גליון 2208

לאסקור תפקיד בחברת העתיד

מיספר גדול יותר מאשר התקבלו אי־פעם
קודם לכן בעיקבות פירסום מאמר בודד
אחד. הם ייצגו קשת רחבה של תגובות:
שלילה מוחלטת, פיקפוק, הסתייגות, תודה
נוגעת־ללב ומקרים אישיים, שהיה בהם כדי
להשרות דיכאון־נפש.
התגובות החריפות ביותר באו מצד עי תוני
מפא״י. אלה פתחו במערכת השמצה
על העולם הזה, בעיקבות הכתבה, כאילו
הפיץ העיתון נגיפי מחלה חדשה, על מנת
להדביק בה אוכלוסייה חפה מפשע.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחום גורדון ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר * 136 מען מברקים :
* ראש
״עולמפרם״ .העורך הראשי: אורי אכנרי
המערכת: יוסי ינאי * עורך־תבנית: יוסי שנון. עורכת ביתום: ענת
ישראלי * צלמי־מערבת: ציון צפריר וגילה רזין. ראש המינהלה :
אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה ״גד״ גע״ם. גלופות: צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

השער האחורי של גיליון השבוע
שעבר (העולם הזה ,)2207 שהוקדש לתק רית
המכוערת אשר פרצה בתום הדרבי
התל-אביבי בכדורסל, לא עורר, עד כמה
שיכולנו לעמוד על כך השבוע, תגובות
נזעמות במיוחד.
למרות שעל השער הופיעה הכותרת
דופקים את השחורים, לא היה בביטוי זה
להסעיר את הרוחות, כפי שעשה לפני
עשרים ושש שנים, בעת שהתנוסס לרא שונה
על שער העולם הזה (.)830
היו לכך שתי סיבות טובות.
הראשונה: הביטוי דופקים את השחורים
הפך לחלק מהסלנג הישראלי, נמצא
בשימוש יומיומי טבעי ושיגרתי, כשה־משתמשים
בו מייחסים לו אלף ואחת מש מעויות
שונות. ספק אם מישהו המשתמש
כיום בביטוי או השומע אותו, מודע ל עובדה
שהוא אחד מחידושי הלשון — אם
המילים ואם הביטויים — שהוכנסו לשפה
העברית על־ידי העולם הזה.
הסיבה השניה: אז, כאשר טבע העולם
הזה את המושג דופקים את השחורים,
בחודש ספטמבר ,1953 היתד, למונח ״שחו רים״
משמעות שונה לחלוטין מזו המיוחסת
לה כיום. כיום זהו הביטוי בו מכנים כושים,
אם מקומיים או זרים. אין זו מילת-
גנאי. להיפך. שחורים הדוברים עברית
נוטים לראות דווקא במילה התנ״כית
״כושי״ ביטוי־גנאי, משום שהם סבורים
שזה התרגום העברי לביטוי העלבון
״ניגר״.
ביות שהסיסמה ״שחור זה יפה״ אומצה
בידי השחורים בכל רחבי העולם, הפך ה מונח
״שחור״ לכינוי והגדרת שחומי־העור,
לביטוי לגטימי ואף למקור של גאווה.
בישראל של שנת ,1953 שלחללה נזרקה
על־ידי העולם הזה לראשונה זעקת המחאה
דופקים את השחורים, נחשב המונח ״שחור״
לכינוי-גנאי לבני עדות־המיזרח.

ק שי של שתיקה מטבע־ הלשון הזו נטבעה על־ידי
העולם הזה כדי להמחיש בעיה, שרוב
הציבור הישראלי באותם ימים ניסה להת עלם
ממנה. היא הוגדרה בדייקנות על שער
העולם הזה בו הופיעה, שהיה אחד השערים
הבודדים בתולדות עיתון זה המורכב כולו
מאותיות, על רקע צללית שחורה, ללא
שימוש בצילומים.
״קשר של שתיקה אופף בעיה אחת,
העתידה להכריע את גורל החברה הישר אלית,״
נאמר בכותרת השער הארוכה.
״היא חותכת בבשרם של שניים מתוך כל
חמישה אזרחים ישראליים. הם רואים את
עצמם כקורבנות הקיפוח, ההפלייה והבי דוד.
בליבם ההרגשה האיומה מכל, :דופקים
את השחורים! ,בחברה הגונה אין
מזכירים בעייה זו. הציבור כולו מנסה
להעלים עין ממנה. אולם בינתיים גואה
רעל השינאה העדתית בעורקי הגוף ה לאומי.
רק סכר של כל אנשי־הרצון־הטוב,
העולם הזה 2208

יוכל לעמוד מול הגלים המתנשאים, המאיי מים
להחריב ארץ ומלואה.״
קשה לתאר כיום את מידת סערת הרגשות
הציבורית שחולל שער זה של
העולם הזה. כיום, כשהבעייה הפכה לחלק
בלתי נפרד מהווי החיים הישראלי ומה־בעיות
שאין־להם־פתרון, שעל סדר-יומה
של החברה הישראלית, היא מוכרת יותר
בביטוי האקדמי שהודבק לה: פער עדתי.

העיצס

״בינוי ברברי —
לא אנושי \ ״

שר־המישטרה באותם ימים במס־שלת־ישראל
היה בכור שיטרית. קצין ה־מישטרה
לשעבר, יליד טבריה, בן למיש־פחה
ספרדית מיוחסת, שימש כעלה־תאנה
למימסד המפא״יי, כדי להוכיח את שיתוף
בני עדות־המיזרח בשילטון.
בראיון, שהסכים להעניק להעולם הזה
בעיקבות פירסום הסידרה, לא הסתיר שיט רית
את הזדעזעותו העמוקה מביטויים כמו
״שחורים״ או ״שווארצע חייעס״ הביטוי
הנרדף באידיש. תגובתו איפיינה את תגובת
המימסד כולו.
״זה מושג שפל,״ התמרמר שיטרית ב אותו
ראיון (העולם הזה .)833״הוא חייב
להיעלם. כל מי שיש לו מעט רוח בוחל
וסולד ממנו. כל מי שמשתמש בו (ושיט-
רית התכוון לכלול בכלל זה גם את
העולם הזה) הוא עוכר־המדינה. כמו ש היו
אומרים על הערבים, שחורים׳ .אני
כשלעצמי-מעולם לא כיניתי מישהו בשם־
גנאי מפני שהוא ממוצא אחר. האדם עצמו

בשבוע שעבר, כאשר שלפנו שוב את
הביטוי מהמגירה כדי להשתמש בו בהקשר
שונה לחלוטין, ניתן היה להיווכח בדרך
אותה עברה המדינה בעשרים ושש השנים
האחרונות. היה בו כדי ללמד גם על הדרך
הארוכה שעבר העולם הזה מאז.

א סו רלהש תיק
ולהתעלס
מה שלא הישועה בעשרים ושש ה שנים
הללו, הוא עומק הרגשות הגזעניים
המבקשים פורקן אצל חלקים רבים בחברה.
באופן מהותי אין כל הבדל בין כינויי-
הגנאי מ״מרוקו סכין״ ועד ל״שווארצע
חייעס״ ,שהיו מופנים כלפי יוצאי עדות־המזרח
בשנותיה הראשונות של המדינה,
לבין כינויי הגנאי הגזעניים המושמעים
במיגרשי הספורט נגד ספורטאים ממוצא
ערבי או כושי.
בכתבה שחור בעיניים שפורסמה בגיליון
שעבר, דווח על התקרית האומללה שפר צה
בדרבי התל־אביבי בכדורסל, וגעשה
ניסיון לתאר גם את הרקע שגרם לחילופי
המכות והיריקות בין כדורסלני שתי האגו דות
היריבות.
בעוד שוועדת־המישמעת של התאחדות
הכדורסל הענישה בחומרה את הכדורס-
לנים המתפרעים, קצרה ידה מלהעניש
את הקהל באיצטדיון, שצעקותיו הגזעניות
כלפי השחקנים השחורים ליבו את היצרים.
הענשת השחקנים בילבד עלולה ליצור
את הרושם אצל אוהדי קבוצות הכדורסל,
כי להם מותר הכל, כל עוד הם מסתפקים
בהיתגרויות ואלימות מילוליות בילבד.
התופעה אינה בילבדית למיגרשי ה
בלי
ח וו א 1 -לי ח ע 11א ס 1י ם

ה פ 7ב 7117ןהמצהרל אי 1פ 7ר מ צי ה י
קשר של להכריע בבשרם

הזה
בחברה מנסה

שער ״העורב הזה״ )19.12.70( 2207

שער ״העולם הזה״ )17.9.53( 830
שחור הוא יפה
אבל בשעתו, בשנותיה הראשונות של
המדינה, כשגלים של עולים מארצות־המיזרח
הציפו את הארץ, היתה בעייה
זו בבחינת טאבו ציבורי ולאומי. איש לא
העז לדון בה בפומבי. לא היה עיתון אחד
במדינה שהעז להתייחם אליה בגלוי.
דופקים את השחורים היה שמה של סי דרה
עיתונאית, שנכתבה בידי שלום כהן,
שבה נעשה ניסיון לחשוף את גילויי ההם־
לייה העדתית, שהופיעו אז במלוא חריפותן
בחברה הישראלית הצעירה.
אולם לאו דווקא הגילויים בכתבה זו
הם שהסעירו את הרוחות. עצם שבירת
הטאבו והשימוש הפומבי בדפוס בכינוי
״שחורים״ ,ששימש בפי יוצאי מדינות
אירופה ביטוי של התנשאות ובוז כלפי
בני עדות־המיזרח, הוא שגרר אז תגו בות
חסרות־תקדים.
המערכת הוצפה במאות מיכתבי-תגובה,

הוא החשוב — לא המקור ! ,שחור׳ זה
לא שם אנושי ! זה ברברי !״
כעבור שבוע הותקפו אורי אבנרי ושלום
כהן בפתח בניין המערכת ,׳הוכו קשות
ונפצעו. אולם ההתקפה הזאת לא נערכה
בעיקבות פירסום הסידדה על ההפלייה
העדתית בישראל, כפי שניסו ליצור רושם
באותם ימים. לימים הסתבר, כי היא נערכה
ביגלל פירסומי העולם הזה בפרשת פשיטת
צה״ל על קיביה וטבח האזרחים בכפר זה.
במשך שנים רבות רדף הביטוי דופקים
את השחורים אחרי העולם הזה. הוא היווה
נשק בידי המקטרגים והתוקפים. כמו טאבו
אחר ששבר העולם הזה, בפרסמו לראשונה
בעיתונות הישראלית דו״ח מקיף בענייני
ההתנהגות המינית תחת הכותרת מה אתה
יודע על המין? ,הפך מטבע-לשון זה ל סמל
לסיגנון החדשני שהחדיר העולם הזה
לנוף העיתונות הישראלי.

כדורסל. היא הפכה חלק קבע גם מהווי
מיגרשי הכדורגל. קשה להאמין שהתאח־דויות
הספורט למיניהן מסוגלות לחנו את
קהל הצופים המשולהב, הבא למיגרשי
הספורט כדי לפרוק יצרים, בכל צורה.
במדינה בה מטפחים את הלאומנות וה רגשות
הגזעניים כבר בבתי־הספר, אפשר
להסתפק רק בגינוי ציבור המבוגרים ה מבטא
בגלוי רגשות אלה. צריך להאמין
ולקוות שגינוי חוזר ונשנה עשוי להועיל.
אולם אסור להשתיק את התופעה.
בדיוק כפי שאסור היה, לפני עשרים
ושש שנים, להתעלם מתחילתם של הפער
והשינאה העדתיים.

!ה חיה הוווב ה?ה שה
גיליון ,,העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנת כדיו?
היה הגיליון האחרון בשנת .1954 הוא הל,דיש כתפה נרהבת,
תחת הכותרת ״נאשם אחד התאבד כתא הכלא — עשרה יהודים
נוספים מחכים בצל התליה״ ,לראשית מישפטוז של הרשת
הישראלית כל,היר, שהופעלה כמיסגרת מה שנהוג לכנות בישראל
עכק־חכיש. מדור ״תצפית״ צפה, כי ״המאבק בין כן־גוריון
ל(משח) שרת יחריף, אם אומנם יורחק תיאודור (טדי) קולק,
אחד מאנשי המפתח של כן־גוריון, מתפקידו כמגהל מישרד־ראש־הממשלה.״״
כתב ״העולם הזה״ באירופה, עמום קינן
הביא במדורו ״הסכין המשוטט״ מעט מאווירתה של לונדון.
בתארו את הישראלים בכירה הבריטית, ציטט עיתונאי ישראלי

שבינה את נמר התמזה ״הירדן של לונדון״.
מדור הבידור של השבועון סיקר את ביקורה של כוכבת
הקולנוע האיטלקיה סילבנה פאמפאניני בכתכת־שער מצולמת.
מדור החברה סיקר את חנוכת בית התיאטרון הקאמרי (700
מקומות 350 ,אלף לירות) ,ומדור המדע בחן את משמעותה של
טילחמת טילים.
בשער הגיליון: כוכבת קולנוע איטלקיה, סילבאנה פאמפאניני.

ממשלת8שואל מנרזה!(*רזומה
אומרו טחב* והציונות
על..שנות המתנדבים״ * מנחם בגין ומלכת החשפניות
יזבלוח דור רדא ורעו־ט
מעטים הדורות בתולדות העמים שהיו
כה מהפכנים בצאתם לדרך וכה שמרנים
בתומה, כמו דור העליה השניה בארץ-
ישראל, שבא לארץ משנת 1906 עד ל-
מילחמת־העולם הראשונה.
בני חנוונים, חייטים וסנדלרים מפינסק
ואודיסה, ביאליסטוק ומינסק, לא הסתפקו
בתורת המהפכה הסוציאליסטית, שגאתה
מסביבם, דרשו מהפכה כפולה, חברתית
ולאומית כאחת. הם נטשו את ארצות אבו תיהם,
עלו לישראל. הם מאסו בחברה
חסרת־הצדק, ביקשו את תיקון העולם בקומונה.
הם מאסו בשכליות התלושה של
הוריהם, יצאו בלהט דתי לסלול כבישים.
הם שנאו את השפה הקלוקלת שהיתה בביתם,
עזרו להחיות את השפה העברית —
השפה המתה היחידה בעולם שחזרה אי־פעם
לחיים.
קללת הברכה. אנשים רגילים למדי,
איש איש בפני עצמו, הפכה אותם מהם־
כתם לדור ענקים. משך למעלה מדור לא
נוצר בארץ דבר שאין מקורו במישרין
ברוח העליה השניה. בכוח הגשמה אישית,
שהיתר, מופת מאיר לאחרים, הפכו שלי
טים
בישוב — שליטים ללא כוח־כפיה, ל לא
מישטרה ובתי־סוהר, שכל כוחם היה
בצמידות המוחלטת של המעשה והרעיון
— ובעובדה שהרעיון סיפק פתרון ברור
ומוחשי לבעיות הדור.
אולם כענקים אחרים בהיסטוריה, היתה
גם ברכת העליה השניה לקללתה. היא לא
היתד, מסוגלת לסיים את תפקידה, לפנות
את הדרך לדור חדש שיבוא בעקבותיה. בשמרנות
תוקפנית השתדלה לכפות את
רוחה, ללא כל שינוי, על בניה, גרמה
על־ידי כך לסירוס כוח־ד,יצירה של דור
הבנים.
תקלת הדוגמה. ארנולד טוינבי ה בריטי,
גדול ההיסטוריונים החיים, הציג
את ההיסטוריה האנושית כולה כשרשרת
אינסופית של מיבחנים ותשובות. המיבחן
שובר את הבלתי־מוכשרים, בעלי הגישה
או היכולת הבלתי-מתאימות. אולם הוא
מעלה אל הפיסגה את החברה המסוגלת
לתת את התשובה הנכונה.
אולם ברגע שהחברה עומדת בהצלחה
במיבחן, מתחילה הטרגדיה שלה. עצם ה תשובה
הנכונה למיבחן גורם למיבחן שני
— מיבחן שהיא עצמה שוב אינה מסוגלת
להשיב לו, להתגבר עליו. אולם ברצותה
לשמור על הקיים, על פירות הישגיה, היא
מפריעה לחברה הבאה, אשר רק לה יכולה
להיות התשובה למיבחן החדש.
העליה השניה היתה הדוגמה העליונה
לתיאוריה זו. היא עמדה בהצלחה מפוארת

במיבחן תקופתה, סיפקה להמוני היהודים
בגולה את הפיתרוין של ההתיישבות הער
בדת, של עבודה גופנית, של חלוציות
בראשית. אולם ברגע שהיא הגיעה לשיא
הישגיה, כשנוצר בארץ הבסיס לאומה עצמאית
חדשה, יצרה התשובה המוצלחת את
המיבחן החדש: הצורך להפוך את האומה
החדשה לגוף פוליטי עצמאי, מבוסם במרחב.
לא היתד, לה התשובה למיבחן זה.
ד,עליה השניה לא סיפקה את המנהיגים
למאבק נגד הבריטים, היא לא סיפקה שום
תשובה למיבחן העליון של הדור החדש :
מיבחן היחסים עם העולם הערבי. עייפה
מעמל עילאי של דור שלם, ביקשה אך
לשמור על הקיים, באמצעים הישנים וב תורות
הישנות, הפכה תקלה למיפעל־חייו
של הדור הבא.
השיעכוד לאבות. הדור הבא לא
הצליח להתגבר על תקלה זו. כמו כל
בן של אב גדול, גדל בפולחן־ההערצד, ל דור
הקודם, התייאש מראשיתו מלדמות לו
בגדולתו, ויתר מראש על היכולת לגבש
מכשירים רעיוניים חדשים. הוא הלך ב תלם׳
נתעורר ליצירה מעשית, גם היא
משועבדת לרות האבות, רק בימי המשבר
של המאבק והמילחמה.
החודש, כשחגגה ר,עליה השניה את יובל
החמישים שלה, היתד, טרגדיה זו חבוייה
מתחת לשימחת־האמת וסיפוק־הניצחון. ה ענקים
הרוחניים של העליה השניה הלכו
ברובם לעולמם — מבלי למסור את מקומם
לענקים חדשים. כל איש שהחזיר את
נשמתו לבורא השאיר מאחוריו חלל ריק.
לא.ד. גורדון ולברל כצנלסון, לרב קוק
ולאליהו גולומב, לא נמצאו יורשים.

איתונים
רק סטודנט׳

תא הנאשמים מאחיו

שמואל עזאר ומשה מרזוג הוצאו להורג בתום המישפט. שאר הנאשמים נידונו למאסר.

״בידינו חומר רב העלול להוכיח מבחינה
מישפטית ומוסרית כאחד כי שורת המתנדבים
אינה אלא גוף מסווה של מפא״י״ —
טען בשבוע שעבר איש המקורב למישרדו
של עורך־הדין החיפאי יעקוב סלומון, פרק ליטו
של הרב רוזנברג. אמיתותו של דבר
זה עלולה להיקבע ביום מן הימים בבית-
המישפט, אך בינתיים התגלע דווקא סיכסוך
חמור בין מפא״י והנהלת השורה, סיכסוך
אשר תוצאותיו יוכיחו אחת ולתמיד אם
אכן שורת המתנדבים היא באמת גוף עצ מאי
ובלתי מיפלגתי, כפי שהיא טוענת.
לפגי כשבועיים נפגשו במיסעדה מיז-
דחית ירושלמית אחד ממרכזי השורה ופקיד
ממשלתי גבוה ממישרד ראש־המבד
ישלה, שהוא עצמו הינו חבר השורה. ה שיחה
נסבה על חומר שהגישה השורה נגד
פקיד ממשלתי אחר, איש מפא״י, אשר
היועץ המישפטי לממשלה עדיין מחכה
להוראות כיצד לטפל בו. אולם אותו פקיד
לא בא לטפל בעניין זה בילבד: הוא
הביא בפני שורת המתנדבים את דרישת
מפא״י, שהשורה תקפיא כל פעילות בשטח
גילוי־השחיתות עד לאחר הבחירות. נימד
קיו הגלויים של האיש היו פשוטים :
בחירות צריכות להתנהל לגופו של עניין.
אין לתת לגילויי שחיתות מיקריים להש פיע
על הבוחר. הנימוק הנסתר היה אחר :
הפקיד ידע כי השורה מטפלת עתה בעניין
כמה אנשי מפא״י, מאחר שהדבר דרוש
לה מבחינת האמון הציבורי.
אולם הבחור מהשורה לא יכול היה לקבל
את הדרישה בקלות, אם כי גם הוא עצמו
נוטה למפא״י. הוא אמר :״אם לא נביא
עתה משהו נגד איש משלנו, לא יאמין

״העולם !חזה״ אעא
תאריך 30.12.54 :
לנו הציבור יותר. זה יבסס את השמועות
שמפיצים אנשים שונים, כי אנחנו סניף
של מפא״י .״איש השורה הוסיף ואמר כי
הציבור מבסס גירסר, זו על כך שהשורה
עדיין לא פעלה נגד אנשי מפא״י: בשני
מיקרים קודמים בהם הובאו טענות נגד
אנשי מפא״י, חוסלו העניינים בשקט, מאחר
שהממשלה טענה כי פירסום הדברים עלול
לגרום נזק ביטחוני, דבר שהיה נכון במידה
מסויימת.
אך לאותו נציג ממשלתי היו הוראות
ברורות :״להפסיק את הכאב הראש הזד,
לשנה, לפחות״ — כפי שהתבטא הוא עצמו.
הפקיד אף הוציא מאמתחתו כמה איומים:
י• כל המוסדות הממשלתיים יפסיקו את
מתן תמיכותיהם לשורה, ואם זה לא יספיק

• 1יובא אחד מאנשי השורה לדין על
בילוש בלתי-מוסמך אחרי אנשים פרטיים
ועל דרישות בלתי־חוקיות מפקידי־ממשלה
לגלות לו דברים, שהינם בבחינת עבירה
על פקודת הסודות הרשמיים.
האמת— באמצע ...המשא־והמתן לא
נסתיים, אך הוא מבהיר במידה רבד, את
האמת לגבי השורה, שהיא, כרגיל, באמצע.
השורה אינה גוף של מפא״י. אך אינה
גם גוף בלתי־מיפלגתי (אם כי חבריה
באים ממיפלגות שונות) .האמת: מפא״י
היתד, מוכנה לסייע לאירגון, קיוותה שהיא
תשתלט עליו והוא ילך בתלם. אך אם ית ברר
כי האירגון לא ילך בתלם, מוכנה
מפא״י לשבור אותו ללא כל היסוסים.
בהזדמנות זו תוכל הממשלה גם לרכוש ל עצמה
שם כ״מגינד, על חירויות האזרח מפני
הבילוש הפרטי״.

מנגנון
מי מכין־ מ* •ודו!ץ־
גרשון צופין לא היה סתם מוכר־נפט ב-
מיגדל־אשקלון. כנכה של 50 אחוז (פציעות
יד, ראש וזעזוע מוח) היה גם אחד
מאלף הנכים של מילחמת־העולם השניה
החיים בארץ. ככל האלף היה צופין גם
זכאי להנחות מיסים שונות. אחת מהן:
פטור מתשלום שני שליש המם הכללי
(ארנונה) על דירתו.
צופין פנה לעיריית מיגדל, שפנתה ל-
מישרד־הפנים, וביקשה לשחרר את נכה
המילחמה בנאצים מתשלום הארנונה כמקובל.
תשובתה
המפתיעה של המחלקה לעיר יות
ולמועצות מקומיות — האגף לשילטון
מקומי במישרד־הפנים, שבאה אחר ששה
שבועות: אין לשחרר את צופין מתשלום
הארנונה מסיבה פשוטה :״אין לנו רשימה
מפורטת של הצבאות המוכרים שהש תתפו
בצבאות הברית״.
הצבא שעדותו היתה דרושה למחלקת
העיריות, היה הצבא האדום, אשר בשורות
הפרטיזנים שלו לחם ונפצע גרשון צופין.

אנשים
!• באולם הזירהטרון, ברמת־גן, נערך
סיבוב שני של הוקרה הדדית בין פצצת
המין השחורה, ג׳וזפין בייקר, למפקד
האצ״ל לשעבר, מנחם בגין. אחרי שבגין
זכה לזר פרחים מבייקר, בשבוע שעבר,
הוא שיגר השבוע לאמנית החשפנות את
ספרו המרד, במהדורתו הצרפתית.

)יולתהיה ץ וסיר
של לוח התכדות בטלויויה!

אם יש לך
טלויזיה צבעונית של¥ז\801
^ו\/ע7ו־- 6£הפ תחן עבורך!
מהזה 1^ $1- 80 0 0 £א*ז? 8 £
״בטמקם״ הוא וידיאו־טייפ-קסטות לשימוש ביתי, בעזרתו
,תוכל להפיק יותר הנאה מהטלויזיה הצבעונית שלך, ואם תרצה
להפוך את ביתך ל״בית קולנוע״...
עם ״בטמקם״ ,תוכל להקליט כל דבר מהטלויזה, להקליט
תוכנית אחת בזמן שאתה צופה באחרת, להקליט תוכניות גם
כשאתה אינך בבית, להקליט ולשדר סרטים תוצרת בית (ע״י
רכישת מסרטת וידיאו) ,ליהנות מספריית קסטות מוקלטות
ולהמשיך לצפות בטלויזיה גם לאחר סיום התוכניות.
5|.-8000£

למבק שים
א ת הטוב ביותר!

הגטייה שלן להסם ברוב הדברים גורמת
לך להפסיד עיטקה
שמנה, בן־טלה, אבל
אם אתה מעיז, תקפוץ
מבלי לשקול יותר
מדי, או תדע ל-
תכנו הרפתקה באומץ-
לב — תראה את הברכה
ותגיע אל הנח לה.
נשים, במיוחד,
נתונות השבוע לקיס-
מן — אן בתנאי שתדע
לגרוף אותן בסערה ולא בצעדי־צב.

די! עכשיו הכל יתחיל כמבואשיוז —
__ ובכל זאת אינך מוצא
את שלוותך. נסה
לא להימלט אל־תוך
רחמנות עצמית, אתה
מסוגל לזה, אס עצלותך
הענקית לא תסכל את
כוונות מוחך. ביום א/
בסוף השבוע, מוטב שתיזהר
מתאונות — בייחוד
אם אתה בקיר־בת
מקום, שם נמצאים
מקורות מים. זה לא שבוע טוב לעסקים.

ר9י

מחלה קלה ממנה סבלת, חלפה. כל זאת
הודות לטיפולה המסור
של בת זוגן. זה
מוכיח לך עד כמה
אתה חשוב לה ומה
רבה אהבתה אליך.
התייחס אליה קצת
יותר בעדינות. זה מגיע
לה. לך, בת תאומים, תא 11 זיש
תבוא הישועה מכיוון
לגמרי לא צפוי. התעוררי
וקחי את החיים
ברצינות. לא תמיד יהיה מי שיו־ציאן
מהבוץ בו את שוקעת. צאו לאוויר.

יחסים רומנטיים אינטימיים עשויים להאפיל
השבוע על כל התרחשות אחרת בחייך.
אם אתה חושב שהגיע
הזמן להתייחס ברצינות
רבה יותר לעתידך,
ולקשור את עצמך ל־חיי־משפחה,
זה השבוע
המתאים לעשות זאת.
אל תמתין רגע נוסף,
טוב ליבך עלול להיות
לך לרועץ. השתדל ל21ב>\גי

20 ביולי
הרגיע את עצביך המתוחים
בשבוע זה.
בידור לא יזיק לך, למרות ההוצאה הכספית
הגדולה. השבוע תשמור על בריאותך.

שבוע נפלא מחכה לך. בייחוד ביחסין ההולכים
ומשתפרים עם בת״זוגתך, שהחליטה
להיות בסדר אי-
תך. קבל אותה בזרועות
פתוחות. במישור

הפיננסי הכל מתנהל
כשורה. המשיך לבזבז,
אתה בין כה וכה עומד
לזכות בבת-אחת
בסכום ניכר של כסף.
המשך לעבוד בנא21
ביולי -
ו 2באוגוס

מנות ובמסירות. ה-

בוסים שלן מעריכים
מאד את זה. לן לביאה, מצפה שבוע
שכולו רצוף תענוגות. דעי לנצל את זה.

אומנם אתה בן מאזניים — אבל זו לא
סיבה להגזים ! קח את
עצמך לידיים: אינך
צריך לאכול כל־כך,
לעבוד כל־כך, או אפילו
לקבוע שורה כה
ארוכה של מיפגשיס
רומאנטיים, על הסרט־הנע.
בת מאזניים, אס מאננ״ט
את חושבת שאת יכולה
2 ;:בספסרנבר: ד
22באוקטובר

להגיד לו את הכל, ב־תקיפות
כזאת — את
טועה. במהרה עלול הקרע לבוא. היזהרי.

על אף נסיגות קלות, אתה נמצא על
פרשת דרבים — וב^

כיוון הנבון, בסופו
של דבר, צפוייה לן
פגישה מאכזבת _ ו-
רבת״הפתעות. זהו שבוע
טוב לקשירת קשרים
חדשים והתכתבויות.
יום א׳ טוב למחשבה
שקטה ולשמיעת
מוסיקה. הקשר
שנותק יחודש. אל תר)

לצאת לבלות. הקדש זמן למנוחה.

כושר השיפוט שלך יתערפל השבוע לחלוטין,
כתוצאה מפגישה
עם גורמים שאת טיבם
אינך מצליח לקלוט.
את, בת קשת,
תני לחוש ההומור שלך
חופש. צחקי, הצחיקי
ונצלי כל רגע. כי האושר
שלך הוא רק
זמני בסופו של דבר.
חוץ מזה, צפויה לך
בשבוע זה פעילות בל־תי־רגילה,
שאינה תלויה במין השני. רק בך.

לבתולה זהשבוע של שיחרור מלחצים
מעיקים, בעיקר פיזיים. הלבטים אם ל־היעות
או לסרב, ייפ__
תרו
אם תפגשי בן
•׳{ גיר
מזל שור בסוף שבוע
זה. אל תסרבי. בן

בתולה, שזכה להצלחה
ג ז עלול בשבוע שעבר,
למצוא עצמו מבודד. שנח גלי יותר עורמה בעסקים
ותצליחי להתגבר
על כמה מיכשוליס
המטרידים מאד את
מנוחתך. בת בתולה — הרבי להמר.
אולם הישמרי מאדם עם חליפה אפורה.

נסה לראות את הדברים גם מנקודת
מבטם של האחרים,
ואל תעשה מעשים הגורמים
לאדם הקרוב 0 אליך עוגמת נפש. גלה
רצון טוב בלפי חב.י

ריך לעבודה. נסיעה
קצרה בסוף השבוע
תביא לך את השלווה
המיוחלת, ותסייע לן
21בדצמבר ־
סו ביז>:אר
לפתור בעייה מעיקה.
השבוע לא ממתינה
לך שום הצלחה חברתית בולטת, בך שכדאי
לך לנצל את הזמן למנוחה וליופי.

אחד מבני משפחתך עומד להפתיע אותך
ולקלקל לך את תוכניותיו
לשבוע זה.
היה יותר נועז והסבר
לו שיפסיק להטרידך.
בנוסף לאורח הבלתי
צפוי ייתכן מאד גס
סיכסוך שכנים, או פנים
משפחתי, שיסבך אותך
בצרות. לבת מזל דלי
20ב ׳ נואר ־
3יבפברואר
ישחק השבוע קלף לא
נורמלי, במידה והיא
משחקת גם ...קלפים. אל תחמיצי זאת.

זה לא שאינן חייב לעשות את זה: אבל
מוטב שתדע בדיוק מה
ואין אתה עושה• בייחוד
עלין לגלות
תבונה ובושר״החלטה
ביום ה׳ בתחילת השבוע,
וביום א׳ ,בסופו.
דואר מחו״ל יכאיב
לן ויגרום לן לשקול
מחדש את המצב שבו
19בכברואר
__ אתה נתון. אל תהסס
20במרס ־
לשבור מיסגרות שיגר-
תיות — בתנאי שאינן מקבל עול בבד.
מכתבים קואליציה חסרת־סעיה
על חרפת התיקון בחוק ההפלות.
חסרי המצפון והצבועים התפקדו

בשמותיהם: מניינם לפחות 58 חברי׳
כנסת. צריך לזכור אותם ביום בחירה.
רוכי אריאלי, תל-אביב

חלפת המ1גחן
גורלו של נכה צה״ל, שנפגע
בשירות מילואים בחיל השריון.
אני משותק בשתי רגלי כתוצאה מפגיעה
בעמוד השדרה, ואינני מסוגל לעלות
מדרגות, או לעבור יותר ממרחק קצר בעזרת
מקל, וזאת בשטח מישורי בילבד.
אני בן ,24 נשוי 1 +וטרם גיוסי עבד תי
ולמדתי. התחלתי בשירות ביחידה קר בית,
על שתי רגליים, והוחזרתי באלונ קה.
על אף כל זאת העניק לי מישרד־הביטחון
״0/סז נכות ( 600ל״י לחודש
כמענק מחיה) בקובעו: א = 37/6/חבלה
בגב עם הפרעות קלות, וזאת לאחר איש־פוז
של חצי שנה.
עירערתי על קביעה אבסורדית זו ומצא תי
לנכון לפנות אליכם, ביודעי שעיר־עורי
יעבור את תהליכי הביורוקרטיה בפרק
זמן. מתמשך של שנים( .כבר חלפה
שנה לפציעתי וטרם נעשה דבר לשיקומי).
בינתיים אין ביכולתי לקיים את מישפחתי
ולהשתקם.
ברצוני להביא לידיעתכם, כי המערכת
של אגף השיקום לקוחה מסיפורי קאפקא.

מדין חיילות בתפילת
ב״ה, הפילה לאל עליון, למען
שירות שווה בצה״ל.
אל עליון שבשמיים, אני תפילה שתפתח
את עינם, את ליבם ואת מוחם של עבדיך
הסתומים היושבים בבית המחוקקים. שפוך
חמתך על אלה המשתמשים בשמך לשווא,
לקידום אישי, פוליטי ולעשיית ממון. אנא,
פעל למען יבינו שאתה, אל האלוהים של
עם ישראל, בראת את כל משרתיך שווים,
עם חובות וזכויות שוות. אנא, אלי, שמע
תפילתי זו.
מייד אחרי תפילה זו, שתא.מר בהרכנת
ראש ולכיוון בניין הכנסת בירושלים, יש
לקרוא בשעות קבועות פרקים מסויימים
מתוך קוד,לת. וזאת כל יום, עד שישתנה
חוק שירות הבנות בצה״ל לשירות שווה.
רצוי לומר את הנ״ל באופן קבוצתי ובמ־אורגן
— 10 בנות לפחות.
אף מפקד אינו מוסמך למנוע ממך, בת
ישראל בשירות צה״ל, להתפלל שש פעמים
ביום, במקום שירותך, אם הינף מרגישה
את הצורך הדתי, הנפשי והמוסרי לעשות
כן. צה״ל מתנגד לכפיה דתית.
במיקרה של הפרעת ביצוע מיבצע הת־

דלף הלינגר
יאל עליון שבשמיים
עוררות זה על-ידי מפקד בדרגה כל שהיא,
יש לשלוח מייד תלונה נגדו לנציב תלונות
חיילים, ת.ד ,7052 .תל-אביב, והעתק ל אלוף,
הרב גד נבון, רבנות צה״ל.
אם אין בידך ספר תנ״ך או ספר קוה־לת,
נא לפנות לרבנות הצבאית שתספק
לך ספר תנ״ך. עותקים נוספים מתפילה
זו אפשר לקבל על־ידי פנייה אל המרכז
לשיוויון בפני הבורא, ת.ד ,26221 .תל־אביב.
נא לשלוח מעטפה ריקה ומבויילת
עם כתובתך, לקבלת שירות חינם זה.
בפקודה קדושה ה. רדף מלינגר,
סמל וכהן (מיל ,).תל־אביב

ארי עידן
שחור על גבי לבן
לנפגע אין גישה לתיק הרפואי ללא שכי רת
עורך־דין! באפשרותו לערער מבלי
לדעת על מה; רופאים מסרבים להגיש
חוות־דעת ולהעיד נגד מישרד־הביטחון.
המדינה מעמידה סעד מישפטי לנאשם בפלילים
— לא־כן לנפגע בשירות פעיל.
גורילות חוסמות דלתות, והכל חסוי
וסודי; עובדת סוציאלית מטעם מישרד
השיקום אינה מוכנה להסביר אפילו את
התהליכים והזכויות שיביאו לשיקום הנפ גע.
בידי
כל החומר החסוי ששימש את
ד,״ועדות הרפואיות״ .ביכולתי להוכיח,
שחור-על־גבי־לבן, כי אין קשר בין המים-
מכים והחלטות הוועדה. כל הדרכים חסו מות
בפני הנפגע, לעמוד על זכויותיו.
מסיבה זו הדרך היחידה הפתוחה בפני ה נפגע
היא אלימות, בריונות, הצתה עצ מית
ונסיונות התאבדות — עובדות ה מתפרסמות
בעיתונים חדשות לבקרים.
אירגון נכי־צה״ל משמש מישרד־נסיעות
לחוץ־לארץ לאנשי־שלומנו. איגוד זה
ממומן על־ידי מישרד־ד,ביטחון ומהווה
אירגון מטעם.
קשה להסביר במיכתב קצר את העיוות,
החרפה והקיפוח של מנגנון אבסורדי זה.
מאחר ולעניין זה יש השלכות ציבוריות,
אבקשכם לעשות הכל כדי להביא פרשה
זו, המאפיינת את פעילות המנגנון, לידיעת
הציבור.
ארי עידן, בת-יס

מוחו־ האדם
מ; הבהמה -הטכס
״הקרב על גדות הירדן״ (מדור
״במדינה״ ,״העולם הזה״ .)2206
מה שלעתים מקומם אותי בעיתונכם,
הוא לאו דווקא העובדות המובאות בו,
כמו נסיונכם להתאימן לפרשנות הרצויה
לכם. דוגמה בוטה לכך היא סקירתכם על
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2208

טעם פעם אחת
קונים א ת שוקולד האגוזים החדש של על
וכבר. כשהוא עדיין סגור, ח שים בקצות האצבעות א ת
ההפתעה הנעימה המצפה:
אגוזים שלמים! בכל משבצת-אגוז.
פותחים א ת העסיפה וסועמים. איזה יופי !
השוקולד הנפלא נמס בפה והאגוזים מתפצחים
מעדנות בין השיניים
קונים מיד עוד כמה חפיסות שיהיה
תמיד על• יד ואומרים:
טובל

השלם

הז ה

2208
(המשך מעמוד )6
דיוני מועצת המדריכים הארצית של תנועת
בית״ר.
כמי שישב בראש הוועדה שמגישה לפני
המליאה את ההצעות ״המרעישות״ בדבר
שינוי התילבושת וסמל בית״ר בארץ-
ישראל. הרשו נא לי להעמיד דברים על
דיוקם. עניין התלבישת והסמל נדון ב־בית״ר
מזה כמה שנים, ואין מדובר,
איפוא, בהחלטה שנתקבלה בחטף. הדיעות
בדבר שינוי שני פריטים אלה היו חלוקות,

מיכאל אדירעם
לזכר האירגון וגיבוריו

מאוזן :
) 1נורמאליזציד )5 ; ,תמונות 10
כיסא־כבוד 11 בסיס 13 בת־קול ;
) 14 עלוב־נפש 15 תבואה 16 וילון;
) 18 הודיה; )20 עמית; )21 תלם; )22
כלי־קיבול לנוזלים ; )24 מפרשני התנ״ך;
)25 מזמר ; )26 קרן ; )28 שחקנית אנג ליה
(ש״מ 30 יורד־ים ; )31 נס ; )32
מילת־יחס נפוצה ; )34 מעונות השנה ;
)35 זה הוא (הפוך 38 כישוף ; )39
משקה קל ; )41 מן המצעים ; )42 לא
הרבה! )43 ססבע יפאני! )45 בלעדי!
)47 מינחה ! )48 היית־בית ! )50 תישדורת!
)51 מספיק! )52 גוף! )54 משא־ומתן
(י״ת 57 מדינה ! )61 הסתער ! )62
שלושים שנה ! )64 מילת־יחס נפוצה !
)65 טינופת )66 :מילת־יחם נפוצה! )67
אחוריים! )69 מלחין רומנטי! )70 קרש
גדול ורחב )72 :עוף ביתי )74 :מלאו:
)75 הושיע )77 :פנו מדרכם ! )78 המציא;
)81 אסף ; )83 נרו יאיר (ר״ת 85 מסולם
הצלילים )86 :אבי המדע הבידיוני
(ש״מ 88 נסחף במים ; )89 בית הנשים;
)91 בילה את הלילה )93 :שופט )95 :אר טיסט!
)96 נביאים כתובים (ר״ת))98 :
רשע! )100 אילן! )102 פרוסה! )103
וזיר ! )104 מדינה באירופה ; )105 מתארת.

מאונך :
)1ארץ זרה ! )2כן, באנגלית ; )3מודע!
)4קידומת הולנדית )6 :מכינויי האלוהות
)7 :ערוץ נחל )8 :מצבת־זיכרון!
)9מין מס )12 :מושם בפי הסום; )15
בהמת הבית )16 :כתובת ; )17 פצע 19
נפוץ )20 :אביו )21 ; ,לרגלי דבר־מה !
)23 מן השבטים; )24 נישא; )26 מתכת
מחושלת ; )27 תן כתף ! )29 מבניו של נוח;
)30 תאורה ; )33 אתר; )34 לא דליל ;
)36 צנפור־שיר; )37 הבל )40 :חן! )41
ירביץ (הפוך) )44 :נזכר־לעיל (ר״ת) ;
)46 אדמה המצוייה בנגב; )47 בלוטת־הנקה
; )49 אולם )50 :מסימני הניקוד ;
)53 גרג 54 מין לבוש עליון )55 :מונח
בתורת החשמל )56 :מילת־זירוז ; )58
לא קשה ! )59 כינוי לירושלים )60 :הגשם
הראשון ; )62 אמונה ; )63 עליך לרשת !
)66 שאין אחריה איש ; )68 חשק לאכול :
)71 מקביל לקנה )73 :יילוד! )76 בעל־גאווה
; )77 שיח שעליו צורבניים ; )79
פסע ! )80 בוסתן ! )82 שביב )84 :מפחד:
)85 נהר ברוסיה ! )87 מאור קטן (הפוך);
)90 מוחשי ! )92 לא־מתורבת ! )94 מלבוש
לרגל )96 :דרום; )97 אל ההר; )99 גם
אותה כבש יהושע! )101 ארמדה; )102
מקולות הגברים במקהלה 103 ממן.

ביטוי חיצוני של ההדר הבית״רי — כמא מר
ראש בית״ר :״סותר האדם מן הבהמה
— זהו הטכס״.
מיכאל אדירעס, תל־אביב

.,ומ״ן סא ונזר ז״
השאלה הגורלית בתקופת ההפלה,
בדבר הפג שלא נימול ושנולד
אתמול.
אזרח תמים נקלע לישיבות הממשלה/ .
מייד גילה שאין לה ראש — היא רק
(מ)משלה / .לכן זקוקה לשני סגנים /
ערב רב של נגנים.
שר הפנים — עבר לחוץ /ושר חוץ —
ח.ר לא נחוץ ! /ייגאל הורביץ מרביץ
תורה יש להדק את בעלי האגורה
מצידו כלל לא איכפת /אם יעברו מייד

ולמידעי כבר ״לא בוער״ — כך נמסר/ ,
אז שאת שרות הנפט מסר ) .ובאסם —
המרידות טרם שקעה נושא עדין —
השם מורה) /וכבר שרון קורא / ,בדרך
לאילון־מורה אריק חרבי. ללא
ליאות / ,בכל שטחי החקלאות!״
והממשלה חסרת אונים / ,אין לד. שלום
עכשיו עם אמונים [ .אכן, שינוי תמיר
חל בליכוד ! ,והעם בתוך מילכוד/ .
״מניין יבוא עזרי, ארצי האהובה?״ /
״ממני, ממני, ממני״ — באה התשובה/ .
אך השאלה הגורלית בתקופת ההפלה/ ,
(וכל ״פורוש״ רק יוסיף למפלה) /היא
זו: המותר לנתח בשבת /גוויה של פג
שלא נימול / ,אם הוא נולד אתמול?
נחוס לד, מושב ערוגות

הן בין המשתתפים הבוגרים הרבים שנטלו
חלק בדיונים והן בין המדריכים, גילאי
( 17—18 ולא גילאי 14—15 כפי שנכתב
בעיתונכם).
אשר לתילבושת, הוסכם על הכל שאין
היא מייצגת שום ערך רעיוני והוויכוח
נסב על התועלת המעשי תשבשינוי התיל-
בושת ועל דבקות במסורת לשמה. מכל
מקום׳ החלטה עקרונית על החלפת תיל־בושת
נפלה בשלושת הכינוסים העולמיים
האחרונים של תנועת בית״ר, החל משנת
, 1969 ואין בכך כל חידוש.
ביחס לסמל התנועה, הצורך לשנותו
נבע עקב המפה המנדטורית המופיעה בו,
מפה שאינה אומרת היום הרבה לבני הנוער
ואינה מהווה בכל צורה שהיא את מפת
ארץ־ישראל השלמה. בהצעת ההחלטה ש הגשתי
למליאה נאמר במפורש, כי בסמל אשר החדש ישולבו מוטיבים גרפיים
משקפים את זיקתנו לארץ־ישראל כולה.
בדברי ההסבר ציינתי, כי העובדה שארץ-
ישראל משתרעת משתי גדות הירדן איננה
ניתנת לעירעור, ואף הרשיתי לעצמי
לצטט, מתוך זכרוני, את הסעיף המתאים
שהופיע במצע המקורי של תנועת ״העולם
הזה — כוח חדש״.
איש מן המתנגדים להצעה, ובתוכם ח״כ
(חרות) דב שילנסקי, לא ראה בה ״שי נוי
רעיוני״ .אלא נטען שמפת המנדט נל קחה
מסמל האצ״ל, כדי להנציח זכר האיר־גון
וגיבוריו, ומחיקתה מסמל בית״ר תהן וה
פגיעה בלוחמי האצ״ל וכו׳ וכו׳ .עד במה
אין ממש בטענה זו תעיד העובדה שתנו-
עת־החרות — מיסודו של האירגון הצבאי
לאומי — זנחה זה מכבר את השימוש ב סמל
האצ״ל. איני מניח שמפקד האצ״ל
לשעבר וחבריו, העומדים בראש תנועת-
החרות, היו נותנים לכך ידם לו ראו בזאת
פגיעה בזכר הלוחמים.

תלונתו של קורא, המציג עצמו
כאזרח שאינו בעל רכב פרטי, הנוהג
לנסוע בתחבורה ציבורית
ארבע פעמים מדי יום ביומו.
המחדלים של הממשלה עדיפים כנראה
על המעשים. הדוגמה האחרונה: מישרד־

הרצון לשינויים נבע מן הצורך הטבעי
לחדש ולהתחדש. אנו גאים בתילבושת,
בסמלים ובטכסים המייוחדים לנו, בהיותם

התחבורה. בראשותו של השר חיים לנדאו
מתדרדרת התחבורה מדחי אל דחי. אך
(המשך בעמוד )13

למבוגרים בי ל בד
הסגן פינטז פיספס את ההזדמנות.
תמהני אם הסגן דניאל פינטו אכן יזכה
במישפט־החוזר, שאותו ביקש עבורו חבר־הכנסת
אמנון לין, כאשר טען ששניים מן
השבויים שפינטו היד, אמור לענות עד־מוות
ולהשליך לבאר, עדיין חיים.
בין אם היו שם ארבעה שבויים, בין
אם שניים — פינטו פיספס את ההזדמנות
שלו. היה עליו להזמין צלמים.
בקולנוע סטודיו בתל־אביב מוצג הסרט
כרך למבוגרים בילבד — המבוסס על
המציאות — שבו אפשר לראות פושע
מענה איכרים מכסיקאיים עד־מוות, במט רה
לעשות סרט פורנוגרפי. הזוועה הנו ראה
שהוא מבצע מוצגת לאחר־מכן לפני
סוטי־מין, במחיר 100 דולר ההצגה.
לסיפורו של סגן פינטו היה יכול להיות
סוף־טוב: הסגן הצעיר שותה שמפניה בחיק
מישפחתו האוהבת, אחרי ששוחר מן הכלא
על־ידי י הרמטכ״ל רפאל איתן בכבודו־ובעצמו.
יומך
שריק, תל־אביב

מחדל לם־או

היוו ל ח הז ח *י־׳ר׳ר׳

סיגרית המאה
לבעלי הדע ה

ססו מ״מ של
שעם משובח
סופרקיגגסייז=

תעחבת אמריקאית,

׳׳ י • שחס • חשנס

ק1ז ק

11111

11ע מי !
איתי !
מאז מאי 1977 אני מחכה לעוד הוכחות לחוסר
הכוח שלי, לעמידה הנבוכה שלי נגד ממשלה שמחייבת
אותי לנהוג בניגוד לאינטרסים ולמצפון שלי.
על חוק ההפלות אני מדברת איתכן. כן, אתן עדיין
צעירות מאד, אבל כבר מבינות. החוק הזה התקבל
בכנסת השמינית, כאשר עוד התחשבו באינטרסים שלכן
ושלי• זכינו אז בהישג עבור חברותינו שאינן יודעות
כוחן מהו.

רבים מתרחשים שם והקורבנות הם ילדים כאלה, שאין
להם ״לגו״ וקוביות עץ מהוקצעות.
אבל אם לא יקרה אסון — נתוודע אל הילד
כשיגיע לבית־הספר ויוכרז כנעדר. קציני ביקור סדיר,
עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומורים מסורים —
יתקשו מאד להחזיר אותו לבית־הספר.
סופו שיגיע (אם יצליחו, בכל זאת) למיסגרות קטנות
ומייוחדות, ובכיתה ד׳ ידע לחתום את שמו.

ו&ו 10 אתן יודעות שאם אני או אתן (בבוא העת) נהרה
ולא נרצה בהריון זה — נמצא את הדרך אל הגניקולוג
הטוב ואל בית־החולים הפרטי — ושם נפיל, בין אם
יהיה חוק כזה ובין אם לאו ; אבל יש נשים רבות
שההוצאה של אלפי ואולי עשרות אלפי לירות — בלתי
אפשרית בשבילן. ולטווח הקרוב זול יותר ללדת. הן
תלדנה. הביטוח־הלאומי יוסיף על קיצבתן סכום שלא
יכסה את מחיר שקיות החלב והביצים הלא־מסובסדות
שילד זה צורן. כדי לאפשר בסופי״שבוע מרק של כנפי״
עוף, ולעיתים פחות מזה, תצאנה אמהות אלה לעבוד
בבתי חברותינו, בבתי״חרושת או בעבודות עונתיות.
על הילד מקטן תשגיח אחותו הגדולה, שאיננה יכולה
להשתמש בפריווילגיה של תיכון חינם — היא מחליפה
את אמה.
לילד הגדל לא יהיו דפי״ציור וסדרות־ספרים. גם
שידורי הטלוויזיה לא מיועדים לו: העברית שם לא
מובנת. הוא ייצא לשחק עם חברים במיגרש הגרוטאות,
בין מקררים ישנים ושברי מכוניות נטושות. אסונות

לא, לא תפגשו אותו במיסגרת של חטיבת הביניים
בכיתתכן. אם יגיע — ילמד בכיתה אחרת. קציני-
מיבחן, שופטי־נוער ורשויות אחרות ״יטפלו״ בו עתה.
גם לצבא לא יגיע איתכן. כל כך מקולקל, שאפילו
כבשר״תותחים הוא לא טוב.
כן, כדאי שנשים סורגים על החלונות ונעבה את
הדלתות ונתלה עור שרשרת. כדאי שתזהרו מאד כשאתן
חוזרות הביתה בחושן — המרירות והתיסכול שופעים•
ורואים עליכן שאתן אחרות — אתן מייצגות את
אלה שיש להן יותר. לכו בחבורות. שימו אקדח
מתחת לכר.
אתן מבינות, בנותי, אתן הטובות והם הרעים. אז
בואו איתי ונפגין עכשיו יחד, למען אמותיהן שלא התכוונו
לרע. הוועדה היא זו שלא אישרה. החוק הוא זה
ששונה.

בואו נפגין נגד ממשלה שעושה ברחמן — רחמינו —
פוליטיקה.

בואו נפגין נגד ממשלה שאיננה מאפשרת חלוקה של
אמצעי מניעה חינם והסברה טובה, ואחר כן איננה
מאפשרת הפלה.
בואו נפגין נגד אותם גברים חילוניים ודתיים, המאכלסים
את הכנסת ושוכחים שגם אנחנו הנשים שלחנו
אותם לשם.
בואו נפגין נגד הצביעות הנוראה של חלוקת הטבות
תמורת ההצבעה ״הנכונה״ של חברי־כנסת ״סוררים״.

נגן הנוח מ 5ונא
אינטרס יסו1י שלנו -
להחליט מחי וכמה ואיו! בואו שיכולות בואו להחליט

נפגין יחד עם רעיותיהן של חברי־הכנסת,
היו להפיל ולד שלא ראו אפשרות לגדל אותו.
נפגין נגד הכוח המדכא אינטרס יסודי שלנו,
מתי וכמה ואין !

בן־זיו

כרמל * ,

חי ק ה

<• אתי בן־זיו מלמדת באוניברסיטת חיפה ועובדת
במכון לפסיכותרפיה. נשואה ואס לשתיים. עובדת סוציאלית
לשעבר.

דיפאניםזכות ונ דהארץ

מאז הצהרת בלפור לפחות מתבססים הטיעונים
הציוניים לצידוק השילטון היהודי בארץ־ישראל על
״העובדה ההיסטורית״ של חזרת העם היהודי ״למולדתי
הישנה״ .איש אינו טורח לבדוק את אמת הטענה
הבסיסית הזאת, ואפילו מתנגדי המישטר הנוכחי
החריפים ביותר נפלו קורבן לשטיפת מוח זו. קל להוכיח
שאין כל אמת היסטורית בטענות אלה, וקיים
צורן דחוף ביותר בביסוס פילוסופי איתן יותר לנוכחות
היהודים במדינת־ישראל. אמנם קיים ביסוס כזה
ואשתדל להציעו.
נכון הוא שיש ליהודים זיקה לארץ זו, שהתבטאה
בתפילותיהם מאז המאה השלישית לספירת הנוצרים.
אין זו אמת שארץ זו אי־פעם היתה כולה בשילטון
העם העברי או היהודי.
חלוקת הארץ בין 12 השבטים בוודאי אינה יכולה
להחשב כמדינה סדירה. השבטים נלחמו זה בזה ללא
הרף ורק לעתים רחוקות התאחדו כמה מהם תחת
פיקוד אחד השופטים, כדי להתגונן או להתקיף אחד
מעמי הסביבה. לא בימי השופטים ולא לאחר-מכן,
במשן כל ההיסטוריה של העם בארצו, היה קיים
שילטון עברי או יהודי ברצועת החוף. הצפון, עכו וחיפה

מאז ועד 1948 לא היתה מדינה עברית עצמאית
בשטח ישראל מילבד כ־ 10 שנות עצמאות אמיתית בעת
מרד יהודה המכבי. שטחה הנוכחי של מדינת־ישראל
היה לסירוגין תחת שילטון אשורי, מצרי, בבלי, פרסי,
הלניסטי, רומי, ערבי, תורכי ובריטי, ולא היה שילטון
עצמאי יהודי בכל שטחה של מדינת ישראל בכל
ההיסטוריה של העם הזה. גם שלמה המלך, ששלט

כל עוד נחיה חדוכוים
וחזקים ־ שמודה
זנוחנו למדינת־ישראל
של ימינו, היה תחת שילטון הצידונים. הדרום, מהרצליה
ועד אל-עריש (כולל יפו, אשדוד /אשקלון ועזה)
היה מאז ומתמיד בידי הפלשתים.

התקופה היחידה שבה שלטו בני ישראל מאוחדים
ברוב שטחה של מדינת״ישראל בת ימינו (שוב, למעט
רצועת החוף) היה במלכות שלמה המלך, במשך 40
שנה, מ 970-עד 930 לפני הספירה. מיד לאחר מותו
התפלגה המדינה לשני חלקים יריבים, שנלחמו זה בזה
ללא הרף במשן כ 200-שנה. במשן תקופה זו היו שתי
המדינות תחת שילטון מצרי. אשור חיסלה את המדי נה
הצפונית, ישראל, בעת מילחטתה במצריים ופיזרה
את עשרת השבטים בגלות אשור ב״ 720 לפני הספירה.
מאז טוענים עמים רבים — אפגנים, יפנים, בריטים
ואחרים, שהם צאצאי בני ישראל הקדומים.
מדינת יהודה שנותרה היתה לסירוגין לפרובינציה
אשורית ומצרית. שטחה היה מהעיר לוד בצפון עד לדרומית
לבאר״שבע. בשטח מצומצם זה. התקיימה
ישות יהודית בארץ־ישראל במשך כ־ 150 שנה, עד
לגלות בבל, בין 597ו 581-לפני הספירה. אחרי שיבת
ציון נוסדה מושבה יהודית קטנה בסביבות ירושלים
( 537 עד )446 תחת הגמוניה בבלית וברשותה.

ביהודה ובישראל מאוחדות במשך 40 שנה, לא שלט
מעודו ברצועת החוף, מקום ריכוזה העיקרי של אוכלוסיית
ישראל כיום.
יוצא, איפוא, שכל יהודי המתבסס על ״זכות היסטורית״
למדינה זו, מטעמים רגשיים או דתיים, אינו
עוסק בהיסטוריה אלא בסילופה. אם נתבע לעצמנו
את אילון־מורה, כי יהודים ישבו שם לפני 2500 שנה,
נצטרן להתנדב ״להחזיר״ לממשלת לבנון את עכו ואת

מפרץ חיפה, כי הם שולטים כיום בצידון. את תל-אביב
ואת אשקלון נצטרן למסור לידי האלג׳ירים או הקפריסאים
או היוונים (תלוי מי מעמים אלה ייחשב
ליורשי הפלישתים העתיקים).
הבה נפסיק להשתמש באמתלות שווא אלה. אנו
יושבים בישראל באותה זכות שהאמריקאים יושבים
בארצות־הברית. כמוהם כבשנו וקנינו את הארץ מילידי
המקום וכמוהם אנו מחזיקים בה כל עוד אנו חזקים
מספיק לעשות כן. אחוז הולן וגדל מתושבי הארץ
היהודים נולדו במקום ואינם מכירים את הגלות אלא
מפי הוריהם המבולבלים מדור המדבר. מילבד כמה
קנאים דתיים, כל אדם במדינה זו חש למעשה את
אמיתות דברי.
אם ישתלם לנו מבחינה פוליטית או כספית נכבוש
חלקים נוספים מן הסביבה ונחזיק בהם, בין אם יהודים
ישבו שם לפני 2500 שנים ובין אם לוא. אם לא
נוכל להחזיק בהם נאבד שטחים אלה וכל שטח אחר
מחוץ או בתון הקו הירוק, כפי שאיבדנו את סיני.
לא החזרנו את סיני מטוב ליבנו ולא היינו מחזירים
אותו לעולם, אלא בגלל שיקולים של כדאיות פוליטית
או צבאית. דויד המלן והחשמונאים כבשו חלקים ניכרים
של ארץ זו כשהתנאים היו לטובתם. הם אף פעם
לא כבשו את רצועת החוף — לא מפני שלא רצו בה
אלא מפני שלא היו מסוגלים לכן.
ההיסטוריה האנושית אינה דומה לבית־מישפט,
המחלק צדק בין־לאומי והדן בענייני ירושה. אף לו
היתה אמת בטענה שהעם היהודי שלט בארץ־ישראל
במשן 1500 שנה לא היה הדבר מקנה זכות ״חזרה״.
כל שילטון בעולם פועל באמצעות כוח ומנסה להכניע
את מתנגדיו העקרוניים כאשר הם מסכנים את קיומו.
זכות אלמנטרית זו נשמרת גם לעם ישראל, אפילו אם
הוא אינו מסוגל להגדיר את עצמו מבחינה גזעית או
דתית. אין עם בעולם, מבריטניה וארצות-הברית ועד
לצרפת וגרמניה, שאינו מורכב מגזעים שונים, ממוצאים
רבים. כל עוד נהיה מלוכדים מספיק כדי ליצור לעצמנו
זהות לאומית, וחזקים מספיק כדי לאחוז בשטחינו —
ויהיו באשר יהיו — שמורה זכותנו למדינת״ישראל. אם
יאבדו הליכוד והכח, לא תעזורנה שום אמתלות. אנו
נפורק ונפוצל כמו קיסרות אוסטריה—הונגריה האדירה
ב־.1918
נגיד לעולם ולעמנו את האמת: אנחנו כאן ונשאר
כאן כל עוד נוכל. נילחם בכל מעצמה שתנסה להוציאנו
מכאן או להכניענו. נעשה תמיד מה שכדאי לנו מבחינה
פוליטית, צבאית, כלכלית ותרבותית, כפי שעושים
זאת כל עמי העולם. די לנו להיות מסכנים. מדינת
ישראל אינה קיימת בזכות הכרתם של עמי העולם
בצדקתנו, אלא מפני שלא כדאי למעצמות לחסלנו
מבחינות צבאיות־איסטרטגיות ופוליטיות. נהיה סוף-
סוף עם אמיתי, שאינו רואה את עצמו מחוייב בכל
רגע להוכיח את זכותו להימצא במדינתו.
אנחנו ישראלים ונשאר ישראלים כל עוד נוכל לשמור
על קיום מדינת־ישראל — עם או בלי זכות
היסטורית — ואף לא יום אחד יותר.
מייק

פלשקס ,

8ש £8$ 0אוס
* 1א 0וז * א£8ז או

833338 - 3081־ 4 2כ) 3
6/ 80״
8£ 8106מ£\/£מ *84 8££מ\18££ו*י=דד ־דכא*

מי הםה אנ שי ם
הנו ש אי םכר טי ס ״דיינ ר ס 7 ?7א ב ״ ?
הם מציגים את כרטיס ה״דיינרם קלאב״ העסקי שלהם,
וזוכים למלוא הכבוד, בבתי עסק, במסעדות, בחברות
תעופה, בבתי מלון בארץ ובחו״ל. הם למשל, שוכרים
רכב ללא צורך בפקדון...
גם אתה יכול לזכות באשראי, אמון ויוקרה, אם תצטרף
ל״דיינרם קלאב״ .אתה מקבל שני כרטיסי אשראי:
כרטיס עסקי וכרטיס אישי במחיר של כרטיס אחד, ועוד
כרטיס אשראי עבור בני המשפחה בחצי המחיר.
בחו״ל יש לך כתובת. בכל מקום שבו אתה נמצא, תקבל
את מלוא העזרה במשרדי ״דייגרס קלאב״.

עם ״דיינרם קלאב״ אתה משלב עסקים בהנאה,
אתה נהנה היום, חשבונך לא יחוייב לפני החודש הבא
(הוצאות בחו״ל -בדולרים, בישראל -בלירות) .כן
תקבל פרוט מלא של הוצאותיך (חשבון עסקי
וחשבון אישי).
אם אין לך עדיין כרטיס ״דיינרס קלאב״ ,פנה לדבורה
ב״דיינרס קלאב״ ,שד׳ רוטשילד , 61 תל-אביב,
טלפון ,03-295858 ובקש כרטיסי ״דיינרס קלאב״
בשביל העסק, בשבילך, בשביל עובדיך(ובחצי המחיר -
לבני המשפחה).

״ ר ״ נרם 1ןלאב ״ -אשר אי, אי מו ן• ,וקרה -הרא שו ן

בי שראל עולס !

* 1 0 ,0 0 0ר״

וטלדדה״לז חדעיה
שחור לבן תמודוו הטלויזיה הישות

שלר.

אס תקוה טלויזיה צבעוטת
באר תוצרת נרמויה
ב מבצע חטבה של אמקור

טל־ארויו

טלויזיה וב שנית £ם א^ £ו ס?ו 0א<הצב ; 1ח;כון.

* א סקור

* הנחה של 0,000ו ל״י לטלויזיה ״27
הנחה של 8,000ל״י לטלויזיה ״22
למעט הסדרים מיוחדים ופטורי מס.

מפיצים אגזכיא וסוחרים מורשים

סכחכים
(המשך מעמוד )8
כששני הקואופרטיבים הגדולים, אגד ודן,
ניגשים סוף־סוף להוציא אל הפועל תוכ נית
ישנה לאיחוד, מתנער המישרד מתר דמתו
ופוסק לא!
ולמה לא? לאלוהיו של השר לנדאו
פיתרונים.
משה אמיר, תל-אביב

האוב, השופט וגביע הרבן
על סל המזונות ועל דמי המזונות
בעידן האינפלציה (דרכי חיים,
״העולם הזה״ .)2206
דיווחתם על מישפט מזונות שבו גער
השופט בנימיו כהן באב המסרב להעלות
את דמי המזונות לאשתו ולילדיו. לדב ריכם
אמר השופט :״כנראה איז האב הולך
לעולם למכולת, ואינו יודע את המחירים

השבועבמאה הי 2 0
מה אירע כמאה ה־20׳ בשבוע שבין ה־ 25 בדצמבר עד ה־ 1בינואר ז
כמדור זה יסקור ״העולם הזה״ במה מן המאורעות שאירעו 3־ 78 השנים
הקודמות כשבוע שבו מופיע הגיר ון.

1901

1967

— 29.12 :נוסדה הקרן הקיימת לישראל.

1.1נוסדה מדינת אוסטרליה. אד־מונד
בארטון ראש־הממשלה.

— 1.1דב גרונר, לוחם אצ״ל שנתפס
בהתקפה על מישטרת רמת־גן נידון למוות
בתליה.
— 28.12 שיירה שבה נסעו גולדה
מאירסון ויצחק גרינבוים לירושלים הות קפה•
ארבעה נהרגו, ביניהם האנס בייט,
מנהל עליית־הנוער.

1908
— 28.12 רעידת־אדמה באיטליה וב סיציליה.
מסינה ורג׳יו נהרסו 83 .אלף
קורבנות מקרב 150 אלף תושבי מסינה.

1929
— 30.12 נוסד קיבוץ יגור.

1925
— 27.12 המהנדס הצרפתי גוסטב אי־פל,
בונה המיגדל בפאריס, מת בגיל .91

1968

1928
— 1.1שלטונות המנדט מכירים ריש״
מית בכנסת־ישראל כארגון הכולל של ה ישוב
היהודי.

— 26.12 ישיבה ראשונה של הכנסת
בירושלים.
— 27.12 אינדונזיה זוכה בעצמאות.
אלברט אינשטיין מפרסם את תורת ה־גראוויטציה
החדשה שלו.

1970

1951

— 1.1ספינות שרבורג הגיעו לנמל
חיפה. אלוף (מיל ).מרדכי (״מוקה״) לימון,
ראש מישלחת הקניות בצרפת, גורש מא

שמואל רוזנווסר, שומר תושב מטולה,
נחטף על־ידי המחבלים.
19 — 10.12 חיילים ואזרח נהרגו
כאשר סלע ענק התמוטט על חדר־האוכל
בבסיס הצבאי שבנאות־הכיכר.

1956

החדשים. כאשר אני הולד לפעמים במקום
אשתי לסופרמרקט וקונה שני לבן ומשלם
172 לירות, אני מזדעזע.״
יתכן שאותו אב באמת אינו יודע את
המחירים, כמאמר השופט, אבל מה לעשות
עם כבוד השופט עצמו? הכיצד זה שילם
172ל״י עבור שני גביעי לבן כאשר
ן מחירם — לאחר כל העלאות המחירים —
אינו אלא 4לירות ו־ 25 אגורות הגביע
ושני גביעים 8.5ל״י ולא 172ל״י?
ובכן, גם העולם הזה אינו יודע את ה מחירים,
שהרי לא מצא לנכון להעיר
על כך ולא עוד אלא שקבע כעובדה,
בכותרת לסיפור, כי אכן שני גביעי לבן
עולים 172 לירות.
אריה גלכלום, תל־אביב

— 27.12 קו האוטובוס מיספר 9להר-
הצופים חידש את מהלכו אחרי הפסקה
בת 20 שנה.
— 31.12 רב־אלוף חיים בר־לב מונה
כרמטכ״ל.
שידור ישיר ברדיו של הדרשה במיסגד
אל־אקצה, לרגל איד אל פיטר, הופסק
אחרי שהרוחות במקום התלהטו.

1.1.1959

— 27.12 נחנך אולם התיאטרון הגדול
בעולם המכיל 6000 מקומות, הרדיו־סיטי
בניו־יורק.

אריה גלכלום

1967

גווארה וקאסטרו

— 27.12 הלורד אלפרד מלצ׳ט, תעשיין
ומדינאי יהודי־בריטי, ממייסדי הסוכנות
היהודית, נפטר בגיל .62

שאלה של מחיר

— 29.12 ישראל ישעיהו נבחר כשר-
הד,יאר ואליהו ששון כשר־המישטרה.
— 1.1בנו של אדולף אייכמן מודיע
כי מרטין בורמן נמצא בחיים.

— 26.12 קנדה הכירה בישראל.
עוג׳ה אל-חפיר, היא ניצנה, נכבשה
בידי צה״ל.
ארבעה מטוסי אוייב הופלו מעל לנגב.
— 28.12 ראש ממשלת־מצרים, נוקר־שי^פחה^
נרצח על־ידי האחים המוסלמים.
— 29.12 צה״ל כבש את אבו־עגילה
ומתקדם לעבר אל־עריש.

1969

1950

1966

צ1״צ — התיזמורת הפילהרמונית ה־ארץ־ישראלית
ערכה את הקונצרט הרא שון
שלה. המנצח היה ארטורו טוסקניני
והסולן — ברוניסלב הוברמן, מקים ה־תיזמורת.

1972

גרונר
1.1.1947

1955
— 27.12 דויד בן־גוריון מבקש לבטל
את החרם שהוטל 300 שנה קודם לכן על
שפיגוזה.

1956
— 1.1נוסד בנק ישראל.

— 1.1רב־אלוף דויד (״דדו״) אלעזר
מונה כרמטכ״ל.
הזמר והשחקן הצרפתי, מורים שבלייה,
נפטר בגיל .83
— 26.12 הארי טרומן, שהיה נשיא
ארצות־הברית, נפטר בגיל .88
— 27.12 לסטר פירסון, מי שהיה ראש
ממשלת קנדה, נפטר בגיל .75

1975
— 30.12 מחבלים פצעו את נשיא
נזארקס אנד׳ספנם ר וסגן נשיא ההסתדרות
הציונית באנגליה, הלורד אדוארד זיו.
1976 היהודי־אמריקאי,

זימה ב1ו שדו 88
הערכים היהודיים המקודשים של
יומון המפד״ל — ״הצופה״.
עיתון דתי מפרסם מודעות־זימה תמורת
כסף. לדוגמה:

פאר

שבוע 4

״ניצני אהבה״

אסתר

שבוע 5

״אהבה זה סתם
בלבול מרח״
האין העיתון מכשיל את קוראיו יראי
השמיים, בפתותו אותם להציץ בהבלי
העולם הזה?
תמהני.
ד. בר־חיים, ירושלים
העולם הזה 2208

דב הוז
29.12.1940

1960
— 29.12 דב הוז, ממייסדי אחדות ה עבודה
וההגנה, נהרג בתאונת־דרכים בגיל
.46 יחד עימו נהרגו בתאונה אשתו, בתו,
אשת גיסו, בת אחותו ויצחק בן־יעקוב
מדגניה.

1961
— .30.12 השלטונות הגרמנים בצרפת
הכבושה הטילו על יהודי צרפת קנס קי בוצי
בסך מיליון פראנקים.

1965
— 1.1ד״ר ארתור רופין, אבי ההת יישבות
הציונית, נפטר בגיל .67

1965
— 1.1אדולף היטלר מכריז לקראת
השנה החדשה :״גרמניה לא תיכנע לעד

— 1.1עשרת אנשי צוותה של בת־גלים
חזרו לישראל אחרי שהיו 93 יום בשבי
המצרי.

— 27.12 השחקן
דאק בני, נפטר בגיל .80
— 29.12 חמישיה נולדה לאשה מוסל מית
המתגוררת בישראל.

1956

1975

— 1.1מהפכת-כתיב בסין. העיתונים
מודפסים אופקית משמאל לימין.
— 26.12 פריגטת חיל־הים מיזנק מגיעה
לאילת אחרי הפלגה סביב אפריקה,
שנמשכה 42 יום, וחונכת את בסיס היל-
הים בעיר.

1959
— 1.1הפיכה צבאית בקובה. פידל
קאסטרו מפיל את בטיסטה.
• מזכיר האדם דאג האמרשלד מגיע לישראל
וסועד על שולחנו של בן־גוריוו
בשדה־בוקר.
— 28.12 חלוקת י תארים ראשונה באוניברסיטת
בר־אילן. שגריר ארצות-
הברית בישראל, אוגדן ריד, מקבל תואר
דוקטור כבוד.

1961
— 27.12 נחנך מישבנו החדש של
התיאטרון הקאמרי בפסג׳ דיזנגוף בתל-
אביב.
— 1.1רב־אלוף צבי(״צ׳רה״) צור מת מנה
כרמטכ״ל.

— 29.12 אושר חוק מס־ערר־מוסף.

1976
— 26.12 סמואל פלאטו־שרון נעצר
על־ידי המישטרה בעיקבות דרישת ממ שלת
צרפת להסגרתו, ושוחרר בערבות
שיא של 10 מיליוני לירות.

1977
— שר־השינון אברהם עופר הת

אבד.

27.12 תושבי ימית ערכו את הפגנתם
הראשונה.

1978
— 26.12 הסתיימה שביתת־המורים ש נמשכה
28 יום.
— 28.12 נשיא אלג׳יריה, חוארי בר
מדיין, מת אחרי ששכב במשך 40 יום
מחוסר הכרה.
ח״כ צ׳ארלי ביטון כבל את עצמו ב אזיקים
למקרופון שעל דוכן הנואמים בכנ סת.

אבנו תומר בעסקים עם וחמים אחרוני

איש״הכספים אבנר תומר, שהיה בעבר בלל חברות למימון, ישהתפרסם
;.מימון עיריית אילת, חזר לפעילות כלכלית, אחרי ששוחרר לפני כחצי שנה ממאסר
על פרשה זו. תומר נכנס לעסקים עם רחמים אהרוני, השותף עם טוביה
אושרי במיפעל הבשר ״בר־בקר״ בבת-ים.
אהרוני ואושרי מגלים לאחרונה פעילות רבה בהפעלת ״בר-בקר״ ,וכן במיפעל
החמוצים בכרם־התימנים. נוסף על כך רכשו בשנה האחרונה קרקעות במונטווידאו,
בירת אורוגוואי, באמצעות ידידם ישראל דנוך, ששהה למטרה זו בדרום־אמריקה.

