משחק מונופול בנקאי
שי חנוכה לחוסכי אגור :״ הדי ס קונ ט אי הצעיר״ — משחק בנקאי
לילדי ם ולנוער (כמו מונופול) ,שכל מהלכיו דו מי ם לפעילות הבנ קאי ת במציאות
בנק די ס קונ ט מעניק לחוסכיו הצעירים(ולהוריהם!) שי בנקאי של ממש.
מ שחק המשלב שעשוע עם רכישת ידע בנקאי. רוצה לחסוך ולה שכלה גבוהה?
לקבל הלוואה לדירה? לקנות הכל בכרטיס ״א שראית״ ג״ליהנות? ק ח 10,000ל״י משכורת,
וצא לדרך על לוח ״ הדי ס קונ ט אי הצעיר״,משחק המונופול הבנקאי של״אגור״.
מ שחק ״הדיסקונ טאי הצעיר״ יוענק לכל חוסך ב״אגור״ ,שיביא א ת קופ תו להרקה ובחשבונו 60 לי׳י לפחות.
המ שחק י חול ק בסניפי הבנק מיום שני, כ׳ בכסלו תש״ם 10.12.79 כל הקודם זוכה!
^ £יזר\־ז
*׳יירוה גס
תוכנית החסכון
לילדים ולנוער של
מה שמרתק בצילומים, ומותיר אותם
עדיין ברי־תחרות לתמונות הנעות שב-
קולנוע או בטלוויזיה, הוא שניתן להתבונן
ולהתעמק בהם עוד ועוד ובכל פעם לגלות
משמעויות חדשות או הבנה מעמיקה יותר
של ההתרחשות המונצחת או צד נוסף
באופיים של האנשים המופיעים בו.
אלא שלשם כך יש להתבונן בצילום בקפדנות,
לבחון כל פרט ופרט בו ולסכם
את כל הפרטים וההוכחות המופיעים בו
לפני שמסיקים מסקנה כלשהי לגביו.
מי שמעיין, כמוך, בשבועון מצולם, ש־הצילומים
הם אחד ממרכיביו החשובים
ביותר, כדאי שיהי המודע לטכניקה של
התבוננות בצילום.
£ליבל׳ >׳ו 1א ! וגיבו
״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אכנרי. העורך: אלי תבור י ראש
המערבת: יוסי ז;אי. עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: ענת
ישראלי. צלמי־מערבת: ציץ צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם חזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
טול רגע מזמנך, הפסק את הקריאה
שזה עתה החלת בד, והתבונן בתמונה ה מופיעה
בטורים אלה, למטה.
מה אתה רואה בה?
במבט ראשון רואים תמונה מישפחתית
רגילה. צילום חטף, שנעשה בידי אב
מאושר שצילם את שני ילדיו הערומים,
כשהם משתעשעים על חוף הים או בפיקניק
מישפחתי בקרחת יער. שום דבר מייוחד.
לכל אחד מאיתנו יש אינספור תמונות כאלה
באלבום או בזיכרון.
אבל אם תקדיש לתמונה שיגרתית זו
מבט שני, מעמיק יותר, תגלה בה הרבה
יותר מאשר גילית במבט הראשון. הבה
נבחון את התמונה שוב, ביחד. התבונן
בילדה שבקצה השמאלי של התמונה. שים
לב להבעת פייה, למבטה, לתנועת ידיה.
כן, אין ספק מה היא השה.
מבטה של הילדה נעוץ באבר מינו של
הילד הניצב לפגיה. תגובתה היא תגובת־
אפילו רוצה לגעת בילד הערום, מתוך
סקרנות, אילו היתד, יותר קרובה אליו.
זוהי המחשה מובהקת של הדו־ערכיות
שבאשה כלפי מערומי הגבר.
ובכן, אם זה מה שאתה למד מהתמונה,
אתה טועה בהחלט.
אם תמקד את מבטך על הילד, בצדה
הימני של התמונה, תשים בוודאי לב לכך,
שבדיוק ברגע הצילום הוא היפנה את פניו
אל עבר הצלם. כפות רגליו עדיין מופנות
בכיוון הילדה שמשמאל. כף ידו השמאלית
פתוחה ומורמת במיקצת. היא מעידה על
כך, שברגע הצילום הוא השמיט מידו את
המקל שהחזיק בו, וזה נמצא עדיין במסלול
נפילתו אל הקרקע. הילדה מסתכלת
לעברו, אין ספק בכך, אבל מבטה ממוקד
במקל יותר מאשר בפין של הילד. ידיה
מורמות אומנם, אבל לא מתוך תשוקה
תת־ד,כדתית לגעת באבר־מינו של הילד,
אלא כדי להתגונן מפני המקל שהועף ויכול
היה לפגוע בה.
זוהי דוגמה, כימעט קלאסית, לפרשנויות
השונות שניתן להעניק לצילום, כל
צילום, ואפילו מדובר בצילום מישפחתי
מוכר, אפור ושיגרתי בהחלט. צילום זה
ממחיש גם עד כמה עלול מראה־עיניים
השפה של הצילומים כין התורות הנולדות חדשות לבקרים
בארצות־הברית, נולדה לפני כמה שנים
מעין תורה חדשה, שממציאה כינה אותה
בשם פוטואנליזה. הד״ר (לפסיכולוגיה) רו־ברט
אקרט, אמריקאי ממוצא סקנדינבי,
הוא נביאה של אותה תורה חדשה, העוסקת
על פי הגדרתה ב״חיפוש המשמעות הפסיכולוגית
החבויה בתמונות אישיות או ציבוריות״.
הד״ר
אקרט כבר פירסם כמה ספרים
בנושא זה, ואפילו שאין בהם בשורה מדעית
חדשה, הרי הם מרתקים ומבדרים.
הם מאפשרים לכל חובב־צילום לתת פרשנות
לצילומים שהפיק ולכל פסיכולוג־חובב
לגלות אוצר פסיכולוגי גדול באלבום
התמונות המישפחתי שלו.
עיקר התורה מבוסס על ההנחה, של־צילומים
יש שפה משלהם ושלכל צילום
יש סיפור משל עצמו, מעבר לעובדות החזותיות
המונצחות על הפילם. בעיקר כש המדובר
בצילומים המנציחים בני-אדם. כמו
החלומות, מעידות הלשון, כתב־היד ומה
שמכונה ״שפודהגוף״ ,חושפים גם הצילומים
היבטים משמעותיים מאוד של הפרסים
המופיעים עליהם.
לפיכך — גורסת התיאוריה של הפוטר
אנליזה — ניתוח של צילומים מכל סוג
שהוא, בתנאי שמופיעים בהם בני־אדם,
ולא נופים או גופים דוממים, פותח דרכים
חדשות בחיפושינו אחרי הבנה מושלמת
יותר של עצמנו ושל יחסינו עם האחרים.
ההנחה היא, שכל צילומי בני־האדם
מספרים בדרך זו או אחרת סיפור פסיכר
לוגי, גם אם מדובר בתמונת־פספורט או
בצילום־מישפחתי מאולפנו של הצלם, שם
הועמדה המישפחה כולה בפוזה מלאכותית.
העובדה שהצילום הוא טכניקה המקפיאה
רגע מסויים ובלתי־חוזר אחד, מאפשרת
לנו לבחון, לנתח ולהעריך את מה שרואות
עינינו בצילום, גם מבלי לדעת פרטים
נוספים על האנשים המופיעים בו.
איני מתיימר ללמד אותך את כל תורת
הפוטואנליזה על רגל אחת. לשם כך יש
לקרוא את ספריו של אקרט ולתרגל את
האנליזה על צילומים רבים ומגוונים. אבל
עצם הידיעה שקיימת תורה כזו, יכול ל הגביר
את המודעות של הקורא לתוכן ה נסתר
של הצילומים המופיעים בעיתון, מ עבר
למה שמתגלה בעיון חטוף. זד, יכול
גם להיות מישחק חברתי משעשע.
נסה פעם לבחור תמונה מסויימת ה מתפרסמת
באחד מעמודי העולם הזה,
ולהעביר אותה בין הנוכחים עמך בחדר.
בקש מכל אחד מהם שיספר מה הוא רואה
בתמונה. תופתע לגלות, עד כמה שונות
ומגוונות יכולות להיות נקודות המבט.
וזוהי, ללא ספק, אחת הסיבות המותירה
את השבועונים המצולמים, דוגמת העולם
הזה, כמדיום משגשג בעולם התיקשורת.
הסיפור מאחרי
הרגליים
ילד וילדה בפיקניק מישפחתי
סקרנות? התפעלות? התלהבות?
התגוננות! ידיה שלוחות לפנים, כאילו
כדי להגן על עצמה. יחד עם זה היא נראית
מוקסמת, סקרנית, אפילו נלהבת ממה ש רואות
עיניה. יכול להיות שהיא היתה
העולםהזה 2266
לתעתע לראות
בה, או
לראות
בנו. לעתים קרובות אנו נוטים
בתמונה מה שאנחנו רוצים לראות
מה שאנו סבורים שמצפים מאיתנו
העניק לה שם את מפתח העיר, שאותו
החזיק בשתי כפות ידיו והציג לראווה
לעיני הנוכחים.
הנה מה שמבקש מאיתנו הד״ר רובדט
אקרט לגלות בתמונה :״שימו־לב כיצד היא
עומדת, כששתי רגליה פשוקות, כאילו
תקועות באדמה או צומחות ממנה. צורת
עמידה זו מנוגדת לדרך שבה בני-אדם
עומדים בדרך כלל, על רגל אחת או שתיים,
כשרגליהם מחוברות יחד והם מקפידים
כהדגמה, כדאי להביא צילום מוכר,
המתפרסם באחד מספריו של אקרט על
הפוטואנליזה. זוהי תמונתה של ראש-
הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, שצולמה
בעת ביקורה בניו־יורק בשנת ( .1969 אגב,
לגולדה מוקדש כימעט פרק שלם בספרו
של אקרט, שכן הוא מעריך אותה כאשה
משוחררת וספונטאנית, שבצילומיה ניתן
לגלות את כל תכונותיה ומרכיבי אישיותה).
הצילום נעשה בעת שראש עיריית ני ר
יורק באותם הימים, ג׳ון לינדסי, ערך
קבלת־פנים לגולדה בפתח בניין העיריה,
גולדה בניד־יורק ()1069
שורשיות
על תדמיתם. אבל לא גולדה מאיר. היא
מושרשת באדמה. היא נוכחת שם בצורה
מוצקת ודרמאתית, כשידיה הפרושות ומבטה
מביעים את עצמה כמו בכל צילומיה,
כאשה פתוחה שאינה מסתירה דבר.״
בתום ניתוח סידרת התמונות. של גולדה
מסיק אקרט :״סידרה זו מראה את העקביות
שבאישיותה הארצית, הרגשנית, ה פתוחה
והפיסית עד לקיצוניות. מצילום לצילום
אנו מגלים תמיד את אותה התגובה :
היא אינה מפחדת לעולם להציג את רגשותיה,
היא אינה חוששת לבטא את ה־קירבה
שלה לגופה. זו אינה איכות צפה
וחולפת! היא מרכזית בקיומה של גולדה
מאיר כאדם וכמנהיגה לאומית.״
עתה, אחדי שקיבלת גירוי ראשוני לגבי
מה שניתן ללמוד מצילומים, ייתכן שתקדיש
גם מבט שני לכמה מהצילומים המתפרסמים
מעל עמודי העולם הזה. אם
תגלה בהם דברים שאתה סבור שהם ביל־עדיים
שלך, ושכדאי להציג אותם גם בפני
שאר הקוראים, נשמח אם תדווח לנו על
?ה הי ה
0 ( 1111
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנת
בדיוק. הוקדש ברובו למעצר הספינה ״בת־גלים״ וטלחי׳ה בידי
המצרים, וללחץ הבינלאומי לשיחרורם. בכתבת־שער ובראיון
מייוחד עם מנהיג האופוזיציה מנחם בגין תיארה מערכת השבועון
את פרשת ״בת־גלים״ ,תחת הכותרת ״נמנעה מילחמה״ .מתר
המדיניות, שנשא את הכותרת ״דרך בורמה״ ,חשף את מאבקו
של שגריר ישראל בבורמה, דויד הבוהן, למען חיזוקם וביסוסם
של קשרי ישראל במיזרח־הרחוק. כמדור ״הממשלה״ הועלה
לראשונה הרעיון לכונן ״בית־לורדים ישראלי״ ,שישמש מישבן
לגיבורים היסטוריים שפינוי או נאלצו לפנות את מקומותיהם
לצעירים מהם.
כמדור האופנה תואר ה״גלימטר״ ,פרי תיכנונו של משה
גולדמן מרשת חנויות א.ב.ג. במדורו האישי של עמום קינן,
״הסכין המשוטט״ ,פורסמו עצות כיצד לטייל באירופה. במדור
מיו ח ד
ד ^יון
״נו צ ר
ש הי ה
הבידור המצולם פורסמה כתבה מצולמת על ביקורה בישראל
של מלכת פולי ברז׳ר, ג׳וזפין צייקר, המוכרת יותר כשם
״הפצצה השחורה״ .כמדור הספורט: אנגליה — גרמניה
,1:3תיאור ניצחונם של האנגלים על הגרמנים, כאיצטדיון וומבלי
שבלונדון. המדור ״כעולם״ פיקד את אחד מניסיונותיו של
הגנרל שארל דה־גול לשלב לשילטון בצרפת, והציג ״נשים
כחיי היטלר״.
בשער הגיליון: ציור פרי מכחולו של צייר המערכת שמואל
בק, בו נראה שלמח לויצקי, אחד מאנשי צוות ״כת־גלים״.
לויצקי נכח*־ שנה קודם לכן כ״איש צעיר של שנת תשי׳ג״.
״העולם הזה״ 895
עםמנחס
ת קוי ם
• מר כנין, מה יש לך לומר
על פרשת ״כת-גלים״?
בראש ובראשונה, הריני רוצה להביע
הוקרה לקברניטה ולמלחיה של בת־גלים.
מניין המלחים הזה ראוי להוקרת העם
כולו. הם ידעו, כי ספינתם מפליגה לעבר
נתיב-מים, אשר עם היותו בינלאומי להל
גין.
ו עו ב ־ ראש
מאחר שבת־גלים עומדת, ללא צוות עברי
וללא דגלה העברי, בפי תעלח־סואץ;
מאחר שמלחיה יושבים, זה החודש השלישי,
בבית־הכלא המצרי; מאחר שההסגר
בתעלה על השייט העברי לא זו בילבד
שלא נפרץ, אלא, להפך, עוד הודק —
אנסה להשיב לשלוש שאלות: מה עשינו,
מה צריך היה לעשות, מה יש לעשות?
החיסרון הגדול ביותר בתיכנון ההפלגה
של בת־גלים היה בכך — שלא היה תיב-
נון. אני מבין שאפשר להקשות על הנחה
זו ׳ולהצביע על כך שספינה איטלקית נרכשה
בנמל מסאווה, וצוות עברי הוטס לארית־ריאה,
כדי לקבל את הספינה ולנסות
להעבירה בתעלת־סואץ, בדרך לחיפה. כלום
בכל אלה, ישאל המקשה, לא היה תיב-
נון? עלי, איפוא, להבהיר, כי כוונתי
לא היתה כלל לתיכנון טכני. אף על פי
שפרטיו אינם ידועים לי, הריני מוכן
להניח כי התיכנון הזה היה משולם ״מאה
אחוז״ ,כפי שרגילים לומר הצברים --
* אתה מתכוון לומד שלא היה
תנועת
החדות *
תיכנון. אין לראות בתיכנון תנאי יחיד
למיבצע מעין זה, אבל הוא תנאי מוקדם.
אין לראות בתיכנון ערובה מוחלטת להצ לחה
; אבל בלעדיו מובטחת האי-הצלחה.
• האם אתה מוכן להבהיר
לאיזה סוג תיבנון אתה מתכוון?
ברצון.
אשתמש במשל פשוט. אדם המשחק אש־קוקי,
בשח, אף אם הוא אינו צ׳מפיון,
חייב לדעת לחשב לפחות שלושה מהלכים
והם: את הצעד שלו, את תשובת היריב
ואת תשובתו לתשובה. אם האשקוקן אינו
מסוגל לכך, מוטב שיהיה משקיף,
,קיבי׳ך בלע״ז, ולא ינסה לשחק מישחק
הדורש תיכנון.
מבחינה זו דומה שדה־האיסטרטגיה ל־לוח־האשקוקי.
אדם המתכנן מיבצע איס־טרטגי־מדיני,
גם אם אין לו כושר המחשבה
של חניבעל או קיסר או נאפוליאון.
חייב לפחות לחשב שלושה מהלכים.
• איזה מהלכים, כדיוק?
ראשית, מה יעשה הוא ; שנית, מה
יעשה, או מה עלול לעשות, האוייב ; שלישית,
מה ישוב ויעשה, כדי להשיב ל־אוייב.
מתכנן טוב, כאשקוקן טוב, מוסיף
עוד לחשב מהלכים נוספים. אבל הוסכם
בינינו, כי נדבר היום לא על צ׳מפיונים
ולא על נאפוליאונים, אלא על מתכננים
ממוצעים. המינימום הנדרש מהם הוא: חישוב
של שלושה מהלכים.
אך מה עשתה הממשלה ן היא שלחה
את בת־גלים לעבר תעלת־סואץ, אל ה־אוייב.
זה היה המהלך הראשון. היא ידעה
שהאוייב יעצור את הספינה. אני מניח
את ההנחה הזאת דווקא לטובת הממשלה.
כי אם נניח, שהיא אף זאת לא ידעה,
אין לדעת מה יודעת ממשלתנו. המהלך
השני, הבטוח, היה, איפוא, מעצרה של
בת־גלים על־ידי האוייב. ומה תהיה התשובה?
מה יהיה המהלך השלישי? על
כך לא חשבה הממשלה כלל.
• אתה כטוח כזה?
מלחים ישראלים ומצחים על סיפון ״כת־גלים״
״יש לעשות — ביס או ביבשה — אך לעשות !״
כה מופקדים עליו משמרות אוייב. הם
הלכו, איפוא, לשבי בעיניים פקוחות. הם
קיבלו על עצמם לבצע ״הרפתקאה לאומית״
,במובן החיובי, הנישגב, של מושג
זה. כל איש בישראל חייב להצדיע בפגי
אומץ־ליבם.
כבוד ויקר לבנים, ההולכים לקראת אוייב
ואין מורא בליבם !
• אני כטוח, מר בגין, שכל
המיפלגות כמדינה יצטרפו ברצון
להצדעה זו. אני מניח שיש לך
דיעה על בל הפריטה. האם תסכים
לנסח אותה למען קוראינו?
• הראיון, שנוסחו המלא מתפרסם כאן,
התקיים יומיים לפי שהגיעה הידיעה על הבטחת
המצרים לשחרר את בת-גלים.
תיבנדן לנכי התוצאות?
כמובן. השאלה העיקרית נוגעת לתיב-
נון המדיני, או, מותר לומר, האיסטרטגי.
מיבצע בת־גלים היה, א ויכול היה, או
צריך היה, להיות מיבצע מדיני-איסטרטגי.
כי הגדרה זו נכונה, יבין ויודה כל איש
שישים מבטו במפה. הפעולה, אשר הוטל
על מלחי בת־גלים לבצעה, נעשתה בשטח
אוייב! מטרתה היתה לאלץ את האוייב
לעשות משהו, שהוא אינו רוצה, או לא
רצה, לעשות. שני סימני היכר אלה מס פיקים
לחלוטץ, כדי לראות בהפלגת בת־גלים
לעבר תעלת־סואץ מעשה איסטרטגי-
מדיני; העובדה כי הספינה היתה ספי-
נת־סוחר בלתי-מזויינת אינה גורעת כלל
מן האופי הזה של המעשה.
מעשה מדיני-איסטרטגי טעון, מעל לכל,
תאריך9.12.54 :
• תיכנון של פעולות ממשיות?
עובדה היא שהממשלה לא הכינה בל
תשובה מצידה למעצרה של בת־גליס
בתעלת־סואץ. ובאיו תיכנון כזה, אין מיב־צע,
בעל אופי אסטרטגי־מדיני, יכול אלא
להיכשל, אומר בגלוי, כי באין הכנת המהלך
השלישי, מוטב היה לא לשלוח כלל את
בת־גלים לעבר התעלה. מיבצע כזה ללא
תיכנון פירושו קלות־דעת ומשמעותו הרפתקנות
במובן השלילי של המושג• __
• מה, לדעתך, היתה צריכה
להיות התגוכה?
התשובה לשאלה זו משתמעת מן התשובה
הקודמת. צריך היה לתכנן את תגובתנו
למעצר בת־גלים. מבחינת החוק-
הבינלאומי, המכיר בזכות ה״ריטרוסיה״,
אין־ספק כי היינו זכאים, בתגובה למעשר,
השוד־הימי של המצרים, לעצור בלב״
ים ספינה מצרית, להביאה בליווי לחיפה
ולהחזיקה במעצר עד לאחר שיחרור בת־גלים
וצוותה.
• האם לא היו המצרים מגיבים
על תפיסת אוניה מצרית?
עלי להפנות אותך לתורת־המהלכים,
שניסיתי להסבירה קודם לכן. בוודאי שצריך
לחשוב גם על התגובה האפשרית של
האוייב על תגובתנו אנו על מעשה האוייב.
זהו החישוב של המהלך הרביעי והחמישי.
גם חישוב זה אפשרי. גם הוא חיוני.
לו היינו מחליטים לתפוס ספינה מצרית
על צוותה ועל דגלה, כדי לאלץ את
האוייב לעשות מה שאין הוא היום מוכן
לעשות, היינו חייבים בוודאי להבטיח
ליווי, אם בים ואם באוויר, לספינותינו
בים־התיכון, לתקופת זמן מסויימת. זו
היתה בוודאי מערכה די מסובכת, אבל הרי
המדובר הוא במערכה לפריצת הסגר ימי
ולא בסיפוק מאזוכיסטי מן העוול הנעשה
לנו על־ידי המצרים. מערכה היא מערכה.
• מר כנין, האט אתה משוכנע
בי מבחינת מאזן־הכוחות היה
כדאי לכחור דווקא כשדה־קרב
ימי? או, אם תרשה לי לנסח את
שאלתי אחרת, האם לדעתך היתה
התגובה חייכת לכוא דווקא כים?
אם יאמרו לי, כי הממשלה חשבה
מלכתחילה לפנות למועצת־הביטחון בבקשת
התערבות או בתלונה, הרי רק תחולו
היינו מגיעים למסקנה, כי התגובה
זק טענתי ביחס לחוסר־תיכנון. הממשלה על פני הים אינה כדאית לנו, אפשר היה
יודעת — כאן עלי להוסיף לשם הדיוק: לוותר עליה לטובת תגובה על היבשה.
היתה חייבת לדעת — כי המעצמות, אשר השאלה הזאת איננה שאלה של כדאיות.
לא שאלנון הלשלוח או לא לשלוח את לא דרך התגובה היא העיקר, אלא עצם
בת־גליס לדרכה, לא תילחמנה עבורנו, התגובה. וגם את התגובה היבשתית —
ולא תהיינה מוכנות למען ספינתנו להר תפיסת קצינים מיצריים — צריך היה
גיז את (גמאל עבד אל) נאצר. אם הממ להכין מראש ולבצע מייד לאחר מעצר
שלה חשבה אחרת, משמע שהיא לא חש בת־גליס ומאסר מלחיה.
בה, או חשבה על אשליותיה. באשר למו־
+אם בן, מהי הדרך?
עצת־הביטחון, הרי כבר הובאה בפניה
התשובה היא בת מילה אחת: לעשות!
החלטה על חופש־השייט בתעלת-סואץ, ביבשה, או בים — אך לעשות. הפקרת
והמצרים טענו, כי הם לא יתחשבו בה. איך ׳ המלחים השבויים בידי אוייב מנאץ היא
אפשר היה, לאחר כל נסיונותינו, לסמוך חרפה למדינה שולחתם! הפקרה כזו היא
על מוסדות האו״ם או על התערבות זרים. חרפה לכל מדינה ריבונית, שחובתה ה•
מכחינה דיפלומטית, פניות ראשונית היא להגן על אזרחיה.
הממשלה למעצמות הזרות מניאיש
אינו יודע היום אם ומתי תשוחרר
חות את דעתך?
ספינתנו ויקרא דרור למלחינו. חוגי הממאני
סובר כי גם מבחינה דיפלומטית שלה מקווים, כי ״באחד הימים״ ישוחרר
לא הלכה הממשלה בדרך הנכונה. במקום הצוות. אבל תקוותם ה״אופטימלית״ היא,
לפנות בבקשות שתדלנות ובתלונות יורי כי הספינה תשוב למסאווה, ולא תעבור
דיות, היא היתה צריכה להסמיך את איג -את תעלת־סואץ צפונה בדרך לחיפה. זו
רותיה־הדיפלומטיות על אמנת־קושטא מ תהיה, מבחינה מדינית, התוצאה השלילית
שנת ,1888 הנחשבת גם היום. אף בהס ביותר של ה״שתדלויות״ למיניהן.
• מדוע?
כמת מצריים, ל״אמנת התעלה״; הממשלה
היתה צריכה לפנות, קודם כל, אם כי
כי פירוש הדבר: קביעת תקדים ממשי
לא רק, למדינות שחתמו על אמנת־קושטא להסגר על השייט העברי בתאלת־סואץ.
ולדרוש מהן התערבות, שמקורה בחתימתן במיליוני דולרים, יסתיים בתנאים אלה
על מיסמך בינלאומי, בו הן מעוניינות הניסיון לפרוץ את ההסגר, העולה לנו
עד היום הזה. אבל עלי להוסיף ולומר, בהידוק ההסגר. כדי לשים קץ להפקרת
כי גם צעד דיפלומטי זה, עם היותו עדיף בנינו האמיצים־ בידי האוייב המתעלל בהם,
משתדלנות ומתלונות, ספק אם היה משנה וכדי למנוע את הכישלון החרוץ הצפוי
את המצב, אם בפרשה כולה חסר היד. לישראל, יש לעשות — בים או ביבשה —
העיקר: התיכנון.
אז לעשות!
^ 0צ ב עי ם טי ב ע ״ ם
א ס מז /א /מז
שי ט ת ^
שססאסס *
ת חו נהח ״ די ת
והס בון ב צ רי בתחשמל
0חסךג לי לי
מונ עהשתק פו ת״ 0דגם1ח 516ץ:3 5
ש רו ת /
מעבדהמק צו עי תו מ לווי ח ל קי ם מו בטח
...ובשחור
לב1
למבקשים את הטוב ביותר
זה לא יהיה נוח במיוחד,
אבל אם אתה רוצה,
אתה יבול להסתבן.
כאב״הראש חריג-
עי, הצרות בטווח״קצר,
הפגישות עם שונאיך—
בל אלה שקולים, אם
רק תדע להתמיד על-
ידי ההישגים הרצי ו
, 2במרס -
20באפ ריל
ניים ובוח-הרצון שתפתח
על-ידי עצם התפנית.
מיקרה נעים ובלתי-צפוי עלול
להתגלות, אם לא תיזהר, בתגלית
של איבה אישית או של קינאה
מיקצועית. אל תראי לו שאת נפגעת
ממני. העמידי פנים של לא־איבפתיות.
!1לה
יחסיך עם הממונים
עליך הולכיס ומתער־ערים,
לא־מעט בעטייך.
חוסר שליטה במצב, איבוד
עשתונות, או חוצפה
שאינה במקומה,
עלולה להביא אפילו לפיטורין
; מחשבה על
21באפריל
התוצאות תביא רק תו20
בריא ,
עלת. בת שור: אין ספק
גי הוא באמת אוהב אותך,
ואינו מעמיד פנים כפי שאת חושבת
לפעמים, או כפי שנוהגות חברותיך לרנן.
ביום א׳ תאבדי סכום כסף קטן. לבשי ירוק.
המזלות דווקא לא
חיוביים, אבל כוחו-
תיך האישיים כה עצומים,
בגלל צירופם של
שתי פלאנטות שחוסות
עליך, שאם תתאמץ
ותשקיף על העבר ועל
העתיד בעין רגועה,
תתגבר על בל מיבשול.
אל תאמיני לו: הוא
התכוון למשהו אחר
לגמרי, ואת למשהו אחר לגמרי.
בא — ואתה מפסיד אותו שוב, של חסרת־הזדון שגיאתו הקרוב ביותר. אל תטיל בו
22ב אוג 1ס י- 1
22בספ טנ וגר
התחזקי, בת בתולה —
לפניך שבוע קשה במיוחד.
אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה עליך
להתגבר עליהם. מעט
שכל ישר, הרבה אומץ-
לב ועוז־רוח, יעזרו לך
לדלג על פני המשוכות,
ויגרמו לך, בסופו של
דבר, המון נחת־רוח על
הישגיך, שלא יהיו מבוטלים
כלל..אל תוותר!
בעיקבות הכתבה ״מטולה: מרכז
הפשע״ (״העולם הזה״ .)2202
בשם מרשנו, ביאליק בלסקי ממטולה,
הננו לפנות אליכם כדלקמן:
בגיליון העולם הזה ( )2202 פירסמתם
לשון הרע על מרשנו הנ״ל, בכתבה ה חתומה
על־ידי מר יוסי ינאי והקרויה
״מטולה: מרכז הפשע״.
הכתבה מרמזת על קשר בין מרשנו ובין
הרצחו של יוסף רוזנפלד ז״ל. למותר
להדגיש כמה שפלה ומחוסרת יסוד הטענה
הנ״ל.
עוד הנכם מייחסים בכתבה הנ״ל למר שנו:
שיתוף פעולה פלילי עם דויד רו-
אמי ורן אפרים ומתן ״כיסויי׳ להם.
(ב) הימצאות דולרים מזוייפים בתוך
כספת שבתוך בית מרשנו.
(ג) ״עיסקה״ בינו ובין התביעה, לפיה
לא הועמד מרשנו לדין על החזקת הדולרים
המזוייפים בתמורה לעדות מפלילה
שלו נגד רואמי ורן אפרים.
יעקוב דוידור, עורך־דין, תל־אביב
דובר צה״ל: אין כוח משימה
נגד עיתונאים (״העולם הזה״
.)2203
ב־ 21 בנובמבר פירסמתם בעיתונכם
ידיעה בעמוד 34 במדור ״תשקיף״ של
יוסי ינאי, תחת הכותרת ״כוח משימה
נגד עיתונאים״ .על־פי הידיעה הקים צה״ל
יחידה מייוחדת, שתפקידה לגרש עיתונאים
בשטח התנחלות אילון־מורה — וגם מפקד
מונה לה.
הידיעה כולה אינה נכונה.
על־פי הוראות דובר צה״ל, מתירים
לעיתונאים הנמצאים בשטח לכתוב ולצלם.
עומר קרני, סרן, ראש לישכת
דובר צה״ל
מי באמת עובד בחדר שליד חדרו
של המישנה ליו״ר ברשות־השידורז
(״העולם הזה״ .)2203
אודה לכם אם תפרסמו תיקון לידיעה
שהתפרסמה בעיתונכם במדור ״שידור״,
מצבך
הנפשי
מוסיף להשתפר —
וזאת, בזכות היכרויות
חדשות, ועל-יסוד כמה
התפתחויות המוכיחות
לך, בי יש לך בל הסיכויים
לפענח את הקשרים
שקשרו אותך
למצב סטאסטי. כיש-
רונך יתגלה ברבים,
למבוכתך ולשימחתך.
אל תהיו שוטים, בני
גדי: נצלו זאת לפרנסה.
אם אתה כימאי או עובד מעבדה — היזהר
מחומצות, חומרים מסוכנים או אף התפוצצויות.
בייחוד בימים
ד׳ עד ד. אס אתה מסובך
עם החוק — זהו
שבוע רע מאד להחליט
החלטות משפטיות. מצד
שני, אם אתה שוקל רומן
— אל תפחד. קודם
כל, הוא לא יהיה רציני.
ושנית, הוא יהיה
20 בינו א ר -
18 בפברו אר
נעים ומלא הפתעות. בת
דלי: נסי לא להיות עיקשת
וסוררת. יש אנשים הרוצים באמת
ובתמים את טובתך. לבשי צבעים עזים.
1נין[
האדם וצ?*ו
בגין איש-בבוד, שהמילה
מחייבת — לפחות אותו.
שלו
מנחם בגין אינו יכול להשתחרר מהתחיי־בויותיו
לשותפים הדתיים. הוא איש־כבוד
והמילה שלו היא מילה. אם הבטיח —
עליו לקיים. ברצינות.
המבחיל בכל הפרשה הוא התנהגותם
של שותפיו הצבועים. הם ניכנסו לקואליציה
בידיעה ברורה כי ניתנו הבטחות מסויימות
ומפורשות לאגודת־ישראל, ועתה הם מנסים
להציג עצמם לציבור כאנשים חופשיים,
הסולדים מכל כפייה דתית.
ענת שפיר, ירושלים
כמה עולה
להתז? ,ממעולד? .
את הסכום תמדוייק גילתה הממשלה
בעצמה :
150 מיליארד לירות ישראליות ! זהו
הסכום שהקציבה הממשלה להתנחלויות,
בעת שהאינפלציה דוהרת, ומקצצים בשי רותים,
ותקציב הרשויות המקומיות מדולדל.
הסכום
הזה הציל את הממשלה מהת פוררות
והוא בבחינת מם־קיום המשולם
לגוש־אמונים ולאיית־אללה אריק שרון.
חמזה מחאג׳נה, אום־אל־פחם, המשולש
10ד הישג דאג1דר! .
על חשבון אוצר המדינה.
לשורת ההישגים של אגודת־ישראל
בממשלה הנוכחית יש להוסיף הישג נוסף:
הצבא מזמין עתה יותר מ־ 1000 גיליונות
של המודיע, ביטאון אגודת־ישראל, מדי יום
ביומו. הרבה יותר מכפי שנהג להזמין
לפני הצטרפותה של האגודה לממשלת
הליכוד.
לזכותו של מי לזקוף את ההישג הזה ז
לזכותו של ח״כ שלמה לורנץ, יו״ר וע-
דת־הכספים של הכנסת.
קורא, תל־אביב
• הקורא האנונימי הציג עצמו כ״בנו
של אחד מחברי ועדת־הכספים של הכנסת״.
אכזבה גדולה בידידות
קרובה היא אחד הדברים
הפחות נעימים
העשויים לקרות לך
השבוע, בן דגים. בת
דגים: אם את חושבת
שקשר עם ידיד הוא
חיוני — שימי לפחות
1$בפברואר ־
עין על מה שהוא עו20ב
מרס
שה. ובכלל, הגיע הזמן
שתשקלי את מעשייך בזהירות יתרה.
שכימעט ואינו משתמש בחדר — אינן
נכונות.
משה עמירב, דובר רשות־השידור,
ירושלים
כ11ז משימת -י1ק !
התדר של 13101**1״ן
מעיקבוח כתב ה
נשקפת הצלחה במישור
הפינאנסי. בספים
עשויים להגיע אליך
הרבה יותר מהר ממה
שציפית. לעומת זאת
עלולות להתרחש מיס-
פר אי־נעימויות הקשורות
במקום העבודה,
מבלי שיגעו דווקא
ישירות לך. אם תשתכנע
בעצמך בצידקת
הרעיון שנולד בך,
תוכל להשפיע גם על האנשים סביבך.
הדרך בה נקטת היא בהחלט לרוחך ועל־אף
הפחים הזרועים על __
פניה — היא אשר תו£
(ביל
אותך למה שאתה
רוצה להשיג ולמה ש אתה
צריך לעשות. זכור
כי עליו לסמוך לפני כל
.דבר אחר, בראש ובוא־שו״ה
על עצמך. נסה
גס להתחשב באחרים,
עד כמה שרק אפשר.
היה מתון בתגובותיו,
ובינתיים, השתדל לא לגלות דבר.
בסף בגלל ידידך אשם.
אומנם ממבט ראשון
נראה השבוע כשיגרתי
ומשעמם. אך הוא טומן
בחובו את תחילתן של
קבלת הכרעות חשובות,
בעיקר בתחום האישי.
מחלה קלה שתפקוד
אותך השבוע, בן סרטן,
תגרוס* לך לזעזוע קל,
י 2ביוני -
ביולי
__ שיחלוף. העיקר הוא
לעבוד, הרבה וטוב,
ומבלי להתעייף. במישור העבודה או העסקים:
אל תהסס להתחנף לבום או לממונים
עליך; כולם עושים זאת, והרי בסופו
של דבר זה רק יועיל לך. בת סרטן,
שימרי על הופעתך, וליבשי צבע צהוב.
שינוי לטובה במצבך הבלבלי המסובך
במיקצת. אתה תמצא ידידים במקום
הפחות מתקבל על הדעת
עם זאת, דע שהם
מתייחסים אליך
בחוסר-התחשבות. היזהר
מהפבפבים, ועוד
יותר, במובן, מנשים
הפכפכות. נטייתך ל-
חולמנות ולרומנטיקה
תסבך אותך, השבוע,
במריבה לא״לך. אזי,
אם בבר תבניס את
האף לענייני הזולת —
סיים לפחות את המלאכה בכבוד.
חשת
האוחיס
העבודה בוערת ויש אפילו תוצאות די
לעבודתך, מפתיעות אבל ההמולה שאתה
מקים סביבך, מחשידה
אותך שאתה מדבר יותר
על העבודה מאשר
מבצע אותה. הדבר
היחידי שבולם ומרסן
אותך היא בעצם ש ו־תפתך
המצביעה בפניך
2נלזפטר׳בר -
22ב או ק טו ב ר
כל הזמן על נקודות
התורפה שלך. דע לך
כי יש הרבה הגיון וחכמה בדבריה.
מכחבים
עוזרת־דובר חפץ
הסדר זמני
תחת הכותרת ״החדר של ויינשטיין״.
ליד לישכת הדובר מצוי חדרו של ה־מישנה
ליו״ר. בחדר הזה עובד ומקבל קהל
המישנה ליו״ר אריאל ויינשטיין — יום
ולעתים יומיים בשבוע. בימים האחרים,
כאשר החדר פנוי, הסכים מר ויינשטיין
שעוזרת הדובר, הגברת עדנה חפץ, תע בוד
בחדר. זהו הסדר זמני, הנובע ממצוקת
החדרים בהנהלת רשות־השידור.
״העובדות״ שפורסמו, כאילו סילק דיג־שטיין
את עדנה חפץ אחת לשבוע, או
ירוישלים שלי
דרוש פיקוח לאומי ובינלאומי על
הבנייה בירושלים.
תהליך הבניה המואץ פגע גם, ואולי
בעיקר, בירושלים. העיר הנחשבת לא רק
למקום קדוש לשלוש הדתות הגדולות, אלא
גם לפגינת־חמד בעולם הגדול כולו, נפגעת,
נפגמת ומתכערת על-ידי קבלנים
פרטיים וחברות, הבונים בלי טעם ומתוך
התגרות בנוף של העיר ובהיסטוריה שלה.
ראשית, חובה עלינו לקבוע רשות לאומית,
שתפקח על הבניה בירושלים במיוחד,
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ס
הזה 2206
פרסום וימר יעקבסוך
איזה תענוג מצפה לך
כשאתה קונה דרבי?
״תענוג מצופה בשוקולד תענוג נוגס וקרמל
תענוג הנימוח בפה...
והצימוק של הענין
״ הצימוקים שבתוך דרבי!
עד שמתחשק לך עוד דרבי
״תענוג מצופה בשוקולד״
דושבץ
מכחכים
!1111:1ומה
כולם מדברים על מישפחות שבמצוקה
ועל מיקרים סוציאליים ועל השכבות החלשות.
אולם איש אינו מדבר עלינו,
חובבי הטיפה המרה, המתדלדלים מיום
ליום בגלל המחירים המרקיעים שחקים.
האם אין מי שיחוש בסבלותינו? אצלנו
ההרגל לשתות הפך כבר מזמן לטבע —
האם לכן עלינו להפוך לפושטי־ידז
מדינה מתוקנת כמו שלנו צריכה להנהיג
״תעודת שתיין מוסמך״ ,שתקנה לבעליה
הנחה במחירי הקוניאק, הארק והוויסקי.
שאם לא כן, אנחנו אבודים, ונד
אובדננו תסבול החברה כולה.
א.ג, ראשון־לציון
וולטר מונדייל — סגן־הנשיא האמריקאי,
שאיתו החלפתי מיכתבים בעניין לשו נו
של מנחם בגין, שהיא ״השריר החזק
ביותר בראשו״ ,אמר בסעודה למען הבונדס
:״שלומה של מדינת ישראל הוא
אינטרס אסטראטגי של אמריקה.״ היתה זו
הפעם הראשונה שבה הודגש האינטרס ה־
״איסטראטגי״ של אמריקה, ולא ד,״דמוקרטי״.
הניו־זוויק
כתב, כי מדינת ישראל —
היינו, ממשלת הליכוד של בגין — הציעה
להצטרף לתימרוני חיל-הים וחיל-האוויר
האמריקאיים במיזרח-התיכון, זכי הפנטא־גון
שקל את ההצעה בחיוב.
האם ייתכן שהרמטכ״ל שלנו, רפאל איתן
— שהוא חייל אמיץ מאד, אבל דיפלומט
לא־כל-כך פיקח — אמר, במהלך
ביקורו האחרון באמריקה, כי ישראל מוכנה
ומזומנת לחתות את הערמונים האמריקאיים
ממדורת המיזרח־התיכוו ז האם
התכוון הרמטכ״ל, שבקנאי דתי אחד, חו-
מייני, יכול להילחם רק קנאי דתי אחר,
מנחם בגין? האם הצביע, לחיזוק דבריו,
על הצלחתו של מיבצע־החילוץ באנטבה?
משה דיין יעץ לגנרלים האמריקאיים
כיצד להילחם ולנצח במילחמה בוויאט-
נאם. לפי התוצאות, נראה שהם קיבלו
את עצותיו.
גנרל ישראלי אחר, רפאל איתן, אולי
הציע לגנרלים של הפנטאגון כיצד להילחם
ולנצח במילחמה בטהראן ובאיסלא-
מאבאד !
יוסף שריק, תל־יאביב
אנטי־הבלה
גידו דעת1מטעם
(המשך מעמוד )6
בהתחשב במעמדה, בעברה ובארכיטקטורה
רבת־הפנים שלה.
שנית, יש לשתף ברשות זו, או בגוף
מורחב אחר שיפעל בתיאום עימה, מומ חים
בעלי-שם מארצות אחרות.
אל לנו להמשיך בבניה המופקרת, ש תגרום
בכייה לדורות לא רק בארץ, אלא
גם במקומות רבים אחרים בעולם.
מרדכי אכיחי, ירושלים
שת״ג׳ ל הארץ ־
התאחדו !
זעקתו חמרת של אזרח, ששם עינו
בכוס, נוכח העלאת המחירים.
הדתיים נאבקים נגד ההפלות גם
באמצעים רפואיים — למען הגברת
הפוריות.
כנראה שהמחנה הדתי החליט למלא את
שהחסירו ההפלות, בעזרת מיליון עוברים
חדשים, תחת מיליון העוברים ש״נרצחו״,
לדבריהם, באמצעות הפלות מלאכותיות,
מאז קום המדינה ועד היום.
את המודעה המבשרת על פתיחתה של
קסצס ה־ 27
על מאסרו של דני אמיר
בגין סירובו לשרת בשטחים.
אנו 27 ,תיכוניסטים ובוגרי-תיכון, הודענו
לשר־ד,ביטחון במיכתב, ששלחנו ב־ 25ביולי
,1979 כי בד,קראנו לשרות צבאי נסרב
לשרת בשטחים הכבושים, כיוון שהדבר
נוגד את הכרתנו הפוליטית והמצפונית.
פתחנו בעהשי״ת שירות נוסף במסגרת המרפאות
״מופאה לפוריות״
בהנהלתו ובראשותו של רופא חרדי ומומחה ידוע,
ד״ר שלום לניי נ״י
שעסק בתחום זה שנים רבות בארה״ג, ובעזרת
הרופא לכל בשר הצליח לפעול רבות בנושא זה, וכעת
משמש מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסית
תל־אביב.
מרפאה זו תעסוק במציאת מזור ותרופה עפ״י התורה
לכל הבעיות שטרם מצאו פתרונן בנושאים הג״ל.
מאוזן :
)1סינמה! )5עגור! )10 כינוי! )11
קריאת־צער! )13 כיסא־צבוד! )14 שייך
ל־! )15 תחילית שמשמעותה שלילית!
)1יפעה, שגב! )18 תבל בלי סוף! )20
מישש ! )21 מעורר התלהבות ! )22 בילבד !
)24 גוף ראשון רבים! )25 פלא! )2מד-
ספירה ! )28 לכאן ! )30 נש ! )31 שמש !
)32 דומה ל־! )34 לא חדש! )35 יוציא
ניצנים ^ )38 נוגה! )39 בת-קול; )41
תחמושת עתיקה! )42 התפארות־שווא !
)43 כלי בשחמת ! )45 בהמה דקה ! )47
חס־וחלילה (ר״ת)! )48 כלי־קיבול גדול
לנוזלים ! )50 דרגה ! )51 מזמר ! )52 ריקבון
! )54 מערה קטנה ! )57 ציפור־שיר
קטנה! )1עליון! )26 משמש לכתיבה!
)64 עיר שכבש יהושע! )65 פז! )66
רחמנא־ליצלן (ר״ת)! 067 חומת־מים!
)69 ריקוד אצילי! )70 הרי! )72 יודה־רימונים!
)74 מן השבטים! )75 מכינויי
האלוהות ! )77 בתוכנו ! )78 תבואה !
)81 עב־בשר ! )83 ברח ! )85 מתנה ! )86
נציגות נבחרת! )88 זה, בארמית! )89
צאן־קודשים ! )91 ערל בלי ראש ! )93 מן
הגפיים! )95 מין גיבעול! )96 רן־ בצאן!
)98 משאבת הגוף ! )100 מבלה את הלילה !
)102 עליך לגעת ! )103 מן השבטים ! )104
עיר בגלילו )105 דג־מאכל.
מאונך :
)1מזימה ! )2יום בלי התחלה ! )3יופי
)4אות־הניצחון! )6צעיר בשנים! )7
רגולאטור ! )8הווייה ! )9היכה בכוח !
)12 כואב ! )15 סליל-חוטים ! )16 כינוי
ליוון העתיקה ! )17 חוק ! )19 מינרל ה מופק
מים־המלח! )20 מזון אבותינו ב מידבר
21ת קל ופרסין ; )23 בית
הציפור! )24 להבה! )2חרחרנוודריב!
)27 קידומת צרפתית (הפוך); )29 מן הזוחלים;
)30 שאינו רך־לב! )33 אוכלו
)34 כינוי־גנאי למי שעזב את הארץ ! )36
חרוך ; )37 מעיין ! )40 עולז ; )41 נועם,
יופי! )44 פקודה מפורשת! )4לא מהר!
)47 התרחש ! )49 נתיב ; )50 דממה ! )53
שיקרי! )54 האבן הקדושה למוסלמים!
)55 נהר באפריקה ; )56 מספיק ! )58
עמית; )59 ויכוח! )0נקבת הסוס! )62
אביון ; )63 קידומת הולנדית ; )66 היולי !
)68 ילדים קטנים! )71 אנה? )73 נוזל
חיוני! )76 סופר עברי (ש״מ)! )77 עובד
בבניין ; )79 ריקוד ישראלי ; )80 נצח ;
)82 בגד־שרד; )84 ירק״גינה; )85 עץ
קטן; )87 סופר; )90 מיכסה הפתח! )92
מונארק ; )94 מן המזלות ! )96 פקק ! )97
מחלקי הארוחה ! )99 תבואה ! )101 מילת-
בקשה ; )102 תנועת־מים בים ! )103
מגופה.
להזמנת תור אפשר להתקשר לטלפון 36071־053
שלוחה .33
מודעת הפוריות ב״הצופה״
לנזלא את החסר
מרפאה לפוריות מצאתי ביומון המפד״ל,
הצופה, ב־ 23 בנובמבר .1979
ד.כ.ח ,.ירושלים
ו • מודעת הפוריות — ראה גלופה.
דיפלומט לא־כל^כך פיקח
מה לחש הרמטב״ל הישראלי
באוזני מארחיו האמריקאים?
״לאמריקה אין כל בת־ברית
לשמה במיזרח־ד,תיכון העויין
יציב ...פרם לישראל.״ זה היה
מין של העיתונות האמריקאית
מהפך האנטי־אמריקאי בטהראן
מאבאד.
ראוייה-
והבלתי־האני־מא-
אחרי
ה ובאיסלא-
29 בנובמבר התגייס דני אמיר, מ-
חותמי המיכתב הנ״ל. בהגיעו לבסיס־קליטה־ומיון
הודיע לממונים עליו במקום,
כי כחייל אינו מתכונן לעבור את גבולות
הקו הירוק. ב־ 2בצדמבר נדרש לעבור את
גבולות הקו הירוק וסירב. הוא נידון ל־35
ימי מאסר.
אנו עומדים כאיש אחד מאחרי סירובו
של דני אמיר. התנגדותנו המצפונית ל שרות
בשטחים הכבושים נובעת מהכרתנו,
כי שרותנו בשטחים הכבושים משמעותו
השתתפות פעילה בביצוע מדיניות מכוונת
של דיכוי, ונתינת יד למדיניות המובילה
אותנו למילחמה נוספת.
מאסרו של דני אמיר הוא ניסיון לכפות
(המשך בעמוד )17
ה עו ל ם
הזה 2206
.ה שו ס הזח
1 1ייייי __
ההתנחלויות -מאיץ ל ש לו
מאז ביקורו של אנוור אל־סאדאת בישראל, רווחיו*
בציבור הישראלי דעות שונות באשר למניעים שהביאו
את נשיא מצריים למהלך זה, שהסתיים בחתימתו של
חוזה־שלום. במשא־ומתן שהתנהל בין ישראל למצריים
על חוזה השלום ייחסו הצדדים חשיבות מייוחדת לניואנסים
המישפטיים של עריכת החוזה, ולדעת רבים, עד
כדי הגזמה. ואילו שום תשומת״לב לא יוחסה לאפשרות,
כי ביסודו של המהלך שעשה נשיא מצריים
היתה ההכרה בתוצאה האפשרית של יישום כללים
חשובים מהמישפט הבינלאומי הפומבי, שיאפשרו הנצחת
שילטונה של ישראל בשטחים שכבשה במילחמות
שניהלה עם שכנותיה. מבחינה זו חשוב, אולי, להבהיר
כללים אלה ומשמעותם.
הכלל המנחה בסוגיה זו הוא הכלל של האפקטיביות
במישפט הבינלאומי הפומבי. אפשר למצוא ביטוי
לכלל זח בתורה, שבה נאמר :״כל מקום אשר תדרוך
כף רגלך לך ולזרעך אתננו״ .במילים אלה טמון כלל
גדול של המישפט הבינלאומי הפומבי, המכיר בכך
שטריטוריח של מדינה היא במצב דינמי. משמעותו של
כלל זה במישפט הבינלאומי הפומבי היא, כי יתכנו
שינויים בשטחה של טריטוריה.
שינויים בטריטוריה יכולים לנבוע מגורמים שונים, חן
מהסכם בין מדינות למסירת שטחים או החלפת שטחים
והן מרכישת שטחים או מאיבוד שטחים כתוצאה
ממילחמה. גישה זו של המישפט הבינלאומי הפומבי
נובעת מכך שהמישפט מכיר בעיקרון האפקטיביות באשר
לתיחום גבולות בין מדינות. בין הגורמים המשפיעים
על תיחום גבולות כפי שהם מוכרים במישפט הבינלאומי
הפומבי קיימים כמה גורמים מכריעים וביניהם :
חגורם האיסטרטגי, הגיאוגרפי, הכלכלי, ההיסטורי
אפילו בא השינוי כתוצאה ממעשה מילחמה. וזאת
כדי למנוע אנדרלמוסיה במערכת היחסים הבינלאומיים.
ברור שגישה זו, מהאספקט המישפטי, באה לתת לגיטימציה
לאקט שביסודו הוא בלתי לגיטימי. אך התנאי
למתן הלגיטימציה למצב החדש שבא בעיקבות הכיבוש
הוא, שהמצב החדש שהשתרר בין הכובשת לנכ-
בשת אינו מצב ארעי. דוגמה בולטת ליישומו של עיקרון
האפקטיביות היא ההכרה בדיעבד בגבולות ה״4
ביוני של ישראל על־ידי מרבית אומות העולם, ובכלל
זה כמה ממדינות ערב.
אין ספק כי הכרה זו נובעת מכך, שבמשך תקופה
ארוכה קיימה מדינת ישראל שילטון אפקטיבי באותם
שטחים שכבשה במילחמת השיחרור, ואשר לא נכללו
מלכתחילה בגבולות החלוקה. נראה שעובדה זו עמדה
לנגד עיניו של נשיא מצריים כגורם חשוב ביותר במיכ-
לול הגורמים שהעלו אותו על דרך השלום עם ישראל.
דרך זו היתה היחידה האפשרית בשלב זה,
של ישראל, לאור בחינה מדוקדקת של כלל האפקטי ביות,
וזאת על-ידי מתן עדיפות של יוזמה ומשאבים
ליישובו של סיני, הריק יחסית. אין ספק כי כל שנאמר
לגבי סיני הוא ישים אף לגבי הגולן, ולמעשה מתגשם
בגולן תהליך של אפקטיביות, שאם אמנם יתממש לא
ניתן יהיה להגיע בגולן להסדר בדומה לזה שנעשה עם
מצריים.
ואפילו הגורם הסנטימנטלי. גורם אחר שטמונה בו
היכולת להשפיע על תיחום גבולות הוא הגורם חדי״
מוגרפי.
11 הסיבה להכרה בעיקרון האפקטיביות נובעת מכך,
שמדינות העולם משלימות עם שינויים טריטוריאליים
בחינת עיקרון האפקטיביות לגבי התפתחות בעתיד
בשטחים אלה תיראה אולי כפרדוכסאלית, אם יוכח
כי היו קיימים סיכויים רבים יותר ליישום כלל זה
לגבי חצי״האי סיני, מאשר לגבי הגדה המערבית. שכן
בגדה המערבית יושבת אוכלוסיח של כ $00-אלף איש
בצפיפות יחסית ...לעומת זאת שונה המצב ברמת־הגולן.
ניתן לראות בבירור, כי בטווח זמן כלשהו, אם לא
יגיעו הסורים לחוזה שלום עם ישראל, יחול על רמת-
*.גולו עיקרון האפקטיביות על כל המשתמע מכך. אשר
לסיני, הרי היא מאוכלסת כיום בדלילות רבה, בעיקר
על-ידי אוכלוסיה בדווית המונה כ־ 50 אלף איש. ניתן
היה, על״ידי יישוב סיני על-ידי יהודים, להביא בטווח
של זמן כלשהו למצב שבו היו תושבי סיני ישראליים,
באופן שניתן ליישם אף לגבי סיני את עיקרון האפקטיביות
כישלון המשא״ומתן שהתנהל עם מצריים, או אפילו
דעיכתו, יתכן שהיו מביאים לשינוי סדר העדיפויות
ותבל את אזותות
חמבשים או להגר
בהתאת לבחירה חופשית
גם סשימגטים
משפיעים וגר
תיהום הגבולות
אשר לתושבים הקודמים של שטחים שנרכשו בעיק-
בות מילחמה, קיימות לגביהם אפשרויות שונות על
פי המישפט הבינלאומי הפומבי. בדרך כלל מקובל
לאפשר לתושבים אלה להישאר אזרחי אותה המדינה
שממנה נותקו כתוצאה מהכיבוש. קיימת גם אפשרות
אחרת — לקבל את אזרחות המדינה הכובשת. כן
ניתנת לתושבים אלה האפשרות להגר, הכל בהתאם
לבחירה החופשית של כל תושב. אפשרויות אלה מתייחסות
לא רק למצב של כיבוש זמני, אלא גם למיקרה
של כיבוש ממושך, וזאת כאשר המדינה המנצחת מח זיקה
בטריטוריה שכבשה זמן ממושך, ללא הפרעה,
כמצב של קבע, תוך התפתחותם של אותם הגורמים
ההופכים את השילטון טל המדינה הכובשת לאפק-
טיבי. אין ספק שלמדינה הכובשת כל הנתונים ליישום
אותם הגורמים ההופכים את שילטונה לאפקטיבי בטריטוריה
שכבשה, במייוחד בכל הנוגע לגורם הכלכלי
והדימוגרפי.
פרק הזמן הנדרש, כדי שאפשר יהיה להסיק כי
עיקרון האפקטיביות אכן מומש, אינו נקבע על״ידי
המישפט הבינלאומי הפומבי. כן קשה לקבוע סימני
היכר אחרים קבועים, שיצטברו ביחד לכעין קודקס אשר
לפיו אפשר יהיה לאבחן מצב שניתן ליישם בו את
הכלל של אפקטיביות, הפועל על פי המישפט הבינלאומי
הפומבי. ההכרה בריבונות של מדינה כובשת
לגבי טריטוריה שכבשה מתייחסת על פי מישפט זה
גם לגבי כיבוש חלק משטחה של מדינה שנוצחה במיל-
חמה. וזאת כאשר המדינה המנצחת מחזיקה בטריטוריה
שכבשה זמן ממושך וללא הפרעה. מרכיב זה
הינו חיוני כדי להצביע על כך שהשילטון הוא אפקטיבי.
עיקרון האפקטיביות במישפט הבינלאומי הפומבי
חוכר ושרר במשך שנים רבות בעולם. רק לאחרונה
נחלש עיקרון זה במידה מסויימת, כתוצאה מכך שהאומות
המאוחדות לא הכירו ברכישת שטחים כתוצאה
מכיבוש. מאידך, קשה לומר שאי-הכרה זו הינה ״אפקטיבית״
,שחרי עובדה היא שגם כיום נרכשים שטחים
על״ידי מדינות, וביניהן חברות האו״ם, כתוצאה מכיבוש.
שילטונה של ישראל במיזרח העיר ירושלים. וזאת משום
שלגבי מיזרח העיר ירושלים ניתן למנות חלק ניכר של
סימני ההיכר של עיקרון האפקטיביות והגורמים המשפיעים
ליישומו של עיקרון זה. אין ספק כי מתרבה
מיספר האנשים בעולם כולו, ובכלל זה גם בארצות
ערב, המקבלים כעובדה מוגמרת את שילטונה של ישראל
במיזרח העיר ירושלים ואת החלת המישפט של מדינת
ישראל בחלק זה של העיר. אמנם נכון הוא, כי
תהליך ההכרה עדיין לא הושלם, אך אין ספק כי הוא
נמצא בעצם התהוותו. גם לגבי השטחים האחרים שנכבשו
במילחמת ששת״הימים קיימת אפשרות להתפתחות
דומה לזו המתרחשת במיזרח העיר ירושלים,
ובכלל זה אף לגבי חצי־האי סיני, אילולא חוזה השלום
שקטע אפשרות זו.
למניעת התהליך שעלול היה להביא בסופו של דבר
למצב דומה לזה שהשתרר בשטחים שנכבשו על-ידי
ישראל במילחמת 1948 שהרי אם ניישם את הכלל של
האפקטיביות ככלל מנחה של המישפט הבינלאומי הפומבי
לגבי השטחים שנכבשו על-ידי ישראל במילחמת
ששת־הימים (תוך התייחסות לגורמים שנימנו לעיל
כגורמים המשפיעים על פי כלל המישפט הבינלאומי על
תחום גבולות, היינו: הגורם האיסטרטגי, הגיאוגרפי,
הכלכלי, ההיסטורי, הסנטימנטלי והדימוגרפי) ,נראה
כי חלק מגורמים אלה הוא משמעותי בכל הנוגע
לתיחום גבולותיה של ישראל לגבי השטחים שנרכשו
על־ידה במילחמת ששת״הימים.
כאמור, אין המישפט הבינלאומי הפומבי קובע אמת־מידה
לפיה ניתן למדוד במדוייק את הרגע שבו ניתן
להחיל את עיקרון האפקטיביות לגבי שטח נכבש כלשהו.
אם כי העיקרון עצמו והגורמים המשפיעים חינם,
לכאורה, אובייקטיביים, נראה שניתן לומר, שיישומו של
העיקרון הוא משמעותי כאשר התנאים האובייקטיביים
הופכים לתחושה סובייקטיבית של השלמה והכרה בכך
שהשילטון של המדינה בשטחים שרכשה הוא אמנם
אפקטיבי. תחושה סובייקטיבית זו צריך שתשרור, בראש
וראשונה, אצל תושבי המדינה הרוכשת, ולאחר מכן
אצל תושבי השטח שנכבש ומדינות העולם. שהרי אם
לא תשרור תחושה זו באופן נחוש אצל תושבי המדינה
הרוכשת, ספק רב אם תתעורר אצל תושבי השטח
שנכבש או אצל מדינה כל שהיא ממדינות העולם.
יהיה זה על כן מן העניין לבדוק את יישומו של
עיקרון האפקטיביות לגבי השטחים שנכבשו על־ידי
ישראל במילחמת ששת״הימים, וזאת לגבי כל אחת
מהגזרות שנכבשו במילחמה זו: סיני, רמת הגולן והגדה
המערבית.
קשה לומר כי מדינות העולם אכן השלימו עם
שילטון ישראל בשטחים שכבשה במילחמת ששת־הימים,
ויהיה זה ודאי קרוב יותר לאמת לקבוע כי מדינות
העולם לא השלימו עם שילטון זה, להוציא, אולי, את
המסקנה שיכולה על כן להתקבל מיישומו של כלל
האפקטיביות היא, כי התנאים שישראל תהיה מסוגלת
ומוכנה להציע בחוזה־שלום עם המדינות הגובלות
הם תנאים שישתנו לאורך ציר הזמן שעליו תנוע עגלת
השלום. ככל שירחק הזמן עד השלום, קיימת הסתברות
גבוהה יותר כי שילטונה של ישראל בגולן, יהיה יותר
ויותר אפקטיבי, ועל כן גם הנסיגה לגבולות הבינלאומיי
ם קשה יותר ויותר. ומכ אן, שככל שהדבר נוגע
לסיני, הרי שהמשא-ומתן לכריתת חוזה-שלום בין ישראל
למצריים היווה אולי הזדמנות אחרונה לכריתת
חוזה שלום שהתבסס על החזרת הריבונות המצרית
בכל סיני. בניגוד לדעת הסוברים כי הסכם השלום
מוכיח, שאין חשיבות ליישובים הישראליים שהוקמו
בסיני, והשלום הושג, כביכול, על אפם וחמתם, ייאמר
בזה כי יש יסוד לדעה, דווקא לאור כלל האפקטיביות,
שיישובים אלה שימשו מאיץ חשוב לנכונות המצרים
להסכם שלום, בחוותם, ללא ספק, דווקא מבחינת
מצריים, ראש גשר לאפקטיזציה של שילטון ישראלי
בסיני או לפחות בחלקים חשובים ממנו. הסכם זה
מהוות הוכחה לתזה המועלית בשורות אלה על תנאי
השלום המשתנים לאורך ציר הזמן שעליו תנוע עגלת
השלום בגולן, ביהודה ובשומרון, או בחלק משטחים
אלה.
כלל האפקטיביות מאפשר תסריטים שונים נוספים,
גם כאלה שניתן עדיין ליישמם בגולן, ביהודה ובשומרון,
לאפקטיזציה של שילטון ישראלי. אך אין ספק
שכלל זה ישמש גורם מדרבן ומאיץ, לאותם הרואים
בשלום חזות הכל, לעשות הכל כדי שהשלום יכרן לא
רק בסיני, כל עוד לא חל אותו שינוי של הגורמים
המשפיעים על תיחום גבולות כפי שהם מוכרים במיש-
פט הבינלאומי הפומבי.
1אבטר ״ נין * .תל-אב•^
* המישפטן זאב טריינין הוא פרקליטה שד מיפלגת
העבודה ואחיו של האלוף אברהם (״אברשה״) טמיר,
היועץ לענייני ביטחון לאומי של שר־הביטחון.
הפלדל ת כמילת:
.1משקוף פלדה בעובי 1.5מ״מ המותקן על
המשקוף הקיים.
.2צלעות חיזוק לאורך כל הדלת.
. 3עינית טלסקופית.
.4שרשרת בטחון• .
.5מוטות פלדה בקוטר 9.5מ״מ לחיזוק
המשקוף לקיר.
.6מנעול בטחון רב־בריח עם צילינדר מתוחכם
הנועל בנעילה גיאומטרית 6בריחי פלדה
אל תוך משקוף הפלדה.
.7חומר בידוד טרמי־אקוסטי הממלא אתי
נפח הדלת.
.8ציפוי וינוריט בגווני־עץ לפי בחירה.
2 .9לוחות פלדה בעובי 1.25מ״מ כל אחד.
.10 כיפת פלדה מחוסמת בקוטר 13מ״מ.
.11 מעצור אל הרצפה.
ובן מברשת שיער לאטימה בתחתית הפלדלת.
ויש סיבה אחת לכשלון של פריצה:
הצלחה של 3לך לת.
