גליון 2200 מתאריך 31 באוקטובר 1979

י׳ חשדן תש״ם31.10.1979 ,

מספר 2200

80ו1מ1די0

שנה 44

המחיי 30.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ).

אם וא
ימהר ־
אצל נשיא המדמה
יצחק גבון

להתפטו

^ 3ם 0מ 1ו 0
אם נסעת פעם בסיטתאן 5ס אחה
י 1דע שיש בה הרבה מן המשזחף עם
ם ט 1ס אם עולות במוחך אס1ציאצי 1ת
של תא 1צה ומהירות -המתן רנע
חכזעחיה של ה־ 5ס ידהימו א 1חך שד
לפוי שחסע מטר אחד. אחה מתיישב
בכורסא. מתויע את המו1ע השקט. חער
את חערת הבטיחזח 1 .ממריא. כן.
המבודח מתעוררת לחיים ימתחממת
לגובה השיוט התיל שלה. מיד עם

סיטרזאן $ס היא הססנית היחידה
בשלם ומלבד אחשה הבכירה -
סיטחאן *ס) המצדירת במערכת
הידחפדאומטית משוכללת המאפשרת
לה לא רק •לבלוע־ את כל טלט1לי
הדרך ברמת חרישית אלא גם לשם 1ר
על נובה קבוע! .איזון מוחלט בכל מצב
ובכל דרך.

אבל וזהי רק התחלת מסלזל המבחן
שאנחנז מציעים לך לער 1ך ל 5 -ס
סע איחה בכביש מהיר ולחץ על
הדחשה. ורק אל תשכח אח חזקי
התנ1עה .1הטכגול1ניה המתקדמת של
ה־ 5ס משיקה לך תא 1צה שצרת נשימה.
הנוי מדז״ק. כלימה בט1חה זיצימת
שלא הכרת באף מכונית אחרת.
מה שר יזכיר לך מטוס?

המושבים המהודרים אשר כמו נועדו
לטיסה טרנסאטלנטית. שדה ראיה
פנורמי. זלות שעתים זמחחוים אשר
מעניק לך. בהינף אצבע. שליטה
מוחלטת על אחד מהישגי הטכנולוגיה
המתקדמים ביותר.
אין לך רשיון טיס?
בוא לנסות כלי טיס^על גלגלים.
סיטרואן 5ס החדשה.

דוד לובינסקי בע״מ.
תל־אביב: רח־ שונצינו .16 טל 6־333214
סוכנויות תל־אביב
ב ג. מוסכי ומפיצים בע״מ,
רח׳ חרוץ .12 טל 331339־.03

דו ד דו בי 1ס7־,יבע יי
מ פי ץסיטרואןבישראר

^ 0 3א 0 £ח דו 0

ירושלים רח הס .3טל 228888 .222666
חיפה: רכב הצפון בעי־מ. שד־ בן גוריון ( 8שד־ הכרמל )
טל 538228 .־04
נאר ־ שנע אשנב הנגב, דרך חברון ,3טל 33210־057
גתויה: לוינקופף הרמן רח־ שוהם 4טל 35081 . 37821־053

המערכת והמינהדה: תל
״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי
אכיב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מבררים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורר: אלי תכור ראש
המערכת: יוסי ינאי עורך־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתום: ענת
ישראלי. צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש חמינהלה :
אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ בע״מ, תל״אכיב. רחום ך ־
אביגדור. הפצה ״גד״ גע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע

העיתונות הישראלית דיווחה ב הרחבה
על ועידת־רומא, שנתקיימה ב רומא
לפני חודש, והכתבות היו סותרות
במידה רבה. הדיווח של העולם הזה
( )2197 ,2196 היה השלם והממצה ביותר
— פשוט מפני שעורך העולם הזה מילא
תפקיד מרכזי בוועידה.
היו שפיקפקו במהימנות הדיווח של
אורי אבנרי, וחשדו שמא הוא ראה מ־הירהורי
ליבו. הדבר נאמר במיכתבים
למערכות העיתונים, וגם להעולם הזה.
משום כך ציפינו בעניין לדיווחים ש פורסמו
בימי הוועידה בעיתוני ביירות.
עיתונים אלה, שקיבלו את דיווחיהם מ שליחי
אש״ף, בוודאי לא היה להם עניין
בהכנסת דברים לפיהם.
כך, למשל, דיווח אל־ספיר, עיתון ה מקורב
לאש״ף, בגליונו מיום ה־ 2בספ טמבר
, 1979 על נאומו של אחמד צדקי
אל־דג׳אני, חבר הוועד־הפועל של אש״ף
וראש מישלחתו בוועידת־רומא :
ואתר (אל־דג׳אני) כי אירגון־השיחרור
יכול לפתוח בשיחות עם ישראל, אם תושג
מדינה פלסטינית, והוסיף, כי האירגון
מוכן להקים מדינה בחלק מפלסטין.
כשנשאל אם פירוש הדבר הוא הכרה
בישראל, אמר :״ברור שהדבר צופן בחובו
משהו מהסוג הזה.״
ואילו החשוב בעיתוני ביירות, אל־והאר,
הכתיר את ידיעתו על הוועידה,
ביום ה־ 25 בספטמבר, בכותרת: בשולי
ועידת פלסטין ברומא — פגישת אל־דג׳אני
ואבנרי.
אחד ה ש?ןךיפ היפים ביותר של
העולם הזה היה שער איש־השנה של
שנת תשל״ג, האלוף אריאל (״אריק״)

שרון. היה זה שער מיוחד במינו, נדיר
מבחינת סיגנונו בין שערי העולם הזה.
הוא היה מלאכת פוטומונטאז׳ שביצע עו רך
התבנית של העיתון, יוסי שנון.
השער התפרסם פחות מחודש לפני

פרוץ מילחמת יום־הכיפורים. ישראל ניצ בה
אז בפני מערכת בחירות, בה עמד
להופיע כוח פוליטי חדש — הליכוד.
אריק שרון, שהשתחרר מצה״ל רק חודשים
ספורים קודם לכן, היה הכוח המניע
של חיבור כל רסיסי הימין מסביב לגח״ל
והקמת הליכוד. התהליך של המהפך ה פוליטי
ועליית הימין לשילטון נחזה כבר
אז בכתבת איש־השנה.
מימוש התהליך אומנם התעכב. מילחמת
יום־הכיפורים הישהתה אותו מעט. אבל
בסופו של דבר התאמתו בל התחזיות ה קודרות
שצויירו באותה כתבה. בחודשים
האחרונים מתבהר יותר ויותר מיקומו של
אריק שרון בתהליך זה. הפוטומונטאז׳
שהופיע בשער אותו גיליון (העולם הזה
,)1882 שהציג את אריק כטנק אנושי,
השועט קדימה ומאיים לדרוס את כל ה עומד
בדרכו, מקבל משמעות חדשה נוכח
התפקיד המרכזי שממלא אריק כיום ב הקצנת
עמדות הממשלה ובהכנעתה ל סחטנות
של הימין הקיצוני וגוש אמונים.
בחותם, המוסף השבועי של על החיש־מר,
מצאנו לאחרונה ציור של צייר ה מערכת,
ארנון. הוא ניסה להמחיש בציור
את אותו רעיון עצמו שהמחשנו אנו ב עזרת
אותו פוטומונטאד. הוא הציג את
אריק כדחפור אנושי, ששיניו מאיימות
לנגוס. שטחים, כמובן.
למראה הציור לא יכולנו שלא להיזכר
באותו שער שהתפרסם בחודש ספטמבר
. 1973 ייתכן שבאופן תת־מודע הושפע גם
ארנון מאותו שער ורק נתן לו ביטוי

* 1 ^ 41311 4*(3!4נ ב ^ ^
^ ונב ^111־1

_ 640.1 4י<> 8 1
. .11411ו1ו_ו׳ו

^ 111י 4־
ג>1ן 31

*1^01^10• 3 ^ 4 ^ 4 1

01^ 11

^*101

וצב^יץ 511ו ^ 1131 ?_*3

^*^ 41־11א^ 3 ׳-ן14

1^-4ג1 £~4 01-3״-י^ 1 ,3^ 1ג1
ג< ^£11144 *$

0645 ( 1

— 0יב! —ע ^ 1 43

1 640 6—44431ן ז 3 1 0 6 3

1.4 6־ 14^-4 ^4414 644431 ^ 1.4ס ^1׳ 1
616331

1ג 414

614431 ״ 14431 0 4 6

. ^14... 1111 40* 331

4__61x111 ^ 1

1ג1

} 643431^441 014403431
^ 431

—(11>03>5 ,
׳צ4146>136-31304

^ 1ג>יו!!^ וננ

646411131

. 41׳ 4 414

40314 411׳ ^ 3 * 13

4 ^4 ^0431

״ 40 > 0ו 343ק ,1י

} 403610

1^ 16631

^ ^ 4111

:^ 311

״> 60 ^ 1ג 5ג 5-ג 10 4 1653)^ 1

})* 41140ס ( 7 644 4460. 16^ 0

הידיעה כ״אד״ספיר״

^ 0 1 6 1 1 4 1 ( 11 4 0

6 ^ 61031

^ 430 * 4

הידיעה כ״אד״נאהר״

״משהו מהסוג של הכרה בישראל...״

א סו רלפרסם
זוו עו ת

אריק בשער ״העולם הזה״ ()1073

הטנק שהפך לדחפור

תיקוני צנזורה חדשים לספר ישן
רצח ספרותי מותר

אחר. אבל המהות נותרה אותה מהות, בין
שמדובר בטנק ובין שמדובר בדחפור.

אריק כקאריקטורה של ״חותם״

נכון שטענתו של רבין, אילו היתד, מת פרסמת
בשמו, היא מהפכנית. היא מנוג דת
להיסטוריה הרשמית של מדינת־יש־ראל,
על פיה נמלטו ערביי פלסטין מבתי הם
במילחמת העצמאות כתוצאה מהסתת
מנהיגיהם. בפעם הראשונה נותן כאן אחד
המפקדים הבכירים של צה״ל במילחמת־העצמאות
אישור לטענה הערבית שערביי
פלסטין, או לפחות תושביהם הערבים של

פרק מעלילות מילחמת־העצמאות,
שהתחוללה לפני 31 שנה, הצליח להסעיר
השבוע את המדינה.
היה זה אחרי שהיומון האמריקאי,
הניו־יורק טיימס, פירסם קטע מזכרונותיו
של ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רבין,
שנפסל לפירסום בישראל. באותו פרק,
שוועדת־השרים שמתפקידה לאשר פיר־סום
זכרונות של שרים, פסלה לפירסום,
מספר רבין על גירוש חמישים אלף ער בים,
תושבי הערים רמלה ולוד, על פי
פקודתו של דויד בן־גוריון.
הפולמוס הציבורי שהתפתח בארץ ב-
עיקבות פירסום זה, ובמיוחד הכחשתו ה טוטאלית
של מפקד הפלמ״ח לשעבר, יג אל
אלון, את מה שטען מי שהיה פיקודו,
מצביע על הרגישות המיוחדת שהתפתחה
לאחרונה בציבור הישראלי לגבי כל מר,
שקשור לפישעי־מילחמה.

רמלה ולוד, גורשו מבתיהם על־ידי צה״ל
ולא ברחו מהם ביוזמתם.
בפעם הראשונה מסתבר כי בארץ מופעלת
צנזורה לא רק לגבי אירועים ביטחוניים
אקטואליים, אלא גם לגבי פרשיות שאיר עו
לפני שלושים שנה ויותר. אין זה
משנה כרגע אם רבין צדק או טעה בפרשת
גירוש ערביי רמלה ולוד. מזעזע יותר
לחשוב שנאסר עליו לפרסם את גירסתו,
אפילו היתה זו גירסה מוטעית. שכן, אין
מדובר כאן בחומר שהגיע לידיעתו ב תוקף
תפקידו כשר או כראש־ממשלה.
מה שנאסר על רבין, הוא לפרסם את
זכרונותיו על מה שאירע לפני יותר מ שלושים
שנה.
העולם הזה עצמו ניצב בשבוע שעבר
בפני אותה תופעה. כנספח למאמרו הודעה
אישית (העולם הזה ,)2199 ביקש אורי
אורי אבנרי לפרסם בעיתון פרק מתוך
סיפרו הצד השני של המטבע, שיצא לאור
בשנת . 1950 הספר, שהופיע בעקבות ספר
זיכרונות המילחמה של אבנרי בשדות
פלשת , 1948 גולל בעיקר את זוועות ה־מילחמה
כפי שהתגלו לחייל שלחם במיל-
חמת־העצמאות. הוא היה כתוב במעטה
ספרותי, אבל בסיגנון של דיווח יבש, כש זהות
הדמויות בספר טושטשה.
ככל חומר אחר המיועד לפירסום ב־העולם
הזה נשלח גם הקטע מתור הצד
השני של המטבע לביקורת הצנזורה תחת
הכותרת ״דמותו של פושע מילחמה״ .לא
שונתה בפרק אף מילה אחת. והגה, כש קיבלנו
את החומר חזרה מהצנזורה הס תבר
לנו לתדהמתנו שהצנזור עשה בו
שפטים.
מובן שאחרי שהוסבר לצנזור הצבאי
כי מדובר בפרק מתוך ספר שראה אור
לפני 29 שנה, הוא חזר בו מהפסילות
והמחיקות, התיר אותו לפירסום. אולם
מתקרית קטנה זו יכולנו ללמוד דבר אחד:
אותו חומר על זוועות מילחמות ישראל,
שראה אור אחרי מילחמודהעצמאות, לא
יכול היה להתפרסם כיום, אילולא פורסם
כבר אז.

זה היה 717:105111:1שהיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה כדיו?,
ה?דיש כתבת־תחקיר מייוחדת — ״שעדיים: הל?ח״ — לרצח
הנער רמי רוזנברג, כידי כיריונים. כתבת־השער ציירה את
דיו?נו של הספר היהודי שלום אש, שהואשם כהטפה לנצרות.
כתבו־המשוטט של השבועון באירופה, עמום?ינן, פירסם שתי
כתבות. האחת: ראיון עם שימעון וייזנטל, מי שנודע מאוחר
יותר כצייד־הנאצים, שתיאר את הדו?טור ישראל רודולף?סטנר
כ״סוכנו של אייכמן בישראל״ ; השניה :״ההולכים על החבל״
בה תיאור ערבני של יוגוסלביה הקומוניסטית.

המדור ״במרחב״ תיאר ניסיון מרידה כלוב, נגד המלד איד-
ריס הראשון. המדור ״מדע״ סיקר את התפתחות המחקר המדעי
במכון וייצמן.
בשער הגיליון: הסופר שלום אש — מה מותר ליהודי לכתוב?

הצלחות המעונטת מגיעות לישואז המינער הצי1נ׳
שר ..אחוות העבווה המרד !על הק״ן״
ספר ביכורים של דויד אבירן * סוס בדואי לנשיא האמריקאי

העם
מבטאל השמי
״בתקופה של אי־ביטחון ...כשהמצב ה פוליטי
נראה כחסר מוצא ...פונות העיניים
אל השמיים ותופעות מופלאות, המבשרות
נחמה, או סכנה, מופיעות מגבוה כך
הסביר השבוע הפסיכולוג השווייצי בעל
השם העולמי ק.ג. יונג, את מגיפת הצלחות
המעופפות, המסעירות זה שבועות את
כל צרפת ושווייץ. הן נראו בכל רחבי
צרפת, פעם בצורת סיגארים ופעם בצורת
עיגולים. אנשים מן המאדים שוחחו עם
הצרפתים, והסתובבו בחוצות צרפת.
עד השבוע היתד, ישראל מקופחת. היה
נראה כאילו בני ישראל מחוסנים מן
ההפרעות הפסיכולוגיות, ואינם חוששים
מפני ההרס המימיני של העתיד. אפשר
היה אפילו להכריז, כי הישראלים כה רגי לים
לסכנות, כה בטוחים כי ברגע המכריע
יבוא הנס המציל, עד ששוב אינם זקוקים
לנחמות מופלאות מן השמיים.

המחזה כולו הוא ישיבה של בית־מישפט
צבאי, שבא לחרוץ את דינו של קצין־
אוניה, שהדיח את מפקדו מתוך טענה שזה
יצא מדעתו, וסיכן את האוניה. בזו אחר
זו מתגלות לצופה עלילותיו הנוראות של
רב־החובל: הוא השבית את האוניה בשעת
מילחמה, כדי לחפש את האיש שגנב תות־שדה,
הוא הכריח את אחד הקצינים לשלם
בעד ויסקי מוברח שנפל לים, והוא ברה
ממקום הקרב והפקיר את חיילי חיל־הנח-
תים לבדם מול אש האויב. ולבסוף, בלב
טייפון נוראי, הוא סירב לתת את הפקו דה
היחידה שיכלה להציל את אונייתו
ואת חיי מלחיה.
בנקודה זו רוצה הצופה לקרוע את רב-

ספרים
פרהעל פי ס א חשמל
הסופר הבריטי ג׳והן פ. פרסטליי הסביר
באחד ממאמריו האחרונים כי הספרות הח דשה
מיצתה כבר, פחות או יותר, את האפ שרויות
של גירוי הקורא באמצעות תיאורי
מיניות, מנסה עכשיו למשוך את תשומת
ליבו המחודשת על-ידי תיאורי סאדיזם
קיצוניים, המתחרים בהצלחה רבה בטירוף
הדעת.
הקורא הישראלי לא היה צריך לחכות

ה 1א והיא

מ שף־ הד מיון
בתל־אביב שמע מלצר של אחד מבתי-
הקפה צעקה :״צלחת מעופפת!״ פרץ ה חוצה
להתבונן בצלחת, הפיל מגש עם שש
צלחות, שבר את כולן, עף מעבודתו.

ה ב רי או תמועללכד
בחיפה, הפסיק משה ווינגרטן את מנוי-
הטלפון שלו, לאחר שהוטרד במשך שמונה
לילות רצופים על ידי אלמוני, שטילפן
אליו, הזהיר אתוו שאם לא יתכסה בשתי
שמיכות, יצטנן ויחלה בשפעת.
עזר בו ג ד!
מתאגרפים אכו־חצירה ורוטשטיין, כקרב על גביע ״העולם הזה״
היד החזקה

שיחדור ציונ
קוראי למרחב, השבועון הצנוע המשמש
לפי שעה ביטאון רשמי יחיד של התנועה
לאחדות־ד,עבודה, עילעלו בו השבוע ללא
התרגשות, כשנתקל מבטם לפתע במילה
מחוקה בדיו. יד חרוצה עברה על כל
גליון וגליון, מחקה מילה ללא הכר. המר חקים
לא לקחו בחשבון את הטבע האנושי.
אם נמחק, משמע שד,ד,י מעניין. הקוראים
הרימו את הגליון מול האור, מחקו את
המחיקה, ורובם גילו את המילה האסורה.
המילה היתד ציוני״.
למרחב לא הפך פתאום לאנטי־ציוני.
המישפט כולו, שהכיל את המילה האסורה,
היה בהדפסה המקורית :״(סירוב מתן
אשרות־הכניסה למישלחת הסובייטית היה
בה כדי לצער את) ידידיה הנאמנים של
ברית־המועצות ומיפעלה הציוני הסוציא ליסטי
המשחרר״.
תיאטרון הטייפון ב בי ח ־ ה מי שפט
המרד עד ח קיין הוא ניצחון השחקן
על הצופה.

פרה אל כיסא החשמל״ או ״כמו חבל
מתורבת על צווארנו״ ,״כמו זונה״ או ״כמו
שני פקידים שמתו במישרד״.
על ח ש בון ה גי ל. את הניתוח הטוב
ביותר של השירים אפשר במקרה הנדון
למצוא בשירים עצמם. אם לקשור יחד
כמה שורות משירים שונים בקובץ, תתקבל
ביקורת מעין זאת: וניסינו אפילו /הש קפות
הגונות פה ושם לחוות /וחווינו
באילו / .בדרך זאת נוצרה תרבות אנוש,
הלוחמים /בין כך וכך יוצרים תרבות
אחרת / .המשטמות /הן השיאים של
שירתך הניפוח נזקף על חשבון הגיל).
חצי־נחמה: באחד השירים הבטיח דויד
אבידן, למרות הכל, כי יום אחד תבואנה
התבונות המפוקחות להעירנו...

בכביש תל־אביב־חיפה, עצרה חיילת
מכונית, ביקשה טרמפ, סירבה לרדת, לאחר
שנתגלה כי היא חייל בחופשה, שהתחפש
לאשה כדי למשוך עיני נהגים, גרם ל-
תיגרה גדולה.

השבוע נתברר שהיתר, זאת טעות. מגי־פת
הצלחות המעופפות הגיעה לישראל.
גם מבחינה פסיכולוגית אין ישראל אי
בודד, אלא חלק מעולם אחד, ההולך וקטן
מיום ליום 1כדור בודד ביקום, מול מיל יארדים
של שמשות ועולמות. היה זה
קצת מגוחך, כי בשעה זו עוד היו העיתו נים
מלאים בידיעות על ויכוחים קטנים,
קטטות עלובות, תקריות על הגבול, הת נצחות
המיפלגות — בעוד שמוח האדם
כבר הגיע אל המאדים, נשאר ליבו מוגבל
במבט עיניו.

שחומו!

״ ה עו לםהזה ״ 889
תאריך 27.10.54 :

החובל לגזרים. קורא הספר (בו תופס
המישפט רק חלק קטן, לעומת תיאור המ אורעות
עצמם) פורץ בתרועת־שימחה,
כשנשבר הקברניט הרשע בשעת חקירתו
של הסניגור היהודי המפולפל. אולם אהרון
מסקין, המתגלה שוב בגדולתו, מנצח את
צופיו. בגופו הופך רב־החובל קוויג לדמות
טראגית מזעזעת, מעוררת רחמים. כש־מסקין
יורד מעל לדוכן־העדים, שבור,
מוכן הצופה לנטוש את כיסאו, לרוץ אח ריו
ולנחמו.
ק ומאגד ר מפקין. מישה אשרוב ו שרגא
פרידמן, כסניגור וקטיגור, מהווים
יחד עם מסקין את השלישיה ההופכת את
המרד על הקיין לחוויה עמוקה. כימעט
כל שאר השחקנים משחקים את תפקידם
מבלי לבלוט. שלמה בר-שביט הוא הרבה
יותר מדי חביב מכדי שיוכל לשחק בהצ לחה
את תומס קיפר, הסופר הפחדני, חיוור
בהשוואה לשמואל סגל ואברהם אבירם,
המבריקים בתפקידי-אופי קטנים.
המרד על הקיין יכול היה להיות כישלון
מחפיר או הצלחה מזהירה. קומאנדר קוייג
של הבימה מכניס את אונייתו הדרהאטית
ביד אמונה לנמל בהצלחה, ואינו נתקל
בדרך בשום טייפון.

זמן רב כדי לקבל דוגמה ישראלית מקו רית
בולטת לשימוש באמצעי החדש. די
לו לפתוח את ספר־שיריו הראשון של דויד
אבירן, ברזים ערופי שפתיים*.
שני פקידים מתו במישרד. בתוך
21 השירים בקובץ, המפוזרים בדלילות
על 68 עמודים, אפשר למצוא את המושג
״מוות״ סתם, ללא צורה מיוחדת 12 ,
פעם. אולם לא פחות מזה חוזרות קטילות
בעלות אופי מוגדר יותר: דם ניגר מופיע
6פעמים, הוצאה להורג ברובים — 5
פעמים, גסיסה — 5פעמים, חנק ותלייה
— 4פעמים, סכין — 3פעמים, התאבדות,
טביעה, מגלב — פעם אחת כל אחד.
לא פחות אופייני הוא אוצר הדימויים.
אם יש בין חוקרי השירה כאלה הטוענים
שאופיו של משורר מתגלה קודם כל ב דימויים
שהוא בוחר, תהיה תמונה שתתקבל
מחקר דימויייו של דויד אבידן ברורה
ביותר. עצמים ועניינים פשוטים כמו עץ,
אדם, עיר או אהבה הושוו בשירתו ל-
״סכין״ או ״כמו צוואר אל סכין״ ,״כמו
• ברזים ערופי שפתיים — שירים, דויד
אבירן, הוצאת ארד 68 ,עמודים — 1.500

במעברה־רמלה בעת טכס נישואין, פרצה
תיגרה כללית, לאחר שהחתן לא הצליח
לשבור את הכום, ואחד ממחזריה הקודמים
של הכלה בא לעזרתו, שבר את הכום ב מהלומה
אחת.

אנשים
!• אחרי שנכנס לגור ברמת־גן, בשכנות
עם המלחין מנחם אכידום, התפלא
חבר־הכנסת יוחנן בדר על ששכנו אינו
מנגן בפסנתר. כששאל לבסוף את אבידום,
הסביר הלה :״הקומפוזיטור דומה לסופר.
הוא כותב יצירות, ולא מבצע אותן, ממש
כשם שאתה כותב מאמרים ואינך נואם
אותם!״

ו• שר-הביטחון, פינחס לבון, הוזמן
לברך את עיתונאי ישראל בשעת מסיבתם
השנתית, ושכח כי למקום הוזמנו גם חברי
הסגל הדיפלומטי. הוא נאם במשך 45
דקות בעברית. התוצאה: כמה דיפלומטים
התרגזו, ועזבו את המקום באורח הפגנתי.
!• את הוקרתו לאדצות־הברית הביע
השמע סוליימאן אל־הוזייל, שייך
בדואי בנגב, ששלח מיכתב אל הנשיא
דייווי טאייזנהאור, והציע לו סוס ו-
סוסה ערביים, טהורי־גזע.

3ר10ס נזרביק! רסאלט׳ראן

אתה מתייחס לדברים בקלות ראש, ומחמיץ
הזדמנויות שלא
תחזורנה יותר.
במקום לחשוב על הנאה
של רגע, התרכז
בדברים החשובים לך
באמת. יחס הזילזול
שלך לאדם האוהב
אותך מרחיק אותו
ממך, ומקרב אותו ל21ב
מרס -
20באפריל
מישהו אחר. אל תדחה
למחר מה שאתה
יכול לעשות היום, ואל תרבה להסס.

שבוע שיגרתי למדי. עברוה רבה כרגיל.
חיי אהבה. די פושרים.
יחסי־אנוש, שטח בו
אתה מצטיין, ישאו תומרחיקות־לכת. צאות אבל
לא השבוע. ידידות
פושרת תהפוך לאהבה
לוהטת. לך, בת־שור,
מנבאים הכוכבים
שבוע של אהדה מצד
הסובבים אותך. הש תדלי
לנצל אהדה זו
לטובתך, והעיקר עשי זאת בטע 0ובטקט.

בקרוב יחול בך, בת״תאומים, שינוי
לטובה. זה יעזור לך
בעתיד. כמו בשבועות
האחרונים, הבעייה המרכזית
שלך היא מח סור
בכסף. עתה הוא
הזמן שתתחיל לחשוב
על העתיד. עשה מאמץ
יתר וגמור את ה עבודה
שהוטלה עליך.
זה ללא ספק יעשה רושם
טוב על הבוסים
שלך — ויש סיכוי שהם יתחשבו במצבך.

תאוהיס

*0111

יוייז
לא שבוע אידיאלי. סכנה גדולה אורבת
לנוסעים למרחקים קצרים
או ארוכים. עייפות
גדולה תגרום לך לומר
דברים שלא התכוונת
להגיד. את תתחרטי על
דברים אלה. חיפזון בתחום
העיסקי יגרום ל סיבוך
רציני ביותר.
השתדל לתקן את ה טעות.
מריבה עם בן-
הזוג תביא להסתבכות.
כל שעליך לעשות הוא להישאר קר־רוח.

לומר

להיות אדם הגון אין פירושו
כל מה שעולה על דעתך,
במיוחד אם אינך
רוצה שחבריך לעבודה
יתחילו לשים לך רגליים.
הגיע הזמן שתפסיק
לעלות על אנשים,
ושתתייחס אליובהבנה.

באהדה
לביאה: תפסיקי לשבת
בבית. גם אם הוא
איננו הנסיך לו חיכית
— נסי מעתה להכירו מקרוב יותר.

אי־הבנה חמורה מאיימת על ההצלחה ש זכית
בה לאחרונה. הדרך
לפתרון היא גילוי
,׳׳ן קיו•
לב מוחלט והרבה רצון
טוב. בתולה — אל תי־תלי
עליצווארו אם את
רוצה שימשיך לאהוב
אותך. גלי עצמאות,
, ] 1111
״התענייני גס בנושאים
אחרים, אשר אינם קשו22
באזגוסס -
22בספסמגר
רים דווקא בו ישירות.
היי מיסתורית ומעגינת.
תני לו לפעמים לקנא לך קצת.

העבודה זה לא הכל בחיים. הגיע הזמן ש תתחיל
לחשוב יותר על בני משפחתך ול הקדיש
להם יותר תשו־מת־לגב
כי בעתיד הקרוב
תזדקק למלוא
אהדתם והבנתם. אל
תהסס לשמוע לעצות
של אנשים מבוגרים
ממך ובעלי נסיון רב
משלך, אפילו אם עצותיהם
נשמעות מיוש נות.
לא תמיד האינטואיציה,
ככל שתהיה
מוצלחת, עונה על מצבים מסובכים. בת
מאזניים — היזהרי — אחרת תסתבכי.

הגיע תזמן שתגיד לבוס מה אונח חושב
עליו. ובכלל, תפסיק לפחד. פעל
עשה את המעשה החשוב
שאתה דוחה כל
הזמן, כל השהייה נוספת
תהיה בעוכריך.
למרות שאינך מאמין
ביכולתך — תצליח.
בת-עקרב ! אל תבגדי
בבן״זוגך, לפחות עד
להודעה חדשה. שום
דבר טוב לא ייצא מזה.
לעומת זאת, את
יכולה להרשות לעצמך לבזבז כספים
קטנים השבוע — כסף אבוד יחזור אליך.

את מתחילה להתרגל למצבך החדש. אמנם
את חשה בדידות וחוסר־ביטחון, אך הכל
זה עניין של זמן. התאזרי
בסבלנות ותראי
שכל הבעיות ימצאו את
פתרונן. התרכזי בבעיות
החשובות ואל תתעסקי
• בקטנות. פגישה בלתי־צפויה
תביא עימה נסיעה
קצרה ונעימה, ש תוצאותיה
תהיינה פחות
נעימות. אל תהססי ל קבל
הצעה נועזת אשר
תוצע לך אולם הימנעי בכל מחיר להפקיר
את כבודך תמורת נזיד עדשים קוסם ומהנה.

מכחכים שעשו;! 11עלח שבון
הסו נל שלה
פטור ממסים, היטלים ואגרות —
חינם־אין־כסף.
אם מתגברים על הקושי לזהות ולזכור
את שמותיהם של שרי ממשלת־ישראל,
אפשר להשתעשע, באמצעות חיבור ראשי־התיבות
של שמות המישפחה שלהם. ל דוגמה

• שו א ״ ה — שרון, וייצמן, ארליך,
המר.
• מפל ״ ה — מודעי, פת, לוי, המר.
• כוכ״יה — בגין, וייצמן, בורג, המר.
• כלו ״ פ — בגין, לוי, וייצמן, פת.
• כ ״] ו ל ״ א — כץ, ניטים, וייצמן,
לוי, ארליך.
• כלימ״ד! — כץ, לוי, ידין, מודעי,
המר.
• כית ״ ה אל 6כץ, ידין, תמיר,
המר, ארליך, לוי, פת.
אילו דיין היה נשאר בממשלה, אפשר
היה להשתמש גם בשמו ולומר: ד״י לנ״ו !
אך גם בילעדיו אפשר וצריך לומר: פו״י !
הבית״ה !
חוו ה ;יי ד ר, רחובות
• חן חן לקוראה ח״ן.

״בשלים״ ו״מבוגרים״ דיים, כדי להיכנס
למו״ם רציני עם ישראל. או שמא התכוון
דיין להרוויח זמן, כדי לקבוע עובדות ב שטח,
כדוגמת ההתנחלויות הישראליות על
אדמות ערביות.
יצחק סובול, תל-אביב

מא־גרא רגע׳א
על הידיעה במדור ״תשקיף״ בדבר
פרישתו הצפויה של ניצב חיים
אבינועם (״העולם הזה״ .)2196
קראתי כי נפל. מזמן תהיתי, כיצד הגיע
למעלה ומה עשה שם ז

אז הרה

סמי נחמיאם

על ״תחיית המתים״ — בעיקבות
כינונה של תנועת התחייה (״העו לם
הזה״ .)2197
משום מה אינכם מייחסים חשיבות ל הקמתה
של התנועה החדשה, ועוד תצטערו
על שתיקתכם. התנועה-.הזו פורטת על
נימים מסויימים והיא עלולה, לדעתי, למ שוך
קולות רבים ביום הדין, הוא יום
הבחירות.
ראו, הוזהרתם!
ש.גי, ירושלים

שיחלים !
שיחלים, ואולי׳ פרישתו תהיה תרומה
להבראתה של המישטרה.
סמי נחמיאס, בגולת ציריך, שווייץ
• הקורא נחמיאס היה קצין מודיעין
של המטה הארצי של המישטרה.

האיד!
קריאתה של האגודה להצלת מישי
פחות יהודי אתיופיה.

• הקורא ש.ג ,.המגדיר את עצמו כ־

מכתב לו אתה מחכה כבר זמן רב יביא
הפתעה נעימה. למד לנצל את האפשרויות
הפתוחות לפניך.
ומה שיותר חשוב, להבחין
בהן במועד הנכון.
בת-גדי — שימי
לב למשפחתך, ושפרי
את היחסים עם ה קרובים
אליך. אם
תמשיכי לא להתחשב
באחרים, תפסידי ידי21ב
ר * נובר
9זביוזאר
דות היקרה לך מאוד.
במקום לבזבז כסף על

זוטות — קני לך את הדבר הגדול עליו
את חולמת. במישור הרומנטי אין חדש.

לכל הדברים הטובים מגיע סוף, וזה כולל
את מצב רוחך הנפלא. ההצלחה ממנה נה נית
לאחרונה תידעך ב־מיקצת,
אך ׳אל יאוש,
השפל לא יימשך זמן
רב. סוף השבוע מתאים
במיוחד לפעילות רומנטית.
בת־דלי — הזהרי
מבני מזל מאזניים ממין
זכר, אך רשאית את להקדיש
תשומת לב רבה
20בינואר -

_ $ובפברו
יותר לאריות — יש
ביניהם כאלה שממש
נוצרו בשבילך ועבורך. תתפלא — אבל צעדים
טפשיים שתנקוט השבוע, יביאו הצלחה.

ח״כים שמיר ובהן פבנם התחייה
ראו, הוזהרתם !
״קורא ותיק״ ,ביקש שלא לחתום בשמו
המלא.

הידידות החדשה שגילית תלך ותפרח למשהו
נפלא. אף אם
תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, בן-
דגים, התכונן לנסיעה
ארוכה. היא תוסיף
לאישיותך. ואם תרצה,
גם לכיסך• קינאה של
חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכך.
9זבפברואר
סיכסוכיו ייכשלו וה-
20במרס
בוסים שלך יתנו דווקא
לך את הג׳וב עליו חלמת. כתוצאה מכך
היחסים ביניכם התקלקלו. שניכם מצטערים
על כך. היה גבר וחודה באשמתך.

רווח ש ד זמן
כאשר משה דיין אומר ״מו״מ עם
הפלסטינים״ — למה הוא מתכוון}
מדוע
תהליך ההידברות עם הפלסטינים
צריך להמתין כמה שנים, כפי שהשתמע
מדברי שר־החוץ (מיל ).משה דיין באוזני
שליחי המגבית היהודית המאוחדת?
לרגע מתעורר בך החשד, שמא סבור
דיין כי על הפלסטינים ללמוד תחילה את
האל״ף־בי״ת של הפוליטיקה — ושל ה פוליטיקה
הישראלית בפרט — כדי שיהיו

...אנו פונים עתה שוב לכל מנהיגי ישראל
ונבחרי האומה בכנסת: לאור מצבן
של מישפחותינו, ההולך ומחמיר מיום
ליום, מה נעשה עד כה להצלתם? האם
מנהיגי ישראל, הדואגים לעליית יהודים
מכל רחבי תבל, מפלים ביודעין את אחינו
ואחיותינו לרעה?
אומרים שעושים להצלתם, אך האם ה מעשים
שמסופר עליהם נעשים באוויר?
הרי ללא פעולה נמרצת, כפי שנעשה ב מקומות
אחרים, לא יהיה פרי למאמצים
אלה. או שמא מחכים עד שיתחסלו כל
אותם יהודים ששמרו על יהדותם מזה יותר
מ־ 2,500 שנה? האם כל הציפיות שלנו
ממנהיגי מדינת־ישראל היו רק חלום-
שווא?
כאבנו הולך וגדל, ואין מרפא למכאו-
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2200

פרסום וימר יעקבסוו

איזה תענוג מצפה לך
כשאתה קונה דרבי י
תענוג מצופה בשוקולד תענוג נוגס וקרמלתענוג הנימוח בפה...
והצימוק של הענין
הצימוקים שבתוך דרבי!עד שמתחשק לך עוד דרבי
״תענוג מצופה בשוקולד״

מכחכים

(המשך מעמוד )6
בינו. לכן אנו פונים שוב ושוב בקריאה:
אנא, אל תפקירו לרעה את מישפחותינו
האומללות, המחכות בזרועות פתוחות ובלב
חם לעלות לישראל.
ישעיהו כן־כרוך, יו״ר,
ואביהם ישעיהו, מזכיר, אשדוד
• כתובת האגודה: ת.ד ,5039 .אשדוד.

3ני*1ם א די רו ת
על כתבתו של חיים ברעם ״קמבודיה
— דינה מוות״ ,במדור
״עולם קטן״ (״העולם הזה״
.)2197
תיאור הדברים בכתבה חופף את החד שות
המגיעות מקמבודיה באמצעות כלי-
התיקשורת. אולם, הכתבה מעוטרת בפנינים
ממיבחר הריטוריקה של התעמולה הקומה

חיים ברעם
״לעשות חושבים״

מאוזן :
) 1אציל סיני! )5רוזנת! )10 נצח!
) 11 רצועה! )13 עולז! )14 מחייתו־יער!
)15 פרוסה ! )1תמר ) 18 !.בירה אירופית !
)20 מידת־שטח ! )21 פרח־בר נאה ! )22
קידומת הולנדית! )24 פעלו! )25 מצבת־זיכרון!
)26 גנב! )28 נתיב! )30 תו־דואר!
)31 מקום מיסחר! )32 גד! )34
דומה ל 35 אגם ! )38 נבער ! )39 דגל !
)41 בשבילך! )42 מדינה באפריקה! )43
מיקווה־מים ענקי! )45 צדע! )47 פקודה
מפורשת! )48 המזון החביב על פופאי!
)50 נש! )51 משאבת הגוף! )52 נוזל ה חיים!
)54 קול הגלים! )57 אליל־בית!
)61 ראש, בערבית ! )62 רפואה ! )64 אולם!
)65 מלרוין צרפתי! )66 אכזרי! )67מ סולם
הצלילים! )69 מידת יבש! )70
שחקן־קולנוע אנגלי (ש״מ)! )72 תמימות!
)74 אדמה! )75 מכלי המיטבח! )77 היד
שלו ! )78 נקב חור ! )81 צעד ! )83 בילבד !
)85 חיל־אוויר (ר״ת) )86 :מיכסה הפתח!
)88 מספיק! )89 צורה הנדסית! )91 מונח
בתורת החשמל! )93 מן השוואים! )95
נבון ! )96 מילת־שאלה ! )98 מספיק 100
משורר ! )102 תבואה 103 ענף 104
קוסמות! ) 105 צמח־נוי ביתי.

מאונך :
)1כשל ! )2חומת־מים ! )3מעון הבקר!
)4כן, באנגלית ! )6בוא מלמעלה למטה !
)7צד! )8רשע! )9אד! ) 12 הצוללת
שנעלמה! ) 15 קיבוץ בגליל! )61 מיכל
לנוזלים! )17 אריה! ) 19 צאצא הציפור!
)20 גור! )21 היה נשיא ארה״ב (ש״מ)!
)23 נזכר־לעיל (ר״ת)! )24 פרפר־לילה!
)26 היה כזה בפראג ! )27 ישן ! )29 עוקב
אחר הברק! )30 קובעת! )33 איסוף כס פים!
)34 ממצע־המיטה! )36 לכאן! )37
מעיין ! )40 תואר־כבוד אנגלי ! )41 מסולם
הצלילים! )44 אדון! )46 גבבה! )47
עבר! )49 מן המזלות! )50 אמיתה! )53
כלי־נשק קדום! )54 חירות! )55 כיסא־כבוד!
)56 בתוכה! )58 ראש-אגף (ר״ת)!
)59 רקיק יבש ! )60 אבן יקרה ! )62
עליך לגעת ! )63 בת־קול ! )66 כוכב־קול־נוע
אמריקאי(ש״מ 68 מקום מושבו של
האפיפיור ! )71 מטרה ! )73 פרח־נוי קוצ ני!
)76 אבר־תנועה! )77 מן הצדדים!
)79 עליצות! )80 כיתה דתית! )82 חיוני
למישפט! )84 גיבעול מעובה! )85 להט!
)87 מכשף! )90 לאלתר! )92 עצם! )94
למרות ! )96 גדול בתורה ! )97 מיזרח !
)99 מלחין גרמני (ש״מ)! )101 מילת
זרה! ) 102 פרי בטן! ) 103 בתוכו.

ניסטית. למשל :״אפשר לעצור את תה ליך
הגוויעה של העם השקט והסובלני
הזה, ששוסע לגזרים על־ידי מפציציו של
הנרי קיסינג׳ר ועל־ידי שילטון הדמים של
החמר רוז.,״
ברעם קובע, כי על ארצות־הברית ״האח ריות
המוסרית הישירה להכחדת התרבות
הקמבודית העתיקה״ .והוא מוסיף, כנראה
על סמך ידיעות השמורות עימו באורח
בילעדי, כי ״בינתיים מתחלקת ויאט־נאם
העניה והסובלת אף היא מרעב ומבצורת
במזונה הדל עם קמבודיה״.
האם הדברים נכונים, למה קמבודיה דינה
מוות? והיכן עזרת האח־הגדול, ברית־המועצות?
הניסיון
להטיל על ארצות־הברית אשמה
מוסרית, ולו גם חלקית, למעשי הקומוניס טים
הקמבודיים — שנגדם ונגד בני־בריתם
מהוויאט־קונג לחמה ארצות־הברית —
להסיח את דעתם של בעלי הרצון הטוב
הוא תכסיס תעמולתי מביש ומעוות, שבא
מן האמת העירומה: הקומוניסטים הקמבו־דיים
הם שהשמידו כמחצית מן העם ה־קמבודי.
המחצית השניה נמקה ברעב תחת
שילטון הקומוניסטים הפרדויאט־נאמים.
אם מחפשים שותפים מוסריים לאסון,
הרי אלה הם הסאלון־מארכסיסטים שבמערב
וחסידיהם השוטים, המוכנים לטהר כל
שרץ במידה והדבר נוגע בברית־המועצות.
חיים ברעם הוא אדם צעיר ובעל מצפון.
אני מציע לו בעניין זה, כבמאמריו האח רים,
שהם בעלי מגמה תעמולתית שקופה,
״לעשות חושבים״.
אריה ביליצר, רמת-גן
!• תשובתו של ברעם: מי שקורא
בקביעות את המדור עולם קטן לא יכול
להאשים אותי בדעה־קדומה פרו־סובייטית
דווקא. ספרו של דייוויד שאוקרוס, אירוע
צדדי, מוכיח בוודאות, שהנרי קיסינג׳ר
בפרס וארצות־הברית בכלל אחראים לשואת
קמבודיה לא פחות מהחמר דוד.
תוך. עקיפת הקונגרס וכל דרגי הפיקוד
בצבא, הצליחו ריצ׳רד ניכסון והנרי קי־סינג׳ר
להטיל 529 אלף טון חומר־נפץ על
קמבודיה. לשם השוואה: בכל מילחמת־

העולם השניה הוטלו על קפאן 160 אלף
טון חומרי־נפץ. אין ספק שוו״אט־נאס ממלאת
תפקיד הירואי בהצלת קמבודיה, נוכח
הקנוניה האמריקאית־סינית לתמוך בפול
פוט, הפיהרר של החמר דוד.

לאן נעדמו הרווחים זי
על חפטדים של מיליונים באירגון
״קניות הגליל״ ,כפי שהתפרסם
במדור ״אתה והלירה״ (״העולם
הזה״ .)2173
אנו פנסיונרים של האירגון הזח, עבד נו
מטעמו כצרכניות המושבים. נדמה לנו
שאין אתם יודעים הכל, וברצון אנו מוכ נים
לעדכן אותכם.
אני עבדתי כמנהל צרכניה כ־ 17 שנים,
ואחר עבד כמנהל חשבונות במשך 12
שנה. אחרי פרישתנו לגי־מלאות לא קי בלנו
פיצויים, דבר הנהוג בכל המיפעלים
במדינתנו.
אנחנו עבדנו במסירות רבה מאד, נתנו
את בריאותנו, נסענו למרחקים לעבוד ב כל
אותם המושבים. וכתודה על כך לא
קיבלנו פיצויים בעת הפרישה• .
לאן נעלמו כל הרווחים של האירגון,
ומי הם האחראים לכך?
הם השקיעו כספים אלה בבתי־חרושת
למיניהם, על מנת ליצור תפקידים עבור
אנשי שלומם, תפקידי מנהלים במשכו רות
גדולות.
לא ידענו על הסכמי־עבודה, ולא כללו
אותנו בהסכמי-עבודה של העובדים בהס תדרות,
אשר מקבלים משכורות והטבות
שכר. כאשר קיבלו אותנו לעבודה היו
צריכים להודיע לגו שלא נקבל פיצויי
פרישה.
ברצוני לדעת מה תוצאות הביקורת ש נערכה
מטעם הסוכנות היהודית בתנועת
המושבים — בכמה כסף מסתכמים ההפ סדים
של האירגון ומדוע לא הוקמו באיר־גון
קרנות, כדי לשלם לעובדים פיצויים?
ברצוני להביא לידיעתכם, שבשנת 1978
קנה אירגון קניות הגליל בית־מלון בן
שתי קומות בצפת, עבור פגישות עם
חברי המושבים בגליל. מאיזה כסף נקנה
המלון הזח? מכספנוו
אנו עומדים על זכותנו לקבל פיצויי-
פרישה, כמו כל אחד אחר במדינת־ישר־אל.
אי-מתן פיצויים לאנשים זקנים, גובל
בשערוריה ציבורית.
אברהם פלטיציאנו, נהריה

ה שיאים העוזלמ״םשד בגין
בכלכלה, בחקלאות ובכל חטאר...
קשה להבין, למה אנשים מסויימים עומ דים
על כך שמנחם בגין צריך להתפטר.
לגבי אדם חולה, השבוי בידי אגודת־יש־ראל
ומתנחלי גוש אמונים, שמבין בכל כלה
כמו כלבת-ד,בוקסר שלי, קליאו, וב־מדיניות־חוץ
עוד פחות — מנחם בגין

האהוב שלנו הצליח באופן יוצא־מן-הכלל.
האם לא הצליח — בסיועו הפעיל של
שר־האוצר הנאמן שלו — לשבור את ה שיא
העולמי באינפלציה?
האם לא הצליח — בסיועו הפעיל של
הגנרל שר־החקלאות שלו — לרכוש לנו
יותר אוייבים, ובזמן קצר יותר, מאשר
כל גזען דרוכדאפריקאי או רודן דרום-
אמריקאי?
כל הכבוד, בגין! נוסף על פרם־נובל
לשלום, ראוי הוא גם לפרס מייוחד מטעם
(המשך בעמוד ) 13
ה עו ל ם הזה 2200

ברודווי-שווה באיכותה לסיגריות המפורסמות ביותר בעולם
סופר קי ע סייז
תערובת אמריקאית

סרחוח ויתר• יו\ ד; ר חו ד

ש תיירים המגלים את ישראל
דרך בירה מכבי.

י ר 11111־ *י ר 1בתי אבן. טליתות
• 1^1 +1131 1לבמת. קולות
השוק ואויר שכולו אוירה. ידיים
מגישות שוב ושוב כוסות שהקצף
עולה בהן על גדותיו.

את בירה מכבי ואת ירושלים אוהבים
כאן בשבע שפות. כי לטעם של בירה
טובה וקרה אין לאום ואין גבולות.
יש תיירים המגלים את ישראל דרך
בירה מכבי. ויש ישראלים המכירים
דרכה את העולם.

