גליון 2196 מתאריך 3 באוקטובר 1979

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1979

עמוד 1

עמוד 2

*601־ם

אקאי רושמת כל תו ותג
אתה היודע ל1זבחין בעומק וטוהר הצליל; אינך אוהב צלילים מעורפלים; חשוב לך שהיצירה תגיע לאוזנך בצבעה המקורי;
עיוות קל שבקלים מקפיצך ממקומך; אסור שהתווים הדקים ביותר ימלטו מאוזנך; שאיפתך, לגלות ביצירה גוני צליל חדשים; הנך מעריץ מושבע
של הטכנולוגיה היפנית. לך ורק לך, אנו מעניקים את מערכות הסטריאו המתוחכמות של אקאי-מערכות הרושמות כל תו ותו.
גם באך ומוצארט לא היו יכולים לאחל לעצמם רישום מדויק יותר.
שלך.
ש ^ (3בלןול
אקאי אלקטרוניקה בע״מ, ת״א, רחוב המסגר ,70 טל 30594 .ובחנויות המובחרות.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל
אכיב, רחום גורדון ,3טל 243380 03 תא־דואר . 130 מען מברקים :
״עולמפרס״ העורך הרא׳טי: אורי אכנרי. העורך: אלי תפור ראש
המערכת: יוסי ינאי עורך־תכנית: יופי שנון. עורכת כיתוב: ענת
ישראלי צלמי־מערכת: ציון צפריר וכילה רזין. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפ יזכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ מודפס ב״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה ״גד7׳ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

בכל פעם שמוגשת תביעה מישפטית
נגד העולם הזה, נוהגים העיתונים בישראל
לפרסם ידיעה זו בהרחבה ובהדגשה.
אין לנו שום טענה על כך. יחם זה
מצביע על החשיבות שמייחסים עורכי
אותם עיתונים להעולס הזה, למרות ש אין
הם מוכנים להודות בכך בפומבי. היינו
רק מאושרים יותר, אילו אותם עיתונים
היו מפרסמים באותה מידה של הבלטה
גם את תוצאות אותם מישפטים.
הנה, למשל, תביעה שעליה הכריזו אמ־צעי־התיקשורת
הישראלים בתרועת חצוצרות:
תביעה שהגישה פדקליטות־המדינה
נגד חברת העולם הזה, נגדי אישית ונגד
הסטודנט בני ציטרין, על פי החוק־לביט־חודהמדינה,
כשסעיף האישום הוא ״הסתה
למרד״.
רק לשם תיזכורת, הנה הרקע להגשת
אותה תביעה. בעקבות הגילויים על פרשת
זריקת רימוני־העשן לתוך כיתות בית־ספר
בבית־ג׳אללה, הזדעזעו רבים מקוראי
העולם הזה, שהגיבו על פרשה זו במיב־תבים
למערכת. אחד הכותבים, הסטודנט
בני ציטרין מתל־אביב, הציע במיכתבו
לחיילי המילואים הנקראים לשרת בשטחים
הכבושים, לסרב לשרת שם.
בהשראתו של שר־המישפטים שמואל
תמיר, המחפש כל עילה וסדק בחוק כדי
לגרור את העולם תזה לבית־המישפט,
הגישה פרקליטות־המדינה כמב־אישום נגד
העולם הזה ועורכו, על עבירה של הסתה
למרד. בכתב־התביעה המקורי נרמז כאילו
פוברק מיכתבו של בני ציטרין במערכת
העלם הזה וכי אדם בשם זה אינו קיים,
אחרי שהמישטרה לא הצליחה לאתרו.
כאשר פורסם העניין חשף בני ציטרין
את עצמו והודה, כי הוא האיש אשר כתב
את המיכתב -,שפורסם במדור המיכתבים
למערכת. התביעה נאלצה לתקן את כתב־האישום,
הוסיפה את בני ציטרין כנאשם
מספר .3

״אינני מכיר מונח כמו, טענה טרום
טרומית/״ העיר השופט שפירא בחיוך.
אולם הוא איפשר לפלדמן לטעון את
טענתו.
בקול שקט, באיטיות אך בהדגשה, ביקש
אביגדור פלדמן מהשופט למחוק את כתב־האישום
על הסף. תדהמה השתררה באולם.
פלדמן השליך אז את הפצצה ה־מישפטית
שלו: סעיף בחוק ביטחון־המ־דינה
המחייב שכל כתב־אישום המוגש
על פי חוק זה, יהיה חתום בידי היועץ־
המישפטי לממשלה. לחילופין רשאי ה*
יועץ־המישפטי לצייד את פרקליטות״המ״
דינה במיכתב לבית־המישפט שבו הוא
מאשר את הגשת כתב־האישום שאינו
חתום על ידו.
כתב״האישום שהוגש נגד העולם הזה
על ידי פרקליטות־המדינה היה חתום
בידי פרקליט המחוז, אהרון שדר, ולא
בידי היועץ־המישפטי. במשך דקות ארוכות
חיטטה נציגת התביעה החיננית בתיק
שבידיה, נברה בין המיסמכים שבו.

העולם הזה 2196

— וג׳ין

שער ״העולם הזה״ 215(4
ערפד —
העיתונים, שבשעתו הכריזו בקול תרועה
על הגשת התביעה נגד העולם הזה בתיק
זה, לא מצאו לנכון לדווח לקוראיהם
אפילו בשורה אחת מה עלה בגורלה של
אותה תביעה.
היה זה אופייני שבאותו שבוע עצמו,
בו הצניע הארץ את הידיעה על מחיקת
כתב־האישום באחד מעמודיו הפנימיים,
הוא טרח לבשר לקוראיו בכותרת בולטת
בעמודו הראשון, כי ח״כ אהוד אולמרט
פנה ליועץ־המישפטי בתביעה לפתוח בחקירה
נגד ח״כ אורי אבנרי בפרשת
הסגן פינטו, ממיבצע ליטאני.
היה זה תרגיל פירסומת שקוף מצד
ד,ח״כ השקרן, ששקריו בעבר התפקעו
.כמו בועות סבון. היה ברור גם שאין כל
משמעות מעשית לתלונה שתגיש. אבל
אם אפשר לנגח,את העולם הזה ואת אורי
אבנרי, אפילו באמצעות טכסים נדוש של
ח״כ הבורח מפני האמת, למה לא לעשות
זאת בכותרת בולטת בעמוד הראשון?
אם יענה היועץ־המישפטי לממשלה
לאותו ח״ככ על פנייתו, דבר המוטל
בספק רב, וידחה אותה, יציין זאת הארץ,
ללא ספק, בכמה שורות במדור הכרוניקה
שבאחד מעמודיו הפנימיים.
פצצה מישפטית
בשבוע שעבר הגיע מועד פתיחת ה-
מישפט בתיק זה. התביעה היתד, צריכה
להקריא את כתב-האישום בבית־מישפט
השלום בתל־אביב, בפני השופט חיים
שפירא. הנאשמים היו צריכים להשיב
אם הם מודים באשמה או כופרים בה,
לפני שייקבע כיצד יימשך המישפט.
אולם כבר בפתיחת הדיון התרומם
פרקליט העולם הזה, עורך־הדין אביגדור
פלדמן, ממשרדו של עורך־הדין אמנון
זכרוני, וביקש לטעון ״טענה טרום טרומית״
.זהו מונח בלתי מקובל. קיים מונח
מוכר בשם ״טענה טרומית״ ,שפירושו
טענה הניטענת לפני פתיחת דיון כלשהו.

אולם לשווא. היא לא הצליחה למצוא שם
אישור בכתב מהיועץ־המישפטי שיאפשר
הגשת כתב־האישום נגד העולם הזה.
מבוכה השתררה באולם. מישפטנים, שצפו
במחזה, היתקשו להאמין שהתביעה
שכחה סעיף אלמנטרי זה. אולם זאת
היתד, עובדה. לשווא ניסתה נציגת התביעה
להקל בערך הטעות המישפטית באומרה
:״אז מה ייצא לכם אם כתב-
האישום יימחק? אנחנו נציג מיכתב מה-
יועץ־המישפטי ונגיש את כתב־ד,אישום

״את צריכה להודות לעורך־הדין פלדמן,״
העיר לה השופט שפירא בחיוך,
״תארי לעצמך שהוא לא היה מעלה סעיף
זה עכשיו, אלא היה שומר אותו לסוף
הדיון. היינו צריכים אז לבטל את ר,מיש-
פט אחרי ביזבוז הרבה זמן.״
לא היה מנוס מקבלת החלטה חד־מש־מעית:
למחוק את כתב־האישום שהגישה
פרקליטות־ד,מדינה נגד העולם הזה ובני
ציטרין על הסף, מבלי שהנאשמים בתיק
יצטרכו כלל להשיב על האישומים ש הועלו
נגדם בכתב־האישום.
זאת היתה ללא ספק התפתחות מפתיעה
ובלתי צפויה. היא היתה גם בבחינת
חדשה עתונאית. ואומנם, קול ישראל וגלי
צה״ל שידרו אותה במהדורות החדשות
שלהם. העיתונות הכתובה, לעומת
זאת, היתה הרבה יותר מאופקת ביחסה
לידיעה.
הארץ והג׳וחלם פוסט פירסמו אותה
ובד,צנעה, בין סיפורי הכרוניקה. שאר

הערפד בעל
השיניים הצהובות

שופט שפירא
מחיקה על הסף

>לאופר מחיפה .״השם חומייני מפחיד
כלשעצמו, אז מדוע היה צורך לציירו
כערפד בעל שיניים צהובות?״
נזעם יותר היה מיכתבו של הקורא, ד״ר
אורי דייוויס, שכתב:
ברצוני לגנות ולהוקיע את מערכת
העולם הזה ואת ראשה, ח״כ אורי אבנרי,
על הציור הגיזעני והאנטי-שמי של חו־מייני,
שהוא צירוף של ערפד וג׳ין.
״פירסום מסוג זה הוא פירסום יאה ל-
עיתון גיזעני ולא לעיתון שלחברי המערכת
שלו ולעורכו הראשי יומרות אינטי-
גיזעניות. הפירסום מעיד, לדעתי, על

לכמה מקוראי העולם הזה היו טענות
על הצורה שבה עיצב הצייר דב ליפ
את דיוקנו של איש־השנה האיית־אללה
חומייני בשער גיליון ראש־השנה (העולם
הזה .)2194
״מדוע היה צורך לצייר את חומייני בצורה
כה מבעיתה?״ תמה הקורא צבי

מידת האמינות שיש לתת ליומרות ד,אנ־טי־גיזעניות
של מערכת העיתון ושל ראשה.
״ציור
השער מצטרף לשורה של מעשים
ומחדלים, אשר כל מוסד וכל אדם הגון
היה מתבייש בהם. אבל מערכת העולם
הזה וראשד, מתפארים בהם. מתפארים בעובדה,
שאבנרי היה חייל בשועלי שיים־
שון במילחמת ,1948 יחידה שביצעה
מעשי־זוועה ופשעי־מילחמה בחזית הדרום;
מתפארים בכך שדף, העיתון היומי
של העולם הזה בימי מילחמת ,1967
קרא בכותרת ראשית ״לעלות על דמשק״ ;
מתפארים בעובדה !שאבנרי נמנע במתכוון,
לפי הצהרתו, מלהשתמש בחסינותו
הפרלמנטרית בכדי להדליף את פרשת
פינטו לעיתוני חו״ל, מיד אחרי שנודעו
לו פרטיה.
״אין רוגזים על הגיזען. רוגזים על חרפתו
של מוסד או אדם, שמעשיו מעידים
על כך שהוא מסוגל להגינות, אך מטעם
זד, או אחר בוחר שלא להתנער לחלוטין
מן הגיזענות.״
עד כאן מיכתבו של אורי דייוויס.
ליפ ניסה לתאר בדרכו האמנותית את
הרעיון של כתבת איש״השנה, בגללו נבחר
חומייני כאיש־השנה. הוא עשה זאת
בעזרת סמלים חזותיים. בדיעבד, חסך
לנו ציור זה תגובות מסוג אחר מצד
הקוראים.
בשעתו, כאשר נבחר נשיא מצריים
ג׳מל עבד אל־נאצר כאיש־השנה של
העולם הזה לשנת תשכ״ז, ,הוצפה המערכת
במיכתבי־גינוי על הבחירה. קוראים
רבים משוכנעים, כי תואר איש־השנה
הוא תואר של כבוד, מעין פרם אוסקר
או לפחות כינור דוויד, שמעניקה מערכת
העולם הזה לאישים מצטיינים. הם זעמו
על שהתואר הנכבד נפל באותה שנה בחלקו
של ״הרודן המצרי״ ,כפי שאל-
נאצר כונה אז באמצעי־התיקשורת בארץ.
למרות שקוראים רבים למדו בינתיים
את משמעותו האמיתית של תואר איש־השנה,
הרי מה שבטוח־בטוח. אחרי ש־האיית־אללה
חומייני הופיע כפי שהופיע
בשער העולם הזה, לפחות לא יחשדו בנו,
כי בחרנו אותו כאיש־השנה כפרס על
הלקו בהדחת השאה, בניתוק היחסים עם
ישראל ובהשלטת חוקי האיסלאם באיראן.

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונה

זה חיה 05111:1רז ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיו?׳
הקדיש כתכת־תחקיר, תחת הפותרת ״חיפה: הטוב והרע״ ,לדיוקו
עיתונאי ישלם של עיר. הכתבה ביקרה את החרושת ואת התרבות
ואת מוקדי העוני של חיפה, שהביאו כעבור חמש שנים להתפרצות
האלימה הראשונה באדן על רקע הפער והקיפוח העדתי —
מאורעות ואדי סאליב. התחקיר ניתח גם את מוקדי־הכוח הפוליטיים
בחיפה, תחת הכותרת ״חיפה האדומה״.
המדור ״תצפית לשנת תשט״ו״ ציין, כין השאר: היה בטוח
בי כשנה זו לא יפרוץ הסיבוב השני ; מצבה הפוליטי של ישראל
יוחמר השנה עוד יותר, כתוצאה מגיכושה של ברית־הגנה מרחבית
; דויד בן־גוריון יחזור השנה לכמה הפוליטית ; השנה יופיע
עיתון יומי חדש, של אחדות העבודה, ועוד. במינהג השבועון,
נסקרו כגליון הראשון של שנת תשט״ו ״הסרט הטוב״ ו״הסרט

הרע״ תשי״ד. הסרטים הטובים: מישחקיצ אסורים (צרפת),
אורות הבמה (ארצות־הכרית) ,שכר־האימה (צרפת) וראשומון
(יפאן) — סרטים נערצים על צופי הסינמטקים של שנות ה־סז׳.
שחקן־השנה, לדעת עודד מדר הקולנוע של ״העולם הזה״ ,היה
צ׳ארלי צ׳אפלין. במדור הסיפוד של השבועון התפרסם הסיפור
״ארוסטראטוס״ או ״וידויו של רוצח״ ,מאת הסופר והוגה־הדעות
הצרפתי ז׳אן פול סארטר.
כשער הגיליון: כוכפת־השנה: אודד הפכורן.

..ן־ועודס הזה״ נ סנוד ת ^ ואשת ה״אגדח הסינית• ,של
דויד הנהן * העיתון הברט* שד הדב הצבא גוו!
זהו זה!
או, בספרדית טובה: י אסי־אס !
בשבוע שעבר ראו מאות אלפי יהודים
ממכסיקו־סיטי ועד לבואנוס־איירס שער
של עיתון חדש תלוי בקיוסקים .״אסי אס
— השבועון הנשראלי לאינפורמציה״,
ערוך ומודפס במכסיקו, מטעם ענף מייו־חד
של מערכת העולם הזה.
לפני שנה רמזתי לך כי יש לנו כמה
תוכניות, העשויות להגדיל באופן מהפכני
את מישפחת העולם הזה. לא נכנסתי לפרטים,
כי אין טעם לדבר על דברים לפני
שהם הופכים לעובדה.
אחת העובדות היתה פרונטפייג /העיתון
האנגלי. בשבוע שעבר נוספה עובדה
שניה, מהפכנית עוד יותר: עיתון־אח של
העולם הזה שהחל מופיע במכסיקו־סיטי,
והמיועד ל־ 800 אלף יהודי אמריקה הלא-
טינית.
מיבצע זה לא עבר ללא התנגדות, ודווקא
מצד שליחים ישראליים, שלא היו
מעוניינים, כנראה, בקול בלתי־תלוי בפזורה.
בכל זאת נירתמו מיטב האנשים למאמץ.
העורך המכסיקאי: ד״ר אדולפו
פאסטליכט, כיהן עד לאחרונה כקונסול־כבוד
של ישראל במקום.
שני עיתוני־האח, האנגלי והספרדי, נועדו
להביא את קול ישראל, ללא כחל
ושרק, אל הפזורה. הם יביאו את האמת,
תוך הדגשת החיוב הגדול של תקומת ישראל.
הם יעשו את אשר לא עשו המוסדות
הרשמיים: להקים קשר בלתי אמצעי
בין בני הארץ ובני הפזורה.
אתה, הקורא הישראלי, שעמדת לא פעם
בוויכוחים סוערים על העיתון, תמצא מן
הסתם סיפוק בכך, כי העולם הזה והעי-
תונים־האחים שלו הפכו עתד, הקול הישראלי
העיקרי בעיני הקורא הזר בחמש
יבשות, ולחם־חוק של דיפלומטים וממשלות
זרות.

הקשתה לא במקצת על לידת מדיניות־חוץ
ישראלית אמיתית.
השבוע ניתנה לכמה עיתונאים ישראליים
-הזדמנות נדירה לראות התנגשות זו
במו עיניהם.
עם נפלא. במסיבת עיתונאים שערך
משה שרת בקריה, ניתן לדויד הכהן להוסיף
כמה דברים משלו. שר־החוץ ציפה
שהשגריר יפלוט כמה דברי נימוס רגילים,
ויעזור להגביר את הרושם שמלאכי-
שרת פועלים בהרמוניה של תיזמורת
מאולפת.
במקום זה הפליג הכהן, האוהב לספר
סיפורים, בשבח הבורמאים, ועבר משם
לספר בשבח המיעוט הסיני חגדול בבורמה
300 ,אלף סינים מתוך 19 מיליון תושבים
(״עם נפלא, גאה וחרוץ!״) בעלי
לאומיות מפותחת.
כאן הפסיקו שרת, ושאל :״של סין
העממית או סין הלאומנית?״ השיב דויד
הכהו :״בשביל זה צריך להכיר אותם
שנים. אולם אם לשפוט לפי התגובה ש הייתי
עד לה בזמן ביקורו האחרון של

ראש־ממשלת סין העממית, צ׳ו אן־ליי,
התלהבות ההמונים וקבלת־הפנים החמה
של העיתונות הסינית המקומית, יש לה ניח
שהם חושבים את עצמם לאזרחי סין
העממית !״
לו הפסיק י כאן, הכל היה עובר בשלום.
אולם דויד הכהן אינו האיש להפסיק סיפור
טוב באמצע. הוסיף הוא :״קבלת-
פנים זו לא היתה פלא נוכח כל מה שעש תה
סין העממית למען מיליוני העשוקים
והמנוצלים. השפיע גם ניצחונו הדיפלומטי
של צ׳ו אן־ליי על המערב לא היה
ספק שהכהן התכונן להמשיך ולספר את
כל אשר עשו הקומוניסטים למען סין,
כשפתאום שיסע אותו משה שרת ואמר
לעיתונאים לפני שנסיים את המסיבה,
האם מישהו מהעיתונאים רוצה לש אול
דבר־מה?״.
הוי3אה גיאוגרפית. אותו ערב מסר
קול ישראל רק שדויד הכהן אמר, כי ה-
בורמאים הם עם צנוע, בעל אידיאלים.
דויד הכהן עצמו התכונן להמשיך בדרכו
לארצות־הברית, שם ישתתף -במישלחת

מי * א׳ הגד ־ א 3ג * ר ח׳נגהי עי מי
* * מ ס מגי גדמ * מי מפק
יי לי ס ר יר מ מ ׳ אגזעדיזא! 0׳ 0־ ד 3מ׳ 5ו
מידעיימ #מיממ * ירממסת מ ד גי״-ררש י׳ .סדד *? מ תי יי״לגיז* * דז בז,
מ*ר יססק ) 0שאדמ ״ י ׳ ל ה *! 0־ 0
ע׳י־ הגידיזמ ! 3 3ת זיו כגי דו ~ >נמ< פסזס

והרע

קרס* יסי• הססמרזת חימיפז׳ס 13ז,

סיז הי ד * הו ־ א ע הנ ס 3 *0 3ד ה >יר• ־>טדאל.

רנגון מול !שיגגטון

*י ז 4

תאריך 30.9.54 :
ישראל באו״ם, שתצטרך, בין השאר, לעזור
לארצות־הברית למנוע את הצטרפותה
של סין־העממית לאו״ם. ראש־המיש־לחת
הישראלית יהיה אבא אבן, שדעתו
על סין־העממית שונה. יש להניח כי משה
שרת מסר לצירו הרצאה יסודית על עוב-
דות־החיים הגיאוגרפיות ועל מקומן של
פקין, רנגון וניו־דלהי במפת המדיניות הישראלית.
עדוח מרים
מזרחי כעסה. היא חזרה זה עתה
ממישרד־הרבנות ברחובות, מקום שם
בילתה את כל שעות הבוקר, בציפיה להיפגש
עם אחד הרבנים. היה לה שפע של
פנאי לראות את המתרחש מסביבה. חדר־הקבלה
הגדול של הרבנות היה מלא עד
אפם־מקום. בני־אדם חיכו, התווכחו, שאלו
שאלות. מאחרי דלפק־הקבלה ישבו שני
פקידים. מרים הבחינה כי כאשר היה ספרדי
ניגש אל הדלפק, היו שני הפקידים
מתחילים לשוחח באידיש, פונים אל האיש
רק לאחר מכן.
מרים הבינה אידיש. היא שמעה כי שני
הפקידים התייעצו זה עם זה כיצד לטפל
במבקש, אם לדרוש ממנו תשלום נמוך
או גבוה, ואם לקבלו מיד או לקבוע לו
ראיון עם הרב רק לאחר מכן.
מרים לא יכלה לכבוש את כעסה, וקראה
כלפי הפקידים :״זה מעשה זוועה!
כיצד אפשר לדבר על אדם בפניו, בשפה
שאינה ידועה לו!״ אחר פנתה ויצאה מבלי
להיפגש עם הרב.
בשבוע שעבר החליטה מרים מזרחי לפנות
אל העדה הספרדית של רחובות, לדרוש
לפתור את הבעיה אחת ולתמיד:
לארגן רבנות ספרדית ניפרדת. התושבים
הכירו אותה היטב כאחת הנכבדות של
המושבה. רבים היטו אוזן לדבריה.

הטוב דויד הכהן, הבוס הסולל־בונאי הוותיק,
הירהר זמן רב לפני שהחליט סופית לקבל
את המינוי של ציר ישראל בבורמה.
רנגון, בירת בורמה, היא עיר משעממת,
והיה עליו לוותר על מקומו בכנסת, ולפנות
את שטח־ההשפעה החיפאי שלו לטובת
יריבו הוותיק, אבא חושי.
אולם בהגיעו לרנגון מצא הכהן שיש
משום עניין בתפקידו. יותר ויותר התקרב
לנקודת־ההשקפה של דרום־מזרח
אסיה, שמנהיגה הרוחני הוא שרי ג׳והא*
רלאל נהרו. בעוד שדויד בן־גוריון ומשה
שרת שיחקו לא פעם ברעיון של התקרבות
אסיאתית, כדרך שילד משחק בגו-
לת־זכוכית מבריקה, הרי שדויד הכהן
קיבל ברצלנות את העניין. כתוצאה מכך
התנגש הכהן עם הקו המתגבר והולך של
השגריר בארצות־הברית, אבא אבן, שקיבל
ללא סייג את השקפת־העולם של ארץ־
שליחותו האמריקאית. התנגשות הצירים

״העולם הזה״ 885

״קורא יקר׳ 30 /בספטמבר 1954
אסי אם !

אש בשבת
בין עשרות הפירסומים שמשלם המי-
סיס הישראלי, הבדיב־ללא-גבול, מממן את
הוצאתם, נמצא גם עלון שבועי בשם
מחניים. עלון זה, המוצא עבור החייל ה דתי
על־ידי הרבנות הצבאית, הוא תוצאה
מן ההנחה המקובלת במוסדות מסוג
זה, כי מה שטוב עבור כלל ישראל —
במיקרה זה, שבועון הצבא במחנה — אינו
סו $במידה מספקת עבור החייל הדתי.
עד כמה מיותר עלון זה אפשר היד. להיווכח
מתשובה שנתן שר־הביטחון פינחס
לבון לשאילתה בענייו זה בכנסת. השר,
האחראי לכל הפעולות הממומנות מכספי
תקציב הביטחון, השיב בעוקצנות האופיי נית
לו, כי אינו רואה צורך בהוצאת שבועון
נוסף, מייוחד לאפיקורסים.
אולם מסתבר שהרבנות הצבאית, בניגוד
לשר, לא הסכימה כלל להוציא את
האפיקורסים מתחת לכנפיה. ההוכחה סופקה
השבוע בגליון מחניים. בתמונת הש ער,
שמתחתיה התנוססה הכותרת ״שבת
בכוח הירוק״ ,נראה הרב הצבאי הראשי
שלמה גורן בחברת חיילים, אחד מהם
סמוך ביותר לרב, מעלה בהנאה רבה עשן
מסיגריה התקועה בפיו.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2196 - 3 באוקטובר 1979 - עמוד 5 | ״ן יום ץ וץ לך טלויזיה צבעונית של 1¥מ 8 0 ץ ןין לך ו\ו 0חזועווחד מהזה \1ו 0ח 7וו\ווח 7יזו שי טהבל עדי ת ל טלויזיו תהצב עוניו תשל . 8011:7ב גלל ה הפכו ל מ בו ק$

״ן יום ץ וץ לך
טלויזיה צבעונית של 1¥מ 8 0
ץ ןין לך ו\ו 0חזועווחד מהזה \1ו 0ח 7וו\ווח 7יזו שי טהבל עדי ת ל טלויזיו תהצב עוניו תשל . 8011:7ב גלל ה הפכו ל מ בו ק שו ת
ביותר בעולם.
אי ך זה פו על?ישלהם שפופ רתמ סך בזוי תרחבה של 40 וו, ב תו כ ה קנ ה בו דד מיו ח ד במינו, היורה
תלת־קרן דרך מ רכז ה של עדשת אלקטרון.
זוג מנ ס רו ת מכוונו תוממ קדו תאתי
הקרניי ם על המסך דרך״גריל פ תו ח״ של א
נותן לצב עי ם לברוח ...ת א מין לי, אתה
מקבל ת מונ החדה בצבעים ...שיגעון !
ו עו דמש הו. המסך גלילי, מונע השתק פו ת
וקו י שר זה קוי ש ר!
וז הישרקל־ 8 0 £ 1 ¥י -רק . 8 0 £ 1 ¥שאל כל אחד.. .

201011

!£¥-184213

X1 ^ 801 *11111;1*011 בצבעים
0רסום נזוגיק|ו3אלטיוא1

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נסה לראות את הדגרים גם מנקודה
מבטם של האחרים, ואל תעשה מעשים
הגורמים לאדם הקרוב
אלין עגמת נפש. גלה
רצון טוב כלפי חבריך
לעבודה. נסיעה קצרה
בסוף השבוע תביא לך
את השלווה המיוחלת,
ותסייע לך לפתור בעיית
מעיקה. השבוע לא
ממתינה לך שום הצי
2בחרס ־
20ב א פריל
לחה חברתית בולטת,
כך שכדאי לך לנצל
את הזמן למנוחה ולטיפוח יופייך. אך
יש סימנים שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב.

0לו1

חילוקי דעות עם אדם הממלא תפקיד
חשוב בחייך. עליך להיזהר בכל מוצא־פיו,
כי בימים אלה
אתה עצבני וחסר מנוחה,
ונוטה להתפרצויות
ללא כל סיבה, ועלול
להפוך את חילוקי הדעות
השיגרתיים כשלעצמם,
למריבה גדולה
שלא תוכל להשתלט על
התפתחותה. קרוב לוודאי
שהסיבה לוויכוחים
תהיה בעייה כספית.
נסה למצוא שלווה נפשית על־ידי
עיסוק בתחביב שהזנחת או בטיולים.
השבוע יפה להשלמת עיסקות כספיות
ולחתימת חוזים הנוגעים בנכסי דלא-
ניידי. אם אתה מתכונן
לעקור למקום-
מגורים חדש, עליך
להגיע השבוע לכלל
החלטה מחייבת. הישמר
לבל יושבתו תכניותיך
המעשיות בגלל
עניינים שבלב, גם
אם הדבר יגרום לך
למתח נפשי* דבר״מה
הקשור למספר שש
יביא לך מזל באמצע השבוע.בת-תאו-
מים — תחכי לנסיך שלך. הוא יבוא.

דברים שתאמר ומעשים שתעשה בסוף השבוע
יתגלו כגורליים, ויקבעו את מהלך
חייך. גבר מקסים ומעניין
בו פגשת לא מכבר
שזמן רב קיווית
לפגשו ישפיע על המאורעות
החשובים ביותר
שיהיו במשך השנה
הזאת. היחסים שיתפתחו
לא יהיו רומנסוגוו
טיים,
אך יביאו לך סי21
ביוני -
20 ביולי
פוק רב, ויאפשרו לך
להתקדם מאד מבחינה
חברתית. השתדלי להתנהג בתבונה ולנצל
כל הזדמנות ולהתגבר על התרגשותו.

השבוע עומד כוכב הלכת אורנוס להיכנס
לתחום השפעה מעורב בהורוסקופ
שלך. התקופה המצ-
פה לך צופנת לבטים
והסתבכויות מצד א חד,
והתעוררות נפשית
תלולה מצד שני.
בהדרגה תגיע למסק נה,
כי אינך מרוצה
ממעשיך והישגיך בעבר,
למרות שיש לך
ז 2ביולי -
__ 2ב או גו סטו סיבות רבות להתפאר
בהם. נצל את הזמן
לעריכת חשבון נפש, ואולי יעלה בידך
לגלות את הסיבה להרגשה מיוחדת זו.

השבוע כולו, ואולי אף השבועיים הבאים,
יעמדו בצילה של התרגשות שתעבור עליך
בעקבות החלטה מסו־יימת.
אם מקבל ההחלטה
הוא אתה, אין ספק
שהיא קשורה בעניינים
שבלב. אס אחר הוא
המחליט, תהיה התרגשותך
צמודה לאינטרנזון

סים חשובים של אדם
קרוב. כך או כך, לא
? 7ב או גו ס ט -
22בספטמבר
תכלא רגשותיך, גלה
׳אותם לאנשים הקרובים
לך ותזכה למנת עידוד גדולה. אך
אם תמנע מלגלות רגשותיך תתפס לדכאון.

בסוף שבוע זה אתה עשוי להיווכח שחלים
בהדרגה שינויים
רבי משמעות בהשקפותיו
על החיים בכלל
ועל ייעודך בחיים בפרט.
זו תחילת מחזור
אסטרולוגי קצר, שבו
אתה עשוי לגלות בעצמך
כשרונות שמעו מאזניים
לם לא חשדת בקיומם.
תן לדחפים הפנימיים 213313*51
לסחוף אותך בשטח זה,
וזה יגרום לך להצלחה בלתי משוערת.

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה, בעניינים
הנוגעים לעבודתך
או לבעייה משפחתית
כלשהי, עשויה
לזמן לך פגישה מרגשת
ומעניינת עד מאוד.
אם אתה רווק, אתה
עשוי לפגוש השבוע,
לגמרי בטיקרה, את
אשתך לעתיד. עם
22ב או ק טו ב ר:
בנו ב מ בר 22 זאת, אל תתפתה לה__
אריך
שהותך במקום,
מכיוון שרק הפתעה עלולה לקסום לך.

עקע

הזהר מאוד מלהכנס השבוע להתחייבויות
כספיות. אל תיכנם ל־עיסקות
חדשות בלי
לבדוק אותן היטב. עם
זאת, הזמן מתאים לעריכת
תכניות כספיות
לטווח ארוך יותר.
סמוך על עצתו ותבונתו
של ידיד, בעיקר
אם נולד במחצית הראשונה
של חודש
אפריל. אתה עשוי לשאוב
סיפוק רב מאירוע חברתי בקרוב.
מכחכים בעיקבות הריב שבין יצחק רבין
לשימעון פרס.
גילויו התוקפניים של ח״כ יצחק רבין
על ח״כ שימעון פרס, במי שחתר תחתיו
בעת כהונתם בממשלה, הביא אותי לעיון
במקורות. בעב!׳ ,582 במילונו העברי ה מרוכז
של אבן־שושן, יש תשומה לשאלה
מי הוא פרס. וזה דבר המילון:
פרם — עוף דורס גדול ממישפחת
הבזים. דומה לנשר במקורו הארוך ובצי פורניו
הקצרות והקהות, ולעיט — בראשו
העוטה נוצה. צבע גבו וראשו — חום
שחור.
מתחת לחרטום ״זקן״ של זיפים קשים.
מזונו — יונקים קטנים. הפרם מקנן בראשי
הרים בנגב הרחוק ובסיני. נזכר
במיקרא בין העופות הטמאים.
עד כאן לשון המילון.

נשאלת השאלה: היכן, אם כן, האיום
במדינה פלסטינית פרו־סובייט״ת? התשובה
היא אחת ויחידה ובלתי־משתמעת לשתי
פנים: אין ולא יהיה איום כזה על
מדיגת־ישראל בעתיד. נכון הדבר: מדינה
זו תתנגד נמרצות לניצולם המחפיר של
פועלים פלסטינים בתחומי הקו הידוק,
משכר ירוד וללא תנאים סוציאליים נאותים,
ותאבק למען זכויותיהם הצודקות.
היא לא תאפשר התעשרות מהירה של
בעלי־הון ישראלים מכוח עבודה זול ובלתי
מוגן. מדינה זו אף תתנגד ותרים
קול־מחאה בעולם, כל אימת •שממשלת
ישראל תעשה מעשה עוול •של נישול אזרחיה
הערביים, פלסטינים או בדואים או
דרוזים, בגליל, במשולש׳ על הכרמל או
בנגב. אך על כך תזכה היא רק בברכתם
של כוחות הצדק בארץ, אשר יראו בה
בת־ברית נגד שילטון המבוסס על אי־צדק
גיזעני.
יצחק ם ובול, תל-אביב

ם ארנויה מתחסדת

סונה

ביו הסופו תהטמ אי ם

אברהם שרץ, עין־השופט

מי מפחד ממדינה פלסטינית לצידה
של ישראל — שיקום !
קונספציה ביטחונית אחת (ואולי עדיף
לומר: דמיונית) של מנחם בגין מצאה
אחיזה איתנה בדעת הקהל בארץ, זו ה מדברת
על המדינה הפלסטינית בתור

33113

קוראים קוראים ומברכים.

שנה טובה, שנת שלום.
מי כאלנ תן, המבורג, גרמניה

ג 3ראר 3א בנ 7מע 1ל ה
על אימרות השפר של שר הדמות,
אהרון אבו״חצירא.

אם יש שר אחד בממשלה שלא שומעים
ולא רואים אותו, הרי זה שר הדתות,
אהרון אבו־חצירא. לפעמים עולה בדעתי
לפרסם מודעה בעיתון, בדי לשאול מי
מכיר ומי יודע לאן נעלם האיש. מעולם
לא מדווחים בעיתונים מה אמר או מה
לא״אמר בישיבות הממשלה, ואפילו אין
מציינים אם השתתף בהן אם לאו. רק
אחת לשנה, כשצצה מחלוקת בענייני חלוקה
;של כספי בני־ישיבות, נזכרים •שהוא

והנה דיפדפתי בגיליון ראש־השנה שלכם׳
והגעתי, בשעה טובה, למדור ״הפסו־

קורא סובול
יוקרתך עלולה לעמוד השבוע בסכנה,
בגלל כשלון אישי שמקורו
באי״הבנה• השתדל
להיות סובלני
יותר כלפי אחרים, והימנע
מהטחת עלבונות
גם אם אתה משוכנע
שנעשה לך עוול. נוי בעיקר רסן את רגשותיך
בבית, וגלה
21 בדצמבר־
? 1ך יוואד
נכונות לסלוח לקרובי
משפחתך על משגים
קטנים. עצבנות רק תגרום לנזקים.

גילוי ידידות ורצון טוב כלפ
חדשים, גס אם הכרת
אותם רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו איתם
ידיד משלהם שאינו מוכר
לך, ושאינו מוצא
חן בעיניך בעיה משפח־ 20 1בינו א ר -
תית אינטימית ורגישה ! 19בפב רו אר
מאד, עשויה לבוא על
לבשי לבן.
פתרונה המוצלח. בת דלי

מכרים

מריבה עם ידיד ותיק בגלל בעיה
כספית, עלולה לגרום
לך השבוע מתח נפשי
עצום. מצד אחד לא
יתן לך מצפונך לזנוח
ידיד בצרה, אך כנגד
זאת לא תהיה מסוגל
מבחינה נפשית לסייע
לו כדרוש. כל החלטה
שתקבל ביחס לדילמה
9בפברו אר
זו תיתן לך הרגשה כי
20 במו ס
אתה מפסיד משחו
חשוב. בת דגים — צאי יותר לטיולים.

צירוף ארצישראלי מובהק
בסיס סובייטי, שמטרתו התפשטות אימפריאליסטית
של הגוש המזרחי על גרורותיו.
קונספציה
זו פורסת היטב על הנימות
הפראנוידיות־המתחסדות (צירוף ארצישר־אקי
מובהק !) של עם ישראל והשתרשה
עמוק בתודעה הלאומנית. בוויכוחים הפוליטיים
היא נשלפת תדיר כקלף מכריע
נגד מימוש זכויותיו של העם הפלסטיני.
אנשי השמאל והקידמה רואים בקונספ־ציה
זו, ובצדק, הבל שאין להתייחס אליו
ברצינות, בחינת עוד ותרגיל־הטעיה דמאי
גוני של בגין, למען חלומו הישן: ארץ*
ישראל השלמה.
הבה נגייס לרגע קט את ההגיון הפוליטי
הקר, וננסה לנתח תופעה משוערת
זו ששמה ״בסיס סובייטי״ לצידה של
מדינת־ישראל. מדובר כאן על מדינה
פלסטינית, בהנהגת אש״פ, אשר נטייתה
האסטרטגית במישור הבינלאומי תהיה
פרו־סובייטית מובהקת. תחזית זו רחוקה
מאד מהמציאות הפוליטית של אש״פ, אבל
נניח כי אכן כך הוא הדבר. אז מה 7היכן
כאן האיום על ישראל? הרי ידוע לכל.
שהרוסים, בהיותם במצריים, יעצו לסאדאת
׳שלא לצאת למילחמה, להמשיך בתהליך
חימושו ושיכלולו של הצבא ולהשתמש,
בבוא העת, בעוצמתו זו למען משא־ומתן
מדיני עם ישראל. בשעה שסאדאת תיבנן
את מילחמתו, ב־ ,1972 השתדלו הרוסים
למען מיפגש עם גולדה מאיר בטאשקאנט.
זאת ועוד: ללא־הרף, השכם והערב
מכריזה ברית־המועצות על הכרתה ה־בלתי־מסוייגת
בגבולות 1967 של המדינה
ואף מוכנה היא לערוב, במעצמת־על,
בנפרד או בצוותא עם ארצות-הברית, לשלמותה
וריבונותה של ישראל בגבולות
אלה.

השר אבו־חצירא
אינו פוצה פה ומצפצף
קים של תשל״ט״ .וראו נא: הפלא ופלא,
הנה בחורנו חי. כימעט מחצית ה״חוכ-
מות״ ,אימרות־השפר, פניני־הלשון, ה הלצות,
החידודים וגם הגידופים והקילוסין
המתפרסמים במדור זה מיוחסים לגברא
רבא זה. הכיצד? והלוא הוא אינו פוצה
פה ומצפצף. איך זה ייתכן כי אמר כל
כך הרבה בשנה אחת׳ ורק אתם יודעים
על כך דבר. שמא יש לכם מכשירי האזנה
ר״ל בחדר השינה שלו ואתם •שומעים
אותו דובר מתוך שינה, כי בהיותו ער
אין הוא מסוגל לומר אפילו אפס קצה
ממה שאתם מייחסים לו.
נראה לי כי בכל פעם שמזדמנת לכם
חוכמה שאין אתם יודעים למי לייחס אותה׳
אתם מדביקים אותה לאביו־חצידא
זה, שכוחו לא עומד לו אפילו להכחיש
את מה שאתם דוחפים לפיו החתום. אילו
יכול היה להגות רק חלק קטן מזעיר ממה
שאתם גורסים כי יצא מפיו בשנה האח-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונה

פמגץ
תענוג הקפה הטורקי החדש
של עלית

קפה פינג׳ן הוא משהו
מיוחד במינו...
הוא מיועד למי שבאמת
יודע מהו קפה טורקי!
תערובת פולי הקפה מורכבת
במיוחד לטעמך והיא
קלויה וטחונה בדיוק כפי שצריך
ובנוסף לכל אלה — האריזה
היפה והסגורה הרמטית
השומרת על טריות
וניחוח הקפה (אח, איזה ריח)
קנו פינג׳ן
תענוג הקפה החד ש של ״עלית״

ותאמרו:

טו ב לי עםקפה ^ 9־1

ברסום 1ימר יעקבסון

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תשבץ הו1וו! 0הוה

מכחכים

2196

(המשך מעמוד )6
רונה, היה צריך לבחור בו מיד לראש־הממשלה.
ודי לחכימא.
ראובן אנטמן, ירושלים

ע ל בון ל א הו גן
על הכינוי ״פודל״ — שהודבק
למזכיר־הממשלה.

רשאי שר־החקלאות להעליב את סגן
ראש־הממשלה ככל העולה על רוחו. סוף
סוף ייגאל ידין הוא בכיר בדרגה הצבאית
מאריק שרון וגם שר בכיר ממנו בממשלה.
יש להניח שהוא יכול להחזיר ל שרון
כגמולו. אבל לפגוע במזכיר־הממ־שלה,
אריה נאור, ולכנותו בשם ״פודל״
זה לא הוגן. שכן נאור אינו יכול להשיב
לאריק שרון ולכנותו בשמות־גנאי.
אשר ביטון, אשדוד
...למראה הופעותיו של מזכיר הממשלה
אריה נאור בטלוויזיה, אני משוכנע,

כיום) היה נהוג בצרפת, שהכמרים של
יכיל אתור היו גם האחראים על ענייני סעד
׳ורווחה ופעלו גם כעובדים סוציאליים,
ממשלתיים או עירוניים. חלק ממשכורתם
שולם על־ידי הממשלה.
האם סידור כזה, שהוא הגיוני •מכל
הבחינות, ובוודאי גם אנושי, לא היה
חו ס ך למדינה הוצאות רביות, עבור משכורות
לעובדים סוציאליים החסרים כל כך?
אני סבור שהקאדים אצל המוסלמים, הרבנים
אצל היהודים ׳והכמרים: אצל הנוצרים
יכולים למלא את החסר ולחסוך לממשלה
הוצאות רבות.
אני בעצמי חילוני, אך אני יודע שהכמרים
בצרפת טיפלו באוכלוסיה היהודית
על כל בעיותיה הסוציאליות ללא הפליה,
ואין אני פוחד מהפליה יבין דתיים לחילוניים
על־ידי רבנינו.
ה. רלף הלינגר, מהנדס, תל־אביב

הון שחור
על קהילת השחורים בארצות׳
הברית ועל הפלסטינים.

הגורם לקשר המאקברי המוזר, שבין
הכושים לפלסטינים הוא, כנראה, כסף
שחור, ששולם כשוחד לאנדרו יאנג. או
׳שמא רוצים הפושים להודות ׳לערבים, על
כי הביאום כעבדים מאפריקה המפגרת
לארצות־הברית.
אליעזר צוקר, ניו־יורק

הראשר־״ו־אז
על החופשה שבילה הח״כ לשעבר
שמואל רבטמן בביתו אשר
ברחובות.

ממש רציתי לפרוץ בבכי כשקראתי
את כתבתכם על שמואל רכטמן האומלל

מזביר ממשלה כאור
פודל או בולדוג 7
כי שריהחקלאות טעה באבחנתו בשכינה
אותו ״פודל״ .בטלוויזיה נראה הפודל
כאילו יש לו אופי של בולדוג.
משה גדול, תל־ אביב

דחס ושעשועים
תל-אביבי החושש להזדהות בשמו
המלא, מותח ביקורת על ראש
העיר.

מאוזן :
)1חל בה שינוי; )5עיסת־שקדים;
)10 נישא ; )11 פרפר־לילה ; )13 מטבע׳
ישראלי (ר״ת 14 תימה ; )15 תחמושת
קדומה; )16 מלאו; )18 עשוי-מלחצה;
)20 בור לאצירת מי־גשמים; )21 משמשת
להעלאת אנשים ומשאות ; )22 מבלה
את הלילה ; )24 מן המזלות ; )25 אדון
(הפוך); )26 עליצות; )28 מפירקי הגוף;
)30 נוכח; )31 פרי גינה ועץ; )32 חוזק;
)34 עסק בנטיעות; )35 דו! )38 ספר;
)39 גיבעה קטנה ; )41 קליפת העינב ;
)42 פרח־נוי; )43 מצבת־זיכרוך; )45 מלבוש
; )47 מן השבטים ; )48 הריגה במו־נה־תחילה
; )50 יחידה בכרם ; )51 מילת-
שאלה לזיהוי )52 :מילת־ברירה ; )54במקום
ההוא; )57 גרניט; )61 בילבד;
)62 צמח; )64 כלי־קיבול גדול; )65 אסורים
; )66 שן המפתח ; )67 מבני נוח ;
)69 כף־אשפה ; )70 בוץ ; )72 משמש לכיסוי
הגג; )74 לוז! )75 ציר הדלת; )77
אבי -המדע המידיוני ׳ (ש״מ 78 מלחין
צרפתי! )81 תפקיד צבאי; )83 מטבע
יפאני ; )85 גם אותה כבש יהושע ; )86
מורכבת מחורים המחוברים בחוטים! )88
חדר באונייה ; )89 שיעור השימושיות ;
)91 מן הגפיים; )93 מציאות; )95 נתיב־מים
קטן; )96 בגד־שרד; )98 בוא הלום!
)100 ראש־אגף (ר״ת); )192 עליך לד8

! )103 שופט ! )104 אסירי־מילחמה !
)105 שזהותו אינה ידועה.

מאונך :

)1אל ההר! )2כינוי; )3מין מסמר;
)4אפס כוחו ! )6רוצה לומר (ר״ת) !
)7מידבר באסיה ; )8אות בא״ב העיברי ;
)9שמך האדמד )12 ; ,גוי ; )15 מסביר־פנים
)16 :חומר הפקק ; )17 החיה הגדולה
ביותר; )19 תרף; )20 מזל; )21 סחורה
; )23 נזכר-לעיל (ר״ת 24 שביב ;
)26 מלחין צרפתי; )27 בת־קול; )29 רעדה;
)30 בארמן; )33 נאמר; )34 פריד!
)36 קיבוץ בגליל העליון ; )37 מריבה ;
)40 משאבת הגוף ; )41 רשע ; )44 עולז ;
)46 תנועת־מים בים; )47 עלה בספר;
)49 הרסה ! )50 חתיחה גדולה ; )53 צורת-
יישוב חקלאית ; )54 אבר־תנועה ; )55 ריקבון
; )56 נצח ; )58 מדגיש ; )59 רחבד
ממדים ; )60 תשלום עבור הכלה ; )62 אבר-
תנועה; )63 רטוב במיקצת; )66 תאוות נית;
)68 אבן־חן; )71 משמעות; )73
עבודה ; )76 לאן 77 ללא־עוררין ; )79
כלי־דם בגוף ; )80 נמל־תעופה (ר״ת) ;
)82 בה דור&ים את הענבים ; )84 פנורא-
מה ; )85 כבד־לשון ; )87 בלוטת־הנקה ;
)90 רבים כאלה בעץ; )92 נתקל ב־! )94
מן האמהות; )96 מס־ערר־מוסף (ר״ת);
)97 גוף ראשון יחיד! )99 שים עצמך
על כיסא! )101 קידומת שמשמעה שלילה
; )102 אביון ; )103 מתנודד (הפוך).

סלחו לי על בורותי, אך איני יודע מיהו
אביה מולידה של האימרה: תנו להמונים
לחם ושעשועים. אולם את חסידה של
אימרה זו מכיר אני גם מכיר. כוונתי למר
שלמה להט, המכונה צ׳יצ׳ — ראש עיריית
תל־אביב.
מאז היבחרו, הפכה תל־אביב למיסעדה
אחת גדולה, הכוללת סטקיות, פיצריות,
מיסיעדות סיניות וגרוזניות, שלא לדבר
על מפת הגלידות. באשר לשעשועים, ל דעתי
ראוי מר 1להט לפרס הקרנבלים.
כוונתי לכל -אותם קונצרטים המוניים
(אשר כך נשמעים) ,התעמלות המונית,
הרקדות, מוסיקפה, מיבצע ״׳שבתרבות״,
וסד.
שעשועים אלה ואחרים עולים מיליוני
לירות. זאת כאשר הגרעון בתקציב העי־ריה
הינו בן מאות מיליוני לירות, ואספקת
המים מתבצעת בעיר זו מכוח צו
של בית־מישפט.
ד. כ ,.תל־אביב

סעדר בנו
הצעה מהפכנית בתחומי הסעד
והרווחה במדינת״ישראל.

בשנות השלושים והארבעים (ואולי גם

ח״ב לשעבר רבטמן
פרחים למנעל
ועל סיבלו בבית־הכלא (העולם הזה .)2195
העובדה כי תושבי עירו, רחובות, הציפו
את ביתו בזרי פרחים לכבוד החג, מראה
שכל עיר זוכה לראש שהיא ראויה לו.
טובה בן־עמי, נתניה

לרח דס!
איך לפתור את שאלת מתן העודף
לנוסעים באוטובוסים של התחבורה
הציבורית.

בטלוויזיה, בתוכנית עלי כותרת, עור רו
נציגי הקואופרטיבים לתחבורה את
השאלה, כדי להוכיח שמתן עודף במטבעות
קטנים גורם לביזבוז של זמן וכסף.
מיליוני נוסעים בארצות־הברית התרגלו
כבר מזמן, להכין במדוייק את דמי
(המשך בעמוד )13
ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ברודווי-שווה באיכותה לסיגריות המפורסמות ביותר בעולם
סופר קי ע סייז
תעתכת אמרקאית

ן ןן ןן ןן

! 1₪ 8 18

814

פרסום וי מי יעקבסון

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נרדףמ תוך נימוקים טובי
בשנות גלותו מהרייך השלישי ניהל ברטול ט גרבט
אתנ * 1ב קו החריף, העקבי והנועז ב״שירי־גלות״ וב־אמצעי״המחשה
ויזואליים, תוך הוקעת השקר הגדול
וחשיפת הסכנה הנוראה שארבה למולדתו.
לשירו ״גרמניה 1933״ הקדי ם ברכט שורותיים :
יעסקו ה אחרי ם בבושתם שלהם
אני א עסוק בזו שלי...

1 1 הוי איך בין בין

גרמניה ! א ם חיוורת
יושבת א ת מקולל ת
או מו ת
ה מוכ ת מו ת ביותר
מזדקרת

בביתך שלך
צווחים בשאגות אי מי ם — שקרים הרבה
אך אתהאמת
מ שתיקים
האם זה כך?
בנוסף לשירה קיבץ ברטולד ברכט, בעיצומה של מיל־חמת״העולם
השניה, צילומי־מילחמה שנתלשו משבועונים

נטשתי א ת מעמדי !

הם גידלו בוגד
אשר למדוהו מל אכ ת ם
ושתפוהו בסוד שקריהם
והוא הסגיר או ת ם לאויב
כד הדלפתי א ת סודו תי ה ם
בתוך עמי אני יושב ומסביר
כיצד הםמ שקרים
מבשר להם מראש אתמ הל כי ה ם שכן מצוי אני ברזי תוכניו תי ה ם
את הלטינית העילגת של כמרים מתחס די ם
מתרגם אני מילה ב מילה לשפה פשוטה ומובנת

בביתו שלו צווחיסנשאבות אימים -שקוים חובה.
או את האמת משתיקים
גרשון קניספל

הוציאם כ אסופ ה, וצרף

מצויירים שנפלו לידיו. הוא
״מרובעים״ לכל דף מצולם.
באחד הדפים מופיע תצלום של אשה הגוברת בין
הריסו ת בי ת ה. הוסיף ברכט א ת אחד ממרובעיו :
אל תוסיפי לחפש אשה: לא תמצאי או ת ם
אך גם א ת מר״הגורל, אשה, אל תאשימי
לכוחו ת האפלים, אשה, המכלים בך
לה ם יש שם, כתובת וזהות...

החלו פו ת חי ם עלי במצוד
אך בביתי נותרו אך ורק שרידי כתובים
אשר גילו א ת מזי מו תי ה ם הנ אל חו ת
הם הדפיסו כרוז נושא פרס עבור ראשי
נרדף על־ידי אנשי-השררה
ואלו חסרי־כל, בהציעם לי מחסה, אמרו :
שמענו שאתה נרדף, אך מני מו קי ם טובים

ותשאלו: מל אכת ציטוט ותירגום זו על שום מה?
לשם תזכורת !
רב-אלוף רפאל איתן חנן שני רוצחים, אשר על פי
ה חוק חייבים היו לגזור עליהם מאסר־עולם כפול חמש !
רק בגלות ניתן היה לפרס םאת סיפור המעשה...
מזכיר לכם משהו ז
במולדתו של ברכט הטילו צנזורה, ובפי כל גרמני
שגורה היתה לאחר־מעשה התשובה ה חוז ר ת :״ ל א

ידענו!״
האס־ א ס הוציא כרוז עם תצלומו של ברכט, מבוקש
על מעשה בגידה•
וברכט שיגר מן הגלות שיר, שהוכתר בשם ״נרדף
מתוך ני מו קי ם טובים״.
גודלתי כבנם
של אנשים אמידים
הורי קשרו לצווארי צווארון־קטיפה,
וחינכו אותי בהרגליהם של אדונים
למדוני א ת תורת נותני־הפקודות
אך משבגרתי ונשאתי עיני סביב
שוב לא נראו לי בני־מעמדי
לא מתן פקודות ולא קבל ת שרותים

ברטולד ברבט*
כך נחשפת המירמה הגדולה
הסרתי א ת מאזני״הצדק שהיו קבועים בשער בית- המישפט והצגתים ככלי״ריק או תו מילאו במי שקולות מזוייפים
הם לא פ ס קו מלאיי ם עלי
נשלו א ת שהרווחתי בזיעת״אפי
ומשלא היטבתי א ת דרכי

* ליטוגרפיה מעשה ידי הצייר־פסל גרשון קניספל.

הרייך השלישי ה ת מו ט ט כבניין קל פי ם, אך ה״בוגד״
הציל בסופו של דבר א ת תד מי ת ה של ״גרמניה ה אחר ת ״
והה קב ל ה על״שום מה ז
לא חבורת השוטים הל או מני ם, ה מ איי מ ת בראשו
הערוף של גמל מצחין על אורי אבנרי, הביאו או תי
לטרוח ולתרגם א ת כל אל ה ;
לא גימלאי יחידה 101 שהצטרפו למסע ה קו־ קלו ק ס־קלאן,
לעשות שפטים בתובעם להעמיד א ת אורי אבנרי
בפני בית־דין על ״עוונו הנורא״ ;
יש המק לי ם בתופעות אל ה, ויש הרו אי םבהם
סי מפ טו ם לבאות.
אך כשיושבי־ראש אירגוני ס טודנ טי ם מירושלים ומתל-
אביב מזדנבים ל הילול ה זו, תוך מתן גיבוי מופגן ל-
רמטכ״ל, קורא אני למתן גיבוי חד־משמעי לאורי אבנרי.
לכינונה של ישראל״אחרת, העשוייה לבלום התפשטו
ת ה של תנועה לאומנית, שתוצאותיה מ הלכו ת אי מי ם
בזכרונותינו.
ואת ה מוב או ת של ברכט טרח תי להק די ם כ קרי א ת-
תגר, ה מי טיבה לעורר נשכחות. ויפה שעה אחת קוד ם.

גרשון

>וו*1#וי*8*1-

קניספל, ח־פה

ד״שסם חו ח
איש ושמו נץ
החל ת ה חוק וביצועו בישראל, כמו בכל מדינה ה שומרת
לעצמו א ת התואר של מדינת־חוק, מציבה בפניה
כמה אל מנ טים עיקריים לשמידת קיו מו של ה חו ק
על־ידי הרשויות הציבוריות, והם )1( :השיוויון בפני
ה חוק )2( ,אכיפת ה חוק וביצועו )3( ,הפומביות של
ה חו ק. קיי ם אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה, שאכן
אל מנ טים אלו יקויימו ויכובדו, א ם מדובר באכיפ תפסק-
דין זה או אחר. המתקת עונשו של הקצין מהליט אני
ממחישה א ת חומרת מצבה העגום של מערכת המישפט,
בד בבד עם אי -תקינו תו של המימשל.
ח״כ אורי אבנרי עומד על דרישתו, לאכיפת עקרון
שילטון ה חוק, ולפיטורי הרמטכ״ל. לכן רגזו עליו דרגי
המימשל הבכירים ו חל ק נכבד מהעיתונות וכלי-התיק-
שורת. הח״כ ביצע א ת אשר מתחייב מתפקידו הציבורי,
ואילו דרגי המימשל הבכירים העדיפו להת חפר ולהשתמש
באמ תלו ת ממינים שונים.

אספקט שני בעקרון שילטון ה חו ק הוא ביצוע גזר״
דינה של המערכת השיפוטית ב מיקר ה של הקצין ש עונשו
הו מ תק ובמיקרה של איש הג״א, ישראל לדרמן,
שהורשע בגין רצח צעיר ערבי•
א ת דרכו האלימה ה ת חיל ישראל לדרמן, שכינה
את עצמו ״ישראל נץ״ ,בהסתה נגד ה ס טודנ טי ם ה ערביים
באוניברסיטה העברית בירושלים, מעל דפי ״פי

האתון״ ,עיתון אגודת הס טודנ טי ם, הנשלטת על-ידי גוף
ימני קיצוני הנקר א קס ט״ל•
בכתבה הנושאת א ת הכותרת ״מיהו הס טו דנ ט ה ערבי״
( )18.3.78 אפשר למצוא א ת תמצית הגיגיו ב-
מישפט הבא :״סבורני שהערבים בארץ הז אתמ הווי ם
פצצת זמן, וצריך לסלקםבהקדם האפשרי ״.בסיכו ם
דבריו הוא מגיע למס קנ ה אס טר טגי ת בדבר גבולותיה
של ארץ־ישראל, והוא קובע כי ישראל כוללת גם א ת

אנו עומרים נניתחו של חיוו חוש -
ע׳ון התנוווות העול ׳,0
הנגרמות ותגנסו בישראל
הליטאני, הבשן והגילעד. אל ההם הגביולות ה הי ס טו ריים.
מעבר לגילעד, מזרחה, יבואו על סי פו ק ם ערביי
הארץ המגדירים א ת עצמם בפלסטיני ם.
ובכן, ישראל לדרמן (נץ) אינו סתם תימהוני, שצרור
נפלט מרובהו, אלא אדם שקול, שתפיסה אידיאולוגית
ו מח שבה-תחילה מנ חי ם ומדריכים או תו. המתקת עונשו
מ־ 20 שנות מ א סר ל 3-שנות מ א סר, ומתן ה קלו ת וחופשות,
רק מצביעים על הזדהו ת רעיונית עם מעשיו,
שהובילה להמתקת עונשו על״ידי הגורמים ה מו ס מכי ם,
במיקרה זה הרמטכ״ל.
אי״השתלטותן של הרשויות ה מו ס מכו ת על הגורמים

הקיצוניים מובילה לכך שחוגים אל המת חי לי םלקחת
אתה חו ק לידיהם. משמע: מצב של אנרכיה. היטיב
להגדיר זאת מעל דפי ״הארץ״ הפרופ׳ א הוד שפרינצק
30.6.79״אלג׳יריזציה של החברה הישראלית״• אל ה
שסובלים מאלג׳יריזציה זו הם הערבים הפל ס טיני ם.
הערבי שהלך ל תו מו ליד ה טר מפי אד ההס מו כ ה למוזיאון
רוקפלר, הוא הוא הקורבן.

דברים מסוג זה סו ת רי םאת הטענות ו ה סיפורי ם
בנוס ח ״שיח לו ח מים״ ,בדבר טו הר הנשק ואמינו תו
ה מוסרי ת של צה״ל. ה ם יוצרים רושם שלילי חמור של
זילזול ב חיי-אד ם ואי״אכפתיות, ב מייו חד א ם מדובר
בערבים.
ישנן דוגמאות רבות, ה מ חז קו ת תמונת-מצב זו. כמו
יריות באוויר, שגורמות ל מו ת ם של ערבים בחל חו ל או
בשכם, או יריות של מ תנ חלי ם, אשר ״כל רצונם הוא
לחיו ת בשכנות טובה עם הערבים״ ,כדבריהם. דוגמאות
נוספו ת: התפרעות תושבי קרית-ארבע בבתי ערבים
בחברון, עקירת גדרות על אד מו ת הערבים החברונים,
התפרעות אברכים בהר״הבית, ה תנכלו ת לה מון ערבי,
שבאה לידי ביטוי ביריות אל עבר צעירים מביר־זית.
ודוגמאות כ אל ה אינן ח סרו ת, לדאבוני.
ולסיכו ם: נ תוני ם עובדתיים אל ה מעידים על עתיד
לא-ורוד של המערכת ה שיפוטית בחבר ה הישראלית.
יתכן שאנו עומדים בפי תחו של עידן חדש — עידן
התפוררות הערכים, הנורמות ו ה מו סר בישראל.

חאלדח לי פ ה, כפר עבל<ן

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונה

זה יקר
וזה מגיע לי
מ״דעסרם.

״מיידנפורם״ אוהבת את גופך ומחניפה לו.
לבחירתן אריגים רבים ומלטפים -משי,
סאט׳ן, בטיסט, מלמלה, כותנה ועוד
אופנת ״מיידנפורם״ מיובאת במיוחד עבורך
מארה״ב, בגזרות אקסקלוסיביות, המתאימות
לכל מידה.

מ״דעסרם ן זמס1מ1\ 1011)16
תל־אביב: המשכיר לצרכן -אלנבי, ודיזנגוף סנטר. פאם פאטאל -ה׳ באייר ( 4ככר המדינה) בוטיק ז׳נט -דיזנגוך .204 מכון קדמי -פרשימן 30
לילי -ריינס .20ג׳סי -דמנגוך 26ו. שיק ־ אבן גבירול וו. אורל -יהודה המכבי .67 מלכה -פסג׳ דיזנגוך וסו. לי־לה־לו -רב אשי, נוה־אביבים. קו
חן -אבן גבירול .54 פנת הגברת -אבן גבירול 52ו. פתח־תקוה: אורית -רוטשילד .79 בוטיק ציפי -חובבי ציון. טלי -מוהליבר 2ו. בוטיק הסתרים
ק צי ר .3בת־ים: רוזלין-רו ט שילד .30 חולון: לאשה -סו קו לו ב . 90 יו נ ה -שנקרו 5פנתשפרינצק. רמת־גן/גבעתיים: חנה -ביאליק 9ו.בוטיק ארמון -הרואה .3לאה -הרואה .24 רימונה -שינקין .2עטרה -כצנלסון 48ו. בני ברק:אביבית -רבי עקיבא 24ו. בלה -הרב קוק אברהם
.6ירושלים: המשביר לצרכן -קינג ג׳ורג׳ .אביבית -בן יהודה 7ו. טיב לי -פארן, רמת אשכול.רמת השרון: לי־לה -סוקולב . 70 ביקיני -סוקולב
.45 אינטים -כפר שמריהו. נתניה: נשית -שמואל הנציב 6ו. ציפורה -סמילנסקי .3חיפה: המשביר לצרכן -הרצל. לולה -שד׳ הנשיא 29ן.
שלוה -הרצל .36 קיטי -בלפור .2הצפון: שונית -קרן היסוד ,37ק. מוצקין. אופנת עכו העתיקה -סלאח א־דין, עכו. דואט -הרצל ,36 ככר הדקל
.נהריה. מרטה -הגעתון ,20 נהריה. חמד -מ״מ שיכון ופיתוח, נצרת עילית: תצוגת ג ב רי אל -ר ח׳ קזנו ב ה, נצרת. ראשל״צ: יונג -רוטשילד 8ו.
ה פ * נ ה: ט .ץ . 1ד ץ. ש ד ׳ רוטשילד 2ת ל -ץ 1ביבטל 6 5 6 8 7 2 .
דזי ר ה -הרצל .75 רחובות: בת חו ה -הרצל 92ו.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הזדרז! מספר הדירות מוגבל.
הכנס עוד היום למשרדי המכירות של
אברהם גינדי. גם לך יהיה אוצר של מתנות.
לרגל •המבצע יהיו פתוחים משרדינו בראשון־
לציון ובפתח־תקוה במוצאי שבת החל מהשעה 9.30ו.

1,111.110

בנוסף אתה יכול לזכות ב־

שיוגרלו בין 30 הקונים הרגשתי

ההגרלה תערו בנוכחות נציגי המכון למסחר הוגן, מודיעין אזרחי ורואה־חשבון החברה.

ץ וברהם 3מדי בתה דירות שץ ו3שי ץ ווהבים
משרדי מכירות: ראשון-לציון -רה׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ) חניה פרטית למבקרים במשרד. פתח־תקוה -רח׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת־השרון ־ רח׳ סוקולוב .84

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים
(המשך מעמוד )8

הנסיעה במטבעות, שאותם משלשלים,
בכניסה לאוטובוס, לתוך משפך שקוף,
המצוי ליד הנהג. הנהג רק משגיח שהסכום
יתאים למחיר הנסיעה, ולוחץ על
ידית והמטבעות משתלשלים לתוך מיכל
סגור, הנמצא בתחתית. המיכל מוחלף
ומורק במישרד, בתום העבודה.
כך חוסכים זמן וכסף. אין צורך להדפיס
כרטיסים, והנהג משוחרר מן הנטל
של רכישת כרטיסים וניהול חשבונות.
אין צורך במבקר, שדוחף ונדחף באוטובוס
גדוש, ואין צורך גם בכרטיסן. נחוץ
רק לעשות מחקר סטטיסטי — כמה נוס עים
למרחקים קצרים במחירים הזולים —
ולקבוע סכום אחיד. במציאות שלנו, שבה
משתנים מחירי הנסיעות חדשות לבקרים,
זהו פיתרון פשוט ויעיל.
במצב הקיים מתרחשות סצנות כדוגמת

הנוסע מושיט לכרטיסן שטר של 5לירות,
שהוא, כידוע, דומה לשטר של 500
לירות. הכרטיסן מתבלבל ונותן עודף של
497.50 לירות. הנוסע נוטל את הכסף ומתיישב.
כעבור כמה שניות מפנה הכר טיסן
את ראשו ושואל: כמה כסף נתת

הנוסע: חמש לירות.
הכרטיסן (ברוגז) :וכמה עודף קיבלת?
הנוסע (בתמימות) :ארבע מאות תש עים
ושבע וחצי לירות.
הכרטיסן: ולמה לקחת?
הנוסע: לך תדע! כל פעם משנים את
מחירי הנסיעות בתחבורה הציבורית...
זאב־ שלדבסקי, תל־אביב

ה־ 2 0

ה ש בו עבמאה

1956

מה אירע כמאה ה־20׳ בשבוע שבין ה־ 3כאוהטוכר עד הי־ס
באוקטובר ץ כמדור-זה סוקר ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
כ־- 78 השנים הקודמות כשבוע שבו מופיע הגליון.

11905

— 0.10 החומה השלישית של ירוש לים,
חומת אגריפס, נחשפה בשלמותה.

— 4.10 אוסישקין הגיע מארץ־ישראל
לאודסה, נבחר לראש הוועד האודיסאי
והתייצב נגד תוכנית אוגנדה של הרצל.
— 5.10 באלט־אויסזה שבאוסטריה
לוקה בנימין־זאב הרצל בהתקף־הלב הראשון
שלו.

1908
— 5.10 בולגריה מכריזה על עצמאותה
ופרדיננד הראשון מכריז על עצמו כצאר.

1909
— 0.10 נפתלי הרץ אימבר, מחבר
התיקוווז, נפטר בגיל .53

1942
— 7.10 בעיקבות דרישת הגרמנים
להחלת החוקים נגד היהודים בדנמרק
הכבושה, מבקר מלך דנמרק, כריסטיאן
ה־ ,10 בבית־הכנסת של קופנהגן ומכריז:
״כולנו נענוד טלאי צהוב. כולכם דנים,
כולכם בני עמי.״

1945
— 5.10 יחזקאל סחרוב, שומר ראשו
של חיים וייצמן, נידון ל־ 7שנות מאסר
בעוון החזקת שני כדורי־רובה ללא רשות.

1944
— 7.10 נסיון בריחה ראשון ממחנה
אושוויץ.
— 8.10 ראש המיפקדה הארצית של
ההגנה, משה סנה, מורה למנחם בגין
להפסיק את פעולות האצ״ל נגד הבריטים.
1946 מכריז

— 4.10 הנשיא טרומן
תמיכתו בחלוקת ארץ־ישראל.
— 6.10 במוצאי־יום־הכיפורים עולות
בחשאי 11 נקודות ישוב על הקרקע בחסות
ההגנה: אודים, בארי, גלאון, הצרים,
כפר־דרום, נירים, נבטים, מישמר
הנגב, קדמה, שובל ותקומה.

ב אוו1י עופרים

עצה ידידותית לאבי עופרים, מפי
מעריץ־לשעבר, לרגל שובו ארצה
(״העולם הז ה 2192

אם אתה רוצה לשקם את מעמדך ולחדש
את הקאריירה שלך בישראל —
הצנע לכת. במילים אחרות: אל תהיה
שוויצר !
יעקב (המכונה ״יאקי״) לדר, חיפה

ה ק־ ד קו ל־ ס פ מנל שד ה -
פ חי קו ס
ראש־הממשלה התריע על ״קיל־קולי
ם ״ בעבודת הממ שלה אך —

השרים ממשיכים לנהוג כתמול שלשום.
הדוגמה האחרונה: שיחתו של שר־החוץ,
משה דיין, עם הרופא מעזה, הידוע כאוהד
אש״ף, ללא ידיעתו של בגין. כמו כן
הסתייג שר־החוץ מהפגזות צה״ל בדרום-
לבנון, למרות שאלה בוצעו בהתאם למדיניות
הרשמית של ממשלת־ישראל.
נראה, לכן, שאת ה״קילקולים״ האלה
אפשר לתקן רק על־ידי החלפת כל ה״גוף״,
כולל ה״ראש״.
דן יהב, תל־אביב

9.10.1917

1917
— 0.10 שרה אהרונסון, בת. זיכרון-
יעקוב, מראשי ניל״י, התאבדה אחרי ש נאסרה
ועונתה על־ידי התורכים.

1918

מעות לעוד וגו רפת
וטרגיים ב מהדור ה ישראלית ז

בהארץ מה 17-בספטמבר 1979 התפרסמו
דבריו1של דב בן־מאיר, מזכיר מועצת
פועלי תל־אביב.

יפרם״ ,אלא כנס של אגשים שבאו
להציל מה ש,ניתן להציל.
מזכיר מועצת פועלי־ת״א־יפו
דב בך מאיר שסיכם את הכנס
אמר, כי ״התכנסנו בגלל סיבה
אחת: להחזיר למפלגה את יכולתה
לקבל הקלטות ולבצען.
באנו להבהיר כי ההחלטות של
מוסדות המפלגה הן המחייבות״.
״הארץ״ 17 ,בספטמבר
והם מדברים בעד עצמם.
רוגי כן־דוכ, תל־אביב
ו• דברי בן־מאיר בהארץ — ראיה גלופה.
העול
ם הזה 2196

1927
— 6.10 בניו-יורק נערכת הקרנת ה בכורה
של הסרט המדבר הראשון, זמר
הג׳אז, בכיכובו של אל ג׳ולסון (שמו הקו דם:
יואלסון).

1958
— 3.10 מאורעות בטבריה. כנופיה
ערבית פרצה ל.שכונת קרית־שמואל ורצ חה
15 יהודים.
— 6.10 בעיקבות אולטימטום גרמני מנשיאות מתפטר ד״ר אדווארד בנש
צ׳כוסלובקיה ויוצא למערב, כדי להמשיך
משם את המאבק למען חירות ארצו.

