גליון 2198 מתאריך 17 באוקטובר 1979

סיטרואן
מזמינה א 1תך להכיר
ם 1שג חדש
של שחת ובטיחות

י־סיטחאך מזמינה אותך לנסיעה
חלקה בכביש משיבש.
מחר? אילי כשמדובר במכוניות
אחרוח.
״סיטחאן״ מסתררח מציין עם
כביש משובש: היא מחליקה
בקלות רבה על כל מכשיל
ומשאירה מאחוריה מכוניות
״מקפצות״ וכמה נהגים נדהמים.
איך היא עושה זאת?
החשובה היא. ק.רז.
״סיטחאך מתאימה אח־ עצמה
לכל סוג ררך באמצעות מערכת
מיחלים הידחפניאומטיח.
מערכת זו מאפשרת לבל גלגל
בנפרר להצמד לקרקע בגמישות

תל־אבינ:

המבטיחה נסיעה חלקה ללא
תנודות. ושומרת על גובה קבוע גם
כשהמכונית עמוסה.

הדרך רצופה מכשולים כמו
אבנים פזורות או שלוליות עמוקות
מתגלה ׳סיטרואן״ בשיא כושרה:
ירית מיותרת מגביהה אח המכונית
בשתי דרגות גובה נוספות
ומאפשרת לה להמשיך בדרכה
בנסיעה חלקה וללא הפרעות.
אך המערכת ההידרופניאומטית
אינה רק שין של נוחות מירביח:
יתרונותיה מורגשים היטב גם
בתחום הבטיחות.
המערכת ההירחפניאמטית

דוד לו בינ ס קי בע״מ.
רח׳ שונ צינו ,16 טל 6־ .353214

סו כנויו ת תל־אביג:
ב ג. מו ס כי םומ פי צי ם בע׳־מ.
רח׳ ח רו ץ .12 טל 331339־ .03

אריאלי

דו ד

ל ו בי נ ס קי

ב ע ״ ״ני

נז פי ץ סי טריאןבישראל

^01780£1\1

שומרת על איזון תסירי של
המכונית ומעניקה לה יציבות
ורכות בנסיעה בכל תנאי דרך
ומעמס.

זוהי אחת הסיבות בגללן זכו ת מי
ה־ 0 10 5של ״סיטרואך
בפרסי בטיחות רבים. אם אחה
באמת אוהב לנהוג -הכנס
לסיטרואן 0 x ^ 6 5נסה אותה
ותגלה את יתרונותיה של המערכת
ההידרופניאומטית.
אנחנו קוראים לה בקיצור. ק1-1.
(וגם זה שין של נוחות
ירושלים: ו חי הס .3טל 228888 .22 2666
חיפה. רכב הצפון בעי׳מ. שד בן גו ריוו ( 8שדי הכרמל )
טל 5382:8־ 0 4
גאר־שבע אשנב הנגב. דרך חברון ;3טל 33210־ .057
נתניה: לוינ קו פ ף הי מ ן רח׳ שוהם .4טל 35081 ;37821 .־053

כלל, בכל הרומנים הנולדים במערכת, איבד
העולם הזה את שניהם.
מה שלא מונע מאיתנו, כמובן, לאחל
להם הרבה מזל טוב ואושר בחייהם
המשותפים.

הגבר המצליח
המנהיג הנמרץ

״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. ה מערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גדולתן ,3טל / 3/4 .צ6צצ 3צ־3ט. תא־דואר . 1315 מען מכרהים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורר: אלי תכור * ראש
ה מערכת: יוסי ינאי * עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענ ת
ישראלי. צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה :
אברהם סימון מחלק ת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור הפצה ״גד׳׳ בע״מ גלופו ת: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

ץ49

צלם המערכת, שלמה סתר, לא יצא
מכליו מרוב שימחה, כאשר הודעתי לו
טלפונית על המשימה המוטלת עליו.
עבודתם של צלמי־המערכת מפרכת אולי
יותר ממלאכתם של הכתבים. לעיתים קרובות
חייבים לעבוד בעת ובעונה אחת עם
כמה כתבים. כדי להספיק לעשות זאת
הם חייבים להקפיד על לוח־זמנים מדוייק,
להתרוצץ מקצה אחד של העיר אל הקצה
השני, לצלם לפעמים תוך שעה אחת, גם
הלוויה וגם תצוגודאופנה.
אחרי שהם מסיימים את הצילומים עליהם
להסתגר במעבדה, כדי להזדרז לפתח
ולהדפיס את תמונותיהם מהר ככל האפשר.
אין לקנא בהם. יומם אינו יום ולילם אינו
לילה. רק אהבה אין־קץ למיקצועם ואישיות
מיוחדת במינה מאפשרים להם
להחזיק מעמד בקצב הזה.
מה שאינו אהוב במייוחד על צלמי-
עיתונות ותיקים, הוא להתלוות לכתבים
מתחילים. הצלם מבקש בדרך כלל מהכתב,
שאליו הוא נלווה, לדעת במדוייק את נושא
כתבתו ואת פרטיה, על מנת שיוכל לצלם
את הצילומים המתאימים. כתבים מתחילים
מתקשים לעשות זאת, והצלם הנלווה אליהם
נוהג כאומנת קיצרת־רוח.
זו היתר. תגובתו של שלמה סתר, כש הודעתי
לו שעליו לצאת עם כתבת חדשה
בעיתון, לכתבה בכפר הטבעונים אמירים
שבגליל. הוא רצה לדעת בדיוק למה
דרושה הכתבה, ואם לא כדאי יותר שהכתבת
תיסע לאמירים בגפה, שכן ממילא
אין כל ביטחון שכתבתה תודפס בעיתון.
לבסוף קיבל על עצמו את הדין, כמי
שכפאו שד .״אוקיי,״ אמר ,״שהיא תטלפן
אלי ואנחנו כבר נקבע משהו.״
הכנתי את הכתבת לקראת פגישתה עם
שלמה, שאותו לא ראתה מעודה .״הוא
קצת עצבני, מהעבודה, אבל הוא בחור
טוב,״ אמרתי לכרמלה חיימזון, עובדת
סוציאלית במיקצועה. כרמלה, תושבת פתח־תיקווה,
הגיעה אלינו, כמו רבים אחרים
העוסקים במיקצועות שונים, כדי לנסות
כוחה בעיתונות. הטלנו עליה כמה משימות,
לניסיון. התוצאה היתד, מפתיעה למדי.
כמי שלא היה לה מושג קודם כלשהו
בעבודה עיתונאית, היא הביאה כמה תחקירים
עיתונאיים מעמיקים ורציניים, שאף
עיתונאי ותיק לא היה מתבייש בהם. כזאת
היחי, כתבתה על תוכנית החינוך המיני
המתבצעת בבתי־הספר היסודיים בישראל
(העולם הזה )2143 וכזאת היתר. גם כתבתה
על הנעשה בתחום החינוך לילדים אוטיסטים
במדינה (העולם הזה .)2166
לכפר הטבעונים אמירים אמורה היתה
כרמלה לצאת, כדי לבחון מקרוב את
המילחמה הניטשת שם בין הצמחוניים
והטבעוניים מצד אחד, לבין אוכלי הבשר
המתגוררים בכפר, מן הצד השני. שלמה
סתר היה צריך להתלוות אליה בנסיעה זו.
קשה לומר שהוא הגיב כג׳נטלמן מושלם
כאשר התקשרה אליו כרמלה בטלפון. היא
התגוררה בפתח־תיקווה, הוא בכפר־סבא.
כרמלה העזה להציע, שהצלם יאסוף אותה
מביתה. אבל הוא לא סבר, כנראה, שזאת
העולם הזה 2198

זכות־יתר המגיעה לכתבים מתחילים. הוא
תבע ממנה, שתבוא אליו, לכפר־סבא, כדי
שיצאו משם למסעם. כרמלה לא העזה
להתווכח עמו.
יום תמים הם בילו בעבודה משותפת
באמירים. בשעת לילה מאוחרת חזרו לבתיהם.
הפעם כבר הסיע שלמה את כרמלה
היימזון עד לפתח ביתה, מבלי להתווכח.
בשבוע שעבר, כתוצאה ישירה מאותו
יום־עבודה-בצוותא באמירים (שתוצאותיו
פורסמו, כמובן, גם בעיתון — העולם הזה
,)2157 ניצבו שלמה וכרמלה תחת חופה,
שהוצבה בגינת בית־העיתונאים, בית סו־קולוב,
בתל־אביב.
כרמלה מצאה לעצמה צלם פרטי, שיוכל
להנציח בצילומיו רק אותה, ואילו שלמה
מצא לעצמו עובדת סוציאלית, שהמשימה
החברתית החשובה ביותר שלה עתה, היא
להקים עמו מישפחה. וכמו שזה קורה בדרך

,,האיש אינו מצליח לגמרי לשלוט
בכליו. הוא מאד תקיף ונמרץ, אך הכפייה
העצמית השרירותית היא רבה מדי. יש
והלחץ או הגודל יורדים באופן פיתאומי.
חוסר־אונים משתלט עליו. יש לגבר התקיף
הזה בהחלט רגעים של חולשת־הרצון
זחולשת־הדעת...״
זהו קטע הלקוח מתוך תיאור אישיותו
של ראש־הממשלה, מנחם בגין. היום לא
צריך להיות רופא או פסיכולוג, כדי לקבוע
איפיון זה באישיותו. כל הדיוט, אפילו
מבין מעריציו המושבעים של מנהיג תנועת
חרות, עומד על הסתירה הבולטת לעין,
שבין תקיפותו, כביכול, של בגין לבין
תקופות האפאתיה וחוסר־האונים המשתלטות
עליו, שרבים אפילו אינם יודעים כיצד
להסבירן.
אולם הניתוח שבראש קטע זה לא נעשה
עתה. הוא נערך לפני שמונה שנים בדיוק,
בידי אדם שלא ידע כלל שהוא מנתח את
אישיותו של מנחם בגין.
בסוף שנת 1971 פירסם העולם הזה
סידרה מאלפת האמת על המנהיגים
— כפי שהיא מתגלה מתוך כתב־יך ם״.
הגשנו לאחד הגרפולוגים הידועים ביותר
במדינה — שביקש לשמור על עילום־שם
והזדהה בפסבדונים ״ברוך שמאי״ — כתבי-
יד של אישי־ציבור נודעים. ביקשנו שינתח,
על סמך השורות המעטות שהונחו בפניו,
את אישיותם של הכותבים, מבלי שנאמר
לו דבר על זהותם, מילבד גילם ומינם.
הפתק הראשון שנמסר לניתוחו של הגרפולוג,
שביקש להסוות את זהותו, כדי
שיוכל להתבטא בחופשיות גמורה, היה
בכתב ידו של בגין, אז מנהיג האופוזיציה
בכנסת. היה זה פתק שכתב בגין לח״כ
אורי אבנרי, באחת מישיבות הכנסת, ושבו

הגיב על עניין שהיה שנוי במחלוקת
ביניהם.
מבלי לדעת את זהות הכותב, קבע הגרפולוג,
על סמך כתב־ידו של מנחם בגין,
בין השאר את הדברים הבאים :״הכותב
הוא אדם המכוון הופעתו לפי דמות מנחה
של גבר חזק, אשר הוא רוצה להידמות
לו ...האיש רחוק מלהיות עיקבי, כפי שהיה
רוצה להיות. הוא מנסה מאד לדחוס את
הליכותיו לתוך איזה דפוס מוכן מראש:

כ תב־ היד של כגין
חולשת־דעוז
הדמות של הגבר הגברי המצליח, המנהיג
הנמרץ. אך מצבי־רוח תזזיים מזיזים אותו
ימינה ושמאלה, מבלי שירצה בכך באופן
מכוון, וזה גם די מקשה על אלה ד,צריכים
לעבוד במחיצתו...
״הוא שולט בעצמו במידה מספקת ומנסה
לא להיות מושפע יתר־על-המידה מהלכי-
רוח אלה, עד כדי הפכפכנות ואי־עקביות.
אך שליטה זו בנטיותיו נבנית במחיר פגיעה
מסויימת בטבעיות ובגמישות דרכי תגובתו.
האיש הציבורי והאיש הטבעי אינם חופפים
...יש לו רגעים של אפיסת כוחות...
״הכותב אינו יודע ליהנות מהחיים במידה
מספקת, אינו יודע לעשות אתנחתא במאמציו.
לכן, באופן פיתאומי, במקום ובשעה
בלתי צפויים, יורדים הכוחות, וכמובן שזה
עשוי להיות בעוכרי מדיניותו...
״באישיות מורכבת זו יש גם קווים
נוספים. הוא בהיר וברור בדרך כלל, אך
יש גם רגעים של אי־בהירות. זו יכולה
להיות אי־בהירות טבעית של המחשבה,
הבהירה לרוב, וזה יכול להיות גם ערפל
דיפלומטי ...הוא עומד על שלו בעקשנות,
ולא תמיד בחוכמה. למרות שהוא ביסודו
איש אמת, מאד לא נוח לו להודות בשגיאותיו.
לזה דרושה גדולה אנושית, שאליה
אין הכותב מגיע.״
הדברים פורסמו לפני שמונה שנים
(העולם הזה ,)1777 יחד עם ניתוח כתבי-
ידם של אישים אחרים, שגם זהותם לא
היתד, ידועה לגרפולוג. באותה תקופה
הפתיעה הצלחתו של הגרפולוג, לזהות
בכתב־ידו של בגין כי הוא ״מכוון הופעתו
לפי דמות מנחה של גבר חזק, אשר הוא
רוצה להידמות לו״ .פחות ברורות היו
קביעותיו של הגרפולוג בדבר חולשת-
הרצון וחולשודהדעת הפוקדים אישיות
נמרצת זו. צד זה באישיותו של מנחם
בגין לא היה מוכר אז לציבור.
כיום, כשיש המנסים לייחס תופעות אלה
למחלותיו של ראש־הממשלה, מעניין לגלות
כי הגרפולוג הצליח לאתרן עוד בתקופה
שבריאותו של מנחם בגין לא נפגמה.
במוסדות רבים מקדבל כיום לבקש חוות-
דעת של גרפולוג על אישיותם של מועמדים
לתפקידים ומישרות שונות, לפני
שמקבלים אותם לעבודה. כדי למנוע הפתעות,
כדאי היה, אולי, לבקש חוות־דעת
גרפולוגית כזו גם לגבי מועמדים לתפקיד
ראש־ממשלה. זוהי מישרה שבוודאי אינה
נופלת בחשיבותה מזו של מהנדם־תחזוקה
במיפעל לייצור מקררים, או נקבנית דיסק טים
במיפעל מחשבים.

שלמה סתר וכרמלה חיימזון ב ח תונ ת ם
פרי יום עבודה משותף אחד

זה היה

05111:1

בגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
כדיוק, פורסמה כתכת־תחקיר יוצאת־דופן, תחת הכותרת ״הכפיה
הדתית שרצחה את נפשה של רוזט״ .מיסמד אנושי זה מתאר
את סיפור אהבתה והתאבדותה של הנערה הנוצריה רוזט ראשד,
שהתאהבה כמוסלמי. מדור ״תצפית״ ניבא, כין השאר :״דויד
בן־גוריון יחזור לזירה הפוליטית בפברואר או במרס ,1955
כדי ליטול לידיו של השילטון על מערכת־הבחירות של מפא״י,
ישאיר אותה שעה את הנהגת הממשלה בידי משה שרת.״
״תצפית״ אחרת היתה :״שים לב לחיזוק המתמיד של מעמד
לוי אשבול במחנה מפא״י.״ המדור ״יחסי חוץ״ סיקר את
נטייתו הברוכה של השגריר אליהו אילת לעסוק בענייני המרחב,
בניגוד למגמות האמריקאיות־בדלניות של השגריר אבן אכן
ושאר אנשי מישרד־החוץ.
כמדור הבידור של השבועון פורסם, תחת הכותרת ״זיווה
לא הכזיבה״ ,סיקור מסעה הראשון של כוככנית הקולנוע הישראלית
זיווה שפיר־רודן כארצות־הכרית, ב״מלכת היין״ של
ישראל .״ראיון מיוחד״ עם דוב פרוסק, ראש ניבחרת ישראל

ה ! ה שהיה 25 בכדורסל, שיצאה למשחקי הגביע העולמי, שנערכו בברזיל.
סילכי קשת, כמדורה ״הכל אודות חווה״ ,תיארה את חיקוי
אופנת כריסטיאן דיור כידי תעשיינים ישראליים. מדור ה״אמ־נות״
של השבועון הציג את דיוקנו של תיאטרון הבוכות של
קיבוץ גיכעת־חיים, בהנהלתו של דויד בן־שלום (הונזו) .המדור
״במרחב״ סקר שוב את מאבקו של גמאל עכד־אל־נאצר
נגד האחים המוסלמים. כתבה מיוחדת, פרי עטו של יאיר צכן,
מי שהיה עד לאחרונה נציג של״י בהסתדרות, הוכתרה כד :
״עכרתי את החומה הסינית״ .בכתבה מספר צכן על מסעו,
כפעיל ברית הנוער הקומוניסטי הי״טראלי, ברחבי סין העממית.
בשער הגיליון: אחת מבוכות הכובטרון של קיבוץ גיבעת-
חייס, בהנהלת דויד כן־שלום (הונזו).

איו נראה כדוד־האורץ כאש! נר החיים קופאים בו *
שלוונו אש שלה לתודה * לידת שכונו 1סביון *
ה..אוסקו׳־ הישראלי * 1954 יגאל!אלון! ״ארס ישוו־

העם
ה שב עו ת קוסמיות מחברי ספרי־איוטופיות תהו לא יפעם
מה היד. קורה לו קפאו כל החיים על-
פני כדוד־הארץ למשך ׳תקופודמה, בתו-
צאה מהשפעות קוסמיות. השבוע, ביום
הקדוש ביותר של העולם היהודי, יכלו
לראות תופעה זו במציאות במשך 25
שעות.
מדן ועד ׳אילת שיבתה התנועה כליל.
הכבישים היו ריקים. המכונות שחוללו
מהפכה בעולם בדורות האחרונים, המטוסים
בשמים, המכוניות על הקרקע, ספי-
נות־הקיטור בים, עמדו על עמרם. בעורקי
התנועה של החברה המודרנית שיחקו ילדים
בכדור, כאילו הזרה ׳תקופת העגלות
של ומי הביניים.
פיתוח ברוח חדש
בשבועות האחרונים נוסף על שמות
הצמחים והפרחים המקשטים את מפת
ישראל שמו של פרח חדש: סביון. שם
הפרח הקטן והצהוב ניתן הפעם לשיכון
על־מודרני, מצוייר במייגרש־בדורת שטוח
ומפואר, בריכת־־שחייה, מיגרשי־טניס, מועדונים
ומיסעדות מפוארות, ההולך וניבנה
דרומ״ת־מיזרחית לדמית־יגן.
השיכון נולד עוד לפני שנתיים במוחו
של מנהל חברת ההשקעות האפריקאית-
ארצישראלית, יעקב גרי* ,שראה צורך
דחוף !בהקמת שיכון לבני המעמד הבי־בוני
— שייכון שיהיה בפרי ונוח ויחד
עם זה לא רחוק ממרכז העסקים בעיר.
התוכנית הלכה והתגבשה במהירות. עד
כה ניבנו במקום כבישים ומדרכות, הועברו
קווי מים וחשמל, ניטעו חורשות
וגנים ציבוריים. לפי התוכנית !תכיל שפו
ד,מישנה
המעניינות ביותר היא התוכנית׳
להפוך חלק מן השכונה למרכז לזקנים
בני הארצות האנגלדסכסיות! ,שירצו להש תקע
בארץ, לבלות בה את שנותיהם האחרונות.
יוזם תוכנית זו, שלום מירקין,
שיצא לאחרונה לארצות־הברי׳ת, טוען כי
עד כה פנו אליו למעלה מ־ 5000 איש,
ביקשו להשתקע במרכדהזקנים.
״ימי יודע,״ אמר מירקין לפני צאתו
מישראל ,״אפשר שבעיקבות הזקנים האג־גלדסבסים
יבואו גם בני הדור הצעיר
— העולים שאנו זקוקים להם יותר מכל.״

בחי־סנהר
,.שנה טו ב ה *״
בבית־הסוהר המרכזי בתל־מונד חולפות
הבשורות במהירות — כי כל הבשורות
שם טובות. במוצאי יום־ה׳כיפורים חלפה
הידיעה כבזק על־יפני תאי האסירים :״אסירת
המחתרת יפה דרומי משתחררת.״ אלא

כפרה ומישפט. לפחות שני בתי־דין
היו מעורבים ישירות ביום זה. באו״ם
טענו חברי המישלחת ההודית ברוגז, כי
יום הכיפורים היה אשם בבחירת יריבם,
נציג פאקיסטאן, כחבר ב״ת־הדין הבינלאומי
בהאג, תחת נציג ארצם, תוצאת
העדרו של הנציג הישראלי, בעל הקול
המכריע. בית־דין ברמה נמוכה יותר הוא
בית־מישפט השמם, שיצטרך לטפל במיש־פטיו
של יהודה גבאי, תושב כפר־שלום,
שנאשם בכד כי ערב יום־הכיפורים ניגש
אל סוחר ברחוב לווינסקי, תל-אביב, עמד
אייתו יעל ה׳מקח ׳ותוך כדי כד סובב את
תרנגול־המקח סביב ראשו ואמר את תפי-
לת־הכפרות, וחסך לעצמו בכך את דמי־הקניה.
התיגרה שפרצה מיד לאחר מכן,
היא שתביא את השניים לכס המישפט.

תאריך 13.10.54 :
עם שר־הביטחון. לאה דרומי לא דיברה
על עברה המזהיר של בתה בלח״י, אלא
דיברה כדבר אם על בתה. הדברים נגעו
לליבו של אפרים עברון שהבטיח לטפל
בנושא.
עוד באותו ערב התדפק שליח על דלת
ביתה של מישפחת דרומי, בצפון תל־אביב.
זו לא היותה הזמנה לראיון עם
פינחס לבון. בשורות ספורות נאמר, כי
מישרד-הביטחון עיין מחדש בתיקה של
יפה, והחליט לשחררה במוצאי יום־כיפור.
כאשר שוחררה יפה דרומי, היו מרבות
מחשבותיה נתונות עדיין לאיליה שנשארו
במאסר. באשר שאל אותה כתב ׳העולם
הזית אם יש לה מה למסור לעיתונות,
הייתה בפיה רק שאלה אחת :״האין זה
מכאיב כי מסתננים ערביים נידונים לחמש
או שש שינות מאסר ,׳ביה בשעה ׳שבחורים
עבריים צריכים לשבת בבית־הסוהר עשר
שתים־עשרה שנים

קולנוע
צבר 1954
בשנה שעברה יזמו כמה מעסקני אי־גוד-עובדי־ההסרטה
תחרות הסרט היש ראלי
הטוב ביותר (למעשר :.הפחות רע),
כדי לחלק לכמה מחבריו תעודות-עידוד.
על־מנת שחבר־השופטים יהיה בלתי משו חד,
הזמינו כשופטים את המבקרים. אולם
בחבר־השופטים ישב בעמדת מפתח גם
נציג האיגוד, שלטענת כמה מבקרים הכריע
את הכף לטובת סרטים שהמבקרים
לא רצו ביקרם.
השנה החליטו המבקרים שלא לחזור
על המישג׳ה. התחרות ׳תיערך השינה בלא
התערבות האיגוד. מאחר ושיניים מן מ ד
בקרים היינם גם חברי איגוד־׳עובדי־ההם-
רטה, הם הודיעו על אי-השתתפותם. הפעם
יינתן: בפעם הראשונה האוסקר הישראלי,
שייקרא צביר, ואשר נידב אותו
יעקוב אלקוב, מנהל בית ציוני אמריקה,
תל-אביב.

אנשים
• צרוד במיקצית, אחרי שורה ארוכה

של נאומים !ברחבי הארץ, התאונן יגאל
.אלון על הצורה שבה החלו הבריות להש
קלפים
וכרטיסים. רבים מתושבי
ישראל, שלא נסעו במכוניותיהם מפאת
קדושת החג, לא סברו כי מאזן חטאיהם
ישתנה באופן ניכר כתוצאה ממישחק־קלפים.
מסביב לשולחנות מכוסים במפות
ירוקות התאספו המונים! ,שעלו ־ לפעמים
על 20 איש.
אולם גם בתי־הכנסת היו מלאים. בעוד
שבי׳ת־הכנסת הגדול במרכז תל-אביב המה
מאלפי אנשים, שלא הה מוכנים לשלם
עבור מקום, הוציאו תושבי צפון העיר
מעשרים עד חמישים ל״י עבור כרטיס,
כדי להאזין לתפילת החזן האמריקאי לייב
גלנץ בבית־הכנסת תפארת צבי. בניהם
חרצו לשונותיהם איש לעבר רעהו, להוכיח
שאומנם לא אבלו באותו יום, שיעה
שאבותיהם התווכחו אם צדקו הגבאים
שמנעו !בעד הסופר בעל שם העולמי,
שלום אש, לעלות לתורה, בגדל ספריו
שתיארו באור חיובי את היהודי יש׳ו בו״
יוסף מנצרת. אש עצמו עמד אותה שעה
ליד כותל המזרח ׳והתפלל בדבקות.

״העולם הזה׳׳ 887

נאהבים רוזט ראשד ומחמוד אבו־דאבי
רנמ״או ויוליה בנצרת
גת סביון 500 יחידוית-דיור׳ ולכל אחת
מהן יוקצבו חמישה דונם קרקע.
תוכני ת מישנה. אחת מתוכניות־
* ששימש מאוחר יותר כשר הימיסחר
והתעשייה, למרות שלא השתייך לאחת
מהמיפלגות. הוא כיהן במשכורת של לירה
ישראלית לשנה, בנוסח האמריקאי של
איש־דול׳ר ־הישנה.

שהנשיא לא חנן את יפה, או כל אסיר
אחר. היא שוחררה בעיקבות החלטית מי!ש״
רד־הביטחון להקטין את תקופת מאסרה.
דרומי הגיעה לתל-ימונד בביטחון שתשהה
שם שלוש שנים, ויצאה מהמקום לאחר
שנה וארבעה חודשים.
יפה דרומי, ממחתרת־צריפין, לא ידעה
בי ביום ג׳ שעבר ישבה אמה במישרד
מזכירו של פינחס לבת, ודרשה ראית

תמש במושג ״אדם ישר״ .דעת. אלון :
״אם מישהו אומר באנגליה שפלוני הוא
אדם יישר, יסתכלו בו כבמטורף. ההנחה
היא שכל אדם ישר, ויש צורך להדגיש
ריק אם פלוני הוא מושחת. אולם בארץ
ההנחה היא כעת, בנראה, שכל אדם מושחת,
ולכן מציינים בהתפעלות אם מישהו
ידוע כאדם ישר.״
י• התפעל ימן ההסדרים בבית-הכנסת
התל־אביבי שבו הוא התפלל, הסופר היהודי
הדגול שלום אש, שאמר בחיוך :״זו
הפעם הראשונה, אחרי שנים רבות, זכייתי
להתפלל באולם שבו אין הנשים !והגברים
יושבים יחד. האווירה באולם כזה
היא הרבה יותר שקטה...״
* המכהן כיוס כשגריר ישראל אר־צות־הברית.

כוונתה לחבריה ממחתרת צריפין,
שהמשיכו לשבת בכלא, אליו הגיעו בהש־ראתם
של ד״ר ישראל אלדד ואורי צבי
גרינברג.

למבקשים את הטוב ביותר
פוסום 0רניק|ר0אל׳0וא1

גאוותן הרבה מונעת ממן לבקש טונות
או להסתבך בקנוניות.
זכור כי השבוע מילת-
הקסם היא טיפוח
קשרים. לכן, גם אם
תתקשה להתגבר על
גאוותן, למד לפחות
להחזיק את פין נעול.
אם הם רוצים להיטיב
עימן — תן להם לע * 21במרס -
20באפ רי ל
שות זאת, ואל תידחה
הצעות מכריעות.

0וו1

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן שור
היא בריאותך. כל אשר
תעשה לשיפורה —
מצויין. כל אשר תעשה
העלול לפגוע בה
— מסוכן מן הרגיל.
גש לרופא המשפחתי,
לבדיקה שיגרתית ואל
תזניח את פוליסת־הביטוח
בגלל הצלחתך
העיסקית והאמנותית.
נכונו לך הפתעות גם
במישור האהבה וגס בפגישות עם חברים.

זה לא יהיה נוח במיוחד, אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן. כאב-הראש

הריגעי, הצרות בטווח-
קצר, הפגישות עם שונ־אין
— כל אלה שקולים,
אם רק תדע להתמיד
על-ידי ההישגים
הרציניים וכוח-
הרצון, שתפתח על-ידי
עצם התפנית. מיקרה
נעים ובלתי-צפוי עשוי
להתגלות, אם לא תיזהר,
כתגלית של איבה
אישית או של קינאה מיקצועית. אל
תראי לו שאת נפגעת ממנו. העמידי פנים
של לא-איכפתיות ואדישות. הפתעה !

תאותיס

המשבר הכספי אליו נקלע עיסקך, ישפיע
בצורה קשה על מצבך
הכספי האישי. בקשר
לכך, היזהר מלעשות
מעשים נמהרים, עליהם
אתה עלול להתחרט
מאוחר יותר. אל תתבייש
להודות באוזני
ידידיך כי מצב עיסקך סו1וו גרוע. לעומת־זאת, אל
21ביוני ־ ;
2 ׳0ביולי
תעז לנסות לחפש מוצא
מהסבך לכפופים לך.

גילויי ידידות ורצון טוב כלפי מכרים
חדשים, גם אם היכרת
אותם רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו
איתם ידיד משלחם,
שאינו מוכר לן, ושאינו
מוצא חן בעיניך.
בעיה מישפחתית אינטימית
ורגישה מאוד
עשויה לבוא על פיתרונה בימים הקרובים.

כתבת הרבה השבוע במיסגרת עבודתך.
והיתה לך הצלחה רבה.
אז למרות ששורה עליו
המוזה והיית מעדיף
לנצל זאת לכתיבה לשמה,
אתה מוצא את
עצמך שנון, עם נטייה
ביקורתית חריפה, הכונתונה

ומדבר קצרות ישר
לעניין. אל דאגה, תר3202181
גיש סוד השבוע ב־לחברה
הסובבת אותו במיסגרת עבודתך.

מצטער, אבל הזהרתי אותך: אין זה שבוע
לערוך מסעות או שינויים מרחיקי־לכת. אם
תוכלי לשמור על מיס־גרת
חיים דומה לזו בה
היית עד כה, בתנאים
חדשים, תקלי במיקצת
על הבעיות. אם לא —
מוטב ש תסמכי לחלוטין
על שיפוטו של איש
בעל־שיקול. העיקר —
לא להגזים בשום דבר
ולא לריב. יום ג׳ הבא
מגיש לך הזדמנות
בלתי־חוזרת. אל תכתבי מיכתבים שהם
חשובים מאד בסוף השבוע המתקרב ובא.

חאזנ״ם

הזעזוע שעברת בתחילת השבוע מוסיף
לתת את אותותיו.
אולם לא די לחשוב
על מה שהמצב עושה
לך — אתה חייב גם
לעשות משהו כדי לשנות
אותו מצב. זכור
שאתה יכול ליפול בפח,
בייחוד עם בת מזל
גדי או קשת. אל תה-
סס לנתק את הקשר

לפני שיהיה מאוחר.
בגד חורפי ירומם את מצב״רוחן הגרוע.

מכתבים עליו* מתרוננים
על המתנחלים, פורצי הגדרות.

המתנחלים התמימים, או שמא המטורפים,
סבורים, משום מה, כי פריצת הגדרות
ותפיסת אדמות ערביות נוספות מקדמת
את ישראל ואת הציונות. אלא שטעות
בידם. הולד וקרב היום שבו יגיד העולם:
די לכם, חיזרו על עיקבותיכם.
היום עוד אפשר להשתעשע באשליות,
שלא חשוב מה אומרים הגויים — חשוב
יותר מה עושים היהודים. אך ארטו־טו,
ואל הקהילה האירופית וארצות העולם
השלישי והגוש הקומוניסטי והעולם ה ערבי
יצטרף אף המינהל האמריקאי —
הנשיא ופמלייתו — והבאלון של ארץ-
ישראל השלמה יתחיל להצטמק ולהת־דלדל.

אינך
טורח לחשוב מספיק על עתידך, ואינך
מנתח באופן נכון
את האינפורמציה שהגיעה-לידך.
אל תהסס
מלהתייעץ עם בת זוגך
בענייני עבודה. שמור
על ההישגים הגדולים
אליהם הגעת לאחרונה,
ואל תפטפט. בת קשת
— זכרי שאי־אפשר לרמות
את כולם כל הזמן.
הזהרי בדברייך
ושקלי היטב את מעשייך, פן תיכנסי לצרה
גדולה. כדאי שתחשבי ברצינות על עתידך.

השותף שלך לא מרמה אותן, חוא פשוט
עצבני ומרוגז כמון.
לכן החיכוכים. מוטב
שתנסה להיות יותר
ותרן. שום דבר לא

בוער. התייחסי בסוב״

לנות לסובבים אותן
והשתדלי לפייס את
השכנה שלן, או מישהו
המקורב אליין.
21בדצמבר -
__בינואר

כל בני מזל גדי הרווקים
עשויים להיתקל
השבוע במיכשולים בשטח הרומנטי• אן
אל דאגה, העתיד הקרוב צופן הפתעות.

האתגרים שאתה מעמיס
על עצמך מבחינה רוחנית
עלולים לעייף
אותך ולגרוס לך כאבי־ראש
ונדודי שינה. תיווכח
לדעת שעיכוב
רציני בעבודה, שפגע מי ביוקרתך, נגרם בעקי פין
בגלל אשה נאה. ה20
בי גו א ר -
__ בפב רו א ר

מרגיז הוא שזה בכלל
לא היה כדאי. בת דלי
אל תאשימי את עצמך על חוסר סבלנותך.

למרות העובדח שאסור לן לטמון על
אלה המציעים לן הצעות
מפתות, השבוע
יתחיל תהלין שיקום
כלכלי, לאלה מכם שחיו
שקועים בצרות
כספיות רציניות. בייחוד
טוב סוף השבוע
ובמיוחד יום א׳ .יום
ח׳ אינו מתאים לרו19ב
פ ב רו א ר ־
מנטיקה: יש בו יותר
20במרס
מדי השפעות עוינות.
תוכל להמר על שבת,בשטח האהבה.

ן ני8

הקץ ד עו חי ט ה
תרנגולות — הכפרות, וצאן —
לזבח.

תחינה באוזני הרבנים הראשיים והמנהיגים
הדתיים בישראל: אנא, הפסיקו את
השחיטה הטכסית של עופות ובעלי־חיים
אחרים. השימוש בתרנגולות לצרכי כפרות
ושחיטת הצאן לזבח, בפומבי — שני אלה
הם מעשים המטילים כתם ואפילו ספק
בעובדת היותנו עם נאור.
מעשים אלה גם מחנכים את הדור הצעיר
בצורה שלילית ונוטעים בו ערכים מוטעים
ביחס לבעלי־היים גלזכות קיומם. זוהי
חובתה של המנהיגות הדתית, להראות
לקהל הדתי את הדרך ההומאנית לקיום
המסורת.
הילדה פרידשטין, יו״ר אגודת
צער בעלי־חייס בישראל, תל־אביב

עודוס ע ד יע 1ו־ אל
הפסל־צייר תומרקין מציע ממשלח
חדשח״ישנח, בלי בחירות.

קיק

דירה, יפעל לטובת הקונה בדיוק כשם
שהוא פועל לטובת הקבלן. או שעניין
חתימת החוזה לרכישת דירה יופקע מידי
עורכי־הדין ויעבור לידי נוטריון ציבורי-
ממשלתי. ואז, לפחות, יזרום הכסף הטוב
לאוצר המדינה, תחת שיזרום לכיסו הפרטי
של עורך־הדין, שבמרבית המיקרים
עובד עם הקבלן, ולטובתו.
רות צור, ראשון־לציון

פורצי הגדרות העליזים והמתרוננים —
ראו, הוזהרתם!
מתי כהן, ירושליס

אב! מ קיר תז ע ק
מי יגן על אזרח רוכש־דירח, מפניו
של קבלן שלא עומד בהתחייבויותיו

מן הדין הוא, שבתוך איגוד הקבלנים
יהיה גוף מישפטי בעל שיניים, שיכלול

אני שומע קולות.
אותם קולות שרצו בשינוי ובהענשת
המערך, הקולות שהעלו את הליכוד ל-
שילסון.
היום רוצים קולות אלה להחזיר את
המערך בכל מחיר.
מדוע?
האם אין שימעון פרס אופוזיציונר לויאלי,
החושב כמו הליכוד?
האם אין הליכוד ממשיך את מדיניות
המערך בצורה מואצת יותר ויעילה יותר?
כניעה מוחלטת לדתיים. הרס הכלכלה.
בידוד מוחלט מבחינה בינלאומית. הורדת
איכות החיים והפיכת המדינה למדינת
פער וסעד.
אפילו חכם בירוחם משל יש בליכוד
— בדמותו של מרדכי ציפורי.
לליכוד יש ״תשובות״ לשפייזר, הילל,
הדר, ארבלי־אלמוזלינו וגור, הכוכב העולה.
למערך, לעומת זאת, אין מוקיו־נים
מסוגם של לנדאו, שמיר, ליבני, שי־לנסקי,
מודע וגרופר.
אומרים שראש הממשלה אינו מתפקד.
על־מנת לחסוך זמן, כסף ומריבות, ולתת
צ׳אנס נוסף הן לליכוד והן למערך —
יש לדרוש דבר אחד ויחיד:

סיסמתו שד יגאל תומרקין
מדינת פער וסעד
גם חברים שאינם קבלנים, ואשר בתוקף
תפקידו יוכל להכריח קבלן לבוא לדיון
ולכפות עליו ביצוע גזר־דין. ולא כפי שהתבטא
הקבלן שמידיו קניתי את דירתי:
״אני מצפצף על איגוד הקבלנים!״
ברצוני לגרום לכך — בעזרת היועץ
המישפטי או לישכת עורכי־הדין — שעו־רך־דין
אשר אצלו נחתם חוזה לרכישת

ויבוא שלום על ישראל.
יגאל תומרקין, תל־אביב

בלילד, הורח־יוה -עוווים !
על חאפלייח בתטלום הקיצגאות

(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2198

תענוג הקפה הטורקי החדש
של עלית

קפה פינג׳ן הוא משהו
מיוחד במינו...
הוא מיועד למי שבאמת
יורע מהו קפה טורקי!
תערובת פולי הקפה מורכבת
במיוחד לטעמך והיא
קלויה וטחונה בדיוק בפי שצריך
ובנוסף לכל אלה — האריזה
היפה והסגורה הרמטית
השומרת על טריות
וניחוח הקפ ה (אח, איזה ריח)
קנו פינג׳ן
תענוג הקפה החדש של ״עלית״
ותאמרו:

טוב לי עם קפה

פרסום וימו־ יעקבסוך

דנויובץ 02111171

מכחכים

2198
(המשך מעמוד )6

לילדים מטעם המוסד לביטוח-
לאומי.

אנו מבקשים בזאת למחות, בשם ה רשויות
המקומיות הערביות בארץ, על
ההחלטה המפלה לרעה את הילדים הער בים
בקיצבאות לילדים של המוסד לבי־טוח־לאומי.
אנו
רואים באפליה במתן קיצבאות ל־

כותרת הראויה לכתבה זו היא אחת ויחידה
:״גילוי אריות״.
זאב מדני, תל־ אביב
• הערכתו של הזאב לאריה — מובנת.
מלך־ החיות בפעולה — ראה תמונה.

מחירה של כפייר. דדויח
מה מסתתר מאחרי הריב בין טדי
קולק וקנאי הדת מירושלים !
(״אתה והלירה״ ,״העולם הזה״
.) 2191

ידיעה קטנה, במדורו הכלכלי של יגאל
לביב, היא מעט המכיל את המרובה. עתה
הבנתי את פשרה של הרוח הקרבית, ש־הזינה
בשבועות האחרונים אלפי חרדים
מתפרעים. חברות בנייה פרטיות, בבעלותם
של דתיים, מעוניינות בשטח שהוקצה
לבניית -האיצטדיון בשועפאת, כדי לבנות
עליו שיכונים ושכונות לדתיים.
העתקתו של האיצטדיון למקום אחר
תגדיל את ההוצאות. השלמתו במקומו ה נוכחי
תעלה כ־ 200 מיליון לירות ואילו
העתקתו תעלה, במחירי היום, כמיליארד
לירות. את ההפרש — כ־ 800 מיליון לירות
— יש לראות כקורבן שהעלו אזרחי ישראל,
בעל כורחם, לאלוהי ישראל.
חבל לי על טדי קולק, היודע את האמת
על מניעי הדתיים אך מנוע מלדבר עליהם
בפומבי. שהרי בישראל יש דבר אחד קדוש
יותר מאלוהי ישראל והוא: שלמות ה קואליציה.
יורם
מזרחי, ירושלים

>דמען האס־ד

ח״כ מוויס
פגיעה בנורמות השיוויון
ילדים, דבר הפוגע בכל הנורמות של ה־שיוויון
בין אזרחי המדינה.
לכן אנו מבקשים לבטל כל צורות של
אפליה בנדון, ולהשוות את הקיצבאות
לכל הילדים בארץ, ללא הבדל.
ח ״כ חנא מודם, כפר ראמה
6ח״כ חד״ש מורס הוא יו׳׳ר הוועד
הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות
בישראל.

מלך החיווו -בכעורה
״ג׳ונגל בכרך״ — על האריות שביו
הטאפארי שברמת־גן (״העולם
הזה״ .)2196

הכתבה שלכם על האריות — פנטאם־
טית ! זוהי כתבה מצולמת ברמה בינלאו־

מאוזן :
)1כלא בארה״ב, היד, נודע־לשימצה ז
)5השתתפות )10 :עצם בפה )11 :ריק בון
; )13 הכביס בבריתו של אברהם ;
)14 עבורי; )15 לאן? )16 נוכח; )18
תבואה ; )20 אחורי הגוף ; )21 ששכלה
את בעלה 22 בר־בטן ; )24 אגו ; )25
כן, באנגלית ! )26 טון ; )28 צאצא הגמל ;
)30 לא רע; )31 תנועת־אוויר; )32 נתיב־מים
רחב; )34 דמים; )35 ערוץ נחל;
)38 אולם; )39 גוף שלישי רבים; )41
מידת שטח ; )42 סוף ; )43 קידומת
הולנדית ; )45 פקק ; )47 פקודה
מפורשת ; )48 נדודים ; )50 מח סום
לפי החיה ; )51 ידיד ! )52 מינחה ;
)54 כתובת )57 :קבוצת־כוכבים ; )61
ימים קפואים ; )64 נזכר־לעיל (ר״ת) ;
)65 בהמת־משא טיבטית ; )66 עוף־טרף ;
)67 כמו 47 מאוזן ! )69 צמית ; )70
עסיס ; )72 סיעה בכנסת (ר״ת 74 קרת;
)75 שט בשמיים ; )77 הנאה גדולה ! )78
אבי האב או האם )81 :צעד! )83 סופו
של שוע; )85 כיוון ש־ )86 :יחידה לכיסוי
הגג ; )88 בתוכו ; )89 כושר התמצאות
ואילתור )91 :מונח בתורת׳ החשמל )93 :
נגמר; )95 מה שנותר; )96 מבין)98 :
רסיסי-לילה )100 :רטוב במיקצת ; )102
שופט ; )103 נרו יאיר (ר״ת) )104 :מוסד־על
במדינה דמוקרטית )105 :קריטיקה.

אטיר-עולם טובל בכלא
נשקפת לחייו.

וסכנה

החמוד ראשיד שהארה, בן ,24 ממג׳דל-
כרום שבגליל, נשפט למאסר־עולם לפני
שש שנים. בעת מעצרו קיבל מכות ברוטאליות
ובעיטות חזקות בבטן, ומאז החל
לסבול מהקאות תכופות.
ניתנו לו תרופות כנגד הקאות, אולם
למרות זאת החמיר מצבו. הוא נלקח לבית-
החולים של הכלא, שם הסתבר שעליו ל עבור
בדחיפות ניתוח לשם הוצאת הטחול.
כן גילו שהוא סובל מאנמיה ומחוסר סוכר
בדם.
אחרי הניתוח הוחזר לכלא ושוכן בתא
אחד עם עוד 13 אסירים, מבלי שניתן לו
טיפול מייוחד. כתוצאה מכך החמיר מצב
בריאותו. הוא סובל כל הזמן הסחרחורות,
חולשות והתקפי-כאב בכל חלקי הגוף.
פניו הצהיבו, הוא רזה וחלש ובקושי יכול
לעמוד על רגליו. הטיפול היחידי שניתן לו
במשך תקופה ארוכה היה זריקות חזקות
להשתקת הכאבים. בתקופה האחרונה הוצאו

מאדנך־ :
)1עץ נפוץ בארץ )2 :מבלה את הלילה
)3 :הצפין )4 :בילבד ! )6יום בלי
התחלה; )7ידידו הטוב של האדם; )8
נהר באפריקה ; )9גדר דוקרנית )12 :
אחי הבעל )15 :מעונות השנה ; )16 שבח
והלל )17 :נהר ברוסיה ; )19 מימטר :
)20 בוסתן; )21 מן היבשות; )23 ישן:
)24 נור; )26 מטוס-תובלה צבאי; )27
בת־קול; )29 בטן )30 :צח ונקי; )33
חלול; )34 תבלין נפוץ; )36 חלד; )37
זריז )40 :זז ממקומו; )41 מילת תנאי;
)44 מילודזירה; )4זמן )47 :שרוי בתענית
)49 :מגילגולי הארבה ; )50 יפעה,
נהרה )53 :חבל בירדן )54 :אתר; )55
אילן; )56 מן הטעמים; )58 גינת־נוי;
)59 לכאן )60 :מארבעת המינים)62 :
סוף; )63 תחמושת לקשת )66 :קבוצה
נבחרת לייצוג )68 :חבל בספרד)71 :
העוף הגדול ביותר; )73 יחידה באשכול;
)76 אפס כוחו ; )77 עבה מאד ; )79 מרהיטי
הבית )80 :שן־המפתח )82 :משאבת
הגוף )84 :עובר־ושב (ר״ת) )85 :פיסל
בחימר )87 :הסתער על )90 :קרוב־מיש־פחה
; )92 כרס )94 :לא חסר ; )96 מוסד
פיננסי )97 :שמיר ו 99 מעבד את
הבצק ; )101 חס־וחלילה (ר״ת 102
מספיק! )103 מאור קטן.

גילוי אריות כסאפארי כרמת־גן
מישגל של טורפים
מית, שכן לא כל יום יכול בך תמותה
רגיל, כמוני, לחזות במישגל של טור פים.
ולא מדובר סתם בשועלים, אלא
באריות אמיתיים.
רק את הכותרת פיספסתם לחלוטין. ה
מבדקים
מגופו, ולפני כשבועיים עבר שוב
ניתוח.
אחרי הניתוח האחרון הוחזר מחמוד
שהארה לבית־הכלא, נכבל באזיקים והושלך
(המשך בעמוד )13
העולם הזה 2198

1 1 1 1 :0 * 1 1 2 1 :1 0 1 1 2 1
ברודווי-שווה באיכותה לסיגריות המפורסמות ביותר בעולם
סופר קי ע סייז
תערובת אמריקאית

5ו 8

ררחוחויתריו \ 77רחוו

מדוע הארכיטקט, קוני רהיטי
דוקא בבית מ ר סי
כי דווקא הארכיטקטים יודעים, שהכל מתחיל בחדר
כי כל ארכיטקט מנוסה יודע עובדה פשוטה: בבית מרס
השינה, דום ״מוצלח״ — הוא תוצאה של מנוחה שלמה
) על 4קומותיו הוא ימצא את מבחר הריהוט המיובא
ושינה עריבה בחדר שינה מעולה. מרס מציגה מבחר
הגדול בישראל,כשהוא מוצג בהרחבה על שטח של
עצום של כ־ 100 חדרי שינה משגעים המוצגים
10,000מ״ר.
ב־ 2הקומות הראשונות עומדות לבחירתו עשרות מערכות ישיבה בשלמותם בקומה השלישית. כל ארכיטקט יעיד, כי לכל דירה
ולכל כיס ניתן להתאים את אחד מחדרי השינה האירופיים של
סלוניות מהודרות של מיטב יוצרי אופנת הריהוט באירופה:
מזנונים לעשרות בסגנונות שונים; פינות אוכל מרהיבות, וריהוט מרס. המיטות הזוגיות מעוצבות בצורה מהודרת עם מסגרות
מעץ, מתכת ועוד, ובשלל גוונים המתמזגים בצורה מרהיבה עם
משלים כפינות סטריאו, בארים למשקאות וכר.
מערכות הטואליט והאיפור, ועם ארונות הקיר רבי־התכולה.
כן לרשותו שפע אביזרי פירזול ביעד רהיטים בקומה הראשונה.
כי אף ארכיטקט מנוסה לא יתפשר עם ״כמעט״ מטבח
^ • מו שלם, ביודעו, שהמטבח הוא ״לב הבית״ .בקומה
הרביעית בכיר. מרס מוצאים הארכיטקטים מטבחים
• ^ חדישים ומשוכללים, קומפקטיים או מרווחים העושים
את השהייה בהם לחגיגה אמיתית.
המטבחים מוצגים בשלמותם בשפע של סגנונות וגוונים;בעץ
טבעי, בפורמאיקה בשילוב בייץ, בעיצוב כפרי, אלגנטי או
אולטרה מודרני.

