גליון 2195 מתאריך 26 בספטמבר 1979

חשוב לך להיות בחבר׳ה? אפשר גם בחצי המחיר

בנעלים שלא מסתכלים עליהן בטניס, ברחוב
או בבריכה -במקום עליך.
כי מה שצריך באמת זה המגפר.
נעלים שעושות ספורט כבר שנים, שמפנקות את הרגל
ועושות לך טוב ;
שמוצעות לך בסוליות מיוחדות לטניס,
לכדורסל או לג׳וג-ינג,
אחרי הכל, במשחק טניס לעניין —
לא הקישוטים משחקים אותה. אז,

ה כו ה פר
עשהס פזר ט -לאר 1ש1

ליצנות תפל. לוליא הצטרפי להפגנתו של
הרב כהנא גם עליזה פינטו, אמו של הסגן
שנשפט על רצח אזרחים בלבנון, ושניים
מאחיו, אפשר היה להתייחס בביטול ל מעשה
מוקיונות נלעג זה של אנשים ה מתיימרים
לייצג את דת ישראל ונוהגים
למעשה כקאניבאלים.
הזהות הזאת בין משפחתו של פינטו ל ביו
הרב כהנא, שהתבטאה בקריאות ה עידוד
שהשמיעה משפחתו של סגן פינטו
לעבר הרב ובחתימה של האם על עצומה
של הרב כהנא, מעוררת דאגה. היא יוצרת

ראשי של העולם הזה על התפקיד שמילא
בחשיפת התנהגותו של הרמטכ״ל לגבי
פשע מילחמה.
אך על מה היה לאמו של פינטו ולאחיו
להפגין ב ש ערנו?
לא העולם הזה ולא אורי אבנרי הם
שחשפו את מעשהו של הבן והאח. לא הם
שגרמו לאעמדתו לדין. לא הם שהרשיעו
אותו וחרצו את דינו. עשתה זאת מערכת
החקירה והשיפוט הצבאית. היא שקבעה
את טיב מעשיו של סגן דניאל פינטו ואת
העונש הראוי להם.

״העולם הזה׳׳ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אכים,
רחום גורדון ,3טל .03*243386 .תא־דואר . 136 מען מפרקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי י העורך: אלי תבור עורך
מישנה: יופי ינאי * עורך־תכגית: יוסי שנץ. עורכת כיתום: ענת יש ראלי.
צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין * ראש המינהלה: אברהם
פיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
.מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחום כן•
כע״ם
אביגדור. הפצה ״גד״ כע׳׳מ גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

״ההלם ממה שראה עורר בו ממש
בחילה. דומה כאילו פטיש־אוויר גדול
היכהו בחזה. ליבו פעם בפראות והוא
חש רצון להקיא. קיאו התפזר על השטיח

העבה.
״קטוע מגופו היה ראש המשי השחור
של הסוס הגדול חארטום תקוע חזק ב שלולית
של דם. גידים לבנים כקנים בלטו
מן הראש. קצף כיסה את הזרבובית ואותן
עיניים שגודלן כתפוחים שנצנצו כזהב,
נראו כפירות רקובים עם תישפוכת דם
מתה. וולטץ׳ נתקף אימה חייתית צרופה
ומתוך האימה הזאת הוא צווח לקרוא ל משרתיו
...הוא נזדעזע זעזוע עמוק. איזה
מון בן־אדם יכול להשמיד בעל־חיים ש שוויו
שש מאות אלף דו ל ר? בלי מילה
של אזהרה. האכזריות, אי־ההתחשבות ה מוחלטת
בכל ערך שהוא, מעידה שיש
כאן עסק עם איש הרואה את עצמו כחוק
לעצמו, אפילו כאלוהים לעצמו...״

שעבר על כפיהם של שני אנשים
כיפות אל פתח משרדי מערכת
הזה, נועד כנראה לשמש סימן
דומה, בידי המאפיה הפוליטית של
בשבוע חובשי העולם אזהרה
ישראל.
דרושה מידה רבה של פסיכופאתיות כדי
להגות רעיון של הפגנה עם ראש הגמל
הכרות, כזו שהפגינו מנהיג תנועת כך,
הרב מאיר כהנא, ומזכ״ל תנועתו, יוסי
דיין. ההנאה הגלויה שלהם למראה ה עוויות
הבחילה והזוועה של עוברים ושבים,
שהבחינו בראש הגמל שנשאו עימם, וה אקסטזה
שבה רחצו את כפות ידיהם בדמו
של הגמל, העידו יותר מכל על טיבם של

יופי דיין והרב כהנא צועדים עם ראש הגמל לעבר מערכת ״העולם הזה״
הטירוף לא נותר רק בשוליים

כך, במילים אלה, מתאר מריו פוזו ב ספרו
דון קורליאונה איש המאפיה את
אחת מסצינות הזוועה, החרותות ללא ספק
במוחם של מיליוני צופים אשר ראו את
הסרט שהופק על פי הספר. זוהי הסצינה
שבה מגלה מפיק הסרטים ההוליוודי, שסרב
להיענות לבקשתו של הדון, את ראשו
הכרות של סוס המירוצים האהוב שלו
מונח בחדר־השינה על מיטתו.
הראש הכרות ונוטף הדם של הסום
היה סימן אזהרה של המאפיה למי שלא
נהג על פי דרכה.
ראש כרות ונוטף דם של גמל, שנישא

מזכיר תנועת בך, יוסי דיין מציג את ידיו המגואלות כדם אל מול ראש הגמל הכרות, כשהרב כהנא צופה כו
פולחן הזוועה טיפוסים פולחן.

אלה.

הזוועה

הפכה

אצלם
ל השניים,
שהיו בין ראשוני הנחלצים
להגנתו של הרמטכ״ל רפאל איתן, על ה תפקיד
שמילא בפרשת הסגן דניאל פינטו,
שיקפו בדרכם הפרימיטיבית מהו סוג ה יצרים
שעמד מאחרי מסע ההתעוררות
הברוטאלי הזה. יוסי דיין נאלץ לנקות
בסיום ההפגנה גדר מסויידת שהוכתמה
בדמו של הגמל, אבל ידיו נשארו מגואלות.

אמו של פינטו חותמת על עצומה
הזדהות מוזרה

ההפגנה של הרב כהנא ונושא כליו מול
מערכת העולם הזה נועדה להזוויע ולעורר
חלחלה. תחת זאת היא נראתה כמעשה

התרשמות שיש אולי קשר בילתי מקרי
בין ההטפות הגזעניות והפאשיסטיות של
הרב כהנא לבין המעשה שבגללו הורשע
הסגן דניאל פינטו.

מי פ ל צו ת — ל א

טחגות״רוח

מה עשתה אמו של
בהפגנתו של הרב כהנא?
הרב המפוקפק אינו בוחל באמצעים כדי
להתפרסם. הוא בא לחרף את עורכו ה הסגן
השפוט

נגד אלה לא
להפגין. לעומת
מאשימה לעבר
אחראי לטרגדיה
או כאילו• הוא

יצאו בני מישפחת פינטו
זאת הם הושיטו אצבע
העולם הזה, כאילו הוא
שבה הסתבר בן מישפחתם
תובע את דמו.

חוסר הראציונאליות הזה איפיין לא רק
את בני מישפחת פינטו, או מטורפים מ סוגו
של כהנא. המערכת הוצפה באיו מים
טלפונים אנונימיים שאיימו על חייו
של אורי אבנרי. לא זילזלנו בהם. נקטנו
את כל האמצעים הדרושים כדי לאבטח
את עצמנו מפניהם.
אבל בהדרגה חדלו האיומים להיות אנו־

עליזה פינטו ושני אחיו של סגן פינטו מפגינים מול משרדי המערכת

אמו של פינטו מקבלת את פני הרס בהנא וראש הגמל

מוסר סלקטיבי

מאפיה פוליטית

(המשך מעמוד )3
נימיים. מסע ד,ד.תעוררות לד.גנד, על כבודו
של הרמטכ״ל לווה בקריאה להעלות על
המוקד את ״מדליפי הפרשה״ .להעמיד
אותם לדין. להעניש אותם. ומה חבל ש טרם
הוחזר עונש המוות לישראל. אחרת
ניתן היה לתבוע גם לתלות אותם.
הרגישות המופגנת הזאת לשמירת החוק
ועשיית הצדק, שבאה לידי ביטוי גם
בכמה מאמרים ראשיים בעיתונים, שביקשו
להיראות מאוזנים, יכולה היתה להיות נו געת
ללב לוליא היתד, כה סלקטיבית. ב מושגים
המסולפים של נושאי דגל ה נקמה
והענשה היה ערכם של חיי אדם כ קליפת
השום לעומת הפגיעה הנוראה ב תדמית
העצמית של עם נבחר, אור לגויים,
שומר גחלת המוסר האנושי.
הפגנת ראש הגמל של הרב כהנא ו זעמם
של עליזה פינטו ובניה היו בי טויים
קיצוניים, אבל לא חריגים. הטירוף
לא נותר רק בשוליים. הם האירו את
דמותה של החברה הישראלית בשעת אחד
ממיבחניה המוסריים הקשים ביותר, באור
מאוד לא סימפטי, שלא לומר מפחיד.
נוצרה קואליציה מוזרה בין אנשי הרב
כהנא, לבין אנשים שהגדירו את עצמם
כ״יותיקי יחידת הקומנדו 101״ ובין דמויות
נלעגות כמו הח״כשקרן אולמרט, שהכזב
הפך לסמלו המסחרי. קואליציה זו, שמצד
אחד פסלה את קביעותיו הנחרצות של
בית־מישפט צבאי בשתי אינסטאנציות.
מינתה את עצמה לטריבונאל עממי, שהח ליט
לשפוט ולחרוץ דין בשיטות בתי־הדין
המהפכניים של היית־אללה חומייני.
אלה כבר קבעו והפיצו ברבים את פסק-
הדין שלהם על פיו. אורי אבנרי מפורר
את מדינת־ישראל ומסכן את קיומה.״ גזר־

הדין טרם ניתן. אבל כיוון שלפחות מרכיב
אחד של קואליציה זו, כבר פסק לפני
כעשרים וחמש שנה קביעה דומה, לא קשה
לנחש מה יהיה גזר־הדין.
אז, בעקבות הביקורת שהעלה העולם הזה
על הטבח שביצעו לוחמי יחידת הקומנדו
101 בפשיטה על קיביא, הותקפו עורכי
העולם הזה בידי אלמונים, הוכו מכות אנו שות,
שכתוצאה מהם נזקקו לטיפול רפואי,
מאוחר יותר נודעה זהותם של הביריו־נים:
היו אלה ״יוצאי יחידת הקומנדו 101״
שהגיבו בדרך זו על הביקורת שהעז העולם
הזה למתוח על מוסר המילחמה שלהם.
עתה, אחרי עשרים וחמש שנה, שוב
מרימים אותם אלמנטים ראש, ממנים את
עצמם לשופטים ולמוציאים־לפועל. על
היבט זה של הפרשה, שבו מבקשים צנחנים
בדימוס להיות שופטיה של המדינה, לא
נשמעה השבוע אפילו תגובה אחת.

סי פו רו של
ר איון
היום השלישי בשבוע הוא היום ה פחות
אהוד עג* המערכת. לכאורה היינו
צריכים לאהוב יום זה. אנו מסיימים מלא כת
עיתון אחד, ומתחילים לעסוק בעיתון
הבא. אולם שורה של מיקרים, ביניהם
נחיתת מטוס סבנה בלוד ופירסום דו״ח
ועדת־אגרנט, אירעו ביום השלישי בשבוע,
כאילו בכוונה, אחרי שהעיתון כבר נסגר.

על השתלשלות העניינים
הביאה לראיון מספר ינאי:

הידיים נותרו מגואלות

עד באן סיפורו של יוסי ינאי.

אולם לפרשת הראית עם ג׳יהאן היה
המשך. עוד לפני שהופיע גליון העולם
הזה בשוק, למדנו לקרוא במודעות רד
פירסומת של מעריב כי ביום השני של
השבוע שעבר עומד להופיע במוסף בני
הנעורים של הצהרון, קריאת ביניים, ראיון
״בלעדי״ עם ג׳יהאן הבת. לנו היה הדבר

אין צורך לומר שגלי הנאצה והמשטמה,
כמו מסע ההפחדות והאיומים, לא ירתיעו
עיתון זה להמשיך במאבק למניעת מעשי
עוולה וחיפוי על פשעים.
הפגנה כמו זו של הרב כד,נא ממחישה
לנו שוב שאין אנחנו נאבקים בטחנות־רוח
הנראות בעינינו כמיפלצות. המיפלצות
קיימות והן מאיימות על רוחה ונשמתה
של האומה הזאת. ובכל פעם שהן מתגלות
מחדש הן מחזקות את רוחנו להתמיד ב מאבק
נגדן.

ביקורו של הנשיא המצרי אנוור אל-
סאדאת בישראל היה אחד מאותם אירועי
היום השלישי. אל־סאדאת הגיע לנמל
חיפה ביום השלישי בצהריים, ושהה כאן
שלושה ימים. יכולנו, כמובן, לעשות מאמץ
להביא כתבה מצולמת על הגעת היאכטה
המלכותית שלו, שתיכנס עוד לאותו ה גיליון,
אבל ידענו כי עיקר האירועים
בביקורו של אל־סאדאת יתחילו רק ביום
השלישי בערב, כאשר גליונות העולם
הזה כבר נמכרים בחוצות תל־אביב.
על צוות הסיקור שיצא לחיפה הוטל
למצוא זווית ראיה שונה, שתהיה אחרת
מרבבות המילים ועשרות הצילומים שהו פיעו
בעיתונים על הביקור* לכן היתד,
במערכת שימחה רבה כאשר יוסי ינאי
הודיע מחיפה כי הצליח להשיג ראיון בל עדי
עם בתו של הנשיא, ג׳יהאן אל-
סאדאת.

יוסי דיין מנקה את הקיר המגואל

ואחר־כך בסיור בכפר, נוצר קשר מסויים
ביני לבץג׳יהאן. היא התלוננה בצחוק
על כך שאני מבקש מהצלם לצלם אותה
דווקא כשהיא אוכלת, ונענתה לבקשתי
להחזיק ״בשביל הצלם״ ,אקדח ביד, ש היה
מונח למכירה בחנות שבה ביקרה.
כשחזרנו למלון ידעתי כי אם אצליח
להגיע אליה כדי לבקש ממנה ראיון, היא
תסכים. ביקשתי מאחמד פאוזי, מזכירה
המדיני של אשת הנשיא להציג אותי בפני
הבת. פאוזי עשה זאת בשימחה, וכאשר
ראה כי ג׳יהאן מקבלת אותי כידיד ותיק
נדהם :״בשביל מה היית צריך לבקש
ממני להציג אותך אם אתם כבר מכירים?״
ביקשתי מג׳יהאן להתראיין. פאתי שעוד
עמד לידינו ענה במקומה :״היא לא מת ראיינת.״
ג׳יהאן הפסיקה אותו באמרה:
״הוא לא מתכוון לראיון, אנחנו רוצים
סתם לשוחח.״
הפגישה היתד, באולם הרונדו של דן

אישיות מדי,״ הם אמרו לי .״ג׳יהאן תח ליט
על מה לענות ועל מה לא,״ השבתי
להם .״אבל היא צריכה ללכת עכשיו.
אמא שלה מחכה לה.״ שוב התערבה
ג׳יהאן בשיחה :״אף אחד לא מחכה לי
ואני אשב כאן כמה שאני רוצה.״
למרות ההפרעות, ובעזרת נזיפותיה של
ג׳יהאן בשומרים שלה, הצלחנו לסיים את
הראיון כאשר שאלתי אותה את השאלה
האחרונה, חששה ג׳יהאן כי אני מקצר
בגלל הלחץ של שומרי-הראש והודיעה
לי כי אני יכול להמשיך.
ש ביום
רביעי בבוקר נודע לנו על ביקור
שעומדת לערוך ג׳יהאן בכפר הדרוזי
דליית אל־כרמל. היה זה ביקור בלתי-
מתוכנן, וג׳יהאן ביקשה שלא לפרסמו מ ראש,
כדי שעיתונאים לא יגיעו אף הם
לשם. יצאנו לביתו של מארחה של ג׳יהאן
בדליה, ח״כ עמל נאסר אל־דין.
במהלך הפגישה בביתו של הח״כ הדרוזי

ג׳יהאן סאדאת הבת משתיקה את שומר ראשה *
״יכעסו עליך״ ,אמרו השומרים
כרמל, מייד אחרי ארוחת־הצהדיים שערכה
עליזה בגין לכבוד אמה של ג׳יהאן. הצע תי
לג׳יהאן לצאת לגן המלון שם נוכל
לשוחח באין מפריע.
אולם רק אז החלו הבעיות האמיתיות.
את ג׳יהאן ליוו שני. שומרי־ראש מצריים
ושניים ישראלים. אחרי שהתיישבנו על
הבורסות שבגן, נעמדו שני הישראלים
במרחק, כדי לא להפריע לשיחה ביננו,
אך שני המצרים עמדו לי מו.
תחילה חשבתי שאינם מדברים אנגלית.
השפה שבד, שוחחתי עם ג׳יהאן, והם לא
הפריעו לי. אולם לפתע הם התחילו ל התערב
בשיחה. כשהם פונים בערבית אל
ג׳יהאן הם דר שו ממנה להפסיק את ה ראיון׳
״יכעסו עלייך.״ תחילה הגיבה
ג׳יהאן בנימוס, והיסתה אותם. אבל אחרי
שהפרעותיהם החלו לבוא בתדירות גבוהה
מדי, הורתה להם לשתוק.
אז הם עברו אלי. התברר כי האנגלית
שבפיהם מצויינת .״אתה שואל שאלות

משמאל :

מריאיינה,

יוסי

ינאי.

מוזר. בזמן הראיון וגם בפגישות נוספות
עם ג׳יהאן בהמשך הסיור, היא הודיעה
מפורשות כי לא העניקה ראיון לאף
עיתונאי אחר. ינאי היה מוכן להישבע כי
ג׳יהאן לא רימתה אותו.
כאשר הופיע קריאת ביניים ופתחנו את
העתון הבנו את הטכסים של מעריב ושל
צלמו־כתבו שייע סגל. מתוך ששה טורי
טקסט היו שני הטורים הראשונים מוק דשים
להגיגיו האישיים של הצלם על
ג׳יהאן, הטור השלישי, ציטוט מאד מנופח
של שיחה קלה שאותה חטף סגל עם
ג׳יהאן בלובי של דן כרמל ושלושת ה טורים
הנוספים שיחה עם אותו פאתי,
מזכירה של אמה של ג׳יהאן. דרושה מידה
רבה של העזה כדי לכנות כתבה מ עץ
זו ״ראיון בלעדי״.

״ץ ום ץוץלך
טלויני הצב עוני תשל ¥זמ 80
ץ ןץ ל ך\1ו 0מ־דוו\וומ־ד ! ״מהזה ו\ו 0חדוו\ווח 7יזו שיטה בלעדית לטלויזיות הצבעוניותשל ־עמ.80 בגללה הפכו למבוקשות
ביותר בעולם.
איך זה פועלייש להם שפופרת מסך בזוית רחבה של,1140 בתוכה קנה בודד מיוחד במינו, היורה
תלת־קרן דרך מרכזה של עדשת אלקטרון.

זוג מנסרות מכוונות וממקדות את
הקרניים על המסך דרך״גריל פתוח״ שלא
נותן לצבעים לברוח ...תאמין לי, אתה
מקבל תמונה חדה בצבעים ...שיגעון !
ועוד משהו. המסך גלילי, מונע השתקפות
וקו ישר זה קו ישר!
וזה יש רקל־ 801^¥י-רק .801^ ¥שאל כל אחד. ..

£^-20100

11ס*11111;1י1י1׳ 80£1¥-בצבעים 9 כרסום רזרניקן רסאלטיוא!

המשך להתנהג הדיוק המו שהתחלת,
ותזכה להערכה לה אתה מצפה. זכור
שיש בעולם מקום ליו תר
מאדם מוצלח אחד
ושהצלחתם של אחרים
אינה מזיקה לך כפי
שאתה חושב. במישור
הרומנטי — תן לה
לרוץ אחריך קצת, ואל
תתן לה לרכב עליך.
אם היא עדיין ממשי :
1 21מרס ־
1 20נאפויל
כה לאחר לפגישות —
אל תחכה לה יו תר
מעשר דקות. זה יעזור ויגביר את אהב תה
אליך, והיא אף תתחיל לכבד אותך.

1ווו

אם תפקח עין ותתבונן היטב באנשים וב אירועים
הסובבים אותך, צפויים סיכויים
לרומן נעים, או לקי דום
הקריירה והמעמד
משא-ומתן
החברתי.
שהתחלת בו לפני ז מן
מה, ושנראה לך בשל ביו
הראשונים כהרפת קה
פזיזה, עשוי להת גלות
השבוע כצעד נבון
מאוד, מלהיב ומרתק 1 .ז * *ז ן*זז>י ן 30
מה שחשוב עוד יו תר
— הוא יישא רווחים
גדולים בעתיד. נסה לפתור כבר עכשיו
את הבעייה המשפחתית המציקה לך.

מאזניים

הימים הקרובים תנו לך אפשרות נדירה
להתקדם מבחינה מיק־צועית,
חברתית וכספית
גס יחד. ימי אמצע ה שבוע
יזמנו לך סיכויים
רבים ליזום מיפנה חיו בי
גס במישור המשפח תי,
ואם תחמיץ את
ההזדמנות, תעשה בכך
עוול גדול לנפשות ה קרובות
מאוד לליבך.
היגנוייס האחרונים של
צופנים סיכוי להתעוררות רו־השבוע
מלהיבה,
יורגשו. שתוצאותיה מוטית

כשאתה
מצליח להיות ערמומי או רע,
המחיר עלול להיות גבוה מדי• תחושות
הקינאה שלך עלולות
לסבך אותך יו תר ויו תר•
אתה נוטה להת רגש
מכל דבר קטן. לרופא שתלך רצוי אינך אם פסיכולוג
יכול להתגבר על המש ברים
הגדולים. תאומה
— נסי להיות מודר נית,
צאי בחברה מת אימה,
ואם אינך מו לא
בושה להי צאת
את בן־זוגך, זו
ארוכה. לנסיעה עזר בשדכן. היכון

תאותיס

הביקורים המשפחתיים בהם תהיה מעורב
יביאו עימם טירדה, אך
לטווח ארוך ישתלמו
לך- .נהג בסבלנות והק שב
היטב למבוגרים
ממך. אל תנסי לעמוד
סל שלך ולהתנות לו
תנאים. אם תניחי לו
להמשיך לרכב עליך,
תגרמי לך סבל. אל
תפחדי להיות תקיפה,

הוא לא י ינסה לברוח.

אין כל סכנה שיתעלמו מטך בעת שיחה,
באשר ניחנת בכושר
בי טוי עז, ובקולך יש
גוון החלטי ובוטח. ב פני
קהל גדול אתה
מבריק במיוחד, אך
אתה נוטה לשכוח ש-
לשיחה דרושים שניים,
ואינך נותן לבן שיחתך את לבטא אפשרות עצמו. אתה גם נתון
יותר מדי למצבי-רוח
ואינך יודע להבחין בתגובותיו של בן״זוגך.

התפתחויות מהירות ונעימות למדי, ה עשויות
לבוא עליך ברצף מחיר, מאמצע

השבוע ועד סוף החו-
דש, יעמידו אותך בפני
הכרעה חשובה שאין
מנוס ממנה. בהדרגה
תתגבש בך ההרגשה
כי אינך עוד מה ש היית
לפני חצי שנה,
וכי אתה עומד בפני
במי דרכים.
פרשת

רבה לא יהיה
יו תר לטרוח עליך
מדי כדי לקבוע באיזה כיוון לפנות.
מישהו מטקורביך כבר החליט במקומך.

הידידות החדשה שגילית תלך נתיפרח
למשהו ניפלא. אף אם תרצי, לא תוכלי
לקלקל אותה. אתה, בן
בתולה, התכונן לנסי עה
ארובה, הי׳א תוסיף
לאישיותך. ואס תרצה,
גם לכיסך. קינאה של
חבר לעבודה לא תצ ליח
לשבש את דרכך.
סיכסוכיו ייכשלו וה בומים
שלך יתנו דוו 22ג
אזגנסס -
,22בספסמבר
הג׳וב
לך את קא חתול
חלמת. עליו שחור עבר בין שניכם והיחסים ביניכם
התקלקלו. שניכם מצטערים על כך, אך
מתביישים להודות בכך. היה גבר והודה.

נתונוו!

מעט משפע האיחולים של קור אי
״העולם הז ה״.
המשיכו לשאת בעול — בלי מורא, בלי
משוא פנים — גם בתש״ם.
אדי כספי, ירושלים
תש״ם —
שנת מילחמה.

ראשי־התיבות

רדף־ קאהן,

תכלה

פרנקפורט, גרמניה

בשנת תש״ם הרם קול וזעק — חיי אי דה
תלויים ב ך!

נשות ישראל למען אידה נודד,

רי ״אנשים בעולם״ .מי מעדכן אותנו ״ב מדינה״
,בנעשה ב״קולנוע״ ,ב״ שידור״
וב״אמנות״ .ומי מסתתר מאחרי הכתבות
הספציפיות, כמו, למשל ,״אין עננים ב חיפה״
(העולם הזה ) 2192 ועוד. וממתי
מפחדת רחל המרחלת?
אי־פירסום שמות הכתבים יש בו טעם
לפגם, המותיר רושם של אי־אמינות מסו־יימת,
הפוגמת ברמת העיתון. לו גם אנו
— הכותבים מיכתבים למערכת — לא
היינו חותמים בשמנו, איך הייתם מגי בים?
שבתאי
אילת, תל־אביב
@ בא ז דון ויבוא קלון ואת צנועים
חוכמה — משלי, י״א.2 ,

על־יד המועצה הציבורית למען יהודי
ברית־המועצות, תל־אביב.
ז \? 1׳\ 6 111,11 1116 0 0 1 0 1 (61ק 1,61 115 110״
ז ! 11 1(0 1116 1151 1׳\\

מתי

מק־גארח בי שראל
תוכנית להפקה של טידרה טל וויזיוני
ת ישראלית — בעיקבות
״ הוו אי חמש אפס״.

זיי לד, תל־אביב

עבודה ווס־״ת
על י ניחוח הטבק, שמילא את
אוויר ה של הארץ לפני שני דורות.
פעם, לפני שנלסון פלש לארץ, כשאיש
מתושביה לא ידע מה זה אסקוט, עישנו

כל פועלי ארץ ישראל
מעשנים אן ודק הסינריות שאינן זקוקות
יותר לתעמולה
אפטרה אמיר
יסמיז

הריני מבקש ממנהל היחידה לקולנוע
במישרד תמ״ת, שיואיל להעניק לי סכום
של 2מיליון ו־ 630 אלף לירות, לצורך
הפקת סידרה בת פרק אחד על רעיון
מקורי שלי.
הסרט יכלול מוסר השכל עמוק יותר
מזה של הסידרה בועות, תהיה בו אלימות
רבה יותר משיש ב שידור חי של י שי בות
הכנסת, והוא יהיה משעשע יותר
מהודעותיו של מזכיר הממשלה.
המדובר בסרט שייקרא ״אוי־וואי אפס
אפס״ ,שיתרכז באוצר, בפרט, ובכלכלת
ישראל, בכלל.
אנא, הודיעני מתי אוכל לקבל את ה מענק.

רד]? הליגגר, מהנדס, תל־אביב

גאונות נוסח או־דיר
ומעניין לעניין, באותו עניין.

לטיף

הרעיון הגאוני האחרון של האוצר,
להקטין את האשראי ובמקביל לכד לה־
אביב פרפר

על של ש אלה

בודה עברית מאורגנת

הובקו יסודות בית החרושת
העברי היחידי שלנו בארץ:

מודעת פירפומת א׳
לא נלסון אלא אמיר

11(10

שגה טומה

אתה עומד על סף התמוטטות. הכל באש מתך.
מי אמר שאתה
כל:כך לעבוד צריך
קשה 7האם מישהו מע ריך
את עבוד תך? האס
אתה מרוויח יו תר? לא
ולא. לכן, מתן מעט
את עצמך. הקדש יותר
תשומת־לב לבני מש פחתך
ולאנשים הסו ז
2ביוני
2 0ביו 7ן*
בבים אותך. מהם יבוא
לך האושר האמיתי. לך,
בת סרטן, מצפה שבוע די שיגרתי בשטחים
ללבוש בגדים רועשים.
רבים. מומלץ

מכוזבים

זו תקופה טובה לכי שרון היצירה שלך.
זו תקופת השראה א שר
תגרום• לך סי .פנק.
אתה מנסה לע שות
גדולות, אך בצע דים
מהירים מדי. לך
צעד אחר צעד כדי
הנכ למטרה להגיע ספת.
תזכה לתשבחות פעם שהיו מאנשים 21בדצמבר •
סו בינו א ר
יריביך. אל תעמיד ב־נסיון
את חבריך לעבו דת.
בת־גדי — המשיכי בעלילות אהבותיך.

השבוע יעמוד בסימן
רתיים, רכישת ידידי ם
חדשים והידוק מח דש
של קשרים ש-
מכבר. זה התרופפו
תחביב הקשור במלא-

כת־יד, והמשותף לך
ולרבים מבני חוגך ה חברתי,
יעניק עניין ו תוכן
לחייך ויוציא או 20
בי נו א ר -
!8בפברואר

תך, מהשיעבוד ממנו
אתה סובל כבר ז מן רב.
בת-דלי הרפתקה רומנטית קצרה באופק.

בילויים

מתנה
בלתי־צפוייה מקרוב משפחה או
מידיד קרוב. קבלי או תה
והחזירי לו כגמו לו.
לך, בן דגים, מצפה
חוויות. מלא שבוע אתה אותה פעולה מתכנן כבר כמה חו דשים,
תתבצע השבוע
לשביעות רצונך. סוף
השבוע מתאים לנסי ע!
בפבויאי
עות •ארוכות. זה גס
20במוס
יפיג המתח שהצטבר.

התושבים סיגריות אוריגינליות, תוצרת
הארץ, ששמן הלך לפניהן, הן בקרב יהו דים
והן בקרב ערבים. לא היו אלה סיג ריות
טייס או ברודווי או קפיטול או פו־לריס
או אפילו אירופה.
היה להן, לסיגריות של פעם, שמות
עבריים יפים, שלכמה מהם היה אף מובן
בערבית. את מודעות הפירסומת לסיגר יות
של תל־אביב־הקטנה מצאתי, במיק־רה,
בספר הנקרא המצב הכלכלי בארץ־
ישראל, מאת מ. נימירובסקי וי. פרויס.
נימירובסקי נודע אחר כך בשם נמיר —
מי שהיה מזכיר ההסתדרות, ראש עיריית
תל־אביב ושר בממשלת ישראל.
היו ימים, שבהם התגאו היצרנים בעבו דה
עברית ובהבנה עם ההסתדרות, כפי
שאפשר לראות מתוך מודעות הפירסומת
המצ״ב.
אליכריל, תל־אביב
• מודעות הפירסומת לסיגריות העב ריות
— ראה גלופות.

ממי ומפחדת

ד תד ר.ג*רחלת 9
הקורא אילת מתעניין
של כתבי ״העולם הזה״.

בזהותם

תמוהה בעיני העובדה, שאין העולם הזה
טורח לספק לקוראיו את האינפורמציה
— פירסום
המינימלית הנדרשת ממנו
שמות הכתבים, יצרני הכתבות, הרשימות
והמרורים המופיעים בכתב־העת.
מסקרן מאד לדעת, מי ממונה על לי קוט
החומר במדור ״שבוע במאה ה־ 20״
ומי מנבא לנו ״הורוסקופ״ .מי אחראי על
״זה היה העולם שהיה״ ומי עומד מאחו
סיגריוהנו
טובות ונעלות
מהאחרות

תוצרתנו היא עברי ת טהורה

־ 10-שנות הבנה הדדית מלאה
עם הפועלים והסתדרותם.

עשנו:

דובק

--גלי לנדיב אופיר כרמל
מודעת פירסומת כ׳
לא אירופה אלא גליל
דוס את החיסכון, הוא פטנט נהדר. אי זה
תמריץ יהיה לאדם מן היישוב להש־קיע
בקופת־גמל, הנותנת בקושי תשואה
ריאלית, כאשר גוזלים ממנו את היתרון
היחידי שהיה לו על פני סוגי חיסכון
אחרים במשק ז ועוד כשהמדובר בהש קעה
כה ארוכת־טווח.
לאלוודי ארליך הפיתרונים.
אילן פרידלר, הרצליה

איש תשנה שהגיע לאיחור

אנוו אר אל־סאדאת
של הקורא יהב.
אין כל ספק בליבי, שהאישיות הבול-
(המשך בעמוד ) 8

ה עו ל ם

בחירתו

הז ה

2195

מכחכים

שנץ העול הוה
(המשך מעמוד )6

טת ביותר בשנת תשל״ט היתה זו של
נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת. בתעו־זתו,
בעמידתו מול מנהיגי ערר ״העולם
השלישי״ והגוש המזרחי התגלו. כמנהיג
בעל שאר־רוח וזקיפות קומה. גם מתנג דיו
אינם יכולים להסתיר את הערצתם
לאיש ואת הערכתם ליכולתו הפוליטית.
הוא מועמדי היחיד לתואר איש השנה,
גם בתוקף אישיותו, חביבותו, אורח־חייו,
מסירותו והתמדתו שאינה יודעת ליאות.

דן יהס,

תל־אביב

ביבשת הדוש 3כד א
הנהלת הכלא מנכה חלק ניכר
משכרו של האסיר, העוגד במיפעל
אזר חי מחוץ לכלא.
אני שפוט ל־ 30 חודשי־מאסר ומרצה
את עונשי בכלא מעשיהו. שנה לפני ה־בשכר
שובצתי
בעבודות־חוץ שיחדור מלא, וזאת בגלל מצבי הכלכלי, שהוא
בכי רע. למען האמת אין לי כסף כדי
לן סוע הביתה בזמן חופשותי. בפעם האח רונה
הגעתי הביתה בטרמפים.

• הקורא וינר צודק — התמונות צול מו
בידי רוט ולא בידי רודנסקי.

הכסף הוקפא
והט1ר*ס פוטרו
ראש המועצה המקומי ת בכפר״
אסיף קוג ל על מדיניו ת של אפ-
לייה, שנה נוקט מישרד ה חינון
וה תרנות.
המועצה המקומית קיבלה איגרת ממנ הל
המחלקה הערבית במישרד החינוך וה תרבות,
שבה הוא מודיע לנו על הסרת
בית־הספר
מי שרדו על
הפיקוח מטעם
התיכון ״יאני״ ,השייך למועצה. ועוד נא מר
באותה איגרת, כי על המועצה לפ נות
אל מישרד החינוך בבקשה לרי שיון
לפתיחה מחדש של בית־הספר. עד אז לא
יוכל המישרד להכיר בבית־הספר לצורך
הגשת התלמידים לבחינות־בגרות ולשם
תשלום שכר הלימוד המדורג. לפני שהת קבלה
האיגרת הקפיאה המחלקה את הכס פים המועברים ממישרד החינוך אל בית-
הספר, בסך 1.75 מיליון לירות. המניע
לצעדים שרירותיים אלה הם, כפי שנזכר

לפני כהודשיים התחלתי לעבוד באחד
המיפעלים, ושכר עבודתי לחודש ( 25 ימי
עבודה) הסתכם ב־ 3,400ל״י נטו. לזה
קוראים שכר מלא והוגן. זהו לעג לרש,
אך הסכמתי לתנאים אלה מפני שכל אגו רה
שאצליח להעביר לבני מישפחתי -
חמש נפשות — כמוה כחמצן לחולה־לב.
והנה הורידה הנהלת הכלא ס/״ 30 משכ רי
( 1,020 לירות) .פניתי למנהל והוא
השיב תחילה שזה עבור כלכלה, אחר כך
הסביר שזו החלטה של נציבות שרות
בתי־הסוהר. בפגישה חודשית עם המנהל
הוא ׳הודה, שזה לא בשביל כלכלה, שהרי
הנהלת הכלא חייבת לכלכל את האסירים,
ואמר שבעלי הטענות יכולים, החל ממחר,
לא ללכת לעבודה, שכן יש הרבה קופ צים
על המציאה.
אבקשכם לברר מי נתן את ההוראה ה טיפשית
הזו, הגוזלת מן האסיר את כספו
ומוציאה ממנו את החשק לעבודה. שמי מובנות.

ופרטי

מאסרי

מוסווים,

אסיר,

מסיבות

כלא מעשיהו

טעות לעולם חוזרת
מי הנציח את
נעזרת ק ביי סז

המלאכית מדדה

תמונותיה של המלאכית פארה פוסט,
ההולכת בעזרת קביים, ברחבת הכותל ה מערבי,
צולמו על־ידי יוסי רוט ולא על-

מאוזן :
מדובר
.1תלמיד .5 :מיבצע צבאי
באחרונה .10 :מחלקי הראש . 11 :יר ביץ :
. 13 וזיר .14 :מופע, באנגלית . 15 :מטבע
יפאני .16 :לא בנמצא . 18 :עו לז.20 :
מידת־שטח .21 :בסיס .22 :מיקווה־מים
ענקי .24 :מעונות השנה .25 :שן המפ תח
.26 :הגשם הר א שון .28 :משמש
לניקוי הריצפה .30 :גדול בתורה .31 :
תבלין נ פו ץ .32 :כינוי. לאלוהים.34 :
מכונית לגריר ה .35 :אחי הבעל.38 :
השתרע .39 :גוף שלי שי רבים .41 :ועוד,
בתוספת .42 :חלחלה .43. :מצבת־זיכרון :
.45 מתקן־שעונים מומחה .47 :אחוריים :
.48 מגוני האדום .50 :עטף .51 :נצח :
.52 מועד .54 :קש .57 :התגוררה .61 :
מילת־שאלה ; .62 פורץ .64 :נהר באי טליה
.65 :מחוטי האריג ! .66 קול הפרה :
.67 בהשאלה: מר כז .69 :ראש־לישכה
(ר״ת) .70 :מחבט־טניס .72 :מתאים :
.74 צד ע .75 :מקום .77 :יחידה בדיר ה:
.78 ליגלוג עמוק .81 :עצם .83 :פרי-
בטן .85 :אוייב .86 :יצר .88 :מינחה :
.89 כלי־קיבול .91 :מונח בתורת החש מ
ל .93 :נרו יאיר (ר ״ ת); .95 עוף־ טרף:
.96 חייב .98 :רך בצאן . 100 :זכר בבקר :
.102מ שונן . 103 :עליך לנסוע! .104
באמצעות הטלפון . 105 :עם שכן לישראל
בתקופת המיקרא.

מאונך :
. 1כלי לשתייה .2 :משקה קל .3 :חוק !
.4נביאים כתובים (ר״ת) .6 :מציאות :
.7ציפור־שיר קטנה .8 :בן־אדם .9 :
יהודה ו שומרון (ר״ ת 12 שמיר ו:...
.15 יתרומם .16 :שף . 17 :שדה חרוש :
. 19 כינוי לירו שלי ם .20 :מילת־יחס נפו טרנספורמציה

צה .21 :גם זאת
א דון .24 :מיפתן .26 :הצד ש כנגד.27 :
בת־קול .29 :מתוח מעל נתיב־מים.30 :
ביגדי־שרד .33 :משמש לחתירה .34 :
קריסטל .36 :מתחת לבי ת .37 :קיבוץ
בגליל העליון .40 :מישש .41 :גינה :
.44 מן השבטים .46 :אילן .47 :רמס
בעקבו .49 :העוף הגדול בעולם.50 :
יחידה צבאית .53 :סובייקט .54 :גבוה :
.55 בתוכה .56 :עצם בפה .58 :משמש
בקפיצה־לגובה .59 :אב או אס .60 :
מתיר .62 :גוף .63 :מילת־שלילה .66 :
הולכת ובאה .68 :מוסד חינוכי של הקי בוצים
.71 :חו ש ש .73 :רדו דבש.76 :
קוסם .77 :ט שולנט .79 :חרק טורדני:
.80 בעל־גאווה .82 :אביון .84 :בושם
מיקראי .85 :תלאובה .87 :גיבור חלף
עם הרוח ( ש״ פ) .90 :עסיס .92 :מקביל
לקנה .94 :עיר־נמל עתיקה בארץ .96 :
לא ישן .97 :המתוק הוא כזה .99 :תבלין
לקפה .101 :מזמר .102 :סוללת־מגן :
. 103 כן, בספרדית.

מלאכית פוסט
— בעזרת קביים
באיגרת, סירובה של המועצה המקומית
להיענות לדרישת מנהל מחלקת החינוך
הערבית, לפטר את כל המורים הלא־קבו-
עים, ללא התחשבות בכישוריהם ובטיב
עבודתם.

צלם רוט
עם מצלמה —
ידי גריגורי רוז׳נסקי, כפי שפורסם בט עות.
הייתי נוכח במקום וראיתי את רוט
בפעולה.
הלל וינר, תל-אביב

לא נענינו לדרישה זו, מפני שראינו
בה צעד בלתי צודק כלפי המורים וכלפי
בית־הספר, בכך שאינה מבדילה בין מו רה
8צליח לבלתי-מצליח בעבודתו. פי טורי
מורים בצורה קולקטיבית עיוורת
אינה נהוגה בתיכוניים שבמיגזר היהודי.
על כן מבטאה דרישה זו מטעם מישרד
החינוך המשך של מדיניות האפלייה הל אומית,
הנהוגה כלפי בתי־הספר הערביים
ומוריהם. האחראים ב מי שרד החינוך לא
ה תחשבו בדריש ת המועצה המקומית_,לכ־
( ה מ שו״בע מוד ) 13

ה עו ל ם

הז ה

2195

מ ה קו ני םלח גי?

*101111101
לילדים

לבית

סלויזיה פיילוט ״/9£ ? 11410 14י?+ 119
מיתקון למכונית( .לבחירה)

מחיר.- :
טלויזיה פיילוט ״? 11210 12

מחיר:

9,136

7,826

רדיו קסטות פיילוט 4 1011434 גלים
. 1,8 ?\ 1 41^1ואט
גם קסטותיסאם מיקרופון פנימי
גם סוללות וגם חשמל.
מחיר:

5,678 .-

רדיו טרנזיסטור פיילוט 3 747
4גלים 1.2 £\1/1\1ואט גם סוללות
וגם חשמל. צליל נהדר.

מחיר2,366

לחדר האורחים
מערכת סטריאו משולבת פיילוט
16060א\2x16 15^ ^ 17 05א
הספק 3 .גלים עם £0א1 57£א£
ו־ס?^ .מד רגישות. פטיפון
משובח? 182א 85 עם ראש
מגנטי. טייפ קסטות משוכלל
עם מד עוצמה לכל ערוץ,
מתאים לקסטות\!.א 0א 02/א .0
מונה ועצירה אוטומטית .׳
כניסות למיקרופון
ולאזניות 4 .רמקולים
0 0 00 ^ 49$״,2X8
2טוויטרים.

רדיו־שעון מעורר פיילוט
306 סאא ^1ז?
0.8ואט.
שעון דיגיטלי חשמלי. עמעם
אוטומטי. מעורר במוזיקה או
צליל אזעקה אוטומטי.

מחיר2,800 - :

מחיר 28,336- :

לבית

למטבח

מגהץ אדים 7 4א£ש 0א 04.08
+מתקן התזה

טוסטר 7 4א£ש 0א 4פרוסות
1042

לאשר.

למטבח

יז ע ו?

מחיר:

י 1 1ן

1,892.-

מחיר:

2,397.-

חולט קפה חשמלי 74א£ש 0א
( 6כוסות) לקפה פילטר עם
פלטת חימום.

מחיר :־ 2,800

מייבש שיער 74א£ש 0א
03א £עם חצובה 3 .דרגות
חום 800 ואט.

מחיר :־3,021.

ל ה שיג ברחבי הארץב כל חנויות החשמלה מוב חרו ת ה מור שו תעל ידי ״לו ובחנויות השק״.

סיילוט קנה-ותיהנה ...בבר בחגים!
פיילנט, מחירי חשמל מטנלים לבית .״שר1ת פיילנט״-ברחבי המדינה.
או לםהת צו ג ה: ר ח׳ ה צ פי ר ה - 19ת ״ אטל . 336231 .

מקבנצת החברה להשקטנת של בנק דיסקונט בט״מ.
* מחיר מומלץ,במזומן,כולל מע״מ.

פרסום וימר יסקבסון

רבי אליעזר ויצאניח הצמרת
חבל שבעת חוויפוח הסוער על דבר הזנות בישראל
לא הובאו מובאות מפי חכמינו זיכרונם לברכה (חז״ל)
בסוגיה זו. מסתבר שהשפה העברית הטיבה להגדיר את
מושג הזנו ת: למינוח מזון וזונה יש קירבה עניינית.
שניהם משקפים צרכים ביולוגיים של האדם. עובדה
זו היתה ידועה כבר בתקופת רחב מיריחו.
חז״ל מדברים על בית-זונות כעל שוק של זונות,
כאילו היה חלק או שכונה בעיר מגוריהם. לא ידוע אף
לא על מיקרה אחד, שבו אחד מחכמינו אסר בתקופה
זו מילחמת־חורמה על הזונות. נהפוך הו א: מספר לא

השיאן בתחום זה היה, ללא ספק, רבי אליעזר
בן דורדי א, שעליו מסופר ״שלא הניח זונה א חת בעולם
שלא בא אצלה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת
בכרכי חים, הנוטלת כיס דינרים בשכרה. נטל בן דורדי א
כיס דינרים והלך ועבר שבעה נהרות ובא אצלה״.
מבחינה גיאוגרפית היה שוק חזונות סמוך לשוק
הסנדלרים והאגדה יודעת לספר על שני חכמים, שהיו
סנדלרים ומכינים מנעלים לזונות. אך הללו ביישנים
היו, וכשהגישו א ת הנעליים לגבירות היו משפילים
עיניהם.
מסתבר שאת חז״ל העסיק לא רק גופה של הזונה,
אלא גם המיבנה הפנימי שלה. תלמידיו של רבי ישמעאל
ידעו שלאדם יש רמ״ח איברים. ומעשה בזונה אחת
שנדונה לשריפה. תלמידיו של רבי ישמעאל קיבלו רשות
לערוך בה ניתוח-שלאחר-המוות״ ולתדהמתם תתברר,
שלזונה זו יש 252 איברי ם בילבד. רבם התייחס בליגלוג
למימצא מדעי זה ואמר, שמא יש לה, לזאת, בית־רחם
כפול.

חדל לא אסרו מילחמה
על הזוגות. לחמן־ הוא: נמה מהס
נהגו משיוותיהן ושילמו ענוד
הנאותיה נגיסב נספה
מבוטל של רבנים נהנה משירותיה! ישל בעלות המיקצוע
העתיק ביותר ואף שילם עבור כך במיטב כספו.
וגם ירושלים לא היתה נקיה משכונות כאלה.

מסופר על אחת מבנותיו של חנניה בן תרדיון,
מעשרת הרוגי״מלכות, שהיתה גיסתו של רבי מאיר,
שישבה בקובה של זונות. האחות ברוריה השפיעה על
בעלה, שיוציאה מקובה זאת. רבי מאיר התחפש לפרש
וביקר אצלה כלקוח לכל דבר. אז התברר לו, שגיסתו
אמנם יושבת בקובה של זונות, אך עדיין אינה עוסקת
בזנות.
אחד מבניו של רבי אלעזר היה, ככל הנראה, בעל
גבריות שופעת וקסם אי שי כה רב, עד שכל זונה
שהיה שוכר בשני דינרים היתה משלמת לו ארבעה
דינרים כדי שיסכים לשהות במחיצתה.
אחד מתלמידיו של רבי חיא היה מעודכן מאד
בכל הנוגע לתעריפי הזונות, וכששמע שישנה יצאנית-
צמרת הנוטלת 400 דינרים, החליט שעליו לבדוק את
סודה.

למרבה המזל המוסרי שלנו, או לצערו של אותו
תלמיד אמיד, עפו ציציותיו אל עבר גופו, ומשנגעו בבשרו
נמלא התלמיד רב״התשוקה ביסורי״מצפון. היצאנית
הכבודה כלל לא הבינה את לבטיו והשביעה או תו שיגלה
לה איזה מום מצא בה. ו אז גילה האברך את אוזניה,
כי היא חיפה בנשות תבל. ובעודם גלויים לגמרי זה לזה
הסביר התלמיד ליצאנית מה משמעות הציציות, שהן
כארבעה עדים למעשיו• על כן עזב את בת״זוגו לאנחות.
הפעם חרגה זו מהרגליה המיקצועיים. היא רשמה
את שמו וכתובתו של הלקוח המוזר, ובהיותה נתונה
לזעזוע נפשי עמוק החליטה לחסל את כל נכסיה ולחפש
את הגבר בישיבתו של רבי חיא. מן הרב הדגול ביקשה
שיגייר אותה ו הו א, ככל הנראה, נעתר לבקשתה.

רחב הזונה (לפי דורה)
מרוב להיטות שיגר אליה את הכסף למפרע וקבע
תאריך מיפגש. אותה אשת-נאפופים נערכה באורח
מיקצועי לביקורו של הגביר העשיר, וכשהגיע אליה
הוליכה אותו לחדר״מיטות הדור ביותר. וכמצופה, פשטו
השניים את בגדיהם.

