?
איש אינו אומר דברים שכאלה בקול
רם. בוודאי שלא. אך פה ושם, מתחת לפני
השטח, מתהלכות להן מחשבות מסוג זה.

^ אם זה כאמת כה גרוע ז הדבר
י * נאמר כדבר מובן מאליו. אך האם
זה באמת כה מובן מאליו?

^ 1ופעה זו ידועה אצל כל מתקני!
העולם, ואינה מיוחדת דווקא לציונות.
מהפכנים קומוניסטיים אינם יכולים אלא
לשמוח כאשר גורל הפרולטריון הולך
ורע.

מידהמת-העולם השניה והכיבוש
הנאצי שמו קץ לתוכנית זו.

1 1 1

היא עשתה דבר הרכה יותר
גרוע: היא הפיחה רוח חדשה כ*
מיפלצת הרצחנית ששמה אנטישמיות,
ופתחה לפניה מרחב חדש.

כמה פעמים קיווה מנהיג ציוני,
כסתר־ליכו, כי האנטי־שמיות תרים
את ראשה, רק קצת־קצת, כדי שהיהודים
ייבהלו ויעלו לישראל ז

לחה רבה יותר. הוא התקשר עם הקולר•
נלים האנטי־שמיים של פולין וכונן מיס-
גרת של שיתוף־פעולה. הפולנים התירו
את הקמתם של בסיסי־אמונים מטעם ה־הארגון־הצבאי־הלאומי
על אדמת פולין,
ואף העמידו לרשותם מדריכים ונשק. הכוונה
היתד! לארגן פלישה חמושה של
אנשי־האירגון מפולין לארץ־ישראל.

למען מטרה זו, אמר ז׳בוטינ־סקי,
מותר לשתף פעולה גם עם
השטן.

פרשת אנדרו יאנג לא הביאה רק להפיכת
25 מיליוני כושים אמריקאיים לאוהדי
אש״ף. היא לא עוררה רק את שינאתם
של מיליוני אמריקאים, לבנים ושחורים,
כלפי המדיניות והסיגנון של ממשלת־ישראל.

הציונות
באה לגאול את היהודים מידי
האנטי־שמיות. אך לעתים קרובות היה
נדמה כאילו האנטי־שמיות היא בעלת־הב־רית
הנאמנה של הציונות.
כמה פעמים אמר שליח ישראל מתוסכל
לקהילה יהודית שאננה :״חכו, חכו, כאשר
תגבר כאן האנטי־שמיות, תשמחו מאד
שתוכלו לברוח אלינו״?

אני

קאריקטורה של אוליפאנט ג״וושינגטון סטאר״ :מימין חנות יהודית מובהקת
(״דליקאטסן״ — מעדנים) ,בעלת שם יהודי אופייני — ויינברגר. השלט אומר :״אין
כניסה לאש״ף, אין כניסה לשחורים״ .לידה חנות כושית מובהקת (״מזון נפש״ —
מזון האהוב על הכושים) ,בעלת שם כושי אופייני — לרוי. השלט אומר :״אין כניסה
ליהודים, אין כניסה לאנשים ממדינת ג׳ורג׳יה״ ,מדינתם של ג׳ימי קארטר ויועציו.

נבואה זו דא התגשמה, דמרבה
הצער. מדינת־היהודים קמה, וה־אנטי־שמיות
לא פחתה. להיפך.
הציונות הביאה את האנטי-שמיות
לארצות הערביות שבהן היא היתה
רדומה, ואולי לא היתה כלל.
הגיזענות ביכלל, והאנטי־שמיות בפרט,
הן יצורים מיסתוריים, היונקים ממעיינות
דלוחים, שרבים ניסו לגלותם אך איש לא
גילה את כולם. ברור שאין להם הסבר
פשוט אחד. זהו בליל של אמונות טפלות
והגיוניות ! מניעים פסיכולוגיים ואינטרסים
חומריים ; תחושות טרום־היסטוריות
שמקורן בעבר הביולוגי הרחוק ותיאוריות
אולטרה־מודרניות.
האנטי־שמיות יכולה להתקיים בכל אקלים,
בכל ארץ, בכל מישטר. היא יבולה־להתקיים
בארץ מסויימת גם אחרי שאחרון
היהודים נעלם ממנה. היא יכולה
לשגשג גם במדינת־היהודים.

אילו פגש האמדט בהרצל, היה
אומר לו, מן הסתם :״יש דברים
רבים יותר בשמיים ובארץ מכפי
שנחלמו בפילוסופיה ש לד:״

הרצל בוודאי לא העלה בדמיונו כי
הקונגרס הציוני יתן דחיפה לפירסום ה אנטישמי
הארסי, הקרוי הפרוטוקולים של
זקני־ציון. הוא לא יכול היה לחלום על
כך שהציונות תביא לבריחתן ולגירושן
של קהילות יהודיות רבות מארצות ערביות,
שלא היו נגועות במחלת האנטישמיות
האירופית, כמו מצריים, שבה היתד,
קיימת קהילה יהודית עוד לפני חורבן הבית
הראשון.
גם בדמיונו הפרוע ביותר לא יכול

לא האמינו לצו, אולי חששו לצאת, אולי
לא רצו לוותר על רכושם, אולי לא היו
ציונים די־צורכם.

אז קרה משהו. פצצות מיסתו־ריות
החלו מתפוצצות בריכוזים
יהודיים בבגדאד.

המישטרה העיראקית אסרה כמה יהודים
מקומיים ושליחים ישראליים, כאחראים
למעשים. היהודים המקומיים הודו
ונשפטו. השליחים הישראלים נעלמו באורח
מיסתורי מכלאם. השילטונות העיראקיים
הבריחו אותם חזרה לישראל.
בשנים שלאחר מכן התנהלו לא־פעם
ויכוחים נרגשים על מאורעות אלה. מחיי־ביהם
הצביעו על העובדה שבעיקבות הפצצות,
אכן נמלטו המוני היהודים מעיראק,
והגיעו לישראל. אילו נשארו בארץ־בבל,
האם לא היה גורלם מר לאין שיעור?

האם היה מותר לביים מעשי־זוועה
אגטי־שמיים, כדי להציל את
היהודים מידי האנטי־שמיות?

ד רצל עצמו לא פסל את האפשרות
י של שיתוף־פעולה בין ציונים ואנטישמים,
לטובת המטרה.
כמה חודשים אחרי הפוגרום המחריד
בקישינב, שאורגן -בחסות מישרד־הפנים
של ממשלת הצאר, נסע הרצל לרוסיה
כדי להיפגש עם שר־הפנים שנודע לשינד
צה, ונצל פון־פלווה. הוא סבר כי האנטישמים
הרוסיים יהיו מעוניינים לעזור ל ציונים,
כדי שהמוני היהודים ינטשו את
ממלכת הצאר.

פניו הושבו ריקם.

זאב ז׳בוטינסקי הלך באותה דרך, בהצ
מזהיר

מפניהן.

קודם
כל, הדוגמות האחרונות של גלים
אנטי־שמיים אינן מעודדות. פליטי האנטישמיות,
כך מסתבר, אינם ממהרים כל־כך
לבוא לארץ־ישראל דווקא. הרוב הגדול של
היהודים הבורחים מברית־המועצות, והטוענים
כי סבלו שם מאנטי־שמיות קשה, אינו
מגיע לישראל, אלא לארצות־הברית ול-
קנדה. גם פליטי הפאניקה הראשונה, שהשתררה
בקרב יהודי איראן עם נפילתו
של השאה, לא באו לישראל, אלא במבקרי-
שעה במלונות־פאר. אותם שלא חזרו לאיראן,
השתקעו בינתיים בפאריס ובניו־יורק.

כדי שמישהו יבוא לישראל,
צריכה ייטראל להיות מושכת. המיטיבה
חשובה מן הדחיפה.
ברבע הרביעי של המאה ה־ / 20 בניגוד
לרבע השני שלה. הגבולות פתוחים במידה
רבה. מי שרוצה להגר, יכול למצוא מולדת
חדשה. אין הוא דומה לפליט היהודי של
ימי הנאצים, שכל השערים היו נעולים
לפניו. ושראה בארץ־ישראל את המיקלט
האפשרי היחידי.
אם תהיה תהיה תעזור

ישראל תהיה מושכת, לא
זקוקה לאנטי־שמיות. ואם
דוחה, גם האנטי־שמיות לא

ך מעבר לשיקול זה מצטיירת סכנה
חמורה מאין כמוה.
יהודי ארצות־הברית מהווים כיום את
מקור־הכוח החיצוני העיקרי של ישראל.
הם תורמים לה משאבים היוניים, הם שולטים
באמצעי־התיקשורת האמריקאיים, הם
כופים על ממשלת ארצות־הברית מדיניות
התואמת את האינטרסים של ממשלת־יש־ראל.

תיווצר בארצות־הכרית התעוררות
אנטי־שמית, היא תנטרל
את כוחו של המימסד היהודי. היא
עלולה להמיט אסון לא רק על היהודים
שם, אלא גם על ישראל.

רק מטורף יקים את המיפלצת האנטישמית
מריבצה. ואם נעשה הדבר בשגגה,
יש להחניקה בעוד מועד — ולוא גם
במחיר שינוי דראסטי של עמדת ישראל
בעניין הפלסטיני.

פרשת אנדרו יאנג היא אות-אז־הרה.
אולי האחרון.

ינ׳י אי־ג * *1 - 111111 1 19

^ • ייןד 1 1 11111ד* 11 1

הלירות הולכות כמו גרעינים
אבא יקר,
תראה כמה כסף הילדים שלן מגזבזים.
הלירות הולכות כמו גרעינים...
למד אותם לחסון!
אין?
חסון למענם.
פתח להם תוכנית חיסכון,
במקום לבזבז כסף — שיחסכו.
ובכסף שחסכו,
קנה להם משהו חשוג
שהם באמת צריכים...
מוגש כשירות כציבור עיי׳

11בנק די ס קוננו

העו ל ם הז ה 2191

ואהרון אכו־חצירא, מצד עסקנים
המנכאים תכוסה למיפדגה ככחירות
הכאות, אם לא תכרח כעוד מועד
מהקואליציה הנוכחית.
כשבעים אחוז מהכוח האלקטוראלי של המפד״ל
מצוי בישראל השנייה. גם מצבם של המושבים,
המשתייכים מסורתית למפד״ל, התערער בצורה
חמורה. כתוצאה מכך נוצרה תסיסה, המתבטאת
בהאשמות המוטחות כלפי מנהיגות המיפלגה, על
אחריותה להתמוטטות הכלכלית.

טרם 11331
היורש דול 3 3ר

תטופל בחויייד

מינויו של חיים קוברסקי, מנכ״ל מישרד־הפנים,
כמבקר־המדינה, במקומו של הד״ר יצחק נבנצאל,
עדיין אינו מובטח. צעירי המפד״ל רואים את התפקיד
כמובטח למועמדם, יצחק מן, נציב מס־ההכגסה
לשעבר, שנמנע מפעילות פוליטית כדי שלא לשרוף
את מועמדותו לתפקיד זה.

רעיית הנשיא, אופירה נכון, תסע לארצות
הכרית, כדי להמשיך שם כטיפול,
כעזרת הקרנות רדיו. על כך הוחלט
כעיקכות דיון ממצה כין רופאיה.

כהוגי הליכוד החלו טוענים כינתיים, כי
למפר״ל אין חזקה על תפקיד מבקר־המרתה
.-מנחם כנין, למשל, כנראה
כהשפעת משה דיין, רמז כאחרונה כי היה
רוצה לראות כתפקיד זה את אלוה (מיל).
חיים לסקוכ.

חוסל הסיכוי

ו 1ב ר יירש את

לצירוף ירדן

ר ביוו ביץ

התנגדותן המאוחדת של ישראל ומצויים להצעת־ההחלטה
האמריקאית, שהיתה אמורה להתקבל
במועצודהביטחון בעניין זכויות הפלסטינים,
שגרמה לנסיגתה של ארצות־הברית מהצעה זו,
חיסלה בעקיפין את הסיכוי, שמומחים בוושינגטון
צפו לו, לצירוף ירדן לשיחות על האוטונומיה,
המתנהלות עתה בין ישראל ומצריים.
מלבד הצורך להשביע את רצון הסעודים ולעודד
את המתונים באש״ף, היתד, קבלת ההצעה יכולה,
לדעת אנשי מישרד־החוץ בוושיגנטון, לשכנע את
הירדנים להצטרף לשיחות האוטונומיה.

לטענת המומחים, נוטה עתה המלך חוסיץ,
יותר מאשר אי־פעם כעכר, להגיע להסדר
כשאלה הפלסטינית. חוסיין חושש כי
הכעיות הפנימיות כמישטריהן של
שכנותיו הצפוניות, סוריה ועיראק, עלולות
לאיים על מישטרו.
הסימן הבולם ביותר לכך הוא מינוי ממשלה
חדשה בראשותו של עבד־אל־חמיד שארף, המקובל
הן על הפלסטינים והן על האמריקאים.
עתה ינסו האמריקאים דרכים חדשות כדי לשכנע
את חוסיין להצטרף למשא־ומתן אשר ללא תפנית
דרמתית ייקלע, לדעתם, למבוי סתום, תוך זמן
קצר ביותר.

ממתינים שארל־יך
ירים ידיים
מנחם כגין לא יוותר על שרותו של שימחה
ארליך כשר־האוצר, עד אשר יכוא אליו
ארליך ויבקשו ככנות לשחררו מתפקידו,
ביוון שאינך יכול עוד לעמוד כנטל —
זאת ההערכה המקובלת כקרב מקורביו
•טל בגין.
ראש־הממשלה דחה בעבר הצעות־התפטרות של
ארליך, כיוון שראה בהן מיבחן לנאמנותו. אולם אם
יאמין שארליך מבקש באמת להשתחרר מהתפקיד,
יקבל את התפטרותו ברצון.
על־פי ההערכה, עשוי הדבר לקרות תוך שלושה
חודשים. מועמדו של בגין לתפקיד שר־האוצר:
מנהיג לע״ם שפרש מממשלתו, ייגאל הורביץ.
אולם מינויו של הורביץ יתקל בהתנגדות נמרצת
מצד כל השרים הליברליים, המוכנים לראות כל אדם
בתפקיד, מלבד הורביץ.

עסקני המפד״ל
תובעים: ל ב רו ח!
שרי המפד״ל עומדים, באחרונה, בלחץ הולך וגובר
של עסקני המיפלגה בסניפים, ובמיוחד בערי־השדה,
התובעים מהם לפרוש מהממשלה, על רקע אי־תיפקודה
ומחדליה בתחום הכלכלה.

הלחץ מופעל כעיקר על השרים זכולון המר

משה זנכר, מי שהיה נגיד ״כנק ישראל״,
יירש את מקומו של יהושע רכינוכיץ,
כראש מגכית־החירום של מיפלגת־העכודה,
שנועדה לחלץ אותה מן החוכות, שכהן
שקעה ככחירות האחרונות.
מקורביו של דבינוביץ טענו שיש טעם מר בכך
שדווקא האיש, שאותו הדיח רבינוביץ מכהונתו
כנגיד, ימלא את מקומו בתפקיד האחרון שמילא
לפני מותו.

לראיין בבית־הסוהר את אשר ידלין ואת צבי צור,
לא תתממש.
חלפון, העומד לדין. יחד עם ח״ב שמואל פלאטו־שרון,
כנאשם בעבירות על חוק־הבחירות, ביקש
לראות את שני האסירים, כדי לקבל מהם פרטים
בדבר עבירות־כביכול על חוקי־הבחירות, וקניית
קולות בוחרים מצד מיפלגות אחרות, כביכול.

גם ידלין וגם צור פירכו לדכר עם חלפון,
ולפיכך לא תאושר כקשתו לכקרם. אולם
חלפון לא נואש, הבטיח להזמין את השניים
כעדי־הגנה כמישפטו .״אני אכריח אותם
לדבר:״ הצהיר.

מסע להאדרת
שמו ש ל פר ס
ממה מיוחד כמיפלגת העכורה.
המורכב כמעט כולו על טהרת אנשי
רס״י־לשעכר, שוקד על תיכנון מסע
ממושך, המיועד להאדרת שמו של
יו״ר המיפלגה, שימעץ פרס, ולשיפור
תדמיתו הציבורית, נוכח הפיר•
סומים שככר הופיעו נגדו ואותם
שעוד עומדים להופיע.
הצוות המצומצם, שבו משתתפים גם
משה נצר, אלחנן ישי, מיכאל בר*
זוהר ואהרון הראל, מתכנן כעיקר את
הופעת פרס כשורה של אירועים
ממלכתיים, ציבוריים ומופעים המוניים,
כצורה שתכליט את מנהיגותו.
כין השאר יכלול המסע, שישתרע על
פני כמה חודשים, פגישות וכנסים
עם אנשי מערכת־הכיטחון, עוכדי
תע״ש והתעשייה האווירית, כגם
ארצי של יוצאי הגה ״ל, כינוס של
הנוער־העובדדהלומד, עצרת זיכרון
המונית לזכר כן־גוריץ, שפרס יהיה
כה הנואם היחידי, ועוד.

הישראלים השתלטו

ש לו ה רוז נפלד -

על שוק ה הלב ש ה

ש ג רי ר ב שוו ״ ץ

יורדים מישראל השתלטו על שוק־ההלבשה
של ניו־יורק, שהוא הגדול כעולם, ובמה
מהם נמנים כיום עם המוכילים כענף זה.

עם סיום תקופת-כהונתו כעורו
הצהרון ״מעריב״ ,כחודש פברואר
הקרוב, יתמנה שלום רוזנפלד כשגרים
ישראל בשווייץ, כמקום השגריר
הנוכחי יעקב שימעוני. לרוזנפלד כעד
הרקע הבית״רי, שהיה בשעתו קצין
נציבות כית״ר בפולין וכארץ־ישראל,
הוצע ככר כעכר תפקיד דיפלומטי,
אחרי פרישתו מעבודתו העיתונאית.
אולם רק כאחרונה הוברר איזו מדינה
מעדיה רוזנפלד כמקוס-כהוגתו כשגריר.
תמיכתו שד שדיהחוץ משה דיין,
שדוזנפלד הוא ידידו הוותיק, מובטחת
למינוי.

היהודים שלטו בענף ההלבשה בניו־יורק מאז ומתמיד,
אבל חדירתם של יורדים מישראל לייצור הג׳ינס
הפכה אותם למובילים בתחום זה.
כך, למשל, הצליחו האחים נקש, יורדים מירושלים,
המייצרים את מכנסי ג׳ורדש, להגיע בשנה האחרונה
למחזור של כ־ 50 מיליון דולר. איש־העסקים
הישראלי זאב גידרון, היושב בספרד, עשה חיל בייצור
חולצות־נשים, והגיע למחזור של ״שמונה מיליון דולר
תוך שנה אחת. לענף נכנס גם הזמר היווני ארים סאן,
שהקים מיפעל לייצור מכנסי־נשים, והעושה גם
הוא חיל.

הערבים משקיעים

•\יז׳ י

טוהרו ח״ל
חוף והריח
חקירה, שנערכה בידי חוקרי המישטרה־הצבאית־החוקרת
ואנשי הפרקליטות הצבאית, נגד החיילים
והמפקדים של יחידת־מילואים, שבאחריותה נמצאה
השמירה בחוף נהריה, בעת התקפת־הדמים בחודש
אפריל, הסתיימה.
החקירה נפתחה בעיקבות האשמות, שהועלו על־ידי
מישפחות נפגעי הפיגוע, כאילו התרשלו
החיילים בתפקידם.

מימצאי החקירה העלו כי אין מקום
להעמיד איש מחיילי היחידה לדין על
מחדל כלשהו.

חלבון לא
בקר בכלא
בקשתו של קבלן־הבחירו תהבאר־שבעי, יעקב חלפון,

בעסקי אוויר
נסיכות הנפט אכו-ד׳כי וכוויית, הן שתי
המדינות הערכיות הנמנות עם המשקיעים
הגדולים כיותר כחכרות־התעופה
האמריקאיות, כין השאר גם כהכרת
טי־וו־איי, הטסה לישראל.
ז^ו״מם תבר״מתודיידו״ח״״שפורם ם׳׳,לאחרונה על־יד
מינהל התעופה האזרחית בארצות־הברית.
שמועות על השקעוודענק של מדינות־ערב בחברות־תעופה
אמריקאיות רווחו מזמן. אולם בפעם
הראשונה נחשפו עובדות של ממש על היקף
ההשקעות של שתיים ממדינות ערב. על־פי הדו״ח
מחזיקה כיום ממשלת אבו־ד׳בי ב־ 2.5אחוז ממניות
טיץ ו־איי, בראניף אינם רנשיונל, ואיסטרן איירליינס.
כן היא מחזיקה ב־ 1.05 אחוז ממניות חברת־התעופה
יונייטד, שהיא חברת־התעופה המיסחרית הגדולה
ביותר בעולם המערבי, וזאת בנוסף להשקעות נוספות
בחברות־תובלה אווירית. לממשלת אבו־ד׳בי 3.53
אחוז בחברת־התובלה האווירית הגדולה אייובורן,
ואילו ממשלת כוויית מחזיקה ב־ 2.83 אחוז ממניות
חברה זו.

עד כה הסתכמו השקעותיהן של אכו־ד׳כי
וכוויית בעסקים אמריקאים כסכום גדול
יותר מהשקעותיה של סעודיה כארה״ב.

אלי תבור

גהריה באחריות צה״ל
כעיקכות הפקת הלקחים מפיגוע נהריה,
הופקעה האחריות על כיטחון־הפנים
כנהריה מידי המישמדה והועכרה לצה״ל.
נהריה היא כיום המקום היחידי בארץ, שכו
אחראי צה״ל על כיטחון־הפנים, ולא
המישטרה.

זאת

יונגוח-ף
דיין התנצל
בפג וייזמן
אחרי ישיבת־הממשלה, שכה תהה שר־החוץ
נדכה דיין את פעולות צה״ד בדרום־דבנון,
טידפן דיין לשר־הביטהץ, עזר וייצמן,
וטען לפניו כי הוא לא הוכן כראוי.
דיין אמד כי הוא לא הכיע דעה על עצם
הפעולות, אלא דיווח, כמתחייכ מתפקידו
כשר־החוץ, על תוצאות פעולות אלה
מבחינת ח ה פכרה כחוץ־לארץ. דיין אמר
לוייצמן, כי עדיין אין לו עמדה כעניין
עצם הפעולות.

מי לתמית הדלפות
בגין -אריק
האשמותיו של שר־החקלאות, אריק שרון, שנאמרו
בישיבת־הממשלה האחרונה, שלפיהן מדליף אחד
מיועצי ראש־הממשלה ידיעות נגד אריק לעיתונים,
לא עברו בשתיקה.
בגין אמנם לא הגיב בישיבת־ד,ממשלה עצמה, אולם
מייד אחריה הובאו לידיעת בגין, על־ידי אנשי
לישכתו, ראיות לכך כי אחד מעוזריו של שרון
מדליף חומר מגמתי לאמצעי־התיקשורת, בעיקר
לכתב קול ישראל, שימעון שיפר.

על־פי טענת חוגים כמישרד ראש־הממשלה,
הדליף אריק, דרן־ עוזרו, לשיפר, את
הידיעה, שהתכררה אחר־כד כלא־נכונה,
על הדיון הצפוי כעניין ההתנחלויות,
שלא התקיים, ושספק אם יתקיים כקרוב.
בגין עומד להיפגש עם שרון ולדרוש ממנו לרסן
את מדליפיו.

צדוק חודר לדירה
בעידודם של יעקוב לוינסון ומוסד, חריף, עומד שר*
המישפטים לשעבר, חיים צדוק, לחזור לפעילות
במיפלגת־העבודה.

לוינסון וחריף מתכוונים להציע את צדוק
כיושבלראש מיפלגת־העכודה, וכמועמד
לראשות־הממיטלה, אם יחריף הסיכסוך כין
שימעון פרס ויצחק רכין.
שבתון למרות השמועות תהפוכות, ינהיגו בקרוב
מאד את שבתץ־הרכב כארץ.
על־פי החלטת הוועדה המיוחדת, שהוקמה
לצורך בדיקת דרכי-הפעלתו של שבתון*
הרכב, תהיה הוכה על כל כלי־הרכב
המנדטדתיים ורכב הקצינים הבכירים
בצה״ל להשכית את ריככם בשכת.

חייבים יבקרו בניקאדאגווה שני חברייכנם ת מהמערך, יופי שריד
ומשה שחל, יבקרו כחודש הכא
כניקאראגווה באורחיהם ״של מנהיגי
הסנדיגיסטים. יהיה זה הכיקוד הראי
שון של אישים ישראליים בניקא•
דאגווה, אחרי המהפכה.
שריד ושחל ישתתפו כמישדחת שד
הכנסת לכנס האיגוד הכינפרלמנטרי
כקאראקס, שייערך ב־ 12 בחודיט הבא.
יחד עימם יפעו לקאראקס גם הבדיה
כנסת חיים קורפו וגוסטכ כדיאן
מהליכוד, יאכרהס מלמד מהממד ״ל.
אך דק שני הה ״כים של המערך התמנו
לניקאראגווח מייד לאחר מכן.

מילחמח אי שי
בחי
מי שהיה ראיט עיריית חיפה ושר בממשלה,
יוסף אלמוגי, הגדיר בראיון שהעניק
לעיתונאי, את מזכיר מועצת פועלי-חיפה,
הה״כ לשעבר מיטה ורטמן, כ״מושחת
והלאה.״ כשנודע הדבר לוורטמן, הוא איים
כי יגיש תכיעת־דיכה נגד אלמוגי.
ורטמן אף התייעץ עם פרקליטו, אברהם שרון,
והשניים החליטו להגיש קובלנה פלילית־פרטית נגד
אלמוגי, ולא תביעה אזרחית, כדי למנוע מאלמוגי
להגיש לוורטמן שאלון מביך.

כסופו של דכר לא פורסמו דבריו של
אלמוגי. אלמוגי החליט לפרסם, כסוף
השבוע הקרוב, בעיתונים המקומיים כחיפה
את הדברים שלא פורסמו, כצורת מודעה
כתשלום, כדי לגרות את ורטמן להגיש
נגדו מישפט.

שר־ם הגיעו! אולטימטום שלושה שרים — שר־ד,שיכון דויד לוי, שר־ד,חינוך
זבולון המר ושר־הרווחה ישראל כץ — הודיעו
לראש־הממשלה כי ישקלו ״פרישה מנושאי חברה
ורווחה,״ אם לא יתקיים בהקדם הדיון בתוכנית
כלכלית־חברתית חדשה של הממשלה.

כגין אינו מתייחם לאיום זה ברצינות,
אולם הכטיח לשלושת השרים כי הדיון
יתקיים מייד אחרי צאתו של אנוור אל־סאדאת
את הארץ.

הנשיא טעם
אח האוכל
נשיא־המדינה, יצחק נכץ, כדק כעצמו
את הארוחה שתוגש לאורחיו כסעודה
כחיפה לככוד נשיא מצריים, אנוור
אד־סאדאת.
הנשיא ביקר במלון דן כרמל, שם הגישו לו את
הארוחה המיועדת למסיבה שיערוך לכבוד אל־סאדאת.
הנשיא אישר את התפריט כולו.

