גליון 2201 מתאריך 7 בנובמבר 1979

גבינת עיזים כמו פעם
כלילת שומן. עשויה
מחלב עיזים מפוסטר,
המיוחד בטיבו ובטעמו,
מתאימה הן למריחה
והן לחיתוך.

גבינה קשה שמנה בטעב
הולנדי. ממשפחת גבינות
העמק המפורסמות.

> עלמה 4יחידות ארוזות יחד שן
גבינה מותכת חצי־שמנה
בטעם פיקנטי. מתאימה
לחיתוך או לנגיסה.

גבינה שמנה מותכת
בטעם מעושן.
אניני הטעם מעדיפים
אותה עם קריקרים.
הרדוף גבינה בשלה,רכה ושמנה
מחלב צאן מפוסטר.
מוכרת בעולם בשם
״ליפטאור״ ,בעלת טעם
פיקנטי. ניתנת למריחה
או לחיתוך.

כל האריזות בנוח 200 גר׳ סגורות בחום ובואקום וחתומות הרמטית בשני סגרים -לשמירה על טריותן.
את הגבינות יש לשמור בקירור.

אירוח במסורת אירופאית
גבינות קוקטייל של תנובה

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והסינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 52/3/4 .צ32צ* .03 תא־דואר . 135 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור ראש
המערכת: יוסי ינאי עורך־תבנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: עגת
ישראלי. צלמי־מערבת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזח״
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן•
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.
העולם הזה עשר שנים אחרי הרצח. תוכל
למצוא אותה בעמודים 67—70 בגיליון זה.

למשך כמה שבועות, בסתיו , 1944
נדמה היה כי שתי תנועות לאומיות במרחב
עשויות למצוא לעצמן אפיק משותף.
היה
זה אחרי ששניים מלוחמי הלח״י
(לוחמי חרות ישראל) ,התנקשו בקאהיר
בחייו של הלורד מוין, השר הבריטי ה תושב
למיזרח־התיכון. הריגתו של הלורד
מוין וכן תפיסתם של שני המתנקשים,
אליהו חכים ואליהו בית־צורי, עוררו גל
של התעניינות ברחבי מצרים.
התקופה היתה של תחילת התעוררות
התנועה הלאומית המצרית, שראתה במאבק
האנטי־בריטי את עיקר מטרתה.
המילחמה בצפון־אפריקה כבר הסתיימה,
מילחמת־העולם השניה התקרבה לסיומה
ומרבית המצרים לא ראו כל הצדקה בהמשך
הכיבוש הבריטי של מצרים. על
רקע זה עקבה האינטליגנציה המצרית
אחר מאבקן של תנועות המחתרת הציוניות
בכובש הבריטי בארץ־ישראל.
הם לא אהדו את הציונות ובוודאי שלא
תמכו במטרותיה. אולם מצרים רבים אה דו
באותה תקופה את עצם המאבק בבריטים.
כל מעשה טירור של ארגוני
המחתרת בארץ פורסם בהבלטה בעתוני
מצרים, שלא טרחו כלל להסתיר את ני מת
אהדתם. הדבר נראה להם כמעשה
חיובי — התקפה על אוייב משותף. ה לאומנים
המצרים היו מתוסכלים למדי
מאוזלת־ידם של מנהיגים כלפי הברי טים.
רצח
הלורד מוין תרם במידה מסויימת,
שלא ניתן לעמוד על היקפה, להתע־־רית
התנועה הלאומית המצרית. בימי בישפטם
של שני האליהו ולאחר מכן, כאשר הועלו
אל הגרדום, היו כמה הפגנות של הזדהות
עמם בערי מצרים. אולם בסך הכל היה
זה אינטרמצו קצר שהוחמץ. מנהיגי שתי
התנועות הלאומיות לא השכילו לשתף
פעולה במאבק נגד האוייב המשותף. להי־פך,
אותו אוייב הצליח לסכסך ביביהן. שהי
ה תנועותהפכו לתנועות יריבות — יריבות
שהגיעה לקיצה רק השנה, עם חתימת
הסכם־השלום בין שתי המדינות העצמ איות,
שקמו בזכות אותן שתי תנועות
לאומיות.
לפני עשרים וחמש שנה ערך העולם הזה
כתבת תחקיר מקיפה על אותה פרשה מס עירה,
רצח הלורד מוין, שהיוותה אולי
נקודת מיפנה בדרך המאבק המזויין נגד
השילטון הבריטי בארץ. כיום, אחרי חתי מת
הסכם־השלום עם מצרים, מקבלת אותה
כתבה משמעות מיוחדת. היבט אקטואלי
נוסף של הפרשה קשור לוויכוח להצדקת
הטירור כדרך למאבק פוליטי. יש עניין
מיוחד בעובדה, שאחד ממתכנני ההתנק שות
בלורד מוין, יו״ר הכנסת יצחק שמיר,
הוא בעצם ימים אלה אחד המועמדים ל כהונת
שר־החוץ בממשלתו של מנחם בגין.
מסיבות אלה החלטנו לשוב ולפרסם ה שבוע,
במלאת 35 שנה לרצח הלורד מוין,
את הפרשה במלואה, כפי שהתפרסמה ב־ה
עו ל ם הז ה 2201

התגוננו ת מול
ניסיון פוטש
״אתם תבשלו עוד את אוסלו ת׳ ואני
עוד אהיה על פני השטח!״ התריס שר־הפנים
הד״ר יוסף בורג לעבר מנהיגי חוגי
הצעירים במפד״ל. היה זה לפני ישיבת הנ הלת
המפד״ל שנערכה לפני כשבועיים.
כעבור כמה ימים, כאשר התכנסה ישיבת
סיעת המפד״ל בכנסת, כדי לדון באירגון
מחדש של המשלה, הציעו כמה מחברי
הסיעה ליוסף בורג להסכים לקבל על עצמו
את תפקיד שר־החוץ. בורג הבין את ה כוונה
הניסתרת מאחרי הצעה זו .״אתם

בורג עצמו. כמנהיג הסיעה הגדולה ב־מפד״ל,
סיעת למיפנה, ודאי הגיעו לאוז ניו
שמועות וידיעות על ההתארגנות נגדו
עוד קודם לכן. אבל איו ספק שפידסום
אותה כתבה בהעולס הזה הדליק נורת
אזהרה אדומה גדולה מול עיניו של הד״ר
בורג. הכתבה גרמה לסערה רבתי במפד״ל,
הצליחה לעורר כמה מאנשי העסקתה ה וותיקה
הרדומה להתייצב מול ניסיון ה פוטש
של הצעירים.
ייתכן כי במידה רבה נבע סירובו של
הד״ר בורג ליטול על עצמו את תפקיד
שר־החוץ מפירסומה של אותה כתבה ב־העולם
הזה. היא בישרה לגביו הכרזת
מילחמה גלויה מצד צעירי מיפלגתו נגדו.
הוא החליט להתגונן, תוך שהוא מאמץ את
השם שטבע העולם הזה לקנוניה להדחתו.
לא מן הנמנע כי הצהרותיו הבוטות של
בורג השבוע, בזכות השינוי האפשרי ביחס
לאש״ף — במידה שאירגון זה יחזור בו
מן הסעיף התובע השמדת מדינת-ישראל
באמנה הפלסטינית ויפסיק את פעולות ה־טירור
שלו ״לשנתיים־שלוש״ ,כלשון
בורג — היו גם הן תוצאה של אותה כתבה.
כי יותר משהצהרות אלה היוו תפנית׳ בדרך
חיבתו המדינית של בורג, הן היוו קריאת
תגר על יריביו הצעירים במיפלגה, תומכי
גוש אמונים, היוצאים מגידרם כדי להפגין
את לאומניותם וקיצוניותם.
רק לעיתים רחוקות יכול עיתון לראות
בתוצאה כה ברורה ומיידית של פירסומיו,
כשם שראינו אנחנו בעיקבות פירסום
הכתבה ״מיבצע אוסלו 2״.

ת מיכה ב מנ היג
ניאו-נאצי
כדומה להתרגשות שגרם פירסום
נויבצע אוסלו במפד״ל, גרם פירסום אחר
של העולם הזה לסערה פנימית במיפלגת
העבודה.
לפני חודשיים (העולם הזה )2195 גילינו
את המסתתר מאחרי פירסום מאמר של
יו״ר מיפלגת העבודה, שמעון פרס, ביר־חון־מין
גרמני, לואי. פרם פירסם בירחון

פראנץ יוזן? שטראום ושמעון פרס
סערה בעבודה
רוצים שאהיה שר־החוץ או שר החוצה?״ זה מאמר בשני המשכים על הקשרים ה שאל
את המציעים. בסיום הישיבה הטיח
ביטחוניים הנסתרים בין ישראל וגרמניה.
בורג בפניהם שוב :״זה היה אוסלו שקוף למעשה, גילה העולם הזה, לא היה ב־למדי...״
פירסומים
אלה כל חדש והם. נועדו לשרת
למי שאינו מתמצא בסבך התככים ה את מערכת תעמולת־הבחירות של ראש
פנימיים במפד״ל אין המושק אוסלו אומר ממשלת בוואריה, פראנץ יחף שטראום,
דבר. הוא לא נגזר דווקא משמה של בירת המתמודד על תפקיד הקאנצלר המערב
נורווגיה, אלא משמו של בית־קפה בצפון גרמני בבחירות שייערכו בגרמניה בעוד
תל־אביב. בבית־קפה זה נערכו לפני קרוב כשנה.
לשלוש שנים ההתיעצויות והקנוניות ש התייצבותו
של שימעון פרם לצד פי
הביאו בשעתו להדחת יצחק רפאל ממנהי שנאבק נגד מנהיג הסוציאל־דמוקרטים ב גות
המפלגה.
גרמניה, הלמוט שמידט, עוררה סערת רו לא
היה זה דווקא השר בורג שהחזיר חות בקרב חברים רבים במיפלגת העבו את
המושג אוסלו ללקסיקון של המפד״ל. דה. בעקבות אותו פירסום תבעה קבוצת
שבוע לפני שבורג חזה להשתמש במושג ׳,חברים מהמזכ״ל, חיים בר־לב, לכנס אח
פירסם העולם הזה ( )2198 כתבת גילוי לישכת המיפלגה כדי לדון בנושא.
כתבה אותה קבוצה בתביעתה :
שנשאה את הכותרת ״מיבצע אוסלו 2״.
בכתבה תוארו בפרוטרוט פרטי הקנוניה
לאחרונה התרבו השמועות והפירסומים,
הנרקמת בתוך סיעות המפד״ל כדי להדיח שלא הוכחשו, על ראיון שהעניק יו״ר ה את
הד״ר בורג ממנהיגות המיפלגה ולהכ מפלגה, הח׳ שימעון פרם, לעתון בגרמניה
תיר במקומו את מנהיג צעירי המיפלגה, שבו העתיר שבחים על פראנץ יוזף שטר-
שר־החינוך זבולון המר.
אוס, העומד בראש אופוזיציה לסוציאל־ברור
שלא כל הפרטים פורסמו באותה דמוקרטיה שם. שבחים נלהבים אלה הם
כתבה היו בבחינת גילויים לגבי הד״ר בלתי מובנים לנו מכמה סיבות:

!• בגרמניה מחריף מאבק הבחירות
ובשנת בחירות לא היה נאה מצידו של
יו״ר מפלגת העבודה הישראלית אף אם
היה בא לסייע, במאמר רצוף שבחים,
לעמיתיו הסוציאליסטים, כיוון שהדבר נו גד
את הנוהג הבינלאומי. אך בוודאי מוזר
הדבר כשהוא משבח את האויב הגדול
של הסוציאל־דמוקרטיה הגרמנית והבינ לאומית
ונמצא, אפילו שלא בכוונה, מסייע
לו במערכת הבחירות, שימעון פרס היה
בוודאי מגיב, ובצדק, לו היה שמידט טויח
להלל ולשבח את בגין בעת מאבק הבחי רות.

אף שחלוקים אנו, בכמה ענינים
חשובים עבורנו, עם מפלגת הס.ד. הגרמנית,
הרי בעיקרו של דבר זוהי המפלגה
הגרמנית עימה קשורים אנו במסגרת
האינטרנציונל הסוציאליסטי, וחייבים כל פיה
בסולידריות סוציאליסטית, מפלגה זו
הוכיחה משך שנים רבות את ידידותה
הבסיסית לישראל ואת עמדתה האנטי־נאצית
החד משמעית, שסומלה בכדיעת ה ברך
המפורסמת של מנהיגה, הלוחם ה־אנסי־נאצי,
וילי ברנדט. אילו לא היתה
המפלגה הסוציאל דמוקרטית בשלטון, הי תד,
חלה ההתישנות כעת.
<• המפלגה הסוציאל־דמוקרטית וה,־
איגודים המיקצועיים, אף מסייעים בקר־נותיהם
לאגודה לחינוך תנועתי בבית־ברל.
סיוע זה בודאי שאינו צריך לסכור את
פינו, כשעניני ישראל עומדים על הפרק
בגרמניה. אם יש לנו בקורת על עמדתה
של מפלגת האחות הסוציאליסטית בעניי ננו,
עלינו לבטא אותה בבהירות. אך שב חים
לפראנץ יחף שטראוס אינם מבטאים
אינטרס לאומי או מפלגתי שלנו.
>• יש מקום לתמוה אם אכן זכה פרנץ
לשבחים מפיו של יו״ר מפלגה סוציאליס־טית־יהודית.
קשה להאמין בכך, אפילו
לא היה בהדבר כרוך בהתערבות במאבק
הבחירות בארץ זרה. וזאת מכמה סיבות:
• שטראוס נחשב לנציונליסט גרמני
קיצוני ויתכן שאין זה מקרה שהוא נאבק
כבר ב־ 198 נגד הוצאת הניאו־נאצים מחוץ
לחוק.
• החוגים הלאומניים־קיצוניים ד,מבו טאים
בעתון — דויטשוז נאציונל צייטונג,
אלה המתרפקים על היטלר ״שבגדו בו״,
ותמהים מדוע לא נשפטו ״פושעי מלחמה״
מבנות־הברית שהשמידו גרמנים ...מהל לים
ומשבחים את שטראוס וקוראים לתמוך
בו. הוא, מצידו, תומך בתוקף, בד,ת־ישנות
ואף בחנינה לפשעי הנאצים. שטר־אום
הכריז במצרים ב־ 1977 כי בון איננה
מוכנה יותר לקבל תיזכורות על העבר
״לא מוסקבה, לא מוושינגטון וגם לא מתל-

י• לא רק את מפלגת ד.0,ד. בגרמניה
שואף שטראוס להפיל. בראשית 1976 התפרסמו
בעתונות קשריו עם ספינולה הפורטוגלי
לאספקת כסף ונשק להפלת ה דמוקרטיה
השמאלית והשבת הדיקטטורה
הימנית בפורטוגל.
• את חיבתו לדיקטטורות ימניות, הפ גין
שטראוס כלפי פינושם בצ׳ילה, בהכריזו
כי הסוציאליסט איינדה לא נרצח
וכי המישטר בצ׳ילה הוא מישטר שלום.
<• בהיותו שר״הגנה בגרמניה, ערך
שטראום חיפושים ומעצרים במערכת ה שבועון
דר שפיגל, שהזכירו לעתונות את
שיטות הרייך השלישי, רק משום שאותו
עתון העז לחשוף פרשיות שחיתות של
השר. השערוריה הובילה להתפטרותו.
• פרשת שחיתות מהמפורסמות ביו תר,
שד,יתד, כרוכה בשטראוס, היא קניית
הסטארפייטרים מחברת לוקתיד. בפרשה
זו נהרגו טייסים • ונעלמו מיסמכים. יתכן
שהיחידה שזכתה מכך היתה מפלגתו ה־סוציאל־נוצרית
של שטראוס, שכנראה
קיבלה את סכומי השוחד.
• שטראוס היה היוזם ואחד ד,אינטרסנטים
בעיסקת נשק גרמנית עם סוריה,
שנתפרסמה ב־ 1978 בעיתונות.
אמנם ידוע לכל שלשימעון פרס היו
בעבר קשרים הדוקים עם פרנץ יוזף שטר־אום,
אך זה אינו מצדיק לדעתנו את המע שה
הנידון.

עד באן נוסח המיבתב שנשלח
למזכ״ד מיפלגת העבודה.
צריך לקוות כי בקשתם תמצא אוזן
קשבת וכי הפרשה המוזרה של התמיכה
שמעניק פרס לפראנץ יוזף שטראוס, אומ נם
תגיע לבירור.

?ה היה הנוו בסםה שחיח

כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה כדיו?,
פורכמה כתבת־תהקיר, פרי־עטו ׳נזל עורר השכועון, תחת הכו־תרת
:״אמריי,ה: כן־הכרית האכוד?״ מוצגת כה מורכבות
היחסים שכין ארצות־הכרית לישראל. כמדור ״טיפים״ הוכא
סיפור התאכדותו של הסוחר הזעיר ישראל שכתאי, שהתאכד
כירושלים. ההתאכדות הכיאה להקמתה של ועדת־חקירה צי־כורית
.״העולם הזה״ היה השכוע לפני 25 שנה חלוץ צליחות
הכנרת, כאשר כתכיו וצלמיו ליוו את ׳שתי השחייניות, עדנה
כרונשטיין ומלכה טננכאום, שצלחו את ימת הגליל.
מדור ה״קולנוע״ הוקדש לדיוקנה של סמל־המין, הכוככת
ריטה היוורט. סופרו ישל השכועון כאירופה, עמום קינן, ישירטט

,סע 25

כטורו הסכין המשוטט את דיוקנה של שווייץ, תחת הכותרת
״המדינה שהשמיגה כאין מפריע״ .מדור הספורט סיקר את
מסעה ישל קבוצת הכדורגל מכבי תל־אכיכ אל גוב האריות •של
הכדורגל האנגלי. מאזנו של מסע זה היה 18:1לרעת מככי. המדור
״כמרחב״ הוקדש למאכק שכין ראשי המהפיכה לבין הנהגת
האחים המוסלמיים במצריים. השער האחורי הוקדש למתרחש
כזירהטרון כרמת־גן.

ברגוריוו מאשים את הקיבוצים ב״חסתאבות״ ,״התאבנות׳
״העולם הזה 8110
תאריך4.11.54 :
מיפלגוח הידיד האויב
ידידנו הגדול ביותר הוא גס
אויבנו הגדול ביותר
בשבוע שעבר הוכחה שוב אמיתותה של
אימרה עתיקה זו, כאשר נשא דויד ב ך
גוריון נאום מפתיע במועצת איחוד הקי בוצים
והקבוצות, וגרם נזק רב למיפלגתו,
למפא״י.
בן־גוריון הגיע למועצה במצב־רוח
עכור: הוא חזר זה עתה מהתייעצות עם
כמה ממנהיגי מפא״י, שהודיעו לו ברורות
כי אם יש ברצונו לעסוק במדיניות עליו
לחזור לתל־אביב, ואילו הוא רצה לעסוק
בה משדה־בוקר. לבסוף הושגה פשרה :
הוסכם שבן־גוריון ייצא לפי שעה לטבריה,
אולם הוא לא היה מרוצה ושאף להוכית
לחבריו כי הוא יכול לומר לאנשי מיפלגתו
דברים לא־נעימים — והכל ישמעו לו.
את הדברים הבלתי נעימים אמר בן-
גוריון דווקא בנאומו במועצה. הוא פתת
בהתקפת־מחץ על התנועה הקיבוצית, הא שים
אותה ב״הסתאבות״ ,״התאבנות״
ו״טוטאליטאריות״ ,ירד מן המבמה בחיוך :
הוא היה בטוח כי נאומו השאיר רושם עז.
טכני,ץ נאמן יותר. הרושם היה
עז, אולם הוא היה הפוך לגמרי מן הרו שם
לו ציפה בן־גוריון. אנשי־הקיבוצים
נפגעו קשות והגיבו במהירות ובחריפות.
אמר ח״כ קדיש לוז, חבר קבוצת דגניה:
״אנחנו ובן־גוריון לא נמצאים על שטח
אחד. בדבריו הפעם — ואף פעם — לא
הורגשה הדאגה לעניין הקבוצה.״ הוסיף
אמנון שמוש ממעין־ברוך :״רק הבוקר
וחירות מציגים את התנועה הקיבוצית כפי
שהציג אותה בך גוריון ...הוא הצליח להמ ריד
אותנו נגד כל מילה מד ב ריו...״
המרידה נגד בן־גוריון לא בלטה ב נאומים
בילבד. היא הורגשה גם במים־
דרונות המועצה. הגיב אחד מהצירים, ש אמר
:״אני יכול לומר לך בפה מלא כי
אף על פי שאני קשור בכל נימי למפא״י,
נאמן עלי טבנקין יותר מן האיש הזה
(בן־גוריץ).״
ברור כי עיתונות המיפלגה ניסתה לשכך
את הסערה. דבר הצניע את נאומו של
בן־גוריון במועצה, ומסר רק כי ״הצעתו
של החבר בן־גוריון נתקבלה עקרונית.״
גם לשאר העיתונות היתד, סיבה ניכבדת
להתעלם מן הנאום: המיפלגות חישבו ומצאו
כי אם לא יינתן לדברי בן־גוריון כל
פירסום, תהיה פעולתם הרסנית פי מאה
בשורות מפא״י. בינתיים הגיעו תומכי בן-
גוריון ואנשי איחוד הקיבוצים לפשרה:
חלקית: בן־גוריון יכתוב איגרת אישית.
לחברי האיחוד, שבה יסביר את עמדתו
כלפי התנועה הקיבוצית.

העב
ה יחליטו מחר
בסוכה קטנה בנוייה מלבנים וכפות
תמרים מיובשות, השתרע על מיטה מאובקת
היטב צבי לוז 25 בנו של ח״כ
קדיש לוז, כשרק תחתוניו האפורים לעו רו
וקרא בשקידה רבה כמה ספרים הדנים
בפילוסופיה האכזיסטנציאליסטית של קיר-
קאגרד וסארטר. לא היה במראה הזה שום

דבר מוזר, אלמלא התרחש בלב הערבה,
בנקודה השוכנת 41 קילומטר צפונית לאילת,
והנקראת בעברית צחה יטבתה, ובער בית
צחה פחות עין־רדיאן.
לא היה זה הקו המוזר היחיד בצבי
לוז, שמאז ילדותו מכנים אותו כל מכריו
״צביביק״ :הוא החל את חייו כבו־קבוצה,
דגניה ב׳ שבעמק הירדן, אך
בחוזרו משירותו הצבאי במילחמת תש״ח
הביא איתו, פרט לשפם דוקרני ודרגת
סרן, גם השקפות מרדניות במקצת לגבי
רעיונותיה, ובעיקר לגבי חייה, של קבוצתו
הוותיקה. לאחר שנתיים של נסיון
למאבק על דיעותיו הבלתי־בהירות, אך
הנובעות מאי־סיפוק מן הקיים, החליט כי
סיכוייו לניצחון הם אפסיים, גמר אומר
להימוג, ויצא לשנת לימודים באוניברסי טה
העברית בירושלים, בה ניסה למצוא
פיתרון לבעיותיו בקורם פילוסופי.
ממלוח יצא מתור! .השנה הסתיימה
מבלי שכתבי קאנט והגל יקרבוהו אף
במיקצת לפיתרון הנכסף .״צביביק״ הח ליט
לנסות לעבור קורס אחר, ירד במכו־גית
המשא הראשונה שנזדמנה על דרכו
לעין־רדיאן. הוא לא היה יחיד: פרט
ליחידת הנח״ל הנמצאת במקום, שהינו הי אחזות
נח״ל, התלקטו עוד בנים ובנות
ממשקי התיישבות ותיקים.
תוך כדי עבודה גילו אנשי עין־רדיאן
כמה פרטים מעניינים :

תמר אחר במדינה, וניתן להשיג עבורם
בשוק מחיר נהדר. אותו הכלל חל גם על
העגבניות שלנו, התופסות השנה שטח
נכבד של שלושים דונם, והמשיגות בשוק
בעונה המתה מחיר של לירה או לירה
וחצי הקילו. גם התרנגולות יוכלו לפרנס
את עצמן בכבוד, אם יווצר באילת שוק
סמוך. והעדר שלנו אינו זקוק לכל מזון
נוסף, פרט לצמחי המלחה שהוא מוצא
בשפע בקרבת נחל הערבה.״
האם חושבים צבי לוז וחבריו להשתקע
במקום בקביעות? השבוע, כאשר חגגה
עין־רדיאן את ראשית שנתה הרביעית,
לא היתד. לו תשובה ברורה על כך .״אני
חושב לנסוע בשנה הבאה להודו — אמר
מהורהר — הפילוסופיה ההודית נראית לי
כל כך מעניינת*.״

חחרים
מי שדוח רב־ ע׳רך
השבוע ירד ממטוס, בעל ארבעה מנועים
בשדה־התעופה לוד גבר חיוור, עטוף ב־מעיל־חורף.
העיתונאים והצלמים עטו עליו
כמו זאבים רעבים, הפרידו בינו לבין

גורם מכריע בפסק־דין המוות שנגזר על
רודולף סלאנסקי, מי שהיה מנהיג המים־
לגד, הקומוניסטית בצ׳כוסלובקיה, וקבוצת
חבריו — ברובם יהודים. מישפט סלאנסקי
היה אחד מהשיאים של הגל האנטי־ציוני
שסחף את הגוש המזרחי ונסוג רק לאחר
מות סטאלין.
״הודאותי לא באו מתוך כפייה,״ סיפר
אורנשטיין לעיתונאים ,״הודיתי מרצוני
הטוב.״ אולם נראה כי רצונו הטוב־ לא
עזר לו: הוא נידון ל־ 15 שנות מאסר.
בינתיים עשה מישרד־החוץ הישראלי
מאמצים נואשים לשחרר את אורנשטיין.
האסיר עצמו שלח מיכתב אל נשיא צ׳כום־
לובקיה וביקש חנינה. התשובה על הבק שה
באה רק כעבור שנה. ביום ד׳ שעבר
הוזמן אורנשטיין אל מפקד ״מוסד החי נוך״
,נצטווה לקום, האזין בהתרגשות ל־מיסמך
שהוקרא לו: התובע הכללי של
ממשלת צ׳כוסלובקיה ציווה לשחרר אותו
ממאסרו, לגרשו מהמדינה. עוד באותו יום
הולבש אורנשטיין בחליפה חדשה, אשר
נרכשה בכסף שהוחרם ממנו. הוא נמסר
לאנשי הצירות הישראלית בפראג, שנת בקשו
לחתום על קבלת אורנשטיין בשלום.
הם לא היססו לעשות זאת: הוא מישלוח
רב־ערך.

אנשים
• בדרכו להצגת המחזה קזבלן בסדום
הפעיל כוכב-המחזה, ידסך ז ידין, גבה-
הקומה ועבה־הקול, את המיקרופון של ה אוטובוס
שבו נסעו השחקנים ונשא נאום־
תהילה למחזה ולמחברו, יגאל מוסיג־זץ,
שהשתתף בנסיעה. הוא סיים את דבריו
במילים קזבלן הוא דרך גבר י
של התיאטרון הקאמריד

הרב עמרם כרוי וכנו עד ספסר הנאשמים
50ל״י ליובל ה־50
• מטע התמרים העין־רדיאני מסוגל
להתקיים על מי התהום הערבתיים, ללא
כל השקאה, בתוך המלחה: להפיק עם
זאת יבול השווה לזה של תמרי עמק־הירדן
הגדלים באדמה פוריה על מי-
השקייה.
!• עשב רודוס, מספוא רב ערך לבקר,
מסוגל להגיע באדמת הערבה לגובה של
2,5מטרים, גובה שקשה להשיגו בכל
אמור אחר בישראל.
,• 1למרות החום הכבד, אין התרנגו לות המתורבתות סובלות מהתעלפויות
וממחלות, כמו באמורים חמים אחרים,
וניתן לגדלו ללא צינון הלול באמצעות
המטרת מים, מיצרך לא זול בערבה.
פילוסופיה הודית. צבי לוז היה מלא
התלהבות מסיכוייו החקלאיים של המקום.
״התמרים שלנו,״ אמר ״מבשילים לפני כל

אשתו ושני בניו שחיכו לו. האיש היה
שימעון אורנשטיין, שחזר ארצה אחר
היותו עצור במשך 14 חודש בצ׳כוסלו־בקיה,
ביחד עם שליח מפ״ם מרדכי אורן.
״לא ישבתי בבית־הסוהר,״ הכריז או־רנשטיין
בלוד ,״אלא נכלאתי במוסד
לחינוך.״
החינוך התחיל בסתיו ,1952 כאשר ביקר
אורנשטיין לרגל עסקיו בצ׳כוסלובקיה.
הוא נעצר באורח פתאומי והוראותיו שימ שו
בידי הקומוניסטים חוליה חשובה, ש קישרה
בעיני הקומוניסטים את ישראל עם
ארצות־הברית, להאשימו באירגון רשת
מחתרתית נרחבת. הודאות אלו שימשו גם
* בסופו של דבר היה צבי לוז לאחד
מראשוני ה״חוזויס בתשובה״ בתנועה הקיבוצית והוא משמש כיוס כמרצה באוניברסיטה
הדתית בר־אילן.

• לאחר הצגת קזבלן ניגש דויד
בן־גוריץ, שהגיע במייוחד לסדום מ־שדה־בוקר,
אל צעיר שחרחר מעובדי מים־
על ד,אשלג, חשב אותו לעולה מצפון־אפ־רקיה
ושאל לדעתו על המחזה. בן־גוריון
קיבל תשובת בזק :״איני יודע, אני יליד
הארץ.״
• ניסה להתפאר לפני בן־גוריון במב טאו
העברי המצויין נחמיה כהן, כסוף-
השיער, איש המגבית המאוחדת, שנולד
בירושליים, היגר בילדותו לארצות־הבדית.
אולם בי. ג׳י. משך בכתפיו ואמר :״אין
בזה כל פלא. כאן בסדום יש אנשים רבים,
שיודעים לדבר עברית.״
• הפתיע את עיתונאי־החוץ יושב־ראש
חברת־ד,שילומים הלל דן, שהופיע לפניהם
בתלבושתו הרגילה: חולצה כחולה־פרומה,
נעליים פשוטות ומכנסי־חאקי. כאשר נש אל
דן מדוע הוא מנהל את החברה לפי
ראות״עיניו, בניגוד לחוות דעתם של מומ חים
ולתוכניות המעובדות על־ידי גורמים
צדדיים, השיב בחיוך :״כאשר פורצת
מחלוקת בין מומחים בעלי שם אפשר לע שות
רק דבר אחד: להביא לא־מומחה ש יכריע
ביניהם.״
• נתקף תדהמה משה בז׳ראנו, יושב
ראש וועדת־הירידים הישראלית, כאשר
קרא בג׳רוזלם פוסט דברי־ביקורת חריפים,
שמתח ח״כ עזרא איכילוב על הביתן
הישראלי בתערוכת־המזון בלונדון. סיבת
התדהמה: ישראל לא השתתפה בתערוכה,
לא הקימה בה כל ביתן.
• דרך גבר, ספר של מוסינזון שעורר
סערה חברתית פוליטית בראשית שנות
החמישים.

למבקשים את הטוב ביותר
0ר 0ום 0רני ק| ר 0אלטי 0י1

יחסין עם בני-מישפח-
תן עשויים להעסיק
אותך עד מעל לראש.
את מתרכזת אך ורק
בילדיך, אינך שמה לב
לראש המישפחה. הפתעה
נעימה צפויה לך
באמצע השבוע. אל
ז 2במרס -
20באפ רי ל
תגזים בהשקעות לטווח
ארוך. אם תעשה
כך אתה עלול לאבד ברגע אחד הזדמנות
שלא תשוב משן שנה או יותר.

בנימוס, באלגנטיות ובשקט,
את מסוגלת בהחלט
למרר את החיים
לאלה הסובבים אותך. מי מוטב שלא תעשי זאת
דווקא השבוע. קחי את
בני מישפחתך וצאו לטיול
בחיק הטבע. תוכניותיו
יזכו להגשמה
מלאה אם רק תשמור
על קור רוחך בשעת התרגשות. אל תסתבך
באהבה קלה ומטורפת, אינך בנוי לכך.

שוו
עד השבוע התרכז
כמה שאפשר בעבודתן.
בעוד שבוע-שבו-
עיים תוכל לעבור למעשים.
השתדל לתקן
קשרים שניתקת• התרכז
בסילוק חובות
קטנים ומטרידים וסלק
כל מיכשול מה דרך.
עשה הכל בכוחות
עצמך ואל תהיה תלוי ברצונות של
אחרים. צפוי לך רומן עם בן מזל קשת.

אתם נמצאים על פרשת דרכים. השתדלו
לשקול היטב את הצעד אותו אתם עומדים
לנקוט. טעות קלה תהיה גורלית. היזהרו.
לך, בת מאזניים, מצפות
בשבוע זה כמה היתק לויות
לא נעימות. אס
תדעי איך לטפל במקור
הרע, תיחלצי מכל אי־נעימות.
אבל אם תנהגי
בפזיזות, המצב ילך
ויחמיר עד לסיום הטראגי.
ועוד פעם —
היזהרי ! במישור הפי־נאנסי
מצבך השבוע לא
מזהיר ביותר. אם לפניך עיסקה כלשהי,
חשוב היטב לפני שאתה נכנס לתוכה.

!ן אזניים

יוייי בתחילת השבוע שב בשקט.
השתדל לצבור
מנוחה. בשבוע הבא
תזדקק לכל כוחותיך
הפיזיים והנפשיים. גס
לך, סרטנית, כדאי הש בוע
להפסיק להתאמץ.
בין כה וכה לא תראי
ו 2בייגי -
0י 2ביו לי
עמל בטירחתך. יחד עם
זאת כדאי לכם, סרטנים,
להתחיל לחסוך לשעת מצוקה. לעומת הבשורות
הרעות עתידכם צופן בחובו אושר.

סוסן

השבוע זה הזמן, שלכם
לשאוג, אריות.
השתדלו להתבסס במקום
עבודתכם, הרבו
בפעילות והרחיבו
את תחומי התעניינות-
כם. עמלכם לא יהיה
לשווא. אתם תקצרו
21 ביו לי -
__ באוגוסט

את הפירות. נסיעה
אותה אתה מתכנן
זמן רב, תתבצע סוף־סוף השבוע. הפתעה
לא נורמלית, תגרום לך נחת.

הוא זה שהשבזע שלכם עקהרושם
רבים.
עד כמה שאפשר לראות מצפות
לכם הפתעות נעימות
ביותר. בכל השטחים.
קבלו אותן בזרועות
פתוחות והשתדלו לנצלן
עד הסוף. אבל
זה לא אומר שאתם
צריכים לקפוץ מעור״
כם. התחלקו בטוב לו
זכיתם עם אנשים
: 2ב או ק טו ב ר
קרובים אליכם. לן,
?י בניב מב ר
עקרבה, מצפה השבוע
הצלחה לא נורמלית בחיי האהבה. נצ-
ליה. לא כל פעם מזדמן מזל כזה.

שבוע שיגרתי ואפור. הוא יימשך כך הרבה
זמן. עליכם להישמר לא לעבור את
ולהפקיד את הגבול עתידכם ביד הגורל.

תקופת הפרידה שלך מארס
קרוב אליך תימשך
מעבר למצופה, אבל בסופו
של דבר הוא ישוב
אליך. קבלי אותו כמו
שהוא והשלימי עם גורלך.
את לא תצליחי בשום
פנים ואופן לשנות
אותו ורק תזיקי בכך.

אם יהיו לך הפתעות השבוע, הן יהיו
כולן טובות. הממונים עלין תולים בן
תקוות — אל תאכזב
אותם. השתדל להוכיח
את אחריותן ואת
כשרונותין. הדבר
לא ייעלם מעיניהם. המרגיזות ההשפעות
הלוחצות עלין השבוע
עשויות לפוג — אם
רק תחזיק מעמד. צא
בסוף השבוע לטיול
באוויר החופשי. יש
להיזהר מהצטננות• אתה מאוהב — ואם
תתמיד באהבתן, אתה בדרן לאושר.

אהבת חייך מגיעה. קבלי
אותו בזרועות פתוחות.
הוא בשבילך. אי־תו
תמשיכי לחיות חיים
.מאושרים. חבריך למקום
העבודה מנסים לנצל את
כישלונך. הילחם בהם.
אל תוותר. הרי בסופו
של דבר אתה הוא החזק
ולא הם. התייחס בהתאפקות
לבני מישפחתך ואל תיגרר לפרובוקציות.
השתדל לצאת למסעות ולטיולים.

הקנייה הגדולה אותה תיכננת זה זמן רב,
תידחה פעם נוספת. לבשי בגדים רועשים.
אכזבה ניכרת תגרום לך ידידות עם אדם
שהיכרת מזמן. בלה את סוף השבוע בחוג
המשפחה. רסן את יצריך,
והפנה את מירצך
לשיגרות בונות וברו־כות.
ההשפעות המרגיזות,
הלוחצות עליך
השבוע, עשויות לפוג
אס רק לא תשקיעי עצמך
במלחנוות בטחנות־רוח.
אינך יכול לתקן
20 בי נואר ־
?זבפב רו א ר
את העולם, זהו טיבם
של החיים. ואין מה לעשות
נגד זה. היה אדיב בעבודה והיה
נכון לוויתורים, כי זה אך ורק לטובתך.

הישמרי ביחסיין האינטימיים
עימו, אם
אינן נשואה לו ואם
לא תיכננתם חיי־מיש-
פחה לעתיד. הוא אוהבן
בכנות. השתדלי
לחיות מבינה ולהתאזר
בסבלנות, כי ב9ז
בפב רו א ר ־־
סופו של דבר זה יש20ב
מרס
תלם לן. השבוע תוכלי
ליהנות יותר בעזרת חושיין. האזנה
למוסיקה טובה וביקור בתערוכות יופי עו
לפנין במימד חדש. העצות שמציעה
לן חברתן הקרובה ביותר נאמרת בכנות.
אתה דג, היזהר בנסיעות ארוכות.

\גי!ו

ל ה פי ל -ג ס * ת המימשלר.
התיקון בחוק ההפלות חשף את
פרצופה האמיתי של הממשלה
הריאקציונית ביותר שהיתה לישראל
מעודה.
לכן חובתן שלי כל הנשים, ובעיקר
הפמיניסטיות שבהן, לקרוא תגר על ממי
שלת־ישראל. לא רק בתחום המסויים
הנוגע לזכותן של הנשים על גופן, אלא
במיכלול הרחב ביותר של זכויות האדם
והאזרח, זכויות האזרחים הערביים והבדואים,
הצנזורה וכר.

חשת

ממזכי ראיתי ח״כ אגודאי מעיין בגיליון העולם
הזה בספריית הכנסת) :האם עניין מיהו
יהודי חשוב רק כאשר המפד״ל לבדה
בממשלה — ואילו כאשר גם אגודת-ישראל
בממשלה אין לעניין ההלכתי הזה כל
ערך?
אריה שלזינגר, ירושלים

זה־דווו -אכרט ־ ח ״ ד !
דובר ההסתדרות מגיב על מיכ-
תבו של הקורא הימאי אור בן-
יהודה, על העסקתם של פועלים
זרים בישראל (״העולם הזה״

.)2199

לא רק שהתיקון בחוק פוגע בנו, הנשים,
אלא שפגיעה זו משמשת מטבע־עובר־לסוחר,
שבו משחדת הממשלה את מועצת־גדולי-התורה,
החיים עדיין בחשכת ימי־הביניים.
שרי
גרשוני, תל-אביב

מרו שלת 71כ ל>11א־ם
לסגור את העסק...
ממשלת הכלומאים, שבה שורר אי־סדר
של אי־עדיפויות יכולה כבר לסגור את
העסק ולכתוב על דלתה: סגור לרגל
ספירת בלאי.
אכרהם שרון, עין־השופט

טיעונו של הקורא אינו ממין הטענה,
שכן ״הסערה הבלתי-שיגרתית — כפי
שמצויין במיכתב — שעורר מזכ״ל ההס תדרות
ירוחם משל בנושא העסקת פועלים
זרים בבניית שדות־התעופה בנגב״ ,נתעו ררה
אמנם במגמה עקרונית חד־משמעית,
למנוע העסקת פועלים זרים מיובאים,
בתנאי שכר ירודים מאלה הקיימים במדינת-
ישראל. ההסתדרות עמדה על כך, והצליחה,
שבישראל לא ישרור, חלילה, אורח-חיים
שאפילו רק מזכיר מישטר של הפרדה
אפרט־הייד).
ומכאן: מסקנתו של הקורא, ש״משל
חשף עצמו כאינטרסנט״ ,איננה נכונה כלל
ועיקר ואף מורה על מידע לקוי וסלקטיבי
של הימאי אור בן־יהודה בנושא זה.
אשר לטיעון בדבר העסקת ימאים זרים
בצי-הישראלי ״בתנאים המנוגדים לאמנות
הבינלאומיות שעליהן חתומה ההסתדרות״
— אינני מקבל הנחה זו והנושא דורש
הוכחה ובדיקה מוסמכת, אם אמנם כך
הוא.
על דעת מזכ״ל ההסתדרות ח״ב ירוחם
משל ביקשתי את המחזיק בתיק הימאים
באגף לאיגוד המקצועי, החבר משה לוי,
להשיב בנפרד לגופו של עניין, והנני
סמוך ובטוח שהוא יעשה זאת ביסודיות
בהקדם האפשרי.
ולסיכום הערה אתית: קשה לי להבין
מה מניע את עורך מדור המיכתבים של

ביונחון כר.
קורא מאמין משיח את אשר עם
ליבו — באוזני ראשי אגודת-
ישראל.
אני יודע שעניין ״מיהו יהודי״ כהלכה
מעניין את צוות המוחות של העולם הזה
כמו השלג שלפני שנתיים. אבל תתפלאו
לשמוע, שיש לכם קורא בעל אמונה דתית
עמוקה, שהעניין הזה מטריד אותו ושאינו
מוצא סתירה בין קריאת העולם הזה (החלק
הפוליטי) לבין אמונה דתית. ואתם הרי
נותנים פיתחון פה לכל קורא.
ובכן: עודנו זוכרים את מערכת ההש מצות
האדירה שניהלה מיפלגת ההון
הפוליטי־כספי אגודת־ישראל נגד המפד״ל,
בימי שילטון המערך ז״ל בעניין ״מיהו
יהודי״ .אגודת־ישראל האופוזיציונית דרשה
אז מהמפד״ל הקואליציונית לפרוש מממשלת
רבין, בעיקבות אי־תיקון החוק
״מיהו יהודי״ כהלכה.
גם הוועד למען שלמות העם (של חסידי
חב״ד) ניהל אז מאבק עז מעל דפי עיתוני
ישראל, באמצעות מודעות־ענק, נגד ה־מפד״ל
הסוררת, אשר ישבה בממשלה
״האחראית לרישום לא-יהודים כיהודים״,
בעיקבות אותו חוק לקוי, ואשר ״מעדיפה
כיסאות על עקרונות יסוד״ — כשיטה!
והנה לפני יותר משנתיים הצטרפה
אגודת־ישראל לממשלת בגין(שאגב, מצדד,
כידוע, בתיקון החוק) ,נשמדה הבטחה
ברורה (בפירסומת הבחירות שלה) :לא
ננוח ולא נשקוט עד שיתוקן חוק ״מיהו
יהודי״ .אגודת־ישראל הבטיחה לבוחריה,
באופן חד־משמעי, על סמך הבטחה מאת
ראש־הממשלה, שתוך זמן סביר יתוקן
החוק האומלל הזה, הקיים. ההבטחה הזאת
מופיעה בהסכם הקואליציה, כשהוקמה.
היה ברור שאם החוק לא יתוקן תפרוש
אגודודישראל מהממשלה הבגינית. והנה
חלפו כבר יותר משנתיים, ושום כלום.
טאבו. אין מעלים כלל את הנושא. לא
אגודת-ישראל ולא הוועד למען שלמות
העם, הפועל בהשראת הרבי מלובוויטש.ואני שואל את אותם חברי־כנסת מאגודת־ישראל,
המעיינים אולי ברגע זה במדור
המיכתבים״ של העולם הזה (תתפלאו אולי
לשמוע שהם עושים זאת — במו עיני

דוכר סודר
על כבוד האדם
העולם.הזה לפרסם במדור קריא וחשוב זה
מילות ומישפטי גנאי כמו ״צבוע״ .״אינטרסים
פוליטיים צרים ושקופים טבולים
בצביעות״ ,גם כשאלה נכתבים על־ידי
הקורא. קורטוב של עריכה סגנונית ושמירה
על כבוד האדם רשאים אנו לדרוש גם
ממערכת העולם הזה.
שמואל סולר, דובר
ההסתדרות, תל־אביב

אקדחד 3ל ח״ ד ת
על הרצח של החיילת ורד וינר
מקיבוץ שער הנגב (״העולם הזה״

.)2198

כולנו המומים מהרצח המתועב והמחריד,
אך האם איננו אשמים במחדל הטרגי הזה,
שאפשר היה למנעו? והעיקר: האם הקי-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2201

1111

שבץ העולם הזה

מכחכים

2 2 0 1

(המשך מעמוד )6
בוצים ערים לסכנה האיומה
לבנותיהם?
...לעניות דעתי יש לנקוט בצעדים הבאים

(א) כל שומרי הנקודות הרגישות חיי בים
למלא את תפקידם החיוני בלוויית
כלבים מאומנים. יש ללמוד בתחום זה
מנסיונן של מדינות אחרות.
(ב) כל בת החוזרת הביתה חייבת להודיע
בטלפון, טרם שובה, כי היא מתעתדת
להגיע. הקיבוץ חייב לשלוח רכב, להביאה
שלמה ובריאה הביתה.
(ג) לשקול את האפשרות, לצייד באקדח
כל חיילת מאיזור רגיש.
א.י. אל ראי, עורך־דין, תל־אביב
הנשקפת

ל ק רז עאח נילם ו 1ה ה צבי עו ת
האם ההסתדרות היא איגוד מיק־צועי
או כלי סרת בידי המעיד!
צביעותו ופחדנותו הפוליטית של המערך
באים לידי ביטוי ברור, בלי עלה התאנה,
במקום שבו מצוי כוחו האחרון: ההסתד רות.
ההסתדרות נושאת לשווא את שם

המישפט. לה״ה חקק אין, ככל הנראה,

זיקה כזו.
( )2הכתרת מערכת השיפוט הצבאית
כ״דרקונית״ הינה סתמית, ומן הסתם יש
בה משום הסתה.
( )3זדה חקק סותרים עצמם בעליל
במאמרם, בקביעתם כי ״יש הבדל עצום
בין מערכת השיפוט, הצבאית המחמירה
והדרקונית לבין מערכת השיפוט האזרחית״.
בסמוך נטען על-ידם כי ״בבית־מישפט
אזרחי לא יכול היה פושע לקבל פחות
ממאסר-עולם ...על עבירה כה חמורה קיבל
אותו סגן פינטו רק 12 שנים״ .יחליטו
נא ה״ה חקק, האם המערכת הצבאית
מחמירה או מקלה?!
( )4העיוות הנטען, בקיום מערכת כפו לה,
אזרחית וצבאית, מביא לקביעה, כי
ה״ה חקק לא מבינים את המושג ״צבא״,
להבדיל מחיים אזרחיים, ולחילופין עושים
עצמם ׳כלא מבינים.
( )5באשר להמלצת הכותבים, כי יש
להטות אוזן ״לסגן פינטו הטוען בעקשנות
לחפותו״ ,טיעון זה אינו רלוונטי וגובל
באבסורד. לפי המלצה זו, תוך זמן קצר
יהיו בתי־הסוהר בארצנו בלתי מאוכלסים.
( )6קביעת הכותבים, כי מכונת־אמת
״אינה קבילה כלל במערכת השיפוט האז רחית״
אין לה על מה שתסמוך. דווקא
במישפט אזרחי, להבדיל מפלילי, באם
הצדדים מביעים הסכמתם לקבל את הכרעת
מכונת־האמת, במיקרים מסויימים יתן בית-
המישפט את הסכמתו לכך.
( )7הכתרת טוראי פי/נטו בתואר ״דריי-
פוס הישראלי״ מהווה עלבון לדרייפום.
( )8בסוף מאמרם טוענים ה״ה חקק כי
הם רודפי-צדק. אם לצדק של הכותבים
ייקרא צדק, מעניין הפקרות מהי.
ג. גנות, תל־ אביב
• באותו הנושא — ראה פורום העולם
הזה, בעמוד .14

סגן ראש1ן, סגן שזי...
דרוסות דרגות על כתפי חסרים,
כדי שחציבור ידע מי חוא מי ומח
דרגתו.
עתה, יותר מתמיד, נזקקים אנו, האז רחים,
לסימנים חיצוניים, כדי לדעת מה

קורא סומל
נביחת ההסתדרות

מאוזן :
)1סטודנטית! )5יורידית! )10 אביון!
)11 מסולם הצלילים ! )13 מישש ! )14
ישן! )15 גוץ! ) 16 נימה! )18 בילבד!
)20 מחייתו־יער! )21 משמשת להעלאת
והורדת נוסעים ! )22 חי בים ! )24 מחצית !
)25 במקום ההוא! )26 שיעור! )28 יגע!
)30 תבלין נפוץ! )31 מקל־כביסה! )32
צאצאי החיה ! )34 בכי־תמרורים ! )35 כלל
הידיעות! )38 אולם! )39 בגד־שרד! )41
בעל־גאווה ! )42 חלחלה ! )43 כיינוי לאלו הים!
)45 בחור צעיר! )47 מילת־ברירה!
)48 זמן לא־מוגדר! )50 בבדידות! )51
אם־הפנינה! )52 עוף־טורף! )54 בושם
מיקראי ! )57 מישני ! )61 נרו יאיר (ר״ת) !
)62 בן־זוגו של התקע! )64 מטבע צרפתי!
)65 סמל דואר ישראל! )66 ריקבון!
)67 ארמדה ! )69 מחלקי הגוף ! )70 נשמה
יתירה! )72 נציגות נבחרת! )74 שאינו
מסוגל להוליד! )75 לא־זוגי! )77 מפחד!
)78 מידת-אורך אנגלית! )81 בלאי! )83
קידומת הולנדית; )85 הגבוה בקלפים!
)86 שווא ; )88 אדון ! )89 רשימת מאכלים !
)91 קריאת־יגון! )93 נהר באפריקה! )95
אתר בסיני! )96 בוסתן; )98 עיר בשפלת
החוף (ר״ת); )100 מושם בחוטם הפר;
)102 עצם בפה! )103 מילת־בקשה! ) 104
מן היבשות! )105 כסות לגוף.

