גליון 2262

וימריעקבסון טמיר

מית אלוני את תשומת־לבי לכך שמוג-
תה שופטת־שלום חדשה שלא שירתה
בצה״ל מטעמי־דת. המדובר בשרה פריש,
פרקליטה צעירה, שהפכה שופטת־השלום
הצעירה ביותר בארץ.
פירסמתי על כך בכנסת הודעה לעיתונות
,״שבה ציינתי נקודה שכבר עמדתי
עליה לא פעם מעל עמודי העולם הזה :
שאדם (גבר או אשה) שאינו משרת ב־צה״ל
נהנה מיתרון, המלווה אותו במשך
כל חייו. הוא פשוט מרוויח שנתיים־
שלוש, ומתחיל בקאריירה שלו בגיל צעיר
יותר. מינוי השופטת-הצעירה־ביותר אד
מדגים זאת.
לא תקפתי את השופטת החדשה עצ־מה,
ולא אמרתי מילה בגנותה. להיפך,
ציינתי שהיא נחונה, לכל הדיעות, בתכונות
הדרושות. כוונתי היתה להצביע
על בעייה חברתית, הטעונה תיקון (לד־עתי:
על־ידי מתן יתרונות לגברים ול-
נשים המסיימים את שירותם, כדי לקדם
אותם במהירות מוגברת.).
אם אתה מעוניין בניסוח, הנה הודעתי
במלואה :
״מינויה של עורכת־הדין שרה פריש
בת ה־32׳ כשופטת־שלום בפתח־תיקווה
מעורר בעייה הקשורה בשוויון האזרחים
כלפיה חוק.
״איני בא להטיל ספק כלשהו בכישו־ריה
ובאישיותה של הגב׳ פריש, ואני
שמח שאדם יכול להגיע למישרה רמה
זו בגיל 32׳ ועל אחת כמה וכמה כאשר
זו אישה.
״אולם אי־אפשר להתעלם מכך שעוב־דה
זו נובעת, בין השאר, מכך שהגב׳
שריש לא ישירתה בצה״ל בגלל השקפתה
הדת ת. הדבר מחזק את טענותיהן של
חברות התנועה שירות שווה כי לבנות
דתיות ניתן יתרון בלתי־הוגן על פני
הצעירות אשר מצפונן מחייב אותו לשי

בצבא.
״יש לשקול כיצד לפצות את המשר-
תים והמשרתות בצה״ל על אובדן השנים
בהשוואה למי שאינם משרתים, המשיגים
י ידי כך יתרון של 20 או 36 חודשים
לכל אורך חייהם.״
על כך זכיתי בשתי תגובות, שתיהו
מעל עמודי הארץ. קורא בשם שטנגר
התפלא ע, כך שאני, כאיש הזרוע ר,מ-
חוקקת, מעז למתוח ביקורת כזאת, שיש
מ! התערבות בענייני הרשות השיפוטית
,אילו הקוראת רחל גוריון כתבה מיכתב
שבו היא תומכת בי מכל וכל׳ הרבה
מעבר לכוונתי -תוך שהיא מסתייגת ב-
צורה בוטה ביותר ממני אישית ומד,ש־קפתי
הלאומית( .על כך נאמר: ישמור
עלי האל מפני תומכי. ממתנגדי אני יכול

להישמר בעצמי.).
שתי התגובות אינן במקומן. מצד אחד,
א ש הז• וע המחוקקת רשאי בהחלט למ-
תוח ביקורת על מינוי שופטים. ולרא־ייה:
בוועדה למינוי שופטים יושבים שני
חברי־כנסת, נוסף על שני שרים — אר-
בעתם פוליטיקאים השייכים לזרוע המחוקקת
והמבצעת.
מצד שני׳ לא תקפתי את השופטת שיד

אותה פסילה אישית בכל צורה שהיא
רק מפני שאנחנו מצווים לשמור

פסילה זו אמרה דרשני. בדרך כלל
אין הצנזורה מוחקת ידיעות שאינן נכונות.
הצנזורה הצבאית אינה מכשיר של
תעמולה, אלא של ביטחון. והרי ידיעה
שאינה נכונה אינה יכולה כימעט לעולם
לגלות סוד צבאי.
^ לפיכך הדליקה המחיקה אור אדום אצלנו.
חיים ברעם לא ד,ירפה, ובגליון הבא
שאל במדורו (העולם הזה ; )2257״מה
לאימרי רון ולצ׳ילה?״ הוא ביקש להסביר
לקוראים מה היה טיב הקטע הלבן
המוזר בגליון הקודם. מכיוון שלא יכול
היה לדבר על העניין עצמו, מחמת הצנזורה,
דיבר על היחס האידיאולוגי של
ח״כ רון לצ׳ילה ולמישטר שרצח את
סאלוואטורה איינדה.
בשלב זה התרגז איסרי רון, ובאחד
הוויכוחים בכנסת (שלא נגע כלל לעניין)
התנפל עלי ועל העולם הזה, וטען
כי העיתון מלא שקרים. כעבור שעה קלה,
כשהגיע תורי לנאום בוויכוח אחר, השבתי
לו כגמולו והעליתי לראשונה את
פרשת הקסדות לצ׳ילה — ובכך נשבר
האיסור על הפירסום.
בינתיים התחלתי לחקור בעצמי וקיבלתי
תגובות מעורפלות. גירסד, אחת
בוארוד. צלמי ,׳מערבת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש המינהלה :
אמרה כי אמנם ייצרו בקיבוץ קסדות
אברהם סיטוז מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״ם. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל-אכיב, רחוב כן־ לצ׳ילה, אך כשהדבר עורר ויכוח פנימי,
י !.הגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ ם ע״מ. זה נפסק. גירסה אחרת אמרה שאמנם
הציעו לקיבוץ לייצר קסדות כאלה, אך
אבל אפשר לאהוב וגם למתוח בי חבריו, ובראשם דווקא אימרי רון, התקורת.
וכאן יש בעייה. כי קיבוצים אלה נגדו ומנעו זאת. גירסה שלישית אמרה
רגישים במייוחד, וכל מי שמותח עליהם שהקיבוץ מייצר רק חלקים של קסדות

ביקורת כלשהי — צודקת או בלתי־צו־ עבור מיפעל אחד, ואינו יודע כלל למי
דקת — נראה להם מייד כאוייב זדוני, מייועדות הקסדות. ועוד גירסה: הקסדות
נועדו לצה״ל, ואין הקיבוץ יכול
הזומם לכלותם.
זהו הגליון הראשון של השנה
כך קרה לנו לאחרונה בקשר עם פר לדעת מה עשה בהם צה״ל — השתמש
,1981 שהיא שנת־בחירות, זוהי הזדמנות
בהן בעצמו או מכר אותן למישהו.
שת ״הקסדות לצ׳ילה״.
טובה לקבוע כמה עקרונות — ליתר דיוק,
צר לי שבינתיים קיבל עניין קטן זה
זד, התחיל כך: אזרח מסויים פנה אל
לחזור על כמה עקרונות — לגבי הת חיים ברעם, עורך המדור עולם קטן, ה ממדים של פרשה גדולה. מיכתבים גז־נהגותו
של שבועון זה בעידן של בחי מסקר את המתרחש ברחבי העולם. הוא סמו התקפות בחמת־זעם, אימרי רון יצא
רות.
מכליו.
סיפר לו כי במיפעל של קיבוץ מישמר־בעיני
העניין כולו פשוט בתכלית. אם
העולם הזה לא היה מעולם, ולא יהיה העמק מייצרים קסדות עבור צבא צ׳ילה,
לעולם, ביטאון של מיפלגה ו/או רשי-
מודבחירות. אין הוא מדווח על פעולות
יי״ :מיפלגה המוצאת חן בעיניו יותר
ליישר על פעולות מיפדגה שדיעותיה
!,וקות ממנו( .יש הטוענים כי נהפוך
.יא.1
אי,׳ אנחנו מביעים מעל עמודים אלה
;,נ דיעותיה של מיפלגה כלשהי, גם לא
1ל מיפלגה שמישהו מאיתנו חבר בה.
מה גם שחברי מערכת זו שייכים למחנות
שונים. אנחנו מדווחים על אירועים
ומפרשים אותם לפי מיטב הבנתנו. זו
כפופה כמובן לתפיסת כל אחד מאיתנו,
אך מעולם לא שירתנו מיפלגה זו או
אחרת,
כך היו הדברים גם כאשר היתד, קיימת
בארץ תנועה אשר שם השבועון הזה
היה כלול בשמה הרשמי. לא נתנו לאותה
מיפלגה טיפול מועדף בשבועון זה,
למרות שעובדה זו הרגיזה כמה מחבריה,
יאולי אף הזיקה לסיכוייה. אז, כשייצג־ ׳ץ
־ את התנועה ההיא בכנסת, דיווחתי
•ת על פעולותי הפרלמנטריות במ*
קבוע בשבועון זד( ,תחילה דו״ח
ר, אחר־כך קריעות־ביניים) .כיום
.,מנע גם מכך, ומסתפק בדירו!ז על
, .ות פרלמנטריות החורגות בהרבה
5האינטרסים המיפלגתיים.
׳־; ו מפני שערכו של העודם הזה
א־־תלותו הגמורה. שמרתי בקג־
״ מפני ששמעתי עליה רק טובות הבי!
מי־ תלות בגוף פוליטי שאני חבר
•זע, שאני סבור כי יש חשיבות
ק הז של היתה •לגבי תופעה׳ ולא לגבי
י״,אבקו).
,עיתון בלתי־תלוי מסוגל העולם
לאחרונה נמסר לי כי שרה פריש לא
וא את תפקידו המייוחד. לכן נששופטת
פריש

גם טעמי בריאות
׳ :גם עמדתנו לגבי מודעות מיפ-

.עמודי העולם הזה פתוחים לס־קיבוץ
השומר הצעיר יצהיר בצורה חד-
המיפלגות, האירגונים והדיעות, מן שהוא אחד הצבאית הרצחניים ביותר על
לעומת זאת סיפרו לי באותה הזדמ- לא ומעולם
מייצר,
אינו כי משמעית
כדור-הארץ. פני נות כי התמנתה שופטת אחרת׳ מבוגרת
.מאל הקיצוני ועד לימין הקיצוני, מן
חיים ברעם, אחיו של הח״כ ובנו של ייצר קסדות עבור צבא צ׳ילה, לא קס קצת יותר׳ שאף היא לא שירתה מעו-
תיים הקיצוניים ועד לחילוניים הקיצוניים.
כל מי שרוצה לבטא את דיז$ד מי שהיה לאחרונה יו״ו ועידת מיפלגת־ דות שלמות ולא חלקים לקסדות — לא
,ם בצה״ל. אותה שופטת הסתלקה מו
תיו מעל עמודינו, במודעה־בתשלום ה העבודה, רגיש מאוד לזכויות־האדם ולי אפקפק בדיברתו. נפרסם את הכחשתו הארץ בימי־החרדה שלפני מילחמת ששת*
חתומה על-ידי בעליה, ימצא שאין כאן דיכויין במישטרים רבים ברחבי־העולס. כרצון -כסי שכבר פירסמנו את הכחשתו
המם (לדברי מכריה, בפאניקה בולטת).
הידיעה הרעישה אותו, הוא ניסה בדר של אימרי רון עצמו( ,העולם הזה ,)2259
אחר מכן מונתה כשופטת צבאית, ואף
שום צנזורה (מילבד זו הקשורה במיג-
בלות החוק לאיסור לשון־הרע והטעם כים שונות להשיג אישור או הכחשה ל בתוספת התנצלות בלב שלם.
כתה בדרגת־ייצוג של רב־סרן. בתפקיד
ואם חשש מישהו במפ״ם שזהו עניין זה שפטה חיילים וחיילות שמילאו את
ידיעה זו, ולא הצליח, מצד אנשים שוהטוב.).
נים
במפ״ם באו תגובות מגומגמות, ש מיפלגתי, וחלק ממערכת־בחירות מוקד חובת־השירות. אחרי שפג מינוי זה, זככך
ננד!ג גם במהלך .1981
מת — אל לו לחשוש. אין העולם הזה תה במינוי כשופטת־שלום.
חיזקו בו את חששותיו.
לבסוף כתב ברעם קטע קטן במדורו, מנהל מילחמות שכאלה.
קסדות מיס־משמע:
הבעייה שעוררתי עדייו קיימת.
ובו סיפר על פרשה זו, בסימו־שאלד,
כבוד
(העולם הזה )2256 לא יכולת לקרוא
תורמת לצ׳ילה
ידיעה זו, כי היא נפסלה על־ידי הצג*
השופטת
מי אינו אוהב את קיבוצי השומר־ עמים עפו לכל עבר, עיתוני מפ״ם פיר־הצעיר?
אין כזה, הס איים של ישראל זורה• נשאר רק כתם לבן, ותמונתו של
ולעניין דומה, אך מסוג אחר לגמרי.
אחרת, מבחינת איכות־החיים ורוח־ ח״כ אימרי רון, שהוא חבר קיבוץ זה,
לפני כמה שבועות העירה ח״כ שול-
ושאליו היפנה ברעם את שאלתו.
החלוציות.

בלשו זז גי בו >

העולם הזה 2262

מכתבים
י איר ה יסמין

!שים, ושים

הכתבה ״תנו לנו צ׳אנס״
(״העולם הזה״ )2258
מעוררת את מאמן הנשים
להשמיע את קולו
(א) מעולם לא השתתפתי בדיון
רשמי כלשהו, שדן בנושא
השתתפות נבחרת הנשים באליפות
אירופה בכדורסל, כך שלא
הייתי יכול להמליץ על הקמה או
אי־הקמה של נבחרת. כמאמן נב חרת
ישראל מזה עשר שנים ידועה
דעתי הנחרצת, להרבות עד כמה
שאפשר במישחקים בינלאומיים
לנבחרת ישראל.
(ב) אין אני חולק על הכתוב,
כי ״נותרו בארץ שחקניות כדורסל
מוכשרות״ וכר, אך בשום
פנים ואופן לא הייתי מחפשן דווקא
בקבוצת הפועל חיפה.
(ג) לשם תיזכורת ולמען ה היסטוריה
יש מקום להזכיר, כי
באפריל ( 1980 לפגי שמונה חודשים
בילבד) השתתפה נבחרת הנשים
באליפות שהתקיימה בספרד!
דבר הסותר את הטענה כי עשר
שנים מתכוננות הבנות כדי לה גיע
לנבחרת, שלבסוף החליטו ש לא
להקימה.
(ד) כמאמן קבוצות נשים מזה
תריסר שנים אין אני זוכר את
״המעמד השונה שהיה לכדורסל
הנשי לפני שמונה שנים״ .מעולם
לא חיכו לבנות עם פרחים
ואף פעם לא השתווינו בהישגים
לנשים באירופה. תמיד פיגרנו אח רי
אירופה .,ודומני כי דווקא בהופעתנו
האחרונה באפריל הצגנו את
הרמה הגבוהה ביותר של נבחרת
ישראלית.
(ה) אתי מונצ׳ר, אותה אני מכבד
ומעריך כספורטאית לדוגמה,
לא ויתרה מעולם על השתתפותה

כשזו תוקם מחדש. הנסיון לתלות
את קולר הפרישה ממישחקי
קבוצתה בהקמתה או באי־הקמתה
של נבחרת לא מקובל עלי כלל ^1
וכלל.
(ח) מאשר, לודנץ פרשה מקבו־צתה
לפני כמה שבועות, עוד לפני
שדובר על הקמת נבחרת נשים.
גם אם היו מקימים נבחרת כזו
אינני בטוח שמאשה היתד, מוזמנת
להשתתף בה•
(ם) בניגוד לכתוב, שהבנות
אינן מקבלות כסף עבור משחקן
בקבוצה, הרי ישנן הרבה שחקניות,
בקבוצות אחרות, שמקבלות סכומי
כסף כלל לא מבוטלים. בנות
חיפה אמנם אינן מקבלות כסף, אך
לעומת זאת זוכות בשנים האחרונות
לנסיעת־מישחקים בחו״ל בכל
שנה. ומי בכלל קבע כי תמורת
עיסוק בספורט יש לקבל
כסף?!
דומני כי ההתנצחויות וההתנג־חויות
הפנימיות בקבוצת הפועל
היפה, גרמו לכמה בנות ממורמ רות
לשפוך חמתן על כתובת לא
נכונה, אם כי אני בהחלט מסכים
איתן שיש מקום לשינוי גישה ולשיפור
היחס לכדורגל הנשי הייצוגי
במדינת״ישראל.

כזשה דניאל,
תאמן נבחרת -ישראל נשים
בכדורסל

ואמן יד*ו?דו1וחו,ו
מנחם בגין — ראש״ממש־לה
ושר־ביטחון לנצח...
או לפחות עד נובמבר 81׳
אימרו מה שתאמרו על ראש־ממשלתנו
ושר־ד,ביטחוננו היקר...
ואני אהיה האחרון שיאמר זאת —

גיורא אוריין
״הא רישומים

1 0 1 • 8 1 10-2-81
כל יום פרט ליום ו׳ מ24:00 — 17:00 -

״מלוא״ מועדון לסופרים וארוגים

תל־אביב. ב״ל׳גסוו סל 28*76$ .

בנבחרת ישראל, מכיוון שאף פעם
לא הוזמנה לקחת בד, חלק, להוציא
השתתפות בנבחרת נערות ב־
.1973
(ו) בכל שנות עבודתי כמאמן
נשים לא נתקלתי בכל קושי בקשר
לשיחרור בנות מצד,״ל, לצורך
אימונים ומישחקים.
(ז) יהודית אילון פרשה מנבחרת
ישראל בחודש מארס ,1980
מסיבות אישיות, ואיני רואה כל
סיבה שלא תחזור לשחק בנבחרת

אבל לא תוכלו לומר שאיו הוא
נאמן לעקרונותיו הפוליטיים, שהם

ממשלה ציונית טובה, היא ממשלה
הנשענת על אגודת־ישראל
ממשלה טובה,
האנטי־ציונית !
היא ממשלה שמחצית־התריסר משריה
נטשו אותה ! שר טוב, הוא
שר שכישוריו לשמש שר מתנועעים
בין בינוניותו לבין חוצפתו
לשמש שר (וסגן־ראש־ממשלה
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2262

י׳$-27ק -2711ו\/ו 07

רק בטלויזיות הציבעוניות של ¥א 80 תמצא את
א[7110 אן ,7111 השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונהב עז רתתותחחד ־ קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.
^*7-2032 1

!<7-2020 1

דגמים נוספים־ 2011-2024 7״1400 £-14־<7ו

ו, מולם הזה 2262

11ו!ו1ץ

מאוזן:
)1מרגמה תוצרת בית —
ע״ש ממציאה; )5קיבוץ ראשון
של מצאי הפלמ״ח ! )10
ראש מלה שמובנה — שיתוף!
)1נשיא שהוא ענן; )13
לבוש אבלים מקראי; )14 אומן
בכשפים 5מתחת, בדרגה
אחת פחות ; )16 על גבעול
של ורדים ; )18 דבר
פלא; )20 הימה! )21 עירו
של האביר בך דמות־היגון, ביצירתו
של טרוונטס ; )22
מילת־צער ; )24 בן יעקב —
הוא יתן מעדני מלך ; )25 פר
הרים רב בשר וצמר ; )26 כת
בתורת האיסלאם ; )28 מאס,
בחל; )30 ברר־־דינם של אנשים
; )31 פרח־נוי ריחני )32 :
נגיסה או הדרן ; )34 צואת
בהמות; )35 נהם, שאג; )38
גד, או ש״מ של פסנתרן מחונן;
)39ר״ת שמו של מי
שנוצח בבחירות כאן, לאחרונה
; )41 נישא מעל המים ;
)42 הלק הרגל מן הברך עד
המותן ; )43 לאום ; )45 בסייע־תא
דשמייא (ר״ת 47 הגיע;
)48 דג-ים טורף; )50 הסופר
בעל ״יעיש״ שזכז; בפרס־יש־ראל
(ש״מ); )51 הלהבה בעת
שריפת חומר ; )52 מנת-אוכל ;
)54 ירק עלים, או מרחמת;
)57 מי שעושה הכל ביד
שמאלו ; )61 שירה )62 :עקומה
בדיאגרמה, או תואר אצולה;
)64 פרי-בוסר )65 ,עלי-
כותרת בפרח ; )66 בהמת־צאן;
)67 בבקשה ; )69 מתח, שטח;
)70 מסמן הדרך; )72 ריב,
תביעה משפטית ; )74 מוסיקאי,
רודף שלום שנרצח
(ש״ם); )75 סימלה של לבנון
; )77 רוממות, גדלות ;
)78ר״ת שמה של הגמנסיה
העברית הראשונה בארץ ; )81
בשורה ; )83 שני שלישים של
״טון״; )85 זה הגיל לחופה,
לפי המסורת היהודית ; )86
אורח־נשים ; )88 הקול השביעי
בסולם הדיאטוני 89 שינוי
; )91 זעיר ; )93 חלק, שיעור
השתתפות ; )95 בור מטו-
ייח )96 :מתנה ; )98 עמית ;
)100 נוסע על מים ! )102 לא
כאן ; )103 אבק־פורח )104 :
צמחים רכים שנשתלו באדמה
; )105 נמוסים יפים.,דרך-
ארץ (ביטוי לועזי),
מאונך:
)1אחת מששים במעלה של
עגול; )2אות בא״ב; )3מוסיפה
מכאוב למוסיפים אותה;
)4משענת ; )6איש בלי ראש;
)7נורמה, סטנדרד; )8אבי
כל בני־עבר ; )9עמד על ה־מקח
; )12 רפש, טיט ; )15
עני מרדד — בסלנג ; )16
חלף, עבר ; )17 הפסק ; )19
התא הראשון של השלטון ב־ס.ס.0.ר
)20 ; .סופר אידי שחי
בישראל (ש״מ); )21 מילה
במילה ; )23 שמו הפרטי
של אבי תנועת הרפורמציה
הנוצרית; )24 היא הנותנת

ה עוו! 0

ה 1ה

(המשך מעמוד )4
טוב, הוא סגן־ראש־ממשלה המייצג
...ארכיאולוגיה) ; רוב טוב בכנסת,
הוא רוב של אחד לשלו־שה
; נאום־דבוטינסקי טוב, טוב
מכל מדיניות טובה ; מדיניות טובה,
היא מדיניות שתחזיק את מנ חם
בגין בתפקיד ראש־הממשלה
ושר־הביטחון לנצח ...או לפחות
עד נובמבר ,1981 ואם אפשר —
לארבע שנים נוספות. כלומר, אם
מדינת ישראל תחזיק מעמד עד אז.

יומך שריק,
תל־אביב

נ7ים כ1ים ו1ט 1די־הג1ה
עוד תגובה על הגילויים
בכתבה של נעמי אדווה
״המרעילים״ (״העולם הזה״
)2258
ההתפרעות של פקחי עיריית
תל־אביב, שמפזרים רעל בכל רחבי
העיר, פגעה בי ובלבים מחברי.
אני נפגעתי באופן ישיר. החתולה
שלי, שאותה טיפחתי במשך
שנתיים, ושלא נהגה לצאת מה בית,
הורעלה• הרעל הושלך, לדברי
השכנים שלי, אל מירפסת ביתי.
שם גם מצאתי את גופתה.
אוהבי חיות כמותנו הרואים ב־בעלי-חיים
חברים, צריכים להתארגן.
עלינו לצאת למאבק להגנת
בעלי־החיים, ולהזהיר את קובעי
החוקים, לבל ימשיכו במלאכת הה רג
האכזרית שלהם. כמו כן עלינו
לדרוש מראשי הערים, שיתנו דע־

לנו חיים ; )26 סרסור ; )27
גלגול ידיעות ; )29 תנועה
מהירה וגלית של חלקיקי
אוויר הנקלטת באיבר שמיעה;
)30 שיח־בר ממשפחת
האשתריים, פירותיו טובים לאכילה
; )33 ממון ; )34 אבי
יפתח השופט; )36 סימן להגבהת
תו־נגינת במחצית הטון ;
)37 סופר ומחזאי רוסי ; )40
די ; )41 כל אחד מהיריבים
בדין ; )44 רקב ; )46 כלי לנשיאת
מצרכים ; )47 רכוש
שנשדד ; )49 אם־האלים במיתולוגיה
; )50 מהילות צה״ל ;
)53 מרוחק, מסולק; )54 גרעין
העינב; )55 קידומת לשמות
ערים רבות בארה״ב ;
)56 גוי שנתיהד; )58 ילדים;
)59 נסיגה לאחור ; )60 מכשול,
תקלה; )62 חומר שאינו
מוצק ואינו נוזל ; )63 די
בור
של אזהרה ; )66 חבלים
עבים וקלועים ; )68 רגישות
יתרה כלפי חמרים מסויימים ;
)71 עטרה (ארמית); )73״הבטחתו״
של צ׳רצ׳יל לעמו בימי
מלחמת העולם, עם דם
ודמעות ; )76 בן נח ; )77 תואר
כבוד לנכבד ערבי ; )79
מישחק של כדור ומקלות ; )80
צייר ישראלי (ש״מ 82 כינוי
לעש הבגדים ; )84 עבר
ממצב צבירה מוצק למצב נוזל
)85 :כינוי ליהודי שומר
מצוות ! )87 דבר סטיה מדרך
הישר; )90 סופר יהודי אמריקאי
״המרד על הקייך
(ש״מ 92 תת־מקלע ; )96
דשן ; )97 ראש המכללה ; )99
מכשיר כתיבה ; )101 תאריך
בחודש זה שהוא חג ; )102
יוצר ״פיגמליוך (ש״מ 103
ראשון בסולם התווים.