המי שט רה מ א ״מ ס
עד הדוגמנית
חוקרת המישטרה בפרשת קברניט אל־ על, עקיבא
פרסמן, פקד פנינה בן־יוסף, קראה בשבוע שעבר
לדיילת מיכל אדר ואיימה עליה.

זעמה שד החוקרת יצא על כתבתה של אדר
ב״העודם הזה״ עד פרשת המעצר
והחקירות. היא דרשה מאדר להתנצל
בעיתונים על דבריה, ואיימה עליה שאם
לא תתנצל ,״אנחנו עוד נדע מה לעשות
איתך, ויהיו דך עוד מישסטים :״

הקצין הרוצח
מקבל חופשות
אשר הואשם כרצח
קצין צה
ארבעה אזרחים כעת מיכצע ליטאני,
ושהמתקת עונשו על-ידי הרמטכ״ל
עוררה סערה ציבורית, מקבל מדי
סוף־שכוע חופשה מכיתיהכדא• ,טבו
הוא מרצה את יתרת עונשו.
הקצין יוצא מהכלא מדי יום שישי,
והתר אליו כיום הראשון כבוקר. הוא
נראה מכלה כמקומות־כיליי ידועים
כתל־אביב.
הקצין עומד להשתחרר מהכלא כעוד
כחודשיים.

חקירות וגד
ורטפן ואגפי
אל ועדות־הביקורת של ההסתדרות ומיפלגת־העבודד,
הוגשו תלונות נגד מזכיר מועצת פועלי־חיפה,
משה ורטמן, ונגד מזכיר מחוז מיפלגת־העבודה,
אורי אגמי.

עד־פי התלונות נסעו השניים לטיול
ברומניה מכדי לשלם. הם לקחו לעצמם,
כביכול, כרטיסים שנועדו להדוקה כין
חברי ועדי־עוכדים בחיפה.
תלונה נוספת היא נגד ורטמן בלבד. הוא נסע
לטיול בגרמניה, כאורח העיר ברמן. ערב צאתו
שיגר מיכתב לעיר מלמה בשבדיה, על נייר־מיכתבים
של מיפלגת־העבודה, ובו ביקש את המיפלגה
הסוציאליסטית בשוודיה להזמינו לטיוליו־,תשובה
הגיעה לסניף מיפלגת־העבודה בעיר, ורק אז
התגלתה הפנייה של ורטמן בשם המיפלגה.

תורגמן יחוור לצפון מפקד מרחב חיפה של המישטרה, תת־ניצב אברהם
תורגמן, העומד לקבל דרגת ניצב ומינוי של ראש
מחלקת־מטה במסה הארצי, יחזור כעבור שנד*,שנתיים
לצפון הארץ.

לתורגמן הוכטח התפקיד של מפקד המחוז
הצפוני של המישטרה.

יוסי ינאי

במדינה
העם
ההבדלהק טן
המרחק בין פאררך הייד בלונדון
דפארק־הירקון בתל״אביב
אינו רק גיאוגראפי
המרחק בין קרן הייד־פארק בלונדון
ובין פארק־הירקון בתל־אביב הוא כמרחק
בין האופי הבריטי והאופי הישראלי.
בכל יום ראשון בבוקר, בימי־שמש
ובימי-צינה, באים המוני״ אנשים לפינת
הפארק, הגובלת ברחוב אוכספורד וברחוב
הפארק, שם נערכים הדיונים. כל אדם
המבקש לבטא דעה כלשהי עולה כרצונו
על ארגז או כיסא, ומתחיל לנאום. ככל
שדעתו חריגה וקיצונית יותר, כן גדלים
סיכוייו למשוך קהל.
מול נואמי ההייד־פארק עומדים קוראי
קריאות־הביניים. זוהי אמנות בריטית
מיוחדת, הקרוייה ״הקלינג״ .מן הקהל נז רקות
לעבר הנואם שאלות פרובוקטיביות
או הערות עוקצניות, והנואם עונה באותו
מטבע. לפעמים מתפתחים חילופי־דברים
ממושכים, ויש זוגות של נואם־משסע הנשמעים
כאילו תירגלו את הדרשיח ביניהם
מזה שנים.
נואם כושי :״הסתכלו בעצמכם, קופים
לבנים שכמותכם! אתם החייה המכוערת
ביותר בעולם!״
מן הקהל :״ומתי אתה ירדת מן העץ?״
הלשון היא בוטה, הקהל נהנה, הסובלנות
ההדדית היא מפליאה. זה ליד זה
נואמים נאצי אנטי־שמי, קומוניסט, ציוני,
איש אש״ף.
מקהלה צורחת. השבוע ניסו צעירי
ההסתדרות לערוך ״הייד־פארק״ בפארק-
הירקון בתל-אביב. הם נוכחו לדעת כי הישראלי
המצוי שונה מאד מן הבריטי
המצוי.
הקהל הדליל נמשך מקבוצות־ד,פיקניק
המישפחתיות, והיה מורכב ברובו מבני-
שכונות. אלה היו מוכנים להקשיב, בשקט
יחסי, כל עוד דיברו אנשי הימין של מיפי
לגת־העבודה, שאין הבדל רב בינם ובין
אנשי־הליכוד. אך ברגע שהושמעה דיעה
חריגה כלשהי, נפתחה מקהלודצריחה, אנשים
קפצו ממקומם לעבר הבמה הקטנה,
בקרב הקהל פרצו תיגרות קולניות. ההפרעות
היו ממושכות, ולנואם ערבי לא ניתן
לדבר כלל.
בתום הנסיון היה ברור כי יש הבדל
קטן בין הבריטי והישראלי: הבריטי הולך
להייד־פארק כדי לשמוע דיעה חריגה, ואילו
הישראלי הולך להייד־פארק כדי למ נוע
ממישהו להשמיע דיעה חריגה.

ראשונות של קיומה, בגלל התנחלויותיה
בשטחים הכבושים והתערבותה הצבאית
בלבנון (ראה מיסגרת).
עשרות מיליוני אמריקאים שמעו את
הדברים ברדיו ובטלוויזיה, מאות מיל יונים
שמעו אותם בעולם. כמו כל אמת
גדולה, הם נשמעו כמובנים־מאליהם.
דברי התגובה של ראש מישלחת ישראל
באדם, יהודה בלום, נשמעו לעומתם כהתחכמות
שחצנית של עורך־דין פיקח־מדי.
צריכים לדבר. בשבועיים האחרונים
חגג אש״ף ניצחון תעמולתי בארצות־הב־רית,
שלא היה כדוגמתו. העמדה הישראלית
הרשמית לא נפגעה. היא התמוטטה.
היתד. לכך סיבה פשוטה מאד: ממשלת־ישראל
התנגדה לדבר הנראה לכל בר־דעת
כסביר. הוא מהווה את אחת הנימות
היסודיות של ״דרך־החיים האמריקאית״:
שלכל אדם יש הזכות להישמע, שיש לש מוע
את שני הצדדים בכל סיכסוך, שיש
להידבר גם עם יריב, כדי ליישב את המחלוקת
בדרך סבירה והוגנת.
בגלל הנוקשות של ממשלות גולדה
מאיר, יצחק רבין ומנחם בגין, מצאה ישראל
את עצמה בעמדה שלא ניתן כלל
להגן עליה. שום אמריקאי לא יבין מדוע
אסור אף לשמוע את הצד הפלסטיני של
הסיכסוך, ומדוע אסור אף לדבר עם פלסטינים,
כדי לשכנע אותם להסכים לפיתרון.
דוברי ישראל יכולים לשכנע את הציבור
האמריקאי שאין להעניק לאש״ף מעמד
רשמי, כל עוד לא הכיר האירגון
בזכות־הקיום של ישראל. אך לעולם לא
ישכנעו את האמריקאים בכך שאסור
לדבר עם אנשי־אש״ף, כדי לשכנע אותם
לקבל עמדה זו. בעיני אדם נורמלי,׳ זה
נראה כדבר והיפוכו. איך אפשר לשכנע
מישהו במשהו, מבלי לדבר עי מ ת
חמישה במכה אחת. במצב חדש
זה, התנהג אש״ף בגמישות ובפיקחות.
הוא לא תבע הצבעה על הצעת־ההחלטד.
במועצת־הביטחון, וכך מנע מארצות־הב־רית
את הצורך להטיל עליה וטו, כפי
שהבטיחה בעל־כורחה לממשלת־ישראל.
בכך השיג אש״ף חמישה יתרונות:
#הדבר הוצג כמחווה אישית לאנדרו
יאנג, ובכך רכש אש״ף את ליבם של 25
מיליוני הכושים האמריקאיים, שהפכו מיש־קל
נגדי לשישה מיליון היהודים.
• לדעת־הקהל האמריקאית הוצג החזיון
של אש״ף המתון, הגמיש והמתחשב,
לעומת ישראל השחצנית והתוקפנית.

קהל נרגש כ״הייד־־פארר,״ כפארק־הירקון
״מתי ירדת מן העץ 7״
>• בעוד כמה חודשים יוכל אש״ף
להביא להגשת הצעת-סיכום, כשמאחריה
יעמוד האיום הסעודי לצמצם את אס-
פקת־הנפט לארצות־הברית אם זו תטיל
עליה וטו.
להסביר, להסביר. מה היתד. התגובה
של ממשלת ישראל על מפולת זו?
היא היתד, שיגרתית :״לפתוח במסע־הסברה
בארצוודהברית.״
העקירון הוא, כנראה: אם הוכח שאי־אפשר
להסביר עמדה מפני שהיא אווי לית,
הגבר את מאמציך להסבירה — תחת
לחפש עמדה סבירה יותר.

יחסים מרחביים
שי חהעטרז׳
3ציכ אש ״ף, שעמד
השבוע במרבז החדשות,
בבר 3פ;ש בעבר
עס ישראלים
״זד, התחיל כאשר ישבנו, חבורה של
סטודנטים, בקפטריה של הסיפריה הלאומית,
באוניברסיטה העברית בירושלים.

מדיניות
מ׳ אמרש הו א ש חו ד
בן דידה, ,הסך אגדרו
יאגג גציג ש7
קוגסכזוב עולמי
לפני שבועיים היה אנדרו יאנג רק
ראש מישלחת ארצות־הברית באו״ם, שר
בממשלת הנשיא ג׳ימי קארטר ופוליטיקאי
אמריקאי-כושי בעל פופולריות מפוקפקת.
לפני שבוע הפך יאנג, בן לילה, המנהיג
הבלתי־מעורער של 25 מיליון כושים
בארצות־הברית.
השבוע הפך יאנג דובר האומה האמריקאית
כולה. יותר מזה — הוא הפך
דובר הקונסנזוס העולמי.
נכסים מוסריים. בישיבה של מועצת-
הביטחון, שהפכה כולה מסיבה לכבוד הכושי
המתפוטד, ושכוכבה השני היה נציג
אש״ף זהדי לביב טרזי (ראה להלן) ,השמיע
יאנג מעין צוואה אישית. בכמה מיש-
פטים, שבהם התנגנה חוכמת־החיים של
גיזעו, הטיף מוסר לישראלים ולפלסטינים
כאחד:
• אין טעם באי־הכרת אש״ף ביש ראל,
ואין טעם בסירוב ישראל להידבר
עם אש׳יף.
•:שיטת־הטרור פוגעת בבסיס המוסרי
של העניין הפלסטיני, ופעולותיה ה אלימות
של ישראל פוגעות בבסיס המוסרי
שלה.
כלפי ישראל השמיע המנהיג הכושי דב־די־תוכחה
מיוחדים: ישראל מאבדת את
״הנכסים המוסריים״ שהיו לה, בשנים ההעולם
הזה 2191

סגן־עורד כצמן ומרזי י
״מדוע אתה לא קופץ מהחלון 7״
!• הוויכוח במועצת־הביטחון לא נסתיים
רשמית. ניתן לחדש אותו בכל רגע,
לנהל תעמולה לעיני העולם, לאיים על
ארצות־הברית ביצירת מצב־ביש, שבו תעמוד
לבדה מול העולם כולו.
י • המצב ממריץ את ארצות־הברית
ומצריים ללחוץ על ממשלת־ישראל, בטענה
שרק ויתור ישראלי מהיר בעניין הפלסטיני
יכול למנוע את חידוש הוויכוח
במועצת־הביטחון והעמדת אמריקה במצב
בלתי-אפשרי.

בין פיטפוט לפיטפוט ביקשתי מהחב׳רה
שיחשבו את מי כדאי לי לפגוש בביקורי
הקרוב בארצות־הברית כדי לראיינו
לפי האתון, עיתון־ד,סטודנטים של ירושלים.
״מישהו
הזכיר את שמו של הפרופסור
נועם חומסקי. אחר העלה את שמו של
הרברט מרקוזה. ואז — אני חושב שהיה
זה חברי יוסי זעירא — זרק מישהו את
* על הקיר: תבליט זהב של מפת הארץ.

השם טרזי. זהדי לביב טרזי. אני לא
בטוח שהשם אמר לנו הרבה, אבל יוסי
הסביר מייד שזה שמו של נציג אש״ף
באדם.
״הרעיון הדליק, אך חששתי מסיבוכים
אפשריים. ככלות הכל, מגע עם איש אש״ף,
אפילו הוא נציג אש״ף באדם, הוא
באופן רישמי עבירה על החוק הישראלי.
למרות זאת החלטתי להסתכן. סוף־סוף אני
עומד להיפגש עימו בשליחות עיתונאית
ולפרסם את דבר פגישתנו ברבים.״
כך מספר אבי כצמן 27 סטודנט לפסיכולוגיה
וסגן עורך פי האתון, שהיה הישראלי
הראשון שערך עם מרזי ראיון
לפירסום *.
מדווח כצמן: מייד עם הגיעי לניו-
יורק, בקיץ ,1978 ניסיתי ליצור קשר עם
,מישרד אש״ף שם. בבניין האדם הצלחתי
לקבל את מיספר־הטלפון של המישרד. עלה
בידי לשוחח גם עם פלסטיני בשם רחמן,
שהוא רכז־ההסברד, של אש״ף בניו־יורק.
סיפרתי לו שאני סטודנט באוניברסיטה
העברית בירושלים, שאני מכהן כסגן־עו־רך
עיתון־ד,סטודנטים שם, ושהייתי
מעוניין להשיג לעיתוני ראיון עם טרזי.
הסברתי לו שאני משוכנע שגם להם יש
ודאי אינטרס במגע ישיר יותר עם צי־בור־הסטודנטים
בארץ. דיברתי גם על ה תועלת
הצפוייה בכל דו־שיח, וההזדמנות
שתינתן לנציג אש״ף להשמיע דבריו
מעל דפי עיתון־הסטודנטים בישראל.
עשיתי כל זאת עקב הנימה הלא־מעו־דדת
ששמעתי בדבריו, כאשר ציינתי את
עובדת היותו סטודנט ישראלי. הוא אמר
שעליו לשקול את הדברים, וכי יוכל לתת
לי תשובה אחרי שבוע.
עברו שבועיים עד שהצלחתי לאתרו שוב,
ושוב נתבקשתי להמתין. רק אחרי שלושה
שבועות נעניתי כי בקשתי נדונה בחוגים
המוסמכים של אש״ף, ולצערם עליהם
לדחותה. טרזי לא יוכל להעניק ראיון לעיתון
של סטודנטים של האוניברסיטה העברית
בירושלים, שכן מתן ראיון מעין זה
כמוהו כהכרה במוסר ציוני מובהק, דבר
שאותו הם מנועים מלעשות.
ניסיתי להתעקש ולהסביר, אך ללא הועיל.
לפני שטרקתי את השפופרת, שאלתי
את רחמן אם אוכל לקבל את הראיון עם
טרזי, אם אציג את עצמי כנציג עיתון־
סטודנטים הולנדי. לזאת הוא הסכים מייד.
אמרתי לו שאם כך, אבוא ככתב עיתון-
הערב הניו־יורקי הנפוץ, ניו־יורק פוסט.
בו ברגע ניתן לו לשוחח בטלפון עם טרזי
עצמו. הוא אמר לי כי ישמח להעניק
ראיון לניו־יורק פוסט בכל עת שאחפוץ
בכך. קבענו פגישה בעוד יומיים.
מיסדרון שומם. יצאתי לפגישה עם
ידידי, צלם ניו־יורק פוסט, בוב קלפוס.
הגענו לבניין האדם בשעה היעודה לפגישה.
אלא שאז הסתבר לנו כי מישרד
נציגות אש״ף באדם אינו שוכן בבניין
האדם, אלא בפארק אבניו, בלב מנהאטן.
הגענו לשם באיחור ניכר. בפתח הבניין
עצמו ובכניסה לא היה כל שלט, שרימז
־ (המשך בעמוד )38
* לפני כן, בדצמבר , 1976 נפגש טרזי
עם עורך ניו־אאוטלוק, וחבר המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני,
דויד שחס, בטרקלין האו״ם, אולם פירטי
שיחתם לא פורסמו.

היא פותחת שוב את הפרשה? האם לא
די במה שעשתה? למה היא לא נשארה
להיות רקדנית במועדון־לילה, כפי ש-
היתה לפני שהתגיירה? היא הרסה אותנו
אז, ורוצה להמשיך בכך גם היום. רק
נאצים מסוגלים לעשות את מה שהיא עש תה
— לחטוף ילד מאמו.״

סיפור החטיפה אירע בתחילת שנות השישים.
מישפחתו של יוסל׳ה עלתה מרוסיה.
ההורים, אידה ואלתר שוחמכר, מסרו
את יוסי לידי סבו, עד שיתארגנו. אחרי
שעברו לדירה בחולון באו אל הסבא וביקשו
לקבל את בנם, אך הסבא, נחמן
שטרקס, שהיה אדוק וקנאי בדתו, סירב

— 1 0 £ 9יוסל׳ה בו העשר יורד עם אמו מן המטוס, שהחזירו לארץ

אחרי שנחטף. האס ובנה המאושרים נופפו בידיהם לעבר מאות

האנשים, שעמדו על מירפסת התצפית, וצעקו בהתלהבות :״יוסל׳ה, יוסל׳ה, יוסל׳ה.״
חתונה .״הוא נגמר כאשר בעיית יוסל׳ה
ניפתרה.״
האם הסתיים הסיפור? האם נשכחה
הפרשה?

לילה טוב, ליל מנוחה, אמא. מתי שמעתי
את קולך בפעם האחרונה? מתי, לאחרונה,
כאן ראיתיך, אבא, בעיני? זה
היה כבר מזמן, מזמן, ואינני זוכר כבר
| מתי. ועתה אני לבדי, לבד בין זרים, מחופש רחוק מהבית שלי, בין אחרים...
מתי תבואו, מתי, לקחתני שוב אליכם?
ומתי אחוש שוב, הורי, את לטיפת
בבגדי ילדה
ידכם?
כל ערב אהרהר בלכתי לישון, עצוב1 ,ן* וס׳ד׳העצ מו מעדיף שלא לדבר באולי
כבר אולי מחר אהיה בבית שוב.
פני עיתונאים .״האם נשארו בי עיק-
בות הפרשה? תישאלו את החברים שלי,״
שיר זה, שנכתב על־ידי ילדה בכיתה
אמר בעת הטכס ומיהר להתחמק.
חי״ת לפני 18 שנה, הופץ אז על־ידי
רק מקורביו של יוסי יודעים, כי היה
הוועד הציבורי להחזרת יוסל׳ה שוחמכר.
זה פרק בחייו, שאותו הוא מבקש לשכוח
בשבוע שעבר, כאשר נשא יוסי שוח־ואינו
יכול. כל פעם קורה משהו, והוא
מכר לאשה את בחירת לבו, איטה לבית
נזכר. גם העיתונאים אינם נותנים לו מנוח,
הורוביץ, נפתחו שוב האלבומים המצהיהם
באים ומבקשים ממנו לספר שוב ושוב
בים. העיתונים פירסמו את הידיעה באת
פרטי הפרשה, שהסעירה בזמנו את
עמודים הראשיים. הורים סיפרו לילדיהם
המדינה.
את סיפור חטיפתו של יוסל׳ה שוחמכר,
בידיעות אחרונות התפרסמו
גילו להם את מקור השיר המפורסם נ
1111X1 *1ל — 1 0יוסי ואמו, אידה, בחתונתו, שנערכה בבית הוריה
לאחרונה0

קטעים מסיפרה של הגיורת רות בלויא,
״איפה יוסל׳ה — יוסל׳ה ב־חו-לון לומד
של כלתו בגבעתיים. היה זה מאורע מרגש, שבו נפגשו
\ 1י 1וי׳ 1^ 1#ן
על הדרך שבה הבריחה את יוסל׳ה ל-
תוויה.״
רבים מהאנשים, שהיו מעורבים בפרשת החטיפה. יוסי עצמו אינו אוהב להיזכר בפרשה.
חו״ל. למקרא הקטעים התפרץ יוסי בזעם.
לגבי רבים סגרה חתונתו של יוסי שוח־הוא
ניגש עם אמו אל עורך-הדין כהן־
מכר את המעגל. לטכס החתוכה, שנערך
יוסל׳ה אינו רוצה לדבר. הוא כבר אמר
בתואנות שונות. הפרשה התגלגלה אל
צידון
ותבע ממנו להגיש תביעה על השק
בבית הוריה של הכלה, בגיבעתיים, הוזמאת
שהיה לו לאמר בספר, איפה יוסל׳ה?
בית־המישפט. באותה עת הוסתר יוסל׳ה
רים שהתפרסמו, לדבריו, בספר.
נו קרובי מישפחת שוחמכר בארץ ובחו״ל.
בהוצאת העולם הזה, שנכתב בידי עורו־על-ידי
חוגים דתיים בארץ, שהבריחו אוהוזמנו
גם שני אנשים, שחלקם בפרשה
לא נותנים ליוסל׳ה לשכוח. גס אמו אי הדין פהן־צידון, עם סיום הפרשה. הפרק תו מאוחר יותר לצרפת. הסב נאסר, שוח נה
מסוגלת לשכוח. היא חיה את העבר.
היה רב. האחד הוא עורד־הדין שלמה
האחרון שבספר ״החטיפה״ ,מסופר מפיו
רר ושוב נאסר, אך סירב לגלות היכן
כהן־צידון, פרקליטה של מישפחת שוח־דרך
חייה והדרך שבה חינכה את יוסל׳ה של יוסל׳ה, והוא נפתח כך :״מוצאי־שבת,
נמצא הילד. הפרשה הגיעה אל שולחן
מכר מאז החטיפה ועד היום, מי שניהל
ואת אחותו, זיוה, מושפעת מן העבר. ו בבית הסבא, ברחוב שניאור זלמן. אמא
הממשלה ואל מליאת הכנסת, והשתקפה
עתה, כאילו כדי לזרות מלח על הפצעים,
את המערכה המישפטית הממושכת למען
גמרה את הביקור, וביקשה מסבתא שאלך בארץ במאבק בין החוגים הדתיים והחילוהחזרתו
של הילד להוריו. השני הוא איסר
באו וסיפרו לה על פירסום הקטעים ב איתה עד לתחנת האוטובוסים. סבתא אמ ניים. דעת־הקהל סערה. העיתונות געשה.
עיתון.
הראל, הממונה לשעבר על הש״ב, שרח,
:לא. עכשיו לילה וקר בחוץ. לא אך הילד לא נמצא. רק אחרי שלוש שנים,
עשה בעצמו ימים ולילות למען גילוי ה״היא
נאצית! מופקרת!״ זועקת האם. כדאי.׳ אמא שלי הלכה, ויותר לא ראיתי שהיוו לגבי בני מישפחתו של יוסל׳ה
חטוף, עד שמאמציו הוכתרו בהצלחה.
״לא קראתי מה שהיא כתבה, אבל סיפרו אותה, עד שנפתחה הדלת בניו־יורק, אחרי גיהינום מתמשך, נמצא הילד בנידיורק.
״הסיפור נגמר מזמן,״ אמר הראל ב־ לי. הכל שקרים. מה היא מחפשת? מדוע שלוש שנים, והיא עמדה לפני.״
הסתבר כי הוא נחטף על־ידי חוגים דתיים

והועבר, מחופש בבגדי ילדה, מארץ לארץ.

בלי
אור-שמש
ובלי אוויר
¥ה היה אחרי שלוש שנים, ביום
1הראשון בלילה. אידה שוחמכר טילפ־בה
אל עורף־הדין שלה ובישרה לו בקול
חנוק :״אני לא יכולה להגיד לך איפה
אני. אני נוסעת להביא את בני...״
יוסל׳ה הקטן, שהוזהר כל הזמן על־ידי
חוטפיו לבל יגלה את שמו האמיתי, כדי
שלא יחטפו אותו לרוסיה, התגלה על־ידי
אנשי הש״ב. כששאלו אותו לשמו, ענה:
״יעקוב פרנקל.״ סיפר כי הוריו גרים בארגנטינה.
גם כשהביאו אליו את אמו,
פחד לגשת אליה .״אני לא יוסל׳ה״ אמר.
לבסוף נשבר.
וכך מספר יוסל׳ה בספר :״בסוף, אולי
אחרי שעה, לא יכולתי להחזיק את עצמי
יותר. הרגשתי שאני מתחיל לבכות. הסתובבתי
אל אמא שלי, פתחתי את זרועותי
ואמרתי, :אמא! אמא שלי׳!״
במאמו־ראשי, שהתפרסם בעיצומה של
הפרשה בעיתון דבר נכתב :
...ישאלו נא את עצמם אלה, הנלחמים
בעוז־רוח כזה למען, הצלתו. /למען ישאר
נאמן לדת ישראל ולתורת־ישראל, את השאלה
הפשוטה — באיזה עיניים עלול
להביט עליהם יוסל׳ה לכשיגדל ויהיה
לאיש? במה תתמלא נפשו אז: האם ב־אהבת־התורה,
אשר בשמה גזלו ממנו
שנים של אהבת־הורים, חוס בית, את כל
הרון הזה, אשר איש לא יוכל לתת לו
ולהחזירו לו ד
האם יגדל יוסל׳ה זה להיות יהודי אשר
תורה זו תהא לו תורת־חיים ומקור אור,
או שמא יראה בה תורה אשר הרסה את
אושר חייו והטילה בתוכו חשכת־זעם?

על אשר עכי יוסל׳ה מאז שחזר
לביתו מספרת אמו, אידה :
במשך ־־ למעלה משלוש שנים לא ידע
הילד שלי מה זה בית. הוא יצא ממני
בריא ומושלם וחזר אלי חולה, איבד את
הראייה שלו והתבייש לספר לי. גיליתי
את זה כשעליתי איתו על המדרגות והוא
ביקש שאדליק נר, כי הוא לא רואה.
הלכתי איתו לרופא עיניים. אמר שעליו
להרכיב משקפיים. קיבלתי שוק. הרופא
אמר לי שהילד היה בוודאי סגור כל הזמן,
בלי אור־שמש, בלי אוויר, היו חסרים לו
ויטאמינים.
הוא היה מאד עצבני בהתחלה. הילד
הזה לא ידע מה זה לקרוא, הם סיפרו
(הכוונה לחוטפים) שלימדו אותו תורה
וגמרא, אבל הוא לא ידע לכתוב ולקרוא.
אפילו לאכול לא ידע. לא ידע מה זה
מזלג וכפית. כל השנים שלא היה איתי
היה סגור כמו בבית־סוהר, לא נתנו לו
לראות אנשים.
סידרתי לו מורה פרטי. זיוה, אחותו
היתה כל הזמן איתי ועזרה לי. לאט לאט
לימדתי אותו לא לפחד, כי הוא פחד
לצאת החוצה, פחד מאנשים. לקחתי אותו
לפסיכולוג ויעצו לי לתת לו לקרוא הרבה
ספרים ולראות סרטים.
בעלי המנוח עבד אז. הייתי זקוקה
לכסף אבל אף אחד לא ידע שלפעמים
לא היה לי אוכל והייתי צריכה לרוץ כל
הזמן לפה ולשם. אני עבדתי כל השנים
האלה בסוכנות הדר לצילום. היו ימים
שלא היה לי כסף ואז עזרו לי מהחנות,
לפעמים כשלא יכולתי להגיע לעבודה כי
הייתי צריכה לטפל ביוסל׳ה הם לא הורידו
לי מהמשכורת.