מאונך• :
)1המזון החביב על פופאי! )2עיבד
את הבצק! )3עיר־נמל עתיקה בארץ!
)4קידומת צרפתית; )6כינוי! )7משמ עות!
)8מטבע יפאני! )9משקה עשוי
מדבש! )12 נוכח! )15 משמש לשתיית
יין; )16 מן החושים! )17 שדה חרוש;
)19 חמסין! )20 עולז! )21 יחידות תחביריות;
)23 מזל; )24 חיל-אוויר (ר״ת)!
)26 מידרון; )27 בת־קול! )29 מתאים;
)30 מתנשא לרום; )33 מקור מים חיים!
)34 חברת-כנסת (ש״מ)! )36 חמור-בר;
)37 מילת־שאלה; )40 שופט! )41 בן עם
׳נוכרי ; )44 בגימטריד )46 ; 13 : .נצח !
)47 קיטור דק ; )49 להקת בעלי־חיים !
)50 יישוב בארץ! )53 שכונה ליד ירו שלים
; )5 4עשירייה לתפילה ! )5 5קריאת-
צער ! )56 לא-עבה ; )58 רצועה ! )59
תואר־אצולה אנגלי! )60 תחילתה של
צפרדע 62 כלי־קיבול גדול ; )63 אילן !
)66 קוניאק וויסקי הם כאלה ! )68 מישפטן ;
)71 הבדל גדול; )73 קישט; )76 כעס
גדול ; )77 חותנו של משה ; )79 כלי־טייס
ללא מנוע; )80 יופי, נועם! )82 אבי
הכלה! )84 שמן־אדמה! )85 עוף־טרף!
)87 מכינויי האלוהות! )90 מחית! )92
לא־מתורבת! )94 מחלקי הראש! )96
השולח ידו בלא־לו ; )97 מעון ! )99 אבר-
תנועה! )101 דין! )102 שייך ל)103 !-
בירת הנגב (ר״ת).

האיגוד המיקצועי של פועלי ישראל. למע שה
היא משמשת כלי־שרת פוליטי בידי
מיפלגת העבודה. היום, כמו בעבר הלא-
רחוק של שילטון המערך, אין היא נאבקת
ואץ היא נלחמת כראוי למען הפועל.
חשובים בעיניה תככים פוליטיים, נוסח
הזמנת ״המנהיגים״ הכושיים הלויאליים,
ומחאותיה המילוליות נגד עושק העמלים
משמשות מם־שפתיים ריק מתוכן.
עכשיו התייקר גם השמן הזול ביותר,
מחיר המרגרינה מתקרב לזה של החמאה,
כל מוצרי היסוד הזולים דווקא מתייקרים
בקצב מסחרר — ומה עושה ההסתדרות ! 1
היא נובחת כמו בבדיחה המפורסמת:
״החזיקו אותי ! תחזיקו אותי ! איני אחראית
למעשי!״.
ההסתדרות מודעת היטב לסיבות האינ פלציה:
הכיבוש המתמשך, הוצאות ביטחו ניות
מיותרות, סיבסוד ההתנחלויות למי ניהן
וכף, ומאחר שהיא תומכת, בסתר-
ליבה, במדיניות זו חייבת היא לשתוק
כאשר מקצצים בסובסידיות למוצרים החיו ניים.
יש לקרוע אחת ולתמיד את מסווה
הצביעות מעל פני ההסתדרות!
יצחק סוכזל, תל-אביב

ת שו ב ה לנ׳ל־כתב
״בגנות חמורח ובזכות חרמטכ״ל״,
מאת התאומים חרצל ובלפור
הזח״
חקלן (פורום ״חעולם

.)2199

מרבית טיעוני ה״ה חקק מופרכים על
פניהם, והשאר מגוחכות.
( )1באופן עקרוני אין הבדל בין מערכת
השיפוט הצבאית והאזרחית. זאת יודע כל
בר־דעת, שיש לו זיקה מעטה לעולם

מקומו של כל שר בהירארכיה הקבינטית
של מנחם בגין. שהרי אם הוסיפו עוד סגן
על הסגן הקיים, אפשר להניח, כימעט
בוודאות, כי במשבר הבא ימונה סגן שלישי
לראש-הממשלה.
יצחק סנדרובם קי, חיפה

ע ל 1* 3אדור, .
גוס אמונים עלול לחמיט
ישראל חורבן בית שליסי.

אין ברירה אחרת למדינה ולממשלה,
אלא להוציא את גוש-אמונים אל מחוץ
לחוק. אירגון חוץ־פרלמנטרי זה אינו מקבל
את התהליך הדימוקרטי של קבלת ההחל טות.
זהו אירגון דתי־שוביניסטי, שאינו
בוחל בנשק ובהפעלת נשק, ושאינו מהסם
להשתמש בכוח הזרוע נגד !נציגי השילטון
החוקי ונגד צבאה של המדינה. אחת דרכו :
על פי צו אלוהי!
יש להעמיד לדין את כל מפירי החוק
— פורצי הגדרות, מכי החיילים, האוחזים
בנשק ללא רשיון ודומיהם; להגביל את
צעדיהם של מנהיגי הגוש ולהרתיע חברי-
כנסת המשתפים פעולה עם מפירי החוק
ורומסי הדימוקרטיה.
המשך הטיפול בגוש בכפפות של משי
יגרור אותו למעשי טירוף יותר קיצוניים,
(המשך בעמוד )10
ה עו ל ם הז ה 2201

ה ״ חמש אי ר ה או תו
תדא מו גן?

רב-בריח האמיתי —

וכשאת חושבת על כך — האם את עצמך
היית רוצה להשאר, לבדך, בבית לא מוגף
בית לא מוגן— הוא בית לא מוגן. אין פשרות רב־בריה האמיתי —
בענין הזה. בית לא מוגן הוא כל בית
רב-בריה האמיתי —
אליו בקלות. בית מוגן
שפורץ יבול להכנס אליו
הוא בית עם רב-בריח.
רב-בריח במרכז הדלת, בצידה או במקום
המנעול הרגיל, ננעל במוטות פלדה
רב-בריח האמיתי —
ל־ 4צידי הדלת. עם רב-בריח האמיתי
משפחתך מוגנת יותר.
רב־בריח האמיתי —

עם רב-ברינו האמיתי
אתה מוגן יותר.

רב-בריח האמיתי —

היחיד בהשגחת
מכון התקנים
עססמלרב־בריח
רה׳ סוקולוב ,45 חולון,תל-אביב
היחיד שזכה בתואר
־ טל6 .855250 ,653701 ,854458 :־844145־03
״המוצר הנבחר״
חיפה
״ רחיהאיצטדיון ,40ק. חיים,
ובתואר ״הקניה
טל3 :־2־ ו ו 7251־04
השוק העירוני החדש, טל 067-92969,20024 :הטובה ביותר״ 4שנים טבריה
־ רה׳ החלוצים ,8נתניה.טל 37766 :־053 השרון ברציפות
פתח־תקו ה ־ רה׳ ההגנה ,17 טל 919383 :־03 שירות אנשי
עם 00ו
ירושלים
־ רח• עוזיאל ,28 בית וגן, טל 422767,423769 :־02
בכל הארץ
־ רה׳ צה״ל ] ,5בנין סולל בונה[ ,טל 24515 :־051 אשקלון מותקן בארצות
־ רה הפלמ״ח ,22 טל 76840 :־057
באר־שבע
־ רח׳ צופית ,4טל 2750 :־059 אילת רבות ברחבי העולם להגנת ביתך, רכושך
ומשפחתך
או למפיץ המורשה הקרוב לביתך.
לפרטים והזמנות נא להתק שר למפיצים הראשיים:

ט ל־ ארויו

מכחכים
(המשך מעמוד )8
יסלול את חדרך למילחמת אחים ולחורבן
השלישי.
דן יהב, תל־אביב

גו על 11131
על תמונת השער של ״העולם
הזה 2199״דיין הולך —
התחלת המפולת״.
ובכן, הצלחתם לעורר גי גועל למשך

שער ״העולם הזה״ 2199
למשך שבוע
שבוע, עם התמונה של דיין בשער. אגב,
הוא עצמו• נראה כשהבעה של גועל־נפש
נסוכה על פניו.
מתי והיכן צולמה התמונה הזו?
יסמין נהוראי, פתח־תיקווה

׳״£מוו<50ג

פחד יקרב זה לזה את כל עמי המיזרח-
התיכון והשלום ייכון לנצח.
ברצוני לציין, כי פיתרון זה לא יפגע
בביטחון המדינה, משום ש״ישראל החדשה״
תהיה מדינה חזקה ומצויירת בכל
כלי-הנשק — כולל אטום — ותוכל, בכל
עת צרה, להושיט עזרה מהירה למדינה־האם
המותקפת (באם אמנם תותקף!).
(ה) עצם קיומה של מדינה והודיה
נוספת יסלק, פעם ולתמיד, את פחד־ההשמדה
הרובץ כענן שחור ומאיים על
שמי מדינת-ישראל המיזרח־תיכונית, מכיוון
שאפילו מילחמת השמדה לא תחסל את
כל העם היהודי, אלא רק את החלק הנמצא
בישראל הישנה. ולא זו בילבד, אלא
שישראל החדשה תוכל לשמש גם ארץ־
מיקלט לפליטים יהודים במיקרה הגרוע
ביותר, הן של הפסד במילחמה מיזרח־תיכונית,
והן במימרה שיקום היטלר חדש
בעולם.
(ו) הפיתרון המוצע על-ידי הוא בעצם
חזרה לרעיון המרכז הרוחני של אחד-העם,
אשר הציע כי ארץ־ישראל תשמש רק
מרכז רוחני לעם היהודי, אשר ימשיך
ברובו לחיות בגולה. השינוי הוא רק בכך,
שמרכז רוחני זה יהיה גוף מדיני עצמאי
לכל דבר, מוגן עד כמה שרק אפשר
מפני כל שואה והשמדה, ועצם הישענותו
על מדינה יהודית נוספת, אשר תקבל
על עצמה את עיקר עול הביטחון וההזדיי-
נות, תשחרר את מדינת־ישראל מעומס
תקציבי עצום, ותאפשר לה לשקם את
כלכלתה.
ברצוני לציין כי, לדעתי, ביטול חוק
השבות יהפוך את ישראל בעיני יהודי
העולם לארץ מבוקשת ביותר, כיוון שמב חינה
פסיכולוגית כל דבר הקשה להשגה
נהפך ל״משאת נפש״ .כך שרבבות ישראלים
לשעבר ימהרו לחזור למדינה עוד
לפני ביטולו של חוק השבות, כדי שלא
להפסיד את האזרחות הישראלית. ואילו
היהודים שאינם ישראלים יעשו הכל, כדי
לרכוש בעוד־מועד אזרחות ישראלית.
שימעון נמרי, רמת־השרון

היעד וווד יוניד
אחדהעם 0 3׳ 2

ח״כ אסף יגורי על עתיד סיעתו.
הפירסומים בעיתונכם, על השתתפות
סיעת יעד. בבחירות לכנסת דד 10 הם

הקמתה של ישראל חדשה תסייע
לפיתרון בעייתו של העם היהודי.
לפני כ״ 20 שנה הצעתי מעל דפי עיתונכם
פיתרון לבעיית הקיום של עם ישראל.
הנני חוזר בזה על הצעתי בשינויים קלים.
לדעתי יש בה כדי לפתור פעם ולתמיד את
בעיית הקיום העצמאי של היהודים, את
בעיית העם הפלסטיני ואת בעיית שלום
הקבע במיזרדדהתיכון. ולפני שאפרט את
הצעתי, יש להציג בקצרה את גורמי
הסיכסוך הממושך במיזרח־התיכון :
(א) פחדם של הערבים משאיפת ההת פשטות
של היהודים, באמצעות צבא,
עלייה והתיישבות (התנחלות).
(ב) פחדם של הערבים מפני החדרת
תרבות זרה, אירופית, למיזרח־התיכון,
והשתלטות כלכלית יהודית על האיזור.
(ג) שאיפתם של הפלסטינים למדינה
משלהם.
(ד) אי־רצונם של היהודים להיענות
לתביעות הערבים בשטח זה.
הפיתרון המוצע הוא:
(א) ישראל תחזיר לערבים את כל
ח ״כ אסף יגורי
השטחים, עד לגבול של ,1967 והמדינה
פעיל במאבקים
הפלסטינית תוקם בשטחים שיתפנו, תוך
כריתת ברית עם ישראל.
משוללי כל יסוד. כחבר־כנסת, ובשם סיעת
(ב) ישראל תבטל את חוק השבות, כך
שהשגת האזרחות הישראלית תיעשה קשה •יעד, ברצוני למסור, כי בכוונתי ליטול
חלק פעיל במאבקים הפוליטיים בכנסת
ביותר, כמו האזרחות האמריקאית, ומשום
הנוכחית ולהשתתף בבחירות לכנסת ה־. 10
כך גם יקרה ומבוקשת יותר.
ח״כ אסף ינודי, ירושלים
(ג) ארצוודערב יכרתו ברית־קבע עם
ישראל.
(ד) ארצות־ערב יממנו מהון־הנפט שלהן
רכישת חבל־ארץ נידח (רצוי אי גדול. אחדשמס כי ם
בחירת האי באה, מצידי, כדי לבודד ב־ראש״הממשלה
מתנגד לפיזור ה מיקצת
את העם היהודי מפני רודפיו ומבק כנסת
ולעריכת בחירות מוקדמות.
שי נפשו ולאפשר לו נופש ארוך להתאו ששות)
.חבל־ארץ זה ישמש להקמת מושבה
אני בהחלט מסכים עם ראש־הממשלה,
ישראלית אשר תיקרא (נאמר) ״ישראל מנחם בגין, שלא צריך לפזר את הכנסת.
חברי־הסנסת ושר־הממשלה כבר די מפו החדשה״
,או ״יהודה״ וכר. מדינה יהודית
חדשה זו תשמש לניקוז עודף העלייה זרים...
ה. רלף הלינגר, מהנדס, תל־אביב
היהודית ותשחרר את הערבים מסיוט
העלייה היהודית, וכמובן, גם ממגמת
י• הקורא הלינגר אף טרח לשלוח מיכ־ההתפשטות
הציונית. עצם השיחרור מה תב בנרסח זה אל ראש־הממשלה, ללישכתו.

שני מיליון ל״י

פרס ראשון
כשלוש מאות אלף

זכיות העולות בגורל!
כשנים עשר מיליון ל״י

סך כל הזכיות!
עשרים וחמש ל״י

מינימום הזכיה בזוטא.
ונידו

ה עו ל ם הז ה 2201

רהיטי כל גיל מלווים את ילדך בנאמנות,
בכל הרגעים היפים...
עם הגיע התינוק מבית החולים לחדרו,
יחכה לו הריהוט המושלם, הכולל שידות
לאחסנת חיתולים ובגדים, ארוניות
למשחקים, שולחנות טיפול ומיטת התינוק
המיוחדת, שזכתה להמלצתה של המועצה
לצרכנות.
יחד עם הילד גדלים גם הצרכים. את
מקומם של מיטת התינוק ושולחנות
הטיפולים, ימלאו הכונניות לספרים
הראשונים ומיטות נוער מהודרות בשלל
דגמים וגדלים, שישרתו אותו במשך שנים
ארוכות ומהנות. היום הראשון בבית הספר
הוא יום מרגש, לכל הדעות, וגם כאן נוטלים

רהיטי כל גיל חלק בשמחה. שולחנות כתיבה
בדגמים שונים: על רגל, בין ארוניות,
שולחנות כפולים וכולם עם מגירות רבות
תכולה.
כל פריט ניתן להשגה בחמישה צבעים
מרהיבים: ירוק, אדום, חום, כחול ואורן
טבעי. שולחנות הכתיבה ומיטות התינוק
להשיג גם בכתום.
רהיטי כל גיל יוצרים חדר מקסים.שטוב
לחזור ולהתרגע בו גם בחופשות מהצבא.
קניית רהיטי ילדים איננה משחק
ילדים. לכן, כשאת מתכננת את הריהוט
לילדייך, בחרי בכל גיל, האוהב ילדים מכל
הגילים.

רהיטי כל גיל —
מנגריית גבעת ברגר.

דגם — 226 ספה כפולה -
190x57.6x70 ספה תחתית .190x25x70

דגם — 220 שולחן כתיבה 4מגירות
.120 x 72x 55

דגם 22
ארונית טיפולים לתינוק
4מגירות .x 92 x 82 60

דגם — 224 שולחן
2מגירות עם רגל 90x72x55

דגם — 225 ארון בגדים
6דלתות . 134x180.5x60

דגם 59 אי — מיטת תינוק
בשני גדלים.x 90 x 60,120x90x60 140 :

סוכנויות כל גיל: תל־אביב: דיזנגוף ו .20 חיפה: הרצל 32

דגם 4ו — 2ארונית עם מגירות
.45 X 30 X 40

דגם — 200 ארונית
עם דלתות 30א 90א .90

דגם ו — 22 שולחן כתיבה כפול
.150x72x55

אלנבי דוו, בית.הזורע, שמרת. גבעתיים: ויצמן סו.

רהיטי ״כל גיל״ להשיג כמקומות הבאים :
חיפה והצפון נ חיפה: מחסן מרכזי לצפון, כביש כפר אתא, בניני רצף, קולוג׳ניק. הרצל ,32 קולוג׳ניק. בית הזורע שמרת, אלנבי . 117 נווה שאנן, צוציק.
ק. מוצקיו ,״שי לתינוק״ ,שדרות וייצמן. עכו: בן־עמי ,55 חיים יעקובוביץ. נהריה: רח׳ הרצל, נאדלר משה. כרמיאל: מרכז מסחרי חדש, שרה נחום. צפת: רח׳
ירושלים, הרשקוביץ ינקו. טכריה: אחים אהרונוביץ, תחנת אגד החדשה. עפולה: רהיטי וולדמן. טכעון :״הפיריון טבעזך, טופוביץ. טירת הכרמל :״בייבי לנד״,
מרכז מסחרי חדש. בנימינה: רח׳ המייסדים, דור־און הדר. קרית־שמונה :״רהיטי קרן״ ,יוסי אוחיון. נצרת: עודה מאהר, אל־חנוך .1025/17ק. אתא :״לתינוק
ולילד״ .כית־שאן: פינגרהוט אסתר. מרכז ודרום ז תל־אביב :״שילב״ ,אבן גבירול . 14״שם״ ,בוגרשוב .26 ירושלים :״שילב״ ,יפו .68״כל־גיל״ ,אבן גבירול
.5״דירו״ ,אזור התעשיה תלפיות. באר־שבע :״שילב״ ,הרצל .90 ראשל״צ :״שילב״ ,הרצל .73״עמי ותמי״ ,רוטשילד .43 רחובות :״רהיטי אלון׳ /אחד העם .22
פופובסקי, בנימין .6רמת־גן: הרצל .57 כני ברק: רבי־עקיבא ,90 שטוצברג .״לילך״ ,רבי עקיבא .106 חולון :״תינוק כל״ ,ביכר וייצמן. הרצליה :״כל גיל״,
סוקולוב .99 נתניה :״כל בו מאיר״ .שמואל הנציב . 15 כפר־פבא :״במבי״ ,רח׳ וייצמן .54 חירה :״פינת הילד״ ,ה. סמואל .47 נאות אפיקה :״גילגי״ מרכז מסחרי.

ל חו פ ש
נו ל ד תי!

הזמנים השתנו.
איזו נערה היתה מעלה בדעתה לעשות פעם מה שאני עושה בימי המחזור החודשי שלי?
אני רוכבת, שוחה ורוקדת בחופשיות וללא דאגה. הכל בזכות טמפון או־בה, המומלץ
גדלים, בשלש
לכל נערה צעירה החל ממחזורה הראשון לאו־בה שלושה
למרבית הנשים
דרגות ספיגה: מיני ־ לבתולה ולנערה המתבגרת, נורמל ־
הספיגה הטוב
ואקסטרה לנשים עם דימום רב. או־בה בעל כושר
קטן וקל
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום וריח. או־בה
דחיפה קלה
להחדירו. או־בה אינו זקוק למוליכים:
גדולתו של
והוא בפנים. בלתי מורגש ונעלם מעיני כל.
הקטן של
או־בה בקטנותו. אני נושאת אותו בכיס
הג׳ינס או בארנק הכסף שלי.
נסי את או־

לב׳ ענת עצמון
או־בה מח׳ ההסברה
ת.ד 15 .ו ,2חיפה
אבקש לשלוח אלי א ת
חוברת ההדרכה +השי :
3טמפונים בנרתיק

הטמפון הקטן
שכבש את העולם

מ שתמ שת בטמפונים
לאמ שתמ שת בטמפוניס

מכתבים
ונוס־ ושב
ראש״ממשלת קנדה חזר בו מוזב־טחתו,
להעביר את נציגות ארצו
בישראל מתל״אביב לירושלים.
והרי זו תיזכורת טובה לכל התמימים
ויפי־הנפש, שעורכי העולם הזה הם מה בולטים
שבהם, כי אל לנו להאמין להבטחות

השבוע במאה ר־ 2 0
מה אירע במאה ה*0צ כשבוע שכין ה־ 7בנובמבר עד ה־ 13 בנו^
כמכר? במדור זה סוקר ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
3־ 78 השנים הקודמות כשבוע שבו מופיע הגליון.

1907
— 13.11 טיסה חופשית ראשונה של
מסוק נושא-אדם נערכה ליד העיר לז׳יה
בדרום־צרפת.

1959
— 8.11 התנקשות בחיי היטלר במר-
תף־הבירה במינכן.

.בנ ק קנז־ ה
י־ז ^י -בונו הנ

- 0.11 ליל־הבדולח. עשרות בתי-
כנסת עולים באש ואלפי היודים מוטלים
למחנות ריכוז.

- 0.11 הרברט סמואל, מדינאי יהו-
די-בריטי נועד עם שר־החוץ הבריטי לדיון
בגורלה של ארץ־ישראל בעיקבות הת פוררותה
של הממלכה העותומנית.

1940
— 0.11 ראש ממשלת בריטניה, נוויל
צ׳מברלין, מת בגיל .71
— 12.11 בסעודת* ערב גדולה חגגה
עיריית פתח־תקווה את יום הולדתו ה־70
של זקן השומרים אברהם שפירא.

1941

גדולי־עולם — נשיאים, ראשי־ממשלות,
שרים ומנהיגי מיפלגות — בעיקר כשהב־טחות
אלה ניתנות ערב בחירות.
את הלקח הזה צריך לזכור במייוחד
השנה, כשארצות־הברית של אמריקה מש־נסת
מותניה לקראת הבחירות לנשיאות.
ראובן מרגלית, ירושלים

— 12.11 הרוסים בולמים את ״הצבא
הנאצי בפרברי מוסקווה.
דויד ילין, ממחוללי החינוך העברי נפ טר
בגיל .77

1942
— 11.11 גנרל פטון כובש את קזב לנקה.

מדוד
גל עדי
על העניין המיוחד שמגלה מדור
הטלוויזיה באלפס גלעדי.

1948
— 0.11 מישטרת עיראק סואידן נכבשה.
ייגאל ידין מונה כרמטכ״ל במקומו של
יעקוב דורי.

1951
— 0.11 גשמים עזים שירדו בארץ
גרמו נזקים חמורים במעברות ובדרום
תל־אביב.

1952
— 8.11 הוחל בהנחת מסילת־הברזל
לנגב.
— 0.11 הנשיא הראשון, הד״ר חיים
וייצמן נפטר בביתו שברחובות בגיל .78

1955
— 0.11 איבן סעוד, מלך ערב־הסעו-
דית ומייסדה מת בגיל .73

1956
— 7.11 בן־גוריון מכריז בכנסת :״לא
נחזור להסכם שביתת הנשק עם מצריים.״
עצרת האו״ם דורשת מישראל, בריטניה
וצרפת לפנות כוחותיהם ממצריים. ישראל
היתה בודדה בהצבעה, בעוד אנגליה וצר פת
נמנעו.

1961
— 10.11 מולוטוב, מלנקוב וכגנוביץ
הורחקו משורות המיפלגה הקומוניסטית.

לאחרונה מרבה מדור הטלוויזיה ב*
עיתונכם להתרכז בעיקר בהפקותיו של

1962
— 8.11 אלינור רוזוולט, מדינאית
ואשת ציבור, אלמנת הנשיא פרנקלין רוז-
וולט, נפטרה בגיל . .78
הרב מרדכי נורוק, שר־הדואר, נפטר
בגיל .78

1967
— 0.11 בוטל הצורך ברשיונות־כניסה
לגדה־המערבית.

1968

— 7.11 ריצ׳ארד ניכסון נבחר כנשיא
ארצות־הברית.

ליל הבדולח
9.11.38

1975

<917

— 12.11 הסכם הפסקת האש נחתם
רישמית בין ישראל למצריים בקילומטר
ה־. 101

— מוגר המישטר של הצאר ה 7.11
רוסי.
החיילים החונים במוסקבה נכנעים.
דגל אדום מונף על הקרמלין.

מפיק גלעדי
מי מנהל את הטלוויזיה?
אלכם גלעדי. נדמה כי כל המדור עוסק
אך ורק באיש זה — הוא ואפסו עוד.
עוד מעט נחשוב שאלכם גלעדי מנהל
את הטלוויזהי ולא טומי לפיד.
יוסף מינץ, ירושלים

מעו ת ל עו ל ם * 1ודקח
בעיקבות הראיון של מני פאר
עם הרב שמואל אבידור הכהן,
בטלוויזיה.
בידיעות אחרונות מה־ 16 באוגוסט 1979
התפרסמה תמונה מתוך הראיון בטלוויזיה,
בליווי דברי ההסבר האלה :״מני פאר
מראיין את הרב הבידור...״
יהודית קדוש, תל־אביב
• כנראה שהתחלפו היוצרות — הרב
עוסק בבידור והבדרן — במלאכת הקודש...
על לשונו של שימחה ארליך.
בהארץ, מה־ 28 בספטמבר, התפרסם ה קטע
הבא:

גליו

ירי ארליך עצמו אינו נלהב
להתבטא בלשון המדע) כרי
של חי׳כ יגאל הורביץ ליור־ל£י
מקורות יודעי דיר, אי!

נראה מי יעז עתה לצחוק על לשונו
ודרך התבטאותו של שימחה ארליך.
שו ש פוגל, רמת־גן
ה עו ל ם הזה 2201

1920
— 8.11 שלמה אנסקי, חוקר פול קלור
ומחזאי אידי, מחבר הדיבוק, נפטר
בגיל .57

1925
— 8.11 קשר מרתף־הבירה במינכן.
לודנדורף והיטלר מנסים להפיל את ממ שלת
בוואריה ונכשלים.

1925

גוויל צ׳מברלין
9.11.40

— 10.11 נוסד האם־אס.

1927
— 12.11 שרות טלפון אוטומטי הונהג
בלונדון.

1945
— 10.11 נוסד כפר־בלום.

1950

1944

— 13.11 האמריקאי לוואל גילה את
כוכב־הלכת החדש פלוטון.

— 7.11 חנה סנש הוצאה להורג בבודפשט.
ריכארד
זורגה, מגדולי המרגלים בעו לם,
גרמני שריגל למען הסובייטים ביפן,
הוצא להורג בגיל .49

— 11.11 ועדת פיל מגיעה לירושלים,
ופותחת בחקירת המאורעות שפרצו באפ ריל.

1945

1956

1957

10.11 הוכרז על הקמת בתי־דין
צבאיים בארץ־ישראל. כל הנושא נשק —
דינו מוות.

1958
— 7.11 היהודי הרצל גרינשפון הרג
פקיד בשגרירות הגרמנית בפאריס.

— 11.11 יהושע חנקין, גואל הקר קעות
ורוכש אדמות חדרה, רחובות ועמק
יזרעאל, נפטר בגיל .80

1947
— 10.11 בלייק סכסס הושג הסכם
עקרוני בין ברית־המועצות לארצוודהב-
רית בדבר חיסול המנדט הבריטי בארץ-
ישראל עד ה־ ,1.5.1948 והכרזת עצמאות
של ישראל וירדן עד .1.7.1948

חנה סנש
7.11.44

1974
— 10.11 הופעת בכורה של ואלרי
וגאלינה פאנוב בישראל.
— 11.11 השחקן אהרון מסקין נפטר
בגיל .76

1977
— 10.11 הנשיא המצרי אנואר אל־סאדאת
אומר בפרלמנט המצרי :״הנני
מוכן ללכת עד קצה העולם, ואף לבוא
לישראל ולבקר בכנסת כדי לשאת ולתת
עם ישראל על מציאת הסדר במיזרח־התיכון.״

שחס ,71 עולם ד״זד״
פיו טו אינו דרייפוס
שוב אי־אפשר להחשות, נוכח המתרחש בכלי־התיקשורת
השונים, שבהם כל שוטה, חרש וקטן, שהשפלתו
המישפטית מסתכמת בצפיה בכמה סדרות־מתח
טלוויזיוניות, מטיל בליסטראות באינסטנציות
שיפוטיות של מדינת־ישראל.
הגדילו לעשות צמד־חמד תאומים, הרצל ובלפור
לבית חקק, אשר כל עוד מסתפקים הם בשיגור מיב־תבים־למערכת,
הרי הם נשארים בגדר קוריוז מבדח,
אולם משנטלו קולמוס לידם, במגמה ללמדנו פרק
בהילכות חוק ומישפט, הרי הם נמצאים פולשים לתחום
לא להם ופוגעים פגיעה של ממש בכל מי שראש בריא
על כתפיו. זאת עשו האחים חקק, בפורום ״העולם הזה״
( ,)2199 תחת הכותרת ״בגנות המורה ובזכות הרמטכ״ל,״

שבו יצאו נגד מי שהם מגדירים כמורם ורבם באוני׳
ברסיטה, הפרופסור אפריים אורבאך.

הבה נבדוק, מה טענות יש לאחים חקק כנגד רבם.
( )1השניים מאשימים את פרופ׳ אורבאך במוסר
כפול, בכך שהוא תוקף את החלטת הרמטכ״ל בעניין
פרשת הסגן פינטו, בעוד שהוא נמנע מעשות כן כאשר
בית״הדין הצבאי הפחית מן העונש.
אין מחלוקת כלל, כי הן בית־הדין הצבאי לעירעורים
והן הרמטכ״ל, כראש מחוז שיפוטי, מוסמכים להקל
בעונשם של עבריינים שהורשעו. המחלוקת הציבורית
התמקדה בשאלה מהם הקריטריונים להפעלת הסמכות
ולמידת השימוש בה. כאשר בית־הדין הצבאי יושב על
המדוכה בעירעור וממצה כל נימוק אפשרי לקולא, כדי
להפחית בעונש מ״ 12 שנות מאסר ל־ 8שנות מאסר,
הרי על פי כל הגיון ומידה העונש סביר והולם את
חומרת העבירה• אולם, אם אחרי שבית״הדין הצבאי
לעירעורים שוקל את העונש בצורה זו, מפחית הרמטכ״ל
בעונש, מ־ 8שנים לשנתיים בילבד, יש כאן, לפחות על
פני הדברים, טעם לפגם ומקור לתמיהות.
( )2טוענים האחים חקק •:״יש הבדל עצום בין
מערכת השיפוט הצבאית (המחמירה והדראקונית) לבין
מערכת השיפוט האזרחית.״ זאת טוענים השניים, כדי
לתמוך בטענה כאילו בית״מישפט אזרחי היה מזכה
את סגן פינטו, לו הובא לדין בפניו.
טענה זו משוללת כל בסיס. לא זו בילבד שאין הבדל
עצום בין שתי המערכות, הצבאית והאזרחית, אלא
שאין הבדל כלל. ספן פינטו נידון בבית־דין צבאי
מחוזי בעבירה על החוק הפלילי הכללי, החל על כל
אזרח במדינה. זכויותיו של פינטו (ושל כל נאשם אחר
בבית־דין צבאי) נשמרות לפחות כמו בבית־מישפט
אזרחי.־ הפרוצדורה בבתי־הדין הצבאיים זהה כימעט
לחלוטין (למעט שינויים שוליים, שאין להם השלכה
לענייננו) לפרוצדורה הנהוגה בבתי־המישפט האזרחיים.
דיני הראיות בשתי המערכות זהים, וגם מבחינה מהותית
דן בית־הדין הצבאי על פי אותם עקרונות והלכות.
אם כוונת השניים, בטענה דלעיל, כי השופטים
בבתי־הדין הצבאיים מחמירים יותר מאשר השופטים
האזרחיים, הרי שמתוך נסיוני האישי בשרותי בצה״ל,
כתובע צבאי, הנני להעיד כי דווקא מישנת בית־הלל
מנחה רבים משופטי בית״הדין הצבאי.
ועוד טוענים השניים: לו הורשע פינטו בבית*

מישפט אזרחי הוא היה צפוי למאסר עולם• אם כך,
שואלים, מדוע על עבירה כה חמורה כרצח נגזרו בבית־הדין
הצבאי רק 12 שנות מאסר ן אין זאת, מסיקים
השניים, כי ״נסיבות של ספק״ (כהגדרתם) הניעו את
השופטים לפסוק עונש ״ביניים״ .השניים בדעה, כי לו

״נסיבות של ספק״ שכאלה היו בפני בית־מישפט אזרחי,
היה סגן פינטו מזוכה.
אין לראות בטענה זו, אלא גיבוב של דברי״הבל
הבאים מפי הדיוטות. הבה נלמד את צמד התאומים
החביב את מישנתו של כל סטודנט למישפטים, בשיעורו
הראשון, בקורס למישפט פלילי. המישפט הפלילי מתנהל
בשני שלבים. בשלב הראשון מנסה התביעה להוכיח
את ביצוע העבירה על־ידי הנאשם, ואילו זה מתגונן
באמצעות סניגורו מפני האשמה. בית־המישפט מחליט
על פי חומר הראיות ועל פי התרשמותו מן העדים אם
הנאשם אשם או זכאי. החלטה זו היא ״הכרעת הדין״.
במידה של ספק באשמתו של הנאשם יקבע הן בית־מישפט
אזרחי והן בית־דין צבאי כי הנאשם זכאי. כל
״נסיבות של ספק״ ,כפי שמכנים זאת האחים חקק,
היו מביאות לזיכויו גם בבית״חדין הצבאי.
אם הנאשם מורשע בדין, מתנהל השלב השני של
המישפט, ובו מנסה התובע לשכנע את בית־המישפט
מה עונש חמור ראוי לו לנאשם, בעוד שהנאשם יצביע
על אותן נסיבות מקילות שיהא בהן כדי להפחית
מעונשו• אן זאת לדעת: נסיבות מקילות אלה לעולם
לא יגרמו לזיכויו, אלא רק להקלה בעונשו. בשלב זה
קובע בית־המישפט את עונשו של הנאשם בהחלטה
שנקראת ״גזר דין״ .בעניינו של פינטו גזר עליו בית־הדין
הצבאי עונש של 12 שנים בילבד, למרות שהיה
מוסמן להטיל עליו גם מאסר עולם (אגב, האין כאן
סתירה פנימית בטיעונם של האחים חקק. הנה, לפניהם
דוגמה שבה המערכת הצבאית ״המחמירה״ פוסקת
עונש בן 12 שנה על עבירת רצח ; לעומתה היתה

השלכת ארבע גוויותיהם הכפותות לבאר מסויימת,
וכאשר שילטונות החקירה של צה״ל ניפנו אל אותה
הבאר ומצאו בה שתי גוויות של ערבים כשהן כפותות
ולא ירויות, וניתן הסבר מדוע נימשו רק שתי גוויות ולא
ארבע, הרי כל עוד לא הצביעה הסניגוריה על נוהג מגונה
שפשה בקרב ערביי דרום־לבנון — לכפות עצמם בחוטי
ניילון עד לחנק גרונם ולהשליך עצמם לבארות —
נראה לי, משום מה, כי יש הגיון באימוץ גירסתו של
הסרן ודחיית תירוציו של הסגן פינטו כמסכת כזבים.
כלום סבורים האחים חקק שיש בנמצא בית״דין
צבאי כלשהו, שאץ רץ להרשיע קצין בצבא בעבירה
כה חמורה, שאינה מפארת את שם הצבא במיסגרתו
פועל בית״הדין עצמו ! אין כל ספק שבית־הדין בחן
בקפדנות מרובה כל טענה שהועלתה בפניו, נבדקה כל
אפשרות למצוא ספק באשמה — אולם הספק לא נמצא.
גם חמשת שופטי העירעור, וביניהם השופט העליון
שמגר, בדקו את כל חומר העדויות והראיות והשאירו
את ההרשעה ברצח על כנה.
מסכת ההבלים של האחים חקק המנסים להקים

אותנו לתחייה לא תמה :״עיתונים רבים הדגישו את
העובדה שהוא נכשל בחקירתו במכונת־אמת. אבל האם
יתכן שהדין יוכרע על חודה של ראיה מעין זו, שאינה
קבילה כלל במערכת השיפוט האזרחית?״
שוב מתעוותות הטענות לפי ההשקפה. בשלב מקויים
טוענים השניים כי סגן פינטו הורשע בשל עדותו היחידה
של קצין, ועתה, טוענים, הוכרע הדין על חודה של
בדיקה במכונת־אמת (גלאי שקר)• לגופו של עניין נופלים
השניים במלכודת בורותם. המישפט הצבאי זהה למישפט
האזרחי ואין תוצאות הבדיקה בגלאי־שקר משמשות
כראיה קבילה נגד נאשם בבית־דין צבאי. יתכן וזה
מפתיע את האחים חקק, אבל בית־הדין לא ידע את
מה שהם יודעים כיום; היינו: סגן פינטו הורשע
מבלי שעובדת כישלונו בגלאי״חשקר תהא בפני בית־חדין.
מובן כי בדיעבד מותר לאחים חקק לבחון את פסק־הדין
ולבדוק האם מימצאיה של הבדיקה בגלאי״חשקר
אכן תואמות את מסקנת בית־הדין הצבאי. אולם ספק
אם העובדה שגלאי־השקר מצא את סגן פינטו מכזב —
מימצא התואם את מסקנת בית״הדין — תשכנע את ה־

דמגוגיה ואדמות מדורת
מופעלות נגד המעונה השיפוטית

המערכת האזרחית ״המקילה״ גוזרת מאסר עולם).
בעירעור העלה סגן פינטו טענות גם נגד עצם
הרשעתו וגם נגד העונש שהוטל עליו. בית־הדין הצבאי
לעירעוריט לא מצא דופי בהחלטת בית־הדין המחוזי
ולא מצא כל ספק שהא בו לנקות את הסגן פינטו
מאשמת רצח. לעומת זאת הצליח סגן פינטו להצביע
על נסיבות מקילות לעניין העונש בילבד ולפיכך הופחת
עונשו בארבע שנים. אין לפרש בשום אופן הפחתה זו
כספק בעצם ביצוע העבירה, שכן גם בבית״דין צבאי
יש בעניין זה רק שתי אפשרויות ,״אשם״ או ״זכאי״,
ובית״הדין הצבאי לעירעורים פסק ״אשם״!

( )4וטענה נוספת לצמד התאומים :״מדוע לא
תראו גורלו של אותו סגן צעיר, הטוען בעקשנות לחפותו,
כאשר כל העדים מעידים לטובתו, ולמרות זאת מורשע
בגלל עדות־יחיד...״
ובכן, מתברר כי אחים חביבים אלה, המתיימרים
גם להיות ״משוררים״ ,אינם מסוגלים לנסח מישפט
פשוט מבלי להפוך את הגיונו הפנימי• קשה ליישב את
קביעתם, כי כל העדים העידו לטובת סגן פינטו, עם
קביעתם כי הוא הורשע על פי עדותו של קצין מיחידתו.
זאת לדעת, כי כאשר שוקל בית־דין צבאי או בית-מישפט
אזרחי (וכבר ציינו לעיל כי זה היינו הך) את העדויות
שלפניו, כדי להכריע האם הנאשם אשם או זכאי, אין
סופרים את מספר העדים שהביאה התביעה לעומת
מספר העדים שהביאה הסניגוריה ופוסקים על פי
התוצאה. אם זו היתה הדרך, ניתן היה להסתפק ב•
חנווני על כס המישפט תחת שופט. השופט בודק, שוקל
ומשתמש במיומנותו המיקצועית, כדי לבחון את
מהימנותם של העדים, וכך מוכרע המישפט. וכאשר
בעניינו של סגן פינטו מעיד קצין צנחנים בדרגת סרן,
כי סגן פינטו סיפר לו על מעשה הרג הערבים ועל

תאומים. הם גם לא ישתכנעו כאשר יתברר להם, שגם
גירסתו של הסרן שהעיד נגד סגן פינטו נבדקה בגלאי־שקר
...והוא נמצא דובר אמת !
1 במהלך הרצאת דבריהם מתארים השניים את

סגן פינטו כצעיר הנלחם לחרותו, לחפותו ולצידקתו,
צעיר הנישחק בין סעיפי החוק היבשים. הם אף
הגילו לעשות בכנותם את סגן פינטו ״דרייפוס הישראלי״
(אוי לאוזניים שכך שומעות ואוי לעיניים שכך קוראות!
את חוסר הידע המישפטי ניתן להבין, אבל מה
יכפר על בורות היסטורית אלמנטרית שכזו?).
מן העבר השני טוענים האחים חקק כי סגן פינטו
הורשע ״בגלל עדות יחיד של קצין קנאי בעל עבר
מפוקפק״• הנה כי כן, בבואם להגן על סגן פינטו אין
הם מהססים לשפוך את דמו של אותו סרן.
הפירסומים בעיתונות, שהבאישו את ריחו של הסרן
מפלוגתו של פינטו, היו מן הגילויים המבישים ביותר
של העיתונות הישראלית בכל הפרשה הזו. קצין זה
נחקר בחקירה נגדית נמרצת על־ידי סניגורו של סגן
פינטו, שהוא פרקליט מנוסה ביותר, והוטחה בפניו
הטענה בדבר קינא תו וכן הובאה. בפני בית־הדין גם
העובדה שהוא ״עבריין״ רחמנא ליצלן (בעת מיבצע
ליטאני הוא נטל לעצמו נשק״שלל — זוהי עבירה שאין
עימה קלון ואשר קצינים לא מעטים בצה״ל ״חטאו״
בח) .חרף כל זאת מצא בית־הדין את עדותו מהימנה.
אם השימוש שעשו האחים חקק בהשוואת עניינו
של פינטו לפרשת דרייפוס מחד גיסא, והטחת הרפש
על־ידם בפניו של סרן, שמילא באומץ את חובתו
האזרחית, מאידך גיסא, אינה התגלמות הדמגוגיה —
חיי, שאיני יודע דמגוגיה מהי.

למרבה הצער רעיונותיהם השטחיים והרדודים של
האחים חקק ושכמותם בתנועת התחייה מוצאים אוזן
קשבת באוזני עמך, הזקוק בשעות משבר כלכלי ובהעדר
יד מכוונת לביטויים מחזקים של ״זקיפות קומה״ ,של
״גאווה״ ,של ״עוול הנעשה לחייל לוחם או למתנחל
מעונה ע״י בתי־המישפט״ .וכן נמצא האפיק אליו ניתן
להזרים את תיסכול ההמונים — המערכת השיפוטית.
מי יתן ומערכת זו תצא מחוזקת מן האלימות המילולית
המופעלת נגדה.

עו׳׳דאריה קוקס, ג*< 3עו••1
עורך־הדין קוקס שירת בצבא הקבע בתפקידים
קרביים ובפרקליטות הצבאית.

(ההצעה בתוקף עד )30.11.79

״אלסקה״
מקנה לך אפשרות
לרכוש מלתחה שלמה
לסתיו ולחורף
ב־ 4תשלומים
חדשיים שווים.
לכל קניה מעל 4,000.-ל״י
מתוך המבחר האופנתי של
״אלסקה״
קני החורף
בלירה

האביב הבא...

בבית האופנה לב דיזנגוף
(־ 9 0 {{ 0611161ח 126ס )

בחולון: שד׳ קוגל פינת סוקולוב
במפעל: רח׳ יעבץ ,30ת״א
ובקרוב:״אלסקה״ ברמת־גן.

את נראית נהדר ו 0 .1ס (;:11081:

פרסום וימר יעקבסון
חדש בישראל!
אופנה

תשלומים!

סובהפי ויטו לה יתרונות

בהרה מושלמת
ב״סאבא טובה פי צבעי׳ מותקנים
מעגלי הגנה ובקרה רבים
ומשוכללים: בקרת מתח -לייצוב
מתח הרשת -מ־ 60ו עד 250 וולט.
הגנת קליטה -לשמירה על תמונה
נקייה שאינה מושפעת מהפרעות
חשמליות חיצוניות, ברקים וסערות.
בקרת צבע -לשמירה על רמת הצבע
הרצויה בכל תחנה ותנאי קליטה.
חסכון ב אנרגי ה
״סאבא טובה פי צבע״ בנוייה
בשיטת הכרטיסים המתקדמת ביותר
בעולם האלקטרוניקה, כל כרטיס
שווה בערכו לאלפי רכיבים
אלקטרוניים. בעת הצורך, מחליך
הטכנאי את הכרטיס והמכשיר פועל
כחדש. צריכת האנרגיה היא
מינימלית מ־ 70 וואט לשעה בלבד.
לסאבא שעון דיגיטלי בעל תצוגת
שעה קבועה, התאמה לוידיאו־טייפ,
אוזניות סטריאו ומצג תחנות מואר,

חדות הצבע
מערכת הבקרה האוטומטית שומרת
בצורה מושלמת על גוון הצבע,
עומקו, חדותו וייצובו. אתה קולט
בצבעים מושלמים גם תחנות רחוקות
וחלשות. איכות הצבע נשמרת לאורך
שנות שמוש רבות. הפיקוח על בקרת
הצבע מתבצע בלחיצה על כפתור
במכשיר או בשלט־רחוק.

טאבא טובה פי צבע
קניית טלויזיה אינה ענייו של מה
בכך, לכן, כדאי לבדוק ולשקול
היטב. היכנס לחנות הקרובה למוצרי
חשמל, בקש לראות את סאבא
בפעולה, השווה אותה ותבין מדוע
קוראים לה ״סאבא טובה פי צבע״
להשיג בצבעי אגוז ומטליק.

שליטה מר חוק
עם ״סאבא טובה פי צבע״ בביתך
אתה יכול להפעיל את המכשיר
ולהמשיך לשבת בכורסתך. הפעלה
וכיבוי, העברת תחנות, שינוי הגוון
והקונטרסט, הגברת הקול והחלשתו.

רמקולים וז־ו*
מערכת הקול של ״סאבא טובה פי
צבע״ ,משחזרת בנאמנות את צלילי
המשדרים -קונצרטים, סרטים
מוסיקליים, מוסיקת פופ וקצב,
כולם נשמעים בביתך כאילו אתה
נמצא במקום התרחשותם.

״סאבא־פי־צבע״ הינה הטלויזיה
היחידה בעלת כפתור הייצוב
האוטומטי המתביית אופטימלית
על ערוץ השידור. לרשותך ״סאבא
טובה פי צבע״ מ־״ 22״ ,20ו־״26
בדגמים עד 6ו תחנות. עם ובלי
שלט־רחוק.

שרות תדיראן
ל־״סאבא טובה פי צבע״ האחריות
והשרות המעולים של תדיראן אשר
הפכו לשם דבר כשהמדובר באמינות
זריזות ואדיבות.
להשיג בחנויות המובחרות.

ן 3״.ס

פרק 5בסידרה המנתחת הרכב השיכבה השרטת
החי* במדינה ואת מקורות הכוח שדה

ן * מנוח קארל מארכס, שניתח את
י 1מיבנה החברות האירופיות של תקופתנו׳
טען כי שולט בהן מעמד ״בעלי
אמצעי הייצור״ .כוונתו היתד. לבעלי התעשייה
הגדולים, בעלי האחוזות והעומדים
בראש המוסדות הפינאנסיים והמיסחריים-
הללו, בתוקף מעמדם — טען מארכם —
מפעילים את המוסדות הפוליטיים והחברתיים
כרצונם, לצורך האינטרסים שלהם.
הם משתמשים במישטרה ובצבא לשמירת
שילטונם, ומעצבים את עולמה התרבותי-
אידיאולוגי של החברה תוך הפיכת ההש קפות
המסייעות לשילטונם לנחלת הכלל.
בשם הרעיונות האלה יצאו המהפכנים
הרוסיים למילחמת המעמדות שלהם, וכוננו
את המעצמה הסובייטית. מילוואן דג׳ילאם,
קומוניסט שבילה שנים ארוכות בכלא היוגוסלבי,
נותן את אחד התיאורים הנאמנים
ביותר של החברה הסובייטית ומציג את
המעמד החדש השולט בה. זוהי הביורוק רטיה
הפוליטית, הכלכלית, הצבאית והאידיאולוגית
של המיפלגה הקומוניסטית
הסובייטית. אין היא בעלת אמצעי הייצור
במובן הישן, אך שליטתה בהם מקנה לה
אותם יתרונות וזכויות־יתר שיש ל״בעלי
אמצעי הייצור״ בחברה המערבית. המעמד
החדש מחזיק בידיו שילטון מוחלט על
המוסדות הפוליטיים, הכלכליים והצבאיים,
וגלגלי השילטון טוחנים ביעילות, אכזרית
לפעמים, כדי לשמר את השילטון בידי
המיעוט הקטן של בעלי זכויות־היתר.

הברית של דויד בן״גוויון וחיים וייצמן, נין מפא״י והציוגים־הכללייס, היתה
ברית פוליטית ששיקפה את מידת ההסכמה הבלבלית והחברתית שאליה הגיעו
המחליטנים של היישוב הוותיק — שבסיסם היה בשיבבה צרה שמנתה כ״100
אלף אנשים. כשקמה המדינה החלו המחליטנים לרדות את הדבש. הם חילקו
ביניהם את השלל הגדול, על־פי מפתח מוסכם. כשהם מגייסים לעזרתם את
מנגנון המדינה, ממנים עצמם כאפוטרופסים על נבסי-הנפקדים, רותמים לעגלתם
את האידיאולוגיה של הממלכתיות, ועושים שימוש בסיסמה ״קליטת העלייה״,
הרחיבו והעמיקו המחליטנים את הפער שבינם לבין כלל האוכלוסיה. כיצד
נעשה הדבר — על כך בפרק זה.