פלך ל ת־ 50ק״ג של בטחון
הפלדלת שפותחה על ידי חברת רב־בריח,
היא דרך חדשנית ומתוחכמת להגן
על הכניסה לביחך. זוהי דלת פלדה
שמשקלה 50ק״ג, ועם זה היא דקורטיבית
וקלה להפעלה.
באמצעותה אתה מגן על ביתך
בפני פריצה ואנשים לא רצויים.
חתך 9לך ז*ת
! ה ש טו ח ש לולב!•
הבל.
הקדהה רו בהלסבה.
רב-בריח
וביה מסתיר את עוצמ תה
לפרטים, הזמנות ולהתאמת פלדלת לביתך תוכל לפנות אל:
תל־אביב-רוז׳ סוקולוב , 45 חולון, טל6,855250 , 853791,854458 :־844145 03 חי פ ה -ר ח׳ האיצטדיון , 40ק. חיים, טל3 :־2־• 04-725111
טבליה-השוק העירוני החדש, טל 92969 , 20024 :־ 067ה שרון-ר ח׳ ה חלו צי ם , 8נ תני ה, טל 37766 053פתח־ ת קו ה-ר ח׳ ההגנה , 17 טל 919383 03 ירו שלים־רח׳ עוזיאל , 28 בית וגן,
טל 422767 , 423769 02א ש קלון־ר ח׳ צה״ל (, 5בנין סולל בונה),טל 24515 051 באר־ שבע-רח׳ הפלמ״ח , 22 טל 76840 057 אי ל ת -ר ח׳ צופית ,4טל 2750 059
או אל המפיץ המורשה הקרוב למקום מגוריך.
העולסהזה 2205
\ז\ן\1ביט 0 7
בדק נוסף סידרה המנתחת את הרכב השיכבה
השלטת בכל חחומי־החיים ־ ואת מקורות הכוח שלה
ך* פוליטיקאים הם הענף השני של
י 1המחליטנים. גם הם באים מתוך ״המעמד
השליט״ ו״המעמד החדש״.
מחליטני הפוליטיקה הם אותם אנשים
היושבים בצומתי ההשפעה הפוליטית. אלה
הם שרי הממשלה ומנכ״לי המישרדים הממשלתיים,
וגם כמה מנהלי אגפים ומח לקות
במישרדים חשובים.
בין מחליטני הפוליטיקה ניתן למצוא
גם את ״ממשלת ההסתדרות״ — הוועדה
המרכזת של הוועד־הפועל. מחליטני הפד
ליטיקה הם גם חברי-הכנסת — בעיקר
מן הסיעות הגדולות וסיעות הקואליציה.
אך גם כמה עסקנים חשובים, שאינם דווקא
חברי־כנסת, נמנים על המחליטנים,
כשם שנמנים עליהם מזכירי תנועות ההתיישבות,
ראשי ערים גדולות, וממלאי
כוד דווקא ותבוסת המערה — היא
שהביאה להתפוררות ד״ש.
מחליטני ד״ש הגיעו מכמה קבוצות-
מחליטנים מוגדרות היטב, הן מתוך ״המעמד
השליט״ ,הן מתוך ״המעמד החדש״.
ברית פוליטית זו שבין שני מעמדות ה־מחליטנים
מגולמת היטב באישיותו של
האדם שעד היום ממלא תפקיד מרכזי ביותר
בתנועה הדמוקטרית של ייגאל ידין,
מאיר (״ממי״) דה־שליט.
#ממי דה־שליט נולד ב 1921-בליטא,
ועלה ב* .1924 הוא למד בבית־הספר
החקלאי בפרדם־חנה, ושירת בצבא הבריטי,
ובדרגת רס״ן בצה״ל. ממי דה-
שליט עשה קאריירה דיפלומטית ומינהלית
במישרדים ממשלתיים, והיום הוא חבר
במועצות־המנהלים של הבנק הבינלאומי
המחליטנים בחברה הישראלית הם אשכנזים ברובם, מבוגרים וותיקים
בארץ. הם באים מן ״המעמד השליט״ — הבנקאים, התעשיינים, הסוחרים
והאיברים מן הסקטור הפרטי, ומן ״המעמד החדש״ — הבנקאים, התעשיינים,
הסוחרים והאיכרים של הסקטור ההסתדרותי.
את המחליטנים ניתן למצוא בשלושה מימסדים עיקריים: הכלכלי,
הפוליטי והצבאי-ביטחוני.
בשתי הרשימות האחרונות נדון המימסד הכלכלי בישראל, וחשובי
מחליטגיו. רשימה זו עוסקת במחליטני הפוליטיקה הישראלית.
עולמה
מישרות בכירות ברשויות ממלכתיות וציבוריות.
אחת מטושטשים התחומים בין ה־מחליטנים
הפוליטיים והמחליטנים הכל כליים
והצבאיים. רפאל רוטר, למשל, העומד
בראש המוסד-לביטוח-לאומי — האם
הוא מחליטן כלכלי או פוליטי? או אלוף
(מיל׳) ישראל טל, עוזר שר־הביטחון —
האם הוא מחליטן פוליטי או צבאי? אלה
הן דוגמות לכמה עשרות מחליטנים, שקשה
לסווגם לאחד התחומים, אך אולי דווקא
משום כך רבה יותר השפעתם.
אחת הדוגמות הטובות לערוב
התחומים שבין צבא, בלבלה ופו ליטיקה
היתה הקמתה של ד״ש
ערב הבחירות של .1977
הסיפור
של ד״ש
די מה קבוצות של מחליטנים כלכליים
וצבאיים רבי־עוצמה הגיעו למסקנה
שצריך להציל את שילטון־המערך מידי
עצמו. הם חזו בהתפוררות מיפלגת־השיל־טון,
והיו מודאגים מכך שקהל גדול פנה
לה עורף. מובן שלא היתה להם שום
ביקורת רצינית על מדיניותו של המערך
— זו שהובילה אותם עצמם לרום מעמדם.
עקרונית, היתה תפיסתם המדינית זהה לזו
של המערך: הניצים מאיר זורע ודן טול-
קובסקי לא היו שונים בתפיסתם מעמוס
הדר ושושנה ארבלי-אלמוזלינו ! ייגאל
ידיו זהה בהשקפותיו לשימעון פרם וליצחק
רבין, ואילו מרדכי וירשובסקי ואמנון רד
בינשטיין כמוהם כאבא אבן ויוסי שריד.
למעשה, לא היה הבדל גם בתפיסות ה חברתיות
והכלכליות, ואנשים כמאיר עמית
ואמנון רובינשטיין יכולים היו למצוא את
מקום במיפלגת העבודה, כשם שאנשים
כגד יעקובי או אבא אבן יגולים היו
למצוא את מקומם בד״ש.
מסקנתם של המחליטנים שייסדו את
ד״ש היתה שהפוליטיקה היא עסק רציני
מכדי להשאירו בידי הפוליטיקאים המיק-
צועיים, וכדי להשפיע על מהלכה עליהם
להתערב בעצמם בניהול השילטון. ד״ש לא
הוקמה כדי להפיל את המערך, אלא כדי
לסייע לו לשלוט כהלכה.
ניצחונה בבחירות היה ניצחון
סירחוס מובהק, שכן עליית הלי•
פרנקל
הראשון, החברה לפיתוח קיסריה, ישרם,
פז חיפושי נפט, לרום אינטרנשיונל וביטוח
סהר. דה־שליט הוא מנכ״ל חברת נכסי
ננמת, וחבר גם במועצת-המנהלים של מכון
וייצמן. הקאריירה שלו ומכלול עיסוקיו
משקף את הברית שהתקיימה בד״ש בין
שר גידעון פת ראש מ מ של ח
מנ ח ם בגין
קרוב*
טולדאנו
רוני מילו א
קרו בי
ח״ב קבלן
דויד שטרן
מקיסלח ״י
אברהם ״י איר״ שטרן
המימסד הצבאי והפוליטי ובין המימסד
הכלכלי, על ענפו המקומי וענפיו הזרים.
ממי דה־שליט ייצג בד״ש את ההון המקומי
(ביטוח סהר של מישפחת סחרוב)
והזר (הבנק הבינלאומי הראשון היה שייך
לקבוצת רוטשילד, לפני שנרכש על-ידי
אייזנברג) .המיליונר חיהודי־איראני בעל
החברות הבינלאומיות, אימן ראד, היה
מגדולי התורמים למסע־הבחירות של ד״ש.
עקיבא מאיר, מנהל אש״ד, ייצג בה
את קונצרן תדיראן. דן טולקוכסקי
ייצג את בנק דיסקונט, שלמה אליהו
ייצג נתח חשוב מענף־הביטוח בארץ.
אמנון רובינשטיין הוא בנו של אחד
הקבלנים הגדולים בארץ, אהרון רובינ המישפחה הגדולה
מואל
שטיין. מאיר עמית ודויד גולומב
ייצגו את התעשייה ההסתדרותית ואלוף
(מיל׳) צבי זמיר ייצג את בתי הזיקוק.
ד״ש היתה הברית המקומית שבין הסק טור
הפרטי והסקטור הציבורי של הכלכלה
הישראלית, בתיווכו הנמרץ של ההון
הזר, כאשר לברית מצטרפים נציגי
המחליטנים הביטחוניים, כאיסר הראל,
אהרון יריב ושמואל טולדאנו, ד
״נטעים זרים״ בדמות ״המרכז החופשי״
של שמואל תמיר ותנועת ״עודד״ של
מרדכי אלגרבלי. בייגאל ידין מצאה
הברית הזאת את מנהיגה המוצלח ביותר.
שכן ייגאל ־׳ידיו״*הוא~נצר~למישפחה
המסועפת והגדולה, שבבסיסה עומדים
שגו ראש*
הממ שלה
יגאל ידין
ש,גו״שר-או*ר ל שיגבר
ינבי דיגשטיין
דב הוז,
ממנהיגי
-היישוב
ד״ר אר תור
יופיו
אלי הו
גולומב
ידלין
ראש־ ניניש לה ל שיגבר
נישה שרה
שאול אגיגור
מ מפקדי ההגנה
אשד
י:י״י
מ איר תל מי
ח״כ שושנה
ארבלי־אלמוזלינו
אשת
חג ר הוועדה
ה מרכז תבהסתד רו ת
נתן אל מוזלינו
מישפחות רופין, וייצמו ודיין. זו המיש-
פחה שכבר סיפקה למדינת ישראל שני
ראשי־ממשלה (שרת ורבץ) ,שני שדי־ביטחון
(דיין ווייצמן) ושר נוסף (אהרון
ידלין) ,שלושה רמטכ״לים — ידין עצמו,
דיין ורבין, כמה אלופים בצה״ל, כמה חב-
רי־כנסת, ומחליטנים כלכליים רבים. זו
המישפחה המתפשטת בכל ענפי המחלי-
טנים, מן ״המעמד השליט״ ומן ״המעמד
החדש״ כאחד.
מישפחת דיידוייצמן־רופין היא
הפוליטיקה הישראלית כולה טל
רגל אחת, כתוספת קישרי־־דם וקשרים
עיסקיים ישירים. המערכת
הפוליטית הישראלית מהווה מעיו
״לישכת תיאום״ כין קכוצות־־איג*
טרפים שונות — כלכליות, הכרתיות
ואידיאולוגיות — הקיימות,
דוכן ככולן, כתוככי ״׳המעמד השליט״
ו״המעמד החדש״ עצמם.
כימעט ללא קושי ניתן להצכיע
על הקבוצות הללו והיקפן, וכיצד
הן מייוצגות ככל מיפלגה כפרט,
וכמערכת הפוליטית ככללה.
__ הכנסת:
מכשיר החלוקה
ך יתוח של מיבנה הכנסת הנוכחית,
בהנחה שהרכב זה משתקף, פחות או
יותר, גם במוקדי־כוח אחרים, יכול ללמוד
על חלוקת הכוחות והאינטרסים בקרב ה־
בעל
ח ״כ אירה נמיר
שולמית אלוני
לשעבר
אמה תל מי
אשת סמנכ״ל מקרקעי־ישראל
לשעבר,
ראובן אלוני
מחליטנים בישראל ובסיסי־הכוח החבר תיים
שלהם.
בבחירות האחרונות זכתה אחת הקבוצות
הללו בניצחון ניכר ולהגברת ייצוגה.
זוהי קבוצת המחליטנים הפוליטיים, המייצגים
את ״המעמד השליט״ העירוני —
רב ראשי
לשעבר
אלמגת שר מרדכי
נמיר
בין אלה ניתן למנות לא פחות ם28-
חברי־כנסת ושרים. נזכיר כאן את שימ חה
ארליך (תעשייה חופשית) ,משה
ארנם (קשור לבנק דיסקונס ולהון זר
בתעשיית־הנשק האמריקאית) ,ייגאל הו רוביץ
(מחלבות טנא־ נוגה) ,עזר וייצמן
מילייני־גפים
גאון
יעחק
״לוי
היעוג
בעלי חברות גדולות וחברי מועצות־המנ־הלים
שלהן, מיליונרים סתם, סוחרים, יבואנים
ונציגיהם הפוליטיים, נציגי ענף-
התיירות וגם עורכי־דין ורואי־חשבון, יועצים
כלכליים ומנהלים אשר דיווחיהם
באים מן המעמד השליט ועסקיו המגוונים.
אלוף מיל׳
אגדיים יפזז
(היה קשור לקבוצת מרידור־קרמרמן ול-
עיסקי-נשק) ,סטף ורטהיימר (בעל בית-
חרושת בשותפות עם בנק דיסקונט) ,של מה
אליהו (ביטוח) ,אמנון רובינ שטיין
(מישפחת קבלנים) ,פינחס שייני
מן (בנק המיזרזזי) ,זלמן שוגל (חתנו
ח׳׳כ תמר אשל
אלמנת שגריר אריה אשל
של המיליונר מאיר) ,אסף יגורי (תיירות)
.מנחם פרוש (בעלי-בתים) ,חיים
קאופמן (יבואנים) ,יצחק שמיר (תעשייה
פרטית) ,דויד שטרן (קבלנים),
יצחק מודעי (יבואנים) וכמובן גם
שמואל פלאטו־שרון.
״*תריסר חברי־כנסת מייצגים את מחלי-
טני המושבים והמושבות, כשהבולטים שבהם
הם פסח גרופר, עמוס חדר.
יגאל כהן וכמובן אריאל שרון.
את התנועות הקיבוציות מייצגים שמונה
חברי־כנסת. ארבעה אחרים מייצגים את
מחליטני ״היישוב הישן״ הדתי. שמונה
חברי-כנסת מייצגים את הענף ההסתדרותי
של ״המעמד החדש״ ,ושמונה חברי-כנסת
נוספים, שמוצאם מן השרות הציבורי לענפיו
השונים, מייצגים את מחליטני ה-
מינהל הפוליטי.
אין זה מפתיע שבין הח״כים האחרים,
שאינם ניתנים להגדרה באחת הקבוצות
הללו, ניתן למצוא בעיקר ״פוליטיקאים
בגי פוליטיקאים״ ,או כאלה הקשורים קיש־רי-דם
לפוליטיקאים, או לאישי־ציבור.
כאלה הם יוסי שריד, בנו של מנכ״ל
מישרד-החינוך לשעבר; יהודה כן־
מאיר, בנו של ח״כ לשעבר; אורה
נמיר, אלמנת שר, אמנון לין, חתנו של
אבא חושי; משה נסים, בנו של רב-
ראשי לשעבר; רוני מילוא — קרוב.ל-
מישפחת בגין; אהרץ אכו-חצירא,
בנו של רבם של יהודי מרוקו לשעבר;
שושנה ארכלי־אלמוזלינו, אשתו של
חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות נתן
ח״ב יופי שריר:
ע מי
ברעס
קבלן אהרון
רובינששיין
יו״ר מו׳ ה מנ ה לי ם
של בנק־הדואר לשעבר,
שימחה גפני
גיזבר הה שתררות לשעבר גרשון לוינשון
מגב״ל מישרד ההיגוך לשעבר
יעקב שריד
שר לשעבר
משה ברעם
א מ מן
רובינשטיין
נגיד בנק־־ישראל ארנון גבני
מועמד לשר״ אוצר יעקב לוינשון
מפב״ל מישטרה לשעבר שאול רוזוליו
אמנון
ליו
ח״ב דגי רוזוליו
קרו בי
חתן מנהיג מפא״י חיים ארלוזורוב
מצכ״ל חברת*
החשמל לשעבר
יעקב חושי
ראש עיריית
חיפה לשעבר
אבא חושי
:שר שמואל תמיר
וו״ב לשעבר
בת-שבע
כצגלסון
(המשך מעמוד )13
אלמוזלינר ! עוזי כרעם, בנו של שר
לשעבר, ועוד.
קבוצה חשוכה אחרת של חברי
כנסת הם אותם שדווקא משום
שאי־אפשר לזהותם אן? עם אחת
מד הקבוצות המוגדרות, הם תופסים
עמדות־מפתח במיפלגותיהם.
כאלה הם שימעון פרס, חיים בר־לב
ומשה שחל במערך, מנחם בגין
בליכוד, שמואל תמיר בתנועה
הדמוקרטית ויוסף בורג וזבולון
המר במפד״ל. אלה הם המנהיגים
ועושי דברם, שעיקר תפקידם הוא
ליישב את חילוקי־יהדיעות וניגודי־האינטרסים
שבין הקבוצות השונות.
נוסף
על תפקידה כ״לישכת תיאום״ בין
הקבוצות השונות של המחליטניס, משמשת
המערכת הפוליטית גם כזירת ההתמודדות
הגלוייה שביניהם. תוצאות הבחירות,
והרכב הממשלה והקואליציה, הם המהווים
עד היום את חמפתח לחלוקת משאבי־י
נציב ה מי ם
לישראל לשעבר
שאול ארלוזורוב
מזכיו־סהזולה אויה ואיו
מי• אהייו אגך הוירא
ה׳׳ג מ הוגי
אההדיזיאל-נאיר
הרג־מיעגו ״יל
יהודי סדילי
אני-הגירא
ח״י יהווה
נדס איי
יי״ג אהוד אילמרס
י מ סני וזוב
סלסה בו־גיאיז•
ה״י ליו׳וגר סווגי אילייייז
ח״פ לשעבר
יצחק קורן
שר משה נשים
ח ״ג שמעין פרס
המדינה בין המחליטנים לענפיהם, ובין
בסיסי־הכוח החברתיים שלהם.
כיוון שקיימת הסכמה בסיסית
על המפתח לחלוקה זו, אין השינויים
רכים במיוחד.
עליית הליכוד לשילטון, למשל, העניקה,
לפחות בתחילת הדרך, דחיפה
ניכרת למחליטנים העירוניים של ״המעמד
השליט״ ,וכמובן ל״יישוב הישן״ הדתי,
המיוצג על־ידי אגודת־ישראל. אך עובדה
היא שלחששות, שהועלו פה ושם, באשר
למעמדם של הקיבוצים, לא היה על מה
לסמוך, וגם התעשייה ההסתדרותית אינה
צריכה להתלונן. הסיבה לכך היא פשוטה,
ועליה כבר עמדנו בפרקים הקודמים: חו־פש־המישחק
של המחליטנים הפוליטיים
מוגבל בגלל מערכת־השותפויות העמוקה
שבין הסקטור הציבורי, הסקטור הפרטי וההון
הזר.
ואף־על-פי-כן יש למחליטנים ה פוליטיים
בישראל עוצמה רבה
יותר מזו העומדת לרשותם בארצות
מערביות. לעוצמה זו שלוש
רב ראשי לשעבר יצחק נשים
סיבות, הקשורות זו בזו:
!• התלות הרבה של מדינת־ישראל במקורות
חיצוניים, כיהדות העולם ומעצ־מות־המערב,
כאשר המערכת הפוליטית
היא המהווה את הקשר העיקרי עם מקורות
אלו.
י• הסיכסוך המתמיד במרחב, כאשר
ביטחון־המדינה עומד בסכנה, או נראה
כעומד בסכנה. ושוב, גם במיקרה זה,
המערכת הפוליטית היא הנושאת באחריות
לניהול ענייני־ד,ביטחון של המדינה.
• גודלו העצום של תקציב־המדינה,
יחסית לתוצר הלאומי. כלומר: הקצאת
חלק גדול ממשאבי המדינה למשק מצוייה
באחריות המערכת הפוליטית. מצב זה
נובע בעיקרו משתי הסיבות הראשונות,
הן מהעובדה שמקורות־ההון הזר גדולים
למדי לעומת ההון המקומי, ומתווספים ל-
תקציב־המדינה, והן מתקציב הביטחון ה עצום
בגודלו.
שלושת אלו יחד הפכו את מיש•
רד*הביטחון למוקד-הכוח הפוליטי
החשוב ביותר כמדינת ישראל.
חשיבותו אף גדלה ללא שיעור
אחרי מלחמת ששת-הימים, כאשר
לרשותו של מישרד זה הועברה
גם השליטה בשטחים שנכבשו
באותה מילחמה, וכמיליון וחצי
אנשים בערך, החיים בשטחים
הללו.
בן־גוריון, שהקדים להבין את חשיבותו
של מישרד־הביטחון, נזהר שלא לשמטו
מידו, כל עוד היה ראש־הממשלה. כשרצה
להבטיח את קוצר ימיה של ממשלת משה
שרת, דאג לפצל את התפקידים ולמסור
את מישרד־הביטחון בידי פנחס לבון. לוי
אשכול, אשר ירש את בן־גוריון, דאג אף
הוא לשמור ברשותו את מישרד-הביטחון,
עד שנאלץ לוותר עליו לטובת משה דיין,
ערב מילחמת־ששת־הימים. מאז הפך פיצול
זה לעובדה — ולמקור מתמיד של מתחים
בין ראשי ממשלות ושרי־הביטחון שלהם
(רבץ ופרס, בגין ווייצמן).
מערכת הביטחון היא נקודת־־
המיפגש שבין המחליטנים הפוליטיים
ומחליטני הצבא, ועל כך
ברשימה הכאה.
לחופ שה וצאי ע ם 0 1
עבר עליו שבוע ארוך ומייגע ואתה מעוניין
לצאת לחופשת סוף שבוע עם בכי מ שפ ח תך
צא לחופשה ב״ראש שקט״ מבלי לדאוג למזומנים בכיסך
קח איתך את !• 191 כרטיס האשראי של
בנק לאומי ובנק דיסקונט
ותהנה מבטחון. מחופשה נוחה ורגועה.
אשראי עד חודש ימים
ומכל הכבוד !
צא כחופשה עם ויזה-כדאי כך
#״#י*-כרטיס האשראי של:
בנק לאונו׳
בנס דיסהונט
תיזמוד וביצוזז: כלי־זמר בע״מ
בביצוע פסנתר ימאהא 45ן.
פתיחה מוסיקלית: נועם שריף
אם עד גיל 8פסנתר עלול ״להפחיד״ את הילד בגלל גודלו, הרי מגיל זה הוא כלי נגינה
מועדף. שכן, הנגינה בפסנתר מעניקה את אחד המרכיבים החשובים במוסיקה -היכולת
לחבר אקורדים(הרמוניה).
לגילאי 14-8מומלץ לרכוש פסנתר בעל מערכת נקישה טובה. חשוב לדעת כי עבודת אצבעות
נכונה היא המפתח להצלחה. שרירי האצבעות מתפתחים בהתאם לטיב הפסנתר.
אם המערכת הנקישתית אינה מגיבה בדייקנות ובמהירות הטכניקה של הנגן הצעיר נפגמת
כי שרירי האצבעות מתרגלים לפעולה מוטעית. אך כאשר התגובה מדויקת נקיה ומהירה, קל
לפתח את שרירי האצבעות ולהגיע לסינכרוניזציה מצוינת ולצליל עשיר ואמין.
פסנתר ימאהא .1\45
אישור לדברי נועם שריף תמצא
בפסנתר ימאהא .\ 15 עיקר גאוותה
של ימאהא על מערכת הנקישה של
פסנתריה.
עשרות שנות מחקר ופיתוח הוקדשו
למטרה אחת ויחידה: תגובה נכונה של
המערכת למגע האצבעות.
להשגת מטרה זו, הרחיקו אומני ימאהא
עד יערות אלסקה בחיפושים אחר עצים
משובחים. אלה, עוברים תהליך ייבוש
ומתיחה מהפכני המכשירם לעמוד בפני
שינויי טמפרטורה, ומסווגים בהתאם
ליעודם: מי לקלידים, מי לפטיש ומי
לתיבת התהודה.
הדייקנות והמקצועיות של חב׳ ימאהא
נשמרים לכל אורך תהליך היצור
והתוצאה-מנגנון תפעול מושלם המגיב
בצליל אמין ונקי למגע הקל ביותר.
לכן, אתה שרצונך להעניק לילדך
מקדמה מוסיקלית, הושיבו ליד פסנתר
ימאהא .\ 15ג ם נועם שריף יאמר לך
כי התוצאות לא יאחרו לבוא.
דור מוסיקלי חדש
״מסע לקידום וטיפוח התודעה המוסיקלית
גדול יבואני כלי הנגינה בישראל.
ת״א: דיזנגור 10׳ .:חיפה: החלוץ .5:1ב״ש: החלות ,121 נתניה: הרצל . 15
.שבג
ה שבוע בנואה הי 2 0
מכתבים
(המשך מעמוד )8
עליו לתת יד להמשך הכיבוש, להשלים
עם מדיניות הדיכוי ולהשתתף בביצועה.
על־ידי מאסרו של דני מקווים השילטונות
להרתיע אחרים מללכת בדרכו, משמע :
מלנהוג על פי מצפונם.
אנו רואים במאסרו פגיעה חמורה בחופש
המצפון. אנו עומדים לנקוט בפעולות מחאה
למען שיחרורו.
אנו, תובעים: ישוחרר, מייד דני אמיר !
תוכר הזכות לא לשרת בשטחים הכבושים !
גיא פידכסקי וגדי אדגזי,
בשם קבוצת ה־ ,27 תל־אביב
מה אירע כמאה ה־20׳ בשבוע שבץ ה־ 12 בדצמבר ל־ 18 בדצמבר ץ
כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ כמה מן המאורעות שאירעו כ־ 78 השנים
הקודמות כשבוע שבו מופיע הגיליון.
דים רשאים להתפלל ברחבת הכותל, אך
הוא עצמו בבעלות הערבים.
<9 0 1
; — 12.12 אותות רדיו שודרו אל מעבר
לאוקיינוס האטלנטי, מקורנוול שב-
איים הבריטיים לניו־פאונדלנד שבאמריקה,
על-ידי הממציא האיטלקי ג׳וליאלמו
מארקוני ששידר את האות ״אס״.
<9 0 5
— 17.12 טיסה ממונעת ראשונה של
כלי־טיים כבד. האחים רייט טסו 36.5מטרים
בגובה של שלושה מטרים מעל פני
הקרקע, במשך 12 שניות.
גו סו ד ת ־ או ל ^ די ס
מתקופת האבן!
על הפלות,
דתית.
ברית״מילה
שו 3גצת ,18ו ^3ד.
הידד !
קדימה,
אגודת״ישראל !
כן. על אפם ועל חמתם של כל החילוניים
הבוגדים בתרי״ג מצוות השם —
ניצחנו שוב. תודה לאל מלא עולם. הסוף
שתמיד התורה מנצחת. הצלחנו בע״ה
למנוע מחלק הארי של בנות ישראל מללכת
לצבא המושחת (והסיפור על מפקד
חיל־הים הלפני־אחרון מהווה דוגמה למוסר
בצבא)! הצלחנו להעביר חוק נגד ה מיסיון
ימ״ש ! בטוח במאה אחוז שנצליח
להעביר חוק שימנע ניתוח גופת מת בלי
רצון המישפחה והסכמתה ! עכשיו, בעי־קבות
החלטת המיפלגה הליברלית לחייב
את כל חבריה להצביע בעד תיקון חוק
ההפלות, אין ספק שגם כאן ננצח בע״ה;
ובקרוב מאד נצליח גם לתקן את חוק
״מיהו יהודי״ ,ואז יהיה נצחוננו מושלם,
לטובת כל עם ישראל. כי רק התורה מוליכה
את עם ישראל לגאולה השלמה. ו*
ב״ה שילטון הליכוד מבין זאת והולך
לקראת הדוגלים בדרך השם ובקרוב מאד
אי״ה נזכה כולנו לביאת המשיח אמן כן
יהי רצון. ושיעשו כולם אגודה אחת לע שות
רצון ה /כולכם, כל קוראי העולם הזה
— תתפוצצו !
העיקר: עם ישראל חי!
חי! חי! חי!
איש אגודת־ישראל, ירושלים
העולםהזה 2206
— 14.12 נשיא צ׳כוסלובקיה מאז הי־ווסדה,
תומאם מסריק, מתפטר מטעמי
בריאות בגיל .85
— 18.12 שר־החוץ של צ׳כוסלובקיה,
ד״ר אדווארד בנש, נבחר פה אחד כנשיא
המדינה בהמלצת מסריק.
<9 5 7
— 17.12 הגליון הראשון של הצופה,
עיתון היהדות הדתית, יצא לאור.
<9 5 9
ובפיה
צודקים הדתיים בדרישתם לאסור הפלות.
הסיבה פשוטה: ההפלה היא בניגוד ׳לברית
של עם־ישדאל עם אלוהיו. ולכן, על כל
יהודי שכרת בריח עם ה׳ על־ידי חיתוך
עורלתו בטכס הברית־מילה — למלא אחר
כל סעיפי הברית. הברית מחייבת! אותו
ציבור ישראלי הדורש להתיר הפלות חייב
להיות עקבי ולהפסיק ׳לחתוך את עורלד
תיו — רק אז תהיר, לו הזכות לדרוש
שיחרור מכפלי הדת. כל עוד הוא ממשיך
״לחתום״ על החוזה האלוהי — הוא חייב
לקיים את כל סעיפיו.
הישראלי החופשי צריך להחליט פעם
ולתמיד איזה מין יהודי הוא. אי אפשר
לרקוד בשתי חתונות. או שאתה יהודי־דתי
או חילוני. אם חילוני — מה לך ולכריתת
העורלה ולטכסים דתיים? ׳לקיים טכס
ברית־מי׳לה ולא לקיים את המצוות המתחייבות
ממנו זוהי צביעות נבזית ופגיעה
באדם ובאלו׳הים! למיפלגות החילוניות
תהיה זכות לדרוש חופש הפלה רק אחרי
שישיגו שיחדור במור מחכפיה הדתית.
שיחדור זה לא יופל להתבצע כל עוד
החילוניים מבצעים על גופם טכס דתי של
עבודת־אלילים מתקופת־האבן. הטענה הנפוצה,
שחיתוך העורלה טוב לבריאות,
היא איוולת חסרת־׳שתר ונטולת אמת מדעית.
זהו תירוץ של התחמקות מהאמת.
גוף האדם הוא יצירה טבעית מושלמת,
שכל פגיעה בה היא בלתי־מוסרית ובלתי־
!תרבותית. כשם שאין חותכים את האף
ואת האוזניים מטעמי בריאות, כך אין
לחתוך את העורלה. למען הנקיון יש להתרחץ
במים ובסבון.
אם החילוניים רוצים פעם להשתחרר באמת
מהכפית הדתית עליהם להכריז זאת
במפורש במצע הבחירות שלהם, ולהתחיל
כבר מהיום להימנע מטכסים דתיים, ובעקר
מהטכס הפרימיטיבי של ברית־מילה.
שוחרי מוסר בישראל, תל־אביב
• כתובתם של שוח׳רי־׳מוסר: ת.ד.20178 .
תל־אביב.
<9 5 5
— 14.12 ברית־המועצות גורשה מ־חבר־הלאומים
בגלל התקפתה על פינלנד.
— 17.12 אוניית המילחמה הגרמנית
הגרף שפי מטביעה עצמה בנהר לה־פל-
טח, סמוך לחוף אורוגוואי, אחרי שנר־דפה
על־ידי אוניות־מילחמה בריטיות. ההטבעה
על פי הוראתו האישית של היטלר.
<9 4 0
<9 4 5
— 15.12 הנסיך קונוייה, מי שהיה
ראש ממשלת יפאן והואשם בפשעי־מיל-
חמה, התאבד.
<9 0 5
<9 2 8
— 17.12 הממשלה הבריטית מפרסמת
ספר־לבן על מעמד הכותל המערבי. היהו
13.12 רפ״י החליטה לחזור למיפ־לגת
העבודה. בן־גוריון הקים את הרשי מה
הממלכתית.
— 15.12 הבלש ועורך האנציקלופדיה
לחלוצי הישוב, דויד תדהר, נפטר בגיל .73
— 17.12 ,מהומות דמים בפולין, לאחר
העלאת מחירי המזון.
<9 7 5
; — 12 ^12 נשיא מצריים אנוור אל-
סאדאת מינה את הגנרל מוחמד עבד־אל-
גאני גמאסי כרמטכ״ל צבא מצריים.
<9 7 8
— 12.12 קרבות דמים נערכו באיראן,
בעיר אספאהאן, בין חיילים למתנגדי ה שאה.
גולדה
מאיר הובאה למנוחות עולמים.
— 16.12 יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד
נתלו בדמשק.
— 17.12 מנהיג פועלי־ציון, דב בר
בורוכוב, נפטר בגיל .36
<9 2 7
<9 6 7
מנה האום.
— 13.12 כנר יהודי צעיר בן , 10 יהו די
מנוחין, ערך את הופעת הבכורה שלו
באולם קרנגי בניו־יורק.
׳ — 15.12 וולט דיסני, מפיק הסרטים
המצויירים, נפטר בגיל .65
— 14.12 המלך חאלד מסעודיה הו דיע׳
כי ארצו תומכת ביוזמת השלום של
אל־סאדאת.
לשון העברית, נפטר בגיל .64
<9 6 6
— 13.12 ועידת קאהיר נפתחה במלון
׳ — 16.12 גריגורי יפימוביץ׳ רספוטין
( )45 הוזמן בעורמה לארמונו של אציל
בפטרוגרד, רוסיה, ונרצח שם בגיל .45
<9 2 2
— 16.12 הסופר והמחזאי הבריטי סו-
מרסט מוהם נפטר בגיל .89
<9 7 7
— 17.12 :היום החמישי השחור 700 .
מתושבי יפו ותל־אביב גורשו על־ידי התורכים
למצריים.
— 16.12 אליעזר בן־יהודד״ מחיה ה
— 14.12ח״כ פא״י קלמן כהנא הגיש
הצעת אי־אמון בממשלה, בשל חילול ה שבת
שנגרם בעת טכס קבלת הפנים ל מטוסי
אפ־.15
— 14.12 החוקר הנורווגי רולאד
אמונדסן הגיע ראשון לקוטב הדרומי.
— 16.12 נוסד כפר-יחזקאל, מושב העובדים
השני בעמק יזרעאל.
— 15.12 גזר־הדין במישפט אדולף
אייכמן. השופט משה לנדוי מודיע על
גזר־דין מוות.
<9 7 6
— 15.12 דו״ח ועדת־חקירה פנימית
של החברה לישראל מאשים את מיכאל
צור וטיבור רוזנבאום בהתנהגות פלילית.
— 16.12 הופיע הגליון הראשון של
השבועון וארייטי, שבועון הבידור החשוב
בעולם.
— 14.12 לראשונה בתולדות בריטניה
משתתפות נשים בבחירות.
— 14.12 הפיכה צבאית באתיופיה נגד
הקיסר היילה סלאסי, ששהה באותה עת
בבראזיל. כעבור שלושה ימים שב הקי סר
ונטל את רסן השילטון לידיו.
<9 7 4
17.12.1903
<9 6 0
<9 7 0
— 14.12 אוניית המעפילים סלוודור
טבעה בים השיש, כשעל סיפונה 322 מעפילים
254 .מהם ניספו.
הכביש החדש מבאר־שבע למצריים —
נפתח לתנועה.
האחים ריייט
והתעשיה פרץ ברנשטיין, שר-התחבורה
יוסף ספיר, שר־הפנים ישראל רוקח ושר־הבריאות
יוסף סרלין.
גריגורי רספוטין
16.12.1916
— 16.12 נשיא ארצות־הברית ג׳ימי
קארטר מודיע על כינון יחסים דיפלומטיים
מלאים עם סין העממית.
<948
— 12.12 וינסטון צ׳רצ׳יל תובע הכרת
בריטניה במדינת ישראל.
— 17.12 החל מיבצע מרבד הקסמים
שבמהלכו הועלו יהודי תימן לישראל.
<9 4 9
— 13.12 דויד בן־גוריון מודיע בכנסת
על העברת הכנסת ומישרדי הממשלה
לירושלים.
— 14.12 התנגשויות דמים בין שוטרים
לימאים שובתים בחיפה.
— 18.12 חוקר המיקרא, משה דויד
קסוטו, נפטר בגיל .68
<9 5 2
— 12.12 הממשלה הרביעית הוצגה
בכנסת. ארבעת השרים החדשים, כולם
ממיפלגת הציונים־הכלליים: שר-המים חר-
אליעזר כן־ יהודה
16.12.1922
מאו שהומצאו
הגרביים, לא המציאו
משהו כל כך חשוב
לרגליים:
אנרג׳י של גבוה
יש! הס כאן וגרבי המכנס החדשים
של גבור: אנרג׳י, .
גרבי מכנס, הנזעסים את הרגליים
במשך כל היום, ומונעים מהן עייפות.
האנרג׳י עשויים• מחוט לייקרה אלסטי•,
הפועל על הרגליים בשיטת העייסו?
ומשמש להן תמיכה במשך כל היום
אם את אשה פעילה בעלת מרץ,
הנמצאת בתנועה במשך רוב שעות
היום; אשה הצריכה את רגליה בבוקר,
ורוצה אותן בערב -אנו־ג׳י זה בשבילך
אנרג׳י. הער החדש של גרבי המכנס.
הם נראים כמו עוד זוג גרבי מ כנ ם-
שקופים, יפים, אלגנטיים ובגוונים *
אופנתייס״הס מרגי שים-כמו עוד1.וג
רגליים ״
.עד שלא. תנסי את האנרג׳דלא .
תאמיני מה הם יכולים לעשות למען•
רגלייך!
גרבי המכנס הזזדשיס של בבור
אבנת|קרמו!}ט1יפרי| 1נענע
ה עו ל ם
הזה 2206
ארצוח־הבריח:
רגש הנחיתות המוצדק של כל נשיאי ארצות־הברית
בדור האחרון, בכל הנוגע לכושרם האינטלקטואלי, העלה
מאד את קרנם של פרופסורים למדעי״המדינה כיועצים.
הנרי קיסינג׳ר סיבך את נשיאו, ריצ׳ארד ניכסון,
במחדלים אין ספור. לעומת זאת היה אמן הפירסומת
ויחסי־הציבור. עתה זוכה גם הנשיא הנוכחי, ג׳ימי קארטר,
בקיתונות של ביקורת חריפה על כישלונותיו של יועצו־לביטחון־לאומי,
הפרוס׳ זביגנייב (״זביג״) בז׳ז׳ינסקי.
ד״ר סטריינג׳לאכ. בז׳ז׳ינסקי, אמריקאי ממוצא פולני׳
נחשב כמומחה ידוע־שם בענייני מיזרודאירופה.
סיפרו, הגוש הסובייטי, חרף מגמתו התעמולתית, מהווה
ספר־יסוד בכל האוניברסיטות במערב, כולל האוניברסיטה
יועץ בז׳ז׳ינסקי
באש צולבת
העברית בירושלים. מינויו של ליברל תוקפני מסוגו של
בז׳ז׳ינסקי לתפקיד־מפתח בבית־הלבן מהווה, לדעת רוב
המומחים בארצות־הברית, מישגה חמור מצד הנש׳יא
קארטר.
קארטר הוזהר בעבר, בשיחות פרטיות, שבז׳ז׳ינסקי
הוא אנטי־סובייטי קנאי ואידיאולוגי, ושגישתו עלולה
להשתקף בהערכותיו ובעצותיו לנשיא.
המתיחות הישנה, הקיימת בין מישרד־החוץ האמריקאי
ובין יועץ־הנשיא לביטחון לאומי הגיעה לשיא מאז משבר
איראן. מומחים בסטייט־דפרטמנט כבר מביעים דאגה
חמורה מהמשבר בבנקאות העולמית, מאז החלטתו של
קארטר להקפיא חשבונות איראניים בכל הבנקים האמרי קאיים,
וביכללם סניפיהם מעבר לים. הם נוטים להאשים
את בז׳ז׳ינסקי בנטייה כימעט אוטומטית לצעדים קיצוניים
ובהטפה בלתי־פוסקת להתערבות צבאית במשברים בינלאומיים.
פקידי
מישרד״החוץ טוענים שבז׳ז׳ינסקי ניפח שלא
לצורך את פרשת הנוכחות הסובייטית בקובה, בספטמבר
האחרון .״זביג״ גם ניסה לסבך את ארצות-הברית בהתערבות
צבאית בניקאראגואה ובאל־סלבדור.
בניסיון להגביל את השתוללותו של ״ד״ר סטריינג׳לאב״
הורה המישרד לניהול ולתיקצוב בממשלה האמריקאית
לחקור את דרך פעילותו של היועץ־לביטחון־לאומי.
וווי קניו
החוקר, פילים אודיין, שהיה בעצמו חבר המועצה־לביטחון,
מתח ביקורת חמורה על בז׳ז׳ינסקי, והאשים אותו בהעדר
שיקול־דעת ובטיפול רגשני בבעיות קריטיות של יחסי״
חוץ וביטחון. אוריין המליץ לנתק את הקשרים ההדוקים
בין בז׳ז׳ינסקי והמטכ״ל האמריקאי, כדי למנוע חזרות על
התרגיל הקיסינג׳רי בקמבודיה. הוא דרש למנות ועדה של
מישרד־החוץ, שתפקח ישירות על הצבא, ושתמסור את
מסקנותיה לנשיא. ועדה זו תהיה גם אחראית לתוכניות־חירום
צבאיות באזורים איסטרטגיים, כמו המיזרח־התיכון
או דרום־אפריקה. אזדיין דרש גם להדיח את בז׳ז׳ינסקי
ממישרתו כיו״ר הוועדה העליונה לטיפול במשברים
בינלאומיים ממדרגה ראשונה, כמו משבר איראן הנוכחי.
קארטר עדיין לא החליט כיצד להגיב על דו״ח אודיין.
הוא הוזהר פעמים רבות בעבר שבז׳ז׳ינסקי מטעה אותו
בזדון. הפעם מדובר בהמלצות מפורטות, המבוססות על
ידע ומחקר מעמיקים.
פיטוריו של בז׳ז׳ינסקי בשנת־בחירות אינם באים
כלל בחשבון. צעד כזה עלול להמיט שואה על שארית
יוקרתו של הנשיא קארטר. עם זאת צפוי, ככל הנראה,
פיחות הדרגתי בהשפעתו של בז׳דינסקי בממשלה.
קיימה בערב יום־כיפורים מנעה מממשלת ישראל להצטרף
לקואליציה האמריקאית־סינית, התומכת בפירר הקמבודי.
בינתיים יוצרים הדיפלומטים הסיניים קשרים אמיצים
עם כל המדינאים הניציים, תומכי המילחמה הקרה בעולם.
מרגרט תאצ׳ר, ד,נרי ג׳קסון ורונאלד רגאן הפכו ידידי
סין, ואילו תומכי הדטאנט עם בריח־המועצות הפכו,
בעיני הסינים, אוייבי הסוציאליזם.
עתה משתפת סין פעולה, ללא כל ניסיון לחשאיות,
עם כוחות שמרניים, אנטי־קומוניסטיים, בהודו-סין עצמה,
במטרה להפיל את המישטר בוויאט־נאם. הוויאט־נאמים
עצמם עסוקים עתה באירגון הסיוע והשיקום בקמבודיה
ובמילחמה נגד שרידי החם ר־רוד, הנהנים מסיוע סיני
ומתמיכה פסיבית של ממשלת תאילנד.
סין ריכזה 15 אוגדות בגבול הוויאט־נאמי, ומאיימת גם
לפתוח במילחמה נגד בעלת-בריתה של ויאט־נאם, לאוס.
לאחרונה גייסה סין 10 אלפים פליטים מלאום ממחנות
בתאילנד, כדי ליצור כוח־גרילה אנטי ממשלתי בארץ זו.
הפליטים שייכים לשבט קטן, המונג, שגויים כולו על־ידי
הסי־איי־אי בשנות ה־ ,60 כצבא־שכירים נגד ממשלת
לאום. עתה הועמד צבא זה לרשותה של סין.
גם בתוך ויאט־נאם נעשה עתה ניסיון לגייס את
שיבטי־ד,מיעוטים (״מוטאנארד״) למאמץ המילחמה הסיני.
לכל ההתרוצצות הזאת ישנה גם השלכה ברורה לגבי
ישראל. ירידת קרנה של המועצדדלביטחוך לאומי, ועליית
השפעתו של מישרד־החוץ, תתגבר את הנטייה בממשלה
האמריקאית ללחוץ על ישראל בענין הפלסטיני.
וי א ט ־נאם :
הקשר הסיני
בישראל אין מגלים אהדה יתרה למאמצי ויאט־נאם
להציל את קמבודיה מציפורני פול פוט והחמר ווד.
רק העבודה שההצבעה על קמבודיה בעצרת האדם הת־
הנוי קיסינגיד :״חסו־אחויות ודוחה
ההערכה החדשה על דמותו של הנרי קיסינג׳ר כבר
חרגה מנחלתם הבילעדית של המשכילים האירופיים
ושל קוראי העולם הזה. אפילו הגליון האחרון של
טייס כבר סוטה מהמסורת של פולחן־האישיות של
קיסינג׳ר.
הכעס כלפי הנרי היקר אינו נובע, כמובן, מפרשת
קמבודיה, המתחילה כבר לאבד את ערכה האופנתי.
קיסינג׳ר מואשם עתה בניסיון לסייע לשאה לזכות
במיקלט מדיני בארצות־הברית, בניפוח חומרת מחלתו
של השאה, כדי שיקבל טיפול רפואי בגיו־יורק, ובביקורת
בלתייהוגנת על חולשת הממשלה האמריקאית
בעניין השאה.
קיסינג׳ר אינו מסתיר את חיבתו העמוקה לשאה.
אומנם, כל העולם, ואפילו טד קנדי, כבר יודעים
שמדובר.ברוצח ובמועל בממדים אדירים, חסרי־תקדים
כימעט — להוציא, כמובן, את פישעי הנאצים, שהיו
בסדר־גודל שונה לגמרי. לקיסינג׳ר אין הדבר מפריע
כלל. הוא ממשיך לתקוף את ״אי־אונות״ הנשיא ג׳ימי
קארטר, לא רק בעניין בני־ד,ערובה, אלא בעצם פרשת
הדחתו של השאה. הוא בוודאי סבור שהפצצה בנוסח
קמבודיה היתד, מנציחה את שילטון המישטרה החשאית
— סאוואק — באיראן.
הימורו על ״עיתונות טובה״ לא הצליח הפעם.
אוסף הציטטות של טייס מורד, על־כך שפרצופו
האמיתי של קיסינג׳ר נתגלה לעיני־כל. שיקאגו טריביון
מאשים את קיסינג׳ר בניצול ציני של המשבר לצרכים
אנוכיים. ניו־יורק טיימס הכתיר את התנהגותו של
קיסינג׳ר כחסרודאחריות ודוחה. ואילו פקיד בכיר
בבית־הלבן כינה אותו כאיש חמקמק ובלתי־מכובד.
יג וג 71ר 1ו ״
קיסינג׳ר עם השאה
פושע בממדים אדירים
קיסינג׳ר עצמו מנסה, כרגיל, להתפתל ולהתחמק.
כל המליצות על השאה, ידיד ארצוודהברית, אינן
עוזרות. גל השינאה באמריקה כלפי איראן מלווה גם
בהרבה ביקורת עצמית וחשבון־נפש על תפקידה של
ארצות־הברית בעולם.
קשה להניח שקיסינג׳ר יצא מהעניין בשלום.
פליטה מה״חמר דוד ״ בקמבודיה
עוד שואה
באיזור המאוכלס על־ידי שבטים אלה, במרכז ויאט־נאם,
קיימו האמריקאים מעין מחתרת, שלחמה בשעתו בוויאט־קונג.
כל הקשרים עם מנהיגי־הגרילד, הימניים הועברו
עתה על־ידי הסי-איי-אי לממשלת פקין.
סכנת שואה. הוויאט־נאמים חוששים מהתקפה חזיתית
של סין על לאוס, כצעד ראשון לקראת מילחמה
מלאה נגד ויאט־נאם. אפשרות מדאיגה אחרת היא הסתערות
סינית בים, באוויר וביבשה על איזור קוואנג־נין,
העשיר בפחם.
מומחים צבאיים במערב אינם מנבאים טובות לסין,
אם אומנם תחליט לתקוף את ויאט־נאם. הצבא הוויאט־נאמי
עבר תהליך מקיף ומעמיק של מודרניזציה מאז
מארס .1979 הוא חומש וצוייד היטב בנשק איכותי
מתוצרת סובייטית, וצבר ניסיון קרבי׳ הן בקמבודיה והן
במערכה נגד סין בשנה שעברה. סין עצמה עורכת סיורים
של קניית־נשק במערב, אבל אין עדיין כל ידיעות על
מישלוחים משמעותיים.
אם תחליט ארצות־הברית על סיוע צבאי מאסיבי לסין,
תשים בכך קץ לדטאנט. צעד כזה ישים קץ להנהגה
המתונה, המזדקנת, של ברית־המועצות. בעיקבותיה עלולים
לעלות לשילטון טכנוקראטים צעירים, אשר יראו
במערב אוייב, בנוסח שנות ד,־50׳.
לפי שעה לא החליט עדיין קארטר על סיוע צבאי
לסין, העלול להמיט שואה. על העולם, נוסף על שואת־הרעב
הקמבודית שזיעזעה את האנושות. הקשר הסיני־אמריקאי
מתבשל עדיין על אש קטנה, ומתבטא בעיקר
בתמיכה בפול פוט ובמחתרות הימניות בהודו־סין.
חיי םברעם
9תח״ א ת הדר ת
ליו עצת הי1פ עול קיו
״ קיו״ הינה החברה הגדולה בישראל
המשווקת את מוצריה באמצעות יועצות יוסי
יועצת היופי שלנו תציג ב סנ״ן
את קו היופי של״קיו•״־ סידרה רחבה
של תכשירי יופי באיכות מעולה.
אותנו לא תמצאי בחנויות, אך נוכל
לפגוש או תן בביתך, תוך מתן י עוץ אישי
ללא כל התחיבויות מצידן.
בארה״ב ואירופה זוהי השיטה !!
א טרם הגיעה אלייך יועצת היופי, נא התקשרי,
״ או פני לאחד מסניפי החברה בישראל.
רווקד
״סיו״מוכרת
איכו ת ולא אריוה !
קיו
קו היוסי 1£1לך
מ״* :כיכר המזינה,רח, ר.א׳בא״ר .44 סל .03-210202-3 ,03-253191 .חיפה: שד, הציונותד2ו,סל .04-522650.ר 9ול״צ: רוו, ויצרו! ,7טל 999559־ .03
אשדוד: רח, הראשונים .055-23744,185/54 עסולה־-רודהולנז^בנין בוכב 0 .״ז : 1רח׳בר־כובבא ,29 סל 03-908163 רמלם-־רחיבז־־אילו ,22 סל 23391 054
ה עו ל ם
הזה 2206
1111113. 11*111114
ננסי נרונאלד ובן: ניצחון מתוק בהצבעה ניסיונית
ננסי ורונאלד (בתמונה שצולמה אחרי הצבעת הצירים הרפובליקנים בוועידה שנערכה באורלנדו,
פלורידה) קיבלו באושר את הבשורה שריגן הצליח להבים, בהפרש ניכר, את מתחרהו העיקרי במיפלגה,
ג׳ון קונולי. רגן, מושל־קליפורניה לשעבר, גבר על מושל־טכסאס, כשעבורו מצביעים 4 83 צירים לעומת 354
שהצביעו עבור קונולי. היה זה ניצחון שגלש מעבר לתחזיות, ובהתחשב בעובדה שרגן הוא המועמד
הקשיש ביותר לנשיאות בכלל, הרי אפילו כאשלייה של סיכוי לשבת בבית־הלבן, גם זה הישג.
יוחנן כאולוס השני: נגישות עס דימימריוס
אחרי שנפגש בחום עם מנהיג הקהילה הנוצרית בקונסטנטינו-
פולים, דימיטריוס השני (אותו הוא מחבק בנמל־התעופה בצילום
למעלה) ,ניצל האפיפיור הספורטיבי, יוחנן פאולום השני, את ביקורו
בתורכיה גם לכמה הצהרות פוליטיות במסווה אלגנטי: בעור המהפיכה
החומיינית משתוללת, קרא לאחוות הדתות כולן, לחרות האדם ולחינוך
האמונה דווקא באנקרה, שבה חיים 45 מיליון מוסלמים.
קיסויה־לשענו
סווא״ה(1 :ה יניס
הלילות בכאויס
הנסיכה סוראייה ערכה במו-
עדון־הלילה אלקאזאר בפאריס,
ארוחת־ערב חגיגית למאתיים
מוזמנים, שהפכה בין־לילה שיחת
העיר. זאת, משום שאשתו
לשעבר של השאה המודח בחרה
לצאת מביתה לאחר זמן רב
שלא נראתה בחברה, דווקא
בשיא המהומות באיראן, ועם
נער־הזוהר המפורסם ביותר
בעיר האורות, דאק שאזו
(עימה בתמונה).
^ ״ 1׳ונסקו:
נווגירים במשאות
מני וותינוקת
המחזאי הנושא את כתר האבסורד,
יוג׳ין יונסקו, בא לברך את
השחקנים המעלים בבכורה עולמית
את מחזותיו חשבונות ותרגילים
בשיחה לסטודנט ׳אמריקאי בתיאטרון
של דניאל סוריאנו בואנסן,
בחברת רעייתו (במרכז התמונה).
סיפר המחזאי :״היתה זו בתי הקטנה
בת השלוש, מארי פראנס,
שנתנה לי את הרעיון המרכזי,
כשאמרה , :הנשמה היא משהו שלא
רואים ולא שומעים׳.״
העולםהזה 2206
3בועלי ל״לאנד התאחדו: מבוקש !
כך מפגינים בבריטניה נגד פיטורין: חמשת־אלפים פועלי מיפעל
המכוניות העצום ליילאנד שבברמינגהאם יצאו במחאה נגד פיטוריו
של מנהיג איגודם, דרק רובינסון, שהתנגד לתוכנית ייעול שהציע
גשיא־החברה, מייקל אדוארדם .״מבוקש בעוון סחיטה, שוד והפחדה״
כתבו על כרזה עם דיוקנו של אדוארדס (המפגינים בראשות המפוטר
רובינסון נראים בתמונה).
ם 111 וי םבשלם
נונב־כסנתון ויצייד קליידרמן: מבחירה
יפה־תואר, צעיר ומצליח באמנותו. כזה הוא ריצ׳רד קליידרמן,
הפסנתרן בן דד ,25 שזכה בפרס הראשון של הקונסרבטוריון הפריסאי
כבר בהיותו בן .16 מאז ועד היום הוא זוכה בשבחים רבים, וכבר
הוציא לאור כמה אלבומי תקליטים. הופעתו האחרונה זיכתה אותו
בשבחים על טעמו הטוב: כך הוא נראה בתמונה עם ארוסתו כריסטין.
תיבו מאורדיאן: הנסיך האחרון הלובש שזיון
אומנם הוא איננו מתלבש כך לעבודה, אבל הנסיך תיבו מאורליאן, שאינו אלא צאצא ישיר למלך
לואי השלושה־עשר (מאחוריו בתמונה בדיוקן התלוי על הקיר) ואחרון הנסיכים הצרפתיים המקוריים,
אוהב להיראות לפעמים כמו נסיך אמיתי. בנם האחד־עשר של הדוכס והדוכסית של פאריס, העוסק באיסוף
עתיקות ומתמחה בכלי־נשק עתיקים, הצטלם בתילבושת הלקוחה מאוספו הפרטי שאותו הוא מציג בימים
אלה בתערוכת נשק היסטורי. כיצד חי היום נסיך אמיתי ן ״כמו כולם,״ אומר תיבו .״נורמלי לגמרי.
אפילו הולד לעבודה ככל האדם. האצילות האמיתית היא האצילות שבלב ולא הכתר על הראש.״
חאחלר חמס: הלחינו והחמ׳שה״סשו
בחדר המיטות
!שערוריית הסוודר האדום: מי רצח?
ב־ 1976 הוצא להורג בצרפת כריסטיאן ראנוצ׳י בעוון רצח ילדה.
היום מסעירה הפרשה שוב את הצרפתים בעיקבות פירטו של מישל
דראך הסוודר האדום, המעלה השערות ומיסמכים שהתגלו כאילו לא
ראנוצ׳י היה הרוצח האמיתי. הוריה של הילדה (הנראים בתמונה
בחדר־המדרגות שבביתם) ניסו לאסור את הצגת הסרט בטענה שזו
חדירה לתחום הפרט. הסרט אומנם לא נאסר, אולם את הסצנה המקבילה
לתמונה זו הוציאו מן הסרט בפקודת בית־המישפט.
של רבי־המכר לשורת הארולד רובינס (הפילגש, סו־חרי
החלומות, פיאר אבניו ,79
לאן פנתה האהבה, ההרפתקנים,
היורשים, בטסי) נוסף הספר
החמישה-עשר זכרונותיו של
יום אחר. על פי התקדימים
גם הוא יהיה רב-מכר. את צא תו
של הספר לאור חגג הסופר,
המומחה לסיפורים נוצצים
בחדרי-מיטות, עם לארי פלינט
(בתמונה, בשעת המסיבה) בעליו
של האסלר, העיתון הפור-
נוגראפי האמריקאי.
ה עו ל ם
הזה 2206
ס ו אוד״ת: מחיאות כפיים דורשת
למרות שהשתיים נראות יותר כאחיות, זזו בכל זאת אם ובת.
האם, בול אוז׳ייה (מימין) ,שחקנית קולנוע צרפתיוז, באה לברך
את בתה פאסקאל, העושה קאריירה על הבימה. פאסקל מופיעה
במחזהו של היינריך פון קלייסט קתרין דה־היילברון, בבימויו של
הבמאי המעולה אריק תהמר.
אנטונין מא״ה: נו ס חסינחח
-לאשה
סוף־סוף יש כלה לפרס גונקור, הפרם הספרותי החשוב בצרפת.
אנטונין מאייד. היא האשה הראשונה שזכתה בפרס מאז ,1966 וזאת
על ספר שכתבה על תולדות המושבה הצרפתית הראשונה באמריקה
לפני 375 שנה. הכוונה לקנדה הצרפתית שנקראה בשעתו אקדיה.
מאייד. הקנדית חיה במונטריאול, אך עיקר גאוותה על העובדה
שבקנדה נשמרת שפתו של ראבלה, הצרפתית, שהיא שפת־הספר.
העולםהזה 2206
מריר! שנ״וו: הקאו״וה המבסיתח של אחי הססן
לאחיה הקטן של מריה שניידר (הנראה עם אחותו בתמונה) קוראים מנואל. הוא בן 20 והולך געיקבות
אחותו ואביו, שחקן התיאטרון והבד, דניאל ז׳לין .״סוף־סוף אני מרגישה אחריות לגבי מישהו אחר
ולא רק לגבי עצמי,״ מצהירה בגאווה מריה, כוכבת טנגו אחרון בפאריס ולה דרובד .״לא איכפת
לי מה אומרים עלי הרכלנים בעיקבות התפקידים שאני משחקת. העיקר בשבילי זה מה אני הושבת
על עצמי.״ דבר אחד ברור: למנואל הקטן תהיה הדרכה טובה בעולם־ד,קולנוע, ואולי תיחסך ממנו
עוגמת־הנפש שהיתר, מנת חלקה של אחותו בתחילת הדרך.
213
וזנייס עצומות
אתה קנה בהגיון
לפני שאתה קונה מערכת סטריאופונית;
בדוק היטב כמה שיותר ופקח עיניי ם.
למרבה הצער כל אחד רשאי למכור
סטריאו, סוחרים ממולחים וכל מיני
מתחזים ליבואנים או סיטונאים.
קונים רבים נפלו כך בפח.
אנ שי ״בית הסטריאו״ אינם סוחרים ממולחים, הם אנ שי
מקצוע מעולים בתחום מערכות הקול.
הנד ס אי אלקטרוני קה אלה מכירים היטב אה כל המערכות
המצויות בשוק.
ב״בית־הסטריאו״ של דורון, תוכל למצוא את מערכות
הסטריאו המתקדמו ת ביותר, במחירים נמוכי ם במיוחד
ביחס לאיכות.בשל הי קפן הגדול של המכירות(למו שבי ם,
קיבוצים, קואופרטיבים ולקוחות בכל רחבי הארץ).
כך למשל, מייעץ לך דורון, מנ הל ״בית־הסטריאו״,
שעבר ה שתלמויות אודיו בחו״ל,
• יבוא
• מכירה
לבדוק׳ את אפשרויות השילוב בין כל המערכות וכל סוגי
הרמקולים, בעזרת מערכת הבקרה המ שוכללת 18 360
כך תוכל להתרשם נכונה, ולבחור בצירוף המתאים לך
מבין 144 אפשרויות שונות.
אנ שי ״בית הסטרי או״ ,הנח שבים כברי־סמכא בענף, אינם
מסתפקים ביעוץ שבטרם קניה. מי קו מ ה הנכון של המערכת
בביתך, ושירות צמוד של מעבדות ״בית־הסטריאו״ הנותנות
שירות לכל ציוד האודיו הקיים בארץ, מהווים חלק בלתי
נפרד מן השירות הני תן על ידם. ובאשר לאחריות, מציעים
אחריות כפולה: של היצרן ושל מעבדו ת ״בית הס טריאו״.
גם אם כל אחד רשאי למכור לך סטריאו,
הכנס ל״ בי ת הס טרי או״ ,מובטח לך, כי
אם תצא ללא מערכת, תצא לפחות
בהרגשה, שעכשיו אתה יודע, את כל
אשר עליך לדעת אודות מערכות קול.
• מעבדות שרות
בית הסטריאו
רח׳ ארלוזורוב.1כ1פר הישוב.טל׳ 736618 רמת־ג!
ה עו ל ס
הזה 2206
אג שי ם
! 8ה״בדיחה״ האחרונה מ־מייזנון
הכנסת שואלת :״מדו׳ג
אין ראש־הממשלה, מנחם
כנין, מרבה להצטלם בעת
האחרונה?״ והתשובה :״כי
יש שביתה של עובדי הרנטגן.״
8ללא קשר לבדיחה מ פוקפקת
זו, הורה ראש־הכד
שלה בשבוע שעבר לשומרי-
ראשו לשטות בעיתונאים וב־צלמים,
שצבאו על מישרד־ראש־הממשלה,
שהמתינו לסיום
הפגישה בינו לבין מתיישבי
אילון־מורה. לצלמים לא
ניתן להיכנס לאולם־הכניסה
של המישרד, למרות הגשם השוטף
שירד. הם המתינו בחוץ
משך שעתיים. כאשר ירד בגין
בסופו של דבר, כדי לצאת
מהמישרד, כיבו את האורות
כדי שאי-אפשר יהיה לצלם
אותו. בגין מיהר אל המכונית
והסתלק מהמקום, כאשר הצלמים
הזרים, הרטובים והכו־עסים,
קוראים אחריו קריאות-
בוז.
1נשיא־המדינה, יצחק
נכון, סיפר בתוכנית־הרדיו
מילים שמנסות לגעת, שתשודר
בשבוע הבא, על נסיונות־החיזור
של הסופר יהודה
בורלא אחרי אמו של נבון,
מרים. סיפר נבון :״בורלא
כימעט והיה האבא שלי. לפני
שאמא שלי התחתנה, הוא חיזר
אויה איבצן
ירוחם משל אינו מוכן לנשק את אמנון לין
וסי הפך כיסעט לאביו של הנשיא יצחק נבון
אחריה וביקר אצלה י בבית.
היא היתד, נערה יפה, ורצתה
להראות לו כי הוא מוצא חן
בעיניה, וכי היא מקבלת בעין
יפה את חיזוריו. איך עושים
זאת ו להגיד — חס וחלילה.
אז היא הגישה לו צלחת מרק.
היא והוא שתו מאותה צלחת,
וזה סימן שיש על מה לדבר.
אתם כולכם יודעים את הסוף,
שלא יצא מהרומן הזה שום
דבר.״
81 החווייה הגדולה ביותר
שהיתה ליואל רקם, עורך
ומפיק ברדיו, מסיורו במכסיקו,
היתד, קשורה דווקא בישראל.
רקם מספר כי הבחין
במכונית־לימוזין שחורה ומהודרת,
הנהוגה על־ידי נהג במדים,
ומאחוריו ישבה אשה.
רקם לא האמין למראה עיניו
כשהבחין כי האשד. היא כתבת
ידיעות אחרונות, מירח אכ־רך.
אחר כך נודע לו כי אברך
היא ידידה אישית של נשיא
מכסיקו, וכי בכל פעם שהיא
מגיעה למכסיקו־סיטי ממתינה
לה לימזוין הדורה, המשרתת
אותה בכל עת שהותה בבירה
המכסיקאית.