נשיקה לכדה

— איטה לבית הורוביץ, בת למישפחה
מסורתית, רגע אחרי החופה. כאשר
הכירו, התרגשה הסטודנטית כששמעה כי לפניה עומד יוסל׳ה הידוע.
כלום, כך סיפר לי כשחזר. וכשהיו רוחצים
את הילדים האחרים לא היו רוחצים
אותו, רק פעם בשבוע. כל כך חלש היה,
כשהוא בא אלי, שלא יכול לעמוד על
הרגליים.
בבית״ספר למד יוסי שנה. בשנה השנייה
הייתי צריכה להוציא אותו, כי עשו לו
שם צרות. הדתיים. במקום לתת לו עזרה
בלימודים, היו צוחקים ממנו ורוצים ש יספר
להם את הסיפור איך חטפו אותו.
פעם הוא חזר הביתה ובכה, שרצו בבית־הספר
לכתוב עליו ספר, אז ניגשתי ל מנהל
והוצאתי את יוסי משם.
שלחתי אותו לבית־הספר שנקר בחולון.
המנהל לא רצה לקבל את הבן שלי. כנראה
פחד מהדתיים. הלכתי לעירייה וצעק תי
עליהם , :זה לא יעזור לכם, הילד
שלי ילמד איפה שאני רוצה, לא איפה
שאתם רוצים /וכך היה. אבל גם שם
הוא סבל, צחקו עליו, קראו לו גוי. ובגלל
שהיה מאד עצבני שלחתי אותו לכל החוגים
בבית־הספר וגם ללמוד מוסיקה, גיטרה.
היום הוא כבר לא מנגן, אבל הגיטרה
עוד בבית.
הוא לא היה תלמיד מצטיין. אחר־כך
רשמתי אותו לתיכון־חדש של חולון. גמר,
עשה בגרות והיה ילד כמו כל הילדים.
הלך לצבא, לתותחנים, עשה קורם קצינים
והיה סרן. אחר־כך, במילחמה, לא
ראיתי אותו שמונה חודשים, רק טלפונים.
מה שהוא עבר, יש אפילו תמונות
מאיפה שהוא היה.
בדיוק היה צריך להשתחרר כשפרצה
מילחמת יום־הכיפורים. אחרי כמה חודשים
צילצל הביתה. שאלתי אותו: יוסי,
למה אתה לא בא הביתה? היו חברים שלו

נשיקה למציל

— היה זה רגע של התרגשות
כאשר הגיע לחתונה
איסר הראל (מימין) ,הממונה לשעבר, מי שגילה את החטוף.

באים ומוסרים דרישת־שלום, אבל הוא
לא בא. אז הוא ענה לי: אמא, יש פה
אנשים נשואים עם ילדים. הם צריכים
לצאת, יותר חשוב שהם יצאו ולא אני.
התחלתי לבכות, אז הוא הבטיח ש יבוא
בשבת הבאה. כמובן שהוא לא בא.
צילצלתי אליו ואמרתי לו: אם לא תבוא,
אלך לקצין־העיר ואבקש ממנו שיוציא
אותך. אז יוסי ביקש ממני לא לעשות לו
בושות והבטיח לבוא. בינתיים הייתי שול חת
לו אוכל מייוחד, לו ולכל החיילים.

לשלוח א ת
יו סל׳ ה ל רו סי ה
חרי שגמר מילואים רצה, כמו כל
י * החבר׳ה, לנסוע לחו״ל. אני התנגדתי.
אמרתי לו שאני מאד עצבנית ואם לא
אקבל בזמן מיכתב, אשתגע. אמרתי לו:
יוסי, אתה יודע שעד היום אני קמה
בלילה לראות אם אתה במיטה, אחרי כל
מה שעבר עלי.
אבל פתאום תפסתי את עצמי — מה
אני עושה, הוא כבר ילד גדול, בן ,22
אבל מה אני יכולה לעשות? לפעמים, כשהיה
יוצא, אמרתי לו לא להגיד לי מתי
הוא חוזר, כי אם יחזור־שעה אחרי הזמן
אני אדאג לו. ככה זה, העצבים שלי מכל
הפרשה. וכשהתחיל לעשן, לא רצה לספר
לי בהתחלה. יום אחד ראיתי אותו לוקח
סיגריה מחבר, אז אמרתי לו: יוסי, אני
יודעת שזה לא בריא, וגם אתה יודע, אבל
אם אתה דוצה, בבקשה, רק אל תיקח
סיגריות מחברים, אני אקנה לך. היום,
ברוך השם, הוא כימעט ולא מעשן.

קי או לו

ף* שמתי אותו לבית־ספר בחולון,
י בית־ספר דתי, כדי שלא יקבל שוק
אחרי כל כד הרבה זמן שהיה בין דתיים.
אני לא דתיה, רק מסורתית, אבל אחרי
כל מה שעבר עלי, אחרי שנתתי את כל
הבריאות והנשמה שלי לילדים שלי, זה
פגע בי. אני מאד עצבנית, אבל אני לא
צוחקת מהדתיים וגם יוסל׳ה לא צוחק
מהם, למרות שהוא בכלל לא דתי. אבל
בשביל מה להזכיר את כל הדברים האלה
עכשיו, לא היה מספיק?
והגיורת הזאת, מה היה חסר לה? היא
הסתובבה בכל העולם על חשבוני ולא
נתנה ליוסי כלום. פעם, כשנישברו לו
המישקפיים, צעקה עליו ואמרה לו, :איבדת,
אז עכשיו תלך בלי מישקפיים!׳ הם
כולם שם היו אוכלים ושותים ולו לא נתנו

# ׳ 1 0 *3ל 111* 111

הוא

כלל

אינו

דתי

ואת

הכיפה

הוא

חובש

לעיתים

בחחר-
רחוקות.

אחרי המילחמה רצה ללמוד בחוץ־
לארץ אבל אני יעצתי לו ללמוד בארץ,
ואם לא יקבלו אותו, רק אז שיסע
לחו״ל. כי לא רציתי שיסע. לא רציתי
שיהיה עוד פעם לבד. כאן היה לו בית
חם. היה לו כל מה שהוא צריך.
הוא שמע בקולי ונרשם לבאר־שבע, ל־תל־אביב
ולירושלים, אבל אני לא רציתי
שילמד רחוק. רציתי שיהיה קרוב לבית.
אמרתי לו: יוסי, אני רוצה אותך כאן,
לידי, אם לא יקבלו אותך לאוניברסיטת
תל־אביב אני אלך לקצין־העיר ואבקש
ממנו.
קיבלו אותו לתל־אביב. הוא למד סוציולוגיה.
גמר ב״א. עכשיו הוא לומד למ״א.
הלכתי לסדר לו עבודה. ניגשתי לעיריה
ושאלתי אם צריכים עובדים. הם חיפשו
מדריך חבורות־רחוב בחולון, וכך הוא
עבד בזמן הלימודים ואחר־כך היה מנהל
מחלקת הנועו״העובד בחולון. כשהלך למילואים
ביקשו הילדים שיכתוב להם
מיכתב. הוא ידע לכתוב יפה. כזה היה
מגיל קטן, דיבר יפה, היה מוכשר למוסיקה
וידע לשיר יפה. עד היום הוא מתעניין
במוסיקה אבל אני הפסקתי לו את הלימודים
בגיטרה, כי לא רציתי שיהיה
שחקן. רציתי שילמד, שיהיה בן־אדם.
כשגמר עם חבורות־הרחוב רצו ש־ישאר,
אבל הוא רצה להתקדם והתחיל לעבוד
כמנהל כוח־אדם במלון דן, ועכשיו
ב דן אכדי ה.

את אשתו הכיר בתל־אביב. לא ידעתי
איך. בדרך כלל הוא היה מספר לי הכל,
כי כשהלך לצבא אמרתי לו, שאף פעם
אל יצחק מבחורה. עכשיו אין לך אבא,
אמרתי, אז אני גם אבא שלך וגם אמא
שלך, ומה שלא יהיה תבוא ותספר לי
הכל, ושתיזהר כשאתה נמצא עם בחורה,
שלא תעשה לי בושה ותשב בבית־סוהר.
יוסי וחברתו יצאו חצי שנה. היא מבית
מסורתי, היתה סטודנטית ועכשיו סיימה.
הם חיכו עד שתגמור ללמוד כדי להתחתן.

עכשיו
הכל הסתדר, רק שאני׳ כבר לא
ישנה כמה לילות בגלל הגיורת הזאת. איך
היא יכלה לכתוב שאנחנו רצינו לשלוח
את יוסי לרוסיה, אחת כזאת, שהיתה רקדנית
במועדוני־לילה. אם היינו ברוסיה אז
באמת היו עושים לה מישפט כמו שצריך.
בגללה נפטר אבא של יוסי — מרוב צער
ודאגות.
אנחנו נעשה לה מישפט גדול. נגמור
את המישפט ואני לא רוצה לשמוע יותר
על שום דבר. עכשיו, כשיוסי התחתן, אני
רוצה רק שישאר בארץ, ושיהיו לו הרבה
ילדים. אם הוא יהיה מאושר, גם איי אהייה
מאושרת — וזה העיקר.

יאירה יסמין

במדינה
(המשך מעמוד )35
על הימצאות מישרד אש״ף במקום. לעומתו
בלטו שם שלטי מישדדים הנושאים
שמות יהודיים מובהקים, ואפילו שמות
ישראליים. כך, למשל, הבחנו שם בשלט
האומר כי סוכנות כרמל מיזרחי שוכנת
באותו בניין.
מישהו, שחלף בלובי, ענד, לשאלתנו,
כי המישרד נמצא בקומה החמישית של
הבניין. עלינו במעלית. כשיצאנו ממנה ניצבנו
במיסדרון שומם ונטוש, מול דלתות
עקורות שלטים וידיות.
הסתובבנו במיסדרון אנה ואנה, כשלפתע
זינק מישהו מאחת הדלתות העזובות ושאל
למבוקשנו. הוא בחן אותנו בקפידה, ואחר־כך
הוליכגו פנימה למישרד. שם נתבקש נו
להמתין בחדר דל ריהוט, כשאיש־הבי־טחון
מתבונן במסך הטלוויזיה־במעגל־נפגעת
מדמון
סגור הצופה למיסדרון, ומשגיח מעת לעת
שברים באף וברגל
על תנועתנו.
התבוננתי בפוסטרים ובחוברות־התעמו-
לה של אש״ף, שהיו מפוזרות בחדר. היו
שם פוסטרים של תמונות־פליטים. אחד
הפוסטרים היה של נוף מוכר מירושלים:
תמונת מירפסת משכונת מאה־שערים, שעליה
מתנוסס השלט :״יהודים, לא ציונים

סנטה־קלאום ערכי. הדגשתי מתוח
למדי. בחדר הופיע בחור צעיר, לחץ את
ידי והציג את עצמו כרחמן, שעימו שוחחתי
בטלפון. כעבור עוד רבע שעה של
המתנה הוכנסנו לחדרו של טרזי המרוהט
בהידור מאופק. שטיח, עציצים, תמונות,
שולחנות כבדים וכורסות. מחלונות־המיש־רד
נשקף נופה של מנהאטן.
זהדי לביב טרזי ישב ליד הטלפון, נינוח.
הוא נראה כסנטה־קלאוס בלי המעיל
האדום והמיגבעת, המרכיב מישקפיים. הוא
שאל מייד אם אנחנו מניו־יורק פוסט.
היה ברור שהוא יודע היטב מי אני,
ועבור מי מיועד הראיון. אך זה היה חלק
מהמישחק. למרות המתיחות הצלחתי לפלוט
״כן״ בוטח ולחייך. הוא החזיר לי
חיוך. קולו נמוך, מיבנהו רחב, עיניו חודרות
ולחיצת־ידו איתנה.
הוא עבר לשולחן השני, כדי להקל עלינו
להקליטו. למרות מראה הסבא־החם
שלו, הוא רק בן ,53 נוצרי, יליד ירומפגינים
שורפים צמיגים בדרך־־דוד
שלים, מישפטן, איש אש״ף מאז היווסד
״גם אנחנו יודעים להרוס !״
האירגון ב* .1964 כיום הוא חבר הוועד-
הפועל של אש״ף, ומשקיף קבוע מטעם
מה לאותו מנהיג צרפתי, שהפך בעל־ברית שלא תקפוץ מבעד לחלון?״ אינני הולך
אש״ף באו״ם.
לאבד את עצמי לדעת מרצון.
בעיטה בישבן. התחלתי להפנות לנאצים.״
#באיזו מידה ישנה הסכם־השלום בין
אליו שאלות. תשובותיו היו חלקות
ודיפ ישראל ומצריים את המצב במיזרח־התי־תל־אביב
לומטיות.
הוא נזהר מלקבוע עמדה מחיי
עוד כון?
בת או לחדש דברים שלא נאמרו
טרזי :״קודם כל, זה לא יביא שלום. בי תעלהראש
בפומבי על־ידי נציגים רישמיים של אש״ף.
פורמלית האם עלי להבין שהתנועה הציונית ויתהפגישה,
שנמשכה כשעה, היתר,
רה על שאיפות־ד,התפשטות שלה? כשמשה
כשמפוצצים בתיס
וצוננת. היא עמדת אש״ף לגבי יוזמת־ דיין אומר שהם רוצים לגור בארץ ה־

בנדה, דואגים לפגות
תנ״ך — ארץ האבות — האם עלי להבין
השלום של הנשיא סאך את?״ שאלתי.
את המישפחות —
״הנשיא סאדאת לא נועץ בערבים, לא שהתנועה הציונית ויתרה על־כך? האם ״ ~
ביקש רשות לדבר בשמם, ועוד פחות קמנדדייוויד מעניק לגיטימציה להמשך
לא כף עושים ככפר שלם
מכך בשם העם הפלסטיני,״ השיב .״סא־ הנוכחות של כוחות צבאיים ישראליים
דאת יצא במה שנקרא, יוזמה׳ והגיע ל בגדה המערבית? אם זה כך, הרי אין זה
״פיתאום התחילו הקירות לזוז. ראיירושלים.
מה הוא קיבל בירושלים? הוא שלום. אם זכותם של הפלסטינים להגדרה
תי את המלט נופל מעל הקירות.״
קיבל קבלת*פנים חמה, ואהדה מההמו־ עצמית מוכחשת לחלוטין — אז טבעי סיפרה רחל מדמון, כלתה של שולמית
נים, כי אנו יודעים שהאנשים שם רו שהפלסטינים ימשיכו, ואף יחריפו את פעימדמון
.״תפסתי את ידה של שולמית,
צים בשלום. אבל מה נתן לו בגין? בוא לותם׳ כדי לממש את זכותם להגדרה עצ סחבתי אותה עד הפתח והצלחתי לברוח.
מית• וזה יגרור אותנו לעימות נוסף...״
פיתאום היה רעש חזק והבית התמוטט.
ואגיד לך: הוא נתן לו בעיטה בישבן.
ראיתי ששולמית לא בידיים שלי. היא
• בין מי ומי?
״סאדאת לא הלך בדרך הנכונה, הדרך
טרזי :״בוא נתחיל מהגרעין הבסיסי — שכבה מתחת להריסות. צעקתי, :היא
שבה היינו משיגים שלום כולל באיזור.
הם ד,ישהו את המגעים והוזמנו לקמם־ בין הפלסטינים שתחת הכיבוש לבין שיל -מתה
טונות־הכיבוש. אך יהיו לכך הסתעפויות.
דייוויד. מה קרה בקמפ־דייוויד ן המרכיב
הכל החל דקות אחדות לפני־כן, כאשר
העיקרי נעקף, נשכח. אין כל זכר לזכו הארצות השכנות תהיינה חייבות להצטרף רחל ושולמית שמעו רעש בחצר הבית
יות הפלסטינים בהסכמי קמפ־דייוויד.״
למילחמה, בסופו של דבר. ראינו את ה בכפר־שלם. הן יצאו למיבנה הנוסף, ה״האם
אינך סבור שסאדאת מנסה להגן צבא הישראלי, כשנכנס לדרום לבנון. מה
צמוד לבית, שהקים אבי המישפחה, סעדעל
זכויות הפלסטינים בדיונים הנערכים ימנע את הצבא הישראלי להיכנס לירדן
יה מדמון. מבעד לחלון המיבנה הבחינה
או לסוריה? אולם באותו זמן תהיה ה רחל בצלם .״חשבנו שחבר שלנו, טרקטו-
עתה?״ שאלתי.
״תראה,״ השיב טרזי ,״אינך מגן על חזית המצרית מנוטרלת. האם יכלו המצ ריסט, בא לבקר אותנו,״ סיפרה ,״אבל
זכויות הפלסטינים על־ידי ניסיון לייצגם רים לשבת שם ולצפות בצבא הישראלי,
פיתאום ראיתי מישהו מצלם בחצר. הוא
המתקדם לעבר דמשק, רבת־עמון ובייבניגוד
לרצונם.״
עמד קרוב לחלון והיה צריך לראות אותי.
צרפת והיטלר. כמה קטעים מהראיון רות?״
ואז, לפני שהספקנו להגיד משהו, הבית
<• האם אינך יכול לראות את ההסכם התחיל להתמוטט.״
כפי שהוקלטו על-ידי:
כצעד ראשון לקראת שלום כולל במיזרח
הסתבר כי הטרקטוריסט, שאת רעש
• אם ייכון שלום בין ישראל ומצ התיכון?
הטרקטור
שלו שמעו שולמית ורחל, לא
ריים, האם יפגע הדבר בזכויות הפלסטינים?
היה חבר. הוא הוזמן על-ידי חברת חלמיש
טרזי :״זה יכול להיות צעד ראשון,
טרזי :״אני מתנגד למילים, ייכון
להרוס את המיבנה הנוסף בחצר הבית.
שלום׳ •.זו איננה מריבה בתום מסיבה. לא. אם איננו מקשיבים למה שבגין אומר. זה
ביום החמישי בשבוע שעבר, בשעה 8.30
זוהי מילחסה, הנמשכת שלושים שנה. יכול להיות צעד ראשון, אם איננו מקלבוקר,
הגיע למקום בלוויית שתי נייכעת,
איך היית מרגיש אם ב־ 1941 היתד, שיבים למה שמשה דיין אומר. אם ישדות
מישטרה עמוסות שוטרים, והחל בצרפת
מחליטה לעבור לצידו של היטלר, ראל נחושה בדעתה להתכחש לזכויות ההריסת
המיבנה, שהיה בשלבי-בנייה סוכדי
לחסוך מפאריס את ההפצצות? זו פלסטינים להגדרה עצמית, ולזכותם להקים
פיים. הטרקטור פגע במיבנה, כשהוא פורץ
בהחלט זכותם להגן על ארצם ולהשיג את מדינתם בחלק כלשהן מהארץ, אז
לו דרך מאחרי גדר עשוייה מפחונים.
שלום. אולם צרפת היתד, חברה בברית, למה לתת לזה צ׳אנס? זה בדיוק כמו לומר
לשולמית ורחל לא היתד, שהות להבוהיטלר
היה אוייב הברית כולה. באותה לי: לך לבניין האו״ם, תראה את ולד־חין

מידה אפשר לומר שיחסו של סאדאת דו היים, תסתכל מהקומה ה־ 38 ותגיד ״למה

שולמית, בת ,49 אם לחמישה ילדים,
לא הצליחה, ככלתה הצעירה, לצאת מן
המיבנה, כשזה החל קורס תחתיו. היא
נלכדה בין הריסותיו .״שמעתי את השכנה
שלי צועקת , :יש אנשים בפנים, הרגתם את
השכנה שלי!׳״ סיפרה ,״כלתי ניסתה
לחלץ אותי מההריסות, אבל היא לא הצליחה
להזיז את האבנים.״
בהלה במישטרה. השוטרים איבדו
את עשתונותיהם. הם רצו הלוך ושוב
מסביב למיבנה ההרוס, כשהם מטרטרים
במכשירי־האלחוט.
אביבה מדמון, בתה של שולמית, היתה
במיטתה כשהחלה פעולת ההריסה. היא
מספרת :״שמעתי פיתאום רעש חזק, כאי לו
שהורסים לנו את הבית. רצתי החוצה
וראיתי את השוטרים תופסים את אחי, ולא
נותנים לו לזוז. שמעתי איך שהשכנה
שלנו צועקת שהרגו את אמא שלי, ואז
ראיתי אותה קבורה בין ההריסות.״
האח, סיני, הצלים להשתחרר מן השוטרים,
ורץ לעבר נהג-הטרקטור, שהרס
את המיבנה, על יושביו. משהבין הנהג
את אשר עשה, נתקף בהלה ונמלט מן
המקום. כל אותה עת שכבה עדיין שולמית
מתחת להריסות. אחד השוטרים עמד
עליהן, ודיווח באלחוט על האירוע. רק
כאשר הבת, אביבה, צעקה לעברו :״למה
אתה נאצי? איך אתה עומד ככה ולא
עוזר לי להוציא אותה?״ נחלץ השוטר
לעזרתה.
שולמית פונתה לבית־החולים דונולו ב׳,
ומשם הועברה לבית־החולים איכילוב.
הרופאים איבחנו אצלה שברים ברגל
ובאף, וחבורות בכל חלקי הגוף. היא גם
סובלת מנפיחות בראשה, וקיים חשש לזעזוע
מוח. היא אושפזה להמשך הטיפול.
אבי המישפחה, סעדיה בן ה־ ,52 התהלך
כל אותו יום כסהרורי. הוא לא היה
יכול לעכל את אשר עוללו לאשתו. הבת,
אביבה, התעלפה מייד אחרי שאמה פונ תה
מתחת להריסות. אחיה, סיני, היה היסטרי
והתנפל בבית״החולים על השוטרים.
אולם השוטרים לא העזו להביאו למעצר.
היה זה יום שחור למישטרה. מאז
פרשת קיביה, לפני 25 שנה, כאשר חייליו
של אריק שרון פרצו לתוך הכפר הערבי
ופוצצו את בתיו על יושביהם, לא זכור
מיקרה דומה.
בני־המישפחה העלו טענות חמורות כלפי
המישטרה וחברת חלמיש :״כשמפוצצים
בתים בגדה ובלבנון, דואגים לפנות את
המישפחות. כאן התחילו להרוס בלי לבדוק
את יש מישהו בפנים. גם לא הראו
לנו צו-הריסה!״
דובר מישטרת מחוז תל-אביב, שמעיה
קידר, מיהר למסור הודעה לעיתונות, כי
״המיבנה נבדק היטב לפני ביצוע ההריסה׳
והוברר כי אין בו אנשים. רק אז
הוחל בפעולת ההריסה.״ אולם העובדות
מדברות בעד עצמן.
״שודדי הקרקעות״ .סעדיה מדמון
עלה ארצה מתימן בשנת ,1949 והתיישב
שנה אחרי כן בחדר האחד
שקיבל בכפר־שלם. כעבור שנתיים גדלה
מישפחתו והוא נאלץ לבנות חדר
נוסף. יום אחד, בשלהי שנת 52׳ ,הופיעו
בביתו שוטרים והסבירו לו כי המיבנה
הנוסף הוא בלתי־חוקי. סעדיה היקשה :
״ומה עם הילדים? איפה אני אשים
אותם?״ השוטרים הביעו הבנה לבעייתו,
וסוכם כי סעדיה יפרק רק את גג הפחים
שבנה מעל המיבנה, כדי שהשוטרים יוכלו
לדווח לממונים עליהם שביצעו את המלאכה•
משהניח להם סעדיה לעזור לו, הרסו
את המיבנה כולו. היה זה צו־ההריסה הראשון
שבוצע בכפר״שלם.
מאז נהרסו מיבנים רבים, והנושא הפך
בעייה כאובה. כיום מוגדר כפר־שלם כשטח
המיועד לפינוי ולהריסה. מרבית שיט-
הו אמור להפוך פארק גדול. חברת חלמיש,
האחראית למיבנים, איננה מוכנה לשפצם,
בגלל היותם מיועדים להריסה. המישפחות,
שגדלו במשך השנים, נאלצו להרחיב את
המיבנים, ובשל כך הוצאו נגדם צווי
הריסה.
בשעתו, הועלו האשמות כנגד התושבים׳
כי הם מרחיבים את שטח המיב־נים
ופולשים לשטח שאינו שלהם, כדי
לקבל פיצויים מוגדלים ביום הפינוי. כינו
אותם ״שודדי קרקעות״ .האמת שונה לחלוטין•
מישפחת מדמון, שבניה נישאו
ונשארו, מחוסר־ברירה, בבית אביהם, מונה
כיום עשר נפשות. הם חיים בתנא׳
מצוקה במיבנה רעוע וישן. לולא הרחיבו
את ביתם, היו כולם גרים עדייו באותו
חדר אחד, שקיבל אביהם ב־.1950
״שודדי הקרקעות״ אינם באים מקרב
(המשך בעמוד )42
ה עו ל ם הז ה 2191

וסו המילתמה בלבנון נשמט מיו׳ הממשלה -ואיש אינו אומו את האמת

ף* מערכות הכלכליות והחברתיות
י י של המדינה אינן מתפקדות. על בך
יש הסכמה כללית. אלא שלתומכי־הממש-
לה היה עד כה תירוץ, כדי להסביר מצב
זה: הממשלה כולה עוסקת בעניינים
מדיניים וביטחוניים, ואץ לה זמן לענייני
משק וחברה.
תירוץ זה פקע לאחרונה כמו בועת-
סבון. הסתבר כי המערכות המדיניות והביטחוניות
מתפקדות באותה הצורה כמו
המערכת הכלכלית. הממשלה איבדה כל
שליטה עליהן. המערכות הטרופות מנהיגות
את עצמן, והמופקדים עליהן נמצאים
במצבו של אותו שוליית־קוסם, שידע לפקוד
על המטאטא לשאוב מים בדליים מהבאר,
אך לא ידע כיצד להפסיק את השיטפון
שנגרם כתוצאה מכך.