רהיטים קונים ב

כי אין כמו הארכיטקטים להכיר בדרישות ״הדור
הצעיר״ לחדר צבעוני, שובב ומרווח. חדר נוער,שאפשר
ל״כייף״ בו, ללמוד ולארח חברים. עשרות חדרי
נוער מוצגים בקומה הרביעית על כל אבקריהם
ושכלוליהם. מיטות נוער בצורת מכונית; ספריות לנוער בשילוב
עם מערכות סטריאו; מיטות דו־קומתיות מעניינות, שולחנות
כתיבה מיוחדים, ועל כל אלה הצבעים, העיצוב והגימור המעולים
הם השובים את ליבו של הארכיטקט הקפדן.

ווובדה.
העולם הזה 2198

לפני 23 שונה, בדצמבר ,1956 פיוסס ״העולם הזה־ את הפיליסו! הזה על חחתי

ה שאני שונא זה להיות מחוץ לענינים. בשעתו,
— 1כאשר שחררנו את אילת, הגעתי לשם אחרי שלא
נשאר אפילו אלמוג אחד בים. אצל כל השכנים וכל
החברים שלי היו אלמוגים על המזנון ׳.רק אצלי לא. הלכתי
לים לחפש אלמוג. קיפוד ים עקץ אותי, מלפפון ים
עקץ אותי, אפילו כריש התקרב אלי, אבל אף אלמוג אחד.
עשיתי מה שהסבא היה עושה במקרה כזה וחזרתי הביתה
בלי אלמוג. אבל למדתי לקח לבאות. מהיום, החלטתי,
אהיה הראשון להגיע לכל מקום חדש שנפתח בפני קהל
המטיילים, והמזכרות התלויות אצלי על הקיר תהיינה שם
דבר בארץ.
את השנים שעברו בין מבצע אילת ומבצע סיני הקדשתי
לאיסוף חפצים מועילים. שתי חרבות בדואיות תלויות
אצלי על הקיר. על הרצפות פזורים מכתשי־עץ לקפה,
תוצרת בדואית, וכמו כן יש לי שולחנות משושים, פיג־ג׳אנים,
מסבחות, ובכלל הדירה שלי ברכוש הנטוש עושה
רושם מזרחי מאד, על כל תייר. יש לי אפילו כדי שמן
מתקופת האבות ושני עמודי שיש מהתקופה ההלניסטית,
ומנורות ע$ן מתקופת החשמונאים. כי אני אוהב את הארץ.
וזוהי אהבה שאינה תלויה בדבר, כי מה יש לי מזה?

ע מו ס קינן
עוד ממרחק רב אפשר היה להרגיש שאנחנו מתקרבים
להר האלוהים. על כל עשרה מטר היה קיוסק
קטן, וקהל עולי רגל צמאים שתה טמפו ומי-עמי. רוכלים
עליזים מכרו סיגריות, מסרקים, עטים נובעים, צעצועים
בצורת לוחות הברית ושוקולדה ״סיני״ .צלמים צילמו את
הקהל, גם בודדים או זוגות זוגות, ושוטר תנועה על סוס
לבן שמר על הסדר. הסום פסע פסיעות מדודות והדורות,
כמי שיודע את חן המקום עליו הוא דרך. מכוניתנו
עצרה, וכולנו קפצנו לקנות מזכרות. אני קניתי שני
לוחות ברית קטנים, עשויים מאבני המקום, ועליהם עשרת
הדיברות עם הערות ותיקונים, וכמו כן גם פסל קטן של
משה, עשוי מחומר פלסטי בלתי שביר. זה חשוב, כי גם

שלנו — תיק עור חדש עם ריץ׳־רץ׳ ועליו באותיות נחושת
הקדשה — ״אם תרצו אין זאת אגדה״ .הנזירים ניצבו
בשורה, שרו ״מעוז צור ישועתי״ ,ואב המנזר ניקופורוס
קרא באזנינו את המאמר הראשי, של אחד מעתוני הערב.
כמו כן חילק בינינו את נוסח הכניעה של המנזר בסטנסיל.
לאחר טכס חגיגי זה התפזרנו כולנו במנזר, לראות את
אוצרות האמנות,
ילא העט לתאר מה שראינו שם. צריך להשאר במקום
לפחות כמה שעות כדי להספיק לראות משהו. ואנו אנשים
עובדים הננו, וזמננו קודש קדשים הוא. אבל בכל זאת
הספקנו לראות את הצילומים שהשאירו במקום ססיל ב.
דה־מיל ועופריו, ששהו במקום לצורך הנצחת המאורע
התנ״כי הגדול, ובמן כן ראינו את ספר האורחים ובו
חתימות אנשי שם ואנשי השורה, סופרים, אמנים
ומשוררים, אנשי צבא וילדי בתי הספר, חתך נאמן של

לגד, זה לא רן וגץ
ך * וף סוף הגיע היום הגדול. כבר מזמן הרגשתי
שמשהו מתבשל באוויר. פיניתי חדר מיוחד בשביל
מזכרות חדשות. והנה הודיעו לי שלפי ההסדר בין המוסדות
הגיע תורו של ועד העובדים שלנו לנסוע לסיני. וזה היה
בצדק, כי בענף המתכת ובענף העץ ובענף המכניקה
העדינה כבר נסעו כל ועדי העובדים וחזרו עם מטען חוויות
של טונות. ובמטען כזה אין לזלזל. זהו מטען לאומי.
ועכשיו תרשו לי לומר כמה מלים על המדבר. אני יודע
היטב מה זה מדבר. פעם היתד, כל הארץ הזאת מדבר. מדבר
הוא חומר גלם ולא יותר. אם אתה רוצה, הוא נשאר מדבר.
גמלים, חול, שמש, קוצים, רועי צאן וכל מיני קדחת. אבל
אם אתה ניגש בגישה מודרנית מעשית, אפשר להפוך כל
מדבר למכרה זהב ולגן פורח. צריך רק ארגון. בלי ארגון
כל המדבר לא שווה פרוטה אחת.
יצאנו בשיירה גדולה, אלף מכוניות. לא קונץ לצאת
יחידי למדבר, ברגל או רכוב על גמל, לחלום תחת שמי
הכוכבים וכד. זאת לא אותה החוויה. הרבה יותר נעים עם
כל החברים מהשיכון וממקום העבודה. יש עם מי לדבר
בדרך. בהתחלה התקדמנו לאורך ואדי יעקובוביץ׳ ,על שם
זה שנתן את הכסף לסלול את הכביש בואדי, שנקרא פעם
באיזה שם משונה. בהצטלבות אברמוביץ׳ פנינו קצת
מזרחה, ואחר המשכנו שוב דרומה לאורך נתיב עשרת
הדיברות. בדרכנו פגשנו שיירה בת מאה מכוניות של
כתבים צבאיים מעתונות הערב, ושתי שיירות בנות מאתים
כל אחת, כתבים צבאיים של העתונות היומית. אותתנו להם
שני פסוקים מהתנ״ב והם החזירו לנו בפסוק מההגדה.
המשכנו.

ילדים יכולים לשחק עם זה ללא חשש שבירה.
המשכנו הלאה עד לסנה הקדוש. פה היה קשה מאד
לד,דחק, אבל היות וקנינו כרטיסי כניסה במאורגן עוד
בתל־אביב (מזכיר הועד שלנו הוא בחור בעל קשרים)
הצלחנו לד,כנס כמעט כולנו. המקום מסודר יפה ובטוב
טעם. בכניסה יש בית קפה למבקרים, ושם כתב גדול
פזמונאי הדור את הפזמון הידוע על הסנה, עם העקיצה
המפורסמת לד״ר סנה. כולנו זוכרים את המעמד החגיגי
בו נקרא שיר זה בכנסת.
לאחר הכניסה מתמשכת שורה יפה של עמודי בטון
עד לבנין הראשי, העשוי כולו שיש איטלקי. במעלית
אוטומטית עולים לקומה השמינית, ושם, בתוך עציץ גדול
(שקיבל את הפרס בביינאלה) שוכן הסנה. כשאף אחד לא
הסתכל קצצתי לי מהר ענף קטן מהעץ הנחמד הזה,
והאזנתי לדברי ההסברה של דובר משרד הדתות. הוא סיפר
לנו באיזה מאמצים הועבר הסנה מהמשתלה ואיך הכניסו
בו צינורות ניאון כדי שיאיר בלילה. אבל לא רצינו
להתעכב עד הלילה, והמשכנו בדרכנו להר האלוהים.
אולם אין מסע ללא הרפתקאות. מכונית אחת התקלקלה
והיד, צורך לחכות עד שתבוא מכונית גרר מד,גרז׳ של
המנזר. רק אחרי זה יכולנו להמשיך. וכאן אני רוצה
להתעכב קמעה על תיאור הנוף.

האומה. בלטה מכולם אימרה אחת של אחד מגדולי הדור,
כתובה בעט גלובוס ,״מסיני ועד סיני לא קם כסיני״ .קצר
וממצה. לא יכולתי להתאפק, וכתבתי גם אני :״היי הג׳יפ,
היי הג׳יפ, איזה לילה מסביב !״

חוויות, מזכרות וחפצים מועילים

אחר סיור מאלף זה נערכנו כולנו למסדר הסיום.
/בא־כח אחד המוסדות עמד על קדושת המקום והתעכב
על המשמעות המיוחדת שבחזרה על מעמד עתיק, בימינו
אלה. הוא סיים בידיעה המשמחת שהר סיני אומץ על־ידי
מועצת עירית רמת־גן. כולנו נשמנו לרווחה, ידענו ששוב
לא יעמוד ההר בשממתו.
בדרכנו חזרה התעכבנו קלות בשיכון החדש למרגלות
ההר, ובכפר האמנים ״לא תנאף״ ,שחבריו עוסקים בציור
נוף לתיירים, ענף המכניס דולרים רבים. קניתי תמונת שמן
קטנה, עירום על רקע מקראי־הירואי. בקולנוע ״אוהל
מועד״ הציגו את ״טרזן מלך הכזבים״ ,אבל לא רצינו
לראות. הדלקנו מדורה ועשינו קומזיץ. מישהו מצא כבש,
מישהו הביא קפה, והיה שמח. בומבה, הבדרן הידוע,
שעשע אותנו בפארודיות על המצרים, וצחקנו כולנו צחוק
לבבי בריא. אשרי העם שאינו מאבד את חוש ההומור גם
בימי מבחן.

עייף, מלא רשמים וחוויות, מזכרות וחפצים מועילים,
הכומר מסל? סטנסיל ויין חזרתי עוד באותו לילה לתל-אביב. לבשתי פירטה,
נכנסתי למיטה, לקחתי ביד ספר תנ״כ, קראתי בו ומיד
^ ולנו קראנו את השורות המרטיטות של אותו כתב נפלה עלי תרדמה. ישנתי שנת ישרים.
״ צבאי שהכניס את המנזר ואת ההר הקדוש תחת עולה
בשנתי חלמתי חלום מוזר. הייתי יחף, בודד בערבה.
של מדינת ישראל .״נפעמים ומתרוננים מהנוף השגיא״ ,הלילה היה שחור והצוקים היו לבנים. הלכתי לבדי במדבר.
כך אמר באותו מנשר בלתי נשכח. ואמנם, אין להכחיש מעלי נצנצו הכוכבים באור מוזר, מתעתע. מפעם לפעם
שהנוף הוא שגיא מאין כמוהו. צוקים תלולים וקודרים החרידה את השלווה יללת תן או כוס החרבות. הלכתי
גולשים מתוך שמי בין־הערבים ועל הצוקים באותיות והלכתי, ימים ולילות, ואין קץ למדבר הגדול והנורא הזה.
מאירות עינים שמות כל העתונאים שחירפו את נפשם לבוא התכלכלתי בעשבי בר וישנתי במערות. לעתים הייתי סתם
פורש מתחתי את הגלימה ומניח את המקל למראשותי,
הנה. בלב עולה זכר עמוד האש ועמוד הענן, וזכר הפסוקים
מסתכל למעלה וחושב מחשבות. פעם בחודש הייתי מגיע
נוראי ההוד ״ויסעו מסוכות ויחנו ברפידים״ ,וכל המקום
לנווה במדבר, קצת דקלים, מים, צל. אחר הייתי ממשיך
מזכיר את המעמד הנשגב, מעמד הר סיני ומתן התורה.
הנזירים קיבלו אותנו במלח ויין, לפי המסורת. מורה הלאה. איזה מדבר. עצמות מלבינות בצידי הדרכים.
התעוררתי בבוקר מכוסה זעה קרה, ושמחתי שזה היה
הדרך שלנו נשא באזניהם נאום ברכה, הזכיר את משה,
את פינסקר וליליינבלום, ומסר לו שי מועד העובדים רק חלום. מיהרתי למשרד בשמחה עצומה.

יש תיירים המגלים את י שראל
דרך בירה מכבי.

י ר11*1 1 1 11־ 1בתי אב! .טליתות
• 1+ * 1131 1לבנות. קולות
השוק ואויר שכולו אוירה. ידיים
מגישות שוב ושוב כוסות שהקצף
עולה בה! על גדותיו.

אריאל

את בירה מכבי ואת ירושלים אוהבים
כאן בשבע שפות. כי לטעם של בירה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.
יש תיירים המגלים את ישראל דרך
בירה מכבי. ויש ישראלים המכירים
דרכה את העולם.

ירה בינלאומית
העולם הזה 2198

מכחכי
(המשך מעמוד )8
לצינוק. כל תרופה נימנעה ממנו. כרגע
נשקפת סכנה לחייו, אם לא יוחזר לטיפול
בבית־החולים ויזכה בטיפול מייוחד.
אנו פונים לכל בעל מצפון, כדי שיביע
סולידריות והזדהות עם מאבקנו, להצלת
חייו של מחמוד שחאדה.
אנו תובעים: ישוחרר מחמוד שחאדה
מהכלא !
רסאן פאוזי אגברייה, אוס־אל־פחם,
בשם הוועד להגנה על האסירים הפוליטיים

מ חי רהשדהצדחר.
מה חושב נמר של נייר על הבר-
ווזון המכוער של דור הפלמ״ח
(״העולם הזה״ .)2192

דבריך על המשורר נתן יונתן הסבו לי
יותר מעונג רב. הדברים מבטאים, בצורה
מושלמת, את מה שאני מנסה להסביר
לאנשים שונים במילים פחות מוצלחות.
אני חושב שרבים מאנשי הטרקלין מתעלמים
מנתן יונתן עקב ״הצלחתו המים-
חרית״ .משורר אחד ,״אורבאני ומאד
מודרני של תל־אביב״ אפילו ניסה לשכנ עני׳
שמהדורות רבות בפרק זמן כה קצר

אליות? האם מישהו מהם בעל כישורים
עדיפים על אלה של ארליך?
אלה מנהיגך, ישראל.
דני פיין, פתח־תקונה

״שותפת המראה
והבלע די ת
על מבון הבריאות של אבי פאנק
(מדור ״אנשים׳ /״העולם הזה
.)2196

ששה צ

שותפתי המלאה והבילעדית במכון־
הבריאות שאותו פתחתי היא רחל גובר
— הפיזיוטרפיסטית המוכרת של התאחדות
הכדורגל בארץ, ולא אשתי, כפי שכתבתם.
אשתי, הציירת עדית פאנק, היא אמנם
שותפתי לחיים, אולם הציור הוא מיק-
צועד. הבילעדי.

0 *1131

מ ראיין אחפרס?
על הראיון שהעניק יו״ר מיפלגת
העבודה, ח״ב שימעון פרס, לעי-
תון״המין הגרמני ״לואי״ (״העולם
הזה״ .2195
והכסף שלך

כתבתם כי לואי הוא עיתון בלתי־תלוי,
אך כל אחד בגרמניה יודע, כי העורך
שראיין את ח״כ פרס, היינץ ואן־נויהאוז,
הוא חבר מיפלגתו של פראנץ יחף שט-
ראום. הוא פעיל במיפלגתו וידוע כמי שמעניק
בעיתונו שירותים למען שטראוס.
מאיר צ ,.מינכן, גרמניה

איד גמדים

קורא קורן
״אורגאני ומאד מודרני״
מעידות על שיטחיות. שהרי לא יתכן שכה
הרבה אנשים יאהבו משהו שהוא אמיתי
ולא מזוייף.
קראתי את דבריך בעת תורנות,
.ץ <]2ץ 1מ 3 ^16 בת 011ץ

גידי קורן, תל־אביב

פודיטייקאים בז־ רחה אריו ת
איך לפתור בעיה אורגנית ופולי טית
ולשמח חילוניים ודתיים גם
יחד.

שמעתי שראש עיריית ירושלים, טדי
קולק, מחפש פיתרון לשטח ההפקר ליד
שער שכם.
אין פשוט ויפה מפיתרוני.
לירושלים המודרנית פיתרון היסטורי:
לבנות זירה (ארינה) נוסח רומא העתיקה,
למלא אותה בכמה אריות ולזרוק כל ימי
השבוע כמה שרים, חברי־כנסת ופוליטיקאים
למיניהם לתוך הזירה.
בימי שבת תשמש הזירה את החרדים,
לתחרויות זריקת אבנים.
כולם יהיו מרוצים. העם החילוניים
והחרדים ישמחו והתיירות מרחבי העולם
תגדל.
נ.ב. אני מבקש עבור הרעיון דוכן פלפל
ליד הזירה.
ה. רדף ה לינג ר, מהנדס, תל־אביב

שעטתכדביה אי ד
״אור ירוק לסילוק ארליך״ (״הלם
הזה״ .)2195

קראתי את הכתבה שלכם. התנהגות
חבריו של שימחה ארליך מזכירה לי עדר
כלבי־ציד, העוטה על קורבנו. האם זהו
היחס הראוי לחבר שכשל? היכן הקולני-
העולם הזה 2198

על מדור המיבתבים, מחיר השבועון,
מיכתבים לציפי ונמר של
נייר.
אחד המדורים האהובים עלי ביותר ב־העולם
הזה הוא מדור המיכתבים. זהו
מדור המשרטט באופן המדוייק ביותר את
הלכי־הרוח ברחוב, בנושאים שונים, בלי
כל פניות (פוליטיות וכו׳) .מאז שהתחלתם
לשלב במדור הנהדר הזה איורים מתאימים,
הפך מיכתבים למרתק וקריא יותר,
ועל כך כל הכבוד! ברם, מדוע רוב ה־מיכתבים
המתפרסמים במדור נוקטים ב־דרך־כלל
בקו שמאלני בשאלות פוליטיות?
האם קוראי העולם הזה הם רובם ככולם
אנשי שמאל, או שמא אתם זורקים את
מיכתבי אנשי הימין היישר לסל הניירות?
עד כמה שידוע לי, אין כימעם אדם
בישראל המתעניין בפוליטיקה, שאינו קורא
את העולם הזה פה ושם. ולכן שאלתי.
ומשהו אחר לגמרי: איך אתם מעזים
להעלות את מחיר השבועון בתוך כמה
חודשים בעשר לירות, מבלי שהגדלתם
את מיספר העמודים באותה תקופה? ומה
שמרגיז עוד יותר — שלא כבעבר, הפסקתם
להסביר לקוראים את מניעי העלאת
המחיר.
ועוד משהו: מדוע הפסקתם לפרסם את
המדור ״מיכתבים לציפי?״ זה היה מדור
מעניין מאד ומרתק מאד. לדעתי יש גם
לבטל לאלתר את המדור ״נמר של נייר״.
המדור כבר מיצה את עצמו והוא מיותר
לחלוטין, בשבועון־חדשות שכל עמוד מ־עמודיו
יקר מאד״.
אריה סלוצקי, ירושלים

בלוטו המזל בא לקראתך
מפעל הפיס לקידום החינוך והבריאות
קאפרי סבון איכות
אמיתי

טעות דשלסתחרת
מפלאי

הדמוקרטיה הישראלית.

אין אף מדינה אחת, מילבד ישראל,
שבה מספר צולחי הפרלמנט מגיע ל־.9,000
הקטע מעל הנזישמר מדבר בעד עצמו:
חנה גכאי, גיבעתיים

9000 יצלחו
את הכנסת
למעלה מ־ססס׳ע צולחים נרשמו
לצליחת הכנרת העממית וד ,26 לזכרו
של יעקב חסיד ז״ל, מהוגי רעיון
הצליחה וממארגניה הראשונים.
בפעם הראשונה ישתתפו בצליחד.
חיילי או״ט, המשרתים נרמת-הגולן,
על המישמר 28.9.79 ,

עעזזזית

תן טר מפ ל ח ״ ד

קנראי ם לה טנבה־־פי־צבע
ניטו לה יתר 1נ 1ת פי־ד

נזדנת הצבע

מערבת הבקרה ה או טו מ טי ת
שומרת בצורה מושלמת ע ל גוון הצבע, עו מקו,
חדותו וייצובו. אתה קולט בצבעים מו שלמים ג ם
תחנות.רחוקות וחלשות. איכות הצבע נ שמרת
לאורך שנות
שמוש רבות.
הפיקוח על
בקרת הצבע
מתבצע בלחיצה
על כפתור
במכשיר או
בשלט רחוק.

רמקנלים מ
מערכת הקול של״ סאב א טובה פי צבע״ ,מ שחזרת
בנ אמנו ת את צלילי
המשדרים -
קונצרטים,
סרטים מוסיקליים,
מוסיקת פופ וקצב,
כולם נ שמעים
בביתך כאילו אתה
נמצא במקום
התרחשותם.

בקרה מנטולמת

חסמן באנרגיה

ב״סאבא טובה פי צבע״ מו תקני ם מ עג לי
הגנ ה ובקרה רבים ומשוכללים; בקרת מתח -
לייצוב מתח הרשת -מ־ס 16ע ד 250 וולט ול הגנ ה
ע ל מנורת המ 0ך מפני שינויי מתח פ ת או מיי ם
המקצרים אורך חייה. הגנת קליטה -ל שמירה
על תמונ ה נקי ה שאינה מו שפעת מהפרעות
ח שמליות
חיצוניות, ברקים
וסערות. בקרת
צבע -לשמירה
על רמת הצבע
הרצויה בכל
ת חנ ה ו תנ אי
קליטה,

״סאבא טובה פי צבע״ בנויי ה בשיטת הכ רטי סי ם
ה מ תקד מ ת ביותר בעולם ה אלק טרוניק ה. כל כרטי ס
שווה בערכו לאלפי רכיבים אל קטרוניי ם. בע ת
הצורך, מחליף
ה ט כנ אי א ת הכרטיס
והמכשיר פועל
כחדש. צריכת
ה אנ רגי ה היא
מיני מלי ת מ־ 70 ווא ט
ל שעה בלבד. לסאבא
שעון דיגי ט לי בעל
תצוגת שעה קבוע ה,
ה ת אמ ה לוידיאו־טייפ
אזניו ת ס טרי או ומצג
תחנות מואר.

פוליסה מרחנק

סאבאסנבהפיצבע

עם ״סאב א טובה פי צבע״ בביתך אתה יכול
ל הפעיל את המכשיר ולהמשיך לשבת בכורסתך.
הפעלה וכיבוי, העברת
תחנות, שינוי הגוון
ו ה קונ טרסט
הגברת הקול
והחל שתו -בולם
נע שים ממקום מושבך
בלחיצת כפתור.

קניי ת טלויזיה אינ ה ע ניין של מה בכך, לכן,
כדאי לבדוק ול שקול היטב. הי כנ ס ל חנו ת הקרובה
למוצרי חשמל, בקש
לראות את סאבא
בפעולה, ה שווה
אותה ע ם הטלויזיו ת
האחרות שבחנו ת
ותבין מדו ע קוראים
לה טלויזיה ״סאבא־טובה
פי צבע״
לה שיג בצבעי אגוז ו מ טליק

״סאבא־פי־צבע״ הינ ה
הטלויזיה הי חיד ה
בעלת כפתור הייצוב
ה או טו מ טי המתביית אופטימלית על ערוץ
השידור. לרשותך ״סאבא טובה פי צבע״ מ־20
״ 21ו־״ 26 בדגמים עד 6ו תחנות
עם ובלי שלט רחוק

עורנת תדיראן

ל-״ ס אב א טובה פי צבע״ האחריות והשרות
המעולים של תדיראן אשר הפכו לשם דבר
כשהמדובר באמינות זריזות ואדיבות.
להשיג בחנויות המובחרות.

5חו1ונם חז ח

רמטכ ״ לבח סו תממשלת הטימטו והר שע
כשעצרתי, בעיצומה של מילחמת העצמאות, כיתת
חיילים מפלוגתי הקרבית, באשמת אינוס נערה ערביה
בכפר בבוש, בושתי ונכלמתי בחיילי.
חלקם היו מטובי לוחמי הפלוגה, ואחד, משורר
עדין נפש שנשבר בפני, חודה במעשה ובכה מרח, מיסורי
מצפונו.
זעמתי והתמרמרתי, בשבחורים אלה הוחזרו לפלוגה,
אחרי שחקירת מצ״ח ״הצליחה״ להוכיח את חפותם,
כשהמג״ד מסייע בידה.
כשהעמדתי למישפט את פקודי בגדוד קרבי — מפקד-
פלוגה צעיר ומבטיח, שרצח בדם קר 30 אזרחים שבויים

מישטר החדש — הם מאיץ גורלי להתפרקות והרס
החברה, המוסר והצדק.
כך יבול היה אותו רוצח שבויים מ 1948-להיבחר
על־ידי ה״ליבראל״ אריה דולצ׳ין כמנב״ל הסוכנות
היהודית. אנו, ה״כלבים״ ,נבחנו, אבל ח״שיירה״ המשיבה
בדרכה.

והסרת אות קין
שהלבין ופול בצחזל
ולחידוש כוחו וחוסנו האמיתי
בכפר לבנוני כבוש, עם תום הקרבות, בושתי ונכלמתי
בגדודי ובחטיבתי, על אשר יכול היה להתרחש במיס-
גרתם מעשה כזה•
כשנשפט הקצין, הורשע ונענש ב״ 7שנות מאסר,
האמנתי שיש בצה״ל מי ששומר על טוהר הנשק ומקיים
את מישמעת צה״ל וכבודו. אולם כשעונשו הוקל והופחת
לשנת מאסר אחת, ובשזכה בחנינה עוד בטרם ריצה
אותה, ידעתי כי החל הכירסום בחוסנו המוסרי של
צה״ל והחל השינוי ברוח שניסינו, מפקדי ההגנה וצה״ל
בראשיתו, לצקת בצבאנו החדש, השונה מכל צבאות
העולם.

רן גם חדר חיידק שינאת הערבים והפקרת דמם
אל ראשי מפקדים בכירים בצה״ל, כולל ראש״מטה-
כללי !
גבורתו של רפול, נאמנותו ומסירות הנפש שלו
כחייל, אינם שקולים בנגד הגסות, הרישעות ואיבוד
צלם־אנוש שהחלו להתגלות אצלו לאחרונה. רבים הם,
לחרפתנו, החיילים והקצינים, בסדיר ובמילואים, התומכים
בו עתה• זהו פרי הבאושים של התמשכות המיל-
חמות, התחזקות מעמדו של הקצין המיקצועי והרקת
הציונות מתכניה האוניברסאליים והמוסריים.
אולם רבים הם גם החיילים והקצינים, ואני בתוכם
(משרת עדיין במילואים, בהתנדבות) ,שלא משלימים
עני כד ואינם מוכנים לראות עוד את רפול (ואת מה
שהוא מייצג) כמפקדם.
אם נותר ברפול שמץ של מצפון — עליו ללכת
הביתה.
וכשנזכה, אם נזכה, בנפילת ממשלת הטימטום והרשע,
תיבחן תנועת-העבודה בראש ובראשונה בכן, שתפעל
להסרת אות־קין שהדביק רפול בצה״ל ולחידוש
כוחו וחוסנו המוסרי האמיתי.

דבירמיה הדיה
ההסתאבות הנוראה שחלה בעם מאז — ששיאה
בהשתלטות גל הלאומנות החשוכה והתוקפנית של ה־

* דב ירמיה היה מפקד חטיבה בצה״ל והצטיין בקר,
בות
הצפון.

חכ מי ה כנ ס ת, היזהרו בהאש מו תי כ ס!
מילות־גנאי, מן הגסות שבמילון ואף מן הסוג ש־מילונאי
יסרב לכללן במילון, בין עסקנינו לעמיתיהם
לעסקונה, לרבות שרים בשבתם סביב שולחן הממשלה
— למקובלות היו. גם להטחת החשדות בפלילים בלפי
עמיתים לספסל נבחרי״הציבור הרגילו אותנו. אבל פניה-
בכתב אל היועץ המישפטי לממשלה, למען ייזום העמדתו
של ח״ב-עמית לדין פלילי, ולמען הנעת הכנסת
לנטילת חסינותו לשם סלילת דיך שפיטתו — זהו
חידוש במילחמות חברי ״הבית הגבוה״.
והחידוש מרתק פי במה, בהיות ממציאו פרקליט
מלומד, הניגש למלאכת הפניה ללא לקוח-מרשה. ח״ב
אורי אבנרי סיפק חומר־בהפצה לעשרות ישראלים, ובראשם
חברי־הכנסת כולם, בסוגייא אשר סיווגוה גורמי־שילטון
במסווגת״חסוייה, מטעמי ביטחון״חמדינה, לפי
הגדרתם. בצינור ההפצה הגיעו הדברים לידיעת עתונאים
אמריקאים, והם פירסמו אותם• לא באן המקום להעריך
את מוען איגרת ההפצה ואת מעשהו, לא לשבח ואף
לא לגנאי. אלא יצירת בילבול יצרים ומושגים, מצד
מקטרגים ומסיתים הסתה פרועה, ובילבול תורם גם
מן הצד״שבנגד, מחייב הבהרות־צינון.

הצנזורה, שהיא צבאית וכפופה לרמטב״ל, עודה
יונקת קיומה וגידור סמכותה מ״תקנות הגנה שעת
חירום״ משנת .1945 לגבי פירסומים היא משמשת
הגנה על ישראל וביטחונה ושלום הציבור.
הצנזור קובע אלו סוגי חומר יוגשו לו לפני פיר־סומם,
והוא רשאי לאסור חומר כזה לפירסום כליל,
או חלקית, או לעכב פירסומו. המפר הוראת הצנזורה,
ייאשם בעוון.
שימו-לב: הצנזור, מתוך שיקול משלו, קובע אלו
מיגבלות, במיקרה מוחשי שלפניו, דרושות לשם השגת
יעדי הצנזורה הנ״ל, והוא קובע, תוך חופש שיקול,
אלו מיני חומר-לפירסוס-בכוח יוגש לו לבדיקה. כלומר:
ברצותו יסתפק בהגשת ידיעות או מאמרים וכיו״ב
על מידע צבאי מובהק. ברצותו ירחיב, ביום בהיר אחד
ואף ללא הנמקה, את היריעה, בדי כלילת רשימות
ביקורת על הצגות או ספרים בחומר הטעון הגשה.
במובן, אפשר להשיג על דברו באוזני הרמטב״ל.
אבל לא זו בילבד שהסיכויים להצלחה קלושים, אלא
עד הכרעה אחרת, דבר הצנזור הינו ונשאר צו־עשה או
צו-אל-תעשה מחייב• וזעירים מאד גם סיכויי ההצלחה
של עתירה לבג״ץ, באשר לצנזור עומד חופש שיקול
הדעת בבל, ואם בך על העותר להוכיח שרירות לב
המשיב, חריגה בולטת מסמכותו, או מניעים פסולים,
אישיים או אחרים, בלפי העותר.
אמת — נכון הוא שלגבי העיתונים היומיים הוקפא
יישום הוראות אלו, אם כי ללא ביטולן בדרן חקיקה,
בתוקף הסכמים, החל משנת ,1950 בין שר־הביטחון
לוועדת עורכי עיתונים אלה, ותחתן הונהג הסדר אחר.
אבל ביסודן המהותי חלות גם כאן אותן מגמות.
ועל הבל — מאותו הסבם נהנים היומונים בילבד,
ועל כל בלי״התיקשורת האחרים ובל הפירסומים והמ-

פרסמים האחרים חלות התקנות המנדטוריות במלואן
ובכל היקפן וחומרתן. ומשום כך למותר הוא לתאר
את דינו של הפירסום שבלבוש איגרת שהופצה בעשרות
עותקים. וכאמור — למסקנה זו צריך להגיע אף הקרוב
להשקפותיו של המפרסם בנושא הפירסום, ובמגמתו
לסכל אורח החשיבה השילטונית לגבי חיפוי על עצם
המיכלול וקריאת דרור־למעשה לעבריין ולסוג עבירתו.
והרי בגישה החמורה והמזיקה של השילטון, החל
ברמטב״ל ושר״הביטחון וכלה בצנזור, אפשר להילחם
רק מתוך הכרה בדין הקיים, ורק בדרך זו מותר ואפשר
לייחל הן לסילוק תופעות מכוערות אלה ודומיהן, והן
לשינוי יסודי של בלל דיני הצנזורה.
המתחרים זה בזה בהעשרת אוצר הגסות המילולית,
בלפי המפרסם, וביחוד המבקש לגייס גם את היועץ
המישפטי לממשלה בשביל מסע זה, מתכחשים, או
מעמידים פני מתכחשים, לדין אחר, והינו דין חסינות,
בהיותו המפרסם חבר־כנסת.
יטען תמים או מיתמם, כי מדובר לעת עתה רק
בייזום הנעת הכנסת לנטילת החסינות. ברם אין שחר
לטענה זו: ח״ב אבנרי לא חטא — מתוך הנחה כי
בכלל חטא — לאו דווקא במישור האישי או במישור
מנותק מפעילותו הציבורית, אלא גם במפורש ובמוצהר,
וגם מבחינה מהותית־אובייקטיבית, בגדר מאבק ציבורי
שלו, ובהמשבת מאבק בנדון שבו החל, עוד לפני־בן,
מעל במת הכנסת. ואף לו עשה אשר עשה מחוץ לכותלי
מישכן הכנסת, ואין נפקא מינה•
באן חל, איפוא, סעיף 1לחוק החסינות, לפיו ״חבר
הכנסת לא ישא באחריות, פלילית או אזרחית, ויהיה
חסין בפני בל פעולה מישפטית״ ,לא רק ״בשל הבעת
דעה בעל-פה או בכתב״ ,כי אם אף ״בשל מעשה שעשה,

יבער האיגרת1 ,דכ אבנר׳,
יחינו בחזקת נקי מנו דנב!
בכנסת או מחוצה לה, אם היו ההצבעה, הבעת הדיעה
או המעשה במילוי תפקידו,״ ואף בזה לא סגי בי אם
״או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת.״
לשון אחר: בגדוי תחולת הוראה זו, בדבר חסינות
מהותית־מוחלטת, ייהפך דבר, לרבות ״מעשה״, ,וללא
הגבלה, אשר בו יפליל את עצמו אדם אחר _ לעין
דבר־בדין בהיעשותו בידי ח״כ. ואבן לא כתוב ״לא
יעמוד לדין״ ,אלא ״לא ישא באחריות״ ,כלומר, כאילו
הצדק איתו, להבדילו מאחרים.
העמדת ח״כ לדין תיתכן רק בשל עבירות אחרות —
לגבי תביעות לפי דיני ממונות, ללא התערבות הכנסת,

ובפלילילים, רק אחרי נטילת החסינות, ורק היועץ
המישפטי לממשלה רשאי לעתור להחלטה כזאת של
הכנסת, בצירוף טיוטא לכתב האישום המיועד.
ושוב, ייאמר גלויות: ככל דיני החסינות, כן שבעתיים
סעיף 1לחוק החסינות, זועקים לשינוי יסודי,
בכיוון קיצוץ כנפיים מרחיק-לבת — בפי שדרשתי לא
פעם. ומשינוי נרחב זה תצמח ברכה גם בכיוון ההפוך.
למשל: הנפגע בעלבונות מזעימים, מפי ח״ב בלפי
עמיתו, בגון ״סוכן אש״ף״ ,״גובל בבגידה״ ,וביו״ב,
שאינו יבול, היום, ליזום בל הליך מישפטי, למשל פיצוי
נזיקין אזרחיים ושפיטה פלילית נגד מגדפו, מפיץ-
דיבתו־רעה, יהיה רשאי, ומוסרית אף חייב, לכפות
בירור שיפוטי. כל זה נבון. אבל השגת המבוקש לא
תיתכן אלא על בסיס הצגת המצב בהוויתו, לדאבון לב.
ומצב הדברים דעבשיו חדמשמעי הוא: בעל האיגרת
הינו בחזקת נקי מכלל רבב !

יעקובג ׳מס רוזנטל ר1שלים
* יעקוב רוזנטל, מישפטן יוצא גרמניה, מומחה לחוקי
הכנסת, היה שנים רבות הכתב הפרלמנטרי של ״הארץ״,

־־־ 145

פרסום סי־טל

רהיטי כל גיל מלווים את ילדך בנאמנות,
בכל הרגעים היפים...
עם הגיע התינוק מבית החולים לחדרו,
יחכה לו הריהוט המושלם, הכולל שידות
לאחסנת חיתולים ובגדים, ארוניות
למשחקים, שולחנות טיפול ומיטת התינוק
המיוחדת, שזכתה להמלצתה של המועצה
לצרכנות.
יחד עם הילד גדלים גם הצרכים. את
מקומם של מיטת התינוק ושולחנות
הטיפולים, ימלאו הכונניות לספרים
הראשונים ומיטות נוער מהודרות בשלל
דגמים וגדלים, שישרתו אותו במשך שנים
ארוכות ומהנות. היום הראשון בבית הספר
הוא יום מרגש, לכל הדעות, וגם כאן נוטלים

רהיטי כל גיל חלק בשמחה. שולחנות כתיבה
בדגמים שונים: על רגל, בין ארוניות,
שולחנות כפולים וכולם עם מגירות רבות
תכולה.
כל פריט ניתן להשגה בחמישה צבעים
מרהיבים: ירוק, אדום, חום, כחול ואורן
טבעי. שולחנות הכתיבה ומיטות התינוק
להשיג גם בכתום.
רהיטי כל גיל יוצרים חדר מקסים.שטוב
לחזור ולהתרגע בו גם בחופשות מהצבא.
קניית רהיטי ילדים איננה משחק
ילדים. לכן, כשאת מתכננת את הריהוט
לילדייך, בחרי בכל גיל, האוהב ילדים מכל
הגילים.

רהיטי כל גיל —
מנגריית גבעת ברנר.

דגם — 226 ספה כפולה
190x57.6x70 ספה תחתית .x 25 x 190 70

דגם — 220 שולחן כתיבה 4מגירות
.120 X 72 X55

דגם 22

דגם — 200 ארונית

דגם — 224 שולחן

ארונית טיפולים לתינוק

עם דלתות .90x90x30

2מגירות עם רגל 90x72x55

4מגירות .x 92 x 82 60

דגם — 225 ארון בגדים
6דלתות . 154x180.5 x 60

דגם 59א — מיטת תינוק
בשני גדלים.x 90 x 60,120 x 90 x 14060 :

סוכנויות כל גיל: תל־אביב: דיזנגוף .201 חיפה: הרצל 32

דגם — 214 ארונית עם מגירות
.45 x 30 x 40

דגם — 221 שולחן כתיבה כפול

.150X72X55

אלנבי דוו, בית הזורע, שמרת. גבעתיים: ויצמן סו.

הטולס הזה 2198

\ז1ז\1בי0 ׳.1!1

פרק 5בסידרה המנתחת הרכבה שיבבה ה שלטת
בכל תחומי החיים במדינה ואת מקומות הכוח שלה

זליטנים, ברובם המכריע, כבר
1מצאו בארץ לפני מילחמת־העולם ה־ישנייה.
הם כבר פעלו ״ביישוב הוותיק״,
או נולדו והתחנכו באותה תקופה. חשוב
להכיר את הנסיבות שבהן התגבשו כעוצמה
המכרעת, השלטת בישראל עד עצם
היום הזה.
אגדות רבות אופפות את תקופת ״היישוב״
.רבות מהאגדות הללו נוצרו באן רח
מודע ומכוון על־ידי המחליטנים עצמם.
שליטתם המוחלטת בהכוונת דעת־הקהל
איפשרה להם זאת. נהוג ללגלג אצלנו•
(ובצדק) על השיטות השונות לשיכתוב
ההיסטוריה, הנהוגות בברית־המועצות. מה
שנעשה כאן, בישראל, הינו חמור, עגום,
ומגוחך לא פחות.

המיתוס הכוזב

ישעה מכל עשרה ישראלים לא
• 1נמצאו כאן לפני מילחמת־העולם השנייה,
או שהיו צעירים מכדי להבין את
המתרחש סביבם, או שנולדו לאחר־מכן.
מה הם יודעים, ברובם הגדול, על התקופה
ההיא . 1
קומץ חלוצים נועזים הגיעו לארץ לא־נושבת
בסוף המאה הקודמת, והחלו ב־מלאכת־בראשית.
בעיקבותיהם באו חלוצים
נוספים אשר ייבשו ביצות, רקדו הורה,
סללו כבישים, ייסדו קיבוצים, נאבקו על
״עבודה עברית״ ולחמו, מעטים מול רבים,
נגד ״הפורעים הערביים״ והשילטון המנדטורי
הבריטי. רוב החלוצים שהגיעו היו
סוציאליסטים אדוקים, אשר יסדו את ה הסתדרות,
את תנובה ואת הפלמ״ח. המשק,
בארץ־ישראל של היישוב, היה מבוסס על
חקלאות. על רמת־המוסר מורה העובדה
שבתל־אביב ״הקטנה״ לא נעלו דלתות,
והחברה היתר. שיוויונית להפליא. אומנם,
פה ושם הגיעו גם כמה חנוונים פולנים
ו״ייקים״ תמהוניים, אשר ישבו בבתי-קפה,
אך הם לא הצליחו להפריע ליצירה המופלאה
והחלוצית של הבית הלאומי היהודי.
ליצירת המיתום הכוזב הזה אחראית בעיקרה
״תנועת העבודה״ .עתה, כשהגיע

האנ שים המח לי טי ם על גורד העם והמ דינ ההם בדרך־כלל
מבוגרים, א שכנזים וו תי קי ם בארץ. לא היה זה הכישרון, דוו ק א,
שהציב או ת ם בצמרת. הםנמצ אים שם מפני שנמצאו בזמן הנכון
ב מ קו ם הנכון, או מ שום שנולדו ל הו רי ם הנכונים. ה מ קו ם הנכון
היה — ארץ־ישראל. הז מן הנכון — שנות השמ שים. ה הו רי ם
הנכוני ם — פרדסן, תעשיין או קיבוצניק. המח לי טני ם התגבשו
ככוח מלוכד לפני ארבעים שנה. מ אז ועד היו ם — ה ם בצמרת.

מאח שלפהפ רנ ק ל
הימין לשילטון, קשה להניח שישתנה
משהו משמעותי. אולי יתוספו כמה סילופים
חדשים, המרוממים את חלקם של
אצ״ל ולח״י במאבק לשיחרור לאומי, ואת
חלקו של ״הפועל המיזרחי״ (שעמד ביסוד
המפד״ל) בייבוש הביצות ובריקודי־ההורה.
מיתוסים אינם נוצרים בצורה מיקרית.
המיתוס על ״תקופת היישוב״ נוצר בסבלנות
ובשיטתיות, רובד על גבי רובד,
נידבך אל נידבך. הדבר מתחיל בסיפרי-
הילדים, ונמשך בסיפרי ההיסטוריה שמלמדים
בבתי־הספר. סיפרי־זיכרונות של
פוליטיקאים שפרשו תורמים את חלקם.
אלפי ראיונות בכלי־התיקשורת (נוסח אלה
הם חייך ובית אבי) ורומנים למבוגרים שעניינם
באותה תקופה, מסייעים אף הם
ליצירת ההיסטוריה הכוזבת. רוב המחקרים
״המדעיים״ על אותה תקופה דם פרשה
עגומה בפני עצמה: העובדות מצויות שם
כמעט כולן בטורי־מיספרים אינסופיים, אך
המסקנות, תחת שיפריכו את דאגדות הרווחות,
מחזקות אותן ומקנות להן מישנה־תוקף
״מדעי״.
המיתוס אינו תמים. הוא משרת יפה את
המחליטנים בשתי נקודות חשובות :
י• המיתוס מבהיר לעם מדוע סביר
הדבר, צודק ונכון שהם, דווקא הם, יהיו
המחליטנים.
#המיתום מצדיק את טיב שיקוליהם
של המחליטנים בהווה, בחינת ״איזהו
חכם — הלמד מניסיונו״.
אין הכוונה לעסוק כאן בהרחבה בתקופת
״היישוב״ ובהפרכת כל האגדות.
אך חשוב להבין את הנסיבות ההיסטוריות,
שבהן בנו המחליטנים את בסיסי־הכוח

שלהם, התלכדו וסילקו מהזירה כל מתחרה
אפשרי. וחשוב לא פחות לברר מאילו
רבדים חברתיים בתוך היישוב הוותיק
באו המחליטנים של אז — שהם, עדיין,
גם המחליטנים של היום.

מי כנה
את הארץ!

ן* דימוי של הישראלי הוותיק, כמי שי
י חובש כובע-טמבל, אוחז בטוריה ומשקה
פרדסים, מסולף וכוזב. רק חלק קטן
מבין אנשי היישוב הוותיק עסקו בחקלאות.
בשנת 1936 היו בארץ 11,840 חברי
קיבוצים 15,740 ,חברי מושבים ומושבי
עובדים, ו־ 59,530 התגוררו במושבות. אך
רק מחציתם של אלה האחרונים (במושבות
בגון פתח־תיקווה, רחובות או ראשון־לציון)
עסקו בחקלאות. בערים התגוררו לא פחות
מ־ססס 315,אנשים. כלומר: רק כ־150/0
מבני היישוב הוותיק עסקו בחקלאות, בקיבוצים,
במושבים או במושבות. שנת
1936 לא נבחרה מפני שהיא ״נוחה״ לטיעון:
בשנת 1931 התגוררו >)/י< 83.3מהיהודים
בארץ בישובים עירוניים, וב־1945
— ס.84.60/
מי שמזיל היום דימעות־שליש על הבריחה
מהייצור, ומתגעגע לבן־דמותו העירוני
של מחזיק הטוריה, הלוא הוא פועל-
החרושת ידוע־העמל־והיזע ״מן הימים ההם״
,מוטב שיעיף מבט במיספרים הבאים :
בסוף שנת 1926 הגיע מיספר ״הפועלים״
בארץ ל* 25,000 מתוך אוכלוסייה של
150,000 יהודים. בסוף 1937 היו 107,000
״פועלים״ מתוך אוכלוסייה של 415,760

יהודים, ובסוף 1939 היו 120,000״פועלים״
מאוכלוסייה של 474,000 יהודים. המדכאות
הכפולות המעטרות את המילה ״הפועלים״
אינן מיקריות, משום שמיספרים אלה כול לים
גם חברי קואופרטיבים, קיבוצים ומושבי
עובדים. כמחצית מהמועסקים היהודים
בארץ בשנות השלושים עסקו ב־מיסחר,
בשרותים ובמיקצועות חופשיים,
ולא פחות מ־ 5.70/0מהיהודים התפרנסו מ*
ריווחי־הון.

עם אוייב כזה —
מי צריך ידידים!

רץ ישראל של היישוב הוותיק לא
נבנתה כולה על־ידי ההסתדרות, הקיבוצים
וההון הלאומי. דווקא ההון הפרטי
שיחק את התפקיד המכריע.

שמתים עד תשעים אחוזים מן
ההון שהגיע ליישוב הוותיק כשנות
העשרים והשלושים היה
פרטי.

רוב החקלאות, וכימעט כל התעשיה
והמיסחר, היו נתונים בידיים פרטיות.
מדוע, אם כן, נוצרה התמונה המסולפת
שיש לרובנו הגדול על אותה תקופה?
ראשית, מפני שההיסטוריה הרישמיה
וגם הבלתי־רישמית נכתבה על־ידי הנהגת
״תנועת העבודה״ ועושי־דברה. אם היתד.
זו ״תנועת העבודה״ ,שבכוחות עצמה הקימה
את התשתית ״למדינה שבדרך״ ,כי-אז
טבעי הדבר ומובן שהנהגת התנועה הזאת
תופקד גם על המשך העשייה (בדיוק כשם
שסטלין ״זכאי״ לשלוט כשמסלקים כל זכר
לטרוצקי מן ההיסטוריה הרישמית).
ושנית, עד כמה שמוזר הדבר, נוח
הסבר זה של ההיסטוריה גם להון הפרטי.
בנקאים, פרדסנים ותעשיינים אינם מעוג־יינים
באמיתות היסטוריות, אלא במזומנים.
ככל שידע הציבור פחות על השפעתם
המכרעת בקביעת המדיניות — אז והיום
—יוכלו להמשיך ולהפעיל את השפעתם ועוצמתם
באין־מפריע. מי יכול לבוא אליהם
בתלונות על התרחבות הפער הכלכלי
ועל ריכוז ענפים כלכליים שלמים בידי
(המשך בעמוד )52

ן עונות השלושים: ה^נהיגוח האזרחית(דיזנגוו ו?8מ,נ חנועוית (נצנרסון וחבוי!)