מאת יגאל לביב

האיומופוריה הלא־ידועה
של מישפחת רקנאטי
הציבור בישראל יודע כי מישפחת
רקנאטי שולטת ב״בנק דיסקונט״ ,שהוא
הבנק השלישי בגודלו בישראל, ושיש
לה גם בנקים בחו״ל. נכסים אלה לבדם
דיים כדי להקנות לה מעמד של אחת
המישפחות העשירות בישראל, ובין ה־

מישפחות עתירות״הנכסים בעולם כולו.
מה שלא ידוע כאן הוא, שהנכס העיקרי
של מישפחת רקנאטי העולה במאות
אחוזים בשוויו ובפעילותו על קבוצת
״בנק דיסקונט״ ,הוא חברה בשם
״אוברסיז שיפהולדינג גרופ״ (או־סי-ג׳י),
שהיא אחת הגדולות בעולם לאוניות-
צ׳ארטר. מישפחת רקנאטי שולטת בחברה
זו על-ידי חבילת-מניות גדולה,
כאשר מטעם המישפחה מנהל את החברה
רפאל רקנאטי, שהוא גם מנהל
*,בנק דיסקונט״ בניו־יורק. יתר חברי
מועצת־המנהלים של החברה הם מור-

טון היימן, תומאס דין, חרמן ר
מרקין, סטפן שלום, ג׳ורג׳ שפי־ ו
רו, הרברט זינגר וגיימס סטיו־ארט.

מיכלית
בתעלת־ פנמה
240 מיליון דולר

׳האוצר שופך
בנזץ לאש
בעוד שהמדיניות הרשמית של האוצר
היא החנקת האשראי הבנקאי והקטנת
כמות הכסף בשוק, כדי להקטין את האינפלציה,
הזרים האוצר ו״בנק ישראל״
בחודשיים האחרונים כ 10-מיליארד
לירות לשוק. סכום זה שווה לסן כל
ההזרמה של 11.5מיליארד, שהזרימה
הממשלה מאפריל ועד נובמבר.
אולם בעוד שקודם לכן ההזרמה נוטרלה
על״ידי מכירות הצמודים, שספגו את
הכסף בחזרה, וכמות הכסף שהוסיפה
הממשלה לא גדלה, הרי עתה רוכש
״בנק ישראל״ צמודים בשני מיליארד
לירות לחודש ויותר.
קודם לכן מימן האוצר את פעולותיו
השוטפות מהכנסות ממכירת צמודים,
ואילו עתה נפסק מקור זה, והמימון בא
ישירות מהדפסת כסף חדש.
מעשה זה מגביר בצורה חמורה את
כמות הכסף בשוק, ואת התהלין ה אינפלציוני.

זהב״ ווכשים
את..הדו ש 8<11ו״
בעלי שבועון המידע לתיירים בשפה
האנגלית ,״הלו ישראל״׳ הציעו אותו
למכירה לחברת ״דפי זהב״ ,שענתה בחיוב
.״דפי זהב״ רכשו בזמנו את המתחרה
של ״הלו ישראל״ ,השבועון
״השבוע בישראל״ .בעלי ״הלו ישראל״
מוכרים אותו בגלל חילוקי-דיעות בין
שלושת בעלי השבועון.
קודם לכן גוהל משא-ומתן למכירת
״הלו ישראל״ לכמה מו״לים פרטיים
אחרים, אך ללא תוצאות.

חברה זו אינה ידועה, מכיוון שאינה
פועלת כלל בקווים ישראלים. לקשריה
הימיים עם ישראל יש לקבוצת ״דיס־קונט״
חברה ימית אחרת ,״מריטיים
אוברסיז קורפוריישן״ .מניות או״סי-ג׳י
נסחרות בבורסה של ניו־יורק במחיר יציב
של כ״ 45 דולר המניה. מאזן החברה לסד
בספטמבר השנה מראה על רווח
תיפעולי של 64.3מיליון דולר, רווח נקי
של 15.4מיליון דולר. המאזן המקוצר
מספר כי ברבע השלישי של 1979 נכללו
הפסדים של מיליון דולר, כתוצאה משינויי
שער־מטבע, ובמחצית הראשונה
של 1979 היו הפסדים מאותה סיבה
בסכום של 2.4מיליון דולר. הפסדים
אלה קוזזו מרווחים ממכירת אוניה ומקבלת
פיצויי-ביטוח בסך 1.254 מיליון
דולר.
במשך השנה קנתה החברה מיכלית
פגועה בעלת נפח של 121 אלף טון,
חכרה שבע אוניות נוד בעלות נפח של
521 אלף טון, ורכשה שלוש אוניות נוד
בעלות נפח של 473 אלף טון. החברה
בונה עתה שש אוניות בנפח של 342
אלף טון, ותקבל אותן בשנת .1981 יחד
איתן תהיה החברה בעלת צי של 74
אוניות, בנפח של 6.2מיליון טון, שערכן
במחירי העלות יעלה על מיליארד
דולר.
החברה היא בעלת צי-המיכליות הפרטי
הגדול ביותר בעולם תחת דגל אמריקאי,
והיא המובילה העיקרית של הנפט
מאלסקה. היא מובילה עתה 1.5מיליון
חביות ליום מאלסקה לארצות״הברית.
מאזן החברה לסוף 1978 מראה כי
הנכסים הגיעו ל־ 767 מיליון דולר. הוו־המניות
היה 300 מיליון דולר.
בהערת רואי-החשבון נמסר כי חברת
״מריטיים אוברסיז קורפוריישן״ מקבלת
קומיסיון קבוע, והיא בבעלות של חבר
מועצת־המנהלים.

בהסוו׳ מזו־יתננסח
תרשים ליחלומניס
לאחרונה הושג הסכם בין היהלומנים
לבין הנהלת מס־ההכנסה, בעניין מקד״
מות־המס של היהלומנים לשנת .1979
בניגוד ליתר העצמאיים והחברות, לא
שילמו היהלומנים מקדמות בשנת . 1979
סוכם כי הם ישלמו אותן בנובמבר
(תחת באפריל) .סוכם כי יקפיאו את המקדמות
המקוריות, ולא יטילו עליהם
קנס פיגורים או הפרשי־הצמדה וריבית.
עוד סוכם, כי חישובי המקדמות יהיו
לפי המס של שנת ,1978 בתוספת, ס/״80
(זאת באינפלציה של יותר ממאה אחוזים
בשנת )! 1979
לאחרונה פירסם ״בנק ישראל״ ,כי
גביית המס מעצמאיים וחברות מפגרת
ביותר לעומת הגבייה משכירים, וזאת
בעיקר בגלל האינפלציה.
נראה כי הסכם עם היהלומנים יחזק
מגמה זו.

משור ם ב?1
3אשו עסרחו־ענק
יסברו ס110 ושה
מישרד הבינוי מסר עבודות בנייה של
1000 דירות לזוגות צעירים ביבנה לחב-
רות-בנייה של אהרון שלום מיש,
למרות שאינו רשום בספר-הקבלנים.
רשם־הקבלנים, אריה בראוו, אישר
כי הגיש למישטרת רמת״גן והרצליה
שבע תלונות נגד אהרון גניש, הבונה
מיבנים מבלי שיהיה מורשה כחוק כקבלן.
התלונות הוגשו לפני שנה, אולם
עד היום לא עשתה המישטרה דבר,
וגניש ממשיך בבנייה.
גורמים בענף הבנייה טוענים, כי
גניש קיבל את העבודות במישרדי הבינוי,
תודות לחבריו, שהם פעילים ב-
תנועת־החרות.
גניש היה שותף בשלושה מיבנים גדולים,
בשיכון״ותיקים ברמת־גן• ,עם ה יהלומן
בן־ציון פהיילוב. השותפות
פורקה לפני כחצי שנה בגלל חילוקי״
דיעות על דרך ניהול הרישום בספרים.
גניש בונה מרכז מגורים ומיסחר גדול
בהרצליה, בפינת הרחובות אחד״העם ו-
סוקולוב, וכן בפינת סוקולוב וקולנוע
״גיל״ .גניש שותף גם בחברה שבנתה
את ״בית מרס״ ,בשותפות עם בעל
״מרס״ שנרצח, דויד שולמן.
מישרד הבינוי מכחיש שהוא מסר
עבודות לגניש.

נשללו רשיונות
ההימורים של
סיריל סטייו
מועצת־ההימורים הבריטית שללה את
רשיונות-ההימורים של שלושה בתי ההימורים
של איל־ההון היהודי מלונדון,
סיריל סטיין, מראשי המגבית היהודית,
ואחד המממנים העיקריים של גוש-
אמונים וצעירי המפד״ל.
סטיין הוא יושב-ראש מועצת-המנהלים
ובעל־מניות עיקרי בחברת ״לאדסברוק״,
שעיקר הכנסותיה מבתי־ההימורים. מועצת
ההימורים מצאה כי סטיין הפעיל
רשת זונות ופיתויים למשיכת לקוחות

איך מרמים
יושב־ראש סטיין

בשווארמה?
כמה ישראלים מתכננים פתיחת רשת-
שווארמות באירופה, בגלל הריווחיות הגדולה
בענף זה. מסתבר כי מקור הרווחים
הוא, בעיקר, בהונאה. השווארמה עשוייה
מבשר״כבש, ומי שקונה אותה חושב כך.
מסתבר כי הישראלים, בעלי השווארמות
באירופה, מוכרים בשר־חזיר ושופכים עליו
שומן כבש. בשר החזיר באירופה עולה
כעשרה אחוזים מבשר-הכבש.
בישראל התחליף עלול להיות גרוע
יותר, ולעתים קרובות הוא בשר חמורים
וסוסים, ללא כל פיקוח.

זונות, הימורים וגוש־אמתים
מבתי-הימורים של מתחרים לשלו. אחרי
שפסקה לשלול את רשיונות-ההימו-
רים שלו, אלא אם יעביר את עסקיו
האחרים תוך חצי שנה, הקים סטיין
חברה אחרת שנשלטה על־ידי ״לאדס-
ברוק״ ,והיא רכשה את בתי-ההימורים.
מועצת־ההימורים סירבה לפיתרון זה,
ובית־מישפט, שלפניו עירער סטיין, דחה
את העירעור. בבית־המישפט הצהיר בא-
כוח מועצת-ההימורים כי סטיין לא אמר
את האמת למועצה.
עתה מועלית תביעה בין בעלי״מניות
גדולים של ״לאדסברוק״ כי יתפטר מתפקיד
יושב-ראש החברה, כדי לנסות
להציל את בתי-החימורים.

טלוויזיה צבעונית

סימנס

היהלום של הטלוויזיות

הטלוויזיה הצבעונית של
״סיסנס״ לשואפים
לטוב ביותר
צריכת חשמל נמוכה
חסכון, הוא גורם חשוב בהחלטתך לרכוש טלויזיה.
כדאי שתרכוש אתיסימנס׳אשר בנויה לעבודה בהס פק
נמוך ובצריכת חשמל מינימלית ובכך הנך חוסך
כסך והטלויזיה שלך מאריכה ימים

איכות ללא פשרות
קווי הייצור במפעלי״סימנס״בגרמניה, הם הקפד ניים
והמחמירים ביותר כל מעגל מודפס וכל
טרנזיסטור נבדקים פעם אחר פעם להבטחת מערכת
קליטה מושלמת וחסרת ליקויים

בקרה אלקטרונית
ל״סימנס״ ,בקרה לייצוב המתח ולמניעת הפרעות
בקליטה וכן בורר-סורק תחנות אלקטרוני הנותן לך
קליטה מירבית.

אחריות ושרות תדיראן
לא לכל טלויזיה יש ״אבא״ שבזה ׳-תדיראן״קונצרן
האלקטרוניקה מן המתקדמים בעולם,הוא האחראי
ל״סימנס״ שלך, הוא אשר מעמיד את השרות המ עולה
שלו לרשותך בבל עת.

׳ סימנס״יהלום של טלויזיה
קניית״סימנם״ הינה השקעה משתלמת. אתה מקבל
מכשיר אמין ביותר שהפך לשם דבר בגרמניה וב עולם
כולו ומצטרך לחוג הלקוחות היודעים בי בראי
להתאמץ מעט יותר ולרכוש רק את הטוב ביותר
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.

חדות הצבע
מסך הטלויזיה בשיטת ״.1ו.ק נותן לך תמונה צב עונית
חיה ממש כבטבע. גם בשידורי שחור לבן
התמונה הרבה יותר חרה מאשר בטלויזיות אחרות.

שליטה מרחוק
שלט רחוק חדיש הפועל בשיטה האינפרה-אדומה.
אינו משמיע צלילים חדים בשעת הפעלתו הצורמים
את האוזן ופוגעים בבעלי חיים בבית.

י ,^0שיווק אחריות ושרות

§ 5א1£א 5 1 £

מכין ת
הפתעה
ב״ץ ולסקוד
מוצו השבוע:

וזה טוד לא הכל...

כל קרה מטל ־ 4 0 0 0 .דיי צופשר לבצע

ב 4 -תשלומים חדשיים שווים
(הראשון במזומן{

21121311*1 04110
בבית האופנה לב דיזנגוף נדיזנגוף סנטר) פתוח מ 9בבקו וצוף טד״ 7בערב
פתוח נז־~ 9טד~ 1ונו 0־ 4־ ״ 7בערב
בבית האופנה בחולו! שדי קוגל 27
פתוח מ -״ 8בבקו וצוף עד0־ 5בערב
ובמפעל-וחוב יטבע! 30 תל־אביב
פרסום ויחד •עקבם ון

הכלכלנית שובות־המוסכמות תוקפת את התוטית שד ״גאל הווניץ
וטוענת כ׳ צעויו הוואסט״ם ישיגו את ההינו ממה שהוא אומו

וא 1נעבידהח־ביץ?
מאח

בת מוצרים אלה כידי העשירים
כלכד.

אסתר אלכסנדר

^ ם הצעדים הכלכליים האחרונים
של הממשלה הם חלק מתוכנית כלכ לית
מקיפה, כפי שטוענים בכלי־התיקשו־ירית
— הרי תוכנית זאת היא מירשם ל הפיכת
החברה שלנו לחברה שבה המיעוט
העשיר ייהנה מכל פירות המשק — כאשר
הרוב, העוסק ביצורם, יילחם על קיומו
יום ביומו.
כי מה פירוש הדבר — לבטל את הסובסידיות
על החלב, החשמל והמים,
ולדרוש את ״העלות הריאלית״ בשביל
הלימודים בתיכון ובאוניברסיטה ועבור
אישפוז בבית־חולים? פירוש הדבר, שלא
הנזקקים לחלב ישתו חלב, אלא מי שיש
להם כסף! לא המוכשרים אלא העשירים
ילכו לאוניברסיטה (כי מה יעשה צעיר
מוכשר שאינו יכול לשלם את ״העלות״
שלו בלימודים?) ,הורים שאינם בעלי-
אמצעים לא ישלחו את ילדיהם לגן ולתי כון,
ולמי שאין כסף גם לבית־חולים —
לא יתקבל.
מצב כזה כבר יש לנו היום בשטח ה דיור.
התוכנית מחילה מצב זה גם על

אין סימן לכך שבעידן הכלכלי החדש
יבוטלו מיסים אלה. וזאת מן
הסיבה שיצירת חברה מן הסוג שתואר
לעיל מכונה בפי הכלכלנים ״צימצום הבי קוש
המיצרפי״ ,שמטרתו המוצהרת היא
לעצור את האינפלציה ולהקטין את הגר-
עון במאזן־התשלומים. הסיבה המוצה רת
לביטול הסובסידיות, ולדרישה לשלם
״מחיר ריאלי״ בעד השרותים הממשל תיים,
היא לצמצם את האינפלציה דרך
הקטנת התקציב הממשלתי, יודרך צימצום
הביקוש הפרטי במשק. בתנאים אלה,
בוודאי שלא יבטלו מיסים.

כדי שאנחנו נתמוך בכל זאת בביטול
הסובסידיות ובתשלום ״עלות ריאלית״ —
כאילו מישהו יודע מה זה בדיוק צריך
לכלול — יעבור המיצרכים החיוניים, הרי
נאמר לנו שיעד כה אכלנו לחם־חסד, שתינו
חלב־חסד, התחממנו חימום־חסד וגם
למדנו בבתי-יהספר שלנו לימודי־חסד,
שלא לדבר על בריאות־החסד שביה זכינו
בשרות הרפואי.

כעידן הכלכלי החדש חסל סדר
מתנות־חינם מידי הממשלה. איזה

מסכימים. אך קפיצה זו, ביגלל עליית
מחירי המוצרים החיוניים, לא תישאר חד-
פעמית — ובזה יש חילוקי־דיעות — כי
מחירים אלה ימשיכו ׳לעלות, והפעם בשוק
החופשי, שם הם משפיעים הרבה על ה מדד,
תחת שיעלו בתוך תקציבי הממשלה
בצורת סובסידיות, שם דווקא מיתנו את
המדד. סוף־סוף הממשלה רצתה להיפטר
מן הסובסידיות, כי הן הלכו ותפחו, ביגיליל
העלייה המהירה במחירי המוצרים החיוניים,
שאותם היא סיבסדה. כעת פרצו
מחירים אלה לשוק, ובגלל השפעתם המכרעת
מל המדד ייסחפו את האינפלציה.

חיסכון כתקציב יש כאן, אבל
עצירת האינפלציה אין. וזה בהחלט

׳האמנם אנתו לחם־חסו,
שהינו הלב־חסד,
התחממנו תימוסיהסו
ולמרנו לימוד־חסד?
שטח החינוך, הבריאות, החימום והאוכל
— והיד עוד בטוייה.

העצום מבד כתוכנית, אם ת תגשם,
הוא שדווקא העוכדים כייצו
רם שד כד המוצרים החיוניים ה־אדה,
ידם דא תשיג אותם. הם יעבדו,
ומישהו אחר יצרוד. הם, וזה
הרום, יפרנסו כככוד שיככה דקה
אחרת.

״ מ תנו ת
חינ ם ״
מ יצויי ההתייקרות המובטחים לא
* יעזרו כאן. האם מישהו כבר קנה
דירה מתוספת־היוקר י או מן הפיצויים
לקיצבות־הילרים ותשלומי־הסעד? גם חי נוך
וגם אישפוז לא נוכל לקנות מהם,
אם התוכנית תפעל. כי לא די בכך שבי טול
כה נרחב שיל סובסידיות כה רבות
יעלה את רמת המחירים לגבהים בלתי
ידועים עד כה, הוא ייעלה גם את המחיר
יםהיחסיים של המיצרכים החיו*
גיים האלה — המזון, החינוך, הבריאות
ועוד, שעבודם דורשים 1לשלם את מחירם
״הריאלי״ — לגובה כזה שפיצוי בעד הרמה
הכללית של המחירים לא יועיל, כמו
במיקרה של הדיור. כמה סטודנטים יוכלו
לשלם 200 אלף ל״י שכר־לימוד, בהתאם
לעלות שלהם לאוניברסיטה, גם אם מקבלים
תוספת-יוקר?
האמת היא שגם בקיצבאות יש שחי קה.
הסיבה היא שדווקא אותם הכלכלנים
המטיפים לתשלום ״העלות הריאלית״׳ והטוענים
שיש לטפל במחסורם של השכ בות
הנפגעות מכך דרך קיצבאות, הם המכריזים
על קיצבאות אלה כאינפלציונ־יות,
ודורשים לקצצן. ממך נפשך? ״עלות
ריאלית״ ,בלי פיצוי כמובן. זהו אידיאל
לדידם.

השר הורכיץ

כלכלנית אלכסנדר

היכן הוא הציבור שתמיד יש לו ״יותר מדי כסף״ ו״הקונה כד דבר״ ?

אזרח כעל גאווה ירצה מתנות
חינם מממשלתו?
אני בכל זאת איני מבינה את הטענה
הזאת. מה זאת אומרת, שקיבלנו בחינם
את כל הדברים הטובים הינ״ל גם כאשר
היו — או חינם עדיין — מסובסדים?
שילמנו, ועדיין אנחנו משלמים בעדם,
במיטב מיסינו. אין ספק שרוב מקבלי ה־שריותים
האלה משלמים גם את רוב מסי־ההכנסה.
והם בוודאי המשלמים את רוב
מיסי־הקנייה — שהם גבוהים במיוחד
אצלנו( .מס־הקנייה הוא מס רגרסיבי מאד,
המוטל בעיקרו על רוב העם — אותו רוב
הנהנה בעיקר גם מן הסובסידיות).
השדותים לא היו — ואינם — מתנות־חינם,
ואם רוצים לבטל אותם, מן הצדק
הוא להקל על עומס־המיסים, כדי שיישאר
כסף בידי אותו ציבור, למען יוכל לשלם
את המחירים החדשים בעד השחותים האלה.
אחרת הדרישה לשלם את ״העלות
הריאלית״ בעד הלחם, הלימודים וכר היא
דרישה לשלם פעמיים בעד אותו המוצר:
פעם במיסים ופעם כאשר באים לקנות או תו.

ביטול
סובסידיות למוצרים החיוניים,
מכלי לבטל את המיסים
המקבילים, הוא עיוות נורא, שפירושו
היחידי הוא להפקיר צרי*

אני מוכנה לקבל, שבאמת יש כאן חיס כון
ריאלי בתקציב־הסמשילה. נכון אמנם
שעל״ות המדד בעיקבות ביטול הסובסידיות
יעלו את תשלומי הממשלה עבור ה הצמדה
לאיגרות־החוב הצמודות, עבור
הקיצבאות הצמודות, עבור תוספות־היוקר
של עובדיה וגם עבור קניותיה שתפחו —
דבר זה נאמר על־ידי הרבה גורמים במשק!
ותשלומים אלה מבטלים כביכול
את החיסכון בתקציב מביטול הסובסידיות.
דבר זה דווקא אינו קורה, כי התשלו מים
המוגברים מחמת העלית במדד —
שנגרמה על־ידי ביטול הסובסידיות —
מתכסים בעצמם דרך העלית האוטומטית
גם במיסים ובהכנסות האחרות של הממשלה.
כך שלממשלה נשאיר היסכון־נטו,
בגובה של הסובסידיות המבוטלות. כך
פועלת האינפלציה.

חי ס כיו
או עצירה?

ן• כון, יש כאן חיסכון ריאלי בתקציב.
^ אבל אינני רואה כאן עצירת האנפל־ציה.
האינפלציה קפצה כבר באופן חד־פעמי
ביגלל ביטול הסובסידיות ועלית מחירי
המוצרים החיוניים בשווקים — לזה כולם

לא היינו הך, בפי שסבורים כלכלנים
רבים.
האם יש כאן צימצום בביקוש המיצרפי
(0ה״כ הביקושים במשק) בצריכה הפר טית?
יתכן שכן וייתכן שלא. אך גם אם
יש, אין בזה עצירת האינפלציה.
הרוב — וגם השר כץ, שביטא זאת בהופעה
בטלוויזיה — מסכימים שמדובר היום
בצימצום הביקושים של אותו ציבור, ש רוב
הכנסתו הולך לצריכת המוצרים ה חיוניים,
וזהו, כמובן, ציבור השכירים
בעיקר }יש יעוד קצת עניים, שאינם עוב דים)
.שיכבה זו או שהפסידה באינפלציה,
או ששמרה על הקיים. בארצות־הבריח,
לפי החשבונות האחרונים, השכר הריאלי
ירד מאז 1972 יב־ .80/0אינני חושבת ש אצלנו
המצב יותר טוב. בכל אופן, דבר
זה לא הועיל נגד האינפלציה. גס אם
ציבור זה הפסיד וגם אם שמר על הקיים
— ביישני המיקרים כאחד לא הוא גרם ל אינפלציה,
כי בתנאים אלה לא יכול היה
לגרום ילה. אם יצמצמו עוד יותר את
ביקושיו — עם או בלי צימצום סך־כל
הביקושים במשק — אין לזה כל נגיעה
ישירה לאינפלציה.
מעניין שנגיעה בלתי-ישירה דווקא יש
— אך בכיוון ההפוך, לכיוון של הגברת
(המשך בעמוד )50

1 1 1

*,קסטות רוידיאוטייפי
השם האומר אח הבל בהקלטות ושכפול לוידיאו
האולפנים המקצוו היחידיבארץ
לרגל פתיחת אולפן נוסף בפתח־תקוה — מחירים מיוחדים בתוקף מ~ 1.1.1980 עד 28.2.1980

״וידיאוקסט״ — אמינות מושלמת ברכישת קסטו ת
מוקלטות לוידיאוטייפ.
״וידיאוקסט״ — האולפנים המקצועיים היחידים שכל
עיסוקם הקל טו ת!!!
״וידיאוקסט״ — ארבע טלביזיות לרשותך להשוואת
איכויות ההקלטה ; כל טלביזיה מפירמה שונה וגודל
אחר וכל זאת ע״מ שאתה הלקוח תבחר בעצמן ולפי
ראות עינך מהו החומר הטוב עבורן וכיצד הוא יראה
בביתך!!!
״וידיאוקסט״ — אנו מייעצים לן באופן אוביקטיבי
לחלוטין בכל שאלה או בעיה בתחום הוידיאו הביתי.
״וידיאוקסט״ — ידוע לנו שב־^ל 95 מהמקרים אינך
מקבל הסבר נכון כיצד להפעיל המכשיר היקר שברשותך
ובאיזה סוג קסטה לבחור ע״מ להפיק מירב ההנאה.
אצלנו, ב־ס 100<¥מהמקרים תקבל אינפורמציה אוביק-
טיבית לחלוטין וזאת מאחר ואיננו עוסקים במכירת
מכשירי וידיאו או טלביזיות— עיסוקנו אך ורק בקסטות
והקלטות ! הידע הרב והנסיון שהצטברו אצלנו בתחומים
אלה עומדים כולם לרשותך ובחינם !!!
״וידיאוקסט״ — רק לאחר שתשמע מאיתנו הסברים
ותקבל הנחיות כיצד ואיך להשתמש בקסטה המוקלטת
שרכשת מאתנו, תבין כמה כסף אתה עשוי לחסוך וכמה
עוגמת נפש תמנע ממך עקב שימוש בלתינכון
במכשיר הוידיאו שלך.
״וידיאוקסט״ — ברכישת קסטו ת מוקלטות אצלנו אתה
מקנה לעצמך בטחון מקסימלי בעובדת היות הקסטה
חדשה לחלוטין ומוקלטת לראשונה ועבורן בלבד.
״וידיאוקסט״ — אין לנו ספריית קסטות ולפיכך אתה
מקבל הקלטה ראשונה מהמסטר על גבי קסטה חדשה
לחלוטין. רכישת קסטה חדשה מהקלטה ראשונה מבטיחה
לך איכות עליונה ובטחון מקסימלי ומבטיחה
אותך בפני כל נזק אפשרי למכשיר הוידיאו היקר
שברשותך.
״וידיאוקסט״ — ידוע לנו שהספריות הקיימות בארץ
מוכרות קס טו ת מוקלטות. לעולם אינך יכול להיות בטוח
שאכן רכשת קסטה מוקלטת שלא היתה מושכרת קודם
לאדם אחר.
״וידיאוקסט״ — אנו מתחייבים בזאת — פומבית —
שאצלנו הקסטו ת הינן מהפירמות הידועות ביותר

בעולם וכולן באחריות מלאה ס;.¥.0 50 >1¥ ,ן
— 500X011

״וידיאוקסט״ — אנו מעניקים לכם מבחר עצום ומגוון —
ללא כל תחרות — של תכניות בידור שהן המילה האח רונה
בעולם. את סוגי התכניות השונות אנו משלבים
עבורכם — לפי הזמנתכם — באופן מקצועי טהור כפי
שרק בעלי מקצוע מהשורה הראשונה מסוגלים לעשות.
״וידיאוקסט״ — לנו הידע והמקצועיות הגדולים ביותר
בארץ בתחום הקלטות וידיאו ושילוב תכניות — הכל
עומד לרשותכם בעת ההזמנה.
״וידיאוקסט״ — לבחירתך באולפננו מעל 600 שעות
של בידור קל, מופעים, הופעות, אומנים, ל הקות קצב,
פופ מתקדם, רוק וכר.
״וידיאוקסט״ — 250 סרטים עלילתיים באורך מלא לפי
טעמך: מערבונים, סרטי מתח, סרטי ריגול, מחזמרים,
קומדיות וסרטים מוסיקליים.
״וידיאוקסט״ — להיט העונה — הקלטת סרט עלילתי
באורך מלא במחיר של — 525.ל״י בלבד (כולל מע״מ).
״וידיאוקסט״ 275.--ל״י לשעת הקלטת בידור מכל
שילוב שהוא (כולל מע״מ).
״וידיאוקסט״ — כל המכירות כוללות מס ערך מוסף
ובצרוף חשבונית מס ״וידיאוקסט״ — עוסק מורשה
לענין מס ערך מוסף מס׳ . 846034387
״וידיאוקסט״ — מעבדה צמודה לתיקוני וידיאו ע״י
המומחים מהשורה הראשונה מתחום הוידיאו —
לרשותך בכל עת.
״וידיאוקסט״ — לאחר הזמנתך (הן ע״י הזמנה בטלפון
או ע״י בקורך באולפננו) ולפי רצונך — ישלחו הקס טו ת
המוקלטות לביתך בגוביינא באמצעות שרותי ״אגד
חבילות״ — עלות המשלוח על חשבון המזמין —
ביטוח המשלוח על חשבוננו. שים לב — אנו היחידים
המציעים לך שרותי משלוח בגוביינא ובאחריות מלאה,
ובכך מקרבים אולפננו לכל קצוות הארץ !!!
״וידיאוקסט״ — הננו שמחים לבשר לציבור לקוחותינו
על פתיחת אולפן נוסף מודרני ומשוכלל ביותר בפתח-
תקווה. האולפן החדש מאפשר לנו לקצר את זמן
ההספקה למינימום האפשרי, ומעתה נספק לך את
הזמנויתיך בתוך 48 שעות מקבלתם.

צבור בתלי הויזיאוט״פ הביתי
לאחר שקראתם בעיון האמור לעיל ולאחר שברור לכם
שברשותכם ציוד יקר ועדין תבינו שהקלטות לוידיאוטייפ
אינן משחק ילדים. קיימים בארץ מספר גופים ״העוסקים״
בהקלטות וידיאו כ״חלטורות״ תוך כדי מכירת ציוד וב־
״עבודה צדדית״ .זכור: רק אולפן מקצועי שבל עיסוקיו
מרצו וזמנו מוקדשים להקלטות וידיאו, חידוש המבחר
ושיפור האיכויות, מסוגל להעניק לך הלקוח תמורה מלאה

״וידי אוקס ט אולפן מקצועי מ ס1 ,
בראשון־לציון ובפתח־ ת קוו ה

לכספך (הקלטות אינן דבר זול) הנאת צפיה מושלמת וחוויה
ויזואלית בלתי נשכחת. ברובשך קס טו ת מוקלטות מאיתנו
אתה מקדים ב 10-שנים את הנאותיך מהטלביזיה שברשותך
— ואין זו הגזמה — זוהי עובדה. אל תעמיד עצמך
כשפן נסיונות — לך על בטוח — התקשר עמנו ותווכח
שבל מילה מהאמור לעיל — אמת לאמיתה !!!

״וי די או קסט ״ ל שרו תן 24 שעות בי ממה

ב״וידיאוקסט״ עוסקים אך ורק בהקלטות ושכסלים. זוהי ההתמחות שונו -זהו היתרון עולו
״וידיאוקסט״ — ראשץ־לציון, כרגיצקי ,35 טל 997329 .־03

• ״וידיאוקסט״ — פתח־תקווה, השילוח ,3טל 921997 .־03

ה עו ל ם הז ה 2208

אנגולה:
הוויכוח בארצות־הברית על היחס לעולם השלישי
ניטש בין ימים מיצים. אין לראות בו דווקא מחלוקת
קלאסית שבין שמאל וימין. ימים בארצות־הברית אמם
תומכים בגישה מתונה לאפריקה ולאמריקה הלטינית
בשל דבקותם בעקרונות סוציאליסטיים דווקא. הבולטים
שבהם — בדרך כלל ליברלים, המאמינים בשיטה הרכו־שנית
— סבורים שבעולם שבו מוגבל כוחה של מעצמת־על
על־ידי מערכת מגוונת של אילוצים דיפלומטיים,
צבאיים וכלכליים, יש להשתמש בעוצמה האדירה של
ארצות־הברית בחסכנות ובתבונה.
ארצות־הברית שילמה מחיר יקר בשל תמיכתה ברודנים
באיראן, בוויאט־נאם, באמריקה הלטינית ובכל רחבי

ראש־ מחתרת סאוויאמבי

גרי

הופר

או בקובאים. גם שיבטו, אוגימבונדו, סובל קשות מהתקפות
השוד והרצח שלו.
באורח פרדוכסלי פוגע מנהיג המחתרת הימנית גם
באינטרסים של ארצות־הברית. מעטים בעולם יודעים
שכוחות קובאיים ואנגוליים שומרים על מיתקני חברות־הנפט
האמריקאיות נגד אוניטה. הממשלה החוקית של
אנגולה עושה מאמצים רבים לשתף פעולה עם זאיר,
זאמביה וארצות־הברית, כדי לפתוח מחדש את מסילת-
הברזל, שבה מחבל סאוויאמבי באורח שיטתי.
אליל הניצים. סטוקוול אינו מהסס להוקיע את
תעמולת־הזוועה של סאוויאמבי, על ילדי אנגולה הנחטפים,
כביכול, מאימותיהם הבוכיות ונשלחים לחינוך
מחדש בקובה. מילגת־לימודים קובאית היא הפרם הנכסף
ביותר לכל צעיר אנגולי, כותב סטוקוול.
צוותי טלוויזיה אמריקאים שביקרו באי־הנוער הקובאי,
שבו לומדים האנגולים, שלחו דיווחים נלהבים ביותר על
רמת־הלימודים והמוראל הגבוה של הסטודנטים. הקובאים
מסייעים לאנגולה בביעור הבורות והנחשלות. הם מכשי רים
דור חדש של אינטליגנציה וטכנוקראטיה, שיוכל
לבנות אנגולה חדשה ומודרנית.
סטוקוול איננו פרו־קובאי. הוא עצמו חושש מהכיוון
האידיאולוגי של החינוך שם. מסקנתו פשוטה: אם
אנחנו כל־כך חוששים מהחינוך הקובאי — הוא שואל —
מדוע אין ארצות־הברית פותחת רשת מתחרה של מוס־דות־חינוך
לצעירים מהעולם השלישי?
ארצות־הברית, מסכם סוכן הסי־איי־אי לשעבר, הס תבכה
רבות בעולם השלישי. אין היא יכולה להרשות
לעצמה לסייע לשופכי־דמים ולהרפתקנים מובהקים,
מסוגו של אליל־הניצים סאוויאמבי. יש ללמוד את לקחי
איראן. כל נסיון לשלוח סיוע צבאי לסעד חדד האנגולי
יעלה לארצות־הברית באובדן הגישה שלה לנפט האנגולי.
אנגולה ולבנון. לזכותו של סיירום ואנס, שר־החוץ
האמריקאי, יש לומר שהוא עושה כמיטב יכולתו
שלא להסתבך עם סאוויאמבי. אלא שהסטייט דפרטמנט,
הלוחמת נגד הניצים המטופחים על־ידי זביגנייב בז׳ז׳ינם־
קי, לא הצליחה עדיין להסיק את המסקנה ההגיונית.
אין די במדיניות פאסיבית של אי־תמיכה באוניטה.
ארצות־הברית חייבת להכיר בממשלת אנגולה ולקשור
עימד, יחסים דיפלומטיים מלאים.
המשבר האיראני, וההיסטריה שהוא עורר, אינם
מקלים על היונים בארצות־הברית. כמו בישראל, נוטים
האמריקאים להתרשם מתוצאות התהליכים בעולם השלי שי,
ולא מהסיבות העמוקות שביסודם. נגד העוני, הבערות,

ה שחור
האם 1חוו ר
| סטא דין י
11 מומחים לעניינים סובייטיים עוקבים בעניין רב
|אחרי הסימנים לחידוש ההכרה ביוסף סטאלין, שליטה
?הבילעדי של ברית־המועצות עד יום מותו ב־. 1953
^אהרי שהוקע כרוצח־מיליונים בוועידה ה־ 20 של ד,מיפ־
§לגה הקומוניסטית הסובייטית ב־ , 1956 נעשה מאמץ
ן לטשטש את עיקבות פולחך האישיות ך,אדיר שלו.
!פסליו הוסרו, ושמו נעלם מעיתונים ומפירסומים
!רשמיים.
1עתה, לראשונה מזה שנים רבות, מציינים את יום־
8ד,ולדתו בלוחות־השנד, והיומנים שמחלקת המיפלגה
!הקומוניסטית הסובייטית למיליוני פעיליה ברחבי
!המדינה. לכבוד יוברד,ולדתו המאה שופץ מוסיאון
ן וסטאליו בעיר גורקי. כתבים מדווחים שתמונותיו
!נראות עתה במישרדים, בבתים פרטיים ואפילו על
§ שמשות מוניות ומכוניות אזרחיות.
בפירסומים רישמיים על מילחמת־העולם השנייה
? מובלט שוב חלקו בניצחון על הנאצים ומוצנע הטיהור

ו נו גי ם י ! ט ן

סעד חדד באנגולה?
העולם השלישי. המאפיין המשותף העיקרי של המישט־רים,
שבהם תמכה ארצות־הברית, הוא היעדר תמיכה
עממית רחבה בשליטים.
ג׳ון סטוקוול, היוצא בניריורק טיינזם בקריאה לממ שלת
ארצות־הברית להכיר במישטר השולט באנגולה,
איננו שמאלן יפה־נפש וארוו־שיער. הוא ריכז במשך
שנים ארוכות את הפעילויות החשאיות של הסי־איי־אי
באנגולה. תפקידו היה למנוע, ככל האפשר, את השתל טותה
של המחתרת המרכסיסטית. בין השאר עסק סטוק-
וול בטיפוחה של המחתרת הימנית, אוניטה. על מחתרת
זו, הפועלת עד היום באנגולה, מפקד ג׳ונאס סאוויאמבי.
• הרפתקן מיקצועי. סאוויאמבי הוא מעין גיבור
לאומי של הניצים בארצות״הברית. עיתונות־הימין קוש רת
לו כתרים של אינטלקטואל, לוחם־חרות, מין גרי
קופר שחור, הלוחם בשמאלנים הרשעים כדי שאנגולה
תזכה במישטר דמוקרטי.
הצרה היא שסוכן הסי־איי-אי לשעבר, ג׳ון סטוהוול,
מכיר את סאוויאמבי באורח אינטימי. אין הוא מתרשם
ביותר משירי־ההלל והמיתוסים. לדברי סטוקוול, סאוויאכד
בי איננו דוקטור למישפטים, כפי שטוענים מעריציו
במערב. הוא גורש מהמיכללה ומאז הפך להרפתקן, לוחם-
גרילה מיקצוען, המשרת אך ורק את עצמו. במשך השנים
לחם נגד המחתרות השמאלניות וחיבל במאבקם בפור־טוגלים.
הוא פעל גם נגד המחתרת הנאמיבית, סוואפו,
בשירותה של דרום־אפריקה. סאוויאמבי הוא מפסיד
ניצחי, אבל מומחה גדול בסחיטת סיוע בינלאומי. במשך
השנים קיבל סיוע מצפוך קוריאה, מסין, מרומניה מטנ זניה,
מקניה, מדרום־אפריקה ומהסי־איי-אי.
מידידיו בסי־איי־אי, מודה סטוקוול, למד סאוויאמבי
לשקר בקלות. הוא קורא לכך ״תעמולה״ .הוא הפסיד
במילחמת־האזרחים נגד המחתרת המרכסיסטית, השולטת
עתה באנגולה, אבל ממשיך להתקיים באזורים השוממים
של ארצו. בהיעדר כל תמיכה עממית, הוא מבצע מעשי-
שוד וחבלה. מעשיו פוגעים לא רק בממשלת אנגולה

רודן סטאלין
טיהור לרוצזדהמונים?
הנחשלות והפער בין הארצות המתפתחות והמפותחות
אי־אפשר להילחם באמצעים אלימים, ובתמיכה בהרפת־קנים
הפועלים נגד עמם.
זה נכון לגבי אנגולה — וגם לגבי לבנון.

מערב אירזפה : מיעוטים מחפשים זהות
התהליכים הרחבים והמעמיקים באירופה, לקראת
אחדות כלכלית ופוליטית, והתקרבות ספרד לארצות
השוק המשותף, לא פתרו את בעיות־המיעוטים המסוב כות.
בדרוכדטירול, איזור שרוב תושביו הם דוברי גרמ נית,
פועלות שתי מחתרות, איטלקית ואוסטרית. האיזור
סופח לאיטליה עם התמוטטות הקיסרית האוסטרו־הונג־רית
ב־.1918
לאחרונה הצליח הרוב האוסטרי באיזור להעביר חוק,
המחייב עובדי־ציבור לשלוט בשתי שפות, איטלקית וגר מנית.
המיעוט האיטלקי טוען שהוא מופלה לרעה, ודורש
את התערבות הממשלה ברומא.
השבוע איימו קבוצות גרילה של דוברי-איטלקית
לחבל בעונת־הסקי באיזור דרום־טירול, המביאה לאיזור

שערך במפקדי הצבא האדום ערב המילחמה, שתרם
רבות להצלחות הגרמנים ב־ .1941 מדובר אמנם בסי מנים
ראשונים, אבל אין להקל בהם ראש בתקופה
של תום עידן ותיקי המפלגה וסידרת המישפטים נגד
לוחמי־חירות ואנשי שמאל מובהקים בצ׳כוסלובקיה.
היפהפה מאות אלפי תיירים. השנה אירעו בטירול 21
מעשי־חבלה, מהם שמונה בלילה אחד. כרוזים, שחולקו
על־ידי פעילי המחתרות, הכריזו על המטרות הסותרות.
הם הוכיחו שגם אחרי 61 שנה אין עדיין לגיטימציה למצב
הקיים באיזור.
המחתרת דוברת־הגרמנית תובעת סיפוח דרום־טירול
לאוסטריה, ואילו האיטלקים קובלים נגד ״אפרטהייד״ כלפי
המיעוט דובר־ד,איטלקית.
״לעולם לא״ .בספרד נמשך מאבקה של המחתרת
הבאסקית, אי־טי־איי. השבוע שוחרר דובר מישרד־החוץ
הספרדי, חאווייר רופארז, שנחטף על-ידי הבאסקים, אחרי
31 ימי־מעצר. ממשלת ספרד, שטענה שלעולם לא תנהל
משא־ומתן עם האי־טי-איי, נענתה לרוב הדרישות של
הבאסקים. תמורת שיחרורו של רופארז הסכימה ממשלת
ספרד לקיים חקירה פומבית ומיידית בהאשמות שלוחמי-
החופש הבאסקיים מעונים בבתי־הכלא בספרד. תלונות
כאלה אושרו גם על־ידי האירגון הבינלאומי אמנסטי.
ספרד הסכימה גם לשחרר בהדרגה 28 מחברי המחתרת
הבאסקית. חרף ההתקדמות מאז ימי פרנקו אין ספק שה־בעייה
הבאסקית תטריד את ממשלת ספרד עוד זמן
ממושך מאד.

חיי םברעם

ירושלמי
שטיחי ירושלמי מקיר לקיר במשרדים רבים במגדל שלום, כ־ 2400מ־ ר

שטיחי ירושלמי מקיר לקיר במלון מגדל דניאל בהרצליה, כ־ 7000מ׳ ר

שטיחי ירושלמי מקיר לקיר בסניפי חברת הביטוח ציון, כ־סססו מ״ר

שטיחי ירושלמי לחדרי ילדים, לדירות ולבתי מגורים, לחיים יפים

ועכשיו שטיחי ירושלמי גם באולם התצוגה החדש
של ירושלמי שנפתח במפעל עצמו,
את כל האיכות של ירושלמי-תמצא על רצפה אחת.
תקבל שירות מהיר, ייעוץ והתאמה מכסימלית
לצרכיך, וזאת-במחירים נוחים במיוחד.
בוא לירושלמי, מבחר גדול של שטיחי ניילון ואקרילן,
מקיר לקיר, בגדלים שונים בשלל
צבעים ובגוון אחיד. ובמחיר תחרותי.

אולם התצוגה החדש. פתוח ברח־ מודיעין .7במפעל ירושלמי ברמת־גן.
תל-אבים: אחים ברוך, ארלוזורוב ; 100 גולדה שטיחים וטפסים, בן יהודה ; 244 קראבסי, יהודה המכבי ; 89 שטיחי ארגמן, יפו־ת״א ; 37 סימן טוב אצל שבן, בן יהודה ; 206 שקלים ציון, יפו־ת״א ; 62
כהן בנימין, המלך ג׳ו רג׳ ; 84 מאירזדה, דרך יפו־ת״א ; 48 פרוסלי, דיזנגוף .218י רו שלי ם: בן־דוד, יפו ; 56 ירושלמי חיים, יפו ; 47 שפיצר, יפו ; 51 שטיחי השאח, בן־יהודה .24 חיפה והפ בינה: אפריון,
קרית טבעון ; ב. לוריא בע״מ, הנמל ,35 חי פ ה; נוסבאום, הרצל , 18 חי פ ה; קולטאי, נורדאו ,31 חי פ ה; שקלים נסים, יחיאל ,2חיפה. חו לון: איריס, רח׳ אילת , 18 נאות רחל ; שקלים יואל, שנקר .43 בח-ים :
אירים, בלפור . 118 פתח־תקוה: א.ג. שיווק ישיר, ההסתדרות ; 11 בנאי רחמים, חובבי ציון .30 רמת־נן: שי שירות, ארלוזורוב ; 11 שקלם שלמה, ז׳בוטינסקי .93 גכעתייס: חנגל שלום, בצנלסון . 132 הרצליה :
בית הוילון, סוקולוב 20 רמת־השרון: רהיטי צפריר, סוקולוב .66 פפר־סכא: אחים שרגא, ויצמן ; 111 מגדל, ויצמן . 105 נתניה: אתים יוריסטה, הרצל .31 חדרה: יוקובי? יצחק, שד׳ פלטרין. נהריה: מיכאלו־בי׳ן,
ס ד׳ געתון . 20 ראשון־לציון: ליבדרו, אחד העם .8רחובות: טאוב מיכאל, אחד העם .4אשדוד: דקורציה מלמד, רח׳ רוגווין. באד־שפע: בוטח דוד, טרומפלדור .36 דימונה: בוטח ציון, מרכז מסחרי.
אילת ; הוכמן ובניו, רח׳ מדין. בני־ברק: מחסן שטיחים מרכזי, רח׳ הקישון . 13
אננ ת| ?ו מו]1שי 9וי;]1ענז1

א 1שים 1111113.

מאדגוט תאצ״ו: טורקי! קשוח
צילום זה של ראש־ממשלת בריטניה, מארגרט תאצ׳ר, נעשה
בעת שהוזמנה לארוחת־ערב חגיגית מטעם נשיא צרפת, ואלרי דיסקאר
ד׳אסטיין, בארמון האליזה. לכבוד האירוע, וכדי להתאים את עצמה
לשיק הפריסאי, הורידה מארגארט את החליפה הקלאסית המסורתית
שלה והחליטה להפתיע. היא לבשה שימלת־ערב מפוארת בבד שופע
ובצבע טורקיז רועם. אבל מישהו מן הנכבדים טרח להעיר :״טורקיז,
טורקיז, אך בתולת־הברזל נשארת נוקשה כמו תמיד.״

וחנן דאוחס השני וריסי שרדו הראשון
שני כוכבי-עילית נפגשו ברומא: האפיפיור יוחנן פאולוס השני וילד הפלא ריקי שרדר. ריקי, המעצב
את דמותו של הבן בסרט ששבר שיאי קופה בישראל, ספורו של אלוף, כבר הוחתם על כמה וכמה
חוזים להסרטה. מחירו מתקרב לזה של אלופי-קופה ותיקים בוגרים. הוא מודע לכך, וכאשר עבר האפיפיור
במכוניתו הפתוחה ברחובות רומא רץ אחריו ריקי וצעק ״אני ריקי שרדר! אני ריקי שרדר!״ האפיפיור
האוהב ילדים העניק לו את ברכתו. השאלה היא מי כוכב גדול ממי?

השיאה חת פאהלוי
נדנרה יסירה,
זהו הצילום היחיד שהירשה
השאה החולה לצלם במהלך
פגישתו דד 22 עם ברברד. וול-
טרם בניו־יורק. ברברה, העיתונאית
שנשיא מצריים מכנה
אותה ״ברברה יקירתי״ ,עורכת
תוכנית של ראיונות עם השאה
המודח. התמונה צולמה בידי
עוזרו של השאה, במצלמת ה-
פולורואיד של ברברה. רק בשבוע
שעבר הירשתה רשת
הטלוויזיה של אי־בי־סי לפר סם
את הצילום, כהוכחה לכך
שברברה וולטרס, השדרנית ה שווה
(עדיין) מיליונים, אכן ני-
פגשה עם פאהלווי, לראיון
בלעדי, בביודהחולים שבניו-
יורק.
ה עו ל ם הז ה 2208

רנמיניס סאנדה: היסס אד האשת
זוהי אהת השחקניות המיסתוריות ביותר שידע הבד מאז גרטה
גארבו. דומיניק סאנדה, מי ששיחקה בגן של פינצי קונטיני,
בהקתפורנזיסט ובסרטים אחרים, סירבה להינשא למישהו ממאהביה
וילדה בן ללא נישואים לבמאי כריסטיאן מארקן. בסירטה החדש
מסע אל הוותיקות היא נפגשת עם ג׳רלדין צ׳פלין בדרום־צרפת,
והשתיים עורכות מסע משותף אל תוך עולמה הפנימי של האשה.

1111112 11*111111

ויקטוריה ציאפלין: אמן מתנדנד על חבל
עם אב כצ׳ארלי צ׳אפלין, ואחים כמו משחקן סידני צ׳אפלין
והשחקנית ג׳ראלדין צ׳אפלין, ועם אם כמו אונה, שהיא בתו של
המחזאי יוג׳ין אוניל, מכירה ויקטוריה צ׳אפלין בת ה־ 28 את כל
נפתולי השחקנים והאנשים המוזרים הסובבים אותם. אין זה מפליא,
לכן, שהיא בחרה להתמודד עם הקירקס מן הצד השני של הבמה;
כלומר, כשהיא תלוייה על חבל במסע הופעות ברחבי צרפת.

סימון ו״ל: נשיאת הפרלמנט הואירופ ,,אם וסבתא למופת
סימה וייל שטענה כשר־הבריאות שאפשר לאשר הפלה מלאכותית לאשה רק אם היא נמצאת
במצוקה נפשית! מפגינה צד אחר באישיותה: היא מוקפת בילדיה ובנכדיה, בהתגלמות אידיאלית, כשהיא
מגלמת את דמותה של אשה אמהית. בזרועותיה -נכדה אוריליאן ־ מאחוריה -כלתה איזאבל, הנושאת
את סבסטיאן, אחיו הגדול של אוריליאן. ז׳אן, בנה של סימון, חובק את כתפיה של בתו איזאבל, ולפניו
עומדת אשתו אן עם בתם השנייה, יהודית. לסימון שלושה בנים וארבעה נכדים.

נודעו נדרד :
רהתחיר

בנעם הנזנדשוית׳

שני(!וסיס: ואהוב וק את ו^שח
אין זה משנה כל כך אם היו לו קודמות, בבית, כמו ג׳נט לי
(בתם המשותפת ג׳יימי לי קדטים מופיעה בסרט־אימים השובר קופות
בארצות־הברית, ליל המסיכות) .אחריה באה כוכבנית חמודה בשם
כריסטין קופמן, שלא האריכה ימים בביתו. היום יש לו אשה חדשה.
יש האומרים כי השניים מאושרים. ובכל זאת, כששואלים אותו את מי
הוא אוהב יותר מכל הוא עונה: את האשה החוקית, כמובן.

נורמן מיילר, הסופר הידוע
כאגוצנטרי ושוביניסט גברי
(בתמונה: עם אשתו ועם בנם
הקטן) ,נשוי זו הפעם החמי שית.
יש אומרים כי הפעם הוא
קצת יותר רגוע מכפי שהיה
בעבר. זוקפים זאת לזכות אש תו
החדשה, נורים צ׳רצ׳ .מיי-
לר, שהתפרסם הודות לספריו
העירומים והנזתים, פארק הצבאים
והספר על מרילין מונרו,
התפרסם עוד יותר בשל השע רוריות
שהוא מקים בכל פעם
שהוא לוגם קצת משקה בחברת
ידידים, ובעיקר בשל מריבותיו
עם סופרים אמריקאים אחרים.
ה עו ל ם הז ה 2208

מיעל ווילדינג הנו:עיניים של אגא
לא קשה להבחין, אפילו בתמונה ללא צבעים, מיהו הבחור היפהפה
הניבט מתוכה: מייקל ווילדינג הבן, בנם של מייקל ווילדינג וליז
טיילור. הוא דומה לאמו ולאחותו ליזה, למרות שזו נולדה מבעלה
של ליז, מייקל טוד. מייקל צועד בעקבות אמו ומתחיל בקאריירה
בסרטים: הוא עומד להופיע בסרט שטיינר ,2שהבמאי שלו הוא קרוב
מישפחה: ריצ׳ארד ברטון ,״סנדקו״ של מייקל( .איתו בתמונה ארוסתו
איילין).

סיס׳ סנ״סיס: האדמונית החמה למוריו אווואן יה
אוהבת לדנב על סוסים מ ל חיו שידים
ונחלו נור״נ: תאמת וננוח!
לרקדן רודולף נורייב רגל פצועה (שאותה הוא משעין על שרפרף,
בתמונה שצולמה בשעת חזרות בפאריס) .רודולף מחלים מן הדיכאון
שאחז בו בגלל התאונה, כשהוא מבלה כל יום בצפייה ארוכה בחזרות
על באלט חדש, על מותו של המשורר הלורד ביירון. נורייב מצפה
בהרבה סבלנות ובהרבה תיקווה לרגע שבו יוכל לעלות שוב על הבמה.
ה עו לנז הז ה *220

סיסי ספייסיק (בתמונה עדכנית) התגלתה בקארי (סרט המתח של בראין דה־פאלמה) כבעלת יכולת
דרמאתית לא מבוטלת. כשהופיעה בשלוש נשים של רוברט אלטמן כבר לא היתד, הפתעה, כי אם שחקנית
מוכרת. סיסי, שהיא אדמונית — כלומר, ג׳ינג׳ית — לא נחשבה ליפהפיה בתחילת הקאריירה שלה, אך הפכה
לברבור יפה־תואר והיא מזכירה לא במעט את מורין אוהארה היפהפיה. לאחרונה הופיעה סיסי בדמותה של
אהובתו ומקור השראתו של נביא עידן הביטניקים, ג׳ק קרואק, בסרט בשם דפיקות לב. אלא שעבודתה
הקולנועית לא מונעת בעדה מלעסוק בשני תחביביה הגדולים: רכיבה על סוסים וכתיבת שירים.

213

מ טבע חוץ
עם א צבע ע ל הדו ב ב.

או־יאלו

אצלנו, בבנק הפועלים, מטבע חוץ
איננו מטבע זר.
רשת סניפי בנק הפועלים באירופה
ובאמריקה, והקשר הישיר שלנו עם מרכזי
הכספים בעולם מאפשרים לנו להעניק• לך
מיגוון שרותי מטבע חוץ, תוך קבלת מידע
שוטף ומעודכן על תנודות שוק הכספים
הבינלאומי ובדיקה מדוקדקת של אפשרויות
ההשקעה במטבע חוץ, בכל נקודת זמן.

אם אתה מעוניין לייצא, לייבא,להשקיע,
לרכוש או להמיר מטבע חוץ, בוא לבנק
הפועלים.אצלנו תמצא לא רק אוזן קשבת,
אלא גם ראש פתוח ואצבע על הדופק.

בוא לגדול את1ו

ה עו ל ם הז ה 2208

העיסוק החדש של משה דיין

)11*11111
! 8בהרמת כוסית לכבוד
חג־החנוכה בלישכת ראש־ה־ממשלה
השתתף, יחד עם כל
העובדים, גם ראש־הממשלה
מנחם בגין, עצמו. כעבור
חמש דקות, שבהם הצטלם
ראש־הממשלה עם עובדי המיש־רד
ולגם משקה, נשמע קולה
של מזכירתו, יונה קלימוכי־צקי,
כשהיא אומרת לאחד
משומרי־הראש :״עברו כבר
חמש דקות, תוציא אותו !״
שומר־הראש ניגש לבגיו ויחד
עימו צעדו מעבר לדלת, כאשר
בגין מברך את כולם, תוך
כדי הליכתו :״חג שמח! חג
שמח \״ גם אחרי שנסגרה ה דלת
מאחרי בגין, שמעו באי
המסיבה את ראש־הממשלה
ממשיך לאמר :״חג שמח! חג
שמח !״
8אגב, בגין, שהוא אדם
מסורתי, טעה טעות חמורה
כאשר הדליק חנוכיה שלא על
פי הדין, בעת טכס הדלקת
נר־חנוכה עם ראש ממשלת
פיג׳י, קאמיפה מארי, ש ביקר
בארץ. בגין הדליק בעז רת
השמש את הנר ראשון,
ואחר כך את השני, תחת
להדליק את הנר האחרון ואחר-
כך את זה שלפניו,.
8בעת ישיבת הכנסת צייר
ח״כ חרות משיה קצב פורטרט
של ח״ כ יוסף תמיר,
שעזב את המיפלגה הליברלית
ואת הליכוד, ועבר לתנועת
ש״י. קצב שיגר את הציור,
לידידו, ח״כ ש״י מרדכי
וירשוכסקי. בתשובה שלח
לו וירשובסקי דף נייר, שעליו
מצוייר אפס גדול. כששאל
קצב :״מה זה?״ הסביר לו
וירשובסקי :״זה הציור של
ח״כ אסף! יגורי, שהצטרף
אליכם בשבוע שעבר.״
8יגורי, שנפגע מיחסם של
חברי־הכנסת אליו, ומהביקורת
החריפה שזכה בה בעיתונים,
בעיקבות הצטרפותו לליכוד ו

ירש את יחזקאל פלומין?
אותו.״ מסתבר כי ההתאפקות
של הרצוג לא הועילה. כאשר
הגיע הרופא ודרש מהימלר
לפתוח את פיו, פיצה הימלר
את קפסולת־הרעל שהיתה באחת
משיניו והתאבד.
! 8משה דיין מצא לו
עיסוק חדש. דיין מבלה במשך
יום או יומיים בכל שבוע ב משק
של בנו, אודי דיין,
בנהלל, ועוזר לו בקטיף-
הכותנה.
! 8ח״ כ אמנון לין פגש
במיזנון־הכנסת בטדי כשן,

*1 1 7111 יושב״ראש הכנסת, הוזמן אל ראש״הממשלה אחרי שחזר מסיורו בחוץ־לארץ.
שמיר היה בטוח כי מנחם בגין ישוחח עימו על תפקיד שר״החוץ המיועד לו,
* # 11ן 1 #1111
אולם בגין לא הזכיר זאת במילה. אכזבה זו לא הפריעה לשמיר להתייחס בכל גינוני הכבוד אל בגין,
והשניים נראים בתמונה כאילו הם משתחווים זה לזה, למרות שהתמונה צולמה שעה ששניהם התיישבו.
אי־הצבעתו נגד התיקון בחוק-
ההפלות, לא הופיע כלל בשבוע
שעבר בכנסת, ומזכירותיו סיפרו
כי הוא חולה.
8מי שהיה מנכ״ל אל־על,
מרדכי (״מוטי״) הוד, נשאל
על־ידי ידידים כיצד הוא מרגיש
עתה, כאשר חברת אל־ על
נמצאת במשבר כר, גדול, והוא
מחוץ לעניינים. אמר הוד, ש היה
קודם לכן מפקד חיל-
האוויר :״אני מדגיש כמו אחד
שיושב על הקרקע, השכפ״ץ
שלו מונח לידו, למעלה נער כים
קרבות־אוויר, רקטות ופג זים
מכל עבר, והוא יושב
כאילו כל העניין אינו נוגע

עורכת ביטאון הסטודנטים, פי
האתון, שהיא בתם של כתב
ידיעות אחרונות רפאל כשן
ושל עיתונאית דבר רו ת
כונדי. בשן, שלא זיהתה את
לין, הופתעה לשמוע אותו
אומר לה :״אני זוכר איך
הרטבת את המכנסיים בפיפי.״
לבשן הנדהמת סיפר לין כי
הוא היה בידידות עם הוריה,
כאשר בשן היתה עדיין תי נוקת,
וביקר אצלם בבית הרבה
פעמים באותה תקופה.

לין נזכר באותה הזדפד

81 כאשר נשאל האלוף
(מיל ).חייס הרצזיג, בתוכי
נית־הרדיו ממני מני, אם הוא
מבכר לכהן כשר־החוץ של
שימעון פרס או של יגאל
אלץ, הוא סירב להשיב.
! 8לעומת זאת סיפר הרצוג
למנחה: מני פאר סיפור מאלף
מסיומה של מילחמת־העולם
השניה. יחד עם עוד שני קצי נים
בריטיים קיבל הרצוג ל ידיו
את היינריך הימלר,
ראש הס״ס, אחרי שזה נשבה.
על הרצוג הוטל לשמור במשך
שלוש שעות על הימלר, עד
שיגיע רופא ויבדוק אותו. הר־צוג
הוזהר קודם לכן, לדבריו,
שלא להרגיז את הימלר, כדי
שהלה לא יתאבד, ובמשך
שלוש שעות ניצב מול הימלר,
שהיה עירום כביום היוולדו.
״לא יכולתי להתאפק, וסיפרתי
לו שאני יהודי, ושמעתי ממנו
את כל ההתנצלויות הנאציות
הידועות, אבל לא הרגזתי

גירעון נת

שר־התעשייה, ביקר בקייטנה שנערכה
בחג״החנוכה לילדיהם של עובדי מישרדו.
כאשר סיפר לו אחד מהם כי הוא בנו של גד סואן, אחד הפקידים
הבכירים במישרד. אמר פת לילד: תגיד לאבא שיעבוד יותר קשה ! ״
נות בסיפור מאוחר יותר.
״לפני המהפך נסעתי יום אחד
במכוניתי, יחד עם מנחם בגין.
באחת הצמתים בירושלים אירעה
לנו תאונה, וכפסע היה
בינינו לבין המוות.״ כאשר
נשאל לין איך הוא מתייחס
כיום אל תוצאות התאונה,
הוא. השיב :״אין תגובה.״
1ערן פלומץ, בנו בן
ה־ 11 של מי שהיה סגן שר־האוצר
יחזקאל פלומין, בא
הביתה בשימחה ואמר לאביו:
״אני היורש שלך!״ למבטי
התמיהה של האב הסביר ערן :
״אותך גירשו מהתפקיד שלך,
ואותי בחרו בבית־ספר לראש
ועד־התלמידים.״

קאמיסה מארי

ראש־הממשלה ושר״החוץ של פ׳יג׳י,
סיים בשבוע שעבר סיור בישראל.
למרות שהסיור לא היה רישמי, נתן ראש־חממשלה הוראח למישרד־החוץ
לכבד את מארי בטכס ממלכתי מלא, כאשר עזב את הארץ. מארי
התעקש לבקר עד כמה שיותר בכל רחבי הזזרץ, ולא נרתע גם מהגשם
העז שליווה חלק מסיורו כאן. ההליכה הרבה גרמה יבלות ברגליו של
מארי, אולם אנשי מישרד־החוץ, לא הצליחו למצוא לאורח נעליים
אחרות, משום שמיספר״הנעליים של ראש״הממשלה האורח הוא .51
בתמונה למעלה נראות הנעליים של מארי ליד נעליים אחרות.

81 שגריר רומניה בישראל,
יא ו קי באץ׳ ,העניק אוח-
כבוד של ממשלת רומניה ל מנהל
מחלקת היולדות והנשים
של בית־החולים הדסה בירו שלים,
הפרופסור יוסף שנ קר,
בטקס שנערך בבית-
הכנסת של הדסה. השגריר
הפתיע את כל הנוכחים, כש-
חבש כיפה לבנה ונשא דרשה
מלומדת על שנים־עשר השבטים.

עו ל ס הז ה 2208

מדוע ד1מה ייגאל הורביץ לספל קפה

גרמליטה יש חגיגה!

כרמליטה סנגריה -
אין מה להוסיף,
הכל כבר בפנים.
כרמליטה סנגריוז-
מתחרה בהצלחה
מזה 10 שנים בסנגריות הספרדיות
ברחבי העולם,
עשוייה ממיטב
הענבים של כרמל.

ומדוע עמדה הגינקולוגית מחוץ לחדר היולדות
! 8בשבוע שעבר חזרו
שלושה פקידים בכירים במיש־רד
ראש־ד,ממשלה ממצריים,
כשבידיהם משימה חשובה ל-
ראש־הממשלה מנחם בגין. ה שלושה,
מנכ״ל מישרד ראש-
הממשלה והשגריר המייועד
למצריים, הד״ר אליהו בן־
אלישר, דובר ראש־הממשלה
דן פתיר ויועצו הצבאי, תת-
אלוף אפריים (״פרוייקה״)
פורן, התגוררו בלוכסור ב מלון
וינטר פאלאס. באחד הימים
ניגש אליהם אדם קשיש,
שהציג עצמו כמנהל המלון,
ושוחח עימם בעברית. מנהל
המלון סיפר להם כי הוא ממוצא
שווייצי, ושהיה מלצר
ראשי במלון המלך דויד בירו שלים
.״אחרי שאצ״ל פוצץ, את
מלון ואני ניצלתי בנס, ברחתי
מירושלים והגעתי ללוכסור.״
מנהל המלון ביקש מהם לבדוק
אצל מפקד אצ״ל, מנחם בגין,
אם המלון כבר בטוח, והבטיח
שאם התשובה חיובית, הוא
יחזור לעבוד בהנזלך דויד.

ומאז הם מכנים אותו ״בן-
בלה״.
! 8בממשלה מתלוצצים ש- הורביץ ייגאל
שר־האוצר
הוא ספל־קפה. אם יצליח —
יהיה נס, אם לא — יהיה בוץ.
81 סוף־סוף התגלה מי המציא
את הכינוי ״הרצל מפלאס־טיק״
,לשגריר המיועד של
ישראל במצריים אליהו בן־
אלישר. הנשיא המצרי אנוור
אל״סאדאת ישב בעת בי קורו
בבאר־שבע על במת-
הנכבדים ליד נשיא ישראל,
יצחק נבון. שמו של בן־
אלישר נשמט מזיכרונו, ואז
הוא ביקש מנבון להזכיר לו
את שמו של האיש הנראה כמו
״הרצל מבלאסטיק״.
81 צעירי המפד״ל מצאו
כינוי מקורי לשר־הדתות, אה רון
אבו־חצירא. הם קור אים
לו ״אבו חצי־לירה״.
81 צבי וילדר, יועצו של
חבר־הכנסת שמואל פלא־

או תרופות, הורידה לדבריה
12 קילוגרמים מיותרים.
! 8את התיאוריה כי כוס
תה טובה להרגעת עצביו של
האדם הפריך פרופסור שלמה
איינשטיין, מנהל המרכז-
לגמילה בירושלים. לדבריו יש
בתה חומר מעורר, הגורם
עצבנות פי שניים וחצי יותר
מאשר בקפה.
81 מכונית מרצדס המפוארת
של הפרופסור אלברט בר״
טל, מנהל המחלקה הנירד
כירורגית בבית־החולים איכ,־־
לוב בתל־אביב, נגנבה כאשר
חנתה ליד ביתו. למזלו היא
נתגלתה ממש על הגבול ה מצרי
החדש, והפרופסור נאלץ
לשלוח מכונית־גרר לקציעות,
כדי להחזיר את מכוניתו. ל מכונית
נגרם נזק של אלפי
לירות.

! 8כאשר לקה הד״ר שלמה
לניאדו, מנהל המחלקה־לטי־פול־נמרץ
בבית־החולים איני־

כרמליטה סנגריה ־
זה מה שהיה חסר
אצלכם בחגיגה.

בדמליטה
סנגריה הלהיט החדש של מזרחי

סיקב•ד*׳ג\ו!לציו( ויכרו! •עקג

||| 1במאי הטלוויזיה חזר השבוע מדרום־אפריקה, שם לימד את הגויים איך עושים
י |>1 1111ף
מ 1 # 0 1 /תוכנית של ״זה הסוד שלי״ .הוא נסע עם הבוס שלו, יצחק קול, מנכ״ל
״האולפנים המאוחדים״ (משמאל) .אחד הסודות להם היה ״מוחמד עלי של הדרום־אפריקאים״,
קאלי קנוצה, אלוף ארצו באיגרוף במישקל כבד. כבד־כבד, איציג ויגאל (מימין) הצליחו להרים אותו.

את בעל מיסעדת שמש

בירושלים, יחזקאל שמש,
מעסיקה בימים אלה, כמו אח
כל חובבי־הכדורגל בעיר, בע יית
האיצטדיון השנוי־במחלו-
קת. בשבוע שעבר נכנם ל-
מיסעדה של שמש ברנדי
בל ומפיל ד, אחד משני האנ שים
שבתרומתם הוקם ד,איצ־טדיון
ביפו. שמש ניסה להש פיע
על בלומפילד לבנות גם
איצטדיון בירושלים. הוא נענה
בתשובות מנומסות, אך בשלילה
מוחלטת. בראותו את
האכזבה הגדולה של שמש,
הוציא בלומפילד כרטים־ביקור
מכיסו, ורשם עליו הוראה
לסדרני איצטדיון בלומפילד
בתל־אביב לתת לשמש כניסה
חופשית לאיצטדיון לכל חייו.

מוקז

! 8לשר־האוצר החדש ייגאל
הורביץ, יש בכנסת כינוי
חדש. אחרי שהורביץ הושבע
כחבר־הממשלה, הסתבר לחברי
הכנסת כי שם אמו היה בלה,

לוב, בהתקף־כליות, החליט ה פעם
להתאשפז במחלקה האו־רולוגית
של בית־החולים. לפני
כשנה, כאשר לקה בהתקף
כליות, אושפז במחלקתו לצורך
הטיפול בכליות, ומהר מאד
עשתה לה השמועה כנפיים כי
היה לו התקף־לב. הפעם הח ליט
לחסוך קצת בשמועות.
81 מתי מוותרים גינקולוגים
על מלאכת היילוד 1כאשר
יולדת מישהי קרובה אליהם
באופן מיוחד. זה קרה לגיג־קולוגית
הד״ר ירדנה עו בדיה,
מנהלת מחלקת־היול־דות
בבית־החולים בילינסון
בפתח־תיקווה. בתה כרעה ל לדת,
והאם־הרופאה החליטה
להישאר בפרוזדור. היא לא
עשתה זאת לפני שטילפנה
לעמיתה, הפרופסור ז׳אק
מיל ד מן, שיבוא ויילד את
הבת. מילדמן עבד עימד, ב עבר,
וכיום הוא מנהל מחלקת-
היולדות של בית־החולים השרון.
הבת ילדה בך.
81 השחקנים שלמה בר״
אבא ומוני מדשונוב, ה מנחים
את התוכנית זהו זה
— מגאזין־לנוער משובח ה משודר
בטלוויזיה הלימודית,
התחילו לשחה טניס בשעות
הפנאי שייחם עם עמיהם לתוכ נית
יורם שימרון, כתב
מבס ספורט ומגיש פינת-
הרחירט בזהו זה.
! 8מאמו הנבחרת הלאומית
עמנואל שפר גילה כי איו
דבר העומד בפגי הרצון. הוא
חיה צריך לתת הרצאה בקורם
לעיתונאי־ספורט, הנערד ב-
נזמו וינגייט, ועל אף הגשמים
העזים שירדו באותו יום הגיע
למכון. הנסיעה ארכה שעה
וחצי, בעוד שבתנאי מזג־אוויר
הולמים היא מזיע לשם ב־20
דמות. שפר אמר באיחה הר צאה
כי הכדירגל לא יעלה
על הירד הטיבה, כל עיד יש
לשחקנים רק זכויות׳ ואין להם
חובות.
! 8שחקן־הכדורסל של קבוצת
הפועל תל־אביב, דני
ברכה, שיחק בדרבי, למרות
שהוא סובל מפגיעה רצינית
בגבו. בגלל חוסר בשחקנים
בקבוצתו, אחרי שפינחס הו זז
נסע לארצוודהברית, הח ליט
מאמן־הקבוצה האמריקאי
שימחה ריגר להעלות את
ברכה על המיגרש. שמונה
שעות לפני המישחק קיבל דני
טיפול פיזיותראפי מידיו של

טז־שרון, הציע לבום שלו
דרך להתגבר על משבר־ד,תי קים
בממשלה. הוא אמר לו
שכדאי לטלפן לראש־ד,ממשלה,
מנחם בגין, ולומר לו שאם
חסר להם תיק לחלוקה, מוכן
פלאטו לתרום את התיק שלו.
81 פלאטו שמע בשבוע ש עבר
בבית־המשפט כי אחד
העדים במישפטו טען כי שמע
מיספרים בני שש ספרות לפני
תקופת־ד,בחירות. הגיב שרון:
״מד, הפלא, מיספר הטלפון
שלי הוא בן שש ספרות.״
8 1במשך 25 שנות עבודתה
של העיתונאית דבורה נמיר,
הכתבת הרפואית של ידיעות
אחרונות, פירסמה מאות מיר־שמים
של דיאטות ללא־תרו־פות,
ואת רובן ניסתה על
עצמה, ללא הצלחה רבה. ה פעם
החליטה להרכיב דיאטה
פרטית משלה, שאת תוכנה
היא שומרת בסוד. תוך חוד שיים,
ללא מאמץ, התעמלות

משה הילל

הזמר החליט שהזימרה בילבד אינה מספיקה
לו. הוא פתח מיסעדה״פאב בסימון
תימני. אשתו שרית, הנמצאת בחודשי״הריונה הראשונים, עוזרת לו
מאחרי הבר. חילל מגיש לבאים לסעוד מיבחר מאבלים תימניים.
ה עו ל ם הז ה 2208

)11*11111

הד״ר ויל,טור ארז, כדי
להכשיר את גבו הפגוע ל־מישחק.
אחותו של דני, דינה,
נשואה לעמיתו־לקבוצה, כארי

לייבוכיץ.

1במכבי תל־אביב מאמי נים
כנראה באמונות טפלות.

החופש היחידי שנשמר כמה
שבועות.

! 8מתי כספי ויהורם

גאון שבו מסיור, שהיה להם
בסאן־פאולו שבבראזיל. ה שניים
נפגשו במיקרה בבית-
מלון באותה עיר, והחליטו

זכה בפרס הראשון ב״פסטיבל הזמר לילדים״ .מייק הגיע במיוחד מ|ך
1ן ך|||111:141
הולנד שבה הוא שוהה לאחרונה, וששם יש לו תוכנית״טלוויזיה משלו
111 11ן

בשפה ההולנדית. עזרו לו לזכות צמד הילדים רחל לווין ואהרון ישראלי ששרו גם כן את שירו שולם־ברוגז.

דורי בן־1אב

המצחיקן הגיע במיוחד מארצות-הברית,
שם הוא לומד עם רעייתו עירית, כדי
להשתתף בפסטיבל הילדים שנערך בחנוכה. לשקרנים הראה דורי
את הקמיע שלו — קלף שעליו מצולמת אשה עירומה. הקלף לא
עזר לו הפעם, שירו לא זכה באחד משלושת המקומות הראשונים.