המישנה והגמרא, ו אין
סיפורים אלה נלקחו מן
להטיל ספק באמיתותם. הם מתארי ם רק חלק מן
האמת. חז״ל ראו ב״שוק של זונו ת״ חלק מנופה
של העיר. הם היו חכמים ומעשיים ו הטיבו להבין, שיצר
לב האדם רע מנעוריו ו אין בכוחם של חוק או תקנה
למנוע את הצורך הביולוגי של האדם.
חז״ל חמדו אף הם לא אחת את בנות רחב,
והגמרא אינה רואה בכך נושא לשערוריה פוליטית. אם
כך נהגו חכמינו זיכרונם לברכה, בתבונה ובסובלנות,
להידמות לחם בקנאות
ינהגו אלה החולמים
למה
לא מו בנ ת!

ארי ה

אלקלעי • ,רישלים

ושבו סי לגבול?-
הנוסעת, שהגיעה בטיסת ״ א ל אי ט לי ה״ מסידני, מי הרה
לצאת משדה״התעופה. היא הגיעה לביקור קצר
ושעתה דחקה לה. בעוד חודשים ספורים תחזור סופית
להשתקע בארץ, אחרי שמונה שנות מגורים באוסטרליה.
סיבת הביקור שבטרם־שיבה היתה פשוטה: להחתים
את דרכונה קודם התאריך הקובע — ה״ 31 באוגוסט

׳וווו מאמיר, נשע מאורגן,
הוג בוונים וממול נדנד׳
׳שואו אינה מאט״ות
נמקום מושן דחיות נו
— 1979 הוא המועד האחרון, בו יוכלו ישראלים שעזבו
את הארץ לפני ה״ 1באפריל 1975 ליהנות מהזכויות
המייוחדות שניתנו לשבים בשנת ה־ 30 למדינה.
אבל גם עם הנוסעת מאוסטרליה וא חרי ם, שיגיעו
קודם השעה ה־ ,12 לא יעלה מספר החוזרים בכל שנת
1979 על ,6,000 או, בערך, מספר היורדים בשלושה
חודשים• בשנה הקודמת חזרו עוד פחות מכך — 4,000
בלבד.
מה קרה לתחזיות הוורודות של הוגי המיבצע ! מאז
יצא שר״הקליטה לארצות״הברית ובפיו הכרזה ששר־האוצר
א מר לו, ש״יש לעשות הכל על מנת להחזיר
את הבנים הביתה,״ עבר דויד לוי לעסוק בעניינים
אחרים. ולשר־האוצר יש בוודאי טרדות אחרות, בוערות
יותר, מאשר ״החזרת הבנים״.

האם בכלל יש בכוחן של הטבות חומריות להחזיר
ישראלים לארץ! האם יכולה הממשלה מבחינה פנימית
(דעת קהל) וכלכלית להעניק הטבות מפליגות ! אם
לשפוט לפי תוכנית המיבצע, הרי שחוגי מישרד הקליטה

סברו שההטבות עוזרות, אך די להעניקו בצורה מוגבלת
בלבד. נתונים אוביי ק טיביי ם אף עמדו למיכשול. העליה
המסחררת במחירי הדירות מנעה אפשרות לסיוע ממשי
בתחום זה ; המשכנתא הניתנת לחוזרים, אינה מכסה
אלא חלק ממחירה של דירה ממוצעת בערים הגדולות
— 15 עד 20א חוז בלבד, בעוד שתוכנית הסיוע לחוזרים
בתחילת שנות ה־60׳ כללה משכנתא בסך 40 אלף,
שהיוו חלק נכבד ממחיר הדירה. בניגוד לתוכנית שהופ עלה
אז, לא ניתן הפעם פטור ממיסי ם על מכונית. מה
נותר ז פטור ממיסי ם על חפצי־חשמל וכלי־בית (פטור
דומה ניתן ממילא לסטודנטים חוזרים, ופטור חלקי
ניתן לכל תושב ישראלי ששהה בחו״ל יו תר משנתיים).
שאר ההטבות היו בבחינת זו טו ת, למשל: סיוע בהקמת
עסק באמצעות הלוואה בסך 40 אלף ל״י. אם בראשית
שנות ה״60׳ לא עמדו המונים בתור על מנת לשוב
לארץ, קל ו חומר שלא חיתה להם סיבה לעשות כן
עתה, כאשר עליהם להוציא הון־עתק על מנת לרכוש
דירה ומכונית.
הממשלה נכנסה לתוך מילכוד. אין ביכולתה לפתור
את הבעיה המהווה תמריץ לירידה — בעית הדיור —
ולכן גם נמשכת הירידה• אילו היה לממשלה פתרון
היה בכך כדי ל הקטין את ממדי הירידה ולא היה
צורך לחפש הטבות כדי להחזיר ישראלים לארץ. באורח
פאראדוכסלי משרתת יריד ת חסרי־הדיור את הממשלה,
בכך שהיא מפחיתה את חומר״הנפץ החברתי הכרוך
בפרשה זו, ואת הלחץ על הממשלה.
רוב היורדים לא יוכלו, גם אחרי שהות של כמה
שנים בחו״ל, לחסוך אמצעים מספיקים לרכישת דירה.
חלקם גרים בחו״ל בשכירות, חלקם בעלי־בתים, ש עבודם
שילמו רק חלק ק טן מ שוויי ם ( 20א חוז בערך)
ומכירתם לא תותיר סכום מספיק לרכישת דירה בארץ.
בינתיים משתלבים היורדים בחיי המדינות שבהם חם
יושבים והסיכויי ם לשובם פוחתים.
בשנים האחרונות גדל והולך א חוז הישראלים בחו״ל
בעלי המאפיינים הבאים: ילידי הארץ, באמצע שנת
השלושים לחייהם, בנים למישפחות מבוססות, אקד מאים,
נשואים לבן זוג לא-ישראלי, בעלי עיסוק עצמאי,
נמצאים בחו״ל תקופה העולה על חמש שנים. בעוד
שציבור זה צריך היה להוות את חוט השדרה של החברה
הישראלית, הרי שהמאפיינים שהוזכרו מצביעים על

סיכויי ם פחותים לשובו ל ארץ — בן זוג לא״ישראלי,
שלגביו ישראל אינה מולדת, עיסוק עצמאי שאינו ניתן
להעברה ממדינה למדינה ומקשה על קבלת החלטת
השיבה, תקופה ארוכה בחו״ל, שגרמה לניתוק מהמדינה
ולהגברת המעורבות בחו״ל.
מביקורי ם והרושם בכלי״חתיקשורת הדיווחים חטופים ב ארץ אינו מ עו ד ד: יו קר מאמיר, פשע מאורגן,
הרג בדרכים, והיעדר וד או ת מדינית וכלכלית. ז הו
שורש הבעיה — מדינת־ישראל של סוף שנות ה־70
אינה מצטייר ת כמקום מושך לחיות בו.

ש ימ נ עו ! חכים, תר־אב־ב

מאחורי בל
הצעה טובה
ת מצא ג
טלוויזיה טובה

טלוויזיה צבעונית ״ 26 ללא ״שלט־רחק״ 37,500 -ל״י בלבד במז
טלוויזיה צבעונית ״ 26 עם ״שלט־רחק״ 42,500 -ל״י בלבד במזוו
37,500ל ״י הוא המחיר הנמוך ביו תר המוצע היום בשוק עבור טלוויזי ה מאיכותגבוהה של יצרן מוכר ו בעל מוני טין דוגמ ת מץ.
תשלום סכום זה במזו מן מבטיה לך טלוויזי ה צ בעוני ת ״ 26 ללא ״ שלנדר ת ק״ ומבטיח
אותך בפני עליי ת מחירים מסחררת.
אם י ש בידיך היום 37,500ל ״י במזו מן כדאי לך להשקיע או תן ב ט לוויזי ה הצבעונית
של מץ, כי רק כך אתה י כול להפוך תוך שנה את שי דו רי הצבע לחלק בלתי נ פרד
מחייך, באיכות ובמחיר ללא תחרות.
שמורה לך גם האפשרות להקדים את מו עד האספקה בעבור תשלום
של 2,000.-ל״י על כל חוד ש של הקדמת המועד.
לפניך טבלת המחירים.

תשלום במזומן * מועד האספקה
37.500ל״י בלבד כעבור שנה
39.500ל״י
״ 11 חדשים
41.500ל״י
״ 10 חדשים
43.500ל״י
״ 9חדשים
4 5.500ל״י
״ 8חדשים
47.500ל״י
״ 7חדשים
* לא כולל מע־־מ

המחיר המומלך לצרכן
לטלוויוית נדץ-צבע״ 26
בם פטמבר.-ם םם 73 ,ליי

הא מישהו הציע לך תבנית טובה יו תר?
השבוע יועצי מץ ישמחו לפגוש אותך בסלון מרכזי, רח> בן יהודה — 32 בנין #ל-על בתל-אביב
תחנות ההרשמה

אך ורק

בחנויות המורשות למכירת מוצרי

מץ, אשר בידי הן חוזה קנייה

רשמי

של מץ לתוכנית ״ מץ צבע 80״.

רשימת מפיצים חלקית: פץ — אולם תצוגה מרכזי: רחוב מודיעין , 19 בני־ברק — רמת־גן. תל-אפיב: סלון להיט, אבן גבירול ; 20 שילה, בן־יהודח 1מ.ש.י,.
נן־יהודה ; 3סופר, אלנבי ; 122 הללה את ורדי, נן־יהודה ; 100 גולד, דרד שלמה ; 39 שואף, אצל , 1שב׳ התקוה ; צליל אור, אצ״ל ,44 שב׳ התקוק. כת־ים :
סלון פאר, רוטשילד ; 32 סלון הוד, בלפור .48 איל ת: שרות מהיר, מרכז חנויות מור. אור יהודה: שלום אהרן, רח׳ ההגנה .47א ש רו ד: סוכנויות דרום בע״ם,
רוגוזין ; 31 סלון ושרותים טכעי-צסעוני, מרכז א׳ . 118אשק לון: סלון אלקטרוניקה — כחלון, הרצל ; 9סלון ברזילי, הרצל ; 37 סעדון, העבודה .27 אופקים: רהיטי
צאלח, מרכז מסחרי. כאר-שכע: סלון צמרת בע״מ, החלוץ ; 144א.א. אלקטרוניקה העצמאות .48 כית־שמש: שטיינברג, מרכז מסחרי. גבעתיים: נתנאל׳ משה, נצנלסון
. 12 דימונה: פיליפ יצחק, מרכז מסחרי .443 הוד השרון: המד, דרך השרון . 94 חיפה: סלון הבנקים, הבנקים ; 1סלון מין, הרצל . 1חולון: סלון כבוי, רהוט
סוקולוב .77 חדרה: רדיו הפט, רוטשילד .38 פרדס כ ץ: מרכז החשמל, ז׳בוטינסקי ; 129 סלון שעשוע, רחוב ז׳בוטינסקי . 114יפו: אלקטרו יפו, שדרות
ירושלים ; 121 נדון ישראל, יפת . 103 לור: פאוז מופה, הרצל .68צפת: אחים בובניק, רחוב ירו שלי ם; חדד עמוס, ירושלים .20 טבעון: אלקטרו טבעון,
מרכז מסחרי. טבריה :״סוכנות־בל״ ,ככר העצמאות. ירוחם: רוני סוריה, מרכז מסתרי. ירושלים: טטרון, בית כלל, רחוב יפו ; אלקטריק ,2001 רחוב המלך ג׳ורג׳
; 21 סלון סיני, בן־יהודה ; 6סלון השלום, רח׳ יפו ; 68 סלון אמפיסל, ככר ציוו. י הו ד: אלקטרו רון, קבוץ גלויות .47 נם ציונ ה: א.ק. אלקטרוניקה, ויצמן . 14
נתניה: פטטן, עמק חפר ; 4מבט אוניברסל, ויצמן ; 2אלחוט, שד׳ בנימין .5עכו: ראובן סט, בן עמי ; 27 אחים עובד, חנות חשמל עכו העתיקה. פתה־תקוה :
פליז ברק, חובבי ציון .30 קרית־נת: אלקטרו אלבז, מרכז מסחרי .44/48 קרית־ מלאכי: סלאח שלפה, מרכז מסחרי. קרית שמונ ה: בזק (בחנים יעקב) ,מרכז
מסחרי .2קדימה: חזקיה דוד, מרכז מסחרי. ראשל׳׳צ: רמזור (כריי ה) ,רוטשילד .36 רחובות: נחום את מזרחי, הרצל ; 187 אלקטריק סנטר, שטיינברג, בנימין .4
רמלה: יו לזרי היי ,8הרצי .77 רמת־נן: באלי, ביאליק ; 75 שפוליק אלקמריק, ביאליק .73 רעננ ה: אלקטרוניקה בורוכוב . 15 תל־טונר: חקיה יוסי, פ .מסחרי.

_ גזור ושלח _

לכב׳ מץ (ישראל)
בע״מ
רח׳ מודיעין ,19ר״ג
ברצוני לקבל פרטים נוספים
על תכנית ״ מץ — צבע 80״
ללא התחייבות מצידי

סל־ארויו

ל א נשארה לנו אפילו
משאית קליידסד״ל אחת
כד לאלם אותה
ב שביל מודעה .11י 11

נ כו
ככש

אבל אין לך שו סיבה לדאוא.
אתה יכול להרש
למשלוח החדש
של משאיות קל״דסד״ל
שיסופקו החל מ 15 באוקטובר.

112

ה עו ל ם

הז ה

2195

ה שבוע בנואה ה י 2 0

מכתבים
(המשך מעמוד ) 8
לול במיסגרת הפיטורים רק מורים שאין
להם תעודה אוניברסטאית, או שאינם
מוצלחים בעבודתם.
המישרה האחראי על הפיקוח בבית־הספר,
אינו מגיש כל דו״ח אחרי ביקור
המפקחים ב שיעורי המורים, לא למועצה
המקומית ולא למנהל בית־הספר, כדי ש נוכל
לקבוע לפי הדו״ח את מעמדו של
כל מורה. האקט של פיטורים קולקטיביים
כבר הזיק למהלך הלימודים התקין ופגע
במוראל המורים והתלמידים. אנו מאמי נים,
שאקט הפיטורים הנ״ל מכוון להסוות
נקמה פוליטית בחלק ממורי בית־הספר
ועובדיו, חרף כישוריהם והצלחתם בעבודה.
נודה לכם אם תפעלו להגנתנו ולשיפור
מצבו של בית־הספר, שהיה ועודנו המר כז
החינוכי הגדול באיזור הגליל המערבי.
אנו מקווים שתפנו למישרד החינוך וה תרבות
בדרישות הבאות:
(א) ביטול הצעדים אשר עליהם נתב שרנו
באיגרת שנזכרה ל עי ל( :ב) שיח דור
הכספים המוקפאים באוצר השילטון
המקומי( :ג) דרישה מן המחלקה הער בית
במישרד החינוך, שתתייחס לבתי-
הספר התיכוניים הערביים ולמועצות המ קומיות
הערביות, כפי שהיא מתייחסת אל
בתי־הספר והרשויות במיגזר היהודי.

גימד

מה אירע כמאה ה־20׳ כשבוע שכין ה־ 26 כספטמכר עד ה־2
כאוקטוברץ כמדור זה סוהר ,,העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
כ־ 78 השנים הקודמות כשכוע שכו מופיע הגליון.

1902

— 30.0הוצא הצו
יהודי פולין מגרמניה.

— הסופר הצרפתי, מחבר אני
20.0
מאשים ומגינו של דרייפוס, אמיל זולה,
נפטר בגיל .62

1959

הראשון

לגירוש

— 2.10 הושלם כיבוש פולין. אחרון ה חיילים
הפולנים מניח את נישקו.

1940
— 27.0נחתמה ברית מדינות ה ציר:
גרמניה, איטליה, יפאן.
— 2.10 האוניה אמם רם אוף בריסן,
שהובילה ילדים מפונים לקנדה, טבעה.
— 20.0החל טבח 33,771 יהודים ב־באבי־יאר.

31.0המרשל הנאצי גרינג מטיל על
היידריך את התפקיד לבצע פינוי מוחלט
של יהודי אירופה.
— 2.10 נשיא הקרן הקיימת לישראל,
מנחם אוסישקין, נפטר בגיל .68

1945
— 1.10 האמריקאים כבשו את נאפולי.
צנחנים ארצישראלים ראשונים הוצנחו
ברומניה, כדי ליצור קשר עם היהדות
שם ולארגן את ההתנגדות לנאצים.
הסוציולוג היהודי־גרמני פרנץ אופנהיי־מר,
עוזרו של הרצל, מאבות. רעיון הקי בוץ
ומייסד המשק השיתופי במרחביה,
נפטר בגיל .76

מורקום, ראש המועצה
המקומית, כפר־יאסיף

הסט אסורה בזעם
מה התחדש גונחום הסיבסוך ה־ישראלי״ערבי
בדורות ה א חרוני ם!
״אם כי אין התנגדות מצד ישראל ל מאמץ
המכוון להביא לידי סידור היח סים
היהודיים־ערבים בהסכמה הדדית,
פוליטיקה שישראל הביטה עליה תמיד

1957

1945

אמיל זולה
29.9.1902

— 20.0המלחין ההונגרי בלה ברטוק
נפטר בגיל .64
— 30.0בית הבימה נחנך בתל־אביב.

1907
20.0
עצמאית.

ניו־זילנד

הופכת

למושבה

1946
— 1 *10 הוצאו פסקי־הדין במישפט
פושעי המילחמה בנירנברג 12 .מנהיגים
נאצים נידונו לתליה 7 ,למאסר ושניים
זוכו.

1908

— 1.10 בתל־אביב נחנך היכל התרבות.

1960
— 20.0דוי ד בן־גוריון ופינחס לבון
נועדו לשיחה בעניין הפרשה.
— 27.0בפתח־תיקווה נערכה מסיבת
יום־הולדת ה־ 90 לזקן השומרים, אברהם
שפירא.
— 20.0נקיטה כרושצ׳וב שולף את
נעלו בעצרת האו״ם.
— 1.10 פרשת לבון בוועדת־החוץ־
והביטחון של הכנסת.

1962
— 20.0אחמד בן־בלה, ראש הממש לה
הראשון של אלג׳יריה העצמאית.
הבנקים ב שווייץ חוייבו לגלות פקדונות
של קורבנות הנאצים.

1964
— 27.0נשיא סוריה לשעבר, אדיב
שישאקלי, נרצח במקום גלותו בברזיל.
— 28.0שחקן הקולנוע היהודי־אמרי־קאי
הרפו מארקס נפטר בגיל .71

1965
— 30.0נפסלה רשימת אל-ארד לכנסת.

1966
— 1.10 אלברט שפאר, שר
לשעבר של היטלר ואדריכלו
שוחרר מהכלא.
החימוש הראשי,

1969
— 28.0המהנדס השוויצי, אלפרד
פרוינקנכט, הואשם בגניבת תוכניות היי צור
של המיראג׳ ובהעברתם לישראל.

1970
— 28.0נשיא מצריים, גמאל עבד אל-
נאצר, נפטר מהתקף לב. סגנו אנוואר אל-
סאדאת מונה כממלא מקומו.

— הנרי פורד בונה את דגם טי
1.10
של מכוניות פורד. תיכנן מכירה של 19
אלף מכוניות ומכר יותר ממיליון.

1914
— 20.0שיחה טלפונית ראשונה בין
נידיו ר ק לסן־פרנסיסקו, עם השלמת קו
הטלפון לרוחבה של ארצות־הברית.

1917
— מצור תורכי על זכרון־יעקוב,
1.10
שבמהלכו נעצרו בני מישפחת אהרונסון
וביניהם שרה אהרונסון.

1918

המופתי אד־־חוסייני
כמו עראפאת
בעין טובה, אינזז יכולה לבלתי ראות ב חששות
עמוקים את מיסגרת השיחות ה עתידות
בוושינגטון. הכללת המישלחות
של המדינות הערביות בוועידה פירושה,
שהמדינות הללו מוסמכות לחוות דעה ב נוגע
למישטר הארץ־ישראלי. דבר זה פו גע
ביסוד העיקרי של הסכם קמפ-דייוויד
על ארץ־ישראל. ההודעות ההולכות וניש־נות
מפי באי־כוח המימשל, שמהן יוצא
שהוא מביא בחשבון אפשרות של שינוי
בהסכם קמפ-דייוויד, מגבירות את החש שות.
החששות גברו יותר ויותר למראה
אופן בחירתה של המישלחת הערבית מ־ארץ־ישראל.
ישראל אינה יכולה להתעלם בשיחות יופיעו שלמעשה מהעובדה,
וושינגטון לא ניבחרים חופשיים של הער בים
מארץ־ישראל, כי אם נושאי ד ברו
ומקורביו של עראפאת.״
עתה, משסיימת לקרוא קטע זה, הנראה
שיגרתי למדי, החלף את המילה ״י שר אל״
במילה ״ישוב״ את ״וושינגטון״ ב־
״לונדון״ ,את ״קמפ-דייוויד״ ב״מנדט״,
את ״המימשל״ ב״ממשלה״ ואת ״ערא-
פאת״ ב״מופתי״ — ותקבל את הנוסח
המדוייק של גילוי־דעת של אסיפת הנב חרים
של היישוב בארץ, שהתקבל ופור סם
בינואר . 1939
ארבעים שנה חלפו, ועימהן אי־אלה
מילחמות עקובות מדם, ושום ד בר לא
השתנה. מייאש, לא כ ן !

הרצל גיל,

תל־אביב

28.0
קלעי המלך
צבאי.

חיילי הגדוד הראשון של
נכנסו לירושלים במיצעד

1935
- 2.10 איטליה פולשת לחבש במהלך
מילחמה שהחלה היום. קיסר חבש נמלט
לירושלים.

מדסוליני, היטלר, דדדייה, וצ׳מכרלין כחתימת הסכם מינכן
29.9.1938

1956

1948

— 20.0מאיר דיזנגוף, ממייסדי תל-
אביב וראש־העיר הראשון שלה, נפטר
בגיל .75

— 1.10ד״ר חיים
עים לישראל בחברת
המייג׳ר אוברי איבן
— 2.10 הקונגרס
מורת הפילהרמונית,
ליאונרד ברנשטיין.

— 30.0בארץ מוכרז
ומוקמים בתי־דין צבאיים.

מישטר

צבאי

— 1.10 הגנרליסימו פרנסיסקו פראנקו
מונח כראש המדינה בספרד.

1957
— 1.10 הנציב העליון מכריז על הוועד
הערבי העליון כעל גוף בלתי־חוקי, ב-
עיקבות רצח אנדריום. המופתי הודח ו הסתתר
במיסגד כיפת הסלע.

1958
— 20.0נחתם הסכם מינכן. חותמי ה ר
הסכם,
צ׳מברלין, דלדייה, מוסוליני
היטלר, מצהירים על סיפוח חבל הסודטים
לגרמניה. גרמניה ובריטניה חתמו גם על
הסכם אי־לוחמה ביניהם — לנצח.
1971 וייצמן ורעייתו מגי נציג
ישראל באו״ם,
(אבא אבן).
הראשון של התיז־עם
המנצח הצעיר

1949
— 2.10 ברית־המועצות מכירה בממ שלת
פקין ומנתקת את יחסיה עם ממשלת
צ׳נג קי שק.

1951
— 27.0קונרד אדנאוור מודיע, כי ממ שלת
גרמניה המערבית מוכנה לדון עם
נציגי ישראל והעם היהודי על שילומים.

1952
— 30.0בניו־יורק מוצג בהצגת בכורה
סרט בשיטת הסינרמה.

— 27.0היאחזות הנח״ל מצפה־שלום
עלתה על הקרקע בחוף ים־המלח.

1972
— הטלוויזיה הירדנית החלה ל 1.10
שדר
בעברית• .

1977
— 20.0מישרד השיכון מפרסם תוכ נית
לפיה תהפוך ימית לעיר בת 100 אלף
תושבים.
— 30.0ראש־הממשלה מנחם בגין נכ נם
לביודחולים ״לבדיקות על פי בקשתו״.

1978
— 28.0הכנסת אישרה את הסכמי
קמפ-דיוויד ב־ 84 קולות נגד , 19ו־17
נמנעים 11 .מאנשי הקואליציה הצביעו
נגד ו־ 10 מהם נמנעו.

י ש תיירים המגלים את י שר אל
דרך בירה מכבי.

שי ערפ רו ע וצחוק
\ • 1 1 / 1מ תגלגל ע ל החוף.
כחול עמוק ושמש החוגגת כ ל השנה.
יריים שזו פו ת מגי שו ת שו ב ו שו ב
כוסות צוננות שהק צף עולה בר!} ע ל
גדותיו.

את ביר המכ בי ואילת אוהבים כאן
בשבע שפות. כי לטעם ש ל ביר ה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.

אריאל

י ש תיירים המגלים את ישראלדרך
ביר ה מכבי. וי ש י שר א לי ם המכירים
דרכה את העולם.

עיתון־מיו גרמני מממן את מיפלגת
העבודה ־ ל ידם־׳ שימעו 11 פרס,
ש פי ך־סום ב 1סודות מוי ] ,ים

סקנים בכירים של מיפלגת־הע־
? בודה נראו בשבועות האחרונים כ שהם
מעלעלים בהתרגשות רבד, בדפיו
של ירחון־מין גרמני. כמה מהם אף העזו
ורכשו את עותקי הירחון, שעל שעריו
נערות חשופות. לכמה מהם, מופיעות הנמנים על ותיקי תנועת־העבודה, היתה
זו חווייה מיוחדת במינה: לראשונה ב חייהם
החזיקו בידיהם כתביעת מסוג זה.
מה שעניין אותם בירחון־המין הגרמני
לא היו התמונות הצבעוניות של היפה־

שער הגליון
שימעון פרם בין עמודי ירחין־המין הגר מני.
ואומנם בחודשים אוגוסט וספטמבר
1979 הורגשה עליה גדולה בתפוצה של
גליונות המהדורה הגרמנית של לואי, המ יובאים
לישראל. עסקני מיפלגת־העבודה
פשוט חיפשו את עותקי הירחון, כדי למ צוא
בהם את האישור והאימות לשמועות
שהגיעו לאוזניהם.
כמה מהם היו נדהמים ונבוכים. שם,
בין ערימות של שדיים חשופים ונערות ה מציגות
את ערוותן בגאווה, נמצאה גם

שני פורטם מאמרו
של יו ״ר מיפלגוג העבודה

מעשה הוא מהווה את השלוחה הגרמנית
של הירחון המקורי שנוסד בצרפת בשם
זה, ומכאן גם מקור השם הצרפתי (שפי רו
שו: לו) של העיתון הגרמני.
לואי הצרפתי הוקם כתשובה לירחוני־מין
כמו פלייבוי ופנטהאוז, הגדושים בת*

מנהיגים בעלי שם עולמי. ג׳ימי קארטר
לא היסס להתראיין עבור הפלייבוי, וגם
אריק שרון הלך בדרכו.
לואי אומנם אינו מגיע ברמתו לרמת
פלייבוי או פנטהאוז, אבל בעיני הקהל ה גרמני
לפחות הוא עומד בשורה אחת עם

שימשו פרס •:איר ענדו הגרמנים בחשאי לישראל מצח במירהמותיה!
פיות העירומות, שצולמו בתנוחות אירו־טיות
מגרות.
עד כמה שהדבר יראה מוזר, אותם עס קנים
חיפשו בכתב־עת זה עירום מסוג
אחר, הם חיפשו את האמת הערומה —
האמת שבשמועות המהלכות במיסדרונות
מרכז מיפלגת־העבודה, ברחוב הירקון
בתל־אביב, מאז תחילת חודש יוני השנה.
על פי אותן שמועות הסכים יו שב־ראש
מיפלגת־העבודה, ראש מיפלגת האופו זיציה
הגדולה ומועמדה לראשות ממשלת־ישראל
הבאה, להעניק לירחון־המין ה גרמני
לואי ראיון מקיף וממצה על הק שרים
הצבאיים החשאיים, שבין ישראל
וממשלת גרמניה־המערבית. באותו ראיון,
כך נלחש מפה לאוזן, חשף שימעון פרס
לראשונה כמה מסודות המדינה הכמוסים,
שנודעו לו בזמנו, בתוקף תפקידיו, הן
כמנהל הכללי של מישרד־הביטחון, בשנים
,1955— 1959 הן כסגן שר־הביטחון, בשנים
,1959— 1965 והן כשר־הביטחון בממשלתו
של יצחק רבין.

מונות־עירום נועזות אך אסתטיות, לצד
ספרות טובה וראיונות עם אישי־ציבור
ידועים. המהדורות הגרמנית והאיטלקית
של הירחון הן הוצאות עצמאיות, המפר סמות
בדרך כלל את אותן תמונוודעירום,
אבל עם חומר מערכתי מקומי.
התדמית האירוטית של עיתונים מסוג זה
אינה מפריעה להם לפרסם חומר ספרותי,
פרי עטם של מיטב סופרי העולם, ולראיין

תמונה מסוג א חר: תמונתו של שימעון
פרס, לבוש באפודת חאקי צבאית. הת מונה
פיארה שם מאמר שנשא את השם
״קלע לדוויד״.
לפחות לגבי חלק זה של השמועות לא
היה עוד מקום לספק. המאמר היה חתום :
מאת שימעון פרס.
לואי הוא ירחון־מיני גרמני ותיק,
שנים. ל-
מ־15
לאור יותר
היוצא

1ג1נ.£01ס 5€3שנאס
11181 0/1^ 1 0

שימעון פרס הכתיב אותו למיקרופון, ב פגישה
שהתקיימה בלישכתו, ב־ 4ביוני
השנה, עם מו״ל הירחון הגרמני, היינץ
ואן נויהויז, שהגיע לשם כך לישראל. ב פגישה,
שנמשכה ארבע שעות, שאל
נויהויז רק שאלה אחת:

שימעון פרס, נאמר בשמועות, לא עשה
זאת מנימוקים אידיאולוגיים דווקא, או
אחרי שיקול מעמיק, שבו הגיע למסקנה
כי ירחון־המין הגרמני הוא הבמה ההולמת
ביותר לפירסום גילויים מסוג זה. הוא
עשה זאת פ שוט־בעבור חופן דולרים, ש הציעו
לו המו״לים של ירחון־המין הגר מני,
תמורת הסכמתו לגלות להם את
הידוע לו על הקשרים הצבאיים החשאיים י שבין ישראל וגרמניה.

ההקלטה

> 007069 30 ) 9)03
0$9ט £8ס0179ט 19? 4ז 30100)4. * 1$ 9ט*3 * 0 0 ) 70609000 1

* 07*9ז*90*60 *407

ב לי שכת פר ס

^ יו רבים במיפלגת־העבודה שהיו מסו !
1גלים להאמין לשמועות כאלה על
פרס, בתקופות שבהן כיהן כסוחר־הנשק
הראשי של מדינת-ישראל. אבל היום,
אמרו, לא ייתכן שיעשה מעשים כאלה.
שימעון פרס של היום איננו מה שהיה
פעם. הוא תופר לעצמו את חליפת ראש־הממשלה
הבא. לא ייתכן שהוא ייכשל ב מעשה
שטות מעין זה, העלול לסכן את
המשך הקאריירה הפוליטית שלו.
לא היתד, דרך פשוטה יותר לאמת את
השמועות מאשר לחפש את גילוייו של

מה שנראה כמעשה תועבה מסמר שיער,
בעיני עסקני העבודה הפוריטאנים, הוא
דבר מקובל ונפוץ בחברות המודרניות
יותר של העולם המערבי. משום כך, מה
שנראה פסול בעיני צדקנים במיפלגת־העבודה
אינו בהכרח בלתי־לגיטימי מב חינתו
של שימעון פרס. לא האכסניה ש בחר
לפרסם בה את גילוייו היתד. צריכה
להביכו, אלא השיקולים שהביאו אותו
לבחירת אכסניה זו.
כי גילוייו של פרס, הנושאים את כותרת
המישנה המגרה והמבטיחה ״איך סייעה
גרמניה בחשאי לישראל לנצח במילחמו־תיה״
,לא הופיעו ביר חוך המין הגרמני
בצורת ראיון, למרות שהוענקו כראיון.
המאמר, שהתפרסם בשני המשכים, בגיל יונות
אוגוסט וספטמבר של לואי, לא נכתב
בידי פרס, למרות שהוא חתום בשמו.

^ 16$0

£3־זש? מ10 מו^08 $8

המהדורה הגרמנית העצמאית של פלייבוי.
אין זו תופעה נדירה, שמנהיגים גרמנים
מתראיינים בלואי.

״ישראל ניצחה במילחמותיה בעזרתם
של הגרמנים ובעזרת נשק גרמני. והגרמני
הראשון שסייע לה בכך היה פראנץ יוז ף
שטראום. אתה עצמך, מר פרס, כמנכ״ל
מישרד־הביטחון הישראלי וכמקורבו של
דויד בן-גוריון, יצרת את הקשרים האלה
ודאגת לכך שהם י שארו בגדר סוד עד
עצם היום הזה. כעת הצהרת שאתה מוכן
לחשוף את הסוד הזה. אנחנו מוכנים
לשמוע.״

57179700 )*0099

ס 0״ן גמ*ז*5#׳**מ<ס70)07 40 1*79/6)9)6077

)^96x^67

** 1279/6777969ט* 49#07ץ ס 0ס000 )^07 >70<777
097,10 406 *39
8903400.
*79. 00 *907 07*0 0 0 0 6 ^*7079 סך 67ז$ו9 7ססס>*/ 807 890000 677 ^9 *7077ז>י*>4מ<ן< 4 0 9 8
* 709,7000*9,ח7>9<)0ס$0964ס*8079,7x01 00*9 3( 0770(7 >#6 1996 ? 61 996! 00 *1^ 7 60 ׳ 1

44:0וי$־ו*׳\ וינ<{1

־*זמ1ט וזשז**

*1מזזזי*יי

זו$מ

^ \.ס{ז3י*ם זשוז׳ימ>׳.׳י\ ייי * י * מ •י? .ז#3ז 4.-0 $

^׳ :מ׳זזין י לני ^ז ג **?301.
4ז<..5י

טי)6*14 המיז;*

<141{11י*1זי£

2000ק קגזץ* זס

708x7$י*׳{!31 מז 80*111* 4ז
8>1116:11 66 11* )13*30 £6(13116*1.
וז־ £4<.מ<זזי<ז** 3 * 5 44 \ 110ו*זז * ק מז1.
״? .111׳<-37. 41ו
17086x163609 ***736־ו׳ *6643,

סתרת המאמר

11 מו^רז.א€חז 36ז0ו 1ן1£ד£111:131
<11 מז
.1281* ^ 0
ז;*׳]8ל8ו>* 0 0זזיז;< ז6*6
־31׳* ]13116,ת1?0סו*ז<£
808* 1,

צ*ז11

׳ £11ז10ז 31\ 0 6מ6ג!*8ן><:3ז? 6

קלע לדויד, כך הוכתר המאמר שנכתב מפיו של
שימעון פרס בירחון־המין הגרמני לואי. השם זהה
לשס הספר שהוציא בשעתו פרס בארץ, ושבו תיאר את תקופת פעילותו כסוכן־רכש.
כותרת המישנה של המאמר :״איך עזרו הגרמנים בחשאי לישראל לנצח במילחמותיה ! ״

כל השאר, שהתפרסם ב שני חלקי ה מאמר,
הוא מונולוג ארוך של שימעון פרס,
שמשום מה אינו מתייחס למה שנאמר
בשאלת הפתיחה, כאילו הגרמנים הם
שעזרו לישראל לנצח במילחמותיה, וכאילו
הקשרים הצבאיים והביטחוניים שבין יש ראל
וגרמניה נשארו בחזקת סוד עד עצם
היום הזה. אבל אלה הן נקודות מישניות.
הנקודה העיקרית היא: מדוע לא סיפר
שימעון פרם את מה שסיפר ללואי במים-
גרת של ראיון — שאלות ותשובות —

האמת הערומה
(המשך מעמוד ) 15
אלא כמונולוג מוקלט, שהתפרסם כמאמר
בחתימתו 1
התשובה על כך היא פשוטה.
אין זה מקובל ואין זה אתי, שאישי־ציבור,
ובמייוחד אישי־מדינה, יתבעו ויקב לו
תשלום עבור ראיונות שהם מעניקים.
לעומת זאת, מאמר חתום מאפשר לעקוף
מחסום אתי זה. אין שום מיגבלה או איסור,
על מי שמפרסם מאמרים, אפילו אם הוא
עושה זאת כמנהיג מיפלגת האופוזיציה
הגדולה בישראל, לקבל שכר־סופרים עבורם.
ואומנם, שימעון פרס קיבל תשלום עבור
המאמרים שפורסמו בירחודחמין הגרמני
בשמו.

וו!!£0115
6י9־ז6ח£
>א 6חו6
;15€1101

!?51600ח16

ו0/ו?) 0כן) 6

איטר יו ת ק רו ת
ו עי ס קו ת סו ד יו ת
*רכי ה״לואי״ הגרמני התייחסו אל
? מאמרי שימעון פרם כאל סנסציה־רבתי.
הם פירסמו מראש את דבר הופעת
מאמריו של פרס בירחונם, והציגו אותם
כתגלית מרעישה.
במאמר המערכת שפורסם בגיליון שבו
הופיע המאמר הראשון של פרם, נאמר
בין השאר: נשק גרמני לישראל — לרא שונה,
הסיפור כולו• .לא בבל יום קיימת
התרחשות מעין זו — שמאורע אשר נשמר
בסודיות מירבית נחשף לפתע בעיתונות.
זהו מיקרה מייוחד. יושב־ראש האופוזיציה
ושר־הביטחון לשעבר, שימעון פרם, מספר
ללואי בפעם הראשונה את כל הסיפור
על מישלוחי־הנשק הסודיינר מגרמניה ליש ראל.
זהו אחד הסיפורים המרתקים ביותר
בהיסטוריה החדשה. וכמובן, שאין זוכים
בקלות בסיפור מעין זה. הסיפור שקרס
לסיפור החל לפני 17 שנה. אז פירסם לואי
בפעם הראשונה סידרה על מיסחר הנשק
ועל חלקה של גרמניה באספקת נשק ליש ראל.
למרות שהמידע היה מהימן, לא נמצא
אז איש שהיה נכון לאשרו. ונהפוך הוא.
בשנת ,1974 כאשר הפך פרס לשר־הביטחון,
פנה אליו לואי בקשר לסיפור זה. פרס

ה פו לי טי ק ה של
; 518־סמי

י ר חו ן ־ ה מין

י<*8חח 1) 0

¥ *$ג ת >יאע 1תהיה שנת בחירות בגר ״
מניה־המערבית. במהלכה תיערכנה ה בחירות
המוקדמות והבחירות הכלליות,
שבהן יוכרע מי יהיה האיש שיעמוד בראש
ממשלת גרמניה. מול הקאנצלר הלמוט
שמידט, מנהיג המיפלגה הסוציאל־דמוק-
רטית, יתייצב היריב הקשה ביו תר שהיה
למיפלגה זו, מאז נטלה לידיה את רסן
השילטון לפני עשר שנים. זהו פראנץ
יוזף שטראוס, ראש ממשלת בוואריה ומנ היג
מיפלגת האיחוד הנוצרי־סוציאלי.
שטראום, מי שהיה שר־ההגנה בממשלת
גרמניה בתחילת שנות ה־!/ 60 נבחר כמועמד

המשך המאמר

שערו של ירחון־המין הגרמני לואי מחודש ספטמבר,
שבו מופיע חלקו השני של מאמר שימעון פרס על
הסיוע הביטחוני הגרמני לישראל. לואי הוא במקורו התשובה הצרפתית דפלייבוי
שהקים סניפים בגרמניה. ובאיטליה. המהדורה הגרמנית מפרסמת מאמרים עצמאיים.
הגיב אז :״עכשיו אינני יכול לאשר את
הסיפור, גס אם ברצוני לעשות כן. אולי
בעוד כמה שנים.״
הצגת הדברים בצורה זו עוררה סערה
בגרמניה. למרבה הצער לא היו הדברים

מדוייקים כל כך. מה שסיפר שימעון פרם
ללואי לא היה חשיפת סודות שמורים,
למרות שהדברים הוצגו כך. לא היה זה
פירסום ראשון. ובצורה שבה סיפר אותו
שימעון פרם לא היה זה אף סיפור מרתק.

שימעון פרס, כסגן שר־הביטחון, מארח בארץ את פראנץ יחף
שטראוס, בשנת , 1963 אחרי שסולק מכהונתו כשר־ההגנה הגרמני.
?ורו של שטראום עורר בשעתו בארץ גל של מחאות והפגנות. הקשרים בין פרס
טראוס, עליהם מספר פרס, נקשרו בעת כהונתו של שטראוס כשר־ההגנה. המאמר
5יע בין ציור הפסל דויד בעירום (מימין) לבין כתבה מצולמת על ז ע רוז פין־אפ.

פרס פשוט מכר ללואי מה שקרוי בעגה
העיתונאית ״איטריות קרות״ — סיפור
ישן, שכבר נדוש בהרחבה. פרם עצמו
פירסם את הדברים בהרחבה, בספר שכתב
והוציא לאור בשנת ,1970 ושנשא כימעט
את אותו השם שבו הוכתרה סידרת מאמריו
בלו אי: קלע דויד.
פרק שלם בספר זה, שהתפרסם בעת
שפרס לא כיהן בתפקיד רשמי, הנקרא
בשם הכנות ליום סגריר, מתייחם לפרשת
אספקת הנשק הגרמני לישראל בתקופה
שבין מיבצע קדש ומילחמת ששודהימים.
כימעט כל מה שמופיע במאמרים שהת פרסמו
בלואי התפרסם תשע שנים קודם
לכן בספרו של פרם.
לואי יכול היה לחסוך לעצמו כסף רב
לו העתיק את הפרטים י שר מספרו של
פרס, תחת שיקליט אותו כשהוא חוזר
עליהם. הוא יכול היה גם להקדים את
בתשע שנים. שלו פירסום ה״סקום״
אלא שאז לא ניתן היה להציג את
העובדות כגילויים מרעישים, הרואים אור
לראשונה מעל עמודי לואי ; אי אפשר היה
להתגאות בעובדה, שאישיות כשימעון פרס
מפרסמת מאמרים בחתימתה בלואי ; ובכ לל׳
לפני תשע שנים לא היה העיתוי
לפירסום כה טוב כפי שהוא עתה, אם
המטרה היא לשרת את עורכי לואי״.

המשותף לראשות־הממשלה הן מטעם מיפ-
לגתו והן מטעמה של מיפלגת האיחוד
הנוצרי־דמוקרטי השמרנית.
למרות שלכאורה תהיה ההתמודדות ב בחירות
אלה בין השמאל, שאותו מייצג
שמידט, לבין הימין, שאותו מייצג שטראום,
אין התוויות הפוליטיות קובעות כל כך
לגבי ציבור הבוחרים הגרמני, שקולותיו
ניידים. קרוב ל־ 60 אחוז מהבוחרים בגר מניה
נוטים להעביר את קולותיהם ממים-
לגה למיפלגה. ההתמודדות בין שני המוע מדים
לראשות־הממשלה היא, לכן, בעלת
אופי יותר אישי.
בשלב זה מצביעים הסקרים בגרמניה
על יתרון של שמידט על יוז ף שטראום.
אולם נותרו עוד כתריסר חודשים עד
הבחירות. בתקופה זו מקווים שטראוס
ותומכיו לנהל מערכת בחירות כזו, במייוחד

מבלי שהיה מודע לכך. האינטרס היחידי
שהיה לעיתון כמו לואי, לפרסם דווקא
עכשיו את מאמריו של פרס, שאין בהם
כימעט שום חידוש, הוא להציג באור
חיובי את פראנץ יוז ף שטראוס, כמדינאי
בעל. אופקים רחבים. קשה למצוא היום
מדינאים בעלי שיעור קומה, שיסכימו
להעיד על כך. לכן גם אישיות כמו שימעון
פרס טובה למטרה זו.
ואומנם, העובדה הבולטת ביותר במא מריו
של פרס בלואי היא שפע. השבחים
הבלתי מסוייגים כלפי פראנץ יוז ף שטראום,
האיש שעימו קשר פרם בשעתו את הקש רים
הביטחוניים החשאיים בין ישראל
וגרמניה.
שימעון פרם יוצא ממש מגדרו כדי
להלל, לפאר, לרומם ולהרעיף שבחים

נעשה באמצעות ראש מישלחת־השילומים.
כאשר שמע שטראום על מישאלתנו לבקרו
נתן מייד את הסכמתו לכך. האפשרות
להיפגש תוך זמן קצר עם שר־ההגנה
הגרמני נראתה לי אז כמו המישאלה להיות
על הירח...״

ע מו ד ה תוו ך
של העול ם
ספר פרם על פגישתו הראשונה עם
פראנץ יוז ף שטראום ב־ : 1957״לראות
אותו בפעם הראשונה זה היה כמו לראות
את עמוד התווך של העולם.״
בהמשך מוסיף פרם ומספר :״גרמניה
חייבת היתד, להתחשב בדעת הרוב, שגרס
שאסור לעולם להגיע שוב למצב, שבאיזה
שהוא מקום תתנהל מילחמה באמצעות
נשק גרמני. מר שטראוס ביקש ממני לא
לפרש את צעדיו כאישיים. הוא אמר שעליו
לחיות עם שלוש מיגבלות: הוא בווארי,
הוא בנו של קצב והוא שר־ההגנה. אלה
היו בעיני הגרמנים שלושה חסרונות גדו לים.
הוא הבהיר לי שהדבר שבכוונתו
לעשות יזעזע, אם הוא לבדו יהיה אחראי
לכך ...הבנתי ששטראום יו שב על כיסא
מאוד רעוע, וכמובן שלא היה ברצוני לסכן
את מעמדו.״
בנקודה זאת מגלה שימעון פרס פרט
אחד שלא פורסם בזמנו בספרו. הוא מגלה,
שקיבלה ישראל הראשון שכלי־הנשק
מגרמניה היה מטוס הפוגה מגיסטר הגרמני,
שנבנה בשותפות צרפתית־גרמנית .״הפוגה

סוציאליסט, אבל לא הייתי מסוגל לומר
מילה רעה על שטראום. את דברי השבח
שלי עליו היו מפרשים כהתערבות במיל-
חמת הבחירות בגרמניה.״
וזה בדיוק מה שקרה.
למרות שלנושא הישראלי אין כל חשי בות
במערכת הבחירות שתתנהל בגרמניה,
אין ספק שעדות מסוג זה שמעיד שימעון
פרס על שטראום, עשויה לסייע לו.
קשה להעלות על הדעת, שפרם נרתם
ביודעין למערכת התעמולה של שטראוס,
למרות הידידות האישית וחרף החוב ה אישי
שהוא חב לו. שכן התייצבות כזאת,
לצידו של שטראוס, עלולה לערער את
היחסים בין מיפלגת־העבודה לבין המיס־לגה
הסוציאליסטית השלטת בגרמניה, ו מנהיגה,
הקאנצלר שמידט. בעיקר חשוב
הדבר מפני שגדולים סיכוייה של מיפלגה
זו להישאר בשי>3טון.
סביר יותר להניח, שפרס לא חשב כלל
על הבט *זה של הפירסום בלואי. יותר
ענייין אותו התשלום שהוצע לו.

ש כ רו של
סו ח ר גרו ע
^ דלי כצנלסון ודויד בן־גוריון ודאי
^ היו מתגלגלים בקיברם לו נודע להם
מה עלה בגורל הכסף שקיבל שימעון פרס
עבור שני מאמריו בירחון־המין הגרמני.
השמועה המקורית היתה, כי פרס קיבל
מלואי כעשרת אלפים דולר ( 280 אלף ל״י,

שיסעו! פרס מספר בלישכתו למו״ל ירוזון־המין הגרמני לואי,
111*1 *1 1 1 1 1 1 1
על הקשרים הביטחוניים החשאיים בין ישראל לגרמניה. המו״ל
11111
׳ 1 111
הגרמני, היינץ ואן נויהויז, מקליט את דבריו של פרס, שהתפרסמו אחר־כך בירחונו
כמאמר חתום. לטענת פרס הוא קיבל 1000 דולר כשנר־סופרים, שאותו תרם למיפלגה.

? 1 \ 1 \ 1׳^ 171 אחת מנערות העירום שצילומיהן התפרסמו בירחון־המין הגרמני
לואי, לצד מאמרו של שימעון פרס. בדומה לפלייבוי, מכיל גס הלואי
* #111י
אירוטיות. תמונות רציניים עם נושאים מאמרים על
הגרמני תערובת של
במישור האישי והכלכלי, שבעזרתה יוכלו
להביס את שמידט.

על אישיותו, תבונתו ומנהיגותו של פראנץ
יוזף שטראוס.