1959

1958
— 8.10 ישראל רכשה באנגליה את
שתי הצוללות הראשונות שלה, תנין ורהב.

1959

4.10 צידו הנסתר של הירח צולם
לראשונה על־ידי החללית הרוסית לוניק.

— 8.10 הטנור האיטלקי־אמריקאי ה מפורסם
מריו לנצר, נפטר בגיל .38

1961
— 3.10 הרב יחיא אלשייך מישראל
הוכתר כחתן התנ״ך העולמי.

1962
— 0.10 אוגנדה הכריזה על עצמאותה.

1965
— 4.10 ממשלת פראג מטהרת
מרדכי אורן.

— 8.10 בעיקבות גילוייה של פצצה
בקולנוע ציון בירושלים, נערכה במקום
הופעת אמנים ספונטנית. הוחלט להציב
שוטרים במקומות בידור.
קלמנט אטלי, ראש ממשלת בריטניה
לשעבר וממנהיגי. הלייבור, נפטר בגיל

— 0.10 ארנסטו צ׳ה גווארה נהרג בהתנגשות
בין אנשי גרילה לבין כוחות
הממשלה בבוליביה.
הסופר היהודי־צרפתי אנדרה מורואה
(שמו הקודם אמיל הרצוג) נפטר בגיל .82

— 0.10 תחילת עזרת יהודי ארצות-
הברית ליישוב בארץ. אוניית־המילחמה
נורט קרוליינה מביאה לארץ מיצרכים.

— 5.10 נוסדה דגניה ב׳.

— 4.10 ברית־המועצות משגרת את
הלוויין הראשון לחלל — ספוטניק .1
— 5.10 סגן־נשיא יוגוסלביה לשעבר,
מילוגאן׳ דדילאס, נידון ל־ 7שנות מאסר
בעוון הוקעת הקומוניזם בסיפרו המעמד
החדש.

1967

1914

1919

1957

— 8.10 ניכשל המשא־ומתן לעצמאות
רודזיה, בין וילסון לאיאן סמית. ממשלת
סמית מאיימת בהכרזה חד־צדדית על
עצמאות.

גיבורת נילי אהרונסון

׳ — 6.10 ביירות נכבשה על־ידי הצרפ תים.

8.10 בנשף־בראשית, בבימויו של
וכטנגו־ב, נוסד תיאטרון הבימה במוסקווה.

— 6.10 ממשלת קאהיר מגלה קיומו
של הסכם חשאי צרפתי-ישראלי לפעולה
נגד מצריים.

מהפ כן גוו ארה
9.10.1967

1969

1948

— 6.10 מישפטו של מייקל דינס, ה מואשם
בהצתת מיסגד אל־אקצה, נפתח
בבנייני האומה בירושלים.

— 7.10 הרמטכ״ל, רב-אלוף דורי,
משגר בפקודת שר־הביטחון דויד בן־
גוריון פקודה למטה הפלמ״ח להתפרק.

1975

1949
׳ — 4.10 הממשלה החליטה על איחודן
של תל־אביב ויפו.

1950
— 3.10 דויד בן־גוריון ביטל את מיש-
רד האספקה והקיצוב, בראשות דוב יוסף.

1951
— 7.10 דויד בן־גוריון מציג
ממשלתו השלישית, שבה חמישה
שהם פנים חדשות: לוי אשכול,
בורג, בן־ציון דינור, דויד פינקס
נפתלי.
את שרים יוסף ופרץ

— 6.10 פרצה מילחמת יום־הכיפורים.
הצבא המיצרי צלח את תעלת סוויס. הצ בא
הסורי כבש את מוצב החרמון. החל
גיוס המילואים של צה״ל.
— 8.10 נכשלה מיתקפת־נגד ישראלית
בסיני. פיקוד הצפון עבר למיתקפה
נגדית. המצרים ממשיכים להעביר כוחות
בתעלה.
— 0.10 קרבות קשים בגגלן. מטוסי
חיל־האוויר תוקפים את דמשק. כל מעוזי
התעלה, מילבד המזח ובודפשט, שעל
שפת הים־התיכון, נכבשים על-ידי המיצ־רים
או מפונים על־ידי צה״ל.

1975
— 4.10 גי מולה, ראש ממשלת צרפת
לשעבר ומנהיג סוציאליסטי, נפטר בגיל

׳ — 5.10 היטלר ניכנס במסע ניצחון
לוורשה הכבושה. למחרת הודיע, כי הוא
ניגש לפתור את -,הבעיה היהודית בפו לין.״

8.10 גרמניה מספחת את פולין.

1952

1977

— 3.10 בריטניה מבצעת את הניסוי
האטומי הראשון שלה והופכת למעצמה
האטומית השלישית בעולם.

— 3.10 השריפה הגדולה ביותר בתולדות
המדינה פרצה בבית־החרושת
קרגל בלוד.

1940

1955

1978

— 4.10 פגישת היטלר ומוסוליני ב־מעבר־ברנר
בטירול.

— 6.10 משה סמילנסקי, חקלאי וסופר,
נפטר בגיל .79

— 5.10 פרס נובל לספרות הוענק ל סופר
היהודי־אמריקאי יצחק בשבים־זינגר.

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונה

איר אב שר לחייו־ כ שמחירי הרבב
עולים ב ל יום
זו בהחלט בעיה שקשה לפתור או ת ה.
ב״א שראית רכב״ פותרים בעיות שכאלה.
אנו מ ע מידי ם לרשותך מגוון של תוכניו ת
ל מי מון רכישת רכב על פי יכולתך
ובתנאים נוחים.
ב״אשראית רכב״ תקבל ה לוו א ה לרכישת
כל סוג של רכב בגובה ה סכו םהחסר
לך ותוכל לה שלים א ת מחיר ה מכוני ת
שבחרת.
ב״א שראית רכב״ אתה משלם בהתאם
ליכולתך בת שלומים שווים כך שהמעמסה
עליך תתחלק באופן שווה.
אנו גם דואגים לכל ה ת הליך הק שור
ברכישת הרכב. צוות עובדי ״א שראית רכב״
יתקשרו עם היבואן, ידאגו לשחרור ה מכוני ת
מ ה מכ ס, לבדיק ת ה ולציודה בכל האביזרים
הדרושים לך.

ב״אשראית רכב״ יתרון כפול
לאנשי עסקים ולמפעלים.

אםאתה בעל מפעל או איש ע ס קי ם כד אי
לך לה שתמ ש בשירותינו. אתהמ שתמ ש
בכסף שלנו ב מ קו ם בשלך ומשתחרר
מהצורך ה מ עיק להקצו תכס פי ם ומ שאבים
של עסקך לצורך רכישת רכב חדש. ה הו צ או ת
על מי מון הרכב מוכרות על ידי שלטונות
המס ואנו נדריך או תך בהתאם ונעניק לך
יעוץ פיננסי מלא.
עכשו אתה יכול שוב לחייך. יש פתרון
לרכישת רכב חדש למרות עלית ה מ חי רי ם
המס חרר ת — פנה למשרדי ״א שראי ת רכב״
ותיווכח.

רכב
(*)אשראית
חברה מבטיחה למימון רכב
רחוב קרליבך 9טל 288347 287371 .

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רין ודוממים יצא לגלות את הדרך ל־הודו,
ותחת זאת גילה את אמריקה.
מיכל בת־אדם יצאה בסירכה רגעים לחשוף
את ה ״חסים בין שתי נשים, וחשנה
תופעה הרבה יותר חשודה :

האונס הדתי של הקולנוע.

החלטת הצנזורה לקטוע קטעים מתוך
הסרט, מפני שיש בהט, כביכול, כדי לפגוע
ברגשות של חלק קן הציבור (קרי:
המיעוט הדתי) היפנתה את תשומת-הלב
מחדש לאותה חבורת פנסיונרים וקשישים,
דתיים ו״מסורתיים״ ,בטלנים ומלדוכי־פיג־כה.
הקרוייה המועצה לביקורת. סרטים
ומחזות.
העניין מעורר שאלה ההורגת בהרבה
מתחום הסרט של בת־אדם, ואף מתהומי
היצירה הקולנועית. היא נוגעת ליסודות
חיינו הלאומיים בארץ- .

עוט הדתי, מפני זיהום היליני,
״מתירני״.
אם זוהי המטרה -,יש למצוא לכך פית-
תנות אחרים.

ל* ש בערי האיץ מיסעדות כשרות י־בלת׳י־כשרות.
כל שומר־מיצוות בארץ
יודע היכן מותר לו לאכול, היכן אסור.
יש רבנות, המתקיימת על חשבון הציבור
החילוני, והמעניקה למיסעדות המתאימות
תעודות של כשרות. שם יאכלו
היהודים -הדתיים. אני ושכמותי,־ שחוקי
הכשרות מעניינים אותנו רק כקוריוז מענ יין
מן העבר הפגני, נאכל בכל מיסעדה
שנרצה. .

איני מתנגד להקמת מוסד דתי, אשר
יראה מראש את הסרטים העומדים להיות
מוקרנים, ואשר יסווג אותם למען הציבור
הדתי. אם הוא רוצה להמליץ על סרט,
שראוי לו לציבור הדתי לראותו, יטביע
עליו חותמת של כ׳ (כשר) .או ד׳ (דתי),
או ז׳ (זבולון).

מי שחרד דנפיטו, ילך דפרטי־פ
אלה. טי שלא איכפת לו, יתעלם
מן הפימדן.

וכן שאיני מתכוון רק למתרחש ב״
׳ אולם הקולנוע. הדבר נוגע לכל שיט־

הדתיים עצמם השיבו על כך בשלילה,
כאשר הכריחו את דויד בך גוריון, עם קום
המדינה, לקיים זרם חינוכי נפרד ,״ממ־לכתי־דתי״
,עבור ילדיהם — שלא לדבר
כלל על הזרם העצמאי של אגודת־ישראל.
הלק מן הציבור הדתי נוטה להתבודד
בשכונות משלו, לקיים שם סידרי־תחבורה
משלו, לשלוח את ילדיו למוסדות משלו,
להועיד לבנותיו מסלול־היים משלו, הרחק
מצה״ל.

אפשר להסכים לעיקרון זה, כתנאי
אחד: שעט הקמת המופרות
המקבילים לציבור הדתי, תחוסל
לחלוטין הכפייה הדתית ככל
שאר המוסדות.
יסתגרו־נא בשבת בשכונות שלהם, אך

האם יכדדים דתיים וחילוניים
דחיות ביחד?

זוהי שאלה מסוכנת, שאלה מקוממת. אך
אין טעם להתחמק ממנה. היא מחריבה
והולכת.

ך* כה ונ ת חי ל
י 1הקולנוע.
במאית ישראלית צעירה יצרה סרט. לכל
הריעות — סרט־איכות. בפסטיבל הקולנוע
ההשוב ביותר בעולם זכו. הסרט בשבח
ם מפי מיטב המבקרים.
בסרט יש סצנה מינית. בעיני, זוהי
סצינה עדינה, המעניקה לצופה חווייה
רי׳גשית.
להשיב עליה בא,־לב

כך אני מרגיש.

אני ישראלי חילוני, בן המאה ה־,20
שחונך במסורת הומאניסטית, והדוגל במושגי
המוסר של הדור הזה.
אני מודה שיהודי דתי, השואב את הש ראתו
ממעמד הר־סיני, שחונך על ספרי-
קודש עתיקים, החי במאה ה־ 10 או ה־2
לפני הספירה, יכול להגיב על סצנה זו
בצורה לגמרי׳ אחרת.
הסצנה מתארת יחסים אינטימיים בין
שלושה — שתי נשים וגבר. בעיני יהודי
דתי, הרי זה פיגול. זימה. חטא. הרע
בעיני ה/

אני רוצה לראות את הסצנה
הזאת. היהודי הדתי אינו רוצה
לראות אותה.

ב מ אי ת מיכל ב ת־ אדם

שר־הפנים בורג

מה עושים?

^ שובת הצנזורה, שהתמנתה עלו
* ידי שר-הפנים־המישטרה־האוטונומיה־ובתי־הסוהר,
שהוא גם.מנהיג הגדולה ישב-
מיפלגות הדתיות, היא פשוטה בתכלית.

הציבור הדתי אינו רוצה לראות
זאת? זה פוגע כנורמות •טלו 1אם
כן, אך אחד לא יראות זאת.

מדוע לא תיפתר כך גם בעיית הקולנוע?

יהיו־נא ככל עיר כתי־קולנוע
מייוחדים לדתיים. אלה יבקשו למשוך
את הציבור הדתי, ויציגו רק
סרטים שהרבנות הראשית תנפיק
להם תעודות של כשרות רוחנית.
כלי פיגול. כלי זימה. הכל על טה־רת
הכשרות למהדרין.

איני יודע מדוע אני צריך לממן את
הצנזורה היהודית אינה. אינקוויזיציה. הרבנות הזאת, שאיני רוצה להזדקק לש קאתולית.
אין היא מעלה את מ כל בת־רותיה.
אך למען דרכי־שלום, אני מוכן
אדם על המוקד כמכשפה. אין היא א,׳ס־ .לכד.
רת את הסרט כולו. הצנזורה היא ליבראני
אלך לבתי־הקולנוע אשר יציגו את
לית. היא רק החליטה לקצץ כמה תמונות הסרטים המתאימים למושגים שלי (ושל
וכמה קולות(. .למה הדבר דומה 1למי כל העולם התרבותי בימינו) ,והציבור השאינו
פוגע בכל גופו של פלוני, אלא אך דתי ילך לבתי־הקולנוע שלו בלי חשש,
חותך ממנו שריר קטן הקרוי לב).
בידעו שהוא וילדיו ונכדיו יכולים לבלות
ניתן לנמק קיצוץ זה באחת משתי דר שם מבלי להינזק, חם ושלום.
כים.
ושלום על ישראל.

אפשרות אחת: הצנזורה רוצה
להגן על כולנו מפני המוסר בן־זם־
ננו, המקובל עלינו, ולכפות עלינו
מושגי־מופר שהם זרים ולזרא לנו.

אם כן זוהי עריצות רוחנית, שאינה נו־ י ך* דדך החילופית היא שיטה של סי
פלת
מזו של המיפלגה ,-הקומוניסטית ב-
ברית־המועצות או בסין.
מישטר של עריצות — י׳ש להפילו. אין
פיתרון אחר. אסור להתפשר עימו, וגם
אין בכך תועלת.

אפשרות שניה: הצנזורה רוצה
להגן רק על חלק מן הציבור, המי־

1 *,מונים.
־ בחנויות מונחות זו בצד זו סחורות כשרות
ובלתי־כשרות, יין־נסך ויין יהודי טוב,
שימורים מרומניה ושימורים מעפולה.
הלקוח מסתכל, בוחן ובוחר. מי שרוצה
במוצרים כשרים, ימצא שם מוצרים כש רים.
מי שחושק ב״טרייפה״ ,ימצאנה.

הי-חיינו — לאולם־החתונות ולתהליך הגירושין,
לבית־הספר ולאוטובוס־של־שבת.

כמו כקולנוע ,׳יש ככל השטחים
האלה שתי שיטות אפשריות של
דו־קיום בכבוד: שיטת ההפרדה
ושיטת החיים־כצוותא, עד פי כללים
קבועים מראש.

שיטת׳ההפרדה אינה זרה להרות. הדת
היהודית הערימה — במתכוון ובמחשבה
תחילה — אלף ואחת מחיצות, המונעות,
חיים משותפים של יהודים ו״גויים״ .אין
היהודי יכול לסעוד על שולחנו של ״גוי״.
אין הוא יכול לשאת לאשה את בתו של
ה״גוי״ .לפחות יום אחד בשבוע, אין הוא
יכול לבלות עימו. וכן הלאה וכן הלאה.

יש תיאוריה האומרת שמלכתחילה
נולדו רוב רוכן של הסיצ
וות והאיפוריס של הדת היהודית
מתוך כוונה יחידה לכפות הפרדה
זו, על פי הנבואה של כילעם כן-
כעור :״עם לבדד ישכון, וכגויים
לא יתחשב.״
והנה קם בארץ גוי ישראלי, שאינו דבק
במיצנות הדת היהודית. המוסר שלו הוא
המוסר האוניברסאלי של ההומאניזם. או־רח־הייו
הוא מודרני. אין הוא סומך על
עלוקות וכוסות־רוח, אלא על פניצילין וקרני
רנטגן.

האם הגוי הזה — דוב רוכה שד
האומה הישראלית — יסוד לקיים
מיכגרות משותפות עם המיעוט
הדתי שכו, הגוי הקדושץ

אל ימנעו מאיתנו לנסוע בשבת באוטובוס
לשפת־הים. יקיימו־נא את זרם־החינוך
שלהם, אך יחדלו מלכפות השקפות חשוכות
על הזרם הכללי. יתחתנו־נא כדת
משה וישראל, ויניחו לנו להינשא בדרך
הנראית לנו. יראו־נא בבתי־קולנוע מש להם
סרטים שכל שחקניהם ישמרו על
טוהר המישפחה וכללי הנידה, ויניחו לגו
לראות סרטים המתאימים לנורמות שלנו.

זוהי הדרך האהת: ההפרדה.

ן ךיי דרך השניה היא הדרך של החיים־
1 1בצוותא, תוך הסכמה לכללים.

אילו כללים * בשוט מאד: הבדלים
המקובלים כבד דמוקרטיה.
הרוב קובע, אך המיעוט נהנה מכל
הזכויות המגיעות דו.
תהיה תחבורה ציבורית בשבת, והכבישים
יהיו פתוחים בשבת, אך ישתדלו כמי-
דת־האפשר לעקוף. ריכוזים דתיים מוב הקים,
כמחווה של רצון טוב, מתוך כיבוד
הרגשות, נימנע מרצון מלנסוע ביום־הכי־פורים.
יבוטלו
כל זרמי־החינוך, ויהיה זרם
אחד, שבו יינתנו שיעורים מסוייימים בשתי
׳מהדורות, חילונית ודתית, כמו שב-
תי־הספר בארצות נוצריות באירופה מקיימים
שיעורי־דת בדזמנית לקאתולים לחוד
(המשך בעמוד )16

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(המשך מעמוד )15
ולפרוטסטנטים לחוד. נשרת כולנו (כולנו!)
באותו צבא וניתן לחיילים חילוניים
אוכל חם בשבת, אך נעמיד לרשות הדתיים
מזון חילופי. נלך כולנו לאותם בתי־הקולנוע,
אך נבטיח כי יסומנו במייוהד
סרטים שאינם כשרים לדתיים.

ך* מימסד הדתי (״דתי״ .במרכאות.
1 1שהרי זהו מימסד חילוני במהותו, עלפי
אירגונו וזירת פעילותו, המתיימר לייצג
ערכים דתיים) אינו.מוכן לבחירה כזאת.

הוא רוצה ככל — גם כעולם
הזה וגם כעולם הכא. לקהת >-אי-
הגו תקציבים •טמנים, כדי לקיים
מיגזר דתי ;פרד, שכו הוא שולט
ב 100 ולכפות את רצונו ותכניו
גם על המיגזר ההילוני. קה את זה,
וגם מזה אל תניח ידך.

לכן מגיע לנו שנשלוט בכם, שנקבע
את התכנים במערכת־החינוך, שנקבע את
הנורמות בבתי־הקולנוע ובמ-סעדות וב־מיזנון־הכנסת
ובכבישים ובכל מקים אחר.
הערכים ההומאניסטיים של הלנו
יש אלוהים. לכם אין כלום. לכן רוב החילוני הם שהקימו את הייוכר.
שוב ־ואת המדינה, על כל הישגיהערכים
שלנו החזיקו מעמד. הערכים הם, החל בקיבוץ וכלה כצה״ל, כפי
המדומים שלכם פשטו את הרגל. לכן וכר. שהיה בימי־הראשית. הם עולים
או: הבנים שלנו הם אידיאליסטים, הם באלף מונים על הערכים המאובמתנחלים,
הם ישנים על הארץ בבית נים, שאבד עליהם הכלח.
הדסה. הבנים שלכם הם סמרטוטים, פוש אין
לרוב החילוני שום צורך להתנצל
עים המכורים לחשיש והשטופים בזימה. לפני המיעוט הדתי. בשום שטח של רוח
לכן וכר.
או מוסר אין למיעוט הזה יתרון על ה והרוב
החילוני, שכנה את הארץ
דוב. נהפוך הוא, בסוגים מסויימים של
רצוננו להציל את הדמוקרטיה הישראלית
ולקיים חברה שפוייה, סובלנית, פתוחה
ומתקדמת.

כי מה נאמר כאן, בשפה התת־מודעת
של הציור?
נאמר לילד הרך כי הילד הטוב, האמיתי,
הוא הילד החובש־כיפה. זוהי הנורמה.
ואילו הוא, הילד גלוי־הראש, אינו בסדר.
הוא חריג.
משמע שהילד בעל־הכיפה בא מבית טוב
יותר, הוריו הם בסדר. ואילו ההורים שלו,
של הילד החילוני, משהו לא בסדר אצלם.
אין הם מאמינים באלוהים!

כך מתחילה שטיפת־המוח. כך
מחונך רוב, הלומד מנעוריו שהוא,
בעצם, המיעוט — ושהמיעוט הוא,
בעצם, הרוב. שהערכים •טלו אינם
ערכים, ואילו הערכים של הדתיים

והרוב החילוני, כעדר־כבשים ממושמע
ואדיש, סובל ושותק.
בפי הדתיים שני נימוקים שיש להתמודד
עימם, מפני שהם משמשים אליבי
לכפייה הגסה.

יש תירוץ האומר: לנו, הדתיים,
זה חשוב. לכם זה לא חשוב. אז
מה איכפת לכם?
הדתיים חייבים לשבות בשבת. החילוניים
אינם חייבים לנסוע בשבת. אז שישבתו
גם הם.
לחיילים דתיים אסור לאכול אוכל חם
בשבת. החיילים החילוניים אינם חייבים
לאכול אוכל חם בשבת. הם לא ימותו
אם יאכלו גם הם ארוחה קרה. אז שיאכלו
אותה.
הדתיים זקוקים לטכס־נשואין דתי. לחילוניים
לא איכפת איך יתחתנו. אז מה
איכפת להם להינשא אצל רב?

זוהי טענת־שקר מפתה, שהוחדרה
לציבור על-ידי הזרה אינסופית
עליה, עד שהיא נתקבלה על
דעת רבים כנכונה. היא גם משמשת
אליבי נוח לרוב העצלן והאדיש,
שאין לו חשק להילחם על
זכותו לחיות כבני-חורין בארצו.
אך מה שנאמר כאן הוא כלל אנטי-
דמוקרטי מוחלט. לפי הכלל הזה, מותר
לכל מיעוט לכפות את רצונו על הכלל.
שהרי כל מיעוט הוא קנאי יותר, אינטנ־סיווי
יותר, מאשר הרוב. תמיד איכפת לו
יותר.

מכאן עד לרודנות גלוייה שד
״קומץ נבחר״ הדרך קצרה מאד,
כדרך אד הגיהינום.

ד נימוק השני שבפי הדתיים הוא
1 1מלאכת־מחשבת של שטיפת־מוח. מדהים
להיווכח עד כמה הוא מצליח לשתק
את הרוב החילוני המדוכא.

וזה לשונו: לנו, הדתיים, יש
ערכים. לכם, החילוניים, אין שום
ערכים. אתם כלי ריק.

מצא את ההבדל. הציור הראשון מופיע בספר
״ראשית קריאה״ והשני בספר ״אני קורא כבר״.
בראשון הילדים הם גלויי-ראש, בשני כולם עם

הזאת, שהרווח בדמו את כל שדות
הקרב שלה, העובד והיוצר והבונה
מדי יום, שומע ואינו מתקומם נגד
השחצנות הנוראה, הגלומה בטענה

אין טעם בוויכוח הגיוני עליה, ובהם-
רכתה בעובדות ובמיספרים. אפשר להוכיח
כי רוב הפושעים המועדים בארץ באו
מבתים דתיים, וקיבלו חינוך בבתי-ספר
דתיים. פשוט צריכים להעביר את נתוניהם
במחשב. אפשר להוכיח כי הרמה המוסרית
של בגי הקיבוצים האתיאיסטיים עולה
מכל בחינה הניתנת־למדידה על רמתם של
בחורי־הישיבה.

אך אין טעם בכך, מפני שהדתיים
הצליחו להפנט את הציבור
החילוני בטענה זו, כשם שהנחש
מצליח להפנט את השפן הקטן,
המתפתה להסתכל בעיניו.

ן* והי הסכנה האמיתית. זהו הכזב
1הקדוש, שיש להילחם בו, אם יש ב
כיסוי-ראש,
חל ק ם חובשים כובעים חלקם חובשים
כיפות. הפרט הפיקנטי: שני הספרים נכתבו על־ידי
אותה המחברת, חווה צ׳רנוב, בשותפות עם אחרים.

פשיעה יש לדתיים בכורה מוחלטת. בהשתמטות
משרות לאומי, בהפרת חוקים
והחלטות הרוב הדמוקרטי, בביזוי בית-
המישפט המבצע את החוק שנקבע על־ידי
הרוב — יש בידי הדתיים תואר של
אליפות.
(איני־ בא, חלילה, להכליל הכללות פרועות.
יש הרבה אנשים דתיים נהדרים, מוסריים,
הומאניים. די להזכיר את הפרופסור
עקיבא ארנסט סימון או הפרופסור
ישעיהו ליבוביץ, ואפשר להציג רשימה
ארוכה ומפוארת. אך כל קורא יודע
למה ולמי אני מתכוון).
במיבחן העליון, כאשר נדרש החייל הקרבי
לשמור על צלם־אנוש תחת לחץ, אין
בני־הדתיים מגלים רמה מוסרית גבוהה
יותר. אולי נכון ההיפך. יתר על כן —
תמיד עומדים אישים חילוניים בראש המוחים
נגד פשעי־מילחמה, ותמיד נמצאים
רבנים המצדיקים את הפושעים.
טמי אייניע &־־גי ש^ ׳ 1לאיץ ל

הרבנים למען עניין צודק כלשהו,
נגד עוול כלשהו שנעשה בארץ ובעודם
אותו להט, שבו לוחמים
הרבנים אייט ברעהו, אד למען תקציבים
ואחוזות ודירות־שרד— מתי
הוקדש אי-פעם למילחמה למען
העשוקים, המדוכאים, המופדים לרעה

**ץ ני התירוצים -האיכפתיות ה-
/י י יתרה של הדתיים ו״המיטען הערכי״
הגדול שלהם מהווים את הנשק הסודי של
המימסד הדתי בהסתערות על שדה־הקרב
העיקרי: בית־הספר.
לאחרונה חובשים הילדים בספרי־הלימוד
כיפות.

ושוב הנימוק השדוף: מה איכפת
לכס? ילד דתי חייב לחבוש
כיפה. ילד חילוני אינו חייב להיות
גלוי־ראש. אם כן, מה איכפת להורים
חילוניים שבספרי-הלימוד כל

הילדים חובשים כיפות?
מה גם שהילד הדתי קיבל מהבית מיטען
גדול יותר של ערכים, בעוד שהילד גלוי-
הראש מגיע לכיתה כשהוא כלי ריק.

לולא היה הציבור החילוני מהופנט,
היה זורק את הספרים האלה
לפח־האשפה.

ינאו 1 1י ד > י

הם הערכים האנושיים, הלאומיים,
הקדושים.

ן*׳ כזב הקדוש מתחיל במושגים ה י
י יסודיים, הנהוגים בשפת יום־יום.
יש חלוקה בין דתיים ולא־דתיים. בין
ערכים (שהם דתיים, כמובן) וחוסר־ערכים.
בין יהודים ״אמיתיים״ (שהם דתיים) ויהודים
חלקיים.

מי שמקבל שקרים אלה כאמת,
מוכרח לקבל גם את המסקנות הנובעות
מהן: שילטון המיעוט,
עריצות המימסד הדתי.
האמת היא הפוכה :

יש ציבור הומאניסטי, דמוקרטי,
שפוי — ויש שאינם הומאניסטים,
אינם דמוקרטיים, ולעיתים גם
אינם כל־כך שפויים.
יש ערכים הומאניסטיים, הקובעים כי
האדם הוא הערך העליון — ויש ערכים
דתיים, המתבססים על בשורה שניתנה
(אולי) לפני 3200 שנים על-ידי מייסד־דת,
חניך בית־המלוכה המצרי, לשבט פרימ*־
טיבי של נוודים.
יש לאומיות בריאה, העומדת על שלה
אך שאינה מתעלמת גם מזכויות הזולת,
המבקשת להשתית את המעשה הלאומי על
כללים של מוסר — ויש לאומנות חשוכה,
סתגרנית, מתנשאת, קנאית, המקדשת את
עצמה ואת כל האמצעים בשם תורה משמיים,
נוסח חומייני והרב משה לווינגר.

^ אם אני קורא למילחמת־תרבות?

וו ש טויו ת:
נטושה מזמן.

מילחמת־התרבות

אבל עד היום, זוהי מילחמה חד־צדדית.
צד אחד, המיעוט הדתי, מסתער בלי הרף,
בלא־ליאות, שנה־שנה ויום־יום, ואוסר על
הרוב החילוני להתגונן.

המילחמה נטושה. היא קרובה
להכרעה. עוד מעט, והקרב יהיה
אבוד.

הבה ונשבור את כוח־ההיפנוט. הבה ונשחרר
את הציבור החילוני — הרוב הגדול
של העם הזה — מן ההרגשה שהוא
שפן.

הקמנו מדינה כדי לחיות בה
כבני*חורין. הבה ונתחיל להתנהג
ככני־חורין !

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונה

העולם הזה 2196

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2196 - 3 באוקטובר 1979 - עמוד 18 | מוראל מכניסה אותך לעידן העוצמה עם רמקול חדיש ויוצא דופן- - 1_/\ 205 המשלים את סדרת הרמקולים המקצועיים של מוראל /301/303/309/311ק_1ועז ואוקטב־.3 כבן למשפחה$

מוראל מכניסה אותך לעידן העוצמה עם רמקול חדיש ויוצא דופן-
- 1_/\ 205 המשלים את סדרת הרמקולים המקצועיים של מוראל
/301/303/309/311ק_1ועז ואוקטב־.3
כבן למשפחה מופלאה זו ניחן ה 205ו בכל היתרונות שעשו את
רמקולי מוראל לשם דבר: דיוק מירבי בהעברת הצליל ,״היענות מעבר״
מהירה, סלילי/\ 1-אס </\6ם^ו:1-0<+ז*א1£6עו לספיגת עוצמת־יתר
ומערכת ליניארית לתיאום פאזה(ק_1וע.)1
תכונות אלה בצירוף גימור קפדני, מחיר סביר ו־ 3שנות אחריות
נותנים בידך רמקול רב עצמה, בין אם אתה משוגע לדיסקו,
למוסיקה קלאסית או לכל מוסיקה באשר היא.
מדוע שלא תכנס לשמוע אותו באחד מאולמי ההשמעה המקצועיים
עוד היום?

61־ו 0ווו >>(

31׳ו ע 31ח ׳וסודו 15 סהו 501

להשיג ב חנויו ת הס טרי או ה מוב ח רו ת וב חנויו ת ה שק ם.

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אור׳ !צמיד את הדירות אשו בכיסינו דמדד וקו־המח״ה -
ונו 1..סדד את האיננרציה, ימח שמה וזינוה, אחת ולתמיד?
ף* מה נבדלים ה״צמודים״ מו השכר ן
אם הצמודים צמודים רק ב־ס/ס 80 למדה הם למעשה
צמודים ב־ס/ס .100 ואילו השכר, אם הוא צמוד רק ב־ס/ס70
למדד, הרי למעשה אין הוא צמוד אפילו ב־ס/ס.70

בהם בחנויות, הרי אפשר להפוך אותם
לכסף, שבו משלמים בחנויות. וגם להפך:
רוצים לקנות מיד בחנויות, הרי אנחנו
את הכסף הזה — שהוא טוב בחנויות —
פרק־זמן אפסי.

הסיבה לכד היא שאיגרות־החוב הצמודות
נושאות, נוסף על ההצמדה, גם ריבית, ואילו
השכר ה״צמוד״ נושא מם־הכנסה.

הצמודים הם כפף רגיל לכל דבר, מלבד
העובדה שהוא מחזיק את ערכו.

תוספת־היוקר, שהיתר! צריכה להבטיח את השכר הריאלי׳
נתונה למיסוי — בעוד שדיווחי הצמודים משוח ררים
ממס.
נגיד בנק ישראל מתנגד בכל תוקף להצעה לשנות
מצב זה, בטענה שבמיקדה הזה החסכונות של האנשים
לא יזרמו לכיס הממשלה, ותחת איגרות־חוב צמודים
ממשלתיים יקנו משהו אחר, אם יש להם כסף שאינם
יודעים מה לעשות בו. ואם זה יקרה, אזי מקור מימון
חשוב של תקציב הממשלה יתייבש. הדבר יפגע קשות
בחיסכון הציבור — לפי נגיד הבנק — ובמייוחד לחיסכון
הפונה לממשלה. והתוצאה יכולה להיות הגדלת הגרעון
בתקציב.

תחת מערכת־כספים (ץ6מ .)\10 ומערכת־חסכונות, כפי
שזה מקובל בכל העולם, יש לנו פשוט שתי מערכות
של מזומנים. האחת אינה צמודה והשניה צמודה. חסכונות
יש מחוץ להן. וזה חידוש ישראלי מובהק.
בעולם מקובל לחשוב שמחזור הכספים במשק
(ץ 1קקט 5ץ40116ו 6 1ו )71 מורכב מן המזומנים בכיסינו,
המכונים 11 ומן הפיקדונות של השיקים בבנק, המכונה
12 יש גם 43ן, אך זה לא חשוב) .אנחנו יכולים
להוסיף לזה את הצמודים שבכיסינו ונקרא ל־^ 4ן או 4כ
>כם ף) .אין שום סיבה עלי אדמות שהצמודים במשק לא
ייכללו אצלנו במחזור הכספים..
מה נובע מן המצב הזה? שסכום הכסף אצלנו גדל
עם האינפלציה. פשוט, ערכו הנומינלי של החלק הצמוד

האם הצמודים הם באמת חיסכון ז האם

תוך זמן קצר
אם אין אנחנו
יכולים להפוך
לצמודים, תוך

איגוות־חוב אינן
צורה שד חיסכון. אין הס
ארא סוג־נסף נוסד

תקציביהמדינה הוא
ה שע׳ו־לטואול החדש.
זוהי כיום או מ ה עולמית

זהו חיסכון מבחינתו של בעל הצמודים, או
חיסכון מבחינתו של המשק או שד הממשלה ץ

של מערכת־הכספים שלנו עולה כל אימת שהאינפלציה
מתקדמת. לדוגמה: אם יש היום בידי הציבור כ־30
מיליארד ל״י במזומנים ובפיקדונות עו״ש ו־ 100 מיל יארדים
ל״י בצמודים (איני מחשבת את הצמודים שבידי
קופות־הגמל) — בסך הכל 130 מיליארד ל״י — הרי
עם עליית המדד ב^-ססג יהיו בידי הציבור 30 מיליארד
ל״י במזומנים ובפקדונות ו־ 110 מיליארד ל״י בצמודים :
סך הכל 140 מיליארד ל״י. חל גידול במחזור הכספים
ב־ 10 מיליארד ל״י ( )7.70/0מבלי שהממשלה הדפיסה
לידה אחת נוספת. מצב זה פרדוכסלי מאד. מקובל לחשוב
שהגידול במחזור־הכספים הוא הממריץ את האינפלציה.
כמקור של הגידול הזה נחשבת הממשלה, כי רק לה
הצמודים אינם חיסכון
ף* על הצמודים אינו קונה אותם לשם חיסכון אלא
— כדי לשמור על ערך כספו. גם כשהוא מתכוון להוציא
את כספו תוך זמן קצר מאד. הרי אי־אפשר לשמור
אותו אפילו לפרק־זמן קצר בתוך חשבון השיקים, כי
שם הוא מאבד מערכו בכל יום.

ה ) 7 9 1 ׳ 1ציה

)111
הממשלה גובה כספים דרך מכירת צמודים חדשים,
בעיקר לשם כיסוי הפרעון — קרן וריבית — של הצמודים
הישנים.

השנה תשלם הממשלה ע״ח חופות פנים
44 מיליארד ל״י, וההכנסה המצופה מן ההנפקות
החדשות היא כ 30-מיליארד ל״י. איפה,
אם כן, נותר כאן המשק 7
מבחינתו של המשק, חיסכון זה דבר שמממן את ההשקעות
בו. לשם זה דרושים חסכונות של האנשים
הפרטיים, המופקדים למשך זמן ארוך בבנקים, בניירות-
ערך, בכל דבר שהוא, העובר למשק — לא בזהב או
בתמונות על הקיר. העיקר, שההפקדה תהיה לזמן ארוך,
ולא כמו חיסכון דרך צמודים, שאפשר לחסל אותו תוך
יום ולקנות. בעדו פריז׳ידר.
הצורך של המשק בחיסכון מעין זה מתאים גם לצורך
של הפרט, כאשר הצורך שלו הוא באמת בחיסכון־לשמו,
ולא בשמירת ערך כספו. גם הפרט רוצה לחסוך לתקופה
ממושכת למטרה מוגדרת, כגון לשיכון, ללימודים, לעת
זיקנה וכר. מסוג זה של חסכונות פרטיים נוצר החיסכון
האמיתי של המשק, ההולך להשקעות.

מכל הבחינות האלה הצמודים אינם חיסכון
ככלל, לא מבחינתו של הפרט, לא מכחינתו
של המשק, והבי פחות מבחינתה של הממשלה.

•א״ אסתראלכסנדר
שבכיסינו, שבו אנו מקבלים גם את המשכורת ומשלמים
במכולת. ערך הכסף הזה יורד, כידוע, במהירות עם
העליה באינפלציה. הסוג השני של הכסף הוא, מה שנקרא
״הצמודים״ .זהו סוג של כסף שערכו נשמר באינפלציה.

השנה תשלם הממשלה
44 מיליארד1ר־י
לחובות פנים -והנפיה
איגרות חדשות ב־ 30 מיליארד

מיני

__ כסי

ם כן, מה הם? הם פשוט כסף.
י במדינת־ישראל יש שני סוגי כספים. הכסף הרגיל

שני סוגי הכספים ניתנים להפיכה מיידית, הראשון
לשני או השני לראשון. הנזילות של הצמודים היא
כימעט ס/ס .100 פירוש הדבר הוא שגם אם אין משלמים

יש הזכות החוקית להדפיס כספים נוספים, ולכן הממשלה
מואשמת בכל העולם בגידול האינפלציה. היא מואשמת
גם אצלנו על-ידי כלכלנינו, עיתונינו ומי לא. ולדעתי
שלא בצדק — לפחות במה שנוגע להוספה למחזור
הכספים על־ידי הגרעון בתקציב.
כפי שהראיתי — במידה ואנחנו מחשיבים את הצמודים
כחלק ממחזור הכספים, ואין שום סיבה שלא
נעשה כן — הרי אצלנו אין שום צורך בגרעון תקציבי,
ובהדפסת כסף נוסף כתוצאה מכך, כדי להגדיל את
מחזור־הכספים במשק.

מחזור הכספים גדל מעצמו כעיקכות כל
עליה כמדד, היות שחלק ממחזור זה הוא צמוד.
וכמובן, מחזור הכספים ׳המוגדל ממריץ שוב
את האינפלציה למעלה, המגדילה שוב את
מחזור הכספים, המגדיל את האינפלציה, וכן
הלאה.
התקציב אינו אשם
^ בחינת הגדלת האינפלציה דרך הגרעון התקציבי,
״ י נאשמת ממשלתנו. לשווא. הגרעון התקציבי לא גדל
זה שלוש שנים. הוא עומד כל הזמן על 12 מיליארד ל״י
בערך. ואם כך, הרי ביחס לתקציב הממשלה, שעלה
הרבה בשנים האחרונות, הגרעון בעצם יורד.
ב־ 1977 הוא היה כ־ 90/0מן התקציב, ב־60/0 1978
וב־ 1979 בסך הכל 40/0מתקציב־המדינה.
(המשך בעמוד )64

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2196 - 3 באוקטובר 1979 - עמוד 20 | \ז\זחבי 111ן 0 ברק שני ב סי ד רה המנתחת הרכב השיכס־י ה שלטת מקורות הכת שלה תחומי 1הח ם במדינה ^ פני כמה שנים. כתבו שני עיתוני אים, אליהו סלפטר מהארץ ויובל אלי-$

\ז\זחבי 111ן 0
ברק שני ב סי ד רה המנתחת הרכב השיכס־י ה שלטת
מקורות הכת שלה
תחומי 1הח ם במדינה

^ פני כמה שנים. כתבו שני עיתוני
אים, אליהו סלפטר מהארץ ויובל אלי-
צור ממעריב, ספר בשם המעזסד. הספר
עוסק בתולדות חייהם של האנשים בצמרת.
אלה הקרויים ״אליטה״ או ״עלית״.
לא היתה לספר שום יומרה מדעית, כך
אומרים מחבריו. אך בתחילת הספר מצו־ייות
כמה אבחנות, שבאופן בלתי־מפתיע
הן משקפות גם את ההסברים המקובלים
בקהיליה המדעית בישראל עד עצם היום
הזה. כדאי לבדוק מה אומרים שני העיתונאים

״ראשית, אין האליטה מעמדית
מסורתית — בשורותיה משתלבים
בני תעשיינים, מיליונרים,
יתומים חניכי עליית־הנוער, צאצאי
האבות המייסדים של היישוב
וכני קיבוצים ...מכאן שכולם •מתאפיינים
ככניסה לאליטה כזכות
סגולות אישיות והתפקידים שהם
ממלאים כהכרה הישראלית.

בדי שנבין את המתרחש סביבנו עלינו כדעת מי הם האנשים
המחליטים. יש לבדוק במה עוסקים ה מחלי טנים ומה הם האינ טרסים
שלהם. כמה הם בכלל! מה גילם! מה מו צאם! היכן
הם גרים! היכן ל מדו! מהי השקפת-העולם שלהם! וכיצד הופ כות
ה חל טו תי הם ל מצי או ת!
הגירסה המקובלת, על-פיה מצויים המחליטנים בצמרת הדרגים
הפוליטיים (או בעיקר שם) נידחתה בכתבה הקוד מת (״העו לם
הזה״ 95ג .) 2גירסה זו פשוט אינה עומדת במיבחן המציאות.
בפועל מתבצעת מדיניות שבתחומים חשובים היא מנוגדת לקו
הרישמי של צמרת הדרגים הפוליטיים. יש צורן בהסבר אחר.
הסבר אחר אינו נוח למחליטנים. הוא עלול לחשוף או תם.
אן בדרן כלל אין מ קו ם לדאגה: האנשים שזה מיקצועם —
המלומדים בפקולטות למדעי-המדינה, סוציולוגיה וכלכלה, אינם
נוטים לספק א ת ההסבר המטריד. רובם אף אינם מנסי ם להת קרב
לאמת. חל ק ם מסרב לדעת או תה. כמה מהם עסוקים בטיוחה
ובטישטושה.

--״א״ שלמהפרנקל --הוא המכריע כתחום זה: רכים
מכירים איש את רעהו מהתקופה
הקדם־ממלכתית.״

״שנית, קיימת ניידות גבוהה למדי מן האוכלוסייה
אל האליטה. בזכות עלייתו בתפקיד
יכול ישראלי להצטרף אל אליטה,
שעה שבחברות שמרניות או מאובנות יותר
היתה זו נשארת נעולה בפניו.
״שלישית, גם בישראל, כבכל חברה
דמוקרטית, אין בנמצא אליטה אחת ויחידה,
מגובשת והומוגנית, אלא יש כמה
וכמה אליטות, שונות זו מזו בסוג ובאופי
...ההצטרפות אל שורות האליטה בישראל
אפשרית בדרכים שונות, שרובן המכריע,
כאמור, הישגיות. במישפחה חשובה,
ברכוש רב, ובעיקר בקשרים אישיים
יש כדי לסייע רבות — אך לא די בהם.
מכריע הכישרון האישי.״
האבחנה הרביעית היא, שיש ניידות
קלה בין האליטות השונות הללו. והמחברים
מסכמים:

לזכותם של סלפטר ואליצור יש לומר,
כי כאשר הם דנים ב״אליטה״ או ב״אלי־טות״
,אין עניינם בצמרת הפוליטית בלבד.
הם עוסקים גם בצמרת הצבא, בצמרת
עולם העסקים, בצמרת העיתונות וה־קהיליה
המדעית. אך האבחנות שלהם לגבי
צמרות אלה משקפות את הכזבים המקובלים.
החברה הישראלית, הם טוענים,
היא ״שיוויונית ופתוחה״ ,וגם האליטה
״פתוחה לרווחה״ בפני כל בעל כישרון
המטפס במדרגות הקאריירה. אמנם המוצא
המישפחתי, הרכוש, והקשרים האישיים
עוזרים — אך גם ״יתומים חניכי
עליית־הנוער״ יגיעו לצמרת, שכן ״מכריע
הכישרון האישי״.

״החכרה הישראלית היא חכרה
פתוחה — והצמרת הישראלית
היא צמרת פתוחה למדי ...האופי
השיוויוני שד החברה הישראלית

ניתוחים סטאטיסטיים הינם עניין מייגע
ולעתים אף מתיש. שורות ארוכות של
מיספרים, אחוזים ושיברי־אחוזים גורמים
לרתיעה כימעט אינסטינקטיבית, וגם קור

בשורות
הכאות נוכיח כי האמת
שונה.לחלוטין.

אים שקדניים נוטים לדלג על הטבלות
והספרות, ולהגיע למסקנות. נטייה זו מנוצלת
היטב על־ידי חוקרים מלומדים ועי תונאים
מסוגם של סלפטר ואליצור, המ גיעים
למסקנות שאין להן קשר רב למיס־פרים
ולנתונים.
כבר אמרתי כי ארבעה מכל חמישה
מחליטנים בישראל הם בני 45 ויותר, אש כנזים
וותיקים בארץ. בכל זאת כדאי
לעיין •בנתונים הבאים, המצביעים על ממדי
הגיבוש הגילי והעדתי של האנשים שב־צמרת.
הנתונים
הרבים ביותר מתייחסים למח־ליפנים
בדרגים הפוליטיים — הנבחרים
והממונים. לא קשה, יחסית, להצביע על
זהותם, למיינם ולספרם. אלו הם חברי-
הכנסת וחברי הממשלה, הפקידים הבכירים
במישרדי הממשלה וחברי הוועדה ה
מרכזת של ההסתדרות.

• כשמונה הכנסות הרא־טונות

שרתו את העם 374 חברי-כנסת.
ארבעה מכל חמישה מבין אלה
עכרו את גיל ה־ 40 כשעה שנב•
הרו. יחד עם הזדקנות האוכלוסייה
כארץ, מזדקנת גם הכנסת 89
מכין חברי־הכנסת התשיעית עכרו
את גיל ה־ 40 כשעה שנכחדו.
המצב כין חברי הממשלות גרוע
מזה, במוכן /0 :״ 77 מכין חברי
הממשלות כישראל עכרו את גיל
ה־ 50 כשעה שהחלו לכהן בשרים.

ותק
• בישראל שולטים הוותיקים, אלד,
שנמצאו בארץ עוד לפני מילחמת־העולם
השניה, הם ובניהם אחריהם. הנתונים הם
חד-משמעיים 240/0 :מבין חברי שמונה
הכנסות הראשונות הם ילידי הארץ (כ־50/0
הם ערבים) ,ו־וס/ס 60 הגיעו לארץ־ישראל
לפני שנת ,1939 השנה שבה פרצה מיל-
חמת־העולם השניה. מצב דומה שורר גם
בוועדה המרכזת של ההסתדמת: ארבעה
מכל חמישה חברי הוועדה המרכזת הגיעו
לארץ לפני מילחמת־העולם השניה, או
נולדו בארץ. גרוע מזה המצב בממשלה :
תישעה מכל עשרה שרים היו בארץ לפני
.1940 לכאורה חל שיפור בכנסת התשיעית׳
כאשר הוכפל מיספרם של ילידי
הארץ, והגיע ל,-־/ס 50 מכלל חברי־הכנסת.
אך יש לזכור, כי כימעט ללא יוצא מן
הכלל אלה הם בני הוותיקים, שנמצאו
בארץ לפני מילחמת־העולם השניה. יח סית,
לכן, אף ירד מיספרם של העולים
החדשים.

עדה
• האשכנזים שולטים כארץ.
/0״7צ< מכין חברי שמונה הכנסות

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מיי*;

הראשונות הגיעו לארץ מאירופה,
אמריקה ודרופ-אפריקה. מחצית
מחכרי־הכנסת שנולדו כארץ היו
גם הם אשכנזים. שוב: ארבעה
מכל חמישה חברי שמונה הכנסות
הראשונות הם אשכנזים. בכנסת
התשיעית זכו יהודי המזרח לתוספת
שד אחוז וחצי. בממשלה,
כרגיל, המצב גרוע יותר 94
מכין חברי ממשלות ישראל היו
אשכנזים/0 .י< 85 מכין חברי הוועדה
המרכזת, ככד שנות קיום המדינה,
היו אשכנזים.

ך* די להבין את המתרחש, צריך
• גם לבחון את התהליך. כבר ראינו
כי חברי־הכנסת מזדקנים והולכים, ושחלקם
של הוותיקים ובניהם הולך וגדל. מה
באשר לייצוג העדתי? כאן מגיע תורו
של הבלוף הגדול.
• בכנסת הראשונה שרתו רק 9חב-
רי-כנסת ממוצא מזרחי — שבעה וחצי
אחוזים. בכנסת הרביעית, ב־ ,1959 נבחרו
כבר 15 יהודים ממוצא מזרחי, ולא פחות
מ־ 19 חברי־כנסת מיוצאי עדות המזרח —
16 אחוז כימעט, נבחרו ב־ ,1977 במהפך
הידוע. נתון זה חביב מאין כמוהו על
אנשי מדע־המדינה והסוציולוגים־מטעם,
האוהבים להצביע על תהליך הדרגתי של
שינוי לטובה, שבו זוכים היהודים המזרחיים
לייצוג גובר והולך, הדרגתי, אמנם,
אך מתמיד.
שטויות. .
• נד ,1948 כשנבחרה הכנסת הראשונה,
היוו יוצאי עדות המזרח !־ 157 מבין
היהודים בארץ, וכאמור 7.57 מבין
חברי־הכנסת. ב־ 1959 כבד היוו יוצאי
עדות המזרח !־ 437 מבין היהודים בישראל
— אך רק * 12.57 מבין חברי־הכנסת. ב-
1977 היוו יהודי המזרח כימעט * 507 מבין
היהודים בארץ — ו־/0ם 16 מבין חברי-
הכנסת. היחס אינו משתפר — היחס מורע
והולד !

6ב־ 1977/8ניערך. מחקר, שהקיף את
217 הפקידים הבכירים ביותר בכל מיש-
רדי הממשלה. הנתונים ברורים /0 :ם91.1
הם בני יותר מ־ 40 שנה, וכ־!ס 708/מהם
עלו לארץ לפני .1947

• כאשר למוצא העדתי, הני תוח
הסטאטיסטי מעט מסוכך יותר:
רק /0״ 4.3מכין הפקידים הבכירים
נולדו כארץ אסיאתית או
אפריקאית, אך 34.6מביניהם
נולדו כארץ. אם נניח כי אחוז יוצ־אי
עדות־המזרדדכין הפקידים הבכירים
שנולדו כארץ דומה לאחוז
יוצאי עדות־המזרח כין הפקידים
הכבירים שנולדו כארץ דומה לאחוז
יוצאי עדות־המזרח כין חב-
רי-הכנסת שנולדו כארץ, נמצא בי
לבל היותר /0י<ט 1מכין הפקידים
הככירים כישראל הם יהודים מ-
עדות־המזרח
כלומר: בדיגים הממונים, הייצוג של
הצעירים ובני עדות־המזרח נמוך מזה שאנו
מוצאים בדרג הנבחר — בין חברי-
הכנסת. ההסבר הוא פשוט: המיפלגות
הרצות לבחירות נוהגות להציב ברשימות
המועמדים שלהן מועמדים ״עדתיים״ ,מתוך
הנחה שימשכו את קולות בני-עדתם.
אך כאשר מגיעים הדברים למינוי פקידים,
שוב אין צורך להעמיד פנים.
פקידים בכירים
^ ין זה סוד, שלא פעם אגו מוצאים
>* בדרגים הממונים של הצמרת הפוליטית
פקידים שהינם חשובים לא פחות,
מבחינת האחריות הנופלת עליהם והשתתפותם
בתהליך קבלת ההחלטות, מרוב חב-
רי־הכנסת, ולעתים גם מכמה מחברי הממשלה.

הפרטים
הנוגעים למחליטנים בכלכלה
גם הם מעטים ביותר. כאן אנו מוצאים
את מנהלי החברות הממשלתיות הגדולות,
ההברות ההסתדרותיות והמיפעלים הפרטיים
הגדולים. ב־ 1965 נערך מחקר שהקיף
178 מהחברות הגדולות ביותר בארץ, ש בידיהן
רוכזה יותר ממחצית הפעילות ה כלכלית.
כלל מיספרס של המנהלים באותן
חברות היה ( 1217 בשנת ,)1967/8ועל
סמך מידגם קבע עורך המחקר, כי בהש וואה
לכוח העבודה האזרחי כולו יש ייצוג
יתד בין המנהלים לאותם הישראלים ש-

• חסר ייצוג נם לנשים, ששיעורן
באוכלוסיה עולה עד חמישים
אחוז. כמטה־הכללי אין נשים,
מיספרן בצמרת הכלכלית והמנהלית
זעום כיותר. ככל תולדות
מדינת ישראל היתה רק שרה אחת
— גולדה מאיר, ואחוזים ספורים
כין חכרי־הכנסת.
להנחותיהם האופטימיות של סלפטר ו־אליצור,
כמו גם׳ למסקנות המרגיעות של
החוקרים המלומדים מן המיכללות אין על
מה לסמוך.

האליטה הישראלית היא כפירוש
״מעמדית מסורתית״ ואין
כדל ״ניידות גבוהה מן האוכלוסיה
אל האליטה״ .גם ההנחה ש״יש
כמה וכמה אליטות, שונות זו מזו
כסוג ובאופי״ היא מופרכת לחלוטין,
בפי שאפשר להסיק מאחידות
המיכנה הגילי, הוותק כארץ והמוצא
העדתי. הקביעה, שהגורם
המכריע בהצטרפות אל המחליט־נית
היא ״הבישרון האישי״ ,הינה
פטפוט ריק מתוכן.
החברה הישראלית אינה ״חברה פתוחה״
והצמרת הישראלית אינה ״צמרת פתוחה
למדי״ .לחברה הישראלית אין שום ״אופי
שיוויתי״ ,למרות האגדות שניסו לטפח
אצלנו במשך עשרות בשנים.

ך* תמונה בצמרת הצבא גרועה אף
י י יותר מזו שאנו מוצאים בפקידות הבכירה.
כימעט שאין למצוא מיספרים

וגרוע מהכל: התהליך אינו ל כיוון
שד פתיחות יתר ושיוויוניות
יתר. התהליך הוא הפוך :

אי ךלה גי ע

ייטראד קיסר
עלה־תאנה עדתי

• גרוע עוד יותר, כמוכן, הוא
שרים
,המצב בממשלה. מתוך
ככל ממשלות ישראל, היו עד עתה
רק שישה •טרים מיוצאי עדות
המזרח, ובאופן מסורתי יש שר
לא־אשכנזי אחד ויחיד (כממשלת
הליכוד — שניים) ,כלי שום התחשבות
כמיספרם הגדל •טל כני
עדות-המזרח.
9אך תהיה זו טעות לחשוב שחוסר
הייצוג הפוליטי בדרגים הנבחרים הוא
בולט כל־כך לרעת בני עדות־המזרה בלבד.
יש בארץ היום כ־ 800 אלף אשכנזים
שהגיעו לכאן אחרי ,1940 הם ובניהם —
והייצוג הפוליטי שלהם בדרגים הנבחרים
אינו טוב יותר מזה של היהודים מעדות-
המזרח. הנה, משום בך אין זה די להצביע
על המוצא העדתי של המחליטנים,
ויש גם לומר כי הם נמנים על הוותיקים
בארץ.

אין שום ספק: גם צה״ל נשלט על־ידי
אשכנזים, ומן הפרטים המתפרסמים.
לעיתים על זהותם של הקצינים
הבכירים, אפשר להסיק
כי רוב מכריע ביניהם נמצאו כארץ
לפני .1947 גם כאן, במו כפקידות
הבכירה, אין צורך להפגין
״ייצוג״ ,ועדיין אנו רחוקים מאד
מחזונו של כן־גוריון על רמטכ״ל
תימני.

הבכירים אין ערבים. ייצוגם היחיד של
הערבים הוא בכנסת.
0מן הכנסת השנייה ואילך, יש בכל
הכנסות שבעה או שמונה חברי־כנסת ערביים
— חמישה־שישה אחוזים, בשעה
ששיעורם באוכלוסיה עלה מ־׳ 110/<,ב־1955
ל־״ 150/בערך ב־.1977

דויד לוי
משר ׳הסתגלות
מדוייקים על ההרכב העדתי והוותק בארץ
של הקצונה הבכירה בצה״ל, וניתן
להסתמך רק על רשימות חברי המטר־הכללי,
המתפרסמות בשנתוני הממשלה.
מתוך רשימות אלה אפשר להסיק כי עד
עצם היום הזה — בין העשרות הרבות
של האלופים שאיכלסו את המטה־הכללי
של צה״ל — היה רק קצין אחד מיוצאי
עדות־המזרח, והוא הצטרף רק באחרונה
למטה־הכללי.

בשיחה שערכתי עם קצין ככיר
לשעכר, אמר לי בי גם בין אלופי
ה מישנה אחוז יוצאי עדות-המזרח
״נמוך כהרבה״ מייצוגם ככנסת.

הם .1 :בני 54 ומעלה .2 ,ממוצא מזרח־אירופי
.3 ,הגיעו לארץ לפני .4 ,1948
יש להם איזו שהיא השכלה גבוהה.
בהרכבה של הצמרת הכלכלית נעסוק
בפירוט־יתר באחד הפרקים הבאים, וננסה
גם לאמוד את מיספר חבריה. באומדן
גס אפשר לומר כי מיספר העולים
החדשים, הצעירים ובני עדות־המזרח בצמרת
הכלכלית מועט בהרבה ממיספרם
בצמרת הפוליטית. כמעט שאין למצוא
מנהלים בכירים מיוצאי עדות־המזרח בצמרות
המיפעלים הממשלתיים וההסתדרד
תיים, ובין מאות בעלי החברות והמפע לים
הפרטיים החשובים ניתן להצביע על
קומץ שמות, המייצגים מישפחות עשירות :
שלוש, מויאל, מטלון, ועם מעט רצון טוב
ניתן להוסיף לכך גם את יוצאי הבלקן,
האחים רקנאטי (בעלי בנק דיסקונט) ,האחים
בז׳ראנו (עסיס) ומישפחת פרג׳י
(דובק).
ערבים ונשים
ך רוע כיותר, כמובן, מבחינת ייצו-
ד״ גם בין המחליטנים, הוא מצבם של
הערבים. הם אינם מיוצגים כלל בין ה־מחליטנים
בצמרת הכלכלית והצבאית.
מעולם לא היה שר ערבי, ובין הפקידים

לשם

^ אן אפשר לשאול: ומה בקשר ל״
אלה שבכל זאת מצליחים ״לטפס״
מתוך האוכלוסיה ולהגיע לצמרת? והרי
זו הוכחה ש״הכישרון האישי״ בכל-זאת
פועל?
כדאי לבחון בקצרה שתי דוגמות, כדי
להבין מהו אותו ״כישרון אישי״ שיש בו
צורך. אלה הם השר דויד לוי, איש תנועת
החירות, וישראל קיסר, יו״ר האגף
לאיגוד מיקצועי בהסתדרות, איש מיפלגת
העבודה. הכישרון הבולט ביותר שגילו
שני אלו, היה כושר ההסתגלות לדרישותיהם
של המחליטניכן הוותיקים והאשכנזים.
לוי וקיסר משמשים עלי־תאנה עדתיים
למדיניות המרוששת, מדכאת ומפלה
את בני עדותיהם. דויד לוי נואם בפא-
תוס רב על בעיות הדיור, המצוקה והעוני
— אך משמש גייס־קולות למדיניות
האינפלציונית של שמחה ארליך. ישראל
קיסר אחראי למאבק המיקצועי נגד מדיניותו
של ארליך — וממלא בפועל תפקיד
של מתווך בין ׳ העובדים למעסיקים,
כשהוא אחראי לא פחות מדויד לוי למדיניות
הגורמת לירידת השכר הריאלי, זו
הפוגעת בראש ובראשונה בבני עדות המזרח.

כפרקים
הכאים גחדור עמוק יותר
לעולמם שד המחדיטנים. נראה
מאילו שככות כאוכלוסייה הם
באים, ואת האינטרסים של מי הם
מייצגים. נראה כיצד הם עושים
זאת, וכאילו שיטות הם משתמ־שים,
בדי לשכנע את בל האחרים
לשכת כשקט ולקכל את מרותם.

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מדוע הארכיטקט, קוני רהיטי
דוקא בבית מרס?
כי דווקא הארכיטהטים יודעים, שהכל מתחיל בחדר
כי כל ארכיטקט מנוסה יודע עובדה פשוטה: בבית מרס
השינה, רום ״מוצלח״ — הוא תוצאה של מנוחה שלמה
על 4קומותיו הוא ימצא את מבחר הריהוט המיובא
הגדול בישראל,כשהוא מוצג בהרחבה על שטח של
ושינה עריבה בחדר שינה מעולה. מרס מציגה מבחר
עצום של כ־ 100 חדרי שינה משגעים המוצגים
10,000מ״ר.
ב־ 2הקומות הראשונות עומדות לבחירתו עשרות מערכות ישיבה בשלמותם בקומה השלישית. כל ארכיטקט יעיד, כי לכל דירה
ולכל כיס ניתן להתאים את אחד מחדרי השינה האירופיים של
סלוניות מהודרות של מיטב יוצרי אופנת הריהוט באירופה:
מזנונים לעשרות בסגנונות שונים; פינות אוכל מרהיבות, וריהוט מרס. המיטות הזוגיות מעוצבות בצורה מהודרת עם מסגרות
מעץ, מתכת ועוד, ובשלל גוונים המתמזגים בצורה מרהיבה עם
משלים כפינות סטריאו, בארים למשקאות וכר.
מערכות הטואליט והאיפור, ועם ארונות הקיר רבי־התכולה.
כן לרשותו שפע אביזרי פירזול ביעד רהיטים בקומה הראשונה.
כי אף ארכיטקט מנוסה לא יתפשר עם ״כמעט״ מטבח
^ • מושלם, ביודעו, שהמטבח הוא ״לב הבית״ .בקומה
הרביעית בבית מרס מוצאים הארכיטקטים מטבחים
חדישים ומשוכללים, קומפקטיים או מרווחים העושים
את השהייה בהם לחגיגה אמיתית.
המטבחים מוצגים בשלמותם בשפע של סגנונות וגוונים;בעץ
טבעי, בפורמאיקה בשילוב בייץ, בעיצוב כפרי, אלגנטי או
אולטרה מודרני.

רהיטי קוני ב

כי אין כמו הארכיטקטים להכיר בדרישות ״הדור
הצעיר״ לחדר צבעוני, שובב ומרווח. חדר נוער,שאפשר
ל״כייף״ בו, ללמוד ולארח חברים. עשרות חדרי
נוער מוצגים בקומה הרביעית על כל אביזריהם
ושכלוליהם. מיטות נוער בצורת מכונית; ספריות לנוער בשילוב
עם מערכות סטריאו; מיטות דו־קומתיות מעניינות, שולחנות
כתיבה מיוחדים, ועל כל אלה הצבעים, העיצוב והגימור המעולים
הם השובים את ליבו של הארכיטקט הקפדן.

בית מרס,הרצל,158 תלאביב.

שבדה

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גר־נאדה: הנשיא ש הו דחמצא מי קלט בארה״ ב
״כל הצרות האלה בגלל 120 אלף שחורים ז״ שאל
בשבוע שעבר פקיד בכיר במישרד־הביטחון האמריקאי.
״מדוע אנחנו לא מטביעים את האי הארור ! 1״
ארצוודהברית מוטרדת באמת ובתמים מן הנעשה באיים
הקאריביים, אפילו שההיסטריה בנושא הנוכחות הסובייטית
בקובה היא מלאכותית במיקצת, ונופחה על־ידי
הנצים בסינאט ובקונגרס.
ואמנם, לצופה מהצד קשה להבין מדוע מעצמה כה
אדירה כארצות־הברית מגלה רגישות כה רבה לנעשה
בגרנאדה, אי קאריבי קטנטן, שאורכו 34ק״מ ורוחבו
19ק״מ. מעמדו המתערער של הנשיא ג׳ימי קארטר גורם
להתרוצצות מדינית ערה בוושינגטון. בכל הנוגע ליחסים
הבינלאומיים, יתפתח מאבק חריף בין אסכולת ג׳ון ג׳קסון,
הדוגלת בקו נוקשה כלפי הסובייטים וכלפי העולם ה שלישי,
לבין האסכולה הליברלית, המגולמת באישיותו
של אנדרו יאנג. משבר קובה איפשר לג׳קסון ולנצים
למשוך את אנשי המרכז להתבטאויות היסטריות בנוסח
שנות ה־ .50 אפילו הסינאטור המתון־בדרך־כלל, פראנק
צ׳ארץ׳ ,יו״ר ועדת־החוץ של הסינאט, איים שיכשיל את
הסכמי סאל״ט 2אם לא תנקוט ארצות־הברית בפעולה
תקיפה נגד הנוכחות הסובייטית בקובה. המהפכה בגרנאדד.
נראית. בוושינגטון כחלק מתהליך מדיני מעורר דאגה,
העלול להפוך את הים הקאריבי כולו למעה מהפכני-
סוציאליסטי, בהשראה קובאית ובמימון סובייטי.
אין אספירין. תושביו הידידותיים של האי הציורי י
אינם מתעניינים כלל בבעיותיה הגלובאליות של ארצות-
הברית הסמוכה. מאז הפיכת מרם 1979 הם נרתמו למאמץ
הכללי של ממשלת הנשיא מורים בישופ, להבראתה החברתית
והכלכלית של גרנאדה 20 .שנות שילטונו המושחת
של בן־החסות האמריקאי, הנשיא המודח אריק גיירי,
הרסו לחלוטין את כל התשתית של האי.
אומר על כך ברנארד קורד, שר־האוצר בממשלה
המהפכנית, מורה לשעבר במזרח-לונדון, ומחברו של ספר
מבריק הקרוי כיצד הופכת מערכת החינוך הבריטית את
הילדים הכושים לסאב־נורמלים :״גיירי השאיר לנו ירושה
בלתי ניסבלת. מיליוני דולרים פשוט נגנבו מקופת האוצר,

מודח גיירי

נשיא בישופ
בלי אספירין

ברוב הבתים אין מים בברזים, הדרכים הרוסות והשירותים
הרפואיים לא קיימים. בבתי־החולים אין כלי־מיטה, אין
אחיות מוסמכות, אין תרופות — אפילו לא אספירין. בכל
המדינה יש רק שלושה אמבולנסים, וגם הם בלתי־תקינים.
חצי מאוכלוסיית גרנאדה מחוסרת עבודה 40 .אחוז הם
אנאלפביתים.״
תושבי האי מפגינים בכל הזדמנות את תמיכתם בשילטון
החדש. עיתונאים זרים מתקבלים בחמימות, וזוכים גם
במנה גדושה של סיפורים מפולפלים על שילטונו המושחת
של גיירי. הנשיא המודח מצא מיקלט בארצות־הברית,
בעזרתו הפעילה של הסי־איי־אי. הוא מפיץ בגרנאדה
עיתון בשם אור הלפיד, גדוש בדברי-בלע אנטי־קובאים.
כתב הניו סמייטסמן, כריס סיריל, מדווח, שקובאים
רבים, בעיקר רופאים וטכנאים, מסייעים לגרנאדה בשיקום
הריסותיה וזוכים להערכה רבה, למרות ההסתה. סיריל
מספר על ביקורה של להקת־בידור קובאית, שהופיעה
בכל פינה באי וזכתה בביקורות אוהדות ובקבלת־פנים
נילהבת. פעילותה של קבוצת הרופאים מקובה הפחיתה
באורח משמעותי את שיעור תמותת התינוקות בגרנאדה.
לעומת התושבים האופטימיים מגלה הנשיא, מורים
בישום, דאגה רבה נוכח פעילותה המודיעינית והצבאית
של ארצות־הברית. בראיון ליומון הצרפתי לה מונד הביע
בישום את החשש, שארצות־הברית תארגן פלישה לארצו,
בנוסח מיבצע מפרץ־החזירים בקובה, ב־ .1961 משקיפים
זרים אינם סבורים שמימשל קארטר יעז להסתכן בביקורת
הבינלאומית שתעורר פלישה כזו, אבל אם תגבר ידה
של אסכולת ג׳קסון, תיתכן מדיניות אמריקאית תקיפה
ודורסנית בים הקאריבי.

בריטניה :
דם ברחובות לונדון
הלורד מאונטבאטן, בן למישפחת המלוכה ואיש בעל

וווי ם חסן
עבר צבאי מרשים, שזכה להילה של גיבור לאומי, ושנרצח
בחודש שעבר על־ידי המחתרת האירית, נטל חלק בהת־ייעצות־צמרת,
שנועדה לבחון את האפשרות לערוך פוטש
אנטי־דמוקרטי בבריטניה.
ב־ ,1968 בתקופת שילטונו של הלייבור, בראשות
הארולד וילסון, כינס איל־העיתונות ססיל קינג קבוצה
של טכנוקראטים, אנשי־צבא, מדענים ובעלי־הון והציע
להם לבצע פוטש במטרה לרסן את פעילות האיגודים־
המיקצועיים ואת האינפלציה. ססיל קינג חלש אז על
אימפרית הדיילי מירור, עיתון־רפש בריטי בעל תפוצה
יומית של 6מיליון גיליונות. בכנס הקושרים תיאר קינג
את עתידה של בריטניה בצבעים קודרים, אם יימשכו
השביתות ואם יתמוטט המעמד הבינוני מבחינה כלכלית.
המשתתפים האזינו בנימוס, רבים אפילו הינהנו בהסכמה.
קינג, שכנראה שתה כוסית או שתיים, התחיל לדבר
על ״דם ברחובות״ ואפילו על רתימת הצבא לרעיון ההפיכה
האוטוקראטית שלו. סר סולי צוקרמן, שכיהן אז כיועץ
מדעי לממשלת וילסון, החליט ששמע דיו. הוא פנה
למאונטבאטן והתריע בפניו, שדברי קינג אינם אלא
בגידה במלכות והסתה למרד .״אין בדעתי להישאר כאן,״
אמר ללורד .״ולדעתי גם אתה חייב לעזוב.״ מאונטבאטן
סירב ונשאר.
שופר האימפריה. הסיפור המדהים הזה לא זכה
להתפרסם בימי האבל, אחרי רצח הלורד. העיתונאי הבריטי
כריסטופר היצ׳ינס מצא טעם לפגם בהפגנה הצבועה
והמגוחכת של ״אחדות לאומית״ ,בתגובה לרצח .״יש
להצטער, כמובן, על מותו של מאונטבאטן,״ כותב היצ׳ינס,
״אבל חבל שהאבל נותן נשק בידי הימין, החוזר שוב
ושוב על נחישות, החלטתנו׳ לא לנטוש את אירלנד לעד.״
היצ׳ינס הוקיע במייוחד את עיתון הימין הקיצוני (מתון
מאד לעומת הימין שלנו) ,דיילי אכספרס, שכינה את
מאונטבאטן ״אחד האישים הגדולים של המאה״ .הדיילי

אכספדס, שעדיין קורא לעצמו ״שופר האימפריה הבריטית״
,למרות שזו כבר פשוט אינה קיימת, השמיץ את
מאונטבאטן במשך שנים, בשל תמיכתו במאבק ההודים
לעצמאותם, אחרי תום מילחמת־העולם השנייה. באירוניה
מושחזת מזכיר היצ׳ינס לשירותי־השידוד הבריטיים —
בי־בי־סי — שהלורד הנרצח לא העניק עצמאות להודו.
העצמאות הושגה בשיאו של מאבק אנטי־אימפריאליסטי,
שנוהל בשיטות שונות ומגוונות לאורך כל המחצית ה ראשונה
של המאה.
חוגים רחבים בבריטניה עושים עתה מאמץ הסברתי
מקיף, כדי שמעשה הטרור כלפי מאונטבאטן ובני מישפחתו
לא יסיחו את הדעת מהבעיה האמיתית של צפון־אירלנד,
ומהצורך למצוא לה פיתרון פוליטי, לא צבאי. מילבד
השתתפותו המוזרה במיפגש הפוטש, ב־ ,1968 לא נמנה
הלורד מאונטבאטן על הימין הניצי. דמעות התנין ששפכו
עליו חוגי הדיילי אכספרס נבעו מן העניין שלהם בהמשך
הנוכחות הצבאית הבריטית באירלנד, גם אם זו מסבה
נזק רב לאירים ולבריטים כאחד.