מאת

שלפ ה פרנקל

על פי הערכת סוכנות הפליטים של האו״ם,
ל־ 330 מיליון דולר, סכום השווה לתוצר ה לאומי
הישראלי לשנתיים. מיספרים אלה
אינם כוללים את ערכן של אדמות־המדינה
ואדמות ההקדש המוסלמי (הוואקף) .כמו
כן אין הם כוללים את ערך האדמות של
הנפקדים־הנוכחים, שהופקעו מידי הערבים
שהמשיכו להתגורר בתחומי מדינת־ישראל
אחרי מילחמת השיחרור, בטענות מגוחכות,
תוך שימוש בחוקים קולוניאליים ניפסדים.
חלק משלל עצום זה נבזז כבר בימי
המילחמה ומייד אחריה, על־ידי הלוחמים
שלקחו ״מזכרות״ ,אך בעיקר על-ידי הדר גים
העורפיים ואזרחים שלקחו לעצמם

מכל הבא ליד. אך זה היה רק כ0ף-קטן
לעומת הרכוש העצום שהועבר לרשות
המדינה. זו ייסדה מישרד מייוחד, לטיפול
ברכוש הזה תחת פיקוחו של האפוטרופוס
לניכסי ניפקדים.
רובו של שלל המילחמה הזה היה, כמובן,
נכסי דלא־ניידי, אדמות ובניינים. עד שה חלה
ממשלת הליכוד נוקטת במדיניות
הקרקעית החדשה שלה — מכירת אדמות
המדינה — נמצאו כ־ 920/0מהקרקעות בידי
המדינה. אך אדמות אלה הוחכרו לחקלאים,
לספסרי קרקעות ולקבלנים ל־ 50 שנה,
כאשר המחירים נמוכים בהרבה ממחירי
השוק, והמיסים שגובה המדינה מרווחים

בארץ־ישראל של היישוב צמחו זה בצד
זה המעמד השליט של מארכס והמעמד
החדש של דג׳ילאם. במקביל, ותוך שיתוף
פעולה הדוק, הקים כל אחד מהם את
אירגוניו ומוסדותיו. התיאום נעשה בצמרת,
בין בן-גוריון ווייצמן, אך בין שני הגופים
קישרו שני חוטים: התנועה הציונית
ואירגון ההגנה.
כשקמה המדינה החלו שני אלה —
המעמד השליט (האיכרים והפרדסנים, בעלי
המוסדות הפינאנסיים, הסוחרים, ועימם
היבואנים והיצואנים ובעלי-התעשייה, ש קיבלו
תנופה גדולה בעת מילחמת־העולם
השניה) והמעמד החדש (הביורוקרטים של
ההסתדרות ומיפלגותיה, מנהלי המוסדות
הכלכליים, שמאחוריהם העתודה האנושית
של חברי המיפלגה מהעיר, מהקיבוץ
ומהמושב) בחלוקת השלל הגדולה.

תחת גפנם
ותחתת אג ת ס
ך* שדל הראשון היה הרכוש הערבי
י י ״הנטוש״ .במילחמת השיחרור ובתוקף
הסכמי־שביתת-הנשק סופחו למדינודישראל
כ־ 5,750 קמ״ר. מרבית השטחים הללו —
בגליל, ברצועת החוף ובפרוזדור ירושלים
— היו מיושבים ערבים. אך הרכוש הנטוש
לא נמצא רק בשטחים אלה, ,אלא גם
בשטחים שנכללו מלכתחילה, על־פי תוכנית
החלוקה, במדינה היהודית.
בשבועות האחרונים התנהל ויכוח מעניין
על יציאת הערבים מלוד ומרמלה. האם
גלו מרצונם — או הוגלו 1ויכוח זה משקף
מילחמת־תעמולה בת שלושים שנה בין
ישראל לערבים, על הסיבות לבריחת
הפלסטינים ב־ .1947—49 אך התוצאה
בשטח ידועה 650 :אלף פלסטינים הסתלקו
מבתיהם והפכו לפליטים. הם הותירו מאחו ריהם
שטחי קרקע עצומים, רובם מעובדים,
חלקם נטועים בפרדסי הדרים וזיתים, מטעי
עצי פרי וכרמים. בערים נותרו בתי־חרושת,
בתי־מיסחר ובתי-מלאכה! בניינים
ובתים, מחצבות ורכוש פרטי רב.
ערכו של הרכוש הפרטי ״הנטוש״ הגיע,

חיילי צה״ל נכגסים דכפר ערכי נטוש (48ט)1
רודים את הדבש —

מעברת עולים ()1950
— על פי מפתח מוסכם

על ספסרות בקרקעות, מבנייה ומתוצר
חקלאי הם נמוכים ביותר.

מי יעלה ומ> ירד
— ובכמה!
ן יי 1948 עם קום המדינה, עובדו
מיליון דונם על־ידי חקלאים יהודיים.
תוך שנתיים, עד , 1950 העביר לרשותם
הממונה על נכסי־נפקדים מיליון דונם נוס פים
של אדמות מעובדות. אדמות אלה
חולקו בין המחליטנים ושולחיהם — תנועות
המושבים, התנועות הקיבוציות והמושבות.
המפתח לחלוקה זו היה פשוט: המצב
שהיה קיים ערב קום המדינה, כאשר כל
אחד מהגורמים קיבל, פחות או יותר, חלק
יחסי מהשלל. בגלל המיבנה המייוחד שלהן,
המאפשר התפשטות קלה למקומות חדשים,
זכו תנועות המושבים והתנועות הקיבוציות
בנתח יחסי קצת יותר גדול מבחינת השטח.
אך בעלי הפרדסים והאדמות, מהמושבות
הוותיקות — בעיקר אלה שבאיזור המרכז
— פוצו מבחינת ערך הקרקעות. זאת משום
שבמושבות אלה — כחדרה, פתזדתיקווה,
רחובות וראשון־לציון — החלה להתפתח
בנייה עירונית מהירה, שהקפיצה לשחקים
את ערך הקרקעות החקלאיות (לשעבר).
באשר לקרקע העירונית עצמה, גם כאן
נעשתה החלוקה לפי המפתח המקובל. חלק
נימסר לחברות שיכון ממשלתיות, ציבוריות
והסתדרותיות, אך הרוב ״הוחכר״
לספסרי קרקעות ולקבלנים פרטיים, שאי
אפשר לומר עליהם שהתעשרו בן לילה,
משום שהיו עשירים גם קודם לכן. אך
אין ספק, שתוספת הקרקעות הזו היטיבה
מאד את מצבם. בין אלה אפשר להזכיר
את מישפחות בן־עמי ומכנס בנתניה!
קרסו, מוגרבי, הלר ולבונטין בתל־אביב!
קוקיה בירושלים! מטלון וטייבר ברמת-
השרון! רוקח וספיר בפתח־תיקווה, ויעבץ
בחולון.
כדי לתפוס את ההיקף העצום של
הנכסים, שהועברו מרשות המדינה לידי
המחליטנים הללו, שעיסוקם בקרקעות
ובבניינים עירוניים, די לציין אח הנתון
הבא: כשליש מבין 400 אלף העולים
ששוכנו בערים הגדולות ובמושבות, בין
השנים 1948ו־ ,1953 שוכן בבתי נפקדים,
ויותר ממחצית — על קרקעות נפקדים.
נתח־השלל השני שאותו חילקו —
ומחלקים — המחליטנים ביניהם בהגינות
רבה הוא התקציב הלאומי. זה מורכב
ממיסים ומילווו /מקומיים ומזרם ההון
שהגיע מחו״ל לקופות הממשלה והמוסדות
הלאומיים. הון זה כולל את ״כספי העם
היהודי״ — דהיינו, כספי המגביות וההכנ סות
מאיגרות־החוב של ההסתדרות הציו נית,
כספי השילומים מגרמניה, וכן המילוות
והמענקים שניתנו למדינת־ישראל ממדינות
זרות ומהבנק העולמי. זרם ההעברות מחו״ל
מהווה כרבע מהכנסות המדינה. כיצד
מחולקות הכנסות אלה מאז 1 1948
על פי מפתודהקסמים הידוע, העובר
כחוט השני לאורכה ולרוחבה של הכלכלה
הישראלית :
20 לסקטור הממשלתי.
ס ס/״ 20 לסקטור ההסתדרותי (ובכלל
זה תנועות המושבים, תנועת הקואופורציה
והתנועות הקיבוציות).
• ס 60?/לסקטור הפרטי.
האחוזים אינם מדוייקים לגמרי. והם
משתנים מפעם לפעם ב־ 2—3אחוזים כלפי
מעלה או כלפי מטה. השינויים הקטנים
הללו היו פעם חשובים ביותר. יש לזכור,
שכל אחוז מהתוצר הלאומי פירושו מיל יארדי
לירות במחירי היום. כל עוד פעלו
(המשך בעמוד )73

עסקים אינם פורחים
באויר, הם זקוקים ליעוץ
וסיוע מקצועיים ולרב גם
לאשראי.
עסקים זקוקים לבנק טוב.
בנק הפועלים היה מאז
ומתמיד גורם מרכזי בכלכלת
המדינה.
הוא היה שותף פעיל
בהתפתחותם של מפעלי ׳
התעשיה בארץ, כמו גם
בהשגת יעדים לאומיים
בתחומי החקלאות, התיירות,
המלונאות, ותרם לכלכלת
המדינה בגיוס הון ומקורות
מימון.
בנק הפועלים גדל עם
המדינה והמפעלים הגדולים
גדלו עמו.

דוב התפעל׳ הגדולים בארץ
גדלו יחד אתנו.

ד רו ם ־ קו רי א ה: ד ש פו ךבמיסעדה
הנשיא ג׳ימי קארטר ויריבו העיקרי הסנטור אדווארד
(״טד״) קנדי, מתגאים במדיניות החוץ ההומאניסטית
שהם מייצגים. קארטר נוהג לנזוף בדיקטטורים שלו ברחבי
העולם השלישי, כשהם מגזימים בהתעלמותם מזכויות-
אדם בסיסיות.
המשבר הקוריאי חשף את הצביעות העוטה את היומרה
הנוצרית של קארטר. בעיצומו של המשבר בקוריאה,
כשאיינטלקטואלים וסטודנטים סיכנו את חייהם בהפגנות
בערי הדרום פוסאן ומסאב, שיגר הנשיא לסיאול את
שר־ההגנה שלו. הרולד בראון לא הביא עמו את ספר
התפילות הבאפטיסטי של קארטר, ולא הטיף מוסר. לעומת
זאת הזעיק לקוריאה נושאות מטוסים עמוסות מטוסי
,?׳*15 והעמיד את 38 אלף חייליו במצב הכן. בראון
הצהיר בפירוש, שאין לערבב את נושא זכויות האדם

נרצח פארק ומחליפו קיו־הא
שילטון הדיכוי יימשך
וביטחון המישטר הדרום־קוריאי, שהוא מעוז קלאסי של
העולם ה״חופשי״ .הסיוע המאסיבי לצבא האדיר של
דרום־קוריאה יימשך. ארצות־הברית, מסתבר, לא תומכת
דווקא בדימוקרטיה, אלא במדינת העבדים הברוטאלית
שיצר הנשיא פראק צ׳ונג הי, שנרצח בשבוע שעבר.
זכויות דלתי מוגדלות. רצח הנשיא פארק לא
מבשר שינוי כלשהו. המישטר החברתי הרותם את הפועל
לשבוע העבודה הארוך ביותר בעולם 60 ,שעות, יימשך
(העולם, הזה .)2193 השבוע מצטט האינטרנשיונל הארולד
טריביון את הודעת מועצת הנוער העובד הקאתולי
בקוריאה, שמחצית האחוז של הקוריאים זוכים ב־43
אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי בעוד ש־ 75 אחוז מכלל
העובדים מרוויחים פחות מ־ 100 דולר לחודש.
הנשיא פארק, ששלט בדרום־קוריאה ביד ברזל מ־,1961
נרצח על־ידי ראש הש״ב שלו במיסעדת־פאר בסיאול.

ו נוי

ח נון

הרוצח, קים ג׳יי קיו, חשש מפיטוריו, על רקע יחסים
מעורערים עם מישמר הארמון של הנשיא. ידידו הקרוב
של הנשיא המנוח, ראש־הממשלה צ׳אי קיו הא, נתמנה
נשיא־בפועל. הוא הכריז על מצב־חירום בכל רחבי דרום־
קוריאה, ונטל לידיו, למעשה, סמכויות בלתי מוגבלות.
מעניין לציין, שהמהומות בדרום־קוריאה, שקדמו לרצח
הנשיא, לא פרצו על רקע הדיכוי הכלכלי. אין, ככל
הנראה, כל קשר בין הרצח לבין התסיסה שהיתה על
רקע דימוקרטי. החלטת הנשיא להשתמש בסמכויותיו
הדיקטטוריות, כדי לגרש את ראש האופוזיציה, קים יאנג
סאם, הביאה להתפטרות המונית של 66 צירי האופוזיציה
הליברלית. שערוריה זו והגינוי מוושינגטון עודדו 1000
סטודנטים מאוניברסיטת פוסאן להפגנות מחאה ולמהומות,
שדוכאו ביד רמה. הנשיא קארטר הפגין מורת* רוח דיפ לומטית
וקרא לשגרירו בסיאול להתייעצות, רק כדי
להחזירו בבהילות עם גבור גל המהומות.
ראש האופוזיציה, קים יאנג סאם, רחוק מלהיות
קומוניסט או סוציאליסט. בראיון שהעניק השבוע לניוז־ויק
הזהיר בפני הסכנה מצפון־קוריאה ומברית־המועצות,
קרא להידוק היחסים עם יפאן וארצות־הברית. תמיכת
ושינגטון במישטר האנטי־דימוקרטי מרתיחה את קים.
שר־ההגנה האמריקאי, הרולד בראון, לא התרשם במייוחד.
הוא הכריז בסיאול, שהקשרים הצבאיים והכלכליים בין
ארצות־הברית למישטר בדרום־קוריאה הם מצויינים.

לכוון אותו למסקנה בלתי-נכסנה על סמך מידע שיקרי.
קליפת השום. כל העיתונות בארץ תומכת במילחמה
הקרה. המאמרים בעניין משבר קובה הולמים יותר
עיתונים באלבאמה או בקייפטאון. בשום נושא לא מעזה
העיתונות שלנו להרחיק לכת בשטיפת־מוח ובמידע חסר
ומסולף כמו בענייני החוץ. ההנחה הבסיסית היא מתנשאת,
פטרנליסטית. הציבור אינו מודע לענייני חוץ. אפשר
להאכיל אותו בסיפורים, נוסח חירחורי המילחמה של
תחילת שנות ה*50׳ .לכל היותר הוא קורא את המידע
המגמתי, השטחי, המעוכל עבורו בטייס ובניוז־ויק. מעריב
והארץ מציגים את העולם כולו כזירת מאבק ענקית בין
השריף הטוב, ארצות־הברית, לנוכל המרושע והערמומי,
ברית־המועצות. כמו שימעון פרס, מאמינים גם יעקוב
כרוז בידיעות אחרונות ויצחק שניצר במעריב, שארצות-
הברית נאבקת למען הדימוקרטיה. אפילו כשהיא מגינה
על מישטרים רצחניים ומושחתים בצ׳ילה, בדרום־קוריאה
או בערב-הסעודית. גורלם של מיליוני הילדים הגוועים
ברעב בדיקטטורות פרו־מערביות מעניין את הפובליציס טים
שלנו כקליפת השום. קנה־המידה היחידי להשתייכות
לחברה הטובה הוא התמיכה במערב.
פושע מילדזמה. במעריב ( )25.10.79 תוקף הכתב
בלונדון, יוסף פינקלסטון, את הטקטיקה התוקפנית של
הליגה האנטי-׳נאצית כלפי הפאשיסטים הבריטיים. כשמרן
טוב הוא מחפה על יחסה הגיזעני של מישטרת בריטניה
כלפי השחורים המקומיים. את בלייר פיץ /הכושי שנרצח
על-ידי המישטרה, כשהפגין נגד הנאצים, הוא מציג
כקורבן מיקרי.
לשיאו מגיע פינקלסטון כשהוא מביע תמיהה, כביכול,
כיצד נמנה פיטר היין, התומך בפלסטינים, על צמרת
הליגה האנטי־נאצית. פיטר היין, מנהיג הצעירים הליב רלים
שעבר למיפלגת העבודה, עמד מאז ומתמיד במוקד
כל מאבקי השמאל בבריטניה. היין הנהיג את כל המערכה
נגד דרום־אפריקד, ולמען זכויות מיעוטים בכל מקום.
כאיש שמאל, תמיכתו בפלסטינים מובנת מאליה. שינאת
מעריב לשמאל מגיעה עד לפסילת טובי הלוחמים בנאציזם
האנטי־שמי והגיזעני בבריטניה!
באותו גיליון עצמו מוקעת ברית־המועצות בשל מניעת
סיוע מקמבודיה. שקר! חברת אוקספאס הבריטית, שהיא
נוצרית ולאו דווקא שמאלנית, הודיעה שרוב העזרה
לרעבי קמבודיה מגיעה מברית־המועצות !

סיקור חוץ:
השריף הטוב
עיתון ערב ישראלי לאומני מתקיף את הליגה האנטי*
נאצית בבריטניה בשל עמדה תוקפנית מדי כלפי הנאצים
המקומיים. הייתכן? העיתון המתחרה מפרסם, במיסגרת
מאירת עיניים, ידיעה שכל מטרתה להטעות את הקורא,

מיעוטי: צרת רבי בלי ורומה
העולם כולו סובל מטירוף מערכות כללי בכל
הנוגע לבעיות מיעוטים. האגודה הבריטית למען זכויות
מיעוטים פירסמה לאחרונה קטלוג חדש. הוא מהווה
מיסמך מרשיע נגד הקהילה העולמית. בכל העולם רודפים
בני אדם בגלל צבע עורם, דתם או שפתם. גם
ישראל נמצאת, כמובן, ברשימה הבלתי מכובדת הזו.
כדאי שהקורא ידע משהו מהיקף הבעייה. בקטלוג
המיעוטים הנרדפים נכללים:
• סמים וקוראיים ביפאן.
• כושים בדרום־סודאן.

לוחמי מחתרת כורדים באיראן
צרות בכל מקום

• ערבים, דרוזים ובני עדות המזרח בישראל.
• צוענים באירופה.
• מוטאמארדים בווייט״נאם.
י• שבטים בבורונדי הנכחדים כתוצאה מג׳נוסייד
מתוכנן.
• הנשים בארצות״ערב.
• עדי״יהווה במרכז אפריקה.

• אינדיאנים בארצות-הברית.
• מיעוטים דתיים בברית״המועצות.
• קתולים באירלנד הצפונית.
• טאטרים באי קרים, גרמנים באיזורי הוולגה.
• בני העדה הטאמילית בסרי״לאנקא.
>• ״טמאים״ בהודו.
• באסקים וקאטאלנים בספרד.
• ביהארים בבנגלה״דש.
• שחורים בברזיל.
• אינדיאנים בדרוס״אמריקה.
• שחורים ואסיאנים בבריטניה.
• אסיאנים במיזרח״אפריקה.
• אינדיאנים בקנדה.
• כורדים בתורכיה, איראן ועיראק.
• פלסטינים בשטחים הכבושים ובארצות״ערב•
• פועלים מהגרים במערב־אירופה (בעיקר תורכים,
יוגוסלבים ומרוקאים).
• תורכים בקפריסין9 .
• יוונים בתורכיה.
• ארמנים.
• הודים ושחורים בדרוס״אפריקה (אפילו שהשחורים
אינם בעצם מיעוט, אלא רוב).
• אבאוריג׳ינים באוסטרליה.
• הונגרים ברומניה.
• מכסיקאים בארצות-הברית.
האגודה טוענת, שזוהי רשימה חלקית בילבד. העולם
של 1979 לוקה עדיין בגיזענות ובדיכוי.

חקירת המישטרה כפרשת כדייר פיץ׳
אהדה מיש טרתית׳לנאצים
בידיעות אחרונות ( )19.10.79 מופיעה מיסגרת, שבה
מצוטט דיוויד שאוקרוס בהקשר המגן על מעשי הזוועה
של הנרי קיסינג׳ר בקמבודיה. מדובר במישפט אחד
מתוך ספר שלם — אירוע צדדי — המסביר כיצד הכחיד
קיסינג׳ר עשרות ערים וכפרים בקמבודיה.
העולם הזה ( )2148 הביא את תמצית סיפרו של
שאוקרוס לפני כארבעה חודשים. עיתון ישראלי לא
התייחס למידע הרב שבמאמר או לעובדה שקיסינג׳ר
מוקע עתה בחוגים אינטלקטואלים בעולם כולו, כפושע-
מילחמה שהטיל חצי מיליון טון חומרי נפץ על קמבודיה.
התסיסה בקוריאה ורצח הנשיא פארק צ׳ונג־הי מוצגים
במזימה קומוניסטית נגד העולם החופשי. אופיה של
מדינת העבדים של דרום־קוריאה לא נחשף, מילבד כמה
הערות שיטחיות על ״היד החזקה״ של השילטון.
כל העיתונות בארץ מתעלמת מזכותו של הקורא
המשכיל במדינה דימוקרטית, ליהנות ממידע מגוון ורחב
בשפתו. בנושא חדשות החוץ מגיעה חוסר אחריותה
של העיתונות לשיאים של זילזול פרימיטיבי ומגושם
בציבור הישראלי.

חיים ברעם

מוראל מ כני ס ה או תך לעידן ה עו צמה עם ר מ קול חדיש ויוצא דו פן-
- 14 205ה מ שלי םאת סדרת הרמ קו לי םהמק צו עיי ם של מור אל
/ 301/303/309/311ק^11ו ואוקטב־.3
כבן ל מ שפ ח ה מו פלאה זו ניחן ה־ 1* 205 בכל הי תרונו ת שעשו א ת
רמקולי מוראל לשם דבר: דיוק מירבי בהעברת הצליל ,״ הי ענו ת מעבר״
מהירה, סלילי * 1א ס 0 )/\6פ.ה*א 6ל ס פיג ת עוצמת־יתר
ומערכת ליניארי ת ל תי או ם פ אז ה( ק1ו^ז).
תכונות אלה בצירוף גימור קפדני, מ חי ר סביר ו־ 3שנות א ח ריו ת
נותנים בידך רמקול רב עצמה, בין אםאתה משוגע לדי ס קו,
ל מו סי קהקלא סי ת או לכל מו סי ק ה באשר היא.
מדוע שלא תכנ ס לשמוע או תו ב אחד מ או ל מי ההשמעההמק צו עיי ם
עוד היום?

31׳זע 31ח 6־ז0רח 15 סהט 61 50־ו 0ו ח > מ
להשיג בחנויות הסטריאו המובחרות ובחנויות ה שקם.

מרכז שיווק, תצוגה וייעוץ: מפעלי מוראל, אזור תעשיה נס־ציונה (על כביש בית עובד) טל 70796 .־054
• מכירה לעולים חדשים רק במרכז השיווק.
פתוח כל יום (פרט ליום ו׳) מ־.17.00—9.00

אנשים ב 111ל11

מהדי באזאוגו 1 :זומ..ני פרימיטיבי אבל 11x1
אחרי שהאיית־אללה חומייני הואיל להתראיין אצל העיתונאית
הידועה אודיאנה פאלאצ׳י, ניאות גם ראש־הממשלה של איראן, מהדי
באזארגן, להעניק לה ראיון בילעדי. נושאו העיקרי היה, כמובן,
חומייני .״הוא איש גס ופרימיטיבי,״ אמר באזארגן, אך הוסיף :״אבל
הוא גם גאון. הוא האיש שהנהיג אותנו במאבק למיגור המונרכיה.
מה עוד, שהוא האיש שמינה אותי ומחזיק אותי בתפקידי.״
למרות שבאזארגן דובר אנגלית וצרפתית שוטפות, הקפיד להת ראיין
בפרסית, כשבתו משמשת כמתורגמנית.

גיימי קאוטו: הנשיקה שלא המסה את הקרחון
קשה לדעת מה חלף במוחה של דאקלין קנדי-אונסיס בטכס חנוכת הסיפרייה על
שם הנשיא ג׳ון קנדי, כשהנשיא קארטר נשק לה בחיוך מאולץ. המצלמה הדגישה את
פניה האדישים של ג׳אקי, כשעיניה מביטות הרחק, מעבר לג׳ימי. אף שקארטר ניסה
להתלוצץ בחביבות מתוחכמת, והזכיר את דבריו של טד קנדי, שאמר בשעתו לעיתונאי,
כי אחרי שלמד עד כמה קשח תפקידו של אחיו, הנשיא המנוח, אינו בטוח אם ירצה
בעצמו להיות אי פעש נשיא, נראו הדברים אירוניים מדי עבוד קארטר. בין 7000
המוזמנים היה רוב הקהל פדו־קנדי מובטח (לצד דאקלין עונזדים ילדיה, ג׳ון וקארולין)
ובאוויר כבר ריחפה בשורת המירוץ של טדי, כשז׳אקי חוזרת לשבט הגאה התומך בגיסה.
ה עו ל ם הז ה 2201

גר״ס קלי :״מכל משמיצי נזשכלתיולקראת
יום הולדתה ה־ ,50 כשהיא זוהרת מתמיד (רוקדת, בתמונה
למעלה, נום בנה יפה התואר אלברט) ,גילתה הנסיכה גדיים פרטים
בלעדיים לעיתונאי, שהוא גם חבר למיקצועה לשעבר, שחקן קולנוע
אלגנטי, חוזה דדדלה־וילאלונגה. לראשונה לא נמנעה מלגנות בחרי פות
ידידים הוליוודיים רבים, שלטענתה השמיצו אותה בשעתו וריכ לו
עליה בלי בושה .״אפילו בינג קרוסבי השמיץ אותי, הייתי מטו רפת
מכעס. רק בעלי הוא שהפך אותי בחזרה לאשה נורמלית״ ,אמרה.
214

א1111 יגו ב שו ם

תארנה: מישחק׳ הפיגיאמה אחו׳ חצות
כפר איטלקי קטן יוצא משלוותו בעת האחרונה, בגלל מישחק
טלוויזיה המשודר בתחנת טלוויזיה פרטית ומכוון לאוכלוסיה שבין
מילאנו לטורינו. שם המישחק פיג׳אנזה פראית, והוא משודר בחצות
הלילה. העיקרון: נערה יפהפיה בת ,18 בשם מארינה, תהיה הפרם
למי שישכנע אותה לצאת עימו באותו הערב. איש טרם זכה בנערה,
אך המפיק (בתמונה, עם מארינה) ותחנת הטלוויזיה, זכו במוניטין.

מוטין דירי: צ־!ו חויוקו של החנוה השפות
מרטין ליר היא היום ציירת הדיוקנים האופנתית ביותר באירופה. היא ציירה כבר את ־כל האנשים
היפים, כולל בנו של הנסיך חאלד. ידידתה הטובה היא הסופרת באופנה, מיוריאל סרף, שכתבה רב־מכר
בשם אנטי־מסע. לכבוד סיפרה הבא מכינה הציירת מרטין את דיוקנה של מיוריאל (המדגמנח מולה בתמונה).
לפי החזה החשוף של מיוריאל נדמה כאילו צריך להתפשט לגמרי בביקור אצל רופא שיניים.

ושן פולוס?׳:
..לא שנחתי

את שוון!״
הבמאי הפרובלמטי רומן פולנסקי
(בתמונה מימין, עם רעייתו שנרצחה,
השחקנית שרון טייט) הבטיח
להעמיד עצמו לרשות הצדק האמ ריקאי,
מייד אחרי בכורת סירטו החדש
טס (עס הגיבורה נסטסייה קיד
זי, הוא נראת בתמונה משמאל).
טס מהווה נקודת מיבחן גם לבמאי
וגם לשחקנית. בשביל פולנסקי זו
שאלה של הערכה מיקצועית מחודשת,
בשביל נסטסייה — הת חלת
קאריירה. פולנסקי הקדיש את
הסרט לשרון.

ה עו ל ם הז ה 2201

איב ביאגיה: שעמים בהשראת מועילה
יצרן השעונים השווייצי, איב פיאז׳ה, דור שלישי ליצרני שעונים,
המצטיין באהבה לאמנות פלסטית, ביקר במרכז האמנות ע״ש פומפידו
בפרים וגילה שהפרימה בלרינה לשעבר, לודמילה צ׳רינה, מציירת להפ ליא.
הוא הציע לה לעצב למענו שורת שעוני־יוקרה (בתוצאה מת
בוננים
השניים).

עישר סובן: לשח? על הבעה ובסבתא
אחת הסבתות הזוהרות של הבד הצרפתי מופיעה מזה 15 חו דשים
על הבמה בלהיט של פרנסואז דורן, ושמו :״הכל עבור הכל.
אחרי ההצגה היא נחה בחברת בנה, מייק מרשל (בתמונה עם שניים
משלושת ילדיו) .השעשוע החביב עליה: נכדתה הגדולה בת ה־, 10
המצפה לה מאחרי הקלעיבר וקוראת לה ״מימי״ .״אם אשכח פעם מיש-
סט או שניים מן ההצגה יש מי שילחש לי,״ אומרת הסבתא הגאה.
ה עו ל ם הז ה 2201

בובוה?אווה: ח״ם ביס העוות
לאחר תשע שנות דוגמנות וסרט אחד, האי של ד״ ר מורו, מגלמת ברברה קאררה היפהפיה דמות של
יהודיה, אהובת מפקד הליגיון הרומי, סילווה (פיטר או׳טול) ,בסידרת הטלוויזיה מצדה, ד,מוסרטת ביש ראל.
היא נסעה במייוחד לרומא, להשתתף בטכס הענקת פרס דונאטלו לקולנוע לידידה, השחקן ריצ׳רד
גיר (ימים ברקיע) ורכשה בגדים אופנתיים. אבל העיתונות העולמית בחרה להראותה בבגד־ים, כשהיא
עולה׳מים־המלח.

6ח!3 1־ 6x11 3־ 6x11ח 12 0 6
גרב• מכנס המעוצבות
בשיא העדינות

או מסה

גמישה ו חינני ת עם

נובתי״אומסה״ תוצרת איטליה בכי החנויות בארץ

היבואן: דק קובה, טל — 836727 ,823341 .המכירה בסיטונות

ה עו ל ם הז ה 2201

שמואל תמיד השמיץ שרים באוזני עיתונאים
ואחד כך הביא אותם בעדים לשתיקתו
! 0שר־האוצר המיועד, יג אל
חורכיץ, התנגד נמרצות,
בכל תקופת כהונתו כשר ה מיטהר
והתעשייה, ליבוא בשר
כבש קפוא לארץ, וזאת כדי
להגן על מגדלי הכבשים המ קומיים.
התמנה תחתיו השר
גירעון פת ותוך זמן קצר
הוציא את ההיתר ליבוא בשר
כבש. הסתבר שפת עשה זאת
תוך התנסות אישית. בנו ה בכור
של השר, המשרת ב־צה״ל,
הוא חובב מושבע של
בשר כבש. יום אחד, כשעמד
הבן לבוא הביתה לחופשה,
אחרי העדרות ממושכת, ביקש
השר להכין את המאכלים ה אהובים
עליו, מבשר כבש. ני סה
לקנות בשר כבש ולא עלה
בידו. רק אחרי התרוצצויות
מרובות הצליח נהגו לשכנע
בעל מיסעדת־יוקרה בתל-
אביב, למכור לו מבשר הכבש
שהכין לאורחיו, במחיר של
160ל״י הק״ג. ראה זאת פת
והחליט לאשר את רישיונות
היבוש. כיום ניתן לרכוש בש־כבש
קפוא בשפע, במחיר של
80ל״י הקילוגרם.

)11*11111

! כתב ד בר נחום כרגע
חשף השבוע זווית נוספת מ אישיותו
של שר־המישפטים
שמואל תמיר. לדברי ברנע,
הוא השתתף לפני כחודשיים
במסיבת־עיתונאים משודרת עם
תמיר בקול ישראל. במהלך
השידור נערכה הפסקה, כדי
לשדר כמה תשדירי פירסומת.
תמיר ניצל את ההפסקה, לטע נת
ברנע, כדי להשמיץ באוזני
העיתונאים כמה מחבריו לממ שלה.
כשהתחדש השידור הת ייחסה
השאלה הראשונה למ ריבות
שבין השרים בממשלה.
לדברי ברנע פתח תמיר את
הבאות : במילים תשובתו
״יושבים כאן שני עיתונאים ש אינם
חברי תנועתי, מקורבי או
תומכי. יעידו הם בי: האם
אמרתי אי פעם מילה רעה על
שר בממשלה ז״ סיכם ברנע:
״לא היו מילים בפינו.״
! 0בוועדה לענייני רווחה
של הכנסת נערך דיון על ה פשיעה
ועל נגע הסמים. אמרה
חברת־הכנסת מסיעת המפד״ל,
שרה שטרן־קטן :״מה

עזו ו״צמן

יצא בשבוע שעבר מישיבת הממשלה שנקראה לדון בפרשת אלון־מורה, ישר אל
תוך סופת גשם ירושלמית. שר״הביטחון הבחין בעיתונאים שניצבו בפתח הבניין
בגשם הסוחף, אחרי שמזכיר־הממשלה, אריה נאור, גירש אותם קודם מבניין ראש־הממשלה וסירב
להניח להם למצוא מחסה במיסדרון. עזר לא נבהל ודיבר עם העיתונאים בגשם. אחד מכתבי־החוץ חמל על
השר, שלף מייד מיטריה ופרש אותה מעל וייצמן .״רק שלא תתקרר לני,״ אמר לו אחד העיתונאים.

\ ע 1ל {1ך 871 ביקשה לעצור את המישטרה בכוח• היה
# 1 1 * 11י י * י י | זה כאשר אנשי גוש״אמונים באו למישרד
ראש־הממשלה כדי להגיש לבגין עצומות נגד הורדת אלון־מורה.
אנשי גוש״אמונים התפרעו, והמישטרה הוזעקה כדי לפנותם.
גאולה כהן נחלצה אז להגן עליהם בגופה מפני השוטרים.

באים בטענות לסוחרי הסמים?
הרי צרכן הסמים הגדול ביו תר
במדינה הוא ־׳ראש־הממש־לה

01 כמה שבועות אחרי ש קנה
לעצמו מכונית פרארי
משומשת, נהג בה שאול (״אולי״)
גלאי, בנו של הסופר־עיתונאי
כגימין גלאי ודוברו
של שר־התיקשורת יצחק
מודעי, ללא ביטוח רכב. הוא

ח״כית המפד״ל, שהיא בדרן־כלל אחת הדמויות
| 1ף 1ך | 11111
השקטות והשלוות ביותר בכנסת, יצאה בשבוע

שעבר מכליה בעת הדיון על חוק ההפלות בכנסת. הח״כית השלווה לא הפסיקה לקרוא
ה עו ל ם הז ה 2201

ניתפס על־ידי המישטרה, הובא
למישפט ונענש בשנה של שלילת
רישיון בפועל ובקנס של
3,000 לירות.
! 0כאשר ביקרה ועדת ה חוץ
והביטחון של הכנסת בפי קוד
הצפון, שאל חבר־הכנסת
זרח ורהפטיג את הרמטכ״ל
רפאל (״רפול״) איתן ,״מה
היה האימפקט של מילחמת
יום־הכיפורים על פיקוד הצ
פון?״
רפול חשב כמה רגעים
והשיב :״לא היה אימפקט!״
! 0מנהל מרכז ההסברה,
יעקב ש ״ץ, יצא לסיור ב רמלה,
שבמהלכו נגנבו ממנו
ארנקו, כל הכסף שהיה בו וכן
תעודות — הכל, מילבד תעו דה
אחת, פינקם קופת־החולים.
למחרת לקה ש״ץ בשפעת, וניצל
את התעודה היחידה ש נותרה

קריאות״ביניים לעבר דוברי האופוזיציה ששללו את התיקון המוצע לחוק ההפלות, חרפה
וגידפה בלהט תוך ניפנוף ידיים וזעקות זעם. אגב, כבר כיום ברור שהיא לא תמשיך לכהן
כח״כית מטעם המפד״ל. על מקומה מתמודדות עתה במפד״ל אורה הרצוג ויהודית היבנר.

215

מרשימותיו שלמבקר מסעדות
הפעם היה בחברתי אורחן
מצרפת, ידיד ותיק ומבין1
גדול בארוחות וביין. המ 0ע־|
דה זכתה למחמאותיו,ובמיו־ י
חד הביע פרנסוא את התפע־1
|לותו מיין ״פטיט ם ירה״|.
]זהו יין אדום חדש ומעולה ,
|של כרמל-מזרחי, והוא הת־ן
אים נפלא למנה העיקרית^,
צלי בקר ברוטב.
לא מכבר טעמתי עוד יין׳
חדש של כרמל ,״טינטה !
ן אמרלה״ ,גם הוא יין שול־
.חני אדום משובח. אגי מנד
1ליץ על׳היינות האלה בפגי
1כל אוהבי היין הטוב. כדאי
׳לכם לזכור את השמות^
החדשים האלה.
פטיט סידה
וטינטה אמילה
טיטיבים את הארוחות

ח״ כ גרזפו־ רצה לדחוף את חי ב בו־־לב למים
!מנהיג הפנתרים פתה מיסעדה
81 הכנסת כימעט שאיבדה
בשבוע שעבר את אחד מחבריה.
היה זה כאשר כמה מחברי
ועדת החוץ והביטחון של
הכנסת הוזמנו לסיור ביחידת
הקומנדו הימי של חיל־הים.
באחת מסירות־המירוץ השיטו
את ח״כי הליכוד ,׳מאיר כהן
ופפח גרופר, ואת ח״ב המערך,
חיים כר־לב. כאשי
חזרה הסירה למזח נכשל כהן
בניסיונו לדלג מהסירה אל ה מזח
ונפל למים. מכיוון שאינו
יודע לשחות, קפצו כמה צוללנים
למשות אותו מהמים.
בעוד אלה מנסים להציל את
הח״ב חובש הכיפה, ניגש גרו־פר
אל בר־לב ואמר לו :״זה
לא בסדר שרק הליכוד במים,
צריך לדחוף גם אותך.״ אבל
בר־לב לא תפס את חוש ההומור
של גרופר והשיב לו :
״לא, תודה. אינני מעוניין ל־הרטב.״

8רזי גוטרמן, הכתב
הכלכלי הצעיר ( )32 של מעריב,
עמד להתמנות ככתב עיתונו
בניו־יורק, כאשר לפתע
נפטר אביו והיה עליו לדחות
את הנסיעה. את מקומו מילא
באופן זמני יאיר קוטלר,
אחרי שהכתב הקודם בניד
יורק, יוכל אליצור, עבר לכהן
ככתב מעריב בוושינגטון,
תחת עידוא דיסנצ׳יק, ש חזר
לארץ ומונה כאחראי על
כל מערך החדשות של העיתון
תחת. נכי שטרפמן, שלקה
בהתקף־לב ומונה כעורך ראשי
לכל המהדורות האזוריות והשבועונים
האזוריים שמוציא
מעריב.
! 8ויקטור תייר, שהיה
בשעתו ממנהיגי הפנתרים־ה־שחורים,
ועם הקמת ד״ש ניסה
להצטרף אליה אך נדחה בידי
מנהיגיה, נעלם בשנתיים האח רונות
מהזירה הפוליטית. לאח רונה
הסתבר כי תייר, שהוא
מסגר אמנותי במיקצועו, הכיי
במשך חודשים רבים את קישוטי
הפירזול למיסעדה טרי-
פוליטנית חדשה, שפתח ליד
כיכר השעון ביפו. תייר מב טיח
שאחרי שיתבסס ויצבור
אמצעים יחזור שוב לפעילות
פוליטית.
׳ 8עסקני קבוצת הכדורסל
של הפועל חיפה ערכו נשף,

נשיא

המדינה

כדי לגייס כספים לקופת הק בוצה.
אורח הכבוד היה כמובן,
ראש עיריית חיפה, אריה
גוראל. כשהגיע תורו של גור־אל
לשאת את דבריו, ביקש
לברך את מאמן הקבוצה הוותיק,
יהושע רוזין, המכונה
״מר כדורסל הישראלי״ .אבל
תוארו של רוזין נשמט ברגע
האחרון מזכרונו של גוראל
והוא כינה אותו ״יהושע רוזין
— מר ישראל״ .כל הנוכחים
פרצו בצחוק יועם.
! 8חברת התעופה הגרמנית
לופטהאנזה מוציא לאור
ירחון בשם סיפורי סילון, ה מופץ
במטוסיה בכל רחבי ה עולם.
לפני ארבעה חודשים
ערכה החברה חידון בץ קוראי
הירחון, שלפדתריו הוקצבו
עשרה פרסים יקרי־ערך, שה

גדול
שבהם הוא מכונית בשווי
של חצי מיליון ל״י (בחו״ל).
עשרת הזוכים הראשונים הוז מנו
לגרמניה, על חשבון החברה,
כדי להשתתף בהגרלה ש תקבע
איזה פרם יקבל כל אחר
מהם. הסתבר שישראל מיוצגת האדריכלית העשרה. בין אליסיה וסרטייל נבחרה
כאחת מהעשרה ותטוס לגר מניה
כדי להשתתף בהגרלה.
אליסיה היא רעייתו של גרו נו
וסרטייל, כתב יו־פי־איי
בישראל, המוציא לאור בארץ
ירחון תיירות באנגלית.

81 ראש מועצת אזור, יצ חק
אלישיב, מימנה על
מנהיגי הלישכה הצעירה ב־מיפלגת
העבודה, וידוע גם כשחקן
ניבחרת הכדוריד של
אזורו, אירח את חברי המגבית

מהזד 216

יצחק ]נס

נשיא המדינה קיבל במישכן־חנשיאים את הצייר איתמר שיאני, שהביא לו במתנה
אלבום ציוריו שיצא לאור. בהקדשה כתב שיאני :״נבון הוא יופי של נשיא״.
יצחק נבון אף דיפדף באלבום ושמע את השבריו של הצייר על יצירתו.

(משמאל) הבמאי, הגיע אל בית־המישפט ביחד עם שמוליק קו אוס, המלחין, פדי
אס׳ זין לשמש עדי״אופי למשה איש־כסית, החשוד בהחזקת שמים• כאשר בישר השופט,
כי המישפט נידחה לחודש יגואר , 1980 החליטו השלושה לעבור מאולם לאולם, בבית־המישפט, ולהאזין.

היהודית המאוחדת, שבאו ל סייר
במקום ולראות כיצד הפכה
אזור מאיזור מצוקה למקום
יפה. בעודו מסביר לאורחיו
את נפלאות המקום, סגר אחד
מחברי המגבית את דלת המ כונית
על אצבעו. אלישיב בי קש
בשקט מהאמריקאי שיפ תח
את הדלת, שיחרר את אצ בעו
והמשיך בסיור. רק עם
תום הסיור התברר לאלישיב,
כי חסרה לו ציפורן והוא נסע
לבית*החולים לקבלת טיפול.
כתוצאה מכך הפסידה ניבחרת
הכדוריד את אחד משחקניה ה טובים
באותה שבת.
! 8לפני שהתמנה כעוזרו
של ראש עיריית תל-אביב, היה
חנן כן־יהודה יו״ר התאח דות
הסטודנטים בישראל. בתו קף
תפקיד זה נסע לעיתים
קרובות לוועידות סטודנטים
אסיאתיות, שנערכו במיזרח־הרחוק.
מאז הוא שומר על קשר
עם רשאי התאחדויות הסטודנ טים
שפגש. מדי פעם מסתבר
לו שמישהו מהם התמנה לשר
בממשלה או שהוצא להורג באשמת
ניסיון למרד .״זה ה הבדל,״
אומר חנן ,״תראו לאן
מגיעים ראשי התאחדויות
סטודנטים שם, ולאן הם מגיעים
אצלנו.״
81 על מינויו של יגאל
הורביץ כשר־האוצר, אמר ה שבוע
חנן בן־יהודה :״אני
מקווה שהוא יכניס דחף לממ שלה.
הדחף היחיד שהיה עד
כה לממשלה היה של אלי עזר
ז׳ורכין, שניסה להוריד
את האינפלציה באמצעות מודעות.״
ז׳ורבין הוא בעל חברה
בשם דחף.
81 הבלשן אכשלום קור
טוען שהממשלה הנוכחית היא
״ממשלה מסוגננת״ .והוא מס ביר
:״פעם חשבו ש׳מסוגננת׳
זה מהמילה סיגנון. עכשיו נראה
שזה בא מהמילה ׳סגנים/״
81 העיתונאי לוי יצחק
הירושלמי הזכיר השבוע
נשכחות לאנשי המיפלגה הלי ברלית.
הוא הוכיח להם, כי
בתחילת שנות החמישים, כש־ה
עו ל ם הזה 2201

אגשים
לא היו מיפלגת שילטון, הם
זכו לארבעה שרים ולסגן־שר
אחד בממשלת הקואליציה ש הרכיב
דויד כן־גוריון. קבע
הירושלמי :״אז, כשלא נחשבו
לשותף בכיר, החזיקו בידיהם
עמדות חשובות יותר משיום־
קדו עליהן אחרי הרה־אירגון
בממשלה.״
01 בג׳נבה שבשווייץ הוח לט
להקים מלון הילטון חדש,
שיש לו קשר אמיץ לישראל.
המממן הוא גיסים גאון, ה מיליונר
היהודי החי בשווייץ.
הארכיטקט היועץ הוא יעקב
רכט ,1שהוא גם בעלה של
השחקנית חגה מרון ואביו

בנק לאומי בתל־אביב. בין יצירת
אמנות אחת לשניה שילב
דני גם פעילות פוליטית: הוא
קפץ לבנם ניו אאוטלוק בוושינגטון,
לשם הוזמן כאחד
מנציגי מחנה השלום.
91 אחרי פתיחת תערוכת
הציורים שלו, נערכה סעודת-
הפתעה לכבוד הצייר דן קידר
ואשתו ציונה. לסעודה הגיע
גם ראש עיריית רחובות, יחזי
קאל הר־מלך, שהזכיר לדן
כי לפני שנים רבות היה חניך
שלו בצבא, בחיל התותחנים.
דן לא זכר, משום מה, עובדה
זו. הר־מלך לא ויתר והביא
לסעודה תעודה שקיבל כחניך

] 1 ^ ¥3 11111 השחקנית שמחה לפתוח את תערוכתה של הציירת שרה חגי (משמאל) ,וסיפרה
* 11111״י י§ לנוכחים, כי למעשה חלמה כל חייה להיות ציירת, אן משום מה לא הגשימה
חלום זה. היא סיפרה על חגי, המצליחה לפרנס את שלושת ילדיה אחרי שגעלה זנחה לפני כמה שנים.
הוא מצלם, עם הצוות שלו,
הגיע עם המישטרה גם כתב
הטלוויזיה איתן אורן, ועימו
צוות משלו. בין השניים התפתח
ויכוח, מי מהם יסקר את
הפיגוע. כל אחד מהם ערך
בנפרד כתבה מצולמת, מעל
המסך הוקרנה בכל זאת כתבתו
של חנן עזרן, שהוא.ותיק יותר
בטלוויזיה. אך בסיומה ניתן
קרדיט גם לאיתן אורן.
! 9אמנם רבים מעדיפים
לעזוב את תל-אביב לטובת

לניות ורציניות, עד שהביאו
להתערבות המישטרה. אם ה שכנים
לא ימצאו שפה משו תפת,
הם עלולים להיפגש בק רוב
בין כותלי בית־המישפט.

יורם בן ה־ 37 נשוי בשלישית.
את !מרית, אשתו הנוכחית,
פגש לפני כשנתיים בניו־יורק.
91 שדרנית הטלוויזיה דל יה
מזו ר נעדרה לאחרונה מ־מיגרשי
הטניס. הסיבה המש מחת
— הריון מתקדם.

כץ, מלך הפיצות בגרמניה.
הוא שכר לו בית ביפו, ממש
מתחת לביתה של הפסלת אי לנה
גור. כץ מתכוון לחלק
את זמנו בין ביתו ביפו ועסקיו
הרבים בגרמניה. כאשר נשאל

; 0הזמרת רמה סממו-
נו ב כתבה בעבר ספר שירים
לילדים. בימים אלה היא עובדת
במרץ על ספר שירי ילדים
שני. הזמר יהורם גאון הת להב
משיריה עד כדי כך, ש החליט
להלחין את השירים
ולהפיק מהם תקליט מיוחד ל ילדים.

9הקבלן הוותיק אריה
פילץ לא ניבהל במיוחד, כ אשר
הוגש נגדו כתב־אישום
על חריגות בניה בדיזנגוף סנטר
.״זה שום דבר,״ אמר ,״אני
מחר הולך לבטל זאת אצל
ראש־העיר.״
91 המדען המצרי, סגן
נשיא המכון הלאומי המצרי
למדעים, הד״ר חוסיין פאו-
זי, שהה בשבוע שעבר בארץ
וניפגש כאן עם ידידים ותיקים
שלו, אותם הכיר עוד לפני
.1948 בארוחת ערב שנערכה
לכבודו בביתו של ראש עיריית
ירושלים, טדי קולק, סיפר
פאתי ל הבעיות שהיו לו בגלל
קשריו עם ישראלים. בכנסים
של אונסק״ו הוא היה נפגש
עם רופא העיניים הישראל״,
הפרופסור שמואל סמבור־סקי,
והשניים היו מתחבקים
ומתנשקים. ראשי המישלחת
המיצרית היו נוזפים בפאהי
על כך.

מושבת האמנים ביפו

קיבלה תיגבורת — מנפרד

19 1 1 *1 1 * 1ן? מי שהיה במשן שנים סטטיסט בארץ ונת-
* גלה לבסוף על־ידי מפיקים אמריקאים, ומאז

הוא משתתף בסרט אחרי סרט, נמצא בארץ ומשתתף בסרט
״מצדה׳׳ .ביום חופשה מהצילומים הגיע ל״כסית״ ,כדי לפגוש
מכרים ותיקים. הוא פגש בדן בן־אמוץ. השניים השתתפו יחדיו,
לפני עשרים וחמש שנים, בסרט ״אכסודוס״ .פול עומד להשתתף
בקרוב בסרט חדש של הבמאי רוברט אלטמן, בתפאת
פופיי. לנצח המנסה
הרע,
קיד פלוטו, האיש
של המלחין קובי דכטר. הפסל
דני קרוון הוזמן להקים
ולקשט את אולם הכניסה של
בית־המלון החדש. המיליונר
דרש תבליטים ופסלים עשויים
משישי לבן. קרוון חיפש את
השיש בעיירה האיטלקית קרא-
רה, הידועה במוצרי השיש ש לה,
אך השיש שמצא לא היה
די לבן לטעמון של גאון. דני
המשיך לחפש את השיש והגיע
עד ליוון, שם, ליד עיר נמל
קטנה בשם דרמה, נימצא אי
שבו מצא את השיש הלבן המ בוקש.
עתה מטיסים את ״ה לבן״
לג׳נבה, כדי שהפסל יו כל
להשלים את עבודתו.
! 9דני קרוון אינו עסוק
רק בעבודות-חוץ. הוא קפץ
ארצה לשלושה ימים, כדי לפ קח
על פסל שאותו הוא מקים
בבנין הג׳וינט בירושלים. הוא
מתכנן את הכיכרות בקריית
הממשלה בירושלים. ואם כל
זה לא מספיק, הוא הוזמן גם
לפסל עבור בניין חדש של

מצטיין, עליה היה חתום הקצין
דן קידר.