רק השם הטוב של מיסעדת
״הטיילת״ מוכיח אה עצמו
יותר ויותר כל יום* .

הרצל לא שפיר, רפול לא
איתן, בומה לא שגיט, הור־גיץ
לא יגאל ובגין לא מנחם..

לאוהבים...לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תל א בי ב ׳ טל 656992

8310093 הביורודורטיר.
חייל שאיבד שלוש מאצבעותיו
תובע הכרה בנכותו
בעת
שירותי הסדיר בצה״ל, באחת
החופשות, בעודי ממתין לטרמפ,
מצאתי חפץ מסויים. הרמתי
אותו ושמתי בתרמילי. כאשר
הגעתי הביתה הוצאתי את החפץ
מתוך התרמיל, ובעודי אוחז בו
הוא התפוצץ. איבדתי שלוש מאצבעות
ידי.
הגשתי בקשה לקצין התגמולים
של צה״ל, כדי שנכותי תוכר, אך
הבקשה נדחתה. הנימוקים היו :
חוסר זהירות בעת שהייתי בחופשה.
הגשתי עירעור לוועדת העיר-
עורים, אך הוא נדחה באותם נימוקים.
מאז
תחילת 1977 לא הצלחתי
להזיז את העניין קדימה — כל
פניותי ובקשותי נתקלו במחסום
הביורוקרטיה. ובכך נגרם לי עוול
חמור.

דויד הר־יעקב,
אשקלון

צ״צי נגד הע 831ו 1ת
האם רודף ראש עיריית
תל-אביב את צעירי שכו־נת־התיקווה
בגלל שהם
ספרדים 1
אין לי הסבר אחר להתנהגותו
של ראש עירית תל־אביב, שלמה
להט( ,הסולם הזה )2258 אלא ב
קורא
צבר וחתולה
רעל במירפסת
תם על הבעיה ועל העוול שנגרם
לחיות ולבני-אדם, ממש מתחת
לאפם.

סביון צבר,
תל־אביב

בעלי ואיי רוצים להצטרף לנע מי
אדווה וליתר הקוראים, שהביעו
את דעתם במדור המיכתבים,
כדי למנוע את הזוועה ואת ההתעללות
חסרת־הרסן בבעלי־חיים
מיסכנים ונטולי־הגנה. אנו סבורים
שצריך לקום גוף מאורגן,
אשר ילחם באופן אקטיבי ויפעל
כדי להגן על אותן חיות מיסב־נות.

מבו־זבים

ליאורה ודניאל המאירי,
תל־אביב

נטיותיו הגיזעניות של כבוד ראש־העיר.
אחרת, מדוע ר,וא רודף אותם
ושולח קלגסים נגדם?
רעי הרדוף, תל-אביב
התמונות שהופיעו בכתבה בלא
צ׳יצ׳ היו מטרפות ממש. הצלם
שלכם הצליח להבים את כל העיתונים
וגם את הטלוויזיה בסיקור
מחזה הזוועות שהיה בלישכת
ראשכעירית תל-אביב.
שושנה אביהו, תל־אביב
צריך לבדוק מה הם הקשרים
הסמויים בין צ׳יצ׳ לבין מפקד
מישטרת תל-אביב, טיומקין.

נילי ואהרון רטנר,
פתזז־תקוה
?־זיר
העולם הזה 2262י*

קפטן ג׳יימס !7נק ו ס פינ תו, ר אזו לו שו

ז\נ £ 1 ,8 0ז\נ

ז\נ 01,9 0נז*

בני תקופתו של קפטן ג׳יי מס קוק 1728-1779 תיארו
אותו ״ הי מ אי ה אנגלי הגדול ביותר שידעה בריטניה
מעודה״ ,ולא לחינם; קפטן קוק גילה, בשלושה מסעות
שערן סביב העולם, את אוסטרליה, ניו-זי לנ ד ואיי
הוואי, וחקר את ה או קיינו ס השקט ואת חוג הקוטב
הצפוני.
כשאתה מע שן נלסון פילטר וירג׳יניה, זה הסיפור שהיא
קח אחת...
מספרת לן.

נלסון פילטר וירגייניה -הטעם הנועז של המרחבים הגדולים..
פרסום זימר יפקבסון

על סמך הנותרותהמופיעותמוי יום בעיתונים
מוכיחה אסתר אלכסנדר מה ניח שה האמיתי שר האינפלציה

וסף כותרות העיתונות מדבר בעד
י עצמו. הכותרות שייכות לעיתונים שונים׳
מכל גווני הקשת של העיתונות
הישראלית. הן לוקטו כולן בשבועות האחרונים.
התמונה
המצטיירת היא זו: השכר הריאלי
יורד, הצריכה והייצור מצטמצמים,

רף — כל זאת כאשר סך כל התוצר
במשק אינו קטן, אך חלוקתו משתנה.
לא זו בלבד שרוב ערכה של שעת-
העבודה שלנו ימצא את עצמו, בסופו
של דבר, בכיסם של אדונים אלה, אלא
שאנחנו העובדים גם נשלם עבור ביטחונם,
נבנה כבישים עבורם וגם נשלח

השבדים יוצרים את
נר ההכנסות במשק -
1מספו קטן והורן
שר עשירים נהנה
מנד הרווחים

הורות תשנו פירושה
התרוששות הרבים,
התעשתה היחידים -
ודא מירחמה
באינפלציה

ריווחיות הייצור בארץ יורדת. ההשקעות
בבורסה ובחוץ־לארץ גדלות. ריווחיות
המוסדות הפיננסיים, התיווך והמיס-
חר במניות, היא בעלייה מסחררת. לעומת
זאת, המיסוי על השכירים גדל, בעוד
שלפני כל האחרים יש דרכים רבות
להימלט בהן מכל מיסוי. שלא לדבר על
חוסר־מיסוי של ריווחי הבורסה, שהוא
גלוי.
תמונה זו מוכרחה לזעזע כל אדם
בישראל. היא מוכרחה לזעזע בשל משמעותה
הנוכחית ובשל הסכנות הטמונות
בה לעתידנו.
שכן, מה פירוש הדבר ו

• בארץ הולך וגוצר מעמד
עובדים — וזה כולל כימעט את
כד השכירים — המייצר את בד
ההכנסות כמשק עכור שכר ירוד
כיותר, ונוסף על בך עיקר עומס
המיסוי מוטל עדיו.

מצד שני נוצר מעמד קטן של העשירים׳
הסוחב אליו את רוב ההכנסות ה־

את ילדיהם לבית־וזספר ולאוניברסיטות
על־חשבון מיסינו.

לא כדאי
לייצר

האינפלציה והרכב המחיר
נתוני

מחיר המימון
ופער ויתיוור מנפחים
את הבורסה ־ בעוז
הייצור קטן

חשפו: האינפלציה יצרה עיוות חמור בגביית המסים

מכבש מס הכנסה מכביד לחצו על
השכירים יותר מאשר על העצמאיים

״י״׳ סקל^ .האוצר: התמונה השלמה תתקבל רק בסוף שנת הכספיח ^ ב
לג מז 1

ההכנסות :״אי־אפשר לגבות מהעצויאץ־!-

ם לפגיעו_
רי־סד
ד ל תרטו

יעיל היייי־ן נהיו
הונס

ת*11ז?ו.,יו>יי

ף* פיריון שד המשק יורד.
י 1איו זה אומר שהעובדים עובדים
פחות שעות או בפחות מאמץ. האיכר
ההודי עובד שעות בלי־סוף, ובמאמץ
ובכל זאת פריונו ירוד ביותר,
קשה,
בגלל הטכנולוגיה המפגרת העומדת
לרשותו, בגלל חוסר ההשקעות במשקו
ובגלל האירגון המוסדי, שבמיסגרתו הוא
מבצע את העבודה. במשק הישראלי נפסקו
ההשקעות הפרודוקטיביות והפיתוח
נעצר. אין טעם להרחיב ייצור למען אוב-
לוסיה שאיו לה כסף לקנות; אץ זה
כדאי.
לא כדאי לייצר, כי את כל הרווחים
הנוצרים בייצור אוכלים מחיר המימון,

הצעדים ״האנטי־אינפרציונ״נד

הממשלה הס1הגורם
העיקרי לאינפלציה

הערכה ראשונה על רווח* הבנקים ב ־1986

נוצרות על-ידי עובדים אלה, אך המשוחרר
ממסים.
מיספר המוצרים החיוניים היוצאים מהישג
ידיהם של העובדים והניתנים
להשגה רק על־ידי העשירים הולך וגובר.
מלבד דירות ומכוניות כבר כוללת הרשימה
גן־ילדים, רופא־שיניים, הסקה בחד

ז חו ח הנקי של קבוצת הבנק
הבינלאומי הראשון יגדל
פי חמישה ויותר

?,עזי ,־ י יו רגיי ׳
י יגיס _?ך ינ\ז ל
י י״עיי״״ייגת ב י״־מע

תוצאות המרידות הכרתית: השכירים מפסידים,
הבנקים מרוויחים, האינפרציה דוהרת

הריבית ומחיר התיווך. כך יוצא שהמחיר
הסופי של המוצרים גדול פי שניים
ויותר מהוצאות הייצור. מהפרש זה, בין
המחיר הסופי לבין הוצאות הייצור, היצרן
לא רואה דבר. כל זה הולך לתיווך.
אמר לי פעם יצוץ, שאיו הוא מסוגל
לשלם שכר כה גבוה כפי שנהוג במשק.

אמרתי לו שהוא טועה, שורש העניין
אינו בשכר. הסיבה: לאחר שהוא קיבל
מהסיטונאי רק מחצית מהמחיר הסופי של
מוצריו, ולאחר שמן הנותר הוא שילם
את כל מחיר המימון לבנקים, פשוט לא
נשאר לו כסף לשלם שכר. היצרן הסכים
עם חשבון זה.
חלק הולד וגובר משכר פועלי הייצור
ומהרווחים הנוצרים בייצור עובר אל
הבנקים באמצעות הריבית הגבוהה, ואל
ענפי התיווך באמצעות פער התיווך ה גבוה.
אלה הם הרווחים המזינים את
הבורסה. סכום הכספים המסתובב בבורסה
הולך וגובר באופן ריאלי. מניין הם
באים? הרי אין רווח ריאלי בסך כל
המשק, שכן התוצר הלאומי אינו גדל?
למרות זאת אין הבורסה מסתובבת על
ריק, כפי שאפשר היה לחשוב בתנאים

של ״בעל האחוזה הנעדר״ ,כמו בערבות
רוסיה הצארית. וכ:ל זאת כאשר הארץ
משוועת להשקעות ולהרחבת המשאבים
המופנים לייצור.
בכל זאת יש מי שמשקיע. ואלה הם
שוב השכירים. אותו חלק של השכר ה מנוכה
למטרות ביטחון, ההולך וניצבר בקופות
התגמולים, מושקע במשק באופן
פרודוקטיבי — וזה הדבר היחידי שמוש קע

<• המשק הולך והופך לרכושן של
חברות ענק מעטות. המונופוליזציה * של
המשק הולכת ומתפתחת בקצב מהיר. מיס-
פר האדונים, עליהם דיברתי קודם, שהם
המעסיקים של כולנו, הולך ופוחת. קבוצת
רובינשטיין, קבוצת אייזנברג, קבוצת כלל,
חברת דנות, קבוצת אי־די־בי (חברת האם
של בנק דיסקונט) ,חברת בנק לאומי

התעש׳ ה והחקלאות מנס ידי ם
מסד העשן של המילחמות למיניהן
באינפלציה. כאשר אנחנו כולנו
הועסקנו כקיצוצי תקציבים,
בביטולי סוכפדייות ללחם וחלב,
כפיטורי עובדי ציבור ועובדים
אחרים, כאי־עידכון קיצכאות הילדים
ונקודות הזיכוי כשכר (בולם
צעדים אנטי־אינפלציוניים מובהקים
אליבא דכלכלני האוצר
והאקדמיה) התעצמה לה הכורסה,
התעשרו הבנקים והמתווכים, המשק
חולק כין מונופולים, נדלו
ההשקעות כחו״ל והעובדים מצאו
עצמם במצב הולך ומתדרדר, יחד
עם הייצור והפיתוח של המשק
כולו.
עלות אלה • .הבורסה ניזונה מכספים שנלקחים
מחלקים אחרים של המשק.
תהליך חלוקת ההכנסות המתרחש במשק
הישראלי האינפלציוני מזין את ה־
41 בורסה באופן ריאלי ביותר; ירידת השכר
הריאלי וירידת הרווחים הריאליים
בייצור מוצאות את ביטויין בבורסה בלבוש
חדש של ביקושים גדלים למניות
ועליות מסחררות בשעריהן. ירידת השכר
וריווחיות הייצור מזינים את המיעוט העשיר,
ההופך אותן למניות.
בבורסה כדאי להשקיע: היא רווחית
ועומדת איתן על תילה גם בתנאים של
חוסר רווחיות משקית, כל עוד שהשכר
הריאלי ורווחיות הייצור ימשיכו לרדת.

ההון הולך
לחוץ־לארץ
^ דיון המשל! יורד, כי אין פיתוח.
אפשר היה להבין זאת אילולא היה
עומד לרשותנו די הון. אך הון יש בשפע:
הוא נמצא בבורסה ועוסק בייצור
כסף נזסף. הוא נמצא בשפע והולך להש קעות
בחו״ל. הבנקים הישראלים מרחיבים
את פעילותם בארצות־הברית. הם
הופכים אותה למדינת־אם לעצמם. למיש־פחת
הורביץ יש חווה בפורטו־ריקו.
אגרקסקו מורשה לשווק גם את תוצרתם
של ישראלים בחו״ל. מפוני ימית הולכים
להשקיע את הפיצויים שלהם בחוות בפורטוגל.
גדל וצומח אצלנו ממש מעמד

ושות׳ חולשים כבר היום על חלקים
עצומים של המשק. אולי על רוב־רובו.
רובינשטיין קונה את רסקו, אייזנברג את
פז ודנות, את החברה לישראל.
יש בידי החברות הללו בנקים, מיפי
עלים ונכסי דלא־ניידי ענקיים. לפי דו״ח
התאחדות בעלי התעשייה, הבנקים הולכים
ומשתלטים על יותר ויותר מיפעלי
תעשייה. כאשר מיפעל תעשייתי לא יכול
לעמוד בהתחייבותו, לשלם את מחיר המימון
— הצמוד לרוב — הביטחונות שלו
עוברים לידי הבנקים ייחד עימם הבעלות
על המיפעלים. מצד שני, הבנקים עצמם
הם חלק מכמה קונצרנים ענקיים.
אומרים שכל עם ישראל משחק בבורסה
ואנחנו כולנו בעלי מניות
בחברות. האמת היא שאפילו אם יש ציבור
אנשים רחב, שבידי כל אחד כמה
מניות — הרי רוב ניירות־הערך נמצאים
בבעלות מיספר קטן של חברות, ובידי כל
אחת מהן אחוז גבוה מאוד של ניירות-
ערך, ועימם השליטה במשק.
מרוב ליברליזציה המסתמכת על ״הכוחות
החופשיים״ של המשק, הגענו למונד
פוליזציה שתשים קץ ״לכוחות השוק״
או! ת ולתמיד.

זאת המציאות החברתית־בל
בלית שהתפתחה אצלנו מאחרי

* וזונופוליזציה: תהליך ריכוזיות שבו
עוברת שליטה גוברת, ולעתים בלעדית,
לידי מיספר קטן של חברות (או חברה
אחת) בכל ענף מענפי המשק.

־ י ^־ צמודים ב־ 105 מיליון שקל
.׳י״ *ני ילנמררו מתחילת חודש דצמבר

בוצתדרי -ייר* .׳

י ״ י י יייי6.ח י לזיח ר -יזייבב? לארנל
ממשיכות לעלות

התגבשו

ההון הפנוי חולו לחדל ולבווסה

והאינפלציה? היא, כמובן, דוהרת בקצב
הולך וגובר. היא בכלל לא שמעה
על כך שעשו צעדים מובהקים נגדה.
(המצב החברתי-כלכלי שתיארתי לעיל בשלוש
נקודות הוא תוצאה של האינפלציה
ושל הצעדים ״האנטי־אינפלציו־ניים״
גם־יחד, אך מעבר לזה, הוא גם
המקור הלא-אכזב לדירבון האינפלציה כלפי
מעלה).
התמימים והאי נטרסנטים
ך נשאלת השאלה, ממה נובעת הת-
^ פתחות זאת? האם היא נובעת מכך
שקובעי המדיניות הכלכלית ויועציהם —
אינם יודעים מה הם עושים? הם הרי
עושים את כל המאמצים ורוצים לקבל
אינפלציה מוקטנת — ובסוף נשארים עם

לדעתי, לחלק מעושי המדיניות הכלכלית
וליועציהם באמת לא ברורות תוצאות
צעדיהם. הם מאמינים בתיאוריות
כלכליות מסויימות, בהן הם מלעיטים את
הציבור יומם ולילה, באמצעות כלי־התיק-
שורת, לפיהן הצעדים שהם מכנים אנטי-
אינפלציוניים באמת מורידים את האינפלציה.
תיאוריות אלה פשוט לא פועלות.
מדוע זה לא מפריע להם לחזור שוב-
ושוב על אותם הצעדים, זאת אינני יודעת.
כנראה שהאמונה חזקה מהמציאות.
חלק אחר מבעלי הכוח במשק הם
בוודאי אינטרסנטים, שמכוונים את צעדיהם
בהתאם למטרותיהם המוגדרות מראש
— התעשרות אישית והשתלטות כלכלית.
אלה יודעים בדיוק את הדרך המובילה
אל היעד. הם אינם מבעלי האמונה,
אך יודעים בדיוק מה גורם למה.
אין לי ספק שאלה האחרונים מקבלים
בברכה את פעולותיהם של בעלי האמונה,
ובברכה רבה יותר את ההסברה שלהם,
היוצרת יחסי-ציבור מצויינים. כאשר מכנים
צעדים שגורמים להתעשכות ולהש תלמות
מונופוליסטית בשם צעדים ״אג־טי־אינפלציוניים״
,אין טוב מזה מבחינתם.
מי שהתנהגותו אינה מובנת, הוא הציבור
הרחב של העובדים. עד מתי יסכימו
העובדים לבלוע את המעשייה, ש צעדים,
שתוצאותיהם המכוונות או הלא-
מכוונות הינם הרס הכלכלה והתעשרות
מעטים הם צעדים נגד האניפלציה? מתי
יבינו שמה שעיניהם רואות, הוא הנכון?
עד שציבור השכירים לא יבין שהורדת
שכר פירושה התרוששות העובדים
והתעשרות היחידים, ולא מילחמה באע-

!,בוצת אייזנברג רוכשת שליש
״פז״ שהיו בידי אייזיק וולפסון ^ 0,
רובינשטיין רוכשת מניית *

יינש-חכיה הביגלאיד

•11 לאומי רשות׳״ ירר י מ״״
וזנ ״ צ אי ם

כ ק שיי ם

כ ס פיי ם

מאת כתב ״יום־יוש״

כם סרה

להכ רי א ס

חברות מעטות משתלטות על המשק
משק מוקטן, קיטוב הכנסות, מונופולים
משתלטים ואינפלציה דוהרת. האם כל זה
נובע מחוסר הבנה של משמעות הצעדים,
או שהתפתחות זאת נובעת מתוך פעולתם
המכוונת של אינטרסנטים חסרי־מצ־פון
וחסרי-יושר, שמלבד התעשרותם ה אישית
לא איכפת להם הכלל? אינטרסנטים
אלה, האם הם מסוגלים להעביר
את רצונם תוך כדי זריית חול בעיני
הציבור, כאילו מכוונים צעדיהם נגד ה אינפלציה?
המצב
שתיארתי לעיל נובע משני הגורמים
גם יחד.

פלציה, ושקיצוצי תקציבים פירושם אבטלה
ופיגור הייצור ולא מילחמה באינפלציה
— עד אז אין מה לעשות. אך
כאשר ציבור זה יפסיק לתת אמון ב־
״הסברה״ וירכז את תשומת־ליבו במה
שקורה למעשה בשטח, רק אז הוא יהיה
מסוגל לצאת נגד המגמות השולטות היום,
ואפילו להפסיק את האינפלציה; אך לא
לפני כן.
הפעלת אמצעים כלכליים נכונים לשינוי
המצב היא שאלה טכנית; השאלה ה עקרונית
היא — הבנת המצב לאשורו על-
ידי הציבור הרחב של העובדים.

״טעם נפלא!״
״רק 180 קלוריות:׳

אך מה שגברת טלמור
לא סיפרה לגברת אופיר
זה המחיר
מילקימכיל יותר. מעדן חלב
בטעם שוקולד עם קצפת אמיתית.
רק 2.25 שקלים.
באמת!
מערבבים את הקצפת
עם השוקולד ואוכלים בתענוג.
רוח ־ י ר זי

גגרדדח־ ררורזרדיה

טל־ א רויו

הורוסהוס

מ די ם
בני מיני

אוהב

בי רסום?

מזל גדי נחשב לבית העשירי בגלגל
המזלות, ומסמל את התנאים והמעמד,
את היכולת המעשית בתחום הקאריירה
ואת השאפתנות. מה הן שאיפותיהם של
¥כל המזלות בהשפעת הבית העשירי.

גדי

מאחר שהוא הוא הבית העשירי, הרי
ששום מזל לא יוכל להתחרות בשאפ־תנותו
וביכולת הטובה שמאפיינת את
הגדי. הוא חרוץ ומתמיד, לא פוחד מעבודה
קשה, ואולי נכון יותר לומר שהוא
אפילו נהנה ממנה. הוא מעשי, תכליתי
ורואה את המטרה הסופית מול עיניו.
הוא שואף להגיע לעמדה מכובדת ולהכרה
בציבור. הגדי מתעניין בתחומים
רבים בצורה יסודית ומעמיקה, ומתייחס
לכל פרט הקשור לתחום התעניינותו.
תחומי עבודתו מתפרשים על שטחים
מעשיים מאוד, או אמנותיים ורוחניים.
הדבר המאפיין אותו בעיקר הוא ההצלחה
הסופית שלא מגיעה מוקדם ולא
בקהות.

להתנהגות בלתי״שיגרתית ומפתיעה לעיתים
וגם ההצלחה באה בצורה מפתיעה
יותר — לא תמיד בגלל התמדה וחריצות,
אלא בגלל רעיונות מקוריים
וכישרונות בולטים בתחום שבו הוא עוסק.
כימעט תמיד קושר עצמו הדלי
לקבוצות אנשים שעימם הוא עובד, ולהם
הוא זקוק כפי שהם זקוקים לו.
רוב האירגונים הגדולים והרציניים מנוהלים
בעיקר על-ידי בני מזל דלי, שמוציאים
את הטוב שבתוכם כאשר הם
מוקפים באנשים רבים.

ד גי ם
את שאפתנותם של בני דגים קשה
להגדיר, אולי בגלל העובדה, שעד שמגלים
שהיא אכן קיימת, מתבלבלים מאישיותם
המגוונת והמטעה לעיתים• וכש־מוסיפים
לכך את התכונה הבולטת מכל,
הקרבה עצמית למען אידיאל שלהם או
של אחרים, קשה להבין, שהמצב המסובך
שאליו הם מכניסים עצמם, בא
כתוצאה משאיפה חזקה לשלוט בסביבה
דרך ויתור וקורבנות שאת חשבונם
*יש לא יוכל לפרוע. מאחר שהם יוצרים
רגשי אשם חזקים אצל הסובבים אותם,
אי־אפשר שלא להתייחס אליהם. הם
מתעניינים במוכי״גורל, ואוהבים לעזור
להם פיסית ונפשית. כישרונותיהם הא-
מנותיים דוחפים אותם לעסוק בעבודות
אמנותיים, ודימיונם הרב עשוי להביא
אותם לפירסום, מבלי שמישהו ממכרי־הם
ידעו שזו היתה מראש המטרה החשובה
להם מכל.