8ח״כ אכא אכן הרצה
בפני עובדי־הטלוויזיה הבכירים
במועדון שהקימו אלה לדיונים
אקדמיים, במוסד ואן
דיר בירושלים. אבן חישב באוזני
עורכי הטלוויזיה כמה
קילומטרים עשה בשנים האח רונות
כל אחד מהאישים המפורסמים
בעולם, והתברר כי
שר־החוץ האמריקאי לשעבר,
הנרי קיסיננ׳ר ואכא אכן
עצמו עומדים בראש רשימת-
הנוסעים. לפתע קם עורך
מבט, יעקב אחימאיר, ואמר
לאבן :״שכחת מישהו ש־יביס
את כולכם.״ כשהתבונן
בו אבן בתמיהה, הוסיף :
״אלכם גילעדי שלנו. הוא
נוסע יותר מקיסינג׳ר וממך ביחד.״
למחרת היום שב גילעדי
מסיור בן שלושה ימים ב־מוסקווה.
יום לפני שאופירה
נ כון חזרה מסיורה במכסיקו
התארח בעלה בבית ידידים ב־עין־כרם
בירושלים. אחרי שהסתיימה
המסיבה, הגישה בע-
לת־הבית קפה. יצחק נבון
הציע לשנות את הסדר וטען :
״זה לא הגיוני להגיש קפה
לפני שהולכים לישון. צריך
להגיש את הקפה בתחילת המסיבה,
כדי שהאנשים במסיבה
יהיו ערים יותר במהלכה.״
8 :ח״כ גוסטב כדיאן
היה בשבוע שעבר האיש המאושר
ביותר בכנסת. ליד הכ ניסה
למליאה הותקן לוח־נוב־חות
חשמלי חדש, שבו יש
לכל ח״כ מיסגרת, שעליה כתוב
שמו, והיא מוארת כאשר הוא
נמצא בבניין. שמו של בדיאן
מפקד המחוז הדרומי של המישטרה, הגיע לכנס אירגון השוטרים
בליוויית אשתו, יוכבד. איבצן לא החלים עדיין מפציעתו
ולכן הדיבור קשה עליו. שר־הפנים יוסף בורג מאותת לו שלא ינסה לדבר. איבצן
העולםהזה 2206
הוצב תחת שמו של ראש-ה־ממשלה,
מנחם בגין, ובדיאן
אמר לכל מי שעמד ליד הלוח
והתבונן בו :״אני הסגן של
בגין.״
81 הופעתו של מזכ״ל ההסתדרות
ירוחם, משל בטלוויזיה,
כשהוא מנשק את ההמונים
כמו האפיפיור, גררה
אחריה תגובות ליצניות מצד
חברי־כנסת, כאשר עלה משל
בשבוע שעבר לנאום במליאה.
משל תקף את הליכוד, ואז
אמר לו ח״כ אמנון לין:
״מה אתה רוצה? אתה אפילו
נישקת אותנו !״ משל ענה לו :
״אתה לא תחייב אותי לתת
לך נשיקה !״ ולין בשלו :״אבל
אתה נתת !״ הסביר לו משל :
״לא נתתי לך, נתתי לאלה
שהיו מולי.״ לעזרתו של לין
נחלץ ח״כ יו סף (״יוסקה״)
רום, שהסביר :״אבל לין
ישב מול הטלוויזיה.״ משל :
״שיתן נשיקה בחזרה לטלוויזיה.
אתה לא תחייב אותי לנשק
את לין!״ ח״כ משה קצם
התערב בשיחה ואמר למשל :
״מה איכפת לך? תן לו נשיקה
!״ ומשל השיב :״אותך
אני מוכן לנשק. אותו לא!״
! 8שיטה מקורית לזרז את
את מועצת העיר שלו לאשר
תקציבים במהירות גילה ראש
עיריית ירושלים, טדי קולק,
בישיבה האחרונה של מועצת־
העיריה. קולק האיץ בחברי ה מועצה
לאשר תקציב בן מיליונים
רבים להקמת מרכז קהילתי
בשכונת גילה, באמרו
להם :״בעוד שעה עלול. המחיר
להתייקר. אז תאשרו
מהר !״
8 1מיצעד־המבקרים אצל
מפקד המחוז הדרומי של ה־מישטרה,
ניצב אריה איכ״
צן, ששכב מאושפז בעיקבות
שבירת לסתו מאבן של מפגי נים,
התמשך. בשבוע שעבר
ביקרו אצלו תושבים דתיים,
שנתנו לו במתנה ספר. תחת
לציין את התאריך בהקדשה,
כתבו :״פרשת ויצא.״ כאשר
הביע איבצן, בתנועות־ידיים,
מאחר והדיבור אסור עליו,
את תמיהתו לתאריך המוזר,
הם הסבירו לו :״הכוונה שתצא
במהירות מבית החולים.״
! 8נראה כי המשכורת שהוא
מקבל מהטלוויזיה אינה
מספיקה גם למנהל מחלקת־החדשות,
חיים יכין. יבין
הודיע למחלקת דובד־הטלוויז־יה
שהוא מוכן לתת הרצאות
בתשלום, והמקום הראשון שהזמין
אותו היה מושב אוגדה,
ברצועת־עזה. יבין יצא לשם
ביום־חורף סוער, וכאשר נפרדה
ממנו רעייתו יוספה היא
אמרה לו :״את הביטוח חיים
כבר סידרת? יש שיטפונות בנגב
השתמש בידיו ובפתקים כדי להביע עצמו. כאשר פגש במנחה-הערב, שייקה אופיר, הציע
לו שייקה שיהפוך לפנטומימאי במקומו, בתנאי שיתן לי דרגות של קציו״מישטרה
(למטה, מימין) .לנשיא״המדינה, יצחק נבון, הראה את ליסתו השבורה (למטה משמאל).
215
כומליטה יש חגיגה!
כרמליטה סנגריה ־
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריה ־
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.
כרמליטה סנגריה -
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.
כדמליטה
סנגריה
הל הי ט החדש
ז מכ ר מל מזרחי
נזיקג• דא׳טי! לזגיי! וזכרי! *ע?ב
מוקד
א 1שיג1ו
האס זונה ח* עונות ״צוו
או עובות־שוותים. ומווע חעוה
תעישמוה את רבעה מינאד
ננושת הוצת של וויו שולמו?
י בעת שח״כ גד יעקר־כי
נאם מעל דוכן
שוחח שר־האוצר יגאל הור־כיץ
עם ח״כ שולמית אדוניי
יעקובי התרגז, הפסיק את
הכנסת,
נאומו ואמר להורביץ :״אולי
תשים לב אלי?״ הורביץ ענה
לו :״מי לדעתך יותר מעניין
אותי, אתה או הגברת?״ ויעקוב,
השיב :״במקום הזה,
כשיש כל־כך הרבה אנשים מסביב,
אני יותר מעניין.״
׳ 8למי התכוון ח״כ הדמוקרטים
בנימין תמי, כשביטא
את מורת־רוחו מחבריו־לסיעה,
המוכנים להצביע בעד
תיקון חוק־ההפלות, או להעדר
מן ההצבעה. הלוי הפיץ
בין כל חברי־הכנסת נוסח משוכפל
של קטע מהתלמוד,
לאמור :״עקביא בן מהללאל
העיד ארבעה דברים. אמרו לו:
עקביא, חזור בך בארבעה דברים
שהיית אומר, ונעשך אב
בית־דין לישראל. אמר להן:
מוטב לי להיקרא שוטה כל
ימי, ולא לעשות שעה אחת
רשע לפני המקום, שלא יהיו
אומרים: בשביל שררה חזר
ח״כ הליברלים יצחק
ברמן אינו מאמין כל־כך לטענתם
של ראשי ההסתדרות,
שהם מייצגים את העניים .׳׳זה
מזכיר לי,״ אמר ,״את הבדיחה
על הכיתה בהוליווד, שהמורה
הטיל עליה לכתוב חיבור על
מישפחה ענייה. אחת התלמידות
כתבה :׳היה היתה מיש-
פחה עניה. האבא היה עני,
האמא היתה עניה, הילדים היו
עניים, הנהג היה עני, המשרתות
היו עניות, הגנן היה
81 ואילו ח״כ ש״י מרדכי
זירשובסקי טוען כי לממשלה,
יש מזל. בכל פעם שהיא
נכשלת נמצא מישהו — בית-
המישפט או ועדת־ערר — המציל
אותה מתוצאות כישלונה.
״זה דומה לאדם הנדרס על-
ידי אמבולנס. אמנם קרה לו
אסון, אך לפחות היה מישהו
שלקח אותו מייד לבית־החו-
לים.״
! 8וירשובסקי גם אינו מת להב
מן הרעיון שיש הבדל
בין עובדי־ייצור ועובדי־שרו־תינ
£כפי שטוען בלהט חברו-
לסיעה, התעשיין סטף ורט־היי
מ ר. טען וירשובסקי :״קבעו
שבתי־המלון הם מיפעלי-
ייצור, מפני שהם מכניסים דולרים.
אם כן, גם זונה המציעה
את שרותיה לתיירים היא עו־בדת־ייצור.
ואילו הרופא ה משגיח
על בריאותה הוא רק
עובד־שרותים.״
81 מגישת־החוכניות הוותיקה,
ריכקה מיכאלי, מדהימה
לאחרונה את ידידיה כשהיא
מתוודה בפניהם שגם
היא נחקרה על-ידי המישטרה
בפרשת רצח איש־העסקים
דויד שולטן. הידידים, כמובן,
אינם מאמינים, אבל ריב־קל׳ה
נשבעת להם בכל *זיקר
לה, שאומנם באו אליה חוקרי-
המישטרה. ואכן, אין זו מתיחה.
ריבקה מתגוררת אף היא
בשכונת אפקה, שבה התגורר
ונרצח שולמן. יום אחד הופיעו
בביתה חוקרי המישטרה וביקשו
לדעת מה שמו של מוכר-
הלחמניות, המניח כל בוקר את
חבילת־הלחמניות בפתח ביתה.
״הרגשתי שאני בצרות,״ מספרת
ריבקל׳ה ,״אני קונה ממ נו
מזה שלוש שנים לחמניות,
ועד היום אינני יודעת איך
קוראים לו.״ אבל נראה שזאת
לא היתה סיבה לעצור אותה.
; 8לפיזמונאי דידי מנו סי
יש דרך משלו כדי להביע
את דעתו על המהפך הכלכלי
החדש .״תנובה פנתה לבנקים,״
מספר דידי ,״כדי שישאילו לה
את המכוניות של ברינקס, כדי
שתוכל להוביל את החלב ב-
ביטחה. הבנקים אמרו שאין
בעיה. ממילא הם עומדים ל התחיל
להעביר את הכסף במכוניות
האשפה.״
! 8כלתו של כתב־הספורט
הוותיק יזהר (״זוריק״) כר־נר
כרעה ללדת. כמי שעתיד
להיות סב בפעם הראשונה ב
אחד
מעורכי״הדין המפורסמים בתל״
י) 111.
אביב ערך קבלת־פנים כאשר גנו שי
1 1:1111
הגיע לבר״המיצווה. בקבלת״הפניס נכחו רבים מלקוחותיו ולקוחו־תיו־לשעבר
של שורר, ורבים מהשופטים ששפטו לקוחות אלה.
בתמונה נראה שורר כשהוא מנשק את טלי ידלין־ליבני, אשר הביאה
לו ברכה מאשר ידלין הנמצא בכלא. שורר היה אחד ממגיני ידלין.
חייו, התרגש זוריק, ליווה את
הכלה לבית־החולים ואף הס תובב
אחוז־דאגה במיסדרון,
יחד עם אשתו פועה. הוא
הופתע לגלות שם, במיסדרון
בית־היולדות של בית־החולים
תל־השומר, גם את ראש־הממ-
שלה לשעבר, יצחק רבץ.
למרות שרבץ כבר הפך סבא
בזכות בתו, הוא לא התרגש
פחות כאשר עמד להיות לסבא
בשנית, הפעם בזכות כלתו,
שנכנסה לחדר־הלידה יחד עם
כלתו של זוריק. התחרות בין
השניים — מי יסיים את תקן-
פת־ההמתנה ראשון — הסתיימה
בתיקו. כאשר יצאה האחות
מחדר־הלידה, היא פנתה
אל זוריק ואל רבץ גם יחד,
והודיע :״לך יש בן וגם לך
יש בן!״
81 בחיפה יש לחבר־ד,כנ סת
יצחק רבץ מעריצים רבים.
״חוג אורים״ הוא מעין חזרה
בתשובה פוליטית. חברי החוג
רוצים ברבין כבמועמד ל-
ראשות־הממשלה בבחירות ה באות•
לאחת מישיבות החוג
הוזמן רבץ. היא התקיימה ב ווילה
של גיתית הראל, ציירת
ואשת־חברה חיפאית, הנשואה
למורה לנהיגה. לזוג יש
וילד, בשכונת דניה ,״סביון של
חיפה״.
81 הידיעות האחרונות מ־איכון
מיבאלי, כוכבת ה סרט
יוצאים קבוע, מגיעות מלונדון,
לשם הגיעה יחד עם
ידידה לסרט ולחיים, השחקן
יפתח קצור. מסתבר כי ה שניים
החליטו להשתקע זמנית
בלונדון, שם נרשמה איבון ל קודם
מתקדם בפאראפסיכו־לוגיה.
השופט חיים דגורין
הוציא צו־מעצר נגד דב ו-
פרדריקה סגל, שלא הופיעו
כתב השבועון הצרפתי ״ל׳אקספרס״ ,נפצע
| 1 1י
כבר לפני שלושה חודשים בעת שיחות האוטונומיה,
שנערכו במלון ״אכדיה׳׳ .הוא טיפס על סולם כדי להיטיב
לחזות במצרים, ומעד. מאז הוא נעזר בקביים בעת ההליכה. רק
הקביים, אך
להלך ללא מנסה הוא אלה בימים
למסיבה שנערכה בתל״אביב הגיע בכל זאת על קביו.
ייי
כעדים במישפט. הם יוכלו להשתחרר
תמורת 5000 לירות
במזומן. השופט הביע את דעתו
כי הזוג, שניהל מועדוני-
לילה, חושב כי הם מעל לכל
ענייני בית־המישפט .״אני
בטוח שהם לא יתנו לי עוד
להיכנס למועדון שלהם,״ אמר
השופט בחיוך. הוא לא ידע
ה עו ל ם
הזה 2206
דיילת ״אל־על״ העומדת לדין בפרשת הברחת הזהב של
מיכל א דו
ידידה הקברניט עקיבא פרסמן, מיוצגת אף היא על״ידי עורך־
הדין מרדכי שוררר ובאה למסילת בר״המיצווה של בנו שי• אדר נפגשה לראשונה
עם שרה הרי, אחותו של אשר ידלין, אשר זוכתה בבית״המישפט מהאשמות שהועלו
נגדה בפרשת ידלין, והיתה אף היא לקוחתו של שורר (בתמונה מימין) .הרי אמרה
למיכל :״המשותף בינינו שאני כבר זוכיתי על״ידי שורר ואת עוד תזוכי על־ידו״.
בתמונה משמאל נראית אדר מאחרי גבו של השופט בוריס רפפורט (מחזיק את
המיקטורן שלו בידיו) ,שהיה השופט הראשון שעצר את אדר למשך עשרה ימים תמימים.
שופט בית־המישפט בתל־אביב (שני משמאל) נפגש במסיבת בר•
המיצווה של שי שורר עם שופט אחר, אלישע שינבויים
(ראשון משמאל) .שני השופטים נפגשו עם זוג הפרקליטים נירה וצבי לידסקי החיים
בנפרד כבר זמן רב. אחרי שפורת החמיא לנירה לידסקי במשך שעה ארוכה, אמר צבי :
״אני חושב שהוא שיכנע אותי בדבריו לחזור בסופו של דבר אל נירה.״
מי שנחשב הרב של הבוהמה בתל־אביב, הגיע אף הוא
אי סו פרנקל לחגיגת בר־חמיצווח שערך עורך־הדיו שורר לבנו. פרנקל
היה הרב שחיתן לפני חודשים אחדים את אשר ידלין עם טליה ליבני, ואז קשר קשרי
ידידות עם עורך־הדין של השניים, שהיה גם הוא בין המוזמנים המעטים לטכס־הנישואים.
בתמונה נראה פרנקל משוחח עם השופט הראשון שעצר את ידלין, השופט בוריס רפפורט.
כי הזוג אינו מנהל בימים אלה
כל מועדון.
1הזמרת יפה ירקוני
הצטערה מאד כאשר הציגה
את רב־סרן סעד חדאד, שהגיע
לפתע אל מועדון החאן
הירושלמי, שם היא הופיעה.
מהרגע שהציגה אותו לפני הקהל,
חדלו האורחים להתעניין
בה, ועמדו בתור כדי לקבל
חתימות ממפקד המליציות ה נוצריות
בדרופ-לבנון.
אחל הכוכבים היחידים
שלא ברחו מהארץ, להתאוורר
באירופה במשך שלושת החודשים
הרצופים של הסרטת
מצדה, היה פיטר אוטול.
הוא היחידי בין השחקנים שבחר
להתגורר בבאר־שבע, ולא
בערד, נהנה משהייתו בישראל
ובעיקר מן ההזדמנות לראות
במו עיניו אתרים היסטוריים.
אוטול הוא היסטוריון וארכי-
אולוג־חובב, ובעל השכלה רבה
בנושא זה. אחד הנהגים, שזכה
להילוות אליו בביקור מרתק
בהירודיון, מצודת הורדוס שבין
ירושלים לבית־לחם, סיפר
כי אוטול התעכב במצודה
שלוש שעות תמימות, ושיחזר
בעיני רוחו ובהתלהבות רבה
את האירועים ההיסטוריים בעברו
על המקום.
! 0איש־העסקים אלי אפ רתי
היה עד השנה האחרונה
חבר הנהלת קבוצת־הכדורסל
העולם הז ה 2206
של הפועל תל־אביב. למרות
זאת לא האמין כי הקבוצה אכן
תצליח השנה לעבור לשלב
הבא במישחקי גביע קוראץ׳.
לפני מישחקה של הפועל עם
קבוצת ראדניצקי, בשבוע שעבר,
התערב אפרתי עם עיתו-
נאי־הספורט שאוד אייזג־סרג,
כי הפועל תל-אביב לא
תעבור לשלב הבא. סכום ההתערבות
10 :אלפים ל״י. כאשר
נודע כי הפועל אומנם עברה
לשלב הבא, לא היסס אפרתי,
הוא שילם את חובו לאייזנברג
עוד בלילה בו נערך המישחק.
| 0רבים מיושבי נסית תמ הו
במשך כמה שבועות על השקט
השורר שם בימי שישי.
הצייר אורי ליפשיץ פשוט
לא היד, בסביבה. הוא המיר
את כסית בצפת, ויצא לשם
להכין כמה עבודות חדשות
לקראת תערוכות בעתיד. הציירת
לאה ניקל העמידה
לרשותו את ביתה שם, והצייר
היה עסוק בעבודתו. הצטרף
אליו המלחין עודד לדר, ה. -
עסוק בלחנים חדשים. שני ה יוצרים
עבדו ביום, ובערבים היו
נוסעים ליישובי הסביבה לחפש
בילויים בסיגנון תל-אביב. השבוע
חזר ליפשיץ ׳,כסיוז.
01 קריין־הרדיו-וווהטלוויז-
יה דן כנר נראה השבוע, ב משך
כמה ימים, כשהוא לבוש
באותם בגדים קיציים, בעיצו
של הגשמים הכבדים. הסתבר
כי לדן אירעה תקלה.
הוא עמד לעבור דירה, והסבלים
שבאו לארוז את הרהיטים
לפני העברתם ארזו בטעות גם
את חבילת הבגדים החורפיים,
שהניח לעצמו בצד, כדי שיהיה
לו מה ללבוש.
! 0במיפגש־ערים ארצי של
אירגון השוטרים הבינלאומי,
שהתקיים בהיכל התרבות בתל־אביב,
דיבר הנשיא יצחק נבון.
בין היתר אמר :״בימים האחרונים,
כאשר שרים רבים
משתובבים יותר מדי, אומרים
להם, לצורך הפחדה, ,לך אל
הנשיא!׳ פעם, כאשר רצו להפחיד
מישהו, אמרו לו, לך
לשוטר !׳״
0באותו מיפגש הופיע
הזמר אריק לכיא. הוא הציג
את המלווה שלו, הגיטאריסט
יגאל חרד, באומרו :״זה
תימני, זה. בנידיורק הייתי
מציג אותו כך :״,ץ^ 3.
1,ג 111§1ץ־61י\1011^^7• £־1
18111.מ6וז¥61
! 0בעיריית תל־אביב זכה
אריק קרמר, דאש אגף־ה־תברואה,
בכינוי ״מר זבל״ .כל
זאת בגלל שביתת עובדי הניקיון.
בערב עליז, בחסותו של
שגריר רומניה בישראל, יאן
קוסאץ׳ שנערך במלון היל־
טון עם ארוחה שעל טהרת ה־מיטבח
הרומני, ישבו ליד שולחן
אחד אכדהם (״ממה״)
שפיט ומרדכי
כן־ארי.
לפי התנהגותם אפשר היה להבחין
מי יצא מן התפקיד ה-
ם בוך של מנכ״ל אל־על ומי
עוד עובד. בן־ארי היה עליז
מאד במשך כל הערב, בעוד
ששביט היה עצבני, עישן ללא
הרף ואף עזב את הארוחה לפני
שהסתיימה.
׳ 1הצייר גד אולמן, ש חזר
מביקור במצריים, מספר
כמה בדיחות ששמע, לדבריו,
מנהגי־המוניות בקאהיר. הם
טוענים שראשי־התיבות של
עירם הם איי-בי-אם, שפירושם
״אינשאללה״ (אם ירצה השם),
״מקרה פי מישמיש״ (מחר
יהיה מישמש, כלומר — לעולם
לא) ,ו״מעלש״ (אין דבר).
01 הוא גם סיפר כי אחרי
מינויו של אליחו כן־אל־ישר
כמועמד לתפקיד שגריר
ישראל במצריים, הוא זכה בכינוי
אבו-אל־הול — השם הערבי
לספינכס (שפירושו :
אבי האימה) .זאת לא בגלל ה־דימיון
הפיסי שלו לספינכס,
אלא ביגלל אי־ידיעתו את ה שפה
הערבית.
01 שלושה מעובדי הסרט
טעות במיספר קיבלו בונוס,
בצורת נסיעה ללונדון. השלו
משה איש־נסית,
ששיחק בסרט, צדוק קראום,
שהשקיע בו כסף ומיכה
שרפשטיין, שעבר בהפקתו.
השלישיה העליזה ערכה מסי-
בת־פרידה. הם מתכוונים לש הות
בלונדון במשך שלושה
שבועות. לא עברו עשרה ימים,
וכולם חזרו ארצה .״הקור בלונדון
היה בלתי־נסבל,״ הודיע
איש־כסית. כל מה שהוא
זוכר מהנסיעה הוא הפסד של
50 אלף לירות ישראליות בקא-
זינו של לונדון.
0 1הרומן הסוער, המתנהל
ביו השחקנית פארה פופט
לבין השחקן דיאן אוניל,
מעסיק מאד את הרכילאים ב-
לוס־אנג׳לם. הם טוענים שהא הבה
שם בוערת, בעוד הזוג
הצעיר מכחיש את הרומן
כולו. מתכננת־האופנה דורין
פרנקפורט, לעומת זאת,
בטוחה כי יש שם רומן. היא
גילתה זאת כאשר ראתה תמונה
של השניים בעיתון אמריקאי,
כאשר אוניל עונד 4על
דש מעילו פונפון מנוצות, ש אותו
היא תיכננה במיוחד עבור
המלאכית. כאשר פוסט היתה
בארץ, היא קנתה חליפות רבות
מפרי ידיה של דודיו, וביניהן
שני פונפונים מנוצות, שאותן
היא אהבה מאד. מסתבר שאחד
מהם העניקה פוסט לאהובה
אוניל.
217
טל־ארויי
אמא.
דו• עולה היו פ חו תמש מנ ת
מחלב טה 1ר.
ה עי ל ס
הזה 2206
אנאט ומ יה של פרשה
פוסט שו־טס
^ ה ההכדל בין חכם ופיקח 1
לפי הפיתגם העתיק, אדם פי קח
יודע להיחלץ ממלכודת אשר
אדם חכם לא היה נכנס אליה מל כתחילה.
מעולם
לא הודגם פיתגם זח בצורה כה
קולעת כמו בפרשת בסאם אל־שכעה.
בשבוע שעבר נחלצה הממשלה ממל כודת
זו. על כך מגיעה הברכה לשר־הביטחון,
עזר וייצמן.
אך ממשלה נכונה לא היתה נכנסת
כדל לפרשה זו, שגרמה נזק
ככיר, שלא ישוער, למדינת־ישראל
ולסיכויי־השלום.
כדאי לנתח, בדיעבד, את הפרשה הזאת,
שלב אחרי שלב, כדי להבין כיצד
מתפקדת ממשלה אומללה זו.
פרק :1שיחת פרטית!
תכן שיש להתחיל בפיתגם אחר:
אלף חכמים אינם מסוגלים לתקן את
הנזק הנגרם על-ידי טיפש אחד.
ב־ 6בנובמבר 1979 הוזמן בסאם אל־שכעה,
ראש־העירייה הנבחר של שכם,
לשיחה עם מתאם הפעולות בשטחים המוחזקים,
האלוף דני מט.
שתי הנפשות:
• פסאם אל־שכעה, בן למישפחה
טובה בשכם, לשעבר איש מיפלגת־הבעת
(״התחייה״) הסורית, פלסטיני לאומי שנכנס
בשלבים השונים לעימות עם ממש לות
ירדן, סוריה ומצריים. אין הוא פו
המישפט
העליון, וכל ילד הבין שהיתר.
זאת הפגנה של ביזיוך ביודהמישפט.
השיחה נועדה להיות פרטית ושיגרתית.
השניים דיברו באמצעות תורגמן. אחד הקצינים,
סגן־אלוף צדוק קראום, רשם —
כפי שנמסר לאחר מכן — ״רשימות״ .לא
ברור אם נרשם פרוטוקול קצרני, או רק
אור• אסרי
ראשי־פרקים, או אם השיחה הוקלטה בחשאי.
גם לא ברור אם הרשימות נערכו
לפי הנוסח הערבי או העיברי של השיחה.
מטרת השיחה היתה לדבר על היחסים
בין הצדדים, ובעיקר על סירובה של עי ריית
שכם להתחבר לרשת החשמל והמים
של מדינת־ישראל.
לגכי ההמשך יש שתי הערכות
שונות. לפי הראשונה, הטמין מט
מלכודת מתוחכמת דראש־העירייה,
ומשך אותו כלשון במזיד ובכוונה
תחילה. לפי השנייה, פעל מט
בתום־לב, בהתאם לאופייו ולפי
מושגיו המוגבלים.
אל־שכעה התלונן על היחס לעצירים
הערביים בבתי-הסוהר, ובעיקר בכלא
באר־שבע. מט השיב :״את עניין היחס
(לעצירים) אני מוכן לבדוק עם מפקד
שירות בתי־הסוהר. אך אשאלך: מה צריך
להיות היחס בין אדם שרצח את אשתו
ונשפט למאסר לבין אלה שביצעו את
שכעה חזר על הסברתו, רמז על ההפצצות
האכזריות של ישראל בדרום־לבנון,
דיבר על ״פעולות־טרור של בודדים״ ,הסביר
כי ״כל עוד יש כיבוש והרג, תהיו
צפויים להרבה פעולות מסוג זה.״ בתשובה
לשאלה השביעית אמר :״אני אמרתי
שהפעולה עצמה היא תוצאה מהמצב. אך
המעשה של זריקת ילד לאש הוא לא
בסדר, זה לא מוצדק. אבל במאה ה־,20
צריך אדם סביר לבדוק את הסיבות ולטפל
בהן.״
התמליל, שפורסם על-ידי צה״ל באיחור,
בשיא הפרשה, יכול לעורר את הרושם
כי מט אכן התעקש למשוך את
אל־שכעה בלשון, וכי זאת היתד, כל מטרתה
של השיחה. אך יכול גם להתקבל
הרושם כי היד, כאן דו־שיח של חרשים.
אל-שכעה ניסה להסביר לאלוף הישראלי,
שעימו לא דיבר עד אז מעולם באופן רציני,
איך מתייחסת האוכלוסיה הפלסטינית
לפיגועים של אירגוני-הפידאיון. מט נרעש
ונרגש על כי מישהו יכול למצוא הצדקה,
ולוא גם בעקיפין ובמישור התיאורטי, ל-
מעשי-טרור מסוג הפיגוע בכביש־החוף, ועל
כו חזר לעניין זה שוב ושוב.
אני כשלעצמי נוטה דגירסה השנייה,
מתוך הכרת האישים הנוג־עיפ-כדכר.
איש כמו מט, שאין לו
מושג כמורככות הכעייה הפלסטינית,
ושכנראה מעולם לא ניהל דו־שיח
רציני וכן עם מנהיג פלסטיני,
אכן עשוי היה להתרגש ולהת ז
עקש.
כן, הרי מוכיחה השיחה רק
אחד: שמט הוא דוגמה קלאסית של
אדם הלא־נכון במקום הלא־נכוך.
אסור היה למנות אותו לתפקיד רגיש
סובך זה, המחייב. רמה שונה לגמרי
תיחכום והבנה.
דבר
״•ה וכי
ומשל
אכל
עד לאותו רגע לא נגרם
עדיין שום נזק. השיחה היתה פרטית.
לקראת תום השיחה אף אמר
מט לשכעה :״השיחה הזו רק מוכיחה
איזו מדינה דמוקרטית היא
מדינת־ישראל.״ כצאתו, כירך
אותו מט כחמימות.
פרק : 2
נוהרת בונמוד הראשון
ץ נסאם אל־שנעה בחיק מישפתתו ביום שיחווה
ליטיקאי משופשף כמו פאהד קווסמה מחברון,
למשל. הוא מתקשה לדבר בכל
שפה מילבד ערבית. אך הוא מנהיג עממי
,״בלי חוכמות״ ,האומר את אשר עם
ליבו, והאהוב משום כך על ההמונים. הוא
תמך בזרם המרכזי באש״ף, החותר להקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה•
דני מט, קצין־הצנחנים לשעבר,
מאנשי הקבוצה המצומצמת של ראשי־הצנחנים
הקשישים, שאליה שייכים אריק
שרון ורפאל איתן. מעולם לא הסתיר את
דיעותיו האולטרה־לאומניות. הוא נחשב
תמיד כקצין מסור, אמיץ, פשוט ולא־חכם.
עם מט היתה פמלייד. של חמישה קצי נים,
וביניהם מושל שכם, אל״מ יוסף לונץ,
שהצטלם לא־מכבר כשהוא רוקד בהפגנת
גוש־אמונים באילץ־מורה, כשספר־התורה
בידיו( .העולם הזה .)2198 אותה הפגנה
התחזתה כחגיגת חנוכתו של היישוב, בשעה
שהעניין היה תלוי־ועומד בבית-
הרצח בכביש־החוף. מה דעתך האישית?״
על כך השיב אל־שכעה :״אלה מכביש־החוף
ביצעו את מעשיהם ביגלל הכיבוש
והם רוצים את עצמאותם.״ היתד. זאת
התשובה שכל מנהיג פלסטיני היה נותן
אותה, בסיגיבון זה או אחר.
אילו יהיה אל*שכעה פוליטיקאי
משופשף, או אילו דיכר כשיחה
פומכית, היה מן הסתם מוסיף שעם
הכנתו למבצעי־פיגועים כתנאים
של כיכוש, הוא מתנגד להריגתם
של אזרחים חפים־מפשע.
אבל השיחה היתד. פרטית, ואל־שכעה
לא רצה אלא להסביר למט בכנות מה
מרגישים הפלסטינים.
ההמשך הוא מוזר, והוא מחזק
את ידי כעליהן של שתי ההערכות
הסותרות כאחת.
מט לא הירפה מן העניין, וחזר על
שאלתו שש פעמים, שוב ושוב. ואילו
** ה שקרה מייד לאחר מכן, תוך
דקות, ניתן רק לנחש.
שכעה עצמו יצא מן השיחה מרוצה,
כשלבו טוב עליו. הוא לא הבין שקרה
משהו מייוחד. היד, נדמה לו שהצליח להסביר
לקצין הישראלי דברים שהלה לא
הבינם קודם לכן. הוא אף הודיע לאשתו
של עציר חולה ומשותק, שאת גורלו הזכיר
במהלך השיחה, כי האלוף הבטיח
לטפל בעניין.
אך תוך שעה הופרע משלוותו. כתב
קול ישראל בערבית התקשר עימו ושאל
אם הוא הצדיק בשיחה עם האלוף מט את
פעולת כביש־החוף.
מה קרה? אני מנחש שמהלך הדברים
היה כך: כשיצא אל־שכעד״ והאלוף מט
היה עדיין נרגש, הציע אחד הנוכחים —
אולי לונץ, אולי מישהו אחר — דברים
כגון אלה:
״אנחנו רוצים לסרק את האיש
הזה מזמן. הוא מפריע לנו כעניין
אילון־מורה. זה הוא שאיתן את
הכג״ץ של כעלי-הקרקעות- .השיחה
הזאת יכולה לתת לנו אמצעי
מצויין כדי להיפטר ממנו.״
על כל פנים, אחד הקצינים הדליף מייד
גירסה מסולפת לקול ישראל בערבית. הכתב
התקשר עם אל-שכעח. זה לא הבין
מה מתרחש. הוא זכר את האווירה הידידותית
ששררה בשיחה ומסר תגובה סתמית,
ברוח הדברים שאמר קודם לכן.
הוא לא הוסיף כי הוא מגנה רצח נשים
וילדים.
זאת היתה
לכת.
שגיאה -מרחיקת־
אולם הנזק היה עדיין קטן. קול ישראל
הזכיר את העניין רק בשידור ערבי. השידורים
העיבריים לא ייחסו לעניין חשיבות
כלשהי, והעניין לא הוזכר במשך כל
אותו יום — לא ברדיו ולא בטלוויזיה —
בשפה העברית.
העניין יכול הי-ה למות כשלכ
זה, לולא דאג מישהו להחיותו.
למחרת הבוקר, ה־ 7בנובמבר, הופיעה
בעמוד הראשון של הארץ, בצורה מובלטת
ביותר, ידיעה תחת הכותרת הבאה,
שהשתרעה על שלושה טורים :״ראש עיריית
שכם, באסם שכטה: אני מזדהה
באופן מוחלט עם רצח נוסעי האוטובוס
בכביש החוף״.
ידיעה זו שימשה כנפץ, שפוצץ
את הפצצה.
היא לא היתד. חתומה בידי כתב הארץ
לשטחים המוחזקים, יהודה ליטאני, אלא
בידי סופרו הצבאי של העיתון, זאב
שיף, שיש לו יחסים מצויינים עם שיל-
טונות צד,״ל והשירותים החשאיים.
כל מילהככותרתמרע
ישה זו היתהשקר גמ ו ר .
השפעתה היתה הרת־אסון. יש לציין
מתוך צער, כי הארץ לא מצא לנכון עד
חיום להתנצל על פירסום זדוני זה, או
אף להסבירו. גם כאשר פירסם הארץ עצ מו
את התמליל של צר,״ל, שהוכיח בעליל
כי הידיעה הראשונה היתד, שיקרית לח לוטין׳
ואחרי שעוצמת הנזק כבר היתד,
ברורה לכל, התעלם הארץ מחלקו שלו
בפרשה. שיף עצמו סיפר, במאמר אחר,
כי נזדמן במיקרה לשיחה עם קצין (ש אותו
לא זיהה) שנקבעה זמן רב מראש,
וכי שם ניתז לו החומר.
מוזר, מוזר.
בוק : 3ש!ו1דוד>הנננסז1
ן -ייתי עד־יא״ה לד 8,״ו הדברים.
1 1הם התרחשו במליאת־הכנסת.
כשאך נפתחה הישיבה, באותו יום, ה־7
בנובמבר, בשעה 11 לפני־הצהריים, ערכו
שני הח״כים של הסיעה הפאשיסטית החדשה,
משה שמיר וגאולה כהן, את אחת
הסערות המפוברקות שלהם, שהפכו לאחרונה
שיטה.
הם קפצו ממקומותיהם, צרחו וצווחו,
ולא הניחו ליו״ר לנהל את הישיבה. הבשורה:
אסור לכנסת לטפל בכל עניין
אחר, זולת פרשת שכעה. היו״ר התייחס
אליהם, כרגיל, בכפפות־משי, והשניים
השביתו את דיוני הכנסת במשך שעה
ארוכה.
הסעיף הראשון בסדר־היום היה הודעתו
של מנחם בגין על השינויים בממשלה.
ראשון המשתתפים בוויכוח היה שימעון
פרם. גם הוא קרא לפני כן את הידיעה
בהארץ.
כחוסר־אחריות מונומנטלי, מכלי
להכין שהוא משחק כאש, הוא
החליט לנצל גם פירסום זה כדי
״לאגוף את הממשלה מימיך׳ .לכן
תקף את הממשלה כחריפות רכה
על אזלת־יהה כשטחים הככושים.
ההתכטאות הנוראה של אל*שכ־עה,
כך רמז, היא סימן נוסף לאי
יכולתה של הממשלה לתפקד.
מאותו רגע נתגלגל כדור־השלג.
(המשך מעמוד )29
שיתוף זהפעולה האוטומטי כין
״הארץ״ ,משה שמיר, גאולה בהן
ושימעון פרס הוא שדחף את הליכוד
לשרשרת מעשים מטופשים.
מנחם בגין, שנכח במליאה, ביקש מעזר
וייצמן להגיב מייד. אחרי שסיים פרס את
דבריו, עלה וייצמן על הדוכן. דבריו היו
שקולים למדי. הוא הודיע שלא קיבל שום
דיווח מידי האלוף מט, ושקרא על העניין
רק בהארץ. הוא ציווה זה עתה על ה אלוף
מט לבוא אליו ולמסור לו דו״ח.
אם אכן אמר אל־שכעה מה שייוחס לו,
העניין הוא חמור ויופקו מסקנות נמר צות.
אך בינתיים אין לפעול בחופזה.
באותו זמן פעלתי גם אני כדי להשיג
גירסה מוסמכת של דברי אל-שכעה, מפי
אל־שכעה עצמו. לא הצלחתי להשיגו ב טלפון
בשכם, והזמן דחק, כי התקרב תורי
לנאום. התקשרתי עם מקור פלסטיני מהי מן
ביותר בגדה, וביקשתי להשיג גירסה
מוסמכת כזאת. המקור הודיע לי שכבר
יש בידו הגירסה של אל-שכעה. הוא קרא
אותה בטלפון. ואני רשמתיה, בו במקום
מילה במילה, תוך תירגומה לעברית( .ה שבוע
הודיע לי אותו מקור כי מייד אחרי
אותה שיחה שלי עימו, וכדי להיות בטוח
לגמרי, הוא התקשר שוב עם אל־שכעה
וקרא באוזניו את הדברים שמסר לי. אל-
שבעה אישר גירסה זו שוב).
־בהגיע תורי לנאום, הודעתי שיש בידי
גירסד. של אל־שכעה. מייד החלה סערה
מפוברקת שניה. כמה מאנשי הליכוד, יחד
עם אנשי־התחייה ואחרים, התחילו לצ רוח
שאני סוכן אש״ף, שאני עומד לק רוא
הודעה של אש״ף, וכיוצא באלה דב-
רי-הסתה פרימיטיביים, מן הסוג שהפך
שיגרתי בכנסת התשיעית, שבה אין איש
שומר על כבוד הכנסת ורמתה.
קראתי את ההודעה. אל-שכעה חזר בה
וקבע כי הסביר לאלוף מט שאפשר. לה בין,
וגם להצדיק, את פיגועי הפידאיון,
כל עוד נמשך הכיבוש.
הגירסה היתד, הרבה יותר סבירה מאשר
ידיעת־הזדון שפורסמה באותו בוקר ב-
הארץ. אולם גם בה חסרה הקביעה שאל-
שכעה מגנה (או לפחות אינו מצדיק) הרי גת
נשים וילדים. ציינתי זאת מעל דוכן
הכנסת, וגיניתי מחדל זה.
בדיעבד ברור די שכאשר חיבר
אל-שכעה את תמצית הדברים
שאמר לאלוף מט, לשם פירסום,
הוא לא היה עדיין מודע למחול•
השדים שהחל. אגי מאשים את
עצמי על שלא עשיתי מאמץ נמרץ
יותר לבוא עימו כמגע כאותו בוקר,
ולהסביר לו את מהות הפרשה.
אין לי ספק ששבעה היה מסביר
לדעת-הקהל הישראלית שאינו
מצדיק הריגת חפיס-מפשע.
למרבה הצער הייתי רתוק לכנסת, ולא
יכולתי לזוז.
רוק :4נ חו השוג
ף* ינתיים התגלגל כדור-השלג, וה-
ממשלה נגררה באווירת ההיסטריה
שנוצרה. הוחלט — איני בטוח על־ידי מי,
אד־מ מנץ רוקד עם גוש־אמוניס ופדיציה לנגר בביורהמישפט
אך סביר להניח כי ראש־הממשלה היה
שותף לעניין — כי אל־שכעה יגורש מן
הארץ, ובינתיים נכלא האיש בכלא רמלה.
המשד הדברים ידוע. אשתו של אל-
שכעה, עינאייה, הגישה עתירה לבג״ץ,
כדי למנוע את ביצוע הגירוש, והשיגה צו־מניעה
זמני. כל ראשי־העיריות וחברי ה מועצות
בגדה המערבית וברצועת־עזה
התפטרו מתפקידיהם. עיתוני־העולם הפכו
את העניין לסנסציה עולמית, וכולם —
פה־אחד, באחדות־דיעות נדירה — גינו
את ממשלת־ישראל. ניו־יורק טיימס, אחד
העיתונים הפרו־ישראליים ביותר בעולם,
פתח במילים :״ישראל הופכת את הצעת
ה,אוטונומיה׳ לערבים הפלסטיניים למע-
שד־הונאה ...היא מתגרה אף במנהיגים ה מתונים
בגדה המערבית, דוחפת אותם ל עמדה
עויינת וקושרת אותם לאש״ף. כי צד
מבקשים הישראלים לשאת־ולתת עם
אנשים שמנוי וגמור עימם להשפילם —
הרי זה כימעט מעבר לתחום ההבנה...״
הכותרת :״מעשה־השטות בגדה
המערבית״.
לבסוף ניעורה גם מצריים, והזהירה את
ממשלת־ישראל בשקט. ארצות־הברית עש תה
זאת בגלוי. עצרת האו״ם קיבלה כימי
עט פה־אחד החלטה לגנות את ישראל על
פרשה זו.
כשלב זה בכר היה ברור, בי
מערכת־הכיטחון אינה מאושרת מן
•המצב. אך היא לא ידעה בישר
לרדת מן העץ, מכלי לאבד את
יוקרתה כשטחים המוחזקים, ומבלי
לחשוף את עצמה להתקפה פרועה
מצד הפאשיסטים בממשלה
ומחוצה לה.
למחרת מעצרו של אל־שכעה נסעתי ל שכם
ונפגשתי עם חברי מועצת־העירייה
שהתפטרה. שאלתי אם הם מוכנים לפש רה,
שעל פיה יוחזר אל־שכעה לתפקידו
כראש־העירייה, אחרי שיצהיר חד־משמ-
עית שהוא מתנגד להריגת נשים וילדים.
הדיעה הכללית היתד. חיובית, ועוד באו תו
יום העברתי הצעה זו לשר־הביטחון.
לאחר מכן נפגש וייצמן עם מישלחת של
ראשי־עיריות מתונים, ואלה הציעו לו
הצעה דומה.
היה נדמה כי מערבת־הכיטחון
נוטה לפיתרון זה, ובאותו יום
סברתי כי העניין עומד להסתיים.
אך קרה ההיפך.
וייצמן הביא את העניין לפני ועדת-
השרים לענייני־ביטחון, ושם נדחתה ה הצעה.
מנחם בגין היה נגד. אריק שרון
פסל אותה מכל וכל. וגם עזר וייצמן עצ מו
לא התייצב מאחריה. אני מניח שה נסיבות
הפוליטיות הפנימיות הניאו אותו
מלעשות זאת, מה גם שפרשת אילון־מורה
הסעירה את הרוחות.
בלית ברירה, נאלצה מערכת-הביטחון
להמציא ״קופת שרצים״ ,כדבריה, התלו־ייה
לה מאחורי אל־שכעה. חומר זה לא
פורסם מעולם, ולא הובא לפני כל מוסד
שהוא. אם הוא קיים ביכלל — ואני מפק פק
בכך — הרי היה בפירסומו מעשה
חסר־אחריות מאין כמוהו, שהרי היה מג לה
שיטות־פעולה חשאיות של השרותים,
ואולי גם מרגלים ומלשינים שלהם.
חוץ מזה ידעו תועמלני השילטון לספר
כי אל־שכעה הוא יו״ר של ועדת־תיאום
חשאית מטעם אש״ף בשטחים המוחזקים.
בכך אין כל הפתעה — מכיוון שכל ראשי-
העיריות הם אוהדים גלויים של אש״ף,
סביר להניח, כי כולם מתואמים, איכשהו,
במוסדות בלתי־רשמיים בחסות אש״ף.
בינתיים היה העניין תלוי ועומד
לפני כית־המישפט הגבוה
לצדק. רבים בצמרת ישראל —
ואולי גם שר־הכיטחון עצמו —
התפללו כסתד-ליכם שכית-המיש-
פט יחלץ את הממשלה מן הצורך
לבצע את הגירוש.
בעלי־התבונד. כבר הבינו אילו תוצאות
הרות־אסון עלולות להיות לגירוש, אם
יבוצע.
ב־ 20 בנובמבר נימקתי בשם סיעת של״י
מעל דוכן הכנסת הצעה להביע אי־אימון
לממשלה, ביגלל פרשה זו. גם רק״ח הגי שה
הצעה דומה. שתי ההצעות נדחו. ה מערך
וש״י נמנעו.
בנאומי גוללתי בצורה עניינית את הת פתחות
הפרשה, שלב אחרי שלב. הבית
(המשך בעמוד )52
חיבוק הזב: מאיר וידנו וחופי? טוני מחבקים את נסואס אדשנעה ביוס שיחתרו
באותו המחיר יש לך יהלום של טלוויזיה
הטלוויזיה הצבעונית של
״סימנס״ לשואפים
לטוב ביותר
צריכת חשמל נמוכה
חסכון, הוא גורם חשוב בהחלטתך לרכוש טלויזיה.
כדאי שתרכוש אתי׳סימנס״אשר בנויה לעבודה בהט-,
פק נמוך ובצריכת חשמל מינימלית ובכך הנך חוסך
כצזף והטלויזיה שלך מאריכה ימים.
איכות ללא פשרות
קווי הייצור במפעלי״סימנם״בגרמניה, הם הקפד ניים
והמחמירים ביותר כל מעגל מודפס וכל
טרנזיסטור נבדקים פעם אחר פעם להבטחת מערכת
קליטה מושלמת וחסרת ליקויים.
בקרה אלקטרונית
ל״סימנס״ ,בקרה לייצוב המתח ולמניעת הפרעות
בקליטה וכן בורר-סורק תחנות אלקטרוני הנותן לר
קליטה מירבית.
אחריות ושרות תריראן
לא לכל טלויזיה יש ״אבא״ שבזה ׳-תדיראו״קונצרן
האלקטרוניקה מן המתקדמים בעולם,הוא האחראי
ל״סימנס״ שלו, הוא אשר מעמיד את השרות המ עולה
שלו לרשותו בכל עת.
׳ סימנס״יהלום של טלויזיה
קניית ״סימנם״ הינה השקעה משתלמת. אתה מקבל
מכשיר אמין ביותר שהפך לשם דבר בגרמניה וב עולם
כולו ומצטרף לחוג הלקוחות היודעים בי כראי
להתאמץ מעט יותר ולרכוש רק את הטוגר ביותר.
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.
חדות הצבע
מסך הטלויזיה בשיטת .1.1.ק נותן לך תמונה צב עונית
חיה ממש כבטבע. גם בשידורי שחור לבן
התמונה הרבה יותר חרה מאשר בטלויזיות אחרות.
שליטה נורחוק
שלט רחוק חדיש הפועל בשיטה האינפרה-אדומה.
אינו משמיע צלילים חדים בשעת הפעלתו הצורמים
את האוזן ופוגעים בבעלי חיים בבית.
אחריות ושוות
5א1£א51£
111 11114ו4ו 4ון \ 11ג 11ע ש 11-11^ 111ו־ו 11
* 114
11 * 14־ ו 1ע 1נ
ם ד1ע רק מץ צבע 11 תנת לך
5שעת אחרי 1ת עליה?
מנורת מסך
ה ט כנו לוגי ההמת קד מ ת של ״מץ צבע״
מאפשרת לך ל שלוט ב טלוויזיה ללא ״ שלט
רחק״ ו ל קנו ת או תו ב מו עד מ או ח ר יותר
ולהוסיף לנוחיו תך. אנו נתאם את זמן
אספק ת ״מץ צבע״ לתקציבך: אם תוכל
לשלם הכל במזומן -ת הנ ה מ״ מץצבע״
כבר היום. אם תרצה, תשלם ב־ 3ת שלומי ם
ותקבל ״מץ צבע״ בעוד 3חור שים וכן
הלאה. תוקף האח ריות י הי ה מיום א ספ ק ת
הטלוויזיה. בנו ס ף יש לנו מבחר ת כניו ת
ת שלומים שמהן תוכל לבחור את המת אי מ ה
לך. חל קן מפורט בטבלה המצורפת.
״מץ צבע״ הי אהט לוויזי ה הי חי ד ה עם
מנור ת מסך 6ת 1 8 1ז1 §111; 1־ 61• 81ק511
המ שולבת ב שיטת 30 /אינך צריך להיות
מו מחהלאלקט רוני ק ה כדי להעריך את
ע ליונו ת ה. הצבע ה מ קו רי של ״מץ צבע״
מדבר ב עד עצנלו.
אחריות ללא תחרות
כל חל ק ובל פריט של ״מץ צבע״ עוברים
מב חני ע מי דו תקפ דניי ם בפיקוח מחשבים
במשך 3ימים: סידרת זעזו עי ם, שינויי
מתח חשמ לי והפעלה רצופה של 24 שעות,
רק אז אנו יכולי ם לע מוד מאחורי מקלט
״מץ צבע״ ש אנו מציעי ם לך. אתה מקבל
טלוויזי ה מ עו ל ה המיוצרת בארץ ביד ע
גרמני, דבר ה מב טי ח לך אספ קת חלקים
לאורך זמן. קנ ה ״מץ צבע״ עד . 79ו 30.1
ותקבל א ח ריו ת ל־ 5שני ם על מנורת המסך
ו־ 3שני ם על שאר החלקים. אנו בטוחים
שלא תצטרך לממ ש אותה.
בוא עוד היום ל סו כני ״מץ צבע״ המור שים
או ל״בית מץ״ ,או שלח את התלו ש המצורף -
ותקבל פרטים נוספים.
ק ח לנכויון בביתך
לכבוד
מ ץ(י שראל) בע״פל
רחוב מודיעין 9ו, בני־ברק
הנני. מ עונין בהדגמת טלוויזית מץ־צבע
בביתי למשך 3ימים 5 ,ימים, סו ימים
אתה !7ובע מתי וכמה
( מחקאתה מיו ת ר).
אנו מצי עי ם לך ״מץ צבע״ עם מסך
26 אינ ט ש במחירי ם מיוחדי ם ל קני ה במזומן:
׳ ל״י בלי ״ שלט רחק״
ל״יעם ״ שלט רחק״
הישג• שאפשר לראות.
אולם התצוגה -״בית מץ״׳ רח׳ מודיעין , 19 בני ברק.
העולם הזה 2206
ת שלום
מזו מן
מספר
ת שלו מי ם
ת שלום חוד שי ת שלום חוד שי
עם ״ של טרחק״ בלי ״ שלטרחק״
7,500
4,500
4,075
11,500
11,500
5,100
3,750
4,545
3,325
12,500
4,750
4,195
מו ע ד,
ס ה״ ב מ חי ר
ס ה״ ב מחיר
ע ם ״ שלטרחק, ב לי ״ שלטרחק״ האספקה
בגמר
61,500
ה ת שלו מי ם
56,400
52,405
57,400
51,400
56,500
50,255
55,250
• השרותחינםבמעב דו ת ״מץ״ ברחביהארץ. ה הובל ה ע״ח הל קו ח • .שרות בית ת מור ת ת שלום. ה חל קי ם ב חינ ם.
ת שלום
מזו מן
מ ספר
ת שלו מי ם
12,500
27,500
27,500
20,000
ת שלום חוד שי ת שלום חוד שי
עם ״ של טרחק׳ בלי ״ של טרחק״
3,500
3,075
2,850
2,000
6,500
2,295
1,575
5,666
ס ה״ ב מחי ר
מו עד,
ס ח״ ב מ חי ר
עם ״ של טרחק׳ בלי ״ של טרחק׳ האספקה
בגמר
49,400
54,500
ה ת שלו מי ם
48,155
53,150
46,400
51,500
54,000
59,000
הפועל לקירקס, ומנציחה את האלימות ביחסים
בין העובדים.
מגישי ההצעה יטענו כי אם לא תימצא
דיר לסלק את חרות מההסתדרות. עלול
להיווצר מצב אבסורדי. שכו יחזור המערך
לשילטון כמדינה, אכל יאבד את
ההסתדרות לליכוד.
ריס מג ש ש
דנו ברהע בו ד ה
אידו!— פו ר ח
הצהרתו המפורסמת של ראש־הממשלה, מנחם בגין,
זמן קצר אחרי עלותו לשילטון, כי ״יהיו עוד הרבה
אילוני־מורה״ ,עומדת לפני התגשמות, אם אכן
יסכימו מתנחלי אילון־מורה הנוכחית להתפנות לבסוף
לאתר החדש בהר־כביר, הם יכנו גם את ישובם החדש
בשם אילון־מורה.
כאותו זמן עצמו יוקמו על השטחים,
שנרכשו ליד הכפר־רוג׳ייב, התנחלויות־דמה
הדשות, כצורת בתי־ספר־שדה או ישיבות,
שישאו אף הם את השם אילון־מורה.
לוינגר ונאמן
בר שי מ ת הטבדייל
יותר מבכל מיפלגה אחרת עוסקים כבר עתה במפד״ל
במלוא המרץ בהרכבת רשימת מועמדי המיפלגה
לבחירות הבאות. הצמד זבולון המר ואהרון אבו־חצירא
מתכוון להתייצב בראש הרשימה, אולם
מילבדם ומילבד נציגי שאר הסיעות במיפלגה
מדברים על צירוף פנים חדשות.
המועמדים הבימעט־ודאיים הם: הרב משה
לווינגר, איש גוש־אמונים וקריית־ארבע,
המיועד יחד עם הרכ דרוקמן להוות מישקל
נגד לאנשי גוש־אמונים כתנועת־התחייה ;
מנב״ל מישרד־האוצר, עורן־־הדין יעקב
נאמן ואהרון מאיר, מנכ״ל ״בנק המיזרהי
המאוחד״.
וניעו לפרק
אתההסתד רו ת
בוועידת מפ״ם, אשר תתכנס בתחילת החודש הבא,
תועלה הצעה מפתיעה: לפרק את הסתדרות העובדים
ולהקימה מחדש על בסים המיפלגות הציוניות־סוציאליסטיות
בילבד. ההצעה תנומק בכך שפעילות
הליכוד בתוך הסתדרות־העובדים הפכה את הוועד־
אין מי בלט
לשאה בי שראל
אס יכקש השאה הגולה של איראן
לקבל סי קלט כישראל או לבוא לביקור
כמדינת-ישראל, תיאלץ הממשלה
לאסור את כניסתו לארץ. למסקנה זו
הגיעה צמרת מישרד-ההוץ, שגיסתה
להכין תגוכה ישראלית כמיקרה
שהשאה יבקש לבוא לישראל.
המסקנה שעד ישראל יהיה לדחות את
כקשת השאה נובעת מן העובדה
שישראל, למרות שאץ לה קשרים
דיפלומטיים עם איראן, פגיעה יותר
מכל מדינה אחרת כעולם לסחיטה
איראנית. האיראנים יוכלו לתבוע
מישרא.׳ את הסגרתו של השאה
לידיהם, תוך תפיסת אלפי יהודים
באיראן ככני״ערוכה, ואיום בהוצאתם
להורג אם לא יוסגר השאה לידיהם.
ראש אמ״ן לשעבר, האלוף־במילואים אהרון יריב,
שהוא כיום ראש המכון ללי מודי ם ׳איססרטגיים
באוניברסיטת תל־אביב, מגשש את דרכו חזרה
למיפלגת־העבודה. יריב נשמר בשעתו כ״נשק הסודי״
של ד״ש, והודיע על הצטרפותו לתנועה כימעט
ערב הבחירות. עתה נראה שהוא יחזור לפעילות
במיסגרת מיפלגת־העבודה דרך חוג ״אתגר״
של קציני־צה״ל־לשעבר, שחידש לפני שבועיים
את פעילותו, והעומד לארגן שורה של כנסים
איזוריים.
גם קציני מילואים כבירים אחרים, שפרשו
כשעתו מהעבודה, ושהצטרפו לד״ש, יחזרו
לפעילות כמיסגרת חוג זה.
131ה בי ס
א ח בו־־ ל ב
ראש עיריית הרצליה, אלוף־המישנה
כמילואים יוסף נכו, הכיס בשבוע שעבר
את מזב׳׳ל מיפלגת־העכודה, רכ-אדוף־
אישיות ח שוב ה
נרדמה בי שי ב ה
אישיות רמת־מעלה עוררה לאחרונה
תדהמה כקרב הכפופים לה, כאשר
שקעה בשעה עמוקה, בעיצומו של
דיון תקציבי חשוב של המוסד
שבראשו היא עומדת. מכיוון שתוצאות
אותו דיון היו קשורות בהחלטותיה
של אותה אישיות, היה צורך
להפסיק את הדיון.
מקורביה של אותה אישיות הסבירו
כי התרדמה המפתיעה, שאינה אופיינית
לאותה אישיות, היא תוצאה של
עייפות מצטברת.
כמילואים חיים בר-לב, כהתמודדות שנערכה
ביניהם על הוועדה המוניציפלית של
מיפלגת העבודה.
בר־לב ביקש להשתלט על הוועדה ולהכפיפה לו.
לצורך זה ניסח אף תקנון חדש. אולם נבו, הלוטש
עין על הזירה המדינית, והרואה את עצמו
כמועמד לתפקיד שר־הפנים בממשלה הבאה שיקים
המערך, אירגן נגד בר־לב מרד של כל ראשי הערים
והמועצות המקומיות של מיפלגת־העבודה.
אלה סירבו לקבל את התקנון של בר־לב, ומנעו
מצב שבו הם יהיו מיעוט מבוטל בוועדה
המוניציפלית, שתקבע את מדיניות המערך לגבי
השילטון המקומי. באותה הזדמנות נמתחה ביקורת
קשה על שלמה הילל, יו״ר ועדת־הפנים של הכנסת,
על שאינו מייצג כראוי את האינטרסים המוניציפליים
של מיפלגת־העבודה.
רא ש אב״א
ו פג ש עם עריקים
האלוף משה נתיב, ראש אגף־כוח־האדם במסכ״ל,
נפגש לאחרונה בשכונת־התיקווה עם קבוצה
גדולה של עריקים מצה״ל. הפגישה נערכה אחרי
שהובטח לעריקים כי לא יינקטו נגדם כל צעדים
כתוצאה מפגישה זו, שנועדה לאפשר לאלוף לעמוד
על הסיבות הסוציאליות הגורמות לעריקות.
כתוצאה מפגישה זו הובטח לעריקים שכל
אחד מהם, שיבקש לחזור לשירות, יקבל
טיפול אישי, ומצבו הסוציאלי יילקח
כחשבון 11 .עריקים מימשו התחייבות זו
והתייצבו בפני השליש הראשי.
ש*8ירה א מוד ה
ו 1ד וודי״הדאייה
מחלק־העיתוניט באפקה, יצחק ונטו•
רה, שעל פי עדותו ציירה הגהשטרה
קלסתרון של אדם זד, שהוא חשוד
פוטנציאלי בהגהת סיטען חומר״הנפץ
כמכוניתו של איש־העסקים דויד
שולמן, נמצא תחת שמירה מישטר*
תית כבדה,
המישמרה חוששת שמא כעיקבות׳
חפירפומים, שגילו בי דנטורה היה עד״
ראייה היחידי היכול לזהות את החשוד
האפשרי, ינסו רוצחיו של שולמן
להתנקש גם כחייו. שומרים חמושים
מופקדים על ביטחונו האישי של וני•
טורה, ומלווים אותו גם בשעה שהוא
מחלק עיתונים.
סגן הרטט ביי ל
יח 1ור ל ל מו ד
סגן הרמטכ״ל, האלוף יקותיאל (״קותי״) אדם,
שנקרא להפסיק את השתלמותו בחו״ל כדי לקבל
על עצמו את תפקיד ראש־אג״ם, יחזור וימשיך את
לימודיו, כאשר יסיים את תפקידו.
שילון חוזר
לשדר ברדיו
רק לפני שבועיים, חודשים אחרי שנכנס
לתפקידו, שוחח מנהל-הרדיו גירעון לב־ארי
עם כתב־הטלוויזיה כניו-יורק, דן שילון, כדי
לתאם את עבודתו של שילון עכור הרדיו.
כעיקכות שיחה טלפונית זו הוסדרו
חילוקי־הדיעות, ושילון חזר לשדר כתבות־חדשות
כאופן סדיר ברדיו.
לאותם שהאשימו אותו (העולם הזה )2205 על שלא
שידר כתבה על ניסיון־ההתנקשות בטד קנדי,
השיב שילון שסיקור פעילותו של קנדי שייך לכתבי
הרדיו והטלוויזיה בוושינגטון, ואינו נכלל
בתחום כיסויו.
עצומה ברדיו
וג ד האירוויזיון
כל אנשי מחלקת־התוכניות ברדיו חתמו
על מיכתב שהופנה אל מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד, שבו הם תובעים
אול מרט חוזר
ב ח שו ב ה בי שי ב ה
נראה כי מסכת השקרים והעלילות
של ח ״כ אהוד אולמרט החלה להעיק
גם על מצפונו, שכן לאחרונה הוא
התחיל לבקר כישיבת ״אור שמח״
כירושלים, שם לומדים חוזרים־כתשו
כה. הוא משתתף שם כשיעורי דת
ומיצוות.
אולמרט טוען שהוא מבקר כישיבה
כמיסגרת מאמציו לשיפור התדמית
הציבורית שלו. לצורך זה גם החליף
לאחרונה את המיסגרת של מישקסיו.
לבטל את השתתפותה של ישראל בתוכנית
האירוויזיון לשנת 80ע.1
אנשי מחלקת־התוכניות טוענים כי אף שהתוכנית
לא תועבר בשידור ישיר, הרי שעצם השתתפות
בתחרות, שתיערך בערב יום־הזיכרון, היא ביזיון
לרשות־השידור.
לאנשים שחידשו חידושים טכנולוגיים ברוח הדת.
בראש הקרן עומדים הרב הראשי שלמה גורן
וחברי־הכנסת זרח ורהפטיג ויהודה בן־מאיר.
הנשיא החליט על ביטול האירוע, אחרי
שהתפרסמו בעיתונים ידיעות על מממן*
הפרס מרכוס כץ, סוחר־נשק ממכסיקו, אשר
הסתבך כעיסקות שונות כישראל. כץ מקורב
לחוני צעירי המפר ״ל, ומימן כעבר רכות
מפעולותיהם.
חברי ועדת־הפרם, בראשותו של הרב גורן, ניסו
להפעיל לחצים על הנשיא הדי לשנות את החלטתו,
אך ללא הועיל.
יושב־ראש הכנסת, יצחק שמיר, נתן את
הסכמתו לעריכת טכס חלוקת הפרס במישכן
הכנסת.
שו בל
הא קר א בגין
מ׳״מ שר־־־החוץ*
א ח המיסמך*
ראש־הממשלה, מנחם בגין, נוטה שלא למנות שר־חוץ,
ולהמשיך ולהחזיק בתיק.
עתה כבד ברור לגמרי כי חברי גוש־אמונים לא
חזרו בהם אף ממילה אחת שאותה כתבו במיסמך
שהגישו לראש־הממשלה בעניין אילון־מורה.
במיסמך צויין בבירור כי גוש־אמונים יסכים לפנות
את אילון־מורה רק אם ישונה המעמד החוקי של
השטחים בגדה המערבית.
מקורבי ראש־הממשלה טוענים כי בגין
עצמו לא קרא את המיסמך, אלא שאחד
מעוזריו תימצת באוזניו את תוכנו והיטעה
אותו לחשוב שגוש־אמונים מובן לפנות
את אילון־מרה ללא כל תנאי משמעתי.