את הלואי אי אפשר להגדיר כירחון
פוליטי. זהו, לכאורה, עיתון בלתי-תלוי,
ואיש גם אינו מצפה מירחון־מין שינקוט
יוצא- הלואי אבל
פוליטית. עמדה לאור במינכן, בירת בוואריה, שבה יש
לשטראום יתרון מוחץ על פני שמידט. לא
תהיה זו טעות לומר, שכמו מרבית כתבי-
העת הבווארים, אוהד גם הלואי את ראש-
הממשלה המקומי, שטראוס.
כך גויים שימעון פרם למערכון הבחי רות,
למען המועמד הימני, אולי אפילו

לדברי פרם, היה זה ז׳אן מונה שהמליץ
בפניו על פראנץ י חף שטראום. מונה, מי
שהיה שר־אוצר בממשלות צרפת בשנות
ה־50׳ ,הוא הוגה רעיון השוק האירופי
המשותף. מספר פרם :״ז׳אן מונה יעץ לנו,
ושמענו גם מהרבה גורמים אחרים על
שר־ההגנה הצעיר של גרמניה, שיהפוך
לכוכב עולה בשמי הפוליטיקה הגרמנית.
שמענו שהוא מעשי ובעל כו שר החלטה.
״אז עוד לא היו לנו יחסים דיפלומטיים
עם גרמניה, והקשר הראשון עם שטראוס

מגיסטר היה בעל חשיבות ראשונה במעלה
עבורנו,״.מספר פרם .״קיבלנו את הדגמים•
הראשונים מצרפת. היינו מעוניינים בנוס־פים,
עקב יעילותו של המטוס הזה. המשא־ומתן
לגבי הפוגה מגיסטר התפתח בצורה
מוצלחת עבורנו. עידכנתי את הצרפתים
בכך שנקבל את המטוסים האלה מגרמניה,
ובפאריס זכיתי להבנה רבה. את החלק
הגדול של המטוסים הטסנו לישראל באמ צעות
טייסינו, מגרמניה דרך צרפוע ״
בהמשך שב פרס וחולק שבחים ל־חוכמתו
המדינית של שטראוס :״פרנץ
יוזף שטראום עשה כמיטב יכולתו כדי
שחברי הקבינט, הפרלמנט, ודעת־הקהל
הגרמנית יפינו שאחדות אירופית נגד
הרוסים היא חסרת אפקטיביות אם באותה
עת לא מובטח גם עתידו של המזרח-
התיכון ...לא פלא שיחסינו האישיים עם
פראנץ י חף שטראום נעשו טובים וקרוביה
יותר.״
״באחת ההזדמנויות,״ מספר פרס ,״בי קשתי
מפראנץ יוז ף שטראוס, שינסה לבדוק
אצל מנהיג סין, מאו טסה דונג, מה הוא באמת שטראוס
ישראל. על חושב
שאל אותו על כך ומאו ה שיב, :איך אוכל
לעזור למדינה המקבלת את הנשק שלה
מאמריקה ואת חייליה — מרוסיה?!׳ הוא
התכוון לעולים היהודים מברית המועצות
המגוייסים אצלנו לשרות צבאי״.
״אינני
ממשיך פרס וטוען במאמר :
חושב שעלי לומר יותר על שטראוס. אני

שעבר).

לפי שער המטבע של השבוע
זהו סכום לגמרי, לא מוגזם.
השבועונים והירחונים הגרמנים רבי־התפוצה
נוהגים לשלם כשכר־סופרים סכו מים
הנראים אסטרונומיים במושגים י שר אליים.
שכר של עשרת אלפים מארק (כ־
5,000 דולר) למאמר הוא שכר מקובל, מה
עוד שמדובר באישיות כשימעון פרס.
פרס אינו מכחיש כי קיבל שכר־סופרים
מהירחון הגרמני. אולם על פי הגירסה ה מובאת
בשמו מפי דובריו, הסתכם שכרו
עבור שני המאמרים, אחרי ניכוי מם־
הכנסה במקור, בגרמניה, רק ב־1,000
דולר. פרם לא הפקיד את הכסף בחשבונו
הפרטי. על פי עדות אנשי מרכז מיפלגת־העבודה,
הוא הפקיד את הסכום כתרומה
בקופתה המדולדלת של המיפלגה.
זהו, כמובן, צעד ראוי להערכה, גם
אם רבים מאנשי תנועת-העבודה יזדעזעו
מן המחשבה, שמיפלגת־העבודה ממומנת,
בין השאר, גם בכספו של ירחון־מין גרמני.
השאלה היא, מדוע הסתפק שימעון פרס
בתרומה כה זעירה למיפלגת-העבודה חמו רת
הסכמתו לגלות ״בפעם הראשונה״ את
״הגילויים המרעישים״ על הקשרים הצב איים
שבין גרמניה וישראל.
אמר השבוע אחד מעסקני מיפלגת־העבודה
:״או שהוא סוחר גרוע, או שה קונים
עצמם ידעו, שמה שהוא מוכר להם
אינו שווה יותר.״

אדי תבור !

אגשים בעול ם

הנסיר אנדויו :׳סבן היפה של מלנת אנגליה
הנסיך אנדריו 19 חזר מן הסיור המלכותי באפריקה, שהיה
חופשת הנעורים האחרונה שלו. הוא נירתם ל־ 12 שנות אימונים,
כטייס בקולג׳ הצבאי הימי (בתמונה העליונה מימין הוא לבוש במדי
צניחה) .מי שנחשב ליפה בין ארבעה ילדיהם של אליזבת ופילים,
כבש את לב הבנים והבנות בבית־הספר התיכון בסקוטלנד (בתמונה
משמאל, ליד אחיו צ׳אולס) ,כשהצליח להיראות גברי אפילו בחצאית
הקילט המסורתית.

פראנקו פיפדנו: חשוז ברצח אלרו מורו
בן ,37 טיפוס של קזנובה, מרצה למדעים, אוהב כלבים וסוסים.
כזה הוא פראנקו פיפרנו (בתמונה העליונה מימין) ,שנעצר בפאריס
בעוון תיכנון רוב מיבצעי הבריגדות האדומות, כולל רצח אלדו מורו
(בתמונה משמאל) .מרתה פטרוביץ׳ ,חברתו הפולניה (בתמונה התח תונה
מימין) נילחמת כדי למנוע את הסגרתו לאיטליה. בטענה שאין
מישקל לעובדות שהציגה המישטרה.

ה עו ל ס

הז ה

2195

מתגרשת שראייה: שתיקה שתה!מיליארדים
השיח׳ הסעודי עדנאן קאשוגי גמרש את אשתו סוראייה (בתמונה
העליונה) ,כדי לבלות בנעימים עם ידידות בלונדיות צעירות, דוגמת
חברתו לסירה (בתמונה התחתונה) .סוראייה בת ה־ ,33 ילידת אנגליה,
ששמה המקורי היה סנדרה ז׳ורבים דיילי, נישאה לקאשוגי לפני 18
שנה וילדה לו חמישה ילדים. היא הבטיחה שלא תגלה את הידוע
לה עליו, אם י שליש לידיה סכום של 5מיליארד מארק (יותר מ־70
מיליארד לירות ישראליות) .בעזרת הפרקליט ששכרה, מרווין מיצ׳ל-
סון, מי שייצג גם את גרושתו של לי מרווין, ובהצלחה, תהיה סו*
ראייה אחת הגרושות העליזות בעולם.

כוכבת אודסולה אנדרם: לחיות רק נדי לאהוב
בסרטה החדש חלום אמריקאי תהיה אורסולה אנדרס יפה מתמיד, עטופה בבגדי־עור שחורים. יופיה
האמיתי לדבריה, נובע, מחייה האינטימיים, שבמיסגרתם אינה מוותרת על תענוג כלשהו. והגדול שבהם :
לאהוב ולהיות נאהבת. האזינו, כל הכוכבות המוציאות נישמתן בריצת בוקר מוקדמת :״המניע היחידי
(בדירתה הפאריסית, בתמונה) בחיי הוא הגבר שאני אוהבת, גם אם הוא מתחלף לעתים קרובות. כשאני
אוהבת אני נותנת הכל ודורש ת הכל. איני סובלת שהגבר שלי יפזול לצדדים. אני רכושנית מאד. בודאי
שאין לי ילדים. ילד זו אחריות גדולה מדי בשבילי. אני פוחדת מאחריות שכזאת. מספיק קשה לי לחפש
מישהו כלבבי, ובאין מישהו כזה בסביבה אין לי סיבה לקום בבוקר.״

ה עו ל ם

הדה

2195

11*1111*1.בעול ם .

יא ודון בואנדו: י׳ איו שאני קשה?
מארלון בראנדו שיחרר כמה הצהרות לכבוד הצגות הבכורה של סרטו אפוקליפסה עכשיו, לאחר שיצא
לו שם של שחקן קשה, בעייתי ויקרן .״למעשה לא איכפת לי אם הסרט ייכשל,״ אמר ,״כל מה שעשיתי
עשיתי למען פרנסים.״ כוונתו לפרנסים פורד קופולה, שביים והפיק את הסרט במשך חמש וחצי שנים,
במחיר של כ־ 37 מיליון דולר. בראנדו הצטלם בחברת י לי די הפיליפינים (הילד והחמור שבתמונה) והודיע
בחיוך :״יש לי זכות לכל פרוטה שאני מקבל, כי אינני מאלץ מישהו לשלם לי.״ זאת אמר בתגובה
להאשמה שבכל פעם שהלך לשרותים עלה הדבר למפיקי סופרמן (בו שיחק כאביו של הגיבור) 10,000 דולר.

חאיס>ו*3ן:

הבת שד קאוור נחג

ארתור רובינשטיין, בן ה־ ,94 הגיע לוונציה כדי לקבל פרם מיי ד ,
חד על מיפעל חייו במוסיקה, מטעם הביאנאלה בתיאטרון לה פניצ׳ה.
חרף מחלת העיניים שתקפה אותו באחרונה, ושבגללה הוא מרכיב
משקפי־שמש כהים (בתמונה, למעלה) עולז הפסנתרן :״אני מרגיש
נפלא ! עכשיו, בשכבר אינני מנגן, הגיע הזמן לחנות מן החיים ! ״

תקליטה הראשון לא שיגע את
קהל שומעיו, אך בכל זאת חור צת
לואיס גופין בת ה־ 19 לשון
(בתמונה משמאל) .זאת משום שהיא
בטוחה שקשרי המישפחה יעזרו
לה: הוריה הם הזמרת קארול קינג
והמלחין ג׳רי גופין, שכתבו רבים
מלהיטי שנות ה־60׳.

מוניקה וים* ומינראנגידו אנסתי
נ־תו ווהוו
למרות שהקשר הרגשי ביניהם
כבר התרופף, קיימת הערכה הד דית,
שבעטייה הזמין הבמאי מי-
כלאנג׳לו אנטוניוני את השחקנית
מוניקה ויטי לככב בסרטו החדש
תעלומת אוברפלד. כשהופיעו ב יחד
בפסטיבל ונציה סינוורו או תם
הבזקי מאות מצלמות (בתמו נה,
משמאל) .העיתונאים לא שכ חו
את תור־הזהב הפרטי של ה שניים,
בשנים .1955— 1968 אחרי
הפרידה ניקשר אנטוניוני לקלייר
פפלו: היום אשתו של הבמאי בר־נארדו
ברטולוצ׳י.

310

העולם הזה :195

^ 0 5ו\0£1מ־ח 0
אם נסעת פעם בסיטרואן 5ס אחה
יודע שיש בה הרבה סן המשותף עם
מטוס. אם שלות במוחך אסוציאציות
של תאוצה ומהירות -המתן רגע.
תכונותיה של ה־ 5ס ׳דהימו אותך עוד
לפני שתסע מטר אחד. אחה סת״שב
בכורסא. מתניע את המנוע השקט. חוגר
את חנורת הבטיחות.,.וממריא. כן.
המכונית מתעוררת לחיים ומתרוממת
לגובה השיוט הרגיל שלה. סיד עם
קהתנעה.

סיטרואן 5ס היא המקן ניח היתירה
בעולם ומלבד אחותה הבכירה -
סיטרואן אסו המצויירת במערכת
הידרזפניאומטית משוכללת המאפשרת
לה לא רק •לבלוע• את כל טלטולי
הדרך ברכות חרישית אלא נם לשמור
על גובה קבוע. ואיזון מוחלט בכל מצב
ובכל ררך.

דוד לובמסקי בע־מ,
תל־אביב: ר ח׳ שונ צינו . 16ט ל 6־. 333214
סוכנויות: תל־אביג:
ב.ג. מוסכים ומפיצים בע״מ,
רח׳ חרוץ .12 טל 331339 .־;03

אבל זוהי רק התחלת מסלול המבחן
שאנחנו מציעים לך לערוך ל0 5 -
סע איתה בכביש מהיר ולחץ על
הדוושה. נרק אל תשכח את חוקי
התנועה! הטכנולוגיה המתקדמת של
ה $-ס מעניקה לך תאוצה עוצרת נשימה,
הנוי מח״ק. בלימה בטוחה ויציבות
שלא הכרת באף מכונית אחרת.
מה שד יזכיר לך מטוס?

דו ד לובי 701 ןיגע ״ ה
מ פי ץ סיטו־ואן בי שראל

01780£1\1*05

המושבים המהודרים אשר כמו נועדו
לטיסה טרוסאטלנטיח. שרה ראיה
פנורמי. ולוח ששלם ומתענים אשר
מעניק לך. בהינף אצבע. שליטה
מוחלטת על אחד מהישגי הטכנולוגיה
המתקדמים ביותר.
אין לך רשיון טיס?
בוא לנסות כלי טיס על גלגלים.
סיטרואן 0 5החרשה.

ירושלים: רה׳ הס ,3טל׳ .228888 ,222666 חיפה :
בע״מ, שד׳ בן־גוריון ( 8שד׳ הכרמל) ,טל׳
באר־שבע: אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל׳
גווניה: לוינקופף הרפן, רה׳ שוהם ,4טל׳ ; 37821

רכב הצפון
538228־.04
33210־. 057
35081־.053

האם אתה ממסה ן
מבול של התייקרויות.
האינפלציה דוהרת.
אתה מנסה להתגונן מפניה
ואולי שוכח -
האינפלציה פוגעת גם בביטוח.
האם אתה מכוסה באמת?
אם למשל,
ביטחת את הרכוש
במחירו המלא,
בתחילת השנה,
תגלה בסוף השנה
כי יותר משליש ממנו
איננו מבוטח.
אם יקרה לרכושך
נזק, חלילה,
תצטרך אתה עצמך
לשאת בשליש זה.

לכן, דוקא
בימים אלה
צריך להקפיד ולהתאים
את הפוליסה לאינפלציה.
יש לכך אפשרויות שונות.
התייעץ עם סוכן הביטוח שלך
ובחר את המתאימה לך.
כי הרעיון הוא שלך
וחברות הביטוח
עוזרות לך להגשימו.

ביטוח.
הרעיון הוא שלך.
מוגש על־ידי

.בדו
איגודי חברות הביטוח
בי שראל

מה באמת אמר עזר ז״צמן לאפי עברו!

אנשים

ומה היה עושה במקומו שימחה דיניץ

חקירות עיתונאיות נער כו,
כדי לגלות מה היו המי ששר־הביטחון הגסות לים
עזר
וייצמן אמר ל שגריר
ישראל בוושינגטון, אפריים
(״אפי״) עפרון, בעת הריב
המפורסם שהיה לווייצמן עם
הארדלד סדנדרס. הסתבר

וון, שסיפר לו על פתרון אפ שרי
לבעיית כביש רמות —
פתיחת האיצטדיון באוניבר סיטה
העברית למישחקי כדו רגל
בשבת. הגיב פלומין :
״אם ארליך יצליח לפתוח את
האיצטדיון של האוניברסיטה
בשבת, אני חוזר למישרד־

האוצר.״ כאשר סיפר סיוון ל־שימחה
אדליד על הצהרתו
של פלו מץ הורה זה להפסיק
מייד את כל התוכניות בנושא

ח״כ שמואל פלאטו־שדין,
אשר הורשע בשבוע
שעבר בבית־מישפט בצרפת
ונידון לחמש שנות מאסר, לא
איבד את חוש ההומור שלו.
פלאטו־שרון שיגר מיכתב ל-
שר־האוצר שימחה ארליד, ו בו
כ תב :״אדוני י השר, כאשד
אתה מאחל עד ,120 למה אתה
מתכוון י״ פלאטו־שרון התכוון,
כמובן, לאינפלציה.
11 בדיון שנערך בשבוע
שעבר בסיעת המפד״ל עלתה
על הפרק שאלת תיפקודה של

יוסף חריף

כאשר הכחישו אנשי לישכת ראט״הממ-
שלה את הסיפור שהופיע ב״טיי ם״ ,על
מצב בריאותו של ראש״הממשלה מנחם בגין, א מר ראש הלישכה,
יחיאל קדי ש אי :״אתם יכולי ם לקרוא אפילו את מה שיוסקה
חריף כתב.״ למי שאינו קורא ״מעריב״ לא היה ברור מיהו בדיוק
הריף, ומה הקשרים שלו עם ראש־הממשלה. בשבוע שעבר התגלה,
כי כתב ״מעריב״ ,יו סף חריף, שומר על קשרים טובים עם השרים
ועם דובריהם. בתמונה נראה יו סף חריף ( מי מין) עם שני מקורות
מידע חשובים: דובר שר־החוץ, נפתלי לביא, וי חיאל קדישאי.

דאק אמיר

של המערך וראש עיריית די מונה
ידוע כמי שאינו אוהב
לצאת מעירו. הוא עושה כן
רק לצורך ישיבות הכנסת.
אולם בשבוע שעבר החליט
אמיר לבוא לירושלים דוו ק א
בערב שבת, כדי להשתתף ב חו
נראה

מיר
מסיבה.
אשה בלתי-מזוהה.
גג עם

שכל מה שווייצמן אמר הס תכם
במישפט אחד :״תפסיק
להיות שמוק ! ״
8השגריר לשעבר באר־צות־הברית,
שימחה דיניץ,
נשאל השבוע מה היה עושה
במקום עברון אילו וייצמן
היה אומר לו כדבר הזה. השיב
דיניץ :״דבר ראשון — היי תי
מזין משם את העיתונאים.״
8אולם דיניץ ידע לספר,
כי ריב מסוג זה בין מדינאים
ישראלים לבין מדינאים אמ ריקאים
אינו חדש .״אחרי ש גולדה
מאיר כבר לא היתד,
ראש־ממשלה היא ביקרה ב־ובארוחת־ערב
יארצות־הברית,
שנערכה
לכבודה י שבו לידה
שני אישים חשובים — סגן
הנשיא וולטה מונדייד ושר-
החוץ סיידום וואגם. שר-
החוץ הרגיז את גולדה ומונ-
דייל שתק. לבסוף לא יכלה
גולדה להתאפק ואמרה ל-
וואנס :״למה אינך לומד מ־סגן־הנשיא׳
ושותק בנושאים
שאינך מתמצא בהם?״ וואנס
השתתק למשך כל הערב.

סגן שר־האוצר לשעבר,
יחזקאל פלומין, פגש הש בוע
בבניין הכנסת את מנכ״ל
מישרד־האוצר, עמיהם סי־

ה עו לנז

הז ה

2195

וגשם בגין

אמנם לא חיה בזמן חאחרון בכפר הדרוזי
דליית אל-כרמל, אך בתו, חסיה מילוא,
ביקרה בכפר ופקדה, כמובן, את ביתו של הח״כ הדרוזי של הליכוד,
עמל נאסר א״דין. חסיה הושבה תחת ציור של אביה, וכשהפנו
את תשומת ליבה לכך, הרימה כוס בברכה לכבוד דמותו.

אסף יגור׳

וזח״כ הבודד, פליט ד״ש, שהקים א ת
סיעת יעד והודיע בשבוע שעבר שאין הוא
מתכוון לרוץ בבחירות הבאות, ערך הופעת-בכורה לאשתו, דבורקה
(לידו, בתמונה) במסיבה שנערכה בשבוע שעבר בירושלים. כאשר
נישאל יגורי מדוע החביא עד כה את אשתו ולא הביאה לאירועים
ממלכתיים, השיב :״היא לא מתעניינת בכל השטויות האלה.״

הממשלה. בין היתר שוחחו
חברי־הכנסת של מיפלגה זו
על הצעת המיפלגה הליברלית,
להחליף את תפקידי השרים
שלהם בינם לבין עצמם. רע יון
זה הזכיר לח״ב דויד גלם
״לאחר
את הסיפור הבא :
סידרה מעייפת בת שבוע, רי כז
רס״ר היחידה את כל הח יילים
והודיע להם , :יש לי
בשורה טובה ובשורה רעה.
הבשורה הטובה היא כי היום
אתם מחליפים תחתונים. הב שורה
הרעה היא, שאתם מח ליפים
אותם זה עם זה.׳״

כאשר נודע בעת הי שיבה
המייוחדת של הכנסת
על פרישת מלון הילטון מני
הול
מיזנון הכנסת, ועל כך
שהמיזנון ינוהל מעתה על־ידי
מנהלי מיזנון נזנון וייצמן ב שר־הדתות אמר רחובות,
אהרון
אכו־חצירא :״עכ שיו
תראו איך מכון וייצמן
יושפע מהכנסת, והרמה הסיק-
צועית שלו תרד פלאים.״

ח״כ המפד״ל יהודה
פן־ מאיר נראה השבוע ב־מיזנון
הכנסת מוטרד ביותר.
המיזנון לא היה ערוך לארו חות
מלאות, בגלל הפגרה, ו הוכנו
רק כריכים חלביים לק ראת
הישיבה המייוחדת. טען
בן־ מ איר :״איך אפשר לאכול
אוכל כזה, שברור לגמרי ש הוא
כשר, ללא כל ח ש די ״

מדוע חיסל אזר, זוהר את מ 1סך הפחחות שלו
מרשימותיו
של מב קר
מ סעדו ת
הפעם היה בחברתי או ר חז
מצרפת, י די ד ותיק ו מ בין[
גדול בארו חות וביין. המסעדה
זכתה למחמאותיו, ובמיו־ י
חד הביע פרגסוא את התפע־
|לו תו מיין ״פ טיט ם ירה״|.
]ז הו -יין אדום חדש ו מ עו ל ה׳
| של כרמל-מזרחי, והוא תת־!
אים נפלא למנה ה עי קרי ת!,
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין ׳
חדש של כרמל ,״טינטה י
{ א מרל ה״ ,גם הוא יין שול־
״חני אדום משובח. אני מנד
1לי ץ על היינות האלה בפני
| כל אוהבי היין הטוב. כדאי
לזכור את השמות^.
*לכם

החדשים האלה.
פטיט סירה וטינטה אמו׳לה
טיטיבי ם את הארוחות

חודש אחרי שנפתח. ומה ענה חי־כ חריש לפלאט־שדון?
שר הבינוי, השיכון וה קליטה,
דויד לוי, מודאג מאד
מהעובדה שגל הבדיחות או דותיו,
שהציף את המדינה
אחרי שהתמנה כשר בממש לה,
נעלם כלא היה. עתה מס פר
לוי בדיחות על עצמו. ה בדיחה
האחרונה מ פיו :״כל
בוקר אני עולה על השולחן
בלישכתי ומתהלך עליו אנה
ואנה. תשאלו למה ז זה מפני
שאני צריך לעבור על החומר.״

0ח״ב המערך מיכה
חריש היה בין אלה שקיבלו טלגראפית בירכת־שנה־טובה
מח״ב שמואל פדאטו־שרון
בנוסח :״אני מאחל לך
שיתגשם בך בשנה הבאה כל
מה שאיחלת לי בשנה שעב רה.״
חריש לא החריש, הח זיר
לפלאטו בירכת־שנה־טובה
מ שלו :״אני מאחל לך שמ־צבך
הכלכלי בשנה הבאה יהיה
כמו מצבי הכלכלי בשנה ש עברה.״

0הפירסום הרב שנעשה
לסיפור, שאוריזוהר, המת גורר
בירושלים, פתח שם מו סך
לפחחות רכב, והטענה כי
עשה זאת כדי לתקן את המ כוניות
ששומרי־השבת מיידים
בהן אבנים, עשתה עוול לבר רן
שחזר בתשובה. מסתבר כי
אורי פתח את המוסך לא מ שום
שעבר הסבה מיקצועית,
או משום שחיפש פרנסה. הוא
פשוט ביקש לגמול חסד לאדר
מחבריו הדתיים, שהוא פחה
רכב במיקצועו, פתח את המו סך
בעבורו, בתיקווה שתהיי-
תו תמשוך לקוחות. בינתיים
הסתבר שאותו פחח לא הצ בהתחייבויותיו לעמוד ליח

הבינוי והקליטה, הופתע מאד כאשר בפתיחת תערוכתו של הצייר שימעון אבישר,
ניגש אליו הקומיקאי האידי שימעון דז׳יגאן (בתמונה) והתחיל לספר לו בדיחה
באידיש. לוי העמידו מייד על כך, שאינו דובר שפה זו. אז נמצא מישהו שתירגם את הבדיחה לצרפתית.
טען דז׳יגאן :״שר־האוצר, שימחה ארליך, הוא שר האוצר הטוב ביו תר בעולם מי א מר את זה ׳.״
שאל לוי .״ אני ״,השיב דז׳יגאן ,״וז א ת הבדיחה הכי מוצלחת שלי.״ לוי פרץ בצחוק סוחף.

דויד לוי

והמוסך נסגר באותה מהירות
שבה נפתח.
0בדיחה שנפוצה לאחרו נה
בחוגי הליכוד :״מי יהיה
יור שו של מנחם בגין? —
ח״כ ל״ע נידעון האדזגר.
הוא המומחה הגדול ביותר
לשואה.״

הצייר שהזמין את שר הבינוי ל ^

פתיחת תערוכת ציוריו ביפו, לא
עיי
\ י 1 עי הכיר קודם לכן את לוי אישית. הוא הופתע לגלות בתערוכה,
ששניהם בני או תו הגיל וילידי אותה עיר במרוקו. לוי נישק א ת
אבישר בהתרגשות רבה, סיפר בדברי הפתיחה שלו שהוא רואה בו
את תרומת י הדות מרוקו בתחום האמנות הפלאסטית העולמית.

0עיתונאי השמיע באוזני
מזכיר הממשלה, אריה גאו־את
הבדיחה האומרת, כי יש
לקצר את תקופת שילטון הלי כוד
בשליש, משום שהעם
ראוי להפחתת עונשו, בגלל
התנהגות טובה. נאור אילתר
בו במקום בדיחה נגדי ת :״זה
לא עם שכדאי להיטיב עימו.
הוא לא מתנהג יפה, ולכן הוא
יקבל עוד ארבע שנים.״

ממי לפיו
מ71 ן ד
214

נושק לאפריים קי שון, בעת מסיבת ה הפתעה
שנערכה לו על־ידי אשתו וגלי
צה״ל. הפגישה הראשונה של שני ילירי־הונגריה אלה נערכה לפני
למעלה מעשרים שנה. טו מי כתב מאמר לעיתון ההונגרי ״ אוי קלט׳/
וקיבל תשובה שמאמרו אינו ראוי לדפוס• על החתום היה קישון.
בינתיים הגיעו השניים להצלחות גדולות יו תר וידידו ת עמוקה.
לפיד מנחל את רשות־השידור וקי שון הפך סופר ובמאי מצליח מאד.

0שולחן ענקי הוצב לאח עורך־ של במי
שרדו רונה הדין יהודה דיינשטיין. ה הציע
לצון, חמד פרקליט
לאורחים
וללקוחות שהוזמנו
לפתיחת המישרד החדש, ש יביאו
עימם מחבטי פינג־ם ונג
כדי לחנוך את השולחן. באו תו
אירוע נישאל אריה צ׳ד־טול!
,חבר ועד הפרקליטים,
אם גם משכורות השופטים יו
עלו
כשם שהועלו משכורות
צ׳רטוק :
הפרקליטים. השיב
״אם השופטים רוצים להצליח
ולזכות בהעלאה, שיצרפו או תי
לוועד שלהם — זה מש תלם

דידי מנו
0כאשר
שמע
סי שהעיתונאית בעלת טור-
האישים, מידה אגרך, טו ענת
כי יעל דיין היא שהש פיעה
עליה לכתוב את הרומן
החדש שלה, הוא התפלא בקול
ר ם :״ואני חשבתי, לפי הרו מנים
של יעל דיין, שהיא מוש פעת
דווקא ממירה א בר ך!״
01 במסיבה מצומצמת ש ערכה
הנהלת מערכת מעריב
לרגל הופעת ספרו של ראש־יצחק
הממשלה
־־לשעבר,
רכין, פינקס שירות, בהוצאת
העיתון, חולקו בין הנוכחים

ה עו ל ם

הז ה

2195

אנשים
20 העותקים הראשונים של
הספר בן שני הכרכים. רבין,
שנשא דברים במסיבה, התב קש
לחתום על עותקים אלה.
הוא התחמק מכך בנימוק ה סתמי
:״בהזדמנות אחרת.״

דוגמה נאה לחסכנות ב שירות
הציבורי נתן לאחרו נה
נציב שירות בתי־הסוהר,
חיים ילידי, שיצא הקייץ לבי קור
במדינות סקנדינביה, כדי
לעמוד מקרוב על החידושים
האחרונים בתחום בית־הסוהר
הפתוח. נילוו אליו לסיור רע ייתו
ובתו, שנסעו כמובן על
חשבונן. כשהגיע לאחת ממדי נות
הצפון הסתבר לו, כי מח־ר
השהייה במלון הוא בדיוק
כסכום האש״ל היומי שהוקצב
לו. לוי פנה לשגרירות ישראל
במקום, ביקש שיסדרו לו ול בני
מישפחתו אירוח בבית
פרטי. כך יכול היה ללון עם
מישפחתו תמורת סכום קטן
בהרבה מזה שנדרש במלון.
8בביקורו האחרון של
שר־החוץ, בד מהדיין, בקו-
פנהאגן, נערכה לכבודו על־ידי
מארחיו הדנים סעודה חגי גית.
לפני הארוחה התייעצו
אנשי מישרד־החוץ הדני ברב
כנט מלביור, רבה של הק הילה
היהודית בדנמרק, לגבי
התפריט. על מנת שלא לפגוע
בכללי הכשרות, הציע הרב
מלכיור שהסעודה כולה תור כב
על טהרת מאכלי הדגים.
אחרי שהוכן התפריט הגיעה
בקשה משגרירות ישראל בקו־פנהאגן
לשנות את התפריט.
״דיין מעדיף לאכול מאכלי
בשר,״ הסבירו. המארחים הד נים
היו נבוכים. לבסוף מצאו
פשרה. לרב מלכיור הגישו
סעודת דגים ולשר־החוץ הגי שו
מאכלי בשר. כל הנוכחים
סביב השולחן ידעו כי הבשר

מה ביפו, בביתו של הוראס
ריכטר, בעל גלריה. הפסל
שהגיע
,מנשקה קדישמן,
למסיבה עם ילדיו, נראה עייף.
כאשר נישאל מדוע, השיב :
״אני טס כל הזמן לחוץ־לארץ
לתקופות כה קצרות, עד שאי נני
מתרגל להבדלי השעות של
היום והלילה. ומילבד זאת גם
הורדתי 28ק״ג ממישקלי.״ ה פסל
עב הכרס ממש התעלל
בעצמו, כדי לרזות. הוא מצא
דרך לקשור את שיניו בחוט
מתכת, כדי להתגבר על יצר
הזלילה, וכשהוא נמצא באר-
צות־הברית הוא ניזון ממזון
תינוקות, ארוז בצינצנות קט נות.
פרטים נוספים סירב לג לות
.״אני מפחד מעין רעה,״
הודה בפומבי.
הציירת נעמי סמי־לנסקי
עבדה קשה מאד ה קיץ.
היא הכינה תחריטים ל שלוש
תערוכות בארה״ב —
בבוסטון, בופלו וסיאטל. בי מים
אלה היא עסוקה, באריזת
העבודות. כאשר נישאלה אם
בעלה, הסופר ס. יזהר, יצ טרף
אליה לנסיעה, השיבה :
״אני מאד מקווה שכן.״ אלא
שיזהר טרם החליט.
. 9הדוגמנית־שחקנית אתי
(פרשת וינשל) זבקו החלה
להאמין בניסים. רק כך היא
מסבירה כיצד מצאה השבוע
את כלבה, צ׳יקו, שאבד, כאי לו
בלעה אותו האדמה, לפני
שמונה חודשים. כלב האפגן
שלה פשוט נעלם. כל פניותיה
הנואשות, מעל דפי ה׳עיתונות
ואל אגודת צער בעלי־חיים.
העלו חרס. אתי והברה, מפיק
הסרטים אגרהם (צ׳ירופה)
קליינגדג, התייאשו כבר מ למצוא
אותו. והנה, לפני כמה
ימים הוזמן הזוג לארוחת ערב
אצל אחרונה ו א פי זיין ,

רעייתו של במאי הקולנוע הישראלי זאב רווח היא משתתפת קבועה בסרטיו.
בסרט האחרון שהשלים זאב ,״טעות במיספר״ ,עילם רווח את אשתו יחד
עם השחקן י שראל בוריין, כשהם עושים אמבטיה משותפת בחמי״טבריה. רווח ניצל את העובדה שהסרט
צולם בעת החופש־הגדול והוסיף לצוות שחקני הסרט גם את בנותיו, מאיה ואורית, וכן את כלבו.

חים. הסופר דן בן־ אמוץ
הכין בשבת האחרונה ארוחת־צהריים
בביתו שביפו, אליה
הזמין את השחקנית הדרום־
אמריקאית גרגר ה קדרה,
את השחקן הבריטי פיטר
אוטול ואת השחקנים האמ ריקאיים
פיטר ׳פטראדם ו ברברה
אלן
פיינשטיין.
הכינה אורז בסיגנון דרום-
אמריקאי ודן — את השאר.
עוד באותו היום, בשעות ה ערב,
סעדו שני הפיטרים —
אוטול וסטראוס — על שול חנה
של השחקנית דליה
ל בי א, השוהה עתה בארץ ב-
ביקור־מישפחה־ומולדת.
9במסיבה בתל־אביב פגש
המנחה יעקוב אגמון את
בעל הטור אפריים קישון.
אמר לו אג מון :״אני שמח
לראות אותך, כי כל מה שיש
לי נגד יוסף (״טומי״) לפיד,
הבום של רשות־השידור, אני
יכול להוציא עליך.״ אגמון
התכוון, כנראה, לרמוז בכך
שלפיד, כמוהו כקישון וב־

ק ריאל

במאי המישנה של יו סי יזרעאלי בהצגת ״שיבעת הקבצנים״ ב תי א טרון החאן
הירושלמי, דומה ד מיון מפתיע לאיש הטלוויזי ה מאיר שליו (משמאל) .מו טי
נהנה מכך הנאה מרובה .״ילדי ם ניגשים אלי ברחוב ומבקשים אוטוגראפים, אנשים קמים ונותנים
לי לשבת באוטובוס, יש חנויות שבהן נותנים לי הנחה במחיר, כשחושבים בטעות שאני מאיר שליו.״
מוטי מקווה שלא יקרה ההיפך, שלא יבקרו את מ איר שליו על חלקו שלו בהצגת ״הקבצנים״.
אינו כשר והתלוצצו, מה יעלה
בגורל הקואליציה הממשלתית,
אם יוודע לשרים הדתיים ש שר
ישראלי בכיר אכל טריפה
בסעודה רישמית, ועוד בנוכ חותו
של רב נכבד.
לחגיגת הבר־מיצווד, של
חנן, בנו של היועץ לענייני
אמנות אמנוןכרזל, הגיעו
ציירים רבים. המסיבה התקיי־

ה עו ל ם

הז ה 2195

בביתם החדש שבגני־יהודה.
כשהגיעו למקום, ובעודם מחפ שים
מקום חנייה, הבחינה אתי
בנערה אלמונית, המטיילת עם
הכלב האובד צ׳יקו. אתי פנ תה
לנערה וגילתה לה כי היא
בעלת הכלב. הנערה התרגשה,
הזמינה את אתי וצ׳ירופה לבי תה
ושם, על כוס קפה, סיפר
אבי הנערה כי רכש את הכ לב,
במחיר מלא, מאגודת צער

בעלי־חיים. בסופו של דבר
הוסכם, על דעת הכל, כי על
צ׳יקו לחזור לביתו המקורי.
לכלב ולבעליו הישנים־חדשים
שלום.
1ותמלא הארץ בשחקנים
זרים, בעיקבות הסרטת מצדה.
עובדה זו עוררה את אנשי ה בוהמה
בתל-אביב לארגן מסי בות
נון-סטופ לכבוד האור

גרדו־ט,

נימנה
על קבוצת העיתונאים
יוצאי הונגריה, המכונה על
דרך הלצון ״המאפייה ההונג רית״.

אשתו
של אגמון, השח קנית
גילה אלמגוד, יצאה להשתתף להונגריה, השבוע בקונגרס בינלאומי שידון ב נושאי
תיאטרון. כאשר ניש־אלה
אם למדה קצת הונגרית,
השיבה :״לא, השפה הזו מז כירה
לי את טומי לפיד.״

׳ 9אל תערוכת הציורים
של הצייר אברהם מגדל,
בעלה של תקומה, בתו של
מייסדו ועורכו הראשון של

עזריאל

קרליכך,

מעריב,
הגיעו עורכי
המתחרים: שלום רוזנפלד
ממעריב ונוח מוזר מידיעות
אחרונות, בספר האורחים חתם כאשר בצד ימין. רוזנפלד ראה זאת מהם, אמר :״אם
הוא חתם בימין, אחתום אני
בשמאל.״ מפקדת השומרות,
נעמי שדמי, שהבחינה בכד
אמרה :״אם כך, צריך מיש-
טרה כדי.להפריד בין השניים.״
נטלה עט וחתמה במרכז ה עמוד,
בין שני המתחרים.
שני

הצהרונים

! 115 לא תמיד נהנה השחקן
י הו ד ה ברקן מפירסומו כ אלוף
המתיחות. השבוע, כש וניזקק
בפתח־תיקווה נתקע לטלפון,
נאלץ להסתובב ממ קום
למקום, אחרי שבעלי ה טלפונים
זיהו אותו ודחו או ״באת
למתוח
תו באומרם :
אותנו ז לא תצליח כשסי פר
זאת לידידים בתל-אביב,
״אכלת אותה ! ״
אמרו לו :
אכלת אותה הוא במיקרה גם
שם התקליט החדש של ברקן כלחמניות בחנויות הנחטף טריות.

לזמר יהורם נאון יש
מעריצים בכל מקום, גם בכפר
הדרוזי דלית אל־כרמל. עלי
כיראני, מנכבדי הכפר, ערך
מסיבה מייוחדת לרגל מלאת
שנתיים לנישואי יהורם ואור נה.
הגאונים הגיעו בהרכב
מלא, שכלל את האמא של
יהורם, את שני אחיו ואת אחו תו.
הסעודה נערכה כיד המ לך
ובשיאה הוגשה לזמר תעו־דת־הוקרה
מטעם תושבי ה כפר.
במסיבה השתתף גם ראש
המועצה המקומית, נאוואף

חלבי.

מו ף ־׳ז

.למרפסת!

כמה עולה דירה היום?
יותר ממיליון.
מטפלים בה; מנקים אותה; מקשטים.
אבל בחצר?
פחד אלוהים!
היא מלאה טינופת;
והגינה? מתה מזמן...
טפח את נקיון הבית; החצר; טפל בגינה.
חוץ מזה שיהיה נעים ויפה לחיות; אתה גם מעלה את ערך רכושך...
מוגש כשירוח לציבור ע״׳

ו 1ב 1קדיסקונט
הצד האנוש• עול המטבע

ה עו ל ם

הז ה

2195

בשוד הפרשה
ש ופרשה אחת חודרת, לפתע, אל
מעמקי הנשמה של העם, מעוררת
שאלות־יסוד של מוסר ומישטר, מכריחה
את הציבור ובל פרט בו להביט בראי
ול שאול: מי א ני ן

כזו היא פרשת דניאל פינטו^ .

הנה כסה שאלות.

ף } יזה הצבא? כאשר מדברים על
״הצבא״ ,על מה ועל מי מדברי ם?
היו שטענו שאנחנו, חושפי האמת בפר שה
נוראה זו ,״פגענו בצבא״.

בלומר, הצבא הוא משהו נפרד,
משהו רחוק מאיתנו, משהו שיש
לו חיים עצמאיים.

הצבא זה הרמטכ״ל. הצבא זה הקצינים
הבכירים. מי שמותח עליהם ביקורת, מי
שמערער על אמינותם, קל וחומר מי
שתובע את החלפתם ,״פוגע בצבא״.
זה מזכיר את פרשת דרייפוס, את
הקצינים־השקרנים שעלו על דוכן־העדים
ושהאשימו את אמיל זולא ב״פגיעה בצבא״,
ושט ענו. כי הוא ״סוכן האוייב״( .אז גר מניה,
לא אש״ף) .ותשובתו המהדהדת של
זולא ע צ מו :״מי זה הצבא? הצבא — זה
העם בנעורי ראיתי את פול מוני, בסרט
על חיי זולא, מטיח מילים אלה. עד היום
אני זוכר את ההתרגשות שאחזה בי).

קות בזכוכית מגדלת. גם
שום בירור כזה.

בממשלה

אין

למעשה ממנים רמטכ״ל כשיטה
של הימור. לפעמים זה מצליח, לפ עמים
זה נכשל( .ולא אזכיר כהק שר
זה שמות).
כאשר נבחר רמטכ״ל, נבחרת גם דוקט רינה
צבאית, איסטראטגיה, נורמה. האים-
טראטגיה נובעת, כמובן, מהשקפה פוליטית
— לפעמים באופן מודע, לפעמים באופן
לא-מודע. אין דוקטרינה צבאית ״אובייק טיבית״.
כאשר
התמנה חיים בר-לב כרמטכ״ל,
נבחרה האיסטראטגיה של קו בר־לב.
באותה עת היתה איסטראטגיה זו שנוייה
במחלוקת חמורה בצמרת הצבא. לפחות
שניים — ישראל טל ואריאל שרון —
התנגדו לה.
האם נערך בי רו ר? האם ניתן לשניים
אלה להביע באוזני הממשלה תפיסה אחרת,
בטרם נעשה ה מינוי? בוודאי שלא. הממ
לשעבר
שבממשלה — ייגאל ידין ומשה
דיין — הזהירו אותו והתנגדו למינוי.

מן הרגע שנתמנה כרמטב״ל,
התערב רפול כעניינים פוליטיים
ואידיאולוגיים.
כבר בימים הראשונים של כהונתו מתח
ביקורת קטלנית על חופש־העיתונות והש מיע
דיעות פוליטיות שהן זהות, פחות או
יותר, עם השקפות גוש־אמונים. בפרשת
אלון־מורה מסר חוות־דעת צבאית־אידיאו־לוגית,
הסותרת את חוות־הדעת של שר-
הביטחון. בפרשות לדרמן, בפרשת פינטו
ובשורה של מיקרים אחרים קבע נורמות
הסותרות את מוסר־המילחמה.

כל זה נתגלה אחרי המינוי.
איש לא טרח לבדוק דברים אלה
לפני המינוי. לא ועדה של ה כנסת,
לא הממשלה, לא מועצה
עליונה לביטחון לאומי (שאינה
קיימת).
מה עושים כשמתברר כי הרמטכ״ל דוגל

הצכא זה אנחנו. כל מי שמשרת
בו, כל מי ששירת בו, כל מי ש ישרת
כו. כל חייל קרבי. בל מי
שנפצע כקרב. בל נכה. וגם כל מי
ששירת כו כתפקיד מסייע.

והחלטת הרמטכ״ל — היא הח לטת
צח״ל, היא המוגשת לממשלה
כחוות־הדעת הנחרצת של הצבא.
יותר מזה: הרמטכ״ל הוא דמות מנהיגה
ומחנכת, לטובה או לרעה. הוא הנותן את
הדוגמה האישית. הוא הקובע את הנורמות
המוסריות והמעשיות.
איר נבחר הרמטכ״ל? די במיקרה. מבין
קבוצה קטנה של מועמדים אפשריים,
בוחר לו ראש-הממשלה או שר־הביטחון
את האיש הנראה לו. אישור הממשלה
הוא תהליך אוטומטי.
אולם בשעה שמתמנה רמטכ״ל, יודעים
מעטים (אם בכלל) מהי הדוקטרינה שהוא
דוגל בה, מהן תפיסותיו המוסריות, הפו ליטיות,
האידיאולוגיות — תפיסות שיש פיעו
מחר על כל מעשה של צה״ל.
הכנסת אינה מזמינה את האיש, כפי
שעושה הסנאט של ארצות־הברית, וחוקרת
את המועמד במשך ימים ארוכים, כשהשא לות
ניתכות עליו מכל עבר, ודיעותיו נבד
הכורה
מוזרה, מוזרה מאד.

מישפחת פינטו, אשר בנה ביצע, לדברי
הרמטכ״ל עצמו, את אחד הפשעים החמורים
ביותר בתולדות צה״ל. גוש אמונים .״הרב״
מאיר כהנא ופלוגות־הסער שלו .״ותיקי
יחידה 101״ — אותה יחידה שערכה את
טבח קיביא, ושחבריה התפארו בכתב ב רציחת
אזרחים חפים־מפשע מעבר לגבול,
כ״תגמול״ על רציחת אזרחים חפים־מפשע
בצד זה של הגבול. אהרון פאפו. מאיר הר־ציון,
שחתך את גרונותיהם של כמה בדו אים
כגאולת־דם פרטית. בנה של גאולה
כהן וחבריו, שהשתלטו על כמה אגודות-
סטודנטים, לבושתו של ציבור־הסטודנטים
הגדול, שרובו אינו משתתף בבחירות ל מוסדותיו
ולא איכפת לו מה עושים הללו
בשמו. וכמה מן הכסילים היותר־ידועים
בכנסת ובממשלה.

אך לפתע קורה משהו — והנה
יוצאים העכברושים מכל החורים.

ואכן, סמכות הרמטכ״ל היא כבירה. הוא
המפקד העליון. הוא לבדו קובע את
הדוקטרינה של צה״ל, את הכשרתו למיל-
חמה אפשרית, את פעולתו במילחמה כשהיא
פורצת.
הצבא אינו גוף דמוקרטי, ואינו יכול
להיות כזה. הפורום של המטכ״ל אינו מקבל
החלטות בהרמת-ידיים. מדבר מי שמדבר,
ובסוף מחליט הרמטכ״ל — הוא לבדו.

ף ( אחר שנוצרה המחלוקת, וקם מחנה
— י ״להגנת הרמטכ״ל״ (מוזר, שום רמט־כ״ל
קודם לא היה זקוק לכך שמישהו יגן
עליו) ,מעניין לראות מ י מקבל על עצמו
בהתנדבות תפקיד זה.

בכל חברה יש קבוצות פסיכופאטים פו ליטיים,
חוגים הנוברים ברפש של גיז־ענות
חשוכה. הקו־קלוכס-קלאן ודומיו
בארצות־הברית. המאה השחורה ברוסיה
הצארית. הניאדנאצים בגרמניה. החומיינים
למיניהם בעולם המוסלמי.
אנחנו חברה נורמלית. גם לנו יש.
כל עוד החברה מתפקדת כראוי, אין בכך
סכנה. אין רואים אותם על פני השטח.

ואם אנחנו, העם ,׳הצבא, מגי עים
למסקנה שמוטב להחליפו ב אחר,
זכותנו היא וחובתנו היא
לאמר זאת.

טליק עמד בדבריו על המיק־ריות
הנוראה הטמונה אצלנו כ-
תהליך מינויו של האדם, שאחריות
כה ככירה נמסרת לידיו.

הרמטב״ל הנוכחי אינו מבין
זאת. יתכן שזוהי הטענה החמורה
כיותר שהושמעה נגדו.

לא נעים.

הצבא זה אנחנו. אנחנו מסרנו לפלוני
את הסמכות לפקד עלינו. אנחנו מסרנו
בידיו את השליטה על חיינו. לא מפני
שהוא אדם עליון. לא מפני שהוא החכם
באדם. אלא מפני שבחרנו בו לתפקיד
מסויים זה.

>> יך מתמנה אצלנו רמטכ״ל?
\ 1שמעתי פעם הרצאה על כד מפי האלוף
ישראל טל. זה היה לפני מילחמת יום־
הכיפורים, כאשר מעטים העזו לשאול
שאלות כאלה.

בדיוק כמו לאידיאולוגיה של גוש־אמונים.
מי שרוצה שאיש של״י ואיש גוש־אמונים
ישרתו בצבא אחד, בכיתה אחת, חייב
להוציא את הצבא — כצבא — ממאבק
הדיעות, האמונות והאידיאולוגיות.

ראש־הממשלה ושר־הביטחון מעניקים
דרגת רב־אליף לרפול
שלה, שמינתה את בר־לב, לפי דרישת משה
דיין ו/או גולדה מאיר, כלל לא הייתה
מודעת להשלכות החלטתה.
בדיעבד, קשה לומר ששיטה מוזרה זו
הוכיחה את עצמה. די להסתכל באלופים
שלא הגיעו מעולם לכס
המצטיינים,
הרמטכ״ל. עזר וייצמן, למשל. וישראל טל.
ומי שמתייחס בחיוב אל אריק שרון, יכול
גם להוסיף את שמו לרשימה.
האם מוטה גור היה צריך להיות האיש
אשר בידיו הופקד צה״ל המוכה, הנבוך,
המסוכסך, אחרי מילחמת יום־הכיפורים?
מסופקני.

שום חכרה מיסחרית בינונית
לא היתה מרשה לעצמה למנות
את המנכ״ל שלה כצורה בזאת.
אילו עשתה בן, היא וזיתה פושטת
את הרגל.

! ף! ,דוע החליט עזר וייצמן למנות את
י* רפאל איתן לתפקיד ז ה?
רפול הוא חייל מצטיין. יש לו הרבה
תכונות צבאיות חיוביות. הוא איש-
מיקצוע. הוא איש הסדר והמישמעת. יש
לו עבר קרבי מצטיין. הוא פיקד בהצלחה
על גייסות במילחמות.
יתכן שווייצמן אמר לעצמו :״הנה איש
שיעסוק בצד המיקצועי של צה״ל, שידאג
לכך שהכל יתפקד כראוי, אך שלא יעסוק
בפוליטיקה ויניח לי לקבוע את כל העניי נים
של מערכת־הביטחון שמעבר לתחום
המיקצועי הצר.״
אם כן, הוא טעה. שני הרמטכ״לים־

בתפיסות שאינן מקובלות — בלשון המעטה
— על חלק חשוב של הציבור, זהסותרות
-מושגי־יסוד שהיו מקובלים במדינה?

