גליון 2202 מתאריך 14 בנובמבר 1979

כ״ד חשון תש״ם14.11.1979 ,

ד!מחיי :

30.00ל ״י (כולל מע״מ<

ראש עיריית שכם
בסאם אלישכעה

אלפי גברים באירופה
מוכנים לשלם יותר
בעד חליפות שאתה יכול
לקנות בארץ

חליפות בגיר לחורף 80 אופנתיים ובדיגומי פסים,
אופנת בגיר הפכה
משבצות או פפיטה.
בשנים האחרונות
מעוצבות בקו ספורט־למבוקשת
ביותר במרכזי אלגנט,עם שסע אחורי
את אופנת בגיר תוכל
להשיג,השנה,ברשת
האופנה בעולם, למעשה, כפול או בודד ודשים
חנויות פולגת ובחנויות
מוכנים הגברים באירופה צרים.
האופנה המובחרות
לשלם יותר ולרכוש
לבחירתך, חליפות
בישראל.
מלתחה ״תוצרת חוץ׳׳
תואמות-מכנסיי ם
של בגיר-א שר מלבד
ומקטורניסמבדזהה,
עיצובה המרשים
או חליפות המשלבות
מצטיינת גם בתפירה
דיגומיבד שונים.
מעולה ובבדים מאיכות הבדים מצמר או
גבוהה.
פוליאסטר בצבעים

פריז־לונדון־תל־אביב
ירושלים: אומן-יפו ,42 ככר ציון. חיפה: אומן-הרצל .18 תל־אביב: בוטיק ואן דייק/ליידי בגיר-דיזנגוף סנטר. בוטיק ואן דייק/ליידי בגיר-אלנבי .32 אומן-אלנבי .100

דזנ ^ ם

נגלי

״העולם הזה״ ,שס־עון החדשות הישראלי. המערכת והמינהרה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 2322<>2/3/4 1(3תא־דואר 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור ראש
המערכת: יוסי תאי. עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: עכת
ישראלי. צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינחלה :
אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזח״
בע״מ * מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב בן
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

כמו מרבית אזרחי ישראל ניזונים גם
אנחנו מדיווחיהם של כתבי העיתונות היש ראלית
בחו״ל, על מאורעות הנוגעים ישירות
לישראל, שאין סוכנויות הידיעות ה זרות
מדווחות עליהם.
רק לעיתים רחוקות, כשמזדמן לנו להש תתף
במאורעות אלה, ניתן לנו לעמוד
על מידת הדיוק בדיווחים אלה. כך קדה
לאורי אבנרי שהשתתף לאחרונה בשתי
ועידות בינלאומיות, ועידת רומא וועידת
ניו־אאוטלוק בוושינגטון.
בדיווחו על ועידת רומא (העולם
הזה ,)2196 שהפגישה ישראלים ופלסטי-
טינים במיסגרת בינלאומית, התייחס אורי
אבנרי גם למידת האובייקטיביות שבה
סיקרו כתבי העיתונות הישראלית את מה
שאירע בוועידה.
אבנרי הישווה את הדיווחים שהופיעו
בעיתונות הישראלית עם אלד. שהתפרסמו
בעיתונות העולמית, כמו, למשל, לה מונד
הפאריסאי. בנתחו את כתבותיה של כתבת
הארץ ברומא, חולדה ליברנומה, כתב אבנרי
בין השאר:
״מוזר. או שלכתבת יש אוזניים אחרות
מאשר לכולנו, או ששמעה קולות מן החלל
החיצון
על כך ועל מישפטי ביקורת אחרים
כלפיה השיבה כתבת הארץ ברומא במיכ־תב
מפורט, שבו היא מנסה להסביר את
הרקע לדיווחיה יוצאי-הדופן על ועידת
רומא. המיכתב מתפרסם כאן במלואו, על
פי העיקרון המאפשר זכות תשובה לכל.
מי שסבור שביקורת העולם הזה כלפיו
־ היתה בלתי־מוצדקת.

בר על שתי מדינות כפיתרון שהציע אש״ף
בהתחשב עם דחיית ההצעה הראשונה על-
ידי ישראל.
דג׳אני, שדיבר במסיבת־עיתונאים בער בית,
אך שדבריו תורגמו לאיטלקית ולצרפתית,
נשאל אם המדינה הפלסטינית היא
שלב לקראת המדינה הדמוקרטית החילונית
או פיתרון סופי לכשעצמו. תשובתו
לא היתה ברורה לי. אבנרי, וכן אמנון
קפליוק שנוכחו במסיבת־העיתונאים, ראו
בדברי דג׳אני צעד גדול לקראת הבנה בי נינו
לבין אש״ף (ולוואי שכך היה) ,ואמרו
שתוכנית שתי־המדינות היא התוכנית ה סופית,
וכי אש״ף ויתר למעשה גם על
זכות השיבה, וכי אני, שאיני שומעת ער בית,
לא ירדתי לעומקם של ניסוחי־לשון.
אף שחושבני שעניינים גורליים כל־כך
ראוי שידובר עליהם ברורות, כך שכל
אוזן תבינן, פניתי לדג׳אני עצמו. שנינו
דיברנו אנגלית ואיני חושבת, כבוגרת אוניברסיטה
אנגלית, שלא הבנתי את דבריו
שנאמרו, אגב, באנגלית רהוטה, והיו ברו רים
למדי.
הוא דיבר על מדינה פלסטינית עתה, אך
לא ויתר כלל וכלל על המדינה הדמוק רטית
החילונית אף, כפי שנאמר בדו״ח

להלן מיכתבה
״הארץ״ ברומא :

אבל בכל־זאת עדיין

מעניין.

מדי ראש שנה מזכה אותנו הקורא
דני גספר מנתניה בסיכומים סטאטיסטיים
הנוגעים לגיליונות העולם הזה בשנה ש חלפה.

זכות
התשובה
איני סבורה שאופטימיות כימעט בכל
מחיר, המציינת לא אחת את דיווחו של מר
אבנרי, אומנם משרתת את השלום באי-
זורנו.
חולדה ליברנומה, כתבת הארץ, פירנצה

לצערי הגיע לידי נוסח דיווחו של אורי
אבנרי מהסימפוסיון הבינלאומי על הזכו יות
הלאומיות של העם הפלסטיני והשלום
במיזרח התיכון, שנערך ברומא בימים
26־ 24 בספטמבר, באיחור רב. אף־על־פי-
כן, הואיל וכמה דברים שנאמרו בו מת ייחסים
אלי, אודה אם יראה אור מיכתבי
זה, דווקא מפני חשיבות הנושא.

העולם הזה 2202

קצת באיחור

חולדה ליברנומה

כתבת

אבנרי כותב ש״כתבת הארץ חיתה בעולם
פרטי משלה. היא סיפרה כי בשיחה
פרטית לגמרי אמר לה (אחמד צדקי) אל־דג׳אני
את ההיפך ממה שאמר בכל הו פעותיו
הפומביות: שלא ייתכנו, שתי מדי נות
ממערב לירדן, וכי אין לוותר על שיבת
הפלסטינים לרמלה וללוד, כפי שהכריזה
כותרת הארץ.״
ובכן, אחמד אל-דג׳אני, חבר הוועד-
הפועל של אש״ף, דיבר כידוע פעמיים —
אחת במליאה, ואז לא הזכיר שתי מדינות,
אלא את תוכנית חמדינה הדמוק רטית
החילונית, אפילו דיבר עליה לטווח
ארוך, ורק למחרת, במסיבת־עיתונאים, די
חול
שתה
של רחל

השנה ערך הקורא גספר מחקר השוד
אתי. הוא סיכם את העולם הזה בשנתו
ה־ 43 לעומת חמש השנים הקודמות. סיכר
מיו המאלפים העלו, כי לפחות בשישה
תחומים הגיע העולם הזה בשנה שחלפה
לשיאים חדשים.

העדר תחו שה
של מיפנה חד

אלא שאני עצמי שאלתי אותו :״גם ללוד
ולרמלה?״ והוא השיב בחיוב, כשהוא
חוזר על שמות ערים אלה.
אחרי צאתו של דג׳אני שוחחנו ארוכות
-י -סופרי מעריב, דבר ואנוכי, עם
נציג אש״ף ברומא, נימר חמאה שהד גיש
את חשיבות הפיתרון המיידי של
הקמת מדינה פלסטינית לצד מדנית־יש־ראל,
שעימה ניתן יהיה בשלב שני לדבר
על כל הבעיות השנויות־במחלוקת, בגלל
זכות השיבה והמדינה הדמוקרטית, אך אף
הוא לא ויתר, לפי שעה, על שתי דרישות
אלה.
מתוך חשש שדברים שנאמרו על־ידי
דג׳אני וחמאד לא הובנו היטב או לא נר שמו
בדייקנות, ישבנו אחר-כך שלוש תנו
והשווינו את רשימותינו ומצאנון
זהות. צר לי אם כדבריכם, מעריב (וכנר אה
גם דבר) נתן כיסוי מועט לוועידת-
רומא. אילו לא נעשה הדבר, אני מניחה
שהייתם מוצאים שם אינפורמציה דומה לזו
שמצאו קוראי הארץ.
אך מעל לכל צר לי שלא אני ולא
חברי חשנו ברומא באותו מיפנה חד
בעמדת אש״ף שבו הבחין מר אבנרי,
אף שנציגיו לא קיבלו את הצעתו להפסקת
פעולות־האיבה למשך ששיה חו דשים,
כדי לשפר את האווירה, כפי שלא
קיבלו את הצעתו של ד״ר יעקוב ארנון
להכיר בקיומה של מדינודישראל.
אין זה בא להמעיט מחשיבות העוב דה
שהאווירה היתד. טובה, כי ניתן היה
לשוחח בחופשיות עם אנשי אש״ף, וכי
דברי מר אבנרי אומנם זכו בהערכה רבה
(וגם על כך, אגב, דיווחתי).
אין, לדעתי, לכולנו אלא לקוות ולפ עול
כדי שרומא תהיה שלב בדרך להבנה
הדדית בינינו לפלסטינים, שהגורל קבע לנו
לחיות בשכנות קרובה כל-כך עימם, אך

בגדה המערבית וברצועת־עזה ״כל שאר
הבעיות תיפתרנה בדרכי־שלום״ — כלומר,
שגם פיתרון בעיית הפליטים נתון ל-
משא־ומתן ולהסכם.
במשא־ומתן כזה בוודאי ידרשו הפלס טינים
את החזרת הפליטים לבתיהם, וממ־שלת־ישראל
בוודאי תציע פיתרון אחר.
כמו בכל משא־ומתן, בוודאי תושג בסופו
של דבר פשרה, שתתקבל על דעת שני
הצדדים. אך בוודאי לא יכריז אף אחד
מן הצדדים מראש על. הפשרה ה-
צפוייה.
הוא הדין לגבי חלום ״המדינה הדמוק רטית
האיחודית״ .מדברי דג׳אני עולה כי
הפלסטינים לא ויתרו על ״חלום״ זה (כהג דרת
יאסר עראפאת) כיעד לימות־המשיח,
אך השינוי הגדול הוא בכך שנאמר עתה
בפירוש כי גם זהו עניין שיוכל להתגשם
רק בהסכמה הדדית, בדרכי שלום, ברבות
הימים (כמו ״קיבוץ־גלויות״ אצלנו, למשל!
או ״המהפכה העולמית״ אצל שליטי
מוסקווה) ,ואילו המטרה הממשית היא
הקמת מדינה לאומית פלסטינית בחלק מן
הארץ.
אי־ההבנה של הגב׳ ליברנומה נובעת
מחוסר־ידיעת המציאות הפלסטינית. לא די
בידיעת השפה האנגלית כדי להבין ניסו!
דיפלומטי סובייטי, סיני, או פלסטיני, וחו ששני
כי על כן היה הדיווח שלה מט עה
— ולראייה, כל המומחים שהיו במקום,
וביכללם כתבי העיתונות הערבית
והאירופית (אל־נהאר, ואל־ספיר בביירות,
לה מונד הצרפתי ועוד) הבינו את הדברים
כמו העולם הזה, ודיוחם היה זהה לדיווחי
שלי. דרושות מאות שעות של התמחות
בבעייה כדי להבין שינויי־עמדה, המתבצ עים
באיטיות ובשלבים — גם אצל הפלסטינים
וגם אצל ישראל.
איני לוקה ב״אופטימיות בכל מחיר״
(אף שאין פסול בה) אלא משתדל לדווח
באופן אובייקטיבי, על סמך ידיעה הנר כשת
לא רק בוועידות פומביות, אלא גם
בשיחות פרטיות, שבהן נאמרים הדברים
בהרבה יותר פירוט וגילוי־לב.

ח לו ם
לי מו ת המ שיח
אחמד צדקי אל־דג׳אני
זכות השיבה
בעיניו

שלי להא רץ 27.9יתכן שזהו
קלף־מיקוח או חלום לטווח־ארוך.
על כך בוודאי לא יכולתי לעמוד באותה
שיחה.
באשר לזכות־השיבה של הפלסטינים לא
זו בילבד שאישר זאת במליאה (״איך אפ שר
להתיר בואם של יהודים מכל העולם
ולמנוע מתושבי הארץ שיבה לבתיהם?״).

על טענותיה אלה של כתבת הארץ
ברומא, משיב אורי אבנרי:
הכותרת לדיווח של חולדה ליברנומה
אמרה כי אש״ף לא ויתר על רמלה ולוד —
והרושם שניתן לקורא היה כי נציג אש״ף
בוועידה תבע את חיסול ישראל.
ממיכתבה של הגב׳ ליברנומה עולה כי
לא דובים ולא יער — בסך הכל דובר על
רצונם של הפליטים הפלסטינים כיחיד
י ם לחזור לבתיהם במדינת ישראל. .
בכך לא היה כל חידוש, החידוש היה
בהצהרתו של אחמד צידקי אל־דג׳אני כי
אחרי שיוסכם על הקמת מדינה פלסטינית

51 הגיליונות שראו אור בתשל״ט
הכילו 3,768 עמודים, לעומת 3,332ב־תשל״ח
2,804 ,בתשל״ז 2,760 ,בתשל״ו
ורק — 1,784 פחות ממחצית — בתשל״ד.
לעומת זה שילם הקורא הקבוע של העולם
הזה בתשל״ט 969ל״י עבור גיליונות
אלה, לעומת 676ל״י ששילם בתשל״ח
עבור 55 גיליונות, ו־ 151.25ל״י בילבד
ששילם עבור 51 גיליונות בתשל״ד.
גם השיא במיספר הצילומים שהתפרסמו
בהעולם הזה נשבר השנה 7,124 :צילו מים
לעומת 6,255 בשנה שקדמה לה ו־
4,043 צילומים שהתפרסמו בגיליונות
תשל״ד. מיספר עמודי המודעות בעיתון
( 2,201 בתשל״ט) היה כימעט פי ארבעה
מאלה שהתפרסמו בתשל״ד 584 שיאים
נוספים שנשברו: מיספר הידיעות בדף
תשקיף 725 .בתשל״ט, לעומת 687ב־בתשל״ח
ורק 587 בתשל״ד. ומיספר ה סיפורים
במדור אנשים — 2,606 סיפורים
בתשל״ט, לעומת 1,664 בתשל״ח ורק 809
בתשל״ד.
לעומת זאת הסתמנה השנה חולשה ב תחום
הרכילות, אליבא דגספר: רק 375
סיפורים במדורה של רחל המרחלת לעו מת
412 סיפורים בתשל״ח.
עתה, כשאנו מודעים לשיאים, ניצב
בפנינו אתגר לנפץ אותם בשנת תש״ם.

שהיה

?ה היה 05111:1
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה
כדיוק, הקדיש כתבת־שער נירחכת — ״רצח הלורד מוין״ —
ליום השנה העשירי למאורע, שחלקו רב כתדליף שיחרורה של
ישראל מעולה של בריטניה הגדולה. הכתבה תיארה את תול דותיהם
של שני אליהו (חכים ובית־צורי) ,שהיו עד אז בבחינת
״מקוללים״ ביישוב, ואת השפעת המעשה שלהם על מחוללי
המהפכה המצרית. כמיסגרת סיקור זה פורסם ראיון מייוחד משו ת(*
עם שלושת מפקדי הלח״י(חברי מרכז הלח״י) :יצחק (יזר־ניצקי)
שמיר, נתן (פרידמן) ילין־מור וישראל (שייב) אלדד.
כמדור התיאטרון של השבועון פורסמה כתבה מצולמת וממליצה
על ״המרד על הקרין״ ,שהועלה ב״הבימה״ .מתר הספורט

סיקר את כישלונה של נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורסל,
שנערכה בברזיל. המדור ״במרחב״ סקר את חייו של ד״ר מחמוד
עזמי, נציג מצריים בעצרת האומות־המאוחדות, שהיה בעל נטיות
פאשיסטיות ומת השבוע לפני 25 שנה.
בשער הגיליון: גיבורי המחתרת, חצהיו של הלורד מוץ,
אליהו חבים ואליהו בית־צורי, כשער מעשה ידיו של שמואל
בק (כרטור).

נעם *1113 המיז ג ורנ י ^ ואד בונד נותב
11לדר קסטנד * דויד המלך: אימפריאליסט

נפט
ט* 3השל חדקוות
השבוע טיפטפה הטיפה הראשונה לתוך
מיבחנות חוקרי־הגפט הישראליים. לא הי תד,
זאת, עדיין, טיפה של נפט, אלא טיפה
של תיקווה.
בעומק של שלושת אלפים רגל, בקי דוח
ליד סדום, מצאו הקודחים רגבים מן
הסוג המצוי במקומות שבהם ישנו נפט.
הם לא פרצו מייד בתרועת־ניצחון: קודם
כל היה צורך לבחון היטב את ד,רגבים
ולהעמיק את הקידוח עד שלושה קילומט רים.
הסיכויים: מבטיחים.

כרו כרטיסים (הכניסה היתד, רק לפי הזמנות)
,הצטופפו בפתח כ־ס 20 איש מלאי־תיקווה,
והתפזרו לבתיהם רק אחרי שהת ברר
להם, כי באולם לא נותר אף מקום
פנוי.
האולם היה מלא עד אפס מקום. אולם
הקהל לא נראה כמורכב מבני מעמד ה עמלים,
הצמא לאמת שבאה מאחרי מסך־
ד,ברזל. ביו הנאספים בלטו גם גופותיהם
הדשנים והמטופחים של תעשיינים וסו חרים
עשירים. הם נאספו במקום מתוך
שאיפה אחת ויחידה — לשוב ולשמוע את
השפה הפולנית, האהובה עליהם.

מסחר

שלישית, בתנאי שישראל תקנה דגים מלוחים
אך ורק מידי הגרמנים.
הסוחרים לא הסתפקו בתשובה, טענו
כי ישראל יכולה לבוא במגע ישיר עם
הארץ השלישית, לקנות את הדגים המלוחים
בתורכיה, ולהדק על-ידי כך את היחסים
עם המדינה האוהדת היחידה במר חב.
גם הפעם היתד, בפי אנשי־השילומים
תשובה מתחמקת :״אל תשכחו שאין אנו
חופשיים להחלים כרצוננו. מישרד המיסחר
והתעשייה מקבל את כל ההחלטות.״

מכח כי ם
אי ש ה שנ ה

טד־וח
13ד1ינא מני ם
אחת האגדות המרובות שהתהלכו על
העדות השונות בארץ היתד, קשורה בעולי
פולין: הכל היו משוכנעים, כי בניגוד
לעולי רוסיה, הארצות האנגלו־סכסיות
ואפילו גרמניה, לא היו עולי פולין מעוניי-
נים ביותר במולדתם הישנה.
בשבוע שעבר נופצה האגדה לרסיסים.
כאשר הוצג סרט פולני בקולנוע תנזר
התל־אביבי, בחסותה של הליגה לידידות
ישראל־פולין, נאספו במקום המוני מוז מנים
ובלתי־מוזמנים. אף־על-פי שלא נמ

שו בהמתחמקת
הכל מכירים את הסיפור על הסוחר היהודי
הזריז, שמכר לגרמני תמים שעוך
קוקיה, ושיכנע אותו לקנות יחד עם זה
גם שקית של מזון לציפורים.
השבוע היה דומה כי הגלגל התהפך.
הגרמנים הצליחו למכור לישראל, במיסגרת
הסכם־השילומים 24 ,אלף חביות דגים
מלוחים המוערכים ב־ 356 אלף דולר, בד,
בשעה שישראל היתד, יכולה לקנות דגים
זולים יותר מתורכיה.
כאשר תמהו אנשי המסחר על העיסקה
המוזרה, קיבלו הסבר מוזר עוד יותר מפי
חברי מישלחת־ד,שילומים: גרמניה הציעה
להשיג לישראל כמות גדולה של קמח־דגים
— מיצרך נדיר ביותר — מארץ

מאמרכם על ד״ר ישראל קסטנר (העולס
הזה )884 מכיל כמה וכמה טעויות עוב דתיות׳
ואני מוצא לנכון להפנות את
תשומת־ליבכם אליהן:
(א) ד״ר קסטנר לא היה מקימה היחידי
של ועדת־ההצלה. את הוועדה הקימו שמואל
שפריגמן, ד״ר קסטנר, אשתי האנסי
ואני עצמי.
(ב) רק הוגן הוא לציין, כי חברי הווע דה
הסכימו בנפרד ויחד שלא להשתמש
בהנחות המייוחדות שניתנו להם, כדי
להציל את עצמם. יתר על כן, הם הח ליטו
להישאר בהונגריה עד הסוף. כולם
קיימו את החלטתם. אלה שעזבו את הונ גריה
עשו זאת רק לפי הוראות הוועדה.
כעשרה אחוזים מחברי הוועדה מתו כקדושים׳
או סבלו קשות מידי הנאצים.
(ג) מחבר המאמר ראוי לשבח על התמצאותו
במחשבותיו של אדולף אייכמן,
שהניעו אותו לבחור בי. התמצאות זו,
יחד עם הכתבה על הימצאותו של אחד
מסוכניו הראשיים של אייכמן בישראל
(העולם הזה ,)889 עושה את כל הפרשה
למעניינת. אולם לאמיתו של דבר לא
נבחרתי על־ידי אייכמן לצאת לשליחות.
אייכמן פנה אל ועדת־ההצלה, אותה ייצג תי
בשיחותי איתו, וביקש ממנה למנות
נציג לשליחות זו. הוועדה החליטה לבחור
בי. היחיד שהתנגד היה ד״ר קסטנר. אולם
בסופו של דבר הצטרף גם הוא אל דעת
הרוב. אומנם ייתכן כי הוועדה בחרה
בי רק מפני שלא הייתי יכול להביא תו עלת
מרובה בהונגריה. אולם דבר זה
מעולם לא נאמר לי.
(ד) אני מודה למחבר המאמר על ש ציין
את תדהמתי במוצאי עצמי בארץ
חופשית. באותה, תקופה לא הרגשתי בכך,
היות וביליתי את רוב הזמן בכלא. אולם
לעולם לא מאוחר מדי להעריך זאת. אף-
על־פי־כן עלי לתת לשטן את אשר
לשטן: אייכמן והגרמנים לא אסרו עלי
לעזוב את השטח הנייטראלי ולעבור לשטח
המוחזק על־ידי בנות-הברית. להיפך, אייב-
מן נתן לי רשות מפורשת לנסוע לכל
מקום שאמצא לנכון, כולל לונדון, וושינג טון•
ההגבלה לא היתד, במקום, אלא בזמן :
הוטל עלי להביא את התשובה תוך שבועיים.

ישיבה
יהודי בשם הרמז ווק, חשף את ליקויי המכונה הצבאית המטומטמת, והומלץ על־ידי
העולם הזה, כשהועלה על בימת הבימה. בגירסה הקולנועית שיחק בוגרט בתפקיד הקברנים.

(ה) הופתעתי מאד בקוראי, כי הכוכב
העולה של הסוכנות היהודית, אהוד אב-
ריאל, היטיב להיעלם — ולהעלים —

״העדלם הזה״ 891
תאריך 11.11.54 :

יותר מאנשי האינטליג׳נס הבריטי. לאמי תו
של דבר עלו עליו אנשי האינטליג׳נם:
הם הצליחו להעלים אותי.
אין זה נכון כי שרת ניצב בשקט,

כאשר אני ניגררתי למעצר בלתי־מוגבל
בקאהיר. להיפך, שרת מחה בנוכחותי בכל
תוקף נגד המעצר.
יואל כרגד, תל־אביב

יש לנו תי ש
בכביש ליד חדרה נדהמו נוסעי אוטו בוס,
כשניתך עליהם מטר משמיים בלתי
מעוננים. הם חקרו ומצאו תיש עטוף
בשק, מונח על גג האוטובוס, שעשה את
צרכיו.

דה חלו*
בתל־אביב ניצל בעל בית־חרושת לצע צועים
את שינאתם של הנהגים לשוטרי־התנועה,
והחל לייצר בובות קטנות בדמות
שוטרי־תנועה תלויים על עץ, ומכר
לבעלי מכוניות מאות בובות כאלה תוך
חודש ימים.

גסיםהר בי
בחיפה תבע שאול רוזנברג גט מאשתו,
שהיתה רב־סמל בצד,״ל, בטענה שהיא
ישנה בלילה במדי־קרב צבאיים, במקום
בפיז׳אמה.

אנ שים
י• ח״כ מק״י אמיל חביבי הסביר
את העושר של הקללות העסיסיות בשפה
הערבית כתכונה חיובית, כי ״הקללה היא
דרך של מחאת המדוכאים כלפי מדב־איהם״.

ח״כ מק״י, משה סנה, גילה כי בנו
אפרים, בן וד ,10 כתב בחיבור שדויד
המלך היה אימפריאליסט.

• כשנשאל שר־הבריאות, יוסף סר־לין,
התכסיסן המפוכח של הציונים הכללים
(כיום: המיפלגה הליברלית) ,מה דעתו
על חיי הקואליציה הנוכחית, השיב ב הלצה:
כשנתקבלה בעיירה יהודית ידיעה
על מותו של המנהיג הציוני יחיאל
צ׳לנוב, נערכה אסיפת־אבל בבית־הכנסת
המקומי. הנואם הראשון פתח במילים:
״נתקבלה הידיעה המחרידה על מותו של
צ׳לגוב הנואם השני אמר :״צ׳לנוב
לא מת, הוא חי בליבנו לעד אז הת פרץ
אחד הנוכחים ושאל :״אז מה, צ׳לנוב
חי או מת ד׳
י• אורח שהגיע השבוע לארצות־הברית
לסידרת הרצאות, הוא ההיסטוריון הנודע
ארנולד טוינכי, שהכריז ברדתו מעל
לכבש ד,אוניה :״לפי ההתפתחויות הפולי טיות
בשנים האחרונות אין כל סיכויים
שתפרוץ מילחמת־עולם שלישית.״

הצלחות
המעופפות

מסידרת הפטפונים 1־80111 ?8
את ״הצלחות המעופפות״ בסידרת
הפטפונים ז5 -ק-ץ א 50״מעיפים״
המנועים החדישים מדגם
-1-033( 831 וז8ס־ו )8המהוים פריצת דרך
בדור החדש של הפטפונים.

הישג טכנולוגי זה של מעבדות ץ א 50
מעלה את הפטפונים מסידרה זו,
למקום הראשון מבחינת אורך חיי
המנוע, יציבות המהירות(ע״י בקרת
70־ )301 ורמת הרעש הנמוכה
מהמקובל.
לכל אלו מתווספים עיצוב מרהיב עיין
והפעלה נוחה.

> 5 - 7 2 0ו

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת 70־;301
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(סטרובוסקופ); ראש מגנטי ומחט
יהלום.

הנעה ישירה; מנוע מיוחד — ללא
מברשות עם בקרה בשיטת ס 7ז ; 5 0
הפעלה ע״י לחצנים אלקטרוניים;
מנגנון מיוחד לדיוק המהירות
(דטרובוסקופ); זרוע משוכללת עם
מנגנון המונע החלקה(ו£ח1ז-81<0וזח;)8
ראש מגנטי עם מחט יחלום.

כרסום מ תי ק | רגאיט־וא)

הענן הכבד שהיה מוכח
על זכרונך ועל
תקוותיך מוסר, השבוע
על״ידי חווייה פשוטה,
תמימה, ובלתי־צפוייה.
את מוצאת עצמך בחברתם
של אנשים מסוג
אתר לגמרי, והם
מטהרים את מצב־רו-
21במרס -
26באפ רי ל
חן ואת מסוגלת, שוב,
להלך בגנים ובשבילי•
החיים כאילו וניתן לן להתחיל הכל
מחדש. אותו טלה שעליו עברה חווייה
קודרת, ימצא, לעומת זאת, פיצוי באושר
אישי גדול, עם טוף השבוע.

__ תבזבז יותר מכפי ש־אתת
יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלתי־צפויים
יפתיעו אותך.
אלה עשויים להיות בני
משפחה שישהו בביתך
יותר מכפי שתרצה. יש
איום כלשהו בנזק לפריט
מסוייס ברכושך
העלול לגרום לך צער.
משהו הקשור בביגוד
יגזול מזמנך וממחשבותיך. בסוף השבוע
תיתכן לך הפתעה הכרוכה בהימור. תצטרך
להיות מעורב בתיכנון נסיעה של
מישהו מבני־משפחתך או הקרובים אליך.
בת שור, לבשי בגדים בצבע לבן או כחול.

המצב מעורפל ביותר,
אל תמשיך לגשש באפילה
— אלא דרוש
הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך
ולסובבים אותך לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר
נוח, גם צעד מסוג זה
יגרום לתזוזה מועילה לעניינן. בת תאומים
— הזנחת לאחרונה את נושא הופעתן.
את ודאי אינן יודעת, שהו-
פעתן החיצונית היא כרטיס-הביקור
שלן. אם את יפה — נצלי זאת!

שוו

עכשיו כבר מאוחר מדי.
אז מוטב שתשלימי עם
המצב החדש, שתבצרי
את עמדותייך, ושלא
תגלי את כל הקלפים.
.אם אתה דווקא רוצה,
אתה יכול להפיק תועלת
— והנאה — מן
סת 11
העיסקה או הסיבוך
21 בי תי- -
20 ביו לי
אליהם נקלעת. זה רק
תלוי בידידך. לזוגות
הרומנטיים: אס היא דלי — תגיד כן.
אם הוא דלי והיא לא — חכו.

בת־זוגן נמצאת במבוכה
נוראה, ואולי אפילו
במשבר. ממש מוזר
שלא הצלחת להבחין
בכן עד כה. כדי לנסות
לחלצה ממצבה
הקשה, אותו היא מתאמצת
להסתיר ממן,
אל תסתער עליה חזיתית,
כי אם בחר באיגוף
ממושך, תון ביצוע
פעולות הטעייה והסחה? כן תגיע
אל היעד בעזרתה ממש, ויחד תלבנו את
המצב. אם לא תפעל למען זו-
גתן, המשבר עלול לפרוץ החוצה
כבר השבוע ביום ראשון או ביום שני.

אם את מתעקשת — יש כל הסיכויים ש העניין
יעלה כפי שאת מקווה. אם לא —
את יכולה לשכוח ממנו.
אל תחכה, השבוע, לרומנים
גדולים או סוערים
במייוחד: מוטב
שתתרכז בתיקון קש־ריך
עם הידידות הוותיקות
שלך. כסף מועט
זורם לקופה: אל תחמיץ
נסיעה דרומה: היא
^8י ^ ז^תו־.ה 8
תיראה כשיגרתית, אך
כדאית. לבשי ירוק.

מאזניים

החודש מתחיל עם זינוק קדימה _ אן
השבוע אינו, בהכרח, חיובי לתוכניו־תין.
בייחוד יום א׳:

אם אתה מתכוון לבצע
תוכניות ביום זה, מוטב
שתיזהר. נסיעה

קצרה תסתיים בסיבוכים
ואולי באסון. אל
תתן לילדים לצאת לטיולים,
דווקא השבוע.
בת-עקרב: הפני את
מירצן לשיפוצים והי״
זהרי מרכילות ידידתו.

צפוי לכם שבוע מעניין וסוער, הן מבחינה
פינאנסית והן מבחינה
רומנטית. אפשר שתעשו
כסף בעזרת או
כתוצאה מקשר רומנטי
ואפשר שהרפתקה רומנטית
תעלה לכם בכסף
רב. השתדל לא
להמר ולא לסכן כספך
שלא לצורך, כי אתה ן ז*ר* \ר.הד.ו^£
עלול להיגרר להוצאות
כספיות לא כדאיות.

ד0111 ,

קו ב
טבעי הדברשקשרים חדשים מדחיקים
אתהזכרונות הישנים. אל תרגישי מוסר־כליות
על כן. תחיי
את הרגע, עוד יותר
מן הרגיל. דאג לפרנסתן?
בייחוד לטווח
ארון. אם אתה יכול,
חתום אפילו על חוזה
או על הסכם קבלני.
גרום נחת למקורבין
על-ידי צעד פינאנסי
נבון. לבשי לבן וירוק.

רוצה ה בי ת ה
מה מעיק על ישראלית בניו-יורקו
לחיות בניו־יורק, לשוטט ברחובות /
אמבולנסים צופרים, סימטות עזובות /
בדידות בניו־יורק זה דבר משגע /מנ חמן
היא עיר אוכלת יושביה.
הכרך הזה גורם לי תחושה של מחנק /
ההמון הזורם, ההמון הענק /ברכבת
תחתית נדחקים לקרונות /עזובה וליב-
לוך, בפינה שתי זונות.
צעיר מסומם על הארץ שרוע /נותר
לו לחיותי לא יותר משבוע /שיכור בן
שישים מקבץ נדבות /שובתים כבר חוד שיים
מנקי רחובות /שקיות האשפה ניחוחות
מעלים /זוהמה, צחנה ואדים
מרעילים.
...רוצה הביתה, ילד, רוצה להסתלק /
אני שבעה, אני נחנקת — רוצה להתנתק.
אריאלה שחי, ניו־יורק

עלכ־ ס א * ל ג לי ם
הליכוד בירידה והמערן בעלייה —
אן הבריאות מהם והלאה.
בבקיבוץ, ביטאון הקיבוץ המאוחד, מצאתי
איור יפה, המבטא בבהירות את מצבו

ו״מה עשיתם?״ ,כאשר ישתתפו בקונגרסים
בינלאומיים בחוץ־לארץ. מה יגידו ומה
ישיבו לשואליהם?!
נראה לי, שעל אנשי-הרוח להתארגן
ולהצטרף אל המאבק הכללי, במטרה לה דוף
את הגל העכור העלול להטביענו.
משה גולדשלגר, ו!ל־אביב
...אי אפשר לפנות אל ההגיון של אנ שי
גוש אמונים. כי מי שרוממות האלוהים
מדברת מגרונו, אינו פתוח להגיון אנו שי.
יש לפעול, כל עוד לא איחרנו את
המועד, כדי לקעקע את ״מיפעלי ההת יישבות״
של חבורה זו, המוליכה את המדינה
אלי בדידות לא-מזהירה ומסכנת באו פן
ממשי את תהליך השלום.
אברהם בורשטין, חיפה

המ וימיה ה סו די ת
על נייר רישמי של רשות־השידור
נכתבו הדברים הבאים :
אולי אינכם מודעים לכך, אבל בתוככי
המימסד יש מי שחושב איך לסתום את
פיכם. כעובד רשוודהשידור ידוע לי על
פגישה סודית, שבה השתתפו ראש־הממ-
שלה, הנהלת הקואליציה, מנכ״ל רשות־השידור
ויו״ר הוועד המנהל. בישיבה זו
דנו באמצעים להשתיקכם.
ההתחלה: הפסקת פעולת המיקרופו נים
באולם המליאה של הכנסת. ההמשך
הצפוי: שינוי תקנון הכנסת! דיווח מיז-
ערי על פעולותיכם והכבדה צנזוראלית.
והעיקר: הגשת הצעת־חוק חדשה, שמטרתה
לפורר את סיכויי המיפלגות הקטנות
(״קיקיוניות״) לעבור את אחוז החסימה
בבחירות.
עובד רשות־השידור, ירושלים

בו כותהרמטכ ״ ד
של המערך, שסימנו בבחירות היה, כזכור,

איתמר לוי, ירושלים
• המערך, חבוש ברגלו, על כיסא גלגלים
— ראה ציור.

הגלהע כו ר
באוזני הפרופסורים ואנשי-הרוח...
מוזר, במדינת־ישראל, שבה חי העם
שסבל במשך אלפיים שנה מרדיפות אכזריות
— וביניהם מאות אלפים מתוך
שארית הפליטה — מצאו לנכון אירגוני
הסטודנטים להתייצב לימין הרמטכ״ל ולהגן
על דרך טיפולו בפרשת פינטו ובפרשות
דומות.

התאומים חקק כותבים שוב.
הפעם על כותרת מיכתבם הקודם,
שפורסם במדור ״פורום״ (״העולם
הזח״ .)2199
מיכתבנו הפומבי למורנו, הפרום׳ אפריים
אורבאך, בעיקבות תגובתו של פרשת
הקצין מליטאני, הוכתרה כך :״בגנות
המורה ובזכות הרמטכ״ל״ .הכותרת הזו
ניתנה על-ידי המערכת.
הרצל ובלפור חקק, ירושלים

צרתר כי ם
לא רק בישראל — גם בהולנד
מתנהלים דיוני הפרלמנט במליאה
ריקה•
הריני שולח לכם תמונה של אולם
המליאה של הבית התחתון (הכנסת) בהו

כמו
בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלך הן: חוסר־כסף ושיעמוס. במישור
הפינאנסי אין רגיעה.
מוטב שתתחיל לחשוב
על חריגה קיצו־ ׳
נית מעיסוקיך — או
אי־עיסוקיך — הרגי#׳

לים. אס לא תשנה את
המצב, אתה עשוי להיתקע
לצמיתות. במישור
הרומנטי, בת דלי, אין
20 בי גו א ר -
__ 18בפב רו א ר
עוד טעם רב לרומנים
הקצרים והקלים. שמא
תחשבי על משהו קצת יותר רצי׳
ני? מצד שני, דווקא האדם ה־

׳ המדבר הרבה, איננו מתאים לך כלל.
חודש חזק ומלא הת¥

נגשויות המתחילות ב.־׳ז
שבוע
אלים, ממש. אל גאוותן הרבה מונעת ממן לבקש טותריב,
למען השם: אתה בות או להסתבן בקנוניות. זכור כי ה מילת
״ הקסם שבוע יכול לגרום לאדם לא
היא טיפוח ־ קשרים.
שלילי ביותר נזק רצילכן,
גם אם תתקשה
ני מאד. ואל תיכנס
]111111
להתגבר על גאוותן,
לתאונות: אתה עשוי
למד לפחות להחזיק
לגרוס לאסונות, מבלי
22באוגוסט -
22בספטמבר
את פיך נעול. אם הם
להתכוון לכך. אבל אין
ספק שלא תוכל להירוצים
להיטיב עימד —
מנע מכל מיני סיכסוכיס אישיים, במישור
תן להם לעשות זאת,
הכלכלי, האישי והאינטימי ,.ייתכן גם מש19ב
פ ב רו א ר
ואל תידחה הצעות
20במרס
פט לא סימפאטי, שאפשר לפתור רק
העשויות להיות מכבעזרת
הבנה והתחשבות, גלה הריעות
עבורן ועבור שאר בני ביתן.
שבוע הבנה והתחשבות ! זה כדאי !

מכחכי ם

ישיבת מליאה של הפרלמנט ההולנדי
רק שתי נשים
ומלבד כמה פרופסורים אמיצים ובעלי־מצפון,
מרבית הפרופסורים ואנשי־הרוח
מגלים אדישות גמורה. והרי אותם פרו פסורים
נכבדים יישאלו ״היכן הייתם?״

לנד, בשעת הדיון על העלאת תעריפי
הדואר. הדיון התקיים למחרת הדיון על
התקציב, ובתמונה מופיעות שתי נשים —
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2202

פרסום וימר י1/קבסוך

איזה תענוג מצפה לך
כשאתה קונה דרבי?
תענוג מצופה בשוקולד תענוג נוגס וקרמלתענוג הנימוח בפה...
והצימוק של הענין
הצימוקים שבתוך דרבי!עד שמתחשק לך עוד דרבי
״תענוג מצופה בשוקולד״

ת שבץ

מכחכים

העולם הז ה

(המשך מעמוד )6
תודשר, האחראית לדואר, ודוברת האופו זיציה.
יהויכץ,
אמסטרדם, הולנד
!• מליאת הבית התחתון בהולנד —
ראה תמונה.

1ינ 17 סי םבדלמגטר ״ ם
על סיפור שסופר במדור ״אנשים״
(״העולם הזת״ .)219$
כחבר המישלחת הישראלית לוועידת
האיגוד הבינפרלמנטרי בקאראקס, וונצו אלה,
התפלאתי מאד לקרוא סיפורכם על

המידע המבוקש. אז היה למד ויודע, ש־ימאים
זרים המועסקים באוניות שהן בבעלות
ישראלית, מתאפשרת העסקתם על פי
חוק־הספנות־ימאים, המטיל מיגבלות וסייגים
שונים, ואולם תנאי עבודתם ושכרם
מבוססים על תנאי השכר של האירגון
הבין־לאומי לעובדי התחבורה, ה-ז.1ין,1.
שההסתדרות חברה ופעילה בו. ויתרה מזו :
לא אחת נשמעת הטענה — הנכונה —
שהכנסתם הפנויה של ימאים זרים, בגין
אי ניכוי מם, גבוה מהכנסתו הפנויה של
הימאי הישראלי.
זאת ועוד — על הכותב לדעת, כי הו דות
לעמידתם הנחרצת של ההסתדרות
ומזכירה הכללי, תנאי עבודתם של עובדים
זרים בישראל, לרבות רבבות עובדים
ערביים מהשטחים המוחזקים, טובים יותר
מהמקובל ברוב ארצות אירופה ואינם
נופלים מתנאי עבודתו ושכרו של העובד
הישראלי.
משה לוי, האגף לאיגוד סיקצועי
בהסתדרות, תל־אביב
• כנראה שהקורא בן־יהודה פגע בנקודה
רגישה. בשבוע שעבר הגיב דובר
ההסתדרות על מיכתבו של בן־יהודה

ח״כ מלמד
בלי קשיי־שפה —
חבר־הכנסת אברהם מלמד, שנמנע כביכול
מלנאום בוועידה בגלל קשיי־שפה.
סיפור זה׳אינו נכון. השתתפתי עם חבר-
הכנסת מלמד בוועידות רבות של האיגוד
ושמעתיו נואם בכל מושב של האיגוד.
במיקרה האחרון הסכים ח״כ מלמד
לוותר על רשות־הדיבור לטובת ח״כ גום*
טאב בדיאן, שהיה חבר חדש במישלחת.
ח״כ משה שחל, ירושלים

המערבהפ רו ע

מאוזן :
)1קיבוץ גדול ; )5החלק השמיני ז )10
מזמר! )11 מסולם־הצלילים ! )13 קידומת
שפירושה שניים ! )14ע5ם בפה ! )15 מסו-
לם־הצלילים! )16 רוכב! )18 עלוב־נפש!
)20 קליפת העינב! )21 כלי־קיבול גדול!
)22 מן הגפיים! )24 בן־זוגו של המכתש!
)25 מצבת־זיכרון! )26 שזור! )28
ציר הדלת! )30 חור המחט! )31 מידה
עשרונית! )32 גדול בתורה! )34 חודש
בשנה העברית ! )35 לא כשר לפסח !
)38 נדודים ! )39 מטבע יפאני ! )41 אמונה !
)42 נבער ! )43 קידומת הולנדית ! )45 מי*
דת־מישקל קדומה! )47 פס! )48 בננה!
)50 שבר ! )51 יתן כתף ! )52 הפך לאבק !
)54 מושם בפי הסוס; )57 אחי הבעל!
)61 רשע; )62 סופר ישראלי (ש״מ)!
)64 קמין! )65 מחוטי הארג! )66 בגד-
שרד! )67 יום־טוב! )69 רגולאטוד! )70
מזימה ! )72 מלך עמלק ! )74 משמשת לתפירה!
)75 אם כל חי! )77 מציאות! )78
חום רב ; )81 משמש באתלטיקה־קלה !
)83 נהר באפריקה; )85 מילודשאלה לזיהוי;
)86 חלוש! )88 גוף! )89 קיבוץ
בדרום; )91 סוס בלי ראש! )92 אדמה
המצוייר. בנגב ! )95 עולם ! )96 חומת-מים;
)98 שנולד קודם זמנו; )100 נגמר; )102
הבל ! )103 אסקופה ! )104 כספית ! )105
בירה אירופית.

מאונך :
)1ברונזה! )2שמא! )3תבואה! )4
מכינויי האלוהות! )6נוזל החיים (הפוך)!
)7יחידת־זמן; )8הווייה! )9ספר־הספ־רים
! )12 ממנו מפיקים אופיום ! )15 פגיע!
)16 גורל רע! )17 שיח ו״ )19 ;.מכלי
הנגר או הבנאי ! )20 זיכרונו לברכה (ר״ת)!
)21 המחושב לפי עדך אותיותיו ; )23 מסו-
לם־הצלילים ! )24 מעופף ; )26 שבועה
חמורה! )27 אילן; )29 נגס! )30 ראש
חסר־שיער ! )33 יישוב ליד תל-אביב ;
)34 מן הצבעים! )36 חי לילי; )37 כתמו-
מי! )40 פלא; )41 קידומת צרפתית! )44
מילת-זירה! )46 בן לאותם הורים; )47
קריית־קודש (ד״ת); )49 מין מעיל-ערב;
)50 ידען, רגיל; )53 סובייקט! )54 מסב
נזק; )55 תיבודדואר (ר״ת)! )56 מאור
קטן; )58 מגיע! )59 משמש בשעון; )60
משמשת ב* 64 מאוזן! )62 ענף! )63 מתכופף!
)66 חודש עברי! )68 מושב של
עולי תימן! )71 מקום שאין בו חיים;
)73 ארוכה! )76 בתוכם; )77 ריקוד!
)79 עסוק; )80 בשבילה; )82 תווית! )84
בארמית: אין! )85 עשירית האגורה!
)87 רצועה! )90 גדול בתורה; )92 עיטור
שעיר לפנים ! )94 מעונות השנה ; )96 נרתיק
החרב! )97 יורד־ים! )99 מתגורר! )101
אדון ! )102 מילת־ברירה ; )103 מטבע צר פתי.

אירועי
העת האחרונה מספקים
חומר טוב לסרט הוליוודי.
השריף חסר־האו־המשתתפים

נים — המימשל הצבאי! כנופיית השול־פים
— גוש אמונים, עזרה זהר, משה
שמיר ושחד! עיירות המערב — מאחזים
והתנחלויות! הפרשים הפדרליים (״הכחו לים״)
— חיילי צה״ל: הילידים האינדיא נים
— הפלסטינים בגדה.
התסריט: הכנופיה פורצת למערב
הפרוע, השריף עומד מנגד, חסר־אונים.
נשמעות יריות (״באוויר״) וכמה אינדיאנים
צונחים ארצה, מתבוססים בדמם. אנשי
העיירה משתפים פעולה עם אנשי הכנופיה
וממלאים פיהם מים. הפרשים הכחולים
מופיעים באופק ועוצרים שניים מאנשי
הכנופיות.
הפי-אנד: המימשל המרכזי מחליט למ חוק
את העיירה, על פי בג״צ, והילידים
מובלים בסך אל תוך השמורות. הפרשים
משליטים סדר בכל.
מידן להם, תל-אביב

איר 1מד. פלוס
איש האגף לאיגוד מיקבועי בהסתדרות
מגיב על מיכתבו של חימאי
אור בן־יהודה, על העסקתם של
פועלים זרים בישראל (״העולם
חזה״ .)2199
הקורא את מיכתבו של הימאי אור בן־
יהודה, יעמוד עד מהרה על אמיתות כוונתו
״ודאגתו״ הנוגעת־ללב לתנאי עבודתם של
הזרים בישראל. שכן אילו הכותב היה
מוטרד בנושא זה, כל שהיה עליו לעשות
הוא לפנות למזכירי איגוד הימאים ולקבל

ח״כ שחל
— ועם נימוסים טובים

(העולם הזה )2201 והבטיח כי ״החבר משה
לוי, המחזיק בתיק הימאים באגף לאיגוד
המיקצועי, ישיב בנפרד, לגופו של
עניין וביסודיות.״

הפאשלהשלא לו הי ם
על העדר אישים מתאימים בלי״
כוד לתפקידי שרים בממשלה.
״אלוהים לשילטון בחרתנו״ ,טענו מאז
ומתמיד אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ו*
בשנתאמתה סוף־סוף סיסמה זו, הסתבר ש היא
ריקה מתוכן. אנשי חרות פשוט לא
הכינו את עצמם לשילטון, שאליו נבחרו,
לטענתם, בידי אלוהים.
כמד. עצוב היה לראות, שכאשר התפנה
תפקיד שר־החוץ, לא הצליח ראש-הממ-
שלה מנחם בגין למצוא בתנועתו אפילו
אישיות אחת מתאימה לתפקיד זה. הוא
נאלץ לחזר על פתחי המיפלגות האחרות,
כדי שיואילו להשאיל לו מאנשיהם לתפקיד.
וכשאלה דחו אותו, נטל את
התפקיד לעצמו.
מחריד לחשובי מה היה קורה לוא היו
הבוחרים מעניקים לליכוד רוב מוחלט,
ובגין יכול היה להרכיב ממשלה ללא
שותפים קואליציוניים. הרי הוא לא היה
מצליח למצוא די אישים בתנועתו כדי
לאייש את כל התיקים. שממה אנושית
ואינטלקטואלית כזו לא קיימת באף מיפי
לגה אחרת.
מי, לעזאזל, בחר אותם לשילטון, מיל-
בד אלוהים?
יצחק כרדה, תל-אביב

סח1

מישרד-החוץ — כיסא ריק!
מישרד־האוצר — לא מתפקד!
מישרד־הפנים — כימעט מתפרק!
מישרד־הבינוי — לא מסתפק!
מישרד-הדתות — שיניים חורק!
מישרד־הביטחון — אש יורק !
(המשך בעמוד )13
העולם הזה 2202

ברודווי-שווה באיכותה
המפורסמות ביותר בעולם
סופר קינג סייז
תערובת אמריקאית

8שחס _ד,ע 03/הזח
מיכתב ידידות לאוייב
״לאן אנו רוצים ללכת ולאן אנו מובילים !״
ארץ הצבי, אריה לובה אליאב
אחד מאבות אבותי, שהוגלה בימי הקיסר אדריאנוס,
הוכרח להתמודד בקרב נגד ויקינג זהוב־שיער, שאף
הוא נשבה כמוהו, בזירה, ברומי. הקיסר עצמו והקונסולים
החשובים לא נכחו במופע, כך שגורלו של המפסיד
בקרב חיה נתון, לשבט או לחסד, בידי המנצח
בהתמודדות. אחרי שניות ספורות נשמטה החרב מידו
של הקרוב־הרחוק שלי והוא נפל בחול. ההמונים דרשו
את דמו. בן מישפחתי אמר ״שלום עליכם״ ועצם את
עיניו בציפיה למכת החסד• זו בוששה לבוא — הוויקינג
חנן אותו.
לא חשוב ברגע זה אם שמו היה חיים, עזרא או
ברוך. חשוב שידע לומר ״שלום״ לאיש שקם, בעל
כורחו, להרגו נפש. בזכות מילה זו אני חי, ואולי בזכות
אותה המילה עצמה — גם אתה.
אני זוכר את היום שבו קמת ואמרת :״תקום מדינה
דמוקרטית־חילונית״ בארצנו, השסועה בין שני עמים,
השונאים איש את רעהו. מיטב ההומניסטים, וז׳אן-
פול סארטר בראשם, נתנו בירכתם להצהרתך זו. גם
מרטין בובר ואנשי ברית״שלום חשבו בקטגוריה זו. חשבתי
בליבי: זו התחלה נאה. חשוב הדבר שלא נפול,
חלילה, טרף, עמך כעמי, לקנוניות המעצמות הגדולות,
לתככי הקומוניזם על פי ״דוקטרינת ברז׳נייב״ מחד,
ולניאו־אימפריאליזם האמריקאי מאידך.

