גליון 2204 מתאריך 28 בנובמבר 1979

כשרז תש״ם28.11.1979 ,

כלספר 2204

80 עמודים

שנה 44

30.00״י

(כולל מ.ע.מ).

אלפי גברים באירופה
מוכנים לשלם יותר
בעד חליפות שאתה יכול
לקנות בארץ

חליפות בגיר לחורף 80 אופנתיים ובדיגומי פסים,
אופנת בגיר הפכה
משבצות או פפיטה.
מעוצבות בקו ספורט־בשנים
האחרונות
אתאופנתבגיר תוכל
למבוקשת ביותר במרכזי אלגנט,עם שסעאחורי
להשיג, השנה,ברשת
האופנה בעולם. למעשה, כפול או בודד ודשים
חנויות פולגת ובחנויות
מוכנים הגברים באירופה צרים.
האופנה המובחרות
לשלם יותר ולרכוש
לבחירתך, חליפות
בישראל.
מלתחה ״תוצרת חוץ״
תואמות-מכנסיים
של בגיר-א שר מלבד
ומקטורנים מבד זהה,
עיצובה המרשים
או חליפות המשלבות
מצטיינת גם בתפירה
דיגומיבד שונים.
מעולה ובבדים מאיכות הבדים מצמר או
גבוהה.
פוליאסטר בצבעים

פריז־לונדון־תל־אביב
ירזשליס: אומן -יפו ,42 ככר ציון. חיפה: אומן-הרצל .18 תל־אביב: בוטיק ואן דייק/ליידי בגיר -דיזנגוף סנטר. בוטיק ואן דייק/ליידי בגיר-אלנבי .32 אומן-אלנבי .100

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהדה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ * העורף הראשי: אורי אכנרי י העורף: אלי תגור ראש
המערבת: יוסי ינאי עורף־תכנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: ענת
ישראלי. צלמי־מערכת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ * מודפס כ״הדפוס החדש׳׳ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור הפצה ״גד״ כע״מ * גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

האם ייתכן כי ביום מן הימים ייבחר
לתפקיד ראש ממשלת ישראל אדם שהצהיר
בגלוי כי הוא כופר ברעיון הציוני ן
אם יש כאלה הסבורים שליצחק שמיר,
ממנהיגיה הבולטים של תנועת החרות,
הממלא את תפקיד יו״ר הכנסת, יש סיכויים
לרשת את בגין כראש־ממשלה, הרי
שהתשובה על השאלה־הנ״ל היא חיובית.
ספק אם יצחק שמיר היד, מגדיר כיום את
עצמו כמי שכופר בציונות, אבל לפני 25
שנד, הוא עשה זאת בגלוי. הוא לא כפר
אומנם בכל ההלכה הציונית, אלא רק ב חלקה,
אבל גם זאת עדיין בבחינת כפירה.
את הסקופ הזה ניתן היד, למצוא בגיל יון
העולם הזה שהתפרסם לפני 25 שנה.
לפני שלושה שבועות, כאשר ביקשנו לציין
את יום השנה להריגתו של הלורד
מוין בידי שני לוחמי הלח״י, אליהו חכים
ואליהו בית־צורי (העולם הזה ,)2201 חזרנו
אל ראיון מייוחד שפירסם עיתון זה
לפני 25 שנה עם שניים חברי מרכז הלח״י,
שהחליטו בשעתו על הוצאתו של הלורד
מוין להורג. השניים: נתן פרידמן ילין־
מור ויצחק שמיר.
באותו ראיון נשאל שמיר על־ידי כתב
העולם הזה מה היתה בעיניו, בשעתו, המטרה
העיקרית של הפעולה בקאהיר.
תשובתו של שמיר :״היו כמה מטרות:
הפגנה, מכה, העברת המילחמה לחוץ-
לארץ, יצירת הד במיזרח־התיכון. רצינו
להראות לערבים דרך למילחמה באימפריאליזם.
כפרנו בתורה הציונית שאנחנו
סוכני המערב. היד, רצון ליצור ברית עם
הערבים נגד האימפריאליזם.״
הניסיון לייחס כיום דברים אלה ליצחק
שמיר, הידוע בדיעותיו הלאומניות הקי צוניות,
נראה אבסורדי. מה שמוכיח שהשנים
עושות משהו לא רק לחיצוניותם
של אנשים אלא גם, לעיתים קרובות, ל-
דיעותיהם ולהשקפת־עולמם.

כשד,תפרסם מחדש. אורנשטיין, שהוא כיום
בן ,69 פירסם עד כה שלושה ספרים הקשורים
בפרשת מישפטי פראג. ב־1968
התפרסם ספרו עלילה בפראג. שנה אחר
כך יצא לאור ספרו לפי פקודה ממוסקבה.
ובשנה שעברה יצאה לאור הביוגרפיה

קיח עברו עשרים וחמש שנים, זמן די
ארוך אבל זה לא פוטר אותכם מלדייק
במסירת עובדות, והעובדות דין:
!• חזרתי ארצה אחרי היותי עצור ב משך
שלוש שנים ולא 14 חודש.
#חזרתי לבד, וידידי מרדכי אורן
נשאר שם*.
כשחזרתי ארצח, נשאלתי בבית־הנתי-
בות על־ידי העיתונאים על מצב בתי־הסוהר
בצ׳כיה. עניתי כי בצ׳כידי אין בתי-
סוהר, כי אם מוסדות־חינוך. כל מי שקוד-
קודו במקומו הבין, שכל עוד ידידי אורן
נמצא בצ׳כיה, לא אמסור שום הצהרות
אשר יכולות אולי להזיק לו.
אני עסקתי בצ׳כיה בשנים 1948—47
בענייני רכש עבור ישראל, יחד עם אהוד
אבריאל ודוקטור אורי דורון. משנת 1949
עד 1951 הייתי סגן נספח־מיסחרי בצירות
ישראל בפראג.
נסעתי בשנת 1952 בענייני עסקי־טרנס־פר
של שתי חברות ישראליות, שצריך
היה לגמור אותן, משום שבעלי המיפע-
לים לא קיבלו רשיון כניסה לצ׳כיה ואילו
אני קיבלתי את הרשיון בגלל הקשרים
האישיים שהיו לי. בכל אופן זה לא
היה כפי שאתם כותבים ״באשר ביקר או־רנשטיין
לרגל עיסוקיו בצ׳כוסלובקיה״.
העדות שלנו, שלי ושל אורן, לא היתד,
גורם מכריע בפסק־דין המוות שנגזר על
רודולף סלאנסקי וחבריו. כל מי שקרא
את הוראותיו של סלאנסקי בקשר לכל
מיני האשמות שהאשים את עצמו, יודע
זאת. העדות שלנו, של הישראלים, צריכה
היתד, לשמש כחיזוק לדבריו הוא, ש
יצחק
שמיר כ־ 1954 וכ־1979
ליצור ברית עם הערבים

לפי פ קו ד ה
מ מו סקבה
באותו גיליון של העולם הזה, שבו
שיחזרנו את פרשת רצח הלורד מוין, השר
הבריטי התושב לענייני המיזרח־ד,תיכון,
אוזכרה פרשה נוספת שהסעירה את
המדינה באותם הימים.
במדור זה היה העולם הזה שהיה (העולם
הזה )2201 הודפס קטע שראה אור
בעיתון ב־ 4בנובמבר .1954 הוא התייחס
לשובו לארץ של שימעון אורנשטיין, מי
שהיה עצור בצ׳כוסלובקיה הקומוניסטית
יחד עם שליח מפ״ם מרדכי אורן. אורג-
שטיין ואורן היו הגיבורים הישראליים של
הפרשה, שזכתה בשעתו לכינוי ״מישפטי
פראג״ של שנת .1952 הוא הואשם באיר־גון׳
רשת מחתרתית נרחבת בצ׳כוסלובקיה,
שעסקה בריגול לטובת ארצות־הברית, נידון
למאסר־עולם.
בשעתו, עם שובו לארץ, לא ד,יתפנה
אורנשטיין, כבל הנראה, לקרוא את הדיווח
על שיחתרו בהעולם הזה. הוא קרא
אותו רק עתה, באיחור של שנות דור,
העו ל ם הזה 2204

שימעון אורנשטיין כ־ 1954 וכ־1073
מיותר ומסוכן במחנה־עבודה
המלאה והמרתקת שלו, מעורבות.
עבור אותם מקוראי העולם הזה שלא
קראו את ספריו והסתפקו בדיווח הישן
והקצר אודותיו, שנלקח מגיליון ,890 ביקש
אורנשטיין לתקן כמה אי־דיוקים.
למרות מרחק השנים אנו נענים לבקשתו
ברצון.

כותב שימעון אורגשטיין:

• נכון שמאז שוחררתי מכלא צ׳כוסלוב-

היה בנעוריו חבר בתנועת־נוער ציונית
והיה לו יחם חיובי לתנועה הציונית.
מי שקרא את ההודאות של סלאנסקי
וחבריו וכן את העדויות של 30 עדים

צ׳כיים, חבריו לשעבר במיפל^ץ
דו נגדו, יודע שהאשמות

בהן הוא האשים את ע*>^<
הספיקו כדי להיתלות ע<> -יי-
מכיוון שהמישפט היד, מ
מובהק ולא רק אנטי־ציוני
טה לכך היא העובדה שהשי
צ׳כיה הקפידו להוסיף אמרי כל ד׳ש
של הנאשמים את התוספת ד,נחמדה ״ממו צא
יהודי״) ,היה בתוספת של שני ישראלים
משום תוספת שצריכה היתד, להוכיח
שלסלאנסקי היו חברים ישראלים־ציונים.

סיכון בי ט חוני
במחנה־עבודה
גם ההצהרה שכאילו הודיתי לא מתוך
כפיר, נמסרה מפי בזמנו, משום שאורן
נשאר בכלא. וכפי שכבר אמרתי, כל
העיתונאים הבינו זאת טוב מאד. כנראה
שרק אתם לא רציתם להבין, אחרת לא
הייתם כותבים :״אולם נראה כי רצונו
הטוב לא עזר לו, הוא נדון ל־ 15 שנות
מאסר.״
לוא הייתם קוראים את הספר שלי עלילה
בפראג הייתם יודעים שלא נשפטתי
במישפט סלאנסקי וחבריו, כי אם שנה
יותר מאוחר, יחד עם עוד תריסר יהודים
שהיו פעילים בתנועות הציוניות בצ׳כיה
לפני עליית הקומוניסטים לשילטון. וכראש
קבוצה זו נשפטתי למאסר עולם.
המישפט שלי נערך אחרי שהייתי שנתיים
בחקירות בלתי־פוסקות ועל פסק-
הדין שלי אי־אפשר היה לערער, משום
שכל המישפטים הפוליטיים נערכו על־ידי
בית־הדין העליון.
אף פעם לא הגשתי בקשת חני־ד. ל*ניי*
צ׳כיה, אם גי הכרתיו אישית. לוא אפילו
הייתי רוצה בכך, לא היו נותנים לי אפשרות,
גם לא נייר כתיבה. מד, שכן נכון
הוא זה: הגשתי תביעה לבית־הדין העליון,
תביעה בכתב, ודרשתי חידוש המיש־פט
שלי בהנמקה, שלא הייתי אף פעם
מרגל ולא עשיתי דבר בלתי־חוקי נגד
הרפובליקה של צ׳כוסלובקיה. כתבתי גם,
שכל המישפט היה מבויים על־ידי המיש־טרה
החשאית.
לפי החוק הצ׳כי רשאי אדם שנשפט
אפילו על־ידי בית־הדין העליון לבקש
חידוש מישפטו אחרי שעבר לכל הפחות
שלוש שנים בכלא. ניצלתי חוק זה, ותבעתי
חידוש מישפטי בדיוק חודש ימים
לפני שנגמרו שלוש שנות המעצר שלי.
הנהלת מחנדדהעבודה נאלצה, לפי החוק
שלהם, לאפשר לי לשלוח מיכתב כזה.
עובדה שאחרי זמן קצר קיבלתי את
ההודעה שמגרשים אותי מצ׳כיה, אבל לא
מבטלים את פסק־הדין נגדי. כאמור, גורשתי
אבל לא חונ׳נתי.
לא ידוע לי על המאמצים הנואשים של
מישרד־החוץ הישראלי כדי לשחררני, ועד
היום אני לא מאמין שהמאמצים שלהם
היו עוזרים לי. ההרגשה שלי עד היום
היא, ששוחררתי אחרי מות סטאלין משום
שכבר לא היה להם צורך בי. אדרבה,
הייתי אפילו מיותר ומסוכן במחנד,עבודה,
בין אלף אסירים, משום שכאדם ש נידון
למאסר עולם, כאדם שלא היד, לו
מה להפסיד, לא חסמתי אף פעם את פי.
מרגע שבאתי למחנה העבודה סיפרתי על
ההצגה המבויימת של המישטרה החשאית
במישפט סלאנסקי וחבריו.
עשר שנים אחרי שיחרורי, אחרי ש ידידי
מרדכי אורן קיבל ריהביליטציה בעזרת
כל מיני מליצי-יושר של מיפלגתו,
פניתי גם אני, בתקופת שילטונו של דוב־צ׳ק,
וביקשתי את ביטול פסק־הדין שלי,
והדבר ניתן לי.
קיבלתי מבית־הדין העליון (ליתר דיוק:
מנשיאות בית־הדין העליון) הודאה בכתב,
שהם ביטלו את כל האשמות נגדי, משום
שכל הפעולות הציוניות שלי בצ׳כיה נעשו
כחוק, בתקופה שהציונות עדיין לא
היתד, אסורה. הווה אומר: נעשו באישור
של שילטונות צ׳כיה. ולכן, אפילו ההאש מה
העצמית שלי אינה מספיקה כדי להפ ליל
אותי. הודאה זו נמצאת עד היום בידי.
לסיכום: את מיכתבי אני לא כותב כדי
להצדיק את עצמי בפניכם. אינני זקוק
לכך. אני רק קובע עובדות.

עד באן תגובתו של אורנשטיין.

ועל הבהרות מסוג זה ניתן לומר: לעולם
לא מאוחר מדי.

* העולם הזה לא טען, כפי שהבין או-
רנשטיין, שמרדכי אורן שוחרר יחד עמו.
אורן שוחרר מהכלא הצ׳כי בחודש מאי
,1956 והעולם הזה דיווח על כך בהרחבה.

031119

שראה אור השבוע לפני 25 שנה
יוצאת־דופן, של הכתב הראשי של
פרת* ,תחת הכותרת ״הייתי לילה אתם״.
את המוסד ״הכנסת אורחים״ ,שסיפק לינה חינם
ולשאר אומללים בחברה הישראלית. עמנואל פרת שהה
לילה במוסד זה, תיאר את שוכני המהום, שזכו בכינויים:
הטרוריסט, העסהן, ד״ר צורעם, ישו, משיח, משה שרת, מעשן־
החשיש והמהנדס.
מדור המישפט של השבועון טיהר את התיק ״התובע הצבאי
נגד נו 45469/ט. צורי אהרון״ ,שבו נתבע אהרון צורי על מסירת
מיסמד על ערבי, שהתגורר בתחומי המדינה במהלד מילחמת
תש״ח, יצא בשירותה למדינה ערכית, ולמרות זאת נחשב בסופו
של דבר ל״ניפקד״ .בית־הדין הצבאי העליון זיכה את צורי
מאשמת מסירתו של המיסמד הזה.
פועלי מיפעל הורדאגי נטלו חלה באחד מאסונות הרכבת

גז ה שחיה

הגדולים שהיו בישראל, כאשר אוטובוס שבו נסעו התנגש
ברכבת. התוצאה 11 :נוסעים נהרגו ו־ 18 נפצעו. מדור מייוהד
הוהדש לתחילתו של המרד באלג׳יריה. למעשה היה השבועון
ראשון העיתונים הישראליים שנתן מהירה מהיפה על המרד
ועל־ השלכותיו על ישראל, תוך נהיטת עמדה. מאוחר יותר
נימנו חברי המערכת על מייסדי הוועד למען אלנ׳יריה. במדור
האמנות התפרסמה כתבת השער, שהוהדשה לרהדנית רות נחמני.
הכתבת סילבי השת חידשה את מדורה ״הכל אודות חווה״,
ומדור החידונים הציג בשער האחורי חידון בולים.
כשער הגיליון: רהדנית רות נחמני.

פצצת אטום ישראלית? * דויד בן־גוריוו רוצה לנסוע
לס י ן * המאבק של שרת על סין העממית

העם

יחסים מרחב 11

ישמעאל״ ,עלה לשלב של ביצוע: מעל
לראשי שליטי ערב פנתה ממשלת־ישראל
לפליטי פלסטין והבטיחה להם תיקון של
עוול ללא כל תמורה, והכריחה אותם לעשות
את אשר לא עשה עוד כל ערבי
אחר מעבר לגבול: להכיר בקיומה של
ישראל, לנהל אתם עסקים סדירים.
משה שרת, שקיבל צעד זה על אחריותו,
הוכיח בפעם הראשונה עליונות ברורה
על דויד בן־גוריון בשטח המדיני, ולא
בהיסח הדעת. בנאומו הגדול בכנסת
(העולם הזה )892 הכריז על עיקרון חשוב :
הקרב המכריע של השנים הבאות יהיה
הקרב בין ישראל ושליטי ערב על נשמתם
של 30 מיליון ערבים במרחב.
המחיר: ידידים. אולם קו זה, ככל
קו פוליטי עקבי המבטיח תוצאות, הנהו
יקר. הוא מצריד קורבנות. הוא מחייב
להתנגש עם ידידים קיימים, כדי להשיג
הישגים הנראים מפוקפקים, שיבשילו פרי
רק במרוצת השנים.
כבד השבוע נתגלתה התקלה הראשונה.
בה בשעה שישראל הכריזה קבל עם ועולם
על ידידותה היצוקה מברזל עם הרפובליקה
הצרפתית, סערה בצפון־אפריקה
מילחמת־השיחרור הערבית, שריתקה את
ההערצה והאהבה הבלתי מסוייגת של כל
ערבי, מקזבלנקה ועד לגבולות פרם, ומשם
את ההתלהבות של בני אסיה הדרומית עד
לאינדונסיה המוסלמית. ידיד צרפת הוא
בהכרח אוייב של מילחמת־שיחרור זו.
המאבק על נשמת ההמונים הערבים הוא
המאבק המכריע. הוא המאבק הישראלי
שיטביע חותמו, לטובה או לרעה, על ההיסטוריה.
אולם מאבק זה לא יוכרע במעשים
קטנים. אחריהם חייבים לבוא מע-

״העולם הזה״
תאריך 25.11.54 :
שים גדולים, מד,דד,ים, המפלסים לעצמם
דרך אל לבם של בני־אדם.
מדיניות בגי ש ה עם מיאן

כאשר פירסמה תצפית העולם הזה את
פצצה אטומית פ ר טי ת
הידיעה על צאתה של מישלחת מיסחרית
מ־ בצעשרח
ישראלית לסין־העממית, לא מיהר מישרד־ב הידיעה עיתוני

ישראל עברו על
מעולם לא עוררו כה מעט יריות הד
החוץ לפרסם הכחשה לכך. אולם רבים
שתיקה. כתבי־החוץ שלהם זרקו אותה ל פוליטי כה גדול כמו היריות שנורו מא/ק
מפקידי המישרד טענו בשיחות פרטיות,
סל. לא היה כימעט עיתון בעולם שהזכיר בת גלים על דייגים מצריים. מיספר הכי
דבר אינו ידוע להם וכי אין הם מאמיאותה.
הידיעה: דיל מוק, הנציג היהודי יריות, לפי הודאת המצרים בשבוע שנים
בו. ניכר היה באותם פקידים שהם
של צרפת באו״ם ולשעבד שר-ד־,ביטחון עבר: אפם. ההד: ניצחון תעמולתי מצרי
לא ניסו לסלף את העובדות: הם באמת
שלה, דיבר על המחקר האטומי הצרפתי, שנימשך למעלה מחודש, והגיע לסיומו דק
לא ידעו דבר. פוליטי והזכיר רשימה של מדינות איתן משתפת השבוע, כשישראל ניצחה בסיבוב
הפקידים לא ידעו גם על המאבק הערפת
פעולה. בין המדינות:.
שביתת־ישראל.אבא
וזכתה לגינוי המצרים בוועדת
ממושך בין דויד הכוהן, ציר ישראל באדם
אחד ש׳פם לב לפסוק זה היה
ל -הנשק. הערך המעשי: קרוב לאפס.
אבן. הוא תמה על הדברים, הבריק
בורמה, לבין ראש-הממשלה ושר־החוץ,
היתה זאת הידיעה המרעישה של השבוע,
מישרד־החוץ, ביקש אינפורמציה. כשקיבל
משה שרת. שרת התנגד לתוכנית בכל
תשובה קם באו״ם, גילה כי ישראל חדרה אך לא הידיעה החשובה בו. זו היתה
החריפות, טען כי האמריקאים יכעסו וכי
אחרת, ומעודדת יותר. הפעם הראשונה,
באופן פעיל לשטח החקר האטומי.
אין ישראל יכולה להרשות לעצמה לנקוט
לשמור או למכור. בישראל עוררה מאד מילחמת העצמאות, היתה לישראל
בקו מדיני עצמאי כלפי סיו־העממית. הכוהן
פתח בהתקפת־נגד, טען כי אי קיום
הידיעה תרועת־שימחה. איש לא תפס ב מדיניות ברורה וחיובית כלפי המרחב. הדיוק
מה היתה התרומה הישראלית. ההר איש שגרם לכך, נתגלה בצורה זו כיחסים
עם סין־העממית עשוי להוריד את
קרנה של ישראל באסיה, לקלקל את הגשה
הכללית היתה שישראל המציאה משהו מדינאי אמיתי: משה שרת.
יחסים ההולכים ומתהדקים עם הודו. אולם
הקרוב לפצצה אטומית, וח״כ אחד אף
מיבצע ישמעאל. במשך שעות ארושרת
חיסל את הוויכוח המוקדם במהירות
הזדרז לכלול בנאומו רמזים עבים, למען משעממת הודעה ישראל קול שידר כות
ובתקיפות: הוא הסביר להכוהן, כי שירות־ידעו
הערבים וייראו.
לכאורה: כל ערבי המבקש לקבל בחזרה
החוץ אינו סולל-בונה, וכי עליו להישמע
למעשה היתה הפעולה הישראלית יפה, לסניף יפנה
ישראלי, בבנק שהוקפא פיקדון להוראות, הזהיר אותו שלא להשמיע את
אך לא מפוצצת. מדענים ישראלים, ש הקרוב של בנק ברקליס, או בנק עותונזן,
דיעותיו על הבעיה באוזני זרים או עיתואת
ניגשו
למחקר האטומי בראש פתוח, ללא וימלא טופס. ערבי הרוצה להוציא
נאים.
שיגרה מחשבתית, גילו תהליך המאפשר תוכנה של כספת בבנק ישראלי, יבקש
דויד הכוהן התעלם מן האזהרה. הוא
לנצל חומרי־גלם בעלי איכות ירודה, ב רשות־כניסה לישראל. והסידורים יהיו כר
הסביר את בעיית יחסי ישראל־סין לא רק
מחיר זול מן המקובל. הגורם המדריך: וכר.
לעיתונאים, אלא גם להנהגת מפא״י, וטען
מציאותם של חומרים כאלה בישראל. כיוון
כי הבעיה איננה רק דיפלומטית, אלא גם
היה זה מעשה גדול. קו־פוליטי חדש,
שני: תהליך לייצור זול של מים כבדים.
אידיאולוגית, וכי המיפלגה חייבת לנקוט
שעובד בפעם הראשונה בתוכניתו הגדולה
בעמדה ברורה כלפיה. דבריו נתקבלו על
־ כיום כתב־צלם בטלוויזיה הישראלית. של העולם הזה 887 שכונה בשם ״מיבצע
דעת ההנהגה: הוועדה המדינית המצומצמת
של מפא״י אישרה את תוכניתו של
הכוהן, חייבה את שרת להוציא הוראות
מתאימות.
המשגיח על אכן. ראש־הממשלה קיבל
את תבוסתו בשקט, נאות אפילו לצרף
את הכוהן למישלחת-ישראל באו״ם, כדי
שישגיח על פעולתו של אבא אבן הפרו־אמריקאי.
אומנם עוד בטרם הגיעה ה־מישלחת
לניו־יורק, הצליח אבן לעקוף את
ההוראות המפורשות שקיבל, והצביע נגד
הדיון על קבלת סין־העממית לאו״ם. דעתו :
כל הצבעה אחרת היתה מסעירה את יהדות
ארצות־הברית. אולם מאז ואילך ייצג הכוהן
את ישראל באו״ם בכל הנוגע לבעיות
אסיה.
בשבתו בניו־יורק ניצל הכוהן את ניצחונו
על שרת ותבע ממנו לשגר לסין נוסף
על המישלחת המיסחרית גם מישלחת
פוליטית. שר־החוץ נאלץ להתפשר גם ה פעם,
והבטיח כי אם יצליח סיורה של
המישלחת המיסחרית, אשר בראשה יעמוד
כנראה, הכוהן עצמו, תצא לסין־העממית
מישלחת תרבותית. בראש המישלחת השניה
יעמוד דויד בן־גוריון, אשר הסכים
לנסוע בתנאי שתובטח לו פגישה אישית
עם מאוצה־טונג. מועד הנסיעה: מיד לאחר
הבחירות.
השבוע נאלץ שרת לאכול את פרי תבוסתו,
כאשר עמד על במודהכנסת והכריז
על נסיעתה של המישלחת המיסחרית הישראלית
בחודש הבא לפקין. אולם בה
בשעה עלה בידו לנקום ביריבו: הוא לא
הזכיר כלל את פעילותו של דויד הכוהן
מפה זו, שהוכנה כאשר מצד אחד מתגבשת חזית של עמי ערב ומן הצד השני לכינון היחסים עם סין־העממית, וטען כי
במיוחד טל־ידי ברית בין צרפת לישראל. ברית זו, שאדריכלה היה שימעון פרם, נסיעת המישלחת סודרה רק על־ידי שגרילא
החזיקה מעמד שנים רבות, והזיקה לישראל יותר משהועילח. רות ישראל במוסקבה.
מערכת העולם הזה, מתארת את מאזן־הכחזות לחופי הים־התיכון,

המוז בא לאלג׳״ויה:

סידרת הך קים החדישים

10-1011 זח 501

כל הדקים בשיטת ץ01.8ם,
ראשז&ק, עצירח אוטומטית
בורר ק ס טו תז>£ 8£0£0ן*ד
ומכסח קסטות עם ״פתיחה
רכה״ ע״י בוכנה מיוחדת.

<5ו0 -־ד
• מונ הסרט עם זיכרון
• מנוע חדי ש ׳>ז 81-00ז
מבוקר ס׳ח 50
• חיבור ל אוזניו ת עם וי סו ת
עוצ מה

ך ^ 51£ץ 18¥ 5ם ם

<60ו 0 -ד

^ 2א 0 -ד
• מנוע? 0מבוקר 50 ^ 0
• ה פ על הקלה במיוחד

• מנוע חדי ש ׳01־81-00־1
מבוקר ס/ח 50
• פקד 0 1 £ועו 8£0
• גי שה נו חהב מיו חד לניקוי
הרא שים

מד הקלטהב שי ט ת
5141ץ 1.10010 0 8
פילטר מיו חדלהקלטת
שידורי ^ ס ט רי או
מנוע ( 831 ללא מברשות)
מבוקרס/ח 50־
שתי י צי או ת 40010

ת <96ו 0 -ז
• פיקוד אל ק ט רוני ע ם
אפ שרות ה פ על המר חו ק
• 50 זס׳\ 4010 80 ומנגנון

800681

5ט 0 -ז

6נוריות ל סי מון מצב
ההפעלה
• אפ שרות ל־109א1וע) בין
ה מי ק רו פון ו מ קו ר חיצוני
נו סף

• 5ועו — 4מנגנון או טו מ טי
לאי תור ק ט עי ם ה מו ק ל טי ם
על הקסטה
• מנוע סק מבוק ר ס׳ח 50

מזבק שים את הטוב ביותר
נוסוס חוני ק | רסאר טיראן

ת גבר אגהי שנותן לן יחס עדין וחם,
עוזר לן לפתור את בעיותיך. הינד
גדרת בבעיה אחת
זניחה דברים העשו-
להסב לך אושר
שימחה שמצאת
קום עבודתך החדש,
פיג את דכאונן כליל.
עי לחופשה קצרה
ם בני ביתך, הקדישי
1111
הם את מלוא תשומת
: 1 21מרס -
1 20באפריל
ליבן ותבואי על שכרן.
מישהו מבני משפחתן
יצטרן לטיפול רפואי — עזרי לו. שימרי
על יופיין: הוא כרטיס הביקור שלן.

השבוע מסוכן מאוד לבנות שור. הן יכולות
להסתבך בהרפתקאות
העשויות לגרום לסיבוכים
אישיים ובריאותיים,
זמן רב לאחר
שתשכחנה יאת התקרית
עצמה. מוטב, איפוא,

לא להרבות בקשרים
חברתיים ולהגביל את
( 1 2באפ רי ל ־
המגע עם אנשים חד0׳
1במאי
שים — בייחוד בסוף
שבוע זה, מיום ג׳
עד יום ה׳ .לבשי צבעים בהירים.

(1(11

השבוע הבא הוא שלן, בת תאומים :
אהבה, אהבה ועוד פעם אהבה. מריבה
קטנה עם בו־זוגן, תסתיים
בטוב. ההתפייסות
תבוא במהרה וחייכם
ימשיכו להתנהל
על מי-מנוחות. לן, בן

תאומים, מצפה שבוע
מפרך. אבל בסופו תקצור
את התוצאות הברוכות•
השתמש ב21
במאי
20 ביוג
מוחו ולא בכוחן. במי
שו ר הרומנטי צפו-
יות לן השבוע הפתעות, אן זה תלוי
אן ורק בן אם הן תיפולנה לזרועותין.

סאומיס

אתה זקוק למשענת רצינית בדמות חיי
משפחה יציבים ומאושרים,
ככלות הכל, הם
משקל הנגד היחיד לסערה
הנפשית העוברת
ע1יד בהתייחסותו לגורמים
חיצוניים. זכור
רק כי המצב כלפי פנים

לא יוכל להיות יציב
1!110
ומאושר לאורך ימים,
21ג׳תי -
20 ביולי
אם לא תדע מקור עצבנותו
ולהתגבר על
עצמך בעתיד הקרוב. אדם קרוב מאד
אליך יגלה כלפיך הבנה ויעזור לך.

ועכשיו — השבוע הגורלי. עד כה התכוונת
להכין את הקרקע. השבוע תצטרכי
להלום — כל עוד ה-
ברזל הוא חם. מגע
חברתי הולם את תוכ-
ניותיין. בייחוד ביום
ו /סוף השבוע, שהוא
גם הירח החדש. אבל
טוב תעשי אם לא תסמכי
יתר-על-המידה על
אחרים ובייחוד לא על
חברותיין הטובות יותר.
על בחורים אינן
סומכת בין כה וכה, למרות שאחד מתם,
תתפלאי לשמוע, מהימן מהאחרים.

כמו מצפן המצביע תמיד צפונה, את חוזרת,
בהתמדה מדאיגה, למצבים ישנים ולקשרים
ותיקים. הזהרי !
דעי שלא כל תגובה
הדומה לזו בה נתנסית
בעבר — זהה עם מה
שאת כבר יודעת. את
עשוייה ללכת על קרקע
בטוחה — ולהיתקל במוקש
ריגשי. מעל לכל
22נאזגוסס — -הישמרי לא לסבך
_ _22נסרסמבר
אדם בקשרים ׳ריגשייס
עזים פי כמה מן הבידור
הקל לו התכוונת בעצם כל הזמן.
השתדלי מאד לצאת לנופש קצר.

אל תהססו להגיד בתוקף את מה שיש על
ליבך לומר לו: בייחוד אס הוא ממשיך
כמינהגו הנלוז. אל
תהיי כלבתא — אבל
אל תהיי גם קורבן־עו־לה
לשיגעונותיו. עסק
בלתי רגיל מושך את
התעניינותך. לשווא. זה
לא בשבילך, ואם תיגע
בו תיכווה. ביום א׳ גס
לא כדאי לך לצאת או
לקיים קשר טלפוני עם
חו׳׳ל. זהו יום להתבודדות
ולהתבוננות עצמית. לבשי ורוד
בהיר ואל תהיי מגונדרת יתר על המידה.

ערמומיותן הטיבעית תאפשר לן להת-
גבר, בהדרגה ומאחורי ע הקלעים, על מיכשולים
שנתגלו בדרכן אל האושר
ואל התהילה.
תצטרן להבליג על
הרבה עלבונות, השבוע,
ואתה תעשה זאת —
גם אם בחריקת שיניים.
אבל הבלגה מש?
2גאויזסונד־
22 בנו ב מבר
תלמת. לקראת שבת
אתה נמצא שוב בנקודה
ממנה אפשר להתחיל הכל מחדש.

את יכולה להאמין בכוכבים. הם לא
משקרים. ואם הס אומרים לך שכדאי
לך להתנהג בחביבות,
מלאי את כל מיש־אלותיו.
זוג מכריך ינסו
להוריד אותך מהדרך
בה את הולכת
שנים. הם סתם שמרנים.
מה יש? אפשר
גם להתהולל לפעמים.
אס לא עכשיו, אז
אמיתי? העיקר לשמור
על הטעם הטוב
בכל התנהגותך. ועליך יש לסמוך בהחלט.
מדוע הפסקת לקרוא בזמן האחרון?

1ן שת

* 0111

מכוזבים ארץ סדיוס וגו לדה
עוד יהיו הרבה אלוני מורה,
הבטיח מנחם בגין, אחרי ניצחונו
בבחירות.

קול אלון וקול מורה
על אוזניים אטומות,
בעזרת השם בורא
יכרעו כל החומות.
על כל הר ועל כל תל
על פיני גבע ומישור,
דור צעיר פה יתנהל
ומורשת עם יקשור.
עם עתיק בכסות הורה
של אלפיים שנות מירדף —
ארץ סדום ועמורה
מחדש פותחת דף.

ומטיח בציבור הנוסעים :״איד אתם נותנים
לו להסתובב עם נשק ביד? הרי הוא
מסוגל להרוג מישהו עם הטורייה שלו...״
ואני שומע ולא מגיב. רק מעז לומר, בקול
ענות חלושה ,״מה רוצים מן המיסכן הזה״
ולא עוד. מחשש שמא יגידו שאני קומוניסט,
עוכר ישראל וכר. אני לא רוצה
להתבייש בעתיד ולבייש את נכדי, כאשר
ישאלו אותם: ומה עם הסבא שלכם, מה
הוא עשה אז כדי למנוע זאת?
ובקשה לי אליכם: אין לי הכוח והעוז
לפרסם את שמי ברבים. הריהו לפניכם,
אך, אנא, שמרו אותו אצלכם. ובברכה,
שתזכו למיצוות —
חתימה של חבר־קיס־ץ, אישם

קאלן זפז 1יה ב א מנו ת
״אין שלום בלי צל,״ אומר הצייר
הישראלי הגולה בספרד.

שמואל אילץ, תל־אביב

א ;,וזזד
צרותיה של מדינה קטנה.

העיברית שלי מחורבנת, לכן אני כותב
באנגלית.
מפעם לפעם אני שומע על אורי אבנרי,
פה ושם. אילו הייתי מאמין באלוהים,

אין יותר גרוע, למדינה קטנה, מאשר
ראש־ממשלה מגאלומאן — חוץ, אולי, מ־מגאלומאן
לשעבר.
יוסף ש ריק, תל־אביב

3 9גה! ע ר בי
עם טן ד־יד, ביד...
לבטיו של קיבוצניק נוכח פרשות
פינטו ושדה•

ראיתי את עורך העולם הזה בבית־לחם,
ומבלי להכירו ניגשתי אליו, לחצתי את
ידו והחמאתי לו על אומץ־ליבו, בחושפו
את פרשת פינטו. אחר כך שמעתי על
פרשת הקצין הבכיר, שדה, והאזנתי ברדיו
לדברי אישתו, שטענה שאם יש להעניש
מישהו הרי זוהי הממשלה, שנתנה הוראות
ויצרה אווירה מתאימה.
בעבודתי אני נפגש הרבה עם תיירים
גרמנים צעירים. אינני מדבר איתם על
גרמניה דאז (כי הרי לא לשם כך הם
מבקרים כאן) ,אך את עצמי אני שואל:
איד הייתי אני נוהג, לו הייתי בחור צעיר

ציור שד כדה בדיזל
קצת מכאיב

השבוע תצעד צעדים גדולים קדימה,
ותתקרב למטרתן הנכספת
כפי שלא היית
קרוב מעודן. וזה לא
סתם רמז. צפוי לן
סיפוק אינטלקטואלי
ואמנותי ובעקבותיו —
פגישה מעניינת עם
ידידה ותיקה ואהובה
עלין. היזהר מעצבנות
יתר. ואל תייחס לדברים
יותר חשיבות
מהמגיע להם בדרן כלל. צא לחופשה.

גילויי ידידות ורצון טוב כלפי מכרים
חדשים, אם גס הכרת
אותם רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גס אס יביאו
איתם ידיד משלהם ש אינו
מוכר לך, וש אינו
מוצא חן בעיניך.
20בינואר -
__ רואר
_ ;8בפב
בעייה משפחתית איני
טימית ורגישה מאוד,
עשוייה לבוא על פתרונה למוצלח ביותר.

האושר ממן והלאה• אינן רואה תוצאות
מקוות מפעילותן ה רבה,
אנשים חותרים
תחת מעמדן, אינן זוכה
לגילויי חיבה אמיתיים,
ובדידותן גורמת
לן לדיכאון נפשי. נסה
להתגבר על האגואיזם
ההורס אותן. בת מזל
דגים — הגבירי מאנד
19בפב רו א ר
ציין להתקדם בסולם
20במרס
החברתי לא בהכרח
על חשבונם של אחרים. ליבשי אדום.

ציור של סיומה כרעם
טראגי — קומדיה
גרמני בגרמניה של אותם הימים? וזה לא
נותן לי מנוח. בגילי, חמישים פלוס, אני
יודע איך הייתי נוהג. אבל כצעיר? ״ב רוח
הזמן״?
אינני מכסימאליסט קיצוני אלא ריאליסט,
שגורס כי לא כל גרמני יכול היה
למנוע את הטבח, אך כשאני ניצב ביד
ושם, מול תמונה גדולה שבה מצולמת
אסיפת־עם של רבבות, תחת כתובת גדו־לה
האומרת ״היהודים הם אסוננו״ ,אני
שואל את עצמי: הרי את זה ידעתם...
היכן אותו נביא שהעז להתקומם אז נגד
זה? ואני חוזר שוב אל הבעיה שלי.
באוטובוס יושב ערבי עם כלי העבודה
שלו בידיו. מתרומם לו אדם מן היישוב

הייתי מתפלל שיעזור לו. לצפות לעזרה
מעשית ורצופה של בני־אדם — זה יותר
מדי.
האם אתם רואים את סופה של המיג-
הרה שבה אתם נתונים?
ארץ מיוחדת־במינה, ישראל. היא זקו־קה,
לאנשים מיוחדים, למנהיגים מיוחדים,
למדינאים. האם יש כאלה? מי הם?
זה הכל קצת מכאיב. זאת היתד, ארץ
די יפה, שופעת תיקוות. האנשים חייכו
בכנות. העתיד נראה צודק ושלוו, אחרי
שעבדו והזיעו ולחמו כדי שיהיה לנו בית
משלנו, ארץ משלנו, שהיתה חיונית ל קיומנו.
ציפינו לשלום ולצדק, ולהיפך.
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2204

סיאדידו המאה
לבעלי הדעה

ססו מ״מ של
טעם משובח
סופרקינגסייז־תערובת
אמריקאית.
•ייי ויי יייוט סוי סוו

מכחכים

תשבץ הו 11ל 0

(המשך מעמוד )6
במקום שיש בו צדק, יש שלום, כמובן.
אין שלום לישראל.
האם ידוע כי אין שלום בלי צל? כל
דבר הקיים באמת מטיל צל. אם כן, מדוע
מתקבל הרושם שהרבה אנשים בישראל
רוצים בשלום בלי צל?
בלה ואני בסדר. מציירים, חורטים במשך
הימים. וגם שמחים בכך. בקרוב נבוא
שוב לישראל. לא יודעים בדיוק מתי. יחד
עם ציורינו האחרונים.
עולם־האמנות הנוכחי בישראל (אני
מתכוון לציור, לפיסול) זה משהו. קאקו-
פוניה עצומה, טראגי־קומדיה. יש הרבה
מה לדבר ולכתוב על כך. איני יכול לכתוב
על כך מחוץ לישראל, כי זה היה
גורם לי מבוכה רבה מדי.
ברכה לכולכם לחגים.
סיומה כרעם, סאן־פרנאנדו,
האייס הבאליארייס, ספרד
• הצייר הישראלי הגולה סיומה ברעם,
ואשתו הציירת בלה בריזל, שלחו
מיכתב זה באיחור, וצירפו שתי תמונות
כשי לראש־השנה (ראה גלופות).

כ ה דוחי, ד מד שיני ם
ברבה לכל המלשינים בישראל,
שהציפו את המלשינון ותפסו את
הקו בזה אחר זה.

אני לתומי חשבתי, שחיים בקירבנו רק
כמה עשרות מלשינים. אולי. והנה, קראתי
בעיתונים, שקצב ההלשנות הגיע לכדי
שיחה אחת כל שתי דקות. דהיינו: ב־8
שעות עבודה התקשרו כ* 240 מלשינים.
והקווים היו ממש עמוסים לעייפה!
ברצוני לברך את כל המלשינים במדינתנו:
הלוואי שלשונכם תיתקע בפיכם,
ולא תוכלו עוד לעולם להלשין על חבריכם.
אבי ביטון, תל־אביב

ח ד שו ת מ מדינ ת ה חי ק
הממשלה הפרה את החלטת נג״ץ
בעניין אילון־מורה.

כל הכבוד לראש־הממשלה שלנו — עו-
רו־דין לפי השכלתו, פורמאליסט לפי או
בגלל
דרישת הדתיים; את כביש רמות
עומדים לגדר בקיר שיעלה עשרות מיליונים
מקופת המדינה: אם הממשלה לא תיפול
בימים הקרובים, יצליחו כנראה הדתיים
להעביר בכנסת גם את התיקון לחוק
ההפלות; עשרות כבישים בירושלים סגורים
בשבתות; אין תחבורה ציבורית בשבת
בבירת ישראל, למרות שהחלק הדתי
של העיר זעיר ביותר (בחיפה, למשל, יש
תחבורה בשבת).
בקרוב — ושוב, אם הממשלה לא תת פרק
— יעלו בוודאי הדתיים את עניין
״מיהו יהודי״ ,ניתוחי מתים, ואולי גם
הצעת חוק לאיסור עישון סיגריות בשבת
בפומבי. בקיצור: הדתיים השתלטו על
המדינה והציבור החילוני הופך יותר ויו תר
לאימפוטנט נצחי. אבוי לנו! כולנו
עוד נכה על חטא.
הגיע הזמן להתעורר — ומיד!
שמואל אחרוני, תל־ אביב

ב ש בח התדנות תיד,וו-ח
תשדירי פירסומת כרוח יטראל
סבא.

נהניתי מאד לשמוע בקול ישראל, בשעת
צהריים, ליד שולחן האוכל, פירסו-
מת בשבח הטמפונים עם המוליכים העדי נים.
אני ממש מלא הערכה למנכ״ל הרדיו,
לשר החינוך ולכל הקואליציה של
חכמי עם־ישראל-חי, על התרבות היהודית
שהם מפיצים מעל גלי האתר.
ישראל בר־דג, חולון

ל ק רו א כין השיט!
קטעי עיתונות — מאוספו של
קורא ירושלמי.

דברים שפורסמו בהצופה, יומון ד.מפ-
ד״ל, ב־ 5בנובמבר : 1979״עד כה נוצל
בית־המישפט העליון על־ידי קבוצות אג־טי־דתיות
קיצוניות, כדי לבטל חלק מהישגיה
של היהדות הדתית. כעת הוא מנוצל
על־ידי אוייבי ישראל, כדי להוריד
ישובים יהודים מהקרקע ולפגוע באינטרסים
של מדינת־ישראל.

מאוזן :
)1בית־נבחרים ו )5פרם סיפרותי צרפתי
נודע ; )10 עצם בפה ; )11 כיסא־פבוד;
)13 מן השוואים ! )14 רסיסי־ליל )15 :מ־סולם־הצלילים
)16 :ידע; )18 חזר; )20
עולז; )21 סבון; )22 מכלי השחמת! )24
עליכם להיות ! )25 מצבת־זיכרון ! )26 כסף
קטן ; )28 איש המארינס ; )30 אחי הבעל ;
)31 ריקוד אצילי; )32 מחלקי הדירה;
)34 צמח־נוי; )35 יאמר; )38 חרש־עץ;
)39 מושת על כל אזרח; )41 מצבת־זיב־רון;
)42 ספר; )43 נהר באפריקה; )45
חומת־מגן ! )47 ארמדה ; )48 שלוש המכות
הראשונות (ר״ת 50 מחסום לפי החיה !
)51 אדמה המצוייר, בנגב! )52 מן השוד
אים ; )54 בייגעלע ; )57 כפתור־החשמל ;
)1אצן ; )62 תלאובה ; )64 מספיק ! )65
מעונות השנה; )66 בתוכו; )67 מיל־שלילה
; )69 זאטוט ; )70 מעון ! )72 הדר;
,)74 צבע אדובדעז; )75 מגילגולי הארבה;
)77 הנזכר־לעיל (ר״ת); )78 ירביץ; )81
ספינת המידבר )82 :זז ממקומו 85 רי קבון;
)8חמדנות; )88 גוף; )89 הנחייה;
)91 ,מן הגפיים ; )93 בגד־שרד ! )95 חלש!
)96 מילת,-שלילה; )98 פרוסה; )100 גדול
בתורה )102 :קוסם )103 :מילת־ברירה;
)104 תלמידי־ישיבה ; )105 אציל סיני.

מאונך :
)1משמעות; )2מזמר; )3עיר קדושה
למוסלמים; )4דגל; )6קידומת הולנדית;
)7זוחל; )8מונח בתורת החשמל;
)9ראש־לישכה (ר״ת); )12 מקום חשוף
ביער ! )15 חשק ! )16 כלי־קימל גדול ל נוזלים
)17 :זכר בצאן ; )19 קיבוץ בגליל
העליון; )20 מסולם הצלילים; )21 עיר
ליד ירושלים! )23 פקודה מפורשת; )24
בת־קול ; )2כלי-עבודה ; )27 חי לילי :
)29 נקב! )30 רע; )33 גן לפעוטים; )34
קיבוץ בגליל ; )36 מן המזלות )37 :מעיין:
)40 כלי־עינויים )41 :בהמת־עבודה טיבטית
)44 :מוקיון ; )46 מציאות )47 :שרוי
בתענית; )49 לו־לך! )50 חימה שפוכה;
)53 גרג׳ )54 :ירק־גינה; )55 אילן; )56
מילת־שאלה לזיהוי; )58 מסייר)59 :
עשיר גדול )06 :זאטוטה; )62 כמו 23
מאונך; )63 תבלין מיזרחי )66 :יישוב
בארץ ! )68 מן היבשות ; )71 לא חדש ;
)73 כלי־עבודה בבניין; )76 קליפת העי־נב;
)77 לכאן; )79 ממצבי מזג־האוויר;
)80 עליך לגעת )82 :ועוד, בתוספת
(הפוך) )84 :זכר בבקר )85 :עשירית האלף
; )87 עבר ; )90 בוץ ; )92 מן ההורים:
)94 נתיב )96 :לבוש ; )97 דג ; )99 אחורי
הגוף )101 :מילודבקשה )102 :מזון אבותינו
במידבר; )103 יבשה בלב ים.

פיו, שומר־חוק לפי הכרתו ודימוקראט
לפי מצעו. אף על פי כן ולמרות הכל מועד
הפינוי חלף וגוש אמונים ממשיך לש בת
על אדמתם השדודה של פלאחי רו-
ג׳ייב.
באמת, כל הכבוד לבגין.
אריה פרדי, חיפה

״יש לבטל את השיפוט החילוני ולהעביר
את סמכויותיו לשיפוט תורני. הבה
נזדרז לעשות את זה לפני שאש״ף ישיג
פסק-דין, שעצם קיומה של מדינת־ישר־אל
הוא בלתי־חוקי.״
ד. בר־חיים, ירושלים

אימפוטנטים לנ צ ח

טונות לשלם או ד? ת
הדתיים במיגננת.

