גליון 2203

״אני לא יכול
לסמוך על ניסים.
אני סומך רק על
.״504173
״כשיש לך בבוקר פגישה בירושלים.
בצהריים בתל־אביב ואחר הצהריים
בפ״ת. אתה לא יכול לסמוך על גיסים.
־־אני סומך על הפיג ו 504 שלי.
״העבודה מחייבת אותי לנסיעות
ארוכות מחוץ לעיר. ובתפקיד במו שלי

חשוב לי להגיע לישיבות רענן. רגוע
ונינוח.
״הפיג ו 504 היא מכונית שנוח וקל לנהוג
בה מרחקים. המושב אורטופדי ותומך
בגב. ההגה נוח ומדוייק. וכל המחוונים
מופעלים במגע אצבע קל.

״ויש עוד מישהו. אשתי. היא לא מוכנה
לשמוע על אף מכונית אחרת. היא
אומרת שבשבילה הבטיחות היא הדבר
החשוב ביותר. ועם ה־ 504 היא יכולה
להיות שקטה. וכשאשתי שקטה
אני באמת יכול לנסוע בשקט״.
ישראל גנות, פקיד בכיר

,,העולם הזה״ ,שכדעה החדשות הישראלי * המערכת וחסינחלזז: תל־כע״מ
י מודפס כ״חדסוס החדש׳׳ כע״ס, תל־אכיב, רחוב כן
אכיר, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר • 136 מען מכרסים :
המערכת: יוסי ינאי * עורד־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת
,,עולססרס״ .העויד הראשי: אורי אבנרי העורר: אלי תבור * ראש
ישראלי. צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש חמינחלה :
אכרהם סיטון * מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל העולם חזה״
אכיגמר. הפצה ״נד״ כע״מ גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״ם.

בשבוע שעבר התעוררה השאלה שוב
בכל חריפותה, כאשר הופיעה בעמוד ה ראשון
של הארץ הכותרת :״היועץ המיש־פטי
לממשלה קובע: אבנרי עבר עבירה —
בגלל חסינותו לא ניתן יהיה להעמידו
למישפט.״
אכן, סקום עיתונאי, שראוי לו להת נוסס
בעמוד הראשון של עיתון מכובד.
אלא שלמרבה הצער, לא חיתה בו אף
מילה אחת של אמת.
היועץ המישפטי פשוט ל א קבע ש־אבנרי
עבר עבירה.
הארץ לא מצא לנכון להביא את חוות-
דעתו של היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר, במלואה. הוא ״תימ-
צת״ אותה בכמה שורות, כולן כוזבות, ואת
המקום שנחסך הוא העמיד לרשותו של
הח״כ-השקרן אהוד אולמרט, שהמשיך בו
בתעלולי־הפירסומת שלו.
אולת חוות־הדעת היא קצרה, ואין היא
גוזלת מקום רב. היועץ ענה לתלונה
בכתב של אולמרט, ושלח העתק גם ל־ח״כ
עקיבא נוף, שהתחרה באולמרט גם
בפרשה זו. כמו שני תפוחים רקובים שנפלו
מאותו עץ, נמצאים שני חניכים אלה
של שמואל תמיר בדרך כלל ביחד, אף
שהם שונאים זה את זה.

ראל, בצנזורה צבאית לצורך זה.
רק טבעי שוויכוח מעין זה יתקשר
בדרך האסוסיאציה לוויכוח שהיה נטוש
בארץ סביב הצורך בפירסום פרשות הקצי-
נים־הדוצחים במיבצע ליטאני. כל המנסים
לגזור גזירה שווה בין שני המיקרים, עו שים
טעות חמורה. כל עוד היתה סכנה לחיי
שבוי ישראל, שהוחזק בידי אחד מאיר-
גוני הפידאיון, נענתה העיתונות הישרא לית
על כל גווניה שלא לאזכר אפילו
ברמז את עובדת התרחשות המיקרים ש הביאו
להעמדת הקצינים לדין.
גם אחרי שניגזד דינם של הקצינים לא
נעשה כל ניסיון לפרסם את פשעיהם. הס־

( )1במיכתבך מיום כ״ו באלול תשל״ט
( 18 בספטמבר )1979 התלוננת, לפי סעיף
52 לחוק סדר הדין הפלילי, נגד חבר-
הכנסת אורי אבנרי.
( )2בתלונתך אתה מציין כי חבר־הב-
נסת אורי אבנרי פעל לפירסום פרטי ה־מישפט
נגד סגן־מישנה דניאל פינטו, דבר
שיש בו, לטענתך, משום עבירה פלילית
לסי סעיף 517 לחוק השיפוט הצבאי, ולפי כך
ביקשת ממני להורות על עריכת חקי רה
מישטרתית ונקיטת ההליכים המיש־פטיים
המתחייבים בעניין זה.
( )3בדקתי ומצאתי כי מישפטו של
סגן־מישנה דניאל פינטו נערך בבית־דין

המאורעות האחרונים באיראן,
סביב אחזקתם המתמשכת של בני־הערובה
האמריקאיים, מיקדו שוב את תשוטת־הלב
של דעת־הקהל העולמית בדמותו של מנ היג
המהפכה האיראנית־מוסלמית, האיית-
אללה חומייני.
מיספר שבועונים בעולם, שגם אחרי
הדחתו של השאה ועליית החומייניזם ל-
שילטון באיראן לא התרכזו באישיותו של
חומייני ולהשפעתה על פניה החדשות של
איראן, עשו זאת עתה. צילומיו של האיית־אללה
פיארו לפני שבוע רבים משערי שבו-
עוני העולם. שערו של אחד מהם, הדר
שפיגל הגרמני, הזכיר לרבים, בעת שהתנוסס
בדוכני העיתונים בארץ, את שער
גיליון השנה האחרון של העולם הזח
(.)2194
היו כמה קוראים שטרחו להפנות את
תשומת ליבנו לכך ואף טענו כי ״השפיגל
העתיק את שער העולם הזה ׳.השוואה של
שני השערים, זה מול זה, פוסלת כמובן
מייד אפשרות כזאת. הטעות האופטית יכו לה
להתרחש כאשר מתבוננים בשער הדר
שפיגל בלבד, ומסתמכים רק על תמונת
הזיכרון של חומייני בשער העולם הזה.
היא נובעת אולי מכך שהצבעים בשני ה שערים
כימעט זהים וכי בשניהם מופיע
דיוקנו המצוייר של חומייני ולא תמונתו.
ההתרחשויות האחרונות עשויות אולי
לשנות את דעתם של אלה, שביקרו בשע תו
את ציורו של חומייני בשער העולם
הזה והגדירו אותו כ״גזעני ואנטי־שמי״.
אנטי־שמי ודאי שאינו יכול להיות. לכל
היותר אנטי־ארי. ושיני הערפד שהופיעו
בציור השער לא צויירו מתוך גישה גז ענית,
אלא כדי להמחיש את מידת חוסר
ההומאניות שמייצג האיש. ההתעללות ב אנשים
חסרי־ישע לשם סחיטה פחדנית,
שבמרכזה עומדת התביעה להסגרת אדם
גוסס, מעוררת פלצות כשהיא נעשית ב חסותה
ותמיכתה של מנהיגות דתית
ומוסרית מעין זו. מה שקרה בשבועות
האחרונים דק מאשר את צורת ההצגה
הזאת של האיש המכנה את עצמו רוח־אללה,

היבט נוסף של הזוועה האיראנית, שיש
לו אולי השלכה עקיפה לגבינו, קשור במידת
מעורבותם של אמצעי־התיקשורת בפרשה

זהו אחד המיקרים הבודדים שבהם ברור
גם לאמצעי-התיקשורת, האמריקאים בעיקר,
שתפקידם אינו מצטמצם בדיווח בל בד.
כך, למשל, הסתבר כי לדיווחי תחנות
הטלוויזיה האמריקאיות על התגובות האלימות
של אזרחים אמריקאים ברחבי
ארצות־הברית, יש השפעה חוזרת על הת ייחסותם
של הסטודנטים האימים כלפי
בני־הערובה המוחזקים בידיהם. כתוצאה
מכך נקט ג׳ימי קארטר בצעד חסר תקדים.
הוא היפנה בקשה אל אמצעי-התיק-
שורת האמריקאים להצניע את הדיווח על
תגובות אלה, כדי לחוס על חייהם של
בני-הערובה.
בקרב אנשי המעצמה השביעית באר-
צות-הברית התלהט ויכוח מוסרי-מיקצועי,
האם יש להיענות לבקשה מעין זו של
הנשיא, שאינו יכול להשתמש, כמו ביש-
העולם הזה 2203

הנה חוות־הדעת במלואה:

יועץ מישפטי זמיר
מערכת של כזבים
צת מיכתביו של ח״כ אורי אבנרי בין
חברי הכנסת, במיסגרת פעילותו הפרלמנטרית
— שבדיעבד הביאה לפירסום הפרשיות
בעיתונים זרים ואחר־כך להסרת מסך
האיפול מעליהם בישראל — נעשתה רק
אחרי שהרמטכ״ל נהג בצורה מעוררת תמי הה
והקל, בצורה חסרת פשר, בדינם של
אותם קצינים.
כזב בכו תרת
ככל פעם שיומוני ישראל עוסקים בפרשה
הקשורה בהעולס הזה או עורכיו,
הם נתפסים משום מה לדיווחים הרחוקים
מהאמת.

צבאי בדלתיים סגורות, בהתאם לסעיפים
324ו־ 325 לחוק־השיפוט־וזצבאי. פירסום
דברים על דיון שנערך בבית־דין צבאי
בדלתיים סגורות מהווה עבירה לפי סעיף
517 לחוק־השיפוט־הצבאי.
( )4סעיף 1לחוק־חסינות-חברי-הכנסת,
זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א— ,1951 קובע
כי חבר־הכנסת לא ישא באחריות פלילית
ויהיה חסין בפני כל פעולה מישפטית בשל
הבעת דעה בעל־פה.או בכתב, או בשל
מעשה שעשה, בכנסת או מחוצה לה, אם
היו הבעת הדעה או המעשה במילוי־תם־
קידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר-
הכנסת.
( )5החסינות המוענקת לפי סעיף 1ל-
חוק־חסינות־חברי־הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם,
חינה חסינות מוחלטת׳ ולפי סעיף

13 לחוק זה אפילו הכנסת עצמה אינה
רשאית ליטול חסינות זאת מחבר־הכנסת.
שאלה היא, המתעוררת לעיתים בהק ()6
שרים
שונים, אם החסינות המוענקת ל-
חברי-הכנסת לפי חוק חסינות־חברי־הכנסת,
זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א— ,1951 חי נה
רחבה יותר מן הנדרש למילוי תקין
של התפקידים המוטלים על חברי בית-
הנבחרים. בשאלה זאת אני יכול להפ נותו
למחקר על חסינותם של חברי-
הכנסת, בהשוואה לחסינות הנוהגת במדי נות
אחרות, אשר נערך על־ידי ד״ר ק. קליין
ופורסם בשנת תשל״א מטעם הפקולטה
למישפטים של האוניברסיטה העברית ב ירושלים.
בסיכומו של מחקר זה נאמר
(בעמוד )65״שחסינותם של חברי הכנסת
בישראל היא כיום, כנראה, הרחבה ביותר
בעולם כולו״ .אולם, ההיקף הראוי של
חסינות חברי־הכנסת, הרי זה עניין ל כנסת
עצמה, לדון ולהחליט בו.
( )7לדעתי, לפי הדין הקיים ניתן לכלול
את הפירסום, המייוחס במיכתבך ל-
חבר־הכנסת אורי אבנרי, במיסגרת סעיף
1לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם
וחובותיהם, תשי״א— .1951 מכאן עולה המסקנה
כי חבר־הכנסת אורי אבנרי נהנה
מחסינות, בגין הפירסום המייוחם לו ב־מיכתבך,
ואין. אפשרות ליטול ממנו חסינות
זאת ולנקוט נגדו פעולות מישפטיות
בעניין זה.

עד באן חוות־הדעת.
אין צורך להיות בעל השכלה מישפטית
(כפי שמתיימרים שני חניכי־תמיר) כדי
להבין מה שנאמר בחוות־דעת זו:
ו • בשום מקום אץ היועץ המישפטי
אומר כי אבנרי עשה מעשה כלשהו. הוא
מתייחס אך ורק לדברים המיוחסים
לאבנרי על-ידי אולמרט. ממילא, כל הטענה
כאילו היועץ קבע שאבנרי עבר
עבירה כלשהי אינה אלא שקר פשוט.
#היועץ ל א אמר גם שאבנרי היה
עובר עבירה, אילו עשה את המעשה דד
מייוחס לו על־ידי אולמרט ושות׳ .הוא אומר
שהמעשה היה מהווה עבירה אילו נעשה
בידי אדם שאינו מוסמך לכך.
!• בסעיף 1קובע זמיר כי ״ניתן לכלול״
את הפעולה חמייוחסת לאבנרי בסעיף
1של חוק־החסינות, כלומר ״ מעשה
במילויתפקידו ״ .מובן מאליו כי
ביצוע עבירה אינו יכול להיות כלול
במילוי תפקיד של ח״כ, ובמילא, מעשה
שנעשה על־ידי ח״כבמילויתפק
ידו אינו יכול להוות עבירה.
(למה הדבר דומה י פגישה עם סוכן זר
היא עבירה חמורה. אך אם נערכת פגישה
כזאת על-ידי איש־ מוסמך של שרות־הבי־טחון־הכללי,
למשל, הרי אינה עבירה. חשוב
מ י עושה את המעשה, ובאיזו סמכות).
יש להבחין בין שני סוגים של חסינות,
הכלולים באותו חוק. יש חסינות רגילה,
הנוגעת לעבירות שח״כ עובר אותן של א
במילוי תפקידו. זוהי חסינות פיסית ביל-
בד: אין לתבוע ח״ב לדין אלא אחרי
שהכנסת הסירה את חסינותו. כפי שמוכיחות
פרשות שמואל רכסמן, שמואל
פלאטו־שחן ועוד, אין כל קושי בהסר
חסינות זו. הבעיה היא טכנית בילבד.
חסינות לגמרי אחרת היא זו הכלולה
בסעיף 1של החוק. היא קובעת כי ח״כ
לא ישא באחריות פלילית עבור מעשים
שעשה במילוי תפקידו כת״כ — כלומר,
שמעשה כזה אינו עבירה. את החסינות
הזאת אין שום כוח בעולם יכול להסיר.
רוב הכותבים על כך בעיתונות פשוט לא
הבינו את ההבדל .
בקיצור: היועץ (א) ל א אמר שאבנרי
עשה מעשה כלשהו, והוא קבע (ב) שגם
אילו אבנרי היה עושה את המעשה ה־מייוחס
לו על-ידי יריביו, גם אז לא הי תה
זאת עבירה.
הכותרת בהארץ היתה, על כן, כוזבת
לחלוטין — והוא הדין לידיעה שהופיעה
מתחת לכותרת.
נראה שהיה מי שדאג לפירסום כוזב
כזה. כי מעריב הכתיר את הידיעה שלו.
בעמוד 6בכותרת :״היועץ המישפטי;
אבנרי עבר עבירה — אך אין להעמידו
לדין.״ ואילו הכותרת בידיעות אחרונות,
עמוד : 4״היועץ המישפטי: ח״ב אבנרי
עבר על החוק, אך יש לו חסינות.״
לעומת זאת, דבר היה הרבה יותר זהיר
והגון, והכותרת שלו, אף היא בעמוד , 1
היתה :״פרופ, זמיר: אין אפשרות לנקוט
פעולה מישפטית נגד ח״כ אבנרי.״

זה היה הוווו9ה הזה שהיה
גיליון ״העולם הזה׳׳ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדיוק,
הציג את ״התוכנית הסודית החדשה של בן־גוריון״ ,וכה גילויים
על המאכל, העומד להתחולל כמפא׳׳י, כין תומכי דויד כן־גוריון
לתומכי משה שרת.
סופרו המשוטט של השבועון, עמום קינן, פירפם במדורו
״הסכין המשוטט״ את הכתכה ״הדרכון הישראלי הוא טלאי
צהוב״ ,שכה הוא קובל על ירידת ערכו של הדרכון הישראלי ועל
המערכת הקונסולארית הישראלית, שאינה מתפקדת כהלכה.
ב״ראיון מייוחד׳ מספר מפקד חטיכת גיכעתי כטילחמת תש״ח,

סגן־אלוף שימעון אבירן, על ״פקודה פוליטית שמנעה השמדת
הגייסות המצריים!״ כראיון מסביר אבירן מדוע איכרה אז
ישראל את פירות ניצחונה כחזית הדרום.
כשער הגיליון: כגן־אלוף שימעון אכידן, מעשה ידיו של
צייר המערבת שמואל כק.

מנהיגות ברססינית מציעה שוש עם •שואל * משה שרת
* אנרכיה בכדו רג ל הישראלי
והכנסת
״העולם הזה״ 892
תאריך 18.11.54 :

לפני חמש שנים עבר בחשיכת לילה את
הגבול הישראלי ערבי רכוב על סוס. נימר
אל הוואדי, גבר נמוך ומשופם, שפקד
בשעתו על האירגון הערבי הצבאי למח צה
נג׳אדה י, השתתף בהגנה על יפו, נגד
תל־אביב, הציג את עצמו כנשיא אירגון
הפליטים הפלסטיניים בשלוש ארצות. הוא
הגיש הצעה מהפכנית: ברית־שלום בין
ישראל וערביי פלסטין, בלי השתתפות
מדינות־ערב, תוך חיסול בעיית הפליטים
והפיצויים.
ממשלת־ישראל לא היתה, בשעתו, מו כנה
להצעה כה מהפכנית. הוואדי, שלא
היה חביב במייוחד על הערבים שנשארו
בחוץ, ירד מן הבמה הפוליטית ופתח בפרקטיקה
פרטית כעורך־דין בנצרת. אולם
הרעיון לא מת. .הוא בא לידי ביטוי נוקב
בתוכנית מיבצע-ישמעאל(העולם הזה ,)877

לוויית עובדי השגרירות, שמואל בן־דור
ודן אבני, מצא שם חצי תריסר נציגים של
קונגרס הפליטים הערביים אשר מרכזו נמ צא
ברמאללה וסניפיו פזורים בעזה, קא־היר
ודמשק. בין הבאים היו גם שני עור-
כי־דין: עזיז שחאדה ויחיא חמודה*.
הבעייה אשר בגללה נערכה הפגישה —
שיחדור פיקדונות ערביים שהוקפאו בבנקים
ישראלים — הוסדרה תוך עשר דקות.
הנציגים הערביים עברו למתיחת ביקורת
על הצהרתו של רפאל ערב ראש־השנה,
תוך הדגשה כי דבריהם אינם אלא שיחה
ידידותית, חסרת כל ערך רשמי. רפאל
האזין לביקורת והבטיח בכנות, כי היא
תזכה לתשומת לבה של ממשלת־ישראל.
כנה לא פחות היתד. תשובתו של רפאל
על שאלת הערבים בדבר יחסה של מנד
שלת־ישראל אל המיעוט הערבי. הוא סיפר
לנציגי הפליטים על לבטי הממשלה ביח סה
לאזרחי ישראל הערביים, ואמר כי
לא יהיה אמון במיעוט הערבי, כל עוד יש רור
מצב של מילחמה קרה בין ישראל
למדינות־ערב. הוא הבטיח כי היחס יש תנה,
ברגע שבו ייראה השלום באופק.

שהיתר. מבוססת על ההנחה כי פנייה
דרמאתית אל פליטי פלסטין, תוך הצעה
כנה ורחבת־לב לפיתרון בעייתם, עלולה
למוטט את החזית האחידה נגד ישראל.
פגישה בפאריס. שבועות מעטים
בלבד לאחר פירסום התוכנית הופיע היו עץ
לענייני המרחב במישרד־החוץ, גידעון
רפאל, לפני המיקרופון של קול־ישראל,
כדי להביא לערביי הארץ את בירכת
ראש־השנה. הוא השמיע באותה הזדמנות
את הצעות השלום הישראליות. הפעם לא
היו אלה דברים סתמיים: רפאל ידע כי
מייד לאחר החג עליו לצאת לפאריס, להיפגש,
זו הפעם הראשונה, עם נציגים ער ביים.
לשם הסדר סעיף קטן במיכלול
הבעיות העומדות למיכשול בדרך השלום
שבין ישראל לארצות־ערב.
הפגישה נערכה בבית־מלון קטן בשדרות
דד-.ואגרם, בסמוך לבניין השגרירות היש ראלית
בפאריס. רפאל שהגיע למקום ב
רפאל
ציין גם, כי הן העיתונות הישראלית
והן העיתונות הזרה מרבה להגזים בתי אור
מצב הערבים בארץ. הנציגים הערביים
שמעו את דבריו, ולא הגיבו.
הגלגל נע. הפגישה המייוחדת במינה,
שסודרה על־ידי נציג דיפלומאטי זר, נסתיימה
בהלך־רוח ידידותי. רפאל הציע
פגישה, ידידותית ובלתי מחייבת״ נוספת.
נציגי הפליטים הסכימו. ממשלת־ישדאל,
אשר לא רצתה להזיק למשתתפי הפגישה,
פירסמה עליה דברים רק בהודעה מעורפלת.
בשבוע
שעבר שב גירעון רפאל ויצא
בשליחות פרטית לאירופה: הנציג הזר,
שתיווך בינו לבין הערבים, כבר הודיע לו
על הזמן והמקום של הפגישה הבאה. רפאל
ידע כי הפעם ייעדרו כמה מן הנציגים,
אשר כוונות השלום שלהם לא נראו לממ־שלת-ירדן.
אולם הוא לא ייחם לזה השי

אל־נג׳אדה (בערבית: החשים לעזרה)
,אירגון צבאי למחצה שנוסד בידי
הפלסטינים ב־ ,1946 בראשות מוחמד ניחר
אל־הווארי.

• עזיז שחאדה מתגורר היום ברמאללה.
יחיא חמודה ירש את אחמד שוקיי־רי,
כמנהיג אש״ף אחרי מילחמת ששת
הימים.

מ די ניו ח
ישמעאל: שלב א׳

בות מרובה: הצעד הראשון כבר נעשה.
גלגל ההתקרבות הישראלית־ערבית החל
לנוע לאט, אך בביטחון.

ה כנ ס ח
סקירת העיתונות
בראשית שבוע זה זנח משה שרת את
חיכוכי הקואליציה של ערב בחירות, יצא
בחליפתו הכחולה הקבועה לבניין פרומין
הירושלמי * ,וקרא בעברית נימלצת ביותר
נאום על מדיניות החוץ הישראלית,
סתיו .1954
בנאום דיפלומאטי מאד, שתורגם מראש
לאנגלית וחולק בין עיתונאי החוץ המע טים
שבאו לכנסת, התעלם שרת מבעיית
הרעת היחסים עם ארצות־הברית, וכיוון
את עיקר דברי ולאנגליה. כנגד תודה על
הודעת שר־החוץ הבריטי, אנתוני אידן,
לפיה יגנו מעצמות המערב על ישראל
במיקרה של מילחמה, בא הגינוי על אי־הבטחת
חופש השייט לישראל בסואץ
בשעת חתימת הסכם הפינוי הבריטי מן
התעלה. היתד. זאת הנימה האקטואלית של
הנאום, שקשרה את הגינוי למעצר מלחי
הספינה בת־גלים, שנכנס ביום נשיאת
הנאום ליומו וד.50
מאכל, עד הנשמה. הסקר השיגרתי
של כמעט כל בעיות מדיניות החוץ היש ראלית
שבא לאחר מכן לא חידש דבר
מלבד מילים פייסניות לברית־המועצות,
שהיתוו שיפור יחסים, הבטחה לפיתוח יחסי
מסחר עם סין העממית ואי הזכרת
נושא יסודי אחד: גרמניה.
הנאום שלא שוסע, שלא כמקובל, על־ידי
אף קדיאת־ביניים אחת, סוכם בארבע
מילים של ח״כ מפ״ם חנן רובין, שהיד-
הדו בכנסת והפכו לסיסמת היום. אמר רו בין
כשגוועה הברתו האחרונה של שרת:
״בזה נגמרה סקירת העיתונות!״ אחר ירדה
הכנסת לרמה הנמוכה הרגילה של
דיון על מדיניות החוץ: כל מיפלגה של חה
מלהגי סיסמאותיה. מאיר ארגוב התווכח
עם האנציקלופדיה הסובייטית, משה
סנה הכחיש נירגשות כאילו הביע את
דעתו שהיהודים אינם עם.
אולם ח״כ אחד בא על סיפוקו. היה זה
ח״כ אליעזר ליבנה, ששמע מפי שרת חזרה
מילולית כימעט על הצעתו האחרונה
לשלום עם ערב, אחרי שתיאר את גמאל
עבד־אל־נאצר במונחים לא אוהדים ביותר.
השלב הבא הוא מאבק. בין מדינת
ישראל ובין שליטי ערב על נשמת המוני
הערבים בארצות ערב.
כדורגל קצת רצון טוב
ההסתננויות של קבוצות כדורגל של
מכבי לחוץ־לארץ, ללא רשות מההתאח דות
לכדורגל הישראלית, הביאו לידי תוצ אות
מרחיקות־לכת, אשר לא יכלו להי מחות
אפילו על-ידי הטלת עונשים כב דים
על מפירי המישמעת: נציגי הפועל
הודיעו שהם מסתלקים מן ההסכם עם
מכבי.
ההסכם, שנחתם עוד בשנת ,1946 היה
* כינויו של בניין הכנסת הישן, ברחוב
המלך ג׳ורג, במרכז ירושלים.

ידוע בשם הסכם הפיפטי־פיפטי, היות
והשותפים חיפשו דרכי פשרה בכל מיק רה
של הפרת החוזה. אולם כאשר סירבו
נציגי הפועל לאשר את נסיעת ניבחרת
מכבי לאנגליה, נוכחו שני הצדדים לדעת
כי אין מקום לפשרה — ואין מיפלט מקרע

סופי.
סכנת־ פי לו ג. לאחר הודעת הפועל על
ביטול ההסכם היה ברור כי ההתאחדות
לא תוכל להמשיך לפעול בהרכבה הנוכחי.
נציגי האגודות נתכנסו לישיבה, החליטו
ע לבחירות חדשות, מינו ועדת־בחירות בת
ארבעה חברים: נציג אחד של בית״ר,
אחד ממכבי, ושני אנשי הפועל.
הפעם זעקו חמס דווקא אנשי מכבי.
הם טענו כי מגיע להם נציג שני בוועדת
הבחירות, וסירבו להכיר בוועדה, עיר־בבו
את הספורט בפוליטיקה, בגייסם לעז רתם
את ח״כ הציונים הכלליים שלום
זיסמן. ח״כ פירסם גילוי דעת והאשים את
״הפועל״ בהפרת תקנון הבחירות. לאחר
מכן היה ברור כי אם לא תקבל מכבי נציג
נוסף בוועדה, תחרים את ההתאחדות, ותביא
לידי הקמת שתי התאחדויות נפרדות:
אחת של בית״ר והפועל, והשנייה
של מכבי.
השבוע הוארו ענני־הפילוג המרחפים על
התאחדות הכדורגל הישראלית בקרן־אור
בודדת: אגודת הפועל תל־אביב הבחינה
כי קבוצות הכדורגל בעיר סובלות מרי-
קנות כרונית בקופות, והציעה לארגן ליגת־כדורגל
פרטית בהשתתפות ארבע קבו צות
תל־אביביות: מכבי תל-אביב, מכבי
יפו, הפועל ובית״ר. הליגה החדשה תע רוך
שורת מישחקים לפי השיטה המקובלת,
והקבוצה שתזכה ברובם תקבל גביע
שנתרם על־ידי הפועל. המיבצע הפרטי
היווה הוכחה ברורה לכך שאפשר להס תדר
גם בלי התערבותם של עסקנים ונציגי
מיפלגות, ודרוש רק קצת רצון טוב.

ה זוי
כ מסתנן בטי
בקיבוץ דפנה, נבהלה תיירת, שיצאה
לסייר בין בריכות־הדגים, בשמעה קול
שאון מוזר עולה מתוך המים, הזעיקה את
חברי־הקיבוץ, טענה כי מסתננים נמצאים
במקום, נרגעה רק אחרי שהוסבר לה כי
היא שמעה את השאון שמקימים הקרפיו נים
בעונת ההזדווגות.

אנשים
#דרישת שלום קיבל השבוע בשדה-
בוקר, דויד כן־גוריון. היה זה צעיף
גברים שאותו שלחה לו רגנה, בתו, חו קרת
הביולוגיה המתגוררת בתל-אביב. עוד
יותר מעניינת הדרך שבה הגיע הצעיף
לידיה של בת בן־גוריון: יחד עם 2500
נשים היא השתתפה בתחרות של בית־המיסחר
להלבשה א.ב.ג. למציאת שם חדש
למעיל־גשם חדש לנשים. עם ארבע נשים
אחרות הציעה את השם הזוכה, גלימטר
(גלימה נגד מטר) ,התחלקה עמהן בפרס
של מאה לירות, אך ביכרה צעיף גברים
על צעיף הנשים, שאותו העניקה א.ב.ג.
לזוכות, ושלחה אותו לאביה המתגורר
בנגב.

למבקשים את הטוב ביותר

המטע לא יתבטל, ואם
יתבטל — תבוא במקומו
הבטחת קוסמת.
עיסקה גדולה אותה
החלטת לבצע, תצא
סוף־סוף לפועל. היא
גם תישא רווחים גדולים.
נסח להשתמש ב-
( 1 11ה
בסף שתרוויח פעם נו ;מרס

נ אפריל
ספת, אבל בזהירות.
אל תתן להצלחה
לסנוור אותן ושקול כל צעד בטרם ביצעת
אותו. את, בת טלה, עירכי בשבוע
זה את כל הקניות שתיכננת. במישור הרומנטי
אומנם צפויה לן הצלחה, אן
היא חולפת• האהבה האמיתית היא
ידידך הוותיק.
רק זו שמגלה לך

הענן שרבץ על חיי
המישפחה שלך ייעלם
סוף סוף, ותזכה להרבה
רווחה, שלווה ונחת.
עצותיו של אדם קשיש
תבאנה לך תועלת רבה
מכפי ששיערת. הצלחה
בעבודתו תגיע, סוף
סוף. המיכתב שכתבת
לאדם קרוב שנוסע לחו
ל יביא גס הוא תוצמנטייתך
אות
טובות.צפוייה לך סכנה
להתלהבות יתר. בת שור, אדם שנתת בו
אמונו יאכזב אותך קשות, אך לקראת סוף
השבוע צפויה לך הצלחה שתשכיחו מליבך.

יהיה זה אחד השבועות
הנעימים והמרתקים
ביותר שידעת זה
שנים. קשריך עם בן
זוגן יתהדקו במהירות
בגלל נסיעה משותפת,
או בילוי משותף, שבסופם
תמצאו את עצמכם
מאושרים וקרובים
זה אל זה יותר
משהייתם אי־פעם• בקרב
המישפחה, יהיו ימי אמצע השבוע
נעימים ומאושרים מאד. נצלו זאת.

נטייתך להשתלט על אחרים ולכפות עלי
הם את רצונך בכוח אישיותך
מפריעה להתקדמות
שאתה מצפה לה.
צפויה לך הצלחה חברתית
גדולה, והיכרות
מועילה עם ארס מפורסם
ובעל השפעה. היחסים
המתוחים עם בו־זוגך
ישתפרו לקראת
} 1ביזפסמנר *
22באוקטובר
סוף השבוע, אך יור־עו
שוב, באשמתו.

עצבים חזקים ! זה מה שאתה צריך
השבוע. שב על אחוריך וחכה. השתדל
לא לקפוץ מעל לקור,
קבן.
השתמש במה ש יש
לך, אחרת תגיע
למצב ממנו לא תצא

בקלות. חסוך לשעת
צרה. כי היא עומדת
בפתח. ומי הוא חכם,
הרואה את הנולד. לן,
עקרב, מראים הכו-
22באוקטוני
22בנובמבר
__ כבים שבוע של א הרבים.

ובילויים

מצפה לך שבוע נפלא
מבחינה רומנטית. טוף
טוף תפוצה על עוג-
מת־הנפש והכאב שנגרמו
לך בפרשת האהבה
הגדולה שנסתיימה
לא מזמן. נסה לכבוש
את נטייתך לנקום
בבו־הזוג החדש על כל
21ביולי -
ז 2באוגוסט
שהישן עולל לך, והתשמגיעי
נהג
אליו כמו
לו. נסיעה קצרה תגלה לך עובדה מפתיעה,שאם־כי
אין לה משמעות
לגבי עתידן או מעמדך — בכל
אופן, היא תלמד אותן לקח, שיתן
לן הרבה מאד חומר למחשבה.

נכון לו שבוע סוער,
והצלחות רבות, בלתי
צפויות בחלקן. התחומים
השונים בחייך יתערבבו,
ידידים קרובים
יפלשו לעסקייך, וחב־רייך
לעבודה יגלו אהדה
וידידות אישיים
ביותר. בן זוגך יגלה
הבנה מיוחדת במינה למצבך,
ממנה תשאבי
עידוד רב.רכז את תשומת ליבו לעניינים
חשובים, ודחה את כל מה שניתן לשבוע
הבא. אל תתקשר ריגשית לבת דגים.

קווים לדמותו של הסטודנט הישראלי,
שנציגיו יצאו בהצהרות
תמיכה בטומי לפיד, מנכ״ל רשות-
השידור, באלוף שהצהיר כי הערבים
אזרחי־ישראל הם ״סרטן״,
וברמטכ״ל, שחנן את הקצינים
שדה ופינטו.
כל גוף נבחר, ובכלל זה נציגי הסטודנ טים,
ראוי לבוחריו כשם שבוחריו ראויים
לו. נראה שרוב הסטודנטים אכן תומכים
בנציגים שדיברו בשמם• מזה כמה שנים

משא-ומתן עם אט״ף ג תון 90
יום, כותב אנדרו יאנג אל יוסף
שריק.

ן ש 11

מאיר ממלון
עלובים ועלובים יותר

מחלה קלה, בה לקית בתחילת השבוע,
תעבור בלי להשאיר אחריה עקבות. בחיי
האהבה שלן חל משבר
קטן. גם עליו תתגברי•
אבל רק אם תדעי
אין להתנהג. פנקי
אותו ותני לו להבין
כי הוא האחד ויחיד
בחיין. אחרת הוא עוד
עלול לעזוב אותן. לן
בת גדי, צפוי שבוע
יבש. לא תצליחי ב-
שום דבר: לא בעבו דה
ולא בחיי המשפחה. אין לן ברירה
אלא להשקיע כולן בלימודי השפות שלן.

הנסיעה שאתה מצפה לה תתעכב, וכל
לוח הזמנים שלך יש תבש,
אך אל דאגה,
תוך ימים ספורים העניינים
ישובו לסידרם,
והשיבוש יביא בסופו
של דבר תועלת רבה.
בעיות מין יטרידו את
שלוותך. האדישות בה
נהגת לאחרונה כלפי
20בינואר -
9זבפברואר
אדם קרוב אליו תגרום
לך אי נעימות
רבה. הקדישי לבן זוגך תשומת לב נוספת.

השבוע נוח מאד להתבססות באווירה
חדשה, משפחתית או מיקצועית. ביטחונן
העצמי לא יכזיב
אותן הפעם, כפי שהכזיב
במיקרים רבים בעבר.
בת דגים, אם את
רווקה, ועומדת בפניין
אפשרות של התקשרות
של גבר מבטיח,
אסור לן לסרב עתה.
ן ־ נין!
כמעט כל החלטה ש-
19בפברואר -
__ תקבלי השבוע תוכיח
20במרס
את עצמה כנבונה ומוצדקת.
אל תתייעצי עם חברותיין לפני
שתחליטי, כי לא את טובתן הן רוצות.
בכל אופן, לא בשטח זה דווקא.

בת אחרת תשרת את עצמה. יתר על כן:
נדמה כי הסטודנט הישראלי הממוצע תומך
בחוקים אלה, בכל המנשלים ובכל דד
״לפידים״ למיניהם.
מה כן מעניין את הסטודנט הישראלי?
שכר לימוד. ההפגנה המשמעותית היחידה
של ציבור הסטודנטים בארץ נערכה כאשר
נדרשו לשלם שכר לימוד גבוה.
הסטודנט שבו מדובר הוא בן למיש-
פחה מבוססת או עשירה. בן ליוצאי אי רופה
ואמריקה או יליד הארץ. בני עדות
המיזרח, לעומתו, המהווים ב־ס/ס 60 מהאוכ-
לוסיה היהודית בארץ, חובשים פחות מ-
1070 מספסלי האוניברסיטות.
המערך ״התבייש״ בחוקים אלה, הליכוד
אינו מתבייש בהם ואילו ראשי הסטודנ טים׳
כשיגיעו לעמדות השילטון במדינה,
יתגאו בהם. אם פניה של החברה היש ראלית
נראים עתה עלובים, הרי שהם
ייראו עלובים יותר כשאלה ישלטו ב מדינה.
מאיי
מטלץ, רמת־גן

ד־נחאוד *ז״קית

לבני קשת זהו שבוע של שיחרור מלחצים
מעיקים. בעיקר פיזיים.
הלבטים אם להיענות
או לסרב יפתרו אס
תפגשי בן מזל אריה
בסוף השבוע. אל תסרבי.
בן קשת שזכה להצלחה
בשבוע שסבר
עלול למצוא עצמו מבו(
2בנובמבר -
דד. גלי יותר עורמה
0נ ב דן י ריבר
בעסקים ותצליחי להתגבר
על כמה מיכשולים
המטרידים את מנוחתך.

ותר מומזסד מהמימסד

עקור

1ואוחי0

אם לא תיזהר בעבודתך,
ייגרס לך נזק כספי
גדול, או אולי אף אובדן
מישרה. העייפות ה־טיבעית
שאתה שרוי
בה מצטרפת לכך, ואתה
תהרהר אס לא
כדאי לעזוב את הכל.
אל תעשה זאת בלי שיז
2בי וני -
20ביולי
קול דעת מדוקדק• יום
א׳ הוא יום נוח לאהב־הביס
חדשים. לא צריו להתלהב ממחשבות
של ״הנה תפשתי את אהבת חיי״ .זו אזהרה.
יש להקדיש מחשבה לפני צעד גורלי זה.

מכחכים

שנציגי הסטודנטים בישראל הם חברים
מוצהרים בתנועת־החרות או ידועים כ-
תומכיה.
בניגוד לעמיתיו בחו״ל, הסטודנט היש ראלי
הממוצע ממוסד יותר מהמימסד. הוא
קארייריסט אגוצנטרי, מדושן עונג ואדיש
לנעשה סביבו. קולו אינו מושמע נגד מע שי
עוול. מעשים שהיו מקוממים את עמי תיו
הסטודנטים בארצות הדמוקרטיות, באירופה
או בארצות־הברית, מותירים אותו
באדישותו. חוק הבדואים בנגב, חוק גיוס

כאשר אנדרו יאנג, השגריר האמריקאי
לאו״ם, פוטר ממישרתו — אחרי שישראל
מחתה על שיחתו עם נציג אש״ף לאו״ם
— כתבתי(ככתב-מואמן לשעבר לאו״ם) אל
יאנג, הדמות השחורה הבכירה ביותר ב-
מימשלתו של קארטר, ואמרתי לו שהוא
״פתח עידן חדש ביחסי ארצות־הברית—
אפריקה,״ כסי שהודה גם הנשיא קארטר.
התנצלתי על ההיסטריה והצביעות של
מנחם בגין ומשה דיין, והצבעתי על כן
שהאחד הוא דינוזאור של האתמול, האחר
זיקית שתכחיש מחר מה שתאמר היום.
כל מדינאי יעיל, רציני ומנוסה יראה
מה עומד להתרחש ...ויצטרף. פוליטיקאי-
חובב לא־כשיר וצבוע, פסוודו-משיח, יראה
— או יעמיד פנים שהוא רואה — מה
שקרה לפני 4,000 שנה ויאמר ״לעולם
לא״ להיום ולמחר, ואילו הזיקית שלו
תקיים מגעים עם נציגים של אש״ף —
בדיוק כמו יאנג — מאחורי גבו של דד
משיח־המדומה, ותחזור ותאמר ״לעולם
לא״ מול פניו.
בימים אלה קיבלתי מיכתב מטום אופג-
בורגר, יועצו של אנדרו יאנג ליחסי-צי-
בור, ובו נאמר :״השגריר יאנג ביקשני
להשיב למיכתבך, הנוגע לפיטוריו ולדי-
עות שהביע ביחס למיזרח־התיכון״ :

וזי

ווי

מכותבים אנדרו יא:ג ויוסף שריק
לעולם לא 7
בנות, נישול ערבים מאדמותיהם וכו׳ אי נם
מעניינים אותו והוא אינו נזעק נגדם.
וזאת למרות שהחוקים האלה הם אנטי׳
חוקיים, בהיותם מפלים בין אדם לאדם,
בין יהודי ללא-יהודי, בץ דתי לחילוני.
(הבדואי יפונה מבלי שתינתן לו האפשרות
להתגונן בבית-מישפט, ואילו היהודי
בימית יפונה בתנאי לוקסוס. בת אחת
תשרת את המדינה במשך שנתיים, ואילו

הדיעות שבהן מדובר הן :״אמרתי ש מדיניות
מגוחכת היא שלא לדבר עם
אש״ף, ואני אכן סבור שזוהי מדיניות
מגוחכת. אבל אם מגוחך שלא לדבר עם
אש״ף מטעם ארצות-הברית ומדינת יש ראל,
מגוחך גם לגבי נציגים רבים היוש בים
סביב שולחנה של מועצת הביטחון,
שלא לקיים קשרים טובים עם מדינת יש-
(המשך בעמוד )8
העול ם הז ה 2203

הצעה יוצאת מן הכלל
לקפה יוצא מן הכלל !

הקפה הנפלא של עלית
באריזת הואקום בת 500 גר׳
יחד עם מתקן פילטר
לספל קפה משובח
(• 00 ^ 660131401ק) 1011

וכל זה במחיר של 235.-ל״י
להשיג בבל החנויות המובחרות
וברשתות השיווק.

למצות בשלמות את

פרסזס וימו־ יעקבסוו

1 1 *1 1 1י\ הווו*! ה 1ה

מכתבים

2203

(המשך מעמוד )6
ראל. שבן, ככלות הכל, אם רצוננו להשיג
שלום באיזור, חייבים יושביו להתקרב
אלה אל אלה כידידים וכאחים ולא כאוי בים,
הצמאים לדם ולהשמדה הדדית. לכן
חייבת לבוא הפסקת האלימות, וכל הצ דדים
חייבים להתחיל לקיים מגעים בדבר
האפשרויות לשלום באיזור.״
לפני ימים אחדים חזה אנדרו יאנג,
כי שיחותינו עם אש״ף יחלו בעוד 90 יום.
יוסף שריק, תל־אביב

מופח חינוכי

טיות והחברתיות (או, אולי, התיאוריות
שפיתחו והשפיעו על דעותיהם) ,אולם עבו דותיהם
המדעיות היו אובייקטיביות מהב חינה
המיקצועית והיו ניתנות לבדיקה
אובייקטיבית לפי הכלים המתודולוגיים
המקובלים.
לצערי, מאמריה של אסתר אלכסנדר אי נם
יכולים להיחשב כעבודות כלכליות, למ רות
שחלק מדבריה אולי נכון כשלעצמו.
דורון סי, תל־אביב
• הקורא ס ,.שביקש, משום מה, להסתיר
את שם מישפחתו, לא עשה שום נסיון
לנגח או להתווכח או להפריך משהו מדבריה
של אלכסנדר.

ששבק בינתיים

על חמלשינון,
ם ^לבילתי,

• הנהגתו:׳.של;ו;8לונו*נון — איזה, שם׳!
על מצבה של ממשלת ישראל —
חיבה לפעולה,סזויז/4י— היא חרפה ׳חינוכית י׳
באן ועכשיו.
מאין כמוה. תארו לכם איזו השפעה תהיה
לדבר, על נשמותיהם של בני הנוער,
המון סיבות טובות היו כבר לממשלה
שיקלטו חיש קל, כי עבודתו של המלשין
שלנו להתפטר, והיא לא עשתה זאת.
והאחרונה שבהן: מפלתה בעת ההצבעה
על התיקון בחוק ההפלות.
ברור כשמש, שכל השרים וכל ד.מיפ־לגות
הקואליציוניות פוחדים לקפוץ מן
האוניה הרעועה, שכן קפיצה פירושה
טביעה בטוחה, בעוד שהישארות על הסיפון
טומנת בחובה סיכוי קלוש, קלוש מאד,
להגיע אי־פעם אל חוף־מיבטחים.
לכן אין לדעת גם מי אסיר בידי מי

••:יי 51 זה 3־ 11 של* 1ה

ראויה לכבוד וכי פעולת ההלשנה היא
פעולה פטריוטית.
ואם כך, למה לא להלשין למורה על
כל ילד או ילדה שהפריעו בכיתה? ולמה
לא להלשין על מי שמעתיק בבחינה?
ואז, אם נכשיר עצמנו כמלשינים קטנים,
נוכל, כשנתבגר, להיות מלשינים גדולים.
נתבע כולנו פה אחד: לא די במלשינון
על מיסים. נחוץ גם מלשינון על דעות.
לא רק מישרד האוצר זכאי למלשינון
משלו — גם מישרדי הביטחון, המישטרה
והפנים זכאים למלשינון. ואם כבר מלשינון
— למה שלא יונהג גם מלשינון מטעם
מישרד־הדתות או מטעם הרבנות הראשית,
שבעזרתו יוכל כל אחד מאיתנו, צעיר
כמבוגר, גבר כאשה, לדווח על כל מעשה
ניאוף וזימה. כמו שנאמר כבר: כל ישראל
מלשינים זה על זה.
שרה פ* ,ירושלים

פן!*(!הפכו .,דא?1ו־.פ 0י

מאוזן :
)1יישוב בארץ! )5לבוש בדואי! )10
הגבוה בקלפים! )11 אות הניצחון! )13
אות בא״ב האנגלי! )14 ישן! )15 רומס
בעקבו ! )16 פעולה ! )18 גוף שלישי רבים,
)20 הדרך הקצרה בין שתי נקודות! )21
בזלת! )22 תואר־כבוד אנגלי! )24 כתב־עירעור
! )25 בילבד ! )26 תאריך ! )28
מידת יבש קדומה ! )30 משמעות ! )31
עוף־טרף! )32 יחידה חקלאית! )34 כינויו
של רמטכ״ל־לשעבר ! )35 זה הוא
(הפוך)! )38 מלחין צרפתי (ש״מ)! )39
הכניס בבריתו של אברהם! )41 עלז!
)42 ניסיון רב ! )43 בוא מלמעלה למטה !
)45 עלה באש ! )47 מילת־בקשה ! )48 גוף
שלישי יחיד! )50 יום*ד,מנוחה ! )51 רסי־סי־לילה
! )52 במקום ההוא ! )54 פצע !
)57 ציר הדלת! )61 ידיד! )62 אדום עז!
)65 ערימת־גרעינים ! )66 חומת־מים !
)67 כינוי ! )69 לא־עקום ! )70 עיר גדולה !
)72 שמיים! )74 שמח מאד! )75 עובר־ושב
(ר״ת)! )77 פעלו! )78 בהמת־עבודה!
)81 מימטר! )83 מעבד את הבצק! )85
פקודה מפורשת ! )86 אשתו של המן ! )88
בשבילו! )89 עשב-פרא! )91 מכינויי ה אלוהות!
)93 נוזל החיים! )95 עוף־טרף!
)9תבואה! )98 שוטר־גדודי (ר״ת)! )100
בוסתן! )102 תיספורת לצאן! )103 חודש
בשנה העיברית! )104 סנסיטיביות! )105
תואר־אצולה אירופי.

מאונך :
)1מותרות! )2ראש, בערבית! )3קץ!
)4מכינויי האלוהות ! )6מכשף ! )7עוף־
טרף! )9גוף שלישי רבים (סיפרותית)!
)12 כתובת! )15 טור חזיתי! )16 מאכל
נוזלי! )17 מין קוץ! )19 משמש לכריתה
ולקיצוץ! )20 צונן מאד! )21 פרח־נוי!
)23 רשע ! )24 אילן ! )2נותן מים לצמ חים!
)27 מגופה! )29 מטרה! )30 ציפור
זעירה! )33 פרס! )34 מגידולי הקיץ!
)3מונח בגיאומטריה ! )37 פי העוף ! )40
משאבת הגוף! )41 מרנן! )44 מסולם־
הצלילים! )4נצח! )47 שער, בערבית!
)49 מקל-כביסה ! )50 חרסה ! )53 גרם
שמיימי! )54 סנדוויץ׳ )55 !.תל־חורבות
(הפוך)! )56 להבה! )58 בוא הלום! )59
מונח בגיאומטריה! )60 טבור )2 ,רוח־רעה
! )63 אביון ! )66 בעל אופי של נוכל!
)68 לפידים בוערים! )71 רעידת־אדמה!
)73 רצון עז! )76 קוסם! )77 צידו של
עלה בספר! )79 שר! )80 בירת הנגב
(ר״ת); )82 שייך ל־! )84 בקע! )85
חברת האוניות הישראלית! )87 מסולם
הצלילים ! )90 מאבות המזון ! )92 מתוח
מעל נתיב־מים ! )94 טס )96 :מהיר מאד:
)97 שכמותה גדולה! )99 מיכסה הבית!
)101 מילת־זירוז )102 :בן לעם נוכרי :
)103 בזמן ההוא.

על מאמריה של הכלכלנית אסתר
אלכסנדר ב״העולס הזה״.
כלכלה אינה מדע מדוייק וגם כלכלנים
מומחים ובעלי־שם חלוקים בדיעותיהם ב שטחים
רבים. כל תיאוריה קיימת הותקפה
עשרות ומאות פעמים על־ידי עם רב של
כלכלנים. כך שקשה לדבר היום על ״תי אוריות
מהפכניות״ — במידה שהן אכן
מבוססות על הנחות מציאותיות ועל הכלים
המתודולוגיים המקובלים.
מאמריה של אסתר אלכסנדר אינם כל כליים
— במובן המיקצועי — ולכן אין
להכתיר את הכותבת בתואר ״הכלכלנית
המהפכנית הצעירה״ ,כפי שעשה העולם
הזה. המחברת אולי צעירה, אך ה״מהפכה״
היחידה היא שעיתון מכובד, שאני מערי כו
מאד, פירסמם תחת כותרת כזו. סידרת
המאמרים גובלת בדימגוגיה, ומי כמו
העולם הזה מתנגד לדימגוגיה. היא רחוקה
מאד מכתיבה מיקצועית, עד שבעל מיק־צוע
— ואני, בעוונותי, גם כלכלן — אי נו
יכול להתייחס אליה ברצינות.
דעותיה הפוליטיות והחברתיות של בע לת
הסידרה מתאימות אולי לקו של העולם
הזה, לכן זכו כנראה מאמריה בפירסום.
אולם אל לו למדען לתת לדעותיו הפולי טיות
לעוות את האובייקטיביות המיק-
צועית.
עבודה מדעית צריכה להיותמשוחררת
מערכים. זוהי השאיפה האידילית, וברור
שאינה מושגת במציאות. לאורך כל ההיס טוריה
הכלכלית פיתחו כלכלנים גדולים
תיאוריות שהתאימו להשקפותיהם הפולי
ומי
מחזיק במי — אגודת־ישראל בקוא ליציה
או הקואליציה באגודודישראל.
אילולא היה הדבר כה עצוב, הוא היה
מאד משעשע. חבל.
אילנה גיד, חיפה

יש הגיון ,׳אין ר.גי 11
״איפה ההגיון1״ שאל פרח־טי־רונות
.״בפלא שש השיב ה
רב״ט.
כשבועיים לפני גיוסי לצה״ל מטרידה
אותי עובדת הפיכתי הצפויה לבורג קטן
במכונה אדירה חסרת־הגיון. דעתי זו על
הצבא התגבשה אחרי מיקרה שקרה לי.
באתי לבסיס-קליטה־ומיון, בתאריך שנק בע
לי, ועברתי בדיקות רפואיות, שתכליתן
לקבוע את הפרופיל הרפואי שלי. אולם
משרציתי לברר מהו אותו פרופיל, נתקלתי
בסירוב מוחלט. זה סוד. מעלימים
ממני את מצב בריאותי וגוזלים ממני את
האפשרות לרקום תוכניות לגבי עתידי
בצבא. רמת הפרופיל תיוודע לי רק ביום
הגיוס, כשהרשות נתונה אך הכל קבוע
מראש.
מיקרה דומה. אירע לחברי, העומד אף
הוא על סף גיוסו. כאשר שאל את הרב״ט
בבסיס-קליטה־ומיון ״איפה ההגיון?״ ענה
זה :״ההגיון בצה״ל נמצא בכלא שש!״
מבלי להיכנס לשאלה, התשובה לכשעצ מה,
מהו המעשה שבעטיו נזרק ההגיון
לכלא, ברצוני להצביע על התופעה הבאה :
הדעה הרווחת בקרב הנוער, העומד על סף
גיוסו, היא, שצה״ל הינו משולל הגיון. דעה
זו, המתחזקת תוך כדי שירותו של הנוער
בצה״ל, מולידה חוסר הזדהות בין החייל
לצבאו.
העולם הזה יכול לעזור בפיתרונה של
בעייה זו. על־ידי טיפול מאסיבי בנושא
והעלאת ״פניני הגיון צה״לי״ יגרום העולם
(המשך בעמוד )14
ה עו ל ם הז ה 2203

סוס די ר יעלן בסו!

* שחס• חסונסד״זה
פלסטיני באח1י ישראלים
הנאום הבא של הפרופסור הפלסטיני הנודע
נישא במושב־הפתיחה של סימפוזיון ״ניו־אאוט־לוק״
בוושינגטון. בעיתוני־ישראל הוגדר בנאום
״קשוח״ ,״חמוץ״ ,ועוד .״העולם הזה״ מפרסם
אותו, במלואו ברשות הנואם, כדי לאפשר לקוראים
לשפוט את טיבו בעצמם.
דו״שיח בין פלסטינים וישראלים — וכן בין פלסטינים
ויהודים אירופיים ואמריקאיים — יכול להתנהל
בשני מישורים — האחד מדיני והשני מוסרי.
אולם בשני המישורים יהיה הוויכוח קשה ועקר,
אם שני הצדדים לסיכסוך אינם מבהירים מלכתחילה
את עמדתם זה כלפי זה. כל צד רואה בבהירות גמורה
את עמדתו של עצמו, ואינו מפקפק בצידקתו של עצמו.
ואילו את הצד השני הוא רואה מבעד למסך של ספקות,
פחדים, חשד ושינאה. אנחנו שני עמים שאינם
מסוגלים לראות איש את רעהו בבהירות, אולי מפני
ששניהם סבלו כה הרבה.

כפלסטיני אנסה להסביר לכם אין נראים הדברים
מהצד הפלסטיני. יתכן כי הדברים אשר בפי לא ימצאו
חן בעיניכם, אולם לא אהיה ישר אם אדבר אחרת.
קודם כל, בעיני הפלסטינים מוגדרת המציאות על־ידי
שלוש עובדות: נישול, הגליית וכיבוש. לגביהם,
הסבל אינו זיכרון, אינה חווייה נוראה מן העבר, אלא
חווייה יומיומית.
בעיניהם אין סימטריה ביחסים בינם ובין הישרא לים.
אלה הם יחסים בין המנושל והמנשל, בין הנכבש
והכובש, בין הנשלט והשליט. לאור מציאות זו, אין זה
מפליא שהם רואים את עצמם כקורבנות, ושאינם מסוגלים
לראות את היריב כפי שזה רואה את עצמו —
אף הוא כקורבן.
אולם השאלה אינה רק שאלה של תפיסה. במציאות
המעשית, לא הישראלים כי אם הפלסטינים כפופים
לנישול, להגלייה, לדיכוי, לשלילת זכויותיהם
הבסיסיות. אני סבור שיהיה זה בלתי־מציאותי להתחיל
בדו״שיח אמיתי, פשוט על-ידי פתיחת דף חדש והתעלמות
מ־ 30 שנה של ייסורים. העובדה שהצד השני אינו
מסוגל, מבחינה פסיכולוגית, בגלל יסורי-התופת שהוא
עצמו עבר בעבר, להודות באשמה מוסרית או לקבל
על עצמו אחריות מדינית — עובדה זו אינה משנה את
המציאות הבסיסית שלפנינו.
משום כן על הדו־שיח שלנו לחרוג מתפיסות פסיכולוגיות
של המציאות, ולהתמודד עם המציאות עצמה.
כלומר, עם התהליך ההיסטורי של עקירת הפלסטינים,
גירושם ושיעבודם. הבעיות המדיניות תתבהרנה הרבה
יותר אחרי התמודדות כזאת עם ההיבטים המוסריים
והפסיכולוגיים.
העמדה המדינית של הפלסטינים זוכה כיום בגיבוי
מצד רוב דעת״הקהל העולמית, והתמיכה בה גוברת
מיום ליום גם בארץ זו (ארצות־הברית) ,ככל שהעובדות
נודעות ברבים.

אני יודע שרבים מכם מתייחסים אל העניין בצורה
ליברלית והומניסטית ותומכים בזכויות־האדם של הפלסטינים.
אני יודע שכולכם, על־ידי עצם נוכחותכם
כאן חלילה, תומכים במטרה של שלום צודק ובר-
קיימא בפלסטין. הרשו לי להדגיש כאן נקודה שלגביה
יש הסכמה כללית: שבלי שלום עם הפלסטינים לא
ייתכן שלום אמיתי ובר-קיימא במיזרח־התיכון.
כל קבוצות־חפליטים במאה העשרים שוקמו או
נקלטו או הוחזרו הביתה — מילבד הפלסטינים. אחרי

30 שנה הם מחווים קבוצה מאוחדת, מאורגנת היטב
ונחושת־חחלטה. ברור שחם לא ייעלמו, פשוט, כפי
שקיוו מי שקיוו.
יתכן שכולנו נסכים ששלום אמיתי צריך לספק
לפחות שני תנאי״יסוד: את חוש הצדק, ואת הצרכים
המעשיים המינימאליים של כל אחד משני הצדדים.
אשר לפלסטינים, תביעותיהם משתי הבחינות זהות
לתביעות כל העמים המבקשים שיחדור, והעם היהודי
בכללם. ואלה הן: הזכות להגדרה עצמית, וביכללה
הזכות לקיום מדיני עצמאי, והזכות לשיבה למולדת
או פיצויים, כפי שנקבע על-ידי מישפחת־העמים בהחלטות
רצופות של האו״ם, מאז .1949
לא עלינו כאן מוטל לדון בפרטים של יישוב הסיב־

הפלסטינים מייחסים חשיבות רבה לתנועה הישרא לית
למען השלום וזכויות-האדם, והם תומכים בה תמי כה
מלאה. במיוחד ברצוני להביע כאן את תודת העם
הפלסטיני לאותם ישראלים אמיצי״לב — ישראל שחק,
פליציה לנגר, לאה צמל, אם להזכיר אחדים מהם —

..מבחינה א1ב״0ם ינית ק״גיס
עתה התנאים להתפייסות
בין עוני עמינו -אולי בכעס
הראשונה מנח 30 שניסר

סוך. אלה ייקבעו במשא־ומתן רישמי בין המדינות
הנוגעות״בדבר, וביכללן אירגון־השיחרור הפלסטיני.

כולנו יודעים שממשלת־ישראל מתנגדת בגלוי לזכויות
הפלסטינים. היא מתנגדת לכך שלפלסטינים יוענקו
אותן הזכויות שהעם שלה כבר נהנה מחן. הסכמי
קמפ״דייוויד, שנכרתו בלי הסכמתם ובלי השתתפותם
של הפלסטינים, כוללים את תוכנית האוטונומיה ה משפילה
של מר בגין, שהפלסטינים דוחים אותה על
הסף. יש להצטער על־כך שהמדיניות האמריקאית כבלה
את עצמה בצורה זו, מכיוון שארצות-הברית נשארת
גורם חשוב בכל הסדר־שלום במיזרח״התיכון.
הפלסטינים חושדים במדיניות ארצות״הברית, מפני
שזו אינה מכירה בזכותם להגדרה עצמית ולהקמת
מדינתם העצמאית. ארצות־הברית סבלה, ואף סיבס־דה,
את כיבוש האדמות הערביות בידי ישראל מזה 12
שנים. ביגלל היחס חדו-ערכי של ארצות־הברית לעקרו
איזה
מין ׳!11
שעה ששורות אלה נכתבות, כבר חזרו ארצה מרבית
המשתתפים הישראלים בכנס ניו״אאוטלוק, שנערך לא
מכבר בוושינגטון. ועמיתיהם, שנשארו בארצות־הברית,
למסע הסברה בקרב היהדות המקומית, מצויים גם חם
בשלבים שונים של שיבה הביתה.
האמת ניתנת להיאמר, כי אמצעי״התיקשורת הישראלים
לא האירו פנים לכנס זה• ואשר לאמצעי״התיק-
שורת האמריקאים, הרי לפי דיווחיהם של מכתבים
הישראלים, הם התעלמו מן הכנס כימעט באורח טוטאלי.
בהשוואה לציפייה לגדולות ונצורות, ששררה כאן
ביחס לסימפוזיון, שעה שנודע לראשונה על הכוונה
לערכו, איפיינה את הדיווחים שהגיעו מוושינגטון אווירת
אנטי-קליימקס הגובלת בתיסכול. גרוע מכך: הדיווחים
— חלקם מאת עיתונאים הידועים בציבור כיונים
מובהקות — חשפו ללא״רחב כמה חולשות מדאיגות
של מחנה־חשלום הישראלי, ותרמו במידה רבה לעיר-
עור אמינותו.
המדובר בראש ובראשונה בשתי פאשלות, אשר לפי
הדיווחים איפיינו את הכנס. האחת — היעדרם המוח לט
של אישי-ציבור מן חגדה־המערבית ורצועת-עזה
(להוציא את העיתונאית ריימונדה טאוויל מרמאללה,
אשר עמיתיה ייפו את כוחה להסביר לבאי הוועידה

נות החוק הבינלאומי, ניתנה אפשרות לממשלת בגין,
וליסודות ריאקציוניים בישראל, להפקיע אדמה ערבית
באין מפריע.
מר (רוברט) שטראוס אמר לא מכבר שבמוקדם או
במאוחר גם הפלסטינים יצטרפו לשיחות״האוטונומיה
המצריות״ישראליות. הוא סבור שאפשר לעקוף את
אש״ף, שאפשר למצוא לו אלטרנטיבה. במיקרה הטוב
ביותר, זוהי מישאלה חסודה. מר שטראוס יודע היטב
שרק אש״ף מדבר בשם העם הפלסטיני, ושאף פלסטיני
אחד אינו יכול לדבר בשם העם הפלסטיני אלא בהרשאתו
המפורשת של אש״ף *.משום כך, סירובה
המתמשך של ארצות״הברית לשאת ולתת עם אש״ף
אינו רק בלתי־מציאותי, אלא גם סותר את מטרות מדיניותה,
ואינו יאה למעצמה גדולה.
ברור שדו־שיח, שאינו מתייחס ברצינות לשתי עובדות
אלה — אם נסכים להן או לא — לא ירחיק לכת.
הרשו לי להדגיש שוב את הנקודה המכרעת: לא די
במציאות מקבילה בין הזכויות של שתי תנועות לאומיות,
ולהכיר בסתירה המכאיבה שלפנינו. אם לא נכיר
בעוול שנעשה לעם הפלסטיני — בלי קשר לסיבות
ולנסיבות שהביאו לכך — לא נתפוס בצורה מספקת
את הסתירה הקטלנית שעימה עלינו להתמודד, ולא
נהיה מוכשרים מבחינה מוסרית ומדינית לעשות זאת.

את הסיבות להימנעותם של האישים מן השטחים הכבושים
מליטול חלק בסימפוזיון) ? השנייה — החיכוכים
והעימותים הפומביים שנתגלעו במהלך הכנס בין
נציגי מחנה״השלום הישראלי, שנחלקו, על-פי הדיווחים,
ל״מתונים״ מזח ול״קיצוניים״ מזה.

הרושם המצטבר הוא, איפוא, כי מה שנועד להיות
במה להידברות ישראלית־פלסטינית ולמיתקפה על הקונסנזוס
הניצי של המימסד הישראלי ושל ההנהגה היהו-
דית-אמריקאית, הפך להיות מיפגן של חולשה. בין
שרושם זה משקף את העובדות לאמיתן, ובין שהוא
רושם מפוברק שמנגנון התעמולה של הקונסנזוס הצליח
ליצור — קשה לומר שהלב מתמלא גאווה. מכל מקום,
יש ללמוד מכך כמה לקחים, חלקם בתחום האירגון
ויחסי״הציבור, חלקם ברמה התכנית־מהותית.
שני מחדלי הכנס אשר צויינו לעיל — מיעוט
הנוכחות הפלסטינית והמחלוקת בקרב היונים מישראל
— קשורים זה בזה אורגאנית. לכך יש להוסיף
מחדל שלישי: הימנעותם של כמה מן האישים היוניים
מישראל מלבוא, על רקע הידיעות על היעדרותם הצפוייה
של אישים פלסטינים מן השטחים הכבושים• ״כדי לפ
שהגנו
בפועל על זכויות״האדם של הפוולסטינים, הן
בישראל והן בשטחים הכבושים של הגדה המערבית
ועזה.
הצלחתם או כישלונם של כוחות־השלום בחודשים
הבאים ישפיע במידה רבה על ההתפתחות במרחב
שלנו. האם תחיה הסלמה של אלימות ומילחמה מלאה
— או התקדמות לקראת שלום? זה יהיה תלוי ביכולתם
של כוחות אלה להתלכד ולשתף פעולה באופן
יעיל.
מבחינה אובייקטיבית קיימים עתה התנאים להתפייסות
בין שני עמינו, אולי בפעם הראשונה מזה 30
שנח. תרגום אפשרות זו לשפת-המציאות המדינית תלוי
במידה רבה ברצון הטוב ובאמון שאנו יכולים ליצור
בינינו, בשלב קריטי זה.
ייתכן כי וועידה זו אינה אלא בבחינת ״שלח לחמך
על פני המים״ .אולם היא נותנת לנו הזדמנות לצעוד
לפחות צעד אחד לקראת מטרה זו. העולם כולו תומך
בנו בחיפוש הדרך.

פ רו ם׳ הי שאשואבי 1 ,ו*ו1י1ג1ווו
* זהו רמז ברור לכך ששראבי עצמו נשא את נאומו
בהשראת אש״ף ובאישורו.

גוש את ח״כ חייקה גרוסמן, אין כל צורך להרחיק
לנסוע עד וושינגטון,״ אמר ח״כ יוסי שריד.
כמה מן המשתתפים הישראלים בכנס, וכן מרבית
העיתונאים אשר סיקרו אותו, עשו לעצמם מלאכה
קלה במותחם ביקורת על בני״השיח הפלסטינים, שנעדרו
במופגן מן האירוע. אכן, יש ויש מה לבקר, וההיעד-
רות הפלסטינית בוודאי עשתה שירות רע מאד למחנה-
השלום הישראלי. אולם ביקורת הזולת היתה תמיד
קלה ונוחה יותר מאשר ביקורת-עצמית.
יוסי שריד קובל על כך ש״מחנה המתונים בקרב
הפלסטינים הוא חלש,״ וש״הוא משחק ישר לתוך
ידיהם של אנשי הסירוב״? עמוס אילון מספר ביותר
משמץ של סרקאזם, על ״הכלה שלא הופיעה לחופה״.
אך מן הראוי שהיונים בישראל יפשפשו במעשיהם ויבדקו
מה היתה תרומתם לחולשת המחנה הפלסטיני
המתון, ל״טישחקם״ של המתונים הפלסטיניים לידי
ח״סרבנים״ ,ול״אי הופעתה של הכלח לחופה״.
תרומה כזאת היתח — ועוד איך!
1 כאשר נודע לראשונה ברבים על הכוונה לקיים
בוושינגטון את סימפוזיון ניו-אאוטלוק, שהוגדר אז כדיאלוג
ישראלי־פלסטיני, התחוללה סערה בקרב מיפ-
לגות הממיסד — אלה שבקואליציה ואלה שבאופן-
זיציה. בעיקבות סערה זו נאלצו יוני המפד״ל —
(המשך בעמוד )13

נפם קרית שמונה
ם־־־זנהריה
נ = ם ע כו
! הנקרית מוצקין

— 1וכםםכ 1נפם היפה

כפם

טבריה

נצרת עלית
עפולה

נ ם הדרה
םנפם נתניה
כפם! כפר סבא
כפם רעננה
כ ם הרצליה
ום־־ורמת השרון

פתה תקוה
רמת גן
גבעתיים
פכסתל אביב
הולון נפם 1פםבתים
נפם ראשון לציון לוד נמל תעופה בן גוריון
[רמלה
ירושלים כפם

םםר הו בו ח

כפם כפם

אשדוד
ם אשקלון

כפם ערד

כ פם 1

ו ק רי ת גת

1באר שבע

כ־כם איל ת

נ ם ~ ם כספומט מקוון( 6ח 1.1ח )0

*...ויותקן בקרוב.