ולעבוד ללא לאות, נצמד לתוכנית שאותה
תיכנו בעצמו, ולאחר מכן מעדיף
שהעבודה תאפשר לו לפתח רעיונות
שמבצבצים בראשו כל הזמן. הטלה אינו
אוהב את השיגרה.
שור כשמדברים על שאיפתו של השור להגיע
לקאריירה ומעמד משביע־רצון, צריך
להאיט את המחשבות, ולבדוק היטב
מהי תפיסתו של השור לגבי עבודה,
עמדה, והכסף שאפשר להרוויח מעבודה,
שעליה גם לגרום לו הנאה. הוא
מתייחס ברצינות רבה לקאריירה שאותה
הוא בוחר. כאשר החליט מהי דרכו
ויידע כיצד לצעוד בה, יתעקש לנהוג
בדיוק לפי הבנתו, ואיש לא יוכל לשכנע
אותו לשנות גישה או תוכנית שעליהן
החליט. למרות שחשוב לו להשתכר היטב
בעבודה, הוא לא מוכן לעבוד במ
תכונות
המנחות את בן מזל סרטן בבחירת
מיקצוע. עליו להאמין במה שהוא
עושה. בדרך־כלל עבודתו קשורה לטיפול
ועזרה לאחרים. חשוב לו גם להרוויח
הרבה כסף. לעיתים־קרובות הוא
יתבסס בעזרת בני-מישפחתו. חלק מבני
המזל נמשכים לעיסוקים אמנותיים, או
לכל העיסוקים הקשורים לעבר, כאר-
כיאולוגיה והיסטוריה. הסרטן אינו יודע
איך להגיע לעמדה של פירסום בציבור.

א רי ה
בן אריה ניחן במרץ רב ורצון לעבוד
קשה והרבה. הצורך להתפרסם, לשלוט
ולהיות מוכר בציבור כל-כך חזק, שכל
עיסוק שבו יבחר האריה יוביל אותו
כימעט תמיד למקום מכובד ובולט. יש
לו כישרונות מגוונים וכושר אירגון מעו-

מר וצתם שד בג נר אחד
מהמזלות אחרי פירשום, כבוד וכסף

קום שבו התנאים לא נוחים, או האנלה.
בני המזל נמשכים לעיסוקים אמ-
נותיים, ובעיקר אם הם קשורים לבמת
שים בלתי-ידידותיים.

תיאטרון, או לבמה פוליטית. צורך עז

לשלוט באנשים רבים גורם לכך שלא

יקשה למצוא רבים מהם עוסקים בפו־ 5

ליטיקה, ומרתקים את שומעיהם בכי־זריזות
הסתגלות, אהבת־שינויים, תפי1

מהירה ואינטליגנציה מבריקה, כל שרון מישחק שבו התברכו.

אלה מריצים את התאומים במרוץ הג

תאומים בן עבור הצלחה להצלחה.
דול

האם או לפיסגח להגיע כיצד
השאלה

היא
קודם כל עיסוק במיספר תפקידים,

¥ את מעסיקה לא להגיע, מסוגל הוא

שיכולים להיות שונים מאוד האחד מן

הטלה, ולא מעכבת אותו בדרכו הנלשאיפתו
הגדולה ביותר של בן בתו¥ מבורך שבהם
הרבים, הכישרונות השני•

היא להגיע לשלמות בביצוע. הח¥
המאפיין
את הדלי הוא הרצון להגיע
הבת והמהירה. הוא יודע שעליו לה בן תאומים, מפנים אותו להתעניינות

יות בולט, מוכר ומורגש. הוא עובד
¥¥לעבודה שבה יוכל לבטא את המקוריות
שיבות שהוא נותן לכל פרט, ונטייתו עוזרים ועורמתו זריזותו רבים.
בשטחים

¥¥הקיימת באישיותו. גם הוא כשכנו, הגדי, בהתלהבות, מהירות, שימחת־חיים ואופ לו למצוא את הדרך להישגים.
לנתח כל מצב ולחשוף את כל הפגמים
טימיות. לעיתים־רחוקות יבקש עזרה
¥שאפתן ומוכן לעשות רבות על-מנת להולו
הקטנים ביותר, מעכבים אותו לעי -
תים־קרובות, ולא מאפשרים לו להגיע
מהסובבים אותו. הוא מאמין בכוחו¥גיע
לפירסום ולמעמד מוכר בציבור. אן

תיו, ויודע שאין דבר העומד בפני רצו¥¥מאחר
שהוא נתון יותר למצבי־רוח משבמהירות
להצלחה• על־פי־רוב אופיו צנוע
(המשך בעמוד )58
נו. הוא מוכן להשקיע ימים ולילות
¥תנים, ורוחו ההרפתקנית סוחפת אותו
השאפתנות והרצון להתפרסם אינן

בני־הזוג ייתבעו מכם את מלוא תשומת־במקום
העבודה עלולים להיווצר יחסים
המתח שבו אתם מצויים יעבור במהרה. חודש ימי הולדת יוציא אתכם מביתכם .

¥מתוחים עם שותפים. הנטייה היא
הלב וההתחשבות שלה הם ראויים. הפט אל תאבדו תיקווה, השקיעו את עצמכם
חברים נשכחים יזמינו אתכם למסיבות

להרהר פעם נוספת
בעבודה, והשכר לא
פטנות שלהם תגרום
הפתעה, וינסו לשמח
אתכם כמיטב יכולתם .
האם להמשיך באותה
יאחר לבוא. בנות מאזלכם
לעייפות ולאות.
מחזרים רבים מצפים
דרך. יש לנהוג בזהינים
מקרינות קסם ועדיף
לקנות להם מת
רות
בבני״הזוג, הם
נה יקרה, ובכך תכב־שוב
ליצור קשר עמכם ,
תבונה, בני־הזוג ייווע-
ואתם מתעלמים מהם
פגיעם מאוד בתקוצו
בכן בעניינים חשושו
את ליבם ותיזכו

כל ניצוץ
פה זו,
למנוחה המייוחלת. בבים
ורציניים. עליכן
שימו־לב
ללא־כוונה.
לא להחמיץ הזדמנויות ,

ענייני כספים — יש
קטן עלול להפוך ללדבר
בביטחון ולסייע

להיזהר משינויים דרסלהבה
גדולה. לעומת-
ובמקר״ים מם ויימים אף
להם לעבור את הזמן

לקחת את היוזמה ו¥

2בדצמבר ־ ממעשים ובעיקר
טיים, חבר מבחינה
זאת, מאזנים בני
הקשה.

19 בינו א ר
פזיזים הנובעים מרוגז
תית אתם פופולריים
ייכנסו להתלבטויות
להפתיע אפילו את עצ¥
מכם
בהו1נהגות בלתי־את תמצאו מאוד,
¥ קרו אנשים
פיתאומי. להמשך באשר
קשות

להם. עזרו לעזרתכם. ייזדקקו לכם
בים
¥¥עצמכם

מוקפים בידידים רבים ובאירוהקשרים
שהתחילו לא מזמן — הפחד
שיגרתית, נועזת וכלל לא אופיינית ללהתחייב
מרחיק אותם מבנות הזוג. גדיים הביישנים. אהבות חשאיות מוסי־
¥עים חברתיים סוערים שיקבעו בעתיד.

לדליים תקופה אנרגטית, ובשבוע זה
¥השוורים יופתעו מהשינויים בשיגרת־אתם
מאושרים בעבודה החדשה שנזדמ נסיעות קצרות וארוכות יעסיקו אתכם
בימים הקרובים. כספים יגיעו אליכם בזמן יפלו לידם הזדמנויות חשובות, שבהן

את בה ומשקיעים
באחרונה,
לידיכם
נה וב לבית, מחוץ עצמם
יימצאו הם החיים.

המרץ המפורסם

יוכלו לקחת יוזמה,
¥¥עיקר בנסיעות שאותן
שתזדקקו להם ביותר.

של האריות. העבודה
לעבוד קשה ולהתקדם.
אל תהססו לתכנן נסי¥לא
תיכננו ועליהן לא

כרוכה בנסיעות ושיבשעות
המנוחה יחעה
החשובה מאוד ל־
¥¥חלמו. מרץ מחודש ב
נוי
מקום, והדבר משמעט מחשבות דרו זו בתקופה
עתידכם.

¥תחום
המיקצועי

מח ומלהיב. צפויים
¥¥אנשים בעלי. דעות חדמדכאות,
ועליהם יהיה
תוכלו. לקלוט שפה חד

ימים רומנטיים,

¥שניות ישפיעו על כילעשות
לעצמם את
שה בקלות ובמהירות.

אך •אל תסמכו יתר
¥¥וון מחשבתכם בעיקר
חשבון־הנפש, ולהחליט
אחים ואחיות יעסיקו

על המידה על בני-

¥בשטח זה. בשטח הרוהאם
חייהם המישפח-
,אתכם, בעיותיהם ייפת
הזוג,
או על פרשיות
¥מנטי צפויה אכזבה.
תיים משביעים את
רו על־ידיכם והס מצי־
שמתחילות חדשות,
רצונם, ואם לא נחוץ
¥ההתלהבות ושימחת״
דם יעזרו לכם רבות.

באקראי בימים אלה. שיכול לשינוי, לדאוג קמעה,
¥החיים ישקעו על אסירי־תודה
השכנים

¥והנטיה להשלות את עצמכם ולהתעלס
לקראת סוף השבוע צפוייה פגישה מס העזרה שהגשתם להם. צפו למתנה מקורית
לשפר את הרגשתם. ידידים, שיבקשו לע¥¥מחסרונותיו
עלולה לגרום לאכזבה. עירה, שתביא לכם איש שקט נפשי. בקרוב. ביקורי שכנים מטרידים מעט. זור בקידומכם הכלכלי, עלולים להכשיל .

¥¥יש להקפיד לשלם את כל החובות, כו תקופה עליזה במיוחד. לדאגות שהכבידו

מרגישים צורך לפרוץ החוצה, להכיר יש •להיזהרמנטייתכם לפטפט יתר על
אנשים חדשים, אך משהו עוצר בעדכם המידה בשבוע זה, בכל המיפגשים שבהם
¥לל מיסים וענייני ביטוח, בייחוד אם עליכם תמצאו פיתרון. תרגישו צורך

קרובי״מישפחה קשולצאת
ולטייל כדי לומעכב
את הרצונות
אתם מדברים לאחרו¥

קיימים מיספר אנרים
בכך. יש לשמור

בטא את נוזימחת״החיים יהיה החודש
החזקים.
שים הפועלים נגדכם

על הבריאות, ולהימשבכם.
תימצאו את עצלכם
מרץ מחודש אם

נע ממעשים נמהרים*,
מאחרי הגב. לכן רצוי
מכם במקומות בידור
תשכילו לתכנן את צע־

להשגיח על הדברים ה¥
שעלולים
לגרום לתובילוי.
היכרויות חדדיכם
בזהירות. יש

אונות. קרובי-מישפחה
שות צפויות, והצעות
נאמרים 1או נפלטים
להיזהר בענייני כספים

מפיכם ללא מחשבה

ינסו להתקשר ולקמושכות
להרפתקות רוולא
לתת אמון באנ

בוע
מועד לביקור במנטיות
בלתי־מחייבות.
שים זרים — דבר זה,
תחילה. נסיעות קצרות

וארוכות מזומנות לכס
19 בפ ברו אר
ביתכם. בני״הזוג יק¥ לחסל הזמן שזה יתכן להם קשה
כידוע,

בכורס
רינו אווירה רומנטית
קשרים הנמשכים ונס־מאוד.
פעילות חבבזמן
הקרוב, גס בשטח

זה תעזרו על־יד ירואתם
תרגישו שוב
חבים זמן יב ללא תכחדשים קשרים רתית,
¥¥מושכים
ונערצים על־ידם. פעילות מינית לית ומטרה. תרגישו התלהבות בתחום עם ידידים קרובים ורחוקים. צפו אפי דים, שעליהם תוכלו לסמוך. האשליות

והחלומות,שפיתחתס לאחרונה יגוזו.
¥מוגברת בימים אלה. אל תרבו לבזבז כסף. העבודה, ומרץ להתחיל משימות חדשות. לו לביקור של אחים מעבר לים.

ת א ומים

טלה

ב חו ל ה

ס ר טן

סת׳11

מאזניים

—8ים8

המסלול המקוצר
של בנק ד*סקוגט

1981

יי״־י־י

## 116 21ס.

טוב ל עבוד ע ם

> 1בנק ! ס קו נ ט

ה צד האנוש• של המטבע

ארצוח״־הבריח: מה מחכה לרונאלד רגן?
יועצו היוצא של הנשיא ג׳ימי קארטר, זבגנייג (״זביג״)
בז׳יז׳ינסקי, ניצב מול מצלמות הטלוויזיה זועם ורותח.
זביג נשמע יותר כמו דמגוג ימני באסיפת־עם באלבאמה,
מאשר פרופסור מכובד על סף שרישתו מממשלה ליברלית-
יונית, שהודחה על־ידי הבוחרים האמריקאיים.
את זעמו של בז״ז׳ינסקי עוררה הודעת צוות הנשיא
הנבחר, רונאלד רגן, על המגמה לעיין מחדש באמברגו
החיטה על ברית־המועצות. מאז הפלישה הסובייטית ל־אפגניסתאן,
בדיוק לפני שנה, אסרה ממשלת קארטר
לשלוח חיטה לברית־המועצות. אמצעי־לחץ זה הכאיב,
אמנם, לסובייטים במידה מסויימת, אבל בחקלאים האמריקאיים
הוא פגע באורח ממשי. לציבור אדיר כוח זה,

נשיא רונאדד רגן
מסובך, מסובך הסולם הזה
שהוא ימני־קיצוני ברובו, מהלכים רבים במחנה רגן.
התוצאה היא כימעט בלתי־נמנעת. אם הסובייטים יימנעו
מפלישה לפולין יחודשו, ללא ספק, מישלוחי החיטה.
השבטים הפראיים מהריה השוממים של אפגניסתאן הנידחת
מעניינים את אנשי רגן כקליפת השום.
תימוס המיליחמד! הקרה. פרשנים המודעים לתיאוריה
המדינית של !נועם חומסקי, על התנהגותה של
ארצוודהברית בזירה הבינלאומית, לא הופתעו במיוחד.
לפני חמש שנים העניק חומסקי ראיון לד״ר אבישי
מרגלית, שהתפרסם בירחון עמדה ז״ל. וכך הגדיר אז
חומסקי את ההבדל בין השמרנים והליברלים האמריקאיים
במדיניות החוץ:
״באופן כללי נוטים השמרנים לסמוך יותר על התוצאות
הטבעיות, המועילות לטווח רחוק, של עוצמתה הכלכלית
של ארצות־הברית. גם השמרנים מוכנים להפעיל כוח
כאשר הדבר נחוץ, אך הם פשוט מאמינים ששליטה
כלכלית יכולה להבטיח אינטרסים ללא צורך בהתערבות
צבאית. הליברלים, לעומת זאת, מאמינים בעוצמתה של
המדינה. הדבר מביא לשיפורים מסויימים בתחום הכלכלי־חברתי,
אבל מעל לכל לתקציבי־ענק צבאיים ולהתערבות
בכוח בזירה הבינלאומית.״
אין צורך, כמובן, לקבל תיאוריה זו במלואה. אך גם
בלעדיה סביר להניח, שדווקא ממשלתו של רגן תסתדר
לגמרי לא רע עם הסובייטים. שיקולי הביזנס שלה יופנו
בעיקר נגד העולם השלישי, והדטאנט של הרפובליקאנים
פירושו, בעצם, חלוקה נוקשה של העולם לזירות־השפעה,
בהן תוכלנה מעצמות־העל לעשות כימעט כרצונן.
אבל גם הגורם של הסטטוס־קוו הוא גמיש ודינמי
למדי. כיום הוא כולל גם את הישגי העם הפולני נגד
הביורוקראטיה של המפלגה הקומוניסטית. נסיון לערער
אותו באמצעות פלישה יניע אפילו את השמרנים והבדלנים
של רגן לחידוש העימות מערב־מזרח, ולחימום מהותי של
המילחמה הקרה.
אירופה הסוררת. אחת הבעיות המטרידות באמת
את אנשי רגן היא סוגיית היחסים עם אירופה. לאחרונה
הביעו המפלגות הסוציאל-דימוקרטיות במערב-אירופה,
כולל המפלגה הגרמנית, הידועה במסורת הפרו־אמריקאית
שלה, דאגה ממגמות אנטי־הומאניות של רגן כלפי העולם*
השלישי.
שר-החוץ המיועד, אלפסנדר הייג, כבר נאלץ לנזוף
בכמה אנשי ימין קיצוני במחנה רגן, באומרו שניציות

מוגזמת באמריקה־הלטינית עלולה לקדם את המגמות
הנייטראליסטיות שנתחזקו לאחרונה במערב־אירופה.
ה״נייטראליזם״ האירופי הוא מושג מוגזם, המנופח
באורח שיטתי בכלי־התיקשורת הימניים בארצות־הברית.
רוב מדינות מערב־אירופה אינן שוקלות ברצינות פרישה
מנאט״ו, או הצטרפות רישמית למחנה המדינות הבלתי-
מזדהות. למעשה מדובר במדיניות חוץ וכלכלה יותר
עצמאיות, אחרי שלושים שנות תלות וכפיפות של מערב-
אירופה למנהיגותה הכימעט בלתי־מעורערת של ארצות-
הברית.
מעבר לכל המליצות השדופות על הגנת העולם החופשי,
החירויות הדימוקרטיות וזכויות האדם, יש לאמריקאים
אינטרס כלכלי קר ומחושב במערכת היחסים
שלהם עם אירופה. הנתונים הכלכליים עשויים לזעזע
אפילו את איש־העסקים השמרני והבדלני ביותר, ממיגדל
הזכוכית הקרתני שלו במערב התיכון, ולהניעו לפעילות
קדחתנית ביותר בזירה האירופית.
מרגרט והנפט. אפילו לפי נתוני ביזנס תייק, יש
לאמריקאים עודף עצום במאזן הסחר שלהם עם מערב-
אירופה. ב־ 1980 יש עודף אדיר של 24.5מיליארד דולר
לטובת ארצות־הברית. במילים פשוטות מתגלם בסכום
זה עודף היצוא על היבוא ביחסי המסחר בין ארצות־הברית
לאירופה. סכום זה מסייע לייצב את הדולר ולאזן
את הגרעון האמריקאי במאזן הסחר שלהם עם יפאן
ועם מדינות אופ״ק.
לחברות העל-לאומיות בבעלות אמריקאית יש השקעות
בסדר גודל של 150 מיליארד דולר במערב־אירופה. השקעות
אלה מזרימות תמלוגים אדירים, כל שנה, לחברות־האם
בארצות־הברית. כל נטייה אירופית ליתר פיזור
ביחסי המסחר שלהן, לביות הגוש המזרחי והעולם השלישי,
פוגעת ישירות באינטרס האמריקאי הכלכלי, במובנו הצר
והראשוני ביותר.
ואכן, הסתירה באינטרס הכלכלי בין אירופה לאמריקה,
מניבה יותר ויותר הבדלים בתחום המדיני. אירופה הרעבה
לאנרגיה מגלה יותר ויותר זיקה לארצות המתפתחות
(מילבד בריטניה של מרגרט תאצ׳ר ושל הנפט מהים
הצפוני) ,סירבה להצטרף לקו האמריקאי כלפי הסובייטים
בעניין אפגניסתאן ופונה יותר ויותר לברית־המועצות,
לסיפוק הצרכים ההולכים ומתגברים לנפט ולגז.
גרמניה, למשל, קנתה בשנה שעברה 9.3מיליון טון
נפט מברית־המועצות. גם צרפת, בלגיה ואף נורווגיה
קנו מהסובייטים כמויות עצומות של נפט, ממש ללא
היועצים מכחישים
יועציו של יו״ר מפלגת העגודה, ישראל פלג
ובועז אפלכאום, מכחישים נמרצות, שדו״ח מומחי
היעול האמריקאיים של ח״כ שימעון פרס המליץ
על פיטוריהם. יתכן שהמקור המהימן ברח׳ הירקון
( 110 מרכז העבודה) טעה, או אולי הוליך
שולל !
אין לנו אלא להצטער על עוגמת־הנפש שנגרמה

תקדים. מעטים בישראל יודעים ששווייץ הנייטראלית
מייבאת מחצית מכמות הדלק שלה מברית־המועצות !
בעשור הבא תיהנה כימעט כל אירופה מאספקה סדירה
של גאז סובייטי, מהאוצרות הבלתי־נידלים של מערב-
סיביר. צינור הגאז הסובייטי-אירופי ממומן כולו על-ידי
הקפיטליסטים הגרמניים. בנקים בגרמניה משקיעים ב פרוייקט
11 מיליארד דולר! אירופה תיהנה, כל שנה,
נד 50 מיליארד מטר מעוקב של גאז זול. אפילו ביזנס
ווייק מודה, שאספקה זו תביא ברכה לכלכלה המערב-
אירופית. הוא פשוט מודאג, בגלוי, מהתוצאות הפוליטיות.
בשלב ראשון תהיינה גרמניה, צרפת, איטליה, בלגיה,
הולנד ודנמארק קשורות לצינור הגאז הסובייטי, ועוד היד
נטוייה.
המסך שנפרץ. מדינות רבות במערב־אירופה רואות
בסחר עם הגוש המזרחי דרך יחידה לצמצם את הגרעון
העצום שנוצר עקב עליית מחירי הדלק. גרמניה, למשל,
ייצאה לארצות הקומוניסטיות סחורות בסכום של 8.7
מיליארד דולר 76 ,אחוז מערך הייצוא שלה לארצות-
הברית. מגמה זו הולכת וגוברת בכל מדינות השוק
האירופי המשותף.
הסובייטים מודעים לעובדה שבגרמניה עצמה תלויות
1800 חברות, המעסיקות 300 אלף עובדים, בסחר עם הגוש
המזרחי. עובדה זו גרמה, כמובן, להידוק היחסים, ואפילו
לחתימה על הסכם כלכלי גרמני־סובייטי ל 25-שנה, חרף
הימצאותם של גייסות סובייטים על אדמת אפגניסתאן.
כך נוצרה, בהדרגה, תלות כלכלית הדדית באירופה,
החוצה את מסך הברזל. ברור שהסובייטים הבינו היטב
שלכל זה היה בא קץ מיידי אם היו פולשים לפולין.
ערב השבעת רגן מגלה אירופה עצמאות הולכת וגוברת.
היא מעצבת מדיניות משלה כלפי העולם השלישי, נוטה
לראות בסיכסוכים באמריקה־הלטינית או באפריקה בעיה

וווי ם 9נון
איזורית או מקומית, ולאו דווקא חלק ממשחק השח־מת
העולמי בין ארצות־הברית לברית־המועצות.
האירופים מקיימים יחסי מסחר, ואפילו הסכמי-ידע
גרעיניים עם מדינות שונות מבלי לבקש אישור בוושינג טון.
הם הקימו לפני שנתיים ק ח מטבע אירופית, כדי
להתחרות בקרן המטבע הבינלאומית, הנשלטת לחלוטין
על-ידי ארצות־הברית. העולם נעשה מורכב ומסובך.
המאבק בין שתי מעצמות־העל משובץ בעשרות סיכסוכים
מקומיים ואיזוריים, באיגוף אמריקאי־סיני לכיוון סיביר
ואסיה, בעלייתן של מעצמות בינוניות עתירות דלק,
ובהיווצרות אינטרס כל אירופי.
׳ברור שרגן הוא פשטני מדי להבין את כל הסבו הזה.
תלותו בהייג היא מוחלטת. שר־החוץ האמריקאי עשוי
להיות הדמות הבולטת ביותר בזירה הבינלאומית בחמש
השנים הבאות, אבל ניתוחים פוליטייבדפסיכולוגיים שלו
אינם מספיקים. הוא יפעל במיסגרת אילוצים מסובכים
והולכים, המבטיחים שלא יהיה רגע משעמם אחד בשנות
ה־.80

העולם: פינת
החד שו ת הט 1כ 1ת
ח״ס שימעון פרס
ברל או ג׳נרל אלקטריק?
לעוזרים, ולהמשיך להביע תמיהה שתלמיד כת
מובהק של ברל, כמו פרס, קורא לאמריקאים לייעל
את מפלגתו, כאילו היתה תנועת העבודה קונגלו-
מראט אמריקאי״רכושני.