ב 1ק

טפחות

סמשיר

לתתותר
מבצע המענק הסוגדל בכל הבנקים הסתיים,
נכשגמוג הערפל מתברר:
בוקבתותתתש ״ ןלתת ״ו תר
עד 2070מענק תייר
צמוד, נושץ! ריבית ופטור ח מס
לחוסכים בסבתותעד 1 2 0
ל עו ס ת 1 4בתוכנית הרגילה.
וגלתטתפ ! !7פחות ־ חסוו ! 1 1 1 1

ט ב תו ת

בנק מ שכנתאות לישראל בע־־מ
ירושלים רח־ הלני המלכה * 9רחי פארן , 59כ כ רדו ד טנ ה * .ס ר כז
״כלל״ רה, יפו 97 חל־אביב רה׳ החשמונאי • 123 רח׳ פרישמן .42
חיפה רח׳ פל ים ,9בית ציס • .דחי אחד העם 15 נאר שנע רח׳ מצדה
מרכז הנגב. אשדוד מרכז מסחרי ד׳ ,רח׳ מ. ח .שפירא. נתניה רח׳
הנוטע ( 16 סמיילנסקי 13־) נצרת־עיליח מרכז מסחרי חדש של שו״פ.
אילת רח׳ האלמוגים 215/3

אג1ו1י 11בשדם

ג״סקאו ד״אסטן: מסמים עם ויה
מי אמר שלכסף אין ריח 7בשעתו הרס השבועון הסאטירי הברווז
הכבול את תדמיתו הטהורה של שאבאן דלמאס, כשגילה את פרשת התחמקותו
ממס־הכנסה של ראש ממשלת צרפת לשעבר. עתה מבאישה
תגליתו החדשה את ריחו של הנשיא הנוכחי ז׳יסקאר ד׳אסטן (בתמונה
משמאל) .נראה כי הגילויים בדבר היהלומים שהעניק לו ה״קיסר״ בו־קאסה
(בתמונה מימין, בימי זוהרו על כיסא מוזהב) יעמידו את צרפת
כולה באור מגוחך, מה עוד שד׳אסטן אינו אהוד בארצו זמן ניכר.

המלכה אליזבט

סו אותותיה
הנסיכה מרגרט
מרגרט בת ד,־ 49 החליטה
למסד את יחסיה האינטימיים
עם זמר הפופ, רודי לוולין.
חמש שנים התנהל הרומן בסתר.
עם תום האבל הרישמי
על מות לורד מאונטבאטן, הודיעה
מרגרט (הנראית משמאל
בלוויתו) למלכה (מימין) על
כוונתם להינשא. תשובת המלכה
אליזבט :״לא ולא!״ והסיבה
— הוא צעיר ממנה בד!
שנים.

העולם הזה 2198

!!111111בשלם

ג״ואן קנדי ־ בדרך חזרה
״איני פוחדת יותר מן הבית הלבן!״ הצהירה ג׳ואן קנדי כשהופיעה
לאחרונה בציבור יחד עם בעלה טדי (בתמונה מימין) בחגיגית בית־הספר
שבו לומד בנם הבכור טד. כך סימנו הסנטור ואשתו את ההתחלה
הפרטית של המירוץ המשותף לנשיאות, אחרי שבמשך כמה שנים
היו בנפרד. מאז נישאו, ב־( 1958 בתמונה משמאל) ספגו מכות מיש־פחתיות
מלבד הירצחם של שני האחים, ונישואיהם התפרקו, אם כי

מעולם לא התגרשו.

סטבאני באזארם:
חתולים חשובים

׳1111

מבני ^דם

חייה הפרטיים חשובים לה יותר
מן הקאריירה, וחיות — יותר
מבני־אדם. כזאת היא סטפאני
פאוארס בת ה־ ,36 חברתו לחיים
של ויליאם הולדן, המשחקת שוב
בסידרת טלוויזיה חדשה באשה
סכסית, מול רוברט וגנר. כבעבר,
היא מעדיפה לעסוק באמנות אב־סוטית,
ללמוד סינית, לטפל בזנים
נדירים של ציפרים ובחתול ד,סיאמי
שלה (בתמונה) ,ולא לרדוף
אחר תפקידים מיוחדים המרחיקים
אותה מהולדן ומתחביבם המשותף
— בעלי־חיים.

ימי מופחד ממב ומרד?
חצי מהצמד האחראי לגילוי פרשת ווטרגייט, בוב וודוורד,
מאיים שוב. הפעם מכין העיתונאי תחקיר על בית־המישפט העליון
בארצות־הברית, המטריד את מנוחתם של כמה מן הדמויות
המרכזיות של עולם החוק האמריקאי. מי שמתואר על־ידי חבריו
בוושינגטון פוסט כ״חית עבודה״ ,מפחיד גם בחייו הפרטיים. הוא
גרוש כבר פעמיים, כשבתו מנישואיו השניים רק בת .3עתה הוא
מאיים לרשת את מקום עורכו של העיתון, בן ברדליבן.
העולם הזה 2198

— ׳4.4י

כריססיגז! וסוג שמומזה בבאו׳ס
מזמן לא נראו מאושרים יותר מבני־הזוג קוזוב בפאריס. רחוק
מן הקומונה הרוסית מתלבש לו סרגיי במיטב אופנת העילית
של פאריס, בשכריסטינה בשמלה לבנה חצי שקופה. כך הופיעו
בני-הזוג לאחד האירועים החברתיים המהודרים ביותר שידעה
פאריס בעת האחרונה, הופעתו של בארשניקוב הרקדן, שהוק דשה
למטרות צדקה.

אשדה דו:
המחשוף שחשו
הקוקסינל המפורסמת ביותר בעולם,
ואולי גם היפה ביותר, הצליחה
להדהים בנשיותה את קהל
היפים והיפות, כשלמסיבת קבלת-
פנים שנערכה לרגל הקרנת הבכורה
של אפוקליפסה עכשיו בפאריס,
הופיעה בשמלה מיוחדת
במינה: עם כל צעד שעשתה, חש פה
השמלה שד אחד, אך אף פעם
לא שניים. היא היחידה שנענתה
ברצינות להזמנת המארחת ויויאן
ריד שאמרה :״לבוא חשוף כיד
הדימיון !״

מונסק׳ ון ן,נ0זן י:
הזוג יחשוד
איזבלה י! וסין:
הזוג החדש
פעמוני החתונה צלצלו לשחק נית
איזבלה רוסליני, בתם של
אינגריד ברגמן והבמאי רוברטו
רוסליני, שנישאה לבמאי האמריקאי
מרטין סקורסיזה.
העולם הזה 2198

מאז שיחקה נסטסיה קינסקי
תחת שרביטו של רומן פולנסקי
בטס, היא אינה משה מצדו. בתו
של השחקן קלאוס קינסקי יפה
להפליא וצעירה יחסית לפולנסקי,
אך גם העובדה שהבמאי צפוי למאסר
בפועל בארצות־הברית, אי נה
מעיבה על האושר באירופה.

גרבי מכנם המעוצבות
בשיא העדינות

אומסה

גמישה!חיננית עם

י ש ^נ ט

^!91 יי

212

גרבוני״אומסה״תוצרת איטליה בכל החנויות בארץ

העולם הזה 2198

חדר הנד של חת הישראלית דמה למכבסה.
מלמד אוכל דגים ושמיר נשאר במקום
! 8מישלחת הכנסת, שחזרה
בשבוע שעבר מוונסואלה,
עדיין ממשיכה לספר בדיחות
על חבר־המישלחת, איש ה,מפ־ד״ל
אכרהם (״אברמל״),
מלמד. למלמד היתה בקארא-
קאס בעייה. האוכל היה מצו*
יין, אך רובו טרף. מלמד ידע
שכאשר מציעים לו דג, אס
הוא גדול הוא מותר באכילה,
אך אם הוא קטן, יש חשש
שהוא טרף. הבעיה של מלמד
היתד. כאשר הוגשו הדגים
פרוסים. מספר ח״כ יוסי
שריד, שהשתתף אף הוא ב־מישלחת
:״מלמד היה מסתכל
על פרוסות הדגים, אומר:
׳זה מוכרח להיות דג גדול/
וטורף את הדג.״
! 9אגב, מלמד נתקל בבעיה
כאשר היה צריך לנאום
בכנס, מאחר ולא ידע אף אחת
מהשפות שהיו מדוברות בו.
הוא מצא לכך פיתרון, והעניק
את הזמן שיועד לו לחבר אחר
של המישלחת, ח״ב גוסטב

כדיאן.

91 חברי המישלחת התגוררו
במלון־דירות מפואר. בכל
דירה עמדו לשרותם מקרר,
באר ומכונת־כביסה. את מכו-
נת־הכביסה ניצל יושב־ראש
המישלחת, חיים קודפו, ש כיבס
את בגדיו במשך שעות
ארוכות בכל יום, ותלה אותם
לאורך החדר להתייבש.
בעיית־כביסה אחרת 91 היתד. לגוסטב בדיאן. על החליפה
היחידה שהביא עימו
לכינוס היה כתם. בדיאן הביא
איתו מהארץ תכשירים שונים,
ביניהם תכשיר להסרת כתמים,
וגם תכשיר למניעת זיעה ברגליים.
בטעות הוא ריסס את
הכתם בתכשיר למניעת זעת־הרגליים,
והיה צריך אחר־כך
לשלוח את החליפה לניקוי.
9כשנשאל השבוע ח״כ
משה שמיר על תפניותיו
הפוליטיות הרבות בשנים האחרונות,
מהשמאל הקיצוני
של השומר־הצעיר עד לתנועה
הימנית-קיצונית התחיה, השיב:
״המציאות השתנתה, אני נש ארתי
במקומי.״

׳ 9ראש עיריית ירושלים,
טדי קולק, אירח בשבוע ש עבר
את העיתונאי העולה מארגנטינה,
יעקב טימרמן.
טימרמן סיפר לקולק כי בעת
הבחירות לעיריות בישראל,
כשהוא ישב בכלא בארגנטינה,
ערכו האסירים, כדי ל שעשע
את עצמם, קלפי בין
כתלי הכלא, והוא, טימרמן,
הצביע עבור קולק.
! 9בקבלת־הפנים שערך
קולק בסוכת־העירייה, שמו
רבים לב לכך שהוא הקפיד
לחבק בהתרגשות רבה את רד
פאטריארך כזיליוס, ראש ה־כנסיה
היוונית־אורתודוכסית.
כאשר נשאל קולק אחר־כך לפשר
היחסים החמים ביניהם
השיב :״אני מבכר לחבק את
היוונים־האורתודוכסים מאשר
את האורתודוכסים היהודים,
המאשימים אותי בהתייוונות.״
8לח״כ-ד,ליכוד החיפאי
מ אי ר כהן נגרמה בשבוע שעבר
הפתעה. הידיעה כי מזכיר
מועצת־פועלי־חיפה, ד,ח״כ
לשעבר משה דרטכ׳ן, עומד
לצאת השבוע לטיול בגרמניה,
על חשבון מועצת־הפועלים.
זהו טיולו השלישי השנה.
ורטמן נוהג להפקיע לעצמו את
ההזמנות המגיעות מאיגודים
מיקצועיים בחוץ־לארץ לווע-
די־עובדים חיפאיים. כהן ניסה
למנוע את נסיעתו של
ורטמן, ושיגר לו מיכתב דחוף
בנידון. י התשובה שקיבל כהן
מוורטמן היתד אני נמצא
ערב נסיעה לחוץ־לארץ. לכן
אין לי זמן לעסוק בבעיה שהעלית.
כשאשוב, אטפל בנושא.״
8המלחין
והמנצח עמום
מלר חוטא לעיתים גם בכתיבת
שירים. לפני חודשים אח דים
כתב שיר בשם שיר תפילה,
שבו שיבח את נשיא־מצ־ריים,
אנוור אל־פ אד א ת,
על יוזמת־השלום שלו. מגן-
ראש־ד,ממשלה ייאל ידין לקת
עימו את השיר של מלד למצריים
ונתן אותו לסאדאה. הש בוע
הגיע למלר מיכתב אישי
מאנוור אל־סאדאת, שבו מזמין

מאיו הרציון

השתתף בכנס־הייסוד של מיפלגת התחייה, וגם הוא ניסה שלא להתבלט.
לשם כך לא נכנס כלל אל תוך האולם, אלא ישב בחוץ. כאשר התגלה
על־ידי צלמים, ניסה למנוע מהם לצלמו• הר״ציון, שהוא תומך נלהב של התנועה, לא חתם עד
כה על אף קריאה רישמית שלה, והפעילות כולה נעשית בשם אשתו רותי, שהיא אוהדת התנועה.

סאדאת את מלר לנצח על
תיזמורת קאהיר, בקונצרט ח גיגי
שייערך במצריים, בחודש
מארם הקרוב.
8הסיפור הבא מתגלגל
מאז ביקורו של נשיא מצריים,
אנוור אל־סאדאת, בחיפה, בחודש
שעבד. בארוחת־הערב החגיגית,
שנערכה במלון דן
כרמל לכבודו של סאדאת, ישבה
הולי לנדאו, אשתו של
שר־ד,תחבורה חיים לנדאו,

ליד אחד מעורכי העיתונים המצריים.
במהלך הארוחה היא
נכנסה עימו לשיחה והתעניינה
ברמת מחירי המוצרים במצריים.
האיש סיפר לה כי מחירו
של עיתון מצרי הוא שלושה
פיאסטר. הסכום לא אמר דבר
לגברת לנדאו ועל מנת להמחיש
אותו, סיפר לה העורך המצרי,
כי מחיר ביצה במצריים
כפול ממחירו של עיתון ומגיע
לשישה פיאסטר. הגיבה על כך

האלוף (מיל ,),יושב״ראש מועצת־ בשבוע שעבר. יפה סירב לעלות לבמה וישב בקהל, ולמרות שהיה
\ 1ךךךן 711111 11
המנהלים של רשות״שמורות־הטבע, היה _ חבר כנסת הקודמת מטעם חוג נאמני ארץ־ישראל השלמה,

הוא ניסה למנוע בעד הצלמים, אשר גילו אותו, לצלם אותו.
אף הוא אחד המוזמנים לכנס״הייסוד של מיפלגת־התחייה שנערך
העולם הזה 2198

הגברת לנדאו :״טוב, כולם
יודעים שאצלכם במצריים הביצים
נורא קטנות!״
! 8לשר־הדתות אהרון
אכו־תציר-א יש הסבר לכל
הבעיות של שר־האוצר, יטימ־חה
אדליד• אמר השבוע
אבו־חצירא :״עם ארליך הכל
בסדר. הוא שר־אוצר טוב,
חבר־מיפלגה נאמן ואפילו מדבר
עברית. הצרה שלו היא
שהוא חושב בפולנית.״
׳ 9אגב, אבו־חצירא מגדיר
את ראש-הממשלה, טנחם
כנין, את ארליך ואת מנהיג
מיפלגודד־,עבודה , ,שיטעץ
פרם, בשם ״המיגזר הפולני״.
׳ 8חנות־הספרים הירושלמית
המפורסמת אריאל החלי פה
בשבוע שעבר בעלים. נראה
כי להחלפת הבעלים לש
משמעות גם לגבי הספרים שיימכרו
בה. החנות, שבעליה
הקודמים היד, נפתלי רז, מ־ממנהיגי
שלום עכשיו, נרכשה
על-ידי יהושע שילה, איש
גוש־אמוניס. שילה כבר הבטיח
כי החנות, במתכונתה החדשה,
תמכור ספרים על ״אה־בת־ארץ־ישראל״.

8העיתונאים האמריקאיים
אינם אוהבים כל־כך את שגריר
ישראל לאו״ם, הד״ד
יהודה כלום, ואת הקונסול
הכללי של ישראל בניו־יורק,
פול קידר, ומכנים אותם בלצון
השמן והרזה.״ בלום
הוא צנום־גוף, וקידר הוא בעל
גוף מלא.
81 קירר הופיע לפני ידידי
ההסתדרות בארצות־הברית והודיע
להם, כי הממשלה עומדת
לסגור את קופת־החוליב.
רק אחרי שפרצה באולם סערה,
התנצל קירר ואמר :״אני
לא ידעתי שקופת־חולים שייכת
להסתדרות.״

מרשימותיו שלמבקר מסעדות
הפעם היה בחברתי אורחן
מצרפת, ידיד ותיק ומבין |
גדול בארוחות וביין. המסעדה
זכתה למחמאותיו, ובמיוחד
הביע פרנסוא את התפע־
|לותו מיין ״פטיט 0ירה״|.
]זהו יין אדום חדש ומעולה ,
ן של כרמל-מזרחי, והוא הת־ן
אים נפלא למנה העיקרית^,
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה1
)אמרלה״ ,גם הוא יין שול-
.חני אדום משובח. אני מנד
1ליץ על היינות האלה בפני
1כל אוהבי היין הטוב. כדאי
״לכם לזכור את השמות^
החדשים האלה.
פטיט טירה
וטינטה
אמ 1לה
מיטיבים את הארוחות

לודנס אזף אוליב״ה א 1כ ל שחארמה בבאר־שבע.
ומי היה קונה מכונית משומשת משימעון פרס?
! 1נראה כי אחת מעובדות
הקונסוליה בניו־יורק, שרה
פרנקל, מי שהיתה כתבת
קול ישראל לענייני מיסלגות,
ומעריצה מוצהרת של ראש־הממשלה,
עושה חיל בניו*
יורק. שרה מלווה את הקונסול
קידר לכל מקום, ובכל מקום
שקידר אומר דבר־מה שלדעתה
אינו עולה בקנה אחד עש
מדיניות ממשלת־בגין היא מפסיקה
אותו ומתקנת את דבריי.
! הכתב לענייני מיפלגות

של מעריב, משה מייזדס,
הוא ידיד אישי של שר״האוצר
שימחה ארליך. כאשר חזר ארליך
ממסעו הממושך בחו״ל
קיבל מייזלס את פניו בהצהרה
:״אני בטוח שלא הבאת
בכיס הרבה הרצלים אבל בגין
אחד בטח יש לך בכיס.״

הפירסומאי דויד אר מון,
שהוא מראשי דור־ההמ־שך
במיפלגה הליברלית אינו
יודע מי הפסיד יותר מהחלטתו
של שימחה ארליך להישאר בתפקיד
שר־האוצר — שר־הא-
גרגיר, יצחק מודעי או ח״כ
יגאל הורביץ, שראו את עצמם
כמועמדים לרשת את ארליך.
אבל בדבר אחד הוא
בטוח :״מי שהפסיד זה בטח
גולדשטיין !״ הסיבה: עוזריהם
הקרובים של השניים נקראים אריה גולדשטיין : בשם גולדשטיין היה עוזר של
הורביץ, כשכיהן כשר התמ״ת,
ונשאר עד היום איש־סודו
ופינחס גולדשטיין הוא
עוזרו ואיש־אמונו של מודעי.
! כמו רבים אחרים הת פעל
גם המראיין יעקור אג מון
מהופעתו של. ארליך בתוכנית
נווקד בטלוויזיה פסק
אגמון בתום ההופעה :״ארליך
הוא המפא״יניק האמיתי האחרון
שנשאר במדינה!״
01 צלם־העיתונות כן־ עמי
נוימן החליט לעבור לעיסקי-
הארחה. בן־עמי, שהוא בנו של
איש־עסקים עשיר ביראז־ל,
רכש מיסעדה ברחוב הירקון
בתל־אביב כדי להפכה למקום-
בילוי אינטימי. אך אין הוא
יכול להתגבר על היצי־ העיתונאי
שבו. בכל פעם שמזדמן

למיסעדתו אורח חשוב, הוא
רץ למצלמה כדי להנציחו.
01 בעת אסיפת־הפרקלי-
טים, שבה הוחלט על התפטרות
כללית, העיר פרקליט
מחוז הדרום, מיכאל קידש:
״אנו אמנם מתפטרים, אך לא
נפתח מישרדים ששולחנותיהם
גדולים בשולחנות פינג־פונג.״
בכך רמז לידיעה במדור זה,
שבה סופר כי הפרקליט יהו דה
וינשטיין פרש מהפרקליטות
ופתח לו מישרד פרטי,
ובו שולחן גדול במיוחד.
! 0השחקן פיטל או׳טול,
המשתתף בהפקת סידרת־הטל-
וויזיה הגדולה מצדה בארץ,
שכר לו דירה בבאר־שבע, שם
הוא מתגורר בין הצילומים בחברתה
של יפהפיה מכסיקאיה.
שהתלוותה אליו בבואו לארץ.
ארטול, שגילם בשעתו את תפקיד
לורנס איש־ערב בסרט של
הבמאי דויד לין, נוהג לשוטט
בשעות־הפנאי ברחובות
באר־שבע. יום אחד הוא עצר
ליד סטייקיה והזמין לעצמו
מנת שווארמה. כשראה כי המוכר
נועץ בו עיניים, שאל
אותו ארטול :״אתה יודע מי
אני?״ השיב לו מוכר־השוואר־מה
:״בטח, אתה לורנס אוף
אוליבייה !״
01 באחד מימי חג הסוכות
נסע הזמר אריק איינ״
שטיין לירושלים, לבקר בסוכת
ידידו, אורי זוהר• השניים
גילגלו ביניהם שיחה. כאשר
תמה אריק ושאל היכן נמצאת
אשתו של אורי, איליה, השיב
לו אורי :״היא עסוקה כרגע,״
והמשיך בשיחה. רק למחרת
היום גילה אריק בעיתון כי
איליה היתד, בבית־החולים, וילדה
לאורי בן חמישי.
01 בערב יוכדהכיפורים
צי.לצל זוהר לרבים מידידיו-
לשעבר החילוניים, כדי לבקש
מהם סליחה ומחילה על כל
החטאים שחטא כלפיהם. רבים
מהם לא הבינו איזה חטאים
חטא אורי לגביהם וניסו להרגיעו,
אבל הוא עמד על־כך
שימחלו לו בפה מלא. מבעל
הגלריה לאמנות מיקי תי רוש,
ששכר מאורי את ביתו
ביפו העתיקה, תבע ר׳ אורי

זוהר הבטחה כי הוא לא יעבד
בשנה הקרובה את גינת־הבית,
כיוון שזו שנת שמיטה., .ומה
יהיה אם הצמחים והשתילים
ימותו? ״תמה תירוש .״יום
לפני שהם הולכים למות,״ הסביר
לו אורי ,״מותר לך להשקותם.״

בליל־העלטה שירד על
הארץ בשבוע שעבר ישב ראש־עיריית
תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, בסוכת־העבק

שבנתה העיריה בכיכר מלכי־ישראל.
כאשר השתררה חשכה
בכל האמור, הופעל הגנרטור
של העיריה, שסיפק חשמל הן
לסוכה והן לבניין־העיריה, שכל
חלונותיו הוארו לכבוד החג.
ראה זאת צ׳יצ׳ ואמר :
״תראו למה הגענו, שנקודת־האור
היחידה במדינה היא עי ריית
תל־אביב !״
! 0רעיונות מסוג אחר עלו
בליל־העלטה בראשו של הפיז־

דפ1ה ירוד

(מימין) ,הציירת, החליטה לנצל את
העובדה שבשכנותה מתגוררים עוד שני
ציירים — דויד גרינברג, שהוא גם במאי־סרטיס, וטלי עמרמי,
ציירת ירושלמית שעברה להתגורר בתל־אביב. דפנה הציעה לערוך
תערוכה שכונתית של ציירי הרחוב הצפון־תל״אביבי, והשלושה הציגו
כחצר ביתו של גרינברג. שלושתם הם דמויות מוכרות מאד בבוהמה.

מונאי ז־ידי מנוסי, שנותר
לבדו בביתו אחרי שרעייתו,
הגרפיקאית צידה מנוסי,
יצאה לבלות חופשה בקיבוץ.
דידי צילצל לכמה מידידיותיו,
טען בפניהן שהוא מפחד להישאר
לבד בחושך, וביקש שיבואו
להחזיק לו את היד.

1111

השחקנית הגיעה באיחור למטיבה שנערכה באולפני״הטלוויזיה בהרצליה. היא גיגשה

י הישר לזרועותיו של המפיק שלמה פז. השניים הדגימו פוזות בריקוד הטנגו,

בסיגנון ולנטינו. המסיבה הצטיינה במצב־רוח מרומם, כאשר האורחים מפגינים את כשרונם בריקודים.

0בוויכוח שהתנהל לאחרונה
על אישיותו של יו״ר
מיפלגת העבודה, שימעון
פרס, טען אחד הנוכחים כי
פרם מזכיר לו את נשיא אר־צות־הברית
לשעבר, ריצ׳ארד
ניפסון, שיריביו לחמו נגדו
בסיסמת הבחירות ״האם היית
קונה מכונית משומשת מאיש
זה?״ שמע זאת מודה כהן,
מפקד המישמר האזרחי לשעבר,
וקפץ מיד ממקומו .״אני
קניתי מכונית מיד שניה מ-
שימעון פרס!״ הכריז מולה,
וכשכולם נעצו בו מבטם המשיך
:״והיא באמת התקלקלה
אחרי כמה ימים!״
׳ 0קשה להאמין כי דווקא׳
דובר רק״ח, עוזי כורשטיין,
יתאמץ להוכיח כי הוא שומר
על כשרות. אבל זה בדיוק מה
שעושה עוזי, המציג לראווה
לפני כל את תעודת־ההכשר
על גבי בקבוק הסליבוביץ, ש ממנו
הוא שותה ומכבד את
אורחיו. הסיבה לכד אינה דוו-
העולם הזה 2198

11*111111
קא דתית. בורשטיין הביא את
הבקבוק מהונגריה, שם ביקר
עם מישלחת חברי־כנסת. כדי
להוכיח •את מידת החופש הדתי
שהיהודים זוכים בו במדינה
קומוניסטית זו, הוא מציג את
תעודת ההכשר לפסח המודפסת
בעברית על תווית הבקבוק,
וחתומה בידי רבם של
יהודי הונגריה.
81 השבוע יצא כעסה של ביטאון במערכה, מערכת ועד עדת־הספרדים, היוצא לאור
בירושלים מזה כ־ 20 שנה,
על רשות־השידור. עילת הכעס:
תוכנית־טלוויזיה לזכרו
של אברהם (״סוראמללו הגדול
) ג׳אנה שווילי, שנפטר
לפני חודש ימים .״כל האשכנזים
גימגמו, פיטפטו וציטטו
את המנוח, כדובר הפולקלור
הספרדי,״ נכתב בבמערכה,
״כל סברות־הכרס של דן כן

אמוץ, שאול ביבר, חייב
(״חיימקה״) לבקוב ודן בירון
התייחסו למה שאמר או

לא אמר המנוח, התאצמו להיות
׳מעניינים /גילו אפסות
וחיו על סוראמללו המת.״ רק
שניים מבין משתתפי־התוכנית
יצאו נקיים מזעם הביטאון הספרדי
רבקה מיבאלי
ושייקה אופיר. עליהם נכתב
שהיו מקוריים וש״ניכרו
בהם דברי-אמת.״
81 במיפגש שנערך בין
אנשי־רוח לבין חבר־הכנסת
שימעון פרס, הינחתה את
האירוע השחקנית בקי פריי
שמט. הסופר עמוס עוז לא
נהנה מכך. כאשר יצא, העיר:
״זהו עלבון לאינטליגנציה, שהיא
תנחה אירוע כזה. אם עוד
פעם אחת תנהל היא את העניינים,
אני לא אבוא!״
8 ! .הסיפור האחרון על אחת
הישיבות אצל השר יצחק
מודעי עדיין משעשע את כל

מי שהשתתפו בה. באמצע ה ישיבה
ביקש מודעי ממזכירתו
להשיג לו בטלפון את שר־ה־נפט
המצרי. הוא דיבר איתו
דקות אחדות, כשהשיחה מת נהלת
על מישור של שאלות
נימוסים וברכות בלבד. משהניח
את השפופרת, אמר ל־דוברו
:״עכשיו תוציא הודעה
לעיתונות שדיברתי עם שר־הנפט
המצרי, ושהגענו להבנה
מלאה.״
81 השופטת הדפה בן
עיתו גירשה השבוע מאולם
בית־המישפט צופה, שישב ב־בגדי-עבודה
כחולים, כשחולצתו
פתוחה עד לטבורו, וה עירה
שעוד מעט יבואו אנשים
לבית־המישפט בבגדי־ים.
81 בעת הסיכומים במיש־פטם
של הנאשמים בפיצוץ
ביתו של השוטר אדי מימץ
בראשון־לציון, אמרה התובעת,
עדנה ארבל, כי בית־המיש־פט
בוודאי התרשם באיזו חברה
מבלים הנאשמים, אחרי ש־עדי־ההגנה
היו נאשמים בשוד
ובהריגה .״שאל מי חברי, ותדע
מי אני.״ הנשיא־התורן דב
לדין, אשר ישב בדין, חייך
ואמר :״לעיתים מלאכתה של
התביעה נעשית בידי הסני־גוריה.״

1X11 1למטה משמאל) ,מזכירתו השנייה של שר־האוצר, היא חברתו מזה שנתיים של
! ^ 1 # 11 אלוף־הארץ בטניס, שלמה גליקשטיין. עם תום המישחק ניגשה אל האלוף המובס
במישחקו נגד תום אוקר, הטניסאי ההולנדי. אוקר המנצח (מימין למעלה) לחץ את ידי יריבו. אל
גליקשטיין האשקלוני ניגשה גם אחותו יעל, ושתי הנשים עודדו אותו אחרי ההפסד. האיצטדיון במרכז
הטניס ברמת״השרון היה מלא צופים מרותקים, שבאו לחזות במישחק רבע־הגטר על גביע הפרס הגדול.

8מעריץ נלהב של שפת
האידיש הוא השחקן
בודו. אחרי שהופיע בשפה זו
בכמה הצגות בארץ, החליט
להביא את בשורת האידיש ליהודי
ארצות־הברית. השחקן
יוצא להופיע בברודוויי בשפה
זו. המחזה הוא מיליונר בצרות,
שבארץ הוצג כסרט, באשי־יהודה
ברקן משחק את המיליונר,
ובודו את נהגו. בברודווי,
ישחק בודו את המיליונר.

האחים הרופאים, אי לן

יעקב

ויזהר חרוזי, החליטו לערוך
מסיבת יום־הולדת משותפת,
שבה חגגו גם את ביקורו של
יזהר בארץ. יזהר עובד במח־לקת־הלב
בבית־החולים הר־סיני
בלוס־אנג׳לם, בעוד שאילן
עובד בבית־החולים בבאר־שבע.
האחים, שהיו ידועים בעבר
במסיבות־המהוללות שלהם,
שאלו ידידים מה צריך
להכין כיום בשביל מסיבה, ונדהמו
לשמוע את רשימת־ה־מיצרכים
המינימלית ומחירה.
בלית־ברירה נכנסו השניים לסופרמרקט
ומילאו עגלת־מיצ־רכים,
אולם לא שכחו לקבוע
עם המוכר כי כל בקבוקי־היין
וקופסות־השימורים, שלא יש תמשו
הם, יוחזרו לחנות, והם
יוכלו לגבות בחזרה את תמורתם.

תמו

1אשתו של שחקן הכדורסל טל ג מדי המחילה
ללמוד, ביחד עם בעלה, את מיש״
חק הטניס. התקדמותו של טל היתה מהירה ביותר, והוא התחיל
להשתתף בתחרויות במועדון הטניס ב״אכדיה״ .הוא אפילו הגיע
לגמר. רונית, לעומתו, מתקדמת לאט יותר, והיא עדיין תלמידה•
אך התמדתה במישחק גורמת לבעלה נחת רבה.
העולם הזה 2198

81 סגן יאש־הממשלה,
ייגאל ידץ, התפרסם בשעתו
כנואם מעולה וכמרצה מבריק.
היה זה בתקופה הארכיאולוגית
שלו, לפני שפנה לפוליטיקה.
את סוד קיסמו כמרצה גילה
השבוע הפרופסור ;פינחס
אדי ,*-פיסיקאי מן האוניברסיטה
העברית בירושלים, ומי
שהתפרסם עוד בהיותו בפל-
מ״ח, כאחד מגדולי המשמי-
צנים של היישוב. סיפר אביבי:
״פעם הטילו עלי עמיתי המדענים
להזמין את ידין להרצאת-
אורח על עבודתו המדעית.
טילפנתי אליו והסברתי במה

מדובר. שאל ידין :׳באיזה
הרצאה אתה מעוניין — בגדולה
או בקטנה י׳ לא הבנתי את
שאלתו. הסביר ידין :׳יש לי
הרצאה של 60 דקות ויש הרצאה
של 90 דקות, שתיהן
מלוות בשיקופיות׳.״ אביבי
בחר באחת מן השתיים וגילה
בדרך זו, כי במשך שנים היה
הפרופסור לארכיאולוגיה מצוייר
בשתי הרצאות, שעליהן
חזר בדייקנות פעם אחרי פעם,
לפי בחירת המזמינים. ידין היה
כה משופשף בהרצאות אלה,
עד שהשאיר רושם על מאזיניו
כי הוא מרצה מעולה, בעל
כושר התבטאות נדיר בבהירותו,
היודע לתבל את דבריו
בהומור ספונטאני.
81 במאי־הסרטים א רי ה
(״פרוספר״) פאריינטה, שהוא
גם צייר (מיל׳) ,נטש לשבועיים
את עולם־הבידור הישראלי
ואת בתי־הקפה של
דיזנגוף, וקפץ לפאריס, כשב־אמתחתו
תסריט, שזכה בעי-
דוד־הפקה מטעם הקרן לעידוד
סרטי־איכווז. העידוד, בסך
שני מיליון לירות, אכן
עודד את פרוספר לנסות ול ארגן
בפאריס השקעה נוספת,
כדי ליצור קדפרודוקציה יש-
ראלית־צרפתית. מחבר התסריט,
ירושלמי צעיר בשם דני
ודמה הוא נכדו של הסופר
המנוח שלמה צמח, שהיה
איש העליה השנייה ואחד האנשים
המעטים שהצליח בשעתי

לפתח קשרי־ידידות אישיים עם
דויד כן־גוריז־ן. שניהם נולדו
באותה עיירה פולנית, פלוג־סק,
והכירו איש את רעהו מילדותם.
הסבא ביכה עד יומו
האחרון את נגע רדיפת־הבצע
שפשה בחברה הישראלית, ובנושא
זה טיפל אף הנכד בתס־ריטו.
שם הסרט: אפשר הכל
היה אחרת. אולי.
! מיכאל צור, המנכ״ל-
לשעבר של מישרד־המיסחר־והתעשיה,
המרצה את עונשו
בכלא, חזר באחרונה לעיסוקיו
המיקצועיים, על אף הימצאותו
מאחרי סוגר ובריח. האסיר,
ששמו הלך לפניו ככלכלן מבריק
המבין בעסקים, הצליח
ליצור קשר־מיכתבים עם חברות
אמריקאיות ואירופיות, השוקדות
על פיתוח רחפות מיוחדות
להעברת דלק. צור מקבל
לתאו תיקי־נתונים באמצעות
הדואר, מעבד את הנתונים ושולח
את מסקנותיר אל מעבר
לים.

ניצב אהרון שלוש

נסע במהירות של 74 קמ״ש
בשטח בנוי, ונידון על כך ל־
2000 לירות קנס ולשלילת רשיון
על־תנאי לחודשיים. אמר
על כך הבלשן אבשלום קור,
בפינתו אמרוטב בגלי צה״ל :
״כל הכבוד לניצב שלוש, אשר
לא ניצל את מעמדו כדי להתחמק
ממישפט. צריך להוריד
לו שלוש על התנהגות טובה.״
215

+2 ו 3טלוויזיה צבעונית
ל־פו דירות בלבד! ללא הגרלה.

חינם!״
6 0 0 .0 0 0
שתימסר לאחר חתימת החוזה.

מ שכגתא

ו ה פלו ס הגדול-דירה ע ם ^ויכות חיים

4־ 71

^$זמ1מדקדז?ז5מז

בונה ברמה בינלאומית
בערים:ראשון-לציו! ,תל אביב, רחובות,פתח-תקוה ורמת-השרון
תנאי רכישה מיוחדים בראשון לציוו
10,00.ל י בע ת ההרשמה 250,000 .ליע חתימת החוזה 600,000 .לי משכנתאהיתרה בתשלומים נוחים,ללא ריבית וללא הצמדה.
משרדי המכירות המשתתפים במבצע:
ראשון־לציון -משרד המכירות הראשי רה׳ הרצל ( 62 ליד התחנה המרכזית ותחנת סרבול) חניה פרטית למבקרים במשרד.
פתח תקוה -רת׳ חיים עוזר ( 28 מול העיריה) רמת השרון -רח׳ סוקולוב 84

*ובי כהן בחר בדירה עם *ויכות חיים ו*ובי כהן יודע *וימת חיים מהי.

*ברה גיגדי ב מה דירות שעונשים *ו תביס
העולם הזה 2198

דה חמלנתיזעיה
:.שי גוש־אמונים, מפורצים את
י הגדר בקרום או בעופרה, אינם פורצים
רק גדר של התנחלות.
הם המדינה.

פורצים

הגדר

אין הם שודדים רק את אדמתם של
כמה פלאחים — מעשה־שוד שדינו ככל
מעשה־שוד אחר, גם אם הוא נעשה בשם
אידיאל מיסתורי עליון( .כל גנב יכול
להכין לעצמו אידיאולגיה מתאימה, כדי
להצדיק את מעשיו).

הם שודדים גם א ת אחד הנכ סים
החשוכים כיו תר של החכרה
הישראלית.

הם לוקחים מאיתנו דבר, שלמען הש גתו
לחמנו שנים רבות.
הישרא הממלכתיות

לית.

ממלכתיו ת המודרנית היא מיס׳
1גרת־חיים, המבוססת על הסכמה
כללית.
החברה החדישה מורכבת מאד. חייו
של כל פרט מושפעים ממעשיהם של מיליוני
פרטים אחרים. איננו יכולים עוד
לנסוע ברחוב כאוות נפשנו, מבלי שיהיו
חוקי־תעבורה מפורטים. מישהו מוכרח
לחוקק חוקים אלה. מישהם מוכרחים גם
לתכנן את הרחוב, לשמור על תקינותו.

זיוניזם, גולם שקם עתה על יוצרו.
איני מתכוון רק לכל אותם המיקרים,
שבהם אץ־רץ ראש־האופוזיציה, מנחם
בגין, לברך ולעודד את ה״מתנחלים״ ,אשר
יצאו למסעי־שוד לאומיים בשטחים הכבושים,
תוך הפרת חוקי המדינה ומרותה.

אני מתכוון לעוכדה הפשוטה
שאנשי גוש-אימונים הם היוריטים
האמיתיים שד תופע ת ה״פרישה״,
הם הפורשים של היום.

״הישוב המאורגן״ של שנות ה־30׳ וה־
40׳ התנגד ל״פורשים״ ,ועשה בהם לא
פעם שפטים, מפני שהבין כי אין נכס
לאומי יקר יותר מאשר ״המרות הלאומית״
— המוסדות שנבחרו באורח דמוקרטי
על־ידי הרוב, ושניהלו את המדיניות
בשם העם. זמן רב לפני שקמה מדי-
נת־ישראל, אשר איפשדה חיים ממלכתיים,
הבין היישוב את חשיבותה של
הממלכתיות.
ה״פורשים״ לא הכירו בממלכתיות זו.
הם הסתבכו בסתירה מהותית: במילחמה

שתקבע את גורל המדינה לדורות: ענ יין
השלום וההתפייסות עם העולם הערבי.
בימי המערך היתה זאת כניעה מבויי־שת.
כיום נעשה הדבר בגלוי, בלי בושה.
מדי יום מפרקים נידבכים בחומת
הממלכתיות הישראלית. יורקים על הצבא,
שופכים על חייליו רעלי־הדברה, מדליקים
אותם באש. לוחמים בגן־ירק, כובשים
את בית־הדסה, פורצים גדרות. והממשלה,
ממשלת הליכוד, נכנעת, נגררת
מקימה התנחלויות. מפקיעה קרקעות-

הזנב מכיטכש ככלב. המיעוט כ ד
פה עד הרוב מדיניות שתגרום
ככייה לדורות .

כל זה לא היה אפשרי, אילו היה הליכוד
עצמו בעל תודעה ממלכתית. אך
האמת היא שמנחם בגין, האידיאולוג של
הפורשים, לא הפך ראש־ממשלה. הוא
קרוב יותר ל״רב״ משה לווינגר מאשר
לדויד בן־גוריון. במעמקי ליבו, הוא באמת
מזדהה עם אנשי הגוש, גם כאשר
הם זורקים עליו עגבניות סרוחות.

היא כיטוי ל שותפות שד אזרחים
כני־חורין, שקכעו לעצמם
כללים מסויימים לקיום־כצוותא,
על דעת הרוכ ותלד כיכוד זכותו
של המיעוט־של־היום להיות לרוכ

של-מחר.

^ פני • 31 שנים, בדם ואש של מיל
/חמת־העצמאות,
לא רכשנו רק חרות
לאומית, עצמאות וריבונות. רכשנו גם
מיסגרת ממלכתית.

מיקרה שהאיש שהפך
אין זה מיקרי
מדינה, דויד כן־גוריון,אדריכל המדינה,
היה גם הנכיא הקנאי שד הממלכ
תיות הישראלית.

פה ושם התפשר (למשל, כאשר הש לים
עם קיום זרם דתי נפרד בחינוך,
וכאשר לא הלאים את קופות־החולים ה־מיפלגתיוח
).פה ושם הגזים (כאשר לחם,
למשל, בתנועות־הנוער הרעיוניות וחלם
על תנועת־נוער ממלכתית אחידה).
אבל מלבד סטיות אלה, הלך בדרך־
המלך והקים את מדינת־ישראל, כמיסג־רת
ממלכתית לאזרחיה.
כיום, תחת שילטון הליכוד, נפרצת מיס״
גרת זו.

כימעט ככל שיטחי חיינו יש
תהליך של דה־ממדכתיזציה, של
פירוק המדינה.

לכאורה מוזר שזה קורה דווקא בימי
שלום הרוויזיוניסטים. שהרי אלה כבר
דיברו על מדינה, כאשר בן־גוריון וחבריו
עוד חששו להשתמש במילה זו. רוממות
המדינה היתה בפיהם עד שניחר גרונם.
והנה, הם מנצחים על תהליך פירוק
הממלכתיות הישראלית.

מוזר? אולי. ואולי גם לא.

גוש-אמונים הוא הממזר של הרווי־

ניקמת-דם היא, כמוכן, ההיפך
המוחלט של דין ממלכתי, כשם שהיחידה
101 היתה ההיפך הגמור
של צכא ממלכתי.

צבא ממלכתי אינו יכול להתקיים בלי
מישמעת, בלי מוסר־מילחמה ובלי חוקי-
מילחמה — וכל אלה קשורים זה בזה. כנופיה
יכולה להיות אמיצה, רומנטית, עטו-
רת הילת גבורה. אך אין הי א צ בא .

הפריצה מחוץ לגדר: בניין או הרס !
למען הקמת המדינה, הם בעטו במדינה־בדרך,
שרק מתוכה יכלה המדינה לקום.
הם,דגלו בפירוש בזכותו של המיעוט
להכתיב לרוב את המדיניות, להפר את
הכללים שנקבעו על־ידי נבחרי הרוב,
לעשות מעשים שכפו על הרוב דברים
שהיו בניגוד לרצונו.

אך היה להם לפחות תירוץ
אחד: הרי המדינה עדיין אינה
קיימת, ועד להקמתה — ולמען
הקמתה — מותר לעשות דכרים
שיהיו אסורים כמדינה שתקום.

ואכן, כאשר הכריז בן־גוריון על ה מדינה,
קיבל בגין את הדין והסכים לשחק
בה על פי הכללים הממלכתיים.

כשיו כא גוש־אמונים, וחוזר על
^ התרגיל של ה״פורשים״.
אנשי גוש־אמונים כופרים בפירוש,
בפה מלא, במיסגרות הממלכתיות וברוח
הממלכתית. יחד עם תנועת־התחייה החדשה
ושאר קבוצות״השוליים של הימין ה קיצוני,
החילוני והדתי, הם קיבלו על
עצמם לשבור את רצון הרוב, לכפות על
הרוב את דעתו של מיעוט קטן, המתיימר
לייצג משהו העומד מעל לממלכתיות
— ״האומה״ ,מיצוות־אלוהים, עם־
סגולה, גוי קדוש ,״ארץ־ישראל״ ,ועוד.

אין זה נסיון־סרק, שנדון לכישלון.
האמת הפשוטה היא שמזה
12 שנים מצליחים אלה לקכוע א ת
המדיניות הלאומית.
ממשלות־המערך החלושות והעלובות
נכנעו להם, תוך פירפורי־התנגדות חסרי־אונים.
הן הניחו להם לקבוע ״עובדות
בשטח״ — והעובדות האלה קובעות את
המדיניות של הרוב, בעל כורחו, בשאלה

הוא נשאר זר לרוח ה ממלכתית
ולמציאות ה ממלכתית — וזו מתפרקת,
כימי שילטונו, ככל יום
וככל שטח.

ף כה נעכור לשטח אחר לגמרי —
י 1שטח המוסר הממלכתי.

ככל חכרה יש שחיתות, אם
מעטה, אם רכה. אך יש הכדל
תהומי כין שחי תו ת פרטית לשחי׳
תו ת ממלכתית.
שחיתות פרטית היא שחיתות שאינה
כופרת במיסגרות הממלכתיות, ושאינה
הופכת חלק מהן. יחידים פורקים עול.
שר בריטי משקר לפרלמנט על יחסיו עם
פרוצה. נשיא צרפתי מקבל יהלומים מידי
קיסר אפריקאי. סגן־שר ישראלי גובה
שוחד מידי קבלן־בניין. אלה הם מיקרים
מצערים. יש להילחם בהם, לגלותם ולהוקיעם.
אך אין בהם כדי לסכן את ה חיים
הלאומיים. שהרי מוסכם על הכל —
וגם על עושי הדברים עצמם — כי אלה
אינם אלא חריגים פסולים.

שונה לגמרי המצכ כאשר פושטת
״ שחיתות ממלכתית״ —
וליתר דיוק, שחי תו ת אנטי־מכד
לכתית.

שחיתות ממלכתית היא השחיתות של
ממשלה, שבה שר־החקלאות הוא בעל
העסק החקלאי הפרטי הגדול ביותר במדינה
— כך שכל החלטה שלו כשר
משפיעה על כיסו הפרטי. וזאת בידיעת
הממשלה, באישורה, כנורמה ממשלתית.

מצכ כזה פשוט לא יתכן כשום
מדינה מ תוקנ ת כעולם — להבדיל
ממדינות שאינן אלא מסווה חיצוני
לכנופיות של שודדים מסוגם

ך* יחידה 10±הוקמה בראשית שנות
י * ה־50׳ מחוץ למיסגרת הרגילה של
צה״ל. היחידה נועדה להילחם בכנופיות.
היא היתה מעין כנופיה־נגד־כנופיות, בנד
פיה־נגדית להפעלת טרור־נגדי.
משום כך היתד, גם הרוח שלה רוח
של כנופיה, והמוסר שלה מוסר של כנופיה.
היא ערכה את הטבח הנורא בכפר־קיביה.
חבריה התפארו בהריגת אזרחים
חפים־מפשע מעבר לגבול, בדם קר ום־
נים־אל־פנים, כ״תגמול״ .מפקדיה סיפרו
לנו כי גדול לוחמיה הוא מאיר הר־ציון,
האיש שחתך במו־ידיו את גרונותיהם של
ארבעה בדואים חפים־מפשע ובלתי־חמר־שים,
כייקמת־דם על רצח אחותו.

המתייצכים ״לימין הרמטכ״ל״
— ולמעשה, לימין הפושע — לועגים
למוסר־המילחמה, מכפישים
א ת מערכת-ה שיפוט הצכאית ואת
•טופטיה (וכיניהם •טופטי כית־המישפט
העליון של המדינה),
ומכקשים להפוך א ת צה״ל כולו
לכנופייה העוסקת כטרור-נגדי.

אם ראוי מישהו לתואר של קכ
רן הממלכתיות הי שראלית, מגיעה
זכות זו למי שעמד כראש היחידה
. 101 ולא ככדי.

בן־גוריון עצמו הבין זאת בעוד מועד,
פיזר את היחידה 101 וצירף אותה לצנ חנים.
שהיו חלק של הצבא הממלכתי.
והנה, בפרשת דניאל פינטו, קמה היחידה
101 לתחייה. ושוב — לא במיקרה.
״ותיקי יחידה 101״ הפכו את עצמם דוברם
הראשי של פושע״המילחמה — ושל
הרמטכ״ל, חברם־לשעבר בגדוד הצנחנים,
הממתיק בסיטונות את דינם של פושעי-
מילחמה.

הממלכתיות המודרנית דרושה
כדי שההכרה תוכל ככלל לתפקד,
לפרנס א ת עצמה, להגן טיל עצמה
מפני מתנכלים מכי ת ומחוץ.

יכול אדם לשנוא את עצם המיסגרת
הממלכתית, כפי שעושים האנארכיסטים.
אך אין איש יכול להעלות על דעתו
חיים־בצוותא בלעדיה. מאז גילו עובדי־האדמה
בעמק הנילוס, לפני 6000 שנים,
שלא יוכלו להחזיק מעמד בארץ הצחיחה
בלא רשות ממלכתית, שתארגן את חפי-
רתן של תעלות־השקייה ואת חלוקת מי-
היאור, אין דרך חזרה.
פעם היה צורך להציג את המדינה כהתגלמות
של כוח עליון, העומד מעל לאדם:
אלוהים, האומה, הגזע, המעמד. כיום אין
כל צורך בכך. אנו חיים בתקופה רציונלית,
והמדינה היא מיבנה רציונלי.