פחד נוראי

! 9פסוקי השבוע שייכים
לשניים. האחד הוא נשיא התאחדות
התעשיינים, אכרה ם
(״בומה״) שביט, שבפגישה
עם ראש־הממשלה, מנחם
בגין, העמיד אותו על חומרת
המצב הכלכלי של המשק במילים
:״עוד מעט תצטרך
למכור את הכותל כדי לקנות
גרעיני חיטה.״

מטיסות

לא יעצור את הבמאי אברהם
הפגר, מלטוס לפסטיבל הסר
טים
בשיקגו, אחרי שהוזמן ל שם
עם סרטו פרשת וינשל.
הפנר, ששלושת סרטיו לא הצ ליחו
למשוך צופים, אינו מוותר.
הוא מתכנן כבר את סרטו
הבא. לסרטיו — מה קרה לדניאל
ואקט, הדודה קלרה ו פרשת
וינשל — הגיעו יותר
צופים עם הזמנות, להקרנות
המוקדמות, מאשר קוני כרטיסים
.״אני עושה את הסרטים
שלי לקהל,״ אמר הפנר ,״ה עובדה
שהוא לא בא, איננה
הבעיה שלי.״
01 זריזות של שני כתבי
טלוויזיה הולידה גם ריב מיק־צועי
בין השניים. כאשר אירע
הפיגוע בתחנה המרכזית, הגיע
למקום מיד חנן עזרן, שהיה
בסביבה לגמרי במיקרה. בעוד

יונה קלימוביצקי

מזכירתו האישית של ראש-
הממשלה, מנחם בגין, דואגת
באמת ובתמים לבריאותו של הבוס. בפתיחת התערוכה של הפסלת
אילנה גור פגשה יונה באסטרולוג הרצל ליפשיץ, שאלה אותו מה חוזים
הכוכבים לבגין. הרצל, כמובן, הרגיעה בקשר לבריאות בגין.
פרבריה. השקט והשלווה הם
הם, בדרך כלל, התירוצים ל נדידה.
אך הזמר מייל! בור שטיין,
שעבר לא מזמן ל־רמת־השרון,
לבית דו־מישפח־תי,
לא מצא בדיוק שלווה בביתו
החדש. המריבות שיש לז
עם שכנתו לבית הם כה קו־

כץ מה היא אמנותו, השיב בחיוך
:״אני מצייר פיצות.״
91 לשדרן הספורט של ה טלוויזיה
יורם ארבל נולד
בן בכור. ארבל הנירגש טילפן
אל כל ידידיו בארץ, כדי לבשר
להם על הולדת יורש העצר.

91 פסוק השבוע השני שייך
לראש אמ״ן לשעבר, אלוף
(מיל ).יה ושפט (״פאטי״)
הרכבי, שבמאמר מבריק ב מעריב,
על מצבה של המדינה,
כתב :״אנו הולכים ונעשים
בשביל העולם מארץ בחירה
לארץ בחילה.״
! 9ההברקה הבאה שייכת
לאיש־העסקים מדניה שפי רא,
שהגיב על ההסתייגות ה גוברת
והולכת בציבור ממשלת
הליכוד :״הרבה אנשים ירדו
בחודש האחרון מאלטלנה ״

ה עו ל ם הז ה 2201

אנרגי
מאז שהומצאו
הגרביים, לא המציאו
משהו כל כך חשוב
לרגליים:
אנרג׳י של גבוה

יש! הם כאן! גרבי המכנס החדשים
של גבוהאנרג׳י.
גרבי מכנס, המעסים את הרגליים
במשך כל היום, ומונעים מהן עייפות.
האנרג׳י עשויים מחוט לייקרה אלסטי,
הפועל על הרגליים בשיטת העיסוי
ומשמש להן תמיכה במשך כל היום.
אם את אשה פעילה בעלת חרץ,
הנמצאת בתנועה במשך רוב שעות
היום; אשה הצריכה את רגליה בבוקר,
ורוצה אותן בערב-אנרג׳י זה בשבילן
אנרג׳י. הדור החדש של גרבי המכנס.
הם נראים כמו עוד זוג גרבי מכנס-
שקופים, יפים, אלגנטיים ובגוונים
אופנתיים. הם מרגישיס-כמו עוד זוג
רגליים.
עד שלא תנסי את האנרג׳י, לא
תאמיני מה הם יכולים לעשות למען
רגלייך!

גרבי המכנס החדשים של גמר.

אור אבנר מדווח על כו ס וושינגטון:

.היסה הה, ימה שמם?
^ ספרים על הגביר היהודי בעיירה,
י שמשרתיו מסרו לו כי אחד מיריביו
בא לבקרו.
״השליכו אותו החוצה!״ פקד בזעם.
״אי-אפשר,״ השיבו המשרתים .״הוא
נשאר בחוץ!״

״אז הכניסו אותו פגימה, והשליכו
אותו החוצה:״

חוששני שכמה ״יונים״ ישראליים, מאנושי
המימסד, נסעו לוושינגטון כדי לנקוט
שיטה דומה. הם באו כדי לטרוק את
הדלת ולפרוש בסערה, כאשר יופיעו שם
אנשי-אש״ף.
׳לאכזבתם, הנציגים הרישמיים של אש״ף
לא נכחו במקום, בגלל סיבות שאעמוד
עליהן מייד.
היונים שלנו זעמו .״שערורייה!״ הם
אמרו .״היכן אנשי אש״ף? איך הם העזו
שלא לבוא?״

מצחיק ץ לא, לא מצחיק.

״הם לא באו ר
ד* אשר שמעו העסקנים בישראל ש
אנשי־אש״ף יוזמנו לכנס ניו־אאוטלוק
בוושינגטון, הם הקימו סערה. מה? לשבת
עם אנשים השייכים לאידגון המרצחים?
חס וחלילה! ח״כים של מיפלגת-העבודה,
ש״י והמפד״ל הודיעו בזעם שלא יבואו
לכנס שכזה, וגם רבים מן המוזמנים האחרים
היססו. וכך עשו, כמובן, גם אנשי
המימסד היהודי באמריקה.
אנשי נידאאוטלוק מיהרו להודיע שלא
הוזמנו כלל אירגונים ונציגים של איר-
גונים, ובמילא גם לא הוזמנו׳נציגים ריש-
מיים של אש״ף.

אד כרגע שהתכנסה סוה־סוח
הוועידה כאולם הגדול של המלון
״אינמרניישנד אין״ כוושינגטון,
נשמעה הקריאה ההפוכה: היכן
אנשי־אש״ף ך

מדוע אינם משתתפים בדו־שיח? הרי
זה מוכיח בי אינם רוצים לדבר, אלא רק
לירות ולפוצץ! טרוריסטים שכמותם!
ואכן, רבים מן הנואמים היהודיים ודד
ישראליים פתחו את דבריהם בגינוי צדקני
של אש״ף על אי־בואם של נציגיו, ויזהר
(״ם. יזהר״) מילנסקי אף פתח בדברי-
תוכחה נרגשים, שפרצו מן הלב הכואב.
עיתוני ישראל צהלו :״הם לא באו!״

אין אשדה לסאואמאו!,
^ אמת שונה לגמרי: ד 0.לא יכל!
1 1לבוא, כי לא ניתן להם לבוא.

שבת אחים גס יחד

היום השני של
הוועידה: מישבצת
יהודית־ערבית, נואם הפרופסור הפלסטיני פרחאת זיאדה, תומך
שבועיים לפני הכנס ופגשו מתי פלד
ומארגן הסימפוסיון, שימחה פלפן, בפאריס
עם הד״ד עיצאם סארטאווי, יועצו של
יאסר עראפאת, שיוקרתו ב?!ש״ף הרקיעה
שחקים מאז שהפגיש את עראפאת עם
ברונו קרייסקי. הם מסרו לו הזמנה לכנס.
הזמנות דומות נמסרו לשיני אישים אחרים
באש״ף: צברי ג׳רייס, ראש מוסד העיונים

נלהב של אש״ף, שבלט בנאוס מתון ונוקב. לידו יושב מתי פלד.
לידו: רמונדה טוויל מרמאללה, ולידה, מוסתר למחצה, דדי צוקר
מ״שלוס עכשיו״ .מולם, בשורה הראשונה (משמאל) ,אורי אבנרי.

הפלסטיניים בביירות ויועצו המרכזי של
עראפאת לענייני-ישראל, ואלמנתו של
סעיד חמאמי.

כל המוזמנים קיבלו את ההזמנה
כרצון. הם ראו ככך, כין
י השאר, הזדמנות לקרב את אש ״ף
לארצות-הכרית.
הזמנות אלה היו שרויות כערפל מסו־יים.
אנשי מפ״ס, הרואים את עצמם כפט־רונים
של ׳ניו־יאאוטלוק, לא ידעו על כך.
עוד במטוס מתל־אביב לוושינגטון טען
איש מפ״ם, דוב זכין, בלהט, כי הזמנות
אלה לא היו ולא נבראו.
סאראטאווי וג׳רייס כבר היו פעם ב־ארצות־הברית
וגורשו ממנה, באמתלה כי
דרכוניהם הכילו פרטים כוזבים. משום כך
אי־אפשר היה לטפל1בהזמנתם בדרך שיג-
רתית.
שליחי נידאאוטלוק פנו בעצמם לסגן
שר־חחוץ האמריקאי, הארולד סונדרס,
וביקשו ממנו להסדיר אשרות. סונדרם
התייעץ עם אחרים — כנראה סיירוס
ואנס וזביגנייב בדז׳ינסקי. ייתכן שגם
הנשיא ג׳ימי קארטר ׳נשאל.

ההחלטה: לא להעניק אשרות.
הממשלה האמריקאית פחדה מפני
הסערה היהודית הצפוייה בשנת•
כחירות.

כוכב הוועידה

הפרופסור הפלסטיני הישאם שראבי, שנאם בפתיחה
החגיגית של הוומידה, קורא להתפייסות פלסטינית־ישראלית.
הישאס שראבי, לשעבר ראש הלובי המרבי בארצות־הברית, היסס
עד הרגע האחרון אס להופיע, ודבריו נתקבלו כביטוי נאמן של עמדתה של הנהגת אש״ף.

במסיבת־חעיתונאים היומית שלו נשאל
דובר מישרד-החוץ, הודינג קארטר, אם
אכן סירבה הממשלה לתת אשרות ל-
סאראטאווק ולג׳ריים. קארטר הצעיר הכחיש:
כלל לא הוגשו בקשות לאשרה.
למחרת־היום הלכתי בעצמי למסיביי־העיתונאים
היומית, וביקשתי את אחד
מידידי לשאול :״האם נכון כי הייתה פנייה
בלתי ־ רישמית לראשי מישרד־החוץ,
כדי לברר אם יינתנו האשרות לסארטאווי
ולגדייס? האם נבון כי פגייה זו נתקלה
בסירוב? הדובר האמריקאי התחמק מפני

אתגר ישיר זה :״אינני מתייחס לדברים
בלתי־רישמיים.״
היתר, זאת הודאה, והכל הבינו זאת.

עשרות העיתונאים מכל העולם.
שנכחו כאולם, ובראשם הכתבים
המדיניים האמריקאיים, התפוצצו
כקריאות־זעם .״האם פירוש הדבר
הוא,ששיקרת לנו אתמול ז ״ ״האם
תשונתף אתמול היתה הטעייה ז״
כעבור שעה העליתי עניין זה במסיבת-
עיתונאים אחרת, שקיים ברונו קרייסקי
בוושינגטון. הוא ענד, בסיגנון דיפלומטי
שאין הוא מתערב בעניינים הפנימיים של
ארצות־חברית. אך תוך כדי כך העלה על
נס את פעולת סארטאווי למען חשלום.

העובדה נותרה בעינה: סאר•
טאווי וג׳ריס הסכימו לבוא, וכלי
ספק באישורו של יאמר עראפאת,
אף הדבר נמנע מהם.

אש״ף אינו מתחמק עוד מדו־שיח גלוי
עם ישראלים, אלא מחפש אותו. סארטאווי
עצמו עמד ליד לובה אליאב, בידידות ו באחווה,
כאשר קיבלו ביחד את פרס
ברונו קרייסקי בווינה, שבוע לפני כן.
ומישלחת בכירה של אש״ף השתתפה
חודש לפני כן בוועידת רומא, לצד המיש־לחת
הישראלית שבה השתתפתי (העולס
הזה .)2196

או 1יחזו יחזאדלה
ל* דבר לא מנע ממתנגדי ההידברות
י י עם אש״ף בוועידת וושינגטון לשאול
שוב ושוב: מדוע לא בא אש״ף? ובעיקר:
מדוע לא באו ראשי־הערים מהגדה המע רבית
ומרצועת־עזה?
עד הרגע האחרון היו קווי-הטלפון עמו סים
שיחות קדחתניות. הן נערכו בין
וושינגטון ורמאללה, בין תל־אביב וחב־

״איפה הם, ימח שמם?״
(המשך מעמוד )29
דון, בין פאריס ושכם — וביו ביירות ד
פאריס.

אש״ף נתן דראשי-הערים אור
ירוק. במה מאנשי־אש״ה אה הפצירו
כראשי־זזערים דנסוע. הע׳מ
דה הרישמית בביירות היותה: מותר
לנסוע, אך כד איש יחליט
כאוות נפשו.
ראשי־הערים התכנסו, התווכחו, שינו
את דעתם כמה פעמים. לבסוף החליטו
להסתפק במישלוח נציגה אחת: רמוגדה
טוויל. הלוחמת מרמאללה.

מדוע לא
כעצמם ץ

באו

ראשי-הערים

נדמה -לי שהיו לכך כמה סיבות, חלקו
רישמיות, חלקן סמויות:
• סיכה רישמית: לשני ראשי-
הערים לא ניתנו על־ידי המימשל הצבאי
היתרי־יציאה, כדי להשתתף בוועידה של
הלובי הפלסטיני בארצות־הברית. כמחאה
על כף סירבו 6ראשי־הערים לנסוע לכנס

נידאאוטלוק.
• סיכה חצי־רישמית: ניו־אאוטרוק
תומכת בהסכמי קמם־דייוויד. הש תתפות
ראשי־הערים היתד. עלולה להת פרש
כתמיכה בהסכמים אלה, שכל העם
הפלסטיני מתנגד להם בחריפות.
• סיכה סמוייה נ הקומוניסטים ב גדה
והישראלים הפעילו את כל דרכי-
הלחץ כדי למנוע את נסיעת ראשי-
הערים. לאנשי־מוסקווה לא היה כל עניין
במעשה שעשוי היה לקדם את התקרבות
הפלסטינים לארצותיהברית, אף כי הוזמנו
לכנס גם קומוניסטים: אמיל תזמא מיש ראל
ואחמד נחשי מחברון. מתי פלד קרא
ללחץ זה בנאומו ״טרור אינטלקטואלי״.
ראשי־הערים רוצים להיבחר מחדש, ואין
הם מוכנים לריב עם הקומוניסטים על
עניין צדדי. לכן שלחו את דמונדה, שאינה
פוליטיקאית.
תהיה הסיבה כאשר תהיה — כפי ש אמרתי
בנאומי ,״אין עם לבי להאשים
במאומה אנשים החיים תחת כיבוש צבאי.״
אין זה מצב רגיל, ואיו לתבוע מראשי-
הערים החלטות רגילות.

אן לקח אחד יש גם כפרשה

סארטאווי היה שם — אם לא בגופו,
הרי בדוחו. שמו הוזכר עשרות פעמים
בדיונים. ולובה אליאב הביא עימו, מהפגי שה
בווינה, ברכה מפיו.
באו פלסטינים. עיתונאים מן הגדה, פעי לים
מאירופה, ארבעה פרופסורים פלס טיניים
חשובים הגרים בארצות־הבר״ת,
עשרות צעירים וצעירות פלסטיניות מרחבי
אמריקה, סטודנטים בעלי השקפות שונות.
כימעט כל ההשקפות הפלסטיניות היו
מייוצגות — ואיש מהפלסטינים לא היה
1בא לולא אותו ״אור ירוק״ מאש״ף .״כולם
אש״ף! אין פה פלסטיני שאינו אש״ף !״
הבריז לובה אליאב בלהט נאומו.

אך מכין כולם כדטו שניים, שהיו
כוכבי הוועידה, הקולות האותנטיים
שד העם הפלסטיני: הי
שאם שראכי ורמונדה טוויד.
את רמונדה אני מכיר מזה שנים. את
שראבי הכרתי לראשונה.
הוא הזכיר לי במיקצת את סעיד חמאמי
ז״ל. כמוהו נולד ביפו ונמנה עם פליטי
. 1948 כמוהו הוא גפר שחרחר, רציני,
שקט, נעים־הליכות, הממעט לחייך, אך
השופע לבביות.
שראבי היה ראש הלובי של אש״ף ב אמריקה,
והוא נחשב כאחד הדוברים ה ראשיים
של העניין הפלסטיני בארצות-
הברית. הוא גר בוושינגטון, בבית צנוע
(לפי ממדים אמריקאים) אך יפהפה, ב חברת
אשתו האמריקאית, גייל, ובתם ה קטנה,
ליילה*.אשתו הראשונה היתה בת־תערובת
גרמנית־טאהיטית, ובת הנישואין
האלה, נדיה, היתד. בלי-ספק מלכת־היופי
של הוועידה — נערה בת 21 בעלת יופי
עדין ונדיר( .מישהו הציע לפרסם את
תצלומה על כרזה, תחת הסיסמה :״אתי.
רוצה להכיר נערה זו? עשה שלום עם
הפלסטינים !״

דרושה מיומנות כדי לנהל את הדו־שיח
בשלב זה. שראבי הוא בוודאי אדם מתוח כם
יותר מאשר רוב הישראלים שנכחו
בכנס.

שחק ולאה צמל. שלושתם לא הוזמנו ל כנס,
ויייתכן ששראבי רצה להסתייג מכך.

ומונדה גונבת הצגה

הכשורה האמיתית •טל שראכי
היתה כעצם בואו לכנס — ועידה
שאורגנה כולה על-ידי ישראלים
ך* מונדה טוויל, שופעת חיים ומרץ
וציונים, שמטרתה המוצהרת היתה
׳ כרגיל, זוהרת כרגיל פשימלת־קטיפה
לקדם את השלום כין מדינת-יש -שחורה, קראה ביום השני הודעה שחוברה
ראל והעם הפלסטיני.
— בלי ספק — בעצה אחת עם ראשי־הנאום
עצמו נועד, בחלקו, להצדיק מעשה
אמיץ זה, ומכאן דברי־התוכחה שהיו
כלולים בו.
אך בין דברים אלה כלל שראבי נמה
פסוקים רבי־משמעות, שהישראלים לא שמו
לב אליהם, ביגלל דברי־ד,תוכחה שנשמעו
כ״קשוחים״ .כתב הארץ, שהכתיר את ידיעתו
בקביעה כי הפלסטינים ״נקטו קו
קשוח״ .פשוט לא הבין.
״אני ייודע שרבים מכם דוגלים בהשקפה

הערים הנעדרים.
ההודעה הייתה קצרצרה ולעניין, ונאמר
בה הכל :
״קודם יכל הייתי רוצה להודות לכל
אותם ישראלים, ממיגזרים שונים של ה חברה
הישראלית, שתמכו מאז 1967במאבקנו
למען זכויות לאומיות, חרות ו עצמאיות.
רבים מהם נוכחים כאן. אחרים
אינם כאן.
״החלטה זו (של ראשי־הערים שלא

..יש החזאים ותתנ״סוח ר
ד הרגע האחרון היסס שראבי אם
? לבוא לכנס, אחרי שנמנע בואם של
אנשי אש״ף הרישמיים. הציבור הפלסטיני

האיש שירא היוז

ד״ר עיצאם סארטאווי בלט בהעדרו, מאחר שממשלת
ארצות־הברית פחדה מפני הלובי היהודי
וסירבה להעניק לו אשרת־כניסה. שבוע לפני כן לחץ סארטאווי את ידו של לובה
אליאב (מימין) ,כאשר הוענק לשניהם במשותף פרס־השלוס על־שם ברונו קרייסקי.
עיתון ביירותי האשים את סארטאווי כבוגד, שמכר את עמו בכסף, כשהכוונה לממס הפרס.

המת1הי1ם

לורד קאראדון ,״אבי ההחלטה 242״ ,ישב בראש מושב־הפתיחה
והקסים את הציבוו בשנינותו הבריטית. לידו יושב
יחס הכנס, שימחה פלאפן, עורך ניו״אאוטלוק. משמאל: אינגה גיבל, מהיוזמות של הננס.

זו: מי שטוען בי נוח יותר לדבר
עם נציגי הפלסטינים כשטחים
מאשר עם אש״ה״ טועה מאד. כיום
הרכה יותר קל לדכר עם אש״ף

עצמו•
עיצאם סארטאווי, באישורו של יאסר
עראפאת, יכול לקבל החלטות, שפאהד
קוואסמה או בסאם שבעה אינם יכולים
לקבלו.

שני הסבבים
^ מרות כל זאת — הטענה כי ״הפלס /טינים
לא באו״ היא שטות — או
שקד.

הפלסטינים היו שם — ועוד
איך;

באמריקה קיצוני יותר מאשר אש״ף —
כשם שהציונים האמריקאיים קיצוניים
יותר מאשר הציבור הישראלי.
בבוקר יום הוועידה החליט סופית להו פיע.
היה זה אקט של אומץ־לב מוסרי —
כמו הופעתה של רמונדה. הוא נאם במר
שב־הפתיחה החגיגי, יחד עם שימחה
פלאפן -עורך ניו־אאוטלוק והרימן איילטס,
השגריר האמריקאי לשעבר ביקאהיר.
כימה מן הישראלים, שצייפו להכרזת־
׳שלום בומבסטית מפיו, התאכזבו .״מדוע
לא אמר דברים מפורשים?״ התמרמר אחד
מהם .״מדוע לא הודיע שהוא מוכן להכיר
בישראל?״
טענות אלה הוכיחו שוב עד כמה אין
האוזן הישראלית הבלתי־מאומנת מסוגלת
לתפוס את הצלילים העדינים, ועד כמד.

ליברלית והומניסטית, ותומכים בזכויות־האדם
של הפלסטינים,״ אמיר .״בעצם נ ד
כחותכם כאן הלילה, כולכם תומכים במטרה
של שלום צודק ובר-קיימא בפלסטין.
״...ייתכן כי כולנו נסכים ששלום אמיתי
צריך למלא לפקות שני ׳תנאים יסודיים:
חוש הצדק• והצרכים המעשיים המינימליים
של כל אחד משני הצדדים.
״(יש להכיר) בזכותם של הפלסטינים
להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית
משלהם.
״הפלסטינים מייחסים ערך רב לתנועת-
השלום בישראל ומעניקים לה את מלוא
תמיכתם ...ההצלחה או הכישלון של כו־המדד,שלום
בחודשים הבאים ישפיעו ב מידה
משמעותית על ההתפתחויות במרחב
שלנו על) הכוחות האלה להתלכד ו־
׳לשתף־פעולד, ביניהם באופן יעיל.

״התנאים להתפייסות כין שני
עמינו קיימים עתה כאופן אובייקטיבי,
אולי כפעם הראשונה מזה
שלושים שנים.״
ריבונו של עולם, האם זה ״קו קשוח״ ?
האם לא נאמר כאן הכל?

על בך שהוא מייצג למעשה את
אש״ח, רמז שראכי כאומרו :״שום
פלסטיני אינו יכול לדבר כשם
העם הפלסטיני בלי הרשאה מפו רשת
מטעם אש ״ך.״
כל זה חשוב הרבה יותר מאשר העובדה
שהזכיר לטובה בנאומו שלושה ישראלים
בלתי־פופולריים: פליציה לנגר, ישראל

לבוא) אל לה להתפרש כשלילת המטרות
של הכנס.

להיפך, אני מכקשת להדגיש,
כשם עמי כגדה המערכית וכרצו־עת־עזה,
שאנו, הפלסטינים, תומכים
תמיכה מלאה כבל מאמץ
להשכין שלום צודק וכר־קיימא עם
ישראל, על כסיס של הכרה הדדית
כזכויות לאומיות שתאפשר לפלסטינים
להגשים את זכותם להגדרה
עצמית ולעצמאות.
״אנו תומכים בלב שלם בתנועת־השלום
בישראל, ומושיטים ילה את ידנו בידי דות.״
לאחר
מכן הציעה לישראלים לנקוט
יוזמה בת ארבע נקודות:
י• לקרוא להפסקת ההתנחלויות ד
ההפקעות.
י• לקרוא להתרת הוויכוח המדייני ה חופשי
בגדה וברצועה בין הפלסטינים
בינם לבין עצמם, ובין פלסטינים ליש ראלים.

׳לקרוא לתת לפלסטינים את הזכות
לבחור בעצמם בנציגיהם.
• לקרוא לביטול ההגבלות יעל הפיתוח
הכלכלי של הפלסטינים בגדה וברצועה.
היתד, זאת בלי ספק תוכנית מינימלית.
בשביל האמריקאים ששמעו בפעם ה ראשונה
קול פלסטיני שפוי ואנושי, ירמונ־דה
היתר, התגליות. הם כיבדו אותה במחי־אות־חפיים
סוערות וממושכות — בייחוד
אחרי שציינה, בצדק, כי מאז הכיבוש
(המשך בעמוד )45

מדוע הארכיטקטים קוני רהיטי
דוקא בבית מדם?
כי כל ארכיטקט מנוסה יודע עובדה פשוטה: בבית מרס
כי דווקא הארכיטהטים יודעים, שהכל מתחיל בחדר
| על 4קומותיו הוא ימצא את מבחר הריהוט המיובא
השינה, רום ״מוצלח״ — הוא תוצאה של מנוחה שלמה
הגדול בישראל,כשהוא מוצג בהרחבה על שטח של
ושינה עריבה בחדר שינה מעולה. מרס מציגה מבחר
10,000מ״ר.
עצום של כ־ 100 חדרי שינה משגעים המוצגים
ב־ 2הקומות הראשונות עומדות לבחירתו עשרות מערכות ישיבה בשלמותם בקומה השלישית. כל ארכיטקט יעיד, כי לכל דירה
ולכל כיס ניתן להתאים את אחד מחדרי השינה האירופיים של
סלוניות מהודרות של מיטב יוצרי אופנת הריהוט באירופה:
מזנונים לעשרות בסגנונות שונים; פינות אוכל מרהיבות, וריהוט מרס. המיטות הזוגיות מעוצבות בצורה מהודרת עם מסגרות
מעץ, מתכת ועוד, ובשלל גוונים המתמזגים בצורה מרהיבה עם
משלים כפינות סטריאו, בארים למשקאות וכר.
מערכות הטואליט והאיפור, ועם ארונות הקיר רבי־התכולה.
כן לרשותו שפע אביזרי פירזול ביעד רהיטים בקומה הראשונה.
כי אף ארכיטקט מנוסה לא יתפשר עם ״כמעט״ מטבח
^ • מושלם, ביודעו, שהמטבח הוא ״לב הבית״ .בקומה
הרביעית בבית מרס מוצאים הארכיטקטים מטבחים
^ • חדישים ומשוכללים, קומפקטיים או מרווחים העושים
את השהייה בהם לחגיגה אמיתית.
המטבחים מוצגים בשלמותם בשפע של סגנונות וגוונים;בעץ
טבעי, בפורמאיקה בשילוב בייץ, בעיצוב כפרי, אלגנטי או
אולטרה מודרני.

ה עו ל ם הז ה 2201

שבדה.

ם־־סר

רהיט קוני ב

כי אין כמו הארכיטקטים להכיר בדרישות ״הדור
הצעיר״ לחדר צבעוני, שובב ומרווח. חדר נוער,שאפשר
ל״כייף״ בו, ללמוד ולארח חברים. עשרות חדרי
נוער מוצגים בקומה הרביעית על כל אביזריהם
ושכלוליהם. מיטות נוער בצורת מכונית; ספריות לנוער בשילוב
עם מערכות סטריאו; מיטות דו־קומתיות מעניינות, שולחנות
כתיבה מיוחדים, ועל כל אלה הצבעים, העיצוב והגימור המעולים
הם השובים את ליבו של הארכיטקט הקפד!.

הדיסקוגטאי למען החייל

עםח שבון שיק 9ע ם מי סעח סו
להיות חייל.
להסתדר ע ם המ שכורת הצבאית.
בשק׳ ם היחידתי.
ברחוב.
בעיר.
ל שלם ת שלומים שונים,
ולזכור מה שיל מ ת,למי ומתי.
פרסי ם לז טני ם־ אבל מאמ ץ מיותר.

א ת כל זאת אפשר לע שו ת ב קלו ת ובנוחות,
ע ם פנ ק ס שיקי ם של בנ ק דיס קונ ט.
צריך רק לפ תו ח חשבון שי קי ם ב בנ ק די ס קונ ט,
ומכאן ו הל א ה -הכל יהיה פ שוט יותר.
ולא ל שכוח: אםמ שכורתך הצב אי ת מו עבר ת
באמצ עו ת בנ ק דיס קונ ט,
נ שלח אליך שי מ די ס קונ ט,
לנוחותך ה אי שי ת־ ת ר מי ל ל חייל, תי ק ל חייל ת.

טוב לעבוד עם

ד\ ז\ ז

בנק דיסקונט

הצד האנוש• טל המטבע

ו״צמן -עור׳

אלון מורה

חוץ בפועד

שליחותו של שר־הביטחון, עזר וייצמן, שיצא השבוע
למצריים, כדי לסכם עם המצרים את נושא אספקת
הדלק אחרי החזרת שדות־הנפט לידיהם, הפכה אותו
למעשה לשר־חוץ בפועל, בעוד שבגין מוסיף
להחזיק בתואר.

סערה סביב
כווכת ממשלת הליכוד, למכות את אחד
מעסקניה המיפלגתיים הבולטים של תנועת
החרות לתפקיד ממלכתי חשוב, עשויה
לגרום סערת דוחות כוועדת החוץ והכיטחון
של הככסת. המיכוי ייעשה כאשר יסיים
ממלא התפקיד הנוכחי את תפקידו,
כעוד כמה חודשים, אחרי שישלים תקופת
כהונה כת חמש שנים.

קרקע הציבור בג ד ה
לא מן הנמנע שכקרוב תוגש לבית־המי־טפט
העליון עתירה, שמטרתה לקכל
החלטה של כית־המישפט, שתמנע תפיסת
קרקעות להתנחלויות גם על אדמות
המדינה כגדה המערכית.
על־פי פסק־הדין של בית־המישפט העליון בפרשת

בגין שס וסו
דאש״הממשלה, מנחם כגין, הכחיד
לאנשי תנועת* כי אין כל סיכוי כי
ימנה את יד״ר הכנסת יצחק שמיד
דשר־חוץ כממשלתי. כגין הפכי -כי
לא ייתכן שמי שלא_;תמז _כהסכמי•

אלון יתמודד ג

בתי־המלון באילת סובלים בשבועות האחרונים
מתפוסת־יתר, ותיירים מקומיים כימעט שאינם
יכולים למצוא חדר בעיר הדרומית.

יגאל אלון הבהיר לאחרונה למקורביו, כי
מנוי וגמור עימו להתמודד עם שימעון פרס
על תפקיד מועמד מיפלגת העבודה
לראשות הממשלה, גם אם התנועות
הקיבוציות לא יתמכו כו.
אלון טען כי הוא מודע לכל הסיכונים שהוא נוטל
על עצמו בהתמודדות זו, כולל נקמה צפויה מצד פרס,
עד כדי אי־הכללתו בממשלת המערך במיקרה שיפסיד.
אבל החלטתו נחושה — להתמודד.

חשלום עכשיו״?
כהוגי תנועת ״שלום עכשיו״ ,התומכים
כהופעתה הנפרדת של התנועה ככחירות
לכנסת הכאה, מתגכשת הסכמה להציע
את ראשות הרשימה לאלון! (מיל ).ישראל
(״טליק״) טל׳ולסופר עמוס עוז.
אולם נראה כי אין סיכוי למימוש החלטה זו.
טליק אינו מתכוון לפרוש מפרוייקט המרכבה
במישרד הביטחון, ולמרות השמועות העקשניות,
אין לו כל כוונה להיכנס לחיים הפוליטיים.

היועץ לא

על שמיר

!עכר

הארי הורוביץ, היהודי הדרום־אפריקאי, המכהן במישרד
ראש־הממשלה כיועץ מייוחד של מנחם בגין לענייני
הסברה, לא יועבר למישרד ההסברה המתוכנן של
משה גיסים.

למרות ההחלטה על איחוד כל גורמי
ההסברה תחת גג אחד, ימשיך הורוביץ
להסתופף כצילו של ראש־הממשלה.

ממשדת־ישדאל, שמתפקידו העיקרי
הוא ליישם את ההסכם. כמו כן אין
כגיי רוצה להגכיד את מישקל הניצים
כממשלתי, אחיי צירופו של יגאל
ה ירביץ
אלון־מורה, אין כל הבדל בין תפיסת אדמות פרטיות
ואדמות המדינה. שתי התפיסות פסולות מבחינת החוק
הבינלאומי, אם לא נעשו לצרכי ביטחון מובהקים
וזמניים.
עד כה לא חלק איש על תפיסת אדמות מדינה לשם
התנחלויות, מפני שלא נמצאו בעלי מעמד מישפטי
שהגישו עתירה בנושא.

עתה מתכוונים להעלות כפני כית־המישפט
העליון מיקרה־מיכחן, אם מוכתרי הכפרים
שכגכולם נתפסו קרקעות מדינה הם כעלי
מעמד מישפטי להגיש עתירות כאלה.

בגין דהה התחכמויות
ראש־הממשלה, מנחם בגין, דחה את כל ההצעות
שהוגשו לו, במטרה להערים על בית־המישפט העליון
בפרשת אלון־מורה. ראש מחלקת ההתיישבות של
הסוכנות, מתתיהו דרובלס, הציע לבגין דרך,
לפיה ניתן למלא את החלטת בית־המישפט ולהשאיר
את ההתנחלות במקומה.

מסתכר שמלבני ההתנחלות, להוציא אחד,
אינם ניצבים על קרקעות העותרים, דכר
המאפשר להחזיר לעותרים את אדמותיהם
ולהשאיר את מיבני ההתנחלות במקומם.
אכל כגין דחה רעיון זה.
גם העובדה שהסוכנות רכשה בינתיים 80 דונם
באיזור ההתנחלות, מכפריי רוג׳ייב, לא שינחה את
דעתו.של בגין, שיש לכבד את החלטת בית־המישפט
ולהוריד את אלון־מורה.

בסרט תופענה כל הדמויות שמילאו תפקיד במערכה
המישפטית וכן המתנחלים עצמם. הצוות ישהה בארץ
עד ליום הפינוי, כדי לצלם את העימות הצפוי, אם אכן
תפונה אלון־מורה.

אין מקום באילת

סליק וווו! בר א ש

צפויה מערכה עד

צוות מייוחד של חכרת הטלוויזיה הבריטית
״בי־בי־סי״ הגיע לארץ, כדי להבין סרט
כאורך של שעה אחת על פרשת אלון־מורה.

בגין העדין! למטרה זו את וייצמן על פני
שר האנרגיה, יצחק מודעי, כהנחה שבגלל
חיבת המצרים אליו יצליח וייצמן לקכל
מהמצרים יותר ״סוכריות״ ,כעוד שמודעי
מרגיז אותם כארוגנטיות שלו.

ללא הקיבוצית

מינו ח שוב

־בי־־סי

א״ב מתכון אח
מיבונע ..בוא נדבר

יין

בעיקבות החרמתו של כנם ניראאוטלוק בוושינגטון
על־ידי המנהיגים הפלסטינים בגדה, החליט ספן
השלום, אייבי נתן, ליזום מיבצע חדש, שיפגיש
ישראלים ופלסטינים בשטחים הכבושים למטרות
הידברות.

אייכי, שגזר על עצמו, מאז מילחמת ששת
הימים, לא לכקר כשטחים הבכושים, יפר
נדר זה, יארגן שיירות של ישראלים
שוחרי־שלום• ,טיכקרו ככפרים ובערים
ערכיות בגדה וינסו להגיע להידברות
פנים־אל־פנים עם תושביהם ולהזמינם
אחר־כך לבתיהם כישראל, להמשך הדיאלוג.

בן~עמ

בנה

הסיכה העיקרית לכך: ההכרות
האמריקאיות, הכונות את שדה־התעופה
כמצפה דמון, מחזיקות בקביעות 0צ 1חדרים
ככתי־המלון שבעיר עכור המהנדסים
האמריקאים, גם אם המהנדסים עצמם אינם
מתגוררים כהם.

פינטו מתכנן חתונה
הסגן לשעבר דניאל פינטו, ששוחרר
כסוף השבוע שעבר מכית־הבלא
הצבאי, מתכנן לשאת אשה כחודש
ינואר .1980 הכלה המיועדת היא כתו
של האלוף דני מט, מתאם פעולות
צה״ל כשטחים.

יוגדל יבוא המזון
שר המיסחר והתעשייה, גדעון פת, החליט שלא
להיכנע ליצרני המזון, התובעים לבטל את הפיקוח
על חלק מהמוצרים שהם מייצרים, כדי שיוכלו
להעלות את מחירי המוצרים לעיתים מזומנות יותר.
לטענת פת מרוויחים היצרנים במוצרים שאינם
ברי פיקוח את מה שהם עלולים להפסיד בפיגור
ההתייקרות.

פת הודיע כי לא ירתע מסגירת מיפעלי
מזון או פסי־ייצור, אפילו אם יחייב הדבר
ייבוא מוצרי מזון מחו״ל__ .

הדואר אינו מתעדכן
התקדים המישפטי שקבע בשבוע שעבר שופט השלום
בורים רפופורט, על פיו זכאי אזרח לזיכוי חשבון
הטלפון שלו מדמי־שימוש תמורת התקופה בה לא פעל
הטלפון שלו, למרות הודעה למישרד התיקשורת,
טרם הובא לדיון במישרד התיקשורת. הנהלת
המישרד לא הוציאה כל הוראות לנכות למנויים
שמכשיריהם התקלקלו מדמי־השימוש הקבועים.

כתוצאה מכך עלולים להיגרם למישרד־התיקשורת
נזקים כספיים כעקבות תביעות
מישפטיות נוספות שיגישו אזרחים על
סמך התקדים שקבע השופט רפופורט.

גי לו ״ על המיעוטרה
סגן־ניצב יהודה סגלוביץ /שהועמד בשעתו לדין־
מישמעתי במישטרה וזוכה מכל ההאשמות שהועלו
נגדו, עשוי להגיש בקשה שנייה לאישור פירסום
הספר שכתב בעיקבות הפרשה.

כשעתו התנגד הפיקוד העליון של המישטרה
להתיר לסגלוכיץ׳ לפרסם את ספרד
״ההשעייה״ ,המכיל גילויים על עבודת
המישטרה.
עתה מקווה קצין המישטרה הוותיק כי יתירו לו
להוציא את ספרו לאוד.

הפגנת

עיר ב מצריי ם?
איש־העסקים עובד כן־עמי,
עיריית נתניה לשעבר וכעל המניות
העיקרי של ״מעריב״ ,מתכנן לבקר
כקרוב במצריים בדי לעניין את המצרים
כפרוייקט משותף: הקמת עיר
חדשה, נוסח העיר אשדוד1 ,שהוקמה
ביוזמתו של כן־עמי. כן־עסי מתכוון
שיהיה זה פרוייקט ישראלי־מצרי־אי־רופאי
והוא מבטיח לגייס את כל
כל ההון הדרוש ממקורות של כעלי
הון אירופאים.

מגדלי הכבשים עומדים לערוך הפגנה מקורית מול
לישכת שר התעשייה המיסחר והתיירות בקריה בתל*
אביב. הם עומדים להביא לשם את עדרי הכבשים
שלהם, כדי למחות על ההיתר שנותן השר לייבוא
חופשי של בשר כבש קפוא, הגוזל מהם, לטענתם ,
את פרנסתם.

מקורביו של גירעון פת טוענים, בי מאחרי
ההפגנה_עומד_ש;ר־החקלאות, אריאל
שרון, שהוא כעצמו אחד מגדולי מגדלי
הכבשים כארץ ומתנגד לייכוא הכשר
הקפוא.

אל חסר

0 13

3י ח ־ 3ר ל 3׳
בשבת הקרובה יתכנס שוב חוג בית ברל. את החוג,
המתכנס בניגוד לרצונו של יושב־ראש מיפלגת־העבודה,
ח״כ שימעון פרס. ינחה ח״כ אברהם כץ־עוז.
החוג יקבל החלטה, המנוגדת להצעתם של תומכי
פרם, שלפיה יש לקיים את ועידת המיפלגד, בזמן,
מבלי לדחותה.

שובל

רופטר

הססס
פח נגד מרידוד
שר־התעשייה גירעון פת מתנגד לתת
להכרה החדשה, שהקים מקורבו של בגין,
יעקוב מרידוד ,״החברה לפנייה מתועשת״,
מעמד של מיפעל מאושר.
אם לא יקבל מרידוד את מעמד המיפעל המאושר,
הוא לא יבצע את עבודות־הבנייה שהוא הבטיח לבצע.
גם שר־האוצר החדש, ייגאל הורביץ, מתנגד להקמת
החברה של מרידוד, וטוען כי אין בה צורך כלל.

למרות זאת מתעקש ראש־הממשלה,
שחכמיה למרידור כי ״הבל יהיה כסדר.״

11 סמן דחה
אח הורביץ
מי שהיה מנב״ל מישרד הביטחון,
הפרופסור פינחס >״סיקו״) זוסמן, סירב
להצעתו של יגאל הורכיץ לכהן במנב״ל
מישרד־האוצר.
לפני בחירתו של הד״ר יעקוב נאמן, ממקורבי גוש־אמונים,
למישרה זו, פנה אל הורביץ מי שהיה בזמנו
מנכ״ל מישרד־התעשייה, עמום מר־חיים, וביקש את
המישרה, אך הורביץ דחה אותו.

ל פי ד
הכחיב לניר
מנכ״ל רשות־השידור יוסח (״מומי״) לפיד
הכתיב לכתב הצבאי של הטלוויזיה, עמירם
ניר, את הידיעה ששידר ניר כמוצאי השבת
האחרונה, כעניין מישפטו של סגן־אלוה
אריה שדה.
לפיד כעם על בך שמערבת־החדשות לא
מסרה לו מראש את הידיעה כעניינו של
שדה, ששודרה יום קודם לבן, ודרש להכתיב
את הידיעה של שכת.
כיום־הראשון האחרון דרש לפיד פי שר•
החינוך, זבולון המר, ישותף ב״מכט״
כעניין מיכצע־קמכודיה. אנשי־החדשות
התנגדו, לפיד ניצל את סמכותו כממלא
מקום מנהל מחלקת התוכניות וקכע
תוכנית מייוחדת לשידור הראיץ עם המר.
כאותו היום דרש לפיד ממערכת החדשות
לשדר כתכה גדולה על מיכצע מטבעות
הזהב של לישכת ראש־הממשלה, אולם
מערכת־החדשות סירכה, והסתפקה בשידור
קצר מטכס חלוקת המטביע של שאגאל.
כעקבות מיקרים אלה פנו ראשי הדפקים
כחדשות אל מנהל־המחלקה, חיים יכין,
ודרשו ממנו לעמוד כפרץ בנגד ההתערבות
הפוליטית של לפיד כשידורי־החדשות.

ה ורבי ץ
לא רצה דובר

ח״כ לע״ם, זלמן שובל עומד להתפטר מהכנסת,
אם לא יתמנה כסגן שר־האוצר החדש. בשובל
מתחרים שניים על התפקיד: ח״כ יורם ארידור וח״כ
יגאל כהן־אורגד.

כוונתו של שובל היא להתפטר מהכנסת,
ולגרום לבך שהורכיץ ימנה אותו כנגיד
הבא של ״כנק ישראל״.
חוקרים בדיר״יאס !
מחלקת ההונאות של המישטרה, בראשותו
של תת־ניצב בנימין זיגל, החלה בחקירת
פרשת הבנייה כאיזור גיכעת־שאול כ׳
כירושלים — האתר שבו עמדה דיר־יאסין.
אירגון קבלני ירושלים קיבל במקום שטח
של 117 דונם, בדי לכנות עליו למעלה
מאלף יחידות־דיור. בינתיים הועלו חשדות
של שוחד כפרשה זו, וזיגל נקרא לחקור כה.

יותקן חוק
עידוד החקלאות
אחרי התנגדות כת שנים רבות, עומד
מישרד־האוצר להסכים לחוק־עידוד6
השקעות כחקלאות.
עם תיקונו של החוק, ביוזמתו של שר־האוצר החדש,
ייגאל הורביץ, יופסקו המענקים וצינורות־האשראי
השונים לחקלאות, וכל ההטבות לחקלאים יעברו
דרך ועדה מייוחדת, שתוקם לגיבוש חוק־עידוד־השקעות
בחקלאות.

השלב הבא של הורכיץ יהיה חוק־עידוד
השקעות בתחבורה.

פ* שרד חקירות
למען ברנס
מישרד־חקירות חיפאי התנדב לערוך חקירה
מקיפה כעניין רצח רחל הלר, על־־פי כקשת
אישים שהחליטו לפעול לעריכת מישפט
מחודש לעמוס כרנס, מי שהורשע כרצח
החיילת.
מישרד־החקירות הסכים שלא לבקש שכר
עכור חקירה זו, ומתכוון לחקור אנשי
מישטרה ופרקליטות לשעבר, שהיו
מעורבים בחקירת הרצח.
בינתיים נודע כי מי שהיה התובע במישפטו של עמום
ברנס, עורך־הדין החיפאי עדי בראונר, עומד לעזוב
את הארץ לתקופה ממושכת.
בראונר עומד להיכנס לעיסקי מישפחתה של אשתו
בלונדון.

אורד 13 31011 שק

למרות בקשותיו של שר־האוצר היוצא,
שימחה ארליך, סירב שר־חאוצר הנכנס,
ייגאל הורכיץ, להמשיך ולהעסיק את עמיקם
שפירא, דובר מישרד־האוצר.

החברה החדשה, שהוקמה על־ידי כמה שותפים,
ביניהם האלוף (מיל ).אברהם אורלי והשגריר
לשעבר אודי לובראני, עומדת לעסוק בסחר־נשק.

ארליך ערך בעניינו של שפירא דיון מייוחד עם
הורביץ, אולם הורביץ עמד על שלו ודרש לזרוק את
שפירא. ארליך מתכוון להמשיך ולשלם משכורת
לשפירא כדוברו. הורביץ מבקש לקבל את נפתלי לביא,
דוברו של משה דיין, כדובר האוצר.

כין החכרה החדשה, שפירסמה באילו היא
עומדת לפתח קשרים עם מצריים, לבין
דויד קוליץ, נערכו מגעים. קוליץ מנהל עתה
את החברות המיסחריות שהיו כעבר
בבעלותו של שר־הכיטחון, עזר וייצמן.

סיוון
ד״ 3ו ק הבוער ״
מנכ״ל־האוצר הפורש, עמירם סיוון, עומד
להתמנות במנב״ל־משותף כ״בנק־הפועלים״.
סיוון יקבל את המינוי אחדי תקופת־צינון קצרה.

באפו
דו ב ר לעיים
עורך־הדין אברהם פאפו, חכר ׳הוועד
המנהל של רשות־השידור, נוהג כאחרונה
לפנות אל כתבי הרדיו והטלוויזיה,
ולהעכיר להם קומניקטים של סיעת לע״ם
ככנסת.
פאפו הוא חבר מיפלגה זו, ומנצל את עובדת היותו
חבר הוועד־המנהל של הרשות כדי לדאוג לפירסום
המיפלגה.

גוית מנהל
גיורא (״ג׳ורי״) גזית, מי שהיה החשב
הכללי, הנמצא עתה כתקופת־צינון, עומד
להתמנות כמנב״ל חכרת־השקעות
אמריקאית חדשה, שתוקם כארץ.

ירחון דחי
להגנת פיוטו
השבועון הדתי פנים אל פניס עומד לחדש את
הופעתו, תחת השם פנים לפנים, ויהיה בשלב זה רק
ירחון. אם וכאשר ייסגר יומון המפד״ל, הצופה,
יהפוך הירחון לשבועון.

״פנים לפנים״ ייערך על־ידי שאול יהלום,
מצעירי המפד״ל, והוא ממומן על־ידי היהודי
האמריקאי ליאון סיילם. כגיליון הראשץ
שלו תופיע כתבה של רכה של אוניברסיטת
כר־אילן, הרב ישראל הם, המצדיקה
מהבחינה ההלכתית את פישעי־המילחמה
של דניאל פינטו.

אפוי גינוי לרב־ן
יושב־ראש מיפלגת העבודה, ח״ב שימעון
פרם, מתכוון לדרוש כמוסדות המיפלגה
גינוי לח״ב יצחק רכין.
עיקבותיו של רבין, השוהה בארצוודהברית, נעלמו,
כאשר נמסר לו כי יהיה עליו לקצר את סיורו
ולחזור כדי להשתתף בהצבעה על חוק ההפלות.
לראשי המערך נודע כי רבין שוהה בטכסאס,
אולם הם לא הצליחו לאתר אותו שם, למרות שהוא
היה אמור להודיע היכן ימצא בכל יום.
הנהגים נגד ה ורב ץ
נהגי השרים ערכו בתחילת השבוע ישיבת
חירום, שבה נדונו הדרבים להילחם
בכוונתו של שר־האוצר החדש, ייגאל
הורכיץ, לבטל את מוסד נהגי־השרים
והמנכ״לים.

גרופר מב !
מחח פה על אריק
ח״כ הליברלים פסח גרופר מתכוון לגבש
סביבו חכרי־בנסת מהליכוד, העוסקים
כענייני כלכלה וחקלאות, בדי לפתוח
במיתקפה על שר־החקלאות, אריק שרון.
גרופר כועס על שרון, בעיקבות כישלונו של שרון
לטרפד את חוק מגדלי הפרחים.