7110 0*18

מדוע
עלקלךה חסינו תשלח״ק משה שמיר
״יום יום מדברים על מזג״האוויר, אבל עדיין לא
פעל איש בנדון״ — ליגלג בדחן ליצר״דחף אנגלי
לפתוח כל שיחה ב״בעיית״ מזג־האוויר. מותרת
גזירה שווה ישראלית לבדיחה זו :״מי אינו מדבר על
המיכשלח ושמה דיני החסינות הפרלמנטרית, החרותים
על לוח חוקינו (חוק החסינות, ושיא הגיחוך: סעיף
88 לחוק הבחירות) ,וחוזר ודבר, ולשם הרדמת מרירות
ציבורית הבטיחו בהירי נבחרי־עם להקים ועדה
מקיר״אל״קיר לשם הבנת שינויים, אבל איש לא נקף
אצבע, ומה שהיה יהיה״ .ושמא די בזיון וקצף ן
ביום ״מיבצע מאחזים״ לימדנו ח״ב, ודווקא איש-
רוח וסופר נודע, בי יתפנו שיאים חדשים, ואף יש
המוחאים בפיים. ח״ב משה שמיר חש צורך לפאר
מעשה בנוכחותו, ובמכונית שכנו — קצין (מיל ).גבוה,
כפי שגילה שמיר, בקורת רוח — נסע לעבר מחוז
חפצו, באשר נתקלו במחסום צבאי, וחייל שומר המחסום
הודיעם והסביר להם בי על-פי הוראת המפקד
המוסמך אסור להמשיך בנסיעה. והדבר אירע בשומרון,
בשטח המוחזק בידי צה״ל.

מר שמיר הזדהה בחבר-כנסת, ועמד על זכותו־לדעתו
לסור לבל מקום שירצה. המישמר הצבאי לא
קיבל טיעונו, והזהיר אותו מפני הפרת האיסור .״הורה״
הח״ב לבעל המכונית (ובל זה לפי הצגת הדברים מפי

ויסעו בני ישראל אלה, וחייל שלא היה עד שמיעה
לדין־ודברים, ירה ופגע בגלגל אחורי של המכונית.
השטח שבו הוקם המחסום ,״מוחזק בידי צה״ל״
הוא, ואליבא דכלי עלמא, לרבות ישראל, אין הוא
חלק של מדינתנו. ועצם חקיקת יוצא-מן־הכלל — חוקי
ההסמכה, מסוף יוני ,1967 והתקנות לביצועם, בדבר
החלת מישפט המדינה והמינהל והשיפוט שלה על
ירושלים המזרחית, ועליה בילבד, ומיזוגם המוניציפאלי
של שני חלקי העיר ירושלים — מעידה על הכלל,
והמו כי בל שטח שלגביו לא נוצלו ההסמכות דאז,
מעבר לקו הירוק, אינו חבל של ישראל. אי לכך אינה
תקפת שם זבות התנועה החופשית המוחלטת של
הח״כ, בי אם דינו בדין בל אדם אחר.

ועל הבל — איש אינו מפקפק בהקמת המחסום
מטעם המימשל הצבאי השולט באותו שטח, ולא
להנאתו, בי אם מתוך שיקולי ביטחון המדינה. אם
שיקולים אלה לא היו מבוססים עד תום, לא צריך
לעניין; והמשיג עליהם, ודאי רשאי לעירעור לפני
המושל או הרמטב״ל, ובמיקרה קיצוני אולי אף לעתור
לבג״ץ. ברם לעת עתה שרירה ההוראה, וגם סמבות
חיילי המישמר, ויתרה מזו: חובתם המוחלטת, להבטיח
כיבודה המוחלט, אינה עומדת ולא הועמדה
לוויכוח.
זאת ועוד: שבל דמי זבויות בכורה של ח״ב חלים
בתוך המדינה בילבד, מתברר גם מתוך החלק השני
של אותו סעיף ,9המעניק לח״ב נסיעה-חינם ״בתחומי
המדינה״ (בילבד).
בל הטיעון של מר שמיר הינו, איפוא, נטול יסוד,
ומפאת כבוד הכנסת ובל חבריה מוטב להסתפק בהגדרה
זו. אבל, לדאבון לב, בזה לא מיצינו את הארת
הבעיות: לכאורה נעשו מספר עבירות, בקריאת ״סע״
מכאן, ובהיענות בעל המכונית להמרצה מבאן.
אבל ״חבר-הכנסת לא ישא באחריות פלילית או
אזרחית, ויהיה חסין בפני בל פעולה מישפטית, בשל...
מעשה, בכנסת או מחוצה לה, אם היה ...המעשה
במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו בחבר״הבנסת״,
מורה סעיף 1לחוק החסינות. וכאן אין שמץ של
הגבלה למקום, אלא תוקף ההוראה אוניברסלי הו א;
כלומר, אף נעשה בחו״ל, מעבר לים הגדול, ואף במיקרה
שאדם אחר שעשה בזה בחו״ל, היה צריך, בשובו ארצה,
לתת בישראל את הדין עליה — חבר-כנסת רשאי
להתברך :״ברוך שפטרני מעונשו של זה״ ,קרי ״שלי״.
ויקשה תמים וישר: בלום אשר עשה באן ח״כ
שמיר, ב״צפצפו״ על הוראה־כדין של מפקד-צבאנו-צבאו
מוסמך כדין, ועל אתראת חייל מוסמך וגם חייב״
מישטעת כדין — ״למען תפקידו בח״ב״ נעשה!
ובמרירות אבל למען האמת, המרה והמרגיזה, ייענה
המקשה: אמנם בן ! בי בדרך בלל היאה לח״כ, בנדון,
נקבע לפי אמות מידה של תפיסתו ותפיסת סיעתו,
את תפקידם בגדר כהונתם הציבורית, ולפי טבע הדבר

יוקע! גס הזה

121

לא תיתכן קביעת אמת-מידה כללית וכוללת, בל זמן
שלא התנסה בכך המחוקק עצמו. ואבן קובע חוק
החסינות מפורשות, בי בגדר תחולת הסעיף הראשון
הזה של החוק אסור בתכלית אף להעסיק את הכנסת
בהגשת בקשה לנטילת החסינות.

עד כאן דינו — או, אולי, לית-דינו, של בעל ״מלך
בשר ודם״ ,במישרין. ברם בכך לא מיצינו את מצוות
שפיכת אור על מיבלול הפרשה העגומה :
( )1הח״כ האמיץ לא הסתפק בהתנהגות ״מסויי־מת״
ישירה, אלא הפליג עשות, בתתו, הוא האזרח,
לבעל המכונית, ונהגה, שאת דרגתו במילואים הוא

על דינו -או, אולי, לית־דינו -
של בעל ״מלו בעזו ודם,״,
תנועת התחיה
הדגיש יפה בפומבי :״סע על קצין (מיל ).זה ודאי
אינה חלה חסינות כלשהי, תקפה או מדומה, כפי
שח״ב, נותן ״פקודה״ ,תבע לעצמו. ובכך התחייב, אי-
פוא, לפחות לכאורה, בעבירת הדחת אדם לעבירה.
ועל הדחה בזאת לא יחיל אף פרשן רחב־לב את דין
פטור-מאחריות מוחלט, בגדר סעיף 1לחוק החסינות.
( )2אבל יהא דינו של קורא ״סע!״ אשר יהיה —
נעשה נא אגודה אחת, של מחכים להכרעת מיישמי
דין ומישפט בשטחים המוחזקים בידי צה״ל, בדבר
תביעת מתן הדין, מאת הנהג של הח״ב, בשל היענותו
לקריאת הח״כ, פן תתפנה בליל הדרך ללית״דין מוחלט!

עקבג ׳ מסרתנטל, ו־ן ושלים
;111

הציונות שלי
הורי נולדו ברוסיה וגם אנו, הילדים. מיום שאני
זוכרת את עצמי, חייתי כל יום עם האפופיה של
התנועה הציונית ברוסיה.
כניסת הורי לתנועה הציונית, בשנות ה־20׳ ,והם
בני ; 18 עזיבת אמי ואחותה את ביתן החב״די, שהיתה
כרובה בכאב של משבר־דעות וקרע עם המישפחה ;
הפעילות המחתרתית הציונית בתוך רוסיה הסובייטית,
המאסרים של כל החברים והחברות ; המישלוחים
מבית־סוהר לבית־סוהר; שביתות הרעב למען הפרדה
בין האסירים הפוליטיים והפליליים (בשנות ה״, 20
וה 30-׳ זה עדיין השפיע, לפעמים) ; החקירות של אנשי
שירותי״הביטחון ; הפרדת הורים מילדיהם ואובדן
מישפחות; הגירושים למקומות שונים בסיביר, והפרידות
של חברים שהועברו מגירוש לגירוש; הטיהורים
הנוראים של שנות ה־30׳ ; השמדתה הפיסית של בימעט
בל התנועה הציונית ברוסיה — מאות ואלפים של
צעירים וצעירות נפלאים, חולמים, אידיאליסטים, פאר
הנוער היהודי ברוסיה ; החלום היום־יומי על עליה
לארץ״ישראל; ההסתתרות התמידית בתוך רוסיה, בפחד
תמידי פן יוודע למישהו על עברנו ; לידתנו, אנו
הילדים, בגירוש, כשההורים נמנעים מלדבר אידיש
ומזהירים אותנו מלומר דבר מיותר ומסוכן, ואחר בך

ער חתרנים, בוגדים ומסוננים -
בבדת־תמועצות ובישראל
נמלטים מן הגירוש בנסיון להינצל מן ההשמדה הגדולה
; עשרות צילומי החברים והחברות מן הגירושים
השונים, שהיו ידועים לנו בעל־פה, בשכל אחד מוכר
לנו בשמו ובתולדות חייו ומותו, ופניהם הם האידיאל
של חיינו ; הכרת בל התנועות הציוניות שהיו קיימות
אז ברוסיה, על התפלגויותיהן לשמאל, מרכז וימין ;
ולבסוף, כגולת-הבותרת לבל אלה — ההרפתקה המטורפת
של יציאתנו מרוסיה ועלייתנו ארצה.
נולדתי עם הציונות וגדלתי עם הציונות. היא היתה
חלק בלתי נפרד מחיי. מה היונה הציונות בעיני !

הרוסים אמרו לנו: אתם, היהודים, אינכם עם.
על בך ענינו: רק אנו נחליט אם אנחנו עם או לא,
ואנו מחליטים: אנו עם ! הרוסים אמרו: בעיותיכם
נפתרו בברית-המועצות. על כך ענינו: רק אנו נקבע אם
בעיותינו נפתרו או לא, ואנו קובעים: הן לא נפתרו.

הרוסים אמרו לנו: קחו לבם אוטונומיה יהודית
בבירוביג׳אן, זהו הפיתרון המתאים וההוגן ליהודים
ברוסיה. על בך ענינו: רק אנו נחליט אם זהו פיתרון
או לא, ואנו מחליטים שזה אינו פיתרון, הוא לא
מתאים ולא הוגן. הרוסים אמרו לנו: התנועה הציונית
היא תנועה ריאקציונית, חתרנית ומהווה סבנה
לברית-המועצות ולעולם בולו. על כך ענינו: התנועה
הציונית היא התנועה הלאומית שלנו, ויש לנו זבות
להשתייך אליה.
הרוסים אמרו לנו: מכיוון שאינבם עם, ומכיוון
שבעיותיבם נפתרו אצלנו, במייוחד עם קום האוטונומיה,
ומכיוון שאתם חברים בתנועה בוגדנית, חתרנית
ומסוכנת — כל מי שימשיך להיות ציוני ולדבר על
מדינה יהודית הוא בוגד בברית־המועצות, חותר תחת
ביטחונה ויישפט בבזה. על בך ענינו: מכיוון שאנו עם,
ומכיוון שבעיותינו לא נפתרו, ומכיוון שיש לנו זבות
להשתייך לתנועה הלאומית שלנו, ומכיוון שלא נסבים
לעולם שמישהו מילבדנו יחליט עבורנו על פיתרון
בעיותינו ועל עתידנו, הרי שתובלו אמנם לרדוף אותנו,
לשפוט אותנו ולהשמיד אותנו, אבל לא תוכלו לשנות
את המשך תביעתנו, לפיתרון הבעיות של עמנו, כפי
שהדבר מתבטא ברעיונות התנועה הלאומית שלנו,
הציונות.
על בל אלה הושמדו כל אותם אלפים נפלאים, פאר
הנוער היהודי, שהיו בעיני בל ימי חציים בשר ודם
וחציים אגדת־פלאים. בל חיי האמנתי, וגם כיום אין
לי צל של ספק, ביחס לצידקת טענותיהם, עמדותיהם
וזכותם של אותם הגיבורים והיוצרים המופלאים של
ממלכתיות העם היהודי.

האם עלי לחזור היום, במו פי, על בל מה שנאמר
פעם באוזנינו: אינכם עם, פתרנו את בעיותיכם, קבלו
האוטונומיה, אנו נחליט על ייצוגבם, ומי שימשיך להתנגד
לכך — הוא חתרן ובוגד, הראוי לבית״סוהר
ולגירוש !
בעיני זאת בגידה בציונות שעיטה נולדתי וחייתי,
ואותה הערכתי — בגידה בבל מה שהאמנתי בו. אם
זה נבון היום ביחס למישהו בעולם — זה היה נכון גם
אז, בילדותי, ביחס להורי ולכל חבריהם, שעונו ונרצחו
בשם טענות אלה עצמן.
איך אובל להודות בכך, שהעם היהודי אינו עם,
ושאחרים רשאים להחליט עבורו מיהו, מה יהיה עתי דו,
ומי הם המייצגים שלוז ואם אינני יבולה להודות
בכל אלה — איך אובל להודות שאותן טענות עצמן
תופסות לגבי עם אחר !
אני ציונית. וכציונית אני סבורה, שרק העם הפלס
טיני
רשאי להחליט אם הוא עם או לא ; רק הוא
מוסמך להחליט אם בעיותיו נפתרו ; רק הוא יבול
להחליט מי ייצג אותו והאם הוא רוצה במדינה משלו.
שאם לא כן, נשמט הבסיס מתחת לציונות.
אבל — עונים לי — עמדה זו, ביחס לפלסטינים,
היא מסוכנת בשבילנו. אולי כן ואולי לא — על בך
יש ויכוח במדינה. אולם גם אם בך הוא הדבר, אינני
מכירה שום ציונות אחרת אלא זו של סבנה — של
מאסרים וגירושים והשמדה ורדיפות ועינויים ופחד
תמידי והסתתרות והימלטות, ויציאה בלתי־ליגלית
מרוסיה ועליה בלתי־ליגלית לארץ־ישראל.
נולדתי עם הציונות הזאת וחייתי עימה ומעולם
היא לא עוררה בליבי את השאלה, האם בדאי לוותר
עליה בגין הסכנות הטמונות בה. להיפך: השאלה
היחידה היתה איך להמשיך ולחיות עימה למרות
היותה בל בך מסובנת. האם עכשיו, במדינת ישראל
שקמה בעיקבות הציונות הזאת, אסכן את הציונות
עצמה על־ידי השמטת הבסיס מתחת לרגליה, באמצעות
שימוש בנימוקים ובבלים שבהם נלחמו בה ה אחרים!!
אני ציונית, וככזאת אתנגד בכל יכולתי למותו של
האידיאל שעימו נולדתי, גדלתי וחייתי.

אסתררטנו ־ ,תל־אב־ב

תוצרת ערפת

חזיו ת

־8141117
אתמ תי פז ה

דגמים חדשים
צבעים מרהיבים
דגמי 1980

לה שיג בחנויות
ובם לונים המובחרים

השבוע במאה ה י 2 0

מכתבים
(המשך מזעמוד )8
יאסר עראפאת ואש״ף, על השירותים ש העניק
להם, חינכדאידבסף. אין ספק: מנ חם
בגין הוא הטוב מכולם!
יוסף שריק, תל-אביב

אגט—״ב
על התרגילים למניעת
(״העולם חזה״ .)2194

הריון

ברכותי על כי ראיתם לנכון להביא ל ידיעת
הציבור קיומה של שיטת תרגילים
חשובה, שפותחה על־ידי אביבה שטיינר,
המסייעת לוויסות המחזור ולתיכנון ה-
מישפחה. כמתרגלת קבועה, מזה שלוש
שנים, אני יכולה להעיד כי השיטה פועלת.
ברצוני להפנות תשומת־ליבכם לטעות

מה אירע כמאה ה־ 20 כשבוע שבץ ה* 31 באוקטובר עד ה־ס
בנובמבר ץ כמדור זה סוקר ״העולם הזה״ במה מן המאורעות שאירעו
כ־א 7השנים הקודמות כשבוע שבו מופיע הגליון.

1900

1944

— 3.11 תערוכה ראשונה של מכונית
בנידיורק, בהשתתפות 31 מיפעלים ל ייצור
מכוניות. למרות זאת אין הנהגים
רשאים לנסוע בבוסטון בין 10 בבוקר ל־9
בערב, מפני שהמכוניות מהוות ״סכנה
לנשים ולילדים.״

1905

— 0.11 הלורד מוין נרצח בקאהיר
על־ידי אנשי לח״י, אליהו בית־צורי ו אליהו
חכים.

1945

— 31.10 שחקן חדש עורך את הופ עת
הבכורה שלו על הבמה בקליוולנד —
ג׳ון ברימור.

— 31.10 דויד בן־גוריון נתקבל על־ידי
אייזנהאור ודן איתו בעניין היהודים
באיזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה.
אחד כך ביקר בן־גוריון במחנות ההשמדה
דכאו וברגן־בלזן.

1917

1946

— 31.10 הצבא הבריטי כובש את
באר־שבע.

— 1.11 מעפילי לטרון גורשו לקפרי סין•
הישוב הכריז על יום שבתון.
— 5.11 בן־גוריון ומשה סנה הורשו
לחזור לארץ.

1918
— 2.11 ישראל גילעדי, ממייסדי השומר
ומראשי השומרים בגליל ובשומרון,
נפטר בגיל .32

1922

1947
— 5.11 ביבר הזכוכית לטנסי ויליאמם
הוצג לראשונה בנידיורק.
— 0.11 אנה פאוקר, בת רב יהודי,מונתה כשרת־חוץ של רומניה.

— 4.11 נוסד הקיבוץ הראשון של ה שומר
הצעיר, בית־אלפא.

המשחתת המצרית
נלכדה על־ידי חיל היו ונגררה לנמל חיפה.
— 1.11 רפיח נכבשה. החזית המצרית
התמוטטה, החלה מנוסת החיילים המצ ריים
מסיני.
צבא סובייטי עולה על בודפשט.
— 2.11 אל־עריש ועזה נכבשו.
— 4.11 בודפשט נכבשה על-ידי ה רוסים.
אימרה נאג׳ נאסר. יאנוש קאדאר
ראש הממשלה.
— 0.11 דגל ישראל מונף בשארם אל-
שייח׳.
איברהיס

אל־אוול

1957

— 3.11 היצור החי הראשון שוגר ל חלל.
הכלבה לייקה בספוטגיק הרוסי. שבוע
אהר־כך נפטרה לייקה.

1961
— 4.11 או־תאנט ניבחר כמזכיר ה־או״ם.

1962

1.11 פורק בסיס טילים בקובה.

1967
— 31.10 הוקמה התנועה למען ארץ-
ישראל השלמה.
— 2.11 קבר אבשלום פיינברג נתגלה
ליד רפיח.
— 5.11 הלימודים באוניברסיטה ה עברית
על הר־הצופים חודשו, אחרי הפס קה
של 20 שנה.

1968

1924

— 31.10 הנשיא לינדון ג׳ונסון מורה
על הפסקת ההפצצות בוויאט-נאם.

— 0.11 הוקמה ממשלה שמרנית ב צ׳מברלין
שר־החוץ
בריטניה. אוסטן
וויסטון צ׳רצ׳יל שר־האוצר.

1972
— 1.11 עזרא פאונד, משורר אמריקאי
אוהד הפאשיזם, נפטר בגיל .87
— 4.11 סגן־אלוף מרסל טוביאס, מ ראשוני
הצנחנים, נהרג בתאונת צניחה
בזאיר, בגיל .58
— 0.11 מאיר לנסקי גורש מישראל.

תרגיל למניעת הריון
לא קדימה, אלא פנימה
איכרהיםאל ־ או ו ל
31.10.1956

דפוס, שנפלה בדברי ההסבר לתרגיל הל חיצות.
הודפס :״לוחצים את הבטן התח תונה
קדימה ״ וצריך להיות ״לוחצים
את הבטן התחתונה פנימה ״ .הטעות
עלולה לגרום תוצאות הפוכות לאלה ה
רצויות.

1948

1.11 סיקרי דעת־הקהל מראים ב בירור,
כי תומם דיואי יביס את הארי
טרומן בבחירות לנשיאות בארצות־הברית.
— 2.11 הארי טרומן ניבחר כנשיא
ארצות־הבדית ברוב גדול.
— 5.11 מועצת המדינה קובעת את
מספר חברי״הכנסת , 120 :כמיספר חברי
הסנהדרין.
— 0.11 בן־גוריון שולח מיברק ברכה
לסטאלין, לרגל יום השנה למהפכת אוק טובר.

י ,.בת־ים

<• תרגיל הלחיצות — ראה תמונה.

ס ח אבו־על !
תלונתה של אשת עבריין־לשעבר,
בעיקגות הכתגה ״אשתו של עד
המדינה״ (״העולם הזה״ .)2198
על עד־המדינה סמי שיפרטו אפשר לו מר:
היה מי שסיפר אותו, עד שנעשה
קרח מכאן ומכאן (המישטרה והמישפחה),
והיה מי ששיפר אותו (הפסיכולוג של
המישטרה, צבי ידין) .חשוב שהקוראים
ידעו, כיי זהו מיקרה קיצוני, אך ישנם
מיקרים רבים אחרים, פחות קיצוניים אך
לא פחות מכאיבים.
אני נשואה לעבריין־לשעבר, והריני
מעידה כי המדור ושוטריו לא מפסיקים
לטפס עליו, בלי כל סיבה. לאחרונה אף
העמידו אותו עם ידיים פשוטות לצדדים,
על חלון ראווה, באמצע רחוב דיזנגוף
בתל־אביב, כדי לחפש על גופו. זה סתם
אבו־עלי! הבושה והפחד שהם מחדירים
בנו הם חסרי הצדקה.
אולי הם ילמדו מהמיקרה הזה, ויזהרו
משימוש מיותר בסמכותם, העלול להכביד
מאד על חייו של אדם גם אם אין זה
גלוי לעין כבהיסטריה. סמי שיפרטו הוא
אות אזעקה. אינני חותמת בשמי המלא
מפחד התנהגותם.
קוראה, רמת־גן
תודעה על הכתבה האוהדת, שהקיפה
את העניין בצורה נכונה וממצה.
בלי מורא, בלי משוא פנים.
צבי ידין, פסיכולוג מישטרת
מחוז תל־אביב
העולם הזה 2200

ג׳ורג׳ ברנארד שאו

1950

2.11.1950

— 2.11 הסופר והמחזאי האירי ג׳ורג׳
ברנארד שאו נפטר בגיל .94

1950
— 2.11 היילה סלאסי
חבש.

הוכרז

קיסר
1951 מאיר לנסקי

1952

— 31.10 אושר הסיוע הכלכלי האמ ריקאי
הראשון לישראל.

— 0.11 בבחירות הכלליות בגרמניה
קיבלו הנאצים 11.7מיליון קולות, שהם
196 מושבים בפרלמנט המונה .584

1952

1975

— 4.11 דוויט איזנהאור ניבחר כנשיא
ארצות־הברית ברוב הגדול ביותר שידעה
אמריקה מעודה 442 .קולות, לעומת 89
קולות למתחרהו עדלי סטיבנסון.

— 3.11 נכשל נסיון הארמיה השלישי
המצרית למרוץ את ההסגר של צה״ל.

1975

— 2.11 שימעון אורנשטיין ומרדכי
אורן נידונו על־ידי בית־מישפט בפראג
למאסר עולם ול־ 15 שנות מאסר.

— 2.11 האניה אולימפוס, הראשונה
הנושאת מיטען ישראלי, עברה בתעלת
סוויס.
— 4.11 זבולון המר הצטרף לממשלה
כשר־הסעד.

1955

1976

— 1.11 שרים חדשים בממשלת ב ך
גוריון: פינחס ספיר, קדיש לוז, משה
כרמל, ישראל בך יהודה, ישראל ברזילי
ומרדכי בנטוב.

— 3.11ג׳מי קארטר
ארצות־הברית.

1956
— 2.11 שידור טלוויזיה ראשון של
הבי־בי־סי באנגליה.

1942
— 2.11 החל הקרב המכריע באל-
עלמיין.
— 4.11 המחנה השמיני מנצח באל־עלמיין
וצבא רומל נסוג.

1945
— 31.10 הבמאי היהודי־גרמני מקם
ריינהרדט, מי שניהל את תיאטרון בר לין,
נפטר בגיל .70
— 1.11 עשרה חברי לח״י, בראשות
נתן ילין־מור, נמלטו דרך מינהרה שחפ רו
ממחנה המעצר בלטרון.

1955

1956
— 31.10 קרב קשה במיצרי המיתלה,
38 הרוגים.

6.11.1972

נבחר

כנשיא

1977
— 0.11 בעיקבות בקשתו של האפיפ יור,
שוחרר ממאסרו הארכיהגמון הילריון
קאפוצ׳י, שהתחייב לא לחזור למיזרח ה תיכון.

תמונה זו אינה זקוקה
לכותרת.
זוהי תמונת המאזן שלנו.
המאזן שגדל בעשור האחרון פי
!114י! המאזן שהציב את
בנק הפועלים בין הבנקים
הגדולים בעולם.
בשנים האחרונות הרחבנו
באופן משמעותי את הפעילות
הפיננסית של הבנק בכל
התחומים; שפרנו את שתתי
הבנק הקיימים והוספנו
שמתים חדשים:
כרטיסי אשראי; בנק-קט ;2000
מערכת שרותי מחשב
ומסופים ליעול השרות
ללקוחות. הקמנו סניפים
חדשים לנוחיות לקוחות הבנק
בארץ ובעולם.
ובמישור הבינלאומי
הגדלנו והעמקנו את היקף
מעורבות בנק הפועלים באופן
משמעותי.
תמונת המאזן שלנו
איננה זקוקה לכותרת.
היא מבטאת באופן ברור את
גדולנו.

אריאל׳

בוא לגזול אתנו.

לי זה ל א יקדה
^ רופאים ממליצים באוזני לקוחותיהם לעבור ל י
1עיתים קצובות צ׳ק-אפ כללי, בדיקה כוללת של כל
חלקי הגוף. שמא התנוון אחד האברים, שמא התגנבה
לגוף מחלה שטרם נתגלתה, שמא פושט בה הסרטן.
הגוף הלאומי דומה לגוף האנושי. יש לערוד בו
צ׳ק־אפ תקופתי, כדי לבדוק אם לא אחזה בו מחלה.

וכראש וראשונה המחלה הנוראה מכל —
הסרטן ששמו פאשיזם.
אני נמנה עם הסבורים כי יש להיזהר מאד בשימוש
במילה זו, ולא רק מפני שהיא מעוררת זיכרונות כה
נוראים בלבנו, היהודים.

אסור לנו להימצא כמצבו של נער־הרועים
החומד־לצון, שקרא מדי פעם ׳,זאכ ! זאב!״ —
וכאשר כא הזאב, איש לא שעה עוד לצעקותיו.
לא פעם האשימו אצלנו, בלהט הוויכוח, את פלוני
ואת אלמוני בפאשיזם. דויד בן־גוריון אמר על מנחם
בגין שהוא ״תלמידו של היטלר״ .לפני כן הוטחה האשמה
זו בפניו של זאב ז׳בוטינסקי.
כל אלה היו האשמות כוזבות. ז׳בוטינסקי היה לאומן
קיצוני בנוסח המאה ד 19 ותורתו ינקה מן הליברליזם
של דוזפה מאציני והרפובליקאיות של ז׳וזפד, גאריבלדי.
גם אצל בגין, שקיבל את תורת ז׳בוטינסקי, משולבת
הקנאות הלאומנית עם ליברליזם דמוקרטי. יכול אדם לקבל
או לדחות מזיגה זו, אך. היא רחוקה מפאשיזם.
כיום נשמעים בארץ צלילים חדשים, צורמים יותר.

אד הגוש הצטרפה, לאחרונה, מיפרגה ריש*
מית חדשה, תנועת־חתחייה.

בניגוד לתנועת־החרות, שהיא לאומנית קיצונית אך
דמוקרטית בעיקרה, חנועת־התחייה היא תנועה פאשיסטית.
לגופים אלה יש פריפריה גדולה. אנשים בעלי דיעות
מסוג זה קיימים ברוב המיפלגות, וביכללן מיפלגת־העבודה,
ובכל אמצעי־התיקשורת.

האם הם יכולים להדביק את הגוף כולו?

ך ל אדם נושא בגופו חיידקים לרוב, נושאי מחלות
* שונות. בימים כתיקונם, כל עוד הגוף מתפקד כראוי,
אין בהם סכנה. אך בעיתות משבר, כאשר הנוגדנים בגוף
נחלשים, כאשר הוא לוקה במשבר נפשי או גופני, עלולים
חיידקים אלה להשתלט לפתע על הגוף, לפשוט באבריו.
האיש חולה, ועלול למות.

כל גוף לאומי נושא כקירכו, בבד עת, את
חיידקי הפאשיזם.

ד* מחלה הפאשיסטית תוקפת את הגוף הלאומי
י י בעיתות משבר מעשי ורוחני.
ב־ 1922 שיתקו המהומות החברתיות את איטליה. היטלר
עלה לשילטון על גבם של מיליוני מחוסרי־עבודה מיו אשים
ורעבים. כדי להצליח, זקוק הפאשיזם להרגשה
כללית של חורבן, של אי־תיפקוד השילטון והחברה, של
פשיטת־רגל של הסדר הדמוקרטי, של השפלת הכבוד
הלאומי, של כניעה כלפי חוץ והתמוטטות מבפנים.

״הלאום״ ,״הגזע״ ,״המדינה״ ,״המעמד״ האליל המתחזה
כ״אלוהים״ .אין המדינה קיימת למען האדם, אלא האדם
קיים למען המדינה. אין האדם ערך עליון, אלא רק
מכשיר בידי הישות העליונה.

• הטענה בי הישות העליונה מעניקה ל־נאמניה
מעמד עליון, המרשה לה — ואף מצווה
עליה — לבטל את זפויות הזולת. הלאומן ה-

הרגשה זו מתחילה להתפשט אצלנו.

פאשיסטי שולל את זכויות כל הלאומים האחרים, שבניהם
אינם אלא ״תת־אדם״ הגיזען הפאשיסטי שולל את זכויות
כל הגזעים האחרים, ה״נחותים״ .המדינה הפאשיסטית
דורסת את כל שאר המדינות. האליל הפאשיסטי קורא
לרצח־עמים, ולפחות לנישול, לגירוש ולשיעבוד הזולת.

• רדיפת המיעוט, העומד מחוץ למעגל ה
הקדוש של היישות המיסטית -יהודים, צוענים,

העליון.

• הערצת הכוח, האלימות, לרוב כדמותו
של הצבא. הצבא חדל מלהיות מכשיר רציונלי להגנה
על החברה. הוא הופך כלי־קיבול מקודש של היישות ה מיסטית.
כל המותח עליו ביקורת הריהו ״נועץ סכין בגבו״.

הדוצ׳ה הישראלי ז
בכל עם יש אנשים ממורמרים, אכולי נחיתות, המוצאים
גאולה למכאוביהם הנפשיים במיסטיקה פאשיסטית כלשהי.
גם בקרב עמנו היו תמיד כמה מטיפים ל״מלכות ישראל
השלישית״ ,ל״שילטון של בחירי׳העם״ ,לדיקטטורה כל שהי,
לכיבוש ולנישול. אך היו אלה דמויות קומיות, בשולי
החברה והתרבות, והם עוררו גיחוך.
השינוי בא במילחמת ששת־הימים. ההשתלטות על
שטחים נרחבים, השליטה על עם אחר, המציאות המכוערת
של שילטון־הכיבוש, יצרו מציאות נפשית חדשה. הדמויות
הקומיות של אתמול הפכו בדלילה אנשים מכובדים.
אך עדיין היה זה גידול קטן בגוף הלאומי.
בחודשים האחרונים חל שינוי. גם עכשיו הגידול הוא
עדיין קטן. אך הוא גדול מכפי שהיה.

ועתה כדור כי הוא ממאיר.

ך* אם יש אצלנו

גופים שכל התכונות האלה כלולות

י י בהם ובתורתם ן

גוש־אמונים מתאים כדיוק להגדרות אלה.

הוא סוגד ליישות מיסטית כפולה — אלוהים והאומה,
שהם אחד. אין זה אלוהים דתי, אוניברסלי, כתורת ה יהדות
ההומאנית. זהו אליל לאומי, פגני, ההולך לפני
צבאו, המצווה על אנשיו לדכא ולנשל ו״לרשת״ .זהו
המולך הקדמון, בתחפושת יהודית.
הגוש מפר כל חוק שאינו נראה לו •,ומאמין כי
החוקיות האמיתית טמונה בו. הוא בז לדמוקרטיה, לכנסת,
לממשלה ולבית־המישפט. בעיניו אין הבדל בין האוייב
(בשכם) ובין המיעוט הפנימי (בגליל) .כל ישראלי המתנגד
לדרכו הוא עוכר״ישראל, גייס חמישי, סוכן אש״ף. הוא
מגן על פושעי־המילחמה, ומי שמוקיע אותם הוא בוגד —
מפני שהוא פוגע בכבודו של צה״ל.
• צלב הקרס, מאת אורי אבנרי,1961 .

מבחינה דמוגרפית, כל תנועה פאשיסטית מורכבת
מצמרת של אינטלקטואלים אלימים, הבוגדים באינטלקט,
וממחנה גדול של בני שכבות־מצוקה. אנשי־השורה ה-
פאשיסטיים הם תמיד, ברובם הגדול, המונים אשר ירדו
מנכסיהם החומריים והרוחניים, אנשים מקופחים ומתוסב־לים,
שבליבם הצטבר זעם אדיר נגד המצב הקיים.
הגיזענות של בני־המצוקה אינה תופעה ישראלית
דווקא. היא קיימת בארצות רבות, מאלאבאמה ועד הודו.
אנשי־המצוקה המקופחים מתחילים לבוז לעצמם, כשם
ששליטיהם בזים להם. כדי לשמור על כבודם העצמי
הם זקוקים למישהו שיהיה נחות יותר, שאפשר לבוז לו,
תוך שהם עצמם מזדהים עם ישות עליונה. המיעוט ה לאומי,
הגזע הנחות, העם השני הבזוי הם יעדים טיבעיים
לשינאה. לולא היו קיימים, היו צריכים להמציא אותם.

אם אי־פעם תתהכר מאסה זו עם תנועה
פאשיסטית אמיתית — אלוהים ירחם על המדינה.

הסגידה ליישות מיסטית, בעלת ציווי
מוחלט, אשר ־ האדם חייכ לשרת אותה —

• דיכוי המתנגדים הפוליטיים. לפאשיסטים
אין ״יריבים״ ,שצריכים להתווכח עימם, אלא רק ״אויבים״,
״בוגדים״ ,אנשי הגייס החמישי, שמקומם במחנודהריכה.

די נדמה, בי דרושים לתהליך זה שלושה :
כפיס דמוגרפי, משכר לאומי ומנהיג.

שילטון־המערך, ועוד יותר שילטון־הליכוד, הגדילו
את הפער החברתי, המצוקה והזעם. עד כה רוסנו כל אלה
על־ידי תנועת־בגין. שום אלטרנטיבה סוציאלית, שוחרת
קידמה ושלום, לא הצליחה לארגן שכבות אלה.

!ך* שה להגיע לידי הגדרה אובייקטיבית מוסכמת
\€וקבועה של התופעה, ששמה פאשיזם. מיספר ההגדרות
כמיספר הפרשנים ובעלי־הספרים על נושא זה, המגיע
לאלפים (ואף אני תרמתי את תרומתי הקטנה לכך*).
באופן אמפירי, הייתי אומר שדרושות כל התכונות
הבאות, כדי שניתן יהיה להגדיר תנועה כפאשיסטית:

קולאקים, כופרים. את אלה יש לא רק לנדות, אלא גם
לקפח, לנשל, לגרש, לרצוח.
• השינאה לדמוקרטיה, השילטון של נבחרי-
הציבור, והאמונה בזכותם העליונה של בחירי היישות
המיסטית לכפות את רצונם על הכלל. חוקי הלאום, הגזע,
המעמד, האליל, עומדים מעל לחוקיו של הפרלמנט הבזוי.
ורק לקומץ הנבחר של המאמינים מותר לפרש את הצו

מאידך, יש כתהליד זה סכנה נוראה.

כוחות חברתיים גדולים משתחררים משילטונה של
קבוצת הרוויזיוניסטים יוצאי־פולין, והם עלולים לספק את
כוח־הדחף לפאשיזם ישראלי מסוג חדש.
מה דרוש כדי שכל הכוחות האלה יתלכדו בתנועה
פאשיסטית גדולה ומסוכנת, העלולה להרוס את ישראל
השפוייה, הדמוקרטית, ואולי את ישראל ביכללן

חומר־נפץ זה קייס כישראל כשפע, והוא
מהווה פצצת־זמן אדירה.

האם קולטת אוזנינו את קול פעמי הפא
שיזם ז

הישועה בימין, חוזרים אל המרכז. יתכן שגושים שלמים
מתוך הליכוד יחזרו אל אמצע הבמה, כשותפים למערך.

ף* ה גרם לכד?
1המציאות החדשה בעיקבות הסכמי קמפ-דייוויד. המצב
הבינלאומי, המבשר את קץ החלום של האימפריה הישר אלית.
ההתמוטטות של שילטון הליכוד.

וכעיקר: ההתפרקות שד תנועת-החרות.

תנועת־החרות היתה תמיד חלק מן המישטר הקיים.
מבחינה היסטורית, היא היתה מעין שסתום־ביטחון של
המימסד, כדי לתת פורקן לרגשות של התיסכול והקיפוח
בשכבות־המצוקה. ההמונים שצעקו ״בגין לשילטון!״ לא
חיפשו כתובת קיצונית יותר, מחוץ למישטר.

עתה מתפרקת תנועת-החרות. המיתוס שד
מנחם כגין נשבר.

שילטון הליכוד הולך מדחי לדחי, חסר מנהיגות,
זקיפות־קומה מוסרית ופיתרונות — כל אותם הדברים
שבהם הוא דווקא התפאר.
מחד גיסא, זה טוב. המוני אזרחים, שחיפשו את

לפני שישה שבועות כתב עורך ידיעות אחרונות, ד״ר
הרצל רוזנבלום, המקורב לתנועת־התחייה :״עלינו להת כונן,
איפוא, לקראת הלילה היורד עלינו ...אם אי־אפשר
להטיל מישסעת חמורה עלינו תחת שילטון דמוקרטי —
אזי יהיה עלינו לבחור בצורת־מימשל פחות־דמוקרטי,
ובילבד שיהיה חזק ותקיף במידה שיאפשר לנו להחזיק
מעמד עד הנץ הבוקר. כי הכל טוב מהתמוטטות הבית
השלישי שלנו, והוא יתמוטט בנסיבות שנוצרו ...קיומנו
צריך להיות חשוב לנו אפילו מחרותו הפרטית של כל
אחד מאיתנו השבוע חזר על דיעה זאת, בראיון טל וויזיה,
איש התנחלות אלון מורה.
אלה הן זמירות ידועות. רבים מידידי, החוזרים משרות
ביחידוודמילואים, מספרים כי דיעות כאלה נשמעות שם
בפה מלא. אפילו עיתונד. של מפ״ם פירסם מיכתב-למערכת
של חבר קיבוץ השומר־הצעיר, המעלה את הרעיון של
דיקטטורה נשיאותית לזמן מסויים — הנשיא ימנה
ממשלה של מומחים, וזו תשלוט מבלי להזדקק לכנסת.

שילטון כזה כדיוק קם כגרמניה, כשיא המשכר
הכלכלי, ערב עלותו של היטלר לשידטון.
הרגשת־המשבר קיימת, הולכת ומתפשטת, והיא נושאת
בחובה את הקריאה לאיש החזק, לדיקטטור הנערץ שיש ליט
סוף־סוף סדר, שיהלום ביד ברזל באוייב הפנימי,
שיחזיר לאומה את כבודה, שימלא את צו האלוהים.

האם יש איש בזה ז האם יש מועמד לתפקיד
הדוצ׳ה הישראלי ץ

לץ וא ייטנו,

והוא מתכונן בגלוי לתפקיד זה. שמו

י י אריק שרון.
בשנים האחרונות התנודד שרון בין המחנות, פלירטט
עם הימין והשמאל להשמיע דבר והיפוכו. אך לאחרונה
התייצב. הוא החליט לאן פניו מועדות.
קולו נושא את הבשורה המוכרת: בוגדים, גייס חמישי,
.מתגמדים, הצלת המדינה, שואה מתקרבת, חלוצים אמי תיים.
עוד מעם ידבר על חוק וסדר, מישמעת, צו
אלוהי.

אריק מלך ישראל. הכולדוזר האנושי. הסופרמן
הדורס המתפרץ. האיש על הסוס הלכן.
האם זה יכול לקרותן כן, זה יכול לקרות.
האם זה מוכרח לקרותן לא, אין זה מוכרח לקרות.

זה תלוי כך וכי.

היית משאירה אות!
בביתלא מואן>־

רב-ברידו האמיתי —

וכשאת חושבת על כך — האם את עצמך
היית רוצה להשאר, לבדך, בבית לא מוגף
בית לא מוגן — הוא בית לא מוגן. אין פשרות רב-בריח האמיתי —
בענין הזה. בית לא מוגן הוא כל בית
רב-בריח האמיתי —
שפורץ יבול לד! כנס אליו בקלות. בית מוגן
הוא בית עם רב־בריח.
רב-בריח במרכז הדלת, בצידה או במקום
המנעול הרגיל, ננעל במוטות פלדה
רב-בריח האמיתי —
ל־ 4צירי חדלת. עם רב־בריח האמיתי
משפחתך מוגנת יותר.
רב-בריה האמיתי —

עם ד ב -בריח האמיתי
אתה מוגן יותר.

רב־בריח האמיתי —

היחיד בהשגחת
מכון התקנים
עם סמל רב-בריח
ת ל־ א בי ב
רח׳ סו קו לו ב ,45 חולון,היחיד שזבה בתואר
־ טל6 ,855250 ,853791 ,854458 :־644145־ 03
״המוצר הנבחר״
חיפ ה
־ ר ח׳ האי צ טדיון ,40ק. חיים,
ובתואר ״הקניה
טל3 :־2־ ו 1ו 25ד־04
הטובה ביותר״ 4שנים ט ברי ה
־ ה שו ק ה עי רוני החדש, טל 067-92969,20024 :
־ רחהח לו צי ם ,8נתניה, טל 37766 :־053
ה שרון
ברציפות
פתח ־ ת קו ה
־ ר ח׳ ה הגנ ה 7ו, טל 919383 :־03
עם ססו אנשי שירות
ירו שלי ם
־ רחי עוזי אל ,28 בית וגן, טל 422767,423769 :־02
בכל הארץ
־ ר ח׳ צ ה״ל ] ,5בנין סו ל ל בונה[ ,טל 24515 :־051
א שקלון
מותקן בארצות
־ ר ח׳ הפלמ ״ ח , 22 טל 76840 :־057
באר־ שבע
רבות ברחבי
אי ל ת
־ ר ח׳ צו פי ת ,4טל 2750 :־059 העולם להגנת ביתך, רכושך
ומשפחתך
או למפיץ המורשה הקרוב לביתך.
לפר טי ם ו הז מנו ת נא להתקשרלמ פי צי ם הר א שיי ם:

נאומו של אור׳ אבנר׳ על הצעת אי־האמון בממשלה
מדוע? מפני שזה היה מובן מאליו, שהתנחלות,
קמת על־פי החוק הבינלאומי בשטחים המוחזקים,
גוף ארעי, הקיימת עד לשלום. היא נובעת אך
מהצורך הביטחוני של המעצמה הכובשת, אפילו
הטיעון שלכם.

אורי אבנרי: דרך ארוכה עבר הנואם הקודם
(משה שמיר) ממיצוות יוסף דדוגאשווילי סטאלין עד
מיצוות הקדוש־ברוך־הוא, ועוד הרגל נטויה.

17 הבנים של ההגדה

וכאשר מצב הכיבוש מסתיים ושילטון־הבי•
בוש מסתיים, ההתנחלות של הכיבוש מסתיימת.
זה טבוע בעצם מהותה שד ההתנחלות כשטחים
מוחזקים, של החוק שאתם מסתמכים
עדיו.

אדוני היושב־ראש, העסק מתפרק לנגד עינינו.
השאלה היא: מדוע? מהי הסיבה האמיתית?
אומרים: הממשלה איננה מתפקדת. היא מורכבת
משלומיאלים, חבריה אינם מתאימים. יש בזה, כמובן, מידה
רבה של אמת.
בהגדה נאמר: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:
אחד חכם, אחד תם, אחד רשע, ואחד שאינו־יודע־לשאול.
אבל בהגדה של הממשלה הזאת יש 17 חברים. ניסיתי
לשבץ אותם לפי ההגדה והייתי נאלץ להרחיב את היריעה.

יש אמנם בממשלה זו אחד חכם,
אחד תם,
אחד רשע,
ואחד שאינו־יודע-לשאול,
אבל יש גם אחד שוטה,
אחד שחצן,
אחד לא־יוצלח,
אחד ליצן,
אחד מתחסד,
אחד בור,
אחד אינטריגנט,
אחד כזבן,
אחד צבוע,
אחד עובר־בטל,
אחד פושט־רגל,
אחד מוקיון,
ואחד פורע־חוק.
יש מי שחושב שאפשר לתקן מצב זה על־ידי ״רה־שאפל״
,״רה־אירגוך, ועוד מלים עבריות חדשות. השוטה
יבוא במקום הליצן ; הבור במקום הכזבן, ולהיפך.

רק פורע־החוק יישאר במקומו.

אבל, אדוני היושב־ראש, לא זהו העיקר. גם הממשלה
הקודמת לא היתד, מורכבת מגאונים. לא ההרכב האישי
הוא שהביא את הממשלה לאן שהגיע.
מה שקרה לממשלה נובע מן הפער הטראגי בין החזון
לבין המציאות, פער שהפך התהום, תהום שאין עליה גשר.
הממשלה דומה לעשרת הכושים הקטנים שבסיפור:
אחד הולך׳ ,שני הולך, שלישי הולך וכן הלאה.

חלד השר מאיר עמית, חלד השר יגאל
הורביץ, חלד חשד משה דיין, ועכשיו מאיים
השד אריאל שרון — והלוואי שיקיים את
איומיו.
גם בזה אין אני מאמין לו. למה פיתאום, פעם אחת
בחייו, הוא ידבר דווקא אמת?
דב שילנסקי ז הוא הודיע שזו לא אמת.
אורי אבנרי ז וגס זאת ׳אני לא מאמין לו. וגם
אתה לא. אין הרבה אנשים בבית הזה — אם יש בכלל
אדם אחד בבית הזה — המאמין לשר שרון, ולוא למילה
אחת שלו.

וזה מה שאומר בית־המישפם על גבי 40 עמודים.
אפשר להגיד זאת בשלושה מישפטים: יש סמכות אחת
בשטחים — הוא המושל הצבאי. הוא קיים אך ורק
בתוקף אמנת־האג. אין לו מקור־סמכות אחר.
הקרקעות שתפסתם — תפסתם לפי אמנת האג, על
סמך הטענה של צורך ביטחוני( .אגב, מדובר על הצורך
״הצבאי״ ,ולא ״הביטחוני״ ,של הכובש, לצורך המשך
ניהול המילחמה שבמהלכה נכבשו השטחים ).וברגע ש־המילחמה
נגמרת — המימשל הצבאי נגמר, הצרכים
הצבאיים-נגמרים, ההתנחלות נגמרת, תפיסת־הקרקעות נג מרת
— הכל נגמר והכל הולך הביתה, המושל, ד,מימ־של
וההתנחלות, לפי החוק שאתם מסתמכים עליו.

הב ויו ההאמרת
בית־המישפט עשה דבר חשוב. הוא העמיד אתכם
לפני ברירה פשוטה לחלוטין: או סיפוח גלוי, רשמי,
חוקי — או הפסקת ההתנחלויות כימעט לגמרי וסי־לוקן,
גם הקיימות, כאשר יסתיים הכיבוש.

והנה אתם עומדים מול הסתירה הטראגית
שד שילטונכם.
בש. אסור להתנחל, לתפוס קרקע, לעשות כל פעולה
שהיא בשטחים אלה אלא למען הצרכים הצבאיים של
צבא־הכיבוש.

מה פירוש הדבר? המימשל הצבאי הוא
בעצם טיבעו ישות •!מנית. הוא קיים כד עוד
קיימת המידחמה. ברגע שמסתיימת המילחמה,
אין כיבוש צבאי, אין מימשד צבאי, וממילא
גם אין התנחלות צבאית.
וכל ההתנחלויות שאתם, וקודמיכם, הקמתם, הם גו פים
ארעיים על־פי החוק, החוק הבינלאומי, וממילא גם
החוק הלאומי. הם גופים ארעיים הקיימים רק כל עוד
קיים המימשל הצבאי.
מדוע לנבור בספרי־חוקים, כפי שעשה בית־המיש־פט,
כאשר המציאות עצמה הוכיחה זאת? אתם הוכח תם
את זה. מה עשיתם כאשר רציתם לכרות חוזה־שלום
עם מצריים, עם מדינה ערבית אחת? המעשה הראשון,
המובן מאליו, עוד לפני שהתחיל משא־ומתן — היה
שאתם הודעתם למצריים שאתם מוכנים לפרק את כל ההת נחלויות,
עד האחרונה שבהן, בשטח המצרי.