אד מ ה
חרוכ ה
ץ * השמתרחש בחזית דרום־הלבנון
יי בחודשים האחרונים הוא דוגמה מובהקת
לטירופה של מערכת.
מאז הטבח המזעזע שביצעו הפידאיון
הפלסטיניים בנהריה, בחודש אפריל השנה,
השתנתה מדיניות התגובה של צה״ל בגבול
הלבנון. הממשלה קיבלה שורת הח לטות,
שאיפשרו לצה״ל ליזום ולבצע מית־קפה
מתמשכת בים, באוויר וביבשה, על
״מטרות מחבלים״ בדרום־לבנון. לא עוד
פעולות־תגמול, אלא פעולות־מנע, כפי ש ימצא
צה״ל לנכון.
ללא הפסקה, באופן שיטתי ורצוף, תוקף
מאז צה״ל מוצבים ובסיסים של פידאיון
פלסטיניים בצפון, אם על סמך ידיעות-
מודיעין על פעולה מתוכננת, או על פי
תוכנית יזומה אחרת.
מה שנראה תחילה בדקירות מחטים בגופו
של הדרקון הפלסטיני, הרובץ לאורך
הגבול, מעבר למובלעת הנוצרית, הפך
בהדרגה למיבצע צבאי מאסיבי, שאינו
מבחין בין לוחמים לאזרחים, בין פידאיון
לפליטים, והמיועד ״לגלח״ שטח נרחב,
כדי ליצור רצועה רחבה של אדמה חרוכה,
שתשמש מעין רצועת־ביטחון בגבול הצפוני-.
בעקיפין
היתד. בכך משום הודעה פומבית
של ישראל וצה״ל בכישלון מיבצע-
ליטאני. שכן, כאשר נאלץ צה״ל לסגת
מהאיזור שכבש בדרום־לבנון, הציגה מפד
שלת־ישראל כהישג את העובדה, שכתוצאה
מהמיבצע הצליחה ליצור ״חיץ״
בין היישובים בגליל לבין מוצבי פת״ח,
בדמות המובלעת הנוצרית שבשליטת ה-
מייג׳ור סעד חדד. מובלעת זו הוצגה
כדצועת־ביטחון לישראל. עתה מסתבר כי
רצועת־הביטחון זקוקה בעצמה לחגורת-
ביטחון.
וכך, בניסיון־סרק, שנועד מראש לכיש.לון,
להבריח את הפידאיון שחזרו וחדרו
לאיזור מאז מיבצע-ליטאני, החל צה״ל,
בסיוע לוחמי הפאלאנגות של חדד, להפציץ,
להפגיז ולהעלות באש שטח־ארץ
שלם.
כתוצאה מההפצצה המאסיבית הממושכת,
שקורבנותיה העיקריים הם אזרחים,
נחרבו כפרים, שחלקם כימעט נמחה מעל
פני-האדמה. עיירות, וביכללן עיר גדולה
כמו צור, ננטשו על-ידי תושביהם. מדי
יום נפלו עשרות קורבנות אזרחיים חדשים.
רבבות פליטים נטשו את בתיהם
והתחילו להימלט צפונה.
בשטח נוצר מצב, שספק אם הממשלה
התכוונה לו. הממשלה השאירה את היוז מה
לצה״ל. היא לא קבעה לעצמה יעדים
מדיניים או אחרים. היא גם לא הטילה
מיגבלות על היקף היוזמה הצבאית. תחת
המיטריה הגדולה של הסיסמה, שטבע
מנחם בגין ,״להכות במחבלים״ ,החלו

להתבצע פעולות שהוצגו ברחבי העולם

כהשמדת-עם.
בתנופת המכה על הפידאיון נקלעה
ממשלת בגין שוב למלכודת מדינית, שאין
היא יודעת איך להיחלץ ממנה.

ה ה רי סו ת

ן• ש. תקדים למצג מעין זה ולהתפתחויות
הרות־האסון שהוליד בעיקבותיו.
ביולי ,1969 בעיקבות פשיטת יחידת
קומנדו מצרית על מוצב המזח בפורט-
תאופיק, הזדעזעה המדינה. לצה״ל ניתנה
יד חופשית לתגובה, מבלי שאיש בדרג
המדעי העריך את תוצאותיה או החליט
על היקפה.
קודם לכן הגיב צה״ל על מילחמת־ההתשה
המצרית בתעלת־סואץ בהפגזת
ערי־התעלה ובהריסתן, גרם להתרוקנותן
מתושביהן האזרחיים וליצירת ציבור של
400 אלף פליטים במצריים. לימים הודתה
ההנהגה הישראלית, ובעיקר משה דיין,
כי היה זה מישגה, מפני שהעדר האוכלוסייה
האזרחית יצרה מצב של מילחמת
קבע. אולם בעיקבות אותה פשיטה החלו
ההפצצות בעומק מצריים, שגרמו להדר־דרות
מהירה: מעורבות סובייטית מאסי־בית,
הצבת חגורת־טילים על התעלה ולבסוף
— מילחמת יום־הכיפורים.

שר־כיטחון וייצמן ורמטפ״ל איתן
כולם משקרים לכולם
להעלים עין מההיבטים הפנימיים של ה-
מילחמה המוזרה הזאת.
כמו לפני עשר שנים, בעת תחילת
ההפצצות בעומק מצריים, נגררת הממשלה
כולה אחרי העובדות הצבאיות המוכתבות
לה בשטח .׳צה״ל מעמיד את הממשלה
לפני עובדות מוגמרות, שהיא לא החליטה
עליהן, וספק אם התכוונה להן. נוצר רושם
כאילו הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, מנהל מדיניות עצמאית בשטח, אחרי
שניתן לו חופש פעולה לכך.
רבים משרי־הממשלה אינם יודעים מה
קורה באמת בגבול הצפון. הם ניזונים
מדיווחי־שקר, או מדיווחים המותאמים ל-
תמונת־מצב דימיונית. מכיוון שראש־המנד
שלה, מנחם בגין, אינו בקי בנושאים אלה,
ושר־הביטחון, עזר ׳וייצמן, כימעט ואינו
עוסק בתחום זה — הפך האגרוף ״המכה
במחבלים״ בצפון לגולם שקם על יוצרו.
לא פחות חמור מכך הוא הניסיון לרמות
את הציבור. חלק ניכר מהמידע שמקבל
הציבור הישראלי על המתרחש בדרום-
הלבנון הוא מידע שיקרי כזה, שהציבור
יודע׳ שהוא דיווח־שקר. הלוחמים עצמם
ודאי שיודעים זאת. זהו מעין ניסיון־
הערמה, בבחינת ״הבה נתחכמד, לו״.

קאריקטורה אופיינית, שהופיעה בעיתון בלוס״אנג׳לס. בגין קורא מתוך הספר
״שואה״ :״לעולם לא יוצאו עוד א.גשים להורג בגלל גזע, אמונה או דת״,
בלבנון״. ומבוטלת בטלה זו אומרת :״הצעה
הערת־השוליים
ואילו

כיום מסכימים הכל שההפצצות בעומק
מצריים, שבהן נפגעו מטרות אזרחיות, היו
מישגה חמור. אבל איש אינו יודע מי
החליט על־כך. זו תהיה, כנראה, מלאכתם
של ההיסטוריונים בעתיד.
אלה יצטרכו לחקור גם כיצד מנהל
צה״ל בצפון, מזה כמה חודשים, מילחמת־השמדה
שאיש לא החליט עליה.
דעת־הקהל בעולם נסערת סביב הנעשה
בדרום־לבנון מזה שבועות. רבים, שהיו
מוכנים לסלוח לישראל פעולודתגמול חד־פעמית
על מעשה־זוועה של הפידאיון,
אינם משלימים עם המראות המוצגים לעיניהם
ערב־ערב בטלוויזיה: ערים חרבות,
בתים עשנים, גוויות בין הריסות, יתומים
בוכים, שיירות של פליטים.
רק מעט מהתגובות הנזעמות, גם בקרב
ידידיה של ישראל, מגיעות לארץ ולידיעת

הציבור. ישראל מוצגת כמי שאחראית
לשואה חדשה, המתרחשת בדרום־לבנון.
הזדעקותו של שר־החוץ, משה דיין, הש בוע,
בישיבת הממשלה על אי־יכולת מיש-
רדו להסביר מעשי־זוועה אלה, הפוגעים
בתדמיתה של ישראל, באה באיחור רב.
היא מוכיחה רק, שגם המערכת המדינית,
שעליה צריך לנצח מישרז״החוץ, שוב
אינה מתפקדת.

הרמ טכ״ל מנ הל
מדיניות עצמאית

^ איחור רג נחשפה תמונת־מצב קודרת
ומעוררת־חלחלה. שכן, אפילו
מי שבוחר להתעלם מההיבט המוסרי-
הומאני, של מה שמתרחש בלבנון ומן הנזק
הנגרם לישראל כתוצאה מכך, אינו יכול

על ה־ ה מ אנ ה
__שגשר
^ איטר מטילים את האחריות לכל הפ־
^ גזה. או הפצצה של מטרות אזדחיות ב־דרום־לבנון
על תותחני המייג׳ור חדד, או
כאשר משיבים לתלונה אמריקאית רשמית,
על שימוש בתותחים אמריקאיים, בטענה,
כי גם הפלסטינים משתמשים בתותחים
מסוג זה — ,זה !נשמע כתירוץ ערמומי,
המיועד לסדר את הגויים. אלא שבינתיים
הולכת ונוצרת נורמה חדשה של דיווחי-
שקר. מחנכים את הציבור שלא להאמין
עוד להודעות רשמיות.
מי שדואג באמת לביטחון־המדינה צריך
לחשוש מתופעות אלה, של אובדן השליטה
של הדרג המדיני על הדרג הצבאי ושל
דיווחי־השקר, יותר מאשר מהפגיעה בתדמיתה
של ישראל ומקשיי־ההסברה שלה.
לממשלת־הליכוד היה עד כה עלה־תאנה
ביטחוני, שכיסה על ערוותה הכלכלית והחברתית,
השבוע נראה היה כי גם עלה
זה נשר.

אלי תפור

החלטה שרירותית לקצץ סוט־אינות
ישראלי מטילה שוב אוו על מיבצו דתי

פ /ר מ

עד כאן זח מותר: אסי דייו מתעלס עם מיכל

נציגת ישראל

הפסטיבל. לא בכל

שנה מונף

רגעים

מיכל בת־אדם, בפסטיבל קאן, שם ייצג סירטה
את ישראל כסרט איכות ואף נכה לשבחים מצד מבקרי
דגל ישראל בקאן — ולא כל שכן בצורה מכובדת.

מותר בקאן, אסור כאן
גית.

ליד מפיק הסרט, משה

מיזרחי.

מיכל היתה אחת מגיבוריו! הפסטיבל.
בתמונה היא נראית בקבלת־פנים חגי־והשחקנית
בריג׳יט קאטיון, חברתה בסרט.

תי הצעירות והצעיר חוזרים
למלון היפהפה בירושלים (מלון
המושבה האמריקאית בעיר המיזרחית, ש לצורך
הסרט הוחלף צוותו הערבי בצוות
ישראלי) .שלושתם שתויים.
אחת הצעירות, מיכל, מושכת את חבר תה,
בריג׳יט הצרפתיה, לחדרה. השתיים
שוכבות על המיטה, זו לצד זו. מיכל
קוראת לחברה, אסי דיין, לשכב ביניהן.
אסי מתעלם עם מיכל. הקולות מעידים
שהשניים מגיעים לידי אורגאזם, בעוד
מיכל מחזיקה ביד בריג׳יט. מיכל מושכת
את בריג׳יט אליה ורומזת לאסי, הצבר
התמים, להתעלס גם עימה. כששניהם שוכבים
על גופה של מיכל, מגיעים גם הם,
לפי הקולות, לאורגאזם. לבסוף צונח אסי
ושם את ראשו בחיקה של מיכל.
בכך מגיע סרטה של מיכל בת־אדם,
רגמים, לשיאו. זהו שיא המתחייב מן
העלילה העדינה. שתי נשים נפגשות ברכבת,
בדרך מתל־אביב לירושלים. הן
מתאהבות זו בזו. אף שמיכל טוענת בתוקף
שאין זו אהבה לסבית, הרי ברור כי שתיהן
הן בעלות נטיות לסביות בלתי־מודעות.
הן בורחות מאהבתן המוזרה. מיכל בורחת
לתל-אביב, כפי שהנביא יונה ברח בשעתו
ליפו. לבסוף, בעזרת האלכוהול והנסיבות,
הן מוצאות את עצמן בסצנה המינית המ שולשת,
המאפשרת להן לקיים בעקיפין
יחסי-מין ביניהן, אף שכל אחת מהן מתעלסת
רק עם הגבר שביניהן.
האהבה נשמרת, למרות שהצרפתיה
חוזרת לצרפת, ומיכל נישאת לגבר שלה.
אחרי חמש שנים חוזרת הצרפתיה לביקור
בארץ. האהבה עדיין לוהטת. מיכל מבלה
עימה לילה במיטתה, אך הסרט אינו מראה
אם היה זה בילוי בדיבורים או במעשים.
בבוקר מחליטה מיכל להעדיף את נשואיה
עם אסי על פני יחסיה עם הצרפתיה,
ובריג׳יט חוזרת לצרפת.
זוהי, בקיצור, עלילת הסרט — סרט
עדין, המדבר בשפת הרמזים הקולנועיים,
העשוי בטוב־טעם. אין בו גירוי מיני, וגם
הסצנה המשולשת רחוקה מאד מלהיות
פורנוגרפית או וולגרית. ניתן לטעון כי
גם אינה מינית במיוחד.
״אין זה סרט לסבי!״ טענה מיכל בת-
אדם בלהט (העולם הזה ,)2179 ואין ספק
שהיא כנה. הרי אי־נכונותה של גיבורת
הסרט, מיכל עצמה, להיכנע לאהבתה ה לסבית
היא היוצרת את המתח בסרט. לא
לחינם כעסו עליה הפמיניסטיות הצרפתיות׳
בעת הוויכוח על הסרט בפסטיבל
קאן. הן טענו כי אין למיכל אומץ־הלב
״ללכת עד הסוף״ ,להראות בגלוי מישגל
לסבי מובהק, ושחסרה בסרט הכנות ה גמורה.
אולם אי־הוודאות אינה טכסיס
של מיכל בת־אדם. היא קיימת בה עצמה.
דווקא משום־כך זהו מיסמך אישי מאד.
בת־אדם לא שיחקה רק בסרט. היא גם
כתבה את התסריט וביימה אותו.

שתי הנשים חמאוהבות זו בזו מרחפות
כאילו על ענן. הן רואות את ירושלים
באור שמימי, כרקע לאהבתן — וירושלים
נשקפת בסרט באור קסום, בלי קשר ליהודים
ולערבים, למקום ולזמן.
תועבה ליהודים
*ז ד הסרט העדין הזה, המקסים ב-

שבריג״ט מסתכלת

י ע פשטותו, ירדה היד הגסה של אחד
המוסדות המעובשים והשרירותיים ביותר
בישראל: המועצה לביקורת הסרטים והמחזות(
,״הצנזורה,״ בקיצור) ,הכפופה ל-
שר־הפנים המפדלי.
היא מסרבת לאשר את הסרט להקרנה,
אלא אם יתמלאו שתי דרישות: לקצץ
מסצנת־האהבה את החלק השבי (שבו מתעלס
אסי עם בריג׳יט, אחרי שהתעלס
עם מיכל) ולהוריד מפס־הקול את הגניחות,
המעידות כי המתעלסים מגיעים
לאורגאזם (שאינו נראה על. הבד).
הקיצוץ נוגע רק לכמה שניות — אך
אלה הן השניות המכריעות, המעניקות את
המשמעות לכל אשר קדם להן ובא אחריהן.
מדוע
רוצים לקצץ ז הסביר יהושע יוסט־מן
— העיתונאי ״המסורתי״ ,לפי הגדרתו,
יו״ר המועצה, שנתמנה על-ידי השר בורג
— בשיחה פרטית עם מיכל בת־אדם:
״הצנזורה אינה אוהבת שלישיות.״ החברים
הדתיים השולטים במועצה רואים בסצנות
כאלה תועבה. בייחוד כאשר הגיבורים
של הסצנות אינם גויים, השטופים
זימה ממילא, אלא בני־ובנות ישראל כש רים
למהדרין.
יעקב מרקוביץ, סמנכ״ל מישרד״הפנים,

עד כאן התירה הצנזורה את הסצנה המשולשת בדיזנגוף .99
1| 1ך
כאשר התפשטו גלי עטרי, גידי גוב וענת עצמון, ירדה עליהם

יד הצנזורה והקטע קוצץ. הפעס דרשה הצנזורה קיצוץ בפס־הקול, נוסף לקיצוץ בסרט.
שהוא גם מ״מ יו״ר המועצה, אמר ס
לדעתו סצנות של שלישיה אינן הנורמה
בחברה הישראלית והמערבית. היא עומדת
בניגוד לערכים התרבותיים והמוסריים של
החברה. ומכיוון שלדעתו יש לסרטים הש־

?!1111111

פעה רבה על הצופים, הרי שיש לאסור
זאת.
הוא מסתמך בדבריו על מחקרים שקבעו,
כי נוער הצופה בסרטי־אלימות מגלה
התנהגות אלימה הרבה יותר מקבוצת־בי־קורת,
שלא צפתה בסרטים מסוג זה.
לא רק נוער מושפע על־ידי סרטים,
אלא גם הרוב הדומם. אנשים רבים, שאינם
קוראים ספרים, עיקר השכלתם באה להם
מסרטים. אין הם יכולים להפעיל שיקול-
דעת, כדי לנפות את הטוב מהפסול. לכן
יש לעזור להם על־ידי צנזורה אבהית,
החושבת במקומם.
החוק אשר יצר את הצנזורה על סרטים
ומחזות בארץ נחקק בשנת ,1927 ושמו
מעיד על תקופתו: פקודת סרטי הראינוע.
הראינוע אמנם הלך לעולמו, וגם הצנזורה
נעלמה ברוב ארצות־התרבות. אך בישראל
היא עדיין קיימת, למרות דעתו של השופט
צבי ברנזון, שופט בית־המישפט העליון
בדימוס, המייצג את דעתם של רבים.
קבע ברנזון :״רחוק אני מלהיות חסיד
של צנזורה כל שהיא, מילבד מטעמי ביטחון,
הסדר הציבורי, ואולי גם שמירת יחסי־החוץ
של המדינה.
״לא תמיד חשים הצנזורים למיניהם את
רוח הזמן, ביחוד של הדור הצעיר, המתפרץ
לעלות ולתפוס את המקום הראוי לו
בחברה, ולהטביע את חותמו עליה. כל
יצירה בתחום התרבות והאמנות ...ראוי
היה לתת לה שעת־כושר להוכיח את
עצמה. תישא חן בעיני הציבור וימצא
בה עניין — ינהר אליה. לא ימצא בה
עניין — ממילא תרד חיש־מהר מהפרק,
ותצלול בתהום הנשיה.״
דיעה זו הביע במזון בעת הדיון בעתירה
נגד המועצה לביקורת הסרטים והמחזות,
שהגיש המשורר דויד אבידן בשנת
.1973 באותו מיקרה פסלה המועצה להצגה
את סרטו של אבידן סין.
לכאורה אחרי הקדמה ליברלית כזו,
ברור היה כי בית־המישפט העליון יקבל
את טענותיו של המשורר בזכות סרטו,
ויתיר את הצגתו. אולם מיד אחרי פיסקה
זו אמר השופט, כי דעה זו היא דעה
אישית שלו בלבד. כדי ליישמה בחיים
יש צורך בשינוי החוק הקיים בישראל.
עד אז יכול בית־המישפט רק לבדוק את
החלטת המועצה הציבורית, אם אין בה
שיקולים זרים, או הפלייה או זדון.
אם אין בה אחד מאלה, חייב בית-
המישפט לאשר את החלטת המועצה. אחרת
הריהו שם, למעשה, קץ לביקורת הציבורית
של המועצה, ומחליף אותה בביקורת
של בית־המישפט.
אם תרצה מיכל בת־אדם להגיש עתירה
נגד המועצה בבג״ץ׳ ,היא תיתקל בוודאי
בהחלטה זו.

מי שולט

במועצה י

גונה של מיכל

ך• מועצה, שנקבעה כחוק, אמורה
י 1לייצג את כל חלקי הציבור, ומשום
כך ניתנה לה סמכות רחבה מאד. זאת
(המשך בעמוד )46

במדינה *
(המשך מעמוד )38
תושבי השכונה. הם באים מצפון העיר.
ופולשים לתוך שטחים שכבר פונו. בכך
הם רוצים לקבוע עובדות בשטח, שיחייבו
את העירייה, בבוא העת, לשלם להם
פיצויים.
ראש־העירייה, שלמה להט, הודיע לתושבים,
באסיפה שהתקיימה ערב הבחירות
האחרונות לרשויות, כי הוא מודע לבעייתם.
הוא אמר :״אין לי כוונות לבצע את
צווי־ההריסה, לא היו לי, וגם לא יהיו.״
נגד מישפחת מדמון קיים צדהריסה
מוקפא עוד מ־ ,1970 לגבי מיבנה שהוסיפו
לביתם. לפני כמה שבועות החליט
סעדיה לבנות מיבנה נוסף עבור בנו הנשוי,
אב לבן, שאשתו בהריון. למחרת
היום שבו התחיל לבנות, כבר היו במקום
פקחים, שצילמו את המיבנה המוקם. יומיים
אחרי־כן הופיע במקום קצין־מיש־טרה
בלוויית כעשרה שוטרים. הם הודיעו
למישפחה כי המיבנה אינו חוקי, אך
נמנעו בשלב זה מלהרוס.
בני-המישפחה פנו לוועד הכפר, וחברת
חלמיש התחייבה לתת להם אורכה של חודש
וחצי, כדי להגיע עימם להסכם. לא
עבר שבוע, ובבוקר היום החמישי הופיעה
המישטרה עם טרקטור של חברת חלמיש,
שהרס את המיבנה על אם המישפחה.
סעדיה, המתפרנס ממיסעדה שבבעלותו
בכפר־שלם, איבד את אמונתו במדינה
שאכן תעזור לו .״אני שירתי בצבא, וכל
הבנים והבנות שלי שירתו בצבא,״ סיפר,
״אחרי שנים שאני רץ אחרי חברת חלמיש
ומסביר להם את הבעייה שלי, הם באים
והורסים את הבית על הראש של אשתי.
מה נשאר לי לעשות?״
ה מנ ההרא שונ ה. המיקרה עורר תסיסה
וזעם בקרב תושבי השכונה. רבים
הודיעו, מיד אחרי האסון, כי לא יעברו
על-כך בשתיקה וכי עוד ״ישמעו מהם״,
בכפר גם נודע כי מתגבשת תוכנית
חדשה לביצוע צווי-הריסה. עד עתה נמנעה
המישטרה מלתת גיבוי מלא לביצוע
הצווים. ראש־העיר הביע פעמים אחדות
תרעומת על אוזלת־ידה של המישטרה
בנושא זה. לפני שבועיים הועברה לתל-
אביב יחידה של מישמר־הגבול. נראה כי
תגבורת זו היא שהכניסה רוח חדשה ב־מיפרשיה
של המישטרה.
במשך כל סוף־השבוע שעבר התגודדו
צעירים בשכונה וטיכסו עצה על התגובה
ועיתוייה. כאשר נודע ביום הראשון כי
ישנה כוונה להרוס בית נוסף — מיבנה
שהקימה מישפחת עובדיה בחצר ביתה —
ניתן האות לפעולה. צעירים מבני־השכו-
נה יצאו בשעות הערב אל דרד־לוד הסמוכה.
בעזרת צמיגים בוערים חסמו את
הכביש ומנעו את מעבר המכוניות. רק
אחרי שכוח מישטרה מתוגבר הגיע למקום,
חודשה התנועה.
כאילו כדי להגדיש את הסיאה, הגיע
לשכונה טרקטור של חברת חלמיש, בליווי
כוח מישטרה גדול ויחידת מישמר־הגבול,
כדי להרוס׳ את המיבנה של מישפחת
עובדיה. הצעירים הקימו חומת־אש, ש מנעה
מן הטרקטור את הגישה למיבנה,
והמטירו בקבוקי־מולוטוב מתוצרת־בית
לעבר כוח המישטרה ומישמר־הגבול. מכו נית
כיבוי שהגיעה למקום, החלה עולה
באש, כתוצאה מבקבוק־תבערה שהושלך
לעברה. אחרי שמשימתם הוכשלה, הסתלקו
כוחות־הביטחון מהמקום.
האווירה שקטה לזמן־מה. אז החליטו•
הצעירים לצאת לפעולת תגמול נוספת.
הצמיגים והג׳ריקנים המלאים בנפט הוצאו
מהסליק, וכהרף עין כוסה הכביש בחומת
אש חדשה. כדי שלא להתסיס את הרוחות,
שלחה המישטרה הפעם, כוח מצומצם,
שהסתפק במתן חיפוי למכבי־האש, בשעה
שעסקו בכיבוי הדליקה ובפינוי הצמיגים.
זמן קצר אחרי חידוש התנועה בכביש
הסתלקה המישטרה מהמקום.
הצעירים הודיעו כי הפעולה ביום הראשון
היתד. רק המנה הראשונה. שאר המנות,
כדברים, יבואו בהמשך .״אם הם
חושבים לבוא לשכונה ולהרוס מה שהם
רוצים, אנחנו נוכיח להם שגם אנחנו
יודעים להרוס,״ אמר דובר .״כולנו שירתנו
בצבא, ואנחנו יודעים להשתמש בנשק.
אם יהיה צורך, נילחם במישטרה גם בנשק
חם. אלה הם הבתים שלנו, ומי שמתכוון
להרוס אותם, צריד לקחת בחשבון שלא
נעמוד מהצד. מה שקרה היום היה רק
ההתחלה. אנחנו עוד נפתיע.״

שרי ת מצדה ר א
תיפול ־ היא ש לה
ותר מדי ביוקר

חצות

¥ה היח צפוי. וכי איזהו הזמן המת!
אים יותר להנציח על הצלולואיד את
ניצחון רוח עם ישראל על צבאה המפואר
של רומי, אם לא בימיו של מנהיג עם
ישראל מנחם בגין?
ואמנם, זה הולך לקרות. מאז כתב
ארנסט גאן את רב המכר שלו האנטגו־ניסטיס
ב־ ,1970 וזכה מפי אירווינג מטון
להמלצה :״אחד מסיפורי הגבורה הגדולים
של כל הזמנים,״ בישלו בהוליווד
מירשמים להכנת מצדה קולנועית. מועמדים
לבימוי כבר החלו לטפס בשביל הנחש
כשביניהם גם סידני פולאק, שכמעט הת חיל
לעבוד. אבל ההיסטוריה התערבה:
פרצה מילחמת-יום־הכיפורים.
חברת יוניברסל האמריקאית, התאימה
עצמה לרוח התקופה ולמדה מהצלחת שואה:
היא החליטה לעשות את מצדה לפי המיר-
שם המירקעי מיני־סיריאל (סידרת מיני),
המרתק את הקהל בהמשכים של ארבעה
חלקים ובאורך כולל של 8שעות, ומת כוונת
גם לערוך ממנו סרט בן שעתיים
להקרנה באולמות הקולנוע.
וכך, לפני שנה, עלו לירושלים המפיק-
האחראי ריק (ריצ׳רד) אירווינג, יחד עם
מפיק-בפועל, ג׳ורג׳ אקשטיין, והבמאי,
בורים סאגאל, כשבידיהם תסריט של ג׳ו
אוליאנסקי ובפיהם בשורה משמחת לתעשייה
הישראלית כולה: יוניברסל החלי טה
לשים את יוקרתה, בסך של 9—10
מיליון דולר, לרגלי המצדה.
מרכז הסרט הישראלי ראה כיצד זיסמל
הלגיון הרומאי שבפיקודו.של פלאוויוס סילווה
מתנוסס קוקין של אור נדלקים על המצדה וכיצד
בשער מיפקדת־המחנה. כמוהו גם אביזרים אחרים,
תלבושות דולקים האורות בתעשייה ובהסברה, נציאופייניים
לתקופה ולסגנונה הובאו על־ידי ההפקה במיוחד מרומא. גי צה״ל השתלהבו ובגין הבטיח לאיר-
ווינג אישית את כל התמיכה הממשלתית
האפשרית. מצדה שווה הכל.
חלף אביב קצר, החום עלה ועימו גם
המדד. אנשי יוניברסל, תיגברו את עמדותיהם
בישראל וגילו גם בעיות שונות
הקשע־ות באופייה המיוחד של ישראל,
באופיו של המידבר ובאופייה של האינפלציה,
באופיו של המיסוי ובאופיו של
הכיסוי והחליטו להגביר את הביטחון
הכספי בחתונה שהחמיאה מאד לתעשייה
הישראלית: שותפות עם ארנון מילצ׳ן והגדלת
התקציב לכמעט כפליים.
וכמו בכל חתונה, מנסים להכיר את
הורי הכלה ואת הורי החתן. יוניברסל
הביאה לישראל, בנוסף למפיק בוב סטון,
המומחה בנושא של תפאורות, תלבושות
ואביזרים, עוד כמו! מתותחי זזהפקה שלוז,
ואילו מילצ׳ו הביא את שותפו החדש
כהפקות קולנועיות, הבמאי סידני פו־לאק,
כיועץ מיקצועי אישי יחד עם שורה
של יועצים פיננסיים ועוד שורה של יועצים
מיבצעיים. הוא מינה מפיק מטעמו,
את ישראל רינגל, אחרי שרוני