לא כלום.

התביעה להדיח את הרמטכ״ל ״פוגעת
בצבא״ .ראש־ממשלה חזק היה מסיק מס קנה.
דויד בן־גוריון סילק פעם שני אלופים
בדלילה. אבל קבוצת־העסקנים המעורערת
והמפולגת, הקרוייה כיום ממשלה, שאין
בה ראש־ממשלה אלא אך נואם־ראשי,
בוודאי אינה מסוגלת לכך.

^ צבא הוא העם. הצבא הוא כ ל העם.
י * בטאנק אחד יושבים, זה ליד זה, נץ
ויונה. דתי ואנטי־דתי יוצאים יחד לפעולת-
לילה, וסומכים איש על רעהו שלא יפקירו
חבר פצוע בשדה. שוחר־סיפוח ושוחר-
שלום מחפים זה על זה בקרב אווירי.
כל זה אפשרי, מפני שהצבא הוא שטח
ניטרלי. לצבא אין פוליטיקה, אין אידי אולוגיה,
זולת ההגנה על ביטחת המדינה,
על פי הוראות הממשלה, הנבחרת על-ידי
הרוב הדמוקרטי.

מי שמערב את הצבא כצד
בוויכוחים פוליטיים ואידיאולוגיים
הורס דבר שאינו ניתן לתיקון.

אם הרמטכ״ל ( כ ל רמטכ״ל) מעמיד את
צה״ל לרשות אידיאולוגיה פוליטית ( כ ל
אידיאולוגיה פוליטית) ,הוא הורם את
המוטיבציה של כל מי שאינו דוגל באותה
אידיאולוגיה, ובמיקרים קיצוניים גם מעורר
כליבו בעייה מצפונית הרת־אסון.
זה נכון לגבי האידיאולוגיה של של״י

דומה הדבר לביב־שופכין סתום, העולה
על גדותיו. פתאום מזהמים השפכים את
האוויר, מכסים את הכבישים, מציפים את
החצרות. ואין ברירה אלא לפרוץ את ה סתימה,
כדי שהביוב יתפקד שוב כראוי.
מה שקרה בשבועיים האחרונים בארץ
דומה לסתימה כזאת. משהו התקלקל. זהו
מחזה מבחיל, וגם מדאיג. אני מקווה ש-
הביוב יתוקן, והשפכים הפוליטיים האלה
ייעלמו מעל פני השטח.

לושה קצינים בכירים (לשעבר)
ישבו בשבוע שעבר מול מצלמת
הטלוויזיה והתווכחו על טוהר־הנשק.

מה גרם לטלוויזיה לערוך ויכוח
בזה, לראשונה מאז הקמתה ץ
הפרופסור אפריים אורבך פירסם את
מיכתביו הנרגשים לראש־הממשלה, לשר-
הביטחון ולרמטכ״ל.

מה גרם לכך ז־

בכל בית, בכל מקום־עבודה, וגם בכל
יחידה צבאית, התלקח הוויכוח סביב ה פרשה׳
ובין השאר הוויכוח על השאלה
מה מותר ומה אסור לחייל במילחמה.
מה גרם לכך ך מי גרם לכך ץ
גרמו לכך אותם שמצפונם ציווה עליהם
לשבור את קשר־ההשתקה, להסתכן בשיג-
אתם הרצחנית של קנאים פרימיטיביים,
לקבל על עצמם את קללותיהם של פולי טיקאים
עלובי-נפש. אותם׳ שיצאו בלילות
והפיצו ברבבות עותקים את סיפור־האמת
(ושמו עותק אחד גם בתיבתו של הפרו פסור
אורבך).

להם הכבוד. תודות להם לא
ייאמר על מדינתנו: באשר נעשתה
נכלה כישראל, שתק המצפון ה יהודי
— כשם ששתק מצפון ה נכלה
ל עמים
כאשר נעשתה
ישראל.

^1!* 1א 31י0^ 1ס13

הזדרז! מספר הדירות מוגבל.
הכנס עוד היום למשרדי המכירות של
אברהם גינדי. גם לך יהיה אוצר של מתנות.
לרגל המבצע יהיו פתוחים מ שרדינו בראשון־
לציון

בנוסף *ותה יכול לזכות ב-

ובפתדדתקוה

במוצאי שבת החל מהשעה 9.30ו .

1,000,000
שיוגרלו ביו כ הקונים הר*ושתי

ההגרלה תערן־ בנוכחות נציגי המבון למסחר הוגן, מודיעין אזרחי ורואה־חשבון החברה.

\וברהמנמ די בונ ה די רו ת ש עונ שי ם או הב*
משרדי מכירות:

ראשון־לציון -רח׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ) חניה פרטית למבקרים במשרד.

פתח־תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת־השרון -רח׳ סוקולוב .84

ה עו ל ם

הז ה

2195

71׳ יושב במסת, במישווי־ה^משרח, בקומה החמישית שר חן והוד־המעו ובמצודת־זאב,
בצמות סחשודחת ובמטכ״ל צה״ל? טיפוס אחד יושב בכל מקום. מיהו?

^ דאי לקחת פעם יום־חופש, ולערוך
טיול לאורך כמה קילומטרים של
מיסדרונות. המיסדרונות המומלצים מצויים
בכמה אתרים בשלוש הערים הגדולות
בישראל, ובכמה מקומות נוספים: בכנסת,
במישרדי הממשלה, בקומה החמישית של
הוועד־הפועל של ההסתדרות ובהנהלת כור
ובנק הפועלים ; במצודת זאב וברחוב היר קון
110 בתל-אביב, בס״נאטים של האוני ברסיטות
ובמערכות העיתונים הגדולים.
אין לשכוח את הנהלות הקונצרנים הגדו לים
והתאחדות התעשיינים, בורסת־היהלו־מים
ברמת־גן והנהלות הבנקים הגדולים.
כדאי גם לסייר במיפעלים האיזוריים של
התנועה הקיבוצית, ולקפוץ גם להעיף מבט
בישיבת המטה הכללי של צה״ל.
תוצאה של סיור כזה תהיה מדהימה.
אך יתכן כי הדבר המדהים ביותר יהיה
העובדה, שאיש לא יחשוב כלל שיש משהו
יוצא־דופן במה שראו עיניו. כה ״טבעי״
ו״מובן מאליו״ נראה הדבר, עד שלעתים
רחוקות טורח מישהו להקדיש לכך מחשבה
שניה.

ככל המקומות הללו, כפיסגות
המוסדות השונים — הפוליטיים,
הצבאיים, הכלכליים והתרכותיים
— יושב אותו טיפוס־אדם :
בכל המקומות הללו יש רוב
עצום לאשכנזים, גילאי ,45— 65
שהיו כארץ עוד לפני הקמת המדינה,
להם ולבניהם אחריהם.

לא עולים,
לא ערבים
:ך שהוקמה מדינת ישראל חיו בד*
כ־ 600 אלף יהודים. מיספר התושבים
בישראל היום (זו שבגבולות הקו הירוק)
גדול מזה פי שישה בדיוק.

כשמונים אחוז ממאיישי העדי*
תות השונות באים מתוך סטי! אלף
יהודי ״היישוב״ .שלושת המיליונים
האחרים — הערכים תושבי
הארץ וצאצאיהם, והיהודים שה גיעו
לכאן אחרי קום המדינה, כל

אלהכיחדמשפקים רק כ־ 20 אחוז
מכין ״האנשים החשוכים״.

ההוכחה הסטאטיסטית למדיניות ענו תנועה העמדה
1954

חמשת, העשירונים
התחתונים כיחד

*32.8

*22.7

העשירון העליון

*21.1

*29.6

אהוו ההכנסה של העשירון׳ מההכנסה הלאומית
הסבר ל ט בל ה: המיספרים הנוגעים ל 1954-מובאים ממחקרו של משה זנדברג
(היום זנבר) .באותם ימים עדיין לא חקרה הלישכה המרכזית לסטטיסטי קה את
חלוקת ההכנסה הלאומית על־פי עשירונים. המיספרים הנוגעים ל־ 1974 הובאו
מהשנתון הסטטיסטי. באורח מוזר ביו תר אין הלישכה המרכזית לסט טי ס טי ק ה
מפרסמת עוד נתונים אלה, הנוגעים להתחלקות ההכנסה הלאומית בכלל האוכלוסיה,
ומסתפקת בהתחלקות ההכנסה בין השכירים בלבד• א ן מי שסבור שהמצב השתפר
לטובת העשירונים התחתונים, מאז ,1974 מוטב שיירגע: לפני כשנה פירסם ה״ 0 £ 0 0
(הארגון הכלכלי של המדינות המפותחות) מחקר, שממנו מתברר כי אחרי צרפת
ניצבת ישראל במקום השני במדד אי״השיוויון, כאשר בישראל מתגלה מגמה הפוכה
לזו השוררת במרבית המדינות המפותחות (במחקר נכללו כ־ 20 מדינות) ,ואי״השיוויון
בה הולך וגובר.
מדידת ה שיוויון ואי״ ה שיוויון בחלוקת ההכנסה הלאומית מתבצעת על־ידי
חלוקת כלל האוכלוסיה ל־ 10 קבוצות, שבכל אחת מהן נכללת בדיוק עשירית
מהאוכלוסיה. בטבלה זו, למשל, אילו היה מיספר אוכלו סי י שראל שלושה מיליון,
וההכנסה הלאומית (הזהה, פחות יו תר יותר, לתוצר הלאומי הגולמי) היתה 100
מילי ארד ל״י, כי אז, על פי התחלקות ההכנסה, מיליון וחצי אנשים המצויים בתחתית
סולם ההכנסות קיבלו ביחד 22.7מילי ארד ל״י, ו אילו 300 אלף האנשים המצויים
בפיסגת הסולם קיבלו 29.6מילי ארד ל״י. זאת, כמובן, על״פי המיספרים הרישמיים,
שאינם כוללים את ההון השחור, שרק מעט ממנו מגיע לרשות העשירונים התחתונים.

שתי עובדות הופכות תופעה זו לקיצונית
וחריפה עוד יו ת ר:
#ראשית — מאיישי העליתות אינם
באים שווה בשווה מבין כ ל 600 אלף
יהודי ״היישוב״ ,אלא מתוך שכבות מוג דרות
וצרות־יחסית בתוכם.
• 1שנית — אם ניתן, בכלל להבחין
ב שינוי כלשהו במצב זה, הרי שזהו שינוי
כה איטי וכה דל, עד שהוא כימעט חסו״
משמעות.

קבוצת אנשים מצומצמת ומוג דרת•
,טמוצאה כשכבות הכרתיות
מסויימות, שולטת כאופןמ וח לט
ככל מוקדי-הכוח החשוכים כ־מדינת־ישראל,
כבל המקומות שכחם
מתקבלות ההחלטות החשו־כות,
הנוגעות לכל אדם כמדינה.
חשוב מאד לדעת מי הם האנשים הללו,
ומה מיספרם. חשוב מאד ל דזזז במה,
בדיוק, הם עוסקים, היכן נוי^יו והיכן
התחנכו. חשוב מאד להבין מהי השקפת-
העולם שלהם, מה משפיע על טיב החלטו תיהם,
ואילו אינטרסים הם מייצגים. חשוב
מאד להבין את הטכניקה המאפשרת להם
להפוך את החלטותיהם לעובדות בשטח,
חשוב לדעת מהם ניגודי־האינטרסים בי ניהם
וכיצד מוכרעים ניגודים אלה.
אך ראשית, חשוב להבין מדוע זה חשוב
בכלל. מדוע תופעה זו היא בעלת משמעות
כה עמוקה ז
ההסבר המקובל לעניין השילטון אומר

בישראל נהוגה דמוקרטיה פרלמנטרית
מן הטיפוס המערבי. הולכים לבחור פעם
בארבע שנים. חוץ ממיקרים חריגים (שמו אל
פלאטו־שרון, למשל) ,הבוחרים מצבי עים
על־פי השקפותיהם, למען מיפלוגת
ותנועות שהם מאמינים כי הן מייצגות
השקפות אלה, או למען פוליטיקאים שהם
מאמינים ביכולתם. נבחרת כנסת, ועל-פי
יחסי־הכוחות בתוכה מורכבת הממשלה.
האנשים היושבים בממשלה ובכנסת מקב לים
את ההחלטות החשובות .׳נוסף לכנסת
(המשך בעמוד )60

219

עכשיו

פחות!

בתנא ס א איש•
׳*ראשונה בישראל ניתנת לך הזדמנות לרכוש מערכת סטריאו ץ1ו901ו 1ל 19א אמיתית
בתנאי יבוא אישי מהחברה בעלת המוניטין: טלמוטיקה.
התשלום במזומן וכולל את כל המיסים,
שחרור, הובלה, והתקנה בבית הלקוח.
כך אתה נהנה מחסכון ממשי ורוכש לך
את מערכת היוקרה הידועה ביותר בשוק.

מערכת יוקרה משוכללת זו, שהותאמה
במיוחד עבורך והמוצעתילראשונה בארץ,
מורכבת מיחידות מתוצרת החברות
המובילות בעולם וכוללת:
* טיתר/אמפליפייר סטריאופוני, ושז=ו/ושז\,/
דגם -1030ח, מתוצרת א*ז7זץ 11־ ,1יפן 2x307

אתה נהנה גם מיתרונות נוספים:
> 3שנות אחריות מלאה, ע״י מעבדות טלמוסיקה.
• תוך כשבועיים תהיה המערכת בביתך.

מ חיררגיל 26,875 -ל״י

הכנס לאחד הסוחרים המורשים ובקש לראות
ולשמוע את הסטריאו היי־פיי הטוב בעולם
של טלמוטיקה.
האין זו המערכת שחלמת עליה?
ובחגים היא יכולה להיות בביתך...

* פטיפון סטריאופוני, הנעת רצועה דגם 96080
מתוצרת ,8.1.0.ארה״ב, כולל בסיס ומכסה מקוריים,
ראש מגנטי ומחט יהלום אליפטית דגם 91 £0־171
מתוצרת £חטא ,3ארה״ב

מחיר רגיל 12,875.-ל״י
זוג רמקולים דגם 0וזאן1/ז\/
(1תוצרת 0או5א*1£0-)-־ו*,הספק שימושי
עד .5077 הרמקולים ותיבות הרמקולים
מיוצרים בארה״ב.

המבצע בתוקף עד גמר המלאי.
לפי שער של — 27.ל״י לדולר

מ חיררגיל 21,270.-ל״י
מחירה הרגיל של המערכת
הוא 61,020.- :ל״י
מ חיר ה ב תנ אי
י בו א אי שי 45,765 -ל ״י
כל המתירים כוללים מ.ע.מ.
810 כורזין .1גבעתיים, טל 765071 .

הדגמה והזמנה רק אצל טוחרינו המור שים:
גבעתיים:
ירושלים:
חיפה :

פינת

אלוף שדה

״טלמוסי קה״ — אול מי התצוגה — כורזין ,1
(פתוח במוצ״ש .) 22.00— 19.00
״לני — חנוך״ ,מרכז כלל, רח׳ יפו .97״אמפיסל״ ,רח׳ יפו .43
״ ס טריאו של שמחה״ ,רח׳ אחד־העם ( 12 פתוח מוצ״ש).
״טרמולו״ ,שדרות הנשיא ( 137 פתוח מוצ״ש).

קרית מוצקין :
אשדוד :
רחובות:
חולון :
באר־שבע:

״ ס טרי או של שמחה״ ,רח׳ דבורה ( 16 פתוח מוצ״ש).
״החשמל כהן״ ,מרכז מסחרי ד אל ק טרו טון״ ,מרכז מסתרי א׳.
״ חזי — השרות האלקטרוני״ ,רח׳ בית הפועלים .4
״ סלון סבוי״ ,רח׳ סוקולוב .88
״מרכז המוסיקה״ ,רח׳ קק״ל .197

11 שבסקר פררל>ך9

יצא מכית־הכלא הצכאי וכילה את
החג כחוג מישפחתו.

כי שלון נוסף ל ת מיד
שר־המישפטים, שמואל תמיר, נחל כשבוע
שעכר כישלון נוסף. הוא לא הצליח
במאמציו לשכנע את ראש־הממשלה,
מנחם כגין, להסכים לתכיעה להסיר את
חסינותו של ח״כ אורי אכנרי ולהעמידו
לדין עד פעילותו כפרשת הרמטכ״ל.
לפני ישיבת הממשלה, בשבוע שעבר, נערכה
בלישכתו של ראש־הממשלה ישיבה ממושכת בין
תמיר ובגין. באותה ישיבה טען תמיר, כי פרשת
פינמו ״אינה אלא פרשה של הסתה״ .הוא קבע כי

במפד״ל־ חוטכיס
בהקדמת הבחירות
בקרב ראשי המפד״ל הולכת וגוברת התמיכה
בתביעה לפזר את הכנסת ולהקדים את הבחירות.
ראשי המפד״ל ובמייוחד נציגי הצעירים,
משערים, שככל שתוקדמנה הבחירות כך יקטנו
סיכויי מיפלגת התחיה הימנית לנגוס בקהל הבוחרים
המסורתי של המפד״ל.
במגעים המתנהלים מאחרי הקלעים בין ראשי
המפד״ל לבין יו״ר מיפלגת העבודה, שימעון פרס,
גילו נציגי המפד״ל נכונות להיענות לתביעת
העבודה להקדים את הבחירות.

כתמורה מבקשים אנשי המפד״ד שמיפדגת
העכורה תתחייב שלא להעדיף קואליציה
עם הליכוד על פני קואליציה עימם,
ושתיק החינוך יוחזק, גם כממשלה הכאה
על־ידי שר מפד״לי.

בו טל עו 1ש
רי חו? לפינטו
הסגן לשעבר דניאל פינטו, העומד לסיים
כעוד 40 יום את עונש המאסר שהוא
מרצה ככית־כלא צכאי על רצח אזרחים
כמיכצע ליטאני, זכה שוב להקלה בעונש
שהוטל עליו.
פינטו הועמד בשבוע שעבר למישפט על שהעניק
בכלא ראיון לכתב ידיעות אחרונות אילן כפיר,
שהסתנן אליו בעת ביקור קרובים, מבלי להזדהות
כעיתונאי. פינטו טען, כי לא ידע שהאיש הבלתי
מוכר לו, שב אוזניו גולל את סיפורו, הוא עיתונאי.
הוא הורשע בדין והעונש שהוטל עליו היה 35
ימי מאסר־על־תנאי (אם, למשל, ימסור ראיון דומה
גם למעריב) .בנוסף לכך הורה מפקד המישטרה
הצבאית, תת־אלוף ברוך ארבל, לבטל את חופשת
ראש־השנה שאושרה לפינטו לבילוי בביתו.

אולם כתוצאה מלחצים שהופעלו ביום
היטישי כשבוע שעבר, כוטל העונש, פינטו

ייסזון הרוצחים״ -
מעשה קונדס
העונש הקל יחסית ( 14 ימי מחבוש
וקנס של 150ל ״י) ודחיית ההמלצה
לשחרר את רב־סמל מנחם גרינשטיין
משירות קבע כצה״ל, על שהזין את
מחשב צה״ל כנתון, שגרם לכך שכל
שאלה על הרמטכ״ל, רב-אדוף רפאל
(״רפול״ו איתן, תיענה כתשובה ״חונן
רוצחים״ ,נבעו מכך ששילטונות
צה״ל השתכנעו שמעשה הרס״ל
גרינשטיין היה מעשה קונדס.
כניגוד למה שפורסם בעיתונות כפרשה
זו, לא הזץ גרינשטיין את
מחשב כ״מחאה על מדניות ההקלות
כדין של הרמטכ״ל.״ לא היה גם, בפי
שהשתכנעו שופטיו, כל מניע אידיאו לוגי
למעשה. מי שתרמה לכך שפעו לתו
של גרינשטיין תוגדר במעשה
קונדס היתה דווקא כתו של הרמט־כ
׳׳ל, העובדת גם היא כיחידת המח שבים.
הפירסום, שעל פיו נתגלתה
פרשת גרינשטיין אחרי שכתו של
רפול כיקשה לבדוק כמחשב מה הן
זכויות הנכה של אביה, אינו מדוייק
אף הוא.

מיהי! ואדאמס
יתבעו

סניה

השר לשעבד כממשלת בריטנית,
כריסטדפר מיהיו, והעיתונאי הבריטי
מייקל אדמס, שהפסידו כתביערדדי-
בה שהגישו נגד חצהרדן ״מעריב:׳
ככית-המישסט המחוזי כירושלים, לא
יערערו עד פסק־הדין בבית-המישסט
העליון. לעומת זאת הם מתכוונים
להגיש תכיעת-דיבה חדשה נגד ״מעריב״
,הפעם ככית-מישפט בריטי.
התביעה נגד ״מעריב״ הוגשה אח רי
שסופר העיתון בלונדון הגדיר
ספר שכתבו השניים על הבעיה הפלסטינית
כאנמי-שמי ממדרגה ראשונה.
השופט המחוזי קבע בפסק•
דינו, כי ״מורגש שטיפטף,אליהם כלא
יודעין ארס שד בל מיני אנטי שמים
כעולם׳ /וזיכה את ״מעריב׳׳.
פרקליטים הישראלי של השניים,
עורך־הדין אהרון כרקאי, הציע להם
לערער עד פסק-הדין בפני בית-המיש-
פט העליון. אולם השניים הגיעו ככד
הנראה למסקנה, שאין להם סיכוי לז כות
בתביעתם ככית-מישפט ישר אלי.
המסית
הוא ח״ב אורי אבנרי, שהעלה בשעתו
את הפרשה על סדר־יומה של הכנסת.

תמיר ביקש מכגין רשות לחפש דרך,
שבאמצעותה ניתן יהיה לבקש את הפרת
חסינותו שיל אכנרי ואת העמדתו לדין
עד ״הסתה כנגד המדינה״ .כגין סרב
להיענות להפצרותיו שד תמיר.
בשבוע שעבר ביטל בית־מישפט השלום בתל־אביב
כתב־אישום שהוגש על־ידי פרקליטות המדינה
נגד העולם הזה, על פי הוראת השר תמיר.
העולם הזה הועמד לדין בעבירה של ״הסתה למרד״
על פי החוק לביטחון המדינה, על שפירסם את
מיכתבו של הסטודנט בני ציטרין, בו קרא לחיילי
המילואים שלא לשרת בשטחים המוחזקים.
השופט חיים שפירא קיבל את טענות פרקליט
העולם הזה, עורך־הדין אביגדור פלדמן, שנתב־האישום
הוגש שלא כחוק והורה למחוק אותו על הסף.

פלדמן טען, כי כניגוד דחוק לא התם
היועץ המישפטי על כתכ-האישום ואף לא
הסמיך את פרקליטות המדינה
להגיש את התביעה נגד ״העולם הזה״.

1ג 11 סקר פד
יחסי רבין־^פרס
אחד היומונים הגדולים במדינה גנז לאחרונה
סקר שנערך מטעמו על מידת הפופולאריות של
שימעון פרס ויצחק ר בץ, בקרב תומכי מיפלגת
העבודה. הסקר, שכלל מצביעים פוטנציאלים של
המערך, ביקש ללמוד את מי יעדיפו הבוחרים
לראות בראשות הרשימה: את פרם או את ר בץ.

תוצאות הסקר, שהצביעו עד עדיפות רבץ
על פני פרם, לא היו לרוחם של המזמינים
והם החליטו שלא לפרסמן.

היעד ה 3א:
החגחלויוח כיריחו
היעד הבא בתוכנית ההתנחלויות הממשלתית
יהיה ככל הנראה איזור העיר יריחו. עד כה נמנעו

ממשלות־ישראל מלהקיף את יריחו עצמה
בהתנחלויות. מילבד התנחלות מיצפה־יריחו
גוש אמונים נותרה באיזור זה רצועה פגויה
מהתנחלויות. כך נותרה אופציה למימוש תוכנית־אלון,
על פיה תעבור באיזור יריחו רצועה,
שתחבר את ירדן עם איזורי הגדה שיוחזרו לשליטת
ירדן עם חתימת הסכם־השלום.

הקמת התנחלות צפופה כאיזור יריחו
תהווה, למעשה, גזר־דין מוות עד תוכנית
אדון. מסיכה זו עשוי המערך להתנגד
להתנחלויות אלה יותר מכפי שהתנגד
לשאר ההתנחלויות שהוקמו עד כה.

מו כיר צבאי
חד ש דבבי!
בעיקבות הפירסום, כי מזכירו הצבאי של ראש־הממשלה,
תת־אלוף אפרים (״פרוייקה״) פורן, עומד
לפרוש בעוד כמה חודשים מתפקידו, שבו החל
עוד בתקופת כהונתו של יצחק רבץ כראש־ממשלה,
מפעילים כמה תתי־אלופים בצה״ל לחצים וקשרים
על מנת לזכות במינוי לתפקיד־מפתח זה.

אולם נראה כי פרישתו שד פורן אינה
כה קרובה. כגין סרב עד בה במה פעמים
לאשר את כקשות הפרישה שד פורן.
גם כעתיד הקרוב הוא יעמוד על כך
שפרוייקה ימשיך לכהן כתפקידו.

גורן תבע פיצוי•
שנת שפיטה
הרב הראשי האשכנזי, הרב שלמה גורן, פנה
למישרד החקלאות בתביעה לשלם לאנשי גוש
אמונים, שהתנחלו בשטחים המוחזקים, פיצויים על
הנזקים הנגרמים להם כתוצאה מאי־עיבוד אדמותיהם
בשנת השמיטה. היישובים הדתיים במדינה לא
קיבלו ואינם מקבלים כל פיצוי על שנות השמיטה.

מתעללים במלומין
במ* שרד־האו 8נר
פקידים בכירים במישרד־האוצר
נוקמים כסגן שר-האוצר לשעבר,
יחזקאל פדומץ, שהתפוטר כעיקכות
פרשת ״ליד הברווזים״.
פלומין, שחזר לפעילות פרטית
כרואה-חשכון, לא היה אהוד על צמרת
המישרד בגלל עמדותיו הקשו חות.
עתה, כשהוא נאלץ לפנות מדי
פעם לאוצר בקשר ללקוחות שד מיש רת,
הוא נתקל ביחס עויין. כמה מה•
פקידים משהים במתכוון את הטיפול
בפניותיו,
אולם גורן ניסה לבדוק את האפשרות,
שאנשי גוש אמונים יפוצו על־ידי מישדד
החקלאות עד אובדן הכנסותיהם בשנת
השמיטה. גורן התבקש להפנות את
התובעים ישירות למישרד, אך עד בה
טרם פנה איש מהם כנושא זה. גם אם
תהיה פנייה כזו, הבהירו ראשי המשרד,
לא ניתן יהיה למצוא בתקציבו של
המישרד את הסכומים הדרושים למטרה זו.

הסת״מה החקירה
בפרשח ..הלבן,,
המטה הארצי של מישטרת־ישראל סיים את חקירתו
בפרשת ״הלבן״ (ששימש נושא לשיחה בין
הקבלן בצלאל מזרחי לבין רחמים אחרוני וטוביה
אושרי) ,שהיתר. אחד הנושאים המרכזיים במישפט
הדיבה שהגיש מזרחי נגד עיתון הארץ.

חוקרי המטה הארצי סיימו כשבוע שעכר
את גביית עדויותיהם שד כד האנשים
•טהיטתתפו כיטיחה. אלה חזרו עד הגירסה
שמסרו כעדותם ככית-המישפט. במקביל
פתחה המישטרה כחקירה גם על הדלפת
מיסמכים מישטרתיים לכתבי ״הארץ״.
תוצאות החקירה כשני תיקים אלה יוגשו
ליועץ־המישפטי לממשלה ככר כימים
הקרובים. נראה בי לא יפתחו תיקי־תכיעה
כשני המיקרים.

אלי חסר

עין מגניבה זו, והבדואים מקבלים 1000
לירות עכור כד דקל אותו הם מעכירים
לאילת.

פרס דו ר ש

תזכיר שהוגש לשר התיירות, גדעון פת, קובע
כי מיבצע זה מייותר לגמרי. על פי התזכיר, שנערך
על־ידי אנשי מיקצוע, מגיעים רק דקלים מעטים
מאל־עריש כשהם חיים, וזאת בגלל ההעברה
הבלתי־מיקצועית. גם סיכוי הקליטה של הדקלים
האלה אינו רב, בגלל ההבדלים בתנאי הקרקע
בין אל־עריש לאילת.

הצהרות ואמנות

ארקיע לא תימכר

ביקורת על
מבקר המדינה
כמה אנשים ההרוגים לחוגים ארכיאולוגיים
כירושלים, החלו לכדוק מידע
שהגיע אליהם לאחרונה על הריסת פסיפס
יפהפה וכלתי־ידוע, על פי הוראת מכקר־המדינה
הד״ר ארנסט נכנצל.
על־פי המידע, התגלה פסיפס שכו
סימנים יהודים, כאשר נחפרו היסודות
לכיתו של נכנצל כרוכע־היהודי כירושלים.
לא נמסר על כך לאגף־העתיקות, כפי
שמחייג החוק, ונעשתה יציקת־כטון על
הפסיפס, כדי שעכודת הבניה לא תתעכג.

וייצמן החל לב חו ש
מאז שוכו מארצות הכרית, החל שר־הביטחון,
עזר וייצמן, כסידרת פגישות
עם אישיים ממיפלגות אחרות, כדי
להבטיח את עתידו הפוליטי.
כמסגרת שיחות אלה נפגש השבוע
וייצמן עם אחד משרי המפד״ל.

רא ש אמ״ן
ע בד כעיתונאי
רק עתה התגלה כי ראש־אמ״ן לשעבר, האלוף
(מיל ).שלמה גזית, פירסם מאמרים בצהרון ידיעות
אחרונות, בעת ששירת בתפקידו הצבאי. המאמרים
היו חתומים בשמות בדויים או לא חתומים כלל,
וגזית קיבל עבורם תשלום.

כניגוד לפקודות־מטכ״ל, לא קיבל גזית
אישור לכך מראש אס׳׳א ושלטונות הצכא
כלל לא ידעו על העכודה הצדדית שדו.

גבון צטרף ל מ פד״ ל
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, הציע לרב־הצבאי־הראשי,
האלוף גד נבון, להשתחרר מצה״ל ולהצטרף
לצמרת המפד״ל. בורג הבטיח לנבון מקום ריאלי
ברשימת המפד״ל בבחירות הקרובות לכנסת.

הוחכרה הקרקע
לעיר הוורדים
נראה כי התעשיין, ח״כ סטף וורטהיימר,
עומד לממש את חלומו, הקמת עיר
הוורדים כגליל. לפני ימים אחדים נחתם
חוזה כין וורטהיימר לכין מינהל־־מקרקעיי־ייטראל
עד ההכרת 0000 דונם לעיר•
הוורדים.
בימים הקרובים עומד וורטהיימר לחתום הסכם
עם חברת רסקו להקמת 500 יחידות דיור ראשונות
בעיר־הוורדים.

אילת גונבת דקלים
כמיכצע משותף של עירית אילת ומישרד
התיירות עוסקים כימים אדה כדואים
כהעכרת אלף דקלים מאל־עריש לחוף
אילת. המימשד־הצכאי כאד־עריש מעלים

נראה כי אף אחד מהגורמים שהביעו נכונות לקנות
את חברת ארקיע, לא יעשה כן.
הבדיקות אותן ערכו הקונים הפוטנציאלים, חברת
ננף, המלונאי חיים שיף וח״כ יגאל הורביץ,
גילו כי הנתונים שפורסמו על מצבה של ארקיע
אינם נכונים.

עד כה היה ידוע כי חובות ״אדקיע״
מגיעים לכ־ 400 מיליוני לירות, לעומת
נכסי החכרה המגיעים לכ־00צ מיליוני
לירות. עתה ברור כי חובות החכרה
גדולים כהרבה מ־ 400 מיליון דירות.

דרוקמן יצ טרף לתחיה למרות שהבטיח לחכריו כמפד״ד שלא
לפרוש מהמיפלגה, עומד ה״כ היים דרוקמן
לפרוש מהמפד״ל ולהצטרף למיפלגתו
החדשה של יובל נאמן, מיפלגת התחיה.
חנן פורת ואליעזר וולדמן, מראשי גושלאמונים
לשעבר וכיום ממייסדי התחיה, התרשמו משיחות־השיכנוע
שלהם עם דרוקמן, שאם ישוחח עימו
הרב צבי־יהודה קוק ״ישבר״ דרוקמן.

הרב הקשיש מתכוון להזמין אליו את
דרוקמן אחרי יום־הכיפורים, להורות לו
לפרוש מהמפד״ל ולהצטרף להתחיה.

משענות־ראש חובה
מיש^דדותחכורה מכין הצעת־חוק לפיה
יחוייכו כעלי רכב להתקין מישענות-ראש
כמושב הנהג ובמושב שלידו.
חובת התקנת מישענות־הראש נהוגה בארצות רבות
בעולם.

משפחה הנגיד וערב ה
בני מישפחתו של נגיד בנק־ישראל לשעבר,
דויד (״דולק״) הורוביץ, נעלבו מכך שאיש מצמרת
מישרד האוצר לא בא לסימפוזיון שנערך לזיכרו
של הורוביץ.

נדחה ה*ט* ״ 3
של גייהאן
ביום האחרון לביקור נשיא מצריים
אנוור אד׳סאדאת בחיפה, נתנה רעיי
ת הנשיא, ג׳יהאן אל־סאדאת 1500 ,
דולר במזומן שהם כ* 45 אלף לירות
ישראליות, ליועץ הצבאי של ראש־הממשלה
תודאלוף אפריים (,,פדוי*
קה״< פו ת, כדי. שיחלק אותם בין ה•
נהגים הישראליים ש שר תו כמשך
שלושת הימים את המישלחת המיצ־רית.
פורן
העביר את הכסף למנהל מחי•
דקת-אודחים במישדד־החוץ, אברהם
כרמץ, אולם כרמץ סרב לקבלו וטען
כי על*פי התקש״יר אסור לנהגים,
שהם עוכדי־ימדינה, לקבל מיפים.
הכסף נותר בידיו של פי ח המתכוון
לשאול את ג׳יחאן, כאשר יבקר
השבוע עם מישלחת האוטונומיה בי
מיצריים, מה לעשות עם הכם^ .סדרן
עומד להציע לרעיית נשיא
לתרום את הכסף לכפר הערבי בסי
•ים מפגרים
0ד לילדים
מת-טכעון או
להקים בהיסח גן•
או להקי
< ,י•! 1 כיקרה, בהם ילדים שי שא את שמה של ג׳יהאן.

יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ שימעון פרם,
החל במסע שיחות־אישיות עם חברי מרכז־המיפלגה.

פרם מבקש מהכרי־המרכז הצהרות
נאמנות ותמיכה כו לקראת כד התמודדות
אפשרית על ראשות המיפדגה.
בשבת שעברה נפגש פרם בביתו עם מוסד! חריף.

רביו דו חף
אח אדון
ח״כ יצחק ר בין מפעיל לאחרונה לחצים כבדים
על ח״כ יגאל אלון ומנסה לשכנעו להתמודד
על ראשות סיפלגת העבודה כנגד שימעון פרס.

עד כה עדיין איתן אדון כסרוכו, אך
מקורביו רומזים כי •הוא יודיע כקרוב על
התמודדותו נגד פרס.

7000 דירו ת ריקות
כניגוד לפירסומים שונים נראה כי אין
צורך כהתהדות־כניה חדשות. כיום עומדות
למעלה מ־ 7000 דירות ריקות, מהן 4000
דירות של חכרת ״שיכון ופיתוח״ הנמצאות
כמרכזי הערים.

רבטמ 1מארג!
עצ 1מה לחנינה
כעת חופשתו חאחרוגה מהכלא,
פנה ראש*עיריית*רחובות לשעכר,
ומי שהיה ח ״כ, שמואל רכטמן, אל
אנשים שונים ברחובות, וביקש מהם
לארגן עצומה המוגית אשר תקרא
לנשיא־־המדינה לחון אותו ולשחררו
מהמאסר.
רכטמן טען כי אם הנשיא יקבל
עצומה שעליה י היו חתומים עשרות
אלפים מתו שבי רחובות, ביניהם מדי•
ענים מ״מכון־וייצמן־• ,י ש סיכוי רב
שהנשיא יע תר לכקשת־חהנינה.
בינתיים לא ידוע על אף אחד,
מאלה אליהם פנה רכטמן, שהסכים
לפעול למען אירגון עצומה כזו.
הוזלו עבודות ע פר
תוכניות פיתוח המערך החדש בנגב הושעו, בינתיים,
לתקופה של חודש עד חודשיים.
השעייה זו גרמה לירידת מחירי עבודות־העפר.
כיום מצליחים גופים כמישרד־הבטחון והקרן-
הקיימת־־לישראל להשיג עבודות פיתוח במחיר זול
בכ־ 10 אחוז מהמחיר שגיקבע בחודש נובמבר . 1978

ארליך פטר
את ירמוס
לפני שיצא לבלגרד, הודיע שר־האוצר, שימחה
ארליך, על כוונתו לפטר את מנהל רשות־החברות
במישרד־האוצר, אפרים ירמנס. ירמנם ידוע כנאמנו
של סגן־שר־האוצר לשעבר, יחזקאל פלומין.
נראה כי המעזרה תוצע לדויד בועז, המשמש כיום
כסגן הממונה־על־התקציבים באוצר.

אין חומר בטלוויזי ה
מנכ״ל רשות־השידור, שהוא גם מנהל־הטלוויזיה
ומנהל־מחלקת־התוכניות שלה, יוסף (״טומי״) לפיד,
פנה בקריאה דחופה אל כמה חברות הפקה
פרטיות שיכינו במהירות סרטים עבור הטלוויזיה
הישראלית.

לפיד נאלץ להודות כי הטלוויזיה עומדת
כפני שוקת שכורה ככל הנוגע לשידורים
מקוריים.

יוסי ינאי

במדינה

העם ריח של גו0נ1ת
טיסטום או תיחכום?
מה מסתתר מאחרי
התחרטה להחרים את ג׳קסזן?
״מלטה יוק פסק אדמירל הצי התורכי,
כאשר קיבל פקודה מהשולטן לתקוף את
הצי הבריטי במלטה. כדי להימנע מאי־הנעימות
הכרוכה בקרב מעין זה, מלטה
פשוט לא היתר, קיימת במפה שלו.
לממשלת ישראל היו בזמן האחרון מל־טות
למכביר.
ההתעלמות מבעיות לוחצות ומעיקות ה תובעות
פיתרון, הפכה כבר לשיטה. הדחייה
והסחבת בקבלת החלטות והכרעות, היו
למחלה מידבקת. בעקבות ראש־הממשלה
מנחם בגין, המסתגר בתוך עצמו כאילו
כדי להתגונן מפני הלחצים המופעלים עליו
מכל עבר, הולכת הממשלה כולה, המטא־טאת
אל מתחת לשטיח העבה שלה כל
בעיה שלא נוח להתמודד עמה.
העובדה, שאותן הבעיות אינן נקברות
מתחת לשטיח אלא טופחות שם, צצות
ומופיעות מחדש בחומרת יתר, איננה מט רידה
את השרים, שהשלימו ככל הנראה
עם העובדה שזאת תקופת כהונתם האח רונה.
השבוע
היה אחד השיאים במדיניות בת־היענה
הממשלתית.
שיפור מקרי בתדמית. בשבוע ש עבר,
בשיאה של סערת הרוחות שהתעו ררה
סביב פרשת פינטו, נמנעה הממשלה
מלנקוט עמדה בנושא. למרות תביעתו של
דאש־הממשלה, שהממשלה תפרסם הודעת
גיבוי ברמטכ״ל, נמנעה הממשלה לעשות
זאת. ייגאל ידין ומשה דיין, שהתנגדו מ־

ג׳סי ג׳קסון
כושים יוק !
לכתחילה למינויו של רפול כרמטכ״ל,
הסתייגו ממתן החלטה כזאת מבלי לדעת
את העובדות בתיק המישפטי. שר־החקל-
אות אריק שרון, שמטבע הדברים היה
צריך להתייצב בראש תומכיו של רפול,
מילא את פיו מים. היתד, זו שתיקה רועמת,
שנועדה להפגין כי מאחר שהממשלה אינה
נותנת לו גיבוי כאשר הוא משמש מטרה
להתקפות, אין הוא מפזר גיבויים מצידו.
בגין נאלץ להסתפק בהודעת גיבוי פר טית
לרטמכ״ל. הממשלה החליטה לחכות
לשובו של שר־הביטחון מוושינגטון כדי
לקבל החלטה בפרשה בנוכחותו, עזר חזר,
אבל שום החלטה לא התקבלה. הממשלה
החליטה לראות את העניין כגמור, טיאטאה
גם אותו אל מתחת לשטיח, בתקווה שה התעלמות
הזאת תשכך את סערת הרוחות
ותמנע פגיעה בתדמית הרמטכ״ל.
באותו יום עצמו, בצורה מיקרית לחלו טין
כמובן, שוב נתקלו מטוסים ישראליים
במטוסים סוריים בשמי ביירות, אחרי תקו פה
ארוכה שבה נמנעו לטוס שם. התפתח
קרב אווירי שכתוצאה ממנו הופלו ארבעה
מטוסים סוריים. הרמטכ״ל חזר להופיע
באמצעי התיקשוירת, הפעם בהקשר שעה
מזה שבו הופיע בשבועות האחרונים. הוא
יכול היה לדווח בהרחבה, שלא כמנהגו,
על הקרב האווירי שנמשך דקות ספורות.
תדמיתו כמפקד קרבי חזרה אליו. אבל
מי שעקב אחרי הופעתו בטלוויזיה יכול

ה עו ל ם

הז ה 2195

הקצין שער נ
עוו תו הור שע
כינסו, נבר קורבן
לעלילת ביז ה
¥ו השמצה !
/ /י רב־אלוף רפאל
עפעף.

שיטת הקוזאק

הרמטכ״ל, הגיב איתן, מבלי הניד

היה זה במסגרת המיפגש שנערך בין
חברי מערכת ידיעות אחרונות לחברי ה־מטה־הכללי
של צד,״ל, ערב ראש־השנה.
אל הרמטכ״ל הופנו גם שאלות קשות
בקשר לפרשת הסגן פינטו. בין השאר
הוטחה לעברו הטענה :״אומרים עליך ש אתה
נוהג להקל• בדמם של ערבים.״ .
״זו השמצה,״ השיב הרמטכ״ל והוסיף
את אחד הפסוקים המאפיינים אותו ביו ת
ר :״אני יכול להצביע על מיספר לא
קטן של מיקרים בקאריירה הצבאית שלי,

סגן דניאל פינטו
מי הוא דריי פו ס?

הנאשם למאשים, על פי
הנגזל, שאימץ גם רפול.
פינטו תקף ישירות את יואב הירש,
קצין צד,״ל לשעבר, שהשתחרר בינתיים
מהשירות, שעל פי עדותו הורשע.
״הטעות הגדולה ביותר שלי,״ אמר
פינטו ,״היתה שסיפרתי את העניין לסגן
יואב הירש, שעמד לקבל ממני את הפי קוד
על הפלוגה. לרגע לא האמנתי כי
יואב הירש יסלף את סיפורי ויהפוך את
עניין ההיתקלות לפרשת עינויים והריגתם
בחנק של ארבעה תושבים ערבים. אני
חוזר ושואל את עצמי כיצד האמין בי תי
המישפט הצבאי המחוזי ליואב הירש,
קצין עם כתם אישי של הרשעה על
ביזת נשק בלבנון, שעליה נידון לשנת
מאסר בפועל והורד לדרגת טוראי...״
גירסה זו של פינטו מצאה לה אחיזה
בעיתונות .״הקצין שעדותו הרשיעה את
פינטו הורשע בעצמו על ביזה,״ הכריזה
כותרת אחד מעיתוני הערב. בעיתון אחר
פורסמה הטענה הבאה :״אותו עד, ש היה
עד שמיעה י בלבד — האשים את
פינטו בחניקת ערבים. אבל פינטו הסביר
בבית־המישפט, כי הקצין הצעיר שהעיד
נגדו עשה זאת מתוך נקמה. מתברר,
כי העד הזה הורשע על־ידי בית־הדין
הצבאי ונידון לשנת מאסר בפועל מפגי
שפינטו האשים אותו במעשה ביזה ב לבנון.״

השתמש פינטו בעיתונות כדי להט־ביע
אות קין על מצח האיש שבגלל

הקוזאקים הנגזלים

מוסר

המילחמה,

שבהם שמרתי
בתנאים קשים.״
ייתכן שהרמטכ״ל לא תפס את משמ עות
הפסוק הזה שיצא מפיו, כשם שלא
היה מודע לדברים אחרים שנאמרו על
ידו באותו ראיון. רפול נקט את השיטה
הצבאית הגורסת, כי ההגנה הטובה ביותר
היא ההתקפה. כאשר החלו חברי מערכת
ידיעות אחרונות להפנות אליו שאלות
מציקות בקשר להתנהגותו ושיקוליו ב פרשת
הסגן פינטו, שהורשע על רצח
שבויים לבנוניים בעת מיבצע ליטאני,
פתח הרמטכ״ל במיתקפה כללית על ה עיתונות
ועל חברי״הכנסת.
״בית־הדין קבע שהדיון יהיה בדלתיים
סגורות. מי שעובר על כך צריך לעמוד
לדין. למישהו הגיעו הפרטים והוא הד ליף
אותם לחו״ל. פעלו כאן נגד החוק.
והיכן המדינה? מדוע אינה פועלת נגד
מפירי החוק?״
הרמטכ״ל לא נרגע ומאוחר יותר חזר
על דבריו בנוסח אחר :״מדוע החוק לא
מופעל נגד מי שפועל נגד החוק? אני
שואל אותכם. מדוע אין בעיתון כותרת
כזאת על מי שהדליף דבר ש א סור? איפה
המישטרה? מדוע אין חוקרים?״
כמה דברים נוספים ששמעו הנוכחים
מפי הרמטכ״ל בהקשר זה, לא הגיעו כלל
לפירסום. לעומת זאת, למרות טענתו ה חוזרת,
כי קיבל את גירסת בית־המישפט
בפרשת פינטו ולא את גירסתו של פינטו,
חזר הרמטכ״ל באותו ראיון וכמעט והצ דיק
את מעשהו של פינטו באותם נימו קים
שהעלה בשעתו בראיון. שעורר את
הסערה.

היה לשים לב שעיניו היו מושפלות כל
הזמן, והוא לא העז להתבונן בעדשת ה מצלמה.
יועץ
מארץ האפרטהייד. מלטה
אחרת התייצבה מול הממשלה בדמותו של
הכומר הכושי ג׳ סי ג׳קסון, שהגיע לי שר אל
לביקור בראש מישלחת של מנהיגים
שחורים, ששמה לה למטרה לגשר בין
ישראל לפלסטינים.
ממשלת ישראל, הפעם ביוזמתו ובהמ לצתו
של שר־החוץ משה דיין, החליטה
להטיל חרם על המישלחת הכושית. ה הסבר
הר שמי: ג׳קסון הוא תומך אש״ף
מושבע, שאין סיכוי לשנות את עמדותיו,
הוא התבטא בצורה מעליבה כלפי ראש־הממשלה
והוא ינצל את ביקורו בישראל
כזירה להתקפה על מדיניות ישראל.
היו שהטילו ספק בכנות הסבר זה. בין
אלה היו רבים ממנהיגי הקהילה היהודית

אמד הרמטכ״ל :״בתיק פינטו פעלתי
לפי ההערכה האובייקטיבית שלי. עברתי
על כל העדויות והתלבטתי בעניין הזה
הרבה מאד זמן. לחיילים ששאלו אותי ב ענייו
הזה א מרתי, :אם תיקלעו למצב
מסויים כתוצאה מהשירות הצבאי, תהיו,
במידה מסויימת, חסרי הגנה. אין מי
שיבין, במיקרים מסויימים, את המניעים
בתנאים של קרב, מילחמה, פעולה
במילים אחרות, למרות הודאתו החוז רת
ונשנית, כי הוא מקבל את גירסת
בית־הדין, חוזר הרמטכ״ל ונאחז בגירס־תו
של פינטו, כאילו עשה מה שעשה
בתנאים של קרב, מילחמה ופעולה, ב ניגוד
מפורש למה שקבע ביודהמישפט.
״אין מי שיבין,״ מקונן הרמטכ״ל ,״את
המניעים בתנאים של קרב.״
נראה שכל הרעש הציבורי סביב הפר שה
היה לשווא. הרמטכ״ל פשוט אינו
מבין מה רוצים ממנו.