במיתקפה, והחילוניים

ממש לא יאמן, אבל עובדה זועקת:
המחנה הדתי במדינה הזאת מיישם, הלכה
למעשה, את שאיפתו להפוך את ישראל
למדינה בנוסח חומייני. והפלא ופלא: הציבור
החילוני אדיש ושותק כדג במים.
הכפיה הדתית גוברת והולכת וכל הגופים
״לשעבר״ ,כמו הליגה למניעת כפיה
דתית, השומר־הצעיר ואפילו — אנא, אל
תצנזרו — העולם הזה, שבעבר יצאו להפגנות
נגד הכפיה הדתית, ירדו למחתרת
השתיקה.
הדתיים הצליחו להנהיג שינוי בין בת
דתית לבת לא־דתית, בעניין שירות הבנות
בצה״ל: בירושלים ביטלו הקמת איצטדיון

שורו, הביטו וראו:
סיג ד אותנו בדילמה קשה, מכל
מקום היה זה עזר זיצמן עייף, ש־התקשה
להפעיל את ד.קם ס המפור סם•
הוא־ היה עסוק גןזשג ^ התחמקות
לא מוצלחים, והתקבל ה רושם
באילו באמת איבד מניע ו הוא
נתון בסחרור גבהים מסוכן.
ללא תחכום רב ניסה וייצמז לע־

הקטע הזה הופיע בהארץ, ב־ 19 בנובמבר
.1979
מיכל גבע, באר־שבע
ה מו ל ח הז ה ו/חסס

אףאחדלא כול להתחרות

הסלון הראוי

1130

למוצרי חשמ ל בית״
ירי יבואא ען

ממשיכי במח מקררים ייכוא שיווק ע״י ג׳נרל מהנדסים

ג׳נרל אלקטריק 16
ג׳נרל אלקטריק 18
ג׳נרל אלקטריק 19
ג׳נרל אלקטריק 21
ג׳נרל אלקטריק 22
ג׳נרל אלקטריק 24
ווסטינגהאוז 14 קוב
ווסטינגהאוז 16 קוב
בטי (נון פרוסט)
קריסטל פרזידנט
מג׳יק שף 420
קוב קוב קוב קוב קוב קוב

מחיר לצרכן
כולל מע״מ

מחיר מבצע
כולל מע״מ

—89, 600.
—123, 200.
—159, 600.
—137,200.
—184, 800.
—201 , 600.
—62, 275.
—70 , 640 .
—61, 600.
—42 , 112
—38 , 080.

—62,900.
—79,900.
—109,900.
—89,900.
—127,900.
—144,900
—42,900.
—49,900.
—49,900.
—39,900.
—34,900.
טלוויזיות שאוב לורנץ ״ 20 ללא בקרה
שאוב לורנץ ״ 22 ללא בקרה
שאוב לורנץ ״ 26 ללא בקרה
שאוב לורנץ ״ 26 עם בקרה
שאוב לורנץ ״ 22 עם בקרה
שאוב לורנץ ״ 3650 26 עם בקרה
מץ קפרי עם בקרה
גרונדיג ״ 26 ללא בקרה
גרונדיג ״ 26 עם בקרה
גרונדיג ״ 22 ללא בקרה
גרונדיג ״ 22 עם בקרה
סימנם ״ 26 עם בקרה
סילורה ״ 26 ללא בקרה

—77, 485.
—88 ,210.
—109,256 .
—123, 490.
—101, 844.
—127,500 .
—88 ,480.
—106, 400.
—116,200 .
—88 , 210.
—83 , 910.
—110, 000.
—73 , 920.

—54,900.
—57,900.
—70,900.
—77,900.
—67,900.
—81,900.
—65,900.
—66,900.
—70,900.
—57,900
—61,900.
—79,900.

מכונות כביסה

גאלה זינגר הובר פילקו
קנדי 137
קנדי 50־5
יונו 1097
זופז 143
קריסטל ליידי
קריסטל לורד
קריסטל גרנד ליידי
קריסטל סופר־לורד
סנסי 104
סנסי 106

מחיר לצרכן
כולל מע״מ

מחיר מבצע
כולל מע״מ

—39,200 .
—28 , 000.
—30 ,000.
—32, 000.
—25 ,640 .
—26 , 640.
—31, 740 .
—25 ,000 .
—26 ,500.
—28 , 824.
—31 ,500 .
—34 ,360.
—30, 240.
—33 , 600.

—30,900.
—20,900.
—24,900.
—27,900.
—18,900.
—21,900.
—28,900.
—21,900.
—23,500.
—25,900.
—27,900.
—29,900.
—18,900.
—20,900.

תנורי בישול
קריסטל 2850 רנקו אלבז
מג׳יקשף
בלרם
גז־פייר

—21 , 728.
—17 , 920.
—19, 240 .
—23 , 900 .
— 18,716
—22 ,400.

—15,900.
—14,900.
—15,900.
—21,900.
—13,900.
—17,900.

—58,900.

• ב מ סגר ת המבצע נ מכרי ם גם: מ ק פי אי ם, מזגני אויר, שואבי אבק, מי ק ס רי ם ותנורי חי מו ם גז וח שמל — אספקהמ היו ם ל היו ם
• אנ חנו זולי ם יותר מהשקם, בדוק ו הוו כ ח • ה מ חי רי ם ב מזו מן כולל מ ע״ מ • מכירה מיו חדתב סי טונו ת ולוועדי עובדים

מיכאל עקילוב,סלון אלנבי 113
הסלון הראוי לאמונו למוצרי חשמל
רה׳ אלנבי 113ת״א, טל 611966 .
(ליד המש כי רלצ רכן)
הסולח הזה?904

שחס _השנם חזה
אלייך בי״ת ליהושוע
א.ב. יהושוע הוא סופר עברי חשוב בישראל.
סופרים השוגים יודעים אלף־בית מהו. אך הפעם
נעסוק באלף־בית פוליטי, ש־א.ב. יהושוע מתיימר לשלוט
בו, בשעה שכל מעשיו והודעותיו, הכרזותיו והצהרותיו,
מעידות עליו שהוא אנאלפאבית פוליטי מוחלט.
א.ב. יהושוע חצה את הקווים וחזר — משל״י אל
מיפלגת העבודה.
הסופר המצליח מספר לנו, כי במיפלגת העבודה
מצא את השאיפה האמיתית לשלום בר־קיימא, לחיים
בצוותא של העם היהודי והערבי, בישראל עצמה ובין
ישראל לפלסטין שכנתה.
א.ב. יהושוע הוא המכנה המשותף של רבים מבוחרי
של״י, במאי , 1977 ושל רבבות מצביעי המעיד ושינוי,
שקצו בכזביהם של רביו״פרס״אלון והכירו בצידקת
דרכם של המעטים, שמאז מילחמת יוני ( 1967 ולפניה)
שענו לזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, תוך
כדי הגשמתה והחלת הריבונות הפלסטינית על ה*
שטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים.

ליכוד או מערך ג
השאלה ההמלטית (כמו בל סופר חשוב, גם יהושוע
שלנו אמון על ברכיו של שיקספיר הניצחי) הציקה
לא.ב. יהושוע, שיבול היה באותה מידה של צדק-ספרותי
להיזכר גם בשירו של ביאליק ,״מופים וחופים היכו
בתופים״.
אם ילך עם של״י, אומר לנו הסופר יהושוע בעשרות
מאמרים, הרצאות, ראיונות בעיתונים ופגישות חיו״ר
(פרס) עם אנשי תרבות ואמנות (המנחה: בקי פריש-
טאט) ,יתמוך בגוף קטן ובלתי חשוב, שיקח את קולו
לשיתוף
פעולה פרוגראמתי (אפילו ללא תיקים בממשלה)
עם המערך.
תנאי מינימום באלה יכללו, כמובן, את אי־הכללתח
של חמפד״ל בממשלת העתידה (ובתמורה יהנה המערך
מתמיכתה של של״י והימנעותה, לפחות, של רק״ח).
תנאי אחר יהיה פתיחתו לאלתר של מו״מ (ישיר
או באמצעות צד שלישי) עם אש״ף, בנסיון למצוא פית־רון
לסיבסוך ההיסטורי הנוכחי שבין שני העמים;
שורה של תנאים למדיניות כלכלית וחברתית שתביא
לשינויים מידיים ומהותיים בפער החברתי בישראל
ותנאים דומים אחרים.
כל קול ש-א.ב. יהושוע חיה מגייס לשל״י, על
יסוד ההתחייבות העתידה לשיתוף פעולה בזה עם
המערך ונגד הליכוד, בעד השלום ונגד המילחמה, בעד
ישראל-פלסטין ונגד תוכנית אלון קטנה (בקעת הירדן)
או תוכנית אלון גדולה (גוש אמונים) — יהיה, אז, קול
גטו לשלום, דמוקרטיה וצדק חברתי וקול פחות לממשלת
ההמשך של ממשלות המחדל הלאומי בראשותם
של גולדה מאיר ויצחק רבין; באדרתו החדשה של
שימעון פרס, הצדיק הידוע.

זרע הפורענות טמון במהלכו האחרון של האנאל-
פאבית-הפוליטי אלף־בית, הסופר הידוע. תנועת ה־

כשחזר מנחם בגין ממחנה דויד, האשימו אותו

א. ב .׳הועווע רוצה
להניא לש־יסון את
זורע׳ זרע הכישלון

אילו וזית )ומון בפוליטיקה
היה יטל לבוא
בהצעות 11(1שיות

גאולה כהן, משה שמיר וחבריהם, כי הוא ״מבצע
הלכה למעשה את המצע המדיני של של״י...״
בגין חתם על הסכמי קמפ״דייוויד, כדי שלא לבצע
את המצע המדיני של של״י. הוא ראה ב״שלום ה אמריקאי״
של סאדאת״קארטר את החסימה היחידה
שהיתה ברשותו בפני החלת התוכנית המדינית של
של״י על הפיתרון היחיד, בר הקיימא, לסיכסוך ה-
מיזרח־תיכוני: שלום ישראלי״פלסטיני ; מדינה יהודית
דמוקראטית בשטחים שבתוך הקו הירוק ; פירוז ה-
מיזרח-התיכון מנשק אטומי ן החלתם של פירוזים
הדדיים וסידורי ביטחון מוסכמים, תוך כדי פיקוח
וערבויות בינלאומיות על מדינת־ישראל ומדינת פלסטין
כאחד; שיתוף פעולה מדיני, כלכלי וחברתי בין כל
מדינות האיזור, לשיגשוגן ולרווחתן.
חתימת הסכמי קמפ״דייוויד הוכיחה לעם בישראל,
לעם היהודי בכל העולם, כי ״יש עם מי לדבר״ וכי
אם התהליך שהחל בגיחתו ההיסטורית של אנוואר
סאדאת לישראל יצליח — אין שום סיבה שתהליך
מקביל לא ייפתח, יימשך ויסתיים בהצלחה גם עם

״עובר ושב״ של מנהיגים ו /או אנשי ציבור, סופרים
ואמנים ממיפלגת העבודה/מפ״ם ובחזרה — מעוררת
מבוכה ואי-ודאות בשכבות הרחבות של הציבור מהן
יבולה תנועת השלום הישראלית לשאוב את כוחה ואת
קולותיה בבחירות הקרובות.
מיפלגות־מיעוט תומכות באופן עקרוני בתנועות המר
ניות, אם מתעוררות כאלה, כשמצען הרחב מקביל
בחלקים אחדים, או בחלקים רבים, למצע חמיפלגות
הקטנות. כשסופר עברי מצליח באלף־בית יהושוע,
עובר ושב, במשך חמש שנים, ממיפלגת העבודה אל
תנועות-המחאה (שהולידו את הפג המצחין של ח־דמוקראטים
ושינוי) ,אל החוג לליבון, ליעד (והתנועה
לזכויות האזרח) ,לשל״י ובחזרה למיפלגת העבודה
(כשהוא ממשיך, כמובן, לתמוך ב״שלום עכשיו״ ,שאת
כוחה העיקרי עדיין אנו מעמידים במיבחן בשהמערך
יחזור לשילטון וימשיך, כמובן, במדיניות הנישול, הסיפוח
וההתנחלות של ממשלת הליכוד-ממשיכת-ממש-
לת-המערך) — מתעוררים פיקפוקים רבים אצל מעריצי
הסופר, קוראיו, חבריו וסתם אזרחים. חוגי־ההערצה־לשימעון־פרס,
שתומכי־של״י רבים (במו גילה אלטגור,

כשהאור החל זבצגץ
ואת א. ב .יהושוע חחדשווא היריב האמיתי של מדינת היהודים: העם הפלסטיני,
שהנהגתו המוכרת והיחידה היא אירגון השיחרור
הפלסטיני, אש״ף.
א.ב. יהושוע היה אחד מהחלוצים שהלך לפני ה מחנה.
הוא עזב את מפא״י יחד עם לובה אליאב.
יחד עם לובה, דויד שחם, מתי פלד ואחרים, צעד דרך
קצרה, אבל חשובה, עד שהגיע אל של״י. הסופר ה מצליח
והחשוב עזר להקים את נקודת המשען להרמת
המשא הקשה של שינוי פני החברה הישראלית —
המסע הארוך והמייגע לשיכנוע העילית הישראלית
בנחיצותו של הפיתרון ההדדי חישראלי״פלסטיני> של
הפיכתה של מדינת־ישראל מתיאוקרטיה דתית ליישות
יהודית דמוקראטית.
חתימתם של הסכמי קמפ-דייוויד היתה לנקודת ציון
חשובה בדרך של הגשמת התוכנית המדינית והחברתית
של של״י, שא.ב. יהושוע היה אחד ממנהיגיה
וראשיה. אך בדיוק באותו הזמן, כשהאור החל לבצבץ
בסוף המינהרה, ראה א.ב. יהושוע חזון־שווא, החליף
את האור האמיתי, שבקצה תמינהרה, באורה של רכבת
וקפץ על קרונו של שימעון פרס.
עכשיו, לפני ואחרי ועידתח הראשונה של של״י
המאוחדת — יש לנו ענייו בא.ב. יהושוע ובהרבה-
יהושוע־קטנים אחרים, שנשמתם קצרה, הדרך אצה
לחם והם אינם יכולים, או רוצים, לעשות את המסע
הארוך והמייגע בכוחות עצמם וברגליהם. והם קופצים,
אחד אחרי השני, על רכבת המאסף של המערך,
העבודה-מפ״ם.
״אתם צודקים,״ הם אומרים לנו ,״אבל אתם קטנים
וחלשים...״

תיו מהעבודח־מפ״ם ויאפשר למנחם בגין (שוב) להרכיב
ממשלה חדשה בקדנציה הבאה.
מי הביא את מנחם בגין לשילטון ז של״י ז
בראשית יוני 1967 זומן לוי אשכול המנוח לאולפן
הרדיו, כדי להכין את העם למילחמה הבלתי נחוצה
(ששה ימים שהיו, עד עתה, ל 12-שנים) והוא גימגם.
הגימגום הזה עלה לעם ישראל בממשלתו של בגין.
שימעון פרס ומשה דיין, שהיו באופוזיציה (ואילולא
אותה מילחמה אומללה היו נשארים בה) זומנו לישיבה
של מעלה על-ידי אשכול המגמגם, שקיבל אותם לממשלתו
יחד עם נדוניה מוזרה של מנחם בגין, יוסף
סרלין ואחרים, שהרכיבו בצוות אחד (״הצוות המוביל״
)1את ממשלת הליכוד הלאומי.
מפ״ם היתה חברה בממשלת אשכול־בגין-דיין-פרס,
ובממשלת גולדה-בגין, אחרי מותו של אשכול.
ממשלת הליכוד (79־ )1977 היא ממשיכתה הנאמנה
של ממשלת המערך-מפ״ם (77־ )1970 ושל ממשלת
הליכוד הלאומי (מאז 1967 ועד .)1970 כל הממשלות
האלה חיו ממשלות-סיפוח, נישול, מילחמה, קיפוח,
ניצול, קיטוב מעמדי, בפייה דתית, עושק וחמס. מיפ-
לגת העבודה ומפ״ם העלו את בגין לשילטון. ברוב
המיקרים הם נלחמו בממשלתו של בגין באגף הימני
של האופוזייצה הישראלית.
את זורעי זרע הכישלון הזה רוצה א.ב. יהושוע

השאלה ו מל טי ת
לימד או מעור
מציעה 1ם לא. ב .יהושוע
להביא לשילטון, ובדי לקדש מטרה זו הוא רוצה
בחבחדתה והשמדתה של של״י.
על כך היה אומר המשורר הלאומי (התורן) :
״תמהני׳.״ או: פיטפוטי ביצים.

אילו היה יהושוע שלנו אמון על אלף־בית פוליטי,
היה יבול לבוא (במי שיצא מגיא המדמנה של מיפלגת-
העבודה ובעלת בריתה המפ״מית) בהצעות מעשיות
ופוליטיות הרבה יותר. למשל, לקרוא למצביעי העבודה
לתמוך בשל״י, תוך כדי הודעה על תוכנית־מינימום

וני שאינו מו־ מד סי

לא ימסו
בשיבה לנזעוו
שהיתה מפעילות של״י החשובות בבחירות בשנת )1977
משתתפים בהם, בבאסיפות״אזכרח לפולחן האישיות
חז׳דנובי של שמש העמים (סטאלין) — מוכיחים כי
הסכנה חמורה וכי יש לעמוד בפרץ המתרחב והולך.
אין בישראל מיפלגת״שלום זולת של״י.
מי שרוצה בשלום — שלום יחודי-ציוני-הומאני-
ישראלי — יכול לתמוך אך ורק בשל״י, לחזקה ולהרחיבה,
ולגרום בכך, להרחבת השפעתה של מיפלגת
השלום הישראלית על הרכבה ומצעה של הממשלה
שתחליף את ממשלת הריקבון הלאומי של הליכוד
וגרוריו.
של״י תתמוך בממשלה שתמשיך את הדרך לשלום,
שנפתחה (אך לא נסללה עדיין) בהסבמי-מחנה-דויד.
כל מי שאינו בור״פוליטי חייב להצביע בעד של״י,
בדי לגרום לבך שהממשלה הקרובה (או זו שאחריה)
לא תורכב על-ידי המערך והמפד״ל, אלא שבמרכזה
יעמדו של״י והמערך, בתמיכתה (או הימנעותה) של
המיפלגה הקומוניסטית הישראלית ונציגי המיעוט הערבי
הישראלי.
אין דרך אחרת. מי שטוען לשיבה למערך הוא בור
פוליטי, הוא אנאלפאבית פוליטי כמו אלף־בית יהושוע.
עלינו לתמוך בשל״י: יח״ד (ישראל חדשה) עם
יש״ף (ישראל שפוייה) למו״ט ושלום עם אש״ף —
שלום ישראלי״פלסטיני, שלום מיזרח תיכוני, שלום
לישראל, של״י.

אלבסמסיס, ויו־יו 1ק ־ ת ל -א ב ־ ב

מי הם האנשים
הנושאים כרטיס ״דיינרס קלאב״?
הם מציגים את ברטים ה״דיינרם קלאב״ העסקי שלהם,
וזוכים למלוא הכבוד, בבתי עסק, במסעדות, בחברות
תעופה, בבתי מלון בארץ ובחו״ל. הם למשל, שוכרים
רכב ללא צורך בפקדון..״
גם אתה יכול לזכות באשראי, אמון ויוקרה, אם תצטרף
ל״דיינרם קלאב״ .אתה מקבל שני כרטיסי אשראי:
כרטיס עסקי וכרטיס אישי במחיר של כרטיס אחד, ועוד
כרטיס אשראי עבור בני המשפחה בחצי המחיר.
בחו״ל יש לך כתובת. בכל מקום שבו אתה נמצא, תקבל
את מלוא העזרה במשרדי,,דייגרס קלאב״.

עם ״דיינרם קלאב״ אתה משלב עסקים בהנאה,
אתה נהנה היום, חשבונך לא יחוייב לפני החודש הבא
(הוצאות בחו״ל -בדולרים, בישראל -בלירות) .כן
תקבל פרוט מלא של הוצאותיך (חשבון עסקי
וחשבון אישי).
אם אין לך עדיין כרטיס ״דיינרס קלאב״ ,פנה לדבורה
ב״דייגרס קלאב״ ,שד׳ רוטשילד ,61 תל-אביב,
טלפון ,03-295858 ובקש כרטיסי ״דיינרס קלאב״
בשביל העסק, בשבילך, בשביל עובדיך(ובחצי המחיר -
לבני המשפחה).

,ד״נר םקלאב ״ -אשר אי, אי מון, וקרה -הרא שון בי שראלוב עו ל ם•

המירשם ס למסיבה
מוצלחת־מוצלחת!!!
פטיפון
\1ו0110ק\/

טייפ-דק קסטות

ם 1 0 1־ \ 3אזן * ז
3035 טייפ-דק קסטות

דגם 350-־.וס 01.1-0*1
דגם־35־ס 0
המוסיקה רועמת
התופים קורעים
רינה מזיזה ת׳תחת
דני את רגליו מרים
״ניקו לא עייף אף פעם
ניקו״ מנגן בלי סוף
דיסקו־ניקו״ זה הטעם
דיסקו־ניקו״ עד אין סוף!

הרסיבר שלא רק נראה טוב — אלא נשמע הרבה
יותר טוב! אין לו מתחרה במחיר ובוודאי לא
בחידושים המיוחדים של קונצרן סא&וא יפאן.
עוצמה^5 :ות 2x15 רגישות מקלט . 2.007
3035 סאאוא — יחידת מוסיקה נהדרת.
דרוש שישמיעו לך אותה בכל חנות סטריאו
מקצועית.

חשוב לביס שלף!
בדוק והשווה א ת מחירי המכשירים עם המתחרים
לא תמצא עיסקה יותר טובה בסטריאו. נקודה.

מי־טל

המפיצים: צלילי גיתית בע״נו,
ירמיהו ,46 תל־אביב, טל׳ 445121

העולם הז ה 2204

נוג ס ח0ו?1ש
ך כל עידן סיסמה משלו. כרגע, הסיסמה היא ״הממי
שלה אינה מתפקדת״.
אינה מתפקדת — משמע, משהו אינו בסדר מבחינה
טכנית. מכונה אינה מתפקדת. צריכים לבדוק אותה. להחליף
חלקים. להדק ברגים.

זוהי, כמובן, תמונה כוזבת.

ממשלת־בגץ מתמוטטת, וזורעת סביבה חורבן והרס,
בגלל סיבות שאינן טכניות. היא נשחקת בין אבני-הרי-
חיים של האידיאולוגיה והמציאות. רגליה בקמפ-דייוויד,
וליבה בגוש-אמונים. ראשה בסיפרי מילטון פרידמן, וידיה
כבולות אל המציאות של המשק הישראלי.

שום ממשלה אינה יכולה ״לתפקד״ בתנאים
כאלה. גדול הטכנאים לא ימציא פאטנט שיבטיח
את פעולתה התקינה של ממשלה זו.

אך יש גם צד טכני, שכדאי לתת עליו את הדעת.
הרי גם הממשלה הקודמת, של יצחק רבין, לא ״תיפקדו־,״
מבחינה מעשית. וגם הממשלה שלפניה, של גולדה מאיר,
תיפקדה רק למראית־עין.

לכות האפשריות לגבי המצב בעם הפלסטיני. אהרון אבו־חצירא
קובע את עתיד העוצמה הגרעינית של ישראל.
חיים לנדאו קובע את התקציב לטיפוח ילדים מחוננים.
לניהול מישרד ממשלתי דרושות תכונות שונות לגמרי.
כאן צריכים להתעמק בבעייה, מתוך מסירות ואהבה.
צריכים לרכוש הבנה בנושא מסויים, שהמומחים קונים
אותה בהתמחות של שנים רבות. צריכים לדעת לנהל
משק, לספק מנהיגות ומוטיבציה, לבחור בבני־אדם מת אימים,
לקבל החלטות, לתכנן תוכניות ולנצח על ביצוען.

כקיצור: עד השר להיות מנהד טוב.
ואילו התפקיד השדישי — זה שד עסקן
מיפלגתי — שונה כאופן מוחלט מכל התפקידים
האלה.

המיפלגה היא גן־חיות. שורצים בה נחשים ועקרבים,
שועלים ונמרים. לא החכם גובר בג׳ונגל זה, וגם לא
האדם ההגון. כושר אינטלקטואלי מעולה הוא מיגרעת

מילבד בל הבעיות הפוליטיות והרעיוניות,
האם יש גם בעיה טכנית, שאינה מאפשרת
לממשלת־ישראל — לשום ממשלה כישראל
_ לפעול כראוי במוסד מנהל ומבצע ץ
1 1 1
* ץ כה נסתכל בשר הישראלי הממוצע. מהו תפקידו ן
י י כימעט כל שר בישראל נושא בשלושה תפקידים:
• כל שר הוא חכר בממשלה, המקבלת החלטות
קולקטיביות בכל שיטחי החיים, החל בהתנחלויות
וכלה בצימצום הסובסידיות, החל במינוי רמטכ״ל וכלה
בהקצבת משאבים לאוניברסיטות.

למעשה נושא כל שר על ראשו שלושה כובעים
שונים.

ך י בפירוט פשטני זה, כדי להצביע על הבעיות.
• ראשית כל, כל אחד משלושה התפקידים האלה יכול
וצריך להעסיק את בעליו במשך יום־עבודה מלא, שיבער,
ימים בשבוע.

ניהלתי עימו פעם שיחה בעניינים ערביים, ונדהמתי
ממש למראה עומק בורותו בנושא זה. וזאת בשעה שספיר
היה מקובל על הכל כראש מחנה ה״יונים״ !
אני מתיימר לטעון כי מאז קום המדינה, לא היה שר
בישראל שעמד בהצלחה במיבחן המשולש.

רכים היו מסוגלים למלא תפקיד אחד מהשלושה.
אחדים היו מסוגלים למלא שניים מהם.
אך איש לא היה מסוגל למלא את כל השלושה.

(בלי משים אני נזכר כאן בבדיחה הנושנה על דויד
בן־גוריון, שביקש מן הקדוש־ברוך־הוא שכל ישראלי יצ טייר
בשלוש תכונות: שיהיה חכם, ישר ומפא״יניק. ה־קדוש-ברוך־הוא
סבר כי זוהי דרישה מוגזמת, אך הסכים
שכל ישראלי יהיה בעל שתיים, משלוש התכונות. אם
הוא חכם וישר — אינו מפא״יניק. אם הוא חכם
ומפא״יניק — אינו ישר. אם הוא ישר ומפא״יניק —
אינו חכם).
וסר הכוח הפיסי והזמן הדרוש למילוי שלושה
התפקידים חשוב, אולי, פחות מבעיית הכישורים.

כעיני, זוהי הכעייה המרכזית: בל אחד
משלושה התפקידים מצריך מערכת שונה לחלוטין
של כישורים, תכונות, נטיות ואופי אישי.
כדי לשבת בממשלה ולהשתתף בהכרעות קולקטיביות
על מיגוון עצום של בעיות, השונות לגמרי זו מזו, דרושה
רמה של השכלה כללית, תפיסה רחבה, השקפת־עולם.

אנשים כאלה נדירים כבל העולם, ועל אחת
כמה ובמה כישראל הקטנה והפרובינציאלית.

דויד לוי מחליט אם לספק נשק לניקאראגואה. אליעזר
שוסטק מחליט על גירוש בסאם אל־שכעה, על כל ההש

^ אשר אני רואה את כל שרי הממשלה יושבים
* לפני, ליד שולחן הממשלה בכנסת — במיקרים הנדי רים
שבהם זה קורה — מחרידה אותי המחשבה כי אלה
קובעים את גורל מדינתנו לדורות. זהו אוסף של אנשים
בלתי־מרשימים, רובם בינוניים ופחות, ואת טיב שיקוליהם
אפשר רק לנחש בחיל וברעדה.
עם הירידה המתמדת של הרמה האנושית המצוייר,
במדינה, יורדת גם הרמה האנושית של השרים. הניבזויות
ההדדיות, האגו־מאגיה המשתוללת של אפסים, הנכונות
למכור לעיתונאים את הסודות הכמוסים ביותר מישיבות
הממשלה תמורת איזכור בעיתון — כל אלה הן תופעות
יום־יום, המשמשות כמדד להתדרדרות.

העסק כאמת אינו ״מתפקד״ .כלא שינוי
מהותי, גם אין לו סיכוי לתפקד.

שום אדם שאינו סופר-מן אינו יכול למלא
נאמנה את כל שלושה התפקידים כעת אחת.

אולם גם ספיר לא היה מסוגל למלא כראוי
את תפקידו הראשון, כחבר בממשלה. לא היה
לו מושג על רוב העניינים המדיניים שנדונו
בממשלה.

את הדוגמה הקלאסית סיפק שימחה ארליך. הוא
גאון בעסקים מיפלגתיים. אחרת לא היה עולה, תוך זמן
קצר־יחסית, מלא-כלום אל ראשות המיפלגה הליברלית —
מד, גם שהמיפלגה הליברלית אינה קיימת למעשה, והיא
כולה פיקציה פוליטית. בשטח זה אין כמוהו. לא מכבר
עשה קציצות מן השר יצחק מודעי, שביקש לרשתו,
והוריד את הראש לכל מתחריו.
אולם כשר־האוצר היה גרוע מכישלון מוחלט, ובשעת
קבלת ההחלטות בממשלה אוכל אותו אריק שרון לארו־חת־הבוקר.

השר
זבולון המר הוא עסקן ממולח ביותר, גאון
בניהול יחסי־ציבור ובפיברוק של ״תדמית״ .מאחרי מסך-
עשן זה של חרושת הסיסמות, מתמוטט החינוך הישראלי,
כשד,רמה יורדת משנה לשנה בצורה הרת־שואה, והצרכים
המיפלגתיים משתלטים על המערכת בעיקביות נוראה.
השר שמואל תמיר הוא אמנם עורך־דין, אך לא בשל
כך זכה בכהונה. כמישפטן, אין הוא מגיע לקרסוליו של
אמנון גולדנברג, למשל, שעמד לזכות בכהונה לפניו.
המיקצוע האמיתי שלו הוא ניהול תככים פוליטיים ופיר-
סומת אישית.
תרומתו החיובית של תמיר למערכת המישפטית קרובה
לאפס, ואילו תרומתו השלילית בולטת לעין — החל
ב״חוק הבדואים״ וכלה בביזוי הגובר של בית־המישפט
על-ידי הממשלה שהוא חבר בה. כשר־המישפטים, תמיר
הוא אסון.

• בימעט בל שר ממונה על מישרד ממשל

כמובן, גאונים אוניברסליים, המסוגלים להתמודד
עם אתגר זה. יש אנשים שהם מכונות־עבודה,
התופסים דברים במהירות הבזק, שיש להם זיכרון פינו־מנלי,
המסוגלים לבחור בעוזרים הנכונים ולהפקיד בידיהם
את האחריות, מבלי לאבד את השליטה עליהם.
אני מעלה לנגד עיני, למשל, את דמותו של פינחס
ספיר ז״ל, שהתאים להגדרה זו. הוא ניהל את המיפלגה
הגדולה ביותר במדינה כמו בום אמיתי, וקיבל באותה
עת גם את כל ההחלטות החשובות בחיי־המשק.

אדה הן התכונות הדרושות כדי למלא את
תפקידו השלישי של השר — ניהול מיפלגתו.
אך אין כהן, למרבה הצער, תרומה כלשהי
לכושרו שד השר להשתתף בהכרעות לאומיות
או לנהל מישרד ממשלתי המופקד עד תפקיד
לאומי חיוני. נהפוך הוא.

לא פחות — ואולי עוד יותר — חמורה
ההשלכה עד ניהול המישרדים הממשלתיים —
אותם הקובעים למעשה את עתידנו.

תי, החולש על שטח נכבד של החיים הממלכתיים.
• בל שר הוא עסקן מיפלגתי, המשתתף בניהול
המערכת הפנימית של מיפלגתו.

חרים ושיחוד תומכים, נשיאת נאומים אינסופיים מבלי
לאמר דבר, ניהול יחסי־ציבור אישיים.

* * ה לעשות 1איך לשנות?

1*1אנשים פרימיטיביים אומרים: זהו זה, דרושה
דיקטטורה. איש חזק, שיעשה סדר.

בגין ו ארליך: כישורים ל מה ן
מובהקת בעולם זה, כי הוא מעורר התנגדות וקינאה.
לעומת זאת דרושה מידה גדושה של אגו־מאניה, נכונות
לשקר ולאחז עיניים, כושר לניהול אינטריגות מסובכות,
ויכולת להשתמש במרפקים.

יתכן שבל אדה הן תבונות הראויות להערצה
ולהערכה — אך אין כהן כדי להכשיר אדם
לניהול אוצר-המדינה או לקכלת החלטות על
פיתרון הכעייה הפלסטינית.

ף* ארצות־הכרית, שבה ממנה הנשיא את כל
השרים כאוות־נפשו, יכול היה הנשיא לקחת פרופסור
מבריק ולמסור לידיו את מישרד־החוץ. בבריטניה,
שבה בוחר ראש־הממשלה עצמו בשרים, מתוך המערכת
המיפלגתית, קשה יותר להפקיד איש מוכשר על מיש רה
אך הדבר עדיין אפשרי. הקאבינט, שבו מתקבלות
ההחלטות העיקריות, מצומצם הרבה יותר מאשר הממשלה.

כישראל מתמנים השרים על־ידי פורומים
מיפלגתיים, והכישורים האישיים שלהם אינם
ממלאים כימעט שום תפקיד במערכת־השי־קולים.
מהי
הכשרתו של השר הישראלי המצוי לתפקידו?
מהו, בעצם, מיקצועו האמיתי? מהי התמחותו?

התשוכה ידועה: המיקצוע האמיתי של רוב
השרים הוא העסקנות המיפדגתית.

העסקנות — לא כתחביב, לא כעיסוק לשעת־הפנאי,
אלא כמיקצוע יחידי .
מניחם בגין, זבולון המר, יוסף בורג, שימחה אר ליך,
וגם משה דיין, שימעון פרס ויגאל אלון הם עסקנים
מיקצועיים, ולמעשה אין להם מיקצוע אחר.
הם הגיעו לאן שהגיעו מפני שהצטיינו בפעילות המים־
לגתית, שפירושה: ניהול תככים אינסופיים, סילוק מת

למרבה המזל, הוכח בעליל כי ממשלות דיקטטוריות
אינן מיטיבות לתפקד. להיפך. הדוגמה הקלאסית — הרייך
השלישי׳של הנאצים, שהיה בעל ממשלה גרועה מאין
כמוה. השרים היו אוסף של כסילים, מטורפים וסתם
אפסים, ואדולף היטלר לא טרח אי־פעם לזמן אותם לישי-
בת־ממשלה. מאחרי חלון־ראווה של יעילות תכליתית,
שלט בצמרת המדינה התוהו־ובוהו.
אחרים אומרים: צריכים לשנות את שיטת־הבחירות.
כאשר ייבחרו חברי־הכנסת — ובמילא גם השרים —
בבחירות אישיות, הכל יסתדר.

האיש היחידי שנבחר ככנסת הנוכחית כבחירה
אישית מובהקת הוא שמואל פלאטו-שרון.
ככחירות איזוריות-אישיות, תתמלא הכנסת כ
פלאטו״טרונים, ראשי-חמולות ונציגי-מאפיה.

האמריקאים פתרו את הבעייד, על־ידי הפרדה אישית
גמורה בין המערכת הביצועית והמערכת הפרלמנטרית,
כאשר רק הנשיא, הנבחר על־ידי העם כולו לתקופה קצובה׳
מקשר ביניהן. יש הרבה מעלות בשיטה זו, המאפשרת
את ציוות המישרות הממלכתיות באנשים מוכשרים.
הבריטים מצאו פיתרון אחר. מישרדי־הממשלה מנוהלים
בידי ״משרתי ציבור״ בעלי סמכויות חזקות וברוריה•
השר־הפוליטקאי אינו אלא. דובר המישרד באוזני
הפרלמנט והציבור, מפקח מגבוה ומקשר עם הממשלה.
חוץ מזה חופשי ראש־ד,ממשלה מתכתיבים מיפלגתיים
בעת הרכבת ממשלתו — לפחות להלכה, ובמידה רבה
גם למעשה.

אין תרופות פאטנט. זה הוכח על־ידי ד״ש,
שהתיימרה להביא תרופה, וכסך־הבל רק הח1 1 מירה
את המחלה.
אין גם דוגמה מוכנה מחו״ל. כל ארץ שונה מרעותה,
ומה שטוב בארץ אחת יכול להיות רע או בלתי-יעיל
בארץ אחרת. אני סבור כי מחשבה רצינית תצטרך לאמץ
לעצמה יסודות מן המישטר האמריקאי והמישטר הבריטי,
בתוספת הניסיון הישראלי, ולהביא לשינויים שלא יפגעו
במערכת הדמוקרטית ובתפקיד המיפלגות.

דכר אחד ברור: הפאשיזם עומד בשערינו,
ועל כן יש לתקן, לחזק ולהגביה את חומות
הדמוקרטיה הישראלית.

מאז שהומצאו
הגרביים, לא המציאו
משהו כל כך חשוב
לרגליים:
אנרג׳י של גבוה

י יש! הס כאן וגרבי המכנס החד שים
.שלג בו ה אנ ת׳י,

.גרבי מכנס, הסעסים את הרגליים
במשך כל היום, ומונעים מהן עייפות.
האנרכי עשויים מחוט לייקרה אלסטי,
הפועל על הרגליים בשיטת העיסוי
ומשמש להן תמיכה במשך כל היום.
אם את אשה פעילה בעלת מרץ,
הנמצאת בתנועה במשך רוב שעות
היום; אשה הצריכה את רגליה בבוקר
וחצה אותן בערב -אנרג׳י זה בשבילך
אנרג׳י. הדור החדש של גרבי המכנס.
ף הם נראים כמו עוד זוג גרבי מכנס-
שקופים, יפים, אלגנטיים ובגוונים
אופנתיים. הם מרגישים-,-כמו עוד זוג
רגליים.
ע 1שלא תנסי את האנרג׳י, לא
תאמיני מה הם יכולים לעשות למען
רגלייך!

כולל מ. גג מ).

אבנת |קרמו!|>0יפרי 11 נענז!

114

העו ל ם הז ה 2204

הכלכלנית הנוו־קונטומיסטית מדהירה את שר־האוצו החוש:
המיתון וחוש־־העבודה לאש מ 1קץ לאינפלציה, אלא להיבך;
ך* ידיעות מגיעות אלינו לאט־לאט.
י י לפני כמת שבועות קראנו בעיתונים
שאחוז ניכר ממלאי הנעליים לא נמכר.
נתבשרנו שרוב המיפעלים לייצור נעלי-
גברים נסגרו, והיום רוב הענף עבר ל ייצור
לשוק היקר והמאד לא־גמיש —
שוק נעלי־הילדים. באותו גליודהעיתון,
שהודיע על כך, הופיעה גם ידיעה שצריכת
הבשר הקפוא ירדה באופן דראסטי.

היתר, בחקלאות, בשרותים האישיים ובענפי
המסחר, האוכל וההארחה — לאו
דווקא ענפים מפסידים.
אם בודקים את ענף־הבנייה מקרוב, רואים
שהמחירים בו עלו פי ,30 ,20ו־,50
אך השכר בו עלה רק פי 8.5בין —1970
.1978 נוסף על זה, בזמן שב־ 1970 שכר־הברוטו
היווה. ס/ס 50 מן ההשקעות בבנייה,
הרי ב־ 1978 הוא היה רק ס/ס 30 מהשקעות

הגוודחיס גן האינפלציה
הס חגנוגים לאינפלציה.
הם מהזנים רק תגישיח
האונלוסיה -או תולשים
על מחצית ההכנסה

הפועלים העירוניים 1כלו
לקונות ב־ 1970 בשכרם
״ 337 מהצריכה הפרטית.
1־ 1978 יכלו לקנות רק
״ 257 מהצריכה הפרטית

באותו יום קראנו בעיתון כלכלי על האטה
ניכרת במכירת מוצרי-טכסטיל לשוק המקומי.
וכעת מתכוונים תעשייני־המזון לסגור
קווי־ייצור שלמים.
מדובר כאן במשבר של חוסר ביקוש
בנעליים, בבגדים ובמזון, ולא במכשירים
של טלוויזיה ציבעוגית ובמכוניות חדשות.
זאת ועוד: אלה הם המיפעלים ד.ייצ־רניים
המאיימים לסגור את שעריהם, ולא
הסוחרים את חנויותיהם.
בעבודתי ההכנסה הלאומית, הצריכה
הפרטית, השכר הפנוי והאינפלציה במשק
הישראלי 1974—1968 השגות לגבי
ההשפעה האינפלציונית של חלוקת ההכנסות
בזמני אינפלציה, ערכתי ב־ 1975 תחזית
של הופעת מיתון בענפים המייצרים
לשוק העממי על בסים התיאוריה והנתונים
שפותהו שם. נראה שהמציאות מצדיקה
תיאוריה זו. על מהותה אעמוד להלן.

אלה. אין ספק שמעט מאד מן העלייה במחירי
הדירות עבר אל פועלי־הבניין.

ט ווו1״0

מיתון ו טלוויזי ה
ציבעונית
ך* פרופסור אפף רזין טען בסימפוז-
1 1יון של אוניברסיטת תל-אביב שאין
מיתון, כי עוד מוכרים די מקלטים של
טלוויזיות ציבעוניות. הוא טען זאת נגד
בומה שביט, שאמר כי כבר היום יש מיתון,
ולדעתי הוא ידע מה שהוא שח. במיתון
של ימינו מיספר מקלטי־הטלוויזיה
הנמכרים לא זה בלבד שלא יקטן, אלא
שהוא יגדל. מי שיש להם כסף ואינם יודעים
מה לעשות בו, ירכיבו אחד בכל חדר.
אך יהיה מיתון בענפי־הייצור העובדים
לשוק המוצרים העממיים.
בזה נבדל המיתון של היום בכל העולם
מן המשברים הקלאסיים של העבר. פעם
התחילו המשברים בירידה בביקוש בשוק
ההון, בשוק ההשקעות, באמצעי־הייצור,
ומשם התפשטו לשוק־הצריכד .,היום המיתון
הוא תופעה של שוק־הצריכה, של
שוק המוצרים הסופיים — ממש במו האינפלציה.
קנה־המידה למיתון היום הוא
הירידה בביקוש למוצרי־הצריכה( .הירידה
בהשקעות פרודוקטיביות בכל העולם בשנות
ה־ 70׳ הפך כבר תופעת־קבע. ואפילו
תקופות־הפריחה מתרחשות על רקע זה).
אך הפלא והפלא: אין הביקושים יורדים
עבור כל מוצרי הצריכה. לגבי מוצרי
המותרות הם דווקא עולים. וכך אין
זה רק אצלנו, אלא בכל העולם במיתון
של ימינו. בסופו של דבר המיתון של
ימינו נקבע ומצטיין על־ידי הירידה בביקוש
למוצרים העממיים, בפי שהדבר מתחיל
להופיע אצלנו: לנעליים, לבגדים,
למזון ולדירות העממיות (ובניגוד לדירות-
הפאר, שהביקוש להן דווקא עולה).
ועוד דבר שמציין מיתון ״מודרני״ זה:
הראשונים המרגישים בירידה זו בביקוש
למוצרים העממיים הם דווקא יצרני המוצרים
האלה — ופועליהם, כמובן — ולא
מתווכיהם הסוחרים.
מניין בא המיתון הזהו מניין באה הירידה
בביקושים העממיים?
עד עכשיו כתבתי בעיקר על האינפלציה.

התייחסתי בעיקר אל אותן ההכנסות שגד-
לות באופן ריאלי עם עליית המחירים,
וכתוצאה ממנה, אל רווחי האינפלציה, כי
מן ההכרח הוא שרווחים אלה, והציבור
שמרוויח אותם, הם הגורמים לאינפלציה
והמדרבנים אותה למעלה.

הסברתי שאילו כל !ההכנסות
הריאליות היו יורדות עם עליית־המחירים
— כמד השכר — הרי
האינפלציה היתה סוגרת את עצמה
מזמן.
אך מכיוון שחלק מן ההכנסות דווקא
גדל ריאלית כאשר המהירים עולים, האינפלציה
אינה יכולה לסגור את עצמה. ואותו

זה הוא צעד אנטי-אינפלציוני.

וכד צעד שבכוונה, או שלא
בכוונה — מתוך תיאוריה מוטעית
— מגביר התעשרות זאת,
,הוא אינפלציוני — עם מיתון או
כלי מיתון.
זאת לתשומת־ליבו של השר החדש, שנכנס
לתפקידו בימים אלה במישרד־האוצר.
הוא יכול להאמין לי, שאפשר בהחלט
לתכנן צעדים אנטי־אינפלציוניים כאלה —
ובדרכים הדמוקרטיות ביותר.
אך למטבע של האינפלציה גם צד אחר.
כוח־העבודה במשק דווקא מפסיד בחלקו
הגדול באינפלציה, וביכלל זה רוב השכי

כד עוד שתהליך זה פועל, אין
האינפלציה יכולה להיעלם.
אין זה עוזר שציבור מרוויח זה הוא
קטן יחסית — כ־> ,207 לכל היותר 25,4
מן האוכלוסיה. כי הוא חולש על 5070 של
ההכנסה הלאומית (וזה בלי ההון השחור!),
הוא די חזק כדי שאם התעשרותו האינפלציונית
לא תיפסק — והיא לא תיפסק
מעצמה — האינפלציה לא תיפסק לעולם.
זאת בדיוק צריכה להיות המטרה של
כל מדיניות אנטי־אינפלציונית מוצלחת:
תיכנון צעדים שייגרמו להפסקת ההתעש רות
האינפלציונית. כל צעד כלכלי לכיוון

לפי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה
שכר־הנטו של הפועלים העירוניים יכול היה
לקנות ב־ 1970 שליש )33.377 מן הצריכה
הפרטית, וב־ 1978 הם יכלו לקנות רק רבע
(> )24.57 מצריכה זו. אין ספק שהם הפסידו
בתקופה אינפלציונית זו.
אי־אפשר להרוויח ריווחי-אינפלציה —
ובמיוחד לא בתנאי־תל״ג קבועים — מבלי
לגרום להפסדי-אינפלציה. הציבור המפסיד
באינפלציה, שהכנסתו הריאלית יורדת
דווקא כאשר המחירים עולים, הביקוש שלו
יורד גם הוא עם עליית המחירים.
הירידה בביקושים אלה מורגשת, כמובן,
באותם השווקים שבהם הם מהווים את רוב
הקונים. אלה הם השווקים העממיים.

את הירידה הזאת ככיקושים
אדה, את הירידה בביקושים שד
המפסידים באינפלציה, מרגישים
היום כענפים העממיים של ה ייצור.
בשווקי
המזון, הטכסטילים והנעליים
מתקשים הייצרנים המקומיים למכור את
מוצריהם במחירים של היום. אם היצרנים
יכלו למכור כמות גדולה יותר של מוצרים
במחירים שבפיקוח, במחירים נמוכים-
יחסית לגבי המוצרים שלא בפיקוח, הפיקוח
לא היה מפריע להם.
מעשה ברופא־ שיניים
** צרני המזון יצאו למילחמה נגד
** הפיקוח, שאינו מאפשר להם להעלות
מחיריהם ביתר חופשיות.

אסתראלכ סנ ד ר
ציבור המרוויח הכנסות עולות אלה —
כגון קבלנים, אנשי בנקאות ופיננסים שונים,
יבואנים ומתווכים אחרים — מתעשר
מן האינפלציה, והביקוש שלו אינו
גדל עם ירידת המחירים, אלא דווקא עם
עלייתם.

מיספרים אלה מראים לא רק
שפועלי־הכניין הפסידו כאופן ברור
באינפלציה, אלא שרווחי האינפלציה
כענף־הבנייה נעשו על חשבונם.

הכעייה אינה כפיקוח —
הבעייה היא הביקוש הירוד בשווקים
האלה.

רים. הצד השני של הרווחים האינפלציה
ניים הם ההפסדים האינפלציוניים.

על חשבון
מיי
ך * נה כמה נתונים: לפי המחקר של
1 1המכון לפריון העבודה ,״פריון העבודה
בישראל״ ,מתברר שבין 1978—70העלייה
בשכרם הריאלי של כ־״ 707 מהעובדים
היתד. למטה מן הממוצע של העלייה
ברמת־החיים במשק. בין אלה היו לעובדי-
הבנייה 770 של עלייה, לעומת 210/0עלייה
ממוצעת ברמת־חחיים של חלק גדול של
עובדי התעשייה. לעובדי השירותים הציבוריים
היתד. עלייה של ״ .127 רוב העובדים
הפיננסיים והשרותים העיסקיים הגיעו
ל׳> 67 של עלייה בלבד, ועלייה דומה

בגלל זח אין הם יכולים למכור יותר
מוצרים במחירים הנמוכים־יחסית שבפיקוח,
ונאלצים להעלות את המחירים על הכמות
המוקטנת הנמכרת, כדי לכסות את ד.פ-
סדיהם.

כאן אנחנו עדים לתופעה מוזרה.
הביקוש בשווקים העממיים
יורד, אך אין זה מוריד את המחירים

הדבר מובן אם לוקחים י בחשבון את
קיומו, באופן מקביל, של שוק־המותרות,
שבו רוב הקונים הם המתעשרים על האינפלציה,
השולטים על 5070 של ההכנסה
הלאומית (בלי ההון השחור).