וסי ^נא

ב מ דינ ה

העם 10171*7שדמ 3ב ״ ד
האלון; (פיר ).הרצל שפיר
שמונה כמ8כ״ 7הפא שר
המישמרח — התפרסם כזכות
ההקפדה על טוהר הגשר!
האלוף הרצל שפיר ישב על הגדר.
כאשר בחר שר־הביטחון עזר וייצמן את
יורשו של מוטה גור כרמטכ״ל, עמדה
בפניו הבחירה: הרצל שפיר או רפאל
איתן. עזר העדיף את רפול, כנראה מפני
שסבר שעם רמטכ״ל כרפול, יהיה הוא
עצמו המפקד העליון האמיתי של צה״ל.
לאות מחאה סרב הרצל שפיר לקבל על
עצמו תפקידים נוספים ויצא לחופשת־לימודים
בארצות־הברית. מאז תחילת ה־שנה,
כאשר הוצע לו תפקיד המפכ״ל
הבא של מישטרת ישראל, הוא התלבט.
הוא ביקש לבדוק אם יש לו סיכוי להת מנות
כרמטכ״ל כאשר יסיים רפול את
תקופת כהונתו. רק כאשר הסתבר לו שאין
מוכנים להבטיח לו זאת, הסכים שפיר
בן החמישים, שהתחיל את הקאריירה הצב אית
שלו בפלמ״ח, להיות מפכ״ל המיש־טרה
בחודש ינואר הקרוב.
אי־אפשר לחזות מראש אם יצליח שפיר
בתפקידו. הוא המפכ״ל הראשון של המיש־טרה
המתמנה מחוץ לשורות המישטרה.
אולם היה זה סימלי שדווקא בשבוע בו
החליטה הממשלה על מינויו הבליטו העיתונים
שפירסמו את קורות חייו פרק אחד
בעברו.
היה זה בימי מילחמת־העצמאות. הרצל
השתתף כאיש הגדוד השלישי של הפלמ״ח
בקרב על עין־זיתון .״תוך כדי הקרב,״
סיפר ,״הגיעה אלינו ידיעה שנשים ערביות
מיידות מחלונותיהן רימונים לעבר
אנשינו. האנשים ביקשו לפתוח באש. מנע תי
זאת. הצלחנו לפרוץ אל הבית ובקומה

מפכ״ל־מייועד שפיר
איזכור לטוהר הנשק
השניה מצאנו נשים וילדים. אילו פתחנו
באש היה נגרם הרג מיותר. אפילו ברגעים
של הקרב שמרנו על טוהר הנשק.״
כאשר התפרסמה השבוע פרשת הקצין
שדה, האיר סיפורו של שפיר את דמותו
של המפכ״ל הבא, ועורר את השאלה אם
לא הוא שהיה צריך להיות הרמטכ״ל
הנוכחי.
הממשלה השעון הג רתקת?
יש תוכנית לסילוק
אלון-מורה — אך
באס יש גס
אדמץ־הדב הדרוש?
כמו שעון, המתקתק בלי רחמנות, עברו
הימים ומתקרב המועד שקבע בית־המישפט
העליון לסילוק אנשי אלון-מורה ממקומם.
באופן קדחתני נערך חיפוש אחרי פיתרון.
ממשלת בגין חרדה מפני העימות הצפוי,
והיתה מוכנה כימעט לכל: להבטיח התנחלויות
חדשות בסיטונות, וגם לאיים ב התפטרות
ובשיבת המערך לשילטון.
(המשך בעמוד )46
ה עו ל ם הז ה 2201

ניסית יעשה נפלאות? מה ישמח את שימחה בס&נות השניה?
111111011 משלת־ הליכוד אחוזה בפירפורי-גסיסה. גסיסה פוליטית
י כזאת יכולה להימשך זמן רב — אפילו עד גמר תקופת־הכהונה.
אך היא יכולה להסתיים גם בן־רגע, כאשר מתמוטט
הגוף. כל סיבה — גדולה, קטנה ואף קטנה מאד — יכולה לגרום
למוות מיידי.
זה יכול היה להיות נושא לטרגדיה. אולם בחיי היום-יום, אין
זאת אלא קומדיה. מדי יום ביומו מציגה ממשלת־הליכוד מהתלה
מטורפת בהמשכים.
סידרת בועות בטלוויזיה, על מישפחות קמפל וטייט, לא יכלה
להתחרות השבוע בסידרה זו של הליכוד.
״בפרק הקודם ראיתם איך רצה מנחם בגין לסלק את שימחה
ארליך. ארליך לא רצה ללכת. בגין הציע לו להיות סגן ראש־הממשלה,
תפקיד־כיבוד ריק-מכל־תוכן. אבל כבר היה איש בעל
תואר־כיבוד ריק־מכל־תוכן זה. ייגאל ידין לא רצה לוותר על
התואר הריק־מכל־תוכן שלו. אז החליט בגין שיהיו לו שני סגנים
ריקים־מכל-תוכן.
״אז באו הליברלים ואמרו שהם הפסידו תפקיד חשוב בממשלה,
והם צריכים לקבל תפקיד אחר. אבל לא היה תפקיד אחר. אז
אמרו הליברלים שימציאו להם תפקיד אחר. לכן החליט בגין
להקים את מישרד־ההסברה ולמסור אותו בידי משה ניסים, שהיה
עד כה שר בתפקיד ריק־מכל-תוכן. אם שימחה ארליך יהיה שר
ריק־מכל־תוכן צריכים לתת לניסים תפקיד שיש לו תוכן.
״בינתיים אין שר־חוץ. אבל זה לא חשוב, כי גם אין ראש-
ממשלה. בכל מדינה נהוג שראש־הממשלה מנהל גם את מדיניות־החוץ.
אז כשאין ראש־ממשלה, מן הראוי שראש־הממשלה —
שאיננו יהיה גם שר־החוץ־שאיננו.
״מי בא במקום ארליך? מי יציל את המשק הפושט-רגל של
ממשלת־הליכוד? יש ! יש אדם שהתמחה בהצלת מיפעלים פושטי-
רגל! יגאל הורביץ הוא בן־דודו של משה דיין. אחרי שאחד
מבני-המישפחה ברח מן הספינה הטובעת, צריכים להכניס אליה
בן אחר של המישפחה. הנה הוא בא — יגאל הורביץ הגדול,
הגואל, המציל!
״האם יציל יגאל הורביץ את הליכוד? האם יתנו השרים
חלקים ממישרדיהם לשר-ד,הסברה שאיש אינו רוצה בו? האם
יסתדר סגן־ראש-הממשלה ארליך עם סגן־ראש־חממשלה ידין?
האם ימלא מנחם בגין את תפקיד שר-החוץ באותו כישרון שבו
הוא ממלא את תפקיד ראש-הממשלה? האם העסק כולו יחזיק
מעמד עוד שבוע? על כך בפרק הבא של בועות !״

גאל הגואד
דם מו ס ע אוחז גם בקש. הליכוד הטובע אחז בייגאל
י * הורביץ. היה זה כימעט מחזה פאתטי.
הורביץ, בן מושב, הוא איש-עסקים מן השורה. יש בו המזיגה
הנכונה של התכונות הדרושות לבעל-מיפעל ישראלי: פיקחות
יומיומית, הכישרון להתחבב על אנשים בסיגנון ״דוגרי״ מחוספס,
קשרים אישיים עם כל אנשי השילטון, כושר־ביצוע.
בעזרת הכישורים האלה לקח הורביץ כמה מיפעלים בינוניים,
שהיו במצב קשה, והפך אותם מיפעלים משגשגים בבעלותו.
.השבוע הפכה פעולה מוצלחת זו לאגדה לאומית, שטמנה
בחובה בשורה של גאולה. יגאל הגואל הפך — בעזרת כלי-
התיקשורת, ובתשובה לגעגועי הציבור — לסופר־מן כלכלי, אדם
כל־יכול, אשף כלכלי, אביר על סוס לבן שיהרוג את דרקון
האינפלציה ושיציל את הבתולה הכלכלית.
געגועים אלה היו חלק ממצב-רוח מסוכן, ההולך וגובר ביישוב
— הגעגועים לדיקטטור, לאיש־חזק ש״ישים קץ לברדק״ ,לאיש-
על־הסום שישחרר את הציבור מכל דאגה ושיפתור את כל הבעיות
במטה־קסמים.
כאשר יש געגועים עמוקים כאלה, נמצא תמיד מנהיג. לא
המנהיג יוצר את הגעגועים, אלא להיפך, הגעגועים, הייאוש,
התיסכול וההתפטרות של הציבור הם היוצרים את המנהיג. וכאשר

אין מנהיג אמיתי מן המוכן, נוצר מנהיג סינתטי מכל הבא ליה
בשטח הכלכלי, יגאל הורביץ הוא מנהיג סינתטי כזה. איש-
העסקים המצליח, בתחום הצר של מיפעליו, התנפח השבוע לממ דים
על-אנושיים.
מה יכול איש כזה לעזור?
אין שום דמיון בין הצלת מיפעל כלכלי — מחלבה או בית*
מיטבחיים — להצלת משק לאומי.
יתכן כי בטווח הקצר ביותר — של כמה שבועות, ואולי של
כמה חודשים — תעזור עצם הופעתו של איש חדש בהעלאת
המוראל וביצירת תיקוות חדשות. מכיוון שיש בחיי הכלכלה
ערך רב לגורם הפסיכולוגי, יכול הדבר להביא לשיפור קל וזמני.
תיתכן גם תופעה הפוכה: שהפחד מפני המעשים הצפויים
של הורביץ, שהבטיח ״לחתוך בבשר החי״ ,תגרום לפאניקה,
לבריחת הון ולהסתערות על המטבע הזר והזהב. זה קרה השבוע.
אך כל התופעות האלה — לחיוב או לשלילה — תהיינה
זמניות. השאלה היא: מה יכול הורביץ לעשות בטווח הארוך?
האמת היא כי הורביץ כבר נוסה פעם — כשר התעשייה-
המיסחר־והתיירות אחרי המהפך, עד להתפטרותו ביגלל הסכמי
קמפ־דייוויד. בתפקיד זה לא חולל הורביץ פלאים. הוא היה שר
ככל השרים, לא יותר רע, ולא הרבה יותר טוב.
ואילו שינוי המצב הכלכלי של ישראל מחייב הרבה יותר
מאשר מזיגה של שכל ישר, דוגריות צברית וסיגנון מחוספס.
לא דרוש ״ביצועיסט״ ,הממשיך בקו הישן ביתר מרץ, אלא מהפכן
כלכלי־חברתי, שיעלה את הכלכלה הישראלית על דרך חדשה.

הנשרה חי
^ ס אכן כך תהיה פעולתו של הורביץ, לא תצמח ממנו שום
׳ י ישועה. הוא רק יהיה קורבן נוסף על המיזבח של המולך
הכלכלי. כעבור כמה חודשים יהיה הכישלון ברור ויומטרו עליו
כל הקללות שבהן זכו בעבר ספיר, רבינוביץ ושימחה ארליך.
יש הסבורים כי הורביץ בר־המזל יינצל מכך: לפני שכישלונו
יתברר, תיפול ממשלת־הליכוד כולה.
אולם כהונתו של הורביץ מעוררת ספקות גם מכמה בחינות
אחרות.
ראשית: היא מחריפה שוב את בעיית ניגוד־האינטרסים, שהפכה
סרטן של שחיתות בממשלה הנוכחית.
סמל השחיתות החדשה הוא, כמובן, אריאל שרון, המחזיק
בחווה החקלאית הגדולה ביותר במדינה בעודו מכהן כשר־החקלאות.
אצל הורביץ הבעייה אינה פחות חמורה. כאשר התמנה כשר-
התעשייה מסר את עסקיו לבני־מישפחתו, כביכול. אך למחרת
התפטרותו, בלי שום תקופה של מעבר או צינון, חזר לעסקים
אלה, כאילו לא נטש אותם מימיו. ברור כי החלטותיו כשר*
התעשייה השפיעו במישרין על רווחי העסקים האלה.
עתה התמנה הורביץ כשר-האוצר. בוודאי יחזור על התרגיל
של מסירת העסקים הפרטיים למישפחתו. אך הפעם יהיו הספקות
חמורים עוד יותר.
שנית: שר בממשלה אינו עוסק רק במישרדו. הוא גם חבר
בגוף המקבל החלטות לאומיות גורליות.
הורביץ הוא נץ קיצוני, איש ארץ־ישראל השלמה. הוא יודע
גם לשלב השקפות ועסקים, וקנה שטחים נרחבים בשטחים המוח זקים•
כיום יש לו לא רק עניין אידיאולוגי, אלא גם עיסקי,
בסיפוח השטחים, דבר אשר יעלה את ערך אדמותיו.
להשקפותיו של הורביץ יש גם השפעה על הכלכלה. הוא בעד
ביזבוז מיליארדים בהרפתקות של גוש־אמונים בשטחים הכבו שים•
הוא יחתוך ״בבשר החי״ של שיכבות-המצוקה בארץ, בעודו
מגדל את הסרטן של ההתנחלות מעבר לגבול.
כל זה אינו מבטיח גדולות ונצורות. אך ייגאל הורביץ הוא
אופטימיסט מטיבעו. השבוע צהל ושמח על כי השיג את מבו קשי
— ואם היו לו ספקות לגבי עתידו, הם לא ניכרו בהתנהגותו.

אני לא אוהב לוזתאסץ
אני אוהב פיגז 504״.
״מי ש מ כי ראתה פי ג ו , 504מ ב פני ם.
מו כרחלא הו ב או ת ה גם מ ב חו ץ. פיג־ו
504זאתמ כוני תשפ שו ט תענוג ל ע בו ד
ע לי ה. מ ס פי קלהרקש רו ת רגי ל
ו טי פו לי ם ת קו פ תיי ם כ די שתמ שי ך
לנ סו ע ו לנ סו ע כ מו מ כוני תחדשה.

המנוע. תי בתהה לו כי ם. מערכת ההגוי.
הבל מי םומערכתהדלקמ תוכננים
ל ע בו דהמ מו שכת. בכל תנאי מזג אויר
ובכל סוגי ה כ בי שי ם.
ב תו ר מו ס כני ק ש עו בדכבר 14 שנה
אני י כו ללהמ לי ץבלבשלםעל

מ כוני תאחת: פיג־ו .504
ואם אתם רו צי ם גם הו כ חו ת
אז בבקשה: פיג־ו 504 מס־ 436-727
ה ־ 504הפר טי ת ש לי.
ב תו ר מו ס כני ק אני או ה ב או תהמב פני ם.
ב תו רבעלרבב אני או ה ב או תהמב חו ץ
מנתם ויי ס. מו סכני ק

1 1 3יי 15/1

מפיץ פיג׳ו בישראל

״לא רוצי שבו״ ,רק להרוג, להרוג, להרוג...״

דרו ש ה חקירה!
השבוע, באיחור. התפוצצה הפצצה של ״הקצין הבכיר״ .הדכר
אירע כאשר שבועון בריטי מכובד כיותר ,״ספקטטור״ ,בעל קו ימני־שמרני,
השיג איכשהו את תזכירו של אורי אבנרי, שנמסר לכל
חכרי־הבנסת, ושבו חשף את הפרשה.
מטעמים של הגינות, כלל אכנרי כתזכירז גם את טענתה שד
אשת הקצין, כאילו פעל כעדה על פי הוראה שקיבל. השבוע, בעיה־כות
הפירסום, חזרה האשה, יפה שדה, כיתר חריפות עד טענה זו,
בקבעה כי קצין בכיר כיותר הנחה את הקצינים כתידרוך כעד־פה
להרוג ״מהכלים״ שבויים. היא לא השאירה ספק ככד שכוונתו היא
לרפאל (״רפול״ו איתן עצמו, שכיהן כסגן־הרמטכ״ל. הרמטכ״ל היה
אז מוטה גור.
לטענה זו אין חשיבות מישפטית, מאחר שאסור לקצין למלא

פקודה שהיא כלתי׳יחוקית בעליל. העובדה כי סמל כנגמ״ש של שדה
הודיע לו, לפני ביצוע הפשע, בי הפקודה היא כלתי־חוקית, מחמירה
עובדה זו. עצם הטענה ״מלאתי רק פקודות״ מעוררת אף היא
אסוסיאציות חמורות.
אולם מעבר לגורלו האישי של שדה, יש חשיבות מכרעת לבירור
הטענות שד שדה ואשתו. ברור עתה יותר מתמיד כי יש צורף חיוני
במינוי ועדת־חקירה ממלכתית, שתבדוק את בל הבעיות הקשורות
כשמירה על עיקרון טוהר־הנשק כמיכצע־ליטאני, ושתקכע כמייוחד :
• האם ניתנה כמיבצע־ליטאני הנחייה לקצינים ולחיילים שלא
לקחת שבויים, או להרוג אותם אחרי שנלכדו?
• אם כן, מי נתן את ההוראה? מי אחראי לה?
• מינוי ועדה בזאת דרוש לא רק בדי לעשות צדק ולברר את
האחריות, אלא גם כדי לחנך את צה״ל ולקבוע הנחיות ברורות
לגבי העתיד.

התזכיר של אורי אבנר לחברי־הכנסת, שגרם להתלקחות הסערה:
את תקופת-המאסר הקצרה עוד יותר, לשנתיים. והנה,
בפרשת שדה עשה הרמטכ״ל את ההיפך, ביטל את
החלטת בית־המישפט לעירעורים, שהחמיר את העונש,
והוריד את העונש אף מתחת למינימום שנקבע על־ידי
הערכאה הראשונה.
(ג) הרמטב״ל המתיק את דינו של שדה אחרי
שכבר קמה סערה ציבורית בגלל המתקת דינו של פושע-
מילחמה פינטו. הדבר מוכיח שהרמטכ״ל דבק בשיטתו,
להמתיק את דינם של פושעי״מילחמה רוצחי-ערבים.

15 באוקטובר 1979
א ל: חברי הכנסת
מאת: ח״ב אורי אבנרי
הנדון: פרשת הקצין הבביר במיבצע ליטאני.
כשם שהבאתי לפניכם את הפרטים המדוייקים של
פרשת הסגן־לשעבר דניאל פינטו, הריני רואה עתה
חובה לעצמי להביא לפניכם את פרטי פרשתו של
הסגן״אלוף־לשעבר אריה שדה.
לאחרונה דובר הרבה בפרשה זו, מבלי שלרוב הדוברים
היה מושג על אופייה ופרטיה. סבורני כי נבחרי-
העם, אשר מידע זה נמנע מהם על־ידי צנזורה פוליטית
שרירותית, חייבים לדעת את האמת גם על פשע״
מילחמה זח.

פיסור׳ הרמטב״ל
(ד) יש לראות בחומרה מיוחדת את העלאתו של
פושע-מילחמה, שהורשע בדין על הריגת שבוי, לדרגת
רב״זזרן. בעיני, הדבר חמור בהרבה אף מהמתקת עונש־המאסר.
כי בבן קבע הרמטב״ל נורמה: שביצוע פשע״
מילחמה חמור, בדם קר, שלא בקרב, אינה פוסלת
אדם מלשמש קצין בצה״ל, לפקד על חיילי ישראל
ולשמש להם מופת, באישור הסמכות הצבאית העליונה.
(ה) בשעה שסגן-אלוף שדה הועמד לדין, נעתרתי
(בתפקידי כעורך ״העולם הזה״) לבקשת שר-הביטחון
שלא לפרסם את המיקרה. הסיבה לבך היתה שבאותה
עת היה החייל אברהם עמרם שבוי בידי אחד מאירגוני-
הפדאיון, והיה קיים חשש סביר שמא יתנקמו בו אם״
תיוודע הפרשה. נימוק זה אינו קיים עתה, ולמעשה
אין שום נימוק הגיוני וקביל לאי-פירסום פרטי הפרשה.
להיפך, בפי שקבע קצין צנחנים בכיר, תת״אלוף מתן
וילנאי, יש ערן חינוכי עצום בעצם הוויכוח הפומבי על
פרשות אלה, בדי להעמיק בקרב החיילים והאזרחים
את תודעת העיקרון של טוהר־הנשק.
(ו) יש לתבוע בצורה הנמרצת ביותר את פירסום
פסק־הדין של שדה, כמו גם פסק״דינו של דניאל פינטו.
(ז) מאחר שברור כי הסערה הציבורית בפרשת
פינטו לא השפיעה לטובה על הרמטב״ל, אין מנוס
מן המסקנה שמערכת־השיקולים של רא״ל איתן אינה
מתאימה לרמתו של מי שצריך לחנן ולהנהיג את צה״ל,
ויש להעלות מחדש, ביתר חריפות, את הדרישה לפיטוריו
לאלתר.

פקודה בדת חוקית
ואלה הפרטים, בקצרה :
סגן־אלוף אריה שדה, מפקד גדוד בחיל״ההנדסה,
יצא במיבצע־ליטאני בראש כוח לאתר מסויים בדרום
לבנון.
בדרן נתקל הכוח בשלושה ערבים. הם לא גילו
שום התנגדות. לא היה קרב ולא היו חילופי״אש.
המג״ד פקד לקחת את השלושה בשבי ולהחזיקם במקום,
ופנה למשימה שלמענה יצא.
בתום משימה זו, כאשר התכונן הכוח לחזור לבסיסו,
הזכיר מישהו למג״ד את השבויים, ושאל את שדה מה
לעשות בהם.
שדה ציווה להרוג את אחד השבויים, שנראה לו
כ״מחבל״ ,ולהביא את שני האחרים למקום־איסוף.
סמל, שהיה בנגמ״ש המג״ד, התנגד להוראה זו וקבע
שאינה חוקית. אולם ארבעה חיילים אחרים — שני
סגנים, סמל ורב״ט — ביצעו את ההוראה.
הסמל שהתנגד לפשע דיווח על בך, וצה״ל העמיד
את סגן־אלוף שדה וארבעה אחרים לדין.
בית״המישפט הצבאי דן בערכאה ראשונה את אריה
שדה למאסר של שנתיים וחצי, והורידו לדרגת סרן.
הפרקליט הצבאי (וייאמר הדבר לזכותו) הגיש עירעור
על קולת״העונש. בית־המישפט לעירעורים גזר על אריה
שדה מאסר של חמש שנים, והוריד אותו לדרגת טוראי.
הרמטכ״ל, רב״אלוף רפאל איתן, המתיק את דינו
של שדה, העמיד את עונש־המאסר על שנתיים וחצי
(פחות שליש, כמובן) והעלה אותו מחדש לדרגת רב-
סרן.
הנאשמים האחרים נדונו כלהלן:
— הורד לדרגת סמל, ונדון
( <1סגן
למאסר של שנה ושמונת חודשים. הרמטכ״ל
הוריד את העונש לשנה.
— פסק־דין כנ״ל, הומתק בנ״ל.
( )2סגן
,הורד לדרגת טוראי נדון
( )3סמל
לתשעה חודשי מאסר.

( )4רב״ט

,ידא ברא השטן״
במיכתב נרגש שכתבה רעייתו של שדה, יפה, טענה
שנאמר לבעלה לפני המיבצע, בתידרובים בעל־פה, שה־מיבצע
נועד בולו לצורכי נקמה אחרי הפיגוע בכביש-
החוף. המפקד הבכיר הביא את דיברי המשורר ״ניקמת
דם ילד קטן עוד לא ברא השטן״ .נאמר למפקדים ש״לא
להיות צימחוניים״ /וכן ״לא רוצים שבויים, רק להרוג,

סגן־אלוף־ לשעבר אריה שדה
סמל שהתנגד לרצח, גרם למישפט מפקדו
להרוג, לחרוג.״ האישה טוענת כי מכך הבין בעלה
שהפקודה היא להרוג שבויים (אם כן, חיתה זאת
במובן פקודה בלתי־חוקית בעליל).
האשה אינה מביעה במיבתבה שום חרטה, בשם
עצמה או בשם בעלה, על המעשה• היא תובעת את
זיכוי בעלה וביטול העונש שלו.
אף שמעשהו של שדה חמור פחות ממעשה הזוועה
של דניאל פינטו, שבוצע אחרי שון הקרבות, ושבו
נרצחו ארבעה אנשים חפים־מפשע בצורה סאדיסטית,
יש לשים לב לבמה השלכות של פרשת שדה :
(א) חעירעור על קולת־העונש הוגש על״ידי הפרקליט
הצבאי הראשי (פצ״ר) ,שאינו סמכות שיפוטית
בלתי-תלוייה, אלא קצין-צה״ל הכפוף לרמטב״ל• למרות
זאת המתיק חרמטכ״ל את דינו של האיש ונתן לו
עונש קליותר מאשר זה שנגזר עליו בערכאה
הראשונה (החזרתו לדרגת רב-סרן, במקום לדרגת סרן).
(ב) בפרשת דניאל פינטו נטען כי הרמטב״ל בעצם
הלך רק בדרכו של בית-המישפט לעירעורים. אחרי שזה
הוריד את העונש מ 12-לשמונה שנים, הוריד הרמטב״ל

אשר לפרשת פינטו, שהבאתיה לפניכם במיכתבי
מיום ה״ 27 ביולי ,1979 חרשו לי להוסיף שני פרטים :
( )1בעיתונות הזרה והמקומית פורסמה גירסה
כאילו ביצע פינטו את פשעו ב״נקמח״ ,מפני שמפקדו
נהרג בידי פידאיון. אין בכן שמץ של אמת. מפקד-
הפלוגה של פינטו נפצע במהלך הקרבות, וסגן מפקד-
הפלוגה נהרג. אן הדבר לאקרח בכפר שבו בוצע
הפשע, והפשע בוצע זמן רב לאחר מכן, אחרי סיום
הקרבות. יתר על כן, טענה זו כלל לא הועלתה במישפט,
גם לא בקשר לקביעת העונש.
( )2אחד מארבעת הערבים, שנרצחו בידי פינטו,
היה מודיע של צה״ל, ופינטו ידע זאת היטב. האיש
נרצח אך ורק כדי לסתום את פיו, אחרי שהיה עד
לרציחת שלושת האחרים.
פרטים אלה מגבירים את התביעה לפירסום מיידי
של פסק-הדין של פינטו, בדי להפריך אחת ולתמיד
את הכזבים הרבים, שהופצו כמסך־עשן, בדי להצדיק
החלטה של הרמטב״ל, שאין לה הצדקה או מחילה.
ברצוני לציין כי האיש המוסמך להחליט על פירסום
פסק־הדין הוא הפרקליט הצבאי הראשי, שאסר את
הפירסום. הפצ״ר הוא קצין, המקבל הוראות מה-
רמטכ״ל, המקבל הוראות משר-הביטחון• כל אחד משלושת
אלה יכול, איפוא, להחליט בכל עת על פירסום
פסק״חדין.

עבדיה היינו בגנ ב

^ מה ע ש רו ת פועלים פורטוגלים
• הגיעו ביום הראשון השבוע לישראל.
למחרת היום עמדו להסיעם למיצפה־רמון
שבנגב, שם הולך ומוקם אחד מבסיסי
חיל־האוויר, בידי חברות אמריקאיות. אבל
לאותו הלילה הוזמנו עבורם חדרים במלון
ארמוז הירקון, בתל־אביב.
ההזמנה לא מומשה. מעבידיהם האמריקאים
של הפועלים הפורטוגלים מיהרו
לשכן אותם במלון אחר. כי באותה שעה
<10 0165ט 3 0 5 . 1;!3ס]<ר<ז( 0£1805 0101א/׳,מ /\ 1 0 0£ 5£87 |? 05 £51ח 1א 0נ< 0 0£זן) 111^1£ו $11א1
נעיד במלון ארמון הירקון מרד של פוע ז
א1£א 5£8\?10£ 408 [£א^ 08 808£10ט 0א 1£^ 088א

לים פורטוגלים אחרים, כאלה שפוטרו

1100,1 <1זסקס!<סו1ן<! <105 סזחסו 5 , 0 <1ז 010ו 0 8 3 5 0 0 0 0 5 1 <1זז ח 10 1 9 3 3 . 6
מעבודתם אך סרבו שיטיסו אותם חזרה

4 * 1* 6 0 0
356 0 0 ^ 51^ 01015 .
4 6 1 0 :0 0 0 !1׳! 6
למולדתם. מנהלי חברת אייר ביים קונס־

טרקטורס (קבלני בסיס אוויר) ,הממונה
!!ווה
על בניית בסיס האוויר ברמת־מטרד, שליד
<693 זקוזז <<£יוסק 3£10 וז 01113016 ^ 65!9
; 0 569010*6ב^ז05 ^ 0 ^ 031 56 800 וזזז 10 05 *6
מיצפה־רמון, לא רצו שהפועלים הבאים
4 61610 001164 ) 4 0 £ 0 1 )3 1 0 /0 0 4 6 1 6 4 / 11
0 0 1 0 6 4 05 10110* 5 :
יפגשו את העוזבים. הם חששו, כנראה,
שבעיקבות הפגישה עשויים גם הבאים
לעזוב את הארץ.
אולם הצלחתם היתה זמנית בילבד. כי
1!3\0ח 1116 £ח 6 / 41.10 01 10 130001116 4 0 6 1101ח 0ח / 1ח ס רח 110
11 הפועלים הפורטוגלים המפוטרים, שחזרו
השבוע לפורטוגל, הבטיחו לא לש10
146 £11,)310/60 .
תוק .״אנחנו נספר מה הולך במחנות
העבודה האמריקאים בישראל,״ אמר מנו151061
101 1חוח 01 רח ) 16ס ח ) 111( 7 4 6 £01 )3 1 0 /6 6 54011
אל רודריגז בוטאם, המשופם ונעים ההליכות,
שהפך בעל־כורחו למנהיג מרד הפו ח 16ח 01 ) 415 3166ח סו ) 0ח ! ח 1*׳4 0 ) 5 0 6 /6 1 31161 ) 611ח 100 5 0
עלים הפורטוגלים .״צריך להזהיר את אלה
! 164 4 4 6 £01 )310/61 ) 0 1631/6 151061ט ף 3 / 4 6 16ח4 0 1
העומדים לבוא מפני מה שמצפה להם•
כאן.״
) 4 6 1115) 01/3110416 ) 1005 )301) 3 ) 100 .
למשך שנה שהוענקו להם עם בואם לארץ.
כולם ביקשו למצוא עבודה ולהישאר. רק
ההסכם שהושג בסופו של דבר עם מעבי דיהם
האמריקאים חייב אותם לעזוב, תמו רת
הכרה בזכויותיהם הסוציאליות.
טענותיהם של הפועלים הפורטוגלים
היו מופנות כולן כלפי המעבידים האמרי קאים
.״באמריקה היה להם אוהל הדוד

תום,״ אמר אחד מהם .״כאן בארץ הם
מנסים לבנות את ׳אוהל הדוד מנואל׳.״
השם מנואל נכלל בשמותיהם הפרטיים של
שמונה מבין אחד־עשר המורדים.
בפורטוגל שורר כיום חוסר עבודה.
במייוחד חשים בכך פועלי בניין מיק-
צועיים ומפעילי ציוד מיכאני כבד. גם
שכר העבודה המשולם לפועלים אלה, ה־

״ או הל
הדוד מגואל״
} * כוטאסודחכ ריו לא היו טענות נגד
* ישראל. להיפך. למרות שהם שהיו
בארץ רק שבועיים־שלושה בסך הכל, ואת
מרבית זמנם בילו במחנה העבודה הסגור
שבנגב, הם הספיקו להתאהב בארץ ובתושביה.
אילו היה הדבר תלוי בהם, הם
היו מנצלים עד תום את אשרות השהייה

) ) 46 £10 )310/1060 ) $1£ס ח 3 )!0ח!רח ) 4 6 ) 61חסקט 1\/
15 40 6ח ט 1x1 46 ( 0 )310/66 01 3 !1 0100חסוח /ס ק 4ח ) 0ח 6רח

חוזה מ שניר

שני קטעים מחוזה העבודה שחתם הפועל הפורטוגלי, מנואל
קרלוס דה־ישו דה־סילבה, עס חברת קבלני־בסים־האוויר
האמריקאית, הבונה את שדה־התעופה הצבאי במצפה־רמון. הקטע העליון, הכתוב פורטוגזית
ואנגלית הוא כותרת ההסכם. הקטע התחתון הוא אחד הסעיפים המשפילים שבחוזה.
העובד מתחייב על פיו לעזוב את ישראל באמצעי התחבורה הראשון שיזדמן לידיו ולא
להישאר בארץ מכל סיבה שהיא, למרות שהעובדים קיבלו אשרות שהייה למשך שנה בארץ.

מוצאים עבודה בפורטוגל, הוא נמוך מאד
בהשוואה למקובל במדינות אירופה האח רות.
זוהי הסיבה לכך, שחברות הבנייה
האמריקאיות, שקיבלו על עצמן לבנות
את בסיסי־האוויר בנגב עבור חיל־האוויר
הישראלי, החליטו לגייס פועלים פורטו גלים
לעבודה בפרוייקטים אלה.
עד כה הובאו לארץ כ־ 200 פועלים מ פורטוגל.
כאשר תיכנס העבודה למלוא
הקצב יגיע מיספרם של הפועלים מפור טוגל
ל־ 2,500 איש. ההזדמנות הראשונה
להכיר עובדים אלה מקרוב ניתנה רק
השבוע, בעיקבות המרד שפרץ בשבת
שעברה בקרב 11 הפועלים שפוטרו מעבו דתם
שבועיים או יומיים בילבד אחרי
שהגיעו לישראל.
כל ה־ 11 פוטרו עוד ביום השני בשבוע
שעבר. במשך חמישה ימים הם שוכנו
במלון ארמוז הירקון כשהם ממתינים לטי סה
השבועית של אל־על לפורטוגל, הנע רכת
מדי יום ראשון בשבוע. מכיוון שאיש
מהם אינו דובר שפה נוספת מילבד פורטוגזית
ומכיוון שאין בישראל כל נציגות
דיפלומטית פורטוגלית, לא היה להם בפני
מי לשטוח את טענותיהם.

הכלים
לא הגיעו
י * מזלם הם התיידו עם בעל מיסעדה
• חדשה ברחוב הירקון, לשם שלחו אותם
מעבידיהם כדי לאכול. הסתבר כי האיש
מבין את שפתם. היה זה בן-עמי נוימן,
צלם עיתונות לשעבר, יליד ברזיל, הדובר
פורטוגזית שוטפת. בן־עמי שמע את סיפורם
והזדעזע. הוא לא האמין כי דברים
כאלה יכולים להתחולל במאה ה־ 20 וכי
ניתן להעסיק במדינת־ישראל פועלים בתנאי
עבודה כה מחפירים.
מסתבר כי בשל תיכנון לקוי לא הגיעו
די כלים מיכאנים כבדים לאתר העבודה.

כתוצאה מכך לא נמצאה עבודה לכמה
מפעילי ציוד כזה, שהובאו לארץ. למעבידיהם
לא היה בהם צורך. הם ביקשו
לפטרם ולשלוח אותם חזרה לפורטוגל.
על פי הסכם העבודה האישי שחתם
כל פועל עם החברה האמריקאית המעסיקה׳
ניתן לפטרו בכל עת, ללא כל הודעה
מראש .״המעביד יכול להפסיק את עבודתו
של המועסק בכל זמן שהוא רוצה
ומכל סיבה, כולל הפסקה חלקית או מלאה
של העבודה,״ נאמר בחוזה. אבל במיקרה
כזה הוא חייב לשלם לפועל המפוטר תש לום
עבור 12 ימי-עבודה של שמונה שעות
כל יום, וכן את דמי הטיסה חזרה.
לעומת זאת, אם נעשים הפיטורים בגלל
״אי התאמה לעבודה, שתיה אלכוהולית,
שימוש בסמים, אי ציות להוראות או פעולה
בניגוד לאינטרסים של המעסיק או של
מדינת־ישראל,״ חייבים המעסיקים למסור
לפועלים את ההאשמות נגדם בכתב. הם

ריסטים פוטר משום שבתום הארוחה ב שדה
השליך את השיירים לפח, מעל ה טרקטור,
ולא ירד כדי להניח אותם בפח
האשפה. טענו המפוטרים. :חיפשו סיבות
לפטר אותנו, כדי לחסוך עשרת אלפים
דולר שהיו צריכים לשלם לנו כפיצויים.
למפוטרים היו גם תלונות קשות
על תנאי העסקתם ועל תנאי המגורים
במחנה העבודה שלהם. סיפר אחד מהם:
״אנחנו מתגוררים שמונה איש בצריף,
בתנאים קשים. הבטיחו לנו שבדצמבר יבנו
לנו מחנה עבודה חדש, אבל בינתיים עוד
לא התחילו לבנות אותו. בתי־השימוש ב מחנה
הם ללא דלתות. המיקלחות הן משו תפות
ואנחנו לא רגילים לזה. אין רופא
במחנה והחובש הצבאי לא נמצא תמיד
במקום. אחד הפקידים הפורטוגלים במחנה,
עמנואל מונטרו, קיבל מיכתב שבו נאסר
עליו להסיע פועלים במכונית של החברה
שבה הוא נוהג. הוא נהג לקחת חולים
לבית־החולים סורוקה בבאר־שבע.

לים לקבל בארץ במטבע ישראלי. אסור
להם לצאת בשעות הערב מתחומי המחנה,
וביום־החופש השבועי שלהם הם חייבים
לחזור למחנה עד השעה חמש ושלושים
בערב. בתוך תחומי המחנה אין כל בידור,
וגם לא מיתקנים אחרים כדי שיוכלו להע סיק
את עצמם בשעות הפנאי והמנוחה.
״האמריקאים הממונים עלינו,״ סיפר אחד
המפוטרים ,״מגיעים בבוקר לעבודה כשהם
מתנדנדים משיכרות ומתנהגים אלינו כאילו
היינו עבדים שלהם.״
למעשה, נתונים העובדים לשרירות ליבם
של מנהלי העבודה האמריקאים. כל
הפרה של הוראה שלהם נחשבת אי־ציות
הגורר פיטורים מידיים.

פו חדי ם
מהי שראלים
>\׳ולם הגרוע מכל הוא חוסר הכתובת
\ 8אליה הם יכולים לפנות כדי להתלונן
נגד שרירות ליבם של המעבידים. אין להם
כל הגנה של מדינתם. ההסתדרות אינה
יכולה עדיין להגן עליהם. אומנם האיגו דים
המיקצועיים בפורטוגל פנו אל ההס תדרות
כדי שתעניק הגנה מיקצועית ל עובדי
שדות־התעופה, אולם המשא־ומתן
עם החברות האמריקאיות עדיין לא הס־

במי טבח

עובד פורטוגלי שפוטר.
כמו חבריו, רצו להישאר
בארץ ולעסוק בכל עבודה אפשרית.

מנהיג המרד

מנואל רודריגז אולאיה בוטאס, מנהיג מרד הפומליס
הפורטוגלים, שפוטרו מעבודתם ללא פיצויים ועמדו
להישלח חזרה לפורטוגל בתנאים של גירוש. בוטאם הצליח להזעיק את אמצעי־התיקשורת
הישראלים, אירגן את הפועלים ואילץ מעבידיהם האמריקאים להכיר בזכויותיהם ולפצותס.

ל אי.

שביתת שבת

הילאריו ריבריו פינטו, אחד מאחד־עשר הפועלים הפורטוגלים
שפוטרו מעבודתם. כאשר הגיעו ביום ראשון
השבוע המוניות שעמדו להסיעם לשדה־התעופה על מנת להחזירם לארצם, סירבו
הפועלים לנטוש את המלון התל־אביבי שבו התגוררו והכריחו את מעבידיהם להידבר עימם.
יכולים לערער עליה בפני מנהל העבודה,
אולם החלטתו היא סופית, ואז ניתן לפטרם
ללא פיצויים ואף לנכות משכרם את דמי
הטיסה חזרה לפורטוגל.

״חיפשו סי בו ת
לפטר או תנו״
,פוטרו על פי הסעיף השני.
,״!יעה ציינו ני פוטרו בגלל ״אי
שניים אחרים פוטרו בגלל ״אי
דוגמה לאי-ציות: אחד הטרקטד

״אחד הפועלים היה במצב מתקדם של
זיבה ולא רצו לתת לו במחנה כדורי
פניצילין.״
מכיוון שכולם מועסקים בשכר על פי
שעה ( 3.75 דולר לשעת עבודה, כשהם
מתחייבים לעבוד עשר שעות ביום לפחות,
שישה ימים בשבוע) ,הרי עבור כל היעדרות
מהעבודה, תהיה הסיבה אשר תהיה,
אם פציעה ואם מחלה, אין הם מקבלים
שום פיצוי.
את משכורותיהם הם מקבלים בקרוזרוס
בפורטוגל, ורק 200 דולר לחודש הם יכו־

מביעים הפועלים המפוטרים למגינם הישראלי. הם נפגשו

עם בן־עמי נוימן, בעל מיסעדה תל־אביבי ממוצא ברזי־יי

המדבר
את שפתם. באמצעותו הם יכלו להזעיק את דעת הקהל הישראלית נגד העוול,

תיים, ולהסתדרות אין כל מעמד שבו היא
רשאית להתערב.
מישרד־הביטחון יכול להפעיל את השפעתו,
אולם כפי שציין אחד מעוזריו של
שר־הביטחון ,״האמריקאים אינם אוהבים
שמתערבים אצלם בעניינים האלה.״
הסביר אחד הפועלים הפורטוגלים :״ה אמריקאים
לא הסתירו מדוע הם אינם
רוצים שתהיה לנו הגנה מיקצועית. באנו
לעבוד כאן לא רק בשביל הכסף. עשו
לנו שטיפת־מוח שאנחנו תורמים להסכם
השלום הישראלי־מצרי. האמריקאים חו ששים
שהישראלים רוצים לעכב את בניין
שדות־התעופה ולגרום לכך שהעבודה תת משך
ותתמשך, כדי שהשדות לא יהיו
מוכנים בזמן, ואז לא ייאלצו לפנות את
סיני כפי שנקבע בהסכמי קמפ-דייוויד.
זאת הסיבה, כך הסבירו לנו, שהם לא
רוצים שהישראלים יתערבו. הם מפחדים.״
אולם, כאשר התחוללה בשבת האחרונה
מהומה סביב נסיבות פיטוריהם וניצולם
של אחד־עשר־הפועלים הפורטוגלים, הת עוררו
גם הקבלנים האמריקאים. תחילה
סרבו להיענות לדרישות הפועלים. אולם
כשאלה סרבו ביום הראשון בבוקר לעזוב
את המלון ולטוס חזרה לפורטוגל, נכנסו
עימם מעבידיהם למשא-ומתן. הם הסכימו
לשלם להם את הפיצויים המגיעים להם,
ולממן את הוצאות הטסתם חזרה לפור טוגל.
״אנחנו
נחזור,״ הבטיחו העוזבים, שהת גלו
כפועלים חרוצים, אדיבים, שופעי חום
ואהבה לישראל ,״אבל בוודאי לא כעבדים
של האמריקאים.״

ערב חזרתם למולדתם 1111111 משפצים שניים מהפועלים
את המיסעדה של ידידם הישראלי.

ולמען ישראל אחות

א רוז
בו ל דוז ר

בשדות שליד ביתה הבודד של שרה אלכסנדר
הנציח אותה בעלה כשהיא נזניקה את בנה
־מנדו הוא אינדיאני במקורו. שרה ילדה את בנה
״לחיות חיי־אדם זה לחיות את
המישור את העקוב / .לחיות
חיי־אדם זה לחיות קצת בנעימים
קצת במכאוב / .להיות
לוחם זה להיות קצת גוזל וקצת
גואל / .להיות קורבן זה להיות
קצת יצחק וקצת ישמעאל.״
ך* ארץ נשטעיס שיריה של שרה
אלכסנדר כדברי שמאלנית שרופה.
בצרפת, שבה היא חיה כיום מכנים אותה :
״אימפריאליסטית מחורבנת.״
״הם לא מנסים אפילו להבין אותי!״
טוענת המשוררת־זמרת הנילהבת .״אנשים
חושבים שאם אני שרה שירים פוליטיים
עם ביקורת, אני לא סובלת את ארץ ישר אל.
הם לא מבינים שככל שאני אוהבת
יותר — אני סובלת יותר וכל המטופשים
שצורחים לי באידיש , :משיגע׳ הם פשוט
סתומים.״
עהעע״ 111
שרה עם בנה הראשון, תומר, לפני 11 שנה בדנמרק. את

התמונה צילם בעלה שהוא צלם אמנות במיקצועו. הוא
הנציח במצלמתו את כל השלבים של גדילת הילד - -ההריון, הלידה, ההנקה וההתפתחות.

היא חיה בבית בודד בדרום צרפת בחברת
בעלה, צלם אמנות מדנמרק, שני ילדיה
כלבה בשם יסמין, והרבה הרבה שפנים׳
היא כותבת, מלחינה ושרה שירים על

אחרי כמה שבועות ישבנו על כוס קפה
והוא אמר לי פתאום, :בואי נתחתן.׳
״הלכנו לרבנות. אבל הרבנים רצו ש הוא,
יחתוך. הוא לא הסכים אז נסענו
לחו״ל והתחתנו שם.
״בהתחלה הייתי בת־משק נאיבית. אבל
לאט לאט התחלתי לפגוש אנשים, לקרוא
ספרים, לפתוח את העיניים ולראות דברים.״
הם גרו בכפר הולדתו הקטן של הבעל
בדנמרק. הוא עבד בצילום והיא ניגנה
באקורדיאון. אחר־כך התחילה שרה לכתוב
בעצמה, הכניסה את האקורדיאון לנפטלין
ולמדה לנגן בגיטארה. היא הופיעה באוני ברסיטות
ברחבי סקנדינביה וקצרה אהדה
רבה.
מספרת שרה :״בהתחלה שרתי חומר
ישראלי, שהיסכמתי איתו בלית ברירה.
אבל הרגשתי שכל השירים האלה לא מדב רים
אלי. לא הבנתי איך בארץ כמו שלנו,
שיש בה כל כך הרבה בעיות, הן לא
משתקפות בשירה. במקום לכתוב דברים
אמיתיים כותבים על התנ״ך, על העבר
על האהבה ועל הטבע.
״התמלאתי לאט לאט מן הבאר האר־טזית
שלי, נסעתי במיניבוס בכפרים ה־אינדיאניים
בג׳ונגלים של דרום־אמריקה,
קלטתי, ספגתי והתחלתי לפרוח. היום כש אני
שרה אני מנסה להעביר דרך השירים
אינפורמציה שהיא לדעתי, הקונטרה
בלאנס לאינפורמציה שעוברת דרך צנזורה.
״אני חושבת שלשתוק זה לא טוב. להגיד
משהו במיסגרת רחבה יותר זה יותר מעשי
ואני מכניסה היום את הדון־קישוטיות שלי
למסלול יותר פרגמטי.״
היא ניפגשת עם חוגי השמאל בצרפת,
יוצרת קשרים עם משוררים ואישים פלסטינים
ומנסה ללמוד את הבעיות שלהם.
היא השתתפה בפסטיבאל היהודי-ערבי ה ראשון
שאורגן בצרפת למטרות של קרוב
והבנה הדדית בין שני העמים, אבל היא
רואה היום בשיריה דבר הרבה יותר אוניברסאלי.
לא רק הישראלים והפלסטינים
מעניינים אותה. היא מתעניינת בבעיות
של אורגוואי, עיראק וארגנטינה.

״כואב
כדי ל שנות,,
ני מרגישה שהשורשים שלי
באים מישראל אבל אני פתוחה
לוויברציות מכל העולם. הרדיוס שלי מת ארך
ונושאי הכתיבה שלי הם אנושיים וישראלים,
חצי חצי.״
את תקליטה הראשון בשפה העברית הפי קה
שרה בצרפת לפני שנה .״רציתי לגבש

צעירה בשובריה

.1969 טרה אלכסנדר משקיפה בעד לחלון הבית
הרומנטי בכפר שבו גרה שנתיים עס בעלה, אחרי
שירדו מהארץ. את התמונה צילם בעלה. באותה תקופה למדה שרה לנגן בגיטארה.
משהו שיהיה תעודת־זהות אמנותית ואופ־טית,
עם חוט־שידרה מסויים. מצאתי ש תקליט
בחוץ חייב להיות בעברית. למה ן
— כי כשאני מגדלת את הילדים שלי אני
אומרת להם , :כוס אוחתב, ולא קללה
בצרפתית. זה בא לי מהלב, זה אמיתי, זה
אוטנטי.״
על עטיפת התקליט הדפיסה שרה בצד

שני שיו־־*

אדמתו של עלי
וליד אורגוואי והחליטה לתת לו שם שיסמל את
|מטה, תמונת הכפר עטור הירק בו היא גרה
;,תומר וימנדו, הכלבה יסמין והרבה שפנים.
אהבת־האדמה על העושק, על חוסר הצדק
והשוויון, על הרוב הדומם.
היא אינה רווה נחת. היא מנסה ללחום
עם הגיטארה בעד עולם טוב יותר, נגד
בולדוזרים ההופכים אדמות פוריות לעיי
חרבות, נגד האדישות וצרות העין. לפע מים
התגובות חריפות מצד יהודים ופלס טינים
כאחד. אבל שרה, בעלת העיניים
הירוקות העמוקות מבליגה על העוינות.
״הם עוד יבינו פעם,״ היא מבטיחה.

דון קי שו טיות פרגמטית נולד ה לפני 35 שנה בקיבוץ
.שרתה בלהקת הנח״ל, הו-
החיפאי, למדה
ושיחקה בהצגות
סיפרה .״בעצם
אבל יום אחד הלכתי
שם את הדני שלי.

עם שחר השכים עלי /לחרוש את אדמתו — /שם נולד לו בנו הבכור/ ,
שם נקבר סבו.
ניחוח הזבל /בושם האביב /שלווה ושלום מסביב.
נגררת מחרשת העץ / ,מושכת הפרדה / .גז ונעלם הכפר /מאחורי גבעה.
אל עצי הפרי ישים את פעמיו /יטעם פריו של עץ, יפוש בצל בדיו.
בהגיעו אל הגן /ניצב עלי נדהם! /קפץ את אגרופו /וליבו הלם.
רעש הבולדוזר ניסר בחלל /עצי הפרי שרועים ושרשיהם אל״על.
את אדמתו של עלי — מקור חיים /תהי דמעתו למטר רביבים.

אבן, נייר או מיספריים
אבן, נייר או מיספריים ן אחת, שתיים, שלו ש...
אבן — כדי לבנות מיגדל וחומה /וירושלים השלמה /והרמטית כל סדק
לסתום /ע> חשבונו של השלום.
נייר — כי אין כמו ספר הספרים /לאליבי וכיסוי /ובזכותו נניפה דגל /
מן הפרת עד החידקל.
מיספריים — כדי לגזור את הגדה /ולתפור לפי מי ד ה כפי שאמר
הרצל הנודע /אם תרצו אין זו אגדה.
אבן — כדי לסקול בה ולרגום /כל מי שיאמר שהמלך הוא ערום /
ולאיים על כל בוגד /שמאלני, או סתם שובת
נייר — כדי לפתוח ת׳מילון /ולראות שכאן קוראים /למלפפונים כבושים
— מלפפונים משוחררים.
מיספריים — כדי לתפוס לך ת׳לשון /ולגזור מלכתחילה /אם תאמר
שפלסטיני /זח לאום — חס וחלילה.