או ת -קין על

מי צ חו של העד

^ מורהעוד יותר מהתנהגותו של
י • הרמטכ״ל בפרשה, היתה התנהגותו
של האיש שאותו חנן רפול, בכך שהפחית
את עונש המאסר שלו משמונה שנים ל שנתיים.
דניאל
פינטו ניסה להציג את עצמו
כדרייפוס ישראלי .״אינני רוצח, אלא
קורבן,״ אמר בראיון שהעניק בכלא לכתב
ידיעות אחרונות אילן כפיר, שהתגנב
אליו לכלא בזהות אחרת. בראיון הפך

בארצות־הברית הפועלים לארגעת הרוחות
ביחסים שבין השחורים ליהודים שם, שראו
בדאגה כיצד מוסיפה ממשלת ישראל שמן
למדורת ליבוי היצרים בין שתי העדות.
הם לא יכלו להתעלם מהחקזד ההולך וגובר,
שממשלת ישראל מחריפה במתכוון את
הקרע בין היהודים לשחורים במטרה ליצור
אווירה שתגרום לגל של בריחת יהודים
עם רכושם מא,רצות־הברית לישראל.
אולם אותם, שהכירו את הדרך׳ שבה
פועלת הממשלה, לא יכלו לחשוד בה ש היא
כל כך מתוחכמת. החרמתו של ג׳קסון
נראתה יותר תוצאה של תגובה רגשנית,
אם לא טימטום. יחס ג׳קסון לאש״ף אינו
שונה מיחסם של ראשי מדינות רבות ש־ראש־הממשלה
מקבלם בכבוד, גם אחרי
שנפגשו עם יאסר עראפת. ואם התכוונה
הממשלה בכך להמעיט מחשיבותו של
ג׳קסון, שיחד עם אנדרו יאנג הוא מראשי

עדותו הורשע — הוא הפך אותו בוזז.
ואם היתד עלילה בכל הפרשה, הרי
זוהי העלילה שניסו להדביק לסגן יואב
הירש, על מעשה הביזה שביצע, כביכול.
הירש אומנם הועמד לדין בן1שמה של
ביזה. הוא נאשם בכך שנטל תת־מיקלע
קלצ׳ניקוב מכפר לבנוני. הוא לא היה
אזרח כשעשה זאת. הוא היה קצין ב מדים.
הוא לא הביא את הנשק לביתו.
הוא לקח אותו ליחידתו. למרות זאת
הוא הועמד לדין, הורשע על ביזה, נשפט
לשנת מאסר ולהורדה לדרגת טוראי.
כאשר הגיע התיק לידי אלוף פיקוד-
המרכז, האלוף משה לוי, הוא נדהם לג לות
מעשה שהיה מעין פרשת דרייפום
בזעיר אנפץ: קצין שנטל נשק שלל מ כפר
לבנוני, נידון בצורה פסולה ומעוותת
לעונש חמור ביותר כאילו בז ביזה לצר כים
אישיים. האלוף לוי לא רק שביטל
את עונש המאסר והחזיר ליואב הירש את
דרגתו, הוא ביטל את פסק־הדין שעל פיו
הורשע יואב הירש בביזה.
אולם עצם העובדה שמעשה מעין זה
יכול היה להתרחש בצה״ל, ביחידה ש אנשיה
לא סלחו להירש על שהתלונן על
מעשה־הזוועה שביצע פינטו, היא עובדה
מסמרת שיער. הניסיון לתאר את הירש
כמי שהורשע בביזה גם אחרי שלמעשה
טוהר כליל על־ידי אלוף פיקוד״המרכז,
הוא הרבה יותר מאשר העמדת פני קוזאק
נגזל.
אבל זה לא אופייני. איך אמר ה־רמטכ״ל
:״אני יכול להצביע על מיספר
לא קטן של מיקרים שבהם שמרתי על
מוסר המילחסה.״

המנהיגים השחורים הצעירים בארצות-
הברית, היא השיגה מטרה הפוכה.
דווקא החרמתו של ג׳קסון הפכה את
ביקורו בארץ למאורע, שסוקר בהרחבה
בכלי-התיקשורת בארצות־הברית. ההדים
לתמיכתו בעניין הפלסטיני היו רחבים יו תר
מאשר לוא היה מתקבל על ידי בגין.
יותר מכך: השחורים בארצות־הברית
יכלו להצביע על החרמת ג׳קסון כעל אקט
מובהק של גזענות. הם יכלו להצביע גם
על העובדה שיועצו של ראש־הממשלה
לענייני יחסי־ציבור בינלאומיים, הארי
הורביץ, הוא יהודי דרום־אפריקאי, שבא
ממדינת האפרטהייד.
עד כה הצליחה ממשלת ישראל ליצור
לעצמה תדמית של ממשלה כושלת, חסרת
כושר החלטה הנמנעת מלהתמודד עם ה מציאות.
עתה היא הצליחה ללוות תדמית
זו גם בריח חריף של גזענות.

במדינה

ע׳ צודק בוויכוח בין דשנה וא ש־הממ שלה לביו השבועון
האמריקאי ״ ט ״ ס ״ על מצב בריאותו של מנחם בגין?

המצג החוו-
אבל 1)1וציו
ידיעה הראשונה פורסמה בהעו־י
1דם הזה. באמצע חודש אוגוסט גילה
מדור תשקיף (העולם הזה ,)2190 כי ״מאז
יצא את בית־ההולים אחרי שהתגלה
קריש־דם במוחו, צימצם ראש־הממשלה
מנחם בגין, את מיספר שעות העבודה
שלו. על פי הוראת רופאיו עובד עתה
מנחם בגין רק חמש שעות ביום, כשיום
העבודה שלו מתחיל בשמונה בבוקר ומס תיים
בשעה אחת בצהריים.״
בשבוע שעבר חזר השבועון האמריקאי
טייס על ידיעה זו, אבל בשינויים מסויימים.
בכתבה תחת הכותרת ״חשש לבריאותו של
בגין״ ,שנכתבה בידי סופר הטייס בישראל,
דודו הלוי, נאמר, בין השאר :״בגין נאלץ
עתה לבלות במישרדו הרבה פחות מאשר
כל ראש־ממשלה ישראלי שקדם לו. עבור
גולדה מאיר ויצחק רבין היו 18 שעות
עבודה בגדר הנורמה. לעומתם מגיע בגין
בשעה 8.30 ועוזב בין 11.30 לצהריים.
לעיתים קרובות הוא חוזר בשעות אחר־הצהריים
המאוחרות לשעה, או משהו כזה,
אך מאז השבץ הוא עושה זאת לעיתים
נדירות.״

הד״ר פיין לדברי הטייס ,״אבל אני מעריץ
את אומץ־ליבו.״
הד״ר פיין, יהודי דתי חובש־כיפה, הנמנה
עם ותיקי התנועה הרביזיוניסטית, אמר
אומנם את הדברים שיוחסו לו לכתב הטייס,
אולם לא הוא ולא אף רופא אמריקאי אחר
לא בדק את ראש־ד,ממשלה מאז אושפז
בגלל המאורע המוחי החולף והזעיר ש ממנו
סבל, כך טענו בתוקף אנשי לישכת
ראש־ד,ממשלה.
האומנם נכשל הטייס בטעות כה חמורה?
מדוע לא הכחיש הד״ר פיין, בשיחה עם
כתב הטייס, כל קשר לדיאגנוזה לגבי מצב
בריאותו של ב גין?
התשובות לשאלות אלה הן בבחינת
קומדיה של טעויות, המוכיחה כי גם מצב
חמור עלול להיות מוצג לפעמים בצורה
לא רצינית.

קומדיה של טעויות בטייס היתד,
ך* ידיעה שפורסמה
1 $נכונה, אבל היא פורסמה באיחוד.
כשהופיעה, היה זה כשבועיים אחרי ש־ראש־הממשלה
מנחם בגין גילה התאוש שות
מפתיעה, חזר לעבוד יום עבודה מלא
בלישכתו. לעומת זאת היו פרטים נוספים
שהתפרסמו בידיעה של הטייס מוזרים
ביותר. לא היתד, להם שום אחיזה במצי אות.
הם הוכחשו מייד בפי דוברי לישכת
ראש־הממשלה, ובפעם הזאת היתה הכח־שתם
מבוססת וכנה.
טייס טען כי זמן קצר לפני ועידת חיפה,
נטל מנחם בגין חופשה של יום אחד מחובו תיו
כראש־ממשלה. הוא הוסע למעבדה,
שם נבדק בידי שלושה מומחים ניאורולוגים
לא-ישראליים. אחד מהם, על פי טענת

המעידה שד כנין
הפרעות בזיכרון
הטייס, היה הד״ר. ג־ק פיין, מנתח מוח
נודע ממכון אלברט איינשטיין בביודהספר
לרפואה של ניו־יורק.
אחרי הבדיקה, סיפר דו דו הלוי, המליצו
הרופאים בפני בגין על יום עבודה של
שלוש שעות ועל מנוחה רבה ככל האפשר.
הם חששו כי התרופות, שאותן נוטל בגין
בשל מצב ליבו, משפיעות על כושר ההת אוששות
שלו מהשבץ שתקף׳אותו .״אני
מודאג ממצב בריאותו של בגין.״ אמר

כנין, רעייתו ורופאיו (הפרופסורים לכיא וגוטסמן) כצאתו מביה״ח
פגיעה בכושר השיפוט
314
כתבנית ברייל

ף* ד ״ ר פיין אומנם ביקר בישראל ב •
1חודש אוגוסט האחרון.
בעת ביקורו בארץ הוא ביקר גם בבית־החולים
הדסה בירושלים, שם אושפז מנחם
בגין, אחרי שלקה בשטף הדם המוחי.
מישפחתו הישראלית של הד״ר פיין ביקשה
ממנו לראות את אחד מבני המישפחה,
שאושפז באותה תקופה בבית־חולים זה.
כאשר נודע על כך בלישכת ראש־המנד
שלה נוצרה מייד התיאוריה הבאה: ד״ר
פיין שוחח שם כנראה עם רופאיו של
ראש־ד,ממשלה, הפרופסורים סילביאן לביא
ומאיר גוטסמן. ייתכן גם שהם הציגו בפניו
את התיק הרפואי עם המימצאים של בדיקות
ראש־ד,ממשלה, כדי לקבל את חוות דעתו
המיקצועית. כדי לתת חוות־דעת כזאת לא
היה הרופא זקוק כלל לראות את ראש־הממשלה
עצמו. הוא יכול היה למסרה על
סמך הצילומים ומימצאי הבדיקות האחרות.
מכאן, כנראה, האגדה שפשטה, כאילו שני
רופאים אחרים, בנוסף לד״ר פיין, בדקו
את מנחם בגין. השניים האחרים, אמרה
התיאוריה, היו רופאיו האישיים של ראש־הממשלה,
בעוד שהד״ר פיין עצמו חיווה
את דעתו מבלי לבדוק כלל את בגין.
אולם גם תיאוריה זו לא עמדה במיבחן.
בדיקה גילתה כי הפרופסורים לביא וגוטסמן
לא רק שלא פגשו את הד״ר פיין, אלא
שגם לא שמעו מעולם את שמו לפני
שפורסם בכתבה בטייס. יתרה מזאת, הד״ר
פיין איננו כלל ניאורולוג אלא ני או ת־כירורג,
ואינו עוסק כלל במחלה שבה
לקד, ראש־הממשלה. מכאן שלא היה מקום
להתייעץ עימו בעניין זה.
הפרופסור סילבאן לביא, ראש המחלקה
לחקר זרימת דם במוח, במרכז הרפואי של
הדסה בירושלים, יצא השבוע לארצות־הברית.
בין השאר הוא עסה לפגוש שם
את הד״ר פיין, כדי לקבל ממנו הסבר
לתגובות המוזרות שהשמיע בשיחה הטל פונית
שלו עם כתב הטייס בישראל, שיכלו
להתפרש בטעות כאילו בדק בעצמו את
בגין.
אולם אנשי הטייס המשיכו לעמוד על
דעתם כי פיין אומנם בדק את בגין יחד
עם עוד שני מומחים אמריקאיים. למרות
כל ההכחשות התייצבו עורכי הטייס מאח רי
כתבם בישראל, שהוסיף לטעון כי אין
לו כל ספק שבגין נבדק במכון ליד רחו-
(המשך בעמוד )38
סמים אופיו
ראש מחלק הסמיס אולץ
להתפטר אחרי שחש(?
רשת מיסחר בסמים
שבה היו מעורבים קציני צה״ל
כאשר פרצו ב־ 17 במאי 1978 אנשי
מחלק הסמים של מישטרת מחוז תל־אביב
לדירה בקריית־אונו, לא ידע ראש המח לק,
שלמה מויאל, כי הוא שם אצבע על
פרשה תמוהה. גם כאשר גילה בחיפוש
12 קילו וושיש ו שרידי אופיום, ועצר שני
חיילים בשירות חובה, וגם כאשר מסרו
החיילים כי הופעלו על־ידי רב־סרן בחיל-
המודיעין של צה״ל, טרם הבין כלום.
הרב־סרן חתם על הודאה לפיה הבריח
תקופה ארוכה חשיש ואופיום לישראל,
מויאל שקיבל הוראה בלתי־חוזרת להפסיק
מייד את החקירה ולמסור את כל החומר
למישטרה הצבאית, החל מבין כי משהו
משונה מתרחש כאן.
מחלק הסמים מחה על ההוראה וקיבל
הבטחה כי ידווחו לו על תוצאות המיש-
פטים של אנשי הצבא. מויאל עבר עוד
פעם על הודאת הרב־סרן,

דובר צה״ל מסר כי שני החיילים נידונו
לכמה שנות מאסר כל אחד. הרב־סרן הו אשם
אך מישפטו טרם החל, שכן איבד
את שפיות דעתו והוא כלוא מאז בבית-
מחסה צבאי לחולי־רוח, בכלא צבאי.

מדווח עד הרקע לפרשה יגאל
לביב:
מאז תחילת 1973 חשו אנשי מחלק הס מים
של תל־אביב בזרם קבוע של חשיש
ואופיום המגיע לאיזורם. אחדי מאמצים
רבים השיגו מודיע, שהיה מדווח להם׳כל
פעם על כמויות הסמים הצפויות. ברוב
המיקרים צדק המודיע, ואנשי הסמים ראו
כי כדי למצוא את המקורות עליהם לש תול
סוכן שלהם כקונה מדומה. הבעיה
היתה להשיג מימון לרכישת אופיום, סם
יקר ביותר. כמה מישלוחים הגיעו בלי

מתפוטר מויאד
קרנות סודיו ת? לא שמישטרת־ישראל משום להיתפס,
מצאה לנכון לגייס את הסכום. רק אחרי
כמחצית השנה של זרימה שוטפת של או פיום׳
גויים סכום כסף ומודיע מישטרתי
הצליח לרכוש קילו אופיום ותוך כדי כך
לחשוף את מקום החלוקה, דירה בקריית-
אונו. עתה ציפו אנשי הסמים לידיעה על
מישלוח נוסף, וכשהגיע ערכו את הפשי טה,
שבה תפסו את החיילים.
הפרשה היתה יכולה להיות פשוטה ב יותר,
לולא נחשפה מעורבות קצין מה מודיעין
הצבאי בסחר סמים. על הפרשה
הורד מסד כבד של צנזורה, ולא ניתן
היה לפרסמה עד שפרצה לעיתוני חו״ל.
דובר צד,״ל לא הכחיש את העובדות
שהובאו לעיל. חקירת המעורבים בפר שה,
בעיקר קציני צד,״ל, היתה בידי קצי-
(המשך בעמוד )48

ה עו ל ם

הז ה

2195

והגירה

מאת יגאל לביב

וגורע, גוום ואובדן המצאה
מהפכנית בהנקה נפט
המצאה מהפכנית של קבוצת מומ חי
הטכניון, בראשות חבר־הכנסת הפרופסור
יוסף דוני /להפקת נפט מפצלי״שמן,
נמכרת בימים אלה לשלוש חברות״נפט
ענקיות מארצות־הברית, בראזיל, ומכ סיקו,
אחרי ששר האנרגיה, יצחק מו ד
עי /סירב לממן את קידומה בישראל.
ההמצאה מאפשרת הפקת נפט בכמו יות
מיסחריות מפצלי־שמן, המצויים ב
כמויות
גדולות בנגב. רום פנה למישרד
האנרגיה בבקשה כי י מ מן את פיתוח ה המצאה,
א ן מודעי התייחס בביטול ל בקשה.
בלית ברירה פנה רום לחברות-
הנפט הגדולות, ומישלחות שלהן מבקרות
בימים אלה בארץ. יתכן כי תוך ימים
אחדים תיחתם העיסקה עם החברות
הזרות וי שראל תאבד את ההמצאה.

רחובו, שותף 1גי! *ויין
>ו 3ר דאמריתה

עם רפפורט
טיגור רוזנבוים הקים חברה להש קעות
עם אי ל ההון והספנות
פורט, אף הוא מז׳נבה. רוזנבוים מתכוון
ליזום פרוייק טי ם בליבריה, שבה הוא
משמש עדיין קונסול דיפלו מ טי לוועידת
האטום בווינה. רפפורט מי מן בשעתו ער בות
בת חמישה מיליון פרנקים שוויי-
ציים, שנדרשה להוצאת רוזנבוים מן ה מעצר,
עתה הוא מממן את עסקי ההש קעות
החדשים שלו.

ברוך רפ-
מילחמת מתחדשת
עורד־הדין שלמה תוסיה-כהן הו דיע
לבעלים ולמנהלים של קונצרן הסי גריות
״דוב ק״ ,מרטין וזורח גהל,
כי אם לא י קיי מו את הבטחתם לתש לום
קיצבה קבועה לאלמנת מיי סד ״דו-
בק״ ,אלכסנדר וסקביץ, יתבע אותם
בבית-המישפט. תוסיה־כהן צירף תצהיר
שלו ושל יורשי וסקביץ, נחום ואילנה,
שבהם נאמר, כי בעת הסכם מכירת ה מניות
של נחום ו ס קביץ לעורך־הדיו של
״דובק״ ,משה בן-פרץ, התחייבו מר טין
וזורח גהל לשלם קיצבה קבועה לאלמנת
מיי סד החברה.
תמורת ההבטחה, ניטען בתצהיר, קיב לה
מישפחת גהל מיסמכים והקלטות
מידי וסקביץ, שנגעו לאופן שבו ניהלה
את העסקים.

יבואנים אינם מחזיקים מלאי חלפים
יבואני כלי-רכב, החייבים על פי החוק
להחזיק מלאי נאות של חלקי-חילוף,
אינם עושים זאת•
לקוח שביקש לרכוש זגוגית לחלון
קדמי של מכונית ״ שברולט״ נענה על־ידי
היבואן כי ישליש 10 אלפים לירות,
ויקבל את הזגוגית כעבור שלושה שבו עות.
הסתבר כי היבואן אינו מחזיק
מלאי של חלק זה.
יבואן אחר אינו מחזיק אביזר חיוני,
שהוא חלק ממערכת״הבלמים.
מישרד התחבורה, שהתבקש לבדוק
טענות כאלה, נוטה לקבל את תירוצי
היבואנים, כי המלאי אוזל בגלל עיצומים
בנמלים, ועוד סיבות מסוג זה.

יוסף (״ג׳ו״) גולן, מי שכיהן כיועץ
מייו חד לממשלת סנגל, שיים את פרוייקט
בתי-הזיקוק הגדולים של סנגל בהשקעה
איר אנית (לפני מהפכת חומייני) ,העביר
את מושבו לארצות״הברית. העיסקה ה-
סנגלית בוטלה בעיקבות ההפיכה באי ראן,
וגולן ממשיך לייעץ לממשלת מארו-
קו ולייצג אינטרסי ם כספיים אפריקאיי ם
בארצות־הברית. לגולן קשרים טובים עם
מישפחת קנדי, תודות לידידו ת ממושכת
עם אלאנור רוזבלט.

הצרחה דשנוע״תאופנה
הישואדי בבריטניה
יצרנים שהציגו מוצרי הלבשה בשבוע־האופנה
הישראלי בלונדון חזרו שבעי-
רצון. התצוגה הגיעה ללונדון א חרי ש הוצגה
בדיסלדורף והיא תמשיך א חר־כן
להולנד. במקום בי קרו נציגי כל הקניי נים
הגדולים. הביקוש העיקרי היה ל-
בגדי־ספורט משני חלקים. להצלחה מייו-
חדת זכו בגדי־ספורט של ״לייף״ ,״בנט״,
״ניבה״ ומוצרי עור ודמויי־עור של ״סל-
פטר״.

מטיס ״ צג את
.הגורם האנושי
המפיק אלכס מסיס ייצג באורח
בילעדי ובינלאומי את הסרט החדש של
אוטו פרמינגר ,״הגורם האנושי״ ,ש יופק
לפי ספרו של גראהם גרין. בסרט
ישתתפו ריצ׳ארד אטנבורו, ג׳ון

גילגוד, רוברט מורלי וניקול ויק-
ייאמסון.

סרטים אחרים, שמסיס מגייס מי מון
להפקתם, הם ״מיקרה גבול״ של מיכל
בת-אדם, שיצולם בקרוב בחיפה, וסרט
של משה מזרחי, עם סימון סנ יורה,
שיצולם בצרפת. שני הסרטים
יוצגו בפסטיבל ק אן בשנה הבאה.

ול1י 3ד או ת 3 ..וק
לאומי״ 3חו״ל
סניף בנק״לאומי בנמל״התעופה לוד
מוכר תמורת לירות רק דולרי ם ולירות
שטרלינג. מי שרוצה לרכוש מטבע אירופי
אחר, אינו יכול לעשות זאת. מי שינסה
לפנות לסניף בנק-הפועלים במקום, יגלה
כי הסניף סגור במשך מרבית שעות היום.
לעומת זאת יש דברים מוזרי ם אחרים
בסניפי בל״ל בחו״ל. בבריטניה ניתן למ שוך
בכל סניף של בל״ל, באמצעות כרטיס
״ויז ה״ ,עד 300 דולר ללא אי שור מייו חד.
בצרפת מותר למשוך רק 150 דולר. בצרפת
מסרבת חברת ״אל על״ לקבל תשלומים
בכרטיסי ״ויז ה ״ של בנק-לאומי.

האמריקאים הזמינו גדורות

בשני מ יליון דו לר
לפני כמה ימים חתמו נציגי החברות
האמריקאיות, הבונות את שדות״התעו־פה
בנגב, שני חוזים בהיקף גדול עם
חברה ישראלית. האמריקאים הזמינו
אצל חברת ״ ה מגדר״ חוטי־תיל וקונצר־טינות
לגדרות עבור כל עבודותיהם ב ישראל.
היקף ההזמנה 2 :מיליון דולר,
שהם כ־ 60 מיליון לירות ישראליות.
בכתב החוזה נקבע, כי הסחורה תהיה
בטיב ובתקן המסופקים למערכת״הבט־חון
הישראלית. היתה זו, אולי, הפריצה
הראשונה בחומת הסירוב של האמרי קאים
לקנות בישראל. שכן עד חתימת
החוזים העדיפו האמריקאים להזמין כל
דבר — ממנוף ועד מסמר — באמריקה.
הם יקבלו את כספם מקופת מישרד-
הביטחון, בשיטת הקוסט-פלוס, לכן לא
היה כל פלא בדבר. אלא שייבוא של
גדרות תיל מאמריקה לישראל נראה לא
הגיוני, ואפילו מוזר. בעל מיפעל ״המג דר״
,שלום הלוי, יכול רק. להודות על
כך. זה עתה חתם מיפעלו על חוזים עם
מישרד־הביטחון, לאספקת גדרות בשווי
100 מיליון לירות עבור המחנות החד שים
של צה״ל בנגב.
עבודות־ענק אלה חייבו את ״המגדר״
להשקיע 200 מיליון לירות במיפעל ל-
עירגול ברזל, כדי להשתחרר מן התלות
במיפעלים הישראלים, שאינם יכולים
לספק את דרישות השוק. הציוד למיפעל
החדש, המוקם ליד מיפעלי ״המגדר״ ב-
קריית־גת, עושה עתה את דרכו לישראל.
ממשלת איטלי ה נתנה מילווה ארוך ל קנייתו.
ההתרחבות
הזו מתבצעת בדיוק חמש
שנים אחרי הימים השחורים, שבהם
כימעט והתמוט ט מיפעל ״המגדר״ ,ו מייסדו,
שלום הלוי, נעצר לכמה שבועות
בגין האשמות של המכס על העלמות-מס
והונאות שונות ומשונות. תוך חמש שנים
הצליח הלוי להתאושש ל חלוטין מבחינה
כלכלית. שורה של פסקי־דין, שהאחרון
בהם ניתן בשבוע שעבר, טי הרו או תו
מרוב ההאשמות. המדינה חוייבה לפצו תו
בסכומים כבדים.
בין פסקי־הדין היה אחד שחייב את
המכס לשלם להלוי כ־ 10 מיליון לירות.
448 לירות מתוכם כשכר־טירחה לעורך־
דינו, אמנון גולדנברג.
במארס 1975 פשטו אנשי המכס על
מישרדי ״ ה מגדר״ ועצרו א ת הלוי ל־20
יום. הם טענו בבית״המישפט, כי הוא
חשוד במתן שוחד לפקידי מישרד-הביט-
חון, ובהתחמקות מתשלום מלאי. בעיקר
הוא נחשד בכך, שלא שילם מסים על
מלאי של ברזל, בטענה כי המלאי דרוש
למילוי הזמנת-ייצור של מישרד-הביטחון,
בעוד שהמישרד עצמו דרש, שהייצור ייע שה
מפלדה ולא מברזל. הוא נדרש לשלם
מייד מטים בשיעור של שישה מיליון ל״י
והוטלו עיקולים על כל עסקיו. לא ניתן
לו לשחרר סחורות וכל המיפעל שותק.
מייד אחרי שהשתחרר מן המעצר הגיש
הלוי תביעה נגד המכס, לתשלום פיצוי
על מעצר״שווא בסך חמישה מיליון ל״י.
כן דרש מן המכס לבדוק את טענותיו,
שלא ניתן בכלל לייצר גדרות מפלדה,
וכי בהזמנת מישרד־הביטחון דובר על
ברזל ולא על פלדה. המכס סירב להתייחס
לדרישתו. הלוי פנה אל מישרד־הביטחון,
שערך בדיקה, כדי לקבל את תוצאותיה.
במיכתב רשמי של היועץ המישפטי של
מישרד־הביטחון, אורי אל גורני, נקבע
כי הלוי צודק. היה עליו לספק גדרות־תיל
מברזל ולא מפלדה.
המכס סירב להתייחס למיכתב של
מישרד-הביטחון, והגיש כתב־אישום פלילי
נגד הלוי על נ סיון לשחד עובד-מכס בעת
ביקורת מלאי. הדיון בתביעה זו עוד
לא הסתיים.
כאשר ראה הלוי כי תחת להתייחס
להוכחות שסיפק, כי פעולות המכס נגדו
מ קורן בטעות, עוד ממשיכים להתנכל
לו, פנה פעמיים לבית-הדין הגבוה לצדק.
הוא קיבל שני פסקי־דין לטובתו, שחייבו
את המכס לחדול מן הצעדים המינהליים
שננקטו נגדו ונגד מיפעלו. בנוסף לכך
פנה לבית־הטישפט המחוזי, בתביעה אז רחית
רגילה נגד המכס. פסק-הדין ב תביעה
זו ניתן לאחרונה על-ידי השופט
חיים רובין.
טענת ״ ה מגדר״ בבירור המישפטי היתה

ז ו :״ ה מגדר״ מייצר כל שנה עבור מע רכת
הביטחון אלפי טונות של גדרות.
לשם כך הוא מייבא אלפי טונות של
ברזל ופלדה. חומרי הגלם עבור מערכת
הביטחון פטורים ממסים. אולם ״המג דר״
מייצר גם לשוק האזרחי, ועל ייבוא
חומרי״גלם לצורך זה הוא משלם מסים.
אולם מכיוון שלא ניתן להבדיל בין ברזל
לברזל, נהג המיפעל למשוך ממ חסניו
חומרי-גלם עבור הייצור הביטחוני מבלי
להקפיד כי י היו בדיוק אותם חומרי-
גלם שיובאו במיסגרת הייצור הבי טחוני.
המכס טען כי עבור

מישרד־הביטחון

שלום הלוי (כמרכז) עם כר־לב
ביקור במיפטל — 200 מיליון
היה ״המגדר״ חייב לייבא חומרי־גלם
במייו חד, ורק בהם היה רשאי להשתמש
עבור הייצור הביטחוני, הפטור ממסים.
בכך ש״המגדר״ ערבב ברזל בברזל, טען
המכס, הוא השתמט מתשלום מסים.
קבע השופט בפסק־דינו :״המגדר״
היה רשאי, בנסיבות המיקרה, להתחיל
את ביצוע ההזמנות למישרד״הביטחון
באמצעות חומרים שהיו במחסנו, ואחר״
כך להחזיר למחסן חומרים מיוב אי ם
פטורים ממכס, שהובאו במיסגרת הייצור
הביטחוני. שכן, ציין השופט, המזמין קי בל
את מה שרצה מבלי שהדבר תלוי
בשאלה, אם עשו את הזמנתו בדיוק
מאותם מטילי ם שהובאו מ חו״ל במיס־גרת
הפטור ממסים. הייצרן לא הפיק כל
רווח נוסף מכך, וכל נסיונות המכס,
להוכיח ספקולציות של היצרן באמצעות
חילופי ברזלים, חסרי אחיזה במציאות,
לדעת השופט.
ועוד קבע השופט, כי ״ ה מגדר״ נהג
כפי שנהג בהתאם להנחיות שקיבל מ פקידי
המכס עצמם. אלה העידו במישפט
ואי שרו, כי אכן הורו ל״המגדר״ לנהוג
כפי שנהג. אי-אפשר היה למלא את ה הזמנה
הביטחונית אילו היה על ״המגדר״
להמתין, עד שיגיעו החומרים שפורטו
בהזמנה זו. שכן מישרד־הביטחון לחץ
על המיפעל ל הזדרז בייצור (היה זה אחרי
מילחמת יום־הכיפורים).
השופט דיבר בחריפות על התעמרות
המכס ב״המגדר״ ,בנסיון להוכיח כי ה־מיפעל
רימה בכמויו ת הגדרות שסופקו
לצה״ל. המכס אף שלח את הגדר לבדיקה
ב״מכון התקנים״ ,ומשהצדיקה הבדיקה
את ״ המגדר״ ,התעלם מכך המכס.
המכס ישלם עתה קרוב ל 10-מיליון
לירות לשלום הלוי. האיש התאושש ל גמרי
מבחינה כלכלית וגם 20 הימים ש עבר
בכלא נשכחו כלא היו.

החלטת בית־חמישפט העליון והציג שארון דומסנ״ד בעקבות תצהירו
במישפט תפיסת קרקעות אלון מורה תחדד את העימות עם עזר ו־יצמן

דוקרב1ין החוסנז
ישר-הניטוווו
וך* שטח שנועד לתפיסה צבאית
/ /י י אותר למטרה זו על־ידי גורמי
צה״ל באישורי. האישור ניתן לאחר ש הגעתי
לכלל דיעה כי הקמת הישוב במקום
זה נחוצה מטעמים ביטחוניים.״ כך, ב מילים
אלה. הצדיק הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, את הצורך הביטחוני
שבתפיסת אדמות השייכות לכפר הערבי
רוג׳ייב, כדי להעמידם לרשות מתנחלי

אלון־מורה.
רפול עשה זאת בתצהיר בשבועה-,שהגיש
לבית־המישפט העליון בירושלים, בשיבתו
כבית־דין גבוה לצדק על־מנת לדון ב עתירה
שהגישו 17 מתושבי הכפר רוג׳ייב
שבנפת שכם, על תפיסת אדמותיהם. תצ הירו
של הרמטכ״ל מפרט בהרחבה את
הטעמים הביטחוניים שהביאו אותו לבקש
את תפיסת השטח שנועד להתנחלות.
כבר בישיבה הראשונה של בית־המיש־פט
העליון, תבע פרקליטם של 16 מהעות רים,
עורך־הדין הירושלמי אליאס חורי,
רשות לחקור. את הרמטכ״ל על תצהירו.

׳1זר0(1כיד אינו ושאי
ועשות דנו שאינו
תואם את דעת תשו שוו
שכן, בתצהיר היו כלולים פרטים שעמדו
בסתירה למה שפורסם עד אז ברבים. בית־המישפט
דחה את החלטתו בעניין זה. ב שלב
מאוחר יותר עלתה התביעה לחקור
את הרמטכ״ל על תצהירו שוב.
היה זה כאשר שניים ממתיישבי אלון־
מורה, ראובן פליקס ואברהם שבות, תבעו
לצרף אותם למשיבים בבג״ץ שהגישו תו שבי
רוג׳ייב. שני המתנחלים טענו כי יש
להם זכות להשיב על העתירה, כמו לממ שלת
ישראל, שר־הביטחון, המפקד ה צבאי
של אמור יהודה ושומרון והמפקד
הצבאי של נפת שכם, שנגדם הוגשה
העתירה.
התצהיר שהגישו שני מתנחלי אלון־מורה
בתמיכה לבקשתם עמד בסתירה גמורה
לתצהירו של הרמטכ״ל. נאמר בו כי צו־התפיסה
לא ניתן משיקולים ביטחוניים,
אלא נועד ״ליישב יהודים דרך קבע על
האדמות האמורות,״ כפי שהובטח להם על-
ידי שרי־הממשלה וראש־הממשלה, אחרי
שבחרו בעצמם את השטח שבו יתנחלו.
עורך־הדין אמנון זכרוני, שהצטרף ל עתירה
בשלב מאוחר יותר, כפרקליטו של
אחד מתוך 17 העותרים, העלה שוב את
הצורך בחקירת הרמטכ״ל על תצהירו, על
יסוד הסתירה שבינו לבין תצהיר המת נחלים.
היתה
זו תביעה שלא היה לה סיכוי
להיענות. אין זה מקובל לחקור מגישי
תצהירים בבג״צים. בכל שנות המדינה לא
היה כמעט מיקרה אחד שבו נחקר מישהו.
על תצהיר שהגיש לבג״ץ. מה עוד שבמיק-
רד, זה אין מדובר במישפט רגיל, אלא ב-
מישפט עקרוני בעל משמעות בינלאומית,
שעיני רבים ברחבי העולם כולו עוקבות
אחר מהלכו. אם לא די בזה, הרי אין
תקדים שבעל תפקיד כה נישא, כמו ה־רמטכ״ל,
ייחקר על תצהיר שהגיש, באיזו שהי
אינסטנציה מישפטית.
והנה, באופן מפתיע, היפנה השופט ה עליון,
אלפרד ויתקון, שאלה לפרקליטי
העותרים: האם במקום לחקור את ה־רמטכ״ל
על אמיתות העובדות שבתצהירו

רמטכ״ל איתן ושר־כיטחון וייצמן
מי כפוף למי?
יהיו מוכנים להסתפק בהגשת שאלון ל־רמטכ״ל?
ההבדל
בין שאלון לחקירה הוא מש מעותי.
התשובות לשאלון הן בכתב. ה תשובות
לחקירה הן בעל-פה, מעל דוכן
העדים. למרות שהתשובות בשני המיקרים
הן תשובות תחת שבועה, הרי את התשו בות
לשאלון אפשר לנסח בניחותא, ללא
לחצים, בעזרת צוות יועצים ומישפטנים.
״האלטרנטיבה של החקירה נראית ליעדיפה,״ אמר עורך־הדין זכרוני לשופטים,
״כדי לערער את אמינות הרמטכ״ל שיטת
החקירה היא השיטה היעילה ביותר. אבל
באופן אלטרנטיבי נסכים שיוגש שאלון.״
השבוע עשו חמשת שופטי בית־המישפט
העליון מעשה חסר תקדים. הם החליטו כי
במקום חקירה, הם מחייבים את הרמטכ״ל
להשיב בשבועה על שאלון. במילים אח רות:
בית־המישפט העליון לא קיבל את
העובדות שהיו כלולות בתצהירו של ה־דמטכ״ל
כעדות סופית, מלאה ונחרצת,
ביקש לקבל ממנו עובדות נוספות, תשו בות
על שאלות שתהיינה מאושרות ב־מיסמכים,
כדי לאשר ולאמת את גירסתו
לגבי צורת תפיסת הקרקעות להתנחלות
אלון־מורה, השנויה במחלוקת.

לבית־המישפט

הרמטכ״ל חייב לענות
על השאלות הבאות :
• מי הם גורמי צה״ל שאיתרו את ה שטח
הנדון לתפיסה צבאית י מתי הם
איתרו את השטח? האם היתד, קיימת תוכ נית,
מאושרת על-ידי גורם צבאי מוסמך,
שכללה הקמת התנחלות אזרחית באתי*
הנדון או באיזה אתר אחר במבואות שכם י
מאימתי קיימת התוכנית? האם קדם ל איתורו
של השטח על-ידי צה״ל איתורו
בידי איזה גורם א חר?
#מי יזם הקמת התנחלות אזרחית ב אתר
הנדון או במקום אחר במבואות שכם
— גורם כלשהו בדרג הצבאי או גורם
כלשהו בדרג המדיני? האם פנה הרמטכ״ל
לדרג המדיני בהצעה להקים את ההתנ חלות
בדרג הנדון, או האם גורם בדרג
המדיני פנה אל הרמטכ״ל כדי שיחווה
את דעתו על הצורך הצבאי בהקמת ה התנחלות
באתר זה?
!• האם רצונם של אנשי גוש־אמונים
להתנחל באתר זה או במקום אחר ב מבואות
שכם הוא שגרם לאישור ההת נחלות
האזרחית באתר זה, והשפיע על
מתן ה אי שור?
י• האם אישר הרמטכ״ל הקמת התנח
לות
אזרחית באתר הנדון מפני שהיה
סבור מלכתחילה שהיא דרושה שם לצורך
ההגנה המרחבית, או מפני שמצא בדיעבד,
שאם תוקם התנחלות אזרחית באתר זה,
היא תשתלב במערכת ההגנה המרחבית?
• חלות שלא
מדוע

האם נבדקה אפשרות להקים התנ אזרחית
בסביבות שכם באתר אחר
צריך תפיסת אדמה פר טי ת? אם כן,
נבחר האתר הנ דון?

ל מי כ פו ף
הרמטכ ״ לן
^ שובותיו של הרמטכ״ל יאפשרו ל לבית־להביא

פרקליטי העותרים

המישפט טענות נוספות. לסתירת עמ דת
חרמטכ״ל. בפעם הראשונה תעמוד
בפני בית־מישפט ישראלי ההכרעה אם יש
להאמין לדברי הרמטכ״ל או לא, הכרעה
שעד כה נראה עצם הצגתה כבלתי-אפשרי.
אולם בית־המישפט העליון, בשיבתו כ־בית־דין
גבוה לצדק במישפט זה, יצטרך
לתת בפסק־דינו החלטות משמעותיות ו עקרוניות
נוספות, בשאלות החורגות מ תחום
סמכותה של ממשלת־ישראל לתפוס

או להפקיע קרקעות בשטחים כבושים. כך,
למשל׳ יהיה על בית־המישפם לקבוע הפעם
למי כפוף בעצם הרמטכ״ל, לשר־הביטחון
או לממשלה?
אופיין של החלטות אלה הנדרשות מבית-
המישפט, הופך את הבג״ץ על קרקעות
אלון־מורה לשונה מכל הבג״צים שהוגשו
לפניו בנושא זה.

של מזכיר־הממשלה :״מזכיר־הממשלה כלל
אינו יכול למסור תצהיר על המניעים ה אמיתיים
שהניעו את הממשלה לסמוך ידיה
על עמדת הרמטכ״ל ולהעדיפה על עמדתו
של שר־הביטחון. תצהירו של מזכיר־הממ־שלה
הוא עדות שמועה והוא אינו יכול
לומר כלום על מניעיה האמיתיים של ה ממשלה.״

שהיה מוסמך למסור תצהיר כזה הוא
שר־הביטחון. אך מכיוון שעמדתו הפוכה
לזו של הרמטכ״ל היה ראש־הממשלה
צריך למסור תצהיר כזה. אבל, טען זכ רוני
,״הממשלה מסרה את ההגנה על
כנות שיקוליה לשני אנשים שאינם מת אימים
לעשות זאת מבחינת סמכויותיהם
וכישוריהם. הרמטכ״ל אינו מוסמך לכך,
באשר אין לו מעמד כלשהו בעתירה, ו־מזכיר־הממשלה
אינו יכול להיות מצפונה
של הממשלה ולהצהיר על כנות מניעיה.״

הרכבו של בית־המישפט היושב בדין
בדיון זה׳ זהה לחלוטין להרכב שישב
בבג״ץ לגבי תפיסת הקרקעות לצורכי ה התנחלות
בבית־אל. שם קבע אותו הרכב
של שופטים כי ״תפיסת החזקה באדמה
של הפרט בשטח מוחזק, לשם הקמת י שוב
אזרחי אינה נוגדת את כללי המישפט
הבין־לאומי המנהגי, שבית־מישפט י שר אלי
נזקק להם, אם הקמת היישוב דרושה
לצרכים צבאיים של השילטונות המחזיקים
בשטח.״
לכאורה לא היה טעם לחזור על העתירה
בשם תושבי הכפר רוג׳ייב, שכן ספק אם
בית־מישפט בהרכב של אותם חמישה שופ טים
עליונים, יתן בעניין תפיסת קרקעות
רוג׳ייב פסק־דין שונה מזה שנתן בעניין
תפיסת קרקעות בית־אל.
למעשה, עמדו בפני פרקליטי העותרים
שתי אפשרויות. האחת, שנקט עורך־הדין
אליאס חורי, לתקוף את פסק־הדין שניתן
בפרשת בית־אל ולנסות לשכנע את ה שופטים
כי טעו אז בפסק־דינם. האפשרות
השנייה, שאימץ עורך־הדין זכרוני ושהפכה
קדהעתירה העיקרי, היתה להוכיח לבית־המישפט
שפרשת תפיסת. הקרקעות ל צורכי
אלון־מורה היא מיקרה שונה לחלו טין
מפרשת תפיסת הקרקעות להתנחלות
בית־אל, ושעל כן יש באפשרותם והם
מתבקשים כאן לתת פסק־דין שונה. זהו
מיקרה ספציפי המחייב התייחסות ספציפית
מצד ביודהמישפט העליון.

הממשלהנ תנ ה
א ת בי רכתה
^ השאיפשר אבחנה מעין זו היא
י העובדה שבמיקרה של אלון־מורה
היה זה הרמטכ״ל שהתבקש, לראשונה
בתולדות המאבקים המישפטיים על תפיסת
אדמות פרטיות בשטחים הכבושים, להגיש
תצהיר לבית־המישפט, שעל-פיו בוצעה
התפיסה בגלל טעמים בטחוניים•.
הרמטכ״ל אולץ לעשות זאת על־ידי ה ממשלה,
אחרי ששר־הביטחון, עזר וייצמן,

רשאי ומטכי־ר, שאיו
ותש מתקבלת אצל
השר הממונה תלין, לבקש
להשתחרר מתפקידו !
חלק בגלוי על הצורך שבתפיסת אדמות
אלה ועל הטעמים הבטחוניים שהביאו ל תפיסתם.
ואומנם, בתצהירו, מודה ה־רמטכ״ל׳
,בפירוש, שקיימת מחלוקת בינו
לבין שר־הביטחון בנושא זה.
קובע הרמטכ״ל בתצהירו :״ידועה לי
דעתו של המשיב (שר־הביטחון עזר וייצ־מן)
,אשר אינו חולק על חשיבותו האס טרטגית
של האיזור הנדון, אולם סבור כי
ניתן לממש את צורכי הביטחון שלא
בדרך של הקמת ישוב במקום האמור.״
על סמך הודאה זו ניתן היה לפרקליטי
תושבי כפר רוג׳ייב להציג את המחלוקת
בדבר התועלת הבטחונית שבהקמת התנ חלות
אלוך מורה, לא כמחלוקת בין רב־אלוף
(מיל ).חיים בר־לב ואלוף (מיל).
מתי פלד לבין הרמטכ״ל, אלא כמחלוקת
שבין הרמטכ״ל לבין שר־הביטחון על כל
המשתמע מכך.
טען עורך־הדין אמנון זכרוני בטיעונים
המישפטיים שהעלה בבית־המישפט :״אנו
אומרים שבמערכת הצבאית הסמכות ה בכירה
ביותר היא שר־הביטחון, ובהיותה
סמכות בכירה מבחינה מישפטית ומיג־הלית
גם יחד, לה מסר החוק את הכוח
להפעיל שיקול-דעת ולכפות דעתה ושי־קוליה
על הכפופים לה, דהיינו הרמטכ״ל.
״אין לנו ספק כי סמכותו של הרמטכ״ל
להפעיל שיקול דעת נגזרת משר־הביטחון.
מאליו מובן, כי אין הרמטכ״ל מביא דבר
גדול כקטן אל שר־הביטחון להכרעתו, אך

מהיערנות להגבה כלפי החזית המזרחית מחייבת גל-ס מי לו אי ם,
באשר בחלקם -מינטידים ומתארגבים בשפלה,ולאחר מבן כעים
לשטחי ההיערכות,ובחלקם -מ תגיי סי ם במפלה,מצמידים בגב -
ההר גבי סיי חי פז ומשם געיס לשטחי ההיערכות.
תהליך זה מ חייב שליטה מוחלטת ב עי רי תנועה וצמיגי דר בי ם.

שבס, מרחב חיוניבט חוני שדרכו עו ברי ם עי רי תנוע ה.
בסיס ההדרכה הקייס מדרום לשכם הורס לשליטה במרחב, בל
תוספת אחיזה במרחב הז ה,לרבו ת י שו ב ״ א ל ון מו ר ה״ ,מגבירה
את י כו ל ת השליטה ב עי רי ם.

הודעת הרמטג״ד שקדמה לתצהיר
מה קדם למה?
במעשיו מונחה הוא על־ידי שיקול־הדעת
של שר־הביטחון ואין הוא רשאי לעשות
דבר שהוא יודע כי איננו תואם את דעתו
של השר הממונה עליו. יחס זה בין ה־רמטכ״ל
ושר־הביטחון מחוייב גם מכוח
מינהל תקין ודמוקרטי, שהסמכות בעלת
שיקול־הדעת היא השר הנתון לביקורת
הכנסת והציבור.״
חשיבות ההכרעה של בית־המישפט, בידי
מי מצויה סמכות שיקול־הדעת העליונה,
בידי הרמטכ״ל או בידי שר־הביטחון, היא
משמעותית לגבי ההחלטה על כשרות ה תירוץ
הבטחוני לגבי תפיסת קרקעות רו־ג׳ייב.
פרקליטי
העותרים טוענים כי התהליך
שהביא להחלטה לתפוס את הקרקע ול מוסרה
להתנחלות אזרחית היה, למעשה,
כזה: קודם נוצר הרצון ליישב מתנחלים
באלון־מורה, כנראה על־ידי אנשי גוש־אמונים.
הממשלה קיבלה על עצמה רצון
זה והזמינה את הרמטכ״ל וביקשה ממנו
ליתן הכשר צבאי-בטחוני לצורך אידיאו־לוגי-פוליטי.
בעיקבות זאת נוצר תצהיר
הרמטכ״ל שהוגש לבית־המישפט.
פרקליט־המדינה, גבריאל בך, המופיע
בשם הממשלה, שר־הביטחון והמושלים ה צבאיים,
גורס כי התהליך היה הפוך:
הצורך הצבאי נוצר במערכת הצבאית,
משם הוא טיפס למעלה עד שהגיע לממ שלה,
ושם קיבל את אישור הדרג הפוליטי.
כלומר, הצבא הכיר בנחיצותה של התנ חלות
אזרחית במקום, והממשלה, בהיותה
מופקדת על מיגזר רחב יותר של שיקו לים
פוליטיים, נתנה את בירכתה לצעד
צבאי זה.
על עמדה זו של פרקליט־המדינה הגיב
עורך־הדין ז כ רוני :״תהליך כזה מעורר
תמיהה, שהרי שיקול־הדעת הוא של שר־הביטחון
והמהלך הרגיל של הדברים היה
מחייב כי הנחיצות הבטחונית תהא מתג בשת
אצלו, והוא אשר יביא את דבר ה צורך
הבטחוני בפני הממשלה.
״פרקליט־המדינה ניסה להציג את ה וויכוח
בין עמדת הרמטכ״ל לעמדת שר־הביטחון
כוויכוח לגיטימי, ברוח הדיעות
הרבות השוררות בציבור. אבל אין ה־רמטכ״ל
ושר־הביטחון יכולים לדבר ב מישור
אחיד של ויכוח, שהרי הרמטכ״ל
כפוף מישפטית לשר־הביטחון ומן הרגע
ששר הביטחון גילה את דעתו, שאין הוא
שותף לעמדתו של הרמטכ״ל, שוב אין
כל קיום לעמדת הדמטכ״ל. היא נבלעה
בשיקול דעתו של השר הממונה עליו, ולכל
היותר רשאי הרמטכ״ל, שאין דעתו מת קבלת
אצל השר הממונה עליו, להסיק
את מסקנותיו ולבקש להשתחרר מתפקידו.
״זו דרכו של מינהל מסודר, שאין ה דרגים
הנמוכים רשאים להחזיק בהשקפות
פרטיות לעניין ביצוע תפקידם, אלא עד

שהממונה עליהם שקל בדעתו והחליט.
מן הרגע שהחליט, ההחלטה מחייבת כל
מי שכפוף לו.״

א לי בי צ ב אי
לצר כי ם פו לי טיי ם
למנת להתגבר על פגם מינהלי
< ותחוקתי זה, שעל פיו סמכה הממ שלה
את ידיה על עמדת הרמטב״ל, מבלי
שהובאה בפניה בידי מי שממונה עליו,
שר־הביטחון, ננקט לטענת זכרוני טכסים
שמטרתו לאפשר את עקיפת שר־הביטחון.
מזכיר־הממשלה, אריה נאור, הגיש אף
הוא תצהיר לבית־המישפט. בתצהיר זה
קובע נאור כי עמדת הרמטכ״ל הגיעה
לידיעת ועדת השרים לענייני ביטחון, וזו
החליטה לסמור את ידיה על צורכי ה ביטחון
כסי שהובאו בפניה על־ידי ה־רמטכ״ל.