אך בינתיים נטשת את רעיון המדינה הדו-לאומית.
אינני מאשים אותך, כי ממילא נמצאת ארצך, הגדה
המערבית ורצועת־עזה, תחת שילטוני ואני משתעשע,
.כידוע, ברעיון לספח שטחים אלה, על מיליון הערבים
הגרים בהם, למולדתי הרשמית• ואגלה לך סוד: לא
קסם לי הרעיון של מדינה דו״לאומית וסבור אני כי
עדיף, שנתחלק בינינו: לי מדינתי בגבולותיה הבינלאומיים
המוכרים, ולך יתרת הארץ. משום כך שמח אני
שנטשת את הרעיון הנאצל שלך ; נאצל הוא יתר״על-
המידה במצבו של האדם בהיסטוריה. אך אומר לך
בפירוש: אני מכבדך עתה יותר מאשר בעבר.
תמיד אמרת לי לא מוחלט — לא להצהרת בל-
פור ; לא לתוכנית החלוקה של פיל ; לא לזכות קיומה
של מדינת־ישראל. אך עתה, בד בבד עם עליית כוחך
בזירה הבינלאומית ובקרב העם הערבי הפלסטיני, חלה
התערערות במסכת הלאווים שלך. ב״ 1929 וב־ 1936 וב־
194$רצית ״להשליך אותי לים״ .אולי לא היתה זאת
אלא פנטסיה מיזרחית אך זכותי היא — אחרי אלפיים
שנות סבל וגירוש, ובמייוחד אחרי השואה — לקחת את
איומיך ברצינות.

מתמדת, עקוצה מדם, והקורבנות הולכים ומתרבים —
אצלך ואצלי. והנה, למרות הכיבוש, ההתנחלות היהודית
על אדמותיך והאפליה המחפירה, הבנת כי חייב אתה

מאז מילחמת ששת הימים נמצאים אנו במילחמה
להתפשר — הארץ בגבולות 67׳ לא תשיב לשליטתך
לעולם.
אינך יכול להכריז על הכרה במדינת־ישראל כל עוד
מצהירה ממשלתי כי כוונתה לספח את ארצך לתחומה,
משום שהצהרה כזו משמעותה תהיה הכרה בזכות
הסיפוח.

אך אתה, יותר מכל ידידי הציונים השפויים בדעתם
ובליבם, השכלת להערים על אריק שרון ,״הבולדוזר
הלאומי שלנו״ בהצהרתך המדינית האחרונה•
אמרת :״אתם טוענים כי אינני פרטנר למשא־ומתן
המדיני מאחר שאינני מייצג מדינה. אני מייצג רק עם.
טוב ויפה• החזירו לי איפה את הגדה והרצועה ואז
אהיה, איפסו פקטו, פרטנר מתאים. מתוך הגדה עצמה
אנהל עימכם משא־ומתן על הכרה בזכות קיומה של
מדינתכם״.
אני חייב להודות שתפסת את השור בקרניו. להכיר
בי אינך יכול, מפני שלהכרתך זו אין כל משקל, מפני
שאינך בעל מדינה. אין בעייה. אתם רוצים הוכחה לכך
שאני אכן מוכן להכיר בכם אף על פי שאין הקלפים
מצויים בידי — בבקשה ! תארו לעצמכם מצב היפותטי,
שבו יש לי מדינה. ובכן: טוב ! נניח שיש לי מדינה.
אני מוכן עכשיו למשא-ומתן אתכם על הכרה בזכותכם
על מדינת-ישראל•
וככל שאני מרבה לחשוב בדבר, הולך ומתחוור לי
כי אני בעצמי נתתי נשק זה בידך: אמררתי שאינך
מדינה, שאין לך הזכות להכיר בי, ושאינך רוצה להכיר
בי. ואתה טרפת את הקלפים שלי ן
פעם אמרתי שאני מוכן להיפגש איתך רק בשדה
הקרב. לא אמרתי זאת מתוך כבוד לכושר לחימתך,
אלא מתוך ביטחון גמור בעליונותי הצבאית. אתה חייב
להבין שהביטחון איננו צחוק עבורנו. אך הנה עכשיו
הבסת אותי בשדה הקרב הדיפלומטי. פון קלאוזוביץ
אמר, כי ״המילחמה היא המשך המדיניות בדרכים אח רות״
ן אתה הוכחת את ההיפך: המדיניות היא מיל-
חמה בדרכים אחרות. בסתר ליבי מתפלל אני, שהכלל
שלך ינצח והפוליטיקה תישאר לנצח שדה הקרב היחידי.
ראית כיצד תקעתי סכין בגבי שלי. מה אומר עתה
לשגרירי, יהודה בלום ן ! הוא יאלץ להטיל וטו באומות-
המאוחדות !
אך ברצוני שתדע: אני עומד על כך שתכיר בזכות
קיומי בארץ־ישראל ואלחם בכל האמצעים העומדים
לרשותי בכדי שתכיר, קבל עם ועולם, בזכותי זו. זאת
אני נשבע לך. אני מכיר את המחיר• מאמין אני כי
במוקדם או במאוחר יגיע היום המיוחל. אינני מהמר
על כך, אך ורק משום שאינני נוהג להמר — כעיקרון.
אתה ידעת להתגבר על הלאווים שלך. רוצה אני
לקוות שגם ממשלתי תלמד להתעלות מעל פני הלאווים
שלה. העולם כולו חייב ללמוד לומר ״שלום עליכם״,
אפילו בזירת הקרב, כפי שעשה קרוב המישפחה שלי,
שהוגלה מארצו, ארץ־ישראל, לתוך הזירה הרומית לפני
2000 שנה.
ורק משום כך הרשיתי לעצמי לכתוב לך מיכתב
ידידותי. מחר אני הולך למילואים ושלום על הידידות.

צחק סובול, חל^אב־ג

_חשבם חזה

מילחמת א 1רחי על הסף
סימנים ואירועים שונים מעידים, שעם ישראל צועד
אט אט לקראת מילחמת״אזרחים. מי שממאן להאמין
בכך, מוכיח כי הוא לוקה בקוצר ראות חברתי והיסטורי.
עם ישראל למוד מילחמות-אזרחים — מילחמות
כאלה החלו כבר בימי משה רבנו. ובימי שפוט השופטים
הגיעה האנרכיה הפנימית לממדים של איש״חישר־בעיניו-יעשה.
באותה תקופה חוסל, כימעט לחלוטין,
שבט בנימין, בעיקבות פרשה שולית הידועה כפרשת
פילגש בגיבעה. יפתח הגילעדי, השופט, בן הזונה, חיסל
כמה רבבות מבני שבט אפרים בגין שחצנותם המדינית.
בימי דויד המלך נערכו כמה מרידות, שדוכאו ביד
רמה על-ידי יואב בן־צרויה, שר הצבא המוכשר, אך בימי
רחבעם הפך הפילוג לעובדה מוגמרת ומילחטות-חאז-
רחים נמשכו לסירוגין כ 150-שנח•
1 1י
גם בימי הבית השני נערכו מילחטות פנימיות עקובות
מדם. היריבות בין מיפלגת הפרושים ומיפלגת הצדוקים,
שהחלה עוד בימי החשמונאים, נמשכה דורות אח דים,
העמיקה את הפילוג הפנימי והוליכה את יהודה
אל תחת עול הרומאים.
בית המיקדש שלנו חרב בגלל שינאת-חינם. ערב
המילחמה בירושלים חיו בבירה, בצפיפות מרובה, כמיליון
ורבע אזרחים. מילחמת־האזרחים נמשכה כשנה
ויותר, כשצבאות רומי חונים מנגד ונהנים ממילחמת
ההתשה. כשהרומאים תקפו את ירושלים, התאחדו הלוחמים.
אך היה זה מאוחר מדי. במילחמתם הממושכת
השחיתו הלוחמים מקורות מזון חשובים והשחיתו את
מקורות חמים. רוב הירושלמים מתו לא מחרב הרומאים,
אלא התייבשו מצמא.
י תולדות עמנו מוכיחים, שמילחמות-אזרחים הם
האוייב הגרוע ביותר שקם לעם היהודי מאז ומעולם.
הפיצול הפנימי מחסל את כוחנו, בעוד שהליכוד עשוי
להעניק לנו ממדים של מעצמה.

מדיניות הממשלה מקרבת מאד את מילחמת-האז-
רחים. כיום מוגדרת הממשלה כ״ממשלה חלשה״ והדבר
מדהים, שכן ציניקאים ותועמלני המערך חזו בזמנו,
שבגין יהפוך רודן האומה.
כיום פועלים בממשלה שרים רבים החותרים בגלוי
תחת ההחלטות המדיניות. השר אריאל שרון, למשל,
סבור, ככל הנראה, שעליו להמשיך בפעולות הקומנדו
המדיניות שלו, כדי להשפיע על הממשלה. הוא נוקט
במדיניות עצמאית, וגוש אמונים גורר את ממשלת ישראל
אחריו. המימשל לוחם בהם, מתנגד לחם, מתפשר
איתם ולבסוף נכנע להם ומאמץ את מדיניותם.
כל ישראלי נבון יודע, שכיום הדרך להשיג משהו
היא באמצעות מילחמה בממשלה. כך מסתיימים מאבקי
השכר — עיצומים, איומים, השבתות והיענות לשובתים.
כך גם השיגו תושבי חבל ימית תביעות מוגזמות.
שכרו עורך-דין ממולח,,יזמו מאבקים ציבוריים, השליכו
עגבניות על חיילים, נאבקו בחיילים והשיגו לבסוף
היענות לתביעותיהם.
והנה, גוש אמונים מקים כרצונו התנחלויות, היאחזויות
ומאחזים, ונוטל לידיו אדמות כאילו הארץ כולה
היא נחלתו הפרטית. ראשי שלום־עכשיו מארגנים הפגנות
שכנגד והממשלה מתגלה חסרת-אונים.
מושגים כמו ״אחריות קולקטיבית״ או ״ממלכתיות״
הפכו מזמן ..לחסרי-משמעות. כל קבוצת לחץ
חזקה רותמת לשירותה שרים וחברי-כנסת והממשלה
הופכת זירה לאלימות מילולית. וראש-חממשלה שומר
על שתיקה, אולי בעצת רופאיו, לבל יתאמץ או
יתרגש.

המערך כמיפלגת אופוזיציה מפליא לעשות. התועמלנים
שלו, בעזרת פירסומאים ועיתוני״חוץ, מצליחים
להכפיש כהלכה את שמה של ישראל ברחבי תבל.
בימי המערך היו אשר ידלין, דון ד פלד וכו׳ ,אך גם

היום לא חסרים מועלים, אלא שחמחליטנים של חיום
הפכו את הביזנס הפרטי שלחם לעסק מתוחכם יותר,
והממשלה הפכה ממשלת חנוונים. כימעט לכל שר
יש אינטרסים כלכליים, וכן הדבר גם ביחס לרבים
מחברי־הכנסת ולהרבה ממחליטני הליכוד•
האכזבה מן הממשלה הפכה נחלת הכל ואמצעי־התיקשורת
איבדו את אמינותם. בתנאים אלה עלולים
כישלונות בשני תחומים להעניק דחיפה למיל־חמת״אזרחים
— כישלון כלכלי וכישלון מדיני, גם אם
בינתיים נהנים אנו מגיבוי אמריקאי. שכן מה יעלה

האכזבה מן הממשלה הנכה
נחלת הכול!אמצעי־התיקשוות
איבדו את אמינותם
בגורלנו אם האמריקאים יחליטו להפסיק את תמי כתם
בנו ולהעדיף על פנינו את האינטרס האמריק
אי! הם עשו כך בדיוק בוויאט-נאם ונהגו בדרך זו
כלפי סין הלאומנית.
בינתיים הולך וגדל מיספרם של הלא״מרוצים והבל-
תי-מרוצים. ואם בעבר הסתפקו אלה בפעולות-מחאה
מוגבלות (כמו מישלוח מיכתבים למערכות העיתונים)
הרי שכיום הוחרפה התנגדותם לממשלה מכיוונים שונים.
אם ימשך תהליך היחלשותה של הממשלה, אין
כימעט ספק שחסידי גוש אמונים וארץ־ישראל השלמה
יגבירו את מריים וינקטו באמצעים יותר ויותר אלימים,
כדי להשיג את מטרותיהם המדיניות. רבים מהם
מצויירים כבר היום בנשק, ומי יבטיח לנו שלא יעשו
בו שימוש, כדי לנחל מילחמות פרטיות נגד ערבים־לא-
נחמדים ז !

אריה אלקלעי, רושל׳ם

אתהר 1כש חל ק מ מל1ן פאר הנואפ שר לו
שבוע נופ ש בבל שנה
היחידה שלך במלון מתוכננת, מעוצבת ומרוהטת ברמה בינלאומית וכוללת:
אגף מנורים, אג ף שינה נסרד, מטבחון מצויד לארבעה אנשים, בינת אוכל ומשחקים,טלוויזיה
צבעונית,טלסון ומרססת תכ למש קי ף לכנרת ולנוף הגליל המרהיב.
חלקך במלון וזכותך להשתמש כיחידה כ ל שנה ״רשמו על ש מן בט אבו(ק רקע פרטית).
של. ו 4אכ<ו 47 אא 7£או.ו \/4א 7£או

טבריה קלאבהוטל הינה הנציגה הבלעדית בארץ
חברת התחלופה הבינלאומית המאגדת 1 6 0 0אתרי נופש בעולם.
<£1־ן או
רבישת יתירה ב-טבריה קלאב הוטל מאפשרת לך להירשם בחבר ב־*1.א0ו*7אזז7£או\/41.
ולהשתמש בשרותי התחלופה הבינלאומיים.
10א1£811־51־111\/1£ב־טבריהקלאב הוטל השקעה רשומה בטאבו
•חסכון בהוצאות נופש שנתיות״תחלופה בינלאומיתינוסש שנתי ברמה גבוהה
בהישג יד.
המחיר מ־ססדד $עד $ 3400

לקבלת פרטים סנה לאחד מ 3300 -הנרשמים הראשוני שלבו
שישמחו להמליך בפניך על יתרונות ההשקעה ב-טבריהמ,לאב הוטל או
מלא ושלח את התלוש המצורף:

^ אלטבריה קלאב הוטלמצ״מ, רח׳ קפלן 7תל-אביב.
אבקפו פרט• נום פ עלטבריה קלאב הוטל מלון 0אוזז 3וו .7
שמי.

כתובת _

טלפון .

רשת סניפי בנק־הפועלים
עומדת לרשות לקוחותינו 24
שעות מסביב לעולם.
שלוחות גנק־הפועלים
בחו״ל פועלות ביו־היתר,
בנידיורק, לוס־אנג׳לס, לונדון,
פאריס, בואנוס־איירס
ובמרכזים הפיננסיים הגדולים
בעולם. לרשות הלקוחות עומד
צוות מקצועי מעולה ומיומן
בכל עיסקי מטבע זר, יעוץ
פיננסי ויעוץ למסחר
ולהשקעות בין־לאומיים.
הפריסה הגאוגרפית
מבטאת את הגידול המואץ
והנמרץ של היקף פעילות
הבנק בעולם ואת שיפורם
והרחבתם של השרותים
הפיננסיים ללקוחותינו.
כשפעילותך קשורה
בארצות נוספות תוכל תמיד
לפנות אל הבנק שלך מעבר
לים.

לבל לקוח שלנו יש בנק
מעבד לים.
בווו ולגדול

הנ 2ו 1/ל

ה שבוע בנסוה ה י 2 0

מכתבים

(המשך
מעמוד )8
• מישרד־החינוך — בהנהלות מתעסק!
• מישרד־החקלאות — בבוז שורק!

מה אירע כמאה ה־ 20 כשבוע שבין ה־ 14 כנוכמכר עד ח־ 20 כנו־כמכר
ץ כמדור זה סוקר ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
כ־ 78 השגים הקודמות כשכוע שבו מופיע הגליון.

— 14.11 הגנרל מוחמד נגיב הודח מן
השילטון במצריים. גמל עבד־אל־נאצר מו נה
נשיא מצריים בפועל.
— 17.11 יצחק למדן, המשורר ומחבר
מסדה, נפטר בגיל .55

— 18.11 הושג הסכם בין פנמה ל-
ארצות־הברית בדבר כריית התעלה. אר־צות־הברית
מוכנה להכיר בעצמאות פנמה,
המוכרת להי רצועת קרקע באורך 16 קילו מטרים
תמורת 10 מיליון דולר בזהב, ו תשלום
שנתי של 250 אלף דולר.

1956

התקפת פתע. כעבור 29 יום נערכה הד,תקפד,
על פרל־׳הארבור.

1903

1910
— 20.11 ניקולאייביץ׳ לייב טולסטוי,
סופר ומחזאי רוסי, נפטר בגיל .82

<916
— 10.11 הנריק סנקביץ ,,הסופר הפו לני
חתן פרס־נובל, נפטר בגיל .70

1943
— 16.11 חיפוש נשק ברמת־הכובש
על־ידי המישטרה והצבא הבריטי. חבר
קיבוץ נפצע, ומת מפצעיו כעבור ימים
אחדים 35 .נאסרו.
— 10.11 שביתת עיתונים־יומיים ב-
ארץ־ישראל, כמחאה על סגירת שני יו-
מונים שפירסמו פרטים על רמת־הכובש.

1944
— 18.11 אנצו סידני, הצנחן הישראלי,
שנעצר והובל לדכאו, מת בגיל .39
— 20.11 טירניה, בירת אלבניה, שוח ררה
על־ידי צבא־ד,שיחדור האלבני.

— 15.11 העוצר הגדול בתל־אביב.
20.11 החל מישפט פושעי המילחמה
הנאצים בנירנברג, בפני בית־דין־צבאי בינ לאומי•
התובע־הכללי הוא שופט בית־דין-
העליון של ארצות־הברית, רוברט ג׳קסון.

• מישרד־המישפטים — הצעות זורק !
ועם ישראל בכל זאת מתאפק!
עמוס אשו־ו־כ, חל-אביב
• הקורא אשרוב עורך עיתון בשם
השכונות בתל־אביב.

1947
— 20.11 נערך טכס נישואיה של ה נסיכה
אליזבט מאנגליה לנסיך פילים
מאונטבאטן, בכנסיית ווסטמיינסטר בלונ-
דיו• בטכס נכחו מלכים ונציגי בתי-מלוכה
מאירופה כולה.

ד6מן1עוי(1

על חיעדרותם של נציגי הפלסטינים
מן הוועידה.
מעניין איו תתרצו עתה את הכישלון
הזה — להפגיש באורח גלוי ישראלים
ופלסטינים רשמיים, המייצגים ישירות את
אש״ף.
הם לא באו, ואתם חייבים לענות בכנות
על שאלה קצרה אחת: למה?
יום!? דורי, תד־אביב

ט עו תלשלםאוד? ת

שמואל תמיר שר-החוץ ז
דווקא שר״הפנים
בהמודיע, ביטאונה של אגודת ישראל,
הופיע ב־ 23 באוקטובר הקטע הבא:
בין את מצבו.
שר מפנים שמואל וזמיר ארד, ש לא
שמע ביקורת מפי ער החוץ
על אופן תי&קדד דו:־זמש היר, לו
שידור שהפתיע את כולם, באשר א מר
יביי ם שהיו חדישים לחבריו ב־

ד. כר״חיים,
העולם הזה 2202

20.11.1910

1917
— 16.11 יפו ותל־אביב נכבשו על־ידי
הצבא־הבריטי.
— 17.11ג׳ורג׳ (״הנמר״) קלמנסו נב חר
ראש-ממשלת צרפת. הפסל הצרפתי
אוגוסט. רודן נפטר בגיל .77

ירושלים

— 15.11 שחקן הקולנוע האמריקאי
טיירון פאואר נפטר בגיל .45

— 20.11 ארצות־הברית מבטלת את
ההסגר על קובה, אחרי שברית־המועצות
התחייבה לפנות את מפציצי האליושין
מהאי, בנוסף על פינוי הטילים.

1967
-- 1967
— 10.11 פיחות בערך הלירה — 3.5
לירות הדולר.

1968
— 14.11 נחנך כבל טלפוני תת־מימי
בין ישראל לצרפת.

1969
— 14.11 ראש־עיריית רמת-גן, אברהם
קריניצי, נהרג בתאונת־דרכים.

1975

1920
— 17.11 חבר־ד,לאומים קובע את חלו קת
המנדטים: עיראק וארץ־ישראל לברי טניה,
סוריה ולבנון לצרפת.

<624
— 18.11 מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי, סופר
ומבקר, נפטר בגיל .66

— 15.11 מרסל פרוסט, הסופר היהודי-
צרפתי, נפטר בגיל .51

ו, ו ־ א א 1ט ל 1ג8

1958

— 17.11 מזכיר ההסתדרות, יצחק בן-
אהרון, התפטר מתפקידו.
— 18.11 הממשלה החליטה על הקמת
ועדת־אגרנט לחקירת מחדלי מילחמת־יום-
הכיפורים.
— 10.11 דויד בן־גוריון לקה בשטף-
דם במוח.
— 15.11 ראש־הממשלה, מנחם בגין,
שיגר הזמנה לנשיא־מצריים, אנוור אל-
סאדאת, לבוא לישראל.
— 17.11 אנוור אל־סאדאת מינה את
ד״ר בוטרוס ראלי כשר־החוץ בפועל.
אל־סאדאת הודיע על כוונתו לבוא ל ישראל
בעוד יומיים.

סופד טולסטוי

1922

הפא שלה שד

— 14.11 הכנסת מאשרת את החלטת
הנסיגה מסיני.

1962

1945

על חתיקוות שתולים בשר״האו-
צר תחדש, יגאל הורביץ.
הפסטיבל סביב מינויו של שר־האוצר
החדש, תחת שימחה ארליך, שנאלץ לנ טוש
את המישרד בבושת־פנים, יתגלגל
בסופו של דבר לעוגמת־נפש לאומית.
התרגלנו לחשוב ־— והמריבות והסיב-
סוכים בתוך הקואליציה עזרו לנו בכך
— שהרבה מצרותינו הכלכליות־חברתיות
מקורן במעשיו ובמחדליו של האיש הנקרא
שימחה ארליך. ולא היא!
לא האיש אשם — אלא הממשלה כולה,
היא האחראית למצבנו העגום. ולמען ה אמת:
לא רק הממשלה אשמה — גם
ה״אופוזיציה״ אחראית במידה מסויימת
למצב.
כל זמן שתתמוך ישראל בסירובה להכיר
בפלסטינים ובזכותם למדינה משלהם, לצי דה
של ישראל, לא ישכון שלום ונטל הבי טחון
ימשיך להכביד. אם תכיר ישראל במדינה
פלסטינית, תוכל לכונן יחד עימד,
שוק משותף, שיהיה חלק משוק מרחבי
כולל, ותקטן תלותה באמריקה.
או, אז נוכל לצעוד ברצינות בכיוון של
הבראה כלכלית.
מתתיהו גורי, חיפה

1954

1925

נשיא נאצר
14.11.1954

1948
— 14.11 נולד הנסיך מווילם, הנסיך
צ׳ארלס.
— 15.11 נוסדה חברת התעופה ה לאומית
אל־על.

— 1811 דויד בן-גוריון צפה בהצגת
הדיבוק במוסקווה.

1949

1926

— 20.11 הלישכה המרכזית לסטטיס טיקה
הודיעה, כי מיספר היהודים בארץ
הגיע למיליון.

— 15.11 רשת השידור אנ־בי־סי מת חילה
בשידוריה.

1955

1950

שחקן סאואר

— 18.11 צה״ל מקבל על עצמו את
הטיפול במעברות בתקופת החורף.

— 10.11ד״ר משה בלינסון, רופא,
מראשי תנועת־וועבודה ומעורכי דבר, נפטר
בגיל .47

1951

1940

— 10.11 חיים וייצמן נבחר בשנית
לנשיא מדינת-ישראל.

— 10.11 בניו־יורק נערכה הצגת-
בכורה של סרטו של צ׳ארלי צ׳אפלין,
הדיקטטור הגדול.
1771 — 18.11 מעפילי פסיפיק ומילוט
הועברו לאוניה פטריה, לשם גירוש. כעבור
ששה ימים התפוצצה ד,אוניה בלב־ים ו מאות
נספו.
— 20.11 גשר דמיה נסגר לעליה על-
ידי השילטונות הבריטים.

1952

1941
— 11.11 שגריר ארצות־הברית בטוקיו,
ג׳וזף גרו, הזהיר שיפאן עלולה לערוך

— 10.11 פצצת־מימן ראשונה פוצצה
על־ידי ארצוודהברית באיי אניווטוק ב־אוקיינום־השקט.

18.11 אלברט איינשטיין דחה את
הצעתו של דויד בן־גוריון, לשמש נשיא
מדינת־ישראל.
— 10.11 בוטל הפיקוח על מוצרי
ההלבשה וההנעלה.

1955
— 18.11 הוקם המוסד לביטוח־לאומי.

15.11.1958

1977
— 10.11 נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת
נחת בנמל-וותעופה בן־גוריון.
20.11 הנשיא המצרי נאם בכנסת. לפני
הנאום התפלל במיסגד אל־אקצה, ביקר
ביד־ושם ובכנסייודהקבר שבעיר־ד,עתיקה.

1978
— ±1.14 הלורד אדווין סמואל, בנו
של הנציב־העליון הראשון בארץ־ישראל,
נפטר בירושלים בגיל .80
— 10.11 הפגנה ראשונה בתולדות ה כנסת
בתוך המישכן. חברי־הכנסת גאולה
כהן, הרב חיים דרוקמן ומשה שמיר הניפו
כרזה נגד הממשלה בתוך המישכן.
— 10.11 חיילת בשרות קבע הגישה
תלונה נגד מפקד חיל־הים, האלוף מיכאל
(״יומי״) ברקאי, על שניסה לאנסה.

תוצרת ערפת

ע ם חזיות
־דוטו* 8
אתמ תי ש ה

תמיםחד שי ם
תמי 1980

ל ה שיג בחנויות
ובם לונים המובחרים

חופי הכרך 1וסח ישראל כתבה שנייה בסידוה על המה רחש
מאהו המנופים שר רשות הנמרים * מרוע מעניק שו־הההבווה גיבו
להנהלת הרשות להשתקת מימצא׳ הביקורת ער גירו״ שחיתות חמורים?

לו ם יום, מאז האחד ביולי השנה,
מגיע המהנדס מרדכי (״מוטי״) שטרום
לחדרו שבמישרדי רשות־הנמלים, בבית
מעיא בתל־אביב. יום יום, זה יותר מאר בעה
חודשים, הוא אינו עושה שם דבר׳ .
אפילו אם ירצה לעשות משהו — נאסר
עליו, בפקודת מנכ״ל רשות־הנמלים, לע שות
דבר.
על המרכזנית של הרשות נאסר להעביר
אליו טלפונים. אסור לו לגשת אל תיקי
המישרד, לטלקס או לדואר השוטף. בכל
חודש הוא מקבל את משכורתו כסידרה,
תמורת כלום.
מוטי שטרום מוכר כבעל מיקצוע מעו לה.
המהנדס הצעיר ( )29 יליד פולין, ש עלה
לארץ בהיותו בן שנתיים, התמחה
בשטח שרק מעטים התמחו בו בארץ. הוא
מהנדס מיבנים ימיים. אחרי שסיים את לי מודיו
בטכניון בחיפה, זכה במילגה להש תלמות
בהנדסה ימית בהולנד. במשך שנד•
למד מיקצוע זד. במיכללות בדלפט ובהאג.
עם דיפלומה של מהנדס מיבנים ימיים לא

התקשה להשיג עבודה.
הוא עבד כמהנדס ימי בחברת 9 . 8 . 0 .
ההולנדית, אחת מחברות ההנדסה הימיות
הגדולות בעולם, הבוגה עתה את נמל
דמאן שבסעודיה. מטעמה הוא עבד בתיכ־נון
ובביצוע פלטפורמת באר הנפט הגדולה
בעולם, שנבנתה בנורווגיה ובסקוט לנד
עבור אחד משדות הנפט בים הצפוני.
מלבד זאת עסק בתיכנון ובביצוע מזחים
ימיים ובתיכנון מיבנים ימיים בדרום-אס־ריקה.
לפני
כשנתיים, כשחזר לארץ, הסתבר
לו כי הוא יכול להשתלב במיקצועו במים־
גרת רשות־הנמלים. מוטי לא היסס• תחי־

לד. קיבל על עצמו להכין את המיכרז ל בניית
טרמינל המכולות של מינהל חיפה.
הוא ביצע את העבודה לשביעות רצון
מנהלי רשות־הנמלים. הטרמינל שתיכנן הו לך
ונבנה בעצם הימים האלה.
בעיקבות הצלחתו זו הוא הועבר למיש-
רד הראשי של רשות־הנמלים בתל-אביב,
התמנה כמהנדס המיבנים הימיים של ה רשות•
בתפקידו זד. זכה בהערכה רבה,
בהמלצות חסות מהממונים עליו ובבירכת
מנהלי הרשות על שהצליח לחסוך כספים
רבים.

תו ספת של
שתי חברו ת

מהנדס
לא נותנים לעבוד

חת מהצעותיו המהפכניות של מד
טי שטרום, שכבר יושמו וחסכו ל-
רשות־הנמלים מיליונים, ואולי עשרות
מיליוני לירות, היא התוכנית שלו לחי זוק
רציפי נמל חיפה.
הרציפים הישנים של הנמל בנויים מ בלוקים.
כאשר ביקשו לחדש את רציפי
הנמל, על מנת שניתן יהיה לפרוק עליהם
מכולות כבדות, חשבו תחילה לבנות רצי פים
חדשים. מוטי הציע לקדוח דרך הבלוקים
ברציפים הקיימים, להכניס אליהם עו גנים
דרוכים ולמלא את הרציפים בבטון
בלחץ.
שיטה זו נוסתה תחילה על רציף קיים
באורך של 150 מטר. התוצאות היו מצויי-
נות. חידוש הרציף על פי שיטתו עלה
רק ב-ס/ס 40 מהמחיר שהיתר. צריכה לע לות
בנייתו של רציף חדש, שלא יקרום
(המשך בעמוד )52

1 15

בשורה
טובה
לחק צי ב אי ם המעולים
ולמזכירות המונו״ 1ו ת
באוור ח ל ־ א בי ב
פרסום ,.טרגט׳ גדל ואנחנו צריכים אנשים מצויינים.
תקציבא׳ ומזכירה.
לכן. אם אתם באמת הטובים ביותר אתם יכולים להתחרות
על התפקידים המוצעים. לצערנו. ב שלב זה.
אגו צדיבים רק תקציבאי מעולה אהד ומזכירה מצריות.

תקציבא
* ידע בשיווק. צעיר. דינמי. בעל נסיון מוכח.
מין -לא משנה. הרבה הומור וסימפטיה. .

מדכירה
* בעלת יכולת לתפעל משדד פרסום באופן עצמאי
כולל: קשר עם המדיה. הדפסה נעברית חובה.
אנגלית -רצוי) .ארגון. בקצור ־ הכל.
הומור זסימפטיה -חובה בני־ל.
תנאים בהתאם לכישוריכם המצויינים.
סודיות מובטחת.
נא התקשרו או כתבו למרטין / 1או אלבס לפרסום ..טרגט״.
פרסום ..טרגט״ שד־ רוטשילד 87ת״ א
טל 824881 .

העולם הזה 2202

מי 1ר ח טימור: קאמבודיה בדי הצגו ת־גאלה
לפשעים פוליטיים, ובכללם מעשי-שוד על רקע פוליטי
והסתה לאי־ציות בצבא הפורטוגלי. שום הוכחות לא הובאו
לפני הנאשמים או לפני הציבור.
הנשיא סירס לחתום. למעשה היו הנאשמים חיי בים
להשתחרר כבר לפני כחצי שנה. חוק החנינה לאסירים
פוליטיים, שנתמך על-ידי המיפלגות הקומוניסטיות והסוצ יאליסטיות
— שיתוף־פעולה שאינו שיגרתי בפורטוגל —
אושר בפרלמנט, בוועדת־החוקה ובמועצה המהפכנית ברוב
גדול.
צמרת הצבא לחצה על הנשיא, הגנרל אינם, שלא
לחתום על החוק. בניגוד לנשיא ישראל, יצחק נבון,
שסירב להשתמש בשיקול־דעתו שלא לחתום על חוק-
הבדואים, נענה הנשיא לצבא וסירב לחתום.
סירובו העקשני של הנשיא מנע את שיחרורם האוטו מטי
של העצירים הפוליטיים, מנהיגי המיפלג הפרולטרית
המהפכנית. העצורים, רובם מהלוחמים נגד המישטר
הפאשיסטי של סאלאזאר וקאטאנו, החליטו לשבות רעב
עד המוות. אינטלקטואלים רבים בפורוטוגל הצטרפו
לשביתה. בכל רחבי המדינה פלשו צעירים משכילים
לכנסיות, כדי למשוך תשומת־לב ציבורית למצבם המחמיר
והולך של שובתי־הרעב הכלואים.
לבסוף נאלץ שר־המישפטים להסכים שעד ראש־השנה
האזרחית יישפטו הנאשמים או ישוחררו. לדעת משקיפים,
אין כל סיכוי למישפט וכל העצורים יישלחו לביתם,
ללא כל קשר לעמדת הנשיא או לאישרור חוק החנינה.
מנהיגי השמאל הפורטוגלי מכל המיפלגות רואים
בהתנהגות הצבא איום חמור על הישגי המהפכה הפורטו גלית
הם גם מתרעמים על אגודת אנזנסטי, שמיהרה
לשלוח משקיפים לליסבון ב־ ,1974 כדי לבדוק את מצבם
של סוכני־סאלאזר הכלואים, למרות שאלה עסקו במעשי-
זוועה במשך שנים רבות. לעומת זאת, לא טרח האירגון
להגן על שובתי־הרעב מהשמאל.

״בעיית הרעב והמגיפות באי טימור אינה נופלת
בחומרתה מטראגדית ביאפרה. באורח פוטנציאלי, היא
עלולה להגיע לממדים של שואת קמבודיה!״ נציג הצלב-
האדום במיזרח טימור, פרנק קארלין, לא הגזים.
מאז השתחרר האי מהכיבוש הפורטוגלי וסופח על־ידי
אינדונזיה, לפני ארבע שנים, מתו במיזרח טימור יותר
מ־ 100 אלף בני־אדם מרעב וממחלות.
מילחמות האזרחים והמאבק נגד הכיבוש האינדונזי
ב־ 1975 הביאו, למעשה, להפסקת כל הייצור החקלאי
בטימור. במשך ארבע שנים גוועו באי רבבות בני־אדם,
ושילטונות ג׳אקרטה עשו כמיטב יכולתם להסתיר את
הטרגדיה מדעת־הקהל העולמית.
כמה אלפי פליטים, שהצליחו להגיע לאוסטרליה,
מיקדו את תשומת־הלב של אמצעי־התיקשורת האוסטר ליים
בטימור. שילטונות אינדונזיה התחילו לשתף פעולה,
אמנם בלי התלהבות יתרה, עם אוסטרליה, ארצות־הברית
ומערב גרמניה בפעולות הצלה.
לרבבות טימורים באה העזרה באיחור רב מדי. נוסף
על 130 אלף התושבים שכבר מתו, צפויים עוד כ־ 250 אלף
טימורים למוות. גופם התשוש לחלוטין, מתודתזונה
חריפה, לאורך תקופת־זמן ארוכה, לא יוכל עוד להתאושש.
הצלב״האדום הבינלאומי פועל־ בטימור כבר חצי שנה,
אבל מתקשה להגיע לכפרים המפוזרים והמבודדים, בהעדר
דרכי־גישה. בדרך כלל ניתן להגיע לרוב העיירות והכפ רים
רק באמצעות מסוקים. שלושה מסוקים בלבד מנהלים
במיזרח טימור מירוץ עם הזמן.
בכפר האטוליה, למשל, חולים 6400 מתוך 8000 תוש בים
במלאריה. האטוליה נחשב ככפר בר-מזל. הגישה אליו

ילדים רעבים כאי טימור

0 * 111י !| 11
קלה-יחסית, וכל תושביו קיבלו טיפול רפואי ומזון.
מחציתם יוותרו, אולי, בחיים. ביישובים אחרים משתוללות
מגיפות שחפת, טיפוס, מחלוודמעיים קטלניות, נוסף על
הרעב הכבד ההופך את התושבים לחשופים לכל מחלה.
סיכויי ההצלה ביישובים המרוחקים הם אפסיים, חרף
הנסיונות ההירואיים של עובדי הצלב־האדום להטיס
אליהם אספקה בתנאים בלתי-אפשריים.
רוב מישלוחי המזון למיזרח טימור מגיעים מאוס טרליה.
אנשי הצלב־האדום מבקשים עתה מסוקים במקום
מזון .״יש לנו אורז די והותר,״ אומר קארלין ,״אבל
האמצעים הלוגיסטיים שלנו הם ממש מגוחכים.״
ג׳גוסייד. הגייסות האינדונזיים בטימור עדיין עסו קים
ברדיפה אחרי שרידי המחתרת הלאומית של בני־האי,
פרהטילין.
משקיפים סבורים שמדובר בסך הכל ב־ 300 עד 600
לוחמי־גרילה. הפעילות הצבאית משבשת את מאמצי-
ההצלה.
ד״ר קארלין נזהר מלהאשים את ממשלת אינדונזיה
בג׳נוסייד (רצח עם) מכוץ. ניכר מדבריו שהוא זקוק
מאד לסיוע אינדונזי כדי להציל, לפחות, את שארית
הפליטה.
למשקיפים אובייקטיביים ברור שאין לפטור את
ממשלת ג׳אקרטה מאחריות ישירה לאסון. חמישית מבני
מיזרח־טימור הושמדו מאז הכיבוש האינדונזי. במרוצת
השנה הקרובה ימותו לפחות עוד 80 עד 100 אלף טימורים.
קשר השתיקה האינדונזי, ומניעת סיוע לאי במשך שנים
ארוכות, כמוהו כפשע־מילחמה לכל דבר. בנירנברג תלו
נאצים לא מעטים בעוון עבירות קלות יותר. קשה לדעת
מתי ייכנס גם האי טימור לאופנה, ויעשה מוקד להתרמות
המוניות ולהצגות־גאלה בישראל ובעולם.
אולי מותר להציע לממשלת־ישראל לשגר לשם כמה
מסוקים, שנועדו בעבר לנשיא הניקרגואי המודח, אנסטסיו
סומוסה?
צעד כזה יועיל יותר ממאות נאומים צדקניים בעוד
שנה, כשטרגדיית טימור תופיע, סוף־סוף, על דפי טייס
וניוז־וויק, ותהפוך לחדשה רישמית, לגיטימית, גם בישראל.

פורטוגל:
הנשיא מסרב
לחתום על החוק
שביתת־הרעב הארוכה של 26 אסירים פוליטיים בפורטוגל
נסתיימה בניצחונם המוחלט. השביתה ארכה 30 יום,

בסוף זה יגיע גם לישראל
ורבים מהשובתים הגיעו כבר לכלל אפיסת־כוחות. שניים
מהם הובהלו לבית־החולים בלי הכרה, ונשקפה׳ סכנה
לחייהם. הלחץ שהפעילו השובתים, ועוד יותר מכך לחץ
דעת־הקהל, הניעו את שר-הם שיפטים, פדרו מאסאדו,
להסכים לכל תנאיהם.
״אחריות מוסדית״ .כיצד נכלאו אסירים פוליטיים
אלה, חברי המיפלגה המהפכנית הפרוליטרית, במשך
תקופה של 16 חודשים ללא מישפט, ומבלי לפרסם במה
מאשימים אותם? לראש הוועדה הציבורית למען שובתי-
הרעב, אותלו סאראוויה דה־קארוואלו, גיבור מהפכת ה־25
באפריל ,1974 הסבר פשוט: הם לא ביצעו כל עבירה.
מעצרם ללא מישפט בא כדי לפגוע במיפלגה שמאלית
ובשמאל הפורטוגלי כולו. ואמנם, אפילו ההדלפות של
המישטר נגד העצורים היו מוזרות ביותר-.
נרמז שלעצורים השמאלניים היתד ,״אחריות מוסרית״

כיח שלישי. אין ספק שלפורטוגל צפויים זעזועים
פוליטיים וחברתיים רבים. הימין מתבצר בצבא, בחקלאות
העשירה ובמעמד הבינוני העליון. הסוציאליסטים נחלשים
והולכים, ושיתוף־הפעולה שלהם עם המיפלגה הקומוניס טית
הפרו־סובייטית רעוע ביותר.
עתה עושה גנראל אותלו דה־קארוואלו, שלו מעמד
של גיבור לאומי בפורטוגל, מאמצים כבירים כדי להקים
כוח שלישי. השבוע טס לבריטניה ונפגש בפרלמנט עם
ראש האגף השמאלי בלייבור, אנתוני וג׳ווד בן. בדעתו
להשתתף בבחירות שייערכו בפורטוגל ב־ 2בדצמבר,
בראש ״האיחוד השמאלי למען הדמוקרטיה״.
מיפלגת שמאל חדשה זו תתחרה לא רק בימין, אלא
גם בקומוניסטים ובסוציאליסטים. העובדה ש־ 13 אחוז
מפועלי פורטוגל הם עתה מחוסרי־עבודה תשחק תפקיד
מרכזי במערכת־הבחירות.
הקיטוב הפוליטי בפורטוגל והסכנה לאלימות מצד
הצבא והיסודות הפאשיסטיים במישמר הלאומי הפורטוגלי
מדאיגה משקיפים פוליטיים באירופה. יתכן שהבחירות,
שייערכו שם בתחילת החודש הבא, יקבעו את עתיד
פורטוגל לעשור הבא.

לסת הזכוכית
ש ל הירי היקר
דיד״ר הנרי קיסינג׳ר לא מסתפק, כנראה,
* במיקדמה של 360 אלף דולר עבור סיפרו ש גותי
בבית הלבן. התסיסה הגוברת נגדו בעיתונות העו למית
התחדדה לאחרונה, נוכח הטרגדיה הקמבודית.
סוכני־הפירסום שלו עושים כמיטב יכולתם להחליק
את הביקורת.
מיליוני צופים בכל העולם חוזים עתה בטלוויזיה
בילדי-קמבודיה הגוועים. לא כדאי ששמו של קיסינג׳ר
ישורבב לעניין זה דווקא עכשיו, כשהספר שלו עושה
מיליונים.
עורך ניו־סטייטסמאן, ברום פייג ,,מספר ביומן
לונדון שלו על ההזמנה שקיבל למסיבת־עיתונא-ם
עם הד״ר קיסינג׳ר, שתיערך בלונדון בסוף־השבוע.
בחוזר מתבקשים כל העורכים לשלוח מראש את
שאלותיהם לקיסינג׳ר! מישאלה צנועה זו מנוגדת
לכל המסורת העיתונאית הבריטית ומעידה שיש אמנם
ל״הנרי היקר״ ,ממה לחשוש. נראה שהוא מפחד
שמישהו יחקה את״זזשדרן דייוויד פרוסט, וישאל אותו
בגלוי מדוע פתח בפעולה שהביאה להשמדת קמבודיה.
ההתנגשות בין פרוסט לקיסינג׳ר הביאה להתפטרותו
של המראיין המפורסם מרשת־הטלוויזיה האמריקאית
אן־בי־סי.
ברום פייג׳ מגיב בלעג מר על דרישת אמרגניו
של קיסינג׳ר לצנזר מראש את השאלות. נראה שיש
לקיסינג׳ר לסת מזכוכית, כותב סייג׳ ,ואין הוא מסוגל
לעמוד נגד מהלומה אינטלקטואלית כבדת־מישקל.
עכשיו ניצב קיסינג׳ר לפני בעייה חדשה. הכירסום
המתמיד ביוקרתו של שר־החוץ לשעבר, מאז גילויי

שאוקרום, הביא לחיטוט עקבי בעברו. הפירסומים
בעיתונות האמריקאית על ההיסטוריה שלו כסוכן
האף־בי־אי לא הוסיפו לו כבוד. ההיסטריה שאחזה
בפרופסור, שהפך בדלילה מחביב־הקהל לנאשם ב־פישעי-מילחמה
חמורים, באה לידי ביטוי גם בטאק טיקה
המוזרה שלו כלפי העיתונות הבריטית.
עורך ניו־סטייטסמאן קרא לעמיתיו להחרים את
ססיבודהעיתונאים, שנועדה להגביר את מכירות ספרו
של קיסינג׳ר. יש להניח שרוב העורכים לא ישעו
לבקשה זו, והספר ימשיך למשוך מיליוני קוראים
בלתי-ביקורתיים פסבדו-אינטלקטואליים בכל העולם.

חיים מדעם

961־731

תנור החימום

הני ב בחתו־

ב עול ם

כול להיות

בסלון שלך
י ^נטמס ״

מה עו שהאת 0 /כ) תו צרת
* בטיחות — א. בטחון מירבי
ב רי טני ה, ל תנו ר ה טו ב ביו ת ר
הודו ת ל שסתום? 0 X 1 -8 7 0
בעול ם? הכל:
המפסיק אוטו מטי ת את פעול ת
ה תנור עם עלית אחוז
* י עי לו ת — מבע רי ם מ עו לי ם
דו־ תח מוצ ת הפ ח מן בחדר.
ו ל בני ם מיו ח דו תלב עי ר ה
ב. שסתו ם בטחון נוסף ה מפסי ק
מו שלמת.
אוטו מטי תאת זרימת הגז באם
* ה ט כון — צ רי כ ת גז נ מו כ ה
הלהבה נכבית באופן מקרי.
וחס כוני ת הו דו ת ל שי ט ה
ה אי נפראא דו מ ה, ה מ בו ססתעל * נו חו ת — מצת אלקטרוני
ל הפ עלה או טו מ טי ת נוחה
ה ק רנ ה י שי רהב חו ם ג בו ה תו ך
ומיידית, בלחיצה אחת.
ני צו למק סי מ לי ש ל הגז 4 .ד רגו ת.
חו ם ל חי ס כון מירבי.
* תקנים — עומד בכל התקנים
הבריטיים ודגם מאושר על ידי
מכון התקנים הישראלי.

פטרודג!

* שרות — תנור עם ״אבא״.
אחריות ו שרות של חברת
פטרולגז, החברה שהתמ חו ת ה —
חמום בגז.
* עיצוב — ל מה לדבר הרבה?
ממילא תסור אלינו ו תר אהאת
ה תנור הטוב בעולם. בהזד מנו ת
חגיגית זו — תווכח!
לה שיג בסוכנויות פטרולגז ובחנויות
המובחרות.