השבוע ציין השבועון הבריטי סאנדיי טיינוס את
שלושת המאורעות הטובים של השנה. לקוראי עולם קטן
אין שום סיבה לחלוק על בחירת השבועון.
שלושת המאורעות המשמחים הם עלייתו המסודרת
של רוברט מוגבה לשילטון בזימבאבווה, וקץ הגזענות
הלבנה ברודזיה: קימומה מחדש של קמבודיה על-ידי
ויאט־ינאם, חרף הפרובוקציות של החמר-רח׳ בהשראה
אמריקאית־סינית, והצלחת סולידריות בפולין, תוך הימנעות,
לפחות לעת עתה, של הסובייטים מהתערבות צבאית.
קשה שלא להסכים עם סאנדיי טיינזס. ההוכחה שעמים
קטנים יכולים להתקומם נגד מעצמות-העל ולגלות מדי נאות
של ממש, אומץ, חיוניות ורצון חיים, חייבת לשמח
כל אדם חופשי.

ע דיין נעים מאד 7הי 11 כח :

מבחר דירות־ רווחה
וויזיות^וטג׳ים
ודירות־גג:
תל-אביב:
• שכונת צמרת -
דירות יוקרה 5,4חדרים
• על הפארק -
דירות רווחה / 2י 4חדרים
• גבעת אביבים -
דירות יוקרה 5חדרים
• רמת חן -
דירות רווחה 3חדרים

רעננה:

דירות רווחה / 2י/ 2 ,3י 4חדרים

הוד השרון:

דירות גג מיוחדות

פתח-תקוה:

דירות רווחה / 2 ,3י 3חדרים
ב״גני רקקו״

חיפה:

• גבעת הרקפות -
דירות רווחה / 2י 4חדרים
• נוה שאנן -
דירות רווחה 4 ,3חדרים

קרית מוצקין:

• לב הקריות -
דירות רווחה / 2י/ 2 ,4 ,3י 4חדרים
• מוצקין צפון -
דירות רווחה / 2י 3חדרים

ירושלים:
• מבשרת ציון-
קוטג׳ים 5 ,4חדרים
• רמות -
קוטג׳ים 5 ,4חדרים

קרית גת:

קוטג׳ים 4חדרים -שלב חדש

באר שבע:

• עומר -
וילות יוקרה מרווחות
ובתים דו-מפלסיים מפוארים

• שכונה ו דירות
רווחה 4 ,3חדרים

איזה יתרונות הביאו השנה לזכיית ״רסקו״ בתואר
״המוצר הנבחר״? אותם יתרונות שהיקנו לה את הזכייה
בשנים קודמות: רמת בנייה גבוהה, איכות בתכנון ובביצוע,
אמינות ושלמות עד הפרט הקטן ביותר. לכן אין זה פלא
ש״רסקד׳ זוכה שנה אחר שנה בתואר ״המוצר הנבחר״
(במשאל הנערך מטעם ״ידיעות־אחרונות״ ע״י המכון למחקר
חברתי שימושי) כחברה לבניה ולשיווק דירות ובתים.

• שכונה י״א -
דירות רווחה 4חדרים
מטיפוסים שונים

נותרו דירות
אחרונות באתרים
הבאים -
הקודם זוכה:
0רמת אביב
• נתניה • ירושלים רמות
י • קרית ביאליק • טבריה
• באר שבע -מרכז אזרחי.

כל קוני הדירות של ״רסקו״ מביעים את שביעות רצונם
המלאה מן הבחירה, בין אם מדובר בווילה או קוטג׳ מפוארים,
בדירה בבנין רב־קומות או במגורי רווחה לזוגות צעירים.
זאת משום שכל דירה ובית של ״רסקו ״.נבנים תוך כוונה
לשמור על השם הטוב של החברה שהוא תוצאה של 46
שנות נסיון.

מאז נוסדה ״רסקו״ בשנת 934ו השתכנו עשרות אלפי
משפחות בדירות אשר ניבנו על ידה ברחבי הארץ. רמת־חן
ונוה־רסקו באזור תל־אביב, בת־ים, חולון, נתניה, רעננה,
חיפה והקריות, מבשרת ירושלים ועומר ע״י באר־שבע -
אלה רק חלק מן המקומות בהם הקימה ״רסקו״ שכונות
מגורים מן המפוארות והנוחתז ביותר בישראל.

לפני שאתה משקיע בדירה, חשוב היטב ממי אתה רוצה
לקנות אותה: מכל חברה שהיא, או מחברה אחראית ומנוסה
הזוכה באמון לקוחותיה שנה אחר שנה. אחרי הכל, אינך
קונה דירה בכל יום.

מי ד 1/נ 1ס ף
ב ה עו ד די ם:
״רסקו׳ ,תל-אביב
רח׳ הר סיני ו
״רסקו״ חיפה
רח׳ הרצל ו

״רסקו״ ירושלים
רח׳ שמאי 8

״רסקו׳ באר־שבע
בית רסקו

העזלס

הזה 2262

)) 11*1111ב 111ל11

נוימן תיירו:
]?שחקי נישואין
מיספר השגיו של נורמן
מיילר עשוי להדביק את מיס־פר
ספריו. בתמונה למעלה
הוא נראה עם נורים צ׳רץ/
אשה מיספר 5—6ובנו הצעיר
ביותר, ג׳ון באפלו (שנתיים
וחצי).
עתה הוא חי עם נורים, שאותה
נשא פעמיים, כדי שבאמצע
יוכל להתחתן עם קא-
רול סטיבנם ולתת חוקיות ל בתם.
הסיכום הסופי: ארבעה
בנות וארבע בנים. זה קורה
לא רק בספרים.

וון וגן: ההפתעה שלא הימה דנית הלבן
הבית הלבן לא אוהב הפתעות לא טובות־ ובמייוחד לא רעות.
הוא אוהב חתונות מתוכננות — כמו של לוסי ג׳ונסון, לינדה אחותה,
טרישה ניכסון — ושונא גירושין. יותר מכל הוא שונא מה
שעשה דונאלד פרסקוט רגן בן ה־ 22 למועמד לנשיאות, אביו. הוא
התחתן בלי רשות עם חברתו מזה שנה וחצי, דורייה פלמיירי.

גיוזד קנוי:
נתזו תאומים

הרברט טן־קאואיאן: מסיכה הסינית
ההרפתקה המוסיקלית האחרונה של המנצח בן השבעים ושתיים,
הרברט פון קאראיאן, היתד, לנצח בסין על האופרה הנסיבה טוראו־דוס.
זהו סיפור על נסיכה סינית, הקוטלת את מאהביה בתוך הצגת
חידות• אבל הקהל, כנראה, הכיר טוב מדי את הסיפור: בתמונה
מתגלה מאזינה (משמאל) ,שאינה עוצרת את פיהוקה.
העולם הזה 2262

למרות שג׳וזף פטריק קנדי
ג׳וניור עדיין אינו מכהן ב־מישרה
פוליטית כלשהי, הוא
נאמן למסורת המישפחתית :
מישפחה מרובת ילדים. בנו
הבכור של בובי קנדי, בן
העשרים ושמונה, נשא לאשה
את שילה ראון ולפני כמה
שבועות חבקו השניים תאומים.
התאומים, הנראים בזרועות
הוריהם בצאתם מבית־החולים
בבוסטון, גרמו לשינוי
ראדיקאלי בחיי הזוג. אמר
ג׳וזף :״לשעות שתיים עד
חמש לפנות בוקר נודעה משמעות
חדשה עבורנו״ .אולי
זה הזמן להתחיל לעסוק בפוליטיקה

115

אנ שי ם ב11 וורם

אוריאנה פאלאציי: אילו אלוהים היה חצה

דובר הירש: פנינה בתיאטרון
דובר הירש, השחקן הנודע, המגלם בפאריס את דמותו של
הפנטומימאי המפורסם ביותר בצרפת במאה שעברה, ז׳אן גאספאר
דבורו. הירש המחייה את פרשת אהבתו של דבורו למארי דופלסיס,
הופך, לדעת הביקורת,־ את ההצגה לפנינה נדירה.

העיתונאית המפורסמת ביותר בעולם היא אוריאנה פאלאצ׳י. אין כימעט מנהיג בין הגדולים בעולם
שלא ראיינה: בין אם זה האיית־אללה חומייני או אינדירה גנדי, הנרי קיסינג׳ר, או האחרון בתור —
דנג קסאדפינג .״הסוד שלי,״ אמרה אוריאנה — אחרי שעוררה שוב התפעלות עקב הראיון הסיני
שלה — ״הוא לדעת הבל על המתאייו. אם זה יחיד. כלב, אדע ביצד לנבוח.״ אין בעולם דבר שלא
היתד. מסוגלת לראיין, אפילו את האלוהים. לדבריה ״אם יסכים לתת לי ראיון, יפרוץ בינינו ויכוח
נוראי, כי ישנם דברים רבים שבגללם אני כועסת עליו. אבל מובן שאסכים לראיי ואותו.״

אז ז״ואודו:
ניזד״ה דאו״המו

הבי־ג״ז: החניווה הגחדה
דוברט סטיגווד (האיש בחליפה הכהה) ,היה סוכנם שיל הבייג׳יז
מאז 1968 ואף הפיק את פסקול הסרט שלהם שיגעון המוסיקה.
היום הוא נתבע על־יד האחים גיב (ששניים מהם נראים בתמונה)
בסך 200 מיליון דולר, פלוס 125 מילון דולר ״תמלוגים ונזקים״,
אחרי שהחברה שניהל, נמכרה לתקליט פולידור.

מתנת חג־המולד שהביאה
ג׳ולייה להוריה, אני ז׳יראר-
דו (שאיתה בתמונה) ורנאטו
סלבטורה, לא היתה בעבורם
הפתעה מוחלטת. היפהפיה בת
השמונה־עשרה, החיה בין פאריס
לרומא (ברומא יש למיש־פחה
בית גדול ובפאריס היא
לומדת) ,החליטה לבחור נד
מיקצוע של הוריה. את צעדיה
הראשונים תעשה כפארטנרית
של אמה בסירטו החדש של
משה מזרחי החיים נמשכים.
״אני משחקת את בתה של
אמי, ואמי נהדרת,״ מצהירה
ג׳ולייה .״הודות לה איני מפחדת
מן המצלמות.״ האם אינה
חוסכת מחמאות מבתה :
״זה מגיע לה. למדות שאלה
צעדיה הראשונים יש לה כבר
שליטה מיקצועית בהחלט בהופעתה״.
אביה
של ג׳ולייה, שגם הוא
שחקן ותיק, רצה שבתו תל מד
בסורבון, אבל כשהודיעה
לו על בחירתה בסטודיו ל-
מישחק של לי שטרסברג ב-
ניו־יורק, לא חירפה את ידיה.
״אני מאושר שבחרה במיק-
צוע שלנו״ הודיע בגאווה.
העולנז הזה 2262

תום חמת: חצוצרת התירס
תום רובינס הוא יצור סיפרותי ומוסיקלי מקורי ביותר :
סיפרו הראשון, חייס שקטיס סס וודפקר, מספר על רומן המתרחש
תוך כדי עישון קופסת סיגרות קיאמל. אשר לדימונו המוסיקלי: על
צווארו תלוי מין כלי מוסיקלי, חצוצרה דמויית תירם, שבה היא
מנסה ללמוד לנשוף את נושא הסרט מיפגשיס מן הסוג השלישי,
למיקרד שייזדקק פעם לעזרת ספינת־חלל.

קדאו גוורשתידט: ער עכשיו שיחקתי עת הגור -הגיע חותן רדאש!
בתמונה זאת אפשר לראות מהן המעלות שהביאו את קליאו גולדשמידט לפני המצלמות המנוסות
ביותר באירופה, אלו של עיר הסרטים בצ׳ינה צ׳יטד״ שם צילמה את סירטה הראשון, החתיכה, של
אלברטו לטואדה. הגברת גולדשמידט, בת העשרים ושלוש בלבד כבר הספיקה דברים רבים, בין השאר
להתגלגל כהיפית באיביצה, להצטלם לעיתון האופנה ווג בלונדון, לחפש את עצמה בנידיורק ולמצוא
את עצמה בקיבוץ בישראל. היום היא עתירת ניסיון, אחרי שנתיים בעמודי אופנה ורכילות באירופה
וניסון קולנועי אחד :״עד עכשיו שיחקתי עם הגוף שלי. הגיע הזמן להפעיל את הראש

ביי דאו 11י:

חתב>ך ד
היו!ו ביותו

ר״ ציארלס: אני אוהב רק קיטש
בימם של פאנק ורוק־מתקדם יושב לו ריי צ׳ארלס ליד הפסנתר
והצלחתו משגשגת כמימים ימימה. סיבת ההצלחה, לדעתו של צ׳ארלס,
תלוייה בראש וראשונה בכך שהוא נולד עם מוסיקה ואינו יבול
לחיות בלעדיה .״המוסיקה היא הכבד שלי, הלב שלי והעיניים שלי.׳׳
אשר לקידמה — זו לא משפיעה עליו .״אני אוהב רק קיטש״.

פיי דאנווי אינה יכולה לט עון
שחסר לה מתח בעבודה.
בתפקידה מול פראנק סינאט־רה.
בסרט החטא הקדמון, היא
אשת חוקר, המתה מסיבוכים
אחרי ניתוח. בסרט הטלוויזיה
אוויטה — גברת ראשונה היא
מעצבת את דמותה של אווה
פרון ומתה מסרטן בגיל ,33
אבל מספיקה לענוד ענק
יהלומים ששוויו שלושה עשר
מילון דולר. לכן, בשבשעת
הצילומים לחשה ״הישאר
קרוב אלי,״ לא התכוונה ל־ג׳יימם
פראנטינו, המשחק את
בעלה הואן פרון, כי אם אמ רה
זאת לשומר-הראש שלה,
הנראה קרוב אליה גם בתמונה.

לקנות ולשלם בכרטיס ויזה -זו הרגשה של חופש. אינני צריכה לעשות
חישוב מדוייק כמה כסף יש לי בארנק או כמה שיקים נותרו לי בפנקס.
אני קונה את הדרוש לי ומשלמת פעם אחת בכל חודש, כאשר מחייבים
את חשבוני בבנק.
כך אני קונה ב-סס 50 בתי עסק, מתוכם 206 חנויות הנעלה, מן הטובות
והידועות בארץ, בהן נמכרות נעלי נשים, גברים, ילדים, נעלי ספורט,
מגפיים. כל המשפחה נהנית מכרטיס ויזה שלי!
והכבוד?
לכן ויזה תמיד איתי. יש לי אשראי, זה נוח, זה בטוח,
זה — יותר טוב מכסף!

ויזה זה אשראי,

נוטים תאשוא׳ של קבוצות

1בנקלאומי }1בנר! דיסקומו
העולם הזה 2262

מאת יג א ל לבי ב

.כור־ קיבלה מחצית ה שליטה
ב״מ שקיעי ישראל־האסיפה
הכללית של ״משקיעי ישראל״
,אחת מחברות־ההשקעות הגדולות
בישראל, אישרה את בחירת שלושת נציגי
קונצרן ״כור״ להנהלת החברה, המונה
עתה שישה חברים. נציגי ״כור״ הם
א ביג דו ראל ון, מנהל ״כור״ באמריקה,
הרצלכס פי, היועץ המישפטי של
״כור״ בישראל, ועורן״דין לו רנ ס שיף
מניו־יורק. כנציגי בעלי המניות הקודמים
נשארו ס ם רו ט ב רג, לי או נרד גולד-
פין ויו לי אן ונ צ קי. בשנת המאזן
קיבל יוליאן ונצקי מן החברה פיצויי
פרישה בסד 97.1אלף דולר ו שי מ עון
הו רו, שהיה סגן נשיא החברה, קיבל

89.9אלף דולר כפיצוי ישיר. חלק מן
הכסף שולם להורן בלירות ישראליות.
מניות ״משקיעי ישראל״ מוחזקות כיום
״/״ 23 בידי ״כור״ ועוד ס 5.70/בידי חברת
״ירדן״ לחקירות.
המאזן החצי-שנתי של החברה לסוף
יוני 1980 מראה על רווח לאחר הוצאות
של כ־ 900 אלף דולר לעומת כ״400
אלף דולר בתקופה המקבילה ב״.1979
השווי הנקי של נכסי החברה היה
40.6מיליון דולר. ההכנסה העיקרית של
החברה היתה החברת-הבת שלה, סוכנת
״קטרפילר״ בישראל, שהכניסה מיליון
דולר נקי במחצית שנת .1980

הממ שלה דחתה
״ בו א ק פו א

בעל־ מניות רוטברג
רווח של 900 אלף דולר

..ד׳סקונט״ והסחחיה
הישראלית המפסידים
העיקריים מקש״
הטלוויזיה המבריח

בניו־יורק
החלטת מנכ״ל רשות״השידור יו ס ף
ל פי ד להפסיק את אספקת החומר לשעה
העברית בניו״יורק בגלל חובות לא
נפרעים של 40 אלף דולר עשויה לשים
קץ לתוכנית. המימון העיקרי לתוכנית
בא מ״בנק דיסקונט״ בניו״יורק. הפרשן
הראשי של השעה העברית הוא חיים
הרצוג, חבר מועצת המנהלים של ״בנק
דיסקונט״.
השעה העברית שייכת לחברה אמריקאית
השייכת ברובה ל חיי םזיטמן ,
ישראלי בעל חנות למוצרי-חשמל. זיטמן
הקים חברה להפקות שמחציתה שייכת
למהנדס אלקטרוניקה ישראלי בשם גיד-
ערן פי א ט ואשר מפיקה את התוכניות
עבור השעה העברית ומרוויחה כסף.
הפסדי השעה העברית נובעים מניהול
גרוע ומיעוט פירסום• התוכנית משדרת
תשע דקות פירסומת בעוד שמותר לה
לשדר 14 דקות. מילבד ״בנק דיסקונט״
שום גורם רציני אינו מפרסם בה. לאחרונה
עברה התחנה לשידורים באנגלית
ולפניה לקהל היהודי הכללי, ולא הישראלי,
כדי למשוך גורמי-פירסום• לפי
ההסכם עם רשות־השידור היה עליה
לשלם 1000 דולר לשבועי תמורת שידור
חומר חדשות ישראלי ועד כה לא שילמה
עבור 40 שבועות.
העובדה של״בנק דיסקונט״ יש רק
שני סניפים בניו-יורק ואין הוא מעוניין
בלקוחות סתם (בניגוד ל״בנק לאומי״,
למשל) מעוררת תמיהות מדוע דווקא
בנק זה מממן את מרבית הפירסומת
של החברה.

יבואני הבשר הקפוא מדרום־אמריקה
הסכימו לדחות את מישלוחי-הבשר מינואר
למארס. הדחייה באה בגלל ירידה
של * 40 ברכישות בשר קפוא על-ידי
הציבור, והצטברות מלאי גדול במחסני
הממשלה.
מחיר הבשר הקפוא הוא כיום בין
265ל־ 420 לירות הקילו, לפי הסוג.
הצריכה ירדה בגלל ההתיקרויות מ״4000
טון בחודש לפחות מ־ 2500 טון בחודש.
החל בינואר עמדו להגיע ארצה 3000
טון בחודש מדרום־אמריקה.
לאחרונה הצליחה הממשלה לרכוש
בבראזיל כמויות גדולות של בשר קפוא
במחיר של 2700 דולר הטון, לעומת
3100 דולר הטון ששילמה הממשלה
תמורת בשר מארגנטינה. הרכישות ב־בראזיל
נעשות באמצעות ארבעה ספקים.
מישלוחי
הכבש הקפוא, שהגיעו ארצה,
נקלטים היטב בשוק, במחיר של
400 לירות הקילו 200 ,לירות פחות
מכבש טרי.
בשוק העופות נראה כי הממשלה תחדש
את הסובסידיות, כדי למנוע ייקור
מחירי העוף לציבור. מגדלי־העוף דורשים
הגדלת מחירי העוף הקפוא והבשר
הקפוא, בגלל ירידה חדה ברכישת עופות,
בגלל המדיניות הכלכלית החדשה
של מניעת התייקרויות, נמנעת הממשלה
מייקור המחירים, ועתה תיאלץ לחזור
לשיטת הסובסידיות.

נוסדים המדינה סיוג
להעמיד לדין פקיד בניר נמישודהשינון פקיד בכיר במישרד-השיכון, אמנון
בר״ליי, שהיקצה דירות שנבנו במיפעל
החיסכון בקריית־שרת לכאלה שאינם
זכאים, הועלה לאחרונה בדרגה, אחרי
שפרקליט המדינה ג ב רי א ל בל סירב
להעמידו לדין. הדירות הוקצו לאחיו
של הפקיד ולעוד שני פקידים במישרד־השיכון,
אברהםסמוו דוי ד מ כו ר ש.
הדירות נמכרו להם בשנת 1971 במחיר
של 60 אלף לירות.
המתלונן, פקיד במישרד־השיכון לשעבר
בשם מי כאל כץ, פנה לאחרונה לשר-
השיכון דוי ד לוי ודרש כי גם לו תוקצה
דירה בניגוד לכללים, באותם התנאים
בהם נמכרו הדירות לאלה שלא היו
זכאים להן. הפרשה תוארה גם בדו״ח
מבקר-המדינה מס׳ : 25״שש דירות גג
בנות 139 מטר כל אחת נמכרו לשאינם
זכאים, בלא שהוצעו כלל לחוסכים, שהיו
זכאים לדירות. מחיר דירה כזאת היה
כ־ 60 אלף לירות. בין רוכשי הדירות היו
עובד בכיר של המישרד במחוז המרכז,
שני עובדים במישרד הראשי של חברת
,עמידר׳ ואחיו של עובד בכיר במחוז,
שבתוקף תפקידו עסק בפעולות איכלוס.״
מאזן יראה
הפסד שד 10 מיליון שקרים
ה מו רסה

מאזן חברת ״ירדן״ לחקירות שיתפרסם בימים הקרובים יראה הפסד מאזני
של יותר מ־ 10 מיליון שקלים, בגלל כללי הדיווח החשבונאי הנהוגים כיום. החברה
היא בעלת חברת״בת באמריקה בשם ״אורג׳ינלה״ ,שלה בארות נפט מפיקות בטכסס.
כאשר נרכשו בארות הנפט הושקעו ברכישה כמה מיליוני דולרים וערכן רשום
במאזן לפי הכללים במחירי העלות, לפי שער הדולר שהיה בעת חרכישה (כ״40
לירות לדולר) .כנגד ההשקעה רשומות במאזן הלוואות שנתנה ״ירדן״ לרכישת
הנפט, ויתרת הלוואות אלה רשומות כיום לפי שער הדולר כיום, בהתאם לכללים.
הפער שבין מחיר ההשקעה האמיתי כיום למחיר הרשום במאזן יוצר את ההפסד
המאזני. חברת־הבת של ״ירדן״ ״אורג׳ינלה״ ,תנפיק ב 15-לפברואר הנפקה חדשה
בבורסה של ניו-יורק• ההון שיגוייס יושקע כולו בפיתוח שדות״נפט חדשים•
״ירדן״ עצמה רכשה לא מכבר ביפאן אוניית מיטענים הפועלת בקו שבין קליפורניה
לאיי באהמה.

עורו־ד־ן זאינסטלמר
מתדיינים בבית־המישפט
תביעה שהגיש בבית״המישפט המחוזי
בתל־אביב האינסטלטור ישראל מוג־דרי
נגד עורך־הדין שלמהרב און
חושפת דרך עשיית עיסקות מקרקעין.
בהתאם לכתב-התביעה פנתה בשנת 1974
צ בי הרג אין, אשת הנתבע, אל מוג־דרי
בבקשה שיתקין מערכת אינסטלציה
בבית רבאון הנבנה באפקה• תוך כדי
דיון על המחיר סיפר רבאון כי יש לו
מיגרש בטבריה שהוא רוצה למכרו.
מונדרי השיב כי אם המחיר טוב אין
לו התנגדות לקנותו• צביה רבאון ומוג-
דרי נסעו לטבריה ונכנסו למישרדו של
מתווך מקומי שאמר להם, כי שווי ה
פרקליט
שפטל
להימנע מתשלום סס־שבח
מיגרש 160 אלף לירות. כשיצאו ממישרד
המתווך הצהיר מונדרי כי אין בדעתו
לשלם מחיר כזה. בסוף יולי נחתם הסכם
על התקנת האינסטלציה. חודש לאחר
מכן הציע רבאון למונדרי את המיגרש
ב־ 117 אלף לירות והוסכם כי כדי להימנע
מתשלום מס-שבח יירשם בחוזה
כי חמיגרש נמכר תמורת 45 אלף לירות.
ניטו ליד ישלם מונדרי 40 אלף במזומן
עם חתימת ההסכם, ללא קבלות, ועוד
32 אלף לירות בצורת התקנת האינסטלציה.
לאחר
העברת המיגרש בטאבו ביקר
מונדרי בטבריה והתברר לו כי נפל בפח
וכי שווי המיגרש נמוך בהרבה ממה ששילם.
הוא פנה לעורך-דין, ששכר כמה
שמאים שקבעו כי מחיר המיגרש אינו
עילה על 40 אלף לירות. בית־המישפט
מתבקש לחייב את רבאון להחזיר ל-
מונדרי את ההפרשים שהוצאו ממנו.
בכתב-ההגנה טוען רבאון, כי מונדרי
פנה אליו ולחץ כי ימכור לו את המיגרש
בטבריה וכי תמורת המיגרש שולם רק
מחיר של 45 אלף לירות שנרשם בחוזה.
כן טוען רבאון, כי מונדרי תקפו ב־מישרדו
וגרם נזק לרכושו וכן תקף את
אשתו ואיים על בנותיו. בגין כך נפתח
נגדו תיק מישטרתי. מונדרי, באמצעות
בא כוחו, עורד״דין יי רםשפטל, הגיש
תלונה גם ללישכת עורכי־הדין נגד רב־און.