שר־ לשעבר מאונטבאטן
מאמץ הסברתי מקיף

מחברות הז הב של ה 1רי
הנרי קיסינג׳ר
״אילו היה אדולף היטלר חי היום,״ כתב לאחרונה
השבועון הבריטי הסאטירי פרייבאט איי ,״לא היה
מתאבד בבונקר הברליני שלו, אלא מתפרנס בכבוד
מספרי־זיכרונות.״
עבור הפוליטיקאים הפכו ספרי־הזיכרונות מעין
תעודת־ביטוח, פנסיה נוספת, וכרטיס־כניסה, משופץ
בדרך כלל, אל כותל המיזרח של ההיסטוריה. שר־החוץ
האמריקאי לשעבר, מיודענו הנרי קיסינג׳ר,
הולך גם הוא בדרך סלולה זו. הוא עושה זאת כדרכו
— ברוב פאר, חוש תיאטרלי מפותח וכישרון לא־רגיל
ליחסי־ציבור.
נוכל חסר־מצפץ. כשיצא לפני חודשיים ספרו
של האנגלי ויליאם שאוקרוס, אירוע צדדי, כתבו כל
העיתונאים הרציניים בארצות־הברית ובאירופה, ששמו
הטוב של קיסינג׳ר אבד לנצח. מאמרים ארוכים בלה
מונד, בניו־סטייטסמן ובוושינגטון פוסט ציטטו את
דברי־האמת המחרידים שכתב שאוקרוס על קיסינג׳ר.
תיאוריו המתועדים של העיתונאי האנגלי — כיצד
גרם קיסינג׳ר במישרין להטלת חצי מיליון טון חומר־נפץ
על קמבודיה, בציניות רצחנית וערמומית, ואיך
תרם להונאת הקונגרס האמריקאי — צוטטו בהרחבה
בכל כלי־התיקשורת העולמיים. בישראל דיווח רק
העולם הזה, ביסודיות ובאורח מקיף, על מימצאיו
של שאוקרום (הטולס הזה .)2184

שמרני ופסימי, שתכונותיו האישיות הכשירו אותו
לשתף־פעולה עם נוכל חסר־מצפון אחר, גיבור וטרגיים
ריצ׳ארד ניכסון. במאמרים ארוכים בעיתוני
אירופה ניתחו את הקאריירה של קיסינג׳ר כשר־החוץ,
את מעלליו במיגור הדמוקרטיה בצ׳ילה ובניצחון
הפאשיסטים בארץ זו, ואת תמיכתו האיתנה והעיקבית
בכל הדיקטטורים הימניים באמריקה־הלאטינית.
סינית, יפאנית ועברית. קיסינג׳ר עצמו לא
גילה סימני התרגשות. בעיצומה של השערוריה ביקר
בישראל ובארצות אחרות, גרף תארי־כבוד ושבחים,
משך אליו את אורות כל הזרקורים. השבוע הודיע
הטייס האמריקאי על סידרה חדשה -של קטעים מתוך
ספרו החדש, שנותי בבית הלבן. הספר סוקר את כל
שלבי הקאריירה המדינית של קיסינג׳ר, מאז נירתם
לשירותו של ניכסון, בנובמבר ,1968 ועד לתום
כהונתו כשר־החוץ, בינואר .1977
החלק הראשון, שיופיע בסוף אוקטובר, מכיל 1521
עמודים. במהדורה הראשונה ייצאו לאור רבע מיליון
עותקים, במחיר 22.50 דולר הספר. טייס מכריז חגיגית,
שקטעים מהספר יופיעו בעיתונים בכל רחבי תבל,
והוא יתורגם לערבית, סינית, הולנדית, פינית, צרפתית,
גרמנית, יוונית, עברית, איטלקית, יפאנית,
קוריאנית, נורווגית, פורטוגזית, סרבו־קרואטית, ספרדית,
שוודית ותורכית.
ברור שהנרקיסיזם הקיסינג׳רי המפורסם יבצבץ
מכל עמוד בספר. פשעיו החמורים בקמבודיה, בווייטנאם
ובארצות רבות בעולם השלישי לא פגמו ברצינות
בתדמיתו. גם מעקיפת כל המוסדות הדמוקרטיים
בארצות־הברית עצמה יצא קיסינג׳ר בשלום.
כמו הרמטכ״ל הישראלי, ידע גם קיסינג׳ר להשתמש
בצנזורה כדי למנוע גילויים שלא היו נוחים
לו. מאוחר יותר הבין, שלא כדאי לטרוח. באמת
הצרופה מעוניינים רק כמה מלומדים, אינטלקטואלים
ויפי־נפש. בציבור הרחב אפשר לשווק תדמית מהוגנת
ופרופסורית, מלאת־הומור וחביבה .״הפוליטיקאי,״
כתב אוסקאר ויילד ,״עיוור לערכם של כל הדברים,
אבל הוא יודע היטב את מחירם.״ וזה באמת איפיון
קולע מאד של הנרי קיסינג׳ר.

חיים ברעם

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונה

של נוחות ובטיחות
״סיטרואך מזמינה אותך לנסיעה
חלקה בכביש משנבש.
מוזר? אולי כשמדנבר במכוניות
אחרות.
״סיטרואך מסתדרת מצוין ע
כביש משובש: היא מחליקה
בקלות רבה על כל מכשנל
ומשאירה מאחוריה מכוניות
״מקפצות״ וכמה נהגים נדהמים.
איך היא עושה זאת?
החשובה היא.ת.רז.
״סיטרואן״ מתאימה את עצמה
לכל סוג ררך באמצעות מערכת
מיתלים היררופניאומטיח.
מערכת זו מאפשרת לכל גלגל
בנפרד להצמד לקרקע בגמישות

* 0ו־ 47ו* £ 0א> #ס ת 0ץ##

דוד לובינסקיבע ״ מ,
ת ל ־ אני ב: ר ח׳ שו נ צינו , 16ט ל6 333214
סוכנויות מל ־א ביב :
ב ג. מוסכיםומ פי צי ב ע ״ מ,
רח־ ח רו ץ , 12ט ל 331339־ .03

המבטיחה נסיעה חלקה ללא
תנודות.ושומרת על גובה קבוע גם
כשהמכונית עמוסה

במקרים קשים במיוחד, באשו
הדרך רצופה מכשולים כמו
אבנים פזורות או שלוליות עמוקות
מתגלה ״סיטרנאן״ בשיא כושרה:
ידית מיוחדת מגביהה את המכונית
בשתי דרגות גובה נוספות
ומאפשרת לה להמשיך בדרכה
בנסיעה חלקה וללא הפרעות.
אך המערכת ההירחפניאומטית
אינה רק שין של נוחות מירביח:
יתרונותיה מורגשים היטב גם
בתחום הבטיחות.
המערכת ההידחפניאמטית
כישרארבעיית נסק״
דוד ^!
מפיץ סיטרזאן

^ 8 0 £ 1ז01

שומרת על איזון תמידי של
המכונית ומעניקה לה יציבות
ורכות בנסיעה בכל תנאי דרך
ומעמס.

זוהי אחת הסיבות בגללן זכו דגמי
ה 0 5 -ו־ /סשל־־ סי טהאך
בפרסי בטיחות רבים. אם אתה
באמת אוהב לנהוג -הכנס
לסיטרואן 0 5אוץ 0נסה אותה
ותגלה את יתרונותיה של המערכת
ההיררופניאומטית.
אנחנו קוראים לה-בקיצור.ק.רו
ג וגם זה שין של נוחות)...
ירושלים: רח׳ הס ,3טל׳ . 228888 , 222666 חיפה :
בע״מ, שד׳ בן־גוריון ( 8שד׳ הכרמל) ,טל׳
באר־שבע: אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל׳
נתניה: לוינקופף הרמן, רח׳ שוהם ,4טל׳ ; 37821

רכב הצפון
538228־.04
33210־. 057
35081־.053

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מד 1ע התנגד אבו־חצידא לשרון -
ובמה א״ם נייצמן על משל
11ח״כ המפד״ל דויד גלם

מודאג ממצב הממשלה שבה
חברה מיפלגתו. גלם שואל :
״מה ההבדל ביו בית־משוגעים
לבין מדינת־ישראל 1״ ועונה
בעצמו :״בבית־משוגעים לפחות
ההנהלה שפויה.״
8חבר מפד״ל אחר, שר־הדתות
אהרון אכו־חצירא
מתנגד להתבטאות המפורסמת
של שר־החקלאות אריק שרון
נגד סגן־ראש-הממשלה, הפרופסור
ייגאל ייין, כששרון
איים להפשיט את ידין ״ערום
וערייה על שולחן הממשלה.״
טוען אבו־חצירא כנגד שרון:

אגשים

החוץ, ד״ר רות לפידות. לפני
שעלתה על הבמה להרצות
את דבריה, היא הוצגה על־ידי
מנחה הערב, עורו־הדין יצחק
טוניק, כמי ״שמלמדת באוניברסיטה
מזה 20 שנה.״ לפי-
דות התחילה את דבריה בהערה
לטוניק וטענה כי ״לפני
20 שנה עוד לא נולדתי.״
י אחרי חילופי הדברים החריפים
בין שר־הביטחון עזר
ויצמן לבין מזכ״ל ההסתדרות
ח״כ ירוחם משל, יצא וייצמן
מהחדר כשהוא כועס ומפטיר
לעבר מלוויו :״בפעם הבאה
ידבר עם משל ציפורי, הם

ח״כ המערך

יצחק רביו,
#1111 1 # 1יי
הפעילים שאירגן פרס בשבוע שעבר
רביו, בעוד רביו יושב בסמוך למי

ואיש קיבוץ כברי מצא לו דרך משלו להראות את תמיכתו בח״כ
ואת התנגדותו ליושב־ראש המיפלגה ח״כ שמעון פרס, בכנס
בהיכל־התרבות. רוזוליו ישב במשך כל הערב על המדרגות ליד
שמאיים על מנהיגותו של פרס, שר־החוץ לשעבר יגאל אלון.

מתאימים אחד לשני.״ כזכור
היה זה סגן־שר-הביטחון מר דכי
(״מוסקה״) ציפורי שעורר
את חמתו של משל, כאשר
כינה את ההסתדרות בשם
מאפיה.

שימחה די]יץ

מי שהיה שגריר ישראל בוושינגטון
מתגלה לחובבי הבילויים בירושלים
כאיש כלבבם. אחרי שהופיע בצילום עם שתי דוגמניות, נראה
בשבוע שעבר דיניץ במועדון־לילה ירושלמי כשהוא לוקח חלק
בשימחה הכללית. אחרי שקיבל מאחד מחברי התיזמורת כלי״
הקשה, ליווה במשך כל הערב את הרוקדים והוסיף למצב־הרוח.

״צריו להפשיט את ידין כדי
לראות שהוא שמוק?״
8נראה כי התבטאויות
מסוג זה אינם נחלתם של חברי
הממשלה בלבד. גם ראש האופוזיציה,
יושב־ראש מיפלגת
העבודה ח״ב שימעון פרס,,
אינו חוסו את דבריו מיריבו
בתוך המיפלגה ח״כ יצחק
רבץ השבוע אמר פרם על
רבין :״האיש הזה לא יודע
להסתדר עם אשתו בבית, אז
הוא חושב שהוא יוכל להסתדר
כראש־הממשלה ך״
8בכנס השלום נגד אלימות
שנערך בירושלים נשאל
היועץ המישפטי לממשלה הפרופסור
יצחק זמיר אם לדעתו
יש זכות למצרים להתערב
בענייני הגדה־המערבית.
השיב על כך זמיר, שיצא למצריים
למחרת הכנס, כחבר
במישלחת הישראלית לענייני
האוטונומיה :״אני עוד מעט
ארגיש את עצמי כיועץ המיש־פטי
של ממשלת מצריים.״
8לשאלה אחרת באותו
ערב ענה זמיר :״ייעצים מי-
שפטיים הם אך ורק טכנאים.״
בלתי־נעימה 8תקרית אירעה באותו כנם ליועצת ה־מישפטית
החדשה של מישרד־העולם
הזה 2196

לח״כ לע״ם זלמן שו

חבר מיפלגתו של אחד
המועמדים לתפקיד שר־האוצר
החדש, ח״כ יגאל חורכיץ,
יש ידיעה ברורה שלפיה שר-
האוצר לא יהיה הורביץ, אלא
דווקא שר־האנרגיה יצחק
מודעי. טוען שובל :״מי שמקבל
עליו את תפקיד שר-
האוצר מוכרח להיות פסיכופט,
והרי •טימחה ארליך כבר
אמר על מודעי שהוא צריך
פסיכיאטר.״
8למקורביו של מודעי
יש מועמד משלהם לתפקיד

אפרים אברו!

מי שהיה • מנהל חברת״הבניה
פאן־לון ונידון למאסר, נראה
ביום השני שעבר, אחרי ראש־השנה, ליד הכניסה לכלא מעשיהו
כשהוא מתנשק עם הח״כ וראש עירית רחובות לשעבר שמואל
רכטמן. השניים הגיעו בדיוק בשעה 11 בבוקר לבית־הסוהר, אחרי
שבילו את חופשת ראש־השנה מהכלא עם משפחותיהם, ולפני
שנכנסו אל מאחרי הסורג והבריח, החליפו חוויות מהחופש.

מי שהיה שר־החקלאות בממשלת המערך
ובאחרונה הסתבך בחובות כספיים
ובנתינת צ׳קים ללא כיסוי, נראה בכנס הפעילים של המערך,
כשהוא לוחץ ידיים בשימחח רבה עם עורך־הדין ומי שחיה שר-
המישפטים חיים צדוק• כשראו זאת כמה מידידיהם הם אמרו :
״הקשר בין אוזן לצדוק יתחדש עוד לפני שהמערך יחזור לשילטון.׳׳

שר־האוצר: ח״כ שמואל
פלאטו־שרון, והם מסבירים
זאת :״רק בשיטות של פלא-
טו אפשר עוד להציל משהו
בכלכלה הישראלית.״
! 8במיסעדה היפואית של
כגי אמדורסקי נערכו בשבוע
שעבר שתי חגיגות עליזות.
האחת כאשר בני חגג את
יום־הולדתו בחברתה של ברי״

ג׳יט, גרושתו של המפיק אר נון
מילצ׳ן, שהגיעה ארדה
לביקור קצר. השניים, החוגגים
את יום הולדתם באותו היום,
הזמינו את כל ידידיהם.
בריג׳יט אף דאגה להביא עימה
מפאריס, עיר מגוריה, ארגזי
קאוויאר וחסילונים. החגיגה השניה
נערכה עם הפסל מנש קה
קדישמן, שהזמין ליום-
הולדתו את כל ידידיו האמנים.

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונה

על איזה תיק ממשלתי חולם אהרון
פאפז. ועל איזה תיק חולם יז.אל הורביץ
מרויוימותיו ויולמבקר מסעדות הפעם היה בחברתי אורח
מצרפת, ידיד ותיק ומבין
גדול בארוחות וביין. המסעדה
זכתה למחמאותיו, ובמיר
חד הביע פרנסוא את התפע־
|לותו מיין ״פטיט סירה׳/
זהו יין אדום חדש ומעולה
|של כרמל-מזרחי, והוא התאים
נפלא למנה העיקרית
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין
חדש של כרמל ,״טינטה
{אמרלה״ ,גם הוא יין שול־
״חני אדום משובח. אני מנד
ן ליץ על היינות האלה בפני
כדאי
|כל אוהבי היין הטוב ; .דאי
*לכם לזכור את
השמות^ ^ 1מוו החדשים האלה.
פטיט סירה וטינטה אמרלה
נרטיבים את הארוחות

8מה ההבדל בין ממשלת
הליכוד וממשלת המערך 1שאל
רענן כן־יהודה, עוזרו של
ראש עיריית תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, והשיב :״בתקופת
ממשלת המערך היו רק
עשרה ימים נוראים.״
| 8בקפטריה של היכל־המישפט
התווכחו כמה עורכי-
דין על פרשת הקצין ממיבצע
ליטאני. הציע עורך־הדין דרור
מקרין לעמיתו אהרון פא־פו,
שהוא גם חבר הנהלת
רשות־השידור, להקים מיפלגה
חדשה שבה יהיו שלושה חברי-
כנסת: הרב משה לווינגר,
הרב מאיר כהנא ואהרון
פאפו. הגיב פאפו :״כדאי לך
לשתוק, כדאי לך להיזהר, אני
מתכוון להיות בעתיד שר-
המישטרה או שר־המישפטים.׳׳
81 בפסטיבל הזמר החסידי,
שנערך במוצאי ראש־השנה,
הופיע הזמר מייק בורשטיין
בשיר תפילה, שניכתב על־ידי
הרב הראשי האשכנזי שלמה
גורן ואף מופיע בספר־התפי-
לות של צה״ל. הלחין אותו
שייקה פייקוב. כאשר הוזמן
הרב הראשי להיכל התרבות,
להשתתף במופע — דחה את
ההזמנה. השיר לא זכה להיכלל
בין שלושת השירים הראשונים.

8חבר-הכנסת שמואל״
פלאטו־שרון התפלל בראש-
השנה בבית־הכנסת של שכונת
מגוריו, סביון. עם סיום התפילות
החליט לערוך סיור ברחובות
השכונה — על אופניו. ל-
צידו רכב שומר ראשו, גם הוא
על אופניים. מאחוריהם נסעה
בכל זאת מכוניתו המפוארת
של הח״כ. היא הסיעה את רע ייתו,
ז׳נט.

8 :לעיתונאית מירה אב רך
יש קשרים טובים מאד עם
הפסל עמי שביט. זה התחיל
כשהוא תיכנו למענה מקל
הליכה העשוי פרספקט. אומרת
אברך :״אני היחידה בעולם
המטיילת ברחובות כש בידי
פסל מקורי של שביט,.׳

הפסל אף עיטר את עטיפת ספרה
החדש, שש שעות — שנה,
שמהדורתו השניה מותקנת עתה
בדפוס.
0בשידור בגלי צה״ל סיפרו
הזמרים אריק איינשטיין
ושלום חנוך, שהנהלת היכל
התרבות אינה מתירה להם ל הופיע
במקום, בשל התפרעויות
הקהל הצעיר בעת הופעותיהם.
שמע את הדברים מנהל
היכל התרבות והחליט, בו במקום,
לתת לשניים הזדמנות
נוספת. הוא טילפן אל איינ־שטיין,
הודיע לו שיתיר להם
להופיע, בתנאי שחובבי הזמר
יתחייבו שלא להדליק גפרורים
או נרות באולם.
81 חמש־עשרה ׳ שנים לא
ביקרה העיתונאית
נמיר באילת, משום שרדפו
אותה זכרונות עגומים משני
אסונות, שנסתיימו בעבר במות
ידידים, עימם עמדה לנסוע ל שם.
נמיר, המאמינה בגורל,
החליטה שאילת היא ״מחוץ לתחום״
עבורה. בראש השנה
החליטה לשבור את הקרח, ונסעה,
כדי להתבודד ולנוח
אינקוגניטו. אלא שההתבודדות
שלה ארכה בדיוק שעתיים, עד
שהגיע למקום תת-אלוף אפ רים
(״פרויקה״) פורן, שהחליט
גם הוא לנוח בעילום שם.
וכך מצאו את עצמם שני הידידים
משכבר הימים מתבודדים
באותו המלון, ומבלים עם אותם
מכרים וחברים.

דבורה

׳ 8ראש־השנה באילת היה
הפעם משעשע ביותר. איל-
הספנות, יולי עופר, הגיע ל-
ירח־דבש קצר עם רעייתו ה־טריה,
סגן־אלוף רונית. הם
הזמינו חבורת ידידים למסיבה,
שהתקיימה על ד,אוניה טוקיו
ונג׳ר. כאשר הגיעה שיירת המכוניות
אל שער הנמל, סירבו
החיילים השומרים להתיר את
הכניסה. לבום, בטענה שאינם
מכירים אותו. לעזרתו נחלץ
תת־אלוף אפריים פורן, מזכירו
הצבאי של ראש־הממשלה. אך
גם התערבותו לא הועילה. רק
כאשר יצא מהמכונית השלי-

ון פקר

תת״אלוף בחיל־האוויר, ואחד הטיישים המהוללים
שלו, משתובב בימים אלה קורן מאושר.
השיבה: לפני שבועיים השיא את בתו, אורית, לטייש .״זה רק
טבעי שהיא תתחתן עם טייש,״ אמר ,״היא הרי גדלה בחייל״.

שית השחקן־זמר מייק בורשטיין,
כדי לברר מדוע מתעכבת
השיירה, אורו עיני החיילים
.״אותו אנחנו מכירים
מהטלוויזיה,״ אמרו ונתנו לכל
החבורה להיכנס לנמל.
! 8לכפר של רפי נלסץ

באילת הגיע גם חבר־הכנסת
יגאל הורביץ. בעוד הוא
משוחח שם עם ידיד, נעמדה
לידו חתיכה לבושה בביקיני
שחור, המתנשאת לגובה של
178 סנטימטרים. כאשר נשאל
יגאל מי היא, השיב שהיא חיי לת,
חברתו הצמודה של בנו
הצעיר. הורביץ סיפר בהזדמנות
זו, שהודיע לראש־הממ-
שלה כי עודנו מוכן להחליף
את שר־האוצר, שימחה אר ליך,
וכי ימתין לתשובה רק
עוד שבוע אחד.

81 העיתונאית עדה עוז,

שנשאלה מי הוא, לדעתה, איש־השנה
בכלכלה, השיבה ללא
היסוס :״שד־האוצר, שימחה
ארליך, שבלי מאמץ הצליח להחזיר
את לב העם לאהבת ה־מערל.״

8אחרי עשרים שנות ניהול
סניף אל־ על בלונדון מסיים
חיים סנדרסץ את תפקידו
וחוזר ארצה. סנדרסון,
שבעבר הוצג בפני כל כמנהל
בחברת התעופה הלאומית, מוצג
כיום כאבא של דני פג־דרסדן,
מנהל להקת־הקצב
גזוז. היורשת של סנדרסון האב
בבריטניה תהיה לובה וילק,
שכיהנה כעוזרת למנכ״ל החברה,
מרדכי פן־ארי.

אליזבט ט״לוו

בשיירה בארץ הגיעה השחקנית ליפו, אל מעצב התכשיטים אלי גרא.
היא בחנה את המוצגים שעה ארובה, מדדה פרח עשוי מכסף, שאותו
נתן לח אלי במתנה. גם בלי־קודש בחנה. באשר הגיעה אל מערכת בלי־הבדלה, השביר אלי את פרטי
חטבש. הביטה בו הכוכבת ואמרה :״מה פתאום אתה משביר לי ז אני יודעת יפה מאד את הפרטים״.

216

81 לא רק מכוניות גונבים
בתל-אביב, גם כלי רכב צנועים
יותר, כמו אופניים. זאת
גילה השבוע הבמאי אברהם
הפנר, שהגיע עם אופניו ל־מישרד
בתל-אביב, החנה אותם
וניכנס לפגישה שארכה כמד,
דקות. כאשר יצא, גילה שאו־פניו
נעלמו. הפנר ניסה לברר
ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אנשים
אצל העוברים ושבים, אם דאו
מישהו שנטל אופניים לא לו,
אך לשווא. הוא עלה על אוטובוס.

מי שירצה לשמוע את
קולו של גירעון לב־ ארי
מעל גלי־האתר יוכל לעשות
זאת בגלי צה״ל. לב־ארי זכה
בתוכנית בשם מסענת ארץ־
ישראל, שאותה יגיש במים־
גרת שירות המילואים שלו.
תוכניותיו בקול ישראל הורדו,
מאז שהתמנה כמנכ״ל הרדיו.

! 8לאברהם אייזנכרג,

בעל גלריה יפואית, אין מזל
רב עם כוכבי קולנוע. כאשר
ביקרה בארץ פארה פוסט,
הודיעו לו שהיא עומדת לבקר
בגלריה שלו, אך ברגע האחרון

לאמיתו של דבר היא בתה של

השחקנית האמריקאית קרול
כייקר. הקטע השני מכיל

תמונה שצולמה ברחוב איטלקי•
צלמים, שראו את בלנש
חולפת ברחוב, החליטו שהיא
מוכרת להם וצילמוה. למחרת
ראתה בעיתון את תמונתה, ש הוכתרה
כך :״קרוליין, הנסיכה
ממונקו.״

גידעץ

׳ 8הפירסומאי
בריקמן התגלה כבעל תושיה.
הוא טייל באי קורפו, יוון, הש תכן
באחד המלונות ו״זכה״ בחדר
מתחת לבריכת השחייה
של המלון. כאשר זינק מישהו
למים, נעו אמות הסיפים בחדרו.
מה עשה 7מתח חבל
לרוחב הכניסה למקפצה. באי

יונה הדר

( 1בת מונה: באמצע) יוז מתמחקר על אנ שים
כל המי״ומי בפסיכולוגיה, א מנו ת וחברה אל
לרנר (משמאל) ,שתרמת לשם כך א ת גן בי ת ה בסביון. גם ה שחקני ת
במה שירים על בדידות ו א הב ה. למחקר גוייסו אנ שי־סיקצוע רבים,

שלושה התקבלו בכבוד גדול,
עם שטיח אדום ותוכנית של
ריקודי פולקלור ספרדיים. כאשר
צפו ברקדנים הפטיר גולן,
כאילו מתוך הרגל :״הקטע
הזה טעון קיצור.״
81 בתוכנית הטלוויזיה ה*
הפופולרית שחק אותה הסביר
אחד המתמודדים לעמיתו את
שירי נעמי שמר באמצעות
תנועות ידיים. כאשר הגיע לשיר
בהיאחזות הנחל בסיני,
תם זמנו. ניחם אותו המנחה,
דודו טופז :״לא נורא, בלאו
הכי מחזירים עכשיו את השיר.״

השחקן עזריאל אש
רוב שמח להימצא במיטה
אחת עם השחקנית יעל שטרן,
בהצגתם החדשה זוגות לבילוי
משותף. מאז שנודע כי הוא
משתתף בהצגה, מקבל עזריאל
הצעות שונות ומשונות להש

מירצה בבימוי, שוקלת
בינתיים את עניין ההוראה בכובד
ראש ועדיין לא החליטה.
! 8הניספח לענייני עבודה
בשגרירות בריטניה בישראל,
דוכרט רום, הגיע השבוע
מאתונה, מקום מושבו הקבוע.
הוא בא בחברת רעייתו האנג־ליה,
כדי לבלות במייוהד בירושלים
.״יש לנו סנטימנטים
לעיר הזו,״ הסביר ירום ,״כי
שם פגשתי לראשונה באשה,
שהפכה אחר כך להיות אשתי.״
81 העיתונאית נילי טל
מביימת סרטים קצרים עבור
תוכניות טלוויזיה כמו לחם
חוק, אך לה עצמה אין בכלל
מכשיר טלוויזיה ,״כי זה מש עמם
אותי.״ בשבוע שעבר
התגברה על השיעמום ונאותה
ללכת לבית ידידים, עם ילדיה,
כדי לצפות בתוכנית
לחם חוק. הסיבה: התוכנית,
שהוקדשה לנושא יום חינוך

ךוןק 1 1 1 1ה מנ הל ת יחסי־ציבור, ועירית לוי, אופנ אי ת,
1 - 1 1 * 1 1 ׳ 1 1 1ייצגו רק חלקק טן מ או תן נשים ה חיו ת
לבד. נורית חי ה בנפרד מבעלה, המשורר י הונ תן גפן, ועירית נימ־צאת
ב ת הליכי גירושין מבעלה, הז מר או שיק לוי. לכל אחתמה שתיים
שני ילדים המתגוררים עימן. שתיהן יפהפיות ו ח טובו ת,
מעורות ב חיי הבו המה וק שה לשער בי תישארנה לבדן זמן רב מדי.

בוטל הביקור. כאשר היתד בארץ
אליזכט טיימר, שוב
הודיעו לו שהיא בדרכה אליו,
ושוב בוטל הביקור. פוסט ביטלה
את תוכניתה, אחרי שנפגעה
ברגליה, ואילו ליז ביטלה
אותה אחרי שנתקפה בכאב
רגליים. הצעירה השחקנית 81 בלנש כייקר, שסיימה את
עבודתה בארץ, בסרט מרים
ויוסף, זוכרת עדיין את הימים
שבהם לא היתה מוכרת באיטליה,
ארץ מגוריה. שני קטעי
עיתונות שמורים עדיין עימד,
מאותה התקופה. עיתונאי ביקש
לראיין אותה והיא לא הסכימה,
בטענה שאין לה עדיין
מה להגיד. העיתונאי המציא
ראיון, וציין שהיא בתה של
אינגריד ברגמן, בעוד שהעולם
הזה 2196

המלון סברו, לתומם, כי ה מקפצה
שבורה והפירסומאי ה ישראלי
נח בחדרו בשקט.
הדוגמנית היפהפיה 81 לאה שוורץ עבדה במשך
שנים רבות בבית־האופנה ל־סריגים
אילנית, כמנהלת המכירות.
בימים. אלה חוסל בית-
האופנה אך לאה לא הפכה
מובטלת. היא קיבלה מיד הצ עה
מפתה, הפכה מנהלת הייצוא
של בית־אופנה ישראלי
אחר. בשבוע האופנה הישרא לי,
שנערך באירופה, הייתה
שוורץ עסוקה עד מעל הראש.
81 אל פסטיבל הסרטים ש התקיים
בסאן־סבסטיאן, ספרד,
הגיעו הבמאי מנחם גולן, ה מפיק
יורם גלובוס והשחקן
יהודה אפרוני. באמתחתם
היה הסרט הקוסם מלובלין. ה

חיי ם לבד בארץ. היא זימנה א ח
בי ת ה של ה ש חקני ת לשעבר דליה
חנ ה מרון ניר תמה למיבצע, קראה
כל מי מצאי״ה מחקר יקובצו בספר.

81 אל התוכנית מסיבה ספרותית
של גלי צה״ל, שנערכה
לכבודו של המשורר נ תן זך,
הגיע קהל רב. מועדון צוותא,
שהיה צר מלהכיל את כולם,
נאלץ לסגור את הדלתות ור בים
נישארו בחוץ. לפתע הב חין
מפקד התחנה צכי יטפי־י
א ביצחלן לי כני? ,ודמו
בתפקיד, כשהוא עומד בחוץ,
חמוץ פנים. שפירא הורה לפתוח
את הדלת, במייוחד למ ען
עמיתו, ואז פרץ קהל גדול
ורב פנימה, כשליבני נגרף
עימו.
81 יצח? קול, מנהל אולפני
הרצליה, הוא אדם אופטימי
מטיבעו. הוא מאמין כי
לא רחוק היום, שבו ייפתח
ערוץ שני לטלוויזיה בישראל.
לכן הוא עושה הכנות כבר
עתה. בימים אלה הוא שוקד
על הכנת עשרים סירטונים
קצרים, בהשתתפות להקת הגשש
החיוור, שימתינו עד י- 1
הפעלתו של הערוץ השני.
! 8בערב־ראיונות שנערך
בראשון־לציון, בהנחייתו של
ירון לונדון, רואיינה הבמאית
עידית שחורי. במהלך
התוכנית הוקרן גם קטע מ־סירטה
הקצר הראשון של עידית.
לפתע אירע קילקול בפס
הקול, בשיאה של סצינת אה בה.
ירון ועידית לא איבדו
את עשתונותיהם ובקור־רוח
מיקצועי אילתרו את המלל
המתאים לאותה סצינה.

בפגישת העבודה בין

אופירה נבון לג׳יהאן אד־סאדאת,
החליפו ביניהן ה
אלה
פ ת חו מבון־בריאות. אבי פ אנק, ספור ט אי שעבד במשך שנים
עם ניפגעי מיל ח מו ת עיוורים, פתח עתה מכון משלו. שותפה לו
אשתו, עדית ה עו סקת בשעות הפנאי שלה בציור. ה מ קו ם גדול, ו חל קו
הוקצ ה לשימוש ל א מנים. נורית היא הראשונה המשתמשת בו.

תתף בבילויים קבוצתיים. הוא
עסוק עתה בסירובים ובהסברים
:״בחיי הפרטיים אינני
מחפש הרפתקות. אני נשוי וחי
חיי־מישפחה מאושרים.״
81 במאית הטלוויזיה ור דינה
ארז, שהיא בעלת תואר
אקדמי בתיקשורת, הוזמנה
על-ידי הנהלת בית־הספר
למישחק ברמת־גן, ביתיצבי,
לשמש כמורה לטלוויזיה. ורדינה,
שהשקיעה עד כה את

ארוך, כללה קטע שבו מראיינת
נילי את ילדיה.
81 בכנס של מפעילי ציוד-
כבד של סולל בונה, שנערך
בבית חבורי בתל-אביב, גילה
חבר־הכנסת יגאל אלון
כי בשנות ה־40׳ ,כשפעל ב־מיסגרת
המודיעין של ההגנה,
השתמש בכרטיס של מנהל-
עבודה בסולל בונה, כדי לח צות
באורח חופשי את גבולות
סוריה ולבנון.

שתיים ניירות עבודה, לפני
הסימפוסיון, על נושא השיקום,
בו השתתפו שתיהן. כשרצתה
אופירה להעביר לג׳יהאן נייר
עבודה על נושא העבריינות,
סירבה ג׳יהאן לקבלו באמרה:
״במצריים אין עבריינות.״ אופירה
התבלבלה לרגע ואמרה:
״אני מבינה, זה בגלל המסו רת
החזקה שלכם.״
! 8למרות שהעורך הראשי
של ידיעות אחרונות, נוח
מוזס, פגש את הנשיא המצרי
במסיבת־העיתונאים של עורכי
העתונים, רצה מוזס לפגוש
את אל־סאדאת בשנית. כאשר
צעד אל־סאדאת בלובי של
המלון בדרכו החוצה, זינק
מוזם מעל החבלים ששמרו על
המסלול ולתדהמת אנשי-הבי-
טחון ניגש לסאדאת ולחץ את
ידו.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בתיאבון
פרופסור חיי ל
עושה הבל.

פרופסור הייוול, מעבד המזון
החדיש והמשוכלל מכין במהירות
הבזק ארוחות טעימות להפליא,
בעזרת מנוע רב־עוצמה בעל
הנעה ישירה וחמישה אביזרים
מתוחכמים.
פרופסור הייוול מהיר יותר,
נוח יותר ובטוח הרבה יותר,
האמריקאים קוראים לו -
״פוד פרוססור״,
אנ חנו קוראים לו -״פוד פרופסור״
להשיג בשק״ם, רשתות שיווק
וחנויות חשמל מובחרות.

* ס 0£55סמקסססק

318

תוצרת יפן

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מאת יג אלל בי ב נשדד רשיון
מחירי מופקעי ם ב דו ד ההנוסה שר
מישו! ומיצק׳
בקניה

תיקון חוק
ה ׳הסמנים

מיסעדת ״לויס״ קיבל ה זכיין בילעדי להפעלת ה מיסעדות והמיזנוני ם בנמל״
התעופה בן־גוריון. הרשת גובה מ חירים מד הי מי ם, אפילו בימי אינפלציה אל ה. לדוג מה:
א ס פר סו — 25.5לירות ; סוד ה — 11.5לירות ; בירה מכבי — 44 לירות ;
טוסט״גבינה — 27.5לירות.

העיתון הרשמי של קני ה הודיע על
שלילת ר שיון־המהנדס של הישראלי
שה ירמיצקי, המפעיל מישרד אדרי כלים
גדול בניירובי, בירת קניה• כפי
שנודע נמצא ירמיצקי מעורב בפרשת שוחד
לעובדי מדינה, ולכן נשלל רשיונו.
ירמיצקי הי ה בעל מישרד אדריכלים
בישראל, שעבד ב היק ף גדול בארצות אפריקה.
לפני כמה שנים קיבל מממ שלת-
ישראל כמה מיליוני לירות, למימון עבו דות
ב א מריק ה. הוא הס תבך ב חובו ת, וכ-
שהוכרז עליו בישראל כעל פושט־רגל נמ לט
לקני ה. עד כ ה לא שילם א ת חובותיו.
בקני ה המשיך בפעולות המישרד, כ שהוא
מנצל א ת קשריו האי שיים עם ראשי ה-
מימשל, כדי לקבל עבודות רבות גם בטנזניה.

המחירון
הרישמי של?וים
סודה — 11.5ל״י

חוז ה כונושלתי
לבניה טרומית
מישרד״השיכון חתם על חוז ה עם חברה
זרה, המייוצגת על-ידי אללס לפי־ד
י ת /לפיו ירכוש המישרד 1000 דירות
מוכנות לשנה. המישרד ישלם א ת תמו רת
הדירות בארבע שנים, בריבית השווה
לאירו״דולר. החברה הזרה היא של מש קיעים
משווייץ והיא מתבססת על ידע
בלגי.
ה חוז ה הוא לחמש שנים, ו החברה ה זרה
ת הי ה קבלן של מישרד-השיכון.
המישרד טרם נתן תשובה לחברת ה בנייה
הצרפתית, המיוצגת על־ידי יעקוב
מרידור. חברה זו הציעה ל ה קי ם 2500
דירות לשנה בתשלום ועוד 250 חינם,
באיכו ת העולה ב־ 20א חוזי ם על זו של
מישרד־השיכון. תנאי הת שלום: במשך
שבע שנים, בריבית קבועה של ״ 12״/ל שנה•
המיפרט
הצרפתי אושר על-ידי הטכ ניון
בחיפ ה ו הו א מאושר גם על״ידי מכון
ה ת קני ם הצרפתי. א ם יקבל מישרד־השי-
כון א ת ההצעה, תעלה הקמתה של די רה
ב ת 76 ממ״ר חצי מיליון לירות,
כעשירית מ מ חיר ה הנוכחי של דירת ״רס קו״
באיזור תל״אביב•

איגוד המפיקים
שכר אישיות ציבורית
הנהל ת איגוד מפי קי -ה סר טי ם בישראל
ה חלי טהלהע סי ק בת שלום ״אישיות צי בורית
מוכרת״ ,ב מיסגר ת פעילות הלובי
של ה מ פי קי ם, למען ק בל תו של חוק, ש יעביר
10 ממחיר הכר טיס לעידוד הסרט
הישראלי. שר התעשיה, גידעון
פת, נפגש עם נציגי ה מ פי קי ם והביע תמי כתו
ב חו ק המוצע. עתה מנ סי ם לשכנע
עיריות שונות, שתסכמנה לבטל א ת הי טל
העינוגים המזרים ל קופו תי הן כשליש
ממ חיר הכר טיס.

ברזי ׳מגייס 75 מיליון
דולר באירופה

..נ1ק ואומי,
רא דיומוס

״בנק לאומי״ מגייס באירופה 75 מיליון
דולר, המיועדים ל הר חב ת רשת עס קיו
הבינל אומיים. הבנק ישלם לרוכשי ה איגרות
שהוא מוכר ריבית בגובה האירו-
דולר ועוד חמש שמיניות, כאשר הריבית
תיקבע כל חצי שנה.

הנ הל ת ״בנק־לאומי״ ה חלי ט ה לדחו ת
א ת בק שתו של אפרים ירמגס לעבוד
בשירות הבנק. ירמנס, ה מנ הל כיו םאת
רשות ה חברו ת הממ שלתיות, הודיע על
התפטרותו• הוא מחפש עתה ת ע סו ק ה
חדשה.

נחתם

ועדת-הכספים של הכנ סתה חלי ט ה
ל חו ק ק חו ק, שלפיו יוכל תעשיין שהוא
יצואן, לקבל החזר ממסהמע סי קי ם בשיעור
של 4משכר״העבודה. היהלו מ נים
מ חו על כך, מפני שרק חל קמהם
עוסק בייצוא ישיר, רובם עוסק בתיווך,
ליטוש וייבוא. ה ם נפגשו עם ראשי האו צר
וועדת־הכספים ושיכנעו או תםל תקן
אתה חו ק, כך שגם מי שמוכר אתס חו רתו
ליצואן, יוכר כאילו הי ה יצואן בעצמו.
הצעת־החוק
ה מ קורי ת דרשה ניהול
ספרים ואישור של רואה״חשבון, כתנאי
לקבל ת ההחזר. הי הלו מני ם השיגו א ת
ביטולו של התנ אי הזה. ה ם יוכלו לקבל
את ה ה חזר באמצעות יועץ־מס או הצ-
הרה־עצמית.

קו ק ה־ קו ל ה
העלהמ חי ר

תורגם

תוך שנה

הפר,דון

לפני שלוש שנים קנ תהה טלוויזיה ח
ישראלית מכונ ה ל הד פסת כותרות-תיר-
גום ל סר טי ם, בה שקעה של 800 אלף
דולר, מ ח בר ת אר־סי-איי. המכונ ה נ קנ ת ה
מן החבר ה ב קנד ה, א חרי ביקור מי שלחת
של ה טלוויזי ה, ברא שות מי שהיה ה מ
הנדס הראשי שלה שלמה 1ל. מאז לא
עבדה המכונ ה, ו הנ הלתה טלוויזיה ני סתה
לשכנע א ת אר״סי-איי ל קנו תאת המכונה
בחזרה.
לפני כמה חוד שים ה סכי מו המוכרי ם
להחליף א ת המכונה במצלמות-צבע ניי דות.
החילוף נעשה, אך התברר כי ניי־דת־הצבע
החדשה אינה עובדת כראוי,
ואין ל ס מוך עליה. לקראת ביקור הנשיא
המיצרי נאלצה ה טלוויזיה לייבא ניידת-
צבע מאירופה, וכך היא ממ שיכה לעש־ת
בכל אירוע.
כדי לנ סו ת לפתור א ת בעיית צילומי-
הצבע, השקיע ה מ הנ ד ס הראשי החדש
של ה טלוויזי ה, אירי לעיו, מ או ת אל פי
לירות בהקמת ניידת״צבע לצורך ה ציוד
ה ק לו ק ל של אר־סי־איי. הניידת
אינה פועלת, והיא משמשת לצרכים לא-
חיוניים. לצילום האירוויזיון הביאו ציוד
מייוחד מגרמניה, עם טכנאי, כיוון שלא
ס מכו על הניידת של לעדן.

20 קילומטר לליטר

צרכני ״ קו ק ה קול ה ״ חוייבו החודש
לשלם פיקדון ב סך 80 לירות, ת מור ת
כל ארגז ריק. לפני שש שנים, כ שהחל
המיפעל לעבוד, הוא גבה מכל צרכן פיק דון
של 13 לירות. עתה קיבל אישור של
מישרד התמ״ ת, להגדיל א ת סכו ם הפי קדון.

תערוכת
המכוניות בפרנקפורט הפגינה
שוב אתה שליטה האמ רי ק אי ת בשווקי
המכוניות. ה חל ט ת המימ של ה א מריק אי,
כי עד שנת 1982 לא תנוע ב א מריק ה
מכונית הצורכת יותר מ״ 14 קילו מ טר
לליטר, הניעה א ת היצרנים בכל העולם
לפתח דגמים חוסכי-דלק. המימשל האמ ריקאי
ה חלי ט, ב אוגו ס ט השנה, להקציב
16.5מיליארד דולר בעשר שנים לפיתוח
מכונית ח סכוני ת, מזה 950 מיליון לפי תוח
מדעי.
ב ת חרו ת שנערכה ל א חרונ הבא מריק ה,
מטעם המישרד לשימור הסביבה, זכ תה
ב מ קו ם הראשון מכונית ״ראביט״דיזל״
של ״פולקסוו אגן״ ,שהשיגה צריכה ממוצעת
של 22 קילו מ טר לליטר. החברה
הציגה ביריד פרנקפורט ״ראביט״ הצורך

27 קילו מ טר לליטר. ממ שלת מערב־גר-
מניה הקציבה עתה 250 מיליון דולר לפי תוח
מכונית חו סכת-דל ק, במגמה לייצר
מכונית ל״ 4נוס עי ם, תאוצה מ־ 0ל־90
קילו מ טר תוך 13 שניות, מהירו ת מיר-
בית של 120 קילו מ טר לשעה, וצריכת
דלק של לפחו ת 15 קילו מ טר לליטר.
גם ה חברו תהאמ רי ק איו ת ה חלו בפי תוח
דומה. חברת ״פורד״ אף הציגה א ת
דגם מכונית העתיד שלה — שני נוסעים,
גוף מפלס טי ק ומנוע של אופנוע.

למהגו 1בי ס
מכוניו ת ..וזדון,,
החודש נגנבו באיזור סביון שמונה
מכוניות ״וולוו״• באיזור רמת-אפעל נגנבו
שש מכוניות מ סוג זה. הגנבים מפר קי
םאתה מכוניו ת ומוכרים או תן ב ח לקים•
מ חיר ה של ״וולוו״ בחל קי ם הוא
פי חמי שה ויותר מ מ חיר ה של מכונית
חדשה.

מכונית העתיד של ״פורד״
מנוע של אופנוע
219

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונה

6ח!3 1־ 6x11 3־ 6 x 11ח 12 0 6
גרב• מכנס המעוצבות
בשיא העדינות

גמישה וחיננית עם

אומם ה

רש 1 5אנש

גובתי״אשסה״ תוצרת איטליה בנו החנויות בארץ

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כעינו הבריאה, כצורה קיצונית. כאחרונה
התחיל דיין לאכד את כושר הראייה
שלו לעיתים קרובות, וככיקוריו האחרונים
בחו״ל ככר ארעו מקרים אחדים שכחם
נאלץ להיעזר כמלוויו.
כתוצאה מכך אין דיין מקיים עוד ישיכות
ארוכות. הוא מפסיק ישיכות ופגישות
אחרי כחמש־עשדה דקות, ולפעמים אך
עוזב ישיכות, אחרי זמן קצר מזה, באופן
פיתאומי.

סרס: ב ו סי רתה
אח א יסד ה ר אל

אדליד יציע
הקדמתהב חי רו ת
ההפתעה שהבטיח שר־האוצר שימחה ארליך
למועד שובו לארץ עשויה להיות הצעה, שאותה
יעלה בפני ראש־הממשלה, לפיזור הכנסת
ולהקדמת הבחירות.

כשיחות, שניהל ארליך לפני צאתו
לשוויץ, הוא טען כי רק ממשלת ליכוד
לאומי עשויה להחליט החלטות אמיצות
וקשות, מכלי לחשוש מציבור הבוחרים,
כדי לעצור את ההתדרדרות הכלכלית.
מכיוון שאין כיום סיכוי להקמת ממשלת ליכוד
לאומי, סבור ארליך כי מוטב להקדים את מועד
הבחירות. אם יפסיד הליכוד מעם מכוחו והמערך
יוסיף כוח, יאפשר הדבר הקמת ממשלת ליכוד
לאומי שתכריז על תקופת חירום כלכלית לשם
הצלת המשק. ארליך סבור כי ניתן לשכנע
את המערך שבגין יעמוד בראש ממשלת הליכוד,
אם יקבל המערך את תיקי האוצר, החוץ וכן
סגנות ראש־הממשלה.

ספק אם תוכניתו זו של ארליך תתקכל
על דעת מנחם בגין, הנחוש בהחלטתו
לכהן את מלוא הקדנציה. שרי המיפלגה
הליברלית רואים כתוכנית הקדמת
הבחירות של ארליך ניסיון לנקום כהם
על שקשרו קשר להדיחו מתפקידו
כשר־האוצר.

מה ע שה
א ר די ר ב שוו״ ץ?
שר־האוצר, שימחה ארליך, לא בילה בשוויץ
חופשה, כפי שדווח באמצעי־התיקשורת בארץ.

ארליך הגיע לשוויץ כשליחות ממלכתית
כדי לטפל ככמה עניינים כלכליים עדינים.

•ווו ץ ך אוו 1י * הוו משלה
ב כנ ס פ עי ל־ ה ע בו ד ה
אלי מזרחי, איש לשבתו של ראש־הממשלה
מנחם בנץ, השתתף בשבוע
שעבר ככנס פעילי מיסלגת העבודה,
שנערך כהיכל התרבות כתדאכיב.
מזרחי, שהוא מוותיקי העובדים כ*
מישרי ראש־הממשלה, היה בשעתו
ראש לישבתם של גולדה מאיר ויצחק
רבץ, כעת שכיהנו כראשי״ממשלות.
עם חילופי השילטון הוא הצהיר עד
עברו הבית״רי וביקש לעצמו תפקיד
של יועץ לראש-הממשלה. כחודשים
האחרונים, אחרי שהחלים ממחלה
קשה, חל פיחות ניכר כמעמדו כל שכת
ראש-הממשלה, למתת שהוא נושא
עדיין כתואר הריק מתוכן ״יועץ
מדיני לדאש־חממשלה״.

במאמר, שפירסם בירחון,המין הגרמני לואי, מגלה
יו״ר מיפלגת העבודה ניגר גרם, למעשה, את
סילוקו של איסר הראל מתפקידו כממונה על
שירותי־הביטחון, על רקע פרשת מדעני הטילים
הגרמניים במצריים.
פרס טוען כי שירותי־הביטחון ״הפציצו״ את
הממשלה במידע שלפיו מייצרים מדעני־טילים
גרמניים במצריים טילים עם ראשי־נפץ מקובאלט.

״אילו היתה זו אמת, היתה ישראל יכולה
להיהרס תוך דקות. אין פלא שהממשלה
היתה נרגשת ממידע זה. אני הייתי
היחידי שלא האמין למידע של שירותי*
הביטחון שלנו,״ טוען פרס. לדבריו טען .
ככר אז :״ראשי נפץ מקוכאלט מסכנים
יותר את אלה המשגרים אותם. המידע
של שירותי־הכיטחון הוא שטות גמורה.״
פרם מגלה כי כדי להיות בטוח בכך כתב לפראנץ
יוזף סטראוס, מי שהיה שר־ההגנה הגרמני,
ומסר לו את כל המידע שאספו שירותי־הביטחון.
סטראוס השיב לו, לדבריו, במיכתב מפורט, שבו
טען כי לא ייתכן שהמידע של שירותי־הביטחון
הישראליים מבוסס על עובדות. פרס הראה את
המיכתב לבן־גוריון, שקרא מיד לאיסר הראל.

״השתתפתי כשיחה דרמתית זו,״ מגלה
פרם ,״ובגמר־ הוויכוח נאלץ ראיט יטירותי
הביטחון שלנו לפרוש מתפקידו.״

בעת ובעונה אחת אותם הפרקים מספר זכרונותיו
של שר־החוץ האמריקאי לשעבר, הד״ר הנרי
קיסינג׳ר.

שיתוף הפעולה נוצר אחרי שתחילה
התחרו שני הצהרונים זה כזה כניסיון
לרכוש את זכויות הפירסום. אולם המחיר
שנדרש היה כה נכוה •טהם החליטו
לרכוש את הזכויות כמשותף.
שני העיתונים גם יפיצו את הספר בשותפות.

גיוד נהל רשת
״הוו ארד גיונסור
ההחלטה של חברת המלונות האמריקאית הגדולה,
הווארד ג׳ונסון, להקים בישראל חמישה מוטלים
ולהפעיל מלונות באילת ובנתניה, ורשת מיסעדות
וגלידריות בכל רחבי הארץ, תחדיר את הקבלן

בן־נ תן י פ רו ש
מ מו עצת עח׳יא
למרות הודעתו של אשר (״אר־תור״)
כן־נתן, מי שהיה מועמד המערך
לראשות עירית תל־אביב, כי
יפרוש מחברותו כמועצת העיר אחרי
שנכשל בבחירות, הוא לא מימש את
הבטחתו זו עד היום. נראה שכן־נתן
נרתע מהביקורת הציבורית, שנמתחה
עליו כעקבות הודעתו, כי לא ישרת
כמועצת העיר כיוון שלא נבחר
לראשה. כמוכן לא רצה כן־נתן להישאר
ללא כל תואר ציבורי. כתוצאה
מכך שותקה למעשה סיעת המערך
כמועצת העיר ולא קיימת כל אופוזיציה
לראש-העיר שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט. עתה יופעלו לחצים על כן־נתן
לפרוש מתפקידו, כדי שסיעת המערך
תוכל לתפקד כאופוזיציה,

ה ר צו ג מו עמד
לתפקידשר־ ה חו ץ
חיים הרצוג, מי שהיה שגריר ישראל
באו״ם, הוא בבל הנראה מועמדו
של שמעון סרס לתפקיד שר-החוץ
בממשלה הכאה, אם זו תורכב כידי
המערך. פרס אינו מסתיר עובדה זו,
נוהג לשתף את הרצוג במופגשים עם
אישי חוץ המבקרים כארץ. נראה שאיומיו
של יגאל אלץ, בי הוא עלול
להציג את מועמדותו לתפקיד מועמד
המיפלגה למישרת ראש־הממשלה
נובעים, כין השאר, מכך שהוא ראה
את תיק שר־החוץ שמור לו.

אברהם גינדי מעיסקי הבנייה גם לעיסקי התיירות.
אברהם גינדי, יחד עם איש־העסקים שמואל אולפינר,
קיבלו זיכיון לייצג את הרשת בארץ.

כשלב ראשון הם מתכוונים לרכוש מלונות
ומיסעדות קיימים על-מנת לשלבם כרשת
כתי-ההארחה של ״הווארד ג׳ונסון״,
שהיא אהת משלוש הרשתות הגדולות
כארצות־הכרית.
שר המיסחר התעשיה והתיירות, גדעון פת, הוא
ששיכנע את בעלי חברת הווארד ג׳ונסון להפעיל
את הרשת שלהם בארץ. קיים סיכוי סביר שלקוחות
אלף בתי־המלון והמוטלים של החברה, שלא
נמנו עד כה עם ציבור התיירים הפוטנציאלי בארץ,
יעלו את ישראל על מפת הביקורים שלהם.
אברהם גינדי הצהיר כי מלונות הרשת ומיסעדותיה
יופעלו ברמה האמריקאית.

גז ברההסתד רו ת

ארנון ימ שיך

.עו ב ד ,,בשווייץ

לייעץ לבונדס

מבקר ההסתדרות יתבקש לבדוק את פרשת סיוריו
של גיזבר ההסתדרות, נתן אלמוזלינו, בחו״ל
בקייץ האחרון. אלמוזלינו יצא הקייץ לטיול פרטי
עם אשתו, ח״כ שושנה ארבלי־אלמוזלינו,
בדדום־אמריקה ובארצות־הברית. אולם בתום
הטיול הם לא חזרו לארץ.

הגיזכר יצא ״לבדוק״ על פי טענתו,
כשליחות רישמית, את רשת כתי-הספר
״עמל״ כשוויץ ובאוסטריה. הח״כית,
אשתו, נפשה כאותה תקופה, כמיקרה,
בבית־הכדאה כשווייץ, על השכונה
הפרטי.

המבקר יתבקש לבדוק אם לא חל ערבוב תחומים
בין הטיול הפרטי של בני־הזוג לבין השליחות
הרישמית של הגיזבר.

מייק ארנון, מנכ״ל מיפעל הבונדס בארצות־הברית,
העומד להתמנות כיו״ר הרשות לניירות־ערך,
לא ינתק את יחסיו עם הבונדס.
ארנון מקבל כיום משכורת בסך 70 אלף דולר
לשנה מהבונדם( ,כשני מיליון ל״י) .משכורתו
של יו״ר רשות ניירות הערך נמוכה בהרבה.

הפתרון נמצא כצורה הכאה: ארנון יכהן
כרשות תמורת שכר סמלי, ימשיך להיות
יועץ לבונדס ולקכל משם את משכורתו
הנוכחית בדולרים.

שו חרר ..מלן־
ה פי צו ת,,

דייו מאבד

שיתוף פ עו ל ה

א ח כו ש ר הר איי ה

בין ״ידיעות״ !״מעריב״

מנפרד כ״ץ, הישראלי לשעבר, שהפר ל״מלך
הפיצות״ של קמבורג ושנדון לשלוש שנות מאסר
על עבירות מס בגרמניה, סיים את תקופת מאסרו
ושוחרר מהכלא הגרמני.

בפעם הראשונה בתולדות המדינה נוצר שיתוף-
פעולה בין שני הצהרונים המתחרים, ידיעות
אחרונות ומעריב. שני הצהרונים החלו מפרסמים

כ״ץ הגיע מיד אחרי שחרורו לארץ,
כדי להיטתתף בחתונת כתו ולהתחיל לנהל
את עסקיו מחדש.

מאז התאושש מניתוח הסרטן שלו, נפגע
כושר הראייה של שר-החוץ מיטה דיין

אל ת בו ר

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אשייף: א*ןתגובה
פרשת ההכחשה שפירסם אחמד צידקי אל־דג׳ני
בביירות, לגבי הידיעה שנפגש באורח פרטי עם אורי
אבנרי ושהצהיר על נכונותו להכיר במדינת־ישראל,
קיבלה ממד חדש, כאשר פנו עיתונאים צרפתיים אל
הדוברים הבכירים של האירגון וביקשו להבהיר את
העניין.

כשבוע שעבר, כיטפ קונצרן־תיקשורת
בינלאומי, על עיסקה שלפיה יקים במצריים
את רשת־הטדפונים הבינלאומית החדשה,
כהשקעה שד •טני מיליארד דולר.
כהנא הוא ידידו ואיש־אמונו של ברונו קרייסקי,
המוכר בידידו של שר־הביטחון עזר וייצמן וכתומך
בתנועת שלום עכשיו.

דוברו האישי שד יאסר עראפאת לא הצטרך
להכחשה, ואמר לעיתונאים :״אין תגובה״.

אבינו ע ם פרוש

השליח השני של אש׳׳ף בוועידת רומא, מוחמד
אבו־שראר, מזכיר המוסד העליון של אירגון פתח, לא
פירסם שום הכחשה.

מפקד המחוז הצפוני שד המישטרה, ניצב
חיים אבינועם, עומד לפרוש מתפקידו
כגלל פציעה.

הנ שיא ה ח לי ט

מתברר כי פציעתו של אבינועם, שנפל מגג ביתו,
חמורה מכפי שחשבו תחילה, וכי לא יוכל, ככל
הנראה, לשוב לתפקידו.

מבקרהמ דינ ה

להר או ת מ עו ר בו ת

ת רגי ל של

ה ס בי ם ל /הסד דיי

נשיא-המדינה, יצחק נכון, החליט להביע
כשבועות הקרובים את דעתו כענייני חכרה
ומדינה.

מתנגד* א רי דו ר

כעיקכות לחצו שד שר־התעשייה, גירעון
פת, הסכים מכקר-המדינה, הד״ר ארנסט
נכנצל, להסיר את התנגדותו להמשך
העסקתו של האדריכל טומי דיידרסדורף
כמישרד־התעשייה.
מבקר־המדינה נתן יד ל״הסדר״,
השערורייתי• ,טלפיו יקים שותפו שד
דיידרסדורף כמישרד האדריכלות הפרטי
שדו, יהושע גולדסרג, מישרד אדריכלים
נום? ,שאליו תעבורנה כד העבודות
הפרטיות שעשו ודטניים עכור ״החכרה
הממיטדתית לתיירות״.

חשששאר לי ך *שאר
כחוגים כמיפלגה הליכרלית חוששים ששר־האוצר
שימחה ארליך יצליח לנווט את
המצב כך, שהוא יייטאר שר־האוצר.
לדעת חוגים אלה, האולטימטום של אנשי מודעי,
שיפרקו את הקואליציה אם ימונה יגאל הורביץ
לתפקיד, לעומת האולטימטום של אנשי חרות,
המאיימים בהסקת מסקנות אם הורביץ ל א יקבל
את המישרה, יגרמו לכך שבסופו של דבר ימשיך
ארליך להיות שר־האוצר, אלא אם כן תפוזר הכנסת
ותערכנה בחידות חדשות.

מקורבי הנשיא טוענים, כי הוא יעשה כן בראיונות
לאמצעי־התיקשורת, ובסיורים רבים ברחבי הארץ,
תוך שמירה על מיגבלותיו כנשיא.

טדי קנ די
יבקר בארץ
ממשדרדישראל עלולה להיקלע למצב
מביך, אם יממש הסנטור טדי
קנדי את תוכניתו לבקר כישראל.
אפשרות -זו הועלתה לאחרונה כשיחות
גישוש שניהלו מקורביו של
קנדי עם אנשי המישלחת הישראלית,
שנידוותה אל שד-החוץ, משה דיין,
כעת ביקורו בוושינגטון.
ראש־הממשלה מנחם בגין ושר-
החוץ משה דיין מתכוונים להביע
תמיכתם דווקא כג׳ימי קארמר, כמי*
רוץ לבחירות לנשיאות ארצות*
הכרית. הם חוששים שביקורו של
קנדי יתפרש כארצות-הכרית באילו
תומכים ראשי ישראל בו.

,א ל בו ם הבוש!!״

תעש-ינ-ם

ש ל נטורי־־קרחא

לו ח צי םעל אלון

פעילי הכת החרדית נטורי־קר*
תא החלו לאסון! כאחרונה תמונות
של מפגינים חילוניים ושל שוטרים,
הנוטלים הלק במהומות השכת כ1
ככיש־המריכה כירושלים.
כפעולת האיסוף, הכוללת פניות
אל צדמי-עיתונות המסקרים את ההפגנות,
עוסק הרב משה הירש, מראשי
נטורי-קרתא. הרב סירב לגלות
למה נועדו התמונות.

הנ פ ט הו פקע
מהלפ רין
הטיפול כתוכנית־החירום לקבלת נפט
מארצות־הכדית הופקע, עד-פי הוראת.
ראש-הממשדה, מן היועץ הבלבדי כשגרירות
ישראל בוושינגטון, דן הדפרין, והועבר
דמישרד־האוצר.

המתנגדים של ארידור קיוו, כי העלאת שמו בהקשר
זה תחבל במאמציו להיבחר כיושב־ראש הנהלת
תנועת־החרות.

תקציבה טלוויזי ה גמר תקציב המחלקות השונות של הטלוויזיה עומד להיגמר
בשבועות הקרובים. המדובר בתקציב שהיה צריך
להספיק עד לאפריל בשנה הבאה.

מחדקת־הבידור של הטלוויזיה עומדת לגמור
תקציב שד 18 מיליון לירות עם סיומה שד
הפקת התוכנית עד להקת ״גזוז״ ,שעלתה
כמיליון לירות.

ירדן גנבהאתאר לי ך
הראיון שערך כתב הטלוויזיה כגרמניה,
צבי לידר, עם שר־האוצר שימחה ארליך,
שודר בטלוויזיה הירדנית עוד לפני ששודר
כישראלית — ובצבע.
הראיון הועבר לישראל באמצעות הלווין, והטלוויזיה
הירדנית קלטה ושידרה אותו במהדורת החדשות
בעברית, בשעה ,7.30 ביום הששי האחרון, בעוד
שבישראל הוא שודר רק בהשבוע יומן אירועים
ב־.8.20
הטלוויזיה הירדנית כבר שידרה בעבר תוכניות גנובות
מישראל, אך זו הפעם הראשונה שהשידור נגנב עוד
לפני ששודר כאן.

כמה תעיטיינים גדולים כארץ קיימו
כאחרונה פגישות עם ח״כ יגאל אדון, כדי
לנסות ולהשפיע עליו, שיציג את מועמדותו
לתפקיד יושכ-ראש מיפדגת העבודה ויהפוך
עד-ידי כך מועמד המיפדגה לראיטות
הממשלה.

ה מי שטרה או רבת

בו ד קי םאתפרס

ב בי ת ״ ה מי שפט

חוגים בתוך מיפלגת־העבודה, המתנגדים לשימעון
פרס, החלו עורכים בדיקות וחקירות בנוגע להוצאות
האישיות של פרס, מאז נבחר כיושב־ראש התנועה.

מישטרת מחוז תל־אביב עורכת מארבים ומקיימת
שמירה על בית־המישפט בתל־אביב, לפני כל מישפט
חשוב.

הכוונה היא להוכיח, כי פרס נוהג כאופן
בזבזני בכספי התנועה, הנמצאת במשבר
כספי.

ערב המישפט של שוד הבנק כרמת-אכיב,
קיבלה המייטטרה מידע שלפיו ינפו לפרוץ
דכית־המישפט. שוטרים •טנשלחו למקום
אמנם הניסו כמה אנשים שניסו לפרוץ
לבניין.

בגין י מסור הו ד עו ת
ראש־הממשלה, מנחם בגין, עומד לנשל בקרוב את
מזכיר־הממשלה, אריה נאור, מתפקידו כמוסר הודעות*
הסיכום של ישיבות־הממשלה לעיתונאים.

מטעם האוצר מטפל בנושא החשב הכללי, איתן דף,
שהיה קודם לכן היועץ הכלכלי בשגרירות בוושינגטון.

בגין רוצה להוכיח לעיתונאים, בי מצב־בריאותו
שפיר. לבן הוא יחזור להופיע
על מדרגות מישרד ראש־הממשדה אחרי בד
ישיבת ממשלה.

ראש־הממשלה, מנחם בגין, זועם על ״מסע־ההופעות
של יצחק שמיר״ ,כפי שהוא מכנה את הסיורים בכל
רחבי הארץ שעורך עתה יושב־ראש הכנסת.

כ תנ א קי

בגין רואה כסיוריו של שמיר אי־אמון
כהכטהה •טנתן לשמיר• ,טהוא ימונה
כממדא-מקום ראש-הממשדה עוד לפני
הכחירות.

מ ר כזי הבקא הי ר

בגין כו עסעל שמיר

שמו של יורם אדידור, כמועמד לתפקיד
שר-האוצר, הודק! לאמצעי-התיקשורת
דווקא על-ידי מתנגדיו.

המיליונר היהודי מווינה, קרל כהנא, חתם

ה מי שטרהמאתרת
שיחות אנונימיות
כמרבזת הטלפון של מישטרת ירושלים
הותקן מכשיר מייוחד, המאתר
אוטומטית את מקורן של שיחות טלפון
המגיעות למוקד.
כעזרת מכשיר-איתור זה מקווה
המישטרה לחשוף את זהותם של
מוסרי הודעות-שווא על מיטענים
חשודים. הודעות השווא התרבו כשבוע
האחרון, והמכשיר קבע כי רובם
הגדול הגיע ממזרח־ירושלים.

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונה

־ י רי! 1111--י י ׳> 11!!11ו וו1ו—ו1111
במדינה העם
מדוו! הםמכת שים
דיין הכחיש. דג׳ני
״ הכחיש. מה עומד
מאחרי הכחשות אזה ז
זה היה כמעט משעשע: בביירות וב־תל־אביב
הכחישו שני שרים את אשר
אמרו ועשו.
בתל־אביב היה זה משה דיין, שר־החוץ
של ישראל. בביירות היה זה אחמד צידקי
אל־דג׳ני, חבר הוועד־הפועל של אש״ף,
שהוא כעין סגן־שר־החוץ של האירגון.
דיין אמר בארצות־הברית שהוא מוכן
להידבר עם אש״ף, אם ימלא אש״ף תנאים
מסויימים — והוסיף שורה של תנאים
בלתי־אפשריים לחלוטין. למעשה דרש כי
אש״ף יפרק את כוחותיו המזויינים, שיוותר
על רעיון המדינה הפלסטינית, ו־שיהווה
מעין נציגות של הפליטים לשם
שיקום הפליטים מחוץ לגבולות הארץ.
באותו היגיון אפשר לדרוש כי הגשם
לא יהיה רטוב, וכי בלילה תזרח השמש.
משה דיין יודע זאת היטב.
אם כן, מדוע בכלל העלה רעיון זה 1
יכול להיות לכך רק הסבר אחד: הוא רצה
להרגיל את דעודהקהל לרעיון של הידברות
עם אש״ף, במוקדם או במאוחר.
התנאים הבלתי־אפשריים באו להמתיק את
הגלולה.
מכיוון שדיין כבר השמיע הודעה דומה
בפברואר השנה, ברור כי זוהי שיטה.
גם אז הכחיש את דבריו, בטענה כי דיבר
אנגלית, שאינה שגורה בפיו היטב, וכי
לא הובן נכונה. הפעם דיבר בעברית,
באוזני כתב ישראלי — אך גם הפעם
באה ההכחשה כבר למחרת היום.
,הכחשה כוזבת. מיקרהו של דג׳ני
דומה.
הוא חזר מוועידה ברומא, שבה נפגש
בידידות עם מישלחת מישראל, החליף
עימה דברים פומביים ופרטיים, והשמיע
הצהרות שלא הותירו ספק כי אש״ף מוכנה
לשלום עם ישראל, תמורת הקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה (ראה
עמודים .)43 — 45
הדברים גרמו סנסציה עולמית, פורסמו
בהרחבה גם בעולם הערבי ובביירות. למחרת
שובו ללבנון פירסם דגשי הכחשה,
שבה אמר כי לא ניהל משא־ומתן עם
ח״כ אורי אבנרי, לא הביע נכונות להכיר
במדינת־ישראל ולא ביטל את האמנה הפלסטינית.
מבחינה
מילולית, היתר. ההכחשה נכו,נה.
לא היה כל משא־ומתן סודי בין דג׳ני
ואבנרי, אף כי נפגשו בוועידה ובשוליה.
הוא לא הודיע בפירוש כי אש״ף יכיר בישראל,
אף כי אש״ף החליט לשנות את
מטרותיו, וגם טען כי האמנה כלל לא
התכוונה לחיסול מדינת־ישראל.
מבחינה מילולית, היתה ההכחשה נכונה.
אך מבחינת רוח הדברים, היתה זאת
הכחשה כוזבת — לא פחות מהכחשתו של
דיין.
מומנטום עצמאי. מדוע הם הכחישו?
במיקרהו
של דיין, ההסבר פשוט: הוא
יודע כי אסור לשר בממשלת בגין להעלות
על דל שיפתותיו את האפשרות של הכרה
באש״ף.
במיקרה של דגשי, ההסבר דומה: מי
שמעלה באש״ף על דל שיפתותיו את
האפשרות של הכרה בישראל, מסתכן בהתקפה
פרועה עליו מצד מיעוט קנאי
ואלים.
ועידת־רומא עוררה בעולם תיקוות
רבות. לא רק ידידי ישראל, אלא גם
ידידי הפלסטינים מייחלים ליום, שבו
יכריז אש״ף בגלוי ובפירוש כי הוא מוכן
להכיר בישראל ולחיות עימה בשלום, אם
תקום מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
תשוקה זו כה עזה, עד כי ועידה כמו זו
שנערכה ברומא מקבלת מומנטום עצמאי.
דגשי אמר דברים מרחיקי־לכת, אך
העיתונות הבינלאומית לא הסתפקה בכך,
אלא הוסיפה הפרזות ופירושים, שהגיעו
הרחק מעבר למידה שנקבעה על־ידי הנהגת
אש״ף בשלב זה. לכן הוכחשו הדברים.

שום הכחשה אינה יכולה לבטל
דבריו שהיו. דיין אמר מה שאמר, דגשי
עשה מה שעשה — והדברים לא היו
במיקרה. נקבעו עובדות פוליטיות חדשות,
המצביעות על הכיוון.
ה עו ל ם הזה 2196

הווניץ אינו מתאים מבחינת האתיקה,
מורע׳ אינו מתאים מנתינת הכישה!

האגו
ך ץ תדרדרות המוסר והפרת החוק
י 1הגיעו בתקופת הליכוד לרמה כזו,
שאין איש מעלה אף עירעור אחד על
מועמדותו של יגאל הורביץ לתפקיד שר־האוצר.

שאין לו כי־שורים לתפקיד, פחות
או יותר. אלא •שבתפקידיו הציבוריים
הקודמים לא הקפיד להבדיל בין עסקיו
הפרטיים לבין עיסקי־ד,ציבור. לא אחת
ניצל את מעמדו לקידום האינטרסים האישיים
שלו. לתת לו עתר. את תיק־האוצר,
הרי זה כאילו נתנו האמריקאים תפקיד
זה להנרי פורד, בעוד הוא, ממשיך לכהן
כבעל־מניות גדול בשורה של חברות. דברים
שאינם נסבלים בארצות מתוקנות,
ואיש לא יעז להציעם שם, מותרים בישראל
של ממשלת־בגין.
׳שבוע ימים אחרי שהתפטר מתפקיד
שר״התעשייה, רואיין הורביץ בהארץ וסיפר׳
כי יום אחרי שעזב את תפקידו ה ממשלתי
עבר לשולחן הניהול של עסקיו
הפרטיים. הוא סיפר כי מצא שהשנה ישבה
לא ניהל את עסקיו׳ אלא כיהן כשר ה־
׳תעשייה, גילתה עד כמה מוכשר בנו,
יוני. עובדה היא שבתקופה, שבה האבא
לא היה בעסק, הצליח להגדיל את המחזור
במאות אחוזים !
העיתונאית שריאיינר. אותו, עדה אוש־פיז,
לא שאלה אותו היכן ״תקופת־הצינון״
המפורסמת, המחייבת כל ממלא מישרה
,ממלכתית -הפורש מתפקידו, שלא לעבור
לתפקיד הקשור בתפקידו הקודם, אלא
אחרי פרק־זמן של שנתיים בערך. במיק־רה
של הורביץ, היה קשר כלשהו בין
תפקיד ׳שר־התעשייה ובין עסקי המחלבות
המאוחדות, וטנא־נוגה, שהוא מנהלם
עתה.