בשעתו, כאשר הגיע הכדורסלן
טל כרודי לראשונה לארץ,
הביאו מנהל קבוצת הכדורסל
של מכבי, שמואל (״שמלוק״)
מחרוכסקי, משדה־התעופה
ישר למיסעדתו של ג׳קי רונן.
בדודי שינה בשנים שלאחר מ כן
את פני הכדורסל בארץ. בשבוע
שעבר, בעת שעסקני
מכבי הביאו לארץ את כדורלגן
מנצ׳סטר סיטי כארי פיללו־מן,
הם החליטו, נגד עין הרע,
להעבירו באותו מסלול שעבר
ברודי בשעתו. ישר משדה-
התעופה הם לקחו אותו למיס־עדה
הסינית של רונן בתל־אביב.
אדם עורך־הדין 81 פרוסט,
סניגורו של עקיבא
(״קברניט הזהב״) פרסמן,
הרגיש, בשעה שחקר את ה ניצב
בנימין זיגל, כי לפע מים
החוכמה היא שלא לחקור
חקירה נגדית את העד. כאשר
הגיע המועד לחקור את זיגל,
הסתפק פרוסט בשאלה אחת:
״מר זיגל, מה שלומך?״ זיגל
ענה כי הוא מרגיש בטוב, וב זאת
הפך שלומו לידיעה שיפו טית
של בית־חמשפט.
! 8איך לקרוא לחופש-
חנוכה ולשאר החופשות? ב שאלה
זו התלבטו כמה מומחי
עברית בתוכנית-רדיו לרגל
חנוכה. המשורר דויד אכידן
הציע שלחופש־חנוכה יקראו
חנוכיפק. ואילו אבשלום
קור טען שהשם חופש־שבו־עות
מתאים דווקא לחופש
פסח — כי חופש פסח הוא
ה עו ל ם הז ה 2208

לצאת ולבלות יחד, דבר שלא
מסתדר להם בתל-אביב.
בדיחה המתהלת במצריים
היא על סוחר יהודי, ש נכנס
לחנות־בגדים בקאהיר ו שאל
כמה עולה חזיה. כאשר
השיבו לו כי המחיר הוא לירה
מצרית אחת (ששוויה כ־ 40 לי רות
ישראליות) ,ביקש מיליון
חזיות. שאל אותו הסוחר המצ רי
מה יעשה בכל החזיות.
השיב לו היהודי :״אני חוזר
ארצה, גוזר אותן לשניים ומו-
כר אותן בביפות.״

! 8בקאהיר מתקיים כיום
קורס לאנשים, שייצגו את מצ ריים
בשגרירות החדשה של הם
בישראל. בראש הקורם עו מד
טהה מגדוב, שיש אומ רים
כי יהיה השגריר המצרי
הראשון בארץ. בקורס לומדים
את השפה העברית. חמישה
אנשים מכל המשתתפים ייב חרו
כדי לכהן כאן, נוסף על
השגריר. בין המרציפ-האורחים
בקורס מופיע גם עורך השבו עון
אוקטובר, אניס מנצור,
שביקר בארץ שבע פעמים, וב־הרצאותיו
מספר על פגישותיו
עם אישים ישראליים וביקורו
בימית. מנצור היה הראשון ש־פירסם
כי אליהו בן־אלישר
יהיה השגריר הישראלי הרא שון
במצריים.
! 8בתוכנית מוקד, ששודרה
בטלוויזיה לפני שבועיים
היה עימות בין ראש עיריית
תל-אביב שדמה (״צ׳יצ׳״)
להט, לראש עיריית חולון
פינחס אילדן, ומנכ״ל מיש-

| ן 8 1 ׳1הזמר, הופיע ביחד עם הזמרת סוזי מילר בצמד בפסטיבל הילדים. השניים הם
| #1 11 ילידי ארצות״הברית, שעלו ארצה והתאקלמו כאן. הם זכורים למרבית הילדים
1! 11
מתובניתם ״שירו שיר״ בטלוויזיה הלימודית בקיץ האחרון, כשלימדו אנגלית באמצעות שירים.
הצמד לא זבה אומנם בפרס, אך כל הילדים שראו אותם התחילו לזמר מיד בשפה האנגלית.

רד-הפנים, חיים קוכרסקי.
כאשר ישבו המשתתפים על ד,
כסאות הסתבר כי אילון נמוך
מדי, שמו לו כמה כריות על
הכסא, ואכן הוא נראה בגובה
שאר המשתתפים, אך רגליו
לא נגעו בריצפה, עובדה ש הביאה
כמה מעובדי־הטלוויזיה
לידי חיוכים.
! 8בעיקבות הפרשה של
כרטיס־הטיסה לגרמניה שניתן
לגיזבר העיריה לפני כמה חו שדים,
פורש בנימין פורטים,
מנהל האגף לקשרי־חוץ ומנ-
כ״ל האגודה לתיירות בתל-
אביב, מעבודתו בחודש ינואר.
( 8במישחק הדרבי המפורסם
בין קבוצות הכדורסל
הפועל תל־אביב ומכבי תל-
אביב, העליבו הצופים הגיז־עניים
בצורה חריפה ביותר לא
רק את הכוכבים הכושיים,

צופים אלה על גילעדי וארבל.
משום־מה החליטו צופים נר גזים
אלה כי אנשי מבט ספורט
אוהדים יותר את מכבי חל-
אביב. שני השדרנים התעלמו
מקריאות־הגנאי, שהופנו ל עברם.

8יושב־ראש הסינאט ה צרפתי,
אלן פואר, יפתח
בתחילת החודש הבא את תע רוכת
ציוריו של הצייר היש ראלי
שימעון אכישר, ש תיפתח
בגלריה בפאריס.

אלא גם את שדרני

81 המלונאי האילתי א לי
(״פאפו״) פאפושדו הפתיע
את חבריו כשבישר להם ב תדהמה
:״גנבו לי דלק באל פיים
לירות!״ כשתמהו החב רים
איך נגנב הדלק, השיב
להם פאפו באדישות :״יחד
עם האוטו !״ המכונית שנגנבה,
היתה מרצדס בשווי של שני
מיליון לירות, שלא נמצאה
עד היום, חודש אחרי המעשה.

וששידרו את המישחק. עוד
לפני כחודש, כאשר שיחקה
קבוצת רדניצקי היוגוסלבית
נגד הפועל תל־אביב, איימו

81 הארכיטקט בן ה־,50
אליעזר פרנקל, עומד ל פתוח
תערוכת־ציורים ראשו נה.
כאשר נשאל איך הגיע
לציור, סיפר :״בגיל 23 רקדתי

אולסי פרי וארל וילי-
אמם,
הספורט אלפס גילעדי ויו רם
ארבל, שהיו במקום

אצל הרקדנית גרטרוד קר אום,
אך אמי פחדה שאהפוך
להומוסכסואל. כך הגעתי ל ארכיטקטורה,
ואחרי זה ל ציור.״
אליעזר הוא בנו של
הצייר הוותיק יצחק (״פר־נל״)
פרנקל והציירת מרים
אניס, שהיתה אשתו השנייה
של פרנקל. הוא חותם על
ציוריו במילה ״שבת״ ,התרגום
העברי של התבלין אניס.
81 אביו הגיע השבוע ארצה
מפארים, ובדרך נגנבו לו שתי
מזוודות. באחת מהן היו 10
מציוריו, ובשנייה תרופות ה נחוצות
לו ביותר. הוא פירסם
מודעה בעיתון, ועדיין לא
נענה.
81 פרשת וינשל חדשה —
בצלאל (״בוצי״) וינשל, מ פעילי
המיפלגה הליברלית ו־מנכ״ל
בתע״ש, ספג שתי
מהלומות בלתי־צפויות ביום
אחד. תחילה נורה בשגגה
על־ידי שומר המיפעל שלו,
ונפצע בגרונו. בא אמבולנס
לקחתו לבית־החולים. המכו נית
התהפכה תוך כדי נסיעה,
ווינשל שבד את לסתו.

217

חלב שתיה עמיד

/זול יותר

מחלב משקר.

היום, מחירו של ליטר חלב שתיה עמיד הוא
רק 22.80ל׳׳י לעומת 27.52ל״י לליטר חלב
מעוקר( .הנמבהבבקבוקים.של 585מ״ל במחיר
6.10ג ל״י הבקבוק).
,אבל זה לא העיקר.

למה לך לסחוב בקבוקים בגדים ויקרימז •
בפעם הבאה קחי חלב שתיה עמיד של תנובה
חלג^שוניוז עמיד נשמר ללא •קיווו־ ^תקופה
ן ןן!§$

תיה עמיד נפלא גם בתוספת לקפה, תה

ה עו ל ם הז ה 2208

..הנש, הן הכושי של כל העולם״

עבדות לבוה

ילן ינוי חוק־ התפלות אינו רק ני ׳
צחון הדתיים־המיקצועיים על החילו ניים,
או ניצחון הימין על המהבז והשמאל.

מעד לכל, זהו ניצחון הגכרים על
הנשים.

הוא הופך את גוף האשד, לסחורה, ה שייכת
למישהו — למדינה, לצה״ל, לממ שלה,
לכנסת, לקואליציה, למיפלגה.

כל אלה הם מוסדות גבריים
מובהקים, מיכצרי האדנות של הגבר
על האשה.

בממשלה אין אף אשה אחת. בכנסת
ובצמרת המיפלגות פזורות כמה נשים —
כשם שפזורים בהן כמה דרוזים, עיראקים
ומארוקאים. גויים־של־שבת.

אמיתי דשיחרור מתנהל כתוכו,
כליכו, כנפשו.

ההשתחררות. הן דומות לכושים באמריקה,
לעמים המדוכאים באפריקה ובאסיה, לפועלים
בארצות־ד,תעשייה במאה ו־,־.19

הן מדוכאות, מפני שהן משלימות
בנפשן עם הדיכוי. הדיכוי
נראה דהן כדכר מוכן־מאליו, כסדר
טיכעי שאין להרהר אחריו. כפתר
ליכן הן קיבלו את סודם־הערכים
שד מדכאיהן — מכדי להכין כי
סולס-ערכים זה לא כא אלא כדי
להצדיק את דיכויין.
האיש שהיטיב להבין בעייה זו, אולי
יותר מכל אדם אחר, היה מוהאנדאס גאג־די.
כיום זכור המאהטמה (״הנפש הגדד

כאשר הוא עצמו חש בעלבון הדיכוי,
כאשר התשוקה לשיחרור בוערת בנפשו,
כאשר הוא פוסל את הערכים של מדכאיו
ומעצב לעצמו ערכים משלו — כי אז
כבר נחל את הניצחון העיקרי. מאותו שלב
והלאה, השיחרור הממשי אינו,אלא בעייה
טכנית, עניין של זמן ונסיבות׳.

חת האגדות השולטות בארץ היא
י שהנשים הישראליות אינן זקוקות ל-
שיחדור, מפני ש״הן כבר משוחררות״.

הן לגבי שרות הנשים בצה״ל, הן לגבי
ההפלות.

ההסכם הקואליציוני הוא — כין
השאר — קשר שד גכרים נגד הנשים.
הנשים אינן מתקדמות. הן
נסוגות.

דוע קיימת בקרב ציבור הנשים
י מודעות כה מעטה לזכויותיה,ן ו מדוע
לא היתה בארץ הפגנה של מאה אלף נשים
נגד התיקון בחוק? מדוע לא רעדו אמות
הסיפים?

אחת הסיכות לכך היא התדמית
,השלילית שיש לתנועות־המאכק
למען זכויות־האשה כקרב הנשים
עצמן.

גם מבחינה זו אין ישראל, ואין הנשים
ביכלל, יוצאות דופן. להיפך. זוהי התמונה
הרגילה של כל קבוצה היוצאת למאבק של
שיחרור, בכל מקום, בכל זמן.
זה פועל כך :

כמיקרה זה: שיקסעס־של־שכת.

לא בנקל היתה עוברת בכנסת הצעת-
חוק המפלה בגלוי את הדרוזים, או את
*״עדות המיזרח״ .שום מיצווה קואליציונית
לא היתה מצליחה להביא לחקיקת חוק שהיה
פוגע בגופו של הגבר.
אך הנה התקבל חוק הפוגע בגופה של
האשה, הקובע מה מותר לאשה לעשות בגופה
ומה אסור.

עקרונית, אין הכדד כין חוק כזה
וכין ״העבדות הלבנה״ שד ימים
עכרו — המיטהר כנשים אירופיות,
שנמכרו כזונות כרחכי העולם.
^ שאלה הגדולה

היא: איך זה היה

1 1ביכלל אפשרי?
איך יכולים עסקני־המיפלגות להעז לחו קק
חוק כזה במדינה שבד, מהוות הנשים
רוב?

התשוכה טמונה כשאלה עצמה.
איאפשר היה לחוקק חוק כזה,
אידו היה הרוב מתנגד לכד כפועל.

ישראל היא מדינה דמוקרטית, פחות או
יותר. אותם העסקנים, שחוקקו את חוק ר,תועבה
הזה נגד הנשים, נבחרו על־ידי
הבוחרים וד,בוחרות. אם נניח שהיחס המיס־פרי
בין הגברים והנשים שווה, פחות או
יותר, בקרב ציבור־הבוחרים של כל ד,מיפ־לגות,
הרי כ ל העסקנים האלה נבחרו על-
ידי ציבורים שהנשים היוו בהם רוב.

אי שמהם לא יכולהיה
ל יה יכהראילוהיוהנשים
מחרימות אותו.

ומכאן: איש מהם לא היה מצביע בעד
הצעת־החוק הזאת, אילו חשש שבבחירות
הבאות יוחרם על־ידי הנשים, אילו היו
הנשים קמות ואומרות: לא נבחר בעד רשי מה,
הכוללת את האיש הזה.
אין בארץ מחנות־ריכוז לנשים. נשים מת-
מרדות אינן נזרקות לכלא, כפי שקרה
בראשית המאה בבריטניה, כאשר הסאנד
ראג׳טס, שתבעו את זכות־הבחירה לנשים,
נכלאו, נכפתו, הוחזקו בתאים שבהם הגי עו
המים עד צווארן, וו־,ואכלו בכוח אכזרי
כאשר שבתו שביתת־רעב.
בישראל החופשית יכולה כל אשה
(ולפחות כל אשה יהודיה) להתבטא, להי אבק,
למחות, לארגן.

וככל זאת, כסוף שנות ה־70׳ של
המאה ה־0צ מעזה קואליציה של
גכרים לא רק למנוע חוק המעניק
דאשה את זכות־הכעלות עד גופה,
אלא אף לכטד חוק כזה אחרי
שככר נתקכד.

ין זאת רק תעודת־קלון לגברים. זוהי
גם תעודת־עניות לנשים.

המעשה של הגכרים והמחדל של
הנשים משלימים זה את זה. אין
האחד כילעדי השני.
אין זו תופעה בלתי־רגילה. להיפך, זוהי
התמונה הרגילה לפני כל מהפכה.
הנשים בישראל דומות לכל ציבור מדו כא
אחר בעולם, לפני התחלתו של תהליך

זה מול זה: חתן וכלה מצטלמים מול הכנסת, בשפמיניסטיות מפגינות נגד החוק
לה״) בעיקר כקדוש מעונה, שהטיף נגד
האלימות ושנפל לבסוף קורבן לה. אולם
זה היה רק חלק מדמותו של האיש.
גאנדי היה גם מדינאי ממולח ומפוכח
ביותר. הוא ראה לפניו מציאות שבה של טו
כמה אלפי בריטים, פקידים וחיילים,
על תת־יבשת עצומה, ובה אוכלוסייה של
500 מיליון איש.
הוא הבין כי בעייתו האמיתית אינה
כיצד להביס את הבריטים. שום כוח בעולם
אינו יכול לדכא לאורך ימים 500 מיליון
בני־אדם שאינם רוצים בכך. הבעייה ה אמיתית
היתה כיצד להביא את 500 המיל יונים
לכך שירצו בסילוק השליט הזר,
בחרות, בעצמאות.
לשם כך ערך גאנדי את מיבצעי־ד,התנג דות
המפורסמים שלו. בראש קבוצה קטנה
של חסידים יצא להפר את החוק בדרכים
בלתי־אלימות. כך הלך לייצר מלח, בניגוד
לחוק שאסר זאת, ושנועד לשמור על המו נופול
הממשלתי. הוא נכלא, צם עד סף
המוות, שוחרר, נכלא שוב. כאשר הצליח
לעורר את התודעה הלאומית של ההודים,
להדליק בליבם את הלהבה של חדוות־החרות,
נפלטו הבריטים כימעט מאליהם,
בלי מאמץ.

זוהי דרכו של כל מיעוט מדוכא,
של כל עם הנאנק תחת שילטון זר,
•טל כל מעמד מנוצל. המאכק ה*

זוהי אגדה נוחה מאד — לגכרים.
המהפכה הציונית אכן דגלה בשעתו ב־שיוויון
האשה. אמנם, הרצל עצמו היה בעל
יחם דו־ערכי מאד לנשים (הוא היה משוע בד
לאמו, אך שנא את אשתו וירד לחייה.
נדמה שמעולם לא היו לו יחסי־אהבה של
ממש עם אשד ).,אולם האידיאליסטים שבאו
לארץ ממיזרח־אירופה חלמו גם על שיח דור
האשד — ,לפחות תיאורטית. בקיבוץ
נעשה גם נסיון כלשהו להגשים אידיאל
זה. אך בנעורי לא נתקלתי מעולם באשה
שמילאה את תפקיד המרכזת של ענף־ד,פל חה
בקיבוץ, כשם שלא נתקלתי אף באשה
אחת שהיתר, מפקדת בכירה בפלמ״ח, באצ״ל
או בלח״י.
אין טעם בוויכוח על העבר. אך יש
טעם בניתוח המציאות בהווה.

כיום עומדת האשה הישראלית
כתחתית הסולם שד מעמד האשה
כחכרות המערכיות. היא מפגרת
כהרכה אחרי חכרותיה בארצות
הכרית, בקנדה, כארצות סקנדינ־כיה,
בצרפת, כגרמניה המערבית.
בכל הארצות מן הסוג הזה צועדות ה נשים
קדימה, לקראת היעד של שיוויון אמי־
!תי. גם שם היעד הזה רחוק עדיין. אך שם
לא יעלה כלל על הדעת שהגברים יצליחו
להתרחק מן היעד הזה.
והנה, זהו מה שקורה עתה בישראל.

׳י מאי**

בראשית שולטים המושגים של האדונים.
הכושים הם נחותים. ההודים אינם מסו גלים
לשלוט בעצמם. הפועלים הם עצ לנים.
מקומה של האשד, הוא ״בכנסייה,
במיטבח ובמיטת־ד,יולדת״( .וכבר נאמר:
״הנשים הן הכושים של כל העולם״).
קבוצה של לוחמי־שיחרור (או לוחמות־שיחדור)
משתחררת ממושגים אלה, ויוצאת
למאבק. מי מצטרף אליה? לא המסודרים,
ד,״נורמליים״ ,אותם המקבלים תמיד את
סדרי־החברה כמות שהם. אלא יוצאי־ך־,דו־פן,
הלא־יוצלחים, ד,מפסידנים, הרדיקלים.
קצרי־השיער בחברה שבה מחייבת האופנה
שערות ארוכות, או ארוכי־השיער בחברה
שבה שולטת האופנה של שערות קצרות.
הם נראים כתימהוניים, ואף כמטורפים
ממש. ולא פעם הם אכן כאלה.
גם כאשר הרדיקלים הפרועים אינם אלא
מיעוט בקרב חברי התנועה החדשה, הם
הבולטים, הפעלתנים, הקולניים. הם מט ביעים
את חותמם על התנועה כולה. ובעידן
של טלוויזיה, תופעה זו בולטת עוד
יותר.

התוצאה: אנשים החושבים את
עצמם כ״הגונים״ ,כ״אנשים מן היישוב״
,שאינם חפצים להתבלט.
ולא כל שכן ל!.סתכן, מדירים את
(המשך בעמוד )48

1ושנ0ק׳ פו הי ך

תמיד חשוב לך להיות יפה. גם בימים כאלה.
היום, כשאת נקראת להדק את החגורה ,״תיא״
באה לקראתך עם סדרת מוצרי יופי חדשנית ולא
יקרה, הכוללת 8תכשירים לטפוח עור פניך ר2
מי פגים
תכשירים להגנה על עור גופך.
• 8£8ו\/וו 0001 לעור רגיל. מכיל מיץ מלפפונים
10 התכשירים החדשים שפותחו במעבדות המחקר להמרצת מחזור הדם.
של ״תיא״ ,הם המשך טבעי למדיניותה של החברה • £88* 1א ללא אלכוהול. לעור יבש, עדין ורגיש.
לייצר מוצרים קוסמטיים מעולים במחירים שאת מכיל תמציות צמחים להרגעת העור ולטיפוחו.
יכולה להרשות לעצמך. מיגוון המוצרים מאפשר • 1א 6£ו\וו 8ד * 5לעור שמן ובעייתי מכיל אלכוהול
לך לבחור את התכשיר המתאים ביותר לסוג העור וחומר מיוחד לכיווץ הנקבוביות.
שלך.
להנאתך, מכיל כל תכשיר בושם עדין ונעים קרם לחות
במיוחד.
מכיל היגרולן-מרכיב מדעי חדש השומר על רכות

חלב פנים

מתאים לכל עור. מכיל תמצית מיץ מלפפונים
לרענון וטפוח העור.

העור ומגן עליו.

קרם לילה
מכיל חומרי הזנה המגינים על העור מפני יובש
ומחזירים לו את רעננותו.

קרם קולגן
מכיל קולגן טבעי, המספק נוזלים לשכבת הדרמיס
בה מתבצעות פעולות העור העיקריות. לבחירתך
2תכשירים: לעור יבש ולעור רגיל או שמן.

תחליב גוף
שני תחליבי לחות ריחניים לעור יבש או שמן.
מכילים אצות ים העשירות ביוד ובמינרלים.

ממוצרי היופי והטפווז של ״תיא״:דרמפון, בת־אורן, מי־פה תיאדנט,קרם ידיים ״ידי״ ,מוצרי . 1סא, מוצרי ,4711 תיאודורנט ,8* 0מוצרי שיזוף 0ח*ו61 אט8

״ב 1״ן הסרוויויח הפו בית־קבוות * זה מתחיל בסתימת־בה
וזה נגמר במחנחו וינוו * התיבדות מסוננת מן הצנזווה *
מישטו של לחם וקיוקס * באנו 1ותן את הטון בטלוויזיה של פאטארר

הדברים חנאיס נאמרו גשבוע
שעבר על״ידי ח״פ אורי אבנרי בכנסת,
בעת הדיון על המצב בטלוויזיה
הישראלית. הדיון נערך
על פי דרישתם של אורי אבנרי
ושמונה חברי-כנסת אחרים.

אותו היום מפיו של חבר־הכנסת דב שי-
לנסקי. איזה סיגנון הוא זהז ״סוכני
אש״ף״ .כל עובדי הטלוויזיה — סוכני
אש״ף. הברי־הכנסת — סוכני אש״ף.
זהו סיגנון המזכיר לנו מישטרים אח רים.
אנחנו זוכרים את הדיבורים על
סוכני היהדות הבינלאומית, על הקשר של
ההון הפיננסי היהודי, על הגייס החמישי,
על האוייב הפנימי.

מי שנכנס היום לבניין הטלוויזיה,
מוצא שממה ושיממון.

אנחנו יודעים היכן נוצר הסיגנץ
הזה, אנחנו יודעים לאן הוא הוביל.
הוא מתחיל 18״3זט?1גג ,81€1011501ב־סתימת
הפה, והוא נגמר כמחנות•
הריכוז.

אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה, מי
שנכנס לפני שנה לבניין הטלוויזיה, מצא
שם חיים תוססים ושוקקים.

גם לפני שנה לא היתד הטלוויזיה מוש למת.
אבל היתה בה חדוות־יצירה. היו בה
נסיונות, הרבה כישלונות, הרבה הצלחות.
היתד. התחרות.
כל זה חוסל. בניין הטלוויזיה דומה ל-
בית־קברות.

בטלוויזיה היתה צריכה להתגשם הסיס מה
:״יפרחרנא מאה פרחים בגן״ .בגן ה
נכון
שהתכונות האלה מציינות את רא שי
הטלוויזיה, אבל לא בגלל זה הטלוויזיה
היא תפלה.

התיפלות היא מדיניות מחושבת,
ומי שבחר כמר לפיד גם כ
תיפלות הזאת כהר.
הכל דומה לאחד ד,פיליטונים של מר
לפיד: אין עקיצות יותר מדי חריפות,
אין התקפות יותר מדי חריפות, אין דעות
יותר מדי חריפות. הכל עגול, הכל תפל,
הכל בלתי־מרגיז.
תוכניות תפלות קנויות בחוץ־לארץ, והן
חסרות עוקץ, חסרות משמעות, חסרות מח שבה,
חסרות תוכן חברתי. איו להן קשר
לבעיות הדור, איו לה קשר לבעיות הארץ.

אופיום להמונים.

שהכדור הנתקל בד. יכול לפלח אותה. היא
דומה לשק של חול: הכדור הפוגע בו
נספג, נקלט, נעצר.

כימעט והייתי אומר: כאשר
אדם כמו עורד-הדין פאפו נותן את
הטון, יש לנו טלוויזיה כרמה של
פאפואה.

המזור והכד!
את מי יש להאשים? כאשר אדם לוקח
מקל ומכה בכלב, נושך הכלב את המקל.
הכלב אינו רואה את האדם המחזיק במקל,
הכלב רואה רק את המקל.
איני רוצה להידמות לאותו כלב.

איני מאשים את מר טומי לפיד.

עשרות-עשרות עובדים רובצים
כבניין הזה כאפס-מעשה. איש אינו
מתאמץ, איש אינו משתדל. ה מוראל
ירד לנקודת־האפם.

הטרור ה״מני
שתי האשמות נטיח בראשי רשות־השידור:
טרור ימני ותיפלות מטמטמת.
ואיני יודע מר. גרוע יותר.
מי שבחר במר יוסף לפיד ידע במי הוא
בוחר. כי על שום מה נבחר מר יוסף
לפיד?
האם מפני שהוא דתי, כמו שר־החינור ז
לאו דווקא. מר לפיד היה פעיל בליגה נגד
הכפייה הדתית.
האם בשל כישרונו העיתונאי? אינני
רוצה לחלק ציונים, אבל אני מעז לומר
שבעיתונות הישראלית פעילים כיום כמה
מאות עיתונאים בעלי אותה הרמה.
אם כן, מדוע נבחר מר טומי לפיד? במה
הוא משך את עינו של שר־החינוך־והתר בות?

רק סיבה אחת הנראית לעין: מר
טומי לפיד מפרסם מזה שנים את יצי רותיו
בעיתון מעריב, והוא ידוע בשל
דיעותיו, שאינן ימניות — אלא אולטרה־ימניות.
הן אינן של תנועת החרות —
הן בקצה הימני של תנועת החרות.
אמר אחד הסופרים על מר לפיד: יש
לו כל מה שיש לאפריים קישון, מילבד
הכישרון.
ואכן, אדוני היושב־ראש, מה היה פו עלו
של מר לפיד בטלוויזיה, עד היום?
הוא בא כדי לבצע בטלוויזיה — ואין
לכך מילה מילבד זו שהשתמש בה מישטר
מסויים בשפה הגרמנית 81610115011311:11118,
הורדת הכל לרמה של המישטר.
כל מי שהיה שונה, כל מי שלא מצא חן
בעיני המישטר, כל מי שהיה חשוד כבעל
דיעות אחרות — סולק, הודח, הושעה,
פוטר.

יעקוב אגמון. מוטי קירשנבאום.
יהודית לוץ. ארנון צוקרמן. יגאל
עילם. ירון לונדון. יצחק רועה. אלה
הם רק הבולטים שבהם. כזה אחר
זה התפטרו, התפוטרו, סולקו, הודחו.
ולפני
כולם: יצחק ליבני, המנכ״ל ש־הדחתו
איפשרה את בואו של לפיד.
כיום שוררת בטלוויזיה צנזורה יומיו מית.
אין היא גלויה׳ אין היא רשמית.
אבל מדי יום ביומו מתערב המנכ״ל, ה מגדיר
את עצמו כעורך ראשי, בשידורים
היומיים, בעיקר בשטח החדשות: פוסל,
מכניס, יוזם, מכוון.
לאט־לאט נסגרים המיקרופונים במדי נה
הזאת. לא רק כאן בכנסת, אלא במדי נה
כולה.
קול הפאשיזם נשמע בארצנו. שמענו

מנב״ל לפיד (עם אפריים קישון)

יו״ר ירץ

״הכל, חוץ מהכישרון

״לסלק, רגע אחרי זה...״

טלוויזיה הישראלית אין פורח כיום אף
פרח אחד, חוץ מאשר במחלקודהחדשות,
שבד, עדיין יש מאבק, מאבק יומיומי על
חופש הביטוי, תוך דיכוי יומיומי, ופסי־לות
יומיומיות. חוץ ממחלקה זו אין בטל וויזיה
ולא כלום. שממה. שיממון.

חחינרות1?1שוז0מת
זה הטרור הימני, אבל גרועה ממנו ה־תיפלות
ד,מטמטמת.
הטלוויזיה כולה הפכה תבשיל תפל.
זוהי טלוויזיה של בורקאס, טלוויזיה של
״תשע בריבוע״ .הטלוויזיה של עם־הספר
מה היא משדרת?
אין זה כישלון, אדוני היושב־ראש. אין
זה מיקרה עצוב של מישהו, שנכשל בגלל
חוסר־כישרונו. זהו חוסר־תוכן, חוסר־ער-
כים, חוסר־כל.

ברומא אמרו שהמישטר מספק להמו נים
0611565 3116111 61 611 לחם וקיר*
קס* ,לחם ושעשועים.

מחיר הלחם עודה כמדינה ה זאת,
הקירקם הטלוויזיוני הוא בחינם.
אדוני
היושב־ראש, התיפלות גרועה מ ד,צנזורה.התיפלות
ממיתה את המחשבה.
קשה להילחם בה. אפשר להילחם בצנזו רה
— ועוד לא היתה צנזורה בעולם שהצ ליחה
לאורך ימים. אנחנו, אנשי התיקשו־רת,
נשבור כל צנזורה. אך את התיפ־לות
קשה לשבור. נגד התיפלות קשה להי לחם.
היא
חלקה. אין היא דומה ללוח־פלדה,

* בעל האימרה היה המשורר הרונזאי
דצימוס יוניוס יוונאל, סופר רומאי בן
המאה הראשונה.

אני מאשים את השר שבחר במר
טומי לפיד.
אני מאשים את שילטון־ד,ליכוד, שיצר
את הצמרת הזאת של רשות־השידור. ואני
מקווה שכאשר שילטון־ד,ליכוד יסולק מן
הבמה הישראלית — ולא ירחק היום —
תסולק גם כל הצמרת הזאת של רשות־השידור,
ולא תושאר אף יום אחד נוסף
בתפקידה.
עלי לומר משהו על שיטתו של השר
המר. שמעתי את דברי־ד,פתיחה שלו לוויכוח
הזה, ולא היו מלים יפות מאלה —
כל מילה זהב, על כל מילה יכולנו לח תום
בשתי ידיים.

אולם נשאלת השאלה: מה הקשר
כין המילים היפות האלה לבין
המציאות?
בקריאת-ביניים לדברי השר אמרתי ש-
(המשך בעמוד )48

54י

המועמד לתנק יד היו״ ר הבא
שר הכ נסת הו!* בנו של רב,
אפיקורוס מילדות, רודף שמלות,
איש האיטליגינס דובריטי, תפוס של
תיאר ושטרן, הוו מושבע וגיבוד
של חצי תריסר עווילות ריגול ומתח

טיגווון
ך* צץ האינטליג׳נס הבריטי יצחק
ז | ברמן ישב במפקדתו בקושטא, תורכיה.
בו מן לא היה רק קצין מ!ד׳עין בויס־,
אלא גם איש מחלקת שירות הידיעות של
האצ״ל. אחד מסוכניו של ברמן בבולגריה,
בעת מילחמת־העולם השניה, היה מנתח
מוח בולגרי מפורסם, קצין בכיר בחיל
הרפואה הבולגרי.
ברמן היה צריך להיפגש עם אותו מנתח
בבהילות, והורה לו לבוא לקושטא. בולגריה
היתה כבושה על־ידי הנאצים, תורכיה היתר.
ניוטראלית. המעבר בין שתי המדינות היה
כימעט בלתי אפשרי. ברמן הורה לאותו
קצין להמציא כיפור על אהובה תורכיה,
שאליה הוא מתגעגע. בעזרת אחד האסיסטנטים
של אותו מנתח, שהיה גם מפקד

הנוער הפאשיסטי הבולגרי, קיבל הקצין
הרופא אישור יציאה למסעו הרומנטי.
כאשר נודע לעיתונאים. התורכים כי
מנתח מוח, שהיה בעל פירסום עולמי,
עומד להגיע לקושטא, הם המתינו לו
בנמל־התעופה. היה ברור להם כי אותו
מנתח בא בשליחות סודית, כדי לנתח
אישיות חשובה בתורכיה. באותה עת גם
חלה שגריר גרמניה הנאצית בתורכיה פון-
פאפן בשפעת, והכל חשבו כי מחלתו של
זה אנושה וכי המנתח הבולגרי בא כדי
לנתחו.
על ברמן הוטל להמציא במהירות סיפור
כיסוי. הוא סרק את תורכיה וגילה באחוזה
מרוחקת מקושטא צעירה יהודיה ממוצא
בולגרי, שהיתר. נשואה לבנו של גנרל

הפסד שי 2מידיו*

יפסיד לפי הערכתו ח״כ יצחק ברמן, אם
ייבחר לתפקיד יושב־ראש הכנסת. לברמן
מישרד עורכי־דין משגשג, המייצג בעיקר לקוחות־חוץ, אותו הוא ייאלץ לסגור אם ייבחר.

תורכי מפורסם. ברמן הצליח להתחבב על
אותה צעירה ולשכנעה לשכנע את חמה
להתחזות כחולה, כדי שהרופא הבולגרי
יוכל לבדוק אותו. כאשר גילו זאת העתו־גאים
הם נרגעו, וברמן יכול היה לדון
עם הרופא־המרגל בהמשך פעולתם המשו תפת
מבלי שאיש יחשוד במניעים שלהם.

סיפור זה, על מי שמועמד להיות היושב-
ראש הבא של הכנסת, ח״כ יצחק ברמן,
הוא סיפור אופייני לאיש, שהוא אחד
מחברי־הכנסת הצנועים ביותר. הסיפור
כולל את כל הסממנים המאפיינים את
66 שנותיו של ברמן: ריגול, הרפתקות,
נשים וכסף.

עבר מפו אר
ו ס סגוני

הודאה סודית

אותה נשא חבר שירות־הידיעות
של האצ״ל, ואיש האינטליג׳נס הבריטי,
יצחק ברמן, לפיה אסור היה בשום אופן לחפש בכליו.

^ 312

תעודה לבנונית

עד היוס מחזיק ברשותו יצחק
ברמן כמה עשרות תעודות־זהוי
לבנוניות ריקות, שבהן השתמש בתפקידו בעת היותו באצ״ל.

פשר לחלק את הכנסת התשיעית
לשלושה חלקים: החלק הגדול הוא
אותם חברי־כנסת שכימעט ולא עושים
דבר, מבלים את רוב זמנם במיזנון ופעי לותם
הפרלמנטרית קרובה לאפס. החלק
השני, שגודלו כגודל החלק הראשון, כולל
חברי־כנסת שתרומתם הפרלמנטרית דלה
ביותר ושאת רוב זמנם הם מקדישים לחי זורים
אחרי עתוגאים, לבניית מערכת
יחסי-ציבור עניפה. אצל אלה ההצלחה
נמדדת על פי האינטשים בעיתונים או
על פי מיספר ההופעות בטלוויזיה.
על החלק השלישי, הקטן מכולם, נמנים
מתי־מיספר חברי־כנסת, השוקדים על
עבודה רצינית, מצדיקים את המשכורת
שהם מקבלים כניבחרי העם ונושאים את
העבודה הפרלמנטרית על כתפיהם. לחברי-
כנסת אלה אין זמן, או שאין הם בנויים
לחזר אחרי עיתונאים ולדאוג לפירסומת
עצמית רעשנית. על אלה נימנה יצחק
ברמן, חבר־כנסת חדש מהמיפלגה הליב רלית,
שלולא העובדה שהוא מכהן כיושב־ראש
ועדת הכנסת.,קשה היה להניח ששמו
היה מוזכר בדיווחים השטחיים של הכתבים
הפרלמנטרים.
לא רק הציבור אינו מכיר את ברמן,
גם חבריו למיפלגה כימעט שאינם מכירים
את עברו המפואר והססגוני.
ברמן מעולם לא היה עסקן במלוא מובן
המילה. לפעמים הוצב לתפקיד מבלי שביקש
ואף מבלי שידע על כך מראש. לפעמים
נווט לתפקיד על־ידי חבריו.
גם לגבי תפקיד יושב־ראש הכנסת אין
ברמן מפעיל לחצים, או עורך שיחות
שיכנוע והשפעה. אין כימעט ספק כי כאשר

יוצע ברמן לתפקיד הוא יקבלו ברגשות
מעורבים .״זה אינו תפקיד ביצועי,״ אופר
ברמן .״הוא מטיל מיגבלות רבות ויאלץ
אותי לחדול מדברים שאני אוהב לעשותם.
אני לא בטוח שאני רוצה אותו.״
ומילבד זאת, אם יקבל את התפקיד
ייגרם לו הפסד כספי. ברמן, המעיד על
עצמו שהוא איש עשיר, אומר :״אני יכול
הייתי מזמן להפסיק לעבוד ויש לי ממד,
לחיות עד יומי האחרון.״ אם יקבל את
תפקיד יושב־ראש הכנסת ייגרמו לו נזקים
כספיים בגובה של למעלה משני מיליון
לירות לשנה .״יושנדראש כנסת אינו יכול
להמשיך ולכהן כ עו רן דין, ואני אאלץ
לסגור את המישרד שלי,״ הוא מסביר.

? ^8 8אתה פי ה
י! יצחק כרמן שיער מתולתל ומכסיף,
* משקפיים עבי-קרן, והוא לבוש בהידור
מאופק. יש לו דיבור מתון ועיניים שובבות.
הוא הגיע לארץ מרוסיה בהיותו בן שבע.
אביו, יעקוב .,יליד כפר קטן בליטא, למד
מישפטים בפטרבורג ואחר כך עסק בלימודי
רבנות וקיבל הסמכה של רב .״יש לי
קירבה למערך,״ מתלוצץ היום ברמן .״אבא
שלי למד רבנות יחד עם האבא של חברת־הכנסת
תמר אשל.״ אחרי שסיים את
לימודיו עבר יעקוב ברמן ללמד בבית־מידרש
לרבנות שהוקם על־ידי חיים נחמן
ביאליק ומנדלי מוכר־ספרים באודסה. אחר
כך שימש כרב בברדיצ׳ב, עד שעלה לארץ.
המישפחה כולה הגיעה לפתח־תיקווה,

ברמן למישפט. הוא הואשם בהשתייכות
לאירגון בלתי־חוקי. התביעה טענה שהוא
חילק כרוזים שהודפסו על־ידי אירגון
בלתי־חוקי. ברמן טען כי הדפיס את הכרוזים
במו ידיו ואף חילק אותם בעצמו.
הוא הצליח לשכנע את השופט כי אי
אפשר להאשימו בהשתייכות לאירגון, חוקי
או שאינו חוקי, ויצא זכאי.
היתד, זו הפעם הראשונה שברפן נעצר
על-ידי המישטרה. הפעם השניה היתד,
בתחילת שנות החמישים כשברמן היה
כבר עורך־דין וניהל את מיפעלי קייזר
פרייזך של אפריים אילץ. הוא הוזמן לבוא
למישטרת שפרעם ושם !נעצר בעוון גניבת
פרה. רק אחר כך התברר כי היתד, זו
טעות. פרה נגנבה בכפר־אתא ובעליה
העלה את החשד כי אחד בשם ברמן, שכן
בעל עדר פרות, גנב אותה. המישטרה
עצרה את הברמן הראשון שפגשה, ואחר
כך התנצלה בפניו.
יתכן שהמישפט בגין הכרוזים שיכנע
את ברמן ללמוד מישפטים. ואמנם, כשסיים
את לימודיו בסמינר למורים החליט לנסוע
ללונדון, כדי הכשיר עצמו כעורך־דין. לפני
שיצא לחוץ־לארץ השתתף בקורסים מזו רזים
לאנגלית, ובהיותו בן 18 עלה על
אוניה, בדרכו לאירופה.
אביו של ברמן לא היה יכול לממן
את לימודיו. האב לקח הלוואות ומימן את
ההפלגה, וכאשר. הגיע ברמן ללונדון הוא
החל לעבוד כמורה לתנ״ך, עברית והיס טוריה
ישראלית .״קשה היה למצוא מקו מות
ללמד בהם בלונדון והייתי נאלץ
ללמד ברובע מייוחד במינו, רובע הסרסו רים
וד,פרוצות, סוהו. לא אשכח, שכאשר

כרוז פשוט,״ נזכר ברמן ,״זה היה לוקח
לו שעות שלמות, והוא היה מנסח אותו
חמש־שש פעמים. חוץ מזה הוא שנא ביצים.
פעם הזמינו אותנו לאיזה מקום והגישו
לנו תה עם עוגה. לפתע פרץ יאיר בצעקה :
,ביצים, ביצים׳ .בהתחלה לא הבנו למה
הוא מתכוון, אבל ראינו שהוא 1תקף בחילה
של ממש. הוא הסביר שהוא אלרגי לביצים
ואינו יכול להכניס שום דבר שיש בו
ביצים לפה.״
עם דויד רזיאל קשר ברמן יחסים מייו־חדים
במינם דווקא בגלל הפאשיסטים
האיטלקיים. רזיאל הטיל על ברמן משימה
מיוחדת. יהודי, שלדעת ברמן היה איש
האינטליג׳נס הבריטי נוסף להיותו איש
האצ״ל, הציג את עצמו בפני יאיר שטרן,
לאחר פרישת שטרן והקמת לח״י, כאיש
הביון האיטלקי, והציע לכרות הסכם בין
הלח״י לבין מישטרו של מוסוליני. אותו
יהודי הביא למיפקדת האצ״ל טיוטת הסכם
בין האיטלקים ללח״י. רזיאל ביקש מברמן
לבדוק אם ההסכם אומנם אמיתי, וברמן
טען אחר־כך בפני מפקדו, כי לדעתו ההסכם
אינו אמיתי.
״כשדויד רזיאל מת,״ מספר ברמן ,״היתד,
זו מכה קשה עבורנו. החלטתי לפעול לשם
העלאת עצמותיו לישראל. ביררתי מי
הקצין הבריטי המטפל בנושאים אלה ואמרו
לי ששמו מייג׳ר אלי כאהן. היה לי ברור
שהוא יהודי, וכי המשימה להעלות את
עצמותיו של רזיאל לארץ תהיה קלה.
אותו מייג׳ור כאהן ישב בקינג דייוויד.
הלכתי אליו ודיברתי איתו כמו שמדברים
עם יהודי על נושאים כאלה, ולהפתעתי
הרבה הוא היה קשה וקשוח. כשראיתי
אותו, היה לי ברור שהוא יהודי בריטי
ממוצא עיראקי ושהכל יהיה בסדר איתו.
רק אחר כך נודע לי כי היה זה עלי
חאן, בנו של האגא חאן, ומי שהיה אחר־כך
בעצמו האגא חאן והתחתן עם ריטה היוורת.
מאחד כזה אי־אפשר היה לצפות שיעזור
לנו בבעיה יהודית־אנושית כזו.״

שיחת טלפון
מהמודיעין

ברמן(מימין) בהיותו מנכ״ל ״קייזר פרייזר״ מארח את משה שרת
)1 1 1
במיפעל שלו. אחרי שנתיים שבהן ניהל את מיפעל המכוניות
1 1411נ *י י
הראשון בישראל, החליט ברמן ני העבודה אינה די מרתקת, ופתח מישרד עורכי־דין.
שהתה שם שנדי ועלתה לירושלים. מגיל
שמונה היה ברמן לירושלמי .״גרנו משך
שנים רבות במוסררה, עוד לפני שמישהו
שמע בכלל על צ׳ארלי ביטון,״ מספר היום
ברמן. אביו של ברמן עסק מאז בהוראה
ובפיקוח על מוסדות חינוך, וברמן הקטן
נשלח לבית-ספר דתי כמו שתי אחיותיו,
האחות הבכירה ממנו, לאה, נישאה אחר
כך לדויד צבי פינקם, מי שהיה שר מטעם
המפד״ל.
ברמן מעיד על עצמו כי מעולם לא
היה דתי .״אני לא יודע איך זה קרה.
למרות שאבא היד, רב והבית כולו היד,
בית מסורתי, אף פעם לא הייתי דתי.
לא האמנתי. כמובן שלא הייתי אפיקורס
להכעיס, אבל לא האמנתי. לא רציתי לפגוע
באבא, לכן לא הייתי מחלל שבת בבית.
לא הלכתי עם כיפה, אבל בבית חבשתי
כובע קסקט, בשביל הכבוד לאבא. אבל
כשם שאני לא דתי כך אינני יכול לראות
עצמי משתייך אי פעם לתנועה אנטי־דתית.׳׳
כשסיים
את בית־הספר העממי פנה ברמן
ללמוד בסמינר למורים. אז הוא החל
להתקרב לחוגים הלאומיים, מחם צמח
אחר־כך האצ״ל. הוא אפילו נעצר פעם,
בהיותו בן ,17 על-ידי המישטרה הבריטית
אחרי שהשתתף בהפגנה. לאחר כמה ימים
שבהם היה עצור בקישלה בירושלים, הובא

לימדתי פעם בכיתה את פרשת אברהם
ורבקה, סיפרתי כיצד -נשלח אליעזר להביא
את רבקה ושאל את אברהם: ומה אם
האשד, לא תסכים? אחד התלמידים קרא:
שיתן לה שילינג, אז היא תסכים.״

שש לירות
בחודש
ף* שסיים את לימודיו באנגליה, נשאר
בבירה הבריטית כמה חודשים נוס פים,
עבד כמזכיר האגודה הבריטית ליינד
אות, חסך קצת כסף, ושב לארץ. כשהגיע,
נכנס מיד למנגנון האצ״ל, תמורת משכורת
של שש לירות בחודש, עבר קורם מפקדים,
שירת במחלקת־סיור בירושלים, ואחר-כך
נכנס למש״י, המודיעין של האירגון־הצבאי-
הלאומי.
עם מנחם בגין לא נפגש עד לאחר
המילחמח, אולם הוא קשר קשרים אמיצים
עם דויד רזיאל ואברהם (״יאיר״) שטרן.
את שטרן אהב במייוחד :״הוא היה משכיל,
בעל כושר דיאלקטי וכושר ניתוח פוליטי,
וזה לא היה אופייני לאצ״ל. אולי משום
כך התבלט יאיר כל־כך מהר. הוא היה
אומנם אדם פאנאטי, מי שהאמין בכל
אשר עשה ללא פשרות, אבל אצלו זה
לא הפריע. כאשר הוא היה צריך לכתוב

בכירי האצ״ל, בצילום בכיכר הרברט סמואל
בתל־אביב. גם בתקופת המחתרת שלו היה
ידוע כאחד האנשים האלגנטיים ביותר.

הגרמני בבוקרשט. אני יודע שהשיחה
מוקלטת, אבל אני יודע באיזה חדר שומ רים
את התקליטים. מיד כשאני מסיים
ך• דמן. עליה בסולם התפקידים באצ״ל
לדבר איתך, אני הולך לאותו חדר ומשמיד
ומונה להיות מפקד אותו אגף במש״י,
שהיה אחראי על הקשר עם בנות־הברית את התקליט,׳ ואכן, כך היה.״
אולם נראה כי למיטב ההצלחה המודיבעת
המילחמה. מפקדו הישיר היה יאיר
ואחר־כך, עם פרישת יאיר, אריה פוסק. י עינית הגיע ברמן דווקא ברשת שטווה
בהונגריה. אל מישרת הגיע מידע מתייק
אחרי שיצר קשרים עם האינטליג׳נס
ביותר ממיפעלי גרינג ברטה לייצור נשק.
הבריטי, ובעיקבות הוראות מיפקדת האצ״ל,
בין סוכניו היו שני מנהלים בכירים של
התגייס ברמן לצבא הבריטי. הוא הוצב
מיפעלי חברה זו בהונגריה, והמזכיר של
ביחידת קומנדו שמטרתה היתד, להכות את
המחלקה הפוליטית של מישרד־החוץ ההנאצים
מאחרי הקווים במידבר המערבי.
הונגרי. המידע שהגיע אליו היה לא רק
ברמן עבר אימונים מפרכים, אולם ״אף
מגוינג ברטה ההונגרי, אלא ממיפעלי יצור
פעם לא הצלחנו לפגוש את האוייב.״
הנשק והתחמושת בכל רחבי הרייך. כל
השלב הבא בקאריירה הצבאית שלו היה
החלטה על יצור טנקים ומטוסים וכל דיווח
כאשר הועבר לתורכיה, כשהבריטים הת עליהם,
הגיעו לשולחנו של ברמן באותה
כוונו לפלוש לבלקן. על ברמן הוטל אז
מהירות שבה הגיעו למטכ״ל הגרמני,
להקים רשת של סוכנים בריטיים בבלקן,
ועברו בבהילות לידיעת כוחות בעלות־וליצור
קשר עם הסוכנים הבריטיים שכבר
הברית. מלבד הרשת של ברמן היו עוד
נמצאו שם, אך הקשר עימם נותק. בגלל
שני מקורות שדיווחו לבעלות־הברית דיוו שהיה
מפלסטין לא גויים למודיעין הבריטי
חים אלה: התיזמורת האדודה המפורסמת
— מאחר שלמודיעין היה אסור לגייס פלס שישבה
בשווייץ ומקור סודי בשוודיה.
טינים — אלא לחיל־הקשר הבריטי, וממנו
סופח לאינטלינג׳ס.
עבודה ביחד
ברמן טווה קשרים כפולים. אנשי אצ״ל
בבלקן שירתו גם את הבריטים, ולא־יהודים
עם פילבי
חשבו שהם משרתים רק את הבריטים, אך
שירתו למעשה גם את אצ״ל. הוא קשר
דשה אחרת הזכורה לברמן מתקופת
קשרים מצויינים עם הפרטיזנים הקומוניס ״
היותו קצין מודיעין בקושטא היא
טים הבולגרים, והיה איש־הקשר בינם לבין
הבריטים, בכל הנוגע להצנחת אספקה פרשה הקשורה למי שנודע אחר־כך כרב־המרגלים
קים פילבי .״בסוף המילחמח,
ונשק בריטיים אליהם. שיכלול הרשת שטווה
בבולגריה הגיע לדרגה כזו, שברמן יכול כאשר יום אחד מפקד המודיעין של הבלקן
היה להעביר למודיעין הבריטי מידע על היה בלונדון וסגנו בקאהיר, הייתי אני
כל תנועה של צבא בולגרי או גרמני ממונה על כל המחלקה,״ מספר ברמן.
״התקשר אלי הקונסול הבריטי בקושטא,
בצורה המתייקת ביותר.
פעילותו ברומניה היתד, פחות צבאית לה-פונטיין, וסיפר לי כי ם גן־הקונסול
ויותר פוליטית וכלכלית. הוא גייס לרשת הרוסי בקושטא החליט לערוק למערב, וכי
יש לו ידיעות חשובות ביותר לגבי זהותם
את אנשי אצ״ל שעסקו בעליה
הבלתי -של סוכנים סובייטים הפועלים במערב,
ליגאלית, ושהיו להם קשרים מייוחדים
ובעיקר לגבי סוכנים כפולים. סגן הקונסול
בצבא ובמישטרה המקומית. אחד הסיפורים,
שאותם לא ישכח ברמן בחייו, היה שיחת הרוסי לא הסכים למסור את המידע שלו
טלפון שקיבל מאריאל, אחד מאנשי-הקשר בקושטא, אלא דרש שיבואו לקחת אותו
שלו ברומניה. אריאל התקשר אליו לקושטא ללונדון ושם הבטיח לדבר.
הודעתי מיד למטה האינטליג׳נם בלונדון
והתחיל למסור לו בשפה גלדה, ללא שימוש
על העניין. עברו שלושה שבועות ולא
בקוד, על תנועות צבא, מערך כוחות האדיב
ותצפית מתייקת לגבי פעילות הצבא הגר הגיעה כל תשובה. כעבור שלושה שבועות
מני ברומניה .״לא ידעתי אם הבחור הזה הגיע אלי בחור שהציג עצמו כקים פילבי
השתגע או שאני לא שומע טוב. ידעתי ואמר כי הוא נשלח מלונדון לקחת את
שאריאל הוא בחור משונה והרפתקן בלתי־ הרוסי. לה-פונטיין התקשר לקונסוליה
הרוסית וביקש לדבר עם סגך הקונסול.
רגיל, אך הוא היה איש־מותעין מצויין,
ולדבר בצורה חופשית כזו לא היה מתאים לא היה שום דבר מייוחד בטלפון הזה.
לו. לבסוף לא התאפקתי ושאלתי אותו: ללה־פונטיין היו קשרים רישמיים עם אותו
,איך אתה מדבר ככה?׳ הוא השיב לי: סגן־קונסול רוסי והם דיברו בעבר בטלפון
,אני מדבר מטלפון במטה של המודיעין
(המשך בעמוד )46

* במדינה העם שנלונה (!עווו-ם
בעוד כמה ימים יסתיימו
שנות ה־יסד׳ — ופני
העודס השתנו ד 7א הסר
גליון זה של העולם הזה הוא האחרון
המופיע בשנות דדסד של המאה ה־/ 20
.יש המתנגדים לקביעה זו. על פי ההיגיון
האריתמטי, שנות זד 80׳ מתחילות רק ב־
,1981 מכיוון שהספירה כולה התחילה בשנת
,1ולא בשנה .0אולם לבני־אדם יש היגיון
משלהם, שהוא חזותי, ולגביהם מתחיל
העשור החדש ביום הראשון של .1980
עשור של שנים, כמו מאה, הוא תקופת-
זמן שרירותית. שום תהליך לא הסתיים
ב־ 31 בדצמבר , 1899 ולא התחיל ב־1
בינואר . 1900 אולם המוח האנושי זקוק
לחלוקה שרירותית זו של הזמן לאלפים,
למאות ולעשרות, כדי לאפשר לו להכניס
סדר כלשהו לרצף של תהליכים ומאורעות.
לולא כן היו אלה מהווים, כדברי ההיס
טוריון ארנולד טוינבי ,״סתם דבר ארור
אחד אחרי השני״.
ואכן, כאשר מחלקים את 80 השנים
הראשונות של המאה ד20-,׳ לעשורים, ניתן
להבחין בסדר מסויים, שרירותי ככל שיהיה.
לכל עשור היו אופי משלו, תהליכים
מרכזיים משלו, דמויות של מנהיגים משלו.
ס העשור הראשץ של המאה היה,
לכאורה, תקופת־זהב של שלווה, התקדמות
וסדר. הקיסרויות הגדולות שלטו בעולם,
ונראו כבנות־אלמוות. ורק בדיעבד, במרחק
של שנים רבות, נראה כי כל סימני החורבן
של העתיד כבר היו חבויים בעשור זה.
ב־ 1900 תקפו ה״בוקסרים״ ,לוחמי־השידד
רור הסיניים, את הדיפלומטים המערביים
בפקין וכיתרו אותם, ממש כמו שאירע
כעבור 79 שנים בטהראן. כעבור ארבע
שנים הביסה יפאן החדשה את רוסיה
הכבירה. היו אלה סימנים ראשונים ל״שקי-
עת המערב״ — נושא ששימש כותרת לאחד
הספרים הגדולים של ראשית המאה.
המלכה ויקטוריה האגדתית מתה ב־. 1901
בווינה עירער רופא בשם זיגמונד פרויד

הכל נראה עדיין רגוע — אך מתחת
לפני השטח נבט זרע החורבן.
#שנות ה־ ׳10 עמדו כולן תחת
רישומו של מאורע הרזדשואה, ששינה
את פני־העולם: מילחמת־העולם של —1914
. 1918
קשה לתאר בימינו את ההתלהבות העצו מה
שבה קיבלו ההמונים בחצי תריסר
ארצות את פרוץ המילחמה, שנראתה להם
תחילה כפריצה מתוך הווי מחניק.
אך המילחמה לא היתה טיול קצר ״עד
לחג־המולד״ ,כפי שהובטח. במשך ארבע
שנים נערכה שחיטה חסרת תכלית וטעם,
שלא היתה עוד כדוגמתה.
״האורות כבים באירופה כולה. לא נחזה
עוד בהדלקתם מחדש בימינו,״ ניבא שר־החוץ
הבריטי, בפרוץ המילחמה. בתומה,
השתנה העולם עד ללא היכר. הקיסרויות
התמוטטו. ברוסיה חוללה המיפלגה הבולש ביקית
של ולאדימיר איליץ׳ לנין את
המהפכה הקומוניסטית. בגרמניה קמה

עולם שלם נחרב

אירופה שקעה בתהום

314

האורות כבו באירופה

: 1917 לנין נואם כימי המהסבח זזכודשכירן ית

: 1933 נשיא גרמניה ממנה את היטלר כראש־הממשדה
את יסודות רפואת-הנפש — ולמעשה את
יסודות העולם הרוחני של המאה דד 19׳.
ב־ 1903 הטיסו אורוויל רייט ואחיו וילבור
את המטוס הראשון בעולם, מעשה שבישר
מהפכה כבירה בתחבורה ובמילחמה. הזוג
מארי ופיאר קירי זכו בפרס-נובל עבור
גילוי הראדיום, שפילס את הדרך לפצצת-
האטום של ימים יבואו.
הקצין היהודי אלפרד דרייפום טוהר
סופית רק ב .1906-העיתונאי הווינאי
תיאודור הרצל, שהושפע מפרשה זו עד
כדי הקמת התנועה הציונית, מת ב־. 1904
יוסף דג׳וגאשווילי, המכונה סטאלין, ביצע
ב־ 1907 את שוז״הבנק הגדול בטיפליס
למען מיפלגתו הבולשביקית.

: 1914 הריגת יורש־׳העצר האוסטרי כסראייכו יי

רפובליקה רופפת. אוסטריה הצטמקה. הנשים,
שנשאו את נטל המילחמה בבתי-
החרושת, תבעו מעמד חדש בחברה.
• שנות ה ־ 20׳ היו תחילה שנים
של עליזות מאולצת. העולם רצה לשכוח
את המילחמה. הכל התחדש, הכל התקדם.
האמנות החדשה של הקולנוע פרחה.
צ׳ארלי צ׳אפלין הגאון ביים בשנת 1921
את סרטו הראשון 111£ 1 0 0 ואלברט
איינשטיין זכה באותה שנה בפרס-נובל.
האמנות פרחה, ועימה הספרות.
כאשר חולל בניטו מוסוליני ב* 1922 את
המהפכה ה״פאשיסטית״ באיטליה, לא
האמינו רבים כי זוהי התחלה של תקופה
חדשה במרכז אירופה. ההפיכה הכושלת,

שניסה אחד בשם אדולף היטלר לחולל
ג־ 1923 במינכן, לא משכה תשומוז־לב.
המאורע הגדול ביותר של העשור אירע
ב־ ,1929 כאשר התמוטטה הבורסה של ניד
יורק. הכלכלה העולמית הרכושנית נהרסה.
מיליוני מובטלים ברחבי העולם התעשייתי
נדונו לחיי דלות וניוון.
;• שנות ה ־ ׳30 ראו את התמוטטותה
של אירופה ושטיפתה אל תוך תהום הפא-
שיזם. היפאנים פלשו ב־ 1931 למאנצ׳וריח,
ופתחו את עונת מסעי־הכיבושים של המדי נות
התוקפניות החדשות. ב־ 1933 בחר
העם הגרמני המייואש באדולף היטלר, כדי
שיושיעו מן המפולת הכלכלית והמצוקה
הלאומית. ב־ 1935 פלשו האיטלקים לאת יופיה•
ב־ 1936 פתח פראנצ׳סקו פראנקו,
בעזרת היטלר ומוסוליני, במילחמת־האז-
רחים הספרדית. ב־ 1938 פלשו הגרמנים
לאוסטריה. באותה שנה ניסו מעצמות-
המערב לפייס את היטלר ב״הסכם מינכן״
הזכור-לשימצה. כעבור שנה כרת היטלר
עם סטאלין את ברית ״ריבנטרופ״מולוטוב״
הזכורה־לדראון. כעבור כמה ימים פתח
במילחמת־העולם השניה, וגרף את העולם
לתהום, ועימו שישה מיליון יהודים.
• שנות ה ־ ׳40 עמדו בסימן הגדולה
שבמילחמות־תבל. הקטל !נסתיים ב־,1945
אחרי שהגרמנים הגיעו לאיי התעלה ה בריטית,
לצפון נורבגיה, לאל־עלאמיין
במצריים ולסטאלינגראד שעל גדת הוולגה.
אירופה חרבה ושקעה, ושתי מעצמות-על
חדשות חלשו על העולם והתחרו ביניהן :
ארצוודהברית וברית-המועצות. פיצצת ה אטום׳
שהשמידה את הירושימה ב*,1945
ריחפה על פני מאבק זה.
אך מילחמודהשואה הולידה תהליכים
עמוקים יותר. האימפריות הישנות נסוגו
ברחבי העולם. עמי ״העולם השלישי״
התעוררו. ב־ 1948 זכתה הודו בעצמאותה,
בהנהגת המאהאטמה גאנדי. ישראל נולדה
באותה שנה. בסין נולדה מעצמה קומו ניסטית
חדשה.
• שנות ה־ ׳50 היו שנות ״המילחמה
הקרה״ .ב־ 1950 פרצה מילחמת קוריאה.
סטאלין, רוצח־ההמונים שדעתו נטרפה
עליו יותר ויותר, הגביר את מישטר־

האימים במדינתו. אך בצד קיטוב העולם
לשני מחנות, שחוללו הפיכות ותמכו
ברודנים בכל אתר ואתר, התקדם התהליך
של השתחררות העמים הקולוניאליים. קצין
צעיר בשם גמאל עבד-אל-נאצר חולל את
ההפיכה המצרית ב־ , 1952 וכעבור שנתיים
פרצה מילחמת־השיחרור האלג׳ירית.
גם בתוך מעצמות־העל היו פיצוצים.
ההתקוממות ההונגרית נגד ברית־המועצות
פרצה ב־ ,1956 וכעבור כמה ימים פלשה
ישראל, בברית עם צרפת ובריטניה, לחצי-
האי סיני.
יתכן שהמאורע העיקרי של שנות זד 50׳
התגלם בכדור קטן, שהתרומם מעל לכדור-
הארץ וחדר לחלל החיצון — הספוטניק
הסובייטי משנת .1957
• שנות ה ־ ׳00 נפתחו על־ידי ג׳ון
קנדי, הנשיא האמריקאי הצעיר והזוהר,
שנרצח ב־ . 1963 לפני כן התאבדה מארילין
מונרו האלוהית. ארצות־הברית שקעה
בבוץ של ויאט־נאם, והתנועה נגד המילחמה
קרעה את ליבה של אמריקה.
ישראל הטביעה את חותמה על העשור
ב־ ,1967 כאשר פרצה מן הכיתור האמיתי
או המדומה וכבשה במשך ששודהימים
שטחים נרחבים. כעבור שנה חגגה צ׳כוס-
לובקיה את ״האביב של פראג״ ,שנדרס
על-ידי הטאנקים הסובייטיים. מארטין לותר
קינג נרצח ב־ . 1968ב־ 1969 דרך האדם
הראשון, האמריקאי ניל ארמסטרונג, על
פני הירח.
• שנות ה־70׳ החלו בסימן פרשת-
ווטרגייט, שזיעזעה את אמות־הסיפים של
המישטר האמריקאי ושגרמה לחשבון־נפש
לאומי נוקב, שלא נסתיים אף בסוף העשור.
אך חשוב ממנו היה תהליך שהחל כאשר
צלחו הגייסות המצריים את התעלה ביום-
הכיפורים של . 1973 המילחמה זיעזעה את
ישראל. אך היתד. לה תופעת־לוואי, ששינ תה
את פני העולם: חרכדהנפט הערבי.
תוך זמן קצר עלו מחירי הנפט בצורה
ששינתה באופן מהותי את יחסי־הכוחוח
בעולם. שילטון המדינות התעשייתיות
ברחבי תבל התערער. לפתע נתברר כי
הפלא הכלכלי והטכנולוגי של העולם המערבי
היה מבוסס על ניצול הדלק הזול,
שנלקח ממדינות חלשות. כאשר השתנה
מצב זה, השתנה העולם כולו. בסוף העשור
היו שניבאו התמוטטות עולמית.
ייתכן כי האיית־אללה רוח־אללה חומייני,
הקנאי המוסלמי השיעי שהשתלט ב*1979
על איראן, היה האיש של העשור — כי
הוא חשף את חולשתה של ארצות-הברית
מול האיום של מדינת־נפט.
אזרח ישראלי, שמלאו לו השבוע 80
שנה, ראה בחייו מאורעות רבים. אם הוא
איש נבון, הוא מסיק מהם לפחות מסקנה
בטוחה אחת: שאין כל אפשרות להינבא
מראש מה יקרה בשנות ה80-׳ ,מה יהיה
אופיין, מי יהיו גיבוריהן, ומה יהיו פני
העולם בתום העשור.
מילחמת־עולם שלישית והרג של מאות
מיליונים — או ניצחון׳השפיות? התמו טטות
הכלכלה העולמית וירידת החשכה
של ימי-הביניים חדשים על העולם —
או התאוששות ופריחה בעידן טכנולוגי
חדש?
למרבה הצער — ואולי למרבה המזל
— לא יכול היה איש להיגבא לבאות.
* תלמיד הכיתה השמינית, הסרבי גב־רילו
פרינציפ, נאסר אחרי הריגת הדוכס
פרדיננד ואשתו, שגרמה למילחמת־המולם
הראשונה.
העולם הזה 2208

,שח גדות
לירדן -
זו שדוו,
11 שד
חוס ״ ן ; יי

זאת תוויה
הגיוסה אם
איש ההנהגה
ראש־כית״ר (למטה, מימין) ,בחברת ראשי בות״ר כפולין*
החולצות החומות הזכירו משהו

איפה ה ח צי ה טני? !

;שי המישפחה הלוחמת נדהמו.
למול עיניהם, על מירקע הטלוויזיה,
הופיע צוציק בן ,31 בנו של אחד החנרים
הנכבדים של המישפחה, ואמר דיברי־כפירה
גמורים. לא עוד שתי־גדות־לירדן,
לא עוד מדים קשוחים ורשמיים, ואולי
לא עוד מנורת שיבעת־הסנים. וההגזמה
הבולטת — קיבוץ.
התדהמה ארכה דקה קצרה, ואחריה החלו
הטלפונים מצלצלים. כמובן, לא אצל אותם
שסיגלו לעצמם שמירת־שבת מאז המהפך.
האחרים, התחילו לזעוק :״מי הקטן המעז
לשנות את התורה? מיהו המוכן לוותר
על הגדה המיזרחית? מה קורה פה ז היכן
ז׳בוטינסקי?״
באחד מלילות־השבת הופיע ראש-ההג-
הגדדהארצית של בית״ר, שלמה (״שלומי״)
גרבץ, בתוכנית־הטלוויזיה השבוע יומן
אירועים, עם מינויו לתפקיד הרם, והסביר
את תוכניות התנועה. הוא הודיע כי במו עצה
רעיונית של חברי תנועת־בית״ר
הגיעו הנוכחים למסקנות, שעיקרן — שינוי
משמעותי הן ברעיונות והן בביצוע, מתוך
כוונה ״להפוך את התנועה לכוח־מחץ שלא

תהיה עוד אפשרות להתעלם ממנו.״
ביום הראשון בבוקר החלה פעילות
קדחתנית — למחוק את דבריו של האיש.
חברי־כנסת ופעילי־חרות התקשרו עם חברי
ההנהגה העולמית של בית״ר, בראשותו
של אריה בכר, וזו ההכנסה כבר בתחילת
השבוע והכינה הודעה לעיתונות. ההודעה
כללה דברים המבטלים את דבריו של
גרבץ, תוך כדי ציון ש״הפירסומים ...רק
הבליטו דיעות אישיות חריגות ובלתי-

סמל כית״ר
להוריד את הגדה?

ראש־ הנהגה גרבץ
לשנות את המנורה?

הפגנת כית״רים נגד גרכץ
לנסוע בשבת לאכול חזיר

מקובלות על רובה המכריע של דעודהקהל
הבית״רית.״
למעשה החליטו חברי ההנהגה העולמית,
בשיתוף עם גרבץ, שלא לפרסם את ההוד עה,
אלא אם יפנו אליהם בבקשת תגובה.
התיקווה הגדולה היתה שאיש לא שמע
ושלאיש לא יהיה איכפת מה באמת קורה
בבית״ר, ואז אפשר יהיה להתייחס לעניין
כאילו לא היה ולא נברא.
לתושבי ישראל לא היה חשוב מה
יעשו או לא יעשו חניכי בית״ר. להם
גם אין זה משנה אם בית״ר מעוניינת
בגדה המיזרחית של הירדן או לא. אך
לחברייהכנסת היה איכפת גם איכפת. הם

חששו למעמדם בתנועה, אם איש־פשרות
כמו שלומי גרבץ יתחיל להיות כוכב ב-
אמצעי־התיקשורת ויצבור כוח בתנועה.

מ שהו
סנסציוני
ד רבץ עצמו חשב שיצליח לסחוף אח י״
ריו את הצעירים, חניכי התנועה. אולם
גם כאן נדונו ניסיונותיו לכישלון. הצעירים
מוחים נגד כל שינוי ולוא בפרט אחד. רוב
הצעירים עומדים לצידה של ההנהגה העול מית,
ומנהלים מאבקים והפגנות נגד גרבץ
ואנשי הנהלתו, שזה עתה מונו. בינתיים
התוסף מימד חדש לוויכוח. גרבץ התחיל
להפעיל חלק מכוחותיו למילחמת־השמצות
נגד ״שלום עכשיו״ ,ומילחמה זו כוללת
פיזמונים והפגנות שמטרתם היא, סנראה,
לאחד את המחנות הניצים. אך לשווא.
אומר אריה בכר :״גרבץ חיפש סנסציות.
הוא רצה להיות בטלוויזיה, ולא היה חשוב
לו מה יאמר. אני יודע גם שלחצו אותו.
כתב הטלוויזיה אמר לו , :או שתגיד משהו
סנסציוני, או שלא תוכל להופיע בכלל.׳
הוא גם הודה בזה לפני.״
שלמה גרבץ :״כלי-התיקשורת אינם
אמינים. אני אחראי למה שאמרתי, ופרש נותו
של הכתב היתה אחרת. אני לא אמרתי
שהוחלט על שינוי. אני אמרתי, ישנה
נטיה להחלטה /אני אמרתי שזו השקפת-
העולם שלי!״
אריה בכר :״שלומי לא ציין שזו השקפתו
האישית. השקפה אישית זה דבר לגיטימי,
אך יש להדגיש שזה כך.״ הכפירה העיקרית
של גרבץ משמיטה את הבסיס הרעיוני
המסורתי של התנועה הרביזיוניסטית בכלל.
הוא דורש את תיקון הסמל, תוך הוצאת
עבר-הירדן ממפת ארץ־ישראל.
עד להקמת התנועה הרביזיוניסטית, היה
ז׳בוטינסקי אחד מבכירי ההנהגה הציונית,
חבר ועד־הנשיאות של ההנהלה הציונית,
יחד עם חיים וייצמן ונחום סוקולוב.
ב־ 1921 החל וייצמן נוקט מדיניות של
פשרה, והסכים לספר הלבן הבריטי, שכונן
את עבר-הירדן כיחידה עצמאית, בהנהגת
האמיר עבד-אללה. ז׳בוטינסקי הסכים
למדיניות זו, אך כעבור זמן החל תוקף
אותה בחריפות, עד כי הפד את ״הרביזיה״
(המשך בפמוד )38
* משמאל למטה: מנחם בגין, ולידו
אריה פ רופס, נציב בית״ר פולין.

נ1ה שד אפשר
לעשות למען הלקוח?

שאל אבר ה ם גינדי תת הנ הל ת מרכז הקבלנים.
תנא ד שה ״ ם ללא 11.הצענו. .
א גדולה ע - 9 90 >.ז׳ ל״י־ הענקנו.
׳ארביסקמורה בדמה בינלאומית -תכננו.
י דירות 2-3מפויסים״ נ מדרי רחצה -בנינו.
י חדר תרמת ולובי מפואר בכל בנין -כללנו.
י ארונות ממט מ 3או ,1.קו ! ,יקה, ורצוף סיוחד -הוספנו.
ימתקו *׳.נו,.״ ם, מ* דה! קוו.־וי* - 1^ .הצבנו.

.11 מונניי! אבל לא נסיין 1ישר ובייו ד1רש ה1ו־• 1מתירים!״
״בסדר״ .אמר אברהם גינדי ״אני מוכן להוריד מחירים,
על 9דירות בשלבי בנייה מתקדמים״:

0 0 .0 0 0 .

רמת השרון
פתחןן קן ןן

2,700,060ל״י — 2,200,000.ל״י בלבד 2,850,000ל״י 2,400,000ל״יבלבד־ 3,400,000ל״י 2,950,000ל״יבלבד

4חדרים
4 1/2חדרים
דירת גג 5חדרים
41/2חדרים ( 2דירות) ־ 2,300,000ל׳׳י -־ 1,900,000ל׳׳י בלבד
־ 2,150,000ל״י 1,750,000ל״יבלבד
4חדרים

11111111לצי 4 11 חדרים ( 2דירות)
יי *־ 1דירת גג

־ 1,850,000.ל״י — 1,500,000.ל״י בלבד
־ 3,150,000ל״ל ־ 2,700,000-ל״י בלבד

המחיר איננכנללמע״מ

לקבלת פרסים נוספים, פנה עוד הלום לסעולדי חמכירות:

אברהס גינד

דאשודלציוו
רח׳ חרצל ,62 טל 998663 .־03

מתח־תזזוה
רח׳ חיים עוזר ,28 טל 905593 .־03

רנזת־השרוו
רח׳ סוקולוב ,84 טל 475131 .־03

אברהם ניגרי במה דירות שאנשים ץ ווהבים

הגשרים גדל כמאות אחוזים וגרם
להתמוטטות הגשר.
הצבת דורבנות שהיו מכוונים את הזרימה למעברים
בין העמודים היתד. עשויה למנוע לחץ כזה.
הנהלת החברה עצמה תנסה לברר מי אחראי לתוצאות
החמורות של ההזנחה, שגרמו לחברה נזקים
במיליוני לירות.

ניוגחון ראשון
לאנשי..למיפוה,,
ההצבעה בוועידת קופת־חולים, שבמהלכה תמכו
מרבית חברי סיעת הפועל־המזרחי יחד עם נציגי
המערך, בהצעה הדוחה את חוק ביטוח־הבריאות*
הממלכתי המוצע על־ידי הממשלה, נחשבת כניצחון

סיבוב נוסך

יתחדש מישפט

פרס ־ רבין
איש מרכזי כמיפלגת העבודה, הנמנה עם
ראשי מחנה תומכיו של שימעון פרם, יצא
לארצות־הכרית על מנת לאסון? נתונים
והוכחות על היקף ההרצאות הפרטיות
שנשא שם ראש־הממשלה לשעבר, יצחק
רבץ, ועל התשלומים שקיבל תמורתן.
זהו חלק מההכנות של תומכי פרס, נגד מיתקפה
מחודשת מצד אנשי רבץ ויגאל אלון, ערב ההכרעה
על מועמד המיפלגה לראשות הממשלה. הצוות המיוחד
השוקד על הכנת הלוחמה הפסיכולוגית מכין גם חומר
המבוסס על עברו של יגאל אלון.