לי פינק מעל
ב ־ 2 5 0מיליון
דו לרוהתאבד
עולם הפיננסים במרכז אירופה טרם
נרגע מהגילויים המתרבים על היקף המעילות
של ממלכת העסקים של א לי
פי נקס, שהתאבד עם אשתו לשעבר
באותו יום שבו נודע על המעילות. בין
הבנקים שהילוו כספים רבים לפינקס
גם חבנקים של סר ג׳ יימס גי לד־ש
מי ד ט, איל-הכספים היהודי מבריטניה
וצרפת, שהפסיד יותר מ־ 10 מיליון דולר
בעסקי פינקס.
פינקס נולד בבולגריה אך היה אזרח
שווייצי, למרות ששהה גם בישראל. הוא
הקים בלוזאן חברה בשם ״סוקסיל״,
שייצרה ניטרוס אוקסיד (גז הצחוק) וכן
כלים להעברת הגז. כפי שכתבו עתוני
שווייץ, גז הצחוק גורם כיום לבכי בבנקים
בשווייץ. על-ידי המצאת עדויות
להצלחת עסקי החברה שלו בווה פינקס
יותר מ״ 100 מיליון דולר מ 18-בנקים
באירופה וארצות״הברית• במקביל היה
פינקס פעיל בעסקי בנקאות. הוא קיבל
פקדונות מזרים ושילם להם ריבית גבוהה
פטורה ממס• היקף הפקדונות הללו
נאמד ביותר מ״ 150 מיליון דולר. מול
הסכומים שנעלמו מוערכים נכסי פינקס
בלא יותר מ־ 25 מיליון דולר.
שיטת פעולתו היתה פשוטה. הוא
שיכנע כל בנק כי הוא המלווה היחיד,
המציא לו מאזנים מזוייפים וכביטחון
שיעבד מניות בחברתו. כן המציא תעודות
מזוייפות כאילו יש לו לקוחות כמו
הצבא האמריקאי או הצבא הגרמני.
לתעודות נילוותה אזהרה של המזמין,
כי כל הדלפה על החוזה תגרום לביטול
הקשרים• אזהרה זו מנעה את הבנקים
מבדיקת החוזים. הבלוף התגלה על־ידי
מנהל חד־עין בבנק צרפתי ,״הבנק של
פריס וארצות השפלה״ ,שהבחין במיס-
מד מזוייף. הוא ביקש הסברים מבנק
שווייצי, שפינקס היה מנחל בו. הבנק
הזמין את פינקס לפגישת הסברים, אך
הוא התאבד. בו בזמן התאבדה בשתיית
רעל גם אשתו לשעבר, שיחד עמו שלטה
בחברה.
בדיקות הנעשות עתה לגילוי מאות
המיליונים החסרים, העלו את האפשרות
כי חלק מן הכספים הושקע בישראל
או בגוש הסובייטי.

מסע הכיוסום תגדול
סידות־מצדה
רשת הטלוויזיה האמריקאית אי־בי•
סי מכינה את מסע הפירסום הגדול בהיסטוריה
לקראת התחלת הקמ ת סידרת
הסרטים ״מצדה״ ,שבה הושקעו 20
מיליון דולר — מוסר השבועון ״הוליווד
רפורטר״ .הסידרה היא באורך של שמונה
שעות. ההקרנות המוקדמות עוררו
התלהבות רבה בין המבקרים והצופים.
ההפקה נמשכה שנתיים, מזח תשעח
חודשים בישראל.
ויי ! 1 1 9

גאולה בהן בוד ח ת מריח הב שמים של פלאטו,
ופנינה רוזנבלום ניצתה את ידון לונדון
8 :השבוע האחרון דייה
שבוע של אורחים בישראל.
ראש־הממשלה מנחם כגין
התפנה לקבל בל אחד מהם
בלישכתו. שר־הביטחון של קולומביה.
הגנרל לואי קרלוס
קמאצ׳ו לייכה, נהנה לשמוע
את בגין קורא נאום שהכת
בעצמו בשפה הספרדית .״הייתי
רוצה להשיב לך בשפה העברית׳
אך אינני יודע אותה,
ולכן אשיב לד בספרדית,״
אמר לראש־הממשלה, ונאם בשפת
אמו.

היפכו

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
ברמליטה סנגריה
קר או חם, לבה
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
נרמליטה פוגש

חממו את הברנזליטה בסיר
טמוק,הוסיפו פלחי פרי הדר
טבקי. פירות הקונה וקינמון
לפי הטטם.

כרמ7יטה קר

הוסיפי לכרמליטה קוביות קרח,
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחיטן ץ1,קינמון
לפי הטקס.

הישראלית. אך ארבע חמישיות
מייצור התות נמכרו שם בשוק
המקומי, ולא נשאר כימעט
בלום ליצוא.
! 8אורח אחר שביקר את
בגת היה ראש ממשלת בריטניה
לשעבר, אדוארד הית.
הוא טען לפני ראש־הממשלה

לחתם המדהימה בבחירות לנשיאות.

8מי שהיתה בעבר רעיית
ראש עיריית תל־אביב, ח״כ
אורה נמיר, נכנסה ביום
השישי האחרון לחנות איוניר
ברחוב דיזנגוף, שם נערכת
מכירת חיסול. הצפיפות הרבה

! בגין סיפר ללייבה כי
הוא זוכר את קולומביה מביקור
שערך שם לפני 30 שנה .״הייתי
בעיר־הבירה שלכם, בוגוטה, ובשתי
הערים מדאין וקאלי.
אני זוכר עד היום שבקאלי
יש נשים יפות מאוד,״ אמר
לו ראש־הממשלה .״אני מקווה
שתחזור לבקר בקולומביה ותיווכח
שבקאלי הנשים הן
עדיין היפות ביותר,״ ענה לו
שר־הביטחון.
׳ 8שר־החקלאות המצרי,
הד״ר מוחמד דאוד, ביקר
אף הוא את בגין בלישכתו.
הוא סיפר לראש־הממשלה כי
למד גנטיקה חקלאית בארצות־הברית,
באוניברסיטות ברקלי
וקולומביה .״תמיד הייתי מוקף
שם ביהודים, ואפילו את עבודת
הדוקטורט שלי הגשתי ליהודיה
בשם אליזבט גולדשמידט,
שמאז 1956 אינני מצליח לאתר
אותה,״ אמר שר־החקלאות.
הוא הוסיף כי במשך 20 שנה
עקב אחרי המתרחש במכון
וייצמן מבחינה מדעית, ולמרות
שמעולם לא ביקר שם ,״הוא
ראה את עצמו בתוך המכון.״
ואכן, באותו היום ביקר השר
במכון.
! 8עוד סיפר לראש-־ה־ממשלה
כי באחת התערוכות
הבינלאומיות ראה איך ישראל
הצליחה בגידול תות לא רק
לתיצרוכת פנימית, אלא גם
ליצוא. אז נתן הוראה לגדל
במצריים את התות לפי השיטה

יעקוב מרידוד

מי שהיה מפקד אצ״ל בעבר הרחוק וכיום איש״עטקים, תוזמן עם
רעייתו צפורה לאחד הקוקטיילים שנערכו בתל־אביב השבוע. למרות
שנוכחו במקום שרים וחברי״כנסת, העדיפו בני״הזוג מרידור להתרכז זח בזו, אכלו בצוותא וכעבור
כמה רגעים עזבו את המקום, כשהבעל דואג לאשתו שתרכוס את מעילה היטב.

כי המיפלגה הרפובליקאית ב־ארצות־הברית
עודדה בצורה
מתוחכמת ביותר את העיתונות
שם, לטעת תיקוות כי בני־הערובה
באיראן ישוחררו, ב ידיעה
ברורה שלא כך הדבר,
וזה הוריד מאמינותו של הנשיא
ג׳ימי קארטר ותרם לד.צ
בחנות
גרמה לבעליה לסגור
אותה, ולהכניס בכל חצי שעה
קבוצת אנשים. איש לא זיהה
את נמיר, והיא נאלצה להמתין
ברחוב עד בוא תורה להיכנס.

81 האופנאי ג׳רי מליץ

אירח את רעיית שר־החקלאות

״1 1 1 1 1אשתו של שר־החקלאות המצרי, הד״ר מוחמד דאוד. יחד עם פמליה

גדולה ביקרו בני הזוג בישראל והיו אורחיו של שר״החקלאווג אריק שרון.
|1\ 1 1111 ׳ 11/1י 1
מגיחה עמדה וקיבלה את אורחי הקוקטייל שנערך לכבודם, כשלידה לילי שרון. השתיים התידדו
מאד במשך הסיור של השר המיצרי. כאשר נשאלה דאוד על־ידי לאה רביו מה מצא חן בעיניה
ביותר בסיור בישראל — ירושלים, תל־אביב או חיפה — השיבה מגיחהג ״לילי שרון.״

המצרי, מגיחה דאוד, ואשת
שר-החקלאות לילי שרון ב-
תצוגת־אופנה פרטית. מליץ
הציג דגמים משלו, שבחלקם
נועדו ליצוא באורוגוואי. גרמה
לכך רות דיין, שפגתה אליו
כדי לעודדו לייצר מיקטורנים
לארץ הדרום־אמריקאית. רות
עומדת בראש קרן הדומה ׳ ל
משכית
הישראלי, השייכת לבנק
העולמי בוואשינגטץ, המעודדת
עבודות־יד של נשים
בארצות אלה. רות דיין לא
נוכחה בתצוגה, אף ששהתה
בארץ, מניות שיחל דיין,
אשתו של ח״כ משה דיין,
כבר הוזמנה לתצוגה, ולכן
רעייתו הראשונה של משה
דיין לא יכלה להשתתף בה.
ברשימת המוזמנות לאותה תצוגה
נמצא גם השם ״גברת
אדוארד קוץ״ /ראש עיריית
ניו־יורק, שביקר בארץ. רק
אחרי בירור התברר ליוזמים
כי לראש העיר האמריקאית
אין ולא היתה מעולם אשד,
— ונטיותיו בשטח זה ידועות
לכל.
81 השבוע עברה שגרירות
מצריים בישראל למקום חדש,
אחרי שהשתמשו בבית מלץ
בתל-אביב במשך תקופה ארוכה.
הכתובת החדשה שלהם
היא ברחוב בזל ,54 שם יש
לשגריר המצרי סעד מור
תדא לישכה מפוארת. הוא
עדיין לא הספיק לקשט אותה
לטעמו, ורק תמונתו של הנשיא
המצרי, אנוור אל־פאדאת,
תלויה שם.
! 8אחרי שראש מיפלגח־העבודה,
שמעון פרס, השתמש
בביטוי הלקוח מעולם-
הכספים, כאשר אמר כי כל
פינקס־ציר הוא מניה במים-
לגה ובעתיד המדינה, הציע
ראש המחלקה לאיגוד מיקצועי,
גידעץ כן־ישראל, כי הוא
מציע שסיסמת המערך לבחירות
תהיה ״בוא לגדול איתנו...״
! 8בתעדת־העליה-והקליטה
של הסנסת דנו בדו״ח של
שמואל להיס על היורדים.
העולם הזה 2262

11*111111
ראש מחלקת־העליה של הסוכנות,
רפאל קוטלוביץ,
השתתף גם הוא בישיבה. הוא
נשאל על-ידי ח״כ זאב כץ
מי מימן את הסיור של להיס
בארצות־הברית — הסוכנות
או הממשלה. אחרי שקוטלוביץ
העיר בי אינו יודע את התשובה
לכך, הציע כץ :״אולי הביטוח
הלאומי האמריקאי מימן זאת,״
בהתכוונו לכך בי להיס הוסיף
לשלם את התשלומים לביטוח
האמריקאי אחרי שכבר שהה
בישראל.
! 9בהרצאה על הפוליטיקה
הישראלית דיבר מנכ״ל רשות־השידור
לשעבר, יצחק ליב־ני,
על בעיית הפרוטקציה.
ליבני טען שבארצות אחרות
הפרוטקציה נעשית לפחות בהומור׳
שלא כמו בישראל.
הוא הזכיר את הנשיא האמריקאי
לשעבר, ג׳ון קנדי,
שמינה את אחיו רוכרט קנ די
כשר־המיש&טים, ואת גיסו
פרג׳נט שרייכר לראש
חיל־השלום. כשנשאל קנדי איך
זה מינה את אחיו למישרה
כזו, עגה אז :״מה שווה לי
להיות נשיא, אם אינני יכול
למנות את אחי כשר־המישפ־טיסו
אתם אומרים שהוא לא
מנוסה, אז זה טוב מאוד שמינית,
אותו, כך הוא יצבור נס־יון
לימים שבהם יפתח מישרד
פרטי משלו.״

י אחרי שפורסם בעיתו-
דו״ח על הקמת רשת־טלוויזיה
נוספת, מיסחרית, יצא ליבני
בחריפות נגד רעיון זה. הוא
טען שמפילים את הציבור ברשת,
והטלוויזיה תהיה באמת
תיבדדשל-שוטים. ליבני טען
כי הוא בעד ערוץ שני, אך
זה צריך להיות, כפי שנהוג
באנגליה, כפוף לחוק מתאים
של הכנסת. חוק זה יאפשר
שידורים של חומר רציני לצד
חומר בידורי, ושידורי־פירסו־מת
רק בסוף התוכנית, ולא
באמצע.

[ הפרופסור אלכסנדר
דונגי, האחראי על ענייני זי-
וסיכוני־הקרינה
הום־האוויר
באוניברסיטת תל-אביב, עסוק
בשבועות האחרונים בטיפול
בצמחי צבר. בנו, איי ל, שהביא
מארצות־הברית אלפי
שתילי קקטוסים, והמטפח אותם
בביתו, התגייס לצבא, וכמה
מאות שתילים, שהיו זקוקים
לטיפול בחממה מיוחדת,
עברו לטיפולו של האב. דונגי
הביא את השתילים למחסן
שבבניין ביודהספר לרפואה באוניברסיטת
תל-אביב, בקומה
השביעית, ליד המעלית, ושם
הקים חממה מיוחדת, הוא מטפל
בשתילים בזיבול, בתאורה
ובהשקייה מתאימים.
1המנתח המבוקש ביותר

הזמר הצרפתי המצליח בא ארצה
כדי לחגוג את נר־המיצווה של
בנו ז׳אן־קלוד אברהם. הבן עלה לתורה בכותל המערבי בירושלים,
כשהאב השתתף באופן פעיל בכל הליכי הטקס. עם תום הטקס
לקח מסיאס את בנו לטיול באילת, שם שהו מיספר ימים.

אוויקוו מסיאם
העולם הזה 2262

הגיעה בשבוע שעבר לארץ, לא כדי לחגוג את הסילווסטר אלא כדי לחגוג ברוב
ד 111 ין י 11ו| 1
פאר את יום הולדתו ה״ 8$של אביה, עורך־הדין צבי שוורץ, ביחד עם אחותה,

1 1111
ראומה וייצמן. אולם המסיבה לסבא צבי בוטלה בגלל מחלתו של שאולי וייצמן, בנה של ראומה.
בתמונה נראית רות עם בתה יעל דיין ובעלה של יעל, תת־אלוף דב שיאוו, בקוקטייל שנערך עבור
שר״החקלאות המצרי בתל״אביב. השבוע פירסמה יעל, באחד העיתונים, וידוי אישי שבו תקפה את
מבקרות הספרות בארץ על שהן נוהגות לקטול את ספריה, טענה שהשם דיין אינו עוזר לה לפרסם
את הספרים וכי היא חייבת לכתת רגליה בין המו״לים בניו״יורק עד שהיא מוצאת אחד המוכן להדפיסם.

בארץ הוא כיום ד״ך שאול
אנטל, מנהל המחלקה הכירורגית
בבית־החולים כרמל
בחיפה. הוא הרופא היחידי בארץ
שאליו מגיעות נשים הנגועות
בסרטן־השד לניתוח
כשהן ״שלמות״ ,כדבריו, ויוצאות
אחרי הניתוח ״שלמות״,
ללא סימני כריתה. אנטל׳מיישם
את השיטה המהפכנית של
כריתה ושיחזור מיידי של השד
המנותח בניתוח אחד. עד כה
עברו בהצלחה 15 נשים בגילים
29 עד 60 ניתוח משולב
זה. אנטל, בן ה־ ,55 נשוי ומתגורר
בחיפה, נאלץ לדחות כיום
לשבועות רבים נשים הזקוקות
לניתוח, בגלל מיספרן
הרב של נשים הפונות אליו.
הוא גם נחשב כחלוץ בהשתלת
מעקף־קיבה במקום ניתוח
של קיצור־קיבה, כטיפול יעיל
לבעיות השמנה, עקב זלילה
מופרזת.
! 9חבר מועצת עיריית־חיפה,
יונה להג, נוהג בעת
האחרונה לבוא לכל מקום ב־ליוויית
שלוש צעירות יפה פיות.
יהב מסרב לגלות את
שמותיהן, אך מציג אותן כך:
״אחת היא החברה שלי, ה שניה
אשתו של החבר הכי
טוב שלי, והשלישית היא זו
שתהיה החברה שלי.״
1ח״כ שמואל פלאטו־שרון,
שישב עד כה במליאה
ליד ח״כ חדש תוסיק זאיד
— כשהוא נמצא שם ביכלל
— ביקש להעביר אותו למקום
אחר. הוא קיבל אישור לכך
והושב ליד ח״כ גאולה כהן.
כאשר זו נראתה בורחת מן
המליאה בכל פעם שפלאטו
ישב לידה, נשאלה מדוע. ענתה
גאולה :״אינני יכולה לסבול
את ריח הבשמים הנודף מפנו
כל הזמן.״
! 8באחת התוכניות האח רונות
של הרוויו הסאטירי
יורדים על השבוע החליטו
חברי המערכת מיכאל (״ב.
מיכאל״) גריזון ואפריים
סידץ לחבר מערכון על חברם,
ירון לונדון, מנחה התוכנית,
שפעל לאחרונח כחבר
הצוות לשיפור תדמיתו של
שימעון פרם. במערכון היה
טוכיה צפיר צריך לשחק
בתפקידו של פרס, ואילו את
תפקידו של לונדון היה צריך
לשחק לונדון עצמו. על לונדון
היה ללמד את צפיר-פרס למכור
מכונית משומשת פגומה, להס
שילון,
אשתו של כתב הטלוויזיה בניו״יורק דן שילון, אחיו של
יגאל. שרי הגיעה לחופשת מולדת ללא בעלה, אחרי שלא היתח
בארץ במשך שלוש שנים. את השתיים ליווה למסיבה י^אל שילון.
ביר לו כיצד להסתכל בעיני
הלקוח, להיות אמין בתיאור
הצמיגים, ולמכור מפלט לקוי
מבלי שהדבר יורגש. אחרי
שנועצו ביניהם שנית, החליטו
השניים לגנוז את הרעיון, מבלי
שלונדון אף ידע על כך.
1בהצגה האחרונה של
יורדים על השבוע ריאיין לונדון
את פנינה רוזנכלום.
לונדון היה בטוח בניצחונו
ופתח את הראיון בשאלה פרובוקטיבית
:״מדוע את חושבת
שאת חשובה ביבלל? יש בארץ
עוד בחורות יפות שיש להן
שדיים עומדים!״ מבלי להניד
עפעף השיבה פנינה :״תלוי
כמה הם עומדים.״ התשובה
המיידית בילבלה את לונדון,
ובכל המשך הראיון לא השתחרר
מן המבוכה, כאשר פנינה
חוגגת את ניצחונה הבולט,
להנאת הקהל.

8בשעת הפסקה באולם-
המישפטים ניגשה אל השופט
חיים שטיינברג אשר, בגיל-
העמידה וביקשה להיפגש עימו
בלישכתו .״מדוע דווקא איתי?״
שאל השופט ,״יש כאן שופטים
יותר נחמדים!״ אך היא לא
ויתרה והוא נאלץ להיעזר
בשוטר התורן, שליווה אח
האשד, אל מחוץ לאולם.

עורך הדין עמיקם
91 לויתן הופתע מאוד כשנודע
לו כי הוא רשם את העירעוו
הראשון בבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב לשנת .1981 המס׳
סרים הראשונים בכל שנו
שמורים מזה 27 שנים לעורך
הדין יצחק בראז, המקפיז
להיות הראשון ולפתוח או
התיקים הראשונים בכל בתי׳
המישפט בתל־אביב. אמנם גג
השנה עשה זאת, אך לא הספיג
להגיש את העירעור הראשון,

וסילווסטו הקדוש סודם לארץ־ישראל

אן, אלופים במילואים ואלופים
בשירות פעיל, חברי־כנסת, עובדי
מישרד־החקלאות והרבה אורחים
אחרים .״הביקור הזה הוא המוצלח
ביותר מכל הביקורים של מישלחות
שבאו ממצריים. אריק שרץ הוכיח
עצמו כמארח למופת,״ אמר
לי אחד ממישרד־הביטחון
דווקא ראש עיריית נידיורק, היהודי
אדווארד קוץ׳ ,התרוצץ
בערי הארץ ובכל אחת מהן היה
אורח של ראש העיר המקומי. כל

ראש עיר רצה להראות לו את נפלאות
עירו. אחרי שהיה אורחו של
טדי קוק בירושלים ושל שלמה
(״צ׳יצ׳״) ולהט בתל־אביב, טם לאילת
וחגג שם את הסילווסטר בחברת
ראש עיריית אילת גדי כץ
ואשתו ורדה ערב הסיל־ווסטר
הוציא מן הבית את המוני
ישראל, שעטו על כל בתי המלון,
מועדוני־הלילה והמיסעדות שבעיר,
שילמו ממיטב כספם כדי
להתנשק בחצות עם בת הזוג ולח-

מ״ שרד הביטחון

עזרא, חברתו של האלוף אגרשה טמיר, ודפי דרורי, אשתו של גדי
דרורי, ראש לישפתו של טמיר. בעוד הגברים משוחחים טיילו השתיים.

111 1ביקשה אחת האורחות

1\ #י * 11 #במסיבה של דריה מצי
יו בתל־אביב. על אף מצב־הרוח המרומם שבו

היתה, התעקשה זו שלא יצלמו אותה כשהיא
רוקדת. מוסיקת הדיסקו במקום לא עוררה את
הנערה לרקוד והיא רק התבוננה באורחים הרוקדים.
ו עונ ה עליזה ביותר, וכל הו
אורחים שטרחו ובאו לבקר בישראל
בשבוע האחרון רק הגבירו
את השימחה והגדילו את מיספר
המסיבות. במשך היום שוטטו ה אורחים
עם מארחיהם ברחבי הארץ׳
אך שעות הלילה היו קודש
למסיבות, שהצליחו לגרוף אליהן
גם־ אנשים שאינם מורגלים בדרך
כלל לחגוג במסיבות רבות. שר־החקלאות
המצרי, הד״ר מוחמר
ד אוד, בא לארץ עם פמליה גדולה
של מצרים. מישרד־החקלאות
הישראלי, בשיתוף עם מישרדי ה־

ריפל בנלא

כך לפחות הוא נראה כשהוא משוחח
עם בעל המועדון יואל שר, מבעד
ורגים המפרידים בין השולחנות שבמקום. גריפל ויואל התעלמו
התוכנית שכללה חזן, ושוחחו במרץ כל עת ההופעה.

חוץ והביטחון, אירחו אותם ברוב
פאר והדר. בקוקטייל גדול, באחד
מבתי־המלון בתל־אביב, עמדו בפתח
הדלת השר המצרי ואשתו,
השר שלנו ואשתו ולחצו את ידי
הקרואים. הם גם הרעיפו חיוכים
לכל עבר. למקום באו בהמוניהם
שר התמ״ת גירעון פת ואשתו

שלושת הגנרלים

נפגשו בקוקטייל לפבוד שר־החקלאות
המצרי. מימין:
ראש עיריית תל״אביב שלמה (״צ׳יצ׳״) להט ן במרכז עזר וייצמן
ומשמאל יצחק רביו. השלושה נכנסו לשיחה רצינית באמצע הקוקטייל.
צ׳יצ׳ בילה את השבוע גם במסיבות אחרות עם אדווארד קוץ׳.