של סומוזה, כוקאסה, השאה.
האם אך מיקרה הוא שאריק שרון, סמל
השחיתות הממלכתית, הוא גם מלכם של
פורצי־הגדרות ן בוודאי שלא.

והנה, כימי ממשלתו של מנחם
כגין — ואולי ככר נכון לאמר :
ממשלתו של אריק שרון — מפורקת
הצכאיות ה ממלכתית לנגד
עינינו. אחד ההי*טגים הגדולים כיותר
•טל המדינה הולך ומושמד.

! מ הליך זה של נסיגה מן הממלכתיות
י הישראלית קיים בכל השטחים.

אחד מסימני הממלכתיות הוא
תשלום המסים. יתכן שזהו המודד
הנאמן כיותר לחוסנה •טל ממלכתיות.

איש
אינו אוהב לשלם מסים. אך בחברה
הממלכתית מוסכם שכל אחד חייב
לתרום מסרי עמלו כדי לממן את מילוי
התפקידים הממלכתיים, כפי שנקבעו על־ידי
הרוב בתהליך דמוקרטי.
יש רמאים. יש גנבים. יש מעלימי־מס.
זה מצער, אך זה טבעי.
אולם כאשר הממשלה משחררת כחוק
ענפי־כלכלה שלמים, מן העשירים במדינה,
מתשלום מס־אמת, בטענה כי ״יירדו
מן הארץ״ ,זהו סוף הסדר הממלכתי.

כך קרה כענף היהלומים. הוענק
לו מעמד אכס־מ מלכ תי.

ך* רושים דורות של עמל, כדי לג-
• אול מן הג׳ונגל פיסה של אדמה חק לאית.
די לג׳ויגל בשנים מעטות, כדי
להשתלט בחזרה על אדמה זו.

היו דרושים דורות כדי לגכש
את רוח הממלכתיות הישראלית —
והדכר נראה כדיעכד כימעט כפלא, .
די כקטנים מעטות כדי להרוס רוח
זו מכלי להשאיר ממנה זכר.
ממשלת־ישראל עושה זאת בכישרון.

אותם שפרשו כ שעתו מן ״המדי־נה־כדרך״
מנצחים עתה על ״הס
דינה־כדרך־החוצה״.

הקנוניה
והדחת בוהנ
^ מדינה כולה עקבה בשבועות ה׳
י אחרונים אחרי מאבקי הכוח, התככים
והקנוניות, ההתארגיויות וההתפלגד
יות בתוככי המיפלגה הליברלית בליכוד.
בדמה היה כי גורל ממשלת־הליכוד תלוי
במה שמתחולל במיפלגה זו. עסקנים אפורים,
שברוב ימות השנה אין שומעים את
שמם, עלו לפתע לכותרות, כמי שמחזיקים
את עתיד המרינה בידיהם.
המהומה במיפלגה הליברלית, סביב הקנוניה
להדיח את שימחה ארליך מתפקידו
כשר־האוצר, הותירה בצל התפתחות
דרמאתית לא פחות במרכיב חשוב
אחר של הקואליציה. שעה שהעסקנים
הליברליים עלו על באריקדות כדי לבעוט
בארליך, נרקמה בשקט ובמיסתדים
קנוניה בתוך המפד״ל, המכוונת לסלק את
מנהיגה הקשיש של המיפלגה — שד־הפנים
יוסף בורג.
כמה חודשים לפגי הבחירות של ,1977
אחרי ־ שהמפד״ל כבר פרשה מהממשלה
ונקבע כי המדינה הולכת לקראת בחירות
מוקדמות, התחוללה הפיכה במפד״ל. חו־גי־הצעירים,
בראשותם של זבולון המר
ויהודה בן־מאיר, קשרו קשר עם נאמניו
הצעירים של השר יצחק רפאל, אהרון
אבו־חצירא ודויד גלאס. הקשר נועד
לסלק את ההנהגה הוותיקה, ולהדיח את
יצחק רפאל ויוסף בורג גם יחד מהנהגת
המיפלגה.

קשר זה הצליח רק בחלקו. יצחק רפאל
סולק, כשאנשי סיעתו — סיעת ליכוד
ותמורה — שבגדו בו, זוכים בנתח
שמן מהעוגה המיפלגתית. יוסף בורג התגלה
כאוייב חזק מדי, לא כל־כך בזכות
עצמו אלא בזכות אנשי סיעתו. סיעת
בורג, סיעת למיפנה בספד״ל, היא הגדולה
והחזקה שבסיעות המיפלגה. אנשיה
שולטים על המנגנון ובסניפים הגדולים
והחזקים של המיפלגה. קושרי הקשר לא
הצליחו לשכנע את אנשי בורג לבגוד בו.
בלית ברירה הושאר בורג על כנו כמנ היג
המיפלגה.
אולם התוכנית להדחתו לא נפלה. היא
רק נדחתה, כדי לשלפה שוב בשעת־הכו־שר.
הקנוניה
להדחת רפאל ובורג זכתה בשעתו
לכינוי ״תוכנית אוסלו״ .היא נק־

אברהם בתמן(ולימי!)
הוא האיש החזק
שד סוג -וגנזוה ואשתה
למיתקפת הצעירים
ראה כך על שם בית־קפה קטן הנקרא
בשם זה, הנמצא ליד גשר בר־יהודה,
בקצה רחוב אבן־גבירול בתל־אביב, לא
רחוק מבית המפד״ל ברחוב פינקס. ב קפה
אוסלו נערכו מרבית הפגישות בין
קושרי הקשר.
עתה נשלפה תוכנית אוסלו מס .2 ,ה פגישות
והשיחות על הדחת בורג אומנם
איבן נערכות עוד בקפה אוסלו. הקושרים
הם כיום שרים בממשלה וחברי־כבסת,
היכולים להרשות לעצמם מקומות־מיפגש
רשמיים יותר, כדי לרקום את תוכניות-
ההדחה שלהם. אבל כדי שיהיה ברור
לכל מה הכוונה, וכדי שלא יהיה לאיש
ספק, שמה שמכינים עתה צעירי המפד״ל

מי ב צו! .או ס ד! 2

11111*17111 1111*1שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא, והרב הראשי
לצה׳׳ל, האלוף גד נבון. שניהם עשויים להתמודד
י נ ״ י 1 * 11
על תפקיד ״המנהיג הספרדי הבכיר״ של המפד״ל. צעירי המפד״ל גייסו את אבו־חצירא
לצידס, בעוד אנשיו של בורג גייסו את גד נבון כמישקל נגד לעומתו.

0 11111111£1שר־החינוך, זבולון המר, וח״ב המפד״ל יהודה בן־מאיר, ראשי צעירי
י י ! /י #שי י המפד״ל, שעמדו בשעתו במרכז הקשר להדחת יצחק רפאל ממנהיגות
המיפלגה ועתה מתכננים את הדחתו של יוסף בורג. המר מקווה לרשת את בורג כמנהיג
המפד״ל ולהיות סגן ראש־הממשלה, בעוד בן־מאיר מתכנן לכהן בממשלה הבאה כשר בכיר.

אינו אלא השלב השני של התוכנית שנר תרמה אף היא לחידוש התוכנית להדקמה
כבר בראשית , 1977 מכונה התוכ חתו של בורג.
נית בשם זה: אוסלו מס׳ .2
התוכנית אינה מכוונת לכאורה, נגד
על הכוונת נמצא השר יוסף בורג.
בורג. היעד הראשוני הוא אברהם בן-
נתן, מזכ״ל הפועל־המיזרחי, האיש החזק
תוכנית של סיעת למיפגה, שבידיה 3070 מחברי
מרכדהמיפלגה. המר ובן־מאיר יודעים
המר-בן־מאיר שאם יצליחו לנטרל את בן־נתן ולבודדו,
יפול בורג מעצמו. כדי לעשות זאת הם
ן* מעשה נשלפה תוכנית־הקשר קו -מנסים עתה לגבש במרכז המיפלגה רוב,
• דם זמנה.
שיהיה מורכב מנציגי סיעות שונות, תחת
לזבולון המר, שר־החיגוך־זיהתרבות ה הסיסמה של ביטול מישטר־הסיעות ב־שאפתן
ותאב־השילטון, לא אצה הדרך. מיפלגה.
הוא ויהודה בן־מאיר, שותפו לקגוניות
על כך הוחלט במפד״ל עוד לפני שנה
צעירי־המפד״ל, אינם להוטים במייוחד וחצי. אבל החלטה זו מעולם לא בוצעה.
להתמודד עם בורג כיום. שכן, אם ייער עד היום מתנהל הכל במפד״ל על פי יח־כו
הבחירות במועדן, בעוד שנתיים וחצי, סי־הכוחות של הסיעות השונות, כשה-
כל הסיכויים.הם שהזמן יעשה את שלו. צעירים משתדלים בכל כוחם להימנע מיוסף
בורג יהיה אז בן ,73 וקרוב לוודאי בחירות, העלולות להציגם עירום ועדיה,
שיפרוש בעצמו ממנהיגות המפד״ל. הב ולהראות כי כוחם המיספרי במיפלגה קטן
כורה תיפול בידי המר כפרי בשל. זוהי אפילו מ״ 1870 הנוכחיים של סיעתם.
הסיבה שביגללה גם אין המר תומך׳ ברעיחסי־הכוחות
כיום במפד״ל הם :
יון של הקדמת הבחירות. התייצבות ללסיעת
למיפנה, בהנהגתו של בורג, יש
בחירות כיום, במצב הקיים, פירושה הצ 30 אחוזים. לצעירים יש אומנם רק 18
בת יוסף בורג שוב בראש רשימת ד.מפ־ אחוזים, אבל הם כרתו ברית עם סיעת
ד״ל, והכרה במנהיגותו לארבע שנים נו התחדשות של זרח ורהפטיג, שלה , 1270
ספות, לפחות.
וכך יש להם במשותף 30 אחוזים, יותר
אולם המר ובן־מאיר הם אנשים מפוכ מאשר לסיעת ליכוד־וחמורה של אהרון
חים ושקולים. הם יודעים כי בקצב ההת אבו־חצירא ודויד גלאס, שלה 24 אחוזים.
רחשויות הנוכחי, לא בידם לקבוע אם שאר האחוזים מתחלקים בין אנשי המויוקדמו
הבחירות אם לאו. אילו היה בורג שבים, הקיבוץ הדתי ותנועת־האשה־מסתלק
כיום, מאיזו סיבה שהיא, ממנהי הדתית.
גות המפד״ל, היו שניהם עושים הכל
המר ובן־מאיר חותרים עתה לביטול
כדי שהמפד״ל תפרוש מהקואליציה, דבר מהיר של מישטר הסיעות, מתוך תיקווה
שהיה גורם לבחירות מוקדמות. אבל הס שיעלה בידם לגבש סביבם יותר מ־510/0
כנה היא שהמשבר הממשלתי, שיביא ל של חברי המרכז, וכך יוכלו, בעזרת רוב
הקדמת הבחירות, יתרחש מבלי שירצו זה, לשלוט במפד״ל מבלי לתת עוד ייצוג

9 1111111 שר הפנים והמישטרה יוסף בורג, שאת הדחתו זוממים
1י ייי יי י 8עתה חבריו לממשלה מסיעת המפד״ל. בורג נהנה
מתמיכת סיעת למיפנה, שהיא החזקה בסיעות המפד״ל. אולם תוך הסתמכות על החלטה
בדבר ביטול מישטר הסיעות במיפלגה מנסים עתה לגבש רוב שיביא •
לסילוקו מראשות המיפלגה ובעקבות כך גם את סילוקו מהממשלה הבאה.

ואש־המנזשלה מנחם בגין מנסה לשכנע את שו־החינוך
111ל
* 1זבולון המר. המר רואה את עצמו כמועמד אפשרי לראשות

הממשלה אם יווצרו יחסי־כוחות מתאימים שיעמידו את המפד״ל כלשון־מאזניים. בשלב
ראשון הוא מקווה להתמנות כסגן ראש־הממשלה בממשלה הבאה. לשם כך הוא זקוק
להדחתו של יוסף בורג — משימה שהוא החל לממשה בשבועות האחרונים.
בכך. לכן הם חייבים להקדים תרופה למכה,
ולנסות להדיח את בורג כבר עכשיו למיקרה שאומנם יוקדמו הבחירות.
סיבה נוספת לפעילותם המוגברת של
המר ובן־מאיר היא הקמת תנועת־התחייה,
המאיימת לנגוס בעורף האלקטורלי שלהם.
עד כה טענו צעירי־המפד״ל כי הדי־ביזיות
שלהם הם אנשי גוש-אמונים. עתה
קיימת סכנה מוחשית שמרבית אנשי גוש־אמונים
יטו אחרי תנועת־התחייה. ככל
שיהיה בידי תנועה זו יותר זמן כדי לפעול
ולהתארגן, ולמשוך את תומכי צעי־רי־המפד״ל
לצידה׳ כן תקטן מידת הש פעתם
של הצעירים במפד״ל. סכנה זו

לסיעות השונות על פי כוחן היחסי.
לשם כך הם נפגשים בחשאי עם עסקני
הסיעות השונות, כדי לנסות לשכנעם
להצטרף אליהם ולתמוך בתוכניו־תיהם.

התרגיל

אגו-חצירא
^ נסיון הראשון של המר ובן־מאיד
י י היה להעביר את שר־הדתות, אהרון
אבדחצירא, לצידם. ואומנם בזמן האח רון
נערכו על רקע זה פגישות אחדות

בין אנשי הצעירים לאישי סיעא ליכוד-
ותמורה.
כשר בממשלה, אבו־חצירא הוא כישלון
חרוץ, המהווה עלבון לאינטליגנציה
של רבים במפד״ל. הוא רוקן את מישרד־הדתות
מתוכנו, ריכז בידיו את כל הסמכויות,
שעיקרן הוא שליטה על חלוקת
התקציבים של המישרד, והקיף עצמו בקבוצה
של עוזרים ויועצים מבני העדה
הצפון־אפריקאית.
אבל בעיני המר ובן־מאיר, הלועגים
לאבו־חצירא מאחורי גבו׳ הוא בן־ברית
העשוי להבטיח להם את תמיכת בגי עדות־המיזרח
במפד״ל. במגעים עימו הוצעה
לאבו־חצירא הצעה שאין הוא יכול לסרב
לה: להיות המנהיג מם׳ 2במפד״ל, מיד
אחרי זבולון המר, עם סיכוי סביר לרשת
את תפקידו של יוסף בורג כשר־הפנים.
בעזרת אבו־חצירא מקווים המר ובן-
מאיר למשוך אליהם את יוצאי עדות־המיזרח
גם מהסיעות האחרות של המים־
לגה, ובעיקר מסיעת המושבים. הם מבטיחים
להעניק לו, אחרי שיבוטל מישטר
הסיעות במיפלגה, יותר ייצוג לאנשיו, על
חשבון נציגים אשכנזיים.
כך, למשל, יש כיום בסיעת־המפד״ל
בכנסת שלושה נציגים לסיעת ליכוד־ותמורה
— אבו־חצירא, דויד גלאס ופינ חס
שיינמן. המר ובן־מאיר מפתים את
אבו־חצירא כי בסיעה הבאה של המפד״ל
יתנו לו למנות לפחות עוד שניים מבני
עדתו כח״כים, אם רק יתן יד לפורר את

הסיעות האחרות ולנטרל את כוחו של
בן־נתן.
לבודד את בן־נתן — אין זו משימה
קלה כל עיקר. לצעירים אין כימעט כוח
בסניפי המיפלגה. אין הם עושים עבודת-
שדד. בין העסקנים. סיעת למיפנה, לעומת
זאת, בניצוחו של בן־נתן, משקיעה
מזה שנים עבודת־נמלים בסניפי המיפל־גה.
למעשה יש לסיעה זו תומכים בכל
שאר הסיעות במפד״ל.
השאננות עלולה ל התנקם

ן• והי הסיכה שמנהיגי למיפנה מתייח־
1סים בזילזול לידיעות המגיעות לאוז ניהם,
על הקנוניה להדיח את בורג. הם
בטוהים שלעולם לא יצליחו הצעירים
לרכז ׳רוב של יותר מ־ 50 אחוז במרכז
המיפלגה. אנשי למיפנה תובעים גם בחירות
לוועידה, מתוך ביטחון שאז יתגלה
כוחם הזעיר של הצעירים, ותושמט הקרקע
מתחת לרגליהם של המר ובן־מאיר.
אולם שאננותם של אנשי למיפנה עלולה
להתנקם בהם. שכן הצעירים מתכוונים
להשתלט על המיפלגה ללא בחירות
פנימיות, בעיקר תוך ניצול הרגשות ה עדתיים,
בעזרתו של אבו־חצירא.
לדעת הצעירים לא יתמכו גם תומכי
למיפנה בבורג עד הסוף. הם יודעים כי
(המשך בעמוד )34

ו ח ביו ת
מאת יגאלל בי ב

מסייעת
עי ריי ת
לבנייה בלתי־חוקית
סגן־ראש-עיריית בני־ברק, שימעון סו רי ק ה, מטרב לטפל בפרשה בנייה בלתי-
חוקית, שלוותה בהגשת מיסמכים מזוייפים לוועדת בניין־ערים. מישטרת ישראל,
שהוגשו לה תלונות על הזיוף במאי השנה, אינה עושה אף היא דבר, והנימוק של
הנמנעים הוא, כי יש לעודד בנייה של דתיים חסרי־דיור.
אליעזר כץ, חבר ועד הבית ברחוב ביל״ו ,20 התלונן כי דייר קומת־הקרקע
בנה וסגר את השטח מתחת לעמודים. אחרי שהעיריא סירבה כמה פעמים לעשות
משהו, הצליח להביא פקח, שאישר, כי אכן הבנייה היא בלתי־חוקית. כץ הוציא

!גננ־־ד סאב ום ׳
עבר לניהול..טבע״
א הו ד 1לר, מנהלה הכללי של ״אי-
קאפרם״ ,יצרנית התרופות מהגדולות
במדינה, עבר לצוות־הניהול של המיפעל
המתחרה ,״טבע־אסיא-צרי״ .גלי טרם
קיבל תפקיד מוגדר ב״טבע״.
״טבע״ ו״איקאפרם״ מנהלות מאבק
זה שנים על השליטה בשוק־התרופות
הישראלי .״איקאפרם״ שייכת לחברת
העובדים, ו״טבע״ למשקיעים פרטיים.
בשעתו התנהל מאבק בין ״איקאפרם״
ל״אסיא־צרי״ על רכישת ״טבע״ ו״אי-
קאפרם״ עמדה לזכות, כאשר השר
פינ ח ס ספיר הורה להעביר את ה שליטה
ל״אסיא-צרי״ .לפני כמה חודשים
הסתיים מאבק ממושך בין השתיים
על רקע זכויות־השיווק של תרופה נפוצה,
כחלק ממאבק בין שתי חברות
הענק, ו״איקאפרם״ זכתה.
בשבועות האחרונים מגבירה ״טבע״
את שליטתה בשוק, ורכשה חלק קובע
בחברת ״ניסן פרמינגר״ ,המייבאת תרופות,
וכן את מוצרי חברת ״נסטלה״ השווייצית
(נס קפה) .כן רכשה ״טבע״
חלק קובע בחברת ״פזכיס״ ,המייצרת
חומרי-חדברה.
חוגים בענף טענו, כי תיווצר סתירה
בין ״טבע״ כיצרנית לבין ״טבע״ כיבוא־נית,
באמצעות חברת ״פרמינגר״.
ן 111 וו ו וו ו ו וווו ~ 111 וזז~וז~ד8זד!; —

וווו ! ו 11

הטלוויזיה מוכות צ*1ד
1.51 ייליו! חלו

הבית וגו הפנייה הבדתי־חוקי ת

סגן־רא ש־העיר סורוקה

נזה שאסור לכל — מותר. לדתיים
בבית־המישפט צו להפסקת הבנייה, ובאמצעות הצו אכף את המישטרה להפסיק
את הבנייה. במקביל פנה פעמים רבות לעירייה, כי תוציא צו־הריסה, אך סגו״ראש־העיריה
סורוקה סירב, כיוון שהבנייה היא של תושב דתי. לכץ נודע כי הבונה
הגיש בקשה לוועדת בניין־ערים לאשר את הבנייה, ומצא כי לבקשה צורפו חתימות
מזוייפות שלו ושל עוד ארבעה דיירים, התומכים בבנייה. תלונתו בעירייה נתקלה
בזילזול, והוא התלונן במישטרה, שטרם עשתה דבר.
פער החיוור

בית־המישפס
סירב לאשר

בירקות

ה מ שך החווה

ופירות גדל
פער־התיווך בירקות ובפירות גדל מ
״/״ 42.3לפני 15 שנים ל״ 57.20/0כיוס
— כן מצא סקר של המכון־לפריון־העבו־דה״והייצור.
הסקר העלה כי כיום מקבל
החקלאי מכל 1000 לירות, שמשלם הצרכן
428 ,לירות. מכלל ריווחי־התיוון
מגיע חלקו של הסיטונאי ל׳״ ,160/בעוד
שחלק הקימעוני הוא יותר מ״״ .410/פער-
התיווך הגדול ביותר יש בחנויות הזעירות
לפירות ולירקות. בחנויות אלה הפער
הוא 100 על המחיר הסיטונאי,
לעומת 69 ברשתות־השיווק, ורק ״/״48
בשווקים או בהיפרמרקטים.
פער־התיווך הגבוה ביותר מצוי בצפון
תל־אביב ובכרמל בחיפה. בצפון תל-אביב
היו המחירים גבוהים ב 20 לפחות,
לעומת דרום העיר. בראשון-לציון היו
המחירים נמוכים ב״ 7.50/0בממוצע לעומת
תל־אביב, וב״״/ס 10 לעומת חיפה.
הסקר העלה גם, כי אחוז הסטיות
במישקל גבוה ביותר בחנויות לירקות
ולפירות, וכימעט ואינו קיים ברשתות-
השיווק ובשווקים.

בץ .,קרת י
ל..נאות אביב״
השופט המחוזי בתל-אביב, דב כוי(, ,
דחה את בקשת חברת ״נאות אביב״ לאשר
התקשרות לתקופה נוספת בינה
לבין חברת ״קרת״ ,בתנאים הקודמים.
השופט הורה לדחות את הדיון לתקופה
נוספת, וחייב את ״נאות אביב״ להמציא
לבית״המישפט הצעת־חוזה בינה לבין
״קרת״ ,שתיכלול את פירוט השירותים
וחישוב התמורה.
נגד חברת ״נאות אביב״ הוצא צו-
פירוק, לבקשת המשקיע אהרון רובינ שטיין.
על החלטה זו הוגש עירעור ל-
בית-המישפט העליון, שהורה בינתיים
להמשיך ולהפעיל את החברה. הוא גם
הורה שכל עיסקה שתרצה ״נאות אביב״
לעשות עם אחת החברות הקשורות בה
תקבל את אישור בית-המישפט המחוזי.
בקשת-הפירוק, שהוגשה בזמנו, טענה,
בין השאר, כי החוזה שבין ״נאות אביב״
ל״קרת״ ,חברה השייכת לבעלי-המניות
של ״נאות״אביב״ ,מקפח את ״נאות
אביב״ לטובת ״קרת״.

מחלקת הציוד בטלוויזיה הישראלית
הודיעה במיכתב לספקיה בעולם על
רצונה למכור ציוד־צילום, ששוויו נאמד
במיליון וחצי דולר, אשר נרכש לפני
כשנתיים, ומאז התקלקל כל הזמן. הציוד
כולל בעיקר מצלמות מטיפוס ״ארי״
ו״פרזוליני״.
הציוד נרכש על־ידי מהנדס רשות-
השידור לשעבר, ש 5מ ה ,51 באמצעות
חברת ״קויפטן סוכנויות״ ו״א. ברנר
ובניו״.
הצעת-המכירה נעשתה ללא ידיעת
ועדת-הרכש, שהופתעה לשמוע על המכירה,
וללא אישור שר-החינוך״והתר-
בות, הצריך, לפי חוק רשות-השידור, לאשר
כל מכירה.

״בנק טפחות־־ יימכו
ווו — 11ו 11ו — י

ד״בנק המיזות׳״ בלבד

גדל הבסיס
הבלבל׳ לפאשיזם אינפלציה והתרוששות שכבות נרחבות
של הבורגנות הזעירה והשכירים הן כר
המחייה לכל תנועה פאשיסטית. כך
הוכיח הנסיון בכל העולם. נתונים של
מינהל־הכנסות־המדינה מראים, כי ישראל
הגיעה למצב דומה מבחינת הבסיס
החברתי־כלכלי.
נתונים על הכנסות העצמאיים מראים
כי חלקו של העשירון התחתון בקרב
העצמאיים ירד משנת 1975ב־ס.620/
חלק העשירון השני מלמטה ירד בתקופה
זו ב־ .190/0לעומת זאת חלה הטבה
משמעותית בהכנסה-נטו של העשירון
העליון, וחלקו בסך ההכנסות עלה בתקופה
זו ב 3.5במקביל גורם תהליך
האינפלציה המהיר להתרוששות השכבות
החלשות של השכירים, ויוצר את
השכבה שהיתה ידועה באירופה כ-
״לומפאן־פרולטריאט״ (פרולטריון הסמרטוטים).
מצב
חברתי כלכלי זה מהווה בסיס
נאות לצמיחת תנועה פאשיסטית על
רקע המצב המדיני.

זיוגר יוהד
.והכול! להימון״
מיכאל זינגר, סמנכ״ל חברת ״אל-
על״ וראש אגף־הכספים שלה, ינהל את
״הבנק למימון וסחר״ שנרכש לאחרונה
על־ידי קבוצת ״בנק חמיזרחי״ .הבנק
היה שייך ל״בנק קונטיננטל בשוייץ״ ,שנכנס
לקשיים בגלל התמוטטות מערכת-
הבנקים שלו בעולם.

?וון המצודה
הווויסה 3ולדון
דולר בזהב
קרן-המצוקה, מיסודו של ראש־הממש־לה,
הרוויחה ברכישות זהב בחודשים
האחרונים כ״ 3מיליון דולר. הקרן מנוה״
לת בפועל על־ידי מאיר הלוי, וראשה
הוא נ סי ם גאון. הקרן רכשה זהב,

במישרד האוצר התגבשה הדעה, כי
רצוי למכור את ״בנק טפחות״ הממשלתי
לגוף ישראלי מאשר למשקיע זר. המגעים
שהתנהלו לאחרונה עם משקי עים
זרים הראו כי המחיר, שהם מוכנים
לשלם, אינו מצדיק — בלשון המעטה
— את מסירתו, ועדיף למכור אותו
לגוף בנקאי ישראלי.
האוצר ו״בנק ישראל״ הם בדעה, כי
רצוי לחזק את הבנקים הבינוניים נגד
שלושת הגדולים, ואחרי שנכשל הנסיון
להפוך את ״הבנק הבינלאומי הראשון״
לבנק הרביעי במדינה, ינסו עתה לחזק
את ״בנק המיזרחי״.

]לסרבים
להחזר הלוואה
נציגי קבוצת אייזנברג, שרכשו את
מלון ״סמדר״ בקיסריה, חויבו על-ידי
החברה לפיתוח-מיפעלי-תיירות להחזיר
הלוואה, שלקחה החברה לפני שנתיים,
שלא כדין. ההלוואה ניתנה לחברת־ה־מלון
לצורכי שיפוצים במלון, אך התברר
כי המלון אינו קיים מזח שנים, וההלוואה
שימשה לשיפוצי הווילות במקום.
בעלי החברה כיום, קבוצת אייזנברג,
שרכשו אותה לפני חצי שנה, חויבו להחזיר
את ההלוואה, עם ריבית והצמדה.
הם הודיעו כי הם מוכנים להחזיר את
ההלוואה בלי ההצמדה. מישרד־התיירות
חושש כי השר פת ייעתר לדרישה זו.

תורם גאון
ידי זהב
ומכרה אותו כמה פעמים בחודשים ה אחרונים,
בהשתמשה ברשיון שהיה לה
לרכוש זהב עבור יציקת מדליות מפוא-
רות, שתימכרנה בכל העולם, ואשר
תמורתן תשמש לסיוע לחסרי״ישע בישראל.

כהד

בכרטיס החדש
של ״חיש גד״־
כל מה שעליך לגלות,
כדי לזכות בפרס מיידי־הם פיחת.

( תפח>ם=5.000 ול־>
גבננות=.000 ולי
( אשכולות ענבים=500ל .
ועוד עשרות אלפי זכיות
נוספות ביו $0-20ל

1ל 1 5 , 0 0 0 - 3 0 3 1 1 0 *1 1 3 1 1 3 3ל י

! 11ז׳

מפעל הפיס

במדינה

האם הוא עבור?
הקומדיה שנערכה חשכו?!
בכדה המערבית הזכירה
אה ״המיצעד על
רומא ,,ש 7מוסוליגי
הפאשיזם השתולל השבוע בי׳שראל.
לא היתח זאת עוד תופעה מצטנעת,
נחבאת אל הכלים, מתחזה, מסווה את
עצמה. היתד, זאת התפרצות שחצנית, בוטחת
בעצמה, מול פני ממשלה שכמה מחבריה
הזדהו עימד, בגלוי, והאחרים התפלשו
בעפר כעלובי־נפש וכחסרי־אונים.
מה שהתרחש ברחבי ר,גדה המערבות
ביום השני הזכיר, יותר מכל, את ״ד,מיצ־עד
על רומא״ של בניטו מוסוליני, ממציא
הפאשיזם המקורי, ב־שנת . 1922 היד, זד,
אתגר חצוף, שנועד לחשוף לעיני כל את
חידלונד, של ממשלה עלובת־נפש, את
חוסריה,אונים של בית־המישפט, את ;שפי־פות־קומתו
של הצבא.
משרתי־ אש״ף. יומיים לפני כן נער־

שרים, ח־־כים, המושר הצבאי והמנכי ל שו

לתרגמם לגרמנית או לאיטלקית כדי להבין
את מלוא משמעותן.
הכנסת ישבר, אין־אונים ואין־עונים מול
התפרצותו של שרון — השר היחידי ב־ממשלת־ד,גרוטאות
של הליכוד המתפקד
במלוא המרץ. יו״ר הכנסת, יצחק שמיר,
שליבו עם אנשי גוש־אמונים ודעתו כדעתם,
פשוט ערך פוטש ׳נגד הפרלמנט
שעליו הוא הופקד ברגע של חולשה. הוא
ניתק את המיקרופונים וסתם את פי מתנגדיו.
לפני
שני דורות היה איש כמוהו שולח,
בוודאי, כיתת־חיילים כדי לפזר את חברי־הפרלמנט.
הסום
הטרויאני. דעת ההיסטוריונים
היא שבניטו מוסוליני, וחבריו בארצות
אחרות, לא עלו לשילטון בגלל כוחם —
אלא בגלל אובדן־האמונה, הפחדנות ועלי-
בות־הנסש של מגיני הדמוקרטיה.
לפני הציבור הישראלי, עמדה שאלה
זו השבוע בכל חריפותה. האם מול האספסוף
המשולהב של גוש־אמונים עומד
ציבור דמוקרטי, המוכן להגן על ערכי־היסוד
של חייו ז האם כותר די כוח ב־שיכבה
המדינית של ישראל כדי לבלום
ולסלק איש כמו אריאל שרון? האם יהיה
מי שיסלק בעוד מועד את הסוס הטרויאני

מוסוליגי (משמאל) המיצעד על רומא, אוקטובר 1922
קומדיה בחסות הצבא
של הפאשיזם הישראלי. שד,וגנב אל תוך
המחנה?
השבוע היד, צורך באופטימיזם רב, כדי
להשיב בחיוב על שאלות אלה.

כה באלון־מורד, הפגנה גדולה של ביזוי
בית־המישפט, כאשר באתר, האסור־להת־נחלות
על פי צו המוסד המישפטי העל־
.יון של המדינה, מתכנסים פורעי־החוק,
בהנהגתם של שרי־ממשלה, חברי־כנסת
ופקידים בכירים, שייצגו את ראש־ד,ממשלה
עצמו. בין אלה הופץ כרוז, שהגדיר
את בית־המישפט העליון של המדינה כ־ ד אודו ת
״כלי־שרת בידי אש״ף״ (ראה מיסגרית).
השלט אמר :״היוצא
ביום השני נערכה ההתקפה האמיתית.
מבחינה מיבצעית, היה זה דבר מגוחך —
אחרון יכפה א ת האור״.
כאותו מיצעד־על־רומא. לפי עדויות היסאך
אי־אפשר
טוריות, די היה אז בגדוד אחד של הצבא
האיטלקי כדי לשים קץ לקומדיה. אך ההיה
לקרוא אותו
צבא לא הופעל, מפני שראשיו היו, בסתר־לפתע
כבה האור.
ליבם, שותפים למזימות של ״מחדשי ימי
החשמל נפסק בארץ כולה. זה היה
רומא כקדם״.
בשלוש אחרי־הצהריים. כל פעולה היונקת אחד בגדוד די היד,
הגדה,
כך, ברחבי
את כוחה מן האנרגיה המיסתורית היוצאת
של צה״ל, אילו הופעל ברצינות, כדי לשים
מן הקירות והחוטים — פסקה.
קץ למישחק השחצני של פורעי־החוק,
כשירד הערב — ירד החושך על האחת
ולתמיד. אך הצבא הופעל כצד
ב־ מדינה. במשך שעה ארוכה — ובכמה
מישחק, כשחייליו נאלצים להשתתף ב
אחרי איזורים במשך שעות ארוכות — בא הקומדיה
של דילוגים על הגבעות
אור היחידי ׳מנרות מהבהבים.
אנשי גוש־אמונים.
בשביל האדם הישראלי, היתד, זאת
איש לא יכול היה לשכוח כי הרמטכ״ל, חווייה שהחזירה אותו מאה שנים אחורה.
רב־אלוף רפאל איתן, השמיע לא פעם ב אין בן העידן המודרני מתאר לעצמו כלל
פומבי דיעות, שביניהן ובין דיעות גוש־ עד כמה הוא תלוי בזרם החשמל. מאות
אימונים אין הבדל כלשהו.
פעולות יומיומיות שלו זקוקות לאנרגיה
פוטש ננד הפרלמנט. בשעה שעל זו, אף מבלי שירגיש בכך. בהדליקו אור,
הגבעות נערכה הקומדיה־בהמשכים, נשמע בד,תניעו מכונה, בהפעילו את החימום או
בכנסת קולו השחצני של המנהיג האמי הקירור בבית, בנטלו את מכשיר־ד,גילוח,
תי של הגוש, אריאל שרון. בלשון פא -בפתחו את המקרר — כלל אין האדם
מודע לכך שאין זה חלק מן הטבע, אלא
שיסטית בוטה, כשהוא מעלה על נם את
אנשי הגוש כחלוצי האומה — באותה פרי הגאון האנושי המספק אנרגיה זו.
והנה, מחדל קטן של שני אנשים יכול
שעד, עצמה שבה התגרו בצד,״ל בכל רחלשתק
את החיים במדינה כילה.
בי הגדה — השמיץ שרון את מתנגדי
בחלק גדול של העולם, האנרגיה באה
גוש־אמונים, אנשי מהנר,־השלום, במושגים
הלקוחים מן הלכסיקון הפאשיסטי ה מן הדלק הנוזלי, וחלק גדול של הדלק
הנוזלי בא מארצות־ערב. הדבר מסביר
בינלאומי :״מתגמדים״ ,״אכולי שמאה
עצמית״ וכיוצא באלה — מושגים שיש
(המשך בעמוד )37

הממשלה

שו התחבורה

״אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי,״ שר השר חייג
לנדאו ועימו הסוני המקיפים, שבאו לחגוג את ביזית
בית־המישפט הגבוה לצדק. בית־המישפט עדיין לא החליט על חוקיות הפקעת הקרקעות.
ך* תירוץ ז הקפות שניות של שימחתי
י תורה. המטרה המוצהרת: חנוכת התנחלות
אלון־מורה. המטרה האמיתית: בזיון
בית־המישפט העליון.
״מחר יאמרו עלינו שאנחנו פורעי-
חוק !״ גיחך המנחה .״חה, חה, חד• ,״
ענה הקהל המשולהב .״ולנו לא איכפת!״
זעק המנחה .״לא ! לא ! לא !״ קראו ההמונים.
הכלי־זמרים
פצחו בנגינה עליזה. שתי
מכוודתוף והקהל מתחיל לרקד.
״עם בג״צים ובלי בג״צים!״ קרא חנן
פורת .״מי זה בכלל בית־המישפט?״ ענה
הקהל.
״אנחנו נוכיח לכולם,״ הרעים קולו של
הד״ר ישראל אלדד־שייב, תוך שהוא מנופף
ידו קדימה .״פה יהיה ישוב גדול!״
קרא ר׳ אריק שרון, חבוש הכיפה הסרוגה.
״השומרון שלנו!״ ענה אחריו רבי לנדאו,
כשעיניו מופנות מעלה־מעלה.
היו גם כאלה שרק חוללו, כמו מנכ״ל
מישרד ראש־הממשלה, אליהו בן־אלישר,
שחבש כיפה שחורה אשר כיסתה את כל
ראשו, כדת וכדין, ומי שבימי־חול משמש
כמושל הצבאי של שכם, יוסף לונץ. שניים
אלה התכבדו בנשיאת ספר התורה, האחד
על עזרתו להתנחלויות והשני כדי ״לעשות
סולחה עם הצבא״.
באותה שעה תיכננו אנשי גוש־אמונים,
אליהו בן־אלישר הגיע
כביכול בחשאי, את העימות הגדול עם
עם אשתו, ניצה, חבש
צד,״ל שנערך כעבור יומיים.
שני שרי־ממשלה, ידידו האישי של כיפה שחורה ורקד תחת נס ההנלות אריאל.

המנכ״ל

בגין השחתנו בהפגנה גגו ביה־־מ העלי

נושא התורה

כוכב הערב, הנערץ טל ההמון, שזכה במחיאות כפיים
סוערות ובברכות לאריכות ימים, היה שר־החקלאות אריק
שרון, שהופיע כשהוא חובש כיפה סרוגה לבנה ונשא ספר תורה כאילו היה מורגל בכך.

המושל הצבאי

מושל שכם, יוסף לונץ, אשר יומיים אחרי החגיגה
הגדולה היה עסוק בפינוי מתנחלים פורעי־חוק, לבש
בגדים אזרחיים, חבש כיפה והתכבד בנשיאת ספר תורה. באותו הזמן עסקו חייליו באבטחה.

ראש־הממשלה, ואיש־הצבא התייצבו והפגינו
למען אי״קבלת חוקי מדינת־ישראל.
בית־המישפט הגבוה לצדק עדיין לא פסק
אם התנחלות אלון־מורה היא חוקית או
לא. הוא עוד לא פסק מה יהיה עתידה
של ההתנחלות היושבת על קרקעות פרטיות,
אם ההפקעה היא לצורכי ביטחון
או לענייני פוליטיקה.
הפגנת־הכוח של גוש־אמונים, שהשתתפו
בה גם חברי־הגוש לשעבר, כנראה
עשתה את שלה. למחרת בבוקר הוחלט
בישיבת הממשלה על הרחבת שבע התנחלויות,
רובן בסמוך לאלון־מורה.
האוטובוסים התחילו לאסוף את המקיפים
בשעות־הערב המוקדמות. באותו מו־צאי־שבת
לא נערכו פעילויות של בני-
עקיבא. הנוער כולג אורגן והובל להפגנת־הכוח.
בתחנות־האוטובוסים התנהלו ויכוחים
עם עוברים ושבים. עולה חדש מאורג־אי
פנה לאחד המתלהבים :״למה לא תביאו
לעזור לעולים חדשים להיקלט? אתה
יודע איזה סבל עבר עלי? אתה
יודע שאני מתחרט שבאתי לכאן!״
הצעירים שעמדו מסביבו גיחכו .״מי
אתה בכלל?״ אחד המקיפים הבוגרים-
יותר ענה לו :״תראה, הכל הממשלה
אשמה! אנחנו לא יכולים לעשות כלום.
צריך לשנות את המדינה. אפילו מישטר
צבאי. אנחנו מוכנים גם לזה!״ העילה
החדש נאלם דום .״אני לא יכול לדבר
איתך בכלל,״ ענה בקול מיואש.

אלפי אנשים זרמו בשביל הכורכר לעבר
ההתנחלות. הוויכוחים לא פסקו. זה מביא
את הרב יהודה צבי קוק כדוגמה, השני
מצטט רב אחר. אחד למפד״ל, אחד לה־תחיה.
כשהגיעו המקיפים לבימה• הפסיקו
לריב ונסחפו בשירה של כמה גברתנים
וכלי־זמרים חבושי־כיפות .״תגיד,״ פנה
עיתונאי זר, שהוזמן לבוא ולצלם, אל נגן־

לילי וכיפה

אריק שרון, בדיוקן דתי, עם אשתו לילי, שבה לא דבקה
ההתלהבות שאחזה בו. ה״א נאלצה ללבוש את הדובון שלו,
מימים עברו. קיצוני מימין: אורי בראון, עוזר השר, שזכה גם הוא בשפע ברכות ואיחולים.

ההסתה של גורמי אש״ף מניבה פרי ולאחר עשרה ימים מגישים 17
מביך 70 בעלי החלקות הערביות תביעה לבג״ץ. בית המשפט הגבוה
של מדינת ישראל הופר להיות מכשיר בידי המחבלים ומוציא צו
ביניי ם האוסר זמנית את המשך העבודה בישוב אולם עשרה ימים אלו
נמכרה ב־ 40 לירות. בסופה כתוב :״ההסתה של גורמי
אש״ף מניבה פרי ...בית־המישפט הגבוה של מדינת־ישראל
הופך להיות מכשיר בידי המחבלים ומוציא צו־ביניים האוסר המשך העבודה...״
התופים ,״אתה תמיד חובש כיפה?״ הצעיר
תקע בו מבט מאיים, ענה ״הצחקת אותי !״
ורעם בתופיו.
מדי פעם עלה לבימה המנחה הראשי.
בכל פעם היו ניירות בידיו .״הודעה ש הגיעה
זה עתה: המישטרה מוסרת על
50 אלף איש!״ זה היה בשעה .10 אהרי
15 דקות, הוא שוב הופיע, והפעם ״מדיווחי
המישטרה נמסר 60 :אלף איש!״ הקהל
רועם, וממשיך לרקד בהתלהבות מחודשת.
לא עברו עשרים דקות, והוא הופיע

שוב :״ 70 אלף!״ ושוב ״ 80 אלף!״ לקראת
חצות הוא בישר על 90 אלף. גם
האוהדים השרופים ביותר לא היו מוכנים
להמר על יותר מ־ 20 אלף איש.
מדי פעם הועלו נואמים על הבימה.
אלה הבינו את נפש ההמון, קיצרו במילים
והתחרו ביניהם על קריאות ששילהבו את
הקהל המזיע. מדי פעם שובץ שם זה או
אחר בזמירות החסידיות.
מקום ראשון בהערצה ניתן לד״ר אליהו
בן־אלישר, שהגיע עם אשתו, שאותה נשא

לא מכבר באמריקה כדי לעקוף את חוקי
ההלכה האוסרים נשואי כהן וגרושה, ולאורי
בראון, עוזר שר־החקלאות. שני אלה
נקראו ״צדיקי הדור״ והובטח כי מקומם
יישמר בלב הקהל׳ .בכל פעם שהוזכר שמם,
זכו במחיאות־כפיים אדירות ובהרקדה
המונית:
מקומם של הרבנים המקומיים לא נפקד
גם הוא. הרב משה לווינגר נישא על
כפיים ומחא כף בתנועות קצובות. חנן
פורת השתלהב ובישר שזו רק התחלת
חדרו. הקהל הבוגר לא שכח לו את בגידתו
במחנה הדתי ופנייתו לתנועת־התחיה,
אך הקולות ההומים של הצעירים סחפו
את הקהל לקריאות־אהדה, שנשמעו היטב
בכל הסביבה הערבית שבמורדות ההתנחלות.
לקראת
השעות הקטנות של הלילה התחילו
לאסוף את ערימות־הזבל שהצטברו.
כמה עשרות מתנחלים ספרו את הכסף של
הצ׳יפס ומיץ־האשכוליות שנמכרו.

מיב צ ע או סלו 2יי
(המשך מעמוד )29
במוקדם או במאוחר, אך תוך שנים ספורות,
ייאלץ בורג להיעלם מהמפה הפוליטית.
אין ללמיפנה מנהיגים מקובלים,
בעלי כאריזמה, תחתיו. כשיפרוש, יעבור
במילא השילטון לצעירים, ואז הם עלולים
להתנקם בכל מי שהתייצב בעבר בדרכם.
משום
כך סבורים הקושרים? ,י גם אנשים
המוכרים כנאמני־למיפנה עשויים,
בשעת מיבחן, לעשות את חשבון הכדאיות
שלהם ולתמוך בהם.

נבון,
הסוס השחור

)030116 011
־ 1161

־01)100801111111
!87361180)187ח£1
וזז! 16111030) 6701705361)6
ז18ע חסוז 3נ1ו0)1ג51
67. 00 )1 0167 6606731ב/\781
8)31360)16) 36 )2)6 )116

) 30)1) 311 ססע 63)07
21* 6 ! 031176 )16760)67

40. 1 35 607 15736 דח 3זב* £5 111 11011 511611)>3חסו 35׳ו1130)160 1016 10)3016710 וו3י[ודו . £1110 £0חסח
111 1978 10 635ק 10 £7160ש 3ז
<.100ז. !1)>6ח007) £10-8331 01
030)1670 * 0)1:011 *•6106 £130/;11011 )10100ז16ק 500. 000)1
50113550. * 15 <110 15736115 )10)100.
60)101 21101101;:ות3ק £0771 זן)ו >)1>116
)1601.0050)111־016 £11501 01005 1<>))60.ז200 )13)10 1)10 161)116)1 861
607 135. 90 6601 667ז3י* 0165
?0 1-01110301 03016! £10 יזיי 24(4 £30)10 50)11*01•.ס)
,ז £301 6ז3:6ק1§6 ׳ 1356 5ח£1
)30!6066ק 7.1101 £0111ח102 1€
0!160ז) 61 06׳*1 2ומז 001<1.ז1׳56נ31
111 685 ) 0501210 007) 2111001; 1:7
* 011)0 <110 .. 16770715160״ )10600.
3 10 £.10-8331ו.׳/.מא 00011 <116

ף* די לכלום את קנוניית המר־אבד
חצירא זקוקה למיפנד למנהיג חדש
וכאריזמטי, המסוגל למשוך גם את קולות
בני עדות־המיזרח, שהם כיום רוב
בניינה ומניינה של המפד״ל.
הסוס השחור נמצא בדמותו של האלוף
הרב גד נבון, הרב הראשי של צה״ל.
בורג ובן־נתן תולים בו את תיקוותיהם.
הם מאמינים כי ברגע שהרב יפשוט את
מדיו וייכנס לפעילות במיפלגה, יצליח
לערער את כוחו של אבו־חצירא.
בשלב זה אין הרב גד נבון מזדהה
גלויות עם סיעת למיפנה. בן־נתן ואנשי
למיפנה מתכוונים לתבוע ייצוג לנבון —
ברשימת המפד״ל לכנסת הבאה, למשל —
כאישיות עצמאית. בדיוק בדרך זו החדירו
הצעירים לסיעת־המפד״ל הנוכחית
את הרב חיים דרוקמן, לא על חשבון
אחוזי סיעתם, אלא כאישיות עצמאית.
אולם נאמנותו של נבון לסיעת למיס־נה
אינה מובטחת כלל. גם לצעירים ול־אבו־חצירא
יש תוכניות לגביו, והם
עשויים עוד להפתיע בדרכים שבהן ינסו
לגייס את גד נבון לצידם.
בינתיים יש לצעירים בעייה גם עם
סיעתו של זרח ורהפטיג, שיחד עימה כוננו
קואליציה פנימית במפד״ל. האיש החזק
של הסיעה, אליעזר גואלמן, מתהלך
בהרגשה כי קופח על-ידי הצעירים. אנשי
למיפנה טוענים כי גואלמן ואנשיו יתמכו
בהם, אבל הצעירים מבטיחים שאין זה
סוף פסוק. בעזרת המישרות הממשלתיות,
שהם מספקים במישרדי הח־נוך והדתות,
מצליחים המר ואבו-חצירא לרכוש לבבות
רבים.
הבחישות, הקנוניות ותוכניות־ההדחה
מתבשלות בשלב זה מתחת לפני השטח.
רק לאחרונה הבחינו בהן אנשי למיפנה,
ואברהם בן־נתן אף האשים גלויות את
מנהיגי סיעת ליכוד־ותמורה, אבדחצירא
וגלאס, כי הם נותנים יד לצעירים בנס־יון
להשתלט על המיפלגה.
גלאט ואבו־חצירא הכחישו, כמובן, את
ההאשמות שהוטחו נגדם. אך האמת היא
שאומנם נערכו פגישות חשאיות בין אנ שי
שתי הסיעות, כדי לגבש תוכנית-
פעולה משותפת לעתיד.