כשאתה רח1ק מסניף הבנק שלו־כספומט
קרוב אליך!
־ אונה נמצא במילואים ליד גבול הלבנון וזקוק לכסף?
קפוץ לכספומט בקרית שמונה ומשוך ממנו כסף.
נוסע לחו״ל ושכחת לקחת כסף ישראליכדי לשלם מם נמל?
גש לכספומט בנמל.התעופה בן־גוריון, ומשוך את
הסכום הדרוש לך.
נוסע דרומה לרגל עסקים ואתה נושא עמך שיקים?• קפוץ לאחד הכספומטים בבאר־שבע והפקד אותם שם.
נשארת בלי כסף לדלק בדרך לנואיבה?גש לכספומט באילת, משוך כסף
ומלא את מיכל הדלק שלך.

כשאתה רחוק מסניף הבנק שלך, כספומט קרוב אליך.
52 כספומטים ברחבי הארץ עומדים לשרות לקוחות
בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק אגוד,
בנק ברקליס דיסקונט ובנק ערבי־ישראלי.
כדאי לך לבקש בסניף שלך את רשימת הפריסה
של הכספומטים בארץ.
היא תהיה לך לעזר רב.

נכם פנ כ 1נ1

שרות ס שו ת ף של בו ק לאוס בו ק ד״סקווט
בנ ק אינוד־בנק ברקליס־דיסקונט בנק וגרבי ׳שרוולי•

פו סו ם 1ימר יעקבסון

מביא אליך את
הטעם הצעיר של
אופנת אירופה.
בקומה רא שונה, ליד מח׳ אופג ת נשים
פתחנו עבורך בוטיק חדש:
קלאב - 1הבוטיק ל אופנ ה צעירה.
קלאב 1מביא אליך מבחר מרהיב של
יצירות אופנה מקסי מו ת -המילה
האחרונה בבירות ה אופנה של אירופה.
ליד יצירות אלה תמצאי דגמים מקסימים
של מיטב מעצבי ה אופנ ה בארץ.
אם את אוהבת להתלב ש. אם את רוצה
ל היו ת ״ חו ״ -את חייבת לעצמך ביקור
בקלאב . 1תאהבי את הדגמים וגם
המחירים ימצאו חן בעינייך.

שי ל־ 100 הקונות הראשונות
לכל אחת מ־ 100ה קונו ת הרא שונות
בקל אב 1יו ענ ק שי מיוחד חינ ם -
שובר קני ה בסך 100ל״י לרכי שת
מוצרי ה קו ס מ טי קהצ׳ארלי.

העולם הזה 2203
הדג שת הכ ת פיי ם
בכריות חזר ה
ל או פנ ה ב קל א ב 1
מבחרמר הי בשל ד ג מי חליפו ת
כתפיים
.מודגשות

קטע מחליפת
Iה מכנ סיי ם
/המ תכווצו ת
! /מ תח ת לברך
IIומ מ שיכו ת עד
!) /הק ר סול בסריג ת
ן/גרב

קל אב - 1הבוטיק ל אופנ ה צעירה
בקו מה רא שונה,
ליד מה׳ או פנ ה גשיכו

(המשך מעמוד )10
הח״כים גלאס ומלמד — לדחות על הסף את ההזמנה
להשתתף בכנס. הח״כים היוניים של העבודה, מפ״ם,
ש״י ור״ץ הבטיחו אמנם את בואם, ובכמה מיקרים,
כמו מיקרהו של ח״כ שריד, אף גילו אומץ־לב לא מבוטל,
בהצהירם כי יסעו לכנס בכל מיקרה, אף אם יקבלו
מוסדות מיפלגותיהם החלטות האוסרות עליהם לעשות
כן. ואולם הם דאגו להודיע חד־משמעית, כי לא ישתתפו
בסימפוזיון אם ישותפו בו גם ״אישים פלסטינים
המזוהים עם אש״ף״ .מוסדות מפ״ם, אף שנתנו
אור״ירוק לחבריהם להשתתף בכנס, הינחו אותם לעזוב
את אולם הדיונים אם וכאשר יטול ״מי שמזוהה עם
אש״ף״ את רשות הדיבור•
ממגעים שהיו לי באותה עת, בנושאים שונים לחלוטין,
עם אישים בגדה וברצועה, יכול אני להעיד, כי
הודעות וסייגים אלה, מפי אישים יוניים בישראל,
עוררו תגובה קשה ומרירה למדי אצל בני״השיח המיועדים
מקרב הציבור הפלסטיני.
סח לי עורך יומון מיזרח־ירושלמי (ואני מודה כי
באותה עת לא ירדתי במידה מספקת לעומק טיעוניו
וחששותיו) ,כי הוא חושש שמא השתתפות פלסטינית
בדיוני הכנס, כאשר ברקע קיימות הודעות כמו זו של
ח״כ שריד ודומיו, עלולה ליצור בארצות-הברית וברחבי
תבל את הרושם, כי הולכת וצומחת הנהגה פלסטינית
אלטרנטיבית לאש״ף, שעימה ניתן, כביכול ,״לסגור
עניין״ בנושא האוטונומיה ,״אנו לא מעוניינים,״ אמר
האיש ,״לתת יד ליצירת רושם כזה״.

עם אותו עורך, ועם שורת אישים אחרים בגדה וברצועה,
וניסו לשכנעם כי ההזמנות לכנס, לרבות אלה שנשלחו
למשתתפים הפלסטינים, נעשו על בסיס אישי גרי דא,
וכי אין מפשפשים בציציותיהם האירגוניות של
המשתתפים. במקביל ניסו חברים ממערכת ניו״אאוטלוק
להפעיל את קשריהם הטובים עם אישים פלסטינים —
כן, אישים ה״מזוהים עם אש״ף״ — כדי לשכנעם לתת
אור־ירוק למוזמנים מן השטחים הכבושים, כי אין
הנהגת אש״ף מתנגדת להשתתפותם.
כדי לאושש את האיתות הזה, ניסו כמה ממארגני
הכנס להפעיל קשרים במישרד־החוץ האמריקאי, על
מנת שיוענקו אשרות-כניסה לשלושה ארבעה אישים
אש״פיים, אשר נוכחותם בבירה האמריקאית, בעת קיומו
של הכנס, היתה אולי משכנעת את הפרטנרים מן
הגדה והרצועה להיענות להזמנה ללא חשש.
מאמצים אלה לא נסתייעו, ומישרד״החוץ האמריקאי
סירב להעניק לאישים האש״פים, מן המחנה המתון
שבאירגונם, את האשרות המבוקשות. קיימות שמועות
עקשניות, כי במקביל ניסו כמה אישים יוניים מישראל
לשכנע מכרים פלסטינים ה״מזוחים עם אש״ף״ ,כי
״היה רצוי״ שאישים פלסטינים מן הקטגוריה הזו
יימנעו מלהשתתף בכנס. ברור כי נסיונות אלה הזינו
את חששותיהם של המוזמנים מן הגדה והרצועה, כי
הם עלולים לתת ידם, שלא ביודעין, למהלך של תקיעת
טריז בין תושבי השטחים הכבושים לבין הנהגת תנועתם
הלאומית האחת והיחידה. בנסיבות אלה החליטו
לבסוף לא לבוא לכנס בוושינגטון.

וכשהוברר כי אין זו דעת״יחיד, אלא היא משקפת
דעת רבים וטובים בשטחים הכבושים, נעשו מאמצים
קדחתניים למנוע מפולת ולשכך ככל האפשר את החששות
הנ״ל. חברים בכירים ממערכת ניו־אאוטלוק התראו

וכך, איפוא, נסגר מעגל הקסמים• הצהרותיהם של
כמה מראשי היונים שהוזמנו מישראל יצרו חששות
והסתייגויות אצל המוזמנים הפלסטינים מן השטחים
הכבושים. המהלכים שנעשו לאחר מכן לא הפיגו את
החששות, מה שגרם לסירובם הסופי של אישי הגדה

והרצועה להיענות להזמנה. ולבסוף לא נותר לאישים
היוניים מישראל, שהתניעו את התהליד הזה, אלא
להתייצב על רגליהם האחוריות ולהוקיע את חוסר
האונים של המחנה הפלסטיני המתון. אחדים מהם אף
ראו בכך עילה לאי״הופעתם ה ם משל לאותו צעיר
שהורג את אביו וקובל על יתמותו.
מה שמעציב בכל הפרשה הוא, כי צפוי שהלקחים
שיופקו ממנה יהיו דווקא הבלתי־נכונים. חוששני כי
שוב יעדיפו רבים מן היונים בישראל להכות״על־חטא
על חזהו של הזולת, במקום ללמוד נכונה את המציאות
ולהודות כי אכן תושבי השטחים הכבושים רואים באש״ף
את נציגותם הלגיטימית האחת והיחידה, וכי לא ייכון
דיאלוג ישראלי־פלסטיני משמעותי אם ידבק הצד הישראלי
בהתנייה האומרת ״לא עם אש״ף״.
האבחנה שעושים כמה מן היונים בישראל בין אישים
מהגדה והרצועה (שהם ״מתונים״ כביכול לבין
״אישים המזוהים עם אש״ף״ (שהם ״קשוחים״ כביכול)
היא חסרת שחר•
את הדיפרנציאציה בין ״מתונים״ ל״קשוחים״ יש
לעשות בקרב אש״ף עצמו. השאלה הרלוונטית היא, אי-
פוא, זו: כיצד לחזק את המתונים בתוך אש״ף. את
הווטו על ההידברות עם אש״ף יש לבטל, ויפה שעה

אחת קודם.
אלא שחוששני כי באומרי דברים אלה אני מעורר
עלי את חמתם של כמה מידידי ה״מתונים״ מקרב
המחנה היוני בישראל, אשר ימהרו להוקיע אותי

כמה חבל !

יו סי א מי תי. קיבוץ גבולות
• יוסי אמיתי, חבר קיבוץ גבולות בנגב, הוא נזיזוזזן
והשתתף בפגישות עם אנשי אש״ף מטעם המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני.

§!71710211171

בדי חרות ומק״
סקרי דעת הקהל, המצביעים על סיכויי שיבה מהירים
לשילטון, זירזו את ההכנות המעשיות אצל מיפלגת-
העבודה לקראת עידן ההגמוניה המחודשת• עד עתה
התקיימו מגעים עם המפד״ל. זו שיבה למסורת היסטורית
של התעלמות מן האפשרות להקים קואליציה עם
השמאל. תנועת-העבודה, בעלת הנוסחה הקואליציונית
״בלי חרות ובלי מק׳׳י״ ,התמידה בסיגנון זה רק בחלקו
השמאלי. כבר ב־ 1965 כרתה רפ״י (שהציגה עצמה כרשימת
פועלי ישראל) בריתות עם גח״ל, קרי: חרות.
בריתות אל ההתפשטו ב״ 1967 גם למישור הממ שלתי,
עת הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי הראשונה.
לעומת זאת, לא התקיים כל שיתוף פעולה עם השמאל.
לא במישור הלאומי, לא במישור ההסתדרותי ולא במישור
המוניציפאלי.
מרחב המניפולציה הקואליציוני הסתיים עבור מיפ-
לגת-העבודה במערך עם מפ״ם, חרף העובדה כי רוב
היהוך ים ניתקו עצמם ממק״י המסורתית וכבר ב״1965
הקימו מק״י אחרת. מוקד, מחנה של״י ועתה מיפלגת
של״י מוגדרות כמיפלגות ציוניות, אך גם עובדה זו איננה
גוררת את המערך לבחינה מחודשת של היחסים
עם המחנה הזה.
על מחנה זה רובצת מעין מסורת סטריאוטיפית של
קומוניזם (״שמאלנות״ בשפת התיקשורת, הרחוב והאספסוף)
וגרוע מזה, מעין האשמה קולקטיבית של התעלמות
מן האינטרסים הלאומיים הבסיסיים ואפילו האשמה
על היותם ״סוכנים זרים״ בפוטנציה. מצב זה מזכיר
את מערכת היחסים בין המיפלגות הסוציאליסטיות
באירופה לבין המיפלגות הקומוניסטיות שם. לכן, כדאי
לערוך דיון משווה קצר בין שתי הסיטואציות.

מארכס והמארכסיסטים תיארו את הסוציאליזם
כשלב מעבר לקומוניזם. הרביזיוניסטים וממשיכיהם
הניחו את היסוד לסוציאליזם, כמטרה הסופית העומדת
בזכות עצמה ואיננה ״שלב מעבר״.
במובן מסויים מתרחש באירופה תהליך מעניין, שבו
הקומוניזם הוא שלב מעבר לסוציאליזם. תהליך זה
קשור במידה רבה למידת האכזבה של קומוניסטים
וסוציאליסטים אירופים מתהליכי הדה־הומאניזציה של
הקומוניזם הרוסי וגם מן האופי האימפריאליסטי של
המדינה הסובייטית. הנה כי כן ,״תוכנית גודסברג״
הגרמנית ( )1959 מבליטה את אי ההתייחסות למארכס
ויש בה ויתורים מפליגים בנושאים כמו בעלות על
ההון. באותה העת כתב באנגליה אנתוני קרוסלנד על
״עתיד הסוציאליזם״ ,וגם שם אין ניתן דגש על הבעלות
הציבורית (או הממלכתית) על התעשיות. ניתן לקבוע,
כי הדגש הושם יותר על ״ניהול עצמי״ והוסט לכיוון
זה מן הקצה היותר אורתודוכסי של בעלות הפועלים
או החברה על המיפעלים.
במקביל לתהליך זה, של דה-מארכסיזציה של הסוציאליסטים
באירופה, התרחש תהליך של מיתון במיפ-
לגות הקומוניסטיות• מיתון זה בא לידי ביטוי, בשלב
ראשון, בנסיגות טקטיות, בנכונות לשתף פעולה עם
מיפלגות סוציאליסטיות תוך הסכמה לעיקרי הפלטפורמה
שלחן. אך דומה שמן השלב הטקטי נמשך גם
השלב הבא — האיסטרטגי.

הקומוניסטים באיטליה, בצרפת ובספרד ובמידה
מסויימת גם בפורטוגל (מה שקרוי אירו־קומוניזם),
עושים בדיקה יסודית של הפלטפורמות שלהם ומסתמנת
נטייה ברורה לוותר על עקרונות הדיקטטורה של
הפרולטריון ויש אפילו נכונות לפלורליזם כלכלי (מעין
נא״פ — ״תוכנית כלכלית חדשה״ נוסח לנין, בשנות
ה־20׳ הראשונות בברית־המועצות) .כל זאת תוך הבלטת
האופי הפטריוטי-לאומי שלהן ואי״תלותן בתכ-
תיבי מוסקבה.

תהליך פוליטי דומה עברה בישראל מפ״ם וכן מק״י
היהודית, אשר ברובה נמצאת עתה במיפלגת של״י הסוצ-
יאליסטית־ציונית. אם כי לגבי מפ״ם שאלת הפטריוטיות
הלאומית היתה פרובלמטית פחות, שכן זו נטלה
תמיד חלק ממשי וחשוב מאד בהגשמת הציונות המעשית.
בעבר
היתה זו מפא״י אשר חחשידה את מפ״ם (של
שנות ה״50׳) בהעדר נאמנות מספקת למדינת״ישראל
ודבקות יתר ב״עולס המהפכה״ .עתה מנסה הימין
בישראל להטיל על תנועת־העבודה כולה סטיגמה של
חוסר נאמנות.
הנסיון המתמיד לכרוך נכונות לוויתורים בנכונות
לוויתור על עתיד ישראל, לכרוך נכונות לוויתורים
ב״שמאלנות״ ולהציג את כל תנועות״העבודה כ״שמא-
לניות״ ,עם כל הגיחוך וההימון שבו, יש לו מטרה,
ולא בלתי-גלויה, להבאיש את ריחה של תנועת״העבודה
בהיעדר פטריוטיים.
שיטת תיוג כזאת פועלת. עובדה היא שגם בתוככי
תנועת״העבודה יש מי שכך מתייג את הענף היוני,
באותה תנועה ! אמנם גם הסוציאליסטים באירופה הוצגו
כ״אוייבי האומה״• היסודות השמרניים במיפלגה
הדמוקרטית-נוצרית הציגו את האוסט-פוליטיק של וילי
בראנד כ״בגידה במולדת״ ,וכוויתור על ״החלק השני״
(דומה מעט ל״וויתור על הגדה השנייה״) .במדינות עם
מיפלגות קומוניסטיות גדולות (איטליה וצרפת) היו הן
הנאשם התורן הקבוע בתבוסנות, בוגדנות וכו׳ ,ונטלו
כתם פוטנציאלי זה מלוא חופניים על כתפיהם וכך
שיחררו את הסוציאליסטים מסטיגמה זו בדעת הקהל.
אך בעשור האחרון, כאמור, עוברות המיפלגות הקומוניסטיות,
לצד שלב המיתון המארכסיסטי ומעין מעבר
מקומוניזם לסוציאליזם> ,ם שלב של פטריוטיזציה.
במאבק על דעת הקהל יש לעניין זה חשיבות רבה.
הפטריוטיזציה היא שלב חשוב בהשגת הלגיטימיות, שלב
הטומן בחובו, בבוא העת, גם הישגים אלקטוראליים.
1 1 1
בישראל, הנסיונות לדה-פטריוטיזציה של המערך
ותיאורו כמעין ״מחנה של״י מורחב״ ,הן שלב בכיוון
של דה״לגיטימיזציה שלו ודחיקתו לפינת ה״שמאלנות״,
אשר אצל חלק לא קטן מאזרחי ישראל משמעותה
נמיכות קומה לאומית, אם לא בוגדנות.
דומה שמיפלגת״העבודה חרדה מתדמית כזאת
ומסרבת לשתף פעולה עם תנועות כמו שלום־עכשיו,
לא רק מתוך נימוקים שבאידיאה, אלא בעיקר מתוך
חרדה מן הסטריאוטיפ היוני-שמאלני. זאת ועוד: רצונה

לענות על אותו מיבנה שהוגדר על-ידי בל, כ״שינוי
דמות המיפלגה הסוציאליסטית — ממיפלגה המייצגת
שיכבה ברורה, מסויימת מאד, למיפלגה עממית, פלורליסטית״
,הורחב גם לנושאי חוץ וביטחון.
לפי הקריטריון הפלורליסטי מתקיימים במיפלגת-
העבודה, ובמידה מסויימת גם במפ״ם, זה לצד זה
יסודות אקטיביסטים מאכסימאליסטים (חלק מאנשי
תנועת-המושבים, חלק מיוצאי רפ״י, חלק מאנשי הקי-
בוץ־המאוחד וקבוצות מתוך הטכנוקרטיות הצבאיות —
כל זאת במיפלגת העבודה ן ובמפ״ם — קבוצת חזן-
יערי) ויסודות פאציפיסטים מובהקים.
פלורליזם זה בנושאי חוץ וביטחון, כמו בנושאי
חברה ופנים, הופך את תנועת״העבודה הישראלית לאל טרנטיבה
בלתי דוקטרינרית, גמישה ולעיתים פחות מדי
מוגדרת. אך מצד האלקטוראט אין זה בהכרח מצב
שלילי• הוא פגום אולי מצד הסובטנץ.
אלא שלקראת העתיד אי אפשר יהיה לעשות אך
ורק שיקולים אלקטוראליים. דומה שבמוקדם, מוקדם
מאד, תצטרך מיפלגת-העבודה להציג אלטרנטיבה שוחרת
שלום לליכוד ולתנועות הלאומניות החדשות, גם למפד״ל
הלאומנית. או אז יתכן שתבוא גם שעתה של חברית
עם השמאל הפאציפיסטי.

ב רו בי שבח ויי ס. ח*פה

ה שבו עבמאה הי 2 0
מה אירע כמאה ה־ 20 בשבוע שכין ה־ 21 בנובמבר עד ה־ 27 בנו־כמכר?
כמדור זה סוקר ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו
כ־ 78 השנים הקודמות כשבוע שבו מופיע הגליון.

<942

<9 0 5
— 22.11 אנריקו קרוזו, הטנור האי טלקי
הנודע, עורך הופעת בכורה במטרו־פוליטין
אופרה בניו־יורק, בתפקיד הדוכס
בריגולטו.

<906
— 22 .. 11 ועידה בינלאומית המתקיימת
בברלין קובעת את אות האזעקה אס-או־אם.

22.11ד״ר בן־ציון פוסינזון, ממייסדי
גימנסיה הרצליה ואחד מגדולי המחנכים
בארץ, נפטר בגיל .64

<944
— 26.11 היטלר מורה להרוס את מש רפות
אושוויץ.

<945
— 25.11 יחידות פלמ״ח מפוצצות תח נות
מישטרה העוקבות אחרי ספינות מע פילים,
בסידני עלי ובגיבעת־אולגה.

<948
— 24.11 שדה־התעופה לוד נפתח מחדש
לתנועה אזרחית.

— 27.11 רדיו פראג מודיע על מעצרו
של רודולף סלאנסקי, מי שהיה המזכיר
הכללי של המיפלגה הקומוניסטית הצ׳כית.

<952
— 22.11 במישפט סלאנסקי בפראג
מעיד מרדכי אורן, שהוצג כ״מרגל ואפש
בינלאומי״ והודה בריגול נגד צ׳כוסלובקיה.

<955
— 23.11 הוועדה־המדינית של מפא״י
בחרה במשה שרת כמועמד המיפלגה ל-
ראשות־הממשלה.

נשיא קנדי
22.11.1963

— 23.11 תגלית ארכיאולוגית מרעישה
במצריים. התגלה קבר חות אנח אמון,
משנת 1360 לפני הספירה. האוורד קארטר
והלורד קרנרבון גילו פרעה צעיר שלם
ליד לוכסון, ובקיברו אוצרות אדירים.

<924
— 23.11 נוסדה המושבה הרצליה.

<929
— 24.11ג׳ורג׳ קלמנסו, מי שהיה
ראש ממשלת צרפת, נפטר בגיל .87

<952
— 24.11 עמך לשלום עליכם הוצג ב הביטה.

<955

20.11 שייח׳ עז אל־דין אל-קאסם
נהרג בקרב עם כוחות בריטיים בהרי הגל בוע.

— 24.11 הוקם גיטו-לדוגמה במחנה
טרייזנשטט.

— 22.11 הנשיא האמריקאי ג׳ון קנדי
נרצח בעת ביקור בדאלאס, טכסם. החשוד
ברצח, לי אוסוולד, נעצר. סגן־הנשיא,
לינדון ג׳ונסון, הושבע כנשיא במטוס ש העביר
את גופת קנדי לוושינגטון.

<965
— 21.11 אוניה ראשונה פורקת מיטענה
בנמל אשדוד, אוניית המשא השוודית
וינגלנד.

<967
— 22.11 מועצת־הביטחון קיבלה את
ההחלטה .242

<969
— 27.11 עזה חוברה לרשת החשמל
הישראלית.

23.11.1976

<956
— 23.11 הרוסים חטפו את ראש-
ממשלת הונגריה, אימרה נאג ,,כשיצא מ בניין
שגרירות יוגוסלוויה בארצו.

מה הניע את השילטונות לעצור
את ראש עיריית שכם ז
פשוט מאד: רצון טוב לכונן שיוויון
אמיתי בין הישראלים לפלסטינים, שנגזר
עליהם לחיות בצוותא. במה הדברים אמו רים?
ובכן, כל אחד יודע שבכלא יושבים
גנבים — גם יהודים וגם ערבים. כל אחד

<975
— 26.11 השחקן היהודי-בריטי לורנס
הארווי נפטר בגיל .45

<974
— 22.11 עצרת האו״ם החליטה להכיר
בזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים
והעניקה לאש״ף מעמד של משקיף קבוע
בכל דיוני האו״ם.

— 21.11 נשיא מצרים וראש־ממשלת
ישראל עורכים מסיבת־עיתונאים משותפת
ערב צאתו של אל־סאדאת את ישראל.
מאות אלפי מצרים מקדמים בהתלהבות
את פני נשיאם, החוזר ממסעו ההיסטורי
לישראל.

<9 7 8
— 21.11ג׳ים ג׳ונם, מנהיג כת מקדש
העם, התאבד יחד עם 900 מחסידיו ב גויאנה.

<957

25.11 הנשיא אייזנהאור לוקה בסתימת
עורקים במוח.

<958
— 24.11 דויד בן־גוריון הודיע לכנסת
על צירופו לממשלה של הרב יעקוב משה
טולידאנו כשר־הדתות, ועל מסירת תיק-
הדואר לשר ישראל ברזילי.

גם יודע, שבכלא יושבים עצירים ואסירים
ביטחוניים. וגם בין אלה יש ערבים (הרבה)
ויהודים (מעט) .אך מבין ראשי הערים
יושג בכלא רק אחד — ראש עיריית רחו בות
לשעבר, הח״כ לשעבר שמואל רכטמן.
למה שלא יחלק את תאו עם עמית לתפקיד
מקרב בני העם השכן? כל מי שרוצה
שיוויון אמיתי חייב לברך על כליאתו של
באסם שבעה, הלא כן?!
רונית לוין, רחובות

חוד מזזאה רוגלרתק
בעיקגות מעצרו של ראש עיריית
שכם וההחלטה לגרשו מן הארץ.
בעת שכונסה ועידתנו ה־ 12 קיבלנו את
הידיעה בדבר מעצרו של ראש עיריית
שכם, באסם שפעה, ובדבר הכוונה של
השילטונות הישראלים להגלותו. אנו מגנים
צעד אלים זה, המנוגד לאמנת ג׳נבה ה,4-
וקוראים לכל הערבים האמריקאים ולאיר-
גוניהם, לכל שאר האמריקאים ולכוחות
השלום הישראליים, להכפיל ולשלש את
מאמצי המחאה שלהם, נגד המעצר ונגד
כוונת הגירוש.

אירגון האקדמאים הערכים
כארצות־הברית, ושינגטח

בגעגועים דשנות

ה־50

אם כבר תרבות, אז למה לא
כלכלה !
כל הכבוד לתיאטרון הלאומי שלנו, ה מביא
לנו את התרבות האמריקאית של
שנות ה־30׳ .עכשיו חסר לנו רק, ששר-
האוצר׳ החדש ייבא לנו גם את כלכלת
ארצות-הברית משנות ה־ / 30 זה יהיה שיא
הבידור...
׳ה. דלף הלינגר, מהנדס, תל־אביב
ושיא במשבר.

תיקון טעות

<959
— 25.11 השחקן הצרפתי ג׳ראר פילים
מת בגיל .37

<960
— 27.11 צבי צור התמנה רמטכ״ל
במקומו של חיים לסקוב.

— 23.11 ראובן ברקת נבחר כמזכיר
מפא״י.

ברשת עוכעה

— 21.11 מפקד כוחות השיחרור ה עממיים
ברצועת עזה, זיאד אל־חוסייני,
התאבד בביתו של ראש עיריית עזה, ראשד
אל־שאווה.

<977

סופר־מדינאי מאלרו

(המשך מעמוד )8
הזה לאחד משני הדברים הבאים, ואולי
לשניהם :
( )1צה״ל, שלעיתים אינו מודע לדברים
חסרי ההגיון שבו, יפעל לשינוים.
( )2על־ידי מיקוד וריכוז הדברים הבל-
תי־הגיוניים על דפי העיתון, יבין הנוער
כי אינו מתגייס לצבא בלתי־הגיוני, אלא
לצבא הגיוני שבו קיימים דברים בלתי-
הגיוניים הזקוקים לתיקון.
אפן! כהן; בוגר שמינית, תל־אביב

<970

— 23.11 אנדרה מלרו, מדינאי וסופר
צרפתי, מת בגיל .75

<922

<965

<976

— 21.11 הקיסר פראנץ יוזף נפטר
בגיל .86
— 22.11ג׳ק לונדון, הסופר והעיתו נאי
האמריקאי, התאבד בגיל .40

— 52.11 למוסוליני מוענקות סמכויות
דיקטטוריות באיטליה.

— 21.11 ערד נוסדה. המישפחה ה ראשונה
מתיישבת במקום.

— 22.11 הנסיך חואן קרלום בן ה־37
הושבע כמלך ספרד.

— 24.11 משה ברסקי נרצח על־ידי
ערבים בעמק הירדן. משה דיין נקרא על
שמו.

<962

<975

— 23.11 ועידת מישרד־העבודה-הבינ־לאומי
בוושינגטון החליטה על יום עבודה
בן 8שעות.

מכתבים

מתאבד ג׳ונס

כבתכה ״כרנס מחפה לנס״
(״העולם הזה״ )2201 על פרשת
עמוס כרנס ורצח החיילת רחל
הלר, נכתב כטעות כי חקירתו של
הפקד אברהם צמרת כפרשה זו
הביאה לסיום הקאריירה המיש־טדתית
שלו, אחרי שהועמד כפני
ועדת־חקירה. הכוונה, היתה במוכן,
לקצין אחר של המישטרה. הקצין
צמרת ממשיך לשרת כהצלחה רכה
כמישטרה, קודם כתפקידו ומונה
לקצין חקירות מרחבי של מיש־טרת־ישראל.
מערבת ״העולם הזה״
מתנצלת על הטעות.

21.11.1978
העולם הזה 2203

ל * רי 4רי־ ׳0

אינך צייד להיות משקיע מבריק
כדי להעריך שאגאל בזהב.
גודל מפעי

יצירת מארק שאגאל, זהב וכסח-שלושה ערכים חסינים ככל מקום ובכל עת.
תסכים כי ההשקעה מדברת כעד עצמה.
פרטים בסניפי בנקים.

,רו רתגג ״— מפעל לה שגת פי ת לזונו ת צעירים. משרד ראש הממ שלה. ירושלים.

זנטא13 11

^ 0 1ל תון־

? :א ט, דוהמק 1111ת 3א: 0 :

1ז 111וויו 471

בוק שיש בסיזוה המנתחת את חובב השיננה
בנר תחומי החיים ואת ((קורות הכוח שרה

פשרה הטריטוריאלית נוסח אלון.
המחליטנים, ברובם המכריע, הם אשכנזים וותיקים בארץ. מקורם בכמה
שיכבות חברתיות צרות, שבשנות ה־30׳ וה־40׳ מנו כ״ 100 אלף איש. בסים
חברתי זה התרחב מבחינה מיספרית (אן הצטמצם יחסית לאוכלוסיה) ,תודות
לריבוי טיבעי, קישרי״נישואין והצטרפות של כמה עשרות אלפי אנשים אל
תנועות־ההתיישבות ואל העשירים העירוניים.
כבר בתקופת היישוב התגבשו המערכות המוסדיות, שבאמצעותן פועלים
המחליטנים. עד לסוף שנות ה־50׳ היו אלו מערכות מוסדיות מקבילות, שפעלו
תוך שיתוף־פעולה, אך בנפרד. מחד, היה זה ״המעמד השליט״ :האיכרים בעלי״
המטעים, בעלי הקרקעות, הבנקאים, הסוחרים והתעשיינים העירוניים. לרשו*
תם עמדו הבנקים שלהם, לישכות־העבודה שלהם וקופות־החולים שלחם. הם
היו מאורגנים במיסגרת ״התאחדות האיכרים״ ,״התאחדות בעלי התעשייה״
והמיפלגות הפוליטיות ה״אזרחיות״.
לצידם צמח ״המעמד החדש״ :אנשי תנועות ההתיישבות ותנועת הקואופרציה,
ועימם חברי מיפלגות״הפועלים העירוניים. לרשותם עמדה ההסתדרות,
הבנק שלה, חברות השיווק והבנייה, מיפעלי התעשייה, לישכות העבודה,
האיגוד המיקצועי וקופת־החולים ההסתדרותית .״המעמד החדש״ חיה מאורגן
במיפלגות הפוליטיות הגדולות של תנועת העבודה — בעיקר מפא״י ואחדות־העבודה
(בשלב מאוחר יותר הצטרפה גם מפ״ם למישפחה).
המאבק הפוליטי בין שני אגפי המחליטנים קבע את גורל ה״שוליים״,
משום שעל העיקר היתה הסכמה מלאה. עם הקמת המדינה הגיעו להסדר
על חלוקת״השלל, הסדר שעקרונותיו נשמרים עד עצם היום הזה. הרכוש
הערבי הנטוש, תקציב״המדינה ומלאי כוח״האדם חולקו על״פי מפתח מוסכם :
״/״ 20 למשק ההסתדרותי 20 למשק המדינה ו־ס/״ 60 לסקטור הפרטי.
עתה החל צומח מנגנון המדינה במערכת מוסדית שלישית — אך כזו
שאין לק בסיס חברתי משלה, ומחליטניה מגיעים משני הסקטורים הקיימים.
מנגנון המדינה היה הגורם שאיפשר — ואולי רק זירז — את תהליך המיזוג
בין ״המעמד השליט״ ו״המעמד החדש״.
בפרקים הבאים נעסוק במחליטנים עצמם. מי הם ז כיצד הגיעו לעמדותיהם
ז כיצד הם מפעילים את עוצמתם ז נתחיל במחליטני המיגזר הכלכלי.

--יא״ שלמה פרנקל

קצת קשה לשכוח שבמשק המתוכנן של
המערך צמח קיטוב חברתי, שהיה מנוגד
לכוונתם המוצהרת של קברניטי הכלכלה
ולחברה דאז. קשה גם לשכוח שהשתול־לות
האינפלציה החלה כבר במשק המתוכ נן
ההוא, ורק היום מספרים לנו תועמלני-
המערך שבתקופה האחרונה לשילטונו היו
״סימנים״ לבלימת האינפלציה. קשה לא
פחות לכנות את כלכלת הליכוד כ״ליבר־לית״
:קנה־המידה בעניין זה הוא גודלו
של תקציב המדינה לעומת התוצר הלאומי.
והנה, דווקא בעת שילטון הליכוד גדל
תקציב־המדינה לעומת התל״ג, ופירוש ה דבר
הוא שלרשות הממשלה עמד מכשיר
גדול וחזק יותר להכוונת הכלכלה, מזה
שעמד לרשות ממשלות המערך.
האגדה הכד אי ת
** דוע, אם כן, מנהלים ביניהם המע-
ערך והליכוד מערכה תעמולתית
משונה שכזאת?

משום שהן המערך והן הליכוד
מכקשים לטפח ולשמר את האגדה
שהממשלה, כמעשה (תיכנון) וכאי•
מעשה (ליכרליזם) ,היא אשר קד
כעת את המתרחש כמשק, רטשי-
קוליה של הממשלה הם ״לאד
מיים״ ״ממלכתיים״ ,ועומדים מעל
ומעבר למחלוקות הפוליטיות או ה הכרתיות
ה״קטנות״.
אם לא יעמדו על כך, יהיה עליהם להורדות
בכך שהממשלה היא רק אהד הכוחות
הפועלים בכלכלה, ואולי לאו־דווקא
החשוב שבהם. בכך אין המערך והליכוד
רוצים: בדרך כלל נוח המצב במשק ה ישראלי
לשכבות החברתיות שמייצגים
המחליטנים בשני אגפים אלה של הפוליטיקה
הישראלית.
כדי להיות מחליטן כלכלי, אין זה די
להיות מיליונר. לא כל המחליטנים הכל כליים
הם מיליונרים, ורק מעטים, יחסית,
מבין המיליונרים נמנים על המחליטנים
הכלכליים. המחליטנים הכלכליים הם אותם
אנשים הנמצאים בצמתי־השפעה מוגדרים
היטב במשק הישראלי. אך איש מהם
לא הגיע לשם במיקרה, ורק מעטים מאד
ביניהם הגיעו לאותם מקומות בתוקף כישוריהם
בילבד.

יעקוב לווינסון
אבא היה גיזבר ההסתדרות

כימעט כולם צמחו נדטכבות ההכרתיות
שמהן כאים כל המחלי
טניס, ורכים ביניהם הספיקו להיוולד
כשככות הללו.

מרבית האדביב, מצטיירת הבל /כלה
הישראלית כמין תעלומת־ענק,
שפועלים בה כוחות (היצע וביקוש) ,לח צים
(בדרך כלל אינפלציוניים) ומגמות
(למיתון או צמיחה) .הכוחות, הלחצים והמגמות
הללו הם כביכול ״אובייקטיביים״,
דהיינו, כאלה שאין לאדם כימעט השפעה
עליהם.
בין המערך והליכוד ניטש בזמן האח רון
ויכוח מעניין בנושא זה: המערך טוען
כי הדרך היעילה לניהול הכלכלה ה ישראלית
היא על-ידי תיכנון, כאשר הממשלה
מנווטת את דרכה בין החוקים ״האובייקטיביים״
הללו. הליכוד, לעומת זאת,
דגל בכלכלה ״ליברלית״ ,שבה נותנים ל חוקים
״האובייקטיביים״ הללו להשתולל

צמתי־ההשפעה הם באותם מקומות,
מוסדות, חברות, קונצרנים ומישרדים ממ שלתיים
שבהם מתקבלות ההחלטות הגור ליות
לניהולו של המשק הישראלי. מה ש עומד
ביסוד ההחלטות הללו אינם צרכים
״לאומיים״ או ״ממלכתיים״ ,וגם לא ״החו קים
האובייקטיביים״ של הכלכלה הישר אלית.
כפצם,
מתוך הנחה שהתערבות ממשלתית
דווקא מקלקלת את האיזון הבריא שבין
הכוחות הנאבקים. עכשיו, כשהליכוד מי נה
מפא״יניק לשעבר כשר־האוצר, וכש מדובר
בצעדים תקיפים מצד הממשלה,
נראה כאילו זכה המערך במאבק התעמו ,
לתי.

אם: כחן את הכלכלה הישראלית
כשדה מערכה שכו נאב•
קים אנשים וכוחות הכרתיים,
ולאו־דווקא חוקי־כלכלה ״אוכייק*
טיכיים״ ,יתכרר לכו שהמאכק כין
המשק ״המתוכנן״ של המערך
ו״הליברלי״ של הליכוד אינו ממשי
יותר מהמערכה כין פיתרון האוטונומיה
נוסח כנין ופיתרון ה
ההחלטות
מיועדות לשמירת
חלק גדול ככל האפשר מהשלד —
התוצר הלאומי — כידי המחלי־טניס
ושולחיהם, ולעתים הן מכט־אות
מאכקי-עוצמה כין י קכוצות
שונות של מחליטנים, יטכל אחת
מהן מכקשת לעצמה נתח גדול
ככל האפשר מן השלל.
ההחלטות החשובות נוגעות לגובה ה מחירים
והרווחים בענפי־המשק השונים,
ולגובה השכר בענפים אלה ובמשק בכלל.
אלה גם ההחלטות הנוגעות למדיניות ה השקעות
ולמדיניות המיסוי, לתקציב המ דינה
ולחלוקת ההכנסה הלאומית.
המהיר החשוב ביותר הוא מחיר הכסף
(המשך בעמוד )50

דני רקנאטי
האב והמותן היו עשירים

חוור 4010

של אס תור
מופ על או טו מ טי ת,
מב של,אופה ואולה,
סב ה אוטומט
ואפילו
מ תו סהמע
ל ב חיר תו 3דגמי ם שולם
בארבעה צ ב עי ם:
חום מקרר, דו ירו ק,דו חו ם,דו ז הב.
תוכל• לראות
בכל מרכזי אמפ א והסוחרים
המור שים ברחב• האר׳ץ.
אותן ת כווו ת טובו ת
של דגם ( 4010 קו מ ה אחת)
תוכל• למצו א
גם ב״ תו דו ר״( 2ק 1מו ת),
ב 3 -דגמים לב חיר תו.

שאס קו ר

העיתונות: א ו ״ ב ־ המדי 1המם׳
״אם גולדה מאיר ואינדירה גאנדי מהוות דוגמה
לשילטון הנשים, אני מעדיף ראש־ממשלה גבר׳״ כתב
פרשנו המדיני של גארדיין, פיטר ג׳נקינם, ב־. 1973
שתי הנשים היו, אמנם, דומות בסיגנון שילטונן
הסמכותי ובחוסר הסובלנות שהפגינו כלפי כל ביקורת
או דיעה חריגה. אבל אינדירה גאנדי הרחיקה לכת מגולדה
בצעדיה המעשיים נגד כלי־התיקשורת. היא הפעילה
חוקי־חירום, צינזרה וסגרה עיתונים שהיו קולניים מדי
בביקורת נגדה. בסוף תקופת שילטונה שלחה עיתונאים
ועורכים, ביניהם מכובדים ובעלי מוניטין עולמי, לבתי-
הכלא.
עם נפילתה מהשילטון זכתה העיתונות בחופש מוחלט.
מעשי־השחיתות הרבים של אינדירה גאנדי קיבלו פירסום
עצום. נדמה היה שעידן סתימת־הפה בהודו חלף לעולמים.
עתה מסתבר שגם ראש־הממשלד. הנוכחי, קאראן
סינג ,,עוין את כלי־התיקשורת. בנאומו בוועידת מיפלגתו,
לוק דאל, הכתיר סינג׳ את העיתונות בתואר אוייב־המדינה
מס׳ . 1בהודעה רישמית של מיפלגת לוק דאל
נאמר, שאם תנצח המיפלגת בבחירות שייערכו בינואר
הקרוב, היא ״תנקוט צעדים שיאלצו את העיתונאים
להפגין את מחוייבותם האינטרס הציבורי.״
דברי־איום אלה, הנשמעים כאילו יצאו מפיו של יוסף
לפיד ורועו הרוחני, אפריים קישון, גרמו לבהלה וליאוש

בבוליביה ירדו למחתרת, והם נהנים מתמיכת אירגון-
העובדים הבוליבים, שיש לו מיליון חברים. אפילו מישטרת
בוליביה אינה תומכת בקצינים הפאשיסטיים. בהפגנת-
רחוב אדירה בלודפאז, שבה נורו מפגינים רבים על־ידי
הצבא, הצטרפו שוטרים רבים למחאה נגד ההפיכה.
ארצות־הברית מחתה על ההפיכה. הודינג קארטר,
דובר הסטייט־דפרטמנט, הודיע על השעיית הסיוע הכלכלי
בסד 30 מיליון דולר.
סיכוייו של נאטוש להחזיק בשילטון אינם ברורים.
בינתיים רק שתי מיפלגות הימין הקיצוני הודיעו על
תמיכה בחונטה 28 .מיפלגות אחרות עדיין מתנגדות

ראש־ ה אופוזיציה אינדירה גאנדי
אפילו גולדה היתה זהב לעומתה

ונוי הסן
בקרב העיתונאים בהודו. התברר שכל המועמדים לראשות
ה&משלה בהודו, הנאבקים ביניהם במרירות ובשינאה,
מאוחדים בשינאתם לעיתונות. אינדירה גאנדי הצהירה
בגלוי שאם תנצח, תפעיל מחדש את סוכגות־ד,ידיעות
הממשלתית ותפקח על העיתונות החופשית.
בינתיים מגיבה העיתונות בפירסום דברי־ההשמצה
ההדדיים של המועמדים .״אין דבר קל ובטוח מזה,״
התבדח עורך העיתון הינדו בעיר ההודית מאדראם,
״כל דברי ההשמצה, בלי יוצא מהכלל, הם נכונים

בהחלט.״

קיים בין עשירים לעניים, וההנאות ששואב ההון הזר
מהעבודה הזולה הם כר קלאסי להתמרמרות, לתסיסה
חברתית ופוליטית. מיבנה חברתי כזה יכול להתקיים רק
בכוח צבאי ובעזרת הגנרלים.
הדיקטטור האמיתי. מפעם לפעם עוברת בוליביה
תהליכי דמוקרטיזציה. בדרך כלל הם קצרצרים ואומללים.
אחרי הכל, ג׳ימי קארטר איננו רק נשיא ארצות־הברית,
קארטר הוא גם נוסע־הצלב העיקרי של המוסר והדמוק רטיה
בעולם. הוא ממש דורש מבוליביה, ומארצות אחרות
באמריקה הלאטינית, לקיים מישטר ונוחלים דמוקרטיים,
ואפילו לכבד זכויות־אדם וזכויות־אזרח. בעת ובעונה
אחת הוא שולח את פקידיו, סוכניו מהסי־איי־אי ואת
קרן המטבע הבינלאומית שהוא מממן, להנציח את הסדר
החברתי שבו אין כל סיכוי לדמוקרטיה.
הממשלה האזרחית האחרונה של בוליביה החזיקה
מעמד בדיוק 83 ימים. הנשיא הנבחר, ולטר גאווארה־ארזה,
הודח בהפיכה צבאית על־ידי קצין בכיר בצבאו,
אלוף־מישנה אלברטו נאטוש.
נאטוש הוביל את הטנקים שלו לבירה לה־פאז, ביום
שבו נסתיימו ישיבות אירגון־מדינות־אמריקה. הוא הכריז
על עצמו כעל נשיא, והחונטה (מועצה) שלו משתלטת
על בוליביה בשיטות שבהן נקט פינושט בצ׳ילה.
המלאכה הפעם לא תהיה קלה. הכוחות הדמוקרטיים

בוליביה: ההפיכה ,
מס 200
״שוב הפיכה בבוליביה?״ רטן כתב ניחווייק פרד
ברונינג ,״אולי תספרו לי משהו חדש?״
יתכן שבוליביה עומדת באמת בראש הטבלה הבינ לאומית
להפיכות 200 .הפיכות ב־ 154 שנים. שלוש הפיכות
בשנה־וחצי האחרונים.
לארץ העניה והאומללה הזאת אין כל סיכוי להשיג
שיאים מרשימים בשטח אחר. צ׳ה גאווארה שפך כאן את
דמו למען חברה אחרת ואוריינטציה פוליטית חדשה.
הוא נכשל — כפי שייכשלו, כנראה, כל הנסיונות בעשור
הקרוב. מעגל־הקסמים הלאטינו־אמריקאי, עוני־תלות־אלימות־שיעבוד-עוני
ישאר סגור לזמן רב.
בוליביה חייבת שלושה מיליארד דולר, בעיקר לקרן
המטבע הבינלאומית ולארצות־הברית — שתי יישויות
שהן בעצם אחת. מאז 1952 הפכה בוליביה, למעשה,
לצמית של הקרן.
כדאי לעיין בדו״חות עבי-הכרס והמשעממים־להחריד
של קרן המטבע הבינלאומית, כדי ללמוד כיצד מטפל
ההון המונופוליסטי הבינלאומי בארץ ענייה ורחוקה
באמריקה הלאטי־נית. תנאי ההלוואות נועדו למנוע מראש
כל מהפכה חברתית בבוליביה, ששיעור האנאלפבתיות
בה הוא ס/ס ,70 ותוחלת־החיים 47 שנים בילבד.
הקרן דורשת מבוליביה להפסיק את הפיקוח על
המיסחר, ההון הפרטי והיוזמה הפרטית. לצמצם ככל
האפשר את מישקלו היחסי של הסקטור הציבורי בכלכלה,
לקצץ באורח דרסטי את הוצאות הממשלה לשרותים
ולצורכי-ציבור, להעביר כסף ממרכיב־השכר למרכיב-
ההון בכלכלה.
יגאל הורביץ יוכל למצוא במדיניות כלכלית כזו את
מחוז־החפץ של חלומותיו הנסתרים. עבור העם הבוליבי
זוהי נוסחה ברורה לרעב, למחלות, לבורות, לתמותה-
תינוקות ענקית ולחוסר־עבודה. הפערים הכלכליים ד,ענ-

רק שנה אחת כיהן לורד יום כראש ממשלת
בריטניה.
הלורד הצנום ודק־השפתיים נראה כמו סטיראוטים
קומוניסטי של אציל אנגלי. הוא הוכתר כראש־ממשלה
ב־ ,1963 כשהרולד מקמילאן נאלץ להתפטר בעיקבות
שערוריית המין והשקדים של שר־הביטחון שלו
בפרלמנט. אחרי שנה הובס בבחירות על־ידי מועמד
הלייבור, הרולד וילסון.
מיד אחרי תבוסתו, הודח מתפקידו כמנהיג הממד
לגר. השמרנית, והוחלף על-ידי אדווארד הית. על
הדחתו הגיב הקריקטוריסט היהודי-הונגרי, ויקי, בציור
קלאסי בעיתון־הערב הלונדוני איוונינג סטאנדארד.

רודן נאטוש
שיא עולמי בהפיכות
לפאשיסטים. הסטודנטים ממשיכים באירגון ההתנגדות,
ומשתפים פעולה עם השמאל המאורגן, ועם אירגוני
הפועלים.
אם יפול נאטוש, תציג זאת העיתונות האמריקאית
כניצחון למדיגיות־החוץ הדמוקרטית של הנשיא קארטר.
למעשה, לא ישתנה בבוליביה דבר. במיקרה הטוב
ביותר תעלה לשילטון שוב מיפלגה אזרחית. תושבי
בוליביה יזכו בחרויות אזרחיות לעוד כמה חודשים.
הדיקטטור האמיתי בבוליביה, הרעב, ימשיך לשלוט,
וכמוהו העוני והתלות באח הגדול מוושינגטון. ובעוד
כמה חודשים יתבשר העולם על הפיכה חדשה מס׳ .201

ויקי עיצב מיסגרת לבנה ענקית, ריקה לחלוטין. בזווית
השמאלית התחתונה צייר את הלורד יום, לכל פרטיו
ודיקדוקיו, אבל בגודל של יתוש. הכתובת מלמטה
היתד. יכולה לאפיין גם את סגן ראש־הממשלה שלנו,
יגאל ידין :״האיש שלא היה״.
לורד יום, שוויתר לצורך כהונתו כראש־ממשלה
על תוארו הסקוטי העתיק, ושקרא לעצמו סיר אלק
דוגלאס־יום, כיהן מאוחר יותר כשר־החוץ בממשלתו
של הית. כדרכו בקודש, היה שוב כישלון חרוץ, אבל
חביב ובלתי־מזיק.
לאחרונה התעורר שוב לחיים. ככל השמרנים
הוותיקים התעודד מעלייתה של מרגרט תאצ׳ר לשיל-
טון ן ומסיגנון שילטונה הקשוח. הוא חזר שוב לתוארו
הישן כלורד, והתחיל להטיף בשער.
השבוע הופיע בעצרת הצעירים הנוצריים בלונדון,
ונשא דרשה אנטי־מתירנית לוהטת. הצעירים המסו דרים,
המגולחים, המעונבים והמנומסים־להפליא זרחו
ממש לשמע פניניו.
״צעירים נוצריים,״ השתפך הלורד יום ,״אינם
נושאים סכינים, אינם מבצעים מעשי־פשע ואינם
חיים על סעד, על חשבון החברה. הם גם אינם
מזהמים את החברה בילדים, הנולדים מחוץ לברית
הנישואים!״ הערה בלתי־אנושית טיפוסית, מפי תומך
נלהב במדיניות קיצוץ־השרותים של תאצ׳ר, הגורמת
לעוני והמשמשת חממה לפשע. אין ספק שהיה נהנה
מקהל אוהד גם בישראל של .1979

חיים ברעם

אנרגי
מאז שהומצאו
הגרביים, לא המציאו
משהו כל כך חשוב
לרגליים:
אנרג׳י של גבור.

יש! הס כאן! גרבי המכנס החדשים
של גבור: אנרג׳י.
גרבי מכנס, המעסיס את הרגליים
במשך כל היום, ומונעים מהן עייפות.
האנרג׳י עשויים מחוט לייקרה אלסטי,
הפועל על הרגליים בשיטת העיסוי
ומשמש להן תמיכה במשך כל היום.
אם את אשה פעילה בעלת מרץ,
הנמצאת בתנועה במשך רוב שעות
היום: אשה הצריכה את תליה בבוקר,
ורוצה אותן בערב-אנרג׳י זה בשבילך.
אנרג׳י. הדור החדש של גרבי המכנס.
הם נראים כמו עוד זוג גרבי מכנ ס-
שקופים, יפיס, אלגנטיים ובגוונים
אופנתיים. הס מרגישים--כמו עוד זוג
רגליים.
ער שלא תנסי את האנרג׳י, לא
תאמיני מה הם יכולים לעשות למען
רגלייך!

5 9ל
.וסללנבנבנז..).

אננת|קונזי|1ש׳ 3ח|נעמ1

העולם חז ה 2203

11*111111ב111

אודאנה פאלאצ״ :הגבר שהיה לספר וב־מנו
אוריאנה פאלאצ׳י, העיתונאית המפורסמת ביותר בעולם, היא היום גם אשה עשירה, אם כי לא
בהכרח מאושרת. מי שהביא לה את הרווחים הגדולים ביותר בחייה הוא, דווקא, הגבר שאהבה ואיבדה.
אלכסוס פאנאגליס (עיסו היא סועדת ארוחת־בוקר, בשעת החופשה היחידה שבילו יחד באיסקיה) היה
גיבור המחתרת היוונית בתקופת שילטון הקולונלים, שנרצח בידי המישטרה החשאית היוונית ב* . 1974 על
הרומן הסוער בין השניים, שהחל כשכתבה אוריאנה על לוחמי המחתרת היווניים, מספרת העיתונאית
האמיצה בסיפרה גבר, שהפך חיש מהר לרב־מכר. מו״לים ישראלים מגלים בו עניין, והם להוטים לתרגמו
לעברית, אך איש מהם אינו מסוגל להיענות לתביעותיה הכספיות של פאלאצ׳י. באחרונה שוב עלה שמה
לכותרות, כשהצליחה להשיג ראיון בילעדי עם האיית־אללה חומייני, ועם ראש ממשלת איראן המתפטר,
מאהדי באזארגן.

אן ז״סקאו דאסטין: הביתה בשימוחוה
מי שלא תתעצב אל לבה אם לא יזכה בעלה להיבחר לנשיאות
צרפת בקדנציה הבאה היא אן איימון ז׳יסקאר ד׳אסטין .״איני רוצה
לעסוק בפוליטיקה,״ אומרת אן ושומרת באדיקות על חייה הפרטיים.
היא פוקדת את האליזה רק באירועים רשמיים.

דידה פאתחו׳ וריציארד נינסוו: זיכרונות ימי תוותר שלפני בוא ממל
לתמונה זה ערך נוסטאלגי ואירוני, המצביע על גורלם השונה של שניים שהודחו
מכהונותיהם. היא צולמה כאשר ניכסון היה י נשיא ופאהלווי היה שאה, בשעת ביקור
בארצות־הברית (בתמונה נראים השניים בחברת הקיסרית דאז, פארה דיבה ויורש העצר
בנם הבכור) .אבל איפה ניכסון היום ז הוא התעשר מסיבוב הרצאות שהוא עורך ללא
ליאות מחוף־אל־חוף בארצות־הברית. הוא מרצה מבוקש מאד באוניברסיטות, ויש המנב העולם
הזה 2203

אים שיחזור בקרוב לפוליטיקה. דעת־הקהל האמריקאית עשוייה למחול לו על חטאי
העבר, כשם שעשתה זאת גם לפוליטיקאים אחרים (למשל: טד קנדי ופרשת מרי קופצ׳נה).
ואילו את ראשו של השאה המודח מבקשים בארצו גם כשהוא חולה אנוש. אם להיות
מודח — מוטב לעבור זאת באמריקה. מה עוד שבארצות־הברית מופקד הונו העצום
של השאה — גם הוא נושא לתביעות המהפכנים באירן.

אנ שי ם ב ענני ם

גינתר זכס: נער הזוהר נרגע והתמסד
לא ברור במה עוסק נער־השעשועים הגרמני גינתר זכס, אך עובדה היא שכל אימת שמצלמים אותו
הוא עוסק בחופשה. עד היום היה המקום החביב עליו סנט־טרופה, והחברה החביבה עליו — שחקניות
קולנוע ויורשות עשירות, החל בבדיג׳יט בארדו וכלה בכריסטינה פון־אופל. בשנתיים האחרונות האיט
כנראה את הקצב. הוא התחתן עם דוגמנית לשעבר בשם מירג׳ה (עימו בתמונה) ,שילדה לו בן ומככבת
כאשתו בלבד.

קאווו קאוין: האהבה החדשה עול נו׳]׳
היפהפיה החמודה (הנראית בתנוחת מרלין נזונרו, עם חצאית
מופשלת, בתמונה למעלה) היא קארול קארין. בין אם זה שם קול נועי
ובין אם לא, היא אחת התגליות של פדריקו פליני בסירטו החדש
עיר הנשים (בתמונה התחתונה נראה הבמאי בפעולה) ,יש הטוענים
כי היא האהבה הפרטית של הבמאי, שכן היא בת־זוגו הקבועה
לארוחות־הצהריים.

ארנומו סווד׳:
תענוג להיות תולה כשהחליטה לאורה אנטונלי להופיע
בגירסה החדשה של החולה
המדומה של מוליאר, רמזה כאילו
זו הפעם הראשונה שתידרש להו כיח
כישרון דרמתי ולהיראות בתל בושות
של התקופה, ולא רק בלי
תלבושות. בינתיים נראה שהסרט
שצולם ברומא עם אלברטו סורדי
(בתמונה) לא יהיה לגמרי צנוע.
העלילה הועברה מפאריס לאיטליה,
אם כי נותרה במאה ה־ .17 העוזרת
טואנס משתמשת לא רק ב לשונה
החדה, כדי להוציא משל וותו
את מעבידה, השוקע ברחמים
עצמיים.

2ן 2

ה עו ל ם הז ה 2203

נואזע סינאטות:
אין רששו
ער שרוסיבית
פראנק סינאטרו! ידוע כאדם בעל
מזג מפתיע: הוא יכול להיות נדיב
ונוח לבריות החביבות עליו, ושונה
לבלי הכר כשאין רצונו בכך. מי
שמשרה עליו אווירה של נינוחות
עילאית, כך טוענים חבריו, היא
רעייתו האחרונה בארבארה מאר־קם,
מי שהיתר, אשתו של זפו
מארהם ובתמונה נדירה זו נראיס
פראנקי ובארבארה כשהם משתזפים
בחופשת הקיץ האחרונה) .כשהקדיש
פראנקי, בהופעתו המרשימה למר גלות
הפירמידות, שיר לג׳יהאן סא-
דאת, לא שכח להוסיף :״השיר מוק דש
גם לאשתי, כדי לשמור על
שלום בית.״
הערתו זכתה במחיאות כפיים
סוערות ובחיוכן של שתי הגברות
שישבו, זו לצד זו, ליד שולחן
הכבוד.

אינוס ספג״או׳:
ער חשבון
הגישטות הצרפתית
האיש שפרץ ישר לחדר ה כספות
של בנק בניצה, וביצע
את השוד הגדול ביותר של ה מאה,
יושב בג׳נבה ומשתעשע
על חשבון המישטרה הצרפתית.
הוא הזמין עיתונאי והסכים
להצטלם בתחפושות שונות
(מימין ומשמאל) ,כשהוא מחקה
את מראה פרקליטיו. הוא שלח
מיכתב לשר־המישפטים הצרפתי,
אלן פיירפיט, בו המליץ
שלא יבטל את השימוש בגיל יוטינה.
תטולס
הזה 2203

961 £017.־131

תם דהדדמזם
הטוב ביוחו־בעוד

להיות
בסלון שלך

/\ X £ס011£

מ ה עו שהאת \ 0 8 £ 0 ,תו צרת
ב רי טני ה, ל תנו ר ה טו ב ביו ת ר
בעול ם? הכל:
* יעילות — מבערים מעולים
ולבנים מיו חדו ת לב עיר ה
מו שלמת.

* חסכון — צ ריכ ת גז נמוכה
וחס כוני ת הו רו ת ל שיטה
ה אינ פרא אדו מ ה, ה מ בו ססת על
ה ק רנ ה ישירה ב חום גבוה תו ך
ניצול מקסי מלי של הגז 4 .דרגות.
חום ל חי סכון מירבי.

ש רו ת — תנו רעם ״ אבא״.
א ח ריו תוש רו תשלחברת
פ ט רו לגז, החברהשהתמ חו ת ה —
ח מו ם בגז.

ב טי חו ת — א. ב ט חון מי ר בי
הו דו תלשס תו ם? 0 X 1 - 5 7 0
המפ סי ק או טו מ טי תאתפ עו ל ת
ה תנו רעםע לי ת א חוז
דו ־ ת ח מו צתהפח מן ב חד ר.
ב. ש ס תו םבט חון נוסף המפ סי ק
או טו מ טי תאתז רי מ ת הגז באם
הלהבהנכ בי ת ב או פן מקרי.

* עי צו ב — למהלדברהרבה?
מ מי לאת סו ר א לינו ותראהאת
ה תנו ר ה טו ב ב עו ל ם. ב הז ד מנו ת
חגיגי ת זו — תוו כ ח!

נו חו ת — מצתאלקט רוני
להפעלה או טו מ טי ת נו ח ה
ו מיי די ת, ב ל חי צהאחת.

ל ה שיג ב סו כנויו תפט רו לגז ו ב חנויו ת
ה מו ב ח רו ת.

תקנים — עו מד בכל ה תקני ם
הבריטיים ודגם מ או שר על ידי
מבון ה ת קני ם הי שראלי.

פטרולגז

0 £77 (.א\ 011£07 71.71££

?0X5 .7.1 ?0 11001101

חברת הגז הישראלית בע״גו

העולם הז ה 2203

אגשים

! רווני ירקוני,
ה־ 21 של הזמרת יפה ירקו ני,
העובדת באחד המוסדות

בתה בת

הישראליים בניו־יורק, היתה
קורבן להתקפה של שודד. ב־צהרי
היום, מול מלון לכסינג־טון
בשדרת לכסינגטון ההומה,
התנפל עליה כושי והטף
מידיה את ארנקה, שהיו בו
300 דולר. רותי לא היססה,
רדפה אחר חוטף הארנק, תפסה
אותו, הנחיתה עליו מכת־קאראטה,
הפילה אותו לארץ
ונטלה בחזרה את ארנקה. כש סיפרה
על־כך בטלפון לאביה,
איש־העסקים שייקח ירקו ני,
הביעה את זעמה :״עמדו
שם מסביב עשרות אנשים, ואף
אחד לא עזר לי 1״ השיב לה
אביה :״תגידי תודה שאף אחד
לא עזר לכושי !״ אגב, כשהגיעה
המישטרה, נזפו בה השוט רים
על שרדפה אחר השודד
והיכתה אותו ,״בפעם הבאה
אל תעשי זאת,״ היתרו בה,
״חייך בסכנה !״
׳ 0הרב של כפר־שמריהו

והטלוויזיה, שמואל א,בידור
הכהן, ביקר לפני שבועיים
ברומא עם רעייתו, המשוררת
אריאנה הרן. כיוון שהיי,

10111 איל הכהן הסכים עם האפיפ יור אך לא
עם הרבי מלובאביץ. ומי ראה קירקס סרובע?

הכהן אצל הרבי מ דו כ א-
כיץ ׳• בשיחתם אמר לו מנ היגם
הרוחני של חסידי חב״ד:
״אני לא מסכים לזה שאתה
מופיע בטלוויזיה בשבת !״
השיב לו הכהן :״ואני לא
מסכים לעמדתך בעניין הגבו־ •
לות. אז כבוד הרב לא מסכים
איתי בעניין אחד, ואני איני
מסכים איתו בעניין אחד.״
| בשבוע שעבר תפסו
פקחי העיריה סוס עזוב ש שוטט
ליד מלון לרום בדרום
תל-אביב. כיוון שלא ידעו מה
לעשות בו, טילפנו למנהל שירות
עיריית תל־אביב, פינח2
(״פינייה״) להג, וביקשו הדרכה.
להב יעץ להם לשלוח
את הסום לגן־החיות. כעבור
שעה קלה טילפן אליו מנהל
גן־החיות, הד״ר נדבה אב־רהם,
והתמרמר :״אני לא
צריך סוס ! מה אני אעשה
בו?״ השיב לו פינייה :״תש ם
אותו יומיים יחד עם הזברות.
אם לא יימצאו הבעלים שלו,
תשים אותו בכלוב של הנמרים

! 9בהנהלת עיריית תל-
אביב דנו ברעיון לערוך סיור
לפעילי המיפלגות בשכונות

אביעם, חיים עדיין .33 שניים
נפטרו במוות טבעי, אחד נהרג
בתאונת־דרכים ושניים נעדרים,
ואיש אינו יודע מה עלה
בגורלם.
91 החידה האחרונה שחד
עורך־הדץ שימחה זיו היא:
״למה הכנסת עגולה ז״ התשובה
:״ומי ראה פעם קירקס
מרובע?״
91 היועץ לענייני בחירות,
יעקב חלפון, מי שסייע ל
שמואל
פלאטו־שרון ל
היבחר
לכנסת, אינו סבור, כ נראה,
שיש משימה בלתי־אס־שרית
עבורו. בשבוע שעבר

הוא נפגש עם מילטץ גור*
דון, אחד ממנהלי מערכת־הב־חירות
של המיפלגה הדמוקרטית
האמריקאית בקליפורניה,
חלפון לא התבייש, מסר לגור־דון
את הפרוספקט של מיש-
רדו, והציע לו את עזרתו ל סייע
לנשיא גיימי קארטר
להיבחר מחדש. מובן שגורדון
דחה את ההצעה באדיבות.
״אנחנו מומחים בעניין הזק
הרבה יותר ממך,״ הוא אמר
להלפון.
רב־אלוף
9 :הרמטכ״ל,
רפאל (״רפול״) איתן, הזדמן
לא מכבר למסיבה של חיל-
האוויר בליווי כל פמלייתו.

אסו דקל

בנם בן ה״ 3של המצחיקנית
ציפי שביט ובעלה, אבישי
דקל ערך יום־הולדת לעצמו והזמין את כל ילדי
האמנים, ידידיו הקטנים. הוא התפעל במיוחד
מכל המתנות שקיבל, בזמן שאמו התפעלה ט־תקליט״הזהב
שלה, שממנו מכרה 35 אלף עותקים.

הוא פגש שם את הפיזמונאי
דידי מגופי והציג אותו בפני
אנשיו :״אתם רואים, אני
והוא היינו יחד בקורס קצינים
ב־ 1948 השיב לו דידי במ קום
:״תראה לאן אני הגעתי
ולאן אתה...״
! 9אם בליכוד עוד לא
יודעים מה תהיה סיסמת־הב־חירות
שלהם בבחירות הבאות,
אז למנחה יעקב אגמון יש
כבר הצעה. על מישקל הסיס מה
הנפוצה בין השחורים ב-
ארצות־הברית 81101^ 15 ,״
1ג11!1£1ב 86״ ,מציע אגמון לליכוד
את הסיסמה : 15 :אלססזס״
1111£111ג80״.

דות׳ רוזנפלד ^ 5 ? .ג
מלחינה נורית הירש. לרותי לא היו בעיות בזיהוי
הזמרים במקום — מרביתם מבקרים אצל אמא
נורית, שהיא מלחינה מבוקשת מאד. בגלל הצפיפות
הגדולה החליטה להישאר בזרועות אמה.

אליסר בשן

נתו התינוקת של הזמר יגאל בשן, היתר
בת־למופת במסיבת יום־ההולדת. אומנם,
אמה היפה, מיקה, החזיקה אותה כל הזמן, אך היא לא פצתה פה.
הזמרת־שחקנית נירה רבינוביץ הגיעה למקום עם שתי בנותיה, דנה
(עומדת) ונילי. גם הן התנהגו יפה. יש להן ניסיון עם ילדי אמנים.