אם אתם מספחים — אתם במו ידיכם שמים קץ,
לא רק לתיקוות השלום לדורות, אבל גם למעשה האחד
חוזה־השלום עם
שעשיתם, שלא היה כולו חורבן
מצריים. שהרי סיפוח הוא הפרה פשוטה וגלויה של הס כמי
קמנדדייוויד. שום שר־תעמולה לא יעזור כאן. זוהי
המציאות. אתם יכולים לבעוט בהסכם־השלום ולחדש
את המילחמה — או לשים קץ למדיניות־ההתנחלות שלכם.
ואל תחשבו שיש פה הבדל בין קרקע פרטית ו״קרקע
של המדינה״ .מי שקורא את פסק־הדין ואינו מבין אותו
נכונה, סבור שנקבע כאן הבדל בין קרקע ציבורית
וקרקע פרטית.
לא דובים ולא יער. ההבדל היחידי הוא שלגבי
קרקע פרטית יש עותר. לגבי ״קרקע המדינה״ ,ששייכת
לכתר הירדני, אין מי שילך לבית־המישפט. המלך חו־סיין
לא ילך לבית־המישפט לתבוע את קרקעותיו.
יגאל הורביץ: אתה תגיש עתירה בשמו.
אורי אבנרי: לפי פסק-הדין, הקמת התנחלות על
״קרקע המדינה״ היא בלתי־חוקית כמו התנחלות על
קרקע פרטית, אם אינה נובעת מן הצרכים הצבאיים של
צבא־הכיבוש.

לעזאזל המציאות, יחי החזון

..איחותס 8)90ה שמר

אדוני היושבדראש, הייתי יכול להמשיך שעות בניתוח
פסק־הדין. הייתי מנתח את מעשי ומחדלי הממשלה הזאת.
הריאות־ביניים מספסלי הליכוד.
אורי אסנרי ז איני מוכן לענות לשום קריאת־בי־נייס
מהספסלים ההם. זו חוצפה שאין כדוגמתה שאתס
קוראים קריאות־בינייס, אחרי שהחלטתם לשתק את
המיקרופונים של חברי־הכנסת. כל זמן שהפוטש של יושב־ראש
הכנסת נגד הכנסת לא יחוסל, והמצב הפרלמנטרי
לא יחזור אל קדמותו, לקריאות מהספסלים האלה לא
אענה. איני חייב לשמוע קריאות ביניים, כאשר אני
צריך לאמץ את אוזני כדי להבינן.
בכל השטחים — מדיניות־התנחלות, ארץ־ישראל
השלמה, מילטון פרידמן, כלכלה, חברה — התהום שבין
חזון הליכוד ובין המציאות היא כל־כך עצומה, עד שאין
עליה גשר.
במצב זה יש שלוש אפשרויות.
האפשרות הראשונה: פשוט לא להתמודד עם הסתירה
בין המציאות ובין החזון.

אבל למה לנו לעסוק באנשים? הבה נעסוק במציאות
האיומה, שלפניה עומדת הממשלה הזאת.

לבי עליה, לבי על הממשלה ולבי על ראשי־הממשלה
,׳הנתפסים בסתירה הטראגית הזאת
כין חזונם, יטהיה חזון־אמת בעיניהם, ובין המציאות
שאותה הם מצאו, כאשר הם הגיעו
לשילטון.
אלה הם שני עולמות, שתי פלנטות, כימעט שני יקו־מים
שונים.
החזון של ארץ־ישראל השלמה הוא בוודאי חזון יפה
בעיני המאמינים בו. לא נתווכח כאן על אמונות, אי׳
אפשר להתווכח על אמונות.
אך אין לחזון זה שום קשר עם המציאות של , 1979
של הרבע האחרון של המאה העשרים. הוא לקוח כל
כולו מן המאה התשע־עשרה, שממנה ינק זאב ז׳בוטינסקי
המנוח את השקפת־עולמו.
אולי זה היה אפשרי לפני מאה שנה. אולי. איחרתם
במאה שנה. בעולמנו שלנו חזון זה סותר את המצי אות;
ושום כוח בעולם לא יתגבר על סתירה זו.
.אין אפשרות לכונן את ארץ־ישראל השלמה בממשות
מדינית בעולמנו. אין אדם אחד בעולם, כוח אחד בעו לם,
גורם אחר בעולם — ,אולי מילבד דרום־אפריקה
ורודזיה, לפני שהפכה לזימבבווה — המוכנים לתמוך
בהגשמת החזון הזה. אין הוא מתאים למערכודהכוחות
העולמית, למציאות העולמית, לעולם שבו אנחנו חיים.

זוהי ספיזופרניה, ושמה ממשלת־ישראל. או
ממשלת-ישראל, ושמה סכיזופרניה.
האפשרות השנייה היא דרך תנועת־התחיה.

יש סתירה כין המציאות לבין החזון ץ לעזאזל
המציאות, יחי החזון .״מיצרו את העולם,
אני רוצה לרדת.״
גאולה בהן: לעלות.
אורי אבנרי: לעלות. לעלות לכוכב אחר. לעלות
לוונוס, ליופיטר, לסאטורן. לרדת מן העולם הזה.
ויש אפשרות שלישית: אם יש סתירה בין החזון לבין
המציאות — להסיק את המסקנה שמשהו בחזון אינו
בסדר, שיש לבחון מחדש על החזון, שיש לגבש חזון
אחר, טוב יותר, מציאותי יותר, יפה יותר.

ההתנחלות היא זעזית
חזון ההתנחלות הגיע לבית־המישפט. אני מחזיק
בידי את פסק־הדץ. מסופקני אם חברי־כנסת רבים
הבינו אותו, או אף קראו אותו.
מה אומר פסק הדין?
דבר פשוט: יש מקור אחד לסמכות בשטחים המוח זקים,
על-פי אמנת האג — המימשל הצבאי, הצבא הכו־

המו היא ורק לפי

דיין
הולך

לשם כד, אדוני היושכ ראש, צריך־ לבקש
את הממשלה הזאת, על־ידי הצבעת אי-אמון,
שתואיל כטובה ״להיטיב עם העם״ ,בהבטחתה,
להתפטר, להבריז על בהירות חדשות,
ולהניח לעם להביע את אמונו למיפלגות ולאישים
שיש להם פיתרונות מציאותיים לבעיות
מדינתנו.

כפית מזון מלכות לכל אחד מבני
המשפחה להרגשה מצוינן ז, תרכשה
של בריאות ומרץ לצעיר, למבוגר
ולקשיש.
מזון מלכות מכיל כמויות גדולות של
חומצה זרחנית, קלציום, אשלגן
וברזל המהווים יסודות בבנין גוף
האדם.
פרופסור גליארדי ליזי אבחן הסבה,
גופנית ונפשית ניכרת באנשים
שתפריסם כלל מזון מלכות.
למסקנה מקבילה הגיע גם חוקר אחר,
גרדנר, הגורס כי מזון מלכות מהווה
השלמה חיונית לתפריס המזון היומי.

הציוד המתוחכם וצמחיית הגליל
הברוכה זיכו את ״גליל״ במדליה
ובתואר: מזון המלכות הטוב
בעולם בועידה שהתכנסה בבוקרשט.
מכתבי תודה רבים המגיעי ם למכוורת
שמיר מעידים יותר מכל על חיוניותו
של מוצר זה.
פרטים נוספים אפשר לקבל ממחלקת
ההסברה של מעבדת ״גליל״.
להשיג בשקם, בשופרסל,
בסופרמרקטים, בצימחוניות ובחנויות
מובחרות.

וו^,מ-ש׳1י

ם1ון מ ל כו ת ־
ביהו־געוה מ צוינ ת

מ מו כ רי מ כוו ר ת קיבוץ עומיד טל 41826 .־ 067

)11*11111

שו ס

ימ*ן׳*8

8ג ^£1188£

£038

* 11״ ^ 1111

איתות אגא :1x11
1ח״ הזו וזו

הנסיכה סיסי תהיה הקיסרית פארה
זכרונותיו של השאה המודח, שבכתיבתם עסק במחבואיו (בתמונה
הימנית, עם אשתו ובנו, כשהם עוברים על כתבי־יד) .,יהפכו לסרט.
השחקן טרם ניבחר׳ אד כל מה שידוע בינתיים הוא שרומי שניידר,
מי שהתחילה את הקאריירה כנסיכה סיסי, תגלם את פארה דיבה.

הזמנים משתנים: פעם מיל אה
גברת זו (בתמונה לנוטה,
בחגיגות ה־ 50 לפאלס ביץ, ב־קאן)
את כותרות עיתוני ה רכילות.
היא היתה דוגמנית
יפהפיה, אשתו של הנסיך ה מוזהב
אגא חאן. גם היום היא
עשירה. ועדיין נאה מאד. וכמו
גיבורי עבר אחרים שייכת ל היסטוריה
המפוארת של הגי בורים׳
שביזבזו הונם בקאזינו
המפואר של הריביירה הצרפ תית.

גירי
בואון: כאב הראש הגדול

את מי מסתיר סרגי קוזוב?

מושל קליפורניה, ג׳רי בראון, רוצה להיות מס׳ 1של הדמוקרטים,
לנשיאות ארצות־הברית. כבר שלוש שנים שהוא מאמץ את ראשו,
נעזר בג׳יין פונדה ובבעלה טום היידן, כדי לרכוש את אהדת הקהל.
אך האם כל זה יספיק נגד קנדי, באם הוא יציג את מועמדותו?

את אשתו — כריסטינה אונסים• היה זה כשהזוג יצא נירגז מביקור
אצל דודתה של כריסטינה, בלונדון. סרגיי נידהם לגלות המוני צלמים
אורבים בנמל־התעופה, וכיסה את פניה של רעייתו בשקית פלסטיק.

העולם הז ה 2200

) 11*11111ב שו ס

מועמד ג׳ון קונלי: לא רוצה לחץ ישראלי

המיחץ הגדול של

מועמד ג׳ון אנדרסון: הפסא גדול עליו

ארבעה מן המועמדים הרפובלי-
קאים לנשיאות ארצות-הברית בול טים
בציוריותם: פילים קריין, פרו פסור
להיסטוריה בן ,49״אינו
צעיר די הצורך״ כדי להתאים ל תדמית
שהוא מבקש ליצור.
לג׳ון קונלי חסר רק הכוכב כדי
להיות שריף מושלם. ג׳ון אנדרסון,
עורדדיו בן ,57 הוא אב ל־ 5יל דים,
יושב בשקט בסנט 18 שנים
אך ניראה קטן מדי כדי למלא את
הכיסא הגדול. בעל־ממון וקסם
לטיני הוא בן פרנאנדז, בן ,54ה־מתגנדר
באשה, דוגמנית לשעבר.

מועמד בן פרנאנדז — לא צריך ת רו מו ת

1ידאם ססת־ון:
דבהנות >(א1ש1ויץ
הסופר האופנתי בארצות־הברית
נולד בווירג׳יניה , 1925 ,גדל ב דרום,
אך בילה את רוב חייו בצפון.
ספרו, וידוייו של נד טרנר, על מנ היג
עבדים שחור ונקמתו המזוויעה
באדונים, זיכה אותו בפרס פוליצר
( .)1967 ספרו החדש, בחירתה של
סופי, היה לרב־מכר שנמכר ב־500
אלף דולר לבמאי אלן ג׳י פאקולה,
שיסריט אותו באביב. סופי היא
ניצולת־שואה, שכבשה את דימיונו
של סטיירון, כשהתגורר בברוקלין.
חשאלה כיצד הובלו היהודים לטבח
הציקה לו עד כדי כך, שהוא עצמו
סייר באושוויץ לפני שכתב את
הספר. מזה 25 שנה הוא גר ב קונטיקט
עם ארבעה ילדיו ואשתו,
המשוררת רוז (מבשלים במיטבחם,
עם שניים מילדיהם) ,ונחשב לטי פוס
סוער ובעייתי גם למישפחתו
וגם לידידיו.

ה עו ל ם חזה 2200

מאורו! בת8נדו
לארוחת בוקר
הוא נחשב היום לכוכב היהר
ביותר בעולם, וטוען כי הוא שווה
כל פרוטה שמשלמים לו. מראהו
האחרון, הגנרל המטורף (בתמונה
משמאל) ,בסרטו של פרנסים פורר
קופולה אפוקליפסה עכשיו, כל מה
שנאמר עד היום, אודות חייו ה פרטיים
המשונים, הוא כאין וכאפס
לעומת הדברים שפירסמה אשתו
לשעבר, אנה קאשפי, בספרה החדש
בראנדו לארוחת בוקר, המביא סו דות
אינטימיים ומביכים למדי על
התנהגותו התימהונית של בראנדו,
כבעל וכאב .״הצעת הנישואין שלו
היתה מגוחכת כהצגת תיאטרון״.
״לפני לכתו לישון הוא יושב ערום
על המיטה, מדמה עצמו לעץ אגסים
ומכנס את רגליו כאילו היה בייג־לע״
.״הלוחם האמיץ נגד גזענות
פחד פחד מוות שבנו יוולד שחום
עור — כמוני״ .״את אביו הרחיק,
כדי שלא יפריע לקאריירה שלו״.
״הוא לקח אותי למיסעדה במכונית
פולקסוואגן מרופטת, עמוסה פחיות
בירה.״ מה אומר בר אנדוו ״איני
מסוגל לאהוב איש, כי איני בוטח
באיש.״ עצוב.

האשה הראשונה אנה קאשפי עם הגן כריסטיאן
העו ל ם הזה 2200

-דאלי

האשה השנייה טאריטה מסרקת את הבת הקטנה

ותר כח,יותר חידוש
ב שואב האבק החד ש
של שרס
עם המנגנון החדיש
8£1¥10\/£8ד 3טם
לסילוק אוטומט•
של האבק מהמסנן

* מנו ע רב עוצמה־

^ץ -800 לפע1לה מושלמת

* מיכל אבק משוכלל-
ללא שקית

* מדאבק־לסימון
כמות האבק במיכל

* בבל חשמל מתארך-
לסעולה נוחה בטווח רחב
את מוצרי האיכות של שרפ תמצא בשקם,במשכיר המרכזי,
בשא׳יל, ברשתות השיווק הגדולות ובחנויות המובחרות למוצרי חשמל.

שרפ. עו קהאלקט רוני ק ה מי פן

היבו אן:פרו ס מן בס׳׳נז ירו שלי ם. ט 02-533817/8/9.7

ה עו ל ם הז ה

שד־הביטח1ן שאל.. :אס 1ר לנש ק בסורה?
וחיבק את כתבת ״על המישמר״
0שר-הביטחון עז ר וייצ
מן היה במצב־רוח טוב ביום
שבו נטל חופש מן הדיונים
בקאהיר ו״קפץ״ לארץ, להש תתף
בישיבת הכנסת על סדר-
היום עמדו חמש הצבעות אי-
אמון בממשלה כאשר הבחין
וייצמן בחברי־כנסת ועיתונאים
המתבוננים בו במיזנון הכנסת,
כשהוא מחבק בחיבה את כת בת
על המישמך דליה שחו רי,
הוא קרא לעברם :״מה
אתם מסתכלים? כבר אסור
לחבק בחורה?״
! 0עניין זה הזכיר לווייצ־מן
את הסיפור הבא: כאשר מו נה
לוי אשכול המנוח כשר־הביטחון,
הלבישו עליו שומרי־ראש.
האחראי על שומרי־ה־ראש
תידרך את אשכול, ובין
היתר אמר לו :״במה שנוגע

הוא רק שמע את הנאום אבל
לא ראה דבר, בגלל הדוחק,
לכן שאל את אחד העיתונאים
שעמדו בסביבה :״מי אומר
את הדברים הנכונים האלה?״
! 0כאשר נודע כי שר־החקלאות
אריאל (״אריק״)
שרון איים להתפטר מהממ שלה
אם זו תקיים את צו בית-
המישפט העליון, ותוריד את
אלון מורה, אמר שר־הדתות
אהרון אכו־חצירא :״עד
עכשיו הייתי נגד הורדת אלון
מורה, עכשיו יש לי סיבה טו בה
להיות בעד הורדתו.״
! 0ח״ ב אם?,יגורי, ש הוא
אלוף־מישנה במילואים,
טוען כי האלוף הרצל שפיר
חייב לו את מינויו כמפכ״ל
המישטרה. יגורי מספר, כי
כבר לפני חודשים רבים פנה

זהו המושב האחרון. השבוע
נפתח המושב השלישי של ה כנסת,
אולם מילוא טען כי על
שמיר היה לציין כי זהו המו שב
האחרון, משום שהממשלה
לא תחזיק מעמד עד למושב
הרביעי.
! 0ח״כ המערך הרב מנ חם
הכהן טוען, כי המדינה
אף פעם לא היתד, במצב יותר
טוב .״יותר רע כבר לא יכול
להיות,״ מסביר הכהן.
! 0מישהו כינה בשבוע ש עבר
את ממשלתו של מנחם
בגין ״ממשלת גמדים״ .הגיב
על כך ח״כ ש״י אמנון רו־כינשטיין
:״זו אולי ממ שלת
גמדים, אבל שילגיה אין

0בירושלים נוהגים לעי תים
נהגי האוטובוס להכריז
בקול על שם התחנה. נהגי קו
,9המגיע לקריית־הממשלה,
החליטו להכריז ליד מישרד־האוצר
:״ארליך — כולם ל רדת

0לפני 20 שנה, כשהיה
ראש־עיריית ירושלים, ט די
קולק, מנכ״ל מישרד־ראש-
הממשלה, הוא עורר סערה, כ שהורה
להסיר מתערוכת העשור,
שנערכה בבנייני האונות
בירושלים, תמונה של הצייר
יוסף זריצקי, משום שלא
מצאה חן בעיניו. קולק הואשם
א כמי שמינה עצמו כקומיסר
לענייני אמנות, מבלי שיבין
דבר באמנות. השבוע כימעט
שפרצה סערה דומה. קולק
סייר בתיאטרון ירושלים, עיב
פתיחת תערוכתו של הצייר ה־מכסיקאי
אמריגה קריאס,
שהוא קרוב מישפחה של נשיא
מכסיקו. קולק הבחין בשני
פורטרטים, של נשיא המדינה
יצחק נכון. ושל ראש הממ שלה
מנחם בגין, וטען כי יש
להסירם, משום שהם מעוותים

נשיא כנסיית המורמונים העולמית,
הנושא גם בתואר של נביא, היה אורח
הכבוד בטכס רב רושם שנערך מול חומות העיר העתיקה, לציון
חנוכת גן־המורמונים המשתרע על שטח של 20 דונם. אולם בעוד
שהנשיא היה נלהב לקריאת הגן על שם עדתו, וגרר עימו לישראל
2000 ממאמיניו, נראה כי רעייתו, הנביאה, היתה שוות נפש.
היא נרדמה במהלך הטכס. אחד ממאמיניה מיהר לפרוש מעל
לראשה שימשיה, כדי להגן עליה מפני קרני השמש הלוהטות.
לסודיות, אל תדאג אם אתה
הולך לבחורה, החברה האלה
לא יספרו ולא ידברו על זה
מילה.״ אשכול התבונן בו ו אמר
:״להיפך, שידברו על זה
כמה שיותר.״
בשעת הערב של יום
ההצבעות על אי־אקוו, התרכ זו
חברי־כנסת רבים עם עוזרי הם
בחדר הטלוויזיה, הסמוך ל־מיזנון
הכנסת, כדי לצפות ב סיקור
על הישיבה. יושב־ראש
מיפלגת העבודה, שימעדן
פרס, שמע וראה את עצמו
תוקף בחריפות רבה את הממ שלה.
באותו רגע ניכנס לאולם
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג.
העולם הזה 2200

אג שי ם

מנחם בחש!

ח״כ אגודת־ישראל ואיש העסקים
הירושלמי הגיע לשדה־התעופה שדה-
דוב בתל־אביב כדי לטוס לדרום הארץ. כיוון שהיתה זו שעת
בוקר, החליט פרוש להתפלל עד שהמטוס ימריא, והוא עשה זאת
באמצע מסלול ההמראה, כשברקע מזדקרת הארובה של רידינג.
את הדמויות האמיתיות של
שני ראשי המדינה. רק אחר
כך הסביר הצייר, כי לא הת כוון
לתלות פורטרטים אלה ב תערוכה,
אלא רק להגישם ל-

אליו שר־הפנים ושאל אם הוא
מכיר אלוף בצה״ל המתאים
להיות מפכ״ל המישטרה. יגו־רי
העלה אז את שמו של
שפיר. כאשר סיפר זאת עורי
לאחד מחברי־הכנסת יעץ לו
זה :״יותר טוב שלא תספר
זאת. יש אפשרות סבירה שב עוד
כמה חודשים שפיר יקלל
אותך בגלל שהמלצת עליו.״

0לח״ב רוני מילוא,
מישפחתו

שהוא קרוב
ראש-הממשלה,
היו טענות נגד יושב־ראש ה כנסת
יצחק שמיר. על פי
הנוהג פותח היו״ר את המישב
הרביעי של הכנסת בציינו כי

מנחם כנין,

היד הבינגו

צלם העיתונות הוותיק, מי שהיה
צלם ״העולם הזה״ והיום הוא צלם
ה״טיים״ בישראל, אינו נרתע מכל מעשה כדי שהתמונה שאותה
הוא מצלם תצא טוב. כאשר צילם את ההפגנה מול אלון מורה,
שנערכה בשבוע שעבר, לא היסס רובניגר להשתטח על הכביש.

והסערה

שני האישים כשי,
שככה.
! 0צעירי המפד״ל וביניהם
שר־החינוך ז כז לון המר ו ידידו
ח״ב יהודה כן מאיד,
מעוניינים כי שר־הפנים, יוסף
בורג, יקבל על עצמו את תיק
החוץ, בעיקר כדי לסלקו מה-
מעוז החזק של מישרד־הפנים.
לכן לא היסס כלל בן־מאיר
לשבח ולהלל את בורג בישיבת
סיעת המפד״ל, שנערכה בכנ סת
בשבוע שעבר. בורג הא זין
עד תום ואז פלט :״אתם
רוצים שאני אהיה שר־החוץ׳
או שר החוצה ן״
0מה ההבדל בין פרישתו
של דויד בן־גוריון מהמט-
שלד, בשעתו, לפרישת תלמיד,ו
משה דיין, מהממשלה בשבוע
שעבר ל לדעת רענן פ ן ־
יהודה, עוזרו של ראש עיריית
תל־אביב, ההבדל הוא במקום
אליו פרשו השניים :״ביג׳י
פרש לווילג׳ (כפר) ודיין פרש
לווילה !״
0 1במשך שנים טוענים פר נסי
העיר תל־אביב כי הממ שלה
חייבת לפצות את העיר
בשל היותה מטרופולין — עיר
הקולטת מאות אלפי תושבים
של ערים אחרות מדי יום
ומספקת להם שירותים ..חיזוק
לטענה זו נתן ראש עיריית
באר-שגע, אליהו נאווי.
הוא סיפר כיצד פנה ׳יום אחד
לראש עיריית חולון, פנחס
איילון בשאלה, מה ההכנות
שהוא עושה בעירו לקראת יום
העצמאות. נאווי קיווה ללמוד
מאיילון ולאמץ ממנו רעיונות.
הוא הופתע כאשר איילון סיכם
באוזניו את ההכנות לחגי גות
:״סיכמתי עם חברת ה אוטובוסים
דן שתפעיל את שי רותיה
עד שלוש בבוקר, כדי
להוביל תושבים בין חולון ל-
תל-אביב.״

מרשימותיו שלמבקר מסעדות
הפעם היה בחברתי אורחן
מצרפת •,ידיד ותיק ומבין1
גדול בארוחות וביין. המם ע־|
דה זכתה למחמאותיו, ובמיו־ י
חד הביע פרנסוא את התפע־
1לותר מיין ״פטיט סירה׳
]זהו יין אדום חדש ו מעול ה׳
| של כרמל-מזרחי, והוא הת־ן
אים נפלא למנה העיקרית
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר. טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה ן
!אמרלה״ ,גם הוא יין שול־
״חני אדום משובח. אני מנד
1ליץ על היינות האלה בפגי
| כ ל אוהבי היין הטוב. כדאי
ן לכם לזכור את השמות^
החדשים האלה.
פטיט טידה וטינטה אמילה
מיטיבים את הארוחות

ניהול מחלבות בקריטוריו} לבזזידת שר־אוצר.
ומתיחה ישראלית שגרמה כוונות בצבא המצרי
60 יו״ר מיפלגת העבודה,
שמעון פרס, ניגש במיזנון
הכנסת לשולחן לידו ישב יהו דה
אגני, יועצו של ראש־הממשלה
ופגש שם גם את ד ב
גולדשטיין, כתבו הבכיר של
מעריב ומי שכתב יחד עם
ראש־הממשלה לשעבר, יצחלן
רנ״יץ, את ספר זכרונותיו פנקס
שירות, בו תקף קשות את פרס.

צעה לכהן כסגן שר־האוצר
והצהיר כי לא ימלא שום תפ קיד
בממשלת הליכוד. מאז אין
פוסקים לגשת אליו בכל מקום
שבו הוא נמצא, ללחוץ את
ידו ולטפוח על גבו בבירכת
״יישר כוח״ .אמר מלמד :״מ עולם
לא זכיתי בכל־כד הרבה
ברכות על מה שעשיתי כמו
על הדבר הזה שלא עשיתי.״

ד ! 1הידיד הצייר פגש בשחקן ניטים עזיקרי בעת פתיחת
תערוכת הציורים שלו, באכסדרת בית ״חבימח״.

ניטים זוכר את דן עוד משנות החמישים, כשהיה דן שחקן בתי״
אטרון ״הקאמרי״ והוביל את הנער ניטים בפעם הראשונה בחייו
אל מאחרי הקלעים של הצגת ״הנפש הטובה מסצ׳ואן״• ״מאז
נדבקתי בחיידק התיאטרון,״ הסביר השחקן ניטים עזיקרי.
כשהבחין פרס בגולדשטיין, הוא
שאל אותו בנימה צינית :״איך
אתה נהנה מילקוט הכזבים
שכתבת 1״ גולדשטיין השיב
לו :״אענה לד בהזדמנות.״
ההזדמנות נקרתה לו כעבור
כמה דקות, בעת שפרס שוחח
עם עזר וייצמן. גולדשטיין
ניגש אל פרס ואמר לו :״חשב תי
שאתה יודע להעמיד פנים
שלא איכפת לך!״
11 שר־הביטחון עזר וייצ־מן
הפסיק בשבוע שעבר את
מסעו במצריים כדי להשתתף
בהצבעה בכנסת על הצעת אי-
האמון בממשלה. פגש עזר ב כנסת
את ח״ב יגאל הו ד ״
כיין, המיועד לתפקיד שר־האו־צר,
והצהיר באוזניו :״אם ה־קריטרייון
היחידי לקבל את
י תיק־האוצר הוא ניהול טוב של
מחלבות, אני מעדיף את מיקי
שטדאוס!״ מיכאל (״מיקי״)
שטראום, הוא מנכ״ל מחלבות
שטראוס המתחרות במחלבות
טנא-נוגה שבבעלות הורביץ.

! 8שר־החוץ המצרי בפו על,
כוטרז־ס ראלי, גילה
כי טבוע בו גם כישרון מיש־חק.
באחת ממסיבות קבלת־הפנם
שנערכו לעזר וייצמן ב עת
ביקורו במצריים, הופתעה
פמלייתו של עזר כאשר בוט־רוס
ראלי התחיל לספר בדי חות
על ביקורו של שר־החק-
לאות אריאל שרון במצ
ריים,
שבוע קודם לכן. בוטרום
לא הסתפק בכך, אלא הדגים
בפני הסמלייה המשועשעת איך
חיבק אותו אריק ונשק לו, כש הוא
צועד צעדי דוב כבדים.
81 שר-הביטחון עזר וייצ־מן
חזר ממצריים במצב־רוח
מצויץ. כשניכנס למישכן ה כנסת
פגש את היועץ המישפ־טי
לממשלה, הפרופסור יצחק
זמיר ,״שלום בג״צי״ .זמיר
חייך ווייצמן המשיך בדרכו.
ליד הכניסה למליאה פגש וייצ־מן
בשר־המישפטים, שמואל
תמיר .״שלום שמואל, ככה
מפסידים בג״ציסז״ שאל וייצ-

81 מתיחה שערכו כמה מ העיתונאים
הישראליים שנלוו
אל עזר וייצמן במסעו האחרון
במצריים, כמעט גרמה הכרזת
מצב כוננות בצבא המצרי. בעת
שהפמלייה סיירה בלוקסור ש במצריים
עלית, מתח הכתב ה צבאי
של ממריב, יעקב ארז,
את הכתב הצבאי של קול
ישראל, רוני דניאל. הוא
הדליף לאוזנו, בסוד, ידיעה
שהגיעה אליו, כביכול, זה
עתה: הצבא הלובי פלש ב מידבר
המערבי לתחום מצ ריים,
וכבש את עיר המידבר
המצרי! מרס־א-מטרוך. רוני
ביקש לשדר את הידיעה ל ארץ,
אבל קודם לכן רצה ל אמתה
עם אנשי הצבא המצרי.
הוא ניגש אל הגנרלים המצ ריים
שליוו את וייצמן וביקש
מהם אישור לידיעה. לגנרלים
המצרית מרם־א־טרוך. רוני
על מה הוא מדבר, אבל הם
חשבו שריחוקם מרחק מאות
קילומטרים מקהיר הוא שגרם
לכך. הם התחילו מיד לברר
ברשתות הקשר של הצבא ה מצרי
את דבר הפלישה הלו בית.
עד שהסתבר להם כי אין
שחר לידיעה היו מודאגים
מאד. כשנודע לרוני כי ארז
מתח אותו, הוא גמל לו בקרב

היאבקות על הדשא בו השכיב
את ארז על הקרקע.
! 8המשורר יונה (״יבי״)
בן־יהודה, ידוע כמשורר ה יחידי
בישראל המתפרנס מ־סיפרי
שירתו, וגם מוכר אותם
במו ידיו. יבי כבר הצליח לפ־תחת
לעצמו מערכת שלמה
של הפצה עצמית ושיטות מכי רה,
עד שהוא יכול להציע
אותה גם לידידיו. כך, למשל,
הסטיריקא־הוציא כאשר עמוס
קינן את ספר סיפוריו
הקצרים האחרון, מתחת לפר־חיס,
נטל יבי על עצמו חלק
מההפצה. תוך שבוע אחד הצ ליח
יבי למכור יותר מ־250
ספרים. הוא דחה את כל הצ עות
קינן לתשלום, וסרב גם
לקבל ממנו את הוצאות ההו בלה.

איכי
נתן

81 ספן השלום
פגש במישכן־הכנסת את ח״ב
התחיה משה שמיר, בעת
הדיון על פליטי קמבודיה.
שמיר גילה התעננייות בספי נת
השלום של אייבי ובתחנת
השידור שלו .״גם אנחנו רו צים
לקנות ספינה כזאת,״ אמר
שמיר לאייבי ,״נקים עליה תח-
נת־שידור שתשדר את דבר
התחיה,״ השיב לו אייבי :״למה
אתם צריכים לקנות עוד ספינת
שידור. בבקשה, תקנו את שלי.
הייא עומדת למכירה.״ כששמע
שמיר את ההצעה הוא היפנה
את גבו והסתלק.
) 8יורד שחזר לישראל הוא
הזמר-חקיין צדוק סביר.
לפני שנים אחדות, אחרי ש טען
כי הוא מוחרם בתחנות ירדו הישראליות, השידור סביר ואשתו, ריימונד לאד-
צות־הברית. שם הקימה האשה
מיספרה במאיימי שבפלורידה.
לפני שבועות אחדים הם חיש לו
את כל עסקיהם בארצות-
הברית ושבו לארץ.

8השופט דויד כר־או־פיר
נזכר כי לפני כעשרים

! הורביץ עצמו ניסה ל הרגיע
את המתנגדים למינויו
כשר-אוצר :״אתם בוכים ש משיה
דיין עזב את הממשלה.
אז תתמכו בבחירתי לשר־האו־צר.
לפחות שמישהו מהמיש־פחה
יישאר בממשלה.״ ;הור־ביץ
הוא דודנו של דיין).

מוקד

! 8ביום פסיקת בית־המיש־פט
העליון בפרשת אלון־מורה,
פשג הורביץ בכנסת את עורך-
הדין אמנון זיכרוני, שרבים
זקפו לזכות טיעוניו המישס־טיים
בפרשה זו את ההחלטה
ההיסטורית של בית־המישפט.
הורביץ, שהוא מאנשי ארץ-
ישראל השלמה ותומך מובהק
בהתנחלויות לחץ את ידו של
זכרוני ואמר לו :״למרות ש אתה
אדיב שלי, אני חייב ל-
ברנד על הניצחון המזהיר.״
! 8בשפע של ברכות זכה
השבוע גם ח״ב המפד״ל אכ רה
םמלמד, שדחה את הו

1ן !01ך י 11111 1ספן השלום, שיצא לשליחות חצלה בקרב פליטי קמבודיה על גבול תאילנד,
! 111 זכה לפירסום רב גם בעיתונות התאילנדית. חעיתון חתאי בשפה האנגלית ,״בנגקוק

פוסט״ ,פירסם את תמונתו בראש עמודו הראשון, יחד עם ידיעה על ביקור ראש ממשלת תאילנד אצל
פליטי קמבודיה. בכתבה בעמוד הראשון צויינה יהדותו של אייבי יותר מישראליותו• המראיין תמה אם
אייבי לא הגיע בשליחות מיסיונרית יהודית. תשובת אייבי :״לא איכפת לי מה חושבים על שלי•
חותי, כל עוד נותנים לי לעזור לאנשים אומללים.״ הכותרת בעיתון :״נתן כאן בשליחות של חסד״.
ה עו ל ם הזה 2200

אנשים
שנה, עת היה מתמחה, הובא
לדין מוכר פלאפל שהשתמט
מתשלום מם־הכנסה על סכום
של חצי מיליון לירות. כבר אז
ידעו במישרד עורכי־הדין איזה
מיקצוע משתלם יותר. בימים
אלה עומד בר־אופיר לגזור את
דינו של מוכר פלאפל שהע לים
הכנסות בסך 14 מיליון
לירות ממם־ערך-מום ף. יש ל שער
שגם עתה מהרהר השופט
על פער ההכנסות שבין מכי רת
פלאפל ועשיית צדק.
׳01 התובע הוותיק מפרק ליטות
תל־אביב, סכרין ;״עו זי״)
שראטר, הופיע השבוע
בבית־המישפט כשהוא נושא
את זרועו בתחבושת גדולה.
כאשר נישאל על-ידי השופט
דויד וולד מה קרה, ענה:
״אני מספר לכולם שזה קדה
כאשר ספרתי את דמי ההפ רשים
שקיבלתי.״ האמת היא
ששראטר מעד ונפל -אך הוא
ממשיך להופיע במישפט שוד

איד גו דו כי ץ. כאשר הסביר
להם הישראלי כי הפרוייקט
בוטל בינתיים, הופתעו השניים
אך החליטו בכל זאת לצלם
ולכתוב, כמתוכנן. הפרוייקט
המבוטל עתיד אף להופיע ב שער
הירחון האמריקאי.
0 1בזמן השטפונות העזים
באופירה שידר קול ישראל מ המקום
שהגיעו הישר מ״סופ־רנו
המיוחד בשטח״ .האמת היא
שהסופר המיוחד היה השחקן
יוסי גרבר, שהגיע לגמרי ב-
מיקדה לחופשה באופירה, נק לע
לתוך הסערה העזה והחליט
לדווח על כך לקול ישראל.
בזכותו של יוסי היתה תחנה
זו הראשונה ששידר מהמקום.
יוסי נחלץ גם לעזרת אנשי
בית־המלון ועזר לפנות את ה אורחים
משם. כאשר תמה ה סערה,
לקח יוסי את בגד־הים
שלו, עלה על גג מיסעדת־ה־דגים
שם והשתזף.

ראש־עיריית תל-אביב,

הידוע כטבח מעולה, הבין כאלף חביתות בעזרת הצייר משה ינוקא. את
״111
החביתות הבינו השניים בעת פתיחת תערוכתו של הצייר משה גת, שנערכה
1#11ן 1 בלול תרנגולות במושב צופית. דן שם בחביתות תבלין מייוחד, שאותו הביא לאחרונה מחוץ־לארץ.
את בן־מאיר שאלה, וכשהלה
הושיט ידו לקחת את המיק רופון
לתשובה, משך ירון את
המיקרופון והמשיך להחזיק
בו ואמר :״אני מכיר את ה חברה
האלה, נותנים להם מיק רופון
ביד והם לא מחזירים
לך אותו.״
! 0באותה תוכנית ישבה
גם אמו של ירון, מתיה, המ לווה
אותה בדבקות בכל מו פעיו.
ירון תיקן את עצמו ב קשר
למילה שאמר קודם, וציין
כי היתד, לו מורה קפדנית ל דקדוק
בהתכוונו לאימן, ש היתר,
פעם מורה. ענתה אימו
ממקום מושבה :״בזה יש לי
ממך נחת.״ השיב ירון לקול
צחוקו של הקהל :״כל מה
שאני עושה לא נחשב בעיניה.
רק בדקדוק יש לה ממני נחת.״
! 0בן־מאיר נזכר בסיפור
דומה שסיפר לו אחד מחניכיו
בתנועה המאוחדת, רמי עז־

אלטונס!

ראל (״טליק״) טל בתעשיה
האווירית והתפעל מעבודתו
של עזרוני, שאל אותו היכן
שירת כחייל. כאשר השיב רמי
כי היה בנח״ל, היקשה טליק:
״ובצבא לא היית ך״
0 1בהזדמנות אחרת סיפר
לונדון שהתלונן בבית כי הת עייף
מעבודתו. הגיבה אשתו
נירה ג ״איזו עבודה ז הרי
בעד מה שאני וחברותי עושות
בכיף על כום־קפה אתה עושה
כעבודה ועוד משלמים לך
כסף.״
׳ 0מכונית הסוברו של ה במאי
יואל זילכרג ניגנבה
כאשר חנתה ליד ביתו. למחרת
נימצאה המכונית בכפר טירה,
כאשר כל תוכנה חסר. מה שה גנבים
בכל זאת השאירו ל במאי
היה צרור מיכתבים ש כתב
לו המלחין היווני, שחיבר
את המוסיקה לסירטו האחרון.

שגריר מכסיקו בישראל, הגיע עם רעייתו, גארסייה, למלון
״שרתון״ ,שבו נערך ערב מבסיקאי לעידוד התיירות הישראלית
למכסיקו. בטוב ליבם של האורחים במזון המבסיקאי, חסכים השגריר להצטלם עם הכובע המבסיקאי
המסורתי. הוא הסביר, באותה הזדמנות, בי היה רוצה לראות יותר ישראלים מטיילים בארצו.

דה־גאויי

בנק לאומי ברמת־אביב למרות
הכאבים והסבל.
׳ 0הבלשן אבש לו ם קו ר
הסביר בפינתו אמרוטב בגדי
צה״ל, כי הכוכב השחור החדש
של כדורסלני מכבי תל־אביב,
ארל וי לי אמס, נושא בכל
זאת שם עברי. פשוט מאד:
ארל זה קיצור של ארליך.
! 0המוסיקאי האורחים ה־נימצאים
בארץ, מלוויו של ה־זמר-נגן
א רי קקלפט דן, היו
נירגשים מאד בחוף ימה של
תל-אביב. הסיבה: המציל ה תורן
הציל מטביעה את נגן
הבאס של קלפטון. הבאסיסט
ניסה לשחות וניסחף בין גלי
הים. המציל קיבל כרטיסים ל מופע
של קלפטון, וכן הרבה ״
שבחים ותודות.
; 0כתב וצלם מטעם ירחון
הארכיטקטים היוצא בארצות-
הברית הגיעו ארצה, על מנת
לצלם ולכתוב על פרוייקט שי קום
שכונת־התיקווה, כפי ש תוכנן
בידי הארכיטקט ישר *
העולם הזה 2200

שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, היה
במשך יום שלם אורח מזכיר
מועצת פועלי תל־אביב, דב
כן*מאיר, והמועצה. תוכנית
האירוח כללה בין השאר גם
ארוחת־צהריים עם חברי מז כירות
המועצה, ישיבת מליאה
חגיגית של המועצה במלאת
70 שנה לעיר יחד עם חברי
מועצת העיריה ולבסוף תוכ נית
ראיונות בצוותא עם ירון
לונדון. מי שאירגנה את היום
היתד, עדה הוז, המכהנת כיום
כדוברת המועצה ובתקופת ה בחירות
לראשות העיר היתד,
יריבה קשה למערכת הבהירות
של להט. צ׳יצ׳ הודה שהתפעל
מן האירוח ומן הדברים שראה
במשך היום. הוא הודה אישית
לעדה, ואמר בחיוך כי לאור
הצלחתה הוא עוד יציע לה
להיות דוברת העיריה. העיר
אחד העיתונאים במקום :״אם
היא תהיה הדוברת שלך אני
מבטיח לך בכל יום עמוד בעי תון
שלי.״

כשביקר במרכז הספורט

החדש של הפועל ברחוב או־סישקין
ודיבר על שיתוף ה פעולה
בין המועצה לעיריה,
קרא צ׳יצ׳ לעדה ואמר לה :
״עכשיו לא תקופת בחירות אז
את לא מוכרחה לומר עלי את
האמת״ .אמרה לו עדה :״אני
יודעת מיה להגיד עליך, קיבל תי
הנחיות מזיוה ״.השיב לה
להט :״אל תסמכי עליה, גם
היא נגדי.״
01 כאשר צילצלה עדה ל אשר
אח בואה של זיוה להט
לארוחת־הצהריים התנצלה ל פתע
זיוה כי איננה יכולה לבוא
מפני שעליה לארח את בתו
של צ׳ רלםקלוי, המיליונר
האנגלי, שאירחה אותה בלונ דון.
כששאלה עדה מדוע איש רה
קודם את השתתפותה ב ארוחה
השיבה זיוה :״מה, את
לא יודעת שאני אשה איומה
וחסרת אחריות?״
׳ 0בתוכנית הראיונות ש חתמה
את הסיור ראיין ירון
לונדון את מזכיר המועצה דב
בן־מאיר ואת להט. ירון שאל

(שנייה משמאל) רעיית ראש עיריית תל|
11ך ף 1ה|1| 1
ן 1111 # 111 אביב, שלמה (״צ׳יצ להט, הגיעה לתצוגת־אופנה
של ויצ״ו, שנערכה בבית״דני שבשכזנת־התיקווה. עם תחילת
התצוגה החל לרדת גשם, שאף חדר לאולם. הדוגמנית קארין
דונסקי כיסתה את ראשה בידיה, אך זיווה שלפה מטריה ופתחה
אותה, להנאת נשיאת ויצ״ו העולמית, רעיה יגלום, שישבה לידה.
רוני, שהוא כיום מנהל המב צעים
של התעשיה האווירית.
סיפר רמי כי ביום המישפחות
הביא את אימו, מורה בפנסיה,
לבקר בתעשיה האווירית. היא
ניגשה למטוס הכפיר, הסתכלה
בו סביב סביב ואמרה :״אין
בו שגיאות,״ בהתכוונה, כמו בן,
למה שכתוב על גביו. לעו מת
זאת, כשביקר אלוף י ש ־

0 1בהקלטה של שעשועון
הטלוויזיה שחק אותה, רצח
השדרן משה טימור להסביר
לאחד המתחרים, באמצעות
פנטומימה, את שם הספד פרש
בלי ראש. אחרי שעשה תנו עות
שונות ומשונות ניחש ה מתחרה,
כי הספר אליו מתכוון
טימור הוא: אידיוט קופץ ב ראש.
הוא הפסיד, כמובן.

215

א!,־ 1ו.נב 1המצלמות של גיודדאש 1מד 1ע

עזב גד יעקוב׳ את הכנס לזכר בן־גזריון?
1השחקן ההוליוודי פי טר
(״ג׳ורדאש״) שטראוס,
המשתתף בהסרטת סידרת ה טלוויזיה
מצדה, מתגורר בבית
שנשכר למענו ברחוב מיבצע־לוד
בערד. באחד הימים, כש חזר
מההסרטה, הסתבר לו כי
אלמונים ערכו בביתו מיבצע
ערד. הם גנבו לו כמה מצל מות
יקרות במיבצע מתוחכם,
מבלי לפרוץ לבית. הגנבים
משכו, בעזרת מוט שהחדירו
לבית דרך סורגי־החלון, את
המיזוודות שבה היו המצלמות.
פתחו את המיזוודה בתוך הדי רה
בעזרת הכלים שבידיהם,
ושלפו את המצלמות אחת אחת
החוצה. שטראוס אינו מצטער
כל־כך על אובדן המצלמות

אים הצרים עליהם, כדי להו כיח
להם שרוחם איתנה. ב מהלך
המסיבה חייבים הנצו רים
גם לרקוד. הכוריאוגרף
של הסרט החליט כי בתקופת
מצדה רקדו בארץ ריקודים
תימניים. הוא הביא להקה של
רקדנים תימניים שאליהם היו
צריכים להצטרף השחקן היש ראלי
ראובן כר־יותם, ה מגלם
בסרט את תפקיד השוחט
של נצורי מצדה, ושטראום.
לפני תחילת הצילומים הודרכו
השניים כיצד יש לרקוד ריקו דים
תימניים. בר־יותם גילה
מיד שהריקודים דומים לרי קוד
היווני סירטאקי והשתלב
בריקוד. פיטר שטראוס לעו מתו,
כמעט שבר את רגליו עד

אברהם ניניו

(מימין) עלה על הבמה בפעם הראשונה מאז השתחרר מהכלא, בהצגה
החדשה בשם ״של מי החיים האלה לעזאזל?״ בהצגת הבכורה, שבה נכח
הם השופט העליון לשעבר משה עציוני, הזכיר אברהם ניניו, המגלם דמות שופט, כי הוא היה פעם
גם שפוש. השופט משה עציוני הסביר לשחקן, כי את תפקיד השופט גילם במלאכותיות רבה מדי.

שם במבוכה, כאשר דיכלה איך
פולה קראה לבעלה קוצ׳י מו־צ׳י
ומה אכל הזקן בבוקר, ב־צהריים
ובערב. היא גם סיפרה
כי כאשר היו באות לבקר ב ביתם
נשים נאות מן המגבית,
היתד, מארחת אותן במיטבה
ולא נותנת לזקן לראותן. רק
מגולדה מאיר לא חששה

עט נפל מן הכסא כאשר ישב
על הבמה, הייך.
! 12 לסיום התוכנית, כש חבריהכנסת עלה פרס,
שעבד שנים רבות עם
בן-גוריון והיה תלמידו, והת חיל
לנאום מן הכתב, לא יכול
היה יריב להסתיר את זעמי,

שמעון

עזריאל אשרו!

מה נעשה בתוך מכנסיו. הקטע הזה פשוט שייך להצגה החדשה,
שבה משתתפים השניים — ״זוגות לבילוי משותף״ .תמונה זו,
שהתנוססה בחלון״הראווה של התיאטרון, עוררה את זעמם של
עוברים ושבים. הללו תבעו מהמפיק שיסיר אותה מן החלון.

כמו על אובדן סירטי הצילום
שהיו בהן, שעליהן נמצאות
התמונות שצילם במהלך ההס רטה.
הוא פונה לפורצים המ׳
תוחכמים בבקשה: החזירו לי
לפחות את הפילמים.
׳ 81 שותפו של שטראוס ל כוכבות
בסידרת מצדה הוא ה שחקן
פיטר או׳טול. או׳טול
נאלץ אחרונה להפסיק למשך
שבוע את הצילומים. בשעת
סופת חול שהתחוללה באתר
הצילומים בראש הר סמוך ל מצדה,
חדרו גרגרי חול לעי ניו.
הסתבר כי כתוצאה מכך
הוא נזקק לניתוח קל בעינו,
ולמנוחה של שבוע^
בעת הסרטת אחת ה־הסצנות
של מצדה כמעט נפגע
גם פיטר שטראוס בשבירת
רגליים. היה זה כאשר צולמה .
סצנה של מסיבה שעורכים ה נצורים
במצדה לעיני ד,רומ־

בידו

לרקוזן

ריקוד
שעלה תימני;
! 1רבים ממשתתפי הערב
לזיכרו של דוד בן־גוריון,
שנערך בחסות יד בן־גוריוז
בהיכל־התרבות, חשו כי הח מיץ
את מטרתו. היה בו קטעי
שמאלץ ורכילות, וניכר שה משימה
היתד, גדולה מכפי מי דותיהן
של המפיקה כקי
פריישטט והבמאי מירי
מגנוס. מי שביטאה את כעסה
על הרמה, בדברי ביקורת חרי פים,
היתה חברת־הכנסת או

סי ר.