מאיר עמיח
למחנה ו״אפן?
האלוף במילואים מאיר עמית, מסיעת ש״י, ימנע ככל
הנראה בעתיד הקרוב מלחזור אל מה שמכונה ״חיק
מיפלגת העבודה״ .לעמית הוצע תפקיד מרכזי
בהיערכות לקראת הקמת הממשלה שתקום אחרי
פרישתו של מנחם בגין.

אם תוקם במצב בזה ממשלה בראשותו של
עזר וייצמן, קרוב לוודאי שווייצמן יבקש,
לפחות כתקופה הראשונה, לכהן כראש
ממשלה וכשר־כיטחון, במו דויד בן־גוריון
בשעתו. אולם לאחר זמן מועמדו לתפקיד
זה הוא מאיר עמית.
בינתיים מרכז עמית את פעילותו בהכנות לפיתוח
קשרי מיסחר ותעשייה עם מצריים, לאחר החלת
הנורמליזציה ביחסים.

יבדקו מחדלים
ב1.,תיב א״לון״
האשמות חמורות נגד מתכנני הגשרים בחברת נתיבי
איילון ייבדקו על־ידי גורמים ממלכתיים, בעיקבות
התמוטטותו של גשר נחלת־יצחק מעל נחל איילון.
לגורמי תחבורה הגיעו נתונים, שעל פיהם אין לראות
בהתמוטטות הגשר מיפגע טבע כתוצאה מכוח עליון,
אלא תוצאה של מחדלים חמורים ותיכנון לקוי• _

על פי ההאשמות בוזבזו מיליוני ל ״י להצרת
אפיק הנחל וריצוף דפנותיו, מבלי לנקוט
כאמצעים אלמנטריים להתגונן מפני הגברת
זרימת מי*השיטפונות שנגרמה בתוצאה
מכך. לחץ מי השיטפונות באפיק על עמודי

שפירא ־ ,יהארץ״
כעיקכות סיום מישפט־־הדיכה שהגיש
הקבלן בצלאל מזרחי נגד ״הארץ״,
עומד להיפתח בימים הקרוכים מיש־פט־דיכה
נוסף נגד העיתון, כאותו.הקשר.
בשעתו
הגיש איש־העסקים מוניה
שפירא תביעה לפי חוק לשון־הרע־נגד
״הארץ״ וכתבו, זאב יפת, על סך
מיליון ל״י, על שייחסו. לו קשרים
עם אנשי הפשע המאורגן. כירור ה־מישפט
עוכב, כהסכמת הצדדים, עד
לתום הבירור כתביעה שהגיש מזרחי.
הצדדים הסכימו שפסק־הדין במישפט
מזרחי ישמש כראיות כמישפט שפירא
נגד ״הארץ״ .עתה מבקש שפירא לחדש
את הדיון מתכיעתו . .פרקליטי
״האיץ״ גורפים שיש להמתין עד תום
הדיון כעירעור כמישפטם בכית•
המישפט העליון.
של סיעת למיפנה במפד״ל, במאבק הכוחות הפנימי
המתחולל במיפלגה.
בעוד שבסיעת המפד״ל בכנסת, שבה יש רוב
לקואליציה של חוגי הצעירים וסיעת ליכוד ותמורה,
התקבלה החלטה המחייבת את חוק ביטוח־הבריאות־הממלכתי,
התעלמו רוב נציגי המפד״ל בוועידה
מהחלטה זו. רק מתי מעט, התומכים בצעירי המפד״ל,
הצביעו בעדה.

אנשי ״למיפנה״ רואים בכך סימן לעתיד,
בעת הבחירות לסניפי המיפלגה. ההצבעה
גם חיזקה את תביעתם לעריכת בחירות
לוועידת המיפלגה, שכהן, כך הם סבורים,
יקבלו רוב גדול.

רפאל משלי
הכוח הביוגרפיה
מנהיג המפד״ל לשעבר, יצחק רפאל, עומד למסור
בשבועות הקרובים לדפוס את ספרו האוטוביוגרפי,
שנות דור, שייצא לאור באביב. בספר, המוקדש
לפעילותו של רפאל בסוכנות ובממשלה, יש שלושה
פרקים, שעל פי טענת אנשי רפאל ״יכאיבו לרבים
וטובים במפד״ל״ .באחד הפרקים עושה רפאל את
החשבון עם חברו להנהגה, הד״ר יוסף בורג.

נראה שהופעת הספר תגרום לסערה רבתי
ולחילופי האשמות הדדיות כמפד״ל.

התהדרו יחסי

פגעים

גאון -בגי!

מהסוג הקנדי

איש-העסקים היהודי -השוויצי ניסים
גאון, שהיה מקורבו של ראש-הממש-
לה מנחם בגין, מגלח לאחרונה סימני
הסתייגות מדאש-הממשלה ..תיהסים
השניים אינם עודי כה חמים ו*
שהיו כעבר.
דובים כפי ־!יו

סטודנטים ישראליים ופלסטיניים
באוניברסיטת מקמאסטר שכהמילטון,
כאיזור אונטריו בקנדה, מקיימים ביניהם
מיפגשים שבהם הם דנים על בעיות האיזור
והיחסים כין שני העמים.

קות ממשלתיות..ישירות. ועקיפות

חמיפגשים החלו בעיקבות פירסום סידרת מאמרים
בנושא הפלסטיני בעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה.
גדי ז״ק, סטודנט לפילוסופיה מירושלים, וסטודנט
פלסטיני למתימטיקה שגדל בביירות, ושמוצא
מישפחתו מחיפה, יזמו מיפגשים בין הסטודנטים
משני העמים והחליטו על הקמת קבוצות דיון ותגובה
משותפות, למרות חילוקי הדיעות ביניהם.

בדרך כלל אין הסטודנטים הפלסטיניים הפזורים
בעולם. נוטים לקיים מגע עם עמיתיהם הישראלים.

לוי •כשיל
..שיכוו* פלאטו״
שר הבינוי דויד לוי אינו מתכוון לאשר את בקשותיו
של ח״כ שמואל פלאטו־שרון, לאשר למשקיעים
המיוצגים על־ידו לבנות שיכונים בארץ. מישרד
הבינוי מעכב את המלצתו למינהל־מקרקעי־ישראל,
להעמיד לרשות פלאטו קרקעות לבנייה, בעיקר
באיזור דימונה, בתנאים המקובלים לבוני שיכונים.

למרות שבל התוכניות לבניין אלה דירות
הושלמו, סבורים יועציו של לוי כי התוכנית
נועדה רק ליצור אליבי לפלאטו כעניין
הבטחות הבחירות שלו.

יוחמרו בדיחות
התיאוריה דרישוי
רמת מיכחני התיאוריה לקראת קבלת
רישיון רכב תועלה כשבועות הקרובים
במידה ניכרת, אחרי שתושלם הבנת
המיכחנים החדשים, שיחייכו את
מבקשי הרישיונות להשקיע מאמץ וזמן
ניכרים יותר כלימוד תורת הנהיגה
התיאורטית.
המיבחנים החדשים יהיו מבוססים על הספר החדש
תורת הנהיגה, של האינג׳ינר ליאון מינץ, שהוצא
לאור על פי הנחיות מישרד־התחבורה. גם נהגים
ותיקים שעברו עבירות תנועה יידרשו ללמוד את
החומר העיוני הכלול בספר, השם את הדגש על
המרכיב האנושי בנהיגה.

מו 1ח פייהום
לגיבור מצדה
בעוד שגיבודיה ההיסטוריים של מצדה נאלצו להתאבד
כדי שלא ליפול בשבי הרומאים, לא ריחפה סכנה כזו
על שחקני סרט הטלוויזיה מצדה, שהסרטתו הושלמה

;וירוד מפפב
לכדורסלוי הפועל
אחד הפארדוכסים של הספורט הישראלי
עשוי להיתגלות כיום החמישי
השבוע, כעת שייערך מישחק הכדורסל
כין קבוצות הפועל דמת-גן והפועל
תל-אכיב מצמרת הליגה הלאומית.
אוהדי מכבי תל־אכיב . ,שבשבועיים
האחרונים היו מוכנים לטרוף את או־ :
הדי הפועל תל-אכיב, על מה שאירע
בדרכי העירוני, יופיעו בהמוניהם גד
מישהק זה כדי לעודד דווקא את כדוד־סלני
הפועל תל-אכיב, הסיבה: ני-
צחץ של. התל״אביכים ייטיב את
סיכויי מכבי לזכות שוב כאליפות ה כדורסל,
שהפועל רמת-גן מאיימת ליטול
אותה מידה. .
באיזור האתר ההיסטורי. הם היו יכולים למות מזיהום,
דבר שהיה חוסך מהם את הצורך להתאבד.

דו״חות קטלניים של מישרד־הכריאות,
כחתימתם של הד״ר ויולה פרק, הרופאה
המחוזית בנגב, והפקה הסביבתי של
מישרד־הכריאות כאיזור הדרום, מסבירים
את העובדה שעשרות מעובדי ההסרטה
כסרט ״מצדה״ סובלים עד היום ממחלות
קיבה חמורות, והשחקן פיטר סטראוס
נזקק לטיפול במכון לרפואה טרופית
כעיקכות השתתפותו כסרט.

הדו״חות קובעים כי מפקחי מישרד־הבריאות באתר
ההסרטה של מצדה גילו מיפגעי בריאות ותברואה
חמורים ומסוכנים כמו: קאראוונים מזוהמים ששימשו
כמיטבחים, שיטה פרימיטיבית של חלוקת אוכל,
הזנחה פושעת באיחסון מזון, כלים ואנשים מזוהמים
הקשורים בחלוקת האוכל. המפיקים לא התחשבו
באזהרות הרבות והמשיכו בנוהגים שגרמו למיפגע
התברואתי.

ייתכן שעל סמך דו״חות רשמיים אלה יגישו
כמה מן הנפגעים תביעות חמורות נגד
מפיקי סידרת הטלוויזיה כארץ.

אל חסר

איפה החצי השני?!
(המשך מעמוד )35
של מדיניות זו לבסיס תנועתו. עיקר
הרביזיוניזם היד, התנגדות לאותו ספר־לבן
והתביעה לשילטון עברי על שתי גדות
הירח.
מפת שתי הגדות הפכה סמל בית״ר,
סמל אצ״ל (״רק כך״) ,נושא לשירים וסמל
תנועת החירות.
עתה, אחרי 56 שנה, קם צאצא לתורה
הבית״רית ומבקש לחסל את התשתית הרע יונית
הבסיסית ביותר של ״ראש בית״ר״.
״כאילו החליטו בני־עקיבא שמותר לחניכים
לנסוע בשבת, כדי לאכול סטייק־חזיר,״
העיר אחד ממתנגדיו של גרבץ.
גרבץ טוען, כתשובה למתנגדים :״לאור
צרכים פוליטיים משתנים, מגיע מצב שבו
צריך להוריד את הגדה המיזרחית!״
אריה בכר :״פיטפוטי־סרק ! עיקר-
העיקרים הוא המושג הז׳בוטינסקאי מוניזם :
רעיון אחד, דגל אחד ועם אחד. זה מהות
בית״ר, ומבלעדיה אין תנועה, אלא חיסול
מוחלט של תורת ז׳בוטינסקי.״
השלטון והנציבים
בית״ר — /מגוב ריקבון ועפר /בדם
וביזע /יוקם לנו גזע /גאון ונדיב ואכזר...״
(שיר בית״ר, זאב ז׳בוטינסקי).
ף* י ת ״ ר — בירית הנוער על־שם יוסף
״ י תרומפלדור — הוקמה על־ידי ולאדי־מיר
זאב ז׳בוטינסקי בשנת ,1923 שלוש
שנים אחרי נפילתו של טרומפלדור בתל־חי.
תחילה נקראה התנועה — ביט״ר. אחרי
זמן־מה החליט ז׳בוטינסקי כי את השם
טרומפלדור ניתן לכתוב תרומפלדור, ואז
התנועה תיקרא בית״ר. שם המזכיר גם
את מצודת ביתר(בית־הר) העתיקה, מיבצרו

עים — לתכלת. בכותפות החולצות תפור
הסמל מפת ארץ־ישראל משני עברי הירדן,
ומנורת שבעת־הכנים. בראש התנועה עומד
הכינוס העולמי, המתכנס בכל ארבע שנים.
באים אליו צירים מכל הסניפים בעולם.
ז׳בוטינסקי נבחר לראש השילטון בשלושה
כנסים. הכינוס הרביעי, ב־ ,1948 החליט,
כאות הערצה לז׳בוטינסקי, לכנותו ״ראש
בית״ר״ לעד.
בשנתיים האחרונות לא נמצא איש
הראוי למינוי ראש ההנהגה הארצית.
לפני שלושה חודשים החליט ראש ההנהגה
העולמית, אריה בכר, למנות לתפקיד את
שלומי גרבץ. שלומי הוא בנו של בן־ציון
גרבץ ז״ל, איש המישפחה הלוחמת. הוא
נולד בנחלת־ז׳בוטינסקי שליד בנימינה.
המקום היה המושב הראשון שהוקם על־ידי
תנועת בית״ר. שלומי חניך ומדריך בתנו עה.
ברבות הימים היה שליח בדרום-
אפריקה.
לפני שמונה לתפקידו הנוכחי, שימש
כמנהל בית־ספר בקריית־גת .״בשבילי
העניין הזה הוא שליחות,״ אומר שלמה,
״זה לא נוח לי, אלא חובת המציאות.״
אחת הנקודות בעברו של שלמה, שהוא
גא בה במיוחד, היא הנפת הדגל על מערת-
המכפלה .״אפילו הצבא לא הצליח להוריד
אותי משם!״
כחודשיים אחרי מינויו החליט לכנס
מועצה רעיונית. לפי החוקה מותרות אסי פות,
אולם אלה יכולות להגיש הצעות
בלבד. ההצעות מועלות בכנס ארצי, שאליו
יבואו צירים נבחרים מכל הארץ. הצעות
הכנס הארצי זקוקות אף הן באישור הכנס
העולמי, שיתכנס בעוד שנתיים.
״הוא הזמין לכנס את כל מי שרצה,״
טוען אריה בכר, ועימו כמה מאנשי ההנהגה
העולמית .״אני באתי ביום השישי, ישבתי
ושמעתי. נסעתי הביתה לישון. למחרת אני
מגיע, והנה יש החלטות. אנשים דיברו,

בישראל.״ מדריכים פעילים בתנועה :״500
זאת כבר בהחלט גוזמה פראית!״
גרבץ מתכוון להפוך את התנועה, לבלתי-
חריגה .״התילבושת היא אנכרוניסטית.
היא מתאימה לשנות ה*30׳ וה־40׳ ,לא
לשנות ר80 אנחנו ניצור תילבושת-
פעילות. לא איכפת לנו להשאיר את המדים
כמדים, שלא יהיו מריבות, אך את התיל-
בושת נשנה גם נשנה.״
ומוקד ׳נוסף לקריצה לנוער — הקיבוץ.
ההנהגה העולמית טוענת כי הרעיון הועלה,
והוסכם עליו, כבר בכינוס העולמי שנערך
ב־ .1977״גרבץ ביקש לעצמו את ההילולה,״
אומר בכר .״היה ברור לו שנושא כמו
קיבוץ יקפיץ אנשים וימשוך תשומת־לב.״
אחת החוברות החינוכיות, שמקבל כל
חניך הזכות, הביטחון והצדק, כוללת את
הגישה הבית״רית לבעייה הערבית .״מה
היה הקשר הריגשי של הערבים אל הארץ ן
לשווא תחפש לאורך הדורות אחר רגש
לאומי כל שהוא. לכל היותר להם, לערבים,
יחם של חיבה או הזדהות עם העיר או
הכפר שבו ישבו. כל מה שמעבר להם
שימש מטרה לעויינות, לשוד וליצר ההרס.
אחרת, כיצד ניתן להבין שהארץ, שבראשית
כיבושה על-ידי הערבים עוד היתה פורחת
ורבודאוכלוסין, הפכה אט-אט לאיזור של
הפקר ושממה לעומתם, כמה אהבה
וגעגועים הרעיפו היהודים, יישוביה ודור-
שיה בגולה, על הארץ הזאת? איזה יצירת-
ענק הם יצרו כאן באותן אלפיים שנה
שבהן נעדרו, כביכול, מן הארץ: המישינה,
התלמוד הירושלמי, הפיוט, הניקוד הטבר ייני,
הזוהר, שולחן ערוך, תורת המוסר!״
קטע אחר מהחוברת :״אפילו מילת-
הזילזול, ערבוש׳ ,ששמעתי פעם ברדיו,
עוררה בי בחילה ממש. מתוך יחם של
כבוד והערכה מוכן אני לדבר אל הערבים
בגילוי-לב ובידידות, ולנסות לחיות איתם
בשלום בלתי-מופרע. אבל אל אויב, הזומם
לקעקע את כל יסודות קיומי הלאומי וה אנושי,
ושדרכי המילחמה שלו הן בין
השאר טרור ללא אבחנה, ורצח שפל של
אזרחים שלווים, נשים וילדים — אני
מתייחם כראוי לו. כאן איני מהסם מלנקוט
את הכלל העתיק, :אם בא להרגך —
השכם להרגו׳.״

״שמאל
נמה דו ר ה חד שה״

מיסדר בית״רי ליום־הודדתו של ״ראש־כית״ר״
הסיסמה :״תל־חי״
של בר־כוכבא. בבית״ד טוענים שהקמת
התנועה באה לכפר על מצפונו של ז׳בו-
טינסקי, מפני שטרומפלדור וחבריו נחשפו
למיתקפה מבלי שראשי היישוב טרחו
לשלוח לו תיגבורת. ז׳בוטינסקי עצמו היה
מראשי המתנגדים להגנת תל-חי. ולמרות
זאת הברכה הרשמית שמחייבת כל איש
בית״ר היא ״תל־חי״.
לתנועה חוקים כתובים, שחוברו על־ידי
ז׳בוטינסקי ושאושרו על-ידי המוסדות
המחליטים.
עד 1965 נקראה ההנהגה העליונה —
״שילטוך, וההנהגות הארציות — ״נצי בות״
.באותה שנה התכנס השילטון עם
נציגי הנציבויות, והתקבלה החלטה לשנות
את המונחים. הטענה היתה שהמושגים
הללו ״מפחידים את עשרות אלפי בני ד,נוער,
ולכן אלה לא מגיעים לתנועה.״
השמות שונו, הנוער לא הגיע. בית״ר
רשומה כאגודה עות׳מנית, וברישומים אלה
היא מכונה שילטון בית״ר.
תחילה היו המדים חומים, בתוספת עני בות
וכובעים. עם קום המדינה הוחלט
לשנות את גוון המדים, שמתנגדי בית״ר
זיהו אותם עם מדי פלוגוודהסער הנאציות.
הצבע שונה לכחול־כהה, העניבות והכוב־

318

הגיבו, אבל שלומי החליט כרצונו. הוא
החליט, למשל, שחייבת להיות התיישבות
ביהודה, בשומרון ובעזה. הסברתי לו שזה
לא בא בחשבון, הגליל חשוב באותה מידה.
הוא הסכים אתי, אך בסיכום הוא שכח
כביכול להזכיר את הגליל.״
חניכים ומדריכים, שהשתתפו במועצה
הרעיונית, טוענים :״שלומי בחר את האנשים
שלו. הוא אירגן את העניין בצורה
שתהיה כדאית לו.״ ״המטרה של כל הכינוס
היתה לבוא עם סנסציות, כדי שאמצעי-
התיקשורת יתחילו לפרסם את שלומי.״
״הג׳וב של ראש ההנהגה הארצית אינו
מספיק לו, הוא שואף ליותר, ואפילו לחב רות
בכנסת.״
שלמה גרבץ :״אני מאמין שתוך שנתיים
נהיה תנועה רחבה, שתהיה כלי-ביטוי
לנוער הלאומי האקטיביסטי, המהווה את
רוב רובו של הנוער בישראל. עד היום
לא היתד, תנועה חילונית, שגיבשה את
הנוער הישראלי. זה התיסכול שלנו. יש
לנו רעיון תקף, ואנו עומדים מהצד. מצד
אחד השמאל ומאידך, עם אלף הבדלות —
גוש-אמונים. ואיפה הנועד הלאומי?״
שני מנהיגי בית״ר, בכר וגרבץ, מאו חדים
בחלום אחד :״ 5000 חניכי בית״ר

תגר — /על גל מעצור ומיצר / .אם
תעל או תרד /בלהג המרד /שא אש
להצית — אין דבר! /בי שקט הוא
רפש /הפקר דם ונפש /למען ההוד
הנסתר / .למות או לבבוש את ההר — /
יודפת, מסדה, ביתר }״
ף* ידי אריה בכר כל הסמכויות לבצע
הדחה. החוקה מאפשרת לו שלא להס ביר
את מעשיו, ולא להצטדק לפני איש.
בינתיים הוא נמנע מלעשות כן .״אני מכבד
דיעה אישית, וזה דבר מקודש בבית״ר,
מותר לכל אחד לחשוב כרצונו.״
גרבץ מביא לעזרתו את ז׳בוטינסקי:
״כבר בשנת 34׳ הוא אמר שהתנועה נמצאת
בתהליך של התהוות. הוא אמר שהוא יודע
שתורתו אינה עונה על כל צרכי השעה,
וכי יש צורך בשינוי.״
בבית״ר טוענים צעירים ובוגרים כאחת :
״התנועה של שלומי היא לא בית״ר, אלא
שמאל במהדורה חדשה. הכוונות שלו הן
פירסום אישי וקידום מיפלגתי. הוא חושב
שהוא מלקק לבגין, כי בגין עצמו ויתר,
ולכן הוא אוהב ותרנים. אבל אצלנו זה
לא יילד לו! אנחנו הולכים למילחמה
ולהפגנות נגדו!״
מתנגדיו של שלומי החלו למשוך לצידם
חברי־כנסת ושרים, כשבראשם עומד אריק
שרון, שלא היה בית״רי או רוויזיוניסט
מימיו. ההנהגה הארצית, לעומת זאת,
התחילה לפנות בבקשות־תמיכה אל חברי-
כנסת ושרים אחרים. התומך הראשי כיום,
בהוספת כספים וכוח לבית״ר, הוא השר
דויד לוי .״בחודש הבא יש לי פגישה עם
הלובי למען בית״ר. אני מבקש מהם גיבוי
ציבורי,״ אומר שלמה גרבץ .״ודויד לוי,
מעבר לכל זה, יקח את הטיפול בתנועה.
״כרגע אנחנו כימעט כלום. מי שמזכירים
לו את השם בית״ר, חושב שהכוונה היא
לקבוצת כדורגל.״
לקראת החנוכה נשלחה בירכת ההנהגה
הארצית של הגוף המכנה עצמו ״תנועת-
נוער חינוכית״ אל החניכים הצעירים.
באחד מקיטעי הברכה נאמר :״לא נשאיר
את הבמה פתוחה לקיקיונים מסוג, שלום
עכשיו׳ .אנחנו הביטוי לרוח האמיתית של
הנוער הלאומי בארץ־ישראל.״
כה אמר רוב רובו של הנוער הישראלי
— 500 במיספר.
במדינה דרבי אדם
אחרון זזומידיס

חברס ש 7א.ד גוידון,
בר 7כצ 73 סדן ויוסף טרומ 75 דור,
גסטר השבוע כציגעה
האח האחד הוא מולטימיליונר, בעל ממד
עלים גדולים למנועי מטוסים, איש העולם
הגדול, שבין שאר בתיו יש לו גם בית
על חוף קיסריה. הוא מפורסם, וארכיוני
העיתונים גדושים בתמונותיו ובמאמרים
אודותיו.
האח השני היה בבחינת אלמוני. מיום
עלותו לארץ הוא היה חבר הקבוצה כינרת,

תמונתו היחידה של שידלובסקי
חרם על הצלמים
הצניע לכת ושנא פירסום. מעולם לא פיר״
סם את תולדות חייו ולא התיר לצלם
אותו. התמונה הקיימת היחידה שלו משנות
בגרותו היא תמונתו בבגדי־עבודה, כשהוא
נושא בידו האחת סולם ובשניה דלי עשוי
פח — והיא צולמה מאחור. כאשר נפטר
בשבוע שעבר, אסר על בני מישפחתו .
לפרסם מודעות אבל או להודיע על פטירתו
ברבים. ותיקי היישוב לא היו יודעים אולי
על דבר מותו, לוליא פורסמו בעיתונות
מודעת של השתתפת בצער, על שם אחיו,
התעשיין יוסף שידלובסקי, מקים מיפעל
מנועי בית־שמש ומיפעלי הטורבינות
אורמת ביבנה.
כזה היה אהרון שידלובסקי, אחת הדמו יות
הססגוניות והמופלאות ביותר שידעה
ארץ־ישראל. לרוע המזל, בגלל סירובו
לשמר את תולדותיו ופעליו, לא נשמרו
בכתובים סיפורי עלילותיו.
צדיק אמיתי. שידלובסקי, שהיה בן
87 במותו, עלה לארץ ב־ . 1912 הוא נמנה
עם קבוצת 13 החברים מכפר־אוריה, בי ניהם
א. ד .גורדון, יצחק טבנקין ונוח
נפתולסקי, שיישבר, את הקבוצה כינרת
שנה אחרי הקמתה. מאוחר יותר הצטרף ז
לקבוצה זו גם ברל כצנלסון.
שידלובסקי היה מחבריו הקרובים של
יוסף טרמפלדור. במילחמת-העולם הרא שונה,
בעת שטרמפלדור עזב את הארץ
כדי להילחם בתורכים, הוא ניסה להשפיע
על שידלובסקי לעזוב יחד עמו. הוא סרב.
בתום שליחויותיו רבות העלילות הוא
חזר לקבוצתו והסתגר בתחומיה! כשהוא
אוסר על חבריו לספר עליו ועל פעולותיו.
שידלובסקי, אחרון הנפילים מדור העליה
השניה, שעשה את שנותיו הראשונות ב־ארץ
בעבודות בחדרה ובסג׳רה, הוא ש השפיע
על אחיו, יצרן מנועי המטוסים
הצרפתי יוסף שידלובסקי, להקים סניף 7
למיפעלו בארץ. אולם הוא עצמו סרב ש ייכתב
על חלקו במיפעל זה.
״הוא היה צדיק אמיתי,״ אמרו עליו
מכריו הישישים ,״הוא אפילו לא רצה
שידעו שהוא צדיק.״ כך היה בחייו, וכך
גם במוחו. רעייתו, עליזה שילובסקי בת
ה־ ,84 מוותיקות ההסתדרות, ושתי בנותי הם,
כיבדו את רצונו האחרון.

העולם הזה 2208

את מקומו של סאמט כעורך־מישנה של הארץ יתפוס
רן כיסלו.
למרות שיחת־״שולם״ ,שנערכה בין הד״ר יוסף בורג
לבין צעירי המפד״ל, ממשיכה ההתמודדות בתוך
המפד״ל.

חוגים המקורבים לצעירי המפד״ל מפיצים
את השמועה שהם עשויים לפוצץ פרשיות
פליליות, אשר תעוררנה לדבריהם סערה
ציבורית נגד במה מחברי ההנהגה הוותיקה
של המפד״ל.

>! !111111
וייצמ!
יביא כסף
על פי מגעים מוקדמים, שנערכו עם
האמריקאים, נראה כי שליחותו של שר־הכיטחון
עזר וייצמן לארצות־הברית תעלה
יפה.
וייצמן ישכור את מחסום ה־ 2.2מיליארדי
הדולר .,אם עלי־די הסכמת הממשלה
האמריקאית להוסיף! 800 מיליוני דולר
למענק, או על־ידי הצהרתה שסכום זה של
2.2מיליוני הדולר אינו סופי, וכי כמיסגרת
ההערכה־מחדש של מדיניות ארצות־הכרית
כלפי המרחב, יוסיפו האמריקאים כסף
לישראל.

ארליך־ חחם
ברגע האחרון
רק עתה התגלה כי ביומו האחרון כשר־האוצר, חתם
שימחה ארליך על התחייבויות כספיות בסדר־גודל של
עשרות מיליוני לירות לכמה ישיבות.
ארליך נתן את ההתחייבויות בצורת מיכתבים
רשמיים של שר־האוצר לחשב הכללי, ובהם הוראות
לתשלום.

כין מקבלי ההתחייבויות — ישיבות
הקשורות עם ח ״כ אגודת־ישראל שלמה
לורנץ, ובן ישיבות הקשורות כאביו של
השר־ללא־תיק, משה ניס ים.

אלון מכין
הצגה לסרס
ח״כ יגאל אלון מתכוץ להפוך את ישיבת מרכז
מיפלגת־העבודה, שתתכנס ב־ 13 בינואר, כדי להכריע
במאבק בינו לבין פרם, לבדיחה, כדי להוכיח כי
אין זה מסמכותו של המרכז לקבוע, במועד זה, את
מועמד המיפלגה לראשות־הממשלה.

אלון מתכוון להורות לאוהדיו שלא להופיע
בלל למרכז. להערכת רכים הוא יצליח
לגרום להעדרותם של יותר מ־ 350 איש
מתוך 800 חברי מרכז.
אלון עצמו יופיע כמרכז ויציג את מועמדותו,
כשהוא מדווח לחברי־המרבז על מיספר
הנעליים שלו, מידת חולצותיו וצכע־העיניים
של אשתו. לדעת אלון אין המרכז רשאי
לקבוע עתה את מועמד המיפלגה, אלא רק
מרכז שיתכנס ״סמור לוועידה״ — כלומר,
אחריה.

שר קיבל
קרקעות?
לאחרונה נערכת חקירה סודית בעיקבות
הידיעות על כד שאחד משרי הממשלה
קיבל קרקעות־מדינה בנגב, לשם עסקיו
הפרטיים.
המדובר כקרקעות שהופקעו לצרכים צבאיים
על־ידי מערבת־הביטחון. באשר שוב לא
היה לצה״ל צורף בקרקעות אלה, הן לא
הועברו חזרה לבדואים, בעליהם החוקיים,
אלא לרשותו הפרטית של אותו שר.

טייסי חיל־האוויר
ישלטו יותר
על פי סיכום שהושג כאגף כוח־האדם
בצה״ל, יועלה החל כחודש הבא שבר־הדירה
שמשלמות מישפחות־הטייסים, המתגוררות
כבסיסי חיל־האוויר.
עד כה שילמו הטייסים עבור דירה בת שלושה עד
ארבעה חדרים, בשיכון המישפחות בבסיסי החיל,
בין 425ל־ 500 לירות לחודש. סכום זה כלל, נוסף
על שכר־הדירה, גם את דמי החשמל, המים, הדלק
להסקה וגינון.

עתה יצטרכו הטייסים לשלם כמה מאות
לירות נוספות, לפי גודל הדירה, ובן
תשלומים מיוחדים עכור החשמל, המים
והדלק להסקה.

הורביץ רכש
בית מיטבח׳
מישפחתו של שר־האוצר ייגאל הורביץ
רכשה את בית־המיטכחיים העירוני בחיפה
מידי עיריית חיפה. בית־המיטבחיים יעבור
לבעלותה ביום הראשון הקרוב.
מישפחת הורביץ רכשה את בית־המיטבחיים תמורת
26 מיליוני לירות, אך תשלם עבורו למעשה רק תשעה
מיליונים 17 .מיליוני לירות מתוך סכום הרכישה לא
ישולם, אלא מהווה התחייבות של מישפחת־הורביץ
לשלם את כל זכויות הפנסיה של עובדי בית-
המיטבהיים.

ואמן עוקב
אסרי הפקידים
הפרופסור עזרא סדן, מנהל הרשות לתיכנון כלכלי,
והד״ר בן־עמי צוקרמן, הממונה על הביטוח, היו רק
שניים מפקידי־האוצר הבכירים שהופתעו בשבוע
שעבר למצוא פתק על שולחנם האומר :״ביקרתי
במישרדך בשער 7.30 ,בבוקר, ולא היית. נא להתקשר
ללישכתי ולמסור הסברים.״ על החתום היה המנכ״ל
החדש של מישרד־האוצר, הפרופסור יעקוב נאמן.

התנגדות בליכוד
ליגור׳
חוגים בליכוד מערערים עד העיסקה
שנעשתה עם ח׳׳ב אסף יגורי, שכעיקכותיה
הוא נכנם כחטיבה לליכוד.
בראש המערערים עומד ח״כ אברהם שריר
מר,ליברלים, הטוען כי ח״כ חיים קורפו מחרות ערך
את העיסקה בסודיות, והעמיד את חברי ההנהלה של
סיעת־ד,ליכוד בכנסת לפני עובדה מוגמרת.

שריר אף טירפד את אחת ההבטחות
שניתנו ליגורי: לקבל מקום בוועדת־החוץ
והכטחון של הכנסת. את המקום שהתפנה
עם פרישתו של ח״ב יוסף תמיר מהליכוד
יתפוס ח״ב מנחם סבידור.

ת תלכו העורכי
ב*האדיף
עורד־המישנה של היומון ״הארץ״ ,גידעון
סאמט, עומד לעזוב כחודש יוני הקרוב את
תפקידו, ולהתמנות בשליח ״הארץ״
כוואשינגטון, במקומו של יואל מרכוס.
סאמט ביקש לעצמו את התפקיד בוואשינגטון אחרי
תשע שנים שבהן הוא מכהן כעורך־מישנה של הארץ.

אבריאל סוחב
ספר 1ול חדאד
מי שהיה יועצו המיוחד של שר־החוץ, מבכירי
ומוותיקי הדיפלומטים בארץ, אהוד אבריאל, התחיל
לאסוף חומר לספר חדש, שהוא עומד לכתוב על
רב־סרן סעד חדאד, ועל ד,״מדינה״ הנוצרית בדרום־
לבנון.
אבריאל, מי שהיה עם קום המדינה השגריר הראשון
של ישראל בצ׳כוסלובקיה, בעת שהצ׳כים סיפקו נשק
לישראל, חבר־הכנסת, אדריכל היחסים עם אפריקה
והשגריר הראשון בגאנה, ושגריר ישראל ברומא
שם קשר קשרים הדוקים עם האפיפיור, כיהן לאחרונה
כיועצו של משה דיין. עם התפטרותו של דיין התפטר
גם הוא וחזר למישקו, נאות־מרדכי.

הרצוג בראש
סערה חדשה צפוייה כמפלגת־העבודה
כעיקכות כוונתו של שימעון פרס למנות את
האלוף (מיל׳) חיים (״ויויאן״) הרצוג כראש
מערך־ההסכרה של המיפלגה.
אנשי יגאל אלון טוענים כי מינויו של הרצוג בא
לעקוף את משה כלפון, העומד בראש מחלקת־ד,הסברה
של המיפלגה, והנמנה על מתנגדי פרם.

מגעים בין ש״*
ל דמו קר ס ם
בשבוע האחרון נערכו מגעים בין ח״כ הדמוקרטים,
שלמה אליהו, לבין חברי־הכנסת של ש״י, דויד
גולומב ומאיר עמית, לשם בדיקת האפשרות להקמת
גוש פוליטי חדש, שאליו יצטרף, לפי הבטחת אליהו,
גם ח״כ שפיק אסעד.

אליהו, שניהל מגעים עם,הליכוד, החליט
כשלב זה שלא להצטרף לליכוד, מאחר
וראשי הליכוד סירבו להבטיח לו תפקיד
של סגן־שר. הוא מחפש עתה מיסגרת
פוליטית חדשה.

צפו משבר
עימות גלוי עומד לפרוץ כין שני פלגי
תנועת המושכים, פלג הוותיקים, בראשותם
של עמום נחמקין וח״ב עמוס הדר, לבין
פלג הצעירים, שעימו נמנים מנהיגי
המושכים החדשים.
מזכיר תנועת־המושבים, ח״כ יחזקאל זכאי, יותקף
על־ידי הצעירים, אשר ידרשו את החלפתו.
המאבק המתחדש בתנועת־המושבים הוא על רקע
המאבק בתוך מיפלגת־העבודה, ערב ועידתה.
בדוס מנכ״ר חפויס
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, הציע לאפוטרופוס.
הכללי, עורך־הדין עמרם בלום, את תפקיד מנכ״ל
מישרדו, עם פרישתו של המנכ״ל הנוכחי, חיים
קוברסקי, העומד להיבחר כמבקר־המדינה.
המועמד הקודם של בורג, עורך־הדין יעקוב וינרוט,
סירב להצעה של בורג.
תבחרה בעיקבות דיווח בעיתונים על עדותי כעד״התניעה
במישפט הפלילי נגד ח״ה שמואל פלאטו״שרון,
ברצוני להבהיר פי במשך עשרת הימים, שבחם עבדתי
כיועצו של שרון ליחסי־ציבור, בתקופת מערכת־הבחירות,
לא הייתי חבר מערכת ״העולם הזה״.
1 *1 4 11411

בטעות תשנה המישטוה את הדוגגגזית
סמים, או שמא נוצלה ללא ידיעתה על־ידי
סוכני מישטרה, שאותם לא זיהתה, כדי
לתפוס את סוחרי־הסמים.
סניגוריו של ערוסי לא הירפו מנושא
אירים. את המפקח יעקוב רוזנברג ממחלק-
הסמים שאל הסניגור אם הוא מכיר את
אירים. רוזנברג גימגם מרוב תדהמה :״כן.
אני מכיר אותה.״ את המפקח המישטרתי
מנחם יפת שאל הסניגור :״האם אתה
נעזרת בגברת אירים ז״ בהתכוונו לפעולת
לכידת סוחרי־הסמים. יפת ביקש מבית-
המישפט לשחרר אותו מהחובה לענות על
השאלה. פקד אמנון שמש הודה, כי אחד
משוטריו השתמש באירים דווידסקו לשם
גילוי סוחרי־הסמים.
איריס עצמה, שהופיעה בבית־המישסט,
שוחררה על־ידי השופט מלהשיב על שאלות
שעלולות להפלילה. היא הכחישה הכל.
״אני לא יודעת מה רוצים ממני ומה אני
עושה בבית־המישפט,״ אמרה לשופט .״נכון
שהשתמשתי בסמים, אבל עברתי טיפול
גמילה ואני לא לוקחת יותר. אני לא עזרתי
אף פעם למישטרה בלכידת סוחרי־סמים
ולא מכירה אף אחד משמות השוטרים
שהוזכרו כאן, מלבד שמו של פקד שמש
שאותו פגשתי לפני חמש שנים.״

״ הצלח תי
להיגמל״
^ 0נ כוג ה הגירסה כי איריס דווידסקו,
א * הנערה בעלת אלף הכישרונות, כפי
שמכנים אותה ידידיה, עזרה למישטרה
ללכוד את סוחרי־הסמים, אין ספק כי היא
נמצאת בסכנת חיים. ברור כי המישטרה,
מתוך כוונת זדון או בשגגה שקשה לכפר
עליה, הסגירה אותה לידי לווייתני העולם
התחתון, היודעים לנקום במי שמשתף
פעולה עם המישטרה.

בימי הזוהר

איריס על חוף אילת שאליה הובאה מליידי צלמי אופנה לערוך
סידרת צילומים. בגיל 16 כבשה אירים את ליבם של צלמי
האופנה והפירסומת, ביגלל יופיה וקומתה התמירה, והפכה דוגמנית מיספר אחד של ישראל.

עצבות

הפרק לפני האחרון ב
חייה, של איריס היון
פרק השירים שפירסמה ואשר זכו בהצלחה.

ני נ ר קו מן, מכור לסמים קשים,״
; /י י הודה שמעון ערוסי עובד מחלקת-
התברואה של עיריית תל־אביב, כאשר
העיד בשבוע שעבר במישפט סחר־בסמים
המנוהל נגדו .״יום אחד ניגשו אלי בחור
ובחורה. את הבחורה, שקוראים לה איריס,
הכרתי. היא באה עם דמעות, פיהוקים
ורעידות, סימנים של משבר־סמים. היא
התחננה בפני שאגיד לה איפה אפשר
לקנות סמים ...הבחור שהיה איתה לא
דיבר בכלל. נסענו לתחנת־סמים, ושם
אירים קנתה הרואין. היא הצביעה על
הבחור שהיה איתה ואמרה לי שתפסה
פראייר. איריס הריחה ואני הזרקתי לעצמי
את הסם.״
אותה אירים, כפי שהתברר אחר כך,
היתה אחת הדוגמניות המפורסמות ביותר
בארץ, איריס דווידסקו. הבחור שהיה עימה
היה בלש ממחלק־הסמים של מישטרת
תל־אביב. בלש זה, והממונים עליו, עשו,
בכוונה או שלא בכוונה, טעות שעלולה
לעלות לאירים בחייה. הם הסגירו את שמה
לידי העולם התחתון. כיום חושבת אירים
כי העולם התחתון הוציא נגדה פסק־דין
מוות, והיא ירדה למחתרת. כפי שהתברר
מהעדויות במישפטו של ערוסי היתד. איריס
משתפת פעולה עם המישטרה. השופט
יצטרך להחליט בתום המישפט, אם איריס
התנדבה לעזור למישטרה בלכידת סוחרי
הסם, אם היתד. סוכנת מישטרתית, נרקו מנית
שהקשר עם המישטרה הביא לה,

מרבת חגים

איריס בתמונה מאחרי הקלטים של תחרות
מלכת־המים יחד טס מי שהתפרסמה
אחר כך כנטרת־זוהר שהסתבכה בפלילים, שולי חנני. למרות הסתבכותה

כאשר משתמשת המישטרד. בנרקומנים
כדי ללכוד סוחרי־סמים, מקפידים הבלשים
להיעזר בנרקומן רק בפגישה הראשונה
עם הסוחר. אחר־כך הם ממשיכים לבוא
ולרכוש ממנו סמים ללא הנרקומן, וכאשר
ד.ם מחליטים לעצור אותו לבסוף, הם
מגישים נגדו כתב־אישום הכולל רק את
העסקות שנעשו ללא הנרקומן. כל העסקות
מילבד העיסקה הראשונה, וזאת כדי שלא
יעלה בדעת הסוחר כי הנרקומן הסגיר
אותו, וכדי שלא יהיה צורך לחשוף את
הנרקומן בבית־המישפט.

של איריס, מקווים ידי
ולחזור ולתפוס את הו
בינתיים טזבה איריס

במישפטו של ערוסי היה מי שעשה את השגי[
העלולה להיות גורלית לאיריס. נגד ערוסי המי
כתג־אישום גם בעניין העיסקה הראשונה, שבה ל
דעת הסניגורים שלו השתתפה גם אירים, ואיר

נחשפה.
הצעירה בת ה־ ,23 שנראתה בבית־המישפט כאי
יצאה מאחת ממודעות הפירסומת הרבות שלה, עז1
מייד לאחר המישפט את ביתה. גם אביה, אלי דווידסל
עורך־דין תל־אביבי העוסק בעסקי דלא-ניידי נעל
יחד עם אשתו מדירתו. יתכן שאיריס תיאלץ לעזו
בסופו של דבר את הארץ ולברוח לבית ידידי
באירופה, עם או בלי עזרת המישטרה שהפילה אוד

איריס דוו יוסקו מיקמת השלם התחתון

מוחו0*111
סות הגדולות שהיו למישטרת תל־אביב.
אירים נלכדה במכונית הדה־שבו שלה
ליד ביתה בצפון תל-אביב. כאשר עצרה
ניידת מישטרה את המכונית, זינק מתוכה
בחור, שאחר כך התברר שהוא דמות ידועה
למישטרה דווקא בנושאי הסמים, וברח.
השוטרים עצרו את אירים, שטענה כי אינה
מכירה כלל את הבחור, אלא רק נתנה
לו טרמפ. לדברי אירים התעללו בה השוט רים
רק מפני שזיהו אותה כאיריס דווידסקו
הדוגמנית המפורסמת, ורצו לזכות בעזרתה
בכותרות בעיתוני המחרת. אז אמרה אירים
לשוטרים, שהאשימו אותה כי היא סוחרת

דיה כי ה״א תצליח להתגבר מל המשבר הנוכחי
וקום המגיע לה בעולם האופנה)1 ,ציור והשירה.
את ביתה ואין יודעים היכן היא מסתתרת.

*ה בפח, ולקוות כי שם לא תשיג אותה ידו
ן* על העולם התחתון הישראלי. לפני כשמונה
״ הודשים עמדה אירים בפני אותה סכנה.
ים היא נעצרה על־־ידי המישטרה כחשודה
באחזקת סם, אולם שוחררה כעבור שעות
לו אחדות. לאחר שיחרורה פשטה המישטרה
:ה על כמה תחנות מיסחר בסמים, ועל בתי
ו, אנשי בוהמה הנוהגים לעשן סמים קשים.
ם השמועה פשטה אז :״אירים זימרה.״ נשמעו
]ב איומים על חייה, אולם אירים הצליחה
לשכנע אז כי היא לא פצתה את הפה
יה במישטרה, וכי אין לה כל קשר לתפי-

אביה של איריס, עורך־הדין
\ ^ 1י * י וסוחר נכסי דלא־ניידי, אלי
דווידסקו. בתמונה בוכייתח כמלכת המים.

0זוץ 1א!וץ?

איריס שירדה למחתרת לאחר שפורסם ברבים כאילו
שיתפה פעולה עם המישטרה בלכידת סוחרי־סמים, יודעת
כי מאיים עליה גזר־דין מוות של העולם התחתון. אחת האפשרויות כי נסעה לחוץ־לארץ.
בקוקאין :״אני בכלל לא ידעתי שבארץ
יש קוקאין.״
באותה תקרית נקשר שמה של איריס,
לראשונה מאז הופיע בעיתונים תשע שנים
קודם לכן, כמעורבת בסמים. אירים מכחישה
כי היא מכורה לסמים .״היתה לי תקופח
קשה שלקחתי סמים. זה התחיל אצלי בחוץ-
לארץ׳ באמשטרדם, אבל ידעתי שזה לא
טוב. עברתי טיפול גמילה רציני, ואני בין
היחידות בארץ שהצלחתי להיגמל. אז מה
רוצים ממני עכשיו?״
כיום איריס דווידסקו היא דמות מוכרת
לא רק לצלמי האופנה, יצרני הסרטים,
מו״לים של ספרים וקוראי מדורי הרכילות.
היא מוכרת גם לציבור צרכני־הסמים בארץ,
אשר חלקם לפחות הדביק לה, למרות
הכחשותיה, את התואר של משתפת פעולה
עם המישטרה.
כמעט כל אדם בישראל מכיר את אירים,
גם אם אינו מזהה אותה. פני המלאך שלה,
גופה התמיר, השפתיים הנחשקות והעיניים
החייכניות מתנוססים על חלק ניכר ממודעות
הפירסומת בעיתונים, בסרטי־הפירסומת
בקולנוע ואף על כרזות הפירסומת שעל
האוטובוסים.
בפירסום הראשון שלה זכתה אירים עוד
בהיותה בת , 14 עת ניגשה לתחרות
מלכודהמים של העזלס הזח. אירים, אשר
בעיקבות גירושי אביה, המפורסם אף הוא
בטורי הרכילות, מאמה שהיתה ידועה
(המשך בעמוד )46

אידים בסרט ״אדם״,
שלמרות ש נכפול״
:יא לכישרון מישחקה ביקורות נלהבות.

צוו תי ת שג
תוסחדח לנסות
!די־ז

ן* דיה של השדכנית הלנה עם־רם נש לחו
קדימה בתנועה חסרת־אונים, כדי
למצוא אחיזה. רגע קט נשענה אל הקיר,
ואז התמוטטה בבת אחת. מעיניה זלגו
דמעות, שמרחו את האיפור הכבד שעל
פניה לעיסה לבנה ומכוערת. גופה רעד.
האשה מלאת האון, בחליפה הנשית המהו דרת,
הפכה שבר־כלי.
זה קרה ביום הראשון השבוע. הלנה
הגיעה למישרדי המכון הישראלי לפולי־גרף,
לפי הצעת העולם הזה, כדי להיבדק
בגלאי־שקר, על פי שאלות שנוסחו על־ידי
העולם הזה. הלנה הסכימה לבדיקה,
אך דקות ספורות לפני שעמדה להתבצע
נתקפה בהיסטריה.
״אני הולכת למות. אין לי כוח לחיות
יותר!״ צעקה הלנה לפני מכשיר הפולי גרף
.״כל העולם נגדי! כולם רוצים רק
לקבור אותי ! אני לא יכולה יותר ! כל
החיים שלי חשבתי שמגיע לי להיות
מישהו, ועכשיו הכל נהרס! למה זה
מגיע לי?
״אנשים שאני בעצמי חיתנתי אותם

רואים אותי ברחוב ועוברים לצד השני.
מתעלמים ממני! נותנים לי לשקוע בתוך
הליכלוך הזה ! אני לא מסכימה ! אני
רוצה לחזור להיות מה שהייתי! יש לי
מחלת־לב ! ,אסור לי להתרגש! תעזרו

בשלב זה התמוטטה הלנה. כתוצאה מכך
לא יצאה הבדיקה בגלאי-שקר אל הפועל.
השאלות שהוצגו לה היו:
!• האם נישאו באמצעות צמד לא פחות
מ־ 100 אנשים?
#האם נישאו באמצעות צמד לא פחות
מ־ 500 אנשים?
• 1האם נישאו באמצעות צמד לא פחות
מ־ 1000 אנשים?
• 1האם נישאו באמצעות צמד לא פחות
מ־ 2500 אנשים?
אחר חצות הובהלה הלנה לבית־החולים
בילינסון. האבחנה: חולשה כללית וקוצר
נשימה חמור. לפנות בוקר שוחררה הלנה
מבית־החולים והרופאים קבעו לה תור
למכון הלב שבביודהחולים.
אישיותה של הלנה עם־רם, בעלת

מישרד השידוכים צמד, שנויה במח לוקת.
יש הרואים בה סיפור-הצלחה מז היר
של בת למישפחה עניה, שעלתה
לגדולה. יש הרואים בה אשת־קאריירה
חסרת־מעצורים, המנצלת את מצוקתן של
נשים בודדות, המצפות לישועה.
כך או כך אין איש חולק על כושר־השיכנוע
והקסם הרב שבהם היא ניחנה.
בשבוע שעבר עלתה לכותרות, בעיקבות
מישדר־הטלוויזיה במבט שני, שבמהלכו
הובאו טענות על המתרחש במישרד השידוכים
שבניהולה. לצופים ניתן להבין כי
מישרד זה, שהוא הגדול והמצליח ביותר
בארץ, מרמה את לקוחותיו ואינו נותן
להם את התמורה המובטחת לכספם.
בעת השידור שהתה הלנה בארצות־הב-
רית. עובדיה בארץ התקשרו עימד, מייד
אחרי התוכנית, ודיווחו לה על המכה
שניחתה על המישרד. למחרת כבר נחתה
הלנה בארץ.
מייד עם הגיעה, טילפנה אל מנהל הטל וויזיה
יוסף (״טומי״) לפיד .״מה עשית
לי?״ מיררה באוזניו בבכי .״אני הרוסה
לגמרי! העסק שלי גמור! הבטיחו לי
שהכתבה תהיה מאוזנת, ובמקום זה הכל
היה נגדי!״
לפיד, ששמע את קולה ההיסטרי של
הלנה, מיהר להתנצל .״ראיתי את הסרט
רק אחרי הבישול,״ אמר לה .״לא היתד,
לי שליטה על כך. אבל אל תדאגי. זה
יישכח מהר ! גם אותי משמיצים כל הזמן,
וכולם נגדי. שנינו בסירה אחת.״
ניחומיו של לפיד לא הרגיעו את הלנה.
המכה שניחתה עליה היתד, ניצחת. מייד
אחרי שידור הכתבה החלו עשרות צופים
להתקשר לאולפן הטלוויזיה ולמערכות-
העיתונים, ולספר על ניסיונם במישרד־השידוכים
צמד. הנושא הפך שיחת־היום.
נראה כי את התעניינות הציבור בפרשה
הצליחה לגנוב רק כתבת־טלוויזיה אחרת,
ששודרת בכלבו־טק יומיים לאחר מכן —
על אודות מעשי-מירמה המתרחשים בתח-
נת־דלק פז, בגשר הירקון, בתל-אביב.

גוצרי
עס י הודי ה
^ לנה עם־רם, בת ה־ ,30 מוכרת מ תוך
תמונותיה, שהתפרסמו בצד מו-
דעות־ענק בעיתונים. במשך שלוש שנות
קיום מישרד צמד התמידה הלנה לשוות
לו תדמית של מישרד אכסקלוסיבי ברמה
גבוהה, הנותן את שירותיו לאקדמאים
ולבעלי-אמצעים בלבד. מודעות־הפירסומת
שתיארו אותה ר,ירבו להתפאר כי ״אצלה
אין פשרות. היא לא מקבלת כל אחד. יש
לה תנאים: רק משכילים, נאים ורצוי
בעלי-אמצעים.״
למישרד צמד שלושה סניפים בארץ,
ולאחרונה הוקם אחד בניו־יורק. הלנה
מנהלת אותם יחד עם בעלה, איתמר,
שהוא עזר כנגדה. הסניף הגדול והמרכזי
נמצא ברחוב ש״ץ 8בתל־אביב. המנהל
האחראי במקום הוא ישר, כץ, שעסק בעבר
באמרגנות.
בין הטענות שהועלו נגד צמד נאמר
כי בניגוד לפירסומים, אחוז הזוגות הני שאים
באמצעות המישרד הוא אפסי* אין
שומרים על דיסקרטיות! הייעוץ המיק־צועי
— הכולל גרפולוג, פסיכולוג, עובדת
סוציאלית ומישרד-חקירות פרטי — הוא
חובבני) מרבית הלקוחות הרשומים כלל
אינם אקדמאים ובעלי-אמצעים ! הפגישות
הן מיקריות וללא כל התאמה בין בני-
הזוג (״עד כדי כך שהפגישו נוצרי עם
יהודיה״) ,רשומים גם גברים נשואים או
בעלי עבר מפוקפק! וכי ישנם גברים
המקבלים שכר עבור פגישות עם נשים.

שדבנית הלנה בעבודה
״אין רע בלי טוב׳

הנשים שהציגו אח טענותיהן בתוכנית
הטלוויזיה סיפרו כי שילמו סכומים של
15 אלף עד 22 אלף לירות ויותר כדמי־הרשמה
לצמד, נוסף על התחייבות לשלם
סכום נוסף אם יתחתנו במיסגרת המישרד,
הן תיארו שיבעת מדורי גיהינום שעברו
מאז, כתוצאה מהשירות שמעניק המישרד,
עד שנתייאשו, וניתקו את הקשר מבלי
שקיבלו את כספן חזרה.
הרושם הכללי, שנוצר מתוך הכתבה,
היה כי מישרד צמד מנצל את בעיית עודף
הנשים הפנויות שמעל לגיל ,30 ואת
הקשיים שבהם הן נתקלות בחיפוש אחר
בן־זוג לחיים, כדי לצבור רווחים על חש בונו•
לצופים נרמז כי המישרד מושך
אליו נשים בהבטחות מפתות, שאין להן
כיסוי.

חמי שה מיליון
לירות פיצויים

ידור הכתבה הפך את גלגל־המ-
י זל של הלנה בדלילה, לדברי הלנה,
התוצאות הורגשו כבר למחרת היום. הלקו חות
פסקו מלפקוד את סניפי המישרד.
העובדים, שמיספרם הכולל מונה כ־20
איש, נשארו ללא תעסוקה. לקוחות שכבר
נרשמו דרשו את כספם בחזרה.
אך הלנה לא נשברה. היא החליטה
להשיב מילחמה השערה. ביום הרביעי
פירסמד, מודעת-ענק בעיתונים, שבה טע נה
כי הכתבה בטלוויזיה היתה חד־צדדית
ובלתי־מאוזנת, שגרמה לה עוול. היא הבטיחה
לציבור כי תוכיח את הגינותה ואת

שדרן טסלר
״יש כיסוי לכל מילה״
כוונותיה הטובות, וכי סופה של האמת
לצאת לאור.
יומיים לאחר מכן הגישה הלנה, באמ צעות
פרקליטיה ממישרד עורכי־הדין דוי-
דור גניהר, תביעת-דיבה בסכום של חמי-
שה מיליון לירות נגד רשות־השידור. ב כתב
ו,תביעה היא טוענת כי בכתבה ש־שודרה
הובעה לשון הרע על-ידי כך
שהתיימרו. להציג עובדות המתייחסות ל-
מישרד צמד, ושעובדות אלה בשקר יסודן.
לדברי כתב-התביעה, הנושאים שנזכרו
בכתבה הוצגו בצורה מטעה, לא-מאוזנת
ומסלפת, כך שבלב הצופים נוצר רושם
מוטעה, מעוות ומסולף על הדרך שבה
מנוהלים עיסקי צמד. לצורך זה, נאמר
בכתב־התביעה, הועלמו מעיני הצופים
דברים שהיה בהם כדי ליצור תדמית
חיובית על המישרד, על־אף שדב־רים
אלה היו ידועים לטלוויזיה. כתב-
התביעה מאשים את דשות־השידור כי
בעשיית הכתבה נעשו, ולאחר מכן שודרו,
מעשי־הטעייה מכוונים, שתכליתם ליצור
תדמית שלילית על מישרד צמד.
הלנה הצהירה גם, כי פנתה לכמה
מישרדי־חקירות פרטיים, כדי שימציאו
לה הוכחות לכך שהמרואיינים אמרו בכ תבה
דברים שהתיימרו להיות עדותם של הם׳
ובפועל הדברים הושמו בפיהם על-ידי
כתבי־הטלוויזיה.
לפי דבריה ומעשיה נראה כי הלנה
החליטה לנקוט בכל דרך אפשרית כדי
להציל את עיסקה ואת שמה הטוב. היא

ונוין ת גנב דם!
נחושה בדעתה להפוך פעם נוספת את
גלגל מזלה.
בהכנת תוכנית הטלוויזיה עסקו שימעון
טסלר, שרי רז ומיכה לימור. בתגובה
על האשמותיה של הלנה אמר טסלר:
״אני יכול להבטיח שלכל מילה שנאמרה
בכתבה יש כיסוי. אנחנו ממשיכים לקבל
מאות מיכתבים, המאשרים את אשר סיר־סמנו
ומגלים דברים נוספים על המתרחש
במישרד השידוכים צמד.
״כל העדויות שפורסמו בכתבה נבדקו
קודם על־ידנו, ונמצאו נכונות. לאיש לא
היתד. כוונה לפגוע מלכתחילה במישרד
צמד. יצאנו לבדוק את המתרחש בענף
השידוכים והתברר לנו, במהלך הבדיקה,
כי במישרד זה נעשים דברים שיש להת ריע
עליהם. גילינו ליקויים גם במישרדי־שידוכים
אחרים, אך המצב בצמד היה

הלנה עם־ רם ליד כרטיסיית לקוחותיה
״הרסו אותי ממרי״
כאילו בויימו העדויות. עם זאת אנחנו
בודקים אח טענותיה של הלנה לגופן,
ויהיו בידינו תוצאות תוך זמן קצר.״
טענות אלה יהוו את הבסיס לכתב־ההגנה
של רשות־השידור במישפט הצפוי.
מאז חזרה ארצה, מתגוררת הלנה בבית
חמתה, המטפלת כעת בשני בניה — ליאור
בן ה־ 7ועירן בן ה־ .9גם מתחת למסווה
הלבוש האלגנטי הנוצץ, ומעטה האיפור
הכבד, מתקשה הלנה להסתיר את המשבר
שפקד אותה מאז פורסמו הטענות על
הנעשה בצמד.

סיפרה הלנה ל״העולם: הזה״:
מנהל־סנין? כץ
״מצב חמור מאד״
חמור מאד. לכן החלטנו לפרסם את המימי
צאים אודותיו. אנחנו שוקלים לפרסם
בעתיד מימצאים גם על מישרדים אחרים.
״אני יודע שכל הצוות, שעסק בהכנת
הכתבה, פעל בתום־לב ומתוך שיקולים
מיקצועיים בלבד. אין אמת בהאשמות

אני באה מבית עני. הקדשתי את כל
חיי כדי להגיע לאן שהגעתי. ופיתאום,
ביום אהד, הכל נהרס. נתנו לי מכה
שגרמה לי עוול שלא־ישוער. אני מרגישה
מושפלת עד עפר. נפגעתי בצורה שלא
ניתנת כלל לתיאור. מה שמחזיק אותי
כרגע בחיים זה האנשים שנותנים לי יד
והידיעה שאני נקיה מכל רבב.
שלושה שבועות לפני פירסום הכתבה
שהיתי במישרד החדש, שהקמתי בניו-
יורק. שם אני משדכת אך ורק יהודים
עם יהודים, ומעניקה שירותים חינם למי

שעומד לעלות ארצה.
שרי רז התקשרה אלי, וביקשה לראיין
אותי לצורך כתבה על מישרדי־שידוכים.
היא הבטיחה שזאת תהיה כתבה מאוזנת,
בעד ונגד. הסכמתי והגעתי במיוחד לצורך
זה ארצה.

; ,הכ תג ה הי ת ה
מבויי מ ת״
ך י* פגשתי את שרי עם זוג רופאים,
י 1שנישאו באמצעות המישרד, ועם עוד
כמה זוגות אקדמאיים ובעלי מיקצועות
חופשיים, שהביעו שביעות־רצון מהשירות
שקיבלו בצמד. הפגשתי אותה עם הפסיכולוג,
הגרפולוג ואיש מישרד־החקירות,
המועסקים על-ידי וכולם סיפרו לה בהר חבה
על אופן עבודתם. שרי ראיינה וציל מה,
ובסוף לא הכניסה מכל זה כלום. היא
פשוט התעלמה לחלוטין מכל הצד החיובי.
אני לא מסוגלת להבין את זה. יכול
להיות שהכל אצלי רע, בלי שום טיפת
טוב? הכל שלילי, בלי שום דבר חיובי?
זה לא יתכן! כל אדם עם הגיון בריא

.,פרס הבטיח ד מקום!״
נוסעי טיסת הג׳מבו של ״אל-על״ ,בקו ניו-יורק—
תל-אביב, לפני חודש, לא יכלו שלא להבחין בפגישה
המוזרה שנערכה לעיניהם באחת משורות המושבים שבמחלקת
התיירים.
המשוחחים היו יו״ר מפלגת העבודה, שימעון פרס,
ואשה נאה, מושכת תשומת־לב הן בהופעתה והן באורח
דיבורה הנלהב והנמרץ. פרס חזר באותה טיסה משליחות
ההופעות שלו בארצות־הברית, אותה נאלץ לקטוע שבוע
קודם לכן, בעת שהוזעק אזעקת־שווא להצבעה, שעמדה
להיערך בכנסת על סעיף חמש בחוק ההפלות.
הפעם, בניגוד לטיסותיו הקודמות ב״אל־על״ ,לא נהגו
בו כאורח רם־מעלה. על פי הוראותיו של יו״ר מועצת-
המנהלים של החברה, בומה שביט, בוטל האירוח האוטומטי
במחלקה הראשונה לאורחים נכבדים שבידיהם כרטיסים
למחלקת התיירים. פרס נאלץ לטוס בחברת אזרחים רגילים.
שותפותו לאותה שיחה שמשכה את תשומת־הלב היתה
הלנה עס״רם, שלרבים מהנוסעים היתה מוכרת כשדכנית.
רק טבעי הוא שעצם המיפגש בין השניים עורר התלחשויות
וגיחוכים.
״את מי היא כבר הולכת לשדך לוז״ התלוצצו בין
המושבים.
״אולי היא הולכת לעשות שידוך בינו ובין הליכוד,״
העירו אחרים.
אותם שחיו קרובים יותר למושבו של פרס והדי השיחה
יכלו להגיע לאוזניהם, הופתעו בוודאי לגלות שהשיחה בין
פרס להלנה עם־רם נסבה על נושאים פוליטיים.
הלנה עם־רם לא הסתירה בעבר שיש לה שאיפות
פוליטיות. בראיונות שנערכו עמה היא רמזה מדי פעם
שהיא חושבת להפנות חלק מהמרץ חרב שלח לאפיקים
פוליטיים.
״למה לא ז״ הסבירה הלנה ל״חעולם הזה״ .״אני בת
תערובת, לחורים שהם יוצאי מזרח ומערב. אני יכולה
לייצג את עדות־חמיזרח בכנסת לא פחות טוב ואולי יותר,
מצ׳רלי ביטון. חוץ מזה, התפרסמתי במרוצת השנים האחרונות•
אלפים ורבבות של אנשים מכירים אותי. אלפים

אסירי תודה לי. אני יכולה לייצג את האינטרסים של הרווקים
והרווקות בארץ. זה ציבור של 300 אלף איש. אני
לא רווקה, אבל אף אחד לא מכיר כמוני את הבעיות שלהם.״
כשנשאלה על אותה שיחה במטוס עם שימעון פרס
הסבירה הלנה :״הזעיקו אותי לארץ לצורך אותה כתבת
טלוויזיה עלי. בארצות״הברית הכרתי את ישעיהו תדמור,
מי שהיה פעם קציו־חינוך ראשי של צה״ל והיום הוא נציג
תנועת-העבודה-הציונית שם. הוא מכיר את פעילותי ויודע
כמה אני תורמת לעידוד חעליה. הוא הציע לי לפגוש את
שימעון פרס המבקר בארצות־הברית ולעשות לי הכרה איתו,
כדי לבדוק את האפשרות להשתלב במיפלגת העבודה. זאת
לא ההצעה הראשונה שקיבלתי בכיוון זה. לפני הבחירות
האחרונות פנו אלי מכמה מיפלגות וביקשו שאצטרף אליהן.
אבל אז עוד לא הייתי בשלה לפוליטיקה.
״כשפגשתי את פרס במטוס שוחחנו על האפשרות ש־אשתלב
בפעילות הפוליטית של מיפלגת העבודה ופרס אפילו
דיבר על זה שאהיה ברשימת מועמדי המערך בבחירות
הבאות. הוא הבטיח לי מקום טוב באמצע ...אבל עכשיו,
אחרי תוכנית הטלוויזיה הזאת עלי, אני מבינה שאין לי
כל סיכוי. הם קלקלו לי גם את הקאריירה הפוליטית שלי.״
לשימעון פרס יש, כמובן, גירסה שונה לחלוטין על
אותה פגישה עם הלנה עם־רם במטוס הג׳מבו. הוא כופר
מכל בטענה כאילו ישעיהו תדמור ערך היכרות ביניהם.
״לא מיניה ולא מקצתיה,״ הסביר עוזרו של פרס, בועז
אפלבוים .״הפגישה עם הלנה במטוס היתה פגישה מקרית.
מסוג זה שפרס נפגש בכל טיסה עם כל מיני אנשים שאינו
מכיר. בכל טיסה ניגשים אליו אנשים, לוחצים את ידו
ומציגים את עצמם בפניו. זה גם מת שקרה הפעם. הגברת
הזאת ניגשה אל פרס, הציגה את עצמה והתחילה לספר לו
על פעילותה למען העליה מארצות-הברית. פרס היה אדיב,
הקשיב, הינהן בראשו ולא הוציא מילה מפיו, מלבד כמה
מילות נימוסין.
״זוהי שטות גמורה לטעון כאילו שוחח איתה על נושאים
פוליטיים או הציע לח מקום ברשימת המערך לכנסת.
זוהי המצאה שהיא פרי דימיון פרוע.״

צריך לראות שהכתבה היתה בלתי־מאו־זנת.
זה מה שכל־כך מרגיז אותי. איך
אפשר לתת תוכנית שלמה בטלוויזיה, בלי
להראות אפילו צד חיובי אחד?
אחרי ששרי גמרה לראיין, חזרתי לניו־יורק.
הייתי בטוחה שזאת תהיה כתבה
שתראה את שני הצדדים של המטבע.
פיתאום קיבלתי טלפון, וכששמעתי מה
קרה הרגשתי שהרסו אותי לגמרי. עליתי
על המטוס הראשון וחזרתי ארצה. ביקשתי
פגישה עם שימעון טסלר, אבל ברגע הא חרון
הוא ביטל אותה, ללא הסבר. ביקשתי
להתראיין ברדיו, ולספר על העוול שעשו
לי, אבל הם אמרו שאינם רוצים להתערב.
פשוט סגרו אותי מכל הכיוונים.
אני מודה כי במישרד בעל היקף כה
גדול כמו שלי יתכנו ליקויי-שרות מדי
פעם. סביר להניח כי יותר אנשים מאשר
שלושת המרואיינים בטלוויזיה אינם מרו צים.
וזה טיבעי. אבל אין לי שום הסבר
לזה שהטלוויזיה רוצה להציג כאילו זה
המצב הכללי אצלי. זה לא נכון. איפה
הצדק?
רוב האנשים שהתקשרו אלי אחרי ה כתבה
אמרו שלא יכול להיות שאין שום
נקודה חיובית במישרד שלי. לכן ברור
שכל הכתבה היתד, ביום. אני יודעת שזאת
דרך ארוכה, עד שאני אוכיח את זה, אבל
אני מאמינה שהצדק ייצא לאור. הוא חייב
לצאת לאור.
עד כאן דבריה של הלנה.
אחת הטענות, שהועלתה במיסגרת כתבת
הטלוויזיה, האשימה את מישרד צמד
בכך שמיספר הזוגות הנישאים בו הוא
אפסי. במודעת־פירסומת מלפני חודש התפאר
צמד כי ״ 9750 היכרויות ונישואין״
נערכו במיסגרתו בשנה שעברה. ניסוח זה
הוא מטעה, שכן אינו מפרט כמה נישאו —
וכמה רק הכירו.
הלנה הודתה כי חלק־הארי של מיספר
זה מתייחס להיכרויות בילבד. היא הודתה
גם כי בכל פעם שלקוח במישרד מקבל
מיספר-טלפון, נחשב הדבר בהיכרות, ונכ ללת
במיספר שפורסם, אפילו אם הפגישה
לא יצאה אל הפועל. עם זאת ממשיכה
הלנה לטעון כי ״היו הרבה מאד נישואים
במיסגרת המישרד.״
לכתב העולם הזה לא היתה מוכנה למ סור
את כרטסת הזוגות, שנישאו באמצעו תה
— לדבריה מטעמים של שמירת
סודיות. היא גם לא היתה מוכנה לנקוב
מיספר.
כדי להוכיח את צידקת דבריה, נבדקה
הלנה בגלאי־שקר על פי יוזמתה שלה
עצמה. היא השיבה על השאלות הבאות,
שנוסחו על־ידי פרקליטה:
• 1האם באמת נישאו הרבה זוגות ב אמצעות
צמד?
#האם ידוע לך אם גבר קיבל אי-
פעם תמורה כספית מצמד על מנת שיפגש
עם בחורה?
• 1האם את בעצמך שילמת אי-פעם,
במיסגרת צמד, תמורה כספית לגבר על-
מנת שיפגש עם בהורה?
• האם במיסגרת מישרד צמד הפגשת
פעם נוצרי עם יהודיה?
(המשך בעמוד )46

י>1 11׳1י

י עז -

במדינה

אי ל ת
בירה וז>?גב־ד1ח

כירה, מלבת-יופי; תחרויות;
דיסקו ומיצגח שלא נפתח,
8ח8ו אדפיס לסוץ ג־שבוע באילת
מי אמר שלא מתמסטלים באילת ן מי
שאמר את זה, שלא יחשוף את פניו ב רגים,
בגלל הבושה, כי בוודאי לא ראה
את האילתים בשימחת הבירה שלהם. קו פסת
בירה עלתה 10 לירות, הים — חינם.
שמש בשפע. למקום הגיעו מישפחות של מות,
עמוסות סירים ומחבתות. ריח הבשר
השרוף פשט לאורך החוף.
היום החל בתחרות ריקודי דיסקו, אשר
באילת נראית אחרת. לאילת לא מגיעים
יפיופים בני-עשרה, אלא ילדים וילדות בני
שלוש ...עד תשע. ואילוא מוסיקת הדיסקו,
שהאחראי עליה היה דיסק־ג׳וקי מיקצועי,

הבדיחות החדשות האחרונות.
על הבמה התייצבו חמש נערות זוהר,
לסיבוב ראשון. אוליביה, גלית, איילת, מרי
ואילנה. יפות ולא כל-כך יפות, צעירות
ואפילו זקנות קמוטות בנות .16
החום האילתי משפיע כנראה על הגדילה
וההתפתחות. אחרת אי אפשר להבין איך
הן נראות כל כך שופעות, ויחד עם זה
כל כך ילדותיות. מי שנהנה מכך היה
דודו טופז. על פי חוקי המנחים והמראיי-
נים חייב היה להחליק את אצבעותיו על
העכוזים, לפי התור. כולן עברו את המיב-
דקים והורדו מהבמה למנוחה.
מאחור, בצל, היה קריר. הנערות רעדו,
אולי גם מהתרגשות .״תשימי עליך איזה
חולצה,״ יעץ נער לנערתו המתחרה.
״תשתוק!״ התריסה אמה .״שתראה מה
שיש לה, למה לא 1למה הבת של שושנה
מראה 1למה ששלי לא תראה ך״ הנערה
קפאה, האם נהנתה והחבר סבל.
היחידה שהחליטה שלא לוותר על חמי מות
בגלל חשיפה היתה גלית מויאל היפה

מתחרה חיימוביץ
״אני גבר!״
נשים דקות גיזרה את שלושת הבעלים העליזים
אל עבר המכוניות, בדרך הביתה.
ובחור בן ,14ג׳והני חיימוביץ, ליטף חתי כות
אחרי ששתה 5קופסות בירה.
בקיאות באסטרולוגיה. לקראת ה-
צהריים נראה מטוס קטן בשמים. העיניים
נישאו אל על. המטוס פלט מתוכו בכל
סיבוב שלושה צנחנים. היו אלה חברי
קבוצת הצניחה החופשית, שאומצה על-ידי
מיפעלי הבירה בארץ. המבטים נצמדו אל
הנקודות הזעות בשמים. המתח גבר מרגע
לרגע. הנקודות נעו והתקדמו אל עבר
האדמה, אך ללא מצנחים. עד לרגע האח רון
ממש. הקהל לא ידע כי לאחד הצונ חים,
מישר גרויסמן, אירעה תקלה. בגובה
של כחצי קילומטר מעל פני הקרקע הת ברר
לו כי המצנח לא נפתח. הוא השתמש

במצנח הרזרווי, הגיע אחרון, לגם בירה
וקרא לעבר חבריו :״הייתי הורג אותכם
אם לא הייתם מחכים לי!״
אחרי הצהריים התקיימו הבחירות של
מלכת הבירה. דודו טופז גילה בקיאות רבה

מנחה טופז בתחרות היופי
נהנה מכל רגע
אי-אפשר היה למצוא דמיון בין הדיסקו
לבין הקפיצות שעל הבמה. זה שבחר, הח ליט,
כיוון והחמיא היה כוכב עליון מיובא
מהצפון — דודו טופז.
החוף התמלא והלך 7000 .אילתים הת אספו
ובאו. פה ושם נשמעה שאלה בשוודית
ותשובה בצרפתית, אך הרוב היו
ישראלים .״גורמים בכירים״ על החוף סיפ רו,
שהמלך תוסיין הגיע באותו הבוקר
לעקבה הסמוכה. מפה לאוזן נלחש, שהוד
מלכותו משקיף על הנערות האילתיות וכי
הוא מחפש לו אשה חדשה. מי יודע.
היפהפיות המקומיות הופיעו במיטב ה מלבושים.
הקיץ שולם והשמש יוקדת אך
את מעיל הפרווה הקצר ׳חובה להראות
לחברים, את המגפיים — לתיירים, ואת
צעיף הצמר — לאורחים.
דודו טופז עושה על הבמה ככל יכולתו.
בין פחית לפחית של בירה הוא מפריח את

והחטובה. את חולצתה העליונה הצדיקה
כך :״זה לא נאה להסתובב בביקיני קצרצר
כשכולם לבושים.״ היא זו שנבחרה לבסוף
למלכת הבירה, וזכתה בכרטיס טיסה הלוך
ושוב לרודוס ובשהייה במקום במשך שבוע.
התוכנית היתה לבחור במלכות היופי
על פי מיספר הקולות שתקבלנה המועמדות
והמישפחות המשיכו בהתארגנות ל שעת
השי״ן. הכוחות הפורצים הזדיינו
בפחיות בירה. כל פחית הקנתה זכות לקול
אחד בבחירה. כשנתלהטו הרוחות החליטו
המארגנים לבחור קבוצת שופטות, כדי
שהן תבחרנה את המלכות. המריבות נמש כו,
אך הבירה היתה חזקה מכל והגייסות
נכנעו.
תחרות השתיה החלה לשלהב את הקהל.
על הבמה התייצבו כמה מגברי העיר. מי
גברי יותר ומי פחות — את זה תקבע
הבירה. כמה דקות לאחר מכן נשאו שלוש

מתחרה אוליכיה
תמימה

מלכה גלית
צנועה

באסטרולוגיה, לא שכת לשאול כל מועמדת
באיזה מזל נולדה וידע לתאר את תכו נותיה.
אחר כך שאל אותן על תחביביהן.
איילת :״אני אוהבת שירה.״ ציפי :״צי לום
!״ אילנה :״אני אוהבת לדגמן.״ מרי :
״ספרות יפה.״ גלית :״פסנתר!״ רק או-
ליביה לא למדה עדיין את הפטנט וענתה
בתמימות :״אני רוצה להיות ספרית, כמו
האמא שלי, וזה גם התחביב שלי.״
ה עו ל ם הז ה 2208

א>זה כיף
ל ה תג ר ש!!!
אני לא יודעת מה קורה בזמן האחרון
לכל המתגרשים. במקום שיסתובבו אבלים
וחפויי־ראש, הם עורכים מסיבות גדולות
ומזמינים׳ אליהן את כל ידידיהם, כאילו
הגירושין הם מתנה בלתי צפויה שנחתה
עליהם מן השמים. מי שלא היה במוצא,
שליד ירושלים, ביום הששי האחרון, שם
חגג אלי גיל את מסיבת גירושיו, לא
ראה שימחה מימיו. האיש פשוט פרח.
הוא הזמין את כל ידידיו מימי הצבא ואפילו
הכין תוכנית אמנותית. וכל זה
למה? כי סוף־סוף, אחרי 14 שנות נישו כל
תחנות הרדיו של הילדים משמיעות
אין, החליטו הוא ומיכל אשתו להתגרש.
ללא הרף במיצעדי הפיזמונים שלהן וגם
הם דווקא נפרדו ברוח טובה, למען שלושת
מחוץ להם את שירה של אביבה הד,
הילדים שלהם. מיכל אפילו היתה במסיבה,
אני גרה לבד וטוב לי !
נוסף ל־ 500 האורחים האחרים.
ההצלחה המסחררת של השיר היא גם
מיהו אלי גיל שכל כך הרבה אנשים
עזרו לו לשמוח בגירושיו? מסתבר שהוא
בזכות שירתה של אביבה אבל לא פחות
מכך בזכות המילים של דן אלמגור, ה ירושלמי
ותיק, צנחן ופייטר רציני. הוא
אומרות, בין השאר אני מדברת איתכם
עוסק כיום בקולנוע, ומסתובב עם מכונות־בגלוי
/זה אולי קצת אישי, אבל לי לא
הסרטה בישובים מסביב לירושלים ומצלם
איכפת / .אז ככה — אני גרה לבד/ .
כל מה שמבקשים ממנו. אלי בן ה־ 43 הוא
בן למישפחה ירו אני
גרה לבד בדירה קטנה /לא אומר
שלמית מיוחסת, ה ,את
הכתובת — וזאת לא הזמנה /בדירה
1קטנה די ישנה /בקומה חמישית בלי
חולשת על רשת
מעלית /ובניגוד למה שחושב כל אחד /
מיסעדות בירושלים.
אני גרה לבד וטוב לי /טוב לי לגור לבד.
בגלל היותו פייטר
כזה בעבר, הגיעו
אבל הבית האחרון של השיר, מעיד שמה
אל ביתו לוחמים
שהיא שרה בבית הראשון אינו כל כך
מכל קצות הארץ,
מדוייק: אני גרה לבד וטוב לי /אך
כמו מאיר הר־לא
פעם בערב אחרי מבט /גם אני מדציון
והאלוף (מיל).
גישה ככה — קצת לבד /אז גם לי יש
רחבעם (״גנדי״)
פינקס עם כתובות בו רשום /שמו של זה
זאבי.
או של זה למיקרה חירום

התוכנית

לא צריו יותר במדינה הזאת. די ש 1
אמנותית
ניצח לא
מישהי תגיד שהיא לא מוכנה לגלות את
אחר מאשר הזמר
הכתובת, כדי שכל מי ששומע את זה,
יהורם גאון, שהוא ידיד ותיק של אלי.
יתחיל מיד לחפש אותה. טוב, זאת לא
איש הרדיו והטלוויזיה יואל רקם הינחה
בעיה מיוחדת. כמה בתים בני חמש קומות
את השירה בציבור. ידידיו של אלי מת יש
כבר בתל-אביב בלי מעלית?
לוצצים, כי שני ראשי־ערים רבים על
אלי. האחד הוא שלמה להט, הרוצה
שעירו תל-אביב תגיע עד ביתו של גיל,
והשני הוא טדי קולה) ,המתעקש שירו שלים
תיגמר בבית שלו.
הבית של גיל הוא סיפור בפני עצמו. זהו
מיבנה עתיק ששימש כבית־זונות בימי ה תורכים.
אלי בעצם רצה לפתוח במקום
מועדון־חברים בשותפות עם יהורם גאון,
אך תושבי המקום התנגדו לכך. הוא הח ליט
שאם המקום לא־ יכול להיות מועדון
הוא יעבוד להתגורר בו. ואמנם כך עשזל.
יקח הרבה זמן עד שמסיבה זו תישכח.
בינתיים אלי שוב בשוק. כבר מסתובבות
סביבו חתיכות־צמרת מכל הכיוונים. בקי צור,
אפשר להפסיק לדאוג לשובב.
הסימנים שנוגנו ובד

אביבה הד
מציעים הצעות
ואלה שלא הצליחו לאתר את הכתובת
גילו את מיספר הטלפון שלה. בשבועות
האחרונים לא מפסיק הטלפון לצלצל בדירתה
של הזמרת הצעירה, המתגוררת
לבדה. כל המטרידים חוגגים את הרעיון
המרכזי בשיר ומציעים לה הצעות, ש לקרוא
להן מגונות זאת תהיה מחמאה
בשבילהן.
״השיר אומנם מצלצל אישי,״ אומרת

אביבה ,״אבל בהחלט איננו הזמנה. יכול
להיות שאני משכנעת, אבל אני מתפרנסת
בכבוד משיעורי גיטרה.״
דחילק, היא מבקשת, תנו מנוחה, הפסיקו
להטריד. מה שהיא שרה זה על
״כאילו״ .ואם לא תפסיקו להטריד אותה,
היא עוד עלולה, ככה היא מאיימת, לדרוש
שיורידו את השיר שלה ממיצעדי הפיזמו־נים.
אז תחליטו: מה אתם מעדיפים?!