זה ביקורו הראשון בבירה האיטלקית,
יצא הרב לסייר ב־קריית־הוואתיקאן.
הוא הגיע
לשם בדיוק כשהאס׳סיור, יו חנן
פאולוס ה־ צ, נשא דרשה
מעל המירפסת לפני קהל
של רבבות. נושא־הדרשה היה
פרשת השבוע ,״לא טוב היות
האדם לבדו״ .שמע זאת הכהן
ואמר :״או, הקולגה שלי מדבר.״
הרב יצא לסייר בקיריה,
וכשחזר, הסתבר שהאפיפיור
חולף על פני הגדר, לברך את
צאן מרעיתו, שהסתדר בטורים,
איש איש לפי שפתו. כיוון
שלא היה שם תור של דוברי
עברית, היו בני־הזוג הכהן
ראשונים בטור של דוברי שפה
זו. כשחלף האפיפיור על פניהם,
נופף לו הרב בידו וקרא
בעברית :״שלום ! ירושלים !״
האפיפיור עצר, החזיר לרב
ניפנוף בידו וקרא :״שלום !
שלום !״
! 9לא מכבר ביקר הרב
ה עול ם הזה 2203

תל־אביב ובאתרים שונים בעיר,
כדי לקרבם לבעיות ה עיר.
כשסיכם ראש־העיריה,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, את
בקשות נציגי המיפלגות, הס תבר
כי המיבצע יקר מד.-
חרות ביקשה לעסקניה שלושה
אוטובוסים, המפד״ל דרשה שני
אוטובוסים. הגיב על־כך עוזר
ראש־העיריה, חנן גן־יהו־דה
:״אני מציע שנעשה את
הסיור רק לעסקני המיפלגה
הליברלית העצמאית. להם יס פיק
קטנוע.״
{.בדיוק לפני 40 שנה,
ב־ 18 בנובמבר ,1939 עצרו ה בריטים
את 38 אנשי קורס־המפקדים
של אצ״ל, ליד גשר
בנות־יעקב. השבוע נפגשו חניכי
אותו קורס, ויצאו לסיור
למישמר־הירדן, שם נערך ה קורס.
הסתבר שמבין 38 החני כים,
ביניהם עורך־הדין אדיה
ארזי וכתב מעריב לענייני
הסתדרות, ישעיהו(״שייקר,״)

בתם הבכורה של
711*9
שדרן גלי־צה״ל אלי
\ 11111 11 #1י /
ישראלי ואשתו, הדוגמנית בתיה, הגיעה בתילבושת
זהה לזו של אחותה הקטנה, ליבי. הקטנות סיפרו
כי אבא ישן ואינו מרגיש טוב, ולכן באו רק עם
אמא. כל אחת נשאה בידח מתנה לאסף חחוגג.

בנלי רק

כן השנה וחצי, בנם של הזמר
צביקה פיק ואשתו, ה־תמלילנית
מירית שם־אור, נצמד אל אמא במשך
כל המסיבה. מידית, הנמצאת בחודשי־חריון מתקדמים,
התנצלה כי צביקה ישן בשעות הצחריים, וכדי
שיהיה שקט בבית לקחה את הילד ובאה למסיבה.
215

מדוע מגדל יהודה ברקן זקן

כרמליטה יש חגיגה!

ומדוע חש סגן מנקד גלי־צודל ברע

מון עבד לפני כמה שנים ב ידיעות
אחרונות. עכשיו פנה
אליו האקס־בוס וביקש ממנו
שיואיל בטובו לספר גם כמה
סיפורים טובים לעיתונו הקו דם,
תחת לספר את כולם ברדיו.
תשובת רימון :״אתה
יודע שאת המשכורת האחרונה
שילמת לי בשנת 76׳ .מאז אני
עובד בגלי צודל.״

כר מליטה סנגריה -
אין מ ה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כר מלי ט ה סנגריה -
מתחרהבה צל ח ה
מז ה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה מ מי ט ב
הענבים של כרמל.
כר מלי ט ה סנגריה -
זה מ ה שהיה חסר
אצלכ ם בחגיגה.

כרמליטה
סנגריה הלהיט החדש של מזרחי

סיקג•ראשון לזניון וזכרי! •אקג

אנשינו

שירלי וייסגל

אלמנתו של נשיא ״מכון וייצמן״
לשעבר, מאיר וייסגל, ערכה בביתה
במכון מסיבה לכבוד המפיק הרחובותי גיל שיבה ולהקת ״לבי
שייך לברודווי ״.כאשר הגיע השחקן הוותיק רפאל קלצ׳קין,
שמחה לקראתו ואמרה :״סוף־סוף אני רואה מישהו שאני מכירה !
יש כאן כל־כך הרבה צעירים, שאינני יודעת אפילו מי הם״.

! 8נכון שכסית הוא מקום-
מיפגש של אמנים, ונכון שבע לי
בית־הקפה אוהבים לעודד
אמנים, אך הצייר העולה החדש
מרוסיה, מישה שטיינברג,
הגזים. הוא קנה מישחת־גילוח
מרוכל של דברי־הסידקית, ה פוקד
את בית-הקפה מדי יום,
וצייר את הפורטרט שלו על ה קיר.
משה איש־ כפית לא
אהב את זה, ביקש ממנו להפ סיק
ללכלך את הקיר ולהסתלק
מן המקום. שטיינברג, שהיה
שתוי, עזב את המקום בחופזה
— ותוך דקות ליכלכה המיש-
חה את שערותיס ושימלתה של
נערה שישבה ליד הקיר.
! 8מפעל ספורטיבי יוצא-
דופן הוא הכל־נוע, המפעיל
שלוש פעמים בשבוע ילדים
בגיל הרך, יחד עם הוריהם,

בתרגילי ספורט ותנועה. האח ראית
לו היא מדי ליטאי,
מורה לתנועה. מלי היא אשתו
של הבמאי דני ליטאי ובתו
של אליעזר מאיו, מי שהיה
בעבר מאמן נבחרת־ישראל ב התעמלות,
וכיום מורה בכיר
במכון וינגייט.
עמום זמיר, רשם
בית־המישפט המחוזי בתל-
אביב, התכעס מאד כאשר מכו נית
זרה חנתה על השטח ־־
מוקצה לו בחניון בית־המיש-
פט. כאשר הוצע לו לחנות במקום
אחר אמר :״באופן
פרינציפיוני אני לא חונה במ קום
של מישהו אחר!״

מדוע

עזבו הברונית

כת־שבע דה־רוטשילד
וידידתה הרקדנית ז׳נט
אורדמן את בכורת לבי

שייך לברודווי בכעס? מפני
שבמקומות המסומנים ל שתיים
ישבו שתי עיתונאיות,
שגם להן היו כרטיסים לאותם
כסאות. הצעירות מיכל יו־דלמן
מהג׳רוסלם פוסט ולי־אונורה
לב ממעריב לא הס פיקו
להחליף שני מישפטים
עם הברונית, וזו רתחה מכעס
והלכה קודם שעלה המסו.

81 קיים שיתוף־פעולה בין
אנשי רדיו. אייכי נתן, ש רצה
לספר למאזיניו בקול הש לום
את קורותיו בקמבודיה,
לא הצליח להגיע אל ספינתו,
מחמת סערה בים. הוא פנה אל
גלי צה״ל, ותחנה זו איפשרה
לו לספר את קורותיו בתוכנית
שעתיים משתיים.
) 8משתתף קבוע אחר ב אותה
תוכנית הוא אברהם
(״בומה״) שביט, המגיש את
פינתה זה. מרגיז אותי. ביום
בחירתו כמנהל הכללי של אל־על
נאלץ לדחות את השתת פותו
בתוכנית. עורכה, תום
שגב, שידר לו ברכות לבביות,
ואמר שהוא מקווה ש־שביט
יצליח להגשים אך מעט
מן הדברים שעליהם דיבר ב תוכניות
קודמות.
81 עורך־הדין יעקב (״קובה״)
הגדר גבה־הקומה אמר
לשופט מנחם אילן בעת
מישפט :״ניסיון מישפטי הוא
לפעמים משכנתא רובצת, ולפעמים
נושאת פירות.״
81 הוא לא חזר בתשובה,
הוא רק מגדל זקן — כך מר גיע
השחקן יהודה ברקן את
ידידיו, המצליחים לזהות אותו
בימים אלה בעוברו ברחוב. יש
סיבה לגידול הזקן שלו — הוא
עומד לעשות סרט חדש בשם
חייך — אכלת אותה, שבו הוא
גם ישחק. כדי שלא יזהו אותו
אנשים, שהוא מתכוון למתוח
אותם בסרט, הוא מגדל את ה זקן,
ויש לו גם פיאה מוכנה.
״כבר עכשיו נעים לעבור ב רחוב.
פחות אנשים מטרידים
אותי,״ מחייך המותחן.

מוקד

81 בקומת־הקרקע של גלי
צה״ל שמו, באחד מימי הש בוע,
שורה של מיטות, כדי
להתרים דם. בין התורמים היה
גם אלון שליו, סגן-מפקד ה תחנה.
אך אחרי שתרם חש
ברע, נאלץ לשכב במיטה ול נוח.
הסיבה היתד, פשוטה :
אלון לא אכל באותו היום.
הוא התאושש כעבור חצי שעה.
! 8בין המטלפנים אל צ בי
רימון, עורך ״הטלפון הא דום״
בגלי צה״ל, היה גם הבום
שלו לשעבר, נוח מוזס. רי-

1 ״1ן 11 *1 (1 * 1הזמרת הישראלית המתגוררת כבר שבע שנים באירופה, חגיעח להופעת במונקו,
11 11 על פי הזמנת הנסיכה קארוליין. היא שרת, בין השאר, שירים עבריים, כאשר
ארבע בנות קוריאיות, המתגוררות בצרפת, מלוות אותה. הבנות למדו מהר מאד את השירים
בשפה העברית ומשתתפות גם בשירה. טובה מצליחה גם להגיע ארצח מדי פעם, אל ביתה בראשון־לציון.
ה עו ל ם הז ה 2203

גאל חומדס:!,

פירק׳ טימטום ומולדת
ה סיו ד רו ס
מדברים על הסינדרום הסיני! אותו פיצוץ אטומי
שיפרק את. העולם מכל מקום שהוא ועד סין. אנרגיה
אטומית זה פסול! זאת קנוניה. כך אומרים יפי־הנפש,
אנשי המוסר, וגם הברות הנפט (ראיתם פעם סרט על
השחיתות של חברות הנפט, על זיהום הסביבה? לא!
חברות הנפט הן המממנות סרטים על סכנת האטום).
האם אפשר לעצור קידמה? האם לא מוטב לחיות
בתבונה בצל האטום עם אנרגיה זולה, עם קידמה וחוכמה,
לדעת לנצלן באופן לא־שמרני, אחראי! לא למות מרעב,
אלא לשמור על הכור שיהיה מקור לחיים טובים יותר?
האם אינכם פוחדים מסינדרום הטימטום של הדת, מחו-
מייני, מאורגיית האפיפיור ה5וטיף נגד הגלולה ותיכנון
המישפחה (כמה ילדים רעבים מתים בעינויים נוראים,
כמה גדלים מפגרים מטומטמים, כמה נידונו למוות לפני
שנולדו).
שם האפיפיור בלבן ואצלנו בשחור, עם זקן כנ״ל.
גם ההינדים מתים ומחכים לגילגול. מה רע בעידן חדש
של תבונה, תרבות וקידמה? הגיעה העת לציוד צעד
אמיץ ולבעוט במוסכמות, כפי שהיה מאז ומעולם, בשקם
האדם ובעט בדת ובאידיאולוגיה מזוייפת וצעד צעד קדימה.
כי אין רצון האלוהים, יש רק רצון האדם ותבונתו.
אין רצון האלוהים, יש רק הבערות של צאן מרעיתו.

(אולי מתוייק באותן רשויות) .רציתי לייהד את הגליל,
רציתי לשבת במקום אחר על החוף. אפילו פניתי לקיבוצים.
תמיד חשבתי שיקפצו על המציאה, שגם להם יהיה
אמן חשוב (תמיד דווקא יש להם אמן חשוב ומכשכש
בזנב) .ולמען האמת, גם עיריית תל־אביב היתה שמחה
להזיזני למקום אחר, עם האנדרטה. אבל אין לי לאן
ללכת. אתם חושבים שאמן זה דבר חשוב?

ש רוס־ם יש ת ר בו ת
אני רואה בכל מוזיאון תערוכה מרוסיה. בראבו!
כישרון גדול. לכל גלריה שנייה יש אמן רוסי. בראבו!
אמא רוסיה משפיעה עלינו תרבות. אז מדוע אתם בורחים
מאיתנו לניו-יורק, לנהוג מוניות? הרי שערי ן זיכלי
תרבותנו פתוחים לפניכם. מבחינה תרבותית אנחנו ניאו-
סטאליניסטים אמיתיים. פד. המקום. אז מדוע טכסי בברוק-
לין? לא יפה. הרי אינכם אמנים ישראלים ולא קאמבודים
או ויאט־נאמים, חס וחלילה.

מ, מים
לשיר זה כמו להיות ירדן.
להיות טומי לפיד זה כמו המים בגן־רווה.
חידה: להיות פאפו, לאיזה מים זה דומה?

בי ק ר תי בקיבו ץ

קאמ בו די הקאמ בו די ת

דווקא חברה נחמדים. אחד מספר לי על מיפגשים עם
אנשי עיירות־פיתוח ועל יחסי שכנות ושיחות עם ערבים.
דווקא שמחתי. יופי, יופי! ועוד אמר: למה הם צריכים
את ביקעת־הירדן החמה והשוממה, ולמה דווקא את מרומי
הבזלת הקרחים של הגולן? (חשבתי: בטח, הרי אנחנו
החלוצים במישחק. ובאמת, מדוע שיישבו מול נתניה
(יש בוודאי ערבים החושבים * :מדוע שיישבו הם מול
טול־כרם) .אנו נאהב אותם אם הם יישבו היכן שנאמר
להם שיישבו, באוהלי קידר, כפי שישב הדוד תום באוהלו.
כד גם אהבו אותנו הגויים, שכחת?

תמיד חלמתי להיות שם. ראיתי פעם סרט על מיקדשי
אנגקור הקסומים! אלה הגדלים מתוך הג׳ונגל והג׳ונגל
גדל מתוכם. ולא זכיתי. תמיד כשהייתי בסביבה היו
סיכסוכי גבול בהודו־סין.
תושבים חביבים, דמויי ילדים מחייכים, עם חופן
אורז ורובה. קורעים את עצמם ואת סביבתם. אינני מבין,
והם ודאי שאינם מבינים. גם פול פוט רצה להטיב
עם עמו המשוסע. גם השכן הגדול גיאם הקטן רצה
להטיב עמם. גם ניכסון רצה להטיב, בעזרת קיסינג׳ר.
גם סיהאנוק רצה להטיב. גם הרוסים, גם הצרפתים —
כולם רצו להטיב עם הודו־סץ, ויאט-נאם, לאום, קאמ־בודיה...

הטלוויזיה הישראלית רוצה להטיב עם קאמבודיה.
אני רואה את זה על המסך: ילדים רעבים וברקע חיים
יבין ודניאל פאר מתפוצצים מנחת, והתיזמורת מנגנת.
לי זה מזכיר (וגם לאנשים רגישים אחרים) תיזמורת של
מחנה־ריכוז — וברקע ילדים רעבים.
הטלוויזיה שוב עשתה זאת. אנחנו עם גדול. הצלנו

אמן ־ והדברח שו בי
מדי פעם אני רוצה לשנות את אורח חיי. קשה לי
לשבת בעיר תל-אביב. אני מציע את עצמי לעיריה,
למועצה וכו׳ (ואני הרי אמן מפורסם!) ,אולי יעזרו לי
בהקמת בית־מלאכה ואולפנה. מין מישחק מתמשך כזה.
טוטו עם עצמי. ואלמלא כתבתי, הרי היה זה חומר אלמוני
1לכתב הטלוויזיה לעני
ייני־תעופה, חנן עזרן, נול דו
שני בנים תאומים במזל
טוב. השניים עדיין לא עברו
את טכס ברית־המילה, מפני
שנולדו כפגים. לפי הדיווח ה אחרון
נמצאים התינוקות במצב
טוב. ידידיו של עזרן מתלוצצים
עכשיו כי יקרא להם
בשמות אל־על וארקיע.
במיסעדת הראל ברמת-
אביב נראו השבוע שני גברים
עולזים. האחד היה אכההם
(״ממה״) שביט שנתמנה כיו-
שמראש מועצת המנהלים של
אל־על, והשני היה מנהלו ה כללי
של מיפעל כימיקלים ב ישראל,
אדיהו תאומים.
שני המנהלים חגגו עם נשותי-
הים את מינויו של שביט.
1הצייר גד אולמן חזר
מסיור במצריים, שבה זכה ל התראיין
על-ידי אניס מנ צור,
עורך השבועון אוקטובר.
המצרי דיווח בעיתונו, כי ה שבוע
נפתחה בגלריה תל־אבי-
בית תערוכת־צילומים של סנ טה
קתרינה, שנעשו בידי אול מן
ואמנים אחרים. מנצור התפעל
במאמרו מן העובדה, שה ישראלים
מאוהבים כל כך ב־סנטה
קתרינה, חרף הנסיגה
והחזרת האיזור למצרים.

! זמירה הרשקוכיץ,
שבאה לתומה לבלות במועדון
ג׳יי ג׳יי בתל־אביב, שבבעלו תם
של המלחין שמול יק
קראום ואחיו יגאל, צדד, את
עינו של המפיק דויד טור
העולם הזה 2203

והוא הציע בו במקום עבודה
— להיות מאפרת בסרטו החדש
המישחק האמיתי. זמירה
גילתה לטור כי עברה קורם
קצרצר באיפור קולנוע אצל
המאפרת הוותיקה אניקו
שיק. המשימה הראשונה שלה
היתד, לאפר את רינה מור,
לשעבר מים תבל. היפהפיה הבינלאומית
לא עברה את מיב-
חני הבד ואילו זמירה עמדה
בהם בהצלחה.
1מיכל כת־ אדם יוצרת
רגעים, החליטה, לשם שינוי,
לשחק מבלי לביים. היא קיבלה
את התפקיד הנשי הראשי בסרט
של דויד טור והשבוע
הגיעה ארצה לתחילת הצילומים.
ביום בואה קיבלה טלפון
מאלכם. מסים, מניו-יורק, ה מפיץ
שם את רגעים. הוא ביקש
ממנה שתבוא לאמריקה, לעזור
בהפצת הסרט. מיכל צרי כה
להחליט עתה מה קודם
למה — כיכוב או הפצה.
1במצב בלתי נעים עמד
השבוע ח״כ ז׳אק אמיר, ש הוא
גם ראש עיריית דימונה.
באולם המליאה של הכנסת ני גש
אליו ח״כ שמואל פלא־טו־שרון
והחל לדבר איתו.
אמיר, שראה כי הצלמים מצל מים
את שניהם מהיציע, ניסח
להתחמק משרון, כדי שהם לא
יונצחו יחדיו .״מספיק לי ש קושרים
את שמי עם השם
שלו,״ טען אמיר אחר כך.
פלאטו התרגז ואמר :״אני
הולך לבנות בדימונה דירות
בהשקעה של שני מיליון דולר,

אמיר

ובדימונה מקבל אותי
כמו מלך.״
ל 1 1פלאטו מכונה עתה בקרב
עובדי מישרדו ״מחפש הי
גוויות״ .הוא הורה לעובדיו ל !
חפש בעיתונים מודעות-אבל
\ על רופאי־שיניים. כשמביאים
לו מודעה בזו, פונה פלאטו
אל האלמנה ומציע לד, לקנות
5במחיר מוזל את המכשירים
•1במרפאה של בעלה, כדי לצייד
| בהם את מירפאות השיניים ש־ן
הוא מקים לנזקקים.
! £איש המאפיות הירושל־
| מי, דני אנג׳ל, שהוא גם אחד
; מראשי אגודת ווראייטי ביש י
5ראל, אירגן את הופעת אריק
ך קלפטון בבירה הירושלמית.
י אנג׳ל הזמין 20 שוטרים בתש *
לום, כדי שישמרו על הסדר
1בעת ההופעה, אולם להפתעתו
י שלח לו מפקד מרחב ירושלים,
״ תת-ניצב צכי כן־אליהו,
דאת הצ׳ק בחזרה. מתברר כי
1יותר מ־ 20 שוטרים התנדבו
לשמור במופע, רק כדי לחזות
! בזמר הפופולארי.
! ! 5שני גנראלים רבים כל
; העת בישיבות המועצה של
! עיריית ירושלים. אלה הם סגן
? ראש העיר אלעד פלד, מי
,שהיה אלוף בצה״ל, ואיש ה ;
אופוזיציה שמואל פרם־
* כורגר, שהיה אלוף־מישנה
; בצה״ל. לאחרונה דנו השניים
י בבעיות ביטחון שוטפות של
העיר. אחרי הדיון קבע כל
י, אחד מהם כי ״הוא לא מבין
מאומה בענייני ביטחון.״

את קאמבודיה ואת מצפוננו. האמנם? אולי רק הארכנו
את גסיסת העם? נתנו לגוסס קצת חמצן? איש איני
חושב: אילו היינו אנשי־מצפון וממשלתנו חסרת־רגישות
היינו דורשים: אם אכן טובים אנו באמת, פתחו שערים
ל־ 20,000 קאמבודים, ל ,10,000-ל־ — 5,000 והצלנו והיינו
דוגמה ולא קאריקטורה בורגנית נלעגת. את 20 המיליון
יכול היה לתת אחד מהחמצנים שלנו ללא ניד עפעף
וללא כל ההצגה ואחיזת העיניים הזאת, ללא טפיחת הכתף
המזוייפת (עם ניכוי ממס־הכנסה) .איזה עם מוצלח אנחנו !
שוב ראינו את עצמנו באמצעי־התיקשורת. ובאמת. אם
כבר בטלוויזיה הישראלית, מדוע לא לעזור לשכבות
המצוקה שלנו, ולא חד־פעמית ולא חנטריש. אני מתבייש.
הבורגנות והבינוניות ניצחו את רגש האשם, את החמלה
וההשתתפות.
בקאמבודיה הילדים גוססים. לילה טוב, חלטוריסטים!

לשון הרע
אמצעי־התיקשורת פירסמו — שהאלוף בן־גל אמר,
שהערבים בגליל הם סרטן בגוף המדינה. קמה צעקה
לכאן ולכאן, הכחשות והאשמות...
שבסאם שכעה אמר, שהוא מצדיק רצח ילדים בכביש
החוף. קמה צעקה — לא ניתן לו להכחיש או לאשר.
בסאם שכעה ייצא לגלות, ללא אפשרות לומר מד, אמר,
והאלוף בן-גל יישאר מפקד פיקוד הצפון, והצדק חוגג.
מי אמר לשכעה להיות ראש עיריית שכם ולא מפקד
פיקוד הצפון. אחרת, היה יוצא האלוף בן־גל, שהיה
ראש עיריית שכם הפלסטיני הנאלח, בגלות, ובסאם שכעה
היה ממשיך לפקד על הצפון. אם יש לשון, צריך לדעת
לאיזה כיוון ללקק ולאיזה כיוון לחרוץ אותה.

81 דובר מישרד התחבורה,
שהוא גם שדר ספורט, יחיאל
אמיתי, שילב את שני העיסוקים
שלו. אמיתי, העומד ב ראש
מטה ההסברה למניעת
תאונות דרכים, פנה אל כדורגלן
בית״ר ירושלים דני נוי־
.מן וביקש את עזרתו. נוימן
נוהג להכריז מאז, בפתיחת כל
מישחק :״אנא, התנהגו בז הירות
אחרי המישחק — אנחנו
רוצים לראות אתכם בריאים
ושלמים גם במישחק הבא.״
! השחקן־במאי מישה
אשרז־כ וידידתו כלהה מם,
עברו בימים אלד, לבית חדש
באפקה. השניים דאגו לבנות
אולם לחזרות במרתף ביתם
שישרת את התיאטרון שהם
מנהלים. בלהה מבטיחה כי לכל
הצגה תזמין קודם כל את ילדי
השכונה שלהם.
׳ 8הזמר התימני ניסים
גרמה מצליח לאחרונה להע פיל
למקומות ראשונים במיצ-
עד הפיזמונים. אחרי הלהיט
שלו היית שלי, הוא שר היום
על מיני מיני. באחד מימי
השבוע טילפן אליו עורך מיצ-
עד הפיזמונים שלי גלי צה״ל
וסיפר לו בי מאזינים רבים
מתעניינים אם השיר, המספר
על •נערה אהובה, הוא פרי
דימיונו או פרי !ניסיונו. לבל
המתעניינים: מיני היתד, אמנם
חברתו של גרמה לפני כשנ תיים.
הוא פגש אותה בארגנ טינה,
כאשר היה עוד רקדן
בלהקת עינבל, וסייר עם הלהקה
באותה ארץ. חודש וחצי שהה

שם והתאהב באותה מיני. אך
כל מה שנשאר מאותה אהבה
הוא השיר. גרמה בן ה־ 28 הוא
עדיין רווק, ולאחרונה אף
מבוקש ביותר.
! 8צירופים שונים ומשונים
נוצרים לעתים בין אמנים על
רקע אמנותי טהור. הזמרת
גלי עטרי, למשל, עובדת על
תקליט חדש בצוותא עם השחקן
האמריקאי דייוויד סול, מי
שהיה ד,אצ׳ בסידרת הטלוויזיה,
ומזמר לעתים.
8באה מנוחה ליגע, זאת 1 החליט יאן פרומן, מנהל
מרכז־הטנים ברמת־השרון, והאחראי
על אירגון טורניר־הטניס
האחרון שנערך שם.
אחרי כל העבודה המאומצת
שהשקיע, נטל את אשתו, רות,
ויצא עימד, לנביעות, לפוש כמו
כל הצעירים. אחרי חופשה
קצרה יצא פרומן לארצות-
הברית לגייס כספים להקמת
מרכזי־טנים בירושלים, חיפה
ואשקלון.
8כתב מבט ספורט של 1 הטלוויזיה, יורש שימרון,
שהוא גם פרשן טניס, ערך
כתבה גדולה על מרכזי הטניס
ביפו וקריית־שמונה, כאשר
נחנכו. ראו זאת מנהלי המר כזים
והחליטו להשתמש בסרטו
כסרטון־תעמולה, שיוקרן באר-
צות־הברית ושיעזור להם באי סוף
כספים. המטרה המוצהרת
שלהם: להפוך את הטניס
לענף־הספורט המוביל בקרב
הנוער הישראלי.

עץ הביטוח

העץ שאינו ודע שלכת
ענפי הביטוח:ביטוח חיים, ביטוח רפואי
היום תכיר את עץ הביטוח. עץ
שצמיחתו אינה פוסקת אף לא ליום אחד; אישי, ביטוח נוסעים לחו״ל, ביטוח
עץ אשר שורשים עמוקים לו בנוף הביטוח; אלמנטרי וביטוח ימי.
האוכל מפריו נהנה מצילו 365 יום
עץ שניחן בגזע עמיד בפני כל סערה; עץ
בעל מסורת ענפה, שמנטע רך בשנת ,1934 בשנה.
צמח והיה לאילן מוריק המסתעף לכל

שלוח

זהו עץ הביטוח שאינו יודע שלכת,
מקור הביטוח והבטחון שלך ושל בני
משפחתך. זוהי ״שלוח״— חב׳ לביטוח
בע״ח.

המדיניות של הממשלה בשטחים המוחזק, אינה מטורפת
יש שיטה בטירוף -ובאן היא מחגלה לראשונה

ההחלטה ה סידי ת

ף* מתח 4אודם־ הישיבות

גבר.

י 1הקצינים דיברו ביניהם בקול במוך,
כימעט בלחש. הם הובהלו לישיבה סודית
חשובה ביותר, אך לא היה להם מושג
במה העניין. האם עומדת לפרוץ מילחמה?
היו שם כל הקצינים הבכירים של צה״ל,
מתאם הפעולות בשטחים המוחזקים, וגם
המושלים הצבאיים. נוכחותם של אלה
הגבירה את הסקרנות. מה יכול להיות
הנושא י
הרמטכ״ל תפס את מקומו. ובאולם הוש לך
הס. הבעודפניו האטומה רמזה שמשהו
מייוחד מאד עומד להתרחש.

״ומן,״ אמר הרמטכ״ל ,״איני
צריף להזכיר לכם שזוהי ישיבה
סודית לחלוטין. אף לא מילה אחת
תדלוף מכאן החוצה. אנו עוסקים
במיכצע •טאינו נופל בחשיבותו מ
מיכצע צבאי ראשון־במעלה.״

כצורה יותר מתוחכמת. הדבר
צריך להתבצע כאופן שיתקבל הרושם
שזה נעשה כניגוד לרצוננו,
ולמרות התנגדותנו הנמרצת כיותר.
לשם כך אתם נמצאים כאן.״

>> נחנו?:״ התפרץ בעל-מרחו
קצין צעיר, המושל של חברון. כש ננעץ
בו מבטו של הרמטכ״ל, השתתק
מייד.

״אתם:״ חזר וקבע כעל־החלי•
פה .״צח ״ל, והמימשל הצכאי כ־מייוחד,
ינקוט שורה של פעולות,
שיביאו כהכרח ליצירת התנאים
להקמת המדינה הפלסטינית.״
על פני כמה מן הנוכחים הצטיירה הבעה

בעבר, כתושיה ובדבקות כמשימה.
אסביר לבם עכשיו איך זה ייעשה.״

ך* מה מן הקצינים שלפו את העטים,
~ והתכוננו לרשום לעצמם ראשי-
פרקים.
״המשימה הראשונה :״להמריד את ה־אוכלוסיה.
מה המצב?״
הוא הסתכל במתאם־הפעולות בשטחים.
הלה נע באי־נוחות על כסאו .״בסד הכל
האוכלוסיה די שקטה,״ אמר אחרי היסום.
״הנה אנחנו יושבים בשטחים שלהם די
הרבה שנים, וחוץ מכמה הפגנות, מפעם
לפעם, לא אירע דבר. אין להם חשק
להתמרד.״

״נצטרך לשנות זאת על-ידי פרו
פידאינים.
אם הם לא יצליחו להקים
את המדינה הפלסטינית, איש לא
יוכל:

״ובכן — זוהי ההתחלה. אחרי זה, הת נחלויות
לייד כל ישוב ערבי חשוב. כאן,
כאן, כאן.״ הוא הצביע באצבע על המקו מות,
שסומנו בצלבים.
״לא נסתפק בזה. בכל שבוע נפרסם
תוכנית־התנחלות גראנדיוזית חדשה. נדבר
על מאות מיליארדים של לירות.״
איש־הכספים של המטכ״ל כימעט לחש :
״מניין יבוא הכסף? הכסף דרוש לנו ל רכש

״לא צריך כסף,״ פסק האזרח.
״מוכן שאין כסף. אץ צורך להבים
את ההתנחלויות האלה ממש. די
בהחלטות ובהכרזות. הן ישגעו את

המתח הגיע לשיא. לרגע קט חלפה על
פניו של הרמטכ״ל העווייה מוזרה .״אני
רוצה להגיד עוד מילה. אנחנו חיילים.
אנחנו ממלאים פקודות. דיעותינו הפרט יות
לא שייכות לעניין.״
הוא פנה אל אזרח בחליפה כהה, בעל
חזות בלתי־בולטת, שכימעט איש לא שם
לב לנוכחותו עד לאותו רגע .״את נושא
הישיבה יציג מר .--

״לפני במה דקות שוחח עימי
ראש־הממשלה כטלפון והוא הודיע
לי שבל מילה שנאמרת על־ידו היא
הוראה אישית של ראש־הממשלה,
ואין להרהר אחריה.

״בבקשה, מר

ף* על־החליפה כיעבע בגרונו, סידר
י את ניירותיו בהבעה של מבוכה כל-
שהיא .״רבותי,״ אמר בקול עמוק מאד,
שהפתיע מעט באיש כה בלתי־מרשים בהופעתו
.״הדברים שאני עומד למסור לכם
בשם ראש־הממשלה יפתיעו, ואולי גם יד־הימו
אתכם. לכן אני רוצה להקדים ולאמר
שאין כאן שום מקום לוויכוח. זוהי הוראה,
ואתם תמלאו אותה בלשונה. היא גורלית
לעתיד המדינה, וראש־הממשלה לא יס בול
את הסטייה הקטנה ביותר.

״ראש־הממשלה קיבל את העניין
על אחריותו האישית, ושאר חברי־הממשלה
אינם יודעים על כך,
מילכד שר־הביטהון, כמוכן. אתם
לא תשוחחו על כך עם איש, גם לא
עם שרים וקצינים אחרים.״
באורה מיסתורי השתלט האורח על
חדר־הישיבות. הקצינים הסתכלו בו כמ הופנטים.
איש לא זז.
״ובכן, הנה העניין,״ אמר האורח, וצל
של חיוך עבר על שפתיו בראותו את
ההבעות המתוחות של מאזיניו .״לפני חודש
נפלה הכרעה גורלית.

״כשיחה בארבע עיניים עם הנשיא
אנוור אל־סאדאת הסבים
ראיט-הממשדה להקים תוך חמש
שנים בגדה המערבית וברצועת
עזה מדינה פלסטינית.״
אילו התפוצצה בחדר פצצה, לא יכלה
התדהמה להיות יותר גדולה. האורח כאילו
לא שם לב אליה.
״ראש־הממשלה אינו יכול, כמובן, להכריז
על כך. מטעמים פוליטיים ואחרים,
אי־אפשר לגלות זאת. אחרי שסיפרנו לציבור
במשך שנים כי הקמת מדינה
אש״פית מסכנת את עצם קיום המדינה,
לא נוכל לפתע להגיד את ההיפך. רוב
המיפלגות יתנגדו לכך, ובראשן מיפלגתו
של ראש־הממשלה עצמו.

״אנחנו נצטרך לבצע את הדבר

בסאם אל״שכעה בראש ההפגנה של בני שכם נגד התנחלות אלון־מורה
גלוייה של אי־רצון. האורח הבחין בכך
ושוב חייך חיוך קל שבקלים .״לא, אינני
מתכוון שתניפו דגלים פלסטיניים על בנ ייני
המימשל. להיפך. אסביר את שיטתנו.״
האיש הדליק בנחת מקטרת, נשף כמה
נשיפות עד שהיה בטוח כי היא דולקת
כראוי, ופתח בהרצאה.
״כדי להקים מדינה פלסטינית, דרושים
התנאים הבאים.
״ראשית: יש להמריד את ד,אוכלו-
סיר, בשטחים המוחזקים, ולהביא ליצירת
מצב שיבהיר לכל בר־דעת ששילטון יש ראל
שם אינו יכול להימשך.
״שגית: יש ללכד את העם הפלס טיני,
כדי שיהיה מסוגל לפתוח בפעולות
של מרי ומרד.
״שלישית: יש להביא לגיבוש הנהגה
לאומית לוחמת ומוכשרת בשטחים.
שתהיה מסוגלת לנהל את המאבק נגדנו
ולקבל מידינו, בבוא היום, את השילטון.״

הוא הזדקף במושבו, וסיגנץ דיבורו
השתנה כדי משים .״זהו תפקידכם.
צה׳יל יבצע את המיבצע
הזה, כמו שביצע הרכה מיכצעים

בוקציות חריפות,״ אמר האזרח.
״נקודה ראשונה: התנחלויות.

הפלסטינים, יקוממו אותם, ימרידו
אותם.

״השגיאה היתד, שעד כה פיזרנו את ה התנחלויות
שלנו במקומות שוממים, רחו קים
מיישובים, על אדמה שלא היתד, שיי כת
לאנשים פרטיים.״ הוא הפליט בלעג
קר :״תוכנית אלון.״

״אך מובן שלא נסתפק בזה.״

ך* וא פנה לעבר מושל־רמאללה .״מה
י י המצב בביר־זית?״
הקצין לא ידע למה מצפים ממנו, הפ ליט
כמה מילים בלתי־מחייבות.
״שקט מדי,״ אמר בעל-החליפה .״בכל
מקום בעולם מובילים הסטודנטים את מיל-
חמות־השיחרור. נצטרך לפעול.

״ובכן מעכשיו — התנחלויות
תהיינה כמרכזי האוכלזסיה. עד
אדמות פרטיות. ליד כל אחת מן
הערים הערכיות החשוכות. נתחיל
כשכם.״
האזרח שלף מתיקו מפה והניח אותה
לפניו .״כאן!״ אמר, והצביע על גיבעה
מדרום־מיזרח לשכם .״נקרא לזה אילון-
מורה. נעביר את ההוראה לגוש־אמונים.״
״גוש-אמונים מקבל פקודות מראש-
הממשלה?״ הפליט מושל־שכם בתדהמה.
״בוודאי,״ אמר האזרח .״לשם כך הקמנו
את הגוף הזה. טיפחנו ומימנו אותו.
זוהי חבורה מובחרת, שניתן להפעיל אותה
לביצוע כל פרובוקציה שנחליט עליה.״

הוא חייך *טוב .״כחורי-זהב, אחד
אחד. כד אחד מהם שווה מאה

״בהזדמנות הראשונה, תעשה
משהו שיגרום דהפגנת-סטודנטים.
תירו. תירו על מנת להרוג. תודיעו
אחר־בך שיריתם כאוויר.״
הוא הבחין בהבעת ההסתייגות שהצטיי רה
על פני כמה מן הנוכחים .״איני אוהב
שפיכות־דמים,״ אמר כמתנצל .״אני מקווה
שלא יהיו הרבה קורבנות• אד לפעמים
אין ברירה.

״כשייהרגו במה סטודנטים וסטודנטיות,
תתלקחנה כל המיבל-
(המשך בעמוד )36

מבמה מקומות
אפשר לפרחו לביתר
מלבד
דל ת הכעסה?
היום או מחר עלולים לפרוץ לביתך או לעסקך.
אינך יכול לדעת אם הפריצה תבוצע דרך המרפסת, החלון, הגג
או הקיר. מקרים כאלה קורים מדי יום ביומו, בהתאם
לתחזיות־המצב ילך ויחמיר.
אל תחכה שזה יקרה גם לך; למד מנטיונם של אחרים; הגן על
רכושך בעזרת מערכת אזעקה משוכללת.
ס.ה.לן מציעה לך את אמצעי ההגנה והבטיחות המתוחכמים
והחדישים ביותר בפני פריצה ואש.
ובנוסף:
* ייעוץ אישי, תכנון והתאמה חינם בהתאם לדרישותיך, ללא כל
התחייבות מצידך.
תנאי רכישה נוחים ללא כל תחרות.
שרות מעולה 24 שעות ביממה.
אחריות לציוד ל־ 12 חדשים.
התקנה נקיה ומקצועית ע״י אנשי מקצוע מעולים.

פרסום דגש

* מורשה ע׳׳י ועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושרותי שמירה, משרד המשפטים.
** רישוי עסקים ע״י משטרת ישראל והעיריה.

:־תנאי המבצס ספ״י תקנון מיוחד
המצויבמשרדי החברה,משוד
ס דר החברה ומשרד פרסו דגש

[ 1 . 1 . 0ספקטור הגנה קתודית בע״מ

החברה המתקדמת ביותר בישראל
למערכות אזעקה וכבוי אש אוטומטי
תל־אביב, רח׳ הרכבת ( 22 בית הדר) טל$2167617 .

ה עו ל ם הז ח 2203

והבירה
מאת יג אלל בי ב

החוטית שד הווביץ:
מיתון, אבטלה האשראי שיחות של שר־האוצר יגאל הורביץ
עם מועמדים לתפקידים בכירים באוצר
הבהירו את תוכניתו הכלכלית.
בכוונתו להקטין את האינפלציה על-
ידי פגיעה בביקוש המקומי, בעיקר על-
ידי הקטנת כמות הכסף בשוק. במקביל
לכך, הוא מתכונן לעודד את תעשיות-
הייצוא.
מטרות אלה מתכוון הורביץ להשיג
על-ידי גרימת מיתון חריף, כדוגמת המיתון
של שנות ה ,׳60-אשר יגרור פיטורים
המוניים ואבטלה גבוהה. הדרך
שבה ינקוט היא הקטנה דראסטית של
תקציבי-המדינה, שתגרום להקטנה נוס-

שר־אוצר הורכיץ
האם זה אפשרי בלי דיקטטורה?
פת, ובהיקף גדול, של כמות-הכסף בשוק,
ביגלל הקטנת הזרמתם של כספי
תקציב״המדינה. הדבר יגרום גם לפיטורים
בהיקף ניכר של עובדי-ציבור וגופים
התלויים בתקציבי-המדינה. צעד זה יביא
גם לייקור נוסף של הריבית האפקטיבית
במשק, הנעה כיום סביב 100 אחוזים
לשנה. העלאת שערי-הריבית תפגע
בסקטורים הלא״ממשלתיים, ותגרום ל־

.כור חייצר

גלידות 11 קות מיובשים
חטיבת המזון של ״כור״ ,בשותפות
עם ״תנובה״ ,מקימים מיפעל לייצור
גלידה, שיתחרה ברשתות הארציות של
״שטראוס״ ,״ויטמן״ ו״טנא־נוגה״ של
מישפחת שר-האוצר, יגאל ה ירביץ.
המיפעל יוקם ברחובות, ליד מחלבת
״תנובה״ בעיר.
חטיבת המזון של ״כור״ רכשה לאחרונה
את מיפעל ״פרי הגליל״ ,שחיה
של ישובי הגליל, ותייצר בו ירקות מיובשים
לייצוא ולשוק המקומי, כדוגמת
״סנפרוסט״ של קבוצת ״כלל״.

אין מטייח
במזומן ב בנ קי ם
לקוחות שביקשו בימים האחרונים
לרכוש מטבע־חוץ במזומן, נתקלו בתשו-
בה כי אין לבנק מזומנים כאלה. מטבעות
כמו מארקים או פרנקים שווייציים
אזלו כליל, ואילו דולרים נמכרים רק
ללקוחות ובסכומים של עד 500 דולר
ללקוח. הדבר גרם לייצרת שוק-שחור

גל אדיר של פשיטות-רגל של גופים לא-
ממשלתיים, דבר שיגרור שוב פיטורים
ואבטלה.
הנפגעים העיקריים מתוכנית וו יחיו,
כמובן, השכירים, ובמידה קטנה גם אותם
עצמאיים שייפגעו מהעלאת הריבית וט-
הקטנת ההזמנות הממשלתיות.
הורביץ סבור כי הקטנת כמות הכסף
בשוק תגרום להפסקת הביקוש למוצרים
ולהפסקתן של העלאות המחירים. הוא
גם סבור, כי פגיעה בציבור השכירים תגרום
להקטנת הביקוש ולהקטנת האינפלציה.
במקביל יגרמו הפיטורים והאבטלה
להימנעות השכירים מתוספות-שכר,
דבר שיוזיל את הייצור ושיאפשר להגביר
את הייצוא, המכניס מטבע זר, ואשר
יהיה המקור למימון זול.
הורביץ אינו מתכוון לנקוט צעדים
כלשהם נגד בעלי-חון, הן השחור והן
הלבן. הוא לא יפגע במשקיעים בניי-
רות-ערך או במקרקעין או במחזיקי כסף
בצורות שונות, ואינו מתכוון לעשות צעדים
מייוחדים להגברת הגבייה. ביטול
שרות הטלפון המייוחד של מס־חהכנסה
על-ידו מעיד על כי אין בכוונתו לגבות
מסי-אמת.
בכך יגרום הורביץ להקצנת הפערים
בין שכבות המובטלים והעשירונים ה תחתונים
לבין בעלי-חהון, שלא ייפגעו
כלל מתוכניתו.
כשני-שלישים של תקציב המדינה אינם
ניתנים לקיצוץ, בהיותם מיועדים לתשלום
חובות ולביטחון. נותר שליש, הנועד
לשרותי שיכון, סעד, בריאות ופיתוח.
הורביץ גם יצטרך לממן יותר
מ־ 100 מיליארד לירות לתקציבי בנייה
בהתנחלויות, בהתאם לתוכניות שאושרו
בימים אלה. התוצאה: הפסקה מוחלטת
של הבנייה הציבורית והחרפת משבר
הדיור, קיצוץ חמור בכל שרותי הרווחה,
הבריאות והסעד.
נראה כי שר״חאן צר, שנכנס לאחרונה
להשקעות באמרקיה המרכזית, מתכוון
להפוך את ישראל למדינה דוגמת ניקא-
ראגווה או ארגנטינה, מבחינת הפערים
הסוציאליים, והמדיניות המכוונת כולה
נגד השכירים. מדיניות זו תקפיא את
המשק, כמו בימי המיתון, ותיצור מתח
חברתי אדיר, העשוי להפיל תוך שנה
את הממשלה, באמצעות השבתות מאורגנות
או אלימות ברחובות.
תוכנית הורביץ יכולה אולי לחקפיא
את האינפלציה ולהגדיל קצת את ה ייצוא.
היא כבר נוסתה בצ׳ילה, בחמש
השנים האחרונות, ונכשלה. אולם בצ׳ילה
שולטת דיקטטורה צבאית, המאפשרת
את ביצוע התוכנית. בישראל אין מצב
דומה — עדיין.

דרוש רש1י
פדוקסמן מחכה
לידל״ן
כדוס־אנגל

בתשלומים

מאיר
פלוקסמן, שברח מישראל
בעיצומה של חקירת אשר ידלין, והמסרב
לחזור ארצה, השתקע לאחרונה
בלוס־אנג׳לס, שם הוא מכין את הקרקע
לקראת בואו של ידלין בפברואר הקרוב.
פלוקסמן עבר ללוס״אנג׳לס מייד אחרי
שנמלט מישראל, ואחרי שפיתח עסקים
בפניקס, במדינת אריזונה. הוא הפסיד
כסף רב בעסקים אלה, וחזר ללוס-
אנג׳לס. בין היתר הקים בפניקס מיפעל
שנועד לשקם אסירים משוחררים.
אשתו של פלוקסמן, רבקה, הגיעה
לאחרונה לישראל, ועוסקת במימוש הרכוש
של המישפחה. בין היתר הגישה
תביעה בסך 4.5מיליון לירות נגד ה-
מרכז-החקלאי, הרוצה להפסיק את הפעלתו
של חניון בית המרכז החקלאי
בידי מישפחת פלוקסמן.

הסתבכות חברות מכירת־רכב־בתשלו-
מים ,״גלגלית״ ו״נוית״ ,מעידות שוב על
צידקתה של דרישת מדור זה, שהועלתה
כמה פעמים בעבר, שיש לחייב כל מוכר-
בתשלומים לקבל רשיון ממשלתי.
בעבר חשף מדור זה פעולות של כמה
חברות, שפעילותן לא היתה תקינה. מנהלי
אחת מהן ,״שקל״ ,אף נעצרו לאח רונה
ביגלל דרך ניהול העסקים. העיקרון
היסודי של מוכרי מכוניות או מוצרי-
חשמל בתשלומים הוא, שללקוח אין כל
הגנה במיקרה של הסתבכות החברה,
והוא יפסיד את כל כספו, מבלי שיקבל
את המוצר שעבורו שילם.
כאשר נוצר המוסד של מכירות רכב
בשכר-מכר, היו צריכות החברות העוסקות
בכך לקבל רשיון ממישרד־התחבורה,
שדרש תנאים לאבטחת הלקוחות. ב-
מיקרה של מכירת רכב או מוצר אחר
בתשלומים, אין כל דרישה כזו, וכל
נוכל יכול להקים עסק למכירה בתשלומים,
בלי כל פיקוח.
אילו היו בעלי ״נוית״ ו״גלגלית״ מבק שים
רשיון, או היו צריכים לקבל רשיון,
היה מתברר כי אחד פוטר מחברה ציבורית
גדולה, שבה היה חשב, אחרי
שהשקיע את כספי החברה השקעות |
פרטיות.
כל עסק המוכר בתשלומים הוא למעשה
מוסד כספי, ומן הראוי כי ״בנק
ישראל״ או האוצר יחייבו כל גוף כזה
בקבלת רשיון מתאים, שיינתן רק אחרי
שהמשקיעים ישביעו את רצון הרשות
המרשה.

הלוואות משה ויגאל גינד
מיפעל ״תעשיות רכב״ בנצרת, המרכיב
בישראל את מכוניות ״פורד־אסקורט״,
אינו מסוגל לספק את הביקוש. המיפעל
ייצר בדרך כלל 21 מכוניות לשבוע, אולם
לפני כמה חודשים חלה ירידה בביקוש,
וקו הייצור ייצר רק 12 מכוניות לשבוע.
עתה החל ביקוש חסר״תקדים, ומייצרים
26 מכוניות ליום. בדיקה שערך המיפעל
גילתה כי רק למכוניות ״סובארו״ קיים
ביקוש דומה. מחיר ״אסקורט״ אוטומטית
הוא כ 460-אלף לירות, יותר
מאשר ״סובארו״.

הנהלת בנק גדול, המממן את עסקי
משה ויגאל גמלי מראשון-לציון, מתעניינת
בימים אלה במצב עסקי החברה,
לאור המתרחש במשק. ההנהלה שמעה
נתונים על היקף האשראי שקיבלו עסקי
האחים ומצב הביטחונות.
משה ויגאל גינדי פתחו לאחרונה ב-
מיבצע המציע לרוכשי דירות הלוואה של
900 אלף לירות, מזה 400 אלף בריבית
של ס ,270/ללא הצמדה. בתנאי האינפלציה
של היום, ריבית כזו היא שלילית, ו-
מקבל-ההלוואה ירוויח עליה כבר בשנה
הראשונה ס/ס ,50 ובכל שנה יירד
שוויה ב־ 100 אחוזים.

טחנות־הצדק טוחנות לאם, לאם, לאם
לפני כשנה הוגש בבית״המישפט בתל-אביב כתב-אישום נגד אשר בן־יוסף,
מי שהיה מישנה-למנכ״ל התעשייה האווירית, ונגד אליעזר קישלס, יושב־ראש
ועד-העובדים. מאז לא אירע דבר בתיק זה, והוא כאילו נעלם.

מחירי הנכסים
בי שראל זולים
בית תפוס ברחוב חוברמן, מול ״היכל
התרבות״ ,נרכש לפני כמה חודשים על-
ידי איש-העסקים דויד סופר, במחיר
של 4.75 מיליון לירות. בימים אלה מכר
סופר את הבית למשקיע מצרפת, ששילם
360 אלף דולר (כ 11-מיליון לירות).
הקונה טען כי המחיר עדיין נמוך, וכי
מחירי הנכסים בישראל זולים בהשוואה
למחירי נכסים באירופה. על עובדה זו
עמדו עוד כמה משקיעים שהתחילו לאחרונה
לאסוף נכסים מחברות הזקוקות
למזומנים, כולל נכסים תפוסים ומוגנים.

איש־ציכור
כן־ עמי

ח״כ גרופר

מי מצר את הקטר?
מחודש במטבע זר, כדוגמת זה שהיה
קיים לפני ביטול הפיקוח על מטבע זר.
סוחרים פרטיים מוכרים דולרים במחיר
של לירה תוספת לכל דולר, לעומת ה שער
בבנקים.

בשנה האחרונה פורסם רישמית כי חיועץ־המישפטי לממשלה בודק את כיתבי-
האישום שהוכנו נגד חבר״הכנסת פסח גרופר ונגד עובד בן־עמי. גרופר ממשיך
לעצור רכבות בעתלית, ובן־עמי ממשיך בעסקי-ציבור, כאילו כלום לא קרה.
מה קרח לתיקים אלה 1
1 31

:בר ביון העתיקה תפסה המוסיקה מקום ראשון במעלה לצד אימוני הספורט. אפלטון בספרו ״המדינה״ מדגיש, שבריאות הגוף
שלוות הנפש־ נקנים בעת ובעונה אחת ע״י מוסיקה והתעמלות. החרו־החזיקו אחריו גם אריסטו ופיתגורס.
מחקרים פסיכוטרפיים בארה״ב ובאירופה הוכיחו, כי למוסיקה השפעה ישירה על הפעולות המוטוריות היום־־יומיות ועל כושר
זחשיבה. יתרה מזאת! המוסיקה משפיעה לחיוב גם על תיאבון, שינה ומנוחה, יקיצה ועירנות.
; 5חינוך מוסיקלי משחר הילדות חשיבות מכרעת בגיבוש אישיות הילה בכל הנוגע לבטחונו העצמי והסתגלותו לחברה. אין עוררין
נל התפקיד החיובי שממלאת המוסיקה בפיתוח חושי הילד, האינטליגנציה שלו, כושר ריכוזו ופעילויותיו הרדומות. המוסיקה
נובדת על מרכזי העצבים הסימפטים. החשיפה לצליל על כל מרכיביו, מאפשרת שליטה באחת המערכות החשובות בגוף-מערכת

זנשימה. היא מביאה לשלווה נפשית, לשחרור מלחצים ולארגון מחדש של דפוסי מחשבה והרגשה.

ת ר מו סי קלי חדש
זמוסיקה בדיוק כמו הספורט מיועדת
; 1אלפים ולא רק לאלופים. אין צורך
:כשרון מיוחד כדי לעסוק במוסיקה.
:ל ילד יכול להפיק את מלוא ההנאה
ן ן הנגינה ולהעשיר את אישיותו
׳תכונותיו תוך כדי חינוכו המוסיקלי.
:מטרה לקדם ולפתח דור מוסיקלי
חדש, יוצאת חב׳ כלי זמר במסע הדרכה
?:וסיקלי שנועד להורים ולילדים כאחד.
חמסע נערך בניצוחו של נועם שריף-
*חד מבכירי המלחינים והמנצחים
סל ישראל, בעל נסיון עשיר בחינוך
מוסיקלי.

״1 0 1 1 1 1 0

גדול יבואני כלי הנגינה בישראל.
ד מ וי ותחור היחד החי^י*

ר-מז• ה ח אי זןג־ . 1נ תני ה: הרצל (־1.

פורשי המיפלגה, שהצטרפו לתנועת־התחיה, ואף
לתמיכת גוש־אמונים בתנועה.

דטייף ־ ה שגר־ר
המצר בי שראל
אחמד עבד־אלי־לטיף, ראש המישלהת
המצרית לוועדה הטכנית לשיחות
האוטונומיה, עשוי להיות השגריר המצרי
הראשון כישראל.
לטיף, ששהה בשבוע האחרון בישראל, בעת שהתקיימו
ישיבות ועדת־המישנה במלון לרום בתל־אביב, ושאף
עמד בקשרים עם ראשי הערים ברצועת־עזה, היה
בעבר שגריר מצריים בירדן.

זזתוג 1 .,הסודי ת

בנס יילקנותיי

של שר־ ה או צר

את מצביע ה״נגד״

מילבד התוכנית לחיסכון וקיצוצים בתקציב־הממשלה,
שעליה מסר שר־האוצר יגאל הורביץ השבוע
בממשלה ובישיבת הקבינט הכלכלי, הוא מכין עוד
כמה צעדים דראסטיים, שמהותם נשמרת עדיין בסוד.

התוכנית הסודית של הורכיץ מיועדת
להשגת שני יעדים עיקריים: צימצום
קיצוני בייבוא, בעיקר של מוצרי-מותרות,
וספיגת כספים מהציבור.
מחוגי מקורביו של הורביץ הודלף, בי שר-
האוצר כוחן את כל ההיבטים הכרוכים
כהיטלי־ייבוא כבדים ובהחלפת שטרות
הכסף שבמחזור.

ההלפת־הכסף כלשעצמה היא חסרת־ערך, אם אינה
מלווה בצעדים נוספים, כמו הטלת מם באחוז מסויים
על השטרות המוחלפים ועל כל הפיקדונות שאינם
לטווח־ארוך. באופן מעשי יהיה פירושו של צעד
כזה מס חד־פעמי על כלל אמצעי־התשלום במשק
וצימצום אמצעי־התשלום שבידי הציבור.

ביצוע תוכנית כזאת מחייב הבנות
ממושכות. אולם חוגים יודעי-דבי טוענים
כי קיימת אפשרות שכמחסני ״בנק־ישראל״
מוחזקים שטרות חדשים, שהוזמנו בעבר
לתוכנית החלפת־שטרות שהתבטלה.

חורימץ יצ טרף
ל״חרווז״?

לעומת זאת, אם יצטרף הפלג בולו לתנועת־החרות,
גדולים סיכוייו של הורכיץ
להפוך שם מנהיג מקובל על האגף הניצי
שבתנועה, ולהתמודד אפילו על תפקיד
ראש־הממשלה, אחרי פרישתו של בגין,
כמועמד נגדי לעזר וייצמן.

צעד מעין זה של הורביץ יתקבל בברכה על־ידי
שר־החקלאות אריאל שרון, המרגיש עצמו מבודד
ומנוטרל בחרות. מקורביו של הורביץ טוענים כי אם
יצטרף לחרות, עשוי הדבר להביא להחזרתם של

יו>0ן בגין כחוב
יועץ ראש־הממשלה לתיקשורת,
שלמה נקדימון, עומד להוציא לאור
ספר מדיני, שיעסוק דווקא כשלוש
שנותיה של ממשלת־־המערך חאחרו*

בן־יאר* יק ם
מי שדד ברט
מרדכי בן־ארי, יו״ר מועצת המנהלים של חברת אל־על,
שהודח מתפקידו, עשוי להקים מישרד פרטי, שיעניק
שרותי־ייעוץ־וניהול לחברות־תעופה.

בן־ארי, שדחה את ההצעה לשמש יועץ
לענייני-תעופה לשר-התחכורה, עשוי להציע
את שירותי מישרדו למישרד־התחבורה,
להכרת ״אל־על׳ ,ובן דחכרות־תעופה זרות
שיבקשו לנצל את הידע שלו.

•סקרו מימון ירחון
צעירי המסד ״ל

ונר ר כ׳ן־ מרס

בינתיים פנה אייבי לאזרחי ישראל
וביקש מהם להפסיק לתרום לקרנות
שאינן מעבירות את כספיהן לפליטים.

הסודי של
הסטודנט ה חו טפי ם
ישראל היא אחת המדינות המעטות בעולם שברשותה
נמצא מיספר הטלפון הסודי של מטה הסטודנטים,
המחזיקים בבני־הערובה האמריקאיים בטהראן.
המיספר הסודי נמסר לדן אשל, הכתב לעניינים
דיפלומטיים של שידורי ישראל, שביום הראשון
לחטיפה צילצל לשגרירות האמריקאית בטהראן ודיבר
במיבטא אנגלי עם אחד החוטפים שם, כדי לקבל
מידע. הסטודנט האיראני מסר לאשל את מיספר
הטלפון של מטה הסטודנטים, כדי שיוכל להתקשר
לשם למחרת היום, כדי לקבל מידע.

אשל, שסבר כי המיספר עשוי לסייע
לשירותי-הכיון, מסר אותו לדובר צה״ל.
למחרת יבלו הכתבים הצבאיים של
העיתונות הישראלית לצלצל ישירות למטה
החוטפים ולקבל מהם מידע שוטף, מבלי .
שהאיראנים ידעו כי הם מדברים עם
ישראלים.

ש קד !וסף ש ל
אז למדס

הסמאץ

ועד עוכדי־הרדיו תובע מה״כ אהוד אולמרט
להתנצל על האשמות-שקר, שהטיח כעובדי־הרדיו
אחרי שנחשפה פרשת ״רשימת
השמאלנים״ ,שחיבר מנהל חטיבת החדשות
ברדיו, עמוס גורן.
מייד עם פירסום הפרשה מיהר אולמרט לצאת
בהודעה, שעל פיה בדק את הפרשה והסתבר לו כי
אין קיים כלל מיכתב כזה, וכל העניין אינו אלא

״ליד סימה דדא שווז
וו, ר ״ וודנסי ־ אנגידס

נוכח התמיכה הכללית בקואליציה שבה זכה מינויו
של יגאל הורביץ כשר־האוצר, מייעצים לו מקורביו
בסיעת רפ״י לפעול להצטרפותו לתנועת־החרות.
היועצים טוענים כי בבחירות חדשות אין כל סיכוי
לפלג לע״ם, בראשותו של הורביץ, שהסב שמו
לרפ״י, לזכות אפילו במנדט אחד.

מאחרי הקלעים של מיסדרונות הכנסת
עוסקים כיום ראשי הקואליציה
בנסיונות לקנות את ליבם של כמה
ממצכיעי־הנגד, בהצבעה עד תיקה
סעיף ה כחולך ההפלות, שנערכה כ*
שבוע שעבר. מצליף הליכוד וראשי-
הסיעות מבקשים לשכנע במה ממצי
ביעי־הנגד שבקרב הקואליציה להימנע,
כשתיערך ההצבעה שוב, או
להיעדר כעת ההצבעה מכניין הכנסת,
כדי שהקואליציה תוכל להשיג רוב
בהצבעה חוזרת.
אחד המועמדים לשיכנוע הוא ח״ב
אהוד אודמרט, שהליכוד סבורים ש
הצכעת-הנגד שדו היתה רמז שקולו
הכודד הוא עדיץ כעל חשוכות לליכוד,
ועד כן אין לזלזל בו. אולמרט מנודה
כימעט על-ידי כל פלגי־הליכוד, וחושש
לגורלו ככנסת הכאה. אולם כקרב
סיעת תנועת-החרות מעדיפים שיצ
כיע נגד הממשלה, וכילכד שלא ייאלצו
להבטיח לו לצרפו לחרות, אם
היעלמות פלג לע״ס, שבראשות השר
אליעזר שוסטק.
מאחר שכהצכעה הכאה, אם תהיה,
יהיו נוכחים שלושה מצכיעי־נגד ס •
נעדרו בהצבעה הקודמת — הה ״בים
יצחק רכין, עוזי כרעם ומאיר פעיל —
לא יעזרו, כנראה, תימרוני הליכוד.

מגבול קמבודיד,־תאילנד.
אייבי דיבר בדמעות ובזעם על הקרנות, כולל
קרן הצופים, שאספו מיליונים ואינן מעבירות
אותם לפליטים .״זוהי שערוריה חסרת תקדים״
אמר .״אני מצטער שקראתי לתרום לקרנות
אלה. כשאחזור לארץ אנקוט נגדם בצעדים
מישפטיים״.

עב־־כרס על הנושא, שבמרכזו היחסים
העכורים שכין יצחק רכין לשימעץ
פרם, מי שהיה שר״הכיטחון כמט
שדתו. עתה חוא עוסק כצימצום ממדי
הספד כדי להכינו לדפוס.
נקדימץ טוען כי הוא מנוע מלכתוב
ספר דומה גם על ממשלת בגין, כיוון
שהוא חתום עד התחייבות לשמיר!־}
סודיות.

חוגים במפד״ל, שאינם רואים בעין יפה את הופעת
ביטאון צעירי המפד״ל, פנים לפנים, יתבעו לחקור
את מקורות המימון של הירחון.

לטענת אותם חוגים יש לבדוק אם קרן
סודית במישרד־החינוך אינה תומכת
כירחון, המשרת את מטרותיו הפוליטיות
של זבולון המר. 11 אייבי

ד ת רו םלקממ די ה! ״
קרדהטלוויזיה לעזרת פליטי קמבודיה מחזיקה
את מרבית כספי התרומות בבנקים בארץ
בעודי שרבבות פליטים גוועים בינתיים ברעב -
כך קבל ספן־השלום אייבי נתן בשיחת טלפון

בימים אלה החלה מערכת-הכחידות
של זאב ירוסלכסקי, חכר מועצת עיר־:
יית לוכדאנג־לס, המבקש להיכחד דל
דאשות-העיר בבחירות שיתקיימו •
כשנת 3א ,10 כדי לעמוד כראש העיר י
־־־ת שתיערך שם האולימפיאדה של
ת .1084
ירוסלכסקי כן ה־ 31 הוא יליד חיפה,
שהיה תינוק כעת שהוריו היגרו ד*
ארצות-חכרית. הוא החל לנחל מסע״
כחירות, כעיקר כקרב הקהילה היהודית
הגדולה שד לדס־אנג׳לס }700
אלף נפש) ,כשהוא זוכה בתמיכתם של
) 00 אלף היורדים הישראליים בעיר,
(ודפי הערכה אחרת 00 :צ אלף) .כשל
המערכות הציבוריות שהוא מנהל,
עשוי ירוסלכסקי לזכות כתמיכה רחבה
מצד חוגים רכים כלופ״אנג׳לם.
״המצאה סטאליניסטית״ של עובדים שמאלניים ברדיו.
הודאתו של גורן השבוע, כי אכן חיבר בשעתו
רשימה כזאת, הנחיתה סטירת־לחי מצלצלת על
אולמרט והציגה שוב את טיב ״בדיקותיו״ ו״חקירותיו.״

ה סוכנו ת 3 0סו ח
מודסווו שידוכין
מודעות הפירסום של מישרד שדכנות ישראלי,
המתפרסמות בתחנת הרדיו העברית של ניו־יורק,
ממומנות על־ידי מחלקת העליה של הסוכנות
היהודית. מסתבר כי הסוכנות מנסה בדרך זו להגביר
את מיספר העולים לארץ.

עד פי ההסכם כין מחלקת העליה לבין
מישרד־השידוכין הישראלי, משלמת
הסוכנות לשדכנים לא רק את מודעות-
הפירסום, אלא גם דמי־השדכנות עבור כל
שידוך המצמיח עליה לארץ.

אלי חמר

ידלין, שהוא חבר קיבוץ חצרים, ירה את היריה
הראשונה במזכירות איחוד הקבוצות והקיבוצים,
כשתקף בחריפות רבה את הנהגת האיחוד.

הלוו אה ג דו ד ה

לאלעד סלד

צפוי שחרור
אסיר ציון
כימים הקרוכים צפוי שחרור מפתיע של
לפחות שלושה אפירי־ציון מכתי־כלא
רוסיים. חמדוכר כשלושת אסירי־ציון
האחרונים ממישפט לנינגרד.
השיחרור יבוצע אחרי מנעים כין עורד־הדין
ממיזרח ברלין, וולפגנג פונל אשר התמחה
כמשא־ומתן על שיחדור יהודים מברית־המועצות,
לכין הסנטור אדוארד קנדי.

הליכוד רונה
ל סגו ראת הטלוויזיה
כמה מראשי הליכוד חיממו כימים
האחרונים את האווירה סכיכ רשוודהשידור,
מתוף מגמה להביא לסגירתה של הטלוויזיה
לימים אחדים, כגלל משכר מלאכותי, כדי
למנוע את שידור פינוי אילון־־מורה.
כאשר התברר כי אילוו־מורה לא תפונה השבוע,
הפסיקו אותם חברי-כנסת את פעילותם, ודחו אותה
עד לפינוי הצפוי בעוד יותר מחודש.

צפוי קרע ב אגו ד ה
סרובו התקיף של יושב־ראש ועדת־הכספים של
הכנסת, ח״כ שלמה לורנץ, לפרוש מהקואליציה,
עלולה ליצור פילוג בתוך אגודת־ישראל, כאשר
לפחות שני חברי־כנסת אחרים של האגודה דורשים
לפרוש מהקואליציה עוד בסוף השבוע הזה.
נראה כי העובדה שסגן־יושב־ראש־הכנסת מטעם
האגודה, ח״כ יהודה מאיר אברמוביץ, נסע לארצות־הברית
ואינו מתכוון לחזור עד תום האוליטימטום
של הרבי מגור לפרישה מהקואליציה, תדחה את
פרישת האגודה או את הפילוג במיפלגה זו.

ד 3יד וסר
ד הי מ טר מ 3א 3ו
בשיחה שערך מנכ״ל רשות־ד,שידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, עם שר־החינוך הממונה על חוק רשות־השידור,
זבולון המר, הביע לפיד תיקווה כי תימצא דרך
להיפטר מחבר הוועד־המנהל, עורך־הדיו אהרון פאפו.

לפיד הגיע למסקנה כי פאפו, שהוא תומכו
העיקרי של לפיד כוועד־המנהל, עושה לו
שרות דום.

אבן שוקד ה ח מו ד דו ח
חוגים המקורבים לח״כ המערך אבא אבן, מתכננים
כבר את השלבים הראשונים של התמודדות אבן על
ראשות המערך ועל תפקיד מועמד מיפלגה זו
לראשות־הממשלה.

אכן צופה כי ההתמודדות כין שימעון פרס
ליגאל אלון תיצור אפשרות שהוא יוכל
לזכות כתפקיד כמועמד של פשרה.

עיתון ההסתדרות דבר קיבל באחרונה מיכתבים
רבים התומכים במועמדותו של אבן לראשות המיפלגה.

ידל־ן חוור ל פ עי לו ת
הח״כ לשעכר ומי שהיה שר־החינוך, אהרון
ידלין, עומד לחזור לפעילות פוליטית.
3 )41

חברי האופוזיציה בעיריית ירושלים עומדים לפנות
לשר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, בבקשה לסכל את
החלטת ועדת־הכספים של העיריה להעניק לממלא-
מקום ראש־העיריה, האלוף (מיל׳) אלעד פלד,
הלוואה בת 220 אלף לירות, בריבית נמוכה במייוחד,
לשם רכישת מכונית.
ראש־האופוזיציה, יהושע מצא, טוען כי קופת
העיריה ריקה, ובמצב זה אין להעניק הלוואות כה
גדולות לנבחרי הציבור.

ל 11 וסון מ ש תל ט
הגי

פוסט

איש ״כנק הפועלים״ ,יעקוכ לווינסון,
משתלט כימים אלה על היומץ כשפה
האנגלית ה״ג׳רוסלם פוסט״.
חכרת ״אמפל״ ,שכראשה עומד לוויני
סון, אשר היו לה עד כה 25 אחוזים
ממניות ה״ג׳רוסלם פוסט״ ,עומדת
לרכוש 26 אחוזים נוספים, וכך יגיע
לווינסון לשליטה מלאה כיומון.

מוס א חריף
מא״םבפ רי ש ה
מזכיר איחוד הקכוצות והקיכוצים, מוסא
הריה, מאיים כימים האחרונים כפרישה
מהתפקיד וחזרה לקיכוצו, צרעה.
חריף נפגע מהתקפות חוזרות ונשנות עליו דווקא
מקרב חבריו לאיחוד.