הסיכה היא שאין היצרנים יבולים
להוריד את מחיריהם כשוק
של הביקושים הירודים כל עוד
(המשך בעמוד )30

גרב• מכנם המעוצבות
בשיא העדינות

אומסה

גמישה!חיננית עם

£31^151=1
גרבוני ״אומסה״ תוצרת איטליה במי החנויות בארץ

היבואן: דק קובה, טל — 836727 ,823341 .המכירה בסיטונות

השאה: התליין כנושא לרח מי
שהפעילות הצבאית המוצלחת של כוחות ואלם הביאו
את החזית הפטריוטית אל שולחן הדיונים בלונדון. הלחץ
שהפעילו המדינות המארחות, זאמביה ומוזאמביק, מיתן
את העמדה שנקטה החזית. אבל לממשלת רודזיה אין
כל אינטרס בחזית פטריוטית מתונה!
אי אפשר להציג כיום מדינאים בעלי-שם עולמי, כמו
מוגבה ואנקומו, כרוצחים וכמחבלים. ההפצצות ומעשי
הזוועה שביצעו הגיזענים והקוויזלינג שלהם, מוזארווה,
היוו הצלחה טקטית ואסון אסטרטגי .״המחבלים״ הפכו
לשותף לגיטימי להסדר בחסות בריטית. נצחונם ישים
קץ לכל זכויות־היתר של הלבנים. שילטון הרוב השחור
עומד להפוך עובדה מוגמרת.
אין לתמוה לכן. שהגיזענים ׳עושים עתה נסיון אחרון
ללבות מילחמה בהיקף מלא נגד זאמביה. זהו נסיונם
הנואש האחרון לטרפד את ההסכם. זאמביה, כמוה כדרום־
לבנון של המישטר הרודזי.
מילדומה מייד! הפעולות הצבאיות נגד זאמביה
הרסו באורח שיטתי את הגשרים, מסילות הברזל ועורקי
התחבורה. את זאמביד, פוקד עתה המשבר החריף ביותר
בהיסטוריה שלה. הבצורת הכבדה והפצצת מסילת הברזל
לטנזניה ולנמל באירה גרמו למחסור חמור במזון.
.מטוסי הסילון של רודזיה מסכלים כל נסיון לחלק
את המזון הזעום לערי השדה ולכפרים. סיכויי זאמביה
במילחמה קונבנציונלית נגד רודזיה הם זעומים. מוזארווה
ושותפיו הלבנים משתוקקים בכל ליבם למלחמה כזו.
הם חשים שרומו על־ידי הבריטים. מזימתם, לזכות בהסדר
דו־צדדי עם בריטניה, תוך דחיקת החזית הפטריוטית
מהזירה הפוליטית, סוכלה. איאן סמית עושה כמיטב
יכולתו לגרום למילחמה מיידית. הזמן דוחק, טוען סמית.
יש ללבנים שבועיים להציל את כל ההישגים ברודזיה.
כיד חזקה נגד פלמים. המושל הבריטי שיגיע
לרודזיה ינסה להתגבר על משימה הנראית כבלתי-
אפשרית. לרשותו תעמוד המישטרה וכוח צבאי קטן

השאה האיראני המודח, מוחמד ריזה פאהלווי, הפך
מוקד לרחמים ולאהדה. השתוללותם חסרת המעצורים
של חסידי האיית־אללה חומייני, ההתקפה על השגרירות
האמריקאית והפגנות השינאה בטהראן עוררו רתיעה
מובנת ומוצדקת. מעטים הבחינו, שבהפגנות האנטי־איראניות
בארצות־הברית הופגנה שינאת זרים ואלימות
פוטנציאלית מדאיגה ביותר.
בערי השדה במערב ובדרום ארצות־הברית נראו פא־שיסטים
וגיזענים לא מעטים, כשהם מלבים את היצרים.
הרגשת אין־האונות וכישלון החלום האמריקאי הגבירו
יותר מכל את התיסכול. התמוטטות הקונסנזוס, מאז מיל־חמת
ויאט־נאם, גורמת למבוכה ולאובדן דרך. הדולר
האמריקאי האדיר מאבד בהדרגה, אבל בעיקביות, את
עוצמתו בשוק הכספים הבינלאומי.
החזון של -ההתקדמות הבלתי מופרעת לקראת רווחה
כלכלית ניצחית, לפרט ולמדינה, נראה עתה כחלום
תעתועים. האמריקאי הממוצע לא מעלה כלל על דעתו,
שחלק בלתי מבוטל מהשפע הכלכלי בארצות־הברית
מופק על חשבונם של עניי העולם השלישי. ארצות-
הברית משלמת חלק ממחיר התמיכה בדיקטטורים אכ זריים,
שנעזרו בה כדי לדכא כל התנגדות לשילטונם.
השאה החולה, מעורר הרחמים מהווה דוגמה קלאסית
לשליט כזה בחסדי האמריקאים.
אדם ניתעב. קשה לומר שהשאה המודח למד לקח
כלשהו אחרי הדחתו. כמה ימים לפני אישפוזו בניו־יורק
רואיין במקום מחבואו במכסיקו. מראיינו, העיתונאי
הבריטי פראנק ג׳יילס, מצא אדם מוכה וממורמר, אבל
ללא כל רגשי אשם וחרטה. את הצלחת האיית־אללה
חומייני הוא מסביר בפעולות כוחות שמעל לטבע. לדעתו
נהנה תמיד מאהבת בני עמו.
״רק שבועות אחדים לפני המאורעות,״ טוען השאה,

״*יי ה טן
״נתקבלתי בתשואות במשהאד על-ידי 300 אלף אוהדים.
תמיד עמלתי למען רווחת בני ארצי.״ השאה טוען שביצע
רק טעות אחת, והיא תוכנית הליברליזציה שלו.
ומה בדבר פשעי הסאוואק, המישטרה החשאית של
השאה ז בדו״ח של אמנסטי אינטרנשיונל מ־ 1974 נאמר,
שהפרת זכויות האזרח באיראן היא החמורה ביותר בעולם.
השאה, כמובן, מכחיש הכל: איש לא עונה באיראן,
מילבד טירוריסטים. מושג הטירור הוא, כנראה, רחב
ביותר בעיני בן־בריתם של הסי-איי-אי
מאות אלפי איראנים נרצחו ועונו על-ידי פושעי הסאוואק.
יתכן שאנדרו. יאנג הגזים במיקצת, כשבינה את השאה
״אייכמן של האיראנים״ ,אבל אין ספק שהשאר. הוא
אדם ניתעב, פושע בינלאומי ממדרגה ראשונה.
עתה מאשים השאה את הגורל, את הנשיא קארטר
ואת ממשלת בריטניה במפלתו הנחרצת. הוא מציג עצמו
כאדם נאור וסובלני כלפי ביקורת. אין לתמוך, כמובן,
בהסגרתו של איש זקן וחולה, תחת איום וסחיטה מכוערת
של אנשי חומייני. אבל לממשלות המערב, ולכל ממשלות
ישראל בעבר ובהווה, יש חלק רב בטרגדיה האיראנית.
כדאי לזכור זאת, כשקוראים את המאמרים הצדקניים
בעיתונות הישראלית.

זאמביה: המודל
של דו ד דזז
קולו של נשיא זאמביה, קאנאט קאונדה, רעד מהתרגשות
ומזעם. מבטאו האפריקאי הכבד טישטש קצת את
ניסוחיו הצ׳רצ׳יליים. המסר היה פשוט וקצר. קאונדה
הכריז על מצב חירום ועל גיוס מלא. התוקפנות הדודזית
כלפי ארצו הגיעה לשיא חדש. הבישוף השחור, אבל
מוזארווה, והרמטכ״ל הלבן והנוקשה שלו, גנראל פיטר
ואלס, עושים כמיטב יכולתם להרוס את זאמביה מבחינה
כלכלית. ההסדר הכפוי על רודזיה, שיזם שר־החוץ
הבריטי, לורד קארינגטון, מגביר עוד יותר את תוקפנותם.
חילוקי־הדיעות בין הגיזענים הלבנים למשתפי־הפעולה
השחורים בממשלת רודזיה מסבכים ומערפלים את המצב,
הסבוך בלאו הכי. אבל התהליך ההיסטורי נמשך.
הבסיס לשילטונו הצבאי והכלכלי של המיעוט הלבן

ה שאה
פושע בינלאומי

ברודזיה הולך ונשמט. החודש יגיע לסאלסבורי, בירת
רודזיה, מושל בריטי, כדי לפקח על עריכת בחירות
חדשות.
בבחירות תשתתף החזית הפטריוטית של ג׳ושע אנקומו
ורוברט מוגבה. התוצאות אינן מוטלות בספק. מנהיג
המיעוט הלבן, ראש־הממשלה לשעבר, איאן סמית, נשמע
השבוע מיואש כשרואיין בבי־בי־סי. החזית הפטריוטית
תנצח בקלות, אמר סמית, אם לא נעשה משהו במועד.
ה ד ־ ציון נו ס ח רורזיה. צבא רודזיה, בפיקודו של
ואלס, נחל הצלחות רבות במילחמתו נגד כוחות הגרילה
של החזית הפטריוטית. מיבצעי־תגמול, פשיטות אכזריות,
השמדת מטרות אסטרטגיות בזאמביה ובמוזאמביק, הצליחו
כימעט תמיד. מפקדי הקומנדו של ואלס הפכו
לגיבורי אנשי העסקים והחוואים הלבנים של רודזיה.
רבים מהם זכו בפולחן אישיות בנוסח אהרון דווידי
ומאיר הר־ציון בישראל. אלא שהתהליך ברודזיה הוא
הרבה יותר מואץ מאשר אצלנו.
בישראל, עד היום, רק חלק מהציבור מבין שפעולות־התגמול
ומילחמת 1956 המיטו אסון מדיני על ישראל,
שתוצאותיו עדיין שרירות וקיימות, ברודזיה יודע כל ילד,

איו חד ש
ד ג 3דהא מריק אי
האם משתקף חוסר־האונים של ארצות־הבדית
בפוריותו של הגבר האמריקאי? מחקר רפואי
שנערך לאחרונה באוניברסיטה של טכסס נוטה
להשיב על כך בחיוב. מימצאיו של ד״ר אמיל
שטיינברגר מוכיחים, שמספר תאי הזרע של הגבר
האמריקאי הממוצע ירד מ־ 350 מיליון ב־1951
ל־ 171 מיליון בלבד ב־. 1979
שטיינבררג אינו מחפש את ההסבר לתופעה
מוזרה זו במחדלי ארצות־הברית בתחום היחסים
הבינלאומיים. לדעתו, אין לחפש את הגורמים
בשימוש מופרז בסמים או בזיהום הסביבה בקרינה
רדיו־אקטיבית.
שטיינברגר אינו מחפש את ההסבר לתופעה
בלתי-מאוזנת ועודף מין גרמו לדילדולו של הגבר
האמריקאי מבחינה מינית. רופא אחר, הלונדוני
הווארד ג׳אקוב, לא מתייחם למימצאים הטכסאניים
ברצינות יתרה .״החדשה המרעישה ביותר עבורי,״
אמר לכתב הבי־בי-סי ,״היא עצם מציאותה של
אוניברסיטה בסכסס.״ בראיון לסאנדי טיימס טען
ג׳אקוב, שדי ב* 20 מיליון תאי זרע כדי לשמור
על הפוריות. גם אם נכונים הפירסומים בדבר
הירידה הדראסטית מאז ,1951 עדיין מובטח עתידו
של העם האמריקאי.

גיזען כמית וכנו
כמו בדרום לבנון
של חבר העמים הבריטי. יהיה עליו לדאוג לשמירת
הפסקת האש, לפיקוח על הבחירות ועל כניסת צבאות
הגרילה של החזית הפטריוטית לשטח רודזיה.
בינתיים הודיעו כמה קבוצות קיצוניות בקרב החזית,
על החלטתן להמשיך בלוחמה. הם מסרבים לקבל את
מרותם של ראשי החזית הפטריוטית ומתנגדים לכל
פיתרון מוסכם, בדרכי שלום. משקיפים מתייחסים לאיומים
אלה בזילזול מוחלט. מוגבה ואנקומו הודיעו, שההסדר
עם החזית מחייב את כל האירגונים הכלולים בה. הם
יפעלו ביד חזקה נגד כל פלגן שיפגע באמינות החזית,
כגרעין הנהגה לישות הלאומית החדשה שתקום ברודזיה.
אם יצליח הפאקם־בריטניקה של לורד קארינגטון,
יחוסל האי החשוב הלפני־אחרון של הגיזענות ביבשת
השחורה. כל תשומת־הלב תתרכז במעצמת האפרטהייד,
דרום־אפריקה.
ממשלת דרום־אפדיקה קיוותה עד כה להסדר שינציח
את שילטון מוזארווה. יתכן שגם היא תתגייס עתה לחיסול
הסכם לונדון. קשה להעריך היום את הנתיב המדוייק
שבו יתרחש התהליך ההיסטורי של. הכחדת הגיזענות.
אבל הוא בלתי נמנע. בכך מודים גם כל העיתונים
המערביים החשובים.
בישראל, כרגיל, יכירו בעובדות באיחור רב. הזיקה
הרגשית של ממשלת־ישראל הנוכחית לגיזענים, והקשרים
זעכלכליים המסועפים עימם, יעלו לנו ביוקר רב.

זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״ -לעולם נשאר,
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים,
לרעננות ולעידון העור.

״אוליביה׳׳ הסבון העובר מדור לדור
וניחוחו עמו.

עעיהזית

פרסום

אנ שינו

שו ס

הובר זזאטזס: בחזרה אל התופש
אחרי עשרים שנות מאסר בכלא של האבאנה, יצא לחופשי הובר
מאטוס, מי שהיה בשעתו יד־ימינו של פידל קאסטרו. האיש שמאור
עיניו כימעט ואבד לו בכלא, נפל בזרועות בתו כרמן ובנו רוג׳ליו
(בשעת הפגישה, בתמונה למעלה) ,שניים מארבעת ילדיו, שאותם
לא ראה בכל תקופת מאסרו. ב־ 1בינואר 59׳ היה מאטום בין המהפכנים
המנצחים, עוזרו של קאסטרו בעת ההשתלטות על האבאנה.
עשרה חודשים לאחר מכן ביקש לחזור למיקצועו כמורה, ואז סר
חינו בעיני קאסטרו. אשתו, מריה לואיזה, ניסתה לטהר את בעלה
במשך ארבע שנות מאסרו הראשונות ונאסרה בעצמה פעמיים.
אחר כך עברה למיאמי, שם גידלה את ארבעת ילדיה.

כויססינה פון־אופל: הסוף זזעזנזב של הדזונ׳ת הזוחות
בגיל 17 איבדה את אמה. בגיל 18 ניסתה להתאבד. בגיל 20 איבדה את אביה, והיום, בגיל ,34
נישלחה לרצות עשר שנות מאסר על־פי גזר־דין של בית־מישפט צרפתי. זה היה המישפט הכבד ביותר
בנושא סחר בסמים, וזוהי, ההיסטוריה העצובה של כריסטינה (״פוצי״) פון־אופל (בתמונה למעלה, בחברת
דודנה, גינתר זאכם, לאחר מתן גזר־הדין) ,אחת היורשות העשירות ביותר באירופה. היא נתפסה על־חם
בקיץ 77׳ ,יחד עם חברה מיכאל קארג, שהיה המוח היוזם מאחרי רשת רצינית של מבריחי־סמים.
קארג, שהוא גם אבי ילדתה בת ה־ 4של כריסטינה, נידון ל־ 20 שנות מאסר .״לבי לכריסטינה,״ אמר
דומה, שייאלץ לדאוג לבתה, אחרי שגם הוא התנסה בטרגדיה של יורש עשיר: אביו התאבד בשעתו.

גי׳זזי מארסו: אם לא קאו״וה פוליטית אז קאו״וה דתית
קשה להאמין שחוש ההומור של קארטר יקדם אותו לתקופת נשיאות נוספת. אחת הנקודות החביבות
עליו היא הנקודה הדתית שלו. ההתבדחות האחרונה שלו בנושא היתה, כאשר ביקר מאחרי הקלעים את
שחקני האופרה מווינה, שהעלו במרכז שעל שם קנדי את האופרה סאלומוז. לתיאו אדם, הממלא בהצגה
את תפקיד יוחנן המטביל (ג׳ון הבאפטיסט) אמר בצהלה :״היי, גם אני הנני באפטיסטי.״
העו ל ם הז ה 2204

סילב׳ קריסטל: להיות גאונו חדשה
ההולנדית היפהפיה, מי שעשתה את שמה הקולנועי. בעימנואל,
מחפשת את מזלה בארצות-הברית. היא השתתפה לאחרונה בסרט
האמריקאי קונקורד 79 ומנסה לעצב לה תדמית הוליוודית בנוסח
גרטה גארבו (על כך מעיד לבושה בצילומיה האחרונים, שזהו אחד
מהם) .מיל כשסיימה את צילומי הקונקורד זכתה בתפקיד נוסף במותחן
אמריקאי חדש, והעתיד כולו לפניה.

11 *1111) 1

שו ס

הכובע האופייני: איבון דה-גול בשעת קבלת פנים רישמית

:״כואבות לי האזניים״

דה־גזל:
האגדה הגדולה
שר האשה הקסנת

— 1961 אשת־נשיא דה־גול עם אשת-נשיא קנדי, בפאריס

״את תהיי כימעט מלכה,״
אמרה לה מגדת־עתידות. כמה
ימים לאחר מכן, ב־ 20 בנובמבר
,1920 הכירה את קאפיטן שארל
דודגול ולאחר הוואלס השלישי
הודיעה איבון ואנדרו להוריה:
״אני מאורשת.״ הזוג התחתן
בוורסאי, ב־ 17 באפריל ,1921
ומאז לא היו לאשר, הקטנה
חיים משלה כי אם בזכות הגנרל
גבה הקומה. עד כדי כך
היתה קשורה אליו, שכאשר
קרבה שעת מותה, ערב ה־8
בנובמבר, אמרה :״אסור לי
למות ב־ 9בחודש, זה יום השנה
למות הגנרל.״ ואמנם מי
שכונתה בפי כל דודה איבון
הלכה לעולמה באותו היום,
שעות ספורות לפני שמלאו
תשע שנים למות הגבר של
חייה. צרפת כולה ביכתה את
האשה הקטנה, שנהגה להתלבש
בצניעות מאופקת, חבשה
לראשה כובעים מסורתיים ואהבה
יותר מארמון האליזה את
ביתה הפרטי בקולומביי.

קיץ — 1947 ימים מאושרים של הזוג דה־גול בקולומביי
העולם הז ה 2204

פיטר פ׳דיפס:
דוקן וזישנתת׳
ויום משנה רב 32
אין ויכוח מיהו הגבר הפוטוגני
ביותר שבמישפחת המלוכה הבריטית•
זהו פיטר פיליפס בן השנתיים׳
שהצטלם לראשונה בצילום
מישפחתי כללי כמתנה לסבתא ולסבא
ביום נישואיהם ה־ .32 פיטר
פיליפס הוא נכדם היפהפה של המלכה
אליזבט והנסיך פיליפס, בנה
של הנסיכה אן (מחזיקה בידו, מימין.
לידה לפי הסדר, הנסיך אני
דדיו, היפה בילדיה של אליזבט,
המלכה, צ׳ארלס, אדווארד ובעלה
של המלכה) .את יום הנישואץ
חגגו המלכה ובעלה באחוזתם הכפרית
בבאלמורל, כשהילדים מכינים
במו ידיהם את ארוחת הערב ו-
צ׳ארלס ממונה על הסלט. היתה
זו הזדמנות להיווכח שגם פיטר,
כאמו, אן, משוגע על החיים ובעיקר
על כלבי ציד וסוסים; זה
נישאר במישפחה.

אן ו^אוגוט:
הפצצה מתנוצצת
מחדש

להיטם האחרון של הבי־ג׳ים נקרא טרגדיה, והחדשות האחרונות
שנפלטו מפיהם יהוו טרגדיה של ממש למיליוני מעריצים בכל העולם :
השלושה עומדים להיפרד. ובינתיים משתעשע בארי גיב, מי שנחשב
למוסיקאי מעולה ולמנהיג הלהקה, יחד עם בנו בן ה־ 5בטבעות עשן
(בתמונה למעלה).
העו ל ם הז ה 2204

בגיל 38 יש לה הכח, למי
שהיתר פצצת־מין שוודית, להתחיל
מחדש. אן מארגרט חוזרת
לקולנוע ולבמה גם יחד.
בקולנוע היא מופיעה בסרט
חדש, לצד ברוס דרן, ושמו
מטורפים בגיל העמידה, ואילו
על הבמה החלה קאריירה כזמרת
דיסקו, המתחרה בתוד
בולותיה בדונה סאמר (בתמונה
מימין) .בחייה האישיים היא
מחזיקה מעמד זה 15 שנים עם
רוג׳ר סמית, מהן 12 שנים כבעל
ואשה, אם כי משברים לא
חסרו לה והרציני שביניהם בא
עקב תאונה שקרתה לה על
הבמה.

בת ה בר מ ת השרון,בראשון לציון,בפתח תקנה,ברחובות
ועכשיו גם ב-

רחיברגשטיין־כהן 3נבין נזוגרבי לדיזנגוף)

רח, ברנשטיין־כהן ( 3בין מוגרבי לדיזנגוף1

י ה אדריכלים רשקס-גול ר מן, תל־אביביעיזגוב פני ם וחזית -אבי רסקין, הרי המלי, תל־אביב

דרי 1הו מ ה

.רעוה מיוחד ררזלוו ורפינ ח האורל

רמת השרון -רה׳ סוקולוב 84
ראשון לציון -רה׳ הרצל 62
פתח־תלזוה -רה׳ חיים עוזר 28
תנאי רכישה נוחים:
מחיר הדירה סופי ובלתי צמוד משכנתא של 600,000 -ל״י

אחו שקוא להיסק החגורה, מיהו שו־־סאוצו
למסיסת־קוקטייל, ולארוחה שעלתה 500 די לנפש
שר־הביטחון, עזר 1 וייצמן, היה נתון בשבוע שעבר
תחת רישמו של המאבק
נגד חוק־ההפלות. כשישב וייצ־מן
במיזנון הכנסת, נכנם לשם
יהודי דתי, לבוש שטריימל וקפוטה,
ובעל כרס עצומה. התבונן
בו וייצמן ואמר :״בש־

תדרות ביום השלישי, ברמזו
לכך ששביתת הפועלים כמוה
בהתפרעויות בשטחים או כהפגנת
הפנתרים בירושלים. כש נשאל
משל מה דעתו על מחווה
הצמיגים של קורפו, השיב:
״זו אינה ההוכחה היחידה לכך
שהאיש טיפש מטופש.״

מצעירים דתיים, הציע ויד־שובסקי
לכל מי שרוצה לעשות
אהבה בירושלים ״להוריד
את החזיה וללבוש שח-

01 שר-האוצר יגאל הוד*
כיץ השתתף בשורה של חגיגות
יקרות, אחרי שהודיע על
מדיניות הידוק החגורה שלו.
בלילה שבו הודיע על המדיניות
הכלכלית החדשה והעלאת
מחיר החלב, מיהר הור-
ביץ למלון הילטון בירושלים
כדי להשתתף בארוחת־ערב
חגיגית שאותה ערך בנק ישראל
ושבה עלתה כל מנה יותר
מ־ 500 לירות. כעבור יומיים
השתתף הורביץ במסיבת קוק-
טייל שערך בתל־אביב בנק
קונטיננטל, שבבעלות בנק הפועלים.
היתד, זו מסיבת־הקוק־טייל
המפוארת ביותר שנערכה

כפאם אל־שכעה, זכה העיתונאי
יהודה ליטני ביחס
מיוחד מצד ראשי־הערים בגדה
המערבית, שהקפידו ללחוץ
את ידו לשלום. אך יותר מכל
התרגש כתבו של הארץ מן
היחס הלבבי שהפגין כלפיו
אל־שכעה עצמו. המנהיג הפלסטיני
שובת־הרעב ניגש אל
ליטני, פרש ידיו וחיבקו, וה שניים
התנשקו לחי־אל-לחי.
״ממש כמו הגרי קיסינג׳ר
אל־סאדאת,״ ואנדואר רטן מישהו מעמיתיו של לי-
טני בקינאה, למראה הידידות
הישראלית־פלסטינית המופגנת.

אלא שאין אדם נהנה
מכל העולמות. ליטני זוכה ביחס
חם אצל ראשי־הציבור בגדה,
ובזעם אצל ראשי גוש-
אמונים. את זאת גילה עמיתו

ליכלך אותו בעיתון. הוא אופורטוניסט.״
אלדר לא הגיב.
עד שהחל פעיל״הגוש לתקוף
את עורך הארץ, גרשום שו קן•
השיב אלדר לאיש־שיחו
״שוקן הוא אדם טוב. הוא לא
שונא אתכם. אבל הוא ייקה,
שאוהב חוק וסדר, לכן הוא
תוקף אתכם מפעם לפעם...״
01 בין המוני הישראלים
והפלסטינים, שנאספו בשערי
בית־המישפט העליון, כדי למ חות
נגד הכוונה לגרש את אל-
שכעה, היה גם ראיף אלי־אס,
יליד הכפר ג׳יש שבגליל,
הנחשב מזה שנים כאחד מע-
מודי־התווך של חיי־החברה
בירושלים. ראיף, שנראה הרבה
יותר צעיר מכפי גילו, נדחף
על־ידי שוטר, שגער בו:
״הי, צוציק, זוז מפה !״ ראיף
נעלב, פנה לשוטר ואמר :״אני

ר | ך ך ! 11 שר־האוצר, היה עליז במייוחד בשבוע
1* 1 #1111י 1יי ן שעבר, בערב שבו הודיע על המדיניות
הכלכלית החדשה שלו. אחרי מסיבת״העיתונאים, שבה נראה חמור-
סבר, מיהר הורביץ למלון ״הילטון״ בירושלים, שם נערכה מסיבה
של ״בנק־ישראל״ .במלון הוא פגש בשתי דיילות של חברת ״כנס״,
עמליה לזר ומרי( .למעלה) :הורביץ מחבק בחוזקה את שתי
הדיילות( .משמאל) :הורביץ פונה לחבק באופן נפרד את אחת
מהן, עמליה לזר. הוא מחבק את עמליה בחוזקה רבה, ותוך כדי״כך
(משמאל, קיצוני) גורם לפציעתה בעין( .למטה) :הורביץ מתבונן
בחיוך בעינה של עמליה, אחרי שביקש סליחה, בעוד מרי מחזיקה
מימחטה רטובה כדי לנקות את הדם מעינה של עמליה.

בארץ, והיא עלתה
לירות.

בילו לא היה צריך לוותר על
ההפלות !״
1בשבוע שעבר ביקר
ראש עיריית״ירושלים, טדי
קדדק, ליד מיטתו של מפקד
המחוז הדרומי של המישטרה,
הניצב אריה איכצן, המאושפז
בבית־החולים אחרי ש נותח
בלסתותיו בעיקבות פגיעת
אבן של מפגינים בו. קולק
התבונן בשקית העירוי, שהיתה
תלויה מעל למיטתו של איב-
צן, המחוברת לזרועו, ואמר
ברמזו לכך שאיבצן אוהב את
הטיפה המרה :״היא היתה
צריכה להיות מלאה בוויסקי!״
1מזכ״ל ההסתדרות, ירו*
חם משל, סירב להגיב על
מעשהו של ח״כ חיים קור־פז•
הח״כ שלח למזכ״ל צמד
צמיגים והציע להשתמש בהם
בעת השביתה, שערכה ההם־
העו ל ם הז ה 2204

ו ואילו יאיר צפן, מי
שהיה נציג של״י בהסתדרות,
הציע לוועד עובדי רבלון לשלוח
לקורפו שני בקבוקי־בד
שם ,״כדי שאפשר יהיה לעמוד
בקירבתו.״

! 8ח״כ הליכוד פסח גרד
פר עליז מתמיד. כששואלים

אותו ״מה נשמע י״ משיב החקלאי
מעתלית :״הליכוד שולט
במצב. יש לי גם הוכחה
לזה. מהיום שהליכוד עלה ל-
שילטון יש בארץ בצורת.
אנחנו שולטים אפילו על ה גשם

01 הצעת־השבוע שייכת,
ללא ספק, לח״כ ש״י מרדכי
וירשוכסקי. אחרי שהתפרסמה
פרשת המכות הרצחניות
שחטף צעיר, שהתעלם עם
בחורה במכוניתו בירושלים,

כמיליון

! 8אורלי־ ידין, בתו של
הראשון,
סגן־ראש־הממשלד,
ייגאל ידין, הפעילה את אבא
שלה כדי שהיא וידידותיה המפגינות
נגד חוק ההפלות תקבלנה
רשיון להפגנה ברחבת
המשביר־הטרכזי, במרכז ירושלים.
ההפגנה הקודמת שניסו
אורלי וחברותיה לערוך נתקלה
בהתנפלות אלימה של ה-
מישטרה. אגב, אורלי, שהתגוררה
עם אביה בדירתו שברחוב
רמב״ן בירושלים מאז
שב לביתו מבית־החולים, שם
היה מאושפז אחרי התקף־לב,
עזבה את הדירה וטענה :״אבא
כבר בריא.״

של ליטני בהארץ, עקיבא
אלדד, כשסר, במיסגרת עבו
דתו׳
אל מטה הגוש בירושלים.
״אילו היית ליטני,״ אמר לו
אחד מפעילי הגוש .״לא הייתי
מדבר אתך. ועמוס אילון,
זה בכלל לא בן־אדם. הוא אכל
בביתו של הרב משה לוויג־גר,
בקריית־ארבע, ואחר כך

לא ילד, ואל תדבר אלי בצורה
כזו ! אני כבר בן .45״ השוטר,
שלא התרשם מכך שהוא ניצב
פנים־אל־פנים מול אדם נכבד
ובא־בימים, כופף את זרועו של
ראיף והובילו למעצר. כעבור
שעה קלה שוחרר וחזר אל
חבריו, שניצבו שעה ארוכה
בשערי בית־המישפט.

01 במיזנון־הכנסת נפגשו
שר־הביטחון עזר וייצמן ומודה
הטלוויזיה !מרדכי (״מוטי״)
קירשנכאום. וייצמן
שאל את קירשנבאום :״מוטי,
מה נשמעו״ וקירשנבאום ה שיב
לו :״אני מצפה לשיח־רור
מהכיבוש.״
׳ 8קירשנבאום אינו מבין
על מה הזעקה בעניין העלאת
מחיד־החלב :״הרי ליטר חלב
יעלה עוד מעט יותר מליטר
דלק, אז על מה הזעקה ז״
01 לפני שבוע, כשנקבצו
המוני עיתונאים וצלמים ב-
בית״המישפט העליון בירושלים,
לסקר פרק נוסף בפרשת

] 71 ^ 1 11111111 המנכ״ל החדש של מישרד־האוצר, אף
| #11\ 1 - 11 9הוא חגג עם הורביץ ביום שנו הודיעו
השניים על העלאת מחיר״החלב. בתמונה נראה נאמן כשהוא
ממלא את צלחתו מכל טוב במסיבה שנערכה ב״הילטון״ ירושלים.

213

נרכיליטה יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה -
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

אני מזכה אותך. אבל אל תעשה זאת שנית!״ אמר
השופט לנאשם, והעיתונאים לא חילקו ביצים ומרגרינה
שלמה

1הידיעה כי
גקדימץ, יועץ ראש־הממש־לה
לתיקשורת, נמנע מלכתוב
ספר על סודותיה של ממשלת־ישראל
הנוכחית, והעדיף תחת
זאת לכתוב על שנותיה האחרונות
של ממשלת המערך, ובעיקר
על היריבות שבין יצחק
רכין ושימעון פרס, עוררה
הדים בלישכת ראש־הממשלה
ובחוגים הקרובים למנחם
מין עצמו (דף, העולם הזה
.)2203 עתה נותרו רק שני
מועמדים לכתיבתו של ספר
כזה: המנכ״ל של מישרד
הממשלה, הד״ר אדיהו כן־
אלישר, והיועץ הצבאי, תא״ל
אפריים (״פרויקה״) פורן.
על כום־קפה, סביב אחד השול חנות
שבקפטריה גילמן, באוניברסיטת
תל־אביב, העדיפו

צ׳ארלי כיטץ, ונזף בו אחרי
שתי תקריות שאותן יצר
ביטון: תקרית המגאפון ותק-
רית הנאום כשהגב למליאה.
אולם האמת היתה ששמיר אמי
לביטון בשיחה ביניהם :״צ׳אר-
לי, אני מסכים איתך, אבל
אתה צריך להיות ילד טוב.
תפסיק לעשות לי קונצים !״
ביטון הבטיח.
! 0בעל־חיים אגדי, המשמש
במשך דורות נושא לסיפורים
ולבדיחות בקרב יהודים, קרם
לאחרונה עור וגידים באחת
החצרות שבכפר־שמריהו, ה שייכת
לאמו של הדוקטור ה־תימה״י
אורי דייוויס. אורי,
המתגורר בעת שהותו בארץ,
בין נסיעה לנסיעה, בבית אמו,
קיבל במתנה מאיש־או״ם, הגר
בשכנות, עיר אפרפר בן־יומו.

של אנשי גוש״אמונים. ושאל
מדוע אינם מוציאים גילוי־דעת
הילכתי מוסמך, שיקבע באורה
חד־משמעי כי מידבר־סיני הוא
מקום קדוש. כשהשתוממו ה דתיים
למישמע בקשתו של
החילוני, הסביר המדען, כי
אפילו שאינו דתי, הוא סביר
שקביעה כזאת תעזור למאבק
של כל שוללי־הנסיגה מסיני,
והוא בכלל זה. עתה מסתבר
כי היה זה תקדים, שיש לו
תוקף גם היום. בבירורים הפנימיים
של ראשי־התחיה,
סביב שאלת היחס שבין ה ח-
לוניים והדתיים שבתנועה הלאומנית,
הבהיר נאמן כי הנימוקים
הדתיים, ובעיקר אותם
הקובעים את קדושתם של אתרים
גיאוגרפיים, חיוניים מאד
למאבק שמנהלת התנועה, נגד
כל נסיגה משטח שבו מהזיקה
ישראל.
! 9בעת מתן פסק־הדין
במישפט מע״ץ, החמיא השופט
כנימין כהן לתובעת ה-
יפהפיה, אדומת השיער, פני נה
דכזרין, שהופיעה בתיק
הקשה, ואמר לה :״רק הרקולס
הצליח לנצח את האמאזו־נות!״
אחרי מילים אלה התפתח
ויכוח ארוך בשאלה האם
האמאזונות היו המשימה האח רונה
של הרקולס במיתולוגיה
היוונית, או לאו.

כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

8 1כאשר הסתיים לאחרונה
מישפט פריצה בזיכויו של
הנאשם, בגלל זיהוי לקוי של
המישטרה, חייך השופט בנימין
כהן ואמר לנאשם :״שופט
אנגלי אמר פעם, אחרי שזיכה
נאשם׳ :אני מזכה אותך, אבל
אל תעשה זאת שנית.׳ אני חוזר

כרמ לינו ה
סנגריה

ה ל הי טהחדש

על דבריו של שופט זה בפניך.״

9במיסגרת מסע־פירסום
ענקי, הנערך בכל רחבי גרמניה
המערבית לספר סאטירי
חדש של אפריט קישו ן,
תוכנן עבורו מסע־הרצאות בכל
המדינות הדוברות גרמנית באירופה.
אולם כאשר החל קי-
שון במסע־ההרצאות שלו השבוע,
הסתבר שאין כלל צורך
בו. תוך שבועיים מאז יצא ה ספר
לאור הוא הפך רב־מכר
ועומד בראש רשימת הספרים
המבוקשים ביותר. אבל קישון
נאלץ לקיים את מסע־הפירסום
שלו למרות זאת.
8 1אגב, על פי רישומים
שערך קישון נמכרו עד כה
במדינות הדוברות גרמנית כלן
מיליון עותקים של ספריו.
לטענת קישון הצליח רק סופר
אחד, מחבר סיפורי האינדיאנים
קא. ,ל מאי, למכור בגרמניה
יותר עותקים של ספרים
ממנו.
( 8ההצלחה מאירה פנים
בגרמניה גם לצמד שחקני ה קולנוע
הישראלים הצעירים,

יפתח קצור ואיכון מיכ־אדי•
השניים מטיילים בימים

אלה באירופה. הם רכשו מכונית
פולקסוואגן ישנה ונודדים
עימה מעיר לעיר. בחולפם על
פני ערי גרמניה הסתבר להם
שהסרט הישראלי אסקימו לימון
עדיין מוקרן, זו השנה השנייה,
בארבעים וחמישה בתי-
קולנוע ברחבי גרמניה. סרט
ההמשך של אסקימו לימון,
יוצאים קבוע, שבו מככבים
קצור ומיכאלי יחד, מוקרן גם
הוא בהצלחה רבה בעשרות
בתי־קולנוע בגרמניה.

מזרחי
£זכרמל
מיקניראשו!לציו! זוכרה •עקב

0 1 1 1 1 1 1 3 1 1 1 8השחקן, שוב קיבל דלי־מים מהשחקנית
1זהרירה חריפאי, הפעם בסירטם המשותף,

״חמש חמש״ .בשנת 62׳ שיחקו השניים בתיאטרון חיפה בהצגת
״מעגל הגיר הקווקזי״ של ברטולד ברכט. שם שפכה עליו זהרירה
כל ערב שלושה דליים מלאים במים. היא נראית מאד משועשעת
מבודו הרטוב. הוא נוסע השבוע לארצות הברית להצגה באידיש.

השבוע כפה היסטוריונים את
פורן על בן־אלישר .״בן־אל-
ישר הוא אמנם דוקטור להיסטוריה,״
הסביר אחד ,״אך הוא
איש־חרות ותיק, שחייב את כל
מעמדו לראש־הממשלה. לכן,
אם יכתוב, יהיה זה ספר אפולוגטי
מדי. פורן, לעומתו, אינו
חייב את מעמדו לאיש, ולא
היה מימיו חרותניק. הוא עבר
אל בגין בירושה, כמי שכיהן
לימינו של ראש״הממשלה ה קודם,
רבין. לכן עשויה עדותו
להיות יותר אמינה ויותר מהי מנה.״

מוקד

8מקרוביו של יושב־ראש
הכנסת, יצחק שמיר, הדליפו
לעיתונים כי שמיר קרא
אליו את ח״כ הפנתרים,

החמור הקטן, הזוכה ביחס חם
ובפינוק מצד דייוויס, המגדיר
עצמו כ״חסיד של פלסטין שלמה,
חילונית, דימוקרטית ו־סוציאלסיטית,״
זכה בפי השכנים
בתואר ״חמורו של המשיח״
,דבר המלמד על מה
שחושבים השכנים על דייוויס
עצמו.
@ 1על האידיליה השוררת
בתנועת־התחיה בין מנהיגה ה חילוני,
הפרופסור יוכל נא מן,
לבין חבריו הדתיים, יעיד
הסיפור הבא. כבר לפני כמה
שנים, כשמצריים וישראל ניהלו
את המשא־והמתן על הם-
כם־ההפרדה בסיני, פנה נאמן
אל מקורביו של הרב הישיש,
יהודה קוק, מנהיגם הרוחני

בועז ׳ינאי

שחקן הכדורסל של נבחרת הפועל תל־אביב,
שעבר מקבוצתו הקודמת גבת־יגור, היה כוכב
המישחק, אך נותר מאוכזב למדי מהמישחק האחרון .״הניצחון
שלנו היה קטן מדי,״ אמר. אשתו, ליאת, לעומת זאת, נראתה
עליזה, והצליחה להצחיק את בעלה, שיצא השבוע למשחק הגומלין.
העולם הזה 2204

א 111ויס
! 8שחקן אחר של אסקימו
לימון, צחי נוי, משתתף בסרט
גרמני המוסרט בברלין.
בסרט צריך צחי כבד־הגוף להחליק
על גבי גלגילות. הוא
נטל את הסקטים למלון שבו
הוא מתגורר כדי להתאמן. תוך
כדי נסיעה במיסדרונות המלון
הוא נפל, נחבל ורק בנס נחלץ
משבירת רגל.
! 8עם סיום הסרטת מצדה
בישראל, הוחלט להחזיר את
אנשי צוות־ההפקה לארצות-
הברית. התוכנית המקורית של
המפיק ארנון מילצ׳ן היתה
להחזיר את האמריקאים הביתה
לקראת זזג־ההודייה, שחל ביום
החמישי שעבר, אך בגלל עיכובים
שונים נאלץ מילצ׳ן לש כור
מטוס מיוחד, שיטיס את
הצוות ביום השישי בלילה. לצוות
האמריקאי. שכלל את ה שחקן
פיטר סטראוס, צירף
מילצ׳ן שני ישראלים. האחד
הוא איש גלי צה״ל, נז*כ
לוויתן והשני הוא הבמאי
אפי דיין. בערב שלפני הטיסה
נתבקש אסי לגשת לביתה
של סוכנת־השחקנים לפיאה
הון, כדי לקחת דבר־מה. אסי
אמנם הגיע אליה, ולהפתעתו
הרבה גילה שהיא אירגנה לכבודו
מסיבת יום־הולדת, עם
מלאת לו באותו יום 34 שנים.
במקום היו כתריסר מידידיו.
אסי המופתע אמר :״אני אמנם
לא מראה את זה, אך אני
מאד נרגש ממסיבה זו.״
8טיול חביב, שערך ה שחקן
דב גדיקמן עם ידידתו,
השחקנית ג׳יטה מוני
טה, באירופה, עלה לו בהפסד
תפקיד מרכזי בסרט חמש
חמש. אך כעבור כמה שבועות
קיבל פיצוי הולם — הוא נתבקש
לככב בסרט חדש של
הבמאי ניפים דיין, בשם
סופו של מילטון לוי. בסרט
מככב הזמר אושיק לוי, ואת
התפקיד השני הועיד דיין לחנן
גולדבלט. אך מאחר
וחנן נמצא בארצות־הברית,
כ מנח ה פסטיבל־הזמר החסידי,
פנה דיין לגליקמן, שימלא
תפקיד זה.
8מתיחות רבה שוררת
השבוע בין שני סגני ראש־

עיריית תל־אביב. האחד הוא
חיים כסולן, ראש אגף החינוך,
והשני הוא יצחק אר צי,
ראש אגף תרבות־נוער־וספורט.
השניים משמיצים זה
את זה בפורומים פרטיים. הסיבה
למתיחות: השאלה מי
מבין השניים יתמנה לראש
האגף המשותף לתרבוודנוער־וספורט.
ארצי הודיע שאם
בסוק יקבל את המינוי, יפרוש
עם סיעתו (ל״ע) מהקואליציה
בעיריה. בסוק הודיע גם הוא,
שאם ארצי יתמנה לתפקיד זה,
יפרוש הוא עם סיעתו (המם־
ד״ל) מן הקואליציה. לראש־העירייה
ברור כי סיעתו של
בסוק מונה ארבעה חברים,
בעוד זו של ארצי שניים בלבד.
בשבוע הקרוב יחליט שלמה
(״צ׳יצ׳״) לחט מי יישאר ב־עיריה.

8בעיריית תל-אביב תוהים
מתי יעזוב כנימין פור טים,
שהוא כיום מנהל האגף
לקשרי־חוץ ויושב־ראש האגודה
לתיירות בעיר, תפקידיו
אלה. כי ראש העיר החליט,
שאין לתת לפורטים תפקיד
ציבורי, אחרי שערוריית כר־טיס־הטיסה
שניתן למישנה ל־גיזבר־העיריה,
גדי צ׳רינ־סקי.
על אודות הכרטיס נכתב
בדו״ח מבקר העיריה. פורטים
הוא אביו של זמר־הפאנק
הישראלי, רמי פורטים.
81 כוכבים מכל העולם
הגיעו השבוע לפירנצה שבאיטליה,
לסיכום שנת־הילד הבינלאומית.
האירוע ישודר ברשתות
הטלוויזיה באירופה
ובאמריקה. הנציגים הישראליים
בפירנצה יהיו הזמרת
אסתר עופרים, המלחין־זמר
יוני רכטר, הצ׳לן דודו
׳טמכן, שלישיית הפנטומי-
מאים של יורם פוקר, שהופיעה
באירווויזיון, ופסנתרנית
צעירה בת ,13 בשם רינה
דוקשינסקי. בראש ד,מיש-
לחת הישראלית עומד מנהל
תיאטרון ירושלים, אכיטל
מוסינזץ. את האירוע בפירנצה
אירגן ז׳אן־קרלו דזא־ני
שהקשר הישראלי שלו הוא
באמצעות אשתו, השחקנית
דליה להב* המנחה הוא כד

סיממה בחמנפלד

1י 111(*״1 1ך 11 מימין) הזמרת־שחקנית, אשר
שכחה את אהבתה לספורט,

הצטרפה למעודדי קבוצת הכדורסל של הפועל רמת־גן, באשר
של שני הבנקים הגדולים, שאימצו את הקבוצה. לידה

כב־הקולנוע האיטלקי מרצ ״

לו מאסטרויאני.

1מוסינזון מתכוון לנצל
אירוע זה לאירגון פסטיבל־האביב,
שיתקיים בירושלים.
כבר עתה הוא מנהל משא־ומתן
עם ויקטוריה, בתו הבכירה
של הקומיקאי האגדי צ׳ ר לי
צ׳פלין. אם הכל יסתדר, תבוא
ויקטוריה לירושלים עם מופע
הליצנות והקירקס שלה.
81 באסיפה של אגודת העיתונאים,
שנקראה לדון בענייני
שכר החברים, הודיע
מ אי ר כן״ גור, מזכיר האגודה
בתל-אביב, כי האגודה הצליחה
להשיג כרטיסי־הנחה ל־שירורזיון,
שיתקיים בחנוכה,
1והמיועד לילדים. העיתונאים
התמרמרו מאד לשמע ידיעה
זו, והכתב איתן הכר הגיב:
״ומה עם תלושי־הנחה ללחם,
ביצים ומרגרינה 1״ כאשר גאתה
התסיסה בישיבה, החליט
•טימעון פאמט, יושב־ראש
הישיבה, לנעול אותה מיד.
! 8השבוע הגיעו ארצה
שני במאים זרים, המוכרים ל
הדוגמנית,
שהשתתפה בעבר בתחרות מלכת־המים,
הגיעה למשיבה שנערכה לכבוד שתי
הנבחרות היוגוסלביות בכדורסל. במסיבה התיידדה עם החתיך היפה ביותר של
היוגוסלבים, גיאורגה איבקוביץ, שעשה עיניים לכל נערה יפה במקום. סימונה היא
חובבת־כדורסל מושבעת, והולכת לכל מישחק, כאשר איננה עסוקה בדוגמנות.
העו ל ם הז ה 2204

למדה חינוך גופני ב״מכון וינגייט״ ,לא
למרות עיסוקיה בבידור קל. השבוע
היא לובשת חולצה של חברת האשראי
בתמונה עומד הפירסומאי רזי פלד.

חובבי התיאטרון בישראל. הראשון
הוא מייקל אדפדדס,
שלא עבד בארץ כחמש שנים,
אך שביים בזמנו בתיאטרון
הקאמרי ובחאן הירושלמי. השני
הוא פטיכן כרקון* ,שביים
בחיפה את מטאמורפוזה.
השניים באו לבדוק באם יוכלו
להביא לכאן את להקות התיאטרון
שלהם באביב. ברקוף
אף משחק בתפקידים הראשיים
בהצגות הלהקה שלו.
81 שתי תיזמורות נתקלו
בשבוע החולף בקשיים. האחת
היא התיזמורת הפילהרמונית
של ישראל, שעמדה לנגן עם
הכנר יהודי מנוחין, אך הוא
חלה וביטל את הופעתו. ה שנייה
היא התיזמורת הפילהרמונית
של סטוקהולם, שעמדה
לנגן עם הכנר נתן, מיל״
שטיין, שגם הוא חלה וביטל
את הופעתו. כאשר חלה מיל־שטיין,
פנו השוודים למנוחין.
כאשר חלה מנוחין, פנו הישראלים
למילשטיין. לבסוף
ביקשו שתי התיזמורות מהכנר
מארק קפלן, בן ה־ ,25 לנגן,

והוא בחר לעשות זאת בירר
שליט. הוא הופיע עם התיז־מורת,
בניצוחו של רודולף

פרשאי.

81 בקונצרט מיוחד שייערך
בירושלים בחודש ינואר,
לטובת האגודה למחלת ד,טרשת
הנפוצה, הסכים להופיע
לערב אחד הפסנתרן דניאל
פרנכוים. רעייתו, הצ׳לנית
ז׳קלין דה־פרה, לקתה במחלה
זו. בסיום הקונצרט יוזמנו
200 מבין הנוכחים לקב־לת־פנים
בחסות ראש־הממש־לה
ורעייתו, עליזה כנין,
נשיאת האגודה בארץ.
81 פרשן־אורח לענייני ה מרחב
באולפני בי־בי־סי בלונדון
הוא הישראלי א פי
פלסקז־כ. אחרי שסיים את
לימודיו במדעי המיזרח התיכון,
והתמחה בנושא הפלסטינים׳
פירסם פלסקוב כמה
מאמרים בלונדון, וקיבל הצעה
מפתה מהמכון ללימודיס איס־טרטגיים
שם לעמוד בראש
צוות למחקר הבעיה הפלסטינית.

שחקן
נבחרת הכדורסל ראדניצקי היוגוס־
/ 1י ה 1 1ז |נ|!10 !1 1 *1 1
לבית, המתנשא לגובה של 202 סנטימטר,
110 / #1/ 1/111ן
11\ #1
מחליף רשמים מהמישחק שנערך בתל־אביב עם קפטן הקבוצה שלו, הגבוה מכולם,
מילאן מרוביץ, שגובהו מגיע ל־ 206 סנטימטרים. היוגוסלבים לא אהבו את תוצאות
חמישחק נגד הפועל תל״אביב, שניצחו אותם בהפרש קטן של 4נקודות בלבד.

חד ש! טיסות מיוחדות לסטודגט׳
ל מ 1רחהר חו ק ול ד רו ם אמריקה.

איסתא צידטר ־
360$ !10111ת״א־ציריו־ת״א
חוור 80
ל ס טו דו טי םוסימ שפ חו תי ה ם

?וקז^אס *ז$5ו
80ז£1זאוק

) -£3$־ו 15 ) 0 ) 116 £3ח16ז5 101* 5) 11־! 31 1311ז 6ק 1/\1י £א

1€3־ו 6חו ^ <1 $011) 11 -ח 3

11£$ו ^ 1ק מ 1£1ו ז

תיאטרון מב ס מציג:

בססית

אברה גינדי

כחיל טרופיקל
בתכניתה החדשה

סייס טהט רופי קנ ה

חוויה נדירה אקסטזה אמיתית
* ,תלבו שות ססגוניות * שירה ורקודים סוערים

! 360$אן[א
$ז א 0£עז $

מסק

א יס ת א
איגוד סטודנטים לתייר אקדמאי
ת״א: רח׳ בן־יהודה ,109
טל 247164/5 .־03
ירושלים: רח׳ אלישר ( 5פינת
קפה אלסקה) ,טל• 02*231418
חיפה: בית הקרנות, רח׳ הרצל
טל ,04-669139 .פינת נלפור

ז$$ו4

־111נ<ד 361 8111)161118־181.5500^ 151
ז : 109, 86ז\ ^ 1־ 61ד,.81 13(¥61111-1
יד 247164/5 :61
X1: 5, £11381131• 81.,־^611183161
161: 231418
101ז3־113113: 116112 51. £611 1131)1
? 61: 04-669139

(א1ץ10כ)| טמפוניפלייטקט היחידים עם דיאודורנט
רק פ ליי טקסמ צי עלב חי רתך גם
ט מ פוני םעם די אודו רנ ט, בני חו ח
עדין המשרהת חו שתבט חון
ורעננות.
אם את מבק שת
ב ט חון מלא — פ ליי טקס הו א
הטמ פון עבורך.
ל ב חי רתךטמ פוני םעם
די או דו רנ ט או ללא די אודו רנט.