לוי פעל
להדחת בגין
למרות המיכתב ששיגר השבוע שר־הכינוי,
דויד לוי, לראש־הממשלה, ובו הכחיש כל
פעילות שלו להדחת בגין, יודעים ראשי
חרות לספר כי לוי עמד כראש המסע
שהתנהל כשבועיים האחרונים להחלפת
בגין כעזר וייצמן.
לוי שיגר את המיכתב רק אחרי שהתברר לו כי
וייצמן אינו מוכן לערוך את ה״פוטש״ נגד בגין.
80 איש
ב שגרי רו תבקא הי ר
מנכ״ל מישרד־ראש־הממשלה, הד״ר אליהו
כן־אלישר, המייועד להיות השגריר הראשון
של ישראל בקאהיר, כבר השלים את
מצבת התקנים של השגרירות החדשה.
בשגרירות יהיו כשלב הראשון 80 עובדים,
כולם ישראלים.
המצרים המציאו כבר לבן־אלישר שם. הם מכנים
אותו :״הרצל מבלסטיק.״
התעל לו
בצעיר ה או הב
הדתיים, שחיכו את צמד־האוהכים
במכונית כשבונת־סנהדריה בירושלים
לפני שבועות אחדים, לא הסתפקו
כמכות, אלא התעללו בו התעללות
חמורה.
עדיין לא בטוח אם אפשר יהיה
להבריא את כל החבלות.
בו טלטכס
הענקת פרס כץ
נשיא־המדינה, יצחק נכון, החליט שלא
לערוך במישבן־הנשיא את הטכס להענקת
המילגות מקרן מרכוס כץ.
המילגות היו ניתנות מדי שנה במישכדנשיאי־ישראל
כוונת ראש־־הממשלה למנות את ח״ב לעם,
זלמן שובל, בסגן־שר במישרד ראש*
הממשלה, שיהיה מופקד על ענייני מישרד־החוץ.
ל ד יגור ש
מה סו כנות
ראש־עיריית רמת־יגן, הד״ר ישראל פלד,
שהוא גם חבר הנהלת הסוכנות היהודית,
הפלתהממ של ה
תאי לאת פל א טו
יתכן בי ח ״כ שמואל פלאטו־שרון
יצביע נגד הממשלה כעניין חוק־ההפלות,
למרות שכהצבעה הראשונר!
הצביע עם הממשלה. פלאטו מנמק
זאת בכך שהצבעתו הראשונה היתד.
מצפונית, ואילו ההצבעה החוזרת
הוכרזה על־ידי ראש־הממשלה כהצ־כעת־אמון
בממשלה, לה הוא מתנגד.
האמת היא אחרת. פלאטו יודע בי אם
תיפול הממשלה ויתקיימו כחירות
חדשות, גדול הסיכוי שהמישפט הפלילי
המתנהל נגדו ייפסק. אם
פלאטו ייבחר לכנסת הכאה, תצטרך
הכנסת לדון שוב בהסרת חסינותו,
והמישפט יצטרך להתחיל מההתחלה
— אם אבן תחליט אז הכנסת להסיר
את החסינות.
יגורש, בבל הנראה, מהנהלת הסוכנות,
על־פי הצעתו של יושב־ראט ההנהלה,
אריה דולצ׳ין.
בישיבה של הנהלת המיפלגה הליברלית, שתיערך
בשבוע הבא, תתקבל ככל הנראה הצעת־גינוי לפלד
וליושב־ראש המיפלגה, שימחה ארליך, על
התבטאויותיהם נגד בגין.
צבעים ב לי ידין
נכונותה של הטלוויזיה, לאחרונה, לשדר
מיספר גובר והולך של תוכניות זרות
בצבעים, היא אות לאובדן השפעתו של
ייגאל ידין כמערבת־השילטון.
היה זה ידין שהתנגד נמרצות לשידורי־צבע, מתוך
הנמקה סוציאלית, וזבולון המר נאלץ לתמוך בו.
עתה, אחרי שמעמדם של ידין ומיפלגתו ירדו
פלאים, מעזה הטלוויזיה להתעלם מרצונו בשקט,
אך בהתמדה.
לגאון אין
אחחי בנ פ ט
ניסים גאון מחה באוזני ראש־ד,ממשלה על הודעת
שד־האנרגיח, יצחק מודעי, כאילו הוא אחד המתווכים
בעיסקות־הנפט בין ישראל למצריים, יחד עם גיסו,
ויקטור תמו, ושאול אייזנברג.
לדברי גאון, אין לו כל קשר לעיסקה.
הוא דרש שבגין יכפה על מודעי להתנצל
על הודעתו, אך מודעי עומד על שלו שיש
לגאון בכל זאת קשר לעיסקה.
ייערכו ב חי רו ת
במפד״ל
הסיעה הגדולה במפד״ל, סיעת למיפנה,
עומדת לדרוש כחירות תוך שבועות
אחדים לוועידת מיפלגה זו, שיבחרו
כמוסדות.
הדרישה באה על רקע הקואליציה בין השר אהרון
דו ב ר הנשיא
לנשיא־המדינה יש עתה שני מועמדים
לתפקיד ראש־לישכה ודובר. המועמד
המועדה הוא מי שהיה מנהל וקריין
״קול ישראל״ ,משה חובב, ואילו
המועמד השני הוא עורך־הדין דני
רקנטי.
אבו־חצירא ודויד גלאס לבין צעירי המפד״ל.
קואליציה זו הנחילה לצעירים רוב מוחלט בכל
עמדות־המפתח של המיפלגה, ולדעת למיפנה,
שבראשה עומד השר יוסף בורג, הבחירות יביאו
לדעתם לחיסול הרוב המלאכותי ולהכרה בכוחה
האמיתי של סיעת למיפנה, שלד. יש רוב.
תי חקרהעבדת
ב ס פי ם לי שיב ה
ועדת־הכספים של הכנסת סירבה לאשר השבוע
הקצבה מייוחדת של 16 מיליוני לירות לישיבות
חב״ד, ו־ 18 מיליוני לירות לישיבת איתרי.
למרות שוועדת־׳הבספים לא אישרה את
הצעת מישרד־הדתות, התברר לחבריה
הנדהמים כי מישרד־הדתות ככר העכיר
את הסכום לרב חיים אוליפנט, ראש
ישיבת ״איתרי״ .עתה דורשים הכרים
של ועדת־הכספים לבדוק מי אישר את
העברת 18 מיליוני הלירות לאוליפנט,
עוד לפני שההצעה הועלתה בלל
כפני הוועדה.
בגין
לאב שידור ח׳
ראש־הממשלה מנחם בגין עומד לפנות
בשידור לאומה. לאנשי־־הטלוויזיה,
שתודרכו על־ידי יועציו, הוברר כי בגין
לא יסכים לשידור הי, אלא להקלטה כאולפן.
צ חו ר ה
בייפי האתון״
עיתון־ד,סטודנטים הירושלמי פי האתון יצא לאור
ד,שבוע עם כמד, עמודים ריקים. שני כתבים של
העיתון הוציאו ממנו את כתבותיהם ברגע האחרון,
מתוך מחאה על הצנזורה שאותה הטיל יושב־ראש
הסתדרוודהסטודנטים, צחי הנגבי, בנד, של
ח״כ גאולה כהן.
הפרשה התעוררה באשר הנגבי ציווה על
חברתו־לשעכר, טלי בשן, עורכת ״פי־האתון׳׳
,להוציא מהגיליון כתבה שתיארה
את חלקו בהתפרעויות הימין בשבוע שעבר
באוניברסיטה. ככתבה הואשם הנגכי בכך
שהביא כיריונים מזויינים כשרשרות
וסכינים מחוץ לאוניברסיטה, כדי להבות
כערכים וכאנשי־שמאל.
בשן, בתם של העיתונאים רפאל בשן ורות בונדי,
עומדת להתפטר׳ מתפקידה כעורכת־העיתון.
יוסי ינאי
מודעה זו שווה לו־
וטלדדה1זט הדשה
שחור לבן תמורת הטלויזיה הישנה שלר.
אס תקנה טלויזיה כבעווית
* 1 0 ) 1 0 1 ¥ 1 1 0 £פאר תוצרת גרמניה
במבצע חנופה של אמקור
טל־ ארויו
טלויזיה צבעונית 0 £ו*?01¥1£ו 0ו* ־הצבע הגכון.
* הנחה ש ל 10,000ל״י לטלויזיה ״27
הנחה של 8,000ל״י לטלויזיה ״22
למעט הסדרים מיוחדים ופטורי מס.
אסקור
* 1 מפיצים אסרא וסוחרים מורשים
ה עו ל ם
הזה 2206
^ צין כמרים חקר אותי, ובחורה
ן הרביצה לי במקל,״ טענה נערה
בת 14 ממחנה הפליטים ג׳ילזון .״הקצין
רצה לדעת אם השתתפתי בהפגנה ואם
שרפתי צמיגים. הבחורה הרביצה לי כל
הזמן וצעקה :״תעני לו! תעני לו!״
עדויות על השיטות הנקוטות בידי חוקרי
המימשל הצבאי כבר פורסמו בעבר, אחרי
המאורעות באוניברסיטת ביר־זית (העולם
הזה .)2179 היו אלה, בעיקר, עדויות
על שימוש באלימות נגד סטודנטים ותושבים
אחרים בגדה* .לאחרונה הגיעו
קרא לאחת מהמזכירות מהחדר השני. הם
אמרו לי להוריד את המעיל והמזכירה
לקחה מקל מעץ והרביצה לי איתו ברגליים.
היא
הרביצה בכוח ואני צעקתי. הקצין
אמר לי שגם אני השתתפתי בהפגנה.
התחננתי שיעזבו אותי ונשבעתי שבכלל
לא השתתפתי. אז הוא אמר לי :״את
משקרת, אתם עושים הפגנות כל הזמן.״
והמזכירה כל הזמן המשיכה לתת לי מכות
עם המקל על הרגליים. היו לי כאבים
חזקים ובכיתי. ביקשתי שיעזבו אותי. אבל
כר נראו ירכיה
תלורדות בנות 14
שר אינת־צאו ()15
ממתנת פליטים מתאוות
שלושת ימים אחו׳
ניצו הננו, לדיבויהן,
החקירה בבדן ה מ של
ידיעות על שימוש באמצעים דומים גם
נגד בני גילאים צעירים יותר.
פרשת בסאם אל־שכעה התסיסה בש בועות
האחרונים את הרוחות בגדה. במשך
25 ימי שהותו של ראש־עיריית שכם בכלא
לא פסקו שביתות המחאה, ההפגנות
והמהומות. אלה התחדשו מדי יום ביומו,
כל פעם במקום אחר. תלמידי בתי־הספר
בגדה נטלו חלק פעיל במאורעות, ולא
אחת גם היוו גורם מתסיס ומדרבן.
אנשי המימשל הצבאי פעלו לשיכוך
המהומות ביד קשה. רק הדים קלושים
מן המתרחש הגיעו אל הציבור הישראלי,
באמצעות העיתונות ושאר כלי־התיקשו־רת.
אלה היו עסוקים בעיקר בסיקור ההליכים
המישפטיים והמדיניים סביב פרשות
אל־שכעה ואילון־מורה, שעמדו במרכז
אירועי החודש שעבר. מעט הדיווחים
שפורסמו על המהומות והדיכוי, התבססו
רובם ככולם על גירסת המימשל
הצבאי.
תמונה שונה לחלוטין עולה מעדויותיהם
של בני־הגדה עצמם. בשבוע שעבר נפגש
העולם הזה עם כמה נערות שהוכו, לדבריהן,
כולן מתגוררות במחנה־הפליטים
ג׳ילזון ולומדות בבית־הספר לבנות בכפר
ביתין. בזמן גביית העדויות טענו הנערות
כי חברותיהן עדיין מוכות, ממש באותה
השעה, בידי אנשי המימשל הצבאי.
מוכן שזוהי הגירסה של צד אחד.
נעת החקירה נמימשל
הם לא הפסיקו. הוא כל הזמן שאל שאלות
והיא, אחרי כל שאלה, הרביצה לי.
ככה זה נמשך הרבה זמן. בגלל המכות,
אני לא זוכרת כמה. אולי יותר משעה,
אולי שעתיים. אחרי שזה נגמר הם נתנו
לי עוד לחכות בחוץ עד שבע בערב, ואחרי
זה אמרו לי ללכת הביתה ולחזור ביום
הראשון, בשעה שמונה בבוקר.
אני לא יודעת את השמות המלאים
שלהם, אבל ממה שהם דיברו ביניהם
הבנתי שלקצין קוראים אהרון ולמזכירה
קוראים דקלין. אהרון הוא שמן עם שפם.
הוא שחרחר, והגובה שלו בינוני. הוא בן
בערך. ז׳קלין היא נמוכה כמוני, ויש
לה שיער שחור מתולתל. היא רזה ולב שה
סוודר ומיכנסיים אזרחיים. העור שלה
בהיר והגיל בערך .22 אם אני אראה אותם
שוב אוכל לזהות אותם.
האס הס
י י 11 1יייי * י 1י י * 3י 1_#
עם המקל —
על הרגליים
ך* חנה הפליטים ג׳ילזון שוכן ליד
ז רמאללה, על הכביש לשכם. תושביו
הם פליטים מלוד, מרמלה ומחיפה, החיים
בצפיפות ובעוני משווע. חלק מהילדים
אינו מבקר כלל בבית־ספר.
בקרב הילדות חמור המצב עוד יותר.
אך יש גם הורים שדאגו לשלוח את
בנותיהם ללמוד. הן לומדות ברובן בבית״
הספר לבנות בכפר הערבי ביתין, המרוחק
כשמונה קילומטרים מן המחנה.
ביום הרביעי לפני שבועיים הושבתו
הלימודים במרבית בתי־הספר בגדה, על
רקע מעצרו של בסאם אל־שכעה. גם בית־הספר
בביתין הושבת. חלק מתלמידותיו
השתתף, כנראה, באותו היום בהפגנת־מחאה,
שבמהלכה הובערו צמיגים ונזרקו
אבנים.
למחרת היום נפתחו מחדש שערי ביתד,ספר
ללימודים.
בשעה שמונה בבוקר הגיעה לבית־הספר
אינתיצאר חוסני שייח׳־קאסם, תלמידת
כיתה י׳ (אינתיצאר בעברית: ניצחון).
חברותיה סיפרו לה, כי אנשי המימשל
היו בבית־הספר, וחילקו לכמה מהתלמידות
הזמנות לבוא מייד לחקירה בבניין
מיפקדת המושל הצבאי של רמאללה.
״בשבילך לא היתה הזמנה,״ אמרו לה,
״אבל הם אמרו שגם את תבואי. אנחנו
נוסעות עכשיו למושל, וכדאי גם לך לבוא
איתנו. הם אמרו שמי שלא תבוא, יבואו
חיילים לקחת אותה מהבית ויעשו צרות
לה ולכל המישפחה.״
* בשבוע שעבר הכתיש סגן־שר-הביט־חון,
מרדכי ציפורי, עדויות אלה בתשובה
לשאילתה של ח״כ אורי אבנרי.
נסענו, אני ועוד שלוש חברות שלי,
באוטובוס לבניין המושל ברמאללה. הגענו
נחקרת מרים מעיד מוחמד
מנות במקל
על מה שקרה אחר־פך סיפרה
אינתיצאר כת ה״: 15
בשעה תשע בערך. השומר בשער רשם
את השמות שלנו ואמר לנו לחכות בחצר.
ישבנו בסככה ליד השער וחיכינו. היינו
שתי תלמידות הגרות בג׳ילזון, ושתיים
הגרות בביתין.
חיכינו בקור כמה שעות, מבלי שמישהו
ידבר איתנו. לא נתנו לנו שום דבר לאכול
ולשתות, ולא הרשו לנו לזוז מהמקום.
בשעה שלוש וחצי קראו לשתי הנערות
הגרות בביתין, אחת אחרי השניה. הן
נכנסו לבניין ויצאו, כל אחת אחרי כמה
דקות.
אני הייתי השלישית בתור. קראו לי
פנימה והכניסו אותי לחדר של קצין,
שלבש מדים. בצד היתה דלת פתוחה,
וחדר עם מזכירות. אני עמדתי לפני השולחן
שלו והוא התחיל לשאול אותי
שאלות. זאת היתה הפעם הראשונה שהייתי
בבניין של המושל, ולא ידעתי בכלל
בשביל מה קראו לי.
הקצין שאל אותי איפה הייתי אתמול,
ומה עשיתי. הוא רצה לדעת אם חברות
הלומדות איתי השתתפו בהפגנה ושרפו
צמיגים. אמרתי לו שלא הייתי בהפגנה,
ואני לא יודעת מי השתתף ומי לא. הוא
יעניש או ת ם
ךדרך ״ כיתה לג׳ילזון בקושי יכול תי
ללכת. כשהגעתי הורדתי את ה־מיכנסיים
וראינו, אמא שלי ואני, שכל
הרגליים שלי כחולות. בלילה לא יכולתי
לישון מרוב כאבים.
ביום הראשון בבוקר חזרתי לשם עוד
פעם. לא רציתי ללכת, אבל הם הזהירו
אותי שאם לא אבוא יבואו אלי הביתה
ויקחו גם את ההורים שלי. אבא שלי אמר
לי שיותר טוב שאני אלך, ואללה ישמור
עלי.
ביום הראשון הם הרביצו לי מכות עוד
יותר חזקות מאשר ביום החמישי. הרגליים
שלי היו כבר כחולות, וזה כאב עוד יותר.
כל הזמן שאלו אותי את אותן השאלות,
נחקרת וופיקה חסן עגדאדלה
סטירות בפנים
ואני אמרתי שאני לא יודעת כלום. הם
הרביצו לי עוד ועוד. נתנו לי גם סטירות
בפנים ואמרו, שחברות שלי סיפרו שאני
מארגנת את ההפגנות. בכיתי ונשבעתי
שזה לא נכון, אבל הם לא האמינו לי.
בסוף לא יכולתי יותר. אמרתי להם ש יהרגו
אותי, כדי שלא אצטרך לסבול
יותר את הכאבים.
הם החזיקו אותי שוב עד שבע בערב,
ואמרו לי לבוא מחר בבוקר, עם אבא
שלי. אמרו לי שאם אבא שלי לא יבוא,
(המשך בעמוד )40
_ 137
ננוו שר!(איו ו״סגאד ננרא מנ1
שמירב רשות בשטחים המוחזקים -
וחבריו מצהירים :״נדו בעיקסתיור
מתכוון לעבור את גבולות הקו הירוק.
כעבור שלושה ימים נדרש לעבור את
הקו הירוק, לצורך אימונים בבסיס טירונים.
כאשר סירב, נדון ונכלא.
חבריו לקבוצה של דני יצאו מייד בפעו־לות־מחאה,
למען שיחתרו. הם חילקו כרוזים,
יצאו בהודעות לעיתונות ונשאו שלטים
שאמרו :״אנו תובעים — ישוחרר
מייד דני אמיר תוכר הזכות לא לשרת
גי מסרג לעלות!״ הכריז החייל
/ /י דני אמיר, כאשר נצטווה לעלות על
המשאית שיצאה לבסיס הטירונים בבית-
אל, ליד רמאללה .״אינני מוכן לעבור את
גבולות הקו הירוק !״ מפקדיו הזהירו אותו,
וכאשר התמיד בסירובו — נלקח למישפט
ונידון ל־ 35 ימי־מחבוש.
לאירוע זה קדם מיכתב שנשלח ב־25
ביולי 1979 אל שר־הביטחון. נאמד בו:
״מר עזר וייצמן הנכבד, שלום וברכה.
אנו 27 ,תלמידי תיכון, מסיימי כיתות י״א
ו־י״ב, מתכבדים להודיע לך, כי חתמנו
על הודעה משותפת, שבה נאמר:
״,מתוך התנגדותנו לכיבוש ולדיכוי העם
הפלסטיני באשר הוא שם — אנו, החתומים
מטה, בהיקראנו לשרות צבאי, נסרב
לשרת בשטחים הכבושים. אנו בטוחים, כי
בסירובנו זה אנו תורמים לשלום בין העם
היהודי בישראל לעם הערבי הפלסטיני.׳
״,אנו חושבים, כי הכיבוש משמעותו
שילטון על עם אחר ושלילת זכויותיו!
נוכחות צה״ל בשטחים הכבושים משמעו
שנתיים.
פעילותו של החוג התבטאה בעבר
בחלוקת כרוזים בבתי־ספר, ומאוחר
יותר באירגון ״הוועד לביטול בחינות הבגרות״
.סביב סיסמה זו התרכזו אז כמאה
צעירים, אך החוג הוא בעיקרו רעיוני,
והוא כולל קבוצה מצומצמת יותר של
כ־ 20 חברים.
את הרעיון לסרב לשרת בשטחים העלה
גדי .״היה ברור-לי שאני, באופן אישי,
תה דיכוי מתמיד, כריית תד,ום-איבה בין
ישראלים לפלסטינים — בין נוער ישראלי
לנוער פלסטיני, וחיסול סיכויי השלום בין
שני העמים ! שרותנו בשטחים שנכבשו ביוני
1967 משמעותו השתתפות פעילה בביצוע
מדיניות מכוונת של דיכוי, נתינת
יד למדיניות המובילה אותנו למיל-
חמה נוספת, השלמה עם הכיבוש.
״,לא נשלים עם הכיבוש, ההופך אותנו
למדכאים ואת הפלסטינים למדוכאים. השרות
מעבר לגבולות הקו הירוק נוגד את
החלטנו לא לשרת בשטחים הכבושים.
״,מפאת חשיבותו הציבורית של העניין
החלטנו לתת פומבי למיכתבנו.׳
״בשם החתומים: גדי אלגזי ואורון
אדר.״
היה זה מעין שטר־התחייבות. ארבעה
חודשים מאוחר יותר הגיע מועד פירעונו.
דני אמיר, בן ה־ ,18 היה הראשון
מבין חברי הקבוצה שהתגייס. בהגיעו לבסיס
הקליטה והמיון, ב־ 29 בנובמבר, הודיע
לממונים עליו במקום, כי כחייל אינו
עם סבא
מאיר וייסגאל, ידידו וע ת רו של חיים וייצמן ונ שיא מכון וייצמן
למדע. הסבא לא הסכים עם ד עו תיו הפוליטיו ת של הנכד. ב ת מונה
נראה דני עם סבו ב מ סיב ת יוס־הולדת ה־ ,80 שערך לכבודו נשיא ה מדינה אפרים קציר.
בשטחים הכבושים היו גם גילויי תמיכה
בציבור, שהתבטאו בפירסום מודעות-
הזדהות בעיתונים ומיכתבים למערכות.
המלחיו־המנצח ליאונרד ברנשטיין שלח,
אחרי מאסרו של דני, מיברק־תמיכה והזדהות.
״אנחנו
כולנו עם דני !״ אמר גיא פילבם־
קי, בדאחיו של ח״כ מאיר פעיל, העומד
להתגייס ב־ 4בפברואר בשנה הבאה.
״נעשה כל מה שביכולתנו לשיחרורו, אך
הדבר תלוי בהלך־הרוח בציבור. אם תהיה
היענות בציבור לקריאתנו להצטרף למא בק
למענו, עשוי הדבר להשפיע על שיל-
טונות־הצבא לשחררו מהכלא.״
אורון אדר וגדי אלגזי עומדים להתגייס
שניהם באותו יום, יחד עם גיא.
״דני היה הראשון,״ אמרו .״אנחנו נלך
כולנו בעיקבותיו. אם ידרשו מאיתנו לשרת
בשטחים הכבושים, נסרב. דני פחד מהכלא
כמונו, אבל הלך נחוש בהחלטתו.״
אמו של דני אמיר, חיה, היא יליד ת ארצות־הברית שעלתה ארצה
ב־ 950ו. היא עורכת כ תבי־ע ת באנגלית. אביו, שמואל, הוא יליד
^ 111111 גרמניה שעלה אר^ה בגיל .13 מיקצועו — חוקר חקלאי. מי שפחת אמיר גרה בכפר־ שמריהו.
38 - 1יו ו
;,לא אוכל
לפזר הפגנה״
!יי כוצת ה־ 27 צמחה מתוך ״חוג הנו-
<\ ער השמאלי הפתוח״ ,שהתארגן לפני
אסרב לשרת בשטחים,״ סיפר .״לא הייתי
הראשון. היו מיקרים בודדים לפני. החידוש
שלי היה בהתארגנות יחד. העליתי
את הרעיון באחת השיחות של החוג. חלק
גדול מהנוכחים תמך בו ומיעוט התנגד,
מסיבות שונות.״
אורון היה בין אותם שקיבלו את הרע יון״
״היה ברור לי שמה שאני מתחיל,
אי־אפשר להפסיק באמצע,״ אמר .״הייתי
צריך לבחון עד כמה אני שלם עם הצעד.
כשהיה לי ברור, עמדתי מאחרי זה. ה ספקות
שלי היו על הצעד עצמו, ולא על
הרעיון שמאחריו. דיעותי בנושא זר, מגובשות.״
הרעיון
התבשל במשך כמה שבועות, עד
שהתארגנה הקבוצה ויצאה בעצומה .״רצינו
להימנע משגיאות של קבוצות שקדמו
לנו,״ סיפר גיא .״ידענו על מיקרים שבהם
חתמו על עצומה ולא רק שלא קיימו
אותה, אלא אף התכחשו אחר־כך לעצם
החתימה. לכן פנינו רק לחברים שלנו או
לחברים של חברים, שידענו כי הם עומדים
לסרב לשרת בשטחים, כל אחד בנפרד.
הצענו להם לעשות זאת יחד, במאורגן.
״לבסוף
חתמו רוב חברי החוג, ועוד
כמה חברים מבחוץ. עד היום איש מהם
במדינה העם השחיתות הוחדעוה
איפה הימים המוכים,
כאשר השחיתות?מדדה
ככמה אלפי דולרים?
1ן 1י \ י | דני אמיר וחבריו בחפ•
111י 1גנה למען שיחרורם של
נערים תושבי הגדה־המערבית, שנעצרו
בעת המאורעות באוניברסיטת ביר־זית.
לא התכחש לחתימה, וכולם עומדים מאחרי
החלטתם שלא לשרת כשטחים. אני יודע
שכולם עושים זאת כאופן חופשי, ולא
בגלל שהתחייבו מראש.״
הקבוצה כוללת תלמידים ותלמידות מ־תל־אביב,
מראשון־לציון, מפתח־תיקווה,
מבת־ים, מבאר־שבע, ממעגן־מיכאל וממקומות
אחרים. חברי הקבוצה שהתראיינו
מדגישים כי הם מדברים בשם עצמם ולכל
אחד מחבריהם מניאים משלו להצטרפותו
לצעדם.
״במשך 12 השנים האחרונות ניסו להפוך
את הכיבוש לעובדה קיימת,״ מסביר אורון
.״בחורים צעירים, המתנגדים כמונו
לאמצעי־דיכוי, הלכו לשרת בשטחים, כי
הציגו להם את הכיבוש כמצב זמני, ש־ביטחון־המדינה
מצדיק אותו. אבל הלכה
למעשה כל הפעולות שנעשו היו בכיוון של
סיפוח־השטחים, והדיכוי רק שירת מטרה
״אני יודע שרבים אינם מסכימים עם
הצעד שלנו, כי בשבילם החוק ומילוי
אחר פקודות צה״ל הם דברים קדושים,״
מסביר גיא .״להם אני אומר: המפקדים
והפקודות עצמן הן כיום פוליטיים. מדיניות
צה״ל מבטאת כיום דיעות של חלק
מסויים מתוך הקשת הפוליטית. לכן, היום
יותר מתמיד, צריך אדם לשמור על השלמות
(המשך בעמוד )46
״כדאי היה להיות ידיד של בגין!״ קבע
בסיגנון לגלגני בעל־טור בעיתון־הערב
הבריטי הנפוץ איוונינג סטאנדארד. הוא
התכוון לעיסקה התמוהה, שבה הפך ליאון
טאמאן, קרובו של ידיד אחר של מנחם
בגין, נסים גאון, למתווך בעיסקי־נפט בין
ישראל ומצריים.
העיתון הבריטי מציין שטאמאן הוא
בעיקר יצואן של תרופות מבריטניה לעולם
השלישי, ולא עסק מעולם בעיסקי־נפט.
מכאן המסקנה.
באותו זמן רועש וגועש עולבדהעסקים
הישראלי סביב עיסקה, הקשורה בשמו של
ידיד אחר של מנחם בגין, יעקב מרידור,
מי שקדם לו בתפקיד מפקד האירגון־הצב־אי־הלאומי
בתיווכו של מרידוד נמסרה עיסקה של
קרוב ל־ 15 מיליארד לירות לחברות־בניין
אירופיות, שבהן שמורים מקומות של
כבוד ליורדים מישראל ולדמויות יהודיות
שונות. סביב העניין התפתחה קטטה־רבתי
בין דויד לוי, שר־השיכון, ובין הבונים
הישראליים וח״כים מן האופוזיציה, הטוענים
כי לחברות האירופיות אין מיומנות
בשטח זה, וכי לעיסקה כולה יש מניעים
בלתי־עיסקיים.
באותו שבוע נתגלה כי שר־החקלאות,
אריק שרון, גרם לשואה בחקלאות הישראלית,
שהיתר. פעם פאר המשק הלאומי.
לדברי החקלאים, מזניח שרון נושא זה,
אינו מתעניין בו, ומשקיע את מיטב זמנו
בתככים פוליטיים ובענייני התנחלויות.
אך באותה שעה מוצא אריק זמן לטפל
בחוותו הפרטית, אחד המיפעלים החקלאיים
הגדולים ביותר בארץ, הממשיכה להיות
בבעלותו ובניהולו.
גם בעיית העסקים האישיים של הצמרת
החדשה של מישרד־האוצר לא נפתרה.
מדי פעם מתפרסמות ידיעות האומרות כי
איש זה או אחר בצמרת זו עדיין קשור
בחברות־השקעה, שריווחיהן מושפעים,
כמובן, מכל החלטה של האוצר. מצב
כזה לא יתכן בשום מדינה דמוקרטית,
ולוא רק ביגלל החשש שמא יחשוד מישהו
שראשי האוצר מנצלים את המידע שברשותם
כדי להפיק מכך רווחים פרטיים.
פעם נפל ראש־ממשלה בישראל ביגלל
חשבון קטן של דולרים בחו״ל. זה היה
לפני פחות משלוש שנים.
הממשלה
..אינסו אותנו !״
?א ה 78ה ורא אדנס,
א 7א מעשה ש? זנות
״תחילה דיברו על הפלה, ועכשיו מדברים
על אונס,״ העירה חברת־הכנסת אסתר
הרליץ.
למעשה לא היה זה גם אונס. המונח
המקובל למעשה הוא זנות.
שני העהלמות. במרכז הפרשה עמדו
כמה חברי־הכנסת, שהצליחו במשך זמן
רב ליהנות משני העולמות: גם לתמוך
בקואליציה המבוססת על כפייה דתית
חסרת־תקדים, וגם להופיע בעיני הציבור
כליברלים יפי־נפש, המתנגדים לכפייה.
היה זה מישחק בלתי־מוסרי מעיקרו.
כי כל חברי־הכנסת של הקואליציה —
החל בשמואל תמיר וכלה בתלמידו־אויבו,
אהוד אולמרט — הצטרפו לקואליציה הקיימת
על־סמך הסכם מפורש עם אגודת-
ישראל, שכלל את ביטול הסעיף 5בחוק-
ההפלות (הפלות מטעמים סוציאליים).
מי שהצטרף לקואליציה בתנאים אלה,
העמיד את עצמו מראש לפני הברירה :
להפר חוזה כתוב או להצביע בעד איסור-
ההפלות. לגבי אדם ליברלי, שני הדברים
הם בלתי־מוסריים בעליל.
1 | 1111ך דני שיחק כשוער בקבוצת
הנוער של מכבי־הרצליה. 1111111 הוא הפסיק לשחק בשל בעיות רפואיות.
* מרידת־ קיבל את התפקיד אחרי
הריגתו של דויד (״ב׳׳ח׳י) רזיאד, המפקד
הקודם, בפעולה מטעם המודיעין הבריטי
נגד המרד הלאומני הפרו־גרמני בעיראק.
הוא מסר את התפקיד לבגין, אחרי שזה
הגיע לארץ והשתחרר משירות הצבא
הפולני.
אך כל חברי הקואליציה שמחו להצטרף
אליה, ליהנות מחלוקת־שלל ולקטוף את
פירותיה.
מי שחק כפול• במשך שנתיים וחצי,
ובעיקר במשך השבועות האחרונים, יכלו
״הסרבנים״ לשחק מישחק־כפול. הם הופיעו
בכל הזדמנות כמי שמעדיפים את
המצפון על פני אינטרס אישי, וכמי שמצביעים
נגד התיקון, תוך גבורה אישית
עילאית.
זה היה אפשרי, כל עוד היו בטוחים
שהתיקון יעבור גם בלי קולותיהם, או
שאגודת־ישראל תוותר על פרעון השטר.
השבוע התבדו שתי תיקוות אלה. הגיע
רגע האמת — פשוטו כמשמעו.
היו שהסיקו מכך מסקנה פשוטה וגלו־ייה.
ח״כ יצחק ברמן, איש המיפלגה הליברלית,
שהוא אדם הגון, הודיע שיצביע
בעד התיקון, למרות שהוא מתנגד לו,
ביגלל מחוייבותו המיפלגתית והקואליצ־יונית.
היצאנים הפוליטיים לא היו מסוגלים
לכך. הם רצו להמשיך במישחק. ולכן
המציאו לעצמם תפקיד חדש הנאנסים־
מרצון. הם התחננו :״אינסו אותנו!״
תכסיס זול. אהוד אולמרט וחבר מר
המגמות הניציות בארצות־הברית. כיום,
עמדה ניצית ותמיכה בישראל הן
מילים נרדפות.
אך חשוב יותר: אגשי-ההסברה הישראליים
היו בטוחים כי סוף־סוף ניתן להם
לשכנע את הציבור האמריקאי בצידקת
טענתם העיקרית: שישראל היא המיבצר
האמריקאי הבטוח היחידי במרחב. רק יש ראל
יכולה לפעול כשוטר של אמריקה
במיזרח התיכון, ולכן כדאי לאמריקאים,
לטובתם שלהם עצמם, לספק לישראל כסף
ונשק בכמויות בלתי־מוגבלות.
צ ה׳׳ל לא יוז מן. השבדי נתברר כי
האמריקאים קלטו רק את מחצית המסר —
והסיקו מסקנה שונה לגמרי.
ממשלת-ישראל נדהמה לשמוע, כי אר־צות־הברית
עומדת לבצע עיסקת־נשק כבידה
לטובת מצריים — קרוב לאלף טאנקים,
קרוב למאה מטוסי־קרב מעולים. הסיבה
הרשמית: להחליף את הנשק הסובייטי
שבידי הצבא המצרי.
המטרה האמיתית היא להפוך את מצריים
לשוטר האמריקאי בשתי זירות: ב מרחב
המוסלמי וברחבי אפריקה.
המצרים ביקשו לקבל מינוי זה מזמן.
\¥611
! 14671011817 468441046 *1 1118 11168ז\8.011
׳§מ 8411641מ1
1 8061111081ת* 1181 כן
8 0 0 )18 40
4116 41114<1 * 041 )1, 811)1 £18611מ0 6 4 2 110 1188 8 1180 )1 1
616041011108 , 4116 011 76114016
13 8 116* 0116
80 14 8661118 061 *11803 8
ע 6ז411116 011110113 41184 41
8110111)1 1(6 01108611 40 11811)116
8 <1681 101* 4116 110* 0 4 011
40 181*861 41184 1188 4(6 6 0
8י! 1
6 1 1 )1 8
4(6 41*1611)18־ ! 1 8 4 0ד
1 6 0 8 0 1 1 6 0 1 0 6 ^ 111. 1 1411
0811 1 6 7 6 8 1 41184 111 8 4 601811484 (16
<1 6 8 1
06011
? 8 0 1 0 1 8 0 , 8 04141311 441611)1
1101״! 0 4 4116 1848 6 1 1 ? 411116ץ] 011146ג8 4 6 4 , 13 4 0 416 8 0 1
11611641018451 0 4 4116 4 6 0 6 0 4
1 1 8 0 )1 -4 (8 01 ?: 0 4 4116 0
4116 01114ס ! 4 1 8 0 011 4161)13
קטע כ״איוונינג סטאנדארד״
״כדאי להיות ידיד של מנחם בגין
עיו התכנסו, החליטו לפנות אל ראש-
הממשלה בבקשה מוזרה מאין כמוה: ש יכריח
אותם להצביע נגד רצונם המוצהר.
השיטה: להחיל על הצבעה זו את תקנת
חוק־המעבר, שהומצאה על-ידי דויד בן-
גוריון, ושמנחם בגין התנגד לה בחריפות
בלתי-מרוסנת. הסעיף קובע שניתן להפוך
הצבעה מסויימת להצבעת־אימון, ולכפות
על כל חברי הקואליציה להצביע בעדה.
התכסיס עצמו מפוקפק ביותר. בן־גור־יון
לא המציא את התיקון כדי להטיל
את מרותו על חברי סיעתו שלו. לשם כך
היו לו מכשירים אחרים. התיקון בא לה טיל
מרות על השותפים־הזוטרים לקואליציה,
ובעיקר הדתיים. אין בחוק־המעבר
דבר המחייב את חברי סיעת־השילטון
העיקרית להצביע בעד הממשלה, כיחידים.
אבל מידת האמת המישפטית של תכסיס
זה אינה חשובה. הוא נועד רק לספק
תירוץ לתעלולנים של הליכוד להפר את
הבטחותיהם לציבור. ולשם כך הוא מספיק.
יחסים מרחביים
השוטר של המרחב
בנין רצה לזכות
כתפקיד — אך
סאדאת זכה במיכרז
איש לא הודה בכך בגלוי, אך המאורעות
באיראן מילאו את לב הצמרת הישראלית
בירושלים בשימחה עזה.
גרמה לכך ההכרה כי תעלוליו של
האיית־אללה רוח־אללה חומייני ואנשיו,
חוטפי הדיפלומטים האמריקאיים, יגבירו
הם הגיבו בליגלוג עדין על יומרתה של
ממשלת־ישראל למלא תפקיד זה. אמר בשעתו
מדינאי מצרי בכיר בקאהיר לחבר-
כנסת ישראלי :״אם תפרוץ מחר מהפכה
בכוויית — מי יוכל לחוש לעזרת השילטון
הקיים? האם יזמין השייח׳ את הצבא ה־ישראלי?
הרי זה מגוחך! רק הצבאי
המיצרי יוכל למלא את השליחות הזאת.״
וזה נכון•,כמובן, באותה המידה בסעודיה
ובעומאן, בקטר ובאמירויות הערביות
המאוחדות. זה נכון גם לגבי התערבות
אפשרית נגד המישטר הפרו־סובייטי בד־רום־תימן,
בחבש המארכסיסטית, ובעיקר
בלוב של מועמר קד׳אפי.
שיניים חורקות. מכל הבחינות ה-
האלה, חימוש הצבאי המיצרי והפיכתו
לכוח־התערבות מאומן ויעיל הוא אינטרס
אמריקאי ממדרגה ראשונה.
זה היה ברור גם בעבר. אבל הלובי
הישראלי החזק הצליח למנוע, או לפחות
לעכב, את התגברותה המהירה של מגמה
זו. ואילו עכשיו, אחרי שהשלום היש־ראלי־מצרי
נכנס להילוך מתקדם, עם מסירת
שדות־הנפט, קשה לישראל לטעון
נגדה.
המסביר הישראלי המצוי באמריקה יעמוד
עתה לפני ברירה קשה ביותר: האם
להתנגד לאספקת נשק אמריקאי למצריים,
שהיא בת־בריתה של ישראל — או לש תוק.
יחסי
ישראל־מצריים הגיעו עתה לשלב
עדין ביותר. מצריים עומדת לשלם את
התשלום המעשי הראשון שלה למען השלום,
על־ידי כינון השגרירות בישראל.
משום כך בטוחים האמריקאים כי ממשלת־ישראל
תצטרך, לבלום את פיה, אם כי
תוך חריקת שיניים צורמת.
האם והס מכים? 0
(המשך מעמוד )37
זה יהיה הסוף של המישפחה שלנו -.באתי
הביתה, סיפרתי להורים שלי הכל והראיתי
להם את הרגליים שלי, שנהיו נפוחות
לגמרי. באו אלינו גם הרבה אנשים לראות
את שעשו לי.
עד באן סיפורה של אינתיצאר.
זה לא נכון שבגין איננו. או מנ ם לפעמים נדמה
שהוא איננו, אבל עובדה — פה ושם הוא מופיע,
פה ושם הוא גם מדבר. או מ רי ם, שפה ושם הוא גם
מ חלי ט.
אז דעו לבם, אז ר חי ם י קרי ם, שבימים טרופים
אלה, כשחשרת-עבים מתקדרת סביבנו מחוץ,
ומבית נחשוף בשרנו היהודי ל חי תון — יש לנו
ראש-ממשלה. מנ ח ם בגין ולא א חר.
יש כזה. וז א ת הבעייה.
£געוזאלד!
איכפת לי בכלל, איך ייגמר חו קהה פלו ת ז
הלא א ם זה יקרה לבתי, לא יימצא לה בשוק הגי־ניקולוגים
מנ תחמ הי מן י
ובכל זאת איכפ ת לי. איכפ ת מאד.
״ רו צ חי ם!״ ״רוצחי עוברי ם!״ ה ם או מרי ם.
ואני או מר לכם :״ אתםה רו צ חי ם! ״
מי שהופך אשה, המגרדת מ תוך רחמה רי קמה,
או עוקרת ממנו עובר שלא ראה אור־עולם, שהוא
גוף הק שור בגופה ואין לו חיו ת בלעדיה, לרוצחת -
הוא הרוצח. כן, רוצח נפש אשה בישראל.
מי שטוען בשם מי שהו או משהו, כי עובר-
בבטן־אמו אינו שייך לה, אלא שייך לחברה, היכו לה
ל חו ק ק חו קי ם ה קוב עי םאת שייכותו לה, לחב רה,
בעודו בבטן, עד כדי כך שהפסקתהתפת חו תו
פירושה רצח — הו א הרוצח. הוא רוצח א ת קדו שת
הפרטיות.
גרוע מזה• מי שאוסר על שימוש באמצעי-מני-
עה, ומונע מ תוך הכרה הפצת מידע על קיו מ ם ועל
אופן הפעלתם — הו א הוא הרוצח, הו א ה מסייע
הראשון ב״עבירה״.
אתה מק שיב ואינך מסוגל להא מין למה שמש פיעים
עלינו דוברי גו ש-חומיינים: תיכנון מיש-
פחה ל לא. אמצעי מניעה ן לא. וגם הפלו ת לא י
דרך אגב, בהפלו ת זה ייג מ רו נניח ששוטרי
גו ש-חומיינים י א תרו במחשב הסו די שלהם כל א שה
הרה, כל גיניקולוג, ויכלאו כל מפיל וכל מפילה,
זה י הי ההכ לי
ה א מנ ם לא אסרה תורתנו הקדו שה ל שחת זרע
ארצה ו עד מתי, אני שואל, יכול העם היהודי להרשות
לעצמו ביזבוז מ שחית שכזה של זרע י הו דיו
א מנם, מן הני סיון הפרטי שלי אני יכול לגלות
לכם, שבניגוד ל מסופר בברא שית על ה ח׳ אונן,
לי — לא קרה כלום. אבל זה לא משנה א ת העובדה
של היו תהחטא הזה רווח בכל שדרות ה אוב-
,לו סי ה, וכדי ביזיון, ביזבוז וקצף !
אתה תו ר ה אי-אפשר ל ה חזי ק בשני ק צוו ת!
ה חו ק או סרלה פי לו י א סו ר ה חו ק גם לאונן.
כן, אנ חנו נגיע גם לזה, ומעניין מה תעשה אז
ה כנ ס ת.
מדינת (אגזדת) ישראל קודם דופקים על השולחן, אחר-כך מפילים
תחת השולחן.
נוסח ישראל
^ ננסה ישראל
הכרתי — הרצח הספונטאני — המתבצע לרוב בתוך
חוג מישפחתי או חמולתי, הוא רצח בלתי־נמנע
(שכן מי יחזנו מראשו) ,ואני משער ששיעורו בחברה
נתונה אינו משתנה. לא אתפלא אם שיעור זה
זהה, פחות או יותר, בכל החברות האנושיות.
רצח המתבשל בהכרה זה דבר אחר לגמרי. זהו
רצח המתבצע לא בתוך חוג מישפחה, אלא מטעם
ועל־ידי ״מישפחה״ — מישפחת ה״מאפיה״ למי ניה.
ואני
פונה פה אל הקרימינולוגים שלנו: האומ נם
יהיה נכון להניח, כי הרצח הפלילי, היזום —
הפשע הקיצוני ביותר שאפשר להעלות בדעת בתוך
חברה — מעיד על־ידי עצם איכותו הקיצונית
על כמות מסויימת, מינימלית של פושעים, שהיא
מעין תנאי מוקדם להיווצרות פירמידה פלילית
שחודה — הרצח 1
האם תוכלו לפתח מודל, אשר לפי מיספר מק-
רי-רצח מתוכננים ושכיחותם ייקבע בדיוק את
מיספרם הכללי של כל הפושעים בחברה נתונה 1
אם כן, הרי חיש מהר נדע מה מיספרם בישראל
בכל שלב ושלב!
ועכשיו יש לי רעיו לסוציולוגים שלנו: הסתגרו
נא לזמן־מה במיכל-חשיבה, חשבו ושקללו, וקיבעו
דבר פשוט: מה צריך להיות שיעורם של פושעים
בחברה נתונה — ואותי מעניינת הפעם החברה
הישראלית — בכדי שהיא פשוט תחדל לתפקד.
ברור שהיא לא תתפקד אם השיעור יהיה 100
למחרת היום הלך אביה של אינתיצאר
חוסני יחד עימה לבניין המושל .״היא
לא היתה יכולה ללכת, והייתי צריך להחזיק
אותה על הידיים כל הזמן,״ סיפר.
״אצל המושל חקרו אותי, ואחרי שהזהירו
אותי ואיימו עלי לקחו ממני את תעודת־הזהות,
אמרו לי לבוא מחר.
״למחרת באתי עוד פעם, ונתנו לי
בחזרה את התעודה. אמרו לי שהפעם זה
היה רק אזהרה, אבל אם עוד פעם יהיו
בעיות עם הבת שלי, הם יקחו ממני את
התעודה לתמיד, ואז לא אוכל לעבוד
ולהתפרנס.״
חוסני הוא פליט משנת .׳48 בידיו תעודות
של ׳מחלקת רישום־המקרקעין, בת קופת
המנדאט הבריטי, המאשרות כי 68
דונם בעיר לוד שייכות למישפחתו .״היום
יושבים בבית שלי יהודים,״ אמר .״אם
יתנו לי, אני מוכן לעזוב את הכל כאן,
בג׳ילזון, וללכת חזרה עם המישפחה לבית
שלנו. עכשיו, ברגע זה ממש, אני מוכן
לחזור ללוד.״
וופקיה חסן עבדאללח, בת ה,14-
היא שכנתה של אינתיצאר. בשעה
כן, כן, איפה עורק-החיים של חברה נחתך
לחלוטין על-ידי אחוז פושעיה למיניהם ן
ומה נותר לנו, ההדיוטות! לקחת את העקומה
הראשונה, זו המתווה את כמות הפושעים המתרבים
והולכים בישראל, ולהשליך אותה על העקומה
השנייה, המראה באיזו רגע תחדל חברתנו לתפקד
מרוב פושעים.
ואז נדע כמה זמן נותר לנו להתניע את מכוניו תינו
בשלווה.
^ קו הזנה
אתהפ סו ק הזה מצאתי בעיתון ישראלי שעוד לא
ה ס פי ק ל הצהיב :
״שכם היא לוע הר הגעש של התסיסה הלאומנית בארץ-
ישראל. נוכח פרשת בסאם שכעה חשוב כיום ישוב יהודי
ליד שכם יותר מאשר בעבר. קו ההגנה הראשון של תל־אביב
מתחיל בשכם.״
א ם זה עניין של א מונ ה, כי אז אין עם מי
לדבר. אבל ל מי שהגיון ס ם חיי ם לו, אני מודיע
חגיגית :
(א) א ם מדובר בסדר-גודל של ״לוע הר-געש״
לפעיל, יש לשער) ו ב ״ ת סי ס ה ״ ,כי אז בוודאי מדובר
בתופעה ל או מי ת. נ קר א לילד בשמו הנכון, ולא
בשם גנאי.
(ב) ה סיי ס מוג ר פ אי שלי מדוו ח לי, כי לפי
סו ל ם ריכטר ל ת סי סו ת הרי-געש ל או מיי ם, ה ת סי ס ה
בשכם לפני פרשת בסאם שכעה הי ת ה מבויישת
מאד בה שוואה לזו שאחרי הפרשה הנ״ל .״קווי
מוק ד הרעש האח רון — כך דווח לי שחור על גבי
לבן — מתמק די ם או מנ ם בשומרון, אבל בנ קו ד ה
מ סויי מ ת מחוץ לשכם. אנשי, שיצאו לשם, גילו,
ש ה מקו ם מ אוכל ס על-ידי קבוצה י הו די ת ל או מני ת
( ה סיי ס מוגראף ה ת סי ס תי המ שוכלל שלנו מוסי ף
,נוף למונח, לאומי׳ כל אי מ ת שמדובר בקבוצ ת מי עוט,
שכן הו א מודד או ת ה לפי מיספר ולא לפי
קולניות).״
(ג) מכאן — לפי ההגיון, לא לפי ה א מונ ה —
שייתכן מ אד (שימו לב כמה אני מסוייג וזהיר)
כי נוכח פרשת בסאם שכעה חשוב ישוב יהודי ליד
שכם ל פ חו ת מאשר בעבר.
(ד) קו ה הגנה הרא שון של תל-אביב מ ת חיל
לא בשכם, אל א בליבו של כל ישראלי באשר הו א,
והו א י הי ה חז ק יותר ככל ש ת מי מות-הד עי ם לגבי
גבולות ישראל ת הי ה נר חב ת יותר• ספק רב, א ם
ת מי מו ת-ד עים זאתזהה עם קו הגנה ראשון בשכם
דווקא, ומכל מ קו ם הדבר טעון הו כחה.
(ה) כן טעונה הו כחה עצם הקבי עה, שקו
ההגנה הרא שון צריך להת חי ל דוו ק א בלוע הר
געש. בעיון ראשון, לגמרי לא ברור לי מדוע קו
ההגנה הרא שון של תל-אביב לא צריך לעבור בין
סלע-אדום— קי ר -מו א ב—גרש— אדרעי, למשל.
הרצח הזרד באפקה העלה אותי על פסים פסי-
כו-סוציולוגיים.
יש רצח ויש רצח. זאת אומרת כל רצח הוא
רצח, על זה אין ויכוח, אבל יש רצח שמתבשל בתת-
ההכרה, ויש רצח שמתבשל בהכרה. רוב מעשי
הרצח שמקורם בתת-הכרה נשארים שם. אני מודה
ומתוודה, שבאחת ממגירות מוחי מונחת רשימה
של מוצאים להורג(באפריקה הם עושים זאת קצת
אחרת — תוקעים סיכות בבובות דמויות-אוייב),
ולפעמים אני תוקע בהם סיכות ברשימות שלי ;
זה בערך אותו דבר, אם כי אפשר שהאפריקאים
מתוחכמים יותר ועזי-פורקן יותר.
• יעקוב שרת, בנו של דאש־הממשלה השני של
אבל העיקר הוא שרצח ממש, מהסוג התת מדינת־ישראל, כותב עתה טור קבוע כ״העולם הזה״.
אכי־הנערה שייח׳־קאסם*
פחד מהעתיד
שצוות העולם הזה ביקר בביתה של אינ־תיצאר,
חזרה וופיקה מחקירה בבניין ה מושל
ברמאללה. פניה היו נפוחות, ו מעיניה
זלגו דמעות.
סיפרה וופיקה :״קיבלתי אתמול הזמנה
לבוא לחקירה. חיכיתי בחוץ עד שקראו
לי. הקצין, שקוראים לו אהרון, שאל אותי
שאלות על אנשים שהבעירו צמיגים.
בחורה בשם ז׳קלין נתנה לי כל הזמן סטירות
בפנים. הקצין שאל והיא הרביצה
וצעקה עלי כל הזמן שאענה.
״היום נתנו לי עוד פעם מכות. דקלין
לא היתה. בחורה אחרת הרביצה. גם
לכל הילדות האחרות הרביצו. אני ראיתי
את הפנים שלהן. החזיקו אותי גם הפעם
עד הלילה, ואמרו לי לבוא גם מחר.
אני מפחדת לחזור לשם, אבל הם אמרו
שישלחו חיילים הביתה, אם לא אבוא.
אני אלך גם מחר!״
אביה של וופיקה היה אחוז כעס למראה
פניה החבולות של בתו. הוא השתולל,
ושכניו מיהרו י להרגיעו. במצבו לא היה
אפשרי לקיים עימו ראיון.
בסד־הכל נחקרו, ולדבריהן הוכו, שמונה
תלמידות ממחנה־הפליטים ג׳ילזון:
אינתיצאר חוסני שייוד־קאסם, וופיקה חסן
עבדאללה, מרים סעיד, וופה עבדאללה
פארוק, וופיקה מוחמד, סבח מוחמד, עדין
חסין ואינתיצאר ע׳אסן.
הוברר כי נחקרו גם שלושה תלמידים,
בני אותם הגילים, ממחנה־ג׳ילזון. לדברי
אישים בגדה, נחקרו בדרכים דומות כמאה
תלמידים בגדה כולה.
יוסי היימן 1
* מחזיק בידיו תעודה של ממשלת
המנדאט המאשרת את בעלותו על אדמות
בלוד.
העולם הזה 2206
גיינם ז€י5ח3ז/י<י אמיתי,בגזרה המפורסמת
בתפירה המשובחת ובצבע הנכון, מיובא כעת לארגן
ישירות מחברת ״_ו_1ש£ 8ע.ו6׳ יצרני ז312ח3ז^י.
מכנם״ם משגעים,חולצות מרהיבות ודמעי אופנתיים
מגייגם וקורדדו׳ ,להשיג בחנויות המובחרות
המורשות למכור ז91€ח3ז*\.
יצרני ז31€ח3ז׳*י חברכים
א ת חברת ייאנזריחן פו רטם וו ארי ב עיי מ
ל פ תי ח ת הסוכנות הבלעדי ת ליבוא והפצה
שלז31€ח*-3ע בי שראל.
אסריקן ססורטסוואר׳׳ בע״מ, יבואני ורוסיצים טורויוים ו!ול רנגלר ביוגוראל
ת״ א, ד רן 0ת ח -תקו ה 23 טל 613240 .
ז 10ק ח 3ח /ע
הדדר היפה לזכות במחמאה
נת>ב שונה לטל> נת>ב
הייתי יכולה לספר לכם את הסיפור הבא
בסגנון הוליוודי. איך כוכבת־קולגוע יש ראלית
מחליטה לעזוב את בעלה הבמאי
ולהתמסר לקאריירה שלה ואולי גם לאיזה
גבר מקסים. אך מי שמכיר את טלי נר1יכ,
הג׳ינג׳ית הדינמית, ששיחקה את התפקיד
הראש בפרשת וינצ׳ל, סירטו של אכרהם
הפנר, יודע שהיא והוליווד אינם הול כים
יד ביד. טלי, שהיתר, עיתונאית ו שיחקה
בסרט אחד בלבד, מעדיפה את הש קט,
ובורחת מכל מיני זרקורים המנסים
להאיר עליה.
טלי היתר, נשואה במשך תשע שנים
לבמאי הטלוויזיה הלימודית, דוכי נתיב.
היום נמצאים השניים בהליכי גירושין. לא
שהוא מצא חתיכה אחרת או שהיא מצאה
את אביר חלומותיה. הם פשוט מסיימים
נישואין שלא עלו יפה. טלי נישארת עם
בתם בת ה־ ,4וכדי להתפרנס ולפרנס
התהילה לעבוד במישרד ליחסי ציבור.
עדיין לא זרמו אליה הצעות מפתות מה קולנוע,
אך אלה עשויות לבוא בעתיד.
עם זאת שהיא שקטה ומתרחקת מחיי
הזוהר של תל־אביב, מצאה לה חבר חדש
יהודה פלאקוביץ, שהוא בעל מיפעל
האופנה פפקו. הם אינם נראים במוקדי
הבילויים המקובלים בעיר, וטלי, למרות
שיהודה הוא רווק מבוקש וחתיך נאד,
לכל הדיעות, איננה מנפנפת בו לעיני
כולם. הג׳ינג׳ית בת ד,־ 34 מעדיפה את
השקט.
/77/7?/77ל77
שי מחת
גירו שין
מה עושים בני־אדם כאשר הם מתגר שים?
יש כאלה היושבים ובוכים ׳ ויש
כאלה שמסתובבים כל־כד עליזים שבא
להם לשתף את כל העולם בשימחת־הגי־רושין
י שנפלה עליהם. אחת עליזה שכזו
היא דריה מצקין בת ה־ .30 סוף סוף הגיע
הגט המיוחל שלה וכדי שאף אחד לא
דדיה מצקין
— היא חזרה לתיאטרון
יורם לאור
הוא עזב את הבית —
יותר גרוע מבילעם אתם בוודאי זוכרים את הסיפור של
בילעם שהיה מזמן. האיש הלך עם ה חמור
שלו בשביל לקלל, ופיתאום מצא
את עצמו, ככה בלי שאף אחד הרגיש,
כשהוא מברך.
אז אני לא יודעת מי יותר גרוע, בילעם
או אני, אבל לפגי שבועיים יצא לי
בדיוק ההיפך. אני מתכוונת לסיפור על
כתבת ידיעות אחרונות עמקיה ארגמן,
שכפי שסיפרתי לכם עומדת להינשא לעי תונאי
מהרדיו, הד״ר אהרון ברגע
כל הכוונה שלי בסיפור הזה היתד, ש אתם
תשמחו יחד עם עמליה ואהרון בר־נע,
אבל אני לא יודעת איך זה פיתאום
קרה לי.
אז במיסגרת הזו לא יכולתי להתאפק
ולספר לכם קצת מהעבר של עמליה. בין
השאר סיפרתי לכם איך בעלה, שהוא גם
עורך עיתון, קצת היכה אותה והמישטרה
לא טמנה ידה בצלחת.
אז מלבד זה שהעניין לא קשור לחתו נה
של עמליה, זה גם לא נכון. אחת
מהציפורים הקטנות שלוחשות לי דברים,
שברה כפי הנראה כנף, או יותר נכון
מקור, ומסרה לי אינפורמציה לא־נכונה.
אז מה אני יכולה לעשות חוץ מאשר
לבקש סליחה מעמליה ארגמן, ובעיקר
מבעלה-לשעבר. ציפור בריאה לחשה לי
השבוע, כי בין השניים שררו יחסים טובים
והוגנים בשעה שהיו נשואים, וגם לאחר
שהתגרשו, בעיקבות אסון־דדכים שבו
נדרס למוות בנם, בן השלוש.
ובינתיים, לא נותר לי אלא לאחל כל
טוב לעמליה ולאהרון ברנע ולבעל לשע בר,
שבינתיים כבר נשא לאשה צעירה
מקסימה, והוא אב לבן חמוד.
ישכח עובדה חשובה זו — ערכה מסיבת
גירושין השבוע, כשכל העיר נמצאת שם,
או לפחות ככה נדמה היה לי.
דריה נולדה עם כפית של זהב בפיה.
בתו של שלום מצקין, מבעלי רשת חנויות
הבגדים, מה שנקרא בחורה מסודרת. כמו
כל בחורה מסודרת למדה באנגליה ובאמ ריקה
שנים אחדות וחזרה עם תואר ראשון
בלימודי התיאטרון, אך לא השתלבה ב־עסקי־השעשועים.
למדות שהתארסה לרופא
אמריקאי, פגשה כאן בחור צעיר בשם יו רם
לאור, שלמד כלכלה, אך עוסק בייבוא
אופניים. דדיה ויורם התאהבו, הרופא ה אמריקאי
ניזנח, והשניים נישאו.
עד כאן הכל טוב ויפה. אך אחרי תשע
שנות נישואין ושני ילדים, קם השובב
יום אחד ועזב את הבית לטובת חתיכה
אחרת-.כאן התחילו הצרות. דדיה לא כל
כך אהבה את זה. כל פעם׳ שהוא יצא
לבלות עם חברתו טיפלה היא במקרר,
ומה שיצא מהעניין זה תוספת של 43
קילוגרמים מיותרים בהחלט. הדיכאון שי גע
אותה, ומזמן הפרידה עד קבלת הגט
עברה דריה תקופה קשה מאד.
לעזרתה נזעקו זוג ידידיה גזם י נחייסי
וחברתו מירי אלוני. מרגע ששניים
אלה עברו להתגורר עימה בדירה נירגעה
דדיה, ויש לה תוכניות חדשות. ג׳סי כותב
מחזה והיא מתכוננת לשחק בו תפקיד
ראשי. בינתיים היא עובדת כמזכירה של
א יי כינתן בקול השלום, מבלה כמה שאפ שר
יותר, ומחפשת רופא .״אני אוהבת
רופאים ואפילו מצטערת שלא התחתנתי
עם האמריקאי ההוא,״ מודה הגרושה ה־
שיא ה חו צפה
כשהיינו צעירים ויפים היינו משתע שעים
בכל מיני מישחקי הגדרות, כמו
״מה זה שיא הסבלנות ן״ או ״מה זה
שיא החוצפה?״
בטח גם אתם.
אז אם היתד, לכם עד עכשי? ,הגדרה
לשיא החוצפה, אני בטוחה שאתם הולכים
לשנות אותה, בעיקבות הסיפור הבא.
יש בעיר הזאת זוג אחד, שיגעון. מה
זה שיגעון? שיגעון זאת לא מילה. כאלה
שאוהבים על־באמת, ואפילו כשהם שונ אים,
אז הם בעצם אוהבים. אני מתכוונת
לצמד מיקי ובני אמדורסקי.
בני, המוכר כדוד השמן מצטד הדודאים,
עשה בשנים האחרונות הסבה מיקצועית
ומזמר־צמרת הפך למיסעדן־צמרת. במים־
עדתו היפואית, החצר, הוא מגיש מאכ לים
בסיגנון צרפתי ובהגשה אישית, תע נוג
לחך ולנשמה. מאשתו מיקי הוא
אומנם התגרש, אבל לא יכול היה להיפרד.
לא רק שהשניים נשארו ידידים טובים,
אלא שאחרי כל מה שעבר עליהם, הם
נשארו אוהבים. הם אפילו יוצאים ביחד
ומבלים ערבים משותפים ביחד. זה שלכל
אחד מהם יש דירה משלו, עסק משלו
וחיים משלו, זה רק מוסיף כנראה לחיים
המשותפים שלהם. זה דווקא עושה את
החיים למעניינים — אחרי שזוג כזה מבלה
ערב רומנטי בצוותא, בדירה שלו או שלה,
הם נפרדים, ואחד מהם חוזר לדירה אחרת.
עד כמה שבני הוא מלא התחשבות ב־מיקי
תוכלו ללמוד מהעובדה, שלמרות
שאין לה עליו כל זכות בעלות, הוא לא
רוצה לצער אותה ולפחות בפניה אין
הוא מפלרטט עם נערות אחרות. אבל
פעם אירע לו תקר. הוא הזמין למיסעדה
שלו איזו חתיכה, לבילוי של ערב, ובדיוק
אז טילפנה מיקי והודיעה שהיא באה
לבקר אותו.
מה עשה בני ו הוא חיפש במהירות מוצא
מהסבך העתיד להיווצר. הוא מצא במקום
את ידידו, הצייר שלמה צפריר, ש לפחות
פעם בשבוע בא לסעוד אצלו בגפו.
בני מיהר אל צפריר וביקש ממנו לעשות
לו טובה. הוא הסביר את המצב העדין
אליו נקלע, והפציר בו לארח ליד שולחנו
את הנערה שהזמין. זאת היתה הצעה ש־צפריר
לא יכול היה לסרב לה.
צפריר אירח את נערתו של בני, סעד
עימד, ליד שולחן אחד והסיח את דעתה
מבני .,בעת שהגיעה מיקי למקום. מה לא
עושים בשביל חבר?
אבל גם הדברים הטובים נגמרים. צפריר
והנערה שליד שולחנו סיימו לאכול וה מלצר
הגיש להם, כמנה אחרונה, את ה חשבון.
ועכשיו, תחזיקו את עצמכם. אתם
לא תאמינו: החשבון כלל סיכום מלא של
כל מה שאכל צפריר וגם של כל מה ש אכלה
ידידתו של בני, שצפריר התבקש
לארח אותה ליד שולחנו.