! 81 היה גם חבר־הכנסת ג ד
יעקבי שנפגע מרמתו של ה ערב
ולא חיכה לסיומו. הוא
ואשתו גלה קמו ועזבו בהפג נתיות
את האולם באמצע ה מופע.
₪העוזרת
של בן־גוריון
גרמה לרבים להרכין את רא־

העורך הגראפי של השבועון ״לאשה״״

1יין היה נרגש מאד בעת ביקורו האחרון באר־צות־הברית,
באשר הועמדה לרשותו לימוזינה עם נהג צמוד. בכל
פעם שהנהג יצא לפתוח לג׳קסי את הדלת, הוא גילה כי האורח
הישראלי כבר עשה זאת לפניו. הלימוזינה הועמדה לרשות ג׳קסון
על־ידי המיליונר היהודי ממיאמי, מייק טאיינן, הנשוי לישראלית
לליה פרי. טאיינן אף שיבנע את ג׳קסי להמר במירוץ על אחד
מטוסיו. אורחו הפסיד 150 דולר. טאיינן הבטיח לפצות אותו.
פולה, ואמרה שבן־גוריון יכול
בשקט להיות לידה כי יש לה
רגליים שמנות.
ו מי שנראה מתוסכל מכל
הערב והרגיש שלא בנוח היה
נכדו של הזקן יריב כן ־
אליעזר, שהגיע למופע עם
אמו גאולה, רעייתו דליה
ובנו הבכור אהוד. הילד לא
נראה משועשע מן המופע, ורק
כאשר דוד הכהן הקשיש כמ

מן השורות הראשונות וב־הפגנתיות
עזב את האולם עד
שפרס סיים לדבר.
81 בתום הערב שאל פרס
אחדים מידידיו איך היה ה ואיש־הרדיו
לשעבר
נאום׳
עזריה רפפורט, המכהן כיום
כדובר בית־ד,חולים הדסה ב ירושלים,
התנדב להסביר לו
מדוע היה עליו לדבר בעל־פה
ולא מן הכתוב.

! 8במישפחתו של הזקן
עדיין זוכרים כי כאשר פילה
היתד, בהריון בפעם הראשונה,
רצה בן־גוריון שלבן הילוד
יקראו אהוד. אך פולה ילדה
בת והיא ניקראד, גאולה. כאשר
גאולה היתד, בהריון, שוב רצה
הזקן בשם אהוד, אך בעלה
העדיף את השב יריב. רק כא שר
דליה, אשתו של יריב בן-
אליעזר ילדה בן בכור קראו
לו סוף סוף אהוד.
׳ 8הארכיבישוף דאמיא־גום
מסנטה־קתרינה הזמין לפ ני
חודשים אחדים אצל האד ריכל
ישראל גדדוכיץ תוכ נית
לכנסיה חדשה במקום. ה שניים
סיירו במקום, כאשר ה ארכיבישוף
נוהג בג׳ים שלו,
ומסביר לארכיטקט מה בדיוק
הוא רוצה. בימים אלה, לקראת
החזרת סנטה־קתרינה למצריים,
שלח נשיא מצריים אנויר
אד״סאדאת שלושה ארכי טקטים
אחרים כדי לתכנן ב מקום
מיסגד חדש. הארכיבי שוף
דאמיאנוס התנגד לכך,
טען שתושבי המקום אינם מו כנים
להפוך את סנטה־קתרינה
למוקד תיירות .״אילו אלוהים
היה רוצה אחוות דתות בסנ־טה־קתרינה
הוא לא היה צריך
את סאדאת בשביל זה, אלא
היה עושה זאת לבדו,״ טען
הארכיבישוף המעוניין בבידוד
מוחלט של מקום זה.
! 8פעלתנות רבה מגלה
רפי שאולי, המנהל מועדון-
חברים, מיסעדות סיניות ועס קים
אחרים. רפי, שהיד, בין
הראשונים שפתחו בארץ מיס-
עדה סינית, גילה שכיום נפת חות
מיסעדות סיניות רבות
מדי, החליט לשנות את צוות
הטבחים של המיסעדה שלו
ושוב הוא הראשון במאכלים
סינים אותנטיים. אך בכל זה
לא די. בימים אלה החליט לנ סות
כוחו בהפקת סרטים. הוא
גילה עניין בתסריט שכתב
עולה־חדש מרוסיה, על אסי רי
ציון ויצא השבוע ל לונדון,
כדי להיפגש עם ה במאי
האנגלי ג׳ון שלזינגר.
רפי מנסה לעניין את הבמאי
בתסריט שבידו ואם יצליח הוא
יהיה למפיק קולנוע.

,ר־העולם
הזה 2200

מצלמה על־קולית־ לפיתוח ביו־וגע
פולארויד צועדת עוד צעד אחד קדימה
ומציגה את פולארויד סונאר־המצלמה עם
כיוון מרחק אוטומטי.
כל שעליך לעשות הוא ללחוץ על הדק-
המצלמה. תוך אלפית שניה נשלח גל על־קולי
מהמצלמה אל נושא הצילום וחוזר ממנו, אל
המצלמה. בדרך זאת, העדשה מתמקדת
אוטומטית למרחק המדויק.
התמונה תתפתח לנגד עיניך בתוך דקות אחדות:
נקיה, חדה, עם מיקוד מושלם.
שיטת המיקוד פועלת גם באפלה גמורה.
,סוכנים בלעדיים :
נ י. אק1ו בע״מ, נחמני מ תל־אניב
טלפונים: נ נ 6$ ;$256נ.$11

פולארויד סונאו־הגל
העל־קולי נצילום

ים בל־עדיין יזיישואל

5טסס 1::ס 1ט^ז 0חס 8
35ז 6וח 103 וו 313ח1

ה ם הז ה 2200

אד תחנו
לה לעבור!
• אם מה שקורה בימים האחרונים מזכיר לכם דברים שהיו
כבר פעם במדינות אחרות במאה הזאת, עליכם לדעת
שצריד להיות כוח תקיף וחזק שלא יתן להם לעבור

נסו את החוויה
שתו פיוה קולדה!
מבחר
משק או ת
קו קטייד:

הצטרפו לשלי״!

פינה קולדה
בלדי מרי סומברח בננה ק1לדה
סא׳ טא׳

ועידת האיחוד של של״י
תערך בתל־אביב, ב־23/4.11.79
מושב הפתיחה: ב״בית ארלוזורוב״ ,רח׳ בילינסון 6בת״*,
בשעה 8.00 בערב
התפקדו לשל״י!
הנני מבקש/ת להצטרף לתנועת של״י, על בסיס מצע מחנה של״י
לבחירות לכנסת התשיעית ולהסתדרות משנת 1977 ועל בסיס התקנון
שהתקבל על דעת כל המרכיבים.
הנני מצרף בזה דמי התפקדות בסך — 50.ל״י ומתחייב לתשלום

־־ .מפיצים בלעדיים בישראל

^ י.ד. עסקים
הד ת״א,וזקווגרס ,4 4טל^ 832236.
להשיג במעדניות •מחנויות למשקאות :
ת״א — מפגש מגדל שלום — אלי קטן !
ת ״ א — יהודה סבוך, לוינסקי ! 38 מעדני
מזרע — ככר המדינה ! ת״א — יריד
המשקאות ברח׳ הירקון! כפר שמריהו
—חלפון, במרכז המסחרי ! חולץ — לז׳ה,
שנקר ! 31 ראשל״צ — סוקולויק!
חיפה — מ, אקרמן, הנמל !47 רמת־ גן
משקאות נפתלי, שדרות ירושלים! מזנון
הבורסה, בנין בורסת היהלומים! נתניה
— ״מרכז קניות חוף הים״! הרצליה
פיתוח -מעמיה מקסים; ירושלים
— ליפשיץ, רח׳ אלישע .3

חודש

• מזומנים, שיק, העברה חודשית

מס׳ חבר ההסתדרות
מספר ת.ז
...מקום עבודה ...
טלפון מקצוע

של״י, המרכז: ת.ד 46109 .ת״א

בואו אל האוכל הטוב
בואו אל הטעם הטוב

טרמפ לחייל

שנה

ג׳ ד דנון • חילבה • מלוואח |
דגים • ומאכלי גו ־י ר * ־

בית רצון

במשרד פרסום

ררו.בו יהודה ,73 תיא. טל 235607:

להשכרה

דירת פ אר
3וחצי חדרים מרוהטים
חימום מרכזי, קירור, מעלית, קומה , 9טלפון

בסגנון עיתונאי

בצפון ת״א
500 דולר לחודש
טל. כערב 227738־03

ה עו ל ם הז ה 2200

\ 1 6ו 1 1י .1 1 1״ 4

פרק רביעי סידרה המנתחת את הרכב ר.ש יכבה
השלטת בכד
החי״ ואת מקורות־הכות שלה

הרוע פורה הנו ח ח?

לניגוד לאגדות הרווחות, היה
י היישוב היהודי לפני קום המדינה עי רוני,
ברובו הגדול. מישקלם של האי כרים
ובעלי המטעים, הסוחרים ובעלי הקר קעות.
הבנקאים והתעשיינים, היה גדול
בהרבה ממה שמקובל לחשוב. רוב ה תשתית
הכלכלית של ״המדינה בדרך״
נבנתה על-ידי ההון הפרטי, ולא על-ידי
ההון הלאומי. לא הסוציאליסטים היו ב־שילטון
הפוליטי, אלא קואליציה שכללה
את ״הימין״ של תנועת־העבודה ואת מייצ גי
הבורגנות העירונית.
סילוק השילטון העותמני וכינון המנ דט
הבריטי העניקו את הדחיפה הגדולה
לגיבוש המוסדות השונים, הכלכליים והפו ליטיים,
כמו גם החינוכיים, בענפים השונים
שמהם הגיעו המחליטנים. באמצעות
מוסדות אלו הגיעו להסכמה על העיקרים,
והתקוטטו על ניתחי־שלל שוליים למדי.

הגורם המתווך היה התנועה
הציונית.

כסף תמורת
כוח־אדם
ך עשור הראשון של המאה ייסד
* הד״ר ארתור רופין* את ״המישרד
הארץ־ישראלי של ההסתדרות הציונית״.

מרבית המחליטנים בישראל נמצאו כאן לפני קום המדינה. הם, ואבותיהם
לפניהם, התגבשו ככוח מלוכד כבר בשנות השלושים של המאה.
המחליטנים הגיעו משיכבה בת כ־ 100 אלף איש (מתון כ־ 400 מאות
אלף היהודים שנמצאו כאן באמצע שנות השלושים) .האנשים שקבעו את
גורל האומה — מנהיגי ״תנועת העבודה״ ,נכבדי האיכרים, בעלי״המטעים
ומייצגי הבורגנות העירונית — גיבשו כבר אז את דפוסי שיתוף־הפעולה,
שבעיקרון הם שרירים וקיימים עד עצם היום הזה. אותם שהצטרפו מאז
אל השיכבה השלטת קיבלו על עצמם את הכללים הללו, והמחליטנים
ממשיכים לאחוז בעוצמה, ברסן השילטון הפוליטי, הכלכלי, הצבאי והתרבותי.

מאח פו ל ולה פרנקל
הצעיר״ ו״אחדות העבודה״ — שלטו בה
שילטון מוחלט.

העבודה סיפקו לתנועה הציונית
בוח-אדם מאורגן היטב.

מלכתחילה לא היתה ההסתדרות
איגוד מיקצועי (או כרית של
איגודים מיקצועיים) כמוכן המקובל.
מטרתה העיקרית לא היתה
הגנה על האינטרסים של העובדים,
או חתירה למישטר סוציאליסטי.

באמצעות
כספי התנועה הציונית בנו
מנהיגי תנועת־העבודה את התשתית, ה משמשת
אותם עד עצם היום הזה: רשת
ענפה וחזקה של קיבוצים ומושבים, חברת
העובדים שראשוני מיפעליה היו סולל־בונה,
חברת מקורות, קואופרטיב אגד,
חברת צים, קופת־החולים ואירגוני צר כנות
ושיווק. אנשי ההתיישבות העובדת
שמרו על הרוב שלהם בין חברי המיפלגות
המובילות בהסתדרות — וגם חברי־הממד
לגה העירוניים (שרבים מהם עברו ״מס לול
תנועתי״ בהתיישבות העובדת) הבי נו
כי הם נמנים על ״האליטה״ של המח־ליטנים.
הללו שולבו במישרות ניהול
ופקידות ברשת המוסדית הענפה, והיוו
את העתודה שממנה יגיעו — ביום מן
הימים — מחליפיהם של המחליטנים המז דקנים.
במפא״י, שהיתה המיפלגה ״העירונית״
ביותר בין מיפלגות־הפועלים הגדו לות׳
היו ב־ 1934כ־ 10 אלף חברים רשומים,
ו,-־ 570/מתוכם היו קשורים לתנועות-

חיים ארלוזורוב, ברל כצנלסון ודויד בן-
גוריון, שהנהיגו את המיפלגות הגדולות של
ההסתדרות, ולימים את מפא״י, השתמשו
לעתים בז׳רגון סוציאליסטי או אף מארב־סיסטי
— אך לא הסתירו את השקפתם

המלל הסוציאליסטי הפחיד אותם, והם ביק שו
להשתתף בחלוקת השלל — ההון ה לאומי
המגיע לכאן באמצעות מישרדו
של הד״ר ארתור רופין.
״התאחדות בעלי־התעשייה ונותני־העבו-
דה בתל־אביב־יפו״ נוסדה ב , 1921-שנה
אחרי ההסתדרות (ב־ 1925 אורגנה מחדש,
ושמה הוסב ל״התאחדות־בעלי-התעשייה״).
ב־ 1922 נוסדה ״התאחדות האיכרים״ שמו צאה
ב״אגודה חקלאית למושבות יהודה״.
נוסדו גם התאחדויות הסוחרים ויבעל ,־
הבתים, ואירגונים עדתיים קטנים. כל אלה
היו אמורים להוות מישקל-נגד להסתד רות,
על מיפעליה הכלכליים.

לא חלף זמן רב עד שגילו — כמו
ד״ר רופין וחיים וייצמן — שדי
בכביסה קלה כדי להלבין את נוצותיו
האדומות של השד ״הסוציאליסטי״.
״הציונים
הכלליים״ היוו את הביטוי ה פוליטי
העיקרי לאגף ״האזרחי״ של היישוב
(״התאחדות האיכרים״ ,בצד פעילותה הכל כלית,
היוותה גם גוף פוליטי, שרץ לבחי רות)
.״הציונים הכלליים״ היו מפולגים:
״ברית הציונים הכלליים״ ,שבראשה עמדו
פרץ ברנשטיין וראשי-ערים כיוסף ספיר
וישראל רוקח התנגדו לשיתוף־פעולה עם
״השמאל״ .עמדתה של ״התאחדות הציונים
הכלליים״ ,שמנהיגה היה חיים וייצמן, הי-
תה שונה, והיא אף נכנסה למיסגרת ההס תדרות
הכללית במיסגרת שיתוף־הפעולה
עם מנהיגי תנועת העבודה*.
המיפלגה הרווזיוניסטית ,״המיזרחי״,
״הפועל המיזרחי״ והאירגונים העדתיים
והדתיים לא ייצגו את השכבות שמהן באו
המחליטנים, לרשותם לא עמדו האירגון
הפוליטי והכלכלי האדיר של ״תנועת-
העבודה״ ,ואף לא בעלי־ההון הגדולים של

מזכיר־ ההסתדרות דויד כן־גוריץ נואם
תשלום תמורת שרות
תפקידו היד, לכוון את סכומי־הכסף, שגייסו
הציונים באירופה ובאמריקה, להשקעות
בארץ. כינון המנדט הבריטי פתח אפי קים
חדשים לפני הד״ד רופין. הבריטים
לא היו מוכנים להטיל מיכסי-מגן גבוהים
לטובת תוצרת תעשייתית מקומית, וכך
לא איפשרו פיתוח תעשייה רחבה בארץ.
אך הם התירו קניית אדמות ופיתוח חק לאות.
זה היה האפיק הטבעי לכספי ההס תדרות
הציונית, אך עד 1920 חסר היה
המכשיר המתאים.
״ההסתדרות הכללית של העובדים העב ריים
בארץ ישראל״ נוסדה ב־ 1920 בטכ ניון
בחיפה. שתי המיפלגות הגדולות
(והימניות) של תנועת־העבודה — ״הפועל
* באותה הזדמנות ייסד ד״ר רופין גס
שושלת מישפתתית רחבת־היקף של מזז־ליטנים,
הכוללת, בין השאר, את חבר־הכנסת
לשעבר דוד הכהן, סגן ראש־המנז־שלה
ייגאל ידין ואת אשר ידלין.

האמיתית. ארלוזורוב קרא לכך ״אי-הרל-
וונטיות של מילחמת־המעמדות״ .ברל
כצנלסון כינה זאת ״סוציאליזם קונסטרוק טיבי״
ובן־גוריון אמר :״ממעמד לעם״.
שלושתם גם יחד ראו בהסתדרות, על
מיפלגותיה ואירגוניה הכלכליים, החינו כיים
והצבאיים, מכשיר העומד לרשות ה תנועה
הציונית, לרשות האינטרסים של
,העם כולו/
הרטוריקה הוורודה-קצת של מנהיגי־הפו־עלים
הללו הפחידו אנשים כברנדיים וסא-
קר, שייצגו את התורמים הגדולים ששלטו
בתנועה הציונית בחו״ל, אז כמו היום.
אך אנשים כד״ר רופין, ואחר־כך חיים
וייצמן, הכירו מקרוב את מנהיגי תנו-
עת־העבודה. הם ידעו לבור את המוץ מתוך
התבן, והבינו שניתן למצוא עימם שפה
משותפת.

החליפין היו פשוטים: התנועה
הציונית נתנה למנהיגי תנועת-
העבודה כסף, ומנהיגי תנועת־

מנהיגי הציבור האזרחי והפועלי בשותפות**
שבת אחים גס יחד

אירגון

הציבור ״האזרחי״ או האיכרים בעלי־המט־עים.
גם באגף השמאלי היו כמה ממד
לגות קטנות, שגם כאשר היו שותפות
להסתדרות, לא נמנו מנהיגיהן על המחלי-
טנים. דויד בן־גוריון ורעיו בצמרת מפא״י
(המשך בעמוד )60

קמת ההסתדרות לא נותרה ללא
י 1תגובה באגפים האחרים של היישוב.
האיכרים, הבנקאים והתעשיינים לא חזו
בשיוויון־נפש בענק הקם לנגד עיניהם.

* אחרי גילגוליס רבים, איחודים ופילוגים,
הולידה הברית את המיפלגה הליברית
של היום, וההתאחדות את הליברלים־
העצמאיים.
** בשביתת־שבת של ״ראשי היישוב
המאורגן״ נגד חוקי השילטון הבריטי.

ההתיישבות. ב״אחדות העבודה״ היו העי רוניים
מועטים הרבה יותר, וב״השומר
הצעיר״ של אותם ימים היוו מיעוט מבוטל-
כימעט.

219

א ר צו ת ה ב רי ת: קונוד נגד שי מ שו! המסכן
״אנחנו יודעים שסומוסה הוא בן־כלבה, אבל הוא בן־
הכלבה שלנו,״ נהגו לומר בחברות הבינלאומיות הגדו לות
עד לפני חודשים אחדים.
גם ג׳ון באודן קונולי ( )62 נוהג לנסח את רעיונותיו
בצורה בוטה וברורה כזו. הוא איש טכסאס גאה ושורשי,
שכיהן בשנות השישים כמושלה של המדינה הענקית.
משקיפים רבים סבורים, שסיכוייו לזכות במועמדות
הרפובליקאית לנשיאות הם מצויינים.
בשלב זה קשה לדעת בבירור אם אמנם יזכה קולוני
במועמדות. בינתיים הוכיח מיומנות עצומה באיסוף כספים
למערכת הבחירות שלו. קשריו הענפים עם החברות
הגדולות, שהפכו אותו למייצג המובהק של ה-
£55א 8 1 0 81151 בפוליטיקה האמריקאית, העלו אותו
לראש טבלת המתרימים. מאז ינואר אסף קונולי 4.3מיל יון
דולר. בקרן המשותפת של הנשיא ג׳ימי קארטר וסגנו,
ולטר מונדייל, נצטברו רק כמיליון דולר. יריבו הגדול
של קונולי במיפלגה הרפובליקאית, רונאלד ריגאו׳ אסף
רק כ־ 900 אלף דולר.
השריף הטוב. בספר היוקרתי מי ומי באמריקה
מוצג קונולי כעורו־דין הקשור בחברות־הנפט הגדולות של
טכסאס. האיש, שניצל בנס בעת ההתנקשות בנשיא ג׳ון
קנדי בדאלם, בנובמבר , 1963 מייצג את הימין החדש
בכישרון רב. הוא חניך המיפלגה הדמוקרטית, והיה
בעבר הרחוק עוזרו של לינדון ג׳ונסון. כשפרש מכהונתו
כמושל טכסאס עבר למיפלגה הרפובליקאית ושירת את
ריצ׳רד ניכסון כשר־האוצר וכיועץ מייוחד. הוא ביצר
לעצמו מעמד מייוחד בתחום יחסי־החוץ. בניגוד לריגאן,
שהוא נץ גלובאלי, הרואה בעולם כולו זירת מאבק
בבריודהמועצות, שואף קונולי לאמץ מדיניות איזורית.
בכל איזור, טוען קונולי, יש לאמץ מדיניות ההולמת את
התנאים המייוחדים. קידום האינטרס האמריקאי חייב
להיעשות באורח מתוחכם. שיטות השריף־הטוב של שחקן*
הקולנוע לשעבר, רונאלד ריגאן, הן מגוחכות.
אשר למיזרח התיכון מציע קונולי הסדר כולל, שיר־

כימעט זהים.
כולם הודו, שגישתו הגלויה של קתולי מבשרת מיפנה
אפשרי בדעת־הקהל האמריקאית, לרעת המדיניות של
ממשלת ישראל. לעומת זאת גינו פה אחד את התעל מותו
של קונולי מהמחוייבות המוסרית לישראל. כשתת־ערער
מחוייבות זאת, העיר פרשן וושינגטון סטאר, ית מוטט
בסיס התמיכה במדינה היהודית.
מעגל קסמים. לג׳ון קונולי יש סיכויים לכבוש
את המועמדות הריפובליקאית לנשיאות, אבל ייתכן שהת־בטאויותיו
בעניין המיזרח התיכון הקדימו במקצת את
הנטייה בדעת־הקהל. אם לא יושג שלום במרחב, אין
כימעט ספק שבעוד ארבע שנים תהיה דעה זו נחלת
הכלל בארצות־הברית.
עם אריק שרון ומנחם בגין קשה לישראל לשחק את
שימשון המיסכן. הליברלים לא רוצים לתמוך בשימשון.
עתה בא קונולי וטוען, שתמיכה במיסכן פוגעת באינטרס

תוני וג׳ווד בן, פרנק אלווין ואלכס קיטסון. הם נהנים
מתמיכת המיפלגה הקומוניסטית הבריטית.
סנונית ראשונה. משקיפים רבים תוהים, מדוע הח ליטו
הצ׳כים לפתוח עתה במסע רדיפות פוליטי חדש.

וווים 9וון

האמריקאי. מעגל-קסמים שאין ממנו מוצא, אלא באמ צעות
מדיניות ישראלית אחרת.

כל העולם -התאחדו !
השמאל האירופי כולו מתקומם נגד המישפט הפוליטי
שנסתיים בשבוע שעבר בצ׳כוסלובקיה. המחזאי הצ׳כי
המפורסם, ואצלאב האבל, וחמישה אינטלקטואלים אחרים
נדונו בעוון חתרנות. לפי סעיף 98 בחוקת העונשין
הצ׳כוסלובקית אפשר להטיל עונש מירבי של 10 שנות
מאסר. האבל נשפט ל־ 6שנות מאסר. חבריו נדונו לתקו פות
מאסר שבין 3ל־ 5שנים. עונשים דראקוניים מעוררי
חלחלה.
רוב הנאשמים הם אנשי־שמאל מובהקים. אחד מהם
הוא טרוצקיסט מובהק. כולם נמנים על חותמי אמנת
.77 ההתנגדות להפרת זכויות־האדם מאחדת סוציאליס-
טים־הומניים, אירו־קומוניסטיים, טרוצקיסטים וליברלים.
כל המיפלגות הסוציאליסטיות !הקומוניסטיות במערב-אי-
רופה מגנות את המישפט. בראש מסע המחאה באנגליה
עומדים ראשי האגף השמאלי במיפלגת הלייבור — אג-

מחזאי האבל
זוכרים יאת דובצ׳ק
וזאת בשעה שברית־המועצות חותרת לפיתוח יחסיה עם
המערב, וכאשר תדמיתה הבינלאומית משתפרת עקב התפ קיד
החשוב שהיא ממלאה במשבר קמבודיה. רק מהיש ראלים
שטופי־המוח נמנע המידע, בדבר העזרה שמושיטה
ברית־המועצות־ לקמבודיה, העולה על הסיוע המערבי.
גם ארצות מיזרח-אירופיות אחרות, בעיקר הונגריה
ופולין, שיפרו מאד את תדמיתן במערב. ואמנם, כתב
אובזרוור, מארק פרנקלאנד, מדווח שהחלטת ממשלת גוס־טב
הוסאק לשפוט את האינטלקטואלים מעוררת התנג דות
רבה במיזרח־אירופה. ביקורת על הצ׳כים נשמעת לא
רק בחוגי המשכילים אלא גם מפי דיפלומטים קומו ניסטים.
רמזים על כך נשמעו גם בהתבטאויות רשמיות,
בעיקר ברדיו בודפשט. פרנקלאנד מסביר, שממשלת הו־סאק
מוצפת עדיין באידיאולוגים שמרניים, מהם שהז מינו
את הסובייטים לפלוש לצ׳כוסלובקיה ב־. 1968
בפראג משתמשים עדיין בז׳רגון המיושן, שכימעט נש כח
בארצות מיזרח־אירופיות אחרות. אין ספק שהדיכוי
בצ׳כוסלובקיה הוא חלק מתגובודהנגד לתיקווה שהצית
בלבבות אלכסנדר דובצ׳ק ב . 1968-ההתנגדות הכללית
שמעורר הדיכוי בשמאל העולמי, ועתה גם במיזרדדאי־רופה,
מעידה שצפויות עוד התפתחויות רבות ומעניינות
בנושא זה.
עונשי המאסר החמורים שהוטלו על האבל וחבריו
מטילים כתם בל־ימחה על המישטר בפראג. הפגנת ההמו נים
שערכו אנשי השמאל באתונה, בסוף השבוע שעבר,
אינה אלא סנונית ראשונה במסע מחאות והפגנות שיקיף
את כל אירופה.

טווצקיסטים, הומוסכסואלים וכל השאר
מועמד קרלדבלי
הלס העתיד
תום את כל מדינות האיזור למדיניות האמריקאית ויב טיח
אספקת נפט סדירה למערב. תוכנית קונולי מחייבת
נסיגת ישראל לקווי ח־ 4ביוני , 1967 כולל מתרח ירו שלים•
הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה
ובברית צבאית בין כל מדינות האיזור. ברית כזו תהיה,
לדעתו, קטע מן המערך הכלל-עולמי, שיקיף גם את
יפאן, מערב־אירופה וארצות־הברית.
האינטרס והנפט. קונולי ביקורתי כלפי הסכם
קמפ־דייוויד, שאין בו משום הסדר כולל. לדעתו, גם אחרי
קמנדדייוויד לא הובטחו היחסים הלבביים עם סעודיה
ועם שאר מדינות־הנפט הערביות! ובכך נפגע ישירות
האינטרס האמריקאי, בשל כניעה ללובי היהודי.
כדרכו הציג קונולי את דיעותיו ללא כחל ושרק.
הוא גורס שהגיע הזמן שמועמד לנשיאות ידבר בבירור
על האינטרס האמריקאי האמיתי לפני הבחירות. הוא הד הים
בכך את המימסד היהודי הרישמי, שלא רגיל להת קפות
מצד מועמדים לנשיאות. בפעם הראשונה מצא עצ מו
הלובי הציוני מאוגף משני הצדדים. הליברלים מבק רים
את ישראל כמדינה כובשת. לדעתם אי אפשר להצ דיק
היום את ישראל בטיעונים ההומאניסטים הישנים.
אשראי השואה נגמר. עתה תוקף קונולי את ישראל מן
האגף הימני של המפה הפוליטית.
תגובת העיתונות האמריקאית העידה על מבוכה, ואפי לו
על תדהמה. כל העיתונים שיבחו את אומץ־ליבו של
קונולי. אבל רבים ביקרו את גישתו הפשטנית לבעיית
האנרגיה ולזיקתה לעניין ישראל. בוסטון גלוב, כריסטיאן
סיאנס מוניטור, וושינגטון פוסט, וושינגטון סטאר, ניו־יורק
טיימס ושיקאגו־סאן טיימס יצאו במאמרים ראשיים
מארי וייטהאוס
״ככל שיורד הכושר הגופני, כך עולה הרמה המו סרית.״
שוב אוסקר ווילד י לא ! ההברקה שייכת ל־בריאן
קלאף, מנהלה התימהוני והמבריק של נוטינג־האם
פורסט, אלופת אירופה בכדורגל.
קלאף, שהוא אחד מראשי הליגה האנטי־נאצית
בבריטניה, הגיב בבי־בי־סי על מסע־הצלב החדש של
מארי וייט־האוס* למען טוהר המידות ושלימות ה-
מישפחה.
מוסר וביולוגיה. וייט-האום 69 עומדת מזה
עשרים שנה בראש אגודת המאזינים והצופים בברי *

בעברית:
בית לבן.

טניה. וייט-האום היא מעין מזיגה דוחה במייוחד בין
אהרון פאפו וגולדה מאיר. האירגון שלה לוחם בכל
כוחו נגד ״המאפיה השמאלנית״ והליברלים באמצעי-
התיקשורת. מטרתו: לטהר, בעיקר את הטלוויזיה
מהטרוצקיסטים, ההומו*סכסואלים ושאר המתירנים.
המאיימים על שלימות המישפחה. היא הצליחה לאר גן
חבורה די־גדולה של בישופים מזדקנים, אינטלק טואלים
ימניים ואפילו שמאלנים־לשעבר, שבגיל 80
הפכו מוסרניים בעל כורחם.
בשיא הפריחה התרבותית באנגליה, בסוף שנות
השישים, מיסדה מארי וייט־האום ״פסטיבל אורות״,
שבו צעדו ישישים מתוסכלים וצעירים מסופרים־הי-
טב וחמורי-סבר בהפגנת לפידים נגד הפורנוגרפיה.
עתה היא יוצאת למסע ההרצאות האחרון שלה. הרופ אים
הזהירו אותה, שהיא עלולה לאבד סופית את
קולה אם תמשיך להופיע ברציפות.
וייט־האוס הכריזה על מסע־צלב אידיאולוגי נגד
״המהפכנות העולמית״ ,למען שמירת המישפחה
והערכים הנוצריים. היא תוקפת את הגישה המודר נית
להומו־סכסואלים ודורשת לראות בהם חולים
וסוטים הזקוקים לרחמים ולטיפול רפואי ופסיכיאט רי.
את עיקר זעמה מפנה וייט־האוס נגד החינוך
המיני בבתי״הספר. הרופאים והעובדים הסוציאליים
מספקים גלולות נגד הריון לנערות בתיכון, שוצפת
הלוחמת הזקנה ומתווה סיסמה חדשה: יותר מוסר,
פחות ביולוגיה.
בריאן קלאף והשמאל הבריטי נוהגים ללעוג ל-
ווייט־האוס. אבל ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תא-
צ׳ר, רוחשת לה אהדה רבה. בחג המולד הקרוב תזכה,
כנראה, וייט-האוס בתואר אבירות.

הביטחון, אלא שספק אם יקבל תיק
כלשהו בממשלה.
הם ן זבהירו, כי פרם סבור שניתן יהיה לקנות את
תמיכת התנועה הקיבוצית במישרות ובמינויים לאנשי
השורה השנייה.

צפו׳ קרון
בר־לבתמיכתו של מזכ״ל מיפלגת־העבודה, חיים בר־לב,
בשימעון פרס, עלולה להישמט בעיקבות הפירסום
על קבינט הצללים שמרכיב פרס לקראת שובה של
מיפלגת־העבודה לשילטון.

וייצמן מחפש
הז ד מנו תלפ רו ש
כקרב מקורביו שד שר־הביטחון, עזר התחושה וייצמן, פשטה
האחרון--
כשבוע׳ --

עזר עייף מן המאבקים הפנימיים
כתוך הממשלה וכי הוא מבקש הזדמנות
נאותה כדי לפרוש מהממשלה לפני
שזו תיאלץ להתפטר.
לדעת מקורביו של וייצמן, אין כל ספק, שאם תקבל
הממשלה, השבוע או בשבועות הבאים, הוזלטד,
בפרשת ההתנחלויות, שניתן יהיה לראות בה, באופן
ישיר או עקיף, פגיעה בהחלטת בית־המישפט העליון,
הוא לא יהסס להתפטר. אבל גם אם לא תיכנע
הממשלה בשלב זה לגוש אמונים, יבקש וייצמן
הזדמנות מתאימה אחרת כדי להתפטר. נראה כי
וייצמן הגיע למסקנה, כי אין לו מיסגרת פוליטית
שתעניק לו גיבוי וכי הוא תרם עד כה את כל שיכול
היה לתרום לתהליך השלום עם מצריים. ייתכן כי
לפרישתו של משה דיין יש השפעה עקיפה על מצב-
רוחו של וייצמן.

מקורביו שד וייצמן סבורים כי פרישתו,
אם יחליט עליה סופית, תהיה על רקע
של מאבק כעניין ציבורי.

מז הי ראח
גאל אלון
מקורביו של יר׳ד מיפלגת־העבודה, שימעון פרם,
העבירו שדר בלתי־ישיר ליגאל אלון, שבו הוא
מוזהר כי אם ייצא להתמודדות עם פרס על תפקיד
מועמד מיפלגת־העבודה לראשות־הממשלה,
הוא עלול לאבד את הסיכוי להיכלל בממשלה שירכיב
פרם אחרי הבחירות.
אלון הבהיר בעבר כי בממשלה הבאה, שתורכב
על־ידי המערך, הוא נושא עיניו לתפקיד שר־הביטחון.

מקורבי
פרס הזהירו, בי אם לא יוותר על

ההתמו! —
... כתיק יזכה
— שלא

ודדות, לא

תו ב עי ם פי רו רעל
יחסי ברס־ שטרא!
לישכת מיפלגת־העכודה נדרשת לקיים
פרם, דפראנץ יוזף
האיחוד הנוצרי-פוציאלי הגרמני, המתחרה
כהדמוט שמידט, מנהיג
הכדפלגה הפוציאד־רמוקרטית, על
מישרת הקאנצלר המערב־גרמני.
מזכירות חוג*אורניפ כמיפדגת־העכו*
רה וקבוצת הכרים, תבעו כמיכתב
ששיגרו למזכ״ד מיפדגתרהעכודה,
ה׳•כ חיים בר־לב, שלישכת המיפלגה
תרץ בהשלכות התמיכה הזו עד יחפי עם מיפלגת-העכודה הישראלית
המיפלגה הסדציאד־רמוקדטית הגרמנית,
הפנייה לבר־לב נעשתה כעיר,
פות הפידסום כ״העולם הזה׳׳(5ע,)21
על ראיון שהעניק שימעון פרם לשבו״
עוך־מץ גרמני, כד הרעיף שבחים על
ראשי שד ;:שטראוס,. .מיפלגת העבודה
אינה יכולה שלא לתת את הדעת עד
הסיכות שהולידו ראיון זה, יתון התוצאאו ת
ועד ה תו צ
וזול! ,עי,
מפוקפק

גרמני
־־ *טוענים דור-
ממנו,׳,

העלולות י־1נבוע
שי הריץ.

בעוד שחיים כר־־דב רואה עצמו מועמד
לתפקיד שר־־הביטחון, מועיד לד פרס
תפקיד שד שר כלכלי. לא מן הנמנע
שעל רקע זה יווצר קרע כין השניים.

מי אשבברשת
אלון מו ר ה *
האשמות הדדיות כבדות כיותר הוחלפו
כתוך הממשלה כעיקכות פסק-הדין שד
כית־המישפט העליון, שהורה להוריד את
התנחלות אדון־מורה. לדעת במה מהשרים

חשש לחי• רו צחי
כ בי ש ה חו ף
נציבות שירות כתי־הסוהר תעשה
סידורים מייוחדים, יוצאים
הרגיל, בדי לשמור עד ביטחונם של
שני הפידאיץ הפלסטיניים, חאלד הו־סיין
וחוסיין פיאד, שנידונו כשבוע
שעבר, ככית־דין צבאי, למאסר עולם
עד חלקם כטבח נוסע* אוטובום־הדמים
ככביש החוף.
ידיעות שהגיעו לגורמי־כיטהץ מעוררות
את החשד, כי כמה מבני מיש־פחותיהם
של חדלי האוטובוס אינם
מסתפקים כעונש המאסר שהוטל על
רוצחי יקיריהם, וכי הם עלולים לחפש
דרן כדי לחסל את השניים כין כותלי
הכלא. כדי למנוע אפשרות בזו, ייעשו
סידורים מייוחדים שיכודדו את שני
הרוצחים מאסירים אחרים.
ניתן פסק־דין זה אחרי שכמה גורמים,
כמישרד ראש-הממשדה וכמישרד־המישפטים,
התרשלו בהכאת מיסמכים
כפני כית־המישפט. בתוצאה מכך לא היה
מנוס מפסיקת השופטים העליונים, כי
ההתנחלות נעשתה אומנם כעיקכות
החלטה מדינית ולא החלטה ביטחונית.
בין המואשמים גם מזכיר הממשלה, אריה נאור.
הוא הואשם בכך שאינו מתמצא בחומר וכי הגיש
לפרקליט המדינה נתונים בלתי מדוייקים בפרשה זו
שהכשילו את המדינה.

בו ר ג וזבן
ל בי שבטחל בון
סירובו של הד״ד יוסף בורג להחליף את
מייטרד־הפנים במישרד-החוץ עלול להביאו
אל דוכן העדים כמישפטו של יעקוב
חדפון, הנאשם יחד עם ח״כ פלאטו־שרון
בשיחוד בוחרים.
הפרשנויות שנילוו לסירובו של בורג, כאילו אין
ברצונו להשמיט מידיו את השליטה על מוקדי
הכוח שמקנה מישרד־הפנים למפד״ל, מצביעות לדעת
פרקליטיו של חלפון על הנורמה המקובלת בישראל.
לפיכך יוזמן השר בורג כעד־הגנה במישפטו
של חלפון.

ה חי ס ב ול ש ל מודעי
התפטרותו הבלתי צפויה של משה דיין
מתפקיד שר-החוץ, שיבשה את תוכניותיו
שד שר-האנרגיה יצחק מודעי.
כמה ימים לפני התפטרות דיין טען מודעי, בחוג
מקורביו, כי מילחמתו בשימחה ארליך אינה נובעת
מן הרצון לכהן כשר־האוצר. הוא הסביר כי הדחת

ה טלוויזי ההח רי מ ה
סרטעלהמ בו די ה
כעוד שהיא מתכננת מיכצע ד!
פליטי קמבודיה (ראה מדוד ״שידור׳ז
ועד העובדים
?טלוויזיה,
בראשותו של יאיר שט י, סרב לשדר
סרט טלוויזיה עד מצו 5־ פליטי קמ־מדיה
ועל מסע הסיוע של ספן ה׳
הישראלי אייכי נתן .
הפרט הופק בידי מפיקת הטלוויזיה עצמו הזרי לארץ. אולם עובדי הטלוויזיה
סרבו

לשדר את הסרט,

שהנהלת רשורדהשידור לא שיגרה
צוות שד עובדי הטלוויזיה לתאילנד
כדי לצלם סרט זה.
ארליך תסלול בפניו את הדרך למנהיגות בחטיבה
הליברלית בליכוד, ובתוקף מנהיגות זו יוכל לתבוע
לעצמו את תיק החוץ, שאותו הוא רואה כמתאים
לכישוריו.
ההתפטרות של דיין, שנעשתה בטרם עת, לפי
חישוביו של מודעי, בטרם כבש את מנהיגות
המיפלגה הליברלית, סיכלה בינתיים את תוכניתו,
להציג עצמו כמועמד לתפקיד שר־החוץ.

עורר ..אוקטובר״
ע ל ׳ברובי ש מיר
אניס מנצור, עורך השבועון המצרי אוקטובר ומקורבו
של הנשיא אל־סאדאת, קבל באוזני שר־הביטחון,
עזר וייצמן, על הפרופסור שימעון שמיר, שבילה
לאחרונה שבועיים במצריים כאורח הממשלה
המצרית. מנצור טען, כי הוא היה למעשה מארחו
של הפרופסור שמיר וכי הוא הפגיש אותו עם אנשי
הצמרת ואנשי הרוח שבהם היה מעוניין. למרות
זאת נפגש שמיר, ללא ידיעת מנצור, עם איסמעיל
פאהמי, שר־החוץ המצרי לשעבר, ממתנגדי
הסכם השלום.

מנצור הופתע באשר פירסם שמיר את
הראיון עם פאהמי וקבל על כך באוזני
וייצמן, כעת ביקורו האחרון במצריים.

חיתולים

ישיש

הרב יעקוב יצחק וייס, אב בית־הדין של העדה
החרדית בירושלים, הופתע כאשר חברה לאספקת
חיתולים בירושלים הביאה לביתו 500 חיתולי־תינוקות,
בצירוף ברכות לרעייתו, להולדת תאומים.
הרב וייס הוא כבן .80

היה זה רק אחד התעלולים שננקטו כדי
להטריד את הרב, העומד כראש המאבק
נגד מוסדות החינוך של אגודת־ישראל,
המקבלים תמיכה מהממשלה ומעיריית
ירויטדים. שבוע קודם לבן הובאה משאית
חצץ לביתו של הרב, ונהגה טען בי קיבל
הוראה לפרוק את המיטען בפתח ביתו
שד הרב.
בינתיים הקימה העדה החרדית קרן, כדי לממן את
חינוך הילדים שיפרשו מהמוסדות הדתיים שהוטל
עליהם חרם• תוך יומיים נאספו 800 אלף דולר בקרן.
האדמו״ר של ישיבת שומרי־אמונים בירושלים יצא
השבוע לאוסטרליה, כדי לערוך שם מגבית נוספת
לקרן ה?גדה החרדית.

נמחקהת בי ע ת
ש ל חייב
בית־המישפט השלום כרמת-גן מחק תביעה
עד-פי לשון הרע שהגיש ח״ב המערך
מיכה חריש נגד ראש עיריית גבעתיים
לשעבר, קובה קרייזמן.
במילחמת הבחירות העירוניות פירסם קרייזמן כרוז
ובו טען שלחריש, שתמך ביריבו, תיק פלילי על
עבירות בניין. חריש תבע אותו לדין על כך.
התביעה נמחקה אחרי שחריש ופרקליטו לא
התייצבו למישפט.
חריש אומנם הורשע בזמנו, יחד עם 8דיירים של
בית משותף, בעבירת בנייה המתייחסת למיגרש
חנייה. כל הדיירים נקנסו בסך של 40ל״י.

אל חבור

ן תשחיף
פ סיל ת ד בי!
בהכרעתב גין
רק אחרי שהסיפור יצא לעיתונות־חוץ,
התגלה בי היה זה ראש־הממשלה, מנחם
בגין, שהכריע כעד פסילת הקטע בסיפרו
של ח ״ב יצחק רבץ, המדבר על גירוש
ערביי רמלה ולוד.
בוועדת־השרים שדנה בעניין
כאשר השר משה ניסים תמך
השר שמואל תמיר התנגד לו.
של בגין שהחליט אישית על

נתגלעו חילוקי־דעות,
בפירסום הקטע ואילו
הדבר הובא להכרעתו
הפסילה.

ת מ 3ד ״לתד רו ש סגן
כניגוד להודעות הרישמיות של המפד״ל,
החליטו ראשי מיפלגה זו לעמוד בכל תוקף
על כך שח ״כ יהודה כן־מאיר יהיה סגן־־שר
החוץ. למפד״ל לא משינה, לעניין זה, מי
יהיה שר־החוץ הבא, והם יעמדו עד דרישה
זו גם בתקופה שכה בגין ימלא את תפקיד
שר־החוץ־כפועד.
המפד״ל תטען שבהזדמנות של הרה־אירגון של
הממשלה, יש לתקן את העיוות שנוצר, שבו למפד״ל
ולדמוקרטים יש אותו מיספר שרים, למרות הבדלי
הכוח שביניהם בכנסת.

עו ר י תנגד ל ש מי ר
שר־הכיטחון עזר וייצמן עוט לפתוח
כמיתקפה פנים־תנועתית, כתנועת החרות,
נגד האפשרות שבגין יציע את תיק־החוץ
ליושב־ראש הכנסת יצחק שמיר.
וייצמן נמצא עתה בעמדת המתנה לראות אם הרעיון
של מינוי שמיר ״הוא רציני״.

התנגדות זו של וייצמן לשמיר היא כמיסגרת
מידחמת הירושה כתוך תנועת החרות,
מאחר ששמיר נחשב המתחרה הגדול
כיותר של וייצמן עם פרישת בגין.

א ר לי ך רוצ ה
בנ פי לתהממ של ה
עתה ברור לגמרי כי שר־האוצר שימחה
ארליך רוצה כנפילת ממשלת בגין, אם בי
לא בבחירות.
על פי התסריט שפרש ארליך בפני מקורביו, יוטל
על עזר וייצמן להרכיב את הממשלה הבאה אם
יתפטר בגין. ארליך מקווה כי בהנהגת וייצמן יצליח
הליכוד לשקם את עצמו, כאשר יגאל הורביץ הוא
שר־האוצר ועליית המערך תיבלם.

מקורביו של ארליך טוענים כי האפשרות
שיעקוב לוינסון יהיה שר־אוצר מהווה
לגבי ארליך סיוט של ממש __

ל א ימונה
ודש דנ קדי מון
נראה כי ראש־הממשלה מנחם בגין החליט שלא
למנות עוזר לענייני תיקשורת במקומו של שלמה
(״נקדי״) נקדימון, העומד לפרוש מתפקידו בשבועות
הקרובים ולחזור למקום עבודתו הקבוע, מערכת
ידיעות אחרונות.

תפקידיו שד נקדימון יחולקו כין דן פתיר
לבין הארי הורכיץ.

סר ס חוקר

הכנסת יוסי שריד, עומדים לערוך כנס נוסף של
היונים, באולם יחדיו בתל־אביב, ביום הראשון ה־11
בחודש.

מבקר א לון

בנם זה ייערך בהסכמתו של יושכ-ראש
המיפלגה שימעץ פרס, למרות שפרס ביקש
לפני במה שבועות להימנע מכנסים ומחוגים.

חדרו של ח״כ יגאל אלץ כבית מיפלגת
העבודה כרחוב הירקון 110 כתד־אכיב נתץ
למעקב מתמיד של ח ״כ שימעון פרם ואנשיו.
אורחים וחברי מיפלגיה היוצאים מפגישות
עם אלץ נקראים לחדרו ־טל פרס, שם הם
נשאלים לפשר פגישותיהם עם אלץ.

ג בי שבראש
מטה א לון
האלוף (מיל׳) ישעיהו (״שייקח״) גביש,
מנכ״ל כור, יעמוד בראש מטה של חברי
מיפלגת העבודה ואוהדיה, שיפעל למען
יגאל אלץ כמועמד המיפדגה לראשות־־
הממשלה.
גביש יעמוד בראש המטה־הארצי, ויבחרו גם ראשי
מטות מקומיים. כבר עתה ידוע, כי בראש מטה־חיפה
של התנועה למען יגאל אלון יעמוד השר־לשעבר
יוסף אלמוגי.

לין חמס
את לו*נ10ן
הממונה עד הכנסות המדינה, אוריאל
לץ, נדהם כאשר נכנס לפני כשבוע״ פ
למלון ״מוריה״ בירושלים, ופגש שם
*־כים מככי-י הפקידים שד מישרד*
האוצר. כבידור קצר שאותו ערך לין,
הוא גילה כי ־פקידים אלה באו לפגישה
עם יעקוב דוינסון, מי ששמו הוזכר
כמועמד מיפלגתרהעבודה לכהונת
שר״האוצר.
לץ דיווח עד כך דשר־האוצר, שימחה
ארליך, והעביר לד את שמות הפקידים
שאותם זיהה כמלץ.

המנהיג היהודים
מנהיגי יהדות ארצות־הברית, אשר הגיעו לארץ
לקראת אירועי יום־הסוכנות, יצאו מזועזעים
מפגישתם עם ראש־הממשלה מנחם בגין.

אחד מהם סיפר בי ראש־הממשלה לא
השתתף כלל בשיחה, נראה מנומנם,
ולעיתים אמר דברים ללא בל הקשר ביניהם.
מלישכת ראש־הממשלה נמסר כי מר בגין מרגיש
עצמו טוב מהבחינה הבריאותית.

אור זו הר
יצטרףלמב דיי ל
אורי זוהר, שחזר בתשובה, עומד להיכנס
לחיים הפוליטיים ולהצטרף למפד״ל.
זוהר בכר ערך כנושא זה שיחות עם אישים
כמפד״ל המזוהים עם הקו היוני במיפדגה זו.