התמנה כבר כמנהל שירותי-הס?^
קולנועי של ממש נוספה הזו רלדי,
יוניברסל ייצג, בחתימת החוזה, ו!
עורו־דינה של בריגיט מילצ׳ו נש ר *!
רושי הזוג, שעה שאת ארנון יי׳ רי-
י, כך נראה המחנה הרומאי שניבנה בבוטווס (ליד
בית־ הפעם, כמו בגירושין, אמנון ע4ו0
נבאללה) ,לפי תיכנונם של דורד רנה וקולי סנדר
כאשר נחתם החוזה, הודיעה ד.
המנהלים האמנותיים של הפקת מצדה. האבן הקשוחה מתגלה במציאות כחומר רך ׳.מלון פורום־פאלאס להפקה המפוארת,

נשר הל מן

עליה להתפנות, ודובר־צה״ל בישר שחיילים
אינם יכולים לשחק בחיילים. אבל
תקלות שכאלו הם עניין של מה בכך לגבי
ההפקה. די היד. להציץ אל הקומה הראשונה
של מלון פלאזה, השיכון החדש של
מצדה, ולראות כי למדינה יש ממשלת
מפיקים משלה, צבא אדריכלים משלה,
וחיילים משלה. אמנם לא חיילי צבא סדיר,
אלא חיילי מישמר־הגבול, המסוגלים לשכנע,
במישחקם בטכס ההשבעה המסורתי
על המצדה.
וכך קורה שבבוקר ה־ 29 באוגוסט יקיצו
מאות חיילים רומיים משנתם הטרופה
בחום הקיץ, וישאו עיניהם אל מצביאם
הנערץ, לראות מתי תגיע השעה למגר
את קומץ היהודים, העיקשים המרודים,

בכפיפה אחת 50 .סוסים. ארבעה טון
מים, ל־ 200 איש, ביום. עשרות רכבים.
באוהל המספרה מקצצים תשעה מאפרים
את שערותיהם של החיילים הרומיים בשיטת
הסרט הנע. כריס טיילור, הספר הראשי,
נתן את הטון על ראשו של פיטר
או׳טול בתספורת קצרצרה נטולת פיאות
ובלורית, דמויית פוני.
רגע לפני מצדה מתבדחים על ״ישראלים
חוזרים״ .ג׳ון סטודל המשמש כעוזר
למנהל הפקה, הוא ישראלי שעבד ב-
חו״ל, שמצא עצמו חוזר לתעשייה עם
עוד כמה ותיקים שחזרו. החל בפול סמית,
שאחרי אכספרס של חצות הפך משחקו
קולנוע לכוכב קולנוע (מתבטא במחירים)
,דרך מייק הרטמן, מנהל התחבורה

אופטושו יזכה שוב בתפקיד אופי יהודי,
כמו באקסודוס בעבר, לצד שורה של שח קני
מישנה, שכל אחד מהם שייך לגלריה
של שחקני אופי מתני צבע, כג׳וזף וויסמן,
אלן פיינשטיין, דניס קווילי ותימוטי
ווסט (הזכור מן הסידרה הטלוויזיונית
כאדוארד השמיני).
רגע לפני מצדה עורכים מסיבת עיתונאים(
.״מעט מאד ניכתב על מצדה בספרות
ההיסטורית״ ,מודיע פיטר שטראוס,
שהזדקן מאז היה סנטור ג׳ורדש, פשוט
משום שגידל זקן, להגברת הזדהות עם
תפקיד אלעזר בן־יאיר .״המקור הספרותי
שלי היה בעיקר כתבי יוסיפום
פלאוויום.״
״אני התבססתי על הספר שנכתב בעב־

ניצב ישראלי עשוי
להתגלות ככוכב בתל־בושת
צנטוריון רומי ששוחזרה באולפן.

פיטר בן־יא׳ר

השחקן פיטר שטדאוס, גידל
זקן כדי להתאים את חזותו
החיצונית לדמותו של אלעזר בן־יאיר. הוא הביע את רצונו
ללון בגפנ על המצדה כדי להתקרב נפשית אל גיבורו.,

פיטר סיסי!

השחקן פיטר או׳טול איבד במישקלו,
כנראה בגלל נסיון להתרחק מאלכוהול,
אך הפגין מצב־רוח מרומם ככל שהתקרב לתחילת צילומינ
כפלאוויוס יריבו של בן־יאיר .״הקונפליקט דומה לבקט,״ הצהיר.

מוות בבית־נבאללה

שני ניצבים ישראלים מתרגלים את כובד
התלבושת הרומית שלהם ומנסים לאמוד
את מידת הגמישות האפשרית בדו־קרב דמיוני .״פעס מילחמה תיתה עבודת פרך,״ אמרו.

הנאחזים בציפורניהם בסלע ששמו מצדה,
מיפקדת הצבא הרומי החונה ביריחו
שוחזרה ליד בוטרום, הכפר הערבי שליד
בית־נבאללה. הזיופים האלו הם האמנות
האמיתית המשווה לקולנוע את גדולתו :
אמנות האשלייה. במיקרה של מצדה, זוהי
אשלייה הנמדדת במיליוני דולרים. הכל
ניספר במיספרים סיטונאיים: מדברים על
94 תפקידים ״מדברים״ .מיספר המשתתפים
ביום צילום יגיע עד ל־ 600 איש

שעבד בלונדון והתגעגע לאווירה של ימי
הביכורים של אורי זוהר, וכלה ביוסקה
האוזדורף, האחראי על הסוסים.
ויהיו גם פגישות אחרות: המאפרת,
מרי־הלן, תפגוש את פניו המוכרות של
דויד וורנר שאיפרה בפרנבידנס (של אלן
רנה) ,העתיד לבוא לישראל ולשחק במצדה,
ואנתוני קוויל, שחקן התיאטרון
והקולנוע הבריטי, שישחק שוב לצד פטר
או׳טול כמו בלורנס איש ערב. דיויד

רית, על-ידי יהודי פולני, לא מזמן,״
מודיע פיטר או׳טול, כשזיק של שובבות
משתולל בעיניו המבריקות .״למדתי זאת
מנהג מונית שסיפר לי את מה שידוע
לו על מצדה
שני הגיבורים עונים לשאלות העיתונאים
בקמצנות מחייכת. או׳טול, המתואר
בצדק באחת מן האנציקלופדיות הקולנועיות
״כשחקן כחוש המצליח להיראות על
הבד גדול מן החיים,״ מקבל בסלחנות את
העיתונאים, מה עוד שמאז ומעולם נטו לו
חסד. ולא בחינם. להטוטן־אלגנטי זה פילס
לו דרך בין הגרי השני בבקט, ללורנס איש
ערב; מלורד ג׳ים ועד אריה בחורף. גם
אם התאמץ, לא הצליח ללכת לאיבוד על
הבד כל אימת שהופיע עליו, אפילו אם
לא בתפקיד ראשי. אשר לשטראום, לפני שהיה
אליל המסך הקטן עשה סרט שהעיד על
כישרון אמיתי, חייל בכחול עם קנדים ברגן,
ואם לשפוט לפי יחסו לתפקידים בעת
האחרונה, נדמה כי הבחור היפה ניחן גם
בשכל. הוא לא בולע כל פתיון המוצע
לו. הוא סירב בעדינות לעצב את דמותו
של בגין במרד, אך לא סירב לחזור ליש ראל
כמנהיג נצורי מצדה .״איני יכול
שלא להרבות בשבחי ג׳ו אוליאנסקי ש כתב
את התסריט והעניק עומק נוסף
לדמותו של בן־יאיר, שסבלה מרדידות
במקור הספרותי. אלעזר של אוליאנסקי
הוא מנהיג דגול, שאינו משחק את המנהיג
הדגול ובכל זאת ניחן בסגולות של
הנהגה ובכוח של מנהיג אמיתי. שאבתי
מן התסריט חומר רב למחשבה. אבל אם
יורשה לי להביע את מחשבותי, הרי
לדעתי אין זה מתפקידו של השחקן לתאר
את תפקידו. הוא צריך לבצע אותו ולא
להסביר אותו. כמו שפסל צריך להציג את
פסלו והצייר לבטא את עצמו במכחול.
אמנות אינה דיבורים.״

עדנה פיינרד

״כך מת חייל רומי,״ מתלוצץ
ניצב ישראלי, אחד המשתת־פיס
בסרט, רגע לפני תחילת העבודה.

:ריסטואה

אחד מכלי־הירי ה העתיקים
עניינים ביותר בין מאות פריטי־הנשק.

תפוש
חופשה

ב-קופל
2אפשרויות מפתות לבילוי חופשה
במלשתייק וכליי
מלון ייפדוקיי נהריה
מלון ייאשליי הרצליה
מלון ייעדיייאילת

595 #ליי ליום
ל 3או שים בחדר אחד
כולל א רו ח ת בוקר

595 #ליי ליום לאדם
כולל רכב (מינימום 2אושים !)
* ה מ חי ריםהדלאיום כו ל לי ם מ. ט.וז

המבצט ׳סתים ב־20.9.79
פרטיםוהרשמהבמשר די קופלטווס
משרדמכי רו תראשי:
רח־ הי ר קון 2 5 2ת -אטלפון 452111 :

ר חכרה נ׳ קי א חזקו תנע׳ מ

לבריאותך ויופיך
הרשמי מיד לקורס מרוכז

לשיפור הגוף
* התע מלו ת לגמישות, חיזו ק
שרירים ויציבה יפה.
* התע מלו ת מ כוונ ת ל הרזיי ה.
* הרזיי ה מו בטחת.
הקורסים מ תקיימים בשעות הבוקר ואחר הצהריים.

אולפן

לאה 3לטשר

אפן גבירול ,50 תל־אביב, טל 267682 .

בראשודלציון!
£בחלקה הצמודה לקאונטרי־קלאב, רח׳ רמז,
מתארגנת קבוצה לטיפול משותף בקרקעפרטית ומחולקת שעדיין לא לבניה.

ל יי למשתתף

נוף מקסים. אזור יוקרתי ומתפתח.
אפשרות לתשלומים.

לפרט םאל ^ י ש נע־־ח
תל־אביב ׳בית־בלל קומה 12
(לידקולנועת״א) טל 03-292813 .

למחירי החלטה !
מטו וח ירי סגור

יחיד במינו!!!
עם אישור למסחר בנשק במקום
טלפונים: כעבודה
כערב

338679־03
410849־03

משרתשל או־בי ם 0 1

0ברנמבסק׳
(המשך מעמוד )27

(המשך מעמוד ) 19

עבודות התיכנון והביצוע של שני בסי-
סי־־האוויר בנגב נפלו בידיהם של שני
תאגידים אחרים. שדה עובדה נמסר לחברה
המתקראת קבלני בסיס האוויר של
הנגב והמוכרת יותר בשם קבוצת פריני,
על שם החברה המובילה שבה, חברת
פריני, מפרמינגהם, מסצ׳וסטס. זוהי חברה
בעלת ניסיון רב בבניית פרוייקטים
בחו״ל, אם כי לא של שדות־תעופה. כדי
לכסות את כל הענפים בבניית בסים
האוויר, התקשרה החברה עם מיספר חברות
קבלניות בעלות ניסיון בתחום זה.
כך, למשל, נמצאת עימה בתאגיד, חברת
לואיס ברגר מניו־ג׳רסי המוכרת כחברת
תיכנון מהימנה ובעלת ניסיון רב בתיב־נון
שדות־תעופה,.
הקבוצה השנייה, שקיבלה על עצמה את
בניית בסים־האוויר ליד מיצפה רמץ,
מוכרת בשם קבוצת אטקינסון, שבראשה
עומדת קבוצת ג׳י אטקינסון מסאן־פרנ־ציסקו.
גם היא מורכבת בדומה לתאגיד
פריני. כיוון שחברת אטקינסדן עצמה
היא בעלת ניסיון בבניית פרוייקטים מחוץ
לארצות־הברית, אך לא שדות־תעופה, היא
צירפה אליה כמה קבלנים כדי לכסות
על מיגרעת זו. כך, למשל, לצורך התיב־נון
והפיקוח על הביצוע, היא נכנסה
בשותפות עם חברת טאמס, שבדומה לחברת
ברגר מקבוצת פ דיני היא בעלת
ניסית רב בתיכנון ופיקוח על בניית
בסיסי תעופה גדולים.
חברת טאמס היא החברה שבנתה בעבר
בסיסי־תעופה עבור חילות־אוויר של מדינות
ערב והיא הבונה גם כיום שדות-
תעופה כאלה בירדן ובערב־הסעודית.

שער עלייה
ברבת־עמון
** אמם״ היא אחת החברות ההנ-
דסיות הגדולות בארצות־הברית
והמעולות שבהן.
החברה שהוקמה בשנת 1942 נקראת על
שם ראשי התיבות של ארבעה ממייסדיה
(טיפטס, אבט, מק-קארתי וסטראטון) .בין
בעליה ומנהליה לא ניתן למצוא אפילו
שם יהודי אחד. החברה התמחתה בעיקר
בתיכנון פיתוח מקורות־מים ונמלים, אך
מספקת שירותי הנדסה ואדריכלות בכל
תחומי ההנדסה האזרחית.
צווח החברה מונה כיום כחמש
מאות מהנדסים, כלכלנים ומומחים בתחומים
אחרים. זוהי חברה שהתמחתה בבניית
סכרי ענק בכל רחבי העולם, בתיב-
נון מיכרות, גשרים ועורקי־תחבורה ענקיים.
בתחום שדות־התעופה היא זוקפת לזכותה
כמה פרוייקטים מפוארים כמו תיכנון
ופיקוח על הביצוע של נמל־התעופה של
דאלאס, בטקסס, או הטרמינל של חברת
פאן אסריק! בנמל־התעופה קנדי בניו־יורק.
החברה, העוסקת בתיכנון שדות ונמלי
תעופה במשך 23 שנים, ביצעה גם שורה
ארוכה של פרוייקטים במדינות ערב. היא
תיכננה שדוודתעופה בסודאן, היתה קשורה
בבניית בסיס־האוויר האמריקאי הגדול
בלוב וכיום היא קשורה בבניית אחד
משדות־התעופה הגדולים במיזרח־התיכון :
שדה התעופה על שם המלכה־לשעבר
עליה, ברמת־עמון שבירדן. השדה מתוכנן
כך שכאשר תושלם בנייתו בשנת אלפיים,
הוא יהיה מסוגל לקלוט תנועת נוסעים
של שמונה מיליון איש בשנה.
מלבד נמל־תעופה אזרחי זה בירדן, מעו רבת
חברת טאמס בשני פרוייקטים נוספים
במדינות ערב: בניית שני שדות-
תעופה עבור חיל־האוויר הירדני
,ובבניית בסיס־תעופה ענק עבור
חיל־האוויר הסעודי.
החברה שזכתה במיכרז כמתכננת בסים
חיל־האוויר ליד מיצפה־רמון, העניקה גם
עבודות ייעוץ להרחבת שני בסיסי חיל-
אוויר נוספים בירדן. בפרוייקט של בניית
נמל־התעופה של רבת־עמון הועסקה החברה
על-ידי הקבלן הירדני הראשי, באקיט;
קרוב מישפחתו של המלך חוסיין.
בעת ובעונה אחת קשורה חברת טאנזס
בפרוייקטים של בניית בסיסי-אוויר הן
עבור חיל־האוויר הישראלי והן עבור חי-
לות־האוויר של ירדן וסעודיה.
כיצד יכלה ממשלת־ישראל להסכים לשי-
תופה של חברה, שיש לה מישרד פעיל
ברבת-עמון בתיכנון ובפיקוח על בניית
בסים חיל-האוויר הישראלי ן
על כך ברשימה הבאה בסידרה בגיליון
הבא.

ארי תגור 1

ואיומים מפורשים בהתאבדות הוא ירש
את מקומו של בנימין תמוז בהארץ, כאשר
תפקיד עורך המדור לספרות נועד ליהושע
קנז הישר וההגון, שבתחום כישרץ־הערי-
כה ברונובסקי אינו שווה את נעלו המרופטת?

פי הכלל הצודק של עין־תחת־עין,
אני ודאי רשאי לטעון את כל הדברים
הללו נגד התולעת הזו, נגד הפאראזיט
המטפס באמצעות ציטאטות אנציקלופדיות
על כתפי ענקים, מבלי שלו עצמו יהיה
מה לומר. מה גם שיש בידי הוכחות חותכות
למרבית גידופי העסיסיים, וברצון
הייתי שוטח אותן לפני הקורא, אילולא
שיחרר אותי הפולני המסריח הזה מחובת
ההוכחה, בכך שהוא עצמו לא נטל עליו
חובה אלמנטרית זו.
תאמרו שאינני מסוגל לשמוע ביקורת
שלילית על ספרי? האם תישפוכת דברי-
בלע בלתי-מנומקים ראויה להיקרא ביקורת?
או שמא הגיע לדעתכם הפרמשתק
הפרופילאקטי הזה לעמדת סמכות ואוטו-
ריטה כל-כך חשובה, עד שחובת ההוכחה
לטיעוניו וקביעותיו אינה חלה עליו?
ובכן, אילו חתם הפרשדונה המצחין על
גידופיו בשמו המלא, במקום להסתתר
מאחרי השם הבדוי יוחנן רשת, כי אז
(ושוב, על פי כללי־ההגינות) הייתי רשאי
גם אני לראות את עצמי באוטוריטה
שאין עליה עוררין, ולהטיח בפניו המכוערים
את כל הגידופים שהטחתי. צודק או
לא צודק? ודאי שאני צודק. ואל תגידו
שאינני חייב לרדת לשפל דרגתו בהתכתשות
הזאת, וכי איך אחרת אוכל להמחיש
לפניו את מידת העוול שגרם לי?
אילו הסתפקה העלוקה הליטראית הזו
בכתיבת ביקורת קטלנית מנומקת, במקום
לנאץ את גילי, מצבי הגופני, כושרי הרוחני
וריח מצעי — לא הייתי פוצה
פה וטורח להשיב לו. אחרי הכל, אין
אני נזקק לאישורם של אחרים בכל
הנוגע ליכולת־הכתיבה שלי, ומאז ומתמיד

איני רואה גו1ע
ערי לעבור בשתיקה
על יריקות*! ולהגיש
לו אח הלחי השניה
לא ראיתי במבקר יותר מאשר קורא אחד
נוסף, הצורח את התרשמויותיו ברמקולי
התיקשורת. אך מאחר ולא כך נהג החילזון
המגעיל הזה, אינני רואה מדוע עלי לעבור
בשתיקה על יריקותיו, ולהגיש לו את לחיי
השנייה בצביעות נוצרית.
ואם בכל מה שאמרתי עליו עד כה לא
די, יורשה לי להכריז מעל במה זו קבל
עם ועדה, שבשום מקום לא התחייבתי
להשתמש נגדו אך ורק בנשק שאותו הוא
עצמו בחר. מדוע, למשל, לא ארק בפניו
כאשר יקלע בדרכי בפואיה של היכל
התרבות, אצעק בפומבי מאחורי גבו
״אימפוטנט עלוב !״ או אכניס אגרוף בפרצופו
המסופלם לפני שאני צוחק עליו,
כפי שאני דורך על חילזוני־גינתי?
ועוד משהו: לא הבנתי איך זה יתכן
שעיתון מכובד כמו הארץ יאפשר בכלל
פידסומה של רשימה רצופה דברי־בלע
וגידופים בלתי־מבוססים, שכל אחד מהם
יכול לשמש עילה לתביעת־דיבה על פי
חוק-לשון־הרע (ואם אינני טועה, הארץ
רגיש מאד לאחרונה בתחום זה) ,עד שלא
התברר לי כי הברונובסקי הזה ניצל את
העדרו של עורך־העיתון גידעון סאמט
כדי להכניס למדורו את מחראתו הנפשית.
תוך כדי שיחה עם עיתונאים, כשניסיתי
להבין מה הניע את היותנו הזה להשוואת
עצמו לקטילה בצורה כה נואלת,
למדתי מפיו של אחד מעמיתי העיתונאים,
שיורם ברונובסקי סבל לאחרונה מהתקפה
של דלקת קרום־המוח. הידיעה הזו מסבירה׳
אולי, את כתיבתו הבלתי־אחראית,
אך היא בשום אופן אינה יכולה להצדיק
את פירסום הסימפטומים המובהקים האלה
להתנוונות כלי־החשיבה של האומלל הזה.
רבותי, אם לא נהגתי בו בהגינות, שאת
כלליה הוא עצמו קבע — תקנו אותי,
הסבירו לי איפה טעיתי, ואני מוכן להתנצל
בפניו ברבים.
ה עז ל ס הזה 2191

בושת ..התנח
המנ ״ 1 1ל
הר־הכרמל: מלס
נחד1׳ לח ע יד

אמו של אהרון
סכין בגב
קה :״תזוז מפה ! לא תקבל את הסיגר !״
אהרון התעקש. אחד הצעירים איים עליו
במכות. אהרון לא נבהל, ועמד על שלו,
ואז הנחית עליו הצעיר נגיחה. אפו של
אהרון החל שותת דם. אהרון המטושטש
ניסה לעצור את שטף הדם. הצעירים לא
ניבהלו — להיפך. הם התקרבו אליו וכל
אחד מהם הנחית בו מכה או בעיטה, בפנים,
בגב ובבטן, בעודם צועקים ומקללים.
השעה היתד, כבר אחרי חצות, כאשר
חזרו חבריו של אהרון, שלא מצאו מונית.
כל אותה שעה צפה קהל רב בנעשה,
אולם איש לא טרח להושיט עזרה לפצוע.

חולצה ספוגה בדם

דץ כריו שד אהרון חשו לעזרתו. הם
י • עצרו מונית, אך הנהג סרב להכניסם,
מפני שהיו תשעה .״רוצים להרביץ לנו,״
התחננו הצעירים ,״תראה את החבר שלנו,
הוא פצוע.״ אך הנהג עמד בסירובו, והרשה
רק לשבעה מהם לעלות למונית. ה שניים
הנותרים ברחו מהמקום.
המונית יצאה לדרכה, כשהבריונים מלווים
אותה במכות ובבעיטות על החלונות,
בקללות ובשריקת־בוז.

^ סיכת ליל*שכת, שהתקיימה לפני
י שבועיים בדיסקוטק ליאו־בק, הסתיי מה.
אהרון אבן וחבריו עלו לכביש הראשי.
החברים הלכו לחפש מונית, והשאירו את
אהרון בן ה־ 16 לבדו. בידו היה סיגר
של חבר.
לפתע הגיחה מאחוריו קבוצה של חמישה
גברתנים צעירים בבני ,18 שעלו אף
הם מהדיסקוטק. אחד הצעירים, חייל בחובה
בשם סמי רובין, פנה אל אהרון וביקש
ממנו את הסיגר.
אהרון ציית. הצעירים, תושבי הכרמל.
התחילו להעביר את הסיגר מיד ליד, כש אחרון
עובר מהאחד לשני ודורש שיחזירו
לו אותו.
הצעירים מאסו, כפי הנראה, בבקשותיו
של אהרון. סמי רובין, בנו של פרופסור
באוניברסיטת חיפה, פנה אל אהרון בצע־

לפני כן: אהרון אכן (לפני שנתיים)

אחרי כן: אהרון אכן השכוע

סיגריה בוערת בעין

ראשיה בפרצוף

ליד מרכז הכרמל ירד אהרון מהמונית.
כשעבר בלוויית חבריו על־יד ראי, הבחין
כי אפו נשבר. הוא פגש בכמה ידידים,
שהסיעו אותו לבית־החולים רוטשילד.
הרופאים ניסו ליישר את השבר באף
ללא הצלחה. בשבת נותח אהרון. כל אותו
יום היה תחת השפעת הנרקוזה ולא חש
כלל בכאבים. אחרי שהתעורר אחז בו
כאב־ראש חזק, שממנו הוא סובל מדי
פעם עד היום.
הוריו של אהרון שמעו על התקיפה
רק ביום השישי בשעה חמש בבוקר. הם

עות כיבו כמה ביריונים מהכרמל, ממיש־פחות
טובות, סיגריות בוערות על עיניו
של חבר שלי מפני שלא רצה לתת להם
סיבוב על האופנוע שלו.
״לפני כחצי שנה ערכו חברים שלי מסיבה
בבית־הספר הריאלי ואחד מהם, שהלך
הביתה, חטף מכות וסכין בגב. את החבורה
הזאת, של הצעירים שהתקיפו אותי,
אני מכיר ממסיבות של חברים. הם אף
פעם לא מוזמנים אבל הם תמיד מתפרצים
למסיבות שלא שייכות להם, משתוללים,
מקללים, כשלא נותנים להם להי

זה ימשיך בצורה כזאת, לא אתן לאהרון
ולבתי השנייה לצאת מהבית בערב.
היום זה קרה לנו, מחר זה יקרה למישהו
אחר. כבר קשה להסתובב גם בכרמל
בחיפה בלי לפחד. חבר שלי מטבריה צחק
לי אתמול ואמר :׳גם אצלכם בכרמל
כבר יש תפוז מכני.׳ כשסיפרתי לו שזה
בני, הוא נדהם.
״אני מקווה מאד שהמישטרה תפעל
כדי להעניש את האשמים. אני רואה את
העניין הזה בחמור מאד. אם לא יושלט
חוק במדינה הזאת, אני לא יודע מה

חזרו מבילוי בנתניה ומצאו על דלת ביתם
פתק מחברתו של אהרון, שהיתה עדה
למיקרה .״לאהרון קרה משהו,״ כתבה,
״צלצלו אלי מהר!״
אנט, אמו של אהרון, צילצלה לידידה
ושמעה מפיה את סיפור המיקרה .״לא
ידעתי מה לעשות,״ סיפרה האם .״נבהלתי.
לא יכולתי לדבר מרוב הלם. בעלי
התקשר לבית־החולים, והודיעו לנו שאהרון
שוכב במחלקת אף-אוזן-וגרון וש־ניגש
לשם מיד כדי לחתום, כי הוא צריך
לעבור ניתוח. לא האמנתי למישמע אוזני.
אהרון הוא בחור שקט, שלא אוהב להסתבך
או לריב.
״נסענו לבית־החולים. אהרון היה רדום,
נתנו לו זריקה להרגעת הכאבים. כל
הפנים שלו היו נפוחות והחולצה ליד המיטה
היתר. ספוגה דם. כל-כך הרבה דם לא
ראיתי בחיים שלי.
״הרופאים לא הרשו לנו להישאר. כש חזרנו
למחרת היום הוא כבר היה אחרי
הניתוח. הוא ישן משעה שמונה בבוקר
עד אחת־עשרה בלילה.
״בשבת בבוקר צילצלנו למישטרה. הם
ביקשו מאיתנו לגשת ביום ראשון ולהגיש
תלונה, ושלחו ניידת לבית־החולים, לגבות
עדות מאהרון ומהרופא שניתח אותו.״
אהרון אבן שוחרר מבית־החולים ביום
השני בשבוע שעבר, כשאפו חבוש
בתחבושת עבה. לדבריואין זה המיקרה
הראשון מסוגו בכרמל. בחיפה נחשב
איזור הכרמל לאחד האזורים היוקרתיים
בעיר .״בזמן האחרון שמעתי על מקרים
דומים רבים,״ הוא סיפר .״לפני כמה שבו
שאר,
ושוברים בקבוקים וכוסות.
״בדרך־כלל אנחנו עושים את המסיבות
בלי ההורים. אחרי שהבחורים האלה הופכים
את הבתים, מסדרים. האחרים את
הבית כדי שההורים לא יראו. הם מפחדים
לספר להורים ומפחדים ללכת להתלונן
במישטרה, כי החבר׳ה האלה תמיד מאיימים
שאם נתלונן במישטרה הם יפגעו בנו.
אני לא מפחד מהם. אני חושב שמחובתי
היה להתלונן במישטרה, אחרת לא יהיה
סוף למיקרים האלה.״
לדברי אמו של אהרון, סיפרה לה חברתו
כי בשבת, שאחרי התקיפה, פגשה בסמי
רובין במרכז הכרמל, שם הוא נוהג לשבת
עם חבריו. היא סיפרה לסמי מה קרה
לאהרון, ואז, לדבריה, איים עליה סמי
ואמר לה :״זה לא עניינך ואם תלכי
להעיד במישטרה אני אדאג לבך שיפרקו
אותך.״
האם הוסיפה כי חברתו של אהרון מפחדת
ללכת להתלונן במישטרה. גם אמה
של החברה אינה מתירה לבתה ללכת
למישטרה מחשש לנקמה.