החלב
של השר
ץ* קורביו של הורביץ, שקראו את
ייי ׳ דבדי־השבח שהרעיף על בנו, על ש הגדיל
את המחזור בילעדיו, יכלו רק לחייך.
יוני הוא מוכשר ונבון, אך כל הקרוב
למישפחת הורביץ יודע, כי אין יוני
עושה צעד ללא התייעצות עם אביו. כאשר
פרש יגאל, מבחינה רשמית, מניהול
עסקי־המישפחה, והעביר את המושכות
לבנו, המשיך לנהל למעשה את העסקים
בצורה תקיפה.

נידוד המחזור כתקופת כהונתו
כשר־התעשייה יבול להיות מוסכי
על ידו כגילוי בישרונו של הכן.

חי דן די ם ה תו צ ר.
״חילוגיים לא ייכנסו לכאן
יותר,״ אמרה המגחלת
וסגרה את הכניסה למועדון
העירוני כפגי ילדי הסביבה.
מישפחות רבות מאיימות להתארגן ולבטל
את הפעילויות במועדון עירוני דתי
בשם מגיד, הפועל ברחוב ורבורג ד.
לטענתם באו השנה, כבכל שנה, לרשום

הוא יכול גם להיות מוסבר עד־ידי
ההטכות ששר־התעשייה העניק
למיפעליה של מישפהת הורכיץ.
מבקר־המדינה פירסם בדין־וחשבון
שלו לשנת 1978 פרשיה המצביעה
בכיוון זה. ערב ההכרזה על המדיניות הכלכלית
החדשה 27.10.77 היו חילוקי־דיעוית
חריפים בין נציגי־האוצר ונציגי־החקלאות
על המחירים החדשים, שיש
לקבוע למוצרי־חלב מסויימים. ליועץ ה־מישפטי
נמסר, כי במהלך הוויכוח העיר
מנכ״ל־האוצר הערות שמהן השתמע, כי
הופעל עליו לחץ על־ידי מישדד־התעשייה,
ולחץ זה קשור בשר- ,שמישפחתו היא
׳בעלת מיפעלים לייצור מוצרי־חליב. חקירת
המבקר העלתה, כי אכן היו לשר התבטאויות
בעניין זה, אם כי העיר, לדבריו,
שדווקא כאשר הוא מכהן כשר מבצעים
מדיניות לרעת המחלבות הפרטיות.
מבקר־המדינד, קבע בדין־וחשבון שלו, כי
מוטב שהשר לא יעיר יכל הערה בנושא
רגיש כל־כך. במסיבת־העיתונאים שערך
המבקר, עם פירסום הדו״ח, הוא אמר,
כי ״לא היה צורך בהערות השר, כדי
לדעת שנפשו קשורה במיפעל, ולא היה
עליו לומר, כי יש לו עניין, שכן היה
ידוע שיש לו עניין.״
׳פרשה זו לא היתד, היחידה שבה הואשם
הורביץ בניצול מעמדו הציבורי.
כמחצית השנה קודם לכן, באוגוסט 1977׳
פירסם העולם הזה 2086 כתבה שהשפה
כיצד התערב, כשר־התעשייה, בקביעת
מדיניות־ד־,סובסידיות ׳לגבי אבקת־חלב,
כך שהמחלביות הפרטיות ושל מיש־פחתו,
בעיקר, הועדפו על חשבון המחלבות
הציבוריות. פרשה זו לא הוכחשה
מעולם, ומקורבי הישר טענו, כי פעל לטובת
המחלבות הפרטיות, בלי להביא בחשבון
את האינטרסים ישיש למישפחתו
בשטח זה.
מאז פרש מתפקידו בממשלה התרחבו
עסקיו פי כמה. הוא ישותף בהקמת חוות
חקלאיות במרכז אמריקה, יחד עם איתן
ישראלי, לשעבר עובד בכיר במישרד־החקלאות.
לאחרונה רכש מעיריית חיפה
את בית־המיטבחיים שלה .,ויפעילו יב־עסקי־בשר.
הוא רוכש קרקעות בכל
מקום אפשרי. הוא רכש מפעל לנירוסטה
בקריית־ימלאכי. יש לו קרקעות לרוב בשטחים
הכבושים, בעיקר באיזור שועפאת.
כל העסקים הללו יושפעו במידה
מכרעת ממדיניות־האוצר. מינויו לתפקיד
שר־אוצר יוכל לאפשר לו ׳להצהיר
בראיון נוסף, עם פרישתו מתפקיד הדש
זה, כי בניו המוכשרים יעלו על עצמם
ועיסקי־המישפחר, גדלו בהעדרו באלפי
אחוזים.

שילוב זה כין עסקים פרטיים
ועיסקי־המדינה הוא דבר מקובל
ביותר כבמה מדינות מסוג מסויים.
מינויו של הורביץ לתפקיד הרם
יביא את ישראל באחת לדרגה
•טל ערב הסעודית, ניקאראגווה
•טל סומוזה או איראן של השאה.
המזל -הוא שמועמדותו של הורביץ
לא תתקבל על דעת שר־האוצר הנוכחי,
שימחה ארליך. רבים, הממהרים לתפור
לעצמם חליפה של שר־האוצד, שוכחים,
כי ארליך עדיין מסוגל לכמה הפתעות.
הסיבה העיקרית להמשך מילוי תפקידו
היא חוסר־האפשרות למצוא מחליף מבלי
לגרום למשבר ממשלתי.
ארליך רצה לפרוש מתפקידו כבר לפני
חצי שנה. הבעייה היא !שמסירת תפקיד
שריד,אוצר למיפלגה אחרת, או למועמד

את ילדיהם למועדון. מנהלת־המועדון ה חדשה,
אשה דתיה בשם נחמה אהרון, הודיעה
להם במפורש כי ילדיהם לא יורשו
להיכנס עוד אל המועדון מפני שהם
חילוניים.
מועדון מגיד, הכפוף לעיריית תל־אביב
הוקם בבניין בית־הספר החשמונאים בשנת
.1962 לדברי תושבי הסביבה, מאז ומתמיד
היו ילדיהם חברים בחוגים השונים שבמועדון
שכלל בתוכו דתיים וחילוניים כאחד.
״הדבר
היחידי שדרשו מבני, שהיה חבר
במועדון, היה לחבוש כיפה כאשר הוא
הולך לפעילות,״ סיפר שלמה בר־שביט,

מועמד הורביץ
טוב לבנים
שלא מן הליברלים, תיצור מצב שבו ל סיעה
בית 15 חברי-כנסת, כמו הליברלים,
יהיו ישני •שרים בעלי״תיקים ושני שרים
בלי־תיקים (נסים וארליך) ,ואילו לסיעה
בת שיבער, חברי־כנסת, כמו הדמוקרא־טים,
יהיו שני שרים בעלי־תיקים וסגן
ראש־ממשלה. למצב זה לא הסכים ארליך,
ונגד מצב כזה הוא יוכל לגייס לימינו את
רוב חברי המרכז במיפלגתו, שלא יסכימו
ללקיחת כיבודים מעסקני־מיפלגה. נסייון
לפתור את המצב, על־ידי מינוי משה
נסים כשר־המישפטים, ירד מן הפרק הן
בגלל ההתנגדות העזה •של הימערכת ה־מישפטית
לנסים, שאינו מוערך על־ידה
כלל כמ״שפטן, ד,ן בגלל הפירסומים על
פרשיות בעברו.
בלי מציאת פתרון לשמירת מישקלה
על המיפלגד, הליברלית בממשלה, לא
יפנה ארליך את תפקידו, וכאשר ישוב
ארצה יוכל ללכד סביב נושא זה רוב
במרכז מיפלגתו, שהחליט מה שהחליט
בהעדר יושב־ראש המיפלגה. תמונת המצב
בישיבת המרכז, שבה נראה היה
שאריאל ויינשטיין הוא התומך היחידי בארליך
,׳תשתנה במהרה עם •שוביו שיל
בעל־הבית ארצה.
מודעי יתחסל
קורביו של ארליך מאיימים שהוא
י יכול עוד לגלות על מי האחריות לשתי
שגיאות אלה, ובכך להתדרדרות במשק.
נסיונו של ארליך הראה לו כי שום
אדם לא יוכל להצליח בתפקיד שר־אוצר
בתקופה הקרובה, כיוון שרוב המשק נישלט
על־ידי המערך, המכשיל כל מדיניות כלכלית
ששר־האוצר ירצה לבצעה, ויהיה
האיש התקיף בעולם. לכן לא יסכים
ארליך כי אחד מנאמניו יקבל ׳תפקיד זר,
שיישחוק ויחסל כל אחד.
המוצא.היחיד הנראה בעין הוא, כי יתר
חברי־הממשלה יסכימו לכהונת יצחק מודעי
כשר־האוצר. אז יתמכו חברי־המרכז
הליברליים בהחלפתו של ארליך, כי לא
יאבדו עמדת־כוח, ואולי אף יתפנה תפקידו
של מודעי לחבר־מיפלגה אחר. ארליך
יתמוך בהחלטה, מכיוון שלדעתו
מודעי ייכשל, ו״תהסל כתוצאה מכך.

העובדה חסרת־החשיבות, שגם
המשק הממלכתי מסוגל להתחסד
כמהלכים אלה, אינה מטרידה איש.
יגאל דכים ! 9

״אנחנו הסכמנו להישארות המועדון במקום
למרות הבעיות שהיו כרוכות בכך כמו
מסיבות ריקודים רועשות במוצאי־שבתות
וסתימת הרחוב על־ידי עשרות מכוניות,
אבל עכשיו, אם לא יתנו לילדינו לבוא
למועדון בגלל שהם חילוניים אנחנו נבקש
לסגור אותו.״
סיפרה דנה כהן 10״לפני ארבע
שנים התחלתי ללמוד פסנתר במועדון.
המורה אמרה לי שיש לי כישרון. תמיד
באתי לשם עם מיכנסיים. השנה המנהלת
אמרה לאמא שלי שהיא רוצה רק ילדים
דתיים. המורה שלי לפסנתר התערבה ואז
(המשך בעמוד )50

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גיסי ג׳קסון בא, חייו, הצטלם ואיכזב

א ח ! 17151

| באתי, ראיתי, ניצחתי!

חיוך רחב, כששתי הידיים מונפווו
אל־על, בסימן הנצחון הגמל. כך
עיריית־שכם לאחר נאומו, שזכה במחיאות כפיים.
משיב ג׳קסון להפגנת האהדה בבניין עיריית־שכ
| נזשיב

..אחינו השחורים

1כך פנה המנהיג השחור ג׳קסון אל תושבי
שכם. אחת מהנשים במישלחת אמרה אחר כך :
״מצאנו קירבה רבה בין השחורים באמריקה לבין הערבים והיהודים השחורים בישראל.״

כך התרשם מג׳קסון ראש עיריית ירושלים, טדי קולק. ג׳קסון, המת:ץ1ו

נהג בדרך. כלל בחביבות ובחום, חיבק את ראש־העיר, כפי שעשה
״ 1-1 1
לאורך כל סיורו בישראל. קולק, בניגוד לראש־הממשלה, קיבל את ג׳קסון ואירחו בעירו.
דם שחור נשא דרשה בקול נמוך,
י שנשמע בקושי. את ידיו השעין בכבדות
על דוכן הנואמים, כאילו כדי לתמוך
את גופו התמיר. פניו קרנו תום ורוך.
אפילו השפם, בסיגנון זאפאטה, לא הצליח
להקשיחם. קהל המאזינים, שנאסף בכנסייה
הלותרנית, בעיר־העתיקה בירושלים, שתה
את דבריו בצמא, כאילו היו דברי אלוהים
חיים.
הוא דיבר על אהבת אלוהים, אהבת האדם
ואהבת השלום. הוא נשא פניו אל
על, והפליג בתיאור תיקוותיה של האנושות
המעונה. קשה היה להאמין, שהגבר
הנאה, הלובש חליפת־איכות מדודה היטב,

הוא למעשה פוליטיקאי אמריקאי, שקול
ומנוסה, המנהל בדרך משלו מסע־פירסום
ויחסי־ציבור בקנה־מידה עולמי.
לפתע הלך קולו והתעצם. כפות ידיו
נותקו מן הדוכן והורמו למעלה. הדרשה
השקטה פינתה מקומה לנבואה גועשת ומשלהבת.
המאזינים יצאו מכליהם, אך
הנרגש מכולם היה הנואם עצמו — הכומר
ג ׳סי ג׳קסון, שפלש ארצה בסערה, כשהוא
מביך את ממשלודישראל ואת פקידיה.
כשסיים את דבריו קם הקהל על רגליו
ומחא כפיים בעוז. ג׳קסון ירד מבמת ה כנסייה
והתחיל ללחוץ ידיים, לחבק ולטפוח
על שכם מעריציו, בסיגנון אמריקאי

לחישה באוזן

אשתו הנאה של הכומר ג׳קסון לוותה בעת הסיורים על־ידי
ידידה שלה, שהשתתפה במישלחת. היא לא ניצבה
ליד בעלה.,וכימעט שלא שוחחה עימו, אלא פעם אחת (בתמונה) בבניין עיריית־שכם.

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כך עשה גם טדי קולק, ראש עיריית ירושלים.
אך בקרב תושבי השטחים הפך
לגיבור מבוקש ונערץ.

להנציח
כל צעד

ף״ אשי־ערים, עסקנים ערביים, ושאר
י אוהדי אש״ף, ראו בג׳סי ג׳קסון שליח
טוב, כדי להשמיע באמצעותו את טענותיהם
באוזני המימשל האמריקאי והנשיא
ג׳ימי קארטר .״אנחנו מאשימים את אר־צות־הברית
יותר מכפי שאנו מאשימים את
ישראל,״ אמר אחד .״אמריקה חייבת לרסן
ולהגביל את תמיכתה בישראל,״ הוסיף
עמיתו.
ג׳קסון, שמשך אחריו בעת שהותו בארץ
שובל ארוך של כתבי־עיתונות וצלמי-
טלוויזיה, מאירופה ומארצות־הברית. הקפיד
לרצות את שני המחנות. הוא ביקר
במחנה הפליטים בקלנדיה, על אם*הדרך
בין ירושלים ורמאללה, חיבק ילדים פלסטינים
לרוב. יחד עם זאת, לא פסח על
שכונת־עוני ישראלית במוסררה, וחיבק
את פצועי הפיגוע בהדסה. גם בקלנדיה
וגם במוסררה דאגו מלוויו להנציח כל צעד
שלו באמצעות צילומים ומיבזקים.
״ברור שזוהי הצגה גדולה,״ קבע בטון
מיקצועי איש טלוויזיה אמריקאי.
וכעבור זמן הוסיף :״אבל ג׳קסון אינו
היחידי שעושה כאן הצגות — כולם עושים
הצגות.״

מסכנה״מזרועותיו5.
..ילדה
למדורו, אחרי שהוריד ילדה זו

•ין!! ן ן
ד* 1 5

ז 1 71דיחף ״ מזכירו של ח״כ צ׳רלי ביטון, מני כהן,
מתלחש עם הכומר ג׳סי ג׳קסון, מאחורי
41 801111111
גבו של הח״כ. האורח האמריקאי הקפיד לבקר במוסררה וגם במחנה־הפליטים בקלנדיה.

מובהק. מפעם לפעם נשק את צאן מרעיתו,
עד שנעלם.
כעבור שעה קלה חזר, אחרי שהספיק
להחליף את בגדיו. את מקום החליפה
הגזורה תפס אובראול כחול מכובס, ששיווה
לבעליו מראה של סטודנט אמריקאי מצוי.
״הוא אדם תמנם,״ הסביר ברצינות אחד
ממלוויו לכמה סקרנים ישראלים, שבאו
לחזות בכומר השחור מקרוב .״ואולי הוא
סתם נוכל,״ פלט בכעס אחד הסקרנים.
את הוויכוח חתם צעיר ערבי מקומי:
״הוא אדם טוב, מדבר על שלום. הוא צודק
במאה אחה. הוא מציע את הצעותיו ומחכה
שאנחנו, האנשים הפשוטים, נעשה את כל
השאר. אבל הצרה היא שיש פוליטיקאים,
והם מקלקלים את הכל.״
הדעות על מניעיו של הכומר השחור

״אנחנו נשתדל לנצח

ועל מטרת בואו היו חלוקות. אחדים אמרו
שהוא שונא־ישראל ואוהד מושבע של
אש״ף. היו אף כאלה שגרסו, כי הוא פשוט
אנטי־שמי, חרף העובדה שהוא עצמו הקפיד
להכחיש זאת שוב ושוב. הסבר אחד
היה, שהוא בסר הכל דואג לשחורים
האמריקאים, כדי שלא יסבלו מקור בחורף,
כתוצאה ממחסור בדלק, בעיקבות המשד
הסיכסוך הישראלי-ערבי. ועוד אמרו, שהוא
מנצל את בעיות המזרח התיכון,
לזכות בפירסום עולמי, כדי לבסס את מעמדו
כיורש של מרתין לותר קינג האגדי.
ממשלת ישראל סירבה בצורה מוחלטת
להקביל את פניו. איש משריה לא הואיל
להיפגש עימו. לא כך נהגה האופוזיציה.
ראשה, יו״ר מיפלגת העבודה, ח״כ שימ־עון
פרס, לחץ את ידו והחליף עימו דברים.

״ השמיע המנהיג את הקריאה של מורו,
שאותו הוא מחקה, מרתין לותר קינג.
כשפגש חיילי צה״ל שאל :״אתם רוצים לנצח?״ כשנענה בחיוב אמר :״יופי !״

.אנחנו רוצים לנצח

קרא בבניין עיריית שכס וביקש מ־מאזיניו
שיחזרו אחריו על הקריאות.
הוא נענה בהתלהבות רבה והמשיך, כשהוא נישא על כתפי הצעירים :״אנחנו ננצח !״

צלנו אוחו

בעת סיוריו בירושלים שמר הכומר על קשר עס בני עדתו.
יום אחד הם קיבלו אותו כשהם מניפים צלב עשוי עץ,
למחרת הוזמן ג׳סי ג׳קסון לשאת דרשה בכנסיה הלותרנית בעיר העתיקה בירושלים.
— 315

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הקצין זזנ נז דשו *ח

הקצין גייס?שיוות־קנע

ואש וישנת! לתעלה,

את החנוה האזרחית

ושח׳ ו גדה!תתעו

שח, נדי שיחיה ו! קו

אחו׳ שזינגעה בהפגזה

וה סניו לאשתו

אשתו של התנקז נאה

הקצינה הב נירה נתפסה

לבסיס, ערכה שעווו׳ה

עו־יד התישנווה

לגני הת״ליס

במושג האהוד׳ שו

וחנתה את פילגש נעלה

סנונית העבריין

ף תקופת מילחמת ההתשה אירעת
יי תקרית־אש שהסעירה אית צה״ל. מפקד
אחד החילות ערך סיור אצל פיקודיו,
!שהוצבו במעוזים לאורך תעלת־סוויס. לפתע
נפתחה הפגזת-תותחים מהצד הימיצ־רי.
המפקד ופמלייתו הצליחו לתפוס מחסה.
אולם רק אחת, קצינה צעירה ויפה־פיך״
לא היתר. זריזה מספיק .׳פגז פגע
בה. ומאז היא נכה, ברותת רגליים.
ועדת־החקידה שהוקמה אחר־כך קיבלה
את ההסברים המיקצועיים של המפקד,
למה הובאה הקצינה לקו־האש. היא
היתה ראש־הלישכה שלו! ,והוא נזקק לה
לידו, כדי שתרשום את בל מה שמחייב
טיפול אחרי הסיור. אולם הצבא ידע, כשם
שידעו זאת חיילי לישכתיו של המפקד,
כ־ הקצינה הצעירה הגיעה אל התעלה

מרמטכ״ל אחד, שהסיפורים על היחסים
הקרובים שבינו לבין עובדות לישכתו
הפכו לנחלת צה״ל כולו. אחד הסיפורים
המפורסמים ביותר בצה״ל, הוא על אותו
קצין־תותחנים בכיר, שניהל רומן עם
סמלת־ראשונה בקבע. הרומן התפתח, בעיקר
במילחמת יום־הכיפדרים, והקצין
הסיע את החיילת לרפידים, שם התמקמה •
המיפקדה העורפית שלו, בעוד שהחיילות
ששירתו ברפידים נישלחו לצפון. הוא
עשה כן בניגוד לפקודות. הסמלת־הרא־שונה,
שאחר־כך השתחררה מצה״ל והפכה
דוגמנית מצליחה, היתד. עסוקה במשך
כל היום בהכנת ארוחת־ערב למפקד, בשטיפה
ובקישוט הקרון המשותף שלהם
ברפידים. ואילו המפקד הקפיד לבוא כל
ערב לרפידים, גם כאשר התותחנים שלו

ומות המפקדת

חיילות ומפקדות באחד מכנסי הח״ן. הרס״וית הימ1זד1נ
מס רגליים חשופות מסמלת את דמות המפקדת בעיני
החיילות. מבלי להתייחס למפקדת שבתמונה, מרבית הקצינות הן גרושות או רווקות.

111מפקדיםוח ״ וות
בגלל יחסיה הרומנטיים עם אותו מפקד.
המפקד, נשוי ואב לילדים, ניהל רומן סוער
וגלוי עם ראש הלישכה שלו, שד,יתד,
צעירה ממנו בכ־ 20 שנה. הוא הפך אותה

למעשה לפילגש. גם ציה״ל הלא־רשמי
ידע עובדה זו. מאז אותה תקרית בתע־לת־סוויס
נבלמה התקדמותו של המפקד,
עד שבסופו של דבר הוא שוחרר, אחרי
שסיים תקופת לימודים המקובלת כתקופת
צינון בצבא.
לחבריו הקצינים של המפקד קשה היה
להרשיע אותו. יש מעט מאד מפקדים ב־צה״ל,
שיכולים להישבע במצפון נקי, כי
מעולם לא ניהלו קשרים עם חיילת, בין
אם היתד, זו פרשה מיקרית וחטופה. ובין
אם היה זה רומן ארוך ומפורסם בכל הסביבה
הצבאית. סיפורים מסוג זה סופרו
גם על רמטכ״לים־לשעבר ועל קצינות חן
ראשיות לשעבר.
לפני כמה שבועות, לפני קצינת־ח״ן-
ראשית, אלוף־מישנה דליה רז,
נערך דיון על הרמה
המוסרית של חיילות ציה״ל. בדיון הש תתפו
קצינות בכירות ואזרחים בעלי מיק-
צוע בתחומי החינוך והפסיכולוגיה. ב־מיסגרת
זו לא הוסקו מסקנות !ולא נקבע
אם החיילת בת ד,־ 19 היא מוסרית או ש אינה
׳מוסרית. לכן גם לא היה -מקום
להציע פתרונות לבעיות. כל שנעשה היה,
להצביע יעל תופעות ולהסבירן.
מכות לחיילת~הפילגש

הראשית

קצינת ח״ן־ראשית
דליה רז. הסיפורים
מגיעים גם לקצינות הבכירות של צה״ל.

ך ראה כי שורש הבעיה -אם אמ-
נם מתייחסים לכך כאל בעיה —
הוא בסיגנון השידות של החיילות בצבא.
בדרך כלל תפקידן של רוב החיילות
הוא לעזור לבוס, בין אם הן פקידות
ובין אם הן נהגות ושלמיות או עוסקות
בסעד ובנושאי ח״ן.
חיילית המגיעה למישרד צבאי פוגשת
בו את המפקד. המישרד יכול להיות מיש־

רד ממוזג אוויר בקריה בתל־אביב, או
צריף שדה בסיני או ברמת־הגולן. במידה
רבה מתנתקת החיילת מהסביבה שהי־תה
מגוננת עליה עד כה — הבית, בית־הספר
והחברה השכונתית.
עם גיוסה היא מגיעה לחברה ׳הדשה,
שבה נהוגים חוקים אחרים. שאיפתה הטבעית
— להצטיין ולהתקבל. ואז היא
פוג׳שית במפקד, או בבעל דרגה בכירה
אחרת, שאינו מפקד הישיר. יתכן ולו
היתד, פוגשת את אותו האדם במיסגרת
אחרת, כידיד של אחיה המבוגר, או כמכר
של הוריה, לא היה נוצר קשר
ביניהם. אולם העובדה שהוא המפקד ושהיא
רחוקה מהבית, לעתים מבודדת ממקום
ישוב, כמו העובדה שהיא נמצאת
במיסגרית חדשה ,״עוזרים״ להיווצרות
קשרי־קירבה בין החיילת לבין המפקד.
גם השהות הממושכת בחברת אותו
אדם מביאה לעתים קרובות להיווצרות
קשר כזה. החיילת־ד,פקידה לא רק מתייקת
מיסמכים ועונה על טלפונים. היא גם
׳שותפה מלאה לבוס שלה בכל שעה משעות
יומו, בנושאים הצבאיים ובעניינים
הפרטיים שלו. היא מקשרת אותו בטלפון
עם אשתו, ילדיו וחבריו. היא מכינה
לו ולאורחייו קפה ומוצגת בפני האורחים
כ״רותי, הפקידה הכי טובה בגדוד״.
היא יוצאת עימו לסיורים בשדר״ מרגי שה
כפייטרית על גבי היג׳יס או בוואגר
ניר, ועוד יותר מכך מרגישה כיצד -הוא
הופך לפייטר בעיניה. אם היא נהגת־בום
היא עוד צמודה יותר למפקד שלה, ונוטלת
חלק נכבד יותר בחייו הפרטיים.
גם הפקידה האישית וגם הנהגת הופכות
לעתים קרובות ביותר לנשות־סודו
של המפקד. ומכאן הדרך קצרה ביותר
עד לפיתוח מערכת יחסים הדוקה יותר.
״להתעסק עם חיילית״ הפך כבר מזמן
להיות סטאטוס מסויים בצה״ל. הייה יותר

ניהלו קרב־אש עם ד,מיצרים.
אחרי המילהמה, כשהסמלת־יהראשונה
חתמה על עוד שנת־קבע, נודע הדבר לאשת
הקצין, אם שלושת ילדיו. שלא כ
לות
צה״ל — בתמונה חיילת מדובר צה״ל.

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בישות אנשי־קבע אחרים, היא לא השלימה
עם הרומן של בעלה. יום אחד היא
הופיעה בבסיס שלו, צעקה על בעלה והבטה
בסמלת־הראשונה לעיני החיילים
המשתאים. היה ברור לשילטונות צה״ל,
שאותו קצין לא יוכל עוד להמשיך ולשרת
כמפקד. הוא שוחרר מתפקידו.
כיום הוא מנהל חיי־ימישפחה מאושרים
ופרשת הסמלת־ראשיונה כאילו נמחקה.
גיוס למיטה
ן* ש גם מיקרים חמורים יותר, ש בהם,
חותמת חיילת על שירות־קבע,
והחתימה מאושרת על־ידי המפקד, בגלל
יחסיו האישיים עם אותה חיילת. תפקידה
העיקרי כימעט בצה״׳ל הוא להיות ידי-
דת־המפקד. קצין בכיר, ששירת במודיעין,
שיכנע את אגף־כוח־אדם להחתים
בחנאי־קבע את המזכירה שלו, משום יש־היתה
פילגשו. ערכה של אותה חיילית
כמזכירה היה אפם, וזאת ידעו כולם.
מפקד אחר גייס לשירות-קבע צעירה שסיימה
את שירותה הסדיר כמה ישנים קודם
לכן. הוא פגש אותה במסיבה חבר־חית,
ובין השניים ניקשרו יחסי-אהבה.
הקצין ידע כי יהיה לו קל יותר לטפח
את הידידות עימה אם היא תלבש מדים.
היד. לו נוח יותר להיראות עימה בציבור,
מבלי שהדבר יעורר את חשדות אישתו
וילדיו, שכן יכול היה להסביר זאת ב־

בעיית חיילות צה״ל הת

11 1111/1
11 # 11 1111 1111/1רחבה בעת האחרונה, אחרי
שחיילות הוצבו בתפקידים שהיו עד כה מחוץ־לתחום עבורן,
כמדריכות גברים בקורס מ״כים, ועוסקות במיקצועות טכניים
יחד עם גברים. המגע בין החיילות לבין החיילים הפך להיות
את קצינות הח״ן שלהן, יוצאות ומבלות
איו מקיימות יחסי־קירבה הדוקים עם קצינים
באותה יחידה, או ביחידות שכנות.
״אם למפקדת מותך, גם לי מותר,״ אומרות
החיילות.
מרבית המפקדות בצד,״ל תולות את התנהגות
החיילות במתירנות הכללית שפשתה
במדינה. לטענתן, המצב בצבא הוא
תולדה ישירה של המתרחש בחיים האזרחיים.
הסבירה אחת המפקדות :״ימעט
מאד בחורות מגיעות לצה״ל כשהן בתולות.
לרובן יש חבר, עוד לפני הגיוס,

הדוק יותר וקרוב יותר, ועימו רבו הסכנות. כך לפחות סבורים
אלה הגורסים כי המתירנות זזוגגת בצה״ל..למרות כל האמצעים
לגונן על החיילות בפני מתירנות, ביניהם חוקי מטכ״ל שונים,
נראה כי הקשרים הנוצרים בצבא בין חיילות לחיילים הם רבים
במייוחד. בתמונה: חיילת מעבירה קורס נשק לחיילי מילואים.

נות מיפקדית קצינת ח״ן ראשית ייודעות,
כי אפשר להילחם בחזית זו בשיני אופנים:
בעזרת המיישטר או באמצעות ההסברה.
במה שנוגע למישטר, קיימות בפקודות
מטכ״ל הוראות שנועדו להילחם
במתירנות. לצד,״ל יש גם כמה חוקים
בלתי־כיתובים, שנועדו לשרש את היחסים
בינו לבינה.
יעל פי פקודות מטכ״ל אסור לאייש צבא
לשכב עם חיילת בתחומי המחנה. מגורי
הבנים הם מחוץ־לתחום לבנות, וכן להפך.
יחסי־ימין במישרדים אסורים בהחלט.

נהגת המפקד

לת שבתמונה, ידוע כי מאז שיש נהגות
היחסים בינן לבין הבוסים הדוקים.
עבודתם המשותפת. הצעירה גוייסה ל־צה״ל,
קיבלה דרגת קצונה מבלי לעבור
קזרם־יקצינים, ועסקה בתפקידי חינוך.
יישנם גם מיקרים שבהם הנשים הן היוזמות.
בצה״ל ידוע על קצינת־ח״ן בכירה
,׳שזכתה בתפקידה, בין היתר, בגין
יחסיה הרומנטיים עם קצין בכיר ביותר,
שהוא היה זד, שהחליט מי יקבל את ה־ותפקיד׳
.הסיפורים על אותה קצינה הם
רבים. היא נעצרה פעם ׳במצב לאינעים,
כאשר מארב מישטרתי עקב אחרי מכונית
אמריקאית גדולה של עבריין ידוע,
ליד שדה דוב, בצפון תל-אביב ,״•תפס״
אותה בחברת העבריין על המושב האחורי
של המכונית. המפקדת, שלא היתה
לבושה במדים, סירבה להזדהות בפני ה־ושוטרים
גם כאשר הובאה לתחנת המישיט־רה.
רק שם, כאשר המתינה לחקירתה על
הספסל, זוהתה על־ידי קצין מישטרה
בכיר ,׳שהיורה לשחררה מייד.
עובדה מעניינת היא, שמרבית הקצינות
הוותיקות בצה״ל, מדרגת ריב־ם רן ומע־לה,
אינן ונשואות. חלקן רווקות וחלקן
גרושות. רובן מצויות במירוץ כימיעט־היסטרי
למציאת בעל. אין סיפק שלעוב־דה
זו השפעה רבה על התנהגות החיילות.
הן רואות את המפקדות שלהן, או

עס הבוס בשווה

ללא התייחסות למפקד ולחיילת הנראים בתמונה,
ידועה בצה׳׳ל התופעה של בוסים המנהלים רומנים
עם הפקידות שלהם. במיקרים אלה אין המפקדים מסתירים את הקשרים שיש להם עם
הפקידות, לוקחים אותן לכל מקום, כולל סיורים בשדה. אחד מסיורים אלה הסתיים באסון.

שאייתו הן מקיימות יחסים מלאים. זה
לא מה שהיה פעם. אם הן מגיעות אלינו
בילדות הטובות של האמא, הן נחשפות
להשפעתן ישל החיילות האחרות. אם הבחורה
לא היתד, מתגייסת בגיל ,18 אלא
הולכת, לעבוד במיפעל או ללמוד באיו־ניברסיטה,
היא היתד, עוברת את אותו
,תהליך התבגרות׳.״
המדיניות הרשמית של צד,״ל גורסת
מאבק במתירנות המופרזת. קצי-

צה״ל נוהג לשחרר מהשירות כל חיילת
שנכנסה להריון: ,אפילו שאין פקודת
מטכ״׳ל כזו, גם אם היא הפילה. לכן אין
כימעט דיווחים לקצינת־ח״ן או לרופאה
על ׳מיקרי הריון, והחיילות גם לא משתמשות
בשריותי־צה״ל כדי ׳להפיל.
ישנן גם הוראות המנסות למנוע יחסים
קרובים בין חיילות וגברים. לחיילות אסור
לנסוע בטרמפים אחרי רדת החשיכה, ומפקדי
יחידות רבות בצה״ל הרחיבו, על

דעת עצמם, את ההוראה ׳ואסרו בכלל
על חיילות לנסוע בטרמפים.
אפשרות נוספת למאבק במתירנות היא
באמצעות חד,סברה. אך שיטח זו טומנת
בחובה קשיים. המסבירות הן הקצינות,
המפקדות של החיילות — פער הגילים
ביניהן לבין החיילות אינו גדול .״חוץ
מזה״ ,הסבירה קצינה ,״אם החיילת רואה
:את המפקדת ישלה, שהיא על יתקן -של
מסבירה, כשהיא יוצאת ומבלה עם קצי נים
ואזרחים, אין סיכוי שהיא תשתכנע
מדברי ההסבר של הקצינה״.
בעיה אחרת, במיסגרת היחסים בין גברים
לנשים בצד,״ל, היא חדירתן של החיילות
למיקצועות שנחשבו יעד כה כ־
״מיקצועות גבריים״ .כאשר חיילת מדריכה
בקורס מ״כים לחיילים, היא נמצאת
עם הפיקודים שלה. כאשר חיילת עוסקת
במיקצוע טכני בחיל־ד־,אווירי, הרי שחבריה
לעבודה כימעט כולם גברים. אלה
הם גם חבריה אחרי שעות העבודה.
בעיה נוספת היא בעיית הסמים. אין
על כך סטאטיסטיקח, ועובדה זו תמוהה
במייוחד, אולם נראה כי חיילות ריבות
נדבקו בגל מסמים השוטף את צה״ל. נגיע
הסמים פשה בעיקר בקרייה בתל־אביב,
ביחידות המרוחקות ובבסיסי הנח״ל. יש
בסיסים בצה״ל, בעיקר של הנח״׳ל, שם
מעשנים חשיש כימעט בגילוי. המפקדים
יודעים, מרימים ידיים וטוענים :״אי אפשר
להילחם בכך.״ יחידות הנח״ל והיאח־זוייות
הנח״ל ידועות ׳במסיבות הסימים וב־אורגיות
הפרועות שלהן, וזאת בגלל האופי
המייוחד של השירות בנח״ל. לפני
כמה ישנים היה ישם הנח״ל מעורר אסוציאציות
של עגבניות וטוריות. היום
מעורר השם אצל חיילי צד,״ל את האסוציאציה
ישל יחסי־מין חופשיים ׳וסמים.
בעוד שצה״ל הרים את ידיו בכל הנוגע
למתירנות של החיילות, הוא מנהל
מילחימת חודמד, בשתי חזיתות: יחסים
הומו־סיכסואלים בקרב חיילות והתעללות
על ירקע מיני. כאשר מתגלה כי חיילית
היא בעלת נטיות הומו־יסכסואליות היא
משוחררת מצה״ל מייד.
את צה״ל זיעזע לפני כמה חודשים
מיקרה התעללות יחמור .׳באחד מבסיסי
הקליטה ׳שיל צה״ל סיפרה אחת החיילות
לידידותיה החדשות, כי היא עדיין בתולה.
באותה הלילה כביר איבדה את בתוליה.
שלוש חיילות תפסו אותה, התעללו
בה בעזרת בקבוק. החיילת מאושפזת
היום בבית־חיולים לחולי־נפש, ואילו החיילות
המתיעללות נדונו כל אחת לשנת
מאסר ולפטור מצה״ל.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונה

(0 0 0 3 3 1 3 3111

שהציג את עצמו כתורה
אנירנסיה, קיבר ודא ברקה אישויו
רפואי שהוא כשר להבל וישיון־נהיגה

^ ופא נכבד, הנך מודע בוודאי לקטל
בכבישים, כשאחד הגורמים לתאונות 1 הוא מצב בריאות לקוי של הנהג. שנתוף־
פעולה מצידך יתרום להפחתת התאונות.
בהתאם להוראות תקנות התעבורה, מבקש
רשיון נהיגה ייבדק בבדיקה רפואית. הבדיקה
הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני
והנפשי, וכן בדיקות כושר אחרות, ותיערך
.על־ידי רופאו של המבקש, אשר יפרט
את מימצאיו בטופס שקבעה רשות־הרישוי,
ולפי הפרטים שבטופס. אי לכך, נבקשך
לבדוק את מבקש הרשיון, שפרטיו מצויינים
בטופס הבדיקה, ולמלא את הטופס על
פרטיו. אנא, ודא שהמבקש ימלא ויחתום
על חלק א׳ .לידיעתך, מבקש הבדיקה חתם
על טופס ויתור על סודיות רפואית ב־מישרדנו.
זכותך לקבל תשלום עבור הבדיקה.
בכבוד רב, רשות הרישוי.
נוסח זה מופיע בראש טופס הבדיקה
הרפואית למבקשי רשיון־נהיגה. הוא נועד
להעמיד את הרופאים על חומרת האחריות
שהם לוקחים על עצמם, בהעניקם גושפנקא
רפואית לקבלת רשיון נהיגה.

האם מודעים הרופאים לאחריות זו ונוה גים
על־פיה?
הדוקטור פארוק שבתאי, רופא־מישפחה
בעל קליניקה פרטית, ברחוב קיבוץ גלויות
,4אשדוד, קיבל ביום השני בשבוע שעבר
את בתב העולם הזה, יוסי היימן, לבדיקה
רפואית לקבלת רשיון־נהיגה. הכתב, ה־המחזיק
כבר ברשיון נהיגה מסוג ב׳ ,שרת
בצה״ל ובעל פרופיל רפואי ,97 הציג עצמו
כמי שאין בידו רשיון, והתחזה כחולה
אפילפסיה (מחלת הנפילה) ,שלא שרת
מסיבה זו בצה״ל.

השיחה כין הכתב לרופא, שלא
ידע כלל מה, מיקצועו האמיתי של
כן־שיחו, הוקלטה על רשמקול
ניסתר. להלן תקציר תמליל ההק לטה

הכתכ: אני דיברתי אתך בטלפון

בשבוע שעבר.
הרופא ו אה, בקשר לרשיון־נהיגה?
הכתכ ו לא יכולתי לבוא לפני החג.
(מגיש לרופא את טופס הבדיקה של מיש רד
הרישוי).

זהוהדוקטורבארוקשבתא1
מא שדוד, ה מ פז ר אישורים רפואיים
למבק שי רשיו 1ות־ 1היגה, ללא בדיק ה

משרד התח בו ר ה /ר שו ת הרי שוי

רמז ת. ווז_ •1

ו *יינ׳ל ייוא׳ *נא׳ אחיין. כילי9

א* ,ם*ה׳י נ• הכיל חתם *ל הזנמריוו גנני.
• א*• סנייו א׳א׳ת ור.מ 7ונו מ מואסות את הידוא ל
• וימית• אח הסנקי* אל •9חאודה *•מה.
• 1סת> את מגלת• סתא׳סן

הדוקטור פארוק שבתאי חתם
*111*1ה 1ררי ! 1ז ה
בצירו האחד של הטופס על
1 1| 1 1-111 11-11
הצהרה, שלפיה התשובות תואמות את הידוע לו. זאת, תוך ידיעה

ברורה כי חתימתו היא חתימת־שווא. בצירו השני של הטופס
חתס, כי ביצע בדיקות וכי לא הבחין במימצאים שליליים, וזאת
חרף העובדה שכלל לא ערך בדיקות, כנדרש בטופס־הבקשה.

הרופא: יש לך תעודת־זהות?
הכתב ( :מוציא ונותן).
הרופא ( :מעיין בתעודת־הזהות וממלא
את הפרטים האישיים בטופס הבדיקה).
יוסי, מד. בדיוק יש לך?
הכתב: אני לא שרתי בצבא. אמרו
לי במישרד הרישוי ללכת לרופא. הייתי
אצל רופא בתל־אביב, והוא שלח אותי
לעשות בדיקות, כי היתד, לי, לפני הרבה
זמן, מחלת האפילפסיה, ובגלל זה גם לא
שרתי בצבא. אני לא רוצה שיהיה כתוב
בטופס, שהיתה לי אפילפסיה. אני רוצה
להוציא רשיון נהיגה. אז אמרו לי שאני
אבוא לפה.
ה רו פ א: זאת אומרת...
הכתב: זאת אומרת, שאני לא רוצה
שיהיה רשום פה.
,הרופא: טוב, כאן צריך לכתוב אם
אתה סובל מהתעלפויות או אפילפסיה.
כל זה אתה תכתוב ״לא״?
הכתב: כן. נכתוב ״לא״ .זה יהיה
בסדר. אחרת יעשו לי בעיות ברשיון.
,הרופא: אני מבין. אני מבין אותך
טוב מאד. אני יודע, שאם יהיה כתוב׳
יעשו לך בעיות ברשיון.
הכתב: בגלל זה אני רוצה שאתה
תעזור לי.
.הרופא: זו הצהרת מבקש הרשיון.
האם אתה סובל מהתעלפויות?
הכתכ: תכתוב הכל ״לא״.
הרופא ( :רושם ״לא״) האם אתה סובל
ממחלת האפילפסיה?
הכתכ: תכתוב ״לא״.
הרופא ( :מסמן ״לא״).
הכתכ: תכתוב הכל ״לא״.
הרופא ( :מסמן את כל שאר תשע
הסעיפים בהצהרת המבקש ב״לא״).
הכתב ( :חותם ׳ על הצהרת המבקש
(המשך בעמוד )47

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונה

או מיף או כלו ם.

נשים רבות מוכנות להסתפק בפשרה. רק מעטות אינן נכנעות. ואם תציע להן
משהו אחר, הן תמהרנה להסביר לך בעדינות אך בתקיפות: או ״מיף״ או כלום.
כאלה הן הלקוחות של ״מיף״ .הן דורשות רמה אחרת באופנה. את הרמה
שמגיעה להן.
האמת היא שהן לקוחות לא קלות. בכל עונה הן בוחנות מחדש האם ״מיף׳׳
עדיין עומדת ברמה. וזה מחייב.
הראשונות מביניהן שראו את דגמי החורף הזה, אומרות ש״מיף״ עמדה
במבחן השנתי בהצלחה מיוחדת. נעים לשמוע זאת מפיהן של נשים שאינן
יודעות פשרות.
? 1^ 1רשת בתי אופנה:
תל־אביב,יהודה המכבי . 44 תל־אביב)\1 \ 8 9 (,־דיזנגוף .152
פתח־תקוה,מוהליבר . 5רמת־גן,ביאליק . 29
אופנת ״מיף״ נמכרת גם במספר חנויות מובחרות.
961־ 131

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גרתדיגמ
צבעים שועלמיג
עד הגוון האחרון

עד הצליל האחרון

גרונדיג סופר קולור מצויירת
נסה בעצמך להשוות ולבדוק האם תוכל למצוא
במערכת צליל בעוצמה של
עוד מכשיר טלויזיה צבעוני המציג בפניך תמונה
15 ואט\/1.5.ו.ם ,.וברמקול חזיתי
צבעונית עשירה כמו זו של גרונדיג סופר קולור.
באיכות ה;ת, יחד עם כפתורי
שפופרת המסך הבלעדית המשולבת בשיטת
הבס והטרבל הנפרדים
£א או ומ-8ות, מוציאה לאור באופן חד וברור את
כל הצבעים עד הגוון האחרון. היא שומרת על מיקוד המאפשרים איזון מדחיק,
מגיע אליך צליל מלא המלווה
קבוע של התמונה
את התמונה העשירה.
ובעזרת מייצב מתח
מיוחד נמנעות הפרעות עד ה שכלול
ונשמרת אחידות האחרון ובהירות הצבע. מחשב מאז נוסד מפעל גרונדיג
קוורץ מיוחד בורר
הענק ממשיכים מהנדסי קונטראסט עבורך את
החברה להיות חלוצים
הצבע האופטימלי
בכל הקשור לשכלולים.
ומציג בפניך את
כך גם בטלויזיה
סופר קולור, מנגנון גרונדיג סופר קולור-תוצרת גרמניה של הנכונות
הדרגות
ל ה שיג בחנויוז
חוזק ועומק הצבע.
אוטומטי סורק ומאתר
יבואנים בלעדיים: גיל אלקטרוניקו
את התחנה הרצויה

( סו ס ה

עמוד 41

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2196 - 3 באוקטובר 1979 - עמוד 41 | ^ ^ 3 1 8 1 1מ? מ8 ^ י י1 1ו 1 1״י >ווו ^18 ^ 11 בלחיצת כפתור(בעזרת פס הפלא =0ו\,/המופיע על המסך) ובקרת התדר מכניסה את התמונה להתאמה מלאה. כפתור נוסף ״זוכר״ את$

^ ^ 3 1 8 1 1מ? מ8

^ י י1

1ו 1 1״י >ווו

^18 ^ 11
בלחיצת כפתור(בעזרת
פס הפלא =0ו\,/המופיע
על המסך) ובקרת התדר
מכניסה את התמונה
להתאמה מלאה.
כפתור נוסף ״זוכר״ את
התחנה ויכול להחזיר
אותך אליה במדוייק.
שכלול נוסף מאפשר
חיבור מכשיר הטלויזיה למערכות סטריאו וכן למכשיר
וידאו טייפ. שלט רוזוק 01.(-ח 7עו 0נ< £1¥107£ח)
המתוחכם של גרונדיג,
המוכנס כקסטה לגוף
הטלויזיה,מאפשר 25
פעולות שונות כולל
שליטה ב־6ו תחנות,
הטלויזיה הנמכרת ביותר באירופה. התאמת צבע,
כיוונון בהירות,
המובח רות

בע״מ, אבן גבירול 18 תל־אביב.

עו צמתצ לי ל,

הפעלת וידאו־טייפ ותמונה ללא קול.
בלחיצת כפתור ״מעלה״ השלט רחוק על מסך
הטלויזיה שעון קוורץ דיגיטלי.

עד הפרט האחרוץ

קשה לדמיין עד כמה עושה גרונדיג כדי להבטיח את
איכותן הגבוהה של טלויזיות סופר קולור. כל רכיב
אלקטרוני, כל מכשיר וכל מסך־צבעוני נבדק ונבחן
עד הפרט האחרון.
טלויזיה גרונדיג סופר קולור
עוברת סדרת ״עינויים״ כולל
מבחן הטבלה ברטיבות במשך
24 שעות, מבחן עליית מתח
חשמלי, מבחן זעזועים פיסיים,
תנאי חום וקור קיצוניים 200 ,
שעות הפעלה רסססו הפעלות
וכיבוי של המכשיר. כך שאליך
מגיעה גרונדיג סופר קולור,
אמינה ומוכנה להוציא לאור את כל הצבעים עד
הפרט האחרון.

עמוד 42

פתח כ-PDF פתח כתמונה

על מה הולכים החורף? תרים ת׳רגל ונראה.
הולכים על באגי, נעל חדשה לגמרי, שמדליקה אותך מכל הכוונים.
הולכים על ספורט, גמישות, קלות. הולכים על צבע שגעון.
על מה הולכים החורף? תרים ת׳רגל ותראה.

הולכים על

תל־אביב -אוניון ככר המדינה ז׳בוטינסקי .131 נעלי במבי דיזנגוף .175
חיפה -אוניון הנעלה הרצל .51 ירושלים -פריימן את ביין יפו .50
אשדוד -אוניון־הנעלה רוגוזין .9רעננה -אוניון־הנעלה אחוזה .137
נתניה -אוניון שמואל הנציב .6באר־שבע -אוניווי אי ר .55 רחובות -
אוניון הרצל 167 פתח־תקוה -אוגיון ההגנה .16 הרצליה -אוניון
סוקולוב .31 כפר סבא ־ אוניון ויצמן .82 רמת־השרון -אוניון
ויצמן .6בגי־ברק -אוניון עקיבא .74 גהריה -אוניון ככר
העיריה. ערד -אוניון מרכז מסחרי. רמת־אביב -אוניון
ברודצקי .15 חולון -נעלי נעורים שנקר .52 רמת־גן -נעלי
נוער ביאליק 49 בת־ים -נעלי טופז רוטשילד .27 חדרה -
נעלי אביב הנשיא .49 ראשל״צ ־ נעלי א. מ .או. רוטשילד
.52 קרית מוצקין -נעלי תמר השופטים .29 רימת -נעלי
וילמיט מרכז מסחרי.
המפעל: רח׳ בית עובד 13 תל־אביב(מאחורי פסג׳-יצחק

ו ן ־ יצרני נעלי באגי וקטרפילר בישראל.

עמוד 43

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ך* אקורד האחרון היד. בבניין המפואר של עיריית
1 1רומא, שתוכנן על-ידי מיכאלאנג׳לו. משתתפי הוועידה
התכנסו באולם־הקבלה. ראש־העיר נאם. אחד
היוזמים האיטלקיים של הוועידה השמיע דברי סיכום.
ואז נתבקשו נציגי המישלחות מאש״ף ומישראל לשאת
דברי-ברכה בזה אחר זה.
בוועידה השתתפו מישלחות מתריסר ארצות. היה זד,
כנס בינלאומי. אך באותו רגע, כדבר מובן מאליו, נקראו
רק שניים לברך את הכנס; היה ברור כי המיפגש היש־ראלי־פלסטיני
היה החלק החשוב של הוועידה.

עמדנו זה לצד זה — נימר חמאד, נציג
אש״ה כרומא, יליד הכפר ככרי ליד נהריה,
ואנוכי.
חמאד, דיפלומט מיקצועי ומנוסה, נשא כמה דברים
שיגרתיים על המאבק הפלסטיני. אחרי שהשמעתי את
דברי־הנימוסין הרגילים, פניתי אליו ואמרתי :״יתכן כי
ברגע זה, כשאנו עומדים כאן זה לצד זה, יוצאים צעירים
מבני־עמך להרוג את בני־עמי, וצעירים מבני-עמי
להרוג את בני-עמך. אל נשכח זאת לרגע. חובתנו הקדושה
היא לשים קץ לשפיכות־הדמים. נוכל לעשות זאת
רק בהידברות ישירה בינינו. בשלושת הימים האלה צעדנו
צעד קדימה. צעד חשוב, אך צעד אחד בילבד. מכאן
נחזור הביתה, איש־איש לביתו, ונמשיך ביתר־מרץ במאבקנו
למען כינון השלום בין שני עמינו.״
לחצנו ידיים. משתתפי הוועידה מחאו כפיים. חזרנו
הביתה.

לאיש מאיתנו לא היתה כל אשלייה לנכי
קכלת־הפנים המצפה לנו. ידענו שזה קשה —
גם ככיירות, גם כתל־אכיכ. וכף אכן היה.
על התגובות בביירות למדנו מן ההכחשות. כבר במהלך
הוועידה שמענו כי בעיתוני ביירות פורסמו ידיעות
סנסציוניות על פגישות משאיות שהיו, כביכול,
ביני ובין הנציג הפלסטיני הבכיר, הד״ר אחמד צידקי
דג׳ני. מן הידיעות אפשר היה להסיק כאילו ניהלנו משא־ומתן
על הכרה בישראל, על שביתת־נשק ומה עוד.
סוכנויות־הידיעות פירסמו הכחשות של דג׳ני. עוד
ננתח את ההכחשות בהמשך הדברים, הן מבחינת מה
שיש בהן, הן מבחינת מה שאין בהן. אך עצם הצורך
בהכחשות אומללות אלה מוכיח כי בצמרת אש״ף נטוש
מאבק חריף בין המתונים־יותר והקיצונ׳יים־יותר, וכי
מאבק זה החריף בעיקבות מה שהתרחש ברומא. נראה
כי דג׳ני נתקבל בזעם על־ידי אנשי־הסירוב.
בתל־אביב היו שני פיגועים (קטנים, למרבה המזל)
באותה השעה שבה נחת מטוסנו בלוד. השאלה הראשונה
שהוצגה באותו ערב, בתוכנית עלי כותרת, על־ידי
ירון לונדון לד״ר יעקוב ארנון, חבר המישלחת של

היתה :״איך הרגשת כאשר ישבת יחד עם נציגי
אירגון המבצע מעשי-טרור בישראל?״
נסתבר לנו כי בימי הוועידה פורסמו בארץ שפע של
ידיעות, שבחלקן היו נכונות והוגנות, אך בחלקן היו גם
כוזבות, עד כדי שקרים גסים. עיתונים מסויימים עשו
את הכל כדי להמעיט בחשיבות הוועידה, לסלף את
דמותה ותוכנה. היינו נאלצים להכחיש חלק מן הדברים
שפורסמו.

קציר ההכחשות ככיירות וכתל-אכי־כ היה

אור* אבנר
היכול הראשון. הן נשמעו ועשו רושם. היכול
האמיתי, הפוליטי, יכבט כאיטיות רכה יותר.
יעכור זמן עד שמישהו ירגיש כו — ואולי
יכחינו כו רק המומחים, אותם שאוזניהם כרו יות.

קודם כל יש לדווח על מה שהיה ברומא — וגם
על מה שלא היה.

משו ציד ה מי סו־ ס י
ן ךי נה, קודם כל, העובדות היבשות :
י 1בפתיחת הוועידה, ביום השני בבוקר, למחרת ראש־השנה,
הופנו כל העיניים לשתי המישלחות שבאו מן
המרחב — הפלסטינית והישראלית.
אמנם] היתה זאת ועידה בינלאומית — ״הסימפוסיון
הבינלאומי על הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני והשלום
במיזרח התיכון״ .באו אליה אישים מארצות רבות,
משני חלקי אירופה ומאמריקה.

אד העיתונות הבינלאומית, האיטלקית, ה ישראלית
והערכית כאחת התעלמו כימעט
כליל מן האופי הכללי הזה, והפנו את הזרקו רים
לעכר העוכדה האחת, שריתקה את תשו־מת־הלב:
המיפגיט הישיר של ישראלים ואנ שי
אש׳׳ף. כף פורסם הדכר כעמודים הראשו נים
של מאות עתונים, מיפאן ועד כדאזיל.
כמה וכמה פעמים ניסו המארגנים להילחם במגמה זו.
הם הכריזו שוב ושוב מעל הדוכן כי זוהי ועידה בינלאומית,
ולא רק מיפגש ישראלי-פלסטיני. הדבר לא
עזר. שוב ושוב חזרו העיתונאים ותיארו את המאורע

כמיפגש ישראלי־פלסטיני, כשהם מוסיפים לא פעם ל-
מיפגש זה נופך משלהם, הגזמות וגם המצאות.
מטעם אש״ף הופיעה מישלחת, שעצם הרכבה עורר
תשומת־לב רבה בקרב המומחים. הנציג הבכיר — מבחינה
רשמית — היה דג׳ני, חבר הוועד־הפועל של אש״ף.
מוסד זה מקביל להנהלת הסוכנות בימי ״המדינה בדרך״,
והוא המוסד הממשלתי־הביצועי של התנועה הפלסטינית.
דג׳ני, פרופסור להיסטוריה שלימד בקאהיר, גבר יפה-
תואר הנראה צעיר מכפי גילו (אני מעריך שהוא כבן
,)40 הוא כוכב עולה. הוא ליווה את יאסר עראפאת
במסעותיו האחרונים לווינה ולמדריד, ומטפל בענייני
אירופה. במישור הדיפלומטי הוא נחשב עתה כמיספר 2
אחרי פארוק קאדומי ,״שר-החוץ״ של האירגון.
פחות תשומת־לב עורר חבר אחר של המישלחת מביירות,
אף שהוא יחשוב אולי יותר. מאג׳ד אבו־שראר,
אינטלקטואל ממושקף, מורה במיקצועו, הוא מזכיר ״הוועד
המהפכני״ של אירגון פתח — הגוף העליון של
התנועה המרכזית באש״ף. בתור שכזה. ,הוא קרוב לתה ליך
קבלת־ההחלטות יותר מאשר דג׳ני. הוא איש בכיר
מאד בהנהגה האמיתית.
חוץ משניים אלה הופיעו עוד כמה דמויות פלסטיניות.
האיש־במקום היה נימר חמאד, הנציג הקבוע של
אש״ף ברומא, שבא עם חבר עוזריו.
מן הצד הישראלי הופיעה המישלחת הרשמית של
המועצה הישראלית לגזען שלום ישראלי־פלסטיני, שכללה
מילבדי את הד״ר יעקוב ארנון, המנכ״ל לשעבר של
מישרד־האוצר. מצד רק״ח בא ח״כ תופיק טובי, וביום
האחרון הצטרפה אליו עורכת-הדין פליציה לאנגר. יחד
עימנו הוזמנו שני אינטלקטואלים בלתי־תלויים — הפרופסור
צבי לם, המחנך הנודע מאוניברסיטת ירושלים,
והפרופסור ׳(לפיסיקה) דניאל עמית.

מן השטחים המוחזקים כא רק ראש עיריית
כית־לחם, אדיאם פרייג׳ .לשאר ראשי־הערים
לא הותר על-ידי המימשל הצכאי לכדא.
למן הרגע הראשון הבהירו היוזמים האיטלקיים —
בוודאי מתוך תיאום עם הפלסטינים — שהגורם המרכזי
במישלחת הישראלית הוא הגוף הציוני דווקא — המועצה
הישראלית. הם הטילו עלי לשאת את הנאום הראשון
מצד_ישראל^ וגם את נאומ-הברכה הסופי.
מי שביקשו להמעיט בחשיבות^הוועידה הצביעו, בכותרות
גדולות, על העובדה שכמה אישים לא באו, אף
שדובר עליהם מראש. הדבר נבע מכך שהמארגנים האיטלקיים
זרקו סביבם שמות מפוצצים רבים, מבלי שבעלי
השמות הסכימו אי״פעם לבוא.
הד״ר נחום גולדמן היה בוודאי בא, אילו חיה בא
גם עראפאת. מאחר שעראפאת היה עסוק במיפגשים עם

עמוד 44

פתח כ-PDF פתח כתמונה

פגישה ברומא

(המשך מעמוד )43
המלך חוסיין להכנת הדיון באדם, ובתיווך
בין שליטי אלג׳יריה ומארוקו, לא היתד.
כל סיבה לבואו של גולדמן. קיימתי עימו
מגע טלפוני במהלך הוועידה, הוא התעניין
בה מאד ואף שלח לה ברכה, כפי שעשה
גם עראפאת.
אך גם לדעתי יש לשמור את גולדמן,
נשיאה לשעבר של ההסתדרות הציונית
העולמית, למיפגש שיהווה מיפנה מהפכני
— פגישה בינו לבין עראפאת.
קדומי היה עסוק באדם ובאמריקה הדרומית.
מתי פלד, שגם שמו הוזכר,
עמד גם הוא לפני ברירה קשה. כי באותו
יום עצמו, שבו נפתחה הוועידה ברומא,
היה עליו להשתתף בסימפוסיון בהארווארד,
על אותו הנושא, בהשתתפות שלושה מראשי
הציבור האקדמי הפלסטיני, אנשי
אש״ף. בהתייעצויות שנמשכו עד הרגע
האחרון החלטנו להתחלק בתפקידים —
אני לרומא, פלד לבוסטון.

עוד אדם אחד נעדר: הבישו!!
הידאריון קאפוצ׳י, שגם שמו הוז כר
כמי. שהוזמן לבוא, ושנענה
להזמנה בהתלהבות. הבהרנו ב דרכים
שקטות שלא נובל להש תתף
כוועידה שכה יהיה נובח
איש זה.
עמדתנו נתקבלה בהבנה, ונוצר מצב
מביך במיקצת. נמצא פיתרון איטלקי מובהק:
האפיפיור אסר על קאפוצ׳י לבוא.
קאפוצ׳י לא נואש, והגיש עירעור בווא־תיקאן.
הוא ביקש שיותר לו לפחות להיות
נוכח בוועידה, מבלי לנאום. גם עירעור
זה נדחה. קאפוצ׳י לא הופיע.

ליוו פלסטין
ו מנחת ממובנו ברומא, באיחור
~ הרגיל, אחרי חצות, המתינו לנו כמה
בחורים בעלי חזות פלסטינית בולטת. הם
עזרו לנו בסידורים והביאו אותנו למלון,
שבו שוכנו כל משתתפי הוועידה, וביניהם
הישראלים והפלסטינים, ביחד ובערבוביה(
.סידור זה הבטיח כי הישראלים
והפלסטינים פגשו איש ברעהו, בפגישות־אקראי,
כמה פעמים ביום. הדבר הוסיף
ליחסי־אנוש ולהעמקת ההיכרות).
על הופעת הפלסטינים בנמל־התעופה
שמעתי לאחר מכן סיפור משעשע, מפי
אחד מהם. מסתבר כי המארגנים האיטל קיים
— כולם חברים חשובים בבית־הנב-
חרים ובסנאט — פנו למישטרה והודיעו
לה על בואנו, בצירוף בקשה להבטיח את
ביטחוננו. המישטרה הרומאית עסוקה עתה
במילחמה לחיים־ולמוות עם הבריגדות האדומות
(ואף בימי שהותנו היו כמה רציחות
הדדיות בעיר) .היא הודיעה שאין
לה כוח־האדם הדרוש להבטחת שלומנו.
אז עלה במוחם של האיטלקים הרעיון
הגאוני שהפלסטינים יקבלו את פנינו וילוו
אותנו — ובכך תימנע כל סכנה מצד
פלסטינים אחרים. לא עלה על דעתם שעלולה
להיות צפוייה לנו סכנה דווקא מצד
חוגים יהודיים קיצוניים.
ההיכרות הממשית בין חברי שתי ה־מישלחות
— וגם עם המישלחות האמרות
— נוצרה בבוקר יום הפתיחה, בחדר-
האוכל של המלון, באוטובוסים שהובילו
את כולנו ביחד לוועידה, ובטרקלינים של
בניין הפרלאמנט, שבו נערכה הוועידה.
זיהינו איש את רעהו, ניגשנו, לחצנו ידיים,
החלפנו דברי־נימוסים. האווירה היתה ידידותית,
ואף לבבית.
למען האמת, נקטתי בימים שלפני הוועידה
באמצעים מסויימים כדי לוודא
מראש מה יהיה טיב היחסים בין שתי
המישלחות. רק אחרי שנמסר לנו על־ידי
הצד השני שהיחסים יהיו הוגנים וידידותיים,
לא רק בשיחות פרטיות אלא גם
בהופעות הפומביות, החלטנו סופית להשתתף
בכנס.

עוד דבר הוסכם מראש, כטו
בואנו לרומא: שנציג אשז׳ה יע
את דבריו כישיבת הפתיחה, וק
הנואם הראשון אחריו יהיה דוג
המישלחת הישראלית. ובד הי
הייתי הנואם הראשון אחרי דג
ני ביום הראשון — ובל העיתונו
האיטלקית והבינלאומית תיאו
את היום באילו היו בו שני נא
מים אלה כילכד, שנותחו בהרז

נאומו של סגן־השר האיטלקי, קארלו
פראקאנזני איש המיפלגה הנוצרית־דמוקר־

י׳ 4 |4

טית, שנשא את ההרצאה המרכזית, כימעט
ולא הוזכר כלל.

..והוו גיהינום חי!״
אשר קב דג׳ני לשאת את דברו.
~ הושלך הס באולם. איש לא הכיר את
האיש קודם לכן. זה עתה יצא מן האלמוניות,
שבה שומר אש״ף את רוב אנשיו.
אם ציפה מישהו לגבר אלים, בעל קול
פאתטי מהדהד, נציג הולם של ״אירגון
המרצחים הקרוי אש״ף״ ,אוכזב. דג׳ני הוא
איש אלגנטי, בעל קול נעים, אשר יכול
היה למצוא את מקומו בכל שרות דיפלומטי
בעולם. הוא דיבר ערבית בניגון המעודן
שהזכיר לי את מצריים (אולי מפני שדג׳ני
שהה שנים רבות במצריים, כפי שהתברר
לי לאחר מכן) .דבריו תורגמו בוזמנית
לאיטלקית, לצרפתית ולאנגלית.
הוא דיבר בלי טכסט מוכן. במשך שלושת
רבעי השעה גולל את טענות אש״ף
1גד הסכמי קמפ־דייוויד, שאין בהם פיתרון
לבעייה הפלסטינית. תחת להביא לשלום,
הביאו להגברת הלוחמה הישראלית בלבנון
.״אני בא משם,״ אמר, מבלי להרים
את קולו ,״זהו גיהינום חי!״
איו אפשר לדבר על שלום, כאשר
ישראל מנצלת את הסכמי קמפ-דייוויד כדי

״לה מו 1ד״
׳מדווח:

את חיסול מדינת־ישראל. טענה זו כמוה,
כמובן, כביטול האמנה — בדרך עקיפה.
הוא אמר שאש״ף מתנגד למדיניותה
של ממשלת ישראל, אך עוקב בדריכות
אחר המתרחש בתוככי ישראל ויודע על
קיומם של כוחות־שלום, המנהלים בה
מאבק אמיץ וראוי-להערכה למען הצדק
והשלום. למרבה הצער, אמר, בפנותו
אלינו, כוחות אלה אינם די חזקים כדי
להשפיע על מדיניות הממשלה, המנהלת
מילחמת־השמדה נגד הפלסטינים בלבנון.
(נדמה לי שבאותם רגעים עצמם התנהל
בשמי לבנון הקרב האווירי, שבו הופלו
ארבעה מטוסים סוריים).

באשר ירד מן הדוכן, לקוד התשואות,
היה כדור לכל המומחים
— ולנו בתוכם — בי היה זה הנאום
המתון כיותר שהושמע אי־פעם
כפי נציג כביר שד אש׳׳ף.
לא היתד, בו קריאה לחיסול ישראל, וגם
הדברים בגנות הציונות היו מינימליים.
היה ברור כי מטרת אש״ף היא הקמת
המדינה בגדה וברצועה, שתחיה לצד ישראל
— אף כי הדבר לא נאמר עדיין
במפורש.

מן הדברים נבע בי אש״ף מובן
להכיר כישראל כגבולות ,1967
תמורת הסכמת ישראל להקמת המדינה
הפלסטינית — אף הדבר
לא נאמר כמילים מפורשות.
נדהמתי לאחר מכן לשמוע כי עיתון

8£1>061101}£זא)0א8₪£10£ק
5זא4זא£5£ן ן>ו! 8מס 8£זא£
.ק״ו0.׳! 1ס

העיתון החשוב ביותר בצרפת
ובאירופה, הכתיר א ת הידיעה
במילים ״מיפגש פומבי ראשון של
נציגי אש״ף עם אישים ישרא 6ז
ק 6ז 110016 )4 065 ליים״ .הידיעה עצמה או מר ת :
§ 3 0 !534100 66 11ז 86043043 66 1׳0״רומא, סוכנו ת הידיעות הצרפ(1(6x34100
66 13, ?31631106 )0.1,.?.
תית — .נציגים של אירגון״השיח-
61 663 ?6x5000311468 15x361160068
רור הפלס טיני (אש״ף) ואישים
x66 6, ?01116, 111061־56 3004 1600004
24 5

ב׳,מז 16ס
ביום 6זנ1
זגזסק ,
זק 13
ישראליים 16 תז 6 ז ברומא נפגשו ק1015 00!00035׳1 £ ,11601604{(111311
24 בספטמבר, זו בפעם הראשונה
־03410031 5111־6׳110 00110)1116 10461
באופן פומבי, לרגל סי מפוסיון
16 6x014 663 ?31654101608.
בינלאומי על זכויות הפלסטינים.
צ1001? 811ז? צ?065 6611314101״שני המ שתתפים העיקריים של
הפרל(!?3043 <4 06446 1 * 6 0 0 0 0 4 1 8 6 111
מיפגש זה, שנערך בבניין ־,6
ז 46 611 ? 3ס 061ס0111314 6308 1׳6־661 צי-
מנט ה אי טלקי, היו האדונים
1601604 1431160. 004 646
!86615
דק אל-דג׳ני, יועץ של מר י א סר
־ 131 03(301, 0005611161¥33361 .11 66
חבר״
( 4 1 0
x1 (470611, 66?1146־64 ,3134
עראפאת, ואורי אבנרי 611
?3141 8116111
13 15063364.
הכנס ת מטעם מיפלגת של״י.
״׳עצם העובדה שאנו נפגשים ב ))
2.6 {0,11 0161716 <(116 710115 710115
[(70017)0713 67156771(716 0 1107716, 671
רומא, למרות הביקור ת מצד חל66?14
668 071(11(1165 677107107115 <16
קי ם מ סויי מי םבמ חנ ה שלכם ו067(0)713
560(61175 6 6 1 (0 (7 6 00771?,
ב מחנה שלנו, מוכי ח ה כי הגיע
007717716 ׳611 771)671, (770111(6 7(116 16
הזמן להפסקתה אלי מו ת ולפ תי ח ת
(6771(73 6 3 ( 1767111 <(116 0 6 3 5 6 10 0 ) 0משא-ומתן אמיתי,׳ הצהיר מר
167106 6 11׳11716 176700(716 7 1 6 0 0 0 )0צדקי אל־דג׳ני באוזני הח״כ ה (
6 3 6601316 11. 5664) 1ן ( 1071 3 ׳ 671!(0
(41 03(301 311 66?114 151361160.
ישראלי.
111141. 8661)1 *1 03(301 64 (4706x1
״האדונים צדקי אל-דג׳ני ואב-
3731604 611, 111061. 110 ?1601161 60 נרי קיי מו, ביום ב׳ ,שיחה ראשו 4x64160
6 111115 0106.
נה מא חרי דלתיים סגורות.״

אז ש/אאסאסק א ס 11

להגביר את ההתנחלויות בשטחים ואת
הפקעות האדמות הערביות, וכאשר מנחם
בגין אינו מסתיר כלל את כוונתו להחזיק
בגדה וברצועה לנצח?
באולם ישבו כמה מן המומחים הטובים
ביותר לענייני אש״ף. באירופה. אוזנם
היתד. כרוייה. הם ידעו להבחין בהדגשים
העדינים ביותד, בשינויים הקלים ביותר
בניסוח, בהעדרן של סיסמות מסויימות,
בהופעתן של מילים חדשות. והם ציפו
כולם לדבר אחד: נוסחה חדשה של
אש״ף, שתאפשר מחר הידברות פלסטינית-
אמריקאית ופלסטינית״ישראלית.

ישכנו כמו מפעידי מב״ם, באשר
האנטנות שדנו מסתובבות ומנסות
דגדות כתוך הערפד את
העצמים הקשים. מה אמר דג׳ני?
מה דא אמר?

הוא לא אמר מילה על ״המדינה הדמוקרטית
החילונית״ ,שהיתר. בעבר מטרת
אש״ף. הוא דיבר בפירוש על רצונו של
אש״ף לכונן את מדינתו הלאומית העצמאית
ב״חלק של פלסטין״ .באיזה חלקן
הדבר היה ברור כאשר תבע כי ישראל
תיסוג מכל השטחים שכבשה ביוני ,1967
וכי שטחים אלה יימסרו לאו״ם, כדי שהעם
הפלסטיני יוכל להפעיל שם את זכותו
להגדרה עצמית. הוא הזכיר את האמנה
הפלסטינית המפורסמת רק בהקשר אחד:
בטענו שאין זה נכון שהאמנה תובעת

׳ישראלי מכובד אחד כתב כי דג׳ני לא
דיבר על מדינה בחלק מן הארץ, אלא חזר
על תביעת אש״ף לארץ כולה. זהו שקר
גס — או שיא של חוסר הבנה מינימלית.
נכחו באולם כמאה איש ואשד״ ביניהם
כחצי תריסר עיתונאים ישראליים, ביניהם
לפחות אחד — אמנון קפליוק, כתב על
המישמר — שהוא מומחה לשפה הערבית.