מ איר בהן
וגד וועדים
ח״כ הליכוד מאיר כהן, שהוא גם חבר הוועד־הפועל
של ההסתדרות מטעם סיעת תכלודלבן, מתנגד
להופעת ועדי־עובדים בפני ועדות־הכנסת.
השבוע הגיעו ועדי־עובדים למישכן הכנסת, על פי
הזמנת ועדת־העבודה של הבית. מאיר כהן עורר
שערוריה והודיע כי יפנה ליושב־ראש הכנסת, כדי
שימנע את כניסת ועדי־העובדים לבניין.

מעילה ב מיליון

מבי] חוקי

לירו ת בי רו ש לי ם

למי שרדהה סבר ה

אישיות ידועה בירושלים נתפסה על־ידי ועדת־הביקורת
של המוסד שבו היא עובדת, במעילה של
יותר ממיליון לירות.

ועדת־הביקורת שד אותו מוסד התכנסה
לישיבה סודית, כדי להחליט אם להעביר
את המיקרה לידיעת המישטרה או דטשטשו.
ההחלטה היתה להמתין לשובו של ראש
עיריית ירושלים טדי קולק מחוץ־לארץ,
כדי שהוא יחליט מה לעשות.

תמיר ק^בל או תר ה
ראשי התנועה הדמוקרטית ועסקניה ערכו ביום השני
שעבר שיחה עם שר־המישפטים שמואל תמיר.

כשיחה הוזהר תמיר לבד יעדה את
מועמדותו לתפקיד שר־החוץ, אחרי
שהפרופסור ייגאל ידץ הודיע לראש
הממשלה שאינו חפץ כתיק זה.

תמיר הבטיח לעסקני התנועה כי אין הוא רוצה
בתפקיד שר־החוץ, אולם מעטים בלבד קיבלו את
דבריו.

נקבע מנכ״ד הפנים
עורך־הדין יעקוב ויינרט מתל־אביב, נקבע כבר על־ידי
שר־הפנים הד״ר יוסף בורג כמנכ״ל מישרדו הבא.

ויינרט, אשר הגן עד ראש סיעתו שד בורג
במפד״ל, סיעת למיפנה, משה כן־נתן,
כמישפט פלילי, ימונה כימים הקרובים
כסמנב״ל המישרד, בדי שעם פרישתו של
המנכ״ד חיים קוכדסקי, יקבל את מקומו.
קוברסקי עומד להתמנות מבקר־המדינה.

כנס יוני חדש
ראשי היונים במיפלגת העבודה, שבראשם חבר

נוכח ההחלטה לכונן מישרד־הסברה, במיסגרת
האירגון המחודש של הממשלה, החליטו סיעות
הקואליציה להעביר במהירות כמה חוקים בכנסת,
״כדי שיהיה לשר ההסברה מה להסביר.״

כשלב הראשון מתכוננת הקואליציה
להעכיר במהירות את חוק הפנסיה
הממלכתית ,״כדי שההסברה תתחיל ברגל
ימין.״

בידיעות״ נכנס
למאבקה מק ומי
אחרי שהיומון הארץ מוציא לאור בירושלים את
העיתון המקומי כל העיר, ומעריב רכש את העיתון
המקומי ירושלטון, החליטה *הנהלת ידיעות אחרונות
להצטרף למילחמת העיתונים המקומיים בבירה.

״ידיעות אחרונות״ החליט להכפיל את
גורלו של המוסף המקומי שדו, להעכיר את
מערכת המוסף המקומי מתל־אביב
לירושלים, ולחלקו בחינם, לא רק לרוכשי
״ידיעות אחרונות״.

חדד היה קולונל
מפקד הפאלנגות הנוצריות בלבנון,
המייג׳ור (רב־סרן) סעד חדד, עומד
להעלות את עצמו לדרגת סגן־אדוף.
לאמיתו שד דבר תהיה ההעלאה כדרגה,
מבחינת דעת הקהל, גדולה יותר
כשלב אחד, מפני שסגן־אלוף הוא
לויטננט־קולונד, וכדרך בלל נוהגים
להשמיט את הלויטננט, כך שבשפת
יום־יום יכונה חדד קולונל.
חדד יעשה זאת כשבועות הקרובים,
כמיסדר גדול וחגיגי.

הברת הנסיעות !7ופל גאה להוד-ע על

שיט הנו בהל חגו
14.12.79-19.12.79

החלנת
לחבריה

שלוח

בחנית

הרח
ה 9ח 1

שווה
* ח לו ד

באניה קזינו הכולל משחקו רולטה,״21״ ומכונות מזל
בריכת שחיה, חנות ללא-מכס, מספרה, בנק ומועדוני לילה.
4ארוחות ליום

#תאים ממוזגי־אויר עם שרותים צמודים
מזוג־ אויר מלא
המחיר החל מ $345 :לאדם בתא־זוגי

אפשרויות לסיורי־חוף מאורגנים לאלכסנדריה, קהיר ואל־אלמיין,
בשל הצורך באשרת כניסה למצרים(,בטפול״קופל״) ,ההרשמה תסגר ב־!!15.11.79

הוחל
העולם הזה 2200

פרטים והרשמה: בכל משרדי״קופל״ בארץ׳ ^ 3 ,
משרד ראשי: פרישמן 14 תל־אבוב טלפון 246121 :־.05
313

ש מו אל אולפינר
בונה דירו ת
ע ם איכות חיים לכל החיים

ברמת־השרון

בדחי סולד ובדחימרדב
דירות וקדה ^ 4חדרים
ריצוף בההבס לון ו ב פינ ת ה או כ ל * ק ר מי קהוחר סינ הפר חוני תבמטבח
מטבחאמ רי ק אי * חדרתר בו תומשח קי ם * לובי מ פו א ר * מ ת קני משחקים לי ל די ם

תי לדים
310 / 280

]150-
ח.אחנ1ת 1

ח שי נ ה -
309/310

105
/2חד ר
340/220

300 מטבח
385/300

פ. או כ ל
ס לון
610/390

וטזרז־שווו־ן

- 205-

240/240

1א1ת דברת בעיים
משרדי ההנהלה: ראשוו-לציוו, וחי רוטשילד 43
0ן|תדבדת מ שרד רומכירות: ראשון •לציון, רחי הרצל 59 טל 947253:

העו ל ם הזה 2200

בכל העולם הוכח נ׳ המיתון אינו ממתן את האינפלציה ־
אר נושא כליו של מילשן פרידמן ממשיכים, להוביל אותנו באף

החיתון ש1
ף משק שוב הולך בעצותיו של מילטון פרידמן.
י 1לפני זמן מה העיר חבר את תשומת־לבי לידיעה
שנתפרסמה בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות, שבה
נאמר שבשיחה טלפונית בין כלכלנים למילטון פרידמן —
הכלכלן היהודי־האמריקאי הנודע, המובן תמיד להשתדל
למען טובתו של העם היושב בציון — הוא הציע לנו
שהגיעה העת לעשות מיתון.

הממשלה מוכנה לעמוד באותו חירוף־נפש, כפי שהיא
עומדת על שכר־עובדיה. זאת כנראה בשל ה״ליברליזציה״.

איזה מין דיכרדיזציה היא זאת, שכה אין
פיקוח על המחירים, אך על השבר יש ץ

חלק לא מבוטל של תוספת־תקציב זו הולך, כמובן,
לכיסם של מחזיקי רוב הצמודים בהתייקרות שכזאת.
בראותי אותה מהדורת כימעט חצות, חשבתי שמישהו
מן ההסתדרות ירים טלפון וימחה נגד ה,,הנמקה״ של

חכרי אמר: תראי, זה יקרה כאן:

9 9י

צימר שיש לו ציפיות
או שאין דו נסו
אינו גזלם לאינפלציה

לא השפר, לא הציפיות,
לא גודל מ מ * ה ולא
הנפט גורמיה לאינפלציה

הייתי ספקנית ביותר לגבי האפשרות שאכן זה הדבר
שאנו נעשה. הרי זה אותו מילטון פרידמן שהיה ה אידיאולוג
והאדריכל של המהפך שלנו — ובאותה הפעם,
בביקור אישי אצלנו, ולא בשיחה טלפונית סתם — שתוך
פחות משנתיים הניב אינפלציה של 100 גרעון של
4מיליארד לירות במאזן התשלומים (דבר שנאה גם
למעצמה אמיתית) וחוב לאומי במטבע-זר העולה על ה הכנסה
הלאומית שלנו — שלא לדבר כבר על המצב
בפיתוח, בשיכון ובחברה בכלל. היום מסתמנת נסיגה ע ממהפך זה.

והנה איזה פלא: תחת שהרבי מילטון יחזור
כתשובה למראה מעשה עצותיו, הוא מרים
שפופרת ואומר: נו טוב, עכשיו תעשו מיתון :
ואנחנו, המתנסים יום־יום על עורנו בתוצאת הפריד-
מניזם, תחת לשלוח אותו להיכן שהוא שייך, אנחנו
אומרים :״נשמע ונעשה״ .רק סדר־מילים זה מבדיל בין
הפרופסור.פרידמן לבין הקב״ה לגבי הכלכלנים שלנו.

למרות כל חוסר־ההיניון שכדבר, חברי צדק.
לא עכרו במה שבועות, והאוויר הכלכלי שלנו
נתמלא כהצעות־מיתון.

״ מי תון
עכ שיו
ך לוחם החלוץ היה נגיד בנק ישראל. הוא אמר:
י י ״מיתון עכשיו״ .כי ״אם לא עכשיו, אימתי?״ פירוש
הדבר שהמיתון עכשיו — אליבא דנגידנו — הוא מיתון
מבוקר, זאת אומרת מעשה ידינו, דבר שנעשה אנו ב מחשבה
צלולה ובדם קר גם אם הוא לא נחוץ כעת,
סליחה הוא כן נחוץ, אך ורק כדי למנוע אותו המיתון
שיבוא ושיתרגש עלינו לפי הנבואה בעוד כמה שנים,
ככה סתם מעצמו. וכדי שהוא לא יבוא סתם, הרי נעשה
זאת בעצמנו. זה היה הנימוק של נגיד הבנק.
האוצר עמד מנגד באותו הזמן, זאת אומרת מלפני
שבוע־שבועיים. אך היום אנו שומעים בגלי האתר ורואים
בדפוס כניעה־למעשה לתוכנית־הפיתון, אף שאין קוראים
לו — לפחות מטעם האוצר — בשמו המפורש. שומעים
על קיצוצים בגובה של 10 מיליארד לירות בתקציב ה פיתוח,
על פליטת עובדים בעשרות אלפיהם — כמה
עשרות, על זה יש עוד ויכוח — וכל אלה רק כדי להתחיל
במשהו. אין לעמוד בפני מילטון פרידמן ונושאי-כליו
בכלכלה הישראלית. הוא מוביל אותנו באף.

וכל זאת כאשר, לפי הניסיון של כד העולם
בימינו, המיתון אינו ממתן לפחות את האינפלציה.
כארצות־הכרית יש היום מיתון חמור,
אך האינפלציה לא דהרה במהירות הנוכחית
מאז ,1974 באשר היתה בשיאה.
במשך השנים מאז, ראה המשק האמריקאי פריחה
לא פעם, אבל דווקא האינפלציה היתה אז מתונה. אין
שום סיבה לחשוב שאצלנו פועלים חוקי־כלכלה אחרים.
התבשרנו בעליה של ס 8.40/במדד לחודש אוגוסט . 1979
לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשום חודש אוגוסט,
במשך קיומה של מדינת־ישראל, לא היתה עליה שכזאת.
(ובקושי בכל חודש אחר) .אם בחודש אוגוסט יש עליה
שכזאת, מה קרה בחודשי החגים הנודעים בפורענותם,
בגלל ניצולם המחריד של הצרכנים בשווקים? הניצול

פרופסור רזין לתוספת־התקציב. אך איש לא מחה. נראה
שגם שם מאמינים בה.

ל מי יש
בסף!
מתבטא בעליות־מחירים שאין להן כל הצדקה בעליית
העלויות. אחוז עצום ממחירים אלה הוא פשוט רווח
למוכר. ניצול זה עולה ביחס הפוך עם הכנסת הצרכן,
וביחס ישיר עם מיספר הילדים שלו.

אם יהיה מיתון הוא יוםין! למצב הזה
גם אבטלה, גם ירידה כהכנסות — אך את המצב
הנ״ל הוא לא ישנה.
הכלכלנים שלנו מתחלקים ביניהם במה שנוגע לסיבות

מאת

א ס תר אלכסנדר
לאינפלציה הזאת — לפחות כפי שהם מתבטאים באמצעי־התיקשודת
— ומטילים את האחריות לסירוגין על השכר,
ה״ציבור״ ,הממשלה, ועל הנפט, כמובן.

מין
לי ב ר ליז צי ה
רופסור אסף רזין האשים, באחד הלילות, בכיחעט
״ ״ חצות את השכר, ובמיוחד את שכרם של עובדי־הציבור,
בתוספת התקציב של 80 מיליארד ל״י העומדת
לבוא עלינו. אינני יכולה לתפוס איזה מין חשבון הוא
עשה. בהנחה שו,התייקרות הנוספת השנה — התייקרות
שבגללה באה תוספת התקציב — תהיה ,250/0ובהנחה
שהממשלה מתקציבה משלמת את שכרם של כ ל העובדים
הציבוריים, לא רק של עובדי־המדינה אלא גם של העוב דים
המוניציפליים, עובדי האוניברסיטות, הסוכנות וכר,
מופרזות אלה תוספת השכר לא
גם בהנחות
תעלה על 10.5מיליארד ל״י.
הנה החשבון 100 :אלף עובדי מדינה מקבלים שכר
מן התקציב לשנת 1979 בסכום של 20 מיליארד ל״י.
6.5מן התקציב) .ס 250/של התייקרות נוספת תגרום
תוספת של 70 מתוך ד/0-,״ 25 של 20 מיליארד. תוס§ת
של ס/ס( 70 לפי תוספת היוקר) מ־ 5מיליארד ל״י שזזה
3.5מיליארד ל״י. זו התוספת ל־ 100 אלף עובדי המדינה.
התוספת ל־ 300 אלף עובדי הציבור לפי זה הוא
3x3.5= 10.5מיהיארד ל״י.
איך אפשר להגיד שתוספת של 80 מיליארד ל״י
בתקציב נגרמת על-ידי עליות שכר של 10.5מיליארד ל״י
לעובדים הציבוריים? מה קורה ליתר? לאן הן הולכות?
רוב הכסף הולך לקניית סחורות ושירותים עבור ה ממשלה,
שמחיריהם עולים בכל 100 של ההתייקרות,
ולא רק ב־ס/ס 70 כמו שכר־עובדיה. על מחיריהם אין

^ ני מסכימה עם הפרוס׳ רזין שיש להצמיד את
ר * השכר ב־ס/״ 100 למדד. אך אינני מבינה איך הצעה
כזאת משתווה להאשמת השכר באינפלציה.
את פרופ׳ ברונו שמעתי ברדיו. הוא אמר שבאינפלציה
אשמה הממשלה. בעצם הוא אמר שה״ציבור״ אשם, כי
יש ציפיות אינפלציוניות, ולכן הוא מוציא את כל כספו
לקניות מעלה את המחירים ודורש עליות־שכר. ובכך
הציפיות לאינפלציה גורמות לאינפלציה. אשמת הממשלה
היא שאין להאמין בה, ולכן ״הציבור״ סובל לא רק
מציפיות אלא גם ממשבר־אמון. תורה פסיכולוגית שלמה.
אינני מבינה בתורה זו איך אותו ציבור, שאין לו כסף,
אפילו אם הוא מצפה לעליות נוספות במחירים, יכול
ללכת ולקנות כמות ובמחירים שידרבנו את האינפלציה.
אותו ציבור קונה למעשה פחות ופחות בכל חודש, עם או
למרות כל הציפיות שלו. אין די בציפיות כדי להעלות
את המחירים. דרוש גם כסף.
נראה שיש כסף — אבל לציבור אחר.
אותו ציבור באמת גורם את האינפלציה, אבל לא
בגלל הציפיות שלו, אלא בגלל הכסף שברשותו. לציבור
זה, שמרוויח את ריווחי־האינפלציה, יש כסף רב וכוח־קניה
המסוגל לשלם כל מחיר עבור בל מוצר, ובאמת
עושה זאת. ריווחי-אינפלציה אלה נעשים על חשבון
אותו ציבור שנשאר עם הציפיות שלו וללא כסף בכיס !
והוא לגמרי בלתי־מזיק לכל מה שנוגע לעליות־מחירים.
להיפך, עליות־המחירים מזיקות לו, הוא הקורבן שלהן.

איך אפשר במצב כזה לדבר בנשימה אחת
על ״הציבור״ כולו ועל ציפיותיו בגורם לאינפלציה
ץ יש ציבור הגורם לאינפלציה ויש
ציבור שלא — עם או בלי ציפיות.
איך אפשר גם להגיד שהשכירים — אותו ציבור שאין
לו כסף — דורשים עליות־שכר בשל הציפיות האינ פלציוניות
שלהם? הם — זאת אומרת אנחנו — דורשים
עליות־שכר, כי צריכים איכשהו להתקיים באינפלציה
המטורפת, שכל חודש נוגסת נגיסות בריאות בכושר-
הקניה שלנו.
האם פרום׳ ברונו אינו יודע זאת?
לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה דרושות כיום
17 אלף ל״י לחודש לקיום מישפחה ממוצעת. הוא יכול
לפרנס בקושי את מישפחתו מן השכר שהוא מקבל
מהאוניברסיטה. האם הוא דורש עליית־שכר בגלל הציפיות
שלו לעתיד, או כדי לפרנס את מישפחתו בהווה?
הפרופסורים באוניברסיטה דרשו עליות שכר, באחרונה,
בשל שחיקה של שכרם. מי מהם חשב בכלל לכסות
בזה את ההתייקרויות העתידות? בזה אן הם נבדלים
מכל השכירים האחרים במדינה.
בעצם, חבל שהשכירים אינם מצליחים להשיג יותר
מזה. אילו היו מצליחים בכך, ושכרם היה עולה באופן
ריאלי בצורה משמעותית, היו מקטינים בכך את ריווחי-
האינפלציה הנעשים על חשבון שכרם, וכך היו מקטינים
גם את האינפלציה עצמה.
(המשך בעמוד )72

במדינה העם בגול ת ח לו או ת
יש פשר לחלום שחלם
דיין בשנתו; אך?א
?אותם שהוא חו?ם בהקיץ
המדינה כולה עסקה השבוע בניסיון
למצוא פתרון לחלום שחלם שר־החוץ
לשעבר, משה דיין, לפני חודשים אחדים.
היה זה בעת שנודע לו כי הוא חולה
במחלת הסרטן. בזכרונות שפירסם אחרי
שהתאושש מהניתוח שבוצע בו. סיפר דייו
על החלום :
״בחלומי אני צועד במעלה־הר, משתדל
להתרחק ולהימלט ממשהו שרודף אחרי,
ושואף להגיע אל ראש ההר, שם, אני

שו־החקואות מ נעיד שימות 3וו <?0שן ער

שמשה דיין, לדבריו, אינו מוכן לקבל
חזון זה כפתרון, הוא העדיף לפרוש
מהממשלה.
במקביל לכך ניסה דיין להסביר את
השקפת־העולם שלו, שלדעתו עשויה להו ביל
לשלום עם תושבי השטחים .״לא
צריכה לקום מדינה פלסטינית,״ הוא הס ביר,
אך מצד שני טען כי ״לא צריך
לכפות את הריבונות הישראלית על תושבי
השטחים״ .הוא דוגל בהמשך ההתנחלות
בשטחים, אבל מבלי להפקיע קרקעות פר טיים.
הוא בעד הסגת המימשל הצבאי
והחלפתו במימשל אזרחי ועוד כהנה וכהנה
רעיונות מבולבלים, חסרי כל אחיזה מיש-
פטית או הגיונית במציאות.
אם מאמין משה דיין כי ניתן לקיים
חיים משותפים עם הפלסטינים תוך המשך
ההתנחלות ומבלי להכיר בזכותם להקים
מדינה משלהם, הרי חלום הגבעה והמערה
שלו אינו החלום היחידי שהוא חולם.
ההיגיון שבתוכניותיו המדיניות אינו נופל
מזה שבחלומות שהוא חולם.

ד יעו ת
מ־ פדצת 1שמהא,״ תשל 71ה
״הרמטכ״ל מופיע כפטרון
ש 7רוצחים!״ טוען
הפרופסור ישעיהו לייבוגיץ,
אם יש אדם במדינת ישראל היכול
לטעון, כי התריע מראש על כל מה שמת חולל
כיום במדינה, הרי זה הפרופסור
ישעיהו לייבוביץ .,מאז מילחמת ששת
הימים מזהיר הפרופסור (לביו־כימיה) בן
ה־ ,76 מפני ההשלכות החמורות של הכי בוש
והשליטה במיליון וחצי ערבים על
החברה הישראלית.
בראיון שהעניק לאחרונה לחנוך עידון,
מתייחס הפרופסור לייבוביץ׳ לכמה מהאי רועים
האחרונים.
אמר הפרופסור, בתשובה לשאלות ש הציג
לו עירון :

מתפטר דיין
משה בעל החלומות
יודע, אמצא את מיבטחי. אני יגע ותשוש.
ההליכה קשה עלי, אבל אני ממשיך וצועד,
עולה ומטפס על צלע ההר ללא הפוגה.
הדרך אשר בה אני הולך ידועה לי, וכן
המקום שעלי להגיע אליו: אני עולה
לגבעת בית־הקברות של נהלל, המתנשאת
צפונית מהכפר, מעבר לכביש חיפה־נצרת...״
במסיבת
עיתונאים שערך בשבוע שעבר.
אחרי פרישתו מכהונתו, התבקש משה
דיין על־ידי העיתונאי עמוס אילון להסביר
את פשר החלום. אמר משה דיין :״החלום
בא לתת ביטוי לעייפות הפיסית ובעיק־בותיה
המתח, שהנה אני בא לאותה מערה,
לרגיעה, שהיתר! השאיפה העליונה התת־הכרתית
שעה שבמציאות עבדתי 16 שעות
עד קוצר הנשימה ...רציתי לתת דימו־ספרותי
למצבי הפיסי ערב הניתוח. הדבר
בא לידי ביטוי בחלום, שבו השאיפה העל יונה
היתה להגיע למנוחה.״
פסיכולוגים ופותרי חלומות יכלו בוודאי
למצוא פירושים ופתרונות אחרים לחלום
שחלם דיין, על פי התיאוריות שהם מחזי קים
בהן. אולם היה זה שעשוע אינטלק טואלי
בלבד. הרבה יותר משמעותי היה
חלום אחר שחלם משה דיין, החלום שהוא
חלם בהקיץ מבלי לדעת כי הוא חולם
אותו.
תוכניות במו חדומות. למרות הסב ריו
החוזרים ונשנים, לא הצליח דיין
להבהיר לאמצעי־התיקשורת ולא לציבור,
את הסיבות שהביאו לפרישתו מתפקידו.
הרמזים הסתומים שלו וההסברים המעור פלים
שעליהם חזר במאמרים תמורת תש לום
וראיונות שמכר לחשובים שבעיתוני
העולם, הסתכמו בטענה שהוא הגיע לידי
מסקנה שהיעד הסופי של מנחם בגין ושרי
המפד״ל בממשלה הוא סיפוח השטחים
המוחזקים בגדה־המערבית לישראל. כיוון

״הדיבורים על זכות של עם על ארץ
הם שטות. לשום עם אין שום זכות על
שום ארץ. מי יודע מה זכותו של העם
השוודי על שוודיה? אבל וודאי, יש עמים
שמודעים לכך_שארץ מסויימת היא ארצם.
״מבחינה כלכלית״המצב הקטיאסטרופאלי
בא בעיקר בשנים האחרונות, כשהביטחון
בולע הכל. כפי שהוגד לי, אנחנו השקעני
בסיני, באותן 12 השנים, קרוב ל־ 10 מיל יארד
דולאר, כדי שנסולק משם בחרפה.
תאר לך מה אפשר היה לעשות ב״250
מיליארד לירות? ! במקום זה הכנסנו לשם
מתיישבים מקצועיים, שיעבידו שם ער בים,
והקמנו לאורך החוף מאילת עד
שארם־א־שייך יישובים, שישמשו כמרכזי
זנות וזימה בינלאומיים. וכמה עלתה
קריית־ארבע? מיליארדים ! והרי לא תי שאר
שם אף פרסה יהודית.
״אותה מפלצת שקרוייה ארץ־ישראל
השלמה בכלל אינה מדינת העם היהודי,
אלא היא מעין רודזיה־זימבבואה תחת
שלטון העם היהודי. התוצאה היא הינת קות
מהעם היהודי.״
״אני חושב שרוב העם רוצה לשלוט
בשטחים ובתושביהם הפלסטיניים, מפני
שאין להם תוכן יהודי אחר. זוהי נקודה
מכרעת מבחינה היסטורית, שלעם היהודי
אין תוכן יהודי אחר. המדינה מצטיידת
כמובן באביזרים שהשלטון הקים.
״ייתכן שהשינוי יבוא מצד אחר —
כשקארטר יגיד שהוא סוגר את הברז.
זוהי הרשעות־המטופשת והטפשות המרו שעת
של הקו שבו אנו נוקטים. אנחנו
הבאנו את עצמנו למצב של תלות אבסו לוטית
בבית־הלבן. אם קארטר יגיד שהוא
סוגר את הברז, אפילו גאולה כהן תיזחל
על ארבע. כשלא יהיה כסף, כל העניין
הזה יתפורר. כל גוש־אמונים וההתנחלויות
קמים רק על-ידי שמזרימים כסף לתוכם.
בלי הזרמת כספים הם לא יתקיימו אפילו
24 שעות.״
ממשלה בזויח. בתשובה לשאלה בד בר
יחסו למושג ״טוהר הנשק״ ,בעיקבות
פרשת הקצין ממיבצע ליטאני, אמר הפרו פסור
לייבוביץ׳ :

הממשלה כדי ״להגן״ עדיה מג!שחאימ]1ים

ב שביסח

דח״ס

ך* אבחנה המדוייקת ביותר של מה
י י שמתרחש עתה במדינת־ישראל, נעש תה
השבוע דווקא בוושינגטון. היה זה הרב
יואכים פרינץ, ממנהיגי יהדות ארצות-
הברית, שהיטיב להגדיר את המילכוד אליו
נקלעה המדינה.
״אומרים שאין ממשלה בישראל,״ אמר
פרינץ ,״אבל זה לא נכון. יש ממשלה
בישראל. גוש אמונים הוא ממשלת־ישראל.
אריאל שרון הוא ממשלת־ישראל.״
דרושה היתד. כנראה פרספקטיבה מתאימה
כדי לגלות ולאבחן את מה שמרבית אזרחי
ישראל טרם גילו: בשבועות האחרונים
בוצע פוטש שקט בממשלה השסועה והמת-
פוררת. בתואר ראש־הממשלה מחזיק עדיין
מנחם בגין. אבל שליטה האמיתי של

הממשלה, לפחות במה שנוגע למדיניות-
החוץ וההתנחלות שלה, הוא כיום שר-
החקלאות אריאק שרון.
כנציג גוש אמונים בממשלת ישראל
נמצא עתה אריק שרון בעמדה שבה, על
פי הסלנג הצברי ,״הוא מחזיק את הממשלה
בביצים.״
עד כמה שיראה הדבר אבסורדי, דווקא
החלטת בית־המישפט העליון בשבוע ש עבר,
על פיה יש לפנות את התנחלות
אלון־מורה. חיזקה את מעמדו של אריק.
היא איפשרה לו ליישם את שיטות הפרו-
טקשן לחיים הפוליטיים בישראל.
מנחם בגין זקוק כיום להגנתו של אריק
שרון מפני גוש אמונים.
הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות עתה

״אין דבר כזה. אין בכלל דבר כזה.
נשק הוא דבר טמא. במציאות האנושית יש
(המשך בעמוד )44

חיילים מתגוננים ממיתקפת מתנחלים בנאות־ סיני
הרמטכ״ל ייאלץ להתפטר

למנחם בגין הוא הצורך למלא אחר פסק-
הדין של בית־המישפט העליון תוך עימות
גלוי עם גוש אמונים. איומי אנשי הגוש,
כי לא יקבלו על עצמם את פסק־הדין וכי
יהיה צורך להוריד אותם בכוח מהתונח־לותם,
מפחידים את בגין הרבה מעבר ממה
שבן־תמותה רגיל יכול לשער.
האזהרות החד־משמעיות של אנשי הגוש,
לפיהם לא יהססו להילחם אף בחיילי צה״ל
שיבואו לפנותם ולא יירתעו גם משפיכות-
דמים — כפי שהם עצמם הגדירו זאת —
מעוררות חלחלה בבגין. למרות שלא אמר
זאת לאיש, טוענים מקורביו כי אם יצטרך
לעמוד במצב כזה, הוא עלול להתפטר.
לא רק בגין עלול להתפטר, במקרה
שהמצב יגיע לכך ששר־הביטחון יצטרך
להורות לרמטכ״ל להפעיל את צה״ל כדי
לפנות את מתנחלי גוש אמונים באלון-
מורה, אפילו בכוח הנשק. הרמטכ״ל עצמו
יעמוד בפני דילמה דומה. גם לראש-
הממשלה וגם לשר־הביטחון הובהר בימים
האחרונים, כי אם יתגלגלו הדברים עד
לידי כך שהרמטכ״ל ייאלץ לפקוד על
צה״ל לפנות יישוב — שהוא עצמו טען
בתצהיר לבית־המישפט העליון שהוא חיוני
לביטחון ישראל — לא תהיה לו ברירה
אלא להתפטר.
ההתפטרות האפשרית של הרמטכ״ל
אינה מפחידה את בגין כמו תדמיתו בעיני
ההיסטוריה. הוא אינו יכול להרשות לעצמו
להירשם בהיסטוריה כמי שהורה לפנות
בכוח מתנחלים בשומרון. הסכמתו לפינוי
היישובים בפיתחת־רפיח הותירה בו טראו מה
קשה, שלדעת רבים היא אחת הסיבות
לדכאונות ולאפתיה בה הוא שקוע לאח רונה.
פינוי יישוב בשומרון — ועוד יישוב

חיילים מסתערים על אנשי ״גוש אמונים״ בגן־הירק של נאות־סיני
מי הם ״מפירי החוק?״
זוהי הסיבה שבגללה פועל אריק כאחוז
אמוק כדי ליישב כל מה שאפשר מהר
ככל הניתן. הוא מאמין שמה שיצליח
להקים, לא תעז ממשלת המערך להוריד.
תמורת הנכונות לשכנע את אנשי גוש
אמונים להעתיק את אלון־מורה לאתר אחר,
תבע אריק מחיר. מה שסוכם בינו ובין
מנחם בגין באותה פגישה הועלה אחר־כך
על הכתב במיכתב שהופץ בין כל שרי
הממשלה.
במיכתב זה נאמר כי היועץ־המישפטי
יבקש מבית־המישפט העליון לדחות את
ביצוע פסק־הדין בפרשת אלון־מורה לשי שים
יום במקום שלושים. כדי לא לתת
לערביי הגדה תחושה כי ניצחו, יוקם מחנה
צבאי במקום ההתנחלות שתפונה. אלון-
מורה תוקם מייד כיישוב קבע במקום אחר
בשומרון והממשלה תקציב מייד סכום של
שניים וחצי מיליארד ל״י לצרכי הרחבת
ההתנחלויות בשומרון.

ט רי או מווי ד ט
חד שבממשלה

אריק שרץ כאלון־מורה
הפינוי כמנוף להתנחלות רחבה
ששמו הפך לסמל ההתנחלות בשומרון גם
בפי מנחם בגין עצמו — זה הרבה יותר
ממה שהוא יכול לשאת.
מנחם בגין הגיע למסקנה כי רק אריק
שרון יכול לחלצו מהמבוך אליו נקלע.

הפט רון תבע
ד מי חסות
ריק שרץ הפך עצמו בשנה האחרונה
\ 8לנציג גוש אמונים בממשלה.
הוא היחיד משרי הממשלה המגן בלהט
אפילו על הפעולות והמיבצעים הבלתי
חוקיים של אנשי הגוש. הוא יוצא בראש
גלוי להגנתם, מגדיר אותם מעל במת
הכנסת כ״חלוצים האמיתיים״ של מדינת־ישראל.
הוא מזדהה בפומבי עם מתנחלי
הגוש. הוא כיום היחיד מאנשי המימסד
.השילטוני שאנשי הגוש נותנים בו אמון
ומוכנים להאמין להבטחותיו. הם יודעים
שהוא לא יהסס לנקוט בכל דרך אפשרית,
חוקית או בלתי חוקית, כדי לסייע להם.
גם מנחם בגין יודע זאת. זאת הסיבה
שעוד בסוף השבוע שעבר הזמין בגין
את אריק אליו כדי להתייעץ עמו כיצד
ניתן לממש את פסק־הדין של בית־המישפט
העליון מבלי להגיע לעימות עם אנשי
גוש אמונים .״צריך למנוע שפיכות־דמים,״
התחנן בגין בפני אריק.
התגובה הראשונית של אריק לא היתה

של התלהבות מפסק-הדין ונכונות לבצעו.
להיפך. הוא חיפש מייד טכסיסים ושיטות
עורמה, שעל פיהן ניתן יהיה לבצע,
כביכול, את החלטת בית־המישפט העליון
ועם זאת להתחכם ולהשאיר את אלון־מורה
במקומה. הערך הסמלי שבהשארת היישוב
על מקומו, אפילו בצורת מאחז צבאי,
נראה לו חשוב יותר מכל היבט אחר.
אולם יועציו ומקורביו של אריק הצליחו
לרסנו. הם הבהירו לו כי יציאה גלויה
נגד פסק־הדין, כמו התחכמות שתשים
ללעג את בית־המישפט העליון, עלולים
לפגוע בו כמו בומרנג. בעל כורחו נאלץ
אריק לשנן ולחזור בכל הצהרה פומבית
שלו על הכרתו בשילטון החוק ובעליונות
המישפט.
מצד שני ידע אריק כי אם יתפטר •הוא
יגרום בכך להתמוטטות מיידית של הממ שלה.
שכן, התפטרות כזאת תביא להקשחת
העמדות של אנשי גוש אמונים ולעימות
גלוי עם הממשלה לאורך כל הדרך — דבר
שיביא מייד להתפטרותו של מנחם בגין.
אריק אינו רוצה בנפילת ממשלת בגין.
לא משום שהוא מתלהב כל כך מהישגיה.
הוא חי בהרגשה שיש לו זמן קצוב כדי
להגשים את חזונו — חזון ההתנחלות
ההמונית בשטחים המוחזקים. למרות שלא
יודה בכך, ברור לו כי ממשלת הליכוד
לא תמשיך לשלוט שנים רבות. במוקדם
או במאוחר יחזור המערך לשילטון ואז
יקיץ הקץ על ההתנחלות בגדה המערבית.

לא שעניינים מסוג זה אינם יכולים
י להיגמר רק בין בגין ואריק שרון.
בגין אומנם נכנע לאריק, כדי להציל את
עצמו ממה שהוא רואה כאסון הגדול ביותר
העלול לקרות לו. אבל ההחלטה על כך
צריכה להתקבל על דעת כל שרי הממשלה.
זו אינה משימה כה קלה. מצד אחד
צריכים לשכנע את שרי התנועה הדמוק רטית
ואת שרי הליברלים, כי אין מתכוונים
להערים על בית־המישפט ולפצות את אנשי
גוש אמונים על איומי המרד שלהם. מצד
שני, יש צורך לשכנע את שרי המפד״ל,
שחרב תנועת התחיה מרחפת מעליהם, כי
אין עומדים לפגוע בגוש אמונים.
אריק שרון הגדיר זאת בראיונות שהעניק
בסוף השבוע :״המטרה היא להפוך את
פסק-הדין של בית־המישפט העליון למנוף
אדיר להתנחלות רחבה ומיידית.״ במילים
אחרות: לשלם דמי חסות לגוש אמונים
תמורת הסכמתו לקיים את פסק-הדין של
בית־המישפט העליון.
נראה שבאמצעות ניסוחים מפולפלים
ניתן לשכנע את כל הגורמים בממשלה,
שאיש מהם אינו רוצה במשבר. לכולם
ברור שהתפטרות הממשלה פירושה לגביהם
סוף החלום השילטוני, להוציא אולי את
שרי המפד״ל היודעים שימשיכו לכהן
בממשלה גם כאשר יתחלף השילטון.
המיכשול היחיד ניצב בדמותו של שר־הביטחון
עזר וייצמן.
וייצמן נחוש בהחלטתו למלא את פסק-
הדין ככתבו וכלשונו ואפילו יותר מכך.
מאחר שאלון־מורה הוקמה בניגוד לדעתו
ולמרות רצונו, הוא רואה בפסק-הדיו
ניצחון אישי שלו. וייצמן לא יהסס להפעיל
את צה״ל — ואם יהיה צורך גם את ינשקו
של צה״ל — לשם הורדת המתנחלים
מאלון-מורה. מקורביו טענו כי הוא יעשה

.זאת אפילו אם יגרום הדבר לנפילת
הממשלה. הוא זוכה בכך בתמיכת שר-
השיכון דוד לוי שהוא היריב הקיצוני
ביותר של אריק בממשלה.
תוך ידיעת מצב זה לא הובאה פרשת
אלון־מורה לידי הכרעה בישיבת הממשלה
בתחילת השבוע. נקבעה ישיבה מיוחדת
ליום החמישי השבוע, מתוך תקווה שעד
אז ניתן יהיה לרכך את כל המתנגדים
להסדר המוצע ולהגיע לישיבה תוך הסכמה
מלאה. את שרי הדמוקרטים, הליברלים
והמפד״ל, לא קשה היה לשכנע תוך יום
אחד. כשהסתבר להם שהם צריכים לבחור
בין סיכון כיסאותיהם בממשלה לבין הת פשרות
על עקרונותיהם, הם העדיפו לקבל
את ההסכם של בגין ושרון.
לגבי וייצמן היה צורך להפעיל פעולת
ריכוך מסוג אחר. וייצמן נע בין מצבי
רוח של יאוש מוחלט ופרישה (ראה מדור
תשקיף) לבין תקווה להיות יורשו של
בגין. בכל פעם שמתברר לו שהוא נטע זר
בתנועת החרות ואין לו סיכוי לגיבוי
מפלגתי הוא מבקש לפרוש. הוא מתעודד
כשמסתבר לו שהוא עשוי לזכות בתמיכה.
בפגישה שנערכה ביום השני השבוע
בין אריק שרון ועזר וייצמן, ביוזמתו של
אריק, הופעלו על וייצמן לחצים שכנראה
יהיה לו קשה לעמוד בהם. הוסבר לו שאם
ירכך את עמדותיו בפרשת אלון־מורה הוא
יתרום בכך להמשך כהונתה של הממשלה
הנוכחית. בממשלה זו, אליה יצטרף יגאל
הורוביץ כשר־אוצר, יתגבש טריאומווירט
שיהיה מורכב מהציר הורוביץ—שרון—
וייצמן, שמוסכם יהיה עליו שעזר וייצמן
הוא היורש למנחם בגין.
במילים אחרות: עזר וייצמן נדרש לוותר
על עקרונותיו תמורת הבטחה לראות בו
מנהיגה של הקבוצה, שתהיה דומיננטית
בהרכבה החדש של הממשלה.
בשלב הראשון דחה עזר וייצמן הצעה
זו. ניסיונות העבר לימדו אותו כי אין
הוא יכול לסמוך על שיתוף־הפעולה מצד
אריק שרון. הוא יודע כי גם אם יוצג
כמנהיג הציר המשולש, יהיה אריק שרון
האיש החזק בציר זה. כשם שהוא מחזיק
כיום את מנחם בגין, כך הוא יחזיק גם
בו ויהפוך אותו לתלוי בו.
אבל המערכה טרם הסתיימה. על עזר
מופעלים בעצם ימים אלה לחצים ופיתויים
נוספים, שלא ברור כיצד יעמוד בהם.
איך שלא יהיה, עם עזר או בלעדיו,
אין עוד ספק: אחרי הכניעה לגוש אמונים
בפרשת אלון־מורה, אריק שרון הוא ראש-
הממשלה הזאת בפועל.
גם אם יתמלאו כל תביעותיו ודרישותיו,
ימשיך גוש אמונים לערוך הצגה של
סירוב לציית לממשלה ושל נכונות למרי.
אלא שזאת תהיה הפגנת שרירים כדי
להגדיל את דמי הסחיטה. בסופו של דבר
יעשו אנשי הגוש את מה שאריק שרון
יציע להם.
הם יודעים שבעזרתו הם המנהלים כיום
את המדינה.

ער החרבטויותיו שר נשיא
המדינה יצחק נבון, השוקד נרשה מכהונתו

7 *1117א ת

התדמית
ף 4אש־הממשלה, מנחם בגין, עלול
ללכת אל נשיא המדינה ולהגיש

לו את התפטרותו הכריזו השבוע הכו תרות
הראשיות בעיתוני ישראל, כאשר
נדמה היה שהמשבר הממשלתי בפרשת
אלון מורה נכנס למבוי סתום.
המשבר נדחה. בגין דחה בשלב זה את
הליכתו אל הנשיא. באותן שעות ממש הס תבר,
כי אם ישהה בגין את ההליכה אל
הנשיא, הוא עלול למצוא עצמו במצב שבו
לא יהיה לו אל מי ללכת.
כ• נשיא המדינה, יצחק נבון, שוקל
בימים האחרונים, בכל הרצינות, אם להמ שיך
בכהונתו או להתפטר.
יתכן שבמרוצת ימי כהונתו כנשיא
שקל כבר יצחק נבון כמה פעמים את ה אפשרות
להתפטר. העימותים התכופים שלו
עם ראש־הממשלה, ההצעות שהוצעו לו
לחזור לחיים הפוליטיים. ולאחרונה ניתוח
הסרטן שעברה רעייתו אופירה — כל
אלה היו אולי, בשעתם, סיבות לפרישה.
אבל בימים האחרונים אין יצחק נבון
שומר עוד על מחשבותיו ועל לבטיו ב נושא
זה לעצמו. הוא עורך סידרה של

חווה רמרטיקה

פגישות והתייעצויות, בעיקר עם ידידים
קרובים שלא מהתחום הפוליטי, שבהן הוא
שוקל עימם את האפשרות להתפטר מייד.
הנימוקים שמעלה יצחק נבון בפגישות
אלה, בזכות פרישה מיידית, נובעים בעי קרם
מהתמוטטות המימשל בישראל ומאי־ריפקודה
^-של הממשלה. נשיא המדינה
מסביר לחבריו, כי אינו יכול להשלים
עוד עם מחדלי הממשלה בתחומי הכלכלה
והחברה, הפוגעים בעיקר בשכבות המצו קה,
שהוא רואה עצמו כפטרונן.
נבון יודע כי אין הוא אחראי למחדלי
הממשלה ולהרעת מצבן של השכבות ה נחשלות.
אין לו סמכויות. אבל, לדעתו,
אנשי המצוקה אינם יודעים זאת. אין הם
יודעים בדיוק את ההבדלים שבין סמכויות
הממשלה וסמכויות הנשיא. לגביהם מייצג
הנשיא את השילטון, אולי אפילו יותר
מאשר ראש־הממשלה. הם רואים בו, ל טענתו,
את האחראי העליון לקיצוץ הסוב סידיות,
להאמרת יוקר המחיה, להרעת
תנא חייהם, ולייאוש המתפשט נגד ה חידלון
בפיתרון מצוקת הדיור.
נבון הוא נשיא היורד אל העם ומקשיב

יצחק נבון, בימים שב
נמנה על צמרת מיפלג
העבודה, בין יצחק רבין לשינזעון פרס. גם עתה יש רב

נשיא המדינה יצחק נבון החל לדון עם מקורביו
^ 113ד 1א:י
על האפשרות להתפטר מתפקידו, אחרי שהתברר

\ 1\ 1111
לו, כי בקרב שיכבות המצוקה הוא מזוהה עם מחדלי הממשלה בתחומי החברה.

1*1זיפלגת־העבודה הסבורים, כי נבון יכול לשמש כוח־ביניים
במאבק המתחולל בתוך המיפלגה, בין פרס מצד אחד לאלון
ורבין מצד שני. לא נפסלה אפילו מועמדותו לראשות־הממשלה.

להלכי רוחו של העם. לטענתו, למרות
הפופולאריות שהוא זוכה בה, מצביעים
עליו אנשי השכונות ואנשי עיירות-הפיתוח
באצבע מאשימה. הם רואים בו שותף לכל
תחלואי השילטון. וזאת אין יצחק נבון יכול
לשאת .״הגיעו מים עד נפש,״ התבטא
באחת השיחות עם ידיד ,״אני מוכרח
להציל את התדמית שלי בעיני אלה התו לים
בי את תיקוותיהם.״

* י בחינה מעשית אין דבר פשוט ל!
נשיא, מאשר לפרוש מן הכהונה ה רמה.
עליו פשוט להגיש כתב התפטרות
ליושב־ראש הכנסת.
עד לבחירתו של נשיא חדש תחת הנשיא
המתפטר, יכהן יו״ר הכנסת כנשיא ה מדינה.
כך יכול להיווצר מצב די משעשע :
אם יחליט יצחק נבון להתפטר, ייאלץ
בגין, במיקרה שיחליט לפזר את ממשלתו,
להגיש את התפטרותו ליצחק שמיר.
כאשר התבקשה לישכת הנשיא השבוע,
להגיב על הידיעות בדבר כוונת ההתפט רות
הקרובה של הנשיא, היא שמרה על
שתיקה. אולם חוגי ביודהנשיא מסרו את
ההודעה הבאה :״הנשיא לא קיים הת ייעצויות
בעניין התפטרות מכהונתו. בזמן
האחרון היו ידידים וקרובי בית הנשיא,
ששוחחו ביוזמתם עם הנשיא על אפשרות
פרישה מתפקידו, כשרובם הגדול מתכוון
לכך שיעשה זאת על מנת לזזיכנס לחיים
המפלגתיים. הנשיא אינו מתכוון להתפטר
בינתיים, אבל זו נשארה בגדר אפשרות
פתוחה, כפי שהודיע כבר לפני מיספר
חודשים. גם אם יתפטר לא ייכנס הנשיא
לחיים הפוליטיים, אלא אחרי תקופת צינון
שהוא יטיל על עצמו.״
למרות הודעה זו עומדים ידידיו הקרובים
של נבון על דעתם, כי הוא מוסיף להת לבט
אם לפרוש מייד מכהונת הנשיא. יתכן
שמשחקים כאן גורמים נוספים, מידבר
הסבריו בדבר אי־רצונו להיות מזוהה בקרב
ההמונים עם מחדלי הממשלה. אילי מצבה
הבריאותי הרופף של אופירה, הנמצאת
עתה בטיפול הקרנות בארצות־הברית, תרם
לכך. ואולי רצונו להשתלב מחדש בצמרת
מיפלגת־העבודה שעומדת לחזור לשילטון.

אימת שעושה
יבוא, אחריות ושירות -
מקבוצת חברות בנק דיסקונס.
ג׳נרל מהנדסים בע״מ חברת בת של. קאסס. א€0 £
אולמי תצוגה: תל־אביב, רה׳ אחד העם , 11 טל ,653143 .ירושלים, רח׳ הלל ,24 טל 227381 .ואצל הסוחרים המורשים מטעמנו.

אם נדמה לך שאתה מכיר
את כל הטלוויזיות הגרמניות
חשוב לרגע -מה אתהיודע על
אם עדיין לא שמעת על
0כדאי לן מאד לשים
אליה לב. עכשיו.
קונצרן 0 ¥הינו ענ ק־הטלוויזיות
ממערב־גרמניה,

והצבעוניות שלו מוכיחות
את עליונותן, יום־יום,
במיליוני בתים באירופה.
הצבעוניות של 0 ¥
מעניקות לך כל מה שאפשר
למצוא כיום בטלוויזיות
מהרמה הראשונה: קליטה
ב־ ^ כ 8£שלט־רחוק
מתוכחם, מחשב, סורק תחנות

אלקטרוני, איתות־מואר, בקרה
עצמית, כיוונון אופטימלי
ועוד ועוד ועוד...
אולם, מה שמייחד את £ 0 ¥^.ץ
מכל האחרות זו האיכות,
איכות מעל לכל, איכות
שמדברת אליך בצבעים
טהורים, איכות שעושה
לך יופי.