כך טענו פרקליטי העותרים :״קיים
פגם תחיקתי מהותי במה שנעשה. ספק
בעינינו האם רשאית היתה הממשלה, בתור
גוף, ליטול לעצמה את הסמכויות שנמסרו
בחוק לשר־הביטחון. החוק מסר לשר-
הביטחון את האחריות על הרמטכ״ל והצבא
מטעם הממשלה. בתור שכזה סמכויותיו
חזקות יו תר מסמכויות הממשלה, ואין
הממשלה כגוף רשאית להחליט בניגוד
לדעתו של שר־הביטחון בעניין שהחוק
מוסר את הכרעתו לשר־הביטחון.״
על פי טיעון זה החלטות הממשלה אומ נם
מתקבלות ברוב קולות ומחייבות את
כל השרים, אולם לשר־הביטחון יש על
פי מחוק תפקיד כפול: הן כחבר־ממשלה
המקבל את הכרעותיה, והן כמי שהחוק
היקנה בידו תפקידים ייחודיים. אין בחוק־יסוד־הממשלה
הוראה הקובעת כי הממ שלה
בתור גוף רשאית לעשות ד בר ש עשייתו
בתוקף החוק מוטלת על שר מסו׳-
יים. הממשלה רשאית להעביר סמכות זו
לשר אחר, אולם אך ורק באישור הכנסת.
מכיוון שהממשלה לא ביקשה להעביר את
סמכויות שר־הביטחון מהכנסת, אין החל טותיה
או החלטות ועדת השרים לענייני
ביטחון, יכולות לבוא במקום החלטות שר־הביטחון.
הטענה
המישפטית העיקרית שבפי ה עותרים
היא כי שיקולים זרים, ולא שיקולי
ביטחון כפי שנ5זען בתצהיר הרמטכ״ל, הם
שהביאו לתפיסת האדמות לצורכי התנ חלות
אלון־מורה. הממשלה, טוענים ה עותרים,
ניצלה את עמדתו של הרמטכ״ל
על מנת לתת אליבי צבאי לצרכים פולי טיים,
על פי תפיסה צבאית שאינה מקוב׳לת
על שר־הביטחון.
לצורך זה מבקשים פרקליטי בעלי הקר קעות
הערבים לבטל גם את ערך תצהירו

יי פג ע י
^ ודם הנימוקים המישפטיים האלה,
י המבוססים על הסתירה שבין עמדות
הרמטכ״ל ושר־הביטחון הם רק חלק מ הטיעונים
שבגללם נדרש הרמטכ״ל על-
ידי בית־המישפט העליון להשיב על ה שאלון
שהוצג לו. מלבד אלה עירער זכ רוני
גם על הנקודות הצבאיות הכלולות
בתצהירו של הרמטכ״ל.
הטיעון המרכזי הוא בי מתוך תצהירו
של הרמטכ״ל יכול להתקבל הרושם, כי
גורמי צה״ל הם שיזמר את איתור השטח
למטרות צבאיות ומצאוהו מתאים לכך.
אולם, מתצהירם של אנשי גוש־אמונים
מסתבר כי השטח אותר על־ידם, ורק אחרי
שנקבע כי הוא מתאים לצרכיהם נתבקש
הרמטכ״ל לאשר, כי הקמת התנחלות ב מקום
תהיה גם לתועלת הצבא.
על הנימוקים שהעלה הרמטכ״ל בתצ הירו
לביסוס החשיבות הבטחונית של ה התנחלות
באלון־מורה, אמר עורך־הדין
זכרוני :״הרמטכ״ל מתאר מצבים היפו תטיים,
התלושים מן המציאות החזויה לעת
מילחמה, שבאו אך ורק על מנת להעלות
נימוקים להקמת התנחלות אלון־מורה...
״הרמטכ״ל מודה כי כל אמונותו בתפ קיד
ההגנה המרחבית אינה מקובלת על
שר־הביטחון, שכידוע היה שנים אחדות
ראש אג״ם במטכ״ל, ועסק בתוקף תפקידו
זה רבות בשאלת ההגנה המרחבית. באותה
תקופה היה רב־אלוף חיים בר־לב רמטכ״ל

מזכיר הממשלה אינו ינוד
והיות מצבוגה שר
המגש דה ולהצהיר
על כנוה מרעיה
וברור כי שר־הביטחון אינו סבור שהיתה
זו תקופה של זילזול בתפקידי הישובים,
כפי שטוען הרמטכ״ל. אין ספק שעמדתו
של שר־הביטחון קרובה יותר לעמדותיהם
של רב-אלוף בי־־לב ושל האלוף מתי פלד
(שהגישו תצהירים נגדיים במישפט זה)
מאשר לעמדתו של הרמטכ״ל ביחס לחשי בות
הצבאית של אלון־מורה.״
עורכי־הדין, שפנו אל בית־המישפט ב שמם
של בני הכפר רוג׳ייב, ביקשו מבית־המישפט
לערער את אמינות הרמטכ״ל,
בטענו כי השיקול הצבאי הוא שהיה ה מניע
להקמת התנחלות אלון־מורה. תשו בותיו
של הרמטכ״ל לשאלון שהציג בפניו
בית־המישפט העליון השבוע, הן שיקבעו
את מידת אמינותו בעיני בית־המישפט.
תהיה אשר תהיה פסיקת בית־המישפט
בתיק זה, מערכת־הביטחון לא תצא נש כרת
מהעובדה* שהממשלה הטילה על ה־רמטכ״ל
להגיש תצהיר בעניין זה, בניגוד
לדעת שר־הביטחון. יקבל בית־המישפט
את תצהירו של הרמטכ״ל כאמין, תיפגע
סמכותו ואמינותו הצבאית של שר־הביט־חון.
יפקפק בית־המישפט באמינות ה־רמטכ״ל,
תהיה זו פגיעה בסמכותו הצב אית.
במצב
שבו מתמודדים למעשה בפני
בית־המישפט שר־הביטחון והרמטכ״ל ב-
דו־קרב בלתי־נראה, מישהו מהם חייב
להיפגע.

ארי תגור 1

ומצב חמזרו

מישטדת שואל *משינה לעזור לרב כה׳נא
בהפגחתיו המטורפות, הפעם גגו ערב״ המשולש

המישטוה הפרטית
שו ח ת כהוא
ראש־ המועצה מחמיד
מי נאמן?
גי גברים ערבים מבוגרים עמדו ב *
/תחנת־המישטרה והתווכחו. מולם ניצ בו
כעשרה צבירים, רובם בחליפות, וצעקו
עליהם בתוקפנות רבה. בראש הצעירים
עמד ה״רב״ מאיר כהנא, ראש תנועת כך.
שני הערבים ניסו להסתלק מהמקום, אך
הצעירים לא הניחו להם, דחפו אותם שוב
ושוב. השוטרים שעמדו בסמוך שילבו
ידיהם על החזה ולא זזו ממקומם .״לנו
אסור להתערב,״ ציינו השוטרים בסיפוק

ה״רב״ כהנא פנה אל ראש מועצת הכפר
מוחמר מוסטפא מחמיר,
אום־אל־פחם,
בטון תוקפני ומאיים :״תחתמו על מגילת
העצמאות. אם לא תחתמו זה סימן שאתם
לא אזרחים נאמנים למדינת ישראל. סימן
שאתם בוגדים חבר־המועצה, ג׳אבר
ג׳אברין, שעמד ליד ראש המועצה, עגה
בשקט :״אתם לא גוף רשמי. אנחנו לא
חייבים לעשות כרצונכם. אין לכם בכלל
זכות לדרוש מאתנו משהו.״
כהנא, בשימחה מופגנת, כשצבאו
מאחוריו, חייך וצעק בקול :״אתם
בוגדים שכמותכם ! אתם לא רוצים
על מגילת העצמאות. שכולם יראו
כאלה ! ״

מאחורי גבו של כהנא פרץ בחור בהיר־שיער,
בעל מיבטא אמריקאי בולט, שצעק :
״ערבים מסריחים! ערבים בוגדי ם! תלכו
מכאן כולכם צעקותיו ליבו את המתיחות.
חברי המועצה, שהובאו למקום במירמה,
רצו לשוב לכפרם .״חיילי כהנא״ לא הניחו
להם לעבור. השוטרים עמדו בצד, חלקם
חייך וחלקם נבוך. המפקד, שאול לוי, עשה
עצמו כאילו לא ראה ולא שמע דבר.
כמה מבני הכפר הגיעו לתחנת המיש־טרה.
אחד מהם קרא לאנשי כהנא :״מי
אתם בכלל? עולים חדשים שמבקשים
זכויו ת! רוצים בית ואוטו ומיספר לבן.
רק לקחת אתם יודעים. תלמדו מאיתנו
מה זאת עבודה. תלמדו מה זה להתפרנס
בכבוד. אתם כל הזמן עושים מילחמות.
אין לכם אפילו זמן לעבוד. הולכים ממקום
למקום, ואיפה שאין שינאה אתם מביאים
אותה בכוח. תתביישו לכם! עוכרי יש ראל

וה״רב״ כהנא ונעריו בשלהם :״ערבים
מלוכלכים! ערבים בוגדי ם! לכו מכאן!
תסתלקו לפלסטין שמתחת לאדמה ! תלכו ! ״

מז ל
ה יו יקת
אחורי ה ״ רב״ עמד יוסי דיין, איש
י יחסי־הציבור של קבוצת כהנא. הוא
אחז בידיו תת־מיקלע עוזי, ניסה להתווכח
עם הכפריים שלידו. צעק והניף ידיו
בעצבנות. הוא ניסה להוכיח להם את ״חוסר

ע צ בו ת
ופ חד
הפרטי רואים, לחתום שאתם

ג׳ אברין :״מי אתה בכלל שתגיד לנו
משהו? כשאתה ישבת באמריקה אנחנו
כבר היינו אזרחי ישראל. בכלל, אנחנו לא
מדברים עם עולים חדשים ! ״

(המשך מעמוד )34
בות. עוד יותר מזה, דודו הלוי טען כי
מצויים בידיו שמות שני הרופאים הנוס פים
שבדקו את בגין וכי הוא מתכוון למ סור
את שמותיהם לפירסום בשבועונו.
ואילו בלישכת ראש־הממשלה המשיכו
לדבוק בגירסה הבאה:
נראה כי הד״ר פיין, בשעת ביקורו ב ישראל,
שמע על מה שאירע לראש-
הממשלה, התבטא על כך בפורומים שונים,
בין השאר בביטויים כמו ״זד. נס שהוא
ניצל מזה.״ התבטאויותיו הגיעו בטלפון
שבור לכתב הטייס בישראל, שפירסם את
הסיפור הדמיוני כאילו נבדק בגין בידי
שלושה מומחים זרים, שקבעו כי אסור לו
לעבוד יותר משלוש שעות ביום.
התיזה של הפרופסור סילבאן לביא,
שטיפל במאורע המוחי ממנו סבל בגין,
ממליצה דווקא על חזרה לפעילות מליאה,
לגבי אנשים המתאוששים מפגיעה מוחית
חולפת מסוג זה .״מבחינה נוירולוגי ת איני
רואה כל הגבלה על המשך פעילותו של
ראש־הממשלה,״ הסביר לביא,
מבלי להתייחס למיקרה של ראש־המפד
שלה, הסביר לביא מה מקור הליקוי שממנו
סבל ראש־הממשלה .״אדם אחד מכל עשרה,
מעל לגיל ,65 סובל מדמנציה (המוגדרת
בפי העם כסיניליות) .היא מתחילה בהפ רעות
בזיכרון, עוברת אהר-כך לירידה
בכושר השיפוט וכושר ההתמצאות בזמן
ובמקום, והופכת לאי-אבחנה בין טוב ורע.״
מקורביו של בגין התלוצצו על חשבונו,
כשחזר לפעילות, אחרי המאורע המוחי
ממנו סבל .״צריך להזמין לו כתבנית
שכותבת בכתב ברייל,״ צחקו, כיוון ש התקשה
בראייה עד שלא זיהה כמה מהם.
״הכנסנו אליו קצרנית לחדר והוא צע ק:
׳ביקשתי קצרנית אחת ולא שתיים
סיפרו בינם לבין עצמם.
אבל קשיי התאוששות אלה חלפו. בגין
שוב מבחין בכל העומדים במיסדרון,
ובדרכו ללישכתו הוא שוב מנשק ומחבק
אותם. ראייתו שבה למצב שקדם למאורע
המוחי וכן גם כושר דיבורו.
אולם מבחינה נפשית ספק אם שב ראש-
הממשלה לאיתנו.

מגהיג כחנא ושומר־ ראש דיין
מי מסית ומדיח?
נאמנותם״ .הם לא השתכנעו. הוא המשיך
לדבר.
מאחוריו עמדה צעירה, שנראתה מוכרת.
היא חבשה לראשה כובע אדום רחב־שוליים,
והרכיבה מישקפי־שמש לעיניה. היתד. זו
הפעם הראשונה שכהנא יוצא למיתקפה
בלווית חיל־נשים. הבחורה הסתתרה מעין
המצלמה. אך כלום לא עזר. אחרי כמה
דקות זוהתה. היתה זו מזל כהן המפורסמת.
היא ידועה יותר בכיגוייה מאשר בשמה.
זוהי ״היורקת מגן הירק״ ,אשר ירקה על
עזר וייצמן כאשר ניסה להרגיע את המת נחלים
בנאות סיני יומיים לפני הפינוי.
באותו אירוע עמדה מזל על גג הבניין
וזרקה אבנים על חיילי צה״ל. אחר כך
נודעה כ״מחלקת המלח״ מאלון־מורה. כש הגיע
עזר וייצמן להתנחלות אלון־מורה,
כיבדה אותו מזל בכוס קפה, שבו מהלה
מלח. באחרונה התפרסמה בכינוי חד ש:
״הבחורה עם הקלשניקוב״ .וזאת אחרי
שהגיעה לבניין הטלוויזיה בירושלים, כש היא
מזויינת, כדי לפגוש בכתב הטלוויזיה
רפיק חלבי, לשם ״שיחה -אישית, מלב אל
לב,״ כדבריה.
בעיקבות המעשה האחרון סולקה מזל
כהן מגוש אמונים. חבריה טענו כי זכתה
בפירסום שלילי ומזיק. עד שסולקה היתד.
עוברת ממקום למקום, מהתנחלות להת נחלות.
היא צצה בכל עימות. עתה הסתבר
כי בחודשים האחרונים הצטרפה לתנועתו
של ״הרב״ כהנא.

בחודשים האחרונים נוהג מאיר כהנא
לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה. לא
תמיד הוא נוטל עימו את צבאו. לפעמים
הוא מסתפק רק בחיל החלוץ — יוסי דיין.
לעתים הוא לוקח גם אחרים. אך צבאו
מצטמצם ומצטמק. חייליו נשפטים בזה אחר
זה, בעיקבות תוקפנותם ותקיפותיהם.

חזי ת ד תי ת•
קו מו ני ס טי ת
ך ייו ם שני בשבוע שעבר הם הגיעו כשבידיהם העולם הזה, למערכת ראש גמל (ראה קורא יקר) .ביום שלי שי
פלשו לאום־אל־פחם. ביום הרביעי נחו,
וביום השישי נכנס ״הרב״ לכלא, לריצוי
שלושה חודשי מאסר בעוון התפרצות אלימה
לבתי ערבים בחברון.
בתחילת השבוע שעבר שלח דיין מיברק
אל ראש מועצת הכפר הערבי אום־אל־פחם,
שבו הודיעו על ה״ביקור״ הצפוי .״אנחנו
באים להחתים אותכם על מגילת העצמאות,״
הוא הסביר .״בטח רצה שנכין לו כיבוד,״
צוחקים צעירי הכפר.
בתגובה שלחו אנשי המועצה מיברק
שבו כתבו :״אנא, אל תבוא, לא כדאי.״
דיין שלח מיברק נו סף :״לא שואלים
אותכם, אנחנו מגיעים מחר בצהריים ! ״
עו רו־ דין בן הכפר, מוחמד קיוואן, פגה
(המשך בעמוד ) 50

ם ישראל כולו יכול היה להבחין
ז ^ בכך השבוע, כאשר ערב ראש־השנד.
הופיע מנחם בגין בראיון טלוויזיוני מוזמן,
שנועד להוכיח לכל כי הוא בריא ומצבו
שפיר.
בגין אומנם נראה מאושש וחייך ללא
הרף. אולם דווקא הופעתו בראיון זה יצרה
מקום לדאגה. האופטימיות המופרזת שלו,
נטייתו להקל ראש בכל הבעיות המעיקות
על המדינה,׳ שלוותו המופגנת ואורח דיבורו,
כאילו היה מורה בבית־ספר לילדים מפג רים,
לא הותירו מקום לספק: מנחם בגין
מנותק מהמציאות. הוא חי בעולם משלו,
שבו שולטים חוקים אחרים. מה שמתרחש
בעולמם של אזרחי ישראל אינו מטריד
אותו כלל.
פעם אחת בגד בו זכרונו של בגין במהלך
הראיון. הוא כינה את ח״כ המפד״ל יהודה
בן־מאיר בשם ״בר־יהודה״ .אלא שלא כשל-
לשון זה הוא המצביע על ליקוי בכוח
זיכרונו. מצבו הגופני של בגין חזר להיות
מאושש, גם כו שר הנאום שב אליו. אבל
התכנסותו בתוך עצמו והניתוק ההולך
וגובר שלו מהמציאות — הם המדאיגים
גם את מקורביו.
״כשבגין נפגש עם סאדאת, התבוננו
בשניהם,״ סיפר אחד ממקורבי בגין .״סא-
דאת הוא איש חולה יותר מבגין. אבל הוא
נראה שזוף ושופע בריאות. בגין נראה
לידו חיוור כמו מת. אין פלא. סאדאת
לא קם ממיטתו לפני שעד. ע שר בבוקר,
יקרה אשר יקרה. כאשר תיכננו את מסעו
בחיפה פסלו אנשי לישכתו קטע מהמסלול,
משום שהיה עליו לטפס שם שש מדרגות.
׳סאדאת אינו עולה במדרגות׳ הודיעו לנו
החלטית. אז אין פלא שהוא מצליח להיראות
כאדם בריא. בגין אינו נותן לשמור עליו.
הוא קם כל בוקר בחמש וחצי.״
השינוי הבולט ביותר שאובחן אצל בגין
בשבועות האחרונים נוגע דווקא למצב רוחו.
למרות שבטלוויזיה הופיע חייכן ושופע
אופטימיות, מעידים מקורביו כי הוא הפך
לאחרונה איש עצוב יותר .״אחרי המאורע
המוחי האחרון שפגע בו,״ גילה אחד
ממקורביו ,״קרה לבגין מה שלא קרה לו
אף פעם קודם ל כן: הוא התחיל לפחד.
הוא חושש שלא יעמוד בכל מה שעוד
מוטל עליו לעשות.״

ה עו ל ס

הז ה

2195

החותמת אוהדת
הביצה אושרת!
הביצים המאושרות של תנובה מחייכות אליך בסיפוק.
ויש להן סיבות סובות לכך: אלה הן ביצים מזינו ת ביותר,
בעלות איכות מרכיבים גבוהה. הן הובאו לעול ם מוקפות
בטיפול אחראי ומסור. הן עברו שיקוף, מיון ובדיקה מדוקדקת
באמצעים ה מודרניי ם ביותר.
ביצה שאינה חתומה לא עברה את התהליך הקפדני ו אילו
החתומות ־ הן מגיעו ת אליך ארוזו ת בצורה שתשמור עלי הן
בפי שיצאו מן הלול: טריו ת ו מזינו ת.
על כן הן. מאו שרות -בשבילך. וי ש להן אבא.

נ ע ׳ 1ךות

נחל/לל

ביצה עם

ח0/7 /לל

גרונדיג מ
צבעים שנעלבת
עד הגוון האחרון

עד הצליל האחרון

גרונדיג סופר קולור מצויירת
נסה בעצמך להשוות ולבדוק האם תוכל למצוא
במערכת צליל בעוצמה של
עוד מכשיר טלויזיה צבעוני המציג בפניך תמונה
15 ואט.5.ו\/ו.מ ,.וברמקול חזיתי
צבעונית עשירה כמו זו של גרונדיג סופר קולור.
באיכות הות יחד עם כפתורי
שפופרת המסך הבלעדית המשולבת בשיטת את וברור
שאט או ומ-8ומ, מוציאה לאור באופן חד
הבס והטרבל הנפרדים
כל הצבעים עד הגוון האחרון. היא שומרת על מיקוד המאפשרים איזון מדוייק,
מגיע אליך צליל מלא המלווה
קבוע של התמונה
את התמונה העשירה.
ובעזרת מייצב מתח
מיוחד נמנעות הפרעות עד השכלול
ונשמרת אחידות האחרון מחשב
ובהירות הצבע.
מאז נוסד מפעל גרונדיג
קוורץ מיוחד בורר
הענק ממשיכים מהנדסי
עבורך את קונטראסט
החברה להיות חלוצים
הצבע האופטימלי
בכל הקשור לשכלולים.
ומציג בפניך את

כך גם בטלויזיה
ג רונ דיג סו פ ר קו לו ד -תו צרת גרמניה
ס1ופר קו לו רמנ עון
הדרגות הנכונות של
להשיג בחנויון
חוזק ועומק הצבע.
אוטומטי סורק ומאתר
יבואנים בלעדיים: גיל אלקטרוניק
את התחנה הרצויה

(סוס ה

ציאהלאח־בטלניזיות
אחרות.
בלחיצת כפ תור(בעזר ת
פס הפלא =0ו\/׳ המופיע
על המסך) ובקרת התדר
מכניסה את התמונה
להתאמה מלאה.
כפתור נוסף ״זוכר״ את
התחנה ויכול להחזיר
אותך אליה במדוייק.
שכלול נוסף מאפשר
חיבור מכשיר הטלויזיה למערכות סטריאו וכן למכשיר
וידאו טייפ. שלט רחוק_(-ו 0מזו\ו £ 0 0־ד£1¥10ח)
המתוחכם של גרונדיג,
המוכנס כקסטה לגוף
הטלויזיה, מאפשר 25
פעולות שונות כולל
שליטה ב־ 16 תחנות,
הטלויזי ה הנמכרת ביו תר ב אירו פ ה.
התאמת צבע, המובחרות כיוונזן בהירות,
תל־אביב.
ו 8 גבירול
בע״ח, אבן
עוצמת צליל,

11 זו ס)

הפעלת ויד אר טייפ ותמונה ללא קול.
בלחיצת כפתור ״מעלה״ השלט רחוק על מסך
הטלויזיה שעון קוורץ דיגיטלי.

עד הפרט האחרון

קשה לדמיין עד כמה עושה גרונדיג כדי להבטיח את
איכותן הגבוהה של טלויזיות סופר קולור. כל רכיב
אלקטרוני, כל מכשיר וכל מסך־צבעוני נבדק ונבחן
עד הפרט האחרון.
טלויזיה גרונדיג סופר קולור
עוברת סדרת ״עינויים״ כולל
מבחן הטבלה ברטיבות במשך
24 שעות, מבחן עליית מתח
חשמלי, מבחן זעזועים פיסיים,
תנאי חום וקור קיצוניים 200 ,
שעות הפעלה רסססו הפעלות
וכיבוי של המכשיר. כך שאליך
מגיעה גרונדיג סופר קולור,
אמינה ומוכנה להוציא לאור את כל הצבעים עד
הפרט האחרון.

אתם מביטים
בתחתונים יפים מאד אפילו שאינכם רואים אותם.

תחתונים יפים מאד, תחתוני
הנשים של סברינה.
סליפ, מיני סליפ ומיקח סלינ^ן
עם הדפסים עדינים, צבעוניים
או פרחוניים.
בחלק או בפסים. מכותנה
או מניילון סמרץ;
תחתונים יפים מאד, תחתוני
סברינה. במיוחד כשהם עליך.
חבל שלא כולם רואים אותם.

בשיחה אישית עם גרעו! פת נתן

ב גין:

אוו ׳311
מידמן אודו
^ יום, הרביעי שעבר נערכה במיש-
רד ראש־הממשלה בירושלים פגישה
בין ראש־ד,ממשלה מנחם בגין לבין ארבעת
שרי הליברלים: שר־האוצר שימחה ארליך,
שר־התעשיה גדעון פת, שר־האנרגיה יצ חק
מודעי והשר בלי־תיק משה ניסים. שלא
כדרכו בתקופה האחרונה היה בגין מוכן
היטב לשיחה, וניכר בו כי הכין את שיעו־רי־הבית.
יום קודם לכן קיבל בגין הדרכה
בנושאי הליברלים מהשר משה ניסים, ש באחרונה
חלה התקרבות בינו לבין ראש־הממשלה.
בגין
ניווט את השיחה כרצונו. שדי ה ליברלים
ניסו לתקוף את שר־החקלאות
אריק שרון. גדעון פת היה ראש הדוברים
בעניינו של אריק, ובגין כמעט שלא השיב
לו. רק כאשר דר ש פת כי אריק יסולק
מהממשלה, רמז בגין לאפשרות של שינויים
בממשלה, אך הדגיש כי מעמדו של אריק
לא ייפגע.
מנהיג הליברלים, ומי שבגין נישבע כי
לא יתן ״לשערה משערות ראשו ליפול״,
שימחה ארליך, כמעט שלא השתתף ב שיחה.
הוא אומנם פתח אותה, בכמה מילות
הקדמה, אך במשך מרבית השיחה ישב
מכונם בכורסה, ולא פצה את פיו. ניכר
היה בארליך כי הוא מדוכדך.
שיחה זו יכולה היתה להסתיים כמו
מרבית השיחות שעורך באחרונה מנחם
בגין עם שריו, בלא כלום, לולא המשך
שהיה לה מאוחר יותר. ההמשך היה ב שיחה
בארבע עיניים בין מנחם בגין לבין
גדעון פת. אחר־כך הגדיר אותה פ ת :״זו
היתד, השיחה הרצינית הראשונה שלי עם
בגין מאז, מוניתי לשר.״
משתתפי הפגישה הראשונה, מילבד, א ד
לי, ניסים, לא ידעו על הפגישה הפרטית
של בגין עם פת. דוברו של ראש הממשלה,
שלמה (״נקדי״) נקדימון, סרב להגיב על
השאלה אם נערכה פגישה זו .״אני לא
מגיב על כך ואני לא יודע מתי היא נערכה.
או אחרי הישיבה עם ארבעת שרי הליב
רלים,
או מאוחר יותר בכנסת,״ אמר נקדי-
מון לכתב העולם הזה.
י בשיחה זו נקבע בעצם.גורלו של האיש
מיספר שניים בליכוד, שימחה ארליך. בגין
נתן אור ירוק לסילוקו של שר־האוצר מ תפקידו,
אם כי דר ש שאת העבודה ה מלוכלכת*
לא יעשה הוא, אלא חבריו של
ארליך למיפלגה.
^ ^ בגין _ כבר

בו ע ט
ן ד לפני שבועות אחדים היה ארליך
^ מוגן היטב. ראש־ד,ממשלה חזר והד גיש
בכל פורום אפשרי, בי אינו מקבל
את הביקורת על שימחה ארליך ״ידידי
ורעי, שותפי, עימו הלכתי כיברת דרך
ארוכה.״ כאשר הגיש לו ארליך את הת פטרותו
אחרי ליל־הברווזים המפורסם, סרב
בגין לקבל אותה ואף איים, איום שהיה
ברור לכל כי הוא איום סרק, שאם יתפטר
ארליך, יסיק הוא, בגין, את המסקנות.
היתד, זו שיחה ידידותית בין השניים, אולם

בגין מחבק את ארליך
סכין בגב
עמד שר־ד,תעשיה גדעון פת כחומה בצורה
מאחורי ארליך, או נכון יותר, נגד מודעי.
העסקנים הוותיקים של מיפלגה זו, שנדמה
כי מיספר הבוחרים שלה הוא כמיספר
עסקניה, הבינו אז כי התייצבות מאחורי
מודעי כמוהר, כהתאבדות פוליטית.
אולם מודעי לא ויתר. הוא אומנם הוריד
והעלה את הטון, בקרב נגד ארליך, אך
בעיקרו של דבר המשיך להילחם במנהיג
מיפלגתו. לזכותו של מודעי ייאמר כי
היה הראשון שטען כי המדיניות הכלכלית
של ארליך תביא לשואה לאומית — דבר
שבו מודה היום כל ילד.

שר־התעשיה פת
לא כולנו אשמים
ארליך לא הספיק לצאת ממישרדו של
בגין וכבר בי שר לאמצעי התיקשורת כי
בגין איים להתפטר אם הוא יתפטר ולכן
הוא משהה את התפטרותו.
למרות שבגין הוא פוליטיקאי מנוסה
הוא הרגיש מרומה על־ידי ארליך. לאחד
מאנשי לישכתו הוא אמר :״כל מה שארליך
אמר זה נכון, והוא גם יכול היה להבין
מדברי שאולי אני אתפטר אם הוא יתפטר,
אבל הוא שכח שההתפטרות שלי פרושה
שאני אוזמן עוד פעם אל הנשיא. בשביל
מה הוא היה צריך לרוץ לטלוויזיה עם זה י
השיחה היתד, אישית.״
סקרי דעת־הקהל, המתפרסמים כמעט מדי
שבוע ומצביעים על ירידה עיקבית במע מדה
של ממשלת בגין בעיני הציבור, אף
הם משפיעים על ראש־הממשלה, למרות
שבהופעותיו הציבוריות הוא מזלזל בהם.
בנוכחותו אין המקורבים אליו תולים את
הכישלון ואת אווירת השואה המתקרבת
והולכת בבגין עצמו. נוח להם להאשים
את ארליך ואת המדיניות הכלכלית של ה ליכוד
שעליה הוא מופקד. תחילה היו
אומנם תגובותיו של בגין חריפות ביותר,
כאשר היו ״משמיצים״ בפניו את ארליך,
אולם אי־אפשר שלא להבחין שמאז תרגיל
ההתפטרות של ארליך, אין בגין מהסה
יותר את אלה שטוענים בפניו כי האשם

מי ל ח מו ת

שי״ן בשי׳ץ

שר־האנרגיה מודעי
פסיכי מי שפסיכי אחרון
היחיד במצבו של הליכוד הוא שימחה אר ליך.

בתוך המיפלגה הליברלית התדרדר
מצבו של ארליך. גם המרד, שהניף סגנו
המפוטר של ארליך, יחזקאל פלומין, מת חיל
לגרוף אחריו לוחמים. אין,ז ה בגלל
כוחו של פלומין בתוך המיפלגה׳ ,אלא בגלל
״השגיאות של טירון פוליטי, שאותן עשה
ארליך, מאז אותו מרכז, שבו הצליח לצאת
כשעורו בין שיניו.
עד לפני חודשים אחדים היה ארליך
מותקף על־ידי השר יצחק מודעי השכם
והערב. היריבות בין השניים הגיעה לרמת
מריבה של ילדים בגנון, כשהאחד שולח
את האחד לטיפול פסיכיאטרי. במאבק זה

^ די לחלץ עצמו מהמצב המביך ש־אליו
נקלע ארליך במרכז הליברלים,
שבו נדרש על־ידי פלומין להתפטר, הציע
ארליך כי לא רק הוא יתפטר מהממשלה
אלא כל שרי הליברלים. ההימור של אר ליך
התגלה כנכון, אך כקצר־טווח. באותו
מרכז הפעילו כל ארבעת השרים, בכללם
גם מודעי, את כל ט ח השפעתם נגד ה הצעה
להתפטרותו של ארליך, כשהם חוש שים
מכך שההצעה תורחב וכולם ייאלצו
להתפטר.
ארליך ניצל באותה ישיבת מרכז, אולם
שלושת השרים האחרונים׳ הבינו כי הוא
דחק אותם לפינה. גם פת וגם ניסים הבינו
לפתע, כי המשך התמיכה בארליך עלול
לעלות להם בכסאותיהם שלהם, ולכך הם
לא היו מוכנים.
מי שנבהל ביותר מתרגיל ההתפטרות
הקולקטיבית של ארליך היה דווקא גדעון
פת, תומכו של ארליך. פת לא היה הצלחה
גדולה במישרד־השיכון, כאשר כיהן כשר־השיכון
והוא כישלון מדאיג במישרד־התע־שיה.
פת ידע כי גירסת ה״כולנו אשמים״
של ארליך, תפגע בראש ובראשונה בו,
כשר הכלכלי הבכיר ביו תר אחרי ש ר
האוצר, ובכישלון הצורב ביו תר של ה*

אור רוק לסילוק ארליך
(המשך מעמוד )43
ממשלה בתחום הכלכלי, אחרי הכישלון
הגדול ששמו שימחה ארליך. גם ניסים
ומודעי התחילו להיות מודאגים מד,״כולנו
אשמים״ של ארליך ומדרישתו להתפטרות
מרובעת, אם יהיה צורך בהתפטרות. מודעי
סיבך את המדינה במדיניות הנפט החוב בנית
שלו, אם כי יש לו נקודות זכות
בכך שהיה הראשון שהזהיר מפני ארליך.
ניסים אינו עושה, אומנם, מאומה בממ שלה,
לא במישור הכללי ולא במישור ה כלכלי,
אולם גם הוא חושש שמא ייג רר
אל מחוץ לממשלה בגלל ארליך.
כאשר שוחחו ביניהם בגין ופת, אחרי
הישיבה של ראש־הממשלה עם ארבעת
שרי הליברלים, ידע בגין עוד קודם לכן
את הקו החדש, האנטי-ארליך של פת. הוא.
קיבל תיאור מדוייק של המצב במיפלגה
מניסים. ההפתעה היתד, דווקא של פת.
לפתע הבין פת כי גם בגין מבין מה שהכל
י ד עו: ששימחה ארליך הוא אחד מאבות
הכישלון של ממשלת הליכוד וכי אחד
הצעדים שיש לעשותם, כדי לנסות ולהציל
את הליכוד לקראת הבחירות הבאות, הוא
סילוקו המהיר של ארליך.
בגין החל את השיחה בינו לבין פת
בדיון כללי על מצב היחסים בין חברי ה ממשלה
לבין עצמם, ועל מה שנקרא היום
בחוגים הפוליטיים, מילחמות השי״ן ב־שי״ן
— מילחמות שרים בשרים. הוא
הסביר לפת את חובת נאמנותו כראש-
ממשלה לכל שרי ממשלתו ובעיקר לשרי
הליכוד .״אתה יודע,״ הוא אמר לפת ,״ש אצלי
במיפלגה טוענים נגדי, ולא בלי מידה
רבה של צדק, שאני שומר יותר על ה אינטרסים
של הליברלים מאשר על האינ טרסים
של חירות.״
אחרי ששיבח ארוכות את שימחה ארליך
ואת תרומתו לממשלה, ואחרי שטען כי יש

ארליך יי ד ע זאת. יו תר ויותר קולות
נשמעים בליברלים הקוראים למרכז מים־
לגר, זו לבטל את המנדט שניתן לארליך
כשר בממשלה. אל מודעי ופלומין הצטרפו
לא רק פת, ובמידה מסויימת גם ניסים,
אלא גם האיש החזק של המיפלגה הליב רלית,
ח״כ יצחק ברמן, והצעקן של ה-
מיפלגה, ח״כ מנחם סבידור.

הח־־כ וראש עירית רחובות ל שעבר, שמואל

מי ימות?
ה פ ריץ או ה סו ס
^ מחרת הישיבה עם בגין יצא אר י
ליך לבלגרד. הנסיעה עוררה תדהמה,
בעיקר במישרד־האוצר. רק לעיתים רחו קות
יצא שר־האוצר ע צ מו׳ לוו עיד ת קרן
המטבע הבינלאומית. בדרד־כלל יוצאים
לוועידה זו פקידים בכירים במישרד־האו־צר.
התמיהה השנייה היא מועד יציאתו
של ארליך. ועידת קרן המטבע הבינלאומית
עומדת להיפתח רק ב־ 1באוקטובר, ופקידי
האוצר העומדים להשתתף גם הם בוועידה
זו, נמצאים עדיין בארץ ויצאו רק בסמוך
לפתיחתה. לגמרי במיקרה נודע כי ארליך
החליט לשהות בארץ רק ימים ספורים,
אחרי שתינעל הוועידה, ולצאת שוב למסע
ארוך בחוץ־לארץ.
לכל היה ברור כי ארליך ברח. פקידי
האוצר טענו כי הוא ברח בגלל החלטות
כלכליות כבדות־מישקל שהוא צריך לקבל.
ההכרעה בדבר קיצוץ תקציבי הפיתוח
היתה אמורה להתקבל כבר לפני שבוע.
ארליך ביקש לדחות אותה בשבועיים מפני
שידע כי הוא לא יהיה בארץ, ויהיה צורך
לדחות הכרעה חשובה זו, אולי החשובה
מכל ההכרעות שקיבל ארליך כשר־האוצר,
לשבועות רבים נוספים.

בשבת בבוקר נסע רכטמן לבקר את חברו לעט, איציק. הילד בן
השמונה מתייעץ עס ראש־העיריה לשעבר על תוכניות העתיד.
רכטמן מבקש ממנו דבר אחד :״תסתכל שלוש פעמים לפני שאתה עובר את הכביש.״

משוחחים

השר ניבים מצביע בבחירות הפנימיות של הליברלים
מדריך־הסתרים של בגין
צורך לעמוד מאחוריו נגד ״ההשמצות של
הרחוב ושל העיתונאים״ ,הגיע בגין לתכ לית
השיחה. הוא נתן לפת להבין כי הוא,
כראש־ממשלה, אינו יכול לפטר את ארליך,
לגרום להתפטרותו או אפילו לקבל
את התפטרותו של שר־האוצר. בעיני ה ציבור
זה יתקבל כהודאה בכישלון ה ממשלה
כולה.

פת קלט
אתהר מז
ול סבגין, שוב בעקיפין ובניסו י
חים מעורפלים, הסביר לפת כי כל
מיפלגות הליכוד הן מיפלגות דמוקרטיות.
״אם המוסדות של המיפלגה שלי היו מח ליטים
שאין אני ראוי יותר לכהן כראש-
ממשלה, לא הייתי יכול להישאר בתפקיד
אף יום אחד, אפילו אם כל שאר חטיבות
הליכוד היו עומדות על כך,״ הוא אמר
לפת .״אני בראש ובראשונה שליח של
חירות.׳״
פת קלט את הרמז בשתי ידיו. הוא סיקר
בפני בגין את מערך הכוחות במרכז ה-
מיפלגה הליברלית ׳ואמר כי לדעתו ,״לא
נוכל להושיע הפעם את ארליך. המרכז
שלנו יחליט כי הוא צריך להתפטר.״
אולם לא רק פת יודע זאת, גם שימחה

אולם חבריו במיפלגה הליברלית יודעים
כי הסיבה האמיתית לבריחתו של ארליך
מהארץ לא היתד, ההכרעה שעליו לקבל
בנושא קיצוץ התקציב, אלא חששו מפני
מרכז הליברלים שנערך ביום השלישי ה שבוע.
ארליך ידע כי גם מתנגדיו החריפים
ביותר לא יציעו להדיחו מהממשלה, ו להביא
למשבר בתוך המיפלגה, כאשר אין
הוא נמצא בארץ. ארליך גם ידע כי ה ישיבה
הבאה של מרכז הליברלים תערך
רק חודש אחר־כך, ואת הזמן הזה הוא רצה
להרוויח.
בפוליטיקה הישראלית הבלתי-יציבה יכו לים
לקרות דברים רבים במשך חודש אחד.
גם ארליך מכיר את הסיפור על הפריץ
היהודי והסוס. הוא פשוט ממתין שאחד
מהם ימות, הפריץ או הסום.
אולם קיימת אפשרות שחישובי בת-
היענה של ארליך לא יעלו הפעם יפה. י רי ביו
בתוך המיפלגה הליברלית מכינים לו
הפתעה. הם מתכוננים לכנס מרכז מייוחד
של המיפלגה, כאשר ארליך יחזור מבל גרד,
כשעל סדר היום תהיה הצעה אחת
ויחידה: להדיח את ארליך מהממשלה.
כאשר גם ראש־הממשלה מסכים לכך,
ואין סכנה לפיצוץ הממשלה או הליכוד
ולהתפטרות ראש־הממשלה, יהיה זה קל
לסלק את ארליך.

ף*! יום השישי האחרון, בשעת בוקר
יי מוקדמת, המתינה אשה ממול לש ערו
של כלא מעשיהו.
היא ישבה בתוך מכונית סימקה ירוקה
וקטנה. אשד, נאה, זקופת־קומה, בעלת
עיניים כחולות, מבהיקות וחייכניות.
עברו כשעתיים עד שפתחו את השער,
שממנו יצאו כמה עשרות גברים. ביניהם
צעד אחד, בעל דמות מוכרת — שמו אל
רכטמן, לשעבר ראש עיריית רחובות
וחבר-כנסת, ומזה שיבעה חודשים אסיר.
הם צעדו זה אל זה, חייכו ולרגע הס תירו
את פניהם. דמעות עמדו בעיניים.
היתד, זו החופשה הראשונה של רכט־מן.
בחודשי מאסרו זכה בביקור שבועי
אחד של בן־מישפחה אצלו בכלא ובמיש״
לוח שני מיכתבים בחודש. כל האסירים
שקיבלו חופשה לחג נכנסו לתוך מכו ניות
שחיכו להם, נפרדו זה מזה ב״להת״
ראות ביום שני בשעה . 11״ היה ברור
לכולם, שאף לא אחד יגיע אל השער
הגדול דקה אחת לפני 11 לפני הצהריים.
רכטמן מיהר. בבוקר הוא החליט לב קש
מהנהלת הכלא שתאפשר לו לצאת
מוקדם יותר .״כל שנה הייתי מקבל
אנשים בעירייה בערב החג, בשעה 11
בדיוק. גם השנה החלטתי, אחרי חששות
רבים והרבה ספקות, לעשות את אותו
הדבר.״
מבית־הכלא הם נסעו הישר לבניין עי ריית
רחובות. כל העובדים י שבו באולם.
רכטמן עמד בחוץ. לרגע לא היה לו ה אומץ
להיכנס פנימה .״מי יודע,״ חשב
מאשימים, אולי בלבו ,״אולי שכחו,
אולי אחרי כמה דקות של היסוס,
הוא נכנס לבניין. לרגע פשטה שם דממה.
אחר כך התחילו הדחיפות. כל אחד רצה
להגיע ראשון. כל אחת רצתה לנשק. הכל
רצו לאחל לראש העיר לשעבר הרבה
אושר. ו״שלא תקח ללב, אנחנו מאמינים
לך,״ אמדו לו .״מחכים לך ! ״
הוא איחל ׳לכולם שנה־טובה, כמו ב ימים
הטובים ההם. סיפר שהוא מרגיש
טוב. שהכל בסדר .״אל תדאגו לי,״ אמר.

״אבל ספרו לי מה קורה אצלכם?״
מבניין העירייה יצא רכטמן החוצה. ה שמועה
פשטה בעיר. ברחוב חיכו לו
מאות אנשים. מבוגרים, צעירים וילדים.
הוא הכיר כימעט את כולם. וכולם הכירו
אותו.
״תגיד, יצחק, מה עם אמא שלך? אתה
דואג לה? שלום אהובה, מה עם הבן
הגדול? איפה הוא מ שר ת? הכל ב סדר?״
לא הספיקו לשאול אותו לשלומו. הוא
היה עסוק בשלומם של אחרים.
משם הוא נסע לבית־הכנסת, כמו בכל
שנה. הרב יצא לקראתו, כיבד אותו ובירך
אותו. הוא נסע לראות את אמו, אותה
לא ראה מאז שנכלא. אשד, חולה, שעברה
לאחרונה ניתוח ברגליה ובעיניה. במשך
שבעה חודשי המאסר לא יכלה האם
באמבולנס, אלא להגיע לבית־הסוהר,
ולכך התנגד רכטמן.
האם פרצה בבכי כשראתה את בנה. איך הוא התאפק. חייך, ו ש אל :״אמא,
את מרגי ש ה? אל תדאגי, יהיה בסדר.
העיקר שאצלך יהיה הכל טוב.״
י רק בערב הגיע רכטמן הביתה. מאותה
שעה לא נסגרה הדלת עד לשעות הלילה
המאוחרות. מאות חברים הגיעו מכל רח בי
הארץ, עשרות זרי־פרחים הציפו את
הבית.
נעמי, אשתו, הכינה מבעוד יום כיבוד
וארוחות לעשרות אנשים. כמה עיתונאים
ביקשו לבוא. בנימוס י רב ביקשה אותם
נעמי להימנע מכך.

״ האםהח בר ה
אשמה?״
ארוחת־בוקר, כמו
מ חר ת
1אז, בתקופה שלפני המאסר, עסוקה
נעמי במיטבח. יחד עימד״ מקלפת וחותכת,
חיילת צעירה ונאה, שחורת־שיער.
סיגל, בתו של רכטמן הקורא לה ״סי-
גוש״ .למשך יומיים היא התפנתה מהחבר
הקבוע, כדי להיות עם אבא.

ת ס מן יוצא מהכלא לביקור ראשון בבית

מבשלים

שלא כמנהגו משכבר הימים נכנס רכטמן למיטבח, ועזר לנעמי
להכין את ארוחת החג, שאליה הוזמנו כל בני המישפחה, חברים
וידידים. בתמונה — בני הזוג במיטבח ביתם ברחובות בשעות הבוקר, לפני בוא החברים.
באחד מחדרי הבית נמצאת מיטת תי נוקות.
היא שייכת לשתי נכדותיו שק
שמואל. כל שבוע נוהגת נעמי לקחת אחת
מהן לבקר את הסבא .״הביקורים הם על
הדשא,״ היא מסבירה ,״ולכן, זה בסדר
בשבילן.״ מה שמאד מציק לנעמי הוא
הוסר האפשרות להביא לבעלה משהו מדי
פעם .״איזו חתיכת בשר, איזו קציצה ש הצליחה
במיוחד. משהו שהוא אוהב.״
שמואל נכנם לדבריה ואומר :״עזבי נעמי,
הכל בסדר, לא צריך כלום. יש הכל.״
נעמי אינה משתכנעת.
על אחד ממדפי הסיפריה בחדר־המגו־רים
מונחות כמה קופסות. הן עשויות
מבדי קטיפה צבעוניים בריפוד נוקשה. מסביר בכלא,״
״את זה אני עושה
שמואל. קופסות דמויות פסנתר, עגולות,
מרובעות, בצורות שונות. עבודה מדויי־קת
וקפדנית.
״עכשיו אני כבר אחראי על חדר ה נעמי
בגאווה.
תחביב,״
מספר רכטמן
מסתכלת במעשי ידיו, מחייכת ונראית
כמו אשד, ששנים חשבה שלבעלה שתי
ידיים שמאליות והנה, התברר שגם במל-
אכת־יד הוא דווקא בסדר.
עד למינוי הזה עבד במחסן הכלא .״אח רי
המישפטים והכל, אחרי שנכנסתי ל כלא,
החלטתי שאני לא נשבר.״ מספר
רכטמן. ומוסיפה סיגל :״כל פעם לפני
המישפט אבא היה אומר לי, :סיגל, אני
מבקש לא לבכות. לא להראות לאנשים
דמעות בעיניים.׳ כן, אני לא הצלחתי
להתאפק. בכיתי. היו רודפים אחרינו עם
המצלמות. מצלמים אותנו מכל פינה. ו־

ר 1ל £

ן* כטמןעומד בפני הביקור המרגש
ביותר. הוא נוסע אל איציק ברדה. ילד י רחובותי בן שמונה, שמתכתב עם שמואל
מזה כמה חודשים. למעשה נעמי עונה.
שמואל אינו יכול לכתוב לכולם. מותר
לו לכתוב רק שני מיכתבים בחודש.
אך הוא מקבל כמה עשרות מיכתבים
בכל פעם. הוא קורא בהם ומבקש מנעמי
לענות. נעמי, כמזכירה נאמנה, משיבה.

החג

ואיואו1 .
ל,כ ׳ 3

לר\|ל 1,-ן >

מיכתבו הראשון של
איציק .״הייתי׳ רו ^

צה להיות עורך־דין שלך, ולהוציאך׳ זכאי.״

״ מ י של אבסדר
באמב חו ץ ״

עשרות מיכתבים מגיעים אל רכטמן לבית־הכלא. הוא שומר את
המיכתבים ונותן אותם לנעמי על מנת שתשיב עליהם. בימי חופשת
שלו החליטו השניים לתייק את המיכתבים ולהשיב לפחות על אחדים מהם.

מתייקים

עות הצהריים .״יש זמן, אני עוד נשאר
בבית.״ אומר שמואל כאילו שנת חופש
לפניו. נעמי מנענעת בראשה . .לרגע, כ אילו
עצובה. אחרי שניה, מתגברת ומחיי כת,
.׳הכל בסדר,״ היא מסבירה למי ש תפס
אותה בקלקלתה.

סיור• י

ל מי

אסיר

׳#ועק

״ביקשו ממני להשתמש במילים של הם,
כתבתי מיכתבים עם, כפרה שלי,׳
ו,סבבה׳ ,כתבתי מיכתבי אהבה ומיכתבים
רישמיים. בסוף התברר שיש תנועה ערה

מזה שבעה חודשים• מרצה שמואל רכטנזן את עונשו בבית־הסוהר
מעשיהן. הח״ב לשעבר משמש אחראי על חדר־התחביב. בשעות הפנאי
הוא כותב את ספר חוויותיו ומנסה לפתור את הבעיה מדוע הם נגררים לפשע?