איש לא שמע דברים כאלה. הבד
•טמעו את ההיפך.

מכ״םומב טי ם
,ך* מוסכם מראש, נאמתי אחרי דג׳ני.
למרות שהדבר לא צויין בפירוש,
והישראלים לא הוזמנו כמישלחת אחידה,
אלא ייצגו חוגים שונים, היה ברור לעיתונאים
כי הנה מדברים, בזה אחר זה,
הדוברים הראשיים של המישלחת הפלסטינית
והמישלחת הישראלית.
כמו דג׳ני, דיברתי בלי טכסט מוכן.
לא רציתי להיות כבול לגליונות !נייר, אף
שידעתי כי עלי לשקול כל מילה.

ברתי, עד שהיה נדמה לי שהדברים מתקבלים,
או לפחות מובנים. כמה פעמים
ראיתי שהם מחליפים ביניהם מבטים של
הפתעה.
מפעם לפעת העפתי מבט גם בשאר
המשתתפים בוועידה. אך היה ברור כי
אני מדבר במישרין אל הפלסטינים —
כשם שהיה ברור כי בחלק מנאומו פנה
דג׳ני במישרין אלינו. כל העיתונאים הרגישו
בכך, ומשום כך דיברו בתום היום
על הידברות ישירה בין שתי המישלחות.
ניגשתי לנאום זה בדחילו וברחימו.
לעולם איני מדבר בשתי שפות — אחת
לישראלים ואחת לערבים. הפעם, יותר
מתמיד, רציתי להגיד דברים שימצאו את
דרכם אל ליבם ומוחם של הפלסטינים
והישראלים כאחד, שייקראו מחר בתל־אביב
ובביירות ויעוררו הסכמה בקרב
שני העמים. לדעת רבים, זוהי משימה
בלתי-אפשרית — ולוא רק בגלל ההבדל
העצום בתחושות, בסיסמות, בתוכנן של
מילים.

יתר על בן, החלנזתי שלא להעלים
דברים שאינם מוצאים חן כעיני
הפלסטינים: התנגדותי לפיגועים
כאובלוסיה האזרחית כישראל,
תמיכתי כחלקים החיוביים
של הסכמי קמפ-דייוויד, תכיעותי
מאש ״ף.
יודעי-דבר הזהירו אותי מראש שלא
להעלות נקודות אלה, מכיוון שהיה ברור
שיעוררו תגובות שליליות אצל הפלסטינים.
לא נעניתי לאזהרות. אמרתי את
הדברים בבירור ובבהירות, כדי שלא תהיה
כל אי-הבנה לגבי עמדתו של מחנה־השלום
הישראלי.
פה ושם ראיתי סימנים של הסתייגות
על פני מאזיני הפלסטינים, אך גם סימנים
שהם מבינים את המניעים שלנו. הדבר לא
הפריע להם להצטרף למחיאות־הכפיים החמות
שבהן קיבלה הוועידה את הנאום.
(הנוסח הסטנוגראפי המלא של הנאום
יפורסם בגליון הבא של העולם הזה, ואז
יוכלו הקוראים לשפוט בעצמם על תוכן
הדברים).
לא היתד, זאת הפעם הראשונה שבה
דיברתי באוזני אנשים של אש״ף. אך
כמעט בכל הידברות בעבר — חשאית
ופומבית, לפירסום ושלא לפירסום —
דיברתי באוזני אנשים שהיו ידועים כשוחרי
השלום הישראלי־פלסטיני בקרב
אש״ף. סעיד חמאמי המנוח השמיע דיעה
מהפכנית זו לפני שפתחתי במגעים עימו,
אחרי מילחמת יום־הכיפורים. ד״ר עיצאם
סארטאווי נאבק על רעיון שלי בצמרת
אש״ף זמן רב לפני שהותר לו להיפגש
עימנו. הוא הדין לגבי האישים האחרים
שנדברנו עימם במשך השנים.
הפעם ישבו מולנו אנשי-אש׳׳ף מסוג
אחר. מאג׳ד אבו-שראר היה ידוע כמי
שהתנגד בעבר למגעים עם כוחות־השלום
הישראליים. דג׳ני הוא איש-אמונו של
פרוק קאדומי, שהכחיש רישמית את עצם
קיום המגעים עימנו, ובכך הנחית עלינו
מכה ניצחת ערב הבחירות של .1977
מולנו ישבו אנשי המרכז של אש״ף, אנ שים
שזוהי היתקלותם הראשונה עם האנ שים
והרעיונות של מחנה־השלום היש־

ראמשום־כד שמחתי כפליים באשר
לחצו הפלסטינים את ידי כתום ה
דידו והתייחסו אלי בלבביות מופגנת,
לעיני העיתונאים ושאר כאי
הוועידה, בפנותם אלי כשמי הפרטי.

חו בני ת עול *3ין
ך* תגובה הפומבית של אנשי־אש״ף
י * לדברי באה למחרת היום, כאשר אחמד
צידקי אל־דג׳ני כינס במפתיע מסיבת־עיתונאים
בטרקלין שליד אולם־הדיונים.
היה זה מעמד מייוחד-במינו, גם הוא
ראשון במינו. דג׳ני ונימר חמאד ישבו,
כשגבם אל הקיר. הם דיברו ערבית, ושני
פלסטינים צעירים תירגמו את דבריהם
לאיטלקית ולצרפתית.

רציתי להסתכל בעיניהם של השליחים
הפלסטיניים, לראות מה
מעורר אצלם הסכמה ומה מעורר
התנגדות.

מולם ישבו ועמדו בעשרים עיתונאים,
כשכמעט מחציתם ישראלים.
הישראלים שאלו את רוב
כרצון,
השאלות, ודג׳ני השיב להם
בפנותו אליהם במישרין. מבחינה
זו, היתה זאת הידכרות פלסטינית
ישראלית ישירה — כשהפעם הדוברים
מן הצד הישראלי הם אנשים
הרחוקים מאהדה לעניין הפלסטיני,
וביניהם גם שונאים מושבעים
של הפלסטינים.

כאשר נוכחתי כי פסוק מסויים מעורר
אצלם תמיהה או הסתייגות, פירטתי והס־

מכיוון שגם אני עיתונאי, הצטרפתי למסיבה.
עמדתי במרחק של מטר מדג׳ני,

עמוד 45

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אך לא הצגתי שאלות בעצמי. לחשתי את
שאלותי לאמנון קפליוק, שהציג אותן
בערבית.
מבחינות רבות, היו דבריו של דג׳ני
במסיבה זו — דברים שנועדו לפירסום
הרחב ביותר בעולם ובישראל — חשובים
יותר אך מנאומו יום קודם לכן. כי תחת
מטר השאלות, פירט את דבריו, השיב
לספיקות ופיתח ביתר הרחבה את הלוך־
המחשבות של צמרת אש״ף.
גברת איטלקיה, אשתו של מצרי שהיה
פקיד בכיר בליגה הערבית, הציגה שאלה
ברורה :״מר דג׳ני, מהי תגובתך להצעתו
של מר אורי אבנרי מאתמול, שאש״ף
יגדיר את מטרותיו בצורה ברורה וחד־משמעית

דג׳ני העיף בי מבט והשיב :״האם
עמדתנו אינה ברורה י בשעתו קיבלנו את
האמנה הפלסטינית. ישראל טענה שהאמנה
מתכוונת להשמיד אותה. זה לא נכון. בכל
זאת קיבלנו תוכנית חדשה — הקמת
מדינה דמוקרטית חילונית אחידה בכל
הארץ, שבה יחיו היהודים והערבים ביחד.
ישראל אמרה שגם זה מכוון להשמדתה.
עכשיו באנו וקבענו מטרה חדשה — להקים
מדינה לאומית פלסטינית בחלק של
הארץ. והנה, גם לזה מתנגדת ישראל!״

דג׳ני חייך והוסיף :״עכשיו מר
בגין דוגל כתוכנית שאנו ויתרנו
עליה. הוא רוצה להקים ככל הארץ
מרינה אהירה. אלא שבמדינה שלו
הישראלים יהיו העם השליט, והפלסטינים
יהיו העם הנשלט.״

ף* מהלך תשוכה זו אירעה תקרית
^ קטנה, אך מאלפת. דג׳ני אמר בערבית
״מדינה פלסטינית בחלק מפלסטין.״ המתרגמים
לאיטלקית ולצרפתית, אנשי אש״ף
הבקיאים בנוסח ההחלטות של המועצה
הלאומית הפלסטינית, הוסיפו אוטומטית
״בכל חלק של פלסטין שישוחרר
מידי יש ראל ״ .אמנון קפליוק העיתונאי
היחידי במקום המבין ערבית על
בוריה, מיהר להעיר בערבית שהתירגום
אינו נכון. החל ויכוח קטן בין דג׳ני ובין
מתרגמיו, ואז ניסח דג׳גי את דברים כך:
״בכל חלק של פלסטין שישוחרר מידי
ישראל או שיפונהעל -ידה.״
בנוסח זה השתמש עראפאת עצמו, בראיון
המפורסם שלו עם העיתונאי האמריקאי
אנתוני לואיס. ההבדל ברור :״ישוח רר״
הוא דבר שנעשה בעל־כורחו של
הכובש .״יפונה״ הוא דבר הנעשה מרצון.
הנוסח הראשון אינו מרמז על הסכם־
שלום. השני מצביע על הסכם, והוא מתאים
לנוסח ההחלטה .242
בהמשך הדברים, בהקשר לשאלה אחרת,
דיבר דג׳ני בפעם הראשונה במפורש על
״גבולות 1967״ .גם זוהי התפתחות חדשה.
לראשונה הוזכר !נוסח מפורש זה לא מכבר
בהצהרה המשותפת של יאסר עראפאת
וניקולאי צ׳אוצ׳סקו, בעת ביקור המנהיג
הפלסטיני ברומניה.

חשובה עוד יותר היתה תשובה
אחרת של דג׳ני :״אם תסכים
ישראל להקמת המדינה הפלסטינית
בגדה המערבית וברצועת
עזה, אפשר יהיה לפתור את כל
־טאר הבעיות כדרכי־שלום.״
״כל שאר הבעיות״ כולל, כמובן, את
בעיית־הפליטים. כלומר: שיבת הפליטים
לשטח ישראל אינו תנאי־בל־יעבור,
וזהו עניין אשר ישמש נושא למשא־ומתן.
בנאומי הצבעתי על כך שמחנדדהשלום
הישראלי הוא ציוני, וכי אני מצפה לפגישה
קרובה בין עראפאת ונחום גולדמן, מי
שהיה נשיא ההסתדרות הציונית. כשנשאל
דג׳ני על כך, אמר כי אין לו עדיין ידיעות
על פגישה כזאת. אך הוא אמר :״אנחנו
רוצים לקיים הידברות עם כל החוגים
בישראל המכירים בזכויות העם הפלסטיני
להגדרה עצמית ולמדינה משלו. אנחנו
יודעים שבין אלה יש לא רק בלתי־ציונים,
אלא גם ציונים. אנחנו מבחינים היטב בין
הציונים הקיצוניים, מסוגם של גוש־אמו־נים,
ובין הציונים המתונים, המכירים בזכו יות
העם הפלסטיני.״

כתום המסיבה, שהתנהלה כולה
בסיגנון ידידותי, תוך חילופי-דב-
רים ישירים כין נציג אש״ף והעיתונאים
הישראליים, היה ברור ל
יודעי-דבר כי מעולם לא נאמרו
דברים כה מתונים וברודים על-ידי
נציג פלסטיני בכיר, בהופעה פומבית.
אומנם,
דג׳ני לא הזכיר את המילים
המפורשות ״הכרה בישראל״ ו״שלום בין
ישראל ופלסטין״ .אד צירוף הדברים ש
פנים
אל פנים: אוומד צידקי ארדרני ואור• יאבנד נואמים
אמר כלל יסודות אלה. הקמת מדינה פלסטינית
״בחלק מפלסטין״ ,״שיפונה״ על-
ידי ישראל, עד ל״גבולות 1967״ ,תוך נכונות
לפתור את כל שאר הבעיות ״בדרכי
שלום״ ,במיסגרת של ״שלום כולל וצודק׳/
והנכונות לדבר על כד עם ״ציונים המכירים
בזכויות העם הפלסטיני״ — זהו צירוף
שכל בר־ידעת יראה בו נכונות להכיר
בישראל ולהגיע עימה להסכם־שלום, תמו רת
הקמת המדינה הפלסטינית בגדה וב רצועה.

פסקת הפיגו עי ם

על כוונתי להשמיע הצעה זו, הן בפומבי
והן בשיחות פרטיות, הודעתי מראש, ערב
צאתי לרומא. כמה שעות לפני נאומי
פירסם מעריב מאמר ראשי, שהגיב על כך.
נאמר בו כי ״העובדה שגם ח״כ אבנרי
העלה רעיון זה (שהועלה במקביל על־ידי
מישלחת כושית מארצות־הברית מעלה
חשד שיש כאן איזו פעולה מתואמת, ב-
מיסגרת הלוחמה הפסיכולוגית של אש״ף
ותומכיו.״

(כדאי לקורא להרהר לרגע על
המיפלצתיות של מישפט זה. נובע
ממנו כי יש להתנגד להפסקת הפיגועים
—כלומר, להפסקת הריגתם
•טל נשים וילדים ברחובות הארץ,
מפני שזה עלול להיות ״טכסיס״
של אש״ף. צריך אדם להיות
בעל מוח מעוות מאד כדי להעלות
רעיון זה בראשו!)

^ ך סי שיש לו דיעות קדומות, או
גישה עויינת, מסוגל לשמוע את הכל
ולא לשמוע דבר. עיתונאית אחת עמדה
על כך שדג׳ני לא ויתר על רעיון ״המדינה
הדמוקרטית״ בכל פלסטין — אף שהדבר
נאמר בצורה שלא נשמעה לשתי־פנים,
באוזני כולנו. אחר היה מוכן להישבע שלא
שמע את המילים ״גבולות 1967״ ,אף ש נאמרו
בשלוש שפות. ובעיקר: אף עיתון
ישראלי אחד, כמדומני, לא הקדיש להצהרה
מהפכנית זו דיווח מפורט, נאמן
ואמיתי. לכל פיטפוט של תת־מזכיר אמריקאי,
שלא לדבר על כל קישקוש של
פוליטיקאי ישראלי מדרגה ז /מוקדש
מקום גדול יותר, ובדיוק רב יותר.

זהו •בקר גס. לא דג׳ני, ולא שום
נציג פלסטיני אחר ברומא, דחה
את ההצעה. וזאת מהסיבה הפשוטה:
איש מהם לא היה, כמובן,
מוסמך לקבל או לדחות הצעה כה
מרחיקת-לכת.

זה היה החלק בנאומי שזכה בתשומת-
הלב הרבה ביותר על־ידי הנוכחים ובכלי-
התיקשורת. אחרי שאמרתי כי דמם של
אשה וילדים הנהרגים מפצצה בירושלים
אינו פחות חשוב, ואינו יותר חשוב, מדמם
של נשים וילדים הנהרגים מהפצצות ישראליות
י בלבנון, הצעתי להנהגת אש״ף
לשקול את הפסקת הפעולות האלימות
למשך חצי שנח, כדי להקל על הידברות
ישראלית־פלסטינית. אמרתי שזהו ״מזון
למחשבה״.

זה היה ברור לכל בר־דעת במקום. לכן
לא עלה על דעת איש להציג שאלה זו
כלל לא
במסיבת־עיתונאים, והיא
נשאלה. הגברת ששאלה על ״הצעתו
של מר אבנרי״ .לא התייחסה אל הצעה
זו, אלא אל הצעה אחרת שלי: שאש״ף
יפרסם הצהרת־מטרות חד־משמעית, ובה
הנכונות להכיר בישראל ולכרות עימה
שלום, על בסים של דו־קיום של מדינת-
ישראל ומדינת-פלסטין.
הגדרתי את ההצעה לשביתת־נשק כ-
״מזון למחשבה״ .הסברתי את מעלותיה.
היה ברור לי כי אנשי אש״ף יקחו אותה
עימם לביירות, וכי שם תתגלגל, מן הסתם,
בדיונים ובוויכוחים בחוגי הצמרת, עד
שתתגבש החלטה לכאן או לכאן. אני

לפעמים קשה להבין את דרכי
הדיווח של העיתונות הישראלית.
תמיהתי גברה נוכח הדיווח על
הצעתי להפסיק את מעשי־האיבה
למשך חצי שנה.

למחרת היום דיווחו כמה עיתונאים בישראל
כי ״דג׳ני דחה על הסף את הצעתו
של אבנרי להפסקת הטרור״ .בכמה עיתונים
נאמר כי דג׳ני עשה זאת במסיבת-
העיתונאים, בתשובה לשאלה.

מקווה כי בסופו של דבר יתגבש שם
קונסנזוס בזכות הצעתי — אך הדבר בוודאי
לא יקרה מחר־מחרתיים.

קו לו ת מן החדל
^ חס העיתונות הישראלית לוועידה
(בעיקר של העורכים בארץ, ולא של העיתונאים
במקום) היה עשוי לייאש — אף
יותר מן התגובות שבאו לאחר מכן מביירות.
מעריב, שיש לו ברומא כתבת בעלת
רמה גבוהה, התעלם מתוכן דיווחה והכתיר
את ידיעותיו בכותרות גדולות, שנועדו
להוכיח כי שום דבר חשוב אינו קורה
ברומא. ב־ 25 בנובמבר: פארוק קדומי,
ד״ר גולדמן ומתי פלד לא באו, ו״הוציאו
העוקץ״ מה״ועידה הפלשתינית״ ברומא.
באותו יום הכתיר העיתון החשוב ביותר
באירופה, לה מונד, את ידיעתו על הכנס
במילים: פגישה פומבית ראשונה בין
נציגי אש״ף ואישים ישראליים. נראה כי
פגישה בהשתתפות יועצו של עראפאת
ובין ח״כ ישראלי ציוני נראתה כחשובה
בעיני לה מונד, אך הנה ״חסרת עוקץ״
בעיני מעריב.
כתבת הארץ חיתה בעולם פרטי משלה.
היא סיפרה כי בשיחה פרטית לגמרי אמר
לה דג׳ני את ההיפך ממה שאמר בכל
הופעותיו הפומביות (וגם בשיחות פרטיות
אחרות) :שלא יתכנו שתי מדינות ממערב
לירדן, וכי אין לוותר על שיבת הפלשתינים
לרמלה, ללוד ובו׳ — כפי שהכריזה
הכותרת בהארץ.

אפשר רק לאמר: מוזר. אד ש
לכתכת יש אוזניים אחרות מאשר
לכולנו, או ששמעה קולות מן החלל
החיצון. כשתי הופעותיו הגדולות
— בנאומו בכנס כמסיבת־העיתג
אים — אמר דג׳ני כדיוק את ה
היפך. קצת קשה להאמין כי לקח
הצידה את כתכת ״הארץ״ ואמר
לה כסוד שהוא מתכוון להיפך ה גמור.

חלק
מדבריו של דג׳ני, בנאומו ול-
(המשך בעמוד )49

עמוד 46

פתח כ-PDF פתח כתמונה

איש טילואים גדם ושירות תיוום וצבע מיגוש מניס. דוהרת
צבא״ם ח״ט, אנשי מילואים מסו״ימים קיברו תנאים סחוים.
הוגשה קבילה. נעיקמתיה נשלח הקובל לייעוץ פסיכיאטרי

קן ה קו ק ץ! בחא קי
צו חירום

דוד קריספין גויים
למילואים על פי צו
,8כדי לצבוע את מיגרש הטניס שבבסיס.

>> י־שם כארץ מצוי מיגרש טניס,
י מהיפים ומהמשוכללים ביותר בארץ.
המיגרש צבוע בצבע זרחני, מוקף גדר
גבוהה, לבנה. לצידו קיר־אימונים נוח ויפה.
את המיגרש צבע מילואימניק, שגויים
על-פי צו ( 8קריאת־חירום).
מעטים משתקים במיגרש, מתי־מספר
דורכים עליו. לפעמים רואים על המיגרש
צעיר רזה, בעל גובה בינוני ושיער שחור,
סרן בצבא־ההגנה לישראל.
המיגרש נמצא באחד מבסיסי צה״ל, במרכז
הארץ.
הסרן סמי דורון 32 מפקד בסיס אספקה
וציוד, עומד עתה לדין, בעיקבות
קובלנה שהגישו אחדים מחייליו לשעבר
לפרקליט הצבאי הראשי לפני יותר משנה
וחצי.
הקובלנה לא התייחסה ישירות לסרן
דורון. היא כללה רשימה ארוכה ומפורטת
של אי־סדרים, זיופים, ומתן טובות־

שלפי טענות התביעה איש אי1

משחק בו. חיילי. הבסיס
״ 111ש 1111נ ״
חוזרים לביתם כל יוס אחרי הצהרייס. בבסיס בית־ספר למיק־

צועות טכניים. ההגנה טוענת שהמיגרש ניבנה עבור שיעורי
הספורט. העדים טוענים, שהתלמידים לא משחקים טניס. היחידי
שנראה משתמש במיגרש הוא סרן סמי דורון, העומד עתה לדין.
הנאה, שהתרחשו, לדברי המתלוננים, באותו
בסים שבו שירתו.
סרן דורון היה הקצין בעל הדרגה הנמוכה
ביותר מבין אלה שהיו אחראים,
לדעת הקובלים, למחדלים שהוזכרו. מפקדיו
של דורון, סגן־אלוף יעקב, המשרת
עדיין בשירות פעיל, ואלוף־מישנה
(מיל ).מאיר, אינם עומדים לדין. סניגורו
של דורון זימן אותם לדוכן העדים,
כדי לנסות ולהוכיח את אחריותם
הישירה לעבודת שולחו.
הקובלים הופיעו בבית־הדין כעדי ה תביעה.
מרביתם סיימו כבר את שרותם
הצבאי. הרוח החיה ביניהם הוא סמל-
ראשון (מיל ).אבי סוקולסקי, שבעת הגשת
הקובלנה שירת כאיש קבע, ביקש
לשחררו מן ההתחייבות לשרת שלוש שנים
נוספות, בגלל צורת הטיפול בקובלנה, ש לא
מצאה חן בעיניו. שאר הקובלים הם
אבי רוט, בעבר אחראי על שיבוץ חיילים,
עתה סטודנט בירושלים; סמלת ענת הי-
מלפרב, שהורחקה מהבסיס שנגדו קבלה
והשתחררה משירות סדיר לפני שבועות
ספורים; דורית רזון, לשעבר מש״קית חן,
שאף היא הורחקה מן הבסיס עד ששוחררה,
ורב־סמל יצחק ווקיל, עדיין בשי רות
קבע.

״דברים שזיעזעו
אותי ! ״

מימין: רב־סמל יצחק ווקיל, איש קבע,

שהיה בין השותפים לאירגון הקבילה. מי

שמאל:
אבי סוקולסקי, שחתם סל הקבילה ומסר אותה. אחרי

הגשת הקובלנה הוא נאלץ לבקש את ביטול החתימה לשירות
קבע בגלל צורת הטיפול בקובלנה שהגיש, שלא נראתה לו. כמה
ימים לפני שיחרורו הוא הוחזר לבסיס, נשלח לייעוץ פסיכיאטרי.

ת השירות הצבאי שלי עשיתי
ביחידה קרבית,״ מספר אבי סוקול-
סקי, המשמש אחראי על נושאי הנח״ל
בתנועת הבית״ר, תנועת הנוער של תנועת
החירות .״היה ברור לי שאני חותם
על שירות קבע. זה נהוג אצלנו. שלחו
אותי לקורס נגדי־משמעת ואז חתמתי לחודשיים
נוספים.
״כשהגעתי לבסיס הזה חשבתי שהכל
בסדר. אחר כך התחלתי לראות עמוק יותר.
ראיתי דברים שנראים לי פליליים.

עמוד 47

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ראיתי דברים שזעזעו אותי, ולא הייתי
מסוגל לעבור עליהם בשתיקה. גם אחרי
תום החתימה, כשביקשו ממני לחתום לעוד
־ שלוש שנים, חתמתי וידעתי כבר
אז, שאני עונ^ד להגיש קבילה, או להעלות
את העניין בצודה אחרת. לא היה
איכפת לי — מישפט או תיקונים פנימיים,
ניסיתי גם לפנות ישירות למפקדים.
לא חשבתי שחייבים לחשוף ולהגיע
למישפט. אבל דיברתי אל הקירות. כולם
חייכו אלי, וכלום לא קרה.״
כתב־האישום נגד הסרן דורון התבסס
על הקובלנה. סעיפי האישום היו שונים
ומגוונים.
אבי סוקולסקי :״סמי דורון היה צריך
למלא דו״ח־ביטחון. התברר לי שבתיק
חסרים דו״חות, מארבעה חודשים קודמים.
סיפרתי לו. סמי ענה לי , :לא. נורא, אתה
ויצחק ווקיל תכתבו דו״חות, ותמלאו את
התאריך של החודשים החסרים. אני אחתום
על המקור, אתם תשמידו אותו ו־תתייקו
את העותקים. אם ישאלו, נגיד
שהדואר לא הגיע׳.
״פניתי לסגן־אלוף יעקב ואמרתי לו שאני
לא מסכים לרמות. הסברתי •לו, שב־מילחמת
יונדהכיפורים הייתי חייל וראי תי
יותר מדי דברים. אני לא מוכן לתת
יד לזיוף דו״ח־ביטחון. יעקב צחק עלי
ואמר, :אני ראיתי יותר גופות ממך׳.
אחרי זה כבר לא היה לי מה להגיד.״
ענת הימלפרב ודורית רזון העידו על
דו״ח־מפקד, שסרן דורון פקד עליהן לכתוב,
תוך ציון תאריכים קודמים.

במחברת, עילעלה בה רגע ופלטה בהתרגשות
:״מה קרה פה? חסרים פה הרבה
דפים! מה זה פה? לא הכל פה בכתב
היד שלי!״

מילואים עם
״אולדסמוביל״
^ כסיס שרתו שני נהגים: רוני מנע
6ונהגו האישי של הסרן דורון. דוני
היה בין אלה שגרמו בעקיפין לכתיבת
הקובלנה.
מספר אבי סוקולסקי :״שלושה שבועות
מהיום שחתמתי קבע התחילו להתרחש
דברים שלא נתנו לי אפשרות לעבוד.
אחד מהם היה רוני מנע. הוא היה
הנהג של הג׳ים הפנימי. עד שהוא הגיע
לא היה בכלל ג׳וב כזה. רוני התחיל לה ציק
לכולם, כולל בעלי דרגות. הוא היה
הולך כשבא לו, מסתלק כאשר מתחשק
לו, צוחק לכולם בפרצוף. אבי רוט הגיש
נגדו תלונה פנימית, התלונן שרוני קילל
אוחו. אך לא שפטו אותו. אחר כך התברר
שהוא בן־דודו של סרן דורון״.
בעדותו אמר רוני מנע :״עשיתי הרבה
שמירות בבסיס.״ כשנשאל כמה שמירות
הוא זוכר, ענה :״הרבה הרבה, לא
זוכר בדיוק.״ אחר כך הוסיף :״שתי שמירות.״
רוני מנע שירת בבסיס כשמונה
חודשים.
לנהג השני, היו, לדברי הקובלים, ירד

סגן־אלוף יעקוב לוין. כשהתנהלו ישיבות בית־המיש־פט
ישב סגן־אלוף לוין בפרוזדור, ועודד את סרן דורון.
בישבה הבאה יופיע לוין כעד־הגנה עיקרי, בנוסף לנאשם עצמו, סרן סמי דורון.

מפקד הבסיס

מות השומרים .״הסתבר שיש שם כל מיני
כאלה, שאולי כדאי לשמור איתם על
קשר,״ אמר אבי בעדותו .״היה שם רפי
ג׳רבי, שחקן כדורגל. הוא היה שק״מיסט
כמה שעות ביום, ואחר־כך הלד הביתה.
היה יעקוב בהירי, בעל אולם קולנוע.
היה אחד אחר, מאיר צוברי, שכל הזמן
אמר שיש לו קשרים עם המפקד. והיה
אחד בשם שניידמן, מחנות הבגדים שנייד־מן.
ונקש קליינמנט, שסיפר שיש לו מיפי
על לעורות. הוא קיבל ג׳וב להשגיח על
השמירה בלילה. הוא לא היה מופיע בבוקר.
לפעמים, בלילה, היו רואים אותו עושה
סיבוב עם האולדסמוביל שלו.״
ענת הימלפרב :״לפחות פעם בשבוע
הייתי מתקשרת אליו ושואלת למה לא
הגיעו לסיבוב השמירה שלהם.״
אחד מעדי־התביעה, יהודה רונן, הוא
בעל בית־חרושת למוצרי בנייה. הוא
העיד שסמי ביקש ממנו שני שקי מלט
לבן וחול מוזאיקה בהשאלה .״מה יש,״
סיפר רונן ,״הוא אמר לי שקשה לו להשיג,
אז אמרתי לו שבשבילי זה כלום,
זה זבל. פרוטות. אז נתתי לו.״

^ 0111X111 סרן סמי דורון, האחראי על המחנה. הקבילה דא התייחסה בנזייוחד
11 ! 1 1 ! 1לסרן סמי, אלא לבסיס כולו וכללה רשימה ארוכה-של אי־סדריס
וליקויים אחרים. הסניגור טען, כי הסרן הוא קצין זוטר והאחריות חייבת להיות עליונה.
ענת :״אני זוכרת שם, שנורא מצא
חן בעיני. רשמתי אותו בכל מקום.״
השופט :״איזה שם?״
ענת :״רב־סרן עדי.״

לאן נעלמו
דפי המחברת?
שופט עיין במחברת שהוצגה בפן
1ניו כעדות, ואמר :״כן, אני באמת
רואה שרב־סרן עדי היה מומחה בהרבה
דברים.״
ענת :״אני גם זוכרת שפעם כתבתי
את השם של הדוד שלי.״
השופט :״תראי לי.״ ענת פנתה לעיין

רונות אחרים. מספר סוקולסקי :״פעם
הוא בא אלי והשוויץ שיש לו אישור״
כניסה למחנות צה״ל, עם נילווים. קיבל תי
שוק. מה הוא עושה עם אישור כזה?
ואז סיפרו, שיש לו בן־דוד בביטחון־שדה.
הוא גם הראה את התעודה לסמי, בגאווה
רבה.״
ענת הימלפרב :״יום אחד הגיעו מבי־טחון־שדה.
הם חיפשו את התעודה. עד
אז הוא היה מחזיק אותה בכים. כשבאו,
אז סמי קרא לנהגו לשיחה. כשיצא, התעודה
לא היתה עליו. אחר כד ראיתי
אותו שורף אותה.״
אבי סוקולסקי ואבי רוט הכינו רשימה
שמית של כל אותם משרתי-מילואים וח יילי
סדיר, שלא הופיעו, משום מה, ברשי
תלושי־דלק
כחבילת

עד החבישה 355!.

סיפר על אודות המתנות שאותן קיבל.

ך, עדותו כפני בית־המישפט אמר
אלוף־מישנה (מיל ).מאיר: אני לא רואה
בזה שום דבר נורא, שהוא נתן משהו
לצבא.״ מאיר תיאר את המתנות השונות
שהועברו מהבסיס שבו שירת לבסיסים
(המשך בעמוד )52

עמוד 48

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רישוי דקטד

(המשך מעמוד )38
כדלקמן: אני החתום מטה מצהיר, שנל
תשובותי בטופס זה תואמות את האמת,
וידוע לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים
בחוק על כל רישום כוזב שערכתי בטופס

׳הרופא (חותם על אישור הרופא כדלקמן:
אני מצהיר כי הנ״ל חתם על
הצהרתו בפני. אני מכירו אישית והתשובות
תואמות את הידוע לי. זיהיתי את
המבקש על־פי תעודה מזהה).

וונא תאג;
סנוודנסיח !ננו־יאסיו
נבחרה נ#לנת־היופי
הע ובי ה!?ר אשונה

עד כאן תקציר התמליל.
ד״ר שבתאי חתם גם על חלק בי, בצירו
השני של הטופס, שבו מפורטים המימי
צאים הרפואיים על מצבו של המבקש.
הבדיקה היחידה שערך היתה בדיקה בסטטוסקופ,
אך בטופס הבדיקה סימן את
כל 11 סעיפי הבדיקה ב״לא״ ,שפירושו
כי ערך את כל הבדיקות ולא הבחין ב־מימצאים
שליליים.
בין השאר קבע הרופא, כי אין יתר לחץ
דם, למרות שלא בדק כלל לחץ דם, כי
אין בצקת ברגליים, למרות שהכתב לא
הסיר כלל את נעליו או כל פריט לבוש
אחר. רופא אחר, שיבקש להישאר בעילום
שם, הבהיר, כי בדיקה מהסוג שאותה
אמור היה ד״ר שבתאי לבצע. כוללת
בדיקה גופנית מלאה, ללא לבוש, והיא
אורכת כחצי שעה.
שבתי גבה עבור חתימתו על טופס ה בדיקה
300 לירות.

^ התיזמורת ניגנה שחור הוא שחור.
י י על הבמה צעדו בצעדי ואלס עשר
נערות, לבושות בשמלות כלה, מבויישות,
מחייכות חיוך מאולץ, ומחככות ידיהן במבוכה.
היה זה הרגע הגדול של מאורע
היסטורי: בחירת מלכת־היופי הערביה בישראל.
היוזם
היה סמיר מטראן, צעיר בן ,22
בעליו של מישרד פירסום בנצרת. סמיר,
בנו של בעל חנות לממתקים מזרחיים
ברחוב הראשי של נצרת, ומי שהיה הנציגו

שלוש המאושרות

מלכת היופי הערביה הראשונה בישראל, וופא
חאג׳ ,עם שתי סגניותיה: הסגנית הראשונה
(משמאל) הארמנית מרגו קואמג׳יאן, שאותה אהב הקהל ואימן מירון מקריית־מוצקין.

מחייו
של ״לא״

עה אחרי שכתב העולם הזה יצא
״ י ממרפאתו של הדוקטור, הגיע אליה
צלם המערכת, ציון ציפריס. גם הוא הציג
עצמו כמי שלא שרת מעודו בצבא, וטען
כי הוא סובל מהתעלפויות.
הרופא, שהיה עסוק בשיחת טלפון, סימן
את כל סעיפי הצהרת המבקש ב״לא״,
למרות שהצלם כלל לא תיאר בפניו את
מצבו הרפואי. תוך כדי שיחת הטלפון,
הורה לצלם לחתום על ההצהרה, ומשניסה
זה להסביר לו כי ההצהרה איננה תואמת
את האמת, התעלם מדבריו וחזר על הוראתו
לחתום. הצלם חתם.
אחרי שהניח את הטלפון, התעניין ד״ר
שבתאי בבעייתו של הצלם. משהסביר לו
כי הוא סובל מהתעלפויות, הגיב הרופא:
באומרו :״נו, אז מהזן״
שבתאי חזר גם הפעם וחתם על שני
צידי הטופס, למרות שהתשובות לא תאמו
את הידוע לו, ולמרות שלא ערך בדיקות
כנידרש. הוא גם לא זיהה את הצלם על
פי תעודה מזהה כלשהי. מחיר חתימתו
היה הפעם 400 לירות — 100 לירות יותר
מן הסכום שגבה שעה לפני כן.
בשני המיקרים המציא הרופא קבלות
עבור התשלום, אחרי שנתבקש לעשות כן.
שתי הקבלות אינן חוקיות, והן נרשמו
על־גבי טופס סתמי. במירפאתו של ד״ר
שבתאי יש חשבוניות מם כחוק, אך הוא
לא השתמש בהן.
גם השיחה בין הצלם לרופא הוקלטה
על רשמקול ניסתר. שתי ההקלטות שמורות
במערכת, יחד עם טופסי הבדיקה והקבלות.
מאוחר יותר חזרו הכתב והצלם אל
המירפאה באשדוד, כדי לקבל את תגובתו
של הרופא. הפעם הציגו בפניו תעודות-
עיתונאי וחשפו את זהותם האמיתית. הרופא
הנדהם ניסה תחילה להכחיש כי עבד
עבירה כלשהי ותירץ את מעשיו בתואנות
שונות, אך לבסוף נכנע והיה מוכן להודות
שלא נהג כרופא. הוא גם הבטיח שלא
לחזור על מעשיו בעתיד.
במהלך חקירת העזלם הזה הסתבר, בי
ד״ר שבתאי מחלק גם מירשמים של מטדון
ואדולן (תחליפי סמים) לנרקומנים. לטענתו,
ניתנים המירשמים במיסגרת החוק,
אך הוא הודה כי משום מה מגיעים נרקומנים
רבים דווקא אליו.
אין ספק כי מעשיו של שבתאי מהווים
חריג בקרב הרופאים. אך יש רופאים,
שאינם רואים את גודל האחריות המוטלת
עליהם, בבואם למלא טופס בדיקה רפואית
לקבלת רשיון־נהיגה.
רבים הרופאים הרואים בבדיקה זו הליך
ביורוקרטי. לכן הם מזלזלים ואינם נותנים
את דעתם על הסעיפים השונים שבטופס.
לכן אין לדעת כמה מתוך בעלי רשיונות
הנהיגה אכן כשרים באמת לאחוז בהגה.

יוסי זזיימן

במדינת יעידאר

איוון, יפהפיה בעלת שיער ארוך גם
התנהגה כמנצחת. אולם היא לא זכתה,
אלא בתואר סגנית שנייה. כשתחזור איוון
למכון וינגייט שבו היא לומדת, היא
תתחלק בחוויות תחרות מלכת־היופי עם
ידידותיה היהודיות.

תחביבים:
ספורט ושחייה

וופא חאג׳ עם אחותה חזני, שהיתה אף ׳היא

ייפויייי * מועמדת בתחרות. בעוד חזני לא הגיעה לשלב
הגמר, זכתה וופא בכתר. לפני התחרות אמרה חזני, כי היא מעווה שאחותה תזכה.
של פלאטו שרון בעיר זו, אוהב אותן
כשהן יפות, רזות וגבוהות ״כמו היהודיות״
.הוא, יחד עם אחותו סולזופה, ש אינה
נופלת ביופיה מן המועמדות בתחרות,
עברו מבית לבית, בנצרת, חיפה,
פסוטה, כפר יאסיף, עלבון ושיכנעו.
את הצעירות לא היה עליהם לשכנע.
הם היו צריכים להישבע בפני ההורים
כי לא ייראו כתפיים ורגליים חשופות,
וכי הבנות שלהם לא תופענה בבגד־ים.
סמיר היה צריך לשכנע, מה שלעיתים
צריך לשכנע גם הורים יהודיים, שמל-
כודיופי אינה זונה. היה היה צריך להבטיח
כי במשך החזרות לא יהיו עם הבנות
גברים, אלא אחותו וידידותיה בלבד.
סמיר
הצליח לשכנע, והתוצאה נראתה
במוצאי השבת האחרונה, באולם קולנוע
דייאנה בנצרת, שהיה מלא מפה לפה ב־נכבדי־נצרת
כשהם לבושים במיטב הלי-
פותיהם.
תיזמורת אבני הכסף ממזרח־ירושלים
סימלה את מה שקרה באותו הערב. ה־תיזמורת
ניגנה שירי פופ יחד עם מוסיקה
מזרחית בעיבוד מודרני. הסולן שלה
חיקה את ניל סדקה, אך שר גם את שיריו
של עבדול וואהב.
אמה של איוון מרון, ערביה מקריית
מוצקין, היתד. בטוחה שאיוון, שנשאה
תווית מיספר ,1היא שתזכה .״המקום שלי
לא מספיק טוב בשביל האמא של המלכה.״

יופי וולאומ

;טואנט ג׳רים מחיפה לא זכתה ב-
י * •שום פרם ,״אך 1ו היתה חוויה,״ אמרה
הצעירה הלומדת חינוך מייוחד בסמינר
אורנים. רינה נחאם בת ה־,17
הלומדת חשבונאות, גרמה הפתעה באולם
כשהופיעה עם שימלה חשופה.
וופא האג /צעירה בת 20 מכפר יאסיף,
הופיעה כשהיא לבושה שימלה כחולה
שקופה לגמרי עם תחתונים תואמים. וופא
הלומדת שנה שנייה עבודה סוציאלית באוניברסיטה,
לא התביישה להודות כי היא
אוהבת תצוגות-אופנה. הקהל אהב אותה
בגלל השנינות שלה, בגלל יופיה ובגלל
השימלה השקופה שלבשה. אחר כך התברר
כי גם השופטים אהבו אותה. וופא
הוכתרה כמלכה.
לינה חורי מפסוטה סיפרה כי היא ניג-

1וופא מאג /מלכת היופי הערביה הראשונה בישראל,
בחברת רינה מור, מי שהיתה מלכת היופי העולמית
הראשונה מישראל. רינה מור היתה זו שהכתירה את וופא. אחר־כך אמרה :״נהנתי מאוד.״_״

עמוד 49

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שה לתחרות בגלל הפרס — נסיעה למצריים
.״אף פעם לא הייתי בחוץ־לארץ,״
היא סיפרה, מרגו קואמג׳יאן, בת העדה
הארמנית, היתד, היחידה בין המועמדות
בעלת שיער בהיר. היא החלה ב״שאו ביזנס״
עוד כשהיתה צעירה ושימשה כדוגמנית
לבגדי-ילדים. אמה של מרגו, שהיתה
באולם, דחפה את הצלמים כדי שהיא
תוכל, עם מצלמה ביתית, לצלם את ה רגע
הגדול שבו תוכתר בתה כמלכה. אולם
מרגו זכתה רק בתואר סגנית ראשונה.
רודיינה חייאט מנצרת היתה צריכה לקבל
את רשות המורות שלה כדי להשתתף
בתחרות, שכן רודיינה לומדת בבית־הספד
של המינזר. רודיינה רוצה להיות רופאה
בבית־חולים רמב״ם בחיפה, וכמו היהודיות
המשתתפות בתחרות מסוג זו התחביבים
שלה הם ספורט ושחייה.
את היפה מטר מעלבין שלחו ההורי
לתחרות אחרי שקראו עליה בעיתון. לדעת
רבים, העובדה שיש רק מלכה אחת

מי פג ש רו מ א
(המשך מעמוד )45
אחר מכן במסיבת־העיתונאים, היה מוקדש
למאורעות לבנון. הוא זיעזע גם אותנו.
בישראל רגילים לחשוב על מאורעות
לבנון במושגים מופשטים, ומזדעזעים רק
כאשר מתגלה פרשה נתעבת במייוחד, כמו
זו של דניאל פינטו. אך התמונה שעלתה
מתאוריו של דג׳ני היתד, מחרידה. היא
אושרה לנו בשולי המסיבה, בשיחות עם
אנשי אש״ף מן השורה, שבאו מדרום־
לבנון לוועידה כדי למלא בה תפקידי-
מישנה (שומרי־ראש, מזכירים, צלם).
דג׳ני תיאר במפורט את התוצאות של
פצצות־מיצרר ופצצות־הדף, כלי נשק
מתוחכמים ההורגים כל חי ברדיוס גדול,
ושאינם מבחינים בין לוחמים, נשים וילדים.
מבחינה כמותית, ההרג וההרס בדרום
לבנון הם כבירים — לאין ערוך יותר
מאשר הפיגועים של אש״ף בישראל.

תמהני עג אזרחי ישראל מוד־דעיס
לסוג המילחמה שאנו מנהלים
עתה כלבנון, המשתקפת כדכריהם
של שרינו ומפקדינו כהרפתקה.
דג׳ני דיבר בנאומו ע? ״נשק בקטריו-
לוגי״ ,והדבר עורר תמיהה. במסיבה, כש נשאל
על כך, נתברר כי כוונתו לנשק
קוטל־תבואה, מן הסוג שהאמריקאים הש תמשו
בו בוויאט־נאם. זהו נשק כימי,
המשחית את הקרקע לזמן ארוך, והמגיע
גם אל מי־התהום ומרעילם. האם אכן
משתמש צה״ל בנשק זה בלבנון? ואם כן,
האם נעשה הדבר בחשאי, מבלי לספר על
כך לציבור הישראלי?
בתום המסיבה, אחרי שדג׳ני כבר יצא
בדרכו לנמל־ד,תעופה, חזר הנציג של
אש״ף ברומא, נימר חמאד, וביקש להשמיע
עוד הודעה באוזני העיתונאים. היא היתד,
משעשעת במיקצת, מפני שבאה בתגובה
על הרושם הכללי שנוצר כאילו הוועידה
כולה אינה אלא מיפגש ישראלי־פלסטיני.

״אנחנו שמחים להיפגש עם אוי־כנו־ידידנו
אורי אבנרי,״ אמר ני
מר, כרמזו על. הכיטוי שכו השתמשתי
כעצמי, יום לפני כן, לגכי
סעיד חמאמי המנוח, שנרצח על-
ידי העיראקים מפני שניהל מגעים
עימי .״אכל יש לזכור כי זוהי ועידה
בינלאומית, שכה משתתפות-
גם מישלחות מאש״ף ומישראל.״

^ 1*111 הזוכה הראשונה בתואר ״מלכת
היופי הערביה״ ,היא סטודנטית
בת 20 מכפר יאסיף, הלומדת באוניברסיטה.
עשתה להיפה עוול, היא היתר, אחת היפות.
חזני חאג׳ ,אחותה של וופא השתתפה
אף היא בתחרות, כמועמדת מיספר .9
כשאמרה למנחה, לפני הבחירה, כי היא
תהיה מבסוטה אם אחותה תזכה ולא היא,
עדיין לא ידעה כי הכתר יגיע אומנם
למישפחה.
אחרונת המועמדות, הגבוהה שבהן, אד-
לט דניאל מנצרת, עובדת במיבטחים. היא
נושאת עיניה אל עולם הבידור, ועומדת
להשתלב במופעים בידוריים, גם אם אינה
מלכה.
לפני שהחל הטכס הוסעו כל המועמדות
למגדל־העמק, למיפעל הלנה רובינשטיין
כדי להתאפר. מיה סגל, המאפרת הראשית
של החברה, שאיפרה כבר מלכות-
יופי מכל הסוגים קבעה בוודאות ׳ :וופא
חאג׳ היא המלכה.

בחירה לפי
הטעם היהודי
לץ קהל אהכ את איוון, מרגו והיפה.
י י אולם השופטים, אשר מלבד אחד,
היו כולם יהודים שהובאו מתל־אביב ומחיפה
בראשות מיס־יוניברס לשעבר, רינה
מור, לא התחשבו בטעם הקהל ובחרו
את מלכת היופי הערביה לפי הטעם ה־כשהסתיים
הערב היו סמיר ואחותו מאושרים
:״שברנו את הטאבו, עכשיו נוכל
לעשות זאת כל שנה״ .המלכה זהרה מ-
שימחה, בכתה ונישקה את כל מי שעמד
לידה, האחרות היו עצובות קצת והאורחים
שבאו לנצרת השתוממו: הדימוי של
אשה יפה לפי הטעם הערבי ,״הרבה אשה״,
התנפץ. גם ערביי נצרת אוהבים אותן
כשהן דקות, גבוהות, יפות וחתיכות.

י !מהרת היום יצא ידיעות אחרונות
/בכותרת סנסציונית: נציגי אש״ף
עזבו אתמול במפתיע את ״ועידת השלום״
ברומא. הקורא בוודאי חשב שפרץ משבר.

האמת היתה הרכה יותר פשוטה:
דג׳ני ואכו-שראר חזרו לביירות,
נימר המאד ושאר חברי
המישלחת נשארו.

מדוע חזרו? כעבור יום התפרסם כי
דג׳ני קיבל את פני המישלחת הכושית של
ג׳סי ג׳קסון בנמל-ד,תעופה בביירות. זה
היה בתחום תפקידו.
יתכן — ואין להוציא זאת מכלל חשבון
— שההד הרב, שהמיפגש הפלסטיני־היש־ראלי
זכה בו בעיתונות הבינלאומית, וגם
במצריים ובביירות, הפחיד במיקצת את
הצמרת, והיא ביקשה לצמצם את הממדים.
(אחד הפלסטינים שנשארו סיפר לי כי
אמצעי־התיקשורת המצריים פירסמו בהרחבה
את דבר הפגישות, ושאלו מדוע
מעז אש״ף להיפגש עם מנהיגים ישראליים,
בעודו שולל מאנוור אל־סאדאת את הזכות
להיפגש עם ממשלת ישראל).
אף יתכן שהסיבה היתד, הרבה יותר
פשוטה: אחרי היום הראשון, שבו הוש מעו
הנאומים הראשיים, ירד המתח בוועידה.
יתכן שגם אני הייתי ממשיך בדרכי,
והיינו מסתפקים בנוכחותו של חבר אחד
או שניים של מישלחתנו, לולא חששתי
שמא יקרו בוועידה דברים שיחייבו תגובה
מיידית ונמרצת.
ואכן, היתר, סכנה כזאת. בייחוד חששתי
מצד כמה ישראלים, שנכחו במקום כפצ־צות־זמן.
ליוויד, רוקח, בתו של מי שהיה
ראש עיריית תל-אביב ושר־הפנים בטעם
הציונים,•?-כלליים, התכוננה לנאום. ליוויה,
שירדה מן הארץ, והטוענת עתה בתוקף
כי היא ״איטלקיה״ ,דוגלת בתביעת חזית-
הסירוב לחיסול ישראל. אחרי נאומו של
דג׳ני הכריזה בייאוש כי הוא ״מכר את
העניין הפלסטיני״ .נאומי שלי נראה לה
כביטוי מובהק של הפאשיזם הישראלי.

אלוהים יודע מה היתה עלולה
לאמר. אכל נאומה נדחה כמה פעמים,
וכסוף היא לא נאמה כלל.

ישראלית נאה אחרת, שהשתתפה בוועידה,
היתד, אחת אלפי פאליס, צעירה יפה־פיה
שהוגדרה ברשימת־ד,נוכחים כנציגה
מבריטניה, ובמזכירה של ועדה למען זכויות
הפלסטינים. אמרו עליה שהיא דוגלת
בביטול מדינת ישראל, כמו אורי דייוויס,
אך נאומה היה מתון יחסית.
חששתי גם מפני נאומה של עורכת־הדין
פליציה לאנגר מרק״ח. היא תיארה
את הפגיעות בפלסטינים בשטחים הכבושים,
ובייחוד את העינויים בשעת חקירה.
אך מצד שני העלתה על נס את מחאת
אנשי־השלום בישראל, וגילתה כי כמעט
כל המיקרים נחשפו על-ידי ישראלים וגונו
על-ידם. כך עוצר בדבריה מעין איזון.
גם תופיק טובי נשא נאום שהיה, בעיקרו,
מאוזן, ברוח עמדתה של מוסקבה.
בדרך כלל היו ידידי־הערבים מאירופה
קיצוניים יותר מאנשי אש״ף — אם כי
כמעט כולם עמדו על כך שישראל צריכה
להתקיים, וכי הפיתרון הוא בשתי מדינות
החיות זו לצד זו בשלום.

הם מחו כפיים כאשר ד״ר יעקוב
ארנון, כנאום קצר ומצויין, תבע
כי כל מי שמדבר על מדינה פלסטינית
יוסיף מייד •טמדינה זו צריכה
לחיות לצד ישראל, וכי ההכרה
כזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני
כרוכה כהכרה כזכויות הלאומיות
של העם הישראלי.

כ ל מיו מ טו ר פי ם
^ ין זה פלא כי העיראקים וד,לובים,
י שהיו צריכים להשתתף, החרימו את
הוועידה כשנודע להם כי ישתתפו בה
ישראלים. אולם לובי אחד נשאר, למרות
שלא היה כלול ברשימת־ד,משתתפים. הוא
נאם נאום ארסי, שבו דרש להחזיר את
הישראלים איש־איש לארצו.
הדברים היו כה מגוחכים, עד כי לא
מצאנו לנכון להשיב להם. אך החלטנו
להגיב כאשר דיבר אחד המטורפים, הנמשכים
תמיד לוועידות מסוג זה — ציוניות
וערביות כאחד. היה זה אחד רחס לופז
טיגרינה, שהציג את עצמו כנציג ה״היס־פאנו־אמריקאים״
— אזרחי ארצות־הברית
שמוצאם מאמריקה הלאטינית.

תודות לד זכיתי, כפעם הרא־
•טונה מזה שנים רבות, לשמוע
נאום אנטי-שמי אמיתי.
הוא סיפר כי אשתו נאנסה, אבל :,שופט
היהודי הטיל רק שלושה חודשי־מאסר
על האנס. היהודים מחזיקים ב־ 36 אחוזים
של אדמת ארצות־הברית, שנגזלה מן האינדיאנים
והמכסיקאים. האנגלו־סאכסים
והיהודים רצחו את האינדיאנים, כפי שהם
רוצחים עכשיו את הפלסטינים, וכר.
הדברים הצחיקו אותי — ובירכתי את
מזלי על כי אני ישראלי, ושוב איני חייב
לפחוד מפני מטורפים שכאלה. באולם
שררה מבוכה כללית. לא יכולנו לשתוק.
ביקשתי את רשות־הדיבור, עליתי על
הדוכן, ואמרתי :״הדברים ששמענו זה
עתה אינם ראויים לכך שאכבד אותם
בתשובה. אבל מתוך ידידות לפלסטינים,
אני רוצה להגיד להם: היזהררנא מפני
ידידים כאלה. הם משרתים את אויביכם,
המבקשים להוכיח כי כל תמיכה בעניינכם
היא ביטוי לאנטי־שמיות.״

הפלסטינים הצטרפו כמופגן ל־מחיאות*,הכפיים
הסוערות, שכהן
נתקבלו דברי.
נימר חמאד, איש אש״ף, קם ומיהר אל
היו״ר. כעבור דקה הכריז היו״ר כי כל
גילוי אנטי־שמי הוא בניגוד לרוח הוועי דה,
וכל הנוכחים דוחים אותו בתוקף.
היה ברור כי נימר הוא שביקש ממנו
להשמיע הצהרה זו.

מי ברק מי ס תורי
^ ימר ואני היינו מעורבים, ביום ה-
• שלישי והאחרון, בפרשה שאפשר
לקרוא לה ״פרשת המיברק המיסתורי״.
הוסכם מראש כי הוועידה לא תקבל שום
החלטות, מכיוון שנועדה רק לחילופי-
דברים חופשיים. המארגנים שמרו על התחייבות
זו, אך לקראת סוף הוועידה עלה
הרצון לבטא את הקונסנזוס, שנוצר בוועידה,
במיסמך כלשהו. המארגנים האיטלקיים,
שיש להם אינטרסים משלהם, רצו
להביע תביעות באוזני הממשלה האיטלקית.
הכמרים רצו בפנייה לאפיפיור.
לוסיין ביטרלן, מדינאי צרפתי חשוב,
יזם מיברק לראשי־הממשלות של תשע מדי
נות
השוק האירופי ולמזכ״ל האו״ם.
ביטרלן קרא לנימר חמאד ולי, וישבנו
יחד ליד שולחן כדי לנסח את המיברק.
הצטרף אלינו גם אליאס פרייג /ראש
עיריית בית־לחם, שנאם באותו יום נאום
מרשים, מתון אך תקיף, שבו הביא את
תמיכת כל תושבי השטחים הכבושים
באש״ף, ורצונם הנחוש במדינה פלסטינית
עצמאית בגדה וברצועה.
ביטרלן הביא טכסט, שהכיל את הקביעה
שיש צורך בשלום צודק ובר־קיימא
בין כל מדינות המרחב ״וביניהן ישראל״,
אחרי נסיגת ישראל לגבולות 1967 והקמת
מדינה פלסטינית עצמאית. תבעתי לכתוב
בפירוש ״מדינה פלסטינית ריבונית ועצמאית
בגדה המערבית וברצועת עזה״.
נימר חמאד הסכים לכך, אך ביקש להוסיף
פסוק על מעמדה של ירושלים.

הידברות זו וזיתה, אולי, החלק
החשוב כיותר של הוועידה. ישכנו
בנחת, התווכחנו וניסחנו, כפי ש־אנחנו
רגילים לעשות ככנסת. העובדה
כי חמאד, פקיד של המח לקה
המדינית •טל פארוק קדומי,
הסכים כלי קושי להגדרת גבולו־תיה
של המדינה !־,פלסטינית העתידה,
היתה סימן השום כיותר.

אדווין איתן, כתב ידיעות אחרונות,
שהזדמן למקום, הצטרף אלינו, ואולי
הופתע מן האווירה הידידותית שליד השולחן.
הוא הלך עם נימר למיזנון, והמשיך
שם בשיחה ידידותית.
שיחות פרטיות מסוג זה התנהלו בשולי
הוועידה במשך כל ימיה. נפוצו שמועות
רבות על פגישות מאחרי הקלעים, ומובן
שאין לפרט את טיבן. ניתן רק לאמר כי
במשך שלושה ימים אלה היו שיחות פרטיות
רבות, מהן באקראי ובקיצור, מהן
שלא היו כל־כך באקראי ולא בקיצור.
הן היו מכל הסוגים — החל בשיחה
קצרה שבה ביקשתי מדג׳ני לברר את
גורלו של החייל דויד שמיר, שלטענת
אחד מאירגוגי הפידאיון נמצא בידיהם
(צה״ל מפקפק בכך) ,וכלה בשיחה ממו שכת
עם דיפלומט פלסטיני צעיר, שהתעניין
ברשמים שלי ממצריים. היו גם
פגישות אנושיות פשוטות ומאלפות. כך
דיבר אמנון קפליוק ארוכות עם בחור
פלסטיני, שצילם את התצלומים בוועידה
(ובכללם התצומים בעמודים אלה) .הבחור
צלע, והסתבר כי איבד רגל בהפצצה
ישראלית באל־סאלט.
ומה קרה למיברק ההוא? שום דבר.
כאשר האיטלקים נוכחו לדעת כי הישראלים
והפלסטינים הגיעו לידי סיכום, אמרו :
״אבל זאת לא ועידה ישראלית־פלסטינית !
זוהי ועידה בינלאומית, ביוזמת הוועד
האיטלקי!״ הם ביקשו שנמסור להם את
נוסח המיברק, כדי שהם יחליטו, אחרי
הוועידה, מה לעשות.בו.

אכל אין זה חשוב כלל. חשוב
שאחרי שלושה ימי-דיונים ניתן
היה לנציג פלסטיני ולנציג של
מחנה־השלום הישראלי להגיע לנוסח
משותף, כמעט כלי בעיות.

או חדבאות
ך* יו שההכחשות שבאו למחרת היום
י 1מביירות (ראה העם) דיכאו את התלהבותם.
הדבר מעיד על קוצר־רוח.
מזה כמה שנים נמצא אש״ף, על כל
חלקיו, בתנועה מתמדת מעמדתו ההיסטורית
השלילית לקראת הפיתרון האחד:
הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
במיסגרת חוזה־שלום עם ישראל.
זוהי התקדמות איטית, מילימטר אחר
מילימטר, כי היא מותנית לא רק בשינוי
עמדתה של ההנהגה, אלא בשינוי עמוק
של עם שלם, המפוזר בארצות רבות.
בתהליך זה- ,פועלת השיטה של ״צעד
אחד קדימה, חצי צעד אחורה״ .אחרי כל
התקדמות, המעוררת זעם ושינאה אצל
המתנגדים, באה נסיגה קלה, שנועדה
לפייס אותם.

רומא היתה צעד גדול קדימה.
היה זה מיפנה חשוב כעמדת
אש״ף. ההכחשה ככיירות היתה
צעד קטנטן אחורה.
רבים בישראל ראו ביציאתנו לרומא
מעשה של בגידה. רבים בעם הפלסטיני
מתייחסים כך לנציגי אש״ף, שנפגשו פומבית,
בידידות ובלבביות, עם ישראלים
המגדירים את עצמם כפטריוטים וכציונים.

אד המעשה נעשה — והוא אות
לכאות.

גגליון הג א: הנו ט ח הס טנו־גראפי
ה מלא של נאומו של
אורי אבנרי בוועידת־רומא.

419

עמוד 50

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה

הזז יוון והזמנ״ד
ינק־ ממשיגים וחנוק
את הסדוויזיה תנא
נתור1 :צחק חקו!

]( וחמת

בירון

עויד־מנחה לונדון
נזיבצע ההצלה נכשל
^ דון לונ דון זעם. ההודעה על התפטרותו
מעריכת ומהנחיית עלי־כותות
טופטפה לעיתונים דווקא ממישרדו של
מנכ״ל הרשות, יוסף (״טומי״) לפיד. דד
מנכ״ל הסביר, בשמו של לונדון, כי הסיבה
להתפטרות היא ״עייפותו״ של לונדון.
הסיבה היתה שונה לגמרי. את זאת מיהר
להסביר לונדון לעיתונאים: ירון לונדון,
כמו יוצרים רבים אחרים בטלוויזיה, פשוט
נחנק במישטר שהטילו ראובן ירון ורד
מנכ״ל לפיד על הטלוויזיה.
במשך חמישה חודשים ערך והגיש לונ דון,
פעמיים בכל שבוע, את עלי־כותרת.
היו תוכניות טובות יותר, היו תוכניות
טובות פחות, אולם קהל־הצופים אהב את
עלי־כותרת. עד כדי כך אהב את התוכ נית
עד שבגלל לחץ צופים מקדימי־שי-
נה, הועתקה אחת מהן, זו של היום החמישי,
לשעה מוקדמת יותר.
לונדון אינו יכול לטעון כי לא ידע לאיזו
מיטה, שהוצעה כבר, הוא מכניס את עצמו,
כאשר הסכים לקבל על עצמו מחדש את
עריכתה והנחייתה של התוכנית. המקום
התפנה אחרי שיעקוב (״יענקלה״) אגמון
סולק מהטלוויזיה בגלל דעותיו והשקפו תיו.
כדי לנסות ולהסוות זאת, סולק גם
המנחה האחר, מני פאר.
הודאת פסילה
ולס היה זה המנהל הקודם של ה ד
טלוויזיה, ארנון צוקרמן, אשר הודח:
אף הוא, שביקש מלונדון לקחת על עצמו
את התוכנית. מסביר לונדון :״צוקרמך
חשש שהוועד המנהל יבטל את התוכנית
מסיבות פוליטיות, וסבר ששובי אליה
יסכל מגמה זו.״
גם כאשר היה עדיין.צוקרמן מנהל ה טלוויזיה,
נתקל לונדון בנסיונות של ירון
ושל לפיד להצר את צעדיו, אולם היה לו
הגיבוי של צוקרמן. כאשר סולק צוקרמן.
ולפיד הפך גם מנהל־הטלוויזיה וגם מנהל
מחלקת־התוכניות — שני תפקידים ש הממלא
אותם הוא הבום הישיר של לונדון
— התחיל המראיין להרגיש את נחת זרו עו
של הצמד ירון את לפיד.
כמעט בכל שבוע ראה הוראת פסילה
לאחד המרואיינים. ההוראות באו הן מ-
לישכתו של הפרופסור ירון והן מזו של
לפיד. כאשר התפטר הפרופסור אסף רזין
והתריע על המדיניות הכלכלית הרת־ה־אסון,
היה זה טבעי ביותר שהוא ירואיין.
הראיון עימו ניפסל. לפיד דרש כי ירואיין
מישהו מהצד השני. להתפטרותו של רזין
לא היה צד שני משום שהפרופסוד־הכל-
כלן לא התפטר בגלל ריב אישי.
כאשר קאנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי״

עורר סערה מחודשת בישראל, חיפש לונ דון
ומצא את ישראל גת ממיפלגת־ד,עבודה,
המכיר את קרייסקי. לפיד דרש להזמין
גם צד שני, אך לא היה צד שני והראיון
ניפסל.
השיא היה כאשר לונדון ביקש לראיין
כמה מתושבי שכונת ג׳סי כהן, אשר הודיעו
בהשבוע יומן אירועים על כוונתם לרדת
למרוקו. לפיד דרש לזמן לאולפן גם תוש בים
מהשכונה שאינם רוצים לרדת למרוקו.
למרות הגיחוך שבדרישה זו, הסכים
לונדון, מפני שידע כי חשוב להכיר
את המאיימים בירידה. אולם הלא-יורדים
שהוזמנו לאולפן פשוט לא הגיעו, ולפיד
לא הסכים שיראיינו רק את היורדים.
האיזון הקדוש
ך* כדלי ההשקפות בין הפרופסור
י 1ירון ולפיד, לבין ירון לונדון הם
מהותיים. כפי שאופייני לחסידי מישטר
פאשיסטי, חושבים השניים כי יש לספק
להמון לחם ושעשועים. על הטלוויזיה לס פק,
לדעתם, את השעשועים. ירון לונדון
חשב כי מותר לטלוויזיה ולעלי כותרת גם
לעסוק בנושאים פוליטיים. לונדון גם לא
הסכים לשמור תמיד על ה״איזון הקדוש״,
בעיקר כשהוא בא על חשבון טיב התוכנית,
וטען שהוא לא על תקן של שופט
כדורגל.
ביום השני האחרון, כאשר התקיימה
ישיבת הוועד־המנהל, כבר היה מונח לפני
לפיד מיכתב־ההתפטרות של לונדון מערי
מגיש
רועה
האם הענבים באושים
כת ומהגשת עלי כותרת. מיכתב זה הציל
חבר אחר למיקצוע, מגיש כמעט חצות
יצחק רועה.
הפרופסור ירון התכוון להביא להצבעה
החלטת־גינוי חריפה וגסת־רוח נגד רועה,
אשר בעיקבותיה לא היתה לרועה ברירה
אלא להתפטר. היה זה דווקא לפיד אשר
ביקש מירון לדחות את ההדחה המוסווית
של רועה .״שניים בשבוע אחד זה יותר
מדי,״ הסביר לפיד לירון.
רועה אינו עורך תוכניות, וגם לא מביע
במהדורת כמעט חצות את דעותיו הפוליטיות.
אולם את ירון מרגיז ״טון הדיבור
הלעגני שלו.״ ירון גם כועס על שני
מאמרים שפירסם רועה בעיתונים, שבאחד
מהם טען נגד ״הפאשיזציה של רשות־ד,שידור.״
רועה
וירון באים מאותו מקום, מהאוניברסיטה
העברית. ירון לא היה ידוע
כמוצלח ביותר באוניברסיטה, ואילו רועה
זוכה בהצלחה מרובה כמרצה בחוג ל-
תיקשורת המונית. לירון קשה להסתיר את
קינאתו ברועה והוא מכנה אותו :״הדוק טור
המוצלח.״
המעגל השני של ההדחות הישירות ו־המוסוות
בטלוויזיה נפתח. הראשון יגאל
עילם, השני ירון לונדון והבא אחריהם
הוא, ככל הנראה, יצחק רועה. השאלה
היתה השבוע: האם יסתפקו שני הקומיסא־דים
ירון ולפיד בשלושה מודחים בגל זה?

(המשך מעמוד )33
הסכימה המנהלת שאבוא להתאמן בפסנתר,
אבל אמרר, לי שאני לא לבושה יפה ולא
צנועה, והיא מבקשת ממני לבוא עם חצאית
ארוכה. נעלבתי נורא. זה הוציא לי את כל
החשק ללמוד פסנתר והפסקתי.״
דנה כבר סיפרה לחלק מילדי הסביבה
כי לא יוכלו השנה לבוא למועדון. לדבריה
הם כועסים מאד.
ציכיון דתי .״המנהלת הודיעה לי
שהמועדון הוא רק לדתיים,״ טוענת אמה
.של דנה .״אבל אם עוד חודש לא תצליח
להכניס מספיק ילדים דתיים היא תכניס
גם חילוניים. אנחנו גרים כאן שנים, משל מים
מיסים לעיריה, והילדים שלנו צריכים
עכשיו להסתובב עם סקייט־בורד
ולהידרס בכביש בגלל כפייה דתית?״
עמליה סודאי היא בעלת קיוסק .״המועדון
הזה הציל אותי,״ סיפרה .״אין לי
כסף לשלם למישהו שישמור על הילדים
ושלחתי אותם למועדון״ עכשיו הם מסתובבים
לי כל היום בין הרגליים ואני לא
יודעת איך אוכל לעבוד. חייבים לי גם כסף
מהשנה שעברה ששילמתי עבור קורסים,
אבל אומרים לי להמתין עד שיסיימו את
ההרשמה ויחזירו לי את הכסף.״
״אני כבר שנים רבות מנהלת מועדונים
קהילתיים, דתיים וחילוניים כאחד,״ טוענת
מנהלת המועדון ,״עכשיו כשהגעתי לכאן
ראיתי שאין מקום לילדים דתיים. לפני
שבאתי כמעט לא היה למועדון ציביון דתי.
עכשיו אני משתדלת לשנות את זה. ברור
שאני רוצה שיבואו בלבוש צנוע, אבל
מעולם לא אמרתי להורה שילדיו אינם
יכולים לבוא בגלל שהם חילוניים, עכשיו
פשוט אין לנו הרשמה לילדים, לא לדתיים
ולא לחילוניים, פשוט אין מקום. אני מכירה
את מנהל הבימה שלמה בר־שביט,
הוא בא לכאן והיד, מאד נחמד, אמר לי
שברומא מתנהגים כרומאי ושהוא מוכן
שילדיו יבואו בתילבושת צנועה.״
״המנהלת אינה מדייקת,״ טוען בר־שביט
,״כלל לא הסכמתי כי בתי בת השש

מנהלת אהרץ
רק עם כיפה

ירון לונדון עם צוות ״עלי כותרת״

תבוא בתילבושת צנועה. מד, כבר יכול
להיות לא צנוע בילדה בת שש? המנהלת
קצת נסוגה כשאמרתי לה שבחור דתי עם
כיפה, שבא למועדון חילוני יכול להיכנס,
לא אוסרים עליו את הכניסה בגלל שהוא
דתי. אז היא אמרה שתתן לי תשובה
בחודש הבא. בינתיים שמעתי משכני שהם
באותה צרה.
״יש בסביבה שני מועדונים דתיים, כך
שיש לדתיים היכן ללכת. אני חושב ש-
העיריה צריכה לרשום ילדים לא לפי הדת,
אלא לפי איזור מגורים. אך יש לי חשש
רציני כי נחמה אהרון מתכוונת להביא
למועדון בטיולית ילדים דתיים מכפר־סבא,
כדי למלא את המועדון בדתיים.״

מכת־מוות לתוכנית

העול ם

הז ה 2196

עמוד 51

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רומנים 11111 פתקים
״עליתי לירושלים והלכתי לשים פתק
בכותל המערבי עם בקשה שאלוהים ישלח
לי מישהי. פיתאום יצאה יד ליטול את
הפתק. תפסתי את היד, משכתי אותה
בכה, וככה מצאתי את יפית...״
זה הסיפור שמספר יצחק ג׳ובלי,
כששואלים אותו איך פגש את אהבת חייו
התורנית, יפית טל. לג׳יבלי, קציו־ביסחוו
באגד יש כבר ותק בענייו הפתקים. פעם,
כשעבד בתור מאבטח במטוסי אל־ על, היה
נוהג לשלוח פתקים לנוסעות שמצאדחן

פלאטו אבד אותה שוב
כשעזבה פנינה גולן־רוזנבדום את
הארץ לפני כחמש שנים, היה זה מפני
שהמדינה היתה קטנה עליה והיא לא
יכלה למצוא כאן מיליונרים עם קלאס
בקליבר של סר צ׳ארלס קלור, שיוכלו
לספק את צרכיה המרובים בתחום הפרוות,
הטיולים והבילויים.
היה אומנם אחד כזה בארץ, אבל הוא
לא היה אז כל־כך מפורסם. ייתכן שאילו
היה מתגלה אז, לא היינו מפסידים את
פנינה לטובת אמריקה. בכל אופן, בביקורה
האחרון בארץ יכלה פנינה ללמוד, שאפילו
בישראל הקטנה היא יכולה למצוא לפע מים
מחזרים ברמה, ועוד כאלה שיענו
על דרישותיה ויוכלו לשוחח עימד, על
עסקים ופוליטיקה.
ההפתעה התגלתה בדמותו של ה״כ

שמואל פלאטו־שרון.