איד להיפטר מפיצווי־בגוות?
אסור לנגוע /אסור לגרד /אסור
לפוצץ /צריך להמתין / ,זה יעלם מעצמו
עם יחסי המין / .אני מוכרח למצוא לי
חברה במהירות /אבל מי תרצה אותי — /
עם כאלה פצעי־בגרות?
כך כותב הפיזמונאי יורם טהר־לב
בשירו פצעי בגרות, המתפרסם בספר שירי
הילדות החדש שלו, הנשיקה הראשונה.
יורם, האיש שחיבר לנו פיזמונים כמו

קבלות. נולדו להם שתי בנות. אבל היו
לו בעיות, לתקופה קצרה, מאז שהתגרש
ממנה. היתר, סכנה, על פי התיאוריה שלו,
שפצעי הבגרות יתקפוהו שוב.
כאן נכנסה לתמונה עולה חדשה מאר־צות־הברית,
לינדה גלסכרג, הם הכירו,
התאהבו, יצאו ביחד שנתיים והגיעו
לרגע שבו צריך להחליט מה יהיה הלאה.
בשבוע שעבר נערכה מסיבת חנוכה
חתונה בסיגנון המיתון
שמונה שנים, או משהו כזה, נמשך ל סירוגין
הרומן בין ציפי דבי ורודה
נחמן. ציפי, למי שלא יודע, היא מתכננת
אופנה. רוז׳ה, וזה עוד יותר מוזר, אם
מישהו לא יודע, הוא בעל• רשת חנויות
הלבשה. אז המסקנה המתבקשת מאליה
צריכה, כמובן, להיות שהרומן ביניהם הוא
מיסחרי. אבל מי שחושב כך טועה טעות
מרה.
כי ציפי, בעוונותיה, היא מתכננת אופ־נודנשים,
של ביודהאופנה קליק. רודה,
לעומת זאת, מוכר בחנויותיו רק בגדי
גברים. כך שאי אפשר להגיד עליהם שאהבתם
תלויה בדבר. נהפוך הוא.
זה שהרומן שלהם התנהל לסירוגין, רק
מעיד עד כמה שהם בעלי רגשות סוערים.
לבסוף הם החליטו שזה לא יכול עוד
להימשך כך, ורודה היפה, שאיננו גם בין
עניי העיר, המסתובב תמיד במכונית ה־אולדסמוביל
המפוארת שלו, צריך להימחק
מרשימת החתנים הפוטנציאלים של המחפשות.
ציפי הולכת להפוך אותו לבעלה.
אז בר1ח התקופה, באווירה של צנע,
קימוצים וצימצומים, הם החליטו להתחשב
במצב, וכמו שר־האוצר ייגאל הורביץ,
שהשיא את בנו בצימצום, יחגגו גם הם
את חגיגת נישואיהם מבלי לנקר עיניים.
זאת תהיה בסך הכל חתונה מישפחתית

רודה נחמן
בעיות שיכון
וצנועה, במלון דיפלומט בתל-אביב, שתעלה
לא יותר מחצי מיליון ל״י.
צריך׳לקוות שבני הזוג יפתרו במחרד,
גם את בעיות השיכון שלהם. רודה, למשל,
מתגורר כיום בווילה ברמודחן. אלא שה בית
הוא קר ולא הועילו השטיחים הפר סיים
המכסים את ריצפותיו ותנורי החימום
המופעלים בחדריו. ברור שאי אפשר להביא
בלה טריה לדירה קפואה כזאת. אז מעכשיו
הוא כבר מחפש שטח כדי לבנות וילה
שיהיה בה חם בחורף ובריכת־שחיח בקייץ.
ומה שלא תגידו — אחרי החתונה, ש תיערך
ב־ 5בפברואר ,1980 הם לא יפרשו
לנוח על זרי הדפנה שלהם. הם ימשיכו
לעבוד, כי בימים טרופים אלה, אפילו
כשמתחתנים, הפנים הם לייצור.

לינדה ויורם טהר־ לב
יש קבלות
הבאלאדה ליואל משה סלומון וגיבעת התחמושת,
מנסה לתאר את תקופת ילדותו
והתבגרותו בקיבוץ יגור שבו נולד. אבל
מאז חלפו קצת שנים ופצעי הבגרות נעלמו
מפניו של יורם. את מקומם תפס זקן, וזה
אולי מוכיח שצדק כאשר כתב שפצעי הבגרות
ייעלמו מעצמם עם יחסי המין.
על זה שהוא קיים יחסי־מין עם אשתו
הראשונה, המשוררת נורית זרחי, יש

חגיגית לכבוד הופעת הספר של יורם.
איציק תוראל העמיד את הגלריה שלו
לרשות אורחיו של יורם, וקבוצה גדולה
של אמנים וידידים באה לחגוג את המאורע.
יורם ולינדה החזיקו ידיים כל הזמן והס תירו
מידידיהם את העובדה שהשבוע, ביום
החמישי, הם עומדים להינשא. לא שהם
לא הזמינו אותם. פשוט לא רצו לערבב
שימחה בשימחה והכינו להם הפתעה.

בין שוטרי לנרקומנים 1

צרותיה של מ!ועמדח

(המשך מעמוד )41
כאחת הנשים היפות בחיפה, גדלה בפני-
מיית־הנוער הדסים.
התחרות פתחה בפני איריס דלתות רבות.
היא הוזמנה מיד להשתתף בתצוגות־אופנה,
ותוך חודשים אחדים הצטרפה לשורה
הראשונה של הדוגמניות. צלמי האופנה
והפירסומת לא פיגרו הרבה אחרי מתכנני
התצוגות. הם גילו כי לא רק העין הרגילה
אוהבת את איריס, אלא גם עדשת המצלמה.
מאז גיל 16 ועד היום, איריס היא אולי
האשה המצולמת ביותר במדינת ישראל,
מלבד גולדה מאיר.
את הזמן הפנוי מתצוגות ומצילומים
התחילה אירים להקדיש לציור. למי שהת בונן
בציוריה היה ברור כי היא לא רק
יפה, אלא גם כישרוגית. תמונות שלה
החלו לפאר את קירות בתיהם של אספנים.
הפרק שלפני הסמים בחייה של איריס
היה פרק השירה. מבלי להזניח את
הדוגמנות, שממנה התפרנסה, ואת הציור
שאותו אהבה, היא התחילה לכתוב שירים.
בשירתה חשפה איריס את עצמה יותר
מאשר בכל עיסוק אחר שבו עסקה. היא
סיפרה על מאבקיה בבית, על כשלון חיי-
הנישואין של הוריה, על הדסים, על אהבו תיה
ואכזבותיה ועל הציורים שלה. לפני
כשנתיים נעלמה אירים. היא התאהבה
באמסטרדם, וערכה רק גיחות ספורות
*ארץ, שגם בהן לא הירבתה להראות את.
עצמה. יש הטוענים צי באותה תקופה
החלה התמכרותה לסמים.
על אירים עבר משבר נוסף. באחד

(המשך מעמוד )43
• 1האם את בעצמך רשמת גברים בצמד
ביודעין ובוודאות שהם נשואים ז
על השאלה הראשונה השיבה הלנה בחיוב,
ועל כל יתר השאלות בשלילה.
להלן מימצאי מכון הפוליגרף :״הנ״ל
סובלת ממחלת־לב ומדופק בלתי־סדיר.
כמו כן הצביעה הבדיקה על־כך שהנבדקת
נמצאת במתח נפשי רב. ברור ששני
הדברים האלה השפיעו לרעה על מהלך
הבדיקה, והיקשו במידה מסויימת על פיע-
נוח התוצאות.
״תוך כדי מיגבלות אלה יש לציין שלא
אובחנו בתוצאות המיבדקים סימנים ה מצביעים
על אמירת שקר, ואנו בדעה
שהנ״ל דוברת אמת לגבי שאלות אלה.
בכבוד רב, המכון הישראלי לפוליגרף.״
בראש המכון עומד ויקטור כהן.

מסתתרת דווידסקו
יפה וגם כישרונית
הימים, כשנסעה במכונית הדה־שבו שלה
אירעה לה תאונה. איריס נפגעה בפניה
ונותרה לה צלקת. לגבי כל אשה יפה צלקת
היא יותר מאסון, לגבי דוגמנית, צלקת
היא שואה. למרות שכלפי חוץ נראה כי
אירים מתגברת על הצלקת, שאותה היא
ניסתה להסתיר בתסרוקת חדשה, טוענים
הקרובים לה כי פרשת התאונה דחפה
אותה עוד יותר לעולם הסמים שאותו
הכירה חודשים אחדים קודם לכן.
נראה כי גם אם היא לא נגמלה עד כה,
תוכל איריס בעלת כוח־הרצון הבלתי־רגיל
והאופי החזק והעצמאי שלה, להתגבר על
הסמים. אולם על אירים מאיימת עתה
סכנת־חיים. אם אומנם החליט העולם התח תון
הישראלי, שהיא הלשינה למישטרה
ועזרה לשוטרי מחלק-הסמים לעצור סוחרי־סמים,
אין ספק כי הם לא ישכחו זאת
וינסו להפרע ממנה.
אירים מכחישה, כמובן, כל קשר למיש-
טרה. לדבריה היא שונאת שוטרים, וכל
מגעיה עד כה עם המישטרה היו חוויה
שאץ היא רוצה. להיזכר בה .״גם אם הייתי
נרקומנית, מה שאני לא, וגם אם המישטרה
היתד, מאיימת להרוס לי את החיים, מה
שהיא עדיין לא עשתה, לא הייתי מסגירה
אף אחד. זה פשוט לא העניין שלי ואני
לא מקבלת משכורת מהמישטרה,״ הסבירה.
החיים חייכו לאיריס פעמים רבות, ונתנו
לה הזדמנויות על גבי הזדמנויות. יש לקוות
כי גם סוחרי־הסמים הקשוחים יתנו לה
ליהנות מהספק, למרות שקציני מישטרה,
במודע או בשוגג, סיבכו אותה בפרשת
הסמים האחרונה.
אחרי הכל — הדוגמנית־ציירת־משוררת
היפהפיה היא רק בת .23

דעות ק דו מו ת
וגזעניות
^ יון לול בשאלות, כפי שנוסחו, מב־
? היר כי הן משאירות מקום לספקות.
כך, למשל, אין שום הסבר לניסוח ״זוגות
רבים״ .המילה רבים חלה על המיספר 20
באותה המידה כמו שהיא חלה על המיספר
.2000 כאשר עמדה הלנה להיבדק פעם
נוספת, ביוזמת העולם הזה, ולהשיב על
שאלות שפירטו מיספרים מדוייקים, היא
התמוטטה.
גם הניסוח ״תמורה כספית״ משאיר
עדיין מקום לתמורה אחרת, שאינה כס פית.
יכול גבר לקבל טובת־הנאר, כלשהי
כדי שיפגש עם בחורה. השאלה, כפי
שנוסחה, אינה מתחשבת באפשרות כזאת.
ספק אחד עולה מתוך הניסוח ״האם את
בעצמך רשמת גברים בצמד ביודעין, וב וודאות
שהם נשואים?״ יכולה היתד, אחת
הפקידות לרשום גבר נשוי. או אחרת —
יכלה הלנה עצמה לרשום גבר נשוי,
מבלי שבדקה קודם את מצבו המישפחתי,
ובכך לא ידעה בוודאות שהוא נשוי. השאלה,
כפי שנוסחה, אינה מתייחסת לאפשרויות
אלה.
הלנה הודתה כי מדי שנה חייבים לקוחותיה
לשלם דמי־הרשמה מחדש. היא
טענה כי לקוחות, שאינם מרוצים מהשרות
שניתן להם, פטורים מתשלום זה. אולם
העובדה שמדובר בסכומים גבוהים של
15 אלף עד 22 אלף לירות ויותר מהווה
ניגוד־אינטרסים לעצם השרות שמתחייב
המישרד לתת. שכן, הלנה הודתה גם כי
עיקר הכנסותיה באים מדמי־ד,הרשמה, ולא
מהתשלום עבור נישואין שיצאו לפועל.
במודעה שפירסמה הלנה בעיתונים, אח רי
השידור בטלוויזיה, היא הזמינה את
לקוחות צמד להתקשר אלי ״לשיחה מלב-
אל-לב.״ הלנה הודתה כי היא הקליטה
את המתקשרים אליה בלא ידיעתם. לדב ריה,
עשויים הדברים שאמרו לשמש לה
עדויות בעתיד.
הלנה מוכנה להשתמש בכל אמצעי כדי
להוכיח את צידקתה. מאידך, קיימת גם
האפשרות כי ישנם לקוחות או לקוחות-
לשעבר, שיש בידם עדויות העשויות להוכיח
את ההיפך. אולם אנשים הנזקקים
לעזרת מישרד שידוכים, בדרו״כלל, מתביישים
בכך. לכן סביר כי גם אם ידועים
להם דברים, לא יעידו במישפט הצפוי.
הלנה עם־רם שימשה כבר בעבר נושא
לפולמוס ציבורי בזעיר-אנפין. היד, זה
לפני שנתיים, כאשר פורסם ראיון עימה
בהעולס הזה 2083 בראיון זה נתנה
הלנה ביטוי לדעות קדומות וגזעניות, ואף
הסבירה איך הגיעה אליהן. הכתבה נכתבה
על-ידי שרית ישי באירוניה עוקצנית,
אך היו שלא הבינו זאת, והתרעמו על
האפשרות שניתנה להלנה להשמיע את
דעותיה הגיזעניות בשבועון זה.
באותו ראיון אמרה הלנה, בין השאר:
״אבי הוא ממוצא צ׳כי, אמי עיראקית.
בין אבי לאמי היה פער עצום. ובגלל זה,
כשאני באה לשדך מישהו למישהי, חשוב
לי נורא המוצא. אני יודעת שפרענק
לא ילך אף פעם עם אשכנזיה, יש הבדל
במנטליות. אני מכירה את זה מהבית.
״אצלנו הבית לא היה בית. כל הזמן
מריבות, מישטרה, חיים קשים מאד. הייתי
ילדה יפה וגאה, והתחלתי לשקר. זו היתה
הדרך היחידה בשבילי להצליח בחברה.
שיקרתי שאבי בחו״ל, שיקרתי שאנחנו
עשירים, שיקרתי שאני אשכנזיה ...כל
החיים שלי שיקרתי בשביל להיות מי שהו.״
השבוע
עמדה הלנה בתוקף על-כך שהיא
דוברת אמת, ושאנשי הטלוויזיה שיקרו.
על כך יפסוק בית־המישפט.

יוסי זזיימן ׳ 9

שיגעון שד וי׳ר
(המשך מעמוד )33
פעמים רבות באופן רישמי. להפתעתו של
לה־פונטיין אמרו לו בקונסוליה כי אין
להם איש כזה ושאף פעם לא היה להם.
זה היה מוזר ביותר מאחר שגם הרוסי
וגם לה־פונטיין היו ידועים מאד בקהילה
הדיפלומטית בקושטא.״
ברמן נזכר כי יומיים קודם לכן הוא
קיבל ידיעה על כך שרוטים העלו למטוס
רוסי שהמריא מקושטא לאיסטנבול אדם
חבוש מכף־רגל ועד ראש. הקשר היה ברור
ולברמן לא היה ספק כי כוונתו של סגן-
הקונסול הרוסי לערוק התגלתה לרוסים
והם החזירו אותו למוסקווה.
כאשר שנים אחר כך התפוצצה פרשת
פילבי, היה לברמן ברור גם מי היד, האיש
שדיווח לרוסים על כך. לאחר תום המיל-
חמה, חזר ברמן בשנת 1946 לישראל,
ופתח מישרד עורכי-דין פרטי בתל-אביב.
בין לקוחותיו היו שניים מפורסמים: אפריים
אילץ שכבר אז היה איש־עסקים עשיר,
ואחד מבכירי הכתבים של ידיעות אחרונות,
הד״ר עזריאל קרליבך.
פוטש עיתונאי
^ אשר הכין קרליבך את המרד הגדול
שלו בידיעות אחרונות, הוא התייעץ
עם ברמן כיצד לעשות זאת מבחינה חוקית.
קרליבך אירגן אז בסודי־סודות כמעט את
כל כתבי ידיעות אחרונות כדי שיקומו
בוקר אחד, יעזבו את המערכת ויקימו
עיתון חדש בשם מעריב. בלילה של הפוטש
העיתונאי הגדול נשלח ברמן אל מו״ל
ועורך ידיעות אחרונות יהודה מוזס, אביו
של העורך הנוכחי נוח ממס, עם רשימה
של תנאים אולטימטיביים קשים במייוחד.
היה ברור גם לקרליבך וגם לברמן שמוזס
לא יסכים או יוכל לקבלם .״מוזס היה
אחד האנשים שהכי הרשימו אותי בחיי,״
מספר ברמן .״ישבתי מולו ואמרתי לו
שממחר עוזבת אותו כל המערכת שלו.
היתד, לנו שיחה שקטה ונעימה. מוזס
היה סטואי ממש, וניהל עימי שיחה כאילו
לא קרה דבר. רק בשעה 11 בלילה הוא
הסתכל על השעון, ואמר לי , :השיחה שלנו
מאד נעימה, אבל אני צריך להקים הלילה
עיתון חדש, אז תסלח לי.׳
״לקרליבך אומנם היו הכתבים, אבל היה
חסר לו כסף. הוא ידע שאילין הוא לקות
שלי וביקש ממני לקשר ביניהם. קרליבך
ואריה דיסנצ׳יק הציעו לאילין לקנות 50
אחוז מהעיתון החדש תמורת 5000 לירות.
אילץ החליט אז שזה לא עסק טוב וסירב.
אחרי הסירוב של אילץ הם פנו לעובד
בן־עמ״י ותמורת 10.000 לירות מכרו לו
50 אחוז ממניות העיתון שלהם.״

אחד הגדוליס
__ בארץ
ף* שנת 15147 סגר ברמן את מישרדו
• י והתגייס לצד,״ל .״לא גוייסתי למודיעין
כי בתיק שלי היה כתוב שאני נמנה על
הפורשים. גוייסתי לאכ״א ואחו״כך לגדוד
מרגמות. איתי בגדוד היה גם מוטקה
ציפורי, היום סגן שר־הבטחון, אולם בעוד
שאני הייתי רב־סרן, הוא היה חייל מתחיל.״
לאחר תום המילחמה לא רצה יותר
צה״ל בברמן. הצבא לא ידע מה לעשות
בו ושלח אותו לששה חודשי הרצאות
בשביל המגבית היהודית המאוחדת באר-
צות-הברית. אז פגש ברמן שוב בלקוחו
לשעבר, אפריים אילץ. אילץ עסק אז
בהקמת מיפעל המכוניות הישראלי הראשון
קייזר פרייזר והציע לו להשתחרר מצד,״ל
ולשמש כיועץ־המישפטי של המיפעל החדש.
ברמן קיבל את ההצעה. כעבור כמה
חודשים מונה כמזכיר החברה, וכמה חודשים
אחר-בך כמנהלה הכללי.
בשנת 1954 עזב ברמן את קייזר פרייזר,
הרבה לפני ההסתבכות של הברה זו. הוא
חזר ופתח מישרד עורכי־דין בתל-אביב,
והתחיל ליצור קשר עם אנשי חוץ-לארץ
שלהם השקעות בישראל .״אני אוהב לנסוע
לחוץ-לארץ, לכן בחרתי דווקא בסוג זה
של עריכת-דץ.״ מישרדו התפתח והלך.
עד בחירתו לכנסת, עת נאלץ להקטין את
היקף הפעילות של מישרדו, נחשב ברמן
אחד הגדולים בארץ בכל הנוגע ליחסים
מיסחריים עם חברות־חוץ.
הטבעי ביותר היה כי הוא ייכנס לחיים

הפוליטיים של ישראל מטעם חרות, אולם
הוא סירב להזדהות עם מיפלגה זו .״לא
נכנסתי לחיים הפוליטיים. מישהו רשם
אותי כחבר מיפלגת הציונים הכלליים
ובמשך שנים רבות, עד שנת ,1968 היה
בא גובה בכל חודש, ולוקח ממני כסף.
בכך הסתכמה כל הפעילות הפוליטית שלי.
״בשנת 1968 פנו אלי סרלץ שהיה עורך־
דין, ויוסף ספיר שאותו הכרתי בעת שהיה
שר־התחבורה וכשהייתי אני מנהל קייזר
פרייזר, וביקשו ממני לרכז את ועדת הבחי רות
של המיפלגה. כך התגלגלו החיים
הפוליטיים שלי. נכנסתי לסניף תל־אביב
של המיפלגה, נבחרתי ליושב־ראש מזכירות
הסניף ובשנת 1974 ליושב־ראש המזכירות
הארצית של המיפלגה הליברלית.״

^__ רודף
שמלות
ף* דמן, מי שידוע כיום כשולט בסניף
תל-אביב, הסני ף ד,חזק והגדול ביותר
של המיפלגה הליברלית, וכאחד האנשים ה חזקים
והקובעים במיפלגה זו, מתגורר בדי רה
בת שלושה חדרים בשכונת בבלי בתל-
אביב. למרות שהוא בן 66 לא היה ברמן

מועמד כרמן
חיי רווק
נשוי מעולם .״שלוש פעמים הייתי כמעט
נשוי. בפעם הראשונה היד, זה לבחורה
שהכרתי באנגליה, בעת שלמדתי שם. היינו
מאוהבים ורצינו להתחתן, היינו נלהבים
כמו כל זוג צעיר. אבל פיתאום עצרתי
בעצמי. ידעתי שככל שאבא שלי היה
מתקדם, בשבילו תהיה זו מכה קשה אם
אביא לו גויה הביתה. זה היה יותר מדי
בשביל רב, אפילו אם היה זה רב שידע
שהבן שלו נולד אפיקורס.
״בפעם השנייה היה זה בשנות השלושים
שלי. הכרתי בארץ בחורה ורצינו להתחתן,
אלא שההורים שלה התנגדו. הם טענו
שאני ידוע כרודף־שמלות ולא רצו שהבת
שלהם תהיה נשואה לאחד כזה. הבחורה
נכנעה להורים.
״הפעם השלישית שהייתי ממש מאוהב,
ואני לא כולל בתוך הרשימה את כל ההת אהבויות
הקטנות והפחות רציניות, היתר,
לא מזמן, לפני כמה שנים. ניהלתי מערכת-
יחסים הדוקה ונהדרת עם אשד, שמאד
אהבתי, אבל היא היתד, נשואה. בסופו
של דבר היא לא עזבה את בעלה, נסעה
איתו לחוץ־לארץ והקשר בינינו ניתק.״
ברמן אוהב את חיי התפנוקים .״היום
אני מודה לאלוהים שלא התחתנתי. יש לי
חיים חופשיים ונעימים ואין לי אחריות
לגבי אף אשה. הדברים הקטנים לא מפרי עים
לי. את ארוחת־הבוקר מכינה לי
עוזרודהבית. ארוחות צהריים וערב אני
אוכל במיסעדות. אני אוהב לאכול טוב,
אבל אם אני צריך להחליט אם לאכול
במיסעדה טובה מאד, ועלי ללכת לשם
מרחק הגון, או במיסעדה פחות טובה
הנמצאת לידי, אני מעדיף את הפחות
טובה.״
במשך שנים נהג לנסוע לחוץ־לארץ,
כדי לטייל ולנוח, כמה פעמים בשנה.
״בשנים האחרונות אני כבר לא צריך
את זה. אני נוסע כל כך הרבה בשביל
העבודה והלקוחות שלי, שאני מצליח לשלב
את הבילויים בנסיעות העיסקיות.״ הוא
מודד, כי הוא מקפיד להתגורר במלונות
הטובים ביותר ,״חוץ מאשר בשווייץ, שם
המלונות בני ארבעת הכוכבים טובים כמו
המלונות של החמישה כוכבים.״
(המשך בעמוד )48

יוסי ינאי !

ה עו ל ם הז ה 2208

וסו ט־ושינובס?׳ החשוד במעשי מיומה ב־150
מיליון לירות טוען ני הוא עצמו נפל קורבן להונאה

יניהם של מנהלי חברת שירסון כלל
/חשכו. המחאה על סך 950 אלף לירות
שטרלינג (למעלה מ־ 70 מיליון ל״י) ,ש־היתר.
משוכה על בנק אוף־מונטריאול ב קנדה,
נתגלתה כחסרת כיסוי. למנהלים
הסתבר, כי האברך נעים ההליכות והאמיד
מירושלים, שמסר להם את הצ׳ק, לא היה
כה תמים כפי שנראה. עד מהרה גילו כי
נפלו קורבן למעשה הונאה גדול, שהוא
אחד המתוחכמים ביותר שבוצעו אי פעם
בארץ.
יוסף פרושינובסקי, האיש שהצליח להו ליך
שולל את החברה, התגלה כנוכל בינ לאומי
שרימה חברות ואנשים בכל רחבי
העולם. הסתבר כי האיש הוא ממש גאון,
המשטה באנשי-עסקים ממולחים ובחוקרי
מישטרה מנוסים כאחד. הוא הצליח להע לם,
כאילו בלעה אותו האדמה, ולהופיע
מחדש במקומות שונים ברחבי העולם,
מבלי שלמישטרת הגבולות יש בכלל רי שומים
או מידע על תנועותיו.
בקרב העדה החרדית בירושלים, שעליה
נימנה פרושינובסקי בן ה־ ,40 היה ידוע
כמיליונר המרבה לתרום למוסדות דתיים
ולנזקקים. אך הוא חי בצינעה והתרחק
ממותרות. נהגי תחנת מוניות איזנבך, ש בשכונת
מאה־שערים, שעימם היה מרבה
לנסוע, יודעים לספר כי פרושינובסקי הוא
נדיב מאין כמוהו, משלם תמיד כפליים
מהנקוב במונה.
פרושינובסקי היה ידוע כתלמיד־חכם
וכאיש־עסקים ממולח כאחד. חרדים תיארו
אותו כ״אחד שיודע לגמור עינייך. לדב ריהם,
מי שהיה נזקק לסכומי כסף גדולים
תוך זמן קצר ידע שפרושינובסקי הוא
הכתובת. או, כפי שהגדירו זאת החרדים:
״אפשר היה להשיג אצלו מאה אלף, ואפילו
מאתיים אלף לירות, מהיום למחר׳.,
שמו, שהלך לפניו כאיש-כספים, סייע

•1 111111111 סניף
לכבוד

סוור.

9ו 1יינ 1נ ס קי

ו נו

יווס 1 * 11־ 3

000

להלן תמזבי תחש בון כבודו. אםבמ שך 5ו יו םלאתת קב לנ ההע רו תלח שבון זהיחשב הדבר כהוד א ה בנ כונו תו.

העברה מדן׳ קודם

יתרה
7 6 2 6 7 .3 2
1 2 .1 1
1 2 .1 1
1 4 .1 1

6 7 8 6 7 .3 2
6 7 7 0 7 .3 2

1 6 .1 1
1 6 .1 1
1 8 .1 1
1 9 .1 1
2 0 .1 1
2 0 .1 1

2 1 1 7 .6 8 7 3 1 .2 02 6 8 .8 0
2 1 5 .8 0
6 9 0 .5 4 -

;,חובה :.

ן״ .סימננו׳ ||אסנונתא מאור הפעולה

9 0 0 .0 0
7 5 0 0 .0 0
1 6 0 .0 0
9 7 5 .0 0
6 7 0 0 0 .0 0
4 6 3 .5 2
1 0 0 0 .0 0
5 3 .0 0
9 0 6 .3 4
6 953

9 962

ל גו!

נכבד״

1.00

817

בינ בו ג

19ג 1ה

1 6 .1 1
ג 9ברג
1 6 .1 1
ג 1נוו .
סב ן ך ; 1 8 . 1 1
1 9 .1 1
ה ע בו ח 299 660

ר בי ס

ס חו וגיס

א ליו

תאריך
1 2 .1 1
1 2 .1 1
1 4 .1 1

2 0 .1 1
2 1 .1 1

66.00

3471

חשבון חמק האחרון של אשת פרושינוכסקי
המשיכות נמשכו

__ ז קן צבוע
ובגדים מרו שלים

ף• אשי. החברה לא מיהרו לפנות ל י
מישטרה. כספם היה חשוב להם יותר
ממאסרו של פרושינובסקי. הם שכרו את
השירותים של שתי חברות בילוש פרטיות,
כדי שיתחקו על צעדיו של פרושינובסקי
ויבטיחו שלא יעלם. הם האמינו עדיין כי
פרושינובסקי יחזיר את הכסף.
אך פרושינובסקי שיטה בהם. הוא שיגר
לחברה שליחים, כדי לשכנעם שישלם את
חובו. אך באותו זמן עשה את כל הדרוש
כדי-להיעלם. הוא אף שיטה באנשי חברת
הבילוש. בניגוד למה שפורסם בעיתונות
לא התחמק פרושינובסקי מהבלשים, ש צבאו
על ביתו, מבעד לכניסה האחורית של
ביתו. מקורות המקורבים אליו, בקרב
העדה החרדית, ידעו לס 18 כי פרושינוב־סקי
פשוט צבע בלבן את זקנו, לבש בגדים
מרושלים והתחפש לזקן. באופן זה היה
יוצא ונכנס לביתו, השוכן בבניין משותף
ברחוב עזרת תורה ,19 בירושלים, ממש
לנגד עיניהם של הבלשים.
בעוד שחברות הבילוש דיווחו לחברת
כלל שירסון כי פרושינובסקי סגור בביתו,
הסתובב הוא חופשי והמשיך בעסקיו.
חשבונות הבנקים שלו, שאותם רשם על

השמות בדויים
מקורביו ידעו לספר עוד, כי לפני שעזב
נשבע שיחזור ארצה ויוכיח את ניקיון
כפיו. ידידיו אינם מכחישים כי פרושינוב־סקי
היה מעורב בעיסקות לא כשרות, אך
הם טוענים בלהט, כי בפרשת כלל שירטון
נפל הוא עצמו קורבן למעשה מידמה, לא
פחות מהחברה עצמה.

בנק ברקליס דיסקזוט נ ע רז .

ב־ 40 מיליון לירות מערך העיסקה, ודרש
את העודף במזומן. שיין שילם, היה סמוך
ובטוח כי ביצע עיסקה טובה עבור חברתו.
תמימותו זו עלתה לו במישרתו ולחברה
בהפסד של מיליונים. הצעד הראשון ש נקטה
כלל שירסון, כשהתברר לה שאין
כיסוי לצ׳ק של פרושינובסק ,,היה לפטר
את שיין.

הדרכון של פרושינוכסקי

• 0 :1 1 0 3

לשינונש פנימי של הבנק ;

* 0$ז 9*0

ס רי ס

לפרושינובסקי בעיסקת התרמית של כלל
שירסון. מנהל החברה, העוסקת בהשקעות,
מרדכי שיין 34 יהודי חרדי אף הוא,
שמע על היקף עסקיו של פרושינובסקי
והחליט כי הוא איש שאפשר לסמוך עליו.
שיין החל לעניין את פדושינובסקי בעיס־קות
שונות. אולם פרושינבסקי לא מיהר
להענות. הוא עשה עצמו כפוסח על שתי
הסעיפים, ונתן לשיין לשכנע אותו. כך
כרה לו שיין במו ידיו את הבור שאליו
נפל. אחרי שיכנועים רבים הצליח לעניין
את פרושינובסקי בעיסקה, וכשזה הסכים
מיהר שיין להוציאה לפועל, מבלי לבדוק
כלל את מקורותיו של פרושינובסקי. הוא
סמך על המוניטין שיצא לו.
חשדו של שיין אף לא התעורר כאשר
הביא לו פרושינובסקי צ׳ק בסכום הגבוה

העיקבות נעלמו

בנק בוקליס דיסק 11ט בע־מ

ביתו של פרדטינוכסקי

שם אשתו, מרים, ועל שמות בדויים, המשיכו
להתנהל כרגיל. כאשר החליטו לבסוף
ראשי כלל שירסון לפנות למישטרה היה
זה מאוחר מדי. עיקבותיו של פרושינובסקי
נעלמו, יחד עם אשתו ועשרת ילדיו.
שכניו ידעו לספר, כי תקופת מה אחרי
שנעלם התגורר יחד עם מישפחתו הענפה
בדירת־מישרד, שאותה שכר תחת שם
בדוי, במרחק כמה עשרות מטרים מביתו.
גם אחרי שהוצאה נגדו פקודת־מעצר, ב־14
בנובמבר השנה, המשיכו להתבצע פעולות
בחשבונות הבנקים שלו, עד שלבסוף הוטל
עליהם עיקול. עוד ב־ 16 בנובמבר נמשכו
67 אלף לירות מחשבון על־שם אשתו, ב סניף
מאה שערים של בנק דיסקונט.
חקירת המישטרה העלתה כי פרושינוב־סקי
מבוקש בארצות־הברית, קנדה וברי טניה
על מעשי הונאה שביצע שם תחת
שמות בדויים. לחוקרי המישטרה הסתבר
כי פרושינובסקי החזיק בחמישה דרכונים
מזוייפים, שבעזרתם ביצע את מעשי ה־מידמה
והצליח להסתובב ברחבי העולם,
מבלי שיעלו על עיקבותיו.
היקף מעשי המירמה ברחבי העולם ש בהם
חשוד פרושינובסקי, מסתכם ב־150
מיליון לירות ישראליות. בין אלה שנפלו
קורבן למעשיו נמצאים בנקים, חברות מיס-
חריות ואנשי־עסקים. ככל שהתרחבה חקי רת
המישטרה הלכה פליאתם של החוקרים
וגברה, לנוכח מעשי המירמה הגאוניים
שנתגלו להם.
לדברי מקורביו, שהה פרושינובסקי
תקופה מסויימת בארץ, כשהוא מסתתר
הרחק ממרכזי החרדים, שבהם חיפשה
אחריו המישטרה. כאשר הרגיש כי הקרקע
בוערת, פיזר את ילדיו בכמה מוסדות חר דיים
ועזב את הארץ באחת מדרכיו המיס־תוריות.

--סוי
* ללא
י 6טענת פרושינובסקי התכוון הוא
• לעמוד בעיסקה עם כלל שירטון .״אילו
רציתי לרמות,״ סיפר למקורביו ,״לא הייתי
נשאר בארץ עד הרגע האחרון. הייתי מכין
הכל מראש וברגע שהייתי מקבל את הכסף
לא היו רואים אותי יותר. אבל אני לא
ידעתי בכלל שלצ׳ק שנתתי אין כיסוי.
״החשבון בבנק בקנדה הוא שלי, תחת
שם אחר. לפני שנתתי את הצ׳ק על החש בון
שם, דאגתי להכניס צ׳ק אחר, כדי
שיהיה כיסוי. זה היה צ׳ק שקיבלתי מאדם
אחר, והוא היה משוך על בנק בוואדוץ,
בשווייץ. האיש שנתן לי את הצ׳ק דימה
אותי. לא היה לצ׳ק שלו כיסוי, וככה גם
הצ׳ק שלי נשאר ללא כיסוי.״
ידידי פרושינובסקי ידעו לספר כי כל
כוונתו בעיסקה עם כלל שירטון היתד,
להלבין כספים .״הוא התעסק הרבה עם
כסף שחור, וכשהיה צריך מזומנים נהג
לתת צ׳ק על סכום גבוה ולקחת את
העודף,״ סיפרו .״הפעם פשוט דפקו אותו.
אבל הוא יחזור ויסגור את החשבון. הוא
נשבע.״
נפילתו של פרושינובסקי הדאיגה חרדים
רבים, שהיו קשורים עימו בעסקים שונים.
רבים פקדו את ביתו, בזמן שהיה ניתן
עדיין להשיגו, וביקשו לבדוק את מצב
עסקיהם. פרושינובסקי הבטיח לכולם כי
יעמוד בכל התחייבויותיו.
אחד האנשים שנראה מודאג ביותר מאז
התפוצצה הפרשה, הוא חבו״הכנסת של
אגודודישראל, שלמה לורנץ. הוא עצמו
סירב לענות על השאלה אם היה קשיר
בעסקים עם פרושינובסקי. אך מקורביו
ידעו לספר כי הוא שרוי בדיכאון, כאילו
ירד מכל נכסיו. נודע כי פרושינובסקי,
הנמנה עם חסידי צ׳ורטקוב, היה מקורב
אל מחנהו של לורנץ בתוך מחנה אגודת-
ישראל.
נראה כי עתה הכל תלוי בפרושינובסקי.
אם יחזור ארצה ויחזיר את חובותיו, כפי
שהבטיח, ינשמו רבים לרווחה. אם לא
ישוב — סביר להניח כי לא מעטים ירדו
מנכסיהם.

אופיולהמ ווי ם
(המשך מעמוד )31
זוהי סיפרות יפה. אולי היד. כבוד השר
צריך לנסות את מזלו בסיפרות, במקומו
של משה שמיר, שנטש את הסיפרות.
אולי היה יכול לתרום יצירות סיפרותיות
לטלוויזיה, הזקוקה לכך.
על כל פנים — הקשר ביו הדברים
היפים האלה, האידיאלים הנעלים האלה,
הכוונות היפות האלה, ובין מה שנעשה
יום־יום בטלוויזיה — קשר כזה אינו קיים
כלל.
המלך ינאי הזהיר את אשתו שלומציון —
והרי אנו חיים השבוע בסימן החשמונאים :
אל תראי מפני הפרושים ולא מפני שאינם
פרושים, כי אם מפני הצבועים, העושים

מנכ״ל־ לשעבר ליפני
הודח

שז־ירנים רועה וירון
התפטרו, התפוטרו
מעשי זימרי ודורשים שכר כפינחס. יש
שרים אשר רוממות הכוונות הטובות בפי הם,
ומעשיהם היומיומיים הם ההיפך ה מוחלט.

שירשו
אגרי במדינה
בוויכוח הזה הושמעה הקריאה: לסגור
את הטלוויזיה!
אחד התובעים זאת היה חבר־הכנסת
גרום, אכן היתה זאת דוגמה יחידח־במי־נה
לעזות־מצח.
חבר־הכנסת גרוס, שמיפלגתו קמה, אם
אינני טועה, בשנת ,1913 במטרה המוצהרת
להילחם בהשכלה ולהילחם בציו נות
— זאת אומרת: למנוע את הקמתה
של מדינת־ישראל.

המיפלגח הזאת לא זו בילכד
שהיא שלטת היום כמדינת-ישראל
(שיא האירוניה של הגורל— ):
אלא היא מטיפה לנו יום־ידם מוסר
על ציונות. על פטריוטיזם, ועל הגנת
המולדת.
אני מניח שלמועצת־גדולי־התורה לא
איכפת כל־כך לסגור את המדינה כולה
לחצי שנה, לניסיון. והנה באים אנשים
אלה, שאינם מסתכלים כלל בטלוויזיה,
שעצם ההבטה בטלוויזיה היא חטא בעי ניהם,
ומטיפים מוסר לעובדי־הטלוויזיה,
*כנים אותם ״סוכני אש״ף״ ,אומרים שהם
בוגדים במולדת ונציגי כוחות־השחור.

אבן, אין גבול לצביעות:

איני מציע לסגור את הטלוויזיה, אלא
להיפך: לפתוח אותה ! אני קורא לסלק את
צמרת רשות־השידור כולה, ולקרוא דרור
ליצירה של אנשי הטלוויזיה, שהם ברובם
המכריע אנשים נאמנים, אנשים הרוצים
לשרת את החברה הישראלית בשטח שעליו
הם מופקדים, שטח התיקשורת.

ושזתתודחו מקזללת
כאשר קמה הטלוויזיה, היה בבית הזה
ויכוח על תיקון חוק רשות־השידוד. הייתי
רוצה לחזור על מה שטענתי אז.
אמרתי אז שישנן בעולם שלוש שיטות
בשטח התיקשורת האלקטרונית: ממשלתית,
ממלכתית־ציבורית ופרטית. לכל
אחת משלוש השיטות האלה יש מעלות
ויש מיגרעות.
התיקשורת הממשלתית — המיגרעת שלה
היא שהיא כפופה לממשלה, ועושה את
רצונה. המעלה שלה היא שהממשלה יכולה
להרשות לעצמה שלא לשדר דברים
תפלים. אין היא צריכה לקבל פירסומת,
אין היא צריכה למכור את הסחורה שלה,
היא חופשית מלחצים מיסחריים.
התיקשורת הציבורית חופשית אף היא
מלחצים מיסחריים, ובנוסף על כך היא
חופשית גם -מלחצים ממשלתיים. אך יש
לה בעיות משלה: חוסר האחריות של
מנהליה כלפי המוסדות הנבחרים.
לתיקשורת המיסחרית יש מיגרעת איו מה:
עליה לסגוד למכנה המשותף הנמוך
ביותר של הציבור. אבל יש לה גם מעלה
אחת גדולה: היא חופשית לגמרי, יש בה
התחרות, כל אחד יכול להקים לעצמו
תחנת־שידור משלו אם יש לו האמצעים
לכך, כשם שהוא יכול להקים עיתון.

אנו מקודדים כרשוודשידור שיש
כה כד הרע שד כד שדוש השיטות
האדה גם יחד, ואין דה מעדה
אחת אף שד אחת מהן.
היא משועבדת לחלוטין לממשלה ה שלטת
— תהיה אשר תהיה — כאילו היתה
רשות־ממשלתית, אך אין היא אחראית
לפני הכנסת. אין ;1יא אחראית כלפי איש.
יש לה הבעייה של תיקשורת ציבורית־ממלכתית
— שמנהליה מתמנים על־פי
קריטריונים סתומים. אבל אין בה החופש
והאחריות הציבורית של רשות ממלכתית-
ציבורית אמיתית, החייבת — גם לפי ה חוק
שלנו — לשקף את כל מיגוון הריעות
הרווחות בציבור.
יש לה כל המיגרעות של תיקשורת
מיסחרית. היא שדופה, ריקה־מתוכן, תפ לה,
רדודה, שיטתית, מבלי שיהיה לה
החופש הקיים בתיקשורת המיסחרית.
לאיש בארץ אין הזכות להקים תחנת
רדיו או טלוויזיה, כפי שיש לו הזכות
לייסד עיתון. אלוהים בשמיים, ילמד אותי
מישהו מה ההבדל בין תיקשורת טלוויז יונית,
תיקשורת רדיופונית ותיקשורת
מודפסת! אין כל הבדל!

כמו שיש חופש דעיתונות, כף
צייד היה דחיות חופש דרדיו וד
טלוויזיה.

הו 11 וך ע1ר המוינה
במקום דיון בעלמא לפני אולם ריק,
שבו נזרקים הדברים אנה ואנה ללא שי טה,
היה מוטב לכנסת לחשוב על עצם
מהותה של הרשות.
באיזו רשות אנו רוצים ו באיזו טל וויזיה
אנו רוצים ו עלינו לבחור בין
שלוש השיטות האלה, ולאמץ לנו שיטה
אחת בשלמותה. אם תהיה הבחירה ב טלוויזיה
ציבורית-ממלכתית, הרי אז יש
לשחרר אותה מן הדיקטטורה של הממ שלה,
ליטול מהממשלה את הסמכות
למנות את היושב־ראש ואת דימנכ״ל —
בייחוד כשהמנכ״ל רואה את עצמו, שלא
בצדק, כעורך ראשי, בדומה לעורך ראשי
של עיתון.

אוי לכדי-תיקשורת, אם אדם
אחד, הנבחר עד-ידי שר, רואה את
עצמו בעורך ראשי שד המדינה,
פשוטו במשמעו:
הרדיו והטלוויזיה הם מוקד כביר של
עוצמה וכוח. הם מהווים כיום ס/״ 90 של
התיקשורת במדינת־ישראל. והנה אדם אחד
רואה את עצמו כעורך, בעל הסמכות
השילטונית של עורך ראשי על כל המע רכת
האדירה הזאת — והאדם הזה מתמנה
על־ידי שר-החינור־והתרבות !

ש׳גשן של ו׳׳ר

(המשך מעמוד )46
יש לו הרבה ידידות, או כפי שהוא
מכנה אותן ״מכירות״ .״מכירה ארכיטקטית
שלי ריהטה לי את הדירה. כאשר אני
הולד לתיאטרון, למסיבה או לקולנוע,
אני הולך תמיד עם אחת המכירות שלי.״

(המשך מעמוד )29

פוטש גגד בגין״
}*ן ברמן ביקורת חריפה ביותר על
* המיפלגה שלו, בעיקר לאור מצבה
הנוכחי של המיפלגה .״אני לא מאושר
מהממוצע של האי-קיו בקרב חברי־הכנסת
של המיפלגה שלי. מתוך 13 חברי־כנסת
שנותרו לנו, לאחר שיוסף תמיר פרש
לש״י ושמואל רכטמן פרש למעשיהו, יש
אולי כשבעה שהייתי רוצה לראות איתי
במיפלגה אחת.״
לדעתו חולה המיפלגה הליברלית בשתי
מחלות, שאם לא ידאגו לרפאן במהירות,
יביאו עליה את הכליה :״המיפלגה הליבר לית
לא מנצלת את הפוטנציאל שלה. היא
יכולה להצליח רק אם היא תייצג את
המעמד הזעיר־בורגני והיא לא עושה כן.
ללא מעמד זה אין למיפלגה הליברלית
זכות קיום.״
המחלה השנייה חמורה עוד יותר לדעתו.
״כבר שתי קדנציות שהמיפלגה הליברלית
מקבלת את המנדטים שלה מתוך סול
שבראשו עומדים אנשים כמנחם בגין ועזר
וייצמן. גם את הכסף שלה היא מקבלת
אוטומטית מקופת־המדינה, בגלל חוק מימון
המיפלגות. פעם זה לא היה כך. לפני שקם
גח״ל היו אנשים צריכים להתמודד כדי
לקבל את העמדות שלהם בתוך המיפלגה
והיו צריכים מאמץ עליון כדי להשיג אה
הכסף למימון פעולותיה. קיים מצב שהעם־
קונה המיפלגתית, שהיא בעצם ממונה,
מחליטה שלא לקרב אליה אנשים, ואין כל
טעם במאמץ. אם המצב הזה לא ישתנה,
אין למיפלגה הליברלית זכות קיום.״
ברמן מסרב לומר אם יתמודד על תפקיד
יושב־ראש הכנסת. לדעתו דרישת חוגי
השר יצחק מודעי במיפלגה הליברלית
לקבל את תיק־החוץ היא בגדר של איומים
בלבד .״שלושה תיקים אינם צריכים להיות
על פי מפתת מיפלגתי: מיקי האוצר,
הביטחון והחוץ, ולכן אין לנו שום נקודת-
אחיזה בדרישה לקבל את תיק־החוץ.״
לכל במיפלגה הליברלית ברור לגמרי כי
אם אכן ימונה יצחק שמיר כשר־החוץ,
יקבל ברמן את תפקיד יושב־ראש הכנסת.
המועמד האחר ששמו הוזכר לקבלת התפ קיד,
סגן־יושב־ראש הכנסת משה מירון,
אינו חזק דיו בתוך המיפלגה כדי להיאבק
נגד ברמן, וכבר אמר למקורביו, שאם
ברמן ירוץ לתפקיד, הוא לא יתמודד.
לברמן צפויה תמיכה נרחבת גם ממיפ-
לגת־האחות — מחרות. מלבד בגין, הזוכר
לו את חסד נעוריו מהאצ״ל, מקיים ברמן
יחסי-ידידות אמיצים ביותר עם שר־הבטחון
עזר וייצמן. כאשר היו שמועות על פניות
לווייצמן לקבל עליו את ראשות־הממשלה
במקום בגין, נלווה לשמועות שמו של
ברמן. ברמן מכחיש אותן :״היו לי הרבה
שיחות עם וייצמן, שאותו אני מעריך מאד,
אולם אף פעם לא דיברנו על פוטש נגד
בגין.״
לברמן דעות קבועות ביותר על הכנסת.
״אני לא יכול להשוות את הכנסת הנוכחית
עם אלה שקדמו לה, מאחר שלא כיהנתי
באף אחת מהכנסות הקודמות, אבל פעמים
רבות יש הרגשה לא נעימה בכנסת מבחינת
ההתנהגות וצורת ההתבטאות.״
הוא תומך בכל לב בהחלטתו של יושב-
ראש הכנסת לבטל את המיקרופונים לקרי*
אות־הביניים :״אני בעד קריאות־בעיים,
אבל מה שקרה אצלנו זה שחברי-כנסת
שכחו שהם קוראים קריאות־ביניים ונאמו
נאום מקביל לנאום של זה שעמד על
הדוכן. לכך אי־אפשר להסכים.״ לעומת
זאת, אין הוא שולל תופעה כמו זו של
צ׳ארלי ביטון .״זה קיים בכל פרלמנט
בעולם. זה כמעט לא מפריע ורק מעלה
חיוך. יש בכל פרלמנט בעולם סיעות קטנות
שחברי-הכנסת שלהם יודעים כי הם יוכלו
למשוך תשומת־לב רק בצורה כזו, ואני
לא מוצא בכך שום פסול.״
ברמן חושש קצת מתפקיד יושב-ראש
הכנסת, אולם מוכן להודות כי אם יוצע
לו, הוא יסכים לקבלו .״אני אפסיד כסף
רב, אצטרך לשנות הרבה מנוהגי חיי. אני
אצטרך לוותר על הרבה דברים שאני אוהב,
אבל יתכן מאד שבסופו של דבר אני בכל
זאת אהיה יושב־ראש הכנסת.״

יוסי יגאי !

רגליהם מן התנועה, אף כשזו קמה
בדי לגאול אותם.

י ^ צל הגשים בולטת תופעה זו עוד
\ * יותר, ובייחוד בישראל.
״הפמיניסטיות האלה ז״ אומרת האשד. ה־
״נורמלית״ בבוז ,״זוהי חבורה של מכו ערות,
שאינן יכולות לתפוס גבר! מתוס כלות
שכאלה! וגם לסביות! אני, ברוך
השם, לא זקוקה לזה! אני יכולה לתפוס
כל גבר שאני רוצה !״
או :״שטויות ! מה אני צריכה את שיח דור
האשד, ן אני משיגה כל מה שאני
רוצה ! אני חושבת שהגבר המיסכן זקוק
לשיחרור, הה־הה !״

מה מסתתר כדברים אלה? ההשתעבדות
לעולם־המושגים של
החכרה הגברית השלטת, וההסתייגות
מן הקבוצה הרדיקלית הראשונה,
שהרימה את נס המרד.
אלה הם סימני־ההיכר האופייניים של
השלב הראשון של המאבק. כל עוד שולטות
גישות אלה, לא תהיה התקדמות אל
שיוויון-האשה, אלא להיפך, התרחקות
ממנו.
8 ! 8 1 81
^ תבוסה המבישה שנחל ציבור ה י
1נשים (יחד עם כל כוחות הקידמה ב ארץ)
עם ביטול הסעיף 5בחוק־ההפלות,
יכולה להביא ברכה אם היא תעורר נשים
רבות. כי אז יכול להתחיל השלב השני.
שלב זה בא — בחיי כל תנועת־שיחרור
מצליחה — כאשר האנשים ה״נורמליים״

הפגנה מול הכנסת
ישייר למי?
בציבור המדוכא מתחילים להתרגז ולתבה
את המגיע להם. אנשים המצליחים בחייב
מצטרפים אל המאבק. הרדיקלים הפרועים
נדחקים לפינה, ושרביט ההנהגה עובר לידי
המצליחנים.

השיחרור חדל מלהיות שיגעון
של יוצאי־דופן. הוא הופך מטרה
״מכובדת״ ,המושבת אליה אנשים
״מבוכרים״.
ולגבי שיחדור האשה: הולך ונמוג הדי מוי
של לוחמת־השיוויון הרדיקלית, ה״מכו־ערת״
.במקומה של זו באות נשים המצ ליחות
מכל שטחי החיים ,״נשיות״ ,מוש כות
ומרשימות, היכולות לשמש דוגמה לחי *׳
קוי
לבנות־מינן.

אחרי זה בא השלב הסופי: ה ציבור
המדובא רוצה כשיחדור.
הוא מובן להביא לשם כך את ה קורבנות
הדרושים, להתארגן, לצ•
כור בוח, להילחם.
כאשר זה יקרה בציבור הנשים של יש ראל,
לא יהיה כוח בארץ שיוכל לעצור
בעדן. לא גדולי-התורה ולא קטני־חמיפלגה.

במו ש(בימעט) אמר הרצל :
״אם תרצינה, אין זו אגדה:״
ה עו ל ם הז ה 2208

הפרוצה הוד ת ה בגני ב ת 15 אלף
המישטרה לא האמינה־ והמאהב שלה הורשנו ב שוד
< עירה שחרחורת מצויירת במטרייה

ארבה מאחרי דלת בית־המישפט.
משנפתחה הדלת ומתוך האולם יצא השו טר
ואחריו התובעת נורית שניט, שלחה
הצעירה את חוד מטרייתה מעבר לכתפו של
השוטר וניסתה להכות את התובעת התמי רה.
ציונה לוי, פרוצה מראשון־לציון, לא
חסכה מהתובעת קללות ומילות גידוף. היא
איימה עליה ועל ילדיה והשתוללה כשהיא
מנערת מעליה את השוטרים שניסו להרגי עה.
נורית החיוורת עלתה במהירות למיש־רדה
בקומה החמישית של היכל המישפט
בתל-אביב, וציונה נלקחה אחר כבוד ל מעצר.
באולם
של השופט חיים דבורין נותרו
צורחים ומשתוללים בני מישפחתו של
הנאשם, יעקב (קוקו) בלגזל, מאהבה של
ציונה, שזה עתה נידון לחמש שנות מאסר
על שוד. לדברי התביעה, שאותה ייצגה
בהצלחה נורית שניט, שדד קוקו את טלאל
חמדן, ערבי צעיר מביודלחם, בתחילת חודש
מאי .1978 חמדן בא באותו יום אביב
ליבנה כדי לקנות רהיטים ישנים. בכיס
מיכנסיו האחורי היה חבוי סכום של 15
אלף ו־ 800 לירות במזומן. פרנסתו של
חמדן היא במכירת ״אלטה זאכעך ובכך
עסק גם אותו בוקר. לדבריו, פגש בו
קוקו, ואמר כי יש לו דברים למכירה.
השניים עלו ׳לקומה השנייה של אחד מבתי
יבנה, ושם התנפלו עליו קוקו ושני אנשים
נוספים. הם היכו את חמדן בפניו ובידיו,
ובאיומי סכין שדדו ממנו את כספו. כשהת עורר
מהמכות מצא את עצמו יושב ליד
הבית שבו נשדד. כשמישש את כיסו מצא
אותו קרוע וריק מכסף. ליד רגליו מצא
שטר של 50 לירות, ושכנה טובה הציעה לו
כוס מים, וכשהתאושש חזר לכפרו שליד
בית־לחם.
למחרת חזר חמדן ליבנה והתחיל לחפש
את האנשים ששדדוהו. ליד חורשה מחוץ
ליבנה, באיזור הקרוי פרדסי קובייבה, מצא

ה בוו צ ה
ה תאהב
ו ה שו ד

ואת הבחורה השנייה שניצבה לידה, פרוצה
בשם נטע, והחליט לקחת אותה. הם פנו
לעבר הפרדס ושם, על קרטון שגררה, קיימו
יחסי־מין. בשעת מעשה, שלחה את ידה
השמאלית אל כים מיכנסיו, גילתה שהוא
תפוח ומשכה מתוכו את הכסף. הערבי
היה שקוע בלהט תשוקתו ולא חש דבר.
כאשר סיים, התלבשה והחביאה את הכסף
בתחתוניה. היא לא ידעה מה גודל השלל,
אך החבילה היתר, עבה. כאשר התלבש
הערבי וגילה שכספו נגנב, החל רודף אח ריה,
בוכה ומשתולל. הוא ביקש שתחזיר
לו את כספו והיא סרבה. טענה שלא
לקחה אותו. באותו רגע הגיע למקום קוקו,
אשר, כמינהגו, בא לשכנע אותה לחזור
למוטב. היא הירשתה לו לחטט בארנקה,
מאחר שידעה היטב שהכסף חבוי במקום
אחר. וכאשר הירבו השניים להתחנן ולבקש,
הוציאה ממגפה שטר של חמישים לירות
וזרקה אותו לערבי. היא סירבה להחזיר לו
מאה לירות, כיוון שאז, לדבריה שכבה
איתו בחינם.

עוד גניבה אחת חרי שה לד קוקו הצליחה להיפטר גם
מהערבי וקיבלה עוד שלושה לקוחות.
אחרי העבודה נסעה לתחנה־המרכזית בתל־אביב
ושם בדקה את שללה. היא נדהמה
לגלות בתחתוניה 15 אלף ר 800 לירות. יחד
עם שלל יום עבודתה היה בידה הרבה כסף,
והיא נסעה ליפו לקנות שם סמים. לדבריה
ביזמה את בל הכסף.
למחרתל״כאש^ יצאה מביתו׳ של קוקו
עצרה המישטרה גם אותה. היא הכחישה
בתחילה הכל, אבל אחר־כך, כשהבינה ש־קוקו
סיפר את האמת, השתכנעה והודתה.
אולם להפתעתה לא האמינה לה הפעם ה
פרוצה
לוי מצכיעדז על מקום המישגד
יד ימין היא הגונבת

סניגור הגלר
זיכוי בעליון
את קוקו וכמה פרוצות שזה מקום עבודתן.
חמדן רץ לתחנת־המישטרה וסיפר כי גילה
את השודד. כאשר נעצר קוקו, זיהה אותו
חמדן במיסדר־הזיהוי ללא היסוס.
אלא שבפיו של קוקו היה סיפור אחר
לחלוטין. הוא אומנם אמר שהכיר את
הצעיר הערבי, ושידע גם שכספו נגנב ממנו,
אך טען שלא הוא שדד אותו.

עימות
מו קלט
^ וקו כן ה־ ,29 מאוהב זה שנים אחדות
׳ \ בציונה לוי. אולם היא מסרבת לעזוב
את עיסוקה בזנות, וכל זמן שהיא עובדת כך,
אין הוא מוכן לשאת אותה לאשה. מפעם

לפעם הוא הולד אליה למקום עבודתה
כדי לשכנע אותה לחזור למוטב. כך גם
עשה באותו בוקר. כאשר הגיע לפרדס מצא,
לדבריו, את ציונה בורחת וערבי צעיר
בעיקבותיה. קוקו התערב ושאל מה קרה.
הערבי סיפר כי היא גנבה ממנו את כל
כספו, ודרש ממנה להחזיר לו את הכסף.
קוקו ידע היטב שאין זו הפעם הראשונה
שציונה גונבת מלקוחותיה. היא כבר הור שעה
על כך בבית־מישפט בעבר. לכן נטל
קוקו את ארנקה והתחיל לחטט בו. ציונה
לא התנגדה לחיפוש בארנקה, אך הכחישה
את הגניבה, וטענה שלא היא לקחה
את הכסף. ואכן הארנק היה ריק מכסף.
אך הערבי החל משתולל. הוא היכה את
פניו באגרופיו, מרט את שערו והחל מת פלש
בחול. הוא התחנן שיחזירו לו את
כספו, או לפחות חלקו, כדי שיוכל לנסוע
משם. לבסוף חלצה ציונה את׳ מגפה וזר קה
בפניו שטר של חמישים לירות. בשלב
זה הסתלק קוקו לביתו.
למחרת עצרה המישטרה את קוקו, והשוט רים
סיפרו לו כי הערבי טוען שהוא אשר
שדד ממנו את כספו באיומי סכין.
השוטרים האזינו לסיפורו של קוקו ועצ רו
גם את ציונה. הם הכניסו אותה לתחנת-
המישטרה וערכו עימות בין השניים, כאשר
השיחה ביניהם מוקלטת. ציונה הכחישה
*:ראשונה כי גנבה כסף מהערבי, ואפילו כי
היו לה קליינטים ערבים ביום הקודם. באו תה
הזדמנות סיפרה כי היא בררנית, ואי

מקבלת כל לקוח. את הערבים היא ב;־
ררת, ומהגרוזינים היא מקבלת רק את
הצעירים. כאשר לחצו עליה יותר, הודתה
שגנבה כסף מלקוח, וסיפרה שביזבזה אותו
ושנותרו בידה רק אלף לירות.

שלל רב
בתח תוני ם

ך* מישטרה גבתה את כל העדויות
והגישה את החומר לפרקליטות. אחרי
שנערכו לכל המשתתפים מיבחנים במכר
נת־אמת, החליטה הפרקליטות להעמיד לדין
את קוקו באשמת שוד.
נורית שניט טענה בפני בית־המישפט כי
הסתירות הקלות שנתגלו בעדותו של הער בי
אינן משמעותיות. אין הבדל אם היו
שני אנשים או שלושה, אשר ביצעו את ה שוד.
וכי שתי הגירסות שמסר בדבר יציאתו
מהבית אחרי השוד מעידות רק על
מבוכה ובילבול אמיתיים, שנגרמו לו עקב
השוד. המכות שנתגלו בעורפו ובידיו הו כיחו
כי הותקף, וסיפורם של קוקו וציונה
נשמע מאד לא אמין.
השופט שמע את עדותו של קוקו, שחזר
על סיפורו במישטרה, והתרשם גם מסיפורה
של ציונה, שנשמע ססגוני מאד, בבית-
המישפט. היא תיארה בצורה חיה כיצד
פנה אליה הצעיר הערבי באותו בוקר, ליד
הפרדס, ושאל למחיר. היא אמרה לו כי
המחיר הוא מאה לירות. הוא בחן אותה

תובעת שניט
דקירה במיטריה
מישטרה. בפגישה עם קוקו אמרה לו שהוא
מלשין, ושכדאי לו ללבוש מדי מישטרה.
אך הוא אמר לה שאינו מוכן להיות נאשם
בשוד, כאשר היא זו שגנבה את הכסף.
השיחה הוקלטה על־ידי המישטרה. משום
מה לא הובאה שיחה זו בפני בית־המיש-
פט, מפני שנטען כי ההקלטה לא הצליחה
ושקשה מאד לפענח אותה.
השופט דבורין שקל היטב את העדויות,
והגיע לכלל מסקנה שאין להאמין לעדה־הפרוצה.
היא שיקרה כיל־כך הרבה פעמים,
שייתכן מאד כי גם הפעם עשתה זאת
כדי להציל את עורו של מאהבה. עבורה
תהיה זו רק עוד גניבה אחת מלקוח, ואין
לה הרבה מה להפסיד. לעומת זאת עשה
המתלונן הערבי רושם מהימן ביותר על
(המשך בעמוד )51

לאן מוביל הורביץ*
(המשך מעמוד )17
האינפלציה. תגובת המשק — גם אצלנו
וגם בעולם — לצי&צום הביקושים נשתנה.
מול ביקושים יורדים הייצרנים והסוח רים
דווקא מעלים מחירים, ולא מורידים
אותם, וזאת כדי לכפר על ההפסדים ש־נגרמים
על־ידי המכירות הנמוכות. הם
בהחלט מוכנים לשאת בתוצאות של הדבר
בצורת מחסנים מלאים, צימצום הייצור
ופיטורי עובדים. בעקבות ידידת
הביקושים, המחסנים אצלנו מלאים בעוף
קפוא, אבל מחיריו ממשיכים לעלות, ו־ייצורו
כמובן מצטמצם או נהרס כליל.
כך מגיב המשק לצימצום הביקושים ה עממיים,
ואי־אפשר עוד לשחק בהם לשם
עצירת אינפלציה. מישחק זה טוב היום
רק לגרימת אבטלה והרס הייצור.
על האוצר להבין זאת. עליו להבין ש אין
אנו חיים בשנת , 1966 שתגובות ה משק
לפעולות שונות נשתנו, ואין שום
דרך להבריא את המשק בדרך ד,שיגר־תית.

,,ציבור״
שכזה

אם סך כד הצריכה הפרטית יירד
י 1בעיקבות הירידה בביקושים העמ מיים?
אין בל הכרח בדבר. מן הנתונים
האחרונים של הביטוח הלאומי למדנו
שחלקם היחסי של שני העשירונים התח תונים
באוכלוסיה ירד בהכנסה הלאומית
לב~ 10/0ממנה. באותו זמן חלקם של שני
העשירונים העליונים עלה לכ־ 6ף 50 מן
ההכנסה הלאומית.
יש להניח שצריכתם התפתחה בהתאם.
בעיקבות תהליך זה על חלוקת הכנסות
לא התרחשה שום ירידה בצריכה הפרטית
במשקנו. להיפך, היא עלתה באותה התקר־סה.
היא עלתה ב־ ״ 27 שלמים, ריאלית,
במחצית הראשונה של . 1979
פירוש הדבר הוא שכל ירידה בצריכת

השכבות העממיות נאכלת בקלות על־ידי
הגברת הצריכה של השכבות העשירות.

לירידה בייבוא בחומרי־גלם והשקעות אח רות
בייצור. שהם המרכיב העיקרי ב ייבוא
שלנו. ובעיקר, הדבר צריך לעשות
את משקנו ריווחי מבחינה הכלכלית.

זהו ״הציבור״ המפורסם, שתמיד
מדובר עליו. אני חושבת מזמן ש*
אני אינני ציבור ככלל. לציבור
תמיד יש יותר מדי כסה כיד. הציבור
מוכר 400 מיליון ל ״י איג
רות־חוב בכורסה כיום אחד. הציבור
משקיע כזהב. הציבור מעדיה
סחורה יקרה, אך בעלת טיב מעולה,
והעיקר הוא שה״ציבור״ קונה
כל דבר, תמונות מקוריות ותכשיטים
יקרים, כי פשוט אינו יודע
מה לעשות בכספו באינפלציה שכזאת.

הרס

חקל או ת
ך * א ם זה מה שיקרה?
י 1הייצור המקומי הושם בין הפטיש
והסדן. ביטול הסובסידיות צימצם לא רק
את הביקושים עבור המוצרים, שהיו
מסובסדים בעבר, אלא גם עבור מוצרים
עממיים אחרים, כי אחרי ההוצאות הגדו לות
עבור המוצרים החיוניים, שסיבסודם
בוטל, נשאר מעט מאד כסף לקניות אח דות.
זה גורם לפדיון יורד. ומצד שגי
צומצם האשראי.
אחרי צעדים יזומים אלה, נאמר למיפע־לים
שעכשיו מי שלא יהיה דיווחי —
איננו כדאי למשק, ומוטב שיתחסל. הענף
הראשון העומד בתור לחיסול הוא החקל אות.
זה ענף שרוב קרניו באים באמת
מרוב העם. הוא עומד לפני צימצום־
ביקוש חמור. מצד שני — זהו גם ענף,
שלא כאן ולא בכל העולם אינו יכול
להתקיים אפילו עונה אחת בלי אשראי
מתאים. הזמן בין הזריעה והקציר ארוך
מאד, הרבה יותר ארוך מאשר בין התח לת
ייצורו של שולחן — או כל מוצר
תעשייתי אחר — וסיומו.
החקלאות שלנו, שיא גאוותנו החבר תית
והכלכלית, הוכנסה למצב ללא מוצא.
אך לא כל המשקים במידה שווה. המשקים
הגדולים והחזקים יצליחו לעבור את ה תקופה
הקשה — אם היא אמנם תעבור.
אך לא המשקים הקטנים. החקלאות דד
מישפחתית והחדשה יחסית תתחסל. בע ליה
יעבדו העירה, ויחפשו פרנסה הנמצ את
בדוחק, ועל אדמותיהם ישתלטו המשקים
הגדולים. הן בוודאי לא ׳תישארנה
הפקר (מה יישאר לחקלאי — זה תלוי

מסיבה זו סך כל הצריכה הפרטית לא
ירד.
אם כלכלני האוצר מאמינים שהירידה
בסך הביקושים במשק תבלום את האינפל ציה
— דבר שאני לא מאמינה בו בכלל
— צריך להיות להם גם בדוד שבתנאים
הנוכחיים, לפי תגובת המשק היום, הירי דה
בביקושים העממיים לא תוריד את סך
כל הביקושים. היא רק עוברת אל השכ בות
הלא־עממיות. והדבר בוודאי דחוק
מלהיות אנטי-אינפלציוני.
מסיבות של מילחמה באינפלציה, אין
שום טעם לפגוע בביקושים העממיים ביל-
בד. אין זה אלא מישחק באש. גם בכלכ לה
וגם בחברה. כאשר יוצאים להפעיל
צעדים, מוטב לדעת בדיוק מה עושים.
יתכן והדבר ברור לכלכלני האוצר, ופדי
שתהיה פגיעה ממשית באינפלציה
וגם ירידה בגדעון במאזן־התשלומים,
מצמצמים את האשראי לייצור. הסיבה הרשמית
היא כפולה :
!• הרצון לצמצם את מחזור הכספים
במשק — זאת קשה להבין כאשר היד ה שניה,
בנק ישראל, מזרים 7.5מיליארד
ל״י למשק בחודש אחד, וקונה את כל
הצמודים המוצעים למכירה.
• לצמצם את הייצור — ואם אפשר
רק לשוק המקומי. דבר זה צריך לגרום

בחובותיו. את אדמותיו אין הוא יבול ל מכור)
.וכך יוקמו מונופולים חקלאיים
גדולים.
תהליך זה יתרחש גם בענפי־התעשיה.
הקטנים יימכרו, והגדולים ישתלטו גם על
הייצור וגם על השווקים.