סכנה גם
לממשלה

7063360 )116 £731367ז1עו>>

816 1108נ, 318 01ת0161 וז3ו) 6נ1
״01160א267916700 1
!3)012 2619) 310)1 03016

הישראלי המפורסם ביותר כעולם — מילבד מנחם כגין
ומשה דיין — הוא כיום הסנן־לשעבר דניאל פינטו. אין עיתון
חשוב ברחבי תבל שלא הזכיר את שמו, תוך פירוט המעשה
המחריד שהפך אותו שם־דבר.
השבוע הצטרף למקהלה העולמית גם שבועון־המיליונים
הגרמני ״שטרן״ .על גבי חצי עמוד פירשם תמונה של פינטו
המחייך, בחברת אמו. אין ספק שהשבועון קיבל את התמונה
ממישפחת פינטו. הכותרת לתמונה :״,אנחנו צריכים לטפל
בערבים כאילו רצו להרוס אותנו׳ — בגאווה מציג דניאל פינטו
את עצמו בחברת אמו• הרוצח בן ה״ ,24 ידידה של בת גנרל,
מצא אצל הרמטב״ל רפאל איתן יחס רך במייוחד.״
תחת הכותרת ״פושעי מילחמה — נקמה באמצעות חוט־יייליי״
.ייייסם ״שטרו״ את גירסתו, המתחילה במילים :״זה

1051)3115 — (66011 111 610011 01§6001( £31101 035 *׳37 610 $!110;10
667 £30110.
031110) 8)0:0 031101 51011 201).
£7 173) 11011 [571180110 5)00600׳§ 311) )0660 610. 0300 871)1ת!3
. !08 )0ז111ז(561 תה!עא 67 211 01067
1315־ 600 1וחס׳ ז)<)ין 510 5010070 0
006 20$ 211. 615 *106 7110615 01067
0 07 3116 5107 2 )1י50 *׳678י708)6 -
066 11116 * 371׳ 610 £0161160 10־1
הישראלים, נותר מפקד־הפלוגה. כדור של צלף קטל אותו.
כיום הזה נשבע הסגן בן ה־ 24 דניאל פינטו לנקום את ניקמתו.
״כעבור כמה ימים חזר פינטו, שעלה גינתיים לדרגת
מפקו״פלוגה, בלווית שני רבי־טוראים, אל הכפר שנכבש. הוא
רצה למצוא את ה ט רו רי ס טי ם...״
אולם גירסה זו, המופצת בידי חסידיו של פינטו, אין בה
שמץ של אמת. אין אמת בסיפור כאילו נהרג מפקד־הפלוגח
של פינטו — הוא רק נפצע, ולא ביום ה־ 40 אחרי המיבצע.
אלא במהלך הקרבות עצמם. יתר על כן, הדבר לא אירע כל7
בכפר עין־בעל, שבו ביצע פינטו את מעשה־הזוועה שלו.
פינטו עשה מה שעשה הרבה זמן אחרי מיבצע־ליטאני, שבו
נפצע המפקד, ובמקום אחר לגמרי. אין שום קשר ביו שני
המיקרים — והדבר גם לא עלה במישפט. פרקליטו המוכשו
של פינטו לא העלה כלל גירסה זו, של ״נקמת המפקד״ —
לא במהלך המישפט עצמו, וגם לא געת הטיעון לגבי חומרת
העונש בשתי הערכאות. הדבר הוא כולו המצאה שלאחרי
מעשה, לצורכי תעמולה בילבד.

! ץ סבנה בשיתון ז־פעולה כזה אינה
י י רק לגבי מעמדו ועתידו של יוסף בורג.
זוהי גם סכנה לממשלת־בגין.
אסור לטעות בכך: זבולון המר אחוז
שיכרון מהצלחתו לעשות במישרד החינוך
ככל העולה בדעתו, מבלי שאיש ינ סה
לעצרו. הוא ובך מאיר נוכחו לדעת
שאין דבר שהם מבקשים לעשותו שלא
יעלה בידם. הם שטופים תחושת־כוח.
המר רואה את עצמו כסגן ראש־ממשלה
בממשלה הבאה — ולא חשוב אם תורכב
על־ידי הליכוד או המערך — ואולי גם
כראש־ממשלה בקונסטלציה מסויימת. בן-
מאיר בטוח שבממשלה הבאה הוא יהיה
שר בכיר. ברגע שבו ירגישו השניים כי
יש בכוחם להדיח את בורג ולהשתלט על
מנהיגות המפד״ל, הם לא יהססו אף לרגע.
הם ישכחו את כל העקרונות ויביאו
מייד לנפילתה של הממשלה, כדי שתורכב
ממשלה אחרת, שבה הם יתפסו אח
המקום הבכיר המגיע להם, לדעתם,
גם אם תתגבר הממשלה על כל המש ברים
הגלויים והידועים לכל, המאיימים
לפרקה, עדיין מרחף עליה צל ההתפוררות
בשל תאוות־השילטון של המאקיאב־לים
הקטנים של המפד״ל, המכונים משום
מה בתואר ״הצעירים״.

אלי תבור !
העולם הזה 2198

לכנס למרות המלצת לישכת מיפלגת־העבודה
לחבריה, שהוזמנו לכנס, שלא להשתתף בו.
גם ח״כ יוסי שריד לא יקבל את ההמלצה וייצא לכנס.

מליכדם עשוייה אישיות מפורסמת נוספת
של מיפלגת־העכודה, הנ מנית עם יוצאי
אחדות־העכודה, לה שתתף כבנס. כדי שלא
יופעלו עליה לחצים, נ שמרת כשלב זה
זהותיה בסוד.

ראש די שבחסאדאח
ל סו ט ה?חריזה
חסן כאמל, ראש לישכתו של הנשיא אל־סאדאת, עומד
להגיע בשבוע הבא לישראל כדי לסייר באיזור
סנטה־קתרינה, העומד לעבור בחודש הבא
לידי מצריים.

סרס 013ה מרכז
יו״ר מיפלגת העבודה, שימעון פרם, עומד למס
בקרוב את מרכז מיפלגת־העבודה, כדי לשים קץ
למצב שבו יגאל אלון מערער על מועמדותו
לראשות הממשלה, מבלי להציג מועמדות נגדית.
פרס יבקש מהמרכז, שיקבע חד־משמעית כי הוא
מועמד המיפלגה לראשות־הממשלהר
על פי חוקת מיפלגת־העבודה, המרכז הוא הבוחר
את המועמד. פרס משוכנע כי במרכז הנוכחי מובטח
לו רוב של יותר מ־ 70 אחוז. רק. מרכז חדש,
שייבחר על־ידי ועידת המיפלגה, עשוי לקבל
החלטה לבחור במועמד אחר.

יריכיו של פרס יבקשו לסכל א ת תוכני תו
זו בהיעדרות המונית מי שיבת המרכז,
מתוף תיקווה שפרם ימנע מלהעביר החלטה
כזאת במרכז חסר.

דיין ה וווש
אח דו ב רו
אחרי שנים וי^ות של עבודה בצוותא, התגלע
סיכסוך עמוק בין שר־החוץ משה דיין לבין דוברו
ואיש־אמונו הוותיק, נפתלי לביא. לביא, שכיהן
כדוברו של דיין מאז התמנה כשר־הביטחון, ושנשאר
דובר המישרד גם אחרי שדיין עזב את הממשלה,
נחשב כמורם ורבם של כל המדליפים הממשלתיים.
הוא נלווה אל דיין כימעט בכל מסעותיו.

כע ת ביקורו האחרון של דיין כגרמניה
הדליף לכיא לעיתונות כצורה מסולפת,
ידיעה ביטחונית, שפירסומה עורר א ת
חמתו של דיין.

כתוצאה מכך נתן דיין הוראה שלא להראות
עוד לדוברו חומר סודי של המישרד. לא מן הנמנע
כי בעיקבות ריב זה יעזוב לביא את מישרד־החוץ.

מישלחות מצריות ככר ביקרו באיזור.
ביקורו של כאמל נועד לבדוק א ת האפ שרות
לממש א ת תוכניתו של הנשיא המצרי,
לבנות במקום כית־תפילה משותף לשלוש
הד תו ת המונותיאיסטיות.

א ר לי ך ״הדליף״
את הסקופ
הסקופ הגדול של הטלוויזיה על
הפגישה הח שאית, שנערכה ערב יום־
הכיפורים בשגוייץ, בין שר התמ״ ת
גידעון פ ת ושר־האוצר שימחה ארליך,
ושבעיקבותיה החליט ארליך לחזור
בו מכוונתו להתפטר, הודלף לטלוויזיה
מפי ארליך עצמו.
ארליך גילה א ת הסוד, כבדרך
אגב, לאיש מחלקת־ההד שות של הטלוויזיה,
יעקוב אחימאיר, כשיחה
שהיתה לו בתום שידור ה תוכני ת
״מוקד״ .אחימאיר היה משוכנע שאר־ליו
מסר לו א ת החדשה המרעישה
״לא לפירסום״ ,סיפר עליה לחבריו
במחלקת־החד שות, תוך שהוא משביעם
שלא להדליפה. רק כעבור יממה,
כ שחבריו לחצו עליו לשדר א ת הידיעה,
טילפן אחימאיר לארליך וביקש.
ממנו ר שות לפרסם א ת הגילוי, ב תירוץ
שכמה מחבריו כבר ״עלו על זנ ב
הידיעה״.
להפתעתו של אחימאיר התפלא א ד?׳:

דקות
ספורות לפני שידור החד שות,
ביום החמישי, אותר גם השר פת,
•שאישר א ת הסקופ, ששודר בפי ני*
סיס מישעל.

הממ שלה תיחלץ

מנהיגה הקשיש של מיפלגת־העבודה, דויד הכהן, בן
ה־ ,80 אחר מאחרוני הוותיקים של מפא״י, ישתתף
בכנס ניו־אאוטלוק שייערך בשבוע הבא בוושינגטון,
ושבו ייפגשו ישראלים ופלסטינים. הכהן יוצא

את וייצמן
הידיעות המוטעות שפורסמו לפני
שבוע, כאילו שינה שר-הכטיחץ עזר
וייצמן א ת עמדתו העקרונית, והוא
מוכן לתמוך מעתה כ הפקע ת קרקעות
פר טיו ת בגדה לצורכי ה תנ חלו ת.,
הופיעו בא שמתו הישירה של סגן-
השר, מרדכי (״מוטקה״) ציפורי.
הידיעות פורסמו כ תום פגישת נציגי
ה תנ חלו ת עופרה עם שר־הכיטחץ
וסגנו, כמישרד*הכיטחון. וייצמן הסביר
בפגישה זו; שהוא יחיה מוכן
לתמוך כ הפ קעת קרקע דק כמיקדים :
חריגים, המוצדקים מב חינה ביטחוני ת
או אנושית. ציפורי לא הכין א ת
דבריו של וייצמן ונתן להם פר שנות
מוטעית בדיווחים לעיתונות, גרם
כתוצאה מכך נזק רב ל תדמית השר
שלו.

ל ע ויר־סכס סו דייה
הממשלה תעשה כמה צעדים הפגנתיים, כמחווה
הומניטארית כלפי נפגעי־השואה בקמבודיה. כמו
בפרשת פליטי וייאט־נאם, תפעל הממשלה בעיקבות
יוזמת היחיד של אייבי נתן בפרשה זו.

שר־הביטחון עזר וייצמן הבטיח להעמיד
מטוס של חיל-האוויר לרשות צוות של
רופאים ואחיות ישראליים, שהביעו א ת
רצונם לצאת לקמבודיה, כדי לסייע •טס
ב ה תנ ד בו ת לפליטים.

ציפורי ה כ שי ל

וווו

ל ש מוווו ח -פז 3
מאז רמז יגאל אלון על כוונתו ל ה תמודד
עם שימעון פרס על תפקיד מוי־־
מד כדפלגת-העבודה לרא שות-הס
שלה, הפך אלץ קורבן של שמועות
זדוניות, שמטרתן להציגו כמי שמצב-
בריאותו הרופף אינו מאפ שר לו לכהן
בתפקיד ראש-הממשלה. שמועות
אלה — שהן ח ס רו ת כל ים וד —
מספרות על התמוטטויות שאירעו,
כביכול, לאלון כזמן האחרץ.

פשט מייד
אחרי שאלת הבהיר א ת כוונתו לה תמודד
עם פרס.
אייבי התגבר על חבעייה אחרי שביקש מיפרעות
מהמפרסמים בתחנת קול־השלום, וגייס תוך יום
אחד סכום של חצי מיליון ל״י למטרד, זו.

•המערך מוסיף ד עלו ת

דויד !ה 3הן
ל כו ס וש* 1גטון

אלון -מטרה

לא מן הנמנע כי ראש־הממשלה, מנחם בגין,
יתייחס לשואה הקמבודית באחד מנאומיו הקרובים.
נציגות ישראל בתאילנד קיבלה הוראה לסייע
לאייבי נתן ככל יכולתה. רק אחרי שיחזור אייבי
מקמבודיה ניתן יהיה לדעת. מה מידת הסיוע שתוכל
ישראל להגיש לעם הקמבודי.

ה שגי ח ה?3 3״יד

סיקרי דעת־קהל, שנערכו בשבוע שעבר, מצביעים על
התגברות הנטייה להצביע בעד המערך.

על פי הסקר האחרון, אילו נערכו
הבהירות בשבוע •שעבר היה המערך מקבל
כ־/0״ 45 מכלל קולות המצביעים, שהיו
מעניקים לו 55ח״כים.

העיריות וג ד
העלא ת מיסיס
בפגישת ראשי הערים, שנערכה בשבוע שעבר,
התגבשה דיעה להתנגד לתביעת האוצר ומישרד־הפנים,
להעלות את שיעור המיסים העירוניים
בחמישים אחוזים.

כספי המיסים מהווים רק כ/0-״ 15 מתקציבי
העיריות, כך שהעלאתם לא ת שפר א ת
המאזן.

מצד שני שילמו רבים את מיסיהם מראש, ולא ניתן
להענישם בהעלאת מיסים רטרואקטיבית.

לעומת זאת החליטו ראישי העדים ללחוץ
בכל תוקף על חקיקת חוק, שיאפשר להצמיד
א ת חובות האזרחים לעיריות למדד.

כיום יכולות העיריות להטיל רק קנסודדפיגורים,
אך לא ריבית והפרשי־הצמדה על המפגרים בתשלום.

גווטלה תוסזיוו
סוליט־ח בגל״1ג
תוכנית הוויכוחים הפוליטית שלושה לפני אחת,
ששודרה מדי יום בצהריים בתחנת־השידור הצבאית
גלי צה״ל, בוטלה סופית.
בתחילה ביקשו מנהלי התחנה לבטל את התוכנית,
שדנה בעניינים אקטואליים, משום שנשמעה בה
ביקורת חריפה על הממשלה. ח״כ שולמית אלוני
פנתה בעניין זה בשאילתה לשר־הביטחון, שביקש
ממנה להסיר את השאילתה כיוון שנתן הוראה
לחדש את התוכנית.

בגידגודה החדש צורפו לתוכנית דמויות
ימניות מובהקות, כמו פרופסור הראל פיש,
יוסף נדבה ואליהו עמיקם. ה תוכני ת הפכה
לגיבוב שד הטפה לאומנית, ומנהלי
התחנה הצבאית החליטו לבטלה.

מיסכו, הטלפון החדשים של ו7עול 0גו ג

ו 3דיט ק מבודיה
השבתת בל״ל כימעט ומנעה את נסיעתו של אייבי
נתן לקמבודיה. אייבי מחזיק את חשבונו בבנק זה.
בגלל ההשבתה לא יכול היה למשוך כספים לצורך
הנסיעה ולצורך רכישת מזון לפליטי קמבודיה, אחרי
שקיבל אישור מהאוצר לקניית 10 אלפים דולר
למטרה זו.
232262 232263

האוצר שימחה אדליד ודובר ראש-הממשלה,
שלמה (״;קרי״) ני,רימון, אמר השר לדובר :
״אחרי •במרכז הליברלים יביע כי א ת
אמונו, אני אהיה מובן לוותר על תיק
האוצר ולהיות סגן־ראש״הממשלה.״

הו רבי ץ יפרוש
מ ה ליכו ד
נראה כי סיעת רפ״י של ח ״ב יגאל
הורכיץ עומדת לפרוש מהליכוד, השבוע
או בת חיל ת השבוע הבא. עם הורכיץ יפרשו
מהליכוד גם חכרי־הבנסת זלבן שובל
ויצחק פרץ.

אישיות ב כי ר ה

הורביץ רצה לפרוש מהליכוד כבר לפני זמן־מזז, אולם
הישעה זאת באשר הועלתה האפשרות שהוא יכהן
כשר־האוצר. עתה, כשנראה שאפשרות זו נגוזה
בינתיים, יכריז הורביץ על הפרישה.

יורדת מהארץ

אפו* מ שבר

חוגים בקונסוליה הישראלית כניו־יורק
יודעים לספר על אישיות, שהיתה בתפקיד
ממלכתי רם כיותר, שרכשה דירה כסנטרל
פארק־ווסט כמרכז ניו-יורק והעומדת
להתגורר שם.
האישיות טענה, כת שובה לשאלה, כי לא
היא רכשה את הדירה ״אלא אחד מכני•
המישפחה.״ נודע כי הדירה רשומה על שם
אשתו של אותה אישיות.

אריק הבטיח
למנוע משפטי
שר־החקלאות, אריק שרון, הבטיח לראשי גוש־אמונים
כי ידאג לכך שלא יוגשו כתבי־אישום נגד
פעילי התנחלויות־הזוטא של השבוע.
בשיחת־טלפון עם פעיל גוש־אמונים, מאיר אינצור,
הבטיח שרון, כי גם אותם שנעצרו על־ידי המישטרה
לא יועמדו לדין.

אשת היו״ר -
לאי שר אלי ת
רק עתה התגלה כי אנט דולצ׳ין
רעייתו של יושב־ראש ההנהלה הציונית
ויושב־־ראש הסוכנות היהודית,
אריה דולצ׳ין, כלל אינה אזרחית ישראלית
אלא בעלת אזרחות של אר•
צות־הכרית.
ככל פעם שאנט דולצ׳ין רוצה לחזור
לארץ, היא חייכ ת להיכנס לשגרירות
ישראל בארץ שבה היא נמצאת,
ולבקש אשרה. אנט דולצ׳ין, שהתחי:
לה לאחרונה לכתוב מאמרי־כיקורת
על הממשלה, סירבה לעצת ידידים
להמיר א ת הדרכון האמריקאי שלה
בדרכון ישראלי, כטענה שיש לדרכוו
האמריקאי ״יתרונות רכים״.
כמישרד-הפנים רשומה אנט דולצ׳יו
כתו שבת ארעית, מיספר .1/201874

עם האגודה
משכר חדש מאיים על השת תפו ת אגודת
ישראל בקואליציה הממ שלתית. שר־הדתות,
אהרון אכו־חצירא, יחד עם המועצה
הדתית כירושלים, מתכוונים לפטר א ת
חברי האגודה כמועצה הדתית.
טענת השר היא שבעוד שחברי המועצה הדתית
מקבלים משכורת מקופת־המדינה, נוהגים חבריה
מקרב אגודת־ישראל לתת הכשרים פרטיים למוסדות
ולבתי־עסק.

בשיחה שהתקיימה השבוע בכנס ת כין שר־

עוד פר
של ידלין
במקביל לסיפרו של אשר ידלין, העומד
י להופיע כחודש פברואר הקרוב, ב ד
תכתא שתו הטריה של ידלין, עורכת*
הדין טליה ליכני, ספר משלה.
סיפרה של טליה יתייחס רק לתקופה
שמאז מעצר ידלין, ויכלול התקפה
חריפה על נשיא־המדינה, יצחק נכון,
ועל שר־המישפטיס, שמואל תמיר,
שסידכו להעניק לידלין חנינה.

בורג סירב דארבצן
בשיחה שניהל ניצב אריו ,-איבצן עם שר־הפנים, יוסף
בורג, אמר הקצין לשר, כי יסכים להישאר
במישטרה אם ימולאו שני תנאים: שהוא ימונה
כסגן־המפכ״ל, ושיובטח לו בכתב שהוא יהיה
המנכ״ל הבא.

חוקרים את הנגיד
גורמים המקורבים למבקר-המדינה יודעים
לספר בי מנכ״ל מישרד מכקר־המדינה
הורה לחקור כפר שת נסיעת אשתו ובתו
של נגיד ״כנק־ישראל״ ,ארנון גפני,
לחוץ-לארץ.

הנהלת המפד״ל עומדת להתכנס בעוד שבועיים כדי
לדון בחוק ביטוח רפואי ממלכתי.

אל מישרד מבקר־המדינה הגיע מיכתב אנונימי, אשר
טען כי גפני לקח את אשתו ובתו לבלגראד על חשבון
קופת־המדינה. מנכ״ל מישרד מבקר־המדינה הורה
לחקור את הפרשה ביסודיות.
את תגובתו של גפני אי־אפשר היה לקבל, מאחר
והוא נמצא עדיין בחוץ־לארץ.

סיעת המערך תפתח בפעולות שונות כדי לנסות
ולסכל את הצעת־החוק ברגע האחרון.

מ מלכ תי ב ק רו ב
להצעת-החוק צפוי רוב ב הנ הל ת המפד״ל,
ואחרי קבלת ההחלטה כמיפלגה זו יוסר
המיבשול האחרון מאימוצה על-ידי הממשלה
והכנסת.

תוספת המשבורת

רב־ן מועמד

תבו טל

מ־פלגת העמודה

תוספת־המ שבורת שהעניק נציב־שרות־המדינה,
חד״ר אברהם (״רמי״) פרידמן,
למנכ״לי המישרדים הממשלתיים
ולעצמו — מכיוון שגם הוא יושב על תקן
של מנכ״ל — תבוטל על־ידי הממשלה.

על פי חוקת המיפלגה, ח״כ יצחק רבין הוא בינתיים
מועמד מיפלגה זו לראשות הרשימה ולתפקיד ראש־הממשלה.

בין היה האחרון שנבחר לתפקיד זה בוועידת
מיפלגת־העבודה, לפני הבחירות האחרונות, ועד כה
לא החליטה ועידת המיפלגה על שום מועמד אחר.

שר־החינוך זבולון המר עומד להעלות עניין זה
בממשלה, ולדרוש לבטל את התוספת בת 5000
הלירות לחודש, ואת הסכום החד־פעמי של 30 אלף
לירות, שקיבלו המנכ״לים.

מתעניינים במים מר

להתפ טר

אותם חוגים מתכוונים לפרסם את החומר שהם
אוספים עתה, כאשר שוב יתגלעו חילוקי־דעות בץ
השר, שאליו הם מקורבים, לבין דיין.

ביטוח בריאו ת

בדבר 1י

א ר לי ך הבטיח

חוגים בקואליציה, המונהגים על-ידי אחד
השרים, מרכזים עתה חומר לגבי המשך
פעילותו של שר־החוץ, משה דיין, כקניי ת
עתיקות ובמבירתן.

בורג סירב להיענות לתנאי השני.

עיתונאי נרים

העיתונאים פנו לבמה ח ״כים כדי לרכל
עותק המיסמך.

על דיין

אנשי־האגודה מאיימים כמ שבר ממשלתי
אם אמנם יבוצע הדבר.

האשמות

עיתונאים זרים, המכהנים בישראל, גילו התעניינות
רבה במיכתב של ח״כ אורי י אבנרי לחברי־הכנסת,
שבו פירט את פרשת הקצין הבכיר שהורשע על
ביצוע פשע־מילחמה בעת מיבצע־ליטאני, ושדינו
הומתק על־ידי הרמטכ״ל, שהחזיר לו דרגה של
רב־סרן.

מיתקפת עתיקות

חוגים המקורבים לשימעון פרס ה תחילו
להפיץ א ת הסיפור באילו זוייפה
אחת הקלפיות, כהתמודדו ת שנערכה
בין יצחק רכין לשימעון פרס ״־*

מתגלה,
לסרס.
חוגי רכין מסרבים להתייחס לסיפור,
וטוענים שהוא מופץ עתה כמיסגרת
מילחמתו של סרס באלון --
לדבריהם, העובדה שהטיפו,
דק עתה, כימעט שלוש שנים אחרי
ההתמודדות, מטילה ספק באמיתותו
ומצביעה על מניעי מפיציו.

דובר ת רעיית
הנשיא תפרו ש
דבורה גנני, הדוברת של רעיית נשיא־המדינה,
אופירה נבון, עומדת לעזוב את תפקידה.
גנני יוצאת לטיול בארצות־הברית, ונראה כי עם
שובה לא תמשיך לשרת את נבון. מישרתה לא
תאוייש, ודובר הנשיא ישרת׳גם את רעייתו.

ימונה מנהל
ב פו על ל טלוויזי ה
מנכ״ל הטלוויזיה, יוסף (״טדמי״) לפיד,
הודיע כי הוא שוקל מינוי מנהל־טלוויזיה
כפועל לתקופה ב ת שנה. על פי החוק,
יכול המנכ״ל למנות מנהל־טלוויזיה־כפועל
למשך שנה אחת ללא מיכרז, כ תנ אי
שאותו מנהל יהיה מקרב עובדי הר שות.
שני מועמדי המנכ״ל לתפקיד הם יצחק (״צחי״)
שמעוני ונקדימון (״נקדי״) רוגל.

וס* ינאי

במדינה
(המשך מעמוד )32
את הפחד — העשוי להפוך היסטריה —
כאשר מאיימת סכנה על ׳אספקת הנוזל.
אם תצטייר ישראל כמי שמסכנת את האספקה
— כפי •שרמז השבוע המועמד
הרפובליקאי לנשיאות ארציות-הבריית, ג׳ון
קונלי רב־היוקרה — עלולה התוצאה להיות
הרת-אסון.
בדיחות ישנות. ליקוי-האורות של
השבוע שעבר היה המיקדה השני שאירע
בתולדות המדינה — ושני המיקרים אירעו
;בתקופת שילטונו של הליכוד. בפעם הקודמת,
היה זה כיבוי־אורות חלקי. השבוע
היה שלם.
היה זד, אך טבעי שמן הגינזך עלו הבדיחות
הישנות. אחת מהן כאילו הת בקשה
מעצמה :״בנמל־התעופה בלוד תלוי
שלט — היוצא אחרון יבבה את האור.״
אלא שלא היה צורך לכבות את האור.
ואילו היה תלוי שלט כזה בלוד, אי-אפשר •
היה לקראו בחושך.
סמל הממשלה. העלטה הגדולה !ראותה,
בעיני רוב הציבור, כסמל למצבה של
הממשלה, האחראית להפעלת השירותים
הממלכתיים.
מעולם לא ׳נראתה ממשלת־הליכוד עלובת
יותר מאשר השבוע. אחרי האולטימטום
של מתנחלי יגוש-אמונים, קיבלה הממשלה
החלטה. על הפקעת שטחי-קרקע ״ממשלתיים״
בילבד בגדה המערבית — החלטה
שאיש לא האמין לה. היא לא !ועדה אלא
כדי למנוע משבר פנימי בממשלה עצמה.
עניין הפרקליטים השובתים !דחה מישיבה
לישיבה, מחוסר הסכם בין השרים.
שר־האוצר שימחה ארליך, שמיפלגתו
הביעה לו אי־אמון, השתלט עליה בחזרה
ונאבק בהצלחה מל הישארותו בתפקיד
שבו: גרם אסון לעצמו ולמדינה. באותו
יום עצמו עלה מדד-יוקר-המחייה ב80^,-
!נוספים, ובכך נקבע כי האינפלציה השנתית
תגיע ל^-׳סס!.
ההרגשה הכללית בחוגים הפוליטיים
היוגה שדי בתקרית הקטנה ביותר, אף
על עניין פעוט, כדי להפיל את הממשלה.
המיפלגות האחרות, וגם הליכוד עצמו,
:נערפו בשקט לקראת אפשרות זו. מעטים
ציפו לכך שהממשלה של ;מנחם בגין
!תאריך ימים, עד לסוף תקופת־הכהונה.
השאלה היתד, ירק מה יבוא אחריה —
תוהו ובוהיו ׳וניסיון להשתלטות פאישיס־טית
(ראיה לעיל) ,קואליציה רופפת אחרת
או בחירות חדשות.
השלום אדור הנ צחה
אילו יכלו, חיו המצרים
מוותרים ע 7הקדמת הנסיגה
הישראלית מסנטה-קתרינה
אחת המחוות היחידות שהסכימה הממשלה
לעשות למצריים, במיסגרת הסכם
השלום, היתד, נכונותה להקדים ולסגת
מאיזור סנטה־קתרינה בסיני. למחווה זאת
היתר, חשיבות יתר בעייני המצרים. הם
רצו לציין את יום־השנה ליוזמת השלום
של הנשיא אל־סאדאת בטכס־ראווה על
פיסגת הר־משה. משום כך היו מוכנים
להעניק לישראל תמורה ממשית עבור
המחווה: נורמליזציה מיידית ביחסים בין
שתי המדינות לפחות באיזור זה.
פירוש הדבר היה שלמחרת החזרת השטח
למצריים יוכלו תיירים ישראליים לנחות
במטוסי ארקיע בשדה,־התעופה שליד
סנטה־קתרינה, ולטייל באיזור כפי שעשו
זאת לפני הנסיגה. ההסכם בנושא זה קבע
שהתיירים הישראלים לא יצטרכו אפילו
לעבור ביקורת מכם בנחיתתם ובהמראתם.
מחווה שנייד, שהיו המצרים מוכנים
לעשות לישראל: להשאיר במקום את
אתר־ההנצחה צוקי דויד. הוסבר להם ש מדובר
באתר־הינצחה על שמו של דויד
תמיר, בנו של שר־המישפטים שמואל
תמיר, שנהרג בתאונת מטוס של
חיל־האוויר.
אולם לאחרונה, כאשר הגיעו מישלחות
של מצריים, כולל אנשי־צבא מצרים,
לביקור באיזור סנטה־קתרינה, כדי להכין
את החזרת המינהל המצרי לאיזור, הם
נדהמו למראה עיניהם. הסתבר להם שבעת
שמנהיגיהם הסכימו למחוות ההדדיות הם
לא ידעו כלל מה הם נוטלים על עצמם.
ללא חזיות. קודם כל הסתבר ש״אתר-
ההנצחה״ אינו גל-עד או מצבה, אלא בית־ספר
שדה. בבית־ספר שדה צוקי דויד
פועלים כיום כעשרים מדריכים, כשבכל
העולם הזה 2198

מחזור שוהים במקום כמאתיים איש. על־פי מהדיון על תביעות השכר שלהם. לכך התההסכם
יוכלו המצרים להשתתף בניהול נגדה ההנהלה והמו״מ שוב עלה על
בית־ספר השדה, אולם יהיה עליהם להתיר שירטון.
למדריכי בית־הספר להישאר במקום ולארח
עובדי בל״ל חוששים כי מטרת ההנ תיירים
ישראלים שם, בפי שהם עושים הלה היא לשבור את הוועד בכל מחיר. אם
זאת עתה.
אומנם יווכחו כי זאת מטרת ההנהלה, לא
אולם מה שהפחיד את המצרים ביותר מן הנמנע שישלפו את הנשק הסודי שלהם.
היו המדריכות הישראליות בבית־ספר
הנשק הסודי. עובדי המיכון של בל״ל
השדה. אלה הסתובבו לידם בחולצות נמצאים במצב הכן. על פי הוראת הוועד״
טריקו, ללא חזיות, שפיטמות שדיהן מזדק הם ישלפו מתוך המחשב את סכום המש רות
ומנקרות את עיני הקצינים המצרים. כורת שמקבל יו״ר מועצת המנהלים של
בעדינות הסבירו המבקרים המצרים למאר הבנק, ארנסט יפת.
לטענת העובדים מגיעה משכורתו של
חיהם הישראלים, כי קשה יהיה לדרוש
מהשוטרים המצרים שיוצבו במקום, אחרי יפת כיום לסכום של שלושה מיליון ל״י
החזרתו לידי מצריים, להישאר אדישים בשנה, כשהיא משולמת לו שנה מראש.
למראה הנערות הישראליות שיסתובבו ״אין פלא שארנסט יפת איננו יודע מה
מתרחש בארץ,״ אומרים אנשי ועד בל״ל.
בצורה זאת לידם.
לא פחות נחרדו המצרים מבעיית התיי ״המשכורת שלו מספיקה לפרנס כמה מיש-
רות. הסתבר להם כי בשנה האחרונה בלבד פחות מרובות ילדים. הוא לא מבין בכלל
ביקרו באיזור סנטה־קתרינה כ־ 140 אלף על מה אנחנו מדברים.״
כשהתבקש להגיב על טענה זו של הוועד,
תיירים. אם תימשך התיירות באיזור בקצב
זה גם אחרי החזרתו למצריים, יטיל הדבר טען דוברו של יפת :״אני לא רוצה להגיב
על המצרים מעמסה כבדה של בעיות על העניין!״
בעוד השביתות הנושנות נמשכות, איים
אירגון וניהול שאין הם יודעים בשלב
על המשק גל חדש של סיכסוכי עבודה.
זה כיצד להתגבר עליהם.
בינתיים גם התבטלה תוכניתו של הנשיא השביתה הראשונה שפרצה היא שביתת
בנקאי יפת
אל־סאדאת לערוך את חיזיון־הראווה ה האזהרה בת השבוע של עובדי הרנטגן.
3מיליון ל״י לשנה
האיש החזק מאחרי שביתה זו שהקיף
המוני על פיסגת הר־משה ביום השנה
השני ליוזמת השלום שלו. הסתבר שהווי 700 עובדים, הוא נעים רמתי, יו״ר ועד
תור שנדרש מישראל, להקדים ולסגת העובדים. באסיפת העובדים שנערכה ה ביקש מהשופטים ״לברר אם המדינה הושבוע
התנגדו רק 7מתוך 500 משתת פיעה״ .בכך התכוון לשביתת הפרקליטים,
מהאיזור, אינו דרוש כלל.
שבעטיה התפטר פרקליט מחוז ירושלים,
אילו היו יכולים לעשות זאת, הבהירו פים לצעדים עליהם החליט רמתי.
רמתי הוא יו״ר ועד עובדי הרנטגן מזה מיכאל קירש. אולם קירש הסביר. כי הוא
המצרים שביקרו בסנטה־קתרינה, היו מעדיפים
שישראל תמשיך ותחזיק באיזור חודשיים וחצי. נמוך קומה, בעל שיער לבן מופיע בתוקף צו־ריתוק שהוצא נגדו, וכי
כמה חודשים נוספים, ובלבד שלא יצטרכו ועיניים בורקות, משוכנע רמתי בצעדים התפטרותו לא תיכנס לתוקף עד ה־ 4בנולקבל
על עצמם את ״אתר־ההינצחה״ ואת שבהם החליט לנקוט, למרות האיום של ה במבר.

קבלת פני התיירים הישראלים.
ממשלה להפעיל צווי־ריתוק נגד עובדי ה **״פיהוקים־באולפ^כל שלושת הסניגו־אבל
הסכם הוא הסכם, ואי-אפשר לבטלו, רנטגן.
רים טענו טענה מיקדמית אחת: הוסר
גם אם מתברר שהמציאות בשטח שונה
שבר האימה. לרמתי, יליד עיראק, סמכות עניינית של בית־מישפט השלום.
לחלוטין ממה שתיארו לעצמם המנהיגים שלושה תארים אקדמאיים. את תחילת דר בניסוחים שונים, כל אחד בתורי. הסבירו
כו עשה כעורך־דין.
שלמה תוסיה־כהן, שטען לפלאטו־שרון,
שחתמו על ההסכם.
״אני אופוזיציונר מלידה,״ הוא אומר. לאלו, שטען לבן־אודים, ואמנון זיכרוני,
״כשבאתי לארץ ראיתי שטכנאי רנטגן מר שטען לחלפון, כי לבית־מישפט השלום עבודה וויח יותר מכל בעל מיקצוע אחר, אז הלכ אין סמכות לדון בכתב־האישום בצורתו
תי למיקצוע הזה. זה היה בצדק. זה מיק -הנוכחית.
לחם, ד א עוג<ת
צוע עם סיכונים. רק בשנה האחרונה
כתב־האישום מפרט עבירות שונות של
עובדי;ב 7״ 7מאיימים נפטרו שני עובדי רנטגן באיכילוב מסר שוחד ושחיתות, שבוצעו על־ידי הנאשמים
זחשוף סרטים ע? שברו טן הדם.״
בבחירות האחרונות לכנסת. עבירות אלה
לטענת עובדי הרנטגן חל כירסום ב נידונות בהתאם לחוק הבחירות לכנסת,
ש 7מ 3ה 7הבנק המ שביתם שכרם, הם תובעים מה שהם מכנים ״שכר ולפי חוק זה הן נידונות בפני בית־מישפט
״אם לא תסתיים ההשבתה, ניאלץ לנ אימה״ ,שפירושו פחות שעות עבודה ותו השלום. בגלל חשיבותו של המישפט הנוספת
סיכון גדולה יותר.
כחי, המהווה תקדים, ביקש נציג המדינה,
קוט צעדים שנמנענו מהם עד כד״״ הזהירו
״טכנאי רנטגן מתחיל מקבל 8,700ל״י בישיבה קודמת, הרכב של שלושה שופהשבוע
אנשי ועד העובדים של בנק לאומי,
שהשבתתו בידי ההנהלה נכנסה לשבוע ברוטו וזה בהחלט סביר. אפילו טוב,״ טים, דבר בלתי-מקובל בבית־מישפט הש מסביר
נעים רמתי .״אבל אחר-כך באה לום. ואכן, ללא התנגדותם של הסניגורים
השני.
הצדה. היום, אחרי 25 שנות ותק, אני התקבלה הבקשה. יש חשק איזה ברוטו.

13,500 מקבל העבירה היחידה בכתבי־האישום, שאינה
לאנשים לעבוד ולהתקדם? כדי לפרנס לפי חוק הבחירות, היא קשר לבצע פשע.
מישפחה צריך לעבוד במשמרות כפולות. זוהי עבירה מחוק העונשין הכללי, ועונאני
וחברי עובדים לפחות 4—5משמרות שה הוא יותר משלוש שנים מאסר. בכך
ביומיים. את תורנות סוף השבוע מתחי היא מוגדרת על־ידי החוק, כפשע, ובפש לים
בליל שבת וגומרים ביום ראשון בבו עים מוסמך לדון רק בית־המישפט המ קר.
אחר־כך חוזרים בערב לעבוד משמרת חוזי, ולא בית־מישפט השלום.
יום ראשון. אחרת אי אפשר להביא אוכל
כל אחד מהסניגורים טען ארוכות בעניין
הביתה. אני לא אומר זאת בשביל להר זה. ובית־המישפט, שהיה מורכב מהשופשים•
זה בהחלט עניין של אוכל, בית -טים מאיר שבתאי, צבי כהן ורות אור,
ספר, ומיסים. אנחנו מדברים על הלחם, לא הקשיב קשב רב. ניכר היה ששופטי הש על
העוגות.״
לום אינם רגילים בטכניקה של הקלטה,
לפני שלושה שבועות שבתו טכנאי ה תחת הרישום המסורתי של הפרוטוקולים.
רנטגן שביתת אזהרה בת יום אחד. לא
כמה מבאי בית־המישפם החלו לפהק.
היתה תגובה מצד המעסיקים. ביום רא שעת ההפסקה קרבה והלכה. אז פנה תום־
שון השבוע פתחו בשביתה בת שבוע. גם יה־כהן לבית־המישפט, וביקש לשחרר את
הפעם לא עשתה שביתתם רושם. בתום מרשו, פלאטו-שרון, שהיה חייב להיות
השבוע, יעבדו על פי הקן 6 :שעות ביום. נוכח בישיבת הכנסת בשעה .11
אז, כשתשבש שביתת ההאטה שלהם את
אחרי ההפסקה התחדש הדיון ללא נוכ שירותי
הרפואה וחולים יתחילו לסבול,
אולי יימצא מישהו פנאי לדון בתביעול חותו של פלאטו־שרון. בית־המישפט נתן
את החלטתו בשאלה המיקדמית — ברוב
תיהם.
דעות החליט שיש לו סמכות לדון בתיק.
לדון מישפטנים. מישפטנים באולם
הבינו יפה, שכאן נזרע הזרע לעירעור,
רנטגנאי ר מ תי
אם אמנם יורשעו הנאשמים. חוסר סמכות
ה * 1שםח ״ ב ל01ז!|1רלבנסח
188ל״י תוספת־קוינה
עניינית הינו פגם היורד לשורשו של
כמישפטו של ח ״כ הדיון. ואם ימצא בית־מישפט של עירעוד,
כי אמנם לא היתה לבית־מישפט השלום
במשך כל השבוע נעשו בידי אנשי הספזאטו־שרון
התגהל סמכות כזו, ייפסל הדיון כולו, ויהיה צורך
תדרות הפקידים מאמצים לתווך בין העובדידן
מייגע בשאלה להתחיל בו מחדש.
דים להנהלת הבנק, שהשבתתו החלה לתת
הסניגורים ויתרו על טענה אחרת, שהיו
אותותיה בכל ענפי המשק. העובדים גילו שפטית טכגית־מי
יכולים להעלות: חוסר סמכות מקומית.
נכונות לקבל כימעט את כל תביעות ההנעשרות
הסקרנים, שצבאו על אולם בית־ במיקרה זה לא היה הכרח שהמישפט יתהלה.
מישפט
השלום בירושלים, התאכזבו במה נהל דווקא בירושלים, שכן הנאשם הרא אולם
סלע המחלוקת המרכזי מנע שוב
הסדר. היו אלה תביעות ההנהלה לצמצם רה. מישפטם של ח״כ שמואל פלאטו־שרון שי, פלאטדשרון, הינו תושב סביון, שושני
עוזריו במערכת הבחירות, דאק בן -במחוז תל־אביב וחלפון גר בבאר־שבע.
את מיספר אנשי ועד העובדים ולהתיר
אודיס ויעקוב חלפון, הפך להיות דיון מישפטנים אמרו בלצון שירושלים נבחרה,
לה להעלות פקידים בדרגה ללא אישור
מכיוון שתל־אביב כבר זכתה לשפוט חבר-
מישפטי טכני ומייגע.
הוועד.
את החיוך היחידי העלה עורך־דינו של כנסת אחד, שמואל רכטמן, ועתה הגיע
עקרונית היו העובדים מוכנים לדון בבן־אודים,
יצחק לאלו, שבתחילת הדיון תורה של ירושלים.
תביעות אלו, אולם הם דרשו להפריד אותן

בדיש פ ט

גדאי־השקו קבע: העיתונאי העובי קיבד שלוש
או אובע סטיוות־דח מיו השקו, איש השב״ 3

ך* אם מענים אנשי שירותי־הביטחון
י 1של ישראל־ עצירים פוליטיים י
מדי פעם מוצפים אמצעי־התיקשורת
העולמיים בסיפורי־זוועה, בדבר שיטות
החקירה הברוטאליות והעינויים שמפעילים
חוקרי שירותי־הביטחון נגד עצירים פלסטיניים,
הנחשדים בפח״ע (פעילות חבלנית
עויינת) .כל הסיפורים האלה, שחלקם גם
הועלה בעדויות פומביות בפורומים בינלאומיים,
הוכחשו בידי גורמי הביטחון.
״אין עינויים בבתי־כלא ישראליים !״
הכריזו לא פעם שרי המישטרה והמישפטים
מעל בימת הסנסת. לפני שבוע הסתבר,
כי טענה זו אינה מדוייקת, לפחות לגבי
מיקרה אחד שהתפרסם בעת האחרונה.
פרקליט המדינה, גבריאל בך, חקר את
נסיבות מעצרו וחקירתו של העיתונאי
הפלסטיני מירושלים, איסמאעיל עג׳ווה.
בחקירה, שנפתחה על פי הוראתו של שר־המישפטים,
שמואל תמיר, קבע פרקליט
המדינה כי עג׳ווה אומנם עונה בעת מעצרו

ותו א ת
ההוראה?
האחריות למעשה, אבל אלה שנתנו את
האישור יצאו נקיים.
״הוא הפך שעיר לעזאזל, כדי לחפות
על מפקדים בכירים בשירותי־הביטחון,״
אומרים חבריו של החוקר שנענש.
איסמאעיל עג׳ווה נעצר ב־ 16בדצמבר
,1978 בביתו שלמרגלות הר־הזיתים
בירושלים. העיתונאי בן ה־,30
שפירסם מאמרים בעיתונים ערביים המופיעים
בשטחים המוחזקים, כמו אל־פאג׳ר
ואל־שעב, עסק גם בהוצאת ספרים. בין

המפקד נתן את ההוראה, החוקר הזוטר נענש
בידי חוקר השב״ב (שירות ביטחון כללי).
״החוקר היכה את עג׳ווה כמה פעמים
במהלך חקירתו וסטר על פניו,״ קבע
גבריאל בך במסקנותיו .״עג׳ווה הוחזק
פעמים אחדות, כשידיו קשורות לצינור
בגובה המותניים, בחצר תחנת המישטרה,
כשראשו מכוסה בשק. בכל פעם לפרק
זמן שלא עלה על שעה אחת.״

מסיבות של
דיין וערפאת

!ף* עיקכות מסקנות פרקליט ה״
מדינה הועמד לדין מישמעתי חוקר
השב״ב, שהיכה ועינה את איסמאעיל
עג׳ווה. הוא הורשע בדין, ננזף בידי ראש
שירותי־הביטחון והורחק מתפקיד חוקר.
בכך נראה היה כי הפרשה העגומה
הסתיימה. אולם דווקא אחרי שמוצו כל
ההליכים, הסתבר כי הפרשה גורמת לתסיסה.
הפעם בתוככי שירותי־הביטחון עצמם.
חבריו של החוקר, שננזף ונענש, טוענים
כי הוא אמנם עשה את המעשים המיוחסים
לו, אלא שלא עשה אותם על דעת עצמו.
הוא עשה את אשר עשה באישור הממונים
עליו. הוא נטל על עצמו את העונש ואת

השאר פירסם גם ספר שכתב בעצמו, תחת
הכותרת המהפכה לא תמנת.
כאשר נלקח למעצר, אחרי חיפוש ממושך
שערכו חוקרי השב״ב בביתו, מבלי שמצאו
דבר, מילבד מסיכות־ילדים בדמותם של
משה דיין ויאסר ערפאת, הוא נחשד בקיום
קשרים עם אירגוני הפידאיון הפלסטיניים
ובאיסוף ומסירת מידע סודי לאירגונים
אלה, שהיה בו כדי להקל על פעולותיהם.
הוא היה אסור במשך ארבעה חודשים
בכלא רמלה. על פי צו מעצר מינהלי.
ב־ 18 הימים הראשונים הוא נחקר ממושכות
בידי חוקרי השב״ב* בעיקר בידי
חוקר שכינויו היה ״עוזי״ .באותם 18 ימי-
חקירה, טען עג׳ווה, שהוא עונה כדי לסחוט
מפיו וידוי על שיתוף הפעולה שלו עם
אירגוני הפידאיון.
עג׳ווה לא מסר שום וידוי. בתום ארבעה
חודשי מאסר, ובעיקבות פנייה של אשתו
לראש־הממשלה, מנחם בגין, שוחרר עג׳ווה
ממאסר מבלי שהוגש נגדו כתב־אישום.
טענותיו של עג׳ווה לא היו חדשות.
כימעט כל עציר ביטחוני בשטחים הכבושים
טוען כי עונה בשעת חקירתו. ברוב המיק-
רים טענו השילטונות כי החקירות שנערכו
בתלונות אלה הוכיחו שהן האשמות־שווא.
אולם במיקרהו של איסמעאיל עג׳ווה היתה
עיתונות הארץ מ ת ענ ררת

כמשך שנים היתה
חעיתונוה אדישה
השבוע הכדישו״תיאור־י
הסב 7א ת הסיאה
וכתב בכיר
גש 7ח 7קמפודיה

שנתו של עורך־המישנה של יומון הארץ,
גירעון סמאט, נדדה. הדיווחים האחרונים
שהגיעו מקמבודיה זיעזעו אותו. החלטה
גמלה בליבו, ובשיחתו השבועית, במדור
טוב ליהודים רע ליהודים, ששודרה בגלי
צה״ל,־ דיבר על הנושא, כשהוא מסיים
במילים :״מדוע לא התעניינתי כיצד זה
לא ידעתי מדוע לא עשית מאומה? מדוע
לא עשיתי אני? איד תסביר את שתיקתך?

השתלשלות העניינים אחרת.
עג׳ווה גולל את סיפורו בפני כתב הארץ
בירושלים, עקיבא אלדר, שפירסם אותו
בהרחבה. אלדר לא עשה זאת לפני שלקח
את עג׳ווה לבדיקה בגלאי־שקר, במכון
הפוליגראף הירושלמי של מרדכי גזית, מי
ששימש במשך כמה שנים בודק ראשי
במעבדת הפוליגראף של המישטרה. בדיקת
עג׳ווה בגלאי־השקר העלתה, כי טענותיו,
על שניתלה באזיקים על צינור, נחבט
בפניו באגרופים והוכה בראשו, הן אמירת
אמת. מול טענות אלה עמדה הכחשה
טוטאלית של דובר צה״ל, שטען כי עג׳ווה
לא עונה מעולם וכי לא השתמשו כלפיו
באלימות בעת החקירה.
ח״כ ש״י, שמואל טולידאנו, הסתמך על
מאמרו המזעזע של אלדר, הגיש שאילתה
לשר־המישפטים, שבעיקבותיה פקד תמיר
על פרקליט המדינה לערוד חקירה בעניין.
מימצאי החקירה העלו כי מרבית טענותיו
של עג׳ווה הן אמת.