הוא ראה אותה במסיבה שנערכה לפני
שבועיים אצל דודו דותן. פנינה באה
לשם אומנם עם מלווה צמוד, אבל זה לא
הפריע לפלאטו שרון להתעניין מיד מי
היא ולהתחיל לחזר אחריה. הוא היה כה
מהופנט עד שהחליט לשלוח את נהגו ושומר
ראשו הביתה ולהידחק למכונית
הקטנה״ שפנינה שכרה לעצמה.
נכון שהמלווה הצמוד של פנינה נדחס
למכונית גם כן עם פנינה ופלאטו, אבל
לפלאטו היתד, סבלנות. הוא הזמין את
פנינה והמלווה שלה לבלות איתו יחד
ועל חשבונו באחד ממועדוני הלילה בתל-
אביב, וכשנגמרו הבילויים הוא התנדב
אפילו לנסוע עם פנינה, כדי להוריד את
המלווה בביתו.
אבל הלילה היה עוד צעיר ולפנינה ו־פלאטו
היה המון מה לשוחח. סוף סוף יש
להם נושא משותף: הפוליטיקה. אז הם
שוחחו על זה כל הדרך, בעת שפנינה
הסיעה את פלאטו לווילה שלו בסביון.
פלאטו, כמובן, לא יכול היה להכניס אותה

יצחק ג׳יבלי ויפית טל
לא עניין פשוט
בעיניו .״האם היית מוכנה לבלות איתי
הערב?״ הוא היה רושם על פיסת נייר,
שהיה שולח לנמנעת באמצעות אחת הדיילות.
הוא
היה מדריד את הדיילת להצביע על
החתיך ביותר שבין הנוסעים, כשמקבלת
הפתק היתד, מתעניינת לדעת מי שיגר לה
אותו. אם היא היתד, משיבה בחיוב הוא
היה משגר פתק נוסף. אבל לא מעט נוסעים
נפלו קורבן לתעלול הקטן, כשנוסעות
נעלבות פרקו עליהם את זעמן על שהעזו
בכלל לשלוח להן פתק כזה.
עם פתק או בלי פתק, עובדה: יפית
טל צמודה בזמן האחרון לג׳יבלי, שבשנים
האחרונות חי חיי רווקות זוהרים עד שכמה
מידידיו הטובים התחילו לחשוש כי
אחרי שני נסיונות הנישואין שלו שלא
עלו יפה הוא תפס התנזרות.
בשביל ג׳יבלי, מוותיקי יחידת הקומנדו
,101 שבגלל האהבה אולי לא היה לו זמן
לשלוח הודעת הזדהות עם רפול, היתה
יפית בת דד ,26 מונטאדרית במיקצועה,
מוכנה לעזוב את ירושלים לטובת תל-
אביב, ולהתחיל לדאוג לכל מחסורו.
אז אל תתפלאו אם תצא מזה חתונה.
וזה למרות שחתונה אצל ג׳יבלי זה לא
עניין פשוט, שנגמר צ׳יק־צ׳אק ברבנות.
אצלו החתונות הן תמיד חאפלה ענקית
לכל החברים, שמתמשכת על פני כמה
לילות, מסביב למדורות.
נכון שיש לו לג׳יבלי כבר בן גדול,
שסיים שירות בצד,״ל, אבל זה לא מפריע
לו להגיע למסקנה ש״צריך להתחיל להיות
אדם מיושב, להקים מישפחה, ביחוד כש־יפית
מעוניינת לעשות מהר איזה ארבעה
חמישה ילדים.״
ולאלה הטוענים שג׳יבלי מתחתן כל־כך
הרבה רק כדי לקבל שוב ושוב מתנות,
מוכן ג׳יבלי להבטיח הפעם: הוא יסתפק
רק במתנות סימליות.

0111111

!(גרא־המסוס
יש לי סיפור יפה בשבילכם. אולי זה
לא בדיוק סיפור אהבה, אבל מי אומר
שרק אהבה זה דבר יפה?
אתם כולכם מכירים את הזמרת נירה
רכינוביץ. כולכם כאבתם איתי כאשר
לנירה קרה אסון והיא התאלמנה מהבעל
הכי מקסים שהיה למישהי בעולם. אתם
כולכם גם מכירים את סוחר הבשר נחמיה
לחוביץ, ואם מישהו לא מכיר אותו הוא
בוודאי מכיר את גרושתו, אחת מנשות-
הזוהר של תל־אביב שהפכה כבר פעמים
רבות את טורי הרכילות על פניהם, יונה

דחדכיץ׳.

לפני איזה הרבה זמן שמעתי שלנירה

פנינה גולן ושמי פלאטו נמלץ ״הילטוך
לא מוותר בקלות
פנימה, כי בטנים חיכתה לו אשתו. אז
כפעולת תגמול עשתה לו פנינה טריק לא
נורמלי: היא התחילה לבכות שהיא מפחדת
לנהוג לבדה בשעה ארבע בבוקר את
כל הדרך מסביון לפתח־תיקווה, שם היא
מתגוררת עם הוריה. פלאטו נאלץ לנסוע
עימה עד לפתח־תיקווה ולקחת משם מונית
חזרה לביתו.

נראה שפלאטו לא למד את הלקח. פנינה
נכנסה לו לעצמות והוא החליט שהוא
מוכרח לבלות איתה כל זמן שהיא עוד
בארץ. הוא ניצל את עזרת? של מכרים
משותפים, שערכו לו ולפנינה פגישה במלון
הילטון בתל־אביב, פגישה שהתחילה
בארוחה משותפת, ואף אחד לא יודע איך
נגמרה.

יש אהבה קטנה בלב, ואחר כך שמעתי
שהאהבה הזו גדולה, אבל לא מושלמת,
כיוון שאהבה הפרטית שלה נמצאת בחוץ־
לארץ. קצת ריחמתי על הבחורה הזאת
מפני שידעתי שמגיע לה שהאהבה שלה
תהיה דווקא קרובה, כאן בארץ.
אז מסתבר כי נירה אינה זקוקה לרחמים,
ובוודאי לא בענייו הזה. כמו שיש
לה את האהבה בחוץ־לארץ היא מצאה
את נחמיה ונחמיה מצא אותה. נחמיה הוא
אומנם רק על תקן של ממלא־מקום, מפני
שכאמור האהבה הגדולה היא שם רחוק.
אבל תאמינו לי ששניהם נהנים זה מזה.
כמו שאני מכירה את נחמיה, נירה עושה
איתו חיים. אני לא מכירה מישהו שהוא
יותר ג׳נטלמן ומחזר עדין ממנו.
אז שיהיה להם כל טוב, אפילו אם זה
עניין זמני.

מנבדל הסוכנות
ב עי קסת הדד־דז

נירה רכינוכיץ ונחמיה דחוביץ
אפשר גם בארץ

אם מישהו יקום ויגיד לי שהעבודה לא
משפיעה על החיים הפרטיים של הבנאדם
ולד,יפו, יש לי כאן, הוכחה מוחצת, ש האיש
הזה טועה.
מי לא זוכר את הסערה שקמה בעיקבות
הדו״ח הסודי של מבקר הסוכנות היהודית
על האורגיות שעשו מדריכי־נוער של ה סוכנות
עם החניכים שלהם, שבאו לארץ
הקודש לספוג מאווירתה? היו שגיחכו,
היו שהתרגזו, אבל איש אחד, אני מתכוונת
למנכ״ל הסוכנות שמואל להיס, לקח את
הדו״ח ברצינות.
ויש לי גם הוכחה לכך. לפני ימים אחדים
עשה לחים צעד, שבדרך־כלל אנשים
בגילו אינם עושים אותו. הוא קם, עזב
את הבית שלו בנווד,־גרנות בירושלים,
השאיר בבית את אשתו זיוה, שהיא אחות
מוסמכת ואת שתי בנותיו, שהבכירה בהן
כבר משרתת בצה״ל והלך לשכור לו דירה׳
בדיוק כמו שיש לכל רווק עליז אחר.
המקורבים ללהיס נשבעים לי שאין פה
עניין של אשד, אחרת בינתיים, ומי שעוד
יותר מקורב לו טוען כי האיש די מתחרט
על העניין.,והוא נראה מאד מדוכדך.
יש בכל העסק משהו לא כל-כך פייר.
זיוה עמדה לצד בעלה משך כל התקופות
הרעות שלו, כאשר הוא הואשם ברצח
שבויים ערביים, ואחר־כך הואשם ביריות
על אנשי האצ״ל, בזמן אלטלנה. במשך
כל השנים היא היתד, עם בעלה וכאשר
הוא הגיע אל המנוחה והנחלה, לתפקיד
כה רם וחשוב, והיא יכלה להתחיל ולבנות,
הוא קם והלך.
אבל אני לא בעניין של להיות שופטת,
בטח היו לו סיבות טובות. אני רק מקווה
שכשם שלהיס טען שהדו״ח על האורגיות
הוא לא כל כך נורא, כך יבין שלהיות
עם האשד, זה לא כל כך נורא ויחזור
הביתה.

עמוד 52

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קן ה קו קי הבחא קי
(המשך מעמוד )47
אחרים, כ״ביטוי ליחסי שכנות טובים. אין
בזה כל רע.״
הד״ר צ׳יטאיאט העיד, שבהיותו רופא
בבסיס שכן, קיבל ארון־מפתחות ומשרפה
לניירות, שאותם ביקש מדורון.
אבי סוקולסקי העיד, כי דורון שלח
אותו להעניק חבילת תלושי־דלק לבסיס
שכן של ביטחון־שדה.
גם שולחנות פורמייקה ניתנו במתנה.
״אז מה?״ שאל אלוף־מישנה יעקב .״העיקר
שזה נשאר בצבא. ומה אם זה מתנות?
הרי צריך לשמור על יחסים.״

;,פחדתי
מקן הקוקיה״
ח כפים המייוחד הזה לא הועסקו
החיילים במקצועות הצבאיים המוגדרים
שלהם. שאול בן־משה, למשל, שמקצועו
הצבאי הוא מפ״ט (מחסנאי פקיד
טכני) ,הועסק בשירות המילואים בריצוף
חדר המישמר, שהסדן דורון טרח לייפותו
ולטפחו.
דוגמה אחרת: דויד קריספין, צעיר
שהעיד במישפט. הוא נקרא לשירות־חי־רום
(צו )8בעת מיבצע ליטאני, ביחידה
מייוחדת שבה שירת, ושהיתד. כפופה ליחידת
האספקה והציוד שבה מדובר.
ענת :״אני זוכרת שהשקמיסט שלנו
נסע אליו דחוף, והביא לו את הצו.״
קריספין :״נתנו לי קופסות צבע זרחני
ואמרו לי לסייד את מיגרש הטניס.״
אלוף־מישנה הסתבר שהיו חיילים
מיותרים. לא רצינו לשלוח אותם
הביתה. אולי נצטרך אותם אחר כך. העדפנו
להשתמש בהם לצרכי המחנה, שלא
יתבטלו סתם.״
מיגרש הטניס, המהווה, לדעת המתלוננים,
את הביטוי החיצוני הבולט ביותר
לנעשה בבסיס, הוזכר גם הוא במישפט.
מאיר טען, כי למעשה היתד. תוכנית להקים
במקום גם מיגרש מישחקים וגם
מיגרש כדורגל, בתמיכתו של מישרד ה עבודה
והרווחה .״בבסיס יש בית־ספר
למפ״טים,״ הסביר אבי ,״לומדים שם
צעירים, תלמידי כיתות ט׳—י״א. הרוב
בנות. בזמני היו שם כ־ 40 תלמידים.״
הוא טען, כי המיגרש ניבנה כדי לש מש
את שיעורי הספורט של התלמידים.
אבי סוקולסקי :״אני עצמי שימשתי מדריד
ספורט, כשהמדריך לא היה. רק פעם
אחת בלבד, אחרי תחנונים בפני סרן דורון
ואחרי שהציב תנאים שונים, הצלחתי
להביא את הבנות אל המיגרש. אני מעולם
לא ראיתי אותם, את התלמידים, משחקים
שם.״ אבי רוט :״אני הייתי רואה
את סרן דורון משחק טניס ביום שישי
אחרי הצהריים. בדרך כלל היה המיגרש
ריק. ריק ונקי.״
נגד הקובלנה הועלו, כמובן, עדי הגנה.
אך מילבדם נעשה עוד נסיון להוכיח,
שאבי סוקולסקי מרגיש עצמו כאדם נירדף.
בתחילה ניסו לשכנע אותו להתייעץ
עם פסיכיאטר, בהמשך אילצו אותו לעשות

מפפר אבי פוקולסקי:
לאחר הגשת הקבילה לא רציתי להמשיך
לשרת בקבע. ידעתי שגורמים שונים
יכולים להתנכל לי. ביקשתי ראיון
אצל מפקד החיל, תת־אלוף ברק, והסברתי
לו שאני מעוניין להשתחרר. בעיקבות
הראיון המליץ המפקד לשחרר אותי, ויצאתי
לחודש לחופשה־ללא־תשלום, עד
לשיחרור. ב־ 27 באוגוסט קיבלתי מיברק
הביתה, אל הורי, שאמר ש״עם קבלת
מיברק זה עליך להתייצב מייד ביחידתך,
בפני מפקד היחידה, סגן־אלוף יעקוב.״
זה היה יומיים לפני השיחרור. הייתי עדיין
בחופשה.
למחרת בבוקר נסעתי לבסיס, והלכתי

חשש שלקחו אותי, אז שיתקשר מייד
לחבר שלי, שחיכה בתל־אביב.
נכנסתי לחדר. ישבו שם שלושה רופאים
והתחילו לשאול אותי שאלות. אחד
שאל: למה הגשת קבילה, מה הבעיות?
לא הספקתי לדבר בכלל, הם כבר
ידעו במה מדובר.
כעסתי נורא. ומייד אמרתי :״תראו,
אני לא ברוסיה, ואדם שמגיש קבילה לא
הופכים אותו למקן וגע. אני בכלל לא מתכוון
לשתף פעולה איתכם.״ אמרתי להם
שאם הם יעזו לעשות משהו בניגוד לרצוני,
אז שידעו שבחוץ נמצא חבר שלי,
ואם יוודע לו משהו אז הוא מייד יתקשר
לחבר אחר, שיעביר את העניין ישר
ללישכת שר־הביטחון.

//סימנים של
תסביך הרדיפה״

1ן ]]11ן׳ ,1ד | 1ן רב־טוראית ענת הינזל־
^ 11י | #י י פרב, פקידתו של סרן
דורון, שהיתה שותפה בכתיבת הקבילה
והועברה מהבסים עם היוודע העניין.
ישר לסרן דורון. קיבלתי ממנו מיכתב
בכתב ידו, שעלי להתייצב בביתן ד׳ ב־צריפין.
נסעתי לשם עם רב־סמל ווקיל.
כשהגעתי שלחו אותי לקצין האחראי. הוא
ראה אותי ואמר כאחד שיודע :״זה אתה
אבי סוקולסקי? ! בוא, בוא איתי, אל תפחד,
לא יקרה לך כלום.״ לא הבנתי על
מה הוא מדבר.
הלכנו ופתאום ראיתי שלט: מחלקה
פסיכיאטרית. זיהיתי את המקום, כי לכאן
הייתי לוקח חיילים שניסו להתאבד, או
משהו כזה. נדהמתי, לא הבנתי מה קורה
פה. פתאום נזכרתי בכתבה שהיתה בידיעות
אחרונות, שסיפרה על קן הקוקיה.
שחייל נשלח לבית־חולים פסיכיאטרי, וקיבל
טיפולים שונים. בסוף, אחדי צעקות
של ההורים שלו, הסכימו לבדוק
אותו עוד פעם. הוא השתחרר והתברר
שהיה נורמלי. פחדתי. אפילו פחדתי מאד.
ביקשתי • מרב־סמל ווקיל שיעמוד ליד הפתח,
ואם הוא יראה שאני משתהה, ויש

הבכיר אלוף־משנה במילואים, מי שהיה אחראי המיפקדה בזמן כתיבת
הקובלנה. בעת המישפט מנסה סניגורו של סרן דורון לטעון על אח־ריות־על
של המפקד לגבי פקודיו החיילים, גם אם הם בעלי דרגות קצונה גבוהות.

ך* רופאה שהיתה בחדר עזבה את
י י המקום. אחריה יצא רופא נוסף.
זה שנשאר התחיל לשאול אותי שאלות.
על העבר ועל העתיד. עניתי לו. פתאום
הוא התחיל לכתוב משהו. כשגמר, הראה
לי את המיכתב. היה כתוב שם שאני
אינטליגנט, יודע להבדיל בין טוב לרע,
ויודע בדיוק את רצוני. הוא אמר לי:
״תן את המיכתב הזה למפקד הביתן, ו תדע׳
שבמישפט זה לא יזיק לך, אבל גם
לא יועיל.״
לקחתי את המיכתב, ונתתי אותו. חזר-
תי לבסיס והלכתי מייד למאיר. אמרתי לו
את מה שהרופאים קבעו. הוא ענה לי ד
״אני מציע לך ללכת לפסיכיאטר אזרחי,
אולי הוא מבין יותר טוב.״
עד היום אני לא יודע מי המליץ לשלוח
אותי לפסיכיאטר. בכל אופן, העניין
הזה, שניסו לעשות ממני משוגע, השפיע
על כל אלה שכתבו את הקבילה. אחר
כך הם פחדו לדבר על העניין הזה.

עד כאן סיפורו שר אכי סוקולם־

בעדותו בבית־המישפט הכחיש מאיר
בתוקף, שהוא זה שהמליץ לשלוח את
אבי לפסיכיאטר. לדבריו הרגיש כלפי
אבי רגש אבהי, כאילו היה בנו. שבועיים
אחרי הגשת הקבילה הוא יעץ לו לגשת
לייעוץ פסיכיאטרי.
מאיר :״גיליתי באבי סימנים של תסביר
רדיפה. סיפרו לי שהוא היה מסתובב
עם אקדח בבסיס.״
רב־סמל יוסף הדוש, שנקרא למסור
עדות, סיפר :״אבי היה קופץ מעל לחומות׳
בשביל לתפוס שומרים ישנים, או
כשחשב שיש שם גנבים. הוא בטח חשב
שהוא עוד בצנחנים.״ הדוש תיבל דבריו
בציחקוקים. גער אחד השופטים, סגן-
אלוף בעל כומתה אדומה :״אני לא מבין,
מה רע בזה?״
עם שיחרורו ניסו חבריו של אבי לשכנעו׳
שיזנח את עניין הקובלנה.
ואמנם, אבי השקיע עצמו בעבודה וני סה
לנהוג כעצת חבריו .״לא ידעתי שמ טפלים
בעניין,״ סיפר .״חשבתי שסגרו
את זה. ואז, יום אחד׳ קרא לי יעקוב ל-
לישכתו. הוא התחיל לשוחח איתי ואמר
לי, שאם יש לי בעיות ואם אני צריך
עזרה אני יכול לפנות אליו. זה היה שנה
אחרי השיחרור. בסוף, כאילו דרך אגב,
שאל אותי אם אהיה מוכן להעיד נגד
סגן דפנה, שאצלה כתבנו את הקבילה.
אמרתי לו שאני תמיד אומר את האמת,
וגם את העובדה הזו אני אגיד. אך לא
כמו שהוא מבקש, אישור בכתב, אלא
בפני פורום רשמי, בעל סמכות ׳.כשיצאתי
הרגשתי שמשהו מתרחש כאן. החלטתי
להתחיל לפעול שנית.
״נכון, לא היה ׳,לי שום דבר אישי
בעניין, כי לא פגעו בכלל. אבל חשבתי
שאם אזרחים לא יעלו על מחדלים, אז
זה סוף העולם.
״התחלתי לכתוב מיכתבים. אחרי שבועיים
פנה אל עורך־דין אזרחי וטען שהיא
איש הפרקליטות בשירות מילואים,
והוא נדרש לחקור בפרשה. הוא ציין שאיני
יודע אם יוגש כתב־אישום או לא.
כשחזרתי כתבתי לשר״הביטחון וללישכת
הרמטכ״ל.
״אחרי כמה חודשים קיבלתי הזמנה
להעיד בבית־המישפט.״

המישפט עודנו נמשך. בישיבה הבאה
יעלו שני עדי־מפתח אל דוכן העדים :
הסרן סמי דורון וסגן־אלוף יעקוב.
בבית־המישפט הצבאי סירבו למסור את
הפרוטוקול לידי עיתונאים, חרף העובדה
שהישיבות מתנהלות בדלתיים פתוחות,
וכל אזרח רשאי להיכנס, להאזין ולרשום.

׳ במדינה מישפט איד הדאה עי ד ה
חברתו ש 7הנאשם השפיעה
עליו להודות באשמה;
אך אהרי שהודה 7א גיסתה
לעזור 7ו בעדותה.
כאשר עולה על דוכן העדים חברתו של
נאשם, נדרכות האוזניים. אמנם ברור כי
הנערה תנסה לעזור לחבלה, אך הסקרנים
שבקהל מחכים לשמוע פרטים אינטימיים,
או וידויי-אהבה.
אידה נגד (מתחרז עם מג״ד) לא היתרי
עדה כזו. היא הפתיעה את בית־המישפט,
את הסניגור, ובעיקר את חברה — יעקוב
(״קוקו״) וענונו.
קוקו נאשם בעבירה חמורה. יחד עם
שניים מחבריו הוא נאשם בגרימת הפיצוץ
בדירתו של השוטר שלמה מימון ב־ראשון־לציון.
לדברי התביעה, הוא אשר
סיפק את חומרי החבלה.
מרכז חייו של קוקו הם הכלבים. גם
בצבא היה כלבן, והתמחה באילוף כלבים.
ימים רבים הקדיש לאילוף כלבו של
עד המדינה בתיק זה ״דרוויש״.
מישפחה מפוכדת. הצעיר הכיר את
אידה באמצעות ידיד, שנתן לו את מיס־פר
הטלפון של אידה. אחרי כמה שיחות
טלפון, החלו השניים להיפגש ויצאו
יחדיו. הוא היה מבקר בביתה והיא ביקרה
בביתו והכירה את הוריו.
ההיכרות ביניהם היתד, רק בת חודש
כאשר נעצר קוקו. מיספר הטלפון של
אידה נמצא בכיסו, והמישטרה, שחקרה
הכל בצורה מעמיקה, לא פסחה גם על
אידה. עוד בליל המעצר, בשעת׳ לילה
מאוחרת, התקשרה חוקרת מישטרתית בטלפון,
וביקשה רשות לשוחח עם אידה.
אידה, ובעיקר אמה התנגדו לכך בתוקף.
״אנחנו מישפחה מכובדת,״ אמרה האם,
״ואין לנו עניינים עם המישטרה.״ אך
החוקרת הגיעה בכל זאת לביתה של אידה,
לאחר חצות, וחקרה אותה על קוקו.
אמרו לה שהוא הסתבך בתיגרה, וכי היא
יכולה לעזור.
למחרת ביקש קוקו שיביאו אליו את
אידה, וגם ביקש כריכים, מעשה ידי אימו.
החוקרים מילאו את -מבוקשו, כדי לרצותו.
הם נסעו לביתה של אידה והביאוה ברכב
מישטרתי. גם כריכים לא שכחו להביא.
הזוג הצעיר נשאר לבדו בחדר המעצר,
וללא ידיעתם הוקלטו כל שיחותיהם. בשיחות
אלה נשמעת אידה מבקשת את
קוקו שיספר הכל, כי המישטרה תעזור לו.
היא נשבעה בחיי עיניה, שמוטב כי יספר
בשיטות פסיכולוגיות שונות, כאשר היא
מבקשת ממנו להתחשב באמו הסובלת,
שיכנעה אידה את קוקו למסור את גיר-
סתו למישטרה. ואכן, הוא העיד ומסר כמה
הודעות מפורטות. על הוראותיו אלה בנויות
ראיותיה של התביעה. אם היתד, אי דה
מספרת שהמישטרה הבטיחה לד, הבטחות,
כדי שתשכנע את קוקו, היה הדבר
עלול להרוס את ראיות התביעה.
שוטרים טובים. כאשר נקראה אי דה
על-ידי התביעה, היה הסניגור, דרור
מקרין, משוכנע, שהבחורה תעיד לטובת
שולחו.
נערה כבדת־גוף, שחרחורת ועדינת־פנים
עלתה על דוכן העדים. היא נראתה
מבוגרת מעשרים שנותיה. העברית שבפיה
קלחה בשטף, ההגיון שד,ינחה אותה
היה למופת. ניכר היה בה, כי היא בחורה
משכילה. ואמנם אידה לומדת, זו השנה
השלישית, בסמינר למורים.
הסניגור החל חוקר אותה בביטחון רב,
על הלחץ שהפעילה עליה המישטרה ועל
הפיתויים וההבטחות שניתנו לה. התדהמה
היתה גדולה .״לא הבטיחו לי מאומה,״
אמרה .״׳לא פיתו אותי. אמדתי לקוקו שישתף
פעולה מכיוון שהשוטרים היו כל
כך טובים אליו, וידעתי שהם יעזרו לו.״
מעדותה זו לא זזה הנערה. בביטחון
ובקול חצוב באבן חזרה על גירסתה. ה-
מישטרה לא פיתתה אותה. כל מה שאמר 1
לה קוקו בשיחות מוקלטות אמר מרצון ״*
חופשי, ללא כפייה, פיתוי או לחץ.
״האם אהבת אותו?״ שאל הסניגור לבסוף
.״האם אהבתי אותו? אינני יודעת,״
אמרה האשה הצעירה.
״האם היית קושרת את גורלך בגורלו?״
המשיך הסניגור להקשות .״קשה לי להגיד
אם הייתי עושה כך,״ ענתה.

סטרה קורן 1

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 53

פתח כ-PDF פתח כתמונה

קוקו נעץ בה מבטים תמהים. אולי חשב,
כי מוטב לו לחזור אל הכלבים כאשד
ישתחרר.

מישבט די ב ה
איו ם 3ד״<?יים
הצדדיב צעקו במישפט,
השופט החליט 07 יי 0את הדיון
בזכויו ש 7הנאשם?7א כ7
נימוקים. בערעור שוכנע התובע
7וותר ע 7התביעה ה79י7ימ.
״מישפטי־דיבה פליליים מוגשים רק על-
ידי חכ״ים נגד חכ׳׳ים אחרים בתקופת
בחירות, ואחר כך שוכחים מכל העניין.״
אמר בחיוך השופט בנימין כהן, נשיא
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב. הוא
סרב להחזיר את התיק לבית־המישפט
קמא .״על גופתי המתה,״ אמר הנשיא.
בערעור שהתברר לפניו נוצרה סיטואציה
מעניינת. במישפט דיבה פלילית שהגיש
יעקב פינקל נגד אשר היימן זוכה
הנאשם. הדיון בקובלנה הפרטית הזו הת נהל
זמן רב בפני שופט השלום ישראל
כרמל. אחרי עשרים ישיבות ופרוטוקול
ארוך כאורך הגלות, קצרה רוחו של השופט.
הוא עמד בפני צאתו לגימלאות, והסכסוך
בין היימן ופינקל התמשך ללא
נשוא.
העילה למישפט היו האשמות שהטיח
היימן בפינקל כאילו גנב חומרי גלם יקרים
מחברה שהתפרקה. החברה עדיין בהליכי
פירוק, ומתקיימים מישפטים שונים
בעניין. מאחר שההאשמות פורסמו בעיתונים,
מצא עצמו פינקל ניפגע. למרות
שכל העניין אירע בשנת ,1973 נראה לו
שילדיו ההולכים לבית־הספר עדיין סובלים
בגלל האשמות־השווא שהוטחו נגד
אביהם.

בעת הדיון בבתי-מישפט השלום התלהטו
היצרים עד כדי כך שמר פינקל צעק
וצרח עד שהשופט יצא מהאולם, עורו״
הדין שלו התפטר, אך פינקל לא נסוג.
השופט כרמל סיים את המישפט בצורה
מקוצרת וחדה. הוא זיכה את היימן
למרות שעדיין לא נשמעו כל העדים שהוזמנו,
ואף לא טרח להסביר או לנמק
את פסק־דינו.
פינקל מצא עורך־דין חדש, יהושע טל־מור,
ויצא לערער על הזיכוי בפני בית- י המישפט המחוזי.
האבא של עיורפי־הדין. כאשר ראה
השופט כהן את ערימת המיסמכים והפרוטוקול
הארוך, נפלה רוחו. והוא הציע

למערער לוותר על ערעורו, להשאיר את
הזיכוי בעינו, ולקבל הצהרה כי הליך זה
לא יפריע להגשת תביעה אזרחית, ובכך
לסיים את העניין. עורך־הדין התייעץ עם
לקוחו זמן רב והשניים חזרו לאולם.
נראה היה כי פינקל עוד לא שוכנע לוותר
על הערעור. אך השופט כהן סיפר לו כי
לאור הניסיון שהצטבר במשך השנים איש
אינו מצליח במישפט־דיבה. אפילו זכה
התובע במישפטו הרפש ידבק בו. אנשים
שוכחים מהר האשמות חד־פעמיות, אך
הניצחון במישפט־דיבה גורם יותר נזק
מתועלת.
כאן הביע השופט את דעתו כי אין צורך
כמעט במישפטי־דיבה פליליים. בדרך-

כלל יש משום ניצול ההליך לדעה. כיוון
שבפני כל אדם פתוחות שתי דרכים, האחת
— הגשת תביעת דיבה פלילית,
שעליה, צפוי הנתבע, לעונש. והדרך השנייה
היא מישפט־דיבה אזרחי ודרישת
פיצוי על הנזק שנגרם. אם יזכה התובע
במישפט כזה, יקבל פיצויים( .ראה מיש-
פט בצלאל מזרחי נגד הארץ).
הראיות הדרושות להוכחת שתי התביעות
הללו דומות מאד. אלא שבמישפט הפלילי
יש צורך להוכיח גם ״כוונה רעה״ של
הנאשם. אף נטל הראיה במישפט פלילי
הוא כבד יותר, ולכן רצוי לתובע להגיש
תביעת דיבה אזרחית.
גם העונש, אם ייפסק כזה, לא יהיה
גדול, אמר השופט .״הרי לא יתלו אותו.״
ואילו במישפט אזרחי אם יוכח הנזק, יחייב
בית־המישפט את הנתבע לפצות את
התובע.
אחרי כל הדברים הללו נראה היה כי
אפילו המערער העקשן שוכנע. הוא הסכים
לבטל את ערעורו. אך מיד שאל את
בית־המישפט אם היועץ המישפטי יוכל
להגיש תביעת־דיבה־פלילית באותו נושא
למרות הזיכוי. מסתבר שפינקל פנה גם
ליועץ המישפטי, והוא נמצא עימו בדיונים
באשר להגשת תביעה פלילית מטעם
המדינה.
בית־המישפט סרב להגיב על כך, אך
עורך־הדין שלו פנה אליו ולחש לו כי
התביעה הזו אפשרית.
מה שעזר מאד לשיכנועו של המערער
היתד. העובדה שהשופט כרמל פרש כבר
לגימלאות. וברור לחלוטין כי שום שופט
אחר לא יהיה מוכן לדון במאות_-דפי
הפרוטוקול, אם יוחזר המישפט לבית־מישפט
השלום.
כדי שלא יהיו ללקוח טענות נגד עד
רך־הדין שלו, הבטיח השופט לכתוב בהח לטתו,
כי הכל הוסבר למערער עצמו, והוא
הבין והסכים לכך. את דבריו לעורך־
הדין סיים השופט במילים :״הרי אני
האבא של עורכי הדין וחייב, להגן עליהם״.

ילהעי;,הודף

י & מיג ״ייז

המי, י•

ש ם דל^-יייי־

מי שמוכר בלי חשבונית
עושה חיים על חשבוני.
משרד האוצר י אגף המכס והבלו
העו ל ם הזה 2196

עמוד 54

פתח כ-PDF פתח כתמונה

״״ יו סי י 1רע אלי

..הציפיה לכך שהמדינה תהפוך אותי לאדם י 1תר מ אושר היא שטית
מוחלטת ^ אני משרת את המולדת במילואים -יליא בתיאטרון״
יושי יזרעאלי 40 יליד ירושלים, תיכון בית־הכרם, התנועה ה מ או חד ת. בוגר
ה א קד מי ה ה מלכותית לדראמה בלונדון ו אוניברסי טת בריס טול. נושא עבודת הדוק טוראט
שלו ״ אסת טי ק ה של בימוי״ .עם שובו ארצה בלט בבימוי ה מ חזו ת :״מדי אח״
ב״תיאטרון הקאמרי הכנ ס ת כלה״ ב״הבימה״ ,״פר גינט״ לאיבסן ,״אויב העם״
ו״איש חסיד היה״ .במשך כשנתיים שימש כמנהל הא מנו תי של ה תיא טרון הלאומי

״הבי מח״ ,ואחרי חיכוכי ם עם שחקני ה תיא טרון, שסירבו לקבל א ת מדיניותו, הת*
פטר. יזרעאלי משמש כיום ב מ אי חופשי ומרצה ל תיא טרון ב אוניבר סי ט ת תל״אביב.
בימים אלה הוא משלים אתהפקת ״שיבעת הקבצנים״ על״פי ר׳ נחמן מברסלב
ותיאטרון ה״ חאן״ הירושלמי• על הפ ק ה זו, על עברו ב תי א טרון הישראלי ועל
תיקוו תיו לתיאטרון זה שוחח עימו דן עומר :

האם קיים בכלל תיאטרון ישראלי ץ

במאי יוצרים. וזאת בקומבינציה של שחקנים, במאים
ויוצרים בעלי ניצוץ או גירוי, העשויים להביא למציאת
מכנה משותף ביניהם, ניצוץ שיביא ליחידה אורגאנית,
שתיצור את היצירה. אבל ברגע שקיים אירגון של אנ שים
היוצרים אד־הוק, הרי שהמערכת מתחילה לפעול
מעבר לתפקיד הביולוגי־יצירתי שלה — מצב ההופך את
המיסגרת לעיקר, תחת שהתיאטרון ייהפך לעיקר.

ההתייחסות שלי לתיאטרון בכלל, ולתיאטרון ישראלי
בפרט .,היא אחת ויחידה, התייחסות עניינית להצגה
שבה אני עוסק עכשיו, ברגע זה. קשה לי כיום, עם
הניסיון שצברתי, להתייחס לתיאטרון כתיאטרון. זה כאילו
שתבוא ותשאל אותי שאלה בנוסח: האם מדינת
ישראל קיימת? שאלה כזו היא שאלה בלתי־נכונה.

• האם נבצר ממך, כבמאי, ליצור כתוך
תיאטראות שהפכו ל״מוסדות״ בדבריך?

כיצד היית שואל את השאלה ששאלתי.

הייתי שואל האם מתרחשים כיום תהליכים תרבותיים
משמעותיים בתוך מה שנקרא ״התיאטרון הישראלי״ למוסדותיו.
והייתי משיב לך מיד: שכל קשר בין תיאטרון
ישראלי במרכאות לבין התרחשות משמעותית המתרחשת
בתוך כתליו הוא מיקרי לחלוטין. הוא מיקרי
מאחר והנחת־הייסוד, שמוסד תיאטרלי יכול להנפיק לצופיו
חווייה תיאטרלית משמעותית, היא ציפייה בלתי-
מבוססת.

האמת היא, שאפשר ליצור כיום גם בתוך התיאטרון
הישראלי. אלא שמן הראוי להעיר, כי האנשים שבתוכו
אינם אנשים יוצרים. והסיבה העיקרית היא: התלות
הכספית של התיאטראות, ושיעבודו של התיאטרון לתה ליך
היצירה, שהוא עצמו יקר מאד.

• אתה מדבר על מונחים של ״מדיניות
תיאטרלית״.

• כמילים אחרות: אני מבין מדבריו
שהתיאטרון הישראלי מוגכל כיום כעצם יכולתו
לנפק לצופים חווייה בעלת משמעות תיאטרלית.
ד ״ר גירעון עופרת, כראיון שערכתי
אתו, קבע פעם שהתיאטרון הישראלי הוא
תיאטרון של פקידים, השחקנים מגיעים לאולם
כמו פקידים, וכך גם שאר מרכיביו. האם
אנחנו מדברים על אותו תיאטרון ז

ראה, האמת היא, שפחות ופחות אני מבין בשאלות
חשובות והרות־עולם, בנוסח של ״מדיניות תיאטרלית״
ו/או ״תיאטרון ישראלי״ .ויותר מזה: מעודי לא פגשתי
במשורר שדיבר על ״מדיניות של שירה״ או בסופר ששוחח
על ״מדיניות של ספרות״ .בעוד שבתיאטרון התלות
הכספית מאלצת אותך גם לשרת אינטרסים כספיים. ולכן
עברתי תפנית גדולה בשנים האחרונות, והנושא העיקרי
שמסביבו אני פועל הוא האדם, כציר שעליו סובב התיאטרון.

במידה
רבה זה נכון מאד. ויותר מזה, כפי שאיני
צופה מפקידי בנק לאומי שיציגו מחזה קלאסי, או מודרני,
זה או אחר, כך איני צופה מן התיאטרון הישראלי
שיעשה כן. אבל יחד עם זאת, איני מתאכזב מהעובדה
שחלק מההצגות המוצגות בארץ בשנים האחרונות הוא
בבחינת חווייה בלתי־משמעותית עבורי, מהבחינה התיא־

• מהו הציר שעליו סובב יוסי יזרעאלי?

החלומות שלי. הסיוטים שלי. ההתמצאות שלי בשטח.
התנועה שלי בתרבות שנקלעתי לתוכה.

טרונית.

• היית מנהלו של התיאטרון הלאומי
״הבימה״ .מסרו לך בידיים מכשיר רב־עוצמה.
מה הביא לבישלונך?
מסתבר שלא הצלחתי להפוך דבר, שנראה לי כניתן
להפיכה. או, במילים אחרות: להפוך מוסד, שכל קשר
בינו לבין חווייה תרבותית הוא מיקרי בהחלט. האמנתי

יורת* מחאדץ נבר
רבני נמה שנים ! -עכשיו,
ארי רק *ו שרו נגנעח״ס
שיהיה ניתן לי להפוך את הבימה לגוף אורגאני, גוף
שעיקר משאביו יהיו ביצירה. אבל הטעות והכישלון היו
שלי — ולא של התיאטרון. בתהליך דומה ומקביל התפתחה
הראייה שלי, כציוני או כיהודי, לעמדה המסירה
כל ציפיד, אפשרית מהמיסגרת ששמה מדינה.
האמת היא שאני ירדתי מהארץ כבר לפני כמה שנים
— ועכשיו, אני רק ׳מתגורר בגבעתיים. ויותר מזה:
מערכת־הציפיות שלי מסתכמת לה באפס.
אמנם, אני משרת את המולדת במילואים, משלם מיסיס,
חוצה את הכביש באור ירוק וכר וכר, ואפילו מצפה

כמילים ברורות יותר, אם אפשר.

ראה, אני יצור החי ויוצר
העשרים, בשפה העברית. לרשותי ישנן כמה אלפי שנות
אינפורמציה תרבותית, שאני חש בזרות עמוקה בתוכה.
אבל אינפורמציה תרבותית זו היא אמת־המידה ההתייח-
סותית, שבה אני יכול לחוש או להתנגד, ליצור או להתאבן.
לכן אני בוחן את עצמי מבעד לתופעה האנושית
הזאת.
ב מ חצי ת ה שניה של המאה

לשירותים מטעם המדינה. אבל, למעשה, אני לומד שרד
ציפיה לכך שהמדינה תהפוך אותי לאדם יותר מאושר
היא שטות מוחלטת, וכנ״ל ציפיותי מהתיאטרון הישראלי.

• כמות התיאטרון הישראלי מוצפות בעונה
79/80 בחומר מקורי רב. כיצד אתה מכנה
את החומר התיאטרוני הזה?
תראה, חומר מקורי הוא בעיני רק תעודת־זהות מאד
כללית. השוני שבו הוא בעובדה שכולו נכתב בעברית,
ומחברו הוא יליד־הארץ, או חניך־המדינה, ושהנושאים
המועלים על קרשי הבמה מוכרים לצופה מתוך קריאה
מוקדמת בעיתוני־הערב.

• אבל לפני עשר או עשרים שנה חלמו
כארץ על תיאטרון שבזה.

כן, אבל לא מסיבות של טובת התיאטרון. החלום על
תיאטרון שכזה היה חלק מהחלום שחלמו על זהות פוליטית,
החיפוש אחר תעודת־זהות, ולא אחר תצלום־רנטגן.
אם תיקח, לדוגמה, אנשי תיאטרון כמו חנוך לווין או
ניסים אלוני, הרי מיד תבחין כי מה שמאפיין את הכתיבה
שלהם הוא בכך ששם התואר המקורי מתייחס לתופעת
חיים, לבן־אדם, לאמן, שהישויות שלו וראיית־הדב־רים
שלו הן המכניסות את המילה תיאטרון מקורי להריון.
כאשר אתה מדבר על תיאטרון ישראלי, השאלה או הכותרת
היא מנטרלת, או מכסה בשמיכה חונקת את התופעה
הייחודית של אדם יוצר, ואם זה שחקן, במאי או
מחזאי. בעוד שמה שמאפיין אדם יוצר, הוא בכך שהוא
שונה מזה שיושב לידו באולם.

• אז מי נחשב כיום בעיניך לדמות יוצרת
כנוף התיאטרון הישראלי 7

מיספר מצומצם למדי של שחקנים יוצרים, מיספר
מצומצם של מחזאים, ומיספר עוד יותר מצומצם של

אתה מתכוון לחרות שלך כאמן 7

אני *ת ובגוש אח אברהם אבינו.
ומוות שיאיציק *ארגו
בבר ו1שח ואת ופני
כן ולא. כאן מגיעה החרות לברר את הקיום הפרטי ״
שלי. לברר את הקיום הפרטי שלי לא רק כערובה ליצירה,
אלא גם כערובה להצטברות של הליכי יצירה במה
שנהוג לכנות ״תרבות״.

• האם זו הסיבה שהביאה אותך להתמקד
כעיכודים תיאטרוניים של יצירות משל ש״י
עגנון ומקורות אחרים בתרבות היהודית ובמסורת
היהודית?
ראה, אלה דברים חיצוניים. מה שמרתק אותי זה דיא-
לוג ו/או משא־ומתן עם בני־זוג, ורצוי שיהיו מתים. דמו־

עמוד 55

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הוא חייה מנהר חתיאסוו! תואומי, ועטה הוא מכנס סבצניס, ועיוור,
יות שבאמצעותן אני מנסה למצוא היכן אני עומד. תרבות
יהודית בשבילי זה בסך־הכל מין תמריץ, כמו איזה
גלולה של אספירין. כאשר אומרים לי משהו בנוסח ״תודעה
יהודית״ אני לא יודע על מה מדברים או מה אומרים.
זה אפילו נישמע באוזני כאיום. ברגע כזה אני מתחיל
לחוש כאילו אני חייב משהו למישהו וניכנס, בעל
כורחי, למערכת של אחריות.

אז מה אתה מחפש כתיאטרון שלך?׳

אני מחפש חברים, ובעיקר חברים כאלה שחיו לפני
מאתיים שנה.

למשל?

באחרונה התחלתי להיפגש עם ר׳ נחמן מברסלב. אלא
שהפגישה ותנאיה מוכתבים על־ידי, כבמאי, בעיקר מפני
שאני מחזיק בידי את התירוץ הביולוגי המפוקפק, שאני
עדיין מתפקד מבחינה ביולוגית. יתרון קטן, אבל חשוב
לצורך זה. אבל כאן אולי המקום להעיר, כי מיפגש מסוג
זה הוא קשה לאיתור באמות־מידה של ערכים. והפגישה
עם ר׳ נחמן מברסלב היא פגישה שלי עם אדם מרתק,
פגישה שמטלטלת אותי לחלוטין. ולמרות זאת אני מנסה
להשתחרר מהתחושה ומהחינוך של מיפגשים כנ״ל.

• אתה מדבר באן על מיפגשים מן הסוג
הספיריטואליסטיץ

ראשית, עלי להבהיר שאיני רואה בספיריטואליזם
אכס־טריטוריד״ או מערכת שהיא מחוץ־לתחום. ויותר
מזה, ניצב בפנינו לוכסוס עצום ובלתי מפוענח של יצירת
קשרים עצומים. למשל, אני מת לפגוש באברהם אבי נו.
למרות שאני מודע לעובדה, כי איציק מאנגר פגש
באברהם אבינו, שהחזיק בידו מטאטא שיורה, פגישה שנערכה
בתנאיו הוא. אבל האמת האמיתית היא, שאני
מחפש מיפגשים מהסוג התיאטרוני.

• זו תגליתך לאחר כעשרים שנה כתיאטרון
הישראלי 5

כבר אמרתי לך קודם, שגם אני דיברתי פעם על
״דרמה ישראלית״ וכר וכר. אלא שמאז עברתי ואני
ממשיך ועובר תהליכי פישוט מתקדמים. ויותר מזה,
צורך ההגדרה שבי הולך ונחלש, במקביל ליכולת ההגדרה
ההולכת ונחלשת.

• אולי זו התיפמונת של כמאי כניל .40
ההולך ונחדש?־

להיפך. אני רק מתחיל להיוולד. כיום אני נמצא בעמדה
של אי־תלות מוחלטת מהבחינה הכלכלית והאישית.

חירש, עקוסיצטאר וירדים, שיסניחהו נוכח גזו״תו עטוכח התנויכים

כבד הצה
יוסי יזרעאלי, מי שהיה מנהל התיאטרון הלאומי
הבימה, סילק מאולם החאן הירושלמי את כל הכיסאות.
הוא הפך את האולם הקודר לבית־קברות מלא
קבצנים, שעל קירותיו מודבקות מודעות־אבל ובתוכו
נרות שעווה נוטפים. במרכז מונחת ״גווייתו״
של יזרעאלי, עטופת תכריכים. חבריו מספידים אותו
במילותיו של ר׳ נחמן מברסלב. אומר כבד־הפה:
ויש הר, ועל ה הר עומד אבן ומן האבן יוצא
מעיין. וכל דבר יש לו לב. וגם העולם בכללו יש
לו לב. וזה, הלב של העולם, הוא קו מ ה שלמה עם
פנים וידיים ורגליים, אבל הצפורן של הרגל של
או תו הלב של העולם הוא מלובב יותר מלב של
אחר. וזה ההר עם האבן והמעיין עומד בקצה אחד
של העולם, וזה הלב של העולם עומד בקצה אחר
של העולם. וזה הלב עומד כנגד המעיין. וכופף ומש תו
ק ק תמיד מאד מאד לבוא אל או תו המעיין,
בהש תוקקו ת גדול מ אד מאד וצועק לביא אל או תו
המעיין. וגם זה המעיין מ ש תו קק אליו• וזה הלב
יש לו שתי חלישות: אחת כי החמה רודפת או תו
ושורפת או תו. וחלי שות השניה יש לו לחלב מן
גודל ההש תו ק קו ת והגעגועים שהוא מתגעגע וכופף
תמיד ומש תוקק מאוד בכלו ת הנפש אל או תו ה•
מעיין וצועק, כי הוא עומד תמיד כנגד המעיין וצו עק
נא גיוואלד! ומש תו קק אליו מאד.
וכשצריך לנוח קצת, שיהיה לו אריכו ת הרוח
קצת, אזי בא ציפור גדול ופורש כנפיו עליו ומגן
עליו מן החמה ואז יש לו נייחא קצת, וגם אז,
בשעת ניי חא, הוא מפתכל גם כן כנגד המעיין ו מ תגעגע
אליו. אך מ א חר שהוא מתגעגע אליו כל-כך,
מפני מה אינו הולך אל המעיין ז אך כשרוצה לילך
ול ה תקרב אל ההר, אזי אינו רואה השיפוע ואינו
יכול להפתכל על המעיין, ואם לא י פ תכ ל על המע יין
אזי תצא נפשו, כי עיקר חיותו הוא מן המעיין.
וכשעומד כנגד ה הר אזי הוא רואה ראש השי פוע
ששם עומד המעיין, אבל תיכף כשיילך וי תק רב
אל ה הר אזי נעלם מעיניו ראש השיפוע ואזי אינו
יכול לראו תאת המעיין ואזי תצא נפשו, ח פ ושלום.
וכשזה הלב היה מפתלק, ח פ ושלום, אזי י תב טל
כל העולם כולו, כי הלב הוא ה חיו ת של כל דבר
ובוודאי אין קיו ם בלא לב. ועל כן אינו יכול לילך
אל המעיין, רק עומד כנגדו ומתגעגע וצועק.
וזה המעיין אין לו זמן, כי המעיין אינו ב תוך

והוא העניק לי תמונה שמצאתי אותה כפנינה שראוי
להתגדר בה. אבל אני לא עושה זאת כדייר־מישנה. מה
שמעניין אותי הוא המיפגש הזה עם המוות שלי.

טרון?

כיצד זה משתכץ כראייתך את התיא
כבר
רמזתי, כי אני רואה את התיאטרון כיומן־אישי.
יותר ויותר קשה לי להבין את התיאטרון, או כל יצירה
אחרת, אלא אם חם בבחינת יומן־אישי, או תירגום ישיר
של חוויה אישית.

• והחוויה שד קכורת יוסי יזרעאלי היא
זו שתעשיר את הנהלת ״החאן״.

אין סיכוי. זה הכוח האמיתי של מעשה האמנות לשמו.
אם כי ראוי לציין שהחאן התגייס למיבצע הזה של העל את
שבעת הקבצנים בצורה מעוררת כבוד. הוענק לי
החופש המוחלט לחלום, או, אם תרצה, ליצור לעצמי
סיוט. הם איפשרו לי לגייס צוות שנירתם לעבודה במסי רות
יוצאת־מן־הכלל, צוות המודע לעובדה שכל האירוע
הזה ייצפה על-ידי מספר מוגבל של אנשים. בכל הצגה
יהיו נוכחים באולם לא יותר מ־ 100 צופים. אני חוזר
ואומר: מאה אנשים. דבר שיביא מן הסתם לחאן הפסדים
כספיים.

אני עושה אך ורק את מה שאני רוצה. אני לא רואה
בעצם עבודתי בתיאטרון הנפקת שירות־בידורי כלשהו
לציבור, אלא ביטוי לתופעת החיים הפרסית שלי, תופעה
שעשויה להתמזג בתהליכי חיים אחרים ולעורר חיים
אחרים אצל בגי־אדם אחרים.

• מהו המיפגש מהסוג התיאטרוני שאתה
מכין עכשיו כ״חאן״ הירושלמי?

קודם שאתאר את המיפגש, אדבר משהו בשבח הבד,־
דות. בשבח אחד הדברים שהולכים והופכים יותר ויותר
קשים, במיסגרת החברתית והתרבותית שבה אנחנו חיים.
כוונתי לנתון שבו מטפחים או מכבדים את הבדידות שלך
ושל זולתך, ומקבלים אותה. אני מתכויז לגבורה של
ההתמודדות מתוך הבדידות שלך, תוך קבלת אחריות
מוחלטת לגורלך. וזה מד, שמנחה אותי כיום ביחסי לתיא טרון.
זה עשוי להישמע מעט בומבאסטי — אבל ייתכן
שאני עוסק בחומרי־נפץ.

* הכנתי שאתה קוכר כאולם ״החאן״
את יוסי יזרעאלי?

ההצגה כולה מתרחשת מסביב לערב ההלווייה שלי,
אני יוסי יזרעאלי. אבל בפועל, הרי שנטלתי סיפור מאת
ר׳ נחמן מברסלב — סיפור מאפיין של תמונת העולם
שלו, תמונה שבה הוא כל כך נדיב מהבחינה הרוחנית —

• האם המחזה הזה הוא סימפטום מישני
של תהליך החזרה־כתשובה, המקיף כאחרונה
חונים רכים כתרבות שלנו?

איני מטיף. אבל רציתי לבחון את הקשר שלי לר׳
נחמן מברסלב, לבחון באיזו משמעות ובאלה ערכים
ותכנים ניבחנת התרבות שאני גולה בה. האם היא מסוגלת
לתת לי? האם אני מסוגל לקבל ממנהל והעיקר,
יש בי את התשוקה להעריך את סך כל החיים במוות.
הרי במוות, או מול המוות, אתה שואל את השאלות
הגדולות והחשובות ביותר. כל תרבות מנסה להעניק למוות
משמעות משלה. והאמת היא, שבאיזשהו מקום
המוות מותיר את החיים כדבר חסר פשר. אם המוות הוא
חסר משמעות, והוא הופך את הכל לחסר משמעות, אז
מהו פשר הדברים כולם?

• למוות יש כארץ מסורת שד דכרת רכה.
אז מה החידוש?־

כלום. אבל כאשר אני שומע את כל הפטפטנים שעומ דים
בראש המדינה, המדברים על חיילים וקדושים, שמסרו.את
נפשם על קידוש־השם, אני מקבל צמרמורת. כי
הם מנסים לדחוף אותם לתוך מערכת שהם לא האמינו
ואינם מאמינים בה. ומול המוות, הרי אנחנו ניצבים כל
כך חסרי אונים.

• אתה מדבר על המוות כחוויה דתית או
כחוויה חילונית?

הזמן כלל. אך עיקר הזמן של המעיין הוא רק מה
שהלב נותן לו ב מ תנ ה יום אחד. וכשמגיע היו ם
ל היו ת נגמר ונ פפק — ואזי כשיוגמר היו ם לא י הי ה
זמן להמעיין וי פתלקחפ ושלום, ואז יפתלק הלב
ח ט ושלום ויתבטל כל העולם כולו ח פ ושלום _
ואזי, פ מו ך לגמר היו ם, אזי מ ת חילי ם ליטול רשות
זה מזה ומת חי לי ם לומר חידות ושירים נפל אים ז ה
לזה, באהבה רבה והש תו ק קו ת גדול מ אד מאד.
וזה האיש חפדהאמת יש לו השגחה על זה,
וכשמגיע היו ם ב פו פו ממש ל היו תנפפק, אזי ז ה
איש חפדהאמת הוא נותן ב מ תנ ה יו םאחדל הלב
והלב נותן היו ם להמעיין, ואזי שוב יש זמן ל ה•
מעיין. וכשזה היו ם הולך מ מ קו ם שהוא בא משם,
אזי הוא הולך גם כן ב חידו ת ושירים נפל אים מאד
שיש בהם כל ה חכ מו ת. ויש שינויים בין הי מי ם —

יזרעאלי ותפאורת ״שיבעת הקבצנים״
הלב של העולם
כי יש יום א׳ בשבוע ויו ם ב׳ ו כו /וכן יש ראש
חודש וי מי ם טובים. וכל הזמן שיש להאיש חפד
של אמת הכל על-ידי. כי אני הולך ומקבץ כל החפ-
דים של אמת אשר מהםהת הוו ת הזמן. נמצא שיש
לי הפכמה מזה האיש חפדהאמת, שאני יכול
לומר חידות ושירים שיש בהם כל ה חוכ מו ת. ועתה
אני נותן לכם ב מ תנ ה גמורה לדרשה שתהיו כמוני.

אני מנסה לעגן את כל תופעת החיים במיסגרת קוסמית
אחדותית, עם הדינמיקה הפנימית שלה, עם הטרגדיות
הפנימיות שלה. לכן בחרתי לבדוק את תופעת
המוות העתידית שלי מול תשובה של מישהו אחר, תשובה
שאני לא מסוגל לקבל אותה, תשובתו של ר׳ נחמן
מברסלב. וכאמור, אני לא יכול לקבל אותה מאחר ואני
אדם לא-מאמין. אני חוזר וקורא לזה המוות כ״חוויה
חילונית״ .ייתכן, אולי, שאני איזה חוזר־בתשובה פוטנציאלי,
תחושה אשר גורמת לי אי־נחת. קשה לי לשאת
את העובדה, שאגי, כיהודי חילוני, כפורק עול — ואני
פורק עול, שמעודו לא קיבל שום עול — איני מאמין
באלוהים, ובהכרה מלאה.

• ניתן להכין מדבריך, שאתה רואה את
היהדות כמורככות שלה ולא בפשטות הנ״/קו-
כלת עד הציבור הרחב.

היהדות שלי
מהון בחירה -
לא!מתון נכיית!

ראה, מה שמאד מרתיח אותי זה בדיוק הניסיון הנוכחי
במדינת־ישראל: ראייה פשטנית את היהדות. אני
בעד הבחירה. היהדות שלי נובעת מתוך בחירה — לא
מתוך כפייה. אבל יחד עם זאת היהדות שלי היא קודם
כל מאבק, או ייסורים, תוך כדי נסיון להבין את עולמי,
מתוך ויתור על מציאת תשובות קלות ומוכנות.

• אכל עליך להשתייך לקטיגוריה פדשהיי,
שתהיה עדיך תווית מסויימת...
תראה, דן, אני אחמוק מכל קטיגוריה שתנסה להכניס
אותי אליה. אני רואה את עצמי כבית הניצב בשטח
הפקר! שטח הפקר ביהדות. בעיני הדברים הם תמיד
במצב של התהוות וקשה לי לקבל את הדברים כסגורים
או מעולים. עלי לבחון כל דבר בהקשר האישי שלי
אליו. זה עולמי, זו השקפת עולמי בתיאטרון, ודומה
בעיני עתה, שהגעתי להבנה בין השניים.

עמוד 56

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ווו־ 10,000.-י -תקבר
עבורבקלט מץ שהור -לבן * בר שותן־

במבצע 1 8 4 0 1 (1
ע ר כי שתמץ־ צבע ׳׳ 2 6חדשה
כתכ ני ת מץ־ן גבע 800״

לבב׳

(ישראל)

בע״מ,

מודיעין ,19 רמת־גן.

ברצוני לקבל פר טי ם נוס פי ם על תכנית 1
״מץ — צבע 80״.

ושלח היום
את התלוש_

כתובתי ...

טלפון ...

ברשותי מקלט
מץ שחור״לבן שנת ...

פרטים בחנויות המורשות לתבניות מץ צבע 80 ובאולמי התצוגה של מץ —
רח׳ מודיעין , 19 בני־ברק— רמת-גן

ללא ה ת חייבו ת מצידי

יבקשז^

שמחת ז!

משטרת צרפת שוקלת פגייה ל בג״ צ בעקבה
ז׳אן פול בלמונדו, חושף שוטרים מושחתים המשתפים פעוי:
בבדיחות :
״שוטר או נוכל״
אך מסתבר שמשטרת צרפת לא חושבת שזה מצחיק .״הסרט ה
במשטרה״ ,טוען קצין בכיר ,״-ואנו שוקלים פנייה לבית הדין
על המשך הקרנתו של הסרט״.
תנובת המשטרה ושובו של ז׳אן פול בלמונדו אל המסך גרמו
נוכל״ .כבר בשבוע הראשון בלבד הסתערו כרבע מיליון צ

לציבור לאבד את אמונו
שיוציא צו מניעה האוסר

פצצות בקאזינו והצתת בארים

הקהל הצרפתי מקדם בתשואות את ז׳אן פול בלמונדו שחזר למסך אחרי 3שנות היעדרות.
בנשימה עצורה אחרי תעלוליו של בלמונדו הכוללים הצתת בארים, הטמנת פצצות בבתי קא
לביתו של מפקח משטרה באמצעות מכונית ספורט מתחילת המאה.
בלמונדו לא בוחל באמצעים כדי לעשות צחוק משוטרים ופוסעים כאהד ולתת לקהל ת!
לכספו. כדרכו מאז ומתמיד התעקש ״ז׳אן פול״ לבצע בעצמו את כל הקטעים המס וגני
גלישה על חבל שנמתח בין שני הרים ללא עזרת כפיל.

באח לעבודה בתעשיהיגם תל־ בשנים הבאות חדק בלתי־נפ
^מדי המגמות לאלקטרוניקה, רד. ממערך הלימודים בבתי
^׳•קמג^מיכשור ועיבוד עץ. י הספר המקצועיים והמחש!
.געיתש במכשיר עזר ללימוד ה

בעת ובעונה אחת בשלוש ערים

וו 1באלאעס

הנעל האתלטית

על זיוני׳,
יחליטיי \
לפתי׳
רצונם ל |
ואי נכיז§
ליכי !.מ
בהם ( |
בניה ג 1
חוגיי 6
.אל־אמן!
שכן 1

וודא§|£
ארץ| *
ארו| ^ 1

ישתלבו במחלקות הייצור, הרגילות
שיל המפעלים ויקבלו
שכר מלא עביר עבודתם.

,ארמון״ חיפה ,״ארמון׳

0 6ח 010ם או 6וו 16110ו011 511065
1180

נעל הספורט שהיבלה דירוג מכסימלי בחוברת הנודעת לריצות
*<1ת¥0ז 61׳$ת ת 11מ >£

ת1זנ

0 6 .ח 8313 עע 16אזס)ו 6 3ץ ק 6-5 )3ע£ )1

לראשונה בארץ בחצאי מספרים
מניה זולה יותר מאשר באירופה
יבואן בלעדי בישראל: ז־.£.ו/ו 1בע״מ ת.ד 3064 .הרצליה בי; טלפון 1150182-:־03
י להשיג בחנויות המובחרות: הל־אביב :״מ.ב. מפעלי ספורט״ רח׳ דיזנגוף 101 פסג׳ הוד; ״ספורט בנלי״ ,רה׳ הרצוג 24 פסג׳ דקל; ״דוגלה ספורט״ רח׳ ה׳ באייר ,4כבר המדינה.
ירושלים :״ספורט הוד״ רח׳ יפו .59 רמת השרון :״כרמל ספורס״ רה׳ סוקולוב ;78 נהריה״ :מרכז הספורט״ שד׳-הגעתון .17

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 57

פתח כ-PDF פתח כתמונה

תוכנית בית אבא, על רעייתו של זינדר,

שיזזור

חמדה זינדר.

3זיון | ה *י דו*1ו״ון

ת קו מי ס אן -משת ! ד ד

לחברי הוועד המנהל, ולחברי מליאת
רשות־השידור ידוע ׳כבר מזמן כי ישיבות
שמנהל יושב־ראש הוועד, הפרופסור
ראובן ירון, הן בלתי־נעימות ומלאות
הערות בוטות וחסרות־סבלנות של ירון.
בשבוע שעבר עבר ירון גם את השיאים
שלו עצמו בכל הנוגע לחוסר תרבות.
ירון תקף את שני חברי האופוזיציה
בוועד המנהל, דניאל (״דני״) כלץ־

מנכ״ל לפיד
ההרס נמשך
לעובדי הטלוויזיה, וגם גורר את הפרופסור.
ירון להגנה על העובדים. בפרשת הדיווח
של עמירם ניר על שקרי הרמט-
כ״ל, רב-אלוף רפאל (״רפול״) איתן, בעניין
פינטו, נאלץ לפיד להגן על ניר.
כאן התערב אריאל וינשטיין וטען
כי ״הרמטכ״ל הוא נכס לאומי ועל הטלוויזיה
להגן עליו.״ הפרופסור ירון הגיב
על כך ואמר לויינשטיין :״לא יתכן שבכל
פעם שמוזכר הרמטכ״ל יעמדו דוס
וישירו את התקווה.״

ת ש לו ם לזינ ד ד
חבר הוועד־המנהל ומשרתו האישי של
הפרופסור ייגאל ידין בכל הנוגע ל־רשות-השידור,
צכי (״הזי״) זינדר, קרא
גם הוא, כמובן, לנזיפה בעמירם ניר
על פרשת פינטו.
מובן שללא כל קשר עם עמדותיו של
זינדר בוועד־המנהל, היה מי שדאג לתת
הוראה לרדיו להכין מישדר, במיסגרת ה
בשרות־השידור
האירופי, האי־בי־יו,
כועסים על ישראל על שהודיעה, בשלב
כה מאוחר, על ביטול •האירוויזיון. שלוש
מדינות הביעו את רצונן לקבל במקום
ישראל את אירגון האירוויזיון: הולנד,
תורכיה וגרמניה. הצעת הולנד נפלה כאשר
התברר כי כוונת מדינה זו לערוך את
האירוויזיון באיים האנטיליים שהם מחוץ
למיסגרת שידורי האי־בי־יו. גרמניה התחרטה
מפני שהאירוויזיון יקר מדי ואילו
תורכיה התחרטה אחרי שבדקה ומצאה
שלא תוכל לארגן אותו בזמן כה קצר.
נראה כי האירוויזיון של שנת 1980 לא
יתקיים כלל.
מצב זה גורם לראש מיבצעי האי־בי־יו,
פארנק נף לכעוס על רשות־השידור הישראלית.
לדברי נף, בשיחת טלפון עם
העולם הזה ״רק לפני שבעה שבועות,
בוועידת מנכ״לים של שירותי־שידור שנ ערכה
בבריסל, הזמינו יושב־ראש הוועד
המנהל, הפרופסור ראובן ירץ והיועץ
המישפטי שלו, נתן כהן את כל ראשי
התחנות לבוא במאי 1980 לישראל. אם
היו אומרים לנו אז שמבטלים את האי-
רוויזיון, היינו אולי יכולים להציל אותו.״
נף אינו מאיים בסנקציות של האי־בי־יו
על ישראל, סנקציות היכולות לפגוע ב-
מישדרים של הטלוויזיה הישראלית, אך
רומז כי ״העניין הזה יעכיר בעתיד את
היחסים בינינו לבין ישראל.״

נ אט מוקיון בנתב
יו״ר ירון ״
השתוללות פרועה
וניסים אלמוג ואמר להם :״אתם אשמים
בליבוי היצרים סביב הדחת ארנון
צוקרמן.״ אל ירון הצטרף בגסותו גם
המישנה שלו, אריאל וינשטיין. כל מי
שמכיר את וינשטיין יודע, כי בחודשים
האחרונים חל בו שינוי, ולא לטובה. ויג־שטיין
היה ידוע כאיש נעים, ישר ועדין.
נראה כי משהו נשבר אצלו אחרי שבגלל
הצבעתו הודח בסופו של דבר צוקרמן.
וינשטיין הפך נוקשה ומצב רוחו התוקפני
גבר כאשר התחיל להיות גם לו ברור
שהאיש שקידם אותו, שר־האוצר שימ חה
ארליך, עומד להיזרק מהממשלה.
ללא ארליך מעמדו של וינשטיין, בכל
אשר הוא עוסק, הוא רעוע ביותר.
אחרי ריב דברים בין וינשטיין לבין
בלוד ואלמוג, קמו שני חברי האופוזיציה
לצאת, כשירון קורא אחריהם :״אתם
יכולים ללכת.״

את חבר הוועד־המנהל, עורך־דין אהרון פאפו, לא כל-כך מעניינות, כנראה
ישיבות הוועד. כאשר אין פאפו נואם ואינו מצחיק את שאר החברים, הוא עסוק בשיר-
בוט אימרי־שפר וציורים משלו על ניירות, שהוא מקפיד לאסוף בתום הישיבה ולהכניסם
לתיקו.
אולם שני גליונות שידבוט הגיעו למערכת העולם הזה. על פי תוכנם נראה כי
הם נכתבו באחת מישיבות הוועד־המנהל שנערכו לפני כמה חודשים, עוד לפני שמנהל
הטלוויזיה ארנון צוקרמן הודח מתפקידו.
פאפו כתב עיתון פרטי משלו, לדעתו על פי רוח העולם הזה. אחרי ששאל אם
יהודית (״ג׳ודי״) לוץ מאוהבת בכלב שלה, מה ההבדל בין חתול לחיים יבין,
מדוע צוקרמן כועס ולמה כרסו של יעקוב אחימאיר נפוחה, ומה מריץ את מרדכל
(״מוטי״) קירשנכאום, התחיל פאפו לענות בעצמו על שאלותיו.
הוא כינה את חברי הוועד בשם ״חבר ליצנים, קומיסארים ובולשביקים״ ,וסיפר
כי ראה שני חתולים ,״האחד שחור (אחימאיר) והשני בהיר (יבין).״ הם זוהו על
נקלה, שמנים ונפוחים מחשיבות עצמית, כי הם נזונים ממצלמות ומיקרופונים.״
לפאפו גם היתה דיעה טובה על שר־האוצר שימחה ארליך .״התשובה היא כנראה
בידיו של מגהל־הטלוויזיה ארנון צוקרמן, אך זה שותק גם כן כי ארליך חברו אינו
מרשה לו לפתוח את פיו.״
להעולם הזה אמר פאפו, כי ״אני פשוט ראיתי חתולים דרך החלון, בזמן הישיבה,
אז כתבתי. חוץ מזה כל העניין היה ליצנות. אני בטוח שארנון צוקרמן מסר לכם
את הפיתקאות.״

חבר ועד פאפו
ליצנים וקומיסארים

תמד־ניוח 1הודוסווית
שלר!פ*ד
מנכ״ל־הרשות־מנהל-הטלוויזיה-מנהל־מח-
לקת־התכניות־מנהל-הסרטים־הדוקומנטרים,
יוסף (״טומי״) לפיד נוקט באחרונה מדיניות
חדשה, לפחות על פני השטח. לפיד
מבין כי הטלוויזיה נהרסת תחת ידיו, אם
כי הוא תולה את האשמה באחרים. כדי
שכשלונו לא יתגלה ברבים, נוקט לפיד
מדיניות של שיבוח הטלוויזיה כלפי חוץ.
בעוד שכלפי פנים הוא ממשיך במעשיו
השרירותיים.
התפטרותו של ירון לונדון גילתה מיקרים
רבים של פסילות־לפיד בעלי כותרת
והריסת המערכת כולה. סילוקו של ההיס־
_ טוריון יגאל עילם מהתוכנית שעה אחת
קודם, הוא המשך הקו הברור של לפיד,
של הדחת כל מי שאינו מוצא חן בעיניו.
התירוץ השקוף, שלפיו סולק עילם כדי
לפנות מקום לאלי ניסן, אינו משכנע
איש. ברור לגמרי כי כישוריו של ניסן
אינם מאפשרים לו להפיק תוכנית כזו.
לעומת זאת, בדברים המגיעים לידיעת
הציבור, נוקט לפיד בקו של נתינת גיבוי

השירבוטים של אהרון פאפו בישיבת הוועד המנהל
2חתולים: אחימאיר השחור ויבין הבהיר

העולם הזה 2196

עמוד 58

פתח כ-PDF פתח כתמונה

יום רביעי
3 . 10
• על אדונים ומשרתים
8.00 כיצד יכול משרת
לסבך את חייו של אדוניו.
ערב אחד משוחח אדוארד,
משרת בבית בלאמי, עם חבריו,
בפאב המקומי, ומספר
להם כיצד ראה באחד הלילות
את הלורד צ׳ארלס סימור,
לבוש חלוק, יוצא מחדר־השי-
נח של ליידי נטלי טיוקסברי.
את הסיפור שומע גם בלש
פרטי, שנשכר על-ידי בעלה
של הבוגדת, סיר הארי טיו־קסברי,
שהוא לא רק בעל
מקורנן, אלא גם חבר בית
הנבחרים. סיר הארי יודע על
בגידותיה של אשתו, אולם
הפעם הוא זועם במיוחד, מפני
שבגידות אלה נעשו עם הלורד
סימור, יריבו בפוליטיקה. פט-
פוטיו של המשרת היו בשבילו
עדות מכרעת בתביעת גירושין
סקאנדאליסטית, שאותה הוא
רוצה להגיש. כאשר נודע הסיפור
לבלאמי הוא מזדעזע,
בעיקר מפני שסימור שייך ל-
מיפלגתו שלו. אדוארד, שמצא
עצמו לפתע במרכזה של שע-
רוריה, מחליט לפרוש מעבודתו
ולהתגייס לצבא.

מוכיל

דת, הארי קארי ונורד בונד.

י 1ם חמי שי
4 . 10

על רגל ועל דגל: ילדי אתרוג ועוגניה שימחוני
יום ראשון, שעה 5.00
אשר מתה, והמשרתת המירש־עת
גברת דנוורם, שאותה מגלמת
השחקנית אנה מאסי, דואגת
למרר את חייה של הכלה
הצעירה.
0קונצרט 11.00ה-
תזמורת־הפילהרמונית של לונדון
עם הסולן יצחק פרלנזן
בניצוחו של לורנס פוסטר
ינגנו את הקונצ׳רטו לכינור ו-
לתיזמורת של ברהמס.