החלטה
ב ל תי־ תו קי ת
מליאת רשות־השידור שהחליטה כשכוע
שעבר להסמיך את המנב״ל יוסח (״טומי״)
לפיד לסגור את הטלוויזיה, כאם ישכיתו
שוב העוכדים את השידור, החליטה החלטה
בלתי־חוקית.
ההחלטה תבוטל על־פי הוראותו של שר־ההינוך
זבולון המר.
הטלוויזיה והרדיו בישראל פועלים על פי חוק רשות־השידור
שנחקק על-ידי הכנסת. רק הכנסת יכולה,
על־ידי שינוי החוק או חקיקה אחרת, לגרום לסגירת
הטלוויזיה או הרדיו.

מתחדשה 3לחמת
ידיעות במע רי ב
פרקליטי הצהרון ידיעות אחרונות עומדים לפגות אל
בעלי הצהרון המתחרה, מעריב, ולדרוש מהם להסיר
את הכותרת :״העיתון הנפוץ במדינה,׳׳ המופיעה
מדי יום בעמוד הראשון של מעריב.

יוזמה זו כאה אחרי שהתכרר מסקר הרגלי
הקריאה של הציבור כארץ, שנערך על־ידי
איגוד המפרסמים שלפיו מיספר קוראי
״ידיעות אחרונות׳׳ כפול כמעט ממיספר
קוראי ״מעריב״.
אס לא יענו ראשי ״מעריב״ לתביעה, יפנה
״ידיעות אחרונות״ לכית־^המישפט כדי לאלץ
את ״מעריב״ לבטל את הכותרת המטעה.

של שרון, ז׳אק בן־או!
כירושלים כית־־ספר י
בן־אודיס מקווה כי הפירסום ה^
מערכת־הבחירות של פלאטו והמישפט
יביאו תלמידים לבית־הספר שלו.

עבא די שוקד
התפט רו ת
סמנכ״ל רשות־השידור לענייני מינהל
וכספים, שלמה עכאדי, אשר נחשב עד לפני
תקופה קצרה כאיש החזק של רשות־השידור,
שוקל התפטרות כגלל הכירסום
בסמכויותיו.
הקש ששבר את גב־הגמל היה החלטת ועדת־הכספים
של מליאת רשות־השידור לגבי חוזי הרשות עם
גורמים חיצוניים. עד כה היו עבאדי ואיש המחלקה־הכלכלית
הנתון לשליטתו, ישראל דורי, החותמים
היחידים על חוזי־החוץ של הרשות. עתה יחתמו על
החוזים מנהלי הרדיו או הטלוויזיה ומנכ״ל הרשות.
עבאדי רואה בהחלטת ועדת־הכספים, כמו בהחלטות
נוספות של הוועד־המנהל, כמכוונות נגדו והוא שוקל
התפטרות מהרשות.

חון וווה
מנ הל החד שו ח
רכז חטיבת החדשות ברדיו, חנן נווה, יבוא ככל
הנראה במקומו של עמום גורן, מנהל החטיבה שהתפטר
השבוע.

אחרי התפטרותו העלו יריכיו של גורן
סכרה כי ההתפטרות כאה מפני שהוא לא
רצה חקירה כפרשת המיסמך ששיגר
לאהרון פאפו, על־מנת שלא תתגלנה
פרשיות נוספות.

יגודלו א ס
אילון־מודה
צעירים מכל רחבי הארץ עומדים להיענות לקריאת
בעלי הקרקעות במקום שבו יושבת עתה התנחלות
אילון־מורה ולהתגייס למיבצע גידור 125 הדונמים
שלגביהם קבע בית־המישפט שעל גוש־אמונים לפנותם.

כעלי הקרקעות פנו לתנועת שלום־עכשיו
לכצע את הגידור, אולם תנועה זו לא
הצליחה לגייס את כודדהאדם הדרוש
דמיכצע זה.

כו ח פ שימה
נג ד עיתונאים
שלטונות צה״ל הכינו יחידה מיוחדת
אשר תפקידה הכלעדי היה לגרש
עיתונאים משטח ההתנחלות אילץ־
מורה כעת הפינוי שהיה צפוי השבוע.
כראש יחידה זו, שחייליה תודרכו
כיצד לנהוג כעיתונאים וכיצד למנוע
מהם להסתנן ככל־זאת ולצלם את
הפינוי, עומד נציג דוכר־צה״ל כירושלים,
סגן־אלוף עמי גלוסקא. גלוסקא
נכחד למשימה מפני שהוא מכיר את
העיתונאים המסקרים אירועים כאלה
ויכול לזהותם.

קואליציה ואופוזיציה
ב או תו פי ש רד
יושב־דאש הנהלת הקואליציה, ח״כ הליברלים
אברהם שריר, שוקל הצטרפות למישרד עורכי־הדין
התל־אביבי של אברהם בריר.
בריר עומד בראשות מטה־הבחירות של יצחק רבין
בהתמודדות הפנימית במיפלגת העבודה.

יוסי ינאי

כפית מזון מ ל כו ת לכל אחדמ בני
ה מ שפ חהלה רג שהמ צוינ ת, הרג שה
של ב רי או ת ומרץ לצעיר, ל מ בוג ר
ולק שי ש.
מזון מל כו ת מ כי ל כ מויו ת ג דו לו ת של
חו מצהזר חני ת, קלציו ם, א ש לגן
וברזל ה מ הווי ם י סו דו ת כ בנין גו ף
ה אד ם.
פרופסור גליארז־י ליזי א ב חן הסבה,
גו פני ת ונ פ שי ת ני כרתב אנ שי ם
ש תפריס ם כלל מזון מלכו ת.
למס קנ המק בי להה גי עגם חוקר אחר,
גרדנר, הגו ר ס כי מזון מ ל כו ת מ הוו ה
ה של מ ה חיוני תלתפ רי ט ה מזון היו מי.

ה ציוד ה מ תו חכםוצמ חיי ת הג לי ל
הברוכה זי כו את ״ ג לי ל ״ במד לי ה
ובתואר: מזון המל כו ת ה טו ב
ב עול ם בו עי דהשהת כנ סהב בו קרשט.
מכ תבי תוד ה רבים ה מ גי עי ם ל מכוו ר ת
שמיר מ עי די ם יו ת ר מכל על חיוניו תו
של מוצר ז ה.
פרטים נו ס פי ם אפ שר ל קבל ממחלקת
ההסברה של מעבדת ״ג לי ל ״.
ל ה שיג ב שקם, ב שופ רסל,
ב סו פרמרק טי ם, ב צי מ חוגיו תוב חנויו ת
מובחרות.

,>011 הז-ם ו׳*

מוון מ ל כו ת-
067-41826ת
טל. צוי נ
קיבוץ השמיר מ
ה מרמו רגת ש ל ממוצרי

הנדון
לות כנדה. הסטודנטים יתסיסו את
האוכלוסיה כולה.
״יהיו שביתות, הפגנות, מהומות. יניסו
דגלים פלסטיניים. אני רוצה שיהיו הר בה
דגלים פלסטיניים.״ הוא פנה אל ה קצין
המוסמו .״אם תגלו דגלים כאלה
בבדיקות ליד הגשרים, עיצמו עין. תנו
להם לעבור.״
״האם פירוש הדבר שנרשה את הנסת
הדגלים הפלסטיניים?״ תמה מושל חברון.
״בוודאי שלא!״ הסביר האזרח בסבל נות,
כמי שמלמד ילד מפגר .״נאסור!
בהחלט נאסור! כל מי שמניף — נעצור
אותו. נרביץ לו כהוגן במעצר. פה ושם
גם נפתח באש.

״רק דגל אסור יבול להלהיב ולהמריד.
אני רוצה שבל פלסטיני
ירגיש כליכו רטט של חרדת־קודש
כשהוא רואה את הדגל שלו:״

ך* אזרח ה בי ט בנייר שלפניו .״פרק
י 1ב׳ :ליכוד האוכלוסיה. זהו המשך
ישיר של פרק א׳.
״יש לנו כאן עסק עם אוכלוסיה די מפולגת.
ימין ושמאל. קומוניסטים ודתיים.
מסורתיים ורדיקלים. קיצוניים ומתונים.
חסידי אש״ף וכאלה שדי מסתייגים ממנו,
חסידים של המישטר הירדני. העניין לא
יתקדם במצב הזה.

״עליכם לנקוט פעולות אשר ישימו
קץ לפילוג הזה. אני רוצה שתוף
כמה חודשים לא יישאר בגדה וברצועה
אף איש מתץ אחד. אני
רוצה שהדתיים והקומוניסטים יתאחדו.
שכולם יקבלו ללא עירעור
את מנהיגות אש״ף. זה ברור ץ״
רק קצין צעיר העז לשאול :״איך?״

״פשוט מאד,״ הסביר האזרח בסבלנות
.״אם תתייחסו אל איש
מתץ כמו אל איש קיצוני, גם הוא
יהפוף במהרה לקיצוני.
״תזמינו את המתונים למישרדי ד.מימ-
של. תעליבו אותם. תנו להם לחכות
שעות לפני הדלת. תעירו אותם בשעות
הקטנות.״ הוא פנה אל האיש האחראי על
הגשרים .״בייחוד אצלכם. תשפילו אותם
בזמן המעבר. עירכו על גופם חיפושים
מבישים. הפכו להם את המיזוודות.
״נגרש כמה מהם אל מעבר לירדן. אין
טעם לפגוע כקיצוניים. הם כבר בסדר.
תפגעו במתונים. תוכיחו שמבחינתכם אין
הבדל בין חסיד־מוסקווה וחסיד־וושינגטון.
להיפך. תפלו את הקומוניסטים לטובה.

״כקיצור, תוך במה חודשים אני
רוצה לראות אוכלוסיה מאוחדת,
מלוכדת, נחושת־החלטה. כלי זה
לא תקום מדינה פלסטינית.״
ך * איש פנה שוב אל המתאם .״איך
י 1אתה מעריך את כושרה של המנהי גות
הנוכחית?״
המתאם ניענע בראשו בספקנות .״הם
בסדר. לאומיים. נאמנים. אבל בסך הכל,
אלה אינם מנהיגים של מרד. הם שקולים
מדי, מתונים מדי. פוליטיקאים.״ את ה מילה
האחרונה הפליט בזילזול תהומי.
״ובכן, נצטרך לסלק אותם.״
״איך?״ שאל המתאם .״הם נבחרו ב בחירות
חופשיות, בחסותנו!״

״אז תדאגו לכך שיתפטרו בעצמם:״
קרא האזרח כחוסר־סכלנות.
״תיצרו מצב שבו לא יוכל אף אחד
מראשי־העיריות ומחכרי מועצות־העיריות
להישאר כתפקידו :

הרישמית תתחסל. במקומה תבוא הנהגה
חדשה, מחתרתית. פידאינים. במקום הפו ליטיקאים,
שכוחם רק בדיבורים, יבואו
אנשי־מעשה. יארגנו מרי אזרחי. יגבירו
את הטרור. שיתוף־הפעולה ייפסק. יארגנו
שביתה שר הפועלים מהשטחים בישראל.״

^ לוף פי קו ד ה&רבז לא יכול להת־
\ אפק .״אבל המשק שלנו לא יוכל
לתפקד בלי הפועלים האלה!״
״בווד אי,״ ה שי ב !האזרח בנחת.
״זו! .י ה כוונ ה. ה צי בו ר הי ש ר אלי ל א
י שלים עם, הרעיון של מ דינ ה פל ס טיני
ת, אל אאב כן ייוו כחשהמצב
הו אבל תי־נטכל.
״נצטרך לקחת בחשבון זעזועים מסויי־מים
במשק שלנו. אולי גם התגברות הטרור.
אבל בחשבון הסופי, זה ישרת את
המטרה. זה לטובת המדינה.״
האיש אסף את ניירותיו, כמי שמתכונן
לסיים .״האם יש שאלות?״
הפצ״ר כיעכע בגרונו .״אם הבינותי
נכון את הוראותיך, אין לי ספק שיהיה
מו עסק עם בתי־המישפט. ירוצו בכל
יום שני וחמישי לבג״ץ.״
״טוב מאד,״ אמר בעל־החליפה. .זה
יגביר את המתח. אנחנו עשויים להפסיד
כמה מישפטים, פה ושם. אבל גם זה יש רת
את המטרה.״
״איך?״ היקשה הפצ״ר.

ן * בחינה מישפטית ומוסרית, ס ר
* ! אה הממשלה את עצמה במצב מעין

המישטרד, לכדה שודד. בידי השודד
נמצא רכוש שדוד רב. על כל פריט היה
רשום ממי הוא נשדד.
כמד, מן הנשדדים הגישו עתירה לבית־המישפט
כדי לקבל את רכושם בחזרה.
בית־המישפט ציווה על כך. המישטרה הו דיעה
שהיא תחזיר לאלה את רכושם
השדוד, תוך הזמן שנקבע.
אולם המישטרה לא החזירה את הרכוש
לנשדדים האחרים. היא השאירה אותו
בידי השודד, כדי שישתמש בו לפי שעה,
תוך קביעה, כי כל הרכוש יוחזר אחרי
שהמישטרה תספק לשודד רכוש חילופי,
שהממשלה עצמה תגזול אותו מבעליו.

החור 711 גחון
¥ה נשמע כמו סיפור בידיוני, שאינו
1יכול להתרחש במציאות. אולם זוהי
כל פרשת אילון־מורה על רגל אחת.
״הלכנו כימעט כל הדרך לקראת גוש־אמונים,
ועכשיו על הגוש לעשות את הצעד
האחרון מצידו,״ אמר שר-החינוך, זבו לון
המר, המשתדל בכל כוחותיו לשמור
בידיו את המנהיגות הפוליטית על גוש־

אמונים. מתחרהו על זכות זו, שר־החקל-
אות אריק שרון, היה זהיר יותר.

ההגדרה הנבונה היא פחות ציורית:
הממשלה נכנעה לגוש-אמו-
נים כשהיא כורעת על כירכיה.
אולם הגוש לא הזדרז לקבל את
הכניעה. הוא היה רוצח שממשלת
ישראל תזחל על גחונה.
מדוע התנהגה כך הממשלה?
הסיבה הבולטת ביותר היא פחדנות.
ממשלת-בגין כה מעורערת, מסוכסכת ו כושלת,
עד כי כל עימות, ויהיה קל שב קלים,
עשוי למוטט אותה כליל. ואילו
העימות עם גוש-אמונים לא יהיה קל.

יש סיכה שנייה: גוש־אמונים
אינו עומד מול הממשלה, אלא נמצא
כתוך הממשלה.
המנהיג האמיתי של הגוש הוא אריק
שרון, התופס עתה עמדת־מפתח בממשלה.
זבולון המר מתחרה בו. יגאל הורביץ
מקורב אל הגוש, וכך גם חיים לנדאו וה־רמטכ״ל,
רפאל איתן. בלי קשר ליחס
המיספרי, תומכי הגוש מחזיקים בידיהם
עתה את מחצית הכוח בממשלה.
אך יש סיבה עמוקה עוד יותר. כל ה ממשלה
משועבדת, לאמיתו של דבר, ל גוש.
האידיאולוגיה האמיתית של מנחם

״אם כית־הפישפט יצווה להוריד
התנחלות אחת או שתיים, נצטרך
להוריד אותן ככוח. זה יגביר את
המתח. תהיינה התנגשויות. כך או
אחרת זה יתסיס גם את הערבים.״

^ א ש־ א ב ״אנראה מודאג .״יש ל !
מיבצע הזה היבט אחד המדאיג אותי,״
אמר בהיסוס בולט .״איך זה ישפיע על
המערכת הפנימית שלנו? פעולות כאלה
בשטחים יעוררו התנגדות חמורה אצל
חלק ניכר של הנוער שלנו, וגם בשכ בות
האחרות. הרי לא נוכל לגלות להם
שאנחנו עושים את זה כדי להחיש את
הקמת המדינה הפלסטינית.
״תהיינה פעולות־מחאה. יפי־הנפש ה אלה
משל״י ושלום־עכשיו יקראו להפגנות.
זה ישפיע גם על הטירונים, שיגיעו
אלינו מחר. יהיו תופעות של סרבנות.״

האזרח לא נראה מוטרד ״גם זה
לפי התוכנית,״ אמר .״כסופו של
דבר, הם יעזרו לנו לשכנע את הציבור
שהעניין אינו יכול להימשך.
״המחלוקת הציבורית דרושה בשלב הזה.
אנחנו נגביר אותה בפעולות יזומות.״
״למשל?״ שאל אחד האלופים.
האזרח הירהר. הוא פנה אל הפצ״ר.
״הוגנבה לאוזני השמועה שמתנהל עכשיו
מישפט נגד כמה פושעי־מילחמה ממיבצע־ליטאני.
פה המצב?״
״יש כמה מיקרים. לדעתי, הם יקבלו
עונשי־מאסר ארוכים. בפיקרה של סגן״
אלוף אחד אני גם עירערתי על קולת־העונש,
ואני מקווה שבית־הדין לעירעו־רים
יחמיר אותו.״

״מצויין,״ אמר האזרח. הוא פנה
אל הרמטכ״ל .״אתה תשתמש כסמכות
שלך ותפחית את העונש.
קבע עונש מגוחך. זה יעורר סערה
ציבורית ויגביר את התסיסה.״
״האם אין זו דרך מסוכנת מדי?״ שאל
קצין־תינוד־ראשי.
״סמוך על העם שלנו,״ השיב האזרח
בביטחון .״אחרי שנסיים את המיבצע, הוא
יתגבר על המחלוקת. הוא יבין כי טוב
עשינו שהשתחררנו מן השטחים.

״מתנגדי המדינה הפלסטינית
אצלנו יהיו אז כמיעוט מבוטל, ולא
יוכלו דהפריע לביצוע המדיניות.״

״תפברקו נגד כמה מהם האשמות. לא
איכפת לי שתהיינה מגוחכות — הכאת
שמש בבית-המישפט, או משהו כזה. תע מידו
אותם לדין. הם יורשעו, ותוכלו לה 1

דיח אותם לפי החוק הירדני.״
ך איש הסתכל בשעון. התידרוך ארך
האזרח שקע לרגע במחשבה .״המממ, זה
לא מספיק,״ הירהר בקול רם. כעבור רגע 1י 1שעה בדיוק.
״אלה הן ההנחיות,״ סיכם .״אני מש פנה
אל המתאם :״מי האיש המרכזי ב איר
לכם את גיבוש פרטי־הביצוע. הרמט־חבורה
הזאת?״
כ״ל יביא לי תוך שבוע תוכנית מפורטת.
״האיש בשכם,״ אמר המתאם.
״ובכן,״ אמר האזרח למושל-שכם .״אתה הכל ברור?״
הכל היה ברור.
תארגן את זה. תזמינו אותו לשיחה. תמהאיש
קם .״יש דרכים רבות לשרת את
שכו אותו בלשון, שיגיד משהו קיצוני.
אם לא יגיד, לא חשוב. תפרסמו כאילו המולדת, וזוהי אחת מהן,״ אמר .״ראש־אמר
משהו קיצוני מאד. תדליפו את זה הממשלה מצפה מכולכם לשמור על הדב רים
בסודיות מוחלטת, ולגלות את התכו מייד
לכלי־התיקשורת.
״אנחנו נאסור אותו ונגרש אותו נות שציינו את צה״ל ברגעיו הגדולים
מהארץ. אחרי זה יצטרכו בל רא־ ביותר. זה כמו לחצות את התעלה.״

שי-הערים להתפטר מרצונם. לא
תהיה להם ברירה.

״יהיה תוהו־ובוהו !״ אמר המתאם.
״בדיוק,״ קבע בעל-החליפה .״ההנהגה

בעיניו היה כרה של שובבות.
״ומי יודע, רכותי — אולי כבוא
היום יקראו על שמכם רחובות בשכם
ובחברון:״

ביום הקמת איהרמורה: קצובו ושהן

למעשה, אין זה רכוש ממשלתי. זוהי
הרזרווה הקרקעית של האוכלוסיה החיה
בגדה המערבית. היא נשארה בידי השיל־טון
כפיקדון, עד להקצאתו הסופית. אדמה
זו דרושה לגידול הערים והכפרים בגדה,
לקליטת הריבוי הטבעי, להקמת מיבנים
ציבוריים לאוכלוסיה זו ולשאר המטרות
של ציבור קיים ומתפתח.
יש אדמות שנשארו רשומות בשם ה־שילטון
מסיבה סידורית: במשך עשרות
השנים לא הצליחו השילטונות לבצע ״הס דר
קרקעות״ — כלומר לקבוע איזו חלקה
שייכת בדיוק לכל פרט, ולרשום את ה רכוש
הפרטי, מכיוון שבמשך הדורות היו
האדמות בבעלות משותפת. ביגלל תסבוכת
של ירושה, נישואין ופטירות אין זו מל אכה
קלה למיין את הקרקעות, המחולקת
לא פעם לחלקות קטנטנות במישבצות
מבולבלות.

אך לגבי דבר אחד אין ספק:
זוהי אדמה השייכת לאובדוסיה.
השילטץ לא היה אלא נאמן מטעם
האדכלוסיה.
עם הכיבוש הישראלי, התחיל שילטון-
הכיבוש להעמיד פנים כאילו הוא ״יורש״
של אדמות אלה כבעל לכל דבר, ומותר
לו לעשות בהן ככל העולה על דעתו.
יומרה זו נוגדת לחלוטין את כל האמנות
הבינלאומיות — הן אמנת האג, שלפי
קביעת בית־המישפט חלה על השטחים
האלה, והן אמנת ג׳נבה, שלדעת בית-
המישפט אינה חלה, מאחר שממשלת־ישראל
לא הסכימה מעולם להחיל אותה *.
(אמנת האג אינה טעונה הסכמה של ה ממשלות,
והיא חוק בינלאומי מחייב).

אריק שוו! מחבק בתוועת־ שימחה את בני ק צו בו

בגין מייוצגת על־ידי מגוש׳ ואין בגין
יכול להיוולם בו, מבלי להיקרע מבפנים.
כל !־,סיבות האלה גורמות מצב, שהתגלה
השבוע בצירה אימתנית: למעשה
זיימת במדינה דיקטטורה. אך אין זו ה דיקטטורה
של מנחם בגין. הדיקטטורים
של המדינה הם בני קצובר ,״הרב״ משה
לווינגר ודומיהם — קנאים לאומניים-
דתיים בעלי׳ אופי פאשיסטי־דתי. אלה
שולטים במערכות הלאומיות, בעוד שה דיקטטורה
של מועצודגדולי־התורה תול שת
על חיי־האישות.
ההבדל בין מישטר זה ובין מישטרו של
האיית־אללה רוח־אללה חומייני הוא רק
בסיגנון ובנסיבות המקומיות.

התזזנמזת !זישנפיח
ך • מוצא שנמצא ה׳זנוע על־ידי ד-,
1 1ממשלה, בעת כניעתה, סופק לה
על-ידי גוש־אמוגים עצמו. עד השבוע, הת נגדה
הממשלה עצמה לכך בחריפות.

זוהי התחכמות מישפטית, המתאימה
לעורך־דין קטן ב עיו ת
המאפיה, אך לא לממשלה ריכונית
של מדינת-חוק.
39 העמודים של פסק־דין אילודמורח,
המנומק לפרטי*ם רטיו, מסתיימים בהח לטה
האומרת :״הוחלט לעשות את תצו־על־תנאי
(שניתן לעותרים) מוחלט, ולהכריז
על צו־התפיסה מס׳ 16/79 כבטל לגבי
האדמות שבבעלות העותרים, שפרטי הרישום
שלהן הוזכרו בפיסקת 2לעתירה,
ולחייב את המשיבים * 1—4לפנות מאדמות
העותרים את המתיישבים האזרחיים,
שהתיישבו עליהן, וכל מיבנה שהוקם
עליהן, וכל חפץ שהובא אליהם ...אנו
נותנים למשיבים 1—4שהות של 30 יום
מהיום לשם ביצועו של הצו.״
צו־התפיסה 16/79 שהוצא על-ידי תת-
אלוף בנימין (״פואד״) בן־אליעזר, מפקד
* ממשלת ישראל, שר־הביטחון, מפקד
הגדה ומפקד שכם.

איזור ״יהודה ושומרון״ ,חל על כל השטח
של אילון-מורה. בית־המישפט מצא, על
גבי עשרות עמודים, כי הצו הזה הוא
כולו בלתי־חוקי, מסיבות שונות.
מדוע, אם כן, הוצא צו הפינוי רק על
חלק של השטח שנתפס על-ידי צו זה ז
היתה לכך סיבה פורמלית גרידא: רק
17 מבעלי־הקרקע הגישו את העתירה.
דעת הפרקליטים ובעלי־הקרקעות היתה
שדי בעתירה של אחדים, כדי לקבל פסק־דין
עקרוני שיחייב לגבי כולם. מכיוון
שכל הקרקעות הן באותו המצב — קר קעות
הרשומות על שמות פרטיים — הרי
אין הבדל בין חלקה אחת לשנייה.
עתה נתפסת הממשלה לפרט פורמלי זה.
אף שברור, כי כל ההתנחלות במקום היא
בלתי־חוקית לפי פסק-הדין, וכי יש לפנות
את כולה, מעמידה הממשלה פנים כאילו
יש הבדל בין החלקות שלגביהן הוגשה
במיקרה עתירה, ובין החלקות שלגביהן
לא הוגשה עד כה.
מובן שהתחכמות זו אינה סוף־פסוק.
שאר בעלי־הקרקעות יכולים להגיש גם
הם עתירה. אולם יועציהם המישפטיים
— אמנון זיכרוני ואליאס חורי — מהססים
לתת להם עצה זו. כי עתירה חדשה יכולה
לגרום לתסבוכת מלאכותית חדשה. נציגי
הממשלה יכולים לסבך את התהליך על־ידי
הבאת נימוקים וטענות, שיביאו ל משיכת
העניין במשך חודשים. במשך
אותו זמן תטען הממשלה, כי העניין הוא
״סוב יודיצה״ ,וכי אין לעשות שום פעו לה.
ברור, כי בסוף תהיה התוצאה כמו
שהיתר, בעתירה הקודמת — אך בינתיים
ירוויח גוש־אמונים כמה וכמה חודשים,
ואין לדעת איזה מצב ייווצר בינתיים בארץ.
אפשרות
אחרת, שעמדה לעיני הפרקליטים,
היתד, לפנות לבג״ץ בבקשה פשוטה
להחיל אוטומטית את הצו הקיים על כל
האדמות של אילון־מורה.
אפשרות נוספת: להגיש עתירה נגד
המושל הצבאי, כדי להכריחו לבצע את
הפינוי של כל הקרקעות.

אפשרות מסוג אחר לגמרי: שהמוני
יהודים יקבלו יסוי־כוח מבעלי
הקרקעות לעלות על אדמותיהם,
ושאלה יסלקו את הפולשים
של גוש-אמונים.

מ1קש חדש
ולס החלטת הממשלה מסוכנת
\ 1יותר מאשר ההתחכמות הנלוזה בעניין
אילון־מורה.
הממשלה החליטה להעביר את מתנחלי
אילון־מורד, לאתר אחר, שמבחינה מדינית
ומעשית אינו פחות פרובוקטיבי מ אשר
האתר הנוכחי .״הר-כביר״ קרוב
אף הוא לשכם, והעברת פלוגת־המחץ של
גוש־אמונים לשם אינה משנה את המצב.
הוא ישכון שוב בלב האוכלוסיה הער בית,
כפרובוקציה יומיומית, וכעדות חיה
לכך שאין הממשלה מתכוונת להעניק ל פלסטינים
בגדה המערבית אוטונומיה
אמיתית, שילטון־עצמי והגדרד,־עצמית —
לא היום ולא בעוד חמש שנים.

במקום החדש, במו במקום הנומוקש

כחי, תהווה ההתנהלות, זו ק־16

דרך׳ לשלום, והמוקש יתפוצץ כמוקדם
או במאוחר וירסק את השלום
לרסיסים.
אם כן, מהו ההבדל בין שני האתרים?
האתר החדש בא לספק את הטוענים
נגד הפקעת (או תפיסת) אדמות ״פרט יות״
.כי האדמה בו היא אדמה ״ממשל תית״.
בעניין
זה נערכה בציבור הישראלי והעולמי
שטיפת־מוח, שהצליחה לטשטש את
המצב לפחות בעיני האזרח הישראלי.

האדמה ה״ממשלתית״ בגדה אינה
שייכת לממשלת־ישראל. היא
שייכת לממשלת־ירדן, שירשה אותה
מממשלת־המנדאט, שירשה
אותה מממשלת חקיסרות חעות׳־
מאנית.

הממשלה פורעת

ת11ו

ם כן, מדוע לא הכריז בית־המיש־פט,
כי ההתנחלות אינה סותרת גם
על אדמות ״ממשלתיות״?
גם לכך יש סיבה פורמלית, שאינה נית נת
לשינוי: איש אינו יכול להגיש עתירה
על כך.
מבחינה חוקית, האדמות שייכות לממד
שלת־ירדן. אך ברור, כי ממשלת־ירדן
אינה יכולה לבוא אל בית־המישסט היש ראלי,
ולבקש ממנו להפעיל את זכויותיה.
ממשלודישראל פשוט מנצלת עובדה
פורמלית זו — היעדר עותר היכול לת בוע
את זכותו — כדי לגזול אדמות אלה
מן האוכלוסיה, ולהעמידו לרשות גוש-
אמונים.

פסק־הדין המנומק כעניין אילץ-
מורה מוכיח ככירור כי פעולה זו
אינה חוקית.
לפי פסק־הדין, אסורה כל פעולה של
תפיסת-קרקע, התנחלות או שינוי אחר
במצב הקיים, אלא אם כן הוא משרת
במישרין מטרה צבאית מובהקת, הקשורה
בהמשך המילחמה בין המעצמה הכובשת
ובין אויביה.
פירוש הדבר, כי לא תיתכן התנחלות־קבע
בשום מקום בגדה המערבית, ומות רת
רק פעולה זמנית, הקשורה במצב
הזמני של הכיבוש, לשם הבטחת ביט חון
המעצמה הכובשת כלעוד נפשך
הכיבוש. ברור שעם סיום הכיבוש, בבוא
השלום, נעלם הבסיס החוקי של כל ההתנחלויות
(גם אותן שבית־המישפט מוכן
היה לקבלן כחלק מן המערך הצבאי של
הכיבוש) ,והן תצטרכנה להסתלק יחד עם
שילטונות״הכיבוש.
מבחינה ממשית, התנחלות-קבע בהר-
כביר היא בלתי־חוקית באותה המידה כמו
ישוב באילון־מורה. ההבדל היחידי הוא
פורמלי וטכני: לגבי אילודמורה יש עות רים,
מפני שהקרקעות רשומות על שמות
פרטיות. בהר-כביר אין עותרים היכולים
לפנות לבית־המישפט, מפני שהקרקע
רשומה על־שם ממשלת־ירדן.

מבחינה מהותית, לא רק אנשי
גוש־אמונים הם פורעי-חוק. ממש•
לת-ישראל בולה היא פורעת־חוק,
והחלטתה המבישה מהשבוע אך
אישרה עובדה זו מחדש.
׳ ! אורי אכנרי
לפני הכנסת מונחת הצעת־חוק של
ח״כ אורי אבנרי, המבקשת להחיל את
אמנת־ג׳נבה על כל. השטחים הכבושים
בידי ישראל.
1 -3 7

במדינה
העם
ש, וו, ון מתחת דגשז־

אין הפלייה אצל הורביץ:
הסובסידיות יקוצצו גם
7מי?יו:רימ וגם 7מיקרי־0עד
בדיחה צרפתית ישנה אומרת, שקיים
שיוויון גמור בין עניים ועשירים: גם
לאלה וגם לאלה מותר לישון בלילות
מתחת לגשר.
הרושם הראשון המתקבל מתוכניתו ה כלכלית
החדשה־נושנה של השר החדש-
ישן, ייגאל הורביץ, הוא שגם זו מבוססת
על שיוויון מעין זה.
גם למולטי-מיליונרים וגם למיקרי־סעד
יקצצו את הסובסידיות למזון. גם לאלה
וגם לאלה יקפיאו — ולמעשה יפחיתו —
את השרותים החיוניים. יחתכו ״בבשר
החי״ גם של מי שמתקיים על שכר של
1000ל״י לחודש וגם של מי שמתקיימים
על קיצבת־זיקנה של 3500ל״י לזוג קשי שים.
הורביץ
חותר, בגלוי, לקראת מיתון, ש
ממשלת־ישראל
עלולה לנקוט בצעדים כה
קיצוניים.
כבר ביום השיחה עם דני מט, כאשר
״קטעים ניבחרים״׳ממנה פורסמו בשידורי
ישראל, פנו אליו ידידים והזהירו אותו,
שאחת היא מטרת השיחה: גירוש.
אל־שכעה ביטל את האזהרות וטען ב תוקף
:״השתגעתם? מי יעשה דבר כזה?
איפה אנחנו חיים?״
מי שחששה לשלומו היתד, אשתו, עי־נאייה.
היא ביקשה לשכנעו, שיש לנקוט
ביוזמה נגדית. ואמנם היתד, זו האשד, ש פנתה
לבית־המישפט העליון, בבקשה למ נוע
הליכי גירוש. לא חלפו שעות אחדות
והתברר שצעדה של עינאייה הוא שמנע
למעשה את גירושו של בסאם אל-שכעה.
עינאייה אל-שכעה היא היחידה מבין
נשות ראשי הערים בגדה המעורבת בחיי-
הציבור של בעלה. היא משתתפת בכינו סים,
מחלקת כרוזים, משוחחת עם עיתונאים
ורבים מבני שכם טוענים בגאווה,
שהשיחות הבייתיות הן שקובעות את עתיד
העיר. ואף כי עינאייה אינה עומדת בראש
איגודי־סעד״הרי רישומה והשפעתה •ניכ רים
מאד בחיי הציבור ד,שכמי.
עינאייה, אשה נאה שלה עיניים כחו
יביא
לאבטלה ולהורדה של רמת־המחייה. לות כהות וחיוך חם ולבבי, מדברת בנחת,
ובתבונה רבה. אם לשני בנים ושתי בנות.
אם כן, הולכת המדינה לקראת זעזוע שלא
היא נולדה בשכם למישפחה דלת אמהיה
עדיין כדוגמתו. אין ספק שהוא יק צעים.
למרות הנטל הכספי הניכר התעקש
בור תחתיו את שילטון הליכוד.
אביה שתלמד בבית־ספר תיכון ואחר כך
השאלה היא מה עו ד ייקבר תחת
בסמינר למורות. בגמר לימודיה החלה
עיי-המפולת.
לעבוד כמורה בבית-הספר המקומי.
תוך כדי עבודתה התחילה ללמוד באו ניברסיטה
של רבת־עמון, בחוג למינה,ל
עוד ס ג דו
עסקים. אז החליטה לעבוד כמזכירה בחברת
מחשבים גדולה, ונתבקשה לנסוע לע עיגאייח
אל״שבעה, בוד בסעודיה. המשכורת שקיבלה שם
סטודגטית ופעילה פוליטית, היתד, גבוהה מאד יחסית למשכורתה ב שכם.
היא בחרה לתמוך במישפחתה, גם
היא שפנתה לבג״ץ ומגעה אם מחייב הדבר לגור רחוק ולבד.
אחרי שנתיים וחצי חזרה לשכם.
בינתיים את גירוש פעלה
בצעירותה הטיפה לפעילות נוער במיס־אל-
פרשת
אילון־מורה ופרשת בסאם
גרת מיפלגת הבעת. כששבה הביתה, הח שכעה
הן שני הצדדים של אותו המט לה בפעילות מוגברת למען רעיונותיה ובע.
אילון־מורה הוקמה כדי ״להוריד את נשלחה מטעם המיפלגה לכנסים רבים. את
הראש״ לשכם, שהיא מרכז הלאומנות בסאם הכירה עוד בצעירותה, אך לא היה
הפלסטינית בגדה. אל־שכעה נאסר, ועו זה שידוך מישפחתי או היכרות למען ני מד
להיות מגורש, מפני שעמד בראש שואין.
ההתנגדות להקמת אילון־מורה.
פוליטיקה ולימודים. בסאם היה
בפרשת אילון־מורה נכנעה הממשלה נערץ על חבריו במיפלגת הבעת בשכם,
השבוע בבושת־פנים, שמה ללעג את צו בעיקר בגלל היותו ״אנטי בורגני״ .הוא
ביודהמישפט והשפילה את עצמה לרגלי ניהל מאבק כפול, הן נגד המימסד המקוגוש־אמונים
(ראה עמודים .)36—37
מי והן נגד מישפחתו, שהוגדרה כבורג־בפרשת
אל־שכעה היא הוכיחה נוקשות, נית קיצונית.
שלא נפלה מן הטיפשות שהולידה את
באחד הכנסים של הבעת, שנערך ב העניין
כולו (ראה הנדון).
דמשק ב ,1959-התהדקו היחסים בין בסאם
ערב ההתפוצצות. כאשר יגיע ה ועינאייה והם החליטו להינשא. מאוחר יו עניין
להכרעת בית־המישפט העליון, ביום תר חל פילוג בין סוריה ומצריים, ומיש-
החמישי, תהיינה כל העיניים מופנות אל פחת אל-שכעה הצעירה, שהיחד, מזוהה
השופטים. לא רק אשתו ובני־מישפחתו של עם תומכי מצריים, נתבקשה לעזוב את
אל־שכעה מצפים לתוצאות, אלא כל ה־ תחומי סוריה. יחסיו של אל־שכעה עם
אוכלוסיה בגדה, הממתינה להכרעה-לפני הממלכה ההאשמית לא היו משופרים, בשתתחיל
בתהליך, העשוי להביא להתלק של פעילותו הלאומית־הפלסטינית. לכן
חות כללית של מרי ומרד.
נמנע מלחזור לשכם, והשניים פנו לקא-
מדווחת כתבת ״העולם הזה״ ,היר. אל-שכעה היה עסוק בפוליטיקה ועי-
סטלה קורן :
נאייה החלה ללמוד באוניברסיטת קאהיר.
לא בסאם אל-שכעה ביקש את ההליכים הפעם בחוגים לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה.
המישפטיים. הוא אף לא העלה בדעתו ש גם אחרי שנולדו שני ילדיה הראשונים,

השט חי ם

חנא ונידאל, המשיכה ללמוד. עד שבשנת
1964 שבה המישפחה לשכם.
עינאייה הפסיקה את לימודיה, ילדה עוד
שני ילדים והרגישה שאין זה הזמן המתאים
להעדר מהבית, לשם קידום אישי.
היא התייצבה לימין בעלה בבחירות המ תישות
לראשות העיר, לפני כארבע שנים,
והמשיכה לתמוך בו בעצותיה הנבונות
גם אחרי שניבחר. לפני שנה חזרה ללי מודים
והיום היא לומדת בשנה הרביעית
בפקולטה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת
רבת-עמון. כמובן, היא אינה מופיעה בכל
ההרצאות, אלא לומדת בבית, אחרי שה ילדים
הולכים לישון.
בימים אלה היא נעה ונדה בין שכם
לירושלים, בין ביתד, לבית־הימשפט ה עליון.

>1ג!ום
ושמו הר־כב־ר

האתר החדש שגבחר להתגחלות
אילץ מורה, מבטיח צרות
7א פחות מקודמו
אם יסכימו מתנחלי אילון־מורה להתפ נות
מאדמות הכפר רוג׳ייב, שעל פי הח לטת
בית־המישפט העליון נתפסו שלא
כחוק, יוקם ישובם באתר חדש שנבחר
לצורך זה על־ידי מומחי מישרד־הביטחון.
המקום המיועד ליישוב החדש הוא הר-
כביר, כשישה קילומטר צפונית לגיבעה
שעליה ממוקמים כיום הקראוונים של אנ שי
הגרעין.
הר־כביר, או ג׳בל כביר, כפי שהוא
מכונה בפי הערבים, הוא ללא ספק אתר
איסטרטגי מובהק יותר מאשר הגיבעה
שמעל לכפר רוג׳ייב. הוא שולט על ואדי
פארה, המוביל מגשר דאמיה לשכם, שהיד,
ציר החדירה ההיסטורי העיקרי מעבר־היר-
דן אל לב השומרון. הוא חולש גם על
המבואות המיזרחיים של שכם. אלא שהוא
נבחר להתנחלות לא רק בשל חשיבותו
האיסטרטגית. זהו האיזור הגדול היחידי
בשטח שהוא כולו ״אדמות מדינה״.
אלה שבחרו באתר לא שאלו את עצמם
מדוע רכס כה חשוב אינו מיושב, ולא היה
מיושב מעודו במהלך ההיסטוריה. אין זה
מיקרה. יש לכך סיבה. סיבה זו עלולה
להוות מיכשול להקמתה של התנחלות גוש-
אמונים במקום.
מילכו־ד אדיר. ברכם הר-כביר יש
שתי פסגות. האחת מתנשאת לגובה 767
מטר מעל פני הים והשניה לגובה של
792 מטר. אולם הרכס כולו חשוף לאר בע
רוחות. זר,ו איזור שבו נושבות הרו חות
החזקות ביותר בארץ. בתקופת החו רף
כימעט אי אפשר לעמוד עליו. ספק
אם ניתן להקים במקום מיבנים ארעיים.
אולם בעיית הרוחות, ההופכת את הר-
כביר לארץ גזירה שכימעט שלא ניתן
לחיות בה, היא רק אחת הבעיות המאיי מות
על גילגולד, החדש של אילון־מורה.
דרך הגישה להר היא רן מצד מערב. היא
עוברת כולה בקרקעות פרטיים מעובדים.
כדי לתפוס דרך לישוב שיוקם על ההר
יש, לדעת מומחים, להפקיע קרקעות מעו בדות
בשיעור הגדול פי חמישה מאדמות
הכפר רוג׳ייב שנתפסו. הסערה שתתעורר
כתוצאה מכך לא תיפול מזו שקדמה לה.
אולם גם אם תיפתר בעיית תפיסת ה קרקעות
לצורך סלילת הדרך, עדיין תי וותר
בעינה בעיית החיכוך עם האוכלו סייה
המקומית. כל דרך שתיסלל להר-
כביר צריכה לעבור בתוככי שני מחנות
פליטים גדולים, הנמצאים ממיזרח לשכם.
אחד מהם הוא מחנה בלטה, הידוע כמר כז
לפעילות פידאינית. שכנות זו ודאי ש אינה
מבטיחה חיים קלים לאנשי אילץ-
מורה באתר החדש שהוקצע להם. מה
שברור הוא, שגם אם יסכימו מתנחלי אי-
לון-מורה להתפנות, לא יסתיים בכך סיפור
התנחלותם. הר-כביר הוא מילכוד אדיר.

ה כנ ס ת
כד מידה זהב

מדוע משלם מוסד
יהודי 300 אלף 7״י
עבור הרצאה אחת
של מגהיג ישראלי ץ
משה דיין זכה לא פעם בתואר אלוף־
המצח־ר,נחושה. השבוע זכה בתואר שוב.
(המשך בעמוד )47

איו מתעשוית
מתנחלי ;1׳11111 עלוחשבו1 מדינת ישראל
^ ם שחר, מדי יום ביומו, מתרחשת
? בהתנחלות גיבעון תופעה מוזרה. ה מתנחלים
עוזבים את המקום. במכוניות
מפוארות, מרצדס, פדו, אופל ואחרות,
וחוזרים אליו רק לעת ערב. במשך היום
נשארת ההתנחלות, השוכנת על אם הד רו
המובילה צפונה׳ ,מירושלים לרמאללה,
שוממה.
ההסבר לכך פשוט. מתנחלי גיבעון הם

מזפירה כלום
חשמל, מים וביוב

מתנחל כוגן
מרצדס, פדו ואופל
רובם ככולם תושבי ירושלים, הממשיכים הקבועים להתפרנס במקומות־העבודה
שלהם, ולשם כך הם יוצאים מדי יום
לירושלים.
ההנתחלות היא עבורם עסק משתלם
ביותר. את דירותיהם בירושלים השכירו
תמורת סכומי־כסף שמנים, ותחתיהן קיב לו
דירות בגיבעון תמורת שכר חודשי
אפסי — 1000 לירות לדירה בת שלושה
חדרים. ההתנחלות בשטחים מעניקה להם
גם פטור ממס בגובה .770 הם יכולים,
איפוא, להרשות לעצמם לנסוע במכוניות
מפוארות.
כדי להעניק למתנחלים את האפשרות
להתעשר בקלות, השקיעה המדינה עשרות
מיליוני לירות בפיתוח המקום. הוקמו רש תות
חשמל ומים, ונבנה ביוב. ראשוני
המתנחלים, שהגיעו למקום בדצמבר 77׳,
התיישבו תחילה בכמה מיבנים קיימים,
ששרדו מהתקופה שבה שכן במקום מחנה
צבאי ירדני, וששימשו אחרי הכיבוש את
כוחות צה״ל. מאז הוקמו במקום עשרות

שבע שנים בארץ. לבני־הזוג בת נשואה
ובן המשרת בצה״ל. לגיבעון הגיעו עם
היווסדה, לפני שנתיים. לפני כן התגוררו
בדירה מרווחת בגיבעה הצרפתית בירוש לים,
שאותה השכירו אחרי שעברו לגיב־עון
.״אנחנו פה לא בשביל להרוויח,״
אומרת ראיסה .״באנו בגלל האידיאולוגיה,
שיהודים צריכים לשבת בכל ארץ-
ישראל.״

מיבנים חד־קומתיים, שבהם שוכנו מת נחלים
נוספים.
כיום נמצאות בהתנחלות גיבעון כ־100
משפחות. רובן זוגות צעירים. מלבד כמה
נשים, המטפלות בילדים הקטנים, והמפעילות
את השירותים החיוניים במקום,
עובדים כולם בירושלים ובסביבתה. ההת נחלות
משמשת להם, למעשה, רק בית־מלון
ללינת לילה. את האבטחה להתנח לות
מספק צה״ל, שחייליו ניצבים בשער
ומפטרלים לאורך הגדרות. המתנחלים
עצמם משתתפים בתורנות שמירה רק
בשעות הלילה.
מזכירת התנחלות גיבעון, יהודית
בלום, גאה בעובדה שכ־ 250 מישם-
חות נוספות מתחרות על קבלת כשלושים
דירות בילבד, שעדיין נשארו פנויות. יהו דית
ובעלה, עמי, מהנדס בעיריית ירוש לים,
הגיעו למקום יחד עם שני ילדיהם
לפני כחודשיים. הם מחזיקים בבעלותם

סי ב סו ך
ופילוג
ךראה כי ראיסה היא מבחינה זו ב מיעוט
בגיבעון. רוב המתנחלים באו
מסיבות אחרות: עשיית רווחים ועלייה
באיכות החיים, על־חשבון כספי המדינה.
מצב זה חרה לקבוצה קטנה של עולים
מברית־המועצות וכמה אחרים, שהתמר

..חרק גרור!והיושבים ס ן הם אינסו־סנסיס, שבאו דוושות נסך ; א₪:־ חושב גיבשו,
..הם רוצים וקבר וילות ועושים תשבומת נמה נ סו יקברו אם יכנו אות ־ נמו בימית.־־

בסף 11111*11־ דום!
גם את הדירה הקודמת, שבה התגוררו
בירושלים. יהודית מודה, כי האידיאולוגיה
של ארץ־ישראל השלמה אינה המניע ה דומיננטי
המדרבן את הנהירה למקום,
וכי לאפשרויות ההתעשרות יש חלק לא-
מבוטל בכך.

נו להתנחלות מתוך אמונה בחזון ארץ-
ישראל השלמה. נתגלע סיכסוך שהביא
לפילוג ולהקמת ועדה־קרואה, המנהלת
כיום את הישוב.

וילו ת ופיצויים
מוגדלים

איכו ת חיי ם
וגידול בצלים

קירה קצרה במקום אכן מגלה את
המניעים האמיתיים.
• אורי וזהבה זקן הגיעו לגיבעון עם
שלושת ילדיהם לפני שלושה חודשים. או רי
הוא בעל חנות למיכנסי־ג׳ינס בירוש לים,
וזהבה היא מורה בכיתה א׳ בבית־ספר
בירושלים. לפני-כן התגוררו בדירה בת
ארבעה חדרים בשכונת נוודדיעקב בירו שלים,
שאותה השכירו אחרי שעברו ל-
גיבעון .״כאן יש לנו אמנם רק שלושה
חדרים, אבל זה כדאי,״ מסביר אורי .״שכר
הדירה הוא זול, ואיכות־החיים הרבה יותר
טובה מזו שהיתר. לנו בירושלים.״
• 1עמוס ותלמד, בן־שחר הגיעו לגיב־עון
עם ארבעת ילדיהם משכונת רמות
בירושלים. את הדירה בת ארבעת החדרים
ברמות השכירו, ותחתה קיבלו בגיב־עון
דירה בת שלושה חדרים .״חדר פחות,
חדר יותר, זה לא מה שמשנה,״ אומר

מישפחת זקן
את האבטחה מספק צה״ל
עמום .״תמורת 1000 לירות לחודש קיבלנו
כאן דירה עם אוויר שאפשר לנשום. בחוץ,
בגינה, אני מגדל בצלים. איפה זה היה

נית־מלון לשעות־הלילה :

לנו כשגרנו בדירה בירושלים?״
• 1ולאדימיר וראיסה ברבוי הם עולים
חדשים מברית־המועצות, הנמצאים כבר

י * ובדהמעניינת נוספת, המאפיינת
? את גיבעון, היא, כי ההתנחלות כלל
אינה ישוב־קבע. לפי החלטת הממשלה מ לפני
חודש, עתידים תושבי-המקום לעבור
לשני ישובי-קבע, שיוקמו בסביבה. ההשק עה
בגיבעון עצמה היתה, איפוא, לשווא,
וההתנחלות תפורק אחרי הקמת ישובי־הקבע.
אולם
גם הקמת ישובי־הקבע אינה
בטוחה .״יש כאן סיכסוכים קשים ביו ה מתיישבים,״
מגלה יורי כגן, עולה מברית־עם
המועצות,
הנמצא בהתנחלות יחד
אישתו ובנו מיום הקמתה .״חלק גדול
כאן הם אינטרסנטים, שבאו לעשות כסף.
הם רוצים לקבל וילות, ואומרים שבלי
הווילות לא יעברו לישובי־הקבע. יש גם
כאלה שבאו לכאן כדי להתפנות. הם כבר
עושים את החשבונות כמה כסף יקבלו אם
יפנו אותנו — כמו בימית.״

יוסי היימן 1

מסח
^ ם תבחרו להילחם בהם בבוקר
— הם יטבחו אתכם,
אם תיבחרו להתחבא מפניהם — הם
ימצאו אתכם,
אך אם תיבחרו לקחת את ניצחונם מ ידיהם
— הם יזכרו אתכם!׳׳
קולו של אלעזר בן־יאיר חוצב להבות
ברגעיה האחרונים של מצדה. במרומי
הצוק, המתנשא על ים־המוות, מרחפת ה זוועה.
האש כבר אחזה בחומה הפנימית, י

המיגדל הבוער

שתי מצדה: על רק

אחד השחקנים הראשיים במצדה הוא
המיגדל, שבעזרתו מתקיפים הרוסים
את מצדה. המיגדל, שמישקלו כ־ 15 טון, הונע בעזרת מנגנון מייוחד
שבנו כ 1000-יהודים נצורים מזה שלוש
שנים. במיגדל שנגח את השער המערבי
מטפסים חיילי הליגיון הרומי העשירי,
5000 לוחמים אכולי צמא למים ודם, ב פיקודו
של פלוויוס סילווה.
זהו הנאום האחרון ; הנאום שאיש אינו
מסוגל לוודא אם בכלל נישא אי-פעם, שכן
טרם ניברא המת שיקום לשחזר את ה היסטוריה.
אבל אם להאמין לג׳ו אוליאנסקי,
שתפר את התסריט לפי רב־מכר של
ארנסט גאן, שכתב את הספר לפי דימיונו
הפרוע וקצת לפי יוסיפום פלוויום, שטען
כאילו נעזר בשברי זיכרונותיה של זקנה
ששרדה מן המחנה היהודי — הרי אין
ברירה אלא להאמין שדברים מעין אלו
אכן נאמרו, לפני קרוב לאלפיים שנה.
מה שסביר פחות הוא, שאלעזר אכן חזר
על דבריו עשר פעמים בשני ערבים שונים,
כפי שעשה זאת פיטר סטראום. או שהיהו דים
מחאו לו כפיים, כפי שעשו זאת על
ה״סט״ (בימת הצילומים) ,כשהבמאי, בורים
סאגאל, צעק ״קאט״! מכיסא מסתובב

אחרי שהורכב על ז
בעל מישקל מרשים ו
שוויתר על הופעה ב

סר ת על גיבעה סמוכה

ע מצדה האמיתית (מימין, למעלה) הוקמה
וכי המצלמה תנוע מפניו אל פני בת־זוגו,
כשאל תוך התמונה יוכנסו פניהם של ה-
אחרים. הכל כיד הטכניקה הקולנועית,
שהיא אחד הבלופים המשוכללים ביותר באמנות
המודרנית.

ה ת אבדו ת
צמודה לדולר
ך* קושי הגדול של אינסנט־מישחק ש !
1שכזה גדול שבעתיים, כשצריך לשבת
ולחכות שעות רצופות עד שמותר לומר
מישפם אחד. כפי שמבטא זאת אחד השח קנים
המעולים שבמצדה, ג׳וזף וייזמן:
״הנורא ביותר, זה לחכות.״ אך זוהי רק
תיסמונת אופיינית להפקה הוליוודית גדולה,
שקיבלה ממדים מיפלצתיים בהפקה
ענקית זו.
דומה כי מבראשית נולדה מצדה בדם

דייוויד אופאטושו,
שחקן יהודי ותיק,
מופיע במצדה בתפקיד רבס של הנצורים.

ואש. היו רגעים שבהם נידמה היה, כי
מפיקיה עומדים לאבד עצמם לדעת בצמוד
לדולר. מד, שתוכנן כהפקה של 8—10
מיליון דולר, עלה בתקציב המשוער ל־15
מיליון, כשניכנס ארנון מילצ׳ן כשותף
להפקה עם חברת יוניברסל.
כשהתחילו הצילומים, בשלהי אוגוסט,
אחרי שהאמריקאים השתכנעו כי אין טעם
להתחיל להסריט בימי יולי הלוהטים, כבר
עלה התקציב ל־ 18 מיליון דולר. היום
מדברים כבר על 26 מיליונים משוערים
(בדולרים) .וכדי לחסוך ככל האפשר הח ליטו
המפיקים לגמור את ההרפתקה היקרה
ביותר בתולדות המסך הקטן בבית.
״האנשים היו מנותקים זמן רב מדי מן
הבית,״ אומר המפיק ג׳ורג׳ אקשטיין,
״מוטב לכולם אם נסיים את צילומי הפנים
בהוליווד.״ הוא מסביר את הבעיות המייו-
(הנושך בעטוד )42

״לה שניבנתה בידי יחידה של צה״ל. שחקן אחר
עתיד קולנועי רציני הוא פול סטית (בתמונה למטה),
נורט לצידו של בוב ניקולסון כדי להשתתף במצדה.
רכוב על ״צ׳פמך. זו מכונית בעלת המנוף
המשוכלל ביותר בעולם למטרות הסרטה,
ששוויה הון עתק, וכמוה יש מעטות בעולם.
רק חברות אמריקאיות ענקיות, דוגמת
יוניברסל, יכולות להרשות לעצמן להוביל
ולהפעיל ענק מיכאגי שכזה.
ברגעים כאלה מרגיש גם האדם כי הפך
למכונה, והנאתו של השחקן מפוקפקת
ביותר .״המשגע והקשה ביותר במלאכה
זו,״ התוודתה ג׳וליה פאגאנו באחד הרגעים
האחרונים לחייה (כמריים, אשת חיקו של
אלעזר) ,״הוא שעליך להגיש מישחק
כויידי, ובשבריר של שנייה להדביק את
עצמך למצב שבו הפסקת להיות אתמול
בערב.״
מול ג׳וליה פאגאנו, שחקנית תיאטרון
המרגישה בבית אצל איבסן, ונאבקת לרא שונה
בטיפוס זה של מישחק, חוזר פיטר
סטראוס כתקליט, על מה שצריך להיות
קתרזיס אצל הצופה. סטראוס סומך על
הבמאי שידביק כיאות את המישפט הראשון
מן ה״טייק הראשון״(הפעם הראשונה),

ראובן בר־יותם בתפקיד דרמטי, שונה נזבל
עברו הקולנועי: תקצב, הממלא את השליחות
הקדושה כשוחט, במדריך את הגברים כיצד להמית ללא כאב,

דזסטויד נו

השחקן ג׳וזף וייזמן, שגילם על הבד
את ד״ר נו ונחשב לשחקו במה מטולוז,
ממלא בסרט מצדה את תפקידו של נתן מן האיסיים.

ן מוות ב שביל ה 1חש 9 6
(המוסך מעמוד )41
חדות שאיפיינו תפקד. קשת־עורף זאת:
״אילו ידענו מראש מה עומד לפנינו, היינו
מכינים את ההפקה בשטח שנה וחצי לפני
תחילתה, ולא חודשים ספורים בילבד כפי
שעשינו. היו גם קשיים נוספים — מזג
אוויר סוער, מחלות וכדומה.״

מ ה לו מו ת
ב מיטבה
ין זה סוד שהאווירה בתחילת ימי
י * הצילומים לא היתד. בריאה ביותר —
לא נפשית ולא פיסית. הישראלים הופתעו
לראות את הביורוקרטיה האמריקאית ב מלוא
הדרה, כשעשרות אנשים טסים הלוך
וחזור בקווים ניו־יורק—לונדון—רומא—
תל־אביב ומחליפים זה את זה בתדירות
סילונית כימעט.
הישראלים טענו :״במקום אנשי־קולנוע
הגיעו לכאן אנשי-אולפן.״ האמריקאים לא
בטחו בידע הישראלי והטיסו לישראל גם
ארגזים מלאים במסמרים. שלא לדבר על
כל עמדות המפתח שאויישו כאמריקאים ד
שייצרו מתחים רציניים בימים הראשונים
של ההפקה. בימים כתיקונם נימצאו כ-
400 עד 500 איש באתר הצילומים, צבא
שקל יותר לנהלו בעזרת גנרל מאשר בעזרת
מועצת גנרלים: ריק אירווינג (המפיק)
,ג׳ורג׳ אקשטיין (המפיק) ,ובורים
סאגאל (הבמאי) בצד האמריקאי, כשב-
חזית הישראלית ארנון מילצ׳ן וישראל
רינגל כאחראים, ורוני יעקוב שסיפק את
שרותי ההפקה. וכמו על המסד חלפו שמות
כדיק לרמן, טד ג׳וזף, פיטר תומפסון, מר־שאל
גרין ומנהל־ההפקה בוב סטון, ש-
״הועף״ לפני כחודש בילבד ותחתיו בא
איאן לואיס.
החילופים בצמרת זיעזעו גם את אזובי
הקיר. צמד־חמד של אנשי פעלולים קיבל
כרטיס חזרה אתרי שהחליף מהלומות אג רופים
במיטבה. היתד. זו הזדמנות לכמה
״סטאנט־מן״ ,ישראליים להתאמן במיקצוע,
לשבחיו של האחראי האמריקאי.
תופעה זו של קירוב לבבות, בכורח
המשימה המשותפת, היא אולי הלקח ה חשוב
ביותר שאפשר ללמוד מהפקה רצי נית
זו. מסתבר שלמצדה עוצמה משלה,
לא רק בטבע ובנוף, כי אם גם כאתגר
שרתם למנועיו את הפועלים הקטנים ביותר
יחד עם הכוכבים המיוחסים ביותר. ב אנרגיה
משלה סחפה מצדה אפילו את אלה
שהיו ממורמרים על שכר, על תנאים סני טרים
או על חיידקים לא קרואים .״נידמה
לי שאזכור את אתר הצילומים הזה גם
משום שחליתי כאן,״ הצטחק ג׳וזף וייזמן.
״ככה זה, לכל אתר הצלקת שלו. אבל
איד אוכל להתעלם מן ההרגשה הייחודית
שיש במקום הזה, כשאתה מביט אל פני
ההיסטוריה ולרגליך פרוש הים האגדי
הזה ז״

שוו היהלותים
שו מלנה וון נשסיץ
(משמאל, עם בעלה)
הוא השליש
בסידורם ההתנפלויות על
נשות המיליסרס
^ ת יום הולדתו של הצייר הישר-
י אלי הנודע, ראובן, ממשיכים לחוג
מדי שנה, גם אחרי מותו. זוהי מסורת
הנשמרת על־ידי אלמנתו, אסתר רובין.
ביום החמישי שעבר ערך השגריר האי טלקי
בישראל, ג׳ירולמו ניסיו, מסיבת
קוקטייל בחווילתו שבתל־בנימין ברמת-
גן, לציון המאורע. בין האורחים היו ידידי
המישפחה הוותיקים. גם עורך-הדין אמנון
רוזנשטיין ורעייתו, מלכה, היו ביניהם.
לרגל המאורע ענדה מלכה רוזנשטיין, אשר

מכונה ״הסבתא הזוהרת״ מאז נולדה נכ דתה
שאינה צעירה בהרבה מבתה הרבי עית,
את תכשיטי היהלומים היקרים שלה,
שאותם היא שומרת להזדמנויות מיוחדות.

בתום המסיבה חזרו אמנון ומלכה רוזני
שטיין לדירתם שברחוב שרת בצפון תל-
אביב. אולם בילוי הערב לא הסתיים לג ביהם.
יחד עם רונית, בתה הגדולה של

אופ טי מיו ת
ל קר א ת הסוף
ף( יטר סטראוס, שהיה החולה מכולם,
לקה גם הוא באופטימיות, לקראת ה סוף׳
אולי משום שריח הבית עלה באפו. אך
קרוב לוודאי שהיה זה בגלל הטיפול הרפואי
שקיבל בלונדון, יחד עם מחמאות
שהחלו להגיע מלוס־אנג׳לס, כי התוצאות
נראות מרהיבות.
ואשר לפיטר או׳טול, המכונה בפי כל
״הנסיך״ ,ואשר הצוותות כולם מורידים
בפניו את הכובע, דומה שגם הוא נירגע
מאז שהחלו הצילומים. עובדה: הוא, שאיים
בתחולת הצילומים כי אם לא יביאו
למענו את הקאראוון הממוזג מרומא לא
יתחיל בצילומים, לא יצא את גבולות
ישראל במשך כל ימי ההסרטה. שלושה
ימים בטרם עזב הספיק להעניק ערב
תיאטרון מעולה לתושבי באר־שבע, העיר
שבחר לשבת בה, הרחק מן ההמון הסוער.
ואולי כדאי לחשוב על הדבר החשוב
ביותר — על התוצאות. אם אכן תצליח
הסידרה, יהפכו התלאות לחוויות, כמו כל
עבר היפה מן ההווה. ולמי שמפקפק ב כדאיות
המאמץ, כדאי לענות מפיו של
דייוויד אופטושו, שחקן האופי היהודי
המעולה, הממלא את תפקיד הרבי מתוך
תחושת שליחות נוראה :״אני מקווה ומתפלל
שמצדה תתקן את מה שעולהה
הסידרה נס ואה, שהיתה לדעתי עלבון ל אינטליגנציה
וליהדות.״

כך, סיפרה מלכה רוזנשטיין:

האס ובנותיה
ובת

מלכה, ובעלה הגרפיקאי ברוך אדלר, יצאו
בני־הזוג רוזנשטיין לסעודת־ערב במיסעדה
הצרפתית שבמועדון של רפי שאולי ברח׳
ירמיהו. בותם הסעודה הם עלו לקומת
הדיסקוטק, שם בילו עד שעה מאוחרת
בחברת ידידים.
אחרי השעה שתיים בלילה חזרו בני־הזוג
רוזנשטיין לביתם במכונית הנזוצדס
הלבנה של אמנון. על מה שאירע אחר-

הזקונים שלה,

מלכה וארבע בנותיה: רונית הנשואה שבזכותה נהפכה
מלכה לסבתא, סלי ודנה, שהן כיום בשנות העשרה שלהן,
שהיא כיום בכיתה אל״ף, וגדולה רק במעט סנכדתה.

השעה היתה בערך עשרה אחרי שתיים.
החנינו את המכונית במיגרש החנייה ו יצאנו
לעבר דלת-הכניסה הנעולה. כשאמי
נון הוציא את המפתח כדי לפתוח את
הדלת, הופיעו לפתע ארבעה בחורים ש-
כובעי־גרב מכסים את פניהם. שניים מהם
התנפלו על אמנון, תפסו אותו מאחור ו חנקו
אותו. שני האחרים תפסו אותי.
״זהו שוד,״ הם אמרו ,״תשתקו ולא יק רה
לכם שום רע!״
אחד מהם תפס אותי מאחור וסתם את
פי. השני תלש את ענק היהלום שלי מעל
צווארי. זה היה ענק עם יהלום של שלו שה
קאראט. ניסיתי להסיר את ידו של
השודד שסתם את פי ותוך כדי כך סרטתי
את פניו בציפורני.
״הס לא החזיקו בידיהם שום נשק. גם
לא סכינים. הם פשוט התנפלו עלינו ותפ סו
אותנו בידיהם. אולם אין שחר לסי פור
שהופיע בעיתונים כאילו הם הפילו
את אמנון לארץ, היכו אותו מכות-רצח
וכפתו אותו בידיו וברגליו. כל העסק נמ שך
כמה דקות הם אמרו לנו כל הזמן:
״תשתקו ולא נעשה לכם שום דבר.״ בהת חלה
צעקתי מפחד ומבהלה, אבל אחר־כך
השתתקתי. הם ניסו להוריד את טבעת־היהלומים
שמעל אצבעי. בהתחלה התנגד תי.
אבל אמנון קרא אלי :״תני להם את
הטבעת.״ הם מיהרו להסתלק.
כעבור כמה שניות כבר הגיעה למקום
ניידת מישטרה.
מסתבר כי שתי בנותיה הגדולות של

מלכה, טלי בת דד , 17 וחצי ותה בת
ה־ 16 וחצי התעוררו בחדד־השינה שלהן
לשמע הצעקות שהגיעו מהחצר. הם לא
הבינו בדיוק מה מתרחש. גם שכנים אח רים
בבניין התעוררו. אבל בעוד שהשכ נים
סברו כי מדובר במריבה מישפחתית
וכי הצעקות בוקעות מדירת־הגג של בני-
הזוג רוזנשטיין, חשדו הבנות כי מנסים
לשדוד את המכונית של אביהן. הם טיל-
פנו מיד למישטרה והזעיקו אותה. בעוד
השוד מתמשך, כבר היתד, ניידת־מישטרה
בדרכה למקום. השוטרים החמיצו את ה שודדים
שנמלטו בדקות ספורות בלבד.
כאשר הגיעו השוטרים למקום, הם מצ או
את בני הזוג רוזנשטיין ההמומים מוק פים
שכנים לבושי פיז׳אמות, כותנות־לילה
רחלוקים, שירדו לראות את המתרחש. אבל
היה מאוחר מדי. השודדים נמלטו.
במבט ראשון נראה כי היה זה שוד נו עז.
ארבעת השודדים ארבו לזוג המיליו נרים,
כשבידם, ככל הנראה, מידע מוק-
על שעת חזרתם הצפויה הביתה ועל
שענדה מלכה רוזנשטיין על
לא היססו להתנפל על בני־הזוג
בלב תל-אביב, בסביבת מגו-
בדרך־כלל, לא הרחק מעורק
רחוב דבוטינסהי.

של חודש יוני ,1975 יצאה גילה מ סביר
בנק לאומי שבכיכר ליד מלון השרון
בהרצליה. היא החזיקה בידה שקית ניי לון
פשוטה שבתוכה היו תכשיטי היהלו מים
שלה ששוויים הוערך באותה תקופה
בסכום של עשרה מיליון ל״י.

שוד ל אור 4 היו ם

ן * תכשיטים היו מופקדים בכספת ה ׳
י בנק, אחרי שגילה ענדה אותם פעם
אחת בחתונה שנערכה שבוע ימים קודם
לכן במלון ולידור בהרצליה. למחרת היום,
בשבת בבוקר, עמדה גילה לטוס בחזרה
לעיר מגוריה, פרנקפורט, שבגרמניה. היא
הוציאה את התכשיטים היקרים מכספת
הבנק כדי לשמור אותם בכספת מלון וליתר
שבו התגוררה, עד לשעת הטיסה.
ואז, לפתע, כשעמדה להיכנס אל מכו ניתה׳
נעצר לידה אופנוע ועליו שני רוכ בים.
אחד הרוכבים זינק מעל האופנוע
ולעיני עשרות אנשים שישבו על כסאות
בתי-הקפה שבכיכר, חטף את תיק הניי לון
מידה של גילה וזינק בחזרה אל
האופנוע שנעלם בדהירה.