התנאים שנוצרו על-ידי הצעדים
הכלכליים החדשים — וצעד אחד
משלים את השני, ביטול הסובסידיות
את צימצום האשראי ולהיפך
— אידיאליים ממש להיווצרות מונופולים.
בענף
אחד המשק כבר עבד תהליך זה
— ענף הבנקאות. כולנו יודעים זאת. יודעים
שכיום יש רק שלושה בנקים גדולים
במשק, ופעם היו הרבה יותר• ההבה בנ קים
קטנים נאכלו על־ידי הגדולים. נזכיר
רק את בנק יפת, בנק פויכטוונגר, בנק
אלרן ועוד. בוודאי הרבה יסכימו איתי
שחיינו היו נעימים וקלים יותר כאשר היו
הרבה בנקים, ולא רק שלושה. גם חיי
הממשלות היו קלים יותר אז. שלושת ה בנקים
הגדולים רכשו עוצמה עצומה, הם
צברו עושר רב והמשק רוקד לפי חליל
האינטרסים שלהם.
אנחנו יודעים מה זה ענף מונופוליסטי.
ראינו זאת בענף הבנקאות. אבל יש לציין
שהבנקים, הם באמת ריווחיים. לא כמו
החקלאות. אולם אין הם מוסיפים ולא
כלום לייצור ולמאזן התשלומים.

איני חושבת שאנחנו רוצים
לראות תעשיה או חקלאות המורכבת
רק מענפים מונופוליסטיים.

יתכן שהם באמת יורידו את ייבוא חונד
רי־הגלם וההשקעות האחרות בייצור, אבל
למי זה יועיל אז?
נוכח התחלת דיעידן הכלכלי החדש,
•ונוכח ביטול הסובסידיות למיצרכים ה חיוניים,
ונוכח הגבלת האשראי לייצור —
אנחנו יכולים רק לשאול: ומה הועילו
חכמים בתקנתם?
(תוכניתה של אסתר אלכסנדר
להבראת המשק — בכתבה הבאה).

באשר חבר ת קופל פו תחת לך תכיית־חסבון לנסיעה לחי״ל,
אתה תהגה מהפקדונות שלך עוד לפני שתגמור ל שלם אותם.
בי חבר ת קופל מאפ שרת לך חלוקת תשלומים בזאת:
1/3מ מחיר הנסיע ה ישולם בתשלומים חדשיי שווים עד מועד הנסיעה.
ה־ / 3ו השני ישולם ימים מספר לפני הנסיעה.
ה־ 1/3השלישי ישולם בת שלומים(זהים ל־ 1/3הראשון)

נסיעה דחוייד
ב־ 15 תשלומי

שיתחילו לאחר תום הנסיעה.

לפי החלוקה הזאת, אתה יבול ל שלם את הנסיעה
ב־ 5ו ת שלומים(או פחות) ,וגובה הת שלומים יהיה
נתון לבחירתך בהתח שב עם יעד הנסיעה ועם מועד
תחילת התשלומים.
בתנאים נוחים באלה, תובל להגיע לחו״ל
בבר בקיץ הקרוב.

שילמת רק 2/3
ממחיר הכרטיס
ואתה בבר בחו״ל.

איך אפשר לפתור
חלוסעלחו״ל
ב־ 5ו תשלומים
לא צמודים.

י הנוסע לחו״ל עם קופל, יבול להחנות את מכוניתו בחניון קופל בת״א, תמורת ־.סו ל׳׳י ליום(בולל מע״מ).

בבר מזמן חזרת מהטיול
למרות שעדיין לא גמרת לשלם אותו.

קופל ; סי עו ת
ת ל ־ א בי ב, ר חו ב פרי ש מן , 14טלפון 246121

רהיטי ״מרדד -מחמאה לתרבות הדיור
•חדרי-שינה,
מערכות־ישיבה,
חדרי-ילדים
ופינות-אוכל

מתוצרתנו וגם
מסקנדינביה, איטליה
בלגיה, הולנד,
אנגליה

פתוח בכל יום עד 8בערב
ובמוצאי שבת עד 10 בערב
רמת גן, רח׳ז׳בוטינסקי 22

אל תוותרו על ביקור ב״וורדד

תרבותהדיור

הפרוצה והמאהב
(המשך מענזוד )49
בית־המישפט. לכן הרשיע השופט את קוקו
בשוד, וגזר עליו חמש שנות מאסר בפועל.

סדט־ הקלטה
כראייה
ף* שלב זה החלו קוקו ומישפחתו מש י
• תוללים, וציונה הכינה את מטרייתה
כדי לתקוף את התובעת. תקיפה זו עלתה
לציונה בשנת מאסר תמימה. הפרקליטות
דאתה בחומרה רבה איומים ותקיפה של
פרקליטה. ולמרות ששופט־השלום גזר על
ציונה רק ארבעה חודשי מאסר, עירערה
הפרקליטות, ופרקליט מחוז תל־אביב, אהרון
שדר בכבודו ובעצמו הופיע ושיכנע את ה הרכב,
בראשותו של נשיא בית״המישפט
המחוזי בתל־אביב, בנימין כהן, להחמיר ב עונש.
ציונה נשלחה לשנת מאסר על מעשה

קוקו לא שקט. הוא פנה לעורן־־הדיו
הוותיק, יעקב (״קובה״) הגלד, וביקש ממנו
לייצגו בעירעור. הוא חזר באוזניו על סי פור
חפותו, והדגיש כי כל דבריו אלה
נאמרו כבר בעימות שערכה המישטרה בינו
לבין ציונה, ואשר הקלטתו לא הוגשה ל בית
ר,מישפט. בעזרת בתו, ד״ר עדנה קפ לן,
פנה הגלר למעבדת־הקול בטכניון, ומסר
להם את סליל ההקלטה המקורי לפיענוח.
ללא כל קושי פיענחו מדעני הטכניון את
השיחה. תורגמנית מוסמכת תירגמה את
השיחה מערבית בניב צפון־אפריקה לעב רית.
הגלר שמע את ההקלטה, קרא את
התמליל, ופנה לבית־המישפט־העליון, כדי
שיקבל כראיה נוספת בעירעור את סרט-
ההקלטה. למרות שרק לעיתים נדירות נע תר
בית־המישפט־העליון לבקשות כאלה,
עשה זאת הפעם. ובהקלטה שמע בית-
המישפט את ציונה אומרת לקוקו :״יותר
טוב שילבישו לד מדים ותהיה מלשן במיש־טרה.
בשביל מה הילשנת? בשביל מה אתה
מדבר עלי? מה איכפת לך ממני ו אמרת
שאתה לא רוצה שאני אעבוד, שאני אחזור
למוטב, בסדר אני שדדתי, בסדר, אז בש ביל
מה אתה מלשין?״ וקוקו עונה לה:
״אבל בואי, הנה הם חושדים בי על סתם.
מה זה שאני אפול בשוד על סתם, את
מבינה? אני רוצה שתחזירי את כל ה כסף
הזה, אני רוצה לדעת איפה זה
שמה ...אמרתי לך מיליון פעם אל
תעשי את הדבר. תעזבי את הבאלאגן
הזה, נחיה כמו בני־אדם. לא צריך את כל
זה. לא צייד את הבאלאגן הזה. מה לך
ולכל השטויות, תפסיקי מכל זה.״
ענתה לו ציונה :״לא רוצה להפסיק.
מה אתה חייב להכריח אותי להפסיק? בא
לי לעבוד — אני אעבוד, בא לי לג נוב
— אני אגנוב, אף אחד לא יגיד
לי מה לעשות, מה פיתאום אתה מלשין
עלי?״

רק לא לגלות
אתה חרפ ה
ד* ית־המישפט־העליון האזין לשי הה
והשתכנע. הוא האזין להסברו של
הגלר, כי הצעיר הערבי התפתה לייצרו ב אותו
בוקר. כאשר גילה שכספו נגנב על-
ידי הזונה לא ידע את נפשו, הוא השתולל
וזעק, אך הבין שלא יקבל את כספו בחז רה.
הוא חשש לחזור לביתו ללא הכסף,
שהיווה עבורו סכום גדול מאד. וחשש
להודות בפני אשתו ומישפחתו המוסלמית
שהכסף נגנב ממנו על-ידי זונה יהודיה.
לכן חזר לביתו והמציא את הסיפור על
השוד. הוא הלביש את השוד על קוקו
שאותו פגש בפרדם ליד הזונה, בעת שגי לה
את הגניבה. הוא חשב כי הלחץ שיופ על
על קוקו יאלץ את ציונה להחזיר את
הכסף, מבלי שתתגלה חרפת ביקורו אצ לה.
אולם הדברים התגלגלו אחרת. בית־המישפט
המחוזי האמין לסיפור הדמיוני
של טלאל חמדן, וקוקו נשלח לחמש שנות
מאסר על לא עוול בכפו. בית־המישפט־העליון
זיכה מייד את קוקו ושיחרר אותו
ממאסרו. בשלב זה ריצה קוקו כבר יותר
משנה וחצי בביודהסוהר. את נימוקי
הזיכוי עומד בית־המשפט העליון לתת ב ימים
אלה.
גם ציונה שוחררה ביגתיים מבית־הסו־הר.
לדבריהם הם מאוהבים מאד ועומ דים
להינשא. וכמו בכל האגדות יחיו גם
הם בוודאי באושר ועושר.

אילנה אלון !
ה עו ל ם הז ה 2208

הופיע הספר
הורוסקופ 1980

מאת.50006 :ועו £5אא\/א ^0אס׳׳
הספר אשר נכתב ע״י ג דוי הא־זסרייוגי 1י י י?יד טיז סיי ג
ותורגם לראשונה מגרמנית — נמצא למכירה.
אותד׳2ו ת ׳
״יס יוב^ב ם
והפיננסים אישית
העבודה־ ־ תחזית
הויוסיזי* 1980
ם י יא!?,
מפו ־עם״ ת כל^ח דים ויחסיך יחסי
כל זאת בתחזית יומית מפורטת המבוססת ״ י י ״ ייייי ־
ומיקום השמש, טבלאות והסברים מפורטים להכנת מפה —
אישית, סיכומים חודשיים והסברים להבנת
יסודות האסטרולוגיה.
הורום ין ופ — 1980 המפתח להצלחתך בתכנון השנה הקרונה.

לכבוד הורוסקופ
ת. ד 22642 .ת״א
* גן־י הו ד ה , 89 תל־אביג
״ הורוסקופ 1 9 8 0״ שינחה
נא לשלוח לי בבקשה את הספר
אותי בתכנון מפורט של שנת . 1980
רצ״ב ס של — 199.ל״י נשיק־/המחאת דואר (מתק את המיותר).

* שעות הקבלה: ביום ו׳ בלבד . 9.00 — 13.00
ניתן להזמין את הספר במקום.
1980

שלח עוד היום את התלוש הרצ״ב ותהנה מן העותקים האחרונים של המהדורה הראשונה. ומהדורה שניה נמצאת בהדפסה).
שיםלב ! אנו מתחייבים לספק את הספר לא יאותר מ־ 4שבועות מיום קבלת _הזמנתך. פרט לעכובים חריגים שיש בהם משום כת עליון,
בכל מקרה תהיה רשאי לקבל את כספך בחזרה לאחר המועד הנ״ל.

בילו נפלא לכל המשפחה
בלילות החורף הקרי
הלהיט העולמי

הגיע לישראל!
<ז ׳)0זרי •*1* 01
וח 516ץ • 5ו16 טקרח /1)^ 6 0 0 0ץ

אטארי — פיתוח גאוני של משחק
ממוחשב, שכבש את ארה״ב ואירופה.
מגוון מ ש חקי ח שיבה ו קו אור דינ צי ה
ת ח רויו ת ו קלי ע ה, לכל גיל ו חבר ה.

באולינג • שח־מט (עד דרגת אומן) • גולף • ששיבש •
סופרמן • כדוריסל • אולימפיאדה • מרוץ מכוניות •
הנהג הזהיר • המלכודת • קזינו • מתמטיקה •
מלחמת טנקים • מלחמת חלליות • מלחמת מטוסים
• המערב הפרוע • מלחמת אוניות וצוללות #הבריחה
• משחק הזיכרון • שבירת קודים • משחקי חשיבה •
תכנות משחקים עצמי ועוד מאות משחקים.

מומלץ לטייסי ח״א משחק המשחק קלפים לבל גיל

עד 70

חשיבה

כדור

יבואנים ומפיצים בלעדיים
בישראל ותצוגה :

שד׳ נורדאו , 28 תל-אביב, טל׳ 459425

קולנוע - מכבי גארב! ד שנוח הנו 81 לו1ים
הסרט המשגע באחרונה את אמריקה
אינו סרט אסונות רב־ממדים, ואף ילא
סרט זוועות מקפיא-דם. בסודן של מיפ-
לצות מסוג זה במקומן מונח, אבל סוף
שנת 1979 עומדת, בארצות־הברית לפחיות,
בסימן שונה לגמרי — סימן .10
תחת לברוח לחלל החיצון או להעלות
מתהום הנשייה את יצורי הפלצות שרודפים
אנשים בסיוטיהם, העדיף הבמאי בלייק
אדוארדם לעסוק בנושא פשוט ורגיל לכ אורה
— משבר גיל־המעבר. אלא שהפעם
אין זה גיל־המעבר אצל נשים, אלא אצל
גברים, שבהתמדה הופכים, כנראה, למין החלש
על מסד הכסף.
כמי שהתבשל הרבה זמן במיץ של תע שיית
הסרטים, עוטף אדוארדם את הסוכר-
יה המרירה שלו בעטיפות צלופן צבעוניות
ומבריקות. גיבורו — הקומיקאי הבריטי
דאדלי מור — הוא מלחין מצליח הנושא
את עוגמת גיל הארבעים בעזרת מכונית
הרולס־רויס שבה הוא מסייר ברחובות הוליווד,
ווילת-פאר ד,מצויירת במישקפת
שפונה אל האורגיות של השכן, ובעזרת
חברתה של זמרת מצליחה שאוהבת אותו
(ג׳ולי אנדרייוס שהיא רעייתו של הבמאי
אדוארדם) .כיל זה טוב ויפה אבל, כמובן,
אינו יכול לספק את הנפש החצויה של
מי שמתחיל לחשוש כי און־הנעורים אבד,
כי ההזדמנויות למצות את החיים כלות
והולכות וכי הניוון והמוות מתחיל לפשוט
בעצמותיו. במצב כזה, מה יכול המיסכן
לעשות? הוא מחפש את השלמות. אומנם
כל חייו סבר שאילו צריך היה לחלק
ציונים לנשים על פי חזותן, מ־ 1עד , 10
לא היה יכול להגיע לציון גבוה מ־ ,8אבל
דווקא ברגע המשבר הגדול, חולף מתחת
לאפו, בדרך לחופה ״10״ אמיתי. היופי
המושלם והאידיאלי שעליו חלם כל החיים,
או כך לפחות נדמה לו.
.הבעל הנווט. בנקודה זו, למעשה,
באה ההמצאה הגאונית ביותר שיל הבמאי
בלייק אדוארדס בסרט זה. הוא מצא נערה
שאכן נראית כמו ״10״ ,אם לא כ״11״ ,כפי
שהמלחין המשולהב מתאר אותה בפני הפסיכיאטר
שלו.
אדוארדם מצא אותה במיקרה. כשהגיעה

בו דרק בעדשת המצלמה של גזץ דרק
לחשוף אבל לא הכל

בו דרק בדוגמנית צילום
חווה עדיפה על קאריירה
למיבחני־הבד שיערך ומשנמצאה, לא נחסך מה הזאת, הוא מרי קאתלין קולינס, שם
בל מאמץ כדי להביא את בשורת יופיה שיגרתי ומצוי. למזלה, כשהיתה בת ,16
לעולם כולו. אין מפרסם המכבד את עצמו ופרשה מבית־הספר כדי להתחיל בקאריידה
בארצות־הברית, מטייח ועד פלייבוי שלא של דוגמנות, הוצע לה להופיע בתפקיד
הקדיש לה דפים ותמונות לרוב. יחד עם ראשי בסרט לא כל כך ראשי בשם
הסרט החלה הפצה של פוסטרים בדמותה, היה היה פעם. במאי הסרט היה שחקן
שכבר עומדים לשבור את שיאה העולמי
קולנוע יפהפה, ג׳׳ון דרק (הוא היה יהושע
בן־נון בעשרת הדברות ובן שייח׳ ב-
של פארה פוסט! ,והגברת כל כך מוטרדת
אקסודוס) והוא הגיע לבימת הצילומים
היום על־ידי עיתונאים, צלמים ונודניקים,
עד שהיא נושאת עימד, אקדח ״על כל
ביוון ״חד !עם רעייתו השחקנית לעדה
צרה שלא !תבוא״ .הסרט יוצא, כמובן: ,נש אוונס.
כר מכל זה.
תוך זמן קצר הפכה מרי קולינס הקטנה
שמה של הגברת, שגורמת את כל המהו בית-חסות של הזוג, עוד זמן קצר לא היתד,

ה עו ל ם הז ה 2208

עוד גת־חסות, כי אם בת־זוג, אחרי ש-
לינדד, אוונם הבינה כי אין לד, מה לחפש
עוד במקום, וכך הפכה מרי ק-ולינס לבו
דרק. ג׳ון דריק מינה את עצמו מן הרגע
הראשון כנווט הקאריירה שלה, ועדיין הוא
!משיב למרבית השאלות שמופנות אליה
בראיי-ונות. בו היפהפיה מעריצה אותו, את
נסיודהחיים שלו ואת הידע שיש לו ב־ג׳מגל
הסרטים, שבשבילה הוא עדיין חדש.
״היום, אני מעין גורו בשבילה ,׳בגילי
אני נראה לה כהתגלמות התבונה, ואילו
אני נהנה לראות כיצד היא צומחת ומתפתחת
בד,דרכתי,״ אומר דרק.
והוא משקיע מחשבה רבה בהדרכה זו.
״איני ירוצה שהיא תהיה חשופה מדי ל-
אמצעי-התיקשורת ושבכל צעד ושעל ייתקל
בה הקהל. היא צריכה לשמור לעצמה
איזשהו ממד פרטי, סודי, נסתר, אותו
קורטוב של קסם שהופך סתם בחורה יפה

א>זו;נדלחנוה נחמדה הבריחה הגדוקול (תל־אביב,
תל-אביב, ארצות־הברית) — הבמאי
ג׳ון סטומ׳ס ביסס את
סירסו על פרשה אמיתית ממילחמת״העולס השנייה, פרשת
בריחתם של 250 שבויים ממחנה״שבויים מיוחד, שאמצעי
הביטחון בו היו חמורים במיוחד. יש רק גברים: מצד אחד
קצינים אנגלים ואמריקאים שהגיעו למחנה אחרי שניסו
להימלט ממחנות אחרים, ומצד שני גרמנים שנחושה דעתם
למנוע בריחה נוספת.
סטורג׳ס השתדל לדייק בכל פרטי הפרשה, ויועצו בהכנסת
הסרט היה מפקד הבריחה בכבודו ובעצמו.
החלק הראשון של הסרט משחזר את הפרטים הרבים
שנדרשו להכנת המיבצע, מציג את הטיפוסים ואת מערכת־היחסים
בין השבויים האנגלים לשבויים האמריקאים ובין
בל אלה לגרמנים. החלק השני של הסרט מתאר את הבריחה
עצמה, שבה הצליחו אחדים לעבור את גבול גרמניה ולהינצל,
אחרים נלכדו, והשאר נטבחו באכזריות.
את הטיפוסים השונים מקטלג סטרוג׳ס ביעילות חולי־וודית.
אחד הוא ״הזייפן״ ,השני הוא ״איש המנהרות״,
השלישי ״מלך הכלא״ וכן הלאה, ובכך הוא פוטר את עצמו
מהתעמקות נוספת בהם. הוא מעדיף להפעיל אותם, להפגין
את שנינותם, את כושרם הפיסי ואת כושר״ההמצאה שלהם,
ומן הבחינה הזאת הוא מספק סרט ארוך — כמעט שלש
שעות במקור — שאינו משעמם אף לרגע, מפני שאין רגע
שבו לא מתרחש משהו.
רבים הכובבים־לעתיד שהוכיחו בסרט זה את הכאריזמה

בעצמו כוכבן זוהר לפני 30 שנה- ,וכמי
שגידל במחיצתו שתי כוכבות־זוהר, אור-
סולר, אנדרס (שהיתר, אשתו הראשונה)
ולינדה אוזנם, והשכיל להבליט את מעלותיהן
העיקריות( ,הוא צילם את תמונות
העירום המפורסמות של שתיהן) ,הוא יודע
שחיידק ההצלחה אינו ותרן כל כך.
שבועון נפוץ קבע ש״בו דריק כי כד
כבת־המין הראשונה של שנות ה־80״ .ג׳ון
דרק תורם לכך במיטב כישרונו, כמו פיג־מליון
אמיתי המטפל בגלתיאה שלו. אוסף
הצילומים שהכין לאשתו השלישית מרהיב
עוד יותר מן האוספים של הנשים הקוד
מקווין
— כאריזמה על אופנוע
שלהם, ביניהם היו סטיב מקווין הרכוב על אופנוע, ג׳יימס
קובורן הרכוב על אופניים, וצ׳ארלס ברונסון החופר
מינהרות.
אם בסופו של דבר נראית המילחמה, בסרט זה, בהרפתקה
מרתקת לגברים קשוחים, שבה מדגישות טיפות הצער
את גודל החוויה, נא להתייחס בסובלנות. זה סרט שנעשה
בעידן התמימות של הקולנוע, בתקופה שבו היה העולם
פשוט יותר. הבריחה הגדולה יצא לאור ב.1963-

הפעם, כאות הוקרה לקדאפי, שהוא מממנו
הראשי, מוקדש הסרט לראש־שבט בלוב,
שהייה חלוץ מילחמת־השיחרור -של מדינה
זו, במילחמה שנשאה אופי דתי עוד יותר
משינשאה אופי לאומי.
גיבור הסרט שייקרא, בנראה, אריה המידבר
הוא המוכתר עומר, שיצא, באמצע
שנות העשרים, עם לוחמיו, המזויינים ב־כלי־נשק
פרימיטיביים, להילחם בצבא ה פשיסטי
של מוסוליני שהשתלט על לוב.
הם נעזרו בקשר השתיקה עם המלך איד-
ריס (שסולק לאחר מכן על־ידי קדאפי)
שנתן להם שליטה מוחלטת על הארץ.

התחיל בעריכה, להחזיר לעצמו חלק מן
הכסף. לצורך ההסרטה הוא בנה, ליד
בנגזי, שתי עיירות, ועם חום הצילומים
מכר את המיבנים במחיר טוב.
מי שחושש במיוחד לקראת הופעת ה סרט,
הם האיטלקים, אשר מתנהגים בסרט,
לפחות בחלק ימן הסצנות, כאילו היו שיי כים
לאם־אס של הימלר. הסיפור מזכיר
עובדות היסטוריות מביכות, כמו מח־
׳נות־ר,ריכוז שהקים גרציאני לבני השבטים
שאותם הביס, מחנות שהכילו עשרות אלפי
אנשים, שחלקם מצאו שם את מותם. האי טלקים,
שד,שלווה הפוליטית אינה תכונה
אופיינית להם, חוששים שהצגת הסריט
יתעורר סערות שכבר שככו, ותיחדיד שוב
את ההתכתשות בין השמאל והימין עם
האשמות הדדיות, על כל ׳תופעות הלוואי
העצובות של התכתשות זו.

ת ד רי ך
חובה לדאות

בו וג׳ון דרק
פיגנזליון וגלתיאה

לכוכבת.״ זאת, כנראה, בעיקבות הכרזתו
של אחד ממנהלי האולפנים, שטען כי ״זו
המציאה הגדולה ביותר של הקולנוע מאז
גרטה גארבו.״
לקנות חווה ולפרוש- .בו עצמה אינה
מגזימה יתר על המידה בהערכתה נתוניה.
,׳איני ראויה בשום פנים לציון ,10״ השיבה
לבמאי אד-וארדס, כששאל אותה אם היא
מתאימה לתפקיד. זאת הותר, תשובה שונה
ומרעננת אחרי שאדוארדם שמע את כל
המועמדות האחרות מז-מרוית את שיבחי
עצמן .״איני -מושלמת,״ מיודד, פו .״האוז ניים
שלי בולטות מדי ויש לי צלקות על
הרגליים מתאונות-אופנוע.״ הדבר לא ה-פ-
ריע כלל ׳לאדיוארדם, שהושיב. אותה ב אחת
הסצנו-ת על זזזף־הים ,׳וליטף את רגליה
הארוכות במצלמתו, מבלי להסתיר אפילו
את הצלקות.
לעומת בל הגברים המאבדים את עש תונותיהם,
הגברת הצעירה, בת ה־ ,23 נש מעת
שלווה למדי. כשראתה את כרזת
הפירסום שיל הסרט, שבה -תלויה דמותו
הזעירה של דאדלי מור בין זוג שדיים
מפותחים במיוחד( ,בערך כמו של אניטה
אקברג בבוקאצ׳ו )70 העירה שאילו היה
לה יחזה כזה, היתד, עוברת ניתוח פלאם־
טי. למרות שהצעות לתפקידים חדשים
מופנות איליה מכל עבר ,׳ובין השאר היא
עומדת להופיע בסרט חדש עם שירלי
מקלין דאנתוני הופקינס, ובסרט נוסף יש-
יביים בעלה, היא טוענת ״הקאריירה אינה
מעניינת אותי. אני רוצה להרוויח כסף
כדי שאוכל לקנות לנו חווה -ואחד־כד
לפרוש. אני מקווה ששלוש שנים יס פיקו
לשם כך.״
דרק מקשיב לד, ומחייך. כמי שהיה
ה עו ל ם הז ה 2208

המוכתר עומר כחיים

אנתוני קווין בסרט

״התפקיד שלי להילחם״
מות, וזה בוודאי לא יזיק לקא-ריירד, של
בו. אבל לבעל יש דאגה -נוספת: אם אשתי
אומנם תהיה כוכבית־המין של העשור הבא,
הוא מצידו רוצה להבטיח שלא יהיו לה
אכזבות -ומפחי־נפש, כמו שהיו לכוכבות-
המין של העשור שחלף ואלה שלפניו.
וזאת אינה משימה קלה.

ס ר טי ם
1האיסלס ^תשרד
רוח־ד,איסלאם המתעוררת, אינה פוסחת
על הקולנוע. במאי סורי בשם מוסטאפד,
עקאד נטל על יעצמו את ההתחייבות להיות
הנציג הראשון שליד, בתעשיית הסרטים
הבינלאומית. זהו סרט ראשון שלו, המתאר
את חיי מוחמד ,׳שעילה הרביד, כסף ובינתיים
לא בדור אם כיסה את הוצאותיו, אבל
לפחות הצליח להכות גלים כאשר הקים
נגדו מחנות בעד ונגד, בתוך האיסלאם
עצמו.
הוויכוחים עצמם שלא הזיקו, כנראה,
שכן, עקאד ניגש מיד לעשות סרט שני,
וכבר סיים את צילומיו במידבר הלובי.

ארביע שנים רדפו כוחות הגנרל רודולפוגרציאני, מפקד הצבא האיטלקי בצפון־אפ-
ריקה, אחרי לוחמי המחתרת של עומר,
יעד שהצלי-חו לדכא את מוקדי המרידה ה אחרונים.
שנתיים לאחר מכן נלכד עומר
עצמו, שהיה אז בן ,69 והצא להורג בתלייה
יחד עם סגניו.
בזכרונותיו- ,משחזר גרציאני את השיחה
האחרונה שהייתה לו עם ראשיה,שבט, לפני
הוצאתו להורג .״נלחמתי באיטלקים בגלל
אמונתי הדתית,״ אמר ילו עומר .״ידעיתי ש אין
סיכוי לנצח. התפקיד שלי היה להיל חם,
וזהו. כל השאר, בידי הגורל.״
חשש לסערות פוליטיות- .הבמאי
עקאד רואה בסרט הזה תיאור מוקדם
ישל מאבק האיסלאם במערב, המגיע בימים
אלה לשיאו. שיום מאמץ לא נחסך כדי
להפוך יאת שיחזור פרק ההיסטוריה למחזה
מרהיב ככל האפשר. בתפקיד המוכתר מו פיע
אנתוני קווין (שגילם ב-עבר, עבור
עקאד, את הנביא מוחמד) ,ואת הגנרל גרצ-
יאני מגלם השחקן הבריטי אוליבר יריד.
הערכה ׳תקציבית -גסה אומרת שהסרט יעלה
כ 32-מיליון דולר, אבל עקאד, שהוא גם
איש־עסקים ממולח, הצליח, עוד לפני ש
תל־אביב
-הנער, צייד הצבאים,
הבריחה מאלקטרז, נישואיה של
מריה בראץ, שיער, ימים ברקיע.
ירושלים -הבריחה מאלקטרז,
הנער, שיער.
חיפה -הכריחה מאלקטרז, שיער,
רציחות קטנות של אשפי מטבח
גדולים.

תל אביב
הנער (בן־יהודה, ארצות־הברית)
— קשה להיות יותר מעודן, יותרמפוכח, יותר משעשע ויותר רגשני מצ׳רלי
צ׳פלין בסרט זה, המסמל את תחילת בג רותו
ומהווה את אחד ההישגים הנאים של
הקולנוע.
ירושלים שיער (כפיר, ארצות־יהיברית) —
מילוש פורמן נותן חיים חדשים למחזמר
המחאה של שנות הששים, כשהנשמה ה אנושית
של הדמויות בולטת הפעם, יותר
מן המנשר הפוליטי. שילוב מופלא של
מישחק, בימוי, צילום, מוסיקה ותנועה.

חיפה
רציחות קטנות של אשפי
מיטבה גדולים (נזורי-ה, ארצות־ה-ברית)
— קומדיית -מתח על מבקר מיסעדות, ש כל
טבחיו -החביבים בעולם נרצחים בזה
אחר זה. ז׳אקלין ביסט היא הקישוט ל סיפור,
ג׳ורג׳ סיגל הוא הכוכב ,׳ואת ה הצגה
גונב רוברט מורלי בדמות מבקר המסעדות.

יום רביעי
2 6 . 12
• על אדונים ומשרתים
8*00 אושרה של דייזי
גדול, כאשר מגיעה אליה הידיעה
כי אדווארד עומד להגיע
לחופשה. הייזל, שגילתה מחדש
את אהבתה לבעלה, ג׳יימס,
אומללה משום שמסתבר שהוא
לא־כל-כך מגיע לחופשה. מור אות
המילחמה השפיעו על
ריצ׳ארד בלאמי. כאשר פונה
אליו אשה, בבקשה לעזור לה
להקים קרן למען ילדי הקצינים
של חיל־הים שנפלו, הוא משלח
אותה מעל פניו, אבל לאחר
שהם נפגשים שוב במיקרה,
כימעט שפורח רומן בין שני
המבוגרים האלה. אדווארד חוזר
הביתה אך הלם הקרב המאוחר
פועל עליו והוא מתמוטט. מה
שריצ׳ארד לא היה מוכן לעשות
למען בנו, הואעושה למען
המשרת שלו ומפעיל את השפעתו
כדי שאדווארד יועבר
לעורף.

• כלש פרטי (.)10.35
סיפורו של ריצ׳י ברוקלמן,
השחקן דנים דוגאן, שנשכר
על-ידי מישהו לקנות עבורו
במכירה פומבית מכונית־גרו־טאה
מסוג סטודיבקר, שנת
יצור . 1953 מול ריצ׳י מתייצבים
שני גברתנים מאיימים, הרוצים
להבים אותו בקניית המכונית.
הוא זוכה בה לבסוף, אך אין
זה סוף העלילה.

כדעות

צ׳סטר מובל לבית־החולים. ברט
מציע לדני תוכנית להרוג את
איילין. טים וקורין מבקרים
אצל אמו של טים, הגברת
פלוצקי, המשחקת את הגוססת.
ג׳ודי מבקש את ידה של קרול
ומבטיח להתנזר מיחסים הומו־סכסואלים.
סאלי, מזכירתו של
ברט, חורשת מזימות. לרופאיו
של צ׳סטר יש בשבילו בשורות
טובות ובשורות רעות.

יום שי שי
2 8 . 12

טירה

כשכדיה

10.05 פראנסואם סאגאן
כתבה את הקומדיה על מישפחה
שוודית מוזרה, שבה הכל מעו רבים
ושבה כופה אחת מבנות
המישפחה המתרפקת על העבר
על כולם להתלבש כמו במאה
דד . 19 את הסרט ביים רודה
ואדים ומשתתפים בו דאן לואי
טרינטיאן, מתיקה ויטי, דאז
קלוד בריאלי, קורט יונגרס ד
פראנסואס הארדי.

יום חמישי
2 7 . 12

• שאיפה כלא מיצרים
10.20ג׳ון דין יוצא לחופשה
בקמם דייוויד. כאשר צילמו
מפיקי הסידרה פרק זה, היה
קמפ־דייוויד תפוס על־ידי היש ראלים,
המצרים ונשיא ארצות-
הברית. הם נאלצו לכן להקים
קמפידייוויד אחר, מדוייק ככל
האפשר, באולפניהם.

קווינסי

למרות העויינות המופגנת מצד
תושבי עיירת דייגים, מתעקש
קווינסי לחקור פרשה שנויה
במחלוקת. הוא יוצא למסע דייג
יחד עם ידידו דני, שאותו מגלם
השחקן ואל ביזוגליו, אך אינו
יכול שלא להיענות לתחנוניה
של ג׳סיקה קייסי, לנסות ולהוכיח
שאביה ג׳ון לא הרג את
אשתו. חקירותיו של קווינסי
ממיטות עליו איומים באלימות

רעיונות חדשניים לשמירת ה איזון
הזה ופיתרונות מתוחכמים
כדי להתגבר עליו.

• עשור לספורט (.)9.00
כאשר העלתה מחלקת הספורט
את ההצעה לערוך תוכנית
מייוחדת לסיקור העשור בספורט,
נתקלה ההצעה בהרמת
גבות. בסופו של דבר הוחלט
לאשר את התוכנית ומהר מאוד
הלכו יתר המחלקות של הטל וויזיה
אחר הספורט והכינו גם
הן תוכניות הסוקרות את ה עשור.
אלה תשודרנה ביום
שני, היום האחרון של שנות
השבעים. בתוכנית הספורט :
הופעת ישראל במכסיקו ב־, 1970
כולל שערו הנפלא של מוטלה
שפיגלר במישחק נגד שוודיה!
דמותו של הפלא הברזילאי
פלה; זכייתה של מכבי תל-
אביב בגביע אירופה לאלופות
בכדורסל! סיקור אולימפיאדת
מינכן, כולל סיקור טבח הספורטאים
הישראלים! הריצות
המפורסמות של דייב ווטל
ל־ 800 מטרים במונטריאול ושל
לאסה וירן למרחקים ארוכים!
המישחים הגדולים של מארק
שפיץ והקרבות הגדולים של
מוחמר עלי; נצחונה של ארגנטינה
בכדורגל בשנת 1978 ונצ-
חונותיה של אסתר רוט־שחמו׳
רוב. התוכנית הוכנה על-ידי
יואש אלרואי ותוגש על־ידי
הצמד אורלי יניב ויורם ארבל.
היא תוגש מאולפן מייוחד ש ניבנה
לצורך זה.

לילנד סווינרטון, שאותו מגלם
השחקן מורי מאתסון. אמא
אווזה הוא נשיאה הקשיש של
חברה לייצור צעצועים. הוא
מבקש מהמלאכיות לחקור את
הפיצוץ שהיה במשרדיו ושגרם
למותו של אדם. סברינה מתחזה
למזכירה ומתיידדת עם
גורדון רוקלייר, אותו מגלם
השחקן קליפורד דיוויס, מנהל
העיצוב המוכשר והמטורף. מס תבר
כי גורדון מרגל את אמא
אווזה ושותל מיקרופונים במש רדים
שלו, בשירות יריבו.
המלאכיות משנות את מקום
המיקרופונים ומצליחות לשגע
את המתחרה.

• נגד הרוח (.)10.55
אוניית האסירים בריטניה מגי עה
לניו־סאוט־וויילם, אחרי ש כמה
אסירים מתו בדרך. האסי רים
נבדקים בטרם ירידה והרופא
הבודק נדהם. השילטונות
פותחים בחקירה. הנשים נלק חות
לבית־חולים, שבו הן
מתרחצות, מחליפות בגדים ו אוכלות,
הכל לקראת בואם
של גברי המושבה כדי לבחור
נשים, משרתות ופילגשים. מרי,
השחקנית מרי לארקין, מדו כאת
מכך שיהיה עליה להיפרד
מפולי. פולי שמה עינה על
בעל מיסבאה ואילו למרי מסד רים
עבודה בביתו של קפטן
צ׳ארלס וילטשייר ואשתו לו־איזה.

.) 10.05 משה שלונסקי ערך
קטעי חדשות על משבר הנפט,
מילחמת ויאט־נאם, הטרור הבינלאומי,
סיפורו של הנרי
קיסינג׳ר, השלום בין ישראל
למצריים, תחיית האיסלם והש פעת
כל האירועים האלה על
הממרח, המערב והממרח התי כון.

עשור לבידור (.)11.00
דן בירון ומנחם גרנית מהרדיו
ינסו לסקר את האמנים, הלה-

• כלא בכלים (.)10.35
סרט קולנוע שנכתב על־ידי
מנהל בית־סדהר על רשמיו
מחיי האסירים. נסיון לנהל כלא

3 1 12
• מסך גדוד, מסף קטן
8.00 התוכנית הפותחת את

גזוז: כירון
יום שלישי, שעה 9.45
קות, הסיגנונות והתופעות רד
מייוחדות בעולם הבידור.

• כימעט .)11.55( 1980
תוכנית כימעט חצות מייוחדת,
כמה דקות לפני שכולם מנש קים
את כולם.

החלק השני של סרט של עמק
פרי. במקום להביא מידע הש תמש
פרי בקולו, שאותו הוא
חושב עדיין לקול מייוחד,
ובצילומי שמש רבים, היאים
לגלויות ולכמה שניות בסרט,
אך לא כמוטו מרכזי. פרי
מבטיח שהפרק השני מעניין
יותר, גוגע למגיה של הבידואים
בסיני. את המוסיקה כתב יוסף

יום שליש•

• למישפחה (.)0.30
נגד הרוח: מארי לארקין
יום ראשון, שעה 10.55

פתוח שבו רוכשים האסירים
מקצוע ומכינים עצמם לחופש.

שאיפה: טורן
יום שישי, שעה 10.20

ונסיונות הפחדה מצד ראשי
המקום.

יזם ראש!*
3 0 . 12

• בית פתוח (.)8.00

שבת

הטלוויזיה ממשיכה להתעקש
ולשדר את תוכניתה הכושלת
של רבקה פרידמן.

• החבובות מרחום ההפתעות
8.30 מארחות

כלש סרטי: דוגאן

2 9 . 12
• חידושים והמצאות

טל, והפרופסור עמנואל מארקס,
מאוניברסיטת תל־אביב, שימש
יועץ של פרי ומורה הדרך שלו
בסיני.

העשור

כחדשות

יום שני

• שיכרון סיני (.)9.35

יום חמישי, שעה 10.25

יהודי. כמו כן יופיעו הסופר
דויד מרקיש, מהסרובניקים הבולטים
בבריודהמועצות, שעלה
לארץ, השר לשעבר אהרון
אוזן, שחזר למשקו אחרי המהפך,
האלוף (מיל ).מאיר
זורע, מראשוני המתפכחים מ-
ד״ש וצביקה גרינוולד, הוא
כוח צביקה, שזכה לאות גבורה
במילחמת יום־הכיפורים על
מילחמתו ביחידת טנקים סורית.

0.02 שוב שידור חוזר.
הפעם, לפחות, על נושא חשוב :
האיזון העדין שבין האדם
לסביבתו, בגין זיהום הסביבה.

הערב את דני קיי. בעוד כמה
שבועות תורד התוכנית מעל
המסך וחובבי החבובות יוכלו
להמשיך ולהתבונן בהן בירדן,
מדי שבוע ביום החמישי.

• המלאכים של צ׳אר־לי
10.05 אמא אווזה הוא

יום המישדרים המייוחד, הסוקר
את העשור. בתוכנית לקט
ממיטב הסרטים של שנות ה שבעים.

שמונה וחצי (.)8.30
גם תוכנית זו תנסה לסקור את
שנות השבעים בנושאי המוסיקה,
התיאטרון, הספרות והאמנות
הפלסטית.

• ביקור חוזר (.)9.30
מאיר שלו ויוסי גודארד הול כים
לבקר אנשים שהיו בחדשות
בעשור האחרון ולשמוע
מפיהם איך הם רואים היום
את מה שעבר עליהם. כוכבה
לוי, תספר על ההתקפה במלון
סבוי. מוטי אשכנזי, על תנו-
עות־המחאה. ציפי מימון, על
טיול הילדים במעלות. האחים
יונדף על החזרתם לגרמניה
שגרמה בזמנו לסערה בארץ.
בני שליט, על פרשת מיהו

תוכנית מייוחדת על הנשים
הערביות בישראל בעשור האחרון.
דינה יונס, סטודנטית
לעבודה סוציאלית, תספר על
תוכנית מייוחדת לקירוב לבבות.
שרה איוב חטיב, מפקחת לכל־כלת־בית
בבתי־ספר, תספר על
ההתפתחות בתחום זה במיגזר
הערבי. עאידה סבאג, מפקחת
על גני-ילדים, תספר על ההתקדמות
בשטח שלה ונלי כרכבי
מזכירת נעמת בסקטור הערבי,
תספר על פעילותה.

• חטף פתח (.)9.35
הד״ר רפאל ניר ישוחח על
מילות טאבו ועל מילים בעלות
מיטען ריגשי.
• גזוז 9.45 תוכנית
הנפל שעלתה כסף רב על
להקת גזוז מובאת, ככל תוכנית
שנכשלה, בשידור שני.

• חיבוק דוב (.)11.20
המשך הנסיונות לעידוד היצירה
המקורית. דני שיק, איש קולנוע
ותיק והצלם דני רותם מביאים
עלילה של מתחילים על סיבו כים
בחיי המישפחה. בסרט
משחקת דליה פן, מי ששיחקה
במישפחת פורסייט.

רולניק בע״מ, מו״לות אחרת

שיחו־־
צ ל׳ו.
• למחלל;ת־החדשות של הטל-
וויזיה, שהחמיצה את אחד האירועים ה פרלמנטריים
החשובים ביותר של ה שנה:
ההצבעה על תיקון חוק־ד,הפלות
בקריאה הראשונה. האירוע נמשך רק כמה
דקות, כשפל אחד מ־ 120 הח״כים נדרש
להכריז בקול דם ״בעד״ או ״נגד״.
היה זה כימעט מובן מאליו שהטל וויזיה
׳תפעיל שתי מצלמות וידיאו,
ו׳תצלם כל ח״כ כשהוא מכריז על הצ בעתו
(שאחריה חזר מזכיר־הכנסת בקול

ת״א, ויסוצקי , 10 טלפונים 447556 ,450465 ,456345

התקפות סתמיות על ״בולשביקים״ ,וטי הור
הרוויזיוניסטים מכל רבב של חשד.
כבר בתחילת הסרט נאמר ברמז דק
כי הכוונה היא׳ בעצם, לרצח חיים
ארלוזורוב. דרוש כישרון רב כדי
להציג במשך שעה וחצי סרט על רצח
פוליטי, שאירע כביכול בשנות ה־30׳ —
ולא לאמר אף מילה אחת שיש לה ערך
כלשהו להארת התקופה, להבנת רצח אר-
לוזורוב, או לראייה חדשה של הכוחות
והאישים שפעלו ביישוב דאז.
לעומת זאת טיפל הסרט בהרחבה
ובהעמקה בבעיות הווסת של העיתוי
(והשחקנית־המאד־כביכול)
נאית־כביכול
טלי נתיב. שבע פעמים היא מספרית
שהיא ״מחורבנת״ או ״לא מחורבנת״,
שהיה או לא היה לה וסת, וכיוצא באלה
גילויים מרעישים, המרתקים את הציבור
הרחב. מהר שנוסף על שאר קיטעי
הפירסומת המיסחרית שהוגנבו לסרט, אין
בו מודעה לטמפקס.
חוסר־הכישרון של הבמאי, אברהם
הפנר, זועק לשמיים. קטעים שלמים של
השיח אינם רלוונטיים לשום דבר, ובאים
רק להאריך את הסרט לאורך הדרוש.
צמד־העיתונאיות הוא מגוחך. ותיאור
עבודתו של העיתון מעורר־רחמים. די
להשוות את הסרט לפרק שיגרתי כלשהו
של הסידרה לו גראנט, כדי לעמוד על
ההבדל התהומי.
אבל יש מסר. הרוויזיוניסטים היו
בסדר. את אדלוזורוב הרג אלכסנדר
פן הבולשביק. ובעיקר: לטלי נתיב אין

מבצע מיוחד לקוראי ״העולם הדהיי
במשך חודש ינואר ייהנו מנויי העיתון וקוראיו ממחירים מיוחדים
(ס/ס 40 הנחה) על כל החומר המופק על ידי ההוצאה :
כרזות אמנותיות וספרים.
זאת באמצעות הזמנות ישירות אל משרדי ההוצאה.
.1כ רזו ת וספרים
הפוסטרים כולם מבוצעים על ידי מיטב אמני הגרפיקה בישראל
מודפסים בצבעים מלאים; על גבי נייר כרומו מהודר.
מחיר כרזה רגילה ( 70x50ס״מ 3בתקופת המבצע — 50ל״י
מחיר כרזה כפולה ( 100x70ם״מ 4בתקופת המבצע — 70ל״י
ספר א— ב ,״המילון שלי״ ,פורמט אלבומי, כריכה ספירלית,
500 המילים השכיחות בשפה, עברית־אנגלית. המחיר הרגיל 6בתקופת
המבצע — 100.ל״י.
ספרה ״אחד מי יודע״ ,עברית־אנגלית, נייר 240 גרם, כריכה ספירלית,
5צבעים. המחיר הרגיל 6 .בתקופת המבצע — 100ל״י.

צ. אופן ההזמנה
יש למלא בקפידה את הטופס הלוט בתחתית המודעה ולשלחו בצרוף
התשלום המתאים ישירות אל משרדנו בתל״אביב. אין לבוא אל המשרדים,
אלא לשלוח את ההזמנה בדואר.
הזמנת מינימום: שלושה פריטים. תשלום דמי הדואר בישראל —
ע״ח רולניק, מו״לות אחרת. הזמנות לחו״ל יישלחו בדואר רגיל ( 8שבועות).
למשלוח בדואר אוויר יש להוסיף 3.
הכרזות נשלחות באריזה קשוחה, בתוך קרטון מיוחד.
קטלוג צבעוני יישלח לבל דורש ע״י משלוח ׳מעטפה מבויילת וממוענת בצירוף
— 10ל״י.

הרוכש את כל הכרזות בהזמנה אחת יקבל ללא תשלום מתקן תליה מיוחד
לכל כרזה ( 24 כרזות).
--מלא בקפידה, גזור ושלח --
לכבוד רולניק בע״מ, מו״לות אחרת
ויסוצקי ,10 תל-אביב
אבקש לשלוח לכתובתי בישראל/בחו״ל את הכרזות והספרים של הוצאתכם :

שחקנית נתיב
נס־וזבתולה

(סמן את המספר בעיגול).
. 1ספר א—ב, המילון שלי
.2ספר אחד מי יודע

רם על ההצבעה, במיקרופון של הכנסת)
.כ 1יכול היה העם לחוש בדרמתיות
של האירוע, וגם לראות את כל
נבחריו בעת הצבעתם על עניין מצ פוני

תחת זאת הסתפקה הטלוויזיה בסיקור
שיגרתי של כמה שניות. קשה להאמין
שלא קיבלה רמז מגבוה להצניע
מאורע מביש זה.

כרזות אמנותיות
. 1כרזת א—ב
.2אחד מי יודע

קשה להבין מדוע אישרה הטלוויזיה
את הקצבת הכסף עבור הפקת הסרט
פרשת וינשל. זה קרה עוד לפני כני סתו
של יוס ף (״טומי״) ל פי ד לתפ קיד
המנכ״ל. אד קל להבין מדוע מצאה
הטלוויזיה לנכון להציג יצירת-בוסר זו
בתקופת כהונתו של לפיד. כי הסרט
נושא את כל הסממנים האופייניים ללפי-
דיזם: תיפלות גמורה, שיטחיות מאוסה,

מנהל גילעדי
היועץ לא עזר

סיפורי התנ״ך

סדרת סיפורי ילדים

מאח רי המסך
או מ, מחורסגח. מ *

.11 הדותיק
. 12 הצבר
. 13 התייר

מנהל יכין
לא מודיע שד המישטרוו
וסת. היא עומדת ללדת. ומכיוון שבכל
אורך הסרט אין היא נוגעת כלל בבעלה,
עודד קוטלר, הרי זהו הנס ה גדול
ביותר מאז הרתה מרים הקדושה.

חסכון או ביז סז
כאשר התפטר מנהל מחלקת־הספורט, כמנהל מתפקידו
אלכם נילעדי,
פרוייקנדהשידורים מאו׳לימפיאדת כדסקווה,
מיהר מנהל הטלוויזיה, יוסף (״טומי״)
לפיד, לשלוח את עושה־דברו, דובר
רשות־השידוד, משה עמירב, להזין עי תונאים
בחצאי-אמיתות ובהערכות לא
נכונות.
גילעדי התפטר אחרי שלפיד קיצץ במערכת
שידורי האולימפיאדה, ואף התנגד
לתוכנית־ביניים שנערכה על־ידי יו עצו
המיוחד, נקדימון (״נקדי״) דוגל,
על פי בקשתו.
גילעדי דרש לשדר 130 שעות ממום-
קווה, ואילו לפיד הסכים רק ל־ ,15 שבהן
לא יהיו שידורים ישירים, אלא רק תק צירים.
אחרי שבדק את הנושא, הכריע
נקדימון 85 :שעות. התקציב שאותו דרש
גילעדי הסתכם ב־ 1.2מיליון דולר. לפיד
היה מוכן להקציב רק 700 אלף, והתוב־נ״ת
של נקדי׳מון היתד, צריכה לעלות
כמיליון דולר. ביחס לכוח־אדם לא היו,
בניגוד לפירסומים, כל חילוקי־דיעות ולוא
משום העובדה שגילעדי התפטר עוד לפני
שהגיעו לדון בנושא זה. מה שידוע הוא
שלפיד דרש לקצץ את הצוות שיצא ל-
מוסקווה בשישה איש. גילעדי הסכים,
(המשך בעמוד )56

(אבנר כץ)

(הסיפור +ציור אמנותי)
.3הענק וגנו
.4הנזל וגרטל
.5בגדי המלך החדשים
.6שלגיה ושבעת הגמדים

לחדרי ילדים

(שלמה כץ)

. 14 מגדל בבל
.15 אחרי המבול

תמונות הווי ישראלי

(מישל קישקה)

. 16 התנועה בתל־אביב
. 17 חוף הים בתל-אביב
. 18 העיר העתיקה בירושלים

ישראל והציונות

(אלונה פרנקל)

..7בוקר טוב
.8לילה טוב
דמויות ישראליות (דני קרמן)
(בצירוף טקסט הומוריסטי, אנגלית)
.9הקיבוצניק
. 10 אידישע מאמע

ישראל — עבר ועתיד
כרזת השלום (עפיפון)
ההימנון — התקוה
יונת השלום
מושגים שימושיים בעברית
מושגים שימושיים (מם׳ )2

מצ״ב שיק ע״ס עבור פריטים כמסומן לעיל

למכירה

מער כו ת היי -פיי ״ ס קו טי.
תוצרת, ארה׳׳ב

3שנים א ח ריו ת
רסיברים, מגברים, טייפים, טיונרים,
רמקולים, פטפונים — ממחסן היבוא.

ל קוני םמערכת מו שלמת ־
הנ ח ה מיו חדת
הצפירה ,19ת״א — טל.03/336231 .

תיאטרון מבט מציג:

בחס׳״

אברהם גינדי
טרופיהל כחיל
סייסטה טרוסיקנה
בתכניתה החדשה

חוויה נדיר ה *אקסטזה אמיתית
תלבושות ססגוניות * שיוה ורקודים סוערים

שי ח ר
(המשך מעמוד )55
אד טען כי הקיצוץ י׳עלד. עוד 15 אלף
דולר, ההפרש שבין הוצאות נסיעתם של
שישה אנשי־צוות יבין הסכום שיצטרכו
לשלם לצוותים זרים.
כך או אחרת, נראה כיי חובבי הספורט
בקרב צופי הטלוויזיה בישראל, לא יזכו
׳לצפות בסיקור מושלם של האולימפיאדה
הגדולה ביותר שנערכה אי־פעם.

נית־חרדיו הדתית מיצעד זמירות ישראל
בעריכת ישראל קצוכר. במהלך התוכנית
הושמעו סיסמות־פירסיומת לסבי-
ני״גילוח.
ינון פנה למינב״ל חברת שמתי פירסומת
בשידור, רומי כר־כוכבא, ודרש ממנו
להפסיק אית •שידורי־הפירסומת לסכיני-
הגילוח, מאחר שהדתיים איים מתגלחים
כידוע בסכיני־גי׳לוח אלא במישעי, והשי דור
פוגע ברגשותיהם.
פירסומת סכיני־הגילוח הוסרה.

בישיבה האחרונה של פורום־החדשזת,
המוסד שבו יושבים ראשי הטלוויזיה
והרדיו בצוותא עם מנהלי מחלקת־החד־שות,
התעורר ויכוח חריף בין מנכ״ל
רשות־׳ד,שידוד, יוסף (״טופי״) ל 9יד,
ילבין מנהל מחלקת־ד,חדשות, חיים יכין.
סלע־ד,מחלוקת: שיתוף הפעולה עם ה-
׳מישטרה.
בעיקבוית הכתבה במבט שני על מיש־רד־יד־,שידוכים
יצמיד שיל הלנה עמרם,
פנה תת־ניצב כנימין זיגל לטלוויזיה
ודרש לקבל את הסרט, כדי שיוכל לפיתוח
בחקירת הנושא.
יבין סירב לתת את הסרט, בטענה כי
הטלוויזיה אינה מודיע של המישטרה,
זכי אם תמסור חומר כלשהו למיישטרה
תיפגע אמינותה, וכתביה עלולים לעמוד
לפני קשיים בעת עבודתם בשטח.
זיגל לא ויתר יופנה ללפיד. לפיד
דרש להעביר את הסרט למישטרה, אך
יבין סירב שוב.
בפרשת תחנת־הדלק פז ליד גשרהיד־

הוליזדח׳ ׳לדו ש

למסור ח1מר רמיש טרה
* ( 35 ושתתסים >י
*תזכוורת 10 נגנים
מוסע נדיר ביוסי!

הכל המתינו למי שהיה כיתב־ד,טלוויזיה,

בצפון הארץ, אלזף־מישנה יורם המיז
ר חי, שיחזור לטלוויזיה אחרי תקופת
שרות בצבא־קבע כמקשר בין צה״ל לבין
צבאו של סעד חדאד. המיזרחי היד,
צריך לחזור לטלוויזיה החודש, אולם עתה
ברור כי לא יחזור.
סמנכ״ל רשות-ד,שידור, שלמה עכא־די,
סירב לאשר ליהמיזרחי הוצאות־רכב,
למרות שהעבודה בצפון הארץ כרוכה
בנסיעות רבות, וסירב לשלם לו גם אית
היוצאות הטלפון שלו ממטולה, שם מת גורר
חמיזרחי, למערכת בירושלים.
כאשר נרמה הייה ששיובו של המיז־רחי
׳לטלוויזיה הוא עניין של חודשים
מעטים, מילא את מקומו כ׳תב־ד,טלוויזיה
בחיפה, עמוס כרמלי. אולם לכל היד,
ברור כי כרמלי לא יוכל להמשיך ולק רוע
עצמו בין חיפה והצפון.
לטלוויזיה יש עתה שני מועמדים ׳ל שמש
בכתבים בצפון הארץ, אחדי שהכתב
לענייני התיישבות, ינאל גורן, שרצה
תחילה ׳בתפקיד, ויתר עליו. האחד הוא
כ׳תב קול ישראל בתל־אביב, ואילו ה מועמד
השני הוא אחד מכתבי גלי צהי״ל.

הזמרת רצחה את המיורוה׳

לו ע די
עו ב די

שבוע ימ
בישראלו

תל־אביג

חיפה

״ היכלהתר בו ת ״
יום ב׳ 7.1.80
בשעות 9.45—7
״ תי בלהס פו ר ט ״
מוצ״ש 5.1.80 בשעה 9.30

קו לנו ע ״ ארמון ״
יום ד׳ 2.1.80
בשעות 9.15-6.45 בערב
יום ו׳ 4.1.80
בשעות 10—8.00 בערב

,אבן

כרטיסים :״נובה— ברגר״,
הרצל ,32 טל 665272 .וב משרדים
:״גרבר״ ,״מכבי״
ו״קופת חיפה״ .בנהריזז :
״שרותי דוד״ ,טל.920330 .
בעכו :״שרותי שמעוני״,
טל.910456 .

כרטיסים :״הדרן״
גבירול 90
ת״א טל ,248787 .למוסדות:
248844 וביתר המשרדים ב עיר.
וכן בערים: נתניה,
הרצליה, חולון, בת־ים,
אשדוד, רחובות.

בשבת הקרובה תשודר ברד־ו התוכ נית
סולן עס תיזנזורת, המוקדשת כולה
לזמרת מיספר אחד של ישראל היום,
נורית גל רץ. מפיקי התוכנית, בי־א-
ישותו של יוסף אריה, ינשמו לרווחה
כאשר תשודר התוכנות. הם יודעים כי
אחרי 10 חיודשי-עבודה בהכנת תוכנית-
רדיו אחת, היתד, סכנה שהיא לא תשודר
כליל.
גלרון היתד, נרגשת, חזרה עשרות פע מים
על כל שיר ׳מתריסר השירים שבתוב־

ירושלים

״ בנייני האומה ״

יום ה 3.1.80 ,בשעות 9.15 בערב
כרטיסי הנחה למוסדות :״קלעים״ ,שמאי
,8טל 240896 .ובמשרדים :״כרטיס־און״,
״כהנא״ ו״בז־נאים״.

איילת השחר

״ידלרא שוני ם ״

יום ג׳ ,8.1.80 בשעות 9.30—7.00 :
טל.37592 .
כרטיסים סאיילת השחר,
בצפת, חנות ספרים גרינבוים, טל.30249 .
קריית שמונה, בר ששת, מכשירי כתיבה,
טל.40337 .

כתג־,מתפטר המיזרחי
בגלל טלפון

31*103 וס 6ק 8וז 6 5 !2ח10 זוז!

טרמפ

סאואוס 1£ 0 £ץ ז $

4׳ 0 5 0 0 ^68

״ 8 0 0ס או או ס

18 0106א0$א0 £81£א*011א £אז או

93 8197ת0*0זו*8ד£8:1א 0 -סל£ץ*א א£8£א4
!?6X06-00805א1א£¥£

ל חיי ל
הוא מ ת קרב...

01X106160*000 1חי 1£0 /א 051 0ז 0 0מ 0א 8* 0
10*15 500065160 {,ז* ש 3§ 5 0 656 8זאכ<ו 0 * 6101.6 1

עו ו#ו וד

אץ מנוס מפניו .

קיון בתל־אביב, התגלה לפיד כזדיז. הוא
העביר את הסרט לימישטרר, מבלי לשאול
איש. הסרט צולם בתוכנית כל־בדטק,
שאינה כפופה למחלקת־ד,חדשות, אלא ל מחלקת
התוכניות שבראשות לפיד.
אין זו הפעם הראשונה שמתעורר וי כוח
בנושא זה. הוא התעורר אחרי הפגנות
השוטרים נגד המיישטרה, כאשר
קציני־מישטרה בכירים תבעו מיכין את
סירטי הטלוויזיה, כדי שיוכלו לזהות
באמצעותם את השוטרים המפגינים.

שולם סם שיד!!
בשבוע שעבר נערכה שיחית־טלפון בין
מנהל קול־י שואל׳ נידעון דכ-ארי, ל
בין כתב רשות-ר,שידור בנידיורק, דן
שילון. השיחה היתד, קשה, ולב־ארי נתן
לשילון להבין שאם הוא לא ייתחיל להע ביר
כתבות לרדיו, ורק יסתפק בישי־דורי־,טלוויזיה,
ישלח הרדיו כתב מקביל
לניו־יודק.
שילון הבטיח להקדיש מעתה יותר
שעות לרדיו, ולספק כתבד, או ידיעה
ליום.

זגד סכיני גילוח
יחבר הוועד־המנחל של

רשות־ו־,שידור

מטעם חמפד״ל, עורך־חדין מיכה ינון,
נזעק בשבוע שעבר, כאשר האזין ל וזוב-

זמרת גלרון
בגלל מיקרופון
נית, יעד שאישרה אותו לשידור. בשלב
מסויים דרשה גלדון כי חמורה שלה
׳לפיתוח-קול, לוילה שנצר, תהיה נו כחת
בעת ההקלטות ותעזור לה.
תוכניית זיו היא המסובכת ביותר ש הוקלטה
אי־פעם בקול יישראל, אילם
גם המפיק. שכימעט והתייאש, מירד, כי
התוצאה, מהבחינה המוסיקלית, היא בל-
תי־רגילה.
ה עו ל ם הז ה 2208

זג־ האוויר היה דביק בשעות אחר׳
הצהריים של אותו יום בחודש או גוסט׳
בו כינס הקולונל לייב פרלשטיין
את צוות המוחות האיסטראטגי של ברית-
המועצות הסוציאליסטיות.
הקבוצה התכנסה בחשאי בחדר־המיל-
חמה מדופן העץ, באחד ממרתפי הקרמ לין׳
ארבע קומות מתחת לפני הקרקע.
החדר היה קריר, שלא כמו הכיכר־האדו-
מה הלוהטת מבחוץ באותו אחר־צהריים
שטוף שמש. פרלשטיין ואנשיו ישבו מ צירו
האחד של שולחן־הישיבות הארוך.
המכוסה לבד ירוק, שעליו ניצבו מיספר
בקבוקי מיים מינראליים נארזן. המזכיר-
הכללי של המיפלגה הקומוניסטית הסוב ייטית׳
ולאדימיר איבאנוב ,63 ,וארבעה
מעמיתיו למזכירות המיפלגה, ישבו מצי רו
השני של השולחן. איבאנוב סימן ב-
תנועת־יד לפרלשטיין להתחיל בתדריך.
״חברים,״ פתח הקולונל לייב פרלשטיין
ואמר ,״ראשית כל: אזהרה. הצבתם ב
דוורח
השר של
ישיבת קבינט
המילחמה של
ברת־המנעצות
שון בנתו״
מילחטה גרעינית
שתינתח בטנתיע
נגד אתוורחבוית
פנינו משימה חסרת־תקדים. שום מעצמה
לא השתמשה מעולם בנשק טרמוגרעיני
— ואני מדלג במתכוון על הפצצות ה אטומיות
שהטילו האימפריאליסטים על
יפאן, פרשה המוכרת לכם היטב. כמו כן,
הצעת ההתקפה שהעלה החבר המזכיר-
הכללי תחייב שיגור 350 מהטילים שלנו
כימעט בעת ובעונה אחת, דבר שהוא
כשלעצמו התרחשות חסרת תקדים.
״אף־על־פי־כן,״ המשיך פרלשטיין בהרצאת
דבריו ,״החבר איבאנוב הביע את
תקוותו שנדבוק בקו זה. אני מתכוון לה ציג
את מיטב הצעותינו כיצד ניתן הדבר
לביצוע. אנחנו יכולים לשאוב עידוד ממה
שנכתב לאחרונה בספרות האמריקאית
העוסקת בנושא זה, ובמיוחד ניתוחים
מעמיקים שנעשו בידי מחרחרי־המילחמה
האימפריאליסטים התקיפים ביותר, שהש תכנעו
בכך שיש ביכולתנו להצליח בהת־קפת־פתע.
״הרשו
לי להוסיף בהתחלה,״ אמר פרל-
שטיין ,״שהחבר קוזנצ׳וב, כרגיל, מתנגד
לתידרוך זה. הוא ינמק את התנגדותו
כאשר אסיים את דברי.
״הרשו לי לכן, להתוות בפניכם את
הניתוח שלנו, כיצד ניתן להנחית מהלו־מת־פתע
גרעינית על המחנה האימפריא ליסטי.
ראשית דבר, עלינו לתקוף ולהכות
ללא כל פרובוקציה מצידם, בשעה שה־

האם אני צריך לחזור ולהזכיר לכם את
הציטטות המביכות שהתפרסמו בעיתונות
המערבית מתוך השיחות שניהל החבר
ברז׳נייב בטלפון שבמכוניתו בדרכו אל
הדאצ׳ה שלו? עלינו להניח שסוכני הקא־פיטליזם
שתולים בכל מקום במדינתנו,
למרות שאנחנו משוכנעים שאין להם דרי-
סת־רגל ברשת הפיקוד של כוחות הטי לים
האיסטרטגיים שלנו.
״המטרה הראשונה שלנו חייבת להיות

החלטתן של מדינות נאט״ו להציב בתחומיהן טילי קרקע
אמריקאיים מסוג ״פרשינג׳ /העלתה מחדש את הסיכון של
מילחמת־פתע גרעינית, בה תיפתח ברית־המועצות. כיצד נראים
סיכוייה של מילחמה בזאת מנקודת־מבט סובייטית! על כן
משיבים שני עיתונאים אמריקאיים, ולטר פינקוס ורוברט קייזר,
מצוות ה״וושינגטון פוסט״ ,שחיברו. תסריט דמיוני של דיון
צמרת סובייטי בנושא זה, המתנהל בשנת *.198
אימפריאליסטים מאמינים שיחסינו עמם
נמצאים במצב של שלום. הייתי מציע
אפילו לבחור רגע שבו להקת הבאלט בולש
וי או קירקס־מוסקבה נמצאים בסיבוב
הופעות בארצות־הברית.
״אסור שיודלף רמז כלשהו על מה ש אנחנו
מתכננים. הם עוקבים אחרינו בקפ דנות
באמצעות לוויני־התיקשורת שלהם
והם מאזינים לכל קווי־התיקשורת שלנו.

מניעת כל אזהרה או אזעקה של ארצות-
הברית מפני מה שעומד להתרחש...״

הפיח גבד

* ל על ה שלוס
ך* שגה היא .1984
י 1המנהיגות הסובייטית החדשה, שתפי

סד, את מקומם של ליאוניד ברז׳נייב וח בריו,
התבססה כבר היטב בשילטון ב־ברית־המועצות.
ההתכתשות הממושכת,
שהתחוללה בעיקבות מותו של ברז׳נייב
בשנתו, בסוף שנת , 1983 הביאה לחשי פת
הקלפים בין מחנה המיר (השלום) וה פיל
(הכוח) בפוליטביורו הסובייטי. העימות
הממושך הזה טרם נחשף עד אז
בפומבי, אבל הוא היווה את סלע המח לוקת
העיקרי בקרב המנהיגות הסובייטית
מאז תחילת שנות השבעים.
ליאוניד ברז׳נייב הנהיג את מחנה הש לום
הסובייטי. מחנה זה הוכה מכה ניצחת
עם מותו. המזכיר־הכללי החדש של ה־מיפלגה,
ולאדימיר איבאנוב, פוליטיקאי
רב־תחבולות וערמומי, שלט קודם לכן
באוקראינה במשך שנים מיספר. העולם
החיצון לא ידע דבר על מדיניותו, רע יונותיו
ותוכניותיו של איבאנוב.
אלה היו רעיונות מבשרי־רע.
התוכנית הסודית של איבאנוב במאבק
הכוחות על המנהיגות, שזה עתה הסתיים,
היתד, פשוטה למדי: הגיעה העת לחשוף
את הקלפים מול האימפריאליסטים. הכל כלה
הסובייטית מתדרדרת והולכת. מאג רי
הדלק של ברית־ד,מועצות הולכים ואוזלים.
המוני העם הסובייטי חסר המנו חה
רעבים למוצרי-צריבד, חדשים. הלאו מים
הלא־רוסיים בתוך ברית־המועצות
מגלים סימני התעוררות והתמרדות.

אך מה שחשוב מכל — החברים העומ דים
בראש הצבא האדום מודאגים מאוד
מההתפתחויות האחרונות במחנה האימפ ריאליסטי
— טילי האמ-אקם האמריק איים
החדשים, הגברת מערך הטילים הגר עיניים
המוצבים במדינות נאט״ו, כשהם
מכוונים לעבר מטרות בברית־המועצות,
ונתוני מודיעין רבים נוספים. זו יכולה
להיות שעת־הכושר האחרונה להכריע את
האמריקאים, לפני שיזכו ביתרון משמעותי
במאזן הכוחות. לכן חייבים לפעול עכשיו.
זו היתד, המדיניות שהציעו איבאנוב וח בריו.
הם זכו בניצחון.
זמן קצר אחרי שהגיע לשילטון, זימן
איבאנוב את צוות־המוחות בהנהגתו של
הקולונל פרלשטיין, ששקד במשך זמן
ממושך על עיצוב המחשבה האיסטרא־טגית
הסובייטית. הוא ביקש מצוותו של
פרלשטיין להגיש סקירה ממצה על הדרך
שבה תוכל ברית־המועצות ליזום ולנצח
במילחמה גרעינית מול המחנה האימפריאליסטי.
איבאנוב אמר לפרלשטיין כי
הוא מעוניין במיוחד בתפיסה האמריקאית
של ״פתחי המיתקפה״ עליה קרא בתר גומים
הפרטיים של הפוליטביורו מהפיר־סומים
האמריקאיים.
וכך כונסה אותה פגישה חשאית במר תף
הקרמלין. פרלשטיין הביא עמו את
ולאדימיר קוזנצ׳וב, אפארטצ׳יק, שעמל
כימעט במשך שני דורות בנושאים איס־

ס ה דין
(המשך מעמוד )57
טרטגיים במזכירות הוועדה המרכזית.
פרלשטיין היה גאה בו במיוחד, משום
שתפקידו היה לקטרג על כל תפיסה ש הציג
הקולונל ולהוכיח את פגמיה ומיג*
בלותיה.
איבאנוב עצמו היה נרגש ועצבני מעט
במיפגש זה. הוא התרגש משום שקיווה
שפרלשטיין יציג תוכנית שניתן להוציאה
לפועל. הוא היה עצבני משום שלמרות
שגבר במאבק הכוחות על המחנה היוני,
עדיין היה ייצוג למחנה זה בפוליטביורו.
הוא לא היה משוכנע לחלוטין שיוכל לג ייס
רוב למדיניות תוקפנית. משום כך
זימן איתו למיפגש רק ארבעה מעוזריו
הקרובים, שהיו נאמנים לו. רק אחד מהם,
המרשל ניקולאי אנטונוב, שר־ההגנה ה חדש,
היה מומחה בתחום האיסטרטגי.

מיתקפת־פתע
גרעינית
!ף• קודונל פרדשטיין המשיך לדבר
י י בפני האנשים שהתכנסו בחדר־המיל-
חמה.
״ללא התראה מוקדמת, יש לנו סיכויים
טובים להרוס את כל טילי הנדנוטמן וה סינון
של האמריקאים, לפחות מחצית מה-

דמת הם יכולים להגביר מיספר זה ב הרבה.״
בנקודה
זו התערב קוזנצ׳וב, בר־הפלוג־תא
הקבוע של פרלשטיין, בדברי הבום
שלו .״נקודה אחת של מידע. כדי למנוע
מהאמריקאים להזעיק את כוחותיהם למצב
של כוננות, אין אנחנו יכולים להיכנס
למצב כוננות. גם כן. עלינו להשאיר כ שמונים
אחוז או אפילו יותר מכוח הצול לות
שלנו בנמלים, במקום שהן עוגנות
כרגיל. לא נוכל להזיז מפציצים כלשהם
מהבסיסים הקבועים או לשנות את סדר-
היום הקבוע שלהם. לא נוכל לגייס אזר חים
כלשהם. ייתכן שזה יהיה אפילו בל תי
אפשרי לכל קאדר המנהיגים שלנו
לתפוס בעוד מועד מחסה במיקלטים ש־י
נבנו לצורד זה.״
״נכון מאוד,״ הסכים עמו פרלשטיין,
״אבל עדיין אנחנו מחזיקים בידינו את
עיקרון ההפתעה. אני רוצה להמשיך: ה מטרה
של ההתקפה צריכה להיות הוצאת
כל טילי־הקרקע האמריקאיים, כל הצול-
לות־נושאות־הטילים שלהם וכל המפצי צים
שלהם שלא יהיו בכוננות בזמן הנחתת
המהלומה, מכלל פעולה.
״על מנת להשיג יעד זה יהיה עלינו
לשגר בין 350ל־ 400 מהטילים ארוכי-
הטווח שבידינו, שישאו בין 2,450ל־2,800
ראשי-חץ, כל אחד מהם בעל כוח־נפץ של

בשעת ההתקפה עם מיספר, אתגרים טכ נולוגיים׳
כפי שכינה זאת החבר אנטו-
נוב. הרשו לי לציין את העיקריות שבהן.
״כדי להצליח, יש לתאם את המיתקפה
בדייקנות כזו, שלא אנחנו ולא האמריק אים
התנסינו בה בעבר. ראשי־החץ שלנו
יהיו חייבים לנחות, בהפרש של שניות
זה מזה, בכל מטרה, כשכל מטרה מרו חקת
לפחות עשרת אלפים קילומטר מב-
סיסי־הטילים שלנו. כדי להבטיח את הש מדתו
של כל בסים טילים שנתקוף, אנח נו
רוצים להשיג שתי התפוצצויות: אחת
בגובה פגי הקרקע והשניה בגובה של
כמה מאות מטרים מעל ליעד. אם ראשי-
החץ יגיעו ליעדיהם בהפרש גדול יותר
מאשר 20 שניות, עלולות תוצאות הפי צוץ
הראשון לפגוע בראש־החץ השני ב רגע
שיגיע ליעדו.״
איבאנוב ביקש לשאול :״מה אירע ב עבר
כאשר ניסינו משהו מהסוג הזה 1״
״לא ניסינו מעולם דבר מסוג זה,״
השיב לו פרלשטיין .״אבל יש לנו יתרון
על האמריקאים בנושאים אלה. ניסינו את
הטילים שלנו בבסיסי־התיפעול, כך ש אנחנו
יודעים איד הם יפעלו.״
״כמה טילים ניסינו לבדוק בעת ובעו נה
אחת ו״ שאל איבאנוב.
״בדרך כלל ניסינו טיל אחד,״ השיב
פרלשטיין ,״מעולם לא ניסינו להפעיל יו-

העוצמה האמריקאית

העוצמה הסובייטית

(נכון ל־)1979
בוח״אדם ג 2מיליון ו־68
אלף חיילים.
היל״ הים נ 532 כלי-שיט,
78 צוללות.