בילה עורך־הדין חיים בסוק, סגנו של ראש

1 1 ^ 1 1עיריית תל״אביב, במועדון־הלילה עומר כיאם
ביפו, לשם הביא ראש העיר את עמיתי מניוי״ורק אדווארד קוץ׳,
שבא לביקור בישראל. לידו סגן אחר של להט, יגאל גריפל.

בוש כובעים נוצצים על ה ראש
לילי שרון רזתה
פלאים בשבועות האחרונים ונד־אתה
רזה וחתיכית בקוקטייל של
מישרד־החקלאות?,אמרה בקינאה
אשת־חברה אחת שהיתר, באותו
קוקטייל. מלבד המוני האנשים במקום,
הביאו אנשי מישרד־החקל־אות
את הברווז שלהם הנקרא מו־לרד.
זוהי תערובת של ברווז ואווז
שעליה גאוות המישרד, שהמציא
את העוף המיוחד הזה. גם
מאבלי הבשר שהוגשו באותו קוק-
טייל היו עשויים מאותו ברווז. כבר
ראיתי הרבה עופות מוזרים במסיבות
קוקטייל, אף עדיין לא דאיתי
שברוח, אפילו שקוראים לו מי־לרד,
יהיה אורח כבוד במסיבה
שכזו. הוא דווקא התנהג בנימוס
ולא הגיב כאשר ניגשו אליו האורחים
והתבוננו בו בסקרנות
הפמליה של צ׳יצ׳ ,שליוותה את
אדווארד קוץ׳ למועדון־הלילה ה יפואי
עומר ביאס, לא סמכה כנראה
על התוכנית האמנותית שבמקום
והביאה עימה חזן, כדי ש ישיר
באוזני האורחים. החזן הצליח
להרגיז את הזמרת יפה ירקוני.
היא טענה שהוא הורס לה את ה תוכנית
וקשה לה להופיע אחרי
חזן .״אני מקבלת עור של ברווז
כשאני שומעת פרקי חזנותשכאלה.
הוא בטח רוצה כרטיסלאמריקה
ולכן הוא מתאמץ כל כך
ומפגין את כל השירים שהוא
יודע,״ אמרה. ירקוני חיכתה במים־
דרון של המועדון, כדי שהחזן
יסיים את הופעתו ותורה יגיע
״יש כל כך הרבה מסיבות
הערב, שאיני יודעת באיזו לבחור
ראשונה,״ אמרה לי דוגמנית בליל
הסילווסטר, כשבאה לאחת המסיבות
ואחרי כמה דקות התנצלה
באוזני המארחת ואמרה שעליה
לרוץ לעוד כמה מסיבות 11
במיסעדת הקונכיה באילת אירח
גדי כץ את קוץ׳ .המחיר לזוג היה
5000 לירות, כולל בקבוק שמפניה
צרפתית לכל זוג. קוץ׳ לא רצה
בשמפניה, ולכן קיבל הנחה במחיר.
בשעת חצות לבשו כל החוגגים
במיסעדה כובעי פורים עם

מסיכות. גרי נשק לאשתו ורדה

בעוד קוץ׳ נקש את ריקי תג׳ר,
אשתו של שמדליק תג׳ר, הבעי־התיירות על ממונה
ריר:

כל סגניו של צ׳יצ׳
הגיעו באיחור למועדון היפואי —

באמצע התוכנית. מילבד דויד
שיפמן ויגאל נריפד באו באיחור
גם עורד־הדין חיים פסוק
ואשתו• הם לא שכחו לברך את
כל ידידיהם שנמצאו במקום. את
קיץ׳ ליווה נפתלי לביא, דובר

* [1זכתה המארחת דריה מצקין במסיבת הסילווסטר
1״ * 1שערכה בביתה מידי שני ידידים שלה. דריה
11-4
הודיעה לכל המעוניין לשמוע, שהיא עייפה עד כי אינה מצליחה
לרקוד .״אני שמחה שכולם באו,״ אמרה לאורחיה הרבים.

מישרד־החוץ1 ,צ׳יצ׳ היה ׳מלווה
באשתו זיוה, ובדוברו ויועצו
עמיקם שפירא בנשף
של אגודת הווארייטי — כל כרטיס
עלה 60 דולר — באחד מ.-
בתי־המלון בתל־אביב, סעדו את

ליבם מרבית השגרירים הזרים ב ארץ.
בראש המובילים סם לואיס,
השגריר האמריקאי, וסעד מור־ת
ד א, השגריר המצרי. אליהם
הצטרף גם האלוף אברשה
(המשך בעמוד )24

ובנשיקות

חגגו את ראש־השנה האזרחי הציירת נאוה
שיראי, העובדת בשיקום השכונות, עם האופנאי
איב דה־מרדיקס .״אני קונה אצלו את כל הבגדים שלי,״ הודיעה
לכל מי שרצה לשמוע. בחצות התנשקו שני הידידים הוותיקים בלהט.

213

מ מ סי ב ה לוגם׳
!משך מעמוד )23
וז מיי 9ברחוב הירקון,
:איזור המיסעדות ומועדוני־הלי-
ה, נוצר פקק תנועה מפותל ב־ירב
הסילווסטר, אך מצב הרוח
המרומם גרם לכך שאיש לא טרח
יריב עם הנהגים הרבים שמסביבו,
זניסו להיחלץ מן הפקק, אך

ד 1הוא האלוף (מיל׳)
רחבעם זאבי, שהיה
1 11י 1
נמצב־רוח נינוח ועליז בקוקטייל
(כבודו של שר״החקלאות המצרי.

לשווא ׳ 999 בכל בית־מלון ב-
תל־אביב נערכו כמה נשפים באותו
הערב, באולמות שונים. תיז־מורות
רעשניות השמיעו את כל
להיטי הדיסקו האחרונים והחוגגים
לבשו בגדים נוצצים ונשפו בחצוצרות
עשויות נייר, שהפכו לאופנה
לאומית בשעת שימחה אמיתית
9 9 6לילי שרון לא הספיקה
לאכול דבר בקוקטייל בבית־המלון
ורק עם סיומו, כאשר מרבית האורחים
כבר עזבו, נראתה טורפת
בתיאבון כמה מן השאריות ! 9919
בשדרות רוטשילד נפתח פאב חדש
בערב הסילווסטר. כאשר ניסיתי
להיכנס נתקעתי בצפיפות בלתי־נסבלת
ובדרכי החוצה, כל עוד ה נשמה
באפי, מצאתי שם את השחקן
יוסי פדל ק, בנעלי־בית
חמים, שאמר לי כי הוא בדרך
הביתה אחרי שגמר עם הסילווס־טר
לשנה זו • 9919 יותר מאלף
תושבי אילת חגגו במלון קיסר
בשתי מסיבות נפרדות. בחדר־האוכל
הגדול אכלו ארוהת־ערב
שעלתה 3,400 לאיש. כמנה אח רונה
הופיעו אמנים כמו ג׳דקי
ארקין עם להקת הבנות שלו.
בשעת ערב מאוחרת עלתה על ה במה
צעירה אנגליה בשם מארי,
שככל הנראה היתה שתויה. היא
הפגינה הופעת-יחיד בריקוד שנמ שך
שעתיים, עד אשר התמוטטה
על הבמה 999 אנשי מישרד־החקלאות
אספו את הברווז שלהם
והלכו הביתה, ואז הופיע לפתע

רוקדים, רוקדות
מסיכת בבל
סילווסטר בתל־אביב,
לצלילי תיזמורות שניגנו ריקודי דיסקו

בקול רם. מימין: זוזבית אביטן, מזבירח בחברת־ביטוח,
רוקדת אצל דריה מצקין. בתמונה משמאל :
אשח רוקדת לבדה במלון שרתון בתל״אביב.

ב ת הירי ד ה

היא שרון וינר, בתה של שושנה טיף, חברתו
של בעל״חמלונות חיים שיף. אמה נמצאת
בחוץ־לארץ ושיף לקח אותה עימו למסיבות סילווסטר. שרון דומה
מאד לאמה ושיף הציג אותה בגאווה בפני ידידיו ומכריו הרבים.

זברה של לירי ״״י >״ יי•• חבר של אריק

לה קיש, אשתו

יל איש־העסקים מיכאל קיש, שגם באה לחגוג.

ראשון בנגב לפני שנים והוא ידיד קרוב של אריק.

ך • הנראים בימעט בכל מסיבה חברתית וחשובה חם
9שגריר מצריים בישראל סעד מורתדא והשחקן חיים
שחזר מאנגליה, שם סיים סרט ג׳יימס בונד בהשתתפותו.

ח״כ סעדיה מרציאנו. הוא גילה,
להפתעתו, שהמסיבה נגמרה,
לקח את אשתו הבלונדית ועזב
את המקום 999 במסיבת הסיל־ווסטר
אצל דריה מצל!ין עזבו
האורחים בשעות הבוקר עייפים אך
מרוצים. הם נזכרו כי המחר הוא
יום עבודה רגיל ׳ 999״העניים״
שבין תושבי אילת חגגו בדיסקוטק
של מלון קיסר, במחיר של 1,500
לירות לראש, וגילו שיש לזזם יותר
כוח לשמוח מאשר ל״עשירים״.
בעוד שהאורחים שבאולם השני
באותו המלון עזבו ב־ 3.00 בבוקר,
חגגו בדיסקוטק עד השעה 7.00
בבוקר. ואז הוגש להם קפה, על
חשבון הבית ׳ 999 בשעות ה בוקר
המוקדמות התחילו בתי״המ־לון,
לגלגל את השטיחים ולאותת
לחוגגים כי המסיבות הסתיימו וצריו
להתחיל לנקות ולהכין את
המקום לקראת היום החדש 9 99
אחרי שקוץ׳ הצטרף לכל השירים
באידיש ששמע במועדון הלילה
ביפו, התעייף וביקש ממארחיו
ללכת הביתה 999

זוגות ויחידים

באו למסיבות הרבות בערב הסיל-
ווסטר. הדוגמנית סאלי שי רוקדת עם
הקבלן יזהר בוכמן ,״אני ממהרת לעוד מסיבה,״ הצהירה סאלי.

אקדח ־ הדצח הי ה שיי ך
לפו שקי ן. והשוטר התעונ״1
בכתובתושל 1ק ח שו ד
81 האיש ששיכנע את
אברהם גומלים למסור את
עדותו נגד שר־זזדתות אהרון
אבו־חצירא בא לאולפן הרדיו
לתוכנית הטור השבועי.
הוא נכנם לאולפן עם כתב
הרדיו אבי בר־יוסן* ,ונשא
עימו שקית־ניילון, שבתוכה
היה טיים־ריקורדר. כשנשאל
מדוע הוא זקוק למכשיר, הסביר
:״אני אדם דתי, ורוצה

חופש של רומניה שורה עליך
גם כשאתה בארץ.״
8כאשר נשאל זליג
לבניוסה, האב שנאשם ברצח
המחזר של בתו אירמה,
מניין לו האקדח שהיה ברשותו,
אמר לשוטרים כי האקדח
שייך בעצם למחזר, והוא חטף
אותו ממנו וירה בו. אך המיש־טרה
התעקשה, וחזרה ושאלה
אותו פעמים רבות, מהיכן ה־

חברתו גתה״ 19 של נער-חשע•
י שועים הניצחי רולף שמעון עדן

מצולמת על גלוייה שאותח שלח עדן לכל ידידיו בארץ ובחוץ־
לארץ, בתוספת איחולים לקראת חשנח האזרחית חחדשח. בימים
אלה נמצא הזוג בביקור בארץ, ודואג לבקר בכל מסיבה חנערכת
בעיר, כשהוא מפגין אהבה רבה המתבטאת בגיפופים ובנשיקות.

להקליט את התוכנית כדי שלא
אשמע אותה בשבת.״
8שדר הטלוויזה א לי ־
מלן• רם טען כי כל יורד
הוא ״עוד לחים.״
8 1אחרי אחד מדיוני המליאה
נעל את הישיבה סגן
יושב־ראש הכנסת, הרב יחודה
מאיר אכרמדביץ, כדרכו
במילים ״הישיבה נעולה. הישיבה
הבאה מחר ב־ ,11 אם
ירצה השם.״ העיר על כך ח״כ
שלמה הילל :״אז לבוא או
לבוא ז איך נדע אם הוא
רצה ז״
! 8ח״כ הרב מנחם הכהן
חזר מסיור ברומניה ובא לכנ סת,
שם נעיד דיון בעניין חוק
הנוגע לעבודה בשבתות. הכהן
ביקש שיתנו לו חופש-הצבעה
לפי מצפונו, ולא לפי מרות
סיעתו. העיר לו ח״כ משה
שחל :״אני שמח?ורוח ההעולם
הזה 2262

אקדח, חזור ושאול. לבסוף
התעייף האב ואמר שאת האק,-
דח נתן לו ״פושקין״ .שאל אותו
השוטר :״יש לד הכתובת
שלוז״ האב התכוון, כמובן,
למשורר הרוסי אלכסנ דר
סרנייביץ פושקיו, ש נפטר
לפני 143 שנים.
! 8ועדת־הכספים של הכנסת
דנה בענייני הטלוויזיה,
וכיצד היא מונעת שידורי־צבע.
צעק ח״כ חיים קופמן לעבר
מנכ״ל רשות השידור יוסף
(״טומי״) לפיד :״אולי כבר
תפסיק להשתמש באמצעי־מני-

( 8באותה ישיבה העירו
לח״כ פסח גרופר צי הבטיח
לחברי הוועדה להראות להם
בטלוויזיה סרטי-קאובויס. השיב
גרופר :״מה אני אשם שבא
שר אין לי ז״ העיר על כך
ח״כ חילל זיידל :״דווקא
השר הזה הוא קאובוי אמיתי.״

רק דניש יכול לייצר מיטה־באיכות
כל־כך גבוהה,
בעיצוב מקורי ובמחיר
כל־כך סביר.
אפופעשויה עץ אורן מסיבי
בגימור מושלם ובנויה באופן
המבטיח לה יציבות ואורך-
חיים המאפיינים רק מיטות
טובות במיוחד.
למיטות 4פו 8תוכל להתאים
ארונות קיר, שידה, שולחן
איפור, ומראה וכך. לעשות לך
חדר שינה נאה ופונקציונלי.
למיטת 6184 ניתן להתאים
מזרן כפול בגדלים שונים.

34 מזוזת 11611
נמתיר 80111

ס ובז .
•ש זבז

1,950 .-ש

המתירים בשיטת ״שלם
וקח״ וכוללים מע״מ.
אפשרות לתשלומים נוחים
בתוספת מחיר.
אפשרות להובלה והרכבה
ע״י מחלקת השרות של דניש.
אספקה מידית.
ארון הקיר מיוצר
בגובה אחיד, ב 3-מידות
רוחב 150ס״מ, במחיר 4,050.-ש׳
רוחב 200ס״מ, במחיר 4,990.-ש׳
רוחב 250ס״מ, במחיר 5,930,-ש׳
(מחירי ארונות הקיר כוללים
הובלה והרכבה)

מחיר שולחן הלילה (בתמונה)

667.-ש׳

ו מו דג ש
רמת-גן: דרך דבוטינסקי ;104 יך דשלים; ר1ז׳ הסורג מול בנק ישראל; חיפה -:א.חוזה, רח־ זזורב :53 באר שבע: רח, החלוץ .:124

חופשה בריאה
בגלי-זוהד
המלח קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

190 שקל +מ.ע.מ. לאורח בחצי פנסיון
כולל:

קפה ועוגה בשעה 4אחה ״ צ
ערבי בידור, בינגו ס ר טי קו לנו ע די ס קו ט ק ווי די או טיי פ
6כ ר טי סי כני ס ה חינ ם לב ריכו ת הגופ רי ת ל או ר ח
ה שו ההלפ חו ת 6לילו ת
שני רו פ אי ם מו מ חי ם ( ל ר או מ טיז ם ועור) לר שו ת
ה או ר חי ם ( ת מו רתת שלום)
ה תו ספת לפנסיון מל א 30 ,ש קל +מ.ע. מ .בלבד!

להזמנת מקומות:
ת״א שדרות רוטשילד 66 טל 03-615398 .

ים המלח מלון גלי זוהר טל 057-90851 .

€־ ברימה
מוסיקפה

הרברט סמואל 80 טל 656992

פיוסוס אידיאל

אבן גבירול 110 מל״אביג
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227118

מלון גלי זוהר מציע לד

חופשה ח מה

באמצע החורף.

בלוז, פולק,
רוק, כ י ום אי ג ׳ ז
שחורו בלי&מלליה א• כלשער1 0 , 21.00 .

1יךיא 01ר ט

תן טרמפ לחייל

הסרטת ארועים בוידיאו

צידזס ח תונו ת. ב ר מצחה וארועים מיוחדים
0ר 3 | 3 0שע1ו $ 2 9 9 ;7כולל מטימ וק טטה

רח׳ רוזנבאום ,5ת״א,טל, 296662 .

העולם

הזה 2262

ו ־ י נ 1־ 1 1
לסלק שניה ג •חד -

הוופד־לוהחפב־ל
ף* אחד משיריו הידועים והארוכים ביותר מתאר
* היינריך היינה, המשורר הגרמני־היהודי בעל הלשון
הארסית, ויכוח בין נזיר ובין רב, בחצרו של מלך ספרד.
בתום הוויכוח פונה הפלד אל רעייתו היפהפיה ושואל
לדעתה. תשובתה בת־האלמוות של המלכה (בתירגום
חופשי שלי) :

״מי צודק ץ זאת לא אדע• /אך את זאת
אומר בלי פחד / :שהרב והנזיר /מסריחים
שניהם גם יחד.״
אילו היה היינה חי כיום במדינת־ישראל (ישמרנו
האל!) יכול היה לסכם את פרשת־השבוע במילים
הבאות :

״זהו הסיכום מתחת /כל הפרשה הנ״ל / :
לסלק שניהם גם יחד /המפד״ל והמפכ״ל!״

את המישטרה ויפיח כה רוח חדשה.
מדוע, אם כן, נעכרו היחסים בין השניים?

ף* רור לי כיום, בדיעבד, כי ההערכה שמסרתי לבורג
באותה שיחה חטופה במיסדרון כבר כללה את כל
יסודות המשבר הנוכחי, במידה שהם נוגעים לאופייו של
הרצל שפיר.

שנה אחת אינה תקופה רכה, אך ניתן
לציין כי שפיר הצליח להפיח רוח חדשה
כמישטרת־ישראל. המייטטרה זקפה את גופה,
התמלאה גאווה חדשה.
במרוצת השנה היתד, לה, אמנם, מפלה מוחצת אחת
(פרשת אורון ירדן) ,אך עולות עליה ההצלחות הגדולות
— פרשת אהרון אבדחצירא (עד השלב הנוכחי) ,פרשת

כעיני העניין קצת יותר מסובך. יש לו
יותר מצד אחד.

ני מזביר שיחות אלה כי הן מבליטות עובדה
י הנשכחת כימעט בהמולת הימים האחרונים :
בורג מינה את שפיר. איש לא כפה אותו עליו.

כאשר טיגה אותו, ידע כי הוא כוהר כאיש
הזק, כעל יוקרה צה״לית רכה.
אילו רצה בורג במשרת נאמן ונכנע, יכול היה
לבחור באחד מחצי תריסר קציני־המישסרה הבינוניים
שעמדו לרשותו. יש ביניהם כמה וכמה מלחכי־פינכה
נכנעים, שהיו מקבלים את המינוי בנשיקת־יד והיו לאחר
מכן ממלאים את כל מישאלותיו של השר. כבר היו
מפכ״לים כאלה.

לזכותו של בורג יש לציין, לפהות, שהיה
לו אז הרצון כמפכ״ל סמכותי, אשר יזעזע

לכן זקוקה המישטרה כבל שעה לביקורת
מצד עיתונות חופשית ולוחמת, שעינה פקוחה,
ולפיקוח של הרשות האזרחית המופקדת עליה.
הרצל שפיר ניסה לפרוק מעליו את שני סוגי הפיקוח.

הפרשה האחת — והחמורה יותר, כעיני —
היא פרשת הנסיון הנואל להכניס את העיתונות
לכותונת־כפייה של המישטרה, באמצעות
דוכר־דיקטטור הרשאי להדיח עיתונאים, לחסום
לפניהם את הדרך למידע, לשחד אותם
ולהענישם. הכל על טהרות הנוהלים הקיימים
כמדינות קומוניסטיות או פאשיסטיות.
הנסיון הזה ליצור מעמד של עיתונאים־מטעם
(״מואמנים״) ,שהיו צריכים להוות למעשה עבדי ה־מישטרה
וסוכניה, די בו כדי לחייב את פיטוריו של
הרצל שפיר. כי הסכנה הטמונה בו לגבי יצירת מיפלצת
מישטרתית בלתי-מבוקרת, המסוגלת להפעיל כל שיטה
פסולה ולהפר כל חוק, מהווה סכנה ישירה למישטר
הדמוקרטי.

ר* .ל להצטרף לקריאת ״עליהום !״ שנשמעה בפי כמה
•\ מידידי הטובים, אשר לגביהם יש כאן בעייה פשוטה :
בצד האחד קצין־צה״ל ישר־לב, בצד השני החבורה
האפלה של המפד״ל. המסקנה: הרצל שפיר הוא קדוש
מעונה, השר הוא מנוול.
הכל יודעים איך נגמרה הפרשה. אך לא הכל יודעים
איך היא התחילה. יש לכך חשיבות,׳ אם רוצים לקבל
תמונה מאוזנת. במיקרה הייתי מעורב בה, אם כי באופן
שולי בהחלט.
לפני יותר משנה, באחת מישיבות הכנסת, עבר
יוסף בורג ליד המושב שלי, עצר וישב במושב הסמוך.
בפיו היתד, שאלה: מי, לדעתי, צריך להיות המפכ״ל
הבא?
אני מניח כי בורג שאל אז לעצת רבים. אני מניח
שהוא שאל גם אותי מכיוון שהעולם הזה מקדיש תשומת-
לב רבה מאוד לפעולות המישטרה, ומתח ביקורת קטלנית
עליה ועל המפכ״ל הקודם.
מסרתי לו את דעתי :״המוראל במישטרה ירוד.
גוברות בה האלימות והאכזריות. היחסים הפנימיים עכורים.
אין כיוון ואין גאוות־היחידה. למדנו בצה״ל כי
במיקרה כזה יש להחליף את המפקד ולהביא איש חדש
מבחוץ. יש להביא מישהו שאינו נגוע במחלה, אשר
יבוא מרחוק ויפיח רוח חדשה באירגון כולו. עצתי היא
שתקח אלוף מצה״ל.״
כששאל בורג מי עולה על דעתי, הזכרתי את האלוף
ישראל טל (שלא רצה בכך) ואת אריק שרון (גם כדי
לסלקו מן הממשלה, וגם מפני שהוא יכול היה לעמוד
במשימה).
כעבור ימים אחדים נתקלתי בבורג במיסדרון הכנסת,
והוא שאל אותי לדעתי על האלוף הרצל שפיר.
השבתי כי איני מכיר את האיש מקרוב, אך שמעתי
עליו טובות כחייל בלי חוכמות, כמארגן מוכשר וכאיש
ישר־דרך. אולם, הוספתי, הוא גם הוכיח כי אין לו
חוש ציבורי. בכהנו כראש המישלחת הישראלית בדיונים
על הפרדת־הכוחות בז׳נבה, התנהג בגסות כלפי העיתונאים
ופקידי מישרד־החוץ, ופעם אף גירש אותם בבושת-
פנים מן החדר.
כעבור כמה ימים מינה בורג את הרצל שפיר. איני
יודע אם עצתי תרמה תרומה זעירה כלשהי למינוי זה.
שמחתי עליו. כאשר ראיתי את שפיר בכנסת, ערב
כניסתו לתפקיד, איחלתי לו הצלחה מקרב־לב, הדגשתי
את הצורך בחיסול השיטות האלימות במישטרה, ורמזתי
בעדינות מירבית שאני מקווה כי יחסיו עם הציבור
והעיתונות יהיו תקינים.

במישטר דיקטטורי ודמוקרטי כאחד — מהווה סכנה
פוטנציאלית לממשלה ולציבור. כי בידיה סמכויות כה
רבות שניתן לנצלן בנקל לרעה, עד כי רובץ חטאת
לפתח כל תחנת־מישטרה.

הפרשה השניה — זד של ההאזנה כמיפגש
של ראש אגף־המישטרה עם כתכי־המישטרה
— חמורה מכהינה אחרת.

היתד, זאת התנכלות ישירה לרשות האזרחית, הממונה
על המישטרה. השיטה שבה נעשה הדבר, ומסכת השקרים
שבאה בעיקבותיה מפי המפכ״ל, די בהן גם הן כדי
להצדיק הדחה.