ו ^ו ני

• זוןנ ^ 9 -־ן

במישפט עצמו, איך יכולתי שלא לבכות ן״
רכטמן מחייך, מלטף את בתו וממ שיך:
״החלטתי שאני לא יוצא מבית־הסוהר
כשאני בן־אדם שבור. לא אני. התחלתי
לכתוב. בפרקים על עצמי לא היתה לי
בעיה. החלטתי לכתוב על הכלא. התחלתי
לראיין אנשים. אסירים. האם החברה אש מה?
למה הם נעשו עבריינים י תמיד
הייתי אדם חברותי. גם פה אני לא הת יימרתי
להיות. מעל לאנשים, התקרבתי
בשפתו. אחד אליהם, דיברתי עם כל
רציתי לדעת עוד ועוד. בהמשך התבקשתי
על־ידי האסירים לכתוב עבורם מיכת־בים.
אחד רצה לכתוב לחברה שלו, שני
ביקש חנינה.

מאד במחסן. ואז החליט הקצין להעביר
אותי משם. כך. הגעתי לחדר־התחביב.
עכשיו יש לי זמן לכתוב, לקרוא, לחשוב.״
לפני כחודש פורסמה (העולם הזה ,)2193
פנייתו של חבר״הכנסת אברהם שריר, ש שוחח
עם מפקד כלא מעשיהו וביקש
יחם הוגן לרכטמן. רכטמן כועס ומבקש
״עד כמה שידוע לי שריר
להבהיר:
לא דיבר מאומה עם המפקד. לא דיבר
איתו בשום צורה בקשר אלי. התפלאתי
לקרוא את הידיעה הזו.״
עובדת היותו חבר־הכנסת היחידי ש ישב
בכלא עשויה לגרום מצבים עדי נים
מאד. אזרחי הארץ דקדקנים מאד

בעניינים כאלה, וקיים חשש פן יקבל ח״כ
לשעבר יחס טוב יותר מעבריין פשוט.
כדי עד הנהלת הכלא עלולה לדקדק
גוזמה גם בכיוון ההפוך .״הם מסתדרים
טוב מאד,״ משבח שמואל את עובדי בית-
הסוהר ,״הכל אותו דבר. כולם שווים.
אף אחד לא מיוחם.״
עד השעה 10 בבוקר, שקט בבית .״ממש
מתחשבים״ מציינת נעמי. אך ההתרגשות
גדולה, ובשעה 10 ודקה מתחילים ציל־צולי
טלפון בלתי־פוסקים. שמואל, נעמי
וסיגל עומדים במישמרות ליד הטלפון.
שמואל מסביר שבשעות הקרובות יש לו
כמה ביקורים. כל החברים מוזמנים לש
במיכתבו
הראשון כתב איציק לשמואל
שהוא רוצה להיות עורך־דין כדי לזכות
אותו בבית־המישפט. אחרי כן כתב שגם
אברהם אבינו קיבל מתנות. רכטמן ענה
לנער :״איציק, צריך להסתכל שלוש
פעמים לפני שחוצים את הכביש. צריך
לשמור על רחובות יפה. לא לזרוק ניי רות
וקליפות בחוץ, רק בפח.״
רכטמן מגיע, יורד ת רחל, אמו של
איציק, לקבל את פניו. עיניה דומעות.
לרגע נדמה כאילו עומד רכטמן להישבר.
איציק מתרגש. ילד שחרחר בעל עי ניים
שחורות ענקיות. שמואל מביא לו
זוג נעלי קטיפה אדומות קטנות, קשו רות
בחבל ״אני עשיתי את זה בכלא במ יוחד
בשבילך. ותדע שרחובות היא ה עיר
הכי טובה, וכל מי שלא בסדר בא
מחוץ לרחובות.״ שמואל שואל את הילד
על בית־הספר, ואיציק משיב.
ביום השני בשעה 11 בבוקר הם שבו
לכלא. כל אחד עם החוויות שעברו
עליו וכל אחד עם החלומות שיחלום ב חודשים
הקרובים, עד לחופשה הבאה.

אליזבת טיימר אינובה במבט ראשון אבל
לאתר שרעדה יתנה, כב שה את ירושלים

אליזבט טיילור הרגישה נוח במועדון החאן הירושלמי, שבו
ביקרה, כמו כל תיירת טובה ביום השני לשהותה בירושלים. היא
הסתובבה בין אורחי המועדון, כאילו היא בת־בית במקום.

ף* יקודד! של אליזבת טיילור בישראל
היה שרשרת של חגיגות. הראשונות
שחגגו היו העיתונאיות הישראליות טו־בות־הלב.
התיאורים על בשרה הנוזלי של
״מי שהיתה האשה -היפה בעולם,״ שפעו
בכתבות שלהן .״העיניים שלה לא סגולות,
וחוץ מזה שקועות עמוק בתוך השומנים
שלה,״ קראה אחת מהן, מעל גבי עיתונה
בשימחה לאיד .״האצבעות שלה קצרות

ושמנות כמו נקניקיות, וכל הטבעות ש בעולם
לא יסתירו זאת,״ ציינה בסיפוק
עיתונאית אחרת .״הדיאטה הרצחנית ש עשתה,
לא מספיקה,״ קבעה מומחית אחרת.
״היא תצטרך לרזות עוד 30 קילו, כדי
שתוכל לעזור לבעלה הסנאטור במערכת
הבחירות שלו,״ הסבירה אותה מומחית
לדיאטה ולפוליטיקה.
החגיגה האחרת היתד, של מי שהכיר

הטבעת המפורסמת

המפורסם בעולם, אליזבת טיילור. כאשר נפגשו, נתנה יפה לליז למדוד את הטבעת.

ז עד דיניץ

מי שהיתה האשה היפה ביותר בעולם, נשענת על מארחה
הרישמי בישראל, מי שהיה שגריר ישראל בוושינגטון, שימחה
דיניץ. הרומן בין דיניץ לבין ליז החל עוד כשהשחקנית היתה נשואה לריצ׳ארד ברטון.

ופגש מקרוב את השחקנית בת ה־.47
איש לא יכול היה שלא לשים לב להבדל
בין קליאופטרה והחתולה שהיתה על גג
פח לוהט, לבין אליזבת טיילור של סוף
שנות השבעים. אולם אותם שזכו לשוחח
עימד, ולבלות במחיצתה, לא יכלו שלא
להתפעל, למרות הכל, מיופיה, מנעימותה
ומתבונתה של אשה זו. שימחה דיניץ,
ידידה משכבר הימים ומארחה בארץ, נהנה
מכל רגע של שהייה במחיצתה. טדי קולק,
שאין זו פגישתו הראשונה איתה, לא נרדם
אפילו פעם אחת בעת הארוחה איתה, וזה
דבר נדיר אצלו. אפילו בגין, שלא כל־כך
אהב לשמוע את ההתפעלות שלה מאנוור
אל־סאדאת לא יכול היה שלא להפטיר:
״אשד, יפה ואצילה.״
אחר־כך באה החגיגה של אורחי ו בדרני
מועדון החאן הירושלמי. היתד, זו ליז

טיילור כפי שכל צופי הסרטים חלמו עלילה.
עליזה, קופצת ומפזזת ,״אחת מהחברה,״
כפי שהגדירה זאת אחת הרקדניות בלהקת
הפולקלור של החאן. יפה ירקוני, הרגילה
לחברתם של אישים חשובים, התרגשה אף
היא. היא שרה לליז, שרה עם ליז, שוחחה
עימד״ התנשקה איתה, ואפילו הסירה למענה
את הטבעת התימנית הגדולה שלה, כדי
שליז תוכל למדוד אותה.
הרקדנים, אלה שמקפצים ערב ערב למען
ה״גיירלם״ האמריקאיות והגברים האמרי קאים
עם המיכנסיים האדומים והסיגאר
העבה, השתוללו בחגיגה הפרטית שלהם
עם ליז. אחרי שהסירה את נעליה, והצטרפה
אליהם לריקוד הורה סוער, היא היתד,
אחת מהם .״היא גם רוקדת מצויץ,״ נתן
לה אחד הרקדנים את המחמאה הגדולה
שהוא יכול להעניק לאשה.

התעשיה גדעון פת, בעת שצעדו במינהרה
שהובילה אותם לנוועדון־לילה בירושלים.

כסו כל מי שחוזר ממצריים וניפ גש
עם אנוור אל־סאדאת, היתה
גס השחקנית היהודיה מלאת התפעלות מהנשיא ומהעם המיצרי.

שלום עכשיו

ילדי הפעוטון שליד האוניברסיטה העברית על הר־הצופיס בירו שלים
הבינו זאת והגישו לליז מתנה, כרית בד ועליה כתובת
עשויה מפרחים מייובשיס שעליה המילה ״ שלו ם׳ בשלוש שפות.
אוזר־כך בא תורם של ילדי הפעוטון ש ליד
האוניברסיטה העברית שעל הר הצו פים
לערוך את החגיגה שלהם. הגננת,
ששמעה עוד קודם לכן על התפעלותה של
ליז ״מהשלום שהביא אנוואר אל־סאדאת
לאיזור,״ הכינה עם הפעוטות שלה מתנה
מקורית. כרית המעוטרת במילה ״שלום״.
לעיתונאיות הישראליות הקרתניות לעגה
ליז. אצל מנחם בגין היא הביעה התפעלות
מסאדאת, עם שימחה דיני ץ היא הרגישה
כמו בבית, בחאן היא השתובבה, אך עם
הילדים הרכים בפעוטון היא התרגשה
התרגשות של ממש. היא חיבקה חיבוק
ממושך את הילדה שנבחרה להעניק לה
את השי, וכשהבחינה כי הילדה מבולבלת
מהתרגשות, נישקה אותה בחום. כאשר
אחד מילדי הגן נישק אותה על לחיה,
נדמה היה שעל הלחי מתגלגלת דימעה.

הרקדנית

אחד

מחברי

אליזבת טיילו ר, ל לא
נעליים, רוקדת
להקת ריקודי־העם.

השחקנית האמריקאית המפורסמת הצטרפה אל רקדני
ך 0 \ 1;1י
1 1 1 1 *1
החאן לריקוד הורה סוער, וסחפה עימה אורחים נוס ״
1ייי פים שהתביישו לעלות על הבמה. אחר־כך אמרה :״זו היתה התעמלות מצויינת.״

אחרי שהטמינה פתק בכותל, ביקרה
בבית התפוצות, וסרבה לבקר במכון על
שמו של פראנק סינטרה, סיימה ליז טיילור
את ביקורה בארץ. אולם היא תשוב. היא
הבטיחה לנשיא האוניברסיטה העברית,
שימחה דיניץ, להרצות בחוג,לקולנוע ש ייפתח
באוניברסיטה, בשנה הבאה.

ליז טיילור, נרגשת מקבלת־הפנים
1זיך | 1
החמה בפעוטון שעל הר״הצופיס,

מחבקת את הילדה, שהגישה לה את השי המקורי.

שיקה אי

הילדה, שחיבקה ליז, נייבהלה קצת
מתשומת־הלב סביבה ומהפגישה עם
שחקנית המפורסמת, וליז הרגיעה אותה בנשיקה אימהית.

ד י אחד הילדים, שקינא בילדה שקיבלה
! 1111 * 1111
נשיקה מליז, רץ אל השחקנית המופ ״
*י ״ ויי
תעת והעניק לה נשיקה. אזזר־כד חזר למקומו כשפניו סמוקים.

1-47

אי מיכאל אחיו?״ 1עעו לעבר
יחווה לואני החשוד ברצח אחיו
המכיר את מישפחות לדאני היה מופתע.
״אל תדבר שטויות,״ גיחך אל יהודה.
מישפחת לדאני ידועה !בזיכרון כאחת ה־מישפחות
המבוססות והשקטות. יהודה
חזר על דבריו ומשראה היומנאי כי אינו
צוחק פקד לעצור אותו וקרא למפקד ה תחנה.

מוו

אחר מוו ת

סערת ־ רו חו ת

ן י| מולת לדאני היא חמולה עניפה ש י
י מוצאה מראשוני התימנים שהגיעו
ארצה בשנת . 1912 רוב בני החמולה גרים
עדיין בזיכרון־יעקב. למישפחה עוד שני
אחים ואחות, שגרה מחוץ לזיכרון.
יהודה בן ה־ ,56 גבר מוצק ש שיערו ה־
׳מקורזל מכסיף, עבד גם הוא כחקלאי ו כנהג
כמחצבת הסיד הסמוכה לזיכרון.
יהודה היה נשוי לצעירה יפהפיה. לפני
שמונה שנים, במוצאי-שבת, יצאו יהודה,
אשתו ובתם הפעוטה לטייל ברחוב. לפתע
נימלטה התינוקת מזרועות אמה, רצה אל
הכביש ונדרסה למוות. מאז לא היו חייהם
של בני הזוג חיים. .האשד, סירבה לעכל
את עובדת מותה של בתה. יהודה הפך
אדם עצבני, והתפרץ לעיתים בזעם על
אשתו.
האישה, שלא יכלה להתגבר על מות
בתה התאבדה זמן קצר אחרי האסון.
יהודה היה נוכח באשר הציתה אשתו את
עצמה למוות. מאז הלך והתדרדר. הפך
יותר ויותר עצבני. הוא התגורר עם אמו
הזקנה וארבעת ילדיו. לפני שלוש ש׳נים
התחתן שוב, אך גם מאשתו השנייה נפרד.
״יהודה היה חמום מוח,״ סיפר אחד

בהלוויה השתתפו, מלבד בני המיישפחה.
גם רבים מתושבי זיכרון ושוטרים מתחנת־המישטרה.
בתו בת יד,־ 16 של הנרצח
שהתה בגרמניה במיסג׳רת סיור של נוער־לנוער.
בשבת הודיעו לה על ד,מיקרה ו־מישפחית׳ה
נסעה להביאה משדה־התעופה
בלוד.
מישפחת לדאני אינה מסוגלת לעכל את
מה שקרה. רק הבן הנאה, אורי, אינו
מסוגל לשמור לעצמו את הסוד :״זה לא
התחיל מהיום, הסיכסוך, הוא עוד ישלם
בשביל מה שעשה.״ אמר, בעוד אבישר
מנסה להרגיעו.
זכרון־יעקב, מושבה שקטה הטובלת ב ירק,
מטופחת ומוקפת מטעים, כרמים ו שדות,
מונה 5000 תושבים. חלק וגדול מהם
עוסק בחקלאות. פרט לכמה פריצות בוד דות
לא מופרת שלוות המושבה ,׳ולתחנת־

הקרובים .״כשהוא היה מתעצבן היד, נוהג
להישאר בבית, להסתגר. הוא פחד מעצמו
אחרי מוח אשתו הראשונה.״
הסיכסוך בין שני האחים התחיל, לדברי
הקרוב, ניר שווילי, לפני שנים ר בו ת:
״זה עבר בירושה. האבא, זכריה, עיבד
את הכרמים במשך 18 שנה. יהודה ידע
להסתדר מההתחלה. לפני מותו של אביו
הוא שיכניע אותו להעביר את כל אדמות
המישפחה על שמו. היו להם הרבה אד מות.
יהודה ומיכאל הסתכסכו על רקע זה.
אחר־כך עבדו זמן מה ביחד.
״הסיכסוך הגורלי ביניהם היה על עגלה
שלא ׳שווה כלום. העגלה היתד, של מיכאל.
הוא בנד, אותה. כל אחד מהם טען לעגלה.
למעשה, בנו של מיכאל, אורי, היה זה
שלקח את העגלה אבל מיכאל סיפר ליהו דה
שזה הוא שלקח אותה.״

ב מו שבההש לוו ה

יהודה לדאני

המישטרה המקומית אין כמעט עבודה.
הרצח של מיכאל לדאני עשה את ה מושבה
כמרקחה .׳שימחת החג הושבתה.

ף* חקירה ראשונית בתחנת-המישט־ירה
סיפר יהודה ׳לדאני כי באותו
הערב !חזר מהעבודה וגילה כי עגלה ל הובלת
מוצרים חקלאיים נעלמה מחצרו.
הוא התרגז, ובהיותו משוכנע כי אחיו
לקח את העגלה מיהר לביתו של האח,
נכנם ושאל את מיכאל היכן העגלה.
״אצלי״ ענה מיכאל, ואז שלף יהודה את
אקדחו מחגורת־המיכנסיים וללא דיבורים
ירה באחיו שתי יריות.
ביום השישי נערכה הלוויתו של מיכאל.

11111111
11־1111־11111
ך• ין היה עוכר אדמה. הבל היה
\ /רועה צאן. קין הרג את* הבל בגלל
קינאה.
יהודה לדאני היה עובד אדמה, וכך
גם אחיו מיכאל, שניהם מזיכרון־יעקב.
יהודה הדג את אחיו בגלל קינאה וסיב־סוך
על עגלת־הובלות ששוויה פרוטות.
מיכאל לדאני בן ד,־ ,54 שעבד ׳ביקב של
זכרון, נהג, בדרך־כלל, לחזור הביתה רק
בשעות הערב. ביום החמישי שעבר חזר
מיכאל הביתה כבר בשעה שלוש.
אחדי ארוחת־הערב, שאותה סעד עם
אשתו, ארבעת י לדיו וחתנו, יצאה רות,
אשתו של מיכאל, ללוות את הבת ובעלה,
לפתע הבחינה ביהודה מתקרב אל הבית.
רות, שידעה על הסיכסוך בין בעלה
ו בין יהודה, ביקשה מבעלה של הבת.
אבישר, להיכנס שוב אל הבית. אבישר
נכנס, אך איחר. השכנים שמעו שתי
יריות.
לנגד עיניו של אבישר המבוהל, שפרץ
אל המיטבח, נתגלה מחזה זוועה: חותנו
שכב שרוע על ד,ריצפה כשהדם פורץ
מגופו. ד,ריצפה והקירות היו טבולים בדם.
יהודה עמד ובמרכז החדר כשהאקדח העשן,׳
בידו והוא ׳מתכוון להמשיך ולירות. מי ד
זינקו עליו אבישר ואורי, בנו של מיכאל.
ומנעו ממנו !להמשיך ולירות .׳תוך ׳כדי
מאבק נפצע אבישר בידו מנוקר האקדוו.
יהודה השתחרר מתופסיו ונמלט מהמקום
במכוניתו, שעמדה בחוץ כשמנועה פועל״
בני המישפחה ההמומים קראו לאמבולנס
ולחובש, שגר בקירבת מקום. החובש ני סה
לעצור את שטף הדם ש ל מיכאל אך
ללא הצלחה. הפגיעה הייתה בעורק ראשי״
מיכאל הותש אל בית־מחולים בחדרה ש ט
לא נותר לרופא, אלא לקבוע את מותו.
הוא מת בזרועותיו של בנו, אורי.
׳אשתו וילדיו של מיכאל פונו מהבית
עד שתבוא המישטרה וינוג ב הדם מ־ה,מיטבה.
דקות ספורות אחרי המיקרה הת ייצב
יהודה בתחנ׳ת-המישטרה הקטנה !של
זיכרון ו בידו האקדח. הוא מסר את האקדח
לידי היומנאי, סמל־ראשון שמואל זולטן
ואמר ל ו :״הרגע יריתי באחי בגלל סיב־׳
סוך ! ״
היומנאי הוותיק, בן זכרון־יעקב גם הוא״

מסוס חגית
באחיו.

מחוץ לבית

עומד

ביתו של מיכאל לדאני בשכונת התימנים של זי כ רו ך
יעקב, לכאן התפרץ ביום החמישי שנובר יהודה, וירה
אורי, אחיו של ההרוג (משמאל) ושאר בני המישפחה.

במדינה
(המשך מעמוד )34
ני צה״ל אחרים, שכן הוצאה מידי מיש-
טרת־ישראל. הרב־סרן טרם הועמד לדין,
ונמסר כי הוא כלוא כבלתי-שפוי.
מיקרה תמוה א חר: כמה חודשים אח די
חשיפת המיקרה פוטר שלמה מויאל
מן המישטרה. הוא פוטר למעשה, שכן
החלו להתנכל לו והביאו לפרישתו מן
המישטרה. כל עוד היה במישטרה לא
פסק לדרו ש את תוצאות החקירה לגבי
קציני צה״ל.
מן הראוי כי פרשה מוזרה זו תיחקר
עד תום, ולא על-ידי צה״ל עצמו.

מי שפט
הע 1ך הנץ דודדד
הגאשם כפר באשמה, התובע !
לא הביא ראיות
בית־המישפט לתעבורה
הרשיע את חגאשם
לפי כתב־האישוס בלבד.
מי שיו ש ב בבית־מישפט לתעבורה מק בל
את הרושם כי אין זו זרוע של ד,מיש־פט.
היא נראית יותר כזרוע של מי שרד־האוצר,
הגובה קנסות מאזרחים בשיטת
הסרט הנע.
השופט הנכבד, נתנאל ברנר, אף לא
טרח לשמוע ראיות. למרות שהנאשם כפר
באשמתו הרשיע אותו בית־המישפט בעבי רות
המיוחסות לו בכתב־האישום. היו
אלה כמה עבירות־תנועה הקשורות לתאו־נת־דרכים
שבה נגרם נזק לרכוש.
כאשר כפר הנאשם, מרדכי לוין, באש מתו,
הזהיר אותו השופט כי הוא אומנם
דוחה את ׳המשפט כדי שהתביעה תגיש
את ראיותיה, אך אם לא יופי ע הנאשם
יר שיעו שלא בפניו.
ביום הקבוע לשמיעת הראיות בחודש
מארם השנה לא הופיע הנאשם. אך עד־התביעה
העיקרי, פסח זוסון, שהיה מעורב
במיקרה לא הופיע גם הוא. שאר העדים
כלל לא הוזמנו.
התובע ביקש לדון את הנאשם בהעדרו
והשופט נעתר.
פסק־הדין היה כדלקמן :״מאחר שה־נאשם,
מר מרדכי לוין, הוזמן לדיון היום
ולא התייצב, על כן אני מרשיעו בעבירות
המיוחסות לו בכתב־היאשום״.
אומנם סעיף 214 לחוק סדר הדין ה פלילי
מתיר להרשיע נאשם שלא התייצב,
אך המדובר בכך שאשמתו הוכחה כמו
בכל מישפט פלילי אחר. המדינה היא ה חייבת
להוכיח את האשמה מעל לכל ספק
מתקבל על הדעת. ואילו כאן הרשיע ה שופט
על סמך כתב־האישום ללא כל רא יות
נוספות.
עיוות־דין. מר לוין התכעס, העונש
שהוטל עליו היה כבד מדי לדעתו. השופט
שהרשיעו בהעדרו גזר עליו תשעה חודשי
פסילה, שחציים על תנאי, ושלושת אלפים
לירות קנס.
עורך־הדיו אהוד דגן, שאליו פנה לוין,
נדהם גם הוא. טעות חמורה כזו ועיוות־דין
כזה אין רואים בכל יום.
העירעור נשמע לפני השופטים הדסה
בן־עיתו, משה טלגם ויעקב קדמי. כאשר
שמעה דבורה ברלינר, המשיבה מטעם
המדינה, נגד מה היא עומדת, משכה בכת פיה
והסכימה מיד לביטולו של פסק־הדין
הנמהר.
השופטים המחוזיים החליטו לנצל מיקרה
זה כדי לחזק את הענף המדולדל של ה שיפוט,
את בית־המישפט לעבירות תנועה.
בפסק־הדין נ א מר :״כדאי לתת את ה דעת
על כך שלא יור שעו אנשים ללא
שמיעת ראיות לאחר שכפרו בעובדות.
רי בוי מיקרים כאלה מכביד על בית־המיש־פט
בשל הצורך בהגשת עירעורים ודיון
מחדש בבית״המשפט קמא.״
כדי שלא יי שנו מיקרים כאלה הכריז
בית־המישפט :״מאחר שהיו בפנינו מיספר
מיקרים כאלה, אנו מורים כי העתק של
פסק־דין יישלח לשופט הראשי של בית׳-
מישפט השלום, על מנת שיפיץ אותו כפי
שימצא לנכון.״
מובן שלשופטים יש עניין רב בכך ש־מישפטים
יתנהלו לפי הפרוצדורה עתיקת־הימים
של הוכחת האשמה על-ידי התביעה.
שכן, אם יר שיעו לפי כתב־האישום לא יהיה
כלל צורך בשופט. מי שיגי ש את כתב־האישום
הוא שיכריע גם בדין.

ה עו ל ם

הז ה

2195

הנה שיקו, לך תשבור

מלך

ועבד כשעפו אכנים מהרקטה אל המרפסת של אפרסק
ומהגג־של א מי ל אל הרקטה, כשעף הברזל של הביוב
מהיד של שיקו אל הכתף של הרומני, כשעפו צנוברים
ופגזים אחרים מאיקס־חמש למעברה ומהמעברה למיב-
צר, כשעפו קרשים וחתיכות״בטון וגושי־עפר מדודי,
ממנגו, משפיצר הבן־של־הספר אל פחי הזבל ו אל ה חתולים
והאנשים שבתוכם — היה ילד אחד ושמו
ארון שישב מאחורי מחסה, ועצם את עיניו כל פעם
שניפגש חפץ מעופף בחבית או בזכוכית או בקרקפת
או בחתול. יכול היה ללכת הביתה, אבל נישאר. יכול
היה להרים אבן, להזדקף ולהעיף אותה, אבל לא העיז.
היתה לו בעייה: לא היתה לו כל שליטה באבנים.
הן עפו לאן שרצו, ובדרן־כלל קרוב מדי, נ מון וחלש.
לפעמים חשב שאבנים בכלל לא רוצות לעוף. בחלומו תיו
זרק אבנים רחוק, מדויי ק. היה גורם לקופסות-
פח לצלצל, לשמשות להיסדק, לפנסים להתנפץ ולכבות.
ב ד רן כלל חלם על ים. ים ירו ק, סמיד, פושר ולח, שמ תוכו
מתרוממי ם נחשולים ללא קצף ו מ איי מי ם לחרוג
מגבולם, לפלוש אל החוף ולבלוע את כל מה שבדרכם.
ב חלומותיו היה הוא בדרכם.
יום אחד כתב :

דודי הארדי היה העבד. אני הייתי המ לך.
יכולתי להגיד לו שיעשה כל מה שבא
לי. הוא חייב היה לעשות כל מה שאגיד לו.
לא היו לי אמצעים להכריח אותו למלא אחר
כל פקודותי. האמצעים שהיו לי, היו הוא
עצמו וכוחו שלו.
כשהרומני בא לגור, כבר כימעט שלא
שיחקנו. המשחק מת מעצמו עוד הרבה לפני
הסיפור עם המישפט. הוא פשוט נהייה פחות
ופחות משעשע. דודי הפסיק להתלהב ואחר-
כך הפסיק לשתף פעולה. נשארתי מלך בלי
עבד.
יום אחד, אחרי הרבה זמן, אמרתי לרו מני:
בוא נשחק מלך ועבד. הוא לא תפש
את העניין. הוא היה עבד רע, מגושם, חסר
התלהבות. אני הייתי מלך עלוב, חסר-סמ-
כות, חסר דימיון. זה היה כישלון צפוי, וב כל
זאת מכאיב. דודי היה העבד היחידי ב חיי.
אני מלך בלי עבד עד היום.

אמרתי לדודי :
לו את הראש.
דודי השתחווה לי והלך בצעדים רחבים,
מוגזמים, ישר אל שיקו.
״רגע״ י -צעקתי לו כשהגיע לאמצע הד רך
— ״בוא הנה״.
הוא הסתובב ובא.
״תביא את שיקו לפה. אני אשבור לו
את הראש בעצמי. אתה רק תחזיק אותו
טוב, שלא ישבור לי משהו בחזרה.״
העבד שלי השתחווה לי שוב, קצת ברי שול,
ויצא להביא את שיקו. הוא היה צריך
למהר, לתפוס אותו לפני שייכנס לחצר שלו.
״רגע צעקתי לו ״עצור ! ״
הוא עצר.
ניגשתי אליו לאט-לאט. באתי אליו מא חור
ואמרתי לו בשקט, אבל במלכותיות :
הגיע הזמן שתלמד להשתחוות, עבד.״
הוא שתק, המתין לפקודות הבאות.
״תתכופף ציוויתי עליו ,״עד הריצפה.״
הוא התכופף.
״עוד עוד 1עד שהאף ייגע באדמה \״
הוא התכווץ עוד מעט, וראשו היה נמוך
מכפות רגלי.
״שייגע ממש. הוא לא נוגע, אני רואה
מכאן. יש עוד לפחות סנטימטר של ם!״
ירדתי על הבירכיים. לקחתי קרש לא
עבה והעברתי אותו כהוכחה ברווח הצר ש נותר
בין אפו של העבד שלי ובין האדמה.
״אני נוגע הוד רוממותך, אני נישבע לך״
אמר העבד.
״אתה לא נוגע ! אתה עושה את עצמך ! ״
אמר המלך בכעס וברגלו הדף את ראש העבד
אל הארץ. האף נגע באדמה.

מלחמת העולם השנייה נמשכה ארבע שעות. בעשרה
לשתיים, כשהעידו או תו בסטירו ת וטילטולי ם, עדיין
ישב שיקלגרובר במרתף הבירה. הים העכור שביעבע לו
בחלום התחלף בפלואורסצנט מסנוור, בגרירת רגליים
ובשיקשוק חגור. חצי עיוור התיישב במיטה, מגרד באצ בעות
הרגליים. הוא יצא מחדר השומרים, עטוף בשמי כה
ופיו יבש. שטף ב מי קרח ספל פלסטיק ממישקע
בוצי שחור והכין משקה חדש, חם וממותק. אחר-כך
גרר החוצה את הצ׳כי ביד אחת ואת ה מזרון בשנייה.
הסכם מינכן, שתיים וחמישה. הסודטים, ריינלנד, אג-
שלוט, ורשה. רוטרדם, נארווי ק, דנקרק. נורת חמש-
מאות ואט מאירה כל הלילה א ת עמדת הגנה סבילה
מספר חמש: שני בקבוקים אדומי ם, שני דליים אדומי ם,
חול ים, את אחד חסר. מישהו כבר גנב אותו, או לי
לחפור לעצמו קבר. היטלר וגארינג ב טרוקד ארו, מש קיפים
על מיגדל אייפל, ועוד לא שלוש. ברבע לחמש
י ש מידו את שליסל. בביתני המחנה שלו קירות עליהם
חרותים מיליון שמות, מיליון תאריכים. כשיבוא לארץ
יחכה לו בכניסה המלאך גבריאל. הוא יגיד לשליסל :
ברוך הבא לגן־עדן. התא שלד נמצא על הגיבעה, י שר
למעלה ושמאלה, תמתין בבקשה עד שנגמור עם הניי רת•
תיכף יביא לך מישהו קפה וביסקווי ט. תחתום
פה בינתיים על מיזרון, פתיליה וקרטון״ואפלים ואחר-
כך תיגש לעבור חיטוי וחיסונים. מה אתה רוצה להיות,
מלד או עבד !

השמש זורחת בחמש ועשרים. בקלרמון־פראן המ שוחררת
מגלחים את משתפות הפעולה. עוד מלחמת
עולם שנייה עומדת להסתיים. שתי מלחמות בשבוע.
מאה בשנה. שלוש שנים, פלוס עוד כמה שנים.

מנגו בא לאפטר עם הכנפיים. שלוש״מאות פעם קפץ
ממיגדל־המים בחלומות שלו. א דון פולאק, המלך של
מנגו, רדף א חריו עד למעלה כדי להכניס לו מכות-
רצח. הוא צעק למנגו :״עצור או שאני יורה מנגו
קפץ, ו מ האוויר, במהירות תשע פסיק שמונה מטר ל שנייה,
צעק לו ״תירה, מה איכפת לי״.
מנגו יושב בבודקה של הקונסוליה בסאו־פאולו.
הטרנזיסטור שלו, עם הבטריות שמודבקות מאחור,
עבר מגלי־צה״ל לתחנה ברזיל אי ת שמשדרת פופ אנגלי.
קיר התכלת מולו מריח צבע טרי. מישהו כבר קישקש
בעיפרון כמה מספרי טלפון. הסברה שלוש־שש־שש.
ויזו ת שלוש־חמש־אחד. מנגו יושב שם מחצות ועד
שבאה המנקה. הוא נוסע שש פעמים בלילה את כביש
חיפה —תל-אביב, ה לון וחזור, הלוך וחזור, כמו נהג
מונית. חיפה — עתלית עשר דקות, זי כרון עשרים, אולגה
* שלושים, כפר״ויתקין, נתניה, נוף־ים, קאונטרי״קלאב.
עוד חמש שעות בו קר יא־מנ איי ק, או מר מנגו, איש בן
שלושים־ושתיים שאביו עדיין מופיע לו בחלום כמד ריך
צניחה.

אמרתי למנגו: תהיה אתה עבד, ואני
מלך. אם תרצה, אחר-כך נתחלף. מנגו היה
עבד טוב. אני נשארתי מלך גרוע. מלך גרוע
לא מנצל את כישוריו של עבד טוב. הבעיות
היו שלי. ליד מנגו חזרתי להיות עבד. היינו
שני עבדים בלי מלך. ככה אי-אפשר לשחק.
גם כשהתחלפנו, והוא היה המלך, נשארנו
שני עבדים.

בבוקר, א חרי סצינת הבונקר, הירושימה ונירנברג,
הוא כבר עומד מוכן. ה מיזרון והחגור מגולגלים בתוך
השמיכה. השינגימל אי חר קצת, שתיים עשרה דקות,
הגיע באמצע תכנית מרשל. גם המנקה בסאו־פאולו
מאחרת. הוא גורר את הציוד למחסן וחותם אלף
ששים־וחמש על האת.

מנגו הולך הביתה, לחדר שלו, לגמור לי שון
חיפה—תל-אביב• בניו-ג׳רסי נגמר יום
עבודה. מנהל מיפעל טקסטיל בו מועסקים
חמישים־וחמישה עובדים, מרכיב את משקפי
השמש שלו והולך הביתה. בזמנו היה העבד
הבי טוב שהיה לי.

בצבא מדדו אותו. אורך קצר, רוחב דק, משקל דל,
קצת סוכר בשתן. שאלו או תו חידות על מיספרים ועל
משולשים, ומדדו את התשובות עם סטופר. בצבא ידעו
עליו הכל. הם העסיקו את טובי המומחים ונעזרו
בחוקרים, בפסיכולוגים ובאנשי-מחשבים כדי לדעת
עליו הכל. אחר-כך הרכיבו לו אבעבועות מי מין, טטא-
נוס משמאל, ואמרו לו: תהיה א חראי הגנה סבילה.
אמרו ל ו: תהיה מ לד של ששה״עשר מטפים אדו מים.
תהיה מפקד על שני זרנוקים, בוס של דליי־חול,
אתים ומחבטים. זה תפקיד אחראי. אתה אדם א חראי.
יום ולילה הסתובב בין המטפים שלו, ממלא אותם
באבקה ובמים עד למקום המסומן. מסנן באצבעותיו
בדלי סיגריות מתוך דליי״החול, ניתקל לעתים בגלליו
היבשים של הכלב המקומי, ומקפיד להרחיקם. גללים
הם חומר דליק. פעמיים בשבוע היה חותם עשרים
כדור, מיז רון מוכתם בזרע ושמיכה עם ריח אבקת-
פרעושים, והילד לי שון בבודקה. בבודקה חרוטים אלף
שמות, אלף תאריכים. .תלויו ת דוגמאו ת של אי שורי
כניסה אדומי ם, ירו קי ם כחולים. לרומני תהיה בארנק
תעודה כמו הדוגמה האדומה שעל הקיר. הוא יהיה
קצין. יצלמו או תו עם הדרגות ויכתבו את השם האמי תי
שלו במכונת כתיבה. הוא יוכל להיכנס מתי שבא
לו, וללכת לאן שירצה׳.

הם לא ידעו עלי הכל. לא עזרו להם גם
אלף המומחים שלהם. לא עזרו להם הבדי קות,
החקירות והמיבחנים. הם לא ידעו ש הייתי
מלך.

419

6תטישטרה הפרטית

ס ר טו שלהבמ אי

מנחם גולן

הקוסם מלובלין

(המשך מעמוד ) 38
למישטרד. וביקש שתימנע מכהנא ומאנשיו
את הכניסה לכפר .״חששנו לשלומו,״ אמר
קיוואן ,״מי יודע למה היו מגיעים.״
לפני הצהריים התחילו להגיע אנשים
אל רחבת המועצה. הסתבר שהעובדים לא
יצאו לעבודה, והתלמידים לא הלכו לבית-
הספר. איש לא אירגן את התושבים. הכפר
מפולג לקבוצות שונות וי רי בו ת: קבוצה
דתית, הקרויה האחים המוסלמים, תומכי
רק״ח, בני הכפר, ונאמני המישטר הישראלי.
מזה כמה שנים מנסה כל קבוצה להתארגן
ולרכוש השפעה על חשבון יריבותיה- .אד
מה שלא הצליחו התושבים לעשות, הצליח
כהנא: תושבי אוכדאל־פחם התאחדו והת לכדו
כאיש אחד, נגד כהנא ואנשיו.
בצהרי היום הגיעה אל הסניסה לכפר
מכונית פורד טרנזיט צהובה. ליד ההגה
ישב יוסי דיין. לידו, המפקד הכללי —
מאיר כהנא. מאחור: ה״חיילים״ וה״חיילת״.
הם נעצרו ליד מחסום המישטרה, שאסר
עליהם את הכניסה לכפר, בטענה :״י שברו
לכם את השמשות, לא כדאי לכם, יהרגו
אותכם.״ גם אותם שהיו מוכנים לקחת
על עצמם את הסיכון לא הורשו להיכנס.
כמה עיתונאי־חוץ, שהגיעו לכפר בשעות
הבוקר המוקדמות, סיפרו כי איש בכפר
לא זרק אבנים ולא שבר שמשות. אמר
עיתונאי :״התושבים חיכו לכהנא ולא הת־

ויזו 81ט 1זסא 01£וס אז

עפ׳יי ס פ רו שליצחקבשביס

זינגר זו כהפרס נו בללספ רו ת

מפגין דיין ויורקת כהן
מגוש אמונים ל״כך״

אלן ארקין-לואיספלטשר-ואלרי פרין־שלי וינטרס
שייקוז אופיר-צחי נוי• יהודה אפחני׳שלמוזוישינסקי

לו ג׳ קוביחרןברלינגרמאיה דנ ציג ר • לי נדהברנשטיין

ב מ אי: מנחם גולן
מפיקים: מנחם גולן ויורם גלובוס־מוסיקה: מוריק דאר*צלם:דודגרופינקל
תסריט: אירוינגוו ״ ט, מנחם גו לן ויוסףגרוס • עו ר ך: ד ב הגיג • מפיקמשנה. הריב לו ם

הסרט שנבחר לפסטיבלים בונציה,קהיר,סאן סבסטיאך אזקספורד,טורונטו וסאן פרכציסקו.

בכורה עולמית בעת ובעונה אחת ב 3-ערים :

דו׳יא

(חמישה כוכבים)

בשעות 9.30 — 7 — 4.30 :

ירושלים
״כפיר״

רמת־־גן
״ או רדע ״

הפצה סרטי גלובום-דן דימבורט

ערבי צעירים
במועדזן

לתרבות חדשה
רח׳ הס ׳ ,5תל־אביב,
טל׳ 297263

יום שלישי 2.10
פגישה עם

חנוןמרמ רי
מצוות כותבי ״ניקוי ראש״

כוונו כלל להזיק למישהו מלבדו. השיגאה
היא אישית אליו ואל אנשיו.״
שומרים
״אנחנו
בשלה : המישטרה עליכם, שלא יהרגו אותכם.״

רוד ריינס 25 תא׳טל׳220654־243847
ירושלים טל׳ 226303

תני

יין ירד מהמכונית, כשהעוזי בימינו.
שוטר כדק את הנשק והחזירו לידי 1 סגנו של כהנא. דיין נושא בנשק ברישיון,
כי הוא מתגורר בקרית־ארבע. הוא נעצר
ונשפט כמה פעמים בשנה האחרונה, בעוון
תקיפות אלימות, הן כנגד תושבי חברון
והן כנגד תומכי תנועת שלום עכשיו ! הן
באוניברסיטת תל־אביב והן בהתפרצויות
לבתי ערבים בחברון. תושב מקומי שעמד
במחסום שאל שו ט ר :״לאלה אתם נותנים
נשק בידו מה ההבדל בינם לבין המחב לים
1״ השיב השוטר :״תאמין לי, גם אני
שונא אותם...״
המו״מ בין אנשי בהנא לשוטרים נמשד
כמה דקות. קצין המישטרה תייר, תפח
על שכמו של כהנא. לבסוף ניגש דיין אל
העיתונאים והסביר, שהובטחה להם פגישה
עם ראש המועצה בבניין המישטרה.
אחרי כמחצית השעה הגיעו כמה מחברי
המועצה. הם הוכנסו בדלת האחורית.
השוטרים הסתגרו עם חברי המועצה, והדי
הוויכוחים פרצו החוצה. חברי המועצה
יצאו החוצה והתקדמו לכיוון דלת הכניסה.
שם חיכו להם צבאות ״הרב״ .לא היתד׳
להם ברירה — חם אולצו לפגוש בו.
אמר ג׳אבר ג׳אברין ,״רימו אותנו. לא
אמרו לנו בשביל מה אנחנו באים. הקצין
שאול לוי אמר לנו שאנחנו מוזמנים לתחנת
המישטרה. חשבנו שזה בגלל ההפגנות
בבוקר. היינו חייבים לבוא. לא חשבנו
שירמו אותנו ככה. וגם אחר בך, כשכבר
הגענו, לא ר צינו לפגוש את האיש הזה.
אז הכריחו אותנו לצאת מהדלת הקידמית,
כדי שיראו אותנו ויתנפלו עלינו.״
השוטרים שעמדו בסמוך לג׳אברין הק שיבו
לדבריו ואחר כך גיחכו בהפגנתיות.

ה עו ל ם

הז ה

2195

הקיסר המודח: ידידו שלגורודיש
קשה להימנע מאהדה למאמציו של האלוף (מיל).
שמואל גונן, לטהר את עצמו ממסקנות ועדת אגרנט.
אמינותה של ועדה זו היא בשפל המדרגה, ואין ספק
שגנרלים רבים זכו לטיפול חריף, תוף כדי נסיונות
אקרובטיים ממש לזכות את הדרג המדיני. עם זאת, זה
בכל זאת קצת משעשע לשמוע את גונן מגן בשצף

האלוף שמואל (״גורודיש״) גונן
פשוט נזיפלצוז
קצף כזה על שמו הטוב. רק בישראל, המבודדת את
עצמה בהדרגה, אבל בעיקביות, מכל הקהיליה הבינלאומית,
אפשר להיות ידידו של הקיסר המרכז־אפריקאי בוקאסה,
ועדיין לזכות ביוקרה חברתית כלשהי. גונן, שהפך בשנים
האחרונות איש־עסקים בינלאומי, נהנה מזכיון לכריית
יהלומים בקיסרות. הוא נחשב לאיש סודו של הקיסר,
שהודח בשבוע שעבר מהשילטון ונאלץ להימלט מארצו.
כעוון הדלפה. הקיסר בוקאסה היה פשוט מיפלצת,
דיקטטור מושחת, שטוף בשיגעון־גדלות ושופך־דמים
מובהק. עוד בתקופתו הדמוקרטית, כשהיה רק נשיא,
התפרסם בכך שהוציא להורג עשרות אסירים פליליים
ופוליטיים במרכז הבירה, באנגי, במכות באלות-עץ.

בוקאסה. עצמו השתתף בטכס המזוויע, ועורר בכך גל
מהאות חסר־תקדים לא רק באירופה, אלא גם באפריקה.
לפני שנים אחדות הכתיר את עצמו כקיסר בטכס
מפואר, שמחירו עלה על ההכנסה הלאומית השנתית של
הממלכה כולה. בוקאסה נהג בקיסרות המרכז־אפריקאית
כאילו היתד. נחלתו הפרטית. הוא נהנה אישית מכל
משאבי ארצו, בעזרת הרפתקנים ויזמים זרים, בכללם
גורודי ש.
לשיאו הגיע בוקאסה בתחילת השנה. ידיעות בדוקות
לחלוטין אישרו את השמועות, שבינואר ובאפריל 1979
הוצאו להורג בבאנגי בין 100ל־ 200 ילדים, תלמידי בתי־הספר
שסירבו ללבוש תלבושת־אחידה. החנות היחידה
בבאנגי, המוכרת תלבושות כאלה, היא בבעלותה של
אשת הקיסר. הפירסומים על זוועה זו בעיתונות הצרפתית
יצרו לחץ עצום על נשיא צרפת, ואלרי ז׳יסקר־ד׳אסטן,
להפסיק את הסיוע הכלכלי לבוקאסה. השגרירות המרכז־אפריקאית
בפאריס אישרה רישמית את הסיפור, אבל
בוקאסה פתח בפעולות דיכוי נמרצות נגד מדליפי הסיפור.
שבוע לפני הדחתו הפתאומית של בוקאסה, בידי מי
שקדם לו בשילטון, דיווח לה־טונד הצרפתי, כי הוצאו
להורג בבאנגי 40 לוחמי־חופש, בעוון הדלפת סיפור רצח
הילדים ל חדל. גל הדיכוי החדש התחיל אחרי שוועדת-
חקירה של אירגון המדינות האפריקאיות הגיעה למסק נה
שידידו של גורודי ש, הקיסר בוקאסה, השתתף באורח
אישי בטבח הילדים.
בעת המהפכה היה גורודי ש בארץ. אבל במיכרות
שלו בקהילה המרכז אפריקאית נותרו מיספר ישראלים,
ביניהם בן אחותו. ייתכן שגורודי ש יבקש להשאיר את
זיכיון היהלומים בידיו ולהתחנף לשליט החדש. אלא שאז
תהיה לו בעי ה: מה יקרה אם יצליח בוקאסה לחזור
לשילטון ז__

וווי ם חסן בנצחון בקובה.
מבוטל, גלישה נתקבל

יוגוסלביה, מאז תום מילהמת העולם השניה, זכה
מדיני עצום בוועידת הבלתי־מזדהות שנערכה
טיטו הפעיל מנהיגות וכי שרון דיפלומטי בלתי
הצליח לשמור על עצמאותה של הוועידה ומנע
למחנה הסובייטי. כששב לבלגראד, בשבוע שעבר,
כגיבור בהפגנת המונים.
העסקוגה מודאגת. לעומת העם היוגוסלבי, שהפגין
אהדה אמיתית לטיטו, גילו העסקנים הוותיקים של המפלגה
הקומוניסטית היוגוסלבית עצבנות ודאגה. מזה חודשים
רבים מצהיר טיטו על כוונותיו להנהיג רפורמה מרחיקת

יוגוסלביה: טיטן
מסלק את
..הסישפחה הלוחמת
אילו היה לנדאו שר בממשלתו של יוסיפ טיטו, ולא
של מנחם בגין, היה עף, כנראה, ממישרתו, בעיקבות
הטיהור שעורך עתה נשיא יוגוסלביה בקרב עסקניו.
יוסיפ ברוז־טיטו ,87 ,מנהיגה הבלתי מעורער של

הטריפים של הסי־איי־איי

ג׳יו
מארכס

״המוסד״ האמריקאי, סי-איי-אי, נהג להשתמש בעינו יים,
בשוקים חשמליים ובסמים מסוכנים — שיטות שלא
היו מביישות את הגיסטאפו. על כך מספר ג׳ון מארקם
בספרו חיפושים אחר המועמד המנג׳ורי, שיופיע בלונדון
בסוף החודש.
מארקס מאשים את ראשי הסי־איי־אי בשנות ה־ 50׳
בעריכת ניסויים פסיכולוגיים־חימיים בנוסח יוסף מנגלה,
כדי למצוא דרכים להשפעה ולשליטה בסוכנים, וכדי
לחולל שינויים ממשיים באישיותם של ראשי שירותי
ביון יריבים, בעיקר סובייטים.
בעיקר רווח השימוש באל־אס־די. סוכני המוסד הוכשרו
להשתמש בסם לצורכי חקירה, ובקורסים מייוחדים לביון
סיממו הצעירים איש את רעהו. הגנבת גלולות לקפה
היתר. מעין מעשה קונדס חינוכי, חלק מתוכנית הלימודים.
אלא שעיסוק חובבני כזה לא סיפק את ראש מחלקת
המחקר של המוסד, אינטלקטואל תימהוני ובעל תואר
דוקטור לחימיה, סידני גוטליב. הוא הקים קרן •סודית
של מיליוני דולרים, שעסקה בשכירת אגפים שלמים
בבתי־חולים פסיכיאטרים, לשם ניסויים שיטתיים. מטרות
הניסויים הוגדרו בז׳ארגון מדעי מקפיא דם על-ידי
גוטליב עצ מו:

שינויים מיניים:

השפעה חימית על מנגנוני הזיכרון.
י• הריסת אמינות הקורבן על־ידי גירויו להתנהגות
חריגה או מוזרה.
• שינוי דפוסי ההתנהגות המינית.
י• יצירת תלות.