אחד תמונה של אם יהודיה, הנותנת מחסד,
לילדה אבל מחשבותיה נישאות רחוק. ב צידה
השני של העטיפה הדפיסה תמונת
פלסטיני זקן, ששמו לו מישקולת על ה מאזניים
ו״אלוהים יודע מה ישימו לו בצד
השני.״
החודש ביקרה שרה בארץ וניסתה לקשור
קשרים עם ״אנשים בעלי הבנה.״ אולי
בעקבות הביקור והפגישות שערכה תוציא
תקליט חדש עם שירים בעברית, ערבית,
צרפתית ובספרדית.
״פעם אמרו לי בקיבוץ שצריך לכבד כל
בנאדם, לא חשוב מאיזה צבע גזע או דת
הוא בא, אבל האם מישהו עושה את זה
באמת?״ היא שואלת.
״האם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו
את האמת 7לא! אז אני יודעת לכתוב
שירים ולשיר עם הגיטארה. אני מנסה
להעביר לאנשים את המסר שלי בצורה
הזאת.״

רתכה שרה ארכפנדד :
כדי לשנות את המחר
שר האנטי־סטאר

אני כותב, אני כואב
כן — כדי לשנות
נגד הזרם לשחות, על מיתרים לפרוט
לחדד את כלי ההידברות —
אני בשרות.
אני לא תרועה, אני שתיקה ועוד
שתיקה,
שתיקת הרעבים ללחם, שתיקת
המנוצלים,
שתיקת אסיר פוליטי מאחורי סורגים שתיקת חרון של עם כבוש —
שקט לפני הסערה!...
כדי לשנות את המחר של האנטי־סטאר
כדי לשנות לפני שיהיה כבר מאוחר
כי על ארבע כנפות תבל
אפשר — אמר ביאליק לצטט :
שמש זורחת, שקדיה פורחת והשוחט

בו ש נלחם בסום נגד המנהיגים המושחתים
של האיגודים המיהצוע״ם שהשתלטו על הנמלים
בארץ נאבקים עובדי ושוודהנמוים!נגד מנכ״להדשות יצחק רהב(מימין) ואנשיו -היוונעים
לטענתם תהיות כושיות שחיתות מדהימות
טען אחד מראשי הרשות ,״ראשי מישרד־התחבורה
רוצים לטהר את צמרת רשות־הנמלים,
השייכת לדעתם למערך.״
ואמנם, צמרת רשות־הנמלים התמנתה
עוד בתקופת שילטון המערך. רוב אנשיה
הם קצינים בכירים לשעבר בצה״ל, אנשי
חיל־הים וחיל־האוויר, שהוגדרו בשעתו כ־
״ביצועיסטים״ ומונו לתפקידיהם בשל כי שוריהם
הארגוניים וההנדסיים ולא בשל
השתייכותם המיפלגתית. יחד עם זאת,
מוגדרים חלקם כאנשיו של חיים בר־לב,
מי שהיה בשעתו רמטכ״ל ואחר-כך שר
המיסחר והתעשייה. .
אלא שהניסיון להציג את העימות בין
הנהלת רשות־הנמלים לבין מישרד־התח־בורה
על רקע פוליטי הוא ניסיון הטעייה
והסחה. לא צמרת מישרד־התחבורה, כפי

במשך חודשים ארוכים מנסים עובדים רבים
של הרשות, שאינם יכולים להשלים עם
תופעות חמורות שהתגלו להם תוך כדי
עבודתם, להביא לחשיפת האמת, לבדיקת
החשדות החמורים ולחקירה ממצה בשורה
ארוכה של מימצאים מסמרי שיער.
כל ניסיונותיהם של עובדים נאמנים אלה
להזעיק את דעת־הקהל והשילטונות ולהפנות
את תשומת־הלב הציבורית למתרחש
ברשות־הנמלים נתקלו עד כה בקיר אטום.
שתיקתו של שר־התחבורה חיים לנדאו
וסירובו לטפל בהאשמות ובחשדות שהוב או
לפניו, היא חמורה לא פחות מניסיונה
של הנהלת רשות־הנמלים להסתיר את מימי
צאי הביקורת.
רשות־הנמלים, שהוקמה לפני 18
שנה, היא תאגיד ממלכתי המפעיל את

שמנסה הנהלת רשות־הנמלים ליצור את
הרושם, היא הנאבקת נגד המתרחש ב־רשותתזנמלים.
ההיפך
הוא הנכון. המאבק נגד השחי תות
ברשוודהנמלים בא מלמטה ולא מל מעלה.
הוא התחיל בקרב עובדי הרשות,
מהנדסי ואנשי יחידת הביקורת שלה.

שלושת הנמלים הגדולים של ישראל —
חיפה, אשדוד ואילת.

חד הסרטים ההוליוודיים הטובים
> 1ביותר שנוצרו אי פעם, טבע מטבע-
לשון שהפכה מילה נירדפת לשחיתות ב נמלים.
היה זה הסרט חופי הכרך, שהופק
לפני עשרים וחמש שנים. שמו הפך מאז
מושג.
בסרט מנסה מדלון ברנדו להיאבק בקבו צה
של סחטנים, שהשתלטה על האיגוד
המקצועי של פועלי הנמלים בניו־יורק, מב טיחה.עבודה
בנמל רק לאנשי שלומה תוך
גביית ״מס־חבר״ הנכנס לכיסי הבוסים
ושולטת תוך כדי כך בנמל שילטון בלי
מיצרים.
השבוע התפוצצה לראשונה ברעש גדול
הגירסה הישראלית של חופי הכרך. האיש
שפוצץ אותה לא היה דווקא פועל נמלים
מיסכן, מהסוג אותו גילם מרלון ברנדו
בסרט. מי שעשה זא תהיה המהנדס יוסף
דוריאל, יועצו המייוחד של שר־התחבורה
חיים לנדאו. במיכתב ששיגר למנכ״ל ה-
מישרה פירט דוריאל שורה ארוכה של
האשמות כלפי רשוודהנמלים ומנהליה, אותם
הוא רואה אחראים למה שמתרחש
בנמלי ישראל. האשמה העיקרית אותה
הטיח דוריאל כלפי הרשות: ניסיון לחבל
בחקירות המישטרה ובבדיקות יחידת הבי קורת
של רשות־הנמלים בחשד־ות של פר שיות
שחיתות המתרחשות מזה מיספר שנים
בתחומים הנתונים לשליטתה של הרשות.
תגובת הרשות היתה אופיינית לתגובו תיה
בשנתיים האחרונות לכל מימצאי ה ביקורת
שהועלו נגדה. מליאת רשות-
הנמלים התכנסה לדיון, דחתה את ״ההאש

מות
הבלתי מבוססות של יועץ שר־התח־בודה״
והביעה אמון מלא במנכ״ל רשות-
הנמלים, יצחק (״איזי״) רהב ובחבר עוזריו.
בשיחות לא רשמיות לא הסתירו ראשי
רשות־הנמלים את דעתם כי המערכה המת חוללת
נגדם היא עימות פוליטי .״הליכוד
רוצה להשתלט על רשות־הנמלים,״

שר־וזחכורה לנדאו

יועץ שר דוריאל

״לא חילחמה פוליטית

עי מו ת בין שני
הבדים לנשק
׳,מ פקידי הרשות הם, כפי שקובע ה י
חוק ״לתכנן, לבנות, לפתח, לנהל, להח זיק
ולהפעיל את הנמלים.״ כל אחד מהנ-
מלים מופעל בידי הרשות בנפרד, כמיפעל
העומד ברשות עצמו. הרשות כפופה ל ממשלה,
באמצעות מישרד-התחבורה, שכן
הממשלה היא המאשרת את תקציביה או
תעריפיה. אולם כמו כל הרשויות הממ לכתיות
היא גוף ציבורי עצמאי, שבראשו
עומדת מליאה, המתמנה אומנם בידי הממשלה,
אך מורכבת מנציגי הציבור.
יו״ר הרשות הוא הד״ר נפתלי וידרא.
ארבעה־עשר החברים הנוספים של הרשות
הם שישה פקידי ממשלה, המייצגים את
מישרדי האוצר, התמ״ת, התחבורה, החק לאות,
הפנים והמישטרה. עימם מכהנים גם
נציגים של מכון־הייצוא, המועצה-לשיווק. -
פרי־הדר, עיריית אשדוד, מועצת פועלי!
חיפה, התאחדות התעשיינים ונציג הספנון
מליאת הרשות היא הבוחרת״
הרשות וממנה את מנכ״ל!
משנתיים מכהן בתפקי?
יצחק (״איזי״) רזזב׳ אלוף-מי 1־ _
בחיל־הים, ששימש מישנה למגי׳?
פה שהאלוף (מיל•) דייו־ רמו כ ^ ,
ט חך
מנכ״ל.

בידי רשות־הנמלים מופקד תקציב ענק,
שבשנת הכספים הנוכחית הסתכם בסכום
של שלושה מיליארד ל״י. חלקו הזעיר
הוא תקציב רגיל, המיועד לניהול הנמלים,
לפיקוח על יעילותם וביקורת עליהם. עי קר
תקציב הרשות מיועד לממן את פעו לות
הפיתוח של הנמלים.
במיסגרת הרשות פועלת גם יחידת בי קורת
פנימית המפקחת על ביצוע ההת קשרויות,
ההסכמים והעבודות שמוסרת
רשות־הנמלים לקבלני חוץ, וזאת בנוסף
לביקורת של מישרד מבקר־המדינה. בראש
יחידת הביקורת של הרשות. עומד יואב
יסעור, אף הוא אלוף־מישנה (מיל.).
המנכ״ל רהב והמבקר יסעור אינם רק
חברים לנשק. שניהם שירתו יחד עוד
בפל״ים — הפלוגה הימית של הפלמ״ח
ואחר־כך בחיל־הים. שניהם הגיעו לדרגת
אלוף־מישנה בחיל. רהב אומנם פיקד על
יחידה קרבית מובחרת במיסגרת החיל
ויסעור היה ראש אכ״א של חיל־הים,
אבל הם היו ידידים קרובים שנים רבות.

שים שנראו לו כנוגדים את החוק או את
המינהל התקין.
הדברים הגיעו לשיא בחודש ספטמבר
האחרון. העובדים הבכירים של הרשות,
כנראה על־פי יוזמה מגבוה, חתמו על
פטיציה שהופנתה אל מנכ״ל החברה. ב־פטיציה
זו (ראה צילום) הם מוחים על
דרך פעולתה של הביקורת הפנימית ומבק שים
לבלום את פעילותה הפוגעת, לדע תם,
בתדמיתה של החברה.
כתוצאה מתביעתם של נושאי התפקידים
חבכירים ברשות, שחתמו על הפטיציה,
מונתה ועדה של מליאת הרשות, ברא שותו
של יו״ר הדשות, הד״ר וידרא,
שתפקידה ״לבחון את המשך דרכה של
הביקורת הפנימית ברשות.״
הישיבה השנייה של ועדה זו נערכה
לפני שבוע, הפכה למעשה למישפט פני מי
של מבקר הרשות. במקום שהנהלת
הרשות תשמש מטרה לחיצי הביקורת, הפך
יואב יסעור, מבקר הרשות, לשעיר לעזא זל׳
בו מנסים אנשי הנהלת הרשות לוד

הנדון: החשדת בכירי רשות הנ מ לי ם.
נפל דבר ברשות הנמלים אשר לא קרה כ מותו מ יו ם הקמתה.
הבקורת הפנימית, אשר תפקידיה מוגדרים, פרצה את מסגרת הנוהלים המקובלים
והחלה ל הס תיי ע כאמצעי תקטורור על מנת. לפרסם מסמכים וממצאיו: ללא אבחנה
בצנורות המקוב לי ם, ואף נקטה בלשון הגזמה ומס קנו ת שאף לא נכללו בחומר
הבקורת אותו המציאה ל מנכ״ל.
דבר זה גרם לפ גיעה ונזק שאין להם פ צוי -בתרמית רשות הנ מ לי ם כו ל ה
וב מ יו חדבבכיריה.
כותרת בעתון נפוץ, האומרת״ :פקידים בכירים ברשות הנ מ לי ם נחק רים על
אי סדרים כספיים היא סממן מובהק לפרסום המרושע.
כתוצאה מכך הוטל צל על א מ ינ ותם, יושרם וכשרם האישי של בכירי רשות
הנ מ לי ם, המועסקים בה מ יו ם היו סדה, על לא עוול בכפם, ללא זי קהלעניו ,
תוך מגמה ברורה של רצח א ו פי לשמו, תור פ גיעה גסה בסדר התקין של
עבודת מטה.
היה מקרה כעבר ברשות, כי נחשד עובד ב כי ר במעילה, וענינו נמסר למשטרה,
כתוצאה מכך גם פורסם הדבר ללא ה כל לו ת, תוך היצמדות ל עו ב דו ת -ו טחנו ת
הצדק טוחנותת וך א י תו ר הנושא לגופו טל החשוד.
הפעם נקל ענ ו להיסטריה שאין לה הגיון, ו מנ י עי ה ס תו מים.

אי אפשר לעמוד בכר יותר .
הכקורת הפנימית, להבדיל ממבקר המדינה ורו אי החשבון החיצוניים ,
מהווה כ לי בקרה של ההנהלה ׳והמנכ״ל ל תי קו ן שוטף של ליקויים, שמירה
וניצולנכונים של נ כ סי הנמלים; תי קו ןליקוייםהינו תהליך עבודה שוטף
שיכול להיעשות רק בשיתוף פעולה הדוק בין המבקרים ו המ בו ק רי ם.
כתוצאה מה אירועים האחר וני ם, נוצר מצב ללא נשוא, בו כל נושא שנבדק
על ידי, הבקורת, הופך מלכתחילה לכתב אשמה.נגד עוב רי ם הנושאים ב עו ל ברשות,
ונוצר תהליך טל ד ח יי ה על ידי המבוקרים ונפגםלח לו טין שיתוף הפעולה
ל תי קו ןהליקויים -דבר המ הווה פ גיעה רציניתבניהול השוטף של הרשות;
הבקורת הפנימית החטיאה למעשה את מטרתה, ופגעה ביע די ה שנקבעו בנוהלי
הרשות.
אנ ו תוב עי ם ברו ר לאלתר. לגבי דרך פ עילותה טל הבקורת ה פני מי ת, מבלי לפגוע
ב י עי לותה, אבל תוך העמדתה על מקומה הנכון כמקובל באר גו ן המכבד את עצמו.

באו על החתום:

עצומת בכירי הרשות נגד הביקורת
״להעמיד את הביקורת במקומה הנכון!״

״אי אפשר לעבוד
עם בי קו ר ת! ״
וכדי הרשות ואנשי יחידת הביקו-
של רשות־הנמלים העלו חשדות
־סדרים כספיים, מעילות, מעשי הו־ונסיונות
שימוד נרשומד
בה מיקרים החלה היחידה ל ן
הונאה במישטרת־ישראל, ב־לחקור
את החש־פעלה
ההנהלה
ודת, לבלום את
•י&ת נימעט כל מי
להתקומם נגד מע־
^ :לש ז

רודפים את המבקרים
וראשי מחלקות, שתוך כדי עבודתם נתקלו
במעשי שחיתות מצד אנשים שביצעו עבודות
למען הרשות, ולדעתם רימו את המדי נה
והוציאו שלא כחוק סכומים של מיל יוני
לירות מתקציב הרשות, מסייעים לאנ שי
הביקורת במאבקם נגד הניסיון להש תיק
את הגילויים.
דווקא המבוקרים העיקריים של יחידת
הביקורת, אנשי הביצוע של דשות־הנמלים
בשטח, הם המסייעים לחשוף את חשדות
השחיתות. כתוצאה מכך הופעלו נגד כמה
מהם סנקציות מרחיקות־לכת. המהנדס מוטי
שטרום, למשל, נוטרל לחלוטין ומקבל
משכורת מבלי לעבוד. לממונה על הבקרה
רמי לויה, נמסרה הודעה על הפסקת
שירות, הוא התבקש לנצל את יתרת ה חופשה
העומדת לרשותו עד למועד בו
יפקע תוקפו של החוזה האישי המייוחד
שנחתם עימו.

מסע של רדיפות
ו ה תנ כלו ת

העתק: י ו ״ רהחזות - .באמצעות המנכ״ל

היה סביר לחשוב ששני אנשים כאלה,
שהם בעלי רקע משותף ועבר זהה, ימצאו
לשון משותפת.
אולם מה שקרה בשנתיים האחרונות הוא
ההיפך הגמור.

מנופים בנמל אשדוד

לות את כל הליקויים שהתגלו בפעילו תה
של הרשות.
לטענת הנהלת הרשות גורמת פעילו תה
של הביקורת הפנימית לשיתוק ה רשות
.״אנשים הפסיקו לעבוד, הם פו חדים
מהביקורת,״ טען אברהם פרידמן
(אחיו של השחקן המנוח שרגא פרידמן)
סמנכ״ל הרשות. טענות דומות נשמעו בפי
מנהלי הנמלים :״אי אפשר לעבוד עם
ביקורת !״ העובדים הבכירים ברשות קבלו
על כך שחשדות על מעשי שחיתות נמסרים
לטיפולה של המישטרה וידיעות
עליהם דולפות אל העיתונים.
כתוצאה מכך הפכה יחידת הביקורת
של רשות־הנמלים, המונה שבעה עובדים,
ליעד עיקרי במיתקפה חזיתית מצד הנהלת
הרשות ומליאתה. אלא שיחידת הבי קורת
לא נשארה בודדה במערכה זו. היא
זוכה לתמיכה פראקטית ומוראלית מצד
עובדים רבים ברשות, במייוחד בחטיבת
ההנדסה ובמחלקת הבינוי שלה. מהנדסים

זה שנתיים וחצי מתריעים אנשי
*< יחידת הביקורת של רשות־ד,נמלים כ׳
בפרוייקטים הנדסיים שונים, אותם ביקרו,
התגלו מה שהם מגדירים בלשון עדינד
״חריגות מנורמות של מינהל תקין״ .לטענת
הביקורת שובשו כל תהליכי הבידוק
הפנימי ברשות, התגלו מיקרים של העדפת
קבלנים ושל אישור חשבונות מנופחים
לקבלנים ללא כל הסבר מניח אה
הדעת.
כך, למשל, הסתבר, כי הממונה על החישובים
וההתקשרויות באגף הבינוי ברשות׳
יעקב שניטקס, המשמש יעד לחקירה
מישטרתית, היה מנהל את המשא־ומתן
עם הקבלנים שעבדו עבור האגף, בוד?
את החשבונות שהגישו לו ואף היה אחז
המאשרים את התשלומים. שניטקס הושעה
בחשד של מעילה באמון, הוצא מיין
לפנסיה מוקדמת על־ידי הנהלת הרשוו
שהעניקה לו תנאי פרישה מופלגים, שאינם
מקובלים לגבי עובדים אחרים.
אנשי יחידת הביקורת התריעו על כן
שבידי כמה מאנשי הנהלת הרשות יש ריכוז
עוצמה וסמכויות בלתי רגיל, הפותח
פתח למעשים בלתי כשירים. כתוצאו
מכך הפכו המאשימים למואשמים. היחסינ
בין שני הידידים לשעבר, מפקדי חיל־הינ
איזי רהב ויואב יסעור, הפכו למתיחוו
ואיבה• עובדי רשות־הנמלים שהצביעו עי
אי-סדרים ומחדלים בחטיבת ההנדסה ש׳

הרשות ושיתפו פעולה, עם חוקרי המיש־טרה
שמונו לחקור את חשדות השחיתות,
הפכו מטרה להתנכלות והצרת צעדים.
ב־ 17 באוקטובר השנה פנו ארבעה מ עובדי
הרשות אל שר־התחבורה כדי לת בוע
את התערבותו המיידית בנעשה בתו ככי
הרשות. היו אלה מהנדס המיבנים
הימיים, מרדכי שטרום ! ראש מחלקת הבי נוי
בנמל אילת, דני ארז; ראש מחלקת
הבינוי בנמל אשדוד, יצחק שנקמן ;
והממונה על המעקב והבקרה ברשות, רמי
לויה.
הארבעה פרטו בפני השר שורה של
מיקרים בהם חשפו עובדי הרשות מעשי
שחיתות וליקויים וכתוצאה מכך נפתח נג דם
מסע של רדיפות והתנכלות מצד הנהלת
הרשות.
טענו הארבעה במיכתבם, בין השאר:
״ככל שידוע לנו הביקורת הפנימית נוט רלה
ולמעשה אין עוד כל מגע בינה לבין
המנכ״ל. לדדחות הביקורת המתפרסמים
לאחרונה לא ניתן מענה מצד המבוקרים
וככל שניתן להבין נעשה הדבר בהנחיית
המנכ״ל. ניתנו הוראות ליועץ־המישפטי של
הרשות שלא לשתף פעולה עם המבקר.
למעשה מסית המנכ״ל את עובדי הרשות
הבכירים כנגד הביקורת הפנימית בצורת
,פטיציות מוזמנות׳ ,אי־שיתוף פעולה והת עלמות.
״העובדים
שהתריעו על מחדלים בבי צוע
עבודות ופגמים בניהול תקין, לא רק
שאינם זוכים לחסינות לה היו מצפים,
אלא הם נענשים על כך, נתקלים בהנהלה
עויינת ומוצאים את עצמם מנודים ומבו דדים
ואין מושיע.
״יש לציין שעל חוקרי המישטרה מופ עלים
לחצים עצומים לסיים את חקירו תיהם
בהקדם ולהפסיק חקירות אחרות
שהיה בדעתם להתחיל ...בשל הקשרים
האמיצים שיש למעורבים בפרשה בפרקלי טות
ובמישטרה, קיים חשש סביר שיער כו
ניסיונות, בהשפעת הנהלת הרשות, שלא
לממש את המלצות המישטרה לפרקליטות,
להעמיד לדין את המעורבים בפרשה.״
שר־התחבורה לא עשה דבר בעקיבות
הפנייה אליו. אולם יועצו, יוסף דוריאל,
שיגר בעיקבות המיכתב פנייה למנכ״ל
מישרד־התחבורה ותבע את התערבותו.
אלא שכל הדברים שפורטו עד כה הם
רק קצה הקרחון של המתרחש מתחת
לפני המים בחופי שלושת הכרכים בהם
נמצאים נמלי ישראל.

(כתבה ראשונה כסידרה).
אלי תבור 1

איר הצליח בחור חסר־ האמצעים בן 25 לתפסיד 30 מיליון לירות
תור תשעה חודשים -בעזרתם האדיבה של סוחרי היהלומים

הגדולה בבור ס ה
נו 711 ה7 סוסה מול סוסה

בניין קלוב היהלומים ״אתגר״ המכונה ״הבורסה
הקטנה״ (בתמונה למעלה) הנמצא מאחרי
גוררי השחקים של הבורסה הגדולה (למעלה משמאל) .בבורסה הקטנה פועלים כחמש סאות
יהלומנים, חלפנים ומתווכים, שרובם הגדול הס מאנשי המחנה החרדי וחלקם לא מוכרים.
ן* גיל עשרים וחמש, תוך עבודה
* מאומצת של תשעה חודשים, הצליח
אהרון אהרוני להפוך למיליונר.
אין לו אומנם כיום, על פי טענתו,
״גרוש על הנשמה״ .כשהוא מבקש לנסוע
לאיזה מקום באוטובוס, הוא לווה את דמי
הנסיעה מאביו. אבל רק אנשים מעטים
במדינת־ישראל הצליחו להגיע למצב בו
הוא שרוי כיום: הוא שקוע בחובות של
שלושים מיליון לירות, או ליתר דיוק:
מיליון דולאר. כל עליה של עשר אגורות
בשער הדולאר מוסיפה עוד מאה אלף
לירות לסכום החובות שלו.
את שלושים מיליון הלירות חייב אהרון
אהרוני לקבוצה של כשני תריסרי יהלו מנים,
זה למעלה מחצי שנה. למרות זאת
לא התלונן איש מהם נגדו במישטרה.
מילבד יהלומן אחד, שרק בחודש האחרון
הגיש נגדו תביעה להחזרת חוב בסך של
קרוב למיליון לירות, משתדלים כל שאר
בעלי החוב של אחרוני לשמור את הפרשה
בסוד כמוס, לחסל את העניין בתוך המיש-
פחה, בין הכתלים השמורים היטב של המוסד
המכונה בשם ״הבורסה הקטנה״.
הבורסה הקטנה שוכנת במרחק מטרים
ספורים בילבד ממגרדי-השחקים המבהיקים
של בורסת היהלומים הגדולה, שעל
גבול רמת-גן—תל-אביב. באופן רשמי היא
נקראת בשם אתגר — הקלוב הישראלי
החדש למיסחר ביהלומים בע״מ. משרדיה
ומשרדי חבריה מפוזרים במיבנה שכור
בן חמש קומות בין המוסכים ובתי־המלאכה
שבאזור התעשייה של רמת־גן. אולם בין
כתליה נערכות עיסקות שאינן נופלות לפעמים
בהיקפן מאלה הנערכות בבורסה הגדולה.

הבורסה הקטנה הקימו לפני כשש
שנים כמה עשרות יהלומנים, שלא הצליחו
להתקבל כחברים בבורסת היהלומים הרשמית.
באותן שנים שיגשג ענף היהלו מים
בישראל, משך אליו טיפוסים שונים
ממיקצועות אחרים, שביקשו להתעשר תוך
זמן קצר. תנאי הקבלה לבורסת היהלומים
הישראלית היו קשים וקפדניים. התהליך
נמשך זמן ממושך מדי.
וכך, התארגנו כמה עשרות לוטשי יה לומים
וסוחרי יהלומים, שעבדו ״על ה מדרגות״
של הבורסה הגדולה, כדי להקים
לעצמם בורסה משלהם. בפי היהלומנים
הוותיקים והמכובדים, חברי הבורסה, הם
כונו בשם ״הדפוקים״ או ״העלובים״ .למרות
שהיו אנשי עסקים הגונים.

מ אבדים א ת
העדן של הכסף
ף• חודש ספטמבר 1974 נחנכה הבור•
סה הקטנה. משה שניצר, נשיא הבור סה
הגדולה, שהתנגד תחילה להקמתה של
הבורסה הקטנה, היה בין אורחי הכבוד
שבאו לחנוכת הבניין. שר המיסחר והתע שייה
דאז, חיים בר־לב, העניק את בירכתו
ל־יזמים. מועצת המנהלים של הבורסה
החדשה היתר. מורכבת בעיקרה מבעלי מים־
עלי יהלומים צעירים. כך, למשל, נבחר
כיושב־ראש מועצת המנהלים היהלומן בן-
ציון מוניץ בן השלושים.
במרוצת השנים התרחבה הבורסה ה קטנה•
היא משכה אליה את כל אלה ש נמשכו
אל ענף היהלומים אך לא הצליחו
להשתלב בבורסה הגדולה. מכמה עשרות

חברים עם הקמתה, התרחבה הבורסה ה קטנה
עד שמיספר חבריה כיום הוא כחמש
מאות איש. תוך כדי כך השתנה גם
ההרכב האנושי של חברי הבורסה.
אל בעלי המיפעלים היצרניים והסוחרים
ההגונים, הצטרפו גם חלפני כספים בלתי
חוקיים ומתווכים, ששילטונות המס לא
שמעו מעולם על קיומם. כשבעים אחוז
מחברי הבורסה הקטנה הם כיום דתיים
מבני־ברק והסביבה. במרוצת השנים הם
השתלטו על הבורסה, הכניסו אליה את
חבריהם ותפסו את עמדות־המפתח במוע-
צת־המנהלים.
כאשר השתחרר אהרון אחרוני משירותו
הצבאי הוא חיפש את עתידו בענף היהלו מים.
היו לו סיבות טובות לעשות זאת.
שניים מאחיו החורגים היו חברים מכובדים
בבורסה הקטנה. האחד נהם היה יו״ר
מועצת המנהלים של הבורסה, בן־ציון מד
ניץ, והאח השני, חיים, היד. סוחר ובעל
מיפעל גדול.
האחים מוניץ סייעו לבני מישפחתם להת פרנס
סביב הבורסה. כך, למשל, איפשרו
לאביהם, דוויד אחרוני, להקים מיזנון ב בורסה.
לאהרון, שלמד את מלאכת ליטוש
היהלומים, הם סיפקו חומרי-גלם כדי ש יוכל
ללטשם ולהתפרנס מעבודתו כלוטש.
אהרון שכר לעצמו מקום, שם היה מלטש
את האבנים שסיפקו לו האחים. במרוצת
הזמן הוא החל ללטש גם עבור אחרים. הוא
הפך לבן־בית בבורסה הקטנה. היהלומנים
שהסתובבו שם הכירו אותו. הוא ראה שם
כיצד מבצעים עיסקות תיווך ומכירה ב מאות
אלפי ומיליוני ל״י והחליט לנסות
להיות סוחר יהלומים בעצמו.
בסוף שנת 1977 הפך אהרון אהרוני
לחבר הבורסה הקטנה. כדי להתקבל כחבר
צריו אדם לשלם דמי מניה (אז היה מחירה
22 אלף ל״י, כיום מחירה הוא 80 אלף
ל״י)> להגיש בקשה על טופס רשמי, ל-
המציא רישיון המתיר לו לעסוק ביהלומים

בישראל: לצרף המלצות משני חברים
קבועים בבורסה ולהציג את החשבון ה בנקאי
שלו.
אחרוני הצעיר עמד בכל הדרישות. יחד
עם שותף הוא החל לעסוק במיסחר יהלומים
בבורסה. למזלם הרע הם נקלעו
לתקופה של נפילת מחירים, הצליחו לצאת
מהעיסקות שביצעו בשן ועין ונשארו ב חוסר
כל. השותפות פורקה ואהרוני חזר
לעבוד כלוטש יהלומים עצמאי כדי להר וויח
את לחמו. אולם לא לאורך זמן.
הסיכויים לרווחים קלים ומהירים, מהסוג
שראה אחרים מרוויחים מול עיניו במים-
דרונות הבורסה וחדריה, לא נתנו לו
מנוח .״כשאתה מתחיל להתעסק בסכומים
כאלה,״ סיפר ,״אתה מאבד את הערך של
הכסף. לא יכולתי לחזור להיות פועל. רצי תי
לשבת בבורסה כמו כל הסוחרים ולבצע
עיסקות.״
ואומנם, באחד הימים, כשהחליף את
אביו החולה במיזינון הבורסה, הוא ראה
מה שקרוי בשפה המיקצועית של היהלו מנים
חבילה, שהוצעה למכירה. היתד׳ זו
מעטפה עם כמות קטנה של יהלומי גלם
בלתי מלוטשים שהוצעה למכירה בסכום
של 60 אלף דולאר.

פ ת קי ם ״ ת מו ר ת

הרוני ראה מול עיניו את הסיכוי
א * להתעשר מהר. אומנם לא היו
60 אלף דולר, אולם בבורסה
במזומנים כדי לבצע עיסקות.
הבורסה פועלת על-פי
משלה, כאילו היתה כת 1
מוכרים רק לחבריה.
בורסה רוצה לקנו
חייב לשלם במזו^
״פתק״ ,שערכו , 3 ,

עלים גם חלפנים ומתווכים, הרוכשים
״פתקים״ כאלה וממירים אותם בכסף מזו מן
תמורת אחוז וחצי עד שני אחוזים
מהסכום הנקום בפתק. מתווכים אלה הם
למעשה בנקים פנימיים של הבורסה, ש־לשילטונות
המס אין שום מידע על היקף
העיסקות שלהם.
אחרוני, חייל שיריון לשעבר ופצוע מיל-
חמת יום־ד,כיפורים, רכש את ה״חבילה״
הראשונה שלו תמורת פתק שמועד פר־עונו
היה כעבור שלושים יום. הוא קיווה
למכור את ה״חבילה״ ברווח שיאפשר לו
לשלם את הסכום הנקוב ב״פתק״ שמסר
ולהשאיר בידו את ההפרש. אלא שאז
הסתבר לו כי המחירים שהוצעו לו על-
ידי סוחרי הבורסה הקטנה תמורת היהלו מים
שרכש נמוכים בשלושים עד ארבעים
אחוזים מהמחיר ששילם תמורתם.
החוקים הפנימיים של הבורסה אוסרים
על החברים בה למכור ״סטרום״ .כלומר,
אסור למכור יהלומים במחיר העולה ב אחוזים
מסויימים, נמוכים למדי, על ה מחיר
הריאלי של היהלומים. כמו כן אסור
לקנות יהלומים במחיר הנמוך באחוזים ני-
ברים מהמחיר הריאלי.
כשנוכח אחרוני שמכרו לו סחורה ב מחיר
העולה בהרבה על מחירם הריאלי
של היהלומים וכי הוא עלול להפסיד כסף
רב, שאין לו, בעיסקה, הוא פנה למתווך
באמצעותו רכש את ה״חבילה״ .אחרוני בי קש
ממנו להיפגש עם בעל הסחורה כדי
לשכנע אותו.לקבל אותה חזרה, או להו ריד
את מחירה למחיר הריאלי.
המתווך, שלום רוזנפלד, אומנם הפגיש את
אהרוני עם בעל הסחורה. אלא שזה דיבר
על ליבו של אהרוני ושיכנעו לעמוד בהס כם
ביניהם. הוא הבטיח לו שיסייע לו
בעיסקות נוספות ושלא יתבע את פרעון
ה״פתק״ במועד. אהרוני השתכנע, מכר את
היהלומים והפסיד בעיסקה 19 אלף דולר.
כשהגיע מועד פרעון ד,״פתק״ תבע ממנו
הסוחר לעמוד בתשלום. אהרוני המבוהל לא
ידע מאין ליטול את יתרת הכסף שחסרה
לו. הוא היה נפחד, חשש לפנות אל אחיו
החורגים שיסייעו לו. בלית ברירה רכש
תמורת ״פתק״ נוסף ״חבילה״ של יהלומי

1 , 71״ 1 || 1,ו|יי ך ׳ ^י| 1י׳ו 11 אהרון.אחרוני, שהצליח תוך תשעה חודשים לצבור
* *•ייי • חובות בסך שלושים מיליון לירות. את הסכום הזה

הוא חייב לסוחרי הבורסה הקטנה, שחלקם ניצלו את תמימותו ואת מצוקתו כדי לרכוש
ממנו, בניגוד לכללים בבורסות, יהלומים במחירים נמוכים בהרבה ממחיר השוק שלהם.

בן־ציון מוניץ, אחיו החורג של
אהרון אהרוני. שהיה עד לפני
כשנה וחצי יו״ר מועצת המנהלים של
הבורסה הקטנה. כנראה שכמה מהיהלומנים
סברו כי הוא עומד מאחרי פעילות אחיו.

גלם שהוצעה לו במחיר הגבוה בשלושים
אחוז ממחיר השוק. חבילה זו מכר בהפסד
רק כדי שיוכל לפרוע את ה״פתק״ הרא שון.
הוא קיווה שתזדמן לידו, עד למועד
פרעון ה״פתק״ השני, עיסקה טובה בה יוכל
לכסות את הפסדיו.
אלא שהמזל לא שיחק ליהלומן המתחיל.

למכור ביוקר
ל קנו ת בזול
הרוני נכנס לתוך סחרחרת. הוא קנה
חבילות יהלומים כדי למכור אותם במחירים
הנמוכים ממחירם הריאלי, כדי שיו כל
לגלגל את פרעון חובותיו ולהחזיק מע ונותיו
הלכו וטפחו, הסתכמו כבר
לולרים.
בורסה הקטנה נפוצה עד
^ני אהרון אהדוגי קונה
ים טובים ומוכן אותן ב־עוד
יותר, כלומר, נמוכים
\ לא חששו לכספם. שכן, בעזרת
לכספים, הצליח אחרוני תחילה לפ
רוע
את חובותיו לאלה מהם רכש את ה יהלומים.
מלבד זאת, ידעו כולם שהוא
שייך למישפחת מוניץ, שאח שלישי שלה
הצטרף לבורסה אחרי שפרש משירות ב־צבא־הקבע.
היהלומנים בבורסה הקטנה הא מינו׳כי
האחים, הידועים כסוחרים ישרים
והגונים, לא יתנו לאחיהם החורג להס תבך
וליפול. הם לא ידעו כלל שאין כל
קשר בין אהרוני לאחים מוניץ.
אחרוני הסתבך והלך מבלי שאיש מבני
מישפחתו ידע על כך. כמה מסוחרי
היהלומים התלבשו עליו וניצלו אותו כדי
למכור לו יהלומים ביוקר או לקנות ממנו
יהלומים בזול, בניגוד לחוקים הפנימיים

ולגולל בפני חבריה את סיפור הסתבכותו.
התקנות הפנימיות של הבורסה מחייבות
את כל חבריה שלא להוציא החוצה פרטים
על עיסקות הנערכות בבורסה, על
הסתבכויות של חבריה או עבירות פליליות
שהם מבצעים. הכל צריך להתברר
ולהיגמר בין חברי הבורסה עצמם. אסור
לחברי הבורסה להגיש תלונות במישטרה
או תביעות מישפטיות נגד חברי בורסה
אחרים, אלא באישור הנהלת הבורסה.
הסיבות לכך ברורות. חלק ניכר מהסו חרים
בבורסה הם חסדי רישיון לעסוק
ביהלומים. אחרים אינם מעוניינים שעי ניים
זרות ישזפו את עסקיהם. בבורסה

מוהר ושחו בשר הבנו ׳הרומנים
בבורסה שבשליטת חרדי בני־ברק
של הבורסה. אחרים מכרו לו יהלומים
בתום־לב, מתוך אמונה ביושרו.
הדברים הגיעו עד לידי כך שאחרוני
המסובך בחובות לא הבחין בין ידיו ורגליו.
היו יהלומנים, שהוא היה חייב להם
כספים, שהודו שהוא שילם להם פעמיים
את החוב שהוא חב להם.
תוך תשעה חודשים הגיע סכום החובות
שהיה אחרוני חייב ליהלומני ומתווכי
הבורסה הקטנה למיליון דולר. זה היה
בחודש מאי האחרון ואז בא הפיצוץ. בעלי
החוב של אחרוני התחילו לחפש אחריו.
אביו, שהמשיך להסתובב בין אנשי הבור סה
אחרי שמכר את הזיכיון שלו למיזנון
במקום, חש שמשהו אינו כשורה בפעי לות
של בנו. הוא קרה לו לשיחה והבן
נשבר. אחרוני הודה כי הסתבך בחוב של
קרוב לשלושים מיליון לירות. הוא אולץ
להתייצב בפני הנהלת הבורסה הקטנה

נערכות עיסקות בסכומים כוללים של מאות
מיליוני ל״י, כשחלק מהכספים האלה הם
הון שחור שמקורותיו אינם ידועים לשיל-
טונות מס־ההכנסה. כל התערבות מבחוץ
בנעשה בין כתלי הבורסה עלולה לסבך
חלק מהסוחרים עם המישטרה ועם שיל-
טונות מס־ההכנסה. כמה מהמתווכים בבור סה,
למשל, מוכרים לשילטונות כסוחרי
בשר או כמוהלים.
גם המיקדה של אהרון אהרוני הוגדר
כעניין פנימי שיתברר בתוך הבורסה ה קטנה
עצמה.

מ ס קנו תהח קי רו ת
__ לא פו ר ס מו
ץ נהלה הכורסה הקימה ועדה, שתוד
י קור את פרשת ההסתבכות של אהדו־

ני, כדי למצוא דרך באמצעותה יפוצו בע לי
החוב שלו.
במשך תקופה ממושכת חקרה הוועדה
את כל פרטי העיסקות שביצע אהרון אה־רוני,
מי מכר לו ומי קנה ממנו. בין
חברי הוועדה עצמה היו כאלה שקשרו
עיסקות עימו. תפקיד הוועדה היה, בין
השאר, לבדוק אם אהרוני לא הולך שולל
על-ידי יהלומני הבורסה, שמכרו לו יהלומים
ביוקר ורכשו ממנו יהלומים בזול,
בניגוד לתקנות.
החקירה הסתבכה כאשר התברר שכשני
תריסרים מנכבדי הבורסה מעורבים בפר שה
וכי פיצוצה עלול לגרום לשערוריה
גדולה שתעמיד בסכנה את שמה של הבור סה
הקטנה. כמה מהיהלומנים ניסו להר וויח
מהפרשה, ניפחו את חשבונות החו בות
של אחרוני. על־פי התקנות היתה
הוועדה צריכה לפרסם את מסקנות החקי רה
שערכה ולהטיל קנסות על אלה שיימצ או
אשמים כדי לפצות את הניזוקים. אולם
מסקנות הוועדה בפרשת אהרוני לא פורסמו,
כנדרש, בין חברי הבורסה. תחת
זאת הטילה ההנהלה על חברת מודיעין
אזרחי לחקור את הפרשה מחדש, כדי
לגלות את האשמים, אם יש כאלה, בהם־
תבכותו של אהרוני ובהפסדים הכבדים
שנגרמו ליהלומנים.
גם חקירת מודיעין אזרחי התמשכה כ חודש.
מסקנותיה לא פורסמו אף הם מעו לם
בין חברי הבורסה. כיוון שנושיו של
אהרוני החלו לתבוע את כספם, נאלצה
הנהלת הבורסה להראות כי היא עושה
משהו. בין השאר פנו אל אחיו החורגים,
האחים מוניץ, כדי ״שיעשו מחווה״ ויפצו
חלק מהנושים. אולם האחים לא גילו כל
נכונות לעשות זאת, מה עוד שגם הם
עצמם היו בין הנפגעים מהסתבכותו של
אהרוני. גם להם הוא חייב סכומים של
עשרות אלפי ל״י.
הפרשה יצאה לראשונה מתוך כתלי הבור סה
הקטנה כאשר הוגשה תביעד. מיש־פטית
נגד אהדוני על־ידי אחד מנושיו,
שקיבל היתר מהנהלת הבורסה להגיש את
התביעה. היה זה היהלומן עוזר משקיט,
שהגיש נגד אהרוני תביעה על סך של
825 אלף ל״י. לטענתו של משקיט, המיו צג
על-ידי עורך־הדין יהודה רסלר, רכש
ממנו אחרוני בחודש מאי השנה, שלוש
חבילות של יהלומים, בסכום כולל של כשלושים
אלף דולר, מכר את הסחורה ושילם
לו רק 4900 דולר.

אגודת ס ת די ס
ח שאית
^ בירור המישפטי בפרשה זו עשוי
י !להוביל לחשיפת חלק מהמתרחש ב תוך
הבורסה הקטנה. שכן פרקליטו של
אחרוני, עורך־הדין אביגדור פלדמן, עומד
לתבוע מבית־המישפט צו לתפיסת המים־
מכים של ועדת החקירה הפנימית של הבורסה בפרשת אהרוני, כדי לחשוף כיצד
הצליח הצעיר להסתבך בחובות כה גדו לים
בתקופה כה קצרה, מבלי שמעל בכספים
או ביזבז אותם.
חשיפת המיסמכים הכמוסים של הבורסה
הקטנה עלולה להוביל לשערוריה גדולה,
לחשוף פרטים בלתי ידועים מהמתחולל בין
כתליה. כך, למשל, עלולה להיחשף השי טה
על פיה מחלקים רישיונות לתיווך ביהלומים.
מישרד
המיסחר והתעשייה, והמפקח על
היהלומים, מקציבים מדי שנה כמות קטנה
של רישיונות חדשים לתיווך ביהלומים.
חברי הבורסה מחכים לפעמים מחמש עד
עשר שנים לקבלת רישיון כזה. לאחרונה
קיבלה הבורסה הקטנה הקצבה של שני
רישיונות לחלוקה בין חבריה.
הנהלת הבורסה חילקה את הרישיונות
בין נאמניה. ברישיון אחד זכה זלמן לייב
וייס מבני-ברק, העוסק כשנה במיקצוע
ושהיה בעבר שמשו של הרבי מבעלז. ב־רישיוו
השני זכה מאיר בלזינסקי, גם הוא
מבני-ברק, הנמצא רק עשרה חודשים ב ענף.
רבים מחברי הבורסה הקטנה נדהמו
כשנודע להם על דרך חלוקת הרישיו-
נות, אולם לא העזו לצאת כנגד ההנהלה.
אנשי ההנהלה עצמם סירבו להתראיין או
להגיב על הפרשיות הקשורות בהם.
משיפטו של אחרוני שעוי להטיל אור
חדש על אחד הקטעים הסמויים והחסויים
של הכלכלה הישראלית, בו פועלים סוחרי
היהלומים כאגודת־סתרים.

הם, ימח שמם?

(המשך מעמוד )30
פתוח ביתד. לפני כל ישראלי המבקש
לקיים דו־שיח.

היא גנבה את ההצגה.

3במכה אחת
ל הבעיות לגבי הופעת הפלסטינים
היו נמנעות מראש, אילו נערכה הוועידה
במקום אחר. מדוע נערכה בכלל
בוושינגטון?

התשובה נעוצה, לדעתי, כריבוי
מטרות הבנס. לא היה זה כנם אחד,
אלא שלושה בנסים שונים, שהוכרו
יחד. לכל אחד מן השלושה היה
מתאים מקום אחר.
אילו נועד להיות רק מיפגש ישראלי־פלסטיני,
היה הרבה יותר קל לערוך אותו
בווינה, ברומא או בפאריס. שם יכלו
סרטאווי וחבריו להופיע בלי כל בעייה,
ובמילא היו באים גם כל המוזמנים הער ביים
האחרים.
אולם לכנס היה גם יעד שני: מיפגש
בין מחנה־השלום הישראלי ויהדות אמרי קה.
משום כך היה צריך להיערך בארצות־הברית.
המקום הטבעי הוא נידיורק, אך
יתכן שחששו שמא בעיר זו, מרכז ד,מימ־סד
היהודי, היה הלחץ של המימסד על
המשתתפים גדול מדי.
אלא שהיה לכנס זה יעד שלישי: הפ גנה
של מחנה־השלום הישראלי והיהודי־אמריקאי
כלפי המימסד המדיני האמרי קאי.
הפגנה כזאת יכלה להערך רק בבירת
ארצות־הברית.

כאיזו מידה הושגו היעדים
האלה ץ ולהיפך, באיזו מידה הפריע
בל אחד מהם להשגת שני
האחרים זו

הנוכחות הפלסטינית היתד. מינימלית,
בעיקר בגלל המקום. אך היא הספיקה בהח לט,
לכל מי שרצה לשמוע את הקול

מכין שלושת הזבובים, זה היה
הזבוב החשוב כיותר.

עמדות ברורות, ושרק עמדות אלה יכולות
לשמש בסיס להידברות עם הפלסטינים.

בגלל ריבוי זה של מטרות, לא היו
שני מושבים של הוועידה שדמו זה
לזה. לכל מושב היד, אופי משלו.
במעמד הפתיחה היה מיפגש ישראלי־פלסטיני,
כאשר רבים מבין 50 הישראלים
שבאו לכנס ראו בפעם הראשונה בחייהם
איש אש״ף, בדמות הישאם שראבי, המש מיע
את הטיעון הפלסטניי העדכני.
את הממד האמריקאי הוסיף למושב זה
השגריר הרמן אילטס, מומחה אמריקאי
מעשי לענייני המרחב, שקבע כי תוכנית-
האוטונומיה של מנחם בגין עלולה להח זיר
למרחב את שיטת המילת* מהתקופה
העות׳מנית( .הקדים אילטס, בצטטו נו אם
אמריקאי ידוע :״״אין נאום צריך
להיות ניצחי כדי להיות בן־אלמוות.״)
יו״ר המושב, הלורד קאראדון, הזכיר
שלושה רגעים גדולים בחייו: את שאון
ההמון הערבי המשולהב שפרץ ממיסגד
אל-אקצה ב־ 1929 כדי לעשות שפטים ביהודים
(קאראדון היה אז פקיד צעיר בממ שלת
המנדאט); את האצבע הסובייטית
שהתרוממה במועצת־הביטחון ב־ 1967 כדי
שההצבעה בעד ההחלטה 242 תהיה פה־אחד
(קאראדון ניסח את ההחלטה, כראש
המישלחת הבריטית); ואת הדממה שהש תררה
בחוצות ישראל, כאשר נחת אנוור
אל־סאדאת ב־ 1977 בלוד.

ח״ד עד התיר

הרמז: דרוש רגע גדול נוס!?
,כאשר ישראל והפלסטינים
יתפייסו.
המושב שלמחרת היום היה שייך ל-
רמונדה טוויל ולמתי פלד. הלוחמת מרמ אללה
והאלוף־במילואים ממוצא־עילית יכ לו
להשיג ביניהם הסכם בנקל, ופה ושם
אף התחלפו תפקידיהם. למשל: כאשר פלד
קרא קטעים מן העיתונות הערבית, ש העידו
כי אכן אש״ף נתן אור ירוק להו פעה
בוועידה. לעומת זאת נתגלה הפער

^ וגה לגמרי היתה האווירה אחרי
הצהריים באותו יום, במושב שהוקדש
למעורבות של יהדות ארצות־הברית ב...
שלום
במרחב.

במפתיע התלהטו הרוחות. היתה
התפוצצות של רגשות, שהפכה ל־קאתארזים.

הבמה ישבו נציגי האגף המתון של
המימסד היהודי האמריקאי — הרב אר־תור
הרצברג והפרופסור אירווינג הו —
הנחשבים כליברלים שוחרי-שלום.

נדהמנו להיווכח כי הקצה השמאלי
של הממיסד היהודי הזה
מקביל כערך לימין של מיפלגת־העבודה
ומפ״ם.

הדוברים מתחו ביקורת קטלנית עלינו,
הסתייגו באופן קיצוני מכל מגע עם אש״ף
ונראה כי בעיניהם כל הבעייה היא להח ליף
את בגין בשמעון פרס. את הלי ברליות
שלהם הם הפגינו על-ידי התקפות
על גוש-אמונים•
ערב קודם לכן נשא לובה אליאב נאום
מרשים, בארוחת־הערב החגיגית שנערכה
במיסגרת הכנס. אך הפעם התעלה על
עצמו. בקומו להשיב להרצברג ולעמי תיו,
השמיע לובה ״אני מאמין״ נרגש,
בהשוותו את תפקידנו לזה של חייל הרץ
קדימה והנשכב על חוטי־התייל של עמדת
האוייב, כדי לאפשר לחבריו לדרוך עליו

ולהכשסיים לזבה את דבריו, אירע
משהו כלתי־צפוי: מאות הנוכחים,
רובם יהודים אמריקאיים, קפצו על
רגליהם וערבו לו הפגנה של מחי•
אות־בפיים כעמידה.
המנהיגים על הבמה הסמיקו. הם קמו
והשיבו בנאומים תוקפניים. עליתי על
הבמה והשבתי בחריפות רבה עוד יותר.
האשמתי את הליברלים היהודיים בארצות ׳
הברית בבגידה פחדנית במחנה־השלום
הישראלי.

הישיבה נסתיימה כסערה של
רגשות. היה ברור כי מאות היהודים
כאולם הם לצידנו, וכי כאותו
מושב של אחרי־הצהריים נזרע הזרע
לתנועת-שלום חדשה כקרב
יהודי ארצות־הכרית.

איכשהו טיהרה הסערה את האווירה.
למחרת היום, בשיחות פרטיות, שנערכו
כולן ביוזמת האמריקאיים, היתד, הידברות
הרבה יותר שקטה ועניינית על עמדות
הצדדים.

חו1ומ!ה עוד !;׳דכווון

רוחות ונאים?

כך נצטיירו הפלסטינים בעיני הציבור הישראלי, שקרא
בעיתונים שהם לא היו בוועידה. אחד מהם: הפרופסור
הפלסטיני סמיו ענבתווי, נשיא האוניברסיטה של כוויית, שמילא תפקיד בולט בכנס. לידו,
מימין: ואליד צאדק מכפר טייבה, חבר הנהלת של״י. האחרים בתמונה הם אמריקאים.