בני טען, כי הוא בסך הכל ביקש למתוח
את צפריר, אבל על פי הגירסה שהגיעה
לאוזני שילם צפריר את החשבון במלואו,
ומאז הוא לא עושה יותר טובות לחברים,
אפילו אם מדובר בבילוי בחברת הנערות
שלהם.
טריה. אז לתשומת־לב כל הרופאים הקור אים
את המדור שלי — דריה פנויה ו מחפשת
אתכם.
ססנסטלוביץ׳
משוש תבל
אני מכירה לפחות מישהו אחד במדינה
שלא שמח בשמחתה של קבוצת הכדורסל
של הפועל תל-אביב, כאשר נוצחה לפני
שבועיים בידי קבוצת ראדניצקי היוגוסלבית
בהפרש זעום ביותר, שהבטיח לה עליה
לשלב הבא של משחקי גביע קוראץ׳.
זוהי עיתונאית ידועה, שלא הייתם
חושדים בה שיש לה איזה קשר לספורט.
ואומנם, אם תשאלו אותה על כדורסל,
היא לא תוכל להגיד מה ההבדל בין ריב אונד
לפאול טכני. לעומת זאת, במה שהיא
כן מבינה, זה בגברים. בקיצור, בעת ש קבוצת
ואדניצקי הגיעה לארץ, הזדמן עיתונאית לאותה
לגלות את פלאי הכדורסל
בדמותו של
ולאדי מסוסטי־
שחקן לוגניץ/
ראדניצקי המתנשא
לגובה של 202 סנטימטר.
קודם
כל ניסתה
אותה עיתונאית ל שכנע
את מסוסטי-
לוביץ׳ זה שהוא
בעצם יהודי, וכי מסוסטדוכיץ שמו מעיד על כך,
שכן זהו שיבוש של
הביטוי משוש תבל. אחר-כך היא ניס תה
לחזר אחריו ולהיכנס עמו לשיחה.
אבל הנושא המשותף היחיד שהיא מצאה
איתו היה המרשל טיטו. היא שאלד, אותו,
למשל, מה שלום טיטו? והענק היוגוסלבי
התגלה כמי ששולט דיו בשפה האנגלית
כדי לענות לה :״1§ 111311נ 1ג 11*0 15׳״.
בקיצור, בסטייל הזה, נמשך הפלירט
ביניהם עד הלילה, שעה שמשוש תבל
הציע לעיתונאית להמשיך את השיחה ה מרתקת
בחדרו שבמלון מרינה. היא ענתה
לו שאין לה כל התנגדות עקרונית לכך,
אבל יש לה בעל וילדים, והיא לא עושה
דברים כאלה באותה עיר שהם גרים בה.
אז היוגוסלבי היה מספיק חכם להבין
את הרמז ולהזמין אותה אליו ליוגוסלביה,
לאחד המישחקים הבאים שלהם במיסגרת
גביע קוראץ׳ .ואז באה הפועל תל־אביב
ולא מפסידה במספיק נקודות כדי לאפשר
לראדניצקי לעלות לשלב הבא. ואף אחד
מהכדורסלנים העולזים של הפועל תל-
אביב אינו חושב על כך שהם אולי הרוויחו
סיבוב, אבל קילקלו רומן נחמד, שעשוי
היה להתפתח בין השניים.
המצפון של אמיר
(המשך מעמוד )39
המוסרית שלו. בשבילי זה אומר לא לשרת
בשטחים.״
״כלל שנקבע במישפטי־נירנברג, ושנתקבל
על־ידי בית־המישפט בישראל, אומר:
פקודה שדגל שחור מתנוסס עליה, אסור
לחייל לבצע אותה,״ מסביר גדי, .״בשבילי
חל כלל זה על השרות בשטחים. שרות
כזה פוגע בריבונותו של עם אחר, תוך
שימוש באמצעי־דיכוי. וכל זאת למען
מטרה פוליטית, שאני מתנגד לה: סיפוח
השטחים למדינודישראל.״
״מבחינה אישית אני לא מסוגל להשתתף
בפעולות דיכוי נגד עם אחר,״ אומר
גיא,; .אני יודע שאני לא אוכל לפזר
הפגנה, שאני עצמי הייתי רוצה להשתתף
בה. אולי אפילו אגן עליהם. אני
לא רוצה להגיע למצב זה. מילבד זאת,
סוערים,״ סיפרה חיה, אמו של דני, בתו
של וייסגאל .״אבל אבי הבין שלבחור
צעיר יכולות להיות דיעות אחרות. היתה
לו עוד נכדה בצרפת, שהיא פעילה מאד
באירגונים שמאלניים.״
״את דיעותיו ספג דני בבית,״ סיפר ה אב,
שמואל, יליד גרמניה העוסק במחקר
חקלאי .״גם שלושת אחיו, שכולם גדולים
ממנו, תומכים בו מבחינה פוליטית. כש דני
בא וסיפר לנו על ההחלטה שלו,
עמדנו מאחוריו. דיעותיו מגובשות והוא
יודע מה שהוא עושה. בכך אני בטוח.
לא חשבתי גם שתהיה לי השפעה על מה
שהוא הולד לעשות. אמרנו לו שנתמור
בכל מה שהוא יחליט.״
״לא האמנו שזה יגיע לביודסוהר,״ מסבירה
האם, ילידת ארצות־הברית, העורכת
כתבי־עת באנגלית .״חשבתי שיאפשרו
ביקש להיות מדריך־נוער בעיירות־פיתוח.
אמרו לו, נראה׳ .בינתיים סיווגו אותו כפקיד.
״אני
בטוחה שדני יכול לתרום הרבה
בצבא. הוא תמיד מתלהב ממה שהוא
עושה. אני יודעת שלצבא יש פיתרון
לבעיה שהוא מעורר. יכולים להציג אותו
כפסיכי, ולשחרר אותו. אנחנו לא רוצים
כדבר פסיכי. בכל הצבאות
שזה יוצג
במדינות הנאורות מאפשרים ליוצאי־דופן
למלא שירות שאיננו בא בעימות עם מצפונם.
אצלנו זה קיים רק באופן סלקטיבי,
לבעלי מצפון דתי. בבעלי מצפון חילוני
לא מכירים כאן.
״מה שמאפיין את דני, מלבד ההכרה
הפוליטית שלו, זה חוש״ההומור המפותח
שלו. מילבד זאת הוא מתעניין במוסיקה
ובאומנות מודרנית. השטח שלו בספורט
זה כדורגל. הוא היה שוער במכבי־הרצ-
ליה־נוער. נואייבה היא האהבה הדגולה
שלו. הוא היה נוסע לשם הרבה. לפני
הגיוס הוא עשה גם טיול לאירופה, כמו
ביטניק.״
״מיגרשת עס צבע
— על המפקד״
המחוור
פטילותו הפוליטית של דני גרסה דהעז־רויות רבות
מבית־הספר. כאשר היה מופיע, הפליג בוויכוחים עם
המורה לספרות, אברשה. בתמונה: קווים לדמותו, מתוך ספר המחזור לבוגרי תיכון־חדש.
^ ודיו של דני מודעים לעובדה, כי
1 1ישנם עוד 26 צעירים, שהודיעו, כי
הם מתכוונים ללכת בעיקבות בנם .״להורים
שלהם אני יכול להגיד, כי יש תים־
כול בקרב הצעירים,״ אומד אביו של דבי.
״יש כאלה שעוזבים את הארץ, ויש כאלה
שמוכנים להתמודד ולא לשקוע באדישות.
מבחינה זו המעשה הזה הוא דוגמה לנע רים
ערים, ולא צריך לראות אותם כחריגים.
להיפך, יש להם תודעה ציבורית.
אני מקווה שהמעשה שלהם יביא לשינוי
בהתייחסות, ויוביל לתודעה ציבורית חיובית.״
מיכתב
ששלח דני לחבריו מבית־המע-
צר בבסיס הקליטה ממחיש את חוש־ההו־מור
שבו ניחן, ואת האופן שבו הוא עובר
את תקופת־המחבוש. בין השאר כתב דני :
״ברק, קקה, רפי, נגה, עופר, דן, אריאל,
גיא, אורון, שימחה, שוקי, מיקי, קוקי,
תיקי, נוקי וכד.
הצעד שלנו עשוי לתת תמונה מדוייקת
על איך שאנחנו רואים את פני הדברים.
אינני מוכן לשתף פעולה כדי לשלול
באמצעי־דיכוי את זכותו של עם אחר
להגדרה עצמית. לדעתי אנו מאבדים כך
את הבסיס המוסרי שלנו עצמנו.
״אני בעד נסיגה מהשטחים הכבושים,
ופתיחה במשא־ומתן לשלום עם כל גורם
פלסטיני שהוא, כולל אש״ף. רק כך נוכל
להגיע לשלום כולל ואמיתי באיזור כולו.
אם, לעומת זאת, יימשך הכיבוש, יביא
הדבר למילחמה נוספת, שאנחנו עשויים
להיות הקורבנות שלה.״
ף* אש הממשלה, מנחם בגין, חולה
בגופו ושבור בנ פ שו ...ממשלת-
ישראל הנוכחית נכשלה כישלון חרוץ
ועלולה להביא לחורבן ישראל. אני אי שית
מתהלך בתחושה שאנו עומדים על
סף חורבן שלישי,״ דברים אלה, שאמר
בשבת האחרונה ראש עיריית רמת־גן
הד״ר (למישפטים) ישראל פלד, יצרו את
פרשת השבוע בגלל הפרשיות, הביזיונות
והסערות, שהממשלה נאלצת לעמוד בהן.
׳הסערה התחוללה הפעם בשני מישורים.
הדברים.שאמר הד״ר פלד חידשו את הוויכוח
הציבורי על מצב בריאותו של ראש-
הממשלה. אישיותו של האיש שהשמיע
אותם, מהדמויות הבולטות של החטיבה
הליברלית בליכוד, העתיקה את מוקד ה סערה
מהתחום הרפואי לתחום הפוליטי,
שם נראה היה כאילו עומד לפרוץ מרד
נגד מנהיגותו של בגין, ולא רק מטעמים
רפואיים.
עירני חייכן ומבריק
״דמגו,
דם הנופלים״
^ ני אמיר, תושב כפר־שמריהו, הוא
* מצד אמו נכדו של מאיר וייסגאל,
ידידו ועוזרו של חיים וייצמן, ונשיא
מכון וייצמן למדע. בתשל״ח זכה דני בתואר
״צעיר השנה״ מטעם העולם הזה,
בעיקבות מיכתב לראש־הממשלה, מנחם
בגין, שחיבר. מיכתב זה זיעזע את המדינה
בסוף ינואר . 1978 בין השאר נאמר
בו :״אנו קוראים לראש־הממשלה לנהוג
בדרך הנכונה, לחתום על הסכם־שלום מלא,
שבמיסגרתו תיסוג ישראל מהשטחים הכבושים
ויובטחו זכויותיהם הלאומיות של
כל העמים באיזור, כולל העם הפלסטיני,
ותוכר זכותו להגדרה עצמית. אם לא ינהג
ראש-הממשלה בדרך זו, יהיו ידיו מגואלות
בדמנו, דם הנופלים!״
דני חיבר את המיכתב כאשר למד
בכיתה י״א של בית־ספר תיכון חדש בתל-
אביב. תוך יום נאספו כמאה חתימות של
תלמידי שמיניות ושביעיות. המיכתב נשלח
לראש־הממשלה, הועבר גם לרדיו ולטלוויזיה.
סיגנונו הבוטה עורר ויכוח צי>
בורי
חריף.
אמיר וחבריו לא יכלו לשער מראש
שהם יוצרים כדור־שלג. עם פירסום ה־מיכתב
החלד, יוזמה של קציני־מילואים,
שפירסמה כעבור חודש מיכתב-תמיכה. ה מעשה
הידהד בעולם, וכך נוצרה תנועה־המונית
ספונטנית, הנקראת מאז ״שלום
עכשיו !״
סבו של דני לא לקח חלק בגיבוש
דעותיו הפוליטיות .״היו ביניהם ויכוחים
ראש־ עיר פלד
לדווח בלי להעליב
מתנועים לכלא
חבריו לקבוצת ה־ 27 של דני אמיר הודיעו, אחרי
מעצרו, כי יילכו בעיקבותיו, למרות מדיניות היד
הקשה שננקטה נגדו. בתמונה (מימין לשמאל) :אורון אדר, גיא פילבסקי וגדי אלגזי.
לו, בסופו של דבר, שלא לשרת בשטחים.
אני לא מבינה מדוע לא יכלו ללכת
לקראתו ולאפשר לו לעבור טירונות בתוך
גבולות הקו הירוק.״אמרו שלא יקימו בסיס מייוחד בש בילו.
אבל אני יודעת שיש כזה ..דיברתי
עם המפקד שלו בצבא. הוא נימק את זה
בכך, שבסיס הטירונים בתוך הקו הירוק
לא מתאים למסלול־האימונים של דני.
״ביקרתי אצל דני פעמיים, כשהיה עצור
בבסיס־הקליטודוהמיון. מאז שהעבירו אותו
לכלא צבאי, אין לנו שום קשר איתו.
אמרו לנו שיהיה אפשר לבקר אותו רק
אחרי שלושה שבועות. אנחנו לא שומעים
ממנו דבר, ואנחנו מודאגים.
״לדני יש בעיות בגב. הפרופיל הרפואי
שלו הוא .45 עד כמה שאני מבינה,
אילו רצה, יכול היה להשתחרר מהצבא
מטעמי־בריאות. אבל דני רצה לשרת. בתיק
שלו רשום שיש לו נתוני-קצונה. הוא
״אני אומר — בכל זאת הזמן עובר.
מסיקה אומר, בכלא יש פיתגם: אין גבר
שיכול לעצור את הזמן, אבל יש מניאק
שיכול להאריך אותו ...המישפט שעשו לי
היה מדהים. שפטו אותי רב־סמל־ראשון
ורב־סרן, שנכנסו למונולוגים מרתקים על
גבולות הארץ. הרב־סרן סיפר על מחקר
שהוא עורך בקשר לגבולות בזמן דויד
המלך, מהפרת עד נחל מצרים.
״...זוטות — צ׳ארלי קיבל 10 בגלל ש זרק
מיברשת עם צבע על המפקד. מסיקה
סירב לעבור משריון לגולני. חמישה עצורים
על גניבת מיזרון, והשאר על נפקדות.
יש פה אחד שרצה לראות רופא, ולא נתנו
לו. ישר בלע 13 אבנים, ושם עוד כמה
בכיס — מה שבטוח בטוח...״
חבריו של דני אמיר, נכדו של מאיר
וייסגאל, שסירב לעבור את גבולות ״הקו
הירוק״ ונדון ל 35-ימי מחבוש, מצהירים :
נלך בעקבותיו.
ך* וויכוח במישור הרפואי נראה כפאר•
1סה. אין אף אישיות ציבורית פוליטת
אחת, שלא הביעה בשנה האחרונה בפורום
זה או אחר את דאגתה ממצב בריאותו של
בגין. העובדה שמי שאמור לנווט את המדינה,
בין המשברים המסוכנים הפוקדים
אותה, הוא אדם חולה־לב, שהחלים מהת־קפי־לב
קשים ושטף־דם במוח, אינה הופכת
אותו למנהיג האידיאלי מבחינת ה חוסן
הגופני, למרות הודעותיו המרגיעות
של רופאו האישי, הפרופסור מאיר גוטסמן.
זה טען השבוע שוב כי בגין בריא פיזית
ונפשית ומסוגי( בהחלט לתפקד כראש-
ממשלה.
מבחינת הבדיקות הרפואיות הפורמליות
אין, לפחות במועד זה, כל מימצא שיצביע
על ליקוי משמעותי בבריאותו של
.בגין. לחץ־הדם שלו, הדופק ורישומי ה-
אלקטרוקרדיוגראם, אינם שונים מאלה של
לפני שנה או שנתיים. הרופאים המתעקשים
על כך שבגין הוא בריא, אינם
מעוותים את האמת, לפחות לא מבחינה
פורמלית.
אבל כל מי שנמצא במגע אישי עם
מנחם בגין, אינו יכול להתעלם מהשינוי
המשמעותי שחל באיש. או ליתר דיוק:
מהשינויים הקיצוניים המתחוללים בו מתקופה
לתקופה.
יש ימים ושבועות, שבהם מנחם בגין
מתנהג ונראה כאריה. הוא עירני וחייכני,
מבריק ומתלוצץ. הוא איש שיחה שופע
רעיונות ומשרה על סביבתו אווירה של
סמכות אבהית. אחר־כך יכול לבוא פרק
זמן, המתמשך אף הוא שבועות, בהן מתנהג
בגין בצודה הפוכה. לחלוטין. הוא
מסתגר בתוך עצמו, עוטה על פניו הבעה
של קיפאון ומסוגל שלא להוציא מפיו
במשך שעות אפילו מילה אחת. גם צבע
עורו ומראהו משתנים מעת לעת.
אפשר לנגוע בגודלה של המדינה, אבל אסור
לנגוע בתדמיתו הגגלאנותית של ואש־הממשלה
החולה החדוסה
כל חברי הכנסת, העוקבים אחרי מנחם
בגין במליאת הכנסת, שם הוא מרבה לשבת
שעות ליד שולחן־הממשלה, אינם יבולים
להתעלם מהעובדה שאין זה אותו מנחם
בגין שהכירו. הפרלמנטר התוסס לשעבר,
שלא היה מניח לאף קריאת־תגר המותרסת
נגדו לחלוף ללא קריאת-ביגיים, הפך אדיש
ושתקן. רק לעיתים רחוקות הוא זורק קרי-
את־ביניים חיוורת לחלל האולם.
״בגין נולד
מחדש!״
לשוחח בינם לבין עצמם בנושא זה, שחל
טאבו חמור על הדיון בו בפומבי. הם אף
מתלוצצים, כי ניתן לדעת על מצב בריאותו
של בגין על פי התנהגותו של יו״ר
סיעת חרות, ח״כ חיים קאופמן .״כשקאו־סמן
הולך מאושש וזקוף, כאילו תפס מנהיגות
— זה סימן שמצבו של בגין גרוע.
כשקאופמן הולך חפוי ראש — סימן ש בגין
בריא ונתן לו על הראש.״
הצהרתו של פלד נפלה פשוט בעיתוי
לא נכון, בתקופה בה יכולים כל מקור
פני כחודש, בעת שמנחם בגין
• היה אורח הכבוד במסיבה שנערכה
במישכן הכנסת לרגל פתיחת מיבצע מדל־יות־הזהב
של קורת־גג, יכלו מאות הקרואים
לראות אותו שם, עומד במשך זמן
ממושך, לוחץ ידיים עם אנשים ואינו
מחליף מילה עם אף אחד מהם.
ואולי אין עדות טובה יותר לשינויים
הקיצוניים האלה מאשר עדותו של ה תועמלן
הראשי של בגין, סופרו המדיני
של מעריב יוסף חריף. בשבוע שעבר
הופתע חריף כל כך מעירנותו ופעילותו
של בגין בעיקבות פתרון שלושה משברים
ממשלתיים, עד שבישר לקוראיו בצה לה,
כי ״בגין נולד מחדש — עידני, חייכני
ונמרץ -כמו באותם הימים הטובים.״
היתד. זו עדות גלויה כי עד לכתיבת
דברים אלה היה מצבו של בגין שונה.
ואומנם, בגלל הפירסומים הרבים על מצב
בריאותו של בגין, מוצא לנכון כל מי ש פוגש
בו, לבחון אותו ואת התנהגותו ולהביע
דיעה איך התרשם ממצב בריאותו
ומצב רוחו.
עסקני חרות עצמם אינם נמנעים מ
ביו
של בגין לטעון בתוקף שהוא בריא
ומתפקד כהלכה. זה נכון אולי לשבועיים
שלושה האחרונים. אילו היתד, אותה הצהרה
מושמעת לפני חודש, למשל, ספק
אם היו יכולים להכחישה באותו תוקף. אז
בקושי עמד בגין על הרגליים. עד כמה
שהדבר פאתטי וטראגי אין מה לעשות
נגד חוקי הביולוגיה. כל אדם שעבר הוד
קף־לב ושטף־דם במוח שוב אינו יכול
להיות כשם שהיה קודם, גם אם בריאותו
תקינה.
״גיבורים
נגד חלשים״
ראשי הליכרלים שיפמן, אילץ• ולהט
להתקומם בלי קשר
הסערה שחולל סלד לא נגרמה רק
משום שהפר את הכלל, המקובל מתוך
אינטרסים אנוכיים גם על מנהיגי האופוזיציה
— שבריאותו של אדם שייכת
לתחום צינעת־הפרט, גם אם מדובר בבריאותו
של מנהיג לאומי. לפני חודשיים,
למשל, טען ח״כ המפד״ל דויד גלאס, את
אותם הדברים בדיוק. גם הוא זעק בפומבי׳
כי מרמים את העם ואין מגלים לו את
האמת על מצב בריאותו של בגין, וכי
הוא עצמו נחרד מהתנהגותו ותגובותיו
של ראש־הממשלה בפגישות שהיו לו עמו.
אז גוועו דבריו של גלאס כמעט ללא
הד. מקורביו של ראש״הממשלה, חסידיו
ואנשי מיפלגתו, פשוט התעלמו מהם,
משום שהם ידעו עד כמה הדברים נכונים.
אבל הם לא יכלו עדיין להשתחרר
מהתפיסה האבסורדית שדיון פומבי על
מחלות מנהיגים בזוי וגרוע יותר מדיבור
על ענייני מין, למשל.
כגין עם עזר וייצמן ליד שולחן הממשלה
לרשת בלי הדחה
למראית־עין נדמה היה שהכל מתוכנן
ומתואם.
ישראל פלד הטיל לחלל את עניין בריאותו
של בגין. באותו זמן אירגן מנהיג
מוניציפאלי אחר של הליברלים, ראש
עיריית תל־אביב, שלמה להט, שביתת־אזהרה
של עובדי העיריה שכוונה נגד
הממשלה. ואילו מנהיג הליברלים, שמחה
ארליך, שהפך תקיף יותר בביקורתו על
הממשלה מאשר האופוזיציה של המערך,
איים, כי לא ייבהל לפרק את הקואליציה,
גם אם יביא הדבר להחזרת המערך לשיל־טון.
מישקל
היתר שיוחס לדבריו של פלד,
שאינו ח״כ וגם לא דמות פוליטית בזירה
הממלכתית, נבע מכך שהם נראו כחלק
מהתקוממות החטיבה הליברלית בליכוד
וכביטוי לקשר הנרקם להדיח את מנחם
בגין ולהקים ממשלת ליכוד חדשה בהנהגתו
של עזר וייצמן.
ך* תר,וממות כללית, כביכול, זו של
1 1הליברלים לא היתה כמובן מימושה
של תוכנית סודית למרד. היא היתה בסך
הכל ביטוי לתיסכול הגובר והולך במים-
לגר. זו נוכח הרחקתה הטוטאלית מעמדות-
השפעה וחוסר ההתחשבות בה מצד מנחם
בגין, למרות הכרזותיו הבומבאסטיות על
נאמנות, ידידות וחברות.
ההכרה, כי אי-אפשר להמשיך כך יותר,
חדרה בדרך זו או אחרת כמעט אל כל
נציגי הליברלים. העובדה כי כמה מהם היו
מוכנים לפני שבועיים להפיל את הממש לה
בעניין חוק ההפלות, נובעת אף היא
מתיסכול עמוק זה. רק החשש שבחירות
חדשות לא יחזירו רבים מהם לכנסת, מדביק
אותם עדיין אל אנשי חרות.
על רקע זה גברה ההכרה, כי המוצא
שיאפשר לאכול את העוגה וגם לשמור
אותה שלמה, הוא להמשיך את שילטון
הליכוד אבל בהנהגה אחרת, כזו של עזר
וייצמן, למשל.
בליכוד התלוצצו השבוע, כי בגין בע צם
מעמיד פנים ועושה את עצמו חולה.
״אין זה נאה להיות גיבור נגד חלשים,״
אמרו ,״וכל זמן שחושבים שהוא חולה לא
יעזו להדיחו. זה לא יפה, לא תרבותי ולא
מקובל להתנהג ככה אל חולים.״
האור הירוק ליוזמה כזאת מצד הליברלים
ניתן על-ידי פירוש לא נכון של
מה שהתרחש בתוך חרות לאחרונה. במרכז
חרות נערך עימות גלוי בין שני מחנות,
סביב בחירתו של יו״ר מזכירות חדש.
ההתמודדות היתה בין מחנה השרים
וייצמן ולוי לביו מתנה יצחק שמיר. ידם
של אנשי וייצמן היתר. על העליונה. באופן
מפתיע הם קיבלו תמיכה מצד אנשי מנחם
בגין. מועמדם, יורם ארידור, נבחר.
ניצחון זה התפרש כאילו גם מנחם בגין
סומך ידו על מינוי עזר וייצמן כיורשו,
כאשר יחליט לפרוש מתפקיד ראש־הממ-
שלה. הליברלים החליטו להחיש את התהליך,
ולזרז את פרישתו של בגין.
הגישושים שעשו הליברלים, המישל־חות
ששלחו, והמגעים שניהלו, הבהירו
להם כי בשעה זו אין כל סיכוי להמליך
את וייצמן במקום בגין. גם מחנה וייצמן
מיהר להפגין נאמנות לבגין מתוך ידיעה
שלמרות שסמכותו נפגעה והשפעתו נחלשה.
הרי עצם המיתום המגולם בדמותו
די בו כדי לחסל אותם, אם יוחשדו בנתינת
יד לקשר של הדהד״
במדינה
ע יתו 11ת
שימלח השבח שד חגהילה
עורכת ״דבר ,,תזכה
בזוג נעליים בזכות התערבות
ע 7גורד אידון־מורה ופתחה
ויכוח ציבורי ע 7מלתחתה
עורכת דבר, חנד, זמר, מפורסמת יותר
בזכות עטה השנון מאשר בזכות מלתחתה.
אף על פי כן שימשה מלתחתה של
חנה זמר נושא לפולמוס עיתונאי שהתנהל
ביום השישי שעבר במדורי ד,מיכ-
תבים של היומונים הארץ ודבר.
הארץ פירסם במדור המיכתבים שלו
מיכתב של זמר, שנכתב בתגובה לכתבה
של הכתב לענייני מיפלגות של העיתון,
אמנון ברזילי. ברזילי טען, כי חנה זמר
כבר תופרת לעצמה חליפה של שר בממ שלת
המערך הבאה.
הגיבה על כך עורכת דבר במיכתב ה
״האם
אין סל־קניות זה הולם את סל־הערכים
של הגב׳ זמר?
מאחר שתקוותי היא שבבוא היום תהיה
אילון־מורה עיר ואם בישראל, תצטרך
הגברת זמר למצוא לה מקורות אחרים
למימון הוצאות הנעלתה וביגודה. עד
היום, יש לציין, היא עשתה זאת לגמרי
לא רע. אם תצטרך להמתין רק לתוצאות
התערבויותיה המוזרות — עלולה עורכת
דבר, חלילה, להתהלך בבלויים, ברבות
הימים.״
רצינות בהמית. על מיכתב זה הגיבה
חנה זמר בהערה :״אני משתתפת בצערו
של אורי דן על שאנשי אילון־מורה
החליטו אחרי הכל לנהוג דווקא בהתאם
להתערבויותי, שאינן מוזרות כל כך בעיני
מי שקרא את המשך רשימתי — ואותן,
מטעמים מובנים, בחר אורי דן שלא
לצטט. על מחירי המלתחה לא אגיב, כדי
לא להחליש את הרושם של דברי אורי
המהדורה החדשה של שימלת השבת של
חנה׳לה היתד, עשויה להיות משעשעת,
לולא היו אנשים שלא קיבלו את העניין
בהומור שהמתווכחים ניסו לשוות לו.
הסבירה חנה זמר :״רציתי להגיב על
תפירת החליפה הפוליטית, אבל לא רציתי
לעשות זאת ברצינות בהמית -.סוף סוף
אני לא פוליטיקאית. לכן שמתי את הדגש
על החליפה הפוליטית ואני בטוחה שאנשים
הבינו זאת. זה באשר. למכתב ב-
הארץ.
״אשר למכתבו של אורי דן — נתתי לו
מקום כבוד בגיליון־שבת של דבר ובמים-
גרת, למרות שתקף אותי. זאת משום ש רציתי
לחשוף את השיטה הנפסדת לרמוז
כי מי שאינו רוצה ב״אילון מורה איננו
מעוניין במדינת ישראל.״
דרכי אדם
הבט אחורה בחיוך
ימ#8מ
הפצצה המצרית -הרסה
את ציוריו ש 7המורה
אכל לא את זברונותיו
שעות הערב של כל יום ראשון בשבוע.
היו מוקדשות בבית־ספר הערב לציור
עורכת זמר
לא ב ר צינו ת בהמי ת
ליוצאים לחופשות חורף
במועדון הים התיכון
() 01116 4/1£0 .
מועדון ״חופשות החורף
בישראל״ מארגן
טיסות מוזלות
לאירופה בחודש ינואר.
שלח ללא דיחוי :
תאריך יציאה הנוח לן.
+תאריך חזרה.
אתר חופשה עדיף.
לת.ד 2377 .ת״א עבור :
חופשת חורף מוזלת.
חשבון מעל 2,000ל״י לזוג.
שימו לב!!
שימו לב!!
כ ותב> שיוהופרוזה !
רוצה שפרי עטך יופיע בספר פרטי או בקובץ י
אם כן, מהרו ושלחו את החומר ל:
״סער״
הוצאה לאור,
ת.ד 26243 .תל-אביב.
המתאימים יוזמנו למערכת ! !
הומוריסטי הבא :״אדם כבר אינו יכול
ללכת לחייט במדינה הזאת, מבלי שיבלשו
אחריו. שאם לא כן, כיצד ידע עמיתי
אמנון ברזילי כי אני בין אלה התופרות
חליפה? אכן, אני מודה, תופרים לי חליפה:
פלאנל אפור, חצאית פפיטה.
״עד כאן צדק הכותב. אך מניין לו ה מסקנה,
כי זה לצורך פוליטי, וכי אני
,ממתינה לשעת הכושר וההזדמנות ה ראשונה
לזנק לצמרת המיפלגה״.׳ האם
כל־כך מעטה הערכת עמיתי את המיקצוע
.שלגו? שלי לא! .מכל מקום, לוא טרח
לברר איתי, הייתי ודאי משיבה לו מה
שאני אומרת לחברי: בפחות מראש־מכד
שלה אין אפילו מה לדבר ...אגב, החליפה
תהיה מוכנה בעוד שבועיים.״
לוח־ המחירים נופח דן. ללא כל תיאום,
מכוח המיקרה העיוור בלבד, התפרסם
באותו יום עצמו, גם בדבר, מיכתב
העוסק במלתחתה של חנה זמר. היה זה
מיכתבו של כתב מעריב, אורי דן, ש ביקש
להגיב על רשימה שכתבה בדבר
שבה ציינה, כי כאשר יפנו אנשי אילוף
מורה את ישובם, תוכל לרכוש לעצמה
את זוג הנעליים שחשקה בהן, העולות
כמה אלפי לירות. אז יהיה בידה הכסף,
כתוצאה מהתערבות שהתערבה.
כתב על כך אורי דן :״כן, גב׳ זמר
מוכנה למכור את אילון־מורה בעבור זוג
נעליים. עד לשם ירד מדד המצפון ה לאומי
שלה בוויכוח סביב נושא כה חיוני
בחיי האומה. הבה נראה מה מדינת ישראל
מוכנה לעשות עבור הגדדרודב של
הגב׳ זמר:
> 9פינוי הגולן — זוג ערדליים.
<• פינוי ביקעת הירדן — זוג מגפיים.
! 9פינוי תל-אביב (יפו) — מערכת בגדים
תחתונים.
• 1פינוי עזה — בגד-ים.
! 9פינוי ירושלים — כרטיס טיסה
(,לכיוון אחד) לניו־יורק ותלוש קניות
בבלומינגדייל.
צייר פרי
עלייה ב שחייה
בבודפשט, לציור אקט. לא היו דוגמניות-
עירום קבועות שהיו יושבות לפני התלמידים•
היה זה מתפקידו של המורה למצוא
את המועמדת לתפקיד זה.
זאת לא היתד. בעייה. באקדמיה הגבוהה
לציור של בודפשט ניתן היה למצוא תמיד
תלמידות, שהיו מוכנות לשבת או לעמוד
בעירום מול חבריהן מבית־ספר הערב
לציור.
יום אחד אירעה תקלח. הסטודנטית
לציור שהזמין המורה מהאקדמיה, לא הגיעה•
24 התלמידים ניצבו לפני כני־הציור
שלהם, מכחוליהם בידיהם, מבלי שיהיה
להם מודל לציור .
המורה לא נואש. הוא מיהר לרחוב
האורות האדומים של בודפשט. הבית ברחוב
״אל תשכחני״ ,29 היה ידוע בכל העיר
(המשך בעמוד )50
העולם הזה 2206
והגידה
מאת יג אלל בי ב
ה שד
ודווחי התע שייני ם
״אם אני מייקר חלב לילדים, לא
אשלם שלושה מיליון לחודש לטייס, אל
על׳״ /הבריז בשבוע שעבר בפאתוס שר־האוצר,
ייגאל הורביץ. המראיין כה
התרשם, שלא שם לב כי אותו השר, ה מייקר
את החלב לילדים, אינו מהסס
לתת השנה במתנה לתעשיינים 21.7
מיליארד לירות בהקלות מס־הכנסה.
סכום זה, לכל הדיעות, גדול פי שלושה
מהקצבות הסובסידיות למוצרי״מזון, שהשר
חתך באכזריות.
בהתאם למיסמך שהוכן בימים אלה
במינהל הכנסות״המדינה, תיהנה התע-
שיה מהקלות במס-הכנסה בשנת 1979
בסכום המדהים של 21.7מיליארד לירות,
שייבוא בעיקר מהקילת״מלאי (11
מיליארד לירות. הקילת-מלאי היא ה אפשרות
לקזז את מחצית תוספת שווי״
המלאי, שמקורה באינפלציה, מן ההכנסות
השוטפות) .שני מקורות נוספים להקלות
המס הם ביטול מס־המעסיקים
והמילווה הצמוד לו, וכן מהקלות ב-
חוק-לעידוד-התעשייה.
שטח־הפקו במכס
כמה יבואנים גילו כי בבואם לשחרר
מיטען מן המכס, כדי להעבירו למחסן־
ערובה, הם יכולים להעביר את המיטען
מן המכס בלוד למחסן הערובה במשך
24 שעות.
במשך זמן זה ניתן לעשות במיטען
הכל, כמו להחליף חלקים, לבדוק אם
המיטען משביע רצון ועוד. אחרי שנעשו
השינויים הדרושים, כמו החלפת
מקלטי״טלוויזיה בצבע בשחור-לבן, יכול
הייבוא! להודיע כי אינו רוצה לשחרר
את הסחורה, המוחזרת לשולח.
המאפיה הישראלית
הקלות המס, הניתנות השנה לתע-
שיה, הן בהיקף כזה, עד שלפי מיסמך
שהוגש על-ידי האוצר לוועדת גבאי, ה דנה
במיסוי האינפלציוני, יהיה סך מס-
ההכנסה נטו, שתשלם כלל התעשיה
השנה, פחות מחצי מיליארד לירות!
(על מיסמך זה הגיב נשיא התעשיינים,
אברהם שביט, בכנסו מסיבת-עיתונ-
אים, שבה הראה להם שיש עשרה
מיפעלי״תעשיה, המשלמים יותר ממיליארד
לירות מס־הכנסה, והעיתונאים ה תמימים
שוכנעו ופירסמו כי דבר זה
מפריך את המיסמך. שביט ידע כי אין
קל מהונאת עיתונאים כלכליים, הנוטים
לבלוע כל כזב שתעשיין מוסר להם.
הוא לא אמר להם כי הוא מציג תשלו-
מי־מס של עשרה מיפעלים, בעוד ה־מיסמך
סיכם את סך תשלומי המס של
כלל התעשיה, אשר חלקים נכבדים מ מנה
יראו השנה הפסדים ולא רווחים,
כך שהמיסטך הוא הנטו הנשאר אחרי
ניכוי המס המשולם מסך ההפסדים המוכרים
לצורכי מס !)
אגב, כדאי לשים לב לכך שמישטר
ארליך־הורביץ העביר את מתן ההקלות
לתעשיה מהטבות הניתנות בעת הקמת
התעשיה, על-ידי אשראי מכוון ומענקים,
להקלות במס הניתנות על הפי־רות.
אם קודם לכן היה תמריץ להקמת
תעשיות חדשות, עתה התמריץ הוא להוצאת
הרווחים מן התעשיה החוצה.
המסקנה היא, שכאשר הורביץ מדבר על
הקטנת האשראי, צריך לשאול למי הוא
מקטין אותו. בשבוע הראשון של דצמבר
הזרימה הממשלה למשק שני מיליארד
לירות, ואין כל הבדל בין חודש זה לקודמים
לו. לתעשיינים נותנים 21.7
מיליארד. לחקלאים נתנו השבוע 1.2
מיליארד כדחיית תשלומים, כדי שלא
להרוס את המושבניקים.
אולם לילדי-השכונות אין חלב.
מותה מדוס־אנגילס
שפד
לישראל
במכירת
מקורות מהימנים בקליפורניה מסרו,
כי כמה עשרות ישראלים, שהיו פעילים
בעולם הפשע שם, החלו מוכרים בקדח תנות
את רכושם, כדי לשוב לישראל במהירות.
אין הם נמלטים מאימת סוכני
האף־בי-איי או מישטרת קליפורניה. הם
נמלטים מגורם מסוכן יותר: הפשע ה מאורגן
האמריקאי, שהחליט כי הפושעים
הישראליים מהווים מיטרד שיש
לסלקו.
המאפיה האמריקאית אינה מודאגת
מהתחרות של הישראלים, שרובם חובבים,
והעוסקים בשולי הפשע. אולם ה-
פירסום שגרמו הפשעים האחרונים של
המאפיה הישראלית, ובעיקר רצח־הזוועה
של בני״הזוג ראובן, גרמו למיקוד תשו-
מת״הלב האמריקאית בנעשה בפשיעה
בקליפורניה. התעניינות זו של אמצעי-
התיקשורת מכריחה גם את כוחות החוק
לפעול, ותהליך זה מפריע לפעולה השקטה
של הפשע המאורגן האמריקאי.
כדי לסלק את הישראלים מקליפורניה,
הגיעו לקליפורניה כמה מראשי הפשע
ממיאמי, והחלו בפעולות שתוך זמן
קצר שיכנעו את הישראלים כי מוטב
להם לעזוב את אמריקה ומהר.
עיתוני ירידה חדה במכירות עיתונים מורגשת
בחודש האחרון, ולדברי מפיצים היא
מגיעה לרבע מכלל התפוצה.
ביגלל השפל הונהגו שינויים וצימצו-
מים בכמה עיתונים. הנהלת ״דבר״ הח ליטה
להפוך את ״אומר״ לשבועון, במקום
יומון .״הארץ״ מבקש להפסיק
את עבודתם של שישה עיתונאים לא־קבועים
.״מעריב״ שינה את מערכתו,
מינה את מנ חם תלמי כעורך ״ימים
ולילות״ במקום משה ז״ק, ומסר לעידו
דיסנצ׳יק את עריכת החדשות,
שהיתה בידי שמואל שניצר. הנהלת
״מעריב״ החליטה גם כי שלום רוזנפלד
ימשיך לכהן כעורך במשך שנתיים
נוספות ויוחלף על״ידי הדור החדש, ולא
על-ידי ז״ק ושניצר. החלטות אלה מקורן
בירידה במכירות ״מעריב״ .השינויים
שהונהגו ב״מעריב״ לאחרונה כבר שיפרו
את תדמית העיתון, ונעצרה הירידה
במכירות.
דואר בין־לאומי פרטי
עד כה היו בארץ כמה שירותי־שליחים, ששימשו תחליף לדואר לאותם שרצו
להבטיח מישלוח מהיר של דברי-דואר בישראל. עתה החלה לפעול גם חברה
המתחרה בדואר הבינלאומי.
חברת ״מעיין״ מייצגת את החברה הבינלאומית ״צ׳ויס קורי י ר״ ,והיא מעבירה
כל דבר־דואר מישראל לכל מקום בעולם תוך 48 שעות. החברה עובדת בעיקר למען
עיתונאי-חוץ וגורמי-תיקשורת.
!ואיים״ :״רגעים״
שושחת־הזהב
במקום הראשון בהכשות
ממשלת ארצות־הברית העניקה לישראל
פטור ממכס של 12 המוטל על
כל יבואני תכשיטי־הזהב לארצות-הברית.
המיכסה של ישראל היא 40 מיליון דולר
לשנה, ועתה מנסים פקידי ממשלת-
ישראל להגדיל את המיכסה ל־ 70 מיליון
דולר לשנה.
מרבית התכשיטים המייוצאים הם
שרשרות״זהב, מוצר פשוט הנעשה במכונה
פשוטה, הממוקמת בדרך כלל ב-
עיירת״פיתוח, כדי לקבל מענקים והטבות.
חקירה
שעשתה לאחרונה מחלקת־החקירות
של המכס גילתה, כי חלק
ניכר מייצוא זה הוא פיקטיבי. מסתבר
כי יצרן־שרשרות ישראלי שולח את
תוצרתו דרך איטליה. שם מחליפים את
הסחורה הישראלית באיטלקית, שיש
לה שם טוב יותר, והיא עשוייה טוב
יותר, אך אין לה הפטור ממכס שיש
לישראלית. השרשרות האיטלקיות נשלחות
לאמריקה כאילו הן ישראליות, נהנות
מהנחת המס. השרשרות הישראליות
מותכות לזהב, ונשלחות חזרה למיפעל
בישראל, הופכות שוב לשרשרות ונשלחות
שוב לאיטליה. כך עושה אותה
כמות של זהב את דרכה הלוך ושוב,
כאשר הייצוא האיטלקי תופח. היצרן
הישראלי המדומה מקבל מן האיטלקי
את חלקו בהפרשי־המכס, וכולם שבעים
רצון.
סרטה של מיכל בת-אדם ,״רגעים״
,המוצג באמריקה בשם ״איץ׳
אדאר״ ,הוא בבירור הסרט הפופולארי
ביותר, והכניס יותר מ 18-אלף דולר
האם יש לשלם
מבס על
הסרט מוצג עתה בחמישה בתי־קולנוע,
ובינואר יוקרן בעוד 35 בתי״קולנוע.
״רגעים״ מופץ באמריקה על־ידי חברת
קובי ייגר ודן פומרנץ, שהוציאה
כבר 50 אלף דולר על פירסום, והמוציאה
עתה עוד 200 אלף דולר לקראת
ההקרנה בכל היבשת. מצפים להכנסה
בקופות של מיליון דולר, מזה
300 אלף דולר למפיק משה מיזרחי,
שייצג את המשקיע הנרי או חנ ה מצרפת
707 והיתר לחברה הישרא לית
״בין השורות״ .הסרט מייוצג בלעדית
בכל העולם על-ידי חברת ״ישראם״
של אלכס מ סי ס, שטיפלה בהפקתו,
במימונו ובהפצתו .״ישראם״ קיבלה
עתה את הייצוג הבילעדי של הסרט
״אויבים טבעיים״ ,עם לואיז פלט-
שר, המוצג כמו ״רגעים״ בשדרה השלישית
במנהטן .״ישראם״ קיבלה בילעד-
יות להפצת סרט נוסף, של הבמאית הצרפתית
נלי קפלן. כן מפיצה ״ישר-
אם״ את סרטו החדש של אוטו פר-
מינג׳ו /״הגורם האנושי״ ,לפי ספרו
של גראהם גרין. סרט נוסף של משה
מיזרחי, עם סימון סניורה, בשם
״שלחתי מיכתב לאהובתי״ ,מצולם עתה
בצרפת, ואף הוא מייוצג על־ידי ״יש-
ראם״.
הבנקים בסכנת *
דמי־שירות?
ויכוח עקרוני בין הנהלת-המכס ל-
״סלון מרכזי״ על השאלה אם דמי״
שירות הם חלק ממחיר מקלט״טלוויזיה
מיובא הסתיים לאחרונה בפשרה .״סלון
מרכזי״ עשה הסכם עם ״תדיראן״ ,ה מייבאת
מקלטי־טלוויזיה ״סאבא״ ,שלפיו
רכש 500 מכשירים תמורת 1100
מרק האחד, ועוד 1500 לירות דמי-
שירות וביטוח .״סלון מרכזי״ שילם גם
תוספת של 5הרמה, החלה על יבואן
בייבוא אישי.
הנהלת המכס טענה כי התשלום
תמורת ביטוח הוא חלק ממחיר המכשיר,
וגם עליו חלים מסי-היבוא. תוך
כדי הוויכוח ירד מחיר המכשיר המיובא
ל־ 900 מרק. עתה חתמו המכס ו״סלון
מרכזי״ על פשרה, שלפיה ישלם הסלון
מסים על 200 מכשירים לפי 1250 מרק
(כולל דמי השירות) ,ואילו על יתרת
300 המכשירים ישלם לפי 900 מרק
בלבד.
איו להוזחז את
הבנקים מצאו עצמם חסרי ביטחונות
מספיקים של הלקוחות. הביטחונות שניתנו
בעבר היו טובים לאשראי הקודם.
עתה גדל האשראי בכל שלושה חודשים
ברבע, ביגלל הריבית, ולכך נוספות הכמויות
האדירות של המחאות שלא
נפרעות. הבנק מוצא עצמו עם אשראי
גדל וביטחונות קפואים, שאינם מכסים
את האשראי.
גורם חשוב אחר לגידול האשראי הוא
שעד לפני חודשיים לקחו לקוחות רבים
אשראי במטבע זר, וירידת שער הלירה
מול הדולר מגדילה לאחרונה אף היא
את האשראי במידה ניכרת, בלי גידול
בביטחונות.
״לאומי״ ו״דיסקונט״ ,מודאגים ב-
מייוחד בגלל המצב הקשה של החקלאות.
שני בנקים אלה מממנים את מרבית
הפעילות של החקלאות במדינה,
והם ייפגעו ראשונים עם כל משבר בענף
ניצב טי1מקין
מחצית(פדוזתוש?
תשלומים
על הקרן
גם כדאי
בדרך ה
ידוע
כי לא כדאי לעכב
למס־הכנסה, כיוון שמשלמים
הצמדה וריבית. אולם כדאי
לעכב תשלומים למס־רכוש,
באה.
נניח כי קיבלת הודעה שעליך לשלם
20 אלף לירות מס רכוש. אתה מגיש
השגה, וטוען, כי עליך לשלם רק 1000
לירות, ומשלם אותם. אחרי שלושה חודשים
מודיעים לך כי דחו את השגתך.
אתה מערער לפני ועדת-ערר, ועוברים
עוד כמה חודשים עד שמודיעים לך,
במיקרה הגרוע, כי דחו את הערר, ועליך
לשלם מייד 19 אלף לירות.
אתה משלם את הסכום לפחות חצי
שנה מאוחר יותר, כאשר ערכו הוא
בקושי מחציתו. אפשרות זו קיימת, כיוון
שלא ניתן לחייב, בהצמדה ובריבית תשלומי
מס״רכוש, המתעכבים ביגלל השגות
ועדרים.
מהרו לערער!
מו״יב
בתגובה על הידיעה שפורסמה במדור
זה בשבוע שעבר (״היועץ המישפטי לממשלה
בודק תלונת עורך־דיו נגד מישטרת
תל-אביב, בתיק חקירת בעלי מיגדל-
שלום״) ,מסר ניצב משה טיומקין, מפקד
מישטרת תל-אביב, את הדברים הבאים :
• התיק פ״א 16452/של מרחב הירקון
נמצא בפרקליטות מאז ה״ 3בספטמבר
— 1979 חודש לפני הגשת תלונתו
של עורך־הדין יורם שפטל.
• אין שחר לטענה כי התיק היה אי-
פעם בטיפולי. בתקופה הנדונה הייתי חודש
בחו״ל, וקראתי על כל העניין לראשונה
ב״העולם הזה״.
!• עם כל הכבוד למתלונן, מר אריה
ליפסון, העובדה היא שבינתיים האדם
היחידי בפרשה שנשפט ושהורשע זה הוא
עצמו.
במדינה
(המשך מעמוד )48
כבית־הבושת המעולה ביותר. המורה פנה
אל שוערת הבית בשאלה :״מיהי הבחורה
היפה ביותר המתגוררת אצלך?״ היא
היפנתה אותו אל אחת מנערותיה, ג׳ינ־ג׳ית
יפהפיה.
המורה לציור התדפק על דלת חדרה.
״כמה את לוקחת לשעה?״ שאל את היצאנית
שפתחה בפניו את הדלת. כשנקבה את
שכרה, הודיע לה, כי ישלם לה כפליים,
בתנאי שתבוא עימו לבית־הספר לציור.
״מה אני צריכה לעשות?״ שאלה היצאנית.
״להתפשט
ולעמוד ארבע שעות,״ הסביר
לה המורה.
״או, זה לא!״ אמרה הגברת ,״אני לא
מתפשטת בפני עשרים וארבעה אנשים.״
אחרי מאמצי שיכנוע רבים היא הסכימה
להיות מודל, אבל התפשטה בחצי
גופה העליון בלבד.
עלייה כבגד־ים. ציוריה של אותה נפ־קנית
הונגריה אינם שמורים עוד עם פרי
רוזנפלד בן דד ,67 בוגר האקדמיה לציור
של בודפשט. כי ב־ 1939 הוא עלה לארץ
כשרק בגד־ים בגופו.
הוא עשה זאת בצורה מקורית. לא היה
בידיו אישור עלייה. הוא קפץ מאוניה
יוונית, שעגנה בנמל חיפה, בעת שעשתה
את דרכה לאלכסנדריה. אחרי שלוש וחצי
שעות שחייה הגיע רועד מקור, כשבגד־ים
בילבד לגופו, לחוף בקירבת תל-אביב.
הצייר, המוכר יותר כמאייר וקאריקטו־ריסט,
איבד את אוסף הציורים שלו בפעם
השנייה ב־ , 1948 במילחמת העצמאות.
הפצצה האחרונה שהטילו מטוסים מצריים
מעל שמיה של תל־אביב פגעה בדירתו
של פרי בפינת הרחובות בן־יהודה
וארלוזורוב. כל עבודות הציור שנשמרו
בדירה הושמדו.
אבל את מה שהצליח לאסוף מאז, הוא
עומד להציג בשבוע הבא בתערוכה רטרוספקטיבית,
שתמחיש כי בשלושים ה שנים
האחרונות עסק פרי גם בביטוי אט־נותי,
מילבד הביטוי ההומוריסטי שלו.
מ היה מעוניין ר שמו ווצח מיקצוע ביגואווד
כדי להרוג את איש־העסקיס בממנת־תופת מתוחכמת?
1ג 1־1נחון\0
\[1הס 11 דונור 11
השופטת שאלה :״הוא אמר לד את
שמו של האיש הזה?״
תשובת העד :״לא. הוא אמר לי הרצל.
לא יודע בדיוק, הוא אמר שיכול להיות.
אני הבנתי, אני לא רוצה לומר כאן
בצורה מסקנית שנאמרו המילים בצורה
מפורשת, אבל אני הבנתי שהיתר, מחש בה
שכאילו הרצל רצה להציע את עצמו
כשומר־לילה. היה רוצה לקבל בשביל זה
שאלה :״מתי אדון שולמו הפסיד מ-
מישקלו 15 קילו?״
העד :״זה היה כשהבניין נשרף, בשנת
.1974 זה היה כשהבניין נשרף. היה ביטוח
גדול.״
קטעים אלה מעדותו של איש העסקים
מראים בעליל כי קיימת אפשרות סבירה
שאיימו על שולמן על רקע כלשהו, וכי
ההצתה קשורה באיומים אלה. העובדה כי
היה ביטוח גדול על הבית מזימה אפשרות
כי אובדן מישקלו, והדיכאון שלקה בו,
קשורים בנזק כספי שגרמה לו השריפה.
נראה כי משהו אחר, שהיה קשור בשריפה
זו, הביא לכך שאדם בריא איבד
15 קילו ממישקלו, וכל מי שניסה להוריד
מישקל יודע מה פירוש אובדך מישקל
רזה.
אין להבין את רצח שולמן מבלי לדעת
את עסקיו. שולמן נרצח על־ידי הטמנת
פצצה מתוחכמת ביותר במכונית, שחנתה
לפני ביתו באפקה, כיוון שמותו גרם רווח
גדול לרוצחים — או מפני שמותו היה
הכרחי למניעת הפסד גדול לרוצחים.
תנועות החרב >וד גדות ה־רדן
הכית״רים החליטו לשגות
את סימלם, אבל ראשי
בית״ר הוכו בתלם
אילו היה מנחם בגין מודיע כי הוא כופר
בזכות ההיסטורית של עם ישראל על יהודה
ושומרון, לא היה מזעזע את ותיקי התנועה
הרוויזיוניסטית כל כך, כמו הידיעה
על הכוונה לנתץ את כל הסמלים החיצוניים
של בית״ר.
בשבוע שעבר הקדישו אמצעי־התיקשז־רת
פירסומים רבים להחלטה שהתקבלה,
כביכול, בהנהגת בית״ר, לשנות כמה מערכי
היסוד של התנועה: לבטל את המדים
הצבאיים, להחליף את סמל בית״ר,
הכולל את שתי גדות הירדן, ולהקים בפעם
הראשונה ישוב במתכונת הקיבוץ.
יו״ר ההנהגה הארצית של בית״ר, שלמה
גרביץ, אף הופיע בטלוויזיה והסביר את
המניעים שהביאו להצעות המהפכניות, העשויות
לקרב את בית״ר הימנית לתנו־עות־הנוער
של הציונות הסוציאליסטית.
אולם ההתרגשות סביב המהפכה היתה
ככל הנראה מוקדמת מדי. ותיקי ביתיר
המזועזעים מיהרו לבדוק מה קרה לתנועת
הנוער של ז׳בוטינסקי. העובדות שגילו
היו מדהימות למדי. מסתבר כי גרביץ, ש שמונה
לתפקיד ראש ההנהגה הארצית של
בית״ר רק לפני מיספר חודשים, כינס נערים
בני ,14—15 חילק אותם לוועדות והטיל
עליהם משימות בקשר להצעות לשינוי
תדמית בית״ר.
הנערים, רובם מושפעים מהלכי הרוח
של הנוער בבתי־הספר, הסתייגו מהתלבושת
הצבאית של בית״ר, מגינוני־הטכס
הצבאיים של פעולותיה ומסמליה הריקים
מתוכן. החלטותיהם היו בבחינת־המלצות,
שאינן מחייבות איש.
כאשר הגיעו הדברים לידיעת ההנהגה
העולמית של בית״ר היא מיהרה לדחות
אותם על הסף. כל ההצעות הן בגדר המלצות
אישיות חריגות ובלתי־מקובלות,
טענו ראשי התנועה. את גרביץ האשימו
ברצון לחולל סנסציה בדי לעורר תשומת-
לב .״הוא רוצה להיות מועמד לכנסת הבאה,״
אמרו ,״אולי השומר־הצעיר יכניסו
אותו, לא בית״ר.״
שותפות והתרחבות
ויד שולטן נולד בשנת 1921 בבו-
קווינה ברומניה. ב־ 1946 עלה ארצה
דויד שולטן״
ייצוא ללוס־אנג׳לס
ך י יתה שריפה אחת קטנה, שהיתה
1 1/ /קשורה לגניבת בדים, והשריפה
העיקרית שהיתה שם, זה היה הבניין
הישן, שנגמר לחלוטין, ואין לנו שום
ידיעה.
״אני יכול לומר שכאשר הדבר הזה
קרה, אם אני יכול לספר זאת, איבד שול־מן
תוך שלושה שבועות כ־ 15 קילו ממיש־קלו.
הוא היה בטיפול רפואי, הוא היה
מדוכא ביותר.״ דברים אלה אמר איש־מפתח
בעדות שטרם פורסמה, על פרשת
השריפה ברהיטי מרם. האיש הוא איש־עסקים,
המנהל את עיסקי דויד שולמן.
הוא בן עירו ומקורב אליו ביותר. עדותו
המפורטת מאפשרת להציץ מעט אל הנעשה
מאחרי הפרגוד של רצח שולמן.
בעדות של שולמן בבית־המישפט הוא
הכחיש בכל תוקף כאילו השריפות, שהיו
במיפעלו, היו מכוונות, והתעקש כי הן
פרצו באופן מיקרי. הוא הכחיש בכל תוקף
כאילו ניסה מישהו לאיים עליו. שולמן
אז, ובני-מישפחתו בהודעותיהם השבוע
התעקשו על הכחשה טוטאלית מזו.
תמונה שונה
^ולם מעדותו של אותו איש־עסקים
י * הצטיירה תמונה שונה. כשם שהוא תיאר
את המשבר שעבר על שולמן בעת השריפה
הגדולה, שהשמידה את כל מיפעלו,
כך הוא תיאר את הסחיטה האפשרית:
״שולמו סיפר על איש אחד, שאמר: תראה,
קרו אצלך שריפות, אנחנו יכולים
לשמור, תשלם סכומים ואנחנו נשמור
עליך. נעשה שמירה בלילות, כי אנחנו
גרים בסביבה.״
מחלק־ העיתונים יצחק ונטויה
לידו: עורך־הדין גבי כהן.
איומים
ב־ 1950 נשא לאשד. את רחל, פתח בשותפות
עם יעקוב רוזנברג, עסק לרהיטים,
שנקרא רהיטי קארו. השותפים הקימו ב*
1960 את רהיטי מרס, ברחוב הרצל ,158
על מיגרש שרכשו. ב־ 1964 רכשו מיגרש
סמוך, וצירפו לשותפות את בנק אלת.
בשנת 1969 פורקה השותפות. אלרן יצא,
רוזנברג נשאר בעל קארו, ושולמו בעל
מרס. שולמו החליט להרחיב את הבניין
של מרם הישן.
ב־ 2ז 19 החליט שולמו לבנות מיבנה
גדול על המיגרש בן 6.8הדונמים שרכש
ברחוב הרצל ,160 והתקשר עם חברת
הבנייה פז מגיבעתיים, בעיסקת אחוזים,
שלפיה תבנה את הבית תמורת אחוזים
משטח הבנייה. פז החלה בבנייה, רכשה
חומרים והחלה בעבודות־קרקע. ואז פרצה
מילחמת יום־הכיפורים.
ב־ 5במאי 1974 פרצה שריפה גדולה
בבית מרם ובעיקבותיה נעצר הרצל עוזר
כחשוד ושוחרר. במחצית השניה של 1974
הודיע שולמו לחברת פז כי ברצונו לבטל
את החוזה עימה, ובמאי 1975 נחתם חוזה
עם אחת מחברות הבנייה של בצלאל מיז-
רחי, שתחליף את פז ותיבנה את הבית.
הזדמנות
ך, ע דו ת של שולמן בבית־המישפט, וכן
בהודעות לעיתונות של בני־המישפחה
בימים אלה, נמסר כאילו חברת פז נכנסה
לקשיים, בגלל מילחמת יום־הכיפורים ולא
לש.ב.ג. גדל היקף ההזמנות לרהיטי־בתי-
מלון מחברת מרס למלונות של בצלאל
מיזרחי. שולמו היה היבואן הראשי של
רהיטים מרומניה, וסיפק את הריהוט למרבית
המלונות בארץ, תוך התחרות עם
יבואנים אחרים. רשת גני שולמית של
ממרחי הקימה בשנים אלה שלושה בתי-
מלון גדולים, והזמינה כמויות גדולות של
ציוד בחברה של שולמו.
אינפורמציה מודיעינית
ך* ראיץ ג״ידיעות אחרונות״ ,ביום
השישי שעבר, אמר מפכ״ל המישט־רה,
חיים תבורי, את הדברים הבאים :
שאלה :״השמועות אומרות כי בידי
המישטרה היה מידע מודיעיני כי דויד
שולמו המנוח היה נתון לסחיטה שיטתית
של העולם התחתון. מדוע לא נמסר מידע
זה בבית־המישפט, בעת הדיון בתביעת
בצלאל ממרחי נגד הארץ, מישפט שבמה לכו
העיד שולמו וטען כי איש לא ניסה
מעולם לסחוט ממנו או לאיים עליו י״
תשובה :״לפי מיטב ידיעתי, לא התלונן
דויד שולמן המנוח אף פעם במיש־טרה
כי הוא נתון לסחיטה. ככלל, אין
למישטרה שום אפשרות לספק לבית־ה־מישפט
ראיות רק על סמך אינפורמציה
מודיעינית גרידא, שלא נמצאו לה תימו כין
עובדתיים.״
המפכ״ל אישר כי היה בידי המישטרה
מידע מודיעיני. מידע כזה שימש בסיס
שוטר ליד המכונית המפוצצת
טיסה בבוקר
האלמנה רחל שולטן והכן אלון כהלווייה הכחשות היתד. יכולה לסיים את העבודה, ואז בצלאל
ממרחי, שבא לנחם את שולמן אחרי
השריפה ושמע על הבעיות שיש לו לגבי
הבניין, הציע את סיועו.
בעדות של איש־העסקים מצטיירת תמונה
שונה. העד אמר כי התקיימה בוררות
ביו פז לבין מרס לפני עורך־הדיו יצחק
טוניק. מרס טענה בבוררות כי פז אינה
מסוגלת להמשיך, ועליה להפסיק את החוזה.
פז התנגדה לכך, ואמרה שאם רוצים
.להפסיק את החוזה, יש לשלם לה פיצויים.
בתשובה לשאלות אמר העד, כי הטענה
של אי־היכולת לסיים את העבודה ביגלל
המילחמה הועלתה על־ידי מרס, ולא על-
ידי פז. פז טענה בבוררות שהיא יכולה
להמשיך את העבודה, ושולמו לה פיצויים
*׳״ במאות אלפי לירות.
לפי ההסכם עם חברת הבניה ש.ב.ג,.
היה צריך שולמן לקבל ס/ס 40 מהנכס
הגמור. אולם כעבור זמן מה הסכים להק טין
את חלקו ל 320^-מלבד.
באוגוסט 1979 קנה׳בנק דיסקונט את
הנכס הניבנה בסכום של 236 מיליון לירות.
מזה צריך שולמן לקבל 75 מיליון
לירות. שאר הכסף יגיע לקבלנים.
יתכן כי כתוצאה מההתקשרות בין מרס
לקטע במים מך-ה־ 11 הידוע, שהוגש ל-
בית־המישפט. במיסמך נאמר כי דויד
שולמן היה נתון לסחיטה מתמדת.
מה הוא אותו מידע מודיעיני, שהגיע
בשעתו למישטרה, ואשר עתה החלו לחקור
אותו שוב?
אחרי השריפה במאי ,1974 עת היה
שולמן שבור ומדוכא ואיבד 15 קילו
ממישקלו, ניסה צוות המודיעין המיוחד
של המישטרה לברר את מניעיה. ראש
הצוות, יעקב נחמיאס, שפרש בינתיים
מן המישטרה, ניסה להגיע אל דויד שולמן
ולדובב אותו. התברר כי שולמן הוא
אדם סגור, שסירב למסור כל מידע. לבסוף
אותר אדם הקרוב ביותר לשולמן, ואשר
שולמן נתן בו אמון מלא, ואיש זה פנה
לשולמן בשם יעקב נחמיאס והבטיח לו
כי בכל מה שיגיד לא ייעשה שימוש בלי
אישור מפורש של שולמן.
מסכת
של סחיט ה
ל>ץ ודמן סיפר לנחמיאס, והדברים דשו׳י
מים בדו״ח המצוי ברשותו של נחמי-
אס, כדי שלא להסגיר את הידיד, כי מזה
חודשים מנסה איש מסויים לסחוט אותו,
וכי מופעלים עליו איומים רבים, שאותם
פירט. עתה, אחרי השריפה, הוא ראה כי
אין לו מנוס אלא להיכנע. הוא פנה לראש
העיריה, שלמה להט, כי יעזור לו, וכן
לשר־השיכון אברהם עופר המנוח. התוצאה
היתה הרמת ידיים וכניעה לסוחטים.
יום לפני הרצח אמר שולמן לרואה-
החשבון שלו, ישראל בראון, כי עתה
סוף־סוף יתחיל בחיים חדשים. מישפט זה
נחקר ביסודיות על־ידי המישטרה.
תחילה בדקו אם התכוון להגר מן הארץ.
שולמן הקים לפני חצי שנד, חברה בלוס־אנג׳לם
בשם מרם קליפורניה, בשותפות
עם ישראלי בשם פרד שטרן, שבה הועסק
בנו של שולמן. החברה התפתחה יפה,
אולם בפגישות בין שטרן לשולמן, לפני
כחודשיים, באירופה, לא נרמז כלל מצירו
כי בדעתו לעבור ללוס־אנג׳לס.
שולמן היה בעת מותו במצב כלכלי
איתן, כפי שהעידו חשבונות־הבנק שלו.
היו לו עודפי־כספים בסכום גדול מאד,
דבר המזים את ההנחה כי בדברו על
״חיים חדשים״ התכוון לקבלת 75 מיליון
הלירות ברוטו (בניכוי מס־הכנסה, כ־40
מיליון נטו) עבור מכירת הבניין לבנק
דיסקונט.