עיתונאי עג׳ווה נחקר גגלאי־ שקד על־ידי גזית

במדינה

התדמית של
השירותים

חד האנשים שהופתעו מכך ביותר
היה דווקא ראש-הממשלה, מנחם בגין,
שבעיקבות פנייתה של באסמה עג׳ווה,
רעייתו של איסמאעיל, טיפל כימעט באופן
אישי בפרשה. בגין, שהוא ליגאליסט באופיו
ורגיש לנושא העינויים מאז ימי המחתרת
שלו, גילה עניין מייוחד בפרשה זו מייד
אחרי שהתמנה ראש־ממשלה.
כשהגיעו אליו התלונות הראשונות על
עינויים בידי חוקרי השב״ב, ביקש לבדוק
את הנושא, כמי שאחראי על שירותי-
הביטחון. בדו״חות שהוגשו לו נאמר, כי
שירותי -הביטחון חדלו להשתמש באלימות
בחקירותיהם עוד בשלהי כהונתו של איסר
הראל, כממונה על שירותי־הביטחון. הראל
הגיע למסקנה כי עינויים הם בלתי-יעילים
ופוגעים בתדמיתם של שירותי־הביטחון.
כמו במישטרה, שגם בה אסור באופן
רישמי השימוש באלימות לצרכי חקירה,
כך גם בשב״כ יש חוקרים אלימים המפרים
את החוק וההוראות. אולם יש לציין, כי
מאז שהחל בגין בכהונתו נאסר על החוקרים
להשתמש אפילו בסטירות־לחי, שהיו
מותרות עד אז לצרכי חקירה, באישור
המפקדים הבכירים. בגין אסר על השב״כ
להכות עצירים פוליטיים, גם כשהמכות
הוגדרו כ״סטירות־לחי״.
במיקרה של עג׳ווה ברור מעל לכל ספק,
שהטאבו שהטיל מנחם בגין על שי-
רותי־הביטחון הופר. איש השב״ב שהיכה
את עג׳ווה והועמד לדין־מישמעתי לא עשה
את מה שעשה על דעת עצמו. אנשי
שירותי־הביטחון טוענים, כי קיבל היתר
ממפקדו לתת לעג׳ווה ״כמה סטירות־לחי״
ועל כך נערך עתה בירור גם נגד המפקד,
שפעל בניגוד להוראות.
החוקר פירש את ההיתר שניתן לו פירוש
רחב יותר. הוא הפך את סטירות־הלחי
לפעולח ברוטאלית יותר.
מישפטו המישמעתי של המפקד בשב״ב,
שנתן את ההיתר לחוקר להכות את עג׳ווה,
יבהיר אם עשה זאת על דעת עצמו, או
שמא קיבל גם הוא היתר מפורש לכך
ממישהו בכיר יותר, הניצב מעליו בסולם
הפיקוד של השב״כ.

עורך־מי שנה סאנזט*
,ועכשיו קצת מוסיקה קלה !״
איד אסביר את שתיקתי? כמה זמן תזכור
עכשיו את הילדים המחרחרים ומתים
בזרועות אמותיהם, בשעה זו עצמה, הרחק
מכאן, במיזרח הרחוק־רחוק? ועכשיו קצת
מוסיקה קלה!״
בעיקבות שיחתו הוצפה מערכות הארץ
וגלי צה״ל בעשרות קריאות טלפוניות של
אזרחים, המעוניינים לעזור לעם הקמבודי.
רופאים, פסיכולוגים וסתם אזרחים צילצלו
ושאלו במה הם יכולים לעזור. הם ־היו
מוכנים לנסוע למיזרח הרחוק כדי להושיט
עזרה.
״אנו, העיתונאים, אשמים אייבי
נתן צילצל כבר באותו ערב אל גידעון
סאמט והודיע לו כי הוא מתכוון לנסוע
לקמבודיה. סאמט החליט בו במקום לצרף
אליו את הכתב הבכיר של מוסף הארץ,
תום שגב, כדי שיספר לציבור על המצב
בקמבודיה ועל פעולתו של אייבי נתן שם.
במקביל לכך התחיל סאמט לפרסם יום־יום,
בעמוד הראשון של היומון, כתבות על
המצב בקמבודיה. ביום השישי האחרון הק דיש
לנושא עמוד שלם ומאמר־מערכת **.
״השאננות בארץ חייבת להיפסק!״ אמר
השבוע בלהט ,״במידה מסויימת היינו אנו,
העיתונאים, אשמים, כי לא הדגשנו מספיק
את הנושא. מעציב שבמשך תקופה כה
ארוכה של חמש שנים לא התעוררה כימעט
דעת־קהל בארץ ובעולם, אבל עכשיו, ב־עיקבות
הפירסומים, התחילה גם הטלוויזיה
להביא את הנושא. מתנדבים צילצלו לטלוויזיה
ולעיתונות, ועכשיו מוקם ועד
ציבורי למען העם הקמבודי. אני שמח
שההתעוררות הביאה לתוצאות די מיידיות.״
* לידו: ראש עיריית תל־אביב, שלמה
להט.
** העולם הזה תיאר את הזוועה בשבועות
האחרונים במדור עולם קטן.
העולם הזה 2198

אקאי רושמת כל תו ותו.
אתה היודע ל 1זבחין ב עו מ ק וטוהר הצליל; אינך או ה ב צלילים מעורפלים; חשוב לך שהיצירה תגיע לאוזנך בצבעה המקורי;
עיוות קל שבקלים מקפיצך מ מקומך; א סור שה תווי םהד קי ם ביותר י מלטו מאוזנך; שאיפתך, לגלות ביצירה גוני צליל חד שים; הנך מעריץ מושבע
של ה טכנו לוגי ה היפנית. לך ורק לך, אנו מ עני קי םאת מערכו תהסט רי או ה מ תו ח כ מו ת של א ק אי -מער כו ת הרו שמות כל תו ותו.
גם באך ו מוצ אר ט לא היו יכולי ם לאחל לעצמ ם רישום מדוי ק יותר.
א ק אי אלקט רוני ק ה בע״מ, ת״א, רחוב המסגר ,70ט ל 30594 .ובחנויות המובחרו ת.

שמעבל| ו ל

גרתדיג 0
צבעים שנעלם
עד הגוון האחרון

עד הצליל האחרון

גרונדיג סופר קולור מצויידת
נסה בעצמך להשוות ולבדוק האם תוכל למצוא
במערכת צליל בעוצמה של
עוד מכשיר טלויזיה צבעוני המציג בפניך תמונה
5וואט.5.ו\/ו.8.׳ וברמקול חזיתי
צבעונית עשירה כמו זו של גרונדיג סופר קולור.
באיכות רז!ת. יחד עם כפתורי
שפופרת המסך הבלעדית המשולבת בשיטת
הבס והטרבל הנפרדים
שאט או וס-8וה, מוציאה לאור באופן חד וברור את
כל הצבעים עד הגוון האחרון. היא שומרת על מיקוד המאפשרים איזון מדוייק,
מגיע אליך צליל מלא המלווה
קבוע של התמונה
את התמונה העשירה.
ובעזרת מייצב מתח
מיוחד נמנעות הפרעות עד השכלול
ונשמרת אחידות האחרון ובהירות הצבע. מחשב מאז נוסד מפעל גרונדיג
קוורץ מיוחד בורר
הענק ממשיכים מהנדסי קונטראסט עבורך את
החברה להיות חלוצים
הצבע האופטימלי
בכל הקשור לשכלולים.
ומציג בפניך את
כך גסבטלויזיה
סופר קולור, מנגנון גרונדיג סופר קולור-תוצרת גרמניה
הדרגות הנכונות של
להשיג בחנויו
חוזק ועומק הצבע.
אוטומטי סורק ומאתר
יבואנים בלעדיים: גיל אלקטרוניק
את התחנה הרצויה

(סוסה

>יוימ מממימנ מנ• 11

וציאה לאוו־בטלויזיות
אחרות.
בלחיצת כפתור(בעזרת
פס הפלא ,^1=0המופיע
על המסך) ובקרת התדר
מכניסה את התמונה
להתאמה מלאה.
כפתור נוסף ״זוכר״ את
התחנה ויכול להחזיר
אותך אליה במדוייק.
שכלול נוסף מאפשר
חיבור מכשיר הטלויזיה למערכות סטריאו וכן למכשיר
וידאו טייפ שלט רח 1ק ו 0מ 7עו £ 0 0־ז 0ו£1\/מ)
המתוחכם של גרונדיג,
המוכנס כקסטה לגוף
הטלויזיה, מאפשר 25
פעולות שונות כולל
שליטה ב־ 16 תחנות,
הטלויזיה הנמכרת ביותר באירופה. התאמת צבע,
כיוונון בהירות,
1המובחרות

0 0 5

בע״מ, אבן גבירול 8ו תל־אביב.

עו צמתצ לי ל,

הפעלת וידארטייפ ותמונה ללא קול.
בלחיצת כפתור ״מעלה״ השלט רחוק על מסך
הטלויזיה שעון קוורץ דיגיטלי.

עד הפרט האחרון

קשה לדמיין עד כמה עושה גרונדיגכדי להבטיח את
איכותן הגבוהה של טלויזיות סופרקולור. כל רכיב
אלקטרוני, כל מכשיר וכל מסך־צבעוני נבדק ונבחן
עד הפרט האחרון.
טלויזיה גרונדיג סופר קולור
עוברת סדרת ״עינויים״ כולל
מבחן הטבלה ברטיבות במשך
24 שעות, מבחן עליית מתח
חשמלי, מבחן זעזועים פיסיים,
תנאי חום וקור קיצוניים 200 ,
שעות הפעלה רסססו הפעלות
וכיבוי של המכשיר. כך שאליך
מגיעה גרונדיג סופר קולור,
אמינה ומוכנה להוציא לאור את כל הצבעים עד
הפרט האחרון.

וזן
אסירות תודה
כשהן נעולות
נייאתהי׳

הנתיב החוש
אליו פנתה הנעל.

נתונה המפעל:
מלמה 99ת״א. טל 838475 .
ויטל

להשיג נחנויות המונחרות.

פיאר גולדמן: הג אוג סטרה פילו סו ף
חמישה ימים אחרי שנרצח פיאר גולדמן ברחוב פריי
סאי, ילדה אשתו השחורה בן זכר. סיום סוער וסמלי, שיש
בו סוף־פסוק והמשכיות לחייו הסוערים של השמאלן
היהודי שכונה על־ידי העיתונות הצהובה ״הפילוסוף-
הגאנגסטר״.
גולדמן היה רק בן ,36 חבר בכיר במערכות עיתוני-
השמאל ליבריון וטאן מודרנן, משתתף קבוע בשבועון־
האיכות נובל אובזרווטאר, וגם פושע לשעבר. איש שהודה
בשלושה מעשי־שוד על רקע פלילי טהור, לא פוליטי.
אסיר לשעבר שבילה שנים ארוכות בכלא.
המישטרה הצרפתית לא הסתפקה בהודאתו במעשי-
השוד. ילד־המהפכה של אביב 1968 הואשם גם ברצח
מזעזע של שתי רוקחות במרכז פאריס. גולדמן הכחיש
את מעשי־הרצח, וסירב לשתף פעולה עם הסנגוריה ועם
בית־המישפט. בעיניו לא היו אלא נציגים מובהקים של
הסדר החברתי הבורגני, המדכא והמשפיל.
למישטרה לא היו כל הוכחות של ממש שגולדמן
אמנם רצח. התובע טען שגולדמן, ממש כמו רסקולני־קוב
של דוסטוייבסקי, היה ״מסוגל מטבעו״ לרצח כזה.

סופר גודדמן ברחוב אחרי הירצחו
רסקולניקוב או היהודי הגיצחי?
כך או אחרת, הדמות הציבעונית והמרתקת ביותר של
השמאל האירופי סולקה על-ידי רוצחים. לפיאר גולדמן
אין תחליף.

בר אזי ל: עכבר
לכל פועל
גולדמן וא שתו כריסטיאן
פושעים פליליים או פאשיסטיס?
גם עברו השמאלני, כלוחם אנטי־פאשיסטי מובהק, שיצא
לדרונדאמריקה להילחם למען רעיונותיו, סייע לתביעה.
אנשי־חרות הליברליים והסוציאליסטיים בצרפת יצאו
להגנתו. ידידו ושותפו למערכה הדרום־אמריקאית, רג׳ים
דה־ברי, גייס למענו את ז׳אן־פול סארטר, סימון דה־בובואר,
סימון סינורה ופיאר מנדם־פראנס. אותם אנשים,
שגם ליוו אותו בדרכו האחרונה, בעת הלווייתו, בפאריס.
במישפט החוזר זוכה גולדמן מאשמת הרצח. בכלא
למד פילוסופיה וספרדית, וכתב את ספרו המזהיר זיכרונותיו
העמומים של יהודי־פולני מצרפת.
ספר כל־כך יהודי לא נכתב מעולם עליידי ישראלים.
האינטרנציונליסט והמהפכן העלה את גורלו וגורל מיש-
פחתו, שרידי השואה והרדיפות הפאשיסטיות .״ילדותי,״
כתב גולדמן ,״לא היתד. אלא סיוט ארוך, שתחילתו ב־אושוויץ.״
שומרי
כבוד המישטרה. בדברי האזכרה המרגשים,
שכתב עליו ידידו פיאר בנישו בנובל אובזרווטאר,
מודגשת מאד הנקודה היהודית. הזוועות שראה באמריקה
הלאטינית דחפו אותו ליאוש מהחברה ולפשע, כתב
בנישו, אבל הוא היה תמיד רגיש, אוהב־אדם ומשוגע
למוסיקה, בעיקר אפרדקובאית.
בשיחתם האחרונה טען גולדמן שכל יהודי שרוי תמיד
במבוי סתום בין שתי האלטרנטיבות הבלתי־אפשריות :
ציונות והתבוללות. קרוע בין הוודאויות הסותרות של
ריקעו היהודי ואמונתו המרכסיסטית נדון גולדמן לחיים
של אלימות ורדיפה. עם שיחרורו הפך עיתונאי ואישרוה
מקובל, ומיטב כתבי־העת התחרו עליו, אבל רצי חתו
לא היתה אלא שאלה של זמן.
מי רצח את גולדמן? ההשערה האחרונה הרווחת מזכירה
את הימין הספרדי והבאסקי, ששכרו גנגסטרים
מיקצועיים כדי לסלק תומך עיקבי בתנועת־השיחרור
הבאסקית השמאלנית.
בנישו עצמו מתויחס ברצינות אל ההודעה הטלפונית
של חבורת המרצחים שכינתה את עצמה ״שומרי כבוד
המישטרה.״ המימסד לא הניח לגולדמן להימלט, סובר
בנישו.
הוא מעלה עוד שתי אפשרויות: יתכן שירו בו חבריו
לתקופה הפלילית שלו, שראו בשלילה את ״חזרתו
למוטב״ ,ואולי רצחו אותו פאשיסטים, שראו בו את
היהודי הנצחי?

גורלם המר של מיליוני הפועלים בבראזיל מדאיג,
כנראה, את השליטים. בשבועות האחרונים מנהלת הממשלה
מסע־תעמולה למען דיאטה מזינה, המבוססת בעיקר
על עכברים.
על מערכודההסברה מופקד מומחה לתזונה בעל שם
עולמי, נלסון צ׳אבאס. השבוע גייס למטרה זו את העיתון
אדיר־התפוצה דורנאל דו־בראזיל. יש לעודד צריכה
המונית של עכברים, כותב צ׳אבאס. העכברים ניזונים
ממיגוון רחב מאד של זבלים ושאריות־מזון. יש להם
ערך תזונתי גבוה במיוחד.
בראזיל מייצאת בשר לכל העולם, אבל בעריה משוטטים
מיליוני ילדים רעבים. הרעב איננו רק נחלת המובטלים.
פועלים במישרות מלאות אינם מסוגלים להאכיל
את ילדיהם. בתי־הקברות בבראזיל מלאים ילדים שסבלו
מתת־תזונה. גופם לא עמד אפילו במחלות-ילדים קלות.

עוי ם חסן

.1960 לעומתם מקבלת מחצית האוכלוסיה רק 12 אחוז
מכלל ההכנסות בבראזיל. שכר המינימום הריאלי הוא
פחות ממחצית ערכו מלפני 20 שנה.
ריח של סוסים ..פיגורידו אינו טורח במיוחד להתחנף
לעמו. בניגוד לדיקטטורים פופוליסטיים בארגנטינה
או בבוליביה, אין הוא טורח להסתיר את התיעוב שהוא
רוחש לפועלים ולמובטלים.
לאחרונה הצהיר בראיון־טלוויזיה שהוא מעדיף ריח
של סוסים על הניחוח הנודף מבני־אדם.
צבאו החזק עוסק למעשה במשימה אחת בלבד: בלימת
כל התנגדות למישטר. פיגורידו נוקט, בהצלחה מלאה,
בכל השיטות הישנות והבדוקות. קיים איסור מוחלט על
שביתות. לנשיא הזכות לאשר או לפסול מיפלגות פוליטיות.
הוא רשאי להשעות זכויות לפעילות פוליטית,
ולבטל את כהונתם של חברי-פרלמנט שנבחרו כחוק.
השימוש בעינויים קשים נגד מתנגדים פוליטיים נפוץ
מאד, ופעילים ראדיקליים רבים פשוט נעלמו, ואיש
אינו יודע דבר על מקום הימצאם. יש להניח שרבים
מהם נרצחו על־ידי הש״ב של פיגורידו.
אמצעי־התיקשורת בבראזיל נשלטים על־ידי המימשל
בקפדנות יתרה. לכל עיתון ולכל רשת־טלוויזיה יש יוסף
לפיד משלו. הקומיסאר־מטעם נהנה מגיבוי מוחלט של
הממשלה. עיתונאים חצופים מפוטרים או נאסרים ללא
מישפט.
אלכוהול במקום. נפט. לאחרונה החלו החברות
הבינלאומיות, רובן בבעלות אמריקאית, לוחצות לליברליזציה
מסויימת. מומחים מארצות־הברית הגיעו למסקנה
שהדיכוי בבראזיל לא יוכל לשים קץ לכל התסיסה
החברתית בארץ ענקית זו. מומחי הסי-איי-אי סבורים
שבראזיל עלולה להיקלע לשלב מהפכני קלאסי. באינפלציה
של ששים אחוז לשנה ובחוב לאומי של 250
מיליון דולר סובל גם המעמד הבינוני. ניפוץ האשליות
והרעב עלולים להביא, חוששים האמריקאים, למה פכה
נוסח קובה.
פיגורידו אינו יכול, כמובן, להתעלם מהחט־ות הבינלאומיות.
הוא ביצע כמה רפורמות דמוקרטיות, ואיפשר
אפילו ביקורת מתונה בכמה עיתונים. הוא מקווה לשיג־שוג
כלכלי בבראזיל בעשור הבא, בעיקר בעזרת הפקת
אנרגיה חליפית לנפט.
בראזיל מייצרת רק חמישית מהדלק שלה. החוב שלה
במטבע־חוץ נובע בעיקר ממחירי־הדלק המאמירים. בשנים
האחרונות התחילו הבראזילים בנסיון רציני לייצור
דלק אלכוהולי, המופק מקני-סוכר. בשנה הבאה
תייצר בראזיל 200 אלף מכוניות, הנעות על דלק אל כוהולי,
ועד 1984 ינועו בכבישי בראזיל חצי מיליון מכוניות
מסוג זה.
י במיקרים רבים מועברים הילדים כל חמש. שנים לקבר-
אחים גדול, כדי לפנות מקום לבאים אחריהם.
זוהי דמותו של הנם הכלכלי של בראזיל. דיקטטורת־הברזל
של הנשיא, הגנרל ג׳ואו באפטיסטה פיגודידו,
דואגת לרסן כל תסיסה. החברות הבינלאומיות נמשכות
לבראזיל בשל העבודה הזולה. פיגורידו רותם את הברא-
זילים למערכת־הייצור, וההשקעות הזרות בבראזיל גדלות
בשיעור של 25 אחוזים בשנה.
החברות הזרות דואגות היטב למשתפי-הפעולה. חמישה
אחוזים מאוכלוסיית בראזיל עושה חיים משוגעים,
ונהנים מ* 39 אחוז מכלל ההכנסות, לעומת 28 אחוז ב-

החברות הגדולות הפועלות בבראזיל, בכללן פיאט,
פורד ומרצדס משתפות פעולה בניסוי. השבוע הודיעה
חברת פולקסוואגן שהיא תייצר בבראזיל חיפושית המונעת
על-ידי אלכוהול. החברה הגרמנית הבטיחה שהמכונית
לא תיפול בביצועיה מהחיפושית המונעת על־ידי
דלק רגיל.
בהישג משמעותי זה אין כדי לפתור את הבעיות
החברתיות החמורות בבראזיל. כל נסיון לליברליזציה
פותח תיבת־פנדורה חדשה. ההמונים בבראזיל ישארו
רעבים גם אם ישתפר מאזן־התשלומים של המדינה. העצות
נוסח מארי אנטואנט — אין בשר, תאכל עכבר —
עלולות רק לשפוך אלכוהול נוסף על המדורה.

חיים ברעם

שלוש שנים >אתו
תעלומת הרצח שר
רחל־ הלו דעזעו 11
את הארץ תעל!מת
יזו׳

מחרידה

{1 1 1 1 1 1ך | 0ך 1על הדשא, מימין, ורד וינר עם
11111 1י י 1י ! 1חברותיה בקיבוץ מישמר הנגב.
| הוריה של ורד התגרשו לפני 12 שנים, כשתרד היתה ילדה בת

חדשה

.7חברותיה סיפרו השבוע, כי פרידת ההורים השפיעה על ורד,
שנטתה להתבודד והתרחקה מחבריה. היא לא גרה עם בני גילה,
בדירות שלהם, אלא השתכנה בדירה ששימשה פעם את הוריה.

נשדודית מיס
111( 1יובל חזר מחוץ־לארץ יחד
\ 11י י 1עם אביו, מייד כאשר נודע
| להט דבר הרצח, בשבוע שעבר.

ך* שחר שהאיר ביום הרביעי שעבר
י 1חשף את גופתה של החיילת ורד
וינר. מתחת לעץ, בצד הדרך המובילה
מכביש פלוגות לקיבוץ משמר־הנגב. גת־גלתה
הגופה כשהיא שכובה על גבה, ש מצבה
העיד בי בוצע בה רצח אמרי תרד
התעללות מינית. פניה היו מרוסקוית ו־מגואלות
בדם. חצאיתה הצבאית היתד,
מופשלת כלפי מעלה ׳ותחתוניה היו תלויים

במקום הדצח

בשולי הכביש, מתחת לעץ הנראה בתמונה. הקומנדקאר
הצבאי נושא את ארונה של ורד וינר. התמונה צולמה ביום
ההלוויה, כשהובאה הגופה מהמכון לרפואה מישפטית לקיבוץ. ורד זכתה בטכס צבאי מלא.

ן תתנת

בכביש פלוגות, במרחק של כחצי קילומטר ם!
הקיבוץ. גופתה. של ורד נמצאת במרחק של כ־150
מתחנה זו, בשולי הדרך הצדדית, המחברת את הכביש הראשי עם חצר המשק.
מטרים מתח

—1414
י— 4|4

על שוק דגלה הימנית. חולצת החאקי
היתד, פתוחה וההזיה נמצאה כשהיא מהודקת
בחוזקה מסביב לצוואר.
ליד המקום שביו !נמצאה הגופה עובר
צינור גומי המשמש להשקייה בטיפטוף,
שהרוצח השתמש בו כנראה לשם חניקה.
תוך כדי כך ניזוק הצינור, ומים דלפו
ממנו !ויצרו שלולית מסביב ליגיופתה של
ורד. מסביב נמצאו ארבע אבנים מוכית-
מות !בדם, שבאמצעותן חבט הרוצח בפניה,
בצווארה ובראשה של ורד. הנזקים הקשים
ביותר נתגלו בצוואר ומתחת לסנטר.
ורד וינר יצאה מיחידתד, שבבסיס צבאי

בבאר־שבע בשעה חמש אחרי־הצהרים ביום
השלישי. בקידיבת תחנת המוניות יעל
דרומה בבאר־שבע פגשה !בחברה ונלוותה
אליה לבייתה שבעיר, שם שהו עם בחור
נוסף עד 8.30 בערב. בשעה ז׳ו ליוו אותה
השניים לתחינת איגד ׳ .ורד עלתה יעיל האוטובוס
המאסף מיספיר 371 לתל-אביב.
העוצר במישמר־הנגב.
אחת מניוסעות האוטובוס העידה במישט־רה
יכי הבחינה בצעירה העונה לתיאורה
של ורד, שירדד, בתחנת האוטובוס של
מישמיר־הנגב בכביש פלוגות. בעדותה
הוסיפה כי הבחינה מבעד לעלטה גם ב־

צאי החקירה רק הפריעו למהלכה, ועלולים
היו לסייע לרוצח לטשטש את עיקבו־תיו.
אולם הסיבה העיקרית לשתיקה •נסעה
מגילוי קווי דימית חזקים בין הרצח של
ורד וינר. לבין רצח אחר שהסעיר את
המדינה ב־ — 1976 רצח החיילת רחל הלר.
שתי הגופות נמצאו בדרכים צדדיות ומבודדות.
הזמן המשוער של שני מיקרי
הרצח היה לילה. אופן ביצוע הרצח בשני
המיקרים היה חניקה באמצעות רצועות
החזיה. התקיפה המינית, הגופות המעורטלות,
הנסיעה לפני הרצח, הימצאותם של

ליד הגופה נראים רגליהם של חוקרי המישטרה ואנשי המעבדה
גבר לבוש בגדים בהירים, שעמד לצד
הדרך.
ובאותו לילה שרתה אומנם עלטה על
האיזור עד לשעה תשע בקירוב, אך פנסי־תאורה
לאורך הדרך המובילה מהקיבוץ
לכביש, דלקו כולם, מלבד הפנס השלישי
בשורה. מתחת לעץ העומד מולו נרצחה
ורד.
הגופה נתגלתה על־ידי החייל עופר

האב נתמך

הגופה גילה לראשונה חייל נזקיבוצה, שהיה בדרכו ליחידתו.

קידר, שיצא פשעה 5.45 בבוקר מהקיבוץ
בדרך ליחידתו. אחרי שהבחין בגופה הזעיק
את אחות הקיבוץ.
הגופה הועברה לבדיקה במכון ל רפואה
מישפטית באבו־כביר. תוצאות
הבדיקה קבעו באופן חד־משמעי כי
ורד וער נאנסה ׳לפני הדצחה. בגופה
נתגלו סימני זרע, וסימנים שהצביעו על
כך שורד נאבקה עם מצחה לפני מותה.

בעת הלוויית בתו. האב, חבר קיבוץ נזישמר הנגב, ששהה בשליחות
גחו״ל מטעם הקיבוץ המאוחד. ורד תיכננה לבקר את אביה
בפאריס בחודש הבא, אך לא זכתה לממש את תוכניתה. האב סירב לשוחח עם עיתונאים.

מה שאיפיין את מהלך החקירה היה
התעטפות בשתיקה׳של המישטרה. תחילה
אומנם מסר סגן מפקד מרחב־הנגב, סגן־
ניצב אברהם מלכה, פרטים על דימיקרה
עצמו. אולם ככל שהתרחבה החקירה פחת
והלך הדיווח המישטרתי, עד שקוכרז כי
הוטל איפול מלא על מהלך החקירה.
למישטרה היו כל הסיבות לנקוט מדעיות
של שתיקה. הפירסומים אודות מעד

פרירה מיו ד

החפצים האישיים בריחוק מה ממקום הגופה
מתחת •לגישרון, והעובדה ששני ה־
׳מקרים אירעו בחודש אוקטובר דווקא, כולם
פרטים המשותפים לשני מעשי הרצח.
חוקרי המישטרה זכרו את פרשת רצח
רחל הלר. המישטרה יצאה אז בהבטחות
לציבור, כי הרוצח המטורף ייתפס תוך
זמן קצר.
החוקרים הזדרזו בחקירתם כדי לקיים
את הבטחותיהם והתוצאה היתה. פרשת
יורם ביכונסקי. המישטרה למדה את ה לקח.
לכן הוקפה החקירה בשתיקה.
בימים האחרונים פורסם כי מתנהלת
סביב הרצח חקירה סודית. חקירה זו
מתמקדת בדימיון שבין שני מעשי הרצח,
תוך התחשבות באפשרות כי ייתכן ששתי
הרציחות בוצעו על־ידי אותו אדם. אם
אכן תוכח אפשרות זו כנכונה, יימצא כי
עמום ברנס, שנמצא אז אשם ברצח רחל
הלר, הינו חף מפשע.

בטכס צבאי מלא, בבית הקברות של הקיבוץ. בטכס
השתתפו מפקדי היחידה שבה שירתה ורד וכן חיילות
וחיילים אשר הכ;רוה בעת השירות הצבאי. אמה של ורד נשארה בארצות־הברית,

אמנות
ציור
*>1דוו של מדען

המאורע שנחרט עמוק בנפשה של בטין
אמיר, ושהיווה, למעשה, את הסיבה לקיום
התערוכה הנוכחית שלה, הוא מותו
של המדען של מערכת־הביטחון, סעדיה
עמיאל, ממחלת־הסרטן .״ראיתי איך נקודה
קטנה ושחורה, הסרטן. יכולה להביא אדם
להתפוררות. זה זיעזע אותי כל־כך, ש הייתי
מוכרחה לפרוק את זה בציור״,
מספרת בטין, שתערוכתה נפתחה בגלריה
ביפו.
אך מאורע זה, היה רק חלק וראשית
ממכלול הסיבות שהביאו את האמנית להציג
תערוכה חדשה, אחרי שש שנים שבהן
לא הציגה. באותה תקופה לפני כשנתיים,
התחילה לעבוד בבית־חולים, במירפאת־יום
לבריאות־הנפש. שם ראתה כיצד,
כהגדרתה, נקודה שחורה בנפש האדם,
מחלת־הנפש, מביאה אותו להתפוררות.
ציוריה החדשים, בגלל ההשפעה החזקה
של שתי החוויות גם יחד, מתארים
אנשים ונשים, בתנוחות ובמצבים שוגים,
על רקע צבעים אינטנסיוויים אך האדמוניים,
כמו ירוק איזמרגד ואדום לוהט.
בולט מאד בציורים מבטם החודר של
הדמויות, המזכיר את ציורי האכספרסיו־ניסטים
הגרמנים, כמו גוסטב קלימט,
ואגון שילה. הדמויות נראות מוטרדות,
וכאילו מחפשות פתרון נעלם לבעיותיהן.
הן מסתכלות עמוק לתוך עיני הצופה,
ומעבירות רטט.
הרישומים של הדיוקנאות, הם עזי־

רוחו של אביה, הזינה את נפשה של
בטין, ועיצבה את עולמה האמנותי. היא
גם טוענת, שדרכה האמנותית, הנמשכת
זה 20 שנה, היא הקו הגרפי של חייה. כל
תקופה ומאורע מחייה קיבלו את ביטויים
בציוריה ובשיריה .״למעשה, כל חיי היו
חיפוש במעמקי־הנפש של עצמי, אחר
התודעה והישות העצמית. הסיבה שלא
יצאתי עם תערוכה מזה שש שנים, היא
שהייתי בחיפוש אחר משהו חדש, למרות
שלא פסקתי לצייר.״
דמויותיה עשירות מבע. למראה דמות
האשה בציור אחד, אומרת בטין, אפשר
להיזכר בתיאור בודלייר :״זהו (החלק
הכמוס) הסנה הבוער״ .בציור, ניכר השילוב
של הרוחניות עם הארציות. על ציוריה
האחרים, האירוטיים, אומרת בטין
שהם מדברים בעד עצמם, ולכן אינה
מוצאת מקום להסברים.

בו־לע ש טיק
צילום מלכת־ספרד, מריה לואיזה, הלקוח
מציורו של גויה המישפחה המלכותית,
צבע אדום מסביב לצילום, ועליו
השם גולדה מאיר על גבי הצילום. זוהי
אחת מיצירותיו של משה גרשוני, האמן
הפוליטי, הנוטלת חלק בתערוכתו האח רונה.
דעתו של גרשוני על המילחמה
ועל שפיכות־הדמים המיותרת, וזעקתו לשינוי
המצב באים לידי ביטוי בכל אחת
מיצירותיו.
למשה גרשוני איכפת. איכפת לו, לצבר
יליד תל־אביב, שלמד בבתי־ספר דתיים,

הציירת הישראלית אביבה אורי, שבגלל
איכותם המיוחדת של רישומיה, והאכס־פרסיוויות
שלהם, הפכה עבורו אורים
ותומים. הוא גם מודה בחוסר אפשרותו
להיות כה ספונטני וישיר כמו אותם שהוא
מעריץ.
המראות, שעליהם כתב כתובות בצבע
אדום — הן ״הכנה למתאבדים עצלנים״
.הרי מקובל שמתאבדים, חותכים
את ורידי ידיהם, ובדם הנוזל, רושמים
מילים אחרונות לפני מותם על המראה
בחדר האמבטיה. ובכן, הוא הכין מראות
שעליהן רשומים מישפטים עבור מתאב דים
עצלנים.
למעשה, מהווה תערוכתו זו כעין רט־רוספקטיווה.
אמן בשנות הארבעים לחייו
עורך כעין סיכום זמני, תמונת־מצב לדברים
שעשה עד היום. בין השאר אפשר
למצוא בתערוכה את היצירה מי ציוני
ומי לא, סיקור המיתוסים הפרטיים שלו
כמו ג׳וזף בוים. ,האמן הגרמני העכשווי,
מוצארט ותרבות הרוקוקו האהובה עליו;
וצילום פוליטי של אריק שרון שעליו
כתוב :״אריק שרון והאינדיאנים״ .בערב
הפתיחה של תערוכתו, הופיע אריק שרון
על מירקע־הטלוויזיה בתוכנית מוקד, שדנה
בנושא ההתנחלויות.

תערוכות
צנע׳ האדמה
מיד עם הכניסה לביתן בילי רוז במו־סיאון
ישראל, מקבל את פני הצופה ״קיר״
ענק החוצה את האולם באלכסון, והעשוי

אם מי שפחת אכיטן
שתי ביבשות שחורות מבין 18

ציירת אמיר ויצירתה

גולדה מאיר של גרשוני
ה למתאבדים עצלנים

נקודה קטנה שחורה
ההבעה ביותר. ברישומים אלה, פורשת
בטין לפני הצופה את ריגשותיה ואת
השקפת עולמה, שעברו באחרונה גיבוש
והתעמקות, בעיקבות הנסיונות והחוויות
שחוותה.
גמעמקי־הנפ ש. בטין חיפוש אמיר, ציירת ומשוררת, אשה בעלת
עיניים שחורות ובורקות, ומרץ בלתי
נדלה. היא נולדה בבירות, לבנון. אביה,
היגר מרוסיה לפלשתינה, אך נאלץ, אחרי
שלמד בבצלאל, לעזוב ולעבור ללבנון,
כדי לא להפוך אזרח תורכי. אמה —
נולדה בווינה, והיגרה אף היא ללבנון,
כשחלקים אחרים ממישפחתה התפזרו במצריים,
באמריקה ובארצות אחרות.
חסנין הייכל כתב בסיפרו על נאצר:
״לא נאצר הוא שהביא את הקומוניזם
למצריים, אלא היהודים.״ והוא התכוון
בכך לדודה של בטין, יוסף רוזנטל, שעלה
לארץ לפני כעשרים שנה. בביתם בבירות,
נהגו להתאסף צעירים יהודים וישראלים
רבים. גם היום, מהווה ביתה שברמת־אביב,
אבן שואבת לאנשי־רוח ואוהבי
תרבות.

מה מתרחש במדינה. את דעותיו הוא
מתרגם ללשון הציור, ובהיותו צייר אכספרסיבי
המביע קודם כל את הרגשותיו,
הוא משתמש בדעותיו הפוליטיות ובהר־גשותיו
האישיות כמוטו וכתבלינים מעד
ררי־חיך גם יחד. מדוע הוא קורא ליצירה
שבה מופיעה המלכה הספרדית בשם גולדה
מאיר? לכל המבקרים במוסיאון
פראדו הידוע במדריד, מסביר המדריך
במוסיאון, שהמישפחה המלכותית לקתה
בדביליות תורשתית, דבר הניכר היטב
בציוריו של גויה. גם גרשוני רומז על
כך שהדביליות היא סיבה לבחירת מריה
לואיזה כמשקפת את גולדה, ועוד יותר
מכך, את המצב הפוליטי, לדעתו.
אריק שרון והאינדיאנים. גרשוני
קורא לתערוכתו בגלריה שרה לוי —
פוילע שטיק. לדעתו, הכל בארץ הוא
פוילע שטיק, העמדת־פנים. התרבות של נו
איננה של מוצארט מצד אחד, אך גם
איננה של הלבנט האמיתי. לכן הוא גם
יצר יצירות המוקדשות למוצארט ולאכס־פרסיוניסטים
הגרמניים, בצד יצירות המכילות
את המיתוסים הפרטיים שלו, כמו

בדים רבים שחוברו יחדיו. הקיר יוצר
תחושה עזה של גודל ועוצמה. דבר זה
יכול היה להיווצר אך ורק בתנאי החלל
הפנימי של אולם המוסיאון, שעבודו במיוחד
יצר האמן את יצירותיו.
מזה שנים אחדות, סיגל לו יהושע
אלירז סיגנון אישי המתבטא בשימוש
בבד־הקנבס שלא למטרת ציור מסורתי,
אלא לשם גזירתם ותפירתם מחדש, ועיצובם
ליצירה תלת־ממדית. בתערוכתו
לפני כשלוש שנים, הציג יצירות בסגנון
זה, אך בממדים קטנים, בהתאם לחלל
המצומצם של הגלריה. את יצירותיו בעלות
הנפחיות והרכות, צבע אז בצבעי־אדמה
ובצבעים שקטים ומעודנים. מאז, עברו
עליו חוויות רבות, ויש לשער, שביקורו
בניו־יורק, כאשר קיבל מילגה, תרם להתפתחותו
כאמן. ניכרת ביצירותיו ההש פעה
הברוכה של השימוש בגדלי־ענק,
האופייניים כל-כך לאמריקה. מיוחד ליצירותיו,
ואולי גם זה בהשפעת ניו־יורק,
גיוון שימושו בבדי־ציור עם בדי־טול
שקופים ואווריריים, היוצרים מירקם
עשיר ומעודן ביותר.

י ך עלי לא יעיד נגד אחי! אפילו
אם יצטרך לשבת בבית־הסוהר, הוא
לא יעיד נגדם,״ צרחה בהיסטריה גוברת
והולכת סימי שיפרטו, אל מול השופט
דויד וולד• שוטרים ניסו לתפוס אותה
ולהסותה, אך היא המשיכה לצעוק.
השופט ציווה לעצור אותה .״את לא
תעשי קירקס מבית־המישפט,״ אמר .״פה,
בבית־המישפט, יהיה סדר, אחרת תהיה
התמוטטות כללית של המערכת.״
היה זה היום השני להשתוללותם של
בני מישפחת אביטן בבית־המישפט. שניים
מבניה של מישפחה זו נאשמים בהקשר
לשוד שאירע בבנק לאומי ברמת־אביב
לפני כחמישה חודשים. שוד אלים זה,
שבמהלכו נזרקו ״ רימונים ונורו יריות,
נידון בימים אלה בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב. במישפט אחד נאשם הרצל
אביטן, עם אחרים, בעניין השוד עצמו,
ובמישפט אחר נאשם אחיו, אהרון אביטן
( ,)22 עם אחר, כמסייע לאחר־מעשה.
אחד מעדי־המדינה בתיקים אלה הוא
סמי שיפרטו 31 הנשוי לסימי, שהיא
אחותם של שני האביטנים. ביום הרביעי
בשבוע שעבר אמור היה סמי להעיד נגד
אהרון אביטן. כאשר הובא למיסדרון,
קיבלו את פניו מצד אחד אימו ואחיו.
שהפצירו בו להעיד ולסיים את הפרשה,
ומצד שני אשתו, אחיותיה וכמה בנים
של מישפחת אביטן, שדרשו ממנו שלא
יעיד נגד אחיהם הנאשמים. התפתחה שערורייה,
שכמוה טרם נראתה בבית־המיש*
פט. הצעקות שעלו מהמיסדרון הפריעו
למהלך הדיונים באולמות, והשוטרים
הצליחו אך בקושי להתגבר על הקהל
המתפרע.
סמי, שמצא עצמו קרוע, בין אהבתו
לאשתו ובני מישפחתה לבין חובתו כלפי
המדינה, לא עמד בלחץ. הוא נשבר, ומצא
פיתרון זמני בכך שאיבד את כושרו
לדבר.
הפסיכולוג המחוזי של מישטרת־ישראל,
צבי ידין, שליווה את סמי ואת אשתו
לאורך כל הדרך, סיפר :״סמי הוא אדם
בעל מצפון ואזרח ממושמע. זוהי פגישתו
הראשונה עם המישטרה. הוא אינו מורגל
בדרכיה, והיה לו קשה מאד לעמוד בלח צים
שהופעלו עליו מכל הצדדים. אשתו
איימה עליו כי תתגרש ממנו אם יעיד
נגד אחיה.
״הוא בחור חרוץ המפרנס בכבוד את
מישפחתו• והיה חייל קרבי. הטראומה
העובדת עליו גרמה לו לאבד את כושר

אשחו שר עדהמדינה נתקנה אמו?{ ,ונעלה אינו את נו ש ר
הדיבוד בגלל הפחד מהנקמה אס יעיד בודשפט שד אביטן

עז קמד/ד!
הדיבור שלו. הוא יכול רק לצרוח ולהוציא
נהמות בלתי־אנושיות ומפחידות. אין בו
כל פגם פיסי . .זוהי תגובת התגוננות
של הנפש נגד הלחצים, שאינה יכולה
לעמוד בהם.״
ידיו המשיך והסביר, כי זהו סימפטום
ידוע בפסיכולוגיה — זמרים העומדים
בפני הופעה קשה או מפחידה מאבדים
את קולם, ונגנים החוששים מפני קונ צרט
הופכים משותקים בידיהם למשך
זמן מה. אם יעבור הלחץ, ישוב סמי
לאיתנו. אולם אם ימשיך המצב כפי
שהוא, עלול הדבר להביא אותו להידרדרות,
והוא עלול להשתגע.

משל בעלה. גם סימי ( )30 היא בחורה
שמעולם לא הסתבכה עם החוק. היא
ספרית במיקצועה, ומכירה את בעלה מילדות.
הם נשואים למעלה מ־ 11 שנה,
ולהם ארבע בנות. מאז נעצר הבעל גברו
הלחצים המישפחתיים עליה, והתפרצותה
בבית־המישפט היתד. מעין ריצת אמוק.
עקב חרדתה היא איבדה כל שליטה על
עצמה, ובהיסטריה גוברת אמרה בבית־המישפט
את אשר היה עם ליבה, ללא
ביקורת. הפחד בפני מעצר גרם לה להתפכח.
היא ביקשה את סליחת השופט,
והוא אמנם שיחרר אותה ממעצרה כעבור
כמה שעות.

סימי שיפר טו( מ ש מאל) עם גיסתה, אסתר אכייטן
אחים מול בעל

מישמר הנפול שומר על פי תו של עד־המדינה וורף
ברטובים הצהלה נשלח לחו״ל
״אנו משחקים בחיי-אדם,״ אמר הפסיכולוג
לשופט ,״אם ימשיכו לענות את
סמי, אינני אחראי לגורלו.״ הפסיכולוג
המליץ לדחות את מתן העדות ולא להביא
את סמי לבית־המישפט.
השופט נעתר והחליט כי יראה בעצמו
את העד במקום אחר, לא בבית־המישפט,
כדי שלא יהיה נתון ללחצים של בני
מישפחתו במיסדרון.

חגלצה גברית —
שיער קצוץ

(ן ך עות אחדות לאחר מכן ראה
השופט את עד־המדינה במישטרת
דיזנגוף, בלוויית הסניגורים והתובע, והחליט
לשחרר אותו ממעצרו בשל מצבו
הנפשי. שיפרטו היה במצב נואש, כמו
צמח, לא הגיב על דברי השופט, רק בכה
ללא הרף, נפל לארץ והתפלש לרגלי
השופט. השופט השתכנע כי אין סיכוי
שהעד ישוב לאיתנו בימים הקרובים.
הפסיכולוג הסביר, כי מצבה של סימי,
אשתו של עד־המדינה, אינו טוב בהרבה

העולם הזה נפגש עם סימי במיזנון
בבית־המישפט, כמה דקות אחרי שהשתחררה.
היא שתתה קפה ופניה נרגעו
מעט. סימי היא בחורה בעלת פנים חזקות.
עצמות לחייה גבוהות והדימיון המישפח־תי
בינה לבין אחיה, הנאשמים במישיפט,
בולט מאד. היא היתה לבושה בסרבל
תכול, ומעליו חולצה גברית. שערה׳ הקצוץ
קצר, גרם שתיראה קשוחה.
למשמע התמיהה, על הקשר המישפחתי
ההדוק שבינה לבין אחיה, סיפרה סימי
כי הסיבות להתנהגותה אינן אהבת אחיה.
היא מכירה את עברם הפלילי של שני
אלה, ומעולם לא היתד. מעורבת בו. היא
השלימה עם כך שהם שונים מיתר בני
המישפחה. לא הנאמנות לאחיה הביאה
אותה לאיים על בעלה בגט, אם יעיד
נגדם. הסיבה היא הפחד. היא חוששת
לחיי ילדיה ולחיי בעלה אם יפצה את
פיו ויעיד נגד הנאשמים. היא יודעת כי
על אורי וולף, עד־המדינה הראשי בתיק
זה, מופקדת שמירה אישית מאסיבית 24 ,
שעות ביממה. ביתו, בצהלה, מוקף שוטרים
של מישמר־הגבול מזה חמישה חודשים.
מיד אחרי שיסיים את עדותו בתיקים
אלה, יוטס וולף לחוץ־לארץ על חש־

בון המדינה, ושם יוכל להיעלם ולהתחבא
מנקמתם של חבריו לשוד.
״אבל בעלי יחזור הביתה, לנווה־שרת,
ושם כולם מכירים אותו. כל הנאשמים
גרים שם,״ סיפרה סימי, כשהפחד ניבט
מעיניה .״על כן מוטב שיישב בבית־הסו־הר,
על הפרת הסכם. עם המדינה, מאשר
.ימסור עדות.״
אבי מישפחת אביטן, שימעון, עלה
ממרוקו, עם שתי נשותיו, ב־.1948
אשתו הראשונה לא ילדה לו במשך 12
שנים, לכן קיבל, עוד במרוקו, היתר
לשאת אשה שניה. היתד, זו אמם של
הרצל, אהרון וסימי. היא היתד, אז גרושה
צעירה, והיו לה חמישה ילדים מבעלה
הראשון. כאשר עלו לישראל היתה בהריון,
ברחמה נשאה את סימי.
בדרך נם התעברה גם האשד, הראשונה,
מיד אחרי שצרתה ילדה את סימי. היום
גרה מישפחת אביטן המורחבת בבית-
דירות בנווה־שרת. לכל אחת מהנשים
דירה משלה, דלת מול דלת. המישפחה
מונה כיום 13 ילדים, משתי האמהות,
בנוסף לחמישה הילדים מהבעל הראשון.
כימעט כל הבנים והבנות נשואים. אחות
אחת נשואה לסגן־אלוף בצה״ל. שניה
נשואה למנהל־עבודה באלקטרה. ואחת
הבנות עובדת כאחות בבית־חולים. כולן
עוסקות במיקצועות מכובדים, ולדבריה
של סימי, רק הרצל, הרווק, ואהרון, ה נשוי
מגיל 18 ואב לשני לידים, סטו מדרך
הישר.
לסימי טענות על התנהגות המישטרה.
לדבריה התפרצה המישטרה לביתם בלילה
אחד, וערכה חיפוש ברוטאלי לנגד עיניהן
של הבנות הקטנות והנדהמות .״התנהגו
אלינו כמו אל פושעים,״ אומרת סימי.
המרירות ניכרת היטב בקולה. לדבריה
איימו עליה במעצר, אמרו לה כי יזרקו
את ילדיה למוסד של ויצו אם לא תעיד,
והתייחסו אליה בצורה משפילה.
גם יפה אביטן 23 אחותם הצעירה
של הנאשמים, הוזמנה להעיד נגדם. אך
היא נעלמה והמישטרה טרם מצאה אותה.
אחיותיה הרבות מספרות שהיא רווקה

יפהפיה, שניכנסה כנראה להריון ונעלמה
כדי להסדיר את ענייניה האישיים.