הפלסטיני האותנטי ולהתמודד עם הטי עון
הפלסטיני. איני יכול לחוש אלא בוז
לכל אותם ״יונים״ שקוננו על אי־הופעת
הפלסטינים. אילו באה למקום מישלחת
רמת־דרג של אש״ף, כפי שהופיעה ברו מא,
היו ״היונים״ האלה בורחות מבעד
לחלון, כל עוד נפשם בם, ורובם לא היו
מופיעים מלכתחילה.
המיפגש עם אנשי הממשלה האמריקאית
היה מוגבל. ממשלת קארטר משותקת כעת.
אחרי שנסתבר לה, להפתעתה, כי טדי קנדי
מתייצב בבחירות, אין הממשלה עוסקת
אלא במילחמה על חייה. אין היא מתפקדת
עוד כממשלה של מדינה, אלא רק כקבוצה
פוליטית הנאבקת על השילטון.
משום־כך אין הממשלה האמריקאית מעזה
לעסוק במחנה־השלום הישראלי או ב-
אש״ף — דבר שהוא מסוכן גם בימים
כתיקונם. די היד. ברמז דק מטעם השג רירות
הישראלית בוושינגטון, כדי למ נוע
כל מגע רציני.

ולראייה: כבד עיתוני ארצות*
הכרית לא הופיעה את מילה
אחת עד מהדף הכנס.

החלק המעניין ביותר של הכנס היה,
לדעתי, המיפגש עם יהודי ארצות־הברית.
בפעם הראשונה ראו יהודים אמריקאיים
נציגות חזקה של מחנו)־השלום הישראלי,
על גווניו השונים, ושמעו את קולו. כארבע
מאות אמריקאים מכל רחבי המדינה,
ברובם יהודים, שמעו מה בפינו — ואני
מקווה שנזרע זרע שינבט ברבות הימים
בקהילות רבות.

ביניהם ובין ה״יונים״ של המימסד היש ראלי,
כאשר דוב זכין ממפ״ם נאם נאום
ניצי, שבוודאי ישפר את מעמדו בעיני
יעקוב חזן בבית.
המסקנה שהיתר. ברורה לכל: במחנה-
השלום הישראלי יש כיום רק גורם אחד —
של״י והמועצה הישראלית לשלום ישראלי-
פלסטיני — המסוגל מבחינה מדינית ורע יונית
לקיים הידברות בלתי-אמצעית עם
הפלסטינים.

מסקנה זו שלטה כוועידה בודה.
״זוהי ועידה של של״י:״ התלוננה
שולמית אלוני כאותו יום .״של״י
נתנה את הטון:״ דיווחה חייקה
גרוסמן לחבריה בשוכה ארצה.
איך זה קרה ז של״י לא שלטה בוועי דה,
כי מערכת ניו־אאוטלוק קרובה הרבה
יותר למפ״ם מאשר לשל״י. מבין 50 המוז מנים
הישראליים שבאו, רק שישה היו אנ שי
של״י. כל הנוכחים ידעו היטב כי של״י
מהווה מיעוט קטן בארץ, ושיש לה רק
שני נציגים בכנסת.
אך ברגע שהיה צורך לדבר לעניין, לפני
קהל ביקורתי שכלל אמריקאים ופלסטי נים,
היה ברור לחלוטין כי רק לשל״י יש
* מילת — שיבוש תורכי של מילה
ערבית — היתה עדה דתית בממלכה ה־עות׳מנית,
שהיתה לה הזכות לנהל את
ענייניה הפנימיים, וביכללס שיפוט פנימי
בענייני אישות. היהודים היוו אז מילת
כזאת.

ף* סופו של דבר, מה הושגו האם
—1היתה הוועידה כדאית?

לא היתה פריצת־דרך. לי חסרה
הדרמה של ועידת־רומא. אך היתה
שורה של הישגים במישורים השונים.

0בשביל
האנשים בעלי-הרצון־הטוב
שבאו מישראל (ואני מקווה שזה כולל את
אנשי ״שלום עכשיו״) היה זה שיעור
מאלף ראשון על בעיות ההידברות ועל
מורכבות הבעייה. הם שמעו לראשונה קול
פלסטיני אותנטי, מחוץ לשטחים המוח זקים.
הם ראו לראשונה את האינטליגנ ציה
הפלסטינית המרשימה של הפזורה.
!• בשבילנו, הוותיקים בשטח זה, היתה
זאת העמקה של ההידברות. שמחתי להכיר
את שראבי, והתרשמתי ממנו. היה זה עיד־כון
של רשמים ועמדות.
!• הממשלה האמריקאית, שבלי ספק
עקבה אחרי הוועידה בשקט, ראתה לרא שונה
את מחנודהשלום, המוחרם על-ידה.
#במערכת היחסים בין מחנה־השלום
הישראלי ויהדות ארצות־הברית, נקשרו
קשרים חדשים. עשרות קבוצות של שד
חרי-שלום בקהילות השונות יגשו עתה
לעבודה בתיקווה חדשה. יתכן שיצמח שו תף
חדש למחנו־-,השלום הישראלי, ויתכן
כי גם המימסד היהודי יצטרך לקחת ב חשבון
גורם חדש זה.

כפי שאמר הרב יואכים פרינץ,
הגדומאחרוני
האישים הקשישים הוירו

לים של העולם היהודי :״אני פעיל
כיהדות ארצות-הכרית מזה 46
שנים, והכנס חזה הוא הריץ המרי׳
ני הראשון שנערך אי־פעם כיהדות

האמריקאית.״״
היה זה פדינץ שאמר קודם לכן מעל
הבמה^״אני חשים בלבנו אכזבה עמוקה

במדינה
(המשך מעמוד )35
איש לא ידע אם הדברים משפיעים.
קול ההגיון מצווה לאנשי גוש־אמונים
להסתלק מרצון, תמורת התנחלויות חד שות
במקומות אחרים, שהרי ממשלת־ה־מערך
בוודאי תהיה פחות נוחה להם מאשר
ממשלח בגין, הדוגלת לפחות עקרונית
בהתנחלות־רבתי.
אולם אנשי אלון־מורה אינם אנשי-הגיון,
והם גם אינם סרים למרות גוש־אמונים.
אנשי־הגוש עצמם מפולגים בין מקורבי
חרות והמפד״ל, הרוצים בקיום הממשלה,
ובין אנשי התחייה, הרוצים בהפלתה. ולפי
הרכילות, גם בקרב התחייה יש הבדל בין
יובל נאמן וחנן פורת, הנמצאים מחוץ
לכנסת והרוצים להיכנס אליה בבחירות,
ובין משה שמיר וגאולה כהן, הנמצאים
בפנים ושאין להם עניין בבחירות מוק דמות,
מכיוון שלא הם יופיעו בראש ה רשימה.
׳הרכה
אלוני-מזרה. בקרב המוסדות
הביטחוניים חדרה ההכרה שצריכים להת כונן
לכל — וכי יתכן מאד שייקראו
לעימות.
זוהי חזות קשה. ההערכה המוסמכת היא,
שהגוש יכול לגייס 50 אלף איש להפגנה
חד־פעמית, ד 5000 למיבחן־כוח ממושך.
צה״ל יכול לכתר כוח כזה ולנתק אותו
מאספקת מים ומזון. אך אנשי גוש-אמונים
הם אמנים בהפעלת נשים וילדים, והם
עלולים להביא מאות מהם למקום, כדי
להכריח את בגין להתיר את מעבר המים
והאוכל. קשה להאמין כי בגין, שנכנע
לנשות בית־הדסה בחברון, יגלה אומץ־לב
רב יותר כלפי המורדים ליד שכם.
״יש לנו תוכנית!״ הבטיח אחד מראשי
מערכת־ר,ביטחון. אולם גם הוא לא היה
משוכנע שממשלת־בגין תעמוד בלחץ של
עימות אמיתי, כשיהיה צורך להפעיל גדו דים
של צד,״ל נגד המתנחלים.
האפשרות האחרונה: נפילת הממשלה
על מיזבח ההתנחלות, כעונש מתאים למי
שהבטיח, עם כניסתו לשילטון :״עוד יהיו
הרבה אלוני-מורה!״

גלחזה חדשב בו ר ג ־ תי אטר
הכד תלוי בטיב השינוי —
ובגלל החרוז הוא זכה בבוז
״צריכים לבדוק את הנוסח האנגלי,״
אמר אחד מחבריו של יוסף בורג במפד״ל.
״בוודאי אמר מה שאמר מפני שזה התחרז
יפה.״
כוונתו היתד, לדברים שאמר שר הפנים,
המישטרה והאוטונומיה בלונדון, בתשובה
לשאלת עיתונאי במסיבת־עיתונאים. אחרי
שבורג הסביר מדוע אין ממשלת ישראל
מוכנה לדבר עם אש״ף (האמנה הפלסטינית,
הטרור וכד) הוצגה לו השאלה ההגיונית,
שכל עיתונאי ומדינאי בעולם שואל
כל ישראלי: אם יפסיק אש״ף את הטרור
ויודיע שהוא מוכן להכיר בישראל, האם
אז תדבר ישראל עם האירגון?
בורג הוא אדם פיקח, והוא הבין כי
פשוט אי־אפשר להשיב את התשובה הרש מית
של ממשלת־ישראל: שגם אז לא
תדבר ישראל עם אש״ף. על כן השיב
את התשובה המתבקשת מאליה :״שינוי
גורר אחריו שינוי״ ,ואם אש״ף יכיר בישראל
ויפסיק במשך שנתייכדשלוש את
הטרור, תשקול ממשלת־ישראל מחדש את
גישתה.
להוקיע ולרוץ. כאשר חזר בורג
לארץ, המתינה לו מיקלחת קרה. חבריו ^
בממשלה התנפלו עליו על פי התור,
בזה אחר זה, ורצו מייד להדליף לעיתו נים
את הנוסח המדוייק של דברי־ד,הוקעה.
בראש רץ זבולון המר, חברו של בורג
במפד״ל, המתכוון לחסלו בהקדם.
מנחם בגין סיכם את הדיון וחזר על
הנוסח המקובל: אש״ף הוא גוף נאצי-
ערבי. ולעולם לא נדבר עימו.
עוד לפני שיצא בורג מן הישיבה, ידעו
כל העיתונאים כי השר הבכיר, האחראי
ברגע זה על מיגזר חשוב של יחסי-
החוץ ,״ננזף״.
הנזיפה פגעה באנוור אל־סאדאת יותר
מאשר בבורג עצמו. כי כלי־התיקשורת
המצריים עטו על הכרזת־בורג כעורבים
רעבים. הם השתמשו בה כדי לה
לעולם הערבי, כי תודות
חל שינוי בעמדת ישרא׳
החלטתה של ממשלודי
בראש כל העיתונים
מצריים, כראייה ניצחת
את עיני הערבים, וכי

בעמדת ישראל.
י 5׳ל

צו האופנה.

האם חל שינוי בעמדת

בורג עצמו ו
קשה לדעת. בורג לא חזר בו מדבריו,
אף כי טען שההדגשים היו שונים. היו
שסברו כי הוא בבר מתכונן לתפקיד של
שר בכיר בממשלה הבאה, שתהיה ממשלת־המערך,
ועל כן הוא עובר בהדרגה מעמדה
ניצית־אופנתית לעמדתו היונית הקודמת,
שתחזור מחר לאופנה.
אך יתכן שהכל נעשה למען ההברקה
והחרוז, כפי שסברו עמיתיו הציניים.

היסטוריה
ה ^ רו ץדאידת

שלושים שגה אחדי שהתחרו
בריצה זאידת עם חיילי
חטיבתיהנגב,
רצו חיילי חמיבת-גודגי לבדס
במשך ששיה ימים בשבוע שעבר רצו
חיילי חטיבת־הרגלים גומי 610 קילומט רים
מהחרמון בצפון ועד אילת בדרום.
היה זה מיבצע שהעלה בוודאי את מוראל

כרן מנין* את הדגל
מוקשים בדרך לאילת

חיילי החטיבה ושיפר את תדמיתם בעיני
הציבור. אלא שהוא היה כרוך בשיכתוב
מחדש של ההיסטוריה.
לקראת סוף המירוץ, ערב כניסתם של
חיילי גולני לאילת, פירסמו אמצעי־התיק־שורת
בהבלטה כי טכס הסיום של המי-
רוץ ייערך באום־רשרש שבאילת משוחזר
בו טכס הנפת דגל הדיו המפורסם ״אשר
הונף ב־ 1948 עם שיחרור העיר על־ידי
חיילי חטיבת גולני.״ נמסר גם שהאלוף
(מיל ).אברהם (״ברן״) אדן, שהניף את
דגל הדיו באילת ב־ 1948 ישתתף בטכס ־יה-
שיחזור.
האחרון שידע על כך היה האלוף אדן
עצמו. הוא אפילו לא קיבל הזמנה להש תתף
בטכס, ולא הצטער. לעומת זאת חרה
לו על הסילוף בפירסומים, שעל פיהם
נכבשה אילת על־ידי חטיבת גולני. למע שה,
היא נכבשה על-ידי חטיבת פלמ״ח
הנגב, שבחודש מרם 1949 ניהלה מירוץ
עם חטיבת גולני מי מהן תיכנס לאילת
ראשונה.
צעקות מתוך הפייפר. היה זה בשל הי
מילחמת-העצמאות. עם מצריים כבר
הושגה שביתת־נשק ברודוס. עם ירדן התנהלו
מגעים לקראת הכרזת הפסקת־אש.
מבחינה מדינית לא ניתן אישור לצה״ל
להיכנס לקרבות עם הלגיון הירדני כדי
לכבוש את אילת. אולם יגאל אלון, מפקד
חזית הדרום, נקט טאקטיקה של הדיפת
חיילי הלגיון מבלי להיכנס עימם לקרב.
במירוץ לאילת השתתפו שתי יחידות:
הסיירת של חטיבת גזלני בפיקודו של
סרן מאיר סלוצקי (לימים האלוף מאיר
ה עו ל ם הז ה 2201

עמית) ופלוגה של חטיבת פלמ״ח הנגב
בפיקודו של ברן. בעוד שחיילי גזלני
ירדו לאילת בדרך הערבה, חצו חיילי
חטיבת הנגב את הנגב לעומקו דרך מכתש
רמון וביקעת עובדה. כל אחת מהיחידות
ביקשה להקדים את רעותה ולהגיע ראשו נה
לאילת.
הסיפור האמיתי על המירוץ והתחרות
בין שתי החטיבות לא פורסם בסיפרי
ההיסטוריה הרישמיים. נזכר האלוף אדן:
״חניתי עם הפלוגה בבקעת סיירים, כאשר
הגיע לשם פייפר ובו מפקד החטיבה, נחום
שריג. הוא אמר לי שקיים סיכוי שהלגיון
הערבי נסוג מהנגב, .דיר באלאק,׳ הוא
אמר, ,אם אתה לא מגיע ראשון לאילת׳.״
שריג הביא עימו את דגל הדיו ההיס טורי.
הוא היה עשוי מסדין שעליו נמ רחו
שני פסי דיו. הכוכב הכחול שבאמ צעו,
נלקח מתיק עזרה ראשונה של חיל-
האוויר ונרקם על הדגל .״אוי ואבוי לך
אם אתה לא מגיע ראשון לאילת, לפני
גזלני״ ,אמר שריג לברן.
הצרה היתה שרוב כוחותיו של ברן
היו מפוזרים אותה שעה בשטח במשימות
פיטרול. ברן ביקש משריג את הפייפר שלו
והמריא כדי להזעיק את היחידות בשטח.
הוא איתר אותם, אך לא הצליח ליצור
עימם מגע. מכשירי הקשר לא פעלו. שקי
החול עם הפתקים לא הגיעו אליהם. הטייס
נאלץ לדומם את מנוע המטוס והנמיך טוס
בקניונים, וברן צעק את פקודת החזרה
מהמטוס בקול. זה עבד. היחידות חזרו
לשטח הכינוס.
במקביל נעצרה חטיבת גזלני בדרכה.
הסתבר כי היא נתקלה במחסום ממוקש
בדרכה דרומה.
מי שם את המוקשים ז קיימת
מחלוקת בשאלה מה עצר את חטיבת גזלני.
יש הסבורים כי חייליו של ברן הניחו
מיקוש על הדרך בכוונה תחילה כדי לעצור
את גזלני. ברן מודה שחייליו הניחו
מוקשים, אך הוא טוען שעשו זאת ״בעו רף
הליגיון, כדי לחסום את דרך נסיגתו.״
גירסה אחרת טוענת כי חיילי גזלני
עצמם הניחו את המוקשים בלילה, כדי
שיחצצו בינם לבין חיילי הליגיון, ובבוקר
כשהתחלפו הכוחות, עלו עם רכבם על
המוקשים שהניחו הם עצמם.
ברן ניצל את השתהותם של חיילי גזלני.
הוא נטל את מחצית הפלוגה שלו ויצא
עימם לכיוון אילת. את מחצית הדרך נאל צו
לעשות ברגל כדי לטפס אל ראס אל-
נאקב. שם פגשו שני ג׳יפים של מיפקדת
החטיבה. בדן וסאשקה יולין, הפוליטרוק
של החטיבה, עלו על הג׳יפים ודהרו עימם
״כדי לבדוק את הסיבוב הבא.״ הם עשו
עוד כמד, סיבובים עד שהגיעו לאילת.
״פעלתי כמו מפקד כיתה,״ נזכר ברן.
״פקדתי על כולם לשכב. חלק היו בחיפוי
ואני עם חוליה הסתערנו לטהר את המיב־נים.
הם היו ריקים. עמד שם עמוד. הוצאתי
את דגל הדיו ממעיל הרוח שלי
וטיפסתי על העמוד כדי להניפו.״
מיכה פרי, שצילם את התמונה ההיס טורית,
נטל את אחד הג׳יפים ודהר עימו
צפונה כדי לפגוש את אנשי גזלני ולהודיע
להם שחטיבת הנגב כבשה בבר את
אילת. אנשי גזלני הגיעו לאילת רק שע תיים
אחרי שמטה חטיבת הנגב ״כבש״
את המקום.
אבל המיברק שנשלח צפונה, נשלח במשותף
על-ידי מפקדי שתי היחידות. נאמר
בו :״לממשלת ישראל, ליום ההגנה, י״א
באדר, מגישות חטיבת הנגב־פלמ״ח וחטי בת
גזלני את מיפרץ אילת למדינת ישראל.״
השבוע, טענו ותיקי חטיבת הנגב, יכלו
חיילי גזלני להיכנס לאילת באין מפריע.
״זה מפני שהם לא היו צריכים להתחרות
בחטיבת פלנז״זז־נגב.״

כאשר נרצח מרקו אחיה יפה־התואר
של מיכל חזן, בפאריס, לפני כשיבעה
חודשים, היתד, מיכל בחודש השני להר״
יונה. מותם של שני אחיה, דויד ()25
ומרקו 20 הביא אותה לידי החלטה
נחושה — ללדת את התינוק שברחמה,
למרות שלא היתד, נשואה. היא ידעה
כל הזמן כי העובר שבבטנה הוא בן זכר,
וכי הוא ינציח את אחיה שנהרגו.
(המשך בעמוד )48

טמפוניפלייטקס מתאימים
עצמם אלייך
טמפוני פלייטקס ״נפתחים,׳
בעדינות כפרח, ומתאימים
עצמם למבנה האנטומי הפנימי
המיוחד לך. טמפוני פלייטקס
מקבלים צורת פרח, ובכך
עוזרים למניעת הכתמת הבגדים
ומונעים יצירת מצבים מביכים.
לבחירתך׳טמפונים עם
דיאודורנט או ללא דיאודורנט,

טמפוני
עם המוליך העדין.

אמת ]קרמו! |שיפרי|1נעמ1

ל שרה ואביגדור פלדמן להולדת הבן
מיטב הברכות
ו ה אי חו לי ם
מירי ואמנון זכרוני׳

ערבי

צעירים

במועדן ן
ל תרבו ת

חד ש ה

רח׳ הס ,5תל־אביב,
טל׳ 297263

דרבי אדם
ד א נו תקההשד עו ד ח
מרקו חזן ברצח בידי
אלמוגים בפאריס; מרקו חזן
הפעומ גודד 7מיכ7
לפגי שגזע בבאר־שבע.

יום שלישי 13.11.79 ,

דיון על:
מדיניות החוץ
של ברית־המועצות
המועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב* 9בערב
חמועדון פתוח משעה $.30 בערב.

נסו את החוויה
שתו פינה קול ד ה! מבחר משקאות
קוקטייל:
פינה קולרה
בלדי מרי סוסברח בננה קולרה
.מאי טאי
מפיצים בלעדיים בי שר אל
י.ד. ט ס קי ם
ת״א, הקווגרס 83223679 ,44

להשיג פטעתיות ובחנויות למשקאות:
ת ״ א — מפגש מגדל שלום — אלי קטן !
ת ״ א — יהודה טבוך, לוינסקי ! 38 מעדני
מזרע — ככר המדינה! ת ״ א — יריד
המשקאות ברח׳ הירקון! כפר שמריהו
—חלפון, במרכז המסחרי ! חולץ — לז׳ה,
שנקר ! 31 ראשל״צ — סוקולויק!
חיפה — מ. אקרמן, הנמל ! 47 רמת־גן
משקאות נפתלי, שדרות ירושלים! מזנון
הכורסה, בנין בורסת היהלומים! נתניה
— ״מרכז קניות חוף הים״! הרצליה
פיתוח — מעמיה מקסים! ירושלים
— ליפשיץ, רח׳ אלישע .3

417

במדינה

אפטר שייב טוב
לא צריך לעלות
יותר מאקוה ולוה

(המשך מעמוד )47
לפני כחודש, כאשר ראיין צוות העולם
הזה את מיכל, ששוחררה אז ממעצר ממושך,
בחשד של רצח האחים עמר בנתניה,
היתר, כבר בחודשי הריונה האחרונים (העולם
הזה .)2197 הדבר כלל לא פגם ביופיח
האכסוטי. היא נשאה את בטנה בגאווה
ובכבוד, וסיפרה כי האב הינו צעיר צרפתי
העובד בחברת־ביטוח. לדבריה, ניתקה את
קשריה עימו לפני שגילתה כי היא ב הריון,
ולא עלה על דעתה לחדשם בגלל
התינוק. מיכל היתה זו אשר גילתה את
גוויות אחיה בדירתה שבפאריס. ושם,
כאשר הם שכבו מתבוססים בדמם לרגליה,
נשבעה ללדת את בנה.
פיקה עקרה. מיכל נחשדה על־ידי
מישטרד. ישראל כרוצחת קשוחה, ששכרה
רוצחים, שכירים כדי לחסל את האחים
עמר, כנקמת־דם אחיה. דובר עליה גם
כעל ראש כנופיה של סוחרי סמים בינ לאומית,
השבה לישראל רק לחופשית

1111111
!1111111

מיכל חזן
רימון ממולכד

להשכרה דירת פאר
3וחצי חדרים מרוהטים
טלפון, חימום מרכזי,
קירור, מעלית

מולדת. היא עוררה עניין בעולם וחברת
סרטים בצרפת אף מתכננת לעשות סרט
על חייה.
את החג האחרון נסעה מיכל לבלות
בחברת אחותה באילת, ושם כרעה ללדת.
כפי שידעה כל הזמן, היה 1ה בן זכר.
ביום שבו נערכה לו הברית, בבאר־שבע,
ונקרא שמו בישראל מרדכי, כשם אחיה
המנוח, מרקו, נמצא רימון ממולכד מחובר
לדלת ביתו של אבי האחים עמר בנתניה.
בגלל תקלה מיקרית לא התפוצץ הרימון
בידיו של אביהם של האחים עמר — כ,ת
הרימון היתה עקרה. רק בנם לא נהרג
איש.
על המיקוד, הזה למדה מיכל בדרך
מוזרה. פולט, שהיתה חברתו של אחיה,
מרקו, הינד, גם קרובה של מישיפחת עמר
מנתניה. פולט היתה קשורה מאד למרקו
והשניים עמדו להתחתן כאשר נהרג. פולט,
באה לברך את מיכל על הולדת בנה, ולה ביא
מתנה למרקו התינוק, היא אשר
סיפרה למיכל על הרימון הממולכד.
למרות שהרימון מפריד לכאורה את
גירסת המישטרה, כי מכיל היא אשר
נקמה באחים עמר, ואין זה מתקבל על
הדעת שלאחר מותם של הבנים תמשיך
ותנסה להתנקש בחייו של האב, נעצר
אביה של מיכל לחקירה. האם היה למיש־טרה
מידע חדש, או שמא כל תקלה שתי גרם
למישפחת עמר בנתניה תביא, באורח
אוטומטי, למעצרם של בני מישיפחת חזן
בבאר־שבען

פשעים
ה״אבידר.״ שנ מצאה

בצפון ת״א
400 דולר לחודש;
טל. בערב 227738־03

״עשיתי כאן עכורה פרטית,״ עגה
איש״המישטרה דשעגר,
משנתבקש עז־ידי המישטרה
דמפור שמות העברייגיס
הטלפון במישרדו של החוקר הפרטי
מאיר ברקת צילצל ארוכות. ברקת, שהיה
(המשך בעמוד )58
ה עו ל ם הז ה 2201

שימו שן ע דן

דובב שוב
בכל פעם שאני רואה את נער השעשו עים
הניצחי, שימעון עדן, נידמה לי
שכבר כתבתי עליו כל מה שאפשר. סיי
פרתי לכם בעבר, איך הוא חי כפליי־ביוי
אמיתי בברלין, איך הוא מנהל את שלושת
מועדוני־הלילה שלו. גם הראיתי לכם
תמונות של כל החתיכות שעברו תחת ידי
הזהב שלו. גם כאשר הפך לסבא מאושר,
לפני שנתיים, דיווחתי לכם על כך. בקיצור׳
נידמה היד. לי כי כבר אין לי מה
להגיד עליו יותר. ובכן, התברר לי כי
טעיתי. האיש עומד להפתיע שוב. בסוף
החודש הוא עומד לשאת אשה. לא האמנתי
למשמע אתני, אך הוא הבטיח לי באופן
חגיגי ביותר כי הפעם זה סופי. בביקורו
הנוכחי בארץ הוא אפילו לא מחפש אחר
חתיכות, כהרגלו משכבר הימים. ואומנם
ראיתי אותו בכמה מסיבות, כאשר הוא
נושק כל מיני יפהפיות, אך לא לוקח
יותר מיספרי טלפון .״אני נאמן לאשתי,״
הבטיח לי השובב. מובן שסיקרן אותי מי
היא זו שהצליחה סוף סוף ללכוד את
הרווק המבוקש ביותר באירופה.
הכלה המאושרת היא עורכת־דין צר-
פתיה בשם הנסיכה איליין דה־פירסטנברג,
השייכת למישפחת הנסיכים המהוללת באירופה.
שימעון, שנישואיו הראשונים נס תיימו
לפני יותר מעשרים שנה, החליט
להתייחס ברצינות לנישואיו .״אנחנו נהייה
זוג נשוי מודרני. אקנה לה בית בפאריס
ואני אשאר בברלין. יש לה קאריירה משלה
ואין כל סיבה שהיא תוותר עליה. אנחנו
גם רוצים הרבה ילדים,״ קרץ לי שימעון
בשובבות .״הילדים יגורו עם אמא שלהם
בצרפת ואנחנו נתראה מפעם לפעם בבית
שלי או בבית ישלה. זוהי נוסחה בדוקה
לנישואים מאושרים,״ הבטיח לי הזוהר.
שימעון, הנראה כבן 40 ומצהיר על 43

7ח?מ/17 לן/ע( מקע/גע
דור וודש
של מיליונרים
יש שתי דרכים לצוד חתן מיליונר. האחת, היותר נפוצה,
היא לארוז את המיזוודות ולנסוע להסתובב בעולם, במקומות שם
שורצים מיליונרים. בתיקווה לצוד את עינו של אחד מהם.
הרבה ישראליות עשו זאת כבר במרוצת העשורים האחרונים,
ותתפלאו, כמה מהן אומנם הצליחו להעלות בחכתן מיליונר
אמיתי או מדומה.
הדרך, הלא כל־כך מומלצת עד כה, היא לשבת בבית ולחכות
למיליונר שיגיע רכוב על סוס לבן. אני לא מכירה הרבה נערות
שהצליחו בשיטה הזו. אבל אם אתם דווקא רוצים דוגמה, אז יש.
זה קרה לרונית כדון, בתו של איש־העסקים הישראלי
אלי?ן זר (״פייפש״) כרין. פייפש (פילפל בפולנית) היה בעצמו,
בשעתו, אחד הטיפוסים המוכרים בתל-אביב. בשנים האחרונות
הוא עוסק בעסקי מיסעדות, והוא גם אחד השותפים של מיסעדת
תל־אביב הקטנה. רונית בת ה* 22 היא בלונדית נאה למדי,
שהצליחה למשוך את עיניו של אחד הגברים היפים ביותר המס תובבים
בארץ, הלוא הוא מייקל שטרן בן ה־ ,24 שהוא לא רק
יפה אמיתי, אלא גם בן לאחת המישפחות העשירות ביותר בעו לם.
טוב, אם לא בעולם, אז באירופה. אימו של מייקל היא
אחותו של מר אייזיר! וולפסון ואביו, שהוא בעל חברת הש קעות
הרשומה בבורסה של ניו-יורק נחשב בין חמישים האנשים
העשירים בעולם. אבל מייקל היפה, שאי־אפשר שלא להעריץ
את יופיו אפילו אם אתה גבר, מה גם שהוא אינו מסתיר אותו
ואף חושף אותו במלואו בעירום בחופי הנודיסטים בארץ —
העדיף לבוא ארצה ולהרוויח כאן את לחמו כדוגמן פירסומת.
אם הוא נראה מוכר לכם, זה ודאי משום שראיתם את
דמותו במודעות של פירסומת לסיגריות, כשהוא ניצב ליד חר טומה
של מכונית רולס־רויס. בקיצור, בין מייקל ורונית פרח

מייקל שטרן
לצוד אותם בארץ
סיפור אהבה לא נורמלי, כמו באגדות, הם נמצאים עכשיו בירח
דב שבאירופה, שבסיומו הם יחזרו לארץ כדי להינשא בחתונה
מפוארת במלון הילטון, שאליה תטיס מישפחתו של החתן 60
אורחים מאנגליה. אומנם שם מישפחתה של רונית הוא ברון,
אבל כשיגידו אצלהם במישפחה ״על חשבון הברון״ ,הכוונה תהיה
לאביו של מייקל ולא לאביה של רונית.

יידו! הקולותשל פל אונח
נראה שהאיש היחיד המאמין שהבחירות
לכנסת אכן יוקדמו, הוא ח״כ שמו אל
פלאטו שמן, שכבר התחיל את
מערכת הבחירות שלו. העובדה שהוא עו מד
כיום לדין באשמת שיחוד בוחרים,
אינה מדאיגה אותו כנראה. גם לא העובדה
שבית־מישפט צרפתי גזר עליו בשבוע
שעבר עשר שנות מאסר על עבירות מידמה,
וזאת בנוסף לחמש שנות מאסר שכבר
הוטלו עליו במישפט קודם.
פלאטו הציף את רחובות הערים בפלקטים
עם דיוקנו, בהם נקראים הבוחרים לטלפן
אליו וללחוש באוזניו את סיסמת הבחי רות
החדשה שלו :״הלו פלאטו, אני
איתך.״ אני לא יודעת כמה בוחרים כבר
טילפנו אליו, אבל מה שאני יכולה ל העיד
זה שיד אלמונית טרחה לרשום על
מרבית הכרוזים, בתל-אביב לפחות, סיס מה
נוספת :״הלו גנב! לך לבית-הסוהר!״
אבל הח״כ העליז אינו מסתפק בפלא-

קטים. הוא כבר התחיל למנות את מטה
הבחירות שלו. ובראש המטה עומדת, לא
תאמינו מי, מיועדתנו שולי חנני. כן,
כן, זו אותה שולי חנני, שהיתה מים תל-
אביב בשנת 1972 ושלפני שנה הסתבכה
בבית־המישפט בהדחת עדים לעדות שקר.
אז אחרי שריצתה עונש מעצר קצר ב-
נווה־תירצה, התאוששה שולי וחזרה בכל
המרץ לחיים בעזרתו האדיבה של ח״כ
פלאטו.
שולי הבלונדית טוענת כי היא ממונה
כיום על מיבצע גיוס החברים לתנועתו
החדשה של פלאטו, מה שעשה בעבר יעקב
חלפדן, העומד יחד עם פלאטו לדין.

פ>>אסטה
בב אר־ שב ע

שימעץ עדן ואיילין דה־פירסטנכרג
המקום הקרוב ביותר
שנים בלבד, עבר את גיל החמישים שלו
לפי עניות דעתי. אך עם גוף דק ואתלטי
כמו שלו הוא בוודאי שיכנע את אי׳ליין
בת ה־_ 28 כי הוא צעיר אמיתי. השניים
יינשאו בצרפת ויבואו לירח דבש בארץ,

כי על אף העובדה ששימעון הוא הולל
ברחבי אירופה, ישראל היא עדיין המקום
היחידי הקרוב לו ביותר. כאן הוא גם
מצליח לשכנע אותו כי הוא עשיר, מצליח,
זוהר, מקסים וניפלא.

אחרי שנים שהוא חי בנפרד מאשתו,
השחקנית הבריטית שון פיליפס, התבשר
שחקן הקולנוע פיטר או׳פול כי היא
ניאותה להעניק לו סוף סוף את הגט שהוא
כה ייחל לו.
את הבושת* .על השיחרור קיבל ארטול
בביתו שבבאר־שבע. בית שכור, כמובן,
שבו הוא מתגורר מזה חודשים אחדים.
הוא גר׳באר־שבע והוא חופשי עכשיו,
אבל הוא תפוס. מה זה תפוס? ממש נעול
על יפהפיה מכסיקאית מסחררת.
לא, הוא לא מצא אותה כאן. על סמר
ביקוריו הקודמים בארץ הגיע כנראה פיטר
למסקנה -שלא החתיכות הישראליות הן
שתבאנה לו את הישועה, ובפעם הזאת,
הוא הביא עימו את התפריט.
את הבשורה הם חגגו עם הרבה ידי דים
שהספיקו להכיר בבאר־שבע.

שולי חנכי
תעמולת בחירות

ב מדינ ה
(המשך ספמוד )48
בעבר איש היחידה המרכזית, הרים את
השפופרת. מעברו השני של הקו דיבר
חברו, מדריך צניחה ועובד מישרד־הביט־חון.
בפיו היה סיפור לא נעים.
הוא סיפר כי עמד בליל־שבת בקיוסק
בפינת הרחובות שדרות ירושלים ויהודה
הימית ביפו, כדי לקנות בקבוק קולה
ולטלפן. ליד הקיוסק, בחוץ, ישבו כתריסר
צעירים ששתו ופיטפטו בקול.
כאשר סיים לטלפן הבחין כי ארנקו,
שהיה מונח על הדלפק לידו נעלם. בארנק
היו תעודות ומיסמכים חשובים ופנקס
צ׳קים, דולרים ו 3000-לירות במזומן.
לדבריו, הוא שאל את בעל הקיוסק, אליהו
(״לילו״) פרג׳ון, היכן הארנק. בעל הקיוסק
סירב להשיב. בינתיים נעלמה החבורה
שישבה ליד השולחן. נותרו רק שני
צעירים.
בצר לו פנה האיש אל השניים, וביקש
מהם לעזור לו למצוא את הארנק. השניים
הבטיחו לעזור בתנאי שלא יצלצל למיש-
טרה. אם ילך למישטרה, כך אמרו, עלול
בעל הקיוסק לסבול. הם ישרפו לו את
הקיוסק.
השניים לקחו את בעל הארנק לסיבוב
בחצרות הסמוכות. משלא נמצא הארנק
קבעו איתו פגישה לעוד חצי שעה ונעלמו
מבלי לחזור.
בעל הארנק הלך למישטרת מרחב יפו
והגיש שם תלונה. אנשי המישטרה עצרו
את בעל הקיוסק לחקירה. הלה סירב לדבר
ושוחרר.
גפר אל נכר. כאשר שמע ברקת את
הסיפור ניגש עם חברו אל הקיוסק. שלדבריו
מהווה נקודת־מיפגש לבדוקאים ידועים•
בדרך אל הקיוסק ערכו ברקת וחברו

חוקר ברקת
מזרה לידיד
חיפושים בחצרות, שם נוהגים עבריינים
לזרוק את הארנקים. הארנק לא נמצא.
ברקת נפרד מחברו ונסע במונית לקיוסק.
הוא פגש שם בשלושה צעירים המוכרים
לו כעבריינים עוד מתקופת שירותו ביחידה
המרכזית, והכניסם לתוך המונית. אחרי
שיחה קצרה שבה שיכנע החוקר את הצעי רים
להמציא לו את הארנק, נקבעה פגישה
נוספת ב״בורקס״ של סמי בשעה עשר
במוצאי השבת. לפגישה הגיעו שישה
עבריינים במונית. הם לקחו את ברקת
לבור ביוב באחת החצרות הסמוכות, ואחרי
חיפוש נמצא שם הארנק ובו התעודות.
הגנבים סיפרו לברקת כי התחלקו בכסף,
אך הבטיחו לו במילת ״גבר אל גבר״,
כי יחזירו בהקדם את הסכום שנלקח
מהארנק.
ברקת צילצל למישטרת מרחב יפו, הודיע
להם שהארנק נמצא וכי הם יכולים לסגור
את התיק. כאשר ביקשו ממנו חוקרי
המישטרה לגלות את שמות העבריינים,
הידועים לו סירב ברקת ואמר :״בשבילי
העבודה נגמרה, מצאתי את הארנק של
ידידי, עשיתי כאן עבודה פרטית. שכחתם
שאני כבר לא משרת במישטרה?״

^ עם כחיות המדינה עוד בחיתוליה,
• -הגיע יקה צעיר לקיבוץ עין־השופט.
הוא נילווה לחברו, שהוזמן לחג המים ב קיבוץ.
כל היום ספג היקה עלבונות. לעת
ערב הוא הרגיש צורך עז להתנקם בקי-
בוצניקים. מה עשה ז שכב לישון בלילה
עם פיג׳מה ועניבה.
עד מהרה נפוצה הידיעה מקצה הקיבוץ
ועד קצהו, וכל הקיבוצניקים באו לחזות
באטרקציה הקפיטליסטית. עד היום זוכרים
ותיקי עין־השופט את אותו הייקה, עם
הפיג׳מה והעניבה. אולם הוא עצמו לא
ניראה עוד בקיבוץ.
זהו רלף הלינגר, מהנדס אלקטרוניקה
במיקצועו, הייקה שעלה בשבוע שעבר ל כותרות,
בעיקבות העתירה שהגיש לבג״ץ,
בעתירתו ביקש הלי׳נגר, באמצעות פרקלי טו׳
עורך־הדין דויד פרץ, צוו נגד רשות-
השידור, שיחייב אותה ״לבוא וליתן טעם
מדוע לא תיקרא תוכנית הטלוויזיה, שהיא
עומדת לשדר, במקום הייקים, שהינו, ל דעת
העותר, כינוי גנאי, בשם, יוצאי גר מניה׳
או כל מונח אחר שאינו כינוי גנאי.״
השופטים העליונים חיים כהן (גם הוא
יקה) ,מנחם אלון ואהרון ברק, חייכו ל משמע
נימוקיו של הפרקליט, כי ״השם
יקה נתפס על־ידי הנוער בארץ בחלקו
הגדול כראשי־תיבות של יהודי קשה הב נה
״.אך הם לא האריכו בוויכוח עם ה עותר.
החליטו לדחות את העתירה. בהח לטתם
סמכו השופטים את ידיהם על קביעת
רשוודהשידור, שאין בכינוי ״יקה״ משום
גנאי אלא זהו מונח פולקלוריסטי. הם אף
הוסיפו, כי ״בית־המישפט רוצה לציין שיש
בכך גם משום גילוי חיבה.״
תוכנית הטלוויזיה על הייקים שודרה,
איפוא, ביום החמישי בשבוע שעבר, בשמה
המקורי. הפירסום המוקדם סביב התוכ
נית
העלה את אחוז הצפייה בה, ואחד ה־צהרונים
אף ערך מישאל בין כמה יקים,
לדעתם על התוכנית. אולם רק מעטים
ידעו, כי המטרה האמיתית, שבהגשת ה עתירה
לבג״ץ, אכן הושגה.
מעטים גם המכירים את הדמות הססגונית
ושופעת ההומור העומדת מאחרי ה עתירה
— אחד מאחרוני הייקים האמי-

,.אני ״קה, אבר
רוחם־ ,מ1ע 1ולו
חריש־ שיצא לחגו
על כ סו יוצא׳ גרמניה תיים, המתמיד במשך עשרות בשנים לש לוח
מיכתבים למערכות עיתונים, להגיש
תביעות, להציע שיפורים ושיכלולים, ול דון
בכל נושא הנייראה לו חשוב. ותמיד
הוא מתבל את פעילויותיו בחיוך ציני,
למראה העולם שגילה בארץ, ושאיתו הוא
ממאן להשלים.
בחדר המגורים אשר בביתו הצנוע,
בקירבת דיזנגוף סנטר בתל־אביב, ישב
דלף הלינגר בכיסא נדנדה, כשהוא עוטה

גלביה בדואית ולמותניו חגורת עור —
בגדי הבית הרגילים שלו — וצפה בתוכנית
הטלוויזיה על ״הייקים״ .מאחוריו, במיר-
פסת הבית, ניצב אקווריום של דגים ו בתוכו
תרנגול צעיר, שאותו הציל רלף
בהיותו אפרוח והוא מגדלו עד שיתבגר
מעט. אז ימסור אותו לאימוץ לגן־ילדים.

בדיחה
על רכבת
^ צד האקווריום ניצב כלוב ענק, וב־
• תוכו עשרות לטאות, צפרדעים וזוחלים
אחרים, תחביבו הפרטי של רלף. כשפותחים
את הכלוב פורצים מתוכו המוני זבו בים.
הזוחלים ניזונים בעיקר מרימות, ש אותם
נוטל רלף מהמכון הזאולוגי באוני ברסיטת
תל־אביב. הזבובים מתפתחים מד-.
רימות, מסביר הלינגר, ומשמשים גם הם
מזון לחלק מהלטאות. לדבריו, הזבובים
סטריליים ואינם מהווים סכנה לבריאות.
רלף, בן ד ,56-.שקוע כולו בצפיה ב טלוויזיה.
חיוך של הנאה גלויה מתפשט
על פניו. המיקטרת תקועה כל העת בזווית
הפה. הטלפון מצלצל. הרעיה, פרידה, ניג שת
למכשיר הטלפון, חוזרת כעבור דקה
משועשעת ומספרת :״מישהו צעק בטלפון
,יקה, יקה, ספר לי בדיחה על רכבת /ו-
סגר.״ ניראה שהפירסום הרב סביב ה עתירה
עורר את טרדני הטלפון.
עם סיום התוכנית מתיישב רלף לצד
אישתו, ילידת צרפת, ומגולל את קורות
חייו. לדבריו הוא נעזר בתיקים עבי-כרס,
שבתוכם אסף, במשך השנים, בדייקנות
יקית טיפוסית, אלפי מיסמכים.

סיפר רקק הדינגר:

אני בארץ כבר 43 שנים. כל הזמן

חיכיתי להזדמנות לטהר את הייקים. לא
יכולתי לפנות ככה סתם לבית־המישפט
ולבקש שיקבע כי ״יקה״ זה לא כינוי
גנאי. אז חיכיתי. ההזדמנות באה לפני
שלושה שבועות, כשנודע לי כי מתכוננים
לשדר בטלוויזיה תוכנית בשם ״הייקים״.
צפיתי מראש שבית־המישפט יקבע כי
יקה זה לא מילת גנאי. זאת הרי היתה
המטרה האמיתית שלי בהגשת העתירה.
אבל אני צריך להודות, שלא העזתי לחשוב
שזאת מילת כבוד. זה הפתיע אותי. מה עתירה
יצא משהו ינהדר. יש עכשיו פסק-
דין היסטורי, שלפיו יקה זה גם מילת כבוד
וגם מילת חיבה. ככה קבעו השופטים ה מלומדים.
אני
בעצמי כבר לא כל כך יקה. היתד.
אצלי מן התמרדות גם כלפי מה שמצאתי
בארץ, אבל גם כלפי האופי היקי שלי
עצמי. זה מתבטא בלבוש היוצא-דופן שלי,
בכל ה״שיגעונות״ האהובים עלי ואפילו
בכד שנעשתי באלאגניסט לא קטן.
צריך להבין — החינוך הפרוסי שקיבלתי
בעיר הולדתי, ברלין, היה קשוח מאד.
אני זוכר שבבית־הספר היסודי היינו יור דים
בזוגות, בזמן ההפסקה, לחצר. היינו
מסתובבים ככה בשורה, ותוך כדי כך אוכ לים
את הסנדוויץ /פה, אפילו בבית־הסוהר
יש יותר חופש. אבל זה טוב. עם חינוך
כזה היה לנו היום נוער מצויץ ואזרחים
הרבה יותר טובים.
מה שמסוכן זה שאתה יכול לעשות ככה
מהבנאדם רובוט. אבל היהודי היה מספיק
חכם כדי להתמרד בזמן. ככה נוצר אצלו
מיזוג מצויץ של החינוך הפרוסי יחד עם
השכל היהודי. המיזוג הזה יצר פוטנציאל
חזק, שפשוט לא מומש ברובו בארץ.
!אחת הסיבות לכך היתד. קשורה בקשיי

השפה. הייקים היו ברובם מתבוללים, ולכן
לא למדו בבתי־ספר עיבריים. יהודי מיזרח־אירופה,
לעומתם, באו לכאן כבר יודעי
עיברית, וכך נישארו הייקים מאחור.
למרות זאת היו הייקים הראשונים ש הכניסו
לארץ את התרבות וההשכלה. מה
שהניע אותם להסתגר יותר בתוך עצמם
היה חוסר היכולת להסתגל לסביבה. ה־ייקים
קיבלו, למשל, צמרמורת ממצב ה ניקיון
שהיה אז בחנויות המכולת! ה לקרדה
היתד. על החלבה והזבובים בכל
מקום. אם הייקים לא היו באים ארצה,
אז כל בני העדות האחרות היו כבר
מזמן מתים מכולרה.
טראסק בינלאו מי
מישפחה שלי הגיעה ארצה די די
י 1במיקרה. אבי היה מהנדס מכונות ו הגה
את הרעיון להשתמש ברמקולים המורכבים
על מכוניות לתעמולה במערכת
הבחירות. הוא הגה את זה בשביל המיפלגה
הסוציאל־דמוקרטית, אבל הנאצים אימצו
גם הם את הרעיון.
חודשיים אחרי שהיטלר עלה לשילטון
החליט אבי, למרות שהיה סגן בצי הגרמני
במילחמת־העולם הראשונה וגרמני נאמן,
לעזוב את גרמניה. הוא נסע לצרפת ואמי
ואני הצטרפנו אליו כעבור חודש. בצרפת
עשו לנו בעיות ואפילו רצו להסגיר אותנו
לגרמנים. אבי פנה לשגרירות האנגלית ו ביקש
מחסה. אמרו לו, שמכיוץ שהוא
מהנדס הוא יכול לנסוע לדרום־אפריקה,
אוסטרליה או פלסטינה.
אבי חזר הביתה ושאל את אמי לאן

שיגעונות כרטיים

חוקר. החברות של בתו, אוריאנדה,

משמשות רעייתו ובתו של רלף הלינגר, המתרגמות למענו
1111
את מיכתביו מגרמנית לעברית. הוא עצמו לא למד קרוא וכתוב

י• י י
עברית עד היום. רלף מתמיד במשך עשרות בשנים לשלוח מיכתבים למערכת ולמוסדות.

ולא כינוי גנאי, פסק בית־המישפט העליון על הכינוי ״יקה״.
הלינגר טוען, כי חזה מראש את פסק־הדין.
בתוכנית הטלוויזיה הייקים, שהיוותה את נושא העתירה.

יש לרלף הלינגר. הוא נוהג לצאת בשבת,
בחמש בבוקר, לאסוף לטאות, שאותן הוא
,משוגעות׳׳ על אביה, החובש כובע עס זנב.

כדאי לנסוע. לאמי היתד. מישפחה שניש-
ארה בברלין והיא תיכננה לחזור אליהם.
היא ביקשה אטלס ומדה מה הכי קרוב
לברלין. פלסטינה נימצאה הקרובה ביותר
וככה הגענו ארצה.
אבי הקים כאן את רדיו דוקטור, שהיתר.
המעבדה הראשונה לתיקון מכשירי רדיו.
כשגדלתי, הצטרפתי גם אני לעסק. יחד
הקלטנו את הכרזת המדינה. זאת, כידוע,
ההקלטה היחידה שנעשתה. מאוחר יותר
היו לנו מישפטים נגד רשות־השידור ונגד
הכנסת. הם השתמשו בהקלטה ללא רשותנו
ואנחנו עמדנו על הזכויות שלנו. לא רצינו
כסף, רק שיבקשו רשות. ביודהמישפט קבע
שאנחנו צודקים.
לכתוב ולקרוא עיברית לא למדתי עד
היום. את כל המיכתבים שלי אישתי ובתי
מתרגמות עבורי. כשבן־גוריון הכריז על
המדינה, כתבתי לו שעכשיו זאת ההזדמנות
לעשות מה שעשה המנהיג התורכי אתא-
תורב. הצעתי לו להנהיג כתב עיברי באו תיות
לאטיניות. אבל כנראה שבן־גוריון לא
התייחס אלי ברצינות.
בארץ ניהלתי כמה מילחמות פרטיות
משלי נגד המימסד. ככה היה, למשל, עם
הטלפון. עברנו לדירה חדשה לפני 16
שנה וביקשנו טלפון. אמרו לנו. שאין
קווים. אז היה שר־דואר דתי, והשכן מעלי,
שהיה דום, קיבל טלפון. זה הרגיז אותי.
כתבתי מיכתבים אבל שום דבר לא עזר.
באותו הזמן חנכו את הכבל התת-ימי
הראשון לאירופה. זה הביא לי רעיון מצו יץ•
כתבתי מיכתב למינהל הדואר הצרפתי,
הסברתי שהייתי פעם תושב צרפת, ובזכות
זאת ביקשתי לשכור קו טלפון בפאריס,
דרך הכבל התת־ימי. שלחתי העתק גם
למישרד-הדואר בארץ.
הצרפתים ענו לי שבקשתי בלתי־אפש-
רית. אבל פד, בארץ ראו שאני מתחיל
להשתגע, אז אחד מהעוזרים של מנכ״ל
מישרד-הדואר שלח לי תשובה, שעדיין
אין אפשרות לתת לי קו, אבל הבטיח כי
בקשתי תהיה מונחת על שולחנו כל העת,
עד שיימצא פיתרון. אני עניתי לו אז כי
אין זה מענייני שבקשתי תהיה מונחת על

שולחנו כל העת, אלא שמכשיר הטלפון
יהיה מונח על שולחני כל העת.
אחרי־כן שלחתי להם עוד מיכתב, ואיימתי
לפנות לדואר הגרמני לקבלת טל פון.
הסברתי שאחרי -השואה הגרמנים
בוודאי שלא יסרבו לי. הם ראו שאני עושה
טראסק בינלאומי מהעניין, אז נתנו לי
טלפון וניפטרו מהנודניק.
יש לי תיק אחד שקוראים לו מאין קאמף.
בתוכו ריכזתי את כל המיסמכים מהמאבקים
השונים שלי. היום אני מקדיש את רוב
הזמן, מחוץ לשעות העבודה כמהנדס
אלקטרוניקה, לתפקידי כמזכיר הכללי של
פי־ג׳י-או (פלסטין ג׳ואיש אורגניזישן) ,ש מטרתו
להוכיח שהיהודים הם לא פחות
פלסטינים מהערבים. לי בעצמי יש דרכון
מתקופת המנדט הבריטי, שכתוב עליו
״פלסטינה״ ,אז מי יכול להגיד לי שאני
לא פלסטיני.
יש לי בת יחידה, בת ,22 שקראתי לה
אוריאנדה. זה שם שאני המצאתי. אני
מאמין כי בכל מישפהה צריכים להיות לא
יותר משני ילדים. באופן כזה אנחנו ניפ-
תור גם את בעיית פיצוץ האוכלוסין וגם
את בעיית המילחמות בעולם. אם חסרים
כאן, או במקום אחר, תושבים, אז שיביאו
מקמבודיה.
כל החברות של הבת שלי משוגעות אחרי
האבא שלה. לי יש שיגעונות משלי. אני
אוהב לקום בשבת בחמש בבוקר ולהסתובב
בטבע. אני מוצא לי שם את הלטאות, ש אותם
אני אוסף וחוקר את התנהגותן. אני
רוצה להתמסר לחקר חיות בכלל, והחלטתי
להתחיל מהפרמיטיביים יותר — הזוחלים.
באופן כללי אני יכול להגדיר את עצמי
כיקה לוחם. אני מטיבעי יקה, אבל אני
לא מסתגר. אני לוחם על העקרונות שלי.
קצת התקלקלתי במשך השנים והושפעתי
מהסביבה, אבל מבחינות רבות אני עוד
יקה אמיתי. אני נוהג כבר שלושים שנד,
ועוד אין לי אפילו דו״ח חניה אחד, שלא
לדבר על עבירות יותר חמורות. זה גם כן
משהו, לא?