(נכון ל־)1979
בוח־אדם 3 :מיליון ו־900
אלף מגוייסים.
חיל הים 433 :כלי־שייט,
234 צוללות.
חיל־האוויר 4650 :מטו־סי־קרב.

היד־האוויר
3400 :מטו־סי־קרב.
לוויינים
צבאיים!9 :
נשק גרעיני 1054 :טילים

לוויינים צבאיים.91 :

נשק גרעיני 1398 :טילים
באליסטיים 90 ,צוללות נושאות־טילים
156 ,מפציצים איסטרט־גיים
3500 ,כלי־נשק גרעיניים
טאקטיים.

באליסטיים 41 ,צוללות נושאות
טילים 574 ,מפציצים ארוכי-
טווח 7000 ,כלי״נשק גרעיניים
טאקטיים.

צוללות נושאות־הטילים שלהם ויותר מ מחצית
המפציצים שלהם, שיושמדו על
מסלולי שדות־התעופה לפני המראתם.
״מבלי להתחשב במה שנעשה, עליכם
לזכור שהמדיניות האמריקאית התוקפנית
הביאה אותם *החזיק כוח צוללות גוש-
אות־טילים ומפציצים ארוכי־טווח, במצב
של כוננות, אפילו בעיתות• שלום. למשל,
אנחנו משוכנעים שלפחות מאה ממפצי-
ציהם עלולים להימצא באוויר, כשהם
טסים לעבר יעדים במולדת הסובייטית,
תוך 15 עד 30 דקות מרגע שיצטוו לע שות
זאת.
״גם ללא פקודה ישירה מהנשיא, יכולים
המפקדים של פיקוד־האוויר־האים-
טרטגי להכפיל מיספר זה על-ידי הגברת
מצב הכוננות. באותה מידה מסוגלים
מפקדי הצי האמריקאי לתגבר את מיספד
הצוללות נושאוודהטילים בים.
״בימי שלום, אנו מעריכים, יש לאמ ריקאים
כ־ 350 טילי צוללות בימים הנוש אים
כ 3,000-דאשי־חץ. עם התראה מוק-

״כפי שכמה מכם ודאי יודעים, הרי
שבניסויים שערכנו בטילים שבידינו, היו
לנו תמיד קשיים לפגוע במטרה המתוכ ננת׳
בעיקר בשלבים המוקדמים של הני סויים.
המתימטיקאים שלנו טוענים כי
שינויים פיסקאליים עלולים להסיט את
הטיל מנתיב התעופה שלו.״
״כלומר שיש אפשרות שנחטיא את ה מטרה,״
קרא קוזנצ׳וב קריאת־ביניים.
פרלשטיין התעלם ממנו.
״בשעה שאנחנו דנים במטרות,״ העיר
אנטונוב ,״אולי מוטב שנדון מה עושים
בינתיים האמריקאים כדי להגן על הטילים
שלהם.״
״בדיוק התכוונתי לגעת בנושא זה,״
אמר פרלשטיין .״האמריקאים השלימו ל אחרונה
את מה שהם מכנים עיבוי האס מים
של טילי המינוטמן. זה כרוך בבניית
מחיצות עבות של פלדה מסביב לכל אסם.
האמריקאים טוענים שכל מיתקן איחסון
כזה יכול לשאת לחץ של אלפיים קילו גרם
לסנטימטר. אם נתון זה נכון הרי
שיש להם הגנה טובה, מילבד כנגד פגי עה
ישירה. לרוע המזל אין באפשרותנו
לבדוק את מידת חוזקם של אסמים אלה.
יכול להיות שחוזקם הוא רק כמחצית
ממה שטוענים האמריקאים...״
״או כפול מזה!״ הן זערב קוזנצ׳וב.
״תרשה לי להמשיך!״ אמר פרלשטיין,

500 אלף טון טי־נ־טי. זה יאפשר לנו
לכוון שני ראשי־חץ, משני טילים נפרדים,
לעבר 1,054 בסיסי הטילים האמרי קאיים
ויאפשר לנו מירווח ביטחון להח־טאות
ולפגיעה בצוללות ובמפציצים.״

; /אתגרי 0
טכגול תיי ם״
יכאנוב התפרץ מיד כאשר סיים
\ 1הקולונל פרלשטיין את תיאור ההת קפה.

אמרת בקשר להחטאות?״ שאל.
״החבר פרלשטיין,״ הציע שר־ההגנה
אנטונוב ,״אני סבור שעליך להסביר לנו
מעט מהאתגרים הטכנולוגיים הכרוכים בתוכנית

״בדיוק עמדתי להגיע לנקודה זו,״ אמר
פרלשטיין .״התבקשנו לתאר בפניכם התקפה
שאף אחד לא ביצע מעולם קודם
לכן. מטיבעה אין זו מיתקפה שניתן ל תרגלה.
משום כך יהיה עלינו להתמודד

תר מעשרה טילים בעת ובעונה אחת.״
״אבל מה בקשר להחטאות עליהן די ברת?״
לא הירפה איבאנוב.
״זה עניין אחר,״ השיב לו פרלשטיין,
״אנחנו יודעים מניסיוננו, שניסיון ההת נעה
של כמה טילים עלול להיכשל. חלק
מהם עלולים לסטות ממסלולם או לפצל
את ראשי־החץ שלא במועד המדוייק ה נדרש
לכך. מסיבה זו אנחנו מתכננים
לשגר מיספר רב יותר של טילים מכפי
שמחייבת המציאות — זהו מירווח-הביט-
חון שאנחנו לוקחים.״

פלרשטיין,
אמר
״ברור,״
מיתקפה שלנו חייבת להיות מבו ססת
על ההנחה, שהטילים וראשי־החוץ
שבידינו הם מדוייקים כמו אלה המצויים
בידי האמריקאים. אנחנו מאמינים שהם
אומנם כאלה. מכיוון שראשי־החץ שב ידינו
הם גדולים יותר מאלה שבידיהם,
כפי שאתם יודעים, אנחנו משוכנעים ש יש
בידינו לפגוע בכל מטרה ברחבי אר־צותיהברית
במירווח טעות של 300 מטר
בילבד.

״ברור שההתקפה שלנו לא תתבצע בחלל
ריק. בחנו גם את הנסיבות הפוליטיות.
במיוחד הערכנו את הדרך שהנשיא ה אמריקאי
יכול להגיב.
״הגענו למסקנה שהלווינים האמריקאים
יגלו את צרור מאה הטילים הראשונים
שנשגר ברגע שהם יתרוממו מהקרקע.
מחושים אינפרא-אדומים בלווינים הנעים
בחלל, בגובה של 40 אלף קילומטר. מעל
אדמתנו, מספקים מידע זה. אין ביכולתנו
לשבש את פעילותם של לווינים אלה. מי דע
זה יזרום במהירות דיר הצינורות
הצבאיים אל הבית הלבן. סביר להניח
שהוא יגיע אל הנשיא מיידית. אבל כפי
שהד״ר קיסינג׳ר ציין בשעתו, לא יהיה
זה תמיד פשוט כל כך למצוא את הנשיא.
״עלינו להניח שנשיא ארצות־הברית
יקבל מידע מיידי, תוך דקות ספורות, על
ההתקפה. תחילה הוא יבדוק ודאי את
הדיווח, משום שלא יראה כל היתגרות
שעלולה היתה לגרום להתקפה. מסיבה זו
עלול הצבא האמריקאי לעכב את המידע
לביקורת נוספת, לפני שיועבר הלאה אל

הנשיא. אבל בילבול פנימי זה לא יימשך
יותר מאשר חמש דקות, משום שאז כבר
יגלו האמריקאים את הצרור השני וה שלישי
של הטילים שנשגר. מסכי הרא דאר
שלהם יתחילו לאשר את המידע שה־לווינים
העבירו להם קודם לכן.״

רק עשרים
מיליון אבירו ת
ר ה יהיה הרגזן הקריטי. לפי חי•
/ /שובינו נזדקק ל־ 30 דקות נוספות
כדי להשלים את ההתקפה. הנשיא האמ ריקאי
יבין אז בדיוק מה הם מעשינו.
הוא יהיה כבר מודע לכך שנמנענו מלת קוף
איזו שהיא עיר גדולה, אפילו את
וושינגטון עצמה. האמריקאים ערכו מח קרים
על שיטה זו של התקפה גרעינית
והם יודעים שהיא תגרום לאבידות מוע טות
ביותר, לא הרבה יותר מאשר עש רים
מיליון נפש.״
״אתה רוצה לומר שעשרים מיליון אבי-
דות זו אבידה קטנה ז״ התערב איבאנוב.
״במושגים של מילחמה גרעינית, בהח לט
כן,״ השיב פרלשטיין .״חישבנו שאם
נמטיר את הטילים שלנו על האוכלוסיה
האמריקאית יהיה בידינו לגרום למאה ו חמישים
מיליון אבידות. הנשיא האמרי קאי
יודע זאת גם כן. משום כך יהיה
מודע לכך שההתקפה שלנו היא מיזערית.
״על הנשיא יהיה להיווכח, שאם יגיב
בכוחות שנותרו בידיו — המפציצים ש שרדו
אחרי ההתקפה שלנו והטילים שעל
גבי הצוללות — הוא יחסל את כל יתרת
הנשק שבידו, ומשום כך הוא יכול להכות
רק בערינו או בתעשייה שלנו. ללא טי-
לי-קרקע לא יהיו בידו האמצעים לנסות
ולפגוע בבסיסי טילי־הקרקע שלנו.
״זו תהיה אופציה נוראה בידי הנשיא.
אם ישתמש בה, הוא יודע שאנחנו נגיב
באותה צורה, ושתי המדינות שלנו תח רבנה.
אבל אם ימנע מלהגיב וינסה להי כנס
עמנו למשא־ומתן — הוא יציל את
מדינתו ואולי גם את העולם. הנשיאים
האמריקאים הם רומנטיקאים. אנחנו מע ריכים
שהוא ינסה להיכנס למשא־ומתן,
שכמובן יוביל לכניעה. אם מותר לי להוסיף,
זה בדיוק גם מה שמומחים אמרי קאים
מנבאים שיקרה.
״אנחנו משערים שהוא יבקש לדון עמ נו,
משום שעלינו לשער כך,״ התערב
קוזנצ׳וב .״אחרת ההתקפה שלנו תיכשל.
אנחנו נאבד את מולדתנו, אם הנשיא יח-

בפעולת־תגמול על ההתקפה שלנו, גם
ללא הוראה מהנשיא.״
״האמריקאים מצייתים בדרך כלל ל פקודות,״
השיב פרלשטיין.
״עלי לשאול אותה שאלה לגבי הצול לות
האמריקאיות,״ אמר קוזנצ׳וב .״אמרת
שיש לשער שכעשרים מהן יהיו מתחת
לפני המים בעת ההתקפה שלנו, כשהן
נושאות עימן כ־ 3,000 ראשי־חץ.״
״שוב,״ אמר פרלשטיין ,״עלינו לצאת
מתוך הנחה שהנשיא לא יפעיל אותן.״
פרלשטיין התיישב ופתח בקבוק נוסף
של מים מינראליים. קוזנצ׳וב נטל את
רשות־הדיבור.
״התפקיד שלי, חברים, הוא להצביע
על החולשות שבתידרוך שזה עתה שמע נו.
אינני סבור שעליכם לשמוע טיעונים
נוספים נגד תוכנית ההתקפה הזו. אבל
הרשו לי להוסיף נקודה חדשה אחת.
״כולנו מודעים לתוצאותיה של מילחמה
קונבנציונאלית על אומה. אנחנו עדיין
מחלימים מהמילחמה שנכפתה עלינו לפני
ארבעים שנה. על פי הוראותיו של החבר
כרושצ׳וב הייתי נוכח בחודש יולי 1962
בפיצוץ פצצת המימן הגדולה ביותר ש־פוצצה
אי פעם. היא היתה בעוצמה של

לאיזור שבו ניסו בעבר האמריקאים נשק
גרעיני בדרום האוקיאנוס השקט. במשך
שלושים שנה נותרה האדמה שם כה מורעלת
עד שהמזון שצמח בה היה ספוג
כולו ברדיואקטיביות.״

מ ה לו מ ה על
מרכזי או כ לו סי ה
ג ל אלו הן הנחות בילבד, ש־
/ /י עליהן יכולים המדענים שלא להסכים.
כשלעצמי אני מודאג יותר מה־

אים יכולים לשגר הרבה טילי־קרקע ב מהלך
ההתקפה שלנו עליהם. טילים אלה
בילבד יכולים להרוס את החברה התעש ייתית
שלנו והרבה מהטילים שלנו. טי־לי־הצוללות
והמפציצים שלהם יכולים
להמשיך ולהלום במשך שעות ואולי אפי לו
ימים במרכזי האוכלוסיה שלנו. ייתכן
שנחוש סיפוק מהעובדה ששיגרנו טילים
רבי-עוצמה לאדמתם, אבל מה הרווחנו
מכך? מה התועלת ז שתי הארצות יהרסו.״
עתה הגיע תורו של קוזנצ׳וב לפתוח
בקבוק מים מינראליים. פרלשטיין נטל
את רשות־הדיבור מחדש.

2,800 ואשי־חץ גרעי 1׳* 0ינחתו ער אוצות ־ הבוית
תוך שגיות סבורות, יגרדו יד 3צ 1צם בעוצמה , 350ז מגסוו
אם ׳ונחתו על מרכזי האונלוסיה הם יגרמו ד 150 מיליון אבידותליט במקום זאת לנקוט בפעולת־תגמול.״
״כן, בוודאי,״ השיב פרלשטיין ,״זוהי
אפשרות היפוטטית.״
״כפי שאתה יודע קולונל,״ אמר אנטו-
נוב ,״הרי שברגע שאנחנו נבחין שהאמ ריקאים
פתחו עלינו בהתקפה גרעינית,
נשגר מיד את הטילים שלנו כדי שטילי
האוייב לא יפגעו בהם בכניהם. מדוע
שהאמריקאים לא יפעלו בצורה דומה?
ידוע לי שהם עסקו לא מעט בנושא שיל
שיגור טילים תחת־מיתקפה...״
״אני אסיר תודה לך על שעוררת נקו דה
זו,״ אמר הקולונל פרלשטיין .״אנשי
מפקפקים אם האמריקאים מאורגנים דיים
כדי לבצע שיגור־תחת-התקפה. אל תש כח
שהם יתפסו בהפתעה. י למרות. שאני
משער שהם עסקו בנושא זה, לא גילינו
שום סימן שהם אימצו אותו כאסטרטגיה.״
אנטונוב המשיך להקשות על פרלשטיין.
״הרשו לי להוסיף כמה נקודות:
״ציינת שכמות מסויימת של המפציצים
האמריקאים תצליח להתחמק מהפגיעות
שלנו. האם ייתכן שכמה ממטוסים אלה
ישאו כעשרים מטילי השיוט החדישים ב יותר?
מה יקרה להם?״
״שוב, מרשל, עלינו להניח כי הנשיא
האמריקאי יחליט שלא להפעיל כלי-נשק
אלה.״
״עלינו להניח גם שלא יהיה שום דוק טור
סטריינג׳לאב ליגלג קוזנצ׳וב על
דברי פרלשטיין .״אני מתכוון שעלינו
להניח שאף לא אחד מהטייסים האמריקאים
יטול על עצמו את ההחלטה להגיב

50 מגטון. כל מה שהנאצים הנחיתו על
מולדתנו במילחמת־העולם השניה אינו
ניתן להשוואה לעוצמת פיצוץ זו. עוצ מתה
של ההתקפה שמציע החבר פרל-
שטיין על ארצות־הברית תהיה 1,350 מג-
טון, במרכז ארצות־הברית.
״חקרתי מדענים שלנו: האם ידוע לכם
מה יהיו תוצאות פיצוץ בעוצמה כזאת?
אינני מתכוון לתוצאות הצבאיות. אני
מתכוון להשפעה על האדמה, על האוויר,
על הימים, על האטמוספירה. התשובה
היתה שיש להם תיאוריות אבל אפילו
לא מושג קלוש. איננו יודעים אם פיצוץ
בעוצמה כזאת לא יפגע במעטפת כדור־הארץ
או שירעיל את האוויר מעל פני
כל העולם.
״אני מתייחם כאן לתוצאות העלולות
לפגוע בנו כאן, בבית. אינני מתייחם ל תוצאות
שיהיו לכך על ארצות־הברית.
החבר פרלשטיין מניח שהנשיא האמרי קאי
יגיב על פיגוע ברמה כזאת באפס
מעשה. לא זאת הדרך שבה הגבנו אנחנו
להתקפה הנאצית על מולדתנו. אינני
סבור שאנחנו יכולים להסיק שרק בני
העם הרוסי מגיבים כפי שהגבנו אנחנו
לחורבן מולדתנו.
״נקודה נוספת שכדאי להבהירה: החבר
פרלשטיין תיאר את ההתקפה הגרעינית
שלנו על ליבה של אמריקה. זהו האיזור,
תרשו לי להזכיר לכם, המייצר את יבול
התבואה הגדול ביותר בעולם. במשך
שנים היינו אנחנו עצמנו תלויים ביבול
זה. למדתי באקדמיה למדעים מה אירע

אתגרים הטכנולוגיים, כפי שהם כונו כאן.
אינני יודע כיצד נתגבר עליהם.
״הרשו לי לסכם אותם בקיצור. החבר
פרלשטיין ביקש מאיתנו להעריך התקפה
התובעת עיתוי מדוייק ביותר, שטרם נוסה
בעבר. אנחנו צריכים לייחס לטילים
שלנו שיעור אמינות גבוה ביותר, בהת חשב
בעובדה שרבים מהם מאוחסנים ב משך
שנים רבות באסמים שלהם.
״אנחנו חייבים להסתמך על דיוק הנובע
מנוסחאות מתימטיות שלא נוסו מעולם,
כשאנחנו יודעים בבירור שלמגנטיות
של כדור־הארץ ולאטמוספירה יש השפ עות
בלתי צפויות על ניתוב הטילים.
״מה שמסוכן יותר מכל היא ההערכה
שהנשיא האמריקאי יתפס לחוסר תגובה
על התקפתנו, למרות מאגר הנשק האדיר
שעדיין יהיה בידו אחרי נחיתת הטילים
הראשונה שלנו. יותר מזה. דורשים מאי-
תנו להניח שגם אם הנשיא האמריקאי
לא יעשה דבר, יציית הצבא האמריקאי
להוראות העדר תגובה אלה.
״יכול להיות שאני טועה. ייתכן בהח לט
שהנשיא האמריקאי ייבחר שלא לה גיב
על ההתקפה שלנו. אבל ביורשיו של
לנין וכמנהיגי ברית־המועצות עלינו לב חון
את הבעיה מזווית ראיה הפוכה. ומה
אם הניחוש שלנו מוטעה? מה תהיינה
התוצאות, אם במקום לא לעשות דבר, יח ליט
הנשיא האמריקאי להגיב בכל הכוח
שעוד נותר בידו?
״אנחנו יודעים את התשובה. האמריק-

״חברים, ההצעות שהחבר קוזנצ׳וב
ייחס לי, לא היו הרעיון שלי. באתי לכאן
היום כדי למלא אחרי הוראה, להציג
בפניכם תוכנית היפוטטית. כל התוכנית
הזו צמחה ממאמרים שהמזכיר־הכללי
קרא בעיתונות האמריקאית. האמריקאים
הם אלה שנופפו בתוכניות אלה, אותם
ייחסו לנו.
״כפי שהמרשל אנטונוב ודאי ייאשר,
מעולם לא תמכו אנשי הצבא שלנו ברע יונות
מסוג זה. אינני מסוגל להשיב לכל
הנקודות שהעלה קוזנצ׳וב. חיפשתי לשווא
תשובות לטיעונים אלה בספרות ד.אמ־האמריקאית
הדנה בנושאים אלה. האמרי קאים
לא בחנו את הרעיון של מידת הפגיעות
שלהם, כפי שבחן אותו החבר קוז׳נוב.״
המזכיר הכללי, איבאנוב, לא חשף את
מידת אכזבתו מהביוץ אליו הוביל הדיון.
תחת זאת ביקש מפרלשטיין להשיב על ה שאלה

״הבד. ונניח שאתה צודק, שאין אנו יכו לים
להרשות לעמנו את הסיכונים הכרוכים
בהרפתקה מעין זו. אבל האם אנחנו
יכולים לנצל את האמונה האמריקאית ב תוכנית
זו שלנו לתועלתנו? האם יש ב ידינו
לאיים במימושה של תוכנית כזאת
כדי להשיג יתרונות בנושאים אחרים?״
פרלשטיין התנדב להשיב :״כן, החבר
איבאנוב. אנחנו יכולים להשתמש באיום.
אבל דומני שעלינו להיות כנים עם עצמנו
ולהודות בעובדה שלעולם לא נוכל לממש
איום זה.״

זמנים חולפים, עתות משתנות,
סבון ״אוליביה״־ -לעולם נשאר.
״אוליביה״ סבון היופי של עץ הזית
מכיל שמן זית ומרכיבים טבעיים,
לרעננות ולעידון העור.

״אוליביה׳׳ -הסבון העובר מדור לדור
וניחוחו עמו.

פום ום

אחיו הורשע באונס
קבוצת׳ של קטינה
שבוצע בצריף האורגיות
בראש־העין.
השבוע זונה רחמים

אשתו) מן האשמה
שביצע אונס באותו
צריף עצמן

י 6רמי, השלום והברכה. אינני
* יודעת איך לכפר על הטעות ש עשיתי
ועל העוול שעשיתי לך. רמי, תא מין
לי, רציתי להתגונן. הייתי תחת לח צים
מההורים ומהדודים שלי. אח •שלי
אמר לי שאם לא אתלונן, ירצח אותי. אין
לי לאן ללכת. נמאס לי מהחיים בבית.
אינני מאושרת, פשוט לא היתר, לי ברירה,
אז הגשתי תלונה...״
מיכתב זה, שנשלח על־ידי מתלוננת על
אונס, לנאשם רחמים חשש, בהיותו עצור
בכלא רמלה, היה העילה לשיחרורו מה כלא
עד לגמר המישפט.
תוכן המיכתב היה אף אחת הסיבות
לזיכויו־מחמת־הספק של רחמים (״רמי״)
חשש בשבוע שעבר על־ידי השופטים
דוב לוין, ישראל גלעדי ונחמיה בר, בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב.
חשש, תושב ראש־העין בן ,23 נשוי

ואב לילדה, עובד כמפעיל מכונות כבדות.
לפני כשנה הופיע במסיבה בראש־העין,
שבה היתה גם המתלוננת. לדבריה,
הוא פנה אליה ודרש כי תצא עימו אל
מחוץ למועדון, שבו התקיימה המסיבה,
באומרו לה :״אם לא תצאי החוצה אכה
אותך !״
משסירבה, אמר לה חשש, כי הוא רוצה
לשוחח עימד, וכי יחזירנה מייד אחר כך
למועדון. מחמת הפחד שנפל עליה נעתרה
המתלוננת לדרישתו ויצאה עימו החוצה.
חשש, לדברי כתב האישום, הוביל אותה
לצריף שנמצא בקירבת בית הוריו, ברחוב
רש״י בראש־העין, וזאת אחרי שתפס בידה
בכוח. הוא הכניסה בכוח לצריף ודרש
ממנה להתפשט. משסירבה, סטר על פניה.
היא פרצה בבכי, ואז איים עליה חשש
שתחדל מכך, אחרת יכה אותה מכות־

צריו האורגיות

בראש ־העין שבו בוצע האונס הקבוצתי של קטינה,
שהובאה על־ידי קטינה אחרת המכונה ״השועלה״.
בהפרש של חודש נאשמו שני האחים באונס באותו הצריף, האחד נידון, השני זוכה.

חשש לאו! ס

דיור בו 1ה

א רזו עור׳אל פה

(המשך מעמוד )61
רצח. הוא התפשט והשכיב אותה בכוח
על המיטה בצריף.
אחר־כך שכב עליה, חרף התנגדותה,
ומשלא הגיע לסיפוקו ביצע בה, לדברי
התביעה, מעשה סדום. בשעת לילה מאוח רת
הניח לה, תוך איום שאם תתלונן על
מעשיו, יתנקם בה.
חרף הנאמר בכתב־האישום החליטו ה שופטים
פה אחד לזכות את חשש על
מעשה סדום. ברוב דיעות ומחמת הספק
החליטו גם לזכות אותו מאשמת אינוס.
גבוה, שחרחר, כשכיפד, לראשו, ישב
רחמים חשש בבית הוריו בראש־העין
וסיפר את גירסתו על ד,מיקרה. הוא היה
נינוח.

היה בינינו. מה הוא כבר יכול לחשוב
שאנחנו עושים באחת בלילה? משחקים
ג׳ולים?
אז ביקשתי ממנו שיקה אותה הביתה.
אחר כך נודע לי שהיא אמרה לו שקרה
לה מיקרה לא נעים ורצתה להסביר, אבל
הוא לא היה מוכן לשמוע אותה והיא
נכנסה ללחץ בגללו ובגלל שהוא סיפר לה
שההורים שלה מחפשים אותה, ושהם מאד
מודאגים.
כשהיא הגיעה הביתה היא התחילה לב כות
להורים שלה ולעשות להם פרצופים.
הם לא ידעו כלום, ולכן גם לא סיפרה
להם על מה שהיא מאשימה אותי.
אך הדודים שלה השפיעו עליה להתלונן

סיפר חשש:
נותרו למכירה דירות באתרים
תנ אי ם •

#ב ת ״ י ם — 4חדרים ברח׳ אנה פרנק

• נס־ציונה 4 ,3 -חדיים

ברח׳ ביאליק.
#אשקלון— 4חדרים, קוטג׳ים
טל 22131 .־.051

#פתח ״ ת קו ה _ 4חדרים

בארלוזורוב, טל 916037 .־.03

• ת ל־ א בי ב _ ד,רומ

מפוארות בצמרת ויצמן.

ה ר צלי ה/?-י4 ,3
מבשרת ציון _

חדרים בטשרניחובסקי.
קוטג׳ים 3מפלסים.
טל 660271 .־.02
בא ר-שבע_ 4חדרים,
קוטג׳ים. טל.057-77301 .
— 4חדרים ברודד
אילת
טל 2161 .־.059
תל־אביב — לזוגות
צעירים בשכונת בפיר.

^ת״א, רדז־ מונטיפיורי , 39 טל 298361.

כותב> שיוהופרוזה !
אם יש לך רעיונות לספרי שיחה, פחוזה, בישול, ספרי ילדים,
מדע דמיוני ׳ובו׳(או שכתבת ספרים אלה),
נא שלח/י החומר ל :

״סער״ — הוצאה לאור, ת.ד 26243 .ת״א
לשם בדיקת האפשרות להוציאם ל או ר!!!

פגשתי את סימה * שבועיים לפני ד,מיק־רה.
זה היד, בערב, ליד אחנת-אוטובוס
בפתח־תיקווה. היכרתי אותה עוד מקודם.
היא נכנסה לפני, ולא מצאה את ארנקה.
שילמתי במקומה ואחר כך היא החזירה לי
את הכסף. ישבנו ביחד. היא סיפרה לי
שהיא באה מהעבודה ושיש לד, בר־מיצווה
בתל־אביב. ביקשתי ממנה להצטרף,
בצחוק, כמובן, ושאלתי אם לא מפריע לה
שאני נשוי. היא ענתה שזה לא -כל כך
מפריע לה אבל אני הייתי עסוק ונתתי
לה את מיספר הטלפון שלי בעבודה, כדי
שתתקשר אחר כך, אם יהיה לה זמן.
היא התקשרה אלי בערב אחד והזמינה
אותי למסיבה למחרת היום. קבעתי איתר,
פגישה והיא אמרה לי שאם לא תוכל
לבוא נתראה במסיבה.
במסיבה היו עשרות אנשים ורעש עצום,
אז הצעתי לה לצאת החוצה. היא הסכימה
ואז הצעתי לה לבוא איתי לצריף שליד
הבית שלי ולשתות קפה. הצריף הזה
הוא צריף מועד לפורענות. אחדי מד, שקרה
שם לאחי התחלתי לפחד מהצריף, ומאוחר
יותר ביקש עורך־הדין שלי שיהרסו את
הצריף **.
כשנכנסנו לצריף הלכתי להכין קפה
ולי מזגתי חצי כוס קוניאק. כשחזרתי
עם המשקאות ראיתי שהיא נעלה את עצ מה
מבפנים. אחר כך היא הסבירה לי
שנעלה את עצמה בגלל שלא רצתה שיראו
אותה עם גבר נשוי, ושלצדיף הזה יצא
שם רע כצריף של האורגיות.
התיישבנו על הספה והסתכלנו באלבום
המישפחתי שלי. כף דיברנו עד 12 בלי לה.
סיפרתי לה על עצמי, והיא סיפרה
לי על החבר שלה, יעקוב יהוד, שהיא
אוהבת ושמספרים לו שהיא בוגדת בו
ולכן הוא החליט לגמור איתה.
אחר כך היא התפשטה מרצונה. רצתה
לשכב איתי, אבל אני השארתי אותה חצי
שעה ערומה. למה? בגלל המיקרה של
אחי שנאשם באונם באותו הצריף. נכנסתי
לטראומה מד,מיקרה שלו. פחדתי שהיא
אולי תקפוץ מהמיטה ותתחיל להשתולל,
לכן החלטתי לא לשכב איתה עד שהיא
ממש תרצה את זה.
לא היה מעשה סדום, זה גם הוכח ב־בית־מישפט
כלא נכון, על סמך הבדיקות
שעשו לה. אחר־כך העדפתי לגמור עם כל
העניין. יצאנו מהצריף והיא עוד אמרה
לי :״רמי, אם לא נהנית אני מוכנה לבוא
גם מחר.״ נתתי לה סוודר שלי, כדי שלא
יהיה לה קר, והתחלתי ללוות אותה הבי תה.
בדרך פגשנו חבר שלי ועשיתי ביניהם
הכרה.

״ א ם תספרי
את האמת״

אם סטייק
אז בסטייק האוס
מבחר /נ שיר של סל טי םומשקהקל -ח1בישי.

דיזנ נו ף 193ו מי -אביב טל 239209,232386 :
•0 {)61

1¥£;06ז11 אץ£
00111461 0 . 3 . 47
3.6301,013

תן טרמפ
לחייל

0הייתי תופס מונית לא היה קורה
לי כל המיקרה, אבל לא היו מוניות
בשעה כזאת, ואיך שאנחנו הולכים ראינו
פתאום את הווספה של החבר שלה, יעקוב.
הוא גם היה הראשון שלה וההפלד, שלה.
היתד, ממנו.
כשהיא ראתה את הווספה היא התחבאה
מאחורי. אמרתי לה :״מה את מתחבאה?
תגידי שהייתי אצל חברה.״ הוא הגיע,
עצר, וקלט אותנו. ברור שהוא הבין מה
* השם בדוי. השופטים אסרו על פיר־סוס
השם.
** אחיו של רחמים, גבריאל חשש,
נעצר בזמנו ביחד עם ארבעה אחרים,
כחשוד באונס קבוצתי של קטינה, שהובאה
לצריף על־ידי צעירה ם ראש־העין שנודעה
בכינוי ״השועלה״ .גבריאל חשש נידון
ל־ 15 שנות מאסר. עירעורו תלוי ועומד
בבית־המישפט העליון (העולם הזה
.)2190

גבריאל חשש, שהורשע באונס
י ׳ ייי הקבוצתי בראש־הין, הוריו חלו
קשה כתוצאה ממעצרם של שני האחים.
המיטה ליטה

בצריף האורגיות. אחרי
מעצרו של רחמים החהמישפחה
להרוס את הצריף.

במישטרה כדי שלא תהייה בושה למיש־פחה.
כדי שההורים שלה לא יגלו באמת
מי היא.
עצרו אותי בשעה שלוש לפנות בוקר.
לקחו אותי למישטרת פתח־תיקווה. היו
שם שני שוטרים. הם לקחו אותי למרתף
ומשכו אותי בחולצה. הרביצו לי ישר
אגרופים, למרות שסיפרתי להם שלא אנס תי
אותה ושהיא שכבה איתי מרצונה.
כשהם ראו שאני לא מודה הם התחילו
לצעוק עלי שאודה על הרצח של אילנה
עמרם* .גם אחי נחקר על אותו הרצח
כשעצרו אותו. המישטרה ניסתה להפיל
המון עצורים על הרצח הזה כי עוד לא
מצאו את הרוצח.
שוב הרביצו לי כמו מניאקים. פיתאום
נכנס איזה קצין אמר לי :״אתם מישפחת
חשש? צריך לתלות את כולכם.״ והוא
הכניס לי סטירה באוזן, ליד הפקידה.
* צעירה שנרצחה לפני חודשים ׳אחדים
בראש־העין.
ה עו ל ם הז ה 2208

עכשיו אני יודע שאילו לא הייתי גד
מישפחת חשש לא היה קורה לי כל זה,
אבל בגלל הצריף שלבו, שהתפרסם כ צריף
של אורגיות, ובגלל המיקדה של
אחי, החליטו להתלבש על הצריף ועל
המישפחה שלנו.
האריכו לי את המעצר ב־ 15 יום, ואחר-
כך נתנו לי העמדה לדין. היא באה לבקר
אותי ברמלה וגם כתבה לי מיכתב. גם
אשתי באה לבקר אותי. היא כעסה בהתח לה,
אבל אחר־כך עמדה לצידי כי ידעה
שאני חף מפשע.
כשסימה באה לבקר אותי בכלא, היא
שאלה אותי מה לעשות וניסתה להתנצל,
אז אמרתי לה ״יש שני דברים בעולם —
אמת ושקר. אם תספרי את האמת תיכנסי
לבית־הסוהר, ואם תשקרי אני אכנס, עכ שיו
תחליטי בעצמך מה לעשות.״ כי
בעצם מה הפסיכולוגיה של הבחורות
בראש־העין? הן הולכות ומתלוננות אפילו
אם התלונות לא מוצדקות, כדי שהמישפחה
לא תגלה עליהן.
ישבתי ארבעה חודשים. שיחררו אותי
אחרי שהגיע המיכתב שלה לכלא, שבו
היא התנצלה על מה שעשתה לי. אחרי ש קיבלתי
את המיכתב הוחלט לשחרר אותי
עד לסיום המישפט. בכלא הרגשתי כאילו
השמיים נפלו עלי. לא האמנתי שאצא
זכאי.

עד כאן סיפורו של רחמים חשש.

התחס דו ת
והעלמ תאמת
ך ם התובעת, דרורה פלפל, סגן ראשון
לפרקליט מחוז המרכז, וגם סניגורו של
רחמים, עורך־הדין אבי אורן, לא ידעו
עד לרגע האחרון את תוצאות המישפט,
שכן כאשר העידה המתלוננת ניכר היה,
כי בית־המישפט מתרשם לרעה מעדותה.
אולם כשהעיד הנאשם נראה כי בית-
המישפט נוטה לכיוון התביעה.

משמאל — לאה, אמו של גבריאל, בביתה אחרי זיכויו.
;^ 111111נ ^ 1ך ן | ן ך|
1 1 1 1 1 /1 1 1מימין הוא משוחח עם חמתו, בתיה, כשביניהם תמונת
אחיו. אחרי מעצרו ביקשה מבתה שתתגרש מגבריאל, אך אחרי זיכויו השלימו השניים.
התובעת ניסתה להסביר את הסתירות
בעדות המתלוננת, בכך שפחדה מפני הנאשם
דיבר מגרונה. הסניגור הסביר זאת
בחששה להיכנס למאסר על עדות שקר.
בפסק־הדין אמר אב בית־הדין ה שופט
דב לוין :״כשבאים להכריע
סופית במישפט האינוס שלפנינו, עלינו
לחזור ולשנן לעצמנו את הכלל הבסיסי
שמנחה אותנו תמיד, וחייב להנחותנו
בדיני נפשות. הכוונה לכך ששומה על
התביעה להוכיח׳ את האשמה מעבר לכל
ספק סביר ...ראיתי לנכון להדגיש את
הדברים נוכח ההתלבטויות הקשות ש התלבטו
חברי בבואם לקבוע את מימצאי־הם
העובדתיים ואת מסקנותיהם השיפו טיות.״

במהלך
המישפט התעוררו שאלות ש הטילו
ספקות בגירסתה של המתלוננת:
• אם פחדה המתלוננת מהנאשם מדוע
יצאה מהמועדון ההומה אנשים והצטרפה
אליו לצריף, שהיה ידוע כמקום פורענות
וכמאורת־זימה?
<• מדוע נשארה בצריף, כשיצא ממנו
רחמים להכין שתייה, לא ניסתה להזעיק
עזרה או לברוח?
• ההסבר שלה כאילו עד לקיום יחסי־המין
לא פחדה שיאונה לה כל רע לא
נראה לבית״המישפט.
י• היא הכחישה בבית־המישפט, כי
ביקרה את הנאשם בכלא, וניסתה להת כחש
לכתיבת המיכתב אליו. אחר־כך הס
בירה,
כי כתבה אותו תחת לחצים, אבל
ציינה שאיש עדיין לא הציק לה, כלומר
שחששה נובע מפני לחץ שיופעל עליה
בעתיד, וגירסה זאת לא נראתה לשופט.
>• המתלוננת היתה במצב נפשי של
חרדה כאשר פגשה בדודיה. מצד אחד, יכול
הדבר להוות סיוע לקביעה שאכן היה
אונס, אולם הסניגור גרס, כי המתלוננת
היתד, במצב נפשי זה בגלל שפגשה בחברה
האהוב, בשעה שהיתר, עם גבר זר, ובגלל
החשש מפני תגובת הוריה על שאיחרה
לביתה. גירסה זו היא שהתקבלה בסופו
של דבר במישפט.
השופט נחמיה בר התייחס לכך שהמת־
(המשך בעמוד )64

סו בוויו ת ! 7ו 9תן מ ציגו ת

אופני ספורט ואופניים לנוער !
״הרקולס״ — אופני יוקרה
לאלופים — פאר תוצרת
אירופה!
תוצרת(חסזסו^ז 5טס\.)3/
ל״הרקולט״ מבחר עצום של
דגמי ספורט עם 10 מהלכים
* ודגמי״0ט1ס סוווטסד׳ מיוחדים^

לנוער.

מבחר דגמים של אופני ספורט
( 10 מהלכים) :אופניים לנשום
ונערות דגמים מיוחדים
לילדים ונוער צ׳ופרים, ותלת
אופן לפעוטות בצבעים
מרהיבים ובמחירים עממיים
החל מ־ 3,000ל״י.

לחיסכון באנרגיה ולשיפור חבו ש!

סוכנויות קופמן בע״מ
חשמונאים 105 תל-אביב.

לה שיג ב חנויו ת ה או פניי םובמח סני קו פ מן צפון, במגרשי התע רו כהת׳יא (סוף רח׳ דיזנגוף ע״י גלידה מונטנה).

ה עו ל ם הז ה 2208

613

ן ^ 7־ן
חששל אזנ ם 91

עקב שרת /איש ממאדים

וגעשל ע1כרית

חיים איזק, בעל פינת העברית הטובה ביותר בעיתונותנו
(איני מזכיר את ״שידורי ישראל״ ,שכן שם הופן מדור העברית
בדרך הטבע לסניף של המישנה היומית) ,העיר במדורו
ב״דבר השבוע״ ,כי נתקל באחד העיתונים — נחשו איזה —
באיש מן המאדים, והרי זו שגיאה, שכן אין ליידע שם פרטי
כמאדים (כשם שאין ליידע בה״א את צדק ונוגה) .ובכן תו דה
! ומעתה יהיה איש ממאדים.
אגב, התיקון הזה בא באיחור של כחמש-עשרה שנה, שכן
אי-אז פניתי אל חיים איזק, כמזכיר מערכת ״דבר״ ,והצעתי
לו לעתו אותי בממלכתו. עיניכם הרואות כי הדבר לא נסתייע,
ואם יש ״דבר״ בגו ואם אין, אין דבר. הזמן חלף חיש
קל, והנה הוא קורא משלי ב״העולם הזה״.
״שום דבר לא הולך אצלנו לאיבוד״ ,אמרה האשה לבעלה,
בשלותו את קפלטה ממרקו (זה היה בסעודת־צהריים) .וכמו
שאומר חיים גורי, לנושא העברית עוד נשוב.

י ש לוו כ 1ח!
(נכתב לפני ההתייקרות)
אנחנו חזקים ! אנחנו לא תופסים כמה אנו חזקים !
כוח !
אז למה נתנו להם את הנפט ז
זה מפני שוויתרנו להם על כל סיני !
אבל אם אנחנו חזקים, מדוע נתנו להם את כל סיני 1
זה בגלל חוזה־השלום !
אבל אם אנחנו חזקים, מדוע חתמנו על הסכם־שלום

יש לנו

שכזה ז
— זה בגלל הלם יום־הכיפורים !
— אבל אם אנחנו חזקים, למה קיבלנו הלם 1
— זה מפני שהאמריקאים לא נתנו לנו לגמור את המילח־מה

— אבל אם אנחנו חזקים, איך האמריקאים האלה לא
נתנו לנו לגמור אותה ז
— זה סיפור ארוך, אבל האמת היא שזה בגלל שנתנו להם
קודם להפסיק לנו את מילחמת ששת־הימים...
— אבל אם אנחנו חזקים, למה נתנו להם ז
— אתה עדיין לא מבין! זה מפני שנכנענו להם עוד
בנסיגה מסיני ב־! 1956
— אבל אם אנחנו חזקים, למה נסוגונו ז
— האמריקאים עשו יד אחת עם הרוסים !
— אבל אם אנחנו חזקים, למה לא ציפצפנו עליהם, למה
לא גמרנו פעם אחת מילחמה אחת !
— ואת מילחמת־העצמאות גמרנו י
— אבל אם אנחנו חזקים, למה באמת לא גמרנו או ת תו
— תגיד, אתה החלטת להגיע איתי עד אברהם אבינו ו
כמה זמן יקח לך להבין, שהעם שלנו חולה ! חולה עד כדי
כך שאינו יודע כמה הוא חזק, כמה כוח גנוז בו!
— אבל אם אנחנו חזקים, מדוע לא הקדשנו קצת כות
להבראה ז
— זה מפני שהיינו עסוקים כל הזמן במילחמות לא־גמורות

— ועכשיו, בתקופת שלום, נוכל לעשות סוף־סוף משהר
כדי להבריא ו
— השתגעת ו מה איתך, אתה חולה או מ הו אתה לא:
קורא את הכתובת על הקיר ז המילחמה בשער !
— המילחמה בשערו
— אדוני, תתבגר ! או אנחנו או הם ! אתה חושב שבלי׳
מילחמה יהיה אפשר לנקות את יהודה ושומרון ו
— אתה צודק ! המילחמה בשער ! אז למה נתנו להם אוב
הנפט ו

חבל על כל טיפה
ועשיתי על ק״ק חלם /לעת חנוכה בהלם־בלם
טיפה אחת של גשם /וככר מוצף הרחוב,
הארץ פקק של רכב /בנזין גשרף בלי סוף ;
לים הולכים המים /העצבים ככלאי,
מהנדסים יש לנו — אכוי ואללי !

באנו חושך לגרש. וכר החג היפה חלף עבר. הדלקנו נרות, אכלנו סופגניות״ שרנר
שירים.
כן, שרנו בנערינו ובזקנינו אותם שירים יפים, רבי עזוז
וגבורה, ובכולם, פחות או יותר, הדלקנו אור וגירשנו חושך.
ואני שואל אתכם, יקירי אלופי השירה, המסתפקים בקול
אחד, המיטיבים לשיר בשני קולות, לפחות את ״מעוז־צור-
ישועתי״ בשני בתים, אם לא יותר, ומצליחים לסיים כהלכה
את ״מי ימלל״ בקאנון מרובע: האם שמתם לב, שבכל

שירי חנוכה, כימעט, אנחנו מגרשים חושך ומדליקים אור,
הרבה אורז
לא שמתם לבז חבל! כי אילו שמתם לב, בוודאי הייתם
שואלים את עצמכם: איזה חושך אנחנו מגרשים עכשיו ו
איזה אור אנחנו מדליקים ז
צר לי, אבל לדידי, בחג־החנוכה הזה — מי מילל ומי
פילל גבורות כנסת ישראל אפפה חשכה גדולה — חשכת
שחור הפיגור והנחשלות והבערות (ריאקציה בלע״ז) — את
מדינת־ישראל. הכנסת מורדת־האור שלנו העמידה את כולנו
לדיראון עולם בחברתם של האפיפיור ונזירתו כלת פרס־נובל
— זה צטד־החמד, אשר בהיותם פטורים כל חייהם מבעיות
אישיות של תיכנון־מישפחה הם גוזרים על זולתם לפרות
ולרבות כשפנים. אכן, חברה נאה ויאה ! המשואה ה־13
לתיפארת מדינת־ישראל...
ולא יעזור כלום. זו הכנסת שלנו, כלומר זה העם שלנו,
כלומר כאלה אנחנו כולנו !
למי שרוצה לעשות קצת שיעורים, וללמוד איך כל זה
התחיל, יש לי הצעה: בספר אחד ושמו ״היהודים בעולם
היווני־רומי״ ,מאת ההיסטוריון אביגדור צ׳ריקובר (הוצאת
מ׳ ניומן) ,יש פרק מדהים בבהירות הרצאתו, ושמו ״גזירות
אנטיוכוס ובעיותיהן״ .בסך הכל עשרים עמוד, אבל איזה
עמודים ! צר פה המקום, אך לאותם שלא יקראו; והם
בוודאי הרוב, אגלה אפס־קצה: אותו אנטיוכוס לא היה בל־כך
רשע, חנה ושיבעת בניה לא היו ולא נבראו כלל ! לא
ייאמן 1כמובן לא. כי אנחנו זקוקים לאנטיוכוס הרשע, אנחנו
זקוקים לכזבי חנה־ושבעה־בניה, אנחנו אמונים על קנאות
דתית, שחלליה וקורבנותיה רבים מפירותיה — בימים ההם,
בזמן הזה.

יושב לו אי־שם בישראל איש חכם — אני מגיח שמדובר
באיש ולא במחשב האורתודוכסי המשוכלל של ״בר-אילן״ —
וקובע מדי יום ביומו איזה פסוק תנ״בי, חז״לי או רבני, יוקרן
וייקרא לקראת חדשות־של-חצות בטלוויזיה.
האיש הזה לא רק חכם. הוא גם שופע ביטחון. הוא
יודע איזה פסוק מגיע לנו, צופי-הטלוויזיה, לקרוא ולשמוע
בסיומו של כל יום ישראלי. ואני שואל: מיהו האיש האלמוני
הזה ז האם לא מגיע לי, צופה״טלוויזיה קבוע, משלם אגרה,
האנוס להסתפק בדברי-תורה ערב-ערב, לדעת מיהו אותו
חכם נסתר, שניחן בתבונת-עליון לבחור לי ולשאר הצופים
דווקא פסוק זה ולא אחר ז
אתמהה ! הרי כל מישהו־שהוא־משהו בטלוויזיה זוכה
ששמו יוקרן בפומבי גדול על המירקע, לאמור: יידע כל
העולם, יידעו ידידי ויריבי ואשתי וילדי והורי, כי אני, אני
ולא אחר, סייעתי במלאכה ממלאכות הטלוויזיה _ ודווקא
אותו חכם חרשים, חריף ובקיא במיקרא ובמישנה ובתלמוד
ועוד כהנה וכהנה, דווקא הוא נגזר עליו שיהיה אלמוני, בן-
בלי־שם !
הי אתם שם, טלוויזאים שלי, הוציאוהו ונדענו! הקרינו
את שמו, אתם שם, ונדע מיהו ואיזהו סיני-ועוקר-הרים זה,
השוטף את מוחנו ערב־ערב, ערב״ערב, מלעיטנו בכפית כילדים
קטנים, את מנת־שמו״הדג הדתית לפני עלותנו על יצוענו !
מינהג יפה נקוט בידי ״קול ישראל״ — יום־יום הם מדקלמים
לנו, כסדר, פרק בתנ״ך ומפרשים אותו (פירוש מסורתי,
ליתר ביטחון) .סיפרי התנ״ך כמו עומדים בתור, מקפידים על
סדר מופתי, לא נדחקים, בוטחים כי יום יבוא ותגיע שעתם ן
סדר זה סדר !
לא כן פסוקו. לא ולא ! כאן אין מישטר וסדר נתונים
מראש. כאן יש ברירה ובחירה והעדפה. כאן עובד מוח דתי
מתוחכם, מתחכם, מתנשא מעלינו, ילדי־גן־ישראל הממתינים
בציפייה מתוחה למרגלית אשר יפיק פיה של הגננת לפני
פרידה, כי הרי ילדים כולנו, ומנת טובה וחכמה יש לנו שם
בטלוויזיה, גננת שמיטיבה כל כך להטיל בנו את חצי החוכמה
האלוהית.
לא אוכל להתחרות בגננת הטימסד. מי אני ומה אני מול
החכם הענוותן, הקולע ערב־ערב פסוקו ולא יחטיא (נכון,
תרתי משמע רק אחת בשבוע אוכל להרשות לעצמי לירות
פגז נ״פ, ואפילו יקלע — בכמה יקלע לעומת מיספר נשטפי
הטלוויזיה 1ואף על פי כן, ולא באלמוניות, נתחיל מבראשית :

אנטי־פסזקן
״בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, והארץ
היתה תוהו ובוהו.״
שנו רבותינו: אותה ארץ ארץ־ישראל היא !
שאלו להם תלמידיהם: ארץ־ישראל מניין ז
אמרו להם: כל מקום שמצינו תוהו — ארץ־ישראל הוא !
ואמר רבי פסיקא ברבי פסוקא: ובוהו — על אחת כמה
וכמה...
היה שם מקשן אחד ושאל: רבותינו, ארץ־ישראל תוהו עד
מתי ן
מיד נזדעזעה הארץ ת״ק פרסה על ת״ק פרסה ונעשתה
בורות-בורות, אלו יכילו המים ואלו לא יכילו המים, ויצתח
בת־קול ואמרה: אותו חצוף, שמא לא מישראל הוא ן
פישפשו ומצאו — ישראל בן ישראל, אלא מאי ז ממזר
בן ממזר בן הנידה ! מיד תשמעו את החדשות.

(המשך מעמוד )63
לוננת קיבלה מהנאשם סוודר, דבר שנראה
תמוה. שכן, מדוע יתן אנס לנאנסת סוודר,
וזאת אחרי שישבו בחדר מעשר עד אחת
בלילה.
השופט בר היה היחידי שהחליט להר שיע
את הנאשם באינום. הוא התרשם
שהמתלוננת לא היתד ,״רודפת גברים״,
וכי היא פחדה מהנאשם החל באותו הרגע
שבו הציע לה לקיים יחסי-מין.
השופט רב לוין אמר לגבי הנאשם ש הוא
השאיר רושם של מי ״שאינו בוחל
במים הגנובים של קיום יחסי־מין גם עם
מי שאיננה אשתו,״ ושהוא מנסה להציג
עצמו כמי שמבקש לקיים יחסים אפלטו ניים
עם נערה צעירה שבינו לבינה אין
כימעט כלום. התחסדות זאת ,״שיש בה
משום העלמת האמת לאמיתה, מעוררת

הפרקליטים

סניגורו של רחמים,
אבי אורן
והתובעת דך ורה פלפל לא ניחשו עד לרגע
האחרון את תוצאות המישפט שניהלו.

:מישפט

רחמים על ספסל הנאשמים
.״לא הא־עד
הרגע האחרון שאצא זכאי. בגלל

בהחלט ספקות באשר לכנות דבריו גם
בעניינים החשובים להכרעת הדין, דהיינו,
לשיתוף הפעולה של המתלוננת ביחסים
שקויימו ביניהם ומידת הרצייה שלה...״
סיכם השופט לוין :״סקירת העובדות
לכאן ולכאן מביאה לכלל המסקנה שגיר־סת
התביעה לא הוכחה במידה מספקת,
וודאי שלא מעל לכל ספק סביר. משום
כך מקבל אני את מסקנתו של חברי
המלומד, השופט גלעדי, כי יש לזכות את
הנאשם, ולו רק מחמת הספק בלבד.״

! יאירה: יסמין
ה עו ל ם הז ה 2208

המתנה הכפולה^ /
בהגהות מפליגות
הורי •קדים י במבאע מיוחד אתס סקנל עבור
ילדיכם 2מת1ות במחיר עול מתנה אחת*

הרוכש אחתמ מערכו ת אלה :״לגו 912״ ״אוניברסל״ למתקדמים. מקבל ב מ תנ המע רכ ת ח מי שיי ת
- 610המשחק שכבש את העולם.
״לגו 232״ ־ לבנות לגו 182״ ־ רכבת נוסעים עם מנוע.
״לגו 855״ -י ״לגו הנדסי״ משאית מנוף לגו 853״ -״לגו הנדסי״ בובות טפוסיות המניעות ידיים
מכונית מירוץ לגו 928״ ־ ספינת חלל ממערכות ״לגו חלל״ .ורגליים ומשנות הבעותיהן.
סס הליקופטר ענק של
״פישר פרייס״ -דגם

מערכת בסיסי ת

״לגו 105׳
מבצע הנ חו ת ״לגו 50״ ו״לגו 1589׳
״רחוב הפלאות״נמ שך! (בשל
עיכובים שהיו ב אספק ה מחו״ל).

ת עי ת
ה מ עני ק ה

מג ה קי ם

ייו ש

השי ממיכר
!נים שלך.

! 1111״ ותד - 11

מי־טל

המפיצים:
״סוכנויות קופמף׳ בע״מ,
חשמונאים 105 תל־אביב.

העוצמה חשובה לנו לא פחות
מהאיכות.

מוראל מכניסה אותך לעידן העוצמה עם רמקול חדיש ויוצא דופן־
- 1* 205 המשלים את סדרת הרמקולים המקצועיים של מוראל
/301/303/309/311ק11.ע! ואוקטב־.3
כבן למשפחה מופלאה זו ניחן ה־ 205 בכל היתרונות שעשו א ת
רמקולי מוראל לשם דבר: דיוק מירבי בהעברת הצליל ,״היענות מעבר״
מהירה, סלילי /\ 1אס 0 </\6א. 0 <+ח*א ^ 6ז לספיגת עוצמת־יתר
ומערכת ליניארית לתיאום פאזה(יז_ו1ש.)1
תכונות אלה בצירוף גימור קפדני, מחיר סביר ו־ 3שנות אחריות•
נותנים בידך רמקול רב עצמה, בין אם אתה משוגע לדיסקו,
למוסיקה קלאסית או לכל מוסיקה באשר היא.
מדוע שלא תכנס לשמוע אותו באחד מאולמי ההשמעה המקצועיים
עוד היום?

01־ 1ע 01ח ־וסרח 013 הטס5
ובחנויותז והשקם >.מ
המובחרות 0ו
הפטריאו 61־ו
להשיג בחנויות
מרכז שיווק, תצוגה וייעוץ: מפעלי מוראל, אזור תעשיה נס־ציונה (על כביש בית עובד) טל 70796 .־054
פתוח __ כל __י 1מ __גפבב _ 1לייכנ

עיון חוזר

ה סיני ם
סיפור מאת אורי אורלב
ביום כניסת הצבא הסיני בא אחי לגור
אצלנו. הוא הגיע מיד אחרי הכניעה ומ סירת
ירושלים בידיהם. למעשה היתד. זאת
רק כניעה רשמית, כי הצבא שלנו לא
נלחם כלל אחרי יציאת בעלות־הברית.
לא היה כל טעם להילחם, מה גם שהוב טח
שילטון־בית ליהודים. למזלנו לא פר צה
המילחמה הזאת בתקופה שבה היו
מונים בנשימה אחת את הציונות עם רווי זיוניזם,
קפיטליזם, אימפריאליזם ודומיהם.
בתחילה לא הייתי מסוגל להבין את
שינאתם העיוורת לערבים. הגיעו לירוש לים
שמועות מוזרות מעיראק ומסוריה,
משטחי עבר־הירדן. קשה היה להאמין ש כבר
עתה, בעודם נלחמים בסיביר, באלס קה,
על חופי אוסטרליה ובמצריים, מצאו
כלי־תחבורה להעביר את האזרחים הצהו בים
שלהם ולהושיבם לרבבות בכפרים
ובערים עזובות, בארצות־ערב. בנו הם ראו
אוכלוסיה קטנה היכולה להיות להם לעזר,
לעת עתה. עד אשר ישנו את דעתם יוכ רע
אולי גורל המילחמה הנוראה הזאת,
כי אינני יודע כמה זמן תעמוד לנו החסי נות
שזכינו בה בינתיים. אחי, ככל שעבד
אצלם יותר — הוא היה נהג־מורה־דרך
של אחד מקציניהם — וככל שהבין יותר
את שפתם המוזרה, כך החריד אותנו יו תר
בסיפוריו על גורלם של הערבים.
תחילה לא האמנו בכל אותן שמועות.
כמובן, היו דברים גלויים לעין. לקחו,
למשל, מערביי ירושלים כל דבר בעל
ערך. התחילו בשטיחים ובמכשירי טלווי זיה,
ולפני חודשים אחדים לקחו את מק לטי
הרדיו, את הטרנזיסטורים ואת כל
מכשירי החשמל. הקשר שלנו עם שאר
חלקי הארץ היה רופף מאד. איש כמעט
שלא עבר את גבולות ״מחוזות־הפיתוח״,
כפי שכינו זאת, אך בכל זאת שמענו
משהו מפה ומשם. בחיפה ובתל-אביב לא
היו להם ריכוזי ערבים רבים. את מעט
ערביי חיפה העבירו לנצרת. את האיזו־רים
הערביים המובהקים, כמו ואדי ערה,
שכם־ג׳נין או בית־לחם־חברון סגרו והקי פו
מישמרות צבא. אחר כך הגיעו פתאום
אזרחים סינים על נשותיהם וטפם, קומו נות
קומונות הגיעו והתיישבו בכפרי ה ערבים.
היכן נעלמו האחרונים? אסור היה
לדבר על כך בקול. לאט לאט התברר
לנו, ללא צל של ספק — הם רוצחים
אותם בהמוניהם. כנראה עשו זאת גם
בעיראק, בסוריה ובכל הארצות השכנות.
הם עושים זאת בדרך פשוטה ויעילה. ה ערבים
חופרים בורות. בכל מקום אומרים
להם שאלה יהיו יסודותיו של בית־תר־בות־סין
ענק, אשר עליהם להקים לכבודו
של מאו (במאו השלישי המדובר, למי
שאינו מתמצא בשושלת) .אחר כך אוס פים
את כל התושבים כדי לנאום לפניהם
נאום. בא מסוק ומרסס אותם מן האוויר.
הם נופלים ואינם קמים. מישהו סיפר לי,
שהקיבוצים מקבלים הקצבת־דלק מייוח-
דת כדי לכסות את הבורות האלה בעזרת
הכלים המכניים המעטים אשר הושארו ב-
יזיהם. נדמה לי שאסור לגעת בגוויות,
כחודש אחרי הריסוס. זאת לא היתה שיג־אה,
כפי שחשבתי בתחילה. זה היה מע שה
שנעשה בקור רוח וחשבון ברור. כבר
ז׳ול וורן ניבא כי הסינים עתידים לכבוש
את העולם. את העמים הגדולים הם הח ליטו
כנראה להשמיד ולרשת את עריהם
וכפריהם, על כל רכושם, מלבד הבגדים
שבהם נקברו המתים. אשר לנו, רק עוב דת
היותנו עם קטן ומוכשר עמדה לנו
בינתיים. אם כן, גתאשרו השמועות המ עורפלות
אשר הגיעו אלינו מהודו, ברא שית
המילחמה הזאת.
אשתי חזרה שלשום מזועזעת מבית-

מהו הכיוון המאפיין ביותר את הסיפרות הישראלית בשנות השבעים?
היא הפכה ליותר ויותר ישראלית.
כמו טיל רב־שלבי, המשתחרר משלבי״הביניים שלו, מהגופים המאיצים, כך הצליחה
גם הסיפרות הישראלית להשתחרר משלבי־הביניים, שהכניסוה למסלול של יצירה
משמעותית וערכית. סופרי דור הפלמ״ח המשיכו לנוע בעקבות המתרחש בסיפרות
הישראלית.
אם ההישג־ המשמעותי ביותר של שנות ה־ 60 היה הענקת פרם. נובל לסופר ש״י
עגנון, הרי שההישג הספרותי הבולט ביותר של שנות ה־סד הוא הפיכתה של העברית
המדוברת, העברית האמיתית והשורשית, לשפת הכתיבה של הסיפרות הישראלית.

כן־נר

עוז

שדה

קינן

מסלול של יצירה משמעותית
פינחס שדה ועמוס קינן הינם שני הסופרים הערכיים היחידים ששרדו בכתיבת
הפרוזה שלהם מדור מילחמת־השיחרור. לשון כתיבתם צרופה ומשוחררת מסייגים, וכל
אחד מהם נושא בכתיבתו בשורה אישית, השומרת על ערכה ועל ייעודה הספרותי.
שני סופרים אחרים שכתיבתם משמעותית נימנים על דור המדינה. אלה הם יצחק
בן־נר ועמוס עוז, שלכתיבתם ממד אותנטי, וערכים לשוניים וחברתיים המייצגים את
העובר על הדורות שבאו אחרי דור תש״ח.
בעיני עורך המדור, הסיפור המעולה ביותר שראה אור בעברית בעשור האחרון
הוא ״הסינים״ ,מאת אורי אורלב. ספריו ״חיילי עופרת״ ,״עד מחר״ ו״חופשת הקיץ
האחרונה״ ראו אור בעבר. סיפור זה, שפורסם ב־ ,1971 כמו חתם תקופה ופתח תקופה.
אין פלא שביקורת הסיפרות — החוקרים המתפרנסים מהסיפרות — התעלמה מפירסומו
של הסיפור. הוא כולל בקירבו את כל המרכיבים הלשוניים, סיפוריים, חברתיים וערכיים
שבכוחו של סיפור להקיף.
״הסינים״ של אורי אורלב מתפרסם כאן בשלמותו, כתיזכורת לכוח הרב הטמון בו.

החולים, שבו היא עובדת כאחות ראשית
במחלקת היולדות. הוציאו את הנשים ה ערביות
ואיש לא פצה פה. הגיע רופא
סיני ובדק היטב את כל הנשים. ערביות
אשר ילדו נלקחו יחד עם תינוקותיהן.
אשתי ניסתה להציל ילד אחד מזוג תאו מים,
כדי לגדל אותו במקום בתנו שנים־
פתה באסון לפני כשנה, ביום פרוץ מיל-
חמת־העולם הזאת, נקווה האחרונה. מנהל
המחלקה סירב להחביאו. הוא אמר כי אין
בדעתו לסכן את בית־החולים בגלל תי נוק
ערבי אחד. זד. שלושה ימים שאינה
הולכת לעבודה. מתהלכת בבית הלוך ו שוב
ורבה כל הזמן עם אחי. אינני יודע
מה היא מתכוונת לעשות, אבל לפי הבעת
פניה יש בדעתה לעשות משהו. כמעט
שאיננה מדברת אתי מאז אותו יום. לא
יכולה לסלוח לי על שלא גניתי את הרו פא
גינוי חמור ונמרץ. אבל איך יכולתי
לגנותו: מה הייתי אני עושה במקומו?
והרי פורסמו צווים והודבקו בכל המקו מות,
לאמר, כי המסתיר ערבי, ערביה או
ילד ערבי בביתו או במקום עבודתו, או
מסייע להסתרתם, אחת דינו למות. מנהל
מחלקת היולדות מוכר לי עוד מן הימים
שלמדנו יחד בבית־הספר. היה ילד שמנ מן
וטוב לב. הוא לא יכול היה לסכן את
כל החולים והרופאים היהודים האחרים.
יתכן שלא היו נוגעים בהם לרעה ומוצי אים
להורג רק את האחראים במישרין,
כלומר אותו ואת אשתי. אולי עוד רופא
מן המחלקה. אשתי היא אשה צעירה מאד
ונלהבת לעניין הצלת־הנפשות, אך איננה
יכולה לדרוש ממנו לסכן את חייו. נכון
שילד ערבי הוא ילד כמו כל ילד אחר.
אך האם הפיתגם הישן ״עניי עירך קוד מים״
איננו פרי חכמה עממית מציאותית
ונבונה? יש לו אשד. וילדים, לד״ר אלון,
והוא אינו יכול לסכן את חייו. אשתי לא
סולחת לי את הערותי אלה.
זה שלושה ימים שאנחנו ישנים בחד רים
נפרדים, דבר שלא קרה אף פעם מאז
נשואינו. עם אחי איננה מדברת עכשיו

כלל, היא מתחילה לחשוד בו שהוא מש תף
איתם פעולה במה שקשור בערבים.
אם הדבר היה נמשך באופן כזה עוד ימים
אחדים היינו טורפים לאט לאט זה את
זה, אך היום התפוצץ כל העניין.
אחי הגיע כרגיל, בצהריים. ישבנו לא כול.
לא נשמע דבר מלבד קישקוש כלי
האוכל וקול לעיסתו הגסה של אחי. אש תי
היתה נושפת כל פעם ומנקה את אפה,
כאילו יש לה נזלת. לא הייתי בטוח אם
באמת הצטננה או שהיא נרגשת ואינה
רוצה שנחשוב שהיא בוכה. אכילת המרק
עברה בשלום. הרהרתי בדבר ההפתעה ה זאת
שהכינה לנו, בבשלה מרק־בצל עם
צנימים מכוסים גבינה צהובה, השטים
בצלחות. חשבתי שאולי זה סימן להפש רה
ביחסים. היא אספה את הצלחות וחיל קה
בדומיה את הבשר. זאת היתד. תרנגו-
לת־בית שהפכה בר ואשר ניצודה על־ידי
הקצין שלו, של אחי, באחד הכפרים הרי קים,
ונמסרה לו במתנה. שנינו התחלנו
באכילתה. היא ישבה מעל צלחתה ולא
אכלה.
— מדוע אינך אוכלת? — שאלתי אותה.
— יש לי הרגשה כאילו אנחנו אוכ לים
את הגוויות שלהם — אמרה והביטה
באחי. הוא פרץ בצחוק.
— אני לא מבינה — אמרה וזרקה ב כוח
את המזלג שלה על השולחן — אתם
לא מרגישים איך אתם מאבדים צלם
אנוש ! ?
— אני לא, מותק — אמר אחי.
המשכתי לאכול. כבר חודש וחצי לא
אכלנו בשר.
— אתה בהמה — אמרה לאחי — אני
מתעבת אותך. אין בך שמץ של רגש
אנושי.
— מד. את רוצה שאעשה, מותק?
— תפסיק לקרוא לי ככה!
— ואת — אמר — אל תפני אותי
בשמות גנאי.
חשבתי שתשליך את הצלחת בפרצופו.

ראיתי איך היא מתאפקת. ליתר ביטחון
הרחקתי את צלחתה—
להציל את הבשר, מה? — אמרה
לי בלעג.
— אנחנו גרים כאן שלושתנו יחד —
אמרתי כשאני בולע את הערתה — ואי-
אפשר שנהפוך את חיינו לגיהינום. בשלו שת
הימים האחרונים את הגורם לכך.
— אף אחד מאתנו לא טוב ולא מוש לם
— אמרה בלהט — וכל החיים שלנו
הם כמו שהם, אבל אם לפחות היינו מנ סים
ומשתדלים לעשות משהו.
— מעניין — אמר אחי.
— כל אחד מבין שאי אפשר להציל את
כל הערבים — המשיכה — אבל אני אציל
את אחד הילדים שאני מכירה, שליטאלב
או עווד.
— איך? — שאל אחי.
— אתה תעזור לי.
עתה התברר פשרו של מרק הבצל.
— אני?! את מטורפת, את מטורפת,
אשה, את לא יודעת מה את מדברת. רו מנטיקה
חסרת שחר. כשתשבי בכלא, לפ גי
שיוציאו אותך להורג, לא תחשבי את
כל הדברים היפים האלה, מותק. סליחה,
זה לא היה כדי להרגיז אותך. את חו שבת
בטח שאני שונא אותך, מה? אני
רק עושה את עצמי. זאת מין דרך קנ טרנות
כזאת להביע לך חיבה. את חוש בת
שאני מטומטם או שאין לי נשמה?
אבל את צריכה להבין שהחיים שלך ב סכנה.
ושלו — הצביע עלי — שלא לדבר
על עצמי. את רוצה בטח שאבריח לך
אחד כזה במכונית של הקצין שלי, מה?
— זהו בדיוק. מן העיר העתיקה יהיה
אולי קשה, אבל מאבו־טור זה ממש כלום.
אחי הציץ בי ואחר כך אמר:
— אומר לכם את האמת. אני בטוח
שהערבים הם בדיוק בני־אדם כמונו. לא
בדיוק, אבל אם היו מגדלים אותם אחרת
וכל השטויות האלה, אלא שתמיד ישארו
ערבים. כמו שאנחנו תמיד נשארנו יהו דים.
אני מאמין שהמילחמה תיגמר תוך
שנה, חודש פחות, חודש יותר, ולא לטו בתם.
האמריקאים מוכרחים לנצח. ואנח נו
— הוא הלם באגרופו על השולחן —
אנחנו נפטר בינתיים מן הבעיה הערבית!
האם אתם מבינים מה פירושו של הדבר?
שלא יהיו יותר ערבים, או כימעט לא
יהיו בכל האיזור הזה? וכאן, בירושלים,
אנחנו נחזור ונקים את בית־המיקדש !
והכל בידיים נקיות, בלי שנגענו בהם ל רעה.
הסינים עולזים בשבילנו את כל
המלאכה. הרי זה ממש נס, אצבע אלו הים.
יגמרו את הערבים ואז יפסידו ב-
מילחמה. אני רק מתפלל שלא יפסידו
לפני שיסיימו. אל תחשבו שלא כואב לי
הלב לראות איך שהם מובילים אותם ל־גיא־בך
הינום.
— ראית? לא סיפרת אף פעם — אמרה
אשתי.
— אסור לי לספר — אמר — בזכות
זה אנחנו גרים עדיין בדירה שלנו ואוכ לים
כמו בני-אדם. ולך יש מים חמים
לאמבטיה. אבל לא זאת הסיבה שאני עו בד
בשבילם.
— אתה באמת רק מורה דרך ונהג? —
שאלה אשתי בחשד.
— לא — אמר אחי — אני עוזר להם
להבחין בין יהודים לערבים. בשבילם כולנו
בעלי אותו פרצוף לבן.
— אתה עוזר להם למצוא את הער בים?
— אמרה אשתי כימעט בלחש. אחר
כך התרוממה וצרחה — :צא מכאן, צא
מכאן! צא מביתי! רוצח! רוצח! רוצח!
אחי לא זז ממקומו.
— תמר — אמרתי — החלטנו לדבר
גלויות ולברר את הדברים. את יורדת מן
הפסים. הרגעי.
— אתה לא מגרש אותו מן הבית?
— לא, הוא אחי.
— אם כן אני עוזבת.
— ששש — אמר אחי וקם — אני לא
צריך להישאר כאן אם את לא רוצה. מענ יין
רק איך תבריחי את הערבי הקטן.
— נכון — אמרתי — שבי.
— נבנה את בית־המיקדש — חזרה
בלחש על דבריו — מיפלצת.
— לא חטאנו ולא פשענו — אמר אחי.
— כאשר הורגים אנשים סביבך ואתה
עוזר לתפוס אותם...
— אני לא עוזר לתפוס אותם. אני רק ״

נמר עול נייר
(רמשך מעמוד )67
מציל את היהודים שנתפסים בטעות. זד.
הכל. יותר לא עושה דבר. מבריח טל וויזיות
ומקלטי־רדיו ומתחלק בכסף עם
הקצין שלי וזהו עיסקי הפרטי, שגם את
נהנית מפירותיו.
— אני כבר לא מאמינה לך; אבל נניח
שאתה לא עושה שום דבר. הרי זהו דד
חטא שלך, זה שאתה לא עושה! אינך
מבין ו
— אולי — אמר אחי — אבל הבנים
שלך והנכדים שלך יודו לי על כך. אח
יודעת מה זה שתהיה לנו מדינה חופשית
מערבים ז שלא לדבר על המדינות ה שכנות.
אלמלא
היתד, זקוקה לו כדי להגשים
את תוכניתה, היתד, משליכה באותו רגע
משהו בראשו.
— תפסיק — ביקשתי — לא רוצים
לשמוע עוד את השקפותיך.
— אתה מוכן לעזור לי?
— לא — אמר אחי.
— ולו אתה מוכן לתת את המכונית —
היא הצביעה עלי — ואת מדי הנהג שלך?
— לא — אמר אחי — רק אם תגנבו
אותם.
אחי נכנע. הוא אהב אותה מן ההתחלה.
העריץ אותה על אומץ לבה. אלא
שעתה הוא נכנע על חשבוני. פחד זחל
מתחת לקיבתי. שאני אעשה זאת? אני?
ישמרני אלוהים.
אחי רכס את כפתורי חולצתו.
— אחזור בערב — אמר — ובינתיים
תכינו לכם את התוכנית. הזדרזו, כי עוד
מעט לא יהיה לכם את מי להציל. ודעו
לכם שאם תיתפסו אעיד נגדכם, ואם תספ רו
שהצעתי לכם לגנוב את מכוניתי, אצ חק
לכם בפנים. יתר על כן, אם באמת
תביאו איזה ערבי הביתה, אעזוב מיד את
הדירה ואז אינני חושב שישאירו אחכם
בשכונה הזאת. היא קרובה מדי לעיר ה עתיקה
ולמלון מאו (מלון המלך דויד לש־עבי•)
.כאשר יגרשו אתכם מן הדירה, מיד
יימצא הערבוש.
— אזייף תעודות והוא יופיע כבני.
— את המחשב האלקטרוני אי אפשר
לרמות.
— יש לי יחסים עם סיני אחד.
— אוהו! — אמר אחי — גם את?
— זה שאשתו ילדה אצלנו בניתוח
קיסרי.
— מהי דרגתו?
— הוא לא איש צבא. הוא עובד בהז נת
המחשב של מירשם התושבים.
— אני רואה שהכנת את הדבר זמן רב.
אשתי הניעה בראשה.
— הם באמת להוטים לשכב עם נשים
לבנות — הוסיף בליגלוג.
— אני קורא אותך לסדר — הערתי
כיושב־ראש בדיון הזה, .
אשתי לא נעלבה. היא סקרה רגע את
שנינו ואחר כך אמרה בנימה פשטנית:
— אשכב איתו כדי להשיג את מבוקשי.
— מה? — אמרתי.
— כן — אמרה — לא יגרע ממך כזית.
— לא רק שאני צריך לסכן את החיים
שלי ואת חייך, את מתכוונת עוד לשכב
עם הפיסטוק הזד?,
״פיסטוק״ היה כינוי גנאי בפי העם ל סינים.
אני חושב כי מקור השם בנבט
דמוי־הסיני-המזוקן, בקצהו של אחד משני
חצאי אגוז-האדמה, אחרי שפותחים אותו
לשניים, לפני האכילה. אבא, זכורני, היה
קורא להם יהודונים.
— אל תחשבי שזה יגמר בפעם אחת
— העיר אחי.
הוא חבש את כובעו ויצא.
— את מטורפת, אשד, מטורפת. צדי קה,
לכל הרוחות אמר לפניי שטרק
בדלת. שמענו איך דילג שתיים שלוש
מדרגות בכל קפיצה ברדתו למטה. נש ארנו
לבד.
— תמר — אמרתי בחרדה — אני חושש
שלא נועדתי למעשים כאלה. את יודעת
שאף פעם לא הייתי חייל. כשאני
מתחיל לחשוב איך אני מתקרב במכונית
הצבאית שלו למחסום, כבר עכשיו הכל
מתחיל לרעוד בתוכי. אסגיר את עצמי
מיד. זה חסר תועלת.
— לא תעזור לי?
ראיתי מבע של יאוש בפניה. הושטתי
את ידי אך היא דחתה אותי.
— אתה לא תעזור לי? אני לא מבי נה,
תמיד כל כך יפה הסברת לי פשעם
המחושב של הסינים. כל כך יפה ידעת

להוכיח את המשותף לכל בני־האדם. אי פה
כל הדיבורים האלה עכשיו.
— תמר — אמרתי; ובעצם לא היד, לי
מה לומר. מה יכולתי לומר? באמת האמנ תי
בדברים שהייתי מטיף להם.
— אם אני אדם חלש ופחדן — אמר תי
באומץ לב — האם פירושו של דבר
שאני משקר? אני לא משקר. אני באמת
חושב שהדברים האלה נכונים. ערבים
בשבילי הם בני-אדם כמו היהודים. אפילו
הסינים הם בני-אדם בעיני. אבל אי נני
מסוגל לסכן למענם את חיי. כשאני
רק מעלה בדעתי איך יתפסו אותי, איך
יגררו אותי למיגרש־הסינים (מיגרש-
הרוסים לשעבר) וינסו להוציא ממני שם את
שמות שותפי לפשע בעינויים, לפני שיח תכו
את ראשי. מילא, שיחיה תקוע אחר
כך על קלונם בין הקלונסאות. זה כבר
לא יכאב.
— לא אוכל להמשיך לחיות איתך —
אמרה אשתי.
היא לא אמרה זאת כדי לקנטר אותי.
היא הביטה בי במין מבט של כאב. כל

— אולי אחי יעזור לנו לעבור — אמרתי
— וכך יפטר מכולנו.
— אני מתעבת אותו ושכמותו. אתה
יודע, לכל היותר נבנה קיר במעבר למחסן
ונפתח פתח דרך עליית הגג ושם נחביא
אותה. או אולי נחביא אותה בסליק
של הנשק. נוכל לבלות עימד. שם מפעם
לפעם, או אפילו לצרף אליה עוד ילד.
זה כבר אותו הסיכון, למות פעם או פעמיים.
טוב, אל תבהל, לא אשלח אותך יותר.
רק הפעם.
— את יודעת על הסליק?
— מה אתה חושב, אני עיוורת וחרשת?
— חשבנו שלא הרגשת בשום דבר.
שכבנו על המיטה. הקשבנו בדומיה ל רחש
כלי־רכב צבאיים שזחלו על הכביש
מבית־לחם. הסינים בנו מחסני נשק ותח מושת
עצומים סביב כל הכנסיות המקודשות
לנצרות. שם ובעיר העתיקה. האמריקאים
ובעלי בריתם לא הפציצו את העיר
אף פעם. גם אנחנו זכינו בחסות
המיקדשים. תושבי חיפה, למשל, פונו
כבר לפני שנה מסביבות הנמל ואיזורי
התעשיה. פצצות האטום הטקטיות הקטנות
והנקיות־מקרינה הרסו כבר פעמיים
את הנמל ושדה־ה,תעופה ופעמיים בנום
הסינים מחדש. הם היו באמת כמו נמלים.
ההפצצות הראשונות הישהו את השמדת
הערבים בצפון הארץ, משום שעדיין לא
היה להם מספיק כוח־עבודה משלהם לבניה
המחודשת הזאת. כך, בכל אופן,
סיפר לאחי הקצין שלו. היה משהו בכל
הדברים שאחי אמר לנו בצהריים. עם כל
רגש־ההתקוממות שחשתי לשמעם, כאשר
יצאו מפיו, היתד, בהם אמת. באמת שלא
תהיה לנו בעיית מיעוטים בארץ, לכש־תשוחרר.
אין ספק, כולנו חיות טורפות.
כשהתעוררנו היה כבר חושך בחוץ.
התעוררנו מקול צעדים וחריקת המנעול
בדלת. אחי נכנס. הוא הביא חבילה קשו-
רה בשק. עוד ייתפס פעם בעסקים מפוק פקים
אלה. אשתי התעוררה גם היא ויש בה
על המיטה. הוא עמד רגע בפתח.