ברנשים:־טינו הקטן־ במקטורן קורדרוי ומכנסי קורדרוי .־איתן הנגן־ באוברול ג־ינס1חו
־אילן הלמדן־ בז*ווו-ו $ז^/\/ץ $עם ־קפישוך .־ניר פני גיר־ בחולצת פלנאל משובצת ום
חתיכות :־אהובה הגדולה־ בחולצת קטיפה סרוגה ומלטפת בצבעים מדליקים.־ניבה התו

166 עושה אנשים יפים

ב־ 47 מדינות בעולם וב־ 32 חנויות נבחרות בישראל

טל־ארויו

תל־אביב, קיקרס — רח׳ דיזנגוף ,89 קיקרס — שק״ס אבן גבירול, נעלי אירין יהודה המכבי, נעלי מיקולנסקי אלנבי ,45
רמת־גן.קיקרס — רח׳ ביאליק ,64 נעלי במבינו רח׳ ביאליק ,52 ירושלים,קיקרס — רח׳ בן־יהודה ,2ככר ציון,רמת־אביב,
נעלי אלימלך רח׳ ברודצקי ,15 רמת־השרון,נעלי הילה רח׳ סוקולוב ,53 הרצליה, נעלי הרצליה רח׳ סוקולוב ,26
פתח־תקוה, נעלי מיקי רח׳ ההגנה ,13 קיראון, נעלי אבניר מרכז מסחרי, בת־ים, נעלי טופז שד׳ רוטשילד ,27 לוד, נעלי לילי
רח׳ הרצל ,48 רחובות, נעלי באום רח׳ הרצל ,166 נתניה, נעלי עופר רח׳ שמואל הנציב ,16 רעננה, נעלי עופר רח׳ אחוזה
,127 חדרה, נעלי וינשטוק רח׳ פלטרין, כפר־סבא, נעלי טיף וטף רח׳ ויצמן ,40 אשדוד, נעלי א תיון רח׳ רוגוזין ,9באר־שבע,
נעלי שיק רח׳ קרן קיימת ,85 חיפה, נעלי דן גבריאלי רח׳ הרצל ,18 נעלי נרדאה מרכז מסחרי, קולנוע עטרת, טירת
הכרמל. נעלי הרץ רח׳ הרצל ,43 נעלי הרץ סביניה מרכז רסקו, נעלי הרץ היפר נעל — צ׳ק פוסט,

עפולה, נעלי א. רחום נהריה, נעלי געתון ובחנויות המשביר לצרכו.

מאות שנות הגמוניה של מישפחת טריף ב קרב הונדה
הדרוזית, שמדות בסכנה -בג ל ל תבכי פוליט״ס
ייך אמין טריף, מנהיגם הרוחני
י המכובד והכל־יכול של הדרוזים ב ישראל,
קרא את נבחרי העדה לישיבה,
אולם הם לא באו. הוא קרא אותם בשנית
אך רק אחד הגיע. אחרי קריאות שלישית
ורביעית הגיעו שניים,
לראשונה בתולדות הדרוזים קם מישהו
שהעז להפר את דברו של המנהיג, על
אחת כמה וכמה מישהו שהעז להמרות
את מנהיגותו של שייך אמין טריף בן
ה־ .85 אשר נחשב אחד מגדולי המנהיגים,
מנהיג המקובל על כולם, בוגרים וצעירים,
40 אלף הדרוזים החיים בישראל.
שושלת בני טריף מנהיגה את העדה,
יותר מ־ 100 שנה. אמין טריף הוא בינתיים
האחרון בשושלת. אומנם, אין חוק המחייב
העברת המנהיגות מאב לבנו, אך בדרך-
כלל, לאורך ההיסטוריה הדרוזית, אם היו רש
הישיר איננו בעל מידות חריגות, הוא
יורש את מנהיגותו של אביו.
לשייך אמין טריף, בן הכפר ג׳ולים נולדו
רק בנות. אין מי שיישא אחריו את נטל
העדה. אחיו, סאלמן טריף, היה קאדי
בבית־המישפט הדרוזי, ונפטר לפני שנים
אחדות.
לסאלמן טריף בנים אחדים, שביניהם
התבלט השייך כאמל טריף בן ה־ ,50 המהווה
בימים אלה את נושא הוויכוח, אם
בגלל אישיותו הנתונה לביקורת או בגלל
אינטריגות פוליטיות הסוחפות גם את ה רחוב
הדרוזי.
הביטאון הדרוזי ׳אל הודא׳ ציין באחת
מכתבותיו האחרונות :״אנו הצעירים,
חשבנו וידענו שיש לדרוזים הרבה פילו גים.
אכן, יש כל הסיבות להרבה ויכוחים
ועימותים. אך תמיד היה דבר מה אשר
איחד את כולנו — מנהיגות דתית מוס כמת
ומכובדת. והנה גם זה נשמט! לאן
נגיע?״
המנהיגות הדרוזית מתחלקת למנהיגות
פוליטית — חברייכנסת — ולמנהיגות
דתית — הקאדים ושופטי בית־הדין ובית־הדין
לעירעורים. גם אם היו התקשרויות
פוליטיות בין שני סוגי המנהיגים, הרי
מעולם לא הגיעו לכך שהעימות יאיים
על שלמות העדה. בימים אלה מאיימים
סיכסוכים עזים לפלג את העדה .״עוד יהיה
לנו רב,א שכנזי ורב ספרדי,״ אמר בכאב

צעיר שבשל שלום מישפחתו ביקש להי שאר
בעילום־שם.

פורו ם ״

ש ״ ר א מין טריף

ל פי החוק הדרוזי קיימים שני
? בתי־דין. שניהם עוסקים בדיני אישות.
האחד — רגיל, שבו מכהנים שלושה
קאדים, והשני — העליון הקרוי בית־הדין
לעירעורים, שגם בו שלושה
קאדים, שבדרך־כלל נבחרים מקרב שופטי
בית־המישפט התחתון. לפני כשנה יצא
לגימלאות איש בית־המישפט העליון, אח-
מד חיר מאבו־סנאן. כחצי שנה לפני כן
פרש שייך סלמאן טריף מביודהמישפט
הנמוך יותר. חודשים אחדים אחרי שפרש,
נפטר.
מנקודה זו מתחילה מערבולת של תככים
פוליטיים ומישפחתיים, שמטרתה להשיג
שילטון המיפלגות על בתי־הדין .״כמו
אצל היהודים,״ אמר צעיר דרוזי ,״גם
שם ממנים דיינים לפי המיפלגות, רק
קיווינו שאצלינו זה אחרת. בינתיים לא
מתפקד כלל בית־הדין לעירעורים כי הוא
חייב לשבת בהרכב של שלושה שופטים.
בחוק הדיינים קיים סעיף, שבו מצויינת
הדרך לבחירת בתי־הדין הדרוזיים. על
פי החוק מתמנת ועדה בהרכב שני שרי-
ממשלה, אחד מהם חייב להיות שר־הדתות.
בוועדה שני חברי־כנסת. אחד
מהם חייב להיות דרוזי, והשני, אם אין
ח״כ דרוזי נוסף, יכול להיות בן דת אחרת.
אל הוועדה מצטרף נציג לישכת עורכי-
הדין. הנציגות הדתית הדרוזית היא ראש
העדה, במיקרה זה שייך אמין טריף ושני
קאדים נוספים, הנבחרים מבין שופטי בתי־הדין
הדרוזיים.
את המינויים הרישמיים לוועדה אירגנו
לפני יותר משנה. אז נבחרו אהרון אבו-
חצירא ושמואל תמיר כנציגי הממשלה.
חברי־הכנסת שנבחרו לוועדה הם אמאל
נאסר אל־דין מהליכוד, ושפיק אל־אסעד
מד״ש, שלא פרש עם שינוי. שניהם הציגו
את מועמדותם לוועדה, נוסף לח״ב שינוי
זאידן עטשי, אשר ביקש להצטרף לוועדה
ונכשל בתחרות עם בן־מיפלגתו שפיק

ההחסנה הורודה

סגן־שר לשעכר השיך ג׳בר מועדי

סגן שר כעתיד אמאל נאסר אל־דין

חגר כנסת זאידן עטשי

מצפה ליורש

שותף לוויכוחים

מתקשר ומתכנן

המהפכה הדר חי ח
(המשך מעמוד )43
אל אסר. שני מקומות נותרו ריקים —
נציגי בתי־הדין הדרוזים.
כדי לקבוע את הנציגים היה על שייך
אמין טריף לקרוא לארבעת הדיינים לישי בה.
אז ך.תברר שאין במנהיגותו הכוח
לאחד ארבעה קאדים. הוא נותר כמעט
בודד ישיבה אחרי ישיבה. לפני כשבוע
חרג שייך אמין טריף מנוהלי העדה, והח ליט
למנות את הנציגים על דעת שלושה
קאדים בלבד. הם בחרו בשייך לביב אבו־רוקון,
מי שהיה חבר־כנסת בסיעת המערך,
ובכאמל מועדי בן־דודו של שייך ג׳בר
מועדי, שהיה ח״כ וסגן־שר.
ההחלטה נשלחה למוסדות הממשלתיים.
במקביל לכך נשלח גם ערעור. שייך נור
א־דין חלבי, איש בית־המישפט התחתון,
טען :״ההחלטה אינה חוקית, מאחר שהיא
ניתנה בהרכב של שלושה שופטים, לא
ארבעה״ ,כלומר בפורום חסר.
הסיבה לאי התכנסותם של ארבעת ה שופטים
היא פעילות פוליטית. לפני כ ארבע
שנים התפנה מקום בבית־המישפט
התחתון. המקום נועד למישהו מבני מיש״
סחת חלבי. אז נבחר שייך נור אל־דין
חלבי, אף שאישיותו היתה שנויה במח לוקת
גם בקרב בני מישפחתו. בני חלבי
היו ידועים באהדתם למיפלגת המערך,
ואילו השתייכותו של נור אל־דין חלבי
לא היתד, ברורה דיה. בכל זאת העדיפה
המישפחה למנות אותו. עם עליית הליכוד
לשילטון, הפך שייך־חלבי להיות אוהד
המיפלגה השלטת. ברבות הימים אף הת לווה
למנחם בגין לחתימת הסכמי השלום
בוושינגטון.

״ הו אלאד תי
ול א ישד״
*** ייך חלבי ואמאל נאסר אל-דין
/החליטו על קואליציה ביניהם, כדי
להכות את שילטון המערך בכפרם דליית
אל־כרמל. הם נכשלו. עתה הם מנסים
שוב להעלות את הליכוד ואת מישפחו־תיהם
יחד עימם לראשות העדה. הם גם
מהווים את הלובי החזק ביותר נגד מנהי גותו
של שייך אמין טריף .״אני מכבד
מאד את שייך אמין טריף,״ אומר ח״כ
אמאל נאסר אל־דין .״הוא איש דתי ואיש
ישר. אך אני שולל מכל וכל את בן אחיו
כאמל טריף. הוויכוח הוא עליו.״
נאסר אל־דין טוען כי אישיותו של כאמל
טריף איננה מתאימה לתפקיד של מנהיג
דתי .״הוא לא דתי ולא ישר,״ הוא אומר.
בימים אלה פנה נאסר אל־דין במיכתב
למבקר־המדינה, שבו הוא מבקש לחקור
ענייני אי־סדרים בכספים שנועדו לכפרי
הדרוזים. הטענות הן ששייך כאמל טריף
קיבל סכום של 800 אלף לירות, לבניה
ולפיתוח גני-ילדים בארבעה כפרי דרוזים.
בתחקירים שונים שערכו מתנגדיו של
טריף, הסתבר כי קיבל תרומות משגרירים
ומאישים שונים בחו״ל לשם אותה מטרה,
וכי אכן השתמש בכספים אלה למטרות
פיתוח. אם כן, מה עשה בכספי הממשלה ן
לדברי נאסר אל-דין הובטחה לו חקירה
בעניין.
שייך כאמל טריף ידוע כאיש־עסקים
יותר מאשר כאיש־דת. הוא יוצא ובא בחב רתם
של אנשי־עסקים אמריקאים, שגרי רים
וקונסולים. כל זה בניגוד למה שמצו פה
מאיש־דת דרוזי, שבני עדתו טוענים:
״מי שרחוק מכל ענייני העולם הוא איש
הדת שלנו.״ מלבד הצווים הרגילים המו טלים
על איש־דת: לא לעשן, לא לשתות
לגלח את שערות ראשו וללבוש בגדים
מסורתיים.
לפי הטענה קיים לובי שכולל את ח״כ
אמאל נאסר אל־דין ושייך נור אל־דין
חלבי. חלבי מעוניין להתמנות כשופט
בבית־הדין לעירעורים. ברבות הימים, כא שר
שייך אמין טריף יפסיק להיות ראש־העדה,
הוא זה שיתמנה במקומו. אמאל
נאסר אל-דין שואף למנהיגות העדה, מב חינת
הייצוג שלה בעניינים לא דתיים
בכנסת. שניהם יחד עשויים להיות כוח
של כמה וכמה מנדטים לליכוד בבחירות
הבאות. כתמורה לאירגון הדרוזים למען
הליכוד מתכוון חלבי לבקש מעמד של
סגן־שר עבור אמאל נאסר אל־דין. שניהם
מקווים להביא את אבו־חצירא ושמואל
תמיר לכך שיצביעו בעדם.
הלובי השני הוא זה הבא להגן על
מנהיגות מישפחת טריף על-ידי הצגתו של
שייך כאמל טריף לבית־המישפט התחתון,
בעוד שנים אחדות יעלה לעליון ויירש
את מנהיגותו של דודו. הלובי הזה מכוון
את השופט לביב אבו־רוקון אל בית־המיש־פט.
בין הדרוזים יש הטוענים כי אל
קואליציה זו הצטרף חבר-הכנסת מתנועת

ד״ש, שפיק אל־אסעד, בתנאי שבן מיש-
פחתו יתמנה שופט בבית־הדין התחתון.
אם אומנם קיימת קואליציה זו, הרי מוב טחת
לה תמיכתו של שמואל תמיר, מהיו תו
בן תנועתו של אל־אסעד.

כו לםיחד
נגד ה מנ היג
^ ינתיים התכרר שישנו קופץ נוסף
^ על העגלה, והפעם הוא השייך ג׳בר
מועדי, מי שהיה חבר־כנסת וסגן־שר ב רשימת
המערך. בבחירות האחרונות הצ טרף
ג׳בר מועדי לרשימת המיפלגה הער בית
והדרוזית המאוחדת. בהסכמים שנעשו
מראש, סוכם כי תהיה רוטציה בין שלושת
הראשונים ברשימה. חילוף אחר כבר נע שה,
כאשר סייף אדין זועבי מנצרת פינה
את מקומו לטובת השייך הבדואי אבו
חמיד אבו־רביע מכסייפה. בינתיים, מס תבר
שאבו־רביע אינו מתכוון למסור את
כסאו. אחריו ברשימה מופיע ג׳בר מועדי,
וזה חושש שלא יספיק לכהן בכנסת זו.
לג׳בר מועדי רעיון שמטרתו המעשית
והבלתי־מוצהרת היא להעלות את מישפחת
מועדי לראשות העדה. על פי תכנונו הוא
עצמו יצטרף לבית־המישפט התחתון, כאשר
בן מישפחתו כאמל מועדי כבר נמצא ב עליון.
כך יתוגברו כוחותיה של המישפחה.
ובבוא היום הם יירשו את מישפחת טריף.
גורם נוסף בעניין הוא חבר־הכנסת
זאידן עטשי .״אני לא בעניין,״ טוען עטשי,
״אני לא בוועדה. אני לא מתבקש לבחור.
לכן, רישמית אני לא בעד אף אחד. אך
אני בהחלט נגד הצורה שבה נבחרים
שופטי אישות דרוזיים. אין כל סיבה
שבוועדה ישבו אנשים שאינם מבני העדה.
ברחוב הדרוזי קיימת דעה אחרת לגבי
עטשי .״הוא הפסיד במיפלגה שלו. הוא
עמד להיאבק נגד שפיק אל-אסעד. ואסעד
נבחר לוועדה. לכן עטשי מפגין חוסר
עניין.״
למעשה, המאבק הוא על מנהיגות חילו נית
לעדה הדרוזית בצד המרכזי־שמאלי
של המיתרם המדיני. בעוד שמנהיגותו
הימנית של אמאל נאסר אל־דין בטוחה.
הרי בצד השני, שהולך ומתחזק, לא ברורה
עדיין המנהיגות.
בעוד ראשי העדה, הדתיים והחילוניים,
עסוקים בוויכוחים פוליטיים ומעמדיים,
הולכת ונשמטת מידיהם המנהיגות האמי תית
של העדה. צעירי העדה ועימם רבים
מבכירי השייכים, מתנגדים לצורת ההת כתשות
בין בכירי העדה, וגם לתוכן הדב רים.
המנהיגות הדתית צפויה להיות נקיה
מתככים פוליטיים, ואילו זו של היום
רחוקה מאד מהמצופה.
הוויכוחים מגיעים לידי כך שמדי פעם
נשלחים נציגי ממשלה, להרגיע את הרו חות
פה ושם. לפני כשנה הוזמן הד״ר
אליהו בן־אלישר לבתי־הדין הדרוזיים ב חיפה.
כל זקני העדה יצאו אל מחוץ לבניין
והמתינו בשעות שבהן מכה השמש בחוז קה,
עד לבואו של מנכ״ל מישרד ראש״
הממשלה. רבים מבני העדה ראו בזה
חנופה, וטענו שאין זה מקובל שמארחים
יצאו וימתינו לאורח ברחוב. האירוע הזה
גרם את תחילתה של שרשרת כתבות ב אל
הודא, וויכוחים אינסופיים ברחוב ה דרוזי.
בקרוב צפוי ביקור נוסף של בן-
אלישר, שמטרתו להשכין שלום בין חלק
מהניצים.
אירוע נוסף שמעיק על העדה הוא בי קורו
הצפוי של יצחק נבון. עד עתה היה
נהוג שזקני העדה יוזמנו אל הנשיא
ביום חג־הקורבן. נבון החליט שראוי לו
לנשיא לבוא אל בעלי השימחה. הוא הודיע
לשייך אמין טריף על ביקורו הצפוי, שכו לל
גם ביקור בקבר נבי שועייב, הוא יתרו
חותן משה. אחרי שבוע קיבל הנשיא מיש־לחת,
בצירוף מיכתב המוחה על התוכנית
נית לבקר אצל שייך טריף. על החתום:
ח״כ נאסר אל־דין, נור אל־דין חלבי, ג׳בר
מועדי ואחמד חייר. איש איש וטעמו עימו,
איש איש ותוכניותיו ושאיפותיו. כולם
יחד נגד המנהיג.
הרחוב הדרוזי פונה שמאלה יותר ויותר,
בעוד המנהיגות שואפת לסחוב אותו ימינה
יותר ויותר. הצעירים משייכים את התכ כים
בעדתם למנהיגות ממשלת הליכוד
ומתבצרים בעמדות מנוגדות .״בסוף,״ או מר
אחד הצעירים הפעילים מכפר עוספייה,
״הם ישעו את התוכניות. יארגנו קולות.
הם יחשבו שכל הדרוזים בכיס שלהם,
ואז תבוא המכה. הם יישארו רק עם הקו לות
שלהם. כל הדרוזים ילכו לכיוון אחר
לגמרי. ככה זה כשעושים תככים ולכלוכים.
ככה זה אצל היהודים וככה זה גם אצלנו,
בדיוק אותו הדבר.״

סטלה קורן !

> במדינה
(המשך מעמוד )36
הרבה ~מאוד~זוהמה!71 ^.לידה ועד המיתה
מפרישים. אדם שקוע בזוהמה ביולוגית :
גם השילייה, גם הווסת ועד להפיכתו
לפגר. זהו חלק מן המציאות הקולקטיבית
של האדם. אני משייך זאת לזוהמה הסוצ יולוגית
של האכזיסטנציה האנו״יית. הנשל
הוא מטבעו דבר מאוס.
״לכל הזוועות שקרו שם במבצע ליטאני
הן תוצאות הכרחיות מהעובדה שצה״ל
פסק להיות צבא־הגנה־לישראל והפך לה יות
צבא־כיבוש־לישראל. כל התופעות הן
הכרחיות ואי-אפשר למנוע שחיילי ישראל
יהפכו לשודדים ולרוצחים. אי אפשר למ נוע
שהפיקוד ייהפך לנותני־חסות ירוצ־חים.
הרמטכ״ל הזה, בנוסף על כך שהוא
מופיע כפטרון של רוצחים, הוא גם מוג-
לב מוסרי, משום שהוא שיקר לכנסת.
המציאות הזאת מביאה לידי השחתת
ההמונים. אם מספר ניכר של אנש־ם
חשים כך, מדוע שלא יארגנו הפגנה של
10,000 או 20,000 איש בכיכר מלכי־ישראל
בתל־אביב ושם יודיעו שהם מסרבים לש רת
בשטחים? שום דבר לא יקרה להם.
מה אפשר לעשות עם 10,000 שיסרבו?
שום דבר!
״כל הממשלה הבזוייה הזאת קיימת,
משום שהציבור הוא בזוי. כי ברגע ש תהיה
אופוזיציה של־ממש, לא של מיעוט
קטן, הכל יהיה אחרת. אבל אין. אפילו
משל״י לא שמעתי אף פעם אחת את
המילים הברורות שיש להסתלק מהשט חים,
אלא רק את הדיבורים על שלום.
אני אינני מעוניין בשלום מסיבה כשוטה
— בגין רוצה שלום. ומאחר שאני שולל
את בגין, ברור שאני שולל את השלום.
אני רוצה שנסתלק מהשטחים שמיושבים
על־ידי מיליון וחצי ערבים. החזקת השל טון
בשטחים לא נותנת סיכוי לנודמאל־-
זציה של היחסים גם בתוך מדינת ישראל.״

נמו באגדה שר
אנדוס! ,רואה נ ד
זועם, מיונו
השדים עומס,
נ׳ הממשלה
היא עירומה
^ ה ר הו לי ד עכבר.
י 1מהומה הגדולה סביב המשבר הממ שלתי
הסתיימה בקול דממה דקה. הרה־ארגון
של הממשלה, שנועד להפוך את
הבר־מינן ליצור פעלתני המתפקד כנדרש
ומפגין סמכות והחלטיות, הסתכם בהחלפת
שר־האוצר ובהקצאת תיק־הסברה לשר־ללא־תיק
משה ניסים.
החייטים, שתפרו במשך שבוע של פעי לות
קדחתנית אך נלעגת את בגדי הממ שלה
החדשים, עמדו נפעמים ומשתאים
מול החליפה החדשה שתפרו. אבל הם
היחידים שראו אותה.
בניגוד לסיפור של אנדרסן על בגדי
המלך החדשים, אין צורך הפעם בזאטוט
שיזעק כי המלך הוא עירום. העם כולו
רואה את הממשלה במערומיה. רק שרי
הממשלה עצמם עדייו סבורים שהם לוב שים
בגדי ממשלה.
מפלגות פרס 3 3 0ונלין!

כמיזיון 7״י, ח 7ק 0כס 8י
ציפור בוזבזו כאירוע שגועד
לרומם את שימעון פרס
חגיגת יום הולדתו ה* 93 של דויד בן-
גוריון, ראש־הממשלה הראשון של מדינת־ישראל,
היתה היקרה ביותר שנערכה לכ בודו
מעולם. בחייו לא אהב בן־גוריון טכ סים
מפוארים וחגיגות ראוותניות. אבל אח רי
מותו יכולים אלה הטוענים כי הם תל מידיו
לבזבז על ימי־הולדת מבלי שהזקן,
כפי שכונה בפיהם, יתרעם ויכעס.
החגיגה נערכה בהיכל התרבות, בהשתת פות
אמנים רבים, רובם ככולם הופיעו
בהתנדבות. למרות זאת הסתכמו ההוצ אות
בסכום המתקרב למיליון ל״י. מדוע
היה צורך לערוך חגיגה כה יקרה דווקא
לכבוד יום־הולדתו ה־ 93 של ביג׳י? הדבר
לא היה דרוש כל כך להנצחתו של בן־
גוריון, כמו לדימום שמו של נושא־כליו
לשעבר, יו״ר מיפלגת העבודה שימעון
פרם.
פרס שיחק בערב זה כוכב עליון. הוא
היה הנואם היחידי, מילבד האמנים והידידים.
כל מה שהתרחש בערב, שאורגן
בידי השחקנית בקי פרישטט ובויים בידי
מירי מגנום, לא נועד אלא להוות רקע
להופעתו של שימעון פרס, שהציג עצמו
כממשיך דרכו של המנהיג הדגול.
תרומות מבנקים. המופע תוכנן כולו
במטה מיפלגת העבודה, ברחוב הירקון,
במיסגרת פסע טרום־בחירות של פרס. בקי
פרישטט, שספק אם הכירה את בן־גוריון
בחייו, אירגנה את החגיגה במיסגרת תפקידה
כממונה על חידוש הקשרים שבין
מיפלגת העבודה לחוג אנשי־הרוח והא מנות.
אבל למיפלגת העבודה לא היה סכום
של מיליון לירות למיבצע הדימום של
פרס.
לכן אורגנה חגיגת יום־ההולדת כתר גיל
מתוחכם. ערב בן־גוריון לא הוצג כ־הפקתה
של מיפלגת העבודה. בהעדר כתו בת,
ניתן היה לבקש מיד בן־גוריון, מוסד
(המשך בעמוד )48

יו״ר שמיר
קרש קפיצה לירושה
כל העסק נראה כפארסה מבדחת. שמחד.
ארליך, מי שנראה בשעתו כסוס מת, חזר
לארץ והפגין שרירים כדי להוכיח לכל
שכוחו עדיין במותניו. הוא השתלט כהרף
עין על המורדים במיפלגתו, חולל סערה
כדי שהרה־אירגון בממשלה לא יראה כה־דחתו
בילבד. והנה, בסופו של התהליך,
הוא היה מוכן להסתפק בתואר המפוקפק
של סגן שני לראש־הממשלה, כדי לפנות
את מקומו ליגאל הורביץ. האיש האחרון
שהוא היה רוצה לראות בתפקיד זה. כל
התמרונים והתרגילים שעשה ארליך לא
הועילו. רק הוא נאלץ ללכת, ועוד בבושת
פנים.
תיק החוץ, שננטש על ידי משה דיין,
נראה לאחדים כמו מחלד. ממארת בעוד
שלאחרים הוא היווה פיסגת כל שאיפו תיהם.
דווקא אלה שרצו בו, הורחקו
ממנו. שמואל תמיר, שקיווה כי חנפנותו
למנחם בגין תשכיח ממנו את כל משקעי
העבר, נאלץ לבלוע צפרדע. בגין אפילו
לא היה מוכן לשמוע את הרעיון בדבר
מינויו של תמיר כשר־חוץ. וכשניסו לכ פות
עליו את מינויו של יו״ר הכנסת יצחק
שמיר לתפקיד זה, נחלץ בגין מההצעה
בהערה ש״יצחק שמיר יכול להיות מועמד
טוב לתפקיד שר־החוץ.״ בכך סתם את
הגולל על מי שראה בתיק קרש־קפיצה
לשורת היורשים הפוטנציאלים לבגין.
רק מי שמכיר את הניואנסים העדינים
בדבריו של בגין יודע את המרחק שבין
״מי שיכול להיות מועמד טוב לשר־חוץ,״
לבין ״מי שיכול להיות שר־חוץ טוב.״
שני האנשים שבגין רצה בהם כערי-
חוץ ידעו להיחלץ מהמלכודת. שר־הפנים
יוסף בורג, שבתוקף תפקידו כיו״ר ועדת
האוטונומיה ממלא למעשה את תפקיד שר־החוץ
בפועל, לא שש לוותר על תיק שר-
הפנים. מקורביו במפד״ל טענו כי כל הו.־־

מוקים שהשמיע בפומבי נגד קבלת תיק
החוץ לא היו אלא תירוצים בילבד .״בורג
פשוט איננו אוהב לעבוד,״ הם טענו,
״ושר־חוץ צריך לעבוד, הרבה שעות
ביום.״
יגאל ידין, שתיק החוץ הוא אולי היחיד
שיכול היה לספק את תאוות הכבוד שלו,
נאלץ היה לערוך הצגה כאילו הוא דוחה
את התיק מרצונו. למעשה לא היתד, לו
ברירה. אילו היה מקבל את התיק הוא
היה נאלץ להפקיר את ידידו, שר הרווחה
והעבודה ישראל כ״ץ, שתיקו היה נלקח
ממנו. בכך היה מאבד גם את עמדת הכוח
האלקטוראלית היחידה שיש למעשה לתנו עה
הדמוקרטית — הנשענת על תקציבי
ומשאבי משרד הרווחה.
״לא בוגדים בחבר הבטיח ידין לכץ
המודאג, שבא לבקרו מתוך ידיעה שהלי ברלים
לוטשים את עיניהם לתיק הרווחה.
ידין הבטיח לו שיסרב לקבל את תיק ה חוץ׳
אם לא יובטח מעמדו של כץ.
הסירוב, שעלה לו בוודאי בבריאות,
יכול היה לאפשר לו לשחק שוב את התפ קיד
הגדול, אותו הציג לפני שלוש שנים,
כשעלה לראשונה אל הבמה הפוליטית, של
איש העקרונות, האתיקה והמוסר.

החזרתו של חברה לשעבר, יגאל הורביץ —
ולהפיח בד, רוח חיים.
במצב זה העלה כל אחד ממרכיבי ה קואליציה
תביעות ודרישות שהצריכו הזזה
של שרים מאחוזות מיפלגתיות.
שתי בעיות היו קשות מכל השאר :
מציאת פיצוי הולם להדחתו של שמחה
ארליך מתפקיד שר־האוצר, ושיכנוע שר־החוץ
שיתמנה לקבל לעצמו את איש צעירי
.המפד״ל, יהודה בן־מאיר כסגן.
״ ארליך ״*,שרק* לפני שבועיים התעקש
להמשיך ולהחזיק במישרד־האוצר נוכח
כוונת חבריו במיפלגה להדיחו, גילה פת אום
רוחב־לב נדיר והיה מוכן להניח את
המישרד ליגאל הורביץ. הוא לא עשה זאת
מאהבת הורביץ או משום שהניח שזה יצ ליח
במקום שהוא נכשל. להיפך, דווקא
בגלל איבתו הגלויה להורביץ היה אר ליך
מוכן להניח לו להיכשל במקום שהוא
ניכשל. הוא כאילו אמר להורביץ :״נו,
נראה אותך גיבור ...תעשה מה שאני לא
הצלחתי !״
אבל תמורת הסכמה כפייתית זו תבע אר־

של כמה שרים, הוא המשיך לחייך ולהת בדח.
פרשת
אלון מורה (ראה כתבה בנושא
זה) הטרידה אותו הרבה יותר מאשר פרשת
המשבר הממשלתי, למרות ששתי הפרשיות
כרוכות זו בזו.
התנהגותו האפאתית הזו של בגין, שכינה
את המשבר בכינוי ״מצב מורכב״ ,היא
שגרמה בדיעבד לפתרון המשבר. השרים,
ובעיקר שמחה ארליך וזבולון המר, שראו
את חוסר־האונים וחידלון האישים של
בגין, הבינו כי במצב זה, אם לא יקחו את

ה ט רג די ה של
מגחס בגין

^ לא שדפארסה המבדחת הזאת, בד,
י * השתכשכה חבורה של ליצנים בביצה
שהיא יצרה בעצמה, היה גם היבם עגום.
זאת לא היתד, הצגה שלאחריה ניתן ללכת
הביתה. זד, היה הבית ואלה היו בעלי
הבית.
כיצד קרה ששינוי פני הממשלה הפך
בסך הכל לשינוי פני משרד־האוצר, מבלי
לאייש אפילו את כס שר־החוץ שהתרוקן?
התשובה לשאלה זו מצויה בשני גורמים :
• הפחד הנורא של רוב מרכיבי הקוא ליציה
מאפשרות של בחידות מוקדמות.
> 0מצבו הטראגי של ראש־הממשלה
מנחם בגין, שאינו מסוגל לתפקד לא רק
כאשר הממשלה פועלת, אלא גם כאשר
היא מתפרקת.
בסוף השבוע שעבר נראתה מלאכת ה־אירגון
מחדש כמיבצע מורכב ומסובך של
שבץ־נא. נדמה היה לרגע כי בגין יעוט
על ההזדמנות של התפטרות שר־החוץ כדי
להחליף לפחות חמישה שרים בממשלתו,
להכניס פנים חדשות לממשלה — מילבד

ס רכן ידין
״לא בוגדים בחבר...״

סרבן בורג
״לא רוצה לעבוד...״
ליד תיק אחר, של שר־על לענייני כל כלה,
או תיק הפנים.
אלה היו אבני הנגף שלעיתים נראה
היה כי עליהם תיפול הממשלה. במצב זה
גילה מנחם בגין התנהגות שניתן לכנותה
בלשון המעטה ״מוזרה.״ הוא לא היה מודע
כלל למצבה החמור של הממשלה. נינוח
ושלו, כאילו מדובר בסר הכל בקאפריזות

העניינים לידיהם, לא יסתיים הארגון מחדש
של הממשלה לעולם והיא תיאלץ להתפטר.
אילו סברו כי התנהגותו של בגין אינה
אלא טכסיס, שנועד לשבור את כל התבי עות
המנוגדות, ספק אם היו מוותרים.
אבל הם ידעו שהם עומדים מול הטרגדיה
ששמה בגין — ראש־הממשלה שאי־תיפ־קודו
משפיע על הממשלה כולה.

ר ה -אי רגון
ב שלבי ם
ך תוצאה מהכרה זו, אליה הגיעו
ארליך והמר בעת ובעונה אחת, החלו
העניינים להתגלגל בקצב מהיר. היד, ברור
לשניים כי אם לא יפעלו, הם ימצאו את
עצמם, יחד עם חבריהם לממשלה, ללא

תיקים, ללא כסאות וללא כל הכיבודים
הכרוכים בהיותם שרי־ממשלה.
הפחד של המר מבחירות חדשות היה
גדול אולי •מפחדם של חבריו במפד״ל. המר
יודע כי אם יצטרך ללכת לבחירות ב שבועות
או בחודשים הקרובים, יתייצב
שוב הד״ר יוסף בורג בראש רשימת ה־מפד״ל.
אם יצליחו להאריך את חיי הממ שלה
הנוכחית בהנשמה מלאכותית, ולדחות
את הבחירות לפחות בשנה, קיימים
סיכויים שהוא יוצב בראש רשימת המפד״ל
ויוכל לתבוע לעצמו תפקיד בכיר בממ שלה
— בין שתהיה זו ממשלת הליכוד
ובין ממשלת המערך. הוא נחלץ לכן למ צוא
מוצא מהסבך.
זבולון המר הגד, את הרעיון הגאוני של
״רה־אירגון בשלבים״ .לפי רעיון זה ינסו
להתגבר על כל מיכשול בניפרד, כשבשלב
ראשון תסתפק הממשלה במינוי יגאל הורי
ביץ כשר־האוצר במקומו של שמחה אר ליך,
ובהקצאת תיק ההסברה למשה ניסים.
היה רק צורך לשכנע את ארליך להסכים
לקבל את תפקיד סגן ראש־הממשלה ה שני,
שאינו קיים בחוק ואין לו שום תוכן
או הגדרה.
אבל ארליך היה כבר כה שבור ומיואש
— בעיקר נוכח אי תיפקודו של בגין —
שהוא היה מוכן לקנות כל רעיון. הוא
קפץ על הצעתו של המר וכך, כביכול,
נפתר המשבר. למעשה הוא רק נדחה ל מועד
מאוחר יותר.
בגין ממשיך להחזיק לעצמו את תיק־החוץ,
כשהוא מפגין בגלוי את אי להי טותו
למסור אותו ליצחק שמיר. אבל
מכיוון שממילא אין כיום תוכן לתפקיד
זה, אין הדבר משנה במאומה.
כך תוצג בשבוע הבא בפני העם ממשלה
חדשה, כביכול, שהיא אותה הגברת, אבל
בלי אדרת.
השינוי היחיד בממשלה, שתמשיך לא
לתפקד כמו עד עתה, הוא הפרת האיזון
בין הניצים הטורפים, לניצים הפחות טור פים
שבה. צירופו של יגאל הורביץ ל ממשלה
מחזק את אגף הניצים הטורפים,
יקצין את עמדות הממשלה בכל הנוגע
להתנחלויות וסיפוח.
ספק אם הורביץ יצליח לחולל שינויים
מפליגים במשק המדינה, אבל שינוי ביחסי
הכוחות הפנימיים בממשלה הוא כבר חו לל.
מה שחסר עוד לכך שהתדמית הקי צונית
תושלם, הוא צירופו של יצחק
שמיר לממשלה, בשלב הבא של הרה־אירגון.

500 טון בטון קרסו על חמישה
עלית ־ אבר הגומוז 1שארו שלמות

מב 1ישהנלכד ׳ 0מת1

נחנק

חווה בחוד הקלקר המנוסים בדרך כלל בחקירות רצח, שוד
ואונס, היתה חקירה זו בלתי־שיגרתית
לחלוטין. אולם ברור היה לכל, כי אחרי
שתסתיים עבודת החילוץ, תתבע התע לומה
את פיתרונה — כיצד נפל הגג
הגדול ומי אחראי למותם של חמישה
עובדים?

ז רי ק ת
ארג ע ה

1 ^ 111ו 1 1 ״1ך ן ) ך ו 1ן | שאורכה 40 מטר, רוחבה 35 מטר, גובהה 10 מטר ומישקלה
| 111כ־ 500 טון, התמוטטה תוך שניות ונפלה בשלמות מטה.
111 11 1|# 11
בתמונה נראיט חלקים מהתיקרה על הריצפה, אחרי שפוצחו בפטיש־אוויר במיבצע החילוץ.

קידת המישטרה העלתה, כי
י י סמוך לשעה 6בערב היום השלישי
בשבוע שעבר, עסקו תשעה פועלים ו־מנהל־העבודה
בהסרת התומכים האחרו נים
של גג בית־הקירור החדש, שיציקתו
נסתיימה לפני זמן מה, במיפעל גת בקי בוץ
גיבעת־חיים מאוחד.
לפתע התמוטט הגג. חמישה פועלים,
שנמצאו במיקדה ליד פתח היציאה, הצ ליחו
להימלט. הם נפצעו קלות. ארבעה
הפועלים הנותרים ומנהל־העבודה נקברו

מתחת להריסות ומצאו בדרך זו את מו תם.
צוותי
החילוץ עדיין קיוו, שיצליחו
להציל את הלכודים. כלבי גישוש הובאו
למקום, כדי לסייע באיתור הלכודים. מש אבה
הזרימה אוויר מבעד לסדקים ב בטון,
כדי להחיות את הלכודים עד ל־חילוצם.
אולם מירב המאמץ הושקע כל
העת בעבודת החילוץ עצמה.
מיסגרת הברזל הענקית, שצנחה יחד
עם מישטח הבטון ונשארה מחוברת
מעליו, נחתכה בעזרת מבערים. חלקיה
פונו בזה אחר זה. מישטח הבטון עצמו
פוצח בעזרת פטישי־אוויר. הדחפורים הרי מו
בזהירות את חלקי הבטון וכוחות
ההצלה סרקו מתחתם, תוך סיכון נפשות,
במטרה לגלות את הלכודים.
באופן זה נתגלתה בחצות הלילה גופתו
של מנהל־העבודה, קלימו מגידיש. הרופ אים
קבעו במקום את מותו. אשתו ושניים
מתוך חמשת ילדיו, שהגיעו למקום, פרצו
בזעקות. האשה נתקפה בהיסטריה ונזקקה
לזריקת ארגעה. עם שחר נתגלו עוד

׳ך* ול רעם אליר בישר את בוא ה־ז<|
אסון. גג ענקי, שגובהו 10 מטר,
אורכו 40 מטר, רוחבו 35 מטר ומישקלו
כ־ 500 טון, התמוטט תוך שניות וקרס
תחתיו. ארבעה פועלים ערביים ומנהל־עבודה
יהודי מצאו את מותם מתחת. ל הריסות.
מייד
עם היוודע דבר האסון הזעיקו
חברי קיבוץ גבעת־חיים את המישטרה.
הגג שהתמוטט נימצא במיפעל גת שבקי־בוצם.
כוח מישטרה יצא למקום ובמקביל
הוזעקו גם מכבי־אש ומגן־דויד־אדום. ב הגיעם
למקום גילו מישטח בטון ענקי,
שהיה עד לפני דקות אחדות תיקרה, ועתה
הפך ריצפה.
תחילה לא היה ברור כמה אנשים נל כדו
תחת הגג שקרס, באיזה איזור הם
נימצאים ומה מצבם. הקושי שניצב בפני
אנשי המישטרה וצוותי ההצלה היה, כי צד
להרים את מישטח הבטון, שצנח מטה
בשלמות, יחד עם מיסגרת הברזל שהיתה
מורכבת מעליו, ואיך לחלץ את הלכו דים
תחתיו.

איך נפל הגג פקד מרחם השרון, ניצב־מישנה לוי
יז שאול, הבין כי הכוח שנמצא במקום
לא יוכל להתמודד עם גודל המשימה. הוז עקו
כוחות חילוץ של צה״ל, מנוף ענק
ממכבי־אש תל־אביב, דחפורים ואנשי
מיקצוע המתמחים בפירוק וחילוץ. במקום
הוקם מטה חירום, שפיקח ותיאם בין
ד״צוותים השונים. אנשי הקיבוץ דאגו
לחשמל ולתאורה, והוחל במיבצע החילוץ
הגדול, שנמשך אל תוך הלילה.
בו בזמן החלה חקירת האסון. עדי־ראייה
שונים נחקרו במקום ונאספו דגי מות
של בטון, ברזל, לבנים ועוד חומרים
שהרכיבו את המיבנה. לגבי השוטרים,

גופות ההרוגים נתגלו ללא נזקים

1 >1 1 י 1!11י 1 1חיצוניים בולטים. תיקרת הבטון של
בית־הקירור היתה מצופה מבפנים בשיכבה עבה של קל־קר,

המשמש חומר מבודד תחוס. הגופות נבלעו בתוך הקל־קר הרו,
לכן לא נמחצו. בתמונה רואים את גופתו של אחד ההרוגים,
אחרי שחולצה. סיבת המוות: לחץ בין שני גופים וחנק.

קל זה יש משמעות כה מכריעה לעומת
מישקל התיקרה עצמה, שהוא כ־ 500 טון.

שלוש גופות של פועלים ערבים. הגיסה
האחרונה נתגלתה בשעות הבוקר.
כל הגופות הועברו למכון הפתילוגי
באבדכביר, לקביעת סיבת המוות. לגופות
לא נגרמו נזקים חיצוניים בולטים. תיקרת
הבטון של בית־הקירור היתד. מצופה מבפ נים
בשיכבה׳ עבה של קל־קר, חומר לבן
וקל המשמש חומר מבדד. הגופות נבלעו
בתוך הקל־קר הדד ובאופן זה לא נמחצו.
בני המישפחות התנגדו תחילה לנתיחה
שלאחר־המוות. אך הפתולוג הודיע למיש־טרה,
כי מאחר שאין פגיעות חיצוניות לא
ניתן לקבוע את סיבת המוות ללא נית,״י.
המישטרה הצליחה לבסוף להשיג את אי שורם
של בני המישפחות. תוצאות הניתוח
קבעו, כי סיבת המוות כפולה: לחץ בין
שני גופים וחנק.
החקירה נמסרה לידיו האמונות של
סגן־מפקח שלמה זר־אביב, מ&ישטרת
נתניה, שעיקשותו בפיצוח תעלומות מיס-
תוריות זיכתה אותו, בקרב עמיתיו ה חוקרים,
בכינוי ״קולומבו״ .זר־אביב ר-כז
בידיו את תוכניות המיבנה ואת הדגימית
שנלקחו מתוך ההריסות, והעבירן לידי
מהנדסי מישרד־העבודה והטכניון בחיפה,
שפתחו בחקירה מיקצועית של האסון.
החקירה הזו מתנהלת בשני כיוונים עי קריים:
בדיקת תוכניות המיבנה ואופן
ביצוע העבודה. על האופן שבו נבנה
הגג העלו החוקרים את הפרטים הבאים :
תחילה נוצקו 24 עמודי בטון — תריסר
בכל צד — לאורך המיבנה המתוכנן,

גם אם מניחים כי סיבת ההתמוטטות
היתה קשורה להנחת הבלוקים על הגג,
או לפגם כלשהו בהרכב התיקרה, אין
הדבר מסביר, לדעת החוקרים, את סיבת
נפילתה של מיסגרת הברזל יחד עם ה־תיקרה.
חמיסגרת היתד, מורכבת על גבי
24 עמודי בטון, שהיו צריכים לשאת אותה
גב אחרי התמוטטות התיקרה.
סברה אחרת שהועלתה היתה, כי הפגם
שגרם לאסון טמון במיסגרת עצמה, שלא
הצליחה לשאת את מישקל התיקרה ולכן
התמוטטה. אך ייתכן שהפגם היה דווקא
בעמודי הבטון, ומהם החלה ההתמוטטות.
אחת השאלות החשובות, שטרם נמצא
לה מענה, הינד, אם עיתוי המפולת, בזמן
פירוק אחרוני התומכים, הוא מיקרי. מה
שמקשה על החוקרים הוא ההרס המוחלט
של המיבנה. נפילת התיקה־ ,בשלמותה
יצרה הדף אוויר כה חזק, שמוטט את קי רות
ד,מיבנה ואת עמודיו כלפי ח ח. אחד
הפועלים שניצלו סיפר כי הועף, כתוצאה
מההדף, למרחק רב. המומחים יוכלו, אי־פוא,
להצביע על הסיבה המדוייקת רק
אחרי שיסיימו את בדיקת הדגימות השו נות•
ואז — מבטיחים אנשי המישטרה —
יבוצעו גם מעצרים.

ה ם היו
כ מו אחים
ל כית מישפחתו של קלימו מגידיש,
? מנהל־העבודה שנהרג, ירד אבל כבד.
האשה מזל וחמשת ילדיה לא עיכלו עדיין
את גודל אסונם. הם סיפרו כי האב, שהיה
בן 42 במותו, ניצל כבר פעמיים בעבר
מאסון דומה. לראשונה בעיר הולדתו,
טריפולי, שבלוב. בעת מילחמת־העולם ה שנייה׳
כשבית המישפחה הופצץ ונהרס

נפילת התיקרה בשלמותה יצרה הדף־אוויר חזק, שמוטט

את קירות המיבנה ועמודיו. בתמונה נראים הריסות קונסי
י י 11 # 1 1 1 * 4 11
טרוקציות הברזל ולבנים שהונחו על הגג. ההשערה, שמישקל הלבנים גרם להתמוטטות
ואישר שהכל בסדר. כואב לי רק שהיצירה
שלי נהרסה ושנהרגו אנשים. יש לי כמה
נקודות הסבר לאסון, אבל אני לא רוצה
לקבור אנשים עוד לפני סיום החקירה,
ולכן אני מעדיף לשתוק.״
מהנדס הפרוייקט, שפיקח על ביצועו,
עמיר י וייץ, הסתגר בביתו שבחדרה וסרב
לשיחח עם עיתונאים .״אני מוכן להגיד
רק דבר אחד ״,אמר ,״מסרתי את כל
התוכניות למישטרה ולמומחים, ואלה בוד־קים
את האסון. אני יודע שאני לא אשם,
ואני גם בטוח שזה מה שהחוקרים יגידו.
זה רק שאלה של זמן.״

| *1 *1 5 1 !71 עזרא שמש, שהיה אחראי
י 1להקמת קסנסטרוקציות ה ברזל,
טען :״אני מכוסה. לא תיכננתי
ביצעתי.״ רק הפרוייקט הזה. את וניבנו הקירות. לאחר־מכן הוקם מישטח
היציקה, שהוחזק בגובה הגג על־ידי תומ כים
מייוחדים. על מישטח זה החלו לצקת,
ב־ 3באוקטובר, את גג הבטון, ששיטחו
כדונם וחצי. כשהסתיימה היציקה הועלתה
על הגג, בעזרת מנוף ענק, קונסטרוקציה
של ברזל (מיסגרת): ,ותפקידה לשאת א;:
הגג.
המיסגרת מורכבת מ־ 12 אגנים. כל אכן
מתחבר לשני עמודים משני צידי המיבנה.
לאורק האגנים מותקנות פלטות חיבור,
המוצמדות, בעזרת ברגים, לפלטות זהות,
המותקנות בתוך הבטון של הגג היצוק.
אחרי החיבור מפרקים את התומכים ואת
מישטח היציקה, והגג נשאר תלוי באוויר,
כשהוא מחובר אל מיסגרת הברזל, המור כבת
על עמודי הבטון.

ט עו ת אנו שי ת או
ר שלנו ת פו שעת
^ גג התלוי הוא פרי תיכנונו של ה י
1מהנדס עמיר וייץ, שהיה אחראי ל־תיכנונו
של כל המיבנה. הוא נהג לבקר
במקום ופיקח על ביצוע הפרוייקט. האח ראים
האחרים למיבנה הם קבלני היציקה,
האחים דויד ויצחק קונפינו, וקבלן מיסגרת
הברזל, עזרא שמש.
מטרת החקירה של מומחי מישרד״העבו־דה
והטכניון היא לקבוע מי מהאחראים
להקמת המיבנה נושא באחריות לאסון.

לפי אחת ההשערות, היו הבלוקים ש-
הונחו על הגג, בשעה שהיה עדיין בשלבי
התחזקות, הסיבה להתמוטטות התיקרה.
אולם מישקלם של בלוקים אלה היה כ שמונה
טון בילבד, וקשה להניח כי למיש־

1 7 1 1 1 1 7 1סגן־מפקח שלמה זר־אביב,
ממישטרת נתניה, העביר
את התוכניות והדגימות לבדיקת מהנדסים
במישדד־העבודה ובטכניון בחיפה.