^ ס011£

חגרת הג 1היויזראלית גע״ח

העולם הזה 2202

11*111114,גשום

המלכה אדזבט: עדעוזה מגע כחומת ונפילתה
מי שחושב כי האשה הרצה (בתמונה משמאל) היא המלכה אליזבט (הנראית עס ראש ממשלתה,
מארגרט טאצ׳ר, בתמונה מימין) בלי כתר, אינו אלא טועה. זוהי מי שנבחרה בשנת 1972 בצרפת,
על־ידי העיתון פראנס סוואר, לאשה הדומה ביותר למלכה אליזבט. עתה, משביקרה אליזבט המקורית
בצרפת, בלי המישפחה המלכותית, נזכרו הצרפתים באיגט פאנפרוק, הדומה לאליזבט כימעט בכל — גם
היא בת ,49 גובהה ,1.58 גיזרתה דומה לזו של המלכה, אך עיניה חומות. כדי להידמות בכל למלכה נהגהאיגט להרכיב עדשות כחולות, רצתה להעלים את זהותה, הרכיבה פאה בלונדית .״לא הייתי רוצה להיות
במקומה,״ אומרת איגט ,״אני יודעת מניסיוני שכתר, גם אם לא לצמיתות, הוא משא כבד.״

גי״ 1סנדח
ושם חייזן:
הגיבורים עייפיס
הוא רץ למסע הבחירות של
ג׳רי בדאון מקליפורניה, עם
תוכניות לניצול אנרגיית ה שמש.
היא רצה יחד איתו, ויש נם
האומרים כי היא נואמת טוב
ממנו. על פניהם ניכרים או תות
העייפות, בתום יום ארוך.
בעוד שג׳יין פונדה צוללת בכורסה,
עוסק בעלה בתפירת
כפתור שנפרם .״אני עושה הכל,
כאילו לא היתד, ג׳יין פונדה.״
העולם הזה 2202

אדתור ווניגשט״ן: הבן י דו לי
ג׳ון רובינשטיין, בן ה־ ,32 מלחין ושחקן ובנו של ארתור רובינ שטיין
(עם אבא בתמונה) מספר על תלאותיו בבית אבא :״לאכול
ארוחת ערב עם אבא שלי ועם ידידיו שלו, כמו סטרווינסקי, אין
פירושו מה לאכול, כי אם מה לנגן לפני האורחים.״ תגובת אבא :״אני
אשם. מעולם לא היה לי זמן לילדי.״ על המוסקיה שכותב בנו, אומר
רובנישטיין :״הוא מוכשר, אבל זה לא בדיוק הסיגנון שלי.״

אנעויבן ב 1111ס .

תנסינה גוויית ימ§נאק 1בת 50
לנסיכה גרייס ממונאקו מלאו השבוע 50 שנה. היה זה מאורע
שצויין על־ידי כל המי־ומי באירופה, והזדמנות לעיתונות העולמית לצלם
שוב ושוב את אהת הנשים היפות בעולם. גרייס קלי, מי שהיתר! תגלית
הוליוודית אמריקאית טיפוסית, הפכה מוסד אירופי מכובד, כשבמקום
הרפתקנות זוהרת בחרה בתדמית של נסיכה הגונה .״איני מתחרטת על
דבר שעשיתי,״ אמרה ביום הולדתה ה־ ,50״הייתי בוחרת בדיוק באותם
חיים ובאותו הבעל אילו ניתן לי לחיות את חיי בשנית.״
גריים נישאה לנסין־ רנייה (בתמונה מעודכנת, משמאל) לפני 23
שנים וילדה לו שלושה ילדים: קארולין (נשואה לאיש העסקים פילים
ז׳נו) ,סטפאני ואלברט. מי שלא הצליח למצוא תחליף נאות לגדיים
היה ידידה, הנערץ עליה, הבמאי אלפרד היצ׳קוק (עימו, בתמונה, למעלה :
ביום הולדתו ה־ ,80 לפני כשלושה חודשים) .היא היתה האידיאל הנשי של
היצ׳קוק (תפסו את הגנב, החלון האחורי) בלונדית, אלגנטית וקרה.

וגאונו הממד: נ עו צונח*!מזולק״ם אגויקא״ס
נכדתו המפורסמת של ארנסט חמינגווי, שזכתה מפיו לשם ״מארגו״ ,כשם היין שהיה חביב עליו,
שאבוד מארגו, היא נשואה, יפה ומאושרת גם בלי קאריירה קולנועית מזהירה. אחרי ששני הסרטים שעשתה
לא היקנו לה כרטיס־ביקור כשחקנית, החליטה להסתפק בדוגמנות ובנישואין מחדש. היא נפרדה מארל
ווסט ונישאה למיסעדן צרפתי החוטא בכתיבה — שילוב שהיה מוצא חן בעיני סבא — העונה לשם
ברנארד פוש (בתמונה נראה הזוג רכוב טל מחלקיים, ליד דירתו בניו־יורק) .מארגו, המכונה ״בייב״,
בעיקבות סידרת המוצרים הקוסמטיים הנושאת את חתימתה, תבוא לביקור בישראל בעיקבות פארה פוסט,
המועסקת באותה חברה. המארח: חיים אשל, סגן נשיא ברוט־פאברז׳ה.

אנסורי ונרעה וו: ראהוב בוונציה
כל סרט חדש של ז׳אן פול בלמונדו הופך חגיגה. כך טוען
הבמאי ג׳ורג׳ לאוטנר, המעדיף את בלמונדו על פני כל כוכב אחר.
״איני יודע איד הוא עושה זאת,״ אומר לאוטנר על בלמונדו .״הוא
קפדן בעבודה ובה בשעה משתעשע בכל רגע.״ אחת הסיבות היא
היפהפיה המלווה אותו בהסרטה הנוכחית בוונציה — השחקנית
לאורה אנטונלי (עימו בתמונה, בעת מנוחה בין צילומים).
העולם הזה 2202

א ס זלמ׳לה: עריקה עד הקרח
רקדנים סובייטיים שערקו למערב אינם דבר חדש תחת השמש,
אבל אולג ולודמילח פרוטופופוב מחווים סיפור יוצא־דופן. פקיד מן
המיפלגה החליט להפוך את שני הרקדנים, אמנים בהחלקה על הקרח,
לזוג. אך היום, כשהוא בן 44 והיא בת ,37 נחשבים השניים לקשי שים
מדי במולדתם. לכן ערקו לציריך, שם זורח כוכבם מחדש.

מאח ינגח: התגלית1החדשה שד דס והילמרס
בת ,22 דנית למחצה, הוואית למחצה, זכתה מארן ינסן החטובה בתפקיד ראשי
בסרטו החדש של המפיק דינו דה־לורנטיס הרוצח מן הים. לדה־לורנטיס טביעת עין
חדה לגבי צעירות מבטיחות. תגליתו האחרונה היתה ג׳סיקה לאנג, בגירסה המחודשת של
קינג קונג, ואחת התגליות הגדולות שלו היא אשתו, סילבנה מאנגאנו.

אל״ט נון־קאואיאן: פולחן השמש
נער־השעשועים של עולם המוסיקה, המנצח הרברט פון־קאראיאן,
כבר בן .71 למדות פירסומו כאוהב גברים, הוא נשוי מאז 1958
לאלייט, הצעירה ממנו בשנים רבות. בגיל 44 היא מרשה לעצמה
להשתזף בעירום (בתמונה מימין) .בהזדמנות נדירה זאת היא נראית
לא הרבה יותר מבוגרת מבתה, איזבלה (בתמונה משמאל).
העולם הזה 2202

״לפני 22 שנה שיכנע אותי
מר זאב הרשקוביץ מבנק לאומי
לחסוך 10ל״י בחודש בקופת הגמל ״עצמה״
היום אני במעט מליונר.״
מדברי לקוח־

זאב הרשקוביץ מנהל מחלקה, סניף אלנבי ,94 תל־אביב.

* מטעמי סודיות אץ שמו של הלקוח מוזכר.

הבנק שלי.
בנק לאומי

בנק לאונו
212

העולם הזה 2202

0*111111
1שני נושאים העסיקו את
הכנסת בשבוע שעבר. הנושא
שנדחה בסוף, חוק ההפלות,
והתיקון בחוק-היסוד, שאיפשר
את מינויו של שימחה אד ליד
כסגן ראש־הממשלה. ח״ב
משה שמיר כרך את שניהם
ואמר :״היו רינונים על סחר-
מכר לגבי חוק ההפלות. בכל
אופן הפלה אחת נשארה על
הפרק, הפלת הממשלה.״ קראה
לעברו ח״כ שולמית אלוני :
״אתה גם כן רוצה חצי מיל יארד

שמיר עשה פאראפראזה

על הסיסמה למען הבטיחות
בדרכים, וקרא לממשלה :״ב חייך,
השאירי אותנו בחיים!״

סגן ראש־המסשלה מתפלל כשהוא ג1נוו־ את
העיתונים, ולמה דרוש שר־הבריאות בכנסת

׳ 60ח״כ מרדפי וירשוב־סקי
הציע לקרוא לחוק־ארליך
בשם :״חוק יסוד-הבושה״.
! 9לווירשובסקי היתד. גם
סברה, מדוע הטילה הממשלה
על מי שהיה מיועד להיות שר
ההסברה, משה ניסים, ל הגיש
את החוק לכנסת :״ההס ברה
שלו לחוק היא כנראה
ההתמחות שלו כשר־ההסברה.
אם הוא הצליח לא לפרוץ
בצחוק כשהוא קם להסביר את
החוק הזה, הרי הוא יכול
להסביר הכל.״
׳ 9כאשר דנה הכנסת בהס תייגויות
לחוק-ארליך, שחלקן
הגדול היה כתוב בנימה הומו-

1111 ^1־ ול שופט בית״המישפט העליון, ומי שישב בראש ההרכב שהורה להוריד את
היאחזות אילון־מורה מהקרקע, הותקף ישירות ובצורה עקיפה על״ידי שר־
11 # 11111#1י׳
החקלאות אריק שרון. מאז המישפט לא נפגשו השניים ביחד, עד לשבוע שעבר, עת נערכה בבית־מלון
בירושלים משיבה לכבוד שר־הפיתוח מהולנד, המבקר בארץ. תחילה לא דיברו השניים זה עם זה,
אולם בשופו של דבר ניגש אריק (משמאל) אל לנדוי ולחץ ידו של לנדוי (מימין) ,ונישה לחייך באדיבות.
ריסטית, דרש ח״כ של מ ה
יעקוב גרוס שלא לדון
בהסתייגויות, מאחר והן קנטר ניות
ומהוות בושה לכנסת.
לעומתו טענו המסתייגים, כי
עצם החוק הוא בושה לכנסת.
כאשר עלה יושב־ראש האופוזיציה
ח״כ משה שחל,
י להעלות את ההסתייגויות שלו,
קרא לעברו גרוס :״בשם רגש
הבושה אתה צריך לרדת מה ׳
במה !״

עור ז״צמן

שר־הביטחון, נראה נלהב ביותר לרגל
מינויו של שימחה ארליך כסגן־ראש־הממשלה.
כאשר נערכה ההצבעה על כך, הרים וייצמן, שהיה במצב־רוח
מרומם, את שתי ידיו, במקום יד אחת. בינתיים ממלא וייצמן
למעשה את תפקידי־הייצוג של שר־החוץ, כשהוא מופיע במשיבות
הדיפלומטיות. כך הופיע השבוע במשיבה לכבוד יום־הרפובליקה של
.תורכיה, שנערך בביתו של הציר התורכי, שירמן (באמצע בתמונה
למטה מימין) ,שוחח משך שעה ארוכה עם השגריר הרומני יון
קובאצ׳י (מימין בתמונה משמאל למטה) ונשפח־העיתונות הרומני.

העולם הזה 2202

! 9ח״כ: המר אשל הת מרמרה
על כך שאין אף שר
אחד ליד שולחן הממשלה.
אמר לה ח״כ מרדכי וירשובס־קי
:״זה המצב היסודי שלה.״
הוסיף משה שחל :״גם כאשר
יושבים כל שרי־הממשלה ליד
שולחן הממשלה, השולחן נשאר
עדיין ריק.״
! 9באותו הרגע נכנס ל אולם
המליאה שר־הבריאות,
אליעזר שוסטק, ומייד הת
קבל
במבול של קריאות. ח״כ
פפה גרופד ג ״יש אנשים
חולים בכנסת, אז הגיע שר-
הבריאות ד ח ״כ שושנה אר־בלי־אלמוזלינו
קראה לעבר
שוסטק :״הוא בא להציל את
הממשלה מהפלוץ.״
! 9ח״כ משה שחל סיפר
לכנסת, מעל הבמה, כי ראש-
הממשלה מנחם בגין אמר
פעם לגולדה מאיר, כאשר
היא היתרי ראש־ממשלה, כי
הדבר החמור ביותר שיכול
לקרות לאדם הוא ״שהוא יאבד
את רגש הבושה.״ בגין הכחיש
ואמר :״מעולם לא אמרתי דבר
כזה!״ לשחל היתד. המובאה
בדברי־הכנסת, אך הכרך נשאר
על שולחנו. אז קם יוסי שריד
ממקומו, ניגש אל שולחן-
הנואמים והגיש לשחל את כרך
דברי־הכנסת שבו הובאו דבריו
של בגין מלפני חמש שנים.
בגין נכנע והודה שטעה.
9כשכיהן ח״ב משה מרון

כיושב־ראש הישיבה, הוא מינה
שני חברי-כנסת כדי למנות את
הקולות בהצבעה. היו אלה
ח״כ משה עמאר מהמערך
וח״ב עקיבא נוף מהדמוק-
רטים. עמאר שאל את היושב-
ראש, בהתייחסו לבן־זוגו ל משימה
:״אתה מעניש אותי ז״
מרון השיב לו באירוניה :״לא,
זה כבוד.״
! 9באחד מנאומיו הנדירים
בכנסת הציע ח״כ מהמערך
אליהו שפייזר לכל מי ש דורש
דרישות צודקות מהממ שלה
ולא נענה, להפעיל עליה
לחצים, לעלות על בריקדות
כשבידיו כלי-נשק, כדי שה ממשלה
תפעיל את החוקים
שבהם מעוניינים האזרחים. ח״כ
אמנון לין ביקש ממנו להו ציא
מהצעתו את המילים כלי-
נשק, ושפייזר הסכים להחליפן
ב״מריצות ומכושים״ .למרדכי
וירשובסקי היתד. תוספת :״עם
יריקות, אם אפשר.״

כומליטה יש חגיגה!
כר מליטה סנגריה -
אין מ ה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כר מליטה סנגריה -
מתחרהבה צל ח ה
מז ה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה מ מי ט ב
הענבים של כרמל.

הדמעות זלגו מעיניו של זבולון המד כ שביק ש תקציב.
אצל יונתן ו.פן נמצא חשיש וש״קה אופיר זכה במישפט
ח־כ דני רוזוליו, שחזר
לעניין מינוי. שני סגנים
לראש־הממשלה, שאל מה יעשה
הסגן השני אחרי שיסיים לקרוא
את עיתוני-הבוקר. השיב לו ח״כ
פינחס שיינמן מהמפד״ל,
שהיה יושב ראש־הישיבה :
״יתפלל !״
! 8כשנשאל ח״כ המערך,
עמום הדר, מה דעתו על
מינוי אחיו הבכור, יגאל

אריק אפילו קרא את שם
תנועתו זו על שם בתו של
קינן.״ שם בתו הבכורה של
קינן הוא אומנם שלומציון,
אלא שלא על שמה, כמובן,
נקראה תנועתו הפוליטית של
שרון.
! 8יועצו של שר־הביטחון
לביטחון לאומי, האלוף אכר ה
ם (״אברשה״) טמיר, עומד
עומד על-כך ששמו ייכתב

״טמיר״ ולא ״תמיר״ .הסיבה:
הוא רוצה לשמר את הטי״ת
משם מישפחתו הקודם: טריי-
נין. בשעתו נאלץ אברשה
לעברת את שמו ולהחליפו ל-
טמיר, אחרי שהגיע לדרגת
סגן־אלוף בצה״ל ועמד לנסוע
לחו״ל. על־פי הוראת דויד
כן־גוריון היו קציני צה״ל
בדרגה זו חייבים לשאת שמות-
ייצוג עבריים. אחיו של אבר-
שה, עורך־הדין זאב טריי־

כר מלי ט ה סנגריה ־
זה מ ה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.
כרמליטה סנגריה
הלהיט החדש של מזרחי
כרמל
נזיקב•ראשון ל*יו! וזכרו! יאקג

מזקד

נעמי שמו

נאלצה להפריע לזמר בני אמדורסקי באמצע הופעתו במסיבה שנערכה השבוע.
״אני מצטערת מאד לצאת באמצע, אך עלי לשחרר את הבייבי״סיטר שלי.
זוהי חמתי, והילד אמנם בן , 10 אך עדיין אינו נשאר לבדו,״ אמרה, נישקה לבני ועזבה באמצע המסיבה.

הורביץ, לתפקיד שר-האוצר
השיב :״אני מאחל לו הצלחה
בכל, אלא שאני לא מאמין
שהוא והממשלה יוכלו להמשיך
לאורך ימים. זה דבר זמני.״
׳ 6אחד מסגני ראש־העיר
תל־אביב בא אצל מנהל־שירות־העיריה,
תת-אלוף (מיל׳) פינ חס
(״פינייד,״) להב והתלונן
על ששכרם של פועלי־התברואד,
בעיריה גבוה מזה של סגני
ראש־העיר .״מדוע זה כך?״
התמרמר הסגן .״זה ביגלל
חוקי ההיצע והביקוש,״ הסביר
לו פינייה .״ביום שיהיו יותר
אנשים שיבקשו להיות פועלי־תברואה
מאשר סגני ראש־העיר,
יהיה שכרו של סגן
ראש־עיר גבוה יותר.״
8 1סגן שר־האוצר לשעבר,
יחזקאל פלומין, התראיין
בערב־הראיונות שבתרבות, ש נערך
בבאר־שבע, שם ריאיין
אותו טרדכי(״מוטקה״) אד*
ציאלי, כתב הארץ בבירת
הנגב. פלומין טען כי מדיניותו
של שר־האוצר לשעבר, שימחה
ארליך, היתד, נכונה, אלא
ששרי־הממשלה לא איפשרו
להגשימה. בין השאר סיפר
מה אירע אחרי שארליך הביא
את אחת מתוכניותיו לקיצוץ
מישרדי־הממשלה :
בתקציבי
״בא אליו שר־החינוך, זבולון
חמר, ופשוט בכה שלא יקצצו
את תקציב מישרדו. בכה. לא
במליצה, אלא בדמעות בעיניים.
וארליך ויתר לו.״
8בישיבת הממשלה שנערכה
בשבוע שעבר, לעג שר־הביטחון
עזר וייצמן ליום-
רות הפוליטיות של שר־החק-
לאות אריאל שרץ .״הרי את
מצע תנועתו, שלומציון,״ אמר
וייצמן ,״חיבר לו עמום קינן.

דליה להב שנים שהוא דליה שגיא

מי שחיתה שחקנית ב״תיאטרון הקאמרי״
לפני 12 שנים, מתגוררת כגר 11
נרומא. היא נישאה לגנר איטלקי גשם ז׳אן־קרלו דזאני,
מנהל חנרת־סרטים ממשלתית נאיטליח. לזוג שני ילדים.
הגיעה ארצח לחגוג את נישואיה של אחותה, הזמרת ורדה
מלהקת ״האחים והאחיות״ עם הפסיכולוג דג הררי.

נין, שהיה אז רק בדרגת רב־סרן
בצבא, שימר את שם
מישפחתו המקורי. כך עשו גם
אחיו הצעירים יותר של
אברשה: יגאל טריינין, ש הוא
מורה במיקצועו, ואבנר
טריינין, משורר ופרופסור
לביו־כימיה באוניברסיטה העב רית
בירושלים.
8לזמר־שחקן אריק
לביא יש גירסה משלו, מדוע
לא שיגרה הטלוויזיה הישרא לית
לקמבודיה, בנוסף למזון
ותרופות, גם את סרט המופע
שבו גוייסו התרומות למען
קמבודיה :״הם לא רצו שמי
שלא מת ברעב ימות משיע-
מום.״
׳ 8במצב של מבוכה היתה
כתבת מעריב איה אורנש״
טיין, עת ישבה באולם־הקול-
נוע וחזתה בהקרנת הסרט
שיער. ניגש אליה המשורר
יהונתן גפן וקבל לפניה:
״בגללך עצרה אותי המישטרה
ל־ 48 שעות, ורק עתה שוח ררתי.״
לא ברור מדוע זה קרה
בגללה, אך יהונתן אמנם נעצר
על-ידי מישטרת כפר־סבא, כא שר
זו ערכה פשיטה בביתו
ומצאה כמות קטנה מאד של
חשיש. יהונתן, עבר לאחרונה
לכפר באיזור השרון, ועל כך
כתבה העיתונאית לפני ימים
אחדים. הרומן שהיה לגפן,
המגדל עתה זקן, עם השחקנית
ענת עצמון, נסתיים.
! 8אחרי יותר משנה של
הליכים מישפטיים מצד הזוג
שייקח ולידיה אופיר נגד
השבועון לחיסון, הושגה השבוע
פשרה בין הצדדים. בזמנו פיר-
סם השבועון ראיון עם הזמרת
אירית דותן, שבו חשפה זו
פרשת־אהבים שהיתר, לה, כב יכול,
עם אופיר. שייקר, ואשתו
הגישו נגד שבועון־הבידור תבי עה
על הוצאת דיבה, על סכום
של מיליון לירות. בפשרה
הובטחו לזוג אופיר שתי מודעות
גדולות של התנצלות,
וסכום של 62 אלף לירות.
81 יעקוב אגמון לא היה
השבוע היחיד שלא הופתע על-
ידי מסיבת־הפתעה לכבודו(ראה
תמונה) .גם לכבוד יום־הולדתו
של הפסיכולוג ד״ר ריצ׳ארד
קורנהויזר ערכה אשתו, ור דה,
מסיבת־הפתעה, שאליה
הוזמנו עשרות ידידים, בווילה
החדשה של הזוג בסביון. נעשה
הכל כדי להפתיע את החתן,
שהוזמן להקלטה ברדיו, וש אמור
היה לחזור הביתה בשעה
.11 אולם ברגע האחרון בוטל
השידור, וקורנהויזר שמע ב שעה
9.30 בערב על המסיבה
— לפני שבא ראשון המפתיעים.
! 8ברחוב רש״י מס׳ 62
בתל־אביב עומד לו בניין רעוע
וישן, שהפך מרכז הקולנוע
הישראלי. בקומודהקרקע נמצ אים
מישרדיו של המפיק יע קוב
(מעגלים, לחץ) קוצקי.
בקומה השניה נמצא מישרדו
של הבמאי אפי דיין, המתגורר
בו בימים אלה באופן
זמני. בקומה העליונה נמצא
מישרדם של דויד טור ואבי
כהן, המפיקים את הסרט ה חדש,
המישחק האמיתי. רק
בשבועות האחרונים עזב את
הבניין אידן מושנזץ, שביים
את רובה חוליות. בעל הבניין,
שמואל גינצכורג,
משכיר אותו בכוונה לאנשי-
קולנוע. קודם כל משום שהוא
אוהב סרטים, שנית משום שהיה
בצעירותו סדרן בקולנוע ברמת-
גן. סיבה נוספת, לטענתו :
במישרדי קולנוענים יש רעש
רק ביום, ולא בלילה.
העולם הזרד 2202

( 8אורחים שבאו למיסעדה
הסינית של רפי שאולי הופ תעו
לראות, בי מנהלת אותה
נאווה פורש־לוין, חברתו
הצמודה של הבום .׳נאווה היא
בעצם ציירת, אך מאז נפרדה
מבעלה, המחזאי חנוך לוין,
והפכה ידידתו של רפי, החלי טה
גם להתעניין בעסקיו. רפי
אוהב אותן קרוב אליו, ונתן
לה את הג׳וב. נאווה גם ממשי כה
לצייר בשעוודהפנאי שלה.

! 91 מעריציה של הספורטאית
אסתר רוט־שחמורוב יוכ לו
לראותה בקרוב מתאמנת
מדי יום בפארק־הירקון. ביוזמת
רשות הספורט ועיריית תל-
אביב מושלם עתה איצטדיון
לאתלטיקה, עם מסלול־אימונים
באיכות עולמית, כנהוג באר צות
מפותחות ביותר. למסלול
זה יבואו גם אתלטים מצטיינים
מאירופה, כדי להתאמן בו
ולנצל את מזג־האוויר החמים

| 1ל י 1 1 1 1 1 1 1 1 1הדוגמנית התלבשה יפה ונשכבה על פסי־הרבבת ליד הרצליה• אך אל
דאגה — היא לא ניסתה להתאבד. בסך הכל היא דיגמנה בגד נוח
ביותר, שאפשר אפילו להשתרע איתו על האדמה. עוברים ושבים נרגעו באשר ראו צלם בסביבה.

יי׳ יי׳ י *י

קנית ציפי שביט לכהן כשו פטת
בתחרות של המבורגרים,
שתיערך בתל־אביב, השיבה :
״אני? מה פיתאום 1אינני
אוכלת בשר, אני צימחונית!״
במקומה התנדבה לשפוט חב-
רת־הכנסת שולמית אלוני.

,סברן(..שזי״) שראטו

אין יסתיים מישפטם של הנאשמים בסיוע לשודדי ״בנק לאומי״
ברמת־אביב. הוא השיב :״לא איכפת לי אם יהיה זיכוי או הר־שעה
— העיקר שיהיה עונש ״.באשר נשאל מתי יסיר מידו את
התחבושת המהודקת לצווארו, אמר :״שיהיה לי משהו אחר״.

דודיו פרנקפורט ל ד
ליטה לא להיעזר הפעם בדוגמנית, אלא הדגימה אותו בעצמה,
כשהיא יושבת ליד הפסנתר. התמונה לא צולמה בביתה .״הלוואי
והיה לי בית בזה,״ אמרה. הבית הועמד לרשותה על״ידי ידיד.
בחודשי

החורף.

מפקח

השלמת המקום הוא אברהם
נרין, שהוא כיום מאמן אתל משנות

יעקב
אגמון

מעיין בלוח שעליו חתמו ידידיו, שבאו
למסיבת ההפתעה שערכו לו גלי צה״ל
השבוע, לקראת פתיחת התיאטרון החדש שלו ,״בית לסין״ .לידו
רעייתו, השחקנית גילה אלמגור, שסיפרה, כי כאשר אגמון החליט
לערוך ראיונות, חששה בתחילה כי לא יצליח בכך .״אך הוא הצליח,
ומאז הוא מראיין אותי כל הזמן,״ הוסיפה. לפני המסיבה טילפנו
רבים מן המוזמנים אל אגמון, ושאלו מתי והיכן היא נערכת —
וכך היה אגמון האיש הפחות מופתע במסיבת ההפתעה.
העולם הזה 2202

ה־׳40

טיקה, ושהיה
אתלט מצטיין.
צריך לשמור על אופטי מיות
— כך החליטה השחקנית
שושניל, שני, היוצאת, כדר כה
מדי בוקר, לשחות בחוף
הים. המים היו מזוהמים מאד,
ושושיק כבר רצתה לעזוב,
כאשר לפתע מצאה בתוך כל
הליכלוך שטר של 100 לירות.
היא נטלה אותו, שחתה לחוף,
ומאז יש לה דיעה טובה יותר
על הים התיכון.
81 בימים אלה, כאשר עורך
החדשות ברדיו, עמוס גורן,
נמצא תחת אש צולבת של
מנהליו, נזכר אביטל מוסנ־זץ,
מנהל תיאטרון ירושלים,
בחווייה משעשעת שהשניים
עברו לפני כמה חודשים. הם
נסעו לפסטיבל־תיאטרון באת־בורו
שבסקוטלנד. שניהם מת נשאים
לגובה של שני מטרים.
באחד הערבים, כאשר ניכנס

גורן לבית־קפה, אמרו לו כמה
סקוטים :״אתה בוודאי ישרא לי,
שם כולם ענקים.״ הם
הכירו את אביטל כמה רגעים
קודם לכן, באותו מקום.
מנהל חברת שמן, בני״
מין ג׳יבלי, טילפן השבוע
אל העיתונאית מירה נוף
ומסר לה דרישת־שלום חמה
מהבמאי הצ׳כי, המתגורר ב־ארצות-הברית,
מילוש פור מן•
לפני שנים אחדות הכינה
מירח סרט תיעודי על פורמן.
ג׳יבלי והבמאי נפגשו במיקרה
ברומא, וכאשר סיפר הישראלי
מהיכן הוא בא, מיהר הצ׳כי
ומסר ד״ש לידידתו. הוא אף
הבטיח כי יגיע לכאן בקרוב.
״רק עכשיו השגתי את הכרטיס
הירוק, המאפשר לעבוד באמ ריקה,
וזה נותן לי אפשרות
לערוך מסעות. ישראל אצלי
בתוכנית,״ סיפר הבמאי, ש סרטו
האחרון, שיער, מוקרן
בימים אלה בתל־אביב (ראה
מדור קולנוע).
כאשר נתבקשה המצחי-

81 קיימת תחרות סמוייה
בין הבית־הלבן בוושינגטון ל בין
בניין הכנסת בירושלים על
מי יהיה הראשון שיתקין מערכת
סולרית (מערכת לחימום-
מים בקרני השמש) — כך כתב
השבועון האמריקאי ניוזוויק.
השבוע הסתבר כי הכנסת
ניצחה — כבר עתה הזמינו
תיכנון למערכת כזו אצל האר כיטקט
ישראל גודוכיץ, ה מכהן
גם כיועץ לשר־האנרגיה
בעיצוב ארכיטקטוני של מער כות
סולריות. בהתחשב בעובדה
שהכנסת חקקה חוק הקובע כי
חובה להתקין מערכת כזו בכל
בניין או בית חדש, קיווה
גודוביץ כי לא תהיינה לו כל
בעיות. אך חבר-הכנסת אמנון
רוביינשטיין כבר קבל על
כך, שרוב הבתים, ובכללם
הכנסת, יהיו מכוערים ביותר
כאשר יצטיידו בדוודים מעין
אלה. גודוביץ מצא פיתרון
אמנותי לכך, ועיצב את המע רכת
לבניין הכנסת בצורת
פירמידה, שתזכיר לצופים פסל,
העשוי מתכת וזכוכית.
8אחרי שראש־העיר של־מה
להט הודיע לעובדי ה־עיריה
כי יעכב את המשכורות
מפני שהכסף אזל, יצא לטיול
בסיני עם חברי מועצת־העי-
ריה, ההנהלה והפקידים הבכי רים.
כל המטיילים צירפו לטיול
בן שלושת־הימים את בני־זוגם.
חברת האוטובוסים דן העמידה
לרשותם שלושה אוטובוסים
חינם אין כסף. כוכב־הטיול היה
אבנר הלוי, ממלא־מקום דובר
העיריה, שערב־ערב הפגין
לפני ידידיו ריקודים תימניים.
81 סגן ראש-העיר דויד
שיפמן אסר על עובדיו להי פגש
או לשוחח עם כלי-
התיקשורת. בשבוע החולף, כא שר
רצו אנשי־הטלוויזיה לצלם
את מהנדס־העיר, אסר שיפמן
לצלם את המהנדס והתעקש כי
יצלמו אותו בלבד.
זה מוכרח היה לקרות
דווקא לצבי רימון, איש
הטלפון האדום בגלי צה״ל. צבי
נותר ללא טלפון בביתו. הוא
עבר מדירתו ברמת־גן לדירה
חדשה בגיבעתיים. אחרי כל
ההבטחות וההתחייבויות בכתב
של מישרד־התיקשורת, לסדר
טלפון לאיש הטלפון, הוא מתגורר
כיום בביתו ללא המכשיר
הרעשני הזה.

215

מוראל מ כני ס ה או תך לעידו ה עו צמה עם ר מ קול חדיש ויוצא דו פן-
- 14 205ה מ שלי םאת סדרת הרמ קולי םהמק צו עיי ם של מוראל
/301/303/309/311ק_וועו ואוקטב־.3
בכל הי תרונות שעשו א ת
כבן ל מ שפ ח ה מו פלאה זו ניחן ה־205
רמקולי מוראל לשם דבר: דיוק מירבי בהעברת הצליל ,״ הי ענו ת מעבר״
מהירה, סלילי !\141ס0 <4 <3א11.0<+ו 4א 4 6ו^ ל ס פיג ת עוצמת־יתר
ומערכת ליניארי ת ל תי או ם פ אז ה
תכונות אלה בצירוף גימור קפדני, מ חי ר סביר ו־ 3שנות א ח ריו ת
נותנים בידך רמקול רב עצמה, בין אםאתה משוגע לדי ס קו,
ל מו סי קהקלא סי ת או לכל מו סי ק ה באשר היא.
מדוע שלא תכנ ס לשמוע או תו ב אחד מ או ל מי ההשמעההמק צו עיי ם
עוד היום?

31־וע 31ח 6׳ו 0ודז <^5חט 5 0

61ז 0רוו > מ

להשיג בחנויות הסטריאו המובחרות ובחנויות ה שקם.

מרכז שיווק, תצוגה וייעוץ: מפעלי מוראל, אזור תעשיה נס־ציונה (על בביש בית עובד) טל 70796 .־054
פתוח כל יום (פרט ליום ו ),מ 17.00—9.00 מכירה לעולים חדשים רק במרכז השיווק,

תוכנית-וזתנחלות המתפרסמת בעיתונות,
משכנעת את האוכלוסיד, שעליה להיאבק
על עצם חייה.

אילו היו בעלי־שכם זקוקים ל
בית־ספר למרד, למרות אלפי שנות
ניסיונם, הרי שילטון־הכיבוש היה
מספק להם בית-ספר זה.

^ תכן שמכל ערי הארץ, שכם היתד,
מאז ומעולם הסוערת !המרדנית ביותר.
כאשר הגיע אליה אברהם אבינו, כבר
היתד, שכם עיר כנענית עתיקה. שם התחוללה
הקטטה הגדולה בעיקבות אונם
דינה, כאשר שימעון ולוי, בני יעקב, ערכו
את הטבח הגדול בעיר .׳שם התכנסו ראשי
השבטים והכריזו על פרישת ישראל משיל-
טון בית־דויד.
התיאור הציורי ביותר של רוח העיר
גיתן בפרשת אבימלך. הגבירים של העיר,
״בעלי שכם / ,נתנו לאבימלך ״שיבעים
כסף״ כדי לשכור ״אנשים ריקים ופוחזים״,
ששחטו את כל בני ירובעל, שיבעים איש,
על אבן אחת .״׳וייאספו כל בעלי־ישכם...
וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אילון
מוצב אשר בשכם.״

שיחות פרטיות, והישראלים התרשמו
מגישתם המפוכחת של רא־שי־הגדה.
הייתי
אחד הישראלים שהירבו לשוחח
יעם האישים בשטחים המוחזקים. לפי בקשתו
ישל לוי אשכול, אז ראש־הממשלה, נפגשתי
אז עם יועצו ׳לענייני השטחים -משד,
׳ששון, והחלפתי עימו רמים. בפרוטוקול
של אותה שיחה נאמר כי לא היו בין שנינו
חילוקי-דיעות בכל הנוגע להערכת עמדתם
של אישי־ציפור פלסטיניים אלה.
הצעתי אז בכנסת להעניק לאלתר את
חופש־הביטוי וחופש-־ה,התארגנות לאוכלו-
סיד, זו, כדי שתקום מתוכה מנהיגות מוס־

וועידת ניו אוטלוק בוושינגטון הודיעו על
׳נכונותם לבוא (דבר שנמנע על־ידי ממשלת
ארצות־הברית) ,ואילו ראשי הערים מן
הגדה, שהוזמנו אף הם ואשר יכלו לבוא,
נמנעו מלהופיע והסתפקו בשיגור הגברת
רמונדה טוויל מטעמם.

ראשי הגדה, ובעדי־שכס ביכל
לס, אמנם אינם קיצוניים יותר
מאשר צמרת אש ״ף, אף אין הם
גם מתונים יותר. הם נוקטים עתה
שפה קשוחה יותר מאשר כמה וכמה
מראשי אש״ף.
ועתה באה ההתבטאות של בסאם שבעה.
מה גרם לכך?

אולם כעלי שכם לא אהבו את
הדיקטטור שלהם, כשם שלא אהבו
מעולם שום שילטון .״וייצאו
השדה, ויכצרו את כרמיהם, וידרכו,
ויעשו הילולים, ויבואו בית-
אלוהיהם, ויאכלו וישתו ויקללו
את אכימלך.״

סופם היד, רע, כידוע. אבימלך כבש את
את תושביה, נתץ אותה
העיר, הרג
״ויזרעה מלח.״ אבל זה לא הזיק לבעלי-
שכם לאורך ימים. אחרי שאבימלך נפצע
אנושות על־ידי פלח־רכב שנזרק על־ידי
אשה מראש מיגדל, וביקש מאנשיו להרגה,
קמה שכם שוב על רגליה.
׳מאז, כך נדמה, ממשיכים בעלי־שכם
לאכול, לשתות ולקלל את השילטון, עד
עצם היום הזה. בימי הבריטים היתד, שכם
מרכז ״המרד הערבי״ של . 1936 בימי
השילטון הירדני, בשעה שהברון הסתדרה
עם בית־המלוכה, היתד, שכם ׳מרכז המרי דות
וההתקוממויות שפרצו מדי פעם, ו רבים
מ״בעלי־שכם״ דד,יום הכירו את ה כלא
הירדני מבפנים. מאז הכיבוש היש ראלי,
כאשר ראשי עיריית־חברון למדו
להתהלך בין טיפות־הגשם ולהימנע מעימות
חריף עם שילטוך הכיבוש, עומדים
בעלי־שכם שוב ושוב בראש ההתנגדות
למימשל הצבאי.

,התוצאה היתה מובלת מאליה:
הקצנה של המנהיגות בגדה. כל
מנהיג בשטחים המוחזקים משתדל
עתה להוכיח שאינו קוויזלינג,
שלא יבגוד בעמו, שלא ישתתף
בשום מזימה נגד אחדות העם הפלסטיני.

השיגו הסכמי קמם־דייוויד (ומעשיו
של בגין בעיקבותיהם) את ההיפך הגמור
ממה שהתכוונו לעשות. תחת לגדל מנהי גות
מתונה יותר בשטחים המוחזקים, הם
הקשיחו את המנהיגות שם ואילצו אותה
לדבר בשפר. קיצונית יותר.

אם ייאותו נציגיה של ממשלת
ישראל להיוועד עם אנשי אש״ף,
ולוא גם בחשאי, הם ייווכחו לדעת
כי רבים מהם מדברים עתה בשפה
מתונה יותר מאשר ראשי העיריות
בגדה, ובי יהיה הרבה יותר
קל להגיע עימם להסכם.

הדברים התקיפים, שאמר תש־כוע
בסאם שכעה למתאם פעולות
צה״ל כשטחים המוחזקים, תואמים
את ההיסטוריה של העיר היפה
פיה, ב־00ט 3השנים האחרונות.
ראש-העירייה הוא יורשם של
אותם בעלי-שכם מימי קדם, שהיו
קיללת השילטון.

1 1 1
^ כים בישראל הוכו בתדהמה על־ידי
• הדברים שאמר (או לא אמר) ראש
עיריית־שכם באותה שיחה.
הם התעוררו בפעם הראשונה מול פני
התפתחות, אשר שילטונות ישראל ואמצעי-
התי׳קש׳ורת שבה ניסו להתעלם ממנה בשנים
האחרונות.
אפשר לקרוא להתפחתו זו בשם ״השפעת
הכיבוש על הנכבש״.

במילים פשוטות: הכיבוש אינו
מחנך לידידות כין העמים, ואינו
מקים דור של חובכי־ציון. הוא
מגדל דור של מתנגדים קיצוניים,
והוא עלול לגדל דור של שונאי
ציץ.

מחרת הכיבוש, בקיץ ,1967 היתה
הדיעה הכללית שהאוכלוסיה בשטחים
המוחזקים מהווה את החלק המתון ביותר
בקרב העם הפלסטיני.
שליחיישילט׳ון, מומחים שונים ואנשי
מחנו•-,השלום הישראלי סיירו בגדה וברצו עה,
החליפו דיע׳ות עם ראשי־ד,ציבור שם
ושמעו דברים כנים מפיהם. לא הייתה ב דברים
אלה חנופה או התרפסות, וחיש
מהר למדו שני הצדדים בשיחות הפרטיות
האלה להתבטא בגילוי-לב נוקב.

הפלסטינים התרשמו מן החופש
שניתן להם להגיד דברים בוטים
באוזני הכובשים, לפחות ב

^ א׳ הסכמי קמפ-דייוויד מחמיר תה־
— ו ליו זה בתאוצה גוברת, כמו מכונית
המתגלגלת במידרון.
ההסכמים נראים בעיני כל הפלסטינים
כמזימה לחיסול העם הפלסטיני. אם היו
בימים הראשונים ספקות בעניין זה, הרי
באו תוכניות-האוטונומיד, של מנחם בגין,
בתוספת ההתנחלויות האחרונות, וסילקו כל
ספק. תהיה דעתו של אנוויר אל־סאדאת
כאשר ׳תהיה — מנחם בגין רואה בהס כמים
-הכשר לסיפוח השטחים הכבושים,
בדרך עקיפה.
אל־סאדאת, הנשיא ג׳ימי קארטר ואולי
גם מנחם בגין האמינו, כאשר חתמו על
ההסכמים, כי תושבי השטחים המוחזקים
הם מתונים יותר מאשר אש״ף, וכי על
כן אפשר להשתמש בהם כדי להוציא את
א׳ש״ף מן התמונה. לכן נקבע בהסכם כי
״הנציגים הנבחרים של תושבי הגדה המערבית
ורצועת עזה״ יקחז חלק במשא-
ומתן על המעמד הסופי של הגדה והרצועה.
לעיני העם הפלסטיני נדלק אור אדום.
הסעיף התפרש אצל הפלסטינים כנסיון
לחסל את המנהיגות הלאומית שלהם ולש לול
את זכויותיה של מחצית העם העם
הפלסטיני החיה בגולה. לדעתם, נועד ל ראשי
הציבור בגדר, וברצועה ׳תפקיד של
קוויזלינגים, שיתנו הכשר לסיפוח השטחים
לישראל.

מכת ואחראית, שתוכל לנהל משא־ומתן
עם ישראל. ההנחה היתד, שהמנהיגות זו
תר,יד, מציאותית ומתונה יותר מאשר אש״ף,
שנקט אז עדיין בעמדות קיצוניות ׳וקשוחות.
הצעה
זו לא נתקבלה, כמובן, מפני שגם
אשכול לא חלם להציע לפלסטינים פיתרון
סביר לבעייתם הלאומית.

המנהיגים המתונים עמדו על
הקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
שתחיה כשלום עם ישראל
— כעוד שהנהגת אש״ף דחתה
אז מכל וכל את הפיתרון הזה
ואף הגדירה אותו (במיסמד רשמי
שהיה מכוון נגדי) כ״מזימה

ציונית״.
אז עברי ׳תריסר שנים — והנה כאילו
• 1התהפכו הקערה על פיה.
צמרת אש״ף אימצה לעצמה למעשה את
הרעיון של הקמת המדינה הפלסטינית ב גדי׳
וברצועה, ובשיחות חצי־רשמיות אומ רים
נציגיו שאם יתקבל גם ממשלת־ישראל
פיתר׳זן זה, ייפתח משא־ומתן בין שני הצדדים.

ואילו
דווקא עמדת האוכלוסיה
בגדה הולכת ומתקשחת.

בוועידת רומא ישבו נציגים בכירים של
אש״ף וראש עיריית בית-לחם לצד אי שים
מישראל. אנשי־אש״ף שהוזמנו ל

ף* רור מה גרם לכך, וברור גם מי
* גרם לכך.
הכיבוש הישראלי נזקק לאמצעים הקלא סיים
של כל כיבוש: מעצרים, דיכוי הפ גנות
שקטות ,׳פתיחה באש על הפגנות
אלימות. אלפים רבים מבני הגדה כבר עברו
את בתי-הכלא הישראליים, ורבבות היו
עצורים במשך תקופות קצרות. כימעט כולם
טוענים כי הוכו, ואחדים טוענים כי עונו.
לאדם החי תחת כיבוש צבאי — כל
כיבוש צבאי — אין זכויות לאומיות, ואין
גם זכויות אישיות. המניף את הדגל האסור
הולך לכלא. המרגיז את השילטון, או מישהו
משוטריו או מפקידיו, מסתכן במעצר ו בגירוש.

שילטץ־כיבוש משניא את
עצמו על האוכלוסיה. השילטון שלנו
אינו יוצא מכלל זה.

אך לכיבוש שלנו נתלוו תופעות, שאינן
מקובלות בשילטון־כיבוש רגיל. מופקעות
אדמות. נלקחים המים. מוקמות התנחלויות
על אדמות שהאוכלוסיר, רואה בהן את
אדמתה — ואין הבדל רב בין אדמה,
״פרטית״ ואדמה ״ממשלתית״ המהווה
רזרווה קרקעית של העם החי במקום.
בגי הגדה והרצועה מאמינים עתה, כי
הכיבוש הישראלי מאיים על עצם קיומם
הלאומי והאישי. כל פרובוקציה מסוג אלץ-
מורה, כל התבטאות של אריק שרון, כל

^ ה הלאה ז ברור כי שכעה אינו יחיד
״ ז בדיעותיו. להיפך, כל ראשי הציבור
בגדה וברצועה שותפים לדיעות אלה. כולם
סבורים בי הפיגועים החבלניים בישראל
מוצדקים, כל עוד נמשך הכיבוש.
אין פירוש הדבר שכולם אכן דוגלים ב המשך
הפיגועים. יש ביניהם, כמו בצמרת
אש״ף, הסבורים כי הפיגועים הפכו מכ שיר
מזיק ומייותר בעידן זה. אך גם ה פלסטינים
הסבורים כך, מאמינים כי ה פיגועים
הם מוצדקים במצב של כי בוש
ואי־הכרה בהם( .ולהבדיל: לא מעט
אנשים התנגדו בשעתו לפעולות אצ״ל
ולח״י, אך הצדיקו אותן כלפי הבריטים).
אפשר להוקיע את שכעה על כך שלא
הוסיף מייד, באותה שיחה, שאין הוא מצ דיק
הריגת נשים וילדים. אילו היתה לו
שהות לחשוב, ואלמלא סבר כי זוהי שיחה
פרטי׳ת, מן הסתם היד, מקפיד לומר זאת.
אך מכיוון שלא היתה זאת הצהרה לפירסום,
שבה יש לשקול כל מלה, אלא שיחה חופ שית
להסברת גישות, אין לכך משמעות רבה
ובוודאי אין כל הצדקה לטענה כאילו יש
כאן הסתה לרצח (בשיחה פרטית עם
אלוף!).
א ך העיקר הוא ששבעה מייצג

כיום את בל האובלוסיה בגדה וברצועה.
אם יגורש או יודח, ישים
הדבר ללעג ולקלס את כל רעיץ
האוטונומיה .״הנציגים הנבחרים
של תושבי הגדה והרצועה״ יישבו
בכלא או בגלות — והאוטונומיה
המהוללת תיפח את נישמתה
עוד לפני שנולדה.

אנדיאוב 1^ 1 1

ואש עיריית שנם
מתאו באון]׳ צוות
מהלו השיחה
שהסעיוה

נשים בוסת

שכם ידועה כעיר בעלת מנהיגות דתית
חזקה. מעטים האירועים שבהם רש־תתפות
נשים. במפגש ההזדהות של נציגי־העיר עם בסאם אל־

ך* לכתי כי אני מכירה את בעלי.
/ /י * אני יודעת מה הוא חושב. אני
מכירה את הרגשות שלו. והוא מדבר על
הכל בבית!״ אומרת עינאייה אל״שכעה.
״הלכתי לשופטים ואמרתי להם את כל
זה. הלכתי על דעת עצמי, כי הבנתי
שדבריו סולפו, ובכוונה תחילה. ידעתי
שאני חייבת לומר את דברי בקול, ושתו־שבי
ישראל יידעו במה בדיוק מדובר!״
עינאייה אל־שכעה, בעלה בסאם אל-
שבעה, ועימם כל תושבי שכם והגדה,
משוכנעים שנעשה עוול לראש־העיריה,
במטרה ברורה אחת: להכפיש את שמו־בעיני
העם הישראלי ולגרום לשינאה ול־שיכנוע
מהנה־השלום הישראלי שאילוך
מורה חייבת להישאר במקום שבו היא

שבעה הגיעו נשות העיר, האחראיות על אירגוני הסעד, הילדים
והחינוך. הן אף התכבדו לשבת בשורות הראשונות. בזמן נאומו
של אל־שכעה נראו דמעות זולגות מעיניהן של חלק מהנשים.

היתה חונודת!
שוכנת היום. כלומר: אין לבצע את החל טת
בית־המישפט העליון לפרק את ההת נחלות,
השוכנת על אדמות פרטיות.
״אני רוצה להבהיר לכולם,״ אמר שכעה
בנאומו לפני בני־עירו, ראשי־הערים ו תומכים
בגדה ,״שאין זה מאבק נגדי או
נגד הפלסטינים בילבד. זה מאבק נגד
כוחות־האור והשלום. וממשלה שחושבת
שתוכל להביא לשלום בדרכים אלה, טועה
טעות מרה!״
אל־שכעה טוען שהכפשת שמו תוכננה
עוד לפני השיחה עם מתאם־הפעולות בשטחים,
האלוף דני מט, ולמעשה כל כוונת
השיחה הית האחת — לסבך אותו.

סי5ר אל־שכעה :

ביום הראשון לפני שבוע התקבל טלפון

מהמימשל. הודיעו לי שדני מט יבוא ביום
השלישי, בשעה 11 וחצי. לא הסבירו במה
מדובר, ואף כי התפלאתי לפשר הביקור,
לא אמרתי מילה ולא שאלתי שאלות.