* 3 5משתתפים
*תזמורת 10 נגני
מופע נדיר ביופיו

טמפוני
עם המוליך העדין.

אבנת|?ן ומ|11 שיפרץ|נעח1

תל-אביב: היכל הספורט
— מוצ״ש — 5.1.80 בשעה
.9.15 היכל הונרבות —
יום שני — בשעה 7.00
בערב וב־ 9.45 בערב.
חיפה: קולנוע ארמון — בערב. יום שישי — 4.1.80
יום רביעי — 2.1.80 שתי בשעה 10.00 בערב.
הצגות בשעות 7.00ו־ 9.30 ירושלים: בניני האומה

יום ^>ישי — 3.1.80בשעה
9.<,0בערב.
עין־גב: אמפי כנרות —
יום רא^ווץ — 6.1.80בשעה
9.30 בערב. אילת
השחר — יום שלישי —
8.1.80 בשעה 9.30 בערב.

כ ר טי סי ם לה שיג גבל המ שרדים

קאפרי
׳סבון איכות
אמיתי

מרילץ־סכון ליופי
• טיפולי פנים.
• הוצאת שערות ב שעוה א מרי ק אי ת -
ב שיטה חדי שה.
• טיפול מיו ח ד לנ ע רו ת ־ טיפול •באקנה
• טיפול ב עור יבש.

רחי-בזנקיז ,49ת׳א טל 287163 .

ע ע הזי ת

מאת יג אל 7ביג

מדעי נתן לגאון, לסואן ולא״זנבוג
מונופול לרכישת נפט מצוי עבור
ישראל ־ והס ירוויחו ע1יבעה מיליון
דולר בש נה ללא נ:ל תמורה
בניגוד לכל הפירסומים, כאילו מצרים
תמכור נפט ישירות לישראל, הוסכם בין
הצדדים כי מצרים תמכור לישראל את
הנפט באמצעות חברה בינלאומית, שתרכוש
את המוצר ממצרים ותמכור אותו
לישראל. חברת״חיץ זו תשמש רק
כתובת-הסחה, בעוד שהנפט יישלח ישירות
ממצרים לישראל.
חברת-החיץ תקבל תמורת היותה
כתובת-מעבר תשלום של חצי דולר לכל
חבית נפט. לפי ההסכם תמכור מצרים
לישראל שני מיליון טון נפט, שהם 14
מיליון חביות, והתשלום לחברת־החיץ
יחיה שיבעה מיליון דולר לשנה.
בעלי-המניות של חברת-החיץ יהיו

מרוויח אייזנברג
ידיד של בגין

מרוויח גאון
עזרה לקרן תל־חי
ארבעה אישי-עסקים, הקשורים בראש-
הממשלה מנ ח ם בגין, ביניהם שתרמו
רבות ל״קרן תל״חי״ של תנועת־החירות
והמסייעים לו בעסקים שונים.
זהות שלושה ידועה לי, והם:
• נ סי ם גאון, איש נכסים ומימון
משווייץ, ידיד אישי של מנחם בגין, שקיבל
לאחרונה על עצמו מימון מיבצע
מכירת שקל־זהב, שתמורתו תשפר את
התנאים בשכונות-חמצוקה. לפי ההטבות
שקיבלה החברה שהנפיקה את השקל,
הקלות״המס שניתנו לה יוצרות מצב
שבו משלם־המסים נושא בכל ההוצאה,
ומדינת-ישראל תקבל כתמורה ממכירות-
השקלים פחות מן המחיר שהיא משלמת
בהטבות״מס לרוכשי השקל.
• לי און ט מ או, חתנו של נסים
גאון ואיש נכסים משווייץ, בעל מלון
״מיגדל דניאל״ בהרצליה, ובעל-מניות ב-
״אולפני הבירה״ ,יחד עם איש-הטלוויזיה

אדי סופר.
• שאול אייזנברג, איש-עסקים

ידה ״גרונדינג
נמנה ב־ 8חודשים
יבואן מכשירי־הטלוויזיה הציבעונית
״גרונדינג״ ,יורם גיל, מסר כי 20-0במארס
השנה, מועד קבלת הסוכנות לידיו,
ועד היום, מכר 30 אלף מקלטי-
טלוויזיה, והיום הוא בעל כמחצית כמות
המכירות של כלל הייבואנים. המלאי ה יומי
השוטף של ״גרונדינג״ הוא יותר
מ 1000-מקלטים משולמי״מס. המחיר
הנקוב של מקלט משוכלל, בן 26 אינץ׳,
הוא 83 אלף לירות לצרכן, אולם ניתן
לקבל כיום מכשיר זה במחיר של 67 אלף
לירות במזומן. על מכירות בתשלומים
גובה החברה ריבית של 9לחודש.
גיל מסר כי כמויות־המכירה הגדולות
נובעות מן המחיר, שהוא נמוך יותר
מאשר אחרים, שהוא מבקש. זאת ביגלל
העובדה שהזמין כמות גדולה אצל היצרן
בגרמניה, ושהוריד את המחיר של
מכשיר בגודל 26 אמץ׳ ל״ 900 מארק.
מתחריו משלמים כל העת יותר מ־1100
מארק למכשיר בגרמניה. בשער המארק
של היום, ולפי תמורה של 60 אלף לירות
למכשיר מהסוכן, נשארת לחברה עמלת-
רווח של ׳ 20 אלף לירות בערך, אחרי
העלות הישירה (הוצאות רכישה, מסים,
ביטוח והובלה) .החברה מוכרת בממוצע
3000 עד 5000 מכשירים לחודש, כלומר:
רווחיה התיפעוליים (לפ5י״*הוצאות
שוטפות, אחזקת מישרדים והוצאות מימון)
הן 60 עד 150 מיליון לירות לחודש.
מחזור החברה כיום הוא שני מיליארד
לירות לשנה.
יורם גיל הוא גם סוכן חברת־האלק-
טרוניקה היפאנית ״נשיונאל״ בישראל.
בייבוא מיפאן נוצר יתרון גדול למשלמים
בדולרים, שכן שער היין ירד בשנה האח רונה
מ־ 180 יין לדולר ל״ 240 יין הדולר,
כך שהוצאות הרכישה ירדו בשליש במשך
השנה. גיל הוא גם יבואן של עטי
״קרוס״ בישראל, בשותפות עם יבואן
גדול באמריקה בשם בני מין פישוף,
שבבעלותו חברה בשם ״אינטהוש ניו-
יורק״ ,והוא סוכן של ״נשיונאל״ ו״סוני״
לדרוס״אמריקה. גיל עושה עם פישוף
עסקים משותפים באלקטרוניקה בדרום-
אמריקה. הוא גם בעל חברה המייבאת
קופות רושמות בשם ״סוואדה״ ,שהיא
הדומיננטית בשוק. עיסקי החברה אינם
מזהירים, לדבריו, שכן הממשלה אינה
עושה די לחיוב בעלי-עסקים לנהל את
עיסקיהם באמצעות קופות רושמות.

השכר בתעעץ>>ה
מרוויח ממאן
חתן של גאון
בינלאומי מן המיזרח הרחוק, שקיבל
ממשלת-הניעיד תיקון מיוחד בחוק מס״
ההכנסה, המתיר לו שלא לשלם מסי־הכנסה
על עסקיו.
המכנה המשותף לשלושתם הוא חוסר
כל קשר לעיסקי-נפט. הקמת חברת-החיץ
בהרכב זח עוררה רוגז רב בין חברות-
הדלק הציבוריות בישראל, הטוענות כי
גם הן יכלו לרשום חברה בליכטנשטיין
כדי שתשמש חברת״חיץ.
מקורות ממשלתיים טענו, כי לנשיא
מצרים הוגשו שמות כמה חברות, והוא
בחר בבעלי-המניות.
מקור במישרד האנרגיה סירב להגיב.

הסכם השיווק בין..סלטנקן׳
למשה ויגאל מרי
חברת ״אלקטרו ויסטה״ ,יבואנית מכשירי־הטלוויזיה ״טלפונקן״ ,ביטלה את
ההסכם שחתמה לפני כמה חודשים עם קבלני-הבניין מ שה ויגאל גינדי, שלפיו
קיבלו את כל המכירות באיזור המרכז באופן בילעדי, והתחייבו למכירות בכמות
קבועה. ההסכם בוטל בגלל אי-הצלחת האחים לעמוד בו. יגאל גינדי אמר, כי
ביטלו את העיסקה בגלל ריווחיות קטנה.

פיג ר א חר >
ה פי ריון
במרבית ענפי התעשיה _פיגר הגידול
בשכר הריאלי, בין השנים 1970ל,1978-
אחרי הגידול בפיריון — קובע מחקר של
״המכון לפריון העבודה״ על פריון העבו-
דח והייצור בישראל.
המחקר גילה, כי חלקו של השכר הריאלי
בתוצר ירד בשמונה השנים האח רונות
בענפי החקלאות והבנייה, ונשאר
יציב בתעשיה•
בענף החקלאות הגיעה הירידה בחלק
השכר בתוצר מ״״/ס 20 בשנת 1970ל״140/0
בשנת .1978 ירידה זו נגרמה בחלקה על־ידי
עליית מיספר העצמאיים בענף.
בענף הבנייה ירד חלק השכר בתוצר
מ״ 330/0בשנת 1970ל״ 280/0בשנת .1978
אחת הסיבות לירידה זו היא עליית מיס-
פר המועסקים מן השטחים הכבושים,
המהווים כוח-עבודה זול.
בענף התעשייה נשאר חלק השכר בתוצר
יציב, והוא נע בשנת 1978 ובשנת
1970 בין 470/0ל .480/0-אולם בתקופה
זו גדל הפיריון בתעשיה ב ,1670-והתוצר
הריאלי למועסק היה בשנת 1978 גבוה
ב־ס/ס 30 מאשר בשנת .1970 אגב, בתעשייה
היה היחס הון־תוצר הנמוך ביותר
בכל המשק (היחס היה 1.2לעומת 6.2
בחקלאות) .מכאן, שניצול ההשקעות ב-
תעשיה הוא הנמוך ביותר במשק.

שבד־הטידחה
הגסה בישראל
מישרד עורך־דין שרגא בירן, בירושלים,
סיים לאחרונה עיסקה שתכניס לו
את שכר״הטירחה הגדול ביותר שנודע

עורד־דין בירן
קרקע לקבלנים
עליו בישראל 150 :מיליון לירות, מהן
30 מיליון במזומן.
בירן הסדיר עבור אירגוו״קבלני-ירוש-
לים קבלת שטח לבניית 3000 דירות ב-
גיבעת״שאול. כל קבלן משלם לבירן
אחוז וחצי מתמורת מכירת־הדירה, ושליש
הוא משלם מייד עם קבלת השטח
לבנייה. הערכות קבלנים באירגון היא,
כי התמורה הכוללת תגיע ל־ 150 מיליון
במחירי היום, מהן קיבל בירן כבר .30

העדות
של ברקת
במהלך מישפט בצלאל מיזרחי-״הארץ״
העיד לפני חודש א רי ה ברקת, בקשר
לפרשיות שהועלו במישפט. הוא טען כי
סי*ך לעורך מדור זה כזבים בכוונה, על-
מנת להטעות אותו, והוסיף כי הסכים
לספר דברים אלה אחרי שהובטחה לו
כתבת־פירסומית במדור זה.
העובדות הן: ב״העולם הזה״ ()2153
מתאריך ( 6.12.78 כימעט שנה לפני מתן
העדות של ברקת) התפרסמה במדור זה
ידיעה על חברה אמריקאית גדולה בשם
״קריס-קרפט״ ,המקימה מיפעל בישראל.
המיפעל הוא לייצור סירות ויאכטות. ה שותפים
הישראלים להשקעה הם אריה
ברקת ויוסף שאול. הנושא פורסם מכיוון
שהיה מעניין, חדשה עיתונאית שהיתה
ראוייה לפירסום. לשם כתיבת כתבה זו
נפגש עורך מדור זה בפעם הראשונה עם
ברקת. בפגישות אקראיות נוספות, שהיו
אחרי פירסום הידיעה, ותוך שיחות על
מישפט בצלאל מיזרחי־״הארץ״ ,סיפר
ברקת מידע פנימי על נושאים שעלו ב-
מישפט, וכתוצאה מכך פנו עורכי-הדין
של ״הארץ״ אליו והזמינוהו לתת עדות.
עניין זה הוא עדיין ״סוב יודיצח״ ,ולכן
לא אתייחס לו כאן.

,,קומודורי רוצה
את ״היאט׳י
עורך־דינו של בונה מלון ״קומודור״
בירושלים, גד רווה, יצא לארצות-
הברית למשא-ומתן עם רשת מלונות
״היאט״ על קבלת המלון לניהולה. בעל
המלון הוא המשקיע ציון לוי מפרס,
שהוא גם בעל מלון ״קומודור״ בתל-
אביב .״היאט״ ניסתה בעבר כמה פעמים
להיכנס לישראל, אולם ללא הצלחה.

כולם היו שם באותו נוקו: אילון־מווה,
המתו׳ם, שנעה, בלאט! וגם סתם נכה
ששבו את זכוכיות בית־המישפט
קוק1וי1 נבית-הגדשפט
פליצייה נואמת

עורכת־הדין הישראלית, המייצגת את העותרת,
עינאייה אל־שכעה, רעיית ראש עיריית שכם, בצאתה
מבניין בית־המישפט העליון בירושלים. העתירה בעניין אל־שכעה הועברה לדיון בוועדה.

^ ולס היו שם. עמדו, ישבו, טענו,
* הגנו, נעצרו, כתבו, צילמו ומכרו
לחמניות חמות עם גבינה מלוחה.
היו שם מגדולי עשירי עמך, עד אחרון
ענייו המרודים. היו שם אנשים בריאים
ואנשים חולים. נכים וספורטאים, ילדים

וקשישים. עורכי־דין לבושי חליפות, ש־מעיניהם
ניבטת הרצינות, ועורך־דין צעיר,
ארוך שיער, המרכיב מישקפיים עגולים
בעלי מיסגרת מוזהבת. היתה שם בלונ דית
זוהרת ובטוחה בעצמה, שרואיינה על־ידי
בלונדית זוהרת ומבריקה. היתה שם

פלאטו מתלבש 33

שיצא מן המכונית, בדרכו לאולס המיש־שם
מתנהל מישפטו. הח״כ הבודד חשוד
בשיחוד בוחרים, וקניית קולות במקומות שונים, ערב הבחירות לכנסת התשיעית.

מישפחת אר׳שבעה מתרומת

על כך שלא ניתן לכל
בני המישפחה להיכנס
לאולם הדיונים. מימין: תנא, בתו בת ה־ 17 של אל־שכעה באמצע: עינאייה אל־שכעה.

עותרת חומת־שיער, צנועה החוששת לחיי
בתה ובעלה. ולא נעדר מקומה של עדה
שחורת־שיער, נאה וחביבה, שהגיעה מדימונה
כדי להעיד נגד חבר־כנסת. היו נאשמים
ישראלים, פלסטינים וניגרים. היו
חברי־כנסת תומכים, חברי־כנסת מעורבים
וגם חבדי־כנסת נאשמים. אנשי שמאל
קיצוניים מחד״ש, ואיש הימין הקיצוני,
מה תחיה.
לא נפקד גם מקומם של צוותי הטל״

וויזיה מאירופה, ארצות־הברית ויפן.
על המקהלה ניצח סגך ניצב שוורץ בקשיחות
אופיינית.
בניין בית־המישפט. שעות הבוקר ביום
החמישי להלכה חמישה מישפטים שונים
ונפרדים זה מזה. למעשה התחברו כל הנאשמים,
עורכי־הדין והקהל למסכת אחת,
מורכבת. זה מחכה לזה, זה תלוי בזה!
ומה שיעשה זה היום, ישפיע על מעשה
האחר למחרת.

^ 1 ״1 >]111 השוטר בפתח בית־המיש־
׳ 111* 1פט, אוסר על קבוצת נשים
משכם את הכניסה לאולם הדיונים.

בית־המישפט, כדי להכין עתירה, חדשה.

בשעה שמונה־וחצי החל דיון בבית-
המישפט העליון. העתירה שהגישה עי-
באייה אל־שכעה, אשתו של בסאם אל-
שכעה, ראש עיריית שכם, נגד הליכי ה גירוש
של בעלה.
עורכי־הדין פיליציה לנגר ועבד־אל-
עסלי. בתיד הקהל, בני מישפחת העותר,

תרנו! ואילון מודה

עורך־הדין אמנון זיכרוני (באמצע) בכניסה של
בית־המישפט, בבואו להגן על יעקוב חלפון,
מנהל הבחירות של ח״כ פלאטו־שרון. באותו מקום, יומיים לאחר מכן, הגיש זכרוני עתירה
חדשה מטעם תושבי רוג׳ייב נגד הפקעת אדמותיהם לצרכי ההתנחלות באילון־מורה.

שהיבא מכלא רמלה, וראשי ערים בגדה,
שקיבלו את עמיתם במחיאות־כפיים. חברי-
כנסת מסיעת חד״ש נציגי הצלב האדום
ועיתונאים רבים.
בחדר אחר, הנאשמים בשוחד בחירות,
ח״כ שמואל פלאטו־שרון, יועצו דאק בן־
אודיס ומנהל הבחירות שלו יעקוב חלפון.
עורכי־הדין שלמה תוסיה־כהן, אמנון זיכרוני
ואברהם לאלו. בקהל — כמה חברים.
חדר נוסף — הארכת מעצרם של חברי
האוהלים, הנאשמים בהתנהגות פרועה
ואלימה בהפגנות שנערכו ביום השלישי
בשבוע שעבר. עורך־הדין אבי
ברדוגו, חבר־הכנסת צ׳ארלי ביטון,
מזכירו מני כהן, וכמה מבני המישפחות,
שהמישטרה אישרה את כניסתם
דיון אחר: מישפטו של קצין האו״ם
הניגרי, אלפרד גום, הנאשם בהעברת

לו לישון ולאכול ימים אחדים. הוא נאשם
בהתנהגות פרועה.
תושבי הכפר רוג׳ייב, שקרקעותיו הופקעו
למען ההתנחלות, פנו בזמנו לבית־המישפט
העליון ועתרו נגד הפקעת ה קרקעות.
עורכי־הדין שלהם היו אליאס
חורי ואמנון זכרוני. יומיים לאחר מכן,
ביום ראשון, אמור היה זכרוני להגיש עתירה
לבית־המישפט העליון נגד אי־פינוי
הקרקעות, כפי שנקבע על־ידי בית־המיש־פט.
צ׳ארלי
ביטון, מני כהן וחבריהם בפגת־רים
ובאוהלים, טוענים נגד הקצאת 150
מיליארד לירות לבניית בתים בהתנחלויות
שבגדה, בעוד שתושבי השכונות מתגוררים
בבתים־לא־בתים וילדיהם גדלים
לפשע, והמישפחות סובלות ממחסור הולך
וגובר.

המגורש

הוא תושב שכונת שמואל הנביא בירושלים בשם ועקנין, שאינו
מגלה את שמו הפרטי. הוא מוצא על־ידי שוטרים מבניין בית־המישפט
ומובל למעצר, אחרי שהתפרע, עם סיום מישפטו ושבר זכוכית באולם הדיונים.
ביטון מישפחות

נערת הקממוניס

היא אשתו של אחד מעצורי ׳ההפגנות של אנשי
האוהלים. הבעל הובא לבית־המישפט להארכת
מעצרו. ב1קס, מימין: מני כהן, מזכירו האישי של חבר־הכנסת צ׳ארלי ביטון.

ח׳כ צ׳ארלי ביטון נראה מאחורי השוטר, כשהוא מוחה 3111ח 1111111 בקול על כי המישטרה לא מאפשרת את כניסתם של בני
עצורי הפגנות המחאה לאולם בית־המישפט שבו מתנהל משפטם,

חומרי חבלה לישראל. בקהל אנשי האו״ם,
וביניהם היועץ המישפטי של האו״ם, אני
טוני פרנץ /ששינה את העדות שאותה
נתן יום אחד קודם לכן.
נכה, המהלך בקושי בעזרת קביים,
נקרא ועקנין. הוא לא עונה כשנשאל
לשמו הפרטי. חיוור פנים, חולה מאד, מזה
כמה שנים לא חי בבית׳ לא התרחץ ולא
החליף בגדים. הוא מסתובב בשכונת שמואל
הנביא, נע ונד בין בתי־החולים הירושלמיים,
המסרבים לאשפזו אך מאפשרים

ח״כ ביטון הגיע לבניין בית־המישפט
עם חבריו מהפנתרים, אך כאיש חד״ש
וכמתנגד לגירושו של אל־שכעה, ביקש
להיכנס לאולם בית־המישפט העליון.
שוטרים לבושי אזרחית מנעו בעדו את
הכניסה, כמו שמנעו?!רבים אחרים, בטענה
של חוסר מקום.
פקידי בית־המישפט נעו במיסדרונות
והתלוננו ללא הרף על הרעש והדוחק.
״עוד יום כזה ואני מתפטר.״ הודיע פקיד
הארכיון.

ש !עדיים 1 0 0

בוטיק /1׳3ו16

(המשך מעמוד )15

קיים כמשק שוק אחר, שוק של
עודף ביקוש, שוק שד מוצרי־חמו
תרות שכו רוב הקונים הם המרוויחים
באינפלציה, ושכד המחירים
עולים לכן ללא רסן.

בלב דיווגוף(סנטר) תייא

שוק זה מושך את המחירים למעלה
בכל המשק, גם באותם הענפים שבהם הביקושים
ירודים. הוא מייקר את החשד
מות עבור כל הענפים ללא קשר עם הביקושים
שבהם, והוא גם מכתיב את
רמת הריווחיות שאליו יש לשאוף.
לדוגמה: האנשים היכולים לשלם כל
מחיר לרופא־השיניים מייקרים את הטיפול
גם עבור אותם שאינם יכולים לשלם, או
המשלמים בקושי רב בעזרת הלוואות מכל
מקום. ואם חלק מן הפציינטים עוזב מ-
חוסר־יכולת לשלם, הרי רופא־השיניים ידרוש
מחירים עוד יותר גבוהים מאותם שנשארים,
כדי לכסות על ״הירידה בביקוש״.
העלאה זו של המחירים לא תהיה הפעם
בעייה, כי נשארו רק העשירים, המרוויחים
על האינפלציה. למשל: רופא־שיניים אחד
לא יתקשה לשלם בעד טיפול אצל רופא-
שיניים שני. אם היה רופא־שיניים שעבד
בשביל עמך, המפסידים באינפלציה — או
שהוא היפנה את שרותיו לעשירים שבחברה,
או שסגר את מירפאתו.

נפתח

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת
טלפון 227118 , 227117

הוא לא הוריד את מחיריו בדי
להתאים אותם ליכולתם של הציבור
הרחב כעל כאכי־השיניים אף
מחוסר־האמצעים. האם מישהו
ראה ככר רופא־שיניים זול ץ

סירסוס אידיאל

ומה התוצאה? ציבור קטן בעל שיניים
מטופלות היטב! רופאי־שיניים עשירים,
ציבור גדול שנשאר עם כאבי־השיניים שלו,
וגם רופאי־שיניים מחוסרי־עבודה, שמסיבה
כלשהי לא הצליחו לזכות בציבור-
חולים עשיר.

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)

אך ירידת מחירים — אין.

ערבי צעירים
במועדון 5
לתרבות חדשה
יק אמצעים
^ ין צורך בעודף־ביקוש של כל הי
ציבור לגבי כל סחורות במשק כדי
לקיים אינפלציה — כפי שטוענים כלכלנים.
(ומכיוון שאת זאת אין הם באמת יכולים
למצוא במשק, אין הם יכולים להחליט אם
אנחנו סובלים מאינפלציה של ביקוש או
לא) .די בעודף־ביקוש של חלק מהציבור
לגבי חלק של המוצרים, די בשוק
גואה רק בחלקו של המשק — השוק
שבו רוב הצרכנים הם המרוויחים באינפלציה
— כדי שכל רמת המחירים במשק
תעלה, והאינפלציה תדהר.

רח׳ הס ,5תל־אביב,
סל׳ 297263

יום שלישי 4.12.79

דיון על הנעשה
בדרום מזרח אסיה
(קמבודיה, ויאט־נאם, סין)

ז א הי ברכבי

חמועדון פתוח גימי ג׳
התוכניות מתחילות ב־ 9בערב
המועדון פתוח משעת 8.30 בערב.
ת1 טרמפ
לחייל

77צ!1־נ71־

טיסה מיוחדת לחג המולד

לפריס רלניצה
2.1.80 - 22.12.79

ב מחיר $285 בלבד
פרטים: טיולי הגליל
תל־אביב, הירקון ,142 טל 230651 ,230842 .־03
חיפה, טיולי זייגר, המגינים ,43 טל 522958 .־04
ירושלים, מלון ״דיפלומט״ ,קומה ,0טל 710831 ,712892 .־02
טבריה, הירדן ,10 טל 20550 ,02330 .־067

קיומו של שוק חלקי בזה אינו
מאפשר להוריד את המחירים גם
בשווקים שבהם האינפלציה דווקא
מורידה את הביקושים.
ומה קורה במיקרה זה? מה קורה כאשר
הביקושים עבור המוצרים יורדים, אך מחירי
המוצרים דווקא עולים — דבר המאפיין
דווקא את השווקים העממיים?
מר, שקורה הוא שהייצור מצטמצם והעובדים
מוצאים את עצמם ברחוב.

למצב זה קוראים סטגפלציה*.
עליית מחירים מתמדת מלווה בחוסר-
עבודה. הסטגפלציה היא תוצאה של האינפלציה,
שמצד אחד יוצרת מתעשרים
המקיימים שוק גואה של עודף־ביקוש ומחירים
עולים, ומצד שני גורמת להפסדים
של שיכבות-עובדים גדולות, הפסדים ה גורמים
מצידם לירידה בביקושים בשווקים
עממיים. וזאת כאשר קיומו של השוק
הגואה אינו מאפשר למחירים לרדת גם
בשווקים שבהם הביקושים יורדים, וגורם
על־ידי זה לצימצום הייצור ולחוסר־עבודה.
אני מודה שלא פגשתי הרבה רופאי-
שיניים מחוסרי-עבודה, אך מיספרם בכלל
קטן, וזה מאפשר להם, לכולם, להיספג
לתוך שוק־המותרות. האם יש למישהו ספק
שללכת היום לרופא־שיניים זה מותרות?
— הם עובדים בעיקר עבור בעלי-אמצעים.
אך לא כן המצב בענפי-הטכסטיל, הנעליים,
והמזון.
הם לא יוכלו בתווך הקצר, בכל אופן —
(המשך בעמוד )46
* מילה אמריקאית המחברת 1ז:10 זג 11ת1
(אינפלציה) טס 1011 זג ת 8ג?( 5קיפאון).

העולם הזה 2204

רוב מיוחם של ^ 60 במרכז המיפלגה. לא ברור מי
מהח״כים מהשורה השנייה יזכה ברוב כזה. לעומת
זאת, תומכים בהקדמת הבחירות כל העומדים בתור
להיכלל ברשימת העבודה לכנסת.

עד רקע זה נוצרים ניגודי־אינטרסים בתוך
חוגים וקבוצות, במו במחוז תל-אכיב, שם
רוצה מזכיר מועצת פועלי תד־אכיב, יהודה
כן־מאיר, כהקדמת הבחירות, ואילו מזכיר
המחוז, אליהו שפייזר, מעוניין בדחייתן.

יתבעו בי חו ר ת 11ל
הוצאות הסוסות
צעיר• הומסד״ד
תרתיחי אתסרג
המאבק הפנימי במפד״ל מתקרב לשיאו. בשבוע
שעבר הגיעו צעירי המפד״ל להסכם על שיתוף־פעולה
עם הסיעה המרכזית של זרח ורהפטיג, תוך הבטחת
מקום בהנהגה לאיש הרשימה, אליעזר גואלמן.

יחד עם סיעת ליכוד־ותמורה של אהרון
אכו־חצירא, יש עתה לגוש זה רוב במרכז
המיפלגה להדחת שר־הפנים, יוסף בורג,
מהנהגת המפד׳׳ל.
כדי שסילוקו של בורג לא ייראה בהדחה, הוצע
לבורג לקבל על עצמו את תפקיד נשיא המיזרחי
העולמי.

מוצע לבורג גם לתמוך־ במועמדותו לתפקיד
יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית, במקום אריה
דולצ׳ין, אם הליכוד ימשיך לשלוט במדינה
ובתנועה הציונית.

בורג עדיין מתכוון להיאבק, אך נראה כי גורלו נחרץ,
ובראש המפד״ל יעמוד מעתה זבולון המר.

ה תנג דו תבע בו ד ה
להקדמתהב חי רו ת
הצהרותיו האחרונות של יו״ד מיפלגת
העבודה, שימעון פרס, על הצורך להיערך
לבחירות מוקדמות, אינן זוכות בתמיכה
נלהבת כקרב בד עסקני המיפלגה.
לגבי שורה שלמה של ח״כים, כמו גד יעקובי, יוסי
שריד, מיכה חריש ואליהו שפייזר, עשוייה הקדמת
הבחירות לבשר את קץ כהונתם בכנסת.
על פי תקנה פנימית של המיפלגה, יכול חבר
להיבחר לתקופת־כהונה שלישית בתפקיד רק באמצעות

הרב קוק
ב לי גהל מניעת
ב ב ״ ה ד תי ת
המנהיג הרוחני והדתי של גוש-אמו-
נים, הרב צבי יהודה הכהן קוק, היה
בשעתו חכר כליגה-למניעת-כפייה־דתית,
ואח תרם מכספו למימון פעולות
הליגה. גילוי מפתיע זה בא השבוע
מפיו של הפרופסור עוזי אורנן,
כעת שרואיין כערב הראיונות ״שב־תרבות״
ככאר-שכע, על ידי סופר
״הארץ״ בנגב, מרדכי ארציאלי.
אורנן, אחיו של המשורר הכנעני יהד
נתן רטוש, סיפר כי כשהקים כשנות
החמישים את הליגה-למניעת-כפייה-
דתית, הופתע לגלות כץ הפניות לליגה
מיכתב של הרב קוק, שבו בידך
על הקמת הליגה וביקש להצטרף
אליה. אורנן השב בי המיכתב הוא
מתיחה, ולכן פנה אל הרב כאופן אישי
כדי לבדוק את העניין. לדבריו, ישבו
הוא וחבריי שעה ארוכה כמחיצת הרבי,
שהסביר להס כי לדעתו עשויה
הקסת הליגה להביא לאחווה ג ץ כני*
האדם, וכי רוח היהדות האמיתית
היא נגד כפייה דתית. אורנן סיפר כי
מצויים בידיו העתקי קבלות על התרומות
שתרם מנהיג גוש-אמונים
לליגה.

כמה מראשי מנהיגי יהדות ארצות־הברית עומדים
לתבוע את הגברת הפיקוח הצמוד על הוצאת הכספים
בסוכנות היהודית בישראל.

תביעה זו באה נוכח השמועות הגוברות על
דרכי העקיפה שכהן מוזרמים כספי
הסוכנות, כניגוד דחוק, להקמת התנחלויות
ופעולות אחרות מעבר לקו הירוק.
על פי חוקי ארצות־הברית, אסור להשתמש בכספי
התרומות של אזרחי ארצות־הברית, או במענקים
האמריקאיים, למימון פעולות בשטחים הכבושים. עד
כה לא הקפידו יהודי ארצות־הברית על כך. אולם
עתה התעוררו מתנגדי מדיניות הממשלה בעניין
ההתנחלויות לפעולה, והם עלולים לגרום
אי־נעימויות רבות לראשי הסוכנות.

מארגנים סיור
! 1ח ג מו ל ד
ב אנגלי ה״
חידוש כענף הטיולים המאורגנים כארץ
יחדל השנה, כאשר יוצע לישראלים
לצאת לחופשת חג־המולד כבריטניה.
חכרת ״גודמוס-ירקונטורס״,
בבעלותו של עולה חדש מאוסטרליה,
רון פינקל, מציעה לישראלים לכלות
את חג-המולד כלונדץ, לחזות כמשך
שבוע ימים כמישחק כדורגל חי, כשלושת
מישחקיה של קבוצת הכדורסל
של מכבי תל-אכיב כמיסגרת
טורניר מקומי, שבו תתמודד גם נגד
הקבוצה הרוסית צס״ק: לחזות ב•
הצגת־תיאטרון אחת וכן לצפות בטלוויזיה
בשידור חי של מישחק ה כדורגל
של השנה כין קבוצות ליברפול
ומנצ׳סטר יונייטד, שלא ניתן עוד
להשיג כרטיסים אליו. המחיר הכולל
לתענוג: ב־ 30 אלף ל״י.

נשיא ב ל ״ ל חו״ב
בתש לו ם 071ג בו ה
יו״ר מועצת המנהלים של בנק לאומי, ארנסט יפת,
יאולץ לשלם למם־הכנסה מאות אלפי לירות עבור
הפרשי־מם שלא נוכו ממשכורתו על־ידי הבנק. הוא
יהיה הקורבן העיקרי להחלטת שילטונות מס־ההכנסה
לראות תשלומי־משכורות מראש בבחינת הלוואה ללא
מס, שכמוה כתוספת למשכורת.

יפת הוא בעל המשכורת הגבוהה ביותר
כמדינה (כשלושה מיליון ל ׳׳י כשנה),
המשולמת לו שנה מראש. זוהי הטבה,
החוסכת לו לפחות מיליון וחצי ל״י כשנה,
שעתה ייאלץ ״בנק לאומי״ לשלם עכורה מס.
לא ברור אם המס ינוכה ממשכורתו הבאה של יפת
או יגולם על־ידי הבנק. במיקרה השני, יהיזז צורך
להכפיל פי כמה את משכורתו השנתית של יפת.

ה דוג מ ה שד הורביץ
לצי 73 צום המנגנון
בחוגי הממשלה הובעה ביקורת על שר
האוצר החדש, יגאל הורביץ, על שאינו נותן
דוגמה אישית לעקרונות שהוא מטיף להם.
בעוד הוא תובע משרים אחרים לקצץ במנגנון

ידונו 71חדש
בבקשת דוסק־לוולו
ח דאר*ו
כסישרד-הפנים יבררו את האפשרות
לאפשר למאיר לנסקי, מי שהוגדר
בשעתו באחד מראשי הפשע המאורגן
כארצות-הכרית, שגורש מהארץ לפני
כשבע שנים, לקבל אשרחרעולה לארץ.
מאז עליית ממשלת הליכוד ל*
שילטון עושה לנסקי מאמצים, תוך
גיוס לובי מכובד, כדי שייתרו לו
לבוא לארץ כעולה. הוא טוען כי כל
שאיפתו היא למות ולהיקבר באדץ.
כהקשר זה היו גם כמה פגיות אל שר־הפנים,
יוסף בורג, כעת ביקורו ה אחרון
כארצות-הכרית. נרמז לממש*
לת-ישראל כי הענקת אשרת-עולה
ללנסקי עשויה להיות כרוכה בהשקעות
כספיות בארץ, הנאמדות כסכום
של כ 300-מיליץ דולר. עד כה לא
כדור אס הבקשה תיענה הפעם כחיוב.
לנסקי הוא כיום כן .77
הממשלתי ולמנוע כפילויות, ניפח הוא עצמו את
מנגנון מישרדו בכך שהוסיף תקן של יועץ־לענייני־תיקשורת,
בנוסף לתפקיד הישן של דובר־המישרד.
בינתיים תובעים כמה מפקידי־האוצר, שהורביץ
מבקש להחליפם, תנאי־פרישה דומים לאלר, שקיבל
בשעתו משה מנדלבאום, מי שהיה מנכ״ל מישרד־המיסחד־והתעשייה,
כשהורביץ כיהן שם כשר. חמורת
סילוקו סידר לו הורביץ מישרת סמנכ״ל בבנק לפיתוח
התעשייה, במשכורת של 60 אלף ל״י לחודש, מכונית־פאר
עם נהג צמוד, עוזר אישי, שתי מזכירות
וחישוב פיצויים על־פי שני חודשים בשנה.

דולצ״ןכסוסוח
עם הסתלקותו של שימחה ארליך ממישרד־האוצר, חל
פיחות ניכר גם במעמדו של יו״ר ההנהלה הציונית,
אריה דולצ׳ין, שאינו זוכה עוד בכל תמיכה מצד
הממשלה. בתוך הסוכנות משתלטים ראשי המחלקות
של חנועת־החרות על סמכויות נוספות, ומנהלים
למעשה את המדיניות.

לא מן הנמנע הוא כי דולצ׳ץ יגיב כעתיד
הקרוב כצעד דראסטי על מצב זה ועל
ניצחונו של השר דויד לוי עליו, כענייני
מישרד־הקליטה ופינוי שכונות־העוני.

רפאל •רצה
ב..ישיבה א11יבר״ ט׳״
יצחק רפאל דחה הצעה לכהן כנשיא המיזרחי העולמי.
התפקיד הוצע לו על־ידי נאמניו לשעבר במפד״ל,
שבגדו בו, כדי למנוע ממנו לפעול נגדם. רפאל,
שבשנה האחרונה הוציא לאור שלושה ספרים, מתכוון
להמשיך ולפרסם ספרים הנמצאים עימו בכתובים.

ייתכן כי ייענה להצעה להרצות כמשך חצי
שנה כ״ישיכה אוניכרסיטי״ כאמריקה,
וחצי שנה כמחלקה להיסטוריה יהודית
באוניברסיטה העברית כירושלים.

פלא טו מקי
מי פ לג ה
הפתעה מצפה לכל המיפלגות בישראל: למרות
העמדתו לדין של ח״כ שמואל פלאטו־שרון והגילויים
המבישים עליו ברחבי העולם, יש לו אוהדים בישראל.
קרוב ל־ 18 אלף איש נענו עד כה לקריאתו להצטרף
למיפלגת ״פיתוח ושלום״ ,שהוא הקים. לדבריו
הסתבר. שכששים אחוז מהם הם יוצאי מדינות־אירופה,
וכ־ס/ס 50 הם ותיקים בארץ. רוב המתפקדים היו
בערים הגדולות ולאו דווקא בעיירות־ד,פיתוח, שבהן
קיבל פלאטו בבחירות האחרונות את מרבית הקולות.

פלאטו מתכונן לערוד כעוד בחצי שנה את
ועידת-היסוד של מיפלגתו.
1* 111וייו * !

הרוטציה, בדי שלא להפקיד ראשות ועדה
חשוכה כוז בידיו של אדם במו נוף.

בניייו״י! ר ק
ראש־הממשלה מנחם בגין, שהוא גם שר•
החוץ־כפועל, הבטיח למי שהיה דובר
מישרד־החוץ, נפתלי לביא, תפקיד של
קונסול כללי כניו־יורק, כמקומו של פול קידר.
בגין נאלץ לתת הבטחה זו ללביא אחרי שלביא סירב
לקבל על עצמו את תפקיד הממונה על ההסברה
במישרד־האוצר. בהסכם בין השניים נאמר כי אחרי
ששה חודשים לפחות, שבהם יכהן לביא כממונה על
הסברת האוצר, יקבל את תפקיד הקונסול בניו־יורק.

מספר היורדים:
מגעים

55אלר

מפד ״ל ־ מ ערך

חוגים המקורבים לוועדת־הקליטה של
הכנסת טוענים כי מיספר היורדים יגיע
השנה לכ 35-אלף.
משגרירויות שונות, כעיקר מהשגרירות
האמריקאית כישראל, נמסר כי הלחץ
לכקשות־הגירה עלה כשעור ניכר בשבועות
האחרונים.

ח ״כ שימעוד פרס, יושב־ראש מיפלגת
העבודה, נפגש כשבוע שעבר דשיהה סודית
עם שד־החינוך, זבולון המר, ועם ח״כ
יהודה כן־מאיר.
כשיחה נדונה האפשרות להידוש הברית
ההיסטורית כין המפד״ל למערך. שני
הצדדים הסכימו כשיחה כי ימיה של
ממשלת־כגין ספורים, וכי כחירות חדשות
צפויות כעוד חודשים אחדים.
המר וכן־מאיר ביקשו מפרס להכטיח
להשאיר כידי המפד״ל את תיק־החינוך
בקואליציה שתקום בראשות המערך
ובהשתתפות המפד״ל. פרם אמר להם כי
להצעה זו יש התנגדות כקרב התנועות
הקיבוציות, אולם ״התנגדות זו אינה סוף־
פסוק.״ מקיימי הפגישה החליטו להמשיך
אותה כתאריך מאוחר יותר.
באשר נודע דבר הפגישה לחוגים כמפד״ל,
קמה פערה כמיפלגה זו, ואישים שונים פנו
להמר כשאלה :״מי הסמיך אותך לנהל
משא-ומתן עם המערך, וכשם מי דיברת ז״

אריק מאיים
על עזר
חוגים המקורכים לשר־החקלאות, אריק
שרון, מאיימים לגלות מהלכים שונים שערך,
לדבריהם, כשבועות האחרונים עזר וייצמן,
ואשר כוונתם היא להדיח את ראש
הממשלה, מנחם בגין.
ך ייצמן דוחה שמועות אלה כשטות מוחלטת.

בגין מקדי ש
שעה לחוץ
מקורבי ראש־הממשלה יודעים לספר
כי הוא מקדיש חצי שעה, מדי שלושה
ימים, לטיפול כענייני מישרד החוץ,
שעליהם הוא מופקד.
לאחרונה גברה הדרישה שבגין ימנה
שר־חוץ.

חוק־ ההפ לו ת יוחמר עתה ככר אין כימעט ספק בכך שהקואליציה
תנחל הצלחה כנסיון המחודש שלה להעכיר
ככנסת את התיקון לסעיף חמש כחוק־ההפלות.
הנושא
יעלה, כנראה, להצבעה נוספת כיום
שני הקרוב.
אולם למרות ההצלחה הצפויה, התעוררו
לאחרונה חוגים קיצוניים, גם באגודת-
ישראל וגם כמפד״ל וטענו בי התיקון
המוצע על־ידי הממשלה הוא מתון יותר
מזה שהוחלט עליו כהסכם הקואליציוני,
ובי יש לערוך תיקון נוסף, מחמיר הרבה
יותר.

בגין זועם
על אריק
ללא התייחסות לעצם הריב שבין עזר וייצמן לאריק
שרון, זועם בגין על אריק, על כך שהוא מדליף

הנ הג של ג רו פ ר ננזף נהג הקטר, אשר עצר לח״כ פסח
גרופר כתחנת עתלית, כניגוד להוראות
הנהלת הרכבת, ננזף. לא ננקטו
נגדו אמצעים חריפים יותר,
משום שעד כה לא היו נגדו תלונות.
גרופר טען, לעומת זאת, כי ידוע לו
מראש ועד־העוכדים כרכבת כי מאומה
לא אירע לנהג, משה טילמן, וכי
ההנהלה עברה על הפרשה לסדר
היום.
לעיתונות פרטים משיחות שמנהל ראש־הממשלה
עם שר״החקלאות בארבע עיניים.

אם אמנם יפרוש אלגרבלי מהדמוקרטים, לא יטענו
ראשי ש״י את הטענות נגד רמתו המוסרית של נוף,
אלא ידרשו להשאיר בידם את ראשות הוועדה בגלל
יחסי־הכוחות בין שני פלגי ד״ש, שישתנו לטובתם,
כשיהיו להם שיבעה ח״כים לעומת שישה של
הדמוקרטים.

פרם מוד אג
שימעון פרם מתקשה להסתיר את דאגתו
מסיקרי דעת־הקהל. הסקרים אמנם מראים
עליה ניכרת ומתמדת למערך, אך לעומת

גברה הדרי ש ה
ח״ב האגודה, הרב מנחם פרוש, הפך
כשבועיים האחרונים אחד מחברי־הכנסת
המכוקשים כיותר.
פרוש מחזיק בידיו עשרות קרנות ל־גמילות־חסדים,
שמהן הוא מעניק
הלוואות ללא ריבית, כין היתר גם
לעובדי הכנסת, ויש האומרים גם ל
חכרי-בנסת מסויימים.
כשבועות האחרונים רבו הפניות אל
פרוש יותר מאשר ככל תקופה אחרת.
זאת הם מראים ירידה תלולה בפופולאריות
של פרס עצמו.
פרם חושש כי מחנהו של יגאל אלון ינצל סקרים
אלה בהתמודדות שתהיה בין שני האישים על
הבכורה במיפלגה.

פרס נג ד
בן־אהדון
יושנדראש מיפלגת העבודה, ח״כ שימעון פרס, דחה
אפשרות לחזרתו של מזכ״ל ההסתדרות לשעבר,
יצחק בן־אהרון, לפעילות מיפלגתית.

חוגים שונים, המקורבים לכן־אהרון, ערכו
עם פרם שיחות-גישוש בנושא זה, אך פרס
דחה אותם על הסף, מתוך חשש לקומם נגדו

את המזכ״ל הנוכחי של ההסתדרות, ח״ב
ירוחם משל.

בגין טוען כי כשבועות האחרונים הדליף
אריק שלוש שיחות כאלה, למרות שבגין
ביקש ממנו לשמור את תוכנן לעצמו.

מי שרד בגין
אטום

דו מיין יל ח ם
בהורבי ץ

מזביר־הממשלה אריה נאור צדק כאשר אמר
כי כחדרי־הישיבות של הממשלה לא שמעו
את קריאות מפגיני ״שלום־עכשיו״ ,בעת
ההפגנה שנערכה מול הבניין.

יושב־ ראש הנהלת הסוכנות היהודית, אריה
דולצ׳ין, עומד להתחיל כמיתקפה נגד
המדיניות הכלכלית החדשה של שר-האוצר
יגאל הורביץ.
דולצ׳ין עומד לטעון כי. המדיניות של הורביץ תביא
לאבטלה, אשר תפגע יותר מכל בעליה, וכי מדיניות
זו תביא להקפאת התוכניות לשיקום־השכונות. לדברי
דולצ׳ין, חתום בגין עצמו על הסכם שלפיו תקציב
הממשלה דולר תמורת כל דולר שייתרם בחוץ־
לארץ למטרה זו.

נ ח סר בזיון ו>ווף
אם אכן יפרוש ח״כ מרדכי אלגרבלי מהתנועה
הדמוקרטית, ייחסך בעקיפין ביזיון גדול מח״כ
התנועה, עקיבא נוף.
כאשר התפלגה ד״ש, הוחלט כי את תפקיד יושב־ראש
ועדת־המישנה של הכנסת לחוקי־יסוד יקבל ח״כ
מרדכי וירשובסקי מפלג ש״י של ד״ש, וכעבור מחצית
התקופה יקבל אותו ח״כ עקיבא נוף מהדמוקרטים.

אחרי הגילויים כתקופה האחרונה על רמתו
המוסרית והאישית של ח״כ עקיבא נוף,
החליטו אנשי ש״י שלא לעמוד כהסכם

אחרי הפגנות גוש־אמונים בשנת ,1975 בעת שיצחק
רבין היה ראש־הממשלה, התקינו בבניין חלונות־זכוכית
כפולים, כשבין שתי השמשות חומר־אטימה
מייוהד נגד רעשים. בחדר־הישיבות אין שומעים
קולות מבחוץ.
באותן הפגנות נגד הממשלה השתתף גם אריה נאור.

מישמר ה כנ ס ת
וחדר בו ר עוטרה
קיימת אפשרות כי מישמר־הכנסת יפוזר, ועל הכנסת
תשמור יחידה מישטרתית אשר תוחלף כל כמה
חודשים.
יושב־ראש הכנסת, יצחק שמיר, הטיל על ח״כ מיכאל
דקל לחקור. את פרשת היחסים הבלתי־בריאים
השוררים במישמר־הכנסת, ולהציע דרך להבראת
המישמר.

אחת ההצעות שעומד דקל להגיש לשמיר
היא לפזר את המישמר, ולהטיל על
המישטרה להציב יחידה מיוחדת, אשר
אנשיה יוחלפו כל כמה חודשים, למלא את
תפקידי המישמר.