מי מגע
את העדות

^ דם אחר, שאינו קשור כלל במיש־י
פחת אביטן, מתלבט קשות עקב
המישפט. הפסיכולוג המחוזי של מישטרת
תל-אביב, צבי ידין 30 חצוי בין חובתו
למישטרה ולציבור לביו חובתו לחולים.
הוא יודע כמה חשוב מישפט שוד הבנק,
וכמה התאמצה המישטרה כדי להשיג
עדויות שיביאו להרשעת האשמים. הוא
ראה במו עיניו את השוטרים בלבוש אזרחי,
הממלאים את אולמות ביודהמישפט
בעת הישיבות, ושמע כיצד ניסו חבריהם
של הנאשמים להבריחם מתוך תא־המעצר
של בית־המישפט. אך הוא עלה על דוכן
העדים והסביר בשבועה, מדוע אסור
לסמי להעיד, למרות שידע כי יהיו לכך
השלכות מרחיקות־לכת על תוצאות ה־מישפט.
אולם הוא חושב כי ישנם דברים
בבחינת יהרג־ולא־יעבור — כמו הדאגה
לשלומם של בני־אדם.
הוא מודע היטב לתוצאות האפשריות
של עדותו. אך הדבר אינו מרתיע
אותו .׳
ידין עובד כפסיכולוג במישטרה מזה
שנה בילבד. הוא הראשון הממלא תפקיד
כזה. לפניו לא היה למישטרה פסיכולוג
קבוע, ובכל מיקרה של צורך היו פונים
לפסיכולוג אזרחי. במשך השנה הזו הוא
הצליח להכניס חידושים רבים בעבודת
המישטרה. היה. זה הוא שיעץ, כיצד להר גיע
את האנשים• שנלכדו בשריפה שהש תוללה
בבניין חדר דפנה. והוא זה העוקב
אחרי עדי-מדינה ומייעץ כיצד לנהוג
בהם. יש לו רעיונות וחידושים למכביר,
שאותם הוא רצה להנהיג בעתיד.
במאבק שנערך בנפשם של סימי וסמי
ניצח הפחד את החובה האזרחית ואצל
צבי ידין ניצח המצפון את הפחד.

אילנה אלון

גבי אסולין ־ דיילת ״אל־על״ ־ היא

הרומן הישראלי
הסודי של
האץ׳

שאינם מהססים להתעלם בפומבי, כל זמן
שלא מזהים אותם.

שיח־אוהבים
לוהט

!׳ ך * ,אסולין, דיילת אל־על הצעירה
שהפכה לנערתו הישראלית של

דייוויד סול, כוכב סידרת המתח הטלוויזיונית
סטארסקי והאץ .,גבי היא בוגרת
החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל־אביב.
חודש שעבר, כאשר הגיע השחקן״
זמר דייוויד סול לביקור בארץ, התחולל
סביבו פסטיבל שלם. מאות מעריצות
בנות טיפש-עשרה צבאו על המלון
שבו התגורר, צרחו בהתלהבות והריעו
לו כשראו את פניו. בכל מקום שבו ביקר,
נאלצו שומרי־הראש שלו להרחיק מעליו
את קהל הסקרנים, שאיים לשסע אותו חי.
בשבוע שעבר שוב ביקר דייוויד סול
בישראל. הפעם לא הצטופפו המעריצות
סביבו וקהל צופי סידרת המתח סטארסקי
והאץ׳ ,שבה מגלם דייוויד סול את תפקידו
של הבלש האץ /אפילו לא.זיהה אותו,
כשסבב להנאתו באתרי תיירות מפורס מים.
במלון
שרתנן בתל-אביב, שבו התגודד,
קיבלו כל העובדים הוראה להכחיש את
שהותו שם. הסוויטה שבה התגורר במלון
לא נרשמה על שמו, ושיחות טלפוניות
שהגיעו עבורו למלון נענו כי ״לא מוכר
לנו אורח בשם דייוויד סול״.
אבל דייוויד סול היה גם היה, ולא רק
שהיה, אלא שבביקור החשאי הקצר, שנמשך
חמישה ימים, הוא אפילו תפס אהבה
— הפעם עם ישראלית צעירה בשם גביי
אסולין.
סול פגש אותה במטוס אל־על, בדרך
לארץ. הוא היה אחד הנוסעים במחלקת;
התיירים, וגבי, דיילת צעירה ( )24 העובדת;
זה עשרה חודשים בחברה, אפילזו לא;
זיהתה אותו במבט ראשון. אולם כשהגישה
לו את הארוחה הוא נראה לה מוכד
ממקום כלשהו• .
בעקבות פריץ החתול
ה שהביא את דייוויד שוב לישראל;,
״ י חודש בילבד אחרי שנטש אותה, היא
תוכנית להסריט סרט בארץ. הרעיון שייך
לראלף באקשי, אחד המפורסמים שבבמאי
הוליווד הצעירים, שרק מעטים יודעים
כי הוא יליד הארץ. ראלף, שהפיק, ביים
וצייר את הסרט האירוטי המצוייר פריץ,
החתול, נולד לפני 40 שנה בחיפה, למיש־פחה
שעלתה מעיראק ושיש לה עד היום,
חנות נעליים בעיר הכרמל.
בגיל צעיר מאוד הוא עבד לארצות-
הברית, עוד לפני תום מילחמת־העולם;
השניה. כיום הוא נחשב למאנש (אני־מטור)
מיספר אחד בהוליווד. אבל הוא;
החליט לעבור מתחום הסרטים המצויירים
אל סרטי העלילה. הוא הפיק כבר סרט
בשם פופ אמריקאי, ולאחרונה הוא מש תעשע
ברעיון להפיק סרט המתרהש ב־מיזרח־התיכון,
בשנת .1850 התסריט, ש אותו
כתב בעצמו, מבוסם על ספר הר־פתקות
של מסעות במיזרח־התיכון מלפני
130 שנה. במרכזו תתרחש כנראה עלילת-
אהבים בין נוסע אנגלי לבין נערה ערביה.
הקשר של הסרט הזה לישראל הוא

המפיק ארנון מילצ׳ן, שאותו מיסה באקשי
לעניין בהפקה, בכיכובו של דייוויד סול.
ארנון הזמין״את השניים להתארח בארץ,
׳כיוון שהוא עסוק בעסקי ההפקה של סידרת
הטלוויזיה האמריקאית מצדה סול,
שרצה הפעם לראות את הארץ ילא קהל
מלווים, ביקש שביקורו ייערך ללא כל
פירסום. ואומנם, מילבד קומץ ידידים ש רכש
לעצמו כאן, לא ידע איש על ביקורו
בארץ.
ביום הראשון הצטרף דייוויד סול לי
ראלף באקשי לנסיעה לחיפה, כדי לבקר
שם את הוריו ובני מישפחתו של באקשי.
אחר־כך הם נסעו לסייר בירושלים ובים-
המלח, בחרו כבר אתרי־צילום אפשריים
לסרט.
את שאר הימים הקדיש באקשי לעכקים.

ף* עייה אח ת התעוררה כאשר הוזמן
יי דייוויד סול למסיבה שערך מנכ״ל
אולפני הרצליה, יצחק קול, לרגל יום
השנה הראשון לאיחוד אולפני הרצליה
עם אולפני ברקי. המסיבה נערכה באולפנים.
היו אמורים להשתתף בה כמה
מאות איש, ביניהם גם עיתונאים וצלמים.
היה ברור, כי אם יגיע דייוויד סול
לחגיגה בלוויית הדיילת הישראלית, תהיה
זו חגיגה בפני עצמה. כדי להתגבר על
הבעייה נמצא פיתרון מקורי. סול הגיע
למסיבה בחברתו של האמרגן (אברהם
(״פשנל״) דשא. פשנל הספיק עוד קודם
לכן לשכנע את סול להופיע בשיר עברי
בפסטיבל שירי־הילדים שירוויחזן. שהוא
עורך בחנוכה בהיכל־הספורט בתל-אביב.
גבי, שהגיעה עד לאולפנים במכונית

בנפרד, כדי שלא יגלו את הקשר ביניהם, והשתסשעו ביחד רק אחרי הצגה מבויימת שבה
הוצגה גבי בפני סול, כביכול בפעם הראשונה, והוא נשק לידה באותה הזדמנות.
ואילו סול הקדיש אותם לאהבה. בת זוגו
בנושא זה היתד״ כמובן, גבי אסולין.
גבי, שהיא בוגרת החוג לסוציולוגיה
באוניברסיטת תל־אביב, אינה מהנערות
המתעלפות למראה כוכבי-קולנוע מפורסמים.
כשביקש ממנה סול, בתום הטיסה
המשותפת שלהם, את מיספר הטלפון שלה,
הוא הסביר לה שהוא יתקשר אליה, כיוון
שבמלון שבו יתגורר קיבלו הוראה לא
להעביר אליו שיחות טלפון. גבי מסרה
את מיספר הטלפון של דירתה התל-אגי-
בית, שם היא מתגוררת בגפה, בחברת
שלושה כלבי יורקשייר שאותם היא מגדלת.
היא
הטילה ספק בכך שסול אומנם ית קשר
אליה. אבל הוא צילצל, הזמין אותה
לארוחה. לא לבד, אלא עם ידידים. כש יצאו
מן המיסעדה הוא הזמין אותה .,ל שתייה
קלה״ בסוויטה שלו, במלון שרתון,
אבל גבי דחתה את ההצעה. שהרי נערה
ישראלית אינה עולה לדירתו של גבר כבר
בערב הראשון. היא ביקשה מארנון מיל-
צ׳ן שיסיע אותה לדירתה.
בימים הבאים התהדקו היחסים בין דיי-
וויד סול לגבי אסולין. היא ביקרה אותו
בסוויטה שלו, והוא ביקר בדירתה. הם
בילו יחד הרבה זמן, נראו כמו זוג אוהבים

אחת עם סול, השתהתה מעט בחוץ, נכנסה
פנימה כעבור כמה דקות, כשהיא מלווה
בידי אחד מידידיו של סול, מבלי שאיש
ישים אליה לב. אותו ידיד הציג כביכול
את גבי בפני דייוויד במהלך המסיבה.
סול נישק את ידה והחל לפטפט עימה,
כמו שעשה י עם אורחים אתרים. איש לא
העלה בדעתו, כי הפיטפוט התמים הזה
אינו אלא שיח־אוהבים לוהט. בכל אופן,
כך חשבו דייוויד סול וגבי אסולין. הם
לא ידעו כי הסוד שלהם נודע, לפחות
לצלמת העולם הזה, שעקבה אחריהם כל
העת וצילמה את כל תנועותיהם.
ביום השבת נפרדו שני האוהבים. סול,
הוא האץ׳ ,טס לפאריס עם ראלף באקשי,
כדי לשהות שם בדירתו של ארנון מילצ׳ך
שהיתה תפוסה עד אז בידי פיטר סטדאוס,
שחזר בשבת לארץ, כדי להמשיך ולשחק
בסרט מצדה. בפאריס עומדת להסתכם
בימים הקרובים העיסקה בין באקשי לבין
מילצ׳ן, ואז יוחלט אם אומנם יופק בארץ
הסרט שהם מתכננים.
אם יוחלט בחיוב, יחזור דייוויד סול
לארץ בתחילת חודש דצמבר, כדי לגלם
את דמותו של הנוסע האנגלי בסרט. יהיה
לו אז הרבה פנאי להקדיש לגבי אסולין.
אבל ספק אם גבי תמתין לו עד אז.
במדינה ספורט
פ או ד 1013
העיתונאים סרבו 7שב ת
במיכלאה, והקדראים
7א קיבלו דיווח
קבוצת הכדורסל של מכבי תל־אביב פתחה
בשבוע שעבר את משחקיה במיסגרת
אליפות אירופה לקבוצות אלופות. מדי
שנה מעוררים משחקיה אלה של מכבי
התעניינות רבה, זוכים לסיקור נרחב ב עיתונות.
השנה
התעלמו מדורי הספורט מהמישחק.
בימים שקדמו לו הם לא הודיעו על קיומו
אפילו במילה אחת. למחרת המישחק
דיווחו רק על תוצאתו.
היתד, לכך סיבה טובה, לדעת תא כתבי
הספורט. כשחודשה עונת הכדורסל גילו
העיתונאים להפתעתם כי הנהלת היכלהספורט הכינה להם מיכלאה על המיגרש.
במקום ספסלים בצד המיגרש, עליהם נהגו
לשבת עד כה, נקבעו להם מושבים, מוקפים
גדר, כך שלא יוכלו לשוחח עם ה־כדורסלנים
ומאמניהם בהפסקות המישחק.
העיתונאים הגיבו בפעולת־תגמול שמטרתה
לפגוע בהכנסות היכל הספורט, עד
שתוסר המיכלאה.

חקירות
שד,ר־ם 0 *3:1*11
האיש שזייף א ת המיכתבים
לטובת פרס, הפיל בפח
אתת חקירני ת הטלוויזיה
״אני מתפטרת !״ התפרצה הקריאה מפיה
של אורית שוחט, תחקירנית תוכנית הטל וויזיה
עלי כותרת. היא כמעט פרצה בבכי.
מולה, על מירקע מכשיר־הטלוויזיה, היא
ראתה את המנחה ירון לונדון מראיין את
הפירסומאי דויד פוגל. הראיון היה שונה
לחלוטין ממה שתיארה לעצמה בעת שהכינה
את התחקיר שעל פיו ריאיין לונדון את
פוגל.
פוגל הוא איש מישרד הפירסום עידן,
הקשור עם מיפלגת־העבודח בחוזה. פוגל
היה האיש שכתב, בשם שניים מעובדי
המישרד, מיכתבי השמצה לעיתונות, כנגד
יצחק רבין, שהתבססו על ציטטות מסולפות
מיומני משה שרת. אחרי שכתבת דבר,
ניבה לניר, חשפה את חלקו של פוגל
בפרשה, תבע יצחק רבין מהמוסד לביקורת
של מיפלגת־העבודה להעמיד את פוגל
לדין, הן כחבר המיפלגה והן כעובד של
חברת־פירסום העובדת למענה, ולגלות מי
האיש שהפעיל אותו.
פתק מהכיס המוסד לביקורת, בראשותו
של ארי אנקוריון, הסתפק בהחלטה
פושרת שהאמינה לטענתו של פוגל כי
יזם את המיכתבים חמזוייפים על דעת
עצמו, מבלי שדובר־המיפלגה, יוסי ביילין,
או עסקן בכיר אחד יתן לו הוראה לעשות
זאת. פוגל, שכבר הורשע בעבר במישפטי-
דיבה, ואשר עונש של מאסר־על־תנאי
עדיין תלוי ועומד נגדו, התגלה בראיון
עם לונדון כאדם נטול כל ערכים מוסריים,
הרואה בפירסום מיכתבי השמצה מפוב רקים
מעשה קונדס שאפשר לעבור עליו
לסדר היום.
לא כך חשבה אורית שוחט (בתה של
יפה ירקוני ואשת טייס צה״ל לשעבר).
כששוחחה עם פוגל לפני הראיון הוא הודה
באוזניה כי קיבל את הציטטה המסולפת
מיומני־שרת מידי דובר ה?ן יפלגה, יוסי
כיילין. אבל בראיון עם ירון לונדון הוא
הכחיש זאת מכל וכל.
אורית לא יכלה לסלוח על מישחק ציני
מעין זה. היא ישבה וכתבה לארי אנקוריון,
יו״ר המוסד לביקורת של מיפלגת־העבודה
את הדברים הבאים:
״במיסגרת עבודתי כתחקירתנית בתוכנית
עלי כותרת, הוטל עלי להכין״ לשידור
ראיון עם דויד פוגל. נפגשתי עם פוגל
יום לפני השידור וערכתי עימו ראיון
מקדים. לא רשמתי את השיחה עם מר
פוגל, אולם למרות זאת אני בטוחה בגיר-
סתי, ומוכנה להעיד עליה בהן צדק ואף
להיבחן במכונת־אמת אם אדרש. להלן
נוסח השיחה בינינו בחלקה הרלוונטי
למיכתב זה:
פוגל ג אינני יודע מי סילף את הציטטה
(המשך בעמוד )50
העולם הזה 2198

תעדומת מותה שר
הווגמנית שהיתה
חנותו שד תזמר
׳ ומוי

מוזה חתה

^ נוכח עיניהם של חוקרי מחלקת
* מיקרי-המווית במושטרת ׳פאריס ניתגל־תה
!גופתה של דוגמנית־הצמרת הגרמניה
היפהפיה, זיגי בקר׳ אשתו של הזמר הישראלי
יוני נסרי, החי בצרפת.
זיני בקר ( )24 מצאה את מותה בנסיבות
מיסתוריות בלילה שבין ה־ 30 בספטמבר
לביו ה־ 1באוקטובר שנה זו. באותו
לילה !נמצאה מתה על־ידי בעלה׳ בחדר־השינה
שבביתם המשותף ברובע מפואר

בפאריס. זמן קצר קודם לכן צפו יחדיו
בטלוויזיה.
חקירת סיבת המוות, שכללה גם ניתוח
הגופה, לא העלתה עד היום תוצאות הד־משמעיות.
הועלו השערות שונות, ש שימשו
חומר לדמיונם של עיתונאי אירופה.
השערה אחת היתר״ כי זייגי מתה
ממנת־סמים מופרזת. השערה אחרת גרסה
שהיא פשוט התאבדה. השערות נוספות
דיברו על התקף־לב פיתאומי או תקלה
אחרת במחזור הדם.
מי שכוונו אליו סימני השאלה הינוק-

*080410

זיגי בדוגמנית עירום
״הדבר הנעלה ביותר בעולם״
׳2ודא]01

בים ביותר היד, בעדה, יוני נמרי. מ־הפירסומים
כלל לא ברור היה אם, ועד
כמה, הוא מעורב במותה של אשתו, אך
הדמיון הרחיק לכת. בסוף השבוע שעבר
הגיע יוני ארצה, כדי להירגע מהלם מותה
של אשתו, וגם כדי להפריך את השמועות.

סיפר יוני נ מ רי:
עד היום !אני לא מאמין שזיגי מתה.
אני פשוט לא ׳מסוגל לעכל את זה. בשבילי
היא עדיין ממשיכה לחיות.
מה שקדה הוא שראינו יחד טלוויזיה
עד 12.30 בלילה. זיגי היתר, צריכה לנסוע
למחרת לבריסל, ולכן ניכנסה לישון. אני
נשארתי עוד כרבע שעה ליד הטלוויזיה,
זאחרי־כן סגרתי, ציחצחתי שיניים וניכנס־תי
למיטה.
כשרציתי להיות חבוק בזרועותיה של
אשתי, לא היתד, שום תגובה מצידה.
הדלקתי את האור. מיד התחלתי לעשות
לה הנשמה מפה לפה ועיסוי-לב. הרמתי
טלפון 5.0.5לרופאים שיבואו להציל את
חייה. הרופאים הגיעו אחרי שבע דקות.
הם אמרו לי שאין מה לעשות.
לא יכולתי להגיב. לא האמנתי. בקשתי
מהם לעשות משהיו, אבל הם אמרו שמוות
זה מוות, ואין יותר מה לעשיות.

האשה היפה
ביותר בעולם
זיני כ שער ״שטרן״
״ציחצחתי שיניים ונכנסתי למיטה״

׳!ץ מש דקות אחרי שבאו הרופאים
י י הגיעה המישטרה. מייד לקחיו את ה
גופה.
הצטרפתי אליהם לתחנה ומסרתי
עדות. השוטרים אמרו לי ׳שסיבת המוות
תיבדק. לדעתי היתד, הזנחה בכל הנושא
הזה. התשובה ׳שקבלתי אחרי שבוע אמרר,
שהמוות נגידם ׳כתוצאה ממיקרה בדיר שיכול
לקרות לכל אדם, בכל גיל, מבלי ש הרופאים
יוכלו להצביע על סיבה מוגדרת.
החקירה עדיין נמשכת ׳ואני מקווה שתוך
הזמן הקרוב יגלו מה באמת קרה.
מה שאני רוצה להגיד הוא שאין שיום
קשר בין המוות של אישתי וביני. אני לא
יכול להסביר מה קרה לה. זה תפקידם
של הרופאים. אני גם רוצה לומר שזיגי
ואני מעולם לא השתמשנו בסמים. מה
שכתבו כל־מיני עיתונאים באירופה יגיע
לבית־המישפט. אני מתכוון להגיש נגדם
תביעות דיבה, ואלך בנושא הזיה עד הסוף.
הכרתי את זיגי כתוצאה מטעות בחיוג
בטלפון. היא התקשרה מפארים ובטעות י
הגיעה אלי. התפתחה ביננו שיחה בת
שעתיים בטלפון ועוד !באותו ערב נפגשנו.
׳מאז אנחנו ביחד. התחתנו בנישואים
אזרחיים לפני שנה וארבעה חודשים.
:תיכננו לבוא ארצה ולהינשא בשנית בקרב
בני המישפחה שלי.
זיגי היתד, האשה היפה ביותר בעולם
בשבילי. היא היתה גם אחת הדוגמניות
המפורסמות והמצליחות ביותר בעולם.
התפתחה בינינו מערכת־יחסים ואהבה
׳מיוחדת במינה. היו לי תוכניות להביא
את היחסים בינינו לדביר הנעלה ביותר
בעולם, אבל לא הספקתי להגשים אותם.

11 הקואליציה סיזו החח שמן רמוונא,
חבו המיפלגה, ובכנסת מתחוורת סערה

>> חתההנ או ת הגדולות של רבים
י מחברי־הכנסת, מעצם מעמדם, היה
מלון. הילטון הירושלמי: בכל יום שני
ושלישי אפשר היה לראות בשעות הערב
קבוצות שלמות של חברי־כנסת המשוטטים
בלובי המפואר של המלון. לעיתים אפשר
היה למצוא חבר־כנסת הנכנס גם לבאר.
חברי־הכנסת לא שילמו במלון הילטון.
גיזברות הכנסת הגיעה להסכם עם הנהלת
המלון, שלפיו היו חברי־כנסת רשאים
לחתום על החשבון, בימים שבהם יושבת
הכנסת, והנהלת המלון היתה מעבירה את
החשבון ישירות לגיזברות הכנסת. המחיר
המייוחד שנקבע בין הכנסת לבין הילטון
היה בסך 250 לירות ללילה. לאזרח מן
השורה עולה חדר בהילטון כ־ 1650 לירות
ללילה. עבור ארוחת־הבוקר (לפחות מאה
ל״י) וכל השאר היה הח״כ משלם מכיסו.
היו חברי־כנסת שכעסו על הסידור,
ושסברו כי אין זה מן הראוי שחברי-
הכנסת יתגוררו במלון־פאר, ואין זה משנה
כמה עולה הדבר. אולם לעומת זאת טענו
אחרים שהילטון אינו עושה טובה לכנסת
— כי הח״כים מילאו חדרים ש אחרת
היו נשארים ריקים. כאשר היו
אורחים מן המניין ממלאים את כל חדרי
המלון, פשוט נשארו הח״כים בלי דיור.
הדבר קרה בכל פעם בשיא העונה —
והמלון סירב לקבל מן הח״כים הזמנות
לחדרים מראש, אלא לשבוע אחד בלבד.
משום כך העדיפו ח״כים רבים לוותר
על הכבוד ולשכור חדרים בבתים פרטיים
— והכנסת שילמה במישרין את שכר־הדירה,
באותו סכום כמו להילטון.
בעבר היתה הכנסת משלמת לח״כים דמי-
אש״ל, ואלה היו צריכים לשלם בעצמם
עבור הדיור. הסידור החדש, שהונהג בכנסת
הקודמת, נועד לפשט את התהליך.
במקביל להסדר עם הילטון, היה לכנסת
הסדר דומה עם מלונות נוספים בירושלים
— רם והולילנד — שאין להשוותם
להילטון. גם שם יכלו חברי־כנסת להתגורר,
אולם רק מעטים ניצלו הזדמנות זו.

היתה סיבה נוספת להילטון לרצות
ולנתק מגע עם חברי־הכנסת, מלבד משבר
המיזנון. להילטון נודע כי הכנסת
מנהלת משא־ומתן עם רשת־מלונות של
חיים שיף, מלון דיפלומט ומלון הנשיא
בירושלים, וכי הכנסת מוכנה לשלם למלונות
שיף, שהם פחות טובים מאשר היל־טון,
סכום גדול יותר.
ואכן, השמועות שהגיעו להילטון היו
נכונות. ח״כ חיים קורפו, יושב־ראש הנהלת
הקואליציה ואיש חרות ותיק, הת חיל
לנהל משא־ומתן, בשם הכנסת, עם
חיים שיף, גם הוא איש חרות ותיק. שיף
התחיל לאחרונה להראות סימנים מחודשים
של התעניינות פוליטית. הוא נבחר
למרכז חרות, היה מעורב בפרשת בחירתו
של ח״כ יורם ארידור לתפקיד יושב-ראש
ההנהלה, ואף פירסם מודעת־ברכה לארי-
דור אחרי שנבחר.
קורפו החליט כי צריך לעזור לחבר
המישפחה הלוחמת, אפילו אם זה על חש בון
השירותים שיקבלו חברי־כנסת במלונות•
לקורפו עצמו זה לא היה משנה, מפני
שהוא תושב ירושלים.
כשנודע לכמה חברי-כנסת כי הסדר
הילטון בוטל, וכי תחת זאת הם ייאלצו
להתגורר בדיפלומט או בהנשיא, הם הקי מו
שערוריה. ראש הצועקים חמס היה
איש״קואליציה אחר, יהודה בן־מאיר מ-
המפד״ל. בן־מאיר התקשר לבתיהם של
חברי-כנסת רבים, וניסה להקים לובי נגד
קנוניית קורפדשיף, שנעשתה על גבם של
חברי־הכנסת. עיקר הזעם התעורר כאשר
התברר כי החוזה עם שיף הוא במחיר

^ ראה כי החל במושב החדש, שנפ״
תח בשבוע הבא, יצטרך כל אחד מחברי-
הכנסת, שירצה להתגורר בהילטון, לשלם
את מלוא המחיר. הנהלת המלון החליטה
כי אין היא רוצה עוד בחברי־הכנסת.
קודם לכן חיזר מלון הילטון אחר חברי-
הכנסת. המלון, שהפעיל גם את מיזנון
הכנסת, רצה להיות מזוהה בתודעת התיי רות
הבינלאומית כמי שמשרת את חברי
הפרלמנט הישראלי. אולם הרומן בין ה מיזנון,
שהופעל על-ידי הילטון, לבין
הכנסת הסתיים בריב. את מקומו של היל־טון
במיזנון הכנסת תפסו מפעילי המזנון
של מכון וייצמן ברחובות.
י 50 -

ת חקירני ת שוחט
״נתתי יד להונאת הציבור!״

מוחה כן־מאיר

מסדר קורפו
טובות לחברים

(המשך מעמוד )48
מתוך יומני־שרת. אמנון נדב מקול ישראל
מסר אותה ליוסי ביילין. וביילין נתן אותה
לי. לכל השאר אני אחראי בלעדית.
או רי ת: האם ביקש אותך יוסי ביילין
לעשות שימוש כלשהו בציטטה?
פוגל: לא. את המיכתבים כתבתי על
דעת עצמי.
אורית: מדוע, אם כן, העביר לך את
הציטטה?
פוגל: בלי שום סיבה. הוא שלף לי
פתק מהכיס עם הציטוט ואמר לי, :קח,
תקרא את זה׳ וכר...
״אחרי הפגישה עם פוגל עיינתי במסקנות
הדו״ח שלך על הפרשה, ונדהמתי לקרוא
כי בעדותו לפניך אמר מר פוגל דברים
הפוכים מאלה שהשמיע באוזני. דהיינו:
לא מביילין קיבל את הציטוט המפורסם.
בשידור חזר פוגל על הגירסה שהשמיע
בפניך, וטען — למרות הפצרות חוזרות
של ירון לונדון שקיבל ממני את תמצית
הראיון המקדים — כי לא היו דברים
מעולם, ביילין אינו האיש שמסר לו את
הפתק.״
הונאת הציבור. ממשיכה אורית
שוחט במיכתבה לארי אנקוריון אחרי
השידור התקשרתי בחמת־זעם מביתי לאולפן
עלי כותרת ושאלתי את פוגל מדוע
שינה את גירסתו. פוגל טען כי מעולם
לא אמר לי את הדברים שאני מייחסת

600 לירות ללילה, יותר מכפול מהמחיר•
שהיה בהילטון.
כאשר הגיעה לאוזניו של קורפו הידיעה
על הלובי שמכין בן־מאיר, הוא נבהל.
״אנחנו ל *$עשינו הסכם רק עם שיף,״
טען קורפו באוזני העולם הזה ,״אחר־כך
חתמנו גם הסכם עם מלון המרכז ועם
הולילנד. חוץ מזה, מי שירצה יוכל להמ שיך
להתגורר ברם.״
מלון המרכז הוא מלון השייך~לח״כ
מנחם פרוש מאגודת־ישראל. למרות שהוא
נושא ארבעה כוכבים, זהו מלון פשוט
ודל, ללא השירותים שמעניק הילטון,
ומלון השומר על כשרות אדוקה. מעטים
הם חברי־הכנסת המוכנים להתגורר במלון

רק ״הילטון״ טוב

לעזור ל חגי
המישפחה הלוחמת

במדינה

זה. מלון הולילנד נמצא מחוץ לעיר, ואף
הוא נחשב כבר למלון ישן ובלוי, ואין
להניח כי חברי-הכנסת יסכימו להתגורר
בו. לגבי מלון רם הראו כבר את יחסם
אליו, כאשר לא ניצלו במושב הקודם את
ההזדמנות להתגורר בו.
אפשר לסתום את פיותיהם של חבריך,כנסת,
כפי שעושה היושב־ראש, יצחק
שמיר (ראה מדור תשקיף) .אפשר, ברוב
1קואליציוני, להעביר חוקים דרקוניים, או
להסיר הצעות־החלטה צודקות. אולם לפגוע
בנוחיות האישית של חברי־הכנסת, זה
כימעט בלתי-אפשרי.
העובדה שחיים קורפו רצה לתת מתנה
לידידדלמיפלגה, חיים שיף, על חשבונם
של חברי־הכנסת, תגרום שערורייה, ומתנגדי
ההסדר החדש יבואו גם משורות הקואליציה
וגם משורות האופוזיציה.

לו ואין הוא מבין מדוע אני מכנה אותו
בתואר, שקרן.,
״ברצוני להדגיש כי לא היתד, לי כל
נגיעה לנושא עד לפגישתי עם פוגל. יותר
מזה, בשיחה שנערכה בינינו הרשים אותי
האיש כדובר אמת, שעיר־לעזאזל תמים
ואימפולסיווי שפעל מתוך רגשות כנים.
״מהסתירה בין עדותו במוסד לביקורת
לבין מה שסיפר לי, הסקתי לתומי כי
נמלך בדעתו והחליט להוריד מעל עצמו
את האחריות הבלעדית ולהתחלק בנטל
עם מי שהיה שותפו לפשע בתוך המיפלגה.
בשידור שינה את גירסתו בשלישית, ושוב
הכחיש כי קיבל את הציטוט מביילין.
סיבותיו שמורות עימו.
״אני שוטחת דבריס״אלה בפניך באחריות
מלאה ומודיעה בזאת כי אין שום מניע
להתערבותי בפרשה מלבד התחושה הקשה
שהולכתי שולל, וגם נתתי אח ידי להונאת
ציבור צופי הטלוויזיה על-ידי מתן במה
לאדם, שבלשון המעטה ניתן לומר עליו
כי הוא בז לאמת.״
קשה להניח שמיכתבה של אורית שוחט
ישכנע את אנקוריון לפתוח את הפרשה
מחדש במוסד לביקורת. אבל הפרשה,
שזכתה בכינוי ״פרסגייט״ טרם נקברה.
ניבה לניר, כתבת דבר, שהתחילה לחקור
את המסתתר מאחרי המיכתבים המפוברקים
אחרי הפירסום הראשוני אודותם בהעולם
הזה, נטלה על עצמה משימה להוסיף
ולחקור, לגלות מיכתבים מפוברקים נוספים
לטובת פרס שפורסמו במדורי המיכתבים*
למערכת בעיתונים, ולא להניח לפרשה
עד שתיחשף כל האמת מאחריה.
העולם הזה 2198

בדרך
לברז׳נייב
יש לי סיפור המיועד בעיקר לאוהדי
השמאל, ואני לא יודעת למה. יש האומרים
שאת העיתון הזה קוראים הרבה
שמאלנים.
אתם כולכם זוכרים את סילכיה
אריס. הבחורה עוררה סערה של ממש,
כאשר החליטה יום אחד להתחתן עם
אדרי אריס, מי שנשפט לשנים אחדות
לשבת בכלא־רמלה, בעוון ריגול. החתונה
נערכה בבית־הכלא, העיתונאים כתבו
כתבות נרחבות, וכל אימהות ישראל

סילכיה אדיב
יותר אדום מאדום
ריחמו על הצעירה היפהפיה, שבעלה יושב
בכלא.
אחד־כך ערכה סילביה כמה מאבקים
בארץ ומחוצה לה, למען שיחרורו של
אודי, ומאבקים קטנים יותר כדי שיתנו
לאודי ספרים וחומר־לימוד.
אולם נראה כי לאשה בכל זאת קשה
לחיות בלי בעלה, ואודי וסילביה התגרשו.
אודי עלה שוב לכותרות לפני כמה
שבועות, כאשר יצא מהכלא, ואילו עק בותיה
של סילביה נעלמו.
עכשיו אני יכולה לספר לכם איפה היא.
היא יושבת לה בעיר־האורות פאריס, אבל
לגביה אורותיה של פאריס אדומים, ולא
כפי שאתם חושבים עתה בראש המלוכלך
שלכם. בחצי השנה האחרונה סילביה
היא החברה המוצהרת של אלן קריכין,
המזכיר הכללי של מיפלגת רוז׳ השמאלנית
קיצונית, עורך ביטאונה של מיפלגה
זו הנושא את אותו השם, מי שהיה מועמד
לנשיאות צרפת וגם קיבל כמה רבבות
קולות.
אני מקווה שלסילביה טוב עם אלן,
מפני שהצעד הבא שלה יכול להיות רק
רומן עם ליאוניד כרז׳נייב.

מזל

/ 77ד /77/ 7זנ 77ל מ

בלונדון אני רוצה להגיד לכם שמגיע להם כל
טוב. אני מתכוונת לצלמת הירושלמית
המצויינת עליזה אזורבוך ולפרופסור
הירושלמי הצעיר גירעון עופרת.
החיים לא חייכו אל שני הצעירים ה אלה,
על אף ההצלחה המיקצועית שלהם.
עליזה היתד. נשואה לבמאי עודד כארי,
שגרר אותה איתו ללונדון הקרה והרחוקה,
ורק שם גילה לה כי בעצם אין להם
מה לעשות ביחד. גירעון היה נשוי לאורלי
ידין, בתו של סגן־ראש־הממש־לה
ייגאל ידין. אחרי כמה חודשי־נישו־אים
גילה גידעון שאין לו מה לעשות עם
אורלי, ואורלי נסעה ללונדון.
אז, כאשר היו פנויים, נפגשו עליזה
וגידעון, התחתנו במהירות, ובשבוע שעבר,
התחיל סוף־סוף הגורל לחייך אליהם.
נולד להם בן.
אז באמת כל טוב.

אני מכירה הרבה מישפחות שלא כל-
כך הסתדרו בדעות הפוליטיות שלהן. הריבים
האידיאולוגיים היו מתחממים,
הופכים ריבים אישיים, והגט לא היה
מאחר להגיע.
אני מקווה שזה לא קרה גם לזמר
צכיקה פיק ולאשתו, העיתונאית מי דית
שם־אור. מידית היא בת למיש־פחה
ימנית־קיצונית. האמא שלה, שגם

עליזה וגירעון עופרת

היא היתד, עיתונאית, אורה שם־אור,
ידועה כאחת החסידות הנלהבות ביותר
של ארץ־ישראל־השלמה, ומירית הלכה,
בעיקבות האמא שלה, והצטרפה רישמית
לתנועת־התחייה.
בהתחלה היה גם צביקה קיצוני מאד
בדיעותיו הפוליטיות. יכול להיות שזה
באמת מה שהוא חשב שהוא חושב, ויכול
להיות שהוא לא רצה לריב עם האשה

יש בירושלים כל מיני מהימים מיקצו־עיים
כאלה, כמו מוגשיין ודודו ראש־העיר,
שכל התל-אביבים מכירים אותם
מקריאה בעיתונים, אבל את האמיתיים
מכירים רק הירושלמים, מפגי שאלה לא
עורכים מסעות יחסי־ציבור, וטוב להם כך.
אחד מהם הוא יוסי ז׳רז׳כסקי.
יוסי הוא עורך־דין בן ,35 שלא הייתן
נותנות לו אפילו .33 תמיד אלגנטי, תמיד
נעים, אף פעם לא רעשני, אבל נמצא
בכל מסיבה הגונה, מחזר בלהט מאופק
אחר כל בחורה יפה, מין כזה שנחבא אל
הכלים, אבל הכלים רודפים אחריו.
תקופת־הרווקות של יוסי לא היתה ארוכה.
הוא נישא לצעירה חתיכה שלמדה
איתו באוניברסיטה. העובדה שיוסי נשוי,
ושיש לו גם ילדים, לא הפריעה לצעירות
האלה להמשיך ולחזר אחריו.
חיזורים אלה נמאסו, כפי הנראה, על
האשה, ויוסי התגרש, כשהוא נשבע לעצ מו
ולכל החברים שזו היתד. לו הפעם
האחרונה להתחתן. אני באופן אישי חייכתי
כששמעתי הצהרה זו שלו.
ואני עדיין מחייכת. יוסי מצא לו צעי־

מידית וצפיקה פיק
הכל בגלל צ׳ה

בחיים

באמת יש לו מזל בחיים. אני מתכוונת לכתב-הדדיו אבנר וגבורי. לבטח היו
ביניכם כאלה שריחמו עליו כאשר הוא נפרד מאשתו, כתבת ידיעות אחרונות לשעבר
ריבי תכורי, חתיכה בלונדית. אבל לאבנר היה מזל. הוא מצא במקום אשה את דוס
קול, דובר הביטוח הלאומי, ותאמינו לי, שגם למי שאין נטיות מסויימות, דוב קול
הוא יותר טוב מכל אשה.
ותשאלו למד,ן אז אני אגיד לכם. דוב ואבנר גרים ביחד. הדירה שלהם בירושלים
הפכה המוקד של כל חתיכות האיזור. זה תורם לזה, זה מכיר לזה, וכאשר ישב
אבנר לעשות חשבון, התברר לו כי ההיצע עולה בהרבה על הביקוש.
אל תכניסו לכם רעיונות בראש, לעזוב את האשה החוקית ולהתחבר עם דוב קול,
אבל רק שתדעו שאם האשה הקטנה מתכוונת פיתאום ללכת, זה לא סוף העולם —
רק תחילתו.

שלו. אבל משהו קרה בשבועות האחרונים
לבחור, והוא גילה את השמאל.
היום אפשר לראות את צביקה, כשהוא
מופיע עם חולצות שעליהן דיוקנו
של צ׳ד! גאוורה, נושא סיסמות שמאלניות׳
לא פחות קיצוניות מהימניות של
אשתו, ואינו מוכן לוותר כהוא־זה על
הדיעות החדשות שלו.
בבית יש, כמובן, מריבות שאפילו ה שכנים
שומעים. אבל בינתיים מריבות
אלה הן בגדר של סיכסוכים פוליטיים.
יהיה חבל מאד אם פיתאום נגלה שהדירה
חולקה לשניים, המדפים במקרר
חולקו לשניים, ועוד חדר בבית הפך
חדר־שינה.

יוסי ז׳רז׳כסקי ודליה
ממלא־מקוס זמני
רה יפהפיה, בשם דליה, ויש לד. עוד
תכונות טובות נוספות. היא גם סטודנטית,
וגם עובדת כמזכירתו של מנהל־הטלוויזיה
בשעות אחרי־הצהריים.
אז מה אני אגיד לכם? אם לא יהיה
שינוי של הרגע האחרון, החיוך שלי יתרחב
עוד יותר, בעיקר כשאני אצטרך
לכתוב את הצ׳ק לחתונה. ובקרוב.

— ה מ חלי ט נ־ ם י
ערבי צעירים

(המשך מעמוד )17
מישפחות מעטות, כאשר בשילטון מצוייר.
מיפלגה ״סוציאליסטית״ ?*

לתרבות ח דשה

כשדרשותם ״אוייב מעמדי״ כ־מפא״י
ההיסטורית, לא היו כ?נלי־ההון
זקוקים לידידים.

במ וע דון 5
רח׳ הס ,5תל־אביב ,־
טי׳ 297263

יום שלישי 23.10.79

רשמי ביקור
בהונגריה ובמיזרח־גרמניה
• ח״כ שולמית אלוני

• עוזי בורשטיין

בעיות ולבטים
בחיי המין
למהמר סוף -שבוע-ביוון
בכל יום חמישי

מאת
חד״ר

היציאה בכל יום חמיו!! בבקר
החזרה בכל יום ראשון

תוספ ת

בערב

המחיר

$ 595

לי חיד

מרדכי זידמן
תוצאת רשפים

סבו ־ והטלפון

החזר ססו $

הזמנות והרשמה אצל כל סוכני הנסיעות

1החושש שר
העולם דיה
טיול מוניטין
ט ל 76171 .־ 0 5 4 - 7 1 5 6 2

2 3 2 2 6 4

מרילץ־סכוו ליופי
• טי פו לי פני ם.
• הו צאתשע רו תבש עו ה
ב שי טהח די ש ה.

א מ רי ק אי ת -

• טי פו ל מיו ח ד לנ ע רו ת -טי פו לבאקנה
• טי פו ל ב עו ר יב ש.

רדו׳ שנק ץ ,49ת״־א טל 287163 .
תן טרמפ
לחייל

״קאסר,״ -
רעננות,רכות, שוככות ואוירה צעירה.

הנ אהא מי ת ת ותחו שות נסלאות.
״קאמרי״ -
סכון הנעורים של ״עץ הזית׳ מכיל
שמן קוקוס מעולה
לריכוך העור, עידונו וטיסוח יומין
ומרכיבים טבעיים ל שמירת בריאותו.

01013

״ קאסר הנ א ה

א מי ת ת.

״קאמרי״ -
סבון ״חוצלארץ״ מעולה

מי ישב
בארץ?
י צד האגדה בדבר זהותם של ״בוני
• הארץ״ ,המסבירה לעם מי הם
מחליטניו, מצוייר, אגדת ״יושבי הארץ״
,המסבירה לעם צד חשוב במדיניותם.
אגדה זו בנוייה שלושה רבדים, אחד מתוחכם
ממישנהו.
ברובד התחתון, הפרימיטיבי ביותר,
מתוארת עלייתם של היהודים אל ארץ
לא־נושבת, שפה ושם מתרוצצים בה שיבטי
בדואים פראיים, שחלקם, אולי, התיישבו
כבר בכפרים, והריהם עוסקים בחקלאות.
ברובד השני, המתאים קצת יותר לתלמידי
תיכון ולחניכי תנועות־הנוער החלוציות,
כבר מודים במציאותם של הערבים,
אך טוענים שהללו הגיעו לארץ
בעיקבות היהודים, כך שהיישוב הערבי
בארץ״ישראל בוצר ביגלל היישוב היהודי.
ברובד השלישי, המתוחכם ביותר, טוענים
שכלל לא חשוב אם היה בארץ יישוב
ערבי ומה היה גודלו, מפני שהיישוב
היהודי התקיים כיחידה בפני עצמה, כינד
עט ללא קשר עם היישוב הערבי.
מה האמת?
אפשר להתחיל לדבר על יישוב יהודי
משמעותי בארץ משנת 1914 ואילך. אז,
אחרי העלייה השנייה, כבר התברר שאין
הדברים אמורים באיזו הרפתקה חסרת-
חשיבות וחולפת. החלו להתגבש המוסדות
והאירגונים הפוליטיים, והיישוב התחיל
להכות שורשים.
;• בשנת 1914 היו בארץ 84,000 יהודים
— 117 .מכלל האוכלוסייה.
!• בשנת 1931 כבר היו 174,610 יהודים,
מתוך אוכלוסייה של מעט יותר ממיליון
נפש — כ־. 1770
!• בשנת 1939 היו כאן 445,457 יהודים
מתוך כמיליון וחצי תושבים — .29.570
• 1בשנת ,1947 לפני בריחת הפליטים
וגירושם, כבר היוו שש מאות וחמישים
אלף היהודים מעט יותר משליש האוכלוסייה.
בממוצע,
בשנים אלה גדלה האוכלוסייה
היהודית ב״> 8.37 לשנה, והאוכלוסיה הער בית
ב־־ 3.87 לשנה. כלומר: אין זה נכון
שלא היו בארץ ערבים, ואין זה נכון שהגיעו
והתרבו רק ביגלל בואם של היהודים.
גידול האוכלוסייה הערבית היה
ברובו תוצאה של ריבוי טבעי, ולא של
הגירה.

שגי שלישים
היו ערבים
ך ב הדיבורים על היישוב היהודי כ-
^ על ״יחידה בפני עצמה״ הם דיבורים
ריקים מתוכן, לפחות עד סוף שנות השלושים.
ירושלים, תל-אביב—יפו, חיפה, טבריה
וצפת היו ערים מעורבות, ובערים
אלה ישבו רוב היהודים שהיו בארץ. חלק
גדול מצורכי המזון של היישוב היהודי
סופק על־ידי הערבים, וערבים רבים עבדו
בחקלאות ובתעשיה, שהיו בבעלות היהודים.
כך, למשל׳ > 63.37 מהפועלים שהועסקו
בפרדסי המושבות (הענף החקלאי
העיקרי במשק החקלאי של פלשתינה —
א״י) בשנת 1936 היו ערבים, ומתוך פועלי
הבניין בירושלים, באותה שנה׳ 42,27.
היו ערבים.
בסוף שנות השלושים אירעו במקביל
שני דברים: מחד, התגבשו המחליטנים
היהודיים לעוצמה מלוכדת, אשד יכולה
היתד. לכפות את מרותה על היישוב, ומאידך
— פרץ המרד הערבי (בלשון המוזרה׳
הנקוטה בפי ההיסטוריונים של היישוב׳
קרוי המרד הזה ״המאורעות״).
* אם נוח היה לבעלי־ההון בשילטון
מפא״י, מדוע נתנו יד ל״נוהפך״ של נואי
? 1977 אחד הפרקים הבאים יעסוק בשאלה

העולם הזה 2198

במשך זמן מה, כשהשינאה מלובה יפה
משני הצדדים, אפשר היה להגדיר את
המצב כקיום של שתי יחידות נפרדות, אך
זאת כתוצאה מהחלטה מודעת ומכוונת
משני הצדדים.
האגדות הללו בדבר אפס־חשיבותם של
הערבים בארץ טופחו כדי להצדיק צד
חשוב ביותר במדיניות המחליטנים. כך
התאפשר להם להעלים את ממדיה האמיתיים
של ־בעיית הפליטים, לחתום על הסדר
עם המלך ההאשמי מעל לגבם של
הפלסטינים, להתייחס לערבים, אזרחי ישראל,
כאל מין פרח־עודף של היישוב היהודי,
לטעון בחוצפה תהומית שאין כלל
עם פלסטיני, ולהתמיד עד עצם היום הזה
בכיבוש הגדה־המערבית ורצועת־עזה. כל
זה יכול היה להיעשות בלי שיינתנו, כמעט,
הסברים לעם היושב בציון על טיבה של
המדיניות הזאת — שכן מי צריך להתייחם
אל אבק־אדם, אל ציבור בלתי־מוגדר של
אנשים שאיש אינו יודע בדיוק כמה הם?

בסיס של
100,000
ך* רכב האוכלוסיה היהודית בארץ-
• ישראל עיצב את מיסגרתה של עילית־המחליטנים,
וקיומה המאיים של ״הבעייה
הפלסטינית״ דאז זירז את גיבושה וליכודה.
המחליטנים של תקופת היישוב — שהם
ובניהם שולטים בישראל עד היום — התגבשו
כצמרת מלוכדת במהלך שנות ה שלושים,
והגיעו מארבעה מקורות עיקריים :
• ההנהגה הפוליטית והכלכלית של
המיפלגות ששלטו בהסתדרות, וההנהגה
הצבאית של אירגון ״ההגנה״ .הבסיס החברתי
שממנו גויסו המחליטנים הללו היה
רחב, יחסית: כימעט כולם באו מהתנועות
הקיבוציות ומתנועות המושבים, או מקרב

עירוניים שבתקופה זו או אחרת היו קשורים
לתנועה הקיבוצית או לתנועת־המו-
שבים. בעיקרם, היו אלה אנשי העליה
השנייה והשלישית. בשנות השלושים נותרו
בארץ כ־ 2000 בלבד מעולי העליה
השנייה, וכ־ 25 אלף מעולי העליה השלישית.
אם נוסיף לכך את צאצאיהם ואותם
שנוספו אליהם באמצעות קשרי נישואין
(רבים מעולי העליות הללו היו רווקים-
זכרים) ,נגיע למיספר של כ־ 5ג אלף איש
— כ־ 10 אלפים מישפחות. מתוכם, באמצע
שנות שלושים, התגוררו כ־ 25 אלף בקיבוצים,
במושבים ובמושבות (שם ציפו להישלח
להתיישבות במיסגרת גדודי־עבודה),
וכעשרת אלפים בערים הגדולות. רבים
מאד מאלה האחרונים היו פונקציונרים
של ההסתדרות על מוסדותיה הכלכליים,
החינוכיים והצבאיים, או עסקני ״מיפלגות
הפועלים״.
• מנהיגי אירגוני האיכרים השונים,
שהיו בעת ובעונה אחת אירגונים כלכליים
ופוליטיים. בסיסם החברתי היו איכרי המושבות
הוותיקות, בעיקר צאצאיהם של
עולי העליה הראשונה. אלה היו בעלי אדמות
ופרדסים גדולים, בעיקר במושבות
השרון ויהודה, כחדרה, פתח־תיקווה, רחובות׳
ראשון־לציון ונס־ציונה. אם להסתמך
על תוצאות הבחירות שבהן השתתפה התאחדות
האיכרים, ועל מיספר חבריה של
התאחדות זו, היתד. זו אוכלוסייה של כ*10
אלפים נפש בשנות השלושים.
>• אנשי ״היישוב הישן״ ,בעיקר תושבי
הערים המעורבות, ירושלים, צפת וטבריה.
רבים מאלה היו יהודים אדוקים, שנמצאו
מחוץ ״ליישוב המאורגן״ .עם זאת, ידעה
מנהיגותם הפוליטית, הכלכלית והדתית ל השתלב
במאבק על חלוקת־ד,עוצמה. האחרים
— בעיקר הספרדים — נשלטו בידי
כמה עשרות מישפחות עשירות שעסקו
בייבוא ובייצוא. גם כאן מדובר באוכלוסיה
של כמה אלפי אנשים.