״שיחה
פילו סופי ת״
ץ ה היה משונה: ראשית, אין לנו
י הרבה עניינים עם מר דני מט עצמו.
אני פגשתי אותו פעם אחת בתל-אביב,
בפגישה משותפת עם עזר וייצמן. ומאז,
אף פעם לא. מילבד זאת, אף פעם לא
התקיימו פגישות מסוג שכזה בעיר עצמה.
תמיד היינו צריכים להגיע אל נציגי ה
מ־שכחה
שסאת

שה תומכת בבעלה. הנא בת ה־ 17 הספיקה לשבת חמישה
ימים במעצר אחרי ההפגנה נגד התנחלות אלון־מורה.

מימשל הצבאי. לחכות בחוץ חמש־שש
שעות, ורק אחר־כן־ היו מואילים להכניס
אותנו פנימה. על כל פנים, התכוננו לפגישה,
והיא נערכה בבניין המימשל בשכם.
מר דני מט הגיע, פנה אלי וביקש לדעת
מה דעתי בעניינים שונים. שאלתי אותו
לאיזה נושאים הוא מתכוון באופן מיוחד.
הוא ענה לי: לא חשוב, תדבר על מה
שאתה רוצה.
התחלתי בבעיות עירוניות. הסברתי לו
מדוע המצב הכלכלי בשכם מחמיר והולך.

הסברתי לו מדוע יש אנשים המתלוננים
על בעיות באספקת חשמל ומים בעיר.
סיפרתי לו על הפעילות בשוק המקומי,
שוחחתי איתו גם על דברים שאינם כל־כך
חשובים. השיחה היתה על פסים רוגעים.
פנינו לעניינים פוליטיים יותר. לא שוחחתי
איתו כנציג מיסגרת מסויימת. זו
היתד. שיחה של שני אנשים. הייתי קורא
לזה אפילו שיחה ידידותית בין שני אנ שים.
יותר מזה, זו היתד, שיחה פילוסופית,
כאילו שאני אזרח שווייצי, המדבר על
דברים ברומו של עולם.
שוחחנו על הכרה בזכויות העם הפלס טיני,
על קאמפ-דייוויד, אוטונומיה וההש פעה
של כל זה על השירותים העירוניים

בשכם.

התלוננתי על ההתייחסות השלילית של
שילטונות־הצבא לשירותים העירוניים.
אחרי שסיימתי את הנושאים הללו, פנה
אלי מר מט ושאל אותי אם יש לי טענות
נוספות. התחלתי לדבר על מעצרי אנשים,
מאסרים, הקשיים לצאת אל ארצות־חוץ
ובעיות בצד המערבי של הגשרים בדרך
לירדן. הרחבתי את הדיבור על הרעת
המצב של האסירים בתוך בתי־הכלא, בעי קר
בבאר־שבע וטול־כרם. הפניתי את
תשומת־ליבו לכך שבכלא טול־כרם התחילו
לירות בעצירים מינהליים בזמן התפילה,
בעודם כורעים.
ביקשתי את טיפולו בעניין אחד מתושבי
שכם, נאדר אל-עפירי היושב בעציר מיני
הלי בכלא רמלה, וכתוצאה מהעינויים נגרם
לו שיתוק ברגליים, והוא אינו יכול
ללכת. הסברתי לאלוף מט כי מצב־בריאותו
של אל־עפירי הולך ורע, ואנו מבקשים
שיעזור ויפנה אותו לטיפול רפואי, או
שיבדוק את אפשרות שיחרורו. דני מט
הבטיח לי שיתעניין בנושא, ושאל לדעתי
בעניין אסירים בכלל. שוחחנו על סוגי
אסירים ואז שאל מט: מה דעתך על
פיגועים חבלניים, ואיך אתה חושב שצריך
לנהוג במחבלים שזרקו שני ילדים לתוך
האש י
מהרגע הזה התחלנו לנתח את המצב
של המאבק וההתנגדות של הפלסטינים,
במילחמתם נגד הכיבוש. אני חייב לציין
שהשיחה היתה רגועה, לגמרי לא אישית,
אפשר אפילו לומר שזו היתד. שיחה פילוסופית.
שני אנשים מדברים על נושא
רחוק מהם, וללא שייכות אישית אליהם.
הייתי אומר שאפילו נשמעתי כמו מדען,
אחד המכין מחקר פוליטי על מצב קיים
מסויים.
לא הבאתי בחשבון שאני ראש־עיר,

קריאות תוקפניות ולא היו התפרעויות צעירים אחרי כן. אל־שנעה
נתן הוראה לא לשחרר את תלמידי בתי־הספר מחשש
שאלו לא יעמדו באיפוק שגזרו על עצמם הבוגרים יותר.
האלוף המשיך לשאול על הריגת היל דים
במעשה כביש־החוף. אמרתי לו שאני
שמעתי מאנשים שהפידאיון לא הרגו את
הילדים. הסברתי לו גם כי שמעתי שבמשך
כל המישפט התעקשו הבחורים שהם לא
באו להרוג, אלא לשחרר את חבריהם
הכלואים. .
מעולם לא אמרתי שאני תומך ברצח-
אזרחים וילדים.
אני חייב שוב לציין שהשיחה התנהלה
באווירה רגועה, ואפילו ידידותית. לא
חשבתי שיש כאן איזו פרובוקציה או
נסיון לסבך אותי, כפלסטיני, כראש־עיר
או כבסאם שכעה עצמו.
פניתי אל האלוף ואמרתי לו :״מדוע
אהה לא לוקח דוגמה אחרת? הנה, לפני
זמן־מה הגיע מיכתב למחמד מילחם, ראש־עיריית
חלחול. את המיכתב כתב בחור,
חייל ישראלי, שהיה בקרבות בלבנון. ה חייל
סיפר שראה גופה של מחבל כשבידו
השמאלית היה ספר, ובימנית הוא נשא
קלשניקוב. אותו חייל סיפר למילחם שברגע
שראה מה שראה, התחיל להבין את
כל העניין הפלסטיני. הוא הכיר בזה ש אותו
בחור, שהוא מחבל, איננו איש רצח
בילבד. גם לו יש חיים ושאיפות, גם הוא
לא רוצה למות, וגם הוא רוצה ללמוד
עוד ועוד ולהגיע להישגים, אך אין לו
ברירה, והוא חייב ללחום את המילחמה
שהוא מאמין בה.
כאשר הסתיימה השיחה, לחצנו ידיים
הוא בירך אותי ב״חג שמח״.

תגובה —
על מה?

1 1 ׳ 0 1 1 1 *1 1 1 1 1 1 *11 בסאס אל־שנעה ואשתו
י י * -י ״ ן י י י י י עינאייה. שניהם ילידי שכס.
שבעה היה חבר פעיל במיפלגת הבעת. בשנת 1959 יצא לפגישה
בדמשק. עינאייה נסעה עימו, והם נישאו שם. באותו כנס של
והוא מושל צבאי. שנינו בני-אדם רגילים,
שני אנשים שלא מעורבים כלל בעניין.

״לא ת מכ תי
גדצח״
^ ונחלתי כבך שניסיתי לנתח את
י 1הסיבות למצב הקיים. אמרתי: יש
משהו מרכזי, המניע את כל נושא הפי
הבעת
חל פילוג בין מצריים וסוריה. אל־שכעה, נתבקש לעזוב
את סוריה והוא נסע למצריים, שם נשאר עד .1954 הוא אינו
נחשב כאוהד שילמון ירדן, זבעיקבות קאמפ״דייוויד אף נותקו
קשריו עם השלטון המצרי. שבעה ואשתו הם גם שותפים פוליטיים.

גועים והפדאיון, ואותו יש לבדוק. אם
נסכים שאין סיבה לכל התופעות, הרי
נצטרך להסכים שמי שעושה את מה שהוא
עושה הוא חולה או מתוסבך.
הסברתי למר מט כי במצב הפלסטינים
היום שולט השכל והרגש. ניסיתי להסביר
לו כי הישראלים מבצעים פשעים נגד
האנושות, כי מעשים כמו גזילת קרקעות
והפגזות על מחנות־סליטים, תוך כדי הרג
אזרחים, אין להם כל הגדרה אחרת מילבד

פשע נגד בני-אדם.
האלוף דני מט הפסיק אותי ואמר., :תראה,
עד כמה אנחנו מישטר נאור ודמו קרטי,
שאני מאפשר לך לומר מילים
כאלה.״
ואז פנה אלי ושאל :״האם אתה תתמוך
בפעילות כמו הפיגוע בכביש החוף?״
עניתי לו :״אני חושב שכל מה שאמרתי
עד עכשיו היה תשובה ברורה ל שאלתך.״

שחזרתי לבניין העיריה, הגיעה אלי
״ אחותו של נאדר אל-עפירי. היא בכ תה,
ואני הרגעתי אותה. סיפרתי לה שזה
עתה חזרתי מפגישה עם האלוף מט, ושהוא
הבטיח לי שהוא יטפל אישית בבעייתו
של אחיה. היא השתכנעה, כמו שאני הש תכנעתי.
היא עזבה את הבניין כשהיא
מחייכת.
אותה הרגשה היתה גם לי. חשבתי שזו
היתה שיחה ידידותית, חביבה, בה כל אחד
אמר את דעתו ללא חשש. לרגע לא עלה
בדעתי מה היו הכוונות האמיתיות בשיחה

שעה אחת אחרי שחזרתי מהפגישה, הת קשרו
אלי משידורי הרדיו וביקשו תגובה
שלי. שאלתי :״על מה?״ ואז אמרו לי
שהגיע מידע, שאני אמרתי שאני בעד
רצח ילדים ואזרחים. אמרתי שאינני מבין
בכלל במה מדובר, ואין לי על מה להגיב.
באותו יום שודרה במהדורה הערבית
ידיעה שבה נאמר שאני הודעתי למט על
תמיכתי המלאה ברצח ילדים.
אחרי כחצי שעה שודרה במהדורה ה־
(המשך בעמוד )44

_ 219

ותר כח,יותר חידוש
ב שואב האבק החד ש
של שרס
עם המנגנון החדיש

מ 8£1¥10\/£ז 8ט ם
לסילוק אוטומט•
של האבק מהמסנן

וממערב עוצמה־
-8 0 0 לפעולה מו שלמת

*מיכל אבק משוכלל־ללא
שקית

*מד אבק־לסימון
כמו ת האבק במיכל

* כבל חשמל מתארך־
לפעולה נו ח ה בטווח רחב
* המחיר 11,730 :ל״י
את מוצרי האיכות של שרפ תמצא בשקם,במשביו המרכזי,
בשא׳׳ל, ברשתות השיווק הגדולות ובחנויות המובחרות למוצרי חשמל.

עוך פ. ע 1ק ה אל קנו חני קהת*פן

היבואן: פ רו ס מו ב ע״ ם י רו ש 7י ם. ט 0 2 - 533817 / 8 / 9 .7

העולם הזה 2202

שני השגרירים חלוקים ביניהם הן ביחס לקו
ההסברה באדצות־הברית והן באופן התגובות כלפי
ממשלת ארצות־הברית על עמדות שהיא נוקטת בפומבי,
בעיקר ביחס לאש״ף.
עד כה נהנה עברון מגיבוי מוחלט של משה דיין.
אולם אחרי פרישתו של דיין, נוצר חשש בשגרירות
בוושינגטון כי יגבר כוחו של בלום, שיש לו גישה
ישירה אל בגין.

צ״׳ מ עו רבת
ב שערוריה בארה ״ ב
ארל״ן־ היה
אופוזיציה בממשלה
סירובו של סגן ראש־הממשלה השני, שמחה
ארליך, להשתתף בקבינט הכלכלי שהקים
שר-האוצר החדש, יגאל הורביץ, מוסבר
כרצונו של ארליך לשמור כידו את
האופציה לביקורת של המדיניות הכלכלית
הממשלה.
ארליך, שבשיחות פרטיות מביע את השקפתו הפרטית,
כי הממשלה במתכונתה הנוכחית לא תאריך ימים יותר
משלושה חודשים, מתכוון לעמוד גם בראש אופוזיציה
אקטיבית בתוך הממשלה למדיניות ההתנחלות.
ארליך הבהיר כי בעניין זה, אותו הוא מכנה
״התיישבות־סרק״ ,הוא מתכוון ״ללכת עד הסוף.״

סקרי ם מפטיחיס:
סיכוי לו״ צפן
סקרים שנערכו לאחרונה על־פי הזמנת אנשי חרות
בליכוד העלו תוצאות מאלפות, המעודדות את ראשי
הליכוד.

עד־פי סקרים אלה מתברר שאם כראש
רשימת הליכוד בבחירות, אילו היו נערכות
היום, היה ניצב שר־הביטחון עזר וייצמן
ולא מנחם בגין, לא היה הסחף שד
המצביעים לעבר המערך גדוד בל בך.

בעוד שבעימות צפוי בין מנחם בגין לשמעון פרס,
מראים הסקרים יתרון בולט לרשימת המערך,
הרי כשהעימות הצפוי הוא בין שמעון פרס לעזר
וייצמן, קיים כמעט שיוויון בהתפלגות הבוחרים. ,
עם נטייה קלה לצד וייצמן.

מחריפים חסי
ב לו ם ־ עברו!
המחלוקת כין שגריר ישראל כאו״ם,
הפרופסור יהודה כלום, לבין שגריר ישראל
בוושינגטון, אפרים עכרון, עלולה להפוך
לעימות גלוי וייתכן שתצריך את התערבותו
שד ראש־הממשלה.

שרון רוצה
מי שבם תחר
שר־החקלאות אריאל שרון מעוניין
להביא את פרשת הפקעת האדמות
הפרמיות בגדה לדיון מחודש כ־כית־המישסט
העליון.
כיוון שאריק יודע שאין אפשרות
לדיון מחודש בעתירת תושבי רוג׳יב
בעניין התנחלות אדון מורה, הוא רוצה
להביא לכף שיוגשו עתירות חדשות
כנושא זה, בידי תושבים שעד
כה לא ביקשו התערבות כג׳׳ץ.
שר-החקלאות מאמין שבדיון חדש
כית-המישפט
--אתיהיה —לשכנע ניתן זמישפט

להפקעה הן ביטחוניות ולא שהסיבות פוליטיות וכי תהליך ההפקעה ג ״ הכדין,
ולא כפי שקבע כית-המי
שדן כבג ׳׳ץ אלון מורה.

חברת הספנות הלאומית צים, מעורבת בפרשת
שחיתות של תשלומים בלתי חוקיים ושל תשלומי
שוחד בעסקי הנמלים בארצות־הברית. התובע הכללי
האמריקאי הגיש שורה של האשמות נגד מנהל חברת
ספנות אמריקאי, בהן הוא מואשם בתשלומי שוחד
לנשיא איגוד עובדי הנמלים. על־פי ההאשמות קיבל
הנשיא, קרול גארדנר, משנת 1975 עד שנת ,1978
תשלומים בסכום של 66 אלף דולר.

כפרטי האישום נטען גם כי שני עובדים
לשעבר שד חכרת ״צים״ כארצות־הכרית,
חיים נוימן וראובן אילן, קיבלו טכום
של 50 אלף דולר מהכרה מיסחרית פרטית
תמורת׳מעורבותם כפעילות הבלתי חוקית
ברציפי נמל ניו־יורק.

בן״אלי שר לתפ קי ד
שר־החוץ?•
כמה ממקורביו של מנחם בגין ניסו לבדוק את
האפשרות, שיסכים למנות לתפקיד שר־החוץ בממשלתו
את מנכ״ל מישרדו, הד״ ר אליהו בן־אלישר.

אנשי תנועת החרות, שכן־אלישר היה דוברה
לפני שהפך מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה,
מודעים לעובדה שהוא משתוקק מאד
לתפקיד זה, אך אינו מעז להציע עצמו
לכגין. על פי תגובותיו שד בגין לרעיון

י ק. צטניק
בשפה הגר מני ת
אחרי יותר משלושים שגה חזר בו
סופר השואה יחיאל (״ק.צטניק״) דינור
מהנדר שנדר שלא לאפשר את
תירגום ספריו על השואה לגרמנית.
הסופר, שספריו תורגמו לשפות רכות,
התיר למו״ל דניאל אמריליו לתרגם
את יצירותיו לגרמנית כתנאי שיד
גרמנית לא תהיה מעורבת בתהליך
הפקת הספרים.
״כית־הכוכות״ תהיה היצירה הראשונה
שלו שתתורגם כידי מתרגמת
יהודיה מגרמניה. המו״ל מצפה שנוכח
ההתעניינות המחודשת כשואה כגרמניה,
כעקבות הקרנת סידרת הטלוויזיה
כשם זה, יהיה ביקוש רב לספריו
של ק.צטניק במדינות הדוברות׳
גרמנית.
שהועדה כפניו, הסתבר כי אין הוא מתייחס
דהצע הכרצינות.

,חופ ש הדת״
״ שמר ב מפ״ ם
בפעם הראשונה בתולדות מפ״ם הובטחה ״החרות
הדתית״ לאחד ממרכיביה. האפשרות לשמור על
״הגישה המסורתית ליהדות״ הית האחד. התנאים
שעליהם הוסכם במשא־ומתן להצטרפות קבוצה
גדולה מאנשי עודד למיפלגה. אנשי עודד, שבראשם
עומד רפאל בן־שושן, מי שהיה מראשי תנועת עודד
שהשתלבה בד״ש ושימש כעוזרו של שר־הרווחה
ישראל כץ, טענו כי התדמית האנטי־דתית של מפ״ם
מפריעה להם ומונעת הצטרפות של אנשים מעדות
המיזרח, ובעיקר ממדינות צפון־אפריקה, למיפלגה.

את הצטרפותם למפ״ם מגדירים אנשי
עודד כניסיון לבדוק אם יובלו למצוא
כמיפלגה זו את ביטויים, לשמור על הזהות

העדתית שלהם ולתת כיטוי גם לגישה
המסורתית שלהם.
מאחרי הקלעים מתנהלים מגעים עם עוד
כמה גופים, שחלקם היו מזוהים עם
מיפלגות אחרות, בדי לשלבם כמיסגרת
מפ״ם.

ל א יהיה ..צבא
פרט״ ל לנ ד או
תוכניתו של שר־התחבורה, חיים לנדאו, לחדש את
סיירת־הבטיחות, לא תמומש ככל הנראה. בממשלה
נתקלה התוכנית בלעג והיו שרים שטענו כי לנדאו
מבקש להקים לעצמו ״צבא פרטי״ .אולם ההתנגדות,
העיקרית באה מחוגי המישטרה, המתנגדת בתוקף
לסיירת, על סמך׳הניסיון שהיה לה עם גוף זה
בתקופת כהונתו של גד יעקובי כשר־התחבורה.

בינתיים ככר רכש מישרד־התחבורה ציוד
קשר ורדאר, עכור הסיירת שדא תוקם,
המונח עתה כאבן שאין רה הופכין.

סילן ור לי שראל
בירחון גיאוגרפי
ישראל תזכה לייצוג כמעט _
כמהדורה האמריקאית של הין...
הגיאוגרפי ״גיאו״ היוצא לאור על4
ידי בית ההוצאה הגרמני של השכו*
עדן״שטרך. הגיליונות הראשונים של
המהדורה האמריקאית של הירחוז
היקר (מחירו הוא פי שי
שלושה מהירחו
״נשיונאל גיאוגרפיק ומגאזץ״) זג
בתפוצה הולכת וגדלה אולם׳ כמטרה
להחדירו לציבור הקוראים היהודי,
־זזכה ישראל לסיקור מורחב.
בכל אחד מגיליונות הירחון 4—6
כתבות. העורך הראשי של ׳״גיאו״,
הרולד קפלן, שבא לארץ לבי&ד של
יותר מחודש, החליט שכמעט ככל
אחד מהגיליונות הקרובים תוקדש

כתבה לנושא ישראלי.

ה ע בו דהלא
* ח סי לאגרה
קרוב לוודאי שמאבקו של מזכיר מחוז תל־אביב
במיפלגת־העבודה, אליהו שפייזר, נגד הטלת אגרה
בשיעור של 150ל״י על חברי מיפלגת־העבודה,
לקראת ועידתה, יוכתר בהצלחה.

כצורה כזאת •טוב לא תהיה כל אפשרות
לבחון את כוחו הממשי ש׳ הסניף התל•
אביבי של המיפלגה, שלטענת מזכירי
המחוזות האחרים הוא הקטן כיותר מבין
סניפי המיפלגה כערים הגדולות ומקבל
ייצוג מעבר לגודלו הממשי.

מישקלו של הסניף נקבע על פי מה שמכונה
״שיקלול״ ,שיטת חישוב הנוטלת בחשבון את מיספר
החברים הרשומים בסניף ואת מיספר הבוחרים
שהצביעו באיזור תל־אביב בבחירות האחרונות עבור
המערך. על פי שיטה זו ניתן לכלול שמות פיקטיביים
ומתים בין החברים הרשומים.

עובד *הצופה״ נג ד
מ ביר ת בי ת ם
עובדי יומון המפד״ל ,״הצופה״ ,עומדים
להגיש צו־מניעה נגד הנהלת המפד״ל,
באמצעות עורך־הדין יגאל רענן, שימנע
ממנה למכור את ״בית הצופה״ בתל־אכיב
ל״כנק המזרחי״ .העובדים יטענו בי אין
ביטחון שישולמו להם הפיצויים המגיעים
להם על פי ההסכם, עם סגירת העיתון.
לטענת עובדי הצופה, מבקש גיזבר המפד״ל אהרון
קופולוביץ׳ להתחמק מהסכם הפיצויים שהושג עימם,
על פיו יקבלו פיצויים בשיעור 270 אחוז, עם סגירת
העיתון בחודש דצמבר השנה. לדבריהם מבקש
קופולוביץ׳ להביא לגסיסתו של העיתון, כך שייראה
כאילו מת מעצמו, באשמת העובדים, ולא נסגר על־ידי
המפד״ל.

הגיזכר מעכב תשלומים לספקים
ובתוצאה מכך עלול העיתון להפסיק את
הופעתו מכלי שייסגר רשמית.

חבור

30 דה׳ נג ד ישראל
ב אר צו ת ^ ה ברי ת
תשקיף תמיר ה יח
ל ה צבי ע בונד
מייד אחרי ההצבעה ערד שר-המישפטים,
שמואל תמיר, שיחות עם אישים בכירים
בליכוד, וחזר עד הצעתו כי הוא וח״ב
עקיבא גוף יצטרכו לחרות. תמיר הסביר
כי במיקרה בזה יצביעו הוא ונוף כעד
התיקון בחוק, מאחר שאז תהיה עליהם
מישמעת מיפלגתית.
שר־הביטחון עזר וייצמן, ושר־השיכון דויד לוי,
הודיעו לחבריהם בחרות כי לא יסכימו בשום פנים
ואופן להצטרפות תמיר לחרות.

א 1רגד רוצה
בוועדת כ ס פי ם
ח״כ הליכוד, יגאל כהן־אורגד, התחיל כבר ביום
ההצבעה על חוק־ההפלות במגעים עם ראשי מיפלגתו
ושריה, כדי להבטיח לעצמו את ראשות ועדת־הכספים,
במקום ח״כ שלמה לורנץ, אם תפרוש
אגודת־ישראל מהקואליציה.

דומיו הציע
דהרופגור
מי שהיה סגן שר־האוצר, ח״כ יחזקאל פלומין,
הציע למיפלגתו את המנדט שלו, מאחר שסירב
להצביע עם הממשלה על תיקון חוק־ההפלות.

הצעתו נדחתה על הסף, מכיוון שאם יתפטר
פדומין, ייכנס כמקומו חכר התחיה,
צבי שילוח.

ג אול ה כהן
תצביע נג ד
ח״כ גאולה בהן, אשר הצביעה יחד עם
משה שמיר כעד הממשלה על תיקון חוק־ההפלות,
עומדת להצביע נגד ההצעה,
כאשר זו תועלה מחדש על־ידי הממשלה,
ככל הנראה כעוד כשבועיים.
גאולה הביעה כמה פעמים את דעתה נגד חוק־ההפלות
בכללו, אולם בהצבעה הבאה היא החליטה
להיות נאמנה לקו שלה, להצביע נגד הממשלה
בכל מיקרה ובכל מחיר.
גאולה הודיעה לאנשי הליכוד כי תהיה מוכנה לשנות
את הצבעתה בעוד שבועיים, רק אם הממשלה
תוותר על הורדת אילידמזרה מהקרקע__ .

יד*ןלא
שתתף ב ק בינ ט
למרות שנבחר כאחד מחמשת חברי
הקבינט הכלכלי המצומצם, הודיע סגן־
ראש־הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין, לשר-
האוצר יגאל הורביץ כי לא ישתתף
כאופן אישי כישיבות הקבינט.
ידין הודיע להורביץ כי את מקומו בקבינט ימלא
שר־הרווחה, הד״ר ישראל כץ, כאשר הקבינט ידון
בנושאי חברה ורווחה, ושר־המישפטים, שמואל תמיר,
כאשר הקבינט ידון בנושאים אחרים.

אחד מאמצעי התיקשורת החשובים ביותר בארצות־הברית
עורך עתה חקירה מקיפה במעשיו של איש־עסקים
תל־אביבי מפורסם, הנחשד על־ידו כאחד
מאנשי־המפתח של ״המאפיה הישראלית״ בארצות־הברית.
איש־העסקים,
שיצאו לו מוניטין כאחד ממוקדי
החברה התל־אביבית, הופיע לא מכבר בלום־אנג׳לם,
כאשר בידו סכום של 12 מיליון דולר — שהוא
סכום־עתק גם בממדים אמריקאיים — שאותם ביקש
להשקיע במקום. הוא בא במגע עם יורד ישראלי,
גם הוא דמות מרכזית בחיי־החבדה של תל־אביב
בעבר, והציע לו לנהל את עסקיו במקום.
לדעת החוקרים האמריקאיים, יתכן כי הסכום
נובע מרווחים של הברחת חשיש מישראל לאמריקה,
ושל סמים קשים מיבשת אמריקה לישראל. בעניין זה
צפויים באמריקה, תוך כמה שבועות, גילויים
סנסציוניים, העלולים להשחיר עוד יותר את פגי
ישראל שם.
. .קאמילואזה,,

פלסטי]״ ?
יש להתייחם ברצינות־יתר לידיעות על אימוניהם
של פידאיון פלסטיניים בהטסת מטוסים.
קיימת אפשרות שגופים פלסטיניים קיצוניים ינסו ,
להפעיל שיטה של ״קאמיקאזה״ (ביפאנית :״רוח
הקודש״) ,ולחקות את מעשיהם של הטייסים
היפאניים במילחמת־העולם השנייה, שהפילו את
עצמם במטוסים מלאי־הפצצות על נושאות־מטוסים
אמריקאיות.

הסכנה: שטייסים פלסטיניים ינסו לבצע
מיכצעי-התאכדות, על-ידי הפלת מטוסים
במרכזי־ערים.

המנכ״ל איים
על ;הארץ׳,
המנכ״ל החדש של מישרד־האוצר, יעקוב
נאמן, יהיה עד למינויו עורך־הדין של סוחר

הנשיא בראש
קרן ק מ בו די ה
נשיא־המדינה, יצחק נבון, מוכן להעמיד
את עצמו כראש קרן־הטלוויזיה
למען פליטי־קמכודיה.
ההצעה הועלתה על־ידי הנהלת תנועת
הצופים כארץ. התברר כי!הצופיס
אספו סכום של יותר משלושה מיליוני
לירות למען קרן־הטלוויזיה למען
ילדי-קמכודיה, ורצו להיות שותפים
בהנהלת הקרן של הטלוויזיה.
כהצעת פשרה הוצע כי הנשיא יעמוד
כראש הקרן, והנשיא הביע הסכמתו
לכך.
הנשק ממכסיקו, מרכוס כץ• ,טיש לו עסקים
נרחבים עם התעשייה האווירית.
כאשר נודע בשבוע שעבר לנאמן כי היומון הארץ
מתכוון לפרסם גילויים על כץ, לגבי הפרשה שפורסמה
לפני כשנה בהעולם הזה, הוא איים להגיש מישפט־דיבה
נגד הארץ -,בגובה של 100 מיליון לירות.

ב ת דור ש
הו רדת מיסיס
שר־התעשייה גידעון פת דרש השבוע משר־האוצר
החדש, יגאל הורביץ, להסיר את המיסים משכר
עבודת המישמרת השנייה והשלישית בתעשייה, או
להפחיתם בצורה משמעותית.

פת לא קיבל עדיין תשובה מהורכיץ, אך
נראה כי זו תהיה שלילית.
המיסים על שכר עבודת המישמרת השנייה והשלישית
בתעשייה נקבעו בעיקבות המהפך הכלכלי.

זמיר מחמ ש
דרר פיצויים היועץ מגסה יצחק בגלל

המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר.
למצוא דרך שבה תפצה המדינה את הד״ר
פרומקין, מי שהיה עצור משך 10 חודשים
אשמת־שוחד, שזוכה בתחילת השבוע.

מקורבים לזמיר פנו לפרומקין כבקשה
להימנע מנקיטת צעדים מישפטיים נגד
המדינה, כדי שאפשר יהיה לסיים את
הפרשה ללא כית־מישפט.

טענות רא שונות נג ד
מיש פחתה ורבץ
עוד לפני שנכנס יגאל הורכיץ לתפקידו,
הועלו טענות נגד מישפחתו
ועסקיו.
כאשר אזלו בחנויות ירושלים מוצרי
המיפעלים ״טנא־נוגה״ ,שהבעלות
עליהם הועברה בשעתו על-ידי יגאל
הורכיץ לכני־מישפחתו, נפוצה השמועה
כי כני־המישפהה ממתינים
למעשיו של שר־האוצר החדש, שיביאו
להעלאת מחיריהם ש 7המוצרים.
הורכיץ עצמו ׳הכחיש נמרצות, בתגר
כה על טענות של אורי אכנרי ככנסת,
כאילו חזר לעסקיו אחרי שהתפטר
מתפקיד שר-התעשייה.

שמיד איוו
רואה ב איב אן
בשיחה שהתנהלה השבוע בין המפקח הכללי הבא של
המישטרה, האלוף הרצל שפיר, לבין מפקד המחוז
הדרומי של המישטרה, הניצב אריה איבצן, הציע
איבצן את מלוא תמיכתו בשפיר.

שפיר, לעומת זאת, הניח לאיכצן להבין
שהיה מעדיף שאיבצן יגיש את התפטרותו
ביום מינויו כמפכ״ל.

ס בור״ יקים
מיפעלים ב מצריים
כקאהיר דנים עתה כהצעה מפורטת של
חברת ״כור״ להקמת שני מיפעל־ענק
במצריים, כהשקעה של כ־ 30 מיליוני דולר
כל אחד.
המיפעל הראשון יהיה להפקת שמנים מזרעי כותנה,
והשני מיפעל לכיתוש פרי־הדר.

צפויה ש בי ת ה
ב״אל־יעל״
טייסי ״אל־על״ הקימו מטה־שכיתה
שעליה
לשביתה --
עצמב ומבינים יכריזו גם כעוד כשבועיים.
אז צריכה הנהלת אל־על להודיע לטייסים אם היא
מבטלת את הדרישה לפיטורי 33 טייסים, או שהיא
עומדת על דרישה זו.

ה מ עי ר ו הליכוד
נג דהרצ או ת
חברי־בנסת אחדים מהמערך־ הבטיחו
לשריר את תמיכתם כהצעת-החוק הפרטית
שלו, שנועדה לאסור על חברי-בנסת לשאת
הרצאות כשבר, גם כחוץ־לארץ.
שריר אף מציע תקופת־צינון מהרצאות, אחרי שחבר־הכנסת
גמר את כהונתו. עיקר טענתו של שריר
היא נגד חברי־הכנסת יצחק רבין ומשה דיין.

יוסי ינאי

במדינה הע זוועה בטהראן

גם אידו היה השאה
״אייכמן ש 7איראן״ —
מיצוות התרבות חשובות
מתאוות הגקם

יש מיצוות שהשתרשו כל־כך עמוק ב קרקע
התרבות האנושית, עד כי הן נר אות
כמובנות מאליהן. כאשר מישהו מפר
אותן, מעורר הדבר תדהמה וזוועה.
מיצווה כזאת היא חסינותם של דיפלו מטים,
שליחי מדינה אחת המואמנים ב מדינה
אחרת, אף יריבה ואוייבת. היא
קודשה עוד בימי-קדם. גם בתקופות באר-
באריות היה מעמד מייוחד לכרוז, הנו שא
את דבר אדונו, ולדיפלומט שנשלח
על״ידי שליט אחד אל חצרו של השני.
בעת החדשה, הלכו והתמעטו הפיגועים
כשגרירים. אפילו בעת הכרזת מילחמה,
מקפידים הצדדים לדאוג להחזרת הדיפלו מטים
של האוייב לביתם. במלחמת־העד
לם השנייה, כאשר ניהלו השליחים היפא־ניים
בוושינגטון משא־ומתן כוזב עד ל רגע
ההתקפה על פרל־הארבור, כחלק ממערכת
הטעייה והסוואה, לא מנע הדבר
את החזרתם ליפאן בעצם ימי ההתרגשות
והזעם.
נוהג זה מבוסס על היגיון. לכל הצדדים
יש עניין בשמירת הכללים המוסכ מים.
אם יבוטלו, יינזקו כל הצדדים באחד,
וההידברות בין עמי-התרבות תידרדר ב מדרון
הבארבאריות.
מיקלט ל מנגל ה. כל המוסכמות האלה
התערערו השבוע בטהראן, כאשר
לכדו חסידי האיית-אללה רוח־אללה חד
מייני את צוות השגרירות האמריקאית
והחזיקו את עשרות הדיפלומטים כבני-
ערובה, בדרישה להסגיר לאיראן את ה שאה
המודח, המאושפז בארצות־הברית.
הדבר עורר זוועה ברחבי העולם, מפני
שהיתר. זאת פעולה פחדנית, נגד אנשים
חסרי-ישע, למען מטרה אנטי-הומאנית :
הסגרת אדם חולה, ואולי גוסס, בידי אוי ביו
שואפי־הנקם.
אך כמו בכל פרשה אנושית, יש גם
לזו שני צדדים. העלה את הצד השני
אנדרו יאנג, לשעבר ראש-המישלחת של
ארצות־הברית באו״ם, שהישווה את ה שאה
לאדולף אייכמן, כדי להסביר את
רגשות העם האיראני.
יתכן מאד בי בעיני האיראנים, מעמדו
של השאה כמעמדו של מנגלה בעיני יש־ראל.
השאה ניצח במשך שנים על מכו נה
אכזרית מאין כמוה של רצח ועינויים,
דיכוי ורדיפות, והריהו מצטייר כיום ב מולדתו
כשטן עצמו.
חזמייני ואמונים. אך שיקול צלול
יפסול גם טענה זו.
האנושות התרבותית אינה יכולה לתפקד,
בלי שמירה על מינימום של נוהגים
תרבותיים. מוסר היחסים הבינלאומיים,
שהתגבש בניסיון של דורות רבים — החל
בהגנה על חייהם של שבויים במילחמה
ועל האוכלוסיה בשטח כבוש, ובלה בשמירה
על חסינותם של דיפלומטים —
חשוב יותר מכל רגש חולף, מוצדק ככל
שיהיה, ועליו לגבור על אינסטינקטים של
נקמה.
מאורעות השבוע מוכיחים שוב את חומ רת
הסכנה הצפוייה לתרבות האנושית
מהתלקחות הקנאות הדתית החשוכה בפי נות
שונות של העולם — החל בחומיי־ניזם
האיראני וכלה בגוש־אמונים הישר אלי.
כאשר מתרחשים הדברים במרחקים,
קל לאזרח הישראלי להסיק את המסקנה :
יש לחסל מיפלצת זו, לפני שתסכן את
הישגי התרבות המודרנית, החילונית והסובלנית.

תיק
שורת
טנ1ד מ 3 3ה את הלמיד

בדמוקרטיה מבוססת עד חובש
המידע — אף סארץ משתלט
עיקרון טוטאליטרי
מאז השליטו מנחם בגין וזבולון המר
את ״המאפיה הימנית״ על רשות-השידור,
אירעו בה שערוריות רבות ורצופות. השבוע
הגיעו לשיא, החושף בצורה חדה
את המגמה של התהליך: הפיכת כלי-
העולם הזה 2202

ראש־עירייה אל־שכעה

האלוף מט

בישראל הדמוקרטית מותר להגיד את הכל — ואחרינו הולכים דבית־הסוהר
התיקשורת הממלכתיים למבשיר-תעמולה
טוטאליטרי.
ההבדל בין תיקשורת דמוקרטית ותיק-
שורת טוטאליטרית אינו רק בהטפה לרי עות,
אלא גם במניעת־מידע. בדמוקרטיה,
פועלת מיצוות־עשה: יש לאפשר לאזרח
החופשי לשמוע את שני הצדדים בכל
ויכוח. במישטר טוטאליטרי, פועל העיק רון
ההפוך: יש למנוע בכל מחיר את
השמעת הטענות של הצד השני. יש לש טוף
את מוחם של האזרחים על-ידי חז רה
אינסופית על טענות השילטון, ולמנוע
מהם כל אפשרות לשמוע טענה אחרת.
על פי פרינציפ זה פועלים הקומיסא-
רים הפוליטיים של ממשלת-הליבוד — יו סף
(״טומי״) לפיד, ראובן ירון ואהרון
פאפו, יחד עם משרתיהם ומלשיניהם.
קולו של פירר. השבוע תומצת המאבק
כולו בפרשה של שלוש דקות.
עובדי הטלוויזיה ריאיינו ביום החמישי
את באסם אל־שכעה (ראה הנדון, עמודים
28—29 ולהלן) ,כדי שיציג את טענותיו
לפני הציבור הישראלי. מאחר שהאיש שי מש
מטרה להתקפה מוחצת עליו, והיה
צפוי באותו רגע למאסר ולגירוש, היתד.
זאת פעולה עיתונאית שיגרתית ומובנת-
מאליה.
לא כן חשב טומי לפיד, שאסר את שי דור
הראיון. במשך שלוש דקות הואפל
המירקע. משם התגלגלו הדברים לעבר
עימות חריף ובלתי־נמנע (ראה עמוד .)45
לעומת זאת שידרה הטלוויזיה בליל-
שבת ראיון נוסף עם אריק שרון, שהש מיט
את המסווה האחרון והטיף בגלוי
למישטר פאשיסטי. כשהוא לבוש בקפידה
מפחידה בחליפה בהה וענוד עניבה, וכ אשר
בפניו ניכר טיק עצבני חדש, שהפ חיד
עוד יותר, השמיע שרון דברים שמ עולם
לא נשמעו עדיין על מירקע הטל וויזיה
— השקפת־העולם של פירר פא-
שיסטי פוטנציאלי. הוא טען שהיה צורך
לגרש את שכעה מבלי לאפשר לו כלל
להזדקק לבית־המישפט הישראלי, ושתיג־רודכדורגל
בנצרת (שכנראה לא היתד.
ולא נבראה) מוכיחה שיש לקבוע יחס
חדש כלפי המיעוט הערבי.
היו אלה דברי-הסתה גזעניים מובהקים.
נראה כי שרון החליט לשים את עצמו
כראש ״המאפיה הימנית״ ,המשתלטת ב הדרגה
על המדינה, והפועלת בשיתוף-
פעולה הדוק בממשלה, בכלי-התיקשורת,
בצה״ל ובמערכות האחרות.
שטיפת־המוח. מעבר לשערוריות
היום־יום, יש למגמה זו השלכות חמורות
ביותר על עתיד המדינה.
לצד הנוער שטוף־המוח, העובר את

מערכת־החינוך של זבולון המר, נוצר צי בור
מבוגר שטוף־מוח, קורבן מאמציהם
של טומי ושות /הניזון מסוג אחד של
מידע ודיעות, ושכל סוג אחר נמנע ממנו
בכוח.
השטחים הדונ1יג,ווו ה׳ א ה
ללזציו 1דגי1נודמן

7א גותר ספק:
פרשת אל־שכעה היתח
מלכתחילה קגוגיח
סתוכגכת היטב
כבל שעברו הימים אחרי ההלם הראשון
של פרשת בסאם אל-שכעה (ראה הנדון
ועמודים )28—29 כן התעמקו הספקות ל גבי
כשרות פעולתו של השילטון.
טענתו של אל־שכעה, כי הוכנה לו מל כודת
מתוכננת־היטב, קיבלה סבירות
רבה יותר מיום ליום. הסימוכין לכך:
!• לא היתד. שום סיבה נראית־לעין
ליוזמתו של האלוף דגי מט, מתאם הפעולות
של צה״ל בשטחים המוחזקים, לזמן
את אל־שכעה לשיחה. צורת הזימון ומי קומו
היו יוצאים־דופן.
•:אף שהאלוף מט נפרד מאל-שכעה
בתום השיחה בידידות ובחמימות מודג שת,
נמסרה גירסה מסולפת של השיחה
תוך פחות משעה לרדיו, ועוד באותו יום
לכתבים הצבאיים.
!• לעומת זאת, לא מסר מט דיווח
לממונים עליו, ובעיקר לשר-הביטחון.
י• הגירסה המקורית שנמסרה לאמצ-
עי-התיקשורת היתד, מסיתה וכוזבת, בהו ציאה
את הדברים מתוך הקשרם.
מעילה כאמון. הקנוניה שברה במכה
אחת את אחד הנכסים המעטים שעוד
שרדו בין ישראל וראשי הציבור בשט חים
המוחזקים: האימון ההדדי האישי.
מאז ראשית הכיבוש, נוצרה מסורת
של הידברות אישית חופשית של ישרא לים
מכל הסוגים, אנשי המימשל וראשי
מחנה-השלום באחד, עם ראשי הציבור
הפלסטיני. במשך 12 שנים, נהגו שני ה צדדים
להביע באופן חופשי לגמרי את
דיעותיהם בשיחות אלה. האווירה ששררה
בשיחות אלה יצרה לא פעם את האשלייה
כאילו ״כבר נוצר למעשה שלום,״ כפי
שאמר פעם יצחק בן־אהרון.
אין ספק כי משה דיין שמע דברים דו
מים
לדבריו של אל-שכעה, כאשר נפגש
עם ראשי הציבור ברצועה ובגדה, וביני הם
חיידר עבד־אל־שאפי בעזה וד״ר אח-
מד חמזי נתשה בחברון. דיין לא פירסם
מעולם מילה מתוך שיחות אלה. אך גם
הוא ראה בשיחות אלה חלק מיצירת ריק-
מה של אמון הדדי ושלום.
האלוף מט הגיע בפרשה זו לשיא של
ציניות. אחרי ששמע את דברי אל־שכעה,
העלה על נם את הדמוקרטיה הישראלית,
שבה מותר לשכעה לאמר מה שאמר. אך
תוך שעה פתח מט — או אחד מאנשיו —
במסע שנועד להעניש את שכעה על אמירת
דבריו.
זהו מעשה של מעילה באימון, המכפיש
את מדי צה״ל. גם לולא היה מט עצמו
אחראי לכך, היה חוסר־התגובה שלו על
המעשה הופך אותו לפחות לשותף־אחר-
מעשה. התנהגותו לא היתה — לפי ההג דרה
הבריטית — ״יאה לקצין ולג׳נטלמן״.
הסתה — של מי? הנקודה העיק רית
של כל הפרשה הועלמה מעיני הצי בור
— אף שהיא מזדקרת לעין.
הטענה נגד שכעה היתה שהוא הסית
בדבריו לרצח נשים וילדים, בכך שלא
גינה את הפיגוע בכביש־החוף.
השאלה המתבקשת היא: א ת מי
הסית אל-שכעה?
בעלי־שיחתו לא היו אלא האלוף מט
עצמו וכמה מאנשי מטהו. הם היו היחי דים
ששמעו את הדברים. לולא הדליפו
הם עצמם את גירסתם לאמצעי־התיקשו־רת,
לא היה שומע אותה איש מילבדם.
האם נענש אל־שכעה על כי הסית את
האלוף מט?

מיפלגו ת
הניגגת זו ב ת 1ת
חשיבותו ש? בגס בית־ברל
חשגי, היתה ביעצס קיומו
ולא במה שנאמר בו
המעמד היד, קצת מביך. באחד מאול מות
מיכללת בית־ברל בצופית, המכיל
כמאתיים כיסאות, הצטופפו יותר ממא תיים
וחמישים נוכחים. היו ביניהם רבים
מאישיה הבולטים של מיפלגת העבודה.
למרות שרק מעטים מהם, כמו הח״כים
ז׳ק אמיר, אברהם כ״ץ ודני רוזוליו, או
ראשי הערים יוסף נבו ואהרון נחמיאס,
הם •נושאי תפקידים רשמיים מטעם המינד
לגה, הכילו הכיסאות באולם הצר את
המנהיגות הבאה של מיפלגת העבודה.
(המשך בעמוד )34

׳ב מדינ ה
(המשך מעמוד )34
כל אלה, פי ארבעה ממיספר הנוכחים
בכנס בית־ברל הראשון שנערך לפני כ שלושה
חודשים, ישבו והאזינו להרצאות
של ראש עיריית צפת, אהרון נחמיאס,
איש האיגוד המקצועי בהסתדרות, ישר אל
קיסר, וח״ב דני רוזוליו.
לא היה שום דבר חדש או מסעיר בדב רים
שנאמרו. לא נשמעה שם שום בשו רה
חדשה. לא הועלה אפילו רעיון חדש
אחד, רעיוני או ארגוני. ובכל זאת, האזי נו
כל הנוכחים בסבלנות לנאומים הארו כים.
קשה היה להניח שאישי צמרת של
מיפלגת העבודה הטריחו את עצמם מכל
קצוות הארץ רק כדי לשמוע מה שיש
לישראל קיסר ואהרון נחמיאס לומר להם.

ברל כל מטרה מוגדרת או מצע משותף,
היה ברור להם שביטול הכנס או דחייתו
ינחיתו מכת מוות לעצם ההתארגנות ה מאחדת
את כל אלה החשים אי נוחות
מהמגמות השולטות כיום במיפלגת העבודה.
מארגני הכינוס הפיקו הפעם לקחים מה התקפות
הנזעמות על כינוס בית־ברל ה ראשון.
הפעם שוב לא ניתן היה להגדיר
את הכינוס כבינוס של ״קבוצת לוויג-
סץ־חריף״ .מזכיר הקיבוץ המאוחד, מו-
סה חריף, ויו״ר מועצת המנהלים של
בנק־הפועליס, יעקב לווינסון, אומנם נכחו
בכנס, אך הם לא השמיעו בו אפילו מילה
אחת. הם לא ישבו על במת הנואמים,
אלא בתוך הקהל. למרות זאת היה זה
יעקב לווינסון שמשך את תשומת הלב

כנקאי לוויגסון פקהל כפית־כרר
במקום שירה בציבור ופיצות גרעינים

מארגנים חריף ולווינסון
ספינכס במושב האחורי
הפקת לקחים. ואומנם, לדברים ש נאמרו
בכנס בית־ברל השני לא היתד.
שום חשיבות. גם לא לטענה שהועלתה
בפי כל הדוברים שאין כוונת הכנס לער ער
על סמכות הנהגת מיפלגת העבודה.
חשיבות הכנס היתר, בעצם קיומו. גם אם
כל הנוכחים בו היו מתאספים יחד לשי רה
בציבור או לפיצוח גרעינים היו ה תוצאות
דומות.
היתה זו הפגנת נוכחות אילמת. עצם
עריכתה ולא הדברים שהושמעו בה, הם
שהיוו איום על הניסיון של הנהגת מיפ־לגת
העבודה הנוכחית להמשיך את קיו מה
של המיפלגה כגוף המתמודד בבחי רות
ולא כתנועה ערכית.
הניסיונות הנואשים שנעשו למנוע את
התכנסות בית־ברל כמו התגובות הנזעמות
בלישכת מיפלגת העבודה אחריה, מצד
פונקציונרים ועסקנים החרדים לכיסאותי הם,
ניפחו את חשיבות הכנס מעבר לכל
פרופורציה.
מארגניו ידעו שהם חייבים לקיימו, למרות
הלחצים המופעלים עליהם. שכן, למ רות
שאין למעשה כיום לאנשי חוג בית־

סחיטה על ונוע רומנטי -הלשנה -מסת

העיקרית דווקא בשתיקתו, ומצלמות ה טלוויזיה
התרכזו על הבעת הספינכס שב פניו.
כלי
תווית עדתית. הלקח השני ש הופק
היה שבירת התדמית של קבוצת
עילית אינטלקטואלית־אשכנזית, שניסו
מתנגדי ההתארגנות לשוות לה. הפעם
בלט מיספרם של יוצאי עדוודהמיזרח ב קרב
המתכנסים. לא היה זה מקרה שר-
שות־הדיבור ניתנה דווקא לאהרון נח־מיאס,
יוצא מרוקו ולישראל קיסר, יליד
תימן, שנתנו את הטון בכנס. אחרי נאו מיהם
לא ניתן יהיה עוד להדביק לחוג
בית־ברל תווית עדתית או מעמדית מת נשאת

העובדה שהפעם~באו לכנס רבים שלא
הוזמנו אליו וגם רבים, בעיקר מקרב וע-
די־העובדים, שהופעלו עליהם איומים ול חצים
שלא להשתתף בכנס, העידה על
הדינמיקה הפנימית של התכנסות מעין זו,
שטרם הניפה דגל כלשהו. במיפלגת העבודה
קיימים רבים וטובם המחפשים
אפיק רעיוני וערכי כדי לנתב בו את
פעילותם.