השיירה

10.05 שוב סרט מסידרת
הסרטים של ח״כ פסח (״פיי-
סי״) גרופר. במערבון של הע רב
מתואר מסעה של קבוצת
מורמונים לאורך גבולות ח־מערב־הפרוע.
ביים ג׳ע פורד
ומשתתפים בן ג׳ונסון, ג׳ואן

אדמת

קרקעות של קוסקוס־טבעון בשנות
ה־ ,30 האדמות השכנות
לשייח׳ אברייק, מקום מושבו
של אלכסנדר זייד. במרכז הסיפור
עומדת דמותו של יצחק
חנקין, שומר צעיר ובנו של
גואל הקרקעות יחזקאל חנקין.
חנקין הצטרף לאגודת־השומ־רים
שנטלה על עצמה את המשימה
להשיב את אדמות קוסקוס
ליהודים. האדמה נקנתה
על־ידי חברות יהודיות שמסרו
אותן בחכירה לערבים, אך
בתום מועד החכירה סירבו הערבים
להחזיר אותם. במהלך
הסיכסוך נרצח אלכסנדר זייד
ואחר-כך ננקם דמו. כיום יוש־

מריבה

0.35 חבורת שומרים יהודים
המסתבכים בנסיונם להחזיר
לבעליהם אדמות שישבו
עליהם ערבים, מתוארת בסרט
תעודה שכתב וביים יוסי גו־דארד,
והפיקה דפנה קפלנסקי.
הרקע הסיפור הוא סיכסוך ה
שבת

דבקה:
ברט ודייויד
יום שישי, שעה 10.10

יי*״ 8

בים על קרקעות אלה קיבוץ
אלונים, העיירה טבעון והכפר
בסמת־טבעון. את תפקידו של אילן אלכסנדר זייד מגלם
כפיר, יצחק ויינגרטן הוא
יצחק חנקין, יוסף כחזון מגלם
את אריה אברמסון, דבורה
קידר את אימו של חנקין, ו עליזה
רוזן את תפקידה של
צפורה זייד. כן משתתפים ב תוכנית
כוכבה וגיורא זייד,
בניו של אלכסנדר, יצחק חג-
קין עצמו, דב מייזל מקיבוץ
אלונים ועורך־הדין של ההגנה

אהרון חוטר־ישי.
• בועות 11.25 הפרק
שלא הספיקו לשדר בשבוע
שעבר. עורך־הדין מלו,
ג׳סיקה, השחקנית קתרין הל־

קונג פו: קארדיין וצ׳או
שבת, שעה 9.15

מונד, מפני שהוא נוהג לקרוא
לנאשמים שלו לדוכן־העדות.
אולם אחרי שיחה קצרה איתה
הוא מגיע למסקנה שלהעלות
את ג׳סיקה על דוכך העדים
כמוהו כמו לקשור אותה לכסא
החשמלי ולחבר אליה את האלקטרודות.
מרי מצליחה לשכנע
את ברט לפנות לפסיכיאטר,
וזה מציע לאשפז את ברט
מייד. ג׳סיקה מנסה להתפייס
עם קוריו, אך אינגריד מתערבת.
יונים מוצאת את עצמה
בגשם שוטף על כרכוב־החלון
אחרי שאשתו של חבר הקונגרס
מקאלם, כמעט תופסת
אותה ואת בעלה על חם.

איש כמורה
פעוטה.

הנאשם

בגניבה

יום ש1י
8 . 10
• הבל נשאר במישפ-

הה 8.30 ערב נסיעתם לקליפורניה
עורכים מייק ו־גלוריה
חשבון־נפע^ עם עצמם
ועם ארצ׳י ואדית. הפעם לא
רק דמעות וצחוק בסידרה זו.

• התום לכל ההיים

יום שי שי
5 . 10
• קרוסלה

3.00 מזל

ששומרים תוכניות. לפני׳שנה,
ערב חג הסוכות שודרה קרוסלה,
המוקדשת לסוכות. במים-
גרת המדיניות החדשה של הטלוויזיה
שלא לעבוד כלל,
מביאים אותה תוכנית בשידור
חוזר. אז הפיקה את התוכנית
שרה גינור.

• שעה טובה (.)0.20
המפיק אהרון גולדפינגר והמגיש
מני פאר רוצים לעשות
תוכנית זו כמה שיותר אקטואלית
ולכן הם יודעים רק ברגע
האחרון מי יהיו האורחים
שלהם. אולם מוטב שאורחים
אלה יהיו בעלי קליבר רציני,
מפני שהאמן שיופיע יהיה
שלמה ארצי.
• רבקה ( )10.10 סידרה
חדשה בת ארבעה פרקים על
פי סיפרה המפורסם של דפנה
דה־מוריה. סיפור הסרטת ה־סידרה
הוא סיפור בפני עצמו.
המפיק דיוויד סלזניק רכש את
הזכויות הבלעדיות של הספר
ואלפרד היצ׳קוק הפיק ממנו
סרט עוד בשנת .1940 מאז
סירב סלזניק להרשות להסריט
שוב את הסרט, על המסך הגדול
או הקטן. רק בתקופה ה אחרונה
היתרה השחקנית ג׳ני־פר
ג׳ונס, אלמנתו של סלזניק
לבי־בי־סי להסריט את הספר
בשנית. הסידרה צולמה בדרום
קורנוול שבאנגליה, מקום ש בו
מתרחשת העלילה ושבו
מתגוררת עד היום דפנה דה־מוריה.
סיפור העלילה מסופר
על-ידי נערה ששמה אינו מוז כר
לאורך כל הסרט ואת תפקידה
מגלמת ג׳ואנה דיוויד.
בתחילת הסיפור היא בת 19ומשמשת
כבת־לוויה לאמריק-
*אית. בעת שהות השתיים בצרפת
הן פוגשות בטקסים דה־וינטר,
השחקן ג׳רמי ברט, השתיים
מתאהבות בו אך הצעירה
זוכה ונישאת לו. לא עובר
זמן רב ולא הכל ורוד בחיי
הצעירה. מתברר לה שהאחוזה
היא עדיין אחוזתה של רבקה,
אשתו הראשונה של מקסים,

6 . 10
@ קונג פו 0.15 סיר-
טי הקאראטה נדדו מקולנוע
מרכז בתל־אביב לטלוויזיה הישראלית.
היה ברור שגם זה
יבוא. הסרט בן תשע השנים
יביא ביצועי קאראטה עם עלילה
דלילה במשך שעה ורבע.
זאת במקום התחלת הסידרה
בשרות הבית הלבן, המוכרת
לצופי הטלוויזיה הירדנית, ש-
היתה אמורה להתחיל הערב.
העלילה מתרחשת במערב אר-
צות־הברית בשנות ה־ 70 של
המאה הקודמת. הכוכבים הם
דיוויד קאראדיין ון ויד צ׳או.

1ם רא שו!
7 . 10
• על רגל ועל דגל

5.00 תוכנית מיוחדת לחג,
שבה מתמודדות ארבע קבוצות
הנושאות את שמות ארבעת ה מינים.
ילדי קיבוץ גן־שמואל
הם קבוצת אתרוג, ילדי ים-
המלח הם הלולבים, ילדי פנימיית
הדסים הם הדס, ותלמידי
בית־ספר ערבה באילת הם
הערבה. בתוך סוכה שעוצבה
על־ידי התפאורנית עדה ה־מאירית,
מנחה מאיר שלו את
המתחרים. המפיקה והעורכת
היא, כמובן, עוגניה שימחוני.

• המלאביות שלצ׳אר־לי
10.05 אנג׳לה הארט,
שאותה מגלמת פון הרימן, היא
מנהלת בית־ספר לדיילות ש אלמונים
מתנכלים לה. תחילה
היא מוצאת ורדים שחורים,
אחר־כך בא האיום הטלפוני
ואחר־כך נרצחת אחת מתלמי דותיה.
המלאכיות מצליחות
למצוא טיפוסים מוזרים אך לא
את הרוצח, עד שהן, יחד עם
התלמידות, מגיעות לטיסת ה-
מיבחן.

• רמפול פרקליט פלי לי
10.55 באפיזודה של
הערב מופיע רמפול, השחקן
ליאו מק־קרן, בפני שופט בל-
תי־אוהד כשהוא מגן, יחד עם
העוזרת שלו, שאותה מגלמת
השחקנית פטרישיה הודג ,,על

0.35 סרט המוגדר בדראמה
דוקומנטרית המבוסס על
סיפור או סיפורים אמיתיים,
אך כל הפרטים המזהים בו
שונו. שמואל שוקה־חן, כמובן
שם בדוי, שאותו מגלם ארנון
צדוק, השתחרר מהכלא בתחילת
שנת 1976 אחרי שריצה
עונש מאסר בן שש שנים נר
עוון שוד מזויין. הוא נושא
לאשה את אתי, השחקנית
עופרה ויינגרטן, צעירה ש ביקרה
אותו בכלא ושמרה על
קשר מיכתבים עימו. את הסרט
ביים אורי בדבש.

יום ש לי שי
9 . 10
$מנהיגים שעיצבו
את פני המאה (.)8.30

המאבק על הכוח בסין מתחיל
במהפכה־הלאומית. שני צעירים
מצטרפים לתנועה המהפכנית.
האחד הוא צ׳אנג קיי שק,
איש העיר הנושא עיניו אל
המערב בציפיה לסיוע, והשני
הוא איש הכפר, מאו טסה
טונג, הסומך על המאגר הגדול
של סין, המוני האיכרים. מאו
זוכה במאבק והוא גם גיבור
הפרק החדש של מנהיגים ש־ י
עיצבו את פני המאה.

• חטף פתח (.)8.52
מאיר שלו מראיין את ד״ר
אברהם מטלון המסביר את
יתרונות המיבטא הספרדי.

• שיר כמתנה (.)9.35
התוכנית התורנית השבועית
שתשודר בצבע. תוכנית מיוח דת
ליום הילד הבינלאומי ש נערכה
על-ידי יוניצ׳ף שהתקיים
באולם האו״ם בניו־יורק.
התוכנית, כמו כל התוכניות
של יוניצף הן ללא תמורה ונועדו
להכניס כספים למען יל״ -י
דים בעולם. המנתה הוא המראיין
הנודע לויד פרוסט, ועוזרים
לידו הנרי פונדה, גולדה
רנדר והנרי וינקלר. הכוכבים
הם להקת אבבא, הבי־ג׳ים, די־טה
קולידג /ג׳ון דנוור, להקת
אדמה רוח ואש, אנדי גיב, כריס
כריסטופרסון, אוליביה ניוטון־
ג׳ון, דוד סטיוארט ודונה מאמר.

עמוד 59

פתח כ-PDF פתח כתמונה

11 סמ
תוצרת צרפת

אנו יודעים
מה א ת אוהב ת
ואיך א ת רוצה
להראות...
עם חזיות״־רוטח 8״ את מתישה ״בלי״
דגמים חדישים בשלל צבעי מרהיבים-דגמי 1980

להשיג בחנויות
ובם לונים המובחרים

ה עו ל ס הזה 2196

עמוד 60

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מ שקפי שמש פולארויד-חגיגה לעיניים
£135$£$ח 0 *$11ק$11

1* ,ח 9ו 6״י6 x 9 6 9 1 6 7 5 0 119111
6 7763999111691 .־ 31 גוסץ 961־ ) 01ססע
.־ו 31ק 3ץ ז 3 0 6 1ח0 0 9 1 6 1

9 7 10 5661116ט א
0 !<±ז091 ? 013־7 9 001160110911

01)15009135565־? 0131

01)1 5009133365־? 0131

01)1 5009138865־? 0131

? 3 3 )1100 3 0 )100311 )/.ח1=1)3 1 1

? 3 3 )1100 3 0 )1 0113111/,ח[=1)3 1 1

3 ) !0 ? 3511100 3 0 )1 0 0 3 1 11

*ווו 0ץ 01131126

? 9 0 9138565ח^ 63 ?1

3) 111ט 0׳\•
6768־01601 7071 זנ) 10
9 561,60) 3ח 6 3תו 1; 80 00 זח 1116 $וזזס־ו!
נן 17 011 נן1ח 51 ססץ 008 0 ) ׳0119־6311
10-7019 9135568.חס 111691

? 3511100 3 0 )1 0113111/.ח 5 ) 1ז 0־? 0131

משקפי ס .01מ^ ? 0 1
הטונים תחת השמש

0 0 77111 111113 ! 3511!0 0 3 )1077
5 6 6 1116 9677 6169391 0011601109
0101.־091 ? 0131־11
199־3 710161 ) 11161־6 3 9 6 0111ז5 1391003 913־ 016־? 0131
ח0160110־זנן 1616 נן וזז 0 3 1 0 0רח 6ו) 1־160363 01161
1071163 7 0 0 10 71677ח 11013 נן ס • 6 7 6 3 . ¥001זססץ ־101
1116 9617 7 9 0011601109.

01)1 81109138363־? 0131

? 3311100 30 )101131!)/.ח! 51־? 11

180 דגמים, מיטב העיצוב העולמי.
שילוב של יופי, הידור ובריאות.
אצל אופטיקאים מורשים בלבד

01)1 51109133365־? 0131
3 ) 10 ? 3811100 3 0 )1 00311 11

50 זוגות משקפי פולאוויד חינם.
יש לך משקפי־שמש פולארויד, מתחשק
לך עוד זוג(חינם) .שלח(י) גלויה אל
ת.ד 26286 .ת״א בציון שמך, כתובתך,
ושלושה יתרונות של משקפי שמש פולארויד.
בין המשתתפים יוגרלו 50 זוגות משקפי
שמש פולארויד.

ח3 )10־ו 0קז 1979 ? 013101)1 0 0־09,03911}9 )196 91333,11.3.3ו31ז 0קז 01)! 00־ 1<01 !>0131ז13 זז3 <16ז6 )11־6913)61־!5 31 זם 01מ01/1ק׳

אדי מור

ס נצרו׳ ק׳סצן פע״רו

הע 1ל ם הז ה 2196

עמוד 61

פתח כ-PDF פתח כתמונה

י תן, אי תן, בוא חמודי, בוא!״
1 קרא דני שחר מתוך מכוניתו.
״בוא חנה, איתן, יש אוכל!״ לא עברו
שניות, והמכונית הגדולה הזדעזעה קשות.
אריה כבד־גוף עלה בזינוק על הגג, והתיישב
לאכול את נתח־הבשר הענקי שדני
הניח שם למענו. אחרי שסיים את ארוחתו
הדשנה בשתי בליעות גסות ירד איתן
מהגג, ורבץ זמן מה על מיכסד. המכונית
כשהוא מלקק את שפתיו וחושף את
שיניו, בחיוד של סיפוק, אל דני שחר,
המטפל הראשי של חיות גן הספארי ב־רמת־גן.
חוויות
מעין אלה הן מנת חלקם היומיומית
כמעט, של מטפלי החיות בספארי.
דני שחר, האחראי על האריות, מספר, כי
כבר יש לו שפה משותפת עם האריות
בני טיפוחיו. הוא מבין אותם והם מכירים
אותו.
״בדרך־כלל אני לא אוהב להפגין את
ידידותי עם האריות לפני אנשים,״ מספר
דני .״מי שרואה את מה שאנחנו עושים
ביחד יכול לחשוב שהוא יכול לבצע אותם
הדברים וזה מאד מסוכן. כבר ראיתי

במקום אנשים שניסו להראות את עצמם
ג׳בארים ויצאו מהמכוניות אל החיות. ההבדל
ביניהם לביני זה שאני, כמטפל, לא
מתבייש לגלות עד כמה אני מפחד מה חיות,
דווקא בגלל שאני מכיר אותן כל-
כך טוב. אבל הקהל לא מודע כלל לסכנות.״

״אריה
אינו
חתלתול״
ך* די להמ חי ש דבריו הוא שולף שבו־
^ עזן מצולם מגן הספארי שבאנגולה.
בסידרת תמונות נראה צלם חובב שמתקרב
אל אריה כדי לצלמו. צלם אחר,
שהיה במיקרה במקום, המחיש במצלמתו
איך מזנק אחד האריות אל הצלם החובב,
וטורף אותו, כשהוא משסע כל חלק מגו פו
לחוד. מכונית הספארי האנגולית נראית
מרחוק, כשהיא תקועה בסבך השיחים,
בלי כל אפשרות להחיש עזרה לנתקף.
״אנשים
חושבים שאריה זה פוסיקאט

עמוד 62

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מו. הוא מעדיף לספר על החיות האהובות
עליו. הוא עצמו אוהב להתבודד. לפעמים
הוא בא אל הפארק בשעות הלילה
המאוחרות, ויושב עם חברותיו החיות.
אחת מידידותיו הטובות ביותר היא הקופה
מזל .״היא בדיוק כמו בן־אדם,״ הוא
מספר ,״אני ניגש אליה, ומושיט לה את
כף ידי, והיא מלקקת אותה בלשונה ועוברת
מאצבע לאצבע כשהיא, חותכת
בשיניה החדות את העור הקשה. כך יש
לי מניקיור חינם.״

מתי מיזדווגיס
הפילים
*** יחד! עם דני היא כמו קורם שלם
בזואולוגיה. הוא מסביר, למשל, כי
בת־היענה אינה כלל חיה פחדנית. הסיפור
שהיא מחביאה את ראשה בחול, כאשר
היא מפחדת, אינו אלא סיפור־בדים. לדבריו
של דני, בת־היענה יכולה להיות מאד
תוקפנית. בייחוד כאשר יש לה אפרוחים.
״לקבל בעיטה מבת-יענה זה בכלל לא
סימפטי,״ הוא מחייך .״בעצם, כל חיה
בפארק מסוכנת. השקנאים מסוכנים מאד.
הם יכולים להחטיף לך פליק אחד עם
המקור ולגמור אותך. אפילו צבי קטן יכול
לנגוח.״
דני מעדיף את החיות הגדולות על פני
הקטנות.
״לחיות גדולות יש יותר שכל,״ הוא או-
כר .״פילים, למשל, ידועים בכושר הזיכרון
שלהם. הם מכירים את המטפלים של-
(המשך מעמוד )61
קטן, שאפשר לעשות לו פוצילה מוצילה,
והוא ילקק אותך ויעשה מיאו,״ מסביר
דני .״הם רואים את האריות שוכבים בשקט
ליד השיחים, או משתעשעים בגלגל,
ושואלים אותי כמה סמים אנחנו נותנים
לאריות כל יום. הם פשוט לא מבינים
שהאריה מתעורר לחיים מוקדם מאד
בבוקר או בערב, ובייחוד בחורף, כשקריר,
ואז הם מסוגלים לטרוף אפילו כשהם
לא רעבים.״

געיות
כל יום

ף• יו ם־ העצמאות שעבר, כך סיפר
דני, היתה בפארק הספארי ברמת־גן
תנועה בלתי־פוסקת של מבקרים. לפתע
שמע מנהל הספארי, צבי קירמאיר, קרי-
אודאזעקה באלחוט. הסתבר כי אחת המ בקרות.
לקחה את ילדתה הקטנה לעשות
את צרכיה בשטח האריות. הגברת לא
הסתפקה בירידה מהמכונית, אלא התרחקה
אל השיחים, כדי שהאריות לא יראו,
כנראה. באותו זמן היו במקום כ־ 36 אריות
תוקפניים. אנשי צוות הספארי היו
לכודים במכוניותיהם בתוך שיירת המבק רים
הגדולה. מנהל הספארי חש למקום

והגיע בדיוק כאשר עמדה אותה גברת
לצאת את המקום. הוא פנה אל האשה
ושאל אותה :״גברת, את רוצה להתאבד ו
אם כן, אז תעשי את זה, בבקשה, במיקום
אחר.״
״ ענה לו בעלה של אותה אשה :״אתה
לא קורא ספרים? כתוב שאריה שבע אינו
תוקף!״
השיב לו מנהל הספארי :״אני ואתה
יודעים את זה, אבל אינני בטוח שהאריות
יודעים זאת.״
כמעט בכל יום נתקל צוות-הספארי בבעיות
מסוג זה עם קהל. תשעת המטפלים
שבספארי, כולם אנשי־מיקצוע מאומנים,
עובדים יומם ולילה. שעות־העבודה
הרגילות הן בין שש בבוקר לשלוש אח־רי־הצהריים,
אולם כל יום מביא עימו
הפתעה חדשה. ראם חולה, פיל שאינו רוצה
לאכול, מבקר שנכנס לתוך בריכת-
התנינים ורוצה לשחות.
מספר דני :״ביום־חורף אחד עמדנו לסגור
את השערים, המקיפים את שטח האריות.
פיתאום אותת המיגדלן, השומר
על השערים, אל המישרד בצעקות שמ שהו
לא בסדר. הבטתי דרך החלון וחטפתי
את הפתעת חיי — ראיתי בשטח את
אחד האריות שברח מהשטח, כשהוא רוכב
על גבו של קרנף. הקרנף השתולל,

וטס בשטח כמו משוגע. סגרנו מייד את
כל המישרדים. יצאתי למקום עם ג׳יפ.
אפשר לתאר מה היה קורה אילו היו כל
האריות משתחררים ומתחילים לרדוף אח רי
700׳החיות, שנמצאו באותו הזמן ב פארק!
כשהגעתי למקום היה האריה, למזלי,
יותר מופתע ממני. הצלחתי להפריד
בינו ובין הקרנף בעזרת הג׳ים. מצאנו
עוד ארבעה אריות שברחו, ודחפנו אותם
עם הג׳יפים בחזרה לשטח שלהם.״
בדרך־כלל ערוכים אנשי הספארי ל-
מיקרים כגון אלה. ברשותם רובי־צייד
ורובי-הרדמה. ג׳יפ-סיור מיוחד מסתובב
בשטח האריות. ביום המיקרה לא היה
איש־הסיור במקום. הוא התרשל, ועל כך
פוטר.

הקופה

המגיקיוריסטית
ץ* ני עובד בספארי חמש שנים. הוא
1עלה מארגנטינה, שם למד בבית־ספר
חקלאי. אחר־בך גר תקופה מסויימת בקיבוץ,
ועבד ברפת. מהפרות עבר לטיפול
באריות. כמנהל־הפארק בעצמו מכיר דני
כל אבן, כל שעל אדמה וכל חיה בפארק.
ידני אינו אוהב להרבות בשיחה על עצ
בגלגל
כך מעב ר ס
(1י 111ה
גורי האריות את הזמן.

המראה התמים הזה יכול להטעות את הצופים.
גם הגורים הם מאוד מסוכנים.

!!(׳שגל שד טורפים -ארה ולביאה נוהמים בתאווה. זנבותיהם מתלכד, בתעווקו

עמוד 63

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מהמים, ונמשך אל עבר החוף. היתה זאת
גרטה ההיפופוטמית, שהצילה את חייו.
גרטה, שעדיין לא הביאו לה בן־זוג, התיידדה
מאד עם הקרנפים. בלילות אפשר
לראות אותה מטיילת בשטח הפארק, בחברתו
של אחד הקרנפים.
״כל המטפלים בחיות העובדים כאן הם
משוגעים־לדבר,״ אמר מנז,ל ;,ספארי,
צבי קירמאיר .״אני צריך שתי. מזכירות
כדי לגרש מכאן עשרות בחורות, הבאות
מדי שבוע ורוצות לעבוד כאן. יש להבדיל
בין אהבה לחיות וטיפול בחיות. מ־נסיוני
עם בחורות אני יודע שהן לא מחזיקות
כאן מעמד. הן חושבות שעבודתן
מצטמצמת בלקיחת צבי קטן על הידיים,
ליטופו, והאכלתו בעזרת מוצץ, אבל זה
לא הכל. זאת עבודה פיסית מורטת־עצ־

הבדל בין תרנגולת וקרנף, למרות שקר־נף
עולה 16 אלף דולר.

שעוד
^ מאלף
^ ״י מו כן ל. תר על חו.ונ. בגל-
1 בעי .,,אני זכר שבעם כבר הייתי
בבית, רחוץ ולבוש ומוכן לצאת לחתונה.
פיתאום צילצלו אלי והודיעו לי שאבוא
בדחיפות. הסתבר כי שני גורים של אריות
נעלמו בשטח הפארק. בדרך־כלל אנחנו
עושים לאריות כל ערב מיסדר ספירה.
בודקים אם כולם נמצאים, ואז מכניסים
אותם לבתים מיוחדים.
״במיסדר שנערך באותו ערב לא נמצאו

זמן!ואוכל

מגיע ודני שחר,
המטפל הראשי
בחיות יוצא להאכיל את הזברות. הוא לא
מייעץ לאורחים לנסות ולהתקרב אליהן.
הם ומשתעשעים איתס, עושים להם מיק-
לחות של מים, ומשחקים איתם עם החדק.
אבל אני לא מייעץ לאף אחד לנסות
את זה. אני לא אבוא לבקר אותו
בבית־החולים.״
״אומרים שפילים מתחילים להזדווג, כמו
בני־אדם, בגיל .18 היום זה כבר לא כל-
כך נכון. האנשים התקדמו קצת.״
בדרך־כלל אין מחזיקים בספארי פילים-
זכרים, שכן אלה ידועים בתוקפנותם. לז כותו
של פארק הספארי ברמת־גן יצויין
כי כבר נולדו בו שלושה פילונים, דבר
שהוא נדיר בעולם, מפני שאין מחזיקים
שם את הפילים הזכרים וקשה להשתלט
עליהם.

טיול לילי
בפארק
ך* ,פילים חכמים כימעט כמו בני׳•
1אדם. הם מסוגלים לפתוח שערים ולסובב
ברגים. באחד הלילות התנפל פיל
זכר, שפרץ מכילאו, על ג׳יראפה־זכר, ופצע
אותו. בקושי רב הצליחו המטפלים
להפריד בין הניצים בעזרת פרוסות לחם,
שבהן פיתו את הפיל לחזור למקומו.
דני מספר גם כיצד אחד הקרנפים, שאהב
מאד להתפלש בבוץ הבריכה, נכנם
אליה וכמעט טבע. לפתע הוא נראה מורם

של פיל מחזיק אחד המטפלים
יי /ן בחיבה. הפילים מכירים את
המטפלים, אך אוי לזר שינסה. להתקרב,
גאוות המטפלים: הפילונים, שנולדו בגן.

יש לזכרה והיא מוחזקת בתא מיוחד. גם אחרי שתבריא
אי־אפשר יהיה להחזירה אל העדר, שכן חיה פצועה או
מוגבלת מגורשת על־ידי חברותיה. בינתיים דואג לה מנהל הספארי צבי קירמאיר.
צבי אגרונום במיקצועו ועובד כמנהל הספארי מאז היווסדו. לדבריו הוא משוגע לחיות.
בים. צריך לדעת איך לטפל בחיות, איך
להאכיל אותן. לדאוג להן כשיש להן בע-
ך ות• בעבודה הזאת יש הרבה שימחה והרבה
אכזבות.״
צבי קירמאיר בן ה־ ,52 אגרונום במיק-
צועו, עובד כמנהל הספארי מאז היווסדו.
קירמאיר הוא גם מנהל הפארק הלאומי
ברמת־גן מזה 21 שנה. הוא היה היוזם
להקמת הספארי. הוא משוגע, לדבריו, לחיות.
בביתו שני כלבים — דוברמן וזאב
גרמני.
״כשאתה עובד עם חיות, אין לך זמן
לעצמך. אתה כולך בפנים. לגבי אין הבדל
אם בא אלי מטפל ואומר שיש לו
שפן חולה או שהתרנגולת פצועה. אין כל

הגורים. הגעתי מייד למקום ונתתי הוראה
לשחרר את האמא. לקחתי בחשבון את
הסיכון שגם היא תעלם לנו בחשיבה. הוריתי
לכל המטפלים לכבות את האורות
של המכוניות ולעקוב בשקט אחרי הלביאה.
היא התקרבה אל השער ונעצרה.
פיתאום התחילה לייבב, וכאילו מתחת לאדמה
יצאו שני הגורים האבודים והתקרבו
אליה. היתה לנו בעייה איך להחזיר
אותם למקומם אבל האמא שלהם כבר
דאגה להם. היא התחילה להכות אותם
בכפותיה, כאילו אמרה להם , :ממזרים,
לאן נעלמתסז׳ ומייד דחפה אותם ודחפה,
עד שנכנסה לשטח שלה. זה היה
שיעור מאלף בזואולוגיה.״
צבי אינו מעוניין למסור את מיספר־

הטלפון שלו בבית. די לו בטלפונים הבל־תי־פוסקים
של המטפלים. הוא אינו מעוניין
בהטרדות נוספות.
״היו מצלצלים אלי כל מיני אנשים
ושואלים אותי שאלות טפשיות. באחד הלילות,
כשכבר ישנתי, צילצל פיתאום
הטלפון. עניתי. מהצד השני שמעתי צחוק
פרוע ושאלו אותי, תגיד לי, אנחנו התערבנו
כאן כמה קילו בשר אוכל פיל
ביום י כשעניתי להם שפיל אינו אוכל
כלל בשר, קיבלתי כתשובה כמה קללות
עסיסיות. פעם אחרת עשו לי מתיחה. ציל-
צלו שוב בלילה וסיפרו לי ששני אריות
מסתובבים בכביש גהה. אני לא מבין מה
היתה כאן הבדיחה. טסתי למקום כמו משוגע.
בשבילם זו היתד. בדיחה. בשבילי —
אסון.״
בקרוב עומד מנהל הספארי להקצות 150
דונאם משטח הפארק כדי ליצור שטח מיוחד,
שיתוכנן למישפחות של חיות. החיות
תוכלנה להסתובב באופן טבעי במקום, והאנשים
יוכלו להתקרב אליהן. רק תעלה
נמוכה תפריד בינם ובין החיות. גם תיב-
נון זה הוא מיוזמתו של קירמאיר.
כאשר הוא נשאל אם הוא חושב בעתיד
להחליף את עבודתו, הוא מחייך ועונה:.
״בשום אופן לא. מי שמתחיל לעבוד עם
חיות, אף פעם אינו מסיים. אי־אפשר
לצאת מזה. בשבילי זהו זה!״

עמוד 64

פתח כ-PDF פתח כתמונה

1מהמצ חי ק
(המשך מעמוד )19
גרעון יחסי יורד זה אינו מסוגל, ולא
היה מסוגל אף פעם, להביא לידי אינפלציה
של כ־^ס^ כפי שהיא היום.

תופפת-הכסה הזורמת דרכו למשק
היא הרכה יותר קטנה מזו
ה״זורמת״ דרך עליית ערך הצמודים.

200ל״י

היום
אנו מוצפים תוכניות כלכליות והכרזות
כלכליות מטעם כלכלני האקדמיה,
האוצר, בנק ישראל ומי לא, שבמרכזן
עומדת הצעקה הגדולה: לקצץ בתקציב
המדינה! יש קונסנזוס מלא ביניהם
שזה הדבר שיושיע, כי גודל תקציב־המדינה
ו ד, גרעון שבו — הם האשמים
באינפלציה וגם בכל הצרות האחרות של
המשק.

יותר זול מ אינס טל טור

תקציב־המדינה הוא השעיר
לעזאזל החדש. זו אופנה עולמית
היום. את השכר משאירים כרגע
כמנוחה יחסית.

אם המאמצים העצומים להקטנת התקציב
נעשים לשם הקטנת הגרעון, בתיק־ווה
שזו תקטין את האינפלציה, הרי הראיתי
שאין בין הגרעון התקציבי והאינפלציה
ולא כלום.

האינפלציה רק תצחק למאמ צים
אלה.

אם המאמצים להקטנת התקציב נעשים
לשם ההקטנה בילבד, מתוך ההשקפה —
המקובלת היום בעיקר בארצות־הברית,
וכדאי יהיה לבדוק השקפה זו פעם מקרוב
— שעצם גודל התקציב הוא הדבר
האינפלציוני, הרי המאמצים ייעשו שוב
לשווא.

גודל התקציב — כמילים אחרות
מישקל הממשלה כמשק —

לא גודד התקציב
משפיע על האיזפדץ׳ה,
אלא חלוקת הנספים שלו
לשכבות מסו ״מות
למניעת סתימות, ולהרחקת
ריחות רעים, חזרי על
הטיפול כל עשרה ימים.
״סנו־דריין״ פותח כמעט כל
סתימה במהירות וביעילות.
הוא ממיס שאריות שומן,
ניירות, שערות וכו׳.
״סנו־דרייו״ מחטא את הצינור
ומרחיק ריחות. רעים.
קחי אותו לעזרתן ותחסכי מאות לירות!

למה לשלם לאמססלטוו!
עשי זאת נעצמך!
״שנו״ מציעע לד תחליף זול
בהרבה :״שגו־דריין״.
השימוש בו פשוט: במקרה
של ס תימ ה בכיור או
באמבטיה, שפכי כף או
שתיים מהחומר לתוך פתח
היציאה. שפכי שתי כוסות
מים חמים. המתיני כשעה• ו...שטפי במים.

אינו אינפלציוני לכשעצמו. אם
הצריכה הממשלתית נעשית על
חשכון הציכור, המרוויח באינפלציה,
אין גודל הצריכה הזאת אינפלציונית.
גודל
התקציב הוא אינפלציוני כאשר
נעשים רווחים אינפלציוניים על הצריכה
הממשלתית הגדולה.
לכן, התנאי ההכרחי לתוצאה אנטי-
אינפלציונית של המאמצים להקטנת התקציב
הוא, שההקטנה תיעשה תוך כדי
שיפור בחלוקת ההכנסות לטובת הרוב
העובד, ולא כפי שזה מתוכנן היום: צימ-
צומים על חשבון הרוב העובד דווקא, כגון
צימצומים בשירותים עבורם, בסובסידיות
למוצרים חיוניים וכד. אם זה הדבר ש יתבצע
ביגלל הקונסנזוס של הכלכלנים,
הרי התוצאה תהיה תקציב מוקטן, מיתון
ואינפלציה דוהרת.

סוו -ל עז רתךח מיד!
73:961 *4׳/.

לקניה.
להשכרה: עגור מוסך־ מגרש
3עד 5דונם או מוסך קיים
או תחנת שרות וסיכה
במרכז הארץ.
לפנות: ת.ד ,593 .באר־שבע

הדברת מזיקים
מומתים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים וכגדים.
כשמירה על בריאותך ורכושו.

רמת-גן, רח׳ מודיעיו 8ו׳ ת־ד••!!14^ 2272ה ז
טל6 .־ 790114-5רש׳מס׳ 21 עסק ׳ 481/75״״
.יררעולים־ . 664015 אילת2-ו059-30

ערבי צעירים

יום שלישי 16.10

ב מנ ע דון 5
לתרבות חדשה

ראיון החודש עם

דח׳ הס ,5תל־אביב,
טל׳ 297263

614

איתן ענזיחי

ח״כ מאיר וילנר
מזכ״ל
המיפלגה הקומוניסטית הישראלית

תיק 11
כמועדון ״הלגה׳ס קלאב״

אלדין־יפו
מתקבלים מועמדים פנויים כלבד
(ראה מודעה בעמוד )73

תקציב המדינה אכן אשם באינפלציה.
הוא אשם, מפני שנעשים
עליו רווחים אינפלציוניים ומפני
שגם כדרכים אחרות הוא מחלק
את ההכנסות לטוכת מי שמרוויחים
ממילא באינפלציה, ולרעת
מי שמפסידים כה — חלוקת־הכנ
פות שהיא אינפלציונית כעצמה.
אך התקציב אינו אשם כשל גודלו
או הגרעון שכו. אם המילחמה
תכוון דווקא נגד הגודל של התקציב,
והגרעון כשלעצמו, הרי היא
נדונה לכישלון מכל הבחינות של
הכראת המשק.
ומה יהיה על הצמודים? אולי נצמיד
גם את החלק הבלתי-צמוד של מחזור הכספים,
את הלירות שבכיסינו, למדד, וכך
״נסדר״ את האינפלציה? אם המחירים
יעלו ב׳ס/ס , 100 ומאה הלירות בכיסינו
תהיינה שוות כתוצאה מזה 200 לירות,
הרי היא, האינפלציה, לא תוכל להוריד
עוד את שכרנו הריאלי. היא לא תוכל
עוד לחלק את ההכנסות שלנו, וכך תעשה
את עצמה מיותרת.

אם הערך של כל הכספים יעלה
עם המדד, מי צריך עליה זו?
ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 65

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה
דרכי־ח״ם

גט׳ אן בתנאי שתישאר לגור איתו לתקופת
ניסיון. מוניקה הסכימה. שבועיים חיו
בני הזוג בשקט. אחר־כך התחיל הבעל
להשתולל, היכה את אשתו ואת הילדים,
הכריח אותה להקליט על קסטות הודעות
שנשות המיקלט לנשים מוכות, שבו שהתה
בעבר הן פרוצות, שותות משקאות חרי_
פים
ומתהוללות.
לפני תשעה חודשים פורסמה בהעולם
הזה סידרת כתבות על נשים מוכות. אחת
הנשים שרואיינו היתה מוניקה אבוטבול
( ,)24 עולה חדשה מארגנטינה( .העולם הזה
.)2156
טוניקה סיפרה אז כי הכירה את בעלה
באמצעות חברה, וכי הבעל, שהיה קנאי
לה התאכזר אליה, היכה אותה בצינורות
ברזל, גרם לה כוויות והתעלל בילדיה.
אברהם ( )22 הכריח את אשתו לקבל אל
ביתם את ידידתו, עימה נהג לשכב בנוכחות
אשתו. כאשר מתיקה סרבה לכך
התעלל בה יותר.
הצהרת אהבה. פעמיים ניסתה להתאבד.
אחרי נסיון־ההתאבדות השני נמלטה
למיקלט לנשים מוכות בחיפה. אברהם
הגיע לשם ואיים על אשתו כי אם לא
תחזור אליו יהרוג את הילדים.
אמרה מוניקה :״שואלים אותי למה לא
התלוננתי עד עכשיו במישטרה. זאת
שאלה שרק אשה במצבי יכולה להשיב
עליה. הפחד, הפחד מפני הנקמה. פעם

ב על־ חז דדה חנ ק ם •3
״א3י דא רוצה?היות כרמלה
אשכגזי השנייה.״
הכריזה אשה מוכה,
שבעזה איים לרצוח אותה
נקישות בהולות על שער־הברזל העירו
את הנשים, במיקלט לנשים מוכות בדרום
הארץ. אחת הנשים מיהרה אל השער שם
עמדה צעירה מתייפחת, שאחזה בידה תי נוקת
ומאחוריה הזדנבו שני זאטוטים.
הצעירה הוזמנה אל המיקלט. באור החיוור
שבמיסדרון אפשר היה לראות בבירור
את פניה שטופות הדמעות ואת הסימנים
הכחולים שעיטרו את לחייה.
״שמי מוניקה מייברג־אבוטבול,״ הציגה
הצעירה את עצמה .״ברחתי שוב מבעלי,
הוא יצא מהכלא ואיים לרצוח אותי ואת
הילדים.״
אחרי ששטפה את פניה והשכיבה את
הילדים לישון התפנתה מוניקה לספר את
סיפורה. בעלה, אברהם, שוחרר בשיבוע
שעבר מכלא באר־שבע, שם ישב בשל
מירמה וזיופים. אברהם הסכים, אחרי
שנה של תחנונים מצד אשתו, לתת לה

מוכה טוניקה אבוטבול
הפחד מפני הנקמה

אחת הלכתי למישטרה ועצרו אותו. אחרי
ששוחרר הרג אותי במכות. מאז לא הלכתי
יותר למישטרה.
״עכשיו כשהוא השתחרר הוא לא רצה
לעבוד. היה מביא בחורות אלינו הביתה.
נותן לשני הילדים סטירות ולתינוקת היה
מרביץ באכזריות, אמר שהוא לא׳ -אוהב
אותה. ביום שלישי שעבר טען שהוא יודע
ששכבתי עם אחרים בזמן שהיה בכלא.
הוא הרים עלי סכין, וחגורת-עור. הצלחתי
להתחמק ממנו, לקחתי את הילדים
וברחתי.
״אין לי עכשיו לאן לברוח. הוא אמר
שגם אחרי הגט ימשיך לרדוף אחרי. אני
מפחדת ממנו, אני לא ישנה בלילות.
לילדים יש סיוטים. אני לא רוצה להיות
כרמלה אשכנזי השנייה.״
אברהם אבוטבול לא הכחיש כי היכה
את אשתו. הוא ביקש באמצעות העולם
הזה לפנות אל אשתו ולבקש ממנה כי
תחזור אליו .״אני אוהב אותה.״ אמר,
״עכשיו חג ואני רואה את כל המישפחות
מתאספות. הרבצתי לח כי זה הגיע לה.
זה נכון גם שהבאתי לדידה שלנו בחורה.
הבחורה הזאת היתד, חברה של מזניקה.
רציתי להראות למוניקה שהיא לא שווה
ולכן הבאתי אותה הביתה ושכבתי איתה.
אני מרגיש עכשיו שאני מיואש, אני לא
יכול בלי מוניקה. אני מבטיח שלא אכה
אותה יותר, רק שתחזור אלי.״

על קסטות א שא זה מתנגן
יותרטננ.

כשמוסיקה חשובה, חשובות
קסטות אגפא להקלטה אמינה.

££880001.08

0 1וחז 3חץ^ ו* 9ו^ סזז !0

העולם הזה 2196
אגפא פררקולור

אגפא סופר
פרודינאחירן
להקלטה מושלמת.

לניצול מירכי
של איכות
הצליל.
5^03856^8^^#11

אגפא סטריאו כרום

1)110\ 1)111ח0זה0

־ 0*446500

! 1.וי 1
•.זזסש* 01 יזז״׳ז?9
למערכות משוכללות.
אגפא קאראט להקלטה מקצועית.

ז&מ&ס

עמוד 66

פתח כ-PDF פתח כתמונה

. 2צייד הצבאים (ארה׳׳ב)

.1החתונה (ארה״ב)

הסרט הטוב תשדייט * הסרט

! ףאח ריו תהל או מי ת מחייבת
/ /י • לפתוח את סיכום שנת תשל״ט
בציון ההתחדשות של הקולנוע הישראלי.
מבירא עמיקתא של >אוש בשנת תשל״ח,
עד לאיגרא רמא של תשל״ט, כשהפקות
מתחרות דורכות זו על רגלי זו, מתוך רצון
לכבוש חלקים רבים ככל האפשר של קהל
הצופים הישראלי.
על הנייר זה נראה נפלא. סרטי־עלילה
באורך מלא — למכביר ; חלקם הגדול
סרטים ראשונים של במאים, שלא זכו להזדמנות
קודם לכן. רובם צעירים עד כדי
כך, שאפילו לגיל שלושים לא הגיעו.
וזה יכול ליצור אשליה של קולנוע צעיר,
נימרץ ורב־און, משהו שמתחשק לראותו
ומתחשק לעודדו.
ער שהולכים לחזות בסרטים עצמם.
אלא שאסור לעשות הכללות: סרטים כמו
רובה חוליות ודומה לא דומה היו ביטוי
כן לרגשות ולצורת המחשבה של יוצריהם.
וגם אם ־יצירות אלה לא היו מושלמות,
אפשר היה להניח, לפחות, שאילן מושנזון
ועוזי פרס, למשל, ישתמשו בקרש־קפ׳צה
זה כדי למצוא עצמם טוב יותר בסרטיהם
הבאים. סרט כמו בלפר מוטב לשכוח,
מפני שהיה אסון טבע מכל הבחינות —
הגורל התאכזר אליו מן היום שהחלו ה־

שחקן

השנה:

שחקנית

השגה:

רוברט דה נירו

סאלי פילל

״צייד הצבאים 1900״

״נורמה ריי״ ,״הופר״ ,״גיבורים שחזרו״

צילומים, ולא הירפה עד הסוף. ואילו שאר
תוצרת־הארץ, אין בה כדי לגרום נחת
לאיש. אפשר, אמנם, לומר, שאופנה חדשה
פשטה בארץ — תחת בורקאס וגעפילטע־פיש
הולכת וגדלה חשיבותם של מיזמוטי
בני־הנעורים. אלא שבני־נעורים, כמו שהם
מתוארים בסרטים נוסח יוצאים קבוע או
דיזנגוף ,99 הם מין יצורים החיים בעולם
מלאכותי, מדברים בשפה פרטית משלהם,
שנועדה להיות חברמנית אם כי היא מגוחכת
(גם בעיני בני־הנוער שהלכו לראות
את יצירות המופת הללו) ,והעיקר: כל
כושר המחשבה וההגיון של גיבורי שני
הסרטים האלה מרוכז בין רגליהם. כל מה
שמעסיק אותם הוא איך לשכב עם מי
ולמה, וכל השאר שולי ומטופש.
אבל אין צורך לדאוג. מקום הבורקאם
לא נפקד כליל מן המסך, כל עוד ,,יצירות־מופת״
כמו אמי הגנרלית או שלאגר מוצ גות
בסביבה. אלה סרטים הממשיכים ב מסורת
הישנה של הקולנוע הישראלי, ומתייחסים
לקהל שלהם כאל עדר של
מפגרים, שאפשר לעוררו לתגובה רק על־ידי
בעיטה בישבן, מריטת־שיער או סנוקרת
הגונה. כל אפקט מעודן מאלה הוא בבחינת
חולשה של יפי־נפש חולניים, הדורשים
קורטוב של טעם מבלי להבין

1יי££

א ש אנ טי (שוויץ —-ארה ״ ב)

.2גריז (ארה״ב)

עמוד 67

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הטוב תשלייט * הסרט הטוב
שטעם הוא בבחינת מותרות שאין להרשות
בתעשייה.
משום כך יש מידה לא קטנה של תיס־כול
לקראת הצגתו של סרט חדש בשם
פרשת וינשל, עם סיום השנה. תיסכול
הנובע מעצם העובדה שזהו הסרט האינטליגנטי
ביותר שהופק השנה בישראל,
בניגוד מוחלט להשקפות הסוחרים־בקול-
נוע. משום כך מלווה הפצתו בכל מיני
מיכשולים, והפירסומת מנסה להציגו כ־
״קוז׳אק חושף שחיתות בצמרת״ .רבים
מתפללים שייכשל, ולו רק כדי שאפשר
יהיה אחר כך לומר :״הרי הזהרנו אותכם,
מראש, שזה רעל קופתי.״

עניין
של זימה
** פיצי הסרטים היו עסוקים השנה
׳ בעיקר במילחמה נגד הצנזורה. עדת
הישישים המתכנסת בירושלים וקובעת׳את
הנורמות של הקהל הצעיר ההולך לקולנוע,
ממשיכה להפליג בהחלטות האבסורדיות
שלה, בעיקר כשהיא מפרידה בין תועבה
מתוצוית־הארץ לתועבה מתוצרת-חוץ. כך,
למשל, אהבה־בשלושה מותרת אצל ה־

שחקן -מ ישנ ה

השגה:

שח קנית־מישנה

רוברט מורלי

לינדה מאנץ

״רציחות ק טנו ת של אשפי מיטבה גדולים״

״י מי ם ברקיע״

.3מעבר לטוב ולרע (איטליה)

השנה:

״גויים״ ,שאינם יודעים כנראה דבר על
חיים מוסר ואתיקה ; אך היא אסורה על
אדמת הקודש של המולדת המשוחררת.
כאן זה עניין של זימה והלאה. יש לאסור
עליו באיסור מלא, פן תתמוטט הקואליציה
מעוצמת החטא.
מי שרוצה לשחק במספרים יאמר, שהצנזורה
פוסלת רק מיספר קטן של סרטים,
יחסית מכלל הייבוא. אבל מי שקורא את
המיספרים מבין ׳,שהמפיצים פשוט אינם
מייבאים לישראל את כל אותם הסרטים
הצפויים ממילא לפסילה. חבל על הטורח.
גם המפיצים עצמם אינם טלית שכולה
תכלת, בעיקר במה שנוגע לקיצוץ סרטים.
להם מותר כנראה להוריד חצאי
שעות ,״כדי שלא לשעמם את הקהל,״ *
כדבריהם.
בעלי בתי־הקולנוע המשיכו השנה לקונן
על מר גורלם. בעיקר אלה הממוקמים בשלושת
הערים הגדולות. ערב הבחירות
לרשויות המקומיות הם אפילו ניסו לפגוע,
במידת האפשר, בכמה מן המועמדים שהתנגדו
או שהיו אדישים לנסיונם להקל
את נטל המסים המוטל עדיין על שכמם
של רוכשי כרטיסי הקולנוע. כל זה ללא
(המשך בעמוד )68

.4עיניה של לורה מארס (ארה״ב)

עמוד 68

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ברוק אדאמס ב״ימים ברקיע״
שם חדש

מיו מיו כ״פירחחים״

כישרון אמיתי

לויס צ׳יילס כ״רצח על הנילוס״
היופי שהכניע גם את ג׳יימס. בונד (ב״סננרייקר״)

קארול לור ב״הפינו את ממחטותיכם״
נשיות מסנוורת
(המשך מעמוד )67
הועיל. מי אשם? זאת אין איש היכול
לקבוע.
מישרד־הפנים יצא ידי־חובתו, והוכיח
את רצונו הטוב, כאשר ועדה מטעמו
המליצה על הפחתה משמעותית במסים.
מה שיופחת מהכנסות העיריות ישלים ה־
•מישרד, כך נאמר. העיריות, מצידן, מוכנות
לעשות כן, אבל הן למדו בעבר שקבלת
כספים ממישרד־הפנים כמוה בקידוח
מים בסהרה. העיריות הסבירו לבעלי בתי-
הקולנוע, שרק כאשר יקבלו את הכסף
יתנו את ההנחות. בתי־הקולנוע צועקים,
בינתיים, חמס וטוענים שהם אינם יכולים
להיות הגובים של העיריות במישרד־ה־פנים.
והתוצאה:
כולם, כדברי מארק אנתוני
ביולינם קיסר, הם ״אנשים הגונים״ ,וה מבקרים
בקולנוע משלמים מחיר גבוה בעבור
שירותים שהם ברוב המיקרים מפוקפקים.
רמת השירותים הולכת ויורדת ככל
שמתרחקים מתל־אביב.
הקהל הישראלי ממשיך, בכל זאת, ללכת
לקולנוע, ואפילו ללכת הרבה. לפחות בערים
הגדולות, שבהן גוברת הנטייה להשאיר
את הסרטים המצליחים על המסכים
זמן ממושך יותר מאשר בעבר. משום כך
מתעורר הרושם, שהשנה הוצגו פחות סרטים.
באיזה
סרטים המדובר? בראש ובראשונה
בסרטים אלימים. אכן, נראה, שהן
בסרטים הטובים ביותר והן ברעים ביותר,
הפכה האלימות למרכיב שחשיבותו גדלה
והולכת; בין אם מדובר ברולטה הרוסית
מקפיאת־הדם בצייד הצבאים, בכלבים ה טורפים
בנערים מברזיל, בבני־אדם המתפרקים
לרסיסים בהזעם או בבובה הרצחנית
בגורם הנוסף. הדם ניתז כמים, מתוך

סוניה בראנה כ״דונה פלור״
מין אחרי 30
אלא גם משום שהוא מציג את הדרך שבה
חש האמריקאי הממוצע בטראומה של
מילחמת וייט־נאם: מילחמה שרבים הלכו
אליה משום שלא העלו כלל על הדעת
את האפשרות לסרב להוראוודמגבוה. אבל
משחזרו משם. ,בנפש ובגוף מעוותים, העמידו
בסימן שאלה את כל הערכים המקודשים
של האומה האמריקאית, החל
במושגי הגבריות וכלה בהימנון הלאומי.

טאטיאנה פאפאמוסקו־ כ,איפיגניה׳
עוצמה ים־תיכונית
נסיון להראות את מיץ העגבניות באורח
ראליסטי ככל האפשר.
מלבד זאת, קשה למצוא נקודות משותפות
לסרטים השונים שהוצגו בישראל
בתשל״ט, חוץ מן העובדה, שהקולנוע ה אמריקאי
חוזר ותופס מקום מכריע על
מסכי ישראל. הפריחה הקצרה-יחסית של
הצרפתים, האיטלקים ויתר האירופים, קמ לה
במהירות. אך יש, בכל זאת, סרטים
שיכולים לשמש אבני-דרך לשנה כולה.
ראשית כל, צייד הצבאים. לא רק משום
שהסרט זכה בכל כך הרבה אוסקרים,

שפת־סתריס
מיוחדת
ך ס סרטים אחרים ניסו להתמודד עם
^ הבעייה, כמו המותחן המאבק לחיים
או המצחיקון המריר גיבורים שחזרו. אך
אף לא אחד מהם הצליח להגיע לביטוי
כולל, מזעזע ועמוק כמו צייד הצבאים.
הבמאי מייקל צ׳ימינו הרשה לעצמו להשתמש
בסיגנון אישי לגמרי, ולהאריך במעמדים
של אווירה, כמו מעמד החתונה
שבפתיחת הסרט, מעל ומעבר למקובל.
וזאת על מנת להשיג את הניגודים הדרושים
בין שלושה הפרקים של הסיפור —
לפני, בזמן ואחרי המילחמה. אפשר בהח לט
לראות בסרט זה, ציון־דרך בהתפתחות
הקולנוע האמריקאי.

ניצחון נוסף לסימון האישי, אלא ש הפעם
מנקודת מבט שונה לחלוטין —
אירונית וביקורתית גם יחד — השיג ה במאי
רוברט אלטמן בחתונה. מאז נאשוויל
הוא אורג יריעות ענקיות, מלאות עד אפס
מקום בדמויות רבות ומגוונות, שכולן יחד
יוצרות תמונת הווה של החברה האמריקאית.
זהו סרט שעלילתו מתרחשת כולה
ביום אחד, הוא מתאר חתונה של זוג צעיר.
הוא בן למישפחת מיליונרים ותיקה, היא
בת לעשירים חדשים, בעלי חברת־חובלה.
מהגרים מאיטליה ומאירלנד, אנשי שמאל
ואנשי ימין, אדונים ומשרתים, צעירים
וזקנים, לבנים ושחורים, קשוחים וחלושים,
יפים ומכוערים — כולם זוכים לאותה
תשומת־לב בסרט זה, שכל 48 הדמויות
שבו הן ראשיות במידה שווה. השילוב
בין סיפוריהם השונים מזכיר פוגה של
באך. לאלטמן יש כנראה שפח־סתרים
מייוחדת, הקושרת בינו לבין שחקניו, שהם
משתפי־פעולה יותר משהם שחקנים. התוצאה,
כשהיא עולה יפה, כמו בחתונה,
היא חוויה יוצאת־דופן בקולנוע היום.
לעומת צ׳ימינו ואלטמן, בילי ויילדר
הוא איש ״הגל הישן״ ,כדבריו. אדם ש הקדיש
כל חייו לסיפור עלילות בצורה
התמציתית, היעילה, השנונה והחריפה ביותר
שיכול היה להעלות על הדעת. עד
עתה היה אולי העוקצני והארסי שבין
יוצרי הסרטים בעולם. איש שלא חס על
גיבוריו ועל נבליו גם יחד, והציג אותם
במערומי חולשותיהם האנושיות. פדורה
הוא סרטו האחרון — בינתיים. סרט של
במאי בן ,73 שריד מעולם שהולך וכלה.
הסרט ניראה כצוואה, או כסיכום כל מה
שעבר עליו בקולנוע, מאז שהחל דרכו
בברלין, עבר שנות השתלמות בהוליווד,
ועד לשיא ההצלחה. באמצעות פדנרה אפשר
להציץ מאחרי הפרגוד של סיפור הכוכבת,
המסרבת למות ומוכנה להקריב
כל קורבן, כולל יוצאת־חלציה, כדי ש־תדמיתה
תישמר בכל פארה והדרה. זהו
סרט על הקולנוע כפי שהוא ניראה מבפנים,
בעיני העושים אותו, להבדיל מעיני
הצופים באולמות. זהו סרט האומר ש התמונה
חשובה יותר מן האדם המצולם
בה. נרמז בו שקולנוע הוא מחלה ממארת
שאין לה תרופה. אולי משום שהתמונה
עגומה כל כך, לא זכה הסרט להצלחה
מסחרית.

מסורת ישנה
וטובה
זץ סרט שקירב השנה את אמנות הי
י קולנוע לפילוסופיה היה סרט יפאני,
שצולם בברית־המועצות עם צוות מונגולי-

עמוד 69

פתח כ-PDF פתח כתמונה

רוסי. הבמאי אקירד. קורוסאווד. הוכיח כבר
בעבר את מעלותיו בבימוי סרטי־פעולה
כמו שבעת הסנזוראים וסרטי הגות ואווירה
כמו איקירו. בשומר היערות סולל אקירה
קורוסאווה את הדרך כדי להשלים עם
היקום שמסביבו, לדבר על הקשר שבין
האדם לרעהו ובין האדם לטבע, לדון
באתיקה של חיים בעולם שבו אין האדם
אלא בורג קטן, ולבחון את יחסיות המדע
והטכניקה, עם כל הישגיהם המופלאים.
את כל אלה מעלה שומר היערות בקצב
איטי. הוא נצמד אל הפרטים הקטבים
ביותר שבשתי הפגישות, בין הקצין הצארי,
היוצא לערבות סיביר כדי להכין מפות
מדוייקות של המקום, לבין צייד מונגולי
בשם דרסו אוזלה, שחי במקומות אלה כל
חייו. חבל רק שהעותק שהוצג בישראל
דיבר אנגלית ,׳ובצורה מצחיקה למדי. וחבל
עוד יותר שלא הוקרנה הגירסד. ב־ 70מ״מ,
עם כל ערוצי הקול, שעליהם טרח קורו־סאווה
חודשים ארוכים. חשיבות התמונה
והקול בסרט זה עולה עשרה מונים על
הדברים הנאמרים בו, מה גם שהדיאלוגים
הם מעטים מאד. חרף כל זאת אפשר היה
להבחין בעובדה, שמדובר ביצירה קולנועית
יוצאת־דופן, אחד מאותם סרטים שבמאי

ז׳דאר דפארדייה (עם סטפניה סאנדרלי) כ־״1900״
אישיות רב גונית

ג׳ון סבג׳ ב״צייד הצבאים״

כריסטופר ודקן ב״צייד הצבאים״

גם לו מגיע —

— פרס האוסקר

רון דייבמן כ״נורמה ריי״
יהודי בעוצמת בולדוזר

ריצ׳רד גיר ג״ימים ברקיע״
העתיד על מסכי הקולנוע

יכול לעשותם רק אחרי שטיהר את נפשו
מכל מירבצי המרירות, המחאה, והזעם, שהם
מנת חלקו של כל בן־תמותה.
ארבעה סרטים אלה היו הבולטים שבסרטי
השנה, אך רשימת הסרטים המצטיינים
אינה מצטמצמת בהם בלבד. חובה להזכיר
סרט כמו סטרושק, הממשיך את חיפושיו
הנואשים של הבמאי ורנר הרצוג אחר
מקום בעולם שבו לא ירדפו את יוצאי־הדופן.
הוא מתאכזב הפעם גם מארצות־הברית,
שאופקיה אולי רחבים אבל השקפותיה
צרות. כמו כן צריך להזכיר את
חברות, סרט שהוכיח כי רגישות, עין־חדה
ושחקנית מוכשרת מסוגלים להניב בצוותא
סרט מעולה, גם אם אין כסף בקופה
למימון של מותרות. קלודיה וייל, הבמאית,
ומלאני מיירון, השחקנית, ראויות שתיהן
לציון־לשבח, כשתי ההפתעות הנעימות של
השנה.
במאים ותיקים הוכיחו פעם נוספת, שהם
שולטים להפליא במדיום. סם פקינפה הפך
את שיירה לסרט פעולה הומוריסטי ברוח
האופנה, על נהגי משאיות מול החוק. זהו
סרט מחאה מתוחכם, המנגח את המימסד,
המוכן לכל פשרה כדי לשמור על מעמדו.
סטנלי דונן נטל אופנה אחרת — הפאחדיה
על הוליווד בימי זוהרה — והראה בסרט
סרט, שאפשר לחזור לימים ההם, ואפילו
לצחוק עליהם, אבל צריך לעשות זאת
באהבה ובהבנה, ולא באלימות גסה נוסח
ברוקם וסיימון.
ומבין הבמאים החדשים סיפק טרנס
מאליק את החוויות החזותיות המרשימות
של השנה בימים ברקיע. סרט יפה להפליא,
שיכול גם לספק חומר רב למחשבה. אם
כי מצערת, כמובן, העובדה, שחלק נכבד
מן הסרט נפגם בגלל איכות ההקרנה והצליל
בבית־הקולנוע שבו הוא מוצג. איכו
יות
אלה חיוניות, כ,די להפיק הנאה מן
הסרט.
ועוד במאי חדש — ג׳יימם בריג׳ם —
חוזר למסורת הישנה והטובה של הקולנוע
האמריקאי, מסורת המותחנים בעלי המסר
הפוליטי. הפעם מדובר בהתקפה על מדיניות
הכורים הגרעיניים בסינדרום הסיני. העובדה
שהסרט זכה לפירסומת אדירה, בעקבות
תקרית האריסבורג, אינה צריכה להאפיל
על כך, שמדובר בסרט עשוי היטב, בטכניקה
קצת טלוויזיונית, המרתק מתחילתו ועד
סופו, גם ללא קשר עם האקטואליות של
הבעייה שבה הוא מטפל.
אופנת הוליווד בתקופה האחרונה, המתבטאת
בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים
בסרטים, נתנה אותותיה גם על בדינו.
סופרמן נראה אולי לרבים במעשייה לילדים,
ומרלון בראנדו רשאי אחרי סרט זה
(ואפוקליפסה עכשיו, שטרם הגיע לישראל)
לראות עצמו כמפקיע המחירים הגדול
שבעולם, אבל האפקטים המיוחדים של
הסרט, מיגוון הצבעים והצלילים, ראויים
שייראו בזכות עצמם. ואכן, למרות מחירו
הבלתי הגיוני(מעריכים אותו בכ־ 35 מיליון
דולר) כיסה הסרט את עצמו ללא מאמץ.
דבר דומה אפשר לומר על מונרייקר,
האחרון בסידרת מעללי ג׳יימם בונד, הגובל
כימעט בסופרמן במיבצעיו. סרטי. בונד
חדלו מזמן למתוח, ועיקרם הוא ההומור,
הביקור במקומות אכזוטיים והמצאת חידושים
טכניים מפתיעים. מונרייקר ( 30 מיליון
דולר) הצליח במשימה, וגם הוא נושא כבר
רווחים נאים.
הצלחות ואכזבות
ך* סרט ״1900״ עלה הרבה פחות מי
י שני אלה, ואף הכניס הרבה פחות
מהם לקופה. זה אחד מאותם הסרטים,
ששום הגיון לא יוכל להסביר את קיומם.
תוצאה של טירוף רגעי באולפני-הסרטים,
שסברו שאם הטאנגו האחרון בפאריס עשה
כסף, יעשה הסרט הבא של ברטולוצ׳י עוד
יותר. החישוב התגלה מוטעה, אך הוא
איפשר ל״ילד הרע״ של הקולנוע האיטלקי
להעלות על הבד מחזה־ראווה מדהים :
שיחזור קורות איטליה ב־ 45 השנים הראשונות
של המאה, עם דמויות בלתי-נשכחות,
מעמדים שעוצבו על המסד כמו סצנות
מתוך אופירה רחבת־ממדים, וחוש אסתטי
שאינו נופל מן הטעם הטוב של ציירי
ונציה ברנסאנס.
ברטולוצ׳י אמנם השתמש בסרט כבמינשר
פוליטי. הוא הסתפק פעמים רבות מדי
בדמויות שהן או שחורות או לבנות, ולא
נרתע מהגזמות המדיפות ריח של תעמולה.
מן הסרט שהוצג בישראל קוצצו קטעים
באורך של כשעה וחצי מן המקור, שעה
וחצי שהיו קשורות פחות לעלילה ויותר
לאווירה. אבל למרות הכל, זה היה מחיר
שכדאי לשלם כדי לראות סרט כמו 1900
בישראל. בדרך כלל, יצורים כאלה נעצרים
לפני המכס.
אם מדובר בתעמולה, כאן המקום להזכיר
619

עמוד 70

פתח כ-PDF פתח כתמונה

היה לצפות ממנו ליותר, הוא אשאנטי.
הבמאי ריצ׳רד פליישר עשה בעבר כמה
סרטים מרשימים כמו כפייה או החונק
מבוסטון, ולרשותו עמדו שחקנים כמו מייקל
קיין, פיטר יוסטינוב, ויליאם הולדן ועומר
שריף. אבל התוצאה לא היתד, אלא מערבון
סוג ג׳ על גמלים ; מבויים ברשלנות
ומשוחק באדישות, שהחלק הנסבל היחידי
שבו היה פיטר יוסטינוב, שנדמה כי איבד
דרכו והגיע לשם מסרט אחר. הוא עשה
ככל העולה על רוחו ולא פעם התקבל
הרושם שהוא לועג לסרט, לתסריט ולבמאי
בעת ובעונה אחת.

שחקנים שאינם
יודעים לשחק רע
ך* עודם הניפתר של תחושות אל־טב-
י י עיות, כוחות אפלים ופיצולי אישיות
עמוקים המטריפים נפשו של אדם, שימשו

כמו צעירים, פראיים ושובבים, שסיפק את
התגלית המצחיקה ביותר של השנה, ג׳ון
בלושי, אבל ההצלחה הגדולה של אופנה
זו, הסרט שנשא את דגל הנוסטלגיה בכל
הדר צבעיו הוורודים־־מתקתקים־ילדותיים
היה גריז.
שמן־המנוע שנמרח על שערותיהם של
גיבורי הסרט, נמרח גם על עדשת המצלמה,
שגנבה ללא רחם מכל המעמדים
שידעה למצוא באותם ימים טרופים של
סוף שנות החמישים. התוצאה היא סרט
שכל דמות בו בובה, וכל רמתו האינטלקטואלית
מזכירה את להיטי פול אנקה
בתחילת דרכו מאני נער בודד ועד להניחי
ראשך על כתפי. אם סמואל ארקוף, האיש
שהיה אחראי לסרטים על מסיבות החוף
באותם הימים, חש גאווה היום על שיצר
סרטים קלאסיים הוא כנראה צודק. גריז
מנסה להידמות להם, אבל ללא הצלחה.
אפשר, כמובן, להמשיך ולהוסיף על
הרשימה הזאת אסונות נוספים. מועדון

ריצ׳רד קייל ובלאנש ראבלק
שחקניות חדשות ומבטיחות

המצחיקים שד השנח
(המשך מעמוד )69
את הסרט המסוכן ביותר של השנה, אכס־פדס
של חצות בבימויו של אלן פארקר.
מסוכן, כי למראית עין זהו סרט עשוי
היטב, המטפל במיקרה אנושי חמור, ומציג
אותו באור הנכון: מעשה בסטודנט אמריקאי
צעיר, שכמעט נמק בבית־כלא תורכי,
מפני שנתפס שעה שניסה להבריח מתורכיה
חשיש, ומצא עצמו קורבן למערכת
המישפטית המושחתת שהצדק אינו בין
דאגותיה.
זאת לכאורה. אלא שהסרט המשתמש
בצורת הצילום, העריכה והעמדת הסצנות
בסיגנון חריף ואלים ביותר, אינו מאשים
רק את מערכת המישפט התורכית, אלא
את העם התורכי כולו, שאין בו אדם נורמלי
אחד לפליטה. כולם מלשינים, שקרנים,
נבלים, סחטנים, הומוסכסואלים, סאדיס־טים,
או במיקרה הטוב ביותר, משוגעים
שהרימו ידים ונכנעו למעשי ההתעללות
של האחרים. יתכן שזו דרך טובה מאד
להציג גהינום עלי אדמות, אבל כאשר
אתה קורא לגהינום בשם ״תורכיה״ הדבר
כבר הופך הוצאת דיבה.
אפשר לעשות סרט זהה לחלוטין על
כל ארץ אחרת בעולם, החל בשוודיה של
אולף פאלמה וכלה באירן של חומייני.
הגהינום קיים בכל מקום, למרבה הצער,
ומי שמנסה למקם אותו בנקודה אחת בלבד,
עושה עוול לכל המנסים לתקן אתהגהינום
הפרטי שלהם בנקודות אחרות בעולם.
וזד, המקום לעבור מהצלחות השנה,
לעמק הבכי. אם סונטת הסתיו היווה אכזבה
מסויימת, מפני שנדמה כי ברגמן חוזר
על עצמו, הרי מעבר לטוב ולרע של לילי-
אנה קוואוני היה מפח־נפש של ממש. בעבר
עוררה הגברת קאוואני סערה בישראל,
בגלל שוער הלילה, ומותר היה לצפות,
כאשר היא מטפלת בנושא כמו חיי ניטשה,
לסרט מסקרן ומעניין, גם אם ברור היה
מראש שלא יהיה לטעם כולם. בהשראת
הגירויים׳ החזקים שתורת ניטשה עוררה
באירופה (תורת ניטשה, להבדיל מחייו)
הפכה הגברת קאוואני את סירטה לסידרה
שלמה של מעמדים אכסצנטריים של סטיות
מין, של סיוטי סמים, ושל הפרעות נפשיות,
שמהם אי־אפשר היה להבחין בחייו של
ניטשה ואף לא ביסודות תורתו. מה שגרוע
יותר, נידמה היה שהסרט מורכב משאריות
של רעיונות שלא הגיעו לפירקם, סצנות
שנגזרו באמצע באופן שרירותי, כאשר
שחקנים המומים מן הקלחת שאליה הוש לכו,
כמו ארלנד יוזפסון, דומיניק סאנדה
ורוברט פאואל, משתדלים לשחזר כמיטב
יכולתם מה שעשו כבר בסרטים קודמים,
מאחר שלא הצליחו לרדת לעומק כוונותיו
של סרט זה.
סרט אחר, שהיה קרוב לנו יותר, ואפשר

הלבבות הבודדים של סרג׳נט פפר שהפך
את החיפושיות מוצרי פלאסטיק, כתובת
הגורל, שניסה להלביש את הטירור העירוני
ואת החטיפות באיצטלה פסיכוטית, או את
הגרוטסקה האחרונה של קן ראסל ואלנטינו.
אפשר לציין בצער את נסיונו של וודי
אלן להיות רציני ברגשות - ,כאשר הוא
טוב כל־כך, שעה שהוא מטפל באותם
הנושאים, אבל בעין הסאטירית המפורסמת
שלו. אשר לשחקנים, אחדים מהם הוכיחו
שוב שאינם יודעים לשחק רע. פיטר
יוסטינוב עיצב את הגירסה המשעשעת
והמבריקה ביותר של הרקול פוארו ברצח
על הנילוס, ויטוריו גאסמן ניגן להפליא
את חלקו בחתונה של אלטמן, וג׳ק למון
הוכיח שהוא יכול להיות רציני באותה
המידה שהוא מצחיק בסינדרוס הסיני.
ז׳ראר דפארדייה שכבר מקובל בצרפת
הדגים אישיות רב־גונית החל ב־ 1900 דרך
הפירחחים וכלה בהבינו את מימחטותיכם,
רון לייבמן התגלה כיהודי בעל עוצמת
בולדוזר בנורמה ריי, וניק נולט הוכיח
שהוא לא רק נאה, אלא גם מוכשר בפתיון
הלבן; שמות חדשים כמו ריצ׳רד גיר
(ימים ברקיע) ,כריסטופר ווקן. וג׳ון סבג׳
(צייד הצבאים) או להבדיל, ג׳ון בלושי
(צעירים פראים ושובבים) ,יופיעו בוודאי
פעמים רבות בעתיד הקרוב על מסכי הקול נוע.
אולם את ההופעה המדהימה ביותר,
מבחינת י מישחק בקולנוע, הגיש השנה
רוברט דד,־נירו בצייד הצבאים. זה היה
אחד מאותם מיבצעים שבהם ברור לך כי
השחקן חשב וסנה את התפקיד עד לפרטיו
הקטנים ביותר, מיבצע שבו הכל נמצא
תחת פיקוח חמור של ההיגיון, ועם זאת
הוא נראה טבעי וחופשי כאילו מגלם
השחקן את עצמו, דברים כאלה רואים רק
לעיתים רחוקות מאד על הבד.