— הבאתי לך מתנה — אמר.
רק עכשיו ראיתי שהחבילה כבדה מאד.
אשתי זינקה מן המיטה ובידיים רועדות
החלה להתיר את החבל, למשוך ולפתוח
את השק. על הארץ צנחה ילדה כבת אר בע׳
בהירת שיער, מלוכלכת, רזה, מבו הלת•
אשתי התנפלה עליה כמוצאת שלל
רב. הילדה לא הוציאה הגיג מפיה. התבוננה
בנו בתדהמה .־י
ניצלתי, חשבתי, או שמא הפסדתי הכל.
אשתי הרימה את הילדה והעמידה אותה
על רגליה. סגרה את וילון־ההאפלד, בחלון
והעלתה אור. הקטנה הביטה בנו בעיניים
גדולות, כחולות. אולי עוד מימי הצלבנים.
—י של מי היא? — שאלתי.
אחי משך בכתפיו.
— של אף אחד. הוצאתי אותה -מבית
שפוצצו אחרי ד,צד,דיים.
עכשיו היינו שלושתנו בסירה אחת.
— תביא מהר את הבשר שהשארתי ב-
צהריים — אמרה לי אשתי.
רצתי והבאתי את המזון. העמדתי אותו
לפני הקטנה.
— את יודעת עברית? — שאלתי.
— איך היא יכולה לדעת עברית — הת רגזה
אשתי.
— היא יותר מבוגרת מכפי שהיא נר אית
— התערב אחי — הם כולם כאלה.
— בת כמד, את? — שאלה תמר.
היא הראתה לנו חמש אצבעות בכף יד
אחת ואצבע אחת נוספת בכף ידה השניה.
— אני נוצריה — הוסיפה בחרדה והו ציאה
צלב קטן, שהיה תלוי לה על צווארה.
הנעתי בראשי.
— תאכלי — אמרה לה תמר — זה
בשבילך.
הילדה התנפלה על המזון. לא יכולתי
לראות זאת והפניתי את ראשי. כשהח זרתי
אליה שוב את מבטי ראיתי שהיא
בוכה. אוכלת ובוכה והדמעות הקטנות
שלה צונחות לתוך הצלחת ויוצרות שם
אגמים בהירים ושקופים, למשך רגע קט,
לפני שהן נמהלות ברוטב.

סיקורת
המובחרים
רשימת הספרים העבריים שהותירו רישומם במהלך שנות השבעים ־

אורי אורלב
תרנגולת־בית שהפכה בר
כך צעירה. כל כך נקיה ותמימה. עכשיו
עמדה לעשות מעשה אשר בגללו יקרעוה
החיות הצהובות לגזרים.
— אתה תלבש את המדים שלו. הדמ יון
בין שניכם מספיק כדי להטעות אותם.
יהיה חושך. עם התעודות שלו לא יקרה
לך שום דבר. תכניס את אחד הילדים
האלה תחת המושב, כמו שהוא מבריח
מקלטי טלוויזיה. לא תתפם.
— ואם ׳יבדקו?
יבוא יום ויהיה עלי לתת דין־וחשבון
על מעשי, חשבתי. אני, ההומניסט הדגול,
פרופסור בן־דור. מה עשיתי כדי להציל
את הערבים? האוכל לומר לזכותי שפח דתי?
שפחדתי מעינויים? שאני לא מתאים?
האנשים יודעים בדיוק מי עושה
ומי רק מדבר. אשתי ישבה, טומנת את
פניה בין כפות ידיה והשיער המפוזר גלש
בין אצבעותיה למטה. הפחד, הפחד הנו רא
הזה.
— תעשה זאת? — שאלה.
— כן — אמרתי — .מחר. קודם אלך
לקחת במעבדה קצת ציאנקלי. כי אם ית פסו
אותי, אתאבד.
— אתה עושה מזה דבר יותר מדי רצי ני
וטרגי — אמרה — אתה תסיע לשם,
תקח את אחד הילדים ותביא הנה. תקח
ילדה. שום דבר לא יקרה. רק שאצליח
להוציא מן המחשב את האינפורמציה על
מותה של מירי שלנו. אגיד לו שאנחנו
מבקשים לאמץ ילדה ואיננו רוצים כי
ידעו שהיא ילדה מאומצת ולא שלנו. גם
אם לא יאמין אולי יעזור לי. נוכל אפילו
לשלוח אותה לבית-הספר.
— את תמימה תמר. ,ילשינו עלינו.
— מי ילשין?
— חסרים שונאי ערבים כאן, בשכונה?
— אילו היינו יכולים לעבור למקום

עמום עוז ז לגעת במים, לגעת ברוח (עם עובד) ,סונזכי (עם עובד),
באור התכלת העזה (ספרית פועלים יצחק כן־ נר: שקיעה כפרית (עם עובד),
יעקוב כוצ׳ל: שני חיי יעקב (ספרית פועלים עמום
אחרי הגשם (כתר)
קינן נ שואה ( 2הוצאת א.ל ,).מתחת לפרחים (פרוזה פינחס שדה: נסיעה
יהושע בר־יוסף ג אהבת נפש (הקיבוץ המאוחד)
(שוקן)

יהודה עמיחי: מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, הזמן (שוקן נתן
ץ* :צפונית מיזרחית (הקיבוץ המאוחד דויד אבידן: תישדורות מלוויין
ריגול (לוין־אפשטיין־מודן הארולד שימל: ארעה (סימן קריאה נתן
יונתן: שירים (ספרית פועלים יורם טהר־לב: משק יגור: טיוטה
הקיבוץ המאוחד)

תרגום
• • הינריך כל: הכבוד האבוד של קתרינה בלום, תמונה קבוצתית עם גברת
(זב״מ ג׳הף הלר: מילכוד ( 22 ביתן זיגפריד לנץ: שיחת העיר
(עם עובד) ,המופת והשיעור בגרמנית (זב״מ יצחק אסימוב: המוסד
(מסדה חרמן ברוד: הסהרורייס (סימן קריאה סמיואל כקט:
מולוי(סימן־קריאה) ,מרסיה וקאמויה (אדם חורחה ל. כורחם: גן השבילים
המתפצלים (הקיבוץ המאוחד פ.מ. דוסטויכסקי: שדים (עם עובד
א.ד. דוקטורוב: ספר דניאל (זב״מ אלכד כהן: סולל (עם עובד
שלום עליכם: סיפורי הרכבת, מנחם מנדל בוורשה (א ויליאם פוקנד :
הדוב לוכסן הראשונים (דביר איטאלו קאלווינו: אבות אבותינו (ספרית
פועלים אליאס קאנטי: סנוורים (זב״מ

י ש עי הו כ ר לי ן: הקיפוד והשועל ( .רשפים הנריכדג סון :
מסה על הנתונים הבלתי־אמצעייס של התודעה (מאגנס ע מו ס איל ץ: הרצל
(עם עובד י ע קו בטלמץ: בעידן האלימות (עם עובד) • י • הרכרט
מרכוזה: ארוס וציוויליזציה, האדם החד־ממדי (ספרית הפועלים נאט לי
ס א רו ט: עידן החשד (הקיבוץ המאוחד גרוףש פינוז ה: מאמר קצר
על אלוהים, האדם ואושרו (מאגנס גר שון שקד: הסיפורת העברית
( 1880—1970 כתר +הקיבוץ המאוחד) #י • נו ע ם חו מסקי: לשון ורוח (ספרית
הפועלים) ,לשון וחרות (מיפרש ש מו אל א טינ ג ר: האנטישמיות בעת החדשה
משהכס פי: מי חושב? (מסדה) ,החינוך מחר (עם עובד).
(ספרית הפועלים)

במדינה

אפטר שייב טוב
לא צריך לעלות
יותר מאקוה ולוה

ד ר בי חיי ם
כוחו עוד קו ד
לשחקנית דכדרה קסטזגיץ י ש,
דטעגתה ,״קוד שמעורר מתים״
השבוע היא הוכיחה זאת
השחקנית הוותיקה דבורה קסטלניץ הי־תה
בדרכה לביתה, שברחוב פרוג בתל-
אביב. היא חזרה מביקור אצל ידידה. היתד
זו שעת ערב מאוחרת ,.ודבורה קסטלניץ
החישה את צעדיה. לפתע הרגישה כי
מישהו הולד בעיקבותיה.
היא הגבירה את הצב צעדיה. אבל ה עוקב
ניסה להדביק אותה ובדיוק ליד פתח
ביתה הרגישה השחקנית כי ארנקה נסחב
מידה. אולם לא אשה כמותה תוותר על
הארנק, למרות שהיו בו רק כמה עשרות
לירות.
היא לא איבדה את עשתונותיה, צעקה:
״הצילו! הצילו!״ למרות 70 שנותיה ניס תה
להכות את התוקף במטריה שבידה.
הצעיר המופתע, שלא תאר לעצמו כי הגברת
הזקנה תתנגד לחטיפת ארנקה, נבהל
מקול הצעקות. הוא דחף את קסטלניץ. היא
נפלה על הריצפה והחוטף הניח לארנק
ופתח במרוצה.
״לא קרה לי שום דבר,״ סיפרה אחר כך
השחקנית לקרוביה המודאגים .״אמנם אני
לא כל כך צעירה אבל יש לי עוד קול
תיאטרלי חזק, שיכול אפילו לעורר מתים.
אז הוא נבהל וברח. אפילו לגרבי הניילון
שלי לא קרה דבר.״
השחקנית החליטה שלא להתלונן ב־מישטרה.

ס קי ם
קונ ת ח ״ דוקצת?נו 3ה
הצעיר שחלם להפוך יצואן
ישראלי — הכשים או; חלומו
באיחור של 20 שגה
גבי בנשר היה בן 25 כאשר השתחרר
משירות־קבע בצה״ל ופנה לעולם העסקים
של השוק האזרחי. להוריו היה באותם
ימים, לפני עשרים שנה, בית־מיסחר ל עורות,
בקרן הרחובות נחלת־בנימין ר
קלישר בתל-אביב. גבי, יליד המבורג ש בגרמניה,
שעלה כילד בן ארבע עם הוריו
מגרמניה, ניסה להשתלב. בעסקי העורות
של הוריו.
אולם הצעיר בוגר בית-הספר הדתי ושומר
המסורת, היה בעל יוזמה. הוא לא
הסתפק במיסחר העורות, ביקש לעסוק
גם בייצוא. הוא הצליח להשיג אז, בשנת
,1959 הזמנה גדולה לכפפות־עור מגרמניה.
הוא חלם על הקמת תעשייה וייצוא גדול,
אלא שהמציאות טפחה על פניו. הביורו קרטיה
הישראלית ותנאי הייצור לא איפ־שרו
לו לעמוד בתנאי ההזמנה הגדולה ש קיבל
מגרמניה.
גבי לא היה מוכן לוותר על ההזמנה,
שבה ראה את סיכוי ההצלחה שלו. הוא
יצא לגרמניה, ניסה להשיג ממיפעלים שם
את הסחורה שביקשו ממנו לייצא מישראל.
זה נראה היה גם כסוף הרומן שלו עם
התעשייה הישראלית.
קמפינג וסאפארי. גבי בנשר לא חזר
כבר לארץ. מגרמניה הוא עבר ללונדון,
חיפש שם כר לפעילותו. הוא החל לסחור
בעודפי ציוד־צבאי.
״הרעיון שלי היה פשוט,״ מספר גבי.
״מניסיוני בארץ הייתי מודע לכך שכל אדם
הוא קצת חייל או קצת צופה. הערכתי
שככל שרמת־החיים באירופה עולה יותר
עשוי השוק הזה, של המחנאות והספורט.
להתפתח. קניתי אוהלים וציוד מחנאות
אחר העשוי מאריגי חאקי והתחלתי לשווק
1אותו.״
אלא שגבי בנשר לא היה היחיד שצפה
את הסיכויים הטמונים בעודפי הציוד-
הצבאי. התחרות היתד. רבה. הישראלי,
שזה עתה החל את צעדיו בעולם־העסקים
הלונדוני, קלט עובדה מעניינת. אם למשל,
דרש הצבא הבריטי תמורת אוהל משומש
סכום של שתי לירות שטרלינג, הרי ש באותה
שעה הוא מכר בד לאוהלים במחיר
(המשך בטסוד )70
הווולח ה 7ה *גולל

הסוכן בישראל: ב*7מזן בע־ינז. המפיצים: חב׳ נורית בע ־מ

בואו אל האוכל הטוב
בואו אל הטעם הטוב

ג׳רדנון • רזידיברז מלוואח 3
דגים • ומאכל • בר־!־*

]•גית רצון

וח.בן חודה ,73 תא.טל![ 235607

טרמפ

לחייל

רהיטי

דידו

נלחמת בץ ומפלציה

ברהיטי דירן מציעים לך
4דרכים להילחם באינפלציה של :10054

ו. נצל ץ ות מלץ ןי הרהיטים
במחירים הישנים.
.2הנחות גדולות על קניה במחסן.
.3תכנית אשראי מיוחדת
ל־ם ו חודשים.
.4הנחות עד0/0ם 4במזומן לחיסול
פריטים מהמלאי.לדוגמא:

במדינה

האיש שהסתבך בבושה

(המשך מעמוד )69
של שתי לירות שטרלינג עבור כמות בד
המספיקה לייצור תריסר אוהלים. על ה־אוהלים
היו קופצים. על הבד — לא כל
כך. גבי קפץ על הבד, מסר אותו לתפירה
וכעבור כמה ימים יכול היה למכור אוה לים
מתוצרתו, באותו אולם שבו נמכרו
עודפי הציוד־הצבאי, במחיר זול יותר מזה
שביקשו נציגי אוצר הממלכה.
עסקיו החלו לשגשג במהירות. כשנגמרו
עודפי הציוד־הצבאי, הוא המשיך לרכוש
חומרי־גלם, למסור אותם לייצור ולשווק
ציוד של מחנאות, אופנת ספורט וציורים.
כעבור שנים ספורות כבר הגיעו רווחיו
לסכום של 200 אלף לירות שטרלינג
בשנה, מתוך מחזור של 4מיליון ליש״ט,
גבי החליט להרחיב את פעילותו. הוא
הפך את החברה שהקים לחברת מניות צי־

נוברות בינלאומית

חדר שינה אסטרו
מיטה ו שתי שידות תו א מו ת
בעץ שחור.
המחיר 30 ( 800 :ל ״ י

18.000ל״י בלבד.
איש־ העסקים כנשר

שולחן למטבח 4 +כסאות

ארון לחדר שינה

שולחן וכס או ת תו א מי ם
מעץ טבעי, בעי צוב מודרני.
המחיר 9 ל ״ י

אי טלקי, דל תו ת הזזה ע ם
ראי ענק..
המחיר X 1 5 ^ 5 :ל ״ י

6,510ל״י בלבד,

הצלחה בעודפי ציוד־צבאי

44.636ל״י בלבד,

בוץ וו ץ ןל הדברים היפי ם שבחיים,בוץ וו ל״דירן־
תלאביב: רח׳ אבן ג בי רול 30 בנין נ או ת אבי ב ).
יד ה חרו צי ם ,14 תלפיות׳ ,אזור ה תע שיה.
חיפה: ט רו מ פל דו ר , 54/56 נו ה שאנן.

ירושלים:

איתן עמיחי

הדברת מזיקים ן

רמת .
רמת-גן, דח׳ מודיעו 8ו׳ תיד• 2272
טל 790114 5-6 .רש׳מס׳ 21 עסק 481/75

ירושלים 664015 אילוו 3012 -־059

אנו מציעים

מש ות ניהול
בחר־ ל
המעונינים יפנו לת.ד 47 .רחובות

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערפת
טלפון 227118 ,227117

פירסו אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
( פינ תאנטוקולסקי )

בוריות, שגייסה הון בבורסה, כינה קאם־
פארי — שהוא מעין שילוב בין שני המונחים
קמפינג וסאפארי.
אין יצואן בעירו. כיום מהווה קאנו־פארי
מושג בינלאומי בתחום אספקת ה ציוד
המחנאי והספורטאי כמו אוהלים, סי רות,
שקי־שינה, תרמילים, מזרונים ולבוש
ספורטאי אופנתי. מחזור המכירות השנתי
שלה מסתכם ב־ 50 מיליון דולר ויש לה
סניפים במדינות כמו גרמניה, שוודיה,
והונג־קונג. מיפעלים בכל רחבי העולם,
במיוחד במדינות בהן שכר־העבודה הוא
נמוך, כמו טאיוואן וקוריאה הדרומית,
מייצרים עבורה ציוד אותו היא מפיצה
בחנויות הספורט שלה בכל רחבי העולם.
הסגן לשעבר בצה״ל, הנשוי והאב ל שלושה
ילדים, שמאז עזב את הארץ מבקר
בה בקביעות ומבלה בחברת משפחתו ה מקומית,
הצליח להגשים את החלום שלו
להפוך ליצואן ישראלי באיחור של עש רים
שנה.
לפני שבוע, כאשר חנך את הסניף ה ישראלי
של חברתו, הוא יכול היה להת גאות
בכך שבחצי השנה האחרונה חתם
על הזמנות בסכום של כמיליון דולר מ-
מיפעלים ישראליים, שייצרו עבור חברת
קאמפארי הבינלאומית* מעילי ספורט וציוד
ספורט אחר. החברה מחפשת מקורות
נוספים לייצור שוטף של מוצריה בארץ

לשם ייצוא לאירופה.
מה שלא הצליח גבי בנשר לעשות כישראלי,
הוא עושה-עתר, עשרים שנה
מאוחר יותר, כאיש־עסקים לונדוני מצליח.

מי ש ט
אצבעות הומתקוזגדו
״נטילת מכיעת־האצכעות,״
טען עורד־הדין ,״היוותה
נם עבירה פלילית שד תקיפה;
וכן עוולה אזרהית״...
״אתם עומדים על סף רעידת־אדמה, ב רמיזה:
אפשרות קרובה של בג״ץ. תלונות
(המשך בעמוד )74
* שאין לה כל קשר לחברת המשקאות
האיטלקית קאמפארי.

הומלץ ׳ 11ו • יוי
שו־התחבווה כקונה
..נתיבי־א״רוך -אחרי
שתום לתנועת החוות
י פני שכוי {,פנה עורך־הדין אורי
• גורן לבית־המישפט בתל־אביב, הגיש
תביעה להוצאה לפועל בשם לקוחו, הארכיטקט
ישראל גודוביץ. הנתבע הוא שימ-
עון אברמוביץ, מנכ״ל חברת ש ולדו, מ רחוב
גנסין 5בתל־אביב. עילת התביעה:
שטרות בחתימתו, בסך 200 אלף לירות,
שנמסרו לגודוביץ, לא נפרעו במועד.
פרשת השטרות חושפת מעלל נוסף של
הנוכל הבינלאומי אברמוביץ, שתרומותיו
לתנועת־החרות סייעו להשכיח את חלקו
בעיסקות־נכל רבות ועוררו שרי ממשלה
להמליץ עליו מקרב לב.
אברמוביץ תואר בסידרת כתבות — על
עסקים ישראלים באפריקה (העולם הזה
,2156 דצמבר ,)1978 כמי שתיכנן עם נוכל
בינלאומי אחר, צבי פאר, הוצאת 700 אלף
דולר מחברה שווייצית, שהחזיקה בזכיון
לאוראניום בקיסרות המרכז־אפריקאית של
הקיסר לשעבר בוקאסה. אברמוביץ הציע
לחברה לסלול למענה כביש ביער עד,
ועמד לקבל מיקדמה של 700 אלף דולר
על חשבון הסלילה. כן עמד להפעיל ב כביש
ציוד כבד לרוב. בעיסקה שותפו צבי
פאר ורעיו, רחמים אחרוני והחיפאי אמנון
אלקיים, שהוא גם ידיד של שותף אחר של
אברמוביץ, דויד בר-יונה מחיפה.
אברמוביץ אמור היה להגיע לאיטליה
עם שר המיכרות של הקיסרות האפריקאית,
שם המתינה לו חבורת־פאר ושולי חנני,
שהיתר, צריכה לארח את השר. מישטרת
ישראל ידעה על העיסקה וציידה את חנני
במכשירי־הקלטה סמויים, שהוצמדו לגופה.

אדריכל גודוכיץ
הדיירת כבר גדלה
אולם היא סיפרה על המלכודת לאהרוני.
העיסקה הוכשלה כיוון שפאר נעצר ב-
שווייץ, עת שהה שם עם אהרוני בעניין
אחר. וכך לא היו יכולים להגיע במועד
לפגישה באיטליה. שולי נעצרה בנמל-
התעופה בלוד, מיד עם שובה, ופירסום *
הפרשה בהעולס הזה גרם לביטולה.
צעצועי ילדים
^ חרי שנכשלה עיסקה זו חזר אבי
רמוביץ לחוף־השנהב, שם יש לו חברה
לבנייה. לפני כשנה הגיע לישראל והחל
לנצל את קשריו בתנועת-החרות. לדבריו,

*ו ו חוו ת
אתה עיו
היה תמיד איש חרות ואף פעיל בסניף
הצפון של התנועה, ברחוב אבן־עזרא. הוא
תרם סכומים נכבדים לסניף זה, לשיפוצו,
לחידוש הריהוט הפנימי שלו, ולציפוי ה קיר.
הוא סייע בתרומות לסיעה של מיכאל
קליינר, שהשתלטה על הסניף. האיש החזק
בסיעה זו הוא צבי דויד, חבר מועצת
עיריית תל־אביב וסגנו של הממונה על
הדיור בעיריה (בתפקידו זה הסדיר לעצמו
דירה, כפי שפירסם לפני חודש ימים —
העולם הזה .)2202 צבי דויד הוא קרוב-
מישפחה של ציון לוי, בעל מיסעדת ציון
בכרם התימנים. הוא גם בעל מניות בחברת
סבן־אפ למשקאות, שבה שולט לוי. דויד
הוא חברו ושותפו של דויד אפל, שהוא

דות. חברים פעילים בסניף, כמו הקבלן
דויד פז, עירערו על הבחירות בפני ועדת
העירעורים של המיפלגה. אולם ראשי חרות
לא התייחסו לתלונה.
לחשוב פעמיים
* 4צוייד בקשריו הישנים־חדשים ב ׳
סניף הצפון של תנועת־החרות הגיע
אברמוביץ לצמרת מישרד הבינוי, והגיש
הצעות לבניית דירות להשכרה בהיקף של
מאות מיליוני לירות. שר־הבינוי, דויד לוי,
שראה כי הממליצים הם מראשי סניף ה־

קונה אברמוביץ
מאות אלפי לירות לחרות

הקיר של אברמוביץ במועדון חרות
כביש אל היהלומים
בעל עסק לצעצועי־ילדים בשם אצבעוני,
וגם חבר של שמואל (״גורודיש״) גונן.
אפל אמר לי, כי הובטחו לו אחוזים ב־זכיונות
היהלומים של גורודיש בקיס רות
המרכז־אפריקאית, על שהסדיר פגישה
בין גורודיש לבין הנוכל דויד עמרמי, ש הורשע
בבית־המישפט על חלקו בהפצת
המחאות בנקאיות מזויפות. הנוכל עמרמי
השקיע את הכספים הדרושים בעסקי היה לומים
של גורודיש.
צבי דויד ומיכאל קליינד מייצגים את
סניף הצפון בהנהלת תנועת־החרות. השניים
וכן אפל חפרים בהנהלת הסניף. הם מינו
מטעמם גם את גורודיש כחבר מרכז תנועת-
החדות. בגין המימון של אברמוביץ ודויד
הם השתלטו על הסניף. ההשתלטות גרמה
להתפטרותם של כמה חברים ותיקים מן
הסניף. גיזבר הסניף, קרול כרמון, הפסיק
י את פעילותו בגלל הקבוצה השלטת החדשה,
וכמוהו רבים אחרים, המדירים רג ליהם
מן הסניף.
סניף הצפון הוא הגדול בסניפי החרות,
,ומונה יותר מ־ 5000 חברים. נמנים עליו
אישים ידועים בתנועת־החרות, כעורכי-
הדין ראובן ריטרמן, משה ארידור ואחרים.
איש מהם לא נבחר להנהלת הסניף. ההנ הלה
החדשה מתכנסת מדי שבוע. בישיבו תיה
משתתף מדי פעם גם בעל המיסעדה
ציון לוי.
אגב, לאחרונה נתנה עיריית תל־אביב
זכות שימוש במחסנים שבשטח נמל יפו
לחברת סבן־אפ.
השתלטותהק בו צהלאעברהללאהתנג ־

צפון, נטה לקבל את ההצעות. באותו ה זמן
פירסם העולם הזה את הכתבות על
אברמוביץ, ולוי עצר והחליט לחשוב פעמיים•
הוא מסר את ההצעות לבדיקה של
קבלנים ידועים, שקבעו כי הן לא כדאיות.
לוי ניצל חוות־דעת זו כדי לדחות את
הבקשה.
אברמוביץ לא נואש. הוא החליט לנסות
במישרד אחר המצוי בידי שר איש חרות.
מצוייד בהמלצות של שר־התחבורה חיים
לנדאו, ויועצו יוסף דוריאל, הגיע אל ה ארכיטקט
ישראל גודוביץ, הציג בפניו

מיסמכים של מישרד־התחבורה, שלפיהם
הוא עתיד לרכוש את פרוייקט נתיבי איי־לון.
הוא אמר כי הוא מתכוון לרכוש גם
את התחנה המרכזית הלא גמורה. פרוייקט
נתיבי איילון הוא אחד היקרים בישראל,
הושקעו בו עשרות מיליארדי לירות והוא
עדיין רחוק מסיום.
הרעיון של מכירת הפרוייקט מדהים כש לעצמו,
אך ההמלצות של דוריאל שיכנעו
את גודוביץ והוא החל לתכנן את ניצול
הפרוייקט למטרות מסחריות. תוך כדי ה עבודה
עם אברמוביץ סיפר לו גודוביץ כי
יש לו אופציה לרכוש פרוייקט בינוי לא
גמור באור־יהודה, מחברת וסיכון ופיתוח
בסכום של 11 מיליון לירות. אברמוביץ
אמר בו במקום כי הוא רוצה לרכוש את
הפרוייקט והסכים לשלם לגודוביץ מיליון
לירות כדמי תיווך ובתשלום על עבודת
התיכנון שהשקיע בפרוייקט. גודוביץ סופר
לי כי על חשבון כל העבודות שעשה ל אברמוביץ
קיבל מידיו שמונה שטרות על
סכום של 26 אלף לירות כל אחד, שהוצאו
על־ידי דויד בל־יונה לפקודת אברמוביץ.

ג מילות
חסד

^ אשר הוצגו השטרות הם לא נפרעו.
~ עורך־דינו של גודוביץ, אורי גורן, פנה
במיכתב לאברמוביץ וביקש כי יסדיר את

שטר של כר־יונה לזכות אברמוביץ
מחיל אלי חיל

פרעון השטרות. על כך ענד. אברמוביץ
במיכתב, שבו נאמר כי בזמנו חתם על
מיסמך שהוגש לו על־ידי עורו־דין גורן
מבלי שקרא אותו. הוא טען כי השטרות
ניתנו לגודוביץ כגמילות־חסד, וכי בידו
מיכתב בחתימת ידו של גודוביץ המאשר
זאת. הוא האשים את גודוביץ בנסיון ל נצל
את טוב לבו בדרך לא נאותה ותבע
את החזרת השטרות לידיה אחרת יפנה
למחלקת הרמאויות של מישטרת ישראל.
הוא חזר וטען כי לא היה לו כל חוב
לגודוביץ.

לר מו ת
אד ם ת מי ם

ך ודוביץ הגיש

השטרות להוצאה ל־

^ פועל.
גודוביץ סיפר לה כי קיבל את השטרות
כמיקדמה על חשבון העבודה שהשקיע. ובאשר
למיכתב בחתימתה המאשר לדברי
אברמוביץ, כי קיבלן כגמילות־חסד, סיפר
גודוביץ כי כאשר קיבל את השטרות חתם
במישרדו של אברמוביץ על מיבתב שבו
אישר כי קיבל שמונה שטרות בסכום של
200 אלף לירות ותו לא.
שימעון אברמוביץ רגז מאד על גודד
ביץ, שמנסה, לדבריה לרמות אדם תמים
כמוהו. הוא סיפר כי היה בעבר תעשיין
טכסטיל בגרמניה (בהתאם למידע של מיש־טרת
ישראל הוא מבוקש בגרמניה על הונאה
הקשורה במכירת המיפעל, יחד עם
בר־יונה) ועבר לעסקי בנייה בחוף־השנהב
ובקמרון. מעולם לא הונה או רימה איש,
וכל חייו רק עזר לאחרים ולכן סבל. הוא
כלל אינו מכיר את צבי פאר, את רחמים
אהרוני או את שולי חננה ואינו מבין
מדוע קושרים את שמו לסיפורים כוזבים
כאלה. את התרומה לסניף חרות נתן כחבר
ותיק של התנועה, והוא מכיר אישית הן
את השר חיים לנדאו והן את יוסף דוריאל.
לפני כחודש טס אברמוביץ בטיסת אל על
מדרום־אפריקה לישראל, וחיזר אחרי אחת
הדיילות. הוא סיפר לה כי הוא קונה את
נתיבי איילון. הדיילת הודתה בפניו כי
בהיותה ילדה, לפני כעשר שנים, כשהיתה
שואלת את הוריה מתי כבר תהיה גדולה,
היו משיבים לה :״כאשר יגמרו לבנות את
נתיבי איילון.״ נראה כי הדיילת זכתה בילדות
ניצחית ואברמוביץ עצמו גדל והלך
מחיל אל חיל.

יגאל לביב !

סמים כדי ליצור, זה אצלי בדם — אז
אמרתי לאמא שלי שאני מעשנת, והיא
הסכימה שבמקום שאעשן באמבטיה כמו
שכל החברות שלי עושות, היא תקנה לי
סיגריות. והטיולים — לאיזה ילד נותנים
מגיל כל־כך קטן לטייל לבד? אבל לי
נתנו. טיילתי בדרום לבד, במידבר, וראיתי
את כל הצורות והציורים בחול, ודיברתי
עם אנשים, אבל הראש שלי כתב שיר, כי
באיזשהו מקוש אני רואה מעבר לחול
הצהוב. אני בכלל לא ראיתי חול צהוב,
בדי־זהב למשל, אני רואה
ראיתי זהוב.
המון חתיכות של זהבבים.
מיפלט אחד של רגע (יחסי כמובן —
המיפלט והרגע —) שינה
והמוסיקה — לא ידועה, והציור באשליה.
הכי כואב...
מעיניה. ורוצה (האני) כן
הכל נעלם
לראות ולראות, עוד — כלמיני * עד אין
סוף סוף? מהו — מי אתה נאלם נעלם — ?
מה שפעם ,״רגע״ (מהות בלתי מוגבלת,
המוגדרת וקבועה — משתנה״) באפריקה
דואה.
פעם יהיה, יהיה פעם, בהיר או כהה, קר
או חם, תה בנענע או מר כלענה, עצוב,
כואב צהוב או לא, מהיר או רחוק — (כן,
רחוק, הבנת?)
בכל אופן יהיה ולא דוקא כן. אבל —
פעם. עובדה — (והרי לא מתווכחים עם
עובדות. זוכר? אתה — כשאני הייתי
בתוכך, איתך לגביך כ...עובדה וידעת...
לא להוותכח)...
יהיה משהו כנה. מין ...סוף ! ~או הת״חלה.
״אותו דבר״.
^אז״ציירתי וכתבתי ותמיד תראו אותי
עם עט ביד, הולכת למכולת, למשל. או
בצבא, פיתאום אני מוציאה איזה פינקס
ורושמת כמה מילים ושמה בכיס. ויש לי
מלאן פיתקאות, ועם כל הבלגאן שלי ב־תוכי,
אני בהחלט יודעת מה אני רוצה
ואני עם שתי הרגליים חזק על האדמה.
״כשאני מציירת אני יכולה להיות כולי
מרוחה בצבעים ואני חייבת לגעת ׳בצבע,
לטעום את הסגול ולהרגיש אם הוא באמת
סגול מעורפל עם המון סודות, ויש לי
חתולה משגעת, קטנה חמודה קוראים לה

ף* יילתי על הגמל בלילה והשמר
/ /י • הפציע והשמש התעוררה וליטפה
אותי וטיילתי בג׳אלביה מתנפנפת בחולות
והכל חופשי כזה. הייתי ניר. וניר טיילה
ופתאום כמו מטורפת רציתי קרם־דני, ופתאום
התחלתי לצייר ליד הקיוסק בנבי עות,
והיו שם אנשים שצועקים, אנשים
לא אמיתיים, אז עברתי לחוף־הים עם
הקרם־דני, וציירתי, והרגשתי שאני רואת
חתיכות׳ זהב במים, וראיתי אלמוגים ו חיים
שמתחת וכל הפנים שלי היו צבועות,
ואז עברתי לצייר ליד בית־האבן, ושפכתי
קרם־דני על הציור וקפה אמיתי בדואי עם
סוכר, ויצא לי שחור־חום אמיתי, שגט
בצבעים הכי הכי טובים אי-אפשר ליצור,
ושפכתי קצת חול על הציור וזה היה חול
מר מטריף וקוצי דרדר ואבנים קטנות
ששייפתי. וקראתי לציור :״אלמוגים״ או
״הזהב האמיתי שיש במים!״
היא צעירה, תמימה, ישרה, קורנת ומלאת
התלהבות של נעורים. אומרים עליה
שהיא חכמה מדי או ילדותית מדי .״אנשים
לא מבינים אותי,״ היא טוענת, וכשנותנים
לה לדבר היא מתארת את עצמה הכי טוב
מכולם.
כך היא מציגה את עצמה :״ניר זה
חריש בשדה, חריש ועוד חריש זה שדה
שלם. נקודה. לפני שנולדתי אמא שלי
רצתה לקרוא לי נעמי ואבא שלי רצה
לקרוא לי גיר. בסוף הם התפשרו על שני

1י7 2 -

וד עלב בו ת
השמות, אבל אני קוראת לעצמי רק ניר.
לא ניר מצן, אלא פשוט ניר. נולדתי בקיבוץ
עין־משלושה. עזבנו כשהייתי קטנה.
אבא שלי מאד לא ריאלי. היו המון נסיעות
— אשקלון, גרמניה, חזרה לארץ, נסיונות
חוזרים ונשנים למצוא את עצמו, בניגוד
לאמא שלי שרצתה להיות בבית, בקן ה-
מישפחתי החם.״
וכך היא כותבת:
מעולם לא אזכור בי נשק שפתותי(מתוק)
צעצוע נתן וחייך מעולם לא אוכל לזכור
שעות ליל קטנות, סיפורי מעשיות בזמן
גשם ורוח בחוץ (רק?) מעולם לא אזכור
כי כך סתם. ליטף תלתלי. כי ראה ...כי
נשק שפתותי. רק מתוך אי־היותו ראיתיו.
האיש ש ...מעלי שורות ומילים מתורגמות.
ידעתיו — בבכי הדומע זועק בתוכי אבי.
״תמיד אהבתי טיולים,״ מספרת ניר.
•״נורא נורא אוהבת את הארץ. אני לא
יכולה להגיד שאני לא מפונקת. באמת היו

לי חיים של שמנת, והיה לי אולי יותר מדי
טוב, כי כשהתגייסתי לצבא היה לי מין
משבר, אבל אני לא קוטר כזה. אני מלאן
׳תלאפים אוהבת את הדרום ואת השמש
ואת הים ואני מגיל קטן מציירת וכותבת.
״לא אני קבעתי את זה. גדולים ממני
טוענים שיש לי כישרון. בלי שחצנות, זוהי
פשוט עובדה. הייתי כותבת לסבתא שלי,
שאני מאד מאד אוהבת שירים על מילחמה
ועל כלב שבוכה ועל כל החתולים המיס-
כנים שהבאתי הביתה.

״סגול מעורפל
עס המון סו דו ת ״
^ מיד היוגה לי חופשיות. למשל.
/ /י בגיל 16 כשהתחלתי לעשן — אני
מעשנת רק סיגריות, לא סמים, אני אוהבת
להיות טבעית ואני לא צריכה לקחת

נואיבה או בקיצור נבי, והיא חתולת אנ גורה
עם פרווה לבנה עבה עבה בת עשרים
יום, עם תעודת־יוחסין ארוכה ארוכה.

״ועיני
בופיו ת לבד״
גי כותכת ומציירת מאז שאני
זוכרת את עצמי. הנה, את הציור ה זה
למשל, עשיתי בחופשה מהתיכון כשהייתי
בת ,15 ואני רואה בציור אולי מתוק מדי
או שחור מדי. כל גיל עם היופי שלו. יש
פה החלום. יש פה עולם. העולם של גיל
ה 15-כשאת מתחילה לחשוב מה זה חזה
של אשה ומה זה גבר, אבל יש תינוק
ברקע, ויש עין שמסתכלת מלמעלה, ואולי
גם אשליות מופיעות ואולי חלום, ואולי
* דברי אלי בערבית.

כתבה ניר:
בוכה / .עיני בוכות בשתיקה / .לא
ללא קול /על שאתה אינך. שרוע. שותק . /
ללא קול. שתוק כפוף בתוך — /אתה
ממש כמו דיו, קום אתה ...לא
מת כן. תגיד — אל תשתוק. די ! /
ועיני בוכיות לבד / .ללא דמע /על שאינן
שומע. לא יודע את ה״לחן במיתוס״ /
זו היצירה. באך. של הפעם הראשונה.
״לזה אני מתכוונת, לראות את היופי,
לא את הכיעור. לנצל את המקסימום במינימום.
נשמע מליצי ...אז מה? אני
חושבת שיש לי לתת הרבה. אני רוצה
לתת. הספר הזה שאני כותבת עולה לי
הרבה, אבל אני אממן אותו לבד, אמכור
אפילו ציורים שלי, למרות שכשאני מוכרת
ציור אני בוכה המון.

״לאמא שלי שנתנה
בי ו או תי ל חיי ם ״

- *£2511301
מופיע גם שחור ופיתאום זה עולם של
שחור, אבל פיתאום יש גם ירוק וגם ה כחול
מנצנץ לפעים, ויש גם נקודת אדום.
היום אני רק בת . 19 היום אני קצת
שונה, כי אני טוענת שגיל זה הרגשה.
את יכולה להיות בת 80 ועם ראש של
ילד, אבל אם אני ארצה, ואני מלאת שאיפות,
ואני מנסה ואני מצליחה, ואני מיישמת
זה בחיי היומיום שלי, זה נפלא. כי
האתמול הוא כבר הלך והמחר רק מנצנץ
והוא עוד לא הגיע עדיין, ואני אומרת
כאילו המחר הוא היום האחרון שלי עלי
אדמות, והכוונה שלי היא לא, :אכול
ושתה כי מחר נמות׳ ,אלא שאני מנסה
לקלוט ולמצות כל רגע, כל דקה, כי
יש מלאן ׳תלאפים יופי.
אז כך אני מרגישה טוב ולא מקטרת.
למשל, בצבא, אני. ממש משתגעת לעבוד
משמונה עד חמש, אבל אני מחייכת. למה?
כי מזל שזה לא משמונה עד שבע בערב.
חולצתך ותתזילך הבלוי
שבע מאבק דרך ומריח לא רק, אף —
שתן חמוץ גס מדם.
כן. באת עדי —
זו אני שרציתי לרוץ בין —
גלים ואנשים וקולות וצבעים
לקטוף אורות כוכבים ולתיתם —
לעיני ילדים רכים.
כן. זו אני שרציתי...
לנשום חיוכך והבל נשמתו החמה.
שרציתי...
לצחוק לצהול ולחכות —
משמחה רציתי.
באת עדי — ואתה ...יינך. זו ׳אני. כן.
אני שרציתי...
סבא שלי, למשל, שאני ממש מעריצה!
הוא היום משותק על שתי הרגליים ויושב
על כיסא־גלגלים. זה אדם של איש אדמה.
זה אדם שהגיע בזמנו לארץ, והלך לעשות
אדמת־טרשים לירוק בנגב, בנגב המידבר,
והשומם והמלא חום. זה איש שיצר
ובנה, ואני שאלתי אותו , :סבא, איך
אתה תמיד צוחק ועוד היום, כשאתה כבר
שנתיים על כיסא גלגלים ואתה לא זז?׳
אז הוא ענה לי באידיש, אני קצת מבינה :
,אני צוחק, ילדה, כי אני מודה כל יום
על עוד יום.׳ ואני שאלתי אותו, :אנל
סבא, אתה משותק, אתה עם שתי רגלים
מתות!׳ אז הוא אמר לי, :כן, אבל יש
לי שתי ידיים וראש,׳

^ ני קוראת לספר שלי , :גם ה ׳
/ /קיץ יודע לבכות.׳ בהתחלה רציתי
לקרוא לו, :עירומה באתי ועירומה אברח?׳
אבל, גם הקיץ יודע לבכות׳ אומר
יותר כי הקיץ הוא תמיד צוחק. חורף,
סתיו ואביב יש בהם מקומות שהם כן
ולא, וכהה יותר ובהיר אותר, ובוכה ו לפעמים
עצוב, אבל הספר עצמו זה אני,
ואני אולי זה שמש, אולי זה אור, אולי זה
״ קיץ, אבל גם ניר יודעת לבכות לפעמים.
״אז אנשים אולי יגידו, :משוגעת על
כל הראש.׳ ,חכמה מדי׳ או, אחרת׳ אבל
אני לא מיוחדת. כל בנאדם הוא עולם ואני
מבקשת בספר שלי כי את ניר יקלטו
מעבר...
כתבתי את הספר מגיל 16 עד 19 ולא
שיניתי או נגעתי במילה. והספר מוקדש
לאמא שלי, וכך כתוב, :לאמא שלי ש ילדה
אותי שנתנה בי ואותי לחיים. אמא
שלי, חברה שלי, אשה, בנאדם, מהות.
אמא שאני הכי הכי ...וזהו ניר שלכם, ניר
בממש ואפילו בין אלף ספרים נוספים
בבית שלכם. רק בבקשה — ניר מעבר...
ואיני רוצה להסביר.׳
ישבנו יחד בכסית, כי של מוישל׳ה
האיש.
שתית לימון בתה ולי שוקו חם עם
קצף ! בבקשה נתן.
ביקשת. כן אתה. איש עלא כייפאק עם
עיני יולי של — תמיד. אתה מחייך,
יופי על באמת!

נזיר החלומות

הוא ציור שציירה ניר כשהיתה בחוץ לארץ וביקרה
במנזר. הנזיר לא ידע כי היא מציירת אותו. ניר חזרה
ארצה ולפי הרישום שעשתה ציירה את הציור .״התאהבתי בקמטים שלו,״ סיפרה.

צחקת בי — קרנת־בעינים מלאות אור
ופניו ציורי צבעים מלאן ואולי. איש...
קמטים? זמנים).
כן. אין מה — הזמן כמו רכבת מהירה...
יופי היה לשמוע אותך מנגן, מספר. נותן
נוז׳יק יקר.
רק בשביל ניר.
טעם נעים היתה הגבינה הלבנה — וההקשבה
הנפלאה שלך למילות ושירי הגיל
שלי בי. אתה איש אתה צעיר ...אבל עלא
כיפאק באמת ! עם הנסיון וגיל הילד שבך
בהרגשה ...עדיין ועם עוד ...מוסיקה ותווים
הרבה — מילים. אתה — היו זמנים.
״היום אני קצת אחרת, קצת יותר מבינה,
קצת יותר פתוחה ואני עומדת רגעים
וחושבת כדי שאוכל לאהוב את החיים.
ולסדר לי את הראש. ואני עומדת וחושבת
ואומרת, :רגע אחד, עד כאן. מה אני?
ובסוף מגיעה לנקודה, שלימה עם עצמי,

אוהבת את עצמי. כי כל בנאדם שרוצה
לקבל צריך גם לתת. אז אני ניר של
מלאן ׳תאלפים אור ושמש וים ושדות
ופתוח והרבה חופש. וכשאגדל ארצה אולי
להיות שחקנית. ללמוד קולנוע. והציור
והכתיבה יהיו תמיד תחביבים ותמיד תמיד
ילוו אותי. ואני לא מפחדת מהמוות, מה־חשך
הזה שיום אחד אזדקן ואמות כי
כמו שאני רואה את עצמי היום אני תמיד
אשאר צעירה בנשמה. תמיד.
ואת ההרגשה הזאת הנציחה בכתב:
כימעט ...ילדה כימעט שבע עשרה סתו
ועונה / .כימעט אוצרת בחובה /כמעט...
הכל — /את הילדות שכל כן פתאום — /
אין היום קושרת בסרט עצוב עם לבן/ .
ילדה בת שבע עשרה קייץ ועונה/ .
כימעט שכבר לא ...ילדה״ .כימעט / .אז
אז. אותו משהו חס שאבד כבר אז! באתו
קיץ של אז. לעד.

לשורו זה לא הכל

זריח נוווירוח סדריח וריויהח חידדו ווזל דו רו־אחו׳ז זיוויח זה

במדינה
(המשך מעמוד )70
על בעלי דרגות שלבם על ביזיון בית-
המישפט המחוזי. הנוהל המישטרתי ה מציאותי
לפי נסיוני ברמת־השרון הוא לא
רק אנטי־חוקי, אלא נוהל סאדיסטי של
אנשים חסרי־השכלה עם משכורת רעב...״
מיכתבים נלהבים בסגנון זה נשלחו לפני
כשנה על־ידי׳עורך־הדין צבי גילאון. בשבוע
שעבר הגיש גילאון עתירה לבית־המישפט
העליון נגד שר־הפנים ומפכ״ל
מישטרת־ישראל. הסיבה: טביעת־אצבעות
שנלקחה ממרשתו, לטענתו — בניגוד ל חוק.
לכאורה,
עניין פעוט, אך מאחריו סיפור
ארוך: העותרת, סילביה (שושנה) ולנר,
מרצה באוניברסיטה, חיה בנפרד מבעלה,
מורים, שהוא חבר בורסת היהלומים ברמת-
גן ויועץ לענייני קניית יהלומים.
בני הזוג, תושבי רמת־השרון, נמצאים
בסיכסוך חריף מזה זמן רב בגלל שלושת
ילדיהם. צו של שופט בית־המישפט המחוזי
בתל־אביב קבע כי מורים, הבעל, מנוע
מלהיכנס לביתה של אשתו, אלא בשעות
ובימים מוגדרים, וזאת כדי לקחת אליו את
ילדם הקטן, אילן. על רקע זה מתגלעות
מריבות בלתי-פוסקות בין בני הזוג.
סילביה טוענת כי המישטדה היפלתה
אותה לטובת בעלה, כאשר לא התייחסה
כלל לתלונותיה, והעדיפה לשמוע את תלונות
הבעל ,״מסיבות השמורות עם מישטרת
רמת־השרון, וניתנות לניחוש דק על-ידי
טמפוניפלייטקס היחידים עם דיאודורנט
רק פ ליי טקס מציע לבחירתך גם
ט מפוני ם עם דיאודורנט, בניחוח
עדין המשרה תחו שת ב טחון
ורעננות.
אםאת מבק שת
בטחון מלא — פ ליי טקס הוא
ה ט מפון עבורך.
לבחירתך ט מפוני ם עם
דיאודורנט או ללא דיאודורנט.

טמפוני
עם המוליך העדין.

ברמלי, לתת שתי מערכות של טביעות-
אצבעות. באותה הזדמנות, טוענת סגלביה,
אמר לה פקד ברמלי כי בעלה כבר גזל
שעתיים מזמנו בבוקר וכי יש ללמד אותה
לקח.
עורך־הדין גילאון טוען בעתירה כי פנה
במיכתבים אל שר־הפנים, אל מפכ״ל ה־מישטרה,
אל הממונה על תלונות הציבור
במטה מחוז תל־אביב ואל מבקר־המישטרה
במישרד־הפנים.
חלק מהמיכתבים נשלחו אליו בחזרה,
ועל חלקם לא טרחו הנמנעים לענות כלל
במשך שנה.
כתב עורך-הדין בעתירה :״נטילת טבי-

אבנת | קרנזון | שיפוי! | נעח!

מתלוננת סירביה ולנר
החמצה של טרמפ

כעל מורים ולנר
שעות וימים מוגדרים
העותרת וכל בר בי רב דחד יומא,״ כלשון
העתירה.
אולם העתירה מכוונת למיקרה מסויים
שאירע בחודש פברואר השנה. במוצאי־שבת,
ה 19-בחודש, חזרה סילביה מבילוי
בירושלים. היא היתה אמורה לחזור בטרמפ,
אך מלוויה רצו להישאר בירושלים
עד לשעה מאוחרת. על סילביה היה להביא
את בנה הקטן לאביו בשעה ארבע אחרי-
הצהריים. בגלל שהחמיצה את הטרמפ חז רה
סילביה במונית, והגיעה לביתה רק
בשעה שש בערב.
אינטרס ציבורי־כללי. למחרת ב שעה
12 בצהריים צילצל אל סילביה חוקר
ממישטרת רמת־השרון וביקש ממנה לסור
ל״עשר דקות״ למישטרה.
הסתבר כי הבעל הגיש נגדה תלונה
במישטרה. סילביה באה לתחנה, ושם, ל דבריה,
הוחזקה ארבע שעות ללא סיבה.
אחר־כך איימו עליה החוקרים, שאם לא
תמסור את טביעת אצבעותיה, יעצרו
אותה* .השוטרים ביקשו ממנה להביא
ערב, ולבוא למחרת היום אל בית־המישפט.
סילביה נשברה. היא פרצה בבכי ונענתה
לדרישתו של מפקד־התחנה, פקד אברהם

בלוטו ה מזל באלקראתך
מפעל הפיס לקידום החינוך והבריאות

* טביעות־אצבעות חובה למסור כאשר :
זהותו של החשוד אינה ברורה או אינה
ידועה; כאשר חשוד נתון במעצר וכאשר
הוא עצור בכלא רישמי או בבית־מעצר
אחר. שלושת התנאים האלה, לטענת עורך־
הדין לא קויימו בשעה שנלקחו טביעות
אצבעותיה של סילביה, שכן כל אנשי
מישטרת רמת־השרון הכירו את סילביה
מפעמים קודמות שבאה לתחנה.

פרקליט גילאון
להסתפק בתעודת־זיהוי
עת־האצבעות במיקרה דנן היוותה גם
עבירה פלילית של תקיפה, וכן עוולה אזר חית
של מעצר שווא. למיטב ידיעת העו תרת
— שיגרת נטילת טביעת־האצבעות
על-ידי מישטרת־ישראל הינד, בלתי־חוקית
באלף מתוך 1001 מיקרים בחקירה — מהם
יותר ממחצית אינם מגיעים לתביעות, כך
שפרט לעניינה הלגיטימי הפרטי של ה עותרת,
קיים כאן אינטרס ציבורי־כללי
פר־אקסלנם.״
עורך־הדין תובע מבית־המישפט העליון
כי יורה למשיבים בעתירה לנמק מדוע
לא ישמידו את טביעות-האצבעות של סיל-
ביה ומדוע לא הועמד פקד ברמלי לדין
פלילי או משמעתי, ולשני המשיבים, מפכ״ל
המישטרה ושר־הפנים, לנמק מדוע לא יורו
לכל חוקרי המישטרה לזהות חשודים על
פי מיסמכי-זיהוי.
העולם הזה 2208

גם אם את
משתמשת בטמפון אחר
נסי את או־בה

נסי פעם אחת ותגיעי למסקנה שטמפון
או־בה הוא הטוב ביותר. עם סמפון א1־ בה
תרגישי בטוחה וחפשיה, בתקופת המחזור
החדשי, יותר מאשר עם כל טמפון אחר.
ל־או־בה שלושה גדלים בשלוש דרגות
ספיגה: מיני -לבתולוזולנערה
המתבגרת, נורמל ־ למרבית הנשים,
אקסטרה ־ לנשים עם דימום רב.
או־ בה בעל בושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב ואוטם בפני דימום
וריח. או־בה קטן, וקל להחדירו.
או־בה אינו זקוק למוליכים :
דחיפה קלה והוא בפנים. בלתי
מורגש ונעלם מעיני כל. גדולתו
של או־בה בקטנותו. אפשר
לשאת אותו בכיס הקטן של
הג׳ינס או בארנק הכסף.
נסי את או־בה-אין טוב ממנו.

לב׳ ענת עזנמון
או־בה מה׳ ההסברה
ח.ד ,2115 .חיטה

אבקש לשלוח אלי את
חוברת ההדרכה +השי:
3טמפונים בנרתיק

בתוגת

הטמפון הקטן
שכבש את העולם

הפלדלת כוללת:

.1משקוף פלדה בעובי 1.5מ״מ המותקן על
המשקוף הקיים.
.2צלעות חיזוק לאורך כל הדלת.
.3עינית טלסקופית.
.4שרשרת בטחון.
.5מוטות פלדה בקוטר 9.5מ״מ לחיזוק
המשקוף לקיר.
.6מנעול בטחת רב־בריח עם צילינדר מתוחכם
הנועל בנעילה גיאומטרית 6בריחי פלדה
אל תוך משקוף הפלדה.
.7חומר בידוד טרמי־אקוסטי הממלא את־נפת
הדלת.
.8ציפוי וינוריט בגווני־עץ לפי בחירה.
2 .9לוחות פלדה בעובי 1.25מ״מ כל אחד.
. 10 כיפת פלדה מחוטמת בקוטר 13מ״מ.
. 11 מעצור אל הרצפה.
וכן מברשת שיער לאטימה בתחתית הפלדלת.

ויש סיבה אחת לכשלון של פריצה:

הצלחה של נ^לז־לת.

פלך לת־750ן״ג של בטחון
הפלדלת שפותחה על ידי חברת רב־בריח,
היא דרך חדשנית ומתוחכמת להגן
על הכניסה לביתך. זוהי דלת פלדה
שמשקלה 50ק״ג, ועם זה היא דקורטיבית
וקלה להפעלה.
באמצעותה אתה מגן על ביתך
בפני פריצה ואנשים לא רצויים.

חתך פלז־זית

המשפחה עולו-
לבו הכל.
החרס מרובה למכה.

רב-בר״ח
ט ל ־ א רו *ו

ופיה מ ס תי ראת עו צמתה
לפרטים, הזמנות ולהתאמת פלדלת לביתך תוכל לפנות אל:
תל־ א בי ב -ר ח׳ סו קולו ב , 45 חולון, טל6,855250,853791,854458 :־844145־ • 63 חי פ ה -ר ח׳ ה איצ טדיון , 40ק. חיים, טל3 :־725111*2־• 04
ט ב רי ה -ה שו ק ה עי רוני החד ש, טל 92969,20024 067ה ש רון־ ר ח׳ החלוצים , 8נ תני ה, טל 37766 053פתח־ ת קו ה -ר ח׳ ה הגנ ה , 17 טל 919383 03 ירו שלים רח׳ עוזי אל , 28 בית וגן,
טל 422767,423769 02אשק לון־ ר ח׳ צה׳׳ל (, 5בגין סולל בונה),טל 24515 051 באר־ שבע־רח, הפל מ״ ח , 22ט ל76840 057 אי ל ת -ר ח׳ צופית , 4טל 2750:־• 059

או אל המפיץ המורשה הקרוב למקום מגוריך.

ועדה ממשלתית מיוחדת
תוקות מדוע פוצה
קטטהני 1ל ׳ נדה
ד מ באו ם (ימין) ובין
ליאורה ניר(שמאל) ־
שתיהן עובדות בנידות
בלישנת הע ית ו נ ות

ף( ערכת היחסים בתוך הלישכה
הממשלתית לעיתונות הגיעה ל מצב
של ג׳ונגל,״ הסביר אחד מהוותיקים
שבעובדי הלישכה, מיכאל ששר .״מסתובבות
שם כל מיני חתיכות, שאחריהן מחז רים
הכל, ואילו הן ׳משתוללות, מרביצות
זו לזו, וזורקות רהיטים אחת על השנייה.
במקום לא נעשית עבודה, ותחת זאת אפ שר
לצפות שם במילחמות החתיכות.״
מיכאל ששר לא סיפר זאת כרכילות ב־בית־קפה,
ואף לא כתב מאמר מרתק בעיתון
שערוריות. ששר ניצב בפני ועדה
נכבדה ביותר, בראשותו של מנכ״ל מיש־דד
ראש־המשמלה, הד״ר אליהו (״אלי״)
בן־אלישר, ותיאר, באופן מרתק, את מיל-
חמודהחתיכות בפני אנשים רציניים.
עדותו זו של ששר היתד. שיאה של
מילחמה שהוא עורך כנגד מנהלה של ליש־כת־העיתונות־הממשלתית,
זאב חפץ.
חפץ, אשר מכהן בשנתיים האחרונות
כמנהל הלישכה בפועל, החליט לוותר על
התואר הזמני שלו, ולגשת למיכרז רישמי,
כדי לקבוע את תפקידו.
אל ועדת המיכרזים שבה ישבו, מלבד
אלישר, גם הפרופסור עמנואל גוטמן וראש
המכון־לפיריודהעבודה, צבי מידן, הגישו
את מועמדותם שניים: זאב חפץ ומיכאל
ששר. כאשר נכנס ששר לחדר שבו ישבה
הוועדה, הוא סיפר את סיפור מילחמות־החתיכות,
וביקש מהוועדה להסיק מדב ריו
על מערכת יחסי־האנוש המעורערת
בלישכת־העיתונות־הממשלתית, ועל כי שוריו
של מנהלה, זאב חפץ.
חפץ הפך דמות מפורסמת בתחום ה־אירגון,
בעולם כולו, בעיקבות המיבצע
הראשון שלו, הכנת ביקור אנוור אל־סא-
דאת, שעליו הודיעו לו יומיים בלבד לפני
הגיעו של הנשיא המצרי לישראל. הוא
הצליח להפוך את לישכת־העיתונוודהממ-
שלתית ממוסד שמרני הקופא על שמריו
כלי־עזר לעיתונאים הישראליים ולכתבי-
החוץ. השירותים שנותנת לישכת״העיתו־נות־הממשלתית
לעיתונאים הפונים אליה
לקבלת עזרה, הופכים עיתונאים זרים
רבים לידידי ישראל, ומעוררים התפעלות
אפילו בקרב העיתונאים הישראלים, ה חושבים
תמיד, כי הכל מגיע להם.
הצלחה זו של חפץ באה לו בעיקר תו דות
לכשרונו לרכז סביבו צוות־עובדים
מעולה. חפץ השאיר את מרבית העובדים
מתקופת המערך, שרצו להישאר בעבודה,
אך הכניס כמה אנשים חדשים, ביניהם
הצעירה מהמוצא ההודי, לינדה רמבאום,
ומי שהיתה קריינית בגלי צוד׳ל, ליאורה

מנהל־לישכה חפץ בעבודה (עם עיתונאית זרה)
הצלחות מעוררות התפעלות
ניר. שתיהן חתיכות ירושלמיות ידועית,
שתיהן מוקד לחיזורי כתבי־החוץ, ושתיהן
עובדות מעולות ומסורות.
גם למיכאל ששר, מי שהיה אחד העובדים
הבכירים והוותיקים בלישכה הציע
חפץ להישאר. בשיחה הראשונה ביניהם
ביקש חפץ מששר שעבודתיו הנוספות לא
יפריעו לו בעבודתו בלישכת־העיתונות.
מלבד היותו עובד בכיר בלישכת־העיתו־נות
היה ששר גם דובר נשיא־המדינה לש עבר,
אפריים קציר, עורך ראשי של פ —
סומי מכון וייצמן למדע, מרצה מטעם ה סוכנות
היהודית, וכותב מאמרים לצהדון
ידיעות אחרונות. ששר הבטיח, כי עבודתו
בלישכה לא תיפגע, והפגישה בין השניים
הסתיימה ברוח טובה.
ביום שבו עזב אנוור אל־סאדאת את
הארץ, בתום ביקורו הראשון, יצא נשיא־המדינה
אפריים קציר לביקור ממלכתי
במכסיקו. ששר התלווה אליו, אולם לא
לפני שסיכם עם זאב חפץ, כי הוא ישיב
לארץ מייד עם תום ביקורו של קציר
במכסיקו. אולם הנשיא קציר סיים את

הביקור, וששר לא חזר, אלא המשיך
בדרכו לארצות־הברית וערך שם הרצאות
מטעם הסוכנות והמגבית היהודית.
על לישכת העיתונות הממשלתית הוט לה
עבודה מרובה באותה עת, בעיקר בגלל
ביקורו של ראש־הממשלה מנחם בגין ב־איסמעליה.
ששר לא היה בארץ כדי לע זור,
והגיע רק כאשר חפץ כבר היה
במצריים לשם הכנת ביקור איסמעליה.
ששר התקשר אליו וביקש את אישורו לבוא
לאיסמעליה, אולם חפץ סירב לאשר לו
זאת. משחזר חפץ לארץ ערך בירור עם
ששר, זה סיפר כי שכב חולה, בניו־יורק
ולכן לא חזר ארצה. חפץ ידע על הרצאותיו
של ששר, וביקש ממנו להתפטר, אולם
משסירב ששר התלונן חפץ בפני נציבות
שירות־המדינה.
לששר נערך מישפט. בית־הדין המישמע-
תי הרשיע אותו, וגזר עליו קנס של 3000
לירות. אולם אי־אפשר היה לפטר את
ששר. הוא המשיך להיות עובד לישכת־העיתונות־הממשלתית
אם כי לא נראה
כלל בחודשים האחרונים בבניין. ששר

המתין לרגע שבו יוכל להתנקם בחפץ.
ואכן רגע זה הגיע. כאשר שמע ששר,
כי נפתח מיכרז לתפקיד מנהל־הליש־כה,
הוא הגיש את מועמדותו. הוא
ידע, כי לאור עברו בלישכה אין לו סיכוי
לקבל את התפקיד. הוא פשוט רצה בפה
שבה יוכל להשמיע את דבריו נגד חפץ,
ואכן פורום כוועדת המיכרזים, שבראשה
יושב בן־אלישר, היתד. במה נאותה.
בן־אלישר נדהם מהסיפורים שסיפר
ששר על הקרבות !,מתנהלים בין החתי כות
בלישכת־העיתונות. הוא הקים ועדה
מייוחדת שתחקור את האשמותיו של
ששר. הוועדה חקרה את הפרשה ואכן
גילתה שני מיקרים שבהם היו מעורבות
עובדות לישכת־העיתונות בתיגרות.
הפעם הראשונה היתד, כאשר לינדה
רמבאום ועובדת אחרת של הלישכה, פני נה
הרמתי — שבינתיים עזבה את עבודתה
ועברה לעבוד עם מערכת הלוס אנג׳לם
סיימם בארץ — נסעו לנמל־ד,תעופה בן-
גנריון, כדי לקבל מישלחת של עיתונאים
זרים. כפי שקורה לעיתים במישרדי המיש־טרד,
בנמל־ד,תעופה, לא היו אישורי־ד,כ ניסה
שלהן מוכנים, למרות שהסישטרח
אישרה קודם לכן, טלפונית, כי השתיים
יוכלו להיכנס לשטח הסגור של נמל־ד,ת עופה.
לינדה ופנינה, שהבינו, כי המטוס
כבר נחת וכי עלולה להתרחש תיסבוכת עם
העיתונאים הזרים, פתחו בדין־ודברים
קשה עם השוטרים בתחנת־המישטרה. אחד
השוטרים השיב בחוצפה, לינדה ענתה לו,
והשוטר החליט להכניס את השתיים למע צר.
כאשר נודע הדבר לחפץ שוחררו, כמו בן,
השתיים והשוטר קיבל נזיפה.
הפרשה השנייה אירעה בעת ביקור
אנוור אל-סאדאת בבאר־שבע. המתח ה גדול
של הטיפול במאות עיתונאים נתן את
אותותיו גם בשתי החברות הטובות לינדד,
וליאורה. בין השתיים התפתח ריב שב מהלכו
זרקה ליגדה על ליאורה משדך
סיכות. מובן שדקותיים לאחר מכן פרצו
השתיים בצחוק והשלימו זו עם זו. הן
עצמן שכחו את התקרית.
זאב חפץ עצמו אינו מוכן להגיב על
הפרשה .״אני מצטער שהאיש עושה מעצמו
צחוק, יורק לבאר שממנה שתה, וכדי
לפגוע בי מנסה להשחיר שתי עובדות
של המישרד, שבניגוד לו הן עובדות מעו לות
ונאמנות. התוצאות מדברות בעד עצ מן.
בעוד ששר נקנס על־ידי בית־דין מש מעתי,
הפכו העובדות שאותן הוא משמיץ,
לשם דבר בקרב כל מערכות*העיתונים
ואמצעי־התיקשורת בעולם.״

9595
אזפנה
לצעירים פירוצ׳י היא חברה איטלקית בעלת שם
עולמי גם באופנת הלבוש וגם בייצור אבי זרים
שונים הקשורים באופנה, כמו חגו רות,
ארנקים, נעלים וכיו״ב. המתכננים
של פירוצ׳י טוענים שהאופנה שלהם מיועדת
לצעירים. וכשהם אומרים צעירים
הכוונה לקבוצת הגילים .25—18 אבל אף
אחד לא יגיש נגדך תביעה מישפטית אם
את בת ,30 או אפילו יותר, ואם חשקה
נפשך ללבוש בגד משל פירוצ׳י.
איך נקבע קו האופנה שלהם? יודעי־דבר
אומרים, שאנשי החברה הזאת נטמעים ב־

נובע

בגיזרת צלחת הוא מעופפת
אחד הכובעים האופנתיים ביותר לאחרונה.

כיפה

בעים

באות כתוספת לכובע לבד
ספורטיבי. בהשראת הכוהטיתליים
והחורף בכל העולם.

טבע מסוגנן

נוצות טיס

משמשות כקימלבד
הוא
שוט לכובע, ב־אותו
כובע
ששימש את הגברים וכיום עבר לנשים. דרך כלל למערכת לבוש לשעות הערב.

בסיגנון סיני מחומר מבריק
עשוי או מקש מבריק או
מחוטי לודקס. משתלב עם האיפור־הסיני.

מרט

חוגי הצעירים, מאזינים לרחשי הלב ול רצונות
הכמוסים שלהם, בכל הקשור ל אופנה,
ומיד מדווחים למעצבים. והללו,
במהירות, מעבירים את רעיונותיהם לאול מות
הייצור. כך אפשר למצוא מהר מאד
את האופנה המבוקשת על-ידי הצעירים
בחנויות האופנה. בקולקציית החורף האח רונה
שלו הציג פירוצ׳י סוודרים ארוכים
ורחבים, חגורות ותיקים, חליפות טרנינג
ומקטרונים ספורטיבים שונים — כמו ש הצעירים
אוהבים. ויש לי הודעה בשבילך :
אינך צריכה לנסוע לשם כך לאיטליה ;
לפירוצי יש חנות גם בתל־אביב.

בפינת הפיזמון נפתח היום בזמר ידוע.
מוכנותן בבקשה: לכובע שלי שלוש
פינות, שלוש פינות לכובע שלי. ואס לא
היו לו שלוש פינות, לא היה זה הכובע
שלי.
איך אנחנו יודעות שזה שיר ישן?
או, כי היום, אם תסתכלי במיגוון הכוב־

מחוט קש מוקשים וצבועים
בצבע שחור, וכתוספת :
מאחורנית. כובע לשעות הערב.

ושת

ביחד עם הכובע הוא המראה
הקלסי של האופנה
הנוכחית. הכובע עצמו חלק וללא קישוטים.

לסבע שלי
שלוש פימת

טבע גרב

מהצבא לאופנה. ה־סיגנון
ידוע ומש תנה,
קצוות הכובע מתגלגלות כמה שיותר.

אנגורה הוא החומר השימושי
* נ ״י ביותר לכובעי חורף ספורטי־ביים.
הוא הכובע היומיומי, חם, רך וקל.

מערכת טרינינג?ר!ע!״ 5־״ ע
לבוש נוח ביום קר. מעל זה מראה פירוצ׳י זקט קורדני רחב.

^ |1 1ע ך 1ך ורחב מראה פירוצ׳י לחורף, כשחגורת
* י י * 1העור ומכנסי הג׳ינס ונעלי הפלדיום
ע 11י 1
הצבעוניות משמשים באביזרים. אופנה לצעירות בגיל העשרים.

עים, לא תצליחי למצוא כובע שיש לו רק
שלוש פינות. הכובעים של היום מזכירים
צלחות מעופפות. ובכל זאת, אם בעבר
נהגו רק נשים מבוגרות לחבוש כובע, הגה
כיום גם הצעירות באופנה מפתיעות בכובע
המתאים. הכובעים עשויים מאנגורה, מ מוהר
וגם מלורקס. אפשר להוסיף רשת
היורדת מן הכובע על הפנים, או קבוצת
נוצות המתנופפת ברוח. בחרי לו את ה צורה
הנראית לד ביותר.

דוני ד1ו ו 1ו 1ד—י

אישי ויפה. השיק היפה של בנק די ס קונ ט,
הנו שא את פרטיך האי שיים.
יפה ונוח. מודפס על רקע רישומים ע תי קי ם
מנוף הארץ. מעוצב בתבנית מו קטנ ת,
נ די שיהיה נוח לשאתו בכיס או בארנק.
נוח ומהודר. ה שיק שניתן לקבלו בנרתיק
מהודר, ה מיו ע ד לפנ קס השיקים, למזומני ם,
לכרטיסי אשראי ולכרטיס הכספומט.

* במחיר סו ל״י בלבז
טוב לעבוד עם

11 בנק דיסקונט
ה * ד האנוט׳ טל המטבע

חזרה לתחילת העמוד