רק כעבור שעות אחדות, כאשר ברקאי
פגש את גבי גזית, מגיש יומנים, הוא
נזכר בסיפור שסיפר לו גורן. הוא סיפר
אותו לגזית כפיסת רכילות, אולם גזית
התנפל על הסיפור כמוצא שלל רב .״זה
סיפור עם הרבה חומר נפץ,״ אמר גזית,
״צריך לפוצץ אותו.״
המגיש התגלה כבעל חושים פוליטיים
מחודדים יותר מאשר הכתב הפרלמנטרי.
לגזית גם יש חשבון אישי נוקב עם עמוס
גורן, ובעזרת סיפור זה הוא מצא דרך

ף• כתב הפרלמנטרי של הרדיו, רזי
יי י ברקאי, חיפש את מנהל החטיבה שלו,
עמוס גורן. הוא היה צריך להחתים את
גורן על טופס־הוצאות־אישיות. כאשר
מצא אותו לבסוף, חתם גורן על הטופס׳
מבלי להניד עפעף ואחר כך אמר לרזי:
״בוא, הכנס אלי לרגע לחדר.״
על השיחה שהיתר. ביניהם בארבע עיניים
יש שתי גירסות, האחת של ברקאי
והאחרת של גורן. אולם שיחה זו גרמה
להתפוצצות השערוריה הגדולה ביותר ש אותה
ידע הרדיו מעודו: שערוריית הרשימות
השחורות של ״המאפיה השמא לנית״
ברדיו.
לדברי רזי ברקאי, צעיר נמרץ, הנח שב
לאחד הכתבים הבולטים ברדיו, מר כיב
משקפיים, בעל שיער סתור שחולצתו
תמיד מחוץ למכנסיו, אמר לו גורן :״אני
רוצה לספר לך משהו. לפני כשנה וחצי,
כשהתמודדתי על תפקיד מנהל החטיבה,
הייתי נתון ללחצים של אבי בר־יוסף.
הוא ניסח מיכתב לחבר הוועד המנהל,
אהרון פאפו, שבו הובעו דעות על כל
מיני אנשים העובדים ברדיו ,״המשויי-
כים״ לשמאל, וחוות דעת עליהם. אני
הייתי שותף לעניין הזה עם המיכתב. אני
לא זוכר אם חתמתי עליו או לא, אבל
זו לא היתה האשמה שלי. הייתי נתון
לסחיטה של אבי בר־יוסף. אני רוצה
להתנצל בפניך, גם השם שלך היה ב רשימה
הזו.״
רזי שמע את דבריו של גורן בשקט.
בין גורן לברקאי היו מתיחויות רבות על
רקע הבדלי אופי ועל רקע השקפות פוליטיות
שונות. אולם מאז מונה גורן, הוא
קידם את ברקאי, מינה אותו לראש מח לקה
ולא התחשב כלל בהבדלי הגישה
וההשקפות שביניהם .״אתה יודע,״ אמר
גורן ,״שהמיסמך הזה לא היה משהו רצי ני.
זה שהיה כתוב בו שאתה שמאלני,
ושאנחנו ננקה את מחלקת החדשות מ-
שמאלנים לא גרם לכך שיצרו את הצע דים
שלך.״
ברקאי קיבל את הווידוי של גורן ב-
שיוויון־נפש והתייחס אליו כאל רכילות.
הוא הכיר את הדמויות שפעלו בסיפור
הזה. עמוס גורן, מנהל החטיבה השאפתן
ואיש המקורב למרכז־החופשי לשעבר ול-
מנהיגו שמואל תמיר! אבי בר־יוסף,
אשר לטענת ברקאי הוא אחד הכתבים
הכושלים של הרדיו וידוע כמי שמלשין
לשילטונות ולשרי הליכוד על מד. שקורה
במחלקת החדשות, וחבר הוועד המנהל
אהרון פאפו, שכבר זמן רב איש ברשות-
השידור אינו מתייחס אליו ברצינות. לגבי
ברקאי התמים, היה זה עוד סיפור רכי לות,
מהסיפורים הרבים המושמעים במח לקת
החדשות. החידוש היחיד שהיה בווי דוי
של גורן, היה שסוף־סוף התאמתה
שמועה שהילכה במערכת החדשות זמן רב.
״מיסמך פאפו״ ,שהכל דיברו עליו ואיש
לא ידע מהו בדיוק, נחשף.

שעמום גור! גי ל 1ה ל!
להיפרע ממנהל החטיבה. לפני שנים אח דות
היה גורן החבר־הקבוע של קריינית
הרדיו שמירה אימבר. גורן, הידוע כמי
שנגרר לעיתים לסערת רגשות ומפעיל
כוח פיסי, חשד כי שמירה מנהלת רומן
סימולטאני עימו ועם גבי גזית. הוא תפס
את גזית והפליא בו את מכותיו.

//אני עירך״
דין בדם״
י• זית החליט לפוצץ את הפרשה. תוך
ר* שעות ספורות התלחשו בירושלים על
מיסמך שהתגלה במיקרה, ובו רשימה של
אנשי המאפיה השמאלנית ברדיו. מחלקת
החדשות חדלה מלתפקד, ורק יחסם של
עובדי המחלקה למנהל הרדיו החדש, גיר עון
לב־ארי, מנע את התפשטות השביתה
שהוכרזה באותו היום.
כאשר הבין גורן כי הסיפור פרש כנ פיים,
הוא ניגש, עוד באותו הערב, לבי תו
של ברקאי. גם לגבי השיחה השניה
שלהם יש הבדלי גירסות. ברקאי טוען
כי גורן ביקש ממנו לדאוג לכך שהסי פור
לא יופץ, והבטיח לו, בתמורה, ש הוא
ידאג לעריפת ראשו של שנוא מח לקת
החדשות, אבי בר־יוסף. כאשר אמר
לו ברקאי כי הסיפור כבר מתגלגל ויצא
משליטתו, השיב לו גורן, שוב לפי גיר-
סת ברקאי :״אם ככה, אז אני אומר שכל
העניין היה מתיחה.״
עמוס גורן מכחיש את פרטי השיחות
שהתקיימו בינו לבין ברקאי, לפי גירסת
ברקאי. בישיבה שהתקיימה בחדרו של
לב־ארי, שבה השתתפו כל מנהלי המח לקות
בחטיבת החדשות, חזר ברקאי על
גירסתו. גורן הכחיש אותה מכל וכל וטען
כי מה שברקאי מספר הוא שקר וכזב.
״אני יודע שבר-יוסף מגיש נגדי תבי-
עת־דיבה. הנושא נמצא בחקירה, לכן אני
מנוע מלדבר,״ הסביר גורן .״מד. שאני
יכול לומר הוא, שאני לא ניסחתי ולא
הייתי שותף לכל ניסוח של מיכתב מסוג
זה, שנשלה לפאפו או לכל אדם אחר.
ההוכחה הכי טובה לכך שלא כתבתי את

גלל קריינית־ אלה הביאו לפרשת המיסמך

המיסמך, אם יש בכלל מיסמך כזה, היא
שלא הפלתי לרעה אנשים הידועים כשמא לנים׳
ביניהם רזי ברקאי. להפך, קידמתי
אותם בעבודה.״
חטיבת החדשות ברדיו הפכה למרקחה.
חברי־כנסת החלו להתערב בנושא, וה וועד
המנהל של רשות־השידור התחלק
שוב בין חסידי פאפו ליריביו. פאפו עצ מו
אינו מוכן לומר אם קיבל מיכתב כזה
או לא, מבר־יוסף או מגורן, או משניהם.
בשיחה עם כתב העולם הזה אמר השבוע
פאפו :״אני עורר־דין ואני לא מגלה
איזה מיסמכים אני מקבל. אני עורד־דין
בדם, ובכלל לא חשוב אם קיבלתי מיב-
תבים שלא במיסגרת תפקידי כעורד־דין,
אלא כחבר הוועד המנהל של רשות־השי-
דור. אני לא אומר אם קיבלתי מיכתב
כזה.״
נראה כי אחת מדמויות המפתח בפר שה
כולה הוא אבי בר־יוסף. נראה כי
גירסתו של גורן, כאשר תושמע, תטען
כי אבי בר־יוסף רק הראה לו מיכתב
שהוא כתב, וכי הוא לא היה קשור כלל

אינו מכחיש כי פנה להמר, אבל הוא טוען
כי ביקש ממנו רק לדאוג לכך ״שתמונה
ועדה מיקצועית שתקבע אם אני כשיר
לעבוד בחטיבת החדשות או לא.״
אם אמנם נכונה הגירסה של רזי ברקאי
לגבי השיחה שלו עם עמוס גורן, מתעור רות
מיד שתי שאלות. האחת: היכן ה-
מיסמך ן והשניה: מה היתה הסחטנות
שאותה הפעיל בר־יוסף על גורן?
נראה כי את המיכתב לא ניתן יהיה
למצוא. אם הוא אכן נכתב ונשלח, בין
אם על־ידי גורן ובין אם על־ידי בר־יוסף,
לחבר הוועד המנהל פאפו, הרי שהוא נמ צא
בידי פאפו. פאפו בוודאי לא יחשוף
אותו. יש להניח שאם אכן נשלח, הוא
הושמד ברגע שהתעוררה הפרשה, או ש נשמר
בכספת שמורה היטב.
אולם מה שמטריד יותר את עובדי מח לקת
החדשות היא הסחטנות של בר-יוסף
על גורן. יש הטוענים כי בר־יוסף עזר
לגורן להיבחר לתפקידו כמנהל החטיבה,
כדי שגורן יעזור לו אחר־כך בהתקדמותו
בתוך החטיבה. בשבוע שעבר ניגש בר-
יוסף למיכרז לעורך בחטיבת החדשות ב רדיו.
גורן לא היה שותף לקביעת המו עמדים,
אך פאפו היה ראש ועדת המיב־רזים
שהכשילה את בר־יוסף. אם הגירסה
על מיכתב המאפיה השמאלנית נכונה,
נראה שגורן חשש שמא בר־יוסף יתנקם
בו ובפאפו על כי לא ניבחר, ולכן החליט
להקדים תרופה למכה בשיחה שלו עם
ברקאי.
אולם זו אינה סחיטה, בעיקר לא נגד
אדם הידוע כנבון ונוקשה כגורן. לכן החלו

אהרון ואביבה פאפו כפעולה
מה היתה הסחיטה?
במיכתבם, כי אם לא תבוא התנצלות, תוך
שבעה ימים, הם יגישו תביעת־דיבה אז רחית
ופלילית נגד ברקאי וגורן.
רזי ברקאי, שהבין סוף־סוף כי הוא
כוכב של פרשה המסעירה את הציבור
כולו, ממשיך לדבוק בגירסתו. גורן ממלא
פיו מים וממתין שתסתיים החקירה או עד
שיסתיים מישפט הדיבה נגדו. פאפו אינו
מוכן לאשר או להכחיש את קבלת המינד

שבגללס חי טהשדפר ־ ץסף
לכתיבת המיכתב ואינו יודע אם הוא נש לח
או לא. אבי בר־יוסף טוען, כי גורן
הראה לו טיוטה של מיכתב כזה, וכי
הוא ניסה לשכנע את גורן שלא לשלוח
אותו, אך העלה חרם בידיו.

,/לחצים
של אוייבי ם״
^ כי כר־יוסף, צעיר בן ,32 שייך
י לחטיבת החדשות של הרדיו מזה עשר
שנים. לבר־יוסף קשרים עם שרים ובעי קר
עם השר הממונה על חוק רשות־השי-
דור, זבולון המר. בר־יוסף אינו מכחיש
את קשריו עם השרים, וטוען שהם נק שרו
לצורך עבודתו ככתב. לדבריו, בינו
לבין השר זבולון המר נוצרו יחסים מייד
חדים ,״כפי שקורה בין שני בני אדם,״
אבל הוא מעולם לא ניסה לנצלם לטו בתו
או לרעת חבריו במחלקה. במחלקת
החדשות מתייחסים אל אבי כאל מי שיש
להיזהר מפניו, משום שהוא ״מלשינון
קבוע״ .ואולם לאיש אין ראיות לכך. בר־יוסף
מכחיש כאילו אי פעם אמר משהו
על חבריו לעבודה באוזני אישי השילטון.
בר־יוסף הורחק ממחלקת החדשות ומירושלים.
כאשר מונה עמוס גורן, שבר-
יוסף טוען כי הוא ידידו האישי, חשב כי
בכך הסתיימו כל תלאותיו במישור העי תונאי,
וכי גורן יחזיר אותו לעבודה עי תונאית
.״אבל גורן בגד בחבר. הוא נכ נע
ללחצים של האדיבים שלי בתוך מח לקת
החדשות, והשאיר אותי בעצם מחוסר
עבודה,״ הסביר השבוע.
בר־יוסף החליט להילחם. מי שהיה מנהל
הרדיו, חגי פינסקר, יודע לספר כי כאשר
עמדו על הפרק פיטוריו של בר־יוסף, או
העברתו למחלקה אחרת, התערב זבולון
המר וביקש להשאירו בתפקידו. בר-יוסף

ונשלח לפאפו, אין בכך עבירה פלילית.
לכן אין טעם למנות חוקר. למרות זאת
עומד לפיד להטיל את מלאכת החקירה על
ארי אבנר, היועץ המובטל של המנכ״ל.
עתה נראה כי תתחיל ריצה מבוהלת
של כל המעורבים בפרשה אל מכונת-
האמת. אבי בר־יוסף טוען, כי הוא נמצא
עתה בעיצומה של עבודת הכנה על ה שאלות
למכונת־האמת, שאותה יממן מכי סו.
עמום גורן טוען, כי הוא מוכן ללכת
למכונת־אמת :״כולם הולכים למכונת-
אמת, גם חברי הוועד המנהל הולכים ל-
מכונת־אמת. יש שם תור ארוך. אז למה
שאני לא אלך?״ רזי ברקאי מוכן אף הוא
ללכת למכונת־אמת. רק פאפו אינו מוכן.
בין אם היה מיכתב על המאפיה השמא לנית
ובין אם לא, ברור מהפרשה כי
רשוודהשידור על כל שלוחותיה חולה

כ חוב מי סמך ליאהרנן פ א פו ־
להלך שמועות ברדיו על אפשרויות סחי טה
נוספות. אחת״מהן, המוכחשת מכל
עבר, היא שבר־יוסף ידע על מערכת יח סים
ידידותית בין אביבה פאפו, אשתו
של אהרון פאפו, לבין עמוס גורן. האיום
של בר־יוסף, לפי גירסה זו, היה שיספר
על כך לפאפו. פאפו וגורן אמנם ידידים
כבר שנים רבות. הם למדו מישפטים ב אוניברסיטה
באותה תקופה והיו ידועים
כידידים קרובים. אולם גם פאפו וגם גורן
מכחישים בכל תוקף את הגירסה על ה קשר
הידידותי עם אביבה פאפו. פאפו
טוען :״זו שטות מוחלטת.״ גורן יודע
לספר :״לא ראיתי אף פעם את אשתו
של פאפו.״
אולם חרושת השמועות ברדיו ממשיכה
בקצב מואץ להלום ולנפח את הפרשה. גיר עון
לב-ארי אילץ את גורן לצאת לחופ שה
בלתי־מוגבלת, מתפקידו כמנהל חטי בת
החדשות. לב־ארי משמש עתה כמנהל
זמני של החטיבה. בר־יוסף ממשיך לבוא
מדי בוקר לעבודה, אך כימעט ואין איש
בחדשות המוכן להחליף עימו מילה. בר־יוסף
פנה לעורכי־דין ירושלמים ושיגר
מיכתב רשמי לגורן ולברקאי, שבו הוא
דורש מהם להתנצל על ההאשמות שהטי חו
בו. עורכי־הדין של בר־יוסף כותבים

ג פי גוויח ה ח לי ט לפו צ ץ
תב, ומסתתר מאחרי גלימת עורר־הדין.
גבי גזית חוגג את הנקמה המתוקה שלו
בגורן. עובדי מחלקת החדשות ההרוסה,
מסתובבים שפופים. פרשת מיסמך פאפו
הוציאה מהם את כל החשק לעבודה.
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, מיהר להודיע כי הוא ימנה חוקר
בפרשה. עדיין לא ברור אם לפיד אכן
ימנה חוקר, אבל ההודעה הזו היתה מספיקה
כדי שהוא יוכל לאסור על כל
המעורבים בפרשה לשוחח עם עיתונאים.
בפגישה שנערכה בלישכתו של היועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר,
שבה השתתפו גם היועץ המישפטי של
הרשות, עורך־הדין נתן כהן ולפיד, הת ברר
כי גם אם יתגלה שנכתב מיסמך כזה

מפני ש חו פהבגדל אי מבר
במחלה ממארת. העובדה שחבר הוועד
המנהל, עורך־הדין אהרון פאפו, קשור
בכל פרשה שצצה, אם ברדיו ואם בטל וויזיה,
מעידה אולי על השורשים של
המחלה הממארת, האוכלת כל חלקה טובה
ברשות-השידור.

יוסי ינאי 1

במדינה
בנ ס ח
כישדון וע1מ> תיקו
המכבש הכביר פעד
כדי רחמים —
אף ההצעה לאסור
את החסרות הופדה
הגבר גבה־הקומד. נתקבל בתרועה גדולה.
רעמי־צחוק, קריאות־ביניים עוקצנ יות
ומבודחות הומטרו עליו מכל עבר.
מעולם לא זכה עזר וייצמן לקבלת־פנים
כזאת בכנסת.
השימחה הכללית נבעה מהעובדה ש רק
בואו של וייצמן שיחרר את הכנסת
מעונש מתמשך. שר־הבריאות, אליעזר
שוסטק, השיב לדברי המתווכחים, שהש תתפו
בדיון על שינוי חוק־ההפלות, הבא
לאסור הפלות מטעמים סוציאליים. שוס-
טק דיבר ודיבר, חזר על עצמו פעמים
ללא־ספור, הזמין קריאות־ביניים וענה
עליהן בהתלהבות.
היה ברור לח״כים שמילאו את הספסלים
— כימעט עד אפס מקום — כי הם
עדים למחזה בלתי־רגיל: פיליבסטר של
הממשלה נגד עצמה. השיטה הפרלמנטרית,
שבה משתמשת לפעמים האופוזיציה כדי
לדחות הצבעה, הופעלה על־ידי שוסטק
לשם אותה מטרה.
באותו רגע לא. היתה הקואליציה בטוחה
שיש לה רוב להצעת־החוק הגורלית, שבה

הו בכוח לאולם. אך פלומין נשאר דבק
במקומו ובהחלטתו, לא נכנם להצבעה.
פלומין, שהיה מיוזמי חוק ההפלות המקו רי
בכנסת שעברה, הודיע כי הוא מוכן
לוותר על מקומו בכנסת, ובלבד שלא
להצביע נגד החוק שיזם. כמוהו טען גם
ח״כ אהוד אולמרט. אך בסיעת הליכוד
טענו כי התמרדותו של אולמרט היא אי תות
לאנשי חרות, שאם זקוקים לקולו,
יש לאפשר לו להצטרף לחרות.
בצד השני חסרו שלושה: יצחק רבין,
שנעלם בעיני מיפלגתו, למרות חיפושים
קדחתניים, והיה עסוק, כנראה, במסע הרצאות
בארצות־הברית, למרבה הזעם של
עמיתיו, שידעו על הסכומים האגדתיים
המשולמים לו עבור ההרצאות.
רבין עצמו טען למחרת היום, כי בני גוד
להודעת מצליף המערך, ח״כ משה
שחל, לא התקשר עימו שחל כלל כדי
להזעיקו להצבעה. הוא לא ידע כי הוא
הוזעק להצבעה הבלתי צפויה.
עוזי ברעם ומאיר פעיל היו אף הם ב אמריקה
ולא הספיקו להגיע.
היו״ר לא האמין. נדירות ההצבעות
בכנסת שבהן אין התוצאה ידועה מראש,
לפחות באופן כללי. כימעט ואין הפתעות
בכנסת. הפעם היתה ההפתעה שלימה.
היה נדמה לכל כי הממשלה תזכה ב הצבעה
השמית — כשכל ח״כ מכריז על
הצבעתו בקול רם, לפי סדר האל״ף־בי״ת
— פרצו כמה ח״כים, שרשמו את התוצ אות
בתרועה גדולה :״תיקו!״
היו״ר יצחק שמיר, יחד עם שני מזכי-
ריו, בדקו את התוצאה שוב ושוב בם שך

איו החדירו צעירי
המברר את איש
אמונם לתפקיד
מנכ״ל הא 1צר?
>( ני מוכן לוותר על הכנסה של
> //עשרה מיליון לירות בשנה, אבל
בוא נראה להם שאפשר לעשות את זה!״
אלה המילים, על פי עדותו של שר־האוצר
יגאל הורביץ, ששיכנעו אותו להציע ל-
עורך־הדין יעקב נאמן את תפקיד מנכ״ל
משרד־האוצת
״יענקל׳ה עושה עסק טוב,״ הגיבו על
כך מכריו הרבים בחוגי המישפטנים בארץ,
״הוא יפסיד אולי עשרה מיליון לירות
בשנה שיעבוד באוצר, אבל בכל שנה
אחר-כך הוא ירוויח כפליים.״
ואילו שר־האוצר לשעבר, שמחה ארליך,
התבטא על המינוי :״כאשר יוודעו פרטי
העיסקה שעשתה המפד״ל, נצטרך כולנו
להסמיק מבושה.״
למרות כל המאמצים להציג את מינויו

שר האוצר יגאל הורכיץ
מודעות לירחון המפד״ל
בעבר ומה שיעשה בעתיד, לבין התפקיד
שעליו למלא כמנכ״ל משרד־האוצר.

ה ח תו ל ישמיד
__ע ל השמגת

ח״כ יהודה כן־מאיר
שותף אידיאולוגי

לורנץ, בגין ושוסטק אחרי כישלון הממשלה
מפלה בהפלה
היה תלוי, אולי, עצם קיום הממשלה. ליד
שולחן הממשלה נעדר בצורה בולטת עזר
וייצמן. הידיעות אמרו שהוא בדרך לכנסת.
לשוסטק הנואם הועבר פתק: המשך לנ אום
עד שעזר יגיע.
ואכן, ברגע שנכנס וייצמן נסתם מעיין
המילים של שוסטק. הוא גימגם תשובה
חפוזה וירד מהדוכן.
שעת האפס. הגיעה שעת האמת.
במשך כל היום עבד המכבש של ה קואליציה,
כפי שלא עבד מעולם. על כל
מי שפיקפק, או שהודיע, כי יצביע נגד,
הופעלו לחצים כבירים.
אחד הקורבנות היה יצחק יצחקי, מי
שהיה מס׳ 2ברשימה ביש־המזל של אריק
שרון, שהצטרף עם אריק לתנועת־חרות.
פרש ממנה, אך נשאר בליכוד.
יצחקי הסימפאטי, איש עדות־המיזרח
מטבריה, רואה בעצמו נציג של השכבות
המקופחות. היה קשה לו לעמוד מול הל חץ
של ראשי הליכוד, אך עוד יותר היה
קשה לו להצביע בעד תיקון שיכריח את
נשות עדות־המיזרח ללדת עוד ועוד, להו סיף
לנוער המצוקה ולעבריינים הצעירים.
הוא נשאר איתן בדעתו והצביע נגד. כמו הו
עשו שרה דורון, הילל זיידל ואהוד
אולמרט, כולם אנשי הליכוד.
יחזקאל פלומין נשאר יושב במיזנון.
כשהסתבר, כי ההכרעה תיפול על חודו
של קול, באו אנשי־הליכוד וכימעט גררר

316

דקות ארוכות, כמי שמסרבים להאמין.
אך המיספרים היו ברורים 54 :בעד 54 ,
נגד.
תיקו — פירושו כישלון למציעים. כדי
לקבל החלטה דרוש רוב של קול אחד,
לפחות. בניגוד לפרלמנטים מסויימים, ש בהם
יש במיקרה כזה קול מכריע לידר,
אין קולו של יו״ר הכנסת שווה יותר מכל
קול אחר.
מכיוון שהממשלה היא שהציעה את
ההצעה — לשנות את החוק הקיים — הרי
שנכשלה היא.
ההצעה נפלה, החוק הקיים נשאר על
כנו — עד לניסיון הבא.
עיתונות מיס תבדבחצר
אגוז־ ח־י שר אד
סקנדר במחנה החרדי -
הרב צולם בחברת מיס־תבר
תצלום יוצא־דופן זיעזע, בשבוע שעבר,
את הציבור החרדי בארץ. ניראים בו הרב
החרדי חיים שאולזון ומיס-תבל לשעבר,
רינה מור, כשהם יושבים זה לצידה של
זו ושקועים בשיחה מבדרת. תצלום זה
(המשך בעמוד )48

של הפרקליט הצעיר ( )40 כמינוי ענייני,
שנעשה על סמך כישוריו של המועמד,
אי־אפשר היה להתעלם מהעובדות הבאות :
!• ההצעה למנות את יגאל הורביץ
כשר־האוצר, הועלתה ונתמכה בעיקר על
ידי צעירי המפד״ל, שר־החינוך זבולון
המר וח״כ יהודה בן־מאיר.
• יעקב נאמן הוא איש אמונם שלצעירי המפד״ל. דיעותיו הפוליטיות הלאומניות
זהות לשלהם. כמוהם הוא נמנה
על התומכים הנלהבים של גוש אמונים.
קשר בין שתי עובדות אלה נדון לכישלון.
כל ניסיון ליצור רושם כאילו אין
באותו שבוע עצמו, בו נבחר הורביץ
לשר־האוצר ומינה את יעקב נאמן כמנכ״ל
משרדו, ראה אור הירחון של צעירי ה-
מפד״ל, פנים לפנים. גם הניסיון להציג
כמקרה בילבד את העובדה שכ־ס/ס 30 משטח
המודעות של הגיליון הראשון של הירחון,
הן מודעות של חברת טנא נוגה, שבבעלות
מישפחת יגאל הורביץ, צפוי לגורל דומה.
אולם השערוריה הזועקת לשמיים, וה עומדת
בניגוד לכל כללי מינהל ציבורי
תקין, אינה טמונה בפרטי העיסקה, שנעש תה
או לא נעשתה בין צעירי המפד״ל
לבין יגאל הורביץ. בחיים הפוליטיים
בישראל די מקובל לקבל תמורה עבור
תמיכה פוליטית. אין כל הבדל מוסרי
משמעותי בין הזרמת תקציבי מיליונים
לישיבות אגודת־ישראל תמורת תמיכתה
בקואליציה, לבין הסכם על מינוי איש
צעירי המפד״ל לתפקיד המנכ״ל תמורת
שיתוף־פעולה עם השר שלו.
השערוריה גם אינה בכך שעלול להתברר
באחד הימים שכתוצאה ממינוי זה נהנתה
המפד״ל מהזרמה נוספת של כספי המדינה
למוסדותיה, עסקניה ומטרותיה.
השערוריה היא במינוי אדם, שאפילו
היה -נמנה עם ל״ו הצדיקים, הוא לא יוכל
למנוע ניגוד אינטרסים בין מה שעשה

^ ל מנת לעמוד על האבסורד שבמינוי
< ד י לצטט את מה שאמר אחד מראשי
המפד״ל, ממקורביו של נאמן :״ליעקב
נאמן כואב להיווכח כיצד נסחף עם ישראל
לחיי מותרות ובזבז-נות. הוא שואף לתרום
לכך, שדרכי צניעות ואיפוק יחזרו לשלוט
במשק.״
נאמן נתן לכך דוגמא אישית בעצמו.
רק לפני שבועות לא רבים הוא העתיק את
דירתו מצפון תל־אביב לירושלים העתיקה.
הוא רכש שם את הבית של הברון רוט שילד,
שהוא אולי הבניין המפואר ביותר
כיום בירושלים, בסכום של הרבה מיליוני

יעקב נאמן עשה את פירסומו הגדול
כעורך־דין שהתמחה בענייני מיסים. בשעתו
הירצה על דיני מיסים באוניברסיטת בר־אילן.
הוא אף חיבר ספר, יחד עם השופט
ויתקון, על דיני מיסים.
בתוקף מומחיותו זו רק טבעי הוא שבין
השאר נמשכו אליו לקוחות שיש להם
עניינים עם שילטונות־המם. ביניהם יש
גם כאלה ששילטונות־המם חושדים בהם
בהעלמת מיסים. כעורך־דין חייב היה נאמן
לתת ללקוחות אלד, את מיטב הייעוץ, כיצד
ניתן לנצל את החוק ואת הפרצות שבחוק
על מנת לשלם פחות מיסים.
עתה, כשהוא עובר לצד השני של ה-
מיתרם, הוא חייב לכאורה לייצג את
המדינה נגד כל אלה שניזקקו בעבר לשי רותיו
אלה ויזדקקו להם בעתיד, כאשר
יחזור לפרקטיקה שלו כמומחה לענייני-
מיסים — כוונה שאין הוא מתכחש לה,
ושהיועץ המישפטי לממשלה התחייב לסייע
לו לממשה.
האם יוכל המנכ״ל נאמן לפעול נגד
האינטרסים של לקוחותיו בעבר, שקרוב
לוודאי יהיו גם לקוחותיו בעתיד? האם
יוכל נאמן לפעול ביד קשה נגד אותם
מוסדות ויחידים שהוא יודע את כל השי טות
והטריקים שלהם להימנע מתשלומי
מס למדינה, כיוון שהוא המציא אותן?
יעקב -נאמן פעל במיסגרת אחד ממשרדי
עורכי-הדין המצליחים במדינה. שותפיו
למשרד הם חיים הרצוג, לשעבר שגריר
ישראל באו״ם, ומיכאל פוקס, יהודי דתי
שעלה לפני כעשר שנים מבריטניה. הכנ סות
מישרד זה, על פי עדותו של נאמן
עצמו, מגיעות לעשרות מיליוני ל״י בשנה.
בין לקוחותיו של נאמן נמנים הגדולים
שבבעלי העסקים במדינה. אין זה סוד כי
הוא ייצג בארץ את ענייניו של המולטי-
מיליונר ניסים גאון. הוא האיש החתום
על התשקיף של חברת לודז׳יה, שבבעלותו
של המולטימיליונר שאול אייזנברג. הוא
ייצג את בנק המזרחי המאוחד, לפחות

הסיסקה שהגווס והסמיק
מבושר

סכומים של עשרות מיליוני ל״י, שקיבל
מהתעשייה־האווירית.
לפרשה יהיו ודאי הדים רבים והיא
עלולה להעמיד במצב עדין את המנכ״ל ה חדש
של מישרד־האוצר, שכן, יעקב נאמן
הוא עורך־דינו הישראלי של מרכוס כץ.
נאמן למד מגיל 14 במדרשיית נטם בפר־דס־חנה,
שאותה ייסד כץ. אחרי שהש תלם
בארצות־הברית בדיני מיסים, התהדקו
הקשרים בין נאמן וכץ, מעבר ליחסים
המקובלים בין לקוח ופרקליטו.
השניים הם ידידים בנפש. בכל פעם שכץ
מגיע לארץ, יוצא נאמן מגידרו כדי לקבל
את פניו ולהנעים לו את שהייתו. למרות
שהוא חבר בכמה עשרות ועדות ציבו ריות.
לשם הוא נשלח אוטומטית כמעט
בכל פעם שהמפד״ל זוכה בנציגות כל-
שהיא בוועדה ממלכתית או ציבורית, עשר.
נאמן עד כה את עיקר עבודת הלובי עבור
מרכוס כץ.

>ייי 1י נן| 11־ 1¥ה <1ייייייי ^יי

אפשר להת חי ל
להתביי ש

במשא־ומתן על רכישת בנק טפחות. הוא
לא טיפל רק בעבודה המישפטית זזטכנית
עבור לקוחותיו הגדולים. במשך שנים הוא
ידוע כמי שמסוגל להפעיל לובי פוליטי
רב־עוצמה כדי לקדם את האינטרסים של
לקוחותיו.
בתוקף תפקידו כמנכ״ל האוצר יצטרך
נאמן לבוא במגע עם רבים מלקוחותיו

בעבר, שרבים מהם יהיו לקוחותיו גם
בעתיד. קשה להעלות על הדעת, וגם קשה
לדרוש מבן־תמותה רגיל כיעקב נאמן,
שהוא ישכח את כל הקשרים והעסקים
שעשה עמם בעבר ועוד נכונו לו עמם.
אותה מיקריות עיוורת, שגרמה למינויו
של מנכ״ל, שדיעותיו הפוליטיות והנחלניות
זהות דווקא לאלה של השר שלו, היא

שר־ החינוך זכולון המר
תרומות לגוש אמונים
שגרמה גם להתפוצצות שערוריה הקשורה
לאחר הלקוחות הגדולים והחשובים שלו,
דווקא כשקיבל את המינוי.
היתה זו פרשת. מרדכי (מרכוס) כץ.
מרכוס כץ הוא יורד ישראלי, תושב נתנ יה
לשעבר, חניך תנועת בני טקיבא
וממייסדי מדרשיית נועם. הוא היה מאנשיו
של מיכאל צור, בעת שזה כיהן כמנכ״ל
מישרד המיסחר־והתעשייה. צור, המרצה
עתה עונש מאסר בכלא על מעילה בעש רות
מיליוני ל״י, מינה את כץ, שהתיישב
בינתיים במכסיקו, כנציג המישרד בדרום-
אמריקה.

שערוריית
סו ח ר הנשק

מנכ״ר האוצר יעקב: אמן
פרקליטו של סוחר נשק

^ פני מיספר שנים התמנה מרכוס כ״ץ
* כנציג התעשייה האווירית בדרום־אמ-
ריקה. בגלל קשריו הטובים עם שילטונות
מכסיקו ומדינות אחרות בדרום־אמריקה,
הוא הצליח למכור את מטוסי התעשייה
האווירית תמורת דמי עמלה שהסתכמו בעשרות
מיליוני ל״י.
כץ עומד בקשר הדוק עם צעירי המפד״ל
בארץ ובמייוחד עם יהודה בן־מאיר. לזכותו
יש לומר שחלק ניכר מעשרות מיל יוני
הלירות שהרוויח בזכות התעשייה-
האווירית הוא החזיר לארץ בצורת תרו מות
ומענקים. כך, למשל, הקים כץ קרן
על שם הוריו המנוחים, לעידוד עבודות
מחקר בנושאים הילכתיים. המילגות ש מעניקה
הקרן מוענקות מדי שנה בטכס
שנערך בבית־הנשיא, כשבין חברי הנהלת
הקרן נמצאים הרב דיזיאשי שלמה גורן
ושרי המפד״ל.
במשך שנים הזרים כץ סכומים של
רבבות ל״י למימון פעולות צעירי המפד״ל.
חלק ניכר מתרומותיו מצא את דרכו גם
למימון פעולות גוש אמונים.
בתחילת השנה ביקש שר־הביטחון עזר
וייצמן להפסיק או לצמצם את הקשרים
שבין כץ לבין התעשייה־האווירית. וייצ־מן
התנגד לסעיף בחוזה עם כץ לפיו
הוא רשאי למכור את המוצרים שהוא רוכש
בארץ בכל מחיר שייראה לו. כאשר
ניסה וייצמן לצמצם את היקף החוזים של
כץ עם התעשייה האווירית הופעלו עליו
לחצים כבדים מצד אנשי המפד״ל ובעיקר
ח״כ יהודה בן־מאיר. בסופו של דבר נכנע
וייצמן ללחצים אלה. הפרשה פורסמה
לראשונה בעיתון זה לפני כחצי שנה
(הטולס הזה .)2172
בשבוע שעבר פורסם כי במישרד־הבי-
טחון חוקרים טענות וקובלנות שהוגשו נגד
כץ על אובה עיסקות במאות מיליוני
ל״י. גם מישרד מבקר־המדינה התבקש
לבדוק פרשיות אלה. ח״כ גד יעקובי פנה
בעניין זה ליועץ־המישפטי של הממשלה
ואף הגיש הצעה דחופה לסדר-היום בכנסת,
בתביעה להקים ועדודחקירה פר למנטרית,
שתבדוק את כל ההיבטים של
פרשת הסוכן כץ והעמלות המופרזות, ב

יועץ־המישפטי לממשלה היה מו-
׳י י דע להיבטים המייוחדים המתעוררים
עם מינויו של נאמן כמנכ״ל האוצר. מעולם
קודם לכן, לא התעוררו בעיות אתיות
ומעשיות מעין אלה עם מינויו של איש־עסקים
פרטי לתפקיד ממשלתי, וזאת בגלל
הבעיות העדינות בהן עסק נאמן כעורך-
דין לענייני מיסיס.
הפרופסור יצחק זמיר הציב בפני יעקב
נאמן שורה של תנאים, שיהיה חייב למלא
לפני שיוכל להתמנות כמנכ״ל האוצר. הוא
נדרש למכור את חלקו במישרד עורכי־הדין
בו היה שותף! למסור את ניירות-
הערך שלו לניהולה של נאמנות עיוורת!
להתחייב להימנע מטיפול בעניין של לקוח
שהיה מיוצג על־ידי מישרד עורכי־הדין
שלו בעבר ולא לייצג לקוחות שנה אחרי׳
פרישתו בפני מישרד־האוצר. כמו כן נדרש
נאמן להתחייב שלא לטפל במשך שנה
אחרי שיפרוש מכהונתו בכל עניין שאחד
מעובדי מישרד־האוצר טיפל בו בעת כהו נתו.

פי החוק נאסר על עובד־מדינה
לשעבר, שבמהלך מילוי תפקידו טיפל
בעניין מסויים של אדם, לייצג את אותו
אדם אחרי פרישתו מתפקידו כלפי המוסד
שבו עבד לפני פרישתו. החוק אוסר
למעשה על עובדים בכירים לייצג את
מקום עבודתם החדש או לקוחותיהם כלפי
המישרד שבו עבדו. כיוון שעיקר מגעיו
של נאמן כעורך־דין הם עם מישרד־האד
צר, פירוש הדבר לגביו שאחרי שיחדל
לכהן כמנכ״ל מישרד־האוצר הוא לא יוכל
עוד לעסוק בהתמחותו בענייני מיסים.
נאמן ביקש להסיר מעליו מיגבלה זו
לפני שהסכים להתמנות כמנכ״ל. בעיק־בות
מילוי התנאים שהציג לו היועץ-
המישפטי, הסכים הפרופסור זמיר לשלוח
לנאמן מיכתב בו התחייב שכאשר יפרוש
נאמן מהשירות הממשלתי ימליץ היועץ־
המישפטי בפני הוועדה המייוחדת, הרשאית
לאשר לעובדים שפרשו מעשים האסורים
על פי החוק, לפטור את נאמן מחובת ה צינון.
אין
כמובן כל התחייבות שהוועדה אומנם
תתחשב בהמלצה זו. אולם סביר להניח
שהיא לא תוכל להרשות לעצמה להתעלם
ממנה.
אלא שההסדרים המייוחדים שנעשו כדי
לאפשר את כניסתו המהירה של עורך־
הדין האימפולסיבי, מהיר המחשבה והמבריק׳
למישרד־האוצר, אין בהם כדיי להסיר
את הפגמים האסתטיים החמורים הנילווים
לפרשת מינוי חשוב זה. יעקב נאמן יוכל
להתגלות כגאון פינאנסי, שיציל את המדי נה
מהתמוטטות מוניטארית. הוא יתאמץ
בוודאי ככל יכולתו לנהוג ביושר וללא
משוא־פנים.
אלא שכמו הצדק, הצריך לא רק להי עשות
אלא גם להיראות, כך גם היושר
הציבורי.
יעקב נאמן הוא ללא ספק אחד מצדיקי
ישראל. לא יהיה שום קשר בין ההש קפות
הפוליטיות שלו להחלטות המוניטא-
ריות שלו. אף אחד ממאות אנשי העסקים
הגדולים שהיו לקוחותיו לא יזכה בהעדפה
או בטובת הנאה כלשהיא.
יחד עם זה, מינויו של אדם במיק-
צועו ובמעמדו לתפקיד מנכ״ל מישרד־האוצר
הוא פסול מבחינת המוסר הציבו רי•
אין צורך להמתין, כדברי שמחה אד ליד׳
עד שיתגלו פרטי עיסקה — שהיתר,
או לא היתה בין הספד״ל והורביץ בקשר
למינויו — כדי להסמיק מבושה.
אפשר להתחיל להתבייש עכשיו.

אבל ברגע שבו הסתיים המיבצע, ש׳
זכה בהצלחה אדירה, נשכח חלקו של איי
בי נתן בכל העניין.

דאגה אחת היסה
בריבו שר מננ״ד
רשות השידוד רגב״
השואה בקמבודיה :
שא״ב׳ נחו רא
,.יגנו ב רו את
ההצגה־ -וער 13
ניסה ומנוע (1א״ב
נתן לנסוע לגמר
ה 1ענ נוי רגצר
את 01־ 111ר״עור
נעורות ההצרה

ך שבזקקד יו, הזעיקו אותו.
״ זה היה במופע האמנים שערכו אנשי
הטלוויזיה הישראלית ביום הראשון בש בוע
שעבר, בהיכל התרבות בתל־אביב,
במיסגרת מיבצע ההתרמה למען פליטי
קמבודיה. במופע המאראתוני שהתמשך
אל תוך הלילה הסתמנה נקודת משבר.
בשלב מסויים התעייף קהל הצופים וה-

לאן הולכי ם
כספי ה ת רו מו ת!
ך* ס ם התרומות הכללי שנאסף על-
ידי כל הגורמים למען פליטי קמבו דיה
מסתכם בכמיליון דולר.
במיבצע הטלוויזיה גוייסו כ־ 18 מיליון
ל״י. הקרן של אייבי נתן גייסה כ־3,650
מיליון ל״י. במיבצע ההתרמה של הצופים
גוייסו כ־ 3מיליון ל״י. בקרן של הוועדה
הבינמישרדית לעזרת קמבודיה הצטבר
סכום של 2,4מיליון ל״י. חסרים עוד
3—4מיליון ל״י לגיוס סכום של מיליון
דולר, שהוא סכום לגמרי לא מבוטל,
במייוחד כשהמדובר במדינה קטנה ועניה
כמו ישראל.
אייבי הציע שכל התרומות, מכל הקר נות,
יאספו לקופה אחת, שממנה יממנו
את המישלחת הרפואית הישראלית השוהה
בקמבודיה ושבכספה ישלחו שיירת מזון
שתיקרא ״שיירת התיקווה״ ,עליה יונפו
דגלים ישראלים וכרזות, שיבריזו כי היא
נושאת את סיועו של עם ישראל לעם
קמבודיה.
מי שהתנגד לכך היה מנכ״ל רשות-
השידור, יוסף (״טומי״) לפיד. אחרי שה טלוויזיה
גייסה את חלק הארי של התרו מות,
הוא הרגיש עצמו כמי שלפחות תרם
את כל הכסף מכיסו. העובדה שהתרומות
היו של כל עם ישראל, ולא של הטלווי זיה
או של רשות־השידור, נשכחו ממנו
לפתע.
למחרת המופע נפגש אייבי נתן עם
טומי לפיד, בנוכחות פיטר מילק, האח ראי
מטעם עובדי הטלוויזיה על המיבצע,
ודובר רשות־השידור. הוא הציע שצוות
הטלוויזיה יצא יחד עמו לגבול קמבודיה,

את השתתפותו בכנס ניו־אאוטלוק עם גיוס
ידידיו למיבצע הצלת ילדי קמבודיה.
אנשי הטלוויזיה ידעו, כי בתודעת הצי בור
הישראלי מזוהה אייבי נתן עם ההתעוררות
למען הצלת העם הקמבודי. אין
מה לעשות, הוא היה הראשון שנזעק ל מראה
סרטי־הזוועה שהוקרנו בטלוויזיה.
הוא לא חיכה לאיש, גם ונסע לגבול תאי
מנכ״ל
יוסף לפיד
לא רוצה מתחרים

אייבי נתן כגבול קמבודיה

מכשיר רנטגן במיתון ״קול השלום״

מאזינים. מיספר הטלפונים שהגיעו אל
מוקד הטלוויזיה פחת וזרם התרומות הידל דל.
אז נזכרו אנשי הטלוויזיה שספן־הש-
1לום £יתכי נתן יושב בתוך הקהל באולם.
הוא הגיע לארץ רק כמה שעות קודם
1לכן, בטיסה ישירה מוושינגטון, שם שילב

לנד-קמבודיה כדי לראות את השואה במו
עיניו ולחלק מזון לילדים רעבים בשווי
עשרת אלפים דולר, שנטל עימו מכספו.
מארגני הערב בהיכל התרבות ביקשו
מאייבי לעלות על הבמה. הוא סרב. אומ נם
הוא היה האיש שדירבן את אנשי

הטלוויזיה, במודע או שלא במודע, למיב־צע
הגדול שלהם, אבל הוא לא רצה לג זול
מהם את הילת הערב, שכבר הכנים
כמה מיליוני לירות של תרומות. רק כש-
המשיכו להפציר בו, עלה על הבמה ׳ וב מילים
פשוטות סיפר על מה שראה בקמ בודיה.
הקהל הריע לו ממושכות. אנשים
הרגישו שהם חייבים לו תודה על שהצ ליח
לעורר בהם תחושות רדומות של
אהבת הזולת ורצון לעזור.
ואומנם, מרגע שפניו של אייבי נתן
הופיעו על המירקעים התחדשו צילצולי
הטלפון במוקד הטלוויזיה. זרם התרומות
גבר שוב.

מהר ככל האפשר, כדי להנציח את מיבצע
הסיוע הישראלי .״חשוב שהעם בישראל
יראה לאן הולכים כספי התרומות שתרם,״
אמר אייבי.
ההפתעה הראשונה נכונה לאייבי כש-
לפיד הציע לו לצרף את כספי התרומות
של הקרן שלו לקרן הטלוויזיה .״אנחנו
אספנו את מרבית הכסף,״ הסביר לפיד,
״פיטר מילק יסע לקמבודיה ואנחנו כבר

נדאג לכל...״
אייבי ניסה להסביר, כי אין הוא מבקש
לנסוע לקמבודיה כדי להצטלם. הוא כבר
היה שם בלי צלמי הטלוויזיה. אבל הוא
(המשך בעמוד )50

אבנת 1קרמרן1שי־פרין 1נעמן

גרבי המכנס אנרג׳י הם כמו
עוד זוג רגליים. גרבי המכנס אנרג׳י
עשויים מחוטי לייקרה, בעלי
תכונה אלסטית מיוחדת. הם מעסים
את רגלייך באופן תמידי ומונעים
מהן עייפות.
וממך מונעים..נפילה מהרגליים.
ככל שתזוזי יותר, אנרג׳י יעסו
יותר את רגלייך. הם נראים כמו
גרבי מכנס רגילים לכל דבר-
שקופים ויפים. אך אורך חייהם הוא
פי שלוש מאורך החיים של גרבי
מכנס רגילים.
עד שלא תנסי את האנרג׳י,
לא תאמיני מה הם יכולים לעשות
למען רגלייך!
הכנסי לאנרג׳י-ויהיה לך כח
לרקוד כל הלילה.
גרבי המכנס אנרג׳י של גבוה
ככל שתעשי יותר, הם יעשו יותר
למען רגלייך.
אוסאוס 59ל .

(כולל מ.ע.מ.).

אומן־הסריג
הוא תופס אותך על חם...
בקו אפנתי וחמימות מלטפת
העומדים בפני כל תהפוכות
האפנה ומזג האוויר.

הוא תופס אותך על חם...
במבחר הססגוני של סריגי
הצמר הבלעדיים שאפשר להביט
בם ישר בעיניים...
הבט בו ישר בעיניים...
ותראה מדוע סריגי אומן
עומדים במבחני האיכות הקפדני
של, בתי האפנה הגדולים בעולם.

קנ ר אי םלח
סנבה -פ י -צבע
1יו סלהית רנננ ת

פי -ד

בקרה מושלמת

חדות הצבע

סאבא טובה פי צבע

ב״סאבא סובה פי צבע״ מו תקני ם
מעגלי הגנה ובקרה רבים
ומשוכללים: בקרת מתח -לייצוב
מתח הרשת -מ־ 60ו עד 250 וו ל ט.
הגנת קליטה -לשמירה על ת מונה
נקייה שאינה מושפעת מהפרעות
חשמליות חיצוניות, ברקים וסערות.
בקרת צבע -לשמירה על רמת הצבע
הרצויה בכל ת חנ ה ו תנאי קליטה.

מערכת הבקרה האוטומטית שומרת
בצורה מושלמת על גוון הצבע,
עומקו, חדותו וייצובו. אתה קולט
בצבעים מושלמים גם ת חנו ת רחוקות
וחלשות. איכות הצבע נשמרת לאורך
שנות שמוש רבות. הפיקוח על בקרת
הצבע מתבצע בלחיצה על כפתור
במכשיר או בשלט־רחוק.

קניית טלויזיה אינה עניין של מה
בכך, לכן, כדאי לבדוק ול שקול
היטב. היכנס ל חנו ת הקרובה למוצרי
חשמל, בקש לראות את סאבא
בפעולה, השווה אותה ותבין מדוע
קוראים לה ״סאבא טובה פי צבע״
להשיג בצבעי אגוז ומטליק.

רמקולים וז־ו*
שליטה מר חוק

חסכון באנרגיה
״סאבא טובה פי צבע״ בנוייה
בשיטת הכרטיסים המתקדמת ביותר
בעולם ה אלק טרוניקה, כל כרטיס
שווה בערכו לאלפי רכיבים
אלקטרוניים. בעת הצורך, מחליף
הטכנאי את הכרטיס והמכשיר פועל
כחדש. צריכת האנרגיה היא
מינימלית מ־ 70 וואט לשעה בלבד.
לסאבא שעון דיגיטלי בעל תצוגת
שעה קבועה, התאמה לוידיאו־טייפ,
אוזניות סטריאו ומצג ת חנו ת מואר.