איומים על
עד הראייה
** ד כמה מסוכנים הרוצחים ניתן
? ללמוד מן העובדה הבאה: בעיתונות
פורסם לאחר הרצח שמו של מחלק־עיתו־נים,
שראה דמות חשודה לפני פיצוץ
המכונית של שולמן. עוד באותו יום הגיעו
איומים מפורשים למחלק־העיתונים.
בעדותו לאחר מכן לא יכול היה המחלק
לזהות איש.
הכסף הוא המניע העיקרי לרצח שולמן.
כסף שעלולים להפסיד או להרוויח הרוצחים.
חקירת חשבונות הבנק שלו ושל
שותפיו יכולה אולי להביא לתוצאות. כשם
שאמר המקור החשאי של חוקרי פרשת־ווטרגייט
,״גרון עמוק״ ,לצמד העיתונאים:
״לכו בעיקבות הכסף!״
העובדה המרכזית בפרשה היא הייחוד
שבה: ביצוע הרצח על-ידי מכונת־תופת
מתוחכמת, מן הסוג שמעולם לא השתמשו
בו בעולם התחתון בארץ, והמזכירה את
שיטת־הביצוע של שרותי־ביון (למשל :
הריגת דובר הפידאיון בביירות -הסופר
ע׳אסן כנפני) או אנשי הפשע המאורגן
בעולם.
ההנחה היא כי איש־הביצוע הובא במיוחד
מחדל, כמו בספר־המתח יומו של
התן.
בין הנחת מכונת־התופת ובין פיצוצה
עברו כשעתיים, לפי הנחת המישטרה,
ובאותו זמן עזבו את הארץ ארבע טיסות
לאירופה. איש־הביצוע יכול היה להסתלק
בדרך זו.
משום כך חייבים החוקרים לקחת בחש בון
קשר בינלאומי. אחד מכיווני המה־שבח:
מכיוון שהרהיטים של מרס ייוצאו
לכל העולם, וגם לחנותו של שולמן עצמו
בלוס־אנג׳לס, עלולה היתד. כנופייה כל שהי
להשתמש במישלוחים להברחת סמים
לארצות־הברית, בלי ידיעתו.
אם מישלוח כזה אבד בדרך, או אם
הועבר לכנופייה יריבה, עשוי היה הצד
הנפגע להגיב במעשה־נקמה נגד שולמן.
דברים מסוג זה כבר היו בעולם, גם
בארץ.
לאחרונה מתנהלת בקליפורניה מילחמת־רציחות
על רקע של סמים, שבה מעורבים
גם אנשי העולם התחתון הישראלי. אין
זה מן הנמנע כי פרשת-שולמן היא תוצאה
של מילחמה זו.
אם אכן נודע לשולמן משהו על הסתבכות
מסוג זה עם כוחות מסוכנים מאין
כמוהם, ואם התכוון לחלץ את עצמו מכל
קשר עימה, הרי דבריו על התחלה של
״חיים חדשים״ מקבלים משמעות סבירה.
דבר כזה גם יכול להסביר מדוע הובא
מחדל רוצח מאומן, בעל שיטות מתוחכ מות
ביותר, כדי לחסלו. רצח כזה עולה
בהון־תועפות, ורק על רקע של עיסקות-
סמים ניתן להסביר פעולה כזאת.
שולמן לא מצא חיים חדשים. הוא
מצא את ד,מוות.
יגאל לסיב 1
(המשך מעמוד )30
הקשיב בשקט ובדריכות בלתי־רגילים ל-
סיפור־המעשה, ועל פני רוב הח״כים מכל
הסיעות, וביכללם אנשי־הליכוד הסבירים,
ראיתי הבעה של הסכמה למסקנתי: ש-
היתה כאן הצטברות. של מעשי־שטות.
(במהלו נאומי התערב מנחם בגין והזכיר
שגם אני הוקעתי, בוויכוח הקודם,
את דבריו של אל־שכעה. הסברתי כי די ברתי
אז על סמך הגירסה התמציתית של
דיברי אל־שכעה, שקיבלתי מידי מקורביו.
גירסה זו היתד אמנם הרבה יותר
מתונה מידיעהדהשקר שפורסמה בעיתון,
אך היא היתד. גם פחות מתונה מן התמליל
המלא, שפורסם לאחר־מכן בידי צה״ל.
הזכרתי שלא הוקעתי את אשר אמר אל-
שכעה, אלא את אשר לא אמר: שהוא
מסתייג מהריגת נשים וילדים מכל צד).
מישפטית מעולה ביותר, אם רצונו לזכות
בבית־המישפט העליון. מה גם ש ראשי
מערכת־הביטחון אמרו, בשיחות פר טיות׳
ששכעה אכן יגורש אם בית־המיש־פט
לא יבטל את צו־הגירוש.
כמה מראשי הציבור בגדה, וכעיקר ה-
מישפטנים שביניהם, החלו מפצירים ב-
מישפחת אל-שכעה למסור את הנהגת המערכת
המישפטית בידי הצוות של אליאס
חורי ואמנון זיכרוני, שעורר התפעלות
כללית בעת שהשיג את הניצחון המישפטי
המזהיר בפרשת אילון־מורה. כמה מהם —
וביניהם מישפטן בכיר מאד בגדה —
שאלו אותי בשיחות פרטיות לדעתי על
כך, אמרתי בכנות שדעתי כדעתם. הכוונה
לא היתה להדיח את לאנגר, אלא
ליטול מידיה את התפקיד המרכזי.
לא עשיתי כל פירסום לדעתי זו, ולא
רמזתי עליה גם בשבועון זה או בכנסת.
בוק :5
בפגישת־אקראי במיסדרון הכנסת י שוחחתי
עם חברי־הכנסת מאיר וילנר ותו־פיק
טובי, ואמרתי להם, שלדעתי יהיה זה
עוול לשכעה אם לא יזכה להגנה המיש-
פטית הטובה ביותר, ואם ניהול המערכת
המישפטית לא יעבור לידי מישפטן מן
הדרג העליון, שיוכל להשפיע בנימוקיו
על השופטים. הסברתי להם את הסיבות
לכך בפרוטרוט, ואין צורך לחזור עליהן
אינטרמצו סטאמיסט
ך* שעה שהדברים התגלגלו בצד ה״
ישראלי, אירעו דברים רבים גם בצד
הפלסטיני.
כדי להבין את משמעותם, יש להתעלם
מן הפיטפוטים הפרימיטיביים של
דוברים ישראליים שונים על ״אש״ף״,
כאילו היה זה גוף מונוליטי אחיד.
באש״ף יש כיום לפחות שלושה זרמים
עיקריים :
היו שחלקו על טיעוניה וסיגנונה׳של
פליציה לאנגר בישיבה זו, ואלה פנו שוב
אל מישפחת אל־שכעה בהצעה למסור את
הבכורה המישפטית לזיכרוני ולחורי. אשתו
של אל־שכעה השיבה כי אינה יכולה
להחליף את לאנגר, מאחר שזו היתד. הראשונה
שחשה לעזרת בעלה. הגיב על
כך אחד מראשי שכם :״זוהי גישה אצילה,
אך לא נבונה.״
אט־אט גבר בי הרושם שאין זה כלל
ויכוח מישפטי, וכי לא תוצאת המערכה
המישפטית עומדת בראש סולם־העדיפויות
של הקומוניסטים. בעזרת פליציה לאגגר,
הם השתלטו על פרשת אל־שכעה, ועמדו
להפיק ממנה הון פוליטי מרחיק-לכת, ב־נסיונם
להשתלט על אוכלוסיית הגדה
כולה.
ואכן, ההמשך הוכיח זאת.
לפתע, במו על פי פקודה שד מיפ
קדה, החלה נגדי מערכת־הסתה,
שהזכירה את ימי־הזוהר של
הסטאליניזם.
מאחר שלא היה נוח לקומוניסטים להתקיף
במישרין את ראשי־ד,ציבור בגדה,
שהתנגדו להגנתה של לאנגר (ואולי גם
לנסיונות ההשתלטות של הקומוניסטים
בגדה) ,בחרו בי כבכתובת.
התחיל בכך הביטאון הקומוניסטי בגדה,
• מחנה־ השלום המוצהר, שנציגו
הבולט ביותר (אך לא היחידי) הוא
עיצאם סארטאווי:
9הזרם המרכזי, בהנהגת יאסר
עראפאת, השואף למדינה בגדה וברצועה,
אך המהסס עדיין מלהצהיר פומבית על
נכונותו להכיר בתמורה לכך בישראל (אף
שהדברים נאמרים בבירור בשיחות בלתי-
פומביות) ;
• הזרם של חזית־הסירוב, המתנגד
לכל שלום, והנתמך על-ידי מדינות
כמו סוריה, עיראק, לוב ועוד.
בגדה יש זרם רביעי, שאינו מייוצג
בצמרת אש״ף: הקומוניסטים. זוהי ד.מיפ־לגה
המחתרתית היחידה בגדה שהיא
מאורגנת היטב, עוד מימי ירדן, ומשום־
כך יש לה השפעה מעבר לכוחה המיס־פרי.
ראשי-העיריות זקוקים לה בימי
בחירות.
להלכה, הקומוניסטים הם כוח מתון,
מפני שהם דוגלים — כברית־המועצות —
בדו־קיום של מדינת־ישראל ומדינה פלסטינית.
בפועל זהו כוח קיצוני, מפני ש־ברית־המועצות
התקשרה, מטעמים טאקטיים,
עם המדינות הערביות היותר־קיצד
ניות, לשם מילחמה בהסכמי קמפ־דייוויד
ובשלום שאינו נותן לה דריסת־רגל. הקומוניסטים
משרתים, כמובן, את האינטרסים
של מוסקווה, ועל רקע זה יש שי-
תוף־פעולה אמיץ מאד בין הקומוניסטים
בגדה ורק״ח.
על רקע זה התפתחה פרשה מוזרה
מאד — מעין פרשה־כתוך
פרשה, שנגעה לי אישית.
ביום הראשון של הסערה סביב אל-
שכעה, מיהרה אליו עורכת־הדין פליציה
לאנגר, הזהירה אותו מפני סכנה של גירוש
והחתימה אותו על יפוי-כוח. היא
גם השיגה מבית־המישפט את צו־המניעה
הזמני.
זריזות זו היתד. בהחלט ראוייה להוק רה,
ומישפחת אל־שכעה היתד. אסירת־תודה
לה, ובצדק.
אולם ככל שהתכרר כי להכרעת
בית-המישפט העליון עשויייה
להיות השפעה מכרעת על תוצאות
הפרשה, גברה בלב רבים אי־נו
חות מסויימת.
פליציה לאנגר, שהיא פעילה מרכזית
של רק״ח, ושהתפרסמה בעולם כמי שמ פרסמת
האשמות רבות על עינויים בבתי-
הסוהר הישראליים, אינה נחשבת כאחד
המישפטנים המזהירים ביותר של ישראל.
ואילו אל־שכעה, כך הסתבר, זקוק להגנה
קאריקטורה אמריקאית על פרשת שבעה (״וושינגטון פוסט״)*
כל העולם, וגם ארצות־הברית ומצריים
אילו שלטה רק״ח בישראל, בוודאי היי תי
כבר בדרכי למחנדדעבדים בסיביר או
למוסד לחולי־נפש. בישראל יכולים אנח נו,
למרבה המזל, לחייך למראה קאריק-
טורה זו של הסטאליניזם.
אבד אין מנוס מהסקת מסקנה :
מי שסבר כי מאז ימי עלילת*הרופ
אים השתנו הקומוניסטים הישראליים,
טועה. דרוך להם על יכלת,
אפילו בתוס-לב, והנה לפניך המכונה
הבולשביקית הישנה במלוא
הפעולה הדורסנית.
פרק :6היסוד
^ תכן שהיתה לפרשה-בתוך־פרשה
זו תוצאה בלתי־צפוייה — שמנעה את
הצורך להעמיד במיבחן את כישוריה של
הגברת לאנגר.
אם קיווה מישהו בצמרת המימסד כי
בית־המישפט העליון יחלץ אותו מן הצורך
לבטל את צרהגירוש, ויעשה זאת במקומו,
הרי דמותה של פליציה לאנגר ב־ביודהמישפט
עירערה אמונה זו. היה קיים
חשש רב שמא בית־המישפט יסרב להתערב.
משום
כך היה ברור כי האפשרות
הבטוחה האהרונה לרדת מן
העץ הנבוה היא בוועדת־ הערר
הצבאית. לא היה זה נעים —
שהרי החלטה של הוועדה לא יכולה
להתפרש אלא כנסיגה של שיל־טונות־הכיטחון,
ושל הממשלה כולה,
מכל מה שאמרו עד כה.
לשם כך היה דרוש אומץ־לב לא־מעט.
למרבה המזל, יש לעזר וייצמן אומץ־לב
מסוג זה, והפעם זכה, כנראה, בתמיכתו
של מנחם בגין.
במשך כמה ימים קדחתניים, נעשו נם־
יונות למצוא פשרה. עורך־הדין אליאם
הורי, שהוא ערבי ישראלי, הוכנס לתמונה
על־ידי כמה מראשי־העיריות בגדה,
וניהל שיחות עם פרקליט־המדינה גבריאל
בך. התגבש רעיון של פשרה. ראשי-
העיריות הסכימו לה בשיחות פרטיות. אך
כאשר התכנסו כולם יחד, עמדו מול קואליציה
של הקומוניסטים ואנשי חזית-
הסירוב, ואיש לא העז לעמוד על ההצעה.
היא נדחתה פה אחד, וחורי הוצא מן העניין.
מישרד־הביטחון
רמז כי הוא מוכן לפש רה
שעל פיה לא יגורש אל־שכעה, ויחזור
למועצת־העיריה, אך לא לתפקידו כ-
ראש־העירייה. גם הצעה זו לא נתקבלה
על־ידי ראשי־העיריות, שמעמדם הלך והתחזק
מדי יום.
היה ברור כי אין מנוס מהכרעה ברורה:
להחזיר את אל־שכער. לתפקידו, או
להסתכן במשבר ממדרגה ראשונה, שיביא
לעימות ישיר בין ישראל ובין דעת־הקהל
העולמית כולה, וגם עם ממשלות ארצות-
הברית ומצריים, ולמסירת הגדה המערבית
להנהגה מחתרתית של חזית־הסירוב
והקומוניסטים.
כאן. הזכרתי לא רק את שמו של ידידי
אמנון זיכרוני, אלא גם את שמותיהם של
כמה עורכי־דין אחרים, שאינם מזוהים
באופן פוליטי.
הדבר לא הפריע לי להושיט לפליציה
לאנגר את כל הסיוע שיכולתי להושיט.
כך העברתי לה, על פי בקשתה, תצהיר
עבור בית־המישפט הגבוה לצדק, שבו פי רטתי
שיחות שהיו לי עם אל־שכעה בעבר,
שבהן הביע תמיכה בעניין השלום.
אל־טליעה, תחת הכותרת ״ספסרות מוז רה
של ח״כ״! .נאמר בכתבה :״בשבוע
האחרון קיים ח״כ של״י אורי אבנרי מגעים
אינטנסיביים עם ראשי-עיריות ואח רים
(בגדה) ,כדי לשכנע אותם להחליף
את הפרקליטה הנוכחית של אל־שכעה,
פליציה לאנגר, בעורך־דין מחברי מיפ־לגתו.
כל הנסיונות האבנרייס האלה נדחו
...חבל שיש לאורי אבנרי תומכים בגדה
המערבית התומכים בנסיונותיו.״
אולם בכל שעברו הימיכ, והתקרבה
ההכרעה, נוכחתי לדעת
כתמיהה גוברת בי פליציה לאנגר
לוחמת כלביאה פצועה על זכותה
לנהל את המערכה המישפטית.
הטענה עצמה היא, כמובן, שקר גם, על
פי הסיגנון הסטאליניסטי המקובל. לא
פניתי לאיש, אלא הבעתי את דעתי הכנה
באוזני מי שפנו אלי ושאלו אותי. לעניין
זה אין חשיבות לעובדה שאמנון זיכרוני
הוא חבר מיפלגה זו או אחרת. בגדה הפך
גיבור ביגלל כישוריו המישפטיים, שהביאו
את הניצחון ההיסטורי במישפט אילון-
מורה.
אחרי תרועת־החצוצרה של העיתון הקומוניסטי
בגדה, הצטרף כל המחנה הקומוניסטי
להילולא. אל־איתיחאד ׳החיפאי
פתח בהתקפה פרועה עלי. הביטאון העיב־רי
של רק״ח דיבר על ״נסיון מכוער
(שלי) לסכסך ולהסית״ ,כל מיני גופים
פיקטיביים של רק״ח — ביניהם אחד הקרוי
״הליגה לזכויות האדם והאזרח״ —
פירסמו הודעות בגנות ״התנהגותו המק-
קארתיסטית של ח״כ אורי אבנרי״.
בשביל הפלסטינים היה זה ניצחון חד־משמעי.
צירוף מעשי־האיוולת, שהחל עם
שיחתו של האלוף דני מט, נסתיים לא
רק בהתמוטטות הפרשה עצמה, אלא גם
בשינוי מרחיק־לכת בגדה.
קשה היה להתעלם מן העובדה, שמכל
הגורמים המדיניים בישראל, היתד. של״י
התנועה היחידה (מילבד רק״ח) שהתייצבה
לימין אל־שכעה ושנאבקה נגד גירושו.
מעתה יש בגדה הנהגה לאומית מוכרת
ומאוחדת. הנהגה זו התרחקה עתה מן ה זרם
המרכזי של אש״ף, בהנהגת תנועת-
פתח, וזזה במידה ניכרת לעבר חזית-
הסירוב. ברגע זה קשה לדעת אם זוהי
תזוזה זמנית, או שהמנהיגות כולה לכודה
עתה בידי הקואליציה הקיצונית — דבר
העשוי להשפיע גם על יחסי-הכוחות ב־אש״ף
בביירות.
* על הכלוב כתוב ״אוטונומיה לגדה
המערבית״ ,ועל המחצלת :״ברוכים הבאים,
פלסטינים״.
על כגון אלה אמר המדינאי הצרפתי
בוליי דה־לה־מרת, בהגיבו
על אחד ממעשיו של נפוליון :״זה
גרוע מפשע: זה מישנה:״
היא היתד. מוכנה לשתף בה עורכי־דין
אחרים כיועצים פאסיביים, אך לא להניח
להם לנהל את המערכה ולטעון בבית־המישפט.
ומובן ששום עורך־דין חשוב
לא היה מוכן להופיע במישפט, שבו לאנ-
גר היא הטוענת היחידה או העיקרית*.
אי-הנוחות גברה כאשר נערכה בבית-
המישפט העליון הישיבה הראשונה בפר שה
זו, שבה החליטו השופטים שכלל אין
מקום לפנות אליהם, מבלי שהעניין הובא
קודם לכן לפני ועדת־הערר הצבאית. בישיבה
נכחו כל הח״כים של רק״ח.
* כאשר אחד מראשי רק״ח עצמה, הנס
לברכט, הואשם בריגול, החליטה רק״ח
להוציא את ההגנה מידי פליציה לאנגר,
ולמסרה בידי אמנון זיכרוני. האיש זוכה.
מול צירות זה של סכנות, הוחזר
אל־שכעה לתפקידו — מכלי
שנכנע כצורה כלשהי, ומכלי שקיבל
על עצמו התחייבות פומבית
כלשהי. כל ראשי-העיריות האחרות
חזרו אף הם לתפקידיהם.
!ס ח1ו3וי*++
ה מת 1ההג פו ל ה^ /
בהנחות מפלינו ת י^ ,
חור קר י במבצע 11י 111ד עמס מקבל עבור
•לדינם 2מת1ות במחיר עול ממנה אחת
הרוכש א חת ממערכות אלה :״לגו 912״ ״אוניברסל״ למתקדמים. מקבל במתנה מערכת חמי שיית
1-^¥ 610 יז-המשחק שכבש את העולם.
״לגו 232״־ לבנות לגו 182״ * רכבת נוסעים עם מנוע.
״לגו 855 לגו הנדסי״ משאית מנוף לגו 853 לגו הנדסי״ בובות טפוסיות המניעות ידיים
מכונית מירוץ לגו 928״ -ספינת חלל ממערכות ״לגו חלל״ .ורגליים ומשנות הבעותיהן.
הליקופטר ענק של
״פישר פרייס״ -דגם
׳לגו 105׳
מבצע הנחות ״לגו 50״ ו״לגו 1589׳
״רחוב הפלאות״נמשך! (בשל
עיכובים שהיו באספקה מחו״ל).
מערכת בסיסית
חעית^ ימיתזרד
יזג ״׳ יי 7ון
ני תנ ת
שלא חי 7יכל לזוגה
המפיצים:
״סוכנויות קופ מן׳ בע׳׳מ,
חשמונאים 105 תל־אביב.
מי־טל
י׳ייש
נצע*יעיה 0יש ״ ״יגי
אין־ נ ואות ווגמ!יות הצמות ;1בגדים
ובי לעריה! - 1תצוגה של תחתונים
שדו תמחקוה
מ א בנ ש
ש וו1ואתי
חצצה
שלוש חגדאציות
שרית דמיך, מיכל אדר ותמי בן־עמי, כולן דוגמניות
ידועות ומבוקשות ביותר הנימנות על ליגה
א׳ של הדוגמניות. כולן רזות וחטובות. הן לא היססו לחשוף את גופן בתמונה מקורית זו.
התחתון
1 ׳ 1 111*1נ 1 111י״*״111
1ך ך דרור קצת מלאה יותר׳מן ואם נשואה
האחרות,
1 1#111
לילדים. עם בייבי רול ועם שימלה רקומה.
מיכל אדר, דיילת ודוגמנית ותיקה,
עסוקה בשבועות האחרונים בריצות
לבית־המישפט, אחרי שידידה, קברניט אל־על עקיבא פרסמן
צוג ת־־ אופנ ה של חזיות כיום, דו*
* מה לתערוכת מוצגים ארכיאולוגיים,
או כאילו היו עורכים תצוגת חגורות־צניעות
מימי־הביניים. דווקא בתקופה ש רוב
הנשים הצעירות ויתרו על הפריט
הלא־חשוב שנקרא חזיה, החליטה חברת
טריומף אינטרנשיונל להראות מה חדש
אצלם בשטח החזיות, התחתונים, המחכו־חים
והקומבינזונים.
במלון הילטון בתל־אביב, שבו נערכה
תצוגת־האופנה המקורית הזו, צעדו דוג-
מניות־הצמרת של תל-אביב כשאין לגופן
אלא חזיות ומחוכים שהיו בוודאי הולמים
יותר את הסבתות שלהן. אין מראה
משובב יותר מאשר אשה צעירה בבגד
הדוק ללא חזיה ותחתונים. מי אינו אוהב
להתרענן במראה מעין זה ן
אך בעלי החנויות המוכרים לבני־נשים
מילאו את האולם, ובלהיטות רבה עקבו
אחר מיצעד החתיכות החשופות על הבמה,
שהתנועעו לקצב מוסיקת דיסקו. את
מי זה מעניין שהחזיות והתחתונים עשויים
השנה מבד כותנה? כדי להוסיף קצת
פילפל לכל-החזיות והתחתונים בצבע לבן,
הוסיפה החברה המייצרת כמה לבנים בצבע
שחור, שלפני עשרים -שנה נחשבו
סכסיים במיוחד. כיום. המראה המשוחרר
נשפט על הברחת זהב. הי׳א השיגה באחרונה צו המתיר לה לחדש
את טיסותיה כדיילת. בתמונה עם לבנים, כפי שצולמה בעת תצוגת
האופנה- ,ועם מעיל־פרווה מהודר בתמונת פירסומת שדיגמנה.
צביה גדצקי
בת ,22 דוגמנית צעירה העובדת במיקצוע רק חצי שנה.
בתצוגה התגלתה כחטובה ביותר ועתידח בעולם הדוג־מנות
מובטח בוודאי, בתמונה עם תחתוני ביקיני וחזיה, ובלבוש חורפי מלא.
תמי בן־עמי, המצטיינת
ברגליים חטובות וארו־כות
ובגוף דקיק, מתגוררת טס חברה, כוכב הכדורסל אולמי
של האשד! מושך חרבה יותר. גם אם היא
עטופה בסוודר עבד. עדיין קל להבחין בה4
כאשר איננה כבולה בחזיה או במחוך.
חברות המייצרות חזיות מנסות לא לפגר
אחר הקידמה, שהביאה לשיחרור הנשים
מן החזיות, והתחילו לייצר חזיות מבדים
רכים, כשהם מנסים למכור אותן בעזרת
פירסומים כמו ״ללכת עם ולהרגיש בלי״.
מי מתרגש כיום מחזיות מלבד, או
לי, נערות בגימנסיה שזו להן חוויה
מרגשת ללבוש חזיה ראשונה ן בתצוגת־האופנה
הציגו הדוגמניות קודם כל חזיות
ראשונות כאלה. הן צעדו במיכנסי ג׳ינס
ובחזיה. אחר־כך צעדו בתחתונים רגילים
אתי זמן!
פרי. תמי מחלקת את זמנה בין תצוגות־אופנה לצפיה במישחקי
הכדורסל של ידידה־האמריקאי. בתמונה למעלה, תמי בעת תצוגת
האופנה, בתמונה משמאל בלבוש מלא, מפגינה גם כישרון ריקוד.
ולבנים, ולבסוף הראו את תחתוני הבי קיני.
התעוזה לא היתד. רבה בתחתונים.
מי שחיפשה באמת תחתוני מינימום לא
יכלה למצוא אותם בתצוגה זו. נשים מלאות
חזו במחוכים שעוזרים להסתיר את
הבטן ואת הירכיים המלאות. ואם בכל זה
לא היה די, אז גם בגדי־השינה בסגנון
הבייבי־דול נראו בתצוגה זו. בצבעים לא
ניכר מעוף ודמיון רב, שכן רוב הלבנים
היו בלבן ומעטים בשחור.
תצוגות־האופנה כיום הן מתוחכמות ביותר.
יש חברות המשקיעות מחשבה רבה
בתצוגה. הן מבויימות כיום עם מוסיקת-
רקע משובחת, עם תאורה מעניינת ואפי
(משמאל)
שהיא דוגמנית ושחקנית קולנוע,
שהוכיחה כישרון מישחק רב בסירטה
האחרון פרשת וינצ׳ל, שם גילמה את דמותה של צלמת־עיתון,
לו עם במות מסתובבות. דוגמניות שובבות
מעזות אפילו לרקוד תוך כדי תצוגה.
גם בתצוגה זו הושקעה מחשבה. את
מלאכת הבימוי עשתה דליה שפלן, שהיא
מנחה מבוקשת ביותר בתצוגות־אופנה
וגם במאית שלהן. דליה רצתה מאד שהתצוגה
לא תגלוש לוולגריות ואומנם הצ ליחה
לביים אותה בטעם רב. הדוגמניות
לא הגזימו בתנועות מיותרות. דליה הח ליטה
לשתף גם גבר בין מערכה למער כה.
הגבר הוא הפנטומימאי ז׳וליאן שגרן,
שלבש בגד-ים משנות השלושים וחליפה
שחורה, והילך בין הדוגמניות.
אך האטרקציה בכל זאת היתד. לחזות
בתמונה עם תחתוני ביקיני, ולידה הדוגמנית טלי גולדברג בתחתוני
ביקיני ובחזיה. משמאל, אתי מדגמנת לבועז חורף.
את התצוגה הלא שיגרתית ערכה חברת טריומף אינטרנשיונל.
בדוגמניות מבוקשות ביותר שהעזו לצעוד
בחזיות ובתחתונים ולרהאות את כל מה
שהן מצליחות להסתיר בדרך־כלל בביג-
דיהן. אפילו בגדי־ים אינם חושפים את
האשה כמו לבנים. העולס הזה החליט לתת
הזדמנות לקוראיו לשפוט איך הוא מעדיף
את הדוגמניות — בבגדים אופנתיים או
בתחתונים ^וחזיות. בתמונות נראית כל
דוגמנית בתצוגה מהעבר, כשהיא לבושה,
ובתצוגה הזו כשהיא בבגדיה האינטימיים
ביותר.
אחדות מבין הדוגמניות הוותיקות בארץ
לא הסכימו להשתתף בתצוגה זו. הן אינן
חושפות את עצמן. לכן הצטיינה התצוגה
הפעם בדוגמניות־צמרת צעירות, חלקן
ידועות ביותר, אך גם חדשות וטריות ב-
מיקצוע העזו ודיגמנו הפעם. לצד הדוגמניות
הדקיקות צעדו גם כמה מלאות יו תר.
הצלם שנראה בסביבה הטריד במה
צעירות, הן בכל זאת רגישות לחשיפה
פומבית זו. אך התוצאה היתד. מוצלחת
ביותר. אף אחת לא ביישה את הפירמה.
תחיח אדר
קולנוע במאים חרר עם מזליגם?,
״זה הסרט המבוגר הראשון שלי. נמאס
כבר לשחק באבסורד, בסוריאליזם, בנס-
יונות קולנועיים. אנחנו חיים בסוריאליזם
ובאבסורדים גם בלי הקולנוע. צריך לשוב
אל הרגשות הבסיסיים, לדבר על אהבה,
על אושר ועל הגורל.״ את הדברים הללו
אמר הילד הרע של הקולנוע, האיש שכמו
נולד להקים שערוריות, ואת מה שהחמיץ
בחייו, הוא משלים בסרטיו. הכוונה היא,
כמובן, לרומן פולנסקי, המדבר על סירטו
החדש, טס.
כבר קשה לקרוא לו ילד, שכן הבחור
הוא כבר בשנה ה־ 46 לחייו. אך למראה
קומתו הנמוכה (כמעט הציעו לו לגלם את
הגמד בתוף הפח) ,מבטו הקונדסי, שערו
סרט של פולנסקי, מצריד מראש בדעה
קדומה. הרי אי-אפשר לשכוח כי זה האיש
חנושא על כתפיו את זכרונות אימי ה שואה,
אבל גם את זכרונות חיי ההוללות
ופריקת העול, זה האיש שרעייתו נרצחה
באכזריות על־ידי כנופיית מאנסון, ואילו
הוא עצמו הסתלק אחר־כך מארצות־הברית
כדי לא לעמוד לדין על פיתוי קטינה,
שכמסתבר לא היתד, קטנה כל־כך, ולא
נזקקה במיוחד לפיתויים כדי להיכנס למיטה.
מי ששמע את הפרשיות הללו, הולך
לסרט של פולנסקי ומצפה לסצנות קיצוניות,
לדברים חריגים, לאלימות, מין, והפרעות
נפשיות במנות גדושות.
לו, אישית, העניין נמאס במיקצת. אולי
גם הגיל עושה את שלו .״איני מחפש
שערוריות ואיני רודף אסונות. דברים
כאלה קורים מבלי שיבקשו אותם. אלא
שאני, כמסתבר, אישיות ציבורית, וזה
שחקנית נאסטסיה קינסקי, גיבורת הסרט ״טס״
צעירה מאד, יפה מאד, מוכשרת מאד
שחקנית נאסטסייה קינסקי ובמאי רומן פולנסקי
״סרט שנולד מידידות והתלהבות של אמת״
הפרוע ופרשיותיו, המפרנסות את טורי
הרכילות כמעט בקביעות, קשה להשלים
עם העובדה שאכן מדובר במבוגר. הצלפותיו
והתחצפויותיו בפני עיתונאים מזכירות
הרבה יותר גימנזיסט המבקש להרגיז
מאשר איש שקול, מתון ומיושב בדעתו,.כאשר
שאלו אותו פעם, אחרי שעשה
את מקבת מדוע בחר דווקא בנושא הזה,
הוא ענה מבלי להניד עפעף :״משום ש כל
עיבודי שקספיר לקולנוע עד עכשיו
אינם שווים פרוטה.״ כאשר מישהו אחר
שאל אותו מה שינה במחזה, הוא התריס:
״לך תקרא ותיראה בעצמך.״
״אינני מחפש שערוריות״ .צלילו-
תיו של פולנסקי, בכל הסרטים שהוא
עשה, אל החלקים היותר אפלים של החרדה
האנושית, השילוב המדהים של אסתטיקה
מושלמת וראיית־עולם חולנית,
מיזוג התרבות הפולנית, האופי היהודי
והברק הצרפתי (הוא נולד להורים יהודים
פולנים בפאריס, עבר את המילחמה
במקום מיסתור שעה שהוריו נכחדו במח־נודריכוז)
,כל אלה יחד מרכיבים אישיות
מרתקת שרק מעטות כמותה ידע הקולנוע
בתולדותיו הקצרים. סרטיו יכולים
להיות מזהירים וקודרים כמו סכין
בסיס, מטרידים את המנוחה, כמו ללא
מוצא, מיסתוריים ואפלים כמו תינוקה של
רוזמארי, מבריקים וארסיים כמו צ׳יינה
טאון או סרקסטיים כמו סליחה, אתה נושך
את צווארי. אבל הם יכולים להיות גם
חולניים לשמם, בחיוך, כמו מה או בזעם,
כמו הדייר. דבר אחד אפשר.לומר על כולם:
הצופה לעולם אינו יוצא מהם אדיש.
אין ספק שהצופה, כשהוא בא לראות
הופך אותי טרף מותר לצייד, שכל עי״
תונאי רקזאי לכוון עליו את עטו ולכתוב
עליו כאוות נפשו. יש עיתונאים השונאים
אותי ותוקפים אותי, ועלי לומר שיש להם
סיבה לכך. כי אני שונא אותם ובז להם
באותה המידה.״
״שיגידו כי בפו ״.האומנם זה כך,
או שמא אין זה אלא תעלול פירסומת?
פרנצ׳סקה ;
״כל עיבודי
כריסטופר די ושרון טייט ב״אתה נושך את צווארי״
״סרטים מיסתורייס ואפלים, ארסיים או סרקסטיים״
יון פינץ׳ כ״מקכת״ של פולנסקי
עד היום — לא שווים פרוטה״
קל לראות שאם האפשרות השנייה היא
הנכונה, התעלול עובד. עובדה, כותבים
עליו בכל מקום. כמויות הדיו שנשפכו
בעיתונות הצרפתית בפרט, והעולמית
בכלל, מאז החל בצילומי טס, היו מספיקות
להוצאה מורחבת של האנציקלופדיה
העברית. זהו הסרט היקר ביותר שנעשה
עד היום בצרפת (עולה כ־ 11 מיליון דו לר)
,הכנתו נמשכה יותר משנה, ובזמן
הזה הספיקו שבועוני החדשות והרכילות
להפוך את נאסטסיה קינסקי, השחקנית ה ראשית
של פולנסקי, שהיתר, כמעט אלמונית
קודם לכן, לנערה המצולמת ביותר
באירופה, ואת הסרט לנושא הסקרנות
העיקרי של השנה.
״זה סרט לכל הקהל,״ הכריז פולנסקי,
כאשר רואיין לקראת הבכורה .״היום כבר
לא עושים סרטים כאלה, סרטים לקהל
שהלך לראות בזמנו את חלף עם הרוח.
כל מה שאפשר לראות היום זה סרטים
משלושה סוגים: הצגות ראווה לילדים
או למבוגרים מפגרים, מלודרמות דביליות
וסרטים אינטלקטואליים לבתי־הקולנוע ה-
ננסיים של הרובע הלאטיני. טס הוא סרט
שונה, סרט שייגע ללב כל מי שיראה
אותו. שלא יגידו לי כמה הסרט יפה, זה
ה עו ל ם
הזה 2206
לא מעניין ...שיגידו כי בכו בסרט. אני
תמיד מתבייש להזיל דימעד. בקולנוע, אבל
למרבה הצער זה קורה לי לעיתים רחוקות
מדי.״
אם הזכיר פולנסקי את חלף עם הרוח
אין זה מיקרה. דויד או. סלזיניק, המפיק
של אותו הסרט, המהווה עדיין אבן־דרך
בתולדות הקולנוע, טען בשעתו שיש שני
סיפורים בעולם שהוא משתוקק לעשות
יותר מכל, חלף עם הרוח וטס בארבוויל.
את הראשון עשה, והוא אף החל בהכנות
לשני, אבל לא מצא שחקנית מתאימה
לדמות נערה בת ,16 הנופלת קרבן לפיתויו
של בן־אצולה, באנגליה של המאה
הקודמת, ונישאת בסופו של דבר לאדם
המאוהב בה למרות שהיא אינה אוהבת
אותו.
סלזניק הרהר לרגע באפשרות להפקיד
את התפקיד הראשי בידי מי שהיתה אז
רעייתו, ג׳ניפר ג׳ונס, אבל הוא הודה לאחר
מכן, שלמרות היותה בשנות העש רים,
היא כבר היתה מבוגרת מדי לתפקיד.
צעירה וכשלה .״זה סיפור האהבה
היפה ביותר שקראתי בימי חיי,״ טוען
פולנסקי, אשר גילה את סיפרו של תומאם
הארדי, מגדולי הסופרים של אנגליה ב מאה
ה־ ,19 כאשר הוצע התפקיד לאשתו,
שרון טייט. אחרי מותה הטראגי, בוטלה
כל התוכנית, אבל הרעיון לא חירפה מ-
פולנסקי.
כאשר הגיע לאירופה, כפליט, אחרי
שערוריית הקטינה בארצות־הברית, שעה
ששניים מן הסרטים שתיכנן לעשות בוטלו
בגלל הפירסומת העויינת שבה זכה,
הרגיש פולנסקי שהוא זקוק בדחיפות לע בוד,
לאו דווקא לפרנסה, אלא יותר כדי
לשמור על שפיות דעתו. הבמאי קלוד
ברי, שהוא גם מפיק, חזר והעלה באוזניו
את הרעיון של טס.
״ללא שחקנית מתאימה, צעירה מאד,
יפה מאד ובשלה מבחינה ריגשית, אין
טעם לכל הסרט,״ ציין פולנסקי מהתחלה.
אלא שהוא ידע בדיוק במי הוא חפץ. לפ ני
ארבע שנים, כאשר ערך כתבה על
נערות בנות עשרה באירופה, עבור ירחון
האופנה ווג, פגש בבתו של שחקן
הקולנוע הפולני־גרמני קלאוס קינסקי,
׳נאסטסיה. כבר אז היו מאחוריה סרט אימים
אחד, שעשתה בגיל .14 וסרט טל וויזיה.
אחר־כך הזמין אותה הבמאי הגרמני׳
וים ונדרם, להופיע בגירסתו המודרנית
לוילהלם מייסטר של גיתה, אחר-
כך הפקיד בידיה הבמאי האיטלקי, אל-
ברטו לאטואדה, תפקיד של בת ומאהבת
גם יחד, לצד מארצ׳לו מאסטרויאני. אבל
כל אלה היו בחינת תרגילים מוקדמים
בהשוואה למעמסה של תפקיד ראשי בסרט
שלם, גדול ומרהיב, כמו טס, על
כתפיה. כדי ללמוד אנגלית היא בילתה
ששה חודשים בארצות־הברית, ולמדה
אצל לי שטראסברג. אלא שכל זה לא
היה עדיין די לפולנסקי. לפני התחלת הצילומים
הוא שלח אותה לבלות כמה שבו עות
בדורסט, האיזור שבו מתרחש הרומן
של האהדי, כדי ללמוד את מינהגי המ קום,
שהוא עדיין אחד האיזורים הכפריים
הציוריים באנגליה, ובמיוחד כדי ללמוד
את מיבטא המקום.
עזרה מאמריקה. למרות שמדובר
בסרט צרפתי, שצילומיו נערכו בבריטניה
כדאי ׳לראות
שו ב ו שו ב
הנער (בן־יהודה, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— קצת מוזר לכתוב
היום ביקורת על סרט של צ׳ארלי
צ׳אפלין. מה אפשר לכתוב עליו שלא נכתב עדייו, ואיזה
חידוש יהיה בהכרזה נוספת שהוא היה גאון, אחד המעטים
של האמנות במאה שלנו.
אח הנער הוא עשה בשנת , 1921 וזהו סירטו הארון
הראשון — הוא נמשך כשעה. יש הרואים בסרט את אחד
המאפיינים ביותר של צ׳אפלין, הן משום שיש בו שיווי־מישקל
עדין ביותר, שאינו מופר אף פעם, בין הפאתוס
לבין ההומור, והן משום שיש בסרט חלקים ניכרים, המזכירים
את ילדותו בתנאים הקשים והאכזריים של פרברי העוני
בגיו״יורק.
אשה חסרת פרנסה, מפקירה את תינוקה לידי הגורל.
התינוק נחטף, מושלן לאשפתות /ולבסוף מתגלגל לידיו של
קבצן (צ׳אפלין) המחליט לגדל אותו בעצמו, אחרי שאינו
מצליח להיפטר ממנו.
החיים המשותפים בחוסר־כל, הארוחות שבהן הדמיון
תופס חלק גדול יותר מן המזון, הפרנסות המאולתרות —
הילד שובר שמשות וצ׳ארלי הזגג בא להציע את שירותיו
כזגג — והעימות עם שוטרים, יש בהם את כל אותו עושר
של המצאות קומיות שבהן הפן צ׳אפלין את האדם הקטן
לגיבור הגדול ביותר של הקולנוע.
מעמדים אחרים, כמו חלום גן״העדן, הם דוגמה ומופת
לפיוט קולנועי, ואילו מעמד שבו עובדיס־סוציאלים מנסים
להפריד בין צ׳אפלין לבין הילד הקטן כדי להעבירו לבית-
יתומים מסודר, היא אחת המזעזעות וקורעות הלב שצולמו
אי־פעם.
אל הווירטואוזיות המושלמת של צ׳אפלין, מתאים את
עצמו ג׳קי קוגן, אולי הזאטוט המוכשר ביותר שידע הקול-
נוע, ילד שהוא שובב או מיסכן, עליז או אומלל, תמיד
משכנע ואמיתי, לא מפגין את הצגת ההתחנחנות המקובלת
על ילדים בגילו. בקיצור: מומלץ.
:ני ת ־ גו ש ת
ג נו צ פון נק>
וז מלאןג׳ק (פאר, תל־אביב,
ארצות־הברית) — זהו סירטו
הטוב ביותר של פיטר בוגדאנו־ביץ׳
מאז הצגת הקולנוע האחרונה. גם הפעם הוא מרבה
לצטט אווירה ודמויות מסרטים עברו.
גיבור הסרט הוא אמריקאי המתגורר בסינגפור בשם
ג׳ק פלאוארס. הוא מתפרנס קצת כמתווך וקצת כסרסור.
הכל מכירים אותו והוא מכיר את כולם. הוא דמות אהודה,
קצת מפוקפקת, מאותם ברנשים הצועדים עם רגל אחת
בעולם־התחתון, אבל אינם עובדים אף פעם את הגבול עד
הסוף.
חלומו הגדול של ג׳ק הוא להקים בית־בושת אידיאלי,
כזה שהכל יהיו בו מאושרים, ובדרן מופלאה כלשהי, הוא
מצליח להגשים את מבוקשו. אלא שהעולם אינו מוכן לקבל
אידיאלים מתגשמים, והסרט ממשיך והורס לא רק את
המוסד הסגור המופלג, אלא גם את שאיפתו של ג׳ק לעשות
כסף ולהישאר במצפון נקי.
יש בסרט משהו מן האידיאליזם שהיה פעם אמת־המידה
העיקרית של גיבורי הקולנוע האמריקאי, מריק בליין
בקזבלנקה ועד לפיליפ מארלו בשלום לך יקירתי. הגבר
היודע לשמור על עצמו, ומתעקש לשמור על טוהר מידותיו
בתוך חברה שנ&צאת בתהלין של ריקבון והתפוררות. הפעם
בגירסה פחות קשוחה אבל בהחלט לא פחות מעניינת. הגבור
הראשי ושלל הטיפוסים סביבו מרתקים, משום שאפילו
מארצ׳לו מאסטרויאני וסידני רום ב״מח״
הצופה לעולם לא יצא אדיש
העולם הזה 2206
צ׳ א רלי צ׳ א פ לין: בין פ א תו ס ל הו מו ר
בוג ד אנו בי ץ׳ וג אז ארה: בין רי ק בון ל אנו שיו ת
בחולשותיהם ונבזותם, הם שומרים על ממד אנושי.
מה שמשכנע פחות, הוא הסיפור: לעיתים נראה כי כל
מטרתו היא להציג את הדמויות באור הרצוי לבוגדאנוביץ׳,
לעורר את אמון הצופה בזכות עצמו. אבל במיקרה זה,
אפשר לסלוח: אולי הדרן שעובר הסרט בהדרכת בוגדאנו־ביץ׳
אינה משכנעת כל כן, אבל אפשר בהחלט להמליץ על
המראות שלצד הדרן.
ובנורמנדיה, זה יהיה סרט אנגלי ביסודו,
שישמור על רוחו של הארדי ועל שפתו,
באדיקות רבה. לצידה של נאסטאסיה מופיע
פיטר פירת, הצעיר הבלונדי המקור זל
שהיה לסנסציה משני צידי האוקיאנוס,
על הבמה ובקולנוע, באקווס. את הסרט
התחיל לצלם אחד מגדולי הצלמים של
בריטניה, ג׳פרי אנסוורת (צלם אודיסיאה
בחלל וסופרמן) ,שנפטר באמצע העבודה,
ואת העבודה סיים אחד מגדולי הצלמים
של צרפת, גיסלן קלוקה.
על אף הרושם כי מדובר בהפקה על
׳טהרת האירופיות, זהו בכל זאת גם סרט
אמריקאי. כאשר קלוד ברי התחיל לחפש
את המימון הדרוש לשיחזור המדוקדק של
התקופה, הוא לא התקשה למצוא את ה-
׳מיליונים הראשונים, בקופה של חברת
הסרטים הגדולה בצרפת, טמון. אולם מש החלו
הוצאות הסרט להאמיר, נאלץ ברי
להתחיל במחול השדים, שהוא כנראה מנת
חלקו של כל מי שמפיק סרט עבור פו־לנסקי
..ואז הגיעה העזרה מצידו השני
של האוקיאנוס. פרנסים פורד קופולה ו-
ג׳ורג׳ לוקאם, ידידיו של פולנסקי שהם
כיום בין הקולנוענים העשירים בעולם,
הודות לסנדק, אמריקן גראפיטי ומלחמת
הכוכבים, התגייסו למאמץ. הם השקיעו
גספים, וההפקה הסתיימה בכי טוב. לא
פלא *שפולנסקי קובע :״אני יכול לומר
שטס הוא סרט שנולד כתוצאה מידידות
ומהתלהבות של אמת.״
ת ד רי ך
חו גהלר או ת:
תל־אביב -הכריחה מאלקטרז,
צייד הצבאים, נישואיה של מריה
כראץ, שיער.
ירו שלי ם -הסינדרום הסיני, שיער,
דירה לשניים.
חיפה -אוכפים לוהטים, הסינ דרום
הטיני, הכריחה מאלקטרז,
שיער, רציחות קטנות של אשפי
מיטכח גדולים.
תל-אב*ב
נישואיה של מריה כר־און
(מוזיאון, גרמניה) — קורותיה של
גרמניה הפדרלית מסוף מילחמת־העולם
השנייה ועד לתחילת הבום הכלכלי, כפי
שזה משתקף בחייה של אשד, הנישאת
ערב סיום המלחמה. סרט מרתק של ריינר
ורנר פאסבינדר.
שידור ׳
* [ 0ץ סו ק טמפוניפלייטקס מתאימים
עצמם אלייך
צל״ש
• לכתב מחלקת־החדשות לענייני חקלאות,
עוזי בירמן, עבור כתבתו ב־השבוע
יומן אירועים על הרס החקלאות
בישראל. מילבד תיאורים מזעזעים של
עופות מתים, חממות עזובות וחקלאים
הפורשים מהענף והעוברים לעיר, היה
בכתבה זו כתב־אישום חריף ביותר כנגד
שר־ההקלאות, אריק שרץ, מבלי ש
טמפוני
פלייטקס ״נפתחים״
בעדינות כפרח, ומתאימים
עצמם למבנה האנטומי הפנימי
המיוחד לך. טמפוני פלייטקס
מקבלים צורת פרח, ובכך
עוזרים למניעת הכתמת הבגדים
ומונעים יצירת מצבים מביכים.
לבחירתך טמפונים עם
דיאודורנט או ללא דיאודורנט.
החדשות, כדי להשיג, לדבריו, יותר תפוקה
ממערכת זו. יאיר אלוני, מי שהיה
ממונה על דסק־הפנים, קיבל תפקיד חדש
של מנהל כל ההפקות המייוחדות של
מחלקת־החדשות. דסק־הפנים פורק.
הדסק הצבאי הפך לרסק ביטחוני. ראש־הדסק.
הכתב הצבאי עמירם ניר, יהיה
ממונה עתה גם על נושאי מישטרה. הכתב
לענייני מישטרד. בירושלים, דן סממה,
והכתב לענייני מישטרה בתל־אביב, איתן
אורן, הועברו לאחריותו של ניר.
גם הדסק המדיני התרחב. יגאל גורן,
הכתב לענייני התיישבות, יהיה עתה
תחת מרותו של ראש הדסק המדיני,
אלימלך, רם, וכן גם הכתב בעל ה תפקיד
הבלתי־מוגדר, מנשה רז.
הדסק הכלכלי, בראשותו של אלישע
שפיגלמן, קיבל תוספת כוח־אדם. תחת
שפיגלמן יעבדו עתה גם עוזי כירמן,
הכתב לענייני חקלאות, ו חנן עזרן, ה כתב
לענייני י תחבורה.
חבר הסועד 13*31/1
ט מפוני
עם המוליד העדין.
כתב בירמן
יותר מנאומים
אמת | קומו! |שיפוי! | נעמן
בירמן קרא לשר אפילו פעם אחת בשמו.
כתבתו של בירמן הראתה את השואה
שממיט שילטוו־הליכוד על המדינה יותר
מאשר אלף נאומים חוצבי-להבות.
• 1לאהוד יערי, על פירסום הכתבה
על המשא־ומתן החשאי בין ישראל וירדן,
בתיווך אמריקאי, על חלוקתם מחדש
של מימי הירמוך (השבוע יומן אירועים)
.היה זה לא רק סקופ בינלאומי,
אלא גם חומר־הסברה ערוו־היטב על
בעייה שאינה מוכרת אף לציבור הישראלי
הנאור.
מדי שבוע, בתום ישיבת הוועד המנהל
של רשות־השידור, מוסר דובר הרשות,
משה עמירב, דו״ח לעיתונאים על מד,
שאירע בישיבה. אולם בשבוע שעבר לא
מסר עמירב את כל מה שאירע בישיבת
הוועד־המנהל. הוא קיבל הוראה מיושב-
ראש הוועד המנהל, הפרופסור ראובן
ירון, לצנזר את הדיווח שלו.
״ו$כו, לירון היה על מה להתבייש. בישיבה
תקף ירון בצעקות שלושה ם חב־רי
הוועד, דניאל כלו!־ ,ניבים אל מוג
ו צ כי (״הזי״) זינדו, על שהסכימו
צל־׳יג
קמיל שמפו לשיער בלונדיני
קמיל שמפו המיוחד
לבלונדיניות ולבהירי שיער
חינו מוצר נוסף במשפחת
מוצרי הקמיל של מעבדות
ד׳יר פישר
קמיל שמפו טבעי מכיל
אזולן המופק מפרחי הקמומילה הוא מעמיק את גוון השיער
ושומר על צבעו הטבעי
מוסיף לו ברק ורכות.
זה טבעי.
• 1לעורך־הרדיו אפריים להב ,׳ ה אחראי
לסקירת השבועונים מן העולם
בשבת (מובן שקול ישראל אינו משדר
סקירת השבועונים הישראליים, כי הדבר
היה מכריח אותו, חלילה, לפרסם את
דברי העולם הזה ).להב כופה דרך־קבע
את השקפותיו האישיות הבאנאליות, שהן
ברמה של מאמר ראשי בעיתון־ערב, על
החומר שהוא עורך, שופך קיתונות של
בוז על מי שאינו מקבל את הגירסה ה אורתודוכסית
של ממשלת-ישראל, נותן
זכות־קדימה גם לביטאונים מגוחכים, ה תומכים
בעמדה הממשלתית. מדי פעם
נמצאת לו קריינית הקוראת את החומר
שלו, כשהיא מוסיפה בקולה, רווי הבוז
או ההתלהבות, פרשנות אינפנטילית נוספת
לדברים, ברוח העורך.
מאחרי המסך
שינויים במחלקת־הדודשזת
מנהל מחלקת־החדשות חיים יכין הח ליט
על אירגון־מחדש מלא במחלקת־
מנהל הפקות אלוני
מינוי ואירגון־מחדש
להצעת אגודח־העיתונאים בירושלים שאל
הוועד־המנהל יצטרפו שני נציגי־ציבור,
בעת שהוא ישב בוועדת־מיכרזים לבחירת
מנהל הטלוויזיה.
זינדר כבש ראשו באדמה, ולא הגיב
על התנפלות ירון עליו. בלוד ואלמוג
החליטו בי אין זה תפקידם לספוג על בונות
מירון, ועזבו את הישיבה.
סגנו של ירון, אריאל ויינשטיין,
מיהר אחריהם וביקש מהם לחזור, כשהוא
מבטיח כי ירון ירסן עצמו בהמשך הישיבה.
השניים חזרו לישיבה ואז נפל עליהם .
הפגז. ירון הודיע, כי הוא יפנה אל שר־החינוך,
זבולון המר, הממונה על ביצוע
חוק־רשות־השידור, וידרוש ממנו לשנות
את החוק כך שאי־אפשר יהיה לצרף אנ-
שי-חוץ לוועדת-המיכרזים.
איש אינו יודע אם אכן ביקש ירון מהמר
לשנות את החוק, אולם ידוע, כי הם
ניפגשו למחרת היום, על פי יוזמתו של
ירון•
שעה אחת מ*וחר 1ותר
לפני כשלושה חודשים פוטר מנחה
התוכנית שמה אחת קודם, יגאל עילם.
לטענת מנכ״ל רשות״השידור, יוסף
(״טופי״) לפיד, פוטר עילם משום שלא
קמיל שמפו טבעי״ .יש לו טבע לפנק
מוצר של דרי פי שר
מנהל תוכניות פתאל
לא להראות למנהל
היה עובד קבוע של הרשות, וכדי לפנות
מקום לעובד הקבוע, אלי ניסן, שחזר
לארץ אחרי שהיה כתב הרשות בוושינגטון.
ה עו ל ם
הזה 2206
התיקשורת, יצזען מודעי, ודרש ממנו
שמישרד־התיקשורת יפסיק תחרות זו
בטלוויזיה הכללית. מודעי טען, כי לא
ידע שתחנה כזו מופעלת בנתניה׳ והבטיח
ללפיד לחסל את התופעה.
בינתיים החליטו אנשי כל־בו־טק להתלבש
על הטלוויזיה הפיראטית בנתניה.
צוות של כל־בו־סק שהה יותר משבוע בנתניה,
וצפה בשידורים, אך לא הצליח
לגלות את המשדר, שגודלו כגודל מקלט-
טלוויזיה פשוט.
בינתיים לא הצליח ניסן להעלות אפילו
תוכנית אחת של שעה אחת קודם, יורשתה
של השעה השלישית. כשנשאל על כך
לפיד השבוע, השיב :״ניסן עובד במרץ
רב על התוכנית הראשונה שלו.״
נוהל דולת״ם
כאשר נפטר בשבוע שעבר עסקו־המפד״ל
בנימין שחור, סירב מנהל
מחלקת־החדשות, חיים יבין, לשדר את
הידיעה על מותו. רק אחרי מאמצי־שיב־נוע
רבים שודרה הידיעה.
בעיקבות תקרית זו החליט הוועד־המנ־הל
להקים ועדה מייוחדת לקביעת נוהלים
לשידור הודעות על אח״מים שנפטרו.
חדשות לחרשים
החל באחד במארס הקרוב תשודר מדי
יום ביומו מהדורת חדשות לחרשים־איל־מים,
בפתיחת השידורים בעברית, בשעה
8.00 בערב.
המהדורה תימשך שלוש דקות, וכות־רותיה
יהיו של. מהדורת חבט, שתשודר
שעה אחת מאוחר יותר.
הריב מונע שידנר׳ם
הריב בטלוויזיה הערבית, בין מנהל ה־
תסיסה גנלשבת ברדיו
עורך תוכנית ניסן
עבודה קשה וממושכת
טלוויזיה יוסן 5כראל לבין מנהל מחלקת־התוכניות
שלה, סליס פתאל, הביא ה שבוע
לביטול כמה שידורים שבהם הוש קע
כסף רב.
פתאל מניו כבר במשד יותר מארבעשנים סידרה בת יותר מ־ 20 תוכניות על
אישים בישראל, בשם דיוקן. הוא הועיד
את התוכנית הראשונה לשידור השבוע,
אולם סירב להראות אותה למנהלו, ואף
סירב לאמר לו מי האישים עליהם נעשו
דיוקנאות.
בראל סירב לאשר את השידור מבלי
לראות אותו מראש, והתוכנית לא שודרה.
לדברי בראל, לא יתכן שמנהל־הטל־וויזיה
לא יוכל לצפות קודם לכן בחומר
המשודר בטלוויזיה שלו, וגם לא יידע
מי נושא השידור. בראל גם טוען, כי מאחר
והחלו לצלם את הסידרד, לפני ארבע
שנים, יתכן וחלו שינויים אצל האישים
המופיעים בה, ויש לעדכנם.
תוכנית אחרת שלא אושרה לשידור היא
התוכנית לילדים, סיפורי חליל. אורית
הוז הכינה עבור פתאל סידרה בת 21
פרקים, הנסובה סביב בעל חנות אשר
ילדים באים לחנותו והוא מספר להם אגדות.
בראל ביקש לראות את התוכניות
לפני שהן משודרות, אך פתאל סירב, ובר־אל
עיכב את השידור.
לגבי מערכת־היחסים ביניהם הציע
בראל לפתאל, כי יבחר בורר מחוץ ל־רשות־השידור,
אשר יקבע מי האשם ב־מערכודיחסים
זו. מי שהבורר יקבע, כי
הוא האשם, יצטרך לעזוב את הטלוויזיה.
פתאל הסכים, אולם לאחר מכן התחרט,
והמצב נשאר כמו שהיה, כאשר הסובלים
הם צופי הטלוויזיה.
טלחיזיה ברט-ת סתניה
אחרי מאבקים מישפטיים, שבהם החליטו
בתי־המישפט שלא לאפשר ליזמים
פרטיים בנתניה לשדר שידורי טלוויזיה
פרטית קווית, התברר למנב״ל רשות השידור,
יוסף (״טומי״) לפיד, כי בנתניה
מחוברים למעלה מ־ 20 אלף בתי-אב לתחנה
פרטית, המשדרת מדי יום ביומו,
במשך ארבע שעות, סרטים ותוכניות קנויות.
לפיד
פנה בתחילת השבוע אל שר־
רכז הכתבים בחטיבת־החדשות ברדיו,
חנן נוו ה, התפטר מתפקידו וחזר לדד
יוח עורך מהדורות חדשות. נווה התפטר
אחרי שהתברר לו סופית שאין מנהל-
הרדיו, גירעון לכ־ארי, מוכן לתת לו
להיות מנהל חטיבת־החדשות, תחת עמום
גורן, שהתפטר בעיקבות פרשת ״מיסמך
פאפו״ .במקומו של נווה מונה איתן
אלמוג.
לב־ארי מפעיל עתה לחצים כבדים על
כתב הטלוויזיה יורם רונן לחזור לרדיו
ולקבל עליו את תפקיד מנהל חטיבת־החדשות.
בינתיים לא הסכים לכך רונן,
הטוען׳ שלמרות שאין הוא מאושר בטלוויזיה,
אין הוא מוכן להיכנס לתפקיד
שמציע לו לב־ארי, משום שזה ״להכניס
ראש בריא למיטה חולה..״
מועמד אחר, שצץ, הוא כתב הרדיו
והטלוויזיה לשעבר בגרמניה, מיכאל
ק הפין. קרפין רוצה בתפקיד, והתחיל
להקים לעצמו לובי של אישים בכירים
ברדיו, במפד״ל ובכנסת. אחד מנימוקיו
של קרפין, לכך שהוא ראוי לקבל את
התפקיד: הוא ״מסורתי״.
רהיטי ״מרדד -מחמאה לתרבות הדיור
חדרי -שינה.,
מערכות-י שיבה,
חד רי-ילדי ם
ופינו ת -או כל
מ תו צ ר תנו וגם
מ ס קנ דינ בי ה, אי ט לי ה
בלגיה, הולנד,
אנג לי ה
פתוח בכל יו ם עד 8בערב
וב מו צ אי שבת עד 10 בערב
רמ ת גן, ר ח׳ז׳ בו טינ ס קי 22
אל תוותרו על ביקור ב״מרדד
העולםהזה 2206
יום רביעי
12. 12
• על אדונים ומשרתים
8.00 הרומנים של
המחזור השני של מישפחת
בלאמי. הייזל מכירה טייס
צעיר במסיבת־התה שהיא עורכת
לקצינים הפצועים, וה שניים
מרגישים את ה״תיק״
המפורסם. הוא מזמין אותה
לצאת איתו לשיט והיא נענית
ברצון וגם נהנת מאד.
כאשר הטייס מגלה כי מוצאה
של הייזל אינו ממישפחה אצילה,
והיא בת למישפחה ממעמד
מקביל לשלו, הוא הופך
חופשי יותר ביחסיו איתה. בפעם
השניה שהם יוצאים חוזרת
הייזל הביתה רק בשש
בבוקר. למטה, במדור המשרתים,
מגנה הדסון את התנהגותה
של הייזל אך רוז נחלצת
להגנתה. בינתיים לא טומן
ג׳ימס את ידו בצלחת. הוא
נפגש בצרפת עם ג׳ורג׳ינה,
המשרתת שם בבית־חולים־
שדה, והיא מגלה לו את אהבתה.
מישחקים
אסורים
(נ .) 10.0.סרט שאסור להחמיץ,
אפילו אם כבר ראיתם
אותו לפני 15 שנה. עולם של
ילדים בתוך המילחמה. הוריה
של פולט בת החמש, השחק־נית־ילדה
בריג׳יט פוסי, נהרגו.
היא מוצאת מיקלם בכפר
קטן, הרחק משדה הקרב, שם
היא פוגשת את מישל בן ה עשר,
הילד־שחקן ג׳ורג׳ פוג׳ו־לי.
למרות שהמילחמה עצמה
לא הגיעה לכפר, היא מצוייר.
עמוק עמוק בנפשם של הילדים.
בדמיונות הילדות שלהם
הם משחקים מישחקי־מוות,
כפי שעושים המבוגרים. בהתרגשות,
אימה וכבוד הם קוברים
ציפורים וחיות מתות,
גונבים צלבים מבית־הקברות
של הכפר כדי לקשט את הקברים
הפרטיים שלהם.
יום חמישי
יפאנית אף ריאיינו כמה מהם.
בועות
לא תאמינו מה קורה במרתף
שבו נעלמו כל בני המישפחה.
בין יוניס לדאץ׳ ,זה שהיה עם
צ׳סטר בכלא, מתפתח רומן.
ג׳ודי בא להתייעץ עם אמא
שלו, את מי להעדיף, את קרול
הנמצאת בהריון ממנו או את
דניס בו מאוהב ג׳ודי. קורץ
מתחתנת עם הכומר לשעבר,
טים, אך אל חתונתה מגיעה
אורחת בלתי־צפויה.
יום שיש
730 שנה היפאניים השלוחות
מיקדש האייהייג׳י בן
הוא אחד המיקדשים
של כת הסוטו, אחד
של כת הזן. המיקדש
• כצאת השכת (.)8.00
לאחר הדלקת נר שני של חנוכה,
בקיבוץ אור הנר, מגישה
הבמאית רחל בסון תוכנית
שלמה על משמעות הנר במסורת
ישראל. משתתפים בתוכנית
אופירה גלוסקא, דני
גולן, להקת האחים והאחיות.
יעקב גויטע, יצחק גנוז והרבנית
שולמית ירוסלבסקי.
• למנצח שיר מיזמור
עשור לפסטיבל־ה־
סידרה אוסטרלית חדשה ומצו־יינת
על אסירים איריים שהוגלו
לאוסטרליה על־ידי המדכאים
הבריטים. כאשר השתחררו
בנו את ביתם ביבשת ה רחוקה.
את גסידרה כתבה
ברונווין בינס, אוסטרלית שהתגוררה
בקירבת קאסל היל,
שם שכנו בעבר מחנות האסירים.
היא שמעה אגדות וספורים
על אותה תקופה והחליטה
לחקור אותה ולכתוב
עליה תסריט לטלוויזיה. במרכז
העלילה עומדת מרי מאל-
קרוסלה לחנוכה
יום שלי שי
5.00 חגיגה לילדים עם
לביבות, סביבונים וקסמים, ועם
חוה אלברשטיין, שלמה
וישינסקי, חנן גולדבלט ואב־רמלה
מור. המוסיקה של מתי
כספי.