בסקר למסות

מלכה רחנשטיין (משמאל) מבלה עם ידידה
מבתי־הקפה של תל־אביב, בבוקר שלמחרת
התכשיטים שלה. בעיתונים דווח כאילו בעיקבות מאורעות אותו לילה נראה פנס
על לחייה של היפהפיה. אולם מלכה לא הוכתה בשעת השוד. הפנס לא היה אלא כתם

מנדי: נתניה

מנדי רייס־דיוויס־שאולי, מציגה
את מיסגרת הכסף הריקה של
טבעת־היהלום שלה. היהלום בן שישה הקאראט, נתלש מעל
הטבעת, אחרי ששודדים ארבו למנדי בפתח הבית שבו
התגוררה בנתניה, ואחד מהם תלש בשיניו את היהלום מעל
הטבעת. מנדי הוכתה אז בראשה ונזקקה לטיפול רפואי.

בני-הזוג רוזגשטיין, אחד הזוגות הוותיקים
והמוכרים שבחברה התל-אביבית
הנוצצת, יכלו להודות על כך שלא נפגעו
גופנית בעת ביצוע השוד. היהלומים ש נשדדו
מבוטחים. וגם אם לא היו מבוט חים,
ספק אם שדידתם היתד, פוגעת במעמדם
הכלכלי של אמנון ומלכה רוזנשטיין.
אמנון. אחד הפעילים של המיפלגה הלי ברלית,
הוא עורדדין מיסחרי מצליח. חלק
ניכר מחודשי השנה הוא שוהה בבריט ניה.
בעוד אשתו, שצעירות רבות יכולות
להתקנא ביופיה ובגיזרתה גם אחרי שעב רה
את גיל הארבעים, מנהלת את משק
ביתם בתל-אביב ובווילה שלהם בקיסריה,
שבה הם מבלים את סופי השבוע.
שיחזור השעות שקדמו למעשה השוד
מצביע על כך שלא היה זה כלל שוד
מיקרי. את השעות האחרונות לפני ש יצאה
לביתה, בילתה מלכה רוזנשטיין
בדיסקוטק שבמועדון התל־אביבי בחברתה
של ידידתה הטובה, גילה בוכמן. גילה,
למי שמתקשה לזכור את השם, היא קור בן
שוד היהלומים הגדול ביותר שבוצע
אי-פעם במדינה.
לפני ארבע וחצי שנים ביום שישי

גילה: הרצליה

גילה בוכמן, רעייתו הישראלית של
המיליונר היהודי מפרנקפורט, יו־סל׳ה
בוכמן, בעת שענדה בפעם האחרונה את תכשיטי היהלומים
זהאימזרגדיס שלה, בערך של עשרה מיליון ל״י. היה זה כשבוע
לפני שנשדדו התכשיטים מידיה, כשהוציאה אותם מכספת בנק
בהרצליה. השוד בוצע לפני כחמש שנים ועד היום לא פוענח.

כל מאמציה של מישטרת־ישראל לגלות
את מבצעי שוד־היהלומים הגדול ביותר
בתולדות המדינה, עלו בתוהו.
העובדה שגילה בוכמן בילתה את הש עות
שקדמו לשוד של מלכה רוזנשטיין,
בשבוע שעבר, בחברתה, אינה החוליה
היחידה המקשרת בין שני מעשי־השוד.
קיימת חוליה עקיפה נוספת. שתיהן בילו
את השעות שקדמו לשוד בדיסקוטק של
המועדון של רפי שאולי. אשתו־לשעבר
של רפי שאולי, הדוגמניודשחקנית מנדי
ריים־דייוויס, נפלה אף היא לפני כשנה
וחצי קורבן לשוד־יד,לומים דומה.
בחודש יוני 1978 בילתה מנדי בדיס קוטק
חדש שנפתח בנתניה, שאותו ניהל
אז בעלה הנוכחי, ז׳אן שארל לפבר. היא
ענדה אז על אצבעה טבעת־יהלום יקרה,
עם יהלום במישקל של שישה קאראט,
שניתן לה כמתנת אירוסין על-ידי ג׳ו לי בו,
המיליונר הקנדי שהוא גם יו״ר הדי רקטוריון
של חברת הצמיגים אליאנס.
לפני שנישאה לז׳אן שארל חסר־האמצעים,
עמדה מנדי להינשא לג׳ו ליבו. התוכנית
בוטלה ברגע האחרון, זמן קצר אחרי מה
שאירע באותו ערב בנתניה.

בשעה ארבע לפנות בוקר חזרה מנדי
בגפה לבית ידידה בנתניה, שם עמדה לי שון.
בפתח הבית, בדיוק כמו במיקרה
של מלכה רוזנשטיין, התנפלו עליה שלו שה
שודדים. הם החזיקו בה וניסו להו ריד
בכוח את הטבעת מעל אצבעה. מנדי
התנגדה וצעקה. השודדים ניסו להשתיקה
תוך סתימת פיה והנחתת מכה בקת של
אקדח על ראשה.
לבסוף נעץ אחד השודדים את שיניו
בטבעת, תלש ממנה בכוח בעזרת שיניו
את היהלום, כשהוא מותיר על אצבעה
של מנדי את מיסגרת הכסף של הטבעת.
גם שודדי היהלום היקר של מנדי נעל מו
מבלי שהמישטרה הצליחה לעלות על
עיקבותיהם.

ה מכנה
המשותף
ך שגי מיקרי השוד, של גילה בוב־
* מן ושל מנדי רייס־דייווים־שאולי, בדקה
המישטרה גם חשדות שלפיהם היו
מעשי-השוד מבויימים. חשדות אלה ד,ת־
באחד שוד כחול לידה.

בדו. לא היה ספק כי שתי הנשים אומנם
נפלו קורבן לשודדים.
בשעתו התייחסה מנדי בביטול לאפשרות
של שוד מבויים .״בשביל מה היי תי
צריכה לגנוב את היהלום?״ שאלה,
״הרי הוא היה שלי. ג׳ו ליבו נתן לי אותו
ללא כל תנאי. חוץ מזה היהלום לא היה
מבוטח. ביקשתי מג׳ו לבטח אותו, אך הוא
דחה את העניין. יום אחרי השוד הוא
הגיע ארצה והעניק לי יהלום חדש. ה יהלום
המחורבן לא היה שווה את אי-
הנעימות שנגרמה לי בעיקבות השוד.״
תגובתה של מלכה רוזנשטיין השבוע
היתה דומה :״באיזה שהוא מקום אני מו דה
לאלוהים ששדדו לי את היהלומים.
עכשיו לא תהיה לי לפחות סיבה לפחד
יותר שישדדו לי אותם.״
אלא שקשה לראות כפרי ד,מיקרה העי וור
בלבד את העובדה ששלוש נשות
החברה הנוצצות האלה, המבלות באותו
חוג חברתי ולעיתים קרובות בצוותא, הן
שנפלו קורבן למעשי שוד כמעט זהים.
מעשי שוד מסוג זה אינם כה נפוצים
במדינה. לא בכל יום, או בכל שנה, שומ עים
על שודדים הממתינים לנשים עשי רות
או לבני־זוג ששמע עושרם הולך לפ ניהם,
בפתח בתיהם, כדי לשדוד את תכ שיטי
הנשים מעל גופן.
אין ספק כי יש קשר בין שלושת מעשי
השוד האלה. בשלושת המיקרים ראו ה שודדים
את התכשיטים היקרים כשהם ענו-
דים על גופות הקורבנות המיועדים. ב שלושת
המיקרים הם ידעו בדיוק היכן
לארוב להן כדי להתנפל עליהן ולשדוד
את היהלומים. בשלושת המיקרים הם לא
נרתעו מלבצע את מעשי־השוד במקומות
פומביים.
כל הסימנים הללו מובילים בהכרח ל מסקנה
כי השודדים הם, ככל הנראה, אנשי
סביבתן הקרובה של נשות המיליונרים,
המבלים עימן יחד באותם מקומות בילוי,
שם ד,ם יכולים לעקוב מקרוב אחר הנ שים,
התכשיטים ושעות יציאתן לבתיהן.
אין זה צירוף מיקרים מרשיע ראשון
מסוג זה. לפני כשתים־עשרה שנה, ניהלה
מנדי רייס־דייווים, מועדון־לילה מפורסם
ברחוב בן־יהודה בתל-אביב. באותה תקו פה
הסתבר לחוקרי מישטרת מחוז תל-
אביב כי יש מכנה משותף להרבה מיקרי
התפרצויות שאירעו אז בצפון תל־אביב,
בדירותיהם של אנשי החברה התל-אבי-
בית והחוג הנוצץ. כמעט כל מיקרי ההת פרצויות
האלה, שברובם נגנבו מהדירות
תכשיטי נשים יקרים, אירעו בעת שבעלי
הדירות בילו במועדון של מנדי.
כבר אז עלה החשד כי לפורצים היה
מידע על בעלי הדירות המבלים במועדון,
ועל ערך התכשיטים שהם עשויים למצוא
בבתיהם. אולם כל הניסיונות לגלות את
הפירצים על פי המכנה המשותף הזה של
קורבנותיהם עלו בתוהו.
עתה, עם שוד יהלומים של מלכה רוזיג־שטיין,
חוזר ומופיע אותו מכנה משותף
לכל מעשי השוד הגדולים של תכשיטי
היהלומים.
ספה אם מינה משותף זה יוביל את
המישטרה אל השודדים. אולם הוא בוודאי
יגרום ליד שנשות החברה הנוצצת תפסק נה.
לפחות בעתיד הקרוב, להציג את תב-
שיטי-המיליונים שלהו לראווה.
יש גם גבול למה שנשים מוכנות לשלם
כדי לנקר את עיני חברותיהן.

המאפיה היסוהודיח
ך ותרות העיתונים בלוס-אנג׳לס,
רשתות־הטלוויזיה מארציות ותחנות־הרדיו
חזרו על־כך ללא הפסק: המאפיה
הישראלית היכתה שוב, שחטה שני בני־אדם
במיסגרת מאבק שטיבו אינו ידוע.
הרצח של אסתר ואלי ראובן שימש אות
לכל אמצעי־התיקשורת לגלות את במה
מאות הישראלים בעלי העבר הפלילי, ש הקימו
בקליפורניה את אירגון־הפשע החזק
ביותר במדינה זו.
בסמינר כלל־ארצי, שהתקיים לפני כחו דש
באוניברסעזת דרוס־קליפורניה בלום׳
אנג׳לם, ואשר הוקדש לנושא הפשע־המאורגן,
השתתפו כל המי-ומי בתחום הלחימה
בפשע. במהלך ההרצאות, שלהן
האזנתי כאורח הנהלת הסמינר, חזר מוטיב
מרכזי: כשם שהיד. צורך להקים לפ ני
עשרים שנה את ועדת־קיפובר* להקי־רת
הפשע המאורגן, אשר חשפה את ממדי
המאפיה האיטלקית, כך הגיעה השעה לה־קים
עתה ועדה דומה לחקירת הפשע ה מאורגן
הישראלי. ואכן, הסמינר, שבו הש־תתפו
שני סנאטורים בכירים מוושינגטון,
שמע את הודעתם כי יקימו ועדה קבועה
בסנאט לחקירת הפשע, כדוגמת ועדת־היפובר.

העובדות שיסופרו׳בסידרת־מאמרים זו,
אינן ידועות ברובן וטרם פורסמו. קשרים
אישיים עם המקורבים לאירגון־הפשע ה ישראלי
בקליפורניה, בצירוף הכרת הרקע
הישראלי, הם שאיפשרו לי להגיע לתמר
נת־המצב כפי שהצטייר כאן.
מישטרת לוס-אנג׳לס, לעומת זאת, ני צבת
חסרת-אונים מול העובדות הזעומות
שהיא חושפת. חסרה לה ידיעה של עולם׳
הפשע הישראלי, שאותה אינה מצליחה
לקבל ממישטרת־ישראל ומנציגה בארצות־הברית,
מיכאל בוכנר.

ישראל מעוניינת כי פושעיה לא
יוחזרו אליה, ואינה מסייעת ל־מישטרת
אמריקה לחשוף אותם ו
לגרשם.
היא חוזרת על אותה השגיאה שעשתה
כאשר גירשה פושעים לגרמניה, לפני חמש
שנים, וגרמה להכפשת שם ישראל שם.
• על שם היויר שלה, הסנאטור המנוח

עתה מסייעת מישטרת ישראל להכפשת
שם ישראל בקליפורניה.
אגב, בימים שבהם סערה קליפורניה
ביגלל פרשיות המאפיה הישראלית, ציפו
הכל, וגם המישטרה, כי נציג מישטרת־ישראל,
בוכנר, יגיע לעיר כדי לסייע לכו חות
החוק, ואולי להבהיר לעיתונות את
המצב בצורה נוחה יותר לישראל. בוכנר
לא הגיע, ולא השתתף גם בסמינר על
הפשע המאורגן, ששימש מקום ממדרגה

רי וחבריהם לא אמרו להם כלום, למרות
שהשניים פעילים בלום־אנג׳לם עשר שנים,
העובדות הקשורות לרצח עצמו פשוטות.
ב־ 8באוקטובר מצא אזרח משכים־קום
בעיירה שרמן־אוקם, אשר בעמק במחוז
לוס־אנג׳לס, שקית ניילון, ובה חלק מרגל
אדם. האזרח נהג להוציא מפחי האשפה
חלקי-בשר ועצמות לבלבו, לפני איסוף
האשפה.
הוא הזעיק את המישטרה, שהחלה ב
מירוומססמים
נין חמות הנום
ונין חבוות בת־ ,שהסתיימה
דנני שני ם בוי סו ק בת־ים,
עבוה רקדט חי ה, שם ווצחים
הרוצחים הישוארים זה את זח
במאבק ושריטה ער נתיב הקוקאין
ראשונה להיכרות אישית עם כל העוסקים
בחקירת הפשע באמריקה. וכל המצוי באו-
רח־החיים האמריקאי יודע עד כמה ההי כרות
האישית חשובה לעזרה הדדית.
על מידת חוסר־הישע של מישטרת לום-
אנג׳לם, ושל המודיעין של התובע המחוזי
או היחידות ללחימה בפשע המאורגן של
המדינות, תעיד העובדה׳כי במגעים שקיימו
עם ישראלים הם שאלו ללא הרף על
איש-עסקים תל-אביבי מסויים, שאותו
חשבו כמנהיג הפשע הישראלי, ואילו
ו-זהיליח אהרודיאוטוריהאוש
חיפוש
בפחי־האשפה. היא הצליחה לבדוק
עוד שלושה פחים ומצאה בהם חלקים נו ספים.
שאר הפחים כבר הורקו על־ידי
מבוניות־האשפה
אילו איחר האזרח״״בשעה ״,לא היתד. ה-
מישטרה מוצאת כל שריד לגופות, וה פשע
היה נשאר בחינת פשע מושלם. שכן
ללא גופה, אין אפשרות להאשים ברצח.
המישטרה בדקה ומצאה כי בידה כמה
חלקי־גוף ברורים של אשה וחלק אחד,
זרוע ללא הכף, של גבר. היא לא ידעה
מי נרצחו.

כעבור יומיים התקשרה למישטרד. יש ראלית,
שהציגה עצמה כמטפלת בתינוקת
בת 10 החודשים של אסתר ואלי ראובן,
ומסרה כי ההורים, נעלמו מאז מוצאי-
שבת. במקביל גילו עובדי מלון בונה־וונטו,
אשר בעיר התחתית בלוס-אנג׳לס,
כיתמי-דם וחלקי שטיח קרועים בחצר ה מלון.
המישטרה
שהוזעקה חיפשה בכל החדרים׳
׳והצליחה לגלות כי בחדר 2419 מצו יים
כיתמי־דם וכי השטיח מריצפת־הח:
נקרע, וחלקים ממנו זהים לחלקי ש־שנמצאו
על הגופות בשקיות־הניילך
בידי המישטרה היו כמה מימצא
ספים, שעליהם לא פורסם עד היד
באחת השקיות היו נעליים, ועל
דם, וכן קבלה מחנות ליד המל
כי קנו מיזוודה גדולה.
חיפוש שנערך בדירת ראובן
כון ישראלי של אחד בשם יהודה
המכונה ג׳ינגי. מישטרת ישראל
כי מוצאו של אביטל מבת-ים, וכי
שע בשורה ארוכה של עבירות
בישראל, והיה ידוע כחבר של מ
ראובן בבת־ים.
חיפושי מישטרת לוס״אנג׳לם אח.
טל עלו בתוהו, והוא נעלם( .להעל־ריקה
זה דבר פשוט, מאחר שאי
חייב לשאת כל מיסמך־זיהוי, ודי ל
ליף עיר או מדינה, ולשנות את שמו,
שלא ניתן יהיה למצאו).
עתה חיתה המישטרה משוכנעת כי
פות הן של אסתר ואלי ראובן. חקירה א
מכריהם העלתה כי הם היו קשורים עם
ישראלי בשם אלי קומנצ׳רו. בדיקה נו ספת
העלתה כי הנעליים המוכתמות שיי כות
לקומנצ׳רו, וכי גם הוא נעלם ומסו רות
בחבורת בת-ים דיווחו כי הגיע ללוג־דוו,
שם הוא מסתתר בעזרת גד פלום,
המכונה שיו. וחבריו) .המישטרה פתחה
בחיפושים אחרי הומנצ׳רו ברעש רב, וב שקט
•ניסתה לאתר גם את אביטל.

עוזר
מב ת־ים
ף. ינתיים, ב־ 5ע כאוקטוכר, הגיעה
• לנמל־התעופה קנדי בניו־יורק ירדנה
טרגאן בטיסה ישירה מריו דה-ז׳אנירו.
קיבלו את סניה שני מכרים ותיקים: יו סף
זכריה מלוס-אנג׳לס, בעל עיסקי-אלק-
טרוניקה רבים, ועיסו ישראלית נוספת
בשם ליאורה ג׳אמיל, הגרה בניו-יורק.
כאשר הוציאה ירדנה את חפציה, נעצ רה
על־ידי אנשי מיחלק-הסמים, שעצרו
גם את זכריה וג׳אמיל. חיפוש העלה כי
בחפציה יש יותר מקילוגרם קוקאין נקי.
היא נעצרה מייר, ואילו זכריה וג׳אמיל
שוחררו, בטענה כי אין להם כל קשר ל סמים.

ירדנה
היא בוזד שד ישראלי הגד
ככרם־התימנים, ועבדה שנים רבות
כמיסעל החמוצים השייך־ לרחמים
אהרוני וטוביה אושרי כוזל־אכיב.

הנאתולוג של מישטרת לוסנגילס מטפל נחל(!׳ הגונות

עשרה ימים לאחר מכן עצרה מישטרת
לום־אנג׳לס את יוסף זכריה, כחשוד בסיוע
לרצח הזוג ראובן. היא טענה כי הוא שכר
את החדר במלון בשם בדוי, ביום הששי
שלפני הרצח, והוא שקנה את המיזוודה
בחנות המלון, שבה הוצאו חלקי-הגופות
לפני פיזורם.
מאז שומר זכריה על שתיקה, בהסתמ כו
על הזכות לשתוק לפי התיקון מם׳ 5
לחוקה (יש זכות לחשוד לשתוק אם ה תשובות
עלולות להפליל אותו) .אולם
אביו אמר לי בי בנו חף מכל פשע, וש זוהי
עלילה נגד הישראלים.
חבריו טענו כי ייתכן ששכר את החדר
במלץ ושקנה את המיזוודה בטובה לחב רים.
מבלי לדעת על הכוונה לרצוח. הם
מצביעים על-כד שאם היה קשור לרצח,
היה אף הוא נמלט.
אולם ב 22-באוהמיבר. אחרי מעצר יר דנה,
פנה זכריה אל הקונסוליה הישרא לית
בלום־אנג׳לס וביקש בי יאריכו לו
בדחיפות את דרכונו, שתוקפו פג לפני
כשנה. הוא הסביר כי אשתו חלתה בברא-

בקדיפו דניה

זיל, ועליו לטוס לשם בדחיפות. הוא הפ קיד
את דרכונו, ולפני שהספיק לבוא
לקחתו, נעצר.
מניוון שהיה לו רק הדרכון הישראלי,
לא יכול היה לברוח בדרכים חוקיות, אי לו
רצה בכך. בחקירת המישטרה התברר
כי אשתו, רוזה, אזרחית מכסיקאית, נפד
יצאת בלוס־אנג׳לם כל העת. הוא סירב
להסביר למה רצה לנסוע לבראזיל דווקא.
מקורביו של ראובן מסבירים את פר שת
הרצח כך: בני־הזוג ראובן היגרו
מבת־ים ללוס־אנג׳ם לפני חמש שנים,
ונעזרו ביוסף זכריה שסייע להם בעיסקי-
אלקטרוניקה. ראובן חיה מעורב בפשיטת־רגל
מדומה של עסק־ז,אלקטרוניקה שלו
— תחביב של1ישראלים רבים בקליפור ניה
— וכן הוציא כסף מחברות־ביטוח
על שריפות מדומות ואובדן מלאי פיקטיבי.
הוא גם החל להיכנס לעיסקי קוקאין,
ואף היה עצמו צרכן של הסם.
לאט־לאט השתלט על איזור והפך בעל
כמה תחנות. כל כספו הושקע ברכישת
סמים ובהפצתם.
העסק גדל, והוא לקח -את אלי קומג־צ׳רו,
ידידו מבת־ים, כעוזר.
לפני כחצי שנה הוא רב עם אלי ופיט רו,
ולקח במקומו את יהודה אביטל. או לם
אביטל התיידד עם קומנצ׳רו, והשניים
החליטו כי מוטב לסלק את ראובן ולנהל
את התחנות בלעדיו( .המקורות טוענים
כי ליוסף זכריה לא היה כל קשר לווי כוחים
אלה).

בינתיים שקע ראובן בחובות
של יותר בדט 20 אלף דולר, כעיקר
ביגלל הפמויות הגדולות של קוק אין
שהוא ואשתו צרבו, והמלווים

הבלש קפטן סיפ מייל מציג מ ר של הנרצחת אסתר

ואיבן ן

פלום ואנג׳ל פנו ללונדון. אחרים לקליפורניה.
שם החלו שולחים ידם, בעיקר,
במה שעסקו גם בישראל — גניבות בענף
האלקטרוניקה, מעשי־שוד, סחיטה מישר אלים
ומיהודים. לפני שלוש שנים עברו
גם לסמים.
כאן החלו להתנגש בחבורת־הכרם, ש שלטה
שנים רבות בנתיב־ההברחות מ־דרום־אמריקה
למיאמי, לניו־יורק וללמד
אנג׳לס. למעשה, הבסיס העיסקי של חבו רה
זו וראשיה עבר ליבשת אמריקה. שני
ראשי החבורה, רחמים אהרוני וטוביה
אושרי, יושבים במשך מרבית הזמן בלום-
אנג׳לם ובניו־יורק, כאשר אושרי מתרכז
בניו־יורק, ואהרוני בלוס־אנג׳לס.
יש לכך גם סיבה מעשית: אושרי נכנס
לאמריקה בצורה חוקית, עם ויזה (בעוד
שאינו יכול להיכנס לבריטניה, בגלל
עברו בסמים) ואילו אחרוני לא קיבל ויזה
לארצות־הברית, ונכנס בדרך בלתי־חוקית
ממכסיקו. בדרך־כלל הוא עובר את הגבול
במטוס קל, הנהוג. בידי טייס ישראלי. או תו
איש התפרסם בישראל כעוזרו של ה נוכל
היהודי מגרמניה, ראובן פסחוביץ,
ועיסוקו בלוס־אנג׳לס הוא בעיסקי-אלק-
טרוניקה, בשותפות עם יוסף. זכריה ואח רים,
ובהטסות של ישראלים ורכושם מעבר
לגבול. פעילותו ידועה היטב למיש-
טרת לום־אנג׳לס.

מדהאשפה שבהם נמצאו חלקי הגופה

דרשו את, הכסה. כדי ליישב את
הוויכוחים נפגשו הבל כמלון, ונראה
בי הוויכוח הסתיים כרצח שני
כני־הזוג. הכלתי-צפוי היה גילוי
שרידי הגופות, שסיכל את בל התוכניות.
רצח
זה לא היה הראשון על רקע
עיסקי־סמים. לפני כשנה, ,ב 28-באוק-
טובר, נמצאה גופתו של משה פאר מוש לכת
במידבר, בדרך בין לוס־אנג׳לס ל־לאם־וגאם,
כשסימני התעללות בה. פאר
עסק בהפצת סמים בלאם־וגאם, והמיש-
טרה בטוחה כי נרצח על רקע זה.
כמה חודשים לאחר מכן נמצאה גופתו
של יהודה מיזרחי ארוזה בשק־שינה ליד
לום־אנג׳לם. מיזרחי אף הוא עסק בעיסקי־סמים
במקום.
העובדה הבולטת מייד לכל הבקי בעו־

לם־הפשע הישראלי היא השתייכות כל
גיבורי הפרשות לשתי חבורות־פשע יש ראליות:
חבורת־הכרם וחבורת־בת-ים.
הקשרים הדוקים גם בהשקעות בעסקים,
כפי שיתברר בהמשך.
שתי חבורות אלה נלחמו ביניהן על
השליטה בעולם־הסמים הישראלי לפני כמה
שנים. חבורודהכרם שלטה שנים רבות
בשוק, אחרי שחיסלה את הכנופיה הצר פתית,
והיא שלטה גם בנתיב הברחת-
הסמים מישראל לארצוודהברית.
כאשר צמחה חבורת בת־ים ועברה
מעיסקי־שוד לסמים, וחדרה מבודים-יפו
לכל גוש דן, הסתייעה חבורת-הכרם במיש־טרת־ישראל
ומסרה לה מידע, שאיפשר את
מאסר ראשי חבורת בת־ים, ובעיקר נסים
לביא. בכמה רציחות נופצה החבורה, וכל
חבריה יצאו לרחבי-העולם עם עוזריהם.

כך או אחרת, הפעילות של במה
מאות ישראלים בעלי עכר פלילי,
יצרה עכשיו את גל-הפירסומים על
המאפיה הישראלית. רשת סי־בי•
אס מכינה תוכגית מיוחדת של 60
דקות על המאפיה הישראלית, וגם
רשת אן־בי־סי מבינה תוכנית בזו.
דומה כי הפשע הישראלי אכן תפס את
מקום הפשע האיטלקי, וחבורות־הכרם ו בתים
תתחרינה בקוזה־נוסטרה. גם שוט רים
אמריקאיים קשוחים ציינו כי ביתור
גופות, כשם שעשו הישראלים, לא נעשה
מעולם גם על-ידי הקשוחים שבפושעים
האיטלקיים.
כשם שטבח־הדמים בשיקאגו של אל
קפונה שימש אות לכל רשויות החוק
לחסלו, כך טבח הזוג הישראלי מזעיק
עתה את הכל לחסל את הפושעים היש ראליים
שהשתלטו על דרום־קליפורניה.

1יגאל לביב
(בשבוע הבא: מילחמת
האלקטרוניקה הגדולה)

החשוד יוסד זכריה ן

בית־המישנט •צא
לשדה כדי לבדוק

11X111 *1111 עורכת־הדין עדנה ארבל היתה פעילה מאד בישיבה של בית־המישפט,
1111-411111 שנערכה בשדה, מול ביתם של קברניט אל-על עקיבא פרסמן והדיילת
מיכל אדר. ארבל ניצלה את האווירה הבלתי־פורמאלית ששררה במקום, העירה הערות
לעורכי־הדין התעקשה, הרימה קול וניסתה אפילו לנהל את ההגנה. ארבל הגיעה למקום
יחד עם ׳סניגורו של עקיבא פרסמן, עורך־הדין אדם פרוסט, הנראה לידה בתמונה.

(״מוטי״) שורר, פיקפק במהימנותו של
עד המישטרה, דרש שיחזור על עדו תו
במקום. כשהחל בית־המישפט את ישי בתו
בחיק הטבע, התברר, כי לפחות ב עובדה
אחת לא דייק השוטר. בבית״המיש־פט
סיפר שהוא ניצב במרחק של 30 מטר
מהבית. כאשר עמד על הגיבעה, התברר,
כי המרחק מן הבית גדול לפי שלושה :
כ~ 90 מטרים.
אחר כך הגיעה השעה לבדוק אם עדו תו
של העד היתד. מהימנה גם ביחס לשאר
הפרטים. שורר הביא עימו מכשירי־קשר,
והמתמחה של בית״המישפט נשלח אל
תוך הדירה כשבידו אחד המכשירים. השוטר,
שהיה כבר עצבני ותוקפני התבקש
לעמוד במקום שבו עמד כאשר ערך את
התצפית. תחילה טען, כי אינו זוכר היכן
.בדיוק היה המקום. כאשר הציע לו שורר

שרו־הדץ

מרדכי שורר, עורך־
ינה של מיכל אדר,
החזיק בידו מכשיר־קשר, שבאמצעות,־ הדריו
את המתמחה שהיה בתוך הבניין
וערך התעמלות גנם תיק ג׳יימם־בונד.

הדירה

של בני הזוג, כפי שנראתה ממקום עמידתו של בית־המישפט. השוטר
הסמוי, שהעיד כי הוא עמד בתצפית, טען כי המרחק בין התצפית שלו
לבין הבית של פרסמן ואדר היה 30 מטרים. אחר כך התברר כי המרחק היה כ־90
מטרים. עוד טען השוטר, כי ראה יאת תיק הג׳יימס־בונד שבו היה הזהב. כשהגיע
בית־המישפט למקום, אפשר היה להבחין במעקה זכוכית בתחתית המירפסת, שהפריע
לראות את מה שהונח על השולחנות בתוך הדירה ממקום התצפית של השוטר הסמוי.

|* |111111* |1 1 ״ 0 * 1קבע את מקומו על גיבעה בשדה, מול ביתה של מיכל
*4111 #111 11 41 אדר. שוטר סמוי, שחבש פאה נוכרית, על פניו שפם
ולעיניו מישקפיים, ניסה לשכנע את בית־המישפט כי אכן ראה את מה שסיפר בעדותו
כי ראה. ליד השוטר, הנראה מצביע, ניצב שופט בית־המישפט המחוזי מנחם אילן
(נמוך־קומה, עם חליפה) .מאחוריו מציץ ראשה של התובעת, עורכת־הדין עדנה ארבל.
!י* בדניט חזהב, עקיבא פרסמן, ישב
*\ נינוח בדירתו, כשלגופו מיכגסיים
קצרים. חברתו, הדיילת מיכל אדר, הכינה
מיץ, לקראת האפשרות ש״בית־המישפט
יעלה למעלה.״
בסמוך לביתם, שברחוב הגדוד העברי
ברעננה, החלו להתקבץ עיתונאים, צל מים
ועורכי־דין. בדיוק בשעה 6.30 בערב
עצרה במקום מכונית מפוארת. שופט בית־המישפט
העליון, מנחם אילן, יצא מן ה מכונית,
לבוש חליפה מהודרת ומיגבעת
לראשו. לידו צעדו שניים: התובעת במיש־פט,
שמושך אליו תשומודלב ציבורית
רבה, עדנה ארבל, אשד. גבוהת קומה,
גרומת אברים, בעלת שיעד ספק חום
ספק שחור ושפתיים דקות׳ ולידה עורך-
דינו של פרסמן, אדם פרוסט.
במקום כבר המתינו להם יתר עורכי־הדין
ושני שוטרים מחופשים. על פי צו
של שר־הפנים הופיעו שני השוטרים ב-

מישפט מבלי לגלות את שמם, כשהם
חובשים פאות נכריות, שפמים צבועים
ומישקפיים כהים.
הביקור הלילי של בית־המישפט ליד
ביתה של מיכל אדר היה תוצאה ישירה
של ויכוח, שפרץ בין ההגנה לבין השוט רים,
בעת שאלה מסרו עדותם בבית״
המישפט, ימים אחדים קודם לכן. השוטר
המחופש העיד בביטחון עצמי רב, פיזר
עובדות ומיספרים בשפע, אחרי שנשבע
כדין. לדבריו הוא עמד בליל תפיסת הזהב
בשדה, על גיבעה סמוכה לביתה של מיכל
אדר, במרחק של 30 מטר מהבית. לדבריו
ראה את כל מה שקרה בקומה השלישית
של הבניין, בדירה המשותפת של מיכל
אדר ועקיבא פרסמן. הוא תיאר בצורה
פלסטית את תיק הג׳יימס־בונד שבו הוחזק
הזהב, מבלי שעורר ספק קל שבקלים,
שאכן ראה את הכל.
עורד־דינה של מיכל אדר, מרדכי

01 * 1 1 * 1השוטר שהתחפש, כדי ש ׳*
י• באי בית־המישפט לא יכירו
אותו, בטענה כי קיים חשש לחייו,
היה עצבני במייוחד כאשר התברר, כי
לפחות בפרט אחד הוא לא דייק בעדות
שמסר. לשוטר פאה נוכרית ושפם מצוייר.
למצוא את הנקודה הטובה ביותר על
הגיבעה, ולקבל אותה כנקודה שבה הוא
עמד בתצפית, בחר השוטר בנקודה שנראתה
לו הגבוהה ביותר. כשהתברר שאי־אפשר
לראות משם בבירור פרטים שונים

בתוך הדירה, הוא בחר בנקודה אחרת.
אחר כך סיכם :״אני בעצם לא עמדתי,
אני רצתי כל הזמן.״
קשה היה למצוא תיק ג׳יימם־בונד ב מקום
התיק המקורי, שהיה לדברי התביעה
מלא זהב. לבסוף התנדב אחד השכ נים
להשאיל לפרסמן תיק. שורר הורה
באלחוט לשים את הג׳יימס־בונד על ה רהיט
הגבוה ביותר בחדר האורחים של
בני הזוג, ולפתוח אותו. מהשדה אי אפשר
היה לראות את התיק, ואילו לא היה ה שוטר
מחופש, אפשר היה בוודאי לראות
את הסומק על פניו. התובעת ראתה כיצד
נשמטת מידיה עדות חשובה. היא ביקשה
מהמתמחה שהיה בדירה שיעשה התעמ לות
עם התיק :״תרים אותו למעלה, ונר אה
מכאן אם אפשר לראות.״ המתמחה
הרים את התיק לגובה הכתפיים, ואז נראה
רק־חלקו. תיק הדמה היה ריק, ואילו
התיק המקורי היה גדוש, לפי טענת הת ביעה,
ב־ 25 קילוגרמים של זהב.
תקרית קלה בין השוטר־הסמוי לבין עו־רך־הדין
שורר ביטאה יותר מכל את המ תח
ששרר בישיבה מוזרה זו של בית-
המישפט. השופט ניסה להרגיע את השוטר
העצבני ואמר לו :״אין לך מה לדאוג,
זה לא מישפט שלך, תגיד את האמת.״
התערב שורר ואמר :״אני חושב שיש לו
מה לדאוג.״ כאשר הביע השופט תמיהה
למשמע הדברים, הסביר שורר :״אנחנו
ניווכח שהוא שיקר, ואני אפנה לשר־הפ־נים
בבקשה להסיר את החסיון על שמו,
כדי שאוכל להגיש נגדו תביעה על עדות-
שקר.״

יוסי ינאי

במדינה
(המשך מעמוד )38
על הפרק עמדה השאלה: האם מותר
לחבר־כנסת בפרט, ולאיש־ציבור בכלל,
לגבות שכר של אלפי דולרים (או מאות
אלפי לירות) עבור הרצאה בקהילה יהו דית
בחו״ל ן
אפשרות שלישית. כשהוצגה שאלה
זו השבוע למשה דיין, לעיניהן של מצל מות
הטלוויזיה, השיב תשובה שהיתר, מד הימה
ממש בחוצפתה.
אמר דיין: וכי יהיה יותר טוב אם לא
אנאם בפני הקהילה היהודית, והם לא
ישמעו את דברי? הרי בנאומי אני עושה
תעמולה לישראל !
כך העמיד דיין ברירה בין שתי אפש רויות:
שישלמו לו סכום־עתק עבור הר צאה,
או שלא יופיע.
הוא לא העלה כלל על הדעת אפשרות
שלישית: שהוא ינאם בקהילה היהודית
בחינם, תמורת כיסוי ההוצאות בילבד*.
40 כרטיסים הוזמנו. אולם פרשת
ההרצאות של כמה מנכבדי המדינה סתו מה
ומוזרה אף מעבר לשאלות שהועלו.
השבוע שילם שבועון גרמני לדיין סכום
של 10 אלפים דולר (יותר מ־ 300 אלף לי רות)
עבור ראיון עיתונאי רגיל, שלא
ארך אלא שעה־שעתיים, מן הסוג שכל
איש־ציבור מעניק אותו לעיתים מזומ נות
בחינם. אך ניתן להניח, כי השבועון
עשה את חשבונו, שהדבר כדאי.
לא בן המצב לגבי הרצאות מסויימות.
כך שילם גוף יהודי אמריקאי לדיין 10
אלפים דולר עבור הרצאה — אך ימים
מעטים לפני עריכתה, נסתבר, כי נמכרו
רק 40 כרטיסים, במחיר 25 דולר הכרטיס.
מדוע מוכנים מוסדות אמריקאיים-
יהודיים לשלם סכומים מופלגים כאלה
עבור הרצאות?
ק ר נו ת סו דיו ת. אחת הסיבות התגל תה
בשנים האחרונות במהלך חשיפתן של
שערוריות הסי־איי־אי, סוכנות־הביון ה מרכזית
של ארצות־הברית.
בין השאר התגלה, כי לסוכנות יש חב־רות־בת
רבות, המממנות קרנות ציבוריות
ואקדמיות שונות. כאשר רוצה הסוכנות
להעניק לפלוני סכומי־כסף גדולים, תמו רת
שירותיו לטובת הסוכנות או לטובת
ארצות־הברית, או כמקדמה עבור שירו תים
לעתיד, מוזמן האיש לסידרת־הרצ־אות,
תמורת סכומים אגדתיים, ברחבי
ארצות־הברית, לפני מוסדות לגיטימיים
שונים, אוניברסיטות ומועדונים. כך מק בל
האיש את הכסף בדרך חוקית וגלוייה,
ואיש אינו יכול להאשימו בקבלת שוחד.
דרך אחרת לקבלת שוחד נתגלתה ב־מישפט
מישרד־ההסברה בדרום־אפריקה
(העולם הזה ,)2197 כאשר גילה מנכ״ל-
המישרד לשעבר, כי הזמין מדינאים ועי תונאים
מישראל לביקורים ולבילויים ב־דרזם־אפריקה,
על־חשבון קרנות סודיות
של שירותי־ד,ביטחון של המישטר הגז עני,
כשוחד עבור שירותי־תעמולה *.
דדרן כאוניה. אף אחד מן החששות
האלה אינו חל, כמובן, על הח״כים ש שמותיהם
הוזכרו בקשר להרצאות־בשכר־עתק
— משה דיין עצמו, אבא אבן ויצחק
רבין, או השגריר־לשעבר שימחה דיניץ,
שאף הוזמן להשתתף כנואם, במיסגרת
תוכנית־בידור, בהפלגת־מיליונרים בים
הקאריבי.
רביו, שחזר השבוע מחו״ל, אחרי ש נעדר
מן ההצבעה על חוק־ההפלות, הו דיע,
כי לא נשא במסעו זה נאומים בשכר.
אולם כאשר עלה הנושא השבוע לדיון
בכנסת, הסכימו הכל, כי המצב אינו
בריא. הושמעו הצעות שונות. ביניהן:
להנהיג בכנסת את כללי־האתיקה של
הסנאט האמריקאי, המתירים לסנאטור
לקבל עבור כל ההרצאות והמאמרים רק
סכום מסויים — בסך־הכל 1 5 0/ 0ממשכור תו
בסנאט. הצעה אחרת: לקבוע כללים
שיבהירו מה מותר ומה אסור לח׳זכ, ובין
השאר, שאסור לגבות שכר עבור נאומים
לפני מוסדות יהודיים.
* חלק מן ההוצאות משולמות על־ידי
עס־ישראל. בניגוד לשומרי־הראש של ה ד
׳יי רי קיסינג׳ר, למשל, המקבלים שכר מכיסו
הפרטי, מספקת מדינת־ישראל על־חשבונה
שומרי־ראש לדיין.
* ח״כ אמנון רובינשטיין, שהוזכר ב־העולם
הזה בהקשר זה, הודיע, כי מעולם
לא נסע לדרוס־אפריקה על־חשבון שלוחה
כלשהי של המישטר הגזעני, אלא להי־פך,
נסע כאורח של אוניברסיטה שפעלה
נגד מישטר־האפארטהייד.
העולם הזה 2203

מדוע הגישה המישטוה
תלונה על 1וקיפת 1שוטו
1ג וו ספריו 1הבו וז ימה
** וברי־אורח ברחוב בן־יהודה בתל־אביב חזו -,בערב היום
? הרביעי, בשבוע שעבר, בסצנת אלימות נדירה. בדיוק
בפינת רחוב פרישמן, נאבקה ספרית העילית התל־אביבית, ויולט
דלאל, עם שוטר, שניסה להכניסה לתוך ניידת, לאו דווקא באופן
העדין ביותר. אך לשווא.
מסביב לזירת הקרב נאסף קהל צופים רב. חלקו עודד את
ויולט לא להיכנע לשוטר. נערה מתוך הקהל פרצה בבכי היסטרי,
ספק למראה האלימות, ספק למראה הכוחות הבלתי שקולים.
אולם ויולט לא ניכנעה בקלות. היא נאחזה בכל כוחותיה במוטות
גדר הביטחון, לאורך שולי המידרכה, וצעקה כל העת :״אני לא
ניכנסת אתך לניידת. אני מפחדת ממך. תביא שוטר אחר, אתך
אני לא ניכנסת.״
לבסוף ויתר השוטר על תוכניתו המקורית, העדיף להזעיק
תיגבורת כדי לפנות את הספרית הסרבנית לתחנת המישטרה.
תוך כמה דקות הופיעו במקום כעשרה שוטרים ושומרות, בכלי
רכב שונים, כולם מוכנים ומזומנים לקרב נגד ויולט.
הופעת השוטרים הרחיבה את המהומה. האורות הכחולים
המהבהבים, מכשירי הקשר המטרטרים והשוטרים המתרוצצים
אנה ואנה, ספק מחלקים פקודות, ספק צועקים איש על רעהו,
הרחיבו את קהל הסקרנים.
אחרי שהוכיחו מי שולט בזירה, הוכנסה ויולט אחר כבוד
לניידת והועברה לטיפולם המסור של שוטרי תחנת מרחב הירקון,
ברחוב הרכבת. בתחנת המישטרה הודיעו השוטרים לוויולט,
אחרי שנירגעה קצת מסערת הקרב, כי היא חשודה בתקיפת
שוטר בעת מילוי תפקידו ובהתנגדות למעצר חוקי .״זכותך
לשתוק,״ אמרו לה ,״אך את מוזהרת, כי כל דבר שתאמרי עשוי
לשמש עדות נגדך בבית־המישפט.״ ויולט לא טמנה ידה בצלחת,

בערב נסעתי במכונית שלי הביתה, אחרי שעשיתי קצת.
הגישה תלונה נגד יריבה השוטר, בגין שימוש בכוח שלא כחוק.
שמה של ויולט דלאל אינו מוזכר לאחרונה בטורי הרכילות # .קניות. פיתאום נתקעתי ברמזור של פרישמן — בן־יהודה. איך
שאני מנסה להתניע מחדש, עוצרת לידי ניידת והשוטר אומר לי :
מזה שנים שהיא בורחת מפני הפירסום כמו מפני אש. אולם
״גברת, תיסעי! אור ירוק.״ אמרתי לו :״אתה לא רואה שאני
היא זכורה עדיין, כמי שהיתר, דמות מרכזית בבוהמה התל־אביבית

תקועה? אולי תבוא לעזור לי?״
בשנות ה־60׳ היפות והטובות.
השוטר ירד מהניידת, ניגש אל המכונית ואמר לי :״גברת,
את חיי החברה שלה היא מנהלת מגלריה ,93 שבבעלותה.
לצד דברים יפיס — כך נקראת התערוכה המוצגת שם עתה — תני לי את הרשיונות!״ אמרתי לו :״בסדר, אם זה מה שאתה
מפעילה ויולט במקום גם סלון לתיסרוקות. המחיר שהיא גובה רוצה אז קח אותם.״ ונתתי לו. הוא חזר עם הרשיונות לניידת
עבור טיפול בשיער הראש של נשות החברה התל־אביביות הפך התיישב בפנים. שאלתי אותו שוב, אם הוא יכול לעזור לי,
כבר לשם דבר. כולם יודעים שוויולט גובה מלירה אחת עד כמה ואז הוא השיב בטון של פקודה :״בואי הנה!״ יצאתי וניגשתי.
אלפי לירות לתיספורת, הכל לפי מצב־הרוח.
הוא ישב בניידת ועיין במיסמכים. אני דברתי אליו דרך
ויולט היא מוסד. את דרכה בארץ החלה הנערה ילידת החלון, אבל הוא התעלם ממני. פתאום הוא צעק :״אל תגידי לי
עיראק במעברת יד־המעביר, שהפכה לימים לנווה־שרת. היא גדלה מה לעשות!״ הוציא את היד-דרך החלון ונתן לי סטירה. אנשים
במישפחה מרובת ילדים, וכבר מגיל קטן צפו לה עתיד. ואכן ראו את זה, ואחרי שהוא תפס מה שעשה הוא היה צריך לחפות
ויולט הגיעה רחוק — עד ללונדון שבאנגליה. שם למדה ארבע על זה. אז הוא יצא מהניידת והתחיל לדחוף אותי פנימה, כאילו
שאני התנגדתי, ובגלל זה היה צריך להפעיל כוח.
שנים אמנות.
האמת היא שהוא בכלל לא ביקש ממני להיכנס לניידת.
בין מיבצעיה בארץ נמנים הכנת התלבושות להצגות מלכת
האמבטיה וקרחת, ולערב שירי ג׳ורג׳ בראסנס של יוסי בנאי. הוא סתם נתן לי סטירה ואחר־כך עשה הצגה, כאילו שאני
במשך שנים התגוררה *בכפר־שמריהו. לפני שש שנים נישאה, התנגדתי להיכנס ודחף אותי פנימה. אבל אז פחדתי להיכנס.
ומזה שלוש שנים היא חיה בניפרד מבעלה, בדירת סטודיו אם הוא נתן לי סטירה ליד אנשים, מי יודע מה היה עושה
לי לבד. אמרתי לו שאני מפחדת לנסוע איתו. הוא ענה לי
שעיצבה במו ידיה, ברחוב הירקון.
במכות בכל הגוף, שהפילו אותי על הארץ. גם כששכבתי על
כאשר נודע בעיר כי ויולט הסתבכה בתקרית אלימה עם
הכביש הוא המשיך להרביץ לי. יש לי עדים שראו הכל.
שוטר, מכריה וידידה לא התפלאו. ויולט ידועה במיזגה הסוער,
אולם תמיד היא מפנה אותו לאפיקי יצירה.
אני לא יודעת למה, אני רק יודעת שתמיד הייתה לי איזה
מה קרה בעצם בין ויולט לשוטר ן
רתיעה ממישטרה. חשבתי שזה משהו פסיכולוגי. עכשיו, אחרי
מספרת ויולט :
המיקרה, זה מאד מוחשי.

עי תונו ת
העץ תונא־וו!הפס׳ביאטו־הפסיכיאטר
הטריד את
העיתונאית בטלפון, קרא דה
נאצית מזוהמת ; והורשע
״את כמו אניס מנצור, עורך העיתון
המצרי אוקטובר״ ,אמר הקול המוכר ב טלפון,
וסילבי קשת טרקה את השפופרת.
היא הכירה את הקול מאז מילחמת
יום־הכיפורים. בעל הקול, יעקב תורגמן
( ,)43 פסיכיאטר ונוירולוג, נהג לטלפן
אליה ולהגיב על כתבות שונות שלה,
שהתפרסמו בידיעות אחרונות. הוא היה
מתווכח איתה ו״מחליף דעות״ כדבריו.
סילבי סיפרה בבית־המישפט כי סבלה
באורך־רוח את שיחותיו הארובות של

תורגמן, למרות שלא הכירה אותו אישית,
רק בזכות היותו נכה. הוא סיפר לה בי
נפצע במילחמת־ההתשה, וכי הוא מכיר
את בנה רמי, שבו טיפל בבאר־שבע. ל-
סילבי אין בן.
לפני כשנתיים פירסמה סילבי קשת כתבה
בשם ״אריק מלך ישראל״ ובה ליגלגה
על אריק שרון. חמישה ימים אחרי כן
התפוצץ ליד דלת ביתה מיטען־חבלה. רק
בנם לא נפגע איש.
תורגמן התקשר אליה לפני ואחרי הפיצוץ,
ושאל אם אינה חושבת בתוך תוכה
שזה מגיע לה. שעות אחדות אחר־כך הגיע
לביתה של סילבי. הוא צילצל באינטרקום
וביקש ממנה לפתוח לו את הדלת,
אך היא סרבה ואמרה לו להסתלק מה מקום.
הוא הלך משם אף מבלי שנכנס
לבניין, ונעלב עד עמקי נשמתו מהיחס
שגילתה כלפיו העיתונאית.
מחמת העלבון לא שב להתקשר לסילבי

יותר משנה וחצי. רק כאשר התפרסמה
כתבה נוספת שלה, בחודש אוגוסט בשנה
שעברה, בשם ״הקוזאק הנגזל״ ,לא עמד
בפיתוי והתקשר אליה שוב.
כאשר שמעה סילבי את הקול המוכר,
ואת ההשוואה לאניס מנצור, טרקה את
השפופרת וסרבה להמשיך בשיחה. אך
תורגמן לא הניח, בזעם צעק עליה בטל פון
כי הוא חושב שהיא כותבת במו נא צית
מזוהמת.
העיתונאית התלוננה במישטרה על ההטרדות
ועל המלים המעליבות שאמר לה
תורגמן בטלפון. הוא נחקר, ושוחרר בער בות
עצמית. אך הוגש נגדו כתב־אישום
על הטרדה טלפונית.
התביעה הפלילית נגד תורגמן התבררה
בימים אלה בפני שופט־השלום התל-אבי-
בי, דוד שטינמץ. גם קשת וגם תורגמן
העידו בבית־המישפט.
• (המשך בעמוד )49

סי פו ר

יש חתיכות המסתובבות שנים בתל-
אביב ולא מצליחות למצוא לעצמן מישהו
שיחמם להן את הלב. אך יש גם חתיכות
שהמזל מאיר להן פנים. אחת כזו היא
הזמרת הכושית הדיאט מטיואני, ש־1
הגיעה לכאן רק לפני חודשיים מדרום־
אפריקה עם שתי עמיתותיה ללהקת שיבא.
ובכן, הדיאט, תוך זמן קצר זה, מצאה
לה אהבה יפה בארץ הקטנה שלנו. הבחור
הוא שדרן הדיסקו גד כימי] /שניחן בכל
המעלות של כל חתיך ממוצע — הוא
גבוה, נאה ובעל קול בס ערב ביותר,
במיוחד כאשר שומעים אותו מעל גלי-
האתר.

בעיות נישואין
בגיר שמונים
לפני אחת־עשרה שנה היה זד. סיפור״
האהבה ששיגע את המדינה. יום אחד קמה
לה בחורה בת ,23 ששמה הולך לפניה,
ובלי לחשוב פעמיים נענית להצעת־נישו־אין
שמציע לה גבר המבוגר ממנה ב־46
שנים.
אבל לא היה זה סתם גבר. זה היה
הצייר הידוע יצחק פרנקל /המוכר גם
בשם־המכחול שלו: פרנל. לפרנקל בן ה־
69 היו אז כבר שישה ילדים, שלושה
מהם היו מבוגרים מאשתו החדשה, איל נה
/כימעט בשלושים שנה. אילנה, ילידת
תל-אביב, חיילת־נח״ל לשעבר, שעברה
להתגורר בצפת ופתחה שם גלריה־לעתי־קות,
היתר. מפורסמת אז בכל הארץ בז כות
החזה האדיר שלה. מי שהתפעל ממנו
היה הצייר פרנקל, שכבר בפגישה הרא שונה
ביניהם הציע לה נישואין.
אילנה הפכה אשתו וגם מודל־העירום
שלו. פרנקל החל מצייר אותה בלהט,
ותמונות השמן שלו, שבהן מופיעה רעיי תו,
מקשטים כיום אוספים רבים בארץ.

״ צ ע קו ת ^ כ לי ח ר
רחוב ורמייזה הוא אחד הרחובות השקטים
ביותר בצפון תל-אביב. הוא כל בך
שקט שלפעמים אפשר לשמוע משם
את הזעקות של היולדות בביודהחולים
אסותא, המרוחק משם מרחק כמה בלר
קים. אבל באחד הלילות בשבוע שעבר
החרידו זעקות־אימים את הרחוב כולו.
השעה היתה כבר כמעט שלוש בבוקר,
כאשר הדיירים המבוהלים של הרחוב הקי צו
משנתם, ופתחו את התריסים כדי לגלות
את מקור הזעקות. התברר שהן בקעו
מבית מיספר .6שם, בחדר־ד,מדרגות, עמד
גבר צעיר שהלם באגרופיו על דלת דירתו
של במאי־הקולנוע דויד גרינכרג וצרח:
״פתח את הדלת! פתח את הדלת!״ מתוך
הדירה עצמה נשמע קולו של גרינברג
הנפחד, כשהוא צועק :״לך מכאן! אני
לא אפתח! אני אקרא למישטרה !״
מבלי לחקור הרבה, היה ברור לכל
השכנים שהם עדים לסצנת קינאה נוראה.
גרינברג, שהיה אומנם נשוי בחייו תקופה
קצרה, הוא רווק נצחי, שחתיכות מבנות־הבוהמה
הן אורחות קבועות בדירתו. אז
הנה, אמרו השכנים זה לזה, איזה בעל
קנאי תפס אותו בשעת־מעשה והוא רוצה
את אשתו חזרה. איזו סיבה אחרת כבר
יכולה לגרום לבנאדם לדפוק על דלת
חברו בשעה כזאת בלילה, ועוד לצעוק

בו שו חו ר־ ל בן

יצחק ואילנה פרנקל
מה זה הפרש של 46 שנים?
פרנקל לא הסתיר את חיבתו לנשים. גם
בגיל ,70 כשהיה בעלה של אילנה, סיפר
בחיוך :״לאדם יוצר יש הצלחה אצל נשים.
באך שבר את השיא במיספר ילדיו, ו אפילו
צ׳ארלי צ׳אפלין לא השיג את ה רקורד.
אינני מקנא באדם גלמוד, שאין לו
אפילו חצי ילד לנחמה. ילדי הצעירים
בקולי־קולות ׳מבלי לחום על השכנים?
״תחזיר אותה!״ המ^יך הגבר לצעוק
בחדר־המדרגות ,״אם לא תחזיר, אני אה רוג
אותך!״ ואילו גרינברג המשיך להח זיק
מעמד בדירה הנצורה, וסירב לפתוח
את הדלת. הצעקות נמשכו ככה לפחות
עשר דקות, עד שהגיעה המישטרה למ קום.
אז התברר שסיבת העימות הלילי
אינה בדיוק זו שעליה חשבו השכנים, ה מכירים
את חבורת הנערות שמטפזז דויד.
סיבת הצעקות היתד, פרוזאית, ולא היה
לה שום קשר לרומנטיקה. הבחור הצועק,
כך הסתבר, תבע בסך הכל חוב כספי, ש לטענתו
חייב לו גרינברג. וכשהוא צעק
״תחזיר אותה!״ הוא התכוון למשהו ש־גרינברג
לקח ממנו, לטענתו, ולא החזיר.
אז אני שואלת אתכם: חוב כספי זה
סיבה להקים שעדוריה באמצע הלילה,
ולהעיר את כל השכנים? חוב כספי גו בים
ביום. את הלילה צריך לשמור רק
לגביית חובות רומנטיים.

חידשו את נעורי. אני אוהב את האשה
שאני חי איתה. היו לי עשרות ...הן נות נות
לי השראה ותוכן. מתנת־הכלולות שלי
לאשתי אילנה היתה תמונת־עירום שלה,
שהוצגה בתערוכה בפאריס.״
הפרש של 46 שנים אולי אינו מורגש
כשהאדם הוא בן ,70 אבל בגיל 80 זה
קצת אחרת. פרנקל נשאר אומנם אותו
צייר פורה, ורק השבוע חנך תערוכת־ציורים
חדשה שלו בתל-אביב. גם ניצוץ
השובבות והחמדה עדיין ניכר בעיניו
כשהוא מתבונן בנשים. אבל נראה שזה
כבר לא אותו דבר, כמו שזה היה לפני
עשר שנים. יש בעיות בחיי־הנישואין של
יצחק ואילנה פרנקל. הם שוהים יותר
ויותר בנפרד, הוא בפאריס והיא בצפת.
ידידי־המישפחה מתלוצצים שבגיל 34
אילנה היא כבר מבוגרת מדי עבור פרנ קל,
והוא חומד, כנראה, נשים צעירות
יותר. אבל אם יש משבר׳בחיי־הנישואין
שלו הוא בטח זמני. אתם תראו, כשהוא
יגיע לגיל 90 הוא יהיה ממוסד יותר, ד
רגוע יותר, והכל יסתדר ביניהם על הצד
הטוב ביותר. צריך רק סבלנות.

האריאט מטיואני
היא מלווה אותו

ב מ קו
מאהב

דויד גרינכרג וידידות
חוב לא רומנטי

אני אוהבת סיפורים כאלה, שבסוף נע שה
״שולם״ במישפחה. אתם כולכם זוכ רים
בוודאי את השערוריה הגדולה שפרצה
עם רחל שטיינר, זו המכוערת מהסרט
אסקימו לימון, שאחרי שנגמר הסרט התברר
כי רק עשו אותה מכוערת, אבל
בחיים היא יפה.
אם אתם לא זוכרים אז אני אזכיר לכם.
רחל התגוררה עם אמא שלה, הגברת חיה
שטיינו /באותה דירה. האמא מצאה
לה לפתע רומן, אדם בשם עו־בדיה מיז
דחי. כמו שזה קורה ברומנים של האמ הות,
אחרי שהאבא נפטר, כך זה •גם קרה
אצל השטיינרים. הן התחילו לא כל כך
להסתדר זו עם זו.
אבל אצלן זה קצת גלש מהנורמות המ קובלות
בדרך־כלל. חיה שטיינר פנתה לך
בית־המישפט וביקשה צו, שיורה לבת
שלה להסתלק מהבית, כשהיא מתארת
בבקשה שלה איך רחל מציקה לה ולחבר
שלה.
עד שגלגלי הצדק התחילו לטחון, וזה
כידוע לוקח זמן, המשיכה רחל להתגורר
עם האמא שלה. אז מה הסיפור שלי?
עכשיו הכל בסדר שם. האמא ורחל השלי-

גכי כיטון
הוא מלווה אותה
השניים נפגשו, כמובן, בענייני עסקים.
להקת שיבא באה להקליט כמה משיריה,
ואת פני הזמרות קיבל גדי. בין הדיאט
והבחור נדלק מייד הניצוץ המיוחד הזה,
שמביא בעיקבותיו סיפור־אהבה נעים. אח רי
פגישה זו הם אינם נפרדים. האהבה שם
כל־כך חמה, שגד מלווה את הדיאט להוט־עותיה
והיא מלווה אותו לעבודתו. בקי צור,
האהבה פורחת ולי לא נותר אלא
ליהנות מהצמד חמד הזה.
מו והן חיום הכי אוהבות שבעולם. עובדיה
התבקש לפנות את הבית ולצאת מתחום
חייה של חיה. וכפיצוי על כל הסבל, הע ניקה
אמא חיה לבת שלה, רחל, טיול
לחוץ־לארץ.
אם זה לא האפי־אנד אז מה זה האפי-
אנד?

במדינה
(המשך מעמוד )46
לפני מתן גזר־הדין, אמר הרופא יליד
אלג׳יר, כי הוא חי את השואה, וסימון
הכתבה, היה כמו זה של השטירמר הנא צי,
ושהרב לווינגר תואר שם בצורה גז ענית.
לכן לא יכול היה להתאפק, וטילפן
כדי להחליף דעות עם העיתונאית.
בית־המישפט קבע שהרופא ידע יפה
שהוא מטריד את סילבי, מה גם שהיא
אמרה לו זאת באופן מפורש, וביקשה
ממנו שיפסיק להטרידה. מאחר שהמשיך
לטלפן אליה הריהו אשם בעבירה שיוחסה

בנסיבות המיקרה הטיל עליו בית-
המישפט עונש של אלף וחמש מאות לי רות,
ולא ראה מקום לחוסיף כל עונש
אחר.

אנ רגי ה
דו ד ־השמש של המדינה

פצרי־אבן, גבו? ,שמש
ומימן — כתח7ין ז 7ד7ק
מישראל ש 7שגת 2000
שדה־הנפט עלמה, שבמיפרץ סוויס,
סיפק כחמישית מתצרוכת הדלק של מדי־נת־ישראל.
החזרתו לידי המצרים, בש

מטרת
המרכז היא לקדם את השימוש
בחיזוי טכנולוגי, ולייעץ לקובעי המדי ניות
בנושאים בעלי משמעות לאומית.
מנהל המרכז, הפרופסור רז, שהוא כימ אי
במיקצועו, מנצח כיום על עבודה קדח תנית
שנועדה לחזות מה יהיו מקורות
האנרגיה של ישראל בשנת .2000
חיזוי זה אינו לוקח אפילו כאפשרות,
שבישראל יימצא עד אז מאגר נפט תת-
קרקעי גדול, שיוכל לספק חלק משמעותי
מצריכת הדלק של המדינה .״אפילו אם
היו מוצאים מאגר כזה,״ אומר הפרופסור
רז ,״לא היה הדבר משפיע על מחיר ה דלק.״
התחזית הטכנולוגית קבעה שמאג־רי
הנפט הקיימים בעולם יגיעו בעוד כמה
שנים לידי מיצוי מלא, ומחירי הנפט
המאמירים לא יצדיקו עוד את השימוש

במרכז החיזוי מתרכזים בעיקר במקור
אנרגיה אחד הנמצא בשפע בארץ — חום
השמש. בעידוד המכון נעשים ניסויים כדי
למצוא פיתרונות ארציים להפקת חשמל
באמצעות בריכות סולאריות ענקיות. ב עוד
שנה יהיו בידי המרכז נתונים מס פיקים
כדי לקבוע אם הפקת חשמל בשי טה
זו היא כלכלית.
מחקרים נוספים נעשים בתחום שני
מקורות אנרגיה שעל קיומם בארץ ידוע
מזמן, אך בשל בעיות אקולוגיות וכלכל יות
לא היה השימוש בהם כדאי: הכבול

האיחוד

מושב חפתיחח

ח״כ אור

כיום שישי 23.11.79 ,ח״כ 113 1 ?)11ל
ב ר כו ת
בשעה 8בערכ
בכית ארלוזורוב
רה׳ בילינסון ,6ת״א
מנחה: ד״ר יעקב
(ליד קולנוע ת״א)

ארנון

דיון מדיני
פותח: ד״ר מתתיהו פלד
1 - 4אחה״*
דיון חברתי
פותח: רן כהן
4 - 6אחה״*
דיון ארגוני
פותח: אמנון זכרוני
9 - 1 2כבוקר

דיוני הועידה
יום שכת 24.11.79 ,
כבית סוקולוב
רח׳ קפלן ,4ת״א

נעילת הועידה

או 0ל

בהשתתפות :

נשיא המדינה יצחק נבון

בכית סוקולוב
רח׳ קפלן ,4ת״א
ש ל ״ י, המרכז: רח׳ הוברמן ,24ת״א, טל 235608 .־03

פרום׳ ע. ארנסט סימון

שרי

-ר א עו

ד ש דו
ודשוויוו

כסה זמן אתהססתץ
ב תו ר ב קו פ ת־ חו לי ם?
סילכי קשת (מימין) ואריק שרון (משמאל)
פצצה אחרי ״אריק מלך ישראל״
בוע הבא, תהפוך את ישראל תלויה ב־מקורות־חוץ
בכל תצרוכת הנפט שלה,
ליצירת 99,2 0/0מכל האנרגיה הנוצרת
בארץ.
מה יקרה אם יום אחד תופסק זרימת
הדלק לישראל? האם תוכל המדינה למ צוא
לעצמה מ קו רו ת־ אנ רגי ה חילופיים י

הבעיה אינה מעסיקה כל כך את הממו נים
על משק האנרגיה בארץ. בכל העו לם,
ובעיקר במדינות התעשייתיות, עוס קים
עתה בקדחתנות בחיפוש אחרי מקורות
אנרגיה הדשים, לקראת התקופה ה־לא־רחוקה,
שבה יצטמצמו מאגרי הדלק
של העולם ומחיריו יהיו כה יקרים עד
שלא יהיה כדאי עוד להשתמש בו. אולם
לגבי ישראל הפכה הבעיה לקארדינאלית.
״מדינת ישראל הגיעה למצב שבו היא
מוכרחה לפזר את מקורות האנרגיה שלה
ולמצוא פיתרונות ותחליפים לנפט,״ אומר
הפרופסור ברוך רז 41 מנהל המרכז
הביניתחומי לניתוח וחיזוי טכנולוגי שליד
אוניברסיטת תל־אביב. זהו אולי המו קד
היחידי שבו מתרכזים במדינה התוכ ניות,
ההצעות, הרעיונות והניסויים לגבי
מציאת ממלאי־מקום לזהב השחור — ה נפט.
מאגר
7א יושיע. המרכז פועל זה
ארבע שנים בעידודה של המועצה הלאומית
למחקר ופיתוח 25 .עובדים בו מת מחים
בתחומים שונים, כמו ניתוח־מער-
כות, כימיה, אלקטרוניקה, סטטיסטיקה,
הנדסה־טכנית ועוד. כאשר מקבל המרכז
משימה ספציפית, חוא מזמין מומחים נוספים
הבקיאים בנושא זה.
ה עול ם הווו 2203

ופצלי־השמן (אבן הביטומין) .פצלי־השמן
הן שכבות אבן הנמצאת בכמה מקומות
בארץ בריכוזים גבוהים. האבן ספוגה חו מר
הדומה בהרכבו הכימי לנפט. באר-
צות־הברית, למשל, החלו לאחרונה חב רות
הנפט להשקיע סכומים עצומים בפיתוח
שיטות שיצדיקו מבחינה כלכלית
הפקת דלק מאבן הביטומין. בקולוראדו
מושקעים מאות מיליוני דולרים בנושא
זה, הזוכה כתוצאה מכך לבום כלכלי
חסר־תקדים.
אולם ניצול אפשרי של פצלי־השמן והכבול
הטמון בחולה הם פיתרונות זמ ניים
לטווח קצר. במרכז החיזוי מנסים
לחשוב גם על פיתרונות לטווח ארוך,
מעבר לשנת .2000
איל צייד ככור. בהתאם לאחת התוכניות
הנמצאות בעיבוד במרכז, בודקים
אפשרות להפוך את הנגב ל״דוד השמש
של המדינה״ .הנגב, המשופע בקרני
שמש ברוב ימות השנה, יכול להפוך בעז רת
מיתקני-ענק לקולט אנרגיה סולארית,
שבעזרתה ניתן יהיה לייצר אנרגיה חשמלית
ואף לשמר את העודפים שיווצרו
בצריכה השוטפת.
בתוכנית אחרת בודקים אפשרות לה קים
בריכות סולאריות בייצור המוני, כדי
לספק את האנרגיה הדרושה לתעשייה.
תוך שנה יתברר אם השימוש בבריכות
אלה הוא כדאי. ואז, לא מן הנמנע כי
בתי־חולים, בתי־מלון, מיפעלים תעשיי-
רייח ובה־ ־מגורים גדולים יחוייבו לבנות
(המשך בעמוד )58

שעתיים -שלוש שעות? ..בקופת חולים מאוחדת
משתדלים ומצליחים לקצר את זמן ההמתנה ולהקל
עליך. המזכירה הרפואית מפנה אותך למומחה המתאים.
ללא סחבת. ללא ניירת מיותרת.
בקופת חולים מאוחדת אתה יכול לבחור את שיטת
הטיפול הנוחה לך -בבית הרופא או במרפאה הקרובה
לביתך.

בדוק והווכח.
המרכז: ארלוזורוב 100ת״א, טל.233251 .