עם ״סאבא טובה פי צבע״ בביתך
אתה יכול להפעיל את המכשיר
ולהמשיך לשבת בכורסתך. הפעלה
וכיבוי, העברת תחנו ת, שינוי הגוון
והקונטרסט, הגברת ה קול והחלשתו.
״סאבא־פי־צבע״ הינה הטלויזיה
היחידה בעלת כפתור הייצוב
האוטומטי המתביית אופטימלית
על ערוץ השידור. לרשותך ״סאבא
טובה פי צבע״ מ־״ 22 ״ ,20ו־״ 26
בדגמים עד 6ו תחנו ת. עם ובלי
שלט־רחוק.

מערכת הקול של ״סאבא טובה פי
צבע״ ,משחזרת בנ א מנו ת את צלילי
המשדרים ־ קונצרטים, סרטים
מוסיקליים, מו סי קת פופ וקצב,
כולם נ שמעים בביתך כאילו אתה
נמצא ב מקום התרח שותם.

שרות תדיראן
ל־״סאבא טובה פי צבע״ האחריות
והשרות המעולים של תדיראן אשר
הפכו לשם דבר כ שהמדובר ב אמינות
זריזות ואדיבות.
להשיג ב חנויו ת המובחרות.

ח תונ ה
אופרי 1ד 1ה )?

לא הולך לה לבחורה הזאת, למרות ש הים
היה צריך לברך אותה בכל טוב.
אני מתכוונת למי שהיתה קריינית ה ספורט
בטלוויזיה, רחלי חיים, הצעירה
האילתית בעלת היופי האכזוטי, שאי־אפשר
של להשתגע כל פעם שרואים אותה, על
המסך או בחיים.
תחילה התבדר כי היא לא כל כך מתאימה
לטלוויזיה והיו צריכים להיפרד ממנה
שם. לרחלי זו היתד, מכה של ממש. היא
כל כך השתדלה וכל כך למדה. חוץ מזה
היא התאוששה, ממש ימים אחדים לפני
הפיטורין שלה, מינתוח לא נעים שעשו
לה בתל־השומר.
אבל נראה היה כי רחלי מתגברת. היא
הקימה להקה קטנה עם דאה דופטין,
הופיעה אצל מני פאר בטלוויזיה, וקיבלה
אפילו הצעות דוגמנות, בימוי והנחיה
של מופעים. אבל מה שעודד את רחלי
בעיקר היה החבר שלה, גני נדלר, זמר
שף לדומן המנות
יש לי חולשה בת שנים רבות למונה
זילברשטיין. אני יודעת שהשחקנית
היפהפיה הזו כבר מבטיחה המון זמן לה יות
בסדר, וכל פעם נותנים לה צ׳אנם
מחדש, צ׳אנס שהיא לא כל כך עומדת בו.
אבל מה אני אעשה? אני אוהבת את
הבחורה הזאת.
לכן אני לא יודעת אם לשמוח או להצ טער׳
על כך שבשבוע שעבר החליטה מונה
להיפרד מהחבר שלה, שהיה לא סתם חבי
אלא תולדה של מאבק — השחקן ש רג א

בתחילת דרכו ובן לבעלי תחנת־דלק בנתניה.
בני אוהב את רחלי, רחלי אוהבת
את בני, וזה מה שנתן לה כח לספוג את
כל הצרות.
ומה עושים אנשים שאוהבים? עוברים
לגור ביחד. השניים שכרו להם דירה ב גבעתיים
וניהלו בית של ממש, כמו בעל
ואשה. הכל היה יכול להיות נהדר, אילולא
נודע הדבר לאביה של רחלי, שהוא יהודי
דתי, משגיח כשרות במלונות באילת. האב
לא כל כך מאושר מזה שהבת שלו חיה
חיי-חטא. הוא בא לדירה בגבעתיים ואמר
לבני הזוג :״או חתונה או פרידה״..
עכשיו יש לרחלי בעיה. היא לא יכולה
להמרות את הפה של אבא שלה, זה אצלה
בדם, אבל היא לא רוצה עדיין להתחתן
עם בני, זה עדיין לא בדם שלה. אבל היא
גם לא רוצה לעזוב אותו, כי הוא ממש
בדם שלה.
מה היא תעשה? לא יודעת.

הר־פז. האמת היא שזו לא הפעם הרא שונה
שמונה ושרגא נפרדים, וכימעט כל
פרידה כזו מלווה בצעקות, ולעיתים גם
במכות ובפנסים כחולים. אבל משהו בלב
לוחש לי שהפעם זו פרידה סופית.
אז לשמוח או להצטער בשביל מונה?
היא עברה שבעה מדורי גיהינום עד ש השיגה
את שרגא. האשד, החוקית שלו
נלחמה עליו כאילו שהוא נכס יקר או
חשבון־צמודים בבנק. מכות, מישטרה,
בתי־מישפט, מה לא — וחוץ מכמה ריבים
קטנים עמדו השניים יפה בכל התלאות
שנגרמו להם ובכל התלאות שהם הביאו
על עצמם — וכמובן, האהבה ניצחה.
אבל כמו שאתם מבינים, זה נצחון ב־ערבון־מוגבל.
השבוע, לאחר מריבה ש הפכה
כימעט תיגרה, דווקא ליד החלון
שלי, החליטה מונה שבשבילה אין יותר
שרגא.
עד לפיוס הבא י

רחלי חיים
הודעה מאילת

צלם במגוום צלם

מונה זילברשטיין ושרגא הר־פז
עוד פעם הפסקה

חצי שנה זה אולי זמן קצר מדי לני שואין,
אבל בהחלט מספיק לגירושין. ב עיקר
כשמדובר בד,יא והוא שמבינים זה
את זה, ושאין להם די רכוש משותף ש עליו
כדאי להתדיין ברבנות, ושקצב
החיים שלהם מהיר מזה של בני תמותה
רגילים.
כאשר החליטו צלם־העיתונות פטר פן
וד,סטודנטית לאמנות אילנה יראי, ש זהו
זה, והגיע הזמן לתת גושפנקה רש מית
לאהבה, תפסה אותם ההחלטה בעת
טיול בגרמניה. מה עשו? נכנסו למישרד
המתאים הקרוב ביותר ונישאו בטכס אז רחי.
אולם כשהחליטו להתגרש, כעבור
ששה חודשים, כבר שהו בארץ. הרבנות
סירבה להסדיר את הגט, בטענה שמי ש השיא
הוא שיפריד. לכן חייבים פטר ואי לנה
לשוב לגרמניה ולעשות זאת שם —
סיפור שהוא לא כל כך זול.
פטר, שהסב את מיקצועו והפך איש-
עסקים חיפאי, הספיק כבר להפיל ברשתו
כמה מיפהפיות עיר־הנמל. ואילנה בכל
זאת שומרת על נאמנות. אם לא לבעל
אז לפחות למיקצוע שלו. היא עושה זאת
באמצעות חתיך אמריקאי גבוה ומדליק,
שאת סודו גילתה לי השבוע :״גם הוא
צלם.״

פטר פן
מספיק חצי שנה

ואתהיתחמלבח־ת!
(המשך מעמוד )29
אנגלית ידיעה שאני אמרתי לאלוף מט
כי יש הצדקה מסויימת לפעילויות הבל ניות.
אני
משוכנע במאת האחוזים שכל העניין
סודר עוד לפני הפגישה. אני משוכנע כי
אין כל הצדקה להגיב כפי שהגיבו על
הדברים שאמרתי.
אני משוכנע שהעניין הוא כולו פוליטי.
זהו המשך המסע הישראלי נגד האישים
בגדה.
המעגל התחיל בראש עיריית קאבאטיה,
שסולק מתפקידו. זה עבר לראש־עיריית
בית־ג׳אללה, שגם הוא סולק בטענה שהיכה
שוטר, ובמקומו הוצב מישהו אחר. בימים
אלה מתנהל מישפט נגד ראש־עיריית
רמאללה, כרים חלף, וראש־עיריית אל-
בירה, איברהים טאוויל. שניהם מואשמים
בתקיפת שוטר, ואם יורשעו זה ישמש
עילה להדרחתם.
עתה אני הבא בתור. זה איננו מאבק
נגדי, זהו מאבק נגד ההנהגה.
כל העניינים הללו מתוכננים בקפידה.
יש האומרים כי זה קשור במאבקים בתוך
הממשלה הישראלית בעניין אילון־מורה,
וצו בית־המישפט להוריד את ההתנחלות.
עד כ אן דברי אל־שכעה.

״אגי מכירה
אותו*״
י ם פידסום הידיעה סערו הרוחות.
? תחילה הוחלט לסלק את אל־שכעה
ואז הגיע צדהביניים של בית־המישפט ה עליון
שאסר על גירושו מהארץ.
אחרי יומיים התחילו הספקות. האם
באמת אמר שכעה את מה שאמרו כי
אמר ו ואיך הגיע בכלל לשיחה על הנושא?
ידוע כי בשיחות עם אנשי המימשל הצבאי,
נוהגים ראשי־הערים ביתר זהירות. והנה
קם זה ואמר מילים בוטות וקשות.
ביום השישי התכנסו כל ראשי—,ערים
בגדה, והחליטו כי אם אכן יסולק שכעה
מתפקידו, יתפטרו כולם מתפקידיהם, יחד
עם חברי מועצותיהם. בינתיים י,שלחו
עצומות לשר־הביטחון עזר וייצמן, לממ שלות
אירופיות, לנשיא ג׳ימי קארטר ול־קורט
ואלדהיים, מזכ״ל האוי״ם. תושבי
שכם שומרים בינתיים על תמיכה שבשתי קה.
אין התפרעויות. אין ידוי-אבנים.
בפגישה של ראשי־הציבור בעיר, ש נערכה
ביום השבת, השתתפו זקני העיר,
צעירים ונשים. ראש־העיר נתן הוראה
שלא ישחררו תלמידים מבתי־הספר ולא
יאפשרו להם להסתובב ברחובות העיר,
כדי למנוע התקלויות עם חיילי צהי׳ל
במקום.
במשך הפגישה לא נשמעו קריאות תוק פניות,
אלא הזדהות עם שכעה .״ברוח
ובדם — אנחנו עם בסאם!״
הושמעו שירים שקטים, ולמרוח שהניעו
נציגים מערים אחרות ומאוניברסיטות ביר־זית
ואל־נג׳אח, לא היתד, כל תוקפנות
בהתלהבותם של המזדהים.
״אנחנו שקטים בינתיים,״ הסביר סטודנט
מביר־זית .״אין צורך לחמם את הרו חות.
אך אם אכן יגיע המצב לידי סילוקו
של שכעה, זה יהיה סוף החיים המשותפ־ם
של ישראל והגדה!״
אשתו של שכעה נמצאת איתו ברוב
פגישותיו הפומביות. מיד אחר־כך היא
חוזרת לביתה, וילה נאה בראש גיבעה
בעיר, שם נמצאות בנות־מישפחתה, שבאי
להיות איתר, בימים אלה. בבית נמצאת
גם בתה הבכורה, חנא בת ה־ .17 חנא
הספיקה לשבת חמישה ימים בבית־הכלא
בשכם, אחרי ההפגנה שאירגן אביה אחרי
ההתנחלות באילון־מורה.
״אני חושבת שאם הממשלה אכן תעשה
משהו נגד בסאם,״ אומרת עינאיה ,״הרי
היא עושה את זה נגד השלום. היא מת נכלת
לעמה ולעמנו. בסאם אוהב את ארצו
ומולדתו. הוא מעולם לא ניסה להכחיש
את זה. אך מכאן ועד להאשמות חסרות־השער
והעלילות נגדו, יש בהחלט מרחק.
הוא לא אמר את שאמרו שאמר. לא יתכן !
אני הרי מכירה אותו !״
ראש העיר הגדולה בגדה, בסאם אל-
שכעה, הנחשב היום למנהיג הבלתי
מעורער של הפלסטינים בשטחים, אינו
מרשים למראית עין. הופעתו פשוטה, לבו שו
עממי. מעודו לא נראה או צולם בחליפות
תפורות, כרבים ממנהיגי הגדה.
הוא אינו דובר שפה אחרת, פרט לער בית,
אך ביתו ומישרדו משמשים מקומות
טיפגש קבועים לעיתונאים זרים,

באחרונה החלו הוא ואשתו, עינאיה,
ללמוד אנגלית. שניהם מנסים כבר לשוחח
בשפה זו, אפילו שאינם מדברים בה ב חופשיות.
שכעה,
בעל קומה בינונית. שערו שחור
מאפיר והוא מתחיל להקריח. מתחת ל שפמו
הדק נחבא בדרך כלל חיוך לבבי.
אל-שכעה נולד בשכם למישפחה ללא
עבר מפואר, שאינה משופעת באמצעים.
הוא למד בביודספר בשכם וניסה לעסוק
במיסחר יחד עם בני מישפחתו. אך הם
מעולם לא הצליחו לעבור את מחסום ה־מיסחר
הזעיר ולהתחרות במישפחות הסוחרים
המיוחסות שבעיר.
גם עינאיה היא ילידת שכם, בת למיש־פחה
פשוטה, שדודותיה שימשו כמורות ב־בתי־ספר
כבר לפני עשרים שנה.
אל-שכעה נחשב ללאומני פלסטיני עוד
בימי שילטון הירדנים. כבר אז נימנה על
תומכי מיפלגת הבעת׳ הסורית וחלם על
כך, שבעתיד יוכל לארגן מיפלגה עצמאית
פלסטינית בגדה.
יחסיו עם השילטון הירדני היו מעור ערים
וכמה פעמים נאלץ לצאת לסוריה,
מחשש פן יתנכלו לו בגלל דעותיו הלאומניות.
ב־ 1959 נסע לכנס המיפלגה בדמשק.
עינאיה הגיעה אחריו והשניים נישאו שם.
היה זה בימי האיחוד בין מצריים וסוריה
(הרפובליקה הערבית המאוחדת) .כאשר
התפרק האיחוד זוהה אל-שכעה כתומך במצריים
ותבקש לצאת את סוריה. בסאם
ועינאיה נסעו למצריים, שם התגוררו עד
.1964 ואז חזרו לשכם.

דברים ח די ס
וחל קי ם
ון• ח סיו של אל־שכעה עם הירדנים המשיכו
להיות מתוחים, ובמשך שנים הדיר
רגליו מעמאן, גם כשהדבר חיבל בעסקי
המיסחר שלו. בינתיים נולדו ילדיו. חנא
בת וד 17 היא הבכורה, ולה שני אחים
ואחות קטנה בת .4
אחרי מילחמת 1967 היה חמדי כנען ראש
העירייה. כנען, בן לאחת משלוש המיש־פחות
המיוחסות והעשירות בעיר נהנה
מקשריו עם המימשל הישראלי. אחריו נבחר
חג׳ מעזוז אל מאסרי, גם הוא בן
למישפחה מכובדת ועשירה הידועה בקשריה
הטובים עם המימשל הירדני( .בן
למישפחה זו חיכמת אל מאסרי שימש
יושב ראש הפרלמנט הירדני ושר ההגנה).
בבחירות האחרונות לראשי הערים ב גדה,
לפני ארבע שנים, הציג עצמו אל־שכעה
כמתחרה לראש העיר הקודם, חאג׳
מעזוז אל-מאסרי.,שהוא בן למישפחה עשי רה
ומכובדת. לאומנותו של אל-שכעה הי תד,
ידועה. הוא חשש מעימות עם שיל-
טונות המימשל הצבאי עוד בטרם ייבחר.
אחרי שנבחר לראשות העיר היה עסוק
בביסוס שילטונו, כי שלוש המישפחות ה מיוחסות
של שכם לא ששו לקבל את
מרותו. הוא התחיל לחזק את האירגונים
העירוניים, כולל אירגוני צדקה, אירגוני
נשים ואירגונים דתיים. בכנסים שהוא עו רך
נוטלות חלק גם נשים, בניגוד למקובל
בשאר ערי הגדה. יחד עם זאת זוכה אל־שכעה
בתמיכה מלאה מצד המימסד הדתי
החזק בשכם.
.במשך ארבע שנוח כהונתו לא מיתן את
דעותיו ולא ניסה להשמיען בשפה־ עדינה
ודיפלומטית. דבריו היו תמיד חדים וחל קים,
אפילו שהסתכסך עם המושלים ה צבאיים
של האיזור. העימות האחרון היה
לפני שלושה חודשים, אחרי ההתנחלות
באלון־מורה.
אל-שכעה החליט אז על אירגון שבי-
תת־מיסחר והפגנה המונית, שתצעד לכיוון
ההתנחלות. קציני המימשל הצבאי סירבו
לאשר את מיצעד המחאה. אל־שכעה
התעקש. הוא כינס את ראשי האירגונים
וראשי הדת שבעיר, ואחריהם אלפים מ בני
שכם. הוויתור היחידי של אל־שכעה
היה הסכמתו של להגיע לתחומי ההתנחלות,
אלא להסתפק בהפגנה בעיר.
בעיקבות סירובו למלא את פקודת המו של
הצבאי נקרא אל־שכעה לשיחות. בתו
הבכורה, חנא, נעצרה למשך חמישה ימים
באשמת השתתפות בהפגנה בלתי־חוקית.
כבר אז הועלו רעיונות לסילוקו מן הארץ.
אל-שכעה לא נכנע. הוא המשיך לומר
את אשר עם ליבו, אך בעיקר המשיך ב משימה
שהועיד לעצמו: לאחד את הערים
בגדה למאבק מלוכד נגד השילטונות היש ראלים.
אחרי חתימת הסכמי קאמפ-דיי-
ויד הוסיף לרשימת אייה שנגדם יש לכוון

את חיצי המאבק עוד שניים! את המצרים׳
שהיו פעם אהודים עליו, ואת האמ ריקאים,
שבגדו לדעתו בזכויות האדם.

כיבוש והרג
גוררים טירור
ף* יום1השיני השבוע פורסמה הסטנוגר-
^ מה המלאה של שיחת האלוף מט עם
שכעה, כפי שנרשמה בידי סגן־אלוף צדוק
קריים, שנכח בשיחה. הציטוט המלא של
השיחה, שקטעים ממנו מתפרסמים להלן,
מאשר למעשה את כל טענותיו של ראש
עיריית שכם.

ואלה הם הקטעים הרלוונטיים
כשיחת בסאם שפעה:
האלון? מט: אנחנו משתדלים בכל

חג לשחרר מספר אנשים לפי ההתנהגות
שלהם. לפעמים יש טענות גם אצל אסירים
בבתי כלא בישראל. בבית כלא לא מקבלים
פרם.
שפעה( :צחק).
האלוף מט: בעיקרון צריך להיות
יחס הוגן, אך לא נותנים פרם בכלא.
שפעה: אפילו בדו״חות של נציבות
בתי הסוהר נאמר שיש אפליה בין היחס
שניתן לאסירים ישראליים (יהודים) לער ביים.
מה שלא טבעי הוא היחס לערבים.
האלוף מט: את עניין היחס אני
מוכן לבדוק עם מפקד שירות בתי הסוהר.
אך אשאלך מה צריך להיות היחס בין
אדם שרצח את אשתו ונשפט למאסר לבין
אלה שביצעו את הרצח בכביש החוף, מה
דעתך האישית?
שפעה: אלה מכביש החוף ביצעו את
מעשיהם בגלל הכיבוש והם רוצים את
עצמאותם. אפילו החוק הבין־לאומי מצדיק
זאת ומכיר בהם כשבויי מלחמה.
האלוף מט: אבל האם אתה מצדיק
את הפעולה שלהם?
׳״^עה: הכלא הוא אחד וכל אחד
מהשפוטים הוא בן-אדם. בכלא יש חוקים
והם חלים על כולם, ללא הבדל מה העבירה
שביצעו.
האלוף מט: אחד מהם זרק ילד לתוך
האש, האם אתה מצדיק פעולה כזו?
שפעה: לא. אינני מצדיק זריקות ילד
לתוך האש. זה קצת מוגזם. אבל אני לא
הייתי שם ולא יודע אם זה קרה.
האלוף מט: אבל אם התפארו בזה
בבית הדין?
שפעה: אני שמעתי מאנשים שהם
עשו זאת מתוך חובה, כי הם רצו לשחרר
אחים שלהם בכלא. פעולות כאלו אם
קורות, הן רק תגובה למעשים אחרים.
ביחס לישראל, היא כמדינה מגיבה בתגובות
אכזריות. למשל, בדרום לבנון. כל
עוד יש כיבוש והרג, תהיו צפויים להרבה
פעולות מסוג זה.
האלוף מט: האם אתה באופן אישי
מצדיק פעולות כאלה?
שפעה: אני סבור שפעולות כאלו יש
סיכוי שיתנו תוצאות וזאת בגלל המצב
שבו אנו נמצאים. כלומר, יש דברים
שהמדינה הישראלית פוגעת בזכויות העם
הפלשתיני והמדיניות שלה היא מדיניות
של כוח ולא ייתכן שזה לא יביא לתגובות
מהסוג הזה. קו זה של ישראל יכול לגרום
למלחמה מחודשת עם מדינות ערב. בו
בזמן יכולות להיות גם פעולות טירור
של בודדים בגלל המצב הנוכחי. זו המצי אות
שבה אנו חיים.
האלוף מט: זו דעתך האישית על
הפעולה?
שפעה: אני אמרתי: המקרה ההוא
הוא חלק מכל המצב.
האילוף מ ט: השיחה הזו רק מוכיחה
איזו מדינה דמוקרטית היא מדינת ישראל.
שפעה: יש גם פעולות לא דמוקרטיות
למשל כל המדיניות בשטחים, האסירים
בכלא וכיו״ב.
ה אלו ףמט: איך היה בתקופת ייח?
שפעה: בתקופת ירח לא היה איום
על שום אדם על אדמתו. היו בתי כלא,
היו פעולות אחרות, אך לא היה איום על
עצם הקיום שלך, שאינך חי על אדמתך.
המצב של דמוקרטיה לגבי לא כל כך
תופש, כי אם זה כך, לא היה מצב של
כיבוש.
האלוף ימט: אבל זה שאתה מצדיק
את פעולת כביש החוף, האם זה דמוקרטיה?
שפעה: אני אמרתי שהפעולה עצמה
היא תוצאה מהמצב. אך המעשה של זריקת
ילד לאש, הוא לא בסדר, זאת לא מצדיק.
יש דבר סביר, שנסכים לכך שבמאה ה־20
יש לבדוק את הסיבות ולטפל בהם.

חכר ועד משולם
קוקוריקו על הגג
^ ה שקרה ביום החמישי שעבר היה
י בלתי־נמנע, זה היה רק עניין של
זמן. כמעט מדי יום ביומו סופגים עיתו נאי
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה סטי־רת־לחי
בצורת פסילות של מנכ״ל רשות־השידור,
שהוא גם מנהל״הטלוויזיה בפועל
יוסף (״טומי״) לפיד. הוויכוחים של מנהל־המחלקה
חיים יבין, עורך נזבט יעקוב
אחימאיר והכתבים, עם לפיד, הפכו ויכו־חי־סרק.
לפיד לא ויתר על העמדה הרא שונה
שקבע, ודאג להצהיר מדי יום ב יומו
:״אני עורך ראשי. אני מחליט.״
ביום החמישי שעבר היתה פרשת בסאם
אל־שכעה במוקד התעניינות הציבור. האם
אמר אל־שכעה את אשר אמר, ואם כן,
כיצד בדיוק אמר זאת? האם הפיל אותו
חאלוף דני מט בפח מתוכנן מראש? מי
האחראי להדלפה, הנכונה או המסולפת,
של דברי אל־שכעה. בשעת הבוקר הציגו
יבין ואחימאיר את הנושא בפני לפיד,
ואמרו לו, כי הם שולחים את הכתב רפיק
חלבי לערוך כתבה על התקרית, ולראיין
את אל־שכעה. לפיד התנגד :״אני לא
מוכן שניתן ביטוי למנפצי ראשים של
ילדים יהודים,״ אמר ליבין ולאחימאיר.
השניים לא התווכחו איתו .״בוא נשלח
את הכתב, ונראה מה הוא יביא,״ הם
הציעו ולפיד הסכים.
רפיק חלבי חזר משכם עם כתבה מצויי־נת.
היה בה ראיון עם אל-שכעה שהס ביר,
כי הסערה כולה היתד. סערה בכוס
מים. רק ימים אחדים אחר־כך פורסם
בכל העיתונים התעתיק הכמעט מדוייק של
דברי אל־שכעה, והתברר, כי הוא דיבר
אמת בראיון עם חלבי.
אחימאיר, יבין ולפיד התכנסו לצפות
בכתבה שהביא חלבי.יוסף לפיד פסק :״לא
לשדר.״ שני העורכים ניסו לשכנעו, אולם
ללא הצלחה .״אני לא אתן זמן־שידור
למי שמטיף לרצח ילדים יהודים.״ אמר
לפיד. יבין ניסה ואמר לו :״אנחנו לא
טלוויזיה של שעות-שידור, אלא של חדשות.
זה האירוע המרכזי של היום ורא־יונות
עם אל־שכעה משודרים ברגע זה
בכל רחבי העולם.״ אולם לפיד לא זז
מדעתו :״הרבה פעמים אתם נותנים ידי עות
בלי כתבות. אני מאשר דק ידיעה,
וגם על הנוסח של הידיעה אני רוצה לע בור.״
בערב
ראו הכל את תוצאות המאבק.
אחימאיר ויבין ניסחו הודעה אשר הס בירה
לקהל הצופים כי ״נמנע מאיתנו
לשדר כתבה״ ,והוועד החליט להפסיק את
השידור למשך שלוש דקות, בדיוק הזמן
שבו היתד, אמורה הכתבה להיות משודרת.
למחרת בבוקר נקראו יבין ואחימאיר
ללפיד. אחרי שיחת בירור, שבה היה לפיד
שקט ובטוח בעצמו, הוא אמר לשני ה עורכים
:״אין לי ברירה אלא להעמיד את
שניכם לדין מישמעתי.״ יבין התרגז, קם
ממקומו ואמר ללפיד :״אתה הורס את
הטלוויזיה!״ ויצא מהחדר בטריקת דלת.
אחימאיר יצא אחריו.
כאשר חרזו השניים לחדריהם, הם נש אלו
על-ידי עובדי החדשות מה היה אצל
לפיד. הם דיווחו על פרטי השיחה. יוסי

וניד צא רטילוזמה 1גו עווני החושות בטווחיה
ומצא עצמו בקרב נגד הממונים עליו ונאלץ לסגת

אתה לא כפוף לוועד.״ יבין הבטיח לבדוק
את הנושא, אך לא העביר את הרשימה.
עוד באותו היום, בשעות הצהריים, זומן
הוועד־המנהל לישיבת חירום מיוחדת שבה
הועלו הצעות מרחיקות לכת, ביניהן ״לס גור
את הטלוויזיה״ .בהצעה לסגור את
התחנה תמכו, מלבד לפיד, גם יושב־ראש
הוועד־המנהל של רשות־השידור, הפרופסור
ראובן ירון; נציג המפד״ל בוועד־המנהל,
מיכה ינון; וכמובן, עורך־הדין
המצחיקן, אהרון פאפו. בלחצו של ינון
הדתי, אשר חשש שמא תיכנס השבת,
הופסקה ישיבת הוועד־המנהל. עוד קודם
לכן הסכים הוועד להשעות את החרם שלו
על לפיד תמורת השעיית הדרישה להע מיד
את אחימאיר ויבין לדין מישמעתי,
כל זאת עד פגישתו של לפיד עם הוועד.
בשבת היה ללפיד זמן לערוך את חש־בון־הנפש
שלו. לפתע הבין, כי אם תיס גר
הטלוויזיה, תבוא גם הקאריירה שלו
כמנכ״ל רשות־השידור לקיצה. הקאריירה
של לפיד, אילו היתר. מסתיימת השבוע,
היתד, רצופה כשלונות — פרשות מוטי
קירשנבאום, יענקלה אגמון, ג׳ודי לוץ ו לאחרונה
יצחק רועה. התפקידים החשובים
בטלוויזיה מאויישים על־ידי לפיד עצמו,
וחומר השידור במחסנים מתדלדל והולך.
כל אחר הצהריים של יום ראשון הוא
ישב עם חברי הוועד, שתיגברו את עצמם
בשלושה חברים נוספים. יחד עם יוסי
משולם ויאיר שטרן, השתתפו בפגישה גם
הכתב הצבאי עמירם ניר, מיכה לימור

מנכ״ל לפיד
התקפלות ברגע האחרון
ויעל חן .״מדוע אתם לא מסכימים להע
מיד את יבין ואת אחימאיר לדין מישמע•
תיו״ שאל לפיד ,״הם עצמם הסכימו
לעמוד לדיו.״ לא היתה זו אמת. יבין
ואחימאיר אומנם אמרו למנכ״ל שהם
עומדים מאתרי הדברים שהושמעו לפני

יו״ר ירון
לסגור בכל מחיר
משולם, חבר־הוועד, החליט בו במקום:
״אין מישפטים מישמעתיים. אנחנו סוג רים
את התחנה.״ היו אלה דווקא יבין
ואחימאיר שהצליחו לשכנע את חבר־הוו־עד,
החרד לדמוקרטיה בטלוויזיה הישרא לית׳
שלא להשבית את התחנה.
אחרי דיונים ממושכים, החליט הוועד
על שתי סנקציות שפירושן
אחד: להחרים את לפיד. על עורכי מבט
נאסר להעביר ללפיד את רשימת הנוש אים
של מהדורות החדשות, שבעזרתה
הוא מפקח על המערכת, על העובדים ה עובדים
נאסר לדבר איתו.
כאשר טילפן לפיד ליבין ביום השישי
שעבר וביקש ממנו את ה״ליין אפ!׳׳,
רשימת הנושאים שאותם עמדה המערכת
לשדר באותו הערב בהשבוע יומן ארועים,
הודיע לו יבין חד וחלק :״הוועד אסר
עלי.״ לפיד ניסה לתקוע תריז בין הוועד
לבין יבין, ואמר לו :״אתה מנהל־מחלקה,

מנהל חדשות יכין

עורף אחימאיר

נושא באחריות — אך לא נותן את הדין

שהשידור הופסק, אך הם מעולם לא אמרו
לו, כי הם מוכנים לעמוד לדין מישמעתי.״
חברי הוועד ידעו זאת, אך לא רצו לאמר
לו את הדבר בפניו. תחת זאת אמר לו
יאיר שטרן :״גם אם אחימאיר יעמוד על
גג הבניין ויצעק קוקוריקו כל היום, אנחנו
לא נסכים שהוא יעמוד לדין מישמעתי.
הוועד נתן להם את ההוראה לומר מה ש אמרו,
והוועד לא יסכים שהם יעמדו לדין.״
לפיד נאלץ לסגת מעמדתו הקשוחה.
הוא הסכים לוויתור על דרישת המישפט
המישמעתי, למרות שקודם לכן הצהיר, כי
בשום מחיר לא יוותר על דרישה זו. בת מורה
לוויתור הסכים הוועד לכתוב בהס כם
בינו ליבן לפיד פיסקה כוללת, פושרת
ובלתי־מחייבת, שלפיה מכיר הוועד בזכו יותיו
של לפיד כעורך ראשי.
היתה זו מפלה ללפיד וניצחון ליבין,
לאחימאיר ולוועד. אולם הסכם מש פיל
זה לגביו היה כאין וכאפס לעומת
מה שספג כאשר יצא מהישיבה.
ירון הודיע, כי אינו מקבל את ההסכם
בין לפיד לבין הוועד. ירון דרש לכנס
את הוועד־המנהל ולדרוש לסגור את ה טלוויזיה
כליל, לשם אירגון מחדש. מתל-
אביב הפגין פאפו בפני העיתונאים ו חברי
הוועד־המנהל תמיכה בדרישת ירון.
כאשר התפרסם כי גם שררהחינוך זבולון
המר וראש־הממשלה בעצמו תומכים בשי תוק
התחנה, היה ירון בטוח בנצחוגו.
לגבי לפיד היתד, זו הצהרת אי־האמון
הגדולה ביותר ממי שהיה עד כה בן־
הברית הגדול ביותר שלו במאמצים לחי סול
כל קורטוב של חופש־דעה ברשות־השידור.
לכל היה ברור, כי אם יקבל
הוועד־המנהל את דעתו של ירון, יהיה
על לפיד להסיק את המסקנות ולהתפטר.
רק שעות אחדות לפני שכונס, ביום
השני שעבר, הוועד המנהל, התברר, כי
לוועד אין כלל סמכות לסגור את הטל וויזיה,
ולכן אושרה פשרת לפיד.
סיומה של הפרשה ניצחון גדול ליבין,
לאחימאיר, למערכת־החדשות ולוועד. לפיד
שמצא את עצמו לפתע בחזית שונה לגמ רי
מזו שבה הוא פתח את הקרב, נאלץ
לסגת ולדאוג לשמור על כסאו.

יוסי רוזנפלד הכיר את המבריחים של מטולה ־ ועל כך שילם בחייו

מטווה נזרנו הפווווו

*ץ טולה, הפכה לעיר רדופת־פחדים,
י החל מהיום החמישי בשבוע שעבר.
כל מכונית בלתי-מוכרת, בעיקר אם זו
מכונית מסוג אסקורט, בצבע לבן, המגיעה
למושבה הצפונית, גורמת לכך שהתריסים
יוגפו והדלתות תנעלנה. תושבי מטולה
חוששים מהמישטרה, החוקרת עתה בפר שת
הרצח של יוסף (״יוסי״) רוזנפלד,
איש־הביטחון של המושבה.
מטולה כבר ידעה פחדים מסוג זה. לפני
כשנה וחצי, כאשר נעצר אחד מראשי
המושבה, ביאליק בלסקי, היתד. העיר כמר קחה.
לא רק בלסקי נעצר אז. עוד רבים
נעצרו לחקירה על־ידי בלשי איזור חיפה
והצפון, ושוחררו. מי לאחר כמה שעות,
מי לאחר כמה ימים. יש רבים במטולה

הרחוב המרכזי של המושבה. לכל היה
ברור, שאלה באו למטרה אחת בילבד:
להבריח. לכל היה ברור עוד דבר, שאותם
מבריחים לא היו יכולים לפעול במושבה
ללא עזרה פעילה של כמה מהתושבים.
יוסי רוזנפלד לא אהב את נהגי המכוניות
האמריקאיות הגדולות והם לא אהפו אותו.
הוא היה עוצר אותם כמה פעמים ביום,
נותן להם להבין מה דעתו עליהם, ומייעץ
להם ״להסתלק ממטולה!״
למטולה יש עבר עשיר בהברחות.
אי־אפשר למצוא כימעט אף מישפחה
מהמתיקות, שהנגע לא פשה בה במשך
השנים. עשרות בשנים היו בני מטולה
בקשרים טובים עם לבנונים שמעבר לגבול.
הגבול כלל לא היה קיים, ועד היום

ביאליק בלסקי, אחד מאבות המושבה, מי שהיה סגן ראש
מועצת מטולה, מובל למעצר בחשד של הברחות. טדותו
של בלסקי עזרה להרשיע שני אנשי עולם־תחתון חיפאיים, שהיו שותפים בהברחות.
בלסקי יצא זכאי. התביעה ויתרה על חלק מן ההאשמות נגדו. בסמיכות תאריכים לשיח־רורו
של אחד העבריינים מבית־הסוהר, עזבו ילסקי ואשתו את הארץ, לטיול ארוך.
הקושרים את האווירה של אז, לאחר חשי פת
רשת ההברחות הגדולה, לאווירה של
היום, לאחר הרצח של רוזנפלד. יש הסבו רים
כי הקשר ישיר, יש הטוענים לקשר
עקיף. אולם במטולה כבר ברור מה ש עדיין
לא ברור אפילו למישטרה, שהקימה
צוות־חקירה מיוחד: יוסי רוזנפלד נפל
קורבן לייצר ההברחות בצפון הארץ.
את יוסי רוזנפלד לא אהבו במושבה.
הוא היה קשה מדי ונוקשה מדי לתושביה
בעלי האופי־המיוחד־במינו של מטולה. לא
ך.יו לו אוייבים, אך גם לא היו לו ידידים,
סיפר ג׳נו נחמיאס, בעל המיזנון המקומי,
ומי שהיה בעצמו שנים רבות איש־מיש־טרה.
כאשר היה רוזנפלד רואה איש שאינו
מוכר לו מסתובב במטולה, הוא היה ניגש
אליו כשוטר ודורש ממנו להזדהות.
יותר מכל שנא רוזנפלד את המבריחים.
בשנים האחרונות הפכו המכוניות האמרי קאיות
הגדולות, שבהם יושבים עבריינים
מטורזנים, בעלי חזות חשופים ושרשרות
גדולות עם מגן־דויד, לחלק מהנוף של

קיימות אדמות של מטולאים במה שנקרא
״מעבר לגבול״ ,המעובדות על-ידי ערבים
והנמצאות בשטח לבנון. וזאת למרות ש יהודים
ממטולה מחזיקים בקנשאן.
כל-טוב היה זורם מעבר לגבול לישראל,
בעזרתם האדיבה של מבריחי מטולה. במשך
שנים רבות היה באופנה להבריח
מלבנון לישראל כמויות אדירות של זהב,
שהיה זול במדינה השכנה ויקר יותר
בישראל. בתקופות שבהן היה האורז בארץ
יקר, היו בני מטולה מבריחים טונות של
אורז, בשקים, מעבר לגבול. בדים, חולצות,
משקאות חריפים וסיגריות אמריקאיות היו
עניין של יום ביומו.
בסוף שנת 1969 ובתחילת 1970 הסתיים
עידן גן־העדן של מבריחי מטולה, שנמשך
מאז קום המדינה. ספטמבר־השחור הביא
ללבנון את אירגוני הפידאיון. הגבול עם
לבנון התחמם, וכאשר הצבא סוגר על
הגבול, קשה להבריח.
ההברחות לא פסקו לגמרי. היקפן קטן
יותר, והוא כלל בעיקר מוצרים אשר קל

לזרוק אותם מעבר לגדר, במקום מוסכם
ובזמן מוסכם. התקופה הקשה של מבריחי
מטולה ארכה כמה שנים, עד שהגיע עידן
הגדר־הטובה. הגבול שוב הפד שקט, השכ נים
ידידותיים, וההברחות פרחו.
בארץ כולה נפוצו שמועות על האפשרות
לקנות באצבע הגליל מקלטי טלוויזיה צב עוניים
בפחות מחצי המחיר המקובל בשוק,
מערכות סטריאו, וסיגריות מלבורו מתו צרת
לבנון במחיר של 10 לירות.

עי ס קו ת מיליוגי ס
בבל לילה
^ א רק תושכי מטולה היו מבריחים.
* לאמיתו של דבר הפכו בשנים האח רונות
תושבי מטולה לחלק זעיר בקהל
המבריחים. להם היה די, והסיכונים החלו
להיות גדולים מדי. כימעט שאין מישפחה
במטולה, מהמישפחות הוותיקות, שאין לה
וילה, שלא היתה מביישת את סביון או
צהלה, ושאין לבעל הווילה מכונית. המטו לאים
הם עם יחידי במינו. אין הם אוהבים
לשתף את חבריהם ואפילו את שכניהם
במה שקורה בביתם. המישפחות חמטו־לאיות
סגורות ביותר. לא כן הגורמים
האחרים, שהפכו להיות מבריחים בשנים
האחרונות.
אנשי האו״ם עושים דרכם מלבנון ליש ראל
כאשר מכוניותיהם מלאות בכל־טוב.
השילטונות אינם אוהבים לעצור את אנשי
האו״ם. כל מעצר מחייב סיבוך דיפלומטי
וניירת רבה. ההוראות לכוחות הביטחון:
לעצור אנשי או״ם רק אם מתגלים אצלם
סמים קשים או במיקרים שבהם יש חשד
לעבירה ביטחונית, כהברחת חומרי־חבלה.
אנשי האו״ם מודעים למדיניות הזו של
צה״ל ומכוניותיהם הלבנות מובילות מק לטי
טלוויזיה צבעוניים, מאות ואלפי קופ סות
סיגריות אמריקאיות ומשקאות.
גורם נוסף העוסק בהברחות הוא חיילי
צה״ל, בעיקר אנשי המילואים, הבאים
לשמירה בקו, או חיילי השרותים המו צבים
במטולה ובסביבותיה. החיילים למדו
במהירות את רזי ההברחות, קשרו קשרים
מתאימים עם ערבים מעבר לגבול והחלו
להרוויח סכומי כסף העולים עשרות מונים
על משכורתם הצבאית. שילטונות צה״ל
מתייחסים בחומרה רבה להברחות לובשי-
המדים ומענישים במלוא חומר הדין את
אלה שנתפסים. אך הנתפסים הם חלק קטן
מהעוסקים בהברחות.
אולם הגורם השלישי הוא המסוכן ביו תר:
אלה הם מבריחים מיקצועיים, עבר יינים
מכל רחבי הארץ, ובעיקר מחיפה,
שהשתלטו ממש על מטולה. הם הביאו
עימם סכומי כסף ניכרים, כדי לממן את
ההברחות, והתחילו לעבוד ״על גדול״.
המבריחים שבאו מחוץ למטולה לא הסתפקו
במכשירים החשמליים ובסיגריות.
הם פנו לרווח גדול יותר, לסמים: החשיש
וההרואין. עיסקות במיליוני לירות נעשו
מדי לילה משני עברי הגבול.
תושבי מטולה החלו להיבהל. הסביר
השבוע אחד מהם, בעל מלון במושבה
הקטנה :״זה נכון שאנחנו מבריחים.
אנחנו והודינו והורי־הורינו. אבל עד עכשיו
זה לא היה עניין פלילי ומסוכן.
היינו מבריחים שטויות. היו תופסים או תנו
— היינו משלמים את המכס ואת
הקנס. זה לא נקרא פשע. אבל כאשר
מתחילים להבריח סמים, זה כבר סיפור
אחר.״
שליחים ממטולה הלכו אל מפקד מרחב
חיפה של המישטרה, ניצב אברהם תור-
ג׳מן. הם העלו בפניו את כל הידוע להם
על ההברחות הגדולות, בעיקר של סמים,
והבטיחו לעזור למישטרה, אם זו תחלץ
לבער את נגע המבריחים הזרים.

הדולרים
ה מזוייפי ם
^ ודנ׳מן נכנם לפעולה במלוא המרץ.
• • שוטרים לבושי אזרחית שכבו במשך
לילות שלמים במטעי מטולה, על קו ה
גבול.
טרקטורים של אזרחי מטולה שימשו
ככיסוי לבלשים שהציפו את המושבה. מדי
פעם בפעם היו תפיסות של מבריחים קט נים,
נושאי טרנזיסטורים או סיגריות, אולם
אלה לא עניינו את תורג׳מן. הוא רצה
את ׳הלווייתנים הגדולים.
נראה כי ההזדמנות נפלה לידיו, כאשר
ערבי תושב לבנון התלונן במישטרת מטולה
על שמבריחים רימו אותו. הערבי
סיפר כי היה מעורב בעסקי הברחות מלב נון
לישראל, וכי שני מבריחים שילמו לו
30 אלף דולר דמי־סחורות בדולרים מזו-
ייפים. הערבי אף הציג בפני השוטרים
את הדולרים, שהבנק בביירות סירב ל קבלם.

גם נודע למישטרה כי שני חיפאים,
אחד מהם בעל עבר פלילי עשיר והשני
מוכר אף הוא למישטרה, התיישבו במטו לה
ועושים משם את עסקיהם. אלה היו
דויד רואמי, המכונה ה״סווינגה״ ,ואפרים
רן המכונה׳ ״לווייתך. הבלשים ריכזו את
חקירותיהם סביב שני אלה, ובמהרה הת גלו
כמח עובדות מפתיעות.
מתברר כי לסווינגד. וללווייתן היו קשרים
הדוקים עם אחד מפרנסי מטולה, מהמכו בדים
שבהם, ביאליק בלסקי. אפשר היה
לראות את השניים מסתודדים עם בלסקי
במשך שעות ארוכות, כשהם מתנהגים
עימו כחברים משכבר הימים. בלסקי, מי
שהיה שנים רבות גיזבר המועצה המקומית
ואחר כך סגן ראש־המועצה, היה
לאמיתו של דבר האיש החזק של מטולה.
מי שהיה ראש המועצה, אסף פרנקל, אדם
חולה, אהב את הטיפה המרה ופעמים רבות
לא יכול היה לתפקד. בלסקי שלט לא רק
במועצה אלא אף במלון שלו, מלון ארזים,
הנחשב למלון הגדול ביותר במטולה.
כדי שהשניים יוכלו להצדיק את שהותם
הרבה במטולה, נתן להם בלסקי כיסוי.
מול המלון שלו מצוי מיגרש שבבעלותו.
בלסקי נתן לשניים להקים במקום צריף
ולפתוח סטייקיה.
בלסקי, שלו יש כמה תחנות־דלק ברחבי
הארץ, הקים תחנת־דלק בדרך לגבול ונתן
אותה, כימעט ללא תשלום, לסווינגה ול־

ניצב אברהם תור־
011ל ד * ח
ג׳מן הציג אותם
יייי #י י•
בטלוויזיה, כאשר נעצר בלסקי. הדולרים
הסזוייפים שימשו לתשלום ללבנונים תמורת
סחורות מוברחות. הם נמצאו בכספת
בביתו של בלסקי, אולם למרות זאת, החליטה
המישטרה שלא להעלות נושא זה
במישפטו. בעיקבות המישפט עזבו את
השרות המישטרתי כמה שוטרים שעסקו
בלכידת רשת המבריחים בצפון הארץ.

לווייתן. אחר כך, בעת שלשניים נערך
מישפט פלילי בעוון הברחות, התברר כי
הסטייקיה ותחנת־הדלק היו לגבי שני
עבריינים אלה בחזקת ״כסף קטן״ ושימשו
רק ככיסוי להברחות הגדולות.

עם ה תני ע ה

^ 1נום!? לעיקוב אחר סווינגה ולוויי ם
תן, החלה המישטרה לעקוב אחרי
מטיבם המקומי, ביאליק בלסקי. בסופו של
המעקב ערכה המישטרה פשיטה על ביתו
של בלסקי, לא לפני שעצרה את סווינגה
ולווייתן. בחצר הבית נמצאה כמות גדולה
של חשיש ואילו בכספת, בתוך הבית,
נמצאו דולרים מזוייפים, מהסוג שניתן
ללבנוני השותף להברחות.
בלסקי נעצר ויחד עימו אשתו עיינה.
הוא טען בבית־המישפט כי הטמינו את
החשיש בחצר ביתו והוא לא יודע על כך
דבר. כאשר ישב בלסקי במעצר היה לו
זמן רב לחשוב. הוא קישר פרט לפרט
וגילה, כי לשוטרים שפשטו על מטולה
היתר, עזרה מבפנים. קשה היה לא לנחש
מי נתן את העזרה — יוסי רוזנפלד, השו טר
הפרטי של מטולה. ואכן, כאשר יצא
בלסקי מהמעצר הוא ניגש לביתו של
רוזנפלד ואמר לו :״אני יודע שאתה
הסגרת אותי למישטרה.״
מישפטם של סווינגה, לווייתן ובלסקי
נערך ארבעה חודשים אחר כך. עדותו
של בלסקי עזרה להרשיע את שני הפוש עים.
לגבי בלסקי עצמו קיבל השופט את
הטענה, כי המישטרה לא הצליחה להוכיח
שהחשיש שנטמן בחצר ביתו הוא אכן
שלו. הספק שהתעורר בבית־המישפט הביא
את השופט לקבל את הגירסה של בלסקי,
כי החשיש הוטמן על־ידי מתחריו בבחירות
לראשות המועצה־המקומית, שנערכו כמה
שבועות אחרי התפיסה.
למחרת המעצר הופיע תורג׳מן בטלוויזיה
וספר, מול עיני הצופים, את חבילות
הדולרים המזוייפים שנתפסו בכספת בתוך
ביתו של בלסקי. במישפט כלל לא הועלה
עניין הדולרים המזוייפים. המישטרה העדי פה
לא להאשים בנושא זה את בלסקי
ולא להזכיר את עניין הדולרים במישפט.
יש הטוענים כי אי־הזכרת הדולרים, ש־בלסקי
לא יכול היה לטעון כי הם ״נש תלו״
אצלו, מפני שהם נמצאו בכספת
שבתוך ביתו, היתה חלק מעיסקה בין בלס־קי
לבין התביעה. הוא יואשם רק בסעיף
אחד, שאותו קשה יהיה להוכיח, הדולרים
המזוייפים לא יוזכרו כלל, ואילו הוא יתן
בתמורה עדות מפלילה נגד השניים.
דויד רואמי, הוא סווינגה, נדון לארבע
וחצי שנות מאסר. אפריים רן, לווייתן, ני דון
לשנה וחצי מאסר. לפני כשבועיים
יצא לווייתן מהכלא. עוד קודם לכן יצא
בלסקי את הארץ עם אשתו. הוא השאיר
את ניהול המלון בידי בתו וחתנו, והודיע
כי יחזור לארץ בעוד חודשיים. בשבוע
שעבר נרצח יוסי רוזנפלד, מי שתרם הר בה
למעצרם של סווינגה ולווייתן.
ביום רביעי לפני שבוע, אחרי השעה
5.00 לפנות ערב, עבר אוטובוס אגד
מקריית־שמונה למטולה, נהוג בידי אחד
מבני מטולה, דני לוטן. במרחק שני קי לומטרים
מהכניסה למושבה הבחין לוטן
בן/י פ מישמר הגבול, שאותו הכיר כג׳ים
של יוסי רוזנפלד, חונה בצד הדרך. דני
האט את מהלך האוטובוס, מתוך כוונה
לעזור ליוסי בתקלה שבג׳ים. לדני היה
ברור, כי בשעה כזו ובמקום הזה לא יכו לה
היתד, להיות ליוסי סיבה לחנות, אלא
אם כן הג׳יפ היה מקולקל. כשהתקרב האוטובוס
לג׳יפ הוא הבחין בברור בדמותו
של יוסי, ישובה בכיסא הנהג. במושב לידו
ישב אדם שלא היה מוכר לדני ואילו
בחוץ, כשהוא נשען על הדלת של יוסי,
בתנוחה כאילו שהוא מדבר עם יוסי, ניצב
עוד צעיר, בעל שיער שחור לבוש בטריי-
נינג כחול. גם צעיר זה לא היה מוכר
לדני. כשהאוטובוס כימעט עצר, הבחין דני
ביוסי, שסימן לו בידו להמשיך ולנסוע.
והוא אכן לחץ על דוושת הבנזין. היום
ברור לגמרי למישטרה, כי אחד מהשניים,
או השניים אחזו נשק מכוון לעברו של
יוסי ואיימו עליו. הם דרשו שיאותת לנהג
אגד שימשיך בנסיעתו.
קצת קשה להבין איך הצליח יוסי ליפול
בפח שטמנו לו רוצחיו. מסלולו של יוסי
באותו היום ידוע. הוא תידלק את הג׳ים

יוסי רוזנפלד, איש ־הביטחון של מטולה ומי
שרדף את המבריחים שבאו מחוץ למושבה. יוסי,
שהיה מעין שריף מקומי, היה נוהג לעצור כל אדם שלא הכיר,
ולבקש ממנו להזדהות. פעילותו של יוסי נגד המבריחים הביאה
גס לגילויים שנעשו לפני למעלה משנה, עת נעצרו סגן ראש
שלו בראש־פינה, ערך סיור בקווים, פנה
לכפר־יובל, כדי לקחת תרנגולות מתות
ולהאכיל בהן את הכלבים השומרים על
מטולה, והמשיך לכיוון המושבה. בדרך,
במקום הידוע כמסלול של מבריחים, הוא
ראה כנראה את שני האנשים. כהרגלו,
דרש מהם תעודה מזהה.
השניים הצליחו להפיל את יוסי רוזנ פלד
במלכודת שהם טמנו לו. נראה כי
הי ואלה מבריחים, מהשורה הראשונה,
אשר פעילותו של רוזנפלד הפריעה להם
בהברחות הגדולות של הסמים.
לא היתר, זו הפעם הראשונ ד,שיוסי רוזנ פלד
ניצב בפני סכנה. לפני כ־ 15 שנה,
בעת שעבד בשמורת החולה, הוא לכד במו
ידיו, וללא כל עזרה, את מחמוד חיג׳אזי,
שהתפרסם אחר־כך כאיש פתח הראשון

המועצה, ביאליק בלסקי, ושני עבריינים חיפאים ידועים. נראה
כי המבריחים החליטו להיפטר מיוסי, שהפריע להם בעבודתם,
והס שרצחו אותו. ימים ׳אחדים לפני הרצח. קיבל יוסי איומים
בטלפון, אולם אלה לא מנעו אותו מלהמשיך ולרדוף את המבריחים,
כפי שנהג לעשות שנים רבות, עד שנפל בפח ומצא מותו.