כשנות האלפיים
0.02 איך רואה קו־פרר
דוקציה מצרית־סורית את ה עולם
בעוד 20 שנה? מדען
צעיר מנסה ליצור חומר שיגמד
את האנשים כדי שלא יזדקקו
להרבה מזון בעולם מורעב.
הוא מצליח לגמד את אחיו,
ההופך, בגלל ממדיו, לרובין־
הוד־זוטא ומנצל את המהפך
שחל בחייו כדי לעבור על ה חוק
ולעזור לעניים. אולם ה חומר
הפלאי נשפך גם על המדען
ועל אהובתו, ועתה יש
שלושה גמדים. השחקנים הם
חסאן יוסף, זוהיר רמזי וזיאד
מולוי.
• כאה שכת (.)8.05
הערב מארח הרב שמואל אבי־דור
הכהן את יפה ירקוני.
• שאיפה כלי מיצרים
10.20 מישרד־המישפטים
משלים את החקירה בפריצה
לווטרגייט ובתיקיהם של עוזרי
הבית־הלבן האנט וגורדון ליידי.
ג׳ון דין ומורין נישאים
סוף־סוף, וושיגנטון פוסט יוצא
בסקופ נוסף, על הקשר שבין
הנשיא ריצ׳ארד ניכסון לבין
התאונה שבמהלכה נהרגה אשתו
של האנט.
שבת
15 . 12
• חידושים והמצאות
רצח האחות ג׳ורג׳ :רייד ויורק
יום שני, שעה 9.55
זמד־והפיזמון הישראלי, בסיג־נון
עדות המיזרח, משודר ישירות
מבנייני האומה בירושלים.
המישדר יתפוס את הערב כולו,
מילבד הפסקה של 30 דקות
בשעה .10.05 אז יוקרן מבט
ספורט.
יום ראשון
16 . 12
סרטים
מצויירים
9.30 הטלוויזיה משדרת
בחופש חנוכה גם בבוקר. מדי
יום ביומו ישודרו בשעה 9.30
סרטים מצויירים במשך 20
דקות, כשבמרכז ניצב מיודענו
פופאי.
• קרקס רוסי (.)10.45
במשך שנים רבות נחשב ה־קירקס
הרוסי לטוב בעולם.
לילדים ולאלה שאינם עובדים
הזדמנות לחזות בתוכנית המוקדשת
מוקדש הערב ללהיטים עבריים.
החכובות מרחוס
ההפתעות 8.35 מארחות
פרחי כהונה כמיקדש דת הזן
יוס חמישי, שעה 9.35
6.30 שוב, שידור־חוזר ישן
של חידוש. התוכנית מתארת
רעיונות כיצד לחסוך אנרגיה
ודלק בחיי היומיום. קבוצת
תלמידים בריטית מציגה כמה
רעיונות כיצד לחסוך דלק בנסיעה
בעיר. מהנדסים מביר-
מינגהם מסבירים כיצד ניתן
להפוך את המקרר לתנור, ומ
פינוקיו
סרט קולנוע באורך מלא בהש תתפות
דני קיי.
• עוד רהיט (.)8.05
שוכן בשטח הררי, על חוף
הים ביפאן. לראשונה מאז
הוקמה הטלוויזיה הורשה צוות
של הטלוויזיה היפאנית לצלם
בפרטי פרטים אח חיי היומיום
של 150 פרחי-כהונה, ש־90
אחוז מהם הם אקדמאים. הסרט
מתאר את אורח חייהם של אנשי
הכת ואנשי הטלוויזיה ה*
• נגד הרוח (.)10.55
14 . 12
13 . 12
מיקדש דת הזן
תכנן המטוסים ג׳ון ספילמן
מגלה כיצד אפשר להתקין את
כנפי המטוס כך שהוא יחסוך
דלק רב.
הערב את לסלי אגמס, כוכבת
שורשים ובשירות הבית הלבן.
סוזנה יורק, על מר גורלה,
משתכרת, מפחידה שתי נזירות.
מנהל רשות־השידור, מרסי
קרופט, השחקן קורל בראון,
מגיע לדירתה כדי להרגיע אותה
ולבקש את התנצלותה. ג׳ון
פורשת ממסיבה לכבודה, אחרי
שלא הצליחה לשכנע את המ פיקים
שלא להרוג אותה ב־סידרה.
היא חוזרת לביתה ומוצאת
במיטתה את חברתה יחד
עם מנהל־הרשת. היא חוזרת
לאולפן והורסת אותו.
ווין, בתו של איכר אירי התומך
במאבק מתון נגד השילטון
הבריטי. אולם מאהבה של מרי
הוא מקיצוני המחתרת, וכאשר
מחרימים את הפרה של
אביה, מחליטים השניים לשחרר
את הפרה מידי השילטונות.
הם נתפסים, המאהב נורה ונהרג
ומרי נשלחת לאוסטרליה.
בתפקיד מרי מופיעה מרי לאר־קין,
שחקנית אירית שקיבלה
את התפקיד בעיקר בגלל מיב-
טאה. היא הופיעה בעבר בסיפורי
ווסקס, על פי סיפוריו
הקרים של תומס הרדי ,׳ וב־סידרה
רומנס. את תפקיד ג׳ו־נתן
גארט, ידידה של מרי באוסטרליה,
מגלם השחקן האוסטרלי
שהגיע ליבשת מאנגליה
בהיותו ילד, ג׳ון אינג־ליש.
יום
שני
נגד הרוח: לרקין
מדור הבישול ילמד כיצד להכין
ספגטי איטלקי אמיתי. כאשר
מגדלי הפרחים משמידים
את תוצרתם, בעזרתו של אריק
שרון, מציגה התוכנית סרט על
תערוכת הפרחים הבינלאומית
שנערכה בחולון. בפינת הבריאות
יסביר הד״ר כנזאל עדנאן
כיצד לטפל בפיטריות בין אצ בעות
הרגליים. את התוכנית
תחתומנה שתי תצוגות־אופנה.
האחת רגילה, ובה תוצג קטיפה
סרוגה, ואילו השנייה מוקדשת
לבגדי־רכיבה והיא נערכה
וצולמה בחוות סוסים.
• חטף פתח (.)9.35
הבלשן והסטיריקאי אבשלום
קור יספר למאיר שלו על שי
יחל
ינאית כן־צכי
יום שני, שעה 10.25
17 . 12
• מוכי ריק (.)10.15
סרט אנימציה לילדים, על פי
הספר המפורסם שהוסרט לקולנוע.
כוככ קטן (.)9.35
סרט אנימציה של אחד מעורב־סרטי
האנימציה של האירוויז־יון,
דויד (״דודו״) גבע. סיפור
על אמן המצייר את יצירת חייו
הנקראת ״המוזה״ .יום אחד
יורד כוכב משמיים ומפגיש את
האמן עם גיבורת יצירתו, שאותה
חיפש זמן רב ושביל־עדיה
אין הוא יכול לסיים את
היצירה. הפגישה מולידה אכזבה
והאמן מסיק כי הציור
עדיף על החיים. בסרט מופיעים
כמה מעובדי הטלוויזיה כשחקנים,
ביניהם דיק קודור וחיה
בנג׳מין.
• רצח האחות ג׳ורג׳
יום ראשון שעה 10.55
למישפחח (.)7.00
95(5ג׳ון באקרידג׳ ,השחקנית
בדיל רייד, מגלמת דמות
של שחקנית המגלמת את האחות
ג׳ורג׳ בסידרת טלוויזיה
אנגלית. כשהבמאי מחליט לה רוג
את דמותה בסידרה, היא
מקוננת באוזני שותפתה לדי רה,
אלים מקנוט, השחקנית
בושי הלשון בתקופות בית
ראשון ובית שני.
• ימי כסלו (.)9.45
זה היה צפוי, שיוסף (״טומי״)
לפיד יתן תוכנית קבועה בטל וויזיה
לחסידת ארץ־ישראל-
השלמה נעמי שמר. אחת לחודש
ישמעו הצופים את נעמי
שמר מדברת, שרה, מנגנת ומלחינה.
בתוכנית הראשונה
של שמר יופיעו אסתר שמיר,
אפי בן־ישראל, עוזי תיטמן,
אריק סיני, להקת־הזמר של
בית־אלפא בהדרכת רפי פסח־זון
ואורה זיטנר, בליווי פסנתר
ש $סאשה ארגוב. שמר גם
הלחינה נעימה חדשה לשירו
של שאול טשרניחובסקי אומרים
ישנה ארץ.
• רחל ינאית כן־צכי
10.25 אשת נשיא המדינה
השני, שנפטרה לפני חודש, אף
היא חסידת ארץ־ישראל־השל-
מה. נעמי קפלנסקי מביאה
ראיון עימה, שנערך במיסגרת
הסידרה על הציונות. בן־צבי
מספרת על עלייתה לארץ, על
קונגרס אוגנדה ועל חברותה
באירגון השומר.
גם אם את
משתמשת בטמפון אחר
נסי את או־בה
נסי פעם אחת ותגיעי למסקנה שטמפון
או־בה הוא הטוב ביותר. עם טמפון או־ בה
תרגישי בטוחה וחפשיה, בתקופת המחזור
החדשי, יותר מאשר עם כל טמפון אחר.
ל־או־בה שלושה גדלים בשלוש דרגות
ספיגה: מיני -לבתולה ולנערה
המתבגרת, נורמל ־ למרבית הנשים,
אקסטרה ־ לנשים עם דימום רב.
או־ בה בעל כושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום
וריח. או־בה קטן, וקל להחדירו.
או־בה אינו זקוק למוליכים:
דחיפה קלה והוא בפנים. בלתי
מורגש ונעלם מעיני כל. גדולתו
של או־בה בקטנותו. אפשר
לשאת אותו בכיס הקטן של
הג׳ינס או בארנק הכסף.
נסי את או־בה־אין טוב ממנו.
לב׳ ענת עצמון
או־בה מה׳ ההסברה
ת.ד ,2115 .חיפה
אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השיב
טמפונים בנרתיק
הטמפון הקטן
שכבש את העולם
כתונת
ם משתמשת בטמפונים
ם לא משתמשת בטמפונים
מעשזדוצח סנסציונ בע״וה!וגרדת חשו
שנתקבל לפני שבועיים בקלות־דעת
7111א
׳* כאשם דדון גכית־המישפט
״הבעל הוא קנאי, וכולם שומרי־נזסורת
ף* חדר קטן במלון בלונדון ישב איש
י קטן ושחרחר. הוא החזיק בידו עי־חון־ערב
ישראלי, והליט את פניו בידיו.
בדף האחורי של הצהרון היה דיווח שיג רתי
של כתב העיתון על הרשעתו של
תושב עיירת-פיתוח בגליל ברצח זקנה.
הגבר עצם את עיניו .״זה לא יתכן,״
הוא חשב ,״הרי בלי עדותי בבית־המשפט
אי־אפשר להרשיע אותו!״
״זה מסוכן
מדי !״
ך* ק שלושה ימים קודם לכן, ישב סגן
י התובע המחוזי של מחוז הצפון בחדרו
ושאל ביאוש את קצין־המישטרה שלפניו:
״מה אעשה? אם אתם לא מוצאים לי את
מזוז, אין לי תיק! הרי הכל מתבסס על
עדותו! איד זה קרה שהוא !בעלם לכם?״
קצין־המישטרה ענה בהתגוננות :״אינני
יודע. באנו להזמין אותו לשיחה איתך
לפני המישפט, כפי שביקשת ואשתו מסרה
שהוא לא היה בבית כבר שבוע.״
״חוץ מהעדות של מזוז יש לנו רק את
האקדח בו נרצחה הזקנה, אבל זה לא מספיק.
הוא ייצא זכאי, אתם מוכרחים למצוא
את מזוז!״
קצין־המישטרה יצא בדרכו לעיירת-
הפיתוח בגליל, לנסות שוב לאתר את
מזוז. למחרת הביא אל התובע את רחל,
אשתו של מזוז. היא סיפרה כי בעלה נעלם.
הוא נראה נפחד מאד בשבועות האחרונים.
ככל שהתקרב מועד־המישפט, כן
הפך עצבני ומדוכא. כאשר ביקשה לשוחח
עימו על המישפט, אמר לה :״תעזבי את
זה ! זה מסוכן יותר מדי !״ אולי היו איומים
עליו. היא אינה יודעת. הוא לא סיפר
לה דבר. אך מהתנהגותו הבינה ש משהו
לא בסדר. שהוא נמצא בלחץ, ומפחד
ממשהו.
התובע החליט להזמין את רחל להעיד
בבית־המישפט .״כך,״ אמר לקצין־המיש-
טרה ,״נוכל להגיש את עדותו של מזוז
במישטרה.״ לפי החוק החדש, שתיקן את
פקודת־הראיות, אם שוכנע בית־המישפט
כי אין אפשרות להביא עד לבית־המישפט
מכיוון שלא ניתן למצאו, ואם שוכנע בית-
המישפט שאמצעי פסול שימש כדי להניא
אותו מלהעיד, אפשר לקבל עדות שניתנה
על־ידי עד זה במישטרה.
ביום־המישפט סיפר התובע לבית־המיש־פט,
כי העד הראשי, מזוז, נעלם, ואין
כל אפשרות למצאו. עד זה מסר במיש-
טרה עדות המפלילה את הנאשם. נסיבות
היעלמו של מזוז מעידות כי הופעל עליו
לחץ פסול, והוא הופחד. אין לדעת אם.
ברח, מחמת הפחד, או שמא נרצח. אולם
ברור שהנאשם וקרוביו הם אשר גרמו
לפחד הזה בלב העד .״תופעה זו של הפחדת
עדים, ועדים עויינים, התרבתה לאח
!612
רונה
עד כדי כך שהמחוקק מצא לה פית־רון
בחוק. במיקרה זה אפשר להביא את
עדותו של מזוז במישטרה. ,ובית־המישפט
יכול לקבלה כעדות שניתנה לפניו.״
הסניגור התנגד לקבלת העדות, וטען
כי גם עדותה של רחל, אשת
מזוז, אין בה כדי לשכנע את בית־המיש-
פט, כי מזוז נעלם בגלל אמצעי פסול ש הופעל
להניאו מעדותו .״הנאשם יושב במעצר
מאז יום הרצח. אין לו קרובים או
ידידים, היכולים לאיים על עדים. אם
נעלם מזוז, בוודאי היו לו סיבות טובות.
יתכן מאד כי עדות־השקר שנתן במיש-
טרה היא אשר גרמה לו יסורי-מצפון,״
טען הסניגור בלהט.
בית־המישפט יצא להתייעצות. אחרי
שעה קלה קרא נשיא ההרכב את החלטתו.
בית־המישפט שוכנע מהנסיבות, כי נבצר
ממזה להעיד ביגלל אמצעים פסולים שנועדו
להניאו מלמסור את עדותו בבית-
המישפט. אי לכך, לפי החוק החדש סעיף
10א׳ (ב) ,מקבל בית־המישפט את עדותו
של מזוז במישטרה.
השוטר חלפון, שגבה את עדותו של
מזוז, עלה על דוכן העדים. הוא נשבע,
העיד כי מזוז מסר את עדותו מרצון חופ-
זני ת
עדה רחל מזוז
״תעזבי את זה! זה מסוכן יותר מדי!״
התישפט
שי, כי הוזהר ונחקר עליה, וכי חזר וקרא
כל מילה בעדותו לפני שחתם עליה.
״נשדוד את הזקנה
— חצי-חצי!״
ך* נאשם, חיים דדון, נמוך-קומה וחי י
1וור, ישב בעיניים מושפלות בעת ש קרא
חלפון את עדות מזוז.
״אני, דויד מזוז, המתגורר בעיירה שלומי.
ביום חמישי, ח־ 11 בחודש מרס הש נה,
ישבתי בביודהקפה של משה בשכונה.
״חיים דדון, המוכר לי מזה שנים מה
אקדח
הרצח
״הראיתי להם את האקדח, וסיפרתי מה שראיתי
עיירה, בא לשבת לידי. הוא סיפר לי
שחתארס סוף־סוף עם חברתו, סימי. אבל
יש לו בעיות. אין לו כסף לדירה, ואם
לא יצליח לקנות דירה, סימי תעזוב אותו.
״הוא שתה כמה כוסיות עראק, ואחר
כך אמר כי לשימחה הזקנה, שגרה על
הגיבעה, יש המון זהב בדירה. היא זקנה
והיא בכלל לא צריכה אותו יותר.
״,אם היה לי הזהב שלה, הייתי מסתדר
בחיים.׳ ואז הוא שאל אותי מה דעתי
שנלך ונשדוד את הזקנה, חצי־חצי.
״התפלאתי מאד על כך. כי אני יודע
שדדון אין לו עבר פלילי. הוא בחור טוב
ועובד בנגריה. אבל כנראה שהחתונה השפיעה
עליו. אמרתי לו שאני גמרתי עם
זה. פעם היו לי עניינים עם המישטרה,
אבל זה היה מזמן. הפסקתי עם זה וחזרתי
למוטב. אני לא מעוניין בשטויות.
בכלל, חשבתי שהוא צוחק, וזה העראק
שמדבר מגרונו- .
״אני גר קרוב לגיבעה. בלילה שמעתי
יריות, בערך בשעה ארבע. היה חושך
וגשם, לבשתי מעיל-גשם מעל הפיג׳מה
ורצתי החוצה. ראיתי מישהו רזה ונמוך,
רץ מהכיוון של הבית של שימחה. אבל
היה חושך, ואני לא ראיתי את פניו.
״הוא לא עצר וברח ממני. ראיתי אותו
זורק משהו על הארץ, התכופפתי וראיתי
שזה אקדח. לא נגעתי, כי ידעתי שהמיש-
טרה תרצה אותו.
״ואז הגיע השוטר חלפון ועוד אנשים,
ואני הראיתי להם את האקדח, וסיפרתי
להם מה שראיתי. האיש שברח היה נמוך
ורזה כמו חיים דדון. אבל את הפנים שלו
לא ראיתי, כי היה חושך.
״חתום — דויד מזוז.״
עדי התביעה הבאים היו אנשי־מישט־רה,׳
אשר זיהו את האקדח, לפי מיספרו,
כאקדח שהחזיק הנאשם ברשיון. איש ה־מחלקה־לזיהוי־פלילי
זיהה את טביעות-
האצבעות שנמצאו על האקדח כטביעותיו
של חיים דדון.
אולם העדה החשובה ביותר היתה
מזל מיזרחי. היא עלתה על דוכן-
העדים מאופרת ולבושה שימלח פרחונית.
היא מכירה את דדון מהשכונה, אך מעולם
לא היתד, אהובתו. היא נשואה באושר,
ואין לה עניינים עם גברים אחרים.
את ליל־הרצח בילתה לבדה בביתה, כי
החמודה הטמנה בחוק החוש,
בעלה היה במילואים. אף פעם לא בילתה
לילה עם דדון, וודאי לא את ליל־הרצח.
מסתבר כי דדון העיד במישטרה שיש לו
אליבי לליל־הרצח. כאשר נעצר מסר לשוטר
שלא ביצע את הרצח, ואת הלילה
בילה בבית הוריו. היה קל מאד לברר
שזה שקר. שכנים, שישבו עד שעה מאוחרת
וחזו עם הוריו בטלוויזיה, העידו ש-
דדון לא היה שם, ולא ישן בבית הוריו.
כאשר ראה שנתגלה שיקרו, אמר דון
בעדותו החדשה כי אמנם לא ישן בבית
הוריו. את הלילה בילה בחברתה של אשה
נשואה, מזל מיזרחי, שהיתה אהובתו עד
שהתארס עם סימי. הוא חשש לגלות זאת
למישטרה, פן יתנקם בה ובו בעלה של
מזל. אבל כאשר ראה שחושדים בו ברצח,
החליט לגלות את המקום שבו בילה את
הלילה באמת. אך את הרצח לא ביצע.
ש קיי ם
ועלילת-שווא
^ דון עלה על דוכן העדים כעד־ההג־
• נר. היחידי. הוא היה שפוף וחיוור.
קולו רעד ועיניו דמעו. הוא סיפר כי לא
רצח ולא שדד את הזקנה. נכון, הוא הכיר
אותה וידע על הזהב שבביתה, כמו שידעו
התובע הדגיש בסיכומיו את שקריו של
הנאשם, את האקדח וטביעות־האצבע ש נמצאו
עליו, המוסיפים את החיזוק לעדו תו
של מזוז, שנעלם מחשש להעיד ב־בית־המישפט.
הסניגור,
שסיכם אחרון, הזכיר לבית-
המישפט כי החוק החדש, המתיר הבאת
עדותו של עד שנגבתה מחוץ לבית־המיש־פט,
טרם נוסה במציאות. הוא ביקש מ-
בית־המישפט להיזהר מעדותו של מזוז,
שהוא בעל עבר פלילי, ואשר נעלם ללא
הסבר .״מתקבל על הדעת שהוא נעלם
ביגלל השקרים שסיפר בעדותו, ועלילות-
השווא שטפל על הנאשם,״ אמר הסניגור
בלהט.
אחרי שעות רבות של התלבטויות, נתן
בית־המישפט את פסק־דינו. ברוב־דיעות
מצא בית־המישפט את דדון אשם ברצח,
תוך כדי ביצוע שוד. למרות הזהירות
כלפי עדותו של מזוז, אשר לא נחקר
בבית־המישפט, ואשר נעלם בנסיבות מיס־תוריות,
קיבל בית־המישפט את עדותו.
דדון נידון למאסר עולם, העונש הקבוע
בחוק לרצח.
דויד מזוז קרא את הידיעה שוב ושוב ב-
חדר־המלון. הוא לא התכוון להכניס
את הטמבל הזה, דדון, למאסר־עולם. אבל
הוא היה מוכרח להציל את עצמו. הוא
העד מזוז גלונדון
״היה חושך, ולא ראיתי את פניו
ארץ. שתישאר שם רחל, המכוערת הזאת,
הוא יתחיל את חייו החדשים, בחוץ־לארץ.
אבל איך זה׳שהם הרשיעו אותו. הרי רק
עדות בבית־מישפט יכולה להתקבל נגדו!
״איך זה יתכן י איך הם עשו לי את
זה?״ שאל את עצמו מזוז בבית־המלון
בלונדון, כאשר חיים דדון נכנס לבית־הסוהר,
לרצות שם מאסר עולם.
1 0 : 9
ן• הו סיפור
עדה מזל מיזרחי
״פן יתנקם הבעל בה ובו .
כל אנשי העיירה. הוא מעולם לא אמר
למזה שהוא רוצה לשדוד אותה. הוא באמת
זקוק לכסף עבור החתונה, אבל הוא
לא ירצח לשם כך.
״אין לי עבר פלילי, אני עובד בנגריה
ואין לי שום בעיות עם המישטרה.״
אין לו הסבר כיצד הגיע אקדחו לזירת
הרצח, אבל כל אחד יכול היה לגנוב
אותו מתוך הארון בחדרו, שבו היה מונח.
אמנם שיקר. באשר למקום־הימצאו באותו
לילה, אבל הוא לא רצה לסבך את מזל
ואת עצמו בצרות. בעלה קנאי, והם כולם
שומרי־מסורת. הוא פשוט רצה להיפרד
ממנה, ולא רצה לפגוע בסימי. היא בחורה
טובה. אין הוא יודע היכן התכשיטים.
הוא לא שדד אותם, ולא היה במקום־
הרצח כלל.
היה מוכרח להשיג קצת כסף ולהסתלק
מהארץ. וזו היתד. דרך נפלאה.
בפעם האחרונה שביקר אצל דדון סחב
את אקדחו. הוא החזיק אותו בשקית ניילון.
כאשר הלך לשדוד את הזקנה, היא
התעוררה. הוא ידע שאם תראה אותו,
תזהה אותו מיד, כי היא מכירה אותו מהשכונה.
בידיו עטויות הכפפות לחץ על
ההדק. הוא נמלט במהירות וזרק את האקדח
בשלולית מים.
המישטרה קנתה את הסיפור על דדון
בלי בעיות. אבל הוא חשש שאם יחקרו
אותו בבית־המישפט, לא יוכל להמשיך לדבוק
בגירסתו. עורכי־הדין החכמים האלה
יכולים לבלבל אותו כהוגן. והוא, יש לו
כבר עבר פלילי.
לכן לקח את התכשיטים וברח לו מה
בידיוני.
הדברים לא היו
1ולא נבראו.
אך החל מהשבוע, זה יכול לקרות.
לפי החוק הקיים עד כה אין כל אפשרות
להגיש לבית״המישפט את עדותו
של מזוז בפני המיששרה. לכן תהיה
התביעה נאלצת לבקש עיכוב״הליכים, או
לבטל את התביעה נגד דדון, או, אם
תמשיך בה במצב החוק הנוכחי _ יצא
דדוך זכאי מחוסר-הוכחות.
אבל תוך ימים אחדים, עם פירסומו
ברשומות, ייכנס התיקון לפקודת הראיות,
אשר עבר שלוש הקריאות בכנסת ב-
21 בנובמבר (ראה הנדון, העולם הזה
.)2205 אז יקרו הדברים כפי שתוארו
בסיפור הדמיוני לעיל.
החוק נחקק אמנם כדי למנוע את
התוצאות של זיכוי אשמים כאשר העדים
הנפחדים מסרבים להעיד נגדם. יתכן
שהחוק יפתור חלק מבעיות אלה, כמה
עבריינים יורשעו על סמך עדויות שנתנו
בפני אנשי־מישטרה. אבל החוק פותח
פירצה רחבה להרשעת חפים־מפשע על-
ס מן עדויות כאלה.
מישפטנים חוששים כי דווקא בשטח
המישפט עושה ישראל קפיצות נחשו-
ניות, והופכת החלוצה לשיטות־מישפט
בלתי־מקובלות. למרות שהמסורת המיש-
פטית הישראלית משתרעת על שלושים
שנה בילבד, הרי חוק כזה, כמו התיקון
לפקודת הראיות, אינו קיים בכל ארץ
אחרת. למרות המסורת המישפטית ארו״
כת־הימים של אנגליה, היא לא פתרה
את בעיית העדים העויינים בצורה כזו.
ולמרות האלימות החוגגת ברחובותיה של
ארצות״הברית, לא אצה זו להתגבר על
עדים עויינים בדרכו של החוק הישראלי
החדש.
אם כי הקידמה והחידושים הם באופנה,
הרי המישפט, שהוא שמרני, בנוי
על ניסיון״חיים של מאות שנים. כל שי נוי
בו, המנסה לפגוע בזכויות הנאשם,
ולהעניק סמכויות נוספות למישטרה,
זקוק ליותר מהירהור אחד.
אמנם, עד היום התקומם הציבור נגד
העוול של נאשמים חוגגים, היוצאים
זכאים, בעוד שעדים נפחדים מורשעים
בעדות־שקר והולכים למאסר. אולם תוצאה
זו היא כאין וכאפס לעומת התוצאה
של חפים־מפשע, המורשעים על-סמן
עדויות שנגבו במישטרה ללא ביקורת
בית-המישפט. ואין דרך טובה יותר להדגים
זאת מאשר סיפור בידיוני זה, המבוסס
על מילותיו של החוק החדש.
בדוגמה זו לא השתמשנו במיקרים
קיצוניים של גביית עדות״שקר בלחץ על־ידי
המישטרה, אלא סיפרנו מיקרה אפשרי
של עלילת-שווא, שטופל אדם על
חברו.
יש לקוות כי המציאות לא תאמת
את הסיפור דלעיל בזמן הקרוב.
אילנה אלון 1
הבטח לעעקד עוד היוס
משכנת* בדת עמודה
בריבית סונה
טסהות ססס.
חוסך אשר במשך 12 שנים יפקיד עד — 66,000.ל״י
יהנה ממ שכנתא בלתי צמודה עד — 132,000.ל״י
.סה״כ יצבור אמצעים כספיים ב תוספת ריבית ,
והצמדה(בהנחה של עליית מדד בשעור ס /ס 40 לשנה)
עד — 780,000.ל״י.
שני כני הזוג יופלו לצרף שתי תוכניות חסכון
ולצבור אמצעים כספיים עד — 1,560,000.ל״י.
הרעומו מיד ל תוכני ח החסכון זוו־ינק
״ 1 1 1 0 3 0
9 0 .0 0 0
כל עוד הדבר וימן.
תל ת ס תפ ק בפחות-חסוד !1111
בנק משכנתאות לישראל בע״מ
ירושלים רח׳ הלני המלכה * 9ר ח ׳ פארן ,59 ככר דוד יטנה• .מרכז
״כלל״ רח׳ יפו 97 תל־אניב רח׳ החשמונאים • .123 רח׳ פרישמן .42
חיפה רח׳ פל ים ,9בית צים • .רח׳ אחד העם 15 באר שנע רח׳ מצדה
מרכז הנגב. אשדוד מרכז מסחרי ד׳,׳ רח׳ מ. ח .שפירא. גחניח רח׳
הנוטע ( 16 סמילנסקי )13 נצרת־עיליח מרכז מסחרי חדש של שו״ס.
אילת רח׳ האלמוגים 215/3
ברכה שוורץ מוכרת אפודות־מגן רכל הקורם ־ והקניינים מתעניינים בה
ך רכה (גייאטרים) שוורץ לא חלמה
מעולם על קאריירה צבאית.
היא לא שירתד, בצבא, ולא מטעמי צניעות
או דתיות. חיילים וקצינים לא היו
מעולם הטיפוסים הנערצים עליה.
נערת־הזוהר הישראלית בת זד ,25ש הפכה
דוגמנית־העירום המצולמת המבוקשת
ביותר בארץ, ניהלה את החיים הסוערים
שלה הרחק מהחאקי. אמנים, זמרים,
אנשי הבוהמה וחתיכי חוג־הסילון הבינלאומי
היו החברה, שבה ניתן היה למצוא
אותה.
למרות זאת, הפכה ברכה הבלונדית,
בשבועות האחרונים, דמות האשד, האידיאלית
שחיילים רבים חולמים עליה, ולא
רק בארץ. דמותה הפכה מוכרת בצבאות
רבים בעולם. אם יש משהו משותף בין
חיילי ניגריה, למשל, לבין חיילי ונצואלה
או גרמניה־המערבית, מלבד תת־המיקלע
עוזי שבו הם חמושים, הרי זו ברכה שוורץ.
היא משמשת נערת־החלומות — מה ש נקרא
פעם פין־אפ־גירל — לא רק לטו-
ראים המדביקים את דיוקנה מעל למיטו-
תיהם, אלא גם לקצינים בכירים, המקש טים
בה את הקירות החשופים בלישכותי-
הם במטכ״לים של צבאות לא־מעטים ב־רחבי־העולם.
הפופולריות הזאת בקרב חיילי העולם
רכשה ברכה שוורץ בזכותה של
כרזה מיסחרית אחת, שבה נידבה את
פניה ואת גופה לקידוטיהמכירות של ציוד
צבאי המיוצר בארץ.
נ שק מ קו רי
__ נוסף
ן* מדוכר הוא בכרזה של חאקי, הי
1מיועדת למכור לאגפי־האפסנאות של
מטכ״לי הצבאות השונים ציוד צבאי שיגרתי,
שאינו מלהיב דימיון, כמו אוהלים,
פריטי־חגור, תרמילים או אפודות־מגן-
מפני־רסיסים.
ברכה שוורץ מופיעה בכרזה כשהיא עוטה
על חלק-גופה העליון החשוף אפודת-
מגן (שכפ״ץ בעגה הצבאית — ראשי-
תיבות של שיכבת־פיצוץ) בלתי־רכוסה,
ושולפת בידה אקדח סטייל ג׳יימם בונד.
זוהי כרזה יוצאת־דופן בשוק הבינלאומי
של הנשק והציוד הצבאי, שם אין נעזרים,
בדרך־כלל, בשירותיהן של נערות-
זוהר ובמערומיהן, כדי לקדם מכירות.
דווקא משום כך היתד, לכרזה זו השפעה
יוצאת־דופן. מסתבר כי השילוב הזה
של חתיכה ונשק עבד הפעם, כמו תמיד.
אך יותר מזה: הופעתה של ברכה על
רקע ציוד צבאי נתנה הצדקה לקצינים
זוטרים ואלופים, שלא היו מעזים לתלות
תמונות של חתיכות במישרדיהם, לעשות
זאת. הם יכולים תמיד לטעון נגד המקטרגים
השמרניים שהם תלו את הכרזה בגלל
האוהל או אפודת־המגן, ולא בגלל החתיכה.
אומר אלי דובב ממישרד־הפירסום דובר,
שהפיק את הכרזה עבור מיפעל הציוד
הצבאי עיט באשקלון :״הפלאקאט הזה
הוא פנייה ישירה אל הקהל הספציפי של
לקוחות המיפעל. כשרוצים למכור אפו-
דות־מגן, צריך לחשוב על רעיון מקורי.
מבין כל מוצרי המיפעל, בחרנו דווקא
באפודת־המגן, משום שהיא המוצר היחידי
שבאמצעותו ניתן להראות מה מסתתר
מאחריה, ועל מה היא מגינה. נראה ש-
קלענו למטרה, כי הכרזות הפכו מבוקשות
בכל העולם.
״בדרך כלל צריכים להתחנן ולבקש
,תעשו לנו טובה, תתלו את הפלאקאט
שלנו הפעם המצב הפוך: יש ביקוש
לא־נורמלי לכרזות האלה.״
עיט הוא מיפעל חדש יחסית. הוא הוקם
בפברואר השנה בידי שני שותפים, אברהם
זילברשץ וטוביה דויטש, שפרשו מ־מיפעל
ייצור הציוד הצבאי חגור, והקימו
מיפעל עצמאי משלהם. הם זכו בהצלחה.
מוצרי המיפעל שלהם, המיוצרים במיפעל
באשקלון ובבתי־סוהר על־ידי אסירים ה מקבלים
שכר השווה לשכר הפועלים ב־
המודעה של התבדה הישראלית המקשטת אח *#שרז המטכ״ליס
מיפעל• נמכרים לצבאות רבים באירופה,
אפריקה ומדינות אמריקה הדרומית והמרכזית.
עד סוף חודש דצמבר השנה —
אחרי עשרת חודשי קיום בילבד — הסתכם
יצוא המיפעל בשני מיליון דולר.
כרזת הפירסום של ברכה עוצבה בידי
הגראפיקאי גידעון שגיא וצולמה בידי
׳ שליש מהשכר נמסר לאסיריס כדמי־כיס,
שליש נשמר עבורם בתוכנית־חיסכון,
ושליש הולך לקופת בית־הסוהר.
איתמר צוקרמן .״הצלחת הכרזה,״ מסביר
אלי דובב ,״היא משום שחשבנו על הלקוח
הפוטנציאלי שלנו — זה היושב
במטות הצבאיים, במישרדי הנספחים הצבאיים
ובמישרדי־הביטחון ברחבי העולם.
מצאנו מה ימשוך את תשומת־ליבו.
התייחסנו אליהם כאל חיילים, האוהבים
לראות פה ושם משהו מרענן יותר. זוהי
הסיבה לביקוש שנוצר לפלאקאט.״
אבל הביקוש לא נוצר רק לכרזה, אלא
גם לברכה עצמה. מסתבר שאל היצרנים
התחילו להגיע מיכתבים ותישדורות ש כללו,
מילבד הזמנות, גם בקשות לדעת
מיהי הנערה המופיעה בכרזה, ואם אפשר
להתקשר עימה, למשל לשם אירגון
סיבוב־הופעות בין לקוחות המיפעל.
כשהיפנו את הבקשות אל ברכה, והת-
עניינו לדעת אם תהיה מוכנה להיענות
להם, השיבה :״למה לא 1רק שיבואו !״
אז אחרי העתים, המרגמות, מטוסי הכפיר
וטנקי המרכבה, יש לישראל עוד
נשק מקורי לייצא לעולם: ברכה שוורץ.
_ . 6151
במדינה
ם יש פט
הצעקה האחרונה
מה מסתתר מאחרי
הכיפות המבסות את
ראשי הנאשמים ץ
האופנה האחרונה לנאשמים בבתי־ה־מישפט
היא חבישת כיפות לראש. כל
נאשם המכבד את עצמו מתגאה בכיפה
גדולה יותר וחדשה יותר מזו של חבריו.
הכיפות הרקומות שחובשים הנאשמים
הגרוזינים במישפטי נמל־התעופה בן־גור־יון
נראות אמיתיות ורגילות לראשים שעליהן
הן מונחות. לעומתן, הכיפות הגדולות
והמבהיקות שעל ראשיהם של נאש מים
שונים, עדיין נושאות את ריח החנות
שבה נקנו.
שמעיה אנג׳ל, אשר חזר לפני זמן קצר
מצרפת, ונעצר בנמל־התעופה כחשוד ברצח,
הופיע בבית־המשפט כשלראשו כיפה
ענקית. אימו סיפרה כי הוא חזר
כתשובה, וכי הוא נוסע לכותל המערבי,
כדי להתפלל. כאשר הופיע אנג׳ל במערכת
העולם הזה לראיון אישי, לא היתר. הכיפה
על ראשו.
כל הנאשמים במישפטים הקשורים לשוד
בנק לאומי ברמת־אביב חובשים כיפות
לראשיהם. שלושת הנאשמים בניסיון להברחתם
של הרצל אביטן וחבריו ממעצרם
בבית־המישפט בתל-אביב, כולם חובשי
כיפות. היחידי שהולך בגילוי־ראש, ואפילו
השתמש לכיסוי ראשו בזמן השבועה בכפה
של בית־המישפט, הוא עד־המדינה ב־מישפט
זה — יוסף אפון.
אפשר רק להעלות השערות בדבר אופנה
זו שפשטה בבתי־המישפט. האם כל ה נאשמים
חוזרים בתשובה בחרטה על מע שיהם,
או שמא כל עוברי העבירות במדינה
הם אנשים חובשי כיפות 1ואולי חוש בים
הנאשמים כי השופטים יושפעו מגודל
הכיפות שעל ראשיהם ויאמינו לדבריהם
כי הם חפשים מפשע ן
קבלת מודעות
לכל ה עי תוני ם
ב מחירי ה מ ערבת
טלפיו 227118 ,227117
010*1*9א*ד״איר
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
חד״ר מרדכי זידמן
אלוהי פסל !אח ויקטודיד.
חואאת רשפים
אלוהים שנגדה לנאשם,
708 את השופטת מלדון בעניינו.
נם הסנינור משתף איותה פעורה
כדי לרצוח אותו
ערבי צעירים
במועדון 5
ל תרבו ת חד שה
רו!׳״ הס ,5תל־אביב,
טל׳ 797761
בלוטו המזל בא לקראתד
הפיס לקידום החינוך והבריאות
יום שלישי 18.12.79 שיחה עם:
ר פי ק
ח ל בי
כתב ה טלוויזי ה
לענייני השט חי ם
המועדון פתוח בימי ג׳
התוכניות מתחילות ב־ 9בערב
המועדון פתוח מטעה 8.30 בערב,
הדברת מזיקי ם
מומחים יימייז״ייה!
מדגזדויס
וג׳והים^
להדברת תיקנים
תולעי עץ, חיקי ספרים ובגרים!
בשמירה על לריאותך ורכושך.
רמת־גן. דח׳ מודיעין .18ת.ד2272 .
טל6 .־ 790114-5רש׳ מס׳ 21 עסק *481/75
ירוקלים . 664015-אילת$9 - 3012-ס
תן טרמפ לחייל
נמוך־קומה והבוש-כיפה ניצב שלמה
בן־שושן לפני השופט דב לוין. הוא ביקש
לפטר את סניגורו, ולפסול את השופטת
ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן — מלדון ב־מישפטו.
בן־שושן
נאשם בשוד תכשיטי־זהב מהגברת
שמחה אדרי, ביבנה. הזקנה בת ה זד,
התעוררה בלילה, כאשר פורץ חיטט
בחפציה. בעת שנמלט הדליקה את האור
וזיהתה מיד את בן־שושן, שאותו היא
מכירה מהשכונה.
מישפטו נקבע בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, לפני השופטת אוסטרובסקי־כהן.
ביגלל חומרת העבירה מינתה השופטת
לנאשם סניגור — עורך־הדין יוסף בר-מור.
איום כהתפשטות. כימעט נגמרה
מסכת עדי־התביעה, והנה החליט הנאשם
כי אינו מוכן להישפט בפני שופטת זו.
היא זוכרת אותו ממישפט קודם. אז, לפני
חמש שנים, היתה השופטת פרקליטת מחוז־המרכז,
והיא היתה התובעת במישפטו. לכן
לא תוכל לעשות עימו מישפט־צדק.
סניגורו הגיש בקשה כזו לשופטת בשם
מרשו, אך היא כתבה כי אינה זוכרת
את הנאשם, ורואה עצמה מוסמכת להמשיך
לדון בעניינו. אז החל הנאשם מתפרע.
הוא איים כי יפשוט את בגדיו בביתר,מישפט,
אם השופטת לא תעביר את
מישפטו לשופט אחר. הוא הפסיק לשתף
פעולה עם עורו־הדץ שלו, וטען כי גם
זה רוצה לקבור אותו.
בן־שושן השתולל כל־כך, עד שהשופטת
נאלצה לבקש מהשוטרים להוציא אותו
מהאולם, הסניגור והתובעת טובה כהן היו
חסרי אונים, ואז פנו לשופט דוב לוין כדי
שינסה לישר את ההידורים.
אזהרה לכוחות־החושך. לפני ה-
ה עו ל ם
הזה 2206
גורו, כי השופטת השדה, וכל מלאכי־החבלה
האחרים הנלחמים נגדו, סופם יהיה
גרוע. הוא איים כי זוהי הזהרתו האחרונה
לכוחות החושך, ואם לא יענו לו, הוא
ישמיד את הסניגור ואת השופטים כולם.
השופט רב לוין קרא את הטיבתב, יעץ
לסניגור להראות אותו למישטרה, וסרב
להיענות לבקשתו ולשחררו מייצוגו של
בן־שושן.
המישפט הוקפא, ותוך שבעה ימים הותר
לבן־שושן לערער על החלטתה של השופטת
לבית־המישפט העליון. אם לא יעתרו
לו גם שם, יצטרך אולי לערער בפני בית־דין
של מעלה.
שופט לוין חזר בן־שושן על טענתו כי
השופטת מנועה מלדון אותו, בגלל זכרונות
העבר. אולם השופט לוין העיר כי גם הוא
כבר הרשיע נאשמים בדין, ובמישפט שהיה
לאחר מכן זיכה אותם. לכן אל לו לבן־שושן
לחשוש. אך הנאשם חיוור־הפנים אמר
לשופט כי אלוהים אמר לו שהשופט והסניגור
עושים יד אחת נגדו כדי לרצוח
אותו ולקבור אותו, והוא אינו מוכן לשתף
איתם פעולה.
״אם אלוהים דיבר ואמר לפסול שופט,
זה אומנם נימוק טוב,״ אמר השופט לוין,
אשר התאמץ מאד שלא לחייך, והסביר לנאשם
את האפשרויות העומדות בפניו.
האחת היתה להמשיך בדיון לפני השופטת,
כפי שהוחלט, ואם ימשיך הנאשם להשתולל
יימשך המישפט בלעדיו.
האפשרות השנייה היא כי הנאשם יערער
על החלטתה של השופטת, לפני נשיא בית־המישפט
העליון. וכפי שזה יחליט, כך
יהיה.
ת עו פ ה
קדדת המזון
הבשר ושאר חידין ות
המוגשים במטוסים הוגדרו
כ״זבד בזתי־אכי?״
הסניגור קם וביקש מבית־המישפט ל שחררו
מתפקידו, כיוון שהנאשם מסרב
לשתף עימו פעולה. הוא הראה לבית־המישפט
מיכתב שקיבל באותו בוקר מה נאשם•
במיכתב זה הסביר בן־שושן לסני־
שופטת אוסטרובסקי־כהן
להעביר או להתפ שט
״מרבית חברות־התעופה הטסות מעל לאוקיינוס
האטלנטי מתנהגות אל הנוסעים,
(המשך בממוד )74
3013111
0ז\ 6
מאדיוקרתי,לא מאד קר.
תל־אביב,דיזנגוף סנטר, טלפון ;299947 כפר שמריהו, מרכז מסחרי,טלפון 930055
לדוגמא: בלייזרים תוצרת חוץ־׳ 995.במקום ,995.-ן
הנחהשל307.
על כל הדגמים
תוצרת חוץ ותוצרת הארץ
במחלקת נשים,גברים וצעירות.
(על חלק מהדגמים הנחות עוד יותר גדולות)
מכנסיים תוצרת חוץ־׳ 990.במקום 1,690.-
חולצות5ו11ז1ק60113ז 599. :במקום 999.-
חולצות נשים־׳ 469.במקום ־672.
חצאיות־׳־ 559.במקום 800.-
בזמן הקניה תוכלו לחנות בחניון דיזנגוף סנטר על חשבוננו.
פתוח רצוף מ* 9.00 בבוקר ועד 8.00 בערב.
המחירים כוללים מ.ע.מ.
העולםהזה 2206
..מי הרג את בני?״ שואלת א
שכולה, שסה חידה 31 טר
בשעת מסע שד טירוני בצבא
ני בורחת כל יום לבית־ד,קברות.
/ /י י ניסן היה הבן היחידי שלי. אין לי
בעל. אין לי עם מי לדבר. אין לי ראש
לאנשים. רק דבר אחד אני רוצה לדעת —
מד, קרה לניסן? איד מת? למר, מתי״
האם השכולה, אירית אליהו 39 שריכזה
סביבה הרבה עוברי־אורה סקרנים, הי־תה
ישובה השבוע על המידרכה ברחוב
קפלן בתל־אביב, מול מישרד־ד,ביטחון. על
גדר הבית הסמוך הציבה כרזה גדולה, שמתוכה
בלטו שאלותיה, באותיות של קי־דוש־לבנה
:״מדוע נפטר הבן שלי?״ ו״מי
הרג׳ את בני ניסן?״
כשהחלה את שביתת־השבת שלה, ביום
הראשון שעבר, גילו פקידי מישרד־הבי־טחון
אדישות. הם סברו, כנראה, שהשד
בתת תתייאש, מהעדר תשומת־לב ציבורית
לעניינה, ותסתלק לביתה. אך חיש מהר
התברר להם כי טעו. הקהל שהתרכז
סביב השובתת וקרא את הכרזה שלידה,
החל לסעור ולגעוש. היו כאלה שתמכו
בתביעת האם השכולה, והיו כאלה שכעסו
עליה וייעצו לה בנימוס להסתלק מהמקום,
צעיר, שהציג עצמו כעולה־חדש מ
תקוע,
תבע מהסורים, מעל בימת האו״ם,
שיחזירו את הראש, אך לשווא. הבן שלי
נקבר ככה, ולאף אחד לא היד, אומץ לבוא
ולספר לי מד, בדיוק קרה. אילולא האסון,
הייתי יכולה להיות כבר סבתא.״
טי ר טו רי ם
1מ ^ שמעת -מי ם
ך* אה נרופר ניסתה לשכנע את אי*
רית אליהו, שתחזור לביתה ותשלים
עם המציאות המרה. אך לשווא. גם מיש-
רד־הביטחון שלח החוצה חיילת חיננית,
שהפצירה באם השכולה לקפל את הכרזה
וללכת הביתה. אך גם היא לא הצליחה.
אירית אליהו עמדה על דרישתה, לקבל
לידיה את מימצאי החקירה על מותו של
הבן ,״לא יאוחר מהיום הרביעי השבוע״.
סיפרה האם השכולה:
״אני שובתת עד שאקבל תשובה על
שאלותי. הבן שלי, ניסן, היה בן 18 כאשר
מת, לפני ארבעה חודשים, בצבא. הוא
התגייס לצבא בפרופיל ,97 הכי גבוה,
טבולות 111 חנביט
לכן אמשיך לשבות, עד שאקבל תשובה.״
לבד —
ב מ קו ם חד ש
ך• אס השכולה, אירית, עלתה לישי
1ראל מעיראק בעודה ילדה. היא נישאה
בעפולה ושם נולדו שלושת ילדיה :
התאומים ניסן ושרה, ואחותם יפה בת
ה־ .16 לפני שבע שנים התגרשו בני הזוג
אליהו, ואירית וילדיה עברו להתגורר ב־פתח־תיקווה
.״כל הקרובים וידידי המיש-
פחה נשארו בעפולה,״ סיפרה השבוע,
״ואנחנו היינו לבד במקום החדש.״
ניסן יצא לעבוד תיכף אחרי שסיים את
בית־הספר היסודי ,״כדי לעזור לפרנסה
של המישפחה.״ הוא אהב לקנות בגדים,
ללכת לסרטים ולבלות, אד תמיד היה
מסור למישפחה — לאם ולאחיות, ולכלב
שלו, סימבו, שאותו אהב מאד.
״רציתי שניסן ישרת על־יד הבית,״
סיפרה האם .״וגם ניסן רצה כך, כדי שיוכל
לעזור בבית ולתמוך במישפחה בעבודה
צדדית. אבל בצבא אמרו שהוא בריא
ושאחותו התאומה יכולה לעבוד.״ כשהודיעו
לאם על מותו של ניסן ביקשה לראות
את הגופה .״רציתי להאמין שהוא
לא התאבד הסבירה השבוע.
רק אחרי השיבעה, נקטה יוזמה ונסעה,
בלוויית אחד משכניה, אל הבסיס
הצבאי שבו שירת ניסן. ואז גילו לה,
לדבריה, החברים של הבן, כי בבוקרו של
יום המוות התלונן ניסן על כאבי־ראש
ועל כאבים ברגליים, אך הרופא של היחידה
לא הסכים לקבל אותו. חברים אחרים
גילו לה, כי בתחילה חשב המפקד
שהעניין לא רציני והוא אף בעט בניסן,
בתיקווה לעוררו. אך ניסן איבד את הכרתו.
עתה תובעת האם השכולה חקירה מקיפה,
שתענה על כל שאלותיה הסתומות.
גידה רזין
אם־שכודה אליהו עם תמונת בנה
״טירטרו את ניסן —
רוסיה, נעץ בשובתת מבט זועם והפטיר
באוזני הסובבים :״אז מה אם נהרג לה
בן בצבא, גם אני שרתתי בצבא...״
עו ד
נ שי ם
ועשה את הטירונות שלו בשיריון. החברים
שלו סיפרו לי אחר־כך, כי בעת מסע
רגלי מפרך, טירטרו את ניסן, עד שנפל,
איבד את הכרתו ומת בבית־החולים. המפקדים
של ניסן עשו מישמעת־מים, למרות
שהנוהג הזה בוטל בצד,״ל. אפילו
אלונקה לא היתד, כשניסן נפל, ואז גררו
אותו.
״מאז המיקרה, ב־ 14 בספטמבר, ועד
היום, לא קיבלתי מהצבא תשובה והסבר
על הסיבות שהביאו לאסון. וזאת למרות
הפניות שלי למישרד־הביטחון ולרמטכ״ל.
מדוע לא הועמדו האחראים למותו של
ניסן לדין? מדוע לא הסתיימה החקירה?
מדוע גירשו אותי מהבסיס הצבאי
כשהתחלתי לשאול שאלות על ניסן שלי?
ן > ש ה שנ קלעה למקום, סיפרה לאירית,
י * כי גם היא אם שכולה .״הבן היחידי
שלי נהרג בתאונה בצבא,״ אמרה ה-
אשה ,״אך אני סבלתי בשקט, בבית, ולא
עשיתי מזה עניין• ציבורי.״ ואז התערבה
אשד, נוספת, לאה גרופר שמה, וסיפרה את
סיפורה :״בני נהרג בגבול הסורי, לפני
שמונה שנים, מפגז ישיר שפגע במכוניתו.
חיילים סורים ערפו את ראשו והעבירו
״הבן שלי יצא למסע ארוך, למרות שאותו
לסוריה. שגריר ישראל באו״ם, יוסף התלונן לפני המסע שאינו מרגיש טוב.
אם־שכולה גרופר (מתכופפת) כשיחה עם אם־שבודה אליהו
— עד שנפל״
,האם את פוחדת
לגגו!ב ההצגה?
11111
1881
אם אינך פוחדת לגנוב את ההצגה
ולגרום לגברים לעצור את נשימתם
ולנשים־ להעיף בך מבטי קנאה,
לבשי סריגי הלן.
מיטב חרושי אופנת העולם בסריגי הלן.
בסריגי הלן את אופנתית, מרשימה ונערצת.
פ ר סו ם
סריביו־״^ו
ריסים אחמםאחמם
לאורך 24 שעות אח ט ת
עם המסקרה של מקסי
מראה הדיסקו של מקסי בשפתון סומק, מייק-אפ.
מסקרה,צלליות,לק וסס־איפור משגע־ דיסקו־סע .
מיליו1ים הוצאו במיומה, והמרומה רקה בהתקוירנ.
העולם התחתון הישראלי מסרו הלוואות לאוגנדה
יום החמישי בשבוע שעבר נפגשו
״ בשוק־הכרמל יהודה חזי, יאיר קולטו!
וגירעון גורדון.
חזי הודיע לקולטון כי צבי פאר חייב
לו כספים, וכי פאר טען שברוך אהרון,
שותפו של קולטון בכמה עסקות, חייב
לו כספים על־חשבון עיסקה להונאה של
חברת אשור למוצרי־בשר. הוא תבע את
המגיע לו מקולטון.
זה, איש־עסקים מצליח ונוקשה, שעבר
בחייו הסוערים דברים דומים, השיב לחזי
כי השותפות בינו לבין אהרון לא כללה
את עסקי חברת אשור ,־ואם חזי סבור
כי אהרון חייב לו משהו, הוא מוזמן
להתקשר אליו ללונדון.
חזי שוכנע, התקשר עם אהרון, אולם
תוכן שיחה זו אינו ידוע. דבר אחד ברור :
ברוך אהרון חזר בימים אלה ארצה, ועם
שובו תיכנס הסתבכות עיסקת־הבשר של
פאר עם חברת אשור לסיחרור נוסף.
אהרון חזר ארצה אחרי שהמישטרה,
שהכריזה עליו כעל עבריין נמלט, נענתה
לפניית פרקליטו, אורי גורן, שהציע
כי אהרון יחזור ארצה ויתייצב מייד לחקירה
במישטרת חיפה. המישטרה הסכימה
לבטל את הוראת המעצר, ואהרון חזר
ארצה אחרי שאשתו חזרה לפניו.
הו כאתיהודי
ד רו ס -א פ רי ק ה
להוויה חזי ידוע כצעיר נוקשה, ולאחרונה
התפרסם כחשוד מרכזי במעשה-
שוד שהסעיר את המדינה. פרקליטו, שימחה
זיו, הצליח לזכותו מחוסר הוכחות.
חזי מקורב לטוביה אושרי ולרחמים
אהרוני, ושכר־הטירחה של שימחה זיו
שולם על-ידי שני אלה.
גידעון גורדון עוסק שנים רבות בענף
הבשר, והוא שותף באיטליזים אחדים
וקשור עם צבי פאר בעיסקי-בשר ובעמקות
אחרות.
פנייתו של חזי לקולטון, בשמו של
פאר, לגביית כספים, היתה רק אחד
הצדדים בפרשה, שרק מעט מזער ממנה
התפרסם. המישטרה עצמה, העוקבת כל
העת אחר גיבורי הפרשה, אינה בקיאה
בכל המשמעויות שלה. להגיע אל הגירסה
הנכונה — זוהי משימה כימעט בלתי-אם-
שרית, מאחר ששני הצדדים עושים את
הכל כדי להסתיר כמה שיותר וכל צד
מוסר גירסה הפוכה.
צבי פאר נחשב כאחד מרבי-הנוכלים של
ישראל, כדמות המרכזית בהונאת יהודי
דרום־אפריקה. הוא מבוקש על־ידי מיש-
טרת גרמניה על הונאת־יהלומינדוהמחאות
גדולה, יחד עם נוכלים גרמניים, והיה
גם הדמות המרכזית בפרשת יבוא מטילי-
זהב מזוייפים. בכל העסקות הללו פעל
על דעתה של חבורת־הכרם בתל-אביב
ובשותפות עימה, כאשר בפרשת מטילי־הזהב
נתפס עימם בצאתו מביתו של רחמים
אהרוני.
ברוך אהרון עסק שנים רבות בענף־
הבשר. הוא הסתבך לפני עשר שנים עם
שותפו, אלברט צעירי, בהלוואות לפינחס
אביבי, שלא החזירן. אהרון מכר את כל
רכושו, ועמל כמה שנים בכל מלאכה, כדי
לשלם את חובותיו ולחזור ולעמוד על רגליו•
בתקופה זו התפתה כמה פעמים לעסקות
עם צבי פאר.
פעם אחת, כשפאר עסק בהונאת יהודי
דרום־אפריקה. נתפס אהרון על-ידי
מישטרת יוהנסבורג, כשבידיו המחאה
מזוייפת בסך 75 אלף דולר. הוא טען כי
קיבל אותה בתום־לב, ושוחרר.
הוא פעל עם צבי פאר ואלברט ליאני
בכמה עסקות בגרמניה, ומישטרת ארץ זו
עדיין שוברת עליהן את הראש. ידידיו
של אהרון טוענים כי בכל העסקות
עם פאר הפסיד אהרון ונכווה, וכי פאר
חייב לו כספים רבים עד היום.
לפני׳ כשנה, אחרי שהצליח להתאושש
מחובותיו, נכנס אהרון לעיסקי-בשר כשרים.
הוא הקים חברה עם איש־העסקים
יאיר קולטון, שעסק בעיקר בעבודות־עפר
ובעיבוד חקלאי. החברה התחילה להפיץ
בשר־כבש קפוא, שהובא מאוסטרליה על-
ידי חברת המשביע, שבה היו שותפים
קבלן עבודות־העפר ברוך וילקר, אחיו עמי
ובנימין גרופר (בן דודו של ח״כ פסח
גרופר) ,יחד עם איל־ההון מכפר־שמריהו,
מנו ללו. ללו קנה את המיבנה של מחלבת
טנא נוגה בכפר־שמריהו מיגאל הוד־ביץ,
בשותפות עם יוז׳י קובו, בעל איט־ליז
מקריית־אונו, ופתחו בה מיפעל לפירוק
ועיבוד־בשר. ללו הוא בעל רשת מל־מרקט,
שיש לה סניפים גם בסביון וכפר־שמריהו,
וקובו הוא בעל־הזכיון לבשר ברשת זו.
התקף־לב
ב מו עדהפר עון
ולטון ואהרון התחילו לשווק את
י\ בשר־הכבש בתקופה שבה היה לו ביקוש
רב״ וקיבלו מכמה איטליזים מיקד-
מות גדולות. כך קיבלו מברוך קופמן, בעל
איטליז ברחוב בדיר,ודה פינת בוגרשוב
בתל־אביב חצי מיליון לירות כמיקדמה.
אולם תוך חודשיים הוצפה הארץ ב־בשר־כבש,
והמחירים ירדו. כל השותפים
בעיסקה הפסידו כארבעה מיליון לירות,
כאשר קולטון ואהרון נשארו חייבים ל־מנו
ללו ולשותפיו 200 אלף לירות.
כדי לעמוד בהפסדים החדשים, נקט
אהרון כמה פעולות. הוא היה שותף בשליש
במיפעל לפירוק־בשר בבת־ים עם
גזי חקק ואלברט צעירי. המיפעל היר
מוחכר לחברת וימפי.
אחרי הפסדים עזבה וינופי את המקום,
ואהרון ושותפיו מכרו את המיפעל לחברת
הבורקס סמי ובניך, ב 4.5-מיליון לירות.
מזה נשאר לאהרון כמיליץ ל״י.
אותה עת הציע לו צבי פאר ליעץ לו
ברכישת חלקי-פנים של בשר מחברת
אשור בחיפה. אשור עוסקת מזה שנים
רבות בייבוא בשר מכל העולם, ובעליה
הם אפריים אילץ, ישראל ואגד, משה ורנד
וקרול שוורץ, שנפטר בינתיים מהת־קף־לב
בגלל מעשה־ההונאה של פאר.
הוסכם כי אהרון יקבל עמלה של לירה
לכל קילו, שהוא ימכור מן הבשר שפאר
ירכוש מאשור. הוקמה הברה בשם ס. י.
בע״ט, שבעליה הם צבי פאר וישראלי בשם
משה יחזקאל, שהיה בעל בארים בהמבורג
ובדיסלדורף. יחזקאל עשה כמה
מאות אלפי מרקים בגרמניה, ונראה כי
החזיק בכספים של פאר במרקים.
פאר נסע בשם חברת מ. י .לחברת
אשור, יחד עם ברוך אהרון ושותפו בעים-
קי־בשר, מנחם גרינהאוז.
גרינהאוז הוא סוחר ותיק ומנוסה, ואש
היא עורכת־דין ידועה. אהרון וגריג-
האוז הקימו שותפות בשם מ. ג .סיטונאי
בשר, שהיתה לה זכות לרכוש כל שבוע
ממישרד־התעשיה 8.5טון בשר קפוא ול-
שווקו. על זכות זו עשתה השותפות 50
אלף לירות לשבוע. השותפות גם רכשה
שני-שלישים באיטליז ברחוב תטה ביפו.
גרינהאוז אוהב לחיות, אוכל דרך־קבע ב-
מיסעדת אצל כריסטי׳אן ביפו, ולובש רק
דגמי־אופנה מובחרים.
ההזמנה הראשונה מחברת אשור היתה
בסכום של 740 אלף לירות. ניתנה לאשור
המחאה דחוייה לשבוע, בשם חברת מ. י.
של פאר ויחזקאל.
לפי הודעת פאר במישטרה, ביום פירעון
ההמחאה הפקיד אהרון בחשבון הבנק
של החברה בסניף קופת עליה ברחוב רמ־ב״ם
את הכסף לכיסוי ההמחאה. הכסף
היה תמורת מכירת חלקי־הפנים, שמסר
פאר לאהרון לשיווק. למחרת הזמינה חברת
מ. י .סחורה נוספת באשור, בסכום
של 1.25 מיליון לירות, שילמו בהמחאה
דחוייה לעשרה ימים, שבמהלכם הזמינו
עוד סחורות, ומסרו המחאות בסך הכל על
סך 3.5מיליון לירות. לדברי פאר כל הבשר
נמסר לשיווק לאהרון, שמכרו לסיטונאים
רבים, בעיקר לקובו, וקיבל מהם
תשלום בהמחאות דחויות. כאשר הגיע
מועד פרעון ההמחאות שניתנו לאשור, הן
לא כובדו. מנהל אשור, קרול שוורץ, התלונן
במישטרה, ומחמת ההתרגשות לקה
בהתקף־לב ונפטר.
מ ש אי ת
רב־נובל פאר
הונאות בכל העולם
ל חזי רי ם
ף* עוד שפאר ואחרים הונו את חב״
רת אשור ב־ 3.5מיליון לירות, התברר
למנחם גרינהאוז, כי גם בשותפות
שבינו לבין אהרון, יש דברים תמוהים.
לפי עדותו של גרינהאוז במישטרה,
הוקמה השותפות במחצית אוגוסט .1979
שבוע אחרי שנפתח חשבון של השותפות
בבנק איגוד ברחוב סוקולוב בהרצליה,
לקה גרינהאוז בהתקף ואושפז לחודש-
חודשיים בבית־חולים. בתקופה זו משך
אהרון המחאות רבות, חלקן בעיסקי־בשר
לגיטימיים, אולם חלקן, בסך כולל של
150 אלף לירות, לעסקים לא-ברורים. כספים
שולמו לאנשים מסיבות לא-ברורות,
וברור כי הכספים הוצאו שלא במיסגרת
מהלך־העסקים התקין.
גרינהאוז ואהרון החליטו לפרק את השותפות,
כאשר. גרינהאוז לקח על עצמו
את החובות בבנק, ואהרון ויתר על חלקו
באיטליז שברחוב מטה ביפו. אולם כאשר
התפוצצה פרשת אשור נודע לגרינהאוז
כי חלקו, וחלקו של אהרון, באיטליז נמכר
למשה ישראלי, ב־ 800 אלף לירות,
מזה 100 אלף במזומן והיתר בשבע המחאות
חודשיות, וההמחאות לא הגיעו אליו.
גרינהאוז תובע סכום זה מאהרון.
הסתבכות נוספת של גרינהאוז היא בסך
נוסף של 700 אלף לירות, שנתן בהמח אות
לצבי פאר על חשבון רכישות חלקי־פנים
של בשר שלא קיבלו. ההמחאות נמסרו
על-ידי פאר לגופים שונים, ביניהן
חברת הנסיעות קופל, למימון נסיעות שלו
ושל אהרון ואחרים לרחבי העולם. פאר
הבטיח לאחרונה כי יחזיר המחאות אלה
לגרינהאוז, אחרי שנשבע בעבר כי הש-
מידן, והתברר כי הן הוצגו לפירעון על־ידי
קופל טורס.
גרינהאוז הוא בעל שם מצויץ בענף־
הבשר, ונכנס לשותפות עם אהרון בגלל
מחלתן, כיוון שסבר כי אהרון, כאיש חזק,
יוכל לסייע לו בעסקים. הסתבכותו היתה
הכרחית, מאחר שנכנס לעסקים עם פאר,
ששמו ו!ולך לפניו.