אעשה. אני עצבני מאד אחרי המיקרה
ואני מאד מקווה שיופעל כאן החוק, אחרת
אאלץ לקחת את החוק לידי.״
ממישטרת חיפה נמסר כי מיקרה הביר־יונות
בכרמל הוא המיקרה הראשון מסוגו,
שנירשם במישטרה, והוא נחשב חריג.
בדרך־כלל פועלת מישטרת חיפה בסיקרי
פשיעת בני-נוער בשני מישורים: הפעלת
חוליית סיעוד ומניעה, שתפקידה לאתר
בני-נוער בעייתיים שנשרו מהמיסגרות,
והפנייתם לטיפול במוסדות המתאימים.
במקביל מפעילה מישטרת חיפה חוליית
ביריונות, שתפקידה לפקוד את מועדוני-
הנוער והמקומות המיועדים לפורענות
ולפעול נגד גילויי אלימות כלשהם.
בעיקבות תלונתם של הורי אהרון ב־מישטרה,
הורה מפקד המרחב, תת־ניצב
אברהם תורגמן, להגדיל את הסיורים במו־עדוני־הנוער
מעבר למה שעושה המיש־טרה
בדרך־כלל.
סמי רובין נתפס ביום השישי שעבר
כאשר הגיע לחופשה מבסיסו. כתוצאה
מעדותו עצרה המישטרה צעירים נוספים,
שהיו מעורבים בפרשה. סמי נעצר ביום
הראשון השבוע לחמישה ימים כחשוד
בגרימת חבלה חמורה.
כאשר סופר לדובר מישטרת מרחב-
חיפה, מר עדי דותן, כי רבים מהעדים
למיקרה פוחדים למסור עדות בשל חשש
לנקמה, מסר, כי כל אדם שיבוא למסור
עדות, תטפל המישטרה בעדותו במלוא
החומרה, תדאג להגנתו של המתלונן ולהבאת
האשמים אל מאחרי סורג ובריח בהקדם
האפשרי.

החשוד נעצר
^ אשר שמע. מיכאל, אביו של אה-
רון, את דבריו אשתו התפרץ בכעס :
״אני לא מבין את זה, זה לא יתכן. אנשים
מותקפים באמצע הרחוב, אנשים אחרים
מסתכלים ולא באים לעזור, ולא חושבים
אפילו לגשת למסור עדות. לאן הגענו?

האסורה אינה אוהבת מ שול שי
(המשך מעמוד )41
הסיבה לכך שבית־המישפט לא יתערב
בדרך כלל בהחלטותיה.
מפיצי הסרטים בארץ טוענים כמה טענות
נגד המועצה. לדבריהם של אלי גל׳
פנד, יושב־ראש התאחדות מפיצי הסרטים
בישראל, ודויד שפירא, מנהל חברת סרטי
שפירא, אין המועצה מייצגת את הציבור
כלל וכלל.
לדעתם, רוב חברי המועצה הם אנשים
בגיל־העמידה וקשישים. חלק גדול מהם
דתיים או ״מסורתיים״ .אין במועצה אף
נציג אחד של תעשיית הסרטים. אמנם
יש בה חבר המכונה ״במאי״ ,אולם לדברי
מפיצי־הסרטים ,״אם ביים בכלל אי־פעם
סרט, עשה זאת בפולין, לפני יותר משלושים
שנה.״
אמנם, כאשר נכנס יוסטמן לתפקידו כ־יו״ר
הצנזורה חשב לדבריו, להכניס רוח
חדשה למועצה. הוא נותר רק עם שיבער,
מחברי המועצה הקודמת, והוסיף עליהם
21 אנשים חדשים. הוא הכניס את העיתונאים
ישעיהו בן־פורת, דני בלוך ורפיק
חלבי, שתי סטודנטינת צעירות וגם עקרת־בית
מנצרת.

הרוח של
מישרד הפנים
ולס לא עבר זמן רב, וחברים חד*
י שים נשרו. כיום נותרו מבין 28 חברי
הרשימה המקורית רק .20 דני בלוך, רפיק
חלבי, שתי הסטודנטיות, עקרת־הבית מנצרת
וכמה אנשים טובים אחרים נשרו.
נותרו שבעת החברים המכהנים בתפקידם

כבר קרוב לעשרים שנה, וחלק מהם אף
כשלושים שנה. כימעט כולם עברו את
גיל ה־ 50 מזמן.
מאחר שהקהל ההולך לקולנוע מורכב
בעיקר מנוער, ובמידה קטנה יותר מבני
גיל־העמידה, הרי שאנשים מעל לגיל 55
אינם הקהל הרגיל של הקולנוע.
שייקר, בן־פורת מסביר כי המועצה נשלטת
בדרך כלל על־ידי האנשים ה״מסור־תיים״
.המועצה היא גוף ציבורי, הפועל
בהתנדבות. רוב חבריה הם אנשים העסוקים
בעניינים אחרים. לכן מגיעים לישי־בות־המליאה
ולוועדות רק אותם שיש
להם מוטיבציה חזקה ביותר. הדתיים, הרוצים
למנוע את שינוי הערכים והמוסד
במדינה, הם המתמידים בהופעה.
ההקרנות של הסרטים לפני המועצה
נערכות בבניין מישרד־הפנים בירושלים.
״הרוח השלטת׳ במישרד־הפנים היא גם זו
השלטת במועצה,״ מסכם בן־פורת.
לעומתו טוען חבר־המועצה שלמה־זאנ־וויל
כהנא, מי שהיה מנכ״ל מישרד־הד־תות,
כי הוא, כאיש דתי, נשאר במיעוט
במועצה. הרב בן ה־ 73 מכהן כבר כשלושים
שנה במועצה, והוא מודה בכנות
כי ״יצא מהדור ומהתקופה״ .אולם הוא
אומר זאת באופן פואטי, וחושב כי הוא
ממלא חובה ציבורית, ומהווה בלם לכוח-
המשיכה של ה״מתירנות״.
ברור כי סצנות של שלישיות במיטה
אינן נראות לרב. ולמרות שהוא מוצא
ערכים אסתטיים חיוביים בסרט רגעים,
אץ הוא מסכים להצגתו כפי שהוא.
כל סרט המובא לישראל חייב לעבור
צנזורה. ללא היתרה, אין אפשרות להציגו.
נציגי המפיצים טוענים כי הסטטיסטיקה,

האומרת שרק כ 14-סרטים לשנה, מתוך
למעלה מ־ ,400 נפסלים, אינה משקפת את
המציאות. המפיצים, העוסקים בסחורה
יקרה מאד, אינם מסתכנים כלל בהבאת
סרטים נועזים. הם יודעים מראש שהדבר
חסר־תיקווה, ומוותרים עליו. גם סרטי־איכות
של במאים גדולים, אם הם נועזים
במיוחד, לא יובאו לארץ.
אהבה בלי גניחות
ך צי,גי המפיצים טוענים כי הם עור*
כים בעצמם ביקורת על סרטיהם. אם
הם רואים סצנות הפוגעות בטעם הטוב,
הם מקצצים בהן ללא התערבות הצנזורה.
אך מרקוביץ מדגיש, שמפיצי־הסרטים הם
אנשי-עסק. ודווקא מכיוון שסרטים הם
רכוש יקר־ערך, הרי הם מוכנים לעשות
הרבה כדי להציגם ולהרוויח מהם.
גם בסרט הישראלי דיזנגוף 99 היתד.
סצנה משולשת. ענת עצמון, גידי גוב וגלי
עטרי נכנסים למיטה יחדיו, כשהם לבושים,
כל עוד הם מתעלסים בבגדיהם,
התירה זאת הצנזורה. ברגע שהשילו את
בגדיהם, התערבה הצנזורה ותבעה לקצץ.
הסצנה קוצצה.
המפיצים לא פנו לבית־המישפט, מכיוון
שהיה מאוחר, לדבריהם. הסרט היה קבוע
להקרנה, וכל דחייה היתד. גורמת להם
נזקים כספיים גדולים.
הסרט רגעים שונה באופן מהותי מ-
דיזנגוף .99 הסצנה ברגעים הינד, בעלת
חשיבות עליונה להבנת הסרט. בת־אדם
אומרת שכל קיצוץ בה יפגע בהבנת הסרט

א י זה ציבורמייצגתהצנזורה?
המועצה לביקורת סרטים ומחזות, אמורה
לייצג חתך רחב של הציבור הישראלי.
לפני כשנתיים, כאשר התמנה יהושע
יוסטמן כיושב־ראש המועצה, חתמנו כעשרים
חברים חדשים.
וזו הרשימה, כפי שהיא נראית היום :

;שרו- :

( )1דניאל בלוד, עיתונאי, חבר מערכת
דבר בירושלים. הפסיק את חברותו במועצה
בטענה שאינו פנוי בשעות הדרושות,
ביגלל תפקיד אחר שנקבע לו.

יוסטטן

שחם

( )2יעקוב סרקוכיץ, ממלא-מקום
יו״ר המועצה ,54 ,דתי. חזן בבית־הכנסת
של צהלה. סיים לימודי קרימינולוגיה וחינוך.
משמש כסגן המנהל הכללי של מיש-
רד־הפנים לשרותי-חירום ולתפקידים מיוחדים,
נחשב על-ידי מפיצי הסרטים כאיש
החזק במועצה, וכקומיסאר הפוליטי שלה.
( )3מרדכי ביבי, כבן .60 יוצא
עיראק, עסקן עדתי, עורך־דין וחבר־כנסת
לשעבר מטעם פלג אחדות־העבודה במיפ*
לגודהעבודה.
כהנא לפחות 9מתוך 20

( )2אביגדור ורשה׳ עורך־דין .49 ,היה
ראש המועצה המקומית קריית-אונו. עזב
את תפקידו במועצה ביגלל סיבה דומה.
( )3אנעם אל־זועבי, עקרודבית מנצרת.
תיקוותיה להגיע לירושלים לעתים
מזומנות נכזבו, והיא נטשה את המועצה.
( )4רפיק חלבי, עובד הטלוויזיה הישראלית.
עזב אחרי חילוקי־דעות בדבר
תפקידה של הצנזורה.
( )5אהובה ישראלי ,23 ,סטודנטית לקרימינולוגיה
וסוציולוגיה, עזבה אחרי ש נישאה.

)6יפה עירון ,22 ,סטודנטית, עזבה
מאחר ונסעה לחו״ל.
( )7שלום קרמר, נפטר.
( )8מרדכי תבור, ניצב־מישנה במטה
הארצי של מישטרת־ישראל. נשלח לחו״ל
בשליחות ממושכת.

נותרו, ו״מייצגים את הציבור״ :

)1(,יהושע יוסטמן, יושב־ראש המועצה.
היה עיתונאי במערכת מעריב.
,60״מסורתי״ ,כהגדרתו. התמנה לפני
כשנתיים במקומו של לוי גרי. אינו פקיד
של מישרד־הפנים, כפי שהיה קודמו, אלא
משמש במישרת־כבוד. כמו כל יתר חברי
המועצה, הוא משרת בהתנדבות.

הכנסת. עורך רבעון האומה מטעם מיסדר
דבוטינסקי.
( )14 שימשו! ענב־ל, כבן .50 עובד
מישרד־החוץ. תירגם את ספר שיריו של
מלך נפאל בשיתוף עם נשיא-ד,מדינה הקודם,
זלמן שזר ז״ל.
( )15 יואל קב־זנקי, כבן .65 עובד
יד לבנים. מוגדר כ״במאי״ .איש בתע-
שיית־ד,סרטים בישראל אינו מכיר סרט
בבימויו. סירב לשוחח עם כתב העולם
הזה, ואף את גילו סירב למסור. אמר רק

שחר

תורן

דתיים

( )4עמרם כלום, כבן .45 דתי. משמש
כאפוטרופוס הכללי וכונם־הנכסים הרשמי
בירושלים, במישרד־המישפטים.
( ) 5ישעיהו בן־פורת, עיתונאי של
ידיעות אחרונות, כבן .50
עוני חכש, דוקטור לסוציו()6
לוגיה,
כבן ,35 מוסלמי, מירושלים.
( )7פרופסור יונה כהן, כבן ,60
דתי. מרצה לקרימינולוגיה. היה ראש החוג
לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
משמש בצנזורה כ־ 15 שנה.
( )8שלמה־זאנוויד כהנא .73 .דתי.
רב ומרצה ליהדות. היה מנכ״ל מישרד־הדתות.

פרופסור דויד מאיר, כבן .50
דתי. רופא ומנהל בית־החולים שערי־צדק
בירושלים.
( ) 10 מרים מאיר, כבת .50 דתית.
עיתונאית העובדת במכון־הסרטים נהורה
שליד היכל שלמה. מכהנת שבע שנים
בצנזורה. חברת גוש־אמונים.
( ) 11 אהובה מישאל ,40 ,פדגוגית
בסמינר בית־הכרם.
( )12 דויד מרץ ,80 ,דוקטור למיש-
פטים. מכהן בצנזורה 12 שנה.
( ) 13 דויד ניב, כבן ,50 עורך דברי

כי הוא במאי יותר שנים משנות חיי
הכתב. מכהן בצנזורה מזה 25 שנה.
( )10 אליעזר רובינשטיין, דתי,
כבן .60 פקיד במישרד־העבודדדוהרווחה
בתל־אביב. תירגם את ספרי עגנון לאידיש.
מכהן בצנזורה 12 שנה.
( ) 17 מטילדה רקאנטי. עסקנית
ציבור.
( ) 18ד״ר מאיר שחם, דתי, כבן
.65 המפקח הארצי על הבחירות. מכהן
בצנזורה מזה 28 שנה.
( ) 10 דויד שחר, כבן .58 היה נשיא
אגודת הסופרים. ספריו: אור כשדים,
ירח הדבש והזהב, שפמו של האפיפיור.
זכה בצרפת בתואר :״מרסל פרוסט הלבנטיני״
.איש ארץ־ישראל השלמה.
( )20 חיים תורן, כבן ,65 מראשי
העסקנים הספרותיים בישראל. מכהן מזה
27 שנה בצנזורה.

הסיכום :

תשעה מתוך העשרים הם מעל לגיל .60
רק אחד הוא מתחת לגיל .40
לפחות תשעה מתוך העשרים הם דתיים
או ״מסורתיים״.
אף לא אחד מהם מקורב בפועל ליצירה
קולנועית.

מסטרויאני ב״אשה־פילגש״
לא ליהודים!
ויקלקל אותו. בן־פורת אמר כי לדעתו
קיצוץ של כמה מגניחות־ההנאה, שמשמיעים
הנאהבים בסצנה, עדיין לא יפגום
בהבנת הסרט. בת־אדם היתה מוכנה להרהר
בקיטוע חלק מפס־הקול, אילו הסתפקה
בכך המועצה. אולם בשלב זה נראה כי
המועצה עומדת על קיצוץ חלק מהסצנה
עצמה, ולא פם־הקול בלבד. לכך אין היא
מסכימה.
יהיה זה מוזר מאד, היא אומרת, אם
סרט שייצג את ישראל בהצלחה בפסטיבלים
בקאן, באדינבורו, בסאלוניקי וב־סאן־פרנציסקו
לא יותר להצגה בישראל,
ביחוד כאשר ברור כי זהו סרט־איכות,
הרחוק מאוד מפורנוגרפיה.
המפיץ שפירא מספר, שכאשר חזר יוסט־מן
מפסטיבל קאן, שיבח לפניו את איכותו
של הסרט, והילל אותו. אולם יוסטמן
אומר היום כי כבר אז ידע שהסרט ייתקל
בבעיות במועצה.
לגויים מותר
חת הטענות המושמעות על-ידי
מפיצי־ד,סרטים, המפיקים והבמאים
הישראלים, היא אפלייה. לדבריהם, מחמירה
המועצה עם סרטים ישראליים הרבה
יותר מאשר עם סרטים זרים. לדבריהם,
מוצג כיום על האקרנים בארץ סרט הנקרא
אשה פילגש, ובו מוצגת סצנה משולשת,
שהותרה על־ידי המועצה.
לדברי בן־פורת, למרות התנגדותו האישית
להשקפה זו, הרי שיש החושבים
כי הנוער הישראלי, הרואה שחקנים ישראלים
המוכרים לו, והנערצים על־ידו,
בסרט הבנוי על ההווי הישראלי, יזדהה
עימו ויחשוב שהמין בשלשות הוא נורמה
של החברה /וכך הוא עלול להיות מושפע
הרבה יותר מאשר בראותו את מרצ׳לו
מסטרויאני בשלישיה.
פעמים רבות טענו יוצרים ישראלים, כי
המועצה נהגה לאשר סרטים זרים נועזים
ביותר. למשל, הסרט הטנגו האחרון בפאריס,
על סצנת החמאה המפורסמת. הם
מדגישים כי הצנזורה אינה מעזה להתעסק
עם במאים זרים מפורסמים, לבל תהפוך
ללעג וקלס, אך כאשר מדובר ביוצר ישראלי
שאינו מפורסם בעולם, הם מחמירים
ומקשים עליו ביותר. אין סיכוי לסרט
הורה אחרונה בעפולה, אילו השתמשו בו
במרגרינה של תנובה.
יוסטמן דוחה טענה זו מכל וכל. לדבריו,
אין למועצה קריטריונים נוקשים. אין לה
קריטריונים כלל. הם שופטים כל סרט
לעצמו, ואין מוציאים סצנה מסויימת מתוך
ההקשר שלה. המטרות העומדות לעיני
חבריה הן המוסר הציבורי, הימנעות מפגיעה
ברגשות הציבור ״או חלק ממנו״,
ושמירה על הטעם הטוב.
לשם כך הם מאשרים מפעם לפעם סצנות
נועזות גם בסרטים ישראליים. יוסטמן
מביא את ססלה החגמרת כדוגמה. גם הוא
ער לכך כי הרכב המועצה מתמוסס לנגד
עיניו. אך לדבריו מוכנה כבר רשימה חדשה.
היא מכילה סטודנטיות חדשות.
רק אדם תמים מאד יאמין, כי יחול שינוי
כזה, בתקופת שלוט המפד״ל בארץ.

אילנה אלון !

שידור
ה מו עמד תוו ד ש
ליושב־ראש הוועד־המנהל של רשות־השידור,
הפרופסור ראוכן ירון, ולחבר
הוועד, המצחיקן עורך-הדין אהרון פא־פו,
יש מועמד חדש לתפקיד מנהל הטלוויזיה.
ירון
הבין כי יקשה עליו להעביר בוועד-
המנהל את מועמדותו. של כתב הארץ,
דן מרגלית. לכן בחר לו במועמד אחר :
הפרופסור שלמה אהרונסון, מי שהופיע
כבר בטלוויזיה בתוכניות שונות, ואף
רואיין הרבה ברדיו.
אהרונסון מתכונן לתפקיד היטב. בשבוע
שעבר הוא כתב בידיעות אחרונות מאמר
על רשות־השידור, שבו תקף את תומכי
ארנון צוקרמן ואת מנהל מחלקת-החד-
שות חיים יכין, והגן למעשה על ירון,
על חברי הוועד-המנהל מטעם הקואליציה
ועל מנכ״ל הרשות, יוסף (״טומי״) לפיד.
כהכנה להעלאת מועמדותו של אהרוג־סון,
הורד. ירון לצלם את המאמר בעש-
הבטיח דיברו!־?
הפרשה, שהסעירה בשבוע שעבר את
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה, איימה
למוטט את כל מערכת החדשות.

כתב ניר ומנהל יכין
— כתב את המיכתב?

כתכ יערי
מדוע צה״ל —

הפרשן לענייני־ערבים, אהוד יערי,
ביקש אישור ממנהל-המחלקה, חיים
יכין, ומדובר-צה״ל, אלוף־מישנד, יצחק
(״איצ׳ה״) גולן, לערוך כתבה בדרום-
מזה שנה מגיש את התוכנית יבין עצמו,
תוך שהוא מבטיח כי ההגשה שלו היא
זמנית, וכי ברגע שהוא ימצא מישהו

מועמד אהרונסון
המאמר צולם והופץ
רות עותקים, ולשלוח אותם לכל חברי
הוועד-המנהל ומליאת רשות־השידור.

ע בו ד ה חינ ם
שידורי-הספורט הישירים ממונטריאול
ריתקו למירקע מאות אלפי חובבי־ספורט
בארץ. היו אלה שידורים מוצלחים במיו חד,
ונראה היה בשדר הספורט, ניסים
קוויתי, שהוא שולט היטב בחומר ויודע
לשדר אירועי־ספורט בצורה מיקצועית.
אולם רק מעטים יודעים כי רשות-השי-
דור סירבה לממן את !נסיעתו של קוויתי
למונטריאול, ושהוא עשה זאת על חש בונו.
רק אחרי מאמצי־שיכנוע רבים הסכים
מנכ״ל הרשות יוסף (״טומי״) לפיד, ש הוא
גם מנהל הטלוויזיה, לאשר לקוויתי
דמי-אש״ל בימים שבהם הוא משדר מה ״
בירה הקנדית.

העולס הזה 2191

הצלחתה של הקריינית החדשה, גליה
נתיכ. במשך שבועות ארוכים התאמנה
קריינית-רדיו זו בהגשה בטלוויזיה, כש-
המדריכה הראשית שלה היא דליה מזור.
לפני שבועות אחדים הודיעה מזור כי,
לדעתה, נתיב מוכנה לעלות על המסך.
מקובל בטלוויזיה לתת לקריינים חדשים
לעבור את טבילת־האש שלהם במשך כמה
שבועות או חודשים בתוכניות ילדים, ורק
אחר־כך לתת להם לקריין בערב.
באחד מימי השבוע שעבר היתד, לאחראית
על הקרייניות, חנה קלופפר,
בעיה. המחסור הכרוני בקרייני־רצף מביא
לשיטת אילתורים של הרגע האחרון בהצבת
קריינים. לקלופפר לא היתד, קריינית-
רצף לאותו ערב. ביאושה היא פנתה אל
נתיב, ושאלה אותה אם היא מוכנה להיזרק
ישר למים. נתיב הסכימה, ומאותו היום,
אחרי שהתגלתה כקריינית מיקצועית ומעולה,
היא שובצה בלוודד•,קריינים הקבוע.

גבר אחר — לטלפון, ולא קול של פקידה.
ההסבר לכך הוא פשוט. מחלקת־החדשות,
פשוט, התעוררה לחיים.
הסיבה לכך היא מזכירה חדשה, מנד
לאת־מקום למזכירה שנטלה חופשה, בשם
תמי לונגר. הצעירה הנאה, בעלת העיניים
הירוקות הגדולות, פשוט שיגעה את
גברברי המחלקה, היושבים סביב השולחן
שלה במשך כל שעות־ד,עבודה, ובין שאר

הכל בגדל מפתח אחד

ההצלחהשדדל ״ ה מזו ר
אחרי שנים רבות שבהן קראה רק רצף,
הגישה את לקראת שידור ואת התוכנית
לילדים סוד כמוס, עלתה בכירת קרייניות
הטלוויזיה, דליה מזור, על המירקע גם
בשידור חדשות.
הצלחתה של מזור הפתיעה אף את מנהל
מחלקת־החדשות, חיים יכין עד כה
קראה מזור רק מהדורות־חדשות קצרות,
אולם יבין מתכוון לשלב אותה בעתיד
״ הקרוב ביותר גם בהגשת מבט, תחילה
כקריינית־מישנה ואחר־כך גם כקריינית
ראשית.
אם תעמוד דליה מזור במשימות אלה —
ועל-פי הגשת־החדשות המיקצועית והנקיה
שלה עד כה, יש להניח שהיא תעמוד —
מתכוון יבין להציב אותה להגשת השבוע
— יומן אירועים, תוכנית־החדשות היוקרתית
של הטלוויזיה.