וס נאי

במדינה
העם
חו ח ח־ ם וחוטאת
״לחדר הישיבות של הממשלה
יש גירוד טוב ,,,התלוצץ
אריה גאור, והוא צדק

מעולם לא היה השילטון בישראל
מעורער כפי שהיה השבוע. כמו עגלה
ישנה, העלולה להתפרק בכל רגע, היא
חרקה ונאנחה בכל חלקיה.
#מייד עם היוודע הגזירות של שר־האוצר
החדש, ייגאל הורביץ, התלקחה
התבערה בירושלים (ראה עמודים .)34—35
היתד . ,זאת התקוממות ספונטאנית, שהוש פעה
אך מעט על-ידי תועמלנים מיפלג־תיים
מיקצועיים.
!• כעבור כמה ימים עלו המונים על
ירושלים, במיסגרת ההפגנה של תנועת
״שלום עכשיו״ .הם מחו נגד ההתנחלות
בשטחים המוחזקים, חסמו רחובות, אך לא
נכנסו לעימות עם המישטרה.
!• אותה שעה התנהל בשטחים הכבושים
עצמם מרי אזרחי מבוקר, כאשר הכל
מצפים לתוצאות המהלכים סביב גירושו
של ראש עיריית־שכם, בסאם אל־שכעה.
החנויות ובתי־הספר שבתו, פה ושם נזרקו
אבנים לעבר מכוניות. האוכלוסיה
המתינה לשעת־האפס של הגירוש.
!• בתוך אוכלוסיה זו התכוננו גם האיים
של גוש־אמונים להתמרדות נגד הממשלה,
ביגלל סיבות הפוכות. באילון־מורה
נמשכו הדיונים על שתי האופציות: מרד
ונסיון להפיל את הממשלה, או פינוי-
מרצון תמורת שוחד פוליטי.
;• ולבסוף, ביקשה ההסתדרות לאחוז
בנשק הקלאסי של הפועלים, שכבר הפך
בדור הנוכחי לאגדה: השביתה הכללית.
בפעם הראשונה מזה זמן רב הופעלה בישראל
הסיסמה הגרמנית העתיקה של
ציבור־העובדים :״כל הגלגלים ייעצרו,
אם זרועך החזקה רוצה בכך.״ אלא שברגע
האחרון, כשהיה חשש שחלק מהגלגלים
ימשיך לנסוע בניגוד לרצון ההסתדרות,
אנסה ההסתדרות את עצמה לקבל את
הצעת בית המישפט ולדחות את השביתה.
לקנות מנהיגים. במבט שיטחי נראה
כאילו הממשלה צריכה ליפול בכל רגע.
איך תוכל להחזיק מעמד מול התנפלות
כללית זו מכל העברים?
אולם עם כל חומרתו של האיום, לא
נראה השבוע כי הסכנה לממשלה חמורה
ומיידית כל־כך.
;• לא פעם התמרדו בעבר בני שכונות־העוני,
ותמיד הצליחה הממשלה לקנות את
המנהיגים ולפייס את ההמונים. החל בהתקוממות
ואדי־סאליב בחיפה, ב־,1957
ועד למרד הפנתרים השחורים בראשית
שנות ה־ / 70 באה אחרי כל התלקחות תקופה
של רגיעה. גם השבוע הצהירו כמה
מפעילי השכונות כי ״מנחם בגין הוא
מנהיגנו,״ ונראה כי היו מוכנים להסתדר.
י• תנועת ״שלום עכשיו״ אינה תנועה
של התמרדות, אלא של מחאה. ראשיה
חוששים מפני כל עימות של ממש עם
כוחות־הביטחון ומכל התנגשות חזיתית עם
הממשלה. היא יכולה להשפיע על האווירה
הכללית, אך לא לסכן את הממשלה.
!• איום השביתה הכללית של ההסתדרות
הוא אקט חד־פעמי, ובשלב הנוכחי לא
נראה כאילו ההסתדרות מוכנה או מסוגלת
לצאת למילחמה אמיתית להפלת הממשלה.
ראשיה יהיו עסוקים במשך זמן־ם ה בבדיקת
מידת מרותם ושליטתם על ציבור־העובדים.
מיפלגת־העבודה, השולטת בהסתדרות,
עדיין רחוקה מלצאת למאבק
אופוזיציוני אמיתי, נמרץ ונחוש־החלטה.
!• הלוחמים הנחושים ביותר היו דווקא
אנשי גוש־אמונים. אולם גם להם יש יוע צים
האומרים להם, שלא כדאי להם להפיל
את הממשלה, השבוייה בידיהם במילא.
רעם כשכונות. כך נראה כאילו יש
ארכה לממשלה זו, אך אין איש יודע כמה
זמן תימשך.
אם גילויי המרד של השבוע היו עדיין
שיטחיים, הרי בכל זאת הסתמנה ׳בהם
מגמה שמתחת לפני השטח.
יתכן כי מכל התופעות של השבוע,
היתה אחת בעלת משמעות רבה ביותר.
בני השכונות שהבעירו את הצמיגים קראו,
בפעם הראשונה, להפסקת ההתנחלויות.
מאז ומעולק התעקש הציבור הישראלי,
על כל חלקיו, להתעלם מן הקשר שבין
המדיניות הישראלית כלפי העולם הערבי
ובין המדיניות הכלכלית. מנוי וגמור היה
העו ל ס הז ה 2204

עם הכל להעמיד פנים, כאילו אפשר לקנות
״תותחים וחמאה״ בלי הגבלה, וכי יש כסף
בשפע גם להקמת התנחלויות וגם לפיתוח
שרותי רווחה וסעד.
את מיקסם־השווא הזה שבר ייגאל הור-
ביץ עצמו, כאשר הפליט את הסכום ה-
האגדתי של 150 מיליארד לירות, כמחיר
תוכנית־ההתנחלות בשטחים. יתכן כי הסכום
מוגזם׳ אך הוא נשמע כרעם ב שכונות
העוני, ביום שבו הוכפל מחיר
החלב. בפעם הראשונה חדרה גם למוח
האטום ביותר במדינה ההכרה כי סיפוח
וקיפוח, התנחלות והתדלדלות הם היינו
הך, מבחינה כלכלית מעשית.

הפו״גות
זהקרהבר חו ב ב לו פו־מפגיגי
״שלום עכשיו״
חפגיגו 8ח והפגינו שם,
מו 7שוטרים עצבניים
מפגיני ״שלום עכשיו״ כירושלים

״גוש אמונים, מיעוט משוגע!״ רעמו
אלפי המפגינים, שנאספו בירושלים בשבת

מחסום קשוח בשורה חזיתית
לם לא היתה זו תנועה של אלפים. רק
מאות ספורות עשו את המסלול הארוך,
כדי להתמקם מול מישרד ראש*הממשלה
לשנת־לילה. הם לוו בשירה ובצפירת
מכוניות של נהגים אוהדים.
בבוקר היום הראשון התברר, כי מול
מישרדו של בגין עשו את הלילה כ־200
מפגינים צעירים. רק לקראת הצהריים
תוגברו על־ידי מפגינים נוספים, שמיסנד
רם נאמד בכ־ .2000 מסביב לארון־קבורה
שחור, שעליו נכתב ״כאן קבורים 150
מיליארד לירות״ ,בקעו סיסמות המפגינים
נגד ההתנחלות בשטחים.
הסיסמות כוונו אל שרי־הממשלה, ש קיימו
באותה שעה את ישיבתם השבועית,
בחדר־הישיבות, במרחק מטרים ספורים
מקהל המפגינים.
השטחים המצפון הרע
הממשלה מחפשת מוצא ש?
ככור מחסתבכותה בפרשת
גירוש ראש עירית שכם
מפגיני ״שלום עכשיו״ מול בניין ראש־הממשדה
שלום שלום ואין שלום
שעברה, לקריאת ראשי ״שלום עכשיו״.
מיספר המפגינים, שנאמד בכ־ 8,000 הטריד
את שוטרי הבירה. לאוזנם גונב, כי
ראשי ההפגנה מתכננים מיבצע סודי, ש נועד
להפתיע את המישטרה ואת הממשלה
גם יחד.
מאות מבין האלפים, שהתאספו בשעות
הערב ב־גן־הפעמון, בקירבת תחנודהרכבת
של ירושלים, נשאו בידיהם כרזות ופלאק־טים
מצויירים. כמו, למשל, ציור שחור
של האיית־אללה חומייני, שמעליו כתוב
״עוד אבינו הי״ ,כרמז לדימיון שבין הקנאות
המטורפת של המוסלמים באיראן
לבין זו של אנשי גוש־אמונים. כרזות אחרות
קראו :״אלימות הגוש — תוביל
לפוטש״ ,״הקוזקים של הקדוש־ברוך־הוא
פורצים שנית״ ,״האיית־אללה קוק וגנרל
שרון, קומו צאו מן השומרון״ .מפגינה
צעירה הצליחה להשלים את הכרזה שלה
בו במקום, כשהיא רכונה על הקרקע. היא
כתבה, באותיות גדולות :״הקץ לכניעת
הממשלה לגוש אתננים, אלון מורד ותנועת
הדחייה!״
תיגבורת, תיגכורת. המישטרה
העבירה כוחות גדולים למחוז ירושלים.
עצבנותה גברה במייוחד לאור המידע ש אספה,
לפיו יצטרפו המוני פנתרים שחורים
ונוער משכונות־המצוקה אל ההפגנה
של ״שלום עכשיו״ .ואומנם, מפקח ה מחוז,
צבי בן־אליהו, היה צמוד במשך
שעה ארוכה למנהיג הפנתרים, סעדיה מר־ציאנו,
ולח״כ צ׳ארלי ביטון ולמזכירו. אולם
להפתעת הקצין, ניסו שלושה אלה דור
קא להרגיע את אנשיהם. הם חששו, יותר
מכל, פן ייאמר, כי אנשי ״שלום עכשיו״
הם מפגינים שקטים, וכי נועד־השכונות
הוא אלים ומתפרע.
תנאי הרישיון הגבילו את המפגינים ל
תחומי
גן־הפעמון. אולם לחץ המפגינים
כוון החוצה. חניכי בית־הספר לשוטרים,
שהובאו במייוחד לירושלים, כדי לתגבר
את הכוח המקומי, הוצבו בשורה חזיתית
מול המפגינים, כשהם חובשים קסדות
ונושאים בידיהם אלות. השוטרים יצרו
מחסום קשוח. הם ניצבו זה ליד זה,
כשכתף נוגעת בכתף. בעורפם נשמע קולו
של שוטר, שזעק אל תוך מכשיר־קשר:
״תיגבורת, תיגבורת! כ־ 40 אלף איש עולים
עלינו. אני צריך תיגבודת!״
לבסוף הצליחו המפגינים לחלחל מבעד
לחסימה המישטרתית ולנוע לכיוון ביתו
של ראש־הממשלה, שברחוב בלפור. ליד
הבית צרירה מבעוד זמן כתובת אדומה
גדולה על קיר אבנים :״רחוב בלופר״.
מפה לאוזן עבדה השמועה, שעודדה את
המפגינים, כי תיגבורת גדולה של מפגינים,
שהגיעה לירושלים באיחור, עושה
דרכה אל עבר ביתו של ראש־הממשלה,
מכיוון אחר.
רוצחים, אנסים וגזלנים. כשנאספו,
כעבור כמחצית השעה, אלפי מפגינים ליד
דירת־השרד של בגין, השתכנעו קציני ה־מישטרה
שלא כדאי לחמם את האווירה
ולנסות לפזרם בכוה. יתכן שנוכחותם של
הפנתרים, היא ששיכנעה את קציני ה־מישטרה
להימנע משימוש בכוח.
אחד הנואמים בפני המפגינים, הפרופסור
לכלכלה מיכאל ברונו, מחה על כי ״ממשלה
ריבונית מנהלת משא־ומתן עם פור-
צי־גדר״ .הוא שאל :״האם מנהלת הממשלה
משא־ומתן גם עם רוצחים, אנסים
וגזלנים רגילים?״
כאשר הסתיימה סידרת הנאומים, החלו
מפגינים רבים י לנוע שוב, הפעם בכיוון
אחר — אל קריית הממשלה, על אם־הדרך
מן העיר אל הקאמפוס האוניברסיטאי. אד

״קפוץ כבר! קפוץ כבר!״ שאג ההמון
לעבר היהודי שטיפס אל ראש סולם גבוה
באמצע זירת הקירקס.
הוא עשה זאת כדי לזכות באלף זהובים
— הפרס שהובטח לכל מי שיקפוץ
מראש הסולם אל הרשת שמתחתיו. אבל
כשהגיע היהודי אל ראש הסולם נעצרה
נשמתו.
״קפוץ כבר!״ הריע הקהל.
״מי מדבר על לקפוץ?״ אמר היהודי,
״איך יורדים מכאן?״
ממשלת־ישראל דמתה השבוע לאותו
יהודי. היא טיפסה אל ראש סולם ציפיות
והבטחות גבוה מאוד, בהחלטתה התקיפה
לגרש את ראש־העיר שכם, באסם אל־שכ-

״גרשו אותו כבר!״ זעק ההמון של
גוש אמונים והמפד״ל.
על גירוש לא היה מה לדבר. הבעייה
היתה איך תצליח הממשלה להשאיר את
שכעה בארץ, מבלי שתוצג שוב בקלונה
כמי שעושה שטויות ואינה יודעת כיצד
להחיחלץ מהן.
בימים האחרונים התנהלו מאחרי־הקל־עים
מגעים כדי לאפשר לממשלה מוצא
של כבוד מהפרשה. נוכח יגל הביקורת ה בינלאומי
ואחרי שהסתבר גם לציבור בארץ
כי גירוש שכעה נעשה על ם מך
פרובוקציה ילדותית, קיוו כמה משרי הממשלה
כי בית־המישפט העליון יפתור
להם את הבעייה, בכך שיבטל את הגירוש.
אבל בית״המישפט דחה את הדיון בעתירה
למנוע את גירוש שכעה. כל עוד לא
מוצו ההליכים האחרים.
הממשלה, באופן בלתי רשמי, חיפשה
עיסקות, שעל פיהן ניתן יהיה להשאיר את
שכעה בארץ. עצם ההסכמה לדון בהם העי דה
על מצפונה הרע של הממשלה: אם
אפשר להשאיר את שכעה בארץ, תמורת
ויתור על הגשת בג״צ נוסף בפרשת אילון־
מורה, למשל, סימן הוא שנוכחותו בארץ
אינה מסוכנת מלכתחילה וצו־הגירוש היה
צעד נואל מהרגע הראשון.

313

בני השנונות נרצו לרחובות ירושלים] ,ינצו שמשות,

15109349

1 1 1ך 1:1ין 1ו 1מול קסדות ואלות
התייצבו המפגינים
\ 11י 41 1נ *
באגרופים חשופים ובאבנים שהוכנו מראש.

ן האם ירושלים סערת?
-נ34 -

י !.8היום השלישי בירושלים היה מדורת צמיגים בוערים במרכזי

הצמחים. אל המדורה הושלו הכל. מלבד צמיגים אכלה האש
פחי אשפה גדולים עשויים מחוסר פלסטי, קרשים, מיטות־ברזל
ורהיטים. המדורות היו סימן למישטרה להיכן לשלוח כוחות.

ף* גין בוגד!״ קריאה זו לא נש •
/ /מעה בשבוע שעבר מפי קנאי
מיפלגת חרות לשעבר, הזועמים על הסכם
קמם־דייוויד. היא נשמעה מפי אנשים
שקמפ-דייוויד מעניין אותם הרבה פחות
ממחיר ליטר חלב. תושבי השכונות שיצאו
לרחובות ביום השלישי שעבר הרגישו
כי הם נבגדו על־ידי ראש־הממשלה :
״אנחנו העלנו את בגין לשלטון, ועכשיו
הוא עשה שלא יהיה לנו חלב לתת לילדים
שלנו,״ זעקה אסתר בהלול, אם לארבעה,
אשר לדבריה היא צריכה להוציא עתה
כ־ 70 לירות ליום רק עבור החלב.
אולם לא רק בגין היה נשוא שינאתם

של מפגיני השכונות בירושלים .״החליפו
לנו בן־זונה אחד בבן־זונה יותר גרוע
ממנו,״ כך הסבירו את יחסם לשר־האוצר
לשעבר, שימחה ארליך, ולשר־האוצר הנוכחי,
יגאל הורביץ. אך הקטמונים, מוסררה
ושמואל־הנביא לא השמיעו רק קולות
זעקה. הם הביעו את זעקתם באלימות
מהסוג שלא ידעה ירושלים מזה שנים
רבות.
ההתחלה היתה בקטמונים. אזרחים טובים
הודיעו למישטרה כי ההפגנה מתרכזת
בשעה חמש אחרי־הצהריים בקטמונים.
כוח מישטרה מלווה כוחות מישמר־הגבול
הגיע למקום. פיקד על הכ־ק, איש־ ההם־

! 1במסיבת עיתונאים מחתרתית שנערכה למחרת ההפגנה, הציגה
1111111יייי אופירה סאלם עצמה בפני העיתונאים שסיקרו יום קודם לכן את
פעילותה כמנהיגת יאחד ממוקדי ההפגונת. ליד אופירה, מנהיג נוסף, משה סאלח.
גנות של מישטרת ירושלים, סגן־ניצב
אברהם שווארץ. אולם אחרי שהגיעו אליו
דיווחים מודיעיניים על גודל ההתארגנות
נשם שווארץ לרווחה. באלחוט הוא דיווח
למפקדו אריה איבצן :״זו לא הפגנה.
רק כמה ילדים משחקים. אנחנו נשתלט

על העניין ונפנה אותם בקלות.״
עוד שווארץ מוסר את הדיווח שלו,
וכבר פלט מוקד המישטרה דיווח ממקום
אחר. שוטרים שעברו בלזכונת מוסררה
הבחינו בעשן שחור המיתמר ועולה מה־
(המשך בעמוד )38

11ך !| 0 1 !7ו 1 1י| 1ן: אתר ההפגנות היחידי שהיה בשליטת הפנתרים
השחורים היה במוסררה, אולם לאיזור זה לא

11 1 11-1
העזה המשטרה להכנס. מנול ביקתת מיפעל־הפיים שבשכונה קראו קריאות־גנאי ברמקול.

| 1 ||¥י ] 1 11 השוטרים עשו מאמץ מייוחד כדי למנוע בעד מפגיני צומת פת
# ;1 ^ 11 #1 * 1ן מלהבעיר את תחנת הדלק שברחוב עזה. בתמונות נראים שוטרים
עוצרים מפגין יחיד שנתפס. בתמונה מימין: אופירה סאלם, מנהיגת ההפגנה בצומת.

-!3 1 5

המדיניות הכלכ לי ת והעסקים של ]/שפחת הורביץ:
ניצד העש!־ ביטול הסובסידיות לחרב אח מישנחת השו * מבקר
המדינה בדק ולא חקר * מיסתורי החברה המישפחתית ״יריב״

ף* ידם הראשון שעבר, ה־ 18 בנובם־
* בר, בוטלו לחלוטין הסובסידיות ל־מוצרי־חלב.
במקביל לכך הועלו מחירי
מוצרי־החלב בעשרות אחוזים. מחיר אחד
המוצרים, חלב מעוקר, הועלה ב־ ס/ס. 110
כדי למנוע רווחים קלים כתוצאה מ־אגירת־מלאי
אפשרית, הוטלו היטלי־מלאי
בגובה תוספות המחירים על כל מלאי
המוצרים שניתן לאגדם. ההיטלים היו על
גבינות קשות, חמאה ואבקת־חלב. למרבה
הפלא, חלב מעוקר (להבדיל מחלב
מפוסטר) ,שניתן לאגרו כמה חודשים, כמו
גבינות קשות, לא נכלל ברשימת המוצ רים
שעליהם הוטל ההיטל.
הפעם האחרונה שבה הוטל היטל־מלאי,
כתוצאה מהעלאות מחירים והקטנת סובסידיות,
היתד. אוקטובר . 1977 אז הועלו
המחירים בממוצע ב״ס/ס .20 גם אז, משום־
מה, לא נכלל חלב מעוקר בין המוצרים
שהוטל עליהם היטל.

במיל,רה, שני שלישים מייצור
החלב המעוקר כישראל נמצא כידי
מחלבות ״טנא־נגה״ .הייצור השנתי
הוא בסד 9מיליץ ליטר, ומזה
מייצרות ״טנא-נגה״ 6מיליון, והיתר
מהלכת ״טרה״ שאה היא
פרטית.

ב־ 18 בנובמבר הועלו מחירי החלב ה־מעוקר,
ותוספת המחיר לליטר היא 11
לירות. טנא־נגה מייצרות ביום 30 אלוי
ליטר, ולדברי מנהל המחלבות, יוני חור־ביץ,
בנו־ של שר־האוצר, המלאי המוחזק

מלאיי של חלכ מעוקר ב״טנא־נוגה״ בקריית־מלאכי
30 אלף בקבוקים ליום
הוא של שני ימי-ייצור בילבד, היינו:
60 אלף ליטר.
לפי הערכת אנשי מועצת־החלב וגור
מים
פנימיים במיפעל, המלאי המוחזק דרך־
קבע, וכן גם ביום ה־ 18 בנובמבר, היה
של שבוע, היינו 180 :אלף ליטר. תוספת
הרווח המיידי, כתוצאד, מהעלאות המחירים
על חלב מעוקר היא, איפוא, לפחות
660 אלף לירות וייתכן כי הגיעה ל־1.8
מיליון לירות. רווח דומה, אם כי קטן
יותר, היה גם באוקטובר, כאשר לא הוטל
היטל על חלב מעוקר.
מעדנים נושאי רווח
^ אוגוסט 1978 כיהן שר־התעשיה
י• -ייגאל הורביץ. בנובמבר 1979 שר*
האוצר הוא ייגאל הורביץ. המחלבות ה־

לגבי ניהול ענייני המישרד על־ידי השר
ייגאל הורביץ. במהלך שנת ,1978 שבה
היה שר־התעשיה וכן בשנת ,1977 הועלו
מחירי מוצרי־החלב בכל עת שהוקטנו
הסובסידיות, בהתאם לשיעורים שצויינו.
העלאת מחירי מוצרי־החלב המיוצרים מחלב
מסובסד היתד, מוצדקת, ונועדה לפצות
על הקטנת התמיכה הממשלתית. אולם
מישרד־התעשיה נהג כל העת להעלות
גם את מחירי המוצרים הקרויים ״מעדנים״
(יוגורטים ופריגורטים למיניהם),
למרות שלא ייצרו אותם מחלב מסובסד,
אלא בעיקר מאבקת־חלב. ייצור המעדנים
מאבקה, ולא מחלב ניגר, נתן כבר יתרון
כלכלי ליצרנים, שכן ההבדל במחיר היד.
של 3.4לירות לליטר חלב, לטובת המשתמש
באבקה. על־ידי העלאות מחירי ה מעדנים
ללא כל הצדקה, בכל עת שבד,
עלו מחירי מוצרי־החלב המסובסד, הגדילו
אנשי מישרד־התעשיה את רווחי ומחירי
המעדנים ללא כל הצדקה. כלכלני
מישרד־החקלאות ומועצת־החלב נלחמו ב־העלאות
אלה, אולם שר־התעשיה חתם
עליהן תמיד. לפי תחשיבי הכלכלנית הבכירה
במישרד־ד,חקלאות, דליה הראל,
הרוויחו יצרני המעדנים בתקופה זו 12
לירות לליטר חלב, רווח נקי,.
בסופו של דבר הגישו הכלכלנים תלונה
למבקר המדינה, שפורסמה בדין־וחש־בון
לשנת . 1978
נראה כי העלאת מחירים כזו היתד, גם
ב־ 27 באוקטובר .1977 מבקר המדינה בדק
את התלונה בצורה מעוררת-תמיהה. הוא
לא נפגש כלל עם מגישיה, הסתפק בשאלות
לשר הורביץ ולמנכ״לי מישרדי הממשלה.
וחקר רק אם השר הורה. אישית,
במיקרה המסויים של אוקטובר, לייקר גם
את מחירי מעדני־החלב. מובן, כי המבקר
לא מצא הוכחות להוראה אישית.

המכקר לא התייחס כלל לטענה
המרכזית של המתלוננים,׳ כי עצם
העלאות-המחירים לא היו מוצדקות;
שכן המעדנים אינם מייוצרים
מחלב מסוכסד.
עוד קודם לכן, באוגוסט ,1977 פיר־

היא חברת ״יריב״?
כל נכסי מישפחת הורביץ מוחזקים על״ידי חברה בשם ״יריב — חברה
למיסחר והשקעות בע״מ״ .חברה זו (חברה פרטית, מיספרה )48506 נרשמה
במאי , 1967 והונה הנפרע מאז הוא ( 1000 אלף !) לירות.
מניותיה מחולקות כיום בחלקים שווים בין יונתן הורביץ ליואב
הורביץ, בניו של ייגאל הורביץ. מניות האב הועברו לבניו ב־ 14 באוגוסט
.1977
לחברה שלושה מנהלים: יואב ויונתן הורביץ, וכן יהושע בן־יהודה
מבני״ברק. בן־יהודה הוא עובד שכיר ב״מחלבות המאוחדות״ ,ועבד בהן
כעובד בכיר עוד מטעמה של חברת ״רסקו״ ,שמכרה את המחלבות ל״יריב״.

בעל־מיפעל יוני הורכיץ
אסור להרוויח?

316

מרוויחות שייכות כיום לבניו, יונתן ויואב,
ומנוהלות על־ידם.
ייתכן, כמובן, כי יש כאן מיקרה פשוט
של שיכחה מצד אנשי הממשלה, שלא שמו
לב לחלב המעוקר בין המוצרים שהעלו
את מחיריהם, תוך כדי הטלת היטל. האם
הוגדל ייצור החלב המעוקר בצורה לא
טבעית קודם לביטול הסובסידיות? יוני
הורביץ מכחיש זאת בכל תוקף, ומציין,
כי הייצור לא חרג מלמתו הרגילה. ברור,
כי חקירה ממלכתית יכולה לבדוק בקלות
נושא זה, הן לפי רישומי המיפעל והן
לפי רכישות בקבוקים למילוי ממיפעלי
זכוכית או מספקים אחרים.
פרשת אי הטלת ההיטל על החלב ה־מעוקר
אינה היחידה המעוררת שאלות

סמתי כיצד קבע יגאל הורביץ את הסובסידיות
לאבקת־חלב בצורה שהועילה ל-
מחלבות הפרטיות — וביניהן, כמובן, מחלבות
מישפחתו( .העולם הזה .)2086
לחסל עוף מרוויח
0 *1כפרשת המעדנים יש למחלבות
י ״ טנא־נוגה אינטרס ישיר. מחלבות
אלה, יחד עם מחלבות שטראוס, מוכרות
כמחצית מכל המעדנים בשוק, ומוכרות
כ־ 4מיליון ליטר מעדנים לשנה. הרווח
שלהן מייצור מוצר זה בילבד, תודות ל נדיבות
לב שר־התעשיד. ייגאל הורביץ,

השר הורביץ ואשתו

מיפעל טנא־נוגה מול בורסת־היהדומים כרמת־גן

העלאת מחירים —

שאישר את העלאת המחיר, היד, כ־ 50 מיל יון
לירות נקיות, מזה החצי למחלבות
של מישפחת השר.
בנו של של השר, יוני, טוען, כי כלכלני
מישרד־החקלאות משרתים את תנובה,
ורוצים לחסל את הענף המרוויח של ה פרטיות.
לדבריו אין כל רע ברווחים, שכן
משלמים עליהם מס־הכנסה. הוא מוסיף,
כי בשנת ,1978 עד נובמבר, היתה הקפאת
מחירים לגבי המעדנים, והם הפסידו.
כנגדו מביאים כלכלני מישרד־החקל־אות
נתונים המפריכים זאת, ומוסיפים, כי
אחרי הוצאת המעדנים מכל פיקוח, החל
בנובמבר ( 1978 סגך השר יורם ארידור
סירב לחתום על הצו המורה זאת, והוחלט
להעביר את נושא מחירי־החלב לשר־החק־לאות,
שחתם על הצו המתיר למחלבות
להעלות כל מחיר כראות עיניהן) ,השתוללו
המחלבות הפרטיות והעלו את המחירים
בצורה מסחררת, תוך גריפת רווחים
מדהימים. הם הרוויחו, לדברי הכלכלנים,
מחצית ממחיר המעדן לציבור.
פעולות אלה של ייגאל הורביץ, אם אכן
נעשו, מחייבות בדיקה מישפטית. עורו־הדין
יוסי ברד, ממישרד אמנון זיכרוני,
מצא, כי השר ייגאל הורביץ הוא עובד־ציבור
בהתאם לסעיף 278 לחוק העונשין
(חעיף קטן .)10 עובד־ציבור הוא נושא
משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי,
ובין בבחירה או בהסכם. ייגאל הור־ביץ
הוא שר, ולפי סעיף 5א׳ לחוק יסוד :
הממשלה הוא עובד־ציבור. מכיוון שכל,
חלה עליו הוראת סעיף אחר בסעיף 278
לחוק העונשין :״עובד ציבור, שיש לו
מכוח משרתו סמכות שיפוטית או מינה־לית,
לגבי נכסים מסוג מסויים או לגבי
עיסוק בחרושת, מיסחר או עסק מסוג
מסויים, והוא משתמש בסמכותו לגביהם
בין בעצמו ובין על-ידי אחר, כשיש לו,
במישרין או בעקיפין, זיקה פרטית בהם,
דינו מאסר שלוש שנים.״
דומה כי המיקרים המתוארים לעיל מצ דיקים
חקירה לפי סעיף זה, ותלונה ליועץ
המישפטי לממשלה הוגשה בימים אלה.

המ שק
השחור
ח ופניתו הכלכמת של הורביץ, פרט
• להעדפת עיסקי מישפחתו, מעוררת
תמיהות גם בחוגים כלכליים.
ביטול הסובסידיות הוא צעד שיגרום
להחשת האינפלציה, תוך פגיעה בשכבות
נזקקות. הוא יתרום להרס משק החלב,

שווה זהב
הורביץ פעל להקטנת הביקוש מצד ה שכבות
הנזקקות, שאינן הגורם המרכזי ביצירת
הביקושים. גם אם יקטין את התקציב
הממשלתי, יגרום בכך רק לאבטלה
נוספת בייצור, ולפגיעה בשכירים החלשים.
בשכבות
העצמאים או השכירים המבוססים,
מעלימי־המס, הורביץ אינו פוגע
כלל. הוכחה לכך הם נתוני מינהל הכנסות-
המדינה לאפריל־אוגוסט השנה, המראים,
כי חלק השכירים בתשלום המיסים עלה
מ־ס 420/אשתקד ל־/0,ס 44 עתה, וחלק ה עצמאיים
ירד מ 130/0-ל{,-ף .12 מכאן כי
מיבצעי־הראווה של פשיטות אינם תורמים
לגבייה ממעלימי־המס, כיוון שאין
כוח־אדם מספיק למינהל הכנסות־המדינה
לגביית אמת, ובתי־המישפט אינם מצליחים
לדון אפילו בעשרה אחוזים מאותם
הנתפסים.

>**ר העוצד׳ס -3ו*ראד

נימנניד * 01 אחד
*ריג׳״^זיזנמיממט^•

רהארערזמ יי*דמ מאס״

#מימי* *40־

מימ מייי*

סיזמ״״י

הודעת־השכיתה כמיפעל מישפחת הורביץ כקריית־מלאכי
מועצת הפועלים הכריחה
אחרי ששר־החקלאות הרם את משק הלול
והפרחים. לא לשווא זועקים החקלאים על
מר גורלם, ועתה, עם ביטול הסובסידיות
לחלב — המכשיר לפיקוח על הייצור והשיווק
— תשתלט ההפקרות גם בענף זה,
ותפגע באבדיסוד נוספת של ההתיישבות
המאורגנת.
אגב, תופעה מעניינת היא, כי למרות
המצב המחריף של הגופים המאורגנים,
מצב החקלאות הפרטית ממשיך להיות טוב,
והלובי החקלאי הפרטי, בהנהגת פסח
גרופר, אינו יוצא למילחמה נגד שר־החקלאות
או גזירוודהורביץ.

הסיכה לכך פשוטה: בשנים
האחרונות יצאו רכים מן החקלאים
הפרטיים ממעגל המשק. הם משווקים
את תוצרתם כצורה פרטית.
מעלימים את הכנסתם, והגדלת ההכנסה
על-ידי אי-תשלום־מס מפצה
אותם על אי־הזדקקות לתמיכות
ממשלתיות, הגוררות פיקוח
על ההכנסה. כך יוצאים ממעגל המשק
הרשום שכבות גדלות והולכות
של חקלאים, וגדל חלקו של
המשק השחור.
הגזירה העיקרית של הורביץ היא
הקפאת האשראי בלירות ובמטבע-חוץ.
ההקפאה על הלוואות מחדל היא,

כמובן, נסיגה מן הליברליזציה של שימ חה
ארליך. היא תמנע, למשל, ממשקיע
זר, שירצה לסייע להשקעתו בישראל באמצעות
הלוואת בעלים, מלעשות זאת.
הקפאת האשראי בלירות היא למעשה הק טנת
האשראי הבנקאי בעשרה אחוזים, והיא
תפגע קודם־כל בסקטור היצרני ה נזקק
להון בנקאי.
אינפלציה פלוס אבטלה
ך־ יוון שהשקעה בצמודים או במטבע״
זר מכניסה יותר מאשר בתעשיה,
סביר, כי התעשיה תעדיף להקטין את הפעילות,
ולא לממן אותה על-ידי מכירות
נכסים פיננסיים.
התהליך של צימצום התעשיה כבר החל,
ותיווצר מהר מאד אבטלה דווקא בסקטור
היצרני, כאשר עובדי השירותים ימשיכו
להיות מוגנים. במשק הישראלי תיווצר
סטגפלציה, היינו: אינפלציה בתוספת אבטלה
בייצור (ראה ענזוד .)15 האינפלציה
תימשך, שכן הקטנת האשראי הבנקאי או
הציבורי אינה פוגעת כלל בגורמי הביקוש,
המרוכזים סביב השכבות המעלימות־מס.

המשבר
הכלכל ש1יע 1עו א ת ויימאר־בחוברת
מיספר 1של ״זמנים״ ,ריבעון להיסטוריה,
מתפרסם מאמר מאלף של הפרופסור שארל בלוך על
.המשברים הכלכליים שזיעזעו את רפובליקת ויימאר בגרמניה,
בשנות ה״30׳•
על האינפלציה הנוראה כותב בלון כי היא נופחה באופן
מלאכותי, והרוויחו ממנה כל בעלי החובות, כולל הממשלה,
חקלאים שמכרו את תוצרתם ישירות לצרכנים, ספסרים
שאגרו סחורות, ומשקיעים בנכסים. המרוויחים הגדולים
היו הבנקים והתישלובות התעשייתיות הגדולות, שהעבירו
את הונן לארצות יציבות, כמו שווייץ, ושניצלו את האינפלציה
לרכישת מיפעלים, נכסים והתעצמות תוך בדי בך.
בעיקבות האינפלציה הנוראה. והמשבר הכלכלי של
1929 באמריקה, הנהיג ראש-הממשלה אוטו ברינינג, מנהיג
מיפלגת״המרכז הדתית, מדיניות המתוארת בך :״אבן,
ברינינג טעה לאורך כל הדרך. בשטח הכלכלי הוא הנהיג

את העקרון הליברלי המובהק לשמור על יציבות המטבע
ועל איזון התקציב. לפיכך בחר בדרך הדפלאציה, כלומר
הגבלת מחזור הכסף וצימצום הייצור, תוך מניעת האשראי
מהמיפעלים שהיו זקוקים לו. רבים מהמיפעלים נאלצו
להתחסל ולפטר את עובדיהם. ברינינג חס במכוון על
התעשיה הגדולה, שהיו לה אמצעים משלה, ואשר היתה
יכולה להוסיף להתקיים, תוך ייעול נוסף של קצב העבודה,
ועם מיספר קטן של פועלים. הוא הבדיל לרעה את הסקטור
הציבורי במשק ...למותר לומר כי הקרטלים הגדולים החזי קו
מעמד, בניגוד לקבלנים וליזמים העצמאיים. כן הוא
צימצם מאד את השירותים הסוציאליים, פיטר פקידים
רבים והוריד את המשכורות• לעומת זאת, הוא הקל בנטל
המסים הנדרשים מהיצרנים והסוחרים• מיספר המובטלים
עלה בקו תלול.״
ההמשך רשום, כידוע, בסיפרי ההיסטוריה.

הוכחה כרודה לאי-רצונו של
הודכיץ לגבות מסים מן המעלימים
היא סירובו להגדיל את מצבת כוח
האדם של מנגנון גביית המם. ללא
תוספת כזו, כל יתר הכרזותיו שוות
כדיוק את הנייר עליו הן מודפסות
— ופחות מזה.

פגיעה ה ר סני ת
בתעשייה
י•.זרם •שיתרום להחשת האינפלציה
בעתיד, גם אם יצמצם הורביץ את
התקציב, הן התייקרויות בחו״ל, שאינן
נשמעות לשר־האוצר הישראלי. כך מובטח
הכישלון של תוכניתו תוך פגיעה הרסנית
בתעשיה והמשך העדפת השירותים.
הצעדים הנוספים שנקט בהם מעוררים
תמיהה רבה. ההיטל של ס/ס 10 על כלל הייבוא
לא יפגע כלל בייבואן המוצרים
המוגמרים. רוכש מקלט־הטלוויזיה הצבעונית
ב־ 80 אלף לירות יוסיף עתה 1500
לירות היטל, שאותו יקבל חזרה כעבור
חצי שנה. אולם מרבית התעשיה המייבאת
חומרי־גלם, ששילמה עד כה מכס ממוצע
של כמה אחוזים, תצטרך עתה להפקיד
100/0משווי היבוא, וזאת כאשר האשראי
מוקטן !
אילו, לפחות, השתמש בהכנסות ההיטל
להקמת קרן לעידוד היצוא או הייצור, היה
מאפשר העדפת התעשיה על היבוא. אולם
הוא לא עשה את הצעד המשלים. גם טע נתו׳
כי היצוא יקבל אשראי ככל שיצטרך
לא תקל על הייצואנים, שכן מרבית הייצו־אנים
משלבים ייצוא עם ייצור לשוק ה מקומי׳
וחלק זה ייפגע חמורות ויפגע גם
בייצוא.
צעד ראוותני וחסר־תועלת הוא ייקור
האגרה למכוניות אמריקאיות, כדי לחסוך
בדלק. כל הרכב הפרטי \צורך רק /0ס6
מכל הדלק במדינה, ומכלל זה המכוניות
האמריקאיות הן .50/0נוסף לכך, דגמי
1980 של המכוניות האמריקאיות כפופים
לחוק האמריקאי, המחייב לחסוך בדלק,
וצריכת־הדלק של הרכב האמריקאי נמוכה
משל רכב אירופי, ואילו הוצאות ה אחזקה
שלו עולות כמחצית של הרכב
האירופי.
טענה דמגוגית אחרת היא כי בניית בית
בראשון־לציון יקרה יותר מאשר בקרני-
שומרון, גם אם נכון הדבר׳ הרי שאת הבית
בראשון מממן הקונה הפרטי, בעוד שאת
הבית בקרני־שומרון מממנת הממשלה,
וכל עלות בנייתו היא הוצאה ממשלתית
ישירה.

יגאל רביב 1

_ 3׳7יי1

התבערה
(המשך מעמוד )35
שבונה. במהרה התברר להם כי מבואות
השכונה נחסמו על־ידי צמיגים בוערים.
ליד אחד ממוקדי השריפה הוצבו במות
עם בובות עשויות בד וקש. הבובות, שאיש
לא התכוון תחילה לשרפו, היו צריכות
לסמל את האזרח הפשוט ההופך רזה
וכחוש בגלל המדיניות הכלכלית של הממשלה.
ההפגנה
במוסררה היתה היחידה מכל
עשר ההפגנות שנערכו באותו הערב בירושלים,
שאורגנה על־ידי הפנתרים השחורים.
מנהיגי התנועה המתינו למישטרה
שתבוא ותציל להם את ההפגנה שהפכה
מיפגש־רעים ליד מדורה. אולם הפעם נהגה
המישטרה בחוכמה. אף שוטר לא נראה
בשטח וההפגנה דעכה, ממש כמו המדורה.
התוצאה האלימה היחידה של הפגנה זו
היתה הפגנה של כמה צעירים ממיזרוד
ירושלים, ליד שער שכם הסמוך למום-
ררה. אלה ראו שהיהודים מפגינים והח ליטו
אף הם להפגין. לראשונה מזה שנים
רבות נזרקו אבנים ברחובה הראשי של
מיזרח־ירושלים על רכב ישראלי שעבר.
כמה שוטרים של מישמר־הגבול שהוזעקו
למקום כיבו גם תבערה זו.
אט אט נעשה הקשר המישטרתי עמום.
שווארץ שהיה בקטמונים הבין פיתאום כי
״הילדים״ שבהם זילזל קודם לכן יודעים
לערוך הפגנות, ובעיקר למשוך קהל מבוגרים.
הכביש נחסם. אוטובוסים וכלי־רכב
פרטיים הותקפו. שווארץ איבד את עשתו־יותיו,
למרות היותו ותיק הפגנות. הוא
התחנן בקשר לתיגבורת :״תשלחו לי
כחולים או ירוקים, לא חשוב מה, העיקר
שתשלחו.״ הכחולים הם השוטרים הסדירים,
ואילו הירוקים בקוד המישטרתי הם
אנשי מישמר־הגבול.
אולם המיפקדה בראשותו של איבצן לא

נות האחרות מכירה אופירה מהסיורים
שערכה עם בן־דודה, ח״כ צ׳ארלי ביטון.
אופירה היא פקידה עירונית. היא עובדת
באוהל־יוסף שהוקם על־ידי עיריית ירושלים,
כמו שאר האוהלים, והמנסה להניע
את בני השכונות לעזור לעצמם. ביום
השלישי שעבר הבינה אופירה כי הדרך
של בני השכונות לעזור לעצמם, היא
להילחם במימסד שממנו היא מקבלת את
משכורתה החודשית. ביום ההפגנה היא
התרוצצה ברחובות השכונה שלה, ניסתה
לפתור בעיית מקרר למישפחה אחת, וקיצי
בת ביטוח־לאומי למישפחה אחרת. בלילה
היא התייצבה בראש הכוח ששיטה בשוטרים.
מאות השוטרים שהתרכזו מול המפגינים
לא יכלו להם. המפגינים הסתערו
על השוטרים כשבידיהם אבנים, והשוטרים
נסו.
כאשר הורה מפכ״ל המישטרה רב־ניצב
חיים תבורי לשוטרי צומת פת להפעיל
רימוני־עשן ורימוני גז מדמיע, ברחו המפגינים
אל תוך החצרות, שם איבדו השוטרים
את עיקבותיהם. אחרי שהגז נפוג
והעשן נעלם, הם שבו לצומת, כשבידיהם
אבנים. .
אולם בכך לא הסתפקו המפגינים בהנהגתה
של אופירה. תחנת־הדלק שבצומת
ובה סניף בנק דיסקונט, סימלו לגביהם
את העשירים, בעלי החשבונות התפוחים
בבנקים, שממלאים מיכלי דלק באלף לירות.
הם הסתערו על התחנה ואיימו להעלותה
באש. שמשות ודלתות הבנק נופצו
כליל. רק פעולת הסברה מהירה, שבח
לקחו חלק מפקדי־המישטרה ביחד עם אופירה
ומנהיג אחר של האוהל שלה, משה
סאלח, הרחיקו את המפגינים מתחנת־הדלק
המסוכנת.
בעוד שוטרי ירושלים מנסים להתגבר
על המפגינים האלימים של צומת פת,

השוטרים הוראה באלחוט לסגת ולהיערך
ברחוב בלפור, הרחוב שבו ניצב בית
ראש־הממשלה. המפגינים אומנם לא הגיעו
לביתו של בגין. אך בהעדר שוטרים שככו
ההפגנות. מכוניות ירושלמיות נוספות
ספגו אבנים על גגותיהם ושמשות נוספות
נופצו, אך ללא המישטרה היו ההפגנות
משעממות.
ירידה למחתרת
** פקד המחוז הדרומי, שבמשך כל
הערב היה עסוק במתן הסברים לפקודיו,
באמצעות האלחוט, מדוע אין הוא
יכול לשלוח להם תיגבורת, יכול לנשום
לרווחה. היחידה המיוחדת של המישטרה,
אשר אומנה כדי להילחם במחבלים, הוז עקה,
לראשונה מאז הוקמה, כדי לעסוק
בנושאים אזרחיים. עד שהגיעה היחידה,
שככו ההפגנות ומפקדיה נרגעו. הם לא
היו צריכים ללכלך את ידיהם בעבודה
מישטרתית רגילה.
איבצן החליט לצאת לשטח כדי לסקור
את שרידי ההפגנות. הוא פתח בסיור ב־שמואל־הנביא,
שם עדיין ניצבה ניידת
המישטרה על גבה, כשהיא חרוכה לגמרי.
כאשר הגיע איבצן לשטח הוא עורר את
זעם המפגינים. האבנים שבו להתעופף,
ואחת מהן אף פגעה בלחיו. איבצן המשיך
לשמור על קור־רוחו ולחלק הוראות. רק
בתום הסיור הוזעק לבית־החולים שם נק בעו
שני שברים בליסתו. הוא נותח,־ונאסר
עליו לדבר במשך שלושה שבועות.
למחרת היום ירדו אופירה, משה סאלח
וחבריהם, מנהיגי -האוהלים שערכו את
ההפגנות, למחתרת. כדי לשמור על גאוות
מישטרה הודיעו מפקדי מישטרת ירושלים
עוד באותו הלילה, כי ידועה להם זהות
המארגנים, וכי יש כוונה לעצרם. הדיווחים
שהגיעו לראשי האוהלים על היחס, לאותם
שכבר נעצרו, לא היו מעודדים במיוחד
והם החליטו להיעלם מעיני המישטרה.
בקטמונים ובשכונות, כמו בכל סלאמס
בעולם, קל להסתתר מפני המישטרה.
אולם גם מנהיגי האוהלים, המקבלים
את משכורותיהם מעיריית ירושלים הבינו
כי לא יוכלו להסתתר לתמיד, ומה שיותר
חמור, לא יוכלו להמשיך ולנהל את מאבק
השכונות מהמחתרת. הם הופיעו בלישכתו
של ראש־העיריה טדי קולק. בעיתון הם
קראו כי טדי גילה הבנה להפגנתם ולסי-
בותיה, למרות ששילם מס־שפתיים וגינה
את האלימות. טדי הוא בן־ברית שלהם.

מנהיג
או בוגד?

פצוע איכצן ככית־זזחולים (לידו השר בורג)
אבנים נגד גאז מדמיע
יכלה לשלוח לשווארץ תיגבורת. ממש
באותם רגעים הודלקו התבערות באתרים
אחרים בעיר, תבערות אלימות הרבה יותר.
ברחוב עזה, בצומת פת, התרכזו כ־500
צעירים ומבוגרים מונהגים בידי צעירה
בת ,23 אופירה סאלם. אופירה נשאה
מגפון בידה, ועוררה את הצעירים לצאת
לרחובות. אחרי שהמישטרה התחילה להת־כתש
איתם, לא התביישה אופירה להנחות
את המפגינים בזריקת אבנים על המיש־טרה.

שלא
יראו
את הבושה
ף יום שכו גולדה אופירה, התפר״
סמה בשער העולם הזה תמונתה של
אופירה ארז, שנבחרה באותו שבוע בצב־רית
של השנה. אופירה ארז, היום אופירה
נבון, מצאה חן בעיני אביה של התינוקת
שזה עתה נולדה, והוא החליט לקרוא
את בתו על שם היפהפיה הישראלית.
אופירה נולדה בקטמונים. היא מכירה כל
בלוק מהם, מכירה כל כניסה וכל מישפחה.
היום היא נשואה ואם לשניים. את השכר

מצאו עצמם שוטרי ניידת, שנקלעה לצומת
רחובות שמואל־הנביא ויחזקאל, בצרה
שעליה לא חשבו כאשר התגייסו למיש-
טרה. עוד מרחוק הבחינו שוטרי הניידת
באוטובוס המותקף על־ידי מפגינים. הנוסעים
ברחו מהאוטובוס בבהלה, והמפגינים
הסתערו על האוטובוס וממש
קילפו אותו. השוטרים מיהרו לחלץ את
הנהג ואת כלי ריכבו, אולם מהר מאד
היו צריכים לדאוג לעצמם. המפגינים זנחו
את האוטובוס, הסתערו על הניידת, ובעוד
השוטרים נסים על נפשם הפכו אותה
והציתו אותה.
מאוחר יותר כאשר נשלח גרר של מגור
על־מנת לחלץ את שרידי הניידת ״כדי
שלא כולם יראו את הבושה״ ,כפי שהגדיר
זאת אחד השוטרים, התנפלו המפגינים
גם עליו. תוך זריקת אבנים על הגרר
הודיעו לנהג, כי אם לא ימהר להסתלק
מהמקום, יצטרכו להזמין גרר כדי לגרור
גרר שרוף.
נדמה היה כי הפגנות הערב הגיעו לשיאן.
אולם היה מי שדאג להדליף למישטרה,
כי המפגינים מתכוונים לעלות על ביתו
של ראש־ד,ממשלה. באמצע הקרבות, שהיו
נטושים בחלקים שונים של העיר, קיבלו

ף* משךש עו ת דנו טדי וראשי־האוה־
• • לים בגורל השכונות. טדי ביקש שלא
לשבור את רכוש העיריה בעת ההפגנות.
״פשוט אין לנו כסף,״ אמר, והם ביקשו
ממנו דרך כדי להיחלץ מהמעצר המיש־טרתי.
לטדי עלה רעיון מבריק .״לכו
ותיפגשו עם בגין, תסבירו לו שההם־
גנות לא היו נגדו, וכי אתם אנשים שלו,
הוא ידאג לשחרר אותם.״
ואומנם נוסחת הפלאים של טדי עזרה.
המנהיגים, שרק שעות אחדות קודם לכן
צעקו ״בגין הבוגד״ ,הגיעו לביתו של
ראש־ד,ממשלה אחרי שטדי הכין להם את
השטח. ביניהם לבין בגין התפתחה שיחת
אוהבים, שבסיומה אמרו בני השכונות
לבגין :״אתה המנהיג שלנו,״ ואילו אנשי
לישכתו של ראש־הממשלה התקשרו ל-
מישטרה, והורו לה שלא לעצור את המפגינים•
מביתו של ראש־הממשלה יצאה
שיירת מפגינים למיגרש הרוסים בירושלים
בלוויית אלעד פלד, סגנו המסור
של טדי. הנוטר העומד בפתח תחנת־המישטרה
סירב לתת להם להיכנס, בחשבו
שהם מפגינים למען אלה שכבר נעצרו.
רק אחרי שהקצין התורן אישר בפניו
כי הבאים הם עבריינים מבוקשים, נתנו
להם להיכנס ואחרי חקירה קצרה שיחררו
אותם בערבות.
החיוכים בפגישה עם ראש־הממשלה לא
יכלו להסתיר את המצב בשטח. תושבי
ירושלים, ובעיקבותיהם תושבי שכונת־התיקווה
ושפירא בתל־אביב, ואדי סאליב
וניסנס בחיפה, ועיירות הפיתוח, רק נתנו
את האות. בעוד יום, יומיים, שבוע או
שבועיים הם יאאו שוב לרחוב. מחיר החלב
לא הוזל והמשכורת לא עלתה והילדים
נשארו רעבים. מה שקרה בירושלים בש בוע
שעבר היה רק הניצוץ, שיצית את
התבערה.