• האנשים שעמדו בראש אירגוני־העל
הכלכליים, בעלי המיפעלים הגדולים ומנהיגי
מיפלגות הימין. הללו באו מן הבורגנות
העירונית — תעשיינים, סוחרים,
בעלי בתי־מלון ובתי־שעשועים ובעלי
מיגרשים ובתים, קבלנים למיניהם, וצמרת
המיקצועות החופשיים — עורכי־דין ורופאים
מצליחים. לפי מיספרי ממשלת ה מנדט,
עלו לארץ עד סוף שנות השלושים
כעשרים וחמישה אלף בעלי־הון (בעל־הון
נחשב מי שברשותו היו אלף לא״י ויותר
— סכום עתק באותם ימים, השווה לכמה
מיליונים כיום) .אם נוריד ממיספר זה את
היורדים — ורבים מאד היו היורדים —
נקבל אוכלוסיה בת כחמישים אלף נפש.
מיספר זה מתאים, פחות או יותר, למיספר
תושבי השכונות העשירות בערים הגדולות
— רחביה וטלביה בירושלים, מרכז
תל־אביב וצפונה, ושכונת הדר־הכרמל
(ומאוחר יותר ״אחוזה״) בחיפה.
בשנות השלושים של המאה באו המחלי־טנים
של היישוב מקרב אוכלוסיה של
כמאה אלף נפש — עשרים עד שלושים
אלף מישפחות, מתוך אוכלוסיה של כארבע
מאות וחמישים אלף יהודים. אין פרוש הדבר
שבכל רגע נתון היה לכל אחת
ממישפחות אלה נציג בין המחליטנים. אך
אפשר יהיה לבדוק ולראות כי כל ההחלטות
החשובות התקבלו על-יסוד האינטרסים
של מאה אלף האנשים הללו, על יסוד
השקפודהעולם שלהם ועמדותיהם הפוליטיות•
אפשר יהיה לבחון ולראות כיצד
התגבשו ככוח מלוכד, פחות או יותר, לא
רק במיסגרות הפוליטיות, הכלכליות והצבאיות,
אלא גם במיסגרות חברתיות ותרבותיות
שזימנו להם את היכולת לעצב
על־פי צלמם ודמותם את ״דור ההמשך׳
של המחליטנים, ולשמור על השילטון ״בתוך
המישפחה״.
מאז ועד היום נוספו לבסיס החברתי
הזה של המחליטנים רבבות מישפחות נו־

סמלי הציבור ״האזרחי״* 1955 ,
מי היה הסוס?
ספות, אם כתוצאה של ריבוי טבעי, אם
כמי שהצטרפו לתנועה הקיבוצית ולתנו-
עת־המושבים, ואם כעשירי העליות החדשות,
שמצאו דרך להשתלב בצמרת הכלכלית.
אך כל אלד, נוספו על הבסיס ה קיים,
שדפוסיו העיקריים נקבעו בשנות
השלושים.

כיצד קרה הדבר — על

רף כ
שפירא

מפתח־

פרק
הבא.

* השומרים אברהם
תיקווה ודרויאן מכפר־סבא.

על קסטות אגפא זה מתנגן
י־״־י־ יותר טוב.
כשמוסיקה חשובה, חשובות
קסטות אגפא להקלטה אמינה.
אגפא אגפא סופר
פרודינאמיק ו/וו *0חוו?0£00ח£ז 45 סטריאו כרום

סזחכזז-וזזבוזז׳
למערכות משוכללות.

לניצול מירבי
של איכות
הצליל.

9 3 ^1
אגפא קאראט להקלטה מקצועית.

<וחסזהא:50
***11 סג*מ״ס0

1*1146511מ-י
004,

העולם הזה 2198

קולנוע פסטיבלי הדיס מ) הז־ד1ס
• 1יומיים אחרי הסיום הרישמי של
פסטיבל הסרטים הרביעי בקאהיר, עדיין
עסקה מזכירת הפסטיבל, מארי גאדכן,
בענייני הפסטיבל. היא אירחה בביתה את
שגריר סרי-לאנקה בקאהיר, הקרינה בפני
חוג סגור של עיתונאים סרט תיעודי על
סרי־לאנקה ונופיה המרהיבים, כהמשך להצגת
הסרט מרידה, על המאבק לעצמאות
סרי־לאנקה, שהוצג במיסגרת הפסטיבל
עצמו. מארי, שהיא עורכת מדור הקולנוע
של השבועון אל מוסוואר, היתד. הדוחפת
להזמנת העיתונאים הישראלים לפסטיבל,
ולא שכחה להקפיד ולהזמין את עורכי המדור
הזה, שהיו העיתונאים הזרים היחידים
באותה ההזדמנות. שגריר סרי־לאנקה,
שהופתע מנוכחות ישראלית בלתי צפויה
זו, בירך גם אותנו וגם את מארי על היוזמה
המקורית.
• אנריקו מאסיאס לא עצם עין
אחרי פגישתו עם הנשיא אנדור אל״
סאדאת. הוא נזכר, שהאמרגן שטיפל
בו בתחילת דרכו בפאריס, אדי מרואני,
אמר לו אז :״יבוא יום ותשמש שליח
מצווה בעניין השלום.״ מאז עברו שנים
רבות ומאסיאס שכח את העניין .״לא
מצאתי שום הגיון בנבואה זו, כי מעולם
לא עסקתי בפוליטיקה, אבל כשנפגשתי
עם הנשיא סאדאת והוא אמר לי כי הוא
מבקש ממני להודיע לעולם כולו, באמצעות
השירים שלי, שאת תהליך השלום אי-
אפשר לעצור, נזכרתי במה שאמר לי אז
מרואני.״
• מילבד היותו מנהל פסטיבל הסרטים
בקאהיר והמבקר של הגדול ביומוני מצריים,
אל אחוס, עוסק כ מ אל אל־מלאד!
בחקר מצריים העתיקה.

כוכבת אורסולה אנדרם, צלם העיתונות אמיל כאראם וה שחקנית אלכסנדרה סטיוארט בפסטיבל קאהיר
הפגישה שכזאת!
גאוותו הגדולה היא על גילוי ספינת-
השמש באחד המחבואים הכמוסים ביותר,
שלמרגלות הפירמידות הגדולות. המצרים
האמינו שהגוף צריך להישמר בשלמותו
בתוך הפירמידות, אולם בטרם ייטמן שם,

הוא הונח על ספינת־שמש, שחצתה את
הנילוס בכיוון השמש, ממזרח למערב, במשך
יממה שלמה. בזמן זה, כך סברו, עוברת
נישמת המת לעולם הבא. גילויו של
כמאל אל-מלאח נתן למעשה סימוכין למה

שהתגלה בציורי הקיר בקברים. הספינה
מונחת עתה, סגורה ברב ימות השנה,
בהיכל מייוחד מאחרי הפירמידה הגדולה
של חופו. כמחווה של כבוד לאליזבת
טיילור, נפתח ההיכל במייוחד וכמאל אל-
מלאח הציג בפני האורחת את הספינה.

* אורסולה אנדרם ואלכסנדרה

ה קו דוו עהמצ רי -לאןד
^ צריים ׳היא המעצמה הקולנועית ה־גדולה
ביותר במיזרח התיכון. לה
המסורת הארוכה ביותר בענף, אמצעי ההפקה
הרבים ביותר, והתפוקה השנתית הגדולה
ביותר בין כל שכנותיה. להלכה —
עסק משגשג ; למעשה: עסק בשלב מעבר.
עד היום נבע המימון להפקות המצריות
בעיקר ממקורות ערביים, באמצעות הבנקים
בלבנון. היום, בעיקבות שיבוש היחסים
עם מדינות הסירוב, נחסם חלק גדול מן
הכספים, והמצרים משנסים מותניהם בכוונה
להמציא את המימון מבית. הם מבטיחים
להוריד את הוצאות הייצור על מנת
לכסות את ההשקעה במצריים עצמה, ולהעביר
את הדגש אל בעיות מצריות

בנסיון לנגוע בבעיות כאובות יותר. כדברי
חוסיין פהמי, כוכב בעל־כורחו שהתכוון
להיות במאי :״זה צריך להיות במיסגרת
של אהבה, ריקודי-בטן וחיי־מישפחה, אחרת
הצופים אינם מקבלים זאת.״
והצופים שולטים בכיפה, שהרי התעשייה
המצרית אינה מקבלת תמיכה ממשלתית
שהיא. משום כך מיספר הסרטים
המעזים לחרוג מן המיסגרת הברורה הזאת
הם מעטים, וגורלם בשוק קשה. לדוגמה :
אלכסנדריה מדוע, סרט הייצוג של מצריים

שהרי לא יתכן שבארץ בת 41 מיליון תוש בים
יהיה מיספר בתי-קולנוע כימעט כמו
בישראל. ראשית, עומדים לחוקק חוק, ש לפיו
כל בניין מישרדים גדול חדש יחוייב
להכיל לפחות בית־קולנוע אחד. שנית,
עומדים לשחרר ממכס את כל הרוכשים
ציוד הקרנה לבתי־ד,קולנוע* וזהו עניין
חיוני, בהתחשב בעובדה שכימעט כל בתי-
הקולנוע המצריים לא חידשו את מערכותיהם
מזה שנות דור. ושלישית, מבטיחים
היום לבעלי בתי־הקולנוע החדשים,

סטיוארט נפגשו במצריים. הפגישה לא
היתר, מתוכננת. בהזדמנות זו נזכרה אלכ־סנדרה
בפגישתן הראשונה, שנערכה דווקא
בחיפה. אלכסנדרה היתה אז שחקנית בשלבים
הראשונים של ההאריירה שלה,
וזכתה לתפקיד בסרטו של אוטו פ ר מיג ־
ג׳ר אכסודוס. ואילו אורסולה לא חלמה

ספציפיות, שהמשקיעים מבחוץ לא התלהבו

מהם בעבר.
ואמנם יש נכונות מצד כל אגפי ההפקה
לשחף פעולה זה עם זה, נכונות המצביעה
על יחסי הידידות ועל הכבוד ההדדי השוררים
בין העוסקים בענף במצריים, שלא
כמו במקומות רבים אחרים. ראשית, צריך
להבין שהתעשייה המצרית בצורתה הנוכחית
היא תעשייה המכוונת בעיקר על-ידי
פולחן כוכבים. שחקנים כמו חוסיין פד,מי
ומחמוד יאסין, ושחקניות כמו פתה הממה
או נאגלה פתחי, יכולים להופיע בעת ובעונה
אחת על כמה מבדי מצריים, בסרטים
שונים, מבלי שהקהל יתעייף מהם או ירצה
לשנות את התפריט. נוכחותו של. כוכב
נערץ בסרט היא חיונית, ובלעדיו חוששים
המפיקים להיכנס להרפתקת־הפקה.

דיקודי־גטן
וחיי־מישפחה
;ף* תקציב של סרט מהווה שכרם של
י כוכבים אלד, את הסעיף המרכזי. עם
זאת, סרט ממוצע במצריים עדיין עולה חצי
מחירו של סרט ישראלי. וזאת אולי הסיבה
שמספיקים לעשות שם כ־ 50 סרטים בשנה,
אפילו בשנים הפחות מוצלחות. בעבר היו
שנים שבהן ייצרה מצריים כ־ 80 סרטים
בשנה.
אמנם, רוב ההפקות הן מיסחדיות, מן
הסוג שהטלוויזיה הישראלית נוהגת להציג
בימי שישי בתוכנית הערבית. אך גם בסרטים
אלה ניתן ניתן להבחין לא פעם

שחקן חוסיץ פהמי
לחיי האיגוד שבדרך

ה שחקנית נאגלה פתחי, הבמאי אשרף פחמי והשחקן מחמוד יאסין
למען קולנוע מצרי דיווחי
בשנה האחרונה, שקיבל פרסים וזכה לשבחים,
אבל סיבך את יוצרו, יוסף שאד,ין,
בחובות עד מעל לראש. כי שאהין רצה
לעשות סרט מורכב יותר, עשיר יותר
בדמויות ובעלילות-מישנה, ואמין יותר מבחינת
מקום ההתרחשות ותקופתו. התקציב
עלה פי שניים מן הרגיל, כשהבעיות של
ההפצה בארצות ערב אינן פוסחות עליו,
למרות עמדותיו הפוליטיות המתקדמות.
מי שבכל זאת עומד לזכות בתמיכה במצריים,
ובעתיד הקרוב, הם דווקא בתי-
הקולנוע, התמיכה חיונית לכל הדעות,

שיהיו פטורים ממסים במשך חמש השנים
הראשונות לפעולתם.
אם מוסיפים על כך את היוזמה, להביא
חשמל למאות כפרים השרויים עדיין בעלטה,
ולצייד אותם אחר כך באולמות-
קולנוע, הרי ברור שיש למצריים סיכוי
סביר להסתמך בעתיד על שוק מקומי
משגשג. שוק כזה יוכל לקלוט בהצלחה
לא רק את התוצרת המקומית, אלא גם
מיגוון הולך וגדל של סרטי חוץ, המתקשים
היום להגיע אל קצות הנילוס הן בשל
בעיות הפצה והן בשל בעיות צנזורה.

אז עדיין על קאריירה של שחקנית. היא
הסתפקה בתפקיד אשת-איש, כשבעלה הוא
כוכב הקולנוע דאז, ג׳ון דר קי זד, היה
לפני 20 שנה. היום אין עוד איש הזוכר
את דרק, אורסולה הפכה מאז לנערת
ג׳יימם־בונד ולכוכבת זוהרת בסרטי-פעולה
למיניהם, ואילו אלכסנדרה סטיוארט היתד,
לאחת השחקניות החביבות ביותר שלהגל החדש הצרפתי.
מצריים אינה רק הגדולה ביצרניות
הסרטים של העולם הערבי, אלא גם ה מובילה
בייצור סרטים ביבשת אפריקה.
על תפקידה זה הופנו שאלות לשחקנים
ולמפיקים במסיבות העיתונאים שנערכו
בפסטיבל. התשובות רומזות על היחסים
הקיימים היום בין הקולנוע המצרי לזה של
היבשת השחורה. לדברי השחקן, מחמוד
העולם הזה 2198

יאסין ,״התעשייה האפריקאנית מנוהלת
עדיין על־ידי ידיים שמחוץ לאפריקה, והדבר
הוא למיכשול בדרכה של התעשייה
המצרית, כשהיא מנסה לסייע לאפריקאנים.״
הוסיף המפיק סעד שאהב :״יאסין מתבטא
בעדינות. מה שהתכוון לומר הוא, שהתעשייה
האפריקאנית מקבלת היום את הכסף
מרוסיה הסובייטית, בעוד שהמצרים נש ענים
על השחקנים והבמאים שלהם. בשאר
ארצות אפריקה נשענים על תכתיבי המים-
לגה.״
י• אשרף פחמי, הנזן שב היום לאחד
הבמאים׳ ״הבטוחים״ במצריים, זכה ש שלושה
מסרטיו יוצגו בפסטיבל. אלא שכל
הכבוד שרוחשים לו לא הספיק כדי לשכנע
דעב נוסח גרמניה
ני שואיה של מריה בראון
(מוזיאון, תל־אביב, גרמניה) —
זה הסרט הראשון של ריינר ורנר
פאסבינדר המופץ באופן מיסחרי בישראל, והוא אחד
הקלים והקליטים ביותר שעשה. הוא מספר את קורותיה
של מערב״גרמניה מסוף מילחמת־העולם השנייה עד לתחי לת
הבום הכלכלי, כפי שהן משתקפות בחייה של אשה
צעירה, הנישאת בסוף המילחמה. גלגוליה השונים וקורות
הקרובים לה מצביעים לא רק על השינויים שחלו באומה
הגרמנית בתקופה זו, אלא גם על מעמד האשה באותה
חברה, ועל שיבת הערכים הפסולים לסולם העדיפויות
אחרי חורבן המילחמה.
לגבי הצופה הישראלי, יתכן שהקושי העיקרי בסרט •היה
להזדהות עם צרותיהם של גיבוריו, ולחוש צער למראה
שברון־הלב, המפולת והעוני המחפיר של גרמניה המובסת,
מה גם שאין התייחסות לשואה. בעייה נוספת, הקיימת
במרבית סירטי פאסבינדר, היא הצורן להשלים עם ה שרירותיות
שבה הוא מניע את דמויותיו כדי ליצור את
המצבים הדרמתיים הרצויים לו. נוספים לכן מעמדי״פתע,
שבהם המלודרמה הטהורה, האהובה כל-כך על הבמאי,
משתלטת לחלוטין על כל סממן של מציאותיות.
עם זאת, מרתקת צורת עבודתו של פאסבינדר במישורים
רבים. מבחינה קולנועית, הוא יודע להניע את המצלמה
בתיחכום מעורר התפעלות. כמה מעמדים מזכירים בעוצמתם

חנ ה שיגול ה: ה קבו ע ה של פאס בינ ד ר
את מיטב האכספרסיוניזם הגרמני או את ויסקונטי בשיא
ניוונו, ושילוב הקול והתמונה מספק עוצמה בלתי-רגילה,
לדוגמה התשיעית של בטהובן המלווה את חורבן גרמניה
בהתחלה, או מישחק הכדורגל על אליפות״העולם שבו
ניצחה גרמניה את הונגריה, המשודר ברקע של המעמד
המסיים. השחקנים, השייכים כמעט כולם ללהקתו הקבו עה
של פאסבינדר, מגיבים כאילו היו ממש אברים מגופו,
במייוחד חנה שיגולה בתפקיד הראשי.

נוס ח צרפת
י א הב ה זה סתם בלבול מו ח
|(אסתר, תל־אביב, צרפת) — מצ-
חיקון קטן וחצוף, סרט ראשון
של במאי מתחיל בשם פאטריק שולמן, שסחף את צרפת
בשנה האחרונה והיה אחד מלהיטיה ולא קשה להבין
מדוע.

ליז טיילור מגדה א ת ספינת־ השמש
מחווה לקליאופטרה
משקיעים להשתתף בסרטו החיה שבאדם
(לפי תרז ראקן׳ של אמיל זולה) .הסיבה :
העיבוד של פהמי העביר את הסיפור לכפר
מצרי מרוחק, תחת לסביבה העירונית
המפונקת, האהובה בדרך כלל על המפיקים.
בסופו של דבר היה זה המפיק והאמרגן
טאקוור אנטוניאן, שהסכים להעמיד

כל אחד רוצה להאמין שאהבה, בלא מין, עדיפה על
מין בלי אהבה, אם כי הטוב ביותר הוא, כמובן, אהבה
ומין גם יחד. זה בדיוק מה ששולמו מנסה להוביח בסרט,
בעזרת שלושה זוגות, שאחריהם הוא עוקב במקביל. זוג
אחד שבו הגבר הוא השליט והאשה היא חפץ, אבל מפצה
את עצמה על כן בכל התפנוקים הנקנים בכסף. זוג שני
חי בענן השביעי, מסונוור מן האהבה ואינו יודע שהזאב
הרע של המציאות ממתין לו מאחרי כל פינה. זוג שלישי
הוא החמוד, המציאותי, והיודע הכל, כי היא מטפלת
בחולי־רוח והוא עוסק במשאלי דעת־קהל, עד שימצא
פרנסה מרתקת יותר. שניהם כל העת עם היד על דופק
הזמן, ולכן הקשר ביניהם הוא האיתן ביותר.
בין שלושת הזוגות הללו מתרוצצות דמויות נוספות,
קורבנות של חיי־האהבה האומללים של התקופה, נערה
שגילחה את ראשה מרוב אהבה, ואחת ששלחה את ידה,
עם מכשיר חד, אל האבר של בן זוגה, נער ביישן העומד
לפני נסיונו המיני הראשון, ועוד כיוצא באלה. כל אחד,
מין סמל קטן ליד הסמלים הגדולים לשגיאות שאנו עושים

ז׳ אן לוק בי דו: ניוון העול םהמער בי
בחיים הרומנטיים שלנו.
השחקנים, מרביתם אלמונים, אן כמה מחם ידועים
כמו ז׳ן לוק בידו, משתלבים היטב ברוח החצופה. חבל רק
שהסרט לוקח את עצמו קצת יותר מדי ברצינות מזמן
לזמן, ומנסה להטיף תחת לבדר.
לחוקרים, שינסו להבין את ניוון העולם המערבי בעוד
אלף שנים, יהיה הסרט הזה, בוודאי, לעזר רב.

לרשותו את הכסף הדרוש, והסרט, שהיד,
בין המעניינים ביותר בפסטיבל, קרם עור
וגידים.
#עאדלאראם, משחקני האופי ה מפורסמים
ביותר של מצריים, שמאחוריו
למעלה ממאה סרטים, היה עד שנת 1963
חבר בבורסת הכותנה בקאהיר, שותפם של
שני סוחרים יהודים, ורחוק מכל עיסקי-
בידור. עם הלאמת הבורסה, בתקופת עבד-
אל־נאצר, עבר לקולנוע ועשה את תפקידו
הראשון ב־ 1964 בסרט של ;יאזי מו ס ־
מאפה, הבמאי המכונה במצריים ה״מאס־טרו״
.לסרט קראו המרגל. הוא שיחק
תפקיד של מרגל בשירות החשאי הישראלי.

כאמל
אל מלאח, אנריקו מאסיאס ומארי גאדכן
האמנות בשרות השלום
העולם הזה 2198

9לראשונה בתולדות תעשיית הקולנוע
המצרית הוקם איגוד שחקנים, שנועד לייצג
בצורה מכובדת את העוסקים במיקצוע הזה,
שנאלצו עד כה להגן על האינטרסים שלהם
בעצמם, בהעדר המוסד המקובל של ״סוכן
אישי״ ,הקיים במקומות אחרים בעולם.
בעזרת אירגון זה מקווים שחקני מצריים
להשיג הידברות טובה יותר עם המפיקים.
אלא שבין יוזמותיו הראשונות של האיגוד
היתד, גם נכונות להוריד מדרישות השכר,
כדי לאפשר הפקת מספר רב יותר של
סרטים מדי שנה.

!• בעלי בתי־ד,קולנוע בישראל אינם
צריכים להתלונן על שהם משלמים את
המסים הגבוהים ביותר בעולם. במצריים
משלמים יותר. כל כרטיס חייב ביותר מ־50
אחוז מסים. מחירי הכרטיסים נעים בץ
לירה מצרית אחת (כ־ 42 לירות ישראליות)
לבין רבע לירה, ולעתים אף פחות מזה,
בשכונות העוני.
• 1השוק של הסרטים המצריים המפתיע
ביותר באחרונה הוא ברית־ד,מועצות. מסתבר
שבשנים האחרונות רכשו הרוסים
כ־ 10 או 12 סרטים מצריים בשנה, שילמו
עבורם מחירים יפים, וניצלו אותם היטב
ברפובליקות המוסלמיות שלהם. הסימן הטוב
ביותר להצלחה הוא, שהתעניינות ה רוסים
ממשיכה להיות ערה, ולמרות היח סים
הדיפלומטיים המעורערים היתד, להם
משלחת בפסטיבל.
#לבסוף — כל התמונות מפסטיבל
הסרטים בקאהיר הגיעו לידינו בעזרתם ה אדיבה
של שניים מצלמי הצמרת במצריים :
א מיד חאראס, שהוא הצלם הראשי של
אל אהרם, ומח מו דעא רף, הצלם של
השבועון אל נזוסוואר.

עדנה ודן סיינרו !
5151

בכל הצבעים, בכל המידות, מוצרי דלתא יפים ומעוצבים ברוח האופנה
ס 100 כותנה סרוקה מטיב מעולה, יציבי ם בכביסה
האחרונה, מיוצרי ם מ-ס/
ו מקנים הרגשה טבעית וחופשית.
לעונת הסתיו דלתא מציעה הלבשה תחתונה ועליונה לנשים, גברים

וילדי ם: גופיות, תחתונים, חולצות ז שרוול קצר וארוך, חולצות גולף.
את מוצרי דלתא תוכלו להשיג על-גבי כוננים בכל חנויות המזון בשרות
עצמי, בבתי כל־בו ובחנויות הלבשה מובחרות.
הטריקו הגדול ביותר בישראל
דלתא, יצרן ויצואן

טבעי שלובשים י * דלתא

העולם הזה 2198

שידור ־
מאחרי המסך
תקנון רודש ל ס תי מתפה
על סי הוראת מנכ״ל רשות־השידור, יוסף
(״סוסי״) לפיד, הכין דובר-הרשות, ,משה
עמי,רב, תקנון חדש לדיברור.
פרטי התקנון עדיין שמורים בסוד. המדובר
לגבי ידיעות המשודרות ברדיו או
בטלוויזיה על נושאים או אישים של
רשות־השידור עצמה. לפיד ויו״ר הוועד-

דובר עמירב
תקנון לצנזורה

סופית אם הכתבה תשודר, או שהוא מסתכן
באי־שידור היומן. אולם הצפייה לא התקיימה.
אחרי שיחה עם לפיד, הודיע אורן
כי לדעתו הכתבה שלו עדיין אינה די
טובה, והוא מבקש לתקן ולשפץ אותה.
עתה לא ברור אם הכתבה, במתכונתה
המשופצת, על פי הוראות לפיד, אכן תשודר
בשבוע הבא, או שעוד כתבה תיגנז
משיקולים פוליטיים.

ו־יצמן ה ח עו רדסלילה
הכתב לענייני התיישבות של הטלוויזיה,
יגאל גורן, סירב לצאת לסיקור פריצת-
הגדר של מתיישבי תקוע. לדבריו אין כל
טעם ביציאתו בראש צוות למקום, מאחר
שהמימשל הצבאי אוסר על עיתונאים להיכנס
לשטח, וחיילים מסלקים אותם מהמקום.
בעיקר חשוף הוא לפורענות מאחר
שדמותו מוכרת לחיילים מהטלוויזיה יותר
מאשר דמויות העיתונאים והצלמים האחרים.
ערב
התנחלות תקוע נפגש שר־הביטחון,
עזר וייצמן, עם עורכי העיתונים, והבטיח
להם ששוב לא יסולקו עיתונאים
מהתנחלויות. מנכ״ל הרשות, טומי לפיד,
סיפר על הבטחה זו לגורן, ובעיקבות זאת
הסכים גורן לצאת לעבודה.
באחת אחרי חצות קיבל לפיד שיחת-
טלפון לביתו. על הקו היה גורן, שהתלונן
כי מושל טולכרם הורה לסלקו מהמקום.
לפיד התקשר לביתו של וייצמן וביקש את
התערבותו.
אחרי קללות וייצמניות טיפוסיות, על כך
שהעירו אותו באמצע הלילה, הופעלה שר-
שרת־הפיקוד הצבאית. וייצמן העיר את
מזכירו הצבאי, אלוף־מישנה אילן תהי לה.
תהילה העיר את האלוף דני מט.
העוול תוקן
באיחור
רק בשבוע שעבר הגיעה לסיומה האמיתי
פרשה שנמשכה ארבע שנים: ההשעייה
של איש המחלקה הערבית, עזרא יחזק־אל.
יחזקאל -הואשם בהאשמות שונות על-
ידי מנהל הטלוויזיה הערבית, יוסף כר־אל,
ובעיקבות האשמות אלה הושעה מעבודתו
במשך שלוש שנים, וקיבל כל אותה
עת חצי-משכורת בלבד.
הפרשה של עזרא יחזקאל היתר. רק חלק
ממאבק, שעדיין לא הגיע לסיומו, בין
בראל לבין מנהל־התוכניות בטלוויזיה הערבית,
סליס פתאל.
לפני כשנה, אחרי שעבר עינויי־דין רבים
ולא היה מועסק כלל, החליט בית־המישפט
כי עזרא יחזקאל זכאי וחף מכל אשמה.
הטלוויזיה הערבית, שבה שולט עדיין בר־אל,
לא הסכימה לקלוט אותו מחדש, והוא
הוצב למחלקת דובר רשות־השידור, שבו
הוא אחראי על פירסום תוכניות הטלוויזיה
הערבית.

0009983

. 049221

110.

וז אייו י}0

3:1.<00 0: 0 < 92215י< 01:11:19993 !13י

תצלום הצ׳ק מרשות השידור
— צדק בצורת צ׳ק

שר וייצמן
קללות בלילה

מט העיר את אלוף־הפיקוד־המרכז ׳משה
(״מוישה וחצי״) לוי. והלה הורה למושל
טולכרם להתיר לעיתונאים להיכנס למקום
האירוע.

אין הפס קו ת סחובות

ה דו ב ר הפ ר ט• שלה סגן

העולם הזה 2198

בנח *מריח*• ישרץ אד׳ בנדנו

בשבוע שעבר הסתיים אחד הסיכסוכים
הארוכים והמרגיזים ביותר ברשות־השי־דור.
סיכסוך הטכנאים. אחת הסנקציות של
הטכנאים היתר. להפסיק את השידור כל יום
בדיוק בחצות, אם שידרו כבר את כעזעט
חצות ואת פסוקו של יום, ואם לא.
בתיווכו של מזכיר מועצת־פועלי-ירו-
שלים, ניסן ח ר פז, קיבלה רשות־השידור
את דרישותיהם של הטכנאים. הגיב על כך
אחר־כך אחד מוועד־הטכנאים :״אם קיבלו
בסוף מה שביקשנו, לשם מה היה לענות
את ציבור הצופים במשך כמה שנים?״

האיום לא פעל

אולם למרות זאת היתר. צריכה לחלוף
עוד שנה תמימה עד שיחזקאל קיבל את
החצי השני של משכורתו, שניטל ממנו
שלא כדין. נראה כי גם בגיזברות רשות-
השידור חיים על ריווחי ריבית, אפילו אם
זו באה בצורת הלנת כספים. רק בשבוע
שעבר קיבל יחזקאל צ׳ק על סך 50,682
לירות.

ר שות ה שי דו ר
ירו שלים

שידור שווה

עורך גולדשטיין

אחרי 4שנים —

ש ל מו ל /או לז כו תחש בון הנ פרעבלבד •!

המנהל, הפרופסור ראובן ירון, דורשים
כי תהיה להם זכות פסילה או תגובה על
כל מה שמשודר על הרשות.
בתקופה שבה המישטר החדש ברשות-
השידור יוצר בעצמו חדשות רבות, כמו
פיטוריהם של עובדים, יש לעיקרון ה־דיברור
חשיבות צנזורלית רבה.
הכתב התל-אביבי איתן אורן יצא לפני
שבועיים לערוך כתבה להשבוע יומן אירועים
על תנועת ״שרות שווה״ .הכתבה
הוכנה ועמדה להיות משודרת ביום הששי
לפני עשרה ימים, אך נפסלה על־ידי ה קומיסר
ט ומי לפיד, מבלי שזה ראה
אותה כלל.
בבניין הטלוויזיה התחוללה סערה, שלה
לא היה שותף אורן עצמו. אורן, אשר
עבד עד לפני שנים אחדות בחדשות, הס תכסך
עם המנכ״ל הקודם, יצחק ליבני,
ונאלץ לעזוב את הטלוויזיה. הוא מרגיש
כי הוא חייב הרבה ללפיד, שהחזיר אותו
לעבודה. בעיקבות זאת הסכים אורן לוותר
על הכתבה.
אולם ממלא־מקום עורכת השבוע יומן
אירועים, אורי גולדשטיין, לא הסכים
לוותר על הכתבה. נקבע כי היא תשודר
ביום הששי שעבר, כשגולדשיין מודיע שאם
כתבה זו לא תאושר לשידור, יבוטל היומן
כולו.
נקבעה צפייה ליום ששי בשעה אחת
בצהריים, שבה היה צריך המנכ״ל להחליט

מושע לשעבר יחזקאל

סגן־יושב-ראש הוועד־המנהל של רשות־השידור,
אריאל ויינשטיין, הזכור כמי
שגרם בסופו של דבר להדחתו של ארנון
צוק רסן, הפך בשבועות האחרונים פעיל
ביותר ברשות־השידור. האיש, מקורבו של
שר־האוצר שימחה ארליך, הוא מנכ״ל
חברת הדיור עמיגור, וחבר במועצת־מנה־לים
רבות, נוסף על תפקידו ברשות.
ויינשטיין החליט שהטלוויזיה משדרת רק

שלילה, והגיש הצעה מפורטת כיצד להפוך
את מבט לחיובי יותר. בשל כל ההצעות
והפעילות שלו, זקוק ויינשטיין לדובר מייד־חד,
ודובר רשות־השידור, משה עמירב,
אינו מספיק בשבילו.
כך קורה שבאחרונה התחיל צעיר בשם
ג די כאד להתקשר אל עיתונאים ולהעביר
להם חומר, הקשור לווינשטיין. באר הוא
דוברו של ויינשטיין בעמיגור, והדוברות
שלו על רשות־השידור היא עבודה צדדית,
מעין טובה לבוס.

ובמאי האיווויזיון, יו סי צמח, ליד מדפי
הסרטים, הממוקמים בקומת־הקרקע של
בניין הטלוויזיה, ליד המיזנון. לצמח היתה
כוס־קפה ביד, ואחרי שבחש את הקפה,
הניח את הכפית על מדפי הסרטים. קיר-
שנבאום צעק עליו בהיסטריה :״יוסי, קח
מכאן את הכפית, אחרת ישדרו גם אותה !״
על הטלוויזיה יהיה להיפרד בקרוב
מקריינית־הרצף ענת שרן, לפחות לתקופה
של כמה חודשים. שרן מצפה לתינוק
לעומת שרן העוזבת, חזרה למיד-

פינלנ ד ׳רצ חה כסף
האירוויזיון, ששודר בשידור חוזר בשבוע
שעבר, היה כרוך בבעיות ובהוצאות מסו־יימות.
לרשות־השידור
התברר כי כדי לשדר
את האירוויזיון אחרי התחרות, יש לפנות
אל המדינות שהשתתפו בו, לקבל רשות
ולשלם תמורת הזכויות.
אחרי 19 טלפונים להוץ־לארץ, קיבלה
הטלוויזיה הישראלית רשות מטעם כל ה מדינות,
ורק פינלנד דרשה לשלם לה תמלוגים
עבור השידור.

טל פון כלא חו
אחד הצעדים הראשונים שעשה מנכ״ל
רשות־השידור טומי לפיד, כאשר נכנם
לתפקידו, היה לדרוש ממישרד־התקשורת
להתקין בביתו קו־טלפון נוסף.
בימים אלה הותקן קו־הטלפון השני, ולפיד
יכול לדבר בשני טלפונים בעת ובעונה
אחת.

!*קלטונים
בימים טרופים אלה, כשלטלוויזיה אין
חומר לשדר, עמדו מנהל־מחלקת־התוכניות
לשעבר. מרדכי (״מוטי״) קירשגכאום,

סיו״ר ויינשטיין
דובר פרטי

קע הקריינית מס׳ 1של הטלוויזיה, דליה
מזור, אחרי טיול ממושך בארצות־הברית,
שם התארחה אצל אחותה דפנה, אשתו
של הקריין לשעבר אורי פירסט.

ום רביעי
17 . 10

הסוס המדבר הוא לא רק בה־מה
וידיד, אלא גם מקום־מיק־לט
לאותם שרבים עם נשותיהם.
בעיקבות מריבה עם
אשתו, שהתרחשה בגלל אד.,
מחליט וולבר לישון באורווה
עם סוסו. במהרה מצטרף אליו
שכנו רוג׳רס, שגם הוא רב
עם אשתו.

על אדונים ומשר

ט 8.00 הבדלי הגיל והשכל
בין ג׳יימס בלאמי ואשתו
הייזל מתחילים לתת את אותותיהם.
אחרי שביצעה הפלה
היתה הייזל זקוקה לכמה ימי
מנוחה, ובעיקר לעידודו של
בעלה. אולם הוא אינו מבין
ואינו חש זאת. דווקא אביו
ריצ׳ארד בלאמי מתגלה כאמין
יותר וכידיד אמת. ג׳יימס מוזמן
לערב ריקודים והולך אליו
עם ידידתו ג׳ורג׳יה. למחרת
הוא רב עם אשתו, כשהוא
מוצא אותה עוזרת לאחת המשרתות.
נראה כי המתחים בין
האדונים גרמו למתחים גם בין
המשרתים, וריב פורץ בין האד־סון
לרה.

ציוניים ואחרים מתוך כורח.
הם היו צריכים לגשר על הפער
בין מדינה שנמצאה בפיס־גת
הפריחה התרבותית העולמית
לבין התנאים הקשים ששררו
אז בארץ. בעוד הייקים
הסתכלו על התושבים כאן כעל
פראים, הפכו הם עצמם בדיחה
בעיני הישוב הוותיק. גוטמן,
בן להורים יקים, ערך את הסרט
מנקודת־ראות אישית לגמרי.
הסרט נפתח בתיאור
סבתא המספרת לנכדתה את
הנזל וגרטל בגרמנית. עד היום
ישנם יקים שסרבו או לא הצליחו
ללמוד עברית. אחר־כך
נערך באותו בית קונצרט של
מוסיקה קאמרית והתרפקות על
תמונות מהאלבום, שצולמו במולדת.
אחד מגיבורי הסרט
הוא הרופא• ,הפרופסור מכס
מרקום, המתגורר בבית מוקף
חומה שהוא העתק מדוייק של
ביתו בחבל הריין. גיבור אחר
של הסידרה הוא הד״ר ראובן
הכט, יועצו של ראש־הממש־לה
ובעל ממגורות דגון, המנהל
את עסקיו בצורה יקית טיפוסית.
אין זו הופעת בכורה של
סרט זה. הוא הוקרן כבד בטל-

הכי ת הלבן: פארקס
שבת, שעה 10.15
בוחרת בשימלה זהה לזו שלבשה
רבקה בנשף האחרון
שלה. במהלך הנשף פורצת
שריפה המביאה לגילוי גופתה
של רבקה וגורמת למקסים לח שוף
את כל האמת בפני אשתו.

• הוואי חמש אפס

11.00 על הוואי מאיימת
קבוצת סטודנטים מוכשרים,
ומק־גארט מציל שוב את המצב.

איש חוק ללא אקדח
10.05 קבוצת כושים,

בשנות ה־ 60 של מאה זו, רוצה
להביא לבחירת שריף כושי
במקום מגוריהם. סרט המשקף
את מצב הכושים בארצות־הב־רית
בתקופה זו. הכוכבים הם
בארי בראו! ולואיס גוסט ג׳ת־יור.

#חידושים והמצאות
0.02 במיסגרת לימוד -תוך
התנסות מנסים מרכזי מידע
שונים בארצות־הברית להוציא
את המדע מתוך ההילה המים־
תורית והקסומה, שבו הוא
שרוי, אל עולם היום־יום.

1וו1 .י 3זוזו0

46 . 40
• כין האזרח לרשות
( .)7.00 מיסמך מזעזע על המצב
העגום של רכוש הוואקף
בעכו. זוהיר בהלול חשף,בעזרת
מצלמה רגישה הזנחה ועזובה
וריאיין את היחידי מחבר הנאמנים
של הוואקף שלא התפטר
מתפקידו. את המצב ניסו לתרץ
מנכ״ל מישרד הדתות ישראל
ליפל ויועץ ראש־הממשלה
לענייני ערבים בני גור־ארירו.

כדורסל

שידור ישיר של מישחק ה־

רכ ק ה: מאפי
יום שישי, שעה 9.20
וויזיה הגרמנית וזכה שם בהצלחה
׳ובביקורות טובות.

כדעות

(.) 11.20

אילייו באה עם דני למיש-
פחתו, כדי להכיר אותם. בני
מישפחת קמבל נוהגים כרגיל
ואיליין בטוחה שזו הצגה של
שיגעון שנערכת כדי שהיא
תוותר על דני. קורין מצליחה
למצוא את אהוב נפשה, הכומר
טים, במקום נידח ומושלג. הוא
מתחנן לפניה להניח לו והיא
עושה זאת רק אחרי שהוא
מתוודה בפניה על אהבתו
אליה. האבא המשוגע של ג׳סי־קה
מתאהב באשה, שהיא דמות
חדשה בסידרה זו, שאותה פגש
בבית־הקברות. ג׳סיקה מסתגרת
בחדרה ואינה רוצד, שה־מישפט
שלה יגמר, משום שהצרה
הזו קירבה את צ׳סטר
אליה, ורק בנסון, הפורץ דרך
החלון, מוציא אותה החוצה.

כ שירות

הכית־

הלכן 10.15 סידרה חדשה,
ששודרה כבר בירדן, צולמה
על פי סיפרה האוטוביוגראפי
של ליליאן רוג׳רס. רו־ג׳רם
היתד, משרתת בבית־הלבן
במשך 31 שנה, והיא מסתמכת
בסיפרה על יומנים עבי-כרס
שכתבה בשנים אלה, ועל יומני
אמה, מגי רוגירס שעבדה עם
הנשיאים האמריקאים 20 שנים
קודם לכן. האם יבחר, שרתו
בבית־הלבן 50 שנים ושמונה
מישפחות של נשיאים. ללי־ליאן
רוג׳רס יש דיעה על כל
מי שראתה בבית־הלבן ועל כל
מה שראתה שם. את הנשיא
פרנקלין דלאנו רוזוולט ואש תו
אלינור היא אהבה מכולם.
רוזוולט שהיה משותק חש
קירבה עזה לליליאן שנפגעה
מפוליו ונעזרה בקב. ניקיטה
כרושצרב שביקר בבית־הלבן
הזכיר לה ״ילד קטן״ .ווינטטון
צ׳רצ׳יל ״היה טיפוס עליז״.
הארי טרומן ״הצעיד את אנשי
הביטחון שלו עד אפיסת כוחות.״
ומימי אייזנהאור ״רצתה
שהכל ייעשה במהירות, בדיוק

כמו בצבא״ .את תפקיד אמה
של ליליאן מגי, מגלמת השחקנית
אוליביה קול הזכורה מהדמות
מטילדה שגילמה בשורשים,
ואילו את ליליאן עצמה
מגלמת השחקנית רוג׳רס
פארקס שגילמה את קיזי בשורשים.
לוי מרסר היה אחד
מוותיקי המשרתים בבית-הלבן
וידידן של השתיים. את תפקידו
מגלם לואיס גוזט שהיק
פידלר בשורשים. גוזט גם הופיע
בבית קטן בערבה ובאיש
השווה מיליונים. משרת ותיק
נוסף היה מייז, את הפקידו
מגלם רוברט הוקס הזכור מהסרט
שדה תעופה .77 את סו־כנת־הבית
הראשית של הבית־הלבן,
הגברת ג׳פרי מגלמת
לוריס ליצ׳מן שזכתה באוסקר
עבור תפקידה בהצגת הקולנוע
האחרונה ושיחקה גם בקיר וק־סידי.
את תפקיד הנשיא וויל־יאם
האוורד האפט מגלם רקטור
בואונו הזכור ממה קרה
לבייבי ג׳ין: את אשתו השאפתנית
נלי טאפט מגלמת ג׳ולי
האריס מי שכיכבה בקידמת
עדן. הפרק של הערב מתאר
איך קיבלה מגי רוג׳רס בשנת
1909 את עבודתה בבית־הלבן
ואיך היא הופכת הכושית הראשונה
שעבדה באגף מגירי הנשיאים.
ערב אחד היא מביאה
לבית־הלבן את בתה המשותקת
ליליאן ומשאירה אותה לבדה
באחד החדרים. כשהיא שבד,
היא מוצאת את הנשיא האפט
יושב ליד שולחן עם ל־ליאן.

יום ראשון
21 . 10
9האיש השווה מיליונים
5.30 בסרט מופיע
בתפקיד אורח הזמר סוני בונו
המגלם תפקיד של כוכב בידור
ידוע וידידו של סטיב אוסטין. אוסקר זאתחושד למרות גולדמן כי הזמר משמש בלדר
של סודות מדינה גנובים. כן
מופיעה בפרקזה השחקנית
היפהפיה אף יותר מאישתו של
לי מייג׳רס, סוזי בואלו.

• המלאכים שד צ׳אר•
לי 10.05 כוכב אורח
חשוב, סמי דייוויס משחק תפקיד
כפול יחד עם שלושה היפהפיות.
אחרי ניסיון לחן זוף
אותו, נשברות השלוש להגן
על חיי השחקן המגלם בסרט
גם את דמותו שלו וגם את
דמות כפילו. כאשר מגיע לביתו
של סמידייווים הרברט
ברובייקר, טועים החוטפים ולוקחים
את ברובייקר.

יום ע •

2 2 . 10

מדרשה

8ו ו 11י ע 1י

19 . 10
היקים: גוטמן
יוס חמישי, שעה 9.35
כדורסל בין נבחרת רומניה למכבי
תל־אביב מאיצטדיון יד־אליהו.
אם יתקיים השידור יידחו
הייקים לשעה מאוחרת יותר.

הייקים

סרט
תעודה של נתנאל גוטמן
על העלייה המוזרה של שנות
וד 30 של יוצאי גרמניה, שבאו
לארץ, חלקם מתוך מניעים

מרחוב

• החבובו ת
ההפת עו ת 8.30 מארחות
הערב את הקומיקאי
מיליגאן.

הפה

האיש השווה מיליונים: כונו וכואלו
יום ראשון, שעה 5.30

מפי ק

א ת השטן

10.15 פארודיה על סירטי
מתח עם המפרי בוגארט, ג׳ני־פר
ג׳ונס, ג׳ינה לולובריג׳ידה,
רוברט מורלי ופיטר לורה.
כנופיית הרפתקנים המנסה ל־

מיכללה למישפטנים
יום שלישי, שעה 10.10
עשות הון מאוצרות אורניום
וכל אחד מהם מנסה לרמות
את חברו. ביים ג׳ון יוסטון.

יום שלישי
2 3 . 40
שחק אותה (0״.א).
כוכבי השעשועון הערב הם
עורכת הדין אתי ליבני, אשתו
של מי שהיה מנכ״ל רשות
השידור, מנחם זילברמן ומאיר
עוזיאל.

• מנהיגים שעיצבו
את פני המאה 8.30
כאחד מששת המנהיגים נבחר
דויד בן־גוריון. תאוריו של
העיתונאי טרנסי ממית נראים
לצופים הישראלים שטחיים
במיקצת.

• חטף פתח (.)8.52
מאיר שלו מארח את אליעזר
כרמי המתרגם סלנג לעברית
ומתווכח על ההבדל בין שור
לפר.

המנדרין המופלא

0.35 הראשון מסידרת ה קונצרטים
שיועברו בשידוד
ישיר במיוחד לטלוויזיה מבנייני
האומה בירושלים. דד
תיזמורת הסימפונית ירושלים
רשות־השידור עם המנצח גא־רי
ברתיני תנגן את המנררין
המופלא לבלה ברטוק.

* כנו ת דאהכה (.)0.02
השחקנים אחמד רמזי ונילי׳
מככבים בסרט אהבה משעשע
המשקף את יחסי המינים של
מעמד הביניים במצריים של
שנות השבעים.
• רכקה 0.20 פרק
שלישי, האחד לפני האחרון
של סידרה זו, על פי סיפרה
של דפנה דה־מורייה. לקראת
נשף העומד להערך במנדרלי
מציעה סוכנת הבית, שאותה
מגלמת אנה מאסי, לאשתו של
מקסים לבחור שימלה מגלר-
יית הבגדים שבבית. הנערה

גאולה רפאל, אשתו של מי
שהיה שר־הדחות מספרת על
אביה, הרב מימון. הד״ר חייס
חמיאל מספר לרב בנימין צבי־אלי
על החינוך היהודי באוסטרליה
ובניו־זילנד ומרדכי
קירש דן במדיטציה הטרנסדג־טלית
והבעיה היהודית.

מיכללה למישפט

10.10 את עולם העיתונות
של לו גראנט מחליפה סידרה
על עולם־המישפטים, בשם ה־מיכללה
למישפט. ד,סידרה נוצרה
בעיקבות הצלחתו של סרט
בשם זה, שבבתי־ד,קולנוע בישראל
קיבל את השם הכל
למען התואר. הסרט והסידרה
מבוססים על ספר של ג׳ון ג׳יי
אוסברון, שכתב גם כמה פרקים
בסידרת הטלוויזיה. הסיר-
רה מתארת חיי סטודנטים ל-
מישפטים הכורעים תחת עומס
החומר ותחת המישטר הקפדני,
ולמרות הכל הם צעירים ותוססים.

משקפי שמש פולארויד-וזגיגה לעיניים

ץ| 6 x 3 0 {! 6 0 1 6
3 1 6טסץ 1 0 1 9 6 4נ 01ץ
31 !.נן 3ץ ז 3 0 4 4ח! 0 0 0 1 6

01)) 51109138565־? 0131
? 3511100 300101431!)/.ח3 ) 1ז? 1

01)13009138868־? 0131
31!)/.ע 30010ח? 113) 10 ? 35 )110