לבנון למבט שני. העובדה שיערי יצא
לסקר תחום צבאי, לא מצאה חו בעיני
הכתב הצבאי של הטלוויזיה, עמירם
ניר, אולם הוא לא הגיב על כך.
ימים אחדים אחרי כן התגלגל לידי גיר
מיסמך צבאי, שיועד לתפוצה רחבה ב-
צה״ל, בחתימת לכיא, אחד מקציני דובר-
צה״ל. במיסמך ציין לביא כי יערי קיבל
את האישור לערוך את הכתבה שלו בדרום
לבנון אחר שהבטיח כי יסכים לדיברור
לכתבה שלו.
ניר נזעק. לפני שנתיים חל קרע בין
הרמטכ״ל דאז, רב-אלוף !מרדכי (״מוטה״)
גור, לבין מחלקת־החדשות. גור
דרש כי יהיה דיברור על ראיונות שהוא
נותן לטלוויזיה, והטלוויזיה התנגדה לכך.
״דיברור״ פירושו, לאמיתו של דבר, צנזורה,
שאותה מקבלת הטלוויזיה על עצמה

מרצון — דבר שלא יתכן בשום מערכת-
עיתון או כלי-תקשורת המכבדים את
עצמם.
ניר הביא את המיסמך לידיעתו של
חיים יבין. יבין הבין את החומרה שבהבטחת
יערי, והזעיק אותו לבירור. יערי
הצהיר כי מעולם לא הסכים לדיברור,
וכי המיסמך הוא שיקרי. יבין פנה אל
גולן, כדי לברר אצלו מי משני הכתבים
שלו צודק. גולן הרגיע את יבין ואמר
כי המיסמך, בטעות יסודו, וכי הוא רק
הודפס, אך לא נשלח לאיש.
באופן רשמי הפרשה מחוסלת, אולם ניר
עדיין טוען כי יערי אכן הבטיח שיסכים
לדיברור, ורק אחרי שהתגלה המיסמך,
גרם לטישטוש העקבות של הבטחתו.
תגובת יבין :״אני מאמין לשני הכתבים
שלי.״

קריינית מזור
במקום חיים יבין
מתאים, הוא ימסור לו את הגשת היומן.
נראה כי יבין הוא בדרך למצוא מגיש
חדש ליומן.
אם אמנם תהיה זו מזור, הרי שהשבוע
יהיה על טהרת הנשים. העורכת שלו היא
יעל חן, והמגישה תהיה דליה מזור.

מזלשל קרייני ת
הצלחה נוספת במישור הקריינים היא

כאשר קיבל הכתב לענייני התיישבות,
יגאל גורן, את ההודעה המוקדמת על
הפגנת ד,עליה לקרקע של חברי גרעין
קדומים, ליד שכם, הוא ניסה, בשעת לילד,
מאוחרת להזעיק צוות כדי לצאת לשטח.
אולם לגורן הודיעו במפורש שאי-אפשר
לצאת בלילה ללא איש־ביטחון־מלווה בשטחים
המוחזקים, והוא נאלץ לדחות את
יציאתו למחרת בבוקר.
אולם אז הסתבר כי הצוותים הירושל מים
עסוקים ולגורן הוקצה צוות תל־אביבי.
התברר כי ארון־הנשק במערכת
תל-אביב נעול, ואי-אפשר לצאת, על פי
ההוראות, לשטחים המוחזקים ללא נשק.
המפתח של ארון־הנשק היה בידי הצלם
יחיאד כחן, וכהן לא היה בנמצא.
הטלוויזיה הישראלית רכשה צילומי
לוויין, שצולמו על-ידי צלמי־טלוויזיה זרים
מאירוע שנערך במרחק של 30 דקות
נסיעה מבניין הטלוויזיה.
תגובתו של מנהל המחלקה, חיים
יגין ז ״לא קרה שום אסון. נפיק לקחים.״

מחלקתהחד שו תמת עו ררת
כאשר מטלפנים בימים אלה למחלקת-
החדשות, עונה קול של גבר — כל פעם

כתב גורן׳ --
הארון היה נעול
השרותים שנותנים לה, אף מרימים עבורה
את הטלפון כאשר הוא מצלצל.
אחד מכתבי המחלקה הוא המחזר הנמרץ
ביותר של תמי ואף הודיע לה, ספק ברצינות
ספק בצחוק, שהוא מוכן לעזוב את
אשתו עבורה.

יום רביעי
29. 8
• סמית וג׳ונס (.)11.50
סרט הקולנוע האחרון במיסג־רת
שידורי הבוקר של החופש
הגדול. הבוקר, המערבון ל ילדים
סמית וג׳ונס,

• מגזין לנוער (.)0.32

דיון על נושא המעניין גם את
בני־הנוער וההורים היהודים,
לא רק הערבים. עדלי אל־כרדי
מלוד ולילא סאלם מנצ רת
טוענים נגד דמי הנים ה נמוכים
שהם מקבלים מההו רים,
והוריו של הנער אמיל
עספוו מעכו משוחחים על ה שיטה
בכללה.

• על אדונים ומשרתים
8.00 לילה אחד,

שעה שהמשרתים מתכוננים ל שנת
לילה, שומעת רוז דפיקה
בדלת האחורית, ומזהה את ה אדם
הרעב והרועד מקור כ־אלפרד,
משרת שעזב לפני
שנים את העבודה בבית. רוז
מכניסה אותו לבית כדי ש יאכל
ויתחמם, מבלי ששאר
המשרתים ידעו על כך. היא
מחביאה אותו במחסן, ומביאה
לו אוכל, בטענה שיש שם צי פור
פגועה, אך האדסון מגלה
את האמת ומורה לו לעזוב את
הבית. תחנוניה של רוז הועי לו,
למרות שהאדסון בטוח כי
המשרת הוא מרגל גרמני.

• להכות מעל אנגליה

10.05 סרט ישן, סיפור
אהבה בין אציל בריטי לבין
בת לווייתה של המלכד, אליז־בת
הראשונה על רקע מילח־מת
אנגליה ספרד. הכוכבים
הם סיר לורנם אוליבייה, ויוו־יאן
לי ופלורה רובסון.

יום חמי שי
30. 8
• מה העניינים (.)0.00
הופעת הבכורה של המגישה
החדשה של התוכנית, יהודית
בן־יעקוב, המחליפה את רינת
רז. בן־יעקוב תוכננה תחילה

להגשת רצף בטלוויזיה של המבוגרים,
אולם מדריכה, אריה
אורגד, החליט שלא לזרוק אותה
למים בבת אחת, כפי ש עשו
לקריינית חדשה גליה

סרט התעודה הזה, סטיוארט
האריס, ששהה במשך שבועיים
במרכז החלל ביוסטון טכסאם.
האריס חקר את האסטרונאוטים
ששהו בסקאיילאב על חיי
היום־יום שלהם, ניתח את ה־דו״חות
הרפואיים וצפה בסרטים
שצולמו כאשר חוקי ה־גראוויטציה
לא חלו על האסטרונאוטים.

בועות

לסיפרות
ומרצה לשעבר ב קווי
ם קולג׳ שהחליט לזנוח
את הסיפרות ופנה למישחק.
הוא הופיע בסרט נערי המקהלה
ובטלוויזיה בפשיטה לאנטבה
ומטבעות שחוקים. כן הופיע
כשחקן אורח באפיזודות ב־סידרת
קוג׳אק, האיש השווה
מיליונים וקווינסי. את תפקיד

הסידרה הטובה ביותר כיום בטלוויזיה.
דני מחליט לנקוט
בצעד דראסטי כדי לחסל את
פרשת הבריחה המתמדת שלו
מרוצחיו, ומתכנן לפרוץ לביתו
של לבקוביץ׳ שהוציא עליו
״חוזה״ ,על־מנת לשוחח עי-
מו. בינתיים מגלה אי־שם ב־אקוואדור
אשד, שוודית ששמה
אינגריד את הידיעה בעיתון
על מעצרה של קורין, ומבש רת
לבעלה שהיא יוצאת מיד
לאמריקה.

יום שי שי
פה 0.02 הסרט הערבי של
השבוע הוא כמו בכל שבוע,
עלילת מתח ואהבה, אלא ש הערב
מתובל המתח במילחמת
כנופיות הפועלות בתחום הברחות
יהלומים וחפצי־ערך אח השחקנים
הם נדלאא
רים

10. 10 אייזק שטרן, ליאו־נארד
רה ויוג׳ין איסטומין מנג
המהגרים

נים את השלישיה מיספר 3
אופוס 101 לברהמס.

פתחי וחסאן יוסף.

הסידרה המחליפה את
ועד עולם. חבל רק שבסידרה
חדשה זו אין הפרקים ארוכים
מספיק כדי שיחסכו מהצופים
את הוואי חמש אפס, כפי שהיה
בעת שהוקרנה הסידרה
הקודמת. הסידרה מבוססת על
סיפרו רב־המכר של האוורד
פאסט, שכתב את אחי גיבורי
התהילה ואת מסדה, ומבוססת
על סיפור הצלחה קלאסי של
בן מהגרים שבנה לו באמריקה,
המעניקה אפשרויות בלתי-
מוגבלות, אימפריית עסקים
אדירה. ג׳הף ואנה לווטה, שני
מהגרים איטלקים נועזים, מגיעים
לאמריקה בחיפוש אחר
חיים חדשים וטובים יותר.
בנם, דן, נולד כבר באמריקה
ומקבל חינוך לעבודה קשה
ולחריצות, אפילו על חשבון
ההשכלה. ברעידת האדמה הגדולה
של סן־פרנציסקו ניס-
מעתה

יום חמישי, שעה 11.20

המלאכיות

רייגב.
0.30 היורשת של השעה
השלישית עוסקת בבעיית הבעיות
של מדינת ישראל בשנות
ה־ .70 החובבנות. התוכנית
קוראת לכך ״האילתור״.
יגאל עילם והצוות שיהיה באולפן
ינסו לענות על השאלה
מי אשם בכך שכל מערכת
החיים בארץ מבוססת על איל-
תור, חוסר־תיכנון, וחובבגות.
יגאל בורנשטיין הכין סרט
בשם: מפינקמו של מאלתר.

יום שלי שי

• למישפחה (.)7.00

עתה,

אחרי

שברור כי

31 8
• יפהפית נמל־התעו

שבת, שעה 10.05

בת הבנקאי, ג׳ין סלדון, מגל מת
השחקנית שרון גלס.

מוסיקה

קאמרית

מזימות במצולות

11.35 קצין בצי האמרי קאי
המשרת על סיפונה של
צוללת נרצח על חוף הוואי ו בערך
בסמוך לכך מתגלה צול לת
מיסתורית סמוך לחוף. מק-
גארט, ג׳ק לורד, חושד כי ה עניין
מסובך יותר מאשר מיק רה
רצח בודד, והוא צודק.

שבת

• חידושים והמצאות
0.02 התוכנית הערב מוקדשת
לנושא אחד: מילחמת המדענים
באצות־המים המאיימות
על !נתיבי המים, והמזה-
מות אותם. אם היו מאפשרים
לאצות־המים להתפתח היה הדבר
גורם לאסונות. נהרות
כמו הנילוס ותעלות כמו תע־לת־פנמה
ותעלת־סוויס היו
נחסמים למעבר. הבילהרציה
ומחלות אחרות היו מתפשטות
באפריקה, ומקורות מים מתוקים
בארצוודהברית ובתאילנד
היו מזדהמים. במרכז הבינלאומי
לעשבי־מים, בגיינסוויל
שבפלורידה, התכנס צוות מדענים
בראשותו של הוויאט־נאמי,
הדיר ואן יאן כדי למצוא
דרכים יעילות וזולות להילחם
בתופעה.

הממזר

בועות: קטרין הלמונד וקטרין דמון

הצרות הקטנות של האסטרו נאוטים
נחקרו על־ידי מפיק

כאשר בטלוויזיה הישראלית
נכשלים, עוברים על זה בשתיקה.
כאשר הכישלון צורב,
לא מסירים את התוכנית, אלא
טוענים שנותנים לה מיבנה
חדש ומתכונת אחרת. כך קרה
עם תוכניתה החדשה של רבקה
פרידמן, בית פתוח, שלא עוררה
אפילו ביקורת, אלא משיכת
כתף וגיחוך. פרידמן החליטה
לשנות את המיבינה, אך
להמשיך בתוכנית. המתכונת
החדשה היא ערובה להצלחה
אצל קברניטי רשות־השידור:
ראיון עם הבום הכל-יכול של
הרשות, שר החינוך זבולון
המר. המר הפדאגוג יענה על
שאלות כמו הקשר בין ההורים
לבית־הספר, בעיית האינטגר ציה.
יראיינו את המר, האנת־דפולוג
שמואל בן־דוב והעיתונאית
דורית לנדם.

ס •טעה

אחת קודם

הממזר: סטיבנם

אפס ג׳י (.0.35

• בית פתוח (.)8.00

אחרי דחיות רבות מוקרן סוף
סוף הפרק הראשון, מתוך שני
פרקים של הממזר. סרט בן
שני פרקים על פי רב־המכר
של ג׳ון ם ייקס.

נתיב, אלא להעביר אותה קו דם
בתוכנית מה העניינים ב הצלחה.

פדיפר 0.32 סנדי
ובאד מסתתרים מפני להקת
כרישים שהגיעה לאיזור ה שמורה
ופליפר וחבריו הדול פינים
מצילים אותם.

שמור עליו כדי שגורמים עדינים
לא יחטפו אותו.

חות הערב את
אחותה הקטנה

לין רדרייגב,
של ו.נם ה רד־

פים הוריו של דן. הוא נותר
עם סירת דייג אחת, ועם חרי צותו,
פיקחותו הטבעית ומעט
עזרה משותפו, והופך את סירת
הדייג אמפריית־ספנות אדירה.
במהלך צמיחתו הוא פוגש
את בתו היפהפיה של בנקאי
אמריקאי עשיר, ג׳ין סלדון.
את תפקיד דן לווטה מגלם השחקן
סטיבן מאכט, שהוא
עצמו סיפור. מאכט הוא ד״ר

יום רא שון

• האיש השווה מיליונים
5.30 ילד בן ארבע-
עשרה, דני לוסוול, שאותו מג לם
השחקן הצעיר לני הורן,
מגלה במיקרה חומר חדש ה יכול
לבוא תחת הנפט. סטיב
אוסטין, לי מייג׳רס מוזעק ל
צ׳ארלי
10.05 כאשר מנסים
לרצוח את כתבת־הרדיו
ג׳וי ואנס, השחקנית לינדה
דאנו, פונה תחנת־הרדיו אל החברה
של צ׳ארלי. קלי, נשל חת
למלא את -מקומה של השדרנית,
מאחר שקולותיה דו מים,
כריס וסברינה נשלחות
לחקור בעניין מיכתבי האיומים
הרבים שקיבלה השדרנית.
בין החשודים בקווילים,
השחקן טיילור לאצ׳ר, טייס
ההליקופטר של התחנה.

• סרט קצר (.)10.50
שני סרטים, בוחן פתע של
יונתן ארוך עם ליאורה ריבלין
ככוכבת. מיפגש בין שני חברים
אחרי העדרות ממושכת.
מלבד ריבלין שזכתה בפרס
על מישחקה בסרט זה, משתתפים
בו מאיה רוטשילד, סדנרה
שדה, אלכס מונטה ופולי רשף.
הסרט השני הוא בוקר ריצה,
על פי תסריט של יהודה זקס
ואבי עברון ובבימויו של יהו דה
זקס. בתפקידים הראשיים
משחקים אבי פניני ואמי הנגבי.

יום ש1

• החבובות מרחוב
ההפתעות 8.30 מאר
התוכנית
המקבילה למישפחה
בטלוויזיה העברית היא כישלון
חרוץ, אפשר להעריך נכונה
את הצלחתה של מיקה
רביד המתמידה בתוכנית זו
כבר שנים אחדות. עובד המוסד
לביטוח־לאומי בנצרת, פאו־זי
קנג׳ יסביר את דמי האבטלה.
אמל סמעאן היא מראיינת
חדשה בטלוויזיה, את טבילת
האש שלה היא תעשה בראיון
עם סגן מנהל החינוך הערבי
במישרד החינוך, עלי חידר,
שיספר על שינויים וחידושים
שיוכנסו למערכת החינוך ב־בתי־הספר
הערביים בשנת ה־הלימודים
החדשה. מדור האופנה
ישים דגש על שמלות
קיץ בצבע אחיד, אשר החגורה
נותנת להם את המגע ה אחרון.

מנהיגים שעיצבו
את פני העולם (.)8.30
שארל דה־גול. דה־גול הוא
בין המנהיגים הבודדים בהיסטוריה
העולמית שנקרא פעמיים,
בהפרש זמנים גדול, לקום
ולהציל את מולדתו. הפעם
הראשונה, שתוארה בפרק של
השבוע שעבר, התייחסה להתייצבותו
בראש הכוחות החופשיים
של צרפת הכבושה על-
ידי הנאצים. הפעם השנייה,
שבה דנה התוכנית הערב, מתייחסת
למשבר אלג׳יר שאיים
להרוס את צרפת בשנת .1958

בלבונו?! שיבח והילל
המועצה ל צונגו ח
בדקה ו אי שר ה!

מיטת ילדים וטל בל־ניל
חיוו מטובת ביותר

שלהמזעזגר׳
״כל גיל׳/

דיד ^

ה מי ^יי *

טובה מאוד-מחיוח צמוך יחסית.
נוחיות המיטה לטיפול-טובה.
נוחיות הפעלת המעקה-טובה מאוד.
מראה כללי-טוב.

רהיטי כל־גיל המודולריים הם עולם שלם של
דגמים, צבעים ואפשרויות אינסופיות לריהוט חדר
ילדים פונקציונאלי ומרהיב עין.
רהיטי כל־גיל יתחבבו על ילדיך כפי שהתחבבו על
בני גילם האחרים בארה״ב ובאירופה.
מה שגילה כלבוטק ביום שלישי 22.8.78 ומה
שאושר ע״י בטאון המועצה הישראלית לצרכנות
״מה כדאי״(אוגוסט )78 רק חיזקו את אשר היה
ידוע לנו זה זמן רב -
רהיטי ״כל־גיל״ -משובחים מהם חשה למצוא!,.
,רוו אליה׳

רהיטי כל-גיל מיוצרים
ע׳ י נגריית קיבוץ גבעת ברנר

רהיטי כל־גיל להשיג: תל־אביב:רח׳ דיזנגוף ו.20 זזיפה: רח׳ הרצל 2בית הזורע־ שמרת, דח׳ אלנבי 7וו. גבעתיים: רדו׳ ויצמן סו
ובחנויות כל־גיל המיוחדות ברחבי הארץ.
העולם הזה 2191

..הצבא הדג אותו!״ טוענים הורי החייל, שהרג את חברתו והתאבד.
״נ:ל חייל בעל נשק הוא רוצח בפוטנציה!״ טוענים הוויה של הנרצחת.
מוז היה המניוע לרצח? 1וינקה ואמנון לקחו איתם אוז השד לקבר
ר*ר יריות החריד בחצות הליל של
— היום השלישי שעבר את מנוחתם של
תושבי רחוב פקיעין בירושלים. שלום
דניאל יצא במרוצה מביתו. לנגד עעיו
היתר, שרועה ריבקה, מתבוססת בדמה על
החול ליד הבית. מולה ניצב חברה, אמנון,
כשבידו רובה.
״אל תתקרב אלי !״ צעק החבר אל האב.
שלום ההמום נכנס לביתו, יצא לחצר
מבעד הדלת האחורית. המישטרה כבר
היתד, במקום .״תיפסו אותו, הוא בפינה!״
צעק האב לשוטרים, אך בטרם הספיקו

כשיצאתי החוצה וראיתי את הבת שלי
על הריצפה, רציתי לתפוס את אמנון,
אבל הוא הזהיר אותי שאם אתקרב אליו
הוא יירה. אחר־כך, כשבאתי אליו מהצד
השני של הבית, מצאתי גם אותו על
הריצפה. הוא כבר היה גוסס והילדה שלי
מתה. היה מגמגם משהו, אבל לא רציתי
להתקרב, לשמוע מה הוא גימגם. חברה
של הבת שלי סיפרה לי אחר־כך שהוא
אמר לה, :אני הורג את ריבקה בגללך.״
אמנון וריבקה הכירו לפני ארבע שנים.
מישפחתה של ריבקה התגוררה בקטמונים,

שימחה בבית,״ נימקה את בחירתה.
מישפחתו של אמנון גרה בשכנות
למישפחת דניאל, ברחוב ירמיהו .56
חברים הכירו לאמנון את ריבקה ומאז לא
ניפרדו השניים. אמנון היה בא לבקר את

,אמנון לא יברח לך, לכי לעבוד׳ .אבל
היא אמרה שטוב לה עם אמנון ושחיא
רוצה להיות איתו כל הזמן. כל פעם
הייתי מוצאת לה עבודה והיא היתר,
עובדת זמן קצר ופיתאום באה אלינו הביתה
ושואלת איפה אמנון, אם הוא בצבא
או שבא לחופשה.
״אמנון עמד להשתחרר מהצבא באו גוסט,
ואז תיכנן להתחתן עם ריבקה, אבל
קרה מה שקרה, והחתונה הפכה לאבל.״
מישפחתו
של אמנון מונה שמונה נפשות.
האב נהג במישטרה, האם עובדת
נקיון. האח, שימשון, נשוי וגר בקירבת
מקום. אמנון היה מתגורר בחדר אחד עם
שאר אחיו. המצב בבית היה קשה.
בני מישפחתו של אמנון אכולי מרירות.
הם טוענים כי הצבא אשם במותו. סיפר
האח, שימשון :״יש לזה גורם. כל הסיפור
מתחיל לפני שנה וחצי. אמנון היה בצבא.
היה לו טוב מאד. הוא היה נהג של סגן-
אלוף בחוליה עורפית. היה משרת על־יד
הבית. היה לו רכב צמוד, והוא היה בא
לאכול אצלנו וחוזר לבסיס. בגלל שהיה
לו כל-כך טוב בהתחלת השירות, הוא
לא יכול להסתגל למה שבא אחר־כך.
״יום אחד הוא נסע לאשקלון. בדרך
היה מעבר־חצייה. היה אור ירוק. פיתאום
עברה שם זקנה בת .80 אמנון לא הספיק
לעצור, פגע בזקנה והרג אותה. הצבא
אפילו לא בדק את המיקרה. ברגע האח רון
שמו לו עורך־דין, שלא ידע כלום.
הכניסו אותו למעצר לחודש ושללו לו את

להתקרב אל היורה נשמע קול יריה בו־דת.
אמנון צנח על האדמה ליד גופת
חברתו.
בני מישפחתה של ריבקה אינם מסוגלים
לעכל את האירועים. הם יושבים
שיבעה, בביתם הקטן, בשכונה חרדית ליד
ישיבת תורת יוסף. האם, תיקווה, בוכה,
וחוזרת שוב ושוב על אותם הדברים:
״היא היתד, הפרח שלי, רק בת ,19 יד
ימיני. איך אוכל לשכוח אותה ז היתד,
האור שלי, היהלום שלי. רק יום אחד
לפני כן הם רקדו יחד בחתונה של קרובים,
הוא שם לה פרחים על הראש ו־פיתאום...״
היא מפסיקה ומגרונה נפלט
בכי חנוק.

//יון
ושימחה ׳,
¥¥¥עתיים לפני הרצח נקש אמנון על
/דלת ביתה של חברתו. האם פתחה
את הדלת. אמנון היד, לבוש בשחורים.
היה לבד. שאל איפה ריבקה. האם השיבה,
כי ריבקה יצאה לבלות עם חברתה, דורה.
אמנון רגז, דרש לדעת היכן בדיוק היא
מבלה. האם טענה שאינה יודעת .״יותר
לא תראי את בתך!״ הודיע לה אמנון
ונעלם בחשיבה.
״לא האמנתי לו,״ סיפרה האם השכולה
.״הוא היה בן־בית אצלי, אכל, שתה,
ישן כאן. אבל בכל זאת הלכתי לחפש
את ריבקה. גם אמנון הלך לחפש אותה.
לא ראיתי אצלו נשק ביד. אם הייתי רואה
ונשק הייתי יכולה, אולי, למנוע משהו.״
סיפר האב :״אני לא ידעתי מכלום.
הלכתי לישון והתעוררתי רק מהיריות.

50 -ן!

הצעירה סיימה בהצטיינות את בית־הספר
כצנלסון ועברה ללמוד בחוות־נוער__ .
לפני ארבע שנים עברה מישפחתה לגור
ברחוב פקיעין מס׳ .6האב היה עובד בקיבוץ
מעלה-החמישה והאם נשארה בבית
עם ריבקה ושני אחיה. לפני כמה חודשים
ילדה את בתה הרביעית וריבקה בחרה
את שמה: לירון .״כדי שיהיה רון ו
סבתו,
שגרה בחצר הסמוכה למישפחת
דניאל, והיה לוקח עימו את ריבקה. היה
מבקר אצל המישפחה יום יום. כאשר
התגייס לצבא פחתו ביקוריו אך הוא היה
מנצל כל יום חופש כדי לבקר את חברתו.
היה קנאי לה מאד, לדברי אמד, של
ריבקה התנגד אמנון שריבקה תצא לעבוד
או שתצא עם חברותיה. עד כדי כך בערד,
בו אהבתו. ריבקה קיבלה פטור מהצבא,
עבדה תקופה מסויימת וחדלה.
בחולייה עורפית
ן*ין יפרה אחותו של אמנון, רונית:
״כל פעם שריבקה הפסיקה לעבוד הייתי
מדברת על ליבה. הייתי אומרת לה:

הרשיון. אפילו בית־המישפט קבע, כי יש
ספק רב אם אחי היה אשם במיקרה. אם
באמת היה אשם היו מכניסים אותו לעשר
שנים.
״אחרי שאמנון יצא מהכלא הוא לא
חזר לבסיס. ברח מהצבא ונשאר בבית.
הוא היה מדוכא, מיואש, התחיל להיות
עצבני וזה פגע בנו. היה פיתאום צועק
ומרביץ בלי סיבה, לא רצה לעבוד, לא
רצה לעשות כלום. הוא ישב חצי שנה
בבית ואף אחד מהצבא לא בא לשאול
עליו, לא הרגישו שהוא חסר, כאילו שכחו
ממנו.
״התחלנו להיות מודאגים. ביקשנו מאמנון
שיחזור לצבא, אבל הוא לא רצה.
כתבנו מיכתבים לצבא וביקשנו מהם
לבוא אלינו לקחת את אמנון. לא קיבלנו
תשובה.״

מהבסיס שלו לא באו אלינו, אולי הם
מפחדים, אולי הם יודעים שהם אשמים
במה שקרה לו.

עד כאן סיפורו של שימשון.

טוענת אחותו של אמנון, רונית :״אני
לא יכולה להימנע מההרגשה שהצבא מקפח
אותנו במתכוון. אני היום בת .19 הייתי
צריכה להתגייס לצבא לפני שנה, אבל
חליתי בדלקת בדרכי־השתן.
״עכשיו אני בריאה לגמרי, אבל הצבא
מתעלם ממני. מדי שבוע אני מתייצבת,
כל פעם במקום אחר, פעם בתל־השומר
ופעם במרפאה בירושלים. הרופא בתל-
השומר קבע כי אני בריאה לגמרי, ונתן
לי פרופיל .97 אבל כשבאתי לשם, שלחו
אותי בכל פעם לבדיקות חדשות. פעם

תעודת־ השבוי שד אמנון יעקב
פרופיל 97 :
בצר לו כתב האב מיכתב לנציב קבילות
החיילים, חיים לסקוב.
כתב האב :״יש לי בן שהתגייס לצבא
באוגוסט .1976 מזה כחצי שנה הוא יושב
בבית אחרי שנשפט על עבירת־תנועה
ורשיונו נשלל״ הלכנו לקצין העיר בירושלים
כמה פעמים. כדי לברר את העניין.
התשובה שקיבלתי שם , :בסדר,
אנחנו נטפל׳ .במשך התקופה הזאת לא
קיבלתי שום הודעה מהצבא. אנחנו מודאגים,
מאחר ואם יקרה לו משהו, מי יהיה
אחראי על כך? האם הצבא מודע לכך
שהוא עריק או נפקד י האם יש עליו
פיקוח?״

^ ק בעבור חמישה חודשים התקבלה
י התשובה. מיכתב קצר, חתום בידי חיים
לסקוב :״בדקתי פנייתכם עם הרשות הצבאית
המוסמכת. מפיה נמסר לי, כי רק
לאחרונה הגיע אליה דיווח על ניפקדותו
של בנכם וכי היא תיפעל בקקדם כדי
לעוצרו. בכך יבוא עניין פנייתכם על
תיקונו ואיני מוצא עוד מקום להמשך טיפולי

לדעת בני מישפחתו של אמנון היה גם
היה מקום להמשך טיפולו של הצבא
בפרשה. לטענתו של שימשון, האח, הגיעו
לביתם שוטרים צבאיים לפני כחצי שנה.
הם חיפשו את אמנון ומשלא מצאו אותו
הסתלקו וחזרו שוב כעבור עשרה ימים.
אמנון נאסר לחמישה חודשים בעוון ניפק-
דות.