פרשה חמורה נוספת היא מסירת ההדלפה
הכוזבת מטעם המישטרה על ״ששת עדי־המדינה״
נגד אכו־חצירא.

אין זה עניין חסר-השיבות. בורג פגע ברגשות רבים
כאשר ד,ישותה פרשה זו לשיטותיו של יוזף גבלס
הנאצי. אך גם בלי השוואה זו, זהו תקדים מסוכן
ביותר. מר, יהיה טיב /של מישטר שבו יכולה המישטרה
להדליף מחד לכל העיתונים כי ״צ׳רלי ביטון משתייך
לתא של פת״ח״ או ״גאולה כהן היתד, שותפה לתיכנון
ההתנקשות בראשי הערים״ — ותסביר לאחר מכן שהפצת
ה נועדה ״לעזור לחקירה״ ?
,ה זה יהד עם מתן ההיתר לפריצה הבלתי־חוקית
למיפעל־הבשר של חבורת־הכרם, מוכיחה שמשהו לקוי
במושגיו של האיש שהיה ממונה על שמירת החוק והסדר.
ולא חשוב כי ההדלפה היתה נגד שר החשוד
בקבלת־שוחד, ושהפריצה היתד, נגד אנשים החשודים
כראשי העולם התחתון.

מישטרה המשתמשת כשיטות בלתי־חו
קיות וכלתי־מוסריות, סופה להתדרדר לשיטות
חמורות יותר.

המפכ״ל ה מודח: מי צריך ללכת?
הרצח הכפול, הפרשה של חבורת־המפוצצים, ועוד.
ניצחונות אלה הם נחלתם של רבים. לא המפכ״ל
במישדדו תפס את הפושעים וניהל את החקירות. אם
אכן הוא זוקף אותן לזכותו הבילעדית, כפי שנשמע
מדבריו, יש בכך מידה רבה של התנשאות וזילזול בזולת.

אך מאידך, כאשר גוף כלשהו נוחל הצלחה,
יש להעניק את הזכות עליה קודם כל למי
•טעומד בראשו — בשם שהוא נושא כאחריות
הראשית לכישלונות.

גם אם תרומתו של שפיר להצלחות אלה היתד,
עקיפה, ועיקרה ברוח החדשה שהכניס למישטרה ובחיזוק
המוטיווציה של אנשיה, הרי מגיע לו צל״ש.

מבחינה מיקצועית, הרצל שפיר היה מפכ״ל
טוכ — אולי הטוב שבמפכ״לים עד בה.

י י מרכה הצער, אין זו הבחינה היחידה שבה יש

• לבחון את כישוריו של מפכ״ל.
המפכ״ל נושא במישרה בעלת אופי ציבורי מובהק.
מבחינה זו הוא דומה לרמטכ״ל של צד,״ל.
אדם יכול להיות מפקד־חטיבה נהדר, מפקד־אוגדה
מזהיר, אלוף־פיקוד מצטיין, ורמטכ״ל גרוע שבגרוע. כי
לרמטכ״ל דרושות תכונות נוספות. עליו להיות בעל
מבט פוליטי רחב, הכרה דמוקרטית עמוקה, רגישות
ציבורית מובהקת. בהעדר תכונות אלה, הוא יכול להוות
אסון לאומי. ויש דוגמה לכך.
מפכ״ל המישטרה מופקד על גוף, שהפיקוח הדמוקרטי
עליו הוא חובה ציבורית עליונה. כל מישטרה בעולם —

בניגוד לכמה אנשים, הרואים את הכל מבעד למישקפי
יחסם למפד״ל, עלי לקבוע כי אין אלה פרשות שוליות.
אין לי ספק שאילו היה מדובר במפכ״ל פחות פופולרי,
ובשר שאינו שייך למפד״ל ושאינו מסובך בכל מיני
פרשות, היו גם הם תובעים את פיטורר המפכ״ל בנסיבות

״עם בל הצער על אדם אישר יכול היה
לתרום תרומה חשוכה למישטרה, אני סבור
כי המפכ״ל היה צריך ללכת.

ן יי עוד ספיח לפרשה, במידה שהיא נוגעת לצד של

1המפכ״ל.
אחרי הדחתו השמיע המפכ״ל האשמות חמורות מאוד..
אין הן מתייחסות דווקא לימים האחרונים. לדבריו,
״נשאר במיעוט״ בעניינים חשובים מאז ראשית כהונתו.
מישרד־הפנים הזניח את המישטרה. היתד, התערבות
הרסנית בעבודתו.

אם בן, מדוע לא התפטר כדי להזעיק את
הציבור על מצב מחפיר זה ץ

יתר על כן, המפכ״ל. סיפר שהוא קיבל הוראה
לסגור תיק חשוב, שבו רוכזו חשדות חמורים כלפי
מישרד־הפנים (קרי: שר־הפנים).

אם כן, מדוע לא התפטר המפב״ל מייד כדי
למחות נגד פקודה כלתי־חוקית בזאת ץ

מדוע הסתפק ב״הפקדת זיכרודדברים״ אצל רב־אלוף
חיים לסקוב? איזו מץ התנהגות היתד, זאת? איך
זה משלים מפקד־המישטרה עם פקודה כה פסולה, כה
מחפירה? מדוע לא פירסם אותה מייד?

מדוע הודלף העניין כדרך עקיפה

אחרי

(המשך בעמוד )36

ג? אתי^ו * 1 1י י^גיר* 1ורו־

י בו טלה מו ח
בחדרה

עסק הו רב ץ
בוונ צו אלה

לראשי חברת־דיחשמל התבררו בימים האחרונים כמה
עובדות תמוהות בקשר לבניית המזח לפריקת
הפחם בחדרה.

איתן ישראלי, שותפם של בניו של שר־יהאוצר, יוני
ויואב הורביץ, יצא בשבוע שעבר לוונצואלה

עתה התכרר, לפתע, שלחכרת־החשמל
אין כל הסכם חתום עם הקבלן האיטלקי,
שקיבל ככר על החשבון 16 מיליון דולאר.
עתה מסרב הקבלן האיטלקי לעמוד ככל
סעיפי ״מיכתב הכוונות״ שהוחלף כינו
לכין הכרתיה חשמל.
פחאה לראש־הממשלה, מנחם כנין, נודעו פרטים
משיחת נשיא־המדינח, יצחק נכון, ויושב־ראש
מיפלגת־־העכודה, ח״כ שימעון פרם.
לפני מקורביו הביע בגין רוגז רב על תוכן
השיחה וטען שהנשיא ״לא היח דמות
ממלכתית כשיחה זו, אלא דיכד כמו עסקן
מיפלגתי.״
כגין שוקל הגשת מחאה רשמית לנשיא
כעניין זה.

א ד מו חהשאה
מ ס דונו ח
שר־החוץ האמריקאי לשעבר, הנרי
קיסינג׳ר, הכיא לישראל תלונות מצד
אלמנת השאה הפרסי, פארה דיכה.
לדברי קיסינג׳ר, זועמת דיבה על
ישראל, שלדכריה זנחה את כעלה עם
נפילתו, וגם דחתה כל ניסיון מצידה
ומצד בנה לבוא כמגע עם ישראל
אחרי מות השאה.

הקבלן האיטלקי דורש עתה סכום של כ־ 200 מיליוני
דולאר עבור הקמת המזח, בעוד שההצעה הראשונה
שלו היתד. רק בסך 50 מיליון דולאר. מישלחת של
בכירי חברת־החשמל שוהה עתה באיטליה, כדי לברר
אם ניתן להציל מהכספים ששולמו לקבלן.
נראה שעם שובה של המישלחת תוגש תלונה
למישטרה, אשר תתבקש לחקור אם היו מניעים
בלתי־כשרים שהביאו לנתינת העבודה דווקא לקבלן
האיטלקי. רבים מעובדי -חברת־החשמל ביקרו
באיטליה לפני שהמיפרעה הגדולה הועברה לקבלן.
המישטרה תתבקש גם לחקור כיצד הועברה לקבלן
המיקדמה, למרות שהוא לא העביר ערבות בנקאית,
שעליה הוסכם.

התוצאה הכלתי־נמנעת תהיה שהפחם דא
יפורק כהדרה אלא בחיפה, ויוכל לחדרה
במשאיות או במסילת רככת שתיבנה
כמייוחד לצורך זה.

מג עי ם
דין -ע בו ד ה
בשבוע שעבר נערכו מגעים אינטנסיביים ביותר בין
יושב־ראש מיפלגת העבודה, ח״כ שימעון פרם, לבין
ח״כ לעם, אמנון לין. למרות שדבר לא סוכם, נראה
שהשניים הגיעו ביניהם להבנה בדבר צירופו של
לין למערך.

רביו מבין
ספרל בן
ח ״כ יצחק רכין וכמה מעוזריו שוקדים
עתה על הכנת מיסמך, שכו יתוארו מעשי
שחיתות, אי־סדרים וזיופים, שנעשו,
לדבריהם, בבחירות האחרונות כמיפלגת
העכורה ובמהלך ועידתה של מיפלגה זו.

ד! לקה
ב מ חל ת־ד ם
כניגוד לשמועות שנפוצו, לא אושפז
כשבוע שעבר סגן־ראש־הממשלה, הפרופסור
ייגאל יהין, כיגלל התקף־לב.
ידין לקה כמחלת־דם, אשר תדרוש
טיפולים רפואיים ממושכים כיותר.

מגע

חקרו
קרחתה פנ סי ה

ה ור ביץ -ש פיר

שערוריה עומדת לפרוץ בעיקבות חקירה שנערכה
על־ידי גורם פרטי, שמומן על־ידי הליכוד, בקרנות
הפנסיה ההסתדרותיות.

שר־האוצר, ייגאל הורביץ, נפגש בתחילת השבוע
עם המפכ״ל המודח, הרצל שפיר.

בשיחה נדונה האפשרות לשילובו של שפיר
כמיסגרת רפ״י. הורכיץ הבין משפיר כי
הוא מעוניין להיכנס לחיים הפוליטיים.

לדבריהם של עורכי החקירה, התגלו
כקרנות אלה סכרמי־ענק, שאי־אפשר לזהות
את בעליהם. כקרן פועלי־הכניין כילכד
התגלו 30 מיליארד לירות, הרשומים, לדברי
החוקרים, כשמות פיקטיביים.

מינויים 3מש טרה
ה ורביץ ־־ דיין
רבים מהאנשים שעמדו ליד ח״כ משה דיין בהפסקת
כנס במה, שנערך בשבת האחרונה, שמעו אותו
מתבטא בחריפות רבה נגד שר־האוצר, ייגאל הורביץ.

דיין כינה את הורכיץ כשם :״אפס כלכלי.״

שני המינויים הראשונים, שעליהם עומד להכריז
בימים הקרובים המפכ״ל החדש, רב־ניצב אריה איבצן,
יהיו של ראש־לישכתו ודובר המטה הארצי.

איכצן ימנה את עורך־הדין משה צור, ראש
לישכת־החקירות במחוז הדרומי, כראש
לישכתו, ואת סגן־ניצב יוסף תמיר, מי
שהיה דוכר המחוז הדרומי, בדובר המטה
הארצי.

כדעת כני הורכיץ למצוא השקעות חקלאיות
כהיקף־ענק כמדינה זו.

מי פעד׳ מזון בחוייל
חברת־בת של כור מחן עומדת להקים שני מיפעלי
שמנים גדולים בחוץ־לארץ. מיפעל אחד יוקם
בבוליביה והאחר בטהאיטי.

״כור־מזוך׳ לא תקח שותפים מקומיים,
והמיפעלים יהיו ככעלותה המלאה.

ל אן ועלס היועץ?
יועצו הבכיר של שר־האוצר, עזרא סדן, מנהל
הרשות לתיכנון כלכלי, נעלם בשבוע האחרון,
ולא הופיע במישרדו. חקירה נמרצת של שר־האוצר,
ייגאל הורביץ, גילתה שסה יצא למילואים, ולא
טרח לדווח לשר על השרות.

מטה־י רי ד ה 0 1 1 0 1 0 3
למרות הביקורת שבה נתקל דו״ח להיס על הירידה,
נותן יושב־ראש ההנהלה הציונית, אריה דולצ׳ין,
גיבוי מלא למנכ׳׳ל הסוכנות, מחבר הדו״ח, שמואל
להים.

דולצ׳ין עומד להקים כסוכנות מטה־חירום
שיפעל למניעת הירידה, ולהעמיד בראשו
את להים.

חברות ־ ה ת עו פ ה
התאח דו
חברת אל־ על, יחד עם נציגי חברות־התעופד, הזרות,
הפועלות בישראל, התאחדו נגד תופעות של הוזלת
כרטיסים מתחת לשולחן.

החל כאחד בינואר אין ההכרות מוכנות
עוד לקצר או להאריך כרטיפים קבוצתיים,
או לשנות כרטיסים זולים, שבהם מועדי
היציאה והחזרה קבועים.

ומחפ שי ם שו ת ף
ל מ לון *א״ידון יי
מייטרד עורכי־הדין של שרגא כירן
כירושלים מחפש עתה שותף, שיקנה
מחצית מ״מלון איילוך, המלון שהיה
כית־מישרדים מעל ל״כניין המשכיר״
כמרכז ירושלים.
תמורת כל חדר במלון בן שש הקומות דורשים
הבעלים, האחים איילון 40 ,אלף דולר.

שונה ה חוו ה

אי לן

ההסכם כין הסוכנות היהודית ובין איש
יחסי־הציכור, יהודה אילן, עומד להשתנות.
לפני כמה שבועות התחוללה סערה, כשנודע שאילן
מקבל שכר חודשי של יותר ממיליון לירות מהסוכנות.
ועדה מייוחדת, שהוקמה כדי לבדוק את סרטי ההסכם
עם אילן, עומדת להגיש את מסקנותיה בשבוע הבא.
נראה שהוועדה תדרוש להתיר את החוזה, ולשלם
לאילן רק לפי פרוייקטים, ולא שכר חודשי.

המחקר וגנו
מחקר שנערך כצה״ל על תופעת
ההומו־סקסואליות כקרב לובשי ולובשות
מדים כצבא נגנז על־פי הוראת
הרמטכ״ל.
המחקר נערך ביוזמת קצין־ירפואה
ראשי, וכעזרת מיפקדת קצין־חינוך
ראשי.

במדינה .
העם

שדוגווד הרצד־ם
אידו ר! ! 8הרצל
השבוע מקיברז, לא
היה רווה?חת
בשלוש צורות חזר השבוע בנ ימין
זאב הרצל למדינת־היהודים.
שלושתן יחד מייצגות את המצב
בישראל.
הצורה הראשונה היתר, זו של
הרצל המקורי. צוות של הטלוויזיה
הישראלית הביא את עולמו

הפרשה
^׳ כ ך, בן־ לי ל ה, נולדה ״פרשה״ חדשה.
1זוהי תופעה ישראלית. עניין שיכול היה להיות ויכוח שיגרתי,
קטטה בין אנשי־ציבור, גילוי של אי־סדרים או עבירה, הופך ״פרשה״.
״פרשה״ היא תופעה המסעירה את המדינה כולה, המעמידה
את עצמה במרכז כל שיחה, היוצרת רגשות עמוקים.
יותר מזה: פרשה יוצרת התעוררות של דעת־הקהל כמו גל
גואה, השוטף כל דבר בדרכו. פרשה מולידה גיבור תורני או רשע
תורני, לרוב על פי קריטריונים בלתי־רציונליים למדי.
כזאת הייתה פרשת־לבון. כאלה היו התנועות הציבוריות הגדולות
שהעלו את משה דיין לשילטון במאי ,1967 ושהפילו אותו ואת
גולדה מאיר מן השילטון ב־ .1974 כזאת היתד, פרשת־ידלין.
הפרשה שנולדה השבוע, ושעדיין לא הסתיימה, עשוייה להגיע
לממדים כאלה. אך לא ברור עדיין אם זוהי ״פרשת שפיר״ או
״פרשת בורג״.

הסבר נ שבר

הרצל א׳
אילו קם נזקיברו
ומעשיו של האיש אל המירקע —
מכשיר שלא היה קיים בימיו של
הרצל. הוא מת לפני שהומצאו ה רדיו
והטלוויזיה. בימיו היה קיים
רק הטלפון, שהוא ייעד לו תפקיד
חשוב במדינת־ד,יהודים האוטופית,
אלט־נוי־לנד (ראה עמודים
.)48—49
הצורה השניה היתד, דיוקנו על
שטר־הכסף, השווה עתה בסו הכל
עשרה שקלים עלובים. המדינה
רעשה סביב דרישות־השכר של המורים.
שרים איימו להתפטר אם
יתקבלו ואם לא יתקבלו. הסוכה
הנופלת של ממשלת־בגין הזדעזעה.
ואילו האינפלציה הוסיפה לדהור,
והרצל הכחול שעל שטרד,כסף
הוסיף לשקוע.
הצורה השלישית היתד, בדמות
אדם שנשא את שמו — הרצל
שפיר, המפכ״ל המודח של מיש־טרת־ישראל.
בתהליך האופייני ל-
מדינת־ישראל, שבה קמים בדלילה
אלילים הנערצים על-ידי פרופסורים
ומצחצחי-נעליים כאחד, הפך
גיבור לשבוע אחד. ועדים ציבוריים
קמו להגנתו, כל פוליטיקאי המכ־הצהרות
בד־את־עצמו
השמיע
רמות בזכותו. ואילו שפיר עצמו
הצליח להפוך את הקערה על פיה,
לקום על מדיחו (ראה מיסגרת).
מדינה זקנה מאוד. אילו קם
הרצל מקיברו ומשקיף סביבו, ספק
העולם הזה 2262

ן*׳ תכונה הבולטת ביותר של הפרשה החדשה היא תמימותו
1הדעים המפתיעה של דעת־הקהל. פרופסורים ומצחצחי־נעליים,
אנשי השמאל והימין חברו יחד באופן ספונטאני. ההתעוררות
הספונטאנית היא כולה נגד שר־הפנים, לטובת המפכ״ל המודח.
מה גרם לכך? יתכן שמתבטא כאן הזעם הציבורי המצטבר
נגד המפד״ל, ונגד הציבור הדתי ביכלל.
במשך שנים רדה המיעוט הדתי ברוב החילוני. בהשתמשו
בכוחו הפרלמנטרי, כפה על הציבור חוקים מבישים (שיחרור הבנות
הדתיות, ביטול הסעיף הסוציאלי לגבי ההפלות) ,מתוך אמונה כי
לציבור החילוני אין כוח להתנגד לכך. באותה תקופה פשטה השחיתות
הדתית הגלוייה בעזות־מצח גוברת, כשאיש לא טרח אף להכחיש
את הידיעות על חלוקת סכומי־עתק מכספי הציבור למוסדות דתיים
פיקטיביים ואמיתיים־למחצה.
הזעם השקט של ציבור גדול וחסר־אונים מצטבר לאיטו ובדממה,
כמו מימיו של נהר גדול הנתקלים בסכר. אך כאשר נפרץ הסכר,
כוחם של המים העצורים יכול להיות קטלני.
בפרשת אהרון אבו־חצירא נסדק הסכר. עתה, כשד,תקבל הרושם
כי שר־הפנים המפד״לי פיטר את המפכ״ל כדי להגן על אבו־חצירא
ועל עצמו, החלה המפולת.
ככל שגבר הזעם נגד בורג, כן גדלה ההערצה להרצל שפיר.
הציבור התעלם מחטאיו של שפיר (ראה הנדון) כאילו היו דברים
של מד,־בכך, העלה את האיש על כן של אנדרטה. מול העסקן הדתי
השנוא הועמד החייל הפשוט, הצבר, האביר בלי חת ובלי דופי.
הציבור נכסף לאיש כזה, ומדי פעם הוא בוחר לו, כימעט אוטומטית,
בגיבור תורני. למחרת היום שוכח הציבור את הגיבור, או אף
מתנקם בו ומפילו ארצה, כפי שקרה למשה דיין, האליל הסינתטי
של התקופה בין המילחמות.
גיבור כזה היה פעם חיים לסקוב, שנחשב כהתגלמות כל תכונות
האמת והיושר, האיש היחידי המסוגל לעמוד מול ההפקרות של
העובדים. למעשה היה לסקוב מנהל גרוע, שלא היה מסוגל להסתדר
עם בני־אדם. אך המציאות לא עניינה את הציבור, שרצה בגיבור.
רק כאשר הודח לסקוב, והסתבר כי יחד עימו נעלמו גם מרבית
הבעיות שהוא לחם בהן כמו דון קישוט בטחנות־הרוח, נשכח האיש.
במיקרה מוזר, צץ השבוע מחדש, בפרשת שפיר.
שפיר רחוק מלהיות גיבור על סוס לבן. יש לו מעלות וחסרונות,
ככל האדם. אך בעיני הציבור לא השתקף האיש בדמותו האמיתית.
הציבור רצה בגיבור, והוא הפך גיבור.
כך היתד, התמונה שלמה. היו במחזה גיבור ונבל, דעודהקהל
התקוממה, והפרשה הסעירה את ליבו של כל אדם בישראל.

^ ה תהיה התוצאה הפוליטית?
* עלולות להיות לפרשה תוצאות פוליטיות, שאינן קשורות בה
כלל, ושד,ציבור אינו חולם עליהן.
הפרשה עלולה לחסל את יוסף בורג כמנהיג המפד״ל. אחרי
שכבר חוסל אבו־חצירא, פירוש הדבר סלילת הדרך לפני השר
היחידי של המפד״ל שלא התלכלך בעיני הציבור — זבולון המר.
המר הוכיח שיש לו כישרון נדיר להתהלך בין טיפות־הגשם

אם היה רווה נחת ממה שקורה
במדינה שהוא החוזה הרישמי שלה.
פרשת־שפיר, האינפלציה, טיפול
הממשלה בדו״ח־עציוני, הירידה
ההמונית, הנסיונות לקנות ולמ
כור
בכנסת — כל אלה היו סימנים
של ריקבון והתנוונות, שהיו מתאימים
למדינה הקיימת כבר מאות
בשנים. לא רק הממשלה לקתה במחלות
של זיקנה, אלא גם המימ־

מבלי להירטב. בוויכוח על דו״ח עציוני צבר בחוגים רחבים מידה
נוספת של פופולריות. עם חיסול מנהיגיהן של שתי הסיעות היריבות
במפד״ל, עשוי המר להישאר היחידי המסוגל להנהיג את המיפלגה.
המר הוא נציגם של הניצים הקיצוניים, הפטרון של גוש־אמונים.
תומכיו הם הקנאים החשוכים ביותר במיפלגה. נושא־כליו
הוא ד,דמגוג הלאומני שלוח־הרסן, יהודה בן־מאיר.
השתלטות חבורה זו על המפד״ל, אחרי חיסולם של בורג
המתון־יחסית ושל אבו־חצירא הסתגלן, תהפוך את המפד״ל למיפלגת
גוש־אמונים.
יתר על כן, המיפלגה שנחלשה תצטרך להתארגן לקראת הבחירות
הבאות. הפרשה עלולה לדחוף כמה וכמה מבוחריה לידי המיפלגה־האחות,
שלא התלכלכה: תנועת-ד־,תחייה. כדי להתגונן בחזית זו,
עלולה המפד״ל ללבוש איצטלה לאומנית־קיצונית עוד יותר ולעבור
תהליך של רדיקליזציה נוספת.
הדבר עלול להיות ד,רד,־אסון לגבי העתיד. כי המערך ירצה,
קרוב לוודאי, בחידוש שותפותו עם המפד״ל אחרי הבחירות, גם אם
אפרטק יזכה ברוב בבחירות. זוהי מסורת עתיקה, המבוססת על שיקולים
של אינטרסים. המערך, שהפך ניצי יותר בוועידה האחרונה, עשוי
להקים בשותפות עם המפד״ל, שתהיה עוד יותר ניצית, שילטון
שמבחינה לאומנית לא יפול בהרבה מן הליכוד.

גלל או מני
ךץה לי ך זה עלול להתממש גם אם יחזיק בורג מעמד.
1״יש לו כושר־הישרדות מייוחד במינו,״ אמר השבוע אחד
מאנשי המפד״ל .״הוא יחזיק מעמד גם הפעם.״
ואכן, בשנים האחרונות הגיע השר־הוותיק־ביותר לשיא, ריכז
בידיו את העניין המדיני המרכזי (שיחות האוטונומיה) ,את השילטון
המקומי ואת המישטרה.
יתכן כי בורג המחוכם ינווט את ספינתו גם בסערה זו, וייצא
ממנה בשלום. אך גם במיקרד, זה יהיה מעמדו מוחלש. אם יישאר
בצמרת המיפלגה, יצטרך להתפשר עם יריביו, להוריד את ראשו
מול הגל הלאומני הגואה, ואולי אף לרכב עליו.
פרשת־לבון הרסה את המישטר הבן־גוריוני, וגרמה לליברליזציה
במדינה. פרשת־ידלין עזרה להפלת ממשלת־המערך, ולעליית הליכוד
לעילטון. פרשת בורג־שפיר עלולה להתגלות, בדיעבד, כתמרור
בדרך לעליית גוש־אמונים.