סמוך להתפוצצות הפרשה של הונאת
אשור, נסעו ברוך אהרון ויאיר קולטון
לניירובי, יחד עם קבלני העפר הירושל מיים
האחים בראשי. הנוסעים החליטו לה קים
בקניה חברה לעבודות-עפר, שתתחרה
בחברה המצליחה של גדי זאבי. הם
הסתייעו באיש העסקים הידוע אלי אפרתי,
שהשכיר את מישרדו לקולטון ואהרון
ועסקיהם. הם רכשו ביחד משאית להובלת
חזירים, במיליון ורבע לירות.
תוך ביקורם בקניה ובאוגנדה קשרו קש רים
עם שרים בכירים, שביקשו מהם להשיג
להם הלוואה בת 50 מיליון דולר. קול-
טון׳ חזר לישראל ביגלל הסתבכות פרשת
אשור, ואילו אהרון, וקבוצת אוגנדים טסו
ללונדון לטפל בהלוואה עם האחים בראשי.
אלי אפרתי, כאשר שמע על הפרשה, ניתק
קשריו העיסקיים עם אהרון וקולטון.
ספק אם חזרתו של אהרון לישראל תשקיט
את הרוחות. יותר מדי מיליונים חמקו
בין האצבעות, וכל צד לקח לו גובים
לשים יד על הכסף. כמה אנשים ישרים
נקלעו למצב של כימעט פשיטת־רגל, ואולי
מסיפור זה ילמדו הכל את נכונות
הפיתגם האומר: מי שישן עם כלבים,
מתעורר כשעל גופו פרעושים.
יגאל לביב 1
_ 7 4י
המירשם למסיבה מוצלחת־מוצלחת!!!
פטיפון
א0110ק4
טייפ־דק קסטות
1*1<0 3035א
טיים־דק קסטות
דגם.-350-וס א .0ו.ו 0ק * 4
דגם-35-ס** 0
המוסיקה רועמת
התופים קורעים
רינה מזיזה ת׳תחת
דני את רגליו מרים
״ניקו ״ לא עייף אף פעם
״ניקו״ מנגן בלי סוף
״דיסקו־ניקו״ זה הטעם
״דיסקדניקו״ עד אין סוף!
הרסיבר שלא רק נראה טוב — אלא נשמע הרבה
יותר טוב! אין לו מתחרה במחיר ובוודאי לא
בחידושים המיוחדים של קונצרן 1<1<0ווא יפאן.
15\7א , 2רגישות מקלט.2.0117
עוצמה:
<1<0 3035ו1וא — יחידת מוסיקה נהדרת.
דרוש שישמיעו לך אותה בבל חנות סטריאו
מקצועית.
חשוב לביס שלך!
בדוק והשווה את מחירי המכשירים עם המתחרים
לא תמצא עיסקה יותר טובה בסטריאו. נקודה.
פי־טל
המפיצים: צלילי גיתית בע״מ,
ירמיהו ,46 תל־אביב, טל׳ 443121
העולםהזה 2205
,,לוחות?
אוי מטומטם?
ך* כותרת מזפועון הגרמני שטח
1 1בישרה :״הגנב הגדול חזר — גי-
אורג וינטנר וכנופייתו רימו גרמנים עשירים
במיליוני מארקים. הוא ברח לישראל.
עכשיו חזר לגרמניה.״
לא היתה זאת הפעם הראשונה שבה
טיפל השבועון ב״גדול הרמאים בתולדות
גרמניה החדשה, מאז ימי הרייך השלישי״.
לפני שנתיים הקדיש לו כתבה גדולה
(המולס הזה .)2065
גיבור הפרשה למד את מיהצועו בשוק־
הרוכלים בבודפשט בהונגריה. בהיותו נער,
במילחמת־העולם, התמחה במיקצוע מסוכן:
הוא גנב ממיסעדות את מעיליהם של
קציני הוורמאכט הגרמני, ומכר אותם.
בכך פירנס את מישפחתו. אחרי המילחמה
העביר את פעולתו לגרמניה, מכר שעונים
זולים לפועלים תמימים ושטיחים פרסיים
לעשירים. ללקוחות סיפר כי השטיחים,
שאותם מחר במחירים מופקעים, באו
מטירותיהם של אצילים הונגריים מייואשים,
אשר ירשו אותם מאבות־אבותיהם.
גיאורג ורדי־וינטנר כתל־אכיכ*
״מותר לחסוך טל הכל, אך לא על עורכי־דין !״
לשם כך עבר אצל אחד מידידיו, שהיה
באמת אציל הונגרי, קורס מזורז במיג־הגיו
ובנימוסיו של העולם הגדול, וקנה לו
כרטיס־כניסה לחברה הטובה של גרמניה.
משם עבר לעסקים טובים עוד יותר.
הוא יעץ לחבריו החדשים היכן אפשר
לעשות רווחים גדולים מבלי שמס־ההכנסה
יידע על כך: במירוצי-סוסים. הוא טען
כי יש לו קשרים עם בעלי־סוסים, הקובעים
ביניהם מראש את תוצאות המירו-
צים. כך הוציא מאות אלפי מארקים מקלי-
אמונה. כאשר נכשל הסוס שהלקוח התמים
העין הרעה של מנדההכנסה. כי התמונות
נקנו, בדרך כלל, בכסף שחור.
אחד מגדולי העשירים של גרמניה קנה
מווינטנד תמונה של ליאונארדו דה־ויג-
צ׳י. לאחר מכן קנה תמונות נוספות.
כאשר לא יכול היה למכרן, לא האמין
איש שהן אכן של הציירים הגדולים. הוא
ישקע בצרות, נאלץ להיכנס לעסקים יותר
ויותר מפוקפקים, תמיד בעזרת חבריו של
וינטנר, עד שהפסיד הון של מאות מיל יוני
מארקים. כאשר נפטר, היה שקוע
בחובות של 40 מיליון מארקים. אחד מיד
איש־התברה התראביבי, שהוגדו וורידי
שבו 1111 גרמני נ ..גדול הדמא, של
גרמניה החדשה״ ,וחד לגרמניה
שם עליו את הונו, היה התירוץ :״מה
אפשר לעשות? ברגע האחרון חלה הסוס
בשפעת !״
ת מונו ת
ש חו רו ת
וינמנר וידידה כגרמניה, כימי הזוהר
שמפניה ושלוש נשים בבית אחד
ן* פני 15 שנה נכשל וינטנר בפעם
/הראשונה, ונידון למאסר של שנה
וחצי. הלקח שלו, המנחה אותו מאז :
״מותר לחסוך על הכל, אך לא על עור־כי-דין!״
הוא לקח מאז את הטובים ביותר,
לרוב חברי-פרלמנט בעלי השפעה פוליטית.
כי בגרמניה, כמו בישראל, קיים
סוג של עורכי־דין שהם חברי הפרלמנט,
היודעים לנצל את מעמדם הפרלמנטרי כדי
לעזור ללקוחות תמורת שכר־טירחה מפולפל.
עורך־הדין
של וינטנר שיכנע את בית-
המישפט כי המשך מאסרו יסכן את חייו,
מכיוון שלקה בקיבה בימי ילדותו הקשה
כפליט במילחמה. אחרי חודשיים וחצי של
מאסר שוחרר.
אז עבר למיקצוע חדש: הוא מכר תמונות
ישנות. הן לא היו מזוייפות, חלילה.
הן היו אמיתיות לגמרי, אך לא נשאו שמות
של ציירים יקרים. וינטנר קנה בכסף טוב
חוות־דעת של מומחים, שקבעו כי התמונות
צוירו בידי רמבראנט וציירים חשובים
אחרים, ובכך העלו את המחירים לגבהים
אגדתיים. כאשר רצה הקונה למכור
את תמונתו היקרה והסתבר לו כי
ערכה מועט, חשש ללכת למישטרה, מפני
עצי־המם שלו מסר את וינטנר למישטרה.
החוקרים עטו על וינטנר. אולם הוא
נעלם. נראה שקיבל אזהרה ״מבפנים״.
הוא הגיע ביולי 1969 לישראל, כשבכיסו
— לדברי שטרן — תישעה מיליוני
מארקים. שותפיו וחבריו נדדו לכלא.
סמר טו טי ם
מתל -א בי ב
ף } ס פר ״שטרן״ :״גיאורג וינטנר
)• 1ישב בינתיים בביתו היפה על שפת-
ימה של תל-אביב, חי על שמפניה (גרמנית)
ונשים (שלוש בבת אחת) ומוסיקה
(היידן) ,וחלם על שיבתו לארץ המטומ טמים
שעל גדות הריין.״ בינתיים ישב
שעות ארוכות בקפה רוול בתל-אביב והפך
איש־חברה.
הוא שאל את עורכי-דינו רבי־ההשפעה
אם הוא יכול לחזור מבלי להסתכן, אך
אלה — ביניהם אחד שהפך בינתיים נשיא
בית־המישפט העליון בגרמניה, ושביקר
אותו בישראל — השיבו לו שלא הגיע
עדיין הזמן. הפשעים טרם התיישנו.
בינתיים הקים וינטנר, ששינה את שמו
לוורדי, מיפעל של ג׳ינס ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב. הוא מכר לגרמניה את תוצרתו.
כיצד ירד מבדי־תמונות של רבד
בראנט (כביכול) לבדי״טכסטיל?
(המשך בעמוד )74
* כפי שצולם על־ידי העולם הזה
במיפעל־הג׳ינס שלו ברחוב דיזנגוף. חוא
צעק על הצלם :״הסתלק מפה!״
רדומות מה פיוזא1ם?
נ״ס״ ) 1ג 1״1י 7 7 1 0
תיאטרון נובט מצע:
ברזילטרופיקל בתכניתה החדשה ס ״ סטהטרופיקנה
חוויה נדירה יאקס טז ה אמיתית
.תלבושות טגוניות * שירה ו רקוזים סועדים
״י^4״״י10י׳ 4 #
1 £צ 1
(המשך מעמוד )73
את ההסבר למד על גופו בעל רשת־החנויות
הגרמנית גינתר גנקינגר. הוא רכש
מחברת ריג׳נט בתל־אביב 9500 פריטים
של מיכנסיים, מיקטורנים וחצאיות ג׳ינס.
בעל החברה היה גיאורג ורדי־וינטנר,
שגבר על מתחריו בעזרת מחירים נמוכים
מאד ותקופת־אספקה קצרה מאד. אבל
הוא שיכנע את הלקוח שלפי החוק הישראלי
יש לשלם לו באקרדיטיב בלתי-
חוזר. כלומר: ברגע שתגיע הסחורה ל מכס
הגרמני, משתלם המחיר אוטומטית.
הגרמני הסכים, וינטנר קיבל את הכסף,
אך ברגע שנפתחו החבילות חשכו עיניו של
הלקוח. החבילות הכילו, לדבריו, סמרטוטים.
הכפתורים חסרו, התפרים היו פרומים.
הכיסים נתפרו באלכסון, החוטים היו
לקויים, פריטים רבים מהסחורה היו
אכולי־עובש.
הלקוח הגרמני הגיש תביעה על 86 אלף
ו 1**,חומג
2/7/77**7
שבוע מים
בשראל!
ליעדי
עובד
חיפה
תל-אביג
״היכל חתרגות״
יום ב׳ 7.1.80
בשעות 9.45—7
קולנוע ״ארמון״
מוצ״ש 5.1.80 בשער9.30 .
יום ד׳ בשעות יום ו׳
בשעות
כרטיסים .״הדרז״
גבירול 90
ת״א טל ,248787 .למוסדות:
248844 וביתר המשרדים ב עיר.
וכן בערים: נתניה,
הרצליה, חולון, בת־ים,
אשדוד, רחובות.
כרטיסים :״נובה—ברגר״,
הרצל ,32 טל 665272 .וב משרדים
:״גרבר״ ,״מכבי״
ו״קופת חיפה״ .כנהדית :
״שרותי דוד״ ,טל.920330 .
כעכו :״שרותי שמעוני״,
טל. 910456 .
״היכל הספורט״
2.1.80
9.15—6.45 בערב
4.1.80
10—8.00 בערב
ירושלים
יום כרטיסי
,8טל.
״בד,נא״
״בנייני האומה״
ה׳ 3.1.80 בשעות 9.15 בערב
הנחה למוסדות :״קלעים״ ,שמאי
240896 ובמשרדים :״כרטיס־און״,
ו״בן־נאים״.
איילת השחר
״יד לראשונים״
יום ג׳ ,8.1.80 בשעות 9,30—7.00 :
טל.37592 .
כרטיסים באיילת השחר,
כצפת, חנות ספרים גרינבוים, טל.30249 .
קריית שמונה, בר ששת, מכשירי כתיבה,
טל.40337 .
עין גב
אמפי כנרות
6.1.80 בשעה 9.30
וינטנר בגרמניה
להפסיד בחיוך של אושר
מארקים (כימעט שני מיליון ל״י בערך
הנוכחי) .הוא זכה במישפט — אך לא ראה
עד כד פרוטה.
ש לו ש ה
מי ליון ב ערב
צ>וד ב ט חון בע״מ
1(61׳ 1979 הו6ע 0א
1£ץ 0 ^ £1א1
8 8 11נ גמסזין *
1£ 8111)37 01ז 1נ 1ס^ £1-1
6ע0במ7 011־031
ם א 8X 1:88 £
:א * 8 0ן מ 0ז•
613 01־ 116 8601ז
36x 16כ6)311־ 01מ1
משווקי תוצרת
מגן גולדמן בע׳׳מ
מציע לרגל הפתיחה :
כספות ביתיות, קופות
פלדה, ארונות חסיני אש,
תאים מיוחדים ליהלומנים.
בתנאים ובמחירים מיוחדים
״ציוד בטחון״ בע״מ,
טלפון 244093
אבן גבירול ,9תל־אביב
3י[ץ\ 1^ 1ז1ן> 80פ
ת פ שתי מילים, אבל איזה?
.1חיית בית
.2משלווו־יד
אכילה גסה
חטיבת ביניים
שבירת קיפאון
נחש בריח__ .
ף* אשר הפסידו שישה לקוחות אחרים
^ את כספם בדרך זו, רצה עיתון מיק-
צועי גרמני להזהיר את הציבור. פרקליטיו
הממולחים של וינטנר איימו בתביעת-
נזיקין של מיליונים, והאזהרה לא פורסמה.
בינתיים
התיישנו העבירות הקודמות,
והדרך לשיבה היחד, פנוייה. נותר חוב־מיסיס
בסך חמישה מיליון מארקים, אך
פרקליטיו של וינטנר התפשרו על שני
מיליונים. בסלחנות בלתי-רגילד, ויתרו ה־שילטונות
גם על הריבית. עורכי־הדץ
היו שווים זהב.
ורדי-וינטנר חזר עתה לדיסלדורף. שם
מצא אותו השבועון הגרמני, ואף ריאיין
אותו. וינטנר סיפר להם שבא כדי לבלות
במועדוני־הלילה הטובים ביותר בגרמניה,
ולשתות את הבירה הטובה. האם ימשיך
לרמות? ״מה פיתאום? מה, אני מטומטם?
כל זמן שאגי לא משחק, יש לי
די כסף!״
אבל וינטנר משחק שוב. לדברי עדי-
ראייה, הפסיד ״יורי היפה״ ,כפי שהוא נקרא׳
בערב אחד במועדון בדיסלדורף סכום
של 150 אלף מארקים (כימטע שלושה
מיליון לירות) במישחקי־מזל.
במשך כל אותו ערב חייך באושר.
במדינה
(המשך מעמוד )67
כאילו היו עדר בקר. הן מאכילות אותם
בזבל ומאלצות אותם להשתמש בשירותים
מזוהמים,״ קובע מומחה המזון הבריטי ה נודע,
אגון רוגיי.
רוגיי מפרסם מדי שנה מדריך למיס־עדות
בבריטניה הכולל, בין השאר׳ תיאור
נאמן של רמת השירותים בחברות־התעו״
פה. את המזון המוגש לנוסעים הטסים
מבריטניה לארצוודהברית הוא מגדיר ב קיצור
כ״בלתי אכיל״.
את הביקורת בחברות־התעופה ערך רו־גיי
בעזרת חמישה עוזרים, שטסו הלוך-
ושוב בין בריטניה וארצות־הברית במשך
כמה שבועות. הביקורת הקיפה לבסוף 14
חברות־תעופה נודעות, כללה בעיקר דיווח
על מחלקות התיירים שבכל חברה.
בדירוג חברות־התעופה שפורסם עתה
בבריטניה מופיעה דלתא במקום הראשון.
במקום השלישי מופיעה החברה האמריק אית
הנודעת .׳1 במקום השישי:
אייר אינדיה, חברת־התעופה ההודית, במקום
השלושה־עשר: איראן אייר, הברת־התעופה
האיראנית.
בתחתית הטבלה: אל־על.
חיוורים ורועדים .״רק מצב של חו-
סר־ברירה מסביר, כיצד יכולות חברות-
התעופה להמשיך ולשרת את ציבור הנוסעים
בזבל כזה,״ נאמר במדריך המזון של
רוניי .״התפיסה האנכרוניסטית, שלפיה
יש להגיש לנוסע חתיכת־בשר או דג ושני
מיני ירקות, חייבת לפנות מקומה לגישה
מודרנית יותר. בישול המוני ואחר-כך
הקפאה וחימום מחדש משחיתים את המ זון.
מדוע שהחברות לא תגשנה מזון קר
ומשקה חם, מנות מעטות יותר אך עם
מזון מעולה יותר?״
כאשר דירג רוניי את 14 החברות, קיבלה
כל חברה מיספר מסויים של נקודות
מתוך המירב האפשרי — 100 נקודות.
דלתא הצועדת בראש קיבלה רק 77 נקו דות
מתוך ה־ 100 האפשריות. אל־על, לעומתה,
שהוצבה בתחתית הדירוג, קיבלה
פחות מ־ 40 נקודות.
המומחה הבריטי העביר תחת שבט ביקורתו
גם את הבדיקות הביטחוניות, הנערכות
על גופם ובחפציהם של הנוסעים
באל־על. את הבדיקות הגדיר ב״גסות״ והוסיף
:״הן הותירו את המבקרים שלנו
חיוורים ורועדים.״ אפשר להבין את הצורך
בבדיקות ביטחוניות, קובע רוניי, אבל
אין שום סיבה מדוע שתהיינה כה גסות
ומשפילות.
הגיב על כך לי סילברמן, דובר אל־על
בלונדון :״ביקורות הביטחון שלנו משמ שות
נושא לקינאה בהרבה חברות תעופה
בעולם. חבל שלא כל חברות התעופה האחרות
מקדישות תשומת־לב רבה לביטחון
כפי שאנו עושים ב״אל־על.״
באשר לטענות בדבר טיב המזון, השירות
וניקיון השירותים באל־על, לא היתה
בפי סילברמן כל תגובה.
דרכי חיים
סל ך6ו>?ווגות
שתי כוסות רבן עורות
172 לירות; שתי פגות אופרות
כחמשת ארסים רירות רחודש
מבלי משים גילה השבוע השופט בנימין
כהן, נשיא בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
את דעתו על ההתייקרויות האחרונות.
במישפט
שנסב על סכום המזונות, שעל
אדם לשלם לאשתו ולשתי בנותיו, העיר
השופט לעורכי־הדין, כי הסכום במחלוקת
ירד לחמשת אלפים לירות לחודש, וכי
סכום זעום כזה אינו מספיק, כדי להאכיל
שתי בנות בריאות, בימים טרופים אלה.
בית־המישפט לחץ את עורר־הדין יוסף
בן־מנשה, שייצג את האב, לוותר ולהתפשר
עם נציג האשה .״זו בושה,״ אמר
השופט ,״שאדם אוהב אשה, ואפילו שונא
אותה, אך הם עושים יחדיו שתי בנות,
ואחר כך הוא משאיר אותה במצב כלכלי
כזה.
״כנראה אין האב הולך לעולם למכולת,
ואינו יודע את המחירים החדשים,״ אמר
השופט בנימין כהן .״כאשר אני הולך
לפעמים במקום אשתי לסופרמרקט, וקונה
שני לבן ומשלם 172 לירות, אני מזדעזע.״
עורכי־הדין קיבלו את הפשרה.
ה עו ל ם
הזה 2206
החלטנו לשתף אתכם בשימחה:
ברגיל. לפניכם ציורים המבטאים
בדרך משלהם ביטן יים יומיומיים
ומקובלים בשפה.
אלא שהפעם עליכם להקדיש
מחשבה נוטפת ולגלות בכוחות
עצמכם מהו הביטוי המסתתר
מאחורי בל ציור.
לקראת חג החנוכה -יוצריםע בו רכםב ״ בל גיל״ אתה רג ע הי פ ה
צילום ענק
של ילדיכם
7 1 0 .5 X 7 1 0 .6
כל קניה ברהיטי ״בל גיל״ במשך תקופת
המבצע (עד )31.12.79 מבטיחה לכם
ולילדיכם הנאה כפולה: צילום ענק של
ילדיכם חינם, בצירוף רהיטי נוער
מעולים ממבחר הריהוט המודולארי
של רהיטי ״כל גיל״*מנגריית קיבוץ
גבעת ברנר.
לבחירתכם ריהוט חדרי ילדים
ונוער, במגוון צבעים ודגמים —
חגיגה אמיתית לחג התנובה.
* תוקף ההצעה לכל. קניה מעל
סכום של 5,000.-ל״י.
פרטים על המבצע בכל סניפי
״כל גיל״ בארץ.
רהיטי כל גיל-
מנגריית גבעת ברנר.
תצוגה מרכזית ויי עו ץ -תל אביב: דיזנגוף ;201 גבעתיים: ווי־צטן;10
סניפי ״בל גיל ,,המ שתתפים במבצע :
חיפה: בית הזורע שמרת,אלנבי . 117 הרצל ;32 יתר סניפי ״כל יגיל״— תל אביב :״רהיטי שם״ ,בוגרשוב ;26״שילב״ ,אבן גבירול 4ו:
הרצליה :״כל גיל״ ,סוקולוב ;99 רחובות :״רהיטי אלץ״ ,אחד העם ;22 ירושלים :״כל גיל׳ /א ק ישראל ;5״ג׳מבו״ ,ינאי ב:
ה עו ל ם
הזה 2206
אמנות ׳
תערזבו ת
אמן. דא אודוהים
לתערוכתו החדשה של רפי לביא, במו-
סיאון תל־אביב לא תיערך פתיחח ריש־מית
וחגיגית, כמקובל.
תערוכת־יחיד לאמן במוסיאון היוקרתי
אומנם איננה מאורע של יום יום, אבל
רפי לביא ממאן לסטות מהרגלו מזה
שנים רבות. הוא לא בא ל״פתיחות״.
לפני כעשר שנים החליט רפי לביא,
האמן והמורה, להדיר רגליו מפתיחות חגיגיות
של תערוכות. מאז לא ביקר אלא
בפתיחות תערוכותיהם של אביבה אורי,
ושל יוסף זריצקי, ובתערוכות ספורות
של אמנים צעירים .״אם ברצוני לפגוש
חברים,״ טוען רפי ,״מוטב להיפגש בביתם,
ולא להפוך את פתיחת תערוכתם לאירוע
חברתי, שבו הציורים המוצגים הם
החלק הפחות מעניין בדבר.״
אך פטור בלא כלום — אי-אפשר. לכן,
הוחלט לקיים ערב סירטי-קולנוע של הציירים
יאיר גרבה, הנרי שלזניאק, יהודית
לוין ורפי לביא. אמנים אלה קרובים
לרפי ברוחם, וסרטים אלה משלהם,
שכמותם כבר הוצגו בסינמטק, הם הצגת•
בכורה שלהם, שתעניין בוודאי את קהל
מבקרי המוסיאון.
הסרטים אינם סירטי עלילה רגילים,
אלא תוצר של שימוש בשתי המדיות —
קולנוע וציור — כשכל סרט עשוי בסיג-
נון הקרוב לדרך ציורו של האמן שיצרו.
נושא סירטו של רפי לביא הוא העיר
תל־אביב. בסרט בולט שימוש נרחב בצבע
הוורוד האהוב עליו, ופס־הקול המלווה
אותו מבוסס על מוסיקה בודזמננו.
בסירטו של יאיר גרבה שולם יסוד סיפורי,
כמו בעבודות האחרונות שהציג ב-
גלרית הקיבוץ. המשותף לכל הסרטים
הוא היותם עשויים בשיטת סופר ,8אך
בתפישה השונה מקולנוע רגיל.
לא מקל־רועים. רפי לביא הוא דמות
השנוייה מאד במחלוקת. יש שמעריצים את
האמן והאדם ואת יצירתו, ויש שלועגים
לו ומבטלים אותו. אולם, רפי לביא, בן
הארבעים ושלוש, הפך כבר חלק מההיס טוריה
של האמנות הישראלית בת־זמננו,
אמן שציוריו נכללים באוספים הקבועים
של כלי המוסיאונים בארץ, ושל הגלריות
היוקרתיות. רפי לביא, הוא ממשיכו הכימ־עט־בלעדי
של זרם ״המופשט הלירי״ ,שכבש
את הארץ בסערה, עם ציורי אריה
ארוך המנוח. רבים ניסו לחקות את סיג-
נונו של ארוך. רפי לביא הוא היחידי
שהצליח להתמודד עם בעיות המופשט
הלירי, וליצור כתב־יד אישי ומייוחד בציוריו,
שכל המתבונן בהם אינו יכול
לטעות בזהות יוצרם.
רפי לביא בועט ומורד במוסכמות של
הציירים עצמם. ההילה והמיסתורין שנוטים
הציירים ליצור סביבם, באמצעות
לבוש מוזנח, שיער פרוע וחיי מישפחה
לא סדירים, כל אלה רחוקים ממנו ושנואים
עליו. הוא איש מישפחה חמים האוהב
את ביתו. הרדיפה אחר הפירסומת,
למען יצירת מיתוסים מזוייפים, שמטרתם
קידום מכירות ליצירות האמן, שנואה
עליו. ולכן הוא גם מתרחק מכל אירוע
חברתי נוצץ .״לא מקל־רועים או איזה
בגד משונה יקנו לצייר את היוקרה שאליה
הוא שואף,״ טוען רפי.
השנים הטובות. את דיעותיו על
מבקרי האמנות בארץ איננו מסתיר. לדעתו,
המוגבלות של רוב מבקרי־האמנות,
שנובעת מכך שאינם ציירים או בעלי
רקע אמנותי, מונעת מהם את האפשרות
לבקר אמנות. כדי להצליח בביקורת, על
המבקר, לדעת רפי, להיות גם אמן מצליח.
בכלל, כל אוצרי האמנות והמבקרים
אינם מסוגלים להעלות או להוריד
אמן. האם מנהלו לשעבר של מוסיאון תל-
אביב, חיים גמזו, הצליח להוריד את
זריצקי או להעלות צייר אחרו כל אלה
שנמצאים ליד האמנות, לדעתו של רפי,
יכולים רק לעזור לעצם העניין בדיבור או
בכתיבה, אך לא להשפיע על האמנות
עצמה לרעה או לטובה. רק האמנים עצ
נחום
ורחל גלכוע ליד הציור ״קרקס״ שד נחום
זכרונות מהילדות בבולגריה
מם יכולים להשפיע. הוא נזכר בדברי
יגאל תומרקין :״מי היה זוכר את דוכס
פירנצה, לורנצו דה-מדיצ׳י, לולא פסליו
של מיכאלאנג׳לו 1״
תערוכת־היחיד של רפי לביא במוסי־און
תל-אביב איננה תערוכה רטרוספקטיבית.
אין זו תערוכה שתייצג את כל
תקופות יצירתו לפי סדר כרונולי. שבועיים
לפני התערוכה, עדיין לא ידע רפי
אילו עבודות — מתוך שמונים העבודות
שהוא בחר וששרה ברייטברג, האוצרת,
עזרה לו למיין — תוצגנה. את המיון
ערך לפי קנה־המידה האחד — היצירות
הנחשבות בעניין בטובות ביותר. כשמיין
״צלם כשדרות רוטשילד״״
זכרונות מתל־אביב הקטנה
״נערה״ של רחל גלכוע
נוף דומה בעיבוד שונה
את ציורו, הסתבר לו שישנן בחייו שנים
טובות יותר וטובות פחות. ישנן יצירות
שלו, כמו מתחילת שנות השישים, שהפכו
ידועות, ונעשו מעין סמל אישי שלו,
אך דווקא אותן, משום מה, בחר שלא
להציג. השנים שלדעתו היו הטובות ביותר
מבחינתו כאמן, הן 69׳—68׳ ,שהן
לגביו המבוא, והשנים 76׳—75׳ .הוא
עצמו אוהב רק את היצירות שיצר
בגיל שלושים. בדרך־כלל, אוהב אמן להציג
את יצירותיו האחרונות. רפי, בחר
שלא להציג את יצירות השנתיים האחרונות,
מפני שלדעתו הן חלשות.
הונועוים עוד סוסיה
בעיטה ומרידה במוסכמות
העולםהזה 2206
באחד מציוריו של נחום גלבוע, הקרקס,
נראים הצוענים, שאותם הוא זוכר כמוסיקאים
של שנות ילדותו, האשד, השמנה
ריטה, שהציגה את מישמניה לראווה,
הלוליינים, הליצנים וכל שאר הדמויות
שנטלו חלק בהופעות הקירקס בחג־הפס־חא,
שאותם אהב נחום בילדותו בסופיה.
את כל אהבות הילדות, הוא מתאר ב״
ציורים מלאי נוסטלגיה, בתערוכה החדשה
שלו בגלריה אוגרית. כיום מתבטאת
הנוסטלגיה שלו בציורי ימים ומקומות שהיו
וכימעט שאינם עוד בתל-אביב הקטנה.
הצייר הבולגרי הפך נושא הדגל של הנוסטלגיה
לארץ־ישראל הישנה.
את ציורו האוטוביוגרפי סופיה עיר
הולדתי רכש כבר מוסיאון תל-אביב בתחילת
העשור. כדי למנוע את הטירחה
הרבה שבהשאלת הציור (כשרצה לצלמו
לצורך סרט טלוויזיה, שנעשה עליו ועל
אשתו) ,החליט נחום לצייר גירסה נוספת
ומורחבת לציור, שלגביו הוא סיפור חייו.
הגירסה החדשה, מוצגת בתערוכה.
המייוחד בתערוכה זו, הוא הופעת הבעל
ואשתו יחדיו, בתערוכת ציור. רחל
גלבוע, שחייה קשורים בחיי נחום מאז
נישאו ב־ ,1939 ליוותה אותו בדרכו האנד
נותית מראשיתה. רחל אהבה את הציור
מילדות, אולם הקשיים שליוו את בני
הזוג, מאז עלותם ארצה, מנעו אותה
מלממש את חלומה.
רק באחרונה, משנישאה הבת, התחילה
רחל להתבטא בציור. המורה שלה היה,
כמובן, בעלה. הנושא הראשון שציירה
היה ילדים שהסתובבו סביב מכוניתם של
בני־הזוג גלבוע בשעה שרחל המתינה
לנחום שיסיים לצייר בנוף. מתוך שיע-
מום, התחילה לרשום את דמויות הילדים
ששיחקו ברחוב. זה היה ההתחלה.
השבתהש חו ר ה. את ילדותו עשה
נחום בשכונת-עוני בסופיה, בבית שניצב
מעל שוק־הפישפשים. המולת האנשים, סג-
נוניותם, הטיפוסים עשירי ההבעות, כל
אלה תופסים חלק נכבד בציורי הימים
ההם. את תחילת דרכו כצייר, זוכר
נחום כמצטלבת עם שנותיו בפלמ״ח.
כאשר נפלו הרשימות של אנשי הפלט״ח
לידי הבריטים, בשבת השחורה, נאלץ נחום
פרץ להחליף את שם מישפחתו. מאז הוא
נקרא נחום גלבוע. לאנשים שהחייאת
העבר אומרת להם משהו, מזומנת חווייה
ריגשית ואסטתית בתערוכת נחום גלבוע.
ציוריה של רחל גלבוע אינם נטמעים
בציורי בעלה. בעוד שאצל נחום הציורים
גדושים אנשים בנוסח ציורי בוש
וברויגל, הרי שאצל רחל מעטות הדמויות,
והיא מתרכזת יותר בציורי דיוקן
בודדים, או בנופים, שגם אם הם דומים
שונה.
לאלה של בעלה, הרי סגנון העיבוד
* ציור של נחוס גלבוע.
מר — פוך עטוף בבד סאטין. ולאלה שאינן
רוצות להיפרד משמיכות הפוך בימי
הגשם, יש גם מעילי גשם מרופדים בפוך
ועטופים סאטין העמיד בפני מים.
אז אל תספרו לי שקשה לכן לקום
בבוקר החורפי. ואם זה משנה לכן משהו,
זהו הלהיט האחרון באופנה בארצות־הב-
רית.
רומנטית בערב-
מעילי
ספורטיבית ביום
הפוך
אין צורך לספר לאשה הדתית על ה פיאה.
זה חלק קבוע בין האביזרים השונים
לשימוש יום־יומי. בעבר נהגו גם
הנשים הלא־דתיות לגוון את תיסרוקתן עם
מי אינו זוכר את שמיכות־הפוך, בעלות
בד הסטיו, שעשו לנו טוב בלילות החורף
הקרים. אני מכירה הרבה שעדיין נהנים
משמיכות אלה ושלא יחליפו אותן בעד
שום הון שבעולם. לאנשים אלה יש בעייה.
הם לא כל-כך רוצים לצאת מתחת לשמי־כות
הללו בשעה שהשעון המעירר מטר טר
באכזריות בלתי-פוסקת ואינו נותן
לישון.
—הי־ימ
דומני, שאחד מאותם אנשים הגה את הרעי
ו ן הפשוט והנפלא, לייצר מעילים מאותו
הפוך מרופד ככד סאטן מכריק
האופנאי האמריקאי האלסטון
לה ועשוי בעבודת־יד אומנותית, זה משווה
לו מראה טבעי וקשה מאד להבחין בינו
לבין שיער טבעי. הפיאות בעיצובים אופנתיים
שונים. תיסרוקות קצרות בסגנון
נערי, ספורטיבי, שיער באורך הכתפיים
ותיסרוקות רומנטיות כשהשיער קלוע ל־צמות.
הטיפול
בפיאה פשוט, ניתן לכבסה כפי
צמה כלונדית
חתיכה ניפרדת של פיאה
פיאה כסימון תיספורת ספורטיכית
שינוי תדמית
שני חלרן ים מכד מרופד
האופנאי גיל אמבז, דו־יורק
פיאה כפיגנון פארה
רכל מרופד בפוך
האופנאי ווילי ממיט, ניריורק
החומר ומאותו הבד. כך אפשר יהיה להנות
מהחום הנעים שנוצר בעזרת הפוך ולאו
דווקא במיטה. תסכימו איתי שהרעיון
גדול. וכך אפשר היום לקנות מעילים
ספורטיביים ואפילו מיכנסיים מאותו החד
חלקי פאה. אם זה קוקו או פוני מעל למצח.
לפתע החליטה מי שהחליטה, שמספיק
עם הפיאות, וכל אחת שרצתה להיות
אופנתית החביאה את הפיאה. והנה, השנה
שוב חזרה הפיאה לאופנה. הנשים באירופה
משתוללות עם חלקי שיער ומעצבות לראשן
תיסרוקות מתסרוקות שונות ומשו*>
נות.
אחת ממעצבות הפיאות בעלת שם ער
למי, היא הגברת ג׳ורג׳י קליין מארצות-
הברית. את הפיאות שבאמתחתה1הציגה״
לפני נשות ישראל בימים אלה. השיער
שממנו עשוייה הפיאה, הוא מטיב מעד
אותה גברת בשינוי אדרת
פיאה כסיגנץ אלגנטי
שמכבסים בגד בעזרת חומר-כביסה עדין.
אחרי הכביסה והייבוש יש להבריש את
השיער, והתיסרוקת בעיצובה הראשוני
מתקבלת שנית. צבעי הפיאות הם: חינה׳
שחור, בלונדי, חום בגוונים השונים. המחירים
נעים בין 1000ל״י ל 2500-ל״י.
ואם מישהו יתפרץ בבהלה ויאמר לך:
ראיתי שערות מתכבסות בתוך מכונת ה כביסה
תוכלי להרגיע אותו ולומר — זו
בסך הכל הפיאה שלי.
לשעות הערב
חניתה):ימונו —
מ־בתי״אומסר.״ תוצרת איטליה בכו החנויות בארץ
וווו!
וורוווווווווו
ו.יי
: 1111-11
היבואן: דק קובה, טל — 836727 ,823341 .המכירה בסיטונות
העולם הז ה 2205
719
״ויקטורי״ ספיגת הדגל של נלסון
זמ £ 1 8 0זמ
״ויקטורי״ היתה הספינה המפורסמת ביותר בדורה.
היא נבנתה בשנים 765-1759ו ושופצה פעמיים מחדש
לפני קרב טרפלגר, שבו היא שימשה בספינת הדגל
של אדמירל נלסון.
בימיה הגדולים היא נשאה 102 תותחים. עתה היא
ניצבת במלוא תפארתה. בנמל פורטסמות׳ שבאנגליה.
כשאתה מעשן נלסון פילטר וירג׳יניה, זה הספור שהיא
מספרת לך. קח אחת...
נלסון פילטר וירג׳יניה -הטעם הנועז של המרחבים הגדולים...
פרסו וימו־ ׳עקבסון
בדגיס, מקלץ. פי לב החפרפרת׳ ,ו 1ראה 0גרץ
ה1ח, גר,
תעל 1מתר יקי קלר
הקרי ה־ ש ל־ מעלה
ביקורת
בהיוולד סיפרות
הסיפורת העברית החדשה — או החדישה
— החלה דרכה במחצית המאה שעברה,
ודומה בי הדור האחרון של סופרי
העברית נוטה להתעלם ממייסדיה ומייצ־ביה.
באחרונה פירסם הפרופסור דן מי רון
את הראשון ממחזור עיוניו ברומנים
מרכזיים, בעברית ובאידיש, שהשפיעו על
התפתחות הדאנר הרומניסטי בספרותנו
החדשה על שתי לשונותיה. המחזור ראה
אור תחת הכותרת בין חזון לאמת * והוא
כולל עיון בחמישה מן הרומנים המוקדמים
ביותר שנכתבו בעברית ובאידיש.
ברור כי המחברים היו מודעים לכתיבה
בז׳אנר של הרומן, או של סיפור האהבים.
בספר זה בוחן מירון את אהבת ציון
ואשמת שומרון מאת אברהם מאפו, את
הרומן דאם שטערנטיכל של ישראל
אקסנפלד ואת למדו היטב, האבות והבנים
ופישקה החיגר של ש.י. אברמוביץ,
הלא הוא מנדלי מוכר־ספרים (להלן
מנדלי מו״ס).
מירון מפענח בדרכו, בעלת ההשלכות
הסוציולוגיות, את שלב הזינוק הראשוני
של שתי הספרויות המודרניות, בעברית
ובאידיש. למעשה הוא דן בספרו במצב
שניתן לכנותו: בהיוולד סיפורת. הוא
משחזר ומאזכר את יצירתו של אברהם
מאפו כאבן־מסד לספרותנו הנוכחית. אבן-
מסד המכילה תיאורי־נוף ראשוניים, השזורים
בחיי־כפר עבריים אידיאליים. אלא
שדן מירון מתקומם בנגד הצבת ספריו
של מאפו במדף ספרי־הילדים, תוך שהוא
מוצא בהם חיוניות ספרותית מהמעלה הראשונה,
שיש לה טעם ״של קלסיקה
הלכסיקון עם תיאוריו של מאפו, שריגשו
דור שלם של קוראים. שני גיבוריו של
מאפו, אמנון ותמר, נפגשים להם, למשל,
בשדות בית־לחם, שלדעת מירון ״כמוהם
כגן ניאו־קלאסי, אנכלי ...מיפגש דיסקרטי
של טבע ותרבות. ככל שליט הקו
הרף, המעודן, נטול ההגזמה. בית־לחם
עצמה יושבת על, גבנון הדר׳ כמו בית־אחוזה
המשקיף על גניו ובריכותיו. ממנה
מתמשכים לכל ביוון הקווים העדינים של
הגבעות והעמקים החידוש בהשקפתו
הביקורתית של מירון הוא בכך, שהוא
מסלק ממאפו ומהסופרים האחרים של
המאה שעברה את מעטה החובבנות, ש־דורתו
קודמים של מבקרים ניסו להעטות
עליהם. הוא מעניק להם ממד של מיק־צועיות
תרבותית וקשיחות תרבותית.
ברור שדן מירון מצליח להעלות במח־קרו־ספרו
את מאפו מרמת הרקק המילולי
שאליו הצליחו להשפיל סופר זה, וסופרים
אחרים, במיסגרת תוכניות הלימודים של הספרות
העברית בבתי־הספר. מירון חושף
את הרב־ממדיות של יצירת מאפו, תוך
שהוא בוחנה בכלי-הביקורת החדישים ביותר,
מפרקה ומחברה מבלי שזו תצא ניזוקה,
ובוחן את ההשפעות השונות עליה,
ובעיקר השפעת רנ״ל( ,י׳ נחמן קרוב־
פרופסור דן מירון
קשיחות תרבותית
מנדלי מובר־ספרים
הסופר המיקצועי הראשון
ומוסיף מירון כי ״הסצינות בכללן, בכל
הנאיביות המופלגת שלהן, ניצררות כצרור
הזיכרון הספרותי ומשתמרות כו
כשלימות
תיאורי הנוף בספריו של מאפו נלקחו,
לדעת מירון, מהלכסיקון המקראי־גיאוגרפי
של שלמה לוויזץ מחקרי ארץ (שראה
אור בשנת .)1819 הוא משווה את תיאורי
• דן מירון — בין חזון לאמת, ניצני
הרומן העברי והיידי במאה ה־ ; 19 הוצאת
מוסד ביאליק; 424 עמודים.
מאל) .לא נפקדת בחינת לשונו של מאפו,
ככותרת אהד הפרקים :״השגב הסגנוני
של, אשמת שומרון׳ :פאתוס רטנינה״.
מירון מבאר את כפל לשונו של מחבר
נשכח־מעט זה.
השטערנטיכל הוא שבים הפנינים, אותו
קישור־מצח של מטפחת קטיפה רקומה
בפנינים ובשאר אבנים טובות, שבנות ישראל
הכשרות והצנועות היו חובשות לראשן.
זהו שם ספרו של ישר אל א ק־סנפלד,
סופר אידיש שהנציח בספרו את
שבים הפנינים שקדם לפאה הנוכרית של
בת־ישראל הכשרה. ספר זה נחשב לרומן
הראשון בספרות האידיש החדשה, סיפור
הבנוי כמוטיב־בריח, שבעזרתו מוליך המחבר
את החלקים השונים של העלילה,
תוך הצגת גלריה מקיפה, מדהימה ונרחבת
של תיאורי הווי יהודיים ותופעות
היסטוריות ואתנוגרפיות שונות מתוך חיי
היהודים בגיטו המיזרח־אירופי.
בפרק אקסנפלד ודיפו מציין מירון:
״המספרים בהצטברות משרים על הסיפור
אווירה מייוחדת, עניינית־מזורזת, המזכירה
במידה רבה מאד את אווירת הרומנים של
דניאל דיפו, שגם הם סימנם המובהק
כיותר הוא תירגוס של כל ערך ומעשה
הנזכרים בהם לשווי־הערך הכספיים שלהם,
עד בדי שיבוץ טבלאות של מיספרים...״
למעשה מביא אקסנפלד בספרו ערכים
קפיטאליסטיים ראשונים בספרות היהודית.
בסיכום כותב מירון על כוונת המחבר:
״הריהו כולה מכוונת לגירוש ה,דיבוק׳
השביסי־חסידי מגוף־האוטה ולהשכנת הרוח
החיה של המסחר הראציונאלי בו תחתיו.
בעולם הערכים של אקסנפלד לא תיתכן
בשרה מזר׳.
הפרק השלישי בספרו של מירון נושא
את הכותרת בראשית הרומן העברי האקטואלי!
הוא עוסק בלמדו היטב ובהאבות
והבנים של מנדלי מו״ס, מענקי הספרות
העברית, והסופר המיקצועי הראשון של
הספרות העברית, שהקדיש כימעט את כל
זמנו ועיתותיו לכתיבה. גישתו היתה מיק־צועית
לכל דבר, כמיכתבו לפטרונו הספרותי
א.ב. גוטלוכר ,״ישטח לב אלופי
ויגיל בכודו בי תלמידו עשה עפעכע כיש ראל,
שאנשים סוחרים יבואו לקנות ספרי
המחברים החדשים ככסף מלא, ומעולם
לא זכה הספר האקטי כי יכתב בו ספר
מקנה בזה!״
הכרך הראשון של למדו היטב היווה
מיתקפה ישירה על החסידים, בתערובת
סיגנונית של בלטריסטיקה וסאטירה. הוא
עורר חילוקי דיעות. מנדלי מו״ס תיאר
את היהודים של דורו ללא כחל ושרק,
כפי שהיו, והוא עשה זאת באהבה וב־שינאה.
במחקרו
עוסק דן מירון בדדלשוניות
של כתבי מנדלי מו״ס (שתירגם בעצמו
את ספריו מאידיש לעברית) ,ובכלל זה
בהשוואת הערכים בשני הנוסחים הלשוניים
של כמה מסיפוריו, ובעיקר פישקה
החיגר * .מירון ממיין את עולמו של מנדלי,
המקיף בעלי בתים, קבצנים, נשואים׳
תאווה, אהבה, מין, ממון, שימחת
עניים, תועלת חומרית.
דן מירון מוסיף בספרו נידבו בבניין
ענק שאותו הוא מקים לתולדות הסיפורת
העברית. זהו ספר שבכוחו לעורר את
הקוראים לשוב ולעיין בעבר המופלא שבו
גיששו ראשוני הסופרים של העברית החדשה.
החיים
כמשל
״האדם הרביעי״
לעתים רחוקות משיקות התרחשויות תרבותיות
עם המציאות. בחודשיים האחרונים
השיקו התרחשויות כאלה עם המציאות
של השירותים החשאיים הבריטיים.
לפני כמה שבועות הציגה הטלוויזיה הבריטית
גירסה מצולמת של החפרפרת
לכ׳דן ל־־קארה. אלק נינם שיחק בתפקיד
לוכד-החפרפדת ג׳ורג׳ סמיילי.
אנדרו כויל פירסם במקביל ספר בשם
אקלים הבגידה שבו תאר את דיוקנו של
האדם הרביעי בפרשת עריקת שלושת המרגלים
הנודעים, כרג׳ס, מקלין ופילבי
לברית־המועצות. האדם הרביעי, המופיע
בספר בשם הצופן מורים, נחשף כעבור
כמה ימים כאגתוכי כלאנט -אוצר
האמנות של הארמון.
בזמנו ראה אור בעברית הספר החפרפרת,
שעיסוקו בקבוצה אקדמית זו של
* פישקה החיגר תורגם בחלקו לעברית
בידי ודג ביאליק, ורק מאוחר יותר תירגמו
סאידיש מנדלי מוי״ס.
סוכנים חשאיים קומוניסטים, שהושתלו בלב
האריסטוקרטיה והאקדמיה הבריטים, ב-
אוכספורד. בחודש שעבר ראה אור תאומו
הספרותי, המעולה ממנו, הלא הוא הגורם
האנושי מאת הסופר המצויין גראהם
גרץ *.
ספר זה הוא גילגול
של גרין האיש שלנו
נועדה להציג את אנשי
הבריטיים, ומן הסתם
המשכי לספר קודם
בהוואנה, שכותרתו
השירותים החשאיים
את כל אלה המת־
גראהם גרץ
זיווג של שתי בגידות
פרנסים מעיסוק זה, כעדה של אנשים ציניים
וריאקציונים. הגורם האנושי הוא
סיפור שיעבודו של איש השירות החשאי
הבריטי, המוסר לסובייטים מידע שוטף על
מישרדו, מאז שקומוניסט הציל את אשתו
הצבעונית ממעצר בידי השילטונות הגז עניים
של דרום־אפריקה.
גיבורו של גדין, מורים קאסד, הוא
אנטי־גיבור המציג את עבודת הריגול כאנ־טי־מתח
ובעבודת ניירת. קאסל הוא בעל
כל הכישורים הריגוליים, המתפקד עד
לרגע שבו הוא מתאהב בשרה, האפריקאית.
אהבה זו הופכת אותו לקומוניסט
אדוק עד כדי כך, ש״הוא נשאר קומוניסט
אחרי סטאלין, כשט שהקאתולים נשארו
קאתוליס אחרי בית בורג׳יה לבסוף
מתאר גרץ את קאסל הנמלט למוסקבה
בגפו, בעוד שאשתו הצבעונית נותרת בגפה
גראהם גרין מצליח שוב להעלות בעטו
את גיבורו האחד והיחיד, הלא הוא האדם
ללא כחל ושרק, עם מעלותיו וחולשותיו.
וכדרכו, הוא עושה זאת במיומנות ובאמינות
מדהימים. דומה כי סיפור חשיפתו של
האדם הרביעי בלונדון, בחודש שעבר, מחזק
עוד יותר את אמינות ספרו זה של גראהם
גרין, שהיה בנעוריו איש השירות החשאי
הבריטי. גרין מזווג כאן שתי בגידות
לבגידה אחת. הבגידה הראשונה היא הבגידה
שלו בשירות החשאי הבריטי; הבגידה
השנייה היא בגידתו בנצרות האנגליקנית
(גרץ הפך קאתולי) ,זוהי בגידה המשולה
בעיני כמה מהבריטים לבגידה באנגליה,
שאינה נופלת במאומה מבגידתם
של הקומוניסטים. משתי הבגידות יוצא
גרץ כסופר, וידו על העליונה.
* גואהם גרץ — הגורם האנושי ; עברית:
ג׳(נטילה) אריוך; הוצאת עם עובד;
275 עמודים (כריכה רכה).
811
נמר של נייר
(המשך מעמוד )51
עדות
הרצוץ־הטוב
קארל לוטוס בקר ( )1945-1873 היה
היסטוריון אמריקאי שהירבה לעסוק ביחס
שבין הביסוס הפילוסופי לזכויות האדם
ובין המהפיכה האמריקאית, תוך כדי ניתוח
מסויים של תקופת ההשכלה, ובעיקר
המחשבה האירופית של המאה ה־ .18 באיחור
של לפחות שלושים שנה ראה אור
בתירגום לעברית ספרו הקריה־של־מעלה
בהגות המאה השמונה־עשרה*
בפתח הפרק הראשון מובאה מגיתה,
האומרת כי ״האמונות התפלות, כמוהן כהרבה
שגיונות אחרים, מקפחות את כוחן
בקלות רכה כשאין הן מחניפות ליוהרתנו
אלא מפריעות לה״ .בהמשך מציג קארל
בקר את המיזוג של הנצרות המסורתית
ועידן ההשכלה החילונית, כפי שהוא נראה
בעיניו. הנחת היסוד שלו היא, שההיסטוריה
האנושית היא תהליך המתקרב בהדרגה
למימוש ערכי הטוב. עד כדי כך,
שהוא תומך במהפיכה הרוסית כצעד של
קירוב אותו טוב (כערך הומאני־שיוויוני-
דמוקרטי) לעולמנו. לעומת מעלתו של הספר,
שהיא פשטותו, מצער לראות כי
פשטות זו מסתרבלת בתרגומה לעברית
גידי אהרון אמיר — סירבול שאינו לצורך,
אלא שאמיר אינו מצליח לפגום בחוויה,
שבכוחה לעורר מחשבות והגיגים
רבים בלב כל קורא.
מיתוס
ברלין
.מורים כאורו אמר פעם על סיר
ישעיהו כרלין ש״אף על פי שכאדוננו
וכסוקראטס הוא אינו מפרסם הרבה, הוא
חושב ואומר הרבה ויש לו השפעה על
זמננו.״ אשתקד הוענק לישעיהו ברלין
פרס ירושלים, ובעברית ראה אור ספרו
הקיפוד והשועל• שהוא מסה על השקפת
טולסטוי על ההיסטוריה. במסה זו בוחן
ברלין את האפילוג של מילחמה ושלום,
שבו מסכם סולסטוי בנוסח מסאיי את פי לוסופיית
ההיסטוריה שלו. על ארבעה עמודים
אלה אמר בזמנו מבקר רוסי נודע :
״גרם לנו מזלנו, שהמחבר אמן טוב יותר
מאשר הוגה־דיעות.״
מול עמדה זו. בשבחי אותם ארבעה
עמודים, ניצב ישעיהו ברלין במסתו. בתקופה
שמאז מילחמת העולם השנייה הפכה
המסה הקיפוד והשועל לקריאת־חובה
בעולם המערבי. במהלכה מתמודד ברלין
בדרכו עם אותה שורה של המשורר היווני
ארכילוכוס :״דברים הרבה יודע השו על,
אך הקיפוד יודע דבר גדול אחד.״
ושורת שיר זו הופכת לכלי בידי ברלין
שבעזרתו הוא מחלק את העולם כולו, בנוסח:
שיקספיר הוא שועל ודאנטה קיפוד.
ברלין
מבהיר במסתו, כי טולסטוי היה
חצוי וקרוע בין כישרונותיו לברוא עולם—
כסופר, לבין הבנת העולם — כחכם, והוא
העדיף להיות קיפוד־חכם על שועל־סופר.
ספרו של ברלין טהור מסייגים ובעל משמעויות
ישירות לכל תרבות ולכל העוסקים
בתרבות, כולל ישעיהו ברלין עצמו.
שאילתות
פגימשהו לפני קרוב לעשרים שנה דאה אור בפאריס
ספר פורנוגראפי מדהים ומרתק בשם
סיפורה של או, שמחברו אנונימי. לדעת
רבים נמנה המחבר על חברי האקדמיה
הצרפתית של בני-האלמוות, אותה אקדמיה
שסירבה לקבל לשורותיה את אמיל זולה
ורבים אחרים, נודעים ודגולים.
והנה בשנים האחרונות ראו אור שלושה
ספרים: קונצ׳רטו לנער צורם ותתמורוז,
דופקים ובאחרונה קובץ שירי־סיפורי בשם
שטים פשוטים•״ ,שעוררו את יצר הבל־שות
של כותב שורות אלה. בעזרת גרא־פולוג
הוא גילה את שמו של הסופר
והפרופסור־לספרות, המסתתר בעזרת שם
העט: ריקי קלר. אותו פרופסור סופר
ביקש בכל לשון של בקשה שמדור זה יוסיף
לשמור על עילום שמו של מחבר
קונצ׳רטו לנער צורם ותיזמורת.
בעוד ששני ספרי הפרוזה של אותו
ריקי קלר הינם בעלי עוצמה תיאורית של
מועקות הדור הצעיר בישראל, הרי שספרו
שטיס פשוטים הינו ניסיון שירי להתמודד
עם נושאי ההתבגרות בארץ, ניסיון
שמידותיו האקדמיות של ריקי קלר פגמו
בו במקום שיועילו. על משמעות הכותרת
שטים פשוטים כותב קלר :״והם פשוטים
גם /כמו עור העוטף עצמות /כליות
ולב /ומוח /בלעדיו הכול פגוע ופגיע /
כמו פג /כמו יין /וכאב /והאהבה /
שהם כולם /איכשהו /לכולמשהו /
ובעיקר ללישהו /שטימשהו /פשוטי־משהו
/ופגים /אה /כן /פגיטשהו.״
הקובץ שטים פשוטים עושה מאמץ
להביא את מלל השפה המדוברת אל קודשי
השירה העברית. ניתן ללמוד על כך מכותרות
כמו: זכיתי בעור מן ההפקר, אתה
גזעי, לבוא ולא לגמור, שירישירי־עגב
למיטה חטופה, חלמתי שאני סגורה וברי׳
ג׳יט וז׳אקלין בעפולה. המרכיב המסקרן
שבקובץ זה מצוי באיפול שהמחבר הטיל
על עצמו.
* קרל לוטוס בקר — הקריה־של-מעלה
בהגות המאה השמונה־עשרה ! עברית: אהרון
אמיר; הוצאת ספרית פועלים; 124
עמודים (כריכה קשה).
** כולם בהוצאת גת, ת.ד 39489 .תל־אביב.
הספר
כולו נועד להבהיר לקוראים שישעיהו
ברלין הוא קיפוד־חכם, מאחר שאינו
סופר. הקיפוד והשועל הוא התנ״ך של
המבקרים, המחפשים להוכיח עליונותם על
הסופרים והיוצרים.
בהתאם להשקפתם של ברלין וחסידיו
המקומיים, הרי שתורתו פשוטה שבפשו־טות.
משהו בנוסח: יורם כרוגובסקי
הוא קיפוד־חכם, ואילו פינחס שדה הוא
שועל־סופר. סביר להניח שקוראי ספר חכם
זה מודעים לעובדה, כי החלוקה הזו אינה
מדוייקת, והקיפודים־החכמים נועדו אך
ורק לשמש גלגלים, שרתים ומסייעים לשו-
עליבדהסופרים.
* ישעיהו ברלין — הקיפוד והשועל!
עברית: יעקב שרת; הוצאת רשפים; 96
עמודים (כריכה רכה).
אופנת אורפז
אופות אורפז הוא שמה של אחת מתעשיות
בגדי הג׳ינס לילדים, ושמה של מגיפה
עכשווית בספרות הישראלית. כוונתי
לאיבוד הפרופורציות המוחלט שנוצר בעת
האחרונה בהערכתו של יצחק אורפז
ומקומו של סופר זר, במיכלול היצירה
המתהווה בישראל.
שני ספרים של אורפז, האחד ישן והשני
טרם פורסם, עשב פרא * ורחוב הטומז׳א־וה**
,מעידים כאלף עדים שעיסה מילולית
זו, אופנה ספרותית זו, מצוייה בין
מבקרים אך אינה מוצאת נתיבות לליבם
ולכיסם של הקוראים.
יצחק אורפז הוא סופר בינוני שכל ספרות
משופעת ברבים שכמותו. לקבוצת מכ-
תירי הכתרים שבספרות העברית של סוף
שנות ה־70׳ בא כמתנה משמיים, בשל האידיש
המתנגנת שבין שורות העברית
שלו מרוממים אותו מעם ומעבירים
אותו על דעתו ועל מעמדו הריאלי בסיפורת
העברית.
באחד משיריו כותב ג׳ץ אפדייק על
״באיטר פגש מיסטר רולס במיסטר רוים״.
ודומה שזה מה שקרה, כאשר ד״ר מנחם
בחטף
• בפקין נערכה באחרונה תערוכה
חסרת־תקדים של ציורים, פרי מיכחולם
של ציירי-מחתרת. בתערוכה תמונות עירום
רבות, שעוררו תמיהה וסקרנות רבה בסין
המשורר דויד אכידן הפוריטאנית פותח בימים אלה תערוכה תחת הסיסמה
״האינפלציה דוהרת — אבל גס אנחנו״.
באחד מהסברי מניעיו להכנת התערוכה
כותב המשורר :״באתי לעולם עם מער-
כת־דחפים קדם־לידתית לעשות כל דבר
ולהתערב בכל עניין דוגמה לגישה
הצנזוראלית הרווחת באחרונה בין כותלי
אהרון מגד
שמרטף הלשון העברית
מישרד החינוך והתרבות נתנה מנכ״לית
המועצודלתרבות-ולאמנות
שהורידה מעל לקרשי הבמה את ההצגה
שהיא עצמה סיבסדה — רביו אלימות
מאת הלל מיטלפדנקט. הסיבה: סירובו
של צוות שחקני הפרוייקט לקצץ שני
קטעים העוסקים בניצול חיילים ותלמידים,
ובזנות שנחשפה כביכול בבית־ספר
בחיפה בקטלוג המכירות החודשי של
יצירות אמנות, המתפרסם דרך קבע בירחון
עולם האמנות, מתפרסמים מחירי ציורים
של יופל ברגנר, שהגיעו עד 35 אלף
ליי־ות, ומחירו של ציור קינטי באק-
רילק של יעקב וכסלר 25 :אלף
ל״י !• 0חיים איזק, מתרגם ומזכיר
מערכת דבר, חידש במדורו מלים מלים
את הוויכוח הציבורי על מילת האקדמיה
שמרטף, לבייבי־סיטר. בתגובה שלח לו
המחבר אהרון מגד מיכתב, שבו טען כי
המילה שמרטף מזכירה לו את המילה
יצחק אורפז
סמארקיאטש. הוא מציע, לכן, לשנות את
עיסה מילולית
שמרטף לטפלילית. הגיב על הצעה זו
משורר ירושלמי בעל־שם :״הבלשן אהרון
פרי, עורכו של השנתון סימן קריאה, פגש
מגד, שהוא מפילון מטבעו, זקוק לטפלילית
ביצחק אורפז. הד״ר לספרות חיפש סופר לכסיקון שתגן עליו מפני תפלותו״
עברי שהוא סופר־אידי-הכותב־בעברית,
מונחים ספרותיים מאת עזריאל אוכמני
והוא מצא אותו בדמותו של אורפז. אור־מגדיר
את הערך אפוריזם כ״סטג ספרותי
פז קיבל את המסר והעביר מייד את כתיבפרוזה:
אימרה חריפה ושנונה האוצרת
בתו הסבה מיקצועית, לכיוון הגילופים, הנרות,
השביסים וכל השאר. כשלנגד עי ן בתוכה נסיון חיים, השקפה על האדם, תפי-
סת־חיים וכיו״ב. האפוריזם קרוב בתבנית
ניו מפזזים להם שדים באידי ש, שדים ש למיכתם,
אלא שלא כמותו אינו מבטא
הביאו את יצחק פשוויס-זינגר עד
נסיון חיים חברתי, אלא כולו טבוע בחולהיכל
האקדמיה השוודית, שהעניקה לו
תם האינדיווידואליות של אומרו ומכאן
את פרס נובל. אלא שהמרחק בין אורפז
לקטע שראה אור בריבעון העתיד, שאותו
לבשוויס־זינגר הוא כמרחק השמש מן המפרסמת
בעברית ממשלת מערב־גרמניה:
ירח.
״ 500 מיכתמים כלולים בקובץ־אפוריזמים
רחוב הטומדאנה הוא בליל סיפורי נטול
צנוע, שהוציא לא־מכבר הישראלי אלעזר
כל אמינות יצירתית או ערך ספרותי. דוכגיועץ
(בית ההוצאה של האגזר, מינמה
כי עצם כתיבתו מבטאת נסיגה מש כן)
.אוסף חמישי מסוגו שכינס סופר
מעותית של סופר ישראלי, שכמו חדל
זה כמה מרתק לגלות, שישנם סופלהאמין
בכוחה היצירתי של הישראליות,
רים ישראלים ששמם הולך לפניהם בגרשבחיקה
הוליד, בעבר הרחוק, ספר אמין
מניה בטרם שהגיע לישראל
מעל לבינוני בשם עור בעד עור. אלא
שבעייתו המרכזית של אורפז היא אי
נכונותם של חבריו, ידידיו ומו״ליו לומר שכושר העמידות שלה אפסי.
לו את האמת, והיא שרחוב הטומדאנה
טובתו של אורפז תובעת ממנו לנטוש,
הוא ספר משעמם, מעין אהרון אפל־ כל עוד נפשו בו, את רוח השטות האי-
פלד במהדורה דלילה, מעין סחיש של דישיסטית הזו, ולהעדיף תחתה רומנים
סיפורת האידיש שנכרתה ואיננה עוד. קשה בעלי רקע חברתי, נוסח עור בעד עור.
להאמין שבישראל של סוף שנות ה־70׳ לדעת כותב שורות אלה, עוד בעד עור
כותב מישהו בלשון עברית שכזאת, לשון עודנו גולת הכותרת של כתיבתו האמיתית
של אורפז.
* יצחק אורפז — עשב פרא ! סיפורים ;
יצחק אורפז אינו הסופר הבינוני היחידי
וצאת הקיבוץ המאוחד +קרן תל־אביב שעצת מבקרים ודוקטורים־לספרות הפכה
לספרות ולאמנות; 113 ענד (כריכה רכה) .אותו לסופר גרוע. אלא שאורפז הינו רק
*• יצחק אורפז — רחוב הטומז׳אנה; בראשית ההתדרדרות שלו, ובכוחו עדיין
הוצאת הקיבוץ־הנדאוחד ; 129 עמודים (כרי להיחלץ ממסלול הדעיכה הזה. על כל פנים,
כה רכה).
בטרם ישחר לנושא הבא של כתיבתו,
*** אורפז הוא בעל רקע מיזרח־אי־ מוטב שיצא מעט מביתו ויטה אוזן ללשון
רופי, שאותו ניסה לחשוף בסיפרו רחוב שבה משוחחים ברחוב, ויבחן את אמינות
הטומדאנה.
כתיבתו באמצעות לשון זו.
לאה פדרת,
כמו שהגחלים אוהבים.
פרסום מלנינן | סטודיו 1x1[ \ 18. \ 1־ אלון
בקולקציית החורף שלאבילי
תמצאו השנה אתכל מה שהקטנים והגדולים אוהבי
הרכות הנשית,הצבעים האופנתיים, הגזרות המשגעות
ו ייללו ו־ו־ו־ו־יר־ז•• ו־ו־חוריר־ז
כ מו ש ״הגברות־־ או רגו ת
D׳llDll 84