• יצירת חשיפות להיפנוזה.
כמו הנאצים השתמש גם גוטליב באסירים, שפותו
להשתתף בניסויים בהבטחות של חנינה או הפחתת עונש.
במיקרה מזעזע במייוחד ערכו סוכני הסי־איי־אי ניסויים
באל־אם־די בשבעה אסירים, במשך 77 ימים. כולם סבלו
מהתוצאות הפסיכולוגיות והגופניות כל ימי חייהם. ד״ר
פרנק אולסון, מדען בעל שיעור קומה ואיש מישפחה
יציב ומאושר, השתתף בניסוי מרצונו, וסבל מאז מתים-
מונת רדיפה עזה, שהסתיימה בהתאבדותו בקפיצה מחלון
מלונו בניו־יורק.
הצנזור מגן• ג׳ון מארקם מאשים את הסי־איי־אי
גם בשימוש בשיחות פסיכיאטריות מקובלות, כמו מכות
חשמל, ל שינוי קיצוני בדפוסי התנהגות, ובכך גם להריסת
אישיותם של קורבנות הניסוי.
לשם כך השתמש גוטליב בקרנות סודיות, ללא כל
פיקוח, ותוך הגנת הצנזורה הצבאית מכל חשיפה עיתונ אית,
כדי לשכור את שירותיו של ד״ר אוון־ק אמרון,
פסיכיאטר בעל שם עולמי, שהיה נשיא האיגוד הפסיכיאטרי
הבינלאומי. חוליו של קאמרון הוחזקו במחלקה פסיכיאט רית
לגיטימית, אבל היו למעשה אסירים לכל דבר. החברה
הדמוקרטית האמריקאית לא העניקה להם הגנה כלשהי.
ישראלים שגדלו על סרטים הוליוודיים, שבהם תוארו
סוכני הביון האמריקאי בדמויות מוסריות וזקופות־קומה,
יתחלחלו לקרוא על מעללי הסי-איי-אי.
לאמינות הספר מוסיף כי שרונו של מארקם, בתיאור
דמויות מורכבות ורב ממדיות, כמו האיפיון הבא של
יוזם הזוועות, סידני גוטליב. גוטליב, כותב מארקס, היה
מדען מבריק והגיע למשרתו הרמה בגיל .33 הוא התגבר
על גימגום קל ורגל שטוחה ועשה קריירה של ממש
בסי-איי-אי. אורח חייו היה בלתי-שיגרתי. הוא ומישפחתו
גרו בביקתה ששופצה מחוץ לוושינגטון. הוא נהג להשכים
כל בוקר ב־ ,5.30 לחלוב את עיזיו (גוטלייב שתה רק
חלב עיזים) ולעבוד במשקו. הוא גידל עצים למכירה
בחג המולד, ולגבינה שלו יצא שם בכל הסביבה. מכריו
תיארו אותו כאינטלקטואל, הומניסט צנוע אבל קשוח,
שראה את מעשיו כלגיטימיים בהחלט לצורך המילחמה
בקומוניזם.
כנראה שהדמויות המציאותיות מעניינות הרבה יותר
מאשר הג׳ימם־בונדים למיניהם, שמהמיתום שלהם נשארו
רק הסנדביצ׳ים, אותם נושאים פקידי הבנק וסוכני הביטוח,
בתיקים שהונצחו על-ידי .007

המרשד יוסיפ כרוז־טיטו
מסע־צלב נגד הוותיקים
לכת במדינה ובמפלגה, להצערת המנגנון וליישום שיטת
רוטציה כמישקל נגד למנגנון המסורבל ולזכויות היתר
שלו.
עוד לפני מסעו לקובה הזמין טיטו לבית הנופש שלו
בבריוני 100 עסקנים בכירים והודיע להם, שזכויות־יתר
מימי הפרטיזנים לא יחסנו אותם בפני הרוטציה. טיטו
גמר אומר להיפטר מרוב חברי ״המישפחה הלוחמת״,
שזכו בתפקידיהם בזכות פעילותם במחתרת לפני 35 שנים,
ולאייש את רוב מישרות המפתח בצעירים מוכשרים.
טיטו מאוכזב מאד מכישלונה של המנהיגות הקולקטיבית,
שכונן לפני 10 שנים.
הוא נחל הצלחות לא מבוטלות בדמוקרטיזציה הכל כלית
ובשיתוף הפועלים בהנהלות המיפעלים, אבל הבעיה
הלאומית עדיין מטרידה מאד את מישטרו. רק 42 אחוז
מתושבי יוגוסלביה הם סרבים. מילבד 23 אחוז של
קרואטים, והמיעוטים הסלובניים והמאקדונים הגדולים,
חיים ביוגוסלביה גם אלבנים, הונגרים, רומנים וצוענים.
בעיית הלשונות והזהות הלאומית היא בעלת. מישקל
ריג שי עצום, ולתסיסה החברתית והתרבותית יש, לעיתים
קרובות, מניעים לאומיים, אפילו שוביניסטיים.
לפי הרפורמות החדשות של טיטו, יצטרכו כל נבחרי
המפלגה ושליחיה במוסדות המדינה לעמוד לבחירה פעם
בשנה. הורחבו סמכויותיה של המועצה לביקורת, ולהמל-
צותיה בענייני טוהר-מידות יהיה מישקל רב בקביעת
גורלם של המועמדים לבחירה.
טיטו הישיש אימץ לעצמו סיגנון ראדיקלי חדש,
המזכיר במיקצת את המערכה שניהלו המשמרות האדומים
בסין נגד הביורוקרטיה, באמצע שנות ה־60׳ .בראש
העסקנים שהתייצבו נגד טיטו, עמד מזכיר הנשיאות
לשעבר, סטאן דולאנץ, שהודח עתה מתפקידו.
טיטו לא נח על עלי הדפנה הקובאיים שלו. עם שובו
חידש את מסע־הצלב נגד הוותיקים. כמה מהם קיוו,
שעמדותיו בכנס בקובה יגרמו לקרע עם מוסקבה, שימתן
את טיטו, אבל הם טעו. כנראה שאין ד בר מצליח כמו
ההצלחה, וליאוניד ברז׳ניי ב קיים את הצהרות הידידות
שלו לטיטו ממאי 79׳ .העיתונים הסובייטיים פראבדה
ואיזווסטיה פירסמו את הנוסח המלא של נאומי טיטו
בקובה, לראשונה מאז הקרע שלו עם סטאלין ב־.1948

חיים ברעם

>במדינה

לקראת ם־מפוסיון
פרשות לאן ועלומה הפראטימז

)0011001
שימחה פלפן, עורך ״ניו״אוטלוק״ ,והאלוף (מיל ).מתי פלד, יו ״ ר ״המועצה
הישראלית למען שלום ישראלי״פלסטיני״ ,קיי מו באחרונה שורה של פגישות עם
אנשי״ציבור ואינטלקטואלי ם מן הגדה והרצועה, מכל גווני הקשת הפוליטית,
ביניהם ראשי־ערים, שרים לשעבר, עיתונאים ובעלי מיקצועות חופשיים, והזמינו
אותם להשתתף בטימפוסיון הבינלאומי אשר ייערך ב־ 27 באוק טובר בוושינגטון.
לסימפוסיון זה עומדים לבוא אנשי״ציבור ישראליים, מדינאים ואינטלקטואלי ם
ידועי־שם מאירופה וטארצות־הברית.
פלפן ופלד הזימו את הטענה שהופצה בחוגים מסויימי ם, שהסימפוסיון נועד,
כביכול, לתמוך בתוכנית־האוטונומיה מי טודו של מנחם בגין ולגבש הנהגה
פלסטינית כאלטרנטיבה לאש״ף. הם הדגישו כי הבסיס להזמנות היה העיקרון
של הכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, והכרה בזכות קיומה של
ישראל. לסימפוסיון הוזמנו רק ישראלים המתנגדים לסיפוח הגדה והרצועה,
להמשך השליטה על מיליון ערבים, השוללים את מדיניות ההתנחלויות והפקעת
האדמות, והמתנגדים לתוכנית האוטונומיה הפרסונלית של הממשלה, המיועדת
לסתום את הגולל על זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. מאידך הוזמנו
אישים ערביים ופלסטיניים, הידועים כתומכים בפיתרון הבעייה הפלסטינית
בדרך של הגדרה עצמית, תוך הכרה בקיומה של מדינת״ישראל ודו״קיום בשלום
איתה.
ההזמנות, הן לישראלים והן לפלסטינים, נשלחו על בסיס אישי, ולא על
בסיס ייצוגי כלשהו. הסימפוסיון יאפשר חילוף־דיעות חופשי על בעיות עקרוניות,
כפי שהיה במיפגש האחרון של אישים ישראליי ם ופלסטיניים שהתקיים, לפני
שנה, בירושלים, שבו השתתפו אישים מן הגדה והרצועה וביניהם מוחמד מילחם,
עזיז שחאדה, ד״ר חיידר עבד־אל־שאפי, ד״ר נאפז נזאל, אנוור נוסיבה, אלי א ס
פריג׳ ,איברהיט דקאק וד״ר חאתם אבו״גזאלה. בימים הקרובים עומד להופיע
דו״ח מלא על פגישה זו, בצורת חוברת בשם ״כאשר אויבי ם מעזים לשוחח״.
פלד ופלפן הבהירו, בראיון שנתנו לעורך ״אל־פג׳ר״ ,מ א מון אל־סייד, כי
״ניו־ אוטלו ק״ מודע מזמן לעובדה שהאוכלוסיה הערבית בגדה וברצועה רואה
עצמה כחלק בלתי־נפרד של העם הפלסטיני, מתנגדת בכל תוקף ל פי ת תן השם
חיץ בינה לבין שאר חלקי העם הפלסטיני, ומכירה באש״ף כבנציגות יחידה
ובילעדית של העם הפלסטיני.
״ניו־אוטלוק״ גורס כי פתרון מלא וצודק של הבעייה הפלסטינית אפשר
יהיה להשיג רק במשא־ומתן בין ממשלת ישראל ובין ההנהגה של העם הפלסטיני.
תפקיד הסימפוסיון הוא לברר אם — ובאילו תנאים — יכול משא״ומתן כזה
להתפתח, ומה הם העקרונות שיבטיחו את הצלחתו.
על השאלה האם ״ניו־אוטלוק״ מוכן להיפגש עם אש״ף, ענו הדוברים
כי חלק ניכר מעורכיו, וכן מן המישלחת שתצא לוושינגטון, אכן מוכנים לפגישות
כאלה, ואף קיי מו או תן בעבר• חלק אחר מסתייג מפגישות כאלה, ואולם כל
המערכת עומדת על נוסחת שט״טוב — יריב, הגורסת שיש לנהל משא״ומתן עם
כל גורם פלסטיני המוכן לדון על פיתרון המבוסס על ההכרה במדינת״ישראל
ונטישת השימוש באלימות.
על השאלה למה מתקיים הסימפוסיון בוושינגטון, ענו הדוברים כי חוגים
חשובים ביהדות ארצות־הברית, המתנגדים למדיניות ההתנחלויות וסיפוח־הגדה
לישראל, הזמינו את ״ניו־אוטלוק״ להופיע בארצות״הברית, כדי להפגין שהן
בישראל והן ביהדות ארצות״הברית יש התנגדות נמרצת ומקיפה למדיניות מסוכנת

דיץ־ מתתיהו פלד
על ספרו החדש
של יבי

״נגד״
שלוש פנים מוצא אני בכתיבתו של יבי. הוא לוחם ללא לאות למען ערכים
חברתיים־מדיניים היקרים ל ו ; הוא ספקן המתבונן •לא אחת במתרחש סביבו
ומשלח בחברה חיצי סרקסם צורבים ; אך מעל לכל הוא משורר חד חושים
שלשונו עשירה וכובשת. נראה כי לא קל לכל שלושת ה״יבים״ לדור בכפיפה אחת
ולהתחלק שווה בשווה בעולמם. המעורב שבכולם הוא המשורר המפנה מקום
בקלות יתרה ללוחם ולספקו — אך אולי יוצאת החברה הישראלית נשכרת מכך.
כי מה שדרוש לה ביותר היום הוא הלוחם ללא לאות להצלת נשמתה, המזכיר
לה חזור והזכר כי התהום אליה היא מתגלגלת אכן מצויה שם בתחתית הדרך
ולועה פעור.
הנה כמה מבליסטראותיו של הלוחם :״חוכמת המלצר הפשוט /האנטי
— פשיסט ששמו מרסל /מקפה ״כשית״ /עולה על שאר רוחו /של ה א קד מ אי/
המכובד המסובסד /והממוסד״ .או :״אם להיות /גרורה גלויה /של ארצות
הברית /מדוע /לא לחיות שם״ .או :״בשם איזה /דגם מוסרי /בשטחים
הכבושים /יורי ם בתלמידים״ .והנה הספקן :״תלמידות ותלמידי ם /תמורת
אתננים /אהבים מתנים״ .א ו :״בשנות החמישים /ההפגנות המעמדיות ( /לחם
עבודה) /והכמהות לשלום /היו יוצאות מרחוב ברנר /בתל״אביב /היום הן
מתרכזות /בכיכר מלכי ישראל /אליהן באות ובאים /בתנאי /שיש מקום חניה״.
והרי ה מ שורר:
ארץ ישראל
לא רוזוק מגבך קרוב למוך /תמר נוי קומתך זו הר זרוע מעליך אמירת
צמרות /הנך צופה ומצפה בגשמים ששרו מכתפי הימים /הזורחים והשוקעים
באשמורות החורש היית לכרית ולקרת /ברכי העמקים נשאוך מעמל וממרד /
בין השבילים המסודרים /אדמתך בדמנו /מצל שלומך הלכנו אל שמש נפשנו
חושינו הפראים והפוריים /מחושלים ממשאבי אדם /פרח אדו ם /כבני״חורין
קטפנו אותך.
שירי אהבת ארץ ישראל הם היפים שבשיריו של יבי.
אמנותו של מנשה קדישמן מלווה את הספר.

דווקא בביוורהסוהר
מצא החייל אוזן קשבת,
אך ארזי בגד היה אסונו
גופה עדופת ראש, מבותרת לחתיכות
כשהשלד שבור כולו, נתגלתה ב־ 24ב פברואר
1972 על מסילת הברזל ליד חיפה.
מכאן מתגלגלת עלילה בלשית שרק
מלכת המיסתורין, אגטה כריסטי, היתד,
יכולה לדמיין.
אלי מולסון 19 ערירי בארץ, השתח רר
באומו בוקר מכלא ,6אחרי 28 ימי
מחבוש. אלי הוא יליד מרוקו שעלה ארצה
עם אמו זמן קצר קודם לכן. אמו נפטרה,
ואחיו הבכור, עמרם, התעלם ממנו. על
אף תאונת-עבודה קשה שאירעה לו במרוקו
ושבעיקבותיה עבר ניתוחים רבים, הת קבל
לצה״ל. בניתוחים הללו, כך נאמר
לו, הושתלו בגופו חתיכות פלאטינה יק רות
ערך. הוא העריך אותן בשני מיליון
לירות.
בחור ערירי, הסר השכלה וחברה, הת גלגל
בין יחידות הצבא כאבן שאין לה
הופכין. קצינת־הסעד, הקב״נית (קצינת
בריאות־הנפש) המפקדים וכל השאר הת ייחסו
אליו כמו אל עוד חייל, חסד ייחוד.
במאמץ לזכות בתשומת־לב ערק מהצבא,
נתפס ונשלח ל־ 28 ימי מחבוש. בבית-
הכלא ניסה פעמיים לחתוך את ורידיו ב־סכין־גילוח
אולם גם נסיונות אלה נראו
יותר כניסיון למשוך תשומת־לב מאשר
רצון כן למות. והעובדה היא כי החתכים
היו שטחיים ולא סיכנו את חייו.
אחרי נסיון ההתאבדות בדק אותו ה פסיכיאטר
של הכלא, ד״ר יעקב טרבס.
בשיחה הראשונה מצא אותו מדוכדך ו מסרב
לשתף פעולה. ולחוקר מצ״ח שחקר
אותו על ניסיון ההתאבדות סיפר אלי כי
רצה למשוך תשומת־לב הצבא לבעיותיו.
תריסר השעות האחרונות. באופן
מוזר מצא לראשונה בתא־הכלא חברת
בני־אדם שהאזינו לדבריו. חבריו לתא לא
יכלו לפנות לדרכם, והוו קהל־שומעים סק רן
לסיפורי הפלאטינה .״אני שווה שני
מיליון לירות,״ התרברב בפניהם. והידיעה
על ״האיש השווה מיליונים״ הסתובבה
בבית־הכלא. נראה שהכרת האסירים ב ייחודו
גרמה לו סיפוק. בפעם הראשונה
הפך ״מישהו״ שמדברים ומתעניינים בו.
כאשר בדק אותו הפסיכיאטר בשנית,
אחרי שבוע, היה אלי ממש אדם חדש.
הוא הירבה לדבר, שיתף פעולה עם ה רופא,
וסיפר לו בצרפתית את כל צרו תיו.
הרופא לא גילה אצלו כל סימנים
של מחלת־נפש. נראה היה שגם דכאונו
עבר. הוא סיפר גם לרופא על הפלאטינה
שבגופו.
ב־ 24 בפברואר, בערך בשעה ע שר ב בוקר,
שוחרר אלי מולסון מכלא .6בידו
היה הקיטבג הצבאי וצו להתייצב ביחי דתו
עד שעה ארבע אחרי־הצהרים. עוד
ששה חיילים השתחררו עימו.
מה קרה אותו במשך שעות אלה לא
נתברר מעולם. לאן פנה? האם היה עימו
מי מהחיילים שהשתחררו? כל זה לא
נודע עד היום. גופתו המרוטשת נמצאה
אחרי 12 שעות על מסילת־הבדזל ליד
בית־החרושת חישולי כרמל, הקרוב לבית-
הסוהר.
נהג הקטר של הרכבת הלילית לתל-
אביב שמע חבטה ליד חישולי כרמל, ו כאשר
עצרה הרכבת בעתלית, בדק ומצא
כתמי־דם על הקטר. הוא הזעיק מישטרה
וכ ונתגלתה על הפסים גופתו של אלי.
מישטרת-ישראל אספה את חלקי הגופה
והעבירה אותם למכון הפתולוגי, הקיטבג
והתעודות הצבאיות שנמצאו במקום העידו
כי הנפטר הוא חייל, והחקירה הועברה
למישטרה־הצבאית. מיכתב שנמצא בקיט בג,
אשר בו התלונן מולסון על חייו,
נחשב כמיכתב התאבדות, ותיק-החקירה
נסגר במהירות במסקנה שאלי התאבד.
נחקרו חיילים אחדים, שישבו עימו בתא
והעידו על נסיונות ההתאבדות שלו, נחקר
הפסיכיאטר הצבאי, קצינת־הסעד, וכולם
העידו על תלונותיו, בדידותו, ומצבו ה נפשי
הרעוע. המסקנות היו בלתי־נמנעות.
בחקירה שאחרי המוות לא במצאו כל
חיבורי מתכת בגופה. העצמות היו מרו סקות
בצורה ברוטאלית. המישטרה הצב אית
לא ייחסה כל חשיבות לסיפור ה־פלאטינה,
ואיש לא נחקר על כך. גם

שאר האנשים ששוחררו עימו באותו בוקר
לא נחקרו. מעשיו ב־ 12 שעותיו האחרו נות
נותרו לוטים בערפל.
מטלפן אלמוני. אחיו, עמרם, המבוגר
ממנו בשנים רבות נתקף מוסר-כליות כבד
כאשר נודע לו על מות אחיו. הוא פנה
לעורך-דין וביקש לחדש את החקירה ו להעבירה
לפסים אחרים. האם לא יתכן
שמישהו בעל דמיון חולני, שולהב מסי פוריו
של הצעיר המתרברב, על האוצר

הרוג מולסון
חיי בדידות שהסתיימו ברצח
הטמון בגו פו? האם יש אפשרות שנעברה
עבירה, ומישהו הרג את מולסון וחיטט ב גופתו
בדי למצוא את המתכת היקרה, ד
אחר־כך זרק את הגופה מתחת לרכב ת?
למרות פניות של עורד־הדיו ישעיהו
הירש לא פתחו שילטונות הביטחון ב חקירה
נוספת. .
בחודש יוני השנה כתב יוסי בר, במוסף
יום חששי של מעריב, כתבה מלאה על
אלי מולסון ונסיבות מותו. הוא סיפר את
הסיפור המפורט, חקר במיסמכים הצבאיים
ואף קיבל חוות־דעת מד״ר בוריס קונפור מי,
הרופא קבע שאם אומנם נפצע מול-
סון, כפי שפורט במיסמך רפואי ממרוקו,
סביר להניח כי היו בגופו חיבורי-מתכת.
הרופא אף ציין כי חיבורים כאלה חייבים
היו להתגלות בבדיקה שאחרי המוות, אלא
אם כן רוסקו העצמות כליל.
תגובה אחת מוזרה היתה על הכתבה.
אדם שסרב להזדהות טילפן גם ליוסי
בר וגם לעורך־הדין הירש ושוחח עימם
על ליל המיקרה. הגבר בעל נימת הקול
המיזרחית אמר לעורך־הדין שאינו רוצה
להזדהות מאחר שהיה מעורב פעם ברצח
בחדרה, והוא יודע שקשה לצאת מעניינים
כאלה. לדבריו, נמצא עקב עבודתו ליד
מקום המיקרה באותו לילה. הוא לא ראה
את התאונה עצמה, אך נוכח במקום באשר
הופיעה המישטרה, ראה אותם עושים
מלאכתם ברשלנות וטען שקבעו מראש,
שהאיש התאבד.
חסד אחרון. לדברי עורך־הדין הירש
נודע לו כי שלושה מהחיילים שהשתחררו
באותו בוקר חיכו לאלי ליד השער והלכו
עימו. בית־הכלא נמצא במקום מבודד, ויש
צורך ללכת משם כברת דרך, כדי להגיע
לכביש ראשי ולתפוס טרמפ.
לעמרם מולסון אין כל משאבים כספיים.
אין הוא יכול לפנות לבית־החולים במרוקו
שבו נערך הניתוח ולהשיג תיאור מדוייק
של המתכות שהושתלו בגופו של אחיו.
אין לו גם כסף כדי לפנות לרופאים עם
תוצאת הניתוח שאחרי המוות ולאמת ל פיהן
את המיסמכים ממרוקו.
צה״ל, שגייס את מולסון ל שורותיו תוך
ידיעה על בעיותיו הגופניות והנפשיות
ועל בדידו תו בארץ, חייב לו לפחות את
החסד האחרון של בדיקה יסודית של נסי בות
מותו.
מאחר שהצבא לא פתח בחקירה כזו,
פונה העולם הזה מעל דפים אלה לקור איו׳
אם מישהו מהם יודע ד בר על שעותיו
האחרונות של אלי מולסון או יכול להטיל
אור על חבריו לכלא, ואם מי מהם התעניין
באופן מיוחד בחיבורי הפלאטינה בגופו
של אלי, אנא התקשרו עם המערכת.

ה עו ל ם

הז ה 2195

טינה
הנבת שוב
היה ברור שזה יקרה. שפנינה רוזנ־כלום־
גולן רק תגיע לארץ וכולם יתחילו
להשתגע. אני לא בטוחה שהמידע שאגי
מוסרת לכם הוא המידע האחרון, כיוון
שאת הקצב של פנינה, שבועון, אפילו
אם הוא שבועון־חדשות, לא יכול להדביק,
אבל מה שיש לי ביד נכון עד כתיבת
שורות אלה.
אז הרומן הגדול של פנינה גולן, מייד

10111(010101ע 0111111 הזמר והמלצרית
את הזמר דויד כרוזה כולם מכירים.
את רותי גכיזון מכירים רק אלה ש קוראים
את מדורי הרכילות. אז לאלה
ולאלה אני אשת בשורות היום. דוי ד
ורותי עומדים להינשא אי״ה בשבוע הבא
במסיבה אינטימית ומפוארת שתיערך ב מלון
שרתון בתל־אביב.
רותי היא ותיקה בענייני זמרים ושח קנים.
כאשר פתחו את מלון. שרתון היא
הצטרפה לצוות המלון כמלצרית מתוך
שתי מג מות: האחת להכיר אנשים חשו בים
והשנייה לעלות בסולם הדרגות של
המלון. אנשים חשובים היא הכירה מייד.
הראשון בהם היה עמום טל־ שיר מי
שהיה בעלה של הזמרת ירדנה ארזי.
עמוס וירדנה אומנם כבר לא היו כל־כך
ביחד, אבל החברים שלהם טענו כי יש
עוד תקווה. אז התקווה לגבי עמוס ויר דנה
נגמרה כאשר עמוס הכיר את רותי,
ושכר וילה בצהלה כדי לגור איתר, שם.
אבל כמו שאומרים תמיד, אי־אפשר
לדעת איך הגלגל מתהפך. כאשר רותי

סוף

עצוב — סחוט״

אחרי שהגיעה לארץ לא היה אלא שדר
הטלוויזיה אלכם גילעדי. עכשיו הוא
חופשי, אחרי פרשת שרונה מארש,
והוא כה התלהב מפגינה עד שהזמין אותה
לבלות איתו כמה ימים. בדירתו ובאווירה
הצח של ירושלים.

עליה בדרגה
עלתה בסולם הדרגות בשרתון, והיתה
כבר מפקחת על מלצריות, היא הכירה
את דויד ברחה. עמוס נשאר עם׳ וילה

ובלי חברה ורו תי ודויד עומדים להנשא
בשבוע הבא.
אני רק מקווה שהגלגל לא יתהפך שוב.

ס ו טוב בפנטהאוז{ ב נ >
במיסעדה אלכם גילעדי ופנינה גולן

דויד ברוזה ורותי גביזון

שלוש

אחת הפרשות שהסעירו לפני
שנים את ק״ק ירושלים היתד, פרשת זהבה
ינוקא, מזכירתו של ראש-׳העיריה טדי
קולה) .זהבה עזבה את בעלה ואת ילדיה,
אחרי שהתאהבה במלצר ערבי באחד מ־זאת בעיקבות בירושלים,
בתי־המלון
הקים
הבעל, יוסי ינוקא שערוריות,

פנינה אינה בחורה שאוהבת להגיד לא,
והיא הגיעה לירושלים. כעבור יומיים של
בילויים אינטנסיבים הבחינו ידידים של
אלכם, שדיברו איתו בטלפון שהוא עצוב.
רק כששאלו אותו ״אלכם למה אתה
עצו ב?״ התברר העניין :״אני לא עצוב,
אני סחוט,״ השיב אלכם.

כשסיפרתי לכם לפני כמה חודשים על ,
הרומן החדש של עליזה מוסרי, מזכירת
סיעת הליכוד בכנסת עם הקבלן ו בן־ו
הקבלן הירושלמי צבי (״צביקה״) עציון1
שמחתם כולכם בשביל עליזה. כיוון ש מי.
שמכיר את הצעירה בת ז ד ,23 יודע כיי
עבר עליה הרבה בחיים. היא נישאה בגיל
צעיר, ומייד אחרי שנולדה בתה, נפטר י
בעלה ממחלה, שבה לקה בעת מילחמת ,
יום־ד,כיפורים.
אבל עליזה לא כל־כך שמחה שכולם ן
ידעו על הרומן שלה, וטרחה להכחיש
אותו. היא גם נעלבה מכך שסיפרתי לכם,
שהיא ממתינה עד שהבעל המיועד שלה
יסיים לבנות פנטהאוז מיוחד בשבילה ב־ ,
אחד הרחובות היפים בירושלים.

זוג
תנ אי

יש לשניהם בעיות. מידה כיח, פרו*
דתו של הח״כ הזמר עקיבא נוף, אינה
יכולה לצאת מהבית ולבלות. למרות ש־עקיבא
יוצא כל הזמן עם ידידים, ולפ עמים
אף מופיע עם בחורות, על מירה
לשבת בבית כדי שעקיבא לא יוכל להש תמש
ביציאות שלה לצרכי מישפט הגי רו
שין שלהם.
אני לא יודעת מה בדיוק הבעיות של

אז יש לי שתי בשורות טובות בשבילכם.
האחת: צביקה סיים לבנות את הפנט־ )
האוז והשנייה: צביקה ועליזה נישאו ב שבוע
שעבד במזל־טוב.

החברה הגיעה
כמו סילון
הסיפור שסיפרתי לכם בשבוע שעבר
על הרומן בין כוכב עני ועשיר ומצדה
פיטר סטראוס לבין כוכבת הללויה
גליי עטרי, הגיע לארצוודהברית, עוד
לפני שאני כתבתי אותו. יש אנשים טובים
בכל מקום, ואנשים טובים כאלה דאגו
להתקשר אל שינה !הופמן ארוסתו הא מריקאית
של שטראן ס ולאמר לה :״גברת
יקרה, אם את לא באה מהר, חוטפים לך
את החבר.״
אז היא באה. מה זה באה, תפסה את
המטוס הראשון שיצא לארצנו הקטנטונת
והופיעה. במלון שבו מתגורר סטראום
וגרמה לו את הפתעת חייו.
אז הסיפור הרומנטי של היד־ביד וה עיניים
המאוהבות היה סיפור זמני. את
הרומנטיקה הזו קילקלה שינה, שזכתה ב חזרה
בפיטר, פיטר זכה בחוויה עם גלי,
וגלי זכתה להישאר שוב בודדה, אני
מקווה שלא להרבה זמן.

חיים חפר ומידה נוף

האשם עליאן וזהבה ינוקא

ידידות ותיקח

כישלון הדדלאונזיות
וטדי נאלץ לזרוק את הפקידה שלו מה עבודה.
לשערוריה
היה המשך. זהבה ויוסי הת גרשו,
זהבה נישאה לידיד הערבי שלה,
האשם עליאן, ונדמה היה כי כל שוחרי
איחוד העמים יכלו לשמוח. האשם התפטר
מעבודתו במלון ויחד עם זהבה שכר את
מיסעדת החאן, הידועה כאחת המוצלחות
והמרוויחות בירושלים. שני הנאהבים הת גוררו
בביתו של האשם בבית־צפפה.
אבל מסתבר שלא הכל הולך חלק,

עליזה מוסרי
חתונה עם קבלן

גם אצל זוגות מעורבים. רק עכשיו נודע
לי כי זהבה והאשם עזבו את מיסעדת
החאן, ועזבו זה את זה. זהבה חזרה להת גורר
בירושלים והאשם חזר לעבוד בבית־מלון.

המשורר
חיים חפר, אבל אני יודעת
שהוא נפרד, או אפילו התגרש מאשתו,
מי שהיתר, לפני הרבה שנים דיילת אל־על,

רדתי חפר.

ומכיוון שחיים ורותי היו ידידים ותיקים
של מידה נוף, ומכיוון שהסידור פותר ב עיות
לשניהם, החלו חיים ומירר, להופיע
באירועים ציבוריים, המחייבים את שניהם
בהופעה, זה עם זה.
אני מקווה שהם שוכחים לפעמים שהי־ציאות
שלהם הן על תנאי, וגם נהנים זה
מחברתו של זה.

• 53צ

אי ל גורד צ 0
(מימין) ה ת חנן
בפעם הראשונה
על גניבת מכוניתו.
אתו שערך
חוזה מ תו
הוחזרה המנוונית.
נעמו ומ״ם
נגנבה שוב
ונמצאה שרופה
הכותרת היתד, הופעתו של. אילו בביתה
•של סימה. באותו ביקור 1לקח את המ כונית
והודיע לה כי היא כלל לא ר שו מה
על שמה.
גורליצקי, שהיה בין המייעצים, הציע
לסימה לפנות למישרד־הרישוי ו לברר על
שם מי רשומה המכונית באמת .״כדאי
שתבדקי,״ אמר ,״את עוד עשויה להיות
מופתעת.״ סימה עשתה כדבריו ואכן כיל תה
להפתעתה, כי המכונית רשומה על
שמה. מכאן !ואילך היא פעלה במהירות.
היא נסעה לביתו של אלי אילן בכפר-
שמריהו, לקחה בחשאי את מכוניתה בחז רה,
ומכרה אותה, עוד לפני שאילן הס פיק
להגיב.
״יש לי יסוד סביר להניח,״ אמר אילי
גורליצקי ׳לשוטרים ,״כי לאלי אילן נודע
שאני ייעצתי לסימה כיצד לטפל בפרשת
המכונית, והוא, כנראה, כועס עלי וחושב
שאני מפעיל את סימה !נגדו. אני לא
חושד בו, אפל הסיפור יכול לשמש רקע
לאיזה שהוא חשד, שהמכונית ש לי ׳נגנ בה
כדי להתנקם בי, או כדי להפעיל
עלי לחץ, שאשיפיע על סימה להחזיר את
המכונית שלה.״

ה סכ ם

בו ר רו ת

ך* מישטרה הודיעה לאילי כי תח י
1קור בפרשה. אלי אילן הוזמן לתחנת ה,מישטרה
ונחקר אודות המכונית. הוא
הכחיש כל קשר לגניבת מכוניתו של
גורליצקי. החוקרים התלבטו אם להא־

ך* שוטרים בתחנת המישטרה ׳ברחוב
י 1הרכבת בתל־אביב הופתעו. השחקן
אילי גורליצקי הופיע בתחינה, כדי לה גיש
תלונה שיגריתית על גניבת רכב. או לם
עד מהרה גולל בפני השוטרים סיפור
אנושי, שהעלה את החשד, כי גניבת
המכונית לא היתד, אלא מעשה ׳נקמה בו.
גורליצקי סיפר לשוטרים על בחורה
בשם סימה אזולאי, שאותה הוא פוגש
בימי שי שי אחרי־הצהריים, לשיחה סביב
שולחן אחד עם ידידים משותפים, בקפה
לב־׳אביב ברחוב דיזגגוף בתל-אביב.
סימה אזולאי, רמלאית, שעברה לברד
הגדול ועוסקת בעיסוי, מנהלת מזה כמה

שנים ׳רומן עם אלי אילן, בעל מעבדות
אודיו היי־פי, ועסקי יבוא וייצוא נוס פים.
עובדת היותו ינשד לא הפריעה
לאהבה בינו לבין סימה לפרוח. כפיצוי
על היותה האשד, השנייה בחייו, קנה
.אילן לסימה מכונית סיטרואן חדישה ור שם
אותה על שמה.

מ כוני ת
ח טו פ ה
ף* תחנת־יהמשטרה סיפר גורליצקי
כי לפני שלושה חודשים בערך שמעו

הוא וי די דיו מפי סימה׳ יעל סיומו של
הרומן בינה לבין אילן. לדבריו, סיפרה
סימה כי היא זאת שיזמה את הפרידה,
וכי הוא אינו משלים עם כך, מפעיל
עליה לחצים ומנסה להתנכל לה. בין
השאר סיפרה, כי אילן דור ש מימנה לחח־זי
ר יאת המכונית שרפש עבורה.
לאחר מכן סיפרה סימה לידידיה, מפ עם
לפעם, את הצרות שעושר, לה אילן
מאז שעזבה אותו. חברים גיסו ליי ע ץ
לה כיצד לטפל בבעיה, אך ד בר לא
עזר. הדברים הגיעו לידי כך שסימה
הגישה תלונה נגד אילן במישטרת רפד
לה, ב 23-ביולי 79׳ ,בגין איומים. גולת־

מין לגירסתו של השחקן, או לזו של איש־העסקים.
החקירה לא התקדמה, וגם ה מכונית
לא נמצאה.
רות לדמן, אשתו של אילי גורליצקי ,
שמעה מבעלה על כל השתלשלות הפר שה.
רו תי לדמן השברירית, רקדנית- זועזעה למחול, ובעלודהסטודיו הבלט
מן המחשבה כי מישהו מנסה להת נכל
לבעלה. גוד ע לד, גם, כי אנשי ה עד
לם־התחתון הם שמוציאים לפועל, בדרך־
כלל, מעשי ׳נקטה מסוג זה. רותי, שחששה
לשלומו של אילי, השפיעה עליו, כי ינסה
לסיים את הפרשה בדרכי-של׳ום, מבלי
לערב יותר את המישטרה.

אילי לא היה משוכנע, אומנם, בנכד
ינוח החשד, נגד אלי אילן, אך החליט
בכל זאת לקבל את עצתה של אשתו.
הוא פנה לידידו, שמעון* ,בעל ׳חברה
גדולה להשקעות ולמיסחר־בינלאומי וביקש
ממני לשמש בורר בינו לבין אלי אילן.
•שמעון, הידוע כאדם בעל קשרים והש פעה,
פנה ליורם סביצקי, סוכן טוטו,
׳שהוא ידיד משותף לו ולאלי אילן, ו בי קשו
לשמש עימו בורר שני בפרשה.
״התעוררה בין אי לי. ל אי לן שינאה כה
עזה, עד שהיה קשה לפשר ביניהם,״
סיפר שמעון .״רק אחרי כמה שעות של
ליבון, הצלחנו, יורם ואני, להביא אותם
למצב שיסכימו לעשות סולחה ולהפסיק
את הסיכסוכים ביניהם.״
גורליצקי ואילן חתמו ביניהם על הס כם
בוררות, שנוסח על־ידי שמעון, לפי
׳תנאים שסיכמו ביניהם. בהתאם ׳להסכס•
נקבעו שמעון וסביצקי כבוררים, אם יופר
ההסכם. ניתנה להם הרשות לפסוק ולה טיל
קנסות על הצד שייפר את ההסכם.
על־פי ההסכם מתחייבים שני הצדדים
שלא לפעול יותר בשום צורה ובישום
אופן האחד נגד השני .׳כתנאי לכניסת
ההסכם לתוקף, נקבע כי אלי אילן יקבל

ן 1ן! 1 | 1אילי גורליצקי ו ח תי לרמן שמעו כי אנעזי העולם־
1! |1 1 1י התחתון הס שמוציאים לפועל מעשי־נקמה מסוג זה.
אילי פנה לידיד בעל קשרים והשפעה, וביקש ממנו לשמש בורר
נראה היה כי הושם הקץ לצרותיו של
גורליצקי ולדאגותיה של אשתו, אך על
ליבו של השחקן העיבה תקרית אחת שלא
הניחה לו .״הגעתי ראשון למיסעדה ביפו,
.כדי להרים כוסית,״ סיפר .״אחרי הגיעו

בעניין. על אף המאמצים לסיים את הסיכסוך, לא פסקו הצרות,
שהגיע לשיא כאשר נגנבה מכוניתו של אילי שנית ונמצאה שרופה.
אילי ורותי תוהים מה לעשות, ופוחדים מפני מעשי־נקמה נוספים.

סביצקי, שמעון ואילן, כולם במכונית
אחת. המתנתי שייכנסו למיסעדה, אבל
הם התעכבו ׳והמשיכו לשבת בתוך הרכב.
״אחר־כך סיפרו לי שמעון וסביצקי, כי
הסיכה לעיכוב היתול מישפט שפלט אילן

אלי אילן ניהל רומן ארוך
1 * 1 * 111
עם סימה אזולאי. משנפר־דה
ממנו הפעיל עליה לחצים ודרישות.

יי י

בחזרה את מכוניתה של סימה, ו בי יסוד רו
עניינים כספיים: נוספים בינו לבין
סימה. גם סימה אזולאי התמה על ההס כם,
אך היא איננה צד בו.
״הסכמתי לחתום על התחייבות הקשו רה
במכוניתה ובענייניה הכספיים של סי מה,
כי האמנתי, שאם ידברו עם סימה
ויסבירו לה שרוצים לפתור את הבעיה,
ושכך גם אלי יפסיק להטריד אותה, היא
תסכים להחזיר את המכונית ולהסדיר
את העניינים הכספיים.״ הסביר אילי.
ואכן, סימה הסכימה. היא ביטלה את
עיסקת מכירת המכונית, החזירה אותה
לאילן ,׳והסדירה את העניינים הכספיים
לשביעות ׳רצונו. גורליצקי ואילן נפגשו,
בנוכחותם של שמעון וסביצקי, במיסעדה
יפואית, השיקו כוסי׳ת, לחצו ידיים והת חבקו.

פלי
ט ת-פ ה או
הצ הר תכוונות !
בוניתו הגנובה של אילי גורליצקי
— 1לא הוזכרה כלל בהסכם. אך הפלא
ופל א: ההסכם נחתם ב־ 7באוגוסט הישנה.
יום: אחרי שניכנס ׳לתוקפו ואחרי שקויימו
התנאים, צילצל הטלפון בביתו של גור־ליצקי.
אלמוני הודיע לו היכן נמצאת
מכוניתו.

שם בדוי.

1ן ו 1רקדנית הבלט רוחי לרמן, אישתו של אילי, זועזעה מן המחשבה כי מישהו
י י \ 1ע 111 מנסה להתנכל לבעלה. הי׳א יעצה לו לסיים את הפרשה בדרכי־שלוס,
מבלי לערב יותר את המישטרה. אולס התפתחויות חדשות לא נתנו מנוחה לבני־הזוג.

בדרך. הוא אמר להם, :טוב, הסכם זה
הסכם ואני אעמוד ביו׳ אבל את אילי
אני -עוד אדפוק בהזדמנות אחרת.׳ הם
סיפרו לי, שלא הסכימו לצאת מהרכב
עד שאילן חזר בו מדבריו ׳והבטיח שלא
יפגע בי בשום צורה שהיא, ברוח ההס כם.
לא התייחסתי אז לדברים, אבל הם
ככל זאת הציקו לי.״
זמן קצר אחרי־כן נגנבה מכונית הפורד
גרנדה של גורליצקי בפעם השנייה. הפעם
היא נמצאה על־ידי מישטך ת לוד, כש היא
שרופה. והרוסה. הנזק ׳נאמד כמאות
אלפי לירות. גם מכונית אולדסמוביל של
ידיד אחר שיעץ לסימה אזולאי כיצד
לכלכל את מעשיה בפרישה, נגנבה ונמ צאה
כשציבעח מושחת וגלגליה חתוכים.
המישטרה זימנה פעם נוספת את אלי
אילן לחקירה, אך שו ב לא העלתה הח קירה
דבר. לטענת גורליצקי, לפי מיטב
ידיעתו, לא חקרה המישטרה ביסודיות
את כל הפרטים שמסר בעדותו. בלית-
כדירה פנה גורליצקי אל הבורר, שמעון,
כדי שיפסוק, בהתאם לסמכותו על־פי הס בם
הבוררות, בהתפתחויות החדשות.
ואולם שטעון לא ששי למלא את חובתו
כבורר .״עשיתי טעות שבכלל הייתי מוכן
לשמש כבורר בעניין הזה,״ אמר .״אילו
הייתי יודע מראש איזה התפתחויות תהיי נה,
לא הייתי ניכנס לזה ככלל. אני
איש־עסקים ועובד עם בנקים ומוסדות.
מספיק ששמי רק יקושר לפרשה מסוג
וה, כדי לסכן את העסקים שלי. אני צריך
את ז ה?
״חוץ מזה התייעצנו, יורם סביצקי ואני,
עם עו׳רך־דין, והוא הציע לגו למשוך את
ידנו מכל הפרשה. אנחנו לא רוצים שייוו צר
מצב שיתגלו מעשים פליליים, ואנחנו
נהיה מעורבים בידיעתם. במצב כזה נצ טרך
להחליט אם לדווח למישטרה או
לא, ואנחנו לא רוצים לעמוד בפני שאלה
כזו. החלטנו לא להתערב בעניין יותר.״
על אף דבריו החד־משימעיים של שמ עון,
נודע כי מתחת לפני השטח הוא
עדיין מקיים מגע עם שני הצדדים,
כדי לפתור את התיסבוכת בצורה המהי רה
והשקטה ביותר. עוד נודע, כי שמ עיו
מתכונן לקחת את אילן ׳לבדיקה
במכונת־אמת (פוליגרף).
אלי אילן סירב להתייחס לפרשה ולה־גי
ב על החשדות, כביכול. הוא טען כי
נבדק לגבי נכונות גירסתו כמכונת-אמת,
ונמצא דו בר יאמת: .נודע כי אילן מפעיל
יחמש חברות חקירה פרטיות, כעת ׳וב עונה
אחת, נגד אילי גורליצקי, כדי
למצוא ׳רבב במעשיו.
אילן גם הודיע, כי נמצאות ברשותו
תמונות עירום של סיימה אזולאי. הוא
סירב לומר איזה שימוש ייעשה בהן.

אמר כבר מישהו, כי חלומה של כל אם יהודיה
הוא להשיא את בתה לרופא, עורר דיו, או לפחות
למהנדס ...ולא ר?! ה״יידשע מאמעס״ חולמות על
חתו שיביא קצת נחת ,.גם בנות ישראל העצמאיות
חולמות בסתר ליבן המשוחרר על שידור ממין זה,,
נשארה הבעיה רה איפה מוצאים אותת את האקדמאי
בעל האמצעים (ושיהיה ממשפחה טובה!)

יש פתרון ! הלנה עם־רם ׳מנהלת ״צמד״
מכירה

אותו

כשהוא

משכיל

וחתיך.

רק משכילים, נאים ורצוי־ בעלי

תנאים:
אמצעים.

בינינו לבין עצמנו אם את באמת בעלת
הופעה נאה

ומשכילה,

אין להניח

שיש
הגברים נדהמים

לך צורך בשירותיה של השדכנית המפור סמת
...אבל בעצם, מה איכפת לך לנ סו תן
מסקיצה לביצוע

ואז אם אתה משכיל, מנהל בכיר, אקד מאי
ונחמד, במקומך לא הייתי מחכה רגע
נוסף.

חייג

ל״צמד״

תתחיל

ו״השיטה״

בדבר אחד יש להודות. להתעלם מה
בפעולה.
בצורה טבעית ונעימה תכיר את

איכות! לא, היא לא מאמינה באהבה בין

אימפריה כמו ״צמד״ מסתייעת במנהלי

תופעה החריגה ושמה ״צמד״ אי א פ שר!

הבת העשירה והיפה של״ .או דיילת ש
אינסטלטור
לרופאת שיניים. ואם זה קורה

סניפים מוכשרים ששמים דגש על מקצו

כן, דווקא בגלל הבררנות המפור־

דוגמנית ה
אבל
לא היא תיזום

עיות ושרות אישי למופת. בת״א מנוהל

רוצה

להיות

מקורקעת

אז באמת מזל טו ב!

הלנה חוקפת שו ב
סמת שלה,

נמשכים אליה

אניני הטעם,

ומסתבר כי מספרם הוא די רציני איפה
הם התחבאו

ע כ שיו?)

מצפה

לצילום

מתחת

לחופה

סתם

חתיכה מבית טוב.

המפגש,

והיא

אחראית

ל הסניף
מזה זמן רב ע״י ישה
נפגש

תוצאות...

הלנה

באקראי

כץ. ישה
הכנת

לצורך

תוכנית רדיו. הציץ ...וגיפגע. המשרדים

נכון. יש בזה מן ההתנשאות אבל הלנה

כשהחלה הלנה לרקום את קורי ה תוכניות
שלה, היו ציניקנים גדולים מאי-
כיום

תנו.

רובם
התוכניות היד

הפכו
ממלאים מסקיצה

לביצוע

פורשת

זרועות

רבות

שעבר י שבנו ב־

מעורה היטב בין החברה הטובים. האמת

היא, שלפני שפתחה את ״צמד״ חיתנה
במשך שבע שנים בחוגי בית. יש לה

במשרד

הלנה

ארה״ב — כן רבותי, מה יש מנהטן זה
כבר סוף העולם?

והתחתן באמצעות הלנה.

ועוד

וחובקת עולם. בשבוע
״מדיסון

שבר מוסכמות, דני ואהובה, אשר הכיר

אקטיבי״ .כאשת יחסי־ציבור (מיל ).היא

נטויה, הלנה

אבניו״,

פיהם

מים.

בחיפה וירושלים מנוהלים ע״י הצמד ש
מנהלת

הלנה

״משרד-

שנקרא

המון
חברים וחברות שלא רשומים אצלה.

אגב, מלחשים שהמש
אבל
כשהיא מוצאת מישהו מתאים, היא

רד בניו־יורק הינו סיפור הצלחה באמת

לא מהססת להרים טלפון ולקשר בין ה שמנת

שלא
מן העולם הזה.
המתוייקת חפשי...

מסתובבת

לבין

השמנת מרחיב

שעדיין

את החוג

ומגביר את סיכויי ההצלחה...
משרד אקטיבי

שמתקבל

מציג

(לנשואים

ולמחפשי

הרפתקאות

היא נותנת שירות אינטנסיבי ללא הגב לה

בשבתות

זהות

הכניסה

אסורה כל פרטיו נרשמים בקפידה והוא
אפילו מצטלם במקום!
אים

הלנה

ובן

וזה לא הכול!

״הגברים הפונים אלינו נדהמים מהרמה הגבוהה וההופעה של
בנות הזוג המוצעים להם״.

(תמונה אותה רו
הזוג

בלבד

כל מועמד עובר בידיעתו

ובהסכמתו בדיקה אצל גרפולוג. באם יש
צורך משתמשת הלנה בשירותיו של פסי כולוג.
ועל מנת שכל פרט יהיה מהימן
היא

עובדת

בצמוד עם

משרד

חקירות.

לא חלילה, לא מפשפשים יותר מדי ב כן,
היא יודעה, שברחבי הארץ מסתו בבים
הרבה פנויים. אבל אצלה אין פש רות,
היא לא מקבלת כל אחד. יש לה

מוכנה

לוותר

לקוח,

ובלבד שהחוג

עברו של כל אדם ומי בדיוק ה יתזז ה
הסגור.
של ״האנשים היפים״ אותו היא
יצרה ימשיך לשמור על רמה ויבטיח רק

סבתא שלו, אבל פרטים אלמנטריים יש
לאמת.

של זמן (עובדת 12

באותו חיוך סימפטי היא מקבלת גם את

תעודת

המיועד

שעות ביום גם

האמהות

הבאות

הבנות,

במקום

ובחלק

מהמקרים ללא ידיעתן, מוכנה לנהל איתן
עיסקה חשאית, ואפילו נותנת עצות מה
לאמר לבת שבאורח פלא גדל חוג מע ריציה...
השארנו
אצלה את הפרטים, אנחנו מא מינים
לה, מה יש לנו להפסיד?
אם אתם רוצים פרטים בבקשה :

טלפו־

נים של מ שרדי ״ צ מד״:
תל־אביב :

; 245156

חיפה:

85660־,04

81371־ ;04 ירושלים 225701 :־231932 ,02־102
ניו־יורק :

7599009־.212