יוסי היימן

קולנוע

כסף מזה קרוב ל־ 500 שנה, ומי אינו רוצה
לטייל באירופה?
ננד מרות ההורים. כאן החליטו ה במאי
היל והתסריטאי אלן ביותם להכניס
לדייסה את תבליני התיחכום המודרני.
השניים נזכרו שהכהן הגדול של הגל־החדש
בצרפת פרנסואה טריפו, עשה פעם
סרט על ילד שאוהב סרטים ומסוכסך עם
הוריו .׳מדוע, אם כן, לא לשדך בין המו עיל
(המיסחרי) והאמנות( ,שריפו)? נניח
ששני האוהבים הם לא רק צעירים, אלא
אפילו צעירים מאד, ילדים בגיל 14־.13
כדי לבודד אותם מן ההמון, אין אלה סתם
ילדים מן השורה, אלא גאונים בעלי מנדת
מישכל הקרובות לזו של ״האל 9000״,
המחשב מאודיסיאה בחלל. כי אחרת אי-
אפשר להבין, כיצד הם מסוגלים לקרוא
את היידגר, פילוסוף גרמני שיש הרואים
אותו כאביו הרוחני של סארטר, להנאתם
בילבד. אצל שריפו זה היה סתם ילד
רגיל, שהסתלק מבית־הספר ועשה צרות
להורים. היל יודע שכאשר מפנים סרט לא
רק ׳למשוגעים לקולנוע אלא להמונים,
צריך סיבה טובה יותר כדי להתקומם
נגד מרות ההורים.
לגיבורי ניצני אהבה יש סיבה כזאת.
אביו של דניאל הוא נהג מונית שיודע

ניצני אהבה
ה שקץ שבא הבה
הקולנוע האמריקאי היד, פעם הקולנוע
הפשוט, המובן והברור מכולם .״אם יש
לכם מסר, תשלחו אותו בדואר.״ זאת
היתה הסיסמה של הוליווד בשנות חייה
היפות ביותר.
המשכילים האמריקאים התביישו והת ייחסו
בלעג גלוי לבית־החרושת לחלומות
שבחוף המערבי. הם הלכו לשם חפויי־ראש,
כדי לעשות כסף, ושאפו למלט
נפשם בזריזות לפני שטומאת הפשטנות
הממוסחרת של עולם הבדים ישתלט עליה.
היו שהצליחו, כמו ויליאם פוקנר! היו
שנכשלו, כמו סקוט פיצג׳רלד. אבל כולם,
פה אחד, דיברו בגנות הסרט האמריקאי.
.הקולנוע הטהור והאמיתי. עד ש באו
צעירי הגל־החדש בצרפת והתחילו
להסביר לעולם, שאמנות הקולנוע האמי תית,
הטהורה והשורשית ביותר טמונה
דווקא באותם הסרטים שהכל לעגו להם.
הוארד הוקם, ג׳ון פורר, ראול ולש ודון
סיגל, שעד אותו הזמן נחשבו לבעלי־מלאכה
התופרים בגדים לפי מידות הכוכבים,
הפכו לאלילי הקולנוענים הצעי רים
בפאריס, ועד מהרה בכל רחבי אירופה.
האמריקאים, שאימת התרבות האירופית
העיקה עליהם מאז ומתמיד, ורגשי הנחי תות
בפני נכסי הציוויליזציה של היבשת
הזקנה כירסמו בהם כימעט ללא תקנה,
הקשיבו למה שאומרים עמיתיהם מעבר
לאוקיאנוס, כשהם קצת המומים, קצת
משתאים ואינם מבינים. האמנם ז׳אן־לוק
גודאר, נביא־הזעם הכל-יודע, ומעריץ של
ריימוגד צ׳נדלר, משבח את אותם הסרטים
שצ׳נדלר עצמו, בחייו, נהג לכנותם בכל
שמות הגנאי האפשריים? זה בהחלט
יכול לבלבל גם את התרבותניקים השרו פים
ביותר, ולגרום פיצול-אישיות לזמן
ארוך.
תרבות מתוצרת עצמית. ואכן, זה
מה שקרה, עד שהאמריקאים התחילו
להשתכנע כי אכן הם יושבים על נכסי־תרבות
מתוצרת עצמית. דור חדש של
קולנוענים החל לחקות את ההערצה ל קולנוע
בכלל, ולסרטים ישנים בפרט,
בדיוק כמו שעושים הצרפתים.

דיאן ליין ותדוניוס כרנארד ב״ניצני אהבה״
להתנשק תחת גשר הדמעות
סרט חדש, ניצני אהבה, שיוצג בקרוב
על בדי ישראל, מביא את נטיית ההתבטלות
העצמית של קולנועני אמריקה ואת
חיקוי הסגנונות הזרים עד לידי אבסורד.
את הסרט עשה במאי אמריקאי בשם ג׳ורג׳
רוי היל, הידוע כאחראי להצלחות קופה
כמו ק״ד וקאסידי והעוקץ. יש ביו תערובת
מוזרה של כל מיני פולחנים, אירופים ו אמריקאים,
שאינם יכולים ׳לשעמם את חו בבי
הקולנוע למיניהם.
לכאורה, חוזר הסרט אל כל המוסכמות
של הקולנוע ההוליוודי משנות השלושים
והארבעים. במרכזו סיפור יאהבה. ברקע
אדם מבוגר, הסוכך ברוחו הטובה על זוג
האוהבים הצעירים שהעולם רוצה להפריד
ביניהם. הסיפור מתרחש באתרי התיירות
הציוריים ביותר של אירופה, החל מפארים,
דרך ורונה ועד לוונציה. הדיאלוגים משובצים
באותן פניני-לשון, שלשמן היו נו הגים
פעם לייבא לעיר הסרטים מחזאים
מומחים מברודווי. בקיצור, ואריאציה על
הנוסחה :״רומיאו •ויוליה בטיול מאורגן״,
נוסחה שכל איש־עסקים יכול לאמוד את
ערכה המיסחרי. רומיאו ויוליד מכניסים

ליין וברנארד בארוחת צהריים פריסאית
קצת המומים, קצת משתאים

זאב חוח: קומיקאי צוין לדעת לצחוק על עצמו
ל ש גו עחינד זאב רווח את סירטו
י י החדש טעות במיספר !בהקרנתו לקהל
חיילים בירושלים. הוא יחכה במתח ל-
גילגולי הצחוק הראשונים, ואם יהפוך
הצחוק רעם, יידע שלא טעה במיספר.
שלוש וחצי שנים, חמישה סרטים. קצב
מטורף לגבי תעשיית הסרטים בישראל.
חמישה סרטים, מהם ארבעה מצחיקוינים.
רק היום, הגונב מגנב פטור, שרגא קטן,
לא לעלות יותר, טעות במיספר. רק שרגא
קטן היה הניסיון להתמודד עם דרמה חברתית,
ולדעתו של הבמאי, לא הצליח.
״הייתי מעורב מדי רגשית,״ הוא אומר,
ומסביר את שיבתו לקומדיה בשאיפה
פשוטה לקצת עונג ׳בחיים :״אני אוהב
קומדיות. אני אוהב לעשות קומדיות. אולי
משום שכל־כך חרא בחיים, אולי משום
שיש בחיים המון דברים עצובים.״
הוא מרגיש שהוא מתייחם ברצינות
רבה לקומדיות שלו. עובדה, לדעתו כל
אחת שונה מקודמתה :״רק היום היתד.
קומדיה הומאנית חמימה עם סיפור רומנטי
חביב על רקע ירושלמי. הגונב מגנב פטור
היה סלפסטיק. קר — אבל סלפסטיק.
לא לעלות יותר היה דבר מרחף, מצחיק
נורא וטעות במיספר הוא מורכב ושונה
מכל מה שעשיתי עד עתה. מאחר שכל
סרט הוא בשבילי תרגיל בפני עצמו יש
לי הרגשה שאני הולך ׳ומפתח לי סיג־נון.״

כמו
גי מי
הסר ט ה איל ם

^ ל טיפש מעריץ את צ׳ארלי צ׳אפ-
ז לין, אבל אני אוהב יותר את באסטר
קיטון. אם אני מדבר על סיגנון המתפתח
והולך אצלי, נדמה שאני מושפע מכיוון זה.
לבאסטר קיטון ייש הומור נורא עצוב
ולידי. יש ליו היכולת הנדירה לצאת
מעצמו ולצחוק על עצמו. ואם אני מחפש

שחקן במאי רווח

סרט חדש

מה השפיע עלי יותר מכל בלי לשכוח
את טוטו, שאני רואה מול העיניים כשאני
כותב מעמדים מסוי״מים, וקצת דאק טאטי
בכיוון ישונה, ור,ניאוריאליזם של דה־סיקה,
איני יכול שלא לזכור מישפט אחד שאמר
לי שרגא פרידמן המינוח. מיישפט אחד
שפתח לי את הראש , :אתה צריך לצחוק
על מה שאתה עושה. הבט במסקין,׳ אמר
לי, .באמצע הזעקות של אותלו הוא
׳מרביץ, ויש׳ בישבנה של הפארטינרית
שלו והקהל יושב ובוכה.׳״
אותה יכולת להתעלות על עצמו ו
להיות
מסוגל לצחוק מעצמו היתד
חסרה ילו, לדעתו בשרגא קטן, ולכן לא
הצליח להגיע דווקא איל לב אותו קהל
שלמענו עשה יאת שרגא. בעבודתו על
טעות במיספר כשנתן ליטוש אחרון לדמו יות
שליו ושל שייקה אופיר הם ישבו
ודיברו, ואז הרגיש דבר משונה, ככל
שהתקרבו לגיבוש הדמויות תש עצמו
עומד מבחוץ, כליצן הצוחק על עצמו.
אין זו המצאה חדשה — הליצן העצוב
— אך יש אמית בכך שזיו תחילת הדרך
לקומיקאי. עיקרון אחר שהוא מנסה להג שים:
חסכנות במילים .״אני שיואל את
עצמי כל הזמן למה אני תחר אל הסרט
האילם. למה אני אוהב אותו? נדמה לי
שאם קיים קונטקט חזק בין אנשים,
אין צורך במילים. איני מנסה להביא אלי׳
את הקהל באותה הצורה.״
רווח מחפש לגיטימציה לחזור אל הסרט
האילם. אף שאין זה חידוש, הוא אוהב
להתמודד עם דברים נדושים בצורה שאיש
לא עשה זאת קודם. כימו במכוון קרה
לו דבר משונה :״את המוסיקה לסרט
אמור הייתי ׳להפקיד בידי אלדד שרים.
אבל הוא נאלץ לנסוע. נזכרתי שפעם
ביקרתי במועדון המערה ושמעתי את יואל
שר. חשבתי שהוא פסנתרן עילאי ואימפרו־ביזטור
מעולה.״ וההמשך.כתוב כמעט כמו
תסריט :״צילצליתי אל ייואל, ואמרתי לו,
,תכתוב מוסיקה.׳ יאמר לי, :אבל אני
צריך תיזמורת!, ,תראה קודם את הסרט,,
אמרתי לו, ,ותבין כי פסנתר מספיק בהח לט,
אפילו מתאים.׳ יואל ראה את הסרט,
כמעט מוכן, ונדלק עליו, .אבל,׳ אמר,
,מה ׳יגידו על פסנתר בלבד? שכתבתי
מוסיקה עלובה !׳ ובכן, הבאנו אורגן וות־פיס,
הקרינו את הסרט מ*,יקלטנו את ה מוסיקה
במשך ההקרנה. עבדנו יום ולילה,
לילה ויום. בסופו של דבר מה קרה בשבי-
שלנו את המוסיקה? הורדנו את כל הכלים
כמעט ונשאר בעיקר — פסנתר !״
כמו בימי הסרט האילם.

איך לקחת תיירים בדרך הארוכה ביותר
שבין שתי נקודות. אמה ישל לורן היא
פרפרית שמשתמשת בכל בעל, כקרש-
קפיצה ׳לבעל הבא. בפרק הזמן שבו מטפל
הסרט, היא נשואה למנהל חברת מחשבים
אמריקאית, אבל מחזרת במרץ אחריי במאי
סרטים שכישרונו עומד ביחס הפוך לאישיותו
המנופחת.
עם הורים כאלה, לא צריכים הילדים
הגאונים ׳לחפש מזור לנפשם במקום אחר.
בגיל זה, למרות היידגר והתיחכום, הם
עדיין מסוגלים להאמין באהבה ולבלוע
אגדה על זוגות־ל׳נצח המתנשקים מתחת
לגשר הדמעות בוונציה. ואמנם הם מח ליטים
לשים פעמיהם לעיר הגונדולות,
בלי לבקש רשות מן ההורים, העסוקים,
ממילא, עם עצמם.
מה שיוצא לבורנם ולחיל מן התבשיל
הזה, הוא סיפור שעשוי לפעול על הקהל
בכמה מישורים .׳ראשית, משום ששני ה שחקנים
הקטנים שבחר היל מתייחסים לכל
העניין כאל הרפתקה מופלאה ונהנים מכל
רגע של מישחק. ילדים היו, מאז ומתמיד
אמצעי יעיל מאד לקנות את לב ד,ולכי
הקולנוע (ראה הצלחת סיפורו של אלוף
בישראל) ,ויש להניח שהצמד ה״ל-ב׳ורנס
ידע זאת היטב.
שניית, אפשר לראות בסרט הזה מעין
מחווה מן הסוג שעושים היום קולנוענים
לכבוד קולנוענים אחרים. הפעם זו יכולה
להיות מחווה לטריפו. התמונה הראשונה
בסרט מתרחשת בתוך אולם קולנוע. ל אמנות
השביעית וש נוכחות מתמדת לכל
אורך הסיפור, בין אם מדברים על סרטים,
גונבים תמונות מתוך סרטים (כמו שעשה
הילד בחלום של טריפו, בלילה ׳האמריקאי)
או עוקבים אחרי הסרטה.
העתק של החיים. שלישית, זו
לה להוות פארודיה על מחוות כאי(
ג׳ורג׳ רוי היל מראה בסרטו בעע
עים מסרטיו של ...ג׳ורג׳ רוי ר^
ריק קר׳ופורד מגלם את?£4
קולנוע, שזוכר את סרטיו פן 3י,
מעריץ הקטן ׳שמסתובב סביבו. ף ,
ולבסוף׳ זו יכולה להיות

אל תתייחסו לקולנוע ברצינות כה גדולה,
כי הוא, כסופו של ידבר׳ העתק מזוייף של
החיים, והזיוף מתחיל אצל היל מן הרגע
הראשון, כאשר הוא מראה בכוונה קטע
מקיד וקאסידי דובר צרפתית, ועד לסיום,
שבו הוא משתמש בקטע מהעוקץ דובר
איטלקית. כל דמותו של לורנס אוליביה
בסרט היא מעין קריקטורה של הזקן הטוב
והמבין, שאותו פוגשים רק בסרטים. ו מפיו
של הבמאי המנופח מושמעת האזהרה
— ״החיים״ ,כך הוא אומר ,״מחקים היום
את הקולנוע.״
תדריך חוגה לי או ת:
תל־אביב: לאהוב מחדש, הסינדרום
הסיני, ירייה של חסד, נישואיה
של מריה בראוו, ימים
ברקיע.
ירושלים: חתונה.
חיפה: צייד הצבאים.

מל־אביב
נישואיה של מריה בדאון
(מוזיאון תל־אביב, גרמניה) — קורותיה
של גרמניה המערבית שבין מילחמת־העו־לם
השנייה יעד תחילת השיגשוג הכלכלי,
כפי שמשתקפים בחייה של אשה. אחד
מסרטיו המרתקים ביותר של ורינר פאט־בינדר,
ילד־הפלא של הקולנוע הגרמני
החדש.

*++לאהוב מחדש

פרנקנעץ>\7ק
שר פ אנ ק
מופע הקולנוע של רוקי
(פאריס, תל־אביב, ארצות־הברית)
— זאת פארודיה נוספת, חמי-יו-
דע-כמה, על מעלליו של דוקטור פרנקנשטיין המטורף,
יציר דמיונו של מארי שלי, שידע כבר סבל רב ב״180
שנות חייו•
שני צעירים אמריקאים מרובעים (בארי בוסטוויק
וסוזן סאראנדון) נקלעים לטירתו של הדוקטור המטורף,
שעה שזה מתחיל בטבט חשיפת מעשה-הכשפים המתוחכם
ביותר שלו: גולם שנועד לספק את בל תאוותיו הרבגוניות
והמשונות של הממציא, שהתנסה בבר בכל מה שילו-
די״אשח יבולים להציע.
הטכס הוא סידרה של פיזמוני פאנק, בבימוי נוסח קן
ראסל. לאחר מכן מסתבר למרובעים שהם פחות מרובעים
מכפי שהאמינו בתחילה, ואילו המדען המטורף לומד
שהשתעבדות לתשוקות מסכנת את מעמדו השטני.
בל זה נראה בבדיחה צבעונית, שעיקרה בהעזה לחרוג
שוב ושוב מן הטעם הטוב. הופעתו של טים קארי, כדוק-
טור פרנקנשטיין לבוש ביריות ומחוך, המחליף אישיות
כמו שמחליפים כפפות, היא וירטואוזית.
ריצ׳רד או׳בראיין, שכתב את הפזמונים המהווים את
חלקו המוצלח ביותר של הסרט, מגלם את משרתו של
פרנקנשטיין כחיקוי נאמן למארטי פלדמן שלוקח את עצ-

טים קארי וריצ׳רד אובראיין: טעם של בדיחח
מו ברצינות, ואילו בוסטוויק וסאראנדון אינם צריכים להתאמץ
בדי להיראות המומים מן המתרחש סביבם.
הבדיחה ארובה במקצת, חוזרת על עצמה ומשתמשת
באמצעים פשטניים למדי, גם בעלילה וגם בביצוע הקולנועי
/ולבן מוטב לא לראות בה אלא בדיחת בלבד.

(גת, צרפת)

— אחרי מעקבו של הבמאי קלוד סוטה
אחר גברים בגיל־העמידה, בסירטיו פול
וינסן פרנסוא וכל האחרים, הוא מתבונן
הפעם בנשים בגילים מקבילים — שניות
הארבעים פלוס. דרך ׳תיאור שלבי שיה-

המ>פלצת
הג > ע ה
הנוסע השמיני (תל־אביב, תל-
אביב, ארצות־הברית) — מה
שחסר לסרט הזה הוא במאי,
סיפור, ותאורה ברמה סבירה. פרט לליקויים אלה, יש לו
הבל: תקציב גדול ן תפאורות ענק ן שחקנים שהוכיחו, בתנאים
אחרים, פי יש להם כישרון ומחלקה משוכללת של
אפקטים מיוחדים.
זהו אחד מאותם סיפורי מדע בדיוני המתרחשים אישם
בעתיד, ומעמידים זה מול זה את האדם והמכונה,
באשר השניים צריפים להתייצב בפני סכנה חסרת דמות
וצורה, מן החלל החיצון. להבדיל אלף אלפי הבדלות, זח
מה שקרה באודיסיאה בחלל•
אבל הדמיון הוא בלתי-מחייב לחלוטין. אם אודיסיאה
בחלל ניסה להיות סרט פילוסופי על עולם המחר, הנוסע
השמיני הוא סרט אווילי עבור אנשים. שאינם חושבים.
זהו סרט שמרמה את צופיו החל במישור היסודי ביותר.
אם מעשי המיפלצת המסתורית החודרת לחללית צרי כים
להפחיד על בל צעד ושעל, הרי המינימום־הנדרש הוא
בי המסתכל ידע פחות או יותר מה מראה החללית בפנים,
ויוכל להבחין בין מי שהולך למי שחוזר, או לאן בל האנשים
נעים. זה אלף־בית של קולנוע, אבל זה עוד לא הגיע
לעידן הנוסע השמיני, כנראה. ועוד, סביר להניח שמאגרי
האנרגיה המניעים ספינת״חלל בין מערכות כוכבים, צריכים
גם להספיק לתאורה הפנימית, ולו רק כדי שהצופה יוכל

איאן הולי וסיגורני וויבר: לא רואים כלום
להתפעל מן התפאורה. אלא שהסרט כולו חשוך, אולי
מפני שיוצריו הבחינות במלאכותיות ה הפחדות, והחליטו
להתבסס על הפחד של כל אדם מפני החושך.
אשר למיפלצת, מידת יכולתה להפחיד תלויה במצב חעצ-
בים של כל אחד ואחד. דבר אחד אפשר להבטיח לכל:
היא מגעילה מאין במותה. אולי גם זה הישג.

לורנס אוליכייה כ״ניצני אהבה״
הציוויליזציה של היבשת הזקנה

דורה המנטאלי והגופני של אשד .׳נראית
הבורגנות הצרפתית האופיינית לעולם ה מערבי
המודרני. מישיחק מעולה של רומי
שניידר, ברונו קרמר, קליוד כדאסר וכל
האחרים.

מצפון ישר וריין פונדד. כעיתונאית המזדהה
עד תום עם שליחותה.

** רגעים (צפון, מוצג גם באורה
חיפה, תוצרת ישראל־צרפת) — סיפור
ימים כרקיע (תכלת, ארצות־ • ידידות ואהבה בין שתי נשים, מועלה
בעדינות ובאיפוק, מוגזם אולי, על־ידי
הברית) — עיקר מעלותיו של סיפור ה מיכל
בת אדם. למרות התנגדותה הטיפ אהבה
בין שני גברים ואשד! אחת בכוחו
שית של הצנזורה, אין בסרט קטן זה
האסתטי, שמעניקים ליו צילומיו של נסטור
חריגה מן הטעם הטוב וארבעים השניות
אלמנדרוס. הסיפור יעצמו מוזר ופשוט:
שקוצצו ממנו לא יעלו ולא יורידו בהוא
גבר ואשה חסרי כל, בדוק אדמם וריצ׳ארד

גיר, מחליטים ־להגיע לגאולה כלכלית על
חשבון בעל־אחיוזה. הסיפור כולו מתרחש
ימ־במאה
הקודמת בערבות טכסט דיש בו 0
מיתקד־ ייושליס
ליות ורמזים לרעיונות הברתיים
מים.

+*+אחת שרה ׳השנייה לא
(פאריס ,׳צרפת) — שתי נשים לומדות
לעמוד על רגליהן כל אחת בדרך משלה.
בסירטה ישל איניים וארדה, הבכירה כבמאיות
צרפת, יש הרבה מן האוטופיה,
אבל הוא יפה לעין.

הסינדרום
־זקוככת לעתיד דיאן ליין כתפקיד מרן

לקרוא היידגר להנאתה בלבד

הסיני

(דקל,

ארה-ב) — מותחן, עשוי היטב בידי ג׳יימם
ברידג׳ס המסתיים בעיתוי אקטואלי. הנושא:
דליפה בכור־גרעיני, שהתאמתה למר בה
הצער בתקרית האריסבורג. מישחק
מעולה של רק למון בתפקיד מהנדס בעל

חתונה

(בנייני היאומת״אר־

צות־הברית) — דובדט אלטמן מצייר את
אמריקה בזעיר אנפץ, על העשירים ו העניים,
הצעירים והזקנים, היפים והמכו ערים׳
הלבנים ׳והשחורים המיתקבצים יחד
בטכס נישואין מפואר.

׳*׳*ן* סרט סרט

(אורנה, ארה-ב) —

מחווה בשני חלקים לעידו הזהב של
הקולנוע האמריקאי. החלק הראשון —
לסרטי האיגרוף. החלק השני — לסרטים
מוסיקליים. בידור טוב. הבמאי סטנלי דו נו•
משתתפים: ג׳ודג׳ סי. סקוט וטריש
ון־דוויר.

או פנ ת
שנו ת
ה־ 80ש ל

אורי ת הרוש באוברול
״פוטר״ ספורטיבי
רחב כתפיים, מרוכסן
מלפנים, עם גומי
במותן, מיכנס מוצר
כלפי מטה עם
ספוג בקצהו

משא ומתן
11 אשייף ־
עכש י ו !
שידיר הרדיו סוער
מנהל הרדיו גידעון לם־ארי הקפיא
את איום ההתפטרות שלו, השני תוך אר בעה
חודשים, ונראה כי יש סיכוי לפתור
את בעייתו. אולם הרדיו, ובעיקר מחלקת
החדשות, סוערים.
מנכ״ל רשות השידור יוסן* (״טומי״)
לפיד החליט ליצור תפקיד חדש במערכת
החדשות: רכז כתבים. תפקיד זה נראה
מייותר לגמרי ובזבזני, מפני שברדיו יש
כבר אדם, חגן נווה, הממלא פונקציה
דומה של מנהל כתבים.
למיכרז נגשו שניים: איתן אלמוג
ויצחק אלון. רק אז התברר מדוע המציאו
פיתאום את התפקיד. אלון הוא
יושב־ראש אגודת־העיתונאים בירושלים, ו לפיד
צריך אותו לשם המאבקים הרבים
שמולם עומד המנכ״ל. בעיקר הוא זקוק
לו לוועדת המיכרזים למנכ״ל הטלוויזיה,
כדי לבחור מנכ״ל כלבבו. אלון מנודה על־ידי
חבריו ברדיו, ולפני כחודשיים אף נאסר
עליו, על־ידי מנהל חטיבת החדשות עמוס
גורן, לגשת למיקרופון, מבלי שעורך יע רוך
את דבריו.
כאשר הבין אלמוג מדוע יצרו לפתע את
התפקיד החדש, הוא הסיר את מועמדותו
ופשוט לא בא לוועדת־המיכרזים. הוועדה
בחרה באלון, כאשר יושב־ראש ועדת-
המיכרזים, חבר הוועד־המנהל, עורך־הדין
אהרון פאפו, מסביר כי יש לבחור
באלון מפני שהוא ותיק ברדיו ונמנה על
העדה הספרדית. נגד חזית של פאפו את
לפיד קשה היה לחברי ועדת־המיכרזים לע מוד,
והם לא התחשבו בנימוקיו של גדעון
לב־ארי נגד הבחירה.
בינתיים הודיעו עובדי הרדיו בירושלים
לאלון, כי לא ישתפו עימו פעולה והציעו
לו להתפטר מרצונו. עובדי החדשות בתל-
אביב הודיעו כי הם מסרבים להכיר ב פונקציה
החדשה שנוצרה. עד שתגיע תשובת
אלון, השעה בינתיים לב־ארי את
התפטרותו. לב־ארי נפגע בעיקר מכך ש עוד
לפני זמן קצר הסכים עימו לפיד
שאין צורך בתפקיד של רכז כתבים. לא
מן הנמנע כי למרות ההשעייה, יממש לב-
ארי, בכל זאת, את איום ההתפטרות שלו.
מינויים אחרים בחדשות רדיו הם של
יורס אפגר כמנהל היומן הבוקר הזה,
של עמנואל הלפריל, בן אחותו של ראש־הממשלה
מנחם כגי! כמנהל בצהרי היום,

גוש נאמני השלום

ובד 4398 .ירושלים
ובד 39567 .תל־אכיב

זו לא היתד. תוכנית מוצלחת כל כך.

גם המהירות שבה העביר ידון לונדון
את עשרות המרואיינים, לא הוסיפה לקצב
הפנימי של התוכנית. אולם היה זה רוויו
של אישים ואנשים שהופיעו בעלי כותרת
בשנים האחרונות, שבאו להצדיע, יחד עם

ח״כ אמיר מתאפר
נסיו! הימנעות

חצופים, לירון לונדון ולתוכניתו, ולמחות

של לונדון מהתוכנית ולהורדתה מעל ה־מירקע.
הכל
ניסו להיות שמחים, כמו במסיבה,
אבל מסיבה לא היתה. לונדון ביקש מה צוות
שלו, שלא לערוך מסיבת־פרידה.
על הצוות היה להישמע. גם הפתעת הפרידה
התקלקלה. הצוות הכין עוגה ענקית,
אשר היתר. צריבה להיות מוכנסת לשידור
רק בסוף התוכנית. אולם בטעות היא
הוכנסה לאחת החזרות שנערכו לפני ה תוכנית,
כך שההפתעה של לונדון על פני
המסך היתד. רק חלק מההצגה.
השימחה פינתה מקומה למועקה, שהכל
ניסו להסתירה. הצוות רגיל כבר במועקות
כאלה. הם נפרדו מירון לונדון לפני כ שנתיים,
נפרדו מיעקוב (״יענקלד,״) אג מון
וממני פאר לפני כשנה, והפעם
נפרדו שוב מלונדון.

העם הפלסטיני קיים ואש״ף הוא מייצגו!

ההפגנה תעדן־ כיום שני 12 כנוכמכר, כשעה 16.00
אחה״צ כירושלים, שדרות כן צבי מול משרד החוץ

הסוו!

נגד מדיניות סתימת חפה של ראופן ירון
למומי לפיד הללו הביאו להסתלקותו

אנו, אזדחים ישראלים בעלי השקפות חברתיות ופוליטיות
שונות, קוראים לן לבוא איתנו להפגין שיש ציבור בישראל
המשוכנע כי האפשרות היחידה לשלום ולבטחון של ממש
מחייבת הכרה בארגון לשיחרור פלסטין הוא אש״ף, כמייצגו
של העם הפלסטיני.
יש לפתוח במשא ומתן לשלום ללא תנאים מוקדמים בין
ישראל ואש׳׳ף.
התנגדותם של מנחם בגין ושות׳ להכרה באש״ף כמוה
ככפירתם. של גולדה מאיר ושות׳ בקיומו של העם הערבי
הפלסטיני.
ממשלתה הנוכחית של ישראל איננה מסוגלת לקדם את
השלום, ולכן חייבים שוחרי השלום להאבק בה כדי שתקום
ממשלה אחרת, שתחרוט על דגלה את עניין השלום
הישראלי-פלסטיני.
למען השלום ועתידם של שני העמים — יש לכבד את זכותו
של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, ולהקמת מדינתו לצידה
של מדינת ישראל.
כדרך זו יובלו שני עמינו לחיות בשלום כעמים אחים ולא
כעמים אויבים. כל עם תחת גפנו ותחת תאנתו עם מלוא
הזכויות ותוך כיבוד זכויות הזולת.

ערי נותדת -

מנהל לם־ארי
איום התפטרות

או גרפיקאי במעריב, כדי לתת לו תוכנית
בטלוויזיה. כישרון הוא עניין שולי לגמרי.
הב*ז 0ז חוגג

של מיכאל (״מייקל״) דק כמנהל יומן
הערב, היום הזה, ושל הד״ר אהרון כרנע
כאחראי על יומן השבוע. ברנע התחרה על
התפקיד עם אכנר תכורי והביס אותו.
העיקר הגר אפיקה
מדי פעם צריך מדור זה ראיות לכך
שהוא צודק במה שהוא כותב. את הראיה
לצדק שברתיעת המדור מפני החלטתו של
מנכ״ל הרשות יוסף (״טומי״) לפיד לתת
תוכנית למי שמתחזה כסטיריקאי מאיר
עוזיאל, נתן השבוע עוזיאל עצמו במדו רו
שיפודים במעריב.
מתברר, בעיקר לפי קטע זה, שללפיד
די שמישהו יהיה איש הימין המובהק

למרות שבקופת רשות־השידור אין כסף
להפקת תוכניות, בכל הנוגע למינהלה שלה,
הביזבוז חוגג. מהנדס רשות־השידור אורי
לעדן נוסע כבר יותר משנתיים במכונית
שכורה על חשבון רשות־השידור. לעדן
נוסע מדי יום ביומו מביתו בפתדדתקווה
לתל-אביב, ואת הדלק משלמת כמובן
רשות־השידור.
גם סמנכ״ל הרשות לענייני תקציב ו־מינהל,
שלמה עכאדי, אינו שומר כל-
כך על חיסכון. עבאדי ה תגו ע
בדירה שהועמדה לרשותו
בירושלים. אולם הוא החלי5
את ירושלים, וכי הוא מבכר
כפריסבא. עבאדי עבר להתגורר ;
העורס הז

היום עליכם להחליט
בעד אי1ו ישראל אתם
• ישראל המסרבת לשלום עם העם הפלסטיני, ישראל של תלות
בזרים, ישראל. של כערות ועוני, ישראל של געגועים ל״יד
חזקה״ ,ישראל של כפייה דתית ושלילת חרויות האזרח —

• ישראל החייה כשלום עם כל שכניה. ישראל עצמאית במדיניותה
וכלכלתה, ישראל מתקדמת שיוויונית, דימוקרטית. ישראל של
אנשים כני־ חורין.

אם החלטתם — הסיקו את המסקנה! התפקדו לשל״י

מודח לונדון ומועמד להדחה רועה
אחוות מודחים

הנני מבקש/ת להצטרף לתנועת שלי, על בסים מצע מחנה שלי
לבחירות לכנסת התשיעית ולהסתדרות משנת 1977 ועל בסיס התקנון
שהתקבל על דעת כל המרכיבים.
הנני מצרף בזה דמי התפקדות בסך — 50.ל״י ומתחייב לתשלום
מס חודשי בסך ל״י החל מ שנה חודש
• מזומנים, שיק, העברה חודשית

חתימה

גמר ההתפקדות לוועידה.18.11.79 :
הוועידה תיערך בת״א בימי שישי־שבת .23—24.11.79
הפתיחה 8.00 :בערב בבית ארלוזורוב (״אהל״) ,ברח׳ בילינסון 6ת״א
(ליד קולנוע ״תל־אביב״)

עורך־ שאולזון ומלכת־יופי מור
מסיבת פרידה
ד,כל בחזרות דפק כראוי, ואת דפיקות
הלב היחידות גרמה אנט דזלצ׳ין, רעיי תו
של מנהיג העם היהודי, אריה דול־צ׳ין.
היא הגיעה ממש חמש דקות לפני
התוכנית, והיו חששות שלא תגיע כלל.
מלכת־היופי העולמית, רינה, מור, שוח חה
עם משה שאולזץ הדתי, חבר מוע צת
עיריית ירושלים, מאנשי הרב פרוש
ומי שמוציא לאור את השבועון צופר,
המכונה העולם הזה של הדתיים. ח״כ דאלו
אמיר, ראש עיריית דימונה, ניסה להימנע
משיחה עם מנהיג הכושים העבריים מדימונה,
כן־עמי הארטר, ובמהלך השידור
הובן גם מדוע. הזי רה־כרנדשטט ריק דה
עם ירון לונדון, שאותו חיבק מי ש-
מייועד להיות מודח, יצחק רועה. שלא

כדרכו נחבא ח״ב פסח (״פייסי״) גרופר
אל הכלים. הוא הבין שכאן הוא אינו כוכב,
כפי שהוא בכנסת וברכבת לעתלית. גם
להקת הפאנק, אשר אוהדיה איימו ל-
״פוצץ״ את השידור משום שלא נתנו להם
די מקומות באולם, היתה שקטה.
לונדון היה נרגש ביותר, ולגם כמויות
גדולות של אלכוהול לפני התוכנית. לעי תים
נדמה היה שהוא מתחרט על שוויתר
בקלות כזו על עלי כותרת, לעיתים נדמה
היה שהוקל לו, על שהמעמסה הוסרה מכתפיו.
מסיבת־פרידה.
עד למסיבת פרידה הבאה,
שתהיה בעיקבות עוד הדחה בטל וויזיה.

והרשות
משלמת את דמי הדלק שלו לנסי עות
יום־יומיות לירושלים וחזרה.
דא צריו־ את פדא טו
השידור המארתוני שנערך ביום הראשון
שעבר למען פליטי קמבודיה נועד למטרה
אחת בלבד: להשיג סכום כסף, גדול ככל
האפשר, למען פליטי קמבודיה.
ימים אחדים לפני השידור החי פנו המפיקים
אל אישים ומוסדות שונים וביקשו
מהם להשתתף בשידור ולתרום כספים. בין
השאר פנו אל ח״כ שמואל פלאטו־שרץ
וביקשו ממנו לתרום. פיטר מליק
^הטלוויזיה קיבל מפלאטו הבטחה לפסל
דודן, אשד ערכו בשוק עשרת אלפים
כ* 300 אלף לירות. פלאטו
...הפסל למכירה פומבית
^ולהערכת מליק יכולה היתד
ג, כ 600-אלף לירות. שרוו

אף הבטיח, כי אם הוא יראה שאין על
הפסל קופצים והוא עומד להימכר בסכום
הפחות מ־ 300 אלף לירות, הוא עצמו יקנה
אותו בחזרה בסכום זה.
אולם כאשר הגיע הנושא לידיעתו של
יוסף (״טומי״) לפיד הוא הורה למליק
לוותר על הפסל. הטענה הרישמית היא :
״בתוכנית לא עורכים מכירה פומבית.״
הזמד 1ח הו 11 דימו
במישרדי ההפקה של הערב למען קמ בודיה
נפגשו שתי הזמרות הוותיקות
שושנה דמארי ויפה ירקוני. שתי
זמרות־מתחרות אלה אינן מדברות זו עם
זו כבר שנים רבות, ובחוגי הבוהמה הריב
שלהם הפך כבר סמל לריב בין אמנים.
אולם בהזדמנות זו החליטו השתיים ל השלים
ואף טוו תוכנית להופיע בערב
משותף שיהיה רק שלהן.

הצעה ללא תקדם למפעלים קטתו
אם במפעלך או בחברתך 30 עד 50 עובדים תוכל להנות
מעתה משרותי הכנת משכורות, ממש כמו המפעלים הגדולים.
חברת יענא מכריזה על מיבצע מיוחד של ניהול ממוכן של כל נושא השכר
וזאת במחיר של 50 לירות לחודש לעובד בלבד (ללא כל חיוב נוסף).
שרותינו כוללים:
.1הדפסת תלוש משכורת לעובד הכולל כל מפרטי המשכורת החדשים
וערכים מצטברים.
.2הדפסת רשימות תשלום לבנקים. קיימת אפשרות להדפיס שיק מצורף
לתלוש העובד.
.3הכנת טופס 102 חודשי לשלטונות מס הכנסה וביטוח לאומי.
.4הדפסת רשימות שמיות של הזיכויים והניכויים לפי סעיפי הזיכוי
או הניכוי^
ניהול כרטיסי הלוואות של העובדים עם גרירת יתרה עד לקיזוז סופי.
.6הדפסת ניכוי מס אחיד לפי הקופות השונות.
.7הדפסת רשימות לצורך חישוב הפרשת המפעל לדמי מחלת.
.8דו״ח לקרנות הפנסיה רביד ציון סכום העובד, סכום המעביד.
.9עריכת רכוזים תמחיריים לפי מחלקות ומציאת עלות ממוצעת לשעת
עבודה אפקטיבית.
.10 פקודה להנהלת חשבונות.
.11 אלפון עובדים.
.12 ניהול כה אדם חופשה, מחלה, הבראה, העדרות וכו׳.
.13 חשובים רטרואקטיביים של שכר כתוצאה משינוי שכר כלליים.
.14 הכנסת טופס 106 לעובד. טופס 126 למס הכנסה וביטוח לאומי.
.15 אפשרות להכנת שכר עבודה של עובדים יומיים כתחליף לטופס .114
.16 גלום נטו אוטומטי.
.17 כרטיס חזותי לעובד יייד הצגה מפורטת של נתוני השכר חודש
חודש בנפרד.
לפרטים נא לפנות — מאיר זורע, יענ״א מחשבים בע״ם דרך פ״ת 98 תל־אביב.
טלפון 254385 ,330862 :

יום רביעי
7 . 44
• על אדונים ומשרתים
8.00ג׳יימס בלאמי
שב הביתה לחופשה קצרה, וכבר
בערב הראשון יש אורהים
בבית, סיר ג׳פרי דילן, עורך-
הדין של המישפחה שהוא עתה
גם פרקליטה של רשת עיתונים
גדולה, וסיר פרנסים נם-
פילד ממישרד־המילחמה. ג׳יימס
מספר על המחדל הפרטי של
אנגליה במילחמה: המחסור
הקשה בנשק ותחמושת בחזית.
דילן אומר כי הוא יעביר את
החומר לפירסום בעיתונים, כדי
לנסות ולקעקע את הממשלה.
בינתיים חוזר גם אדוארד מה חזית
ומציע לדייזי נישואין.

• יומן אהכה (.)10.05
סירטו של נדכאל־אנג׳לו אד
טוניוני על אשד, המחדשת את
קשריה עם מאהבה לשעבר,

מקירבו ספורטאים כה טובים.
הוא לקח עימו צוות של הבי־בי־סי
ויצא לקובה. הם צילמו
את שני ענקי הספורט של קו בה,
אלברטו חואנטורנה ותיאר־פיליו
סטיבנסון בביתם ובאימונים.
בקובה אין ספורט מיק-
צועי והכניסה לכל אירועי ה ספורט
לקהל הרחב, חופשית.

• נערת הככיש (שעה
.) 10.30 טרמפיסטית המורגלת
בחיים קשים, השחקנית שרוו
דייוויס, עומדת בפני הזדמנות
לפתוח דף חדש בחייה כאשר
היא מתיידדת עם נהג משאית
בגיל העמידה, השחקן רודי
מקמילן. את התסריט המצויין
כתבה קיימי גרדנר.

בועות

ידידותם של ג׳ודי וקרול עוברת
מיפנה מביך. אחרי הלילה
הראשון שלהם בקייפ-קוד. דגי
מנסה לשכנע את מרי שתסלח
לברט על הריגת בעלה הרא שון.
כל זה אצל מישפחת קפד
בל. בני מישפחת טייט שרויים
במתח רב לקראת פסק־הדין
במישפטה של ג׳סיקה, אך היא

לעברית, להעביר לצופה את
המאפיינים העיקריים של ה חברה
המיצרית. אחד הסרטים
החשובים שנוצרו במצריים,
והטלוויזיה הישראלית אף שו קלת
אם לשדרו בצבע. השח קנים
הם מטובי שחקני המדי נה
השכנה: סוהיר רמזי, חסין
פחמי ועמאד חסדי.

מאיירדינג (.)0.20

החלק השני והאחרון של הסרט
הסכריני הזה שפרקו הראשון
שודר בשבוע שעבר. רודולף,
השחקן עומר שריף, תומך במרד
ההונגרי שנכשל. כישלון
זה יחד עם התנגדותו המוח לטת
של אביו, השחקן ג׳יימס
מייסרן, לסיפור האהבה שלו
עם מריה, השחקנית קתרין
דנב, מובילים לסוף הסיפור ב־סיגנון
רומיאו ויוליד :,רודולף
ומריה מתאבדים.

! 1223
10. 11
• סרטים

דרסון והאקרט הם שחקני טל וויזיה
וקולנוע ידועים. אנדר־סון
גילם בעבר את דמותו של
נשיא אמריקאי נוסף, אברהם
לינקדלן והופיע בתפקידי אורח
בבוננזה

ובבית קטן בערבה.

האקרט זכתה באוסקר על תפקידה
בסרט פרפרים הס חופי
שיים.

יו סראשון
44 . 44
• תיבת ;ועם (.)5.30
נועם צור, מהגיטרה של נועם
בתוכנית חדשה. תיבת נועם

היא חנות שבה מוכר נועם צור
צרכי מוסיקה, תקליטים וסיפו רים,
ופוגש אמנים ונגנים. ב תוכנית
הראשונה, הערב יופיעו
הצ׳לן עוזי ויזל ובנו ארנן,
נגן הבנג׳ו דויד ילין ולהקת
המקיפים מחצור.
• די 8.55 התוכנית
הראשונה של סידרה זו של

מצויירים

0.02 בשקט, מבלי שאיש
ירגיש בכך, החליט מנכ״ל ה רשות
יוסף (״טומי״) לפיד לה חזיר
את הסרטים המצויירים
לשעה הקבועה שלה, שעה .6
לפני שבועות אחדים גייס לפיד
את כל אמצעי התיקשורת כדי
לפרסם את ההחלטה שלו לאחר
את הצגת הסרטים המצויירים
במוצאי שבת, כדי שגם ילדים
דתיים יוכלו לצפות בהם. עתה
הסתיימה ההתגלות הדתית של
לפיד, ושוב ילדים דתיים לא
יוכלו לראות את פופאי.

• לחיות שחקן יהודי

על אדונים ומשרתים: ככלי, ג׳קסון ומארש
יום רביעי, שעה 8.00

בעוד בעלה שוכר בלש כדי
לבדוק את נאמנותה. סרט לח סידי
אנטוניוני אם כי לא מסרטיו
הטובים ביותר. בתפקי דים
הראשיים לוצ׳יה בוזה ר
מאסימו׳ ג׳ירוטי.

יום חחי ש׳
8 . 44
• מועדון חחתול שמיל
5.30 מארח הערב את ה שחקן
מייק בורשטיין המביא
משיריו המפורסמים היפו ו־דונאלנד
דק. בתוכנית מופיעים
מלבד החתול שמיל, שהוא ה שחקן
נצב דטנר, גם בובות מ־דיסנילאנד
והשחקנית עירית
לביא. אורחי־כבוד במועדון הם
הוריו של מייק, הבדרנים בזכות
עצמם, ליליאן לוקס ופסח

עצמה אינה מתרגשת כי הרי
״אני חפה מפשע״.

יו מ שי שי
9 . 44

וגל

שני הילדים היתומים, גד וגל,
פוגשים תיזמורת צבאית ומפתיעים
במהלך תהלוכה צבאית.

• הנאשמים (.)5.32

סרט על פי סיפרו של נג׳יב
מחפוז. דרך מיקרה־רצח של

שחקנית מגלה מחפוז את חיי
העם המצרי לצופי הטלוויזיה.
תוך כדי חקירת הרצח וגילויי
הרוצח מצליח מחפוז, אחד ה סופרים
המפורסמים של מצ ריים,
שספריו מתורגמים גם

8.00 השחקן גדעון שמר
מהרהר במיסגרת התוכנית ה דתית
בצאת השבת על התי אטרון
הישראלי ואף מדגים את
ההרהורים האלה שלו בקטעי
מישחק.

• כשרות הבית־־הלבן

10.05 פרק זה של תאור
הבית־הלבן מנקודת ראותן של
משרתות נפתח בתקופה הקשה
של ארצות־הברית, המשבר ה כלכלי
הגדול. אפילו בבית ר,לבן
נאלצים המשרתים לסבול
מקיצוץ במשמרותיהם. מגי׳
רוג׳רס מתמוטטת מאפיסת כו חות,
אך מתוך פחד פן תפוטר
מסרבת לשכב במיטה, כפי ש הורה
לה הרופא וחוזרת לע בודה.
פראנקלין דלאנו רה־וולט,
השחקן ג׳ון אנדרסון נב חר
לכהונת נשיא ומוציא את
הבית־הלבן מקדרותו. אשתו
אלינור רוזוולט, השחקנית
איילין האקרט, רוכשת את חי בת
המשרתים. רוזוולט משותק,
ממש כמו ליליאן והדבר
יוצר בין השניים קשר מיוחד.
ליליאן נישאת לוויטלי פארקס,
נישואין שנועדו לכישלון, ו מגי
פורשת מהבית־הלבן אח רי
30 שנות שרות. שני השח קנים
החדשים בסידרה, אנ־

בורשטיין.

• יש לי שאלה (.)7.00
לראשונה בתולדות תוכנית זו
היא תוגש בשידור חי, כאשר
מאזינים יכולים לטלפן לאול פן,
לשאול את שאלותיהם ול קב
לתשובה מפקידים במישרד
האוצר, ההסתדרות ואנשי ציבור,
לצד עיתונאים. את ה תוכנית
יגיש העיתונאי אברהם
שבאט. את השידור יפיק המ פיק
הקבוע של התוכנית יעקב

של פידל קאסטרו העניקה, כמו
מישטרים רבים מסוגה, עדיפות
עליונה לספורט במדינה זו. ה מאמן
הבריטי לשעבר רון פיק־רינג
רצה להבין כיצד אי קטן,
שאוכלוסייתו מקבילה לאוכ לוסיית
לונדון, מצליח להוציא

טאפן.

• לחם חוק (.)0.35
פסק־דין של אלון־מורה הניע
את סיעת לעם בכנסת, סיעתו
של שר־האוצר החדש יגאל
הורביץ, להגיש הצעת חוק ל פיה
המדינה היא הבעלים של
כל אדמות הציבור ביהודה ו שומרון. על הצעה זו יסוב
הוויכוח בלחם חוק של נאוה
כהן ועורד־הדין אלי זוהר. על
ההצעה מגן ח״כ הליכוד יגאל
כהן־אורגד ואילו נגדה מתייצב
ח״כ יוסי שריד. כהן־אורגד
מביא לעזרתו את שני הימנים
הקיצוניים הידועים הד״ר אהרון
דוידי