שנתפס וכמי שהוצא נגדו גזר-דין מוות.
בדיוק עשר שנים לפני מותו, ישב יוסי
בחדר האורחים שבביתו ושיחק קלפים עם
חבר. לעבר הדירה נפתחה אש. יוסי זינק
מהמקום תוך שנייה. חברו לא הספיק לב רוח
ונהרג. רק בחקירה ד,בליסטית התברר,
כי אילו לא היה יוסי מזנק במהירות
מספקת, היה הכדור פוגע בו.
אולם נראה כי יוסי חש את הגורל ה צפוי
לו. כמה פעמים אמר לאשתו אילנה,
צעירה, בת למישפחה מרוקאית, שאותה
פגש יוסי בקריית־שמונה, כי הוא חושש
מהעתיד. הוא הסביר שפעילותו הביטחונית
״עלתה על היבלות״ של המבריחים.
לידיד שלו׳,איש־ביטחון בכפר־יובל, סיפר
על איומים שהושמעו נגדו בטלפון על-
ידי אלמונים, שייעצו לו להתרחק מהמב־

ריחים. גם אילנה קיבלה כמה איומי טל פון
אנונימיים.
אחד מצמד הפושעים שהסעיר את מטו לה
יצא לחופשה. ביאליק בלסקי יצא
לחוץ־לארץ, עד שירגעו הרוחות ובבית
הקברות של מטולה, בשולי הגיבעה, על
קרקע סילעית, הוטמנה גופתו של מי שני סה
לטהר את מטולה מן הפשע.
מי שהיה עצוב באמת, מלבד בני מיש-
פחתו של יוסי, היה שייע קרבצקי בן
ה־ .70 שייע, ידידו של רוזנפלד ומי שהיה
בעצמו עצור בגלל הברחות, טען בקול
רועד מהתרגשות :״אני אוהב לשתות.
תמיד שותה. יוסי היה שכן שלי. כל יום
הוא היה מוצא אותי ברחוב ולוקח אותי
הביתה. מי יקח אותי עכשיו הביתה ן״

יוסי ינאי

במדינה

האם ותן שמואל
נראם ו־שווו מסנית
נמתנה רוו ג תניח
שוד תגני, העונות
אצלו נא״ות־ם ודות

(המשך מעמוד )36
נוצל לצורך חיסול חשבונות עם הרב
שאולזון. הוא שוכפל והופץ באלפי עותקים
בקרב הציבור החרדי ברחבי הארץ. אל
כל עותק צורפה אזהרה, כי הרב שאולזון
הינו אדם בלתי מוסרי וחוטא.

פרשה זו אינה אלא קצה הקרחון של
שורת מאבקים פנימיים בתוך אגודת-
ישראל, מיפלגתם של החרדים, שהגיעה
לשיאה בשבוע שעבר. הרב חיים שאולזון
הוא עורך השבועון החרדי צופר, המרבה
לפרסם פרשיות ושערוריות מן העולם
החרדי, והמכונה בשל כך ״העולם הזה
של הדתיים״ .מאחרי הפצתן של התמונות,
המכוונות נגד שאולזון, עומד חבר-הכנסת
של אגודת-ישראל, שלמה לורנץ, שיש לו

מועה עקשנית, שנפוצה בתל־אביב
״ באחרונה, סיפרה כי חבר־הכנסת שמו אל
פלאטו־שרון רכש עבור ציידת הקולות
שלו, הדוגמנית שולי חנני, מכונית חדשה
מדגם אולדטטוביל קאטאלאס. היו כאלה
שאף הרחיקו לכת וסיפרו, כי פלאטו קנה
לשולי שתי מכוניות: אחת אולדסטוביל
והשגייה מוסטאנג.
הידיעה ששולי עובדת למען פלאטו
כבר פורסמה לפני שבועיים (העולם הזה

הרם חיים שאולזון
העולם הזה —

,)2201 אולם לא פלאטו ולא שולי ששו
לקרוא אותה. שניהם טוענים בלהט, כי
המדובר בהתנדבות שלמה ולא בעבודה.
פלאטו אף דאג להכחיש למפרע כי מת-
ונהל ביניהם רומן סודי. ואשר לעניין ה מכונית,
הגיב פלאטו :״אני לא צריך
לקנות מכוניות בשביל הבחורות שלי.״
למרות ההכחשות לא פסקו השמועות.
כמה שבועות הסתובבה שולי כשהליזז-
ושים סביבה מייסרים אותה. לבסוף הח ליטה
לגולל את האבן מעל ליבה ולגלות
את האמת. סיפרה שולי הנני :״אני בכלל
לא עובדת בשביל פלאטו. הכרתי אותו
לפני שלוש שנים, במסיבה פרטית. כבר
אז הציע לי לעזור לו בהתנדבות במערכת
הבחירות שלו. אני הסכמתי ועבדתי בהת נדבות,
כמזכירה, עד אחרי הבחירות.
״לפני כשלושה חודשים פגשתי את פלאטו
במיקרה, בקפה קפריציו. הוא הציע לי שוב,
לעזור לו. הפעם בשביל התנועה החדשה
שלו. לפיתוח ושלום. הסכמתי, בתנאי שזה
לא יגזול ממני יותר מדי זמן. כל מה שאני
עושה בשבילו זה לחלק גלוינת ׳תמיכה
בו לאנשים שאני נפגשת איתם. אני לא
מתווכחת עם אנשים. אם מישהו רוצה
לשמוע, אני מסבירה לו כמה שפילאטו עוזר
למדינה, ואם הוא משתכנע, אני מחתימה
אותו על הגלויה. זה הכל.״
הבלונדית בת ה־ ,25 נסיכת־הבינרת ו

מלכת־הים-התימן
לשעבר, עברה בשנים
האחרונות: תלאות: רבות. שמה עלה מדי
פעם לכותרות, כשהוא נקשר בפרשות
בלתי־נעימות. לשיא הגיעו תלאותיה כאשד
הסתבכה בבית־המישפט בהדחת עדים.
לדבריה, העובדה שהיא כבר הורשעה
בדין, ואילו פלאטו עומד למישפט ב אשמת
שיחוד בוחרים, לא השפיעה על
קירוב הלבבות ביניהם .״אני פשוט מאמינה
באיש הזה,״ הסבירה שולי .״אחרת לא
הייתי עוזרת לו: .תיראו כמה שהאיש הזה
טוב. כל מה שהוא מבקש זה שיתנו לו
קצת שקט. זה מוגזם?!
״אם״הוא עשה כל מיני דברים בצרפת,
עכשיו הוא מוכן לשלם להם כסף ולסגור
עניין. יותר טוב שיסע לשם וישב בבית-
הסוהר? פה זה המקום ישלו, פה צריכים
אותו. אם לא הייתי מאמינה בו לא הייתי
מוכנה לעזור לו. הוא יודע את זה, לכן
הוא מודה לי בכל פעם שהוא פוגש אותי.״
האם באמת כל מה ששולי מקבלת
מפלאטו זה רק תודה? שולי נאלצת
לגלות סוד :״יש לי חבר כבר שנתיים.
קוראים לו יוסי אבנרי, והוא עוסק בשיווק
מוצרי אלקטרוניקה. יוסי פשוט לא אוהב
פירסום ולכן היחסים בינינו כימעט שאינם
ידועים. זה הוא שנתן לי את האולדסמוביל
ולא פלאטו. יש לו שתי מכוניות: אחת
אולדסמוביל קאטאלאס כחולה והשנייה

מוסטאנג חומה. הוא לא צריו שתיים, אז
הוא נתן לי אחת ואני מסתובבת איתה .־
״האמת היא שאנחנו כבר חושבים על
חתונה. לי עוד יש ספקות. אני לא שלמה
עדיין עם הרעיון. אבל זה בהחלט על
הפרק. בינתיים טוב לי ככה. אני גם מס תדרת
די טוב בלי עבודה. יש לי חסכונות
מירושה שאבי השאיר לי. פלאטו לא נותן
לי אגורה. אני חיה יחד עם אמי בדירה
ברמת־גן. את הזמן הפנוי שלי אני מנצלת
לנסיעות ולטיולים, וגם לכתיבת ספר.
אני כותבת אוטו־ביוגרפיה, אבל זה עדיין
לא לפירסום.
״לפעמים באים ליוסי ומספרים לו שראו
אותי מסתובבת עם מכונית של פלאטו ו שיש
בינינו משהו. אבל הוא צוחק. הוא
יודע שזה האוטו שלו ולא של פלאטו.״
בירור קצר העלה, כי מכונית אולדסנזוביל
קאטאלאס שמיספרה 365—448 אכן רשומה
על שם יוסף אבנרי מרחוב ארלוזורוב ,4
בפתח־תיקווה. אולם מסתבר גם, שלפלאטו
יש עוד כמה ״מתנדבים״ כאלה, כמו שולי,
וכולם מחתימים אוהדים לתנועתו. שולי
מסמנת את הגלויות שלה בחתימת ידה.
לדבריה, זה ככה סתם, ולא בשביל לקבל
אחר־כך תשלום לפי הגלויות. וכשהיא
מעלה חיוך ממזרי על פניה היא אומרת:
״אם פעם אסתכסד עם פלאטו, יהיה לי
מה לספר...״

חשבון ארוך עם הרב שאולזון ועם השבו עון
שהוא עורך.
השבועון צופר הוקם בספטמבר אשתקד
על־ידי שאולזון. הוא ממומן בעיקרו מתרו מות
של נדבנים חרדיים מחו״ל ומופץ
ב־ 15 אלף עותקים בין הקהילות החרדיות
ברחבי הארץ, במחיר של 15 לירות לגיליון.
הכתבות המתפרסמות בו עוסקות
אך ורק בנושאים המעניינים את הציבור
החרדי.
לצורך גיוס התרומות להקמת השבועון
ניצל שאולזון את קשריו, כמזכירו הפרל מנטרי
ועוזרו האישי בעבר של חבר-
הכנסת מנחם פורוש וכעסקן בכיר באגודת־ישראל;
השבועון שהקים דומה להעולם
הזה לא רק מבחינת חשיפת השערוריות,
אלא גם באופן הבאת הדברים. צופר יוצא
לאור יחד עם העולם הזה באותו היום
בשבוע — רביעי — וניתן להשיגו בירושלים,
בדוכני עיתונים, כבר בערב יום
שלישי.
הדוגמנית וההלכה. לפני כמה שבועות
פירסם צופר כתבות שצידדו בעמדתו
של הרבי מלובביץ /אדמו״רם של חסידי
חב״ד, האוסרת החזרת שטחים, בניגוד
לדעתו של ראש מועצת גדולי התורה,
הרב אליעזר שך, המתיר החזרת שטחים.
חבר־הכנסת לורנץ ביקש לנגח את שאול-
זון בנושא זה והעלה אותו בישיבה של
הנהלת אגודת־ישראל, שהתכנסה לפני
שלושה שבועות. לורנץ טען כי הכתבות
פוגעות במעמדו של הרב שך וביקש לגנות
את שאולזון על שהעז לפרסמן בעיתונו.
הנהלת אגודת־ישראל מונה 40 חברים
והיא משמשת למעשה חותמת־גומי להחל טות
שנופלות במועצת גדולי התורה.
להנהלה עצמה אין סמכויות, וכפיפותה
למועצה מוחלטת. הרב שאולזון, שהוא
חבר בהנהלה, נימנע מלהשתתף באותה
הישיבה.
למרות הטיעון כי שאולזון פגע במעמדו
של ראש מועצת גדולי התורה, נמנעה
ההנהלה מלגנותו. מי שמתמצא ביחסי
הכוחות בתוך אגודת־ישראל לא הופתע
מכך. הסיבה הרישמית לדחיית הגינוי:
טענה שהדיון בנושא לא עמד מלכתחילה
העולם הזה 2202

סדר היום, ונוהג שאין דנים בעניינו
של חבר הנהלה שלא בפניו. אולם, למעשה,
ביטאה החלטה זו יותר מכל את הפיחות
שחל במעמדו של לורנץ בתיך מיפלגתו.
פרט לאנשי סיעת ציות והגשמה, סיעתו
של לורנץ, הצביעו כל חברי ההנהלה נגדו.
אולם לורנץ לא ויתר. הוא חיכה להזדמנות
מתאימה, כדי לחסל את החשבון עם
שאולזון. וההזדמנות לא איחרה לבוא.
לפני שבועיים נערכה תוכנית הסיום החגיגית
של עלי־כותרת בטלוויזיה, שאליה
הוזמנו מרואיינים רבים, ביניהם הרב חיים
שאולזון ומיס־תבל לשעבר, רינה מור.
השניים הושבו במיקרה בשכנות וכתוצאה
מכך פתחו בשיחה על יחם ההלכה למיקצוע
הדוגמנות. שאולזון הסביר לרינה מדוע
אין הדוגמנות עומדת במיבחן ההלכה, והיא
מצידה העלתה שאלות והתעניינה בנושא.
את הפגישה חמיקרית ביניהם הנציח
צלם זריז שנכח במקום. התמונה פורסמה
שבוע לאחר־מכן בהעולם הזה ובשבועון
המקומי ירושלתון. תמונות אלה נתנו בידי
אנשי לורנץ הזדמנות פז להתנקם בשאול-
זון. הם שיכפלו את התמונות מתוך העיתו נים
והפיצו אותן בקרב הקהילות החרדיות
ברחבי הארץ. בכל מקום נתבקשו רבני
הקהילות לאסור על הציבור לקנווז ו/או
לקרוא את צופר .״זהו ׳עיתון תועבה,״
אמרו אנשי לורנץ ,״והעורך שלו הוא
חוטא הבא במגע עם נשים פרוצות.״

וריי! *!
למרות התכסיס השפל נחל מחנה לורנץ
גם הפעם תבוסה. מכל רבני הקהילות
החרדיות נענו לפניה שלושה רבנים בילבד.
היו אלה ראש מועצת גדולי התורה עצמו,
הרב אליעזר שך, והרבנים יעקוב קניבסקי
ומיכאל פיינשטיין מבני-ברק. שלושתם
נמנים_עם אנשיו^של^לורנץ.
אולם גם להוראה שהוציאלאלה, שלא
לקרוא את צופר, הקדים שאולזון תרופה
למכה. הוא שינה את שם שבועונו מצופר
לצוהר. באופן זה יכולים גם קוראיו הנא מנים
של השבועון, מקרב הקהילות שעליהן
נאסר לקרוא אותו, לעקוף את רוע הגזירה.
האיסור חל על צופר, לא על צוהר.
מילבד זאת עומד לו מעמדו האיתן של
השבועון בקרב הציבור החרדי בארץ.
אופיו הפיקנטי הוציא לו מוניטין רב,
והנידוי החלקי שהוטל עליו אינו מסכן
אותו. לעומת זאת נימצא עורך השבועון,
חיים שאולזון, בסכנה. חשיפתן של פרשיות
ושערוריות חרדיות בעיתונות עוררו עליו
את זעמם של חוגים מסויימים. בביתו של
שאולזון החלו להופיע ביריונים מחופשים
לאברכים, שביקשו לשכנעו שלא לפרסם
פרשיות שונות. והטלפון לא פסק מלהשמיע
איומים. כתוצאה מכך נוקט כיום הרב
שאולזון באמצעי־בטיחות שונים. בין ה שאר,
אף החליף את מיספר הטלפון שלו
במיספר חסוי.
המאבק על הירושה. אחת מהפר שות,
שפורסמו בצופר, גילתה כי חבר-

תמונת השערוריה: הרב שאולזון בהכרת מיס תבל רינה מור
— והעולם הבא
הכנסת לורנץ וסגן ראש עיריית בני־ברק,
שימעון סירוקה, בגדו בגדולי התורה.
הללו אסרו על לורנץ וסירוקה להופיע
ברשימה אחת לעירייה עם איש פועלי-
אגודת־ישראל, המיפלגה היריבה של אגו-
דת־ישראל. השניים עשו כן למרות האיסור
ובכך בגדו בגדולי התורה.
ניראה שפירסום זה הוא שהניע את
אנשי לורנץ לצאת בפעולת נקמה גלויה
נגד שאולזון ונגד עיתונו. אולם מתחת
לפני השטח הם פועלים נגדו כבר זמן
רב. למעשה, מנסים אנשי לורנץ לחבל
בעיתונו של שאולזון כבר מיום הקמתו.
הסיבה טמונה ביחסי הכוחות הפנימיים
בתוך אגודת־ישראל.
המיפלגה מורכבת משני מחנות עיק ריים:
האחד כולל את אנשי ירושלים
והשני את אנשי בני־ברק. הרב שאולזון,
בן וד ,27 נחשב למנהיגם של צעירי המחנה
הירושלמי. אביו, הרב שמואל שאולזון,
חינו סגן ראש עיריית ירושלים מטעם
אגודת־ישראל. אולם שאולזון הבן אינו

נזקק לחסדי אביו. מעמדו איתן בזכות
עצמו בקרב צעירי האגודה בירושלים.
מעמדו של חיים שאולזון בירושלים
המיבצע, הנערך זו השנה החמישית,
עורר את צעירי המחנה הנגדי, מחנה בני -משותף לגלריות גורדון של ישעיהו ריב־ברק.
הללו חוששים כי שאולזון עומד לין ולגלריית דבורה שוקן. יחד הם יציעו
לכבוש את ההנהגה ולתפוס את מקומו למכירה יותר מ־ 420 ציורים, ליטוגראפיות
של אחד מחברי־הכנסת הזקנים של אגודת -ותחריטים של אמנים ישראליים וזרים,
ישראל, כאשר זה יפרוש מתפקידו. גם שהמחיר ההתחלתי הכולל שלהם מגיע ל־חבר־הכנסת
שלמה לורנץ, ראש מחנה 15 מיליון ל״י. אם ימכרו כולם בשלושת
בני-ברק, לא ראה בעין יפה את עלייתו ימי המכירה בבית ציוני אמריקה, יעלה
של הצעיר הירושלמי. הוא העדיף שאת סכום המכירה, על פי ההערכה, בהרבה
הירושה יקבל אחד מצעירי המחנה שלו. על 20 מיליון ל״י.
כאשר הקים שאולזון את עיתונו גבר
ה או ס ף של מישפחת שוקן. בין
חששם של אנשי בני-ברק. עובדת היותו הציורים יש אקוורל של שמשון הולצמן
עורך שבועון חרדי רב־תפוצה עשויה במחיר התחלתי של 800ל״י ואקוורל של
לרוממו ולחזקו. לכן החלו להתנכל לו יוסף זריצקי במחיר התחלתי של 60 אלף
ולעיתונו. חבר־הכנסח מנחם פורוש, מנהיג ל״י. מעריצי יוסל ברגנר יוכלו להתחרות
המחנה הירושלמי, נימנע עד עתה מלהיחלץ על רכישת ציורים שלו במחירים התחל לעזרת
שאולזון, פן יצא גם הוא ניפגע. תיים של 250 אלף ל״י או 150 אלף. ציור
אולם שאולזון לא ניזרק לכלבים. כל של שמן של מרדכי ארדון משנת 1972
צעירי אגודת-ישראל בירושלים עומדים יוצע למכירה במחיר ראשוני של 13 אלף
מאחוריו ורואים בו חבר־כנסת
לעתיד. דולאר (כ* 420 אלף ל״י) .אולם מי ששובר
גם זיקני המחנה הירושלמי נותנים את
את כל השיאים בין הציירים הישראליים
.חסותם -מי בגלוי ומי בחשאי, לשאולזון. הוא כמובן הצייר ראובן, שעבור אחד
על יחסי הכוחות ניתן היה לעמוד מציוריו ,״ירושלים עם מיסגד״ ,נדרש
בהצבעה שנערכה, לפני שלושה שבועות, מחיר התחלתי של 600 אלף ל״י.
בהנהלת המיפלגה. למרות ששאולזון פירסם
לאספנים הלהוטים אחר ציורי ציירים
דברים בניגוד לדעתו של ראש מועצת
זרים, מוצעים לא פחות מתריסר ציורים
גדולי התורה, התייצבה ההנהלה מאחוריו,
ורישומים של סאבלו פיקאסו 15 ,יצירות
נגד לורנץ. וכאילו לא די בכך, העלה
תכסיסו של לורנץ את קרנו של שאולזון של שאגאל, ליטוגראפיה אחת של אגרי
עוד יותר. ראשי האגודה קיבלו את הניסיון מאטים (במחיר התחלתי ש לכ 110-אלף
להכפיש את שמו של שאולזון, בעזרת ל״י) או הדפס משי של ויקטור וסרלי (ב־התמונות,
בשאט נפש. הגיב על כך שאול 200 -דולר).
זון עצמו, בשיחה עם צעירי מחנהו:
בסך הכל יוצגו למכירה יצירותיהם של
״התמונות של לורנץ הזיזו אותי בתוך 115 אמנים, שניתן יהיה לחזות בהן כבר
האגודה בעשר שנים קדימה.״
בשבת הקרובה בגלריה גורדון בתל־אביב.
בין הייצרות יש כאלה שהיו זוכות ללא
ספק למחירים טובים גם במכירות פומב יות
של בתי סותבי. מספר לא מובטל של
ה שקעה ב צ סוי ם
קניינים ואספנים יגיעו למכירה זו גם
מחו״ל, במיוחד מגרמניה. שכן, במיסגרת
כ־ 420 ציורים במחיר, חתחלו]י המכירה, יוצע הפעם מיבחר של ליטוג־ש?
15 מיליון?״י, יוצעו ראפיות, תחריטים ורישומים נדירים של
האמן היהודי־גרמני מקם ליברמן, מאוסף
למכירה בגדולה במכירות מישפחת שוקן.
כאשר תיערך הגדולה במכירות הפומביות
של ציורים, שנערכו אי פעם בישראל.

אירועים

הפומביות שנערכו בישראל

״ירושלים עם מיסגד״ של ראזיבגן
מחיר התחלתי 600 :אלף ל״י
העולם הזה 2202

ההתמודדות על רכישת מיספר ציורים,
שיגשוג חסר תקדים פקד את שוק ה שתיערך במכירה הפומבית, תהיה ודאי
אמנות הישראלי בשבועות האחרונים. מש מרתקת לא פחות מתחרות ספורט בינ קיעים,
שנותרו בידיהם כספים אחרי רכי . -לאומית. אומנם בימים שמחיר מכוניות
שת הדולרים בבנקים, הסתערו על הגלר מגיע ל־ 2.5מיליון ל״י, אין זה נראה מוגיות,
רכשו יצירות אמנות מכל הבא ליד, זם לדרוש מיליון לירות עבור ציור של
ראובן, אלא שבכל זאת מעניין לדעת מי
מבלי להקפיד על המחירים.
מוכן כיום בישראל להשקיע סכומים כה הציורים בשוק
אולם כל מה שהתחולל
גדולים באמנות.
הפורח, הוא כאין וכאפס לעומת מה ש התשובה
עלולה לאכזב: בנקים, בעיקר.
מצפה לאספני האמנות בעוד שבועיים,
419

ידידים יקרים,
בעוד שבוע וחצי תיערך ועידת״הייסוד של תנועת־של״י המאוחדת. באותו
יום תחדל מלהתקיים תנועת העולם הזה — כוח חדש, וכמוה כל שאר
התנועות והקבוצות שהקימו לפני שנתיים וחצי את מחנה של״י.
כאשר יצאנו יחד לדרכנו בתנועה זו, לפני 14 שנה, היתה מטרה אחת
לנגד עינינו: להקים מחוץ לכל מערכות המימסד תנועה רחבה, פלורליסטית,
שתילחם למען ישראל אחרת, שפוייה וטהורה, שוחרת שלום וצדק חברתי.
אחרי 14 שנים של מאבק, על ניצחונותיו וכישלונותיו, אנו מגשימים
עתה מטרה זו. תנועת של״י היא המכשיר לאיחוד הכוחות במאבק הגורלי
על דמות המדינה, מול פני הגל הפאשיסטי הגואה המאיים על עצם קיומה
של ישראל דמוקרטית, מול פני ממשלה פושטת־רגל ואובדת־עצות, מול פני
המערך שלא שכח דבר ולא למד דבר.
של״י המאוחדת היא תנועה פלורליסטית. על פי הסעיף הראשון בתק־נונה
החדש, ימצאו בה מקום אנשים ונשים הדוגלות בהשקפות-עולם שד
נות — וביכללם סוציאליסטים, ליברלים ורדיקלים — המאוחדים בתוכנית־פעולה
מעשית לכינון מישטר של שלום וצדק סוציאלי במדינה.
המאורעות האחרונים הוכיחו שאין תחליף לשל״י. בוועידות רומא
/־וושינגטון הסתבר כי של״י היא התנועה הישראלית״הציונית היחידה המסו־גלת
לכונן גשר של שלום עם המחנה הפלסטיני, מכיוון שיש לה אומץ־הלב
לאמר דברים ברורים, שאינם נשמעים לשתי פנים. בעולם בולו — ובעולם
הערבי במייוחד — מקובלים נציגי של״י ככוח הישראלי היחידי המייצג את
האלטרנטבה הברורה ל״קונסנזוס״ הקדוש של גוש״אמונים־הליבוד־המערד.
בכנסת, בהסתדרות ובבל מאבק ציבורי נשמע קולנו — והוא קול צלול,
ברור ואמיץ.
אנחנו מהווים כוח קטן. חובתנו היא להפכו לכוח גדול יותר — די
גדול כדי שיובל לא רק להשמיע קול של מחאה ואזהרה, אלא גם להשתתף
בהכרעה ולהבריח את הממשלה הבאה לשנות את הקו.
זה תלוי גם בך. אל תאמר: עשינו את שלנו, ועכשיו ניתן לאחרים
להמשיך בדרך. אתה דרוש• אין לך מחליף. על בל אשה וגבר, במחנה הקטן
שלנו, מוטלת החובה להחלץ אישית.
נותרו עוד ארבעה ימים — עד יום א׳ ,ה־ 18 בנובמבר, להתפקד לתנועת
של״י. התקשר נא באופן דחוף למישרד של״י, ברחוב הוברמן 24 בתל״אביב,
טלפון .)03( 234428 ,235808
בל מתפקד רשאי להיות ציר בוועידה. אחרי שהתפקדת — השתתף
בוועידה, תרום את תרומתך לדיוניה, לקבלת החלטותיה ולבחירת מוסדות
התנועה המאוחדת.
תנועתנו, שבה השקענו בה הרבה מאמצים, במסירות ובאהבה, מוסרת
את השרביט לתנועה החדשה, המאוחדת, במימץ־השליחים הגדול לשינוי
פני מדינתנו.
שלב חדש מתחיל. הבה נהיה שותפים בו!

למען השלום
למען הש,וו,ון
למען הדמוקוסיה
• יש מי שרוצה לסגור את הטלוויזיה, לטרפד את תהליך השלום,
להפר פסק דין של כית־המשפט העליון, להעלות את המחירים
ללא גבול.
• לא רכים מובנים להתנגד לכך כעיקכיות, באומץ, ללא פשרות.

חזק את האלטרנטיבה
התפקד לשל״י!
טופס התפקדות לתנועת שדי״
הנני מבקש/ת להצטרף לתנועת שלי, על בסיס מצע מחניה שלי
לבחירות לכנסת התשיעית ולהסתדרות משנת 1977 ועל בסיס התקנון
שהתקבל על דעת כל המרכיבים.
הנני מצרף בזה דמי התפקדות בסך — 50.ל״י ומתחייב לתשלוב
מס חודשי בסך ...ל״י החל מ שנה חודש
* מזומנים, שיק, העברה חודשית

מספר ת.ז.

מס׳ חבר הסתדרות

חתימה ...

של״י, המרכז: רח׳ הוברמן 24ת״א, ת.ד ,<46109 .טד 03-235608 .
גמר ההתפקדות לוועידת האיחוד 18.11.79 :

הערמומיים והמתי

(המשך מעמוד )38
מבקש להעמיד לרשות המיבצע את ניס יונו
ואת קשריו. כאן כבר לא יכול היה
טומי לפיד להבליג. הוא התוודה בפני
אייבי :״אם אתה תבוא איתנו, אתה תג נוב
לנו את ההצגה!״
אייבי לא הבין על מה מדבר לפיד. המו שגים
שלו על מתן סיוע ועזרה לעם הגווע
ברעב ובהוליים שונים מאלה של מנכ״ל
הטלוויזיה. הוא סבר לרגע, כי לפיד חו שב
שהוא רוצה לנסוע לקמבודיה על חש בון
הטלוויזיה. משום כך הציע לממן את
כרטיסי־הטיסה של צוות הטלוויזיה כולו
מכספו, כדי לא לבזבז את כספי התרו מות
או את כספי המדינה. הצעתו נדחתה.
טומי לפיד לא רוצה מתחרים.
הוא החליט לשלוח שניים מאנשי הט לוויזיה;
ביניהם פיטר מילק, לתאילנד, עם
תרופות בסכום של 100 אלף דולר. באותו
יום דיבר אייבי נתן טלפונית עם אנשי
הצוות הרפואי הישראלי בתאילנד .״אין
צורך בתרופות,״ הם אמרו לו ,״הצלב-
האדום הביא לכאן די והותר. יש צורך
בדברים אחרים.״
אבל טומי לפיד לא היה מוכן לשמוע.
הוא ידע יותר טוב. .הוא פשוט לא רצה
את אייבי בתור יועץ. ברגע זה נפתח
המירוץ בין הטלוויזיה, בהנהלתו של טומי
לפיך, לגבין אייבי נתן, מי ייטיב להגיש
את הסיוע לפליטי קמבודיה.
באמצעות השגרירות הישראלית בתאי לנד
נמסר לאייבי, ביום השישי בשבוע
שעבר, כי הצוות הרפואי הישראלי זקוק
למכשיר לצילומי רנטגן. באמצעות תחנת
הרדיו שלו הוא שידר בקשה, לכל מי
שמתמצא בנושא, שיתקשר עמו. הגיעו
עשרות קריאות. הסתבר שמכשיר הפיתוח
היחידי הניתן לרכישה נמצא במחסני ה ערובה
של המכס בלוד, ומחירו 160 אלף
לירות. אייבי רכש אותו במקום, מכספי
קול השלום. את מכשיר הצילום התנדב
להשאיל הד״ר מרדכי שני, מנהל בית-
החולים תל־השומר. כל ציוד הרנטגן יש לח
לתאילנד בתנאי שאחרי גמר השי מוש
בו יוחזר לישראל. שני טכנאי רנט גן
התנדבו מיד לנסוע עם הציוד ולהפעילו
על גבול קמבודיה. אייבי הודיע ל יהודה
אבנר ממישרד ראש־הממשלה,
המרכז את הוועדה הבינמישרדית לסיוע
לפליטי קמבודיה, כי הוא מממן מכספו
גם את כרטיסי־הטיסה של טכנאי הרנטגן.

במדינה דת ליהרוג ע ל 3׳ תהד 3ה
מה היה גורדו שד הסכן
דגיא? סיגטו7 ,וא כשסט
בבית-רץ תורכי?
הסגן דניאל פינטו נדון לשתים־עשרה
שנות מאסר, כאשר נשפט בפני בית־דין
צבאי על רצח שבויים במיבצע ליטאני.
אחר־כך הופחת עונשו בבית־המישפט ל־עירעורים
ועל-ידי הרמטכ״ל. אולם מה
היה עולה בגורלו של פינטו לוא נשפט
על פי חוקי ההלכה היהודית בבית־דין
תורני?
על השאלה הזו מנסה להשיב הרב יש ראל
הס, במחקר הלכתי בסוגיה זו, שפיר־סם
בירחון הדתי פנים לפנים.
׳״אילו״ היה נאשם פינטו בהריגת שבוי
אחרי שהסתיימו הקרבות, היה פסק־הד־ן
ההילכתי חד־משמעי. כותב הרב הם :״מעל
נדבך חובת הצלת הנפש, בנתה התורה
קומה מוסרית: האדיב השבוי אף הוא
נברא בצלם, ורחמים על כל מעשיו. שבוי

קפריזו ת של
איש אחד
ך* ך עמדי לצאת השבוע שתי מישל-
חות נפרדות. אייבי עמד לטוס מאתו נה
לבנגקוק במטוס של חברת קוואנטם
האוסטרלית. פיטר מילק ואיש טלוויזיה
נוסף עמדו לטוס לבנגקוק דרך נאיירובי,
במסלול ארוך יותר, כדי שנתיב הטיסה
שלהם לא יעבור מעל אחת ממדינות ערב.
אלא שאז גילה מישהו, שאייבי עשוי
להגיע לבנגקוק לפני צוות הטלוויזיה, ו אולי
״יגנוב״ ,חם ושלום, את ההצגה. כר-
טיסי-הטיסה הוחלפו ברגע האחרון וצוות
הטלוויזיה נטל את מטוס חברת סא״ם
לבנגקוק, תוך תוספת של כמה עשרות
אלפי ל״י לכרטיסי־הטיסה. הם יגיעו רא שונים
לבנגקוק. העובדה שאילו היו מס כימים
לצרף אליהם את אייבי היו זוכים
בכרטיס־טיסה חינם נוסף, הניתן לכל רוב־שי
כרטיסים, לא הפריעה לאיש.
אייבי לא הסכים שכספי הקרן שלו,
המנהלת גם את כספי מגבית הצופים,
יצורפו לקרן הטלוויזיה, וזאת מכמה סי בות.
הוא למד מניסיונו, שניתן לרכוש
כל דבר — אוכל, תרופות וציוד — ב תאילנד.
אין כל טעם לרכוש את אלה
כאן ולהטיסם לתאילנד. הוצאות ההטסה
יבלעו את מרבית כספי התרומות. הוא
הודיע שעל כל רכישה שתהיה צריך לק בל
את אישורו.
״אני לא רוצה לקבל אישור ממך!״
הודיע אייבי ללפיד.
המערכה הבאה של הקומדיה המקברית
שמחבר המחזאי טומי לפין תתחולל בוודאי
בתאילנד. כספי התרומות שמנהל איי-
בי יועברו מיד לסיוע לרעבים ולגוססים.
מרבית כספי התרומות שנתרמו לטלוויזיה
מונחים עדיין בחשבון הבנק, עד ש נציג
הטלוויזיה יחליט מה צריו לעשות
בהם ויקבל אישור על כך מטומי לפיד.
״האמנים ואנשי הטלוויזיה עשו עבודה
יוצאת מהכלל,״ אמר אייבי נתן ערב
צאתו לבנגקוק ,״העם גילה רוח התנדבות
וחוש צדקה, וחבל שבגלל הקפריזות של
איש אחד יתבזבז כל הרצון הטוב הזה.״

סגן־ לשעבר פינטו
מחדל תעמולתי
מילחמה, אומנם, קניין חוקי הוא, אך לא
הופקר השבוי להתעלל בו כטוב בעינינו.״
כלומר: ההלכה אוסרת רצח שבוי אחר
תום המילחמה.
שונה המצב כאשר מדובר באזרחי אוייב
הנתפסים תוך כדי קרב. כאן פוסקת ההל כה
היהודית, אליבא דהרב הם :״דין אזרח
היכול לסייע לאוייב כדין אדיב, ובשל
החשש והאפשרות שיסייע בסיפוק ידיעות
מותר להרגו ...יש אומנם להביא בחשבון
מקרים בהם נסיבות פוליטיות, מיוחדות
ביותר, תכרענה שלא לפגוע באזרחים
חשודים. מאחר שנפלאות ונפתלות דרכי
הפוליטיקה, יש אשר האפקט התעמולתי *
המדיני חשוב ועולה על ההישג הצבאי.
מחדל תעמולתי של פגיעה באזרחים יכול
— במקרים מיוחדים ממש — להביא
תוצאות בלתי רצויות ולבטל את התועלת
בפעולה. אולם נסיבות אלה חייבות להי שקל
בפלס דק י ומדוד, בהגדרות ובהם־
(המשך בעמוד )60
העולם הזה 2202

איך}{נד סו שר סגויושב־ואש אגך
השינון במועצת עיו״ת תר־&ביב ויוה
בשינה שטעו למכוני שסטה השני

נחחת חו
¥וג צעיר אינו נזקק כיום לאבא מיל-
י יונר כדי להגיע לדירה משלו. די אם
האב הוא, במיקרה, סגנו של פרץ אוניקו־בסקי,
יושב־ראש אגף השיכון בעיריית
תל־אביב. עובדה זו למדו בני הזוג אלה
ורוני צבי, המתגוררים כיום בדירה חדשה.
אביו של רוני הוא דוויד צבי, חבר מוע צת
עיריית תל־אביב מטעם הליכוד,
לפני כמה חודשים נכנם לתפקידו החדש
כסגן יו״ר אגף השיכון בעיריה. דוויד
הוא מזכיר סניף חרות,הגדול ביותר ב-
תל־אביב, שבו חברים רבים מקואופרטיב
דן, שדוויד אף הוא חבר בו. אחרי ש נכנס
לתפקיד, סודרו בנו וכלתו בדירה
חדשה של חברת חלמיש, שהיא חברה פתרונות ממשלתית־עירונית המספקת
דיור למופני שכונות־עוני.
אלה ורוני אינם מפוני שכונת־עוני.
כיצד, איפוא, קיבלו דירה מחברת חלמיש?
בירור קצר העלה כמה עובדות מעניינות.
הנהלת חברת חלמיש החליטה לבצע
אינטגרציה בתוכנית לשיכון מפוני שכו־נות־העוני.
הכוונה היתד, למנוע איכלום
שיכונים שלמים במפוני שכונות־עוני, דבר
העשוי להוליד עד מהרה בעיות סוציא־

דויד במדרגות העיריה
״מישהו רוצה ללכלך...״
ליות והבריתות חדשות. לצורך האינטגרציה
הוחלט על קיום מיבצע, שבמהלכו
יוכלו זוגות צעירים בעלי עד 1000 נקר
רות זכות, לפי הדירוג של מישרד־השיכון,
להשתכן בבניינים של חברת חלנזיש, יחד
עם מפוני שכונות־עוני.
זוגות צעירים שצברו עד 1000 נקודות
זכות מדורגים מהבחינה הסוציאלית כ בעלי
מצב סביר. שילובם יחד עם מפוני
שכונות־עוני, הבאים ממקומות, שבהם
מצבם הסוציאלי היה גרוע, עשוי היה,
לדעת הנהלת חברת חלמיש, להשפיע
לטובה. לכן הוצע להם, במיסגרת המיבצע,

לקבל דירות בתנאי שכירות נוחים עם
אופציה לרכישה בתנאים מועדפים.

הגרלה
ב לי סיכון
ף* יפצע הזוגות הצעירים הוחל ב־י
פברואר השנה, ונמשך עד ה־ 1באוקטובר
השנה. במהלכו הוצעו דירות
לזוגות צעירים באתרי בניה שונים של
חברת חלמיש. בכל מקום הוקצה מיספר
מסויים של דירות לצורך המיבצע. הזוגות
הצעירים נתבקשו להגיש בקשה ל דיור
באתר שבחרו. בסוף המיבצע נערכה
הגרלה נפרדת בכל אתר ואתר, ומי שזכה
קיבל דירה.
באופן זה ניגשו להגרלה באתר הבניה
של חברת חלמיש בשכונת נווה־שרת, ב־תל־אביב
31 ,זוגות צעירים והוצעו להגר לה
19 דירות. בשכונת נווה־חן ניגשו 27
זוגות והוצעו 21 דירות. בשכונת יפו ג׳
נגשו 33 זוגות והוצעו .2בסך־הכל כלל
המיבצע עשרה אתרי-בנייה.
אלה ורוני צבי נרשמו גם הם למיבצע
זה. אלה היא עולה חדשה מבריודהמועצות
ואחות במיקצועה. נתונים אלה זיכו את
בני־הזוג ב־ 450 נקודות זכות, המאפשרות
להם את ההשתתפות במיבצע. הם הגישו
בקשה להשתכן בדירה בת שלושה חדרים
באחד משני בניינים גבוהים, בני 48 די רות
כל אחד, שהקימה חברת חלמיש ב שכונת
הדר־יוסף, בתל־אביב. מערכה
הגרלה, אלה ורוני עלו גם הם בגורל.
לכאורה, הכל שפיר. אולם אליה וקוץ
בה. להגרלה בהדר־יוסף, שבה השתתפו
אלה ורוני צבי, ניגשו 11 זוגות. מיספר
הדירות שעמדו להגרלה היה .12 מצב זה
הבטיח, כמובן, את זכייתם של כל ה משתתפים
בהגרלה בלי סיכון. דירה אחת
נותרה אפילו פנויה.
למצב זה קיים הסבר: חברת חלמיש
לא פירסמה את דבר קיומו של המיבצע,
בעיתונים או בכל דרך אחרת. כתוצאה
מכך היתה ההיענות למיבצע, בכל אתרי
הבניה, קטנה. סך־הכל הזוגות שניגשו
להגרלות היה .223
סמנכ״ל חברת חלמיש, עמום רולין,
טען, כי החברה שלחה מיכתבי הודעה אל
כמה מאות זוגות צעירים הרשומים ב־מישרד־השיכון
כמבקשי פתרונות דיור,
והעונים לדירוג של עד 1000 נקודות.
לבדריו, אין לו הסבר מדוע לא פירסמה
החברה מודעות על דבר קיום המיבצע.
אולם העובדות מדברות בעד עצמן.
אלפי זוגות צעירים הזועקים לפיתרונות
דיור והעונים לקריטריון של עד 1000
נקודות, כלל לא ידעו על קיום המיבצע.
גם ההיענות הקטנה למיבצע מעידה על כך.
הנסיבות הסודיות כמעט, אשר בהן
נערך המיבצע, יוצרות ערפל כבד
סביב ההגינות הציבורית של מיבצעיו.
שיטת המיכתבים האישיים, תחת הפירסום
הרחב, פתחה פתח להעדפת זוגות מסויי־מים
על־פני זוגות אחרים, שאליהם לא
נישלחו מיכתבים.
מצב זה הגיע לשיאו בהדר־יוסף. ההיצע
היה גדול מן הביקוש — 12 דירות לעו מת
11 זוגות. הדבר איפשר לראשי חברת

חבר מועצת עירית ת״א צבי דויד (מימין)
״אני ננ!י מכל רבב...״
חלמיש להבטיח מסירת דירה לבנו של
סגן יו״ר אגף השיכון בעיריה, הקשור ב־מיסגרת
עבודתו עם חברתם. הגרלה נערכה,
אומנם, אך במצב של עודף בדירה
אחת הובטחה זכייתם של כל המשתתפים.
על אף תור הממתינים העצום לדירות לזד
גות צעירים, לא אוכלסה הדירה המיותרת.
דוויד צבי טען, כי להיותו סגן יו״ר
אגף השיכון בעיריה ולעבודתו המשותפת
עם חברת חלמיש, שהינה חברה עירונית
בחלקה, אין כל קשר לכך שבנו
היה אחד ם ברי־המזל המועטים, שידעו
את דבר קיום המיבצע וזכו בדירה בהג רלה
בלי סיכון .״אני נקי מכל רבב,״
אמר ,״יש מישהו שפשוט רוצה ללכלך
אותי והוא הדליף לעיתונות.״
למרות דבריו אלה של הסמנכ״ל הפג
מים
בולטים לעין. יתרה מזאת, אלה ורוני
צבי אינם הזוג היחיד באותו הבניין,
ברחוב יד־המעביר 5בשכונת הדר-יוסף,
אשר מתעוררות שאלות סביב האופן שבו
הצליחו לקבל את דירתם. באותו בניין
ובסמוך לו, שניהם של חברת חלמיש,
מתגוררים רופא מצליח, בעל משאית פר טית,
כתב טלוויזיה ואפילו איש-עסקים
המחזיק בכונית פרטית מדגם מרצדס.
וזהו רק מידגם קטן של דיירי שבי
בתים של חברת חלמיש, שהוגדלו בהם
דירות במיסגרת המיבצע לזוגות צעירים.
נסיבות המיבצע, האופן שבו נוהל, מצבם
הכלכלי של הזוגות, אשר הצליחו להשיג
דירה באמצעותו וקשריהם האישיים עם
מציעיו דורשים חקירה יסודית ומקפת.

יוסי היימן !

חופי הכרך
(המשך מעמוד )15
תחת מישקל המכולות. הרשות החליטה
מייד על בניית 150 מטרים נוספים של
רציף על פי שיטה זו. שני הפרוייקטים
אושרו על־ידי הממשלה.
צרותיו של מוטי שטרום החלו כאשר
סיים את תיכנון בניית הרציף השני והיה
צורך להתחיל בעבודה.
את קטע הרציף הראשון בנו כמה חב רות,
שההתקשרות עימן נעשתה במשא-
ומתן ולא על פי מיכרז. הסיבה לכך היתד.
פשוטה: בניית הרציף בשיטה המהפכנית
היא עניין מסובך. יש רק מעט חברות בעולם
עם הידע הדרוש לכך. מוטי שטרום
הזמין את נציגי החברות הזרות האלה
בארץ, הראה להם את מה שנדרש מהם.
כאן נעשה תהליך הנקרא בלשון מיקצר
עית ״פרה קואליפיקציה״ .כלומר: נציגי
החברות היו צריכים להוכיח שיש לחברות
שהם מייצגים ידע בנושא ושביצעו כבר
בעבר עבודות דומות, ואז זכו בעבודה.
באותה שיטה סבר מוטי שטרום שיבצ עו
גם את חיזוק הקטע השני של הרציף.
ואז הסתבר לו כי טעה.
מלבד החברות שעסקו בבניית הרציף
הראשון, הוסיפה יד מיסתורית שמות של
שתי חברות נוספות כמועמדות לביצוע

סרטו של ל 1רל הי היל
זז בוד עם חברות שעבדו עמן בעבר, בעת
שירותם הצבאי.
למ״ן היתד. אחת מחברות אלה. החברה
שייכת לשני קבלנים, משה מטלקה ומשה
נעים, שהודו בשיחו הפרטיות כי עבדו
כבר בעבר עם יעקב עינבר.
עינבר היה האיש שלחץ על כך שבניית
הקטע השני של הרציף תוצא שוב
למו״ם ושלמשא־ומתן זה תצורפנה עוד
שתי חברות, שלא השתתפו בבניית הרציף
הראשון. שטרום התנגד לניהול ה־מו״מ
עם חברת למ״ן. הוא טען שאין
לחברה זו מושג איזו עבודה נדרשת ממנה.
שאין לה הציוד המתאים לביצוע עבודה
כזו ושאין היא הברד. קבלנית מאושרת
לביצוע עבודות מסוג זה.
המהנדס מרדכי שטרום חשד כי משהו
אינו כשורה בעניין זה. הוא פנה במיכתב
למנכ״ל הרשות, טען בו כי משתפים ב-
משא־ומתן חברה שאין לה ציוד מתאים.
ציוד מתאים.
בין שטרום לבין ראש אגף־הבינוי של
רשוודהנמלים פרץ עימות גלוי. המהנדס
שטרום טען לאחר מכן בפני המנכ״ל כי
עינבר פקד עליו :״אתה תעשה בדיוק
מה שאומרים לך!״
בתגובה על כך הודיע שטרום שהוא

בכיכוב:

לורנס אוליביה
ארתור היל • סאל קלרמן • דיאן ל״ן תלוניוס כרנרד
שבוע

בכורה ארצית
בקולנוע ״פאר״ תל־אביב
9.30 —7.15 —4.30

סם ס6ח0

שם * 131(^61
ה•אשיגעון עולבו

הודעת מכקר רשות־הנמדים עם הערת מהגרם הרשות
ביקורת? רק באישור המנכ״ל
חלקו השני של הפרוייקט. חברה אחת
היתה חברה בשם למ״ן, והשנייה היתה
החברה הקבלנית של הקבלן שלמה קליין.
הסתבר לשטרום, כי הממונה על ההת קשרויות
באגף הבינוי של רשות־הנמלים
הוא שהוסיף את שני השמות, בידיעתו
של ראש מחלקת הבינוי של הרשות, יעקוב
עינבר.