מנהל־מגידיש,

1 ^1,11)11 .קלימו
5811 11111 העבודה במקום, ניצל כבר
פעמיים בעבר מאסון דומה. הפעם לא.
בכיוון זה יצטרכו החוקרים לגלות את
הטעות בתיכנון ו/או בביצוע, שגרמה
לאסון, ולחוות את דעתם אם היתה זו
טעות אנושית או רשלנות פושעת.
כל אהד משלושה האחראים למיבנה
ניסה, אחרי האסון, לגולל את האשמה
מעליו. קבלו היציקה דויד קונפינו טען:
״כל מה שהיה קשור אלי היה מאה אחוז.
הזמנתי מומחים פרטיים שיחקרו בשבילי,
ויוכיחו שלי לא היה כל קשר לגורם ה אסון.
יש לי גם מיסמכים שמעידים כי
ביצעתי את כל העבודה כנדרש. בבוא
העת אני אוכיח את צידקתי.״
קבלן מיסגרת הברזל, עזרא שמש :״אני
מכוסה. לא תיכננתי את הפרוייקט. אני
רק המבצע. המהנדס בדק את העבודה שלי

כליל. כל בני המישפחה ניצלו. הפעם
השנייה היתה במילחמת ששת הימים. ה בונקר
שבו הוצב הופגז ונהרס כליל.
קלימו היה אז היחידי שניצל. הפעם לא
שיחק לו מזלו. התיקרה שקרסה קברה
אותו תחתיה.

ביצועו, טען :

עמיר וייץ, מי שתיכנן
את הפרוייקט ופיקח על
אני יודע שאני לא אשם.״

קלימו השאיר אחריו חמישה ילדים,
שהקטן ביניהם בן 7והגדולה בת .22״הוא
ידע רק לעבוד, כל החיים שלו רק עבד,״
סיפר בנו מרדכי .״הפועלים הערבים שלו,
שנהרגו יחד איתו, היו כמו האחים שלו.
הם באים לבקר אצלנו בבית. עכשיו
הם מתו, ומי ידאג למישפחות שלהם?
כל אחד טוען שהוא לא אשם. אבל מישהו
בכל זאת אשם. בית לא נופל ככה סתם.״

יוסי היימן 1

ה כ סו ת אילנה גוו יצרה מתנת
גירושין חדשה ־ פסלים פאליים זעירים

!906ת מ״ו/
ביותר שיש לי.״ וזה לא פשוט׳ להצהיר
הצהרה כזו אחרי 24 שנים של חיים משו תפים.
השבוע
פותחת אילנה את תערוכתה
השניה בארץ, בגלריה תוראל, שעימה
היא עובדת כבר כמה שנים. מילבד 15
פסלים חדשים, תציג אילנה בתערוכה,
בפעם הראשונה, תכשיטים מפרי עבודתה.
היא מכנה אותם :״פסלים לענוד״.
רעיון תכשיטי־הזהב צץ בראשה במיקרה.
אחרי שהזמינו אצלה פסל לבית־הספר
לרפואה בחיפה, היא עיצבה גוף של אשה
עם רוכסן בבטן. כאשר סיימה את הפסל,
החליטה לעשות גם תכשיט קטן לעצמה.
היא יצקה את אותו הגוף בממדים קטנים.
בזהב של 18 קאראט, וענדה אותו כסיכה.
באחד האירועים החברתיים הרבים שבהם
היא משתתפת, הופיעה גור כשהיא מקו
אילנה
גור ותכשיטיה
פסלים לענוד

ן 8111

שטת באותה סיכה. וזכתה להתפעלות כל לית.
רבים קפצו על המציאה ורצו לקנו תה.
היא שבה והכינה לעצמה תכשיט
חדש, הפעם טבעת מזהב, שנחטף מהר
באחת המסיבות. ומכאן ועד ייצור תכשי טים
הדרך היתה קצרה.
בתערוכה החדשה תציג אילנה גם את
מה שהיא מכנה טבעת־הגירושין. הטבעת
עשויה זהב 18 ,קאראט, בצורת אבר־מין
זכרי, שיהלום קטנטן תקוע בקצהו. מחירו
של תכשיט חביב זה יעלה למעוניינים
״רק״ 50 אלף לירות. גופות הזהב הקט נים,
עם יהלום על הפיטמה, יעלו סכום
דומה. בלי יהלום אפשר יהיה לקנותם
ב־ 45 אלף לירות בילבד. עליית מחירי
הזהב בשוק העולמי לא הרתיעו את אילנה.
״להיפר, אני יוצקת היום יותר זהב מאשר
אי פעם בעבר,״ היא מסבירה.
את רעיון טבעת־הגירושין, בצורת אבר
הזכרות המשובץ ביהלום בקצהו, היא קל טה
בסביבה הקרובה לה .״כל כך הרבה
אנשים מתגרשים בימים טרופים אלה,״
היא מסבירה. אלא שלגירשוין האלה אין
השפעה על חייה הפרטיים. אלה יצ-כיט
ביותר .״בכל תערוכה שלי בעולם נימצא
אתי בעלי. על אף היותו איש־עסקים טרוד
ביותר, חשוב לשנינו להיות יחד בתערו כות,
בכל מקום בעולם.״

מגפי
ק רו קו די ל

״טבעות גירושין״ בצורת פסלים פאליים
חיים ריקים מתוכן

ן* עובדה יטהיא עשירה מאד וטובלת
י • בכל לוכסוס אפשרי, אינה מחבלת
בעבודתה .״היצירה היא שעושה אותי מאו שרת,״
מסבירה אילנה .״לא הכסף ולא
הנוחיות. אין ספק כי העושר שלי גורם
לי הנאה, אך את האושר האמיתי מביאים
לי הפסלים שאני עושה.״
אחרי שסיימה את כל ההכנות לקראה
פתיחתה של התערוכה החדשה, החליטה
אילנה לקפוץ לארבעה ימים לניו-יורק,
כדי לרכוש בגד הולם לפתיחה ומגפי עור
קרוקודיל. כמובן, שבהזדמנות זו פגשה
את בעלה והביאה אותו עימד, לארץ.
בביתם היפואי, הגדוש ביצירות אמנות
ומעוצב בטוב טעם, מארח הזוג חברים
וידידים. אילנה מקפידה להכין במו ידיה
את המאכלים. כימעט כמו עקרת־בית מסו רה.
היא מתייחסת ברצינות מידבית לעבו דתה,
למרות התדמית שלה, באשת חברה
המדלגת ממסיבה למסיבה .״נכון שאני
יוצאת הרבה ופוגשת אנשים חשובים, אך
מה שאמיתי אצלי זו העבודה שלי׳״ היא
מבטיחה.

תחיה אדר

^ מיליונרים המתגוררים בלוס־אנג ,־
• לס יש כל מה שהם רוצים — כסף
למכביר, צי של מכוניות, משרתים פר טיים,
ועוד תענוגות שונים ומשונים. ובכל
זאת, בפסלים שיוצרת אילנה גור, שכנתם
הקרובה, הם מופיעים כפושטי־יד.
למה? ״ככה אני רואה אותם, עם חיים
ריקים מכל תוכן,״ מסבירה הפסלת ילידת
טבריה, שהצליחה לטפס בסולם ההצלחה
ולהגשים את החלום האמריקאי — אשה
אמידה החיה את חייה בדיוק כפי שמתחשק

על ה פי טמה

(המשך מעמוד )44
ציבורי שהוקם כדי להנציח את זכרו של
ביג׳י, תרומה למימון הערב.
כמה הוציאה יד בן־גוריון למימון הכנס?
לדברי יעקוב שפריר, מזכיר יד
בן־גוריון, מומנו ההוצאות מכספי תרומות
של נדבנים ומוסדות. חלקו של המוסד שלו
היה מיזערי ביותר, לטענתו — כ־ 80 אלף
ל״י בלבד.
מהיכן גוייסו יתר מיליון הלירות? בנ קים
ומוסדות ציבוריים אחרים תרמו ל־אירגון
המופע, אחרי שפנו אליהם בשם
יד בן־גוריון, מבלי שידעו כי הם תורמים
בעצם לאירוע מיפלגתי.
אלחנן ישי, עוזרו לשעבר של בן־גוריון
ומי שהיה מופקד על הצד האידיאולוגי
של הערב, טוען כי לא היתה כוונה לרומם
דווקא את פרס בערב זה. הזמנות נשלחו
גם ליצחק רבין וליגאל אלון. רבץ שהה
בחו״ל. אלון לא הופיע, מבלי לנמק. אלא
שישי שכח לציין, כי רבין ואלון לא הוזמנו
לשאת דברים בערב, כמו שימעון פרם.
בקי פרישטט, מפיקת האירוע, טוענת
כי לא היו לה כל יומרות להעדיף אינטרס
של אישיות זו או אחרת במיפלגה .״כל
מה שאני רוצה הוא,״ אמרה ,״שמיפלגת
העבודה תחזור לשילטון עד כמה שיותר
מהר ויותר חלק. אני לא תומכת באישיות
זו או אחרת בראשות המיפלגה. העיקר ש־המיפלגה
תחזור לשילטון.״

מישפט
׳השוטר ה שו ד ד
הוא היה שומר טוב,
אך באשר החליט 7בצע שוד
התגלה בשודד עלוב.
וחזר מיד לתבקד בשוטר-,
מה גורם לצעיר מוכשר, שוטר באחת
היחידות המעולות במישיטרה להפוך שו ד
די שאלה זו עמדה בחללו של בית-
המישפט לפני כשבוע.
אלכסנדר (״אלכס״) כספי היה שוטר
טוב. כאשר שירת ביחידה המרכזית שימש
כראש־צוות, והיה ידוע כבחור חכם והגון.
היחידה המרכזית מהווה את החוליה הח זקה
של המישטרה. מגוייסים אליה צעי רים
משכילים ומוכשרים. הם עובדים ב־דרר־כלל
בבגדים אזרחיים ומנסים, יותר
במוח מאשר בכוח, לפתור את תעלומות
הפשעים במדינה. גם אלכס היה שוטר
כזה. דמותו בג׳ינס ובחולצות משובצות
הזכירה את סרפיקו המפורסם.
בביתיהמישיפט השבוע לא העיד אלכם
כיצד לכד פורצים. הפעם היה הוא הנאשם.
יחד עם שמואל ארז ונסים נדיר נאשם
בכך שבחודש אפריל השנה, קשרו קשר
לחדור לדירתו של התכשיטן יהושע זיל ברמן
בתל-אביב, ולהכריח אותו באיומי
נשק, לפתוח את הכספת בדירתו ולשדוד
ממנו תכשיטי זהב בשווי של כחמישה
מיליון לירות.
בעת המיקרח לא היה כבר אלכס שוטר.
הוא עזב את המישטרה כשנה קודם לכן.
ונייסה לפתוח עסק פרטי ולעשות כסף.
השודדים נמדטד. לדיברי כתב-האי-
שום הצטרף אלכס לשניים האחרים רק
בחודש מאי. במשך שבועות אחדים ערכו
השלושה תצפיות על ביתו של התכשי־סן,
כאשר אחד מתצפת והאחרים מתקש רים
לביתו של התכשיטן מטלפון ציבורי,
כדי לוודא בדיוק את שעות כניסתו וצאתו
מהבית. מטרתם היתד. להיכנס לביתו כא שר
הוא מגיע לשם והתכשיטים בידו.
שני הנאשמים האחרים קנו לצורך ביצוע
התוכנית כובעי גרב, כפפות, חבלים וגם
ציפיות כדי לכסות בהן בעת ביצוע השוד
את פניהם של הנשדד ואשתו. הם גם
קנו, לדברי כתב־האישום, מישקפי־שמש
ומכשירים מיוחדים לנתק בהם את מערכת

האזעקה בביתו של הנשדד.

י ה לו ם
מה כדיוק מתחשק לה י לפסל, כמו !
בן. ליצור. אך היא אינה בוחלת בחיים־
המתוקים של כל מיליונר מצוי. היא טסה
מארץ לארץ, קונה פריטי לבוש או ריהוט
או אמנות או כל מה שליבה חפץ ! שולחת
את שני בניה לבתי־ספר פרטיים; מטפחת
את הבתים הפרטיים שלה ביפו, לום־אנג׳־
לס וניו־יורק, ומצליחה, אחרי כל זאת,
להישאר נשואה לבעלה האמריקאי, לני
לוונגרוב, ולהודות כי ״הוא החבר הטוב

במדינה

אילנה גור ובעלה

אחד הקושרים, ניסים נדיר, עבד פעם
אצל זילברמן, הכיר את דירתו וסיפק
את המידע עליה. אחרי שזילברמן הבחין
בו יום אחד בקירבת דירתו, הוחלט, כדי
להסיר חשד, שניסים לא ישתתף בפועל
בשוד, ובמקומו יבוא יצחק שוקי.
(המשך בעמוד )50

החבר הטוב ביותר
ה עו ל ם הז ה 2200

זיוה הפשע: איזוד התעשייה בבני־בוק שבו נוצח עוז׳ השן ליד האורווה

תרצח בחוות0*01011
ף* ערג־ פורים, השנה, נמצאה גופתו
•יי שותתת־הדם של עוזי חסון ליד חוות־הסוסים
שלו בבני-ברק. עוזי נרצח בין
השעות שמונה לתשע בערב, כאשר ביצע
את ריצת הערב שלו, והיה לבוש מיכנסי
ספורט קצרים וחולצה.
מישפחתו היתה רגילה לכך שעוזי יוצא
כל ערב לסיבוב של שעתיים ברמת־גן,
וחוזר. בערב־פורים, בשעה עשר בלילה,
משראה שבנו איננו שב, שאל האב המוד אג׳
ציון חסון, את האם :״מה קרה
לעוזי, מדוע אינו שבו״ היא ענתה ואמ רה
שאיו מקום לדאגה, מאחר שהיה ערב־פורים,
הוא בוודאי הוזמן למסיבה על־ידי
אחד מחבריו. כאשר האב הזכיר ש עוזי
יצא לבוש מיכנסי ספורט בלבד,
אמרה האם, כי בפורים אפשר ללכת
למסיבה גם בלבוש כזה. הם שכבו לישון.
גופתו של עוזי נתגלתה בבוקר בתוך
שלולית מי־גשמים בתעלה בפתח חוות-
הסוסים שניהל. עד היום, למרות שבני
דדון עומד לדין על כך שרצח את עוזי,
אין למישטרה כל רמז על המניע לרצח.
עוזי היה בחור צעיר וחרוץ ולא ידוע
כי היו לו אוייבים. את התעלומה רק הג דיל
העד עזרא שמע. הוא עלה על דוכן-
העדים, וסיפר שהיה עד־ ראיה לרצח.
לדבריו׳ הזמיו אותו בני ידוו אל החווה
של עוזי בליל הרצח. שם ניגש הנאשם
דדון לעוזי, ועזרא ראה אותו דוקר את

עוזי בחפץ חד כמה דקירות. הוא גם שמע
קיטעי שיחה בין השניים, שבהם אמר
האחד לשני :״תעזוב את רוזה.״ הוא ראה
את דדון רץ, ואת עוזי הפצוע רץ אחריו.
אחרי כמה פסיעות התמוטט עוזי ונפל
לתעלה, שם נשאר שוכב.
המישטרה חיפשה בקדחתנות פרוצה ב שם
דהה או שושנה, אך לא נמצאה אשה
כזו.
בהודאתו של בני דדון למישטרה הוא
חוזר ואומר כמה התפלא לשמוע על מותו
של חברו עוזי .״הוא היה חברי מילדות
וכאב לי כששמעתי שהוא מת.״ דדון
סיפר לשוטרים על חייו. לדבריו, היה

1 11111111111־ 1־ 1נמצא עוזי חסון
חוות־הסוסים
11 1 11111111 ליד
שלו ערב־פוויס השנה ״שבגופו דקירות.

דינ? ־

אבץ

בעת

היה הקורבן, שיצא כמינהגו כל ערב, לסיבוב ריצה

של שעתיים. הוריו לא דאגו לו מפני שחשבו שיצא
1 1 -1 1 1י-י
1 1 1 .1 .1
למסיבת פורים, שאליה יכול ללכת גם בבגדי ספורט. בבוקר הוא נתגלה בתוך שלולית דם.

של הקורבן העיד בבית־המישפט
כי ראה את בנו בפעם האחרונה
סעודת הערבית של חג־הפורים.

עבריין בגיל צעיר, אך הצליח לצאת מזה.
כבר שנים אחדות הוא מנהל מיפעל לבלו-
קים וחומרי בניין ומרוויח היטב. לדבריו,
לימד אותו עברו כמה חשוב לעזור לאנ שים,
ומאז שחזר למוטב, הוא מרבה ב עשיית
טובות לאנשים, ובהשלטת הצדק.
כד. למשל, הוא מדריך איגרוף ללא תמו רה
במועדון כפפות הזהב בפרדס־כץ. חלק
גדול מהנערים שם הם עבריינים או כאלה
שעל סף הפשיעה. שיעורים באגרוף ושי חות
עם דדון עוזרים לנערים לא להת דרדר
לפשע.
לדדון חשד יחידי לגבי שונאים של
עוזי, והוא מתייחס לדרוזים או ל בדואים.
מאחר שלעוזי היו עסקות שו נות
בבקר ובכבשים עם בני המיעוטים,

יתכן שנשארו לו שונאים במיגזר זה.
דדון מסר אליבי לערב־פורים. סיפר ב ערב
זה, שבילה בחברת חברו שלום ג׳אן.
הם נטלו את מכוניתו של אחיו של ג׳אן,
ויחד נסעו לקחת את אורלי, נערה יפה־פיה
שדדון התחיל לצאת איתה בתקו פה
זו. את תחילת הערב בילו עם חברים
של דדון, אך אורלי, שלא הכירה את ה־חבר׳ה,
השתעממה. הם נסעו משם לחאן
הדקל ונשארו שם עד שעה מאוחרת. משם
עוד פנו לדיסקוטק המקום החדש, ורק
בשעה חמש בבוקר נפרדו.
את השעה הקובעת, שבה לדברי עדי
התביעה נגדם המוות, בילה דדון עם חברו
שלום בבית־קפה קטן ברמת־גן. בידי ה תביעה
הוגשו כמה הודאות שמסר שלום
למישטרה, הסותרות את עדותו בבית-
המישפט. הוא אמר בתחילה שדדון עזב
אותו בערך בשעה שמונה בערב ופנה
לענייניו, וחזר ונפגש איתו רק אחרי
תשע בערב. עדות זו משאירה את השעה
החשובה חשופה ללא אליבי. אך בבית־המישפט
חזר בו שלום כליל. הוא סיפר
שדדון לא עזב אותו כלל במשך כל
הערב, רק בעשר בלילה בערך הגיע הבי תה
לכמה דקות. התובעת האדמונית, דבו רה
ברלינר, ניצבה חסרת־אונים נגד שלום
שלא רצה לשנות את עדותו. ובית־המיש־פט,
הכריז על שלום כעל עד עויין.
פט הכריז על׳שלום כעל עד עויין.
דדון וגם את עדותו של שלום. סיפר
שדדון אמר לו כי תמיד ידע לצאת מצרות,
מפני שהיה מכין לו אליבי מראש.
הדבר המוזר ביותר בתיק זה הוא
השיחזור של הרצח שערך בני דדון.
לדבריו, היה כל־כך נרגש וסקרן כאשר
שמע על מותו של ידידו עוזי. שלקח
שניים מחבריו, ואחרי ההלווייה נסע עימם
למקום המיקרה. הוא ניגש לכמה מהאנ שים
העובדים במיפעלים בסביבה, ושיתף
אותם בשיחזור הרצח. הוא ושני חבריו
ספי ודודו שאלו היכן נמצאה הגופה ועשו
את כל הפעולות, אשר בדרך־כלל עושה
המישטרה בעת שיחזור פשע.
בסבבית הגופה נמצאו גושי אדמה ספו גי
דם. הסניגורית, נירה לידסקי, העלתה
בשאלותיה כי חלק מהדם זוהה כדמו של
כלב. בנשימה עצורה חיכו הצופים לתשו בה
על השאלה למי היה שייר תליון הכלב
שנמצא במקום הרצח, התדהמה היתה גדו לה
כאשר קלמיאן גילה שהתליון היה שייך
לעיתונאי אבי רז, שהקדים את המיש־טרה
במקום הפשע. התליון נפל במקום
מצרור המפתחות שלו, ולא היה לו כל
קשר לרצח.
המישפט נמצא עדיין בשלב של עדויות
התביעה. יתכן מאד שבידי ההגנה יש כמה
קלפים מפתיעים, שאותם תשלוף בימים
הקרובים.

אילנה אלון :

במדינה
(המשך מעמוד )48
בשבת בבוקר, בראשית חודש יוני, הגי עו
אלכם ושוקי לביתו של זילברמן. ערב
קודם לכן, הבטיחו את פתיחתה של דלת
הכניסה לבית, והחביאו במקום תיק
ג׳יימס־בונד ובו החפצים שקנו לשם השוד.
כאשר פתח זילברמן את הדלת, התנפלו
עליו, לפי כתב־התביעה, אלכם ושוקי,
איימו עליו באקדח שלוף, ואף היכו אותו
בראשו. למרבית הפלא לא איבד זילברמן
את קור רוחו. הוא ואשתו החלו זועקים
לעזרה ומכים את הפורצים רעולי־הפנים
בכל הבא ליד. אלכם ושוקי נמלטו מבלי
לבצע את זממם.
איום המוות. כאשר נתפס אלכם,
רצה שוב להיות איש־מישטרה. הוא ערך
חקירות פרטיות משלו והביא את כל החו מר
לשוטרים הממונים על החקירה. הוא
מסר כל עדות שנדרשה ממנו. למרות
שיכול היה להפוך עד־מדינה ובכך להיות
חסין בפני עונש, לא עשה זאת. הוא
הודה בכל, הביע חרטה, וניסה להסביר
לידידידלשעבר ביחידה המרכזית מה קרה

לדבריו, אשר חוזקו בתעודות רפואיות,
נתגלה לו בחודש מאי כי כליותיו חולות,
וכי הן על סף אי-ספיקה. הרופאים אמרו
כי יתכן מאד שתוך זמן קצר יזדקק לדיא-
ליזה, ויהפוך נכה. באותו זמן נכשלו תוכ ניותיו
לעשות כסף. כאשר ניסה לחזור
לשירות המישטרה סרבו לקבלו בגלל ה פרופיל
הרפואי הנמוך שנקבע לו. הוא
היה מיואש, והחרב השלופה של המוות
האפשרי והנכות הכמעט־בטוחה גרדו אותו
למעשה שטות.
הסניגור, פרופסור דויד ליבאי, העלה
כעדי-אופי את חבריו לשעבר של אלכם,

אלון? תחרות הדיסקו, שלום חזן, מול הקהל
תנועות חושניות
נוער אין כמו רמלהב לי לו ת
תחת סיפורי האלימות
והפשע עוזה הדיסקו
ומחזיר את רמלה לכותרות

שוש עטרי מנחה ׳
נולאי תיקווה

ירון ינאי, הזוכה כפרם השני
משולהבים

השוטרים יעקב רז יומי מירוז. השניים
סיפרו איזה שוטר טוב וחכם היה אלכס.
מירוז אף סיפר שאלכם היה מפקדו בהיותו
טירון ביחידה המרכזית.
בית־המישפט שמע את העדויות, אך
החליט כי מאיש־מישטרה, אפילו שפשט
את מדיו, יש לצפות לרמה מוסרית גבוהה
יותר. אך הם התחשבו בדברי החרטה שלו,
ובעדויות חבריו לשעבר. אלכם נידון ל שנתיים
וחצי מאסר בפועל, ושנתיים וחצי
מאסר על תנאי.
אחרי המישפט אמר דני מירוז :״כמה
חבל עליו, הוא היה שוטר כל־כך טוב עד
שמעד. ואיזה עבריין גרוע הפך להיות.״

הגיע הזמן לומר משהו טוב על רמלה
העיר. השמצות רבות אודותיה נשמעו.
סיפורים רבים על פשע והתפרעויות נק שרו
בשמה של רמלה. גם בתי־הסוהר,
שנמצאים בתחומה, אינם מוסיפים לעיר
הילה של זוהר. הפעם האחרונה שבה
עלתה רמלה לכותרות, היתד, כאשר ברחו
אסירים מבית־הכלא. מאז, כבר כמה חו דשים,
לא נשמע אלא קול דממה דקה.
אך כל זה כבר תם ונשלם.
רמלה הפכה, ללא כל אזהרה מוק דמת,
מרכז הדיסקו הישראלי. אין עיר
בארץ הזו שתוכל להתחרות בה בתחום
זה. רקדני דיסקו מכל רחבי הארץ נו הרים
לרמלה. מישפחה רמלאית הבינה
את הנפלאות הטמונות במקום הזה, ו בנתה
דיסקוטק מפואר ביותר בשם
קליפסו. מיטב המיכשור הטכני הושקע
בו. לכל אלה שאינם חובבי ריקודים יש
גם מיסעדה יפה ואינטימית, וגם בר של
דברי מתיקה. מרבית תושבי תל־אביב
עדיין לא גילו את המקום.
אקרובטיקה וקצכ. תוך חשיבה על
פירסום הדיסקוטק נולד לבעלי־המקום
רעיון מבריק ומקורי ביותר — לערוך
בו תחרות של ריקודי דיסקו, לבחור
אלוף, לשלוח אותו לאנגליה, ומי יודע,
אולי גם רמלה תוציא ג׳ון טראבולטה
משלה.

אומנם את ג׳ון טראבולטה עדיין לא
גילו שם, אולם עשרות בחורים ובחו רות
שגילם נע בין 16ל־ 24 הגיעו משול הבים
ומלאי תיקווה לתחרות זו. משום
מה יותר גברים מאשר נשים נתפסו לרי קודי
הדיסקו. יותר בני עדות־המיזרח
מאשר אשכנזים הפגינו תנועות חושניות
וקיצביות הנקראות בפי כל ריקוד של
דיסקו. במרבית הפיקרים הזכירו תנועות
אלה תרגילי אקרובטיקה פשוטים. איש
מבין הרוקדים לא הפגין אלגנטיות כמו
זו של האליל טראבולטה, מומחיות כמו
זו של רקדנים מיקצועיים או חן כמו
זה של כוכבנים הוליוודיים. אך הם לקחו
את התחרות ברצינות רבה מאד.
גאווה גלויה. לאלוף הישראלי הוב טח
פרס בסך של עשרים אלף לירות.
הפרם שהובטח לאלוף־העולם, שייבחר
בלונדון היה בסך עשרת אלפים לירות
סטרלינג, שהם כ־ 640 אלף לירות יש ראליות.
את התחרות לקחה תחת חסותה
חברת התקליטים ישראדיסק, הדואגת זו
השנה השנייה לפירסומה ולעידודה.
מרבית רקדני הדיסקו הם נמוכים ו־צנומים,
ובדרך־כלל מתייחסים לריקוד
כאל ספורט חשוב ביותר. הרעש מחריש־האוזניים,
הבוקע ללא הרף מן המגברים
אינו מפריע להם.
בתחרות זו היה
הקהל שבא לחזות
ברובו מבני רמלה, המעריצים, כמובן,
את עירם. הם מדברים בגאווה גלויה על
המקום, על איכות־החיים בו, ומקווים ב תום
לב שרמלה תיקח את מקומה של
תל־אביב בכל עסקי הריקודים. התחרו יות
עדיין לא נסתיימו. רק שתיים מתוך
שש נערכו כבר. ארבע תחרויות נוספות
מזומנות לרמלאים ולרקדנים והתיקוות
בלב הצעירים רבות.

ארבעה ממשתתפי תחרות הדיסקו ברמלה מפגינים את הידע שלהם
ספורט חשוב ביותר
העו ל ם הזה 2200

ה דוז־ מויו!

ניצלה
מי לא מכיר את המחזאי והמשורר
יותם ה ר או מיז אני משוכנעת ש מעטים
מכם קראו משהו שלו, וזה כפי
הנראה לא כל כך חשוב, אבל כולם
שמעתם את שמו. משום שיותם הראובני
קם יום אחד והודיע בטלוויזיה שהוא
פשוט הומוסכסואל, לא מתבייש בעובדה
ואפילו גאה בה.
יותם אוהב לשמור על מתח פירסומי,

ייתם הראובני
שיכור ובמאי
ומדי פעם בפעם הוא כותב מיכתבים ל מערכות
העיתונים, שבהם הוא לא שוכח
לציין את מצבו. המיכתב האחרון שאני
זוכרת נישלח דווקא להעולם הזה, ובו
כעס הראובני על כך שהמערכת מתנכלת,
לדעתו, לחבר־הכנסת עקיבא בדף.
אז הפעם יש לי סיפור בשבילכם, על
יותם הראובני בלי עקיבא נוף. הסיפור
קשור לאחד שהוא חלומן של די הרבה
ירושלמיות, מוטי (״היפה״) לרנר. מוטי
דינ״ל כבש לו את מקומו בבתי־הקפה
של ירושלים אחרי שהיה עוזר־במאי. ב הצגת
שבעת הקבצנים, בחאן הירושלמי.
ההצגה כל כך הצליחה, עד שהמרגלים
של התיאטרון הלאומי הבימה הגיעו ל ירושלים
ושמו את עינם על מוטי. הם
הציעו לו להיות הבמאי, לא עוזר־במאי,
של הצגה חדשה שאותה עומדים להעלות
בהבימה, על פי מחזה של יותם הראובני,
כאשר שמע הראובני את ההצעה של
הבימה הוא החליט לבדוק מקרוב מי
הוא הבמאי של ההצגה החדשה שלו.
הוא לא התעצל, לקח מונית לירושלים
והתדפק על דלת דירתו של מוטי. הבמאי
הנדהם היה מאושר, כאשר הראובני הס ביר
לו את מטרת בואו, וכל כך התרגש

בעוד ש מו חי שימעוני (ראה :״חזרה
לשוק החתיכות״) מתפנית, הרי שאחת
הצעירות המבלות ביותר בירושלים,
כתבת דבר, טובה צימוקי, בתו של
עיתוני ידיעות אחרונות, אריה צי
מיקי, נעלמה מהשוק החופשי.
טובה נוהגת להכריז שהיא בתולה. אני
לא יודעת מה מצבה, אבל הכוונה שלה
היא אסטרולוגית ולא גניקולוגית — ילי דת
מזל בתולה. מדי פעם היא היתה
מחליפה מחזרים ופה ושם היו לה חברים
נוצצים מהטלוויזיה. פעם אפילו יצאה
עם עלם־חמודות דתי, ילד־טוב־ירושלים.
אבל לא היתה מוכנה, שבגלל אלוהים
הם לא יוכלו להתראות בשבתות ובחגים.
כך הסתיים הרומן.
הסתובבה לה הנערה בין המערכת ל בית,
ובין בית־העיתונאים לבית הוריה,
עד שיום אחד פגשה בבתולה. הפעם היה
זה רפי, החבר החדש של טובה. היא
מוכנה להישבע, כי הוא אהבת חייה,

האהבה האבודה
שר רוחמה
שלא תגידו שאני לא נשמה טובה.
כאשר מבקשים ממני טובות, ואם זה
בשטח שלי — אני מתכוונת ליחסים ש בינו
לבינה — אני שמחה להיענות.
אז כל מי שנוהג להשמיץ אותי, ולומר
שאני בחורה רעה, שיקרא בבקשה את
הקטע הזה — עד הסוף!
אתם כולכם מכירים את הזמרת רו חמה
רז• העניין הזה, עם הרקפת שלה,
נגמר מזמן ומאז מחפשת רוחמה את
דרכה בחיים, ועושה את זה ברצינות.
כאשר היא מוציאה תקליט, אז זה
לא כל כך תקליט מסחרי, אבל יש בו
מוסיקה עם גשמה. כאשר היא מופיעה
במועדוני־לילה, אז זה לא מועדוני דיס קו,
כמו ברמלה, אלא רציניים כאלה,
גדושים בתיירים עם דולרים. כאשר היא
כבר עושה תוכנית, היא עושה אותה
טוב, עד הסוף, ולא איכפת לה כמה
זה עולה לאמרגנים שלה, אבל שיהיה
כמו שהיא אוהבת.
אז בעניין הזה יש, לי סיפור, שהוא
כל כולו בקשתה של רוחמה. הילדה ה זאת,
ממש ערב בכורה, החליטה שתוכ נית
היחיד שלה לא מספיק טובה. היא
פיטרה את הבמאית עלמה פרנקפורט,
אחותה של מי שהלבישה אותה, דדריו
פרנקפורט, וחיפשה במאי חדש. היא
פנתה לשימעון ישראלי, אבל הוא
ביקש יותר מדי כסף. ואז היא הגיעה
אל הבמאי נדב לויתן•
עד שהביא לשולחן בקבוק ברנדי .777
אולם מסתבר כי מחזאי לחוד ושתיין
לחוד. הראובני בקושי הריח את הבקבוק
וכבר היה שיכור. יש אנשים שכאשר
הם משתכרים יש להם אומץ־לב יותר
גדול להתחיל עם בחורות. אצל הראובני
זה סיפור אחר. הוא השתכר והודיע ל מוטי
כי הוא נישאר ללון אצלו בבית,
אפילו עם העולם יתהפך.
מוטי לא רצה לקחת סיכונים — לא
ממשיים וגם לא סיכוני-תדמית. תארו
לעצמכם שמישהו היה עובד בבוקר ליד
ביתו ורואה את יותם הראובני יוצא ממנו
כשהוא עליז ומאושר.
אני לא יודעת מה הסיכויים של
לביים את ההצגה של הראובני,
מה שברור לי, הוא, שהתדמית של
ניצלה. כן שיכור לא שיכור, מוטי
לבד באותו הלילה.
מוטי אבל מוטי ישן

טובה צימוקי
העיקר המזל
שגם הוא נולד במזל בתולה. חוץ מזה —
כך מעידה עליו טובה — הוא גם יפה
וגם מהנדס.

רוחמה רז
הצהרת כוונות
כאשר נפגשו השניים לא ידעה רוחמה
עד כמה הלויתן הזה יסבך לה את ה חיים.
לא שהוא לא במאי טוב. ההיפך.
לדברי רוחמה הוא הציל לה את המופע.
אבל הלב, רבותי, הלב הזה משהו שאי
אפשר להחליף אותו כמו שמחליפים
במאים.
אז כמו שהם עובדים, התחילה רוחמה
להרגיש שהיא אבודה. הלב הקטן שלה
פעם בחוזקה, ולא בגלל השירים היפים,

חזרה כשוק החתיכות
יש לי בשורה בשבילכם. שימו־לב,
בשבילכם ולא בשבילכן. כי הבשורה ה טובה
נועדה לגברים, בעיקר לגברים ה ירושלמים.

במה המדובר? יש חתיכה בירו שלים,
שאין לי בכלל ספק שהיא בין
חמש הגשים היפות ביותר בארץ, ובין
שלוש הנשים היפות ביותר בירושלים.
אני מתכוונת למתי שיטעוני, סטו דנטית
העובדת קצת כמזכירה של טו מי
לפיד. אותה רותי היא בחורה רצינית,
וגם עברה כמה צרות בחיים.
כשהיתה ילדה קטנה, כבת ,18 היא
נסעד, יום אחד לבקר באילת, שם פגשה
בחור, וברצינות האופיינית לה נישאה
לו. האילתים האלה, כמו שאתם יודעים,
לא כל כך רציניים. כעבור זמן מה רותי
התגרשה, לא לפני שילדה בן, שאומרים
כי הוא יפה ״לפחות כמו האמא״.
מאז למדה רותי לקח. היא לא כל כך
ממהרת לצאת עם כל אחד ובוודאי שלא
ממהרת לחופה. קשה לחזר אחריה. כל
מי שניסה, יספר לכם שאצלה לא עוזרות
מילים יפות, ואפילו פרחים לא שוברים
את הקרח.
אז מה פתאום אני נזכרת בה? לרותי
היה חבר, גם הוא קשור איכשהו לעולם
הטלוויזיה. שמו בישראל רפי רידנ־באף
אני משוכנעת שגם לרפי היה
קשה להגיע אל רותי, אבל כשהוא כבד
היה שם, נדמה היה שזו תהיה בכל
זאת חתונה. השניים בילו כל הזמן ביחד,
אפילו נסעו לפסטיבל הסרטים בקאן

אלא בגלל הבמאי. היא מוכנה להישבע,
שהוא הכי יפה בעו״לם.
אבל לרוחמה לא נעים להראות לבמאי
שלה מה היא מרגישה .״אני פוחדת, שאם
אני אספר לו כמד, אני אוהבת אותו,
הוא פשוט יצחק עלי ואני אעלב נורא,״
אמרה לי רק השבוע.
רוחמה אינה יודעת מה מרגיש, לויתן
כלפיה, וכמובן שהיא שרוייה במתח. רב.
היא מקווה שאולי בעיקבות קריאת ה מדור,
תדע האם יש תיקווה לאהבתה
או שמא זו אהבה נכזבת.

רונית שימעוני
חזרה לשוק
בצוותא, ממש כמו בעל ואשה.
אז יש לי הודעה משמחת בשבילכם.
הסיפור עם רפי נגמר. רותי פנויה, ו מבלה
את מרבית ערביה בדירתה הירו שלמית,
בחברת ספרים וטלוויזיה.
למי שמצוייר בהרבה סבלנות, או ב־דוקרן
לשבירת קרח, כדאי לו לנסות.
האמינו לי — זה כדאי.

קולנוע
יומן החד שות
• לפני שבוע ציין מדור זד> את ביקורו
של במאי הקולנוע האמריקאי, אלן ג׳יי
פאקולה, בישראל. היום הוא יכול לציין
שעדיין לא ברור מדוע טרח מישרד־החוץ
להביאו הנה. זאת בעיקבות הצורה התמוהה
שבה אירגנו את עשרת ימי שהותו בישראל.
עם אנשי קולנוע הוא נפגש במשך שעתיים
בלבה במכון הקולנוע בתל־אביב. הוא גם
הספיק לראות סרט ישראלי אחה מסע
האלונקות. חוץ מזה, הוא היה בצפון
ובדרום, ביקר בבית־התפוצות ובמרכז־וייצמן,
מדי ערב דאגו לכך שלא ירעב
ללחם, אירחו אותו במיסעדות שונות,
ושמרו על מרחק בינו לבין אנשי הקולנוע
הישראלי. אולי פחדו שמישהו ידבק מפא-
קולה ויילך לעשות סרט בשם כל אנשי
בגין. ומישרד־החוץ, בלי שר, אינו מוכן
לקחת על עצמו סיכונים שכאלה.
• בין החוששים מתוצאות הסערה
שסחפה את דרום הארץ, היו גם האורחים,
מזה כמה חודשים, השוכנים לרגלי המצדה,
הלא הם אנשי צוות־ד,צילום של סדרת
הטלוויזיה מצדה. הפקה זו, שעשויה לעלות
בסופו של דבר יותר מחצי מיליארד לירות
ישראליות, ידעה לא מעט סבל וצרות עד
היום, עם החיכוכים בין צוותים ישראליים

וזרים בתחילת הצילומים, עם הזיהומים
שגרמו להפרעות עיכול חמורות כמעט
לכל אנשי הצוות, עם ההוצאות שהלכו
והאמירו בקצב מסחרר, בעזרתו האדיבה
של שמחה ארליך והאינפלציה. מה שלא
היה חסר לה הוא סערה שתהרוס את
תפאורות הענק שנבנו, ביניהם סוללה
ששוקלת למעלה ממאה טון, ומיגדל גבוה
שמישקלו כ־ 14 טון, בעזרתם עומדים ל שחזר,
בשיא הסידרה, את פלישת חילות
הרומאים אל המיבצר הסגור של מצדה.
השותף הישראלי במיבצע, ארנון מילצץ,
הפך בינתיים הכותל־המערבי של כל
קולנוען ישראלי צעיר. תור ארוך של
תסריטים ממתין להחלטותיו, אבל בינתיים
לא החליט סופית על מאומה. לעומת זאת,
מחוץ לישראל, יש לו כבר כמה התחיי בויות.
סרט שיביים שותפו, סידני פולאק,
בשם הוניסאקל רוז. מחזמר שהשניים יפיקו
לברודווי. סרט עם לינו ונטורה וג׳יימס
גארנר שטרם נבחר עבורו במאי. והסרט
שסרג׳ גיינסבורג אמור היה לביים בארץ,
לפי תסריט של אסי דיין, קצר חשמלי.
בנושא אחרון זה חלה בינתיים דחיה, עד
שישופר התסריט וייספק את דרישות
ההפקה.
• סיוטי קאסטל, חברת הסרטים הירו שלמית
של מיכה שגריר ודן ארזי, שחת-

דורה ואן־דר־גרון כ״דוקטור פולדר
בורגנים המנסים לפרוץ החוצה

המילחמה הבלתי־גמודה של ל יי לה אברסי יף
להיות אשה גרושה, במאית תיאטרון
בעלת תיאטרון עצמאי משלה, ד״ר לתיאט רון,
האשה המרצה הראשונה באמנות זו
במצריים, מחוסרת ילדים, במאית קולנוע,
פמיניסטית ובעלת דעות שהן לא שמאל
ולא ימין, אלא ליברלית פרוגרסיבית —
זה קצת יותר מדי לאשה אחת החיה
בחברה המצרית בת־ימינו. קצת יותר מדי
אפילו עבור משכילים מסויימים. עובדה:
לראשונה בתולדות המיזרח־התיכון זכתה
ד״ר ליילד, אבו־סייף במישפט נגד שני
עיתונאים, פאיז עלווי ואניס מנצור (האח רון
הינו עורך השבועון הידוע אוקטובר
והראשון עיתונאי הכותב באותו עיתון)
בעוון השמצה אנטי־פמיניסטית.
היה זה מישפט שנערך בקאהיר לפני
כמה חודשים אחרי שליילה אבו־סייף יצאה
להפגין באיראן נגד הטלת החובה ללבוש
את הצ׳אדור (הלבוש המוסלמי המסורתי
המסתיר פניה של האשה) במיצוות חו-
מייני. אולם ניצחונה של ליילה לא היה
שלם: השופט שהצדיק אותה לא עשה כן
בגלל העניין לגופו, כי אם מפני שהתקבל
הרושם כאילו העיתונאי עלווי רמז בכתבתו
שהיא חיה ללא נישואין עם גבר מסויים,
דבר שאם הוא עלילה הרי אין השמצה
נוראה ממנה.
זה רק אחד מקרבותיה הבלתי-גמורים
של ליילד, עם כל הסובב אותה. עם הוריה,

עם הסביבה הטבעית שבה נולדה ואפילו
עם הסביבה המתקדמת ש״עדיין אינה
מסוגלת לעכל את העובדה שאני אשד,
בודחורין הזכאית לחופש מחשבה ולשוויון-
זכויות מלא, אישי וחברתי.״
בעיצומו של פסטיבל הסרטים בקאהיר
פגשתי בה, אחרי שמועות שהגיעו אלי
מידידיה במערב :״את חייבת לפגוש בה
— זוהי אשה יוצאת מגדר הרגיל. לוחמת.
ואומנם, האשד, שהגיעה בהתלהבות לא
מוסתרת לפגוש עיתונאית ישראלית, היתד,
שקועה רובה ככולה במחזה גסיוני שהע לתה
באותו השבוע בביודסוהר לנשים.
היא התנצלה על שאינה יכולה לקחת אותי
לראות את עבודתה. מי אם לא ליילה
יעלה בדעתו מיבצע יחיד שכזה במצריים 1
בשנת 75׳ היתד, לשיחת היום הזועמת
מפני שהעזה להעלות בתיאטרון שהקימה
לא רחוק מאוניברסיטה אל-אזהר (המוס למית)
מחזה בגנות ניקמת הדם.
אותו בעזרת שחקניה ונושאו היה רצח
אין כמעט דבר שעשתה, מאז, בתיאטרון
ומחוצה לו שלא הזמין אליה ישירות את
הצנזורה. לפני כמה חודשים ניסתה להע לות
מחזה של משורר יהודי ידוע שחי
במצריים במאה שעברה, יעקב צנוע, וה צנזורה
פשוט: נעלה את התיאטרון .״היו
אלה שלוש פארסות חמודות ולא מזיקות.
מין קומדיה דל-ארטה מצרית. אבל בביו־

ליילה אכו־ם יין? מביימת מחזה בתיאטרון הניסיוני שלה
הצנזורה סגרה

רוקרטיה שלנו יושבים אנשים החושבים
עדיין בסגינונו של נאצר. גם בץ האמנים,
לצערי, קיימים עדיין פחד והסתייגויות.
זו הסיבה שאת הסרטים החדשים, התעודיים
ובעלי הערך החברתי-ד,אמיתי אין מוכנים
עדיין בסיגנונו של נאצר. גם בין האמנים,
נאים ישראלים כמוך. זו גם הסיבה שישנם
אינטלקטואלים רבים כל־כך הפוחדים ממגע
ישיר עם הישראלים ומסתייגים מן השלום
של סאדאת. הם מרגישים כאילו גנבו מהם
את העוגה.״
ליילה אבו־סייף מדברת בלהט. אינה
חוששת להיחשף. גם עם חבריה הטובים
היא נקלעת לעימותים לבקרים .״יש לנו
במאים טובים במצריים, אבל את איש
מהם לא מעניינת בעיית האשד.,״
אני רוצה את החופש שלי — הוא סרט
תעודי על תשע נשים יוצאות־דופן, ועל
מאבקן לחירות אישית, שנעשה על־ידי
ליילד, בצורה עצמאית במשך ארבע שנים.
״אנשים כועסים עלי מאד. אינם מבינים
כי משמעות חיים מודרניים לחברה מת קדמת
אינה מוגבלת. לגברים בלבד. נערה
מודרנית בקאהיר יכולה לשתיית, לעשן,
ללכת בביקיני. אבל אם היא נישאת, היא
נתונה לחסדי בעלה בדיוק כמו בימי-
הביניים. אחת הפמיניסטיות הגדולות שלנו
היא ג׳יהאן סאדאת. ב 1975-ניסתה לאסור
את הפוליגמיה ואת הגירושין החד-צדדיים
וההמונים קמו נגדה. למרות זאת לא נסוגה
והצליחה לפני שלושה חודשים להעביר
חוק מסויים שיקשה על הבעל לגרש את
אשתו והוא עצמו יצטרך לעזוב, אם ירצה
בגירושין ולהשאיר את הבית לאשה וליל דים.
מאחר שבקאהיר קיים מחסור חמור
בדירות יהיה לו קשה לעשות כן. הנשיא
הצליח להעביר את החוק בין שתי אסיפות
לאומיות, אחרת היה נתקל בהתנגדות
עזה! ורק השבוע הופיעה בפעם הראשונה
במצריים פירסומת לגלולה למניעת הריון
בעיתון אל־אהרס!״
ליילד -משוכנעת כי אשת הנשיא המצרי
מודעת מנסיונה האישי לסיבלה של האשה.
״היה זה כנראה משהו במישפחתה, משהו
שקרה לה בעצמה פעם — שעשה אותה
רגישה כל-כך לסיבלן של נשים״ ,סבורה
ליילה, שגם לה עצמה היתד, דרך ייסורים
ארוכה עד שהעזה לפתוח פה בציבור.
כשהיתה בת 18 השיאו אותה הוריה
בניגוד לרצונה. היא ברחה לארצות־הברית
ובעלה — אחריה. תהליך הפרידה ארך
שבע שנים. בינתיים למדה והתחילה ללמד
באוניברסיטת ויסקונסין, שעה שהוא עבד
כאדריכל בקאהיר וניסה להתחמק מגירושין
רק מפחד השערורייה שצעד כזה יעורר
בסביבה. משחזרה ליילד, למצריים חדורה
בהכרה ששליחותה התרבותית חיונית יותר
לארצה מאשר למערב כולו, הודיעה לבעל
הנדהם גם אם לא תגרש אותי לא
אחייה איתך. אעדיף לחיות לבד.״ רק אז
השיגה את הגט המיוחל .״הוא חשש
מסקאנדל ולכן אני הפכתי לסקאנדל.״

מחתה עד עכשיו בסירטי תעודה לטלוויזיה
ולקולנוע, ובאספקת שירותים לחברות
זרות שבאו להסריט בישראל, מרחיבה את
פעולותיה. החברה הקימה מרכז־תיקשורת
בירושלים, מתוך תיקווה כמוסה שהוא
ישמש גרעין לערוץ שני בטלוויזיה, אם
וכאשר יקום. ובנוסף על כך, מקווה מיכה
שגריר להיכנס להפקת סירטי עלילה באורך
מלא, עניין שממנו משך ידו מאז הכישלון
המיסחרי של הסיירים. בין השאר הוא
מקווה לעניין את קלוד ללוש בהפקת סרט
לפי תסריט בשם רקוויאם למלך מרוקאי
של גבריאל בך שמחון, והוא נסע להיפגש
עם ללוש, למטרה זו, בפאריס.