יוסי ינאי !
במדינה מיפלגזת
ה פגז ה דו ח ה עוב ת
התנועה החדשה ״מאגדת
בתוכה סוציאליסטים, רדיקזים
וזיברזים, המאוחדים במעשה...״
מתי פלד זעם. האלוף־במילואים, ששירת
פעם כראש אגף האפסנאות בצה״ל, אמון
על לוחות־זמנים ותיכנון מדוקדק. אין הוא
אוהב אילתורים.
והנה 24 ,שעות לפני פתיחת ועידת-
האיחוד של תנועת של״י (״שלום לישראל,
שיוויון לישראל״) ,שתוכננה במשך חודשים
ארוכים, באה הצעה להפוך את כל
סדד־היום על ראשו.
התביעה באה מצד פעילי של״י ברחבי
הארץ, הממלאים גם תפקידים מרכזיים
בתנועה העל־מיפלגתית ״שלום עכשיו״.

חבר־הנהלה פלד
שלום עכשיו, ועידה אחר־כך
תנועה זו קראה להפגנה גדולה בירושלים,
במוצאי־שבת, שהיתה צריכה להימשך גם
למחרת היום (ראה כתבה) .קיום ועידת-
של״י עמד למנוע מחברי של״י להשתתף
לפחות בחלק הראשון של ההפגנה.
בהנהלת של״י סערו הרוחות סביב הצעה
זו. נשיא־המדינה, יצחק נבון, והפרופסור
הקשיש ארנסט עקיבא שימון עמדו לנאום
בישיבת־ד,נעילה של ועידת־של״י, אחרי
צאת השבת. כדי לשחרר את באי־ד,וועידה
במועד שיאפשר להם לנסוע להפגנת ״שלום
עכשיו״ היה צורך לבטל, לכל הפחות,
את המחצית השנייה של הוועידה, שכללה
דיון על נושאים חברתיים וכלכליים, בחירת
המוסדות וישיבת־הנעילה החגיגית.
לבסוף הוכרע ברוב דיעות לקבל הצעה
זו לפי העיקרון של ״פיקוזדנפש דוחה
שבת״ .הוועידה חולקה לשני מושבים נפרדים,
בהפרש של שבועיים־שלושה. גם
מתי פלד, כיום מרצה לספרות ערבית
באוניברסיטת תל־אביב קיבל את הדין —
אך תוך מחאה, שהדיה נשמעו גם בוועידה
עצמה .״מיפלגה רצינית אינה מקצרת את
ועידתה ביגלל הפגנה כלשהי, ותהיה חשובה
ככל שתהיה,״ טען.
צ׳בים דסדובאקיס. מאז החליטו הפלגים
השונים של מחנה־השלום להקים
את של״י, כפדרציה של תנועות וחוגים,
עברו שנתיים וחצי.
המניע העיקרי שהמריץ את תנועות מוקד,
העולם הזה — כוח חדש, הסוציאליסטים
העצמאיים של לובה אליאב, הפנתרים השחורים
של סעדיה מרציאנו ואחרים להקים
את המחנה, ערב הבחירות האחרונות, היה
מעשי: החשש שכל אחת מן התנועות
תוכה בבחירות, אם תופיע לבדה ותוך התחרות
עם רעותה, וכי מחנה־השלום יישאר
בלי ייצוג בכנסת התשיעית. בהנהגת
לובה אליאב, שמילא תפקיד מכריע ב־מעשה־האיחוד,
קם המחנה. לאכזבתו, זכה
רק בשני מנדאטים בכנסת, בעת המפולת
הכללית של המהפך.
(המשך בעמוד )48
העולם הז ה 2204

איזה תענוג מצפה לך
כ שאתה קונה דרבי?
תענוג מצופה בשוקולד תענוג נוגט וקרמלתענוג הנימוח בפה...
והצימוק של הענין
־ הצימוקים שבתוך דרבי!
עד שמתח שק לך עוד דרבי
״תענוג מצופה בשוקולד״

פ ר סו ם וימו־ יעקב סון

טוב לי עם דרגישלן 6££

ברנשים:־טינו הקטן־ במקטורן קורדרוי ומכנסי קורדרוי׳ .איתן הנגן־ באוברול ג־ינס וחול[
עם ־קפישוך .־ניר פני גיר־ בחולצת פלנאל משובצת ומכן
־אילן הלמדן־ ב ז ^ ו5
חתיכות :־אהובה הגדולה־ בחולצת קטיפה סרוגה ומלטפה בצבעים מדליקים.־ניבה החתו

18!>1

צח פלנאל.
:סי ג־ינס צמודים.
לה־ בטרנינג ספורט־סקס.
אריאל

קמיל בלו טבעי,
כל מ ה
שעורך מבקש.

התרחצי בו התרענני בו — קמיל בלו
קמיל בלו אל סבון בתחליב מן הטבע -מכיל אזולן שמקורו בפרחי הקמומילה.
קמיל בלו מו תא ם במיוחד לחומציותו הטבעית של הגוף ולכן אינו מייבש את
העור הוא יוצר שכבה מגינה על העור הפועלת כמו קרם לחות, ושומרת על
העור בפני יובש וגירויים.
קמיל בלו — אינו מסיי םאת פעילותו בגמר הרחצה הוא מקנה לעורך
רכות ורעננות.

ק מיל בלו טבעי ...כל מה שעורך מבקש.

מו צ ר של דדי פישר

אל סבון בתחליב-יש לו טבע לפנק.

העולם כולו עצו את 1ש
ועשו -הצבאות גוייסו

ה בדי 1ו ה
ו ע 1ר

ף* ארצות־ הברית תפס עזר וייצ־
* מן את הכותרות הראשיות. האמריקאים
לא כל־כך התעניינו השבוע באי־לון־מורה.
פרשות פינטו -ושדה כבר נשכחו,
ואפילו קשריו המייוחדים של שר־הביטחון
הישראלי עם הנשיא המצרי כבר
אינם בגדר חדשות. האמריקאים התרגשו
השבוע מהידיעה, שלפיה הציע עזר וייצ־מן
לארצות־הברית דרכים לפעולה צבאית
לשיחרור בני־הערובה בטהראן.
העיתונים ורשתות הטלוויזיה בארצות־

מים. באותו ראיון אמר וייצמן :״האמריקאים
צריכים לעשות משהו באיראן מפני
שאחרת, מחר בבוקר, תהייה בעיה דומה
גם בסעודיה.״ כאשר צופי הראיון עם
וייצמן בטלוויזיה הצרפתית התעוררו למח רת
בבוקר, הם שמעו ברדיו על מה שאירע
בסעודיה. קשה היה לשכנע מישהו
שווייצמן לא ידע מה עומד להתרחש.
גם עם סמואל לואים והנספח הצבאי ה אמריקאי
וגם עם ידידיו לא יכול וייצמן
שלא לגחך על השתלשלות המאורעות,

שר־כיטחון וייצמן
,שמו להם מלח על הזנב״

יאחר שירה נשני האנשים רצע,

— בעקבות הכרזת השר כי יש לו
הצעות לאופציות צבאיות באיראן
הברית לא יכלו שלא להיזכר בפעולת
אנטבה הישראלית. האגו האמריקאי הפגוע
של האדם ברחוב נתלה בישועה שהציע,
לדברי אמצעי־התיקשורת, שר־הביטחון
של ישראל ומי שהיה המפקד עתיר התהילה
של חיל־האוויר.
לא רק בארצות־הברית הופיעה הידיעה
על נכונותו של וייצמן לעזור לאמריקאים.
היא הופיעה כמעט בכל עיתון ברחבי
העולם. מתנגדי ארצות־הברית וישראל
מצאו בה הוכחה ניצחת לטענתם, כי הישראלים
והאמריקאים שותפים בפעולות
שונות המתוכננות לחילוץ בטהראן, ואחר-
כך גם בפרשת סעודיה.
אולם לא רק העיתונות ותחנות הטלוויזיה
נרעשו מהידיעה. גם חוגי־השילטון
האמריקאים הזדעזעו. שגריר ארצות-
הברית, סמואל (״סם״) לואים, קיבל שדר ביקש מהסטייט־דפרטמנט ובעיקבותיו
פגישה דחופה עם וייצמן. השגריר הופיע
בלישכת שר־הבטחון יחד עם הנספח הצבאי
האמריקאי בישראל, והשניים ביקשו
מווייצמן פרטים על תוכניותיו ועל רעיונותיו
לגבי הפעולה הצבאית האפשרית.
כאילו כדי ללבות את הסערה, שהתעוררה
בעיקבות דבריו של וייצמן, התפרסם
ברחבי העולם ראיון שנתן וייצמן
לטלוויזיה הצרפתית, יום לפני תפיסת ה־מיסגד
בסעודיה על־ידי לאומנים מוסל־

שהביאה לידיעה על הרעיונות והתוכניות
שלו לפתרון צבאי־אמריקאי בטהראן. בהזדמנות
שבה באו אליו לואיס והניספח,
אומנם גילגל וייצמן כמה רעיונות וייצ־מניים
טיפוסיים לפתרון׳ בעיית בני־הערו־בה,
אך היתד, זו הפעם הראשונה שהוא
בכלל העלה רעיונות אלה בפני מישהו. ל-
לואיס לא נותר אלא להבריק חזרה ל־סטייט־דפרטמנט
ולהביא לידיעת הנשיא
קארטר, שהתעניין בפרשה, בדיחת השנה.
וייצמן ישב במיזנון הכנסת כשהוא מוקף
חסידים ועיתונאים. רוחו היתה טובה
עליו והוא השמיע את הבדיחות הווייצ־מניות
שלהן רגילים כל המכירים אותו.
הכתב המדיני של קול ישראל, שימעון
שיפר, המיודד עם וייצמן, ביקש לשוחח
עימו שיחת רקע שלא לפירסום. הם שוחחו
על נושאים שונים ולפני שעמדו
לסיים את משיחה נגעו בנושא טהראן.
וייצמן הפטיר לעבר שיפר, שכבר קם
מכסאו :״האמריקאים מוכרחים לעשות
משהו בטהראן.״ שיפר עט על מישפט

כתב ״קול-ישראד״ שיפר
״מה אני אשם שהוא סקופיונר?״

זה של וייצמן, ושאל אותו :״אתה יודע
מהז״ וייצמן השיב לו בחן :״בטח.״
די היד, בזה לכתב הזריז של קול ישראל
הוא אץ רץ למערכת, ועוד באותו
הלילה התפרסמה הידיעה על כך של-
ווייצמן יש רעיונות ותוכניות לפתרון בדרך
צבאית של פרשת בני־הערובה.
למחרת בבוקר חגגו העיתונים בארץ. כל
כתב צבאי ניסה לנחש מה הן תוכניותיו
של וייצמן ומה מידת שיתוף הפעולה שלו
עם האמריקאים בהכנת תוכניות אלה. היו
אף עיתונאים שהרחיקו לכת וידעו לנחש
כי הפעולה הצפויה תהיה שילוב של כו־

חות צבאיים אמריקאיים וישראלים, והיו
שניחשו, כי הישאלים יעשו את העבודה
עבור האמריקאים.
הכתבים הזרים בישראל לא פיגרו אחר
עמיתיהם הישראלים. אלפי מילים הובזקו
לכל רחבי תבל והודיעו על התוכניות ה סודיות
של עזר וייצמן לשיחרור בני-
הערובה בטהראן.
התוצאות הפוליטיות לא אחרו להגיע.
ראש־ד,ממשלה מנחם בגין נרעש. כמו ה נשיא
קארטר, ידע גם בגין מהן ההשל כות
הפוליטיות היכולות לנבוע מהצהרה
כזו של וייצמן.
היחידי שלא התרגש היה עזר וייצמן
עצמו. הוא רק חייך ואמר :״מה אני אשם
ששיפר הוא סקופיונר, ומה אני אשם ש האמריקאים
רצו אלי כאילו שמו להם
מלח על הזנב ז״

יוסי ינאי 1

מאיה ני קו בסק;
שאומצה עדיו׳
זוג ש דא ו יס ,
ה יא התינוקת
הסמבורית הואשונר
נע ורת שמצאה
הודים חושים
ביקורו של רופא מבאר־שבע, שרוצה אף
הוא לאמץ תינוק קמבודי.
למרבה הפלא הם מתייחסים לעניין כולו
בפשטות, כאילו אימוץ תינוקת קמבודית,
שהיטלטלה בג׳ונגלים ואשר הובאה על-
ידי אמה, שמתה ימים ספורים אחרי כן,
למחנה סקאו בבנגקוק, אינו אלא מעשה
של יום־יום.

אחח מחזך 1דו ז1
^ יא שוככת עצומת־עיניים בסלסלה
י י סגולה ואינה מבחינה כלל בעשרות
זוגות העיניים הנעוצות בה. לפתע מתעורר
בה יצר הרעב. העיניים המלוכסנות
נפתחות, הפה הקטן מתעוות, והיא בוכה.
חיש ממהרת הסבתא התורנית עם בקבוק
חלב. מאיה מוצצת את פיית הבקבוק בשקיקה
ומחייכת.
מאיה, התינוקת הקמבודית החלוצה בארץ׳
אינה מבחינה כלל בסערה שמתחוללת
סביבה. במשך הימים המעטים שהיא
בארץ, הספיקה הילדה בעלת העיניים המלוכסנות
והעור השחום להתאקלם. היא
ממעטת לבכות, אוכלת ועושה את צרכיה
ככל תינוקת אחרת, ואף עולה במהירות
מפתיעה במישקל.
אילן ואירית ביקובסקי כבר עייפים מה-
תכונה הגדולה, מהעיתונאים, החברים ובני
המישפחה שמרעיפים עליהם ביקורים בל-
תי־צפויים. הטלפון במישרדו של אילן
מצלצל ללא הרף. אנשים מברכים אותו
ואת אשתו, מתעניינים ומרבים בשאלות.
הדירה ברחוב הנשיאים בחולון מלאה
מתנות חרי־פרחים. אילו ואשתו זכו גם בביקור
של אשת ראש־עיריית־חולון וב-

אילן בן השלושים הוא גבר נאה ונעים־
סבר, פניו עטורות זקן ועיניו חייכניות.
הוא יליד תל-אביב, אך גר כבר זמן רב
בחולון. עתה הוא בעל מיסדרה אלקטרונית.
אירית בת ה־ 28 נראית כבת קיבוץ
ואכן שהתה שנים אחדות בקיבוץ. היא
שירתה בנח״ל ובחיל־האוויר. עתה עובדת
הצעירה הבלונדית כסוכנת־ביטוח. אביה
הוא העיתונאי רן כיסלו מיומון הארץ.

ה חיי ם
השתנו

¥1ך ף 711 \ 1 1ך נועץ אילן ביקובסקי בבתו המאומצת, כשלצידו אשתו, אירית.
* 1111 1־ אילן גילה את מאיה במחנה סקאו שבבעקוק. מבין -עשרות
תינוקות החליט לבחור בה. לדבריו היא נראתה בריאה ונקייה יותר משאר התינוקות.

11 * ״1 1 0 *11 מחליפה אירית למאיה. את מיטת התינוקת קיבלה אירית מהקרובים
י י • י י בין שאר המתנות שהעריפו עליה .״לא איכפת לי בכלל להתעורר
בלילה ולשבת איתה שעות,״ סיפרה אירית שגילתה כי היא עומדת ללדת בחודש מאי.

הדוקטור

0הכירו בשכונה עוד מילדות. לפני
1 1שמונה שנים נפגשו שוב. אחרי
שנתיים החליטו להתחתן. עד עתה התנהלו
חייהם בצורה חופשית .״תמיד עשינו מה
שבא לנו לעשות,״ סיפרה אירית ,״עכשיו
זה ממש מהפך, הכל השתנה בגלל הילדה,
אבל בכלל לא איכפת לי!״
כאשר הועלתה בעיית הפליטים הקמבו-
דיים במלוא חריפותה בכלי-התיקשורת,
שוחחו אילן ואירית על הנושא .״אני לא
זוכרת מי חשב על זה קודם,״ סיפרה

חייט קנת, רופא־ילדיס חולוני החליט להעניק לעולה־החדשה
טיפול חינם. כשבאה מאיה לארץ סבלה משילשולים, שעורה בעין,
ופיצעונים. עתה היא כבר בריאה, עולה בקצב מהיר במישקל וזוכה בפינוק ובאהבה.

אירית ,״אבל העיקר הוא שהחלטנו לאמץ
ילדה קמבודית.״
החליטו ונגשו לבצע. בעצם, אילו הוא
שדאג לכל האישורים הדרושים. המיבצע
הפרטי שלהם לא היה קל לביצוע, ואף
עלה מאה אלף לירות, אבל בשביל אילן
ואירית היה זה כדאי.

״ הי א עשתה
לי עיניים״

מלאה תיקווה. היא לא רצתה לעזוב את
התינוקת. אני לא יודע מה הסוף איתן,
אבל אני משער שהתינוקת מתה. היתד. לה
דלקת קרום־המוח. גם לי היתה המחלה
כשהייתי ילד, אבל לי דאגו, הייתי בבית-
חולים מסודר ונקי עם כל המיכשור. מה
יש להם שם? אין מקררים כדי לאכסן
את התרופות, אין מעבדה לבדיקות, יש
רק אנשים נהדרים עם רצון טוב לעזור.״
אילן מפסיק לרגע את הסיפור ומביט

בחשש באמו, שושנה. מאז שהגיעו ארצה,
הוא והתינוקת, התאספה כל המישפחה בדירה.
הסבתות והדודות מקיימות מישמ־רות
ליד התינוקת. אירית עדיין לא אימצה
את מאיה באופן רישמי, ולכן אינה יכולה
לקבל חופשה מביטוודלאומי. אילן מתפנה
מעבודתו עד כמה שהוא יכול, ומאכיל,
מחתל ורוחץ את התינוקת. אבל עכשיו
בדיוק הסתבך עם החיתולים והוא מבקש
מהסבתא לעזור לו.

תוך כדי החלפת חיתולים מספרת הסבתא
כי בכוונתה ללמד את התינוקת הרבה
שפות .״כל אחד במישפחה ילמד אותה
משהו. הסבתא הגדולה, אמא שלי, תלמד
אותה הונגרית.״
אילן ממשיך לספר כי כאשר ניגש אל
שתי המתנדבות השווייציות שטיפלו ב-
במאיה, הן לא האמינו כי הוא באמת
מתכוון לקחת אותה .״אבל אחרי שהר-
׳קסשך בעמוד )48

ינל ירן יצא לדרכו לפיליפינים. ב* 7בי
* בנובמבר נחת מטוסו במאנילה. הוא
גילה כי בבירת הפיליפינים שוהים כ־850
פליטים, אשר הרישום לגביהם אינו מ תייק•
אילן נקלע לבעיות ביורוקרטיות מסובכות׳
והחליט לנסוע לתאילנד.
״הגעתי לבנגקוק בחצות,״ סיפר אילן.
״שכרתי חדר במלון, והתקשרתי לשגרירות
שלנו. הם סיפרו לי שאייבי נתן נמצא שם.
צילצלתי אליו, והוא אמר לי שהוא נוסע
למחרת עם שיירת־מזון אל הגבול. ביקשתי
להצטרף, וכך השגתי אישור ראשון להגיע
לשטח. אחר כך זה כבר היה קל. הגענו
למחנה סקאו. מייד סיפרתי להם שאני
מחפש ילד לאימוץ. הסתובבתי והסתובבתי׳
ומצאתי את מאיה. היו שם הרבה
תינוקות, אבל היא עשתה לי עיניים. ישר
נדלקתי עליה. היא נראתה לי חמודה
כזאת עם עיניים עצובות.
״לעומת כל התינוקות שהיו שם היא
היתר. ממש במצב נהדר. היו שם תינוקות
עם מצב בריאותי מתחת לכל ביקורת,
תינוקות מעוותים מכל מיני מחלות, תינו׳
קות מלוכלכים, היו שם אנשים שסתם
שכבו, וכולם ידעו שאיו יותר מה לעשות
איתם חוץ מאשר לחכות שימותו. המון
אנשים שכבו מחוברים לאינפוזיות.

מהסבתא
ד צחנה ג מ קו ם היתה עצומה. איו
/ /י י שרותים וכל מי שבריא עושה
את צרכיו בכלי וזורק את זה לבור. היה
חם מאד. כל כמה דקות ראיתי שמוציאים
מישהו מהאוהל כשהוא עטוף במחצלת וזורקים
אותו לקבר־אחים גדול.
״השתוללה שם מגיפת דלקת קרום־המוח.
באוהל הישראלי היתד. אשד. שישבה ליד
התינוקת שלה, ובכתה ושיחקה איתד, כל
הזמן. כל הרופאים אמרו לה שהתינוקת
תמות, אבל האשה הזאת פשוט היתר,

1 1ן 1ן מעניקות זו לזו אירית ומאיה .״לא הייתי מסוגלת
׳ ! י להאמין שאני מאמצת תינוקת קמבודית, עד שלא
ראיתי את בעלי יורד מהמטוס עם מאיה,״ סיפרה אירית .״ברגע

שראיתי אותה נדהמתי, אבל כשלקחתי אותת לידיים והיא הסתכלה
עלי ידעתי שאני מתה עליה.״ אירית ואילן הסתגלו טהר לטיפול
בתינוקת החדשה. הס מקבלים עזרה מכל קרובי־המישפזעג־

*ש ו עליים

הטיגריס ריסק

(המשך מעמוד )30
להתארגן ולעבוד רק עבור השוק הגואה,
כסי שעושים זאת רופאי־השינייס או יבו־אני־המכוניות.
ולכן אם הביקושים ימשיכו
לרדת — כסי שהנתונים מראים — וה מחירים
לא, ייגרם חוסר־עבודה חמור בענפים
אלה. ובמידה שהאינפלציה תמשיד
ותסחוט את הכנסותיהם וחסכונותיהם של
יותר ויותר עובדים, התופעה תעבור גם
לענפים אחרים.
אני מקווה שבטווח הארוך לא נגיע למצב
של הודו או ארצות דרום־אמריקה,
שבהן גם ענפים כמו מזון, נעליים וטכסטיל
עובדים רק בשביל בעלי־האמצעים, ולא רק
רופאי-השיניים.

מ ר צי א נ! ־ א ר

כארצות רכות כעולם אחוז קטן
של כעלי־אמצעים מסוגל כהחלט
להעסיק את כל כושר־הייצוד של
משקן״ הדכר כהחלט אפשרי.

ה מי תון
לא יעזור!
¥הו התהליד שבו אנחנו נכנסים כעת.
י הממשלה, בעצת כלכלנים שונים מן
האקדמיה, עוד רוצה להחיש זאת על-ידי
גרימת חוסר־עבודה מיוזמתה. לפי העדויות,
אפילו הם עצמם אינם מאמינים שזה
יעצור את עליית המחירים.
פרופסור ברגלס, הממונה־המתפטר על
אגף־התקציבים, אמר בסימפוזיון הכלכלי
בתל־אביב, שלפי הערכתו צעדי־המיתון
.יורידו״ את האינפלציה ל-ס/ס .70 אני משוכנעת
שהוא צודק, כי לדעתי המיתון
בענפי הייצור העממיים לא יפגע בשוק-
המותרות — הדינאמו של האינפלציה —
ובהכנסות הציבור המקיים אותו. הוא רק
יפנה את ההון לייצור בשוק־מותרות זה
או להשקעות בפיננסים, בזהב, בתמונות
מקוריות וכמובן בנכסי־דלא־ניידי ובשאר
ירקות בלתי-פרודוקטיביים.
(דבר זה גם מושך אחריו את כוח־העבודה
לענפים אלה. הבעייה של כוח-אדם רב
מדי בשרותים אינה בעיית האנשים ״שלא
רוצים לעבוד״ ,אלא בעייה של זרימת-
ההון. ריווחיות ההון גבוהה יותר בענפים
אלה מאשר בייצור).

אינגי יודעת מה הנימוקים של
הפרופסור כרגלס לגכי חוסר
האפקטיכיות של המיתץ לגכי האינפלציה.
אך נשגב ממני מלהכין:
אם זה כך, אז לשם מה עושים
זאת? הרושם שלי הוא שהם
עושים זאת, כי אץ להם שום רעיון
אחר מה לעשות.
פעם — זה היה לפני כמה שנים — הם
אמרו שפיחות גדול יציל את המשק. הם
האמינו בו, אך לא הצליחו. פעם שניה,
לא מזמן, לפני כמה חודשים, אמרו שיש
להגדיל את הייבוא ,״לעצור את האינפלציה
על חשבוע מאזן־התשלומים,״ כלשונם.
האמינו בזה למחצח, ושוב לא הצליחו.
היום אומרים לעשות מיתון, לא
מאמינים בו בכלל, וגם הפעם לא יצליחו.

אך הפעם זה יהיה מאוחר, כי
המיתון יהרוס מה שעוד נשאר לנו
טוכ, הייצור והתעסוקה, ויחד עם
זה את כל כסיסי ההכרה שלנו.
מה שצריכים לעשות הוא להרוס את
השוק הגואה של מרוויחי ריווחי-האינם-
לציה — גםמצדההכנסותוגם
מצדהמחירים. דבר זה יעצור גם
את האינפלציה, וימנע בד בבד גם חוסר-
עבודה.

אין שחר לניסיון לעצור אינפלציה
היום — על-ידי חוסר־עכו•
דה. את שניהם כיחד צריכים לתקוף
על-ידי התקפה מכד הצדדים
על^שוק־ המותרות -ועל שוק זה

מבק רי גן־ החיית
ממ שיכי לטפס

שה מרציאנו שוכב בבית־החולים
•ז שערי צדק בירושלים, אחרי שהרופאים
כרתו את כף רגלו הימנית. הילד בן
ה־ 11 נפגע מנשיכת טיגריס בגן־החיות
הירושלמי.
הילד מבוהל, אינו מסוגל לשוחח עם
מבקרים. סבתו ודודתו יושבות לידו יומם
ולילה, ומנסות להרגיעו. מדי פעם הוא
פורץ בזעקה :״אבא, אבא ! הנמר אוכל לי
את הרגל!״ וכשהוא מתעורר מחלום ה בלהות
— פורץ בבכי.
אין זו הפעם הראשונה שחיות כלואות
פוגעות במבקרים. בדרך כלל מוסתרים
המיקרים הללו מידיעת הציבור, אם כדי
לא ליצור בהלה, ואם כדי למנוע הוצאת
שם רע לגן־החיות זה או אחר.
בני מישפחתו של משה מתכוננים לתבוע
פיצויים מגן־החיות, באמצעות חברת
הביטוח שבה מבוטחים גני־חיות, בגין
מיקרים מסוג זה. בני המישפחה ינסו
להוכיח -כי הגדרות שבגן אינם די גבוהים,
כי מידת הזהירות שבה נקטו מנהלי
הגן אינה מספקת, וכי ההאשמה מוטלת
על גן־החיות. ואכן, שתי גדרות לכלוב
הטיגריסים. הראשונה בגובה מטר. אפשר
לקפוץ מעליה בקלות רבה. השנייה מפרידה
במישרין בין החיות ובין המבקרים.
חלקה התחתון עשוי אבן וחלקה העליון
מרובעי־מתכת, שאורך צלעותיהם כ־10

הכל מו תר
בעד 50 לירות

תיקון טעות
במאמרי הקודם (העולם הזה )2200 נפלה
טעות בטכסט של הפיסקה העוסקת בהשפעת
מחירי הנפט על האינפלציה. החשבון שם
מכות לרבע שנה, ולא לשנה, כסי שכתוב.
צריכת הדלק של מדינת-ישראל מסתכמת
בכמיליארד דולר, המהווה כ־/0מ 8מן
ההכנסה הלאומית. המסקנות לגבי חוסר-
המשמעות של העלייה במחירי־הדלק לגבי
אינפלציה של ^ 100 עומדות בעיניהן.

ך* ילד רצה להשוויץ בפני חבריו.
* הוא היה מעוניין להפגין את גבורתו.
הוא נולד באופקים שבנגב, ובשנים
האחרונות הועבר על-ידי בני מישפחתו
לבית־יתומים בירושלים. במוצאי השבת
שעברה הלך עם כמה מחבריו לגך־החיות.
הוא קפץ מעל לגדר הראשונה, והניח את
כף רגלו בתוך אחד ממרובעי המתכת של
הגדר השנייה. הטיגריס תפס בפיו את
קצה סנדלו של הילד והתחיל למשוך. כף

והילד

ילר קטן הבא לביקור עם הוריו. אלו מעמידים אותו מעבר
לגדר, הוא מתבונן בכלוב מרחוק. אמו מסבירה :״אנחנו

זריח את החיות והו אוהרוח אוחוו אוזזוו ערירית להתרחק

הרגל נמשכה פנימה, וכימעט מחציתה
היתר, בפיו של ד,טיגריס. החיה הטורפת
הידקה את שיניה. אלא שזעקותיו של משד,
הבהילו כנראה את החיה, וזו הרפתה.
אחד מעובדי הגן הגיע למקום ופינה את
הילד לבית־החולים.
עד כה נותח הילד פעמיים, ויתכן ש ינותח
בשלישית. כף הרגל היתד, מרוסקת,
העצמות היו שבורות לחלקים קטנים
והעצבים נקרעו. לא היתה אפשרות
לאחות את הכף והרופאים נאלצו לקטוע
כמחצית ממנה. העקב כימעט שלא נפגע,
עובדה שתאפשר בעתיד הרכבת פרוטזה
של כף־רגל. הילד הנכה יוכל ללכת כימעט
בחופשיות.
מנסיונו המר של הילד לא למד איש.
יום אחד אחרי הפגיעה הגיעו לגן חבורות
של ילדים, נערים ובוגדים. רבים מהם
מצאו את סיפוקם בהקנטת החיות ובפגיעה
בהן.
ארבעה נערים כבני 16 שוטטו בגן־
החיות. הם לא העלו בדעתם שאפשר
להסתכל בטיגריסים מבעד לרשת. אחד
מהם מצא ענף ארוך, חידד את קצהו,
והחל לתור אחרי עיניו של הטיגרים.
החיה ברחה מפניו. הוא מצא ענף ארוך
יותר, ואז החל לזרוק אבנים אל עבר
הכלוב. חבריו החלו לתכנן גבורות חד״
שות .״יאללה, יאללה,״ צעק אחד מהם,
שעמד צמוד לכלוב האריות הסמוך .״תראו,
הצלחתי לשרוף לו את השערות. יא
אללה ! שיגעון !״ והוא, אכן, קירב גפרורים
בוערים אל פרוותו של האריה, וכאשר
החלד, לבעור געו הנערים בצחוק. אחר כך
התקינו חבל שבקצהו עניבה, כדי ללכוד
את צוואר הטיגריס.
הסביר אחד מהם :״הרי משעמם לנמר
לשבת ככה סתם. מה יש לו לעשות ז
אנחנו משחקים איתו והוא אוהב את זה.״
הוסיף חברו :״איזה גודל של חיה, איזה
בן־אדם יכול עליו? מי יכול לגמור עליו?

״הכי כף זה לדחוף לחיות האלה גפרו־

רים בוערים לעיניים או לפרווה,״ אומר
בחור שהגיע לגן החיות בלווית שלושה מחבריו. הוא לא רק

״י׳י יי *וני

דיבר, אלא גם ביצע (בתמונה למטה, מימין) ,הדליק את הגפרור
והכניס את כף ידו לתוך כלוב הטיגריסים. נסיונו המר של
משה מרציאנו הילד שכף־רגלו נקטעה לא השפיע על הבחור.

בדעתם שעשו מעשה אשר לא ייעשה.
מגיע לו איזה זאפטה בין העיניים, ומקל
בעין. שלא יחשוב שאנחנו כלום. אנחנו י
לפני כשנה וחצי באו שלושה חיילים
גברים ! יכולים עליו ועל אמא שלו, וחוץ לבקר בגן החיות. החיות שמצארחן בעימזה
הכל מותר בעד 50 לירות.״
ניהם היו הדובים, שאיכלסו שני כלובים.
בין שני הכלובים היתד, רשת. באחד מהם
מי פחדן שכנו שלושה דובים צעירים. בשני התגורר
דוב בוגר ותוקפן. הצעירים עברו
ומי גיבור את הגדר, שנועדה לחצוץ בין הקהל לח יות,
תלשו את הרשת המפרידה בין הכלוכלום
חיים חמישה טיגריסים. ל בים ותוך כדי פיצוח גרעינים ושאגות
חיים ולחווה הבוגרים יש שלושה צא שימחה צפו במחזה־אימה: הדוב הבוגר
צאים. כולם נולדו בגן־החיות הירושלמי. טרף את שלושת הדובונים הקטנים. כש לקטנים
אין עדיין שמות.
הגיעו עובדי הגן לכלוב, לא מצאו אלא
לפני כחודש הגישה הנהלת גדהחיות פסי עור ועצמות.

1171י ל יל׳ 1 1 1 :1גדר התיל שנמצאת כשני מטר מעבר לגדר הכלוב אינה
מהווה מטרה לחובבי גן החיות, אלו עוברים מעליה בכל
פעם, כמו שעשה הילד משה מרציאנו, מתקרבים אל הכלובים ומגיעים למגע יד עם החיות.

יי יי י!י

השימפנזה מל מעשן סיגריות, אותן מספקים לו חלק

ממבקרי הגן. אותן נדבנים יודעים על הכוויות החמורות
הנוצרות בפי הקופים אחרי שאלו מכוונים לשפתיהם את הקצה הבוער, אך אינם מפסיקים.
תלונה במישטרת ירושלים נגד שלושה
צעירים. הם הגיעו, לדברי המתלוננים,
לבילוי ערבית בגן־החיות, והדבר שהפריע
,להם שם היתר, ר,אגמיה. הם מצאו חוט
.ברזל, קשרו אותו מסביב לצווארה, הדקו
את החוט וחנקו אותה. ילד שעבר במקום
מיהר להזעיק את האחראי על הגן. המיש־
;טרה עצרה את הצעירים, שאף לא העלו

גם בת היענה מהווה מקור של הנאה ל־סאדיסטים.
כשהיא טומנת ראשה בחול
ואין חשש שתתחיל להלך אחורה, אפשר
להבעיר אש בזנבה ולחגוג.
״מד, שמדהים אותי,״ אומר איציק, חייל
בשירות סדיר, שהתנדב לעבוד בגן ,״זה
שלפעמים באות מישפחות שלמות, והאב.
(המשך בעמוד )48

_ 417

מלחשת
(המשך מעמוד )47
בנוכחות הילדים, נהנה מהתעללות בחיות.
בדרך כלל הילדים מבקשים ממנו
שיפסיק. שמעתי אבא שאומר לילדים:
אם לא תכניסו מקל לעין של החיה סימן
שאתם תינוקות, פחדנים, ולא גיבורים!
מה שנותר לילדים המסכנים האלה זה
לענות את החיות, כדי שאבא יהיה מרוצה
והם יהיו גיבורים.״
איציק הגיע לגן־החיות כשהיה בן .13
תחילה ביקר מדי יום. כשבגר וחיפש עבודה
שתכנים דמי-כיס, פנה למנהל הגן,
וביקש להתקבל לעבודה בגן כמטפל בחיות.
הוא נהג להיכנס לכלובי החיות, להאכיל
אותן ולשחק איתן.
״אהבתי את ד,גיבון,״ הוא מספר ,״הוא
היה בודד בכלוב, ולא היה לו עם מי
לשחק. הייתי נכנס אליו כל יום ויושב
איתו. בוקר אחד באתי להאכיל אותו,
והוא קפץ עלי. חשבתי שזה דבר רגיל,
עד לרגע שבו נעץ בי את שיניו. אז
הבנתי שזו לא בדיחה. הגיבון כנראה
השתגע, ומאז לא נכנסים אליו.״ אן־ אי־ציק
לא הפסיק לעבוד בגן, והוא ניכנס
גם עתה לכלובים. אחרי שהתגייס לצבא
הוא פוקד את הגן בחופשות ומבקר את
החיות עימן התיידד.

סיגריה בוערת
בפי הקוף
ני קורא למישטרה,״ אומר יע־קוב
צ׳קמרו, אחד האחראים על
הטיפול בחיות .״אך עד שהם באים, המתעללים
ממהרים ועוזבים. אין לי סמכות
לעצור אותם, ואני לא יכול לחסום בפניהם
את היציאה. מה יוצא מזה ז המיש־טרה
באה, לא מוצאת אף אחד, ואחרי
כמה קריאוודשווא כאלה הם לא באים
יותר לכאן.״.
הנהלת הגן מנסה להסביר למבקרים ש אפשר
להתנהג אחרת. היא בנתה כלוב
משותף לשועל ולכבש .״ללמדך, שאם
שני אלה גרים יחד, הרי שגם אדם וחיה
יכולים לחיות יחד,״ אומרת איילה, אחת
הנערות העובדות בגן. החיות החביבות
ביותר על איילה הם הנחשים. אותם היא
מאכילה ומטפחת.
יש גם קבוצת אוהדים לגן. האוהדים
מקבלים פינקסי־חבר והם מוזמנים לאי רועים
שונים. יש ביניהם כאלה שמקבלים
לידיהם את הגורים הצעירים, בשלב
המחייב הנקה מבקבוק. כל ארבע שעות.
בדרך כלל לוקחים עובדי הגן את הגורים
הצעירים הביתה, אך כשרב מספר הוולדות׳
הם מבקשים גם את עזרת האוהדים.
וכשנולד גור, מציעים לאישים שונים:
״תתרמו, ונקרא לגור על שמכם.״ בגן
ישנה שימפנזה צעירה ונאה בשם אורנה,
על שמה של השחקנית־הבמאית אורנה
פורת, וטיגריס שובב הנקרא דן, על שמו
של איש הטלוויזיה דן כנר.
שני שימפנזים יודעים להגן על עצמם.
הם נוהגים להשליך גושי צואה יבשה על
אלה המתנכלים להם. הם גם פותחים
בזעקות מחרישות אוזניים, שמפחידות כל
חבלן ומסיג־גבול. אך באמצעי אחד קל
לפתות השימפנזים — עישון סיגריות.
ואת זה מנצלים רבים מבאי הגן, שנהנים
מסבל החיות. אל הכלוב נזרקת סיגריה
בוערת. הקוף מנסה להכניסה לפיו. הוא
שואף פעם אחת, שוכח היכן הקצה הבוער
ונכווה בשאיפה השנייה. ואמנם, שני
השימפנזים סובלים מכוויות חמורות בפה,
לשימחתם של המבקרים חובבי העינויים,
שמספרים אחב כך :״איך סידרתי את הקוף!
הוא עישן את הקצה הבוער! נהדר,

לפני כשנתיים היתה מכת גניבות בגן.
קבוצות צעירים נהגו להיכנס פנימה ולגנוב
חיות. את התוכי הנבון שהיה בכלוב
הם צלו על אש, אך השאירו את הבשר
כי לא ערב לחיכם. את גור העופרים ש נולד
חודש לפני כן נטלו עימם וקשרו
אותו ליד הבית. למחרת עברה השמועה
בשכונה :״יש חאפלה, עושים קומזיץ עם
בשר חי !״ הדבר נודע לאחד מעובדי הגן
והוא ניסה לבצע עיסקה — לקנות את
העופר מידי הגנבים. אך הם השתמטו
ממנו וחגגו את ניצחונם בלילה, לאור
המדורה.
בקשתם של בני מישפחת מרציאנו, להגביה
את הגדרות, נועדה להגן על המבק רים•
אולם אם תמומש הבקשה היא תעזור
לחיות להינצל מאכזריותו של האדם.

אחת מתוך מיידיון
(המשך מעמוד )45
איתי להן את כל הטפסים, הן שמחו לעזור,
ואפילו נסעו איתי לבנגקוק כדי לקנות
חיתולים, תרופות, בקבוקים וכל מה שתינוקת
קטנה צריכה.״
השאר עבר באיטיות. הסתבר שחסרים
כמה אישורים נוספים. ברגע האחרון הורד
אילן מהמטוס, מפני שלא היה לו אישור
ממחלקת־ההגירה, אבל לא היה זה אלא
עיכוב זמני.
ביום החמישי שעבר עשה אילן את
דרכו במטוס של חברת סוויס־אייר ארצה.
״מאיה־סופי* לא עשתה בכלל בעיות.
היא ממש תינוקת נהדרת,״ סיפר בגאווה.
״היא שילשלה הרבה והחלפתי לה, אבל כל
הצוות במטוס היו ממש נהדרים ועזרו
המון.״

שני תיגו קו ת
בבית
^ ארץ, פרט לכל העיתונאים והצל*
מים, המתינו לאילן אשתו ואביה.
״הייתי כמו משוגעת מהרגע שאילן נסע
לחו״ל,״ סיפרה אירית .״כימעט לא ישנתי.
יום לפני שהוא נסע התברר לי שאני בהריון,
ועכשיו יהיו לנו שני תינוקות
בבית. התינוקת השנייה תיוולד במאי, אבל
לא נקרא לה מאיה. על השם מאיה החלטתי
אני. תמיד ידעתי שכשתיוולד לי
תינוקת אקרא לה מאיה. היא יצאה מהאריזה
ראשונה, ולכן היא מאיה.״
בזמן שאירית המתינה בבית, טרחו בני
המישפחה למלא את חדרה של מאיה בדברים,
הביאו מיטה וסלסלה לשכיבה,
שמיכות, סדינים, חיתולים, בקבוקים, בגדים
ותרופות.
״אילן צילצל אלי פעמיים מחו״ל,״ סיפרה
אירית בהתרגשות .״כל החברים שלי
בעבודה עמדו דום. מצלצלים מחו״ל. אני
בכלל הייתי המומה מכל העניין. בהתחלה
לא ידעתי מה לחשוב. לא רציתי לדמיין
לעצמי איך תיראה התינוקת, חשבתי על
זה שהיא קמבודית, אבל מה זה משנה
לכל הרוחות, היא תינוקת שיגעון. ישר
בהתחלה אני אספר לה שהיא מאומצת,
ברגע שרק תתחיל להבין. וכשהיא תדע
לקרוא, אראה לה את כל גזרי העיתונים.
גם אם הייתי מאמצת ילדה מכאן, הייתי
עושה אותו הדבר.
״כשראיתי את אילן יורד מהמטוס לא
ידעתי למה לצפות. נדהמתי. לא ידעתי
איך להתייחם אליה. אבל ברגע שהחזקתי
אותה בידיים והיא הסתכלה עלי, זה היה
הסוף שלי. מאז אני מתה עליה, והיא
מחייכת כשהיא רואה אותי.״
בעזרת המישפחה והידידים מטופלת
מאיה היטב. רופא חולוני בשם חיים קנת
החליט לקחת את הקמבודית הקטנה תחת
חסותו, והוא בודק אותה יום יום ללא
תמורה.
בינתיים, מישקלה 4,900 גרם ואורכה 58
סנטימטר. היא סבלה משעורה בעין ונד
שילשולים, אבל היא מבריאה והולכת.
״אתמול הייתי איתה בבית־החולים,״ איפרה
אירית .״הלכתי לעשות בדיקות, ו-
פיתאום שמעתי אותה בוכה. באותו רגע
לא עניין אותי שום דבר, אפילו לא דפי-
קות־הלב של התינוק שלי בבטן. רק רציתי
לצאת החוצה אל מאיה. כל החברים שלי
מתפעלים ממנה, רוצים לעזור, מתפעלים
איך הצלחנו, ויש כאלה שחושבים גם כן
לאמץ ילד קמבודי.
״אני לא עוזבת אותה לרגע עכשיו. בלילות
האחרונים כמעט לא ישנתי. אני
לא יכולה לשמוע איך היא בוכה. אתמול,
למשל, נתתי לה לאכול וישבתי ודיברתי
איתה שעתיים, לא הרגשתי איך הזמן
עובר. הייתי קצת עייפה בבוקר, אבל מה
זה חשוב? אני חושבת שאני מפריעה לה
לישון בלילה יותר מאשר היא מפריעה לי.״
סדר היום של מאיה כולל אכילה, רחצה,
שינה וביקור אצל הרופא. בקרוב תעבור
התינוקת תהליך גיור. יום הולדתה נקבע
על־ידי האב ל־ 11 בנובמבר, שהוא גם יום-
הנישואין של אילן ואירית. אילן כבר
רוצה להרכיב לה את האוזניות, כדי שתשמע
מוסיקה קלאסית ו״תהייה תרבותית״.
מאיה עכשיו נקייה ויבשה רוב הזמן.
היא מחייכת בסיפוק אל כל אחד. ניכר
בה שהיא מאושרת, ואבא כבר החליט שהיא
גאון־הדור ותהייה יפהפיית הארץ.

יאירה יסמין

* סופי הוא השם שניתן רמאיה על־ידי
שתי המטפלות השווייציות, שכן היא
הגיעה בלי מיסמכים. מאיה הוא שס המתאים
גם לאגם סקאו, שפירושו אגס הבדולח.

במדינה
(המשך
מעמוד )38
הקמת המחנה היתד. מלווה בחששות
הדדיים רבים. היו קיימים הבדלים ניכרים
של גישה וטמפרמנט בין המרכיבים השונים
וראשיהם. ובעיקר: היו קיימים
הבדלים אידיאולגיים. מוקד היה סוציאליסטי.
תנועת העולם הזה — כוח חדש
היתר. תנועה פלורליסטית שכללה ליברלים
וסוציאליסטים. חסידי לובה אליאב היו
סוציאל־דמוקרטים. הפנתרים היו בלי הגדרה
רעיונית. למחנה הצטרפו גם אישים
רבים, בעלי השקפות שונות, שזכו בכינוי
״צ׳כוסלובאקים״ — מכיוון שלא היו לא
״צ׳כים״ (אנשי מוקד) ולא ״סלובאקים״
(אנשי העולם הזה — כוח חדש).
אחרי החריקות. אחרי החריקות הראשונות,
נסתבר לאנשי המחנה, אולי
להפתעתם, כי להבדלי ה״איזמים״ אין כל
חשיבות מעשית. המחנה קבע לעצמו מצע
מפורט ומרחיק־לכת, שנתקבל על דעת כל
חבריו. סיעותיו בכנסת ובהסתדרות עבדו
היטב, בהארמוניה שאינה רגילה גם בקרב
סיעות ותיקות. כאשר התעוררו חילוקי-
דיעות, הם לא היו על פי החלוקה בין
ה״מרכיבים״ הוותיקים. נוצרו בשל״י
״שמאל״ ו״ימין״ שמשכו אוהדים מכל התנועות
הקודמות.
מציאות זו דחפה את המרכיבים לכנס
תא ועידת־האיחוד. היו לכך כמה סיבות:
• 1ההרגשה שכל המיסגרות הקודמות
איבדו את תוכנן עם הקמת המחנה.

בגין במשך 30 שנה ,״ושד,בינו עתה לראשונה
את המשמעות של קו הליכוד.״
,׳• הציבור הערבי בישראל, שכל שאד
המיפלגות הציוניות נפלטו מתוכו ,״ביגלל
השלמתן עם הקיפוח המתמשך של ה ערבים
במדינה, ויחסן לבעייה הפלסטיני.״
התלוצץ אחד מראשי התנועה המאוחדת
החדשה :״זאת תהיה התקפה מרחבית !״

עיתונות
א 1טו בו ס הד מי ם הרא שון
דן אדמכור בוחן פרשה
היסטורית מסעירה, ע?
רקע מאורעות אקמואזייס
דן אלמגור, בעל מדור במוסף השבועי
של ידיעות אחרונות, סטה השבוע ממינ־הגו,
לגרום עונג לקוראיו — המדור נקרא
עונג שבת — והחליט להטרידם ולייסדם.
הסיבה: הוא עצמו היה מוטרד ומייוסר,
בשאלה שנראתה לו חשובה ואקטואלית.
כתב אלמגור בפתח מדורו :״בעיצומו
של השבוע הסוער, שבו היתד, העיתונות
העברית בארץ גדושה בתגובות היסטוריות,
בפרוזה, בחרוזי מקאמה ובאנגלית, על הדברים
שאמר ראש עיריית שכם, בתשובה
לשאלותיו של האלוף הישראלי, נקלע לידי
ספר חדש ומהמר, שיצא לאור בארץ

ווושרי9/9
חברי הנהלת שד״י בוועידת האיחוד*
תחילה פדרציה, עכשיו תנועה
י• הצטרפות אנשים רבים, שלא היו
חברי המרכיבים הקודמים, ושהגדירו את
עצמם כאנשי של״י בילבד.
!• הרצון לכונן דמוקרטיה מלאה בתנועה,
שלא היתד, אפשרית כל עוד היתד.
זאת פדרציה שנוהלה בידי שליחי־ד,מרכיבים.