האם ויקטוריה (באמצע)
״כולם שכחו ממנו״

הקים ועדת־חקירה ממלכתית. אך העניין
נשכח (העולם הזה .)2142
לפני חודשיים ירה חייל המילואים אבי
קרדי בחברתו ציפי פרץ. חוקרי המישטרה
הצבאית פתחו בחקירה, כיצד הגיע הרובה
לידיו של אבי, למרות שבעת שרותו בצבא
נאסר עליו השימוש בנשק (העולם

הזה .)2182.
מלישכת דובר צה״ל נמסר, כי הפרשה
נבדקת ומסקנותיה יתפרסמו בהקדם.

סיפר שימיט ץ :

כשיצא מהכלא היה הלב שלו אכול.
אמר שבצבא הבטיחו לו כי יחזירו לו את
הרשיון, וכי ישרת קרוב לבית בגלל המצב
המישפחתי הקשה שלנו. אבל הוא
הסתכסך עם המפקד שלו. המפקד שלו
הלך איתו על פרינציפ ושלח אותו למחנה
אריה, בביקעה. שם נתנו לו את
הנשק.
אני רוצה לשאול את הצבא, באמצעות
העיתון: האם בדקתם את אחי? מדוע לא
שלחתם אותו לפסיכיאטר? מדוע נתתם
בידיו את הנשק? האם חייל, שעשה תאו־

האחות רונית
״החתונה הפכה לאבל״

יאירה יסמין

פניית ההורים לנציב קבילות החיילים
מי יהיה אחראי?
נר, קטלנית, ואחר־כך ניפקד במשך שנה
שלמה, לא צריך להיבדק, לא צריך להוריד
לו את הפרופיל?
אנחנו הרגשנו איך אמנון מתדרדר. אם
לא היה לו המאסר, הוא היה צריך להש תחרר
יומיים לפני שנהרג.
על מותו שמענו מאמא של ריבקה. היא
התקשרה לאמי ב־ 1בלילה. סיפרה כי אמנון
ירה בבת שלה ואחר־כך ירה בעצמו.
ניגשנו מייד לראות אם הרובה בבית. הוא
לא היה במקום. הבגדים הצבאיים שלו
היו. בדרך כלל, כשהוא היה יוצא לבלות,
היה יוצא באזרחי ולא לוקח איתו את הרובה.
נכנסנו לפאניקה.
באנו למקום המיקרה. אמרו לנו ללכת
הביתה. ישבנו כל הלילה. הלכנו לקנות
לאמא כדורי־הרגעה, כדי שלא תתמוטט.
רצינו ללכת לבית־החולים הדסה, לראות
מה איתו, אבל אמרו לנו לחכות בבית. בארבע
בבוקר צילצלו ואמרו לנו, :בשורות
לא טובות׳ .סיפרו שהוא מת.

הצבא מקפח
אותנו במתכוון
סובבו אותנו כדי לקבל פר־טים.
עד עכשיו איננו יודעים מה קרה.
במישטרה אמרו לנו ללכת לברר במישט־רה
הצבאית. כשבאנו לשם, אמרו לנו
ללכת למישטרה האזרחית. כל הבוקר, למחרת,
ואנחנו לא יודעים מה קרה ואיפה
החפצים שלו. גם את הלווייה שלו דחו,
בגלל שלא מצאו די חיילים שיבואו לשם.

עשו לי בדיקת שהפת, ופעם בדיקת־דם.
״אני עובדת עכשיו בבנק, ובעבודה
מבקשים לדעת אם הם יכולים לתת לי
קביעות, אבל כל עוד אינני מקבלת תשובה
חד־משמעית מהצבא, אין לי אפשרות
להתמיד בשום עבודה.
״פניתי לקצין העיר ומסרו לי שם ש עלי
לכתוב להם מיכתב ולהתחייב שאני
אהיה אחראית למה שיקרה לי בצבא.
עניתי להם שלדעתי הם סתם מטרטרים
אותי, עושים ממני שפן־נסיון. אני חצי
מעולפת אחרי כל בדיקה. בכל פעם הם
קובעים לי בדיקות אחרות וטוענים שאני
בריאה. עכשיו אחרי מה שקרה לאחי,
אני לא מוכנה להתחייב לשום דבר. מספיקה
טרגדיה אחת במישפחה !״
שתי המישפחות, מישפחתו של אמנון
ומישפחתה של ריבקה, מאוחדות בדיעה
שהצבא אשם בטרגדיה. טען שימשון :״אני
לא מאמין בכלל שאמנון ידע איך משתמשים
ברובה. חוץ מהטירונות, אף פעם לא
החזיק ברובה. סתם החתימו אותר על
נשק.״
טען אביה של ריבקה :״נשק זה רשיון
לרצח. חלק מהאנשים מנצלים את הרשיון
הזה. אין לנו הרבה כסף, אבל אנחנו חוש בים
להגיש תביעה נגד הצבא. נאסוף הכל,
נמכור הכל, אנחנו ׳נבקש להעמיד את הממונים
עליו לדין על הזנחה פושעת וגרימת
מוות.״
האסון הכפול אינו הראשון מסוגו. בשנה
שעברה מת החייל רחמים יעקוב מבאר־שבע.
הצבא קבע :״הוא התאבד.״ הוריו
טענו ש״צה״ל בדק את עצמו״ ,ודרשו ל
אמנון
יעקב כשרות
״למה אין פיקוח״

נלאומיח :0 *1113
21-111111)1ן• חח-חקוה יתל-סב• רחובות

ונחרת

השרון

פרוייקט חדשני ויוקרתי
ברמה בינלאומית
באזור מגורים
מרבז• ושקט!
תכנון ארכיטקטוני מרשים ע״י אדריכלי צמרת:
משרד אדריכלים ״קורה״ ,אבי רסקין והרי המלי.
בצמרת השרון מציעים:

שני מפלסים לכל דירה
הסקה לחימום הדירות
2חדרי רחצה לכל דירה
חדר ארונו ת בכל דירה
ארונו ת מטבח מפוארים ״דגש ״
ח ר סינ ה פר חוני ת במטבח
רצוף קר מיק ה באמבטיה וב שרותים
חדר תרבות לכל בנין
לובי מפואר בכני ס ה
משטחי דשא וגני נוי
מ ת קני מ שחקים בחצר לילדי הבית

בין 300 רוכש׳ דירות(החל מתאריך )19.5.1978ת ערו הגולה,
בה יזכה אחד הרוכשים בסך של 1,000,000ל״י (מליון לירוו>) במזומן.

ממשרדי מכירות: דירות גינדי -אברהם גינדי
ראשוץ*לציון -משרד המכירות הראשי רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סונול) חניה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה ־ רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת השרון -רח׳ סוקולוב 84

אברהם גינדי בונה דירות שאנ שים אוהבים.

עוד ח תונ ה
ב אופ ק
כל בת־טיפשעשרה לא יכלה להב־ן
את ליהי חנו]* .מדוע התגרשה מהאליל
התורן של הגיל הזה, הזמר-מלחין שלום
חנוך. גם ליהי לא כל-כך ידעה להסביר
למה היא עשתה את זה, והדעות היו חלוקות
בין ידידי הזוג לגבי מי אשם בגירושין.
שלום,
הזמר שכבש בסערה את לב
רוכשות־התקליטים בארץ, היה בעלה של
אחת הבחורות העשירות ביותר בפתח־תיקווה,
מה שגם איפשר לו ללמוד קצת
בחוץ־לאדץ בלי לעבוד. ליהי היא בת
למישפחת התעשיינים העשירה עפרון.
אך בשבוע שעבר נדמה לי כי גיליתי,

הידיד שהפר בעל
יש לי בשבילכם סיפור אהבה של ממש,
שהסתיים, ודווקא לטובה. לא תמיד יש

׳תת־אלון! ערן דולב
מידידות עם הבעל —

לי סיפורים עם סוף כזה יפה. אז בבקשה,
לקרוא אותו בעיון!
כולכם זוכרים בוודאי את אלוף־מישנה
עוזי יאירי, אחד הלוחמים המפוארים
של צה״ל, שפיקד על פעולת מלון סבוי
ונפל בה. אלמנתו של עוזי, דליה יאירי,
עובדת קול ישראל, נותרה אז עם שלושה
ילדים קטנים והמון־המון ידידים טובים
שלה ושל בעלה, שלא הפסיקו מאז להיות
איתה ולטפל בה.
אחד מהם היה הידיד הטוב ביותר של
בני-הזוג יאירי, הד״ר ערן דולב. ערן,
מי שמונה לפני שבועות אחדים כקצין-
רפואה ראשי של צה״ל, היה רופא קרבי,
ואף פיקד על מערך־הרפואה של פעולת
אנטבה.
אז לא רק את קבלת התפקיד החדש
ואת הדרגה החדשה, תת-אלוף, חגג ערן
דולב, אלא גם את נישואיו עם דליה
יאירי, אלמנת ידידו הטוב. לשם נישואין
אלה, או לא לשמם, התגרש ערן מאשתו,
צעירה ממוצא שוודי, אם לארבעת ילדיו.
לגבי פקודיו של דולב בחיל־הרפואה,
ולגבי העובדים בקול ישראל, יחד עם
דליה, היתה זו הפתעה של ממש, אולם
לגבי ידידיהם של השניים זה היה צעד
צפוי. פשוט מפני שערן כבר מתגורר עם
דליה יותר משנה באותה דירה.

בגן־עדו
ליהי חנוד
גיחה לרבנות

נולי, את הסיבה האמיתית לגרושין. פשוט
•איתי את ליהי, שהתרחבה במיקצת ב־צבועות
האחרונים, יוצאת ממישרדי־הרב־נות
שלובת־זרוע עם אלי דנקר, השחקן
הירושלמי והפלייבוי הירושלמי הגדול
:יותר מאז תקופתם של מונשיין ודודו
•אש־העיר. מחקר קטן בין הרבנים
זפרטיים שלי גילה כי השניים פשוט
נרשמו לנישואין.
על ליד,י אני קצת מתפלאה. לא לקחה
אפילו טיפת־אוויר, ולא ניצלה חופש של
גדושה. על אלי אני לא כל־כך מתפלאה.
עלם־חמודות זה חזר לא מכבר מפאריס,
אחרי שהות של חודשים אחדים, שאותה
בילה בעיקר באירוחה של כל ישראלית״
חתיכה שהגיעה לעיר האורות. אז פשוט

נמאס לו קצת•
בכל אופן, שיהיה להם טוב ביחד.

כשאין בטלוויזיה העברית רומן חדש,
כמו הרומן של כרמית גיא עם אלי
שאלתיאל, שהסעיר את הבניין, באה
הטלוויזיה הערבית ונותנת קונטרה. אני
מתכוונת לחתונתם של קריינית־החדשות
היחידה בטלוויזיה הערבית, רודינה אל־צאלח
עם קריין־החדשות הוותיק ביותר
בטלוויזיה הערבית, סעיד אל־קאסס.
הרומן בין השניים התחיל כבר לפני
שנים אחדות, כאשר קאסם היה המורה
של רודיאנה ולימד אותה איך להיות
חתיכה על המסך הקטן. אל-קאסם הדרת־התגרש
מאשתו הנוצריה, מרי, עובדת
מישרד־הפנים בירושלים וילידת יפו, עזב
את בתו היפהפיה בת ה ,14-וחיזר בלהט
רב אחרי העובדת־קריינית שלו.
החיזורים נשאו פרי. בבוקר בהיר אחד
התעוררו עובדי המחלקה הערבית וקראו

יש לי בשורה רעה, לא רק לשוחרי
האהבות היפות, אלא גם לשוחרי האוכל
הטוב.
אין ירושלמי ־שאינו מכיר את נעמי גל.
נעמי, חתיכה בלונדית, עיתונאית וסופרת,
היתה אחת הדמויות הכי מבוקשות במסיבות
ירושלמיות שנערכו חדשות־לערבים
בבירה.

הכל היה בסדר במסיבות שבהן ה #ת ־
פה נעמי, מלבד העובדה ש&יה להיבעל
שלא כל-כך אהב מסיבות. נעמי היתה צר כה
לבחור בין חיים סוערים ומעניינים
לבין יו סי, הבעל העובד במחשבים. 4 ובחרה בחיים הסוערים.
כל כך סוערים, עד שהיא מ א ת

בעיתון אל־אנבא מודעה מטעם אל-קאסם,
המודיעה כי הוא כבר לא דרוזי אלא מוסלמי.
היה זה הצעד הראשון לקראת נישואיו
לרודינה.
הצעד השני בא מהר מאד. הכפר טייבה

!חוגיה
לפני נישואין
אני לא יכולה שלא לחזור לחתונה,
שנדמה לי שתהיה חתונת־השנה: זו של
איל־הספנות יולי עופר עם רעייתו החדשה,
סגן־אלוף רונית יער.
אז מסתבר שהחתונה לא הלכה כל-כך
פשוט. לא רק בגלל העובדה שיולי הצליח
לקבל גט מאשתו מידית רק אחרי
דששילם טבין ותקילין 20 מיליוני לירות,
פלוס בית ופלוס מכונית, אלא שגם
לרונית היו דרישות משלה.
ולא תאמינו אילו דרישות. מספרת רונית
עצמה: כאשר היא ראתה את הצרות
של הבעל העתידי שלה, היא החליטה
להסיר כל ספק מליבו. רונית דרשה מיולי
כי יהיה ביניהם חוזה, שייחתם עוד לפני
החתונה, שלפיו, אם חס־וחלילה הם יח-

דליה יאירי וילדיה
— לנישואין עם האשת
התבשיל שהוקדח

מ קו ם

פרץ קידרון ונעמי גל
על וילות ואהבות

סעיד אל־קאסם

רודינה אד־צדאח
אהבה בין מצלמות

ליטו יום אחד להתגרש, הוא לא יהיה
חייב לשלם לה אגורה שחוקה אחת•
יולי הג׳נטלמן סרב לדון בענייני ממון
ארציים לפני החתונה השמימית, אבל רונית
הודיעה לו חד וחלק: אין חוזה, אין
חתונה.
אז הוא חתם.

שבמשולש, כפר הולדתה של רודינה, לא
ידע שימחה כזו כבר שנים רבות. החתונה
נערכה ברוב פאר והדר, ורק החתן נראה
מהורהר קצת, כאשר אמר לו אחד
מידידיו :״אתה היית דרוזי ועכשיו התאסלמת,
ואחרי שהיתר. לו אשה נוצריה,
כדאי לד לאמץ ילד יהודי, כדי להבטיח
לך מקום בגדעזץ.״

פרץ קידרון. לשניהם היו שתי אהבות
משותפות: כתיבה ובישול. לכן הם כתבו
ביחד את ספר־הבישול המקסים ביותר שנכתב
אי־פעם בארץ. בוקר טוב, עמי, בוקר
טוב, ציפי. בשכר הסופרים שקיבלו הם
שכרו וילה מטרפת באבו־טור בירושלים,
ונשבעו זה לזו וזו לזה, וזה לכל החברים
שלו וזו לכל החברים שלה, כי הפעם
זה סופי.
אבל פיתאום קרה משהו. בעלי־הבית
באבו־טור החליטו כי הם רוצים בחזרה
את הבית שלהם, ולא מאריכים לנעמי ופרץ
את החוזה. נראה שזה גרם למשבר נפשי
לשניים. אולי לא בגלל הווילה .,אלא בגלל
סיבות אחרות, שאפילו אני לא יודעת אותן,
החליטו נעמי ופרץ להיפרד סופית. חבל,
אולי הם היו כותבים עוד ספר־בישול
ביחד.

קשרבואל*שוחי

מאר

החגים
עד*50 הנחה מוציט1.9׳ עד מוצ״ט8.9

פתוח:מוצ״ש מצאת השבת עד חצות בימי חול 22.00-9.00 רצוף.
ד. מערכת כלי איהסון לתבלינים,
לפנייך רק חלק קטן מתוך מאות
6יחידות׳ .
המוצרים שבמבצע:
במקום 249ל״י רק 129ל״י
ה. סט ווק לטיגון. מחבת, רשת
א . .סט קפה־תה יפאני מסורתי
מקרמיקה. קומקום 6 +כוסות תואמות. לייבוש האוכל וכף רשתית.
מתאים גם לאוכל סיני.
במקום 979ל״י רק 490ל׳׳י
במקום 585ל״י רק 399ל״י
ב. מערכת סכו״ם דקורטיבית
ו. כלי עץ תיק החל מ־ 26ל״י
12 חלקים.
ז. דלי לקוביות קרח, קריסטל,
במקום 579ל׳׳י רק 379ל״י
במקום 509ל״י רק 350ל׳׳י
ג. כלי בישול סקנדינבי מזכוכית
הסעת אש.
ועוד אלפי מוצרים ומתנות
במקום 519ל״י רק 249ל״י
במחירים מפתיעים במחלקות קלאם.

מתנות תל־אביב :
רזרמיהה וזכוכית
5101085ז - 11דיזנגוףסנטר קו מ ה אי
מוצרי הזשונצרים ירושלים:
אהילים, גופי תאורה מלון מוריה -קרן היסוד 36
כלי מיטה, מנכות גאנז־ רת׳ הרצוג ,61
פתוח 16.00 - 19.00,9,00 - 13.00
מפות שולחן רמת השרון :
מערכות סכרם קלאס -רח׳ ם וקולוב 47
מתנות לנכר ראשון לציון:
שטיחים קלאם -רח׳ ז׳בוטעסקי 65
צמחים נצרת:
קלאס־ מרכז שום, נצרת עילית
כלי עץ
כלי בית
ריהוט•
הולוניאלי ופלוני
קלאם־ דיזנגוף 224

ה עו ל ם הז ה 2191

קולנוע -
סרטים
מ סוו ה לנ שי ם
.״לימען האמת, אני מרגיש כמו זאב בודד.
אבל אין מה לעשות, קשה למצוא מישהו
שעימו אפשר היה להתחלק בתוכניות,
וברעיונות לעתיד,״ אמר קלוד סוטה,
זאב בודד בקולנוע הצרפתי ואחד המע טים
שאיכות סרטיו. אינה מוטלת בספק,
בתעשייה הנמצאת במשבר איכותי המור.
את הבדידות ״של סוטה אפשר להסביר
בלי כל קושי. זה שנים רבות הוא
בוחר, ביודעין, לטפל שוב ושוב באותו
הנושא: הבורגנות הבינונית ומאווייה. זה

ארלט כונאר, רומי שניידר ואורח דארלן כ״לאהוב מחדש״

כראסר ושניידר כ״לאחוב מחדש״
להפסיק

לאהוב את

המאהב

המעמד שריצ׳רד ניכסון כינה ״הרוב ה דומם״
ואשר הכל מדברים, בשמו, משום
שהוא עסוק מדי עם עצמו, מכדי שיעסוק
בנושאים החורגים מן הטרדות היומיומיות.
בין ילדים, שהולכים וגדלים, הזיקנה ה מתקרבת,
הפרנסה המתערערת דווקא ברגע
שנדמה כאילו אין עוד סיבה לדאוג,
תלומות־נעורים שפורחים ונעלמים, ופחד
מן המוות, המדרבן את האדם למעשה שטות
אחרון, אין להם, לבני המעמד הזה, אלא
הפנאי הדרוש להתעסק-בעצמם.
סיפור פשוט ז זה מה שקרה בעבר
בסרטים של סוטה, כמו כאלה הם החיים,
סיזר ורוזאלי או וינסן, פרנסואה פול וכל
האחרים, וזה מה שקורה גם בסרטו החדש,
שנקרא במקור סיפור פשוט ואילו בעברות
יוטבל מחדש וייקרא לאהוב מחדש. שוב,
מדובר כאן בשיגרה יומיומית של בני
המעמד הבינוני ; שוב, רוב הדמויות הן ב סביבות
גיל הארבעים, ושוב, לא הדברים
באמת הם המשפיעים עליהם, אלא המשברים
הפרטיים הקטנים של כל אחד מהם
לחוד.
אחרי סידרה של סרטים, שניראו בערך
כמו קוראלים ישל באך — כלומר, יצירות
״שבהן סידרה שלמה של !נושאים (או
דמויות) מתפתחים במקביל — התכוון סוטה
להצטמצם הפעם בממדיו .״אשד, מחליטה
להפיל, משום שאינה יכולה לחיות עוד
עם הגבר שהוא אבי הוולד. היא נפרדת
ממנו, ובסופו של דבר נכנסת שוב ל הריון,
מבעלה הראשון, ומחליטה לשמור
על ההריון עד הסוף.״ כך סיכם סוטה את
הנושא באוזני ידידו, מרסל אופולם (במאי
הצער והחמלה) .הגיב אופולס בשאלה :
״אתה משוכנע שזה סיעוד פשוט? אולי
כדאי לקרוא לסרט סיפור לא כל כך

תוך כדי כתיבה, הסתבר לו כי אחרי שהגיבורה
מנתקת קשריה עם המאהב היא
ממשיכה לחיות חיים נורמליים .״ואז התחלתי
לשאול את עצמי: מה היא עושה,
לאן היא הולכת, עם מי היא מדברת, מה
היא רואה?״
כך התרחבה היריעה, ומסיפור קאמרי
קטן הפכה להיות תמונת־מצב רחבת־מנד
דים, בנוסח האופייני לסרטיו׳של סוטה.
אבל יש כאן הבדל מהותי אחד: בכל סרטיו
הקודמים עמדו במרכז גברים, הפעם
אלה הן הנשים. מבחינה זו, השם ההולם
ביותר לסרט יכול היה להיות ״מארי, גב־ריאלה,
אנה וכל האחרות״.
הריון חדש. סוטה, האוהב מאוד את
הדמויות שהוא משרטט על הפד, ניסה
גם הפעם להיכנס אל מתחת לעורן. אלא ש זה
היה לו קשה יותר מאשר בעבר, ואם
הצליח, הרי זה משום שנמנע מן המבט
הביקורתי ד,קטלן, ויותר משהוא שואף לנ תח
את גיבורותיה הוא רוצה להראותן על

החדשות1

״מארי, גבריאלה אנה וכל האחרות

שניידר כתפקיד מארי
— ולחזור אל הבעל

פסטיבל קאהיד הזמין את לי! טיילור

• 1סירטו של הבמאי מנחם גולן,
הקוסס מלובליין, מוצג אומנם בפסטיבל
ונציה, אבל לא ביום הפתיחה, והוא מייצג
שם את ארצות־הברית. הסרט רשום במים־
גרת הפסטיבל כסרט אמריקאי, ואילו יש
ראל
איננה כלולה ברשימת הארצות ה־מייוצגות
בפסטיבל.
• חיים אשל, מנהל השיווק של
ברוט־פאברדה והממונה על אגף הסרטים
של ההברה, היה הישראלי הראשון שזכה

פשוט 7״

בסופו של דבר נאלץ סוטר, להודות שהצדק
עם ידידו. את הסרט הוא הקדיש ל רומי
שניידר .״הבטחתי לעשות עימד, סרט
כשתהיה בת 40״ ,אמר ,״והיא אחת הנשים
המעטות שהן יפות בגיל זד, יותר מאשר
לפני 20 שנה.״ לצידה צריכים היו להופיע
רק שני גברים — המאהב, שאינה אוהבת
עוד, ובעלה הקודם, אותו היא פוגשת שוב,
לאחר שהיא נפרדת מן המאהב. אלא ש־

חיים אשל מעיין כ״אל־מוסוואר״ עם עכד אל נור חליל העורך
מישראל למצריים באהבה

העולם הז ה 2191

כל הגוונים שלהן, על כל המיגוון הרחב
של אישיותן, שבדרך כלל נסתר מן העין.
הסרט סובב על ציר אחד — מארי(רומי
ן שניידר) — שבתמונה הראשונה מבקשת
להפיל את הוולד ובתמונה האחרונה, היא
מחליטה לשמור על ההריון החדש, ובכך
סוגרת את המעגל העלילתי.
מארי בת ,39 אם לבן ,16 גרושה, שרטטת
המתפרנסת בכוחות עצמה, מנהלת חיים
עצמאיים לגמרי. בפתיחת הסרט היא נמ צאת
במשבר, משום שהיא מגלה כי אינה
אוהבת עוד את סרג /עימו חיה בתקופה
האחרונה.
טיפוסים מרתקים. היא נפגשת עם
ידידותיה, חברות לעבודה, נשואות, רווקות
או גרושות, והסרט מתבונן בהן באותה
תשומת־לב שהקדיש סוטה, בסרטיו הקודמים,
לגברים.
רווקה, עליזה (סופי דומייה) ״המסתירה
את ענגמתה באמצעות שטף של בדיחות,
(המשך בעמוד )56

לאשרת־כניסה למצריים, המאפשרת לו
מיספר בלתי ־מוגבל של כניסות ויציאות
לארץ זו, במשך שלושה היודשים. הוא
חזר מקאהיר לישראל במצב־רוח מרומם,
לא רק משום שהצליח לארגן את סיודה
של פארה פואסט מייג׳ורס, שיתחיל
בישראל ויימשך במצריים (במיסגרת מסע
פירסום למוצרי ברוט, שיופצו במיזרח־התיכון
כאשל קוסמטיקס) ,כי אם גם בזכות
הסיכומים שהשיג עם הפסטיבל הבינלאומי
לסרטים, שיתקיים בקאהיר בסוף חודש ספטמבר.
לבד מהצגת המצהיקון אהבת ה חיים,
עם ג׳ורג׳ סיגל וגלנדה ג׳קסון,
יוצג לראשונה במצריים, סרט עם ליז
טיילור, שהיתה כלולה ברשימה של ״החרם
הערבי״ .מאז נישואיה למייק טוד.
אשל מספר כי האישים שפגש, החל ב־עכד־אל־נור
חליל, עורך אל־מוסוואר,
דרך כאמל אל־מאלך, מעורכי אל־אהרם,
ומנהל פסטיבל קאהיר, ד״ר עפד־אל־
מונעים סעד, מנהל הפסטיבל באלכסנדריה,
שנערך על-ידי ענף הקולנוע
במצריים, ד״ר נורסי סעדי׳אל־דיו, מן
השרים שיבקרו בישראל בשבוע הבא, עם
הנשיא המצרי, בכהג׳את יונים, מנהלת
יחסי־הציבור של זע 1רתון הקאהירי, ש־ייארח
את פארה,למקביל לשרתון התל-
אביב, גילו רוח, ידידותית ורצון לראות
ישראלים בפסטיבל הסרטים בקאהיר.
• בחצי,הראשון של חודש ספטמבר
יקרין הסינמטק התל-אביבי שורה של סרטים
מאת הבמאי מיבלאנג׳לו אנטזג־

יוני.