סרטים
ה ה 1לנ ד־ ם ב אי ם
הולנד אינה מעצמת קולנוע. עושים שם
כ־ 15 סרטים ארוכים בשנה, ועוד הרבה
סרטים קצרים וסירטי אנימציה. מיגבלת
השפה מעיקה על הקולנוע הזה כמו על
כל קולנוע לאומי של ארץ קטנה, שאין
מדברים בה את אחת השפות הבינלאומיות
הנפוצות. תעשיית הסרטים נשענת במידה
בלתי־מבוטלת על קרנות ועל הלוואות
ממשלתיות המגיעות לעיתים עד 60 אחוז
מתקציב הסרט, הלוואות ההופכות מענק
ברגע שהסרט אינו מכסה את הוצאותיו.
כל זה מזכיר מאד את הקולנוע הישראלי.
אבל בכל זאת יש הבדל, ומי שרוצה
להיווכח בו, מוזמן לבקר החל בשבוע
הבא בשלושת הסינמטקים, תל־אביב חיפה,
וירושלים, שם יוקרנו במשך חודש נובמבר
סרטים הולנדיים.
בין הקולנוע ההולנדי לקולנוע הישראלי
יש שוני אובייקטיבי. המציאות שבה חי
הקולנוע ההולנדי, שונה מזו של ישראל.
הלחצים החברתיים והכלכליים שונים, וה נושא
המטריד ביותר את בני ארץ־השפלה,
זו סכנת ד,שיגרה וההתמסרות המוחלטת,
הפיכת האדם בורג חסר־אישיות החושש

נושקה ואן בראקד
אורחת בישראל

עדנה פיינרו 1

העו ל ם הז ה 2200

אפילו להטיל ספק באושר המדומה שלו.
בסרטים כמו מר קלומפף או דוקטור פולדר,
קומדיות שחורות ופסימיות, מדובר בשני
בורגנים שמנסים לפרוץ החוצה מן המים־
גרת הזאת, ולהתקומם נגד אורח־חיים שבו
כל דחף פנימי נדחק הצידה, כל רגש וכל
תחושה עובר ביקורת של ההיגיון ושל
אמות־המידה המוסריות והחברתיות, וה אימה
בפני הבלתי־נודע גורמת לכך שאין
איש עושה אלא את מה שעושים האחרים
וכבר נבדק קודם לכן.
עין ביקורתית. כבר מתוך שני הסר טים
הללו, ניתן להבחין בהבדל שני,
מהותי וחשוב עוד יותר, בין הקולנוע
ההולנדי לקולנוע הישראלי. אומנם גם שם
יש קומדיות איוויליות ונערים מיוחמים,
כמו אצלנו, אולם יחסית, כמות הסרטים

בין י די דו ת לאהבה רגעים (צפון, תל״אביב, ישראל)
— סיפור מערכת־היחסים בין שתי
נשיס צעירות, אחת ישראלית, השנייה
תיירת מצרפת. הן פוגשות זו בזו ברכבת הנוסעת
לירושלים. הישראלית בדרכה לכתוב׳ ספר, הצרפתיה במיס־גרת
טיול ברחבי הארץ. הן נקשרות ביניהן בקשרים שהסרט
מתקשה להגדירם, משהו יותר מידידות, אבל לא ממש אהבה.
בסופו של דבר, הקירבה ביניהן מגיעה לשיא בעזרת צד
שלישי, ידיד של הישראלית, שבא לבקרה בירושלים ומתנה
אהבים עם שתי הנשים אחרי ליל בילויים, בסצנה שעוררה
את חמת זעמה של הצנזורה הצנועה והצדקנית שלנו.
החלק השני של הסרט מוקדש לפגישה מחודשת בין
השתיים, חמש שנים מאוחר יותר, כשהישראלית כבר נשואה
לידיד שלה ואחרי שילדה לו ילדים, והצרפתיה, שעי-
מה ניהלה קשר מיכתבים כל הזמן, באה לבקרה שוב. אבל
גם הפעם נעצרת מערכת היחסים ביניהן בגבול שלפני מעשים
מוגדרים.
לטובת הסרט ולזכות מיכל בת-אדם, שזה נסיונה הרא שון
כבמאית, צריך לומר שהשימוש בטכניקה הקולנועית
נהיר לה, ושהיא מיטיבה ליצור אווירה, לרמוז רמזים ולהמחיש
תחושות, בעזרת מבטים חטופים, מצלמה שמתבוננת
אל המקום הנכון, או שתיקות, כמעט ללא עזרת דיאלוג.
אם יטען מישהו כי הסרט אינו מעז לומר דברים עד הסוף,
בתיאור הקשר בין השתיים שהוא נושאו הבלעדי, יתכן
שזו בדיוק הכוונה: הצגת שתי נשים שנאבקות בנטיות
הלסביות שלהן. אם זה אכן כך, הרי הצילום, הבימוי
והמישחק, במייוחד זה של הצרפתיה בריג׳יט קאטיון, המו-

בת־אדס וקאטיון: פגישה מחודשת
פיעה לצד מיכל בת־אדם, משרתים היטב את המטרה.
לעומת זאת, מצטיין הסרט בקוצר ראיה מחריד. כל מה
שאינו נוגע ישירות לשתי הדמויות הראשיות, מוזנח לחלוטין.
אין כאן דמויות מישנה, לכל היותר יש צללים חיוורים
ובלתי-מענייגים. אין שום ניסיון ליצור רקע אמיתי לאירועים
האישיים המוצגים על המסן, ואם הפגישה בין
השתיים היתה מתנהלת בחלל החיצון זה לא היה משנה
הרבה. אפילו במה שנוגע להן עצמן, כל מה שאינו שייך
לסיפור הקשר ביניהן, פשוט אינו קיים. וזה אינו מספיק
כדי שלצופה יהיה באמת איכפת•

במאי פיס דה־לה־פארה
משוגע לקולנוע
שחתם בשם ״מולטאטולי״ ,שפירושו ״ראי תי
סבל רב״.
הומור שחור. פאסטורלה 43 של וים
ורסטאפן מבוסס גם הוא על רומן מפורסם,
הפעם של סימון וסטדייק, על תקופת
הכיבוש הנאצי בהולנד. זוהי פרסקה רחבת-
ידיים ומרשימה, בהומור שחור ובריבוי
הדמויות האנושיות שבו, פרסקה שמציגה
את העם ההולנדי כתערובת של תמימות
ונחישות־דעת, קונפורמיסטים שזקוקים ל-
שיגרה אפילו במחתרת שלהם, וגם כאשר

תגלית יפהפיה. השחקנית המופיעה
בסרט זה, וילקה ואן אמלרוי, תגלית של
הצמד שכונה במשך שנים בהולנד, בחיבה
״פים ווים״ (עד שנפרדו לפני כשנתיים),
היא כיום הדבר הקרוב ביותר שיש בהולנד
לכוכבת בקנה־מידה בינלאומי, יפהפיה
המשתתפת בסרטים רבים בהולנד ובבלגיה.
פרנץ זווארטיס, במאי *רטים נסיוניים,
הקדיש לה את סירטו הראשון זו אני.
זהו סרט שמתרחש כולו בדירה אחת עם
דמות אחת — דמותה של וילקה המגלמת,
למעשה, את עצמה. העלילה, המספרת על
שחקנית שמקבלת הצעה טלפונית לתפקיד,
וצריכה להחליט במשך שעה וחצי, מספקת
אפשרות לזווארטים ליישם את נסיונו
בקולנוע הנסיוני, למטרות עלילתיות. ואכן,
התרגיל מצא חן בעיניו עד כדי כך שהוא
עבר בינתיים לבימוי סרטי עלילה מן
השורה.
במיסגרת הסרטים ההולנדיים שיוקרנו

במאי פונם ראדמקרס
הידוע שבהם

ז׳וזה רוייטר ב״אנה ילדת השמש״
פיתחם בינלאומי
י שמנסים להתמודד ברצינות עם המציאות
ולנתח אותה בעין ביקורתית, גדול לאין
שיעור מזה שמקובל בישראל.
אולי משום כך אפשר למצוא בקולנוע
ההולנדי הרבה יותר סרטים אמיתיים מאשר
בקולנוע הישראלי, גם בבחירת הנושאים
וגם בדרך הטיפול בהם, אם מדובר בעבר
הרחוק, בעבר הקרוב או במציאות של
היום.
העולם הזה 2200

מאקס האוולר, לדעת רבים, הוא הסרט
החשוב ביותר שנעשה בהולנד, בשנים
האחרונות, על-ידי הידוע בבמאי הולנד,
פונס ראדמקרם, משחזר למשל את השחי תות
והניצול המחפיר שהיה נהוג באינדו נזיה,
אז, עדיין מושבה הולנדית, באמצע
המאה הקודמת. מבוסם על ספר ששייך
לקלאסיקה של הספרות ההולנדית, באותו
שם, שנכתב כנראה על־ידי פקיד מימשל

אין ספק בליבם מה הוא הדבר שהם צריכים
לעשות. ורסטאפן, יהד עם שותפו במשך
שנים רבות, פים דה לה־פארה, סיפק
לקולנוע ההולנדי כמה מסרטיו המרתקים
והמצליחים ביותר. השניים החלו דרכם
בהפקת סרטים קצרים, הם עברו לסרטים
ארוכים, כאשר הם מתחלפים לסירוגין
במלאכת הבימוי וההפקה (ניסיון שניסו
בזמנו לשחזר גם בארץ, ללא הצלחה)
וכמה מסרטיהם בעבר, שהיו נועזים במיוחד
בשימוש שהם עשו במין ובחריגים חבר תיים,
הבטיחו להם לא רק ביקורות אוה דות,
אלא גם הכנסות שמנות.
דה לה־פארה עצמו מיוצג בתוכנית של
הסינמטקים בסירטו עם אחד, שהוא, למע שה,
מחווה של הבמאי לארץ מולדתו,
סורינאם (גווינה ההולנדית) .דה לה־פארה,
משוגע לקולנוע הבולע סרטים בכמויות
בלתי־רגילות ומחזיק בביתו עותקים פר טיים
של כל סירטי היצ׳קוק המאוחרים,
ניסה בסרט זה להצביע על המשבר שהוא
עצמו חש, משבר של מי שאינו יכול
להחליט אם להעדיף את מולדתו, שהיא
עדיין פרימיטיבית ובשלבי התארגנות, או
את אירופה, מולדתו, המתוחכמת, והמת-
נוות, שבה הוא חש זר.

במאי וים ורסטאפן
המרתקים והמצליחים

אצלנו, יוקרן גם אנה, ילדת השמש, סרט
המשחזר את החלמתה של נערה הסובלת
מסכיזופרניה. זהו סרט של הבמאי רנה
ון ני, שהחל דרכו בסירטי תעודה — נושא
שבו הולנד זכתה בפירסום בינלאומי עוד
לפני שנים, תודות לבמאי בשם ז׳ורים
איוונס.
אגדות מלנכוליות, הן סרטים קצרים
שנעשו על־ידי ארבעה במאים צעירים,
כולם בוגרי בית־הספר לקולנוע בהולנד.
הידועים שבהם, הם גידו פטרם ונושקה
ואן בראקל, שתבוא כנראה לישראל במים־
גרת החודש כדי להציג סרט נוסף משלה,
אהבה ראשונה, המתאר את החוויה הריג־שית-המינית
הראשונה של נערה בת 14
המקיימת יחסים עם גבר שהוא למעשה
ידיד של הוריה.

515

תירוה מנית־שאן שכבשה את ת־־א ״וצאת
ן * אה שבעים ושישה הסנטימטרים
1של ורד מיארה, הם מאה שבעים
ושישה סנטימטר של דינמיט. י
המיטען המסוכן הזה מתפוצץ כימעט
מדי ערב, כאשר ורד מגיעה לאיזושהי
רחבת־ריקודים. לא חשוב איפה. זה יכול
להיות במסיבה, בדיסקוטק או סתם ב בית.
כל מנגינת דיסקו מהווה בשבילה
נפץ המצית פתיל רועם. הפתיל הוא
בדרך כלל קצר מאד. אפילו מבלי שתר גיש
בכך, מתחיל גופה החטוב לתפארת
של ורד להתנועע.
וכשהיא עולה לרחבת־הריקודים, עם
בן־זוג נועז או בגפה, יעזו רק׳ עיוורים
להמשיך ולרקוד במחיצתה. כי מה ש היא
עושה שם אינו דומה כלל לריקוד
המקובל. היא מתנועעת לקצב המוסיקה

הד/מז־ת
חדשה: ו
להרפתקה 0ו

כמו יצור חסר־חוליות. היא מתקפלת ו מתמתחת,
מענטזת ומעכזת, כמו סופת
הוריקאן אנושית. לצופים בה — וזה
קורה, בדרך כלל, לכל אותם שנמצאים
אז בסביבה — היא נראית כמו ים גבה־גלי,
אבל במאונך.
זה לוקח כמה דקות עד שהיא נכנסת
לאכסטזה, עוצמת את עיניה ומתנתקת
מהסביבה. אז נדמה כאילו עור גופה קטן
עליה בכמה מיספרים, וכל מה שארוז
בתוכו שואף להתפשט בחלל. היא מהווה
אז סכנה אקולוגית. בייחוד לנערות, ש האמינו
עד אז שהן יודעות לרקוד. הרבה
פסיכיאטרים יכולים להתפרנס מרגשי ה־ורד
התמירה משמשת מטרה לחיזוריהם של רבים מזאבי העיר תיסכול והנחיתות שוורד שותלת בהן.
רק בשבוע שעבר רקדה ורד בהסועדון
והצליחה לשבור מיספר לא קטן של לבבות. השבוע יצאה ורד
היא הוזמנה לגרמניה כדי לנסות להפוך שם לזמרת דיסקו. התל־אביבי, שבו שהו באותו הזמן נגן

הגיטרה האגדי אריק קלפטון ואנשי לה קתו.
מדי הופעה שלהם הם מקפיצים
את קהל־המעריצים שלהם מתוך הכי סאות.
הפעם היו הם עצמם הקופצים.
הם פערו את עיניהם לרווחה, שיפשפו
אותם מול ורד הרוקדת, כמי שאינם
מאמינים למראה עיניהם. אחר־כך הריעו
לה בהתלהבות.

ב תו ך
גן העדן
בכל

לא לחינם מכירים אותה
אביב בשם ״ורד הרוקדת״.
כי מי שראה אותה רוקדת פעם אחת
יתקשה קצת לשכוח את המחזה.

הבעיה עם ורד היא, שגם כשאינד,
רוקדת קשה מאד שלא להבחין בה.
בדרך כלל היא בולטת בראש אחד
מעל כולם. הראש הזה מוקף בלורית-
אפרו ענקית, שגם בגובה רגיל היתה
מושכת תשומתדלב. אבל הראש, כמושאומרים עליה החברה /הוא כלב לעומת
הרגליים. יש לה רגליים שכימעט לא
נגמרות. המבינים שבזאבי -העיר הגיעו,
על סמך תצפית ממושכת, למסקנה ש לפחות
מבחינה זו היא תופעת־טבע. אין
פלא שעם רגליים כאלה היא נראית כמו
רוקדת, גם כאשר היא סתם הולכת.

חוץ מזה היא תמיד מחייכת. היא עושה
את זה בעזרת שני טורי שיניים צחורות
ועיניים כהות נוצצות, שמדביקות מיד
את כל מי שמתבונן בהן.
אבל מאחורי הדבר הרוקד־והצוחק
הזה.״ כן, כן, כאן מצפים כולם לשמוע
סיפור על נערה מוכת־גורל, שהחיים הת אכזרו
לה, שהצליחה בכוחות על־אנושיים
להתגבר על סבלותיה וליצור לעצמה תד מית
זוהרת ועליזה. טוב, אז במיקרה של
ורד, זד. לא הסיפור הזה.
אם יש לה איזה שהן טענות לחיים הן
מסתכמות, בשלב זה, במילה אחת: קשה.
מה קשה? קשה לרווקה בת 26 לחיות
לבדה בעיר הגדולה, לעבוד לפרנסתה

בכל פעם שהיא רוקדת

עם בן־זוג נראית הסצ־

נה כלקוחה מתוך סרטון השרות של הטלוויזיה לא נעים, לא נורא,

כמלצרית או כמנהלת־מיסעדה, ולהיות
מוכרת כ״ורד הרוקדת״ ,זה יוצר מיד
סיווג מסויים של -הדמות. נוטים לשייך
אותה לסטריאוטיפים של נערות מסוג

״היום אני מנהלת מיסעדה סינית,״
אומרת ורד .״אנשים מקבלים אותי כבר
אחרת. אבל כשהייתי מלצרית, האנשים,
שלא ידעו מי אני ומה אני, התייחסו אלי
בזילזול, רק בגלל העובדה שאני מל צרית.
הם קבעו עלי דיעה מראש. ראו
אותי רוקדת וקבעו, :זאת לא רצינית׳.
והם לא ידעו בכלל מה זה הריקוד בש בילי.״
בשלוש
השנים שהיא מקשטת את הנוף
התל־אביבי, רכשה לעצמה ורד חוג רחב
מאד של מכרים וידידים. אבל ספק אם
רבים מהם אומנם מכירים את ורד ה אמיתית.
קודם
כל, היא לא בדיוק ורד. היא
ריימונדה. זה השם שהעניקו לה הוריה
כאשר נולדה במרקש, מרוקו, כבתו של
חייט אמיד ובעל חנויות של בדים. היא
היתה בת ארבע כשהוריה עלו לארץ

שבו רוקד יעקוב בודו עם רקדנית הגבוהה ממנו בכמה
ראשים. גובהה של ורד ( 176ס״מ) מבליט אותה בכל אירוע.
כאן היא נראית רוקדת במסיבה עם העיתונאי אורי דן.

ב־ ,1957 עם גלי העליה הגדולה ממרוקו.
שלחו את המישפחה מן הנמל הישר
לבית־שאן, עירו של שר־השיכון, דויד
לוי. אביה של ריימונדה היה ידידו. כמו
דויד לוי, עשה גם האב את תחילת דרכו
בעיירת־הפיתוח כפועל בניין. אחר כך,
כשהתבסס, פתח חנות חייטות בעיר.
אל ארבעה הילדים שהביא עימו ממרוקו
נוספו ארבעה שנולדו בבית־שאן.
ילדותה של ורד־ריימונדה עברה עליה
בבית־שאן. זה היה בשנים שבהן היתד.
בית־שאן שם נרדף לעיירת־מצוקה, וסיפור
הילדה הרעבה מבית־שאן זיעזע את
כל הארץ. אבל הזיכרונות שנושאת עימה
ורד משנות ילדותה עומדים בסתירה מוח לטת
לכל מה שחושבים למצוא אצל ילדה
שגדלה בבית־שאן.
״זאת היתד, ילדות נפלאה,״ היא נזכרת,
״הילדות הכי יפה שיכולה להיות. אני
לא חושבת שלאחים שלי, שגדלו במקום
אחר, היתה ילדות כזאת. בית־שאן היתד,
עיירה קטנה ויפה. מסביב היו קיבוצים.
פורחים. מגיל צעיר הייתי חניכת תנועה,
השומר־הצעיר. היינו מבלים המון בטיו
לים
ובביקורים בקיבוצים השכנים. חוץ
מזה היה לנו הסחנה. אני חושבת ש גדלתי
הסחנה. היינו הולכים לשם ברגל,
וזה כמו לגדול בתוך גן־עדן.״

על הטרק טו ר
וברפת
^ שסיימה את בית־הספר היסודי,
ד,יתד, ורד ילדה קטנה וצנומה, שלאהתבלטה בין בנות כיתתה. היא חלמה
אז ללכת לאחד מקיבוצי הסביבה, כדי
להמשיך ללמוד בו. אז הכירו אותה בני
גילה בתור ״ריימונדה הרוקדת״ .היא
רקדה כבר מהגן. כאילו נולדה עם ה חיידק
הזה. תמיד מיתה רוקדת בהצגות
ובמסיבות, אפילו בלי סיבה מייוחדת.
היא לא מצליחה לזכור איך זה בא
ואיד זה התחיל. לא היו רקדניות במיש־פחה,
והמוסיקה שניגנו בבית היתד, בעיקר
מוסיקה מיזרחית. אבל היא היתד,
הרקדנית בד,״א מידיעה של בית״הספר.
היה לה שמח.

ורדה רו קדת

(המשך מעמוד )55
ההורים לא התלהבו במייוחד מהרעיון
של הקיבוץ. הם העדיפו שתמשיך את
לימודיה התיכוניים בפנימיה. כחניכת
השדמר־הצעיר האמינה ריימונדה שמה
שיצמח ממנה זו חקלאית. היא החליטה
לבחור בפגימיה חקלאית. חוות־לימוד
ליד עפולה. שם החליטו בשבילה, שריי-
מונדה זה לא שם עברי ושינו אותו ל-

היא למדה שם ארבע שנים, נהגה ב טרקטור
ואהבה לעבוד ברפת. אהבתי
את החיים האלו!,״ נזכרת ורד ,״לא
אהבתי בכלל את העיר.״ היא סיימה שם
בעתיד בתור מורה. באותה עת העתיקה
את המגמה הביולוגית, וראתה עצמה
מישפחתה את מקום מגוריה מבית־שאן
לעכו.
״זה לא רק המישפחה שלי,״ נזכרת
ורד ,״כימעט כל השכונה עזבה. בשנים
שאחרי מילחמת ששת־הימים עזבו כימעט
כל התושבים הוותיקים את בית־שאן,
ועברו להתגורר במקומות אחרים בארץ.
זה היה כנראה ביגלל מילחמת־ההתשה
׳על הגבול, החדירות וההפגזות .־ העיר
השתנתה לגמרי.״
בכיתה השביעית חל המהפך בוורד.
היא צמתה, תוך שנה אחת, לגובה. היא
לא זוכרת בדיוק כמה סנטימטרים נוספו
לה אז, אבל בדבר אחד היא בטוחה:
״הרבה״ .מנערה נמוכה ורזה הפכה לפתע
לז׳לובית — נערה גבוהה מאד ורזה.
אנשים שלא ראו אותה כמה חודשים ו פגשו
בה, לא הצליחו לזהותה .״זה היה
נורא מצחיק,״ נזכרת ודד ,״תוך שנה
אחת הפכתי פתאום למשהו אחר לגמרי.״
הגובה הוסיף לה ביטחון. היא היתד.
שחקנית כדורסל מצטיינת, שהתחילה
להסתכל על העולם מלמעלה. מהשירות
הצבאי סטרו אותה. היא היתד. בת ל־מישפחה
מרובת־ילדים, שגיוסה היה
מחייב את צה״ל להעניק תמיכה למיש־פחתה.
באותן השנים היתה זאת סיבה
לפטור מהשירות. ורד ביקשה להמשיך
בלימודים, במיכללה של בית־ברל, ב־צופית,
להכשיר את עצמה כמורה לביו לוגיה.
היא
עברה בהצלחה את בחינות הכני סה,
אבל אז הסתבר לה כי לא תוכל
לממן את הלימודים .״לא היה חסר לנו
בבית שום דבר, אף פעם,״ היא אומרת.
״היו לנו חום ואהבה ומתנות והכל. קי בלנו
כל מה שרצינו מההורים. גדלנו
במישפחה שלא היתד. מבורכת באמצעים,
אבל היה בה הרבה הרבה אהבה. אבל
כשראיתי את שכר־הלימוד שביקשו ממני,
זה היה דבר נורא. לא העזתי יותר לבקש
מההורים שלי. בסך הכל היינו מישפחה־סרובת־ילדים.״

אחד. לא היו לי חברים, ולא היתד,
לי חברה. האנשים בסביבה גם לא מצאו
חן בעיני. חוץ מזה התרגלתי כבר לעצ מאות,
ולא הסכמתי עם זה שההורים
יגידו לי מה לעשות.״
ההורים רצו שוורד תישאר בעכו,
תעבוד ותחסוך כסף להמשך הלימודים.
״לא היה לנו כסף למותרות. אבל לימו דים
ו ההורים עשו הכל, כדי שהילדים
במישפחה ילמדו. זה היה הדבר הכי
חשוב בבית.״
היא חיפשה לעצמה מיקצוע ופרנסה.
תחילה עבדה במדריכה במוסד של מיש־רד־הסעד
בקריית־ביאליק, אך לא החזיקה
מעמד שם .״הילדים היו יותר מדי מופ רעים.״
משם עברה לעבוד כמדריכה ב־כפר״הנוער
בבן־שמן. זה היה פרוייקט
ניסיוני של פנימיה לילדים מחוננים, ו היא
נשארה שם כשנה. אחר כך חזרה
לעכו.
באמצעות מודעה בעיתון הגיעה אל
רופא־שיניים חיפאי, שאצלו למדה ו עבדה
כאסיסטנטית. במיקצוע זה עסקה
שנתיים. אחרי שנה נטשה את עכו, שכרה
לעצמה דירה בחיפה והיתד, לחיפאית.
העיר קלטה.,אותה. היא מצאה שם חברה
לרוחה, ומחזרים, והיה לה גם מד, לעשות
והיכן לבלות. חלק משכרה שלחה כ תמיכה
להוריה בעכו. לצורך זה אף חיפ שה
עבודות נוספות. במשך תקופה עבדה
בשעות הלילה כמלצרית בבית־תה.
אז גם אירע המשבר הראשון בחייה של
ורד. היא התאהבה בצעיר מקומי ויחד
עימו תיכננה אף נישואין. החתן המיועד
החליט לרדת מהארץ ולחפש את עתידו
בשוודיה דווקא . .הוא נסע לשם ושמר
על קשר מיכתבים עם ורד. הם סיכמו
ביניהם שהיא תצטרף אליו אחרי שית בסס.
ואמנם,
כעבור כמה חודשים נסעה ורד
לשוודיה * .זאת היתה הפעם הראשונה,
מאז שהגיעה לארץ כילדה, שעזבה את
גבולות המדינה .״זה היה כמו חלום
עבורי. גרנו בכפר, ליד אגם. נוף חלומי.
כמו בציור. היו שם ברבורים ומראות
כמו באגדות.״ אבל הניתוק הזמני עשה

את שלו. ורד הרגישה, לטענתה, שהאה בה
לחתנה המיועד התפוגגה .״באיזשהו
מקום זה נגמר.״ למרות זאת נשארה
בשוודיה שלושה חודשים, למדה בערבים
את השפה. כש^זרגישך, שהיא שולטת
בשוודית, ארזה את המזוודות וחזרה ל ארץ.

החלד, תקופת האהבות ד,נכזבות.
גם רומן עם צעיר חיפאי הסתיים בשיב־רון־לב,
והיא החליטה לנטוש את חיפה
ולעבור לתל-אביב.
כמו בסרטים, המספרים על הנערה ה כפרית
המגיעה אל העיר הגדולה אובדת־עצות,
כדי לחפש את עתידה, כך הגיעה
ורד לתל־אביב, שהיתה עבורה בבחינת
מטרופולין שהולכים בה לאיבוד. כימעט
שלא היה לה גרוש על הנשמה. לא היה
לה מכר ומודע בעיר. אבל היא היתה
מוכרחה לברוח. אחר כך, כשגילתה זוג
נשוי, שהיו ידידים ישנים שלה, עבדה
להתגורר זמנית בדירתם.
״לא אהבתי את תל־אביב,״ היא מודה.
״כל יומיים הייתי נוסעת חזרה לחיפה.
פשוט לא סבלתי את העיר. לא הסתגלתי
אליה. הייתי טיפוס שונה לגמרי. הייתי
אחת כזאת, שאת ימי החופש או השבתות
הייתי מבלה עם חברה. היינו נוסעות
לטייל, לכינרת או לגליל, לקטוף פרחים
ולהסתכל על נופים. היינו נוסעות לאילת
וישנות שם על חוף־הים, בשקי־שינה.
איפה לא היינו? היינו מטיילות בכל
הארץ. המילה בילוי לא היתד, בשבילי
דיסקוטקים, אלא חיק הטבע.״

ת כ כי ם, מרפ קי ם
__ ו ר כי לו ת
ת הצעדים הראשונים שלה בתל י
אביב עשתה ודד במישרד פרטי,
בחוקרת מתחילה .״בהתחלה חשבתי ש להיות
חוקרת זה להיות בלשית, כמו
בסרטים. לפענח כל מיני תעלומות של
פשע ומעשי־רצח. אבל אחר כך הסתבר
לי, שרוב העבודה זה לעקוב אחרי בעלים
בוגדים או נשים בוגדות. ללכת עם עוד

ליד האגס —
פ מו ב אג דו ת
ן* רד חזרה לבית הוריה בעכו, אך
לא היתה יכולה להמשיך ולחיות ב עיר.

היה הדבר הכי קשה שעברתי ב חיים.
לבוא לגור בעכו. לא היכרתי שם

צרית

ורד בפוזות שצולמו (ראה גם למעלה) בשעת ריקוד. אחרי
שהיתה מדריכת־נוער, אעיסטנטית של רופא־שיניים, חוקרת,
ומנהלת־מיסעדה, יוצאת ורד לחפש את מזלה בתור בררנית דיסקו.

בלש ולעשות את עצמנו זוג אוהבים,
כדי שלא ירגישו שאנחנו עוקבים. זה
לא היה בשבילי.״
התחילה שוב לחפש עבודה — מה
שלא יהיד״ העיקר לעבוד. מישהו הציע
לה לעבוד כמלצרית במיסעדת־פאר, אל
סיד, שנפתחה ביפו. היא חטפה את ה עבודה
בשתי ידיים, למרוח שלא היה
לה מושג בזה. כעבור כמה חודשים,
כשנפתח ביפו מועדון אל־מאצ׳ו, היא
כבר עבדה בו. כממונה על המלצריות.
משם הגיעה אל המועדון של רפי שאולי,
שבו היתה מלצרית ומרקידה. עצם הו פעתה
על רחבת הריקודים סחפה גם את
הלקוחות.
בין עבודת מלצרות אחת לשניה כימעט
שהפכה דוגמנית. בעלי מיפעל בגד עור
רצו בה, שלחו אותה לקורס דוגמנות
בלונדון, בביודהספר הנודע של לוסי
קלייטון. במשך חודש וחצי היא שהתה
שם במחיצת בנות־מיליונרים ובנות שיי כים
מנסיכויות הנפט, שהגיעו לבירת אנ גליה
כדי ללמוד טיפוח חן. ורד למדד,
שם מלבד נימוסים גם מישמעת אנגלית.
הצברית המחוספסת קיבלה שם ליטוש.
אבל כשחזרה לארץ, עם דיפלומה של
לוסי קלייטון, והחלה לעסוק בדוגמנות,
הסתבר לה שמשהו אחד שכחו ללמד
אותה בבית־הספר בלונדון: שמאחרי ה תדמית
הזוהרת של המיקצוע מסתתר עו לם
של תככים, מרפקים ורכילות .״אי
אפשר לתאר את זה במילים,״ נחרדת
ורד ,״זה עולם שבו כל אחד רוצה להרוס
את השני. בעיקר לא מוכנים לתת דריסת־רגל
לאחת חדשה.״ ורד, שטוב־הלב הוא
אחת התכונות הבולטות ביותר שלה,
הבינה מהר מאד שזה לא העולם בשבי לה.
היא ברחה משם באמצע שמע ד,אופנה
.״פשוט קמתי, ואמרתי שלום.״
מהדוגמנות חזרה אל המיסעדות, הפעם
בדרגה של מנהל־מיסעדה. לאחרונה ני הלה
את המיסעדה הסינית של ג׳קי רונן.
היא הוצפה בהצעות לניהול מקומות אי רוח
שונים, מיסעדות, מועדונים. יש לה
כישרון טבעי לאירוח וליצירת קשר אישי
מיידי עם הלקוחות. היא פתוחה, לבבית,
משרה סביבה תמיד אווירה של עליצות.
אבל אם לא יראו אותה בשבועות ה קרובים
במיסעדה הסינית, או על רחבת־הריקודים
של המועדון, זה לא מפני ש איזה
עסק אחר חטף אותה. ורד נוסעת
לחו״ל, כדי לנסות ולפתח קאריירה ב תחום
אחר.
אירופה משתגעת כיום על טיפוסים
מסוגה, הנראים כבושים או מולאטים.
עולם הבידור האירופי מחפש בנרות נע רות
תמירות ויפות כמותה, המסוגלות
לשיר ולהתנועע ולהלהיב המונים. ורד
לא יודעת לשיר. אבל איש־עסקים חד
עין הבחין בפוטנציאל הטמון בה. הוא
לוקח אותה לגרמניה, כדי לנסות ללמד
אותה שם לשיר, להזמין שירים במייוחד
בשבילה, ולזרוק אותה אל ההמון הצמא
לפנים חדשות.
ורד אינה בטוחה שתצליח בכך. אבל
היא מוכנה לנסות. מה יכול להיות ו
תמיד תוכל לחזור לארץ. ואולי יאיר
לה מזלה, וורד הרוקדת תהפוך לפתע
לכוכבת־דיסקו, ורד המזמרת?

שיד־ן ר
3ע 1ר ח 01 הזיכדו!
יושב־ראש הוועד המנהל של רשות־השידור,
הפרופסור ראובן ירו]; ומנכ״ל
הרשות יוסף* (״מומי״) לפיד, הפילו עצ מם
לתוך תיסבוכת ממנה הם לא יודעים
איך להיחלץ. בוקר אחד קם לפיד ושיב-
נע את ירון שאין צורך לקיים את ה-
איווויזיון הבא בישראל. הנימוק היה
כספי, אם כי אין ספק שהממשלה היתה
מוכנה לתת לטלוויזיה תקציב מייוחד כדי
שתקיים מופע זה, ששווה כל פרוטה
מבחינת האפקט ההסברתי שלו.
האמת היתה שלפיד חשש שמא אירוויז־יון
1980 לא יוכל להתמודד עם זה של
, 1979 וכי יזקפו על חשבונו את הכישלון.
ישראל הודיעה לאיגוד השידור האירופי
אי־בי־יו, כי היא מוותרת על עריכת ה-
אירוויזיון. העובדה שהטלוויזיה הישראלית
צריכה את שירותי אי־בי־יו כמו אוויר
לנשימה, וכי בהודעה זו היא קילקלה את
היחסים עם איגוד זה, לא שינתה מאומה.
אחר־כך התחרט לפיד, וירון ניגרר אח ריו•
שוב החלו דיבורים, כאילו בכל זאת
יש לערוך את האיו־וויזיון בישראל. ערב
ההחלטה על שינוי ההחלטה הגיעה פתאום
הודעה, כי הולנד הסכימה לקבל על עצ מה
את האירוויזיון. המצחיק בכל הפרשה
שמי שיביים, ככל הנראה, את האירוויז־יון
הבא יהיה־ הבמאי הישראלי דאדף
?}ינכר, היושב דרך קבע באמשטרדם,
מפני שלא היה די טוב לטלוויזיה היש ראלית.

קמבודיה: חשבונות איש״

המיבצע המייוחד למען פליטי קמבודיה,
שהטלוויזיה עומדת לקיים ביום הראשון
הבא בהיכל התרבות בתל-אביב, הוא ללא
ספק אחד המיבצעים החיוביים שערכה
הטלוויזיה מעודה. והכל רוצים בהצלחתו.
בעוד עובדי הרשות יוצאים מגידרם כדי
להתנדב למיבצע, יושב לו האחראי על

במאי צמח
״בלי כוכבים״

ראש במאים גורן
חשבונות אישיים

נראה כי קללת אירוויזיון 1980 ממשיכה
לרבוץ על הטלוויזיה. בשבוע שעבר

במאי כירון
עוד להיט בקמבודיה

בר, מנהל הטלוויזיה לשעבר ארנון צו־קרמן,
ואפילו המנכ״ל הנוכחי יוסף
(״טופי״) לפיד, הצליח לעשות מנהל
הרדיו החדש גירעון לכ-ארי.
המדובר בסמנכ״ל הרשות לענייני מיג-
הל וכספים, שלמה עבאדי. במשך שנים
מועמד אנסקי
לפיד רוצה
הגיעה הידיעה על התאריך שאותו קבעו
ההולנדים לאירוויזיון — בדיוק בערב
יום־הזיכרון לחללי צה״ל, יום לפני יום-
העצמאות.
לפיד יצא בשבוע שעבר לכנס אי־בי־יו
בציריך, שם גיסה לשכנע את ההולנדים
לשנות את התאריך. אך הדבר לא עלה
בידו. כאשר הוא הכריז כי ישראל לא
תשתתף באירוויזיון הבא, לא עשה הדבר
רושם על איש.

שולט עבאדי ביד רמה בכל מה שקורה
ברדיו ובטלוויזיה. השביתות, הסיכסוכים
והאווירה העכורה היו תוצאה ישירה של
מעשיו ומחדליו. האיש שלא הבין מאומה
בתיקשורת ניסה והצליח לשלוט ברשות-
השידור.
עד שעבאדי הגיע להיתקלות עם לב-

אין כני ס ה לסומנס״ל
מה שלא הצליחו לעשות מנכ״ל הרשות
הקודם יצחק ליפני, מנהלי הרדיו לשע העולם
הז ה 2200

בחר במפיק אלכם גילעדי להפיק את
יום קמבודיה. היה טבעי לגמרי, כי ה במאי
הטוב ביותר שיש לטלוויזיה, יוסי
צמח, מי שביים את האירוויזיון וזכה
לשבחים בינלאומיים רבים, יהיה במאי
המופע המייוחד.
אולם גורן שונא את צמח. ההצלחות
הרבות של צמח עוררו את קינאתו של
גורן, אשר מילבד התואר ״במאי״ אינו
עוגה בדרך כלל על דרישות המיקצוע.
כאשר פנו אל גורן, הצריך לאשר באופן

ד!וגווו 1ד איננו

הינוויבה בו טלה
מדי יום רביעי מתכנסת ברשות־השידור
ישיבה הקרויה פורום־חדשות. ראשי ה רשות
וראשי מחלקות החדשות משתתפים
בישיבה, מנתחים את מהדורות החדשות
ששודרו, מאשרים נושאי חדשות לשבוע
הבא ומכינים מדיניות של תוכניות חדשות.
מאז נכנס יוסף* (״טופי״) לפיד לתפ קידו
כמנכ״ל הרשות, ומאוחר יותר כ מנהל
הטלוויזיה, הפך פורום־החדשות ל בימה
של ביקורת וצנזורה. לכן לא הת פלא
איש שביום הרביעי שעבר קיבלו כל
חברי פורום־חדשות ידיעה על ביטול ה ישיבה.
לפיד פשוט לא היה בארץ באותו
היום.

רבים מעובדי הרדיו והטלוויזיה מצלי חים
להגדיל מדי חודש את הכנסותיהם
באמצעות חלטורות רשמיות. המדובר ב הרצאות
בפני קיבוצים, ועדי־עובדים, וחו גים
שונים, המאורגנות על־ידי רשות־השידור
וממומנות על־ידי הגופים המז מינים.
בשבוע
שעבר החליטה שושנה קו״
זי ק, עובדת הרשות הממונה על אירגון
ההרצאות, להעלות את מחיר הופעתו של
מרצה מטעם רשות־השידור.

יעקוב אחימאיר, עמום ארבל
סמנכ״ל עבאדי
בן־אוי גירש
ארי. כאשר הבין לב-ארי כי עבאדי מנסה
לשלוט ברדיו כפי שעשה עד כה, בעז רת
המנגנון והקופה העומדים לרשותו,
הוא הודיע ללפיד על כוונתו להתפטר.
לפיד נבהל ולעבאדי ניתנה הוראה שלא
להתערב בענייני הרדיו.
לב־ארי הודיע כי מעתה יש לפנות אליו
ישירות בכל העניינים הנוגעים למינהל
ולכספים ולעקוף את עבאדי. כמו כן אסר

רשמי הצבת כל במאי לכל תוכנית, וביק שו
את אישורו לצמח, הודיע גורן :״לא,
אני לא רוצה כוכבים.״ צמח, שהביע קו דם
לכן את הסכמתו, ואף החל לתכנן
את הערב, נידהם. כמוהו גם יתרי עובדי
הטלוויזיה, שאיכפת להם שהמופע למען
פליטי קמבודיה יצליח.
גורן מיהר למנות את דן בירון כבמאי
הערב. בירון הוא אדם נחמד ויש הטו ענים
כי בעוד כמה שנים אף יהיה במאי
ברמתו של צמח, אולם בינתיים רמתו
המיקצועית מתאימה לעוד להיט.
אין ספק כי גם המופע של קמבודיה
יעבור ללא תקלות, בעיקר כאשר באולפן
בתל־אביב יעמוד הכן ירון לונדון, עם
אישים שאותם הוא יראיין בכל פעם
שתהיה תקלה באולם. אך הטלוויזיה, בגלל
עקשנותו וצרות עינו של גורן, איבדה
את הסיכוי להפוך את המופע לאירוע טל וויזיוני
של ממש.

לב־ארי על עבאדי להיכנס לבנייני הרדיו.

נודו מסיד החל טו רו ת

המאבקעל על״ ,סו תרת

הידיעה שפורסמה במדור זה על הח לטתו
של מנכ״ל הרשות יוסן ש (״טופי״)
לפיד להמשיך בכל מחיר את התוכנית
עלי כותרת, עוררה סערה בקרב השדרים
הרואים עצמם כמועמדים לקבלת הירושה
מידי ירון לונדון. ראשון המתמודדים
היה איש הטלפון האדום בגלי צה״ל ואחד
ממשתתפי תוכנית החדשות לילדים מה
העניינים -צבי רימון.
אולם נראה כי לפיד מבכר על פני
רימון איש גלי צק״ל אחר, אלכס אנס־קי,
ידידו של לפיד ומי שכתב את הספר
על מערכת הבחירות של הליכוד. אנסקי
יעבוד השבוע מיבחן־מסך, ואם יעמוד
בו, יש סיכוי רב שאפשר יהיה לראותובעתיד הקרוב, פעמיים בשבוע, מראיין
ומשעשע.

הבמאים, יעקוב (״ג׳קי״) גורן, וממשיך
לערוך את החשבונות האישיים שלו, אפי לו
על חשבון הילדים הרעבים בקמבודיה.
אין ספק כי התרומות שיגיעו בליל
המיבצע תהיינה תוצאה ישירה של הצ לחתו.
ככל שהמופע בהיכל התרבות יהיה
מוצלח יותר, כן יתפתו הצופים לתרום
כסף רב יותר. כדי שהמיבצע יצליח, היד,
צורך לגייס להכנתו אל הכוחות המיק־צועיים
הטובים ביותר הקיימים בטל וויזיה.
מנכ״ל
הטלוויזיה יוסף( 5״טוסי״) לפיד

ואחדים, המרבים להופיע, מקבלים לפי
התעריף החדש 1500 לירות עבור הרצאה
ודמי נסיעה בסכום דומה.

הנלנהד ל עו עבד התגעגנו!
התמרמרות רבה במחלקת הקריינים של
הרדיו עוררה הצבתו של מי שהיה מנהל
הרדיו, חגי פינסקר, כקריין חדשות.
פינסקר, שעזב את רשות־השידור ועו בד
היום בחברת תקליטים סי־בי־אס, ביקש
ללכת בדרכו של משה חובב, שהיה
מנהל הרדיו והקורא, לעתים את החדשות.

קריין פיגסקר
קריינים מוחים
אולם קריאת החדשות של פינסקר מגומ גמת
ומזכירה את מהדורות החדשות של
תחילת שנות ה־ .׳50 הקריינים פנו ל מנהל
הרדיו, גידעון לב־ארי, וביקשו
להפסיק את ״ההתעללות במאזינים״.

גדעון ד ״ סדז כנ ע
אחרי מאבק בן שנתיים הסכים לבסוף
גידעון רייפר לתביעת סמנכ״ל הרשות
לענייני מינהל וכספים, שלמה עכאדי,
להתפטר ממישרתו ברשות־השידור.
רייכר, שהוא עובי קבוע בידיעות אחרונות,
עבד גם בחצי מישרה ברשות־השידור.
הוא היה מעביר ידיעות למהדו רות
חדשות ברדיו, משתתף בתוכניות שו נות
ברדיו ולעיתים אף בתוכנית כל־בו־טק
בטלוויזיה.
עבאדי החליט לפטר את כל העיתונאים
העובדים בחצי־מישרה בטלוויזיה, אולם
רייכר היה היחידי שנאבק נגד פיטוריו.
בשבוע שעבר נכנע רייכר, קיבל את
הפיצויים שלו ועזב. הוא ימשיך להופיע
בכל־בו־טק, אולם יקבל סכום כסף עבור
כל הופעה ולא משכורת.

יד 5

יום רביעי
3 1 10
ס סודות הסיקצוע ש• ,נו
0ס) .סרט חובה לילדים
אוהבי וולט דיסני. הסרט מתאר
את תהליכי הייצור ואת הדרך
שבה מפיקים סירטי האנימציה.

6מד אד 7.00 בבית
ווילבר יש כבר שתי חיות
מדברות. בנוסף למר אד מגיעה
הדודה של ווילבר עם התוכי
המדבר שלה המעצבן את אד
בדיוק כמו שהדודה מעצבנת
את בני־האדם שבמישפחתה.

• על אדונים ומשרתים
8.00ג׳יימס יוצא לשדה־הקרב
והייזל וריצ׳ארד ממתינים
בדאגה לידיעה ממנו. בתחילת
המאה היתר. בעיה של פליטים
מבלגיה, לא מקמבודיה. הייזל
מסכימה באי־רצון בולט לשכן
מישפחת פליטים בביתה. כש מגיעים
הפליטים מסרב רי־צ׳ארד
לשכן אותם באגף המגו רים
ושולח אותם לאגף־המשר־תים.
אך גם משרתים לא אוה בים
פליטים ודורשים מבעל-
הבית לגרש אותם.
מנעים 10.05 דרמה
אנושית בעלת עלילה שכיחה
על המשולש הניצחי. ארכיאו לוג
צעיר חודר למערכת חייהם
של זוג הנשוי כבר 15 שנה.
אולם המייוחד בסרט היא ה עובדה,
שהוא בויים ע׳ל־ידי
אינגמר ברגמן ומככבים בו
אליוט גולד, ביבי אנדרסון
ומקס פון־סידוב.

נ11י1י1י*8ו0
1 11
• כין האזרח דרשות
7.00 עוד לפני הבחירות
האחרונות נחתם הסכם בין
המועצה המקומית בכפר יאסיף
לבין מרכז המתנ״ס לשם פתי חת
מרכז קהילתי בכפר. נבחרה
מועצה חדשה וההסכם בוטל.
זוהיר בחלול ערך מחקר על
סיבות ביטול ההסכם.

• חייקים

שני בנים, חמישה כלבים ותר נגולות.
קוליג׳ מתגלה לשתי
הנשים כבעל חוש־הומור דק
וכקמצן המבלה זמן רב בהור־אות־חיסכון
במיטבח. על מיש-
פחת הנשיא נוחת אסון — מות
בנם. המצב המתוח מביא להת־פטרותה
של מנהלת משק-
הבית, ומגי מחדשת את מאמציה
לשכנע את ליליאן להצטרף
לצוות הבית־הלבן. אחרי קוליג׳
נבחר כנשיא הרברט הובר,
שאותו מגלם לארי גייטס.
גייטס ואשתו לו, היא השחקנית
דאן סטרלינג, שבחיים היא
צאצאית של שני נשיאים אמיתיים,
ג׳ון אדמס וקווינסי
אדאמס, משרים אווירה קודרת
על הבית, המתאימה לאווירה
הכללית בארצות־הברית של
שנות המשבר.

עוקף החדש יעבור דרך אחוזת
אבותיה. בעלה, שאותו מגלם
רולנד קאלוור, ושאר בני ה־מישפחה
משועשעים מאיומה,
עד שהם מגלים כי היא הזמינה
לעצמה חלקת־קבר וארון־מתים.
9כועדת 11.20 מרי-
לין, אשתו של חבר הקונגרס
מפתיעה את וולטר ויונים, ומאיימת
כי אם הרומן לא יסתיים,
היא תעביר לעיתונות תמונות
מסויימות מאד שרכשה מה-
סחטן. אינגריד, האמא המקורית
של קורין מארחת את השופט
פטריליו כדי להשפיע עליו נגד
ג׳סיקה. ברט נעלם מבית-
החולים וכאשר מגיעים בני
המישפחה למוסד, הוא מופיע
שוב ומגלה את סודו. האב טים
מבקר את אמו ומספר לה על
החלטתו לעזוב את ישו למען
קורין ובבית־המישפט מתייצבת
עדת הפתעה נגד ג׳סיקה.

יעלה 350 לירות בעוד הצופים
בבית יוכלו להתקשר עם מטה
מייוחד שיוקם בירושלים, ולת רום
במהלך השידור כסף למען
פליטי קמבודיה. באולפן בתל־אביב
ישוחח ירון לונדון עם
אישים שונים, כדי לכסות קט עים
מתים בזמן המופע עצמו.
המופע ישודר בשחור לבן מפני
שהטלוויזיה הישראלית אינה

יום שלישי
6 . 11

למישפחה

מארחת את מלכודהשלום העומדת
לנסוע למצריים אחרי

יום ראשון
!)|י 1>[|0 1ז1

4 . 11
ס כאן חיו ת 5.50 כדי
שהדור הצעיר לא יקים שערורייה
הורידה הטלוויזיה מהמסך
הקטן את הסידרד. האיש השווה
מיליונים כמעט בהסתר, והסיד־רה
כאן חיות, אשר במחסני
הטלוויזיה יש עוד פרקים רבים
שלה, תשודר במקום סטיב
אוסטין.

2 . 11
• השועל 5.52 בסרט
הערבי של השבוע יש הכל.
בילוש, אהבה, חשדות ורכילויות
בין חתנים וכלות. מומלץ
לאוהדי הסרטים הערביים.