ה צ טרף ל קופ ת־ חולי ם מ או חדת

ו אזהרה ד! לאחרונה נמכרים
בחנויות ביחד
ובבוטיקים מוצרים
מאיכות נמוכה הנושאים
את השם או הסימו
״פיודוצ׳י(0001ז0־ף!).מוצרים
אלו הינם חיקויים זולים ומזוייפים.
״(001ו1־ז10ק)הינושם וסמל מסחרי
בבחלות חברה איטלקית בשם״\/ח!3 .ססטזסה״
ורק לה הזכות להשתמש בשמות וסמלים מסחריים
אלו.
את המוצרים האותינלים של״פיורוצ׳י״ווססגו׳ן ס־ף ן)
ניתו לרכוש אר ורק בתל אביב בחנות ״פיותצ;י״(001 נח0וק)
ברח׳ וייצמו 57 פינת רח׳ ה׳באייר 18 ככר המדינה
(טלפון )217054

ה מ חלי ט
(המשן מעמוד )17
עצמו — ומחיר זה נקבע בישראל מתוך
תיאום ביו הנהלות שלושת הבנקים הגדו לים
— בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק
דיסקונט (כשלעתים הם נזקקים לתיווכו
של בנק רביעי — בנק ישראל).

האנשים היושבים במועצות
המנהלים של שלושת הבנקים הללו
הם מחשובי המחליטנים כישראל.
לרשות שלושת הבנקים הגדולים עומ דים
כל האמצעים לקביעת ערך הכסף. הם
שולטים שילטון מוחלט בבורסת ניירות-
הערך. תוך תיאום ביניהם נקבע מחיר מט־בע־החוץ.
הם קובעים מתוך תיאום את
גובה הריבית הבנקאית כרצונם. ערך ה כסף
חשוב כל־כך במשק הישראלי, משום
שיותר מכל גורם אחר הוא הקובע את
שיעור האינפלציה, את מחירי המוצרים
השונים, את רמת־הרווחים בענפים שונים
ואת ערכו הריאלי של השכר.
כאשר ליגלגו על שר־האוצר ־היוצא,
שימחה ארליך, אשר ניסה להאבק באינ פלציה
בעזרת מישרד־פירסום, היה בכך
אי־צדק משווע: ארליך פשוט הבין מה
שעתיד להבין עתה יגאל הורגיץ, שב מצב
הקיים לא הממשלה היא הקובעת את
שיעור האינפלציה, ומילבד הסברה איו לה
כימעט מה לעשות בתחום זה, אלא אם
כן יובטח לבנקים פיצוי על הירידה בדיור
חיות שתיגרם להם עם בלימת האינפלציה.
הבנקים טרחו לרמוז על כך מיד עם
כניסתו של הורביץ לתפקידו, כשיצאו
להתקפה כבדה וכוללת להורדת ערכן של
איגרות־החוב הצמודות. די היה בשני ימי־התקפה
כדי שהווביץ יבין את הרמז ה
צעדים
משפטיים יינקטו נגד היצרנים ובטלי החנויות
המשתמשים שלא כדין בסימן ״פיורוצ׳י״(!000־ז0וק).

ע בססקסס
קנ ה עוד היום
מכשיר בזק !
לשקופיות ולסרטים שצילמת

קנה מקרן!

מבחר גדול בחנות המקצועית •

״פוטו־ברנר״
מכירה
* קניה * החלפה
בימי שלישי סגור כר היום!

בו טנ -ב דנ ד

ה ג יע !
ונמצא למכירה

$£ע0ווזא£ק
גליון חודש נובמבר 1979

חיפה, רחובהחלוק 31

ערבי צעירים
במועדו ן 5
לתרבות חדשה
רח׳ הס ,5תל־אביב,
של׳ 297763

יום שלישי 27.11.79 ,
יוקרן סירטו של

צ׳ארלי צ׳אפלין
מיסיה ורדו
המועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב* 9בערב
המועדון פתוח משעה 8.30 בערב.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
טלפון 227118 ,227117

סי ר סו אידיאר
אבן גבירול 110 תל״אביב
ופינת אנטוקולסקי)

]*ז הפצה בלעדית
סטימצקי

תן טו־מם
לחייל

איש דיסוקונט גיטר
יו׳׳ר של שלוש חברות
ברור: מוטב שלא יחשוב על צעד כלשהו
ללא תיאום עם הבנקים.

לא מכבר התפרסם היקף נכסיו
של הבנק השני בגודלו במדינת
ישראל ,״בנק הפועלים״ .ערך נכסיו
מגיע ל 300-מיליארד לירות —
כימעט כגורלו של התוצר הלאומי
הישראלי לשנה שלמה. פירוש ה דבר
הוא, שעל אזרחי ישראל היה
לעבוד, להשתכר ולהרוויח, ולהשקיע
את כל פרי עמלם בשלוש
שנות-עכודה תמימות כדי ליצור
את נכסי שלושת הבנקים הגדולים

האדונים יפה, איינהורו ויקותיאלי (בנק
לאומי) ,מישפחות רקנאטי וקראסו ומר בנו
גיטר (בנק דיסקונט) והאדונים אפרים ריי־נר
ויעקוב לווינסון (בנק הפועלים) חשו בים
לא פחות — ואולי הרבה יותר, משרי
ה עו ל ם הז ה 2203

האוצר, התעשייה והמיסחר, בכל הנוגע
לכלכלה הישראלית.

הבנק שלך אינו רק בנק, הוא
גם הכל. עוצמתם הכבירה של
הבנקים כישראל כאה להם כדיוק
משום שאינם עוסקים בבנקאות
כלבד

ב ל ל: הא שכנזים
* ד __ הוו תי קי ם
ף* נק לאומי לישראל נוסד בתחילת
״ המאה בלונדון כבנק אפ״ק על־ידי
אוצר התיישבות היהודים, לצורך רכישת
קרקעות מערבים פלסטיניים. ב־ 1921 הקים
את בנק אפותיקאי כללי. ב־ 1922 ייצג את
הג׳וינט והקים את הבנק המרכזי למוסדות
שיתופיים, ואחר־כך את אוצר לחקלאות

• יו״ר הדירקטוריון ומנכ׳׳ל הבנק הוא
ארנסט יפת שנולד בגרמניה ב־1921
למישפחת־בנקאים שייסדה בישראל את
בנק יפת. יפת הוא יו״ר מועצת־המנהלים
של שמונה בנקים המסונפים לבנק לאומי,
וחבר במועצות־המנהלים של כמה חברות
שהבנק שולט בהן.
• ברוד יקותיאלי הוא אחד המנ-
כ״לים המשותפיש של הבנק. הוא נולד
ב־ 1926 בתל־אביב, והוא מוסמך למישם-
טים. היה עובד הקק״ל בחיפה, עוזר היו עץ
לענייני ערבים במישרד ראש־הממש־לה,
ושותף במישרד עורכי־הדין סולומון־
ליפשיץ בחיפה. לפני שעבר לבנק לאומי
היה יקותיאלי סגן המפקח על ניטבע-חוץ
במישרד־האוצר. הוא יו״ר מועצת־המנה־לים
של אפריקה־ישראל ושל מיג 1ל־בנין,
וחבר מועצת־המנהלים בשורה של בנקים
ומוסדות אחרים המסונפים לבל״ל.

ק מיל שמפו לשיער בלונדיני
קמיל שמפו המיוחד
לבלונדיניות ולנהירי שיער
חינו מוצו־ נוסף במשפחת
מוצרי הקמיל של מעבדות
ד״ר פישר
קמיל שמפו טבעי מכיל
אזולן המופק מפרחי הקמומילה הוא מעמיק את גוון.השיער
ושומר על צבעו הטבעי
מוסיף לו ברק ורכות.

זוז טבעי.

1*11

מוצר של דרי פי שר

מנכ״ל בל״ל יפת ופרופסור חיים כן־שחר
יו״ר של שמונה בנקים
שהפך ב־ 1967 לבנק יעד לפיתוח חקלאי).
בשנות מילחמת־העולם הוקמו אוצר לתעשייה
והחברה להשקעות של בנק אנגלו־פלשתינה.

הקמת המדינה מונה בנק זה על-ידי
הממשלה הזמנית כבנקאי המדינה (היום
משמש בתפקיד זה בנק ישראל) ,וב־1950
אוגד. כבנק לאומי לישראל בע״ם. נד 1953
נוסדה על־ידי ההסתדרות הציונית חברת
אוצר התיישבות היהודים בע״נז בישראל
שחתמה הסכם עם החברה המקבילה בלונ דון,
ושהפכה לבעלת הבנק.
בנק לאומי שולט גם בבנק איגוד ליש ראל
— הבנק המיסחרי הרביעי בגודלו
בישראל. כמו כן הוא שולט בבנק ערבי־ישראלי
בנדם, בבנק קופת־עם ובמימונים,
העוסקת במתן הלוואות לזמן בינוני וארוך.
כל זה בתחום הבנקאות הצרופה.
נוסף לכך יש לבנק החברה לניהול קרן
חיסכון, ויחד עם בנק דיסקונס הוא מחזיק
בעוגן לניהול קרנות פנסיה. לבנק יש גם
ארבע קרנות נאמנות.
בענף־ד,ביטוח שולט בנק לאומי בחברת
מיגדל־בנין בפרודנשאל, במעוז, בסלנב ב־לאוביט
ובאיחוד מוכנויות־ביטוח. באמצ עות
בנק איגוד שולט בנק לאומי בנתח
נכבד מתעשיית־היהלומים בארץ, ובאמצ עות
שותפותו בקונצרן כלל הענק הוא
שותף לחלק עצום של התעשייה הישרא לית.
בנק
לאומי שותף לחברת דלק, ושולט
בפז ובחברת ההשקעות אפריקה־ישראל
העוסקת בקרקעין, בבנייה ובמלונאות. יחד
עם שני הבנקים הגדולים האחרים שותף
בנק לאומי גם בבנק לפיתוח התעשייה.
במוסדות הבנקאיים של בל״ל מוחזקים
קצת פחות ממחצית הפיקדונות בישראל:
1968 מיליארד מתוך 359 מיליארד ל״י.
קשה לברר מי הם בדיוק בעליו של
בנק לאומי, ואלו בעלי־הון מסתתרים מ אחרי
הכותרת ״ההסתדרות הציונית״ .ש היא
שייסדה את הבנק. אך הרכב הנהלת
הבנק — שחברי הדירקטוריון שלו ממו נים
לכל חייהם, כאילו היו שופטים —
עשוי ללמד את האינטרסים של מי הוא
משרת.
העולם הזה 2203

• מרדכי איינהזרן הוא מנכ״ל
משותף נוסף. הוא נולד ב־ 1930 בגרמניה
ועלה ב־ .1944 את הקאריירה שלו עשה
בבנק הלאומי.
!• מנכ״ל משותף שלישי הוא יעקוב
מאכט, שנולד ברוסיה ב־ 1919 ועלה ב-
.1936 היה חבר קיבוץ נגבה, והגיע ל בנק
לאומי אחרי קאריירה בסוכנות היהו דית.
במישרד-האוצר, בחברת הולנדר
(פרוונים) ובבנק לפיתוח התעשייה.
1ייד, נו•
1המנכ״ל הרביעי, ישראל ״1
לד ב־ 1926 בגרמניה ועלה ב . 1934-הוא
קרוב, באמצעות נישואין, למרדכי אייג־הורן.
השכלתו מישפטית, ואת הקאריירה
שלו עשה במוסדות הבנקאיים המסונפים
לבנק לאומי.
• 1המנכ״ל המשותף החמישי הוא יז־סח
ראש, יליד ,1922 ששירת בבריגדה
ועשה את הקאריירה שלו בבנק לאומי
!• על אלה אפשר להוסיף את שמו אל
טודצ׳ינסקי, שנולד ב־ 1911 בפתח־תיקווה,
למד בגימנסיה הרצליה, שירת ב־בריגדה,
עשה את הקאריירה שלו בבל״ל,
והיום הוא מישנה־למנכ״ל; את שימחה
סורוקר, מנכ״ל בנק איגוד, שנולד ב-
1928 בירושלים, עשה קאריירה בשירות
הממשלתי והיה מנכ״ל מישרד התיקשורת!
ואת שדמה גרופמן, מנכ״ל אפריקה־יש־ראל
השייכת לבנק לאומי, שנולד ב־1937
בתל־אביב והקאריירה שלו עברה דרך
המשביר לצרכן וחברות־הביטוח של מיש-
פחת סחרוב.

כסך הכל יש ב״בנק לאומי״ כ־עשרים־שלושים
אנשים התופסים
את העמדות הבכירות בבנק ובחברות
השייכות לו, ואלה הם מחלי•
טני בנק זה.

פועלים: קיבוצ-
גי קי ס לשעבר
ף* נק הפועלים נוסד ב־ ,1921 שנה אח ״
רי ייסוד ההסתדרות בטכניון בחיפה,
על-ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות
(המשך בעמוד )61

סזסין סתסודדים לתסיור

תחרות הכנת ההמבורגר הטוב ביותר
ההתחרות תתקיים ב שבת פד2 .ו.ו ב שעה 0ס.וו לפנה״צ:
במק דוי ד, ר ח פרישם ן 3 9ופינת דיזנגוף ו ת-ץ ז
811 פרס רץ ושון 1. :לי
,פרסים נוספים 3חודשי מינוי חינם במק דוי ד

בדבר פרטים נוספים: מק דויד פריעוכזו 39ת או.
סקדוידסקווה ישראול 4ת-או.
שירה יחסי ציבור טל 250524 :

קולנוע סרטים לקדאח המחעה
פיטר בוגדאנוביץ׳ ידוע בעולם הקול נוע
כמי שעושה ״סרטים כמו כמו
הוארד הוקס (נזה קרה דוק) או ברוח
הסרט האילם (ניקלאודיאון) או על ג׳ון
פורד (ג׳ון פורד מביים) .פרשן־הקולנוע
לשעבר אוהב כל כך את האבות המייסדים
עד שהוא חוטא בחיקוי מתוך התבוללות.
עם זאת, יש בכל זאת הבדל משמעותי
בין חיקויים שנעשו כתרגיל אינטלקטואלי
(דייזי מילר) לבין מחוות שיצאו מן הלב,
כמו הצגת הקולנוע האחרונה, והסוג השני
עדיף עשרת מונים על הראשון.
נראה שבוגדאנוביץ׳ עצמו היה מודע
לכך, ולראיה סירטו החדש, המלאך רק,
הראשון מזה שנים, רבות, שמרבית הבי קורת
מאוחדת בדעתה החיובית עליו.
להפקתו, עזב בוגדאנוביץ /את האולפנים
הגדולים ואת מכונות הקולנוע היקרניות,
וחזר לכור מחצבתו, אל המפיק רוג׳ר
קורמן, שנתן לו לפני שנים את ההזדמנות
הראשונה שלו כבמאי, והשתמש שוב ב אמצעים
צנועים, כדי ליצור סרט אישי.
גם אם אישיותו מורכבת במידה רבה מ דברים
שספג מאחרים, אין זה אסון. לפ חות
הפעם, התוצאה מתגבשת ליחידה
אחת ועומדת בזכות עצמה.
נטע זר המלאך ג׳ק הוא מסוג הסרטים
שיכולים להזכיר מצד אחד את סיפורי
גרהם גדין, או לפניו סומרסט מוהם,
ועוד לפני כן ג׳וזף קונראד, סיפורים אודות
אירופאים התקועים בתוך המיזרח ה רחוק,
מנותקים מן הבית שבו גדלו ומה תרבות
שעליה התחנכו, ונוכרים במקום
שבו הם חיים, נטע זר בחברה שאינה
רוצה בהם ומתבוננת בהם בבוז מעורב
בחשד. קשה לראות את הסרט ולא להיזכר
בכל מה שנכתב במשך השנים על חלק זה
של העולם, החל בלורד ג׳ינז וכלה באם־
ריקני השקט.
הסרט מזכיר, לא פחות, את סירטי
שנות הארבעים בהוליווד על אמריקאים

.המלאך ג׳ק (כן גאזארה) וויליאם לי (דנהולם אליוט)
אלבום של יצאניות לבחירה חופשית של הלקוחות
במקומות זרים אכזוטיים, המקימים להם,
מסיבות מעורפלות, בית רחוק מן הבית.
זה מזכיר במיוחד סידרה של כמה מסיר-
טי האמפרי בוגארט, שהמפורסם ביניהם
היה קזבלנקה.
עם זאת, המלאך ג׳ק הוא סרט מאד
אקטואלי, הנוטל את הנתונים המוכרים
ומנסה להראות מה קורה להם היום, או
ליתד דיוק, בימים של סוף ההתערבות
האמריקאית בוויאט־נאם.
סחורה ההגנת. גיבור הסרט הוא ג׳ק
פלאוארס, אמריקאי שנתקע בסינגפור לפני
15 שנים. מאז הוא חי מן היד אל
הפה, ביום כסוכן של חברה סינית, בלילה

הוא משיג לקוחות ליצאניות המשלשלות
לכיסו אחוזים עבור טירחתו. חלומו ה גדול
הוא להקים בית־בושת שלא היה
עוד כמוהו, מפואר, נוח, חברותי, שבו
הכל מרוצים, הלקוחות, העובדות, השר תים,
וגם בעל־הבית.
במהלך הסרט, נאלץ ג׳ק לעמוד לפני
סידרה של החלטות שבכולן נבחן חוש-
המוסר שלו. למרות שאינו רואה פסול
בזנות או בסרסרות, הוא רואה זאת כ חובתו
לספק סחורה הוגנת עבור תשלום
הוגן. כמעביד הוא סבור שיש לשלם ל עובדים
שכר הוגן, וכחבר הוא חושב ש הידידות
חשובה יותר מן הרווח. בסך־

ביקווה שר הגבות אקומן
ך ץ סינמטקים של תל-אביב, חיפה
י * וירושלים, המקדישים את החודש
הזה לקולנוע ההולנדי, יישארו גם בחודש
הבא בארצות השפלה. הם יחצו את הגבול
דרומה, לבלגיה.
אילו נשאל חובב־סרטים, לפני חמש
שנים, מה זה קולנוע בלגי, היה יכול להצ ביע
על במאי תיעודי מהולל, הנרי סטורק,
על במאי סרטי־עלילה בעל חוש אסתטי
מפותח, אנדרה דלבו, ואולי על הארי קי מל,
במאי יהודי, אינטלקטואלי, שדעותיו
וכוונותיו בסרטים מעניינות יותר מן ה תוצאות.
מאז,
הצטרף שם בולט אחד לניבחרת
מצומצמת זו: שאנטל אקרמן, נערה ממו צא
יהודי, בת .29 סרטיה המוזרים עשו
קאריידה בסינמטקים ובפסטיבלים, גם אם
קשה להניח שהם מסוגלים להתמודד ב הפצה
מיסחרית רגילה. לטובת הסקרנים
שאינם מגיעים לפסטיבלים בחוץ־לארץ,
מארחים אותה הסינמטקים בחודש הבא.
ילידת בריסל, למדה קולנוע בעיר מולדתה
ואחר כך בפאריס. מן הרגע הרא שון
בחרה בסיגנון נסיוני, אוונגארדי, ה מושפע
הן על־ידי תורותיו של ז״אן לוק
גודאר הצרפתי, והן על־ידי במאים כמו
מייקל סנו הקנדי וסטן ברקהג׳ האמריקאי.
אלה הם במאיי-אוונגארד שעוסקים יותר
במחקר אפשרויות הביטוי של הקולנוע,
בחלוקת המרחבים שרואה המצלמה, וב־

הכל הכבוד העצמי חשוב בעיניו יותר מן
האפשרות לעשות, בקלות, הון.
בכך גדולתו •ואסונו של ג׳ק פלאוארם.
הוא מגשים את חלומו ומקים את המוסד
הסגור שלו, אבל המאפיה המקומית דוא גת
לדכא עד מהרה את התחרות הלא־הוגנת.
הוא כמעט זוכה בעושר ואושר,
כשניתנת לו האפשרות לפתוח עסק דומה
לטובת חיילי ארצות־הברית, שבאים לנ פוש
בעיר מן הקרבות המשתוללים אי־שנ
1צפונה, אבל כשהוא צריך למכור גם
את מצפונו לשם כך, הוא מוותר על כל
העסק. בקיצור, הוא אחד מן המוהיקנים
האחרונים של המוסר, בעולם שלמד לשחק
לפי חוקים אחרים לגמרי.
אידיאלים פרטיים. אם יש בכלל
חוקים, הרי הם שונים לגמרי מן האידיא לים
הפרטיים של פלאוארס. המושכים בחוטים
הם ספספרים לדבר עבירה, ציני קנים
הנוקבים מחיר עבור כל שירות, ולו
הנתעב ביותר. בוגדאנוביץ׳ עצמו מגלם
את האב־טיפום לדמות זאת, ברנש בשם

כמאית שאנטאל אקרמן (מימין) כפעולה
שתיקות ארוכות
מבנה המיסגרת של כל צילום, מאשר בקולנוע
סיפורי. להשפעות אלה צריך להוסיף
נימה פמיניסטית אישית חזקה של
שאנטל עצמה, שבכל סרטיה יש מרכיב
אוטוביוגרפי ברור, המוביל להירהור על
מצבה של האשה בחברה המערבית.

כרך גדול
ומתנכר

^ דאי, אולי, להזהיר את הצופים,
* בטרם תגיע הגברת אקרמן עם סר טיה
לארץ. המדובר הוא בסרטים שבהם
המצלמה כימעט שאינה זזה, סרטים שיש
בהם שתיקות ארוכות (״הדיאלוגים מעניי נים
יותר כמוסיקת־רקע של דיקלום,״ היא
אומרת) הדורשים מן הצופים סבלנות ורי כוז
רב. סרט כמו ז׳אן דילמן, רחוב ה־תיסחר
מס׳ ,23 הנמשך קרוב לארבע
שעות, עוקב כימעט ללא מילה אחרי ה חיים
האפורים, חסרי הגיוון וחסרי התיק־

ווה של אשה רגילה (דלפין סייריג) .רק
בסוף הסרט יש ביטוי אחד בילבד להתמרדות
נגד הגורל הזה. מיכתביס מן הבית
משלב מיכתבים שכתבה אמה של ה במאית
לבתה, שעה ששהתה בניו־יורק,
עם מראות העיר, תוך רצון לבנות הקבלה
בין תוכן המיכתבים לבין צורת הכרך
המתנכר. פגישותיה של אנה מגולל סידרת
פגישות של במאית קולנוע עם אנשים
שונים, במהלך נדודיה באירופה. בכל ה סרטים
הללו יש חשיבות עליונה למיקום
של המצלמה, לדברים שהיא מראה ולא
מראה, ולשילוב שבין המילה המדוברת
והתמונה. אם הצופה אינו מוכן לערוך,
כל העת, ניתוחים, הוא יתעייף וישתעמם
עד מהרה. כך קרה למבקרים רבים וטו בים,
המתווכחים עדיין אם סרטיה של
שאנטל אקרמן הם קולנוע או אנטי-קול־נוע.
אלא שההגדרה המדוייקת אינה כל
חשובה. כי גם מקטרגיה מודים, שאפשר
למצוא בסרטים אלה עניין רב. ומי רשאי
לדרוש יותרו

פני יצאנית כ״מלאך ג׳ק״
סחורה הוגנת
אדי שומן, שמציע לג׳ק את עיסקת ״בית
המרגוע לחיילים״ ואחר־כך, כשהמילחמה
מתקרבת לקיצה וזרם הלקוחות מאיים
להפסיק, חוזר אל הסרסור בעיסקה קוסמת
נוספת. עליו להמציא ראיות שיכתימו
את שמו של סנטור המבקר באיזור, ובת מורה
יזכה בתשלום שיבטיח את ריווחתו
עד לגימלאות.
המלאך ג׳ק הוא סיפור מוסר שגיבורו,
סרסור זונות, מיטיב להבחין בין טוב לרע,
מותר ואסור, יותר מאשר רבים ממנהיגי
העולם. מבחינה פוליטית, משמש הסרט
אספקלריה שבד, יכול המערב שוב לראות
העו ל ם הז ה 2203

את אשליותיו לעליונות מתנפצות מול
עולם המיזרח החתום בפניו. תמונה תמ ציתית
ומשכנעת של התפוררות האימפריה
הבריטית, יוצרת קבוצת האנגלים המש תכרים
מדי יום במועדון, ואינם מבינים
כלל מה מתרחש סביבם. במיוחד תורמת
דמותו של ויליאם לי, ידידו של ג׳ק, רואה־חשבון
שכל חייו עברו עליו במושבות,
כנוע, מתנצל ואפרורי, ממתין ליום שבו
יוכל לפרוש לגימלאות ולגדל פרחים ב בית
כפרי באנגליה, שעליו חלם במשך
עשרות השנים שעברו עליו בדרום־מיזרח
אסיה. זהו אחד התפקידים המוצלחים ביותר
של השחקן הבריטי דנהולם אליוס.
חולשות ותשוקות. הצלחת הסרט
טמונה ביכולתו לדבר לא רק על רעיונות
מופשטים, אלא גם על אנשים בשר ודם.
הנוף האנושי בסרט זה הוא המעניין ב יותר
שמצא בוגדאנוביץ׳ מאז הצגת הקולנוע
האחרונה. יש משהו חם ומושך
במערכת־היחסים שהוא מתאר, אולי מפני

הב מאי היודע
ל שחק
גבר, אשה ובנק (אסתר, תל־אביב,
קנדה) — זה אחד מאותם
הם רטים המנפנפים בדגלים אדו־מים
ומושכים את תשומת״הלב של הצופה מצד אל צד,
כדי שלא יבחין כי בעצם אין להם טח לספר.
זה אמור להיות סיפור של שוד מתוחכם. שני השותפים
בו, מחבלים במערכת המחשבים של בנק חדש, עוד בבנייתו,
ואחר כך, משנפתח הבנק, הם נעזרים במחשבים,
שאחד השותפים הוא אשף בהפעלתם, כדי לפתוח את
הכספת.
אבל תחת לתאר בדיוק מה עושים השניים או כיצד
פועלת מזימתם, עוקבת המצלמה אחר כל מיני התפרצויות
קטנות לבניין בשעת בנייתו. הבמאי יוצר מתח עם הופעת
שומר כאן, וכמה צעירים מסוממים שם, אבל מה בדיוק
נעשה, אין להבין. אולם אין צורן לדאוג. לפי המסורת
של סרטים מסוג זה, בסופו של דבר התחבולה פועלת
כאשר לוחצים על כל מיני כפתורים שמדליקים כל מיני
אורות צבעוניים.
אולם מאחר שכל המעשיה הזאת ממלאת בקושי 20
דקות, יש בסרט גם סיפור אהבה גדול וסיפור אהבה קטן.
סיפור האהבה הגדול הוא בין השודד הרזה והגבוה,
דמאלד סאתרלנד, לבין הצלמת, ברוק אדאמס, המטופלת
בין השאר במאהב קנאי ונודניק. סיפור האהבה הקטן
הוא בין השודד הננייד והשמנמן (פול מאזורסקי) לבין
נערה שופעת אברים, המעריצה את כל העולם. סיפורי
האהבה הללו מקושטים ברגעים רומנטיים וברגעים הומוריסטיים,
בטיולים באניות על פני אגמי קנדה (העלילה

דונ אלדסאתר לנ ד:

הגבר ב פ עו ל ה

מתרחשת בוואנקובר) ׳ ובירידים של העיר, אבל הקשר
ביניהם לשוד המתוחכם הוא מיקרי בהחלט.
עם זאת, יש לסרט מעלה אחת גדולה: הוא מציג את
כשרונותיו של הבמאי פול מאזורסקי (אשה לא נשואה),
הפעם כשחקן. דמות אשף המחשבים ההיפוכונדרי, חסר
הביטחון־העצמי והמתוסכל, מחווה פנינה קטנה בפני
עצמה, וגם אם שאר הסרט אינו מבריק במיוחד, כדאי
לראות איך יודע במאי לשחק. ושלא תהיה טעות. את
הסרט הזה לא ביים מאזורסקי אלא במאי אחר, בשם
נואל בלק, שגילה בעבר סגנון אישי מעניין הרבה יותר
בסרט בשם מלמלה שחורה.

הב מאי ה או ה ב
ל שחק
שובם של קיד וקאסידי

המיאך־ ג׳ק ככית־כושת
בית־סרגוע לחיילים
שהוא משכיל לשוב אל הערכים העליונים
של ידידות, ששלטו בקולנוע האמריקאי
לפני שתפסו את מקומם הסברים פסיכו־אנליטים
המתמקדים בחיי המיטה. בוג״
דאנוביץ׳ אומנם אינו צדיק תמים המת עלם
מן המיטה, שהרי זה דבר בלתי־אפשרי
בסרט שנושאו הוא בתי־בושת,
אולם העובדה שג׳ק וגערותיו, חבריו ועובדיו,
מסוגלים להיפגש לא רק במיטה
ושהרגשה חמימה שוררת ביניהם, היא
אולי מעלתו הגדולה ביותר של הסרט.
מחקר ארון* .לקראת ההסרטה, יצאו
בוגדאנוביץ׳ וכוכבו הראשי, בן גאזארה,
שהם ידידים מזה שנים, וערכו מחקר ארוך
על פני העיר סינגפור. במצלמתו של רובי
מילר — עוד מחווה של בוגדאנוביץ,,
הפעם לקולנוע הגרמני של וים ונדרם,
שמילר הוא צלמו הראשי — רואים היטב
את תוצאות המחקר הזה. סינגפור של
המלאך ג׳ק היא כרך סואן, המלא אנשים
מכל הגזעים והצבעים, על כל גווניו והיבטיו.
הזדהותו
של גאזארה עם התפקיד ה־

(גורדון, תליאביב, ארצות־הברית)
— ריצ׳רד לסטר הוא במאי ה־אוהב
לאחוז בקצה הלא״נכון של אגדות. הוא הראה את
החיפושיות בליצנים, את המוסקטרים טובעים בבוץ, את
רובין הוד מזדקן, ועכשיו, את קיד וקאסידי בהתהוותם.
את הרעיון אין לפסול. הבעיה של הקולנוע היא יצירת
אלילים מהירה מדי, ואם יש מי שמוכן לקחת על עצמו
את המלאכה ההפוכה, ולהראות את מה שקורה מאחרי
הקלעים של האלילים, הרי זה מבורך. וזה בערך מה
שלסטר עושה בסרט זה, כאשר הוא מציג שני צעירים
שאהבת ההרפתקות וסלידתם מהשיגרה, מדרבנים אותם
לחיי פשע יותר מתאוות בצע. רמזיו של לסטר, כאילו
האגדה שנרקמת מסביב לדמויות הראשיות שלו, היא פרי
דמיון הזולת לא פחות מתוצאה ישירה של מעשיהם,
ברורים לחלוטין.
לא רק בנוסטאלגיה הפוכה מצטיין לסטר, אלא גם
במידה רבה של הומור וחוש אסתטי מפותח. הוא מסוגל
לערוך סצנת שליפות וירטואוזית שעולה על כל מערבוני
הספאגטי גם יחד, ומרחבי השלג הלבנים שבהם הולכים
גיבוריו לאיבוד יוצרים מחזה מרהים עיון.
עם זאת, נפל לסטר בכמה פחים, אולי מפני שהדברים
נראים מובנים מדי. למשל, הוא השתדל ליצור דמיון גדול
ככל האפשר בין טום ברנג׳ר ופול ניומן, ובין ויליאם קט

טוס ב רנג׳ ר ווילי אםקט:

לרוברט רדפורד, כדי שסירטו יוכל להתגאות, במלוא מובן
המילה, כמבוא למערבון המחולל יותר של ג׳ורג׳ רוי היל.
אלא ששחקניו הצעירים של לסטר חסרים עדיין את
הליטוש ואת הביטחון העצמי שהם ביסוד קסמם של שני
הכוכבים המפורסמים.
עם זאת, מי שאוהב מערבון שעשוי בתבונה ובפקחות
רבה, לא יתאכזב.

ראשי היא בלתי-רגילה. זהו התפקיד ה מרתק
ביותר שהופקד בידיו מזה זמן רב,
והוא מצליח ליצור דמות שיש בה תע רובת
של קשיחות ותמימות, ציניות ואי דיאליזם,
הפקרות ומוסר. מה שעשוי להק סים
לא פחות ממנו, הו הנערות המקומיות׳
הודיות, סיניות או מלאיות. הסרט
הצליח לקלוט את האנושיות המסתתרת
מאחרי הקליפה הקשה שאותה הן מציגות.
הקהל. שהגיע לפסטיבל ונציה השנה,
וחשב שיראה עוד סרט של בוגדאנוביץ׳,
כלומר עוד תרגיל בשיחזור סגנון נערץ
כלשהו, יצא מופתע ומתפעל. אולי ה במאי
עצמו נדבק קצת מן האידיאליזם
של הדמות הראשית, אולי הוא חטא פה
ושם במיבנה הסיפור או ברישום תגובותיו
על הגיבור שלו, אבל בסך הכל, זהו סרט
עם נשמה. וכאלה אין הרבה בימינו.

ת ד רי ך
שחקן גאזארה, ידידתו ההודית ושחקן־במאי כוגדאנוביץ׳
ניחוחות שווקים ואוויר דחוס
העולם הזה 2203

ה צ מד ב פ עו ל ה

חוב הליאות :
תל־אביב -הסינדרום הסיני, צייד

מריה

הצכאים, נישואיה של
בדאון, שיער, ימים ברקיע.
ירושלים -זוהר כדשא.
חיפה -רציחות קטנות של אשפי
מיטבה גדולים.

תל אביב
שיער (שחף, ארצות־הברית)
— מילוש פורמן מעניק חיים חדשים ל מחזמר
המפורסם כשהוא חושף את הנפ שות
האנושיות שהוסתרו על״ידי מיפגני
המחאה. תוסס, משעשע וקצבי, מלא הר
מור ופקחות.

ירו שלים
זוהר בדשא (סינמה , 1אר־צות־הברית)
— רומיאו ויוליה בימי ה משבר
הכלכלי בארצות־הברית, בסרט ש שואב
את עוצמתו מן הבימוי של איליה
קאזאן ומישחקם המשכנע של נטלי ווד
ווארן באיטי בתפקידים הראשיים.

מדו ע הארכיטקטים קוני רהיטי
דוקא בבית מ ר סי
כי דווקא הארכיטקטים יודעים, שהכל מתחיל בחדר
כי כל ארכיטקט מנוסה יודע עובדה פשוטה: בבית מרס
השינה, רום ״מוצלח״ — הוא תוצאה של מנוחה שלמה
ן על 4קומותיו הוא ימצא את מבחר הריהוט המיובא
ושינה עריבה בחדר שינה מעולה. מרס מציגה מבחר
הגדול בישראל,כשהוא מוצג בהרחבה על שטח של
ע צו ם של כ־ 100 חדרי שינה משגעים המוצגים
10,000מ״ר.
ב־ 2הקומות הראשונות עומדות לבחירתו עשרות מערכות ישיבה בשלמותם בקומה השלישית. כל ארכיטקט יעיד, כי לכל דירה
ולכל כיס ניתן להתאים את אחד מחדרי השינה האירופיים של
סלוניות מהודרות של מיטב יוצרי אופנת הריהוט באירופה:
מזנונים לעשרות בסגנונות שונים; פינות אוכל מרהיבות, וריהוט מרס. המיטות הזוגיות מעוצבות בצורה מהודרת עם מסגרות
מעץ, מתכת ועוד, ובשלל גוונים המתמזגים בצורה מרהיבה עם
משלים כפינות סטריאו, בארים למשקאות וכר.
מערכות הטואליט והאיפור, ועם ארונות הקיר רבי־התכולה.
כן לרשותו שפע אביזרי פירזול ביעד רהיטים בקומה הראשונה.
כי אף ארכיטקט מנוסה לא יתפשר עם ״כמעט״ מטבח
^ • מו של ם, ביודעו, שהמטבח הוא ״לב הבית״ .בקומה
הרביעית בבית מרס מוצאים הארכיטקטים מטבחים
• ^ ח די שי ם ומשוכללים, קומפקטיים או מרווחים העושים
את השהייה בהם לחגיגה אמיתית.
המטבחים מוצגים בשלמותם בשפע של סגנונות וגוונים;בעץ
טבעי, בפורמאיקה בשילוב בייץ, בעיצוב כפרי, אלגנטי או
אולטרה מודרני.

דהיטי קונים ב

כי אין כמו הארכיטקטים להכיר בדרישות ״הדור
הצעיר״ לחדר צבעוני, שובב ומרווח. חדר נוער,שאפשר
ל״כייף״ בו, ללמוד ולארח חברים. עשרות חדרי
נוער מוצגים בקומה הרביעית על כל אביזריהם
ושכלוליהם. מיטות נוער בצורת מכונית; ספריות לנוער בשילוב
עם מערכות סטריאו; מיטות דו־קומתיות מעניינות, שולחנות
כתיבה מיוחדים, ועל כל אלה הצבעים, העיצוב והגימור המעולים
הם השובים את ליבו של הארכיטקט הקפדן.

עובדה.
ה עו ל ם הז ה 2203

שידור־הטלוז־ו־ה
גורמת
דאינפלציר.
ויכוח פרץ בין מנכ״ל רשות־השיז־ור,
יוסף (״טומי״) לפיד, לבין הכתבים ה כלכליים
של הטלוויזיה, אלישע שפי־גלמן
ואליעזר (״גיזר״) יערי. לפיד
דרש מהשניים שלא לפרסם כתבות על
האינפלציה, מאחר שלדעתו :״כתבות על
האינפלציה מעודדות את האינפלציה.״
השניים השיבו לו, כי אין הם מתערבים

קיצוצים מעין אלה, מאחר שהם יודעים
על הלחצים הגדולים שבהם עומד יבין,
הנובעים מכך שיוסף (טופי״) לפיד רוצה
לסלקו בכל מחיר.
חלק מהראיון שהביא למשבר הגדול
בשבוע שעבר בטלוויזיה — הראיון של
חלבי עם כסאס אל־שבעה -שודר
בוזשבוע מבלי שלפיד העז לערער על־כך
כלל.

מישמט וגד מאפו
מנהל מחלקת החדשות חיים יכין, ו עורך
מבס, יעקוב אחימאיר, שוקלים
הגשת תביעה מישפטית על־פי החוק לאיסור
לשון הרע, נגד חבר הוועד־המנהל של
השרות, עורך־הדין אהרון פאפו, מי
שנודע כמוקיון של הרשות.
בישיבת מליאת רשות־השידור האשים
פאפו את יבין ואת אחימאיר, כי הם ״סני גורים
של אש״ף.״ למרות שדבריו של
פאפו מתקבלים כבר חודשים רבים באוז ני
הציבור כדברי־ליצנות של שוטה, נעל בו
השניים מדבריו, ובודקים עתה עם יו עציהם
המישפטיים את האפשרות לתבוע
אותו.

למיד רואה סיב!,
למרות שברור לכל, כי מטרתו של
יוסף (״טוסי״) לפיד היא להיפטר מ־

עורף אחימאיד

כתב חלבי
לאן נעלמו הסקופים?

בחר ברואה־החשבון משה ברזילי
ירושלים כרואה־החשבון של הרשות.
מ הצלמים
אשנלם
הכתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה, יורם
רונן, הביא בשבועות האחרונים חומר
ממישכן־הכנסת הסוערת, שכימעט לא היה
ראוי לשידור.
להצדקתו טען רונן, כי האשמה היא
בצלמים, ולדבריו ״נותנים לי את הצלמים
הכי גרועים לסיקור הכנסת.״

גורן לא רונה להתמודד
הכתב לענייני התיישבות של הטל וויזיה,
יגאל גורן, הודיע למערכת־החד־שות,
כי אינו מתכוון לסקר את פינוי או
התפנות אילון־מורה, כאשר ייערך, אם
שילטונות צה״ל ינסו לגרש עיתונאים מ המקום,
כפי שהם נוהגים בעת האחרונה.
גורן הודיע, כי נמאס לו לעסוק בריב
עם קציני צה״ל, תחת לעשות את עבודתו
העיתונאית. רק אחרי מאמצי־שיכנוע של
ידידיו ממחלקת־החדשות, שהסבירו לו,

כתב שפיגלמן
גורם אינפלציה
בשיקולים כלכליים, וכי תפקידם הוא רק
לסקר את אשר קורה במיגזר הכלכלי.

צנזורה רג; בטדווירה
הידיעה על הכוונה לגרש את ראש עי-
ריית־שכם, באסם אל־שכעה, היתה
סקופ של כתב הטלוויזיה רפיק חלכי.
למזלו הרע של חלבי, הוא פגש, ביום
שבו עמד להעביר את הידיעה, באיש ה צנזורה
הצבאית, אשר הורה לו :״כל
חומר הקשור בשכעה חייב צנזורה.״
עורך נזבט, יעקוב אחימאיר, לא
חשב, כי יש צורך להעביר ידיעה פולי טית
לצנזורה, אך מאחר שחלבי קיבל הו ראה,
העביר את החומר, וזה, כמובן, נפסל
על־ידי הצנזורה. גם ידיעה אחרת, אשר
בישרה, באופן כללי, כי ״צפויה החלטה
משמעותית בפרשת שכעה,״ נפסלה על־ידי
הצנזורה.
מה רבה היתה הפתעתם של אחימאיר
וחלבי, כאשר קראו למחרת בבוקר ביומון
הארץ אותה הידיעה מאת כתב היומון
יהודה ליטאני. הארץ כלל לא טרח להע ביר
את הידיעה לצנזורה.

הזומדיד ופלס
עוד סקופ שהוחמץ בפרשה זו היה פרוטוקול
השיחה בין בסאם אל־ שפעה
לבין האלוף דני מט, שפורסם אחר-כך
בעיתונים. רפיק הלכי העביר את ה תמליל
של השיחה למערכת, אך הוא לא
שודר.
בבירור שנערך אחר-כך התברר, כי ה ידיעה
אבדה באיזשהו מקום בין עורו־התמליל
של אותה מהדורת־חדשות, גיל
סדן, לבין עורך המהדורה, יעקוב
אהימאיר. סדן טוען, כי העביר את
הידיעה, ואילו אחימאיר טוען, כי לא
קיבל אותה.

!•3ציוזר את חלב
כתבתו של רפיק חלבי בהשבוע יומן
אירועים על התסיסה בגדה, שבד. הובאו
גם צילומים מבית־לחם, קוצצה על-ידי
מנהל מחלקת החדשות, חיים יבין. שני
קטעים, שבהם התבטאו ערביי בית־לחם
בחומרה רבה נגד השילטון הישראלי, ואשר
שודרו בתחנות־טלוויזיה זרות, קו צצו
על־ידי יבין.
אנשי מחלקת־החדשות מקבלים בהבנה
העולם הזה 2203

חבר־ועד פאפו
עילה למישפט

ההתמכרויות של לב־אר׳
במשך החודשים הספורים שבהן מכהן
גידעץ לב־ארי כמנהל הרדיו, הוא
התפטר כמה פעמים, ובכל פעם חזר בו,
אחרי שקיבל ממנכ״ל הרשות, יוסף
(״טומי״) לפיד, את אשר דרש.
ההתפטרות האחרונה היתד. ערב משבר
״מיסמך־גורן״ .לפיד היה בחו״ל, ולב-ארי
החליט לשלוח את כתב-הספורט, גידעון
הוד, לכמה. בירות באירופה, שם נערכו
תחרויות־ספורט חשובות. ההוצאה הכספית
נאמדה ב 20-אלף לירות.
סמנכ״ל הדשות לענייני-כספים, שלמה
עכאדי, סירב לאשר את ההוצאה. לב-
ארי פנה למזכירתו של לפיד, כדי שתבקש
מלפיד, באחת משיחות־הטלפון שלהם, לא שר
את ההוצאה, למרות התנגדותו של
עבאדי. תשובתו של לפיד, כפי שנמסרה
על-ידי המזכירה, היתה שלילית.
לב-ארי הודיע על התפטרותו, וכעבור
כמה שעות הגיעה ההודעה מלפיד כי הוא
מאשר את נסיעת כתב־הספורט.
אולם לב־ארי ראה כי עבאדי ממשיך
לכרסם בסמכויותיו .״הוא מחבל לי בעבו דת
הרדיו,״ אמר לב־ארי ללפיד והגיש
התפטרות נוספת.
שיחה בת שעתיים בין לפיד ללב־ארי
לא שיכנעה את מנהל-הרדיו לחזור בו.
אז גייס לפיד את שר־החינוך, זבולון המר.
המר הזמין את לב-ארי לביתו והבטיח
לו שהוא אישית ייכנס לעובי הקורה ויפ תור
את כל ״בעיות עבאדי״.
לראשונה בתולדות הרדיו התייצבו ה עובדים
כולם מאחורי המנהל. נוסף על
אסיפות־עובדים שתמכו בלב-ארי, הוא קי-

מנהל מחלקת־החדשות, חיים יבין, קרא
לפיד בשבוע שעבר ליבין, ואמר לו, כי
אין בכוונתו לפטר אותו, וכי הוא מרוצה
מהצורה שבה הוא מנהל את מחלקת-
החדשות.
לאיש אין ספק, כי הודעה זו של לפיד,
כמו הודעות רבות אחרות שלו בעת ה אחרונה,
היא שקר, וכי לפיד הבין, כי
עתה עליו להרגיע את הרוחות.

הכישדוו שד רו
בדרך־כלל שומעים את ההצהרה :
״אנחנו טלוויזיה יהודית, ציונית וישראלית,״
מפי מנכ״ל הרשות יוסף (״טומי״)
לפיד, כאשר הוא מסביר את הפסילות
הפוליטיות שלו.
בשבוע שעבר אפשר היה לשמוע זאת
זאת דווקא מחיים יבין, מנהל מחלקת-
החדשות, הנתון בשבועות האחרונים
להתקפה מצד לפיד.
יבין התרגז על הכתב מנשה רז, ש הכין
כתבה על פרשת הפלאשים באתיופיה
ועל אחיהם בארץ הדורשים לעזור
להם. הכתבה לא מצאה חן בעיני יבין.

סטירה לעבאד
אחרי שהוכה שוק על ירך במאבקו נגד
מנהל הרדיו, גדעון לכיארי, ספג
סמנכ״ל רשות־השידור שלמה עבאדי,
סטירת־לחי נוספת, הפעם מהוועד־המנהל.
עבאדי התנגד לכך שיהיה ברשות רואה־חשבון.
במשך חודשים אחדים ניסה עבא־די
למנוע בעד הרשות לשכור את שי רותיו
של רואה־חשבון, אולם ביום השי שי
שעבר התכנס הוועד־המנהל לישיבה
מייוחדת, שבה ישב כוועדת־מיכרזים, ו
כתב

ציונות ופאלאשים
כי חובתו של עיתונאי היא להשיג את
החומר בכל צורה, לא רק כאשר הוא
מוזמן לכך על־ידי השילטונות, הסכים
גורן לסקר את אילון־מורה.

החדר של ו״ושט-ו
מאז פרשת הדחתו של מרדכי (מוטי״)
קירשנבאום, איבד סגן יושב־ראש הוו-
עד־המנהל, אריאל ויינשטיין, הרבה
ממעמדו בתוך רשות־השידור, וכימעט
אין מתחשבים עוד בדעתו.
למרות זאת דורש ויינשטיין כיבודים.
באחרונה סילק את עוזרת דובר-רשות־השידור,
עדנה חפץ, מחדרה, אחת ל שבוע,
בטענה, כי הוא זקוק לחדר ו עבודתו.
חפץ,
המקבלת משכורת כדי לעבוד,
נותרה חסרודחדר אחת לשבוע, בעוד
ויינשטיין כימעט אינו משתמש בחדר, ורק
לעיתים נדירות עורך ממנו כמה שיחות״
טלפון שאותן יכול היה לנהל, כמו כל
חבר של הוועד־המנהל, מחדר המזכירות
של יושב־ראש הוועד־המנהל.

חכר־ועד ויינשטיין
שימוש לחדר
בל יותר ממאה מיכתבים אישיים מעובדים
ברדיו מכל הדרגים, התומכים במאבקו.
לב־ארי הישעה את התפטרותו. הוא
ממתין עתה לראות אם המר ימלא את
הבטחתו, ואם ינתן לו להפעיל את הרדיו
לפי שיקוליו המיקצועיים.

1רביעי

• יש לי שאלה (.)7.00

21 . 11
• מגזין לנוער (.)0.32
עפעף טווד מביאה שני נוש אים
מרכזיים בתוכנית המיוחדת
שלה. האחד: הדרכה ל ילדים
כיצד לבנות תיבת־דו־אד,
והשנייה על המיבצע הגדול
של הטלוויזיה למען ילדי
קמבודיה.

כזר

הרקדניות מנתניה בהדרכתה
של אסתר בש, את השחק בן
ה־ 83 שמואל אורנשטיין ואת
הפתעת הערב, שחקן הכדורסל
מיקי ברקוביץ.

בעיקבות תוכנית־טלוויזיה ל־ילדום
שבה הוא צפה, מחליט
אד׳לאמץ לו סייח צעיר. וויל־בר
קונה לו פוני, אך מתברר

על פעילותה של האגודה ליח־סי־אנוש,
אגודה יהודית־ער־בית
הטוענת כי הדמוקרטיה
היא היסוד לחיים משותפים
בישראל. כיוון שהסירטון על
האגודה לא הספיק למפיק ה תוכנית
יעקב למדן, הוא מביא
בשידור חוזר את התוכנית מ שבוע
שעבר.

כדעות

צ׳סטר, המדוכא בעיקבות הר שעתה
של ג׳סיקה ובשל הרס
הקאריירה המיקצועית שלו,
מנסה להתאבד כמה פעמים,
אך מי שמציל אותו הוא דווקא
ברט. השופט גוזר על ג׳סיקה
50 שנות מאסר, ואז מתוודה
צ׳סטר כי הוא הרוצח. קרול
ודודי נכנסים לגור בדירה
משותפת, אך כאן מופיע שוב
דני ספיליפס, המאהב ההומו-
סכסואל לשעבר של ג׳ודי.

אותה תקופה נערכו שם השי חות
המשולשות מצריים־ישר־אל־ארצות־הברית.
בתפקיד דין
מופיע השחקן מרטי-ן שין הז כור
ממילכוד .22 אשתו מורץ
היא השחקנית תרזה ראסל
ששיחקה בטייקון האחרון וב שעת
מיבחן. ריפ טורן מגלם
את תפקידו של ניכסון. טורן
שיחק בחתולה על גג פח לוהט
בבייבי רול ובנער מסינסנטי.
אד פלאנדרס שהופיע בבשרות
הבית הלבן בתפקיד הנשיא
קוליג׳ משחק כאן את תפקיד
פרקליטו של דין. פלאנדרס
שיחק גם בסרט על היי האוורד
יוז שהוקרן בטלוויזיה הישראלית.
הפרק הראשון מתאר את
פגישתו של דין עם שאפר כא שר
מנסה דין לשכנע את ה
יום
ראש1ן

• תיכת נדעם (.)5.30
מוקדשת למוסיקה ספרדית.
אמן הגיטרה פקו פנייה הוא
הכוכב ולצידו מארח נועם צור
את להקת האסוציאציה הספרדית
עם הזמרת יעל וגור, את
להקת צעדים ואת בונה הגיטרות
מקיבוץ גדות יוחנן אה־רונסון.

הנגב חזון ומציאות

7.00 דווקא הטלוויזיה ב ערבית
הצליחה להכין סידרת
תוכנית מצויינת על השינויים

אס־דס א*51*1׳*\
£.118118* 9 , 1974

\ ! 7 560 7 6 *3 7 7 :מ ג 6ס .

יום שי שי

£ *116ס *781<10י76818X1 7 <116761 1 *116 0££106 0£ 1
1101*6 *1 5 *21*6 8

23 . 11
• ארמון כאוויר (.)5.32

על אדונים: כ׳ורג׳ינה
יוס רביעי, שעה 8,30
כי הפוני הוא רעה חולה אפילו
יותר מאד עצמו. הוא משתולל
ומפריע לשכנים, עד שגם
אד מוכן להחזיר אותו.

• על אדונים ומשרתים

8.00 אדוארד מגיע לחופשה
בת 48 שעות ומחליט לנ צל
אותה כדי להינשא לדייזי.
אחרי החתונה נערכת מסיבה
בחדר המשרתים ומיד אחר־כך
חייב אדוארד לחזור ליחידה
שלו, כשהכל יודעים כי יתכן
שזו הפעם האחרונה שהם רואים
אותו בחיים. ג׳יימס בלא-
מי נמצא בצרפת, אולם הוא
אינו משתתף בקרבות הקשים
שבהם משתתף הגדוד שלו.
תחת זאת הוא עסוק במשך
שעות רבות בכתיבת מיכתבים
לג׳ורג׳ינה המחליטה להתנדב
כאחות.

יום חמישי
22. 11
• מועדון החתול שמיל
5.30 מארח הערב שלל
כוכבים. במרכז התוכנית הופעתה
של זו שנמצאת במקום
הראשון בהערצת הילדים, ציפי
שביט, וזו תארח את להקת

הסרטים המצרים ממשיכים לעסוק
בבעיית הילודה במצריים
ובבעיות העוני הצומחות ממנה.
נורה, בת למישפחה מרובת
ילדים, השחקנית יוסדה, מבקשת
לעזור בפרנסת המישפהה
אחרי שסיימה את לימודי ההוראה.
אך המורה הופכת, לגמרי
במיקרה, זמרת מפורסמת
וסביב עלילה זו מתרחשת עלילה
שבה אהבות רבות, אכזבית
ומוסיקה וריקודים. מלבד יי סרה
משחקים בסרט גם מרים
מכר אדין בתפקיד אמה, מוסט־פא
פהמי ומוסחן פרחן.

• שאיפה לדא מצרים
3.20 סידרה חדשה הבאה
במקום בשדות הבית הלבן, הנוגעת
אף היא לבית־הלבן, בתקופתו
הסוערת ביותר, תקופת
פרשת ווטרגייט. הסידרה
מבוססת על ספר בשם זה ועל
הספר מו, ששניהם רבי מכר,
המעלים את זכרונותיו של ג׳ון
דין ושל אשתו מורין מתקופת
היותם בבית־הלבן. פרשת רי־צ׳ארד
ניכסון מובאת מנקודת
מבטו של היועצו וכן נעשה
שימוש לצורך הסידרה בסירטי
ההקלטה המפורסמים של ווטר־גייט.
הסידרה צולמה במשך 82
ימים בוושינגטון ובלוס־אנג׳-
לס, ומתארת תקופה בת חמש
שנים, ממאי ,1970 כאשר מונה
דין לתפקידו, ועד ינואר 1975
כאשר התבשר על שחרורו.
התפאורנים של הסידרה עשו
מלאכה מצויינת כאשר שיחזרו
בדייקנות את החדר הסגול ה מפורסם
של הנשיא, ואת קמפ־דייוויד.
הם לא יכלו לצלם ב־קמפ-דייוויד,
מפני שבדיוק ב
יוס
חמישי, שעה 5.30

נחזזחזס

• מסך גדול מסך קטן
8.30 אם יוסף (״טומי״)
לפיד לא יתעורר ברגע האח רון
תובא בתוכנית סקירה על
במאים גרמנים. כן יוקרן גם
קטע מתוך סירטו החדש של
דאק קטמור, השוטה.

• קוכי ומלי (.)3.35
די בעובדה שקובי נמלי זכה
בפרס רשות־השידור כדי להעלותו
בשידור חוזר, אלא שה פעם
הוא יוקרן בצבע. יצחק
(״צפל״) ישורון הוא הבמאי ה מתאר
את עלילת חבורת רחוב
וסיפור אהבתם של קובי ומלי.
מלי היתה קודם חברתו של
מנהיג קבוצת נערי הרחוב. ה שחקנים
כולם לא מיקצועיים,
או לפחות לא היו מיקצועיים
כאשר הסרט צולם, מלבד אחד,
יוסף אלפי המגלם את מדריך
החבורה. את קובי מגלם מישל
אזולאי, את מלי דליה מלכה
ואת שלמה שלום שמואלי.

יום שליש•
2 7 . 11
ס למי־טפחה (.)7.00

7 0£ 5 *3 *6־1 *116 5 6 0 7 6 *3.1
״^3 011108*0 0 , 0 . 0 . 2 0 5 2 0

שאיפה ללא מיצרים .:מיכתב ההתפטרות של ניכסון
יום שישי, שעה 9.20

את הפרחים יעצבו הערב ב תוך
ליפה. עיצוב הפנים יהיה
מוקדש לחדרי הילדים כשה דגש
הוא על נוחיות הילדים
והאם. המצלמה המסיירת מב קרת
אצל מוטיעה עותמאנה

פרקליט לייצג אותו. אז חוזר
דין בפלאש־באק לאירועים ממאי
1970 כאשר מונה כיועצו
של ניכסון ולתחילת הרומן ה סוער
שלו עם אשתו.

החדש

העולם

10.05 התיזמורת הפילהרמונית
הישראלית בניצוחו של
משה עצמון מנגנת את יצירתו
של דבודאק סימפוניה מהעולם
החדש.

• כתי הקטלנית (שעד
10.50 כן, לא, כן, לא.
לבסוף החליטה הטלוויזיה להוריד
מהמירקע את הוואי חמש
אפס. אם לא יהיה שינוי נוסף,
הערב יוקרן הסרט האחרון.

שבת

• חידושים והמצאות
0.30 בדיקה פשוטה ומהי רה
מאפשרת לקבוע את בש לות
ראות התינוק בטרם היוולדו,
עוד שהוא נמצא ברחם.
הפרק השני הוא ישראלי: כיצד
לננס עצי-פרי הנותנים פרי
בשנה הראשונה, ומורכבים רק
מענפים נושאי פרי.

מועדון החתול שמיל: ציפי שביט ולהקה מנתניה

סנט־ג׳ורג׳ בלונדון, שם נישאו
דישראלי ומרי אן.

רצח

כחשמלית

10.05 בסן־פרנסיסקו יש
קצין מישטרה כושי ונאה, לו־איס
ואן אלסדייל, שאותו מגלם
רוברט הוקס, הוא מייו
מהסידרה בשרות הבית הלבן.
על אלסדייל הוטל לחקור את
רצח בנו של איל״ספנות עשיר,
שבוצע בחשמלית. את תפקיד
האב העשיר מגלם ג׳ון ת־דולף
ואילו שותפו של האב
הוא השחקן רוברט ואגנר. במהלך
החקירה מציל השוטר
הכושי את אחות־הנרצח היפה־פיה,
השחקנית ק רול לינלי.

קוכי ומלי: אזולאי ושמואלי
יום שני, שעה 9.35
החלים, ואותם שיחולו בנגב
בעיקבות המערך החדש. צוות
של הטלוויזיה בערבית עם ה במאי
סרגיו מיכל׳,התחקירנית
דגנית אנילי והצלם דני ברוע,
שהה שבועות אחדים בנגב ומ ביא
ישן לעומת חדש: נופים
וזכרונות עם תוכניות והערכות.

עוד להיט (.)8.00

הפעם להיטים עבריים
אלה ישודרו בצבע.

אבל

• דישראלי (.)10.50

ווינדהאס לואיז, בעלה של מרי
אן נפטר ודישראלי ממהר לב קש
את ידה. לכל ברור, כולל
לדישראלי עצמו, כי הוא רוצה
בה בעיקר בגלל כספה, אך
במשך הזמן ברור לו כי הוא
באמת מאוהב בה. המלכה ויקטוריה
סולדת מדישראלי אולם
אחר־כך הופכת ידידתו הקרובה.
דישראלי מתמנה כשר־ה־אוצר.
אחדות מהסצנות בפרק
זה צולמו בביתו של דישרא-
לי, שהפך מוסיאון, ובכנסיית

מכפר קרע המרכזת את סניף
נעמ״ת בכפר.

• חטף פתח (.)3.35

מאיר שלו מארח את קריין ה רדיו
הוותיק מנחם פרי, המס ביר
את המיבטא הנדרש מ־קרייני
רדיו ואת אמות המידה
לקבלת קריינים חדשים. נראה
שתהיה לפרי עבודת הסבר
רבה.

• הסימפוניה האיטלקית
3.42 שידור ישיר

של קונצרט המשודר בו־זמנית
גם ברדיו וגם בטלוויזיה. היצי רה
שתושמע תהיה הסימפוניה
האיטלקית של פליכס מנדלסון.

• ג׳יימס לאסט ותיז־י
מורתו 11.25 כמשקל־נגד

לקונצרט תוכנית עם לאסט. ה ערב
מתארחים בד. להקת אחוות
האדם, ג׳ורג׳ בייקר מי
ששיחק כטיבריוס בסידרה אני
קלאודיוס וכבלש בסידרת ה מתח
הניו־זילנדית ששודרה לא
מכבר בטלוויזיה, וכן את הזמר
חוליו איגחיסיאם.

עם חזיות
זוטט 8
את מדגישה
דגמים חד שים
דגמי 1980

לה שיג בחנויות
ובם לונים המובחרים

תו צר ת ערפ ת

במדינה

ק*?#יה 06ו*ות/ס/ה6#סהה

(המשך מעמוד )49
בריכות סולאריות על גגותיהם, כדי ש יעמדו
לרשותם מקורות אנרגיה עצמ איים
לאספקת חום.
מרבו החיווי עוקב גם מקרוב אחרי
תוכניתה של סוכנות החלל האמריקאית,
לשיגור לוויינים לחלל שיפיקו שם אנרגיה
חשמלית מקרינה סולארית וישגרו
אותה בגלים לכדור הארץ.
אנשי המרכז לחיזוי אינם מתלהבים
מהתוכניות לבנות כור גרעיני לאספקת
אנרגיה בארץ. לדעתם, אין המדינה בשלה
עדיין לטכנולוגיה גרעינית מעין זו, שאי נה
עונה על צרכיה של מדינה קטנה כל שהי.
לעומת זאת מנבאים מומחי המכון
מעבר לשימוש במימן נוזלי כבדלק.
בארצות־הברית נעשים כיום ניסויים
בכיוון זה. על פי התחשיבים אין כדאיות
בשימוש בדלק זה. אולם תוך 15—20ה שנים
הבאות עשויים חישובי הכדאיות
להשתנות. כבר היום צריך להיערך לק ראת
אפשרות כזאת, ולחפש דרכים לה פקה
זולה יותר של מימן.
הפקת המימן הנוזלי יקרה כיום, בגלל
צריכת אנרגיה חשמלית רבה להפקתו.
אולם עשויה להימצא דרך להפיק מימן
מהמים, תוך שימוש באנרגיית השמש וב חומרים
כימיים שיהיו קאטליזטורים. או לם
אלה טרם התגלו .״כשיגלו את מר כיבי
החומר הזה ויבינו ממה הוא מורכב,״
טוען הפרופסור רז ,״זאת תהיה המהפכה
האמיתית בגילוי חומר אנרגטי חדש.״
הטיפול במימן מחייב זהירות רבה, ני
זהו יסוד המתלקזז ומתפוצץ בקלות. השי מוש
בו יצריך אינסוף מחקרים, כדי לל מוד
את כל ההיבטים הכימיים, הביטחו ניים
ור,הנדסיים הכרוכים בניצולו.
בנוסף לתחומים אלה עוסקים מומחי
המרכז לחיזוי גם בפרוייקט אחר, שני תן
יהיה לחשוב עליו רק לכשיושג הש־

סרטו החוט ש 7ה1מאי

זאברחח

שייקח אשיו זאב חוה

שיקה אשיו

״ש71 חהוה

ישוא 7ג 1ויון

אש7ייהשטוא7

גזשוו!״

חשו! איש נסית •חושו! וושנסק*• מרים נוטס
גל״אמש סלומון •״מ נוון אנה-״נין נפז״י מינז!שופשט״ן• ״!רו טלש->11״1ם־קהי1אדשר ס:0-7ח״ם חפו ״וז 11ו^העחהנ 1ון

ת־־אכיב

בכורה עולמית כעת ובעונה אחת
$גבעתיים חיפה ירושלים

״מקסים״

״רוו״

״יון״

הרצליה
״דוד״

״היי״

פתח־תקוה
״היכל׳׳

חולון

בת־ים

טבריה

אופקים

״סבוי״

״עצמאות״

״כוכב״

הוועד לשלום צודק ביו ישראל והארצות הערביות
תל־אביב, ת.ד4964 .

לי שיבה מו רחבת
ופומבית שד הוועד
יום שלישי 7.30 — 27.11.1979 .בערב
תל־אביב ,״בית סוקולוב״ ,רח׳ קפלו 4

מדוע יש לנהל סרים לשלום
עם אש״ ף?
בהשתתפות אישי ציבור מהגדה המערבית ורצועת עזה.

פרופסור כייד רז
מימן במקום נפט
לום בין ישראל וירדן. זוהי התוכנית לה צפת
ביקעת הירדן במים מלוחים מהים
התיכון, בצורה שתאפשר הקמת תחנות-
כוח משותפות, סכרים משותפים ופרוייק טים
כלכליים משותפים לשתי המדינות.
״מדינת ישראל חייבת להבטיח לעצמה
מקור אנרגיה תחליפי לדלק,״ אומר ה פרופסור
רז .״אני מסופק מאד אם האח ראים
לנושא זה במישרד האנרגיה מטפ לים
בכך, בעודם מנהלים את המשא־ומתן
על אספקת הדלק ממצריים.״

ד ר כי אדם
הא־ע חדי והמסד
״בישראל יש אקדים לפסלי-
זכוכית,״ אומר הפסל
שבע-חנדודיס. ,החולם להקים את
מיגדל-השלוס ואת פסל,המידבר
הפועלים שניקו את,-מיזרקת הזכוכית
הצבעונית בכיכר־דיזנגוף נשאו את עיניהם

העול ם הז ה 2203

אל-על בתימהון. בעודם עסוקים בעבודתם
לא הבחינו באיש הקטן שטיפס על המיזרקד.
והיה ניצב ומקרצף את הזכוכית הירקרקה
בציפורניו.
״תיסלח לי,״ פנה אחד הפועלים אל
האיש ,״אפשר לעזור לך?״ קהל קטן של
אנשים עמד והתבונן במחזה בסקרנות.
האיש הקטן, המקריח, זקף את ראשו
בגאווה והתריס לעבר הפועלים באנגלית:
״מדוע אתם לא מנקים את הפסל כמו
שצריך?״
בהתחלה הביטו הפועלים זה בזה בהבנה
וצחקו, אך להפתעתם הסביר להם האיש
הקטן, כי הוא הפסל שעשה את המיזרקה
בכיכר .״זו לא המיזרקה הראשונה שעשי תי,״
סיפר להם האיש, אלן דיוויד, שמו.