פיטר יוסטינוב ודיוויד ניכן ב״רצח על הנילוס״
המבריקים של השנה

^ שר לשחקני מישנה, נידמה שאין
\ * מתחרים לרוברט מורלי. מי שיצא
מרציחות קטנות של אשפי מיטבח גדולים
היה תחת הרושם שלמורלי תפקיד ראשי,
אלא שלא כך הדבר. הוא נועד לספק את
התבלין ההומוריסטי בהרפתקת מתח ד
אהבים, אלא שהבעות פניו, כשל תינוק

במאי מייקל צ׳ימינו

במאי אלן פארקר

במאי רוברט אלטמן

״צייד הצבאים״

״אכספרס של חצות״

״החתונה״

סידרה של מותחנים, שקשה היה לרוות
נחת מהם. מהזעם בתחילת השנה ועד
לפלישת חוטפי האדם בסופה, נלחמו יצורי־אנוש
חסרי ישע באויבים מבפנים ומבחוץ,
חסרי-אונים מול כוחות שאינם מובנים
כלל, אבל המתבטאים בצורה מאד גראפית
ודוחה על המסך. אולי היומרני, הנפוח
והנבוב מכולם היה עיניה של לורה מארס,
מותחן על צלמודצמרת, שכל המקורבים
לה נרצחים בזה אחר זה. אם לא די בכך,
יש בראשה מין מנגנון מפחיד המאפשר
לה לראות את מעשה הרצח, גם כשהיא
נמצאת במרחק רב מן המקום. הסרט
התקשט כולו, בתואנה של מיקצועה של
הגיבורה, בצילומי אופנת־הזוועה, וניסה
להסתיר את כל מחדלי סיפורו בין הפוזות
של הדוגמניות ושל הצלמת גם יחד. מרוב
פוזות, הלך הסרט כולו לאיבוד בתוך מבוך
של רמזים פסיכואנליטיים שלא התממשו.
ולבסוף, צריך לכבד גם את אופנת־הנעורים.
ליתר דיוק, את הסגידה המחודשת
לעבר הקרוב, העבר של ימי אלביס הטובים,
הימים של מרד הנעורים ושל רוק בבית־הסוהר.
סרטים שונים ניסו להתמודד עם
התופעה. לעיתים היתד, התוצאה מבדרת,

במאי טרנס מאליק
״ימים ברקיע״

מזדקן ומפונק, גופו הענק והכבד, וסחיטת
כל קמצוץ של הומור מהדיאלוג שהופקד
בידיו, יצרה את הרושם שהדבר היחידי
שקיים בסרט הוא רוברט מורלי. מי שמצליח
ליצור רושם כזה, על־יד כוכבת כמו ז׳אקלין
ביסט, ראוי לכל הדיעות להיבחר לשחקן
המישנה של השנה.
בין השחקניות, היתד, זאת השנה של
סאלי פילד. היא היתה ידידתו הדואגת
והמשעשעת של ברט ריינולדס ב-
הופר וחברתו הדואגת וההמומה של הנרי
וינקלר בגיבורים שחזרו. נוצר הרושם
שהיא מתאימה להיות רק בת־לוויה לגברים
דומיננטיים. והה בא נורמה ריי והוכיח
שהיא מסוגלת להתמודד עם׳דמות שונה
לחלוטין, דמות של אשה פשוטה מן העם,
המוכנה להיאבק מול גברים חזקים ונוק שים
ממנה, על עקרונות הנראים בעיניה
חשובים. וזאת, מבלי לאבד את דמותה
כאשה, מבלי להפוך גבר בתחפושת, כפי
שקורה לא פעם לנשים המשליכות עצמן
לשטחים השמורים בדרך־כלל לגברים, דוגמת
המאבק על זכות הקמת איגוד־מיקצועי,
.שבו מעורבת גיבורת סירטו של מרטין
(המשך בעמוד )72

עמוד 71

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 2196 - 3 באוקטובר 1979 - עמוד 71 | המירשם למסיבה מוצלחת- מוצלחת!!! פטיפון ו\ו0110ק\/ טייפ־דק קסטות ם101־ץ 8אזו*ז 0 ) 0 3035 ון א-עב שיו במבצע | במחיר 1,750ו ל״י במזומן ( +מ.ע.מ). טיים־דק קסטות ת$

המירשם למסיבה מוצלחת-
מוצלחת!!!
פטיפון ו\ו0110ק\/

טייפ־דק קסטות
ם101־ץ 8אזו*ז

0 ) 0 3035 ון א-עב שיו במבצע
| במחיר 1,750ו ל״י במזומן ( +מ.ע.מ).
טיים־דק קסטות

ת ם ־ 350־.ו 0א _0ו_ו 0ק
דגם־ 35־ ס 0

המוסיקה רועמת
התופים קורעים
רינה מזיזה ת׳תחת
דני את רגליו מרים
״ניקו ״ לא עייף אף פעם
״ניקו״ מנגן בלי סוף
״דיסקו־ניקו״ זה הטעם
״דיסקו־ניקו״ עד אין סוף

הרסיבר שלא רק נראה טוב — אלא נשמע הרבה
יותר טוב! אין לו מתחרה במחיר ובוודאי לא
בחידושים המיוחדים של קונצרן סאאוא יפאן.
עוצמה 45:וזחע 15\/א , 2רגישות מקלטעם.2.0
3035 סאאווא — יחידת מוסיקה נהדרת.
דרוש שישמיעו לך אותה בבל חנות סטריאו
מקצועית.

חשוב לביס שלף!
בדוק והשווה את מחירי המכשירים עם המתחרים
לא תמצא עיסקה יותר טובה בסטריאו. נקודה.

טי ־ ט ל

המפיצים: צ לי לי גיתית בע״ני,
י ר מי הו , 4 6ת ל ־ אגיב, ט ל׳ ו44312

העו ל ם הזה 2196

עמוד 72

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ילדי ערבי אוכלי פ חו ת
לא מזמן שוב קוצצו הסובסידיות למצרכי־יסו־ד, ושוב הועלו המחירים. ממשלת ישראל ״המיטיבה
עם העם״ העלתה גם את קצבאות הילדים כדי שלמשפחות מדוכות הילדים יהיה די לחם, חלב,
ביצים וגבינה. לילדים היהודיים זה מספיק (אולי) בקושי. לילדים הערכיים — בכלל לא.
לא בל הילדים אוכלים אותו דבר. הממשלה נותנת סכום אחד לילד היהודי — והרכה פחות
לילד הערבי.

במשפחה שיש בה 3ילדים אוכל ילד ערבי ב־ 90ל״י פחות מילד יהודי כל חודש.
במשפחה שיש בה 4ילדים אוכל ילד ערבי ב 237-ל״י פחות מילד יהודי כל חודש.
במשפחה שיש בה 5ילדים אוכל ילד ערבי ב־ 286ל״י פחות מילד יהודי כל חודש.
במשפחה שיש בה 6ילדים אוכל ילד ערבי ב־ 335ל״י פחות מילד יהודי כל חודש.
במשפחה שיש בה יותר מ־ 6ילדים אוכל ילד ערבי ב 579-ל״י פחות מילד יהודי
כל חודש.

בל זה נעשה תחת חסות החוק הגיזעני הנקרא ״תוספת קיצבת יוצאי צבא״.
יהיה זה הוגן אם לכל חייל משוחרר תיתן הממשלה מענק מכובד, חד פעמי, שהכנסת תחליט
על גודלו.
אד מדוע להשתמש כחוק גיזעני כזה כדי להפלות ילדים ערכים?
מדוע צייד הילד הערכי־ לאכול פחות?

ס ר טי ה שג ה
(המשך מעמוד )70
ריט. עם זאת, אין לשכוח כמד, שמות
חדשים המבטיחים לא רק תצוגות־אופנד,
על ד,מסה אלא גם גילוי כישרון אמיתי,
כמו למשל, מלאני מיירון (חברות) ,ברוק
אדאמס (ימים ברקיע) ,מיו מיו(הפירחחיס),
אווה מאטם (סטרושק) ,מריל סטרים (צייד
הצבאים) ועוצמה ים־תיכונית מפתיעה של
טאטיאנה פאפאמוסקו באיפגניה.
אם מדובר בשחקניות שעוד ידובר עליהן
בעתיד, הרי שחקנית־המישנה של השנה
ראוייה למקום של כבוד ברשימה זו. הכוונה
ללינדה מאנץ, בת שכונות העוני מניו-
יורק שהיא הדמות המספרת, בדרכה המיוחדת,
ולעיתים במילים שכתבה בעצמה,
את ימים ברקיע. לינדה, שהיא כיום בת
,18 אבל קטנה ורזה כל־כך שתוכל לגלם
עוד תקופה ארוכה תפקידי נערות בשנות
העשרה, היא מן שילוב מוזר של חן-
נעורים וחוכמודחיים של ילד רחוב, והיא
חלוצת פירחי-כוכבים חדשים מבטיחים

יבוטל החוק הגזעני הזה!

אני מבקש/ת להתפקד לשל״י אני מבקש/ת לארגן חוג בית
אני מבקש/ת לקבל חומר הסברה

אני מבקש/ת לתרום
של״י, המרכז: רה׳ הוברמן 24ת״א, טל 235608 .־03

סניף של״י בטייבה
מרכז הכפר

מועצתשל ״ י תעיד כיום ג׳ ,16.10.79 כסניף של״י בבת־ים רה׳ ירושלים 33
כשעה 6.00 כערב: דיון מדיני והבנות לוועידה.
כנם ציונה, ככית ההסתדרות ב־ ,20.00 יום ד׳ 10.10.79 יופיע:

אורי אבנרי

בחולון, כמועדון של״י רה׳ האחד במאי ( 6כמרתף) כשעה 20.30 כיום כ׳ 22.10.79
יופיע: חיים ברעם

לאה פלט שר

כט דיווים ב״רצח על הנילוס״

גאה להציג את בתה

הסבתא של השנה

דורית מילשטיין

כל־כד שהניעו את שבועון טייס להקדיש
את אחד השערים האחרונים שלו ל״ילדי
הפלא החדשים של הוליווד״.

מנהלת בית סיפרה המחודש
מודיעה בזה על פתיחת
קורסים :

פצצות-מין
בשלות

* עידון נשי — ישפי גופו
ויציבתן, יופיין ונימוסיו, יקנה לד
ביטחון עצמי. מתאים לנשים ובנות
מגיל .16

ים תפקידי מישנה נוספים אפשר
) למצוא מועמדים בסרט כמו הרצח על
הנילוס בדמות סבתות מזהירות כמו בט
דייויס או אנג׳לה לאנדסבורי, ואסור לשכוח
את ליליאן גיש הישישה שעברה מזמן את
גיל ה־ ,80 מן הבוכבות הראשונות שהיו
לקולנוע האילם, המגלמת את הסבתא
בחתונה. אילולא היתה שחקנית ידועה,
מפורסמת ובולטת כל-כך, יתכן שצריך
היה לבחור במורין סטייפלטון כשחקנית
המישנד, של השנה, ולו רק משום שהצליחה
להכניס מעט רוח־חיים לתוך מוסיאון-
השעווה הקפוא של רגשות. יחד עם הקטינות
החודרות במהירות לקולנוע, נראה
שגילן של הפצצות שבו, הולד ונעשה
בשל יותר. צ׳ריל טיגס הופכת לסמל־מין
באמריקה אחרי יום הולדתה ה־ ,30 והנשיות
המסנוורת השנה, על המסכים, באה ממקו רות
באותו גיל. לויס צ׳יילם ברצח על
הנילוס וסונרייקר, סוניה בראגה בדונה
פלור נשואה לשניים, קארול לור בהכינו
י את מימחטותיכם, לאורה אנטונלי החוזרת
במרץ לצמרת אחרי שהתגלתה מעבר
לאוקיינוס באשה פילגש, וכמו בכל שנה,
ז׳אקלין ביסט הממשיכה להיות יפה מדי
בשביל התפקידים שמפקירים בידיה. לעומת
כוח מחץ זה של בנות ( 30 ואפילו יותר)
נראות כל הפרגיות הצעירות חסרות-
אונים, וזה שינוי משמעותי בהתחשב ב־פולחן־הנעורים
שהיה מקובל רק לפני זמן
קצר•

* דוגמנות — מיקצוע מת•
אים לן: באם המן נאה מאוד,

תמירה ובעלת השכלה. הכנה חיונית
למקצועות דיילות, יחסי־ציבור ותחרויות
יופי*
התעמלות וג׳אז על־ידי
מורים מעולים ישפרו גופן, תחיה
גמישה, תחזקי שרירים ותרזי אם
ברצונן.
יחס אישי, אווירה אדיבה
ומלאת חן.
השעורים מתקיימים
בוקר ואחר״הצהרים.
טלפני לראיון והתייעצות
בלתי־מחייבת.

אבן גבירול 50ת״א,
טל.267682 .
לתלמידותי הרבות שנה טובה
והזמנה אישית לבקר
באולפן המחודש.

בלוטו המזל בא לקראתך
מפעל הפיס לקידום החינוך והבריאות

ולבסוף, נראה שאיגוד חובבי הכלבים
הגיש תלונות קשות אחרי שהפכו את חיית
הבית התמימה למיפלצת צמאת־דם בקול נוע,
בסרטים כמו הנערים מברזיל, סעבר
לתיקונה או החיה והאדם. משום כך יהיו
המיפלצות בשנה הבאה דמיוניות בהחלט.
אבל לא צריך לדאוג, הן מבטיחות להיות
אכזריות לפחות כמו כלבי תשל״ט.

עדנה ודן פיינרו 1

ה עו ל ם הז ה 2196

עמוד 73

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אמנות ׳ ציור אומן ה פו פ בי רו ש די ס
ראש ענק, קרח כמעט כולו, מגולח
למישעי, מרכיב מישקפיים קטנים ומכוערים,
בעל קומה בינונית, לבוש מכנסי
״זלמן״ קצרים ובלויים — כר התגלה
בירושלים ג׳ים דאין שהגיע בעילום שם,
כשרק מזמיניו יודעים עליו. האמן האמ ריקאי
הידוע שהה בארץ כחודשיים, קיים
סדר־יום קבוע ומדוקדק, ולא יצא מגבולות
ירושלים. השכם בכל בוקר הגיע
למרכז ברסטון, לשם הוזמן לעשות סידרת
הדפסים, ועבד ללא לאות עד שעות
הצהריים. את שאר שעות היום הקדיש לש אר
אהבותיו — עיסוק בספורט, שהייה
עם אשתו וילדיו (רק שניים מתוך השלושה
הגיעו לארץ) ,ופגישות עם בוגרי

מועדון חברים סגור לתרבות וחברה

מחיי יום יום, כמו חלוק־הרחצה המפורסם,
מיברשות, מספריים ושאר כלי־עבודה
— הוא מעניק להם את החלק האוטוביוגרפי
שבו, ובזאת מתקרב לציירים ה־סוריאליסטיים
האמיתיים.
לדבריו, ציוריו הראשונים, שהיו תע רובת
של אכספרסיוניזם וסוריאליזם גם
יחד, לא איפשרו לו לבטא את עצמו כראוי.
גם מאוחר יותר, משהתפרסם, בתחילת
שנות השישים, ורצה לצייר את
דיוקן עצמו בצורה פיגורטיבית ופשוטה,
פחד לעשות כך, פן ייחשב לאמן ״רטרו־גארד״
במקום לאמן אוואנגארד, כפי שנחשב.
לכן, בחר אז, ב־ ,1963 בחלוק שהופיע
בניריווק טייטס, גזר אותו מהעיתון,
וצייר לפיו את האוטוביוגרפיה
של עצמו, כפי שהוא מכנה אותה. הוא
בחר בחלוק כסימבול לעצמו, כתחליף ל־אוטופורטרט
שחפץ לעשות. ציורי הענק
של החלוק בכל הצבעים האפשריים, ושגם
כעת בירושלים עשה הדפס ממנו,
הפכו אחת היצירות המפורסמות שלו, בגלל
הנופך האישי שהוא העניק לו, החמימות
הנרמזת ממנו לזה שעתיד ללבשו.
והעיקר — הדמות שהיתר, צריכה ללבשו
— אך חסרה...
שייף ללונדון. באותה תקופה, הכיר
ג׳ים והעריץ את רוברט דאושנברג ר
ג׳ספר ג׳ונס, אמני הפופ והמופשט, אך
כיום, הוא מעריץ ומתחשב באמנים אח רים
— ווילם דה־קונינג, למשל. התקופה
שבה השתתף עם קלאס אולדנבורג, לן־
קאם סאמאראס, ג׳ורג׳ סיגל ואלאן קאפ־רוב
בכל סוגי ה״הפנינגס״ שהיו אז, הפכה
אותו מהר מאד אחד מאמני הפופ הנודעים,
והביאה לו את פירסומו, שממנו הוא
בורח כיום.
בשנת ,1963 הרגיש ג׳ים צורך לנסוע
ללונדון, והנה, בהגיעו, חש כאילו זה
המקום שאליו הוא שייך. כאן נעשה ידידותי
יותר, דבר שהוא מודה שאינו טיפוסי
לו, ועשה דברים בתחום התיאטרון (עיצוב)
,והקולנוע (צייר ציורים עבור ה שחקן
שהופיע בדמות צייר בסרט איטלקי
של אליו פטרי) .מכל התקופה ההיא,
הוא זוכר רק את השפעתה הברוכה עליו,
בכך שלמד להבין יותר טוב את עצמו.
בביקורו בירושלים, בקיץ 79׳ ,למד
ג׳ים דאין לאהוב את הארץ, ולהכיר אח־

אלד ין יפו

הסה׳ס כן כמב ן

פורטרט עצמי של דאין
למד להכיר את עצמו

האקדמיה בצלאל, שאת בעיותיהם ד,חמו-
רות ניסה לפתור, בעזרת כוח״ההשפעה
של שמו ויוקרתו.
מה שבולט ביותר בפניו, הם זוג עיניו
החוקרות והחודרות. ניכר בו שהוא טיפוס
מסוגר, מופנם וביישן. תשובותיו קצרות,
ענייניות, כשהוא חוזר כאילו לתוך הקונכיה
שבה הוא מסתגר, במהירות ה אפשרית.
הוא נמצא כל הזמן במין קדחת,
ממהר להספיק לעשות דברים לפני שיהיה
מאוחר מדי ...כנראה הושפע חזק
מאד מהעיר ירושלים, האמנים שלה, האווירה
המיוחדת, שכמוה אין בשום מקום
בעולם. הוא מספר שהוא עתיד לחזור
אליה בשנה הבאה, ואז ללמד בבצלאל
כחודש, ולעשות עוד למען האמנים הצעירים
בארץ.
בבית־המלאכה של מרכז ברסטון, מצא
את מה שלא מצא בבתי־ההוצאה־לאור הידועים
ביותר בעולם — את השקט וה פרטיות.
לעומת כל בתי־ההוצאה הגדולים
בניו־יורק, פאריס ולונדון, שם לא היד,
יכול להתרכז בעבודה כפי שהוא אוהב,
הרי בירושלים, בבית״ההוצאה הקטן והאינטימי.
שבו לא הסתובבו סביבו אנשים
כה רבים, יצר סידרת תחריטים וליטוגר־פיות
שבהם גם דיוקנה של אנה טיכו,
הציירת הישישה, שאותה הוא מאד מח בב.
לאנה טיכו הקדיש גם את ציור דיוקנה
של אשתו ננסי, שבראשו כתב בעברית
״ננסי בירושלים״ ,וכמובן את דיוקן
עצמו, והפעם — מגולח, ללא הזקן.
ראייה פנימית. למרות שאת פיר־סומו
הגדול קנה לו בראשית שנות השישים,
ונחשב עד היום לאמן פופ מוכר,
בשיחה עימו הוא מתכחש לדימוי זה.
לשאלה כיצד הוא מסביר את השינוי שחל
בעבודתו, שנראה בעת שהציג לפני
חודשים אחדים בגלריה טסג? הניו־יור־קית,
הוא עונה :״אין אני רואה בכך
שום שינוי, אלא התקדמות הדרגתית ומשתמעת
מעצם מהותה של יצירתי. האמת
היא, שבניגוד לכל אמני הפופ, שראיית
הדברים שלהם היא כלפי חוץ, הרי
ראית הדברים שלי היא פנימית,״ ובכך,
למרות שהוא מתרכז בציור• אובייקטים
העזל ם הזה 2196

מתקבלים מועמדים כעלי כישורים מ ת אי מים
לאחר ראיון עם ועדת קבלה.

המועדון פתוח יום יום עם תזמורת ואומן ומידי
שבוע מתקיימים בו פעילויות חברתיות, בידוריות
ותרבותיות מגוונות.
אין במודעה זו התחייבות מצד המועדון לקבל מועמד כל
שהוא. וועדת הקבלה שומרת לעצמה את הזכות לא לקבל
מועמד מבלי לפרט את הסיבה.
בכל מיקרה הסודיות מוחלטת.

פרטים והרשמה — כין השעות 10 כבוקר ל־ 10 בלילה.

החל מיום שישי 12.10.79
יהיו מספרי הטלפון של מערפת

2 5 2 2 6 2 / 5 / 4

111

גינס ח ל ־ אביביםדליק

דיזנגוף 247טלפון 4 5 0 8 3 8

ג׳ים דאין
מתכחש לדימזי
דות מהבעיות המטרידות אמנים צעירים
ישראליים, המסיימים את לימודיהם, וניצבים
לפני שוקת שבודה. הסיבה —
חוסר אפשרות להגיע לסטודיו, ולאפשרות
נאותה ליצור ולהתפתח. הוא עצמו נפגש
עם כמה מהצעירים הללו.
ג׳ים החליט גם לתרום מנסיונו כמורה,
ולבוא ללמד כאן בבצלאל בשנה הבאה,
לפרק זמן קצר. הוא חושב לנסות ולהזיז
דברים ולגרום לכך שהגורמים המתאימים
יקציבו בניינים נטושים או שאינם בשימוש,
עבוד האמנים הצעירים.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

בי ר סו סאידיאל
אבן גבירול 110 תל־אניב
(פיצת אנטוקולסקי)
טלפון 227118 ,227117

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ח1״ר מרדכי זידמן
חוצאת רשפים

3ן ד

עמוד 74

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אייבמן

ב מ חל ק ה הנאורוכירורגית

ו על ראש ן יבעת־הגיר

במחלקה הנאורוכירורגית של בי ת״ה חולים הכי טוב
במזרח־התיכון בוטלו הני תו חי ם, ב תי״ הזיקוק ה פ סי קו
להפוך נפט לבנזין, במישפטו של אייכמן הוכרזה ד חייה
ב ת יום א חד. בגימנסי ה שעל הגיבעה, בחדר״המורים,
קובצו יחדיו פרופסור זלצר, אדון הארדי ואדון כץ.
גדול חו ת כי־ ה מו חו ת במזרח״התיכון, מ הנ דס נפט חשוב
מאמ רי ק ה, עורך־דין של חברו ת ה ספנו ת הגדולות שהתמ
ח ה בפיצויים מגרמניה. הורי ה ם של גדול סי טונ אי
הבשר הקפו א לעתיד, של בעל מיפעל־ ט קס טיל לעתיד,
ושל אחד מנופלי מיל ח מו ת העתיד.
הס מל השני ממחלקת־ ה ח קי רו ת א מר ל מור ה לאנג לי
ת :״תשאלי או תו איפה היה הילד שלו בליל ה של
יום שני העשרים־וארבע״...
אדון הארדי הבין אתה שאלה בכו חו ת עצמו, וענה :
״א׳מ׳פרייד א׳הב׳נו איידייה. א ווזנ׳ט׳נ׳טאון דט׳יבנין.״
״אין לו מושג, הוא אומר ״,החלה המור ה לאנגלית
לתרגם לסמל השני• .
אדון כץ התערב פ ת או ם :״סלי ח ה, אדוני ה מנהל,
אבל לא ברורה לי מ טרת ה ח קי ר ה הז א ת —״
״סלח־נא לי מר כץ,״ א מר המורה לידיעת-הארץ,
״אבל לפי מיטב האינפורמציה שברשותנו, שלושת ה ילדים
אכן מעורבים בפריצה ובגניבת רכוש ה מוסד.״
״זה ח מור מאד מ ה שאתה או מר עכשיו, אדוני״,
רגז אדון כץ .״ א ם יש לך הוכחו ת, אני מוכן להק שיב,
ואני מ ת חייב בפני כולכם לטפל באלכסנדר ב חו מר ה
רבה, ומס כי ם לכל עונש שתקבעו לו אתם כאן. אבל —
אבל אםאתה מעלה פה השערות ו ספקול ציו ת ומבזבז
א ת זמננו ב ח קי רו ת מסוג ב׳ ,אתה מס ת בך כאן בפרשה
שתזיק ל מו סד כולו — הרבה יותר מ ה די ק טי ם
שחסרים.״
״אנא, הבן, מר כץ,״ התערב ה מנ הל, שישב בראש
צוות ה חו ק רי ם וה מורים ,״אנו נטלנו על עצמנו משי מות
חינוכיו ת מ סויי מו ת ולא נוכל בשום אופן להס כי ם
שתלמידים שלנו יערערו א ת עצם קיו מנו. צורת ה ה תב
ט או ת של בנך כלפי מורהו, ובחדר הזה ממש, היא
בל תי-נסבלת ופוגעת בכל הי ק ר והח שוב ל מוסד .״
אדון כץ א מר :״על פי מיטב ידיעתי, השתמש אלכסנדר
בכינוי שהיה מקובל על כל תלמידיו של או תו
מורה. ק שה לבוא אליו בטענות על עצם הכינוי, כי
א ם על השימוש בו, ו הוא עשה בו שימוש רק כשהן־
צידקו הועמד בספק על״ידי או תו מורח. על פי מיטב
ידיעתי, כבוד המנהל, וז א ת שמעתי מ הו רי םומ תל מי דים
א ח רי ם, גם מר אייכנבל ט אינו טלי ת שכולה תכל ת.
ואל נשכח שמדובר כאן בילדים שאינם יודעים מ ה
שפיהם מדבר. ה ם שומעים א ת השם הז ה ברדיו וז ה
נידבק• לכם, ה מ חנכי ם, אנו מ שלמים ב מי טב כ ספנו
כדי שתסבירו לילדים מיהו האיש הזה, אייכ מן, ומה
עוללו אנ שים כ מוהו. אולי, אםת מל או אתה מו טל
עליכם, ייזהרו הילדים מל שאת א ת שמו על שפתיהם _ ״

על ראש גינעת־גיר, בעיר נמל שולית, עמדה גימנסיה
ומ חלונו תי ה נישקף י ם ידידותי. היה שם חדר״
מלאכה בנוי מעץ צבוע ירוק, ובו שולחנות־נגרים, מלחציים
ואדי־דבק. היה שם מורה ל מל אכ ה גברתן, קר ח,
קצר־רואי ושמו אייכנבלט יוסף. תמיד היתה למר איי-
כנבלט חצי-סיגריה בפיו, ותמיד היתה כבוייה. מעולם
לא עישן בחדר״המלאכה, מחשש שמא יישרפו הדיק טי ם.
פעם בשבוע, ביו ם שלישי, בשיעור חמישי וששי, היה
מקבל לידיו כי ת ת בנים ללמדה מלאכת־יד. היו ביני הם
אורתופדים לעתיד, יבואנים לעתיד, רוק חי ם לעתיד,
מהנדסי־ייצור לעתיד, סגני״מנהלים־כלליים לעתיד, חל״
לי-מערכות לעתיד, אבו ת שכולים לעתיד, מאושפז ל־עתיד
ואלוף־פיקוד לעתיד. מר אייכנבלט, שהיה איש
קשה ומסוכן, הכריח א ת כל אלה לעשות קופסת־עץ
לאתרוג — מל אכ ה הטעונה שיוף מייגע וגילוף מתיש,
ורק ל אפר סק הירשה לבנות דאון ולהשתמש לשם כך
במשור הח שמלי.
לכל אזרח-לעתיד, אשר לא שייף במרץ מ ס פי ק, או
שאחז בשופין באופן רשלני, היה מר אייכנבלט מעניק
מכת־יד, או משיכת־אוזן, או מרפק בצלע, או שהיה
מורט כמה משערות ראשו. לפעמים היה מעליב: קורא
לנכה ״צולע״ ,לחלש ״ס מר טו ט״ ,למשועמם ״בטלן״
ו״לא-יוצלח״ .לפעמים היה אורב דקו ת ארוכות מ א חור,
גבו של קרדיולוג־לעתיד, מדיף לעברו ריח טבק כבוי.
אחר-כך ניגש, נוטל מידיו א ת הפצירה, גוחן על קו פסת-
האתרוג, מרים א ת משקפיו מעל מצחו, ותוך שהוא
מדגים כיצד יש לאחוז במכשיר, היה או מר :״אם
תשפשף ככה א ת הפיצקלה שלך באמבטיה, תעשה או תו
מיסכן ועקום כמו שאתה עושה א ת הלייס ט הזה״.
הקרדיולוג־לעתיד ה ס מי ק. האח רי ם צחקו.

בשבוע שעמדה הליגה
בשבוע שנגמרה הליגה תפסו בארגנטינה גרמני זקן
שהיה הנאצי הכי גרוע אחרי היטלר, והביאו או תו
לירושלים לעשות לו מישפט ול תת לו א ת כל מה
שמגיע לו. כשהיה צעיר יותר — שערותיו עדיין לראשו
וראייתו חדה — חיסל כמה מיליון יהודים. מ קו ל אמר
שצריך לבנות מכונת מיץ־גזר גדולה ולהכניס או תו פנימה,
שייתרסק לפירורים.
שמו של או תו פושע היה אייכמן. שמו הפרטי היה
אדולף.
אדון כץ, שהיה עורך־דיו של פיצויים, ה ת חיל לע־בוד
במישפט של אייכמן ז ה. פעמיים בשבוע היה נוסע
לירושלים, ואחת לחודש היה ט ס באווירון לגרמניה,
לחפש הוכחו ת שאייכמן אשם. יום אחד חזר מפרנק פורט
והביא ל אלכס טיסן עם מנוע, הרבה יותר טוב
מהדאון של אפר ס ק.
אלכס ודודי ושיקו באו אל מר אייכנבלט בחופש־סוכו
ת, שייתן להם לעשות חרבות בחדר־המלאכה. הוא
א מר להם: קוד ם תלמדו לשייף כמו שצריך. הוא היה
בטוח שזה ה ם שגנבו לו א ת הדיק טי ם, למרות שהם
נשבעו לו באדוני שלא גנבו.
אלכס ודודי ושיקו הלכו הביתה כועסים ומאוכזבים.
בדרך שינו א ת שמו של המורה ל מל אכ ה מאייכנ־בלט
לאייכמן.
רק כשקיבל המורה ל מל אכ האת שמו הא מיתי,
ראו כולם עד כמ ה שהוא דומה לפושע הגרמני. קר ח ת,
מישקפיים, תלבושת, מיבטא. רוב תלמידי יום שלישי,
שיעור חמישי-ששי, הסכי מו שהאייכמן השני, ז ה שיושב
שתקן וביישן בקופס ת־ הזכוכי ת בירושלים, הוא קצת
מיסכן ולא מזיק, בעוד שאייכמן זה, מחדר־ה מל אכה,
הוא פגע-רע ואדם מסוכן. יום שלישי אחד, ליד שולחן
ארוחת״הערב המי שפחתית, סיפר א ל כס שביטלו שיעור
חמישי־ששי כי אייכמן לא בא. וילי כץ, ראש־המישפחה,
הפסיק אתה מרק באמצע ואמר לבנו :
״אני לא רוצה לשמוע או תך יותר קורא לו ככה״.
ובכל זאת המשיך א ל כס לקרוא לו ככה.

בגימנסיה נפתחה הקידה
בגימנסיה שעל גיבעת־הגיר נפ תחהח קיר ה נמרצת.
שוב נעלמו דיק טי ם מ חדר־ח מל אכה. מורים וחוקרי•
מישטרה החלו ב איסו ף חו מר מרשיע כנגד חשודים א ח דים.
המורה ל מל אכה, מר אייכנבלט, המכונה אייכמן,
טען באוזני מורים וחוקרי ם, כי הוא משוכנע בז הו ת ם
של הגנבים: כץ והארדי וזלצר. היכן ה הוכחו ת, שאלו
ה חוק רי ם והמורים. הם עמדו על הסיכון שבטפילת
עלילות״שווא על בניה ם של טובי האנשים .״אין הוכ חות,״
א מר מר אייכנבלט ,״אבל אני ב טו ח. אני מכיר
או ת ם, אני יודע מי הם. גם אז וגם עכשיו, ה ם הגנבים.״

״הוא לא מ שקר,״ א מר אלכס ,״היינו אצלו שנינו,
שיקו ואני. למדנו ועשינו שיעורים כל הערב.״
מר אייכנבל ט קפץ מ מ קו מו, ניגש אל אלכס, זקף
א ת משקפיו מעל למיצחו וצרח :״ אתה שקרן כץ, אני
אראה לך הוא הוריד בכוח א ת ידו וסטרל אלכס
על פניו•
״מר אייכנבלט,״ מי חתה המור ה שושנה.
אלכס צעק בעיניים דומעות ובלחי בו ערת :״מר
אייכמן! ״

אלבס ודודי זשיקו
בפינת״הרחוב, בקצה הגיבעה, אבל הוא צדק. הרומני
בא לגור שם, וכבר ביו ם הראשון חטף אבן בגב. כבר
ביום השני הרס אתהרקטה, ושבר א ת הדיק טי ם שלה
לחתיכות. דודי א מר שלעולם לא מדברים עם הכלב
הרומני, ו שמתחילים רקטה חדשה, איקס״שש, על הער מה
מעל מיגרש־דזחנייה.
הדיק טים החד שים לרק ט ה החדשה באו גם ה ם
מחדר־המלאכ ה של הגימנסיה.

כץ ז תא הדי היצר
כץ והארדי וזלצר נל ק חו לחדר-ח מורים. המורה
שושנה היתה שם, וסגן־המנהל, ו ס מל שני במחלקת
החקירות, ו ה מור ה לידיעת-חארץ, ובעל הדבר, המור ה
ל מל אכ ה, מר אייכנבלט עצמו.
״תגיד אתהאמת, כץ,״ א מר המורה לידיעת-הארץ,
״לפרוץ לרכוש בית״חספר זה מעשה חמור מאד, אבל
לשקר זה חמור פי-כמה. איפה היית ביום שני בלילה \״
״הייתי אצל דודי,״ א מר אלכס.
״כן, כמובן. הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מה.
ואתה ולצר ו״
״הייתי אצל דודי,״ א מר שיקו.
״גם אתהן ממממ.״• הלכו שני זרזירים אצל עורב
אחד, זה באמת בלתי־רגיל. ואתה, הארדי, מן הסתם
ישבת בבית ובילית עם הזרזיר זלצר ועם הזרזיר כץ...״
״הייתי בבית, המורה״.
״ אתה שקרן התערב מר אייכנבלט.

אלכס ודודי ושיקו יצאו זכ אי ם מ חו ס ר הוכחו ת.
אלכס נינזף ק שות על שכינה א ת מורהו ל מל אכ ה בשם
אייכמן. הוא הור חק משיעורי ה מל אכ ה עד סוף השליש.
א ת קו פסת האתרוג לא גמר. הדיק טי ם הגנובים הר-
קיבו על ריצפת איקס-שש, שלא הו שלמה מעולם. מר
אייכנבלט המשיך ב מרי ט ת אוזני תלמידיו, אך הסיגריה
שבפיו החלה מעלה עשן. שוב לא חשש שדיקטים
יישרפו•
א ת אייכמן הגרמני מצאו אשם, דנו או תו ל מוו ת
ותלו או תו עד צאת נשמתו. א חר-כך שרפו א ת גופתו,
וספינת-טורפדו פיזרה א ת אפרו בים כחול, ידידותי,
מול חופי גיבעת־הגיר.

עמוד 75

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עוד־חידוש

.מגדל בנין
חברת מגדל בניו, שהיא ה חברה
הגדולה כישראל כביטוח
חיש, הכריזה לאחרונה
על תוכנית חדשה בביטוח־
•,חיים — ״גג למשפתד, הצעי־

התכנית החדישה הינה בי־טוח־תיים
משנתתי אשר
נועד לתת למשנ§*^חגנה
כלכלית מקסימלית,
זמן, בהוצאה כספי!/
מלית. החברה הכניסה .
ניר, את מיטב הת>.;:
בביטוח־חיים תיד 41:3
למשפחה המודרנית ב||§ 1

בסך של־־360־ אלף דולאר
העריך בית־מלזפט בטורונטו׳
את שווי עבודתה של עקרת־בית
במשך שלושים שנה. זהו
הסכום שפסק השופט לטובתה
של מילדרד ברגמן כאשר הת־
3עלה האדריכל.
אמר

כל לפתע פתאום, עדייו לא
מאפשר לי לפנות ללישכת
הסעד. נאלצתי להוציא את
הבן הקטן מהגן, מחוסר יכו לת

ל פו ת רן, וכ שרון ל מ צו א שפה מ שו תפת עם הסוב בי ם
או ת ו.

אלמנות צעירות
כשבעלי ניפטר בהיותי ב י
, 30 גישארתי עם שני תינו ׳
קות. הייתי חסרת מקצוע,
ללא הכנסה מפנסיה או מבי-

^:י-הנשים ! ״
ולחינוך ד*
לפעילותה
״מבחינה גו1
שית״ ,כדי

׳;י. גליק
זם הווסד

אני יודעת שקרוב ל״סל 60
מהאלמנות חיות ברמת־חיים
של העשירון הנמוך. בשבילי
זו• לא סטטיסטיקה. אני חיה

לפתע נישארתי בלי בעל,
עם ארבעה ילדים. חיתי׳
מוכרחה. להוריד את רמת
החיים באופו מיידי ודרסטי,
כדי להתקיים

אני יודעת שזה מצב בלתי
ניסבל. אבל אני לא יכולה
לעשות כלום. רק חוק בי טוח
־חיים חובה יכול למנוע
צב כזד, של אלמנות ויתו־שנותרו
לפתע בחוסר־

/ימשך
ראש משפחה
שני

גג למשפחה הצעירה! 11׳ :
חידוש מעניו בתחום ׳ 1׳.־;
החיים בארץ ומומחי הר.
צופים לה הצלחה רבה ב/
המשפחות הצעירות בישרים

;משפחה־המ׳
עבר כמעט
שבמשפחה.

״לא מכיך^>;ילמנותנ>

בשנים היבנות. אנו עדים
לסמורה שה*ה בקרב המש־
^ 1׳ ^ מודרניות אשר וזבי־
^ 3 0במבנה הכלכלי־

היום דר!,
בני ׳;5 .5
בעלת;
חובו!׳ הכנסוף קטנים
״היו י נ|
׳בבית, אך ,

^ומשפחה.

רי לשינוי ש יה
הברורה אצל
לצאת לעבודה
הבית. הנתונים
מצביעים על
1977 למעלה מ־הנשואות
בגי־עבדו,
מחוץ
לעומת כ־ ־297
אכן, עליה מש־זך
7שנים, אשר

את חמצן.
אורחים, ח
.עם עוגה-3 ,
היה שלא
רק חצי ע
קיבלת ך ) 1׳
מחברת־ה?
חייו. עד /
על קיצבת/-
הביטוח־הלא
לפני כשנה וח/
אלמנות והקיג^

מושג חדש
בביטוח:

ביטוח-חייב משפחתי בימים אלה נתבשרנו על
תפישה חדשה ומעגינת בבי־טות
— ביטוח־היים משפחתי.
תפישה זו מהווה את
היסוד לתכנית החדשה שלי
חברת מגדל בנין — גג ל משפחה
הצעירה.
מתכנני ׳הגישה המהפכנית
מסבירים :״בשנים האחרו נות
הלו תמורות מעניבות
בתחום החברתי והכלכלי של

^ן^ן ןן ןן^מרדרמח^ £שר^

שג ע ס ״ תי

מ 7מ 1ד .־ 1ו<קו : 1־

יכת !

כבר

או פנו ע. אתהסי ־ .
אנו יו ד עי ם
נו מ ג לי ם ב־ .
למק צו עי ת כי
בו טלהחו־ז,
חלה עליה

כל הנושאי 5
עוול לאלמנות ולשא;
^יחס למעמדן כלפי!
;£עמדן בחברה ב כ|
אל. לפיכך החלטנו!
מחדש את צרכי די
הישראלית הצעירה׳
הבטחון הכלכלי ול
שא ביטוח החיים. כתוצאה
ממחקר ומסקרים שנערכו
ע״י מומחי החברה, הצלחנו
לפתח תכנית חדשה המתאי מה
במיוחד למשפחה המודר נית.
תכנית זו מעניקה לה
בטחון כלכלי מירבי במשך
חייה תוך שמירה על הוצאה
כספית מינימלית, מאפשרת
גמישות לשינויים והתאמה
לפי צרכיה הפרטיים של כל
משפחה בנפרד״.

ן מספר ההרו־

׳בי או פנו ע —
•! ת אונו ת דר־

,..ולילדים
.עליה אימה.

כי ם.

והרי נאמר :״סדנא
דארעא חד הוא...״

ד ת מהווה אחד
חשובים של ה־
;נירה והמודרנית.
ן נוטלת האשד.
!דל בדאגה לפר !׳
.ובטחונה הכל־
;הולד ומשתרש
•רני של שני
כתחליף לת־של
ראש מש־
,ולכת וגוברת
ך חייה החברתיים־
המשפחה הבי ׳
לתמורות נוספות
ואחת החשובות שבהו היא
המודעות ההולכת וגוברת של
הנשים המודרניות בישראל
לביטוח־חיים. האשד, הצעי ר ה אינה מסתפקת עוד בבי-
טוח־חיים לבעלה בלבד ודו אגת
לביטוח חייה מתוך
,הכרה בחשיבותה ותרומתה
למשפחה.

ואתה דאגת?

״משחקים את הגיבורה״

שרה בת ה־ 35 התאלמנה מבעלה על־שם אביה המנוח, אשר, .
לפני 4שנים. הוא נפטר מגידול •,שרה, שעבדה כמנהלת־חשבוצות,
קיבלה במסגרת אגף השיקום
במוח, כשבנם, אבי, היה בן 9
של הביטוח־הלאומי סיוע
י חודשים 3 .חודשים לאחר־מכן

כשהיה אבי בן שנתיים, החלק.
שרה לעבוד בחברה פרטית
מ־ 9.00 עד .15.00 אבי, שנעזב
בפעוטון על-ידי אמו, בכה כל
הבוקר במשך תקופה של

שיטה חדשה:

ביטוח-ח•• גושסחת׳.
תוכנית בלעדית של

העול ם הזה 2196

מגדל בנץ

עמוד 76

פתח כ-PDF פתח כתמונה

גנבו לד אמהטלויזיהי היא היתה מצויינת.
היא עבדה כמו שצריך.
אבל כשגנבו אותה
קבלת מחברת הביטוח
רק 5,000ל״י.
מדוע?
נכון,
טלויזיה חדשה
עולה היום 20,000ל״י,
אבל הטלויזיה שלך
לא היתה חדשה.
השתמשת בה
כבר כמה שנים טובות
והיא היתה מבוטחת
כפי שהיא שווה באמת.
לכן קבלת 5,000ל׳׳י.

כך גם לגבי כל רכושך:
הביטוח נועד להשיב א ת מה שהיה לך,
אך לא להעניק יותר משהיה לך.
לפי זה נקבעת הפרמיה שאתה משלם.
לפי זה נקבע הפיצוי שאתה מקבל.
וזהו כל הרעיון.

ביטוח.
הרעיון הוא שלך.

-גלו
איגוד חברות הביטוח
בישראל

עמוד 77

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בג*נוץ הרזשזבסק ( ,ה. בנימץ / 1א 1גבי דניאל) מסרס
הגל החד ש של הגזענות
את שידת ולאדימיד מאיקזבסק
נתן אלתרמןהאחר
והתרבותית נוסח י שראל

פרופסור גמור
איש מעולם לא ראה את עבודת־הדוק־טוראט
שלו. את ראשית צעדיו עשה כמשורר
מתוסכל, שחי בצילם של יהודה
עמיחי, נתז זך ובני דורם — תחת השם
הספרותי ה. בנימין. כעבור כמה שנות־שיכחה,
עם ייסודה של אוניברסיטת תל־אביב,
הוא הגיח מתוך המעמקים, כ־חפרפרת,
והפעם בשמו האמיתי: בנימין
ררושובסקי. האוניברסיטה, שעשתה אז את
צעדיה הראשונים •,העניקה לאיש שבא
משולי הקינאה והשיכחה תואר של פרו פסור.
תחת איצטלה אקדמית זו הקים
בנימין הרושובסקי מבוך של מכונים ל ספרות,
סמיוטיקה, סמיולוגיה — בעלי
השקפות נתחניות מיושנות.
השנים נקפו, ובאוניברסיטה האמורה
תימר לו מיבנה־על של מתפרנסים מעולם
הספרות, ששמו לנגד עיניהם הנחת־יסוד
אחת ויחידה: הספרות נועדה לפרנס את
האוניברסיטה, לא את החברה ואת צרכיה
וכו׳ .בראש מנבנה־על זה ניצב הפרופסור
בנימין הרושוזמקי.
השנים חלפו והפרופסור שב לאהבת נעוריו׳׳
ופירסם בשנתון השירה סימן קריאה

פרופסור בנימין הרושובסקי
מאיקובסקי עיבוי
כמה מיכלולי־מלל, בעלי צורה מחורזת,
תחת שם המחבר נכי דניאל. שירת בנימין
הרושובסקי של אמצע שנות ה־ 70׳ לא
התעלתה מעל ניסיונות שירתו חסרת האמת
והנפש, משנות ה־ ׳ 50 המוקדמות,
כאשר חסה בצילם של עמיחי וזך.
הפרופסור שבבנימין הרושובסקי י הבין
את כישלונו של המשורר שבו, ואי־לכך
הוא ניסה כוחו בדמות המתרגם בנימין
הרושובסקי. ממד שעיקר הישגו בו היה
היכולת חסרת־התקדים לתרגם לאותה
לשון שירית בעברית את כרטולד גרכט
ואת ולאדימיר מאיקובסקי.
מדור זה בישר כבר לפני כחודשיים,
על תסיסה רבה בחוגים האקדמים האופפים
את בנימין הרושובסקי, תוך שהם

מלאי אימה מפני שליטתו בתקציבי חקר
הספרות. כמו כן דווח על סידרת פירסומים
בנושא הרושובסקי ומיומנותו, העומדים
להתפרסם. הראשון, תחת הכותרת בצחוק
הקוטם בריא .,מתפרסם במדור זה. הוא
נכתב על־ידי אחד מעמיתיו של הרושו־בסקי,
שמסיבות מובנות חותם בשם נדמה
ספרא.

בצחוק ה קו ט ם בריא
מאת: משה ספרא

צוחקות וצונפות הגיבדטות״( .צונפות או
צוהלות) .לא עוד. אין שום תארים נוספים
לצחוק הניברשות, ואין שוב תוספת קולות
למה שמתואר לעיל. כך השיר במקור,
אצל מאיקובסקי — ואילו אצל כפילו העברי

בגבי התיטדט נועדות ניכדטות
בצחוק קוטם בריא...
צניפת-סוסים נתחלפה אצל הרושובסקי
בנעירת־חמור ונתווסף לה התואר נטול המשמעות
קוטם בריא. מן הראוי להביא
בעניין זה את דעתו של קודניי צ׳וקוכסקי,
התיאורטיקן הרוסי של אמנות התירגום,
שערך, עד למותו, את כתב־העת מסטר־סטבו
פרבודה (אמנות התירגום) ,ומי שהתפרסם
בארץ כסופר־ילדים, מחברם של
ספרים כברמלי ואחרים. וכך כתב צ׳וקוב-

נעירת חמור. טעות בידך, קורא נכבד,
אם הינך סבור שכותרת מהדהדת זאת
מבשרת גילויו של סיפור לא־נודע מאת
נחום נוטמן, נוסח אוצר לבנגולו מלך זולו,
שגיבורו איזה בעל־חיים אפריקאי המטיל
אימה על סביבותיו. מדובר פה בגילוי
דרמתי גדול לאין־ערוך מזה, בתולדות
מאיקובסקי עברי ! מסתבר שרוחו הסוערת
של משורר המהפכה האוקטוברית, רוח
שלא ידעה מנוח מאז התאבד בעליה, מצאה
סוף־סוף את גאולתה בלשון התנ״ד וה נביאים.
גאולה זו נמצאה ב״האייט מספר
אחד בתחום תורת הספרות בארץ״ ,לפי
הגדרתו של מר דן צלקה — בפרופסור
בנימין הרושובסקי * .זכינו, ויש לנו מאי־קובסקי
עברי המפליא בחרוזים מאיקוב־סקיים
בעברית. אינכם מאמינים? בבק שה

דצמברי — בצחוק קוטם בריא.
טלטלה זרוקה — אלסקה.
כן, אבל — תמה הילד מאגדת בגדי
המלך החדשים. חרוז חרוז, אך מה הפירוש
של בצחוק הקוטם בריא? צחוקו של מישהו,
או משהו, הנושא את השם בעל
הצירוף המשונה והתמוה הזה? או צחוק
שקוטם־מקצץ את הבריא? ואם כן
שוב, מה זה? ומה הפירוש של טלטלה
זרוקה? טלטלה שזרקו אותה? או אולי
טלטלה נארקומנית ואם כן — שוב
ושוב, מה המשמעות? התשובה: חרוז
ספק יש ; משמעות — אין !
כאן בדין שהקורא השקול, הרציני, יעצור
לרגע, וישאל את עצמו משהו מעין זה :
לפנינו מונח הרי תירגום. והשאלה היא :
ואיך נאמר הדבר בלשון המקור? האמת
היא שמאיקובסקי הפוטוריסט לא חסך
מן הסתם ״צירופים משונים״ משפתו ה רוסית.
שאלה עניינית, אבל איך אומרים
ניתי ספר ונחזי (ניקח הספר ונראה).
המדובר בשורה ה־ 13 וה־ 14 בפרק המשורר
ולאדימיר מאיקובפקי
ראשון של הפואמה ענן במכנסיים, אותה
חיבר ולאדימיר מאיקובסקי. המשורר מדענן
במיכנסיים
ווח שם על ציפייתו לבוא אהובתו המתאחרת,
ציפיה המטעינה אותו במתחים
סקי :״אידיוטים יש במובן לתרגם לא
אדירים, עד כי ממחול העצבים שלו ניסדק
מילולית, אלא ברוח מובנם חכללי ...אף
ונופל הטיח בקומה התחתית, בבניין שבו
לחבנסת דגמים חדשים, לאמור, החלפת
הוא ממתין. האהובה אמרה :״אבוא בדגמי
חמקור כתמונות בעלות לוח־צכעים
ארבע״ .ובינתיים השעות חולפות כפעימות
לאומי אחר, הכאות כניגוד לגווני המקור,
גודל :״•טמונה. תיטע. עיטר גם הערב
אי־אפשר להסכים להם. שינוי בזח לא
הקודר מפנה מקומו ללילה. וכאן באות
יכופר אפילו בקירוב המחבר ויצירתו ל שורותיים
אלה, שעליהן סובב הנושא,
קוראי לשון אחרת ותרבות אחרת...״
שורות שבמקור הן (בתעתיק, כמובן) :
(מסטרסטבו פרבודה.*)1964 ,
111 ]511015110) 01111) 1ז 1ק״7 01) 731511111711 8
דומה שהערה זאת היא בגדר מושכל
(לא באותיות קי־ 1 21111) / 153001113111
ראשון באמנות התירגום. אך מה לגאון
ריליות) .התרגום המילולי של השורות
האמורות הוא בדיוק זה :״בגב ח׳טחוח הסמיוטיקה־פואטיקה כמר הרושובסקי, ש ישים
ליבו למושכלות פרימיטיוויות ש י
ולאדימיר מאיקובסקי — ענן במכ כאלה? שהרי בקיא הוא, לא כדרך הדיוטות
נסיים ; מרוסית: ה .בנימין ; סימן׳קריאה,
חוברת ,9בעריכת ד״ר מנחם פרי.
־ פרופ׳ הרושובסקי רואה עצמו כשליחה
עלי־אדמות של השקפה ביקורתית,
״ במילון עולמי לעברית מדוברת,
סמיוטית־פואטית, שכאמור הקדישה את
מאת נתיבה בן־יהודה ודן בן־אמוץ, כתוב :
״זרוק ת׳ ד זרוקה ב זרוקים ר׳ מצב יצירת היוצרים, סופרים כמשוררים, למען
מדע־הספרות ולא למען הקריאה, פשוטה
השיכרות, אובדן העשתונות, הבאה כתוצאה
משימוש בסמים משכרים והלוצינו־ כמשמעה. גם השקפת היסוד של החשו־בסקי
נחשבת כמיושנת.
גניים למיניהם.

כמונו, בחקר סתרי המשמעויות. ואם הוא
מחליף צהלה סוסית בנעירה חמורית, מש מע:
סוד כמוס עימו, הנעלם מעינינו.
אולי יעניין את הקורא העברי שהמונח
נעירה אינו קיים כלל בשפה הרוסית. ואם
יתאמץ הוא, ויבדוק, דרך משל, במילון
אנגלי־רוסי, בערך ״ץ) 3נ1״ ,או במילון
עברי־רוסי בערך נעירה, ימצא כתוב :
״10) 110 0513״ ,שפירושו: צעקת חמור. מונח
שווה־ערך לנעירה לא ימצא. אין אם כך
מנוס מן הקביעה שנעירת המור זאת היא
תרומתו הצנועה של מר הרושובסקי לאוצר
השירה העברית, שלא כדרך הטבע.
יטען הטוען: ניחא, המתרגם לא דק
פורתא בחרוזים אלה ר היש לחרוץ מכאן
מישפט על כלל עבודתו? הבה ניבחן, אם-
כן, מה בין תירגום למקור, בכמה קטעים
של הפואמה הגדולה הזאת (בכמה בלבד,
שכן אם ניאלץ להביא את כל מיצבור ה שגיאות
והסירוסים והשיבושים, הרי שלא
נסתפק בכתב״עת בממדי סימן קריאה ל הקפת
הכל) .הבה ניטול, למשל, את הבית
הראשון של הפרולוג, אותו מסב ה. בנימין
לעברית כך:
...את מחשבתכם,
החולמת־בהקיץ על־פני מוח רכרוד
כמשרת שחשמיו על ספח מוכתמת,
ארגיז כדם קרע־ לב חתוך,
עד שובע אתעלל, בחוצפח מדהמת...
״התעללות סאדיסטית״ .נתחיל בזוטא
ספה מוכתמת שבשורה השלישית. העב רית
גורסת ״מוכתמת״ (בניין הופעל, ולא
פועל) .למה לגזור צורה שאינה קיימת
בעברית? חדשנות? ליצנציה פואטיקה *
זאת, מה משמעותה? אם לשם קירוב
תמונת־המקור לקורא העברי — ניחא.
אבל כשהחידוש רק מרחיקו מתמונת ה מקור
— לשם מה הוא? מאיקובסקי אומר
״]5115116) 156

2353161107

״ 235316111 ״ ,

— פירושו מזוהם בשומן ובזיעה שמפריש
הגוף, והתמונה היא של ספה המבהיקה
מרוב זיעת־גופים, באותו ליכלוך שחור,
שמנוני, שאפשר לגרדו בציפורן. מה בכל
זה נמסר במילה העברית מכותמת? מאומה.
שהרי ״ספה מוכתמת״ ,לאמור, שיש
על ריפודה כתמים, יכולה להיות אפילו
חדשה, אם במיקרה נשפך עליה משהו,
ומילה שיגרתית כמו ״מזוהמת״ קרובה
כבר הרבה יותר לרוח המקור. זוטה זו
דומה לזוטות רבות המאכלסות את תיר־גזמו
של הרושובסקי בצפיפות מדהימה.
שהרי העברית בעיניו היא שדה־הפקר,
ואיש איש רשאי להתעלל בה כאוות נפשו,
מה גם שהחירות המשוררית מתירה —
אז מי אנחנו שנקפיד בכך?
לעומת זאת, נצביע על כמה עיוותים
בתירגום, ששוב אינם בגדר זוטות, שהם
בבחינת התנקשות בנפש וברוח השיר,
כגון השורה הרביעית של הבית הראשון :
״ארגיז כדם קרע־לב חתוך...״
במקור הרוסי נאמר ״1x10111 01)32111) :
״ )073X116111( 015 <0 1 5 6 56 1031511

ול ש ם

הדגמה, נתרגם תחילה חרוז זה לעברית,
להוציא את המילה האחרונה ״ 1051011):״,
שהיא, ככל הנראה, זו שהכשילה את
בנימין הרושובסקי. ובכן, תירגומו של ה חרוז
הוא :״ארגיז (או אגרה) ב־׳ 1ט510ס 1׳
המדמם ׳טל הלב״ — הפירוש של המילה
׳) 1051011׳ הוא: רצועה, פס, חתיכה של
בד (או של עור) .וכך, למשל, אצל ה משורר
אלכסנדר בלוק ׳,בפואמה הנודעת
שלו שנים־עשר, רוטנת־בוכד, הזקנה למראה
כרזה המתוחה בין בית לבית, שכתיב
עליה :״כל היטילטון לאסיפה המכוננת״,
או בלשון המקור ״!13 )611)0 )31507 :
״) 13153 31507 38)3111111 1051511ק
(,ליטם מה כרזה כזו, חתיכת־כד עצומה
צכזאת ף והיא ממשיכה: כמה חות־
״החירות המשוררית״ ברומית.

עמוד 78

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ומר של 1״ ר
(המשך מעמוד )77
לות אפשר היה להפיק ממנה לרגלי הבחורים...
חשוב
כאן עניין הבה כי מד, שנאמר
בפסוקי הפתיחה של ענן במכנסיים הוא
שהמשורר עשוי להרגיז את מחשבת יריביו
בחתיכת־הבד המדממת של ליבו. דומה,
שאין צורר כאן בהבנה סמיוטית שירית
מייוחדת, בשביל לתפוס כי יש כאן דימוי
מובהק, חד־משמעי, ללוחם־שוורים. בשם
שזה מגרה ביריעת בד אדומה שלו את
השור, כן מגרה זה בקרע הבד רווי־הדם
של ליבו את מחשבתם של יריביו. אם
דרושה למר הרושובסקי ראייה נוספת
לצידקת טענתנו, נביא את תירגום הפואמה
לאיד:ש בידי המשורר עמכואל קאזאקע־וויטש,
שאפשר להבין לפי תירגומו כי
הדובר ירגיז בדם את קרע הלב ; שלא
לדבר על הצירוף ה״מענייך קרע־לב
חתוך ...העיר פעם י״ח ברנר, למקרא הצירוף
״התעללות פאדיסטית היש
התעללות שאינה סאדיסטית 1״
אולם אל נקפיד יתר על המידה עם
טעויות שעשה הפרופסור בחוסר־הבנה.
הטעות, כידוע, מידה אנושית היא, ויקרה
שגם פרופסור ייכשל באי־הבנת הכתוב,
כגון בדוגמה שהובאה, או בתירגום של
הבית הרביעי, בפרק השלישי של הפואמה,
שנקראה בגירסתה הראשונה השליח ה־שלושה־עשר.
המשורר, ככל שליח־אמונה,
בשורתו דוחקת בו לגלותה בלא שהות.
הוא מבקש על הנמקים בחיים־של־קטנות.
ה״עבשים כשימחה שתינתן להם ״מיתה
חטופה של הזמן לאמור, שהזמן ייכלה,
ימות בחטף, כדי שפעוטות ד,צריכים עוד
לגדול יהיו בן־לילה להורים, הילדים —
לאבות, הילדות — להרות, בשלים לקבל
את בשורתו, לטבול את הנולדים מחדש
בשמות שיריו. ואכן, מה הפיתרון שמציע
לנו הרושובסקי לחרוז שתירגומו ״מיתה
חטופה של הזמן ן את הצירוף התמוה :
״כעידן של מיתות חטופות הפרופסור
פשוט לא הבין.
מה שאין לסלוח הוא סילוף ביודעין,
או הטעיה שביודעין. וזה חטאו העיקרי
של הרושובסקי המתרגם. שכן אין ספק
שהבין משמעותם של פסוקי־שיר רבים,
אך מרקחת תירגומם בידיו יצאה מעוותת
או מסורסת, או מטעה עד־אין־הכר. מד,
למשל צריך הקורא העיברי להבין בחרוז

הערת
״נמר ש ל נייר״
כדומה למיקרים קודמים בעבר,
עמודי מדור זה פתוחים לתגובתו
של פרופסור בנימין הרושוכסקי,
שרשימתו של משה ספרא מטילה
ספק כרכות ממהימנויותיו ו*
יומרותיו.
״אני יולד יפה אם לא ״אני מיטיב
ללכת בשעה שהמקור מכוון במפורש
לא לטיב ההליכה אלא ליופיו של ההולך.
או, איך אפשר לתרגם את :־1(02.11״
״ 1ת0211ץ.<;110 11ת 12ז ^ 0שפירושו ״עדין
כלא פגם, ללא דופי ל״עדין עד מוסר
האם חסר לפרופסור חרוז לבשר?
הרי שהיה יכול לתרגם גם בתריסר,
ספסר או קומיסר, שכן זה הבל, הבלות
ורעות רוח.
מה למשל מבין הקורא בשורות :
דמויות חרוכות של מילים ומספרים
גחות מקודקוד —
כאילו היה קטן...
לבד מן האפשרות האחת, שמדובר פה
בקודקוד, שהוא כאילו קטן, שעה שמאי־קובסקי
אומר :״גחות מקודקוד, כילדים
מתוף בניין כוער או לפי איזה כללי
הגיון, לשון, או אפילו חירות משוררית,
מתיר לעצמו חדשננו לענייני מאיקובסקי
לתרגם ״ממגף אפשיר /סכין סנדלרים
פשוט בעת שמאיקובסקי אומר בבהירות
:״אשלוף סכין סנדלרי מי יגול
חרפת בורות מאיתנו, זיגלה בפנינו את
הפשר התמוה של ״אפשיר סכין״ ? מה,
הוא קפוא?
״מימסד אוניברסיטאי״ .דומה שצימוקה
של מלאכת מחשבת הרושובסקאית זאת מתגלמת
בתירגום המילה ״;3,אלר):01ג00101ז5ם״,
באן מובא בפנינו מיסמך פסיכולוגי־קליני

ממש. המדובר במקור בפסוקי השיר החותרים
לסיומה של הפואמה, בהם בא
המשורר חשבון עם יושב המרומים, בהטיחו
כלפיו: חשבתי שאתה אלוה אדיר,
״ב^ו!0ז 11ס)1שץ ת״ ,אלהוימצ׳יק פירורי.
״0)10111;011^ £1ץ!1״ פירושו ברוסית, עבור
דוברי הרוסית :״מי שלא השלים את תלמודו,
מי שהשפלתו לוקה בחסר וב השאלה
״מי שאינו בש לדי-צורכו״ .ומהו
הפיתרון של בנימין הרושובסקי למילר,
זו :״אוטודידאקט״ • כך ולא אחרת ! והרי
זה נפלא. בעיני פרופסורנו, שהוא בעל־השכלה
פורמאלית מושלמת, פרופסור
גמור, כביטויו של ש״י עגנון — מיסכנים
הם, מן הסתם, נפילי דור התחייה, חיים
נחמן ביאליק, יוסף־חיים ברנד .,אורי ניסן
גנסין ורבים, שלא למדו בישיבה את תורת
ד,סמיוטיקד,־פואטיקה, ובהשכלתם הכללית
היו אוטודידאקטים. ראו איזה ציון נמוך
קיבלו כל אלה מהפרופסור גמור בנימין
הרושובסקי.
ולמען האמת, כואב ודואב הלב, למראה
פרי הילולים זה של תירגומי הרושובסקי,
פרי זה שאין בינו לבין שירה ולא כלום,
פרי שאינו שווה בטירחת הביקורת, אילמלא
היומרה חובקת זרועות עולם של
מניבו ושל כתב־העת סימן קריאה, המשמש
לו באכסניה של חמישה כוכבים. הרי
מדובר כאן באגדמניאקיזם, שמאיקובסקי
היה אל נכון מגדירו כך:
הי, אתם!
שמים !
הסירו את הכובע !

כישראל״ ,בהנחייתה של הגב׳ לאה פורת,
מנכ״ל המועצה לתרבות ולאמנות עד לסוף
שנה זו.
הודעה לעיתונות זו לוקה בבורות רבה,
עיוות עובדות, סירוס אמיתות, ויצירת
רושם של תמונה תרבותית שכל קשר בינה
לבין המציאות הוא מיקרי בהחלט. למשל,
טוענת ההודעה לעיתונות כי ד״ר סמוחה
קובע כי :״הדברים הגיעו עד כדי כך
שהמיכטא הספרדי התקני נילעג היום...״
קביעה שכל קשר בינה לבין המציאות
נילעג ומעליב כל איש תרבות בישראל.
כל ילד יודע כי המיבטא האשכנזי ש״אינו
נילעג״ הוא הנוסח, שאותו מלמדים באל
הציפור של חיים נחמן ביאליק בבית־הספר,
וכי העברית הישראלית התקנית
היא עברית בנוסח ספרדי.
מצער, שד״ר סמוחה, שתרם עד כה
תרומה רבה להבנת הנושא הערבי בחברה
הישראלית, שימש, ביודעין או שלא ביוד־

הנה אני, הרושוכסקי_,הולד״.

כאילו פרופסורנו/מתרגמנו/משוררנו ו־כתב־העת
הזה, הם המביאים לראשונה את
בשורת מאיקובסקי לקורא העברי, וכאילו
לא הובאה זו בתירגומיהם האמינים (לפחות
מהבחינה הלשונית) של אברהם שלוג־סקי,
אלכסנדר פן, אריה אחרוני ועדנה
קורנפלד, שווסיותם אינה מוטלת בספק
וקוטנם השירית עבה ממותניהם של ה.
בנימין ועורך סימן ק ולאה גם יחד**.
ואפשר ובדין היה להתעלם במנוד ראש
של ביטול גם מיומרה נפוחה זאת, אלמלא
המימסד האוניברסיטאי הניצב מאחריה
ופורש זנב טווס צבעונית וידענית, ואלמלא
הסכנה שבקביעת נורמות המשחיתות
כל חלקה טובה בספרות, הבנת הספרות
וביקורת הספרות.
מתבקש מאליו לחתום רשימה זאת במובאה
אחת נוספת, באקורד הסיום של
הפואמה: המשורר, הקורא תגר על השמים,
ניצב בדומיה הקוסמית מול חית־האדירים
הישנה, ששמה תבל, המניחה על
כפתה אוזן עצומת ממדים, מלאה קרציות־כוכבים.
ובתרגומו של ה. בנימין :
היקום יישן,
שם על כפו כלי־דעת,
ענק אוזנו כקרציות הכוכבים...
היש צורך בעדות נוספת כי אוזן אין
כאן, כוכבים אין כאן, אז מה נותר ו
קרציות.

משה ספרא

שאילתות
הודעה לעיתונות
מר ישראל כוהן, דובר מישרד החינוך
והתרבות, שלח למדור זה הודעה לעיתונות
ובה דברים שאותם נשא ד״ר סמי סמוחה
בישיבות המועצה לתרבות ולאמנות, תחת
הכותרת ״עדיין קיימת כישראל אמונה חז קה
בעליונות האשכנזים וכנחיתות המזרחים״
.מסתבר, כי המדובר בישיבה שניה
שערכה המועצה הג״ל, בראשות שר־החי־נוך־והתרבות
זבולון המר, ושעסקה בנושא
״כעיית הפער התרבותי והפער העדתי
* אוסודידאקט — (י ),לומד מעצמו
(מתוך ספרים, מנסיונות וכוי) ,לא בבית־ספר
ובלי עזרת מוריס (מתוך מילון עברי
לועזי מאת דן פינס).
•• אין נמר של נייר שותף לדי־עה אותה
מביע משה ספרא על עורך סימן קריאה,
שתרם תרומה מוגדרת לספרות הישראלית,
בטרס השתעבד ל״אידישיזם המחודש״ המשתלט
בהדרגה על עמודי שנתונו.

ההודעה לעיתונות ,״בדברי שר חחינוד
והתרמת המכהן כתוקף תפקידו כראש המועצה...״

עיון

נתן
אלתרמן נחשב מאז ראשית דרכו
בשירה הארצישראלית לדמות־מפתח. למ רות
שהדיעות חלוקות בדבר דיעותיו ו השקפת
עולמו הפוליטית, הרי שערך שירתו
ומוסריותו חינם ללא בל דופי, למרות
שכמה מחבריו בעבר הרחוק עושים עד
עצם היום הזה שימוש כוזב בשמו של
המשורר, לצרכים פוליטיים.
בימים אלה ראו אור מחברות אלתרמן *
כרך־ב׳ שהן תולדת עבודת נמלים, שאותה
עשה מנחם דורמן, המופקד על כתבי־היד
של המשורר המנוח.
במחברות אלתרסן ניתן למצוא את שירי־הביכורים
שלו משנות ד,־ 30׳ הראשונות,
שאת מרביתם גנז אלתרמן במהלך השנים.
ניתן להבחין בשירים אלה, כמו בגן בדצמבר,
יתד, גולגולת ושירים אחרים,
במרכיבים הראשונים של השירה האלתר־מנית
וגם בכושר הביקורת העצמית של
המשורר. ספר זה מומלץ למרבית המשוררים
שמתחת לגיל ,50 המפרסמים כיום
את שיריהם בלשון העברית בסדינת־ישר־אל
! שילמדו, יקראו, יראו ויראו את אימת
השירה, כפי שעשה זאת אלתרמן, כאשר
ערך את עצמו.
מתוך הדפים מתגלה אלתרמן חבוי, אל-

זכולץ המר
המצע התרבותי של המפד״ל
עין, מכשיר בידי המערכת השלטת כיום
בשדה החינוך והתרבות, להנחלת עולם
ערכים, שכל קשר בינו לבין המציאות
הישראלית טמון במצע הבחירות של ה־מפד״ל.
כמה
ציטוטים נוספים, עד כדי ריגוש
מבחיל, מהודעה־לעיתונות זו, ניתן למצוא
בהתבטאותו של ד״ר דן רונן, שבשורתו
לעם היושב בציון היא :״עובדה היא שבתחום
אחד לפחות — הריקוד הישראלי
— קיימת אינטגרציה אמיתית בין הסיגנו־נות
המערביים והמזרחיים וזו הוכחה לכך
שהדבר אפשרי איש־תרבות אחר ב מועצה
הנ״ל, רפי סויסה, טוען, כי ״למשל
927 מאסירי בלא תל־מונד הם יוצאי אד־צות־ערב...״
מה בין זה להגמוניה התרבותית
האשכנזית בה עוסקת המועצה לתרבות
ולאמנות, לאלוהי מישרד החינוך
והתרבות הפתרונים. ד״ר יהודה ניני טוען,
כי ״דרגת הניכור התרבותי כין האשכנזים
והמזרחיים הגיעה לדתה בה חריפה, עד
כי אני חושש לצפות את העתיד ולחזות
עד להיכן יגיעו הדברים...״
למרות שטף מילים מטופשות אלה, בו
עוסקת המועצה לתרבות ולאמנות, מצער
כי רק קול אחד הושמע בה למען השפיות,
קולו של חנוף ברטוב, שקבע :״אני חושש
שאנו ממשיכים ליצור ולהדביק סטיגמות
מסויימות מבלי לבחון את אמיתותן ואולי
אפילו מתוך כוונות טובות ואין ספק,
שאם מיבחר האנשים, אותו מינה שר־החינוך
והתרבות למועצה לתרבות ולאמנות,
היה מכובד יותר, הרי שרמת הדיון
היתה עניינית יותר, אמיתית, ובעלת תוצאות
מרשימות. והרי מדובר בגוף ציבורי,
שתקציבו השנתי קרוב לחצי מיליארד
לירות! אם שר־החינוך והתרבות היה
מפשפש מעט, היה מגלה כ־י מרבית יוצרי
התרבות הישראלית בהווה הינם יוצאי
עדות־המזרח, ואפילו עורכו של כתב־העת
הספרותי החשוב ביותר הינו יליד המזרח,
שלא לדבר על עוד מאות אנשי תרבות
פעילים ומשפיעים.
המועצה לתרבות ולאמנות עומדת לקיים
ישיבה נוספת בנושא זה, שתסוכם, כמאמר

נתן אלתרמן
שימוש כוזב בשמו
תרמן אחר, ההיפך מהאיש המחוספס, הנמוג
לתוך עדינות שלעיתים אף מפתיעה. במחברות
אלתרמן מצויים גם תירגומים מן
השירה הצרפתית, שגם בהם יש להעיד
על כוחו השירי של המשורר, לעומת אפי-
גוניו התל-אביביים, המנסים כוחם בתיר־גומי
חריזה, וניכשלים. המדובר בבלדה
מאת פרנסואה ויון, או בשיר מאת אמיל
ורהרן, או בקטעים של שארל בודלייר,
המלמדים על עוד מרכיב יסודי בשירתו
של אלתרמן.
חישוף חסר־תקדים תורמים מיכתביו של
המשורר לבתו, תרצה אתר, בימי שירותה
בצבא. מיכתבים מעידים על האדם המסתתר
מאחורי המשורר, אדם שכותב לבתו
מילים פשוטות, כמו :״תודה לד, תרצח,
בתי שלי. שום מתנות של יום־הולדת אינן
נחוצות אחרי מיכתכד. מה יכול אדם
לבקש אחרי מיבתב שבזה? — אבא״.
הקובץ מסתיים בשלושה מאמרים מקיפים
על שירתו של אלתרמן :״שירת הגודל
והכינה כתחילתה״ ,מאת פרוס׳ דן מירון,
״הפרוזה השירית המוקדמת של נתן אל־תרמו״
מאת ד״ר רות קרטון־כלום, וניתוח
של מנחם דורמן, עורך הקובץ המכובד
הזה, תחת הכותרת ״מקורותיו של מישפט
פיתגורס ומשמעותו״ .מחברות אלתרמן
אינם בבחינת רב־מכר אלתרמני, אלא ספר
המיועד לאוהבי שירתו ועולמו.
* מחברות אלתרמן ב׳; ערך מנחם
דורמן; הוצאת הקיבוץ המאוחד; 30 עמודים
(כריכה רכה).

עמוד 79

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עמוד 80

פתח כ-PDF פתח כתמונה