סד כולו, וביכלל — האופוזיציה
חסרת־האונים, שהצטיינה רק בצעקות
ומישחקי־פירסומת, מבלי
שהציגה יכולת מוסרית ומעשית
הדרושה לשינוי אמיתי.

לשווא היה הרצל מחפש השבוע
בישראל טיפול כלשהו בשאלות הגורליות
של קיום המדינה — ה התקדמות
לקראת השלום, היח־
(המשך בעמוד )30

מה יש לן־ עד

קשקשים?

במדינה
(החשך מעמוד )29
סים בינה ובין שכנותיה. קיום ה־שילטון
הקולוניאלי על השטחים
המוחזקים.
שאלות אלה נשכחו כליל.

הממ שלה
גו ע ד־נפש מסו״ ם
המדינה שוקעת כים
של נועל-נכש, וסנן
ראש-הממשזה מאשר
זאת. ההיגיינה הלאומית
מחייבת כחירות 7א?תר

פי ^ דקס

פירידקש שניבי — יעיל גגד קשקשים מרמי עור המבעים מכך.
פירידקס שמפו הוא פיתוח מיוחד של מעבדות דרי פישר המתמחות בייצור
תכשירים קוסמטים בידע רפואי.
פירידקס שמפו ריחני ונעים לשימוש.
פירידקס שמפי מחטא את עור הראש ומנקה את השיער משומן, לכלוך
ומקשקשים.
פירידקס שמפו — דרשו אותו כבתי המרקחת ובפרפומריות המובוזרוו}
ותופתעו גם אתם מיעילותו.
00 קוזו 3ו 51 זאצן<^>-רו 013ו1רו\>

תנועת של״י

אסיפה

פומבית

בנושא חברתי
תתקיים כיום ד׳ ,14.1.81 כשעה 20.30
כ״כית לייוויק / ,רח׳ דכ הוז ( 30 פינת דה׳ גורדון)
כתל״אכיב.

ישתתפו: יעל לוטן, דן דרין ובועז עברון
מנחה: טלי דגני
תנועת של״י סניף ת״א, רה׳ בוגרשוב 00
כיום 11.1.81 תתקיים הרצאתו של
עו״ד סברי מוחסיין, על הנושא :

מעמדם המ שפטי של ערביי ישראל
כיום 18.1.81 תתקיים הרצאתו של
מאיר פעיל, על הנושא :

מדיניות ממ שלת ישראל ותנועת של״י

המועצה הישראלית לשלום
ישראלי פלסטיני

במלאת 5שנים להיווסד המועצה

״ ערךערב דיון ועיון
בתכנית:

* ״בדרך לא סלולה״ ,דברים לציון 5השנים —
מר אליהו אלישר, נשיא הכבוד של
המועצה.
* דברים לזכר אהרן כהן ז״ל — העיתונאי

גבריאל שטרן.
* רב שיח נ ״דיאלוג ישראלי פלסטיני —
סיכוי או אשלייה ! ״

מנהה: יוסי אמיתי
בהשתתפות: האלוף מיל. מתי פלד, ד״ר
אמנון קפליוק, זיאד אבו זיאד
(אלפגר) ומוזמנים אחרים מהשטחים
ומישראל.

שאלות והערות מן הקהל
דברי סיכום: ח״כ אורי אבנרי
האירוע יתקיים כיום כ ,12.1.81 /שעה ,18.30
כ״כית אגרון״ ,ירושלים.

תרומתו של שימחה ארליך לפולקלור
הפוליטי של ישראל היא
מייוחדת ומבורכת. השבוע תרם
תרומה נוספת.
בראיון בטלוויזיה נשאל סגן-
ראש־הממשלה לגבי המקח־והמימ-
כר עם ח״כ שלמה אליהו — ראש
של סיעה בלי מצע, בלי מטרה,
בלי עקרונות, שקמה במיקרה, כתוצאה
מן הריקבון המתמשך של

ארליך הגדיר את המשא־והמתן
להצטרפות סיעה זו (״אחווה״) לקואליציה
במילים ״גועל נפש״
היתד, זאת דוגמה יפה של גילוי-

אך ארליך לא הסתפק בכך. הוא
נשא באוזני הציבור דרשה על
גועל־נפש. לדבריו, יש שני סוגים
של גועל־נפש — גועל שהוא
בלתי-נמנע בפוליטיקה, בבחינת
״הכרח לא יגונה״ ,וגועל שהוא
בלתי-מוסרי. ההידברות עם אליהו
ושות׳ היא, בעיניו, גועל־נפש מן
הסוג הראשון.
כמו שיכורה. אפשר להתווכח
על סיווג גועל־הנפש, אך אין ויכוח
על כך שמושג זה תואם את
מצב הממשלה.
בעיני הרוב העצום של הציבור,
ממשלת-ישראל הפכה גוף המעורר
גועל־נפש. ההתקוטטות המתמדת
בה, האיומים החוזרים של
שריה להתפטר, אי־היכולת להתמודד
אף עט הבעיות המעשיות הדחופות
ביותר של המדינה, ההתדרדרות
הרת-האסון בכלכלה ובשטחים
המוחזקים, הסכנה למילה־מה
בלבנון, פרשת מפכ״ל המיש־טרה
(ראה מיסגרת) — כל אלה
מעוררים סלידה גוברת.
בכל שבוע נדמה כי הנה בא הסוף,
שהפעם תתמוטט הממשלה.
ובכל שבוע ממשיכה הממשלה
להתנדנד כשיכורה העומדת אך
בנס על רגליה.
שום מדינה אינה יכולה להרשות
לעצמה ממשלה כזאת. קל וחומר
מדינת־ישראל, הנתונה במצב־חי-
רום בכל התחומים.
פיזור הכנסת הפך צו של הקיום
הלאומי. אך כאשר שולט
הגועל־נפש בגלוי ובלי בושה, ובכנסת
מתרוצצים יותר מתריסר
חברי״כנסת עובריכדלסוחר, מניותיו
של צו הקיום הלאומי הן ירודות
ביותר.

אורחים
םובר ־ םטארב שומעו
קיסיגנ׳ר גיצ 7את
סאדאת וכגין כדי
7קכ 7אישור מרנן
בשיא זוהרו היה הנרי קיסיג־ג׳ר
גיבור של דראמה. בדראמה זו
היה הוא המחזאי, המפיק והשחקן
הראשי גם יחד.
היתה זאת שיטה. הוא טיפל רק
בעניינים שהתאימו לעיצוב דרמא־

תי — משבר עולמי, מילחמה, שואה.
לא פעם נחשד בכך שהוא
גורם בכוונה לשואה המונית, כמו
מילחמת יום־הכיפורים, כדי ליצור
את התפאורה למישחק שלו.
כאשר הנסיבות התאימו למופע
הגיבור, היה קיסינג׳ר מופיע על
הבמה, מלווה בעדה של משרתים
ומלחכי־פינכה, עורך ״מסע דילוגים״׳
משמיע הצהרות, מבצע מיב־צעי־הצלה
עוצרי־נשימה. העולם
כולו עקב אחרי מעשיו בהשתאות׳
וכל מילה שלו נרשמה בהיסטוריה.
רשימת־הישגיו
הממשיים היא

עגומה. הוא מנע את השלום ה־ישראלי־ערבי,
שהיה אפשרי בימיו׳
כדי להשיג הסכמי־ביניים.
הוא גרם לאסון בוויאט־נאם ולשואה
בקמבודיה. הוא תרם לאסון
באיראן. הוא הזניח את האינטרסים
האמריקאיים באיזורים נרחבים
— אפריקה, דרום־אמריקה —
שלא התאימו למיבצעים דראמ־תיים.
מדראמה
לקומדיה. השבוע
ניסה קיסינג׳ר לחזור על מיבצעיו.
אלא שהדראמה הפכה קומדיה, ו־קיסינג׳ר
לא היה עוד אלא דמות
היתולית־עגומה.
הדוקטור בעל ה״אגו״ המרקיע־שחקים
לוחם עתה על חייו הפוליטיים.
עם רונאלד רגן מגיעה ל-
שילטון בארצות־הברית חבורה של
שמרנים, המתעבים את היהודי השחצן,
לא מעט ביגלל רגשות
אנטי־שמיים, אך גם בשל התנגדותם
לציניות שלו בענייני העולם.
הם הטילו וטו מוחלט על כל מינוי
לקיסינג׳ר.
מול קיסינג׳ר קם סיוט: ממש לה
רפובליקאית, שבה לא תהיה
לו דריסת-רגל׳ הוא גייס את כל
כוחותיו כדי למנוע גורל מר זה.
תחילה פנה אל אנוור אל־סא־דאת,
שקרא לו בעבר ׳,הנרי ה
יקר״
.הוא ביקש ממנו להזמינו
למצריים. הנשיא המצרי, שלא היה
בטוח אם גורלו של קיסינג׳ר כבר
נחרץ, נענה לבקשה.
לאחר מכן הופעלו לחצים על
מנחם בגין, כדי שיושיט לו הזמנה
דומה. גם בגין נענה.
כאשר שתי ההזמנות היו בידו,
הפעיל קיסינג׳ר את לחציו על
רגן. פעל בשמו הבוס האמיתי
שלו, דייוויד רוקפלר, איל־הכספים
אדיר־ההשפעה. הוא תבע מדגן
להטיל על קיסינג׳ר שליחות כלשהי,
או לפחות לקבל את מסעו
הפרטי של קיסינג׳ר תחת חסותו.

קיסינג׳ר עלה לגדולה כנציג
האינטרסים של מישפחת רוקפלר,
וככותב־נאומים לנלסון רוקפלר המנוח,
כשזה ביקש להיבחר כנשיא.
במשך כל תקופת כהונתו נשאר
קשור בקשרים אמיצים עם מישס־חת־הכספים.
גם עתה עמדו לו קש רים
אלה. רגן נענה.
המסר: הוא כחיץ. וכך ערך
קיסינג׳ר השבוע את המסע, שהביא
אותו גם לישראל.
הוא נוסע ממקום למקום, מתראה
עם גדולי־המדינות, משמיע
הצהרות חגיגיות, מוסר הערכות
גלובליות, מבטיח לדווח לנשיא —
הכל כאילו הוא עדיין שר־חוץ של
מעצמת־על.
מארחיו אינם יודעים אם לצחוק
או להעמיד פנים רציניות, מתוך
חשש שמא עוד יחוזר קיסינג׳ר
אי־פעם לגדולה.
אולם בעוד שקיסינג׳ר ״מדלג״
באופן דראמתי ממצריים לסומליה
ובחזרה, ומשם לישראל, באו מוושינגטון
רמזים ברורים: האיש הוא
בחוץ. ורק כמה עיתונאים פתאים,
בעולם ובישראל, שאינם יודעים
דבר, המשיכו להעניק לו את
הפירסומת הדרושה לאגו של הסו-
פר־סטאר המשומש.

הציבור מממן

העולם

הזה 2262

בורג עד שפיר :

ובלס ...שסח ...סחטן...
סכנה לדמזסוסיה ...כישלון..
מתהדר ממוח זרים

שפיר על ב 1רג :

עוופט־קו ...רמאי ...אינסרסנב
מיפלגחי ...מחנה יעד חשודים
הורס את המישטרה

פעולת הבזק של שר״הפנים הד״ר יוסף בורג היפתח בהלם את המפכ״ל רב־ניצב
הרצל שפיר. אולם שפיר, בחייל מנוסה, התעשת במהרה ועבר מהתגוננות להתקפה.
שפיר פוטר מהתפקיד הרם בפעולת בזק — פימעט ללא אזהרה מוקדמת. הוא
לא איבד את עשתונותיו ופתח מדי במערפת ציבורית נגד בורג, שלא היתה פדוגמתה
עד היום בין מפוטר למפטר.
מפת״הנגד של שפיר היתה מהממת. נראה היה שבורג עומד להתמוטט ולקרוס
תחתיו. הופעה עלובה אחת של בורג בטלוויזיה גרמה דאגה לחסידיו. אולם תוך
פמה שעות התגבר בורג והפך שוב אותו אדם הבוטח בעצמו, היורה אימרות־שפר
חפמות ומתחכמות ומפה את יריבו שוק על ירך.

י ע קב.״ -קיב״י: תאיש שפתח את הכלא הראשון

*1דוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני ספג
מהלומה אדירה בקרב על כיס פלוג׳ה
במילחמת־השיחרור. מרבית לוחמי הגדוד,
יותר מ־ 70 חיילים, נפלו בקרב. מאוחר
יותר פוזר הגדוד, והרס״ר שלו, יעקוב
מרקוביץ, נשלח לפיקוד־הצפון.
מי שהיה אז אלוף הפיקוד, יוסף אבידר,
חיפש רס״ר. כשהגיע מרקוביץ, עט עליו
אבידר כעל מוצא שלל רב .״אתה תקים
את מחנה־המעצר הצבאי הראשון,״ הוא
הורה לו. מרקוביץ הקים אז את מחנה־המעצר
בנהלל.
הצעיר חובש הכיפה הפך, למרות המשי;
מוח שהטילו עליו, אחת הדמויות האהודות
ביותר בפיקוד הצפון. מרקוביץ, היום בן
,55 התגייס לצה״ל אחרי שמילא שורה
של תפקידים בהגנה ובעליית־הנוער, כש הוא
מטפל בעיקר בבני־נוער דתיים. הוא
חניך בני־עקיבא, שנולד ביפו להורים
ילידי הארץ. אמו, בת למישפחת שלמן,
נולדה בחברון, עיר הולדתה של רעיית
שר־הפנים, ואביו נולד בצפת.
מרקוביץ למד בבית־הספר תחכמוני
בתל־אביב, בתיכון ריאלי תחנמוני ופנה
ללימודי מישפטים. הפעילות בהגנה וב־עליית־הנוער
גרמו לו שיפסיק את לימודיו.
רק שנים רבות אחר־כך, כשהיה בן ,45

עוד בטרם הספיק שפיר לארגן מחנות תומכים ותנועות־מחאה, דוגמת זו •
של מוטי אשכנזי, הנחית בורג את המפה השניה. נראה שהפעם היה זה נוק״אאוט.
הוא מיהר למנות יורש לשפיר, אריה איבצן, וסתם את הגולל על זיק־התיקוה האחרון
של חמפפ״ל המודח, חסר־הנסיון הפוליטי והציבורי, לחזור לתפקיד בעזרת לחץ
הרחוב.
במהלך הקרב הקצר נורו מכות־אש בצורת השמצות והאשמות, שחידשו מדי
שעה את מהדורת החדשות .״העולם הזה״ שוטח את האשמות שני הצדדים ואת
תגובותיהם.

אייה אימן: האיש שסגר את תראביב

חזר אל ספסל הלימודים וסיים בהצטיינות
לימודי קרימינולוגיה וחינוך מייוחד.
אחרי שהצליח בהקמת מחנה־המעצר
ובניסוחם של תקנות בתי־המעצר ובתי-
הכלא הצבאיים, תקנות המיושמות עד היום
בצד,״ל, הציע לו האלוף דויד שאלתיאל
לנסוע על חשבון צה״ל להשתלמות בצרפת.
מרקוביץ סירב. הוא עמד אז לשאת אשה
ולא רצה לדחות את חתונתו.
הוא עלה בדרגות במישטרה הצבאית
במהירות, נשלח, ללימודים בפו״ם, היה
מפקד מצ״ח בפיקוד המרכז ואחר־כך ראש
ענף מטה אירגון ונוהל במיפקדת קמצ״ר.
כל אותו עת שימש מרקוביץ, בעל הקול
הערב, כחזן בבית־הכנסת של צהלה, שכונת
מגוריו, וכמורה לנערים העומדים לעלות
לתורה בבר־המיצווה שלהם — בשני תפ^
ואר המפכ״ל רודף את מי שמונה
קידים אלה עסק בהתנדבות.
ב־ 1965 ביקש שר־הסעד הד״ר יוסף • השבוע למפכ״ל המישטרה, רב־ניצב
בורג מהרמטכ״ל רב־אלוף צבי (״צירה״) אריה איבצן, ב־ 13 השנים האחרונות.
צור לתת למרקוביץ שנת חופשה כדי הראשון שהדביק תואר זה לאיבצן היה
להכין פרוייקטים מייוחדים למישרד־הסעד. הוא עצמו. כשהיה איבצן ניצב־מישנה,
צ׳רה, שהכיר את מרקוביץ, סירב לוותר מפקד מרחב־הירקון של מישטרת מחוז
עליו. כשהוחלף צ׳רה ביצחק רבין, שלא תל־אביב, הוא התפרסם לראשונה. הוא
הכיר את מרקוביץ, מיהר בורג לחדש את הכניס את הסיגנון הנוקשה למישטרה.
איבצן נמוך הקומה הוא שוטר טוב,
בקשתו ונענה. סגן־אלוף יעקוב מרקוביץ
אמיץ ושאפתן. כשהיה מפקד מרחב־הירקון
השתחרר מצה״ל ועבר למישרד־הסעד.
כשהפך בורג לשר־הפנים הוא נטל עימו הוא הכריז מילחמת חורמה על מועדוני־את
מרקוביץ. בין השניים שוררת ידידות הלילה, המיסעדות והדיסקוטקים שפרחו
רבה, למרות שמרקוביץ מעיד על עצמו אז בצפונה של העיר. שוטריו של איבצן
בשנים האחרונות :״אני לא בסדר כדתי.״ פשטו מדי לילה, כמה דקות אחרי חצות,
על אלפי החוגגים, גירשו אותם ממקומות
צחוק הגורל הוא, שדווקא מרקוביץ,
הבילוי, כתבו דו״חות למפעילי הדיסקוהאיש
שהרצל שפיר משמיץ יותר מכל
טקים. איבצן ניצח במילחמה והפך את
היה זה שהביא את המפכ״ל המודח ל־תל־אביב
לעיר רפאים מבחינת חיי־הלילה.
מישטרה. כשהחליט בורג כי רצונו באדם
יתרונו של איבצן על פני קצינים
מבחוץ, הוא הרכיב רשימה של מועמדים.
מרקוביץ, שהיה בידידות עם שפיר, ונהג אחרים בדרגתו ובדרגות בכירות ממנו
להתארח בביתו ולארח אותו בצהלה, הבחין באותה תקופה היתד, השכלתו. איבצן היה
בשמו של שפיר. כדי להיות בטוח בהמלצה היחיד מכל קציני המישטרה הבכירים
שהיתר, לו השכלה מישפטית גבוהה. למרות
שלו הוא ביקש חוות־דעת מידידים משד
רדיפתו אחרי החוגגים, אפשר היה להבחין
תפים לו ולשפיר מימי שירותם בצה״ל,
ואלה היו טובות. ההמלצה החמה של כבר אז בתכונה נדירה שלו, שהיתר, חסרה
מרקוביץ, נחשבה על־ידי בורג יותר מכל אצל מפקדיו, ביניהם מפקד המחוז ניצב
דויד עופר — הוא היה כנה וישר.
המלצה אחרת והוא. אמנם בחר בשפיר

איבצן לקה אז באותן המחלות המאפיינות
את הרצל שפיר, אשר גרמו, בין
היתר, להדחתו. הוא היה נוקשה, שחצן,
בטוח בעצמו, בז לעיתונאים ושומר על
מרחק רב מדי מפקודיו. אולם בניגוד
לשפיר, התבגר איבצן והחכים. היום הוא
נוח הרבה יותר, מבין בערכה של עיתונות
חופשית ומוכן לקבל ביקורת.
ערב התפטרותו של המפכ״ל הקודם,
רב־ניצב חיים תבורי, הועלה שוב שמו
של איבצן כמועמד לתפקיד המפכ״ל.
איבצן יצר לעצמו כמה מעגלי לובי ועבד
קשה על קבלת המינוי. הוא הסתובב
בכנסת והתחכך בח״כים, ישב קבע ב־מישרד־הפנים
ודאג להזכיר לבורג וליעקוב
מרקוביץ שאשתו, יוכבד, היא בת של רב
מפורסם בארצות־הברית. איבצן למד גם
את סודות ההדלפה המכוונת לעיתונות.
אין ספק שלו׳ היה מחליט אז שר־הפנים
הד״ר יוסף בורג לבחור במפכ״ל מקרב
קציני המישטרה, היה איבצן מתמנה לתפקיד
הרם ביותר במישטרת־ישראל.
אולם בורג חשב אז, שכדי למנוע את
המשך הביקורת הציבורית על המישטרה
יש להביא אדם חזק — מבחוץ. אחרי
שגישש אצל מי שהיה היועץ־המישפטי-
לממשלה, הפרופסור אהרון ברק, אצל מי
שמגן היום על שפיר, רב־אלוף (מיל).
חיים לסקוב ואצל האלופים במילואים
אהרון יריב וישעיהו (״שייקר,״) גביש,
ונענה בשלילה, קיבל לשורות המישטרה
את האלוף הרצל שפיר.
לכל היה ברור אז, שכעבור שלוש או
ארבע שנים, כשיסיים שפיר את כהונתו,
יהיה איבצן היורש. ברוח זו גם נתן בורג
הבטחות לאיבצן, ומנע ממנו פרישה מה־מישטרה
תוך טריקת דלת.
בינתיים הוכיח איבצן עצמו. במשך השנה
של שילטון שפיר התרכז איבצן במחוז
שלו, המחוז הדרומי, והפך אותו למחוז
הפא רשל המישטרה.
השבוע הסתבר גם לאיבצן שהסבלנות י
משתלמת.

שר־הפנים יוסף בורג והמפכ״ל הנכנס אריה איבצן

אומרים

הטעמת של ב1רג
(להלן מופיעות הטענות של בורג
ואנשיו באותיות השחורות, והתגובות
של הרצל שפיר באותיות הדקות).
הרצל שפיר ניסה להרחיק או 5השר מהמישטרה.
הוא לא רצה לקבל מרות של מישרד־הפנים ושל אגף״
המישטרה. שבוע אחרי שנכנס לתפקיד הוא פנה אל
הניצב שמואל איתן, מבקר״המישטרה, והציע לו לעבוד
בשיתוף־־פעולה איתו כדי לנטרל את אגף־המישטרה.
לא היו מגעים של ממש ביני לבין מישרד־הפנים
ואגף־המישטרה. כל הישיבות איתם נעשו בצורה משונה.
מולי ישבו השר, המנכ״ל וראש־האגף, ותמיד היה
יוצא שאני הייתי במיעוט. המגעים איתם היו מצומצמים.
הייתי מקבל טלפונים בנוסח :״למה שמו אותו
בתא אחד עם פושע! למה לקחו ממנו את ספר
התנ״ך 1״ המגעים היומיומיים היו רק כאלה. לגבי
שמואל איתן — איש לא שאל אותי מה דעתי על
המינוי שלו.
שפיר העלים מהשר מידע על קצינים שהוא רצה
לגייס למישטרה ולתת להם דרגות בכירות. רק ברגע
האחרון קיבל השר מידע מאגף־המישטרה, ולד הוא
ניצל משגאיות. זה נכון שהשר ידע, במיקרה של תת
אלוף (מיל׳) אברהם בר־עם, שהיה מייועד להיות סגן-
מפקד המחוז הדרומי, שהיה לו משהו לא״בסדר, אבל
שפיר לא סיפר לשר את מלוא חומרת הפרשה, וגם
לא שנפתח נגד בר־עם תיק אזרחי.
לא הסתרתי שום דבר מהשר. השר ראיין את ברעם
וידע כל דבר עליו.
שפיר לא סיפר לשר על ההדלפה הכוזבת המכוונת
לעיתונים בענייו ששת עדי״המדינה בפרשת אבו־חצירא.
השר שמע על זה בפעם הראשונה בוועדת-המישנה
לענייני־מישטרה בכנסת. עכשיו כבר ידוע שהאשם
בהדלפה לא היה הדובר של שפיר, אריה ארד, אלא
שפיר עצמו, שנתן את ההוראה ואת האישור לשתול
את הידיעה הכוזבת בעיתונים. אחרי שהוא האשים
את ארד לפני הוועדה, וטען שארד עוד ישלם עבור זה,

חזר שפיר למטה הארצי, ושם פגש את ארד. ארד
איים עליו לגלות דברים, ואו ישבו השניים במשך שלוש
שעות וניסחו הודעה לעיתונות, שסתרה את הדברים
שאמר שפיר בוועדת-המישנה של הכנסת.
בורג ידע מלכתחילה על כל העניין של ההדלפה