כשנתיים. יש הרואים בו תמהוני, מפני
שאינו נשוי, אוכל מאכלים צמחוניים, מגדל
חתול רחוב, ואינו מרשה לאיש לצפות בו
בשעת עבודתו.
האדם הנכון כזמן הנכון. בגיל 17
התיידד דייוויד עם בחור, שצייר בצבעי
שמן. דייוויד החליט לנסות ולצייר אף
הוא .״פיתאום גיליתי שיש לי רגשות כלכל
חזקים של אושר וחופש כשאני מצייר,

אלן דייויד ליד פסל הזכוכית שלו ככיכר דיזנגוף
העבודה שלי מתבטאת בתיקווה ובשמש

פסל דייויד
להבין את החיים

פסל הזכוכית של דייויד בלונדון
אם רוצים — אפשר
״יש לי מיזרקות נוספות ברחבי העולם,
אבל שם יודעות הרשויות איך לטפל
בפסלים. צריך חומר מיוחד כדי לנקות את
האבן המצטברת על הפסל, אחרת אובד
כל הברק והפסל נראה כאבן פשוטה, לא
כזכוכית.״
מדי יום ביומו עוברים אלפי אנשים
ליד מיזרקת הזכוכית שבכיכר־דיזנגוף.
תיירים רבים עוצרים כדי להנציח במצלמה
את הפסל המפורסם ביותר בתל־אביב. רק
מעטים יודעים. כי שם הפסל שיצר אותו,
הוא אלן דייוויד.
דייוויד, יליד הודו, הגיע ארצה לפני

העולם הזה 2203

כך שמאז ועד עכשיו לא הפסקתי לצייר.
כשאני לא מצייר אני מרגיש שחלק ממני
נעלם.״
בהודו התחיל לצייר נופים, עצים וכפ רים,
בצבעים חזקים. באותה תקופה כמעט
לא היו בהודו יצירות אירופיות, כך שדיי־וויד
יצר לעצמו סיגנון מיוחד בלתי־מושפע.
״בעיני, הודו היא עד היום הארץ הכי
יפה בעולם,״ אמר ,״אני מדבר, כמובן,
מנקודת־מבט רוחנית, כי למרות העוני,
אי-הצדק הרב והקשיים, הודו היא בעלת
יופי מרהיב.״
בשנת 1947 כאשר קיבלה הודו את
עצמאותה, גורשו מרבית התושבים הזרים
מתוכה. מישפחתו של דייוויד, שמוצאה
מעיראק, עברה לאוסטרליה ,״ארץ התיקווה,
ההבטחות והשטח הגדול ואנשים נפלאים,״
כפי שרואה אותה דייוויד.
אחר־כך עבר לאנגליה. הוא התאקלם
שם מהר מפני שבהודו למד בבית־ספר
אנגלי. משם הגיע ארצה. שתי אחיותיו
ואמו כבר התגוררו כאן. דייוויד הגיע

לפני שלוש שנים רק לביקור, ואז חזר
לאנגליה, אסף את מטלטליו ועלה לארץ
לצמיתות.
את פרוייקט הפסל בדיזנגוף קיבל ב־מיקרה
.״זה היה האדם הנכון בזמן הנכון,״
הוא טוען. עד אז כבר הספיק להקים את
פסלי הזכוכית שלו בגילד־הול בלונדון,
באוניברסיטות באוסטרליה, בבנק־הלאומי
בירושלים, זאת מלבד ציוריו המכסים
קירות שלמים במיבנים שונים באירופה
ובאוסטרליה.
סכל היציבות והשלום. כשקיבל
דייוויד את הפרוייקט, עמדו בפניו קשיים
רבים. בסים המיזרקה כבר היה קיים. הוא
היה צריך לחשב בזהירות את ממדי הפסל.
הוא תיכנן דגם קטן של המיזרקה והעבודה
החלה. את הזכוכית של הפסל עשו בבית-
חרושת באמסטרדם, ומשם נשלח הפסל
ארצה, בששה חלקים, במטוס אל־על.
דייוויד בחר במיוחד בצבעי זכוכית ירוקים
וכחולים כדי להתאים אותם לצבעי המים.
״בישראל יש ממש אקלים לפסלי זכו כית,״
סבור הפסל .״יש כאן הרבה אור
ואפשר לראות דרך הזכוכית את הניצנוצים.
שמש וזכוכית הולכים ביחד. האור מביא
את הזכוכית לחיים. זכוכית היא גם דבר
טבעי. אינני אוהב דברים מלאכותיים.
הזכוכית עצמה עשוייה מחול ומסיליקון
לא סינתטי. הכל משתלב ביחד, האדמה,
המים, האור-האש.״
דייוויד קבע לעצמו בסיס בדירה שכורה
בשדרות בן־גוריון. את אחד החדרים הפך
סטודיו, ובשאר מוצגים לראווה תמונותיו
ופסליו. תמונות של נוף מידברי, שמשות
וירחים, כוכבים וציפורים מוזרות, עצמים

דמויי יהלומים, פסלי עיסודנייר של דמו יות
אפריקאיות. אין תמונה אחת הדומה
בסיגנונה לשנייה. עם כל תמונה הוא
משתנה.
עכשיו הוא מתכנן לבנות את ״מיגדל
השלום״ שלו, זה יהיה פסל־זכוכית ענקי
שיוצב בארץ או בקאהיר, ושיסמל את
היציבות ואת השלום. הוא רוצה להקים
גם בנגב פסל ענקי ש״כאילו יצמח מתוך
המידבר, כמו טוטם שיהיה עשוי מסלעים
וחומר וצבעים של הנגב ויהיה חזק כמו
הנגב.״
עד שייבנה הפסל בנגב, הוא מצייר
ומפסל כמעט בכל שעה פנוייה .״העבודה
שלי מתבטאת בתיקווה ובשמש,״ אומר
דייוויד. באמונתו מעורבת הדת היהודית
עם יסודות מהבודהיזם .״כל יום הוא יום
חדש, זמן חדש, עתיד חדש. צריך להבין
את החיים ולא להיות מריר. את כל הבעיות
אפשר לפתור לבד, ללא כוח מבחוץ. הכי
חשוב בחיים זה שלום והרמוניה.״
וכשהוא עובד ומנקה את המיזרקה שלו,
הוא אומר :״תאמינו לי, לפני שאני עושה
פסל אני מרגיש שאני יוצר משהו גדול,
אבל אחרי שהפסל כבר ניצב במקום, אני
מרגיש כאילו הוא תמיד היה שם, ואני
נהנה לראות בשבת איך הילדים מטיילים
עם הוריהם ליד הפסל. רק חבל שלא
יודעים בארץ לנקות את הפסל. הוא התכסה
עכשיו שיכבה של אבן. צריך מיכשור
מיוחד כדי להוריד את הליכלוך מהפסל
וכדי שהוא יבהיק כמו בהתחלה. אני חושב
שיום אחד אני אבוא עם כלים ואראה
לפועלים מהעיריה שבכל זאת אפשר, אם
רוצים, לנקות את הפסל.״

ציפעץ

בכל הארץ

כ פו־ בן ט תן לה^וי^:

ספרי1זז*,.ר 1כ ח ,/׳מידות,
בונ טו ת*^ ,ו>*ח>עת,פס^ות

ופע די רי ע

פ פז פ ע

עיפו¥8
פוגוח במזגש
פ ר סו ם זיו /מאגגר פי ק ה

המחליט!

(המשך מעמוד )51
הכללית. תחילה סבל הבנק ממשברים וגד
הפסדים, אך מילחמת־העולם השנייה הע ניקה
לו תנוסה, כמו לכל הבנקים האח רים
בארץ. באותה תקופה, ב־ 1942 נוסדה
בארצות־הברית חברת אמפל ובנק ישראל־אמריקה
לפיתוח התעשייה השייך לה. אלה
גייסו הון באמריקה לצורך השקעות והל וואות
לתעשייה הקיבוצית ולמיפעלים ה־איזוריים.
בנק
הפועלים רכש חברה זו, הנשלטת
על־ידי הון אמריקאי. במידה רבה חב בנק
הפועלים את התרחבותו המהירה למעורבותו
של הון זה, כאשר ההתחרות בין
בנק לאומי ובנק הפועלים משקפת במידה
רבה תחרות בין הון בריטי ודרום־אפרי-
קאי ובין הון אמריקאי.
בבעלותו ובשליטתו של בנק הפועלים
מצויים גם בנק זרובבל, בנק הלוואה וחי־

יו״ר הנהלת ״הפועלים״ ריינר
לשעבר — חבר־קיבוץ

סבון תל-אביב, בנק יפת וחברת ההשקעות
שלו, בנק לחרושת, בנק משכנתאות לשיכון,
בנק תל־אביב למשכנתאות ופיתוח,
בנק למשכנתאות ולהשקעות בבניין, ביצור
בע״ח, תעודה חברה להנפקות, תש־תית־הנפקות
בנדם, ניר, יהב, בנק קונטי־ננטל
וגמול — חברה להשקעות. לבנק
הפועלים שליטה בהסנה לביטוח, וכימעט
ס׳ל 50 ממניות השליטה בקונצרן כלל, ענק
התעשייה הישראלית.
!• השם הראשון העולה על הדעת ב הקשר
זה הוא שמו של יעקוב לווינסון,
בנו של גיזבר ההסתדרות גרשון לווינ־סון.
לווינסון נולד ב־ 1932 בתל־אביב, והיה
חבר קיבוץ ראש־הניקרה. היום הוא
יו״ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים,
חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל,
וחבר הוועד־המנהל של חברת העובדים.
• 1אפרים דיינו* הוא יו״ר הנהלת
הבנק. הוא נולד בירושלים ב־ ,1924 והיה
חבר קיבוץ מישמר־העמק. את הקאריירה
שלו עשה בחברת העובדים, בקונצרן כלל
ובתיעוש־איזורי פיתוח.
• משה או לני ק, סמנכ״ל בנק הפועלים,
נולד בישראל ב־ ,1929 למד בגימנ סיה
הרצליה ובאוניברסיטת לונדון, ואת
הקאריירה שלו עשה כמנהל במיפעלים
כלכליים של הקיבוץ המאוחד, וכמזכיר
חברת העובדים ההסתדרותית.
• 1גד גיל הוא מנכ״ל משותף של
בנק הפועלים. הוא נולד ב־ 1936 בישראל,
את לימודיו השלים באוניברסיטת יוסטון
בטכסם. גיל הוא חבר קיבוץ גיבעת־חיים־
איחוד, והיה מרכז אגף הכלכלה של אי חוד
הקבוצות והקיבוצים.
• עוזי ו ר די־ זר נולד ב־ 1938 בחיפה.
הוא מנכ״ל בנק משכנתאות לשיכון, הש ייך
לבנק הפועלים, ואחראי על המערכת
האפותיקאית של בנק הפועלים. את הקא-
ריירה שלו עשה בבנק טפחות, בבנק כרמל,
בבנק לאומי ובמישרד הפיתוח.
• אליהו מרגלית נולד ב־ 1902 ברוסיה•
היום הוא מנכ״ל בנק קונטיננטל, ה מסונף
לבנק הפועלים. בעבר היה מנכ״ל
העודס הזה 2203

בנק יפת, בנק משכנתאות לשיכון ובנק
הפועלים.
;• חברים אחרים בהנהלת בנק הפועלים
הם הסמנכ״לים אמנון שדה וצבי
עתיד, והמישנים־למנכ׳׳ל חיים ברנ שטיין,
רי צ׳ ר ד ערמון, שלמה זיו
ויעקוב גבע. איתן בניאון, מנכ״ל
הסנה, וכעשרים אנשים נוספים, מנהלי בנ קים
וחברות השייכות לבנק הפועלים, מה ווים
את תרומתו למישפחת המחליטנים.

די ס קוג ט: הספרדי ם
העשירים
ך• נק דיסקונט נוסד ב־ 1935 על-ידי
ליאון רקנאטי, שלעזרתו באו מישנד
חות קרסו וחסידוף העשירות. כמו הבנקים
האחרים, זכה גם בנק דיסקונט בתקופת
הפריחה שלו במילחמת העולם השנייה.
ב־ 1944 רכש דיסקונט את בנק מרכנתיל
החיפאי, ועם קום המדינה כבר היה בנק
זה גדול הבנקים הפרטיים בארץ.
בעלת בנק דיסקונט היא חברת אי־די־בי,
הנשלטת על־ידי מישפחת רקנאטי ב אמצעות
אחזקות פיננסיות לישראל, חברה
אל־יס והחברה הישראלית למימון ולהשקעות.
חברות־הבת החשובות של אי־די־בי
הן החברה להשקעות של בנק דיסקונט,
בנק דימקונט עצמו, ופי־אי־סי, שבאמצעותה
מעורב בבנק הון אמריקאי רב.
בבעלות קבוצה זו ובשליטתה מצויים
גם בנק ברקליס־דיסקונט, בנק לפיתוח
ומשכנתאות לישראל, בנק מרכנתיל וישראל
טרסט קומפני (ניו־יורק) .רשימת העסקים
והחברות שבנק דיסקונט שולט בהן
ארוכה מאד, וכוללת כ־סד שמות. נזכיר
כאן רק את העיקריים שבהם: בטח, ה פניקס
וחברה לביטוח בענף הביטוח, חברת
דלק וחברת אל־יס, ברינקס, חברה
לנכסים ולבניין, סיינטיפיק דאטא, מיפעלי
נייר ישראלים, ישקר, אלרון ואלסינט. ה בנק
שותף בכלל ובבנק לפיתוח התעשייה,
השולטים בחלק עצום של התעשייה היש ראלית.

דני רקנאטי הוא יו״ר אי־די־בי,
יו״ר ברקליס־דיסקונט, יו״ר מרכנתיל ו־יו״ר
החברה להשקעות. הוא נולד ב־1921
בסאלוניקי, ועלה ב־ .1935 הוא בעלה של
מתילדה קרסו, וגר בהרצליה־פיתוח.
!• הארי רקנאטי נולד בסאלוניקי
ב־ ,1918 והוא חבר מועצת־המנהלים של
הבנק ומנכ״ל בנק דיסקונט בז׳נבה.
<• יעקוב רקנאטי הוא מנכ״ל משותף
של אל־ים, נולד בסאלוניקי ב־1923
ועלה ב־ . 1935 הוא למד באוניברסיטת מי-
שיגאן בארצות־הברית וגר ברחוב המרגלית
בחיפה.
#רפאל רקנאטי הוא יו״ר ומנכ״ל
אל־ים, סמנכ״ל ברקליס דיסקונט, וחבר
מועצת־המנהלים בכמה מחברות־האם של
קבוצת בנק דיסקונט. הוא נולד ב־1924
בסאלוניקי, עלה ב־ 1935 וגר בהרצליה-
פיתוח.
!• אחד האנשים החשובים בקבוצת
דיסקונט הוא כנו גינטר, שנולד ב־1919
באמסטרדם, ושעלה ב־ ,1958 אחרי שניהל
מיפעלי תעשייה ומיסחר בהולנד ובארגנטינה.
גיטר הוא סיו״ר ההנהלה באי־די־בי,
ויו״ר מועצת המנהלים במיפעלי־נייר חדרה,
בדלק ובבנק לפיתוח ומשכנתאות.
• 1מנכ״ל החברה להשקעות של בנק
דיסקונט הוא האלוף (מיל ).דן טולקוב־סקי,
מי שהיה מפקד חיל־האוויר. טול-
קובסקי נולד ב־ 1921 בתל־אביב ולמד ב לונדון.
הוא שרת בחיל־האוויר הבריטי,
וגר בצהלה.
• 1מחליטנים חשובים אחרים בקבוצת
בנק דיסקונט הם קרל דייך, מנכ״ל הבנק
לפיתוח ומשכנתאות, פליכס שיג־ער,
יו״ר מועצת־המנהלים של דלק, האלוף
(מיל ).בנימין פלד, מנכ״ל אלביט, אב רהם
אגמון מנכ״ל דלק, גידעון אד־הדד,
מנהל בחברה להשקעות, ועוזי
גליל, מנכ״ל אלרון.

סאה אנשים, לבל היותר, נמנים
על מחליטני שלושת הבנקים הגדולים.
מאה האנשים, הללו _ אולי
יותר מכל אדם אחר, הם הקובעים
את גורלו של המשק הישראלי.
בתוקף תפקידיהם הם נמצאים כצומת
ההשפעה החשוכה כיותר,
שממנה נפרשים חוטי רשת־ענק
של שליטה וכעלות, החובקת חלק
עצום מן הכלבלה בישראל.
על מחליטנים נוספים בין הבנקאים, ועל
מחליטנים בענפי־מקק אחרים — בפרק
הבא.

מפוארת וחסכונית־״רנו 18״
מכונית שנות ה־ ,80 המעוצבת
בקווי העתיד ולפי תקני הב טיחות
הקפדניים ביותר.
רנו־ ,18 מרווחת׳ ח ס כוני ת בדלק
ובהוצאות א חז ק ה, כפל דגמי רנו.
לרשותך דגמי נוסעים וסטיישן,
4או 5הילוכים ואוטומטית.
רנו־ - 18 הקניה המ שתלמת כיותר
לטווח ארוך בישראל.

תשה קרסו;

תל־ אבי ב טל 333241.חי פ ה טל. 510296.י רו ש לי ם טל 226491.

שני מיל,
פרס ראשון
כשלוש מאות אלף
זכיות העולות בגורל!
כשנים עשר מיליון ל״י
סך כל הזכיות!
עשרים וחמש ל״י
מינימום הזכיה בזוטא.
וגידי

תאם ייתכן שאדם יורשע:נרצח בכל
הערכאות המישפטיות -
אתרנו כחף מפשע?

סרחה עעות
111)01 שוס
האיש

פינחס (״פילצ׳י״) צבאג, כפי שנראה

בעת שנאשם ברצח שלום (,סלים״)

דבי. צבאג היה אז בן .25 הוא בילה שתים עשרה שנים בכלא, אחרי שהורשע ברצח
ונידון למאסר־עולם. מששוכנע שר־המישפטים כי קיימת אפשרות שהוא חף מפשע, למרות
שלא התגלו ראיות חדשות שאיפשרו עריכת מישפט חוזר, הוא זכה בחנינה מהירה.
אם ייתכן שאנשים חפים מפשע
י י נמקים בבתי־הסוהר בארץ?
לאחרונה הוקם ועד־ציבורי לשם הוכחת
חפותו של עמום ברנס, שהורשע ברצח
החיילת רחל הלר. אסירים נוספים היושבים
בבתי־הסוהר זועקים שנים רבות כי הם
חפים מפשע. אחד מהם הוא עמוס אוריון,
שנאשם ברצח שומר ברינקס, בבניין כל־בו
שלום בתל-אביב. גם הוא נאבק לטיהור
שמו, ומגיש מפעם לפעם בקשות לבג״ץ.
האם ייתכן מצב שב ומורשע אדם על
לא עוול בכפו, בפשע חמור כמו רצח,
בכל הערכאות המישפטיות, כולל בית-
המישפט העליון?
הפרשה של פינחס צבאג, שזכה בחנינה
אחרי שריצה 11 שנות מאסר בכלא, מוכי חה
כי טעויות שיפוטיות הן בלתי נמנעות.
צבאג נאשם כי בשנת 1965 רצח את
סלים דבי, ברמת־גן. הוא הורשע בשתי
הערכאות ונגזר עליו מאסר עולם. מאז
שנעצר זעק כי הוא חף מפשע. הוא טען
ני נפל קורבן לראיות נסיבתיות, וכי לא
היתר. לו כל סיבה לרצוח את דבי.
אך העובדות דיברו נגדו. פינחס הכיר
את סלים דבי באמצעות ברתה מקמל.
פינחס וברתה עבדו יחדיו זמן מה בבית-
החרושת ויטה ברמת־גן. הם התיידדו ולמרות
הפרשי הגיל ביניהם הפכו לנאהבים.
פינחס היה בן ,26 ברתה בת .32 שניהם
היו יוצאי עיראק. ילידי בגדד. הם ידעו
כי הפרשי הגיל ימנעו מהם עתיד משותף.
הרומן ביניהם שהתחיל בין מכונות ל עשיית
מרק בבי תהחרושת ויטה נמשך
עד נישואיה של ברתה. לדבריה ניסה פינחס
לקיים איתה יחסים גם אחרי נישואיה
לסלים, בחדר השינה המשפחתי נישק אותה
פינחס וציפה ממנה לתגובה אוהדת, אך
היא לא דחתה אותו מעליה והסבירה לו
כי הכל ביניהם נסתיים עם נישואיה.
כאשר נעצר פינחס הכחישו גם הוא
וגם ברתה בתוקף את מהות היחסים ה אמיתיים
ששררו ביניהם. אך נאשר גילתה
ברתה שפינחס חשוד ברצח בעלה מיהרה
לספר את סיפורה לשוטרים.
סיבוך מישפחתי נוסף גרמה בתה של
בדתה מנישואיה הראשונים — איבון. נערה
יפה, בת ,17 שגם פינחס וגם אחיו של
סלים, בעלה השני של ברתה, ביקשו את
קירבתה.
אך איבון לא התלהבה משני מחזריה
אלה. היא דחתה אותם אחרי בילוי משותף
אחד בלבד.
אחיה הצעיר של איבון, רימון בן ה־,14
הפך לעומת זאת לידידו הטוב ביותר
של פינחס.

הוא היה הולך בעקבותיו, וכאשר סיים
את שיעוריו בבית הספר היה ניגש ישר
למקום עבודתו של פינחס ואוכל יחד
עימו ארוחת צהריים.
ואמנם גם ביום הרצח אכל רימון עם
פינחס בצהריים, משם המשיכו לבית שם
נפרדו — ורימון גילה את גופת אביו ה חורג.
כשהכירה
ברתה את הקורבן, סלים דבי,
שהיה בשנות ה40-׳ שלו, הסכימה להינשא
לו. הם נישאו בתחילת חודש מארס . 1965

לא עברו שבועיים מאז החתונה, ופינחס
בא אל אחיו של סלים ושאל אותו
אם אחיו יתגרש מברתה כאשר ישמע ש היא
בוגדת בו. בדרמאתיות יתרה הביא
פינחס את האת לביודכנסת, להשביעו שם
שלא לגלות לאיש את הסוד. הוא סיפר לו
כי ראה בחור שחרחר יוצא מדירתם של
״סלים וברתה. הוא הציע לעזור לאח לעקוב
אחרי ברתה והגבר הצעיר המבקר בדירתה.
גבר צעיר ושחרחר הדומה בתיאורו
לאשר, סיפר פינחס, אמנם היה בדירתם
של ברתה וסלים בבוקר אחד. אך בבית־המישפט
התברר, כי היה זה פינחס עצמו
ששלחו לשם, בתואנת שווא, כאילו מישהו
ביקש את מיספר הטלפון של סלים ב עבודה.
למחרת
בבוקר מצא סלים מיכתב מוזר
על חלון מכוניתו. המיכתב, שהיה כתוב
בעברית עילגת, הודיע לבעל הטרי כי
אשתו בוגדת, נפגשת עם חבר בירקון,
וכי מוטב לו שישוב במפתיע לביתו ויתפוס
את השניים בקלקלתם.

היחידי היודע את מיספר הטלפון שלו

בעבודה.
למחרת, בבוקר יום הפשע, ליווה סלים
את אשתו למקום עבודתה בבית־החרושת
דובק. הוא חזר, וליד תחנת האוטובוס
פגש את פינחס. הם נסעו כברת דרך יחדיו.
סלים המשיך למקום עבודתו, פנה אל
מנהל העבודה שלו וביקש לצאת לכמה
שעות. לאחר שהמציא סיפור שהתגלה
כשקר, נעתר לבסוף מנהל העבודה ונתן
לו לצאת. סלים הלך לאשתו, שהיתר,
בהפסקת הבוקר, כדי לוודא כי אבן היא
נמצאת שם, ולא הלכה לפגישת אהבים.

הקורבן ומישפחתו

שלום דבי בן הארבעים עם אשתו ברתה ובנה
מנישואים קודמים. פינחס צבאג היה בן־בית
בביתו של דבי וחיזר אחר איבון בת ה־ 7ו, בתה הגדולה של בדתה דבי. בדתה טענה כל
הזמן כי צבאג חף מפשנבי״אינני יכול הלהעלות על הדעת כי הוא רצח את שלום.
לא היתה לו שום סיבה לעשות את זה,״ טענה. למרות זאת הורשע צבאג ברצח בעלה.
בחוג המישפחה. גם פינחס היה בין הקרואים
לחתונה, אך הוא נראה עצוב ועזב
מוקדם.

קול מי ס תורי
וסיפור של בגידה
ף* יתם של סלים וברתה הפך בית שני
1לפינחס. הוא ביקר שם כימעט מדי
יום, והפך לידיד המישפחה. הוא עזר בשיפוץ
הדירה, והיה מטפל בבנה של ברתה
כשהיא חיתה בעבודה.

עורך־הדין דוויד ליבאי,
פגש בצבאג במיקרה
בבית־הכלא, אחרי ששמע כי האסיר שנידון
למאסר־עולם ממשיך לטעון כי נעשה
לו עוול מישפטי, וכי הוא חף
את התיק
בדיקתו מחדש
מפשע.
המישפטי הביאה להענקת חנינה לצבאג.
בצוהרי היום יצא סלים בדרכו לביתו.
השערה מבוססת היא, כי עשה זאת כדי
לארוב לאשתו ולבדוק אם אמנם יש לה
מאהב, כפי שמסרו לו במיכתב ובטלפון.

סלים חשד כי פינחס הוא שכתב את י זמן קצר אחרי השעה שתיים, הגיעו
המיכתב. ובאותו הערב, כאשר ביקר פינחס
ברתה ובנה יחד עם פינחס, שליווה אותם,
כמינהגו בבית הזוג דבי, חקר אותו סלים אל ביתם. האשה ובנה עלו לדירה וכאשר
אם הוא אשר כתב את המיפתב. פינחס פתחו את הדלת ניגלה לעיניהם מחזה
נעלב מאד, אך כאשר ביקש ממנו סלים
זוועה. סלים שכב על ריצפת המיטבח,
שיעתיק את המיכתב בכתב ידו, לשם כל גופו שותת דם. בדיקה הרופאים הוכיחה
השוואת כתבי-יד, עשה זאת.
כי סלים נחנק, הוכה בחפצים קשים, ונדקר
חוליה נוספת בשלשלת החשדות היתד, דקירות רבות בכל חלקי גופו. בדירה נתגלו
שיחת טלפון שקיבל דבי יום לפני מותו. סכין שלא היתד, שייכת לבני הזוג, בלוק־הוא
קיבל את השיחה במקום עבודתו, בניין ספוג דם שהושלך לאמבטיה מלאה
והקול המיסתורי הודיעו, כי אשתו בוגדת מים, ושרפרף שבור שבו השתמש כנראה
בו. דבי סיפר על השיחה לבני מישפחתו הרוצח להכות את סלים. חלקו של השרפרף
ואמר שהוא חושד בפינחס, מכיוון שהוא היה באמבטיה, ספוג גם הוא מים ודם,

ציור של הצייר מנחם גפן, שפורסם לפני שתיס!
* 1111ן!,
עשרה שנים בעיתון חיילי צה״ל במחנה, שבו

משחזר גפן את סיפורה של ברתה דבי, כיצד מצאה את בעלה בדירתם מתבוסס בדמו, אחרי
שנדקר בצווארו שלוש פעמים בדקירות־סנין, נחבט בלבנה, וכשבאמבטיה צף שרפרף.
וחלקו האחר היה בצד הגופה ונשא עליו
כתמי דם. וכך, פחות מחודש אחרי הנישו אין,
נרצח סלים. בדתה הפכה אלמנה.
פינחס חזר לעבודתו בויטה זמן קצר
אחרי השעה שתיים. הוא עבד עד חמש,
ונעצר על־ידי המישטרה באותו ערב.

טביעת אצבעות
ו מכונ ת ה שחזה
ך וסף לראיות הנסיבתיות התגלה
למישטרה עד־ראיה: אשר חנוכר,
צעיר בן ,18 יליד הודו, שביקר כמה ימים
קודם לכן את סלים כדי לברר את מיספר
הטלפון שלו. אותו צעיר היה ידיד של
פינחס, והוא סיפר כי בבוקר הרצח אכל
ארוחת בוקר עם פינחס, ויחד יצאו בשעה
11 לדירת ברתה וסלים. פינחס רצה להביא
לו משם זוג מכנסיים ישנים במתנה. כאשר
היה פינחס בדירה חיכה חנוכר על המדר גות
וראה את סלים מגיע. הבעל נכנם
לדירה וחנוכר שמע קולות מתוכה. הוא
פתח את הדלת והציץ פנימה, שם ראה
את סלים ופינחס מתקוטטים, ובידו של
פינחס סכין מיטבח. חנוכר הסתלק מהמקום
בשקט ועזב את רמת־גן.
בית־המישפט התייחס לעד זה כאל שקרן

מוחלט. הן התביעה והן הסניגוריה מצאו
סתירות בעדותו. הזמנים עליהם דיבר לא
התאימו לזמנים שהוכחו באופן אובייקטיבי.
גם דלת הדירה לא ניתנה לפתיחה כפי
שסיפר העד. באופן פסקני קבע בית-
המישפט המחוזי, שאינו מאמין לחנוכר
ואינו חושב כי היה נוכח במקום הרצח.
בית-המישפט יצא על כן מתוך הנחה,
שאין לו כל עדות ראיה למיקרה, אלא
עדויות נסיבתיות בילבד. הוא ניתח אותן
אחת לאחת.
ראשית, ייחם בית־המישפט חשיבות
גדולה למניע של פינחס. אהבתו לברתה,
שנישאה לגבר אחר, ושוב לא רצתה לקיים
עימו יחסים כמקודם. בית־הפישפט האמין
שפינחס עדיין היה קשור בנפשו לברתה,
ולא התגבר על ״בגידתה״ בו. לשם כך
גם סיכסך בין בני הזוג הן בכתב והן על-
ידי שיחות טלפון אנונימיות.
סכין דומה לכלי־הרצח נראתה בידו של
פינחס זמן מה לפני הרצח. אם כי רדתה
זו סכין רגילה, הרי שהושחזה בצורה
גסה, שאינה מתאימה לסכינים ממין זה.
במקום עבודתו של פינחס היו מכונות
השחזה. המכונה לעיבוד עדיין היתד, מקולקלת
ביום המיקרה, והוא נראה משחיז
דבר מה על המכונה הגסה.
ההוכחה החשובה היותר היתה טביעת

שוטר ניצב בחדר־המדרגות בביתו של שלום דבי
בפרדם־כ״ץ, ליד הדירה שבה נמצא דבי הרוג. עם
תחילת החקירה המישטרתית בפרשת הרצח עצרה המישטרה שלושה חשודים. מלבד
פינחס צבאג נעצר גם אדם שהתגורר עם דבי בדירתו לפני שנשא אשה, ואדם נוסף.
כפו של פינחס על השרפרף ששימש לרצח.
טביעה זו היתה מוכתמת בדם. והשאלה
הגדולה רדתה: האם הטביעה היתרי מתחת
לכתם הדם, שאז יכולה היתרי להיות שם
מקודם. שהרי דייה פינחס בן־בית בדירה,
וטביעות אצבעותיו נמצאו בדי לרוב. אולם
אם דייתה הטביעה מעל לכתמי הדם,
משמעותה היחידה היתה כי פינחס נגע
בכיסא כשידו מגואלת בדמו של סלים.
בלוק הבניין, אשר גם בו השתמש הרוצח
כדי להלום בסלים, יוחס גם הוא לפינחס.
עדה ראתה אותו מטלטל בלוק דומה בחצר
המנוח.,כמה ימים לפני הרצח.

או ת ם בגדים,
או תן נעליים
ך | ניגודו של פינחס, נתן קנת, ניסה
יי להפריך את העדויות אחת לאחת.
המיכתב שנשלח לסלים והודיע לו על
בגידת אשתו, נתגלה ככתוב כולו בכתב-
ידו של פינחס. אך הנאשם הסביר שהוא
העתיק את המיכתב כולו לפי בקשתו המפורשת
של סלים, שאותה שמעה גם ברתה,
וכי המיכתב שהוגש לבית־המישפט לא
היה כלל המיכתב המקורי, אלא ההעתק
שכתב לפי בקשת המנוח.

מי שפטחוזר -מתיי
מותו טל מאיר טוניאנסקי העלה את העורך בחוק
שיסדיר את האפשרות למישפט חוזר במדינת״ישראל.
מאיר טוביאנטקי הוצא להורג על״ידי כיתת חיילים,
בכפר הנטוש בית ג׳יז, ליד שער הגיא, אחרי מישפט
צבאי קצר, שבו הורשע בעבירת בגידה בשעת מילחמה.
הדבר היה בשנת .194$הקנאות במדינה היתה גדולה. הרוחות
היו סוערות. וטוביאנסקי הוצא להורג מייד לאחר
שנגזר דינו.
כעבור שנים טענו אלמנתו ובניו, כי טוביאנסקי חיה
חף מפשע וכי הוצא להורג בגלל טעות מישפטית. אז נתגלה
לפתע, כי במדינת״ישראל לא היתה אפשרות חוקית
לדון מחדש במישפטו של מי שהורשע פעם. אחרי עירעור
סופי לא נותרה כל דרך לחדש את הדיון. טוביאנסקי טוהר
לבסוף, באמצעות חנינה.
בשנת 1957 נחקק חוק בתי־המישפט, וסעיף 9מסדיר
במפורש את המישפט החוזר. רק מי שהורשע באופן סופי על-
ידי בית-המישפט, יכול לפנות ולבקש כי ידונו בעניינו במיש-
פט חוזר• וגם אז קיימים סייגים חמורים לפני שיעתרו
לבקשה.
שוב, בהמשך למישפט טוביאנסקי, ניתנה הזכות לבקש
מישפט חוזר לנידון עצמו, או אם נפטר — לצאצאיו, בן•
זוגו או אחיו של הנידון.
העילות לפנייה למישפט חוזר הן מצומצמות מאד: רק
אם נתגלו ראיות או עובדות חדשות, שלא היו בידי הנאשם

במישפט הראשון, ואשר אילו היו ידועות, חיו עשויות
לשנות את תוצאות המישפט לטובתו.
שתי העילות האחרות הן ( )1אם פסק בית-מישפט כי
ראיה שבמישפט הראשון יסודה בשקר או בזיוף ן או
( )2אם הורשע אדם אחר בביצוע העבירה שבה נאשם
הנידון, והתברר בעת מישפטו שהנידון לא ביצע אותה
עבירה. אלה הן עילות לחידוש מישפט.
סמכויותיו של בית-המישפט שידון במישפט החוזר הן
כשל בית״מישפט רגיל ; מלבד זה שאינויכוללהחמ
ירבעונש. ורשאי הוא לפצות את הנידון או לתת
לו כל סעד אחר. אם מת הנידון, יינתן סעד זח למי שבית-
המישפט יראה לנכון.
תקנות שהותקנו לפי חוק זה בשנת ,1957 קובעות את
דרכי הדיון בבקשה. היא תוגש ליועץ חמישפטי לממשלה,
באמצעות פרקליט המחוז שבו התנהל המישפט המקורי.
והיועץ המישפטי יעביר את הבקשה לנשיא בית״המישפט
העליון.
לאחר עיון בבקשה יחליט נשיא בית-המישפט העליון אם
יש מקום להיענות לה. ואז יקבע את בית-המישפט שידון
בה. הרכב בית-חמישפט יחיה של שלושה שופטים> ותהיה
לחם זכות לסטות מסדרי הדין המקובלים, לשם עשיית
הצדק.
כאשר זוכה אדם במישפט חוזר, יפורסם ביטול פסק-
הדין והזיכוי בדרך שיורה עליה בית־המישפט.

הוא הכחיש את כל יתר העובדות, והעלד,
את הטענה העיקרית לטובתו — כי הוא
לא החליף את בגדיו כל אותו היום. לעת
ערב, כאשר •נעצר על־ידי המישטרה, היה
לבוש באותם הבגדים ונעול באותן נעליים,
שבהם אמור היה לבצע את הרצח. על
בגדיו לא נמצא אפילו שמץ רבב של דם.
הגופה היתד, מרוטשת וזבת דם, כל הבית
היה מגואל בדם, האפשרות שהרוצח יצא
משם ללא רבב שדבק בבגדיו היתד, בלתי
אפשרית.
בית־המישפט אמר על כך :״אין זה כלל
דמיוני, וזוהי אפשרות סבירה ביותר, כי
הפושע דאג להוריד את נעליו ובגדיו, לפני
ההתנפלות ...השערת הקטיגור בי הרוצח
לבש את לבני המנוח גם היא אינה דמיונית
ובלתי אפשרית. יצויין עוד כי בן-בית
היה עלול לחשוב ולעשות את כל הדברים
האלה.״
בית־המישפט העליון בדונו בנקודה זו
אמר רק :״חידה היא, ותהי לחידה.״
התביעה הכללית לא הצליחה להוכיח
אם טביעת הכף היתד, מעל לכתמי הדם
או מתחתם. אולם עד ההגנה, ד״ר אריה
נפתלי, שנקרא במקור להעיד על כתב־ידו
של הנאשם, עשה בדיקות וקבע כי היד
שנגעה בשרפרף מיתה מוכתמת בדם. ודבר
זה הוא אשר קבע את גורלו של פינחס.
בגלל מישקלן המצטבר של כל הראיות
הורשע ברצח סלים דבי, ונגזר עליו מאסר
עולם.
מאותו רגע זעק פינחס שהינו חף מפשע.
הוא עירער לבית־המישפט העליון. לאחר
שנבדקו כל הראיות, הרשיעו גם בית־מישפט
העליון, וקבע :״לכל המיבנה
המרשיע כה חשובה טביעת היד של
המערער, על חלק מהמושב שנתגלה מוכתם
בדם אדם, שההכרעה בקיומה של נסיבה
זו כמות שהיא עשויה להוות את כל ההבדל
בין הרשעה לזיכוי.״

תו ם ליבו
של ה א סי ר
גאג הזדעק לחפותו ישב במאסר
— 11 שנים תמימות, עד שניתקל בבית-
הסוהר בעורך־הדין ד״ר דויד ליבאי.
ליבאי היה בביקור אצל נאשם אחר, כאשר
הביאו לידיעתו שפינחס משתוקק לשוחח
עימו, וכי 11 שנה הוא זועק לחפותו. אחרי
השיחה עם פינחס עשה ליבאי שני דברים :
הוא קרא היטב את התיק, על כל המיסמכים
שנותרו במישרדיהם של עורכי־הדין, ואז
פנה במיכתב אל ד״ר אריה נפתלי, וביקש
ממנו לכתוב הערות לעדותו, שניתנה
לפני שנים רבות כל כך לבית־המישפט.
(המשך בעמוד )64

סליווה, טעות במאסר־ עו ל ם
(המשך מעמוד )64
נפתלי, שלא קרא את פסק־הדין מעולם,
ניידהם כאשר גילה כי עדותו היתד, הגורם
העיקרי להרשעתו של פינחס ברצח. כאשר
נתבקש להגיב על עדותו לאור תוצאותיה,
הסביר שהוא בכלל לא בדק אם החומר
שהיה על הטביעה היה כתמי דם. הוא
קיבל זאת כנתון, ועשה רק בדיקות מסד
יימות כדי לברר אם הכתם היה מעל או
מתחת לטביעה. וגם תוצאות בדיקתו זו
לא היו מוחלטות.
במיכתב תשובה כתב נפתלי ואמר :״אך
קיימת אפשרות של טעות בתום־לב. כי
הרי המסקנות שלי מבוססות לא על ספרות
מדעית ולא על נסיון במיקרים אחרים.
...המסקנה של השופט המלומד אינה מסתמכת
על עובדות כי אם על השערתי, כי
הרי אמרתי, :שלושת הכתמים היראים על

טביעת הכף באו כנראה

(ההדגשה במקור)

יחד עם טביעת הכף.״
נפתלי, שהוא מומחה נודע לכתבי־יד,
לא עשה בדיקה מסוג זה בכל מיקרה אחר.
לא עמדו לרשותו מעבדות וציוד משוכלל,
וקביעתו באה לאחר שכל מומחי המישטרה
לא הצליחו לקבוע זאת.
ליבאי, שעשה את מלאכתו בהתנדבות,
כי האמין בתום ליבו של פינחס, חיפש
גם את עד הראיה אשר חנוכר. התברר לו
כי חנוכר עצמו שוחרר מבית־סוהר באותו
זמן, וסירב לדבר עם עורך־הדין על מישפט
הרצח. השמועות אמרו כי הוא חושש
להסתבך בעדות שקר, מכיוון שעדותו
במישפט צבאג בשקר יסודה, והוא נאלץ
בזמנו לתת.
למרות הגילויים הללו לא היה, לפי
החוק מקום לדרוש מישפט חוזר
ולטהר כליל את פינחס מאשמת רצח.
כדי לפתוח במישפט חוזר יש צורך בראיות
חדשות, שלא היו בפני בית־המישפט
הקודם, ולא יכלו להיות מובאות בפניו
באותו זמן. דרישה זו חוסמת את הדרך
בפני צבאג. שכן הראיות שהתגלו כאן
אינן חדשות. זוהי פרשנות על עדויות
שניתנו בפני בית־המישפט הקודם, ואפשר
היה לגלותן כבר אז.

חנינה ״באופן
שישוחרר מיי ד

פרקליט אדרת
״האשמה לא הוכחה מעל לכל ספק״

אמנות

^ יוון שאין אפשרות לפתוח במישפט
~ חוזר, פנה ליבאי יהד עם עורכי־הדין
יצחק אדרת ויצחק טוניק אל שר־המיש־פטים,
והעלו בפניו את מימצאיהם.
הם גם הדגישו, כי העדים הראשונים
במקום הרצח ראו על הריצפה עקבות נעלי
גומי בתוך שלולית הדם. מומחה מטעם
המישטרה בדק את העיקבות וקבע שאינן
מתאימות לאלה של הנרצח, ולא לאלה של

צ׳י 11ר

מהפכה בגל־ר־ה

ולאדימיר ו״סבדג
כמוס-און ח ל־ א ^ ב
תערוכה הנערכת במוסיאון, לצייר, בעודו
חי, אך בהעדרו, היא תופעה יוצאת־דופן
בעולם. מדוע, אם כן, ערך מוסיאון
תל־אביב תערוכה לוולאדימיר וייסברג,
כאשר הצייר לא נכח בה?
ולאדימיר וייסברג, הוא כיום מחשובי
הציירים ברוסיה. מלבד היותו צייר גדול
ומיוחד במינו, שאי־אפשר להשוותו לשום
צייר אחר, הוא מורה, שמרבית הציירים
הצעירים הרוסים הנמצאים כיום בארץ,
למדו אצלו. בין התלמידים גם יאן רייכ־וויגר,
שעלה לארץ לפני שבע שנים, עם
אשתו אירה. עוד בהיותו ברוסיה רכש יאן
מיצירות מורו הנערץ, וכמוהו עשו שאר
התלמידים. וכך, לאט לאט, הצטברו בארץ
די יצירות, היכולות להוות תערוכה.
כרדטצ׳וכ כעס. באופן רישמי, נחש בים
האמנים ברוסיה פרזיטים, ונתונים
לביקורי המישטרה חדשות לבקרים, בעק בות
כל תלונה קטנה, כמו, למשל, תלונה
של שכן על ריח הטרפנטין העולה מחדר
הצייר. מי שחבר באגודת־האמנים, מוטרד
קצת פחות על-ידי המישטרה. החב רות
באגודת־האמנים ברוסיה מזכה את ה אמן
בתמיכה, בסכום המספיק למחיה ב משך
חודש ימים. בארץ, לעומת זאת, צריך
האמן לשלם דמי חברות עבור השתייכותו
לאגודת־האסנים. וייסברג, נאלץ במשך
שנים רבות להיעזר באשתו ובקיצבת־הנכים
של אימו, על-מנת להתקיים, ולצייר
כרצונו, מבלי להתפשר בסגנונו.
וייסברג נולד לאב יהודי משכיל, פסי כיאטר,
שהיה מתלמידי זיגמונד פרויד, ול אם
נוצריה רוסיה, ששימשה תחילה כמורה,
ומאוחר יותר כספרנית בספריה ההיס טורית
של מוסקווה. במוסקווה נולד ושם
הוא גר עד היום מלבד שנות המילחמה,
שבהן חיה המישפחה באורל, בגלל רדיפת
הנאצים את אביו.
בגלל שלא צייר, על פי הקו הרישמי,
את הריאליזם הסוציאליסטי לא היה ולא־דימיר
וייסברג חבר באגודת־האמנים ב משך
שנים רבות — עד .1961ב־1962
הציג בתערוכת יובל ה־ 30 של סניף מוסק־ווה
של אגודת־הציירים — אך מאחר שה תערוכה
עוררה את זעמו של כרושצ׳וב,
הוא נדרש לסלק את ציוריו ממנה. ב־,1978
הציג 60 ציורי שמן בבית אגודת־האמנים.
רבים מציוריו מוצגים מחוץ לגבולות רו סיה,
וזוכים להערכה בינלאומית רבה.
בארץ הוצגו חלק מיצירותיו בעבר, ב־מוסיאון׳ישראל,
אך היו אלה יצירות שג־

גלריית הקיבוץ, חלון־ד,ראווה של אמני
הקיבוצים, עשויה להפוך הגלריה חשובה
ביותר בתל-אביב, רפי לביא, אמן, מוסיקולוג
ומורה* שהעמיד דור חדש של אמ־נים,
נבחר על־ידי ועדה בידקיבוצית,
להיות מנהלה האמנותי החדש של הגל ריה
לשנה הבאה. רפי לביא מצטיין בידע
רב בכל שיטחי האמנות, ובנסיון עשיר
כאמן מהשורה הראשונה. הוא נחשב כמי
שיוכל להזרים ״דם חדש״ ,ולמלא בתכ נים
רבגוניים את הגלריה.
רפי הזמין את מבקרי האמנות למיפגש־צהרים,
מעין מסיבת־עיתונאים של טרם
פתיחת תערוכת־הבכורה של פעילותו כמנהל.
במיפגש הזה, כשהוא לבוש מיכנסיים
קצרים וסנדלים, כדרכו,־ הציג את תערוכת
הפתיחה של העונה. כאן ראו המבקרים
במו עיניהם, שאם היה חשש שמא יכפה
רפי את טעמו האישי והמוכר על אופי
התערוכות, הרי חשש זד, נתבדה נוכח ה־מיבחר
הגדול של הסגנונות המוצגים.
בצד ציור נוף ריאליסטי של אופירה
ברק מקיבוץ גונן, הוצגו צילומים של
טליה ירדני מקיבוץ עין־גדי, יצירה של
ידיד רובין, וציור מופשט אכספרסיוניסטי
של אליהו גת. אך היצירה שבלטה בייחו דה,
היתר, של הפסלת פני יסעור, מעין־

צייר וייסכרג
חתירה אל השלמות

טביעת־הכף שהכריעה (ציור שד גפן)
לא ברור אם הכתם אכן היה דם הקרבן

פרקליט טוניק
״הפחתה מיידית במאסר״

פינחס, ואפילו לא לאלה של חנוכר. אך
מימצא חיובי לא נקבע. כלומר: נשארה
אפשרות ממשית כי היו אנשים אחרים
בדירה בשעת הרצח.
בזהירות מירבית סיכמו עורכי־הדין את
מיכתבם ואמרו :״איננו טוענים כי הוכח
לנו שפינחס צבאג ריצה 12 שנות מאסר
בהיותו חף מפשע. אבל לעניות דעתנו,
לאחר לימוד הפרשה, אשמתו של צבאג
בביצוע הרצח לא הוכחה מעל לכל ספק
סביר. אין לנו חומר הכשר לפי החוק
לפתיחת מישפט חוזר. אין אנו מבקשים
להון אותו מן העבירה בה הורשע (דבר
שמשמעותו הוא זיכויו של צבאג מכל
אשמה) .בקשתנו מצטמצמת, נוכח כל
הנסיבות שפרטנו, להפחתה מיידית נוספת
בתקופת מאסרו באופן שישוחרר מיד.״
שר־המישפטים קיבל את ההמלצה, ונשיא
המדינה חנן את פינחס צבאג.
פינחס שוחרר מבית־הסוהר וצלל לתוך
חיים חדשים. הוא החל לעבוד ומצא חברה
שאיתה הוא מתגורר. האם קיימים אנשים
נוספים כמותו בבתי־הסוהר של המדינה,
אשר לא התמזל מזלם ולא נפגשו עם עורך*
דין שהקדיש את זמנו ומרצו כדי להוכיח
שיש ספק סביר. באשמתם?

עירום של וייסכרג
לא לפי הקו הרישמי
עשו עד .1971 בתערוכה ד,חדשה, בסוסי־און
תל־אביב, מוצגות יצירות שנעשו עד
,1978 והתערוכה מציגה תמונה מקיפה ור חבה
הרבה יותר על עולמו של אמן רגיש
ופיוטי, המזכיר, בנגיעות המכחול המעודנות,
את גדולי הציור האימפרסיוניסטי,
כסיזאן והפונטיאליסטיים. את הנושא מצ ייר
וייסברג מטבע דומם המונח בסטודיו
שלו. הנושא מתמזג תמיד עם הרקע מבחינה
צבעונית, וכך נוצרת הרמוניה מושל מת,
המעידה על התפתחות עיקבית של
הצבע על הבד.
אופן הציור שלו מעיד על אופיו הבל-
תי־מתפשר והעקשני. הוא עובד על יצירתו
עד שהתוצאה מניחה את דעתו, וה שלמות
היא לגביו צו ראשון. כדי להת מסר
לשלמות במיקצועו, ויתר וייסברג על
כל מותרות החיים, ואפילו על ילדים. תל מידיו
הם כמו ילדים לו, ולהם ד,יקנה את
כל עקרונותיו וערכיו האמגותיים.

חרוד-איחוד, יצירת-פיסול העשויה פחים,
שביניהם מצויים, לסירוגין, בחלוקת שטח
שווה, חלוקי אבנים וחול בצבעים שונים
או חצץ. מתוך ערימת החול, החל נובט
דשא טרי, והיצירה האמנותית, כאילו קיב לה
חיים ודינמיות משל עצמה.
כלי מתווכים. רפי לביא מתכנן לע רוך
מה שמקובל בגלריות רציניות בניד
יורק ובערים אחרות בעולם ,״יום פתוח״.
ביום קבוע בשבוע, יקבל רפי אמנים, יענה
על שאלות, ויהיה מוכן לראות יצירות
שתובאנה לגלריה. דבר זד, לא קיים
עדיין באף גלריה אחרת בארץ. קשר ישיר
ובלתי־אמצעי עם מנהלי גלריה, ללא עז רת
שתדלנים ומתווכים הוא נדיר ביותר
בארץ. צעד זה ראוי שיאומץ על־ידי שאר
הגלריות, שרבות מהן, נסגרו בקליפתן,
ומסרבות לראות יצירות של אמנים צעירים
שאינם מוכרים עדיין.

אילנה אלץ !

ה עו ל ם הז ה 2203

כסו שהגדולים אוהבים.

בקולקציית החורף של אבילי
תמצאו השנה את כל מה שהקטנים והגדולים אוהבי..
הרכות הנשית,הצבעים האופנתיים, הגזרות המשגעות
ו־־הגברברים־י הקטנים...
כמו ש״הגברות־־אוהבות.

..אבשר לחיות טוב וללא הגבחת גם אם
מהברים התסו לב בגיד צעיו!״א1ו7רת וב־סו־ן שואלה, בת ,34
שנתיים אתרי ההתקף
^ ששוחררה מיחידודהלב אמר לה
* הרופא :״תראי ...את יודעת ...אני
מבין שזה קשה ...לא נעים. בחורה בגילך,
שעברה התקף־לב וכל־כך הרבה צרות
אחרות, קחי את הכל ץ35־ ,1ץ £38ץ.€38״
הצעירה חייכה בהבנה .״למה לא לתת
לו את ההרגשה שאני מקשיבה?״ אמרה
לעצמה.
היה לה ברור שמוכרח להיות בסדר.
היה לה ברור שהיא חוזרת ל״טמפו מלא״,
כדבריה היום .״מה, השתגעתי?״ היא
קוראת בצחוק ,״מצא לו מי שישב בבית.״
היום קשה להשיג אותה. היא עובדת
במרץ רב כעשר שעות ביום .״אם צריך
אז נשארים,״ היא אומרת כאילו אין דבר
ברור מזה. בשעות הערב, הלוח עמוס.
לפעמים היא לוקחת לעצמה ערב חופשי
ומנתקת את הטלפון. היא ישנה חמש
שעות בלילה ומי שעובד איתה מעולם לא
התלונן שהיא נראית עייפה.
מדי פעם, אם משגיחים מהצד, מבלי
שתראה, רואים אותה מניחה את ידה על
צידה השמאלי .״יה אללה, איזה אקסטרה-
סיסטולה! רצינית בחיי!״ (אקסטרה־סיס-
טולה = מצב של אי-סדירות בדופק,
כאשר פעימה אחת קרובה מדי. זו הבאה
אחריה חזקה מאד ).״הלב אצלי זה לא
דבר שדופק ב־ 100 אחוז,״ היא מסבירה
למי שמצליח להציץ לה לתוך הצרות.
ישראלה מירוז, היא בת 34״עם היסטוריה
של בת ,104״ היא מוסיפה בצחוק. בלונדית
קצוצת שיער, עיניה כחולות, עיניה השו־בביות
מסתתרות מאחרי משקפיים, מידות
גופה בינונית, אולם סיפור־חייה אינו
בינוני כלל וכלל.
קשה לראותה כשאין חיוך מאיר את
פניה. ואם חלילה איננה מחייכת הרי זה

קדימה.״ יום אחד חשבה שאולי לא עשתה
די למען אנשים .״אולי תמיד הסתובבתי
סביב הטיולים וההתפרעויות שלי.״ היא
החליטה לעזוב את המשק.
היא הלכה ללמוד בבית־ספר לאחיות.
בחורה — אשה בת .21 מפקדת, בוגרת,
מתגוררת בפנימיה עם נערות בנות . 18
״לא הייתי התלמידה הכי טובה בכיתה,״
היא אומרת היום במעט התנצלות .״אהבתי
את הטיפול בחולים. נהגתי לבקר את החו לים
שלי בשעות הערב. אבל לשבת וללמוד
נוסחות בכימיה? לא צריך להגזים!״
ולמרות זאת היא נחשבה על ידי המורים
לתלמידה טובה .״היא לא רצתה ללמוד
אבל הכריחה את עצמה,״ סיפרה אחת
ממורותיה ,״לכן נתנו לה בסוף מילגת
לימודים.״
אחרי שנתיים :״הג׳וק המפורסם,״ היא
מתבדחת על חשבון עצמה .״רציתי לראות
עוד ועוד. רציתי להשיג את העולם.״ היא
נסעה לניו־יורק עם אשרת־שהייה של חודש
בכוונה להישאר שנה. בנמל־ד,תעופה עיכבו
אותה.
״חיזרי לישראל,״ אמר לה הקצין .״עשי תי
את עצמי לא מבינה מילה. הביאו
מתורגמן, רמזתי לו. הם המשיכו לדבר
ואני המשכתי לא להבין. לא היה להם
מד, לעשות איתי. השאירו אותי שבוע. זה
היה מספיק. רצתי מעורך־דין אחד לשני
ומבית־חולים אחד לשני. לבסוף — השאירו
אותי שם, ועוד אחר־כך נתנו לי אשרת-
עבודה, משאת נפשו של כל ישראלי
באמריקה.״
גם אם חשבה שתעבוד כאחות, בוודאי
ידעה שהגיע הזמן לנסות משהו אחר.
״מוכרת. מה רע במוכרת? נהדר!״ היא
הלכה למכור מיכנסיים אצל ויקטור, איש
לדוינת הדוקר*

מפני שהיא חולה. וכשהיא חולה, היא
חולה מאד .״נזלת אף — פעם לא היה
לי,״ היא אומרת. המחלות שלה הן הרבה
יותר רציניות: שיתוק בעצב הראיה, שיתוק
או חולשה בחצי-הפנים, ניתוח בטן או
התקף־לב.
היא נולדה בקיבוץ מישמר-השרון. אמה
נפטרה כשהיתה בת .4אביה, אחותה ו אחיה
ניסו להעניק לה, בהיותה ילדה, את
כל מה שחסר לה .״אני חושבת שהם די
הצליחו. אבל אמא זה דבר שאני מתגעגעת
אליו עד היום, ואני כבר לא כל־כך צעירה.״
שנות הילדות היו ״התפרעות אחת גדו לה,
טיולים משגעים, הרבה חברים וחברות
שרובם נשארו איתי עד היום.״
כשהתגייסה לצבא היה ברור לה,
שהיא תעשה כמיטב יכולתה במשך
השירות. היא עברה קורס קצינות, וחתמה
לשנת שירות־קבע כקצינת ח״ן.

אמונם של צוותי האוויר באל-על. בתחילה
לא מצאה חן בעיני ויקטור, והוא שילם
לה 7.5דולר לשעה.
אחרי חודש למד ויקטור שיש לו מציאה
בחנות. המשכורת עלתה בהתאם.
בוקר אחד התעוררה עם כאבי-בטן.
בתחילה, כהרגלה, לא התייחסה לעניין.
אולם אחרי שבועיים, כשהכאבים גברו
והלכו, והאחות־לשעבר החלה חוששת, שבה
הביתה. אחרי בדיקות אחדות אמר לד,
רופא-ידיד :״גברת, צריך ניתוח, לא ברור
מה יש בפנים.״
ישראלה שכבה בבית־חולים. בניתוח
נמצא גידול ברחם. היא היתה בת .29
היא המשיכה בנסיעותיה. יום אחד נסעה
לבקר חברה באילת. יום אחר ביקרה חברה
במטולה, ולמחרת השתתפה בברית-מילה
בחיפה. היא המשיכה לרוץ ולשחק כדורסל.
״כשהייתי קטנה הייתי אצנית.״

ה א חו ת מוכר ת
מיכג סיי ס

הפחד ל הו דו ת
במחלה

הרי השירות המשיכה ישראלה
י לחפש את דרכה .״יש לי תמיד ג׳וק
כזה, לחפש, לראות, לא לעמוד על מקום
אחד. זה אף פעם לא מספיק, צריך לשאוף

אחות בחדר־ההתאוששות אחרי ניתוחי לב־פתוח בבית־חולים
״הדסה״ בירושלים .״כבר אז נהגתי להסביר שבעיות־
111 1 - 1 #
לב זה לא סוף העולם,״ ׳אומרת ישראלה ,״אפילו שלא עלה בדעתי שאהיה מעבר למיתרס.״

** כרו כמה חודשים ושוב, כצפוי,
? חיפושים אחר עבודה. למי חסר כוח-
אדם? למי צריך לעזור? ״התייצבתי ב-
(המשך בעמוד )68

1 0דח־1ח ע התקף־לב
(המשך מעמוד )67
צבא !״ היא מספרת. ושוב, הרבה עבודה
והרבה מרץ. לא תמיד הקשרים רגועים,
הרבה פעמים יש חיכוכים .״יש לה אוב ססיה
לשלמות והיא לא הצליחה להתאפק.
אמרה הכל. לא תמיד בצורה נחמדה. היו
כאלה שנפגעו והיו כאלה שניסו לשים לה
רגל.״ ״מה פתאום רגל? מה זה השטויות
האלה ף הצחקתם אותי,״ מתקוממת ישראלה
עצמה. אבל הצרות חיכו מעבר לדלת.
״מה פיתאום צרות?״ היא קופצת שוב,
״סתם מחלות.״
בוקר אחד, לפני שנתיים, התעוררה עם
כאב־ראש עז. תחילה התעלמה ממנו, אחרי
יומיים נטלה תרופות נגד כאבים. אולם
לא היתד, כל תגובה. הכאב הלו והתמקד
מסביב לעין השמאלית. אחרי ארבעה ימים
נעשתה ראייתה כפולה- .היא פנתה לרופא,
״את צריכה להחליף מישקפיים,״ פסק
בביטחון רב.
הפרעות הראייה גברו והלכו .״אחרי
ימים אחדים התחילה לחבוש את עינה
השמאלית .״העדפתי לראות בעין אחת,
מאשר לראות כל בחור כפול ארבע.״
הרופא המשיך להתעקש בעניין המישקפיים.
ברגע מסויים החלו הספקות מכרסמים
בה .״אולי הייתי תמימה או טיפשה מדי,״
היא אומרת, והפעם ברצינות ובכאב.
הראשונה שפיקפקה בקביעתו של הרופא
היתד, חברת־ילדות שלה. היא ניסתה,
בעזרת קשרים אישיים, לבקש טובה
מרופאים ידידים. ישראלה לא הסכימה.
״בסוף פניתי לרופא שהכרתי,״ היא מת נצלת
.״לפני שהעניין נעשה רציני לא
העזתי לחשוב על טובות בכלל. אישפזו
אותי למחרת היום. פחדתי. זו הפעם הרא שונה
שפחדתי מאד. חשבתי שזה גידול
ממאיר במוח. התחילו במערכת בדיקות.
§( 6-6-רישום התנועות החשמליות של
המוח) וצילומי גולגולת, ללא מימצאים
כל שהם.
הועלה רעיון לבצע בדיקה בהז רקת
חומר ניגוד לוורידי הרקה. חומר
הניגוד מתפזר לצינורות־הדם. שמסביב
לעין ונעצר במיקרה של חסימה ורידית.
ההכנה לבדיקה כללה הנחת מטליות
חמות באיזורי הרקות. כששכבה בחדר
הצילומים והתכוננה לצילום, התחילה להר-

בבל ביקר

7.50
ל א תונ הומשםלכלה 11/ל ם

שבח שש* חמשירביעישלשי שני ראשון
| ) 83ר* טידר
106 חס^ חט5
1 2 3 4 5 6

9 10 11 12 13

15 16 17 18 19 20 21 1
22 23 24 25 26 27 28 1
,2 9 30 31

פרטים במשרדי ״אולימפיק״ ובסוכנויות הנסיעות.

בואו אל האוכל הטוב
בואו אל הטעם הטוב *ף| 1ן£ן
ב׳ן־תון • רז ר* ב רז • בזו־יו ״ רויז ^
דגים • ובז*חבר* גריל

בי ת רצון

)/^)3)161111
$)11)1165

ררו. בויהודה ,7 3ת ׳ א. ט ל 2 3 5 6 0 7 :
ךןן ך ( ך 1״שאני אוותר על ענייני
11 1 4 ^ 0חברה ובילויים בגלל
המנוחה שהרופא ציווה עלי? מה פיתאום?

בהרשמהי ב
•טיפולד ה י בא יעוץ ודים

* הכוונה
למודים אקדמיים

למודי אנגלית

תל־אביב למשרד ראשי) :ת.ד , 10171 .טל 472707 :
חיפה: ת.ד• ,4420 טל 224034 .

גיש כאבים בחזה. השעה היתד 10 ,בבוקר.
הכאבים גברו והלכו, ובעיקבותיהם החל
קוצר נשימה .״חשבתי שאני פשוט מתרגשת,
חשבתי שאסור לי להראות את
הכאב שלי בפומבי. תמיד חשבתי כך. גם
כשהראש התפוצץ ושאלו אותי מה נשמע,
עניתי, :מצויין, מקסים, נהדר! ,גם לרופ אים
עניתי כך. אולי הגזמתי בתגובות.
אולי פיספסו את האבחנה בגלל ההצגה
שלי. ואותו דבר קרה גם ברנטגן. הייתי
בטוחה שאני מתרגשת או שלפחות שיגידו
עלי שאני מתרגשת. בסוף נתנו לי כדור־ארגעה.
לא נרגע כלום. לא רציתי לעבור
את הצילום. לא הייתי מסוגלת. ברגע
מסויים הגיע חולה קשה מחדר מיון. צילמו
אותו ואני, לשמחתי, התעכבתי, לא יכולתי
לנשום. שוב קראו לרופא ושוב קיבלתי
תרופות לארגעה. אחרי חמש שעות הבנתי
ה עו ל ם הז ה 2203

שאני משחקת עם עצמי, שהפחד שלי
להודות במחלה טפשי מדי, ושההצגות
שלי אווילות.״
ושוב, היא לא עזרה לעצמה. חברה
טובה שלה ראתה שהמצב מחמיר והולך,
כשהבחינה שישראלה החווירה, פנתה ל רופאים.
הגיעו שניים. אחד מהם החליט
לבצע אלקטרו־קרדיו־גרם. מרגע לרגע הוא
נראה מבוהל יותר ויותר. הוא בדק את
חיבורי החשמל וביצע כמה בדיקות שוב
ושוב .״פיתאום הוא אמר לי לא לזוז, לא
לקום מהמיטה. הוא הוביל אותי לבניין חדש
ולבן. חיברו אותי למוניטור.

מכה מתחת
לחגורה
ף שדג זה כבר לא היה צורך להסביר
*י לי. ידעתי שזו יחידת־הלב.״
אז פרצה בצחוק נבוך ,״רגע חבר׳ה, מה
בעצם אני עושה פה?״

היא כתבה שיר .״אל אלי /ארצה כי
תהיה לי /לי ואך שלי / .אשא עיני
אליך / ,אשפיל מראי ממך / ,אבוא
בתחינת אדם / .מפאת שבי הכל אשם/ ,
מלראות, מלשמוע / ,מלרצות או לפצוע /
מילים של בקשות /שהן כולן תחינות /
אל אלי אליך.״
המצב החל משתפר .״ידעתי שזה או
אני לעצמי או שאין בכלל ישראלה.״ היא
התחילה לעלות במדרגות ולטייל. עוד כש-
היתר. בבית־חולים התחילה להתאפר ולטפח
את עצמה, התחילה לקבל את פני מחזריה.
״ברגע מסויים ידעתי שזהו זה. אני בסדר.״
אחרי ששה שבועות חזרה הביתה. תחי לה
לקיבוץ, אחר־כך, לעבודה, לטיולים
לבילויים האין סופיים.
נתנו לה רשימת תרופות ארוכה, .היו
שם רל מיני,״ היא צוחקת ,״נגד הדובק
— כדור לבן, בעד הדופק — לבן. נגד
הלב — כדור קטן, בעדו — כדור גדול.
יום אחד נמאס לי. לא היה לי מקום בתיק.
החליפו לי את המזכירה ולא היה מי

לראשונה בישראל
בשיטה הקולית החדישה
דולבי סטראו

טריט וי 7יאמס בבר 7י דאנג׳ 7ו
לון סבג׳
פס הקול המקורי מעלתקליט,איסטרוניקם־
בכורה קולנוע שחף ליל שישי ב־ 12 — 9.45 חצות
במשך השבוע 9.30 — 7 — 4.15 :
ארצית מוצ״ש 9.30 — 7
שבוע 2ירושלים ,״כפיר״ ,מוצ״ש .9.15,6.45 בימי חול.9 ,6.45 ,4 :
3ז8והב (1(01161

רק למבוגר•

קצינה במישור

אחרי כמה שנות עבודה כאחות חזרה לשירות קבע
בצה״ל. באחרונה הוענקה לשראלה דרגת רב־סרן,
״אין אצלי ויתורים. אז נמצאת בעבודה כל זמן שצריך. בעיות הלב שלי לא מעניינות.״
אחרי שלושה שבועות נתגלתה תופעה
נוספת .״בוקר אחד, הלכתי להתרחץ.
פיתאום שמתי לב שאני לא מרגישה את
הפנים. הפה היה שמוט לצד, העין השמאלית
מעוותת. פרצתי בבכי נוראי. נבהלתי,
בכיתי כמה שעות.״
ישראלה הפכה מוצג לימודי. רופאים
הגיעו לבית־החולים כדי לראות אותה.
העובדות היו: אשה בת 32 עם ראייה
כפולה, שיתוק בחצי הפנים והתקף־לב.
היא התחילה לתרגל את שרירי־הפנים.
המצב השתפר. היא חזרה לצחוק. בשלב
מסויים חשבה שבעצם טוב שהיא שוכבת
במחלקת־הלב .״הורדתי את ממוצע הגילים
כד 86ל־ .80 האחיות היו מאושרות.״
יום אחד אחרי־הצהריים, אחרי שכל
המבקרים הלכו הביתה, והיא נותרה עם
זרי־הפרחים הענקיים, עם הבונבוניירות
ועם התרופות, שקעה בדיכאון.
״התחלתי לדמיין את ההלוויה שלי.
כמה זמן אני עוד יכולה להחזיק מעמד?
חשבתי שיבואו הרבה אנשים להלוויה.
חשבתי על אבא שלי.״
ה עול ם הזה 2203

שיזכור להזכיר לי, ובכלל מה, אני חולה?
למה אני צריכה תרופות. מה העניין?״
אבחנה ברורה אין עדיין. יתכן שקיים
מוקד ממנו נזרקים קרישי דם הנעים עם
זרם הדם עד אשר נתקעים בווריד קטנטן
וחוסמים אותו.
״עכשיו אני מרגישה משגע, נהדר.
לפעמים הלב מפספס איזו דפיקה קלילה.
לפעמים לא כל־כך נוח, צריך לנוח במדר גות.
אבל מה פיתאום שאני אפסיק לעלות
במדרגות, זה מצחיק, לא? אני חושבת
שהפחד של אנשים מהתהליך שלאחר
התקף־לב הוא מוגזם במידה מסויימת.
נכון, העניין בכלל לא ׳נעים. אני מוכנה
להגיע לכל מי שרוצה לקבל הסבר, אני
יודעת שהמצב שלי היום זה משהו מעודד.
גברים ונשים שעברו התקף־לב והם מת ביישים
בזה ומכחישים את זה, שידעו:
הכל נשאר אותו דבר, אותם חיים ואותו
מרץ. צריך לרצות לחיות טוב. צריך להיות
יותר חכמים ויותר חזקים מההתקף הטיפשי
הזה. לתת לו מכה מתחת לחגורה. וחזק.״

י/הד

תני לו הערב
את הספר המשגע

1#־ דיס

כת1ם ת קיר עסיסי1ת
כמ 1שהחברה כותבים
להשיג בחנויות הססרים המובחרות
הפצה: א .ערמוני, טל)03 ( 292026 .