הרצון לכונן מיסגרת תנועתית, שבה
אפשר יהיה לפתור בצורה נאותה בעיות
פנימיות, כגון הוויכוח על המשך הרוטציה
בכנסת, אחרי שלובה אליאב פינה את
מקומו בכנסת לאורי אבנרי.
התקפה מרחבית. בשעה 8בערב,
ביום השישי, פתח יותר ההנהלה, ד״ר
יעקוב ארנון, מי שהיה בעבר מנכ״ל
מישרד־האוצר, את הוועידה. באותו רגע
קמה תנועת של״י המאוחדת. שעה לפני
כן התפרקו רשמית כל התנועות הקודמות.
התקנון החדש של של״י קובע כי ״של״י
היא תנועה פלורליסטית ...המאגדת בתוכה
בעלי השקפות־עולם שונות, וביכללם סוציאליסטים,
ליברלים ורדיקלים, המאוחדים
במעשה המדיני והחברתי...״
פלורליזם זה מוצא את ביטויו גם ב-
אוכלוסיית־היעד, שאליה מתכוונים אנשי
של״י לפנות בבחירות הבאות, כדברי אחד
הנואמים בוועידה, כדי להכניס לכנסת׳ העשירית
״סיעה שתהיה די גדולה כדי
שתוכל להשפיע על פעולות הממשלה הבאה״

• 1מאוכזבי מפ״ם והעבודה, שנכחו לדעת
כי ״לא חל כל שינוי במערך מאז שהושלך
בצדק מן השילטון.״
• מתוסכלי ד״ש, שראו כי ״תנועה זו
לא היתד, מסוגלת לשנות דבר, ביגלל
התחמקותה מן ההכרעות האמיתיות.״
• שיכבות־המצוקה, שהצביעו בעד מנחם

לפני חודשים אחדים. שם הספר: לכבוש
את ההר. כותרת המישנה שלו: ספר
שלמה בן־יוסף.״
הוסיף אלמגור וחשף בפני קוראיו זיכ־רונות־ילדות
שלו :״שמו של בן־יוסף היה
מוכר לי, כלכל בני גילי, עוד מילדות,
ומני אז עוררה בי הזכרת השם הזה צמרמורת.
כימעט תמיד נילווה אליו התואר
,עולה הגרדום הראשון׳ ,שהוסיף רטט על
רטט.״
כאשר ניתלה בן־יוסף על-ידי הבריטים,
ביוני ,1938 היה אלמגור בן שלוש .״כמה
שנים אחר כך,״ כתב אלמגור במדורו,
״נזכר שלמה בן־יוסף תמיד כגיבור וכקדוש.
הוא היה חלק בלתי-נפרד מן האגדה
שעליה חונכנו.״
אוטובוס הבוקר. כשהחל אלמגור
לעלעל בספר, גילה כי זוהי הוצאה חדשה
ומפוארת של חוברת משוכפלת, שיצאה
במחתרת זמן לא רב אחרי תלייתו של
בן־יוסף, לפני כ־ 40 שנה. כששקע בקריאתו
גילה, כי סיפור הגבורה המקודש,
שעליו חונך, כמו רבים אחרים בארץ,
מעורר ״אסוסיאציות מיידיות לפרשיות
אקטואליות כואבות באמת״.
ראשיתו של הסיפור בימי המרד הערבי
של ,1936—9שהיה מכונה בפי בני ה יישוב
היהודי בארץ בשם ״מאורעות״.
אחרי רצח של חמישה יהודים בכביש
עכו־צפת, החליטו שלושה צעירים מפלוגת
בית״ר שבראש־פינה, לקחת נקם על המעשה.
הם בחרו להתקיף את האוטובוס
הנוסע מדי בוקר מטבריה לצפת .״בחרנו
(המשך בעמוד )50
* ואליד צאדק, מאיר פעיל, יעקוב
ארנון, אורי אבנרי.
העולם הזה 2204

נ>שוא>
ה עי תונ אי ם
זה סיפור שאני ממש נהנית לספר לכם.
אילו הייתי דתית, כמו המישפחה של
עמליה ארגמן, הייתי אומרת עליו:
יש אלוהים בשמיים!
עמליה היא עיתונאית נאה, בעלת שער
בלונדי־ג׳ינג׳י גולש (אם היא לא הסתפרה
מאז שראיתי אותה) ,העושה לה את דרכה
בעולם העיתונות בביטחה רבה בצהרון
ידיעות אחרונות. זה שגם אבא שלה,
מנחם כרש, עבד בעיתון, זה, בוודאי
עזר לה קצת, אבל לאיש אין ספק שעמליה
מוכשרת בזכות עצמה.
אבל עד כה הגורל לא כל-כך האיר לה
פנים. עמליה היתה נשואה ואם לילד.
הילד יצא יום אחד לשחק בכביש ונדרס
למוות. וכאילו אסון זה לא הספיק לה,
החל בעלה להתנהג אליה די באכזריות.
מדי פעם היתה המישטרה מוזמנת לדירתה,
כדי להציל את עמליה ממכות הבעל.
אחרי מאמצים רבים היא הצליחה להיפטר
ממנו, ולקבל את הגט המייוחל. לידידיה
היה נדמה, כי עמליה איבדה כל
עניין בחיי־חברה ובבחורים, ועסקה ימים
כלילות בעבודתה.
כל זה היה נכון, אולי, עד שהיא פגשה
את כתב קול ישראל, הד״ר אהרון כר־נע.
ברנע הוא אחד הכוחות המבטיחים
ביותר ברדיו, ומי ששולח יד גם בעריכת
כתבות בטלוויזיה. אולם המעלה הגדולה
ביותר שלו היא שהוא גבר נאה, נעים־
הליכות ותרבותי.
אז למה שאני אמתח אתכם ו התוצאה
של פגישת השניים היא שעל פניה של
עמליה אפשר לראות שוב חיוך, וכי ברנע
הפך להיות עוד יותר נעים מאשר קודם
לכן.
החתונה, כך מספרים לי, היא עניין של
ימים ספורים.

גט באמצעות
הדואר

ח ־ י ט 1ח
אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים במדינה

הוא יצחק (״איציק״) אלקולומברי.
למרות השם מפצח השיניים, מסתבר, כי
הצעיר בן ה־ 34 מצליח גם בעסקים וגם
באהבה.
בתחום העסקים זהו סיפור שכמעט לא
ייאמן. איציק היה בן שלוש כשעלה ב־
1948 עם הוריו ואחיו מבולגריה. לאב,
שמואל (״סמי״) אלקולומכרי, היתד,
מאפיה בבולגריה. אבל הוא עלה לארץ
בלי גרוש על הנשמה.
הוא התחיל לאפות בורקאס על פתיליה
בבית, והיה מוכר אותם כשהוא רכוב
על אופניים, באיזור רחוב שלוש בתל־אביב,
שם התגורר. אחרי שש שנים הוא
מכר את הבית בו התגוררה המישפחה ברחוב
שלוש כדי לקנות חנות מול אולם
אלהנזברה ביפו.
כי המישפחה גדה וישנה בחנות. אחיו
הגדולים של איציק, גיסים ועדנה, נתנו
יד לאבא, והעסק שיגשג. איציק עצמו למד
בפנימיות חיל־האוויד. כאשר השתחרר
מהצבא הוא הסכים להיכנס לעסק של
אביו רק בתנאי שיכניס אותו כשותף שווה
בעסקים. סמי שיתף את כל ילדיו בעסק,
חלק בחלק. הבת עדנה נישאה לקונדי-
טור והעסק החל לייצר גם עוגות.
לפני שלוש שנים, כשמונה איציק כ־מנכ״ל
החבריה, החלה ההתרחבות. ד,מיש־פחה
הקימה מיפעל בבת־ים וכיסתה את
הארץ בסניפים. כיום יש לסמי בורקאס
27 סניפים, מקצרין ועד באר־שבע.
אבל כשהתחילה ההצלחה בעסקים, לא
היה לאיציק פנאי לחיי מישפחה. אחרי
תשע שנות נישואים ושני ילדים הוא
התגרש מאשתו היפה, טוני. אבל הם
נפרדו כידידים. הילדים נשארו אצלה והיחסים
ביניהם נשארו כה מצויינים עד
שלפעמים הם אפילו יוצאים יחד לטייל

הלן מוזס עם איציק אלקולומכרי
ביטוח אישי צמוד
ולבלות והם נראים כמישפחה ממש.
זה לא מפריע לאיציק לנצל את הרווקות
שלו כדי לעשות לעצמו שם כאחד
מנערי־השעשועים המבוקשים בעיר.
אבל נדמה, כי החופש הזה לא יימשך
זמן רב. בתקופה האחרונה נראה איציק
בחברתה של סוכנת־הביטוח הלן מוזס,
שביטחה חלק מסניפי רשת הבורקאס שלו.
הלן היא אומנם נשואה, אך היא חיה בנפרד
מבעלה ועומדת בפני גירושין. זאת

סיבה טובה מאוד לכך שלא התפתח בינתיים
שום דבר ביניהם. אבל כאשר היא
תקבל את הגט — אלוהים גדול. לאיציק
יהיה אז כנראה ביטוח צמוד.
והוא די יזדקק לזה בקרוב. תאמינו או
לא — הוא עומד להפוך את הבורקאס
לאחד מענפי הייצוא של ישראל. הוא
מתכנן פתיחת רשת של 300 חנויות בו־רקאם
בארצות־הברית, עם שותפים אמריקאיים
ובהשקעה שלהם.

סוף הרומן האווירי

העניין הזה הוא סיפור ארוך, שנדמה
היה שאף פעם לא ייגמר. אני מתכוונת
לנישואין של דפנה נוי ויורם רסקין.
אז מי ששכח מי הם שתי הדמויות ׳האלה,
הבה אזכיר לו: דפנה היתה נערת־זוהר
או משהו כזה לפני איזה 15 שנה. היא
אמנם לא זכתה בתואר המלכה. באותה
שנה התחרתה בה רונית רינת. אבל
תאמינו לי שהיא היתה קרובה אליו מאד.
עוד יתרון לדפנה: היא הבת של מי ש־היתה
הספרית המפורסמת ביותר בארץ,

פומה שביט יכול לאיים על העובדים.
העובדים יכולים לאיים בשביתה ושר־התחבורה,
חיים לנדאו, יכול לאיים בסגירת
אל־ על. המטוסים יכולים לאחר,
האוכל יכול להיות גרוע, והתור ליד בית־השימוש
בתוך המטוס כאורך המטוס. כל
זה לא מעניין את אחת מוותיקות דיילות

אל -ע ל, קטי קנדה.
יום אחד פגשה קטי את פרי ביומן,

זה ששיחק את פטרוצ׳לי בטלוויזיה, וכל
החיים בנה את הבית שלו. הפגישה ביניהם
היתד, באחת הטיסות של קטי לניו־יורק,
והיתה גורלית מאד לאיכות־החיים של קטי.
בכל פעם שהמטוס הכחול-לבן היה נוחת

דפנה נוי
לתקופת הפירוד
אנמיה, הבת של מישפחת ליבוכיץ מעץ
הזית,
יורם רסקין הוא אדריכל, שהטביע את
חותמו על העיר תל־אביב אפילו יותר מ מאיר
דיזנגון? .יורם הוא האחראי הישיר
על התיכנון של הסטייקיות שהציפו
את תל־אביב לפני איזה 10 שנים, עם
המון נירוסטה ופליזים. מחוץ לזה, יורם
היה נער־שעשועים מבוקש, עד שפגש בדפנה
והתחתן איתה.
אחד־כך התברר שיורם, שהוא הבן של
בעל תחנת־הדלק שהיתה בכיכר דיזנגוף,
לא רק הייה נער־שעשועים, אלא גם המ שיך
להיות כזה אחרי שהוא התחתן עם

דפנה. אני לא יודעת אם זו הסיבה, אבל
בוקר אחד קמה לה דפנה ונסעה בעיקבות
האמא שלה, שירדה כמה שנים קודם לכן
ללוס־אנג׳לס.
בהתחלה הכחישו בני־הזוג כי קרה
משהו לחיים המשותפים שלהם, אבל זה לא
עזר. השמועות היו עקשניות וגברו כאשר
יורם נסע לו ללוס־אנג׳לס וחזר בלי אשתו.

כבר עניין של ארבע שנים שדפנה
שם ויורם כאן. אני לא יודעת בדיוק
איך היא מבלה שם, אבל ממה שאני רואה
אצל יורם, כאן במולדת, הוא עושה חיים
לא־רעים.
איש מהם לא דיבר על גט, ואף אחד
לא רצה להתחתן פעם נוספת, עד לשבו עות
האחרונים. הציפור שלי על ׳ קו לוס־אנג׳לס—תל־אביב
לחשה לי שהגט עף
אחריה. הוא אמנם מגיע בדואר, ללא מגע
יד בין דפנה ליורם, אבל הוא מגיע.
אם זה מאוחר מדי, אני מציעה לכל
היפות האלה, שהסתובבו סביב יורם, ללא
תיקווה רבה, להרים את הראש. ואם זה
לא מאוחר מדי, גם לחתיכים של לום־אנ־ג׳לס.
אני בטוחה שדפנה נשארה יפהפיה.

בנמל־התעופה קנדי בניו-יורק, וקטי היתד,
עליו, היחד, ממתינה לה לימוזינה שחורה
וגדולה, עם נהג וטלפון בתוך המכונית,
שהיתה לוקחת אותה ישר אל דירתו. של
פטרוצ׳לי. אבל קטי, אשר אבא שלה הוא
שוטר במישטרת ישראל, היא צעירה עם
עקרונות. ממש כמו סינדרלה, אם כי לא
בשעת חצות בדיוק, היא תמיד מיתה חוזרת
למלון לכסיעטון.
מי שהיו קצת מודאגים היו כל הדודים
והדודות של קטי, כאן בארץ. הם לא רצו
שקטי תתחתן עם ניומן ותעזוב את הארץ.
עכשיו מסתבר כי גם קטי לא רצתה.
הסיפור האחרון ששמעתי מאל־טל היה
שד,לימוזינה הפסיקה לחכות בניו־יורק.
עכשיו מחכה לה כבר מישהו בלוד.

קט י קנדה
הדודים דאגו

במדינה
(המשך מעמוד )48
במייוחד באוטובוס זה (אוטובוס מבוקר)׳
כי ידענו שאנשי הכנופיות הערביות, בני
צפת, היו יוצאים בערבים אל ההרים להתקפות,
ממשיכים אחר כך בדרכם לטבריה
וחוזרים עם בוקר אל בתיהם בצפת,״
סיפר בזמנו אברהם שיין, אחד משלושת
התוקפים. לדבריו תוכננה ההתקפה כך,
ששניים יפתחו בירי-אקדחים אל עבר האוטובוס,
והשלישי, שלמה בן־יוסף, יזרוק
רימון :״ההתפוצצות תהרוס את המנוע,
וכך יתגלגל האוטובוס לתהום על נוסעיו.״
כתב אלמגור למקרא הדברים :״אם
הבינותי נכונה, הרי תיכננו השלושה לארוב
לאוטובוס מלא נוסעים וביניהם, יש
להניח, גם זקנים נשים וטף.״ אלא שתיכנון
לחוד, וביצוע לחוד.
סתם כפריים. ממש ברגע האחרון,
כשבן־יוסף הכין את רימון־היד לפעולה,
הגיחה לפתע מונית יהודית, עברה בין
האוטובוס הערבי למארב היהודי, וסיכלה
את הפעולה. .השלושה החליטו להמתין
לאוטובוס בדרכו חזרה — מצפת לטבריה
— ולהתקיפו בהתאם לתוכנית המקורית
שלהם.
כתב על כך אלמגור בעונג שבת :״תקיפת
אוטובוס הבוקר ודירדורו לתהום, על
כל נוסעיו, נראתה לשלושה מוצדקת, לדבריהם,
משום שידעו כי באוטובוס זה
נוהגים אנשי הכנופיות לחזור עם בוקר
אל בתיהם בצפת ../אבל מה להם ולאוטובוס
של 1.30 אחרי הצהריים, המוביל
אולי סתם כפריים. וזקנים. ונשים. וילדים...״
כשהגיע
האוטובוס למארב, פתחו השניים
באש, והשלישי השליך רימון. אבל הרימון
לא התפוצץ והאוטובוס המשיך בדרכו,
כשמתוכו בוקעות צעקות הנוסעים.
זמן קצר אחרי ההתקפה נעצרו שלושת
התוקפים. אחר כך הובאו לדין צבאי. בן־
יוסף ניתלה וזכה בתואר ״עולה הגרדום
הראשון״.
ביצה טובענית. אלמגור קבע במדורו,
שאילו התפוצץ הרימון שהשליך
בן־יוסף, היה האוטובוס הערבי ניכנס להיסטוריה
העקובה מדם של הארץ כ״או-
טובום הדמים של הגליל״ ,בדומה לאוטובוסים
אחרים שבאו בעיקבותיו. והרמז
ברור.
בהקשר זה ציטט אלמגור היסטוריון בן
התקופה, החי ופעיל עד ׳היום, שכתב:
״ברגע שהטיל שלמה בן־יוסף את הרימון
על האוטובוס הערבי, קרע פתח לתקופה
חדשה ...במעשהו היה משום הוכחה, ש
הראשון
הוא הפרופסור יוסף נדבה, המכהן
היום כראש החוג לתולדות הציונות
באוניברסיטת חיפה וכחבר מליאת רשות-
השידור. לפני כשבועיים גינה את אנשי
הטלוויזיה, שרצו להקרין את הכתבה המפורסמת
על באסם אל־שכעה, וכינה את
הטלוויזיה הישראלית ״ביצה טבעונית״.
השני הוא זאב ז׳בוטינסקי, מורו ורבו
של ראש־ד,ממשלה, מנחם בגין, המשקיע
כידוע את. מירב מרצו בהוקעת ״אותו
אירגון מרצחים נאצי הקרוי פי־אל-או״.
אלא שמילבד שני אלה מופיע עוד שם
מעניין במדורו השבועי של דן אלמגור —
שמו של עורך הספר שעורר את אלמגור

עייר רוזנפלד (עם אורי קיסרי ז״ל)
״אירגון המרצחים הקרוי פי־אל־או...״
הקרקע כבר נחרשה לקראת המהפכה, וכי
כבר נראים ניצני ה,גזע׳ החדש, שעליו
התנבא ראש בית״ר.״
גם את ראש בית״ר ציטט אלמגור. הלה
כתב בזמנו מאמר שהוכתר במילים ״לקח
בן־יוסף״ ,ושבו קבע כי בכל מילחמה
חיילי שני הצדדים הם תמימי-דרך חפים
מפשע. לכן ארורה היא כל מילחמה, גם
מילחמת־תגר וגם מילחמת־מגן. מסקנתו
של ראש בית״ר היתד, חד־משמעית :״אם
אינך רוצה לנגוע בחף מפשע — גווע. ואם
אינך רוצה לגווע — ירה ואל תפטפט !״
מי הוא ההיסטוריון המצוטט לעיל ומי
היה אז ראש בית״ר ן

לכתוב מה שכתב: שלום רוזנפלד, עורך
מעריב.
הלה היה בזמנו מפקדו של שלמד, בן-
יוסף בראש־פינה.

ש תי? הבסדע. די בו ר בתר
תמיד היה חדק
מקולקל במכוניתו שד
משה דיין. אף המנוע
עדיין פועל — לדבריו
שאלה ז ״אתה היית פעם רמטכ״ל.

האיש העומד עכשיו בראש המטה הכללי
חנן חיילים שרצחו. האם אין זה פוגע
בתדמית ישראל בעולם?״
תשובה :״אין תגובה.״^
את השאלה הציג השבועון הגרמני שטרן.
התשובה־לא־תשובה באה מפיו של משה
דייו•
10 אלפים דולר. הראיון שהעניק דיין
לשטרן עורר ויכוח עוד לפני שפורסם.
לדברי ח״ב אורי אבנרי בכנסת״ ,שילם
השבועון הגרמני לדיין עבור ראיון זה, התופס
בשבועון רק ארבעה עמודים, החל
בעמוד ,224 סכום של 10 אלפים דולר —
יותר מ־ 300 אלף לירות. כתב שטרן בישראל,
שבתי טל, טען שסכום זה ״מעזם
ביותר״.
דבריו של דיין רחוקים מלהצדיק סכום
כזה. הוא חזר על דיעותיו המבולבלות הרגילות
— שאסור לנהל משא־ומתן עם
אש״ף ־מפני שהאירגון רוצה להשמיד את
ישראל, שיש לכונן את האוטונומיה נוסח
בגין, ושאין לו מושג מה צריך לקרות
בגדה וברצועה בתום חמש שנות־המעבר.
הוא תמך בהתנחלות (״לא על אדמות
פרטיות״) ובכיבוש הישראלי בביקעת־הירדן,
על גב ההר בגדה וברצועת-עזד— ,
לצמיתות.
הכותרת של שטרן :״נמנע הקמתה של
מדינה פלסטינית.״
לא מירוץ מאראתון. יתכן כי הקורא
הגרמני יתעניין לפחות בקטע הקטן,
שבו דיבר דיין על עצמו.
שאלה השנה לקית במחלה קשה
מאד. הרופאים...״
תשובה נ ״תגיד זאת בפד, מלא, גם
הרופאים אמרו לי זאת: היה לי סרטן.
הם ניתחו והוציאו את הגידול. עכשיו אין
לי עוד תאים ממאירים.
״הסרטן לא שינת את חיי. הרי תמיד
היו לי בעיות של בריאות. תחילה איבדתי
עין, והייתי צריך להסתדר עם זה. אחרי-
כך שברתי לי חוליה בעמוד־השדרה, אחר-
כך נקרע לי מיתר־קול, כך שבמשך זמן־מה
לא יכולתי לדבר.
״תמיד היד, חלק מן המכונית מקולקל —
אבל המנוע עוד פעל.
״הרופאים מקווים שהסרטן לא יחזור.
בעוד כמה חודשים עלי לעבור בדיקת־דם.
״אני מרגיש במצב מצויץ. לא הייתי
משתתף עכשיו במירוץ־מאראתון, אבל ב-
ם ך-הכל בסדר.״
החלק המעניין ביותר בראיון: תמונה
* בדיון על הכנסות חברי־הכנסת מהרצאות
ומאמרים.

של דיין בגיל ,22 בטרם איבד את עינו,
שלא פורסמה עד כה בישראל.

בדישפט
ס כ סו מאט הוא
האגס טען בי קורבנותיו 7א
התנגדו למעשיו וזבן 7א
היו אזה מעשי אונס
שלמה חליוואה נאשם בבית־המישפט
בירושלים באינוס אכזרי של חמש נשים,
בתקיפת אשד, נוספת, ובכמה פרטי אישום
נוספים.
הוא נידון ל 25-שנות מאסר על כל העבירות
הללו. רק שלמה לב־עמי, האגם
המנומס המפורסם, נידון לתקופת מאסר
ארוכה יותר — שלושים שנה — על כל
מעשי האונס שבהם הודה.
חליוואה לא הודה באשמה. הוא טען ל הגנתו
כי הנשים לא התנגדו למעשיו,
ולכן לא היה זה אונם, וכי גם בשעת מעשה
לא היתה חדירה מלאה של אבר מינו
לזה של המתלוננת, ולכן, לפי החוק, לא
הושלם האקט המיני, ולפי החוק אין אפשרות
להעמידו לדין על אונם.
כאשר נגזר דינו, ערער חליוואה באמצעות
בא כוחו, עורך־הדין שמואל בירגר
לבית־המישפט העליון.
באמתחתו היתד, טענה נוספת, כי מרשו
לא היה אחראי למעשיו בעת ביצועם,
מפני שהיה נתון בלחץ שאי-אפשר להתגבר
עליו, ואשר נבע מפסיכופטיה.
התנהגות בורוסה* טענה זו נתמכה
בשלוש חוות־דעת של רופאים פסיכיאטרים׳
על אף שכל אחת מחוות הדעת קבעה
כי חליוואה כשיר לעמוד לדין, ואינו חו לה
במחלת־נפש. לפי החוק, רק דחף ש הוא
תולדה של מחלת־נפש מוכרת מזכה
את הנאשם בהגנה של טירוף. על כן שלף
הסניגור, בבית־המישפט העליון, את חוות־הדעת
של ד״ר יואב קראום, שקבע כי
לחליוואה יש דחפים מיניים מוגברים, וש כינה
את מצבו כ״סכסופטיה״ .אולם גם
רופא זה קבע כי פסיכופטיה היא ביטוי
להפרעה באישיות, ולא מחלת־נפש מבחי נה
מישפטית.
לכן דחו שופטי בית-המישפט העליון את
טענתו זו של הסניגור. אולם מטענה זו
נגזרה טענה נוספת. חוות־הדעת של ד״ר
קראוס הכילה מישפט שאמר כי חליוואה
האמין שהנשים אונסות אותו. ואם אומנם
האמין בזאת, משמע שחשב בכנות כי הן
מסכימות למגע, ואפילו כופות אותו עליו.
אם כן, יש לדון אותו, לפי החוק, כפי
העולם הז ה 2204

התנהגותו המדומה. לכן חזרה הטענה כי כי הסכום שדרש מוחמד הוא מופקע, וסירהנשים
בעצם הסכימו למגע המיני, אם כי בו לנסוע. מרים, שהיתר, נואשת להגיע
רק בדמיונו של הנאשם, אך הוא אינו לבית האח, הסכימה לשלם 180 לירות,
אשם באינום, בגלל מחלתו.
כפי שדרש מוחמד עבור הנסיעה.
בית־המישפט קבע כי הדבר לא הוכח
נשיקה אחת. מרים היא אשה דתית
בבית־המישפט מפני שד״ר קראום לא נח וחסידת חב״ד, ומכיוון שחשבה שמוחמד
קר על מישפט זה בחוות־הדעת שלו, ולכן הוא יהודי, דיברה על ליבו כל שעת הנסילא
מצא בית־המישפט שחליוואה באמת עה, כי יחזור בתשובה, ואף ישפיע על
האמין כי קורבנותיו לא התנגדו.
אשתו שתדליק נרות בערב־שבת. אולם
כדי להוציא ספק, בדק בית־המישפט נראה, כי ליבו של הנהג היה נתון יותר
העליון כל מעשה אינוס לעצמו, כדי להי לשפתיה היפות של מרים מאשר לנרות־ווכח
שאומנם לא קיימת האפשרות כי השבת.
חליוואה האמין להסכמת קורבנותיו.
כאשר הגיעו למיסעף רעננה, סטה מה סכנת
הריו! .הקורבן הראשון העידה כביש הראשי, עצר את המונית וניסה
שהנאשם איים עליה בסכין שלופה, והוא לנשק את הנוסעת. היא הסבה את ראשה
הכחיש זאת מלכתחילה. אולם כאשר נמ והתנגדה, אד הוא אחז בכתפיה, הסב אליו
צאה הסכין ליד מקום המעשה, שינה את את ראשה וביקש ממנה להוציא את לשוגירסתו
וטען כי הבחורה היא אשר של נה. אז נשק אותה על פיה, בניגוד לרצופה
את הסכין ואיימה עליו. בית־המישפט נה.
לא האמין לגירסתו, ואף הוציא מתוכה
כאשר המשיכה בהתנגדותה, התניע את
את המסקנה שאם היתה הנערה צריכה מוניתו והביא אותה ללא תקריות נוספות
לאיים בסכין, הרי ידע חליוואה היטב כי לרעננה. היא היתה עדיין נדהמת והמומה,
היא מתנגדת למעשהו.
ולא רצתה שהנהג יידע היכן היא מתגוהנערה
השנייה סיפרה במישטרה שהוא ררת. לכן ירדה במרחק־מה מבית אחיה.
הפחיד אותה ואיים עליה. ואכן, הוא הו אד לדבריה המשיר הנהג לעקוב אחריה,
דה במישטרה בכד שאמר לה :״אם לא ומתיר מבוכה חזרה למונית, אשר הביאה
תתני לי, יהיה לד עוד יותר גרוע.״ באשר אותה הפעם ללא פגע לבית אחיה.
י להפרכת דבריו בענייו אי־חדירה לאבר-
כאשר נכנסה לבית, סיפרה את קורוכעל־מאפיה
אחמד
המין של הקורבן, הסיק ביודהמישפט מ תיה לאחיה, והוא, זעף ונרגז, רדף אחרי
שאלתו של חליוואה את הקורבן: מה תע הנהג כדי למחות בפניו ולהביאו למישט־דו׳׳חות
בסכום של

שה אם תכנס להריון? והיא ענתה שיש
לה אחות שתעזור לה. מישפט זה מגלה
את אמונתו של חליוואה כי אומנם הש לים
את המגע המיני, והנערה היתה צפויה
לסכנת הריון ממעשהו.
גם את הקורבן השלישי שאל חליוואה
מה יקרה אם ״בטעות חדר לה איזה חומר,
והיא תיכנס להריון.״ לדבריו, הרגיעה
אותו ואמרה שלא ידאג.
סימני אלימות. הנערה הרביעית הי־תה
תיירת שמסרה עדותה לפני המישפט,
• ולכן לא נחקרה על-ידי הסניגור. אד עדותה
היתה ברורה לחלוטין. היא סיפרה
כי חליוואה היה במדי־צה״ל ובידו נשק.
היא התנגדה בכוח לנסיונו לאנוס אותה,
ואף בעטה באשכיו. הכאב עיוור את הנאשם,
והוא התפתל מכאבים׳ אד לא ויתר.
הוא התיישב על ביטנה ולחץ בכוח
עד שהנערה התעלפה. בבדיקה רפואית
נמצאו על צווארו סימני חניקה ושיטפי-
דם. אלו, כמובן, אינם סימנים של הסכמה.
גם במיקרה החמישי היו סימני אלימות.
חולצתה של המתלוננת היתה קרועה, והוצגה
בפני בית-המישפט. גם היא סיפרה
על איומי סכין.
כל השיקולים הללו הצדיקו את מסק נותיו
של בית־חמישפט המחוזי. ולמרות
דובן־המריכה כרחוב יפת
מאמציו של הסניגור לא הסכים בית-
מקור פרנסה לשבע מישפחות
המישפט העלית לסטות מהם. כל ההרש עות
אושרו. גם גזרי-חדין אושרו מלבד
חשדנות חולנית. הכינויים שכינה האחד,
שהופחת מ 17-שנים ל 14-בלבד. רה׳ אף לא מצאו. מרים ואחיה פנו למיש־אולם
בית-המישפט צרף אחרת את העונ טרה, שחקרה ומצאה את מוחמד. הנהג סניגור את המתלוננת לא שיכנעו את
שים, הוא יצר חפיפה בין כל העונשים הכחיש את עניין המעשה המגונה וסיפר, השופטים, מה גם שגילו, כי קאזיס חקר
על האונס, והוסיף עליהם את העונש ה כי היא מנסה להעליל עליו עלילת־שווא, אותה יומיים תמימים על דוכך העדים בחמור
ביותר עביר העבירה הנוספת, וכד כיוון שהיא כועסת על הסכום הגבוה ש חקירה נגדית, והביאה לידי בכי.
יצ״ה חהופה של 70 שנות מאסר בלבד.
בהזכירו את החלטת שופטת־השלום, שגבה
עבור הנסיעה המייוחדת.
למרות הטע שצוטט ממיפרו של השופט
״ מו פרעת ״ ו״עויץ״ .שופטת הש האמינה לגירסת עדי־התביעה, אמר בית-
ייייד בזה.. :הפסיכופט מתנגש דם החוה לום, חנה שרון, לא קיבלה את גירסתם המשפט :״אבל לשבחה ייאמר שאין היא
ייייזיאה מליהוי נפשי יסודי שאיו היא של הנהג וסניגורו. היא מצאה את מוחמד לוקה באותה חשדנות מדהימה, והייתי
״י״ת יי יותר מאשר העיוור אשם בעיוו־ אשם במעשה מגונה, וגזרה עליו חצי שנה מרשה לעצמי לאמר חולנית, שנשמעה
י־ייי ״ ייא מזיא ריס-המישפט יי הסכמיפט מאסר־על־תנאי, ו־ 3000 לירות קנס. היא מתיר טענותיו של הסניגור.״
*ייו #מיח רימו>ייי #יו.ורז.
בית־המישפט לא ראה מקום להתערב
אף אמרה -כי העונש הוא קל, כיוון שמזלו
הפסיק הנהג את המעשה מייד בתחילתו, בהרשעה ובעונש שקבעה השופטת.
דרבי חיים
ולא המשיר בו.
העירעור הובא לביודהמישפט המחוזי המא פי השד
נ הג מו 1י ח
בתל־אביב, לפני השופטים דב לוין, ויק התיירת
רצתה?השפיע טוריה אוסטרובסקי־כהן ונחמיה בר. הם אבו־ אל־־ע אד־ ה
ע 7הנהג הערבי שמעו בסבלנות מרובה את טענותיו ההעיריה
דרשה להסיר את
ארוכות והנלהבות של עורד־הדין קאזיס.
?הדליק ;רות־שבת, הוא חלק על מסקנותיה של שופטת־דוכני
הפיתות סן המיררבה,
אף הוא גיסה זכשקה השלום, הביא עשרות דוגמות לטעויות ש ואילו
בג״צ התיר
עשתה, לדבריו, השופטת, ולסתירות ב״המתלוננת
היא מופרעת, אם נסעה עדויות המתלוננת ואחיה. הוא כינה את
את הצבתם שם
לבדה במונית בשעת־לילה!״ אמר הסני המתלוננת מופרעת, על שעלתה לבדה בששת
אלפים פיתות ואלף בייגלד נאפים
גור, חיים קאזיס, לבית־המישפט. הוא הגן לילה למונית. את אחיה כינה עד סובייק על
מוחמד אל־גרביה, נהג־מונית ערבי, טיבי ובלתי־מהימן, וקבע, כי השוטר ש מדי יום במאפיית הפיתות של בני סעיד
שהורשע בבית־מישפט השלום בכפר־סבא חקר בפרשה היה עד עדין, שביים עדות אבו־אל-עאפיה ביפו. חובבי הפיתות יעיבעבירה
של מעשה מגונה בתיירת.
דו, כי טעמן משובח, שלא לדבר על מיב־כדי
להתנכל לנאשם.
לבסוף, כאשר עורד־הדין ציטט קטע חר הטעמים שלהן. אף אנשי עיריית תל־ראשיתו
של הסיפור בליל אוגוסט בהיר,

בשנה שעברה. מרים קרוקוביץ, תיירת בת אייר מתוף פרוטוקול בית־המישפט אל־ אביב החליטו שהפיתות אינן עוד לטעמם.
29 מארצוודהברית, חסידת חב״ד ואם ל מטה, קצרה רוחם של השופטים. הם לא הם רוצים שאבולעפיה יכניס את דוכני ה ארבעה,
מצאה עצמה לבדה בחדרה, נאשר ביקשו אפילו מהתובעת האלגנטית, נורית מכירה שלו לתור המאפייה, הנמצאת בשירות־האוטובוסים
באותו לילה הסתיים. שניט, לענות, והשופט לוין קרא את בעלות המישפחה יותר משלושים וחמש
יחד עם נוסעים אחרים ניסתה לעצור מו החלטת ההרכב. הוא אמר, כי הוא מאמין שנים. העובדה, כי המאפייה מפרנסת שבע
לסניגור שהוא משוכנע בצידקת טענותיו, מישפחות של ערבים ילידי יפו לא כל־נית,
כדי להגיע לבית אחיה ברעננה.
מוניתו של מוחמד עצרה לידם. מרים ומרגיש הזדהות מלאה עם מרשו, אולם כך מעניינת את המושר בחוטים בעיריית
ויתר הנוסעים עלו למונית, והתמקחו על בכד אין כדי לקעקע את יסודות פסק -תל־אביב. מזה כמה חודשים מגיעים פק חים
למקום, מדי יום, ורושמים דו״חות
מחיר הנסיעה. הנוסעים האחרים חשבו, דינה של שופטת־השלום.
ה עו ל ם הז ה 2204

אכו־־אל־עאפיה
120 אלף לירות
לבעלי המאפייה. אנשי העיריה טוענים,
כי לא המאפייה מפריעה להם, אלא הדוכנים
עמוסי הפיתות על המידרכה המהודם,
לדעתם, מיטרד להולכי רגל ביפו.
אחמד אבולעפיה, מבעלי המאפייה נא בק
על כל דוכן ואיננו מוכן להזיז אף
אחד מהם מפני שהם מקור פרנסתו. ה עניינים
הסתבכו והלכו, עד שהגיעו אל
כתלי בית־המישפט. השבוע החליט בית-
הדין־הגבוה־לצדק לאפשר למישפחה הערבית
להשאיר את דוכני המכירה שלהם על
המידרכה. על אף שזכה בבג״צ .,עדיין נרגש
אחמד מכל האירועים האחרונים ש פקדו
את המאפייה שלו בחודשים האחרונים.
״כשלושה
חודשים אחרי הבחירות ל־ראשות־העיריה
הגיע פקח למאפייה ונתן
לי דו״ח בגלל שהצבתי את הדוכנים על
המידרכד״״ מספר אחמד, האח האחראי
על המאפייה .״למחרת הגיע הפקח עם שני
שוטרים, ואמרו לי שאם לא אכניס את
הדוכנים לתור המאפייה הם יקחו אותם.״
באחת ההזדמנויות התחנן פקח עירוני לפני
אחמד :״תן לי לקחת לפחות דוכן
אחד, זו הוראה מהבוס שלי.״
״קיימת באן אפליה״ .אבולעפיה
החל חושד, כי יש כאן כוונה ברורה להרוס
לו את העסק .״אולי זה בגלל שאחי
הצעיר חאמיס עבד בזמן הבחירות למען
המועמד של מיפלגודהעבודה ולא למען
שלמה להט, ראש־העיר. לדעתי אין להתעלם
גם מהעובדה שקיימת כאן אפליה —
אני ערבי וכל שכני בעלי־העסקים הם
יהודים,״ טוען אחמד.
המישפחה שכרה את עורד־הדין רחמים
נגר, על־מנת שייצג אותם בסבר הבעיות
עם הפקחים ובתי־המישפט. לא עזרו לו
לאחמד הריצות לעיריה. הדו״חות הגיעו
לסכום של מאה ועשרים אלף לירות וניי דות
המישטרה, ארבע במיספר, הופיעו
אצלו לפני שבועיים ורצו לקחת את ה דוכנים
בכוח. הוא אף נעצר לחקירה על-
ידי המישטרה. לבסוף לא נותרה לו
ברירה והוא פנה לבית־המישפט־הגבוה־לצדק
וקיבל ממנו את הרשות להצבת
הדוכנים על המידרכה.
מישפחת אבולעפיה רכשה את המאפייה,
שעמדה במקום עשרות בשנים, לפני 35
שנים. הסב אחמד מסעוד, שהוא כיום בן
74 התחיל בעיסקי אפיית הפיתות. ירש
ממנו את העסק בנו סעיד, שנפטר לפני
שנה וחצי. מאז מנהלים אותה ארבעה
אחים. הגדול שבהם, אחמד, בן ,24 צעיר
יותר הוא סאמי, בן ,22 אחריו חאמים,
בן ה־ .20 הוא לא רק עובד במאפייה אלא
לומד את מיקצוע העיתונות בשעות הערב.
ישנו גם חאלד בן ה־ 17 העובד במאפייה.
כולם ילידי יפו, לא יצאו מהמקום לעולם,
לא ביקרו באף ארץ ערבית או אירופאית.
כל חייהם סובבים סביב המאפייה. בימי
שבת וראשון הם סוגרים. בשבת, כאות
הזדהות עם השכנים היהודים, וביום ראשון
הם מבלים בחוג המישפחה. המרירות בקרב
המישפחה גדולה מאד בימים אלה. מה יהיו
הצעדים הבאים של עיריית תל־אביב,
ימים יגידו.

המאפיה הישראלית בקליפורניה

הדרה המישטרתי האמריקאי חושו את הפעילות הפלילית של היורדים

ידחוהתהץ לקנותניזן ן והסחיס
ן פני שבוע החליט בית־המישפט ב*
לוס־אנג׳לם להעמיד את יוסף זכריה
לדין, כחשוד ברצח אסתר ואלי ראובן.
שני חשודים נוספים, אליהו קומרצ׳או
ויהודה אביטל, המבוקשים על־ידי המיש-
טרה, לא התגלו עד היום.
יוסף זכריה הוא בעל עסק גדול לאלקטרוניקה
בעמק של לוס־אנג׳לס, הקרוי איזי
אימפורט, המייבא מכשירי-רדיו סטריאו
למכוניות.
לא היה זה עסק האלקטרוניקה היחידי
של זכריה. הוא שותף בעסקים רבים אח רים.
כך, למשל .,לפני כמה שנים, היה
קשור ברכישת עסק־אלקטרוניקה שפשט
רגל בצורה פיקטיבית (בהתאם לדו״ח
המישטרתי, שיתואר להלן) ואשר בין שות
להיות
קשורים בפעילות של פשע מאורגן.
רובם מאיזור בת־ים, השוהים בקליפורניה
כמה שנים.
חלק מהם בעלי עבר פלילי עשיר בישראל,
והם מתרכזים עתה בפעילות פלילית
בלום־אנג׳לם וקלכסיקו (עיירה בגבול
קליפורניה ומכסיקו, המשמשת מרכז להברחות)
.חלק משותפיהם שוהים בישראל
ומסייעים להם. חלק מהם פועל בצורה
בינלאומית בכמה ארצות. חברי הקבוצה
מעורבים בסחיטה, בהצתה, בהברחות־סמים,
בפישעי־ביטוח, בשוד ועוד. יש עדויות כי
חלק מקבוצה זו סוחט מישראלים אחרים
בעלי־עסקים, ויש עדויות כי חלק קשור
בתביעות־ביטוח המבוססות על הונאה.
הם קשורים עם רשתות של הברחת-

בקליפורניה (העולם הזה )2151 ותיארתי
בעיקר את מילחמת ההצתות והשדידות על
רקע השליטה בשוק האלקטרוניקה. במשך
השנה עבר המאבק למילחמה על השלטון
בסמים, בעיקר הברחות קוקאין מדרום-
אמריקה לתוך ארצות־הברית.
מכנה משותף
מ דירת אלמנטים פליליים ישראליים
י 1לקליפורניה נעשית בעיקר בדרכים
בלתי־חוקיות, דרך מכסיקו, או כתיירים, וה־שילטונות
חסרי־אונים מול ההגירה הבלתי-
חוקית של יסודות אלה. בדרך־כלל התהליך

( 1( 31101
^ ? 15 0 0 0

*ץ״*יי<9799#י•

17,1979

ז 6נ! 0י , 0 0ץ 6$ <)0ח 6י

!361׳ו18
חו 9ח)0110\^1
8ק018*6כא 8׳3׳ו*0083 1\108

לדווח למישטרה, אולם כשנה לאחר מכן
הוצתה מיסעדתו על-ידי אלמונים.
יהושע לוי ואברהם בן־אברהם נעצרו
לאחר מכן, בעת הצתת עסק אחר, והורשעו
על הצתה זו ועל הצתת מי ומי. השניים
פעלו אצל יוסף זכריה ויהושע לוי, שהפעילו
באותה עת את מיסעדת המלך דויד,
מול מי ומי האמורה.
כיום, אבי בן־אברהם שוהה בישראל,
ויהושע לוי הוא בעל עסק אלקטרוניקה,
הקשור בזכריה.
כעבור כמה חודשים הוצתה מיסעדת
תל אביב, באותו איזור, על רקע אותם
מניעים. לפני כשנה ניסה ג׳ון אפללו לקנות
את עסק האלקטרוניקה גי אנד אייץ, ונתקל
בסירוב. כעבור כמה ימים הוצת העסק,
ואבי בן־אברהם ויהושע לוי נעצרו כחשודים
בהצתה.
על העסק של התכשיטן שלום שחר נורו
כמה יריות, והישראלים יהושע לוי ודורון
שוורץ (בעלי עבר פלילי בישראל) נעצרו
כחשודים ביריות. שלום שחר סירב למסור
עדות לחוקרים, אחרי שקיבל מיברק מקרוביו
בישראל שקיבלו איום על חייהם, אם
שחר לא ישתוק. המישטרה סבורה כי שחר
נסחט על־ידי המאפיה הישראלית.
במיקרה אחר צולמה נערה ישראלית,

כותרת רא שית כעיתון מקומי בלום־אנג׳לס
הישראלים בעיקבות האיטלקים

נמלט קומרצ׳רו
הדרכון נשאר

יורד כח שיאן ליד העסק שנשרף ושנסגר
תביעת דיבה
פיו היה הטייס הישראלי אלי בכמן, ויש ראלי
בשם אריאל.
זכריה נעצר לפני חודש בנמל־התעופה
קנדי בניו־יורק, עת בא לקבל את פניה
של ישראלית בשם ירדנה טרגן, שנתפסה
בבואה כשברשותה יותר מקילו קוקאין.
ירדנה מתגוררת בריו־דה־ז׳אנירו עם בעלה,
ובעבר עבדה שנים רבות במיפעל של
טוביה אושרי ורחמים אהרוני מכנופיית
הכרם. אלי בכמן פתח לאחר מכן עסק
למוצרי־כתיבה, ואחר־כך עבר למכירות
מוצרי־אלקטרוניקה עבור זכריה וישראלים
אחרים. הוא גם משכיר את כישוריו כטייס
לנזקקים לו, ולפני שנה הבריח במטוס
את רחמים אהרוני ממכסיקו לקליפורניה.
גם כיום הוא מרבה בטיסות בין קליפורניה
למכסיקו־סיטי.
לפני שנה, ב־ 22 בנובמבר פירסמתי
כתבה׳ גדולה על המאפיה הישראלית

הוא שישראלי בעל רקע פלילי עושה חיל
בעסקים, ומביא אחריו את חבריו לשכונה,
המסייעים לו בעיסקי־הפשע ועסקים אחרים
שלו.
כנופיות אלה של ישראלים התרכזו
תחילה באיזור פיירפקס בלום־אנג׳לם, שבו
מרוכז המיסחר היהודי. שם נפתחו המיס־עדות
הישראליות, מועחעי־הלילה הישראליים,
ויתר העסקים המלווים מהגרים ישראליים.
לפני
כמה חודשים הכינו גורמים, הקשורים
במישטרת לום־אנג׳לם, מיסמך הקרוי
״קבוצות הפשע המאורגן הישראלי בדרום
קליפורניה״ .מיסמך זה מתפרסם כאן לראשונה,
והוא מתאר בנאמנות רבה את
המאפיה הישראלית במקום.

ת מ צי ת ה מי סמד:

קיימת קבוצה של כמה עשרות ישראלים,
הגרים בדרום־קליפורניה, ואשר אמורים

סמים במכסיקו, באמצעות עיסקי-אלקטרו־ניקה
משותפים בקלכסיקו.
מוצאם הישראלי, קירבת־המישפחה ביניהם,
קשריהם העיסקיים, והשפה שבה
הם מדברים יוצרת מכנה משותף אחיד
לפעילותם כחבורת־פשע בדרום־קליפורניה.

הצתות
ו ס חי טו ת
^ יד כמה מיקרים של הצתות וסחיטות
י • של ישראלים על־ידי חברי כנופיות
אלה. לדוגמה: הצתת מיסעדת מי ומי
בשדרת פיירפקם פינת רחוב ,45 אחרי
שבעליה קיבלו הצעה מג׳ון אפללו (שותף
וגיס של יוסף זכריה) להצתת העסק, כדי
לקבל פיצוי מחברת־ביטוח.
בעל העסק, הישראלי משה כרובי, העדיף

המתגוררת באיזור בברלי־היל, צילומי-
עירום, על־ידי חברי המאפיה, וקרוביה
התבקשו לשלם תשלומי־סחיטה גבוהים.
כמה עדים, שמסרו עדות במישטרה, הוכו
על־ידי ישראלים, ועסקיהם ניזוקו. כאשר
משה כרובי התלונן במישטרה, חתכו אל מונים
את צמיגי ארבע מכוניות מישפחתו,
ואיימו על חיי בניו. לאחר מכן נאלץ לשלם
2500 דולר, כהשתתפות בהגנה המישפטית
של אבי בן־אברהם, שהצית את מיסעדתו.
(כרובי אישר דברים אלה בשיחה עימי,
כאן בישראל, בימים אלה ).קורבנות לסחיטה
באיזור־העסקים הישראלי פוחדים למסור
עדות, והמישטרה נתקלת בקשיים
למצוא הוכחות.

העברות
ס מי ם
ואים פרץ מקלכסיקו נעצר על
* הברחות הרואין, וחשוד במישטרה
כאחדימראשי המבריחים. הוא קשור ביש ראלי
יוסף פרץ.
אבי בן־אברהם ויהושע לוי נראו פעמים
רבות בדירתו של פרון בקלכסיקו. מברקים
קבועים נוספים אצל פרון, שנראו
על־ידי המישטרה, הם דויד שמואל (שותף
לעסקים עם ג׳ון אפללו) ,שושנה דוגאס

קיימת קבוצה שר כמה עשרות ישראליים, הגרים בדרום קרנותיה
אשר אמורים להיות קשורים בפעילות שר נשע מאורגן ...מוצאם
הישראלי, קירבתיהמישנחה ביניהם, קשריהם העסקיים והשנה בה הם
מדברים, יוצרים מכנה משוחד אחיד לפעילות כחבורת נשע באיהר
(חברתו של יהושע לוי) ושלום צברי.
יוסף פרץ הוא עתה הבעלים של עסק
האלקטרוניקה מרקס פלייס בקלכסיקו. קודם
לכן היה שותף עם גידעון קוצר ובן־עמי
פרידמן, מנהל עסק אלקטרוניקה גדול
בלוס־אנג׳לס בשם סנטורי סיטי השקעות.
דויד שמואל נאסר בשנת ,1977 כאשר
מטוס פרטי נחת בלוס־אנג׳לס, והטייס
נעצר עם שותפו של שמואל לעסקים,
קרלום קלדרון. במטוס נמצאו כמויות של
מריחואנה. שמואל קשור במבריח־סמים
גדול בשם ריצ׳ארד אימפריאל, והשניים,
לדעת המישטרה, מספקים חלק גדול מן
הסמים לרשתות הישראליות.

׳!.:יסד שזז_?( 0 *1ץ^־ ז/\?1ר 0?1ז 1.־ 1וקף!