עימות עס
ה מ הנ ד ס הראשי
צד מו טי ש ט רו ם נוצר הרושם כי
הממונים על אגף־הבינוי של רשות־הנמלים
מעוניינים כי חברת למ״ן תזכה
בעבודת הרציף.
בניגוד לצמרת רשות־הנמלים, המורכ בת
מאנשי חיל־הים לשעבר, מתבססת ה צמרת
ההנדסית של הרשות על אנשי חיל־האוויר
לשעבר. כאלה הם איתן כהן, ה מהנדס
הראשי של רשות־הנמלים, שהוא
מהנדס חקלאי במקצועו ויעקב עינבר,
ראש אגף־הבינוי של הרשות, שהוא מהנדס
אזרחי, שניהם שירתו בעבר בחיל-
האוויר. יכול היה להיווצר הרושם, שמטעמי
נוחות או היכרות הם מעדיפים לע־

מסיר ידיו ואחריותו מהפרוייקט .״תן להם
מה שאתה רוצה,״ התרים כלפי עינבר.
״אני לא אתן ידי לכך.״
המשא־ומתן עם החברות נמשך מיספר
ימים. המהנדס שטרום טען אחר כך בפני
מנכ״ל הרשות, איזי רהב, כי קיבל רמזים
מהממונים עליו בנוסה ״אתה לא מבין למה
אנחנו מתכוונים ן״ או ״אם לא תלך
בתלם ניאלץ להפסיק לעבוד יהד.״ אבל
הוא הודיע חד־משמעית כי יסרב לאשר
את מתן ביצוע הפרוייקט לחברה שאין לה
ידע או ציוד מתאים.
בעשרים בחודש מאי השנה קיבל המהנ דס
מרדכי שטרום מיכתב פיטורין.
לא היה ספק כי פיטוריו של המהנ דס
שטרום נעשו על רקע סרבנותו
לאשר מסירת עבודה לחברה, שהממונים
עליו רצו ביקרה. שכן, באותו זמן עצמו
בו ניסתה את מיכתב הפיטורין שלו, היתה
מונחת בפני מנכ״ל הדשות המלצה להעלות
את שטרום בדרגה, כיוון שהוא התגלה
כמהנדס מעולה.
הנימוקים לפיטוריו היו שהממונים עליו
טענו כי אינם יכולים להמשיך לעבוד עימו
וכי הוא מפריע לקבלנים בביצוע עבודו תיהם.
מוטי
שטרום לא שתק. כשמיכתב הפי-
העולם הזה 2202

טורין בידו הוא פנה ישירות לשר־התחבו־רה,
חיים לנדאו, גולל בפניו את פרטי
הפרשה. בהתערבותו של שר־התחבורה
בוטלו להלכה פיטוריו של שטרום. הוא
הופגש עם המנכ״ל ושטח בפניו את המעיק
עליו.
המהנדס שטרום לא הסתיר מאיזי רהב
כי הוא חושד שדברים בלתי כשרים מתרחשים
ברשות־הנמלים, אם לנקוט לשון
המעטה. הוא טען בפניו כי התעורר בו
חשד שקבלנים עושים יד אחת עם אנשי
הרשות ואלה מאשרים להם תשלומי-יתר
שאינם מגיעים להם כלל. תשלומים אלה

מכקר יסעור
ביקורת על המבקר
מסתכמים, על פי חשדותיו של שטרום,
בסכומים של מיליוני ל״י רבים.
המנכ״ל ביקש משטרום שיעלה את כל
חשדותיו על הכתב ויפרט במיכתבו את
רשימת כל הפרוייקטים שיש לו חשדות
לגביהם.
באותה תקופה חי המהנדס שטרום
תחת הרושם שהנה יש מישטר של חוק
וסדר ברשות־הנמלים. ניתן לו להיפגש עם
המנכ״ל ולשטוח בפניו את חשדותיו. ה־מנכ״ל
לא ניסה לחפות על איש. להיפך,
הוא הורה לקצין־הביטחון של הרשות לט פל
בחלק מהחשדות שהעלה המהנדס
שטרום לגבי פרוייקטים שבהם, לדעתו,
שולמו לקבלני סתשלומי־יתר. לגבי פרשת
בניית הרציף בנמל חיפה, הורה המנכ״ל
להעביר את הבדיקה ליחידת המבקר-
הפנימי של הרשות.
המהנדס שטרום התרשם כל כך מנכר
נותו של המנכ״ל לחשוף חשדות של שחי תות
ברשות שהוא מנהל אותה, עד שהודיע
מרצונו כי אם יתברר שהאשמות ש העלה
אינן נכונות, הוא יתפטר מהרשות
מרצונו החופשי ואף יתנצל בפומבי בפני
כל אלה שכלפיהם היפנה את חשדותיו.
מסקנות הבדיקה העלו כי חברת למ״ן
לא היתה מסוגלת לבצע את העבודה ש ביקשו
שתעשה אותה. לא היו ברשותה
כלל העוגנים הנחוצים לביצוע עבודה זו
והיא לא ידעה גם איך לייצרם. בעלי ה חברה
הודו בכך בעצמם.
באותו זמן נכנסה לתמונה גם המחלקה
לחקירת מעשי הונאה של מישטרת־ישר־אל.
מידע על המתרחש ברשות הגיע לידיעת
חוקרי יחידתו של בנימין זיגל, ש החלו
לגלות התעניינות בפרשיות שונות
ברשות, נפתחה חקירה נרחבת, שיעדה
היה לאסוף הוכחות וראיות לביסוס החש דות
שהעלו חוקרי היחדיה.

פעולת-תגמול
נגד המבק רי ם
|ך יי חוקרים הסתגר כי המהנדס מר-
* דכי שטרום אינו העובד היחיד ב*
רשות־הנמלים, שיש בפיו חשדות חמורים
לגבי מעשי שחיתות בקנה־מידה גדול ה נעשים
ברשות.
חשדות ומידע היו גם ליצחק שנקמן,
ראש מחלקת־הבינוי של נמל אשדוד; ל רמי
לויה, הממונה על המעקב והבקרה;
ולדני ארז, ראש מחלקת־הבינוי של נמל
אילת.
כל אלה קיבלו עידוד, כביכול, לשתף
פעולה ולסייע הן לחוקרי המישטרה והן
לאנשי יחדית־הביקורת הפנימית של ה רשות.
אולם במקביל נערכה נגדם פער
העולם הזה 2202

לת־תגמול בתוך הרשות עצמה, במטרה
לבודד אותם, לשלול מהם את סמכויותיהם
ולהביא להסתלקותם מהרשות.
״**באותה תקופה נחשפה פרשה תמוהה
חדשה הקשורה עם חברת לנדן. חברה זו
ביצעה קידוחים ימיים במיפרץ חיפה, עבודה
בה זכתה אחרי שהתמודדו־ .במיכרז
עם וזה״ל. כאשר נבדק מיפרט העבודה
הסתבר כי החברה קיבלה תשלומים עבור
עבודות שלא ביצעה למעשה, כפי שנק בע
במיפרט.
מוטי שטרום ניפגש עם אנשי לנז״ן ל פגישה
אישית, שפרטיה מצויים כיום בידי
חוקרי המישטרה. באותה פגישה הם הת בטאו
בנוסח של ״אל תעשה צרות, ממי לא
נקבל עבודות אחרות שיפצו אותנו.״
ואומנם, למ״ן קיבלה לביצוע פרוייק טים
נוספים מטעם רשות־הנמלים. לעומת
זאת נפתחה מערכה כדי לנטרל את מוטי
שטרום, שיחידת המבקר־ד,פנימי ברשות
כבר הספיקה לאשר, בבדיקות ראשוניות,
כי למרבית החשדות שהעלה לגבי פרו ייקטים
שונים יש אחיזה במציאות.
שני פרוייקטים שהמהנדם שטרום עמד
לבצע, נלקחו ממנו והוקפאו למעשה. נע שה
ניסיון להעביר אותו למישרד השו כן
בקומה ריקה ומבודדת. בשלב מסויים
נעשה גם ניסיון להקפיא את משכורתו,
אולם אחרי שפנה שוב לשר־התחבורה,
החל לקבל את משכורתו כסידרה וזאת
בתנאי שלא יעבוד ולא יעשה דבר.
אין הוא האדם היחיד המנוטרל כיום
ברשות־הנמלים. בגלל פרשיות שונות
וניסיונות לחשוף נהלים פגומים, אי סדברשות-הנמלים,
רים,
ומעשי־שחיתות
מנוטרלים כיום עובדים רבים ברשות.
למעשה, כל מי שמעז להעלות חשדות,
להתריע על מחדלים, לתבוע ביקורת קפדנית
— הופך לאישיות בלתי רצויה.
אולם הפגיעה החמורה ביותר היתה
ביחידת הביקורת־הפנימית של רשות-
הנמלים, בראשותו של המבקר יואב יס עור.
בעיקבות מימצאיה הראשונים נוט רלה
למעשה כל היחידה ונותק המגע בינה
לבין מנכ״ל החברה. פניותיו להנהלת
קרים שלא לענות לשאלות אנשי היחידה
הרשות אינן נענות. ניתנה הוראה למבו-
וכל ניסיון שלהם לערוך ביקורת חדשה
נענה כי רק המנכ״ל הוא הרשאי לאשר
ליחידה את נושאי הביקורת שלה (ראה
גלופה) .ליועץ־המישפטי של הראשות ניתנו
הוראות שלא לשתף פעולה עם המבקר.

ממה חושש
שר־ה ת חבורהי
^ חידת הביקורת־הפנימית הפכה למעשה
מעין שעיר לעזאזל. אנשיה מואשמים
כי הם האחראים לכל הגילויים השליליים
ברשוודהנמלים.
בעקבות התנהגות זאת של הנהלת
רשות־הנמלים ביקשו המבקרים את הת ערבותו
וגיבויו של שר־התחבורה חיים
לנדאו, האחראי על ביצוע חוק רשות־הנמלים.
במשך תקופה מסויימת נראה היה
להם כי אומנם יזכו בתמיכה מישרד־התח־בורה
והשר לנדאו ייכנס לעימות עם הנ הלת
רשות־הנמלים, המשתיקה בצורה
ברוטאלית את הביקורת הפנימית בתוכה.
אולם בשבוע האחרון הופתעו הנאבקים
על טוהר המידות ברשות. שר־התחבורה
נפגש עם מועצת הרשות, שמע את הטע נות
החמורות שיש לאנשי המועצה והנהלת
הרשות כלפי היחידה לביקורת והמבקרים
האחרים ויצר את הרושם כי הוא
נותן את ידו להשתקת הביקורת.
בתום אותה פגישה פורסמה הודעה רשמית
לפיה נותן השר גיבוי להנהלת רשות-
הנמלים ותומך במינוי ועדת ביקורת חדשה׳
המורכבת מיו״ר רשות הנמלים ושניים
מחברי המועצה, שיהיו ממונים על יחידת
הביקורת.
עובדי הרשות, שהיו סבורים שהשר
מתייצב לצידם במאבקם, הוכו בהלם. בשיחות
פרטיות ניסו מקורבי השר להסביר
כי לא זאת היתה כוונתו וכי למעשה
התכוון למינוי ועדת אד־הוק שיחד עם
המבקר יואב יסעור (שאושפז השבוע ב־בית־חולים)
תבדוק את מימצאיה של
יחידת הביקורת עד כה.
אולם הרושם שנוצר הוא שונה לחלוטין.
שר־התחבורה לא טרח לתקנו. נראה
כי הוא חושש ממשבר גלוי בינו לבין
הנהלת רשות־הנמלים. לממשלת הליכוד יש
די צרות ומשברים וחיים לנדאו אינו
מעוניין להוסיף עליהם עוד אחד, מה גם
שהוא אינו בטוח כמה זמן ימשיך עוד לכהן
כשר־התחבורה.

מרכז לעזרים אור קוליי ם ומכונות צילו ם
של מי ט ב היצרנים ה עול מיים

0 £ 8א51

מ קרנ ה 16מ״מ
עם החידו שים
האח רוני ם
ו א מינו ת מירבית

מקרן שיקופיות
3111316־ , 031

ק רו ס ל עם קול.

מקרן שיקופיות
או טו מ טי

מבר לצילום מסמכים
על נייר רגיל
שקפים להקרנה וכר

החידוש האח רון:
צילומים על נייר רגיל
בהקטנה וגם בגודל
טבעי באותה המכונה:
8^x01^ 301 8

מ טו ל עילי
להק רנ תשק פי ם

הפצה ושירות מעתק בע״מ
המשרד הראשי: ת׳א, רח׳ מרכז בעלי מלאכה .20 טל• ת2820׳ג2994$
סוכנות לירושלים,צילומית,רח׳ שמאי קו טל 245662.
סוכנותלחיפה,״מעתק צפור רח׳ החלוק $ו.טל•662053

לה שכרה
די רתפאר

ע ר בי

צ עי רי ם

ב מו ע דון

לתר בו תחדשה

3וחצי חדרים מרוהטים
טלפון, חימום מרכזי,
קירור, מעלית

ערב עם הזמרת

בצפון ת״א

חנה רוט

רח ד,ס ,5תל־אב־ב,
טל 297263

בשירי עם ובשירי מחאה

400 דולר לחודש
טל. בערב 227738־03

המועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב״ 9בערב
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

אלי תגור ן

קולנוע
סרט , שיער הרצון להתעסק עם שיער כיראה מסוכן
למדי: המחזמר, שהיה לפני כעשר שנים
הימנון דור־המחאה וכבש את הקהל בסערה,
הוצג כימעט בכל מקום בעולם.
בעיני מיליונים של צופים, יש לו תדמית
מוגדרת מאד, הקשורה לא מעט בבימוי של
טום ארהורגן, שהועתק שוב ושוב ; ׳תדמית
שעיקרה סצנת ההתערטלות בסוף החלק
הראשון, ושריפת הדגל האמריקאי?סוף
החלק השני. זאת היתד. הצגה ׳שנראתה
כמו הפנינג ענק, מעין ביטוי ׳מוסיקלי
זועם נגד הגזענות, מילחמת ויאט־׳נאם, ה רכושנות
והמימסדיות, נגד האידיאל של
ילדי־הפרחים המחפשים את הנירוונה בתוך
עצמם.
מסוכן לציבור. בכל הדברים הללו

להקת רקדנים כאחד המעמדים המרכזיים של דימיונות בהשפעת סמים
שיחזור עידן ילדי־הפרחים, באהבה

במאי מימש פורמן
הדבר שאהב מכל
השגיח גם הבמאי הצ׳בי מילוש פורמן,
שביקר בארצוודהברית, לפני ׳תריסר שנים,
וראה הצגה מוקדמת של שיער, לפני ה בכורה
הרשמית. הוא רצה אז לארגן הצגה
בצ׳כ׳וסל׳ובקיה, ישהיתה עדיין באביב של
דיובצ׳ק. אולם אפילו בשביל האביב הזה,
נראה שיער חריג מדי. פורמן לא הצליח
למצוא מי שיתן ידו לשריפת הדגל הלאומי
בפראג.
שנה לאחר מכן מצא פורמן את עצמו
גולה ממולדתו, כשתווית של ״מסוכן לצי בור״
מוטבעת עליו. זאת, משום שניצל
קצת יותר מדי את החופש ׳שהוענק לו
על־ידי אותו ראש־׳ממשלה, שהפך בינתיים
לשומר־יערות, אחרי שמנקים סובייטים
״ידידותיים״ שיכנעו אותו שזה לטובת
העם.
כאשר הגיע פורמן לארצות־הברית, חשב
שהדבר הראשון שברצונו לעשות, הוא
לביים לקולנוע את שיער. מבחינתו זו
יכולה היתה להיות ההתגשמות המושלמת
׳של חלומותיו. גם לעבוד בבירת הקול-
׳נוע של העולם, וגם לעשות את הדבר
שאהב באותו זמן יותר מכל.
ג׳ונגל של יוצרים .״כל מי שעבד
באותם ימים בפראג,״ סיפר פורמן ,״חלם
להגיע לאמריקה ולעשות שם סרט. בדיחה
שגורה התהלכה באולפנים שלנו. מדי בוקר
היינו אומרים זה לזה , :שמע, חיפשו אותך
מהוליווד.׳ ,ומה רצו ז, /רצו להודיע לך
שתישאר בבית.׳
״אחרי שנשיא חברת פאראמונט פנה אלי
אישית, בהצגת הבכורה של אהבותיה של
בלונדית בפאריס, והזמין אותי לבוא ל-
ארצותיהברית, בדי לעשות עבורו סרט,
׳נדמה היה לי שכל הדרכים פתוחות בפני.״
עם הגיעו לארצות־הבדית התקשר עם
יוצרי שיער, ה׳תטלילנים ג׳רום ראני ו־ג׳יימס
ראדו — שהופיעו בתפקידים ה ראשיים
בהצגה הניו־יורקית — ועם המלחין
גאלט מק-דרמוט, כדי לסדר את עניין
הזכויות ולגשת להפרטה.
״זאת הייתה הטעות הגדולה שלי,״ מודה
היום פורמן .״כי מסתבר שלא הייתי

כוורלי ד׳אנדלו מרחפת כאוויר
טכס נישואין המשלב את כל הדתות
צריך לדבר עם היוצרים עצמם אלא עם
צבא שלם של סוכנים וסוכני-מישנה ו פקידים
ואנשי-עסקים.״ הוא לא הבין אז,
בתמימותו המרכז־אירופית, כיצד בדיוק
פועל ג׳וינגל זכויות־היוצרים של עולם השעשועים
האמריקאי.
בינ׳תיים עשה את התרוממות, שהיה
בעיניו מעין ׳תחליף לשיער, מפני שדיבר
על איותה התקופה, על אותן הבעיות, אבל
בצורה קצת שונה. העובדה שבאירופה ׳נח שב
הסרט ליצירת־מופת לא עזרה לו ב יחסיו
עם הנהלת החשבונות של חברת
פאראמונט. לסיכום אותה חוויה כתב מאמר,
המשמש היום הקדמה לתסריט, שבו הוא
מסביר כיצד אפשר לעבוד כשכיר בחברת

סרטים, לא לקבל ממנה פרוטה, ולסיים
את העבודה כשאתה חייב לחברה 400 אלף
דולר.
.1967—1979 הישנים שחלפו וההצלחה
המסחררת של קן הקוקיה החזירו את פורמן
אל הפרוייקט המקורי שלו. ליתר דיוק:
הפעם היה זה הפרוייקט שבא והציע את
עצמו לבמאי. פורמן קיפל איותו בשימחה
רבה .״׳כל יכך רציתי לעשות את שיער,
עד שנדמה לי כי הייתי מסכים גם אילו
היו מגבילים אותי לצילום הצגה אחת
בילבד.״ אולם משלא הגבילו אותו, הוא
הפך את המקור על פניו, איוורר אותו
בכל הכיוונים, ניער וטאטא הרבה מן
הסממנים האופייניים של הצגת , 1967ו
הוציא
מתחת ידיו משהו השייך בכל ל-
. 1979
זעקות הכעס והחרון שבקעו בזמניו מן•
הבמה, מקבלות במצלמתו של פורמן ממד
ניוסטאלגי, היסטורי, כאשר ילדי־ר,פרחים,
גיבורי ההצגה, הם ׳כאלה משום שטוב
להם מחוץ להברה, ולא מתוך רצון מופגן
לנגח אותה. פורמן, שלא חי ׳מעולם את
העידן ההוא על פשרו, משחזר אותו
מתוך אהבה רבה ומוצא בו תום, ספונ טאניות
ופשטות, יחד עם אימה נוראה
מפני מה שמתרחש בעולם שמחוץ לעצים
ולפרחים של סנטרל־פארק. אם בזמנו
היה שיער אידיאל שצריך לשאוף אליו,
בעיני פורמן היום הוא מתחיל לקבל את
ממדיו האמיתיים: מעין שמורת טבע ש לתוכה
ברחו הצעירים, שעם כל ההכרה
בגיחוך העצמי שלהם, חשו שגיחוך זה
עדיף על הרציניות המפלצתית שבו מכלה
שאר העולם את עצמו.
ב־ 1979 אין זה יותר אקט של מחאה
נגד מילחמת ויאט־נאם, ששינתה מאז צו רה
וצבע, עד שאפילו האידיאולוגים ה-
מתוכנתים ביותר אינם יודעים עוד באיזה
קצה לאחוז בה. אבל מישפטים כמו ״הלבנים
שולחים את השחורים להילחם בצהובים
כדי להגן על האדמות שהיו שייכות ל-
אדומי העיור״ ,יכולים למצוא מקומם בכל
סאטירה פוליטית, בכל מקום בעולם.
כלי היסטריה. פורמן הצליח להפוך את
המסה הגדולה של אופרת הרוק המפורסמת,
לסיפור על בני־אדם. מאז ומתמיד היה
גאון באיפיון אנשים על־ידי הצצה אחת
של העדשה לתוך עיניהם. הוא בוחר את
שחקניו בקפדנות עילאית, והוא מצליח
להוציא מהם דברים שלא ידעו כלל כי
הם קיימים. וזאת מבלי להכניס אותם ל מצב
של היסטריה, אלא פשוט ע׳ל־ידי
התבוננות נכונה במעשיהם השיגרתיים.
המוסיקה והתמליל היו יכולים להוות
מיכשול לאדם שכל סרטיו הקודמים הצ טיינו.
בריאליזם .״העובדה שזמר מקליט
ישייר באולפן, ושישה •חודשים אחר־כך חוזר
עליו שחקן בתנועות שפתיים לפני ה מצלמה,
יצרה בי יתמיד תחושה מלאכו-
תי׳ת,״ הוא הסביר. לכן דאג שכל התפקי דים
הראשיים, פרט לאחד (ג׳ון סבג׳),
יהיו אלה השחקנים עצמם שישירו.
פורמן בחר בכוונה בזמרים שחקנים,
מי׳לבד סבג׳ (שהתפרסם בינתיים ב ציי ד
הצבאים) ,המגלם בן כפר מאוקלהומה ה מגיע
לניו־יורק כדי להתגייס לצבא, כל
ייתר המשתתפים בסרט הם בעלי עבר מו סיקלי.
טריט ויליאמם, מנהיג ילדי-
הפרחים, שהוא אולי התגלית המרשימה,
המרתקת והחיונית ביותר בסרט, היה כוכב
המחזמר גריז, יחד עם ג׳ון טראבולטה.
אני גולדן, הנערה בהריון שאינה יודעת
את זהות האב, שרה מזה חמש שנים עם
להקת קצב בשם החולצות, והיתה חלק מן
העולם הזה 2202

ההופעה המחודשת של שיער לפני שבתיים
בברודווי. כמוה גם דורסי רייט, המשי,
שזכור אולי לחלק מן הצופים כמנהיג
״חבורת הלוחמים״ שנהרג בתחילת אותו
הסרט. מורלי ידואנג׳לו, הבורגנית הקטנה
שמצטרפת לחבורה, שרה כבר עם כמה
להקות קצב. הופיעה במחזות מוסיקליים,
והיתר. בת זוגו של קלינט איסטווד בסרטו
הלפני־אחרון. דון דאקום, הבלונדי ארוך
השיער, היה חבר להקת!שיקגו ואילו צ׳רול
בארנס הגיעה יחד עם אלפי הניבחנים,
שביניהם חיפש פורמן את הפנים המת־אימות
לסרט ׳(היש מי שזוכר את התחלת
חתרונומות?) .היא היתד. חדרנית במלון,
משום שכזמרת לא הצליחה לחרוג מתפקידיה
במקהלה. פורמן בה התרשם מן
העוצמה של הקול ושל הפנים, עד שבחר
בה לא רק לאחת הסצנות המרשימות של
הסרט, אלא גם כחברה לחיים.
התרגשות מתמדת. אבל לא רק
בתפקידים הראשיים הייתה הקפדה גדולה
במציאת הפנים הנכונות. גם מי שמופיע
רק שניות ספורות על המסך עושה את
אותו הרושם, בין אם המדובר בבמאי ה מנוח
ניקולאס ריי, שמגלם גנרל, או
בסתם פנים אלמוניות של פקיד בית-
מישפט אדמוני, שצריך לגביות מן הצעי רים
קנם על התנהגות פרועה.

שחקן ג׳ון סבגז
בדרך לווי׳אט־נאס
אהבה בפרופיל נ מוך
קו לו ת מן הדממה (גת, תל־אביב,
ארצות־הברית) — סרט זה
שניראה כמוצר טלוויזיה שהגיע
בטעות אל המסך הגדול, מספר על אהבתו של בן שבונות
עוני, החולם להיות אליל 9ופ, לנערה חרשת בת־טובים.
נוסח זה של אהבות נכות מתחיל להוות אופנה, כאשר
נפגעי גורל מכל הסוגים מתאהבים לפי התור בבני תמו־תה
נורמליים, והמצלמה מנציחה את נפתולי אהבתם.
עקרונית, זה יכול להיות מעניין, בתנאי שהיוצרים באמת
יורדים לעומק העניין, ועוסקים באמת בקשיים שיש
לנבים להשתלב בחברה נורמלית. אלא שזה לא חמיקרה
פאן. הסרט משתמש בשלד הקבוע של בל סיפור אהבה
(הבחור פוגש בחורה, הבחור כובש בחורה, הבחור כימעט
שמאבד אותה, אבל לבסוף הוא זוכה בה) ,אבל מוסיף
עליו רק מעט מאד.
במקום להיכנס יותר אל תוך מערבת היחסים המתהווה
בין אדם שכל חייו מרוכזים סביב לצלילים שהוא
שומע ומשמיע, לבין נערה החיה בעולם של דממה, הופכת
האידיליה שביניהם למובנת מאליה — שהרי הוא נאה
והיא נאה, וככה זה בקולנוע. תחת זאת גורר הסיפור כל
מיני צרות חיצוניות כדי למלא את החלל, כמו, למשל,
אב מבור להימורים, אח צעיר בעל נטיות לעבריינות, סב
עם חובמת־חיים ועוד ביוצא בזה. למי שנידמה כי פגש
כבר בטיפוסים כאלה, אפשר להבטיח כי אין לסרט מה
לחדש גם מן הבחינה הזאת.
ואשר לביצוע: מייקל אונטקין, שהופיע עם פול נממן

הכוריאוגרפיה של טוילה תארס, מן
הדמויות הבולטות של הבלט המודרני
בארצות־הברית, חורגת, בפריקת העול ה-
מסוגננת שלה, מן המסורת המלוטשת
והחלקלקה של הסרט המוסיקלי. כך גם
העריכה שבה ׳משתמש פורמן,׳ ושעליה
קוננו האמריקאים, כאילו היא פוגעת ב שלמות
הריקוד, שמעניקה לו אותה ׳תחושת
׳תזזית של התרגשות מתמדת השולטת
בסרט כולו. בין אם המדובר בהתפוצצות
הנמרצת של טריט ׳ויליאמס, בתוך ביבר
הזכוכית יהמפורכם של מסיבת־פאר, או
בפארדדיה על לישכת־גייום, המקבלת גוון
מיני משעשע אבל לגמרי לא מיקרי —
המהללות, המוסיקה, הריקוד והעריכה
משתלבים ייחד לשלמות שלא יכולה היתד,
להתקיים בלי אחד מן המרכיבים היללו.
מצחיק ומחריד. יתכן שמעלתו העי
אירווינג
ואונטקין: הזמר והחרשת
ב״מישחק המכור״ ,הוא אמנם חביב, אבל הופעתו החיצונית
והצורה שבה עוצב תפקידו אינם משכנעים שהמדובר
כמשוגע לפופ. אמי אירווינג היא צעירה חמודה מאד, ויתכן
שהיתה מסוגלת להרבה יותר מפפי שמאפשרים לה כאן,
אבל נראה שאיש לא דרש זאת ממנה.
אילו הוצג הסרט על חמסן הקטן, בבית, אפשר היה
אולי לומר שזה לא מזיק. אבל לא יותר מזה.

קרית של הסרט טמונה בעובדה, שפורמן
נמנה על אותם במאים מעטים, שאין ב סרטיהם
נבלים של יממש. הוא מתבונן
באדם באהבה, הוא חושף את חולשותיו,
הוא תופס אותו לא פעם כשמכנסיו מופשלות,
יאבל יחד עם זאת הוא אוהב את
האנשים, על מעלותיהם ומיגרעותיהם. הוא
כיואב את כאבם של החיילים הנכנסים לתוך
׳בטנו האפלה של מטוס הרקולס, המטיס
אותם אל שדד,־הקרב שאינו שלהם, והוא
מצלם זאת כך שהכאב עובר אל הצופה
באולם.
כאשר גנרל שולח בגאון את חייליו
לקרב, ומן הרמקולים בוקע שיר הספד
לנופלים, רואים על גיבעה רמה את ה להקה
המאקאברית, המבצעת אותו, ואילו
במחינר, יעצמו ומשתררת אנדרלמוסיה מוש למת.
זה מצחיק ומחריד גם יחד, ורק י1צ-

שחקנית אני גולדן
מחוץ לחברה
רים מעטים מצליחים להגיע לכד על מסך
הקולנוע.

ת ד רי ך
חובה לראות
תל״אכים — נישואיה של מריה בדאון,
ימים ברקיע, צייד הצבאים.
חיפה — צייד הצבאים.

תל־אביב

נישואיה

מריה

ביאיז (מוזיאון, גרמניה) — גרמניה ב שנים
הראשוניות אחרי מיליחמת-העולם ה-
שנייה, מבעד לעיניה שיל אשיח. סרט בי קורתי
חריף של ריינר ורנר פאסבינדר, על
מולדתו, שזנתה בעיניו.

ירושלים

**+אחת שרה, האחרת לא
מנהיג ילדי־יהפרחים מרקיד אשה על שולחן ערוך למוזמנים מפורכסים
התפוצצות בביבר־זכוכית מסוגנן.
העולם הזה 2202

(בנייני־יהאומה, צרפת) — שיתי נשים ׳לומ דות
להכיר את עצמן ולחיות כבניות־חורין,
בדרכים עקלקלות אבל עם סוף דומיה.
סרט קצת אוטופי אבל מאד אסתטי, של
אניאס וארדה.

רהיטי בל גיל חלק בשמחה. שולחנות כתיבה
בדגמים שונים: על רגל, בין ארוניות,
שולחנות כפולים וכולם עם מגירות רבות
תכולה.
כל פריט ניתן לה שגה בחמישה צבעים
מרהיבים: ירוק, אדום, חום, כחול ואורן
טבעי. שולחנות הכתיבה ומיטות התינוק
להשיג גם בכתום.
רהיטי כל גיל יוצרים חדר מקסים,שטוב
לחזור ולהתרגע בו גם בחופ שות מהצבא.
קניית רהיטי ילדים איננה משחק
ילדים. לכן, כ שאת מתכננת את הריהוט
לילדייך, בחרי בכל גיל, האוהב ילדים מכל
הגילים.

רהיטי כל גיל מלווים א ת ילדך בנאמנות,
בכל הרגעים היפים...
עם הגיע התינוק מבית החולים לחדרו,
יחכה לו הריהוט המושלם, הבולל שידות
ל א חסנ ת חיתולים ובגדים, ארוניות
למשחקים, שולחנות טיפול ומיטת התינוק
המיוחדת, שזכתה להמלצתה של המועצה
לצרכנות.
יחד עם הילד גדלים גם הצרכים. א ת
מקומם של מיטת התינוק ו שולחנות
הטיפולים, ימלאו הכונניות לספרים
הראשונים ומיטות נוער מהודרות בשלל
דגמים וגדלים, שישרתו אותו במשך שנים
ארוכות ומהנות. היום הראשון בבית ה ספר
הוא יום מרגש, לבל הדעות, וגם כאן נוטלים

רהיטי כל גיל —
מנגריית גבעת ברנד.

דגם — 226 ספה כפולה
190x57.6x70 ספה תחתית .x25 x 19070

דגם — 220 שולחן כתיבה 4מגירות
.120X72X55

דגם 22
ארונית טיפולים לתינוק
4מגירות .82x92x60

דגם — 224 שולחן
2מגירות עם רגל x72x55

דגם — 225 ארון בגדים
6דל תו ת .134x180.5 x60

דגם 59א׳ — מיטת תינוק

בשני גדליםx 90 x 60,120 x 90 x 140 60 :

סוכנויות בל גיל: תל־אביב: דיזנגוף .201 חיפה: הרצל 32

דגם — 214 ארונית עם מגירות
.45 X30 X40

דגם — 200 ארונית
עם דלתות .90x90x50

דגם — 221 שולחן בתיבה כפול
.150X72X55

אלגבי דוו, בית הזורע, שמרת. גבעתיים: ויצנין סו.

רהיטי ״כל גיל״ להשיג כמקומות הבאים :
חיפה והצפון: חיפה: מחסן מרכזי לצפון, בביש כפר אתא, בניני רצף, קולוג׳ניק. הרצל ,32 קולוג׳ניק. בית הזורע שמרת, אלנבי .117 נווה שאנן, צוציק.
ק. מוצקין ,״שי לתינוק״ ,שדרות וייצמן. עכו: בן־עמי ,55 חיים יעקובוביץ. נהריה: רח׳ הרצל, נאדלר משה. כרמיאל: מרכז מסחרי חדש, שרה נחום. צפת: רח׳
ירושלים, הרשקוביץ ינקו. טבריה: אחים אהרונוביץ, תחנת אגד החדשה. עפולה: רהיטי וולדמן. טכעון :״הפיריון טבעון״ ,טופוביץ. טירת הכרמל :״בייבי לנד״,
מרכז מסחרי חדש. בנימינה: רח׳ המייסדים, דור־און הדר. קרית־שמונה :״רהיטי קרן״ ,יוסי אוחיון. נצרת: עודה מאהר, אל־חנוך .1025/17ק. אתא :״לתינוק
ולילד״ .כית־שאן: פינגרהוט אסתר. מרכז ודרום: תל־אביב :״שילב״ ,אבן גבירול . 14״שם״ ,בוגרשוב .26 ירושלים :״שילב״ ,יפו .68״כל־גיל״ ,אבן גבירול
.5״דירן״ ,אזור התעשיה תלפיות. כאר־שכע :״שילב״ ,הרצל .90 ראשל״צ :״שילב״ ,הרצל .73״עמי ותמי״ ,רוטשילד .43 רחובות :״רהיטי אלון״ ,אחד העם .22
סופובסקי, בנימין .6רטת־גן: הרצל .57 כני־ברק: רבי־עקיבא ,90 שטוצברג .״לילד״ ,דבי עקיבא .106 חולון :״תינוק כל״ ,כיכר וייצמן. הרצליה :״כל גיל״,
סוקולוב .99 נתניה :״כל בו מאיר״ ,שמואל הנציב .15 כפר־סבא :״במבי״ ,רח׳ וייצפן .54 חדרה :״פינת הילד״ ,ה. סמואל .47 נאות אפיקה :״גילגי״ מרכז מסחרי.

שיחו־ועץ
ס ת רי ם
אתת הדמויות המוזרות ביותר המסתו בבות
במסדרונות רשות־השידור היא היו־עץ־המיוחד
של המנכ״ל אורי אבנר.
אבנר, המגיע כל בוקר לעבודה במונית
המשולמת על־ידי רשות השידור, לבוש
בחליפה ופאפיון, היה לפני שנים רבות
מנהל הרדיו וכאשר נכנס יצחק לבני
לתפקידו כמנכ״ל הרשות, מונה כדובר.
בשני התפקידים נכשל אבנר. ליבני הח ליפו
במשה עמירב, ונתן לאבנר תואר
של יועץ למנכ״ל. אבנר ממשיך לשבת
כבר שנים אחדות במישרדו המרווח, מבלי
לעשות מאומה.
אבנר גם מצליח לסגל את דעותיו הפו-
חידום תפקידים
ביום!
יעל חן נחשבת לאחת מהדמויות המק צועיות
הטובות ביותר בטלוויזיה. חן הצליחה
להעלות את רמתו של השבוע יומן
ארועים לדרגה גבוהה והפכה אותו למגזין
מאוזן ואמיץ, בהתחשב בתנאים המגבילים
של הקומיסארים לפידוידון.
מתוך סיבות אישיות, יצאה חן לארצות־הברית
למשך חודשיים. את מקומה תפס
הכתב-עורך אודי גולדשטיין. לפתע
התגלה כי רמתו של גולדשטיין אינה־נופלת
מזו של חן, ואומץ הלב הציבורי
שלו אינו פחות משלה. השבוע יומן ארו־עיס
המשיך להיות מגאזין חדשות טוב,
מאוזן ואמיץ.
אמנם הכתב רפיק חלכי ומי שנחשב
אצל אנשי הליכוד כ״בוגד״ ,יעקב אחי־לקיים
את האיתויזיון הבא בישראל, הודיע
גורן מפורשות שצמח לא יהיה במאי
האירוויזיון הבא. היה זה מנהל הטלוויזיה
לשעבר ארנון צדקרמן, שקבע, בניגוד
לדעתו של גורן, את צמח בצוות ההקמה
של האירוויזיון .1980
כאשר הוחלט על עריכת מיבצע קמבודיה,
היה זה רק טבעי שצמח יהיה
הבמאי של מיבצע זה. אולם לגורן חשו־

יועץ אבנר
יועץ טוב או רע?
ליטיות למצב הקיים. הוא היה איש מפא״י,
אחר־כך דובר רפ״י וכיום הוא מקורב ל שיטות
ולסגנון של שלטון הליכוד ברשות-
השידור. מה שאפילו יוסף לפיד לא
הציע לעשות, הציע לא מכבר אבנר:
״לאסור את כניסת כתבי העיתונות המ סקרים
את הטלוויזיה לבניין הטלוויזיה,
כאשר כתיבתם אינה מוצאת חן בעיני
הנהלת המוסד.״
אחרי שבהצעות מסוג זו עורר את
אמון לפיד והפרופסור ראובן ירון, נראה
כי עתה סוף סוף יוטלו על אבנר תפקידים
מסויימים, והוא יצטרך להתחיל לעבוד.
הוא יתמנה לחקור את פרשת עמום גו רן
וי עקב אחימאיר בטלוויזיה, ימונה
אבנר גם כחוקר פרשה זו.

קצין המיזרחי
חזרה לביקורת
חעולם הזח 2202

עורכת חן

מי יותר שמאלני?

מאיר, הם הסדינים האדומים של אחרון
פאפו ושחד, אולם פאפו אינו מכחיש
כי השבוע יומן ארועים היא התכנית ״ה גרועה
ביותר, בה מגיעה ההשתוללות של
העובדים לשיא.״
אם הטלוויזיה תמשיך לשדר, עומד יומן
השבוע להתחזק. אורי גולדשטיין, שיפנה

במאי צמח
להרים ידיים
בה יותר הקינאה בצמח מאשר הצלחת
הטלוויזיה הישראלית או גורלם של ילדי
קמבודיה. הוא הודיע חד וחלק :״אני לא
צריך כוכבים,״ והטיל את המיבצע על
דן כי רון. בירון הוא במאי חביב. רק
ימים אחדים לפני מיבצע קמבודיה הוא
הוכיח שאינו מסוגל להרים מופע גדול.
התכנית של להקת גזוז, שעלתה לטלוויזיה
למעלה ממיליון לירות, היתה כשלון בימוי
מוחלט.
גם מיבצע קמבודיה, למרות שהיה בו
אלמנט המתח של מאראתון של אמנים
ותרומות כספיות מצטברות, נכשל. היתר
זו תכנית משעממת, ורבים הלכו לישון
עוד לפני סיומה.
צמח אינו מוכן להביע דעתו על הרוד פים
אותו. אולם נודע כי הוא החל לשקול
ברצינות רבה את ההצעות שהועברו אליו
אחרי האירוויזיון. אירופה כולה ראתה
מלאכת בימוי מבריקה באיתויזיון .1979
אנשי המקצוע בתחנות השידור באירופה
התעניינו בבמאי של האירוויזיון ומיהרו
לשלוח לו הצעות עבודה מושכות ביותר.

את מקומו ליעל חן, ימשיך לשרת את
היומן, בין על-ידי עריכת כתבות ובין׳
בעזרה לחן כסגן ללא תואר. קברניטי
מחלקת־החדשות החליטו לחזק את היומן
בכוחות נוספים, ולהעמיד לרשותו נושאים
רבים יותר, צוותים רבים יותר ומשאבים
רבים יותר.

אם תאבד הטלוויזיה הישראלית את הבמאי
היחיד שיש לה, בגלל טינה אישית
של מי שעדיין לא הצליח להוכיח את יכולתו
המקצועית, יהיה בכך ביזבוז מיותר.

הפרטית תהיה מיבחן לגבי צורת התנה גותם
של הרוסים לא רק לגבי כתבי ושדר,
הספורט, אלא לגבי כל המישלחת־הישראלית
לאולימפיאדת־מוסקווה.

תמי ז ר חי חזזר

מרס&מת ל*א 31 טיק אי ם

אלוף־מישנה יורם המיזרחי, מי ש היה
כתב הטלוויזיה בגליל־העליון וכיום
איש צה״ל הממונה על הקשרים עם צבאו
של רב־סרן סעיד חדאד, עומד להש תחרר
מצה״ל ולחזור לעבודתו בטלוויזיה.
להמזרחי, תושב מטולה, השגות על מה
שקורה בצה״ל, אם כי כל עוד הוא במדים
אין הוא יכול להביע אותן. נראה כי בין
המיזרחי לבין הרמטכ״ל, רב-אלוף רפאל
(״רפול״) איתן, שהיו ידידים (בגלל ידי דות
זו חזר המיזרחי לצבא) התגלעו חי לוקי
דעות בנושאים מסויימים.
חזרתו של המיזרחי לטלוויזיה צפויה
בעוד כששה שבועות. קיימת אפשרות
שאת המיזרחי יחזק בגליל הכתב לענייני-
התיישבות יגאל גורן• זה בודק עתה אפשרות
לעבור לגליל לתקופה בת שנה.

הגן ר 3עלהתדר

האם יעו 1ר צ171־->1
יוסי צמח הוא מבכירי במאי הטל וויזיה
בארץ. נראה כי האירוויזיון הוכיח
כי אין לצמח מתחרה, והוא הבמאי הטוב
ביותר. יש הטוענים כי הוא הבמאי היחיד
בטלוויזיה הישראלית.
אולם הצלחתו של צמח עוררה עליו את
הבמאים האחרים, ובעיקר את ראש הבמ אים,
החושב עצמו לבמאי גם כן, יצחק
(״ג׳קי״) גורן• עוד לפני שהוחלט שלא

עורן״־ מחליף גולדשטיין

מאז הודח מתפקידו כמנהל מחלקת ה תכניות
של הטלוויזיה, ממשיך. מרדכי
(״מוטי״) קירשנכאוס לשבת בחדרו של
מנהל מחלקת־התכניות, ממול לחדרו של
ממלא-מקום מנהל־הטלוויזיה, שהיה מדיחו
של קירשנבאום, יוסף (״טומי״) לפיד.
על פי הוראות הוועד, ממשיך קירשנבאום
לבוא מדי בוקר לבניין הטלוויזיה ולעזוב
אותו״רק בשעה בה מסתיימת העבודה.
לפני שבועות אחדים ניבחר כיורשו של
קירשנבאום יוסי גודארד. אולם גודארד
אינו רוצה להסתכסך עם קירשנבאום ורו צה
גם לנצל את עצותיו המקצועיות. גו־דארד
לא דרש מקירשנבאום לפנות את
החדר, והוא התמקם בחדרה של יהודית
(״ג׳ודי״) לוץ, סגניתו לשעבר של קיר־שנבאום,
שהודחה אף היא מתפקידה.
בטלוויזיה תוהים עד מתי יימשך מישחק
החדרים, ומתי תמצא סוף סוף הנהלת
הטלוויזיה תפקיד אשר יתאים לכישוריו
וכשרונותיו של קירשנבאום.

לטלוויזיה הגיעו תלונות צופים על אופן
הגשת מבט ספורט על ידי הצמד יורם
ארבל ואורלי יניס. התלונות קובעות
כי השניים נראים כמו פרסומת חיה לאום-
טיקאים.
אל משקפיו של ארבל הוותיק התרגלו
הצופים, לכן הוחלט שיניב תחליף את
המשקפיים הגדולים שלה בעדשות־מגע.

ה ת קן ש ל 1ד די ה מזור
דליה מזור נחשבת כקרייניודהרצף
הטובה בטלוויזיה, על־כך כימעט אין חו לק.
כאשר הגישה מזור מהדורות־חדשות
קצרות, היה ברור לצופים כי היא גם
מבכירות קרייניות־החדשות.
מזור שלחה ידה גם בהפקת כתבות אח דות,
בעיקר בענייני אופנה ואווירה, ש היו
מיקצועיות למדי. בכל תחנת־טלוויזיה
היתה קריינית כמזור משובצת במחלקת־החדשות,
כקריינית־חדשות וככתבת.

מר שזז מוסקוווה
לפני כחודשיים ניסה מנהל מחלקת ה ספורט,
אלפס גילעדי, לקבל אשרת-
כניסה למוסקווה, כדי להתחיל בהכנות
לקראת השידורים מאולימפיאדת מוסקווה.
לגילעדי הובטחה אשרה, אולם לאחר שה גיע
כבר לאתונה, כדי לקבל אותה בשג רירות
ברית־המועצות בבירה היוונית, התברר
כי הרוסים לא עמדו בהבטחתם, וגיל־עדי
חזר לארץ.
עתה שוב הובטחה לגילעדי אשרה, והוא
ממתין בארץ לקיום ההבטחה. אם תגיע
האשרה לארץ, יצא גילעדי עוד השבוע
לברית־המועצות.
גורמי ספורט עוקבים בחרדה רבה אחרי
פרשת האשרה של גילעדי. לגביהם האשרה

מודח קירשנבאום
מישחק החדרים

אך סמנכ״ל רשות-השידור, שלמה
עבאדי, הודיע כי אין להעסיק אח מזור
אלא בקריינות־רצף, מאמר שהתקן אינו
מאפשר אחרת. ואילו מנהל מחלקת־החד־שות,
חיים יכין, מכיר בסגולותיה של
מזור כקריינית וככתבת, אך אינו רוצה
לריב עם עבאדי.

ידי מדע הרפואה. הסרט התי עודי
המצויין, המזעזע בתמו נותיו,
מותה של מחלה, מתאר
את תולדות האבעבועות ה שחורות
ואת המילחמה שהכ ריזו
עליה הרופאים, עד הב־סתה.

רביעי

6 . 11

<• מר אד (שעה .)7.00

נכרת

דוונפורט

10.30 ונואל רובינסון כתב
את הדרמה המצויינת שבה מו פיעה
אנג׳לה בדלי בתפקיד
גברת דוונפורט, אשה שהשל-
ווה והסדר השוררים במעונה
הכפרי מופרים כאשר מגיעה
למקום חתיכה משגעת, השח קנית
הארייאט הופר, שהוזמ נה
לעצב מחדש את הבית.
דוונפורט חושדת באדריכלית
הצעירה כי היא מנסה להרוס
את חיי נישואיה.

אד משמש כעד במישפט שנע רך
לווילבר, בעיירה נידחת ב מכסיקו.
השופט משתכנע מ עדותו
של אד ומזכה את ויל־בר.

אדונים ומשרתים
8.00 האדסון, שאינו
יכול לשרת במילחמה, מבטא
את הפטריוטיזם שלו באמצעות
שינאה מוגזמת לאוייב (זה מז כיר
דמויות מוכרות בארץ)
הוא מפיץ סיפורי זוועה על
הגרמנים, והייזל מתגלה פית־אום
כיפת־נפש ומזדעזעת.
מישפחת בלאמי קונה במשך
שנים רבות לחם במאפייתו של
אלברט שנפלה גרמני שהתאז־רח
באנגליה, וכפי שקורה ב־

• בועות(שעה .)11.20
איילין ואביה עורכים ביקור
אצל מישפחת קמבל, כדי לדון
בסדרי החתונה, בעוד שדני
עורך את ההכנות האחרונות
לבריחתו לאוסטרליה. קרול
מנסה לשכנע את דני לגור עי־

קולנוע המצרי: נאחד שריף,
אחמד. רמזי וחמדה שהין.

• באה שכת (.)8.05
דפנה ארמוני הפכה לחביבת
הקהל מאז שהופיעה בלהקה,
היום אפשר יהיה לראותה שרה
בתוכניתו של הרב שמואל