חן טרמפלחייל
619

הפרוטוקולים של זיק1י ערב 2
מנגנון־סתוומורה שר!ניעוווו ואש־הממשרה מפיץ בין היהודים
חומו;נגד משוב׳ הנשיא קאוטר ום וען שהערבים הנו אותם
^ בית הלכן נשטף בנוזל שחור
י י סמיך. הנפט הערבי מאיים להטביע
את מישבנו הרישמי של נשיא ארצות-
הברית. ג׳ימי קארטר נכבל בידיו וברגליו
על-ידי הערבים ועושי־דברם. זוהי הת מונה
שאותה שוקדים לצייר לאחרונה
מומחי־ההסברה ואשפי־התעמולה של מיש-
רד ראש־הממשלה בירושלים.
הפופולאריות של קארטר עלתה השבוע
פלאים בארצות־הברית, בעיקבות החרם
האמריקאי על הנפט האיראני. רבים עדיין
סבורים, כי הוא מגן הדימוקרטיה וזכויות-

מאדם, העשוי להבים את יריבו, אדווארד
קנדי, במאבק על מועמדות המיפלגה ה־דימוקרטית
לנשיאות ארצות־הברית. ישנם
גם יהודים וישראלים לא מעטים, המת ייחסים
עדיין לקארטר כאל נשיא ידידותי,
חרף התבטאויותיו, הצורמות לפעמים את
האוזן הישראלית, בדבר ״הזכויות הלגיטימיות
של הפלסטינים״ ו״הצורך בפיתרון
הבעיה הפלסטינית״.
אך אלה וגם אלה תמימים עד כדי להח ריד.
הם לא ירדו כנראה לסוף דעתו ה אמיתית
של קארטר ולא עמדו על כוונותיו
האמיתיות. האמת היא, שנשיא ה גדולה
שבמעצמות אינו אלא בובה בידי
הערבים. והם — הערבים — מושכים ב חוטים
הניסתרים, המניעים את קארטר
כרצונם ובשירותם.
יתכן גם שקארטר עצמו אינו מודע
לכך. יתכן שלא הבחין עד היום בארג

החוטים הניסתרים שמסביבו. יתכן, כי
הוא מאמין עדיין, בתום־לב של חוואי
אמריקאי, שבגר והיה לאיש הרחק ממרכזי
התככים הפוליטיים של ושינגטון וניד
יורק, כי הוא משרת את עמו, את מדינתו
ואת הערכים הדימוקרטיים שעל קדושתם
הוא נשבע יומם ולילה.
אלא שהאמת היא אחרת לגמרי. כך,
לפחות, גורסים המומחים להסברה ולתע מולה
שבמישרד ראש־הממשלה, המפיצים
ברחבי העולם, בעיקר בקרב יהודים, חומר
הסברה מייוחד במינו, המוכיח באותות
ובמופתים, כי קארטר שבוי בידי הערבים,
וכי שומריו מקיפים אותו 24 שעות ב

יממה.
הם, השומרים, עובדים אמנם בשי רות
הערבים, אד הם עצמם אינם ערבים,
אלא אמריקאים טובים ומפורסמים, ש־ניקנו
על־ידי הערבים.
ומי שלא מאמין, שיפנה אל חוברת ה תעמולה
האנגלית, שחוברה על־ידי יהו דים
אמריקאים וזכתה בחותם רישמי של
ממשלת־ישראל (העולם הזה .)2202ב חוברת
זו, המזכירה את הפרוטוקולים של
זקני־ציון, שנכתבו והופצו על־ידי אנטי-

שמים אחוזי פחד מן הקשר היהודי להש תלט
על העולם, מצויה האמת על קארטר.
ליתר דיוק: האמת על הקשר הקארטרי
במרכזי השילטון והכוח של ארצות-הברית־של־אמדיקה.

ידו
ה ארוכ ה
של ק אדפי
^ ל כינונו של הקשר הקארטרי, ש־
? נועד לקנות אחיזה ערבית בחדר ה סגלגל
של הנשיא בבית הלבן, החליטו ה ערבים
בכינוסים סודיים, הרחק מעיניהם

ישנם רבים אחרים. דייוויד גמברל, למשל,
הוא שותף במישרד ידוע של עורכי-
דין. לפני תשע שנים היה אחראי על
הקרן למימון מסע הבחירות של ג׳ימי
קארטר, לכהונת מושל ג׳ורג׳יה. בימים
אלה הוא מטפל בצדדים הפורמאליים של
הרפתקת קארטר האח עם הלובים.
פטריק קאדל, חבר קרוב של ג׳ימי
קארטר, הוא בעל חברה למישאלים וחקר
דעת־קהל. עבד למען קארטר ערב בחירתו
לנשיאות, נשכר לאחרונה על־ידי הסעו דים.
הוא מומן וקיבל לוואות מברנט
בנקם אוף פלורידה, בראשותו של פרדריק
שולץ, שהומלץ לא מכבר על־ידי נשיא
ארצות־הברית להיות חבר במועצה הפדראלית
האמריקאית לפיקוח על הבנקאות.
אדם אחר שנימנה על הקשר הקארטרי
הוא ברט לאנס, חברו הקרוב של ג׳ימי
קארטר, שהיה במשך שנים גם שותפו
בעסקים. הוא נאלץ לא מכבר לנטוש את
תפקידו, כאחראי על התקציב האמריקאי,
אחרי שנפתחה חקירה על עיסקי הבנק
שלו בג׳ורג׳יה. אחד ממוקדי החקירה:
עיסקה שבה מכר לאנס חבילת מניות

את הנד

הבולשות של אנשי־התיקשורת. מזה שלוש
שנים — טוענים מחברי החוברת, הראויה
לשם הפרוטוקולים של זיקני־ערב — ש אנשי
כספים ערביים מצליחים לרכוש
השפעה ולזכות בתמיכתם של אנשי החוג
הקרוב לקארטר.
את מי רכשו הערבים עד כהד
הידוע מכולם הוא, כמובן, אחי הנשיא,
בילי קארטר, המתואר למעשה כסוכנו של
הקולונל מועמד אל־קאדפי. אך מילבדו

לאיש־עסקים סעודי ידוע. העיסקה בוצעה
באמצעות מישרד עורכי־דין שבו שותף
המועמד לנשיאות ג׳ון קונולי (ראה להלן).
לאנס היה מעורב גם בפרשה אחרת, שבה
שימש כיסוי לארבעה בעלי־ממון ערביים,
שחיפשו דרכים סודיות כדי לקנות השפ עה
בחברה ושינגטונית לפיננסים.
בהזדמנות אחת שיכנע לאנס את יועץ
הנשיא, המילטון ג׳ורדאן, שיסדיר פגישה
בין אחד בשם יוג׳ין חולי לבין נציג של
הסטייט־דפרטמגט, האחראי על הדסק של
אמירות קאטר. כשנחשפה הפרשה התברר,
כי אותו הולי נחשד כמי שקיבל שוחד
מאמירות קאטר בסך 1.5מיליון דולר.
בעת הפגישה עם הפקיד הבכיר של מוד
לקת־המדינה ניסה הולי להוציא מפיו
מענה לשאלה אחת בילבד: איך ישפיעו
ההליכים המישפטיים שננקטו נגדו על
המשך פעילותו באמירות הנפט, שלחופי
המיפרץ הפרסי.

מ ה קו ר ה
בג׳ורג׳יהן

1 >1 0 1הוא תחביבו של היהודי — כך גורסים האנטי־
^ 1י שמים שונאי היהודים. הדבר בא לידי ביטוי בנאומים,
במאמרים ובקריקטורות־זוועה, כדוגמת זו המתפרסמת כאן.
הקריקטורה, המציגה את היהודי ליד אוצרו שבכספת, צויירה בשלהי
המאה הקודמת בצרפת, במסע האנטי־שמי סביב פרשת דרייפוס.

ד ; ן י 1הוא תחביבו של הערבי — כך גורסים האנטי־
1שמיס שונאי הערבים. הדבר בא לידי ביטוי בנאומים,
במאמרים ובקריקטורות־זוועה, כדוגמת זו המתפרסמת כאן.
הקריקטורה, המציגה את הערבי ליד אוצרו שבשק, היא אחת מני
רבות שפורסמו בשנים האחרונות, מאז החלו מחירי הנפט לעלות.

ך• קשר הקארטרי של הערבים
1 1מקיף, לדברי התעמולה הישראלית,
לא רק אישי־מדינה ואשפי־כלכלה אמרי קאים.
הוא נוגע גם לאינטרסים פינאנסיים
ורכוש דלא־ניידי באמריקה. דוגמה לכך
יכולה לשמש אטלנטה, ג׳ורג׳יה, שבה
כיהן קארטר כמושל מדינה ושבה בנה
את התשתית הפוליטית־כלכלית, לקראת
הזינוק שלו אל הנשיאות.
הפרוטוקולים של זיקני־ערב מספרים,
כי בשנתיים האחרונות הזרימו הערבים
כסף רב לאטלנטה, שהיא לא רק מעוזו
של הנשיא אלא גם מרכז תעשייתי ובנקאי
של מדינות הדרום בארצות־הברית. זוהי
אטלנטה המתוארת בפי יודעי-דבר, כמט רה
החדשה של ההשקעות הערביות.
עד כה הספיקו הערבים לרכוש באט לנטה
שטחי קרקע נרחבים, כולל 1700
אקרים של קרקע לבנייה עירונית. כן רכ שו
את מלון הילטון במקום, בם ך 100 מיל יון
דולר, והשקיעו בחברות מקומיות, בנ קים
וסוכנויות שונות.
חברת השקעות אחת באטלנטה הודיעה
לא מכבר, כי נרכשה על־ידי משקיעים
זרים, שתוארו כ״בני מישפחת המלוכה ב ארץ
ערבית מסויימת״ .ואילו הירחון מידל
איסט מאגזין מבשר למשקיעים בג׳ורג׳יה,
כי בעתיד הקרוב הם עשויים לגרוף רוו

ן׳ | 1 1 1י1יי י 1 1 11 1 1 1היא הקריקטורה הזו, המתארת את הבנקאי ההיודי רוטשילד, חובק
ייייי עולם ומלואו בידיו המיפלצתיות. האנטי־שמים עשו שימוש רב
בתעמולתם בדמותו של רוטשילד, כדי להוכיח שהכסף היהודי שולט בעולם והוא שממיט
אסונות, סבל ויסורים על אוכלוסייתו האומללה. התעמולה האנטי־שמית הצטיינה תסיד בעיר־בוב
של עובדות נכונות עם בליל של שקרים גסים, אסונות־שווא והזיות מהולות בפחדים.

׳ 1 1 1 ^* 11111^ 1ך >י 1ן ,1היא הקריקטורה הזו, המתארת את איל הכספים הערבי,
ייי * י חובק וחונק את ארצות־הברית. גם התעמולה האנטי־ערבית,
הזוכה בשנים האחרונות לתפוצה גדולה, שוקדת לערבב עובדות נכונות עם
בליל של שקרים גסים וכו׳ .הציור הזה נלקח מתוך שערו של ריבעון יהודי־אמריקאי
בשם אקספו, שקטעים שלמים מתוכו אומצו על־ידי מישרד ראש־הממשלה.

חים טובים, שכן ג׳ימי קארטר, בן -המקום,
יתן דחיפה לכלכלה במיסגרת נסיונו להיבחר
שוב לנשיאות.

מהמולת החוגגים את השלום, על מידש־אות
הבית הלבן, התאסף קומץ אנשים,
שראשיהם לא הסתחררו מבשורת השלום
ומן השולחנות הערוכים והגדושים. אלה,
המעטים, לא שכחו את ראבאט וניסו להע ריך
עד כמה נפגעה אמריקה מידי הער בים.

שליח
של הוד
מלכו תו בווטרגייט

ף* תי גדיוק

שלושה מלונו ת
ב מג ה א טן

תוכנן הקשר הקארטרי,

והיכן?
התשובה על שאלות אלה מצויה בפרק
הנושא את הכותרת המפוצצת :״תוכנית
הקרב — איך נרקם הקשר / ,פרק זה
חושף, לדברי מחבריו, את הפרטים ה סודיים
על תחילתה של הפלישה הערבית
לאמריקה.
הימים היו ימי־חלום, מסופר בחוברת.
מחירה של חבית אחת של נפט היה אז
״קבוע ונוח״ — 2.42 דולר בילבד. לשם
השוואה: מחירה הנוכחי של חבית אחת,
לפי התעריף של מדינות אופ״ק, מגיע ל־
23.5דולאר. פי עשרה בדיוק !
זה היה לפני שש שנים.
החלום הטוב הופרע על־ידי פחדם של
הערבים, למראה ״הרכבת האווירית הגדו לה
ביותר בהיסטוריה,״ שהובילה נשק
וציוד צבאי מארצות־הברית לישראל,
בשלהי מילחמת יום־הכיפורים. המלך ה סעודי
פייסל, שהיה נרגז, אבל וחפוי־ראש,
בעיקבות הניצחון הישראלי, העביר
מסר לנשיא ארצות־הברית דאז, ריצ׳ארד
ניכסון. השליח המלכותי היה עדנן חא־שוגי,
איש־מפתח במילחמה השקטה ש החלה
באותם הימים, כשנדמו התותחים
על גדות הסואץ ובמרומי הגולן.
שש שנים קודם לכן נטל על עצמו חא־שוגי
את המשימה, לזכות בידידותו של
ניכסון. הוא עשה זאת באמצעות תמיכה
בניכסון, בעת מסע הבחירות שלו לנשי אות.

איש־המיסתורין הסעודי נפגש עם ניכ-
סון במישכנה של מזכירת הנשיא, רוזמרי
ווד, בבניין ווטרגייט הידוע לשימצה. הוא
אמר לנשיא, בשם הוד מלכותו: אם חפץ
הבית הלבן לסיים את המילחמה במיזרח־התיכון,
עליו לחדול מייד מן המאמץ
לצייד את ישראל.

דריק ״¥ק 1| 1ץ 1ךזןן האוחזת במשק האמריקאי היא כף יד ערבית,
11* 111111 1 11 מאיימת, החודרת לכל פינה בארצות־הברית ועושה

בלב ליבה של המעצמה הגדולה שבתבל כבתוך שלה. התמונה נלקחה מהריבעון אקספו.
מטרתה להטיל אימה בלב הקוראים האמריקאי! ולהצביע על הערבים כסכנה לעולם המערבי.
ההצעה הסעודית נדחתה, והערבים הח ליטו
לשלוף מנדנה את חרב הנפט.
בוועידת ראבאט, מרוקו, החליטו מנהיגי
ערב, כי כל המגעים עם העולם הלא־ערבי,
בשאלות דלק וכסף, ייבחנו מעתה
והלאה בהקשר עם ״נושאים אחרים״.
קרי: נסיגת ישראל מן השטחים הכבושים.
האמצעים שבהם החליטו הערבים להש תמש
היו רווחי הנפט העולים בהתמדה.
בעזרת כספים אלה ישתלטו על חברות
כלכליות ותעשייתיות באמריקה ובאירופה.
ואם ינסה הקונגרס האמריקאי להגבי לם,
ינסו הם מצידם לפגוע במערכת המו ניטארית
של אדצות־הברית ואף למוטטה.
הם יעשו זאת באמצעות העברות הון

מאסיביות מאמריקה לאירופה.
״איננו רוצים להרוס את אמריקה יותר
מכפי שאתם, האמריקאים, רוצים לפעול
נגדנו בכוח,״ אמד באותם ימים דוברו
של המלך פייסל. והוא הוסיף :״אין שום
סיבה למה שלא נעמול בצוותא כדי להשיג
פשרה.״
מחברי החוברת מקוננים, כי מאז ועד
היום הספיק העולם לשכוח את ועידת רא-
באט ואת האיום שנולד אז ושנועד לפגוע
בעולם המערבי כולו. שכן מנהיגי המערב,
אנשי הכלכלה והתיקשורת, מיקדו את
תשומת־ליבם בניצני השלום שטיפחו ה נשיא
המצרי וראש־הממשלה הישראלי.
אך בפינות השקטות והנחבאות, הרחק

.ף מה שהם גילו היה מחריד.
1הערבים, כך מצאו אותם ראשים
מפוכחים, מנהלים מזה שנים את מילחמ-
תם הקשטה בחדרי ההנהלות של החברות
הגדולות, בקאמפוסים ובמישרדי הממשלה
באמריקה.
ומה הצליחו עד כה לנגוס מאמריקה,
וכמה השפעה השיגו, ועל מה בדיוק הש תלטו?
על כך אין תועמלניה של ישראל
מסוגלים להשיב. אף לא אחד יכול לתעד
במדוייק ולאמוד את היקף החדירה הער בית
לאמריקה, מודים הישראלים ומאשי מים
בכך את הערבים.
לטענתם ניכשל הקונגרס בנסיונותיו לחו קק
חוקים שבאמצעותם אפשר יהיה לפקח
על עיסקות כלכליות של מדינות זרות. לא
האוצר ולא מישרדי המיסחר והתעשיה
יודעים בביטחה, מהו היקף הרכישות של
זרים בארצות־הברית. מה גם שהערבים
מכחישים בכל הזדמנות את הרינונים, ה שמועות
והפירסומים הדנים בפלישתם ל אמריקה.
אחמד
אל־שאעטי, המתואר בחוברת
ההסברה הישראלית כיד ימינו של מועמד
אל־קאדפי, סייר בתחילת השנה בפלורי דה,
בג׳ורג׳יה ובקליפורניה וטען באוזני
כל מי שרצה לשמוע, כי הדיבורים על
פלישה ערבית מקורם ב״קשר ציוני״ ,ש נועד
לשטוף את מוחותיהם של אזרחי
ארצות־הברית. התועמלנים הישראלים
טוענים, לעומת זאת, כי רבים מאותם
פקידים אמריקאים שהרגיעו את דעת־הקהל
בארצות־הברית על-ידי כך שהכחי שו
את קיומה של פלישה ערבית או ש־
((המשך בעמוד )72

הפותטוקול־ם

(המשך מעמוד )71
המעיטו בערכה, הפכו, בסופו של דבר,
לכוח מניע רב־עוצמה לאותן פעילויות
עצמן שאת קיומן הכחישו בפומבי מכל
וכל.
דוגמה לכך משמש ג׳ראלד פ-סקי, ש הרגיע
את הציבור האמריקאי בעת שכיהן
כעוזר שר־האוצר האמריקאי, בתקופתם
של ריצ׳ארד ניכסון וג׳ראלד פורד. לכתב
ניוז־ויק אמר :״האוצר האמריקאי גילה,
ששום חדירה מאסיבית של כסף ערבי ל אמריקה
לא התרחשה.״
והנה, לימים נתגלה, כי פרסקי זה, ה מנהל
מישרד של עורכי־דין בוושינגטון,
מספק יעוץ מישפטי ופינאנסי לסעודיה
ולמדינות ערביות אחרות. בחוברת המופ צת
מטעם ממשלת־ישראל נאמר עוד, כי
אדם זה פעל כמתווך מטעם קבוצה של
משקיעים מסעודיה ומכוויית, שרצו לרכוש
שלושה מלונות מרכזיים במנהאטן,
ניו־יורק, בסכומי־עתק.

המרגל שחזר
מאיראן

0160131

ו ד מן

איתן עמיחי

הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים
תולעי עץ. חרקי ספרים ובגדי*
כשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת־גן. רח׳ מודיעין .18ת.ד2272 .

טל 7 9 0 1 1 4 5 6 .רש׳מס׳ו 2עסק ׳ 481/75י ״ ״
י רו ס לי ם 664015 אי ל ת ־ 2ו 30־ 059

צמר

שמינות

נפתה מחסו מכירות בחל־ץ וביב !
*חוטים לסויגתיר *שמיכות ץ ויכות *כיסוים למיטה
*טורפי יצוץ! .מ חי רי םמיוחדים לשדסים וסוג ברחוב
הרצל 16 קייב ח־צו ( 200 מי מ מג ד ל שלום )
מפסלי לויט בס״כו טל 916135 :־ 03

ציוד בטחון בע״מ

משווקי תוצרת מגן גולדמן כע״מ
מציע לרגל הפתיחה :
כספות ביתיות, קופות פלדה
ארונות חסיני אש, תאים מיוחדים
בתנאים ובמחירים מיוחדים.
פרטים ״ציוד בטחון״ בע״מ, טל׳ ,244093
אבן גבירול 9תל-אביב.

רסקי אינו יחידי. רשימת סוכני
הערבים ואלה המשתפים עימם פעו לה,
נקראת כרשימת המי־ומי של עושי־הכותרות
בארצות־הברית. אישים אלה,
לטענת התעמולה הישראלית, מנצלים את
מעמדם ואת יוקרתם כדי לקדם את ה אינטרסים
הערביים ולשרת את לקוחותי הם,
או פטרוניהם, מן העולם׳הערבי. הם
מכונים בחוברת הישראלית ״הכוכבים של
תיאטרון הבובות״ .כלולים ביניהם, בין
השאר, האישים הבאים: :
• *׳דן קונולי, מי שהיה מושל טכ־סאס
ושר־האוצר תחת ניכסון, שנזכר ב זיכרונות
הנרי קיסינג׳ר כחכם ושקול
(ראה מדור עולם קטן, העולם הזה .)2200
קונולי, השואף לזכות במינוי הריפובליקאי
כמועמד לנשיאות, מוצג בחוברת הישרא לית
כמי שהיה יועץ פוליטי ומישפטי של
הון סעודי, שכלל, בין השאר, בנק שהיה
קשור לברט לאנס (ראה לעיל).
• פטיוארט סימינגטון, מי שהיה
סנאטור ומזכיר הנשיא לענייני אוויריה,
מייצג אינטרסים כלכליים של סעודים ר
כווייתים, ביניהם מי שהיה המפקח על
שירותי הביון הסעודיים.
• ויליאם פולכרייט, לשעבר יו״ר
ועדת הסנאט ליחסי חוץ, משמש יועץ
״האוסף״ ,כלשון החוברת 25 ,אלף דולר
מדי שנה מן הנסיכויות הערביות ו־50
אלף מסעודיה.
• קלארק קליפורד, לשעבר שר-
ההגנה האמריקאי, גם הוא יועץ האוסף
כל שנה 150 אלף דולר מאלג׳יריה. מיל-
בד זאת הוא משמש יועץ מישפטי לאינ טרסים
סעודיים.
• ריצ׳ארד קלייגדיסט, לשעבר
התובע הכללי, אוסף כל שנד! 120 אלף
דולר מאלג׳יריה.
• ריצ׳ארד הלמם, הבום לשעבר
של הסי־איי-אי ומי שהיד, שגריר ארצו
באיראן, מספק היום ייעוץ לאיראנים ושו תף
בחברה מאריקאיודאיראנית לייבוא־ייצוא.

ריימונד קלוז, לשעבר איש־מפתח
של הסי־איי־אי במיזרח־התיכון. כיום הוא
משמש יועץ פינאנסי למישפחת המלוכה
הסעסדית.
י• ג ץ או ק׳ תו ל לשעבר איש הסי־איי־אי
במיזרח־התיכון. היום יועץ לירדן.
הכנסתו לא ידועה.
• פרדריק דוטץ, לשעבר עוזר שר־החוץ
האמריקאי. כיום יועץ מישפטי ופי-
נאנסי, האוסף מדי שנה 200 אלף דולר
בעבור ייצוג סעודי בענייני נפט.
6לינודד הולטץ, שהיה עוזר שר־החוץ
האמריקאי, מייעץ היום לאופ״ק ב תחום
המוגדר כ״יחסים עם הקונגרס ה אמריקאי״.

ויליאם ארמסטרונג, שהיה אף
הוא עוזר שר־החוץ, מתואר בחוברת ה ישראלית
כ״העיניים של סעודיה בוושינג טון״.

מילחמתם של הערבים
בסנאטור פרנק צ׳רץ׳ ,על
עתידה של אמריקה ועל
המקום שבו ייקבע גורלה של
ישראל — כהמיטך.

קו להיות דוגמנית
עירום נשאת צעי רה
1חתיכה.לוס׳ עוסקת
נ כו נגיר 68
^ כל צייר גדול, היתה הדוגמנית
* האהובה עליו, שאותה הירבה לצייר.
תמונותיה, התלויות בכל המוסיאונים בעו לם,
של סוזאן ואלאדון, דוגמניתו של
רנואר, הפכו את תווי פניה מוכרים לכל
ילד ומבוגר. גם בארץ, יש מיספר קטן
של נשים ונערות, המשמשות מודל עירום
לציירים, אך רובן אינן מתמידות בעי סוקן
זה. רובן נשים צעירות, בעלות גוף
נשי, המנסות להרוויח את לחמן כדי להמ שיך
הלאה. כזו היתד, למשל מרי, המו דל
המפורסם של בית־הספר הגבוה לציור,
שנסעה יום אחד לאמריקה, והשאירה
מאחוריה הרבה ציירים מאוכזבים. למצוא
מודל עירום, המתייחסת למיקצועה ברצי נות,
שהציירים כמעט רבים על הזכות
להזמינה ״לשבת״ — ועוד למצוא שזו
אשה בת — 68 זוהי הפתעה בלתי־מת־קבלת
על הדעת.
הגורל, האכזר או הטוב, נוטל חלק
חשוב בסיפור. כל מהלומד, שניחתה על
לוסי, הביאה כאילו במכוון, משהו חיובי
לטוב. לפני חמש שנים, לקתה לוסי בד,ת־קף־לב
קשה, כתוצאה מלחץ בעבודתה ב תופרת.
היא נאלצה להפסיק את העבודה.
שישה חודשים מאוחר יותר, נכנסה בוקר
אחד לביתה, שכנתה, הציירת רחל סיאני.
״לוסי,״ שאלה אותה הציירת ,״האם את
מוכנה לעשות לי טובה, ולבוא לשבת
בשבילי ובשביל כמה חברותי, כמודל?״.
לוסי לא ידעה במה דברים אמורים, אך
הסכימה. כשגמרה לדגמן, נתנה לה השכנה,
להפתעתה, תשלום עבור הישיבה.
אחרי שבוע, שוב ביקשה ממנה הציירת
לבוא ולדגמן. לוסי המשיכה בכך, ולפתע
מצאה עצמה מעורבת בעבודה והחלה נס חפת
בהתלהבות, כאילו יצאה להרפתקת
חייה.
״בתחילה, הייתי כמו תלמידה בכיתה
א׳,״ מספרת לוסי. לאט לאט, למדה את
סודות המיקצוע, וכשהיתה שבה הביתה,
נהגה לחשוב במה תוכל להוסיף לעניין,
ואיך תגוון את צורות הישיבה. עולם האמ נות
לא היה זר ללוסי גם לפני שהפכה
מודל. תמיד אהבה תיאטרון וגילתה כי־שרון
לעיצוב. במשך שנים רבות עבדה
כמעצבת תילבושות לחברה־הגבוהה במצ ריים.
את כישרונה ונטייתד, לעיצוב ולתיאטרון
ביטאה בתפירת כובעים שונים
ומעניינים בעלי תיתורות, מלמלות ופר חים.
בבואה לדגמן היא מביאה איתר, נוצות
בת־יענה וצעיפים ססגוניים שרקמה
במו־ידיה.
כיצד התייחס בעלה לעובדה שאשתו
בת ה 68-הפכה דוגמנית־ציור? בתחילה
התייחס לכך כאילו עבדה אשתו בבית-
זונות. אך הציירים הרגיעו אותו, ואמרו
לו, שעל־מנת שיהיה בטוח בכך שעבודת
אשתו כשרה, הם מזמינים אותו לבוא
עימם, ואף להצטרף ולשבת כמודל
ולהרוויח. הוא הסכים. בא פעמיים, ישב
כמודל בחוסר־סבלנות בולט, ומאז פסק
לבוא, אך הסיר את התנגדותו. גם ילדיה
של לוסי יודעים כי אימם עובדת כמודל
של ציירים, והם אף חשו בשפע האהבה
והרגש שמרעיפים עליה כל הציירים
והכבוד שהם רוחשים לה. והם יודעים כי
אימם, בזכות כל התכונות הגלומות בה,
מצליחה לגרום לציירים רבים ליצור דב רים
נפלאים. היותה השראה והאווירה
שהיא יוצרת סביבה, גורמים לציירים
רבים להפוך, תודות לציורי דיוקנה של
לוסי, הצלחה מיסחרית בטוחה. פשוט, אי
אפשר להיות אדיש למראה הציורים שהם
ציירו.
התכונה האופיינית ללוסי היא המקוריות.
כל מה שקרה לה, וכל מה שעשתה, היה
תמיד מקורי. כבת למישפחה אמידה במצריים,
שמוצאה מהונגריה, צרפת, תור כיה,
ולבסוף מצריים״ היתה רגילה לוסי
לראות סביבה שפע, פאר ואורח־חיים מסוג נן.
כשנפטר אביה, ממחלת־לב, בגיל אר בעים
וארבע, הותיר את המישפחה במצב
כלכלי מעורער. האם, שהקדימה ודאגה
לגורל המישפחה, למדה תפירה, והפכה
תופרת־צמרת במצריים. לוסי, נישאה ב-

גיל ,19 ועד גיל 26 כבר היתה אם לאר-
בעת ילדים, מלבד תינוקת שנפטרה בגיל
חודשיים, בתאונה, מאורע שהיה ללוסי
״מעשה ידם של השדים״ .זמן קצר אחרי
לידת הילד הרביעי, התחילה לעסוק בתפי רה׳
תחילה בבית, ואחר־כך בסאלון בן
שלוש קומות, עם עשרות תופרות תחת
הנהלתה. היא החלה רוכשת לה מוניטין
של תופרת מעולה, בזכות המקוריות שלה,
וכשרונה לעצב דגמים מייוחדים.

שדים
ו מל אכי ם
*1וסי מקרינה סביבה חום, אהבה ו *
רגש, וזוכה בהם בעבודתה. בלעדיהם
איננה מסוגלת לעבוד. בהיותה במצריים,
היו כל לקוחותיה מתייחסים אליה כאל בת
מישפחה, ולא כאל עובדת .״אף פעם, לא
הייתי מסוגלת לתפור למישהו שאינני אוהבת׳״
מספרת לוסי .״באותה מידה, אי נני
מסוגלת לדגמן, בלי אווירה.״ החום
הזה, שלו היא כה זקוקה, הוא הדבר הרא שון
הפורץ ויוצא ממנה כאשר היא יו שבת׳
ומשפיע בצורה כל-כך ישירה על
הציירים.
בשנת , 1955 עלו לוסי ובעלה הראשון
לארץ, מפני שרצו שילדיהם ימשיכו את
לימודיהם בישראל. השנים הראשונות היו
קשות מאד. כל מיטלטליהם נגנבו בדרך
ארצה, הם גרו בצריף בשכונת מחלול,
שאומנם גם בו הישרתה לוסי חמימות
ונוי, אולם יום אחד, בסופה עזה, נעקרו
רוב הרעפים מגגו, והם נותרו בלי מיס-
תור מהגשם• גם הסביבה שבה היה נמצא
הצריף היתד. דלה, והנוף שמחוצה לו,
היה מדכא.
העבר מזכיר ללוסי את אמונתה בכוחות
הטוב והרע — ״שדים ומלאכים״ .הפעם,
היא מספרת, ניקרה המלאך הטוב בדרכה.

| מול הממדים הנדיבים שהטבע
״ חנן בהם את לוסי, מתקבלים
תמיד, בלי יוצא מהכלל, ציורים אימפרסיוניסטים רכים ובעלי

אווירה. דווקא ממדי הענק של גופה, הקווים העגולים והחמוקים
הדשנים, בצירוף עושר הבעות בפנים, מתקבלים טוב יותר בציור
מאשר בצילום. סיגנון טולוז לוטרק קם לתחיה ב־ , 1979 בתל־אביב.

ציי

ביום כפור, כשהגג שלראשם חסר חלק
גדול מהרעפים, היה שיטפון, שכמוהו לא
נראה שנים רבות. המטר העז שטף את
ביתם, וכמעט הרס אותו כליל. לוסי היתה
מהלכת ברחוב, ואחת משכנותיה פגשה
בה, וסיפרה לה על דירה בת שני חדרים,
בלב תל-אביב, העומדת למכירה. בגלל
מצבה הגרוע, נמכרה במחצית משוויה האמיתי,
וכך, התאפשר ללוסי, לעבור מהצריף
ההרוס לדירה במרכז העיר, שאומנם
היתד. קטנה, אך מאחר שהילדים כבר
גדלו ועזבו את הבית, הספיקה לצרכי
הזוג.
אך בזה לא תמו צרותיה של לוסי.
חמש שנים אחרי שעלו לארץ, נפטר בעלה
ממחלת־לב. מאוחר יותר, הכירה את בעלה
השני, שלו היא נשואה שמונה־עשרה שנה.
יד הגורל
ין* ירתה שד לוסי, מקושטת כולה במלאכת־ידה,
החל משטיחים המכסים
את ריצפת־הבית, דרך כריות התפורות מ פיסות
בדים צבעוניים ומעוטרות בתחרה
וריקמה, וכלה בקישוטים על הקירות. קי רות
חדר־המגורים עמוסים ציורי דיוק נאות,
שלוסי, כמובן, שימשה להם מודל.
אין זה מנהג של יום״יום להעניק ציורים
כשי למודל. אך הקשר העמוק שנוצר בי נה
לציירים, והכרת התודה שלהם על מה
שהיא מחוללת עבורם, באים לידי ביטוי
בשי שהם מעניקים לה.
הציורים שלוסי היא נושאם מצטיינים
בעושר של צבעים, חום־מזג, דרמתיות
ואכספרסיביות, רגש רב. כאשר היא מטה
את פניה הצידה, ועיניה כמעט עצומות,
כובשת לוסי ומהפנטת את הציירים ה־מף
יירים אותה. אחת הציירות, אומרת
לה ״לוסי, הידיים שלך הן פורטריט!״
ואכן, אצבעות ידיה ארוכות ונאות. למרות
הממדים הנדיבים של חזה, הבטן והיר כיים,
בזכות הידיים, הרגליים והפנים, ש כולם
יפים ומעודנים, אין כל וולגריות
בעירום שלה. למעשה, אין היא מרבה
לשבת כמודל עירום, אך גם ביושבה לבו שה׳
היא יודעת איך לחשוף קרסול או

הדוגמנית המועדפת
לפניו,

מקובלת

לוטי

ציירים

בהיותה כה מייוחדת, מיקצועית ובעי
השפעה מיידית על כל צייר שהיא מדגמ
רבים, כמודל האהוב והמועדף על ידיה

חלק אחר בגוף, ולתת תחושה חזקה. מאד
של נשיות לכל הציור.
לוסי, היא דוגמנית יוצאת דופן בעולם
הציור הישראלי. לראשונה בחייה, הגיעה
בגיל כה מבוגר למיצוי כל התכונות
הטמונות בה. אהבת התיאטרון, באה לידי
ביטוי בעושר התנוחות שבהן היא עומדת
או יושבת, מבלי שהציירים יצטרכו לתת
לה הוראות והנחיות. כישרון העיצוב, שבו
השתמשה בהיותה תופרת, והרקע שממנו
באה, משמשים אותה בעיצוב תמונה מסוגננת
שלה. לפעמים, היא עוטה זוג כפפות
שחורות, כובע רחב־שוליים, המקושט בתחרה
ובפרחים, גרביים שחורות עד ה ברכיים,
המקושטות בגדיל אדום. לפעמים,
היא מקיפה את גופה העירום, בכמה שו־בלים
של נוצות בת־יענה, שבצרוף כובע
קטן ומסוגנן, יוצרים את דמות האשה,
שצויירה על-ידי הצייר אנרי דה טולוז
לוטריק, בציורים כה רבים, ואף ברא שוני
הליטוגרפיות של העולם המערבי,
של ה״בל-אפוק״ ,תקופת סוף המאה שעברה,
ותחילת המאה העשרים.
את הופעתה הצעירה והתוססת מסביר
בעלה. הוא נוהג לומר לה :״מזלך, שאת
כל כך עמוקה, לכן אין לך פנאי להז דקן.
כל כולך, תוססת, כמו שמפניה.״
והיא מוסיפה :״אם אני אנוח — סימן
שאני עייפה. אם אני עייפה — סימן שאני
חולה. אם אני חולה — סימן שאני כבר
זקנה.״ לכן, כדי להחלץ מזה, היא אינה
חדלה מלהעסיק עצמה בעבודות-יד, ריק-
מה, תפירה, ועיצוב האביזרים שהיא לו קחת
איתה, כשהיא הולכת לדגמן.
מהו סודה של לוסי? מדוע העירום
שהיא מציגה, איננו רגיל, פיסי, ארצי
ואירוטי? מדוע כה אסתטי ורוחני? הסי בה
היא, שכאשר היא מדגמנת, היא מה צינה
את כל אופייה ואישיותה העשי רה.
היא נותנת את כל כולה לעת הישי בה.
הקשר ההדוק שנוצר בין־רגע בין
הציירים לבינה, מהווה את הגורם הראשוני
להצלחה המוחצת של כל שמצייר אותה.
״לא תיארתי לעצמי, שאשה מבוגרת יכו לה
להיות מודל. היה זה פשוט מיקרה, יד
הגורה,״ מסכמת לוסי.

עלים טל 1

גורם ההפתעה
בחשיפת הדגל
השנה היא השנה שתהיה זכורה לטוב
לכל אוהבי השסע בחצאית. אם תיתקלו
בגברת המתלבשת בהתאם לכללי האופנה
האחרונה, תראו בוודאי גברת בעלת מראה
סולידי, אפילו שמרני במידת מה. החליפה
שלה מחוייטת כהלכה, בעלת כתפיים מוג בהות,
אבל אם אך תסתובב אותה הגברת
ותעיפו את מבטכם לעבר החצאית שלה,
הרגל. מעניין לאן הם חותרי מלהגיע, אותם
הרגל. מעניין לאן הם חותרים להגיע אותם
מתכנני־אופנה. ככל שהשנים עוברות, ה־

סוודרים, אפודות מחומרים כמו אנגורה, קאשמיר וצמר טלאים (למבס־וול)
מבית החרושת לסריגים ״לנה־דקו״

נחים בארון הבגדים שלה. הרצון הזה,
ללבוש סוודר מעשה ידיה של סבתא או
של אמא, קיים למעשה עד היום. לא פעם
אפשר לשמוע שיח נשים בחנות סריגים,
כשאחת אומרת לחברתה: סוודר יפה, אבל
לא נראה כמו עבודת־יד.

או, אז בעניין הזה יש לי חדשות בש בילכן.
מיפעל לנה־דקו החליט להשקיע
מאמצים בפיתוח מכונות הסריגה שלו, על
מנת שהסריגים ייראו כמו מעשה ידיה של
סבתא. וכך ניתן לראות בקולקצית החו רף
של המיפעל סוודרים בעלי צווארון גולף

מצמר מוהר, כשעל זה ווסטים מותאמים
בסריגת פסים, אפודות ללא שרוולים בדוג מת
משולשים בסריגה, כשלזה מותאם
צעיף. בקיצור, העיקרון של כל הסריגים
הללו: שהם נראים כמו סריגת־יד.
איפור בצבע קוניאק
בואו נעיף מבט, מה התחדש בתחום
אופנת האיפור לקראת התקופה הקרירה
של סתיו־חורף 80־ . 1979 הלנה רובינשטיין
מציעה שלל צבעים עזים ולוהטים, בגווני
הקוניאק והיין. את שואלת מה זה
קוניאק כשמדובר באיפור. ובכן, זוהי אום-

השסע הולד ומעמיק בחצאית
מבית האופנה האיטלקי ״׳אלברטה פואטי״
שסע הולך ומעמיק. ומי יודע לאן נגיע.
כפי שאתם רואים, נוח מאד לעלות במדרגות
עם חצאית כזו. שלא לדבר על מחול
סוער על פני רחבת־הריקודים.

גוונים חומים זהובים
כמו הקוניאק
אנגורה וקאשמיר
איך היתד. סבתא מעבירה את לילות
החורף הארוכים בימים של טרם־טלוויזיה?
התמונה הקלאסית היא, בדרך כלל, ליד
האח, על כיסא נדנדה, כששתי מסרגות בידה
וסוודר ארוך מונח על ברכיה. שאלו
את אמא שלכם, כמה סוודרים כאלה מו
אופנת
איפור חדשה בגווני השמש
הגפנים נותנים השראה לצבע

נה בגוונים זהובים־חומים זוהרים ובו בזמן
לא מוגזמים. אופנה שקטה ומתונה. ה צבעים
משולבים באור השמש, בשלים ב גווני
הגפנים על מורדות ההרים. זה נש מע
ממש כמו שיר של ביאליק. אבל היין
הצלול הנובע מגפנים אלה משמש השראה
לקשת גוונים חדשה. אדומים וזהובים, בוהקים
ומנצנצים. אלה המופקדים על הצבע
בהלנה רובינשטיין למדו לרסן את הגוונים
הלוהטים של היין החדש, על-ידי עירובם
ביינות ישנים וב ונוצר גוון הקוניאק של
שימחת־החיים, הגוונים הללו יקשטו את
השפתיים ואת הציפורניים.

נוניתה צנ טג ר-

לחופש
נולדתי!

הזמנים השתנו.
איזו נערה היתה מעלה בדעתה לעשות פעם מה שאני עושה בימי המחזור החודשי שלי?
אני רוכבת, שוחה ורוקדת בחופשיות וללא דאגה. הכל בזכות טמפון או־בה, המומלץ
לכל נערה צעירה החל ממחזורה הראשון, לאו־בה שלושה
גדלים, בשלש
דרגות ספיגה: מיני ־ לבתולה ולנערה המתבגרת, נורמל
למרבית הנשים
ואקס טר ה לנשים עם דימום רב. או־בה בעל כושר
הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום וריח. או־־בה
קטן וקל
להחדירו. אוי־בה אינו זקוק למוליכים:
דחיפה קלה
והוא בפנים. בלתי מורגש ונעלם מעיני כל.
גדולתו של
אוי־בה בקטנותו. אני נושאת אותו בכיס
הקטן של
הג׳ינס או בארנק הכסף שלי.
נסי א ת או־־בה

לב׳ ענת עצמון
או־בה מה׳ ההסברה
ת.ד ,2115 .חיפה
אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
ג טמפונים בנרתיק שם כתובת•

הטמפון הקטן
שכבש את העולם

ם משתמשת בטמפונים
ם לא משתמשת בטמפוניס

המיר שם
ל מ סיב ה
מו צלחת-
מו צל ח ת !!!

פטיפון א0110ק4

טייפ-דק קסטות
ם1 0 1 -3x

110<0 3035א
טיים־דק קסטות

דגם־350־.ונ< א.1.0ו0ק* 4
דגם־5ב־ם** 0
המוסיקה רועמת
התופים קורעים
רינה מזיזה ת׳תחת
דני את רגליו מרים
״ניקו ״ לא עייף אף פעם
״ניקו״ מנגן בלי סוף
״דיסקו־ניקו״ זה הטעם
״דיסקו־גיקו״ עד אין סוף!

הרסיבר שלא רק נראה טוב — אלא נשמע הרבה
יותר טוב! אין לו מתחרה במחיר ובוודאי ל א
בחידושים המיוחדים של קונצרן סאאווא יפאן.
^ , 2*15 רגישות מקלטעע. 2.0
עוצמה:
— יחידת מוסיקה נהדרת. 3035 דרוש שישמיעו לך אותה בבל חנות סטריאו
מקצועית.

חשוב לכיס שלך!
בדוק והשווה א ת מחירי המכשירים עם ה מת חרים
לא תמצא עיסקה יו תר טובה בסטריאו. נקודה.

סי־סל

המפיצים: צלילי גיתית בע״מ,
ירמיהו ,46 תל־אביב, טל׳ 443121

העולם הזה 2203

מבחר הספרות

העברית האלמונית *ר הפלונטר

הבינוני של איריס מרדוך ^ שיעור־מולדת של הראובני ^
חישוף מחקרו לשירי ״ונתן רטוש ^גי מאה ל הולד ת י. קורציאק
עה, שציבור הסופרים יסלק מעל גבו את
החטוטרת של העסקונה הספרותית ויקים
איגוד מיקצועי, שידאג לבעיות פרוזאיות
כשכר-סופרים, ניצול סופרים בידי מו״לים,
ספריות, הסדרי מס־הכנסה הולמים, ושאר
צרות אינפלציוניות, שאגודת־הסופרים ה נכה
של היום, נבצר ממנה לעסוק בהם,
וכתחליף הפכה את עצמה חנות ספרים
קיקיונית למיטב הספרות העברית.

התחזות בדיחה ספרותית חסרת־תקדים הביאה
חוברת מס׳ ,5כרך מ״ט, של ירחון עס־קני־הספרות
מאזניים. הבדיחה: סידרת
מודעות המתפרסמת בין עמודי הירחון,
תחת הכותרת חשוב לשוחרי הספר הטוב.
סידרת המודעות מבשרת כי ״ניתן להשיג
ספרים במחיר מחל, ממיטב הספרות העברית״.
קורא
מיקרי שבשגגה נפלה לידיו חוברת
מאזניים זו, עשוי לחשוב כי הגר יוסף,
מחבר בחינות היסטוריות, זדיגמן רפאל,
מחבר מסות פילוסופיות, רוזי צגי, מחבר
חוגים ובעיותיהם, ל.א.אריאל, מחבר
לאור הוונום, יוסף אריכא, מחבר צעדים
באש, הגב׳ מלכה שפירא, מחברת שנינו
במגינים, והמחברים פינחס אלעד,

אותו או ידחוף את יצריו אל עבר הראש
הכרות.
מרדוך מעצבת את סיפרה כרומן-בלשים
מסוג נחות, ובו גורם הפתעה שאינו מם-
תיע כלל בסיום. במיבחר שבין שנים והצי
משולשי אהבה, חסרי ברק מיוחד במינו
מדחיקה אייריס מרדוך, לשם שמירת המתה
האירוטי, מישגל בין אח לאחות ושאר

ייקים, הכתובים בעברית רהוטה, עניינית
וקפדנית.
עמנואל הראובני מביא בלכסיקונו שי-
עור־מולדת בדוק, עמוס נתונים. המידע
העכשווי רצוף חבילות מידע היסטורי־ארכיאולוגי,
שיש בכוחו לרתק את הדמיון
ולהוציא את האנשים ממסלולי חוצלארץ
שלהם לטייל ברחבי ישראל. בלכסיקון
מצויים תצלומים צבעוניים מרהיבי־עין של
דוגמות ארכיאולוגיות, כמו אותה צלמית-
שנהב של אשה הרה, שנתגלתה בבאר-
שבע.

תרגום
רומנשרתות מרטין גיכ״־לינץ׳ ,סוחר-יינות אנין
טעם, גבר לונדוני חלשלוש — הוא גיבורו
של רומן־משרתות, שיעדה המחברת איי
ריס מרתך לקהל מעריציה האינטלקטו אלי
והחצי־אינטלקטואלי. הספר הראש
הכרות * דומה להכלאה של רומנטיקה ומ־שולשי־אהבה
צרפתיים, על נפשות־פועלות
בריטיות. זה קיסמו, וזה סוד דחייתו של
ספר זה.
אייריס מרדוך התפרסמה בסידרת מסות
על סוגי כתיבה שונים, וכן על כתיבתו של
ז׳אן־פול סארטר, שבהן היא טוענת
שעל הספרות לגלות לנו, הקוראים, את
החיים. בסיפרה זה ניסתה ליישם, כמינהגה
בספרים אחרים שלה, את השקפותיה ה ספרותיות.

כרתיני, כנימין גלאי, כרוך
כצנלסון, מאיר מוהר ויהודה קרני

— נימנים, הם ויצירותיהם על מיטב הספרות
העברית.
התחזות ספרותית זו, של עסקני אגודת-
הסופרים העבריים, נמכרת בבית־הסופר,
רה׳ קפלן .6
אם גיבוב מיקרי זה של ספרונים, שראו
אור על חשבון משלם המיסים ובסיבסודו,
שכל קשר בינם לבין הספרות העברית,
שלא לדבר על מיטב הספרות העברית,
הינו מיקרי בהחלט, מסקרן לדעת, באיזה
כינוי מכנים במיסדרונות בית־הסופר, את

חשוב לש וחר י הספר הטוב
ניתן לה שיג ס פ רי םבמ חי ר מוזל, מ מי טבהספ רו תהעב רי ת.
הספ רי םהב אי ם יי מכרו ב מ חי ר 50 . -ל ״ילכלספר.
ספר.
שם הסופר
שם הספר
אלעד פנחס שירים מזרח שמש
ברתיני ק. א. שירים שביל כחול
גלאי בנימין
( מ חזו ת)
סדום סיטי
כצנלסון ברוך שירים מלב אל לב
מזהו מאיר שירים עין בעין
קרני יהזדה
שירים ופר ח ה
בימה קטנה
כן ני תן לה שיג א ת:
מאסף חיי ם הזז -ב ע רי כתם של דב ס דן ודן ל או ר 0 0 . -ו ל״י.
״ מאזניים״ ,ספר היובל, תרפ ״ ט -תשל ״ ט 80 . -ל״י.

איירים מרתך
חיי הבורגנות הבריטית
הבלים שיועילו למכירת הספר בקהל צרכני
רומן המשרתות.
הראש הכרות מתורגם לעברית כהלכה,
מעלה שאינה משפרת את ערכו הספרותי.
הראש הכרות הוא ספר מלאכותי למדי
על חיי הבורגנות הבריטית, כאשר המחברת
מצליחה לעורר בקורא את האשליה,
שגיבוריה אינם עובדים, מנותקים מהרחוב,
וכל מעשיהם מתמקדים במעברים ממשולש
אוהבים אחד למישנהו.
לסיכום: הגב׳ מרדוך היא סופרת ש ניתז
לקרוא ספר אחד, או לכל היותר
שניים, מפרי עטה, וכל קריאה נוספת
של ספריה חיא בלתי־נסבלת ורצופת חז רות•
חבל רק שהתירגום הסביר של הראש
הכרות לא נפל בחלקו של ספר מעולה
יותר מפרי עטה.

המכירה 8 .3 0 :בבוקר 1.2 -בצהרים

במזכירותאגודתהסופריםהעברים, ר ח׳ קפלן ( 6קומהא׳)
ת ל־ א בי ב

העסקונה הסיפרותית כחנות ספרים קיקיונית
להפסיק את הסיבסוד

ספריהם של עמום עוז, פינחס שדה,
עמוס קינן, יהודה עמיחי, נתן זך,
יונתן רטוש ודמויות בולטות אחרות
של הספרות הישראלית כיום.
בימים אלה של ניסיונות לקיצוץ תקצי בים
במישרדי הממשלה, אולי זו השעה,
כמאמר איש שאינו מעולם הספר, שר־האוצר
החדש, יגאל הורוכיץ, לחתוך
בבשר החי. במילים אחרות, למחוק את
סיבסודם של עלוקות הספרות העברית,
התופחות ומשמינות במיסדרונות בית
טשרניחובסקי הצליחו להבאיש את שמו
של הסופר הישראלי עד תום, כשהם מתח זים
כנציגיו, שלוחיו ונבחריו, הגיעה הש
מרטין
גיבודלינץ׳ הוא גבר מפונק, ה מיטלטל
בין אשתו המבוגרת ממנו בכמה
שנים, והמתקרבת במהירות לבלות שאין
בה עדנה, לבין פילגשו הצעירה ומלאת
הפוריות. אלא שגיבון־פינץ׳ הנ״ל, אינו
סתם סוחר־יינות, אלא היסטוריון חובב,
שהתמחה במילחמותיו של ואלנשטיין וב קרבות
אחרים של אותה עת. סוחר־יינות,
שהמחברת סיפקה לו את הבסיס, שיביא
* אייריס מרדוך — הראש הכרות:
עברית: חנה הרצוג ; הוצאת זמורה ביתן
מודן, מועדון קוראי מעריב; 183 עמודים,
כריכה רכה.
ארצישראל חובבי ואוהבי ארץ־ישראל נתברכו החו דש
בלכסיקון חדש ומעולה, המביא רישום
מדוייק וממצה של הישובים ואתרי עתי-
קותיהם. הלכסיקון הוא ישראל — הישובים
ואתרי עתיקותיהס, פרי עבודתו של
שהוא שיכלול
עמנואל הראוכני*
שני לכסיקונים קודמים שלו, שראו אור
בעבר.
לכסיקון זה הוא מלאכת־מחשבת לנסי-
קוגרפית, המכילה מיקבץ של מפות לציון
הישובים והאתרים, תמונות צבעוניות מר־היבות־עין,
מפתחות שמות מעולים ומדו *
עמנואל הראובני — ישראל — הישו בים
ואתרי עתיקותיהם: הוצאת ממדה;
446 עמודים; כריכה קשה.

צלמית שנהכ של אשה הרה
שיעור מולדת

ביקורת

שלושה קופים
פדום׳ והלל כרזל מביא בסיפרו משוררים
בגדולתם* בחינה מקיפה ונרחבת
* הלל ברזל — משוררים בגדולתם :
הוצאת יחדיו; ספרית מקור; 426 עמו־דים;
כריכה רכה.

1מר וו 1ל נייר־
(המשך מעמוד )77

של 13 משוררים, ביניהם: חיים נחסן
ביאליק, שאוד טשרניחובפקי, או רי
צבי גרינברג, אברהם שלונסקי,
נתן אלתרמן, לאה גמלדכרג, יונתן
רטוש, יהודה עמיחי ואחרים.
הנחת־היסוד הביקורתית של פרום׳ ברזל
היא, יציאה מהמיסגרות הכובלות של
בחינת שיר זה או אחר של המשוררים
האמורים, לעבר בחינה והערכת סך כל
שירתם. באורי צבי גרינברג מוצא ברזל
את נושא המוות, והזדהות המשורר עם
נושאו. בבחינת שירתו של יונתן רטוש
עובר ברזל על כימעט־טאבו של הדורות
החדשניים בשירה הישראלית, בהעמידו את
רטוש במקום של כבוד בשירתנו. דרך
שירי האהבים של המשורר הכנעני, ועל
מות הבעל שלו, מביא ברזל ביאור תמצית
של השיר אביר, שעניינו שלושת
הקופים המפורסמים, והמסתיים בתבנית
ציורית.
מעניינת בחינתו של ברזל את שירת
רטוש, תחת הכותרת: יונתן רטוש: עבריות
ואוניברסליות, תוך התמקדות בנוסחי
המיתוס של המשורר, כפי שהם מגי עים
לידי ביטויים בקבצים חופה שחורה,
בארגמן, יוחמד ובשירי חרב. ברזל מבהיר
כי אלוהי העברים של רטוש אינו דווקא
אלוהי היהודים. ברזל טוען כי ,,החידו שים
הצורניים מלווים את התשתית הרע יונית
המהפכנית, ומעניקים לשירת רטוש
את מקומה המיוחד בשירתנו. אפשר לדאות
ברטוש, כפי שראה קורצווייל, חוליה

קזלשד, קופים

להבנת השירה העברית. ברוב המאמרים
עמד הלל ברזל במשימה בכבוד, למעט
המשוררים שהוזכרו קודם לכן.

איזכור

בימים טרופים אלה, כאשר שבה ומתעוררת
שאלת טוהר־הנשק בחברה הישרא לית,
אין פלא ששבה ועולה דמותו של
הגריל, גולשמידט -הידוע יותר בכי נוי:
יאנוש קורצ׳אק -אחת מדמויות
המופת של יהדות פולין, האיש שהלך
גא עם תלמידיו למוות.
מדף הספרים של יאנוש קורצ׳אק ואודותיו,
בעברית, התעשר החודש בשניים
נוספים. הראשון, סיפרו של ישראל
זינגמן (סטאשק) ,יאנוש קורצ׳אק —
בין היתומים * השני: חוברת בעריכת ד״ר
אדיר כוהן, יאנוש קורצ׳אק — דיוני
הקונגרס הבינלאומי במלאת מאה שנים
להולדתו **.
קורצ׳אק, שנודע כמחבר ספרי־מופת ל ילדים
ולנוער, ביניהם המלך מתיא הראשון,
המלך מתיא באי השומם*** יותס
הקסם וספרים-רבים אחרים — היה
תערובת של מתקן חברתי ברמה עולמית;
וסופר שפועל לקידום אמונתו בספריו. את
רעיונותיו החדשניים בחינוך יישם קוד־צ׳אק
במערכת חינוך היתומים שאותה טי פח,
רעיונות המונחים על־ידי ערך אחד
ויחידי: כבודו של הילד. זכות שעליה
הוא עומד בספריו זכות הילד לכבוד וב-
מחזהו סינאט המטורפים. קורצ׳אק היה
מהראשונים שניצלו את כלי-התיקשורת
ההמוניים להטפה. לעומת נאומיו המטורפים
של הנאצי גאפלס, החל קורצ׳אק,
בשנת , 1935 במחזור שיחות־ראדיו, על
ילדים ולילדים, בראדיו הפולני.
רבים מחניכיו של קורצ׳אק בימים ש קדמו
למילחמת־העולם עלו ארצה, וה ו
בין מקימיהם של קיבוצים רבים. כאשר
פרצה מילחמת־העולם לבש קורצ׳אק מדי
קצין פולני, וסירב לענוד את הטלאי ה צהוב,
שהנאצים כפו על היהודים. הוא
נעצר, ושוחרר רק אחרי השתדלות של

י ם שלשה קופים.
תשתית רעיונית מהפכנית
ניסיון להשיב את הגדולה
בשרשרת של מורדים בספרותנו, דוגמת
ברדיצ׳בסקי, יל״ג, שניאור וטשרניחוב-
סקי (כחלק משיריו) .מבחינת ההתקוממות
כנגד ערכיה של היהדות הנורמאמיכית
יש בוודאי צד מגשר...״
קצת מפליא למצוא בחברותה מכובדת
של משוררים, מביאליק ועד לעמיחי, את
אבא קובני, עוזר רכין. ואת זלדה,
שהינם בבחינת האנטי־תיזה השירית לשרשרת
המורדים בספרותנו, והינם בעלי
חיקוי, שגם כוחם כבעלי מלאכה סתם
בשירה מפוקפק למדי. ספק אם שירתם
תעמוד למעלה ממחצית הדור. שירה נטו לת
מעוף או בת־שיר, שירה־מטעם של
משוררים שמינו עצמם לבעלי מטעמים,
ואין בכוחם לעלות לספירות שיריות נוסח
כשאדם נעזב של יהודה עמיחי, שאותו
מביא ומצטט ברזל בפרק המוקדש למשורר
זה :״כשאדם נעזב על־ידי /אהבתו,
מתפשט בתוכו /חלל עגול כמו מערה /
כשביל נטיפים מופלאים, לאט / ,כמו
המקום הריק /השמור כתוך ההיסטוריה /
למשמעות, לתכלית ולדמעות...״
מרבית פרקי הספר מומלצים לעיון קפדני
של שוחרי השירה הישראלית, שבש נים
האחרונות היד, מי שניוון את טעמם
והרגילם לקרוא בשירתם של אפיגונים,
במקום בשירתם של משוררים. משוררים
בגדולתם הוא ניסיון להשיב את הגדולה

ילדהצל מל ק ק * בן־זעזד מבקר

ספר ש ה בי א ל בי ת ^ הד פו ס * כ תב־וזע ת
החדששלזב״ בז * סו פ ש בו עשלי חי א ל מר

בחטף

יאנוש קורצ׳אק
צוואת ״הדוקטור הזקן
תלמידיו. קורצ׳אק נסגר עם יתומיו בגיטו,
שם נשבע חגיגית, ביחד עם הילדים, לח יות
ולעבוד לפי חוקי האמת והצדק. בגיטו
חיבר המחנך את היומן שלו, שהוא רשי מה
מזעזעת של מצבים נפשיים אל מול
הכיליון. כאשר מצליחים לסדר לקורצ׳אק
תעודת־מעבר על־מנת שייצא מן הגיטו,
* ישראל זינגמן (סטאשק) — יאנוש
קורצ׳אק בין היתומים! הוצאת ספריית
פועלים! 176 עמודים! כריכה קשה.
** יאנוש קורצ׳אק — דיוני הקונגרס
הבינלאומי במלאות מאה שנה להולדתו!
הוצאת אוניברסיטת חיפה; 156 עמודים.
*** קורצ׳אק — המלך מתיא הראשון!
המלך מתיא באי השומם! עברית: אורי
אורלב; הוצאת כתר; ירושלים.
יאנוש קורצ׳אק — יותם הקסם !
עברית: י .ליכטנבאוס; הוצאת עס־עובד.

הנהלת פינקסים מעוררת גיחוך ערך בשבוע שעבר המזכיר לשעבר של הסיעה
הליברלית בכנסת, וסופר־הילדים בהווה יעקוב שביט, ברשימתו תכלת או
*דימדומיס שעסקה בבאור התכלת העזה של עמוס עוז. שביט, שנזעק להגנת הליכוד,
מעטו ושיבטו של עוז, כאשר זר, עלה לשילטון, ותקף את רשימותיו של עוז לפני יותר
משנתיים, ממשיך במיגננת הערכים של הימץ הארצישראלי ברשימה זו, כשהוא מדביק
לעוז כינויים כמו ״רומנטיקה פולנית״ ! ביטויים שהקינאה הספרותית צועקת מתוכם • #
כן־ציון תומר, איש הליגה החמישית של סופרי דור־הפלמ״ח, שהפך מחוסר־עבודה
עם נפילת המערך (שימש ככותב נאומים של יגאל אלון) ,שובץ במיסגרת תיכנון
העבודה הלאומי לסופרי דור הפלמ״ח, כראש איגוד סופרי ישראל. בשבוע שעבר
נראה תומר חוסה בצילו של הסופר הגרמני האורח, זיגפריד לנץ, שביקר בארץ
וקרא בגרמנית מיצירותיו. בכל מקום בו נראה לנץ, מטייל או מבקר, היה זה תומר,
מחבר מחזה־השואה ילדי הצל, שחסר, בצילו. לנץ רצה לפגוש בעמוס עוז, היה זה
תומר שהסיעו אל עמוס עוז. כאיש וצילו נעו השניים בכבישי הארץ שבוע ימים בקירוב.
העיר על כך משורר תל־אביבי :״ילד הצל ילקק עד שהצל ימס כו לו ו • ו •
האתיקה המקובלת בעולם הספרות, וגם בישראל, קובעת שאין סופר או מבקר עוסק
בביקורת ספר שאותו ערך, תירגם או הביא לבית־הדפוס. אתיקה זו אינה חלה על

בן ציון תומר

אהוד בן־עזר

מכשילן

מאיר שליו

המחבר הפתח־תיקוואי אהוד בן־עזר, שהביא לדפוס את סיפרו של חתן פרם־נובל
יצחק כשוויס־זינגר, שונאים — סיפור אהבה. ב־ 2בנובמבר פירסם בן־עזר רשימה
שבה הוא מבקר את סיפרו של בשוויס־זינגר, תוך שהוא מכשיל את עצמו ואת עורך
המוסף־הספרותי הנ״ל < 6הגנה ממקום בלתי־צפוי לזכות קריאת־הביניים של חברי-
הכנסת הביא עסקן אגודת־הסופרים ישראל כוהן ברשימתו כיבשונה של קריאת־בינייס,
שאותה סיכם במילים :״הבה נשכלל את קריאת־הביניים ונשמור עליה מכל מישמר״ ו • ו •
הוצאת הספרים זמורה ביתן מודן עומדת לפרסם כתב־עת חדש לספרות, במטרה לקדם
את מכירת ספריה. כתב־עת זה ייערך בידי שני עורכים־לשעבר של מדור הספרות בהא רץ,
יהושע קנז ויורם כרונובסקי, שחברו יחדיו למטרה זו, שעשויה לחדד את מיל-
חמת כתבי־העת הקיימת ו • כתב־עת אחר, שהשמועה טוענת כי אומץ בידי הוצאת
זמורה ביתן מודן הוא כתב־העת למדע־בידיוגי פנטסיה ,2000 בעריכת הצעיר אלי
טנא ו • פעם היה משורר מינורי בשם יחיאל מר, שנודע יותר בשל תרומתו לפיז־מון
הישראלי, תחת השם יחיאל מוהר. השנים נקפו ומר-מוהר מת ואיננו. שירתו
נשכחה והלכה, ופיזמוניו המשיכו להישמע בתוכניות הנוסטלגיה השונות של תחנות
השידור. למר־מוהר יש בן ושמו אלי מוהר, שהוא מגיש תוכניות מוסיקה בידורית
בקול ישראל ובגלי צה״ל, שבהן הוא נוהג לשבץ משירת אביו, מבלי להניד עפעף או
לראות בכך פגם. הוא אינו טורח אף לציין, כי השיר שכתב המשורר מר הוא אביו של
המגיש מוהר. וכך, בימי שישי, בתוכנית סופשבוע, נעשית החייאה חדשה לשירת יחיאל
הבלשן חיים איזק, במדורו
מר, הגוררת תשלום תמלוגים ליורשיו החוקיים
מילים מילים, ליגלג על שדרן הטלוויזיה מאיר שליד ועל הופעתו במופע־קמבודיה
של הטלוויזיה הישראלית כסופר־תרומות. כתב איזק בדבר :״הסיח דעתם של צופים
רבים מן המיספרים המרקיעים של תרומות הציבור בשל התמדתו בספירה משובשת של
אלפי הלירות: שתים־עשרה אלף, חמש-עשרה אלף, שבע־עשרה אלף. כאילו מעולם
לא שמע שאלפים הם ממין זכר. חיברתי לי כמה הסברים אפשריים לשיבוש עקשני זה:
א) גודל הסכומים בילבל את דעתו של מאיר שליו והוא, פשוט, שכח את דרך הספירה
הנכונה! ב) מכיוון שהיה ״מחוץ לתפקידו״ ,כעורך מדור לשון, נטל לו חופשה מן
העברית המדוקדקת וחזר לשיגרת החבר׳ה ! ג) הוא, כרבים מדוברי העברית, אי־ידיעתו
בעניין זה היא אמיתית, ולדעתם מינם של האלפים מותנה בעצמים הניספרים ו• ו•
הוא מסרב. נד 5באוגוסט 1942 יוצא יאנוש
קורצ׳אק בראש תלמידיו היתומים, ושאר
מחנכיהם, נקיים ומסודרים, ברביעיות,
תחת דגלם הירוק (תלתן ארבעת־העלים,
עלי שדה ירוק, כבחלומו של המלך מתיא
החדשן) ,דרך רחובות הגיטו של האום־
שלאפלאץ ליד תחנת הרכבת דנצי׳ ,ומשם
לעבר מחנה־ההשמדה בטרבלינקה.
סיפרו של ישראל זינגמן (סטאשק) הוא
ספר נוסף שחובר בידי אחד מחניכיו של
קוצר׳אק. בעשרת פירקי הספר עולה דמותו
המופלאת של קורצ׳אק המחנך, מבעד
לממד הזמן, כהשתקפותו בעיני־הילד של
המחבר. מרגש הפרק על דמותו של קור־צ׳אק
בפני מישפט־חברים, ומעורר דמעות
הפרק המתאר את מות־הגיבורים של ה מחנך,
שסירב להינצל.
אשתקד, במלאת 100 שנה להולדתו, נע רך
בארץ קונגרס שהוקדש לזיכרו ול-

מישנתו של המחנך הדגול, שרבים מתל מידיו
חיים בישראל. חוברת הדיונים של
הקונגרס, שהוצאה לאור בידי אוניברסי-
טות חיפה ותל-אביב, היא גלעד נוסף
לדמותו המוסרית ועשירת-הממדים של יא-
נוש קורצ׳אק, שהיה לסמל בחייו, ולמופת
במותו. בחוברת זו מצוי ניתוח מרתק של
מישנתו החינוכית. מאמר מעולה של צבי
רוזן, על בעיית הניכור וביטולו במשנתו,
ורשימתו של יוסף שווארץ, פירושים
איוריים ל״המלך מתיא הראשון״ .מאמר
מתמצת לדמותו של קורצ׳אק הוא מאמרו
של איגור נכרלי, צוואת הדוקטזר הזקן.
אין תימה על כך, שבימים אלה, כאשר
דמותה המוסרית של ישראל מצוייה במח לוקת
כה חריפה, ישנו ערך כפול ומכופל
לדמותו המוסרית־חינוכית של הדוקטור ה יהודי
הזקן מווארשה, שהעדיף ללכת עם
יתומיו למשרפות, במקום להינצל.

פרומעז

גבינת עיזים כמו פעם -
כלילת שומן. עשויה
מחלב עיזים מפוס טר,
המיוחד בטיבו ובטעמו.
מ ת אי מה הן למריחה
והן לחיתוך.
גבע גבינה ק שה שמנה בטעם
הולנדי. מ מ שפ ח ת גבינות
העמק ה מפורס מות.

תבור

עלמה

גבינה שמנה מו תכ ת
בטעם מעושן.
אניני הטעם מעדיפים
אותה עם קריקרים.

4יחידות ארוזות יחד של
גבינה מו תכ ת חצי־שמנה,
בטעם פיקנטי. מ ת אי מ ה
לחיתוך או לנגיסה.
הרדוף גבינה ב של ה,רכ ה ושמנה
מחלב צאן מפוסטר.
מוכרת בעולם ב שם
״ליפטאור״ ,בעל תטעם
פיקנטי. ניתנת למריחה
או לחיתוך.

כל האריזות בנות 200 גר׳ סגורות בחום ובואקום וחתומות הרמטית בשני סגרים
את הגבינות יש לשמור בקירור.

-לשמירה על טריותן.

אירוח במסורת אירופאית
גבינות קוקטייל של תנובה

אריאר

תנובה

א׳ כסלו תש״ם21.11.1979 ,

מספר 2203

80 עשדיס

שגה 44

המחיר 30.00 :ל״י (כולל מ.ע.מ).

חוח

•הלומיה של מלכת החברה נשדדו
מעל גופה בלב תל־אביב

מלכ ה
רוזנשטיין

חזרה לתחילת העמוד