ץ י< .:ייו״ז

הונ או ת
ביטו ח
?ץ לק גדול מחברי המאפיה הישראלית
י י תבעו וקיבלו מחברות־הביטוח סכומי-
כסף גדולים על שריפות או שדידות שפגעו
ברכושם. לדעת המישטרה, התביעות
מפוברקות, ולמעשה לא נגרם להם כל נזק.
יוסף זכריה לבדו הגיש שש תביעות
על נזקים למיטענים שקיבל, ובימים אלה
הגיש תביעה על חצי מיליון דולר על
.נזקים מגניבות בעסק שלו בעמק. שלושה
ישראלים נאסרו על־ידי המישטרה בברלי-
היל על פריצות מסוג זה. השלושה הם
מיכאל אבן־עזר, עמי רוזנברג והנריק
גרוסמן. אבן־עזר נהג במכונית של עסק
האלקטרוניקה של יוסף זכריה וג׳ון אפללו.

ני תו ח
ומס קנו ת
;ך ץ בורות־ פשע אלה מרוכזות סביב
* י 24 חשודים עיקריים, הקשורים בסוגי-
פשע שונים.
החבורות נזילות ביותר בהרכבן, ומחליפות
חיילים בקצב מהיר, בהתאם לביקורי
ישראלים במקום.
כמה שמות מסתמנים כעומדים במרכז
הפעילות: ג׳ון אפללו, יוסף זכריה, והקשו רים
בהם, כמו פרץ ופרון. החיילים הקבועים
של חבורה זו הם אבי בן־אברהם, יהושע
לוי, דורון שוורץ, חיים סי 0ו.,יעקב חפץ,
יהודה אביטל; אלי קומרצ׳או.
עד כאן הדו״ח המישטרתי.
הדין־וחשבון, שהופץ במספר טפסים מצומצם,
כולל גם רשימות של כל העסקים
האלקטרוניים ובעליהם. חלק מרשימות
אלה דלף גם ־לרשתות הטלוויזיה, שמיהרו
לפרסמן, ללא בדיקה עצמית.
הדו״ח, כמו מיסמך זד 11 המפורסם בארץ,
הוא למעשה ריכוז מידע שבידי
המישטרה, ולא תוצאות בדיקה יסודית.
מכאן שהעובדות הנאמרות בו שוות בדיוק
את הנאמר בהן.
כך, למשל, כתוב בדו״ח כי אחד מבעלי
עיסקי־האלקטרוניקה הגדולים בקליפורניה,
אמנון בחשיאן, קשור ביוסף זכריה, וכי
גם העסק שלו נשרף כחלק ממערכת השרי פות
המדומות. עובדות אלה אף שודרו
ברשת אן־בי־סי, שגם צילמה את העסק
המחודש אחרי השריפה ישל בחשיאן. על
השריפה כבר נכתב לפני שנה בכתבה על
המאפיה הישראלית בקליפורניה.
האמת היא, כמובן, שבחשיאן לא היה
מבוטח כלל, ונזקי השריפה, שהגיעו ל־1.4
מיליון דולר, לא כוסו על־ידי איש. האש
הוצתה על־ידי מתחרים שלו בעיסקי-
האלקטרוניקה, שנפגעו ממחיריו הנמוכים.
בחשיאן מתחרה עם משה בזכריה ואח רים,
שהוכרזו בדו״ח, המוכרים בעיקר
מכשירי רדיו למכוניות. בעוד הם מייבאים
מיפאן מכשירי־רדיו חדשים ומוכרים אותם
ב־ 50 דולר האחד לסוחרים, קונה בחשיאן
מכשירים פגומים ב־ 8דולר האחד, מתקנם
ומוכרם ברווח נאה, במחיר של 24 עד 36
דולר האחד. אגב, הוא ביחסי-עסק גם עם
זכריה, השולט בעיסקי־האלקטרוניקה בעמק.

פרקי הדו״ח המישטרוד על הפשע הישראלי המאורגן
הצתות, סחיטה, סמים, הונאת־ביטוח, פריצות, רכוש גנוב

בשעתו חשדה המישטרה בבחשיאן בקשר
עם ההצתה של מיסעדת מי ומי, שכן הוא
היה מבעלי מיסעדת המלך דויד הסמוכה.
אולם באותה עת ועד היום המיסעדה נמסרה
לתיפעול לאחרים, בתקופת השריפה
ליוסף זכריה ואביו אלי, כך שלאמנון בח־שיאן
לא היה כל עניין בתחרות בין
המיסעדות. צירוף שמו לשמות יתר היש ראלים
גרם לבחשיאן נזק, ופרקליטו פנה
במיכתב לרשת אן־בי־סי ותבע תיקון המעוות,
ופיצוי של שני מיליון דולר.
בחשיאן נאלץ לסגור את העסק שצולם
ברשת הטלוויזיה, שכן איש אינו רוצה
בעסקים עם מי שקשור במאפיה הישראלית,
ועוד בפשע כמו חיתוך ופיזור גופות-
אדם.
נזק דומה, אם כי פחות בהיקפו, נגרם
על־ידי חקירות המישטרה האמריקאית נגד
המיסעדן רפי שאולי, הנחשב בעיניה
כמנהיג מבריחי־הסמים הישראליים. אולם
בעוד שלגבי שאולי ניתן למצוא סימוכין
בפסק־הדין של השופטת ולנשטיין במישפט
בצלאל מיזרחי־הארץ, שבו התייחסה ל-
עיסקה שעמד לעשות עם עבריין־הסמים
ראש צלניק, הרי קשירת שמו של בחשיאן
בגיבורי הפשע הישראלי בקליפורניה היא
ממש מופרכת, וללא כל ביסוס.
כך או כך, מישפטו של זכריה יזניק
שוב את שמה של ישראל לכותרות בקשר
לעיסקי־פשע, ואין ספק כי במישפט יתגלו
פרטים נוספים על המעורבות הישראלית
בפשיעה שם.

מ הוא
יוסף 1כריה*
״יוסף זכריה אינו רוצח!״ כך קובעים
בהחלטיות כמה גורמים, המכירים את
הצעיר עוד מתקופת שהותו בארץ.

זכריה נולד בחולון לפני 27 שנים. הוא
סיים עשר כיתות־לימוד, ועבד במשך
תקופה קצרה בעבודות שונות, בלתי-
קבועות, ביניהן כחשמלאי בבדק בנמל-
התעופה לוד.
במישטרת ישראל מייחסים לו פעילות
עניפה בעסקים בלתי־כשרים. זכריה לא
שירת בצה״ל ביגלל עברו הפלילי. עד שנת
1970 מייחסת לו המישטרה בארץ עבירות
מסוג גניבות, החזקת רכוש גנוב, שוטטות
וגרימת חבלה גופנית.
בין השנים 1969—1970 נעצר ושוחרר
שמונה פעמים. הוא היה קשור לחבורת
בת־ים — חבורה של עבריינים ובדוקאים
ידועים, שבראשה עמדו ניסים לביא, המרצה
עתה תקופת־מאסר של 14 שנה על שוד
מזויין בבנק הפועלים בראשון־לציון, וחביב
אבו זמיל.
על אנשי חבורת בת־ים נימנה גם אלברט
(״בבר״) דהן. בבר נחשד על-ידי המישטרה
בראשית שנות ה־סד כשותף ברצח של
עודד קליפצקי, בעלה לשעבר של שירי
דנוך, אחותם של האחים דנוך וגיסתו של
רחמים (״גומדי״) אחרוני.
בין מכריו של זכריה באותה תקופה
היה גם שימעון פוני, שהיה מעורב בשנת
1972 בשוד הגדול בבנק באשדוד.
כינויו של זכריה, באותה תקופה, היה
״סבוי״ ,כי נהג להסתובב עם חבריו ליד
קולנוע סבוי בחולון.

אב אדי זכריה
שותף במיסעדף! —

יוסף זכריה ירד מהארץ לפני שמונה
שנים. הוא התגורר בלוס־אנג׳לס עם אשתו,
ילדיו והוריו. בשכונת מגוריו גרו גם אסתר
ואלי ראובן. רישמית ידוע כי זכריה ניהל
חנות למימכר מערכות־סטריאו בשם איזי
אימפורט.

יגאל לביב !

קולנוע יומן החדשות

<• לפני שבועות אחדים נפגשו בעלי
בתי־הקולנוע בתל־אביב עם ראש־העיריה.
באותה הזדמנות הודיע להם שלמה להט
על סיכוי להורדה מסויימת במיסי־העיריה,
אבל באותו הזמן הזהיר שבית־קולנוע ש לא
ימלא אחר כל הוראות העיריה, בנוגע
לתקנות היגיינה, ניקיון או עישון, לא
יזכה בהנחות אלה. בעלי בתי־הקולנוע
ניסו לטעון שאין באפשרותם לכפות על
הציבור המבקר אצלם את תקנות העי-
ריה, מפני שסדרניהם, שהם כולם נכים,
עומדים חסרי־ישע מול קהל המפר סדר,
ואילו המישטרה אינה משתפת פעולה.
תשובתו של להט היתד, קצרה ועניינית:
״אז תשכרו בריונים״.
#בשבוע שעבר התנפלו שני אנשים
על אלון גרבוז, מנהל סינמטק תל־אביב,
המופעל על־ידי העיריה, חטפו מידיו כרטיסים,
וכשניסה להיאבק עימם, חטף כמה
מכות יבשות. יחד עם הממונה עליו בעי-
ריה, יוסי קיוסו, שהיה במקום, השתלט
על אחד התוקפים. המישטרה הוזמנה, אד
לם בוששה לבוא. גם אחרי קריאה שנייה
לא מצאה לנכון לשלוח ניידת, ובסופו של
דבר, שוחרר העבריין.
אולי צריך להחזיר לצ׳יצ׳ את העצה
שיעץ לבתי־ד,קולנוע: תשכור בבקשה
כמה ביריונים לסינמטק.
י• היכונו לפצצת־צחוק ישראלית חדשה,
ושמה נישואין נוסח תל־אביב. בעלי
הסרט, סירטי נח, היודעים: כנראה, מהו
טיב הסחורה שבידם, החליטו חגיגית לא
להזמין מבקרים מסוכנים להקרנות מוקדמות•
היחידים שנוכחותם רצוייה בהקרנות
אלה, הם מחברי הרשימות המוקדמות
המתחייבים בנפשם לאמר רק מחמאות,
פן תאבד מישרתם. לכן לא נישקפת
מצידם שום סכנה. אחדים מן המבקרים
הוזמנו בכל זאת להצגה מיוחדת שנערכה
לסרט בבית הלוחם באפקה, הצגה שהיתה
שמורד, ומוגבלת לנכים של מאה וחמישים
אחוז ויותר.

ג׳יל קלייכורג בתפקיד קאתרינה ב״לה לרנה
״שתי פנים ללבנה״ —
סרטים אמוא והירח
רבים מן המשוגעים־לקולנוע שהגיעו
לפסטיבל הסרטים המחודש של ונציה השנה׳
רצו לראות, בראש וראשונה את לה
לונה (הלבנה) של ברנרדו ברטולוצ׳י. היו
שבאו לברר, היו שבאו לקלל, והיו סתם
סקרנים, אבל בעיני כולם׳ היה זה מוקד
האירוע כולו.
אחרי שלוש השנים שחלפו מאז ,1900
אחרי סיפורים ואגדות אין סוף על נפתולי
וצירי הלידה של הסרט הזה, הביא
הנער (בן ה־ )38 המתמרד של הקולנוע
האיטלקי את פרי־דמיונו החדש לעולם.
עוד לפני שכבו האורות באולם, כבר
ידעו הכל מדוע קוראים לסרט כפי שקור-

קאתרינה על בימת האופרה כ,,נשף. המסיבות״ של ורדי

ג׳יל קלייכורג עם מתיו כארי
האם והילד

״אחת נראית לעין והשנייה ניסתרת״

אים לו .״שתי פנים ללבנה, אחת נראית
לעין והשנייה נסתרת. כך גם לגיבורת
הסרט, קאתרינה: זמרת אופרה ואם לנער
בן .15״ ההסבר הוא של ברטולוצ׳י עצמו.
התינוק והאם. משום כך, לא התפלא
איש כאשר בסצנת הפתיחה נראית כוכבת
הסרט, ג׳יל קלייבורג, רוכבת על אופניים
בדרך כפרית באיטליה. על מושב קטן,
מתחת לכידון, תינוק שפניו מופנים כלפי
אמו. השעה שעת לילה מוקדמת. השמיים
כחולים כהים, השדות אפופים חושך וערפל.
האשד, רוכבת ומחייכת אל התינוק,
הוא מתבונן אליה ואל הלבנה הנשקפת,
חיוורת, מאחוריה, על הרקיע. בהדרגה,
מתמזגות פני־האשה ופני־הלבנה לדמות
אחת בעיני התינוק.
כשנשאל ברטולוצ׳י, במסיבת העיתונאים
שאחרי הסרט, איך היה מסכם את לה
לונה, השיב, שלדעתו, חמש הדקות שבאות
אחרי סצנת הפתיחה הן תמצית
הסרט כולו. ההמשך אינו אלא פירוט המרכיבים
של חמש הדקות האלה .״התינוק
שוכב, עירום, על מירפסת שטופת־שמש
בבית כפרי באיטליה. אמו טובלת
אצבעה בדבש ומגישה לו על־מנת שילקק.
התינוק בולע את הדבש ומתחיל להשתעל.
הוא נחנק מן הדבש של אמו. אחר־כך,
משתנה האור, הערב יורד, האם רוקדת
טוויסט על המירפסת. התינוק מנסה למשוך
את תשומת־לבה, צועק ומתפתל נואשות,
אבל ללא הועיל. האם עולה על מעקר,־ד,מירפסת
הנמוך, רוקדת כסהרורית,
כאילו היתה על במה. התינוק מחפש נחמה
בין זרועות סבתו, היושבת בכורסה
וסורגת. חוט־הצמר עדיין קושר אותו לאמו,
הרוקדת עכשיו עם גבר, שרק צלליתו
נראית לעין. צעיר, נמרץ, מתנועע בביטחון,
בידו האחת סכין ובידו השנייה
דג שעמד לצלות באש, לפני שהצטרף
לריקוד.״ שוב, התיאור של ברטולוצ׳י
עצמו.
שני זרים. המוסיקה, הלבוש, הריקוד,
הכל ממקם את הפרולוג אי־שם באמצע
שנות השישים. ההמשך מפתח את הזרעים
שנזרעו בדקות ראשונות אלה, כאשר הסיפור
עושה קפיצה בת 15 שנים בזמן,
לתקופה שלנו. העלילה עצמה מתחילה
בניו־יורק, בביתה המפואר של זמרת אופרה
מפורסמת, המתוכננת לצאת עם בעלה
ובנה לסיבוב־הופעות באיטליה. דקות
ספורות לפני שהם יוצאים מן הבית, מת
הבעל מהתקף־לב, והסרט ממשיך ומספר
את מערכת־היחסים שמתפתחת בין האם
ובנה, במיסגרת סיורה באיטליה. שניהם
זרים בתוך ארץ זרה וזרים זה לזה, מפני
שלאם לא היה אף פעם פנאי, לפני כן,
לטפל בבנה, והיא אינה יודעת מה לעשות.
הבן מנסה למשוך תשומת־לבה של ה אם,
אולם זו עסוקה מדי בקאריירה שלה.
הוא מתחבר עם בני גילו, האיטלקים,
נגרר לשימוש בסמים, הולך לאיבוד בתוך
עולם של שפע, שבו הכל מוגש לו על
מגש של כסף, אבל אין איש שמחזיק את
המגש. תגובתה של האם קאתרינה, כשהיא
מגלה את מצב בנה, היא, קודם כל,
תדהמה. היא אינה מבינה מאומה. היא
מתאמצת לחדור אל תוך עולמו הפנימי,

כרנארדו כרטולוצ׳י עם מתיך כארי
הבמאי והילד
העו ל ם הז ה 2204

שנדמה היה לה מובן מאליו לפני כן,
ומרוב מאמציה צף ומתגלה קצה־הקרחון
המסוכן של תסביך אדיפוס שהאם והבן
קורבנותיו במידה שווה. מסע משותף לתוך
עברה של האם מביא בסופו של דבר ל פתרון
תעלומה שהטרידה את הנער ועוז רת
לו לעבור את מחסום ההתבגרות. כל
אלה מרכיבים את שלבי הסיפור, ומשולבים
בו הופעותיה של האם על בימת ה אופרה
ושביבים מאורחות־החיים של בני-
העשרה באיטליה היום.
״זאת
מלודרמה נאפוליטנית.
צריכה להיות מלודרמה נאפוליטנית,״
טען ברטולוצ׳י במסיבת העיתונאים ,״ביטוי
הוקרתי לדאגלס סירק ולאופרה האיטלקית.״
ואכן, לא במיקרה יש לאופרה
תפקיד בולט כל־כך בסרט. זה עיסוקה של
האם, זה קובע את סיגנון הסיפור, וה מוסיקה
אפילו מספקת רמזים לבאות. למשל,
ביצוע בלי מסיכות של סצנה מנשף
הנזסימת של ורדי, היא שמסיימת את
הסרט אחרי שגם בו הוסרו המסיכות. מע ריצי
ברטולוצ׳י טענו שאין בתסביכי אדיפוס
שום דבר חדש, שזהו סתם רומן אשר
חסר את הרבדים הסוציאליים והפוליטיים,
שהיו עד היום מרכיבים ראשונים במעלה,
בכל סרטיו. ברטולוצ׳י, הקומוניסט
לשעבר, הצליח אפילו לעורר זעם כש הציג
קריקטורה לעגנית של פעיל מיפלגה
רם־דרג, שבו נתקלת קאתרינה לקראת
סוף הסרט. הוא נוהג במכונית ב־נז־וו יקרה,
הוא מלא גאווה על תפקידו ועקרונותיו,
ומצהיר כבר מן הרגע הראשון, שהוא,
החבר הנאמן למיפלגה, שייך למחנה המנוגד
לזמרת, שהיא אמריקאית.
סיגנון העגבים שהוא נוקט לאחר מכן
וסיפורי מעלליו אינם מותירים הרבה לכבוד
העצמי של האיש, וכמובן שהקומד
ניסטים האיטלקים הקנאים קיבלו את ה סצנה
בשריקות ובכעס.
ההימור הגדול. אולם, הפוליטיקה
אינה מעניינת כלל את ברטולוצ׳י בסרט
זה. זאת, כנראה, היצירה האישית ביותר
שלו. הוא הודה שבשעת עשייתה השקיע
הרבה ממערכת היחסים בינו לבין אמו
בתוך הסיפור שעל המסך. למזלו נתקל
בשחקנית כמו ג׳יל קלייבורג, שהיתה
מסוגלת להעשיר ולהרחיב את האספקלריה
הפרטית הזאת באישיותה.
״זה היה ההימור הגדול ביותר שלי עד

קאתרינה (קלייכורג) באה הביתה
בין אהבת־אם לבדידות
יום,״ היא אומרת. כאשר נטלה על עצמה
את התפקיד, היה ההימור גדול שבעתיים,
מפני שבאותו שלב דובר על יחסים
מפורשים בין האם ובנה, ולא רק על התעלסות
שנפסקת בעודה באיבה, שכפי ש זה
נראה בגירסה הסופית. התפקיד נועד
בעצם לשחקנית אחרת, ליב אולמן, אולם
כשזו לא יכלה להשתחרר מהתחייבות
להופיע על בימת התיאטרון בניו־יורק,
פנה ברטולוצ׳י אל ג׳יל.
כמוהו, גם היא נזכרה באמה, שעה ש התלבטה
בעיצוב הדמות .״לרגע נדמה
העו ל ם הזה 2204

קו לנו ע מ עו רו
התפע לו ת
הבריחה מאלקטרז וחן,
תל־אביב, ארצות־הברית) — כל
סרט נוסף של דון סיגל מעורר
מחדש התפעלות. החסכנות והיעילות שבה הוא משתמש
באמצעי״הקולנוע כדי להעכיר את סיפוריו לצופה, השליטה
המוחלטת בחומר ובעריכתו, מצביעים שוב על העובדה שהוא
אחד היוצרים המהוקצעים ביותר של הקולנוע האמריקאי.
הפעם הוא עוסק בשטח מוכר היטב: סירטי בלא וברי חה.
הסיפור מבוסס על מעשה שהיה, פריצתם של שלושה
אסירים מן הכלא המפורסם באלקטרו, זמן קצר לפני
סגירתו. במרכז הסיפור, דמותו השתקנית, הקשוחה והנחושה
של קלינט איסטווד, שמישחקו נוצר באילו במיוחד
לסרטים של סיגל: ממעט בתנועות, בל מעשה יש לו תכלית
מוגדרת ושום דבר אינו קורה בטעות.
המרכיבים של סיפורים מסוג זה מוכרים היטב: האסיר
הבודד מול מימסד הסוהרים, מצד אחד, ועולם האסירים
מצד שני, הומוסקסואליות וגזענות מאחרי הסורגים, מנהל״
בלא סדיסטי המתפאר באטימות המוחלטת של המוסד
שלו, חיטוט וחיפוש דרכי יציאה, ולבסוף ביצוע הבריחה
הסופית.
כל מה שנוגע לשלבים שונים אלה, ולתיאורם, אין
לסיגל הרבה מה לחדש, ונראה כי אינו מתאמץ אפילו
בכיוון זה. עיקר מעייניו נתונים לבניית בל סצנה כן שאפשר
יהיה לסחוט ממנה את מרב העוצמה הדרמתית, הנעה
מתוחכמת של המצלמה בעזרת הצלם. ברוס סורטיט, כדי
להמחיש את תחושת המרחב הסגור שבו נתונה העלילה,

קלינט איסטווד: הנחוש הקשוח והשתקן
או מערבת היחסים שליט־נשלט שלפיה מתנחלים החיים
בכלא.
למעשה, מצטיין הסרט במה שהצטיינה הבריחה עצמה :
שימוש נבון ותכליתי בפרטים קטנים כדי להרכיב תמונה
כוללת. ואם זה לא חורג מן השיגרה המקובלת של גיבור
המבצע את הבלתי-אפשרי, זה לפחות מבוצע הרבה יותר
טוב מן הרגיל.

נעקבותהב >ו ב
ה מו ד רני
כרך למבוגרים בלבד (סטודיו,
תל־אביב, ארצות־הברית) —
שם מסורבל ומשונה זה מסתיר
את הסרט השני שביים התסריטאי פול שרדר( .סירטו
הראשון, צווארון כחול, יוצג גם הוא בקרוב, בתל״אביב).
הפעם, יש לסיפור גוון אישי למדי. גיבורו, הוא איש־תעשייה
מעיירה קטנה ופוריטנית, המחפש את בתו שנעלמה
בין בתי־הבושת, אולפני הסרטים הפורנוגרפיים ומעו־רות
הסטריפ-טיז של החוף המערבי. שרדר עצמו נולד
בעיירה קטנה ופוריטנית, ולבן הוא יודע על מה הוא מדבר
כשהוא מתאר את הלם האב הנפגש עם עולם שעד אז היה
בעיניו, בגדר אגדה מתועבת בלבד.
אלא ששרדר התסריטאי והבמאי מתקשה להשליט
מישמעת על החומר שבידיו. האב הנקרע בין זעם, דאגה,
צער וחרדה, מתגלה כברנש קשוח המסתדר עד מהרה
בזרמי הביוב של הכרך שבו הוא מחפש את הבת. רעיונית,
משרת שוני זה את שרדר, המתכוון להראות כי אנשים
נישאים נסחפים ברוח בלחץ האירועים, ואדם אינו יותר
מאדם, בין אם הוא פוריטני מאמריקה התיכונה או רועה-
זונות לחוף האוקיאנוס השקט. פסיכולוגית, המעבר של
ג׳ורג׳ סי. סקוט מדמות של ראש-ועד הורים מהוגן, לביריון
קשה־עורף, חלק פחות.
זאת ועוד — הנושאים של סירטי פורנו במחתרת, סחר
בנערות ומחאה חברתית, מספקים יותר מדי פיתויים לשימוש
בדפוסים ישנים והמישפטים שחוקים, והוא אינו

היה לי שזו אשד, פאתטית, אומללה, ורגע
לאחר מכן הייתי משוכנעת שמדובר במכשפה
אמיתית. גילמתי את האם והזדהיתי
עם הבן, חשתי קרובה יותר לילד מאשר
להורה, וזכרונות יחסי עם אמי לא הירפו
ממני. לעתים אני אפילו מדברת בסרט
כמוה.״
מלבד המיבחן הרגשי שבו העמיד אותה
הסרט, היה זה גם מיפגש עם הבמאי הפתטי
ביותר שהכירה .״אם בחזרה הוא
מסביר שרצונו, כי תשבי בצורה מסויימת
עם היד נשענת על הכיסא, ואחרי האיפור
וכיוון האורות את יושבת לפני המצלמה
ושכחת להשעין את היד, הוא מפסיק ומתחיל
מהתחלה. הוא יודע היכן צריך להיות
המרפק וכיצד צריך ליפול האור אם ה מרפק
מונח כך, ובאיזו זווית מופנה הגוף
באותו הרגע.״
במשך חודשים ארוכים התלבט ברטו־לוצ׳י,
ולא ידע להחליט עד איזה שלב
לפתח את היחסים האסורים בין האם לבן.
רק בערב שלפני צילום הסצנה שבו צריכה
היתה ג׳יל קלייבורג לתנות אהבים
עם מתיו בארי, המגלם את הבן, התחרט
הבמאי והחליט ש״אחדי סצנה כזאת אין
עוד לאן ללכת, זה הסוף״ .אופי הסצנה
השתנה והבן נרתע לפני הרגע המכריע.
ההתעוררות המינית. העניין ה
שלוש
יצאניות במאורת־לילה בחוף המערבי
מצליח תמיד לעמוד בפניהם. זה מתחיל ביצאנית בעלת
לב-הזהב, וזה נגמר בבת המתקוממת נגד רודנות הוריה.
ואף-על״פי-כן, יש בסרט רגעים משכנעים מאד, שבהם
מעוררים שרדר וסקוט תחושת אימה שנובעת ממיפגש בין
שני עולמות שונים כל-כך שרק האלימות משותפת להם.
וכרגיל, בעימות מסוג זה, את החשבונות משלמים אלה
שנמצאים בתווך, בין הניצים.

עיקרי והבלעדי של ברטולוצ׳י בכל הסרט
הזה הוא מערכת־היחסים שבין האם לבנה.
מצד אחד, אשה שחיה חייה על הבמה
ושוכחת לעתים, כי בחוץ צריך להפסיק
את המישחק (זה מזכיר קצת את הכל אודות
חווה של מאנקייביץ׳) ,אשה שאי־שם
במעמקי נפשה היתה מעדיפה שבנה לא
יגדל כדי שהיא לא תזדקן שכן, שני ה מושגים
רודפים זה את זד. בתודעתה. מצד
שני, נער שעובר את כל יסורי ההתבגרות
של שנות השבעים המאוחרות ללא
עזרה וללא מישענת, נער, בשלב ההתעוררות
המינית — המודגשת בעזרת סצנה
מתוך ניאגרה של הוקס, שבה מעכזת מרי-
לין מונרו על פני מסך ענק — אהבת
אס, בדידות וניתוק בארץ זרה, יוצרים
בלבול, שהמיפלט היחידי מפניו, לפחות
כך נראה לו, הוא הסמים.
מאתיו בארי וג׳יל קלייבורג, שסבתה
היתה זמרת־אופרה כמו קאתרינה( הודו
בסוף ההסרטה שגדולתו של ברטולוצ׳י
היתד, בכך שהשתמש בנתונים האישיים
של כל אחד מהם, כדי לעצב סופית את
הדמויות בסרט, ומכאן הזהות המוחלטת
של השניים עם תפקידיהם. וכדי שגם בר-
טולוצ׳י ירגיש בבית, מתנהל חלק מן ה עלילה
בסביבות עיר מולדתו, פארמה.
אפשר להבחין שם אפילו בחווה מ־.1900

רגש ועדינות. אבל, כל מה שאינו
נוגע לשתי הדמויות הראשיות, מקבל
בסרט ממד חולף ומישני בלבד. אומנם,
כמה מן האפיזודות הקצרות נחרטות היטב
בזיכרון, כמו הסצנה הקצרה שבה גבר
אלמוני (פראנקו צ׳יטי, ידידו האישי של
פאזוליני בעבר) ,מנסה לחזר אחר הנער
שנמלט מביתו, ועושה זאת ברגש ועדינות
שאינם נופלים מן הרגעים הרומנטיים
ביותר שידע הקולנוע, או הפגישה בין
האם לנער המספק סמים לבנה, קטין ערבי
המתגורר בשכונת עוני, שיחה שבה כל
העצב והתיסכול של הפרולטריון המרוד
החדש של אירופה, באים לידי ביטוי. אם
סצנות אלה שוליות, ונדמה כאילו בר־טולוצ׳י
רצה לצאת ידי חובה ולפרוע
בהם, התחייבויות מוסריות, יש מרכיבים
אחרים בסיפור שהם מסוכנים יותר. ההתמכרות
לסמים קשים כתחליף לאהבת
אם, וגמילה מסמים ברגע שהאהבה חוזרת,
עניין שפותר ברטולוצ׳י כלאחר יד.
בסרט ישנה גם תעלומה, אבל קיומה אינו
ידוע לצופה, אלא לקראת סוף הסרט, כך
שפתרונה אינו מעסיק אותו במיוחד, דבר -
זה אינו עולה בקנה אחד עם מיבנה נכון
של עלילה. אצל במאים אחרים, זה היה
אסון. אצל ברטולוצ׳י, זה ליקוי, אבל יש
פיצויים רבים כל כך, שלא קשה להתנחם.

שיחר־הנ
ד־ בהסטלה
ועד־העובדים שהכריז על סיכסוך־עבודה
בעיקבות הנזיפה שנתן מנכ״ל הרשות,
יוסף (״טומי״) לפיד, למנהל מחלקת-
החדשות, ,חיים יכין, לא יממש את
איומו בהשבתת הטלוויזיה.
במגעים בין הוועד לבין לפיד התחנן
לפיד ממש לפני הוועד, שלא לשבות ולא
להסעיר שוב את רשות־השידור. בין שני
הצדדים הוחלט כי השביתה לא תתקיים,

חרות, לתפקיד הדובר. אחרי שהליכוד
עלה לשילטון, לא היה טבעי מכך שעמירב
יישאר בתפקידו, והוא הפך מהר מאד יד־ימינו
ואיש־סודו של יושב־ראש הוועד
המנהל, הפרופסור ראוכן ירון, ומאוחר
יותר של המנכ״ל — הקומיסר יוסף
(״טופי״) לפיד.
עתה נראה כי הליכוד החליט להעניק
לעמירב פרס על שירותו הנאמן. אם אומנם
יקבל עמירב בן ד,־ 30 את התפקיד, הוא
יהיה המנכ״ל הצעיר ביותר בשירות הממשלתי.

3־ר!ה או עוזרת
המיסמך הסודי ביותר היום ברשות-
השידור הוא מיסמך שהכין סמנכ״ל הרשות
לענייני מינהל וכספים, שדמה עכאדי,
בעניין הדירוג־מחדש של עובדי הרשות.
אחרי גל של טענות מצד עובדים מקופחים,
החליט עבאדי לארגן־מחדש את כל מערכת
הדרגות.
עבאדי אינו מוכן לגלות את התיכנון-
מחדש שלו. כל מי שרוצה לדעת מה
הדירוג החדש, חייב ללכת לעבאדי ולשאול.
הלה מסתיר את התיק, מציץ לתוכו
ואומר לעובד את דרגתו החדשה.
רק אחרי כמה ימים של מישחקי־מחבואים
התגלתה הסיבה לכך שעבאדי מסתיר את
המיסמך. את תוספת־ד,דירוג הגדולה ביותר
קיבלה מזכירתו האישית, שרה כהן.
עבאדי לא יכול היה להעלות יותר את
כהן בדרגה, כשהיא על תקן של מזכירה,
לכן נתן לה תואר של עוזרת־הסמנכ״ל,
דבר שאיפשר לו לתת לה שכר הרבה
יותר גבוה.
מי שזכה בתוספת ראוייה־לשמה היתה
מזכירת המנכ״ל, רוחמה איילץ. רו חמה,
שהיתה מזכירת שלושה מנכ״לים
שקדמו לנוכחי, גילתה נאמנות בלתי-
רגילה ליוסף (״טומי״) לפיד, ועתה נתן
לה עבאדי את הפרס על כך.

חסי וניסו־ בקזזסדיה

לא־ נזוף יכין
לשמור על הסיר
וכי לפיד ייקח בחזרה את הנזיפה שהכניס
לתיקו האישי של יבין. הבקשה היחידה
של לפיד היתד, שהוועד לא יתן פירסום
להחלטה, ושאמצעי־התיקשורת לא יידעו
על ביטול הנזיפה.

נ ץ דובד 1ח דמונכחד^ת
רשות־ר,שידור עומדת להפסיד את הדובר
שלד״ משה עמידגי. שר־ד,הסברה ה־מייועד,
משה ניסים, הציע לעמירב את
תפקיד מנכ״ל מישרדו, ועמירב נוטה לקבל
את ההצעה, למרות שעדיין לא ברור אם
ומתי יוקם מישרד־ההסברה החדש.
ע׳מירב היד, חלוץ הליכוד ברשות־השידיר.
עוד לפני המהפך מונה עמירב, איש צעירי-

הרעיון של פיטר מילילן לערוך את
מיבצע־קמבודיה של הטלוויזיה הישראלית
היה רעיון חשוב. מיליק זכה בפירסום רב,
אם כי פנה אל העיתונאים וביקשם שלא
להדגיש את אותם שערכו את המיבצע
יותר מדי, וילדי קמבודיה היו צריכים
לזכות ביותר ממיליון דולר, תרומת אזרחי-
ישראל.
אולם נראה כי מיליק אינו איש־אירגון
די טוב. הוא יצא עם הכסף לקמבודיה,
ועד לסוף השבוע שעבר התברר כי יש
חריקות רבות באופן חלוקתו של הכסף.
חריקות אלה הביאו לגל של מחאות. בין
השאר של איש השלום אייסי נתן,
ולאיומים בתביעות של תורמים, אשר נדמה
היה להם ששום דבר לא נעשה בכסף
שלהם.
בעוד שמיליק יושב בתאילנד ומחפש
דרכים כיצד להוציא את הכסף, ערך דובר
רשות־ד,שידור, מיטה עמירכ, מיבצע

מבצע מיוחד ונד 30.12.79
3א ריזו תקרם ״ידי״ ב מ חי ר של . 2כלו מ ר, את מקבלתא ריז ת ״ידי״
אחת חינ ם! ״ידי״ קר ם הידיים של ״ תי א ״ נספגב תו ך ידייך
טוב יו תרמ כל לרםאחר, מ עני ק להן ני חו ח עדין ונ עי ם
ב מיו ח ד ומגן ע לי הן מפני מים ו חו מ רי ם כי מיים. ה חור ף,
אל ת תני ל״ידי״ ל ח מו ק מידיך. כד אי לך.
להשיג בתמרוקיות מובחרות, בסופרמרקטים ובבתי המרקחת.

שימי ״ידי״ בחוד ידר
יו״ר ועד־מנהל ירון ומזכירה עופר
יחסי־ציבור בכל מחיר

העולם הזה 2204

יחסי־ציבור, כדי להקהות את עוקץ הביקורת
על מחדלי־הטלוויזיה בחלוקת הכסף.
עיתונאים התבקשו לכתוב, ועמירב טרח
להסביר ולהגיב על יכל האשמה. הוא אפילו
גייס את דמותו הבלתי־פוטוגנית של יושב־ראש
הוועד־המנהל, הפרופסור ראובן
ירון, למיבצע יחסי־הציבור שלו, ודאג
כי יצלמו את ירון יחד עם אחת העובדות

שלים, כדי לסקר את אחת מהפגנות
האוהלים שעמדו להיערך באותו היום, לא
ידע איש כי ההפגנות תהיינה כה אלימות,
סוערות ומשמעותיות. סממד, בא עם צוות-
צילום, אך ללא תאורן. במחלקת־החדשות
נאמר לו כי ״אין לנו תאורן,״ ואילו הצלמים
קיבלו הוראה :״כשיורדת השמש, אתם
חוזרים.״
סממה הבין במקום כי ההפגנות עומדות
להיות אלימות, והרק שיניים. הצוות שלו
עמד לעזוב בעיקבות השמש, עוד לפני
שהחלו ההפגנות. את המצב הצילה עבור
הטלוויזיה מערכת מעריב. יחד עם סממה
סיקר את ההפגנות צבי זינגר כתב
מעריב, שנשא עימו מכשיר־קשר. זינגר
התקשר למערכת שלו בירושלים, ודרך
מזכירת־המערכת התחנן סממה לפני מחל-
קת־החדשות לשלוח לו תאורן.
התאורן הגיע, אומנם באיחור, אך סממה
הצליח להעביר למהדורת מבט כמה צילומים
מזעזעים של ההפגנות.

כן 1,ת 368ק ד1

מועמד למנב״לות עמירבהכי צעיר במדינה
היפות של הטלוויזיה, טלי עופר. טלי,
שהיא בימים כתיקונם מזכירתו של מנהל
הטלוויזיה בערבית, יוסף כראל, עסקה
בתקופת־המיבצע בריכוז מטה־המיבצע. בתמונת
הפירסומת נראית טלי מעניקה
לירון את הצ׳ק על 30 מיליוני הלירות.
אולם נראה כי יחסי-ציבור אין בהם די.
כאשר הבינו בטלוויזיה כי מערכת יחסי-
ציבור, תהיה טובה כאשר תהיה, אינה
מונעת את הביקורת, נתנה הוראה למיליק
לפעול מיידית: לקנות מיצרכי־מזון ותרופות
ולחלק אותם מייד.
צ ״ דתחמד די פי ט
יעל חן, ששבה לפני שבועיים מטיול
ארוך בארצות־הברית (ראה להלן) ,עסוקה
עד מעל לראש בנסיונות להכין את השבוע
יומן אירועים ברמה שתתקרב לזו של
מחליפה, אורי גולדשטיין.
אולם נראה כי חן שמה לה מטרה נוספת.
היא החליטה לגלות את המדליפים לעיתונים
מקרב עובדי מערכת־החדשות. החקירות
של חן גורמות אווירה עכורה בתוך מערכת־החדשות
ולהחשדות הדדיות.

המגבות בל ח א 9ד ה
כאשר התייצב ביום השלישי בשבוע
שעבר הכתב לענייני מישטרה של הטלוויזיה,
דן סממה, בשכונת קטמון בירו
העולם
הזה 2204

ההוראה החדשה לכתבי רשות־השידור,
המסקרים את השטחים הכבושים, היא
להישמע ללא ויכוח להוראות קציני הצבא
והמישטרה. בכל פעם ששטח, שבו נערכת
התנחלות או נערך פינוי, מוכרז כשטח
סגור, ובכל פעם שלכל קצין זוטר מתחשק
לגרש את צוותי הרדיו או הטלוויזיה, עליהם
להישמע מייד להוראות ולחזור למערכת.
אולם למערכת־החדשות של הטלוויזיה
אין מה לדאוג. צוותי־הטלוויזיה הזרים אינם
כה ממושמעים, ותמיד מוצאים דרכים
לעקוף הוראות בלתי־דמוקרטיות אלה,
ולצלם את ההתנחלות או הפינוי. הטלוויזיה
הישראלית יכולה תמיד לרכוש צילומים
אלה מהלוויין.

•על חן ה מנ הלת
חולשתו של מנהל מחלקת־החדשות של
הטלוויזיה, חיים יבין, לעורכת השבוע
יומן אירועים, יעל חן, היא מן הידועות
בבניין. לחן יש השפעה רבה על יבין,
הנעתר לכל בקשותיה.
אולם יש הסבורים כי פרשת יצחק
רועה הגדישה במיקצת את הסאה.
רועה לא פרש מהגשת כמעט חצות רק
בגלל סיבות פוליטיות. אומנם, יושב־ראש
הוועד־המנהל של הרשות, הפרופסור ר אז־בן
ירון, מרר את חייו, כשליד ירון פועל
במלוא המרץ מנכ״ל הרשות, יוסף(״טומי״)
לפיד. אולם נראה כי אם היה זוכה רועה
לגיבוי מהמחלקה שלו, הוא לא היה פורש.
רועה הסתכסך על רקע של תחרות בין
מהדורות חדשות עם יעקוב אחימאיר,
אשר, נוסף על היותו סגן־מנהל מחלקת-
החדשות, הוא גם עורך מבט. רועה טען
חזור וטעון כי אחימאיר לוקח את כל
הפריטים הטובים למהדורות מבט, ומשאיר
לכימעט חצות רק את השאריות.
כאשר פרש רועה, היה ברור כי יש
למצוא לו תפקיד הולם במחלקת־החדשות.
אין רבים בחדשות שהם בעלי רמה מיק-

צועית, והאהודים על הקהל, כמו רועה.
בשיחה שהתנהלה בינו לבין יבין הוחלט
כי רועה יגיש את השבוע יומן אירועים
וישתתף בעריכתו, יחד עם יעל חן.
חן היתר. בחופשה בחוץ־לארץ. כששבה,
בישר לה יבין על השינוי הצפוי. ליבין
היה צירופו של רועה להשבוע פיתרון
לשתי בעיות. הבעיה הראשונה היא יבין
עצמו. מזה כשנה מגיש יבין את השבוע,
כימעט מדי יום שישי, כשהוא על תקן של
ממלא־מקום. יבין פשוט לא מצא מישהו
שיגיש את המהדורה החשובה. הבעייה
השנייה, שרועה היה יכול לפתרה עם
הצטרפותו להשבוע, היא בעיית רמת היומן.
יותר משנה חושבים הכל כי היומן של
יעל חן הוא מצויין. כאשר נסעה חן לחוץ־
לארץ, מילא את מקומה, כעורך השבוע,
אורי גולדשטיין. התברר כי ניתן להעלות
את רמת השבוע. יבין חשב שעל־ידי
צירופו של איש־טלוויזיה מצויין כרועה,
יוכל היומן לעלות לרמה גבוהה עוד יותר.
אולם יעל חן סירבה לשידוך בינה לבין
רועה. היחסים בין השניים מצויי-נים, כך
שאין לחשוב שהסירוב בא ביגלל רועה.
חן אינה רוצה שותפים ביומן. נסיונות־השיכנוע
לא הועילו. מועמדותו של רועה
נפלה.
כעבור שעות אחדות כבר מצא רועה
לעצמו ג׳וב אחר. הוא עומד לחזור למקום
שבו צמח: החדשות ברדיו. אחרי שערוריית
הרשימות השחורות והתפטרותו של עמוס
גורן, נוצר חלל ריק ברדיו: המישרה של
מנהל חטיבת־החדשות. נראה היה כי סיכוייו
של חגן גווה, רכז מערכת־החדשות,
לקבל מישרה זו טובים, אולם ברגע שנודע
למנהל הרדיו, גידעץ לבי־ארי, כי אחד
מידידיו האישיים הקרובים ביותר, יצחק
רועה, פנוי, הוא הציע לו את התפקיד.
רועה יהיה מנהל מחלקת־החדשות בפועל.
ה״בפועל״ בא כדי למנוע מרועה לעבור

את החלטת־המינוי של הוועד־המנהל, שם
יש לרועה יריבים רבים, ביניהם עורך־הדיד
המצחיקן אהרון פאפו, ויושב־ראש ה־וועד־המנהל,
ראובן ירון.
רק כאשר יירגעו הרוחות, ולב־ארי יצליח
לרכך את פאפו ואת לפיד, יגש רועה
למיכרז, שבוודאי יהיה תפור אז על־פי
מידותיו.

מקלט&נים
האיש של הטלוויזיה בקמבודיה, פיטר
מיליק, מתוכנן כבר לטווח ארוך. כאשר
יחזור מיליק מקמבודיה הוא יתחיל מיבצע
חדש, מורכב לא־פחות ממיבצע קמבודיה
של הטלוויזיה. מיליק עומד לשאת לאשר.
בחודש פברואר את ידידתו מזה חמש
שנים, ג׳וד ליצני הטלוויזיה מצאו
כינוי למנכ״ל הרשות, יוסף (״טומי״)
לפיד, וליועצו לענייני-טלוויזיה, נקדי־מון
(״נקדי״) דוגל :״עוץ לי גוץ לי.״
בין מנהל-הרדיו גירעון לב־ארי
ושר־החינוך, הממונה על חוק־רשות־השי-
דור, זבולון המד, נקשרה באחרונה
ידידות. לב־ארי אינו מהסס לנצל ידידות
זו כדי לקדם את הרדיו. כאשר כתבי הרדיו
לא הצליחו להביא את המר לתוכנית היום
הזה, כדי להגיב על אירועי אילון־מורה,
טילפן לב־ארי להמר, ונתן לו הוראה
להתייצב באולפן תוך רבע שעה. המר
הופיע ורואיין סמנכ״ל רשות-
השידור, שלמה עכאדי, התלונן לפני
המנכ״ל כי מנהל הרדיו גידעון לב־ארי
מנהל נגדו מערכה בעיתונים. כשהעביר
לפיד את תלונת עבאדי ללב־ארי, הוכיח
לב־ארי למנכ״ל כי העיתונות ביקרה את
עבאדי על מחדליו עוד הרבה לפני שלב־ארי
הכיר בכלל את עבאדי. כשהביא לב-
ארי את קיטעי־העיתונות ללפיד, הוא אמר
לו :״אין חדש תחת השמש.״

יום רביעי

28. 11

לשניים נכנס השיגעון לראש
בפרק זה — גם לקרול וגם
לאד. קרול מנסה להכריח את
בעלה לרהט את כל הבית ב־סיגנון
הוואי־עתיק, וכאשר רואה
זאת אד, הוא רוצה לארגן
גם את האורווה שלו בסיגנון

• על אדונים ומשרתים

8.00ג׳יימס בלאמי אינו
מסוגל להשאר עוד במטה הגדוד,
ומבקש מאביו פרוטקציה:
שינצל את השפעתו על
מנת שיעבירו אותו לקו החזית,
שם יצטרף לגדודו. דייזי מספרת
לרוז, שברצונה לעזוב
את השרות בבית־בלאמי ולתרום
משהו למאמץ המילחמתי.
היא רוצה לעבוד ככרטיסנית
באוטובוס ולשחרר גבר מתפקיד
זה למען החזית. רוז מודיעה
לה שמקומה בבית־בלאמי,
אבל היא עצמה הולכת להתנדב
לעבודה חלקית באוטובוס.
מרבית עבודות הבית נופלות
על דייזי. ג׳ורג׳ינה נתקלת
בקשיים בבית־החולים אולם
למרות זאת חושבת האחות־ה־ראשית
כי יש לה סיכוי, ומצי עה
לה לצאת לצרפת כדי להכשיר
עצמה.

• הנכרת כלי הקמליות
10.05 עוד סרט קול
נוע
של נזיכאלאנג׳לו אנטוג־יוני,
שהוא פופולארי בשבועיים
האחרונים בטלוויזיה ה ישראלית
כימעט כמו קתרין
דנב. נערת זוהר, כוכבנית אי־טלקיה
בסרטים סוג ד׳ ,נישאת
למפיק קולנוע ופורשת מה־מישחק.
הנישואין מולידים
שיעמום, וכדי להציל אותם
מחליט הבעל להפיק סרט ולהפוך
את אשתו למלכת הקולנוע.
הוא מפיק למענה גירסה
חדשה של דאן דארק, אבל זו
נכשלת ממש כמו חיי הנישואין
של המפיק עם הכוכבנית.

*וטח מי ש׳
29. 11

• כנתיב ההתנגשות
0.35 אחד מאסונות הת עופה
הגדולים אירע מעל זאג־רב,
יוגוסלוויה, כשמטום טריי־דנט
של חברת בריטיש איר־ווים
התנגש במטוס יוגוסלווי,

הדיילת, כדי לסייע לתביעה
במישפט נגד פקחי־הטיסה,
אשר ההתרשלות המיוחסת להם
היא שגרמה לאסון. על פי החוק
היוגוסלוי היו צפויים אנשי
מיגדל־הפיקוח לעונשי מאסר
עד 20 שנה. אולם כתוצאה
ממיפנה דרמאתי מצא עצמו
ווטסון מגן על הנאשמים. הוא
גילה כי העובדים לא היו אש מים,
אלא תנאי השרות שלהם:
חוסר תקנים, היעדר תנאי־עבודה
מתאימים וחוסר מיכ־שור
מתאים. עמדתו של ווסטון
לא חיבבה אותו על התביעה
היוגוסלווית. הוא המשיך בקו
שלו, הצליח להביא לזיכוי כל
הנאשמים, מילבד אחד שקיבל
רק 7שנות מאסר, שמהם ריצה
26 חודשים בילבד. הסיפור
אמיתי, ואת גיבוריו מגלמים
שחקנים מיקצועיים. מגדל־ה־פיקוח
בזאגרב שוחזר על פי
סרט שצולם בחשאי במיגדל
המקורי, ואולם בית־המישפט
שוחזר על פי ציוריו של המפיק
דייוויד בודטון. בתפקידים
הראשיים מופיעים אנטוני שר
ודימויד קייזר.
• כועות 11.20 מלו,
עורך־דינה של ג׳סיקה, יוצא
מגידרו מרוב אושר, כאשר ה כל
מתנהל כרצונו. בעיקבות
הודאתו של צ׳סטר ברצח פיטר
קמבל, משוחררת אהובתו
ג׳סיקה ואילו בעלה יוצא מה־מישחק.
בכלא מחלק צ׳סטר
את תאו עם רוצח קשוח השולט
בו ביד רמה. צ׳סטר שמח
כאשר אותו רוצח מגלה לו,
שהוא עומד לברוח. במעונם
של קרול וג׳ודי לא שוררת
הרמוניה. ג׳ודי ממשיך לנהל
את הרומן שלו עם הכדורגלן
דניס פיליפס, וקרול אינה זוכה
כימעט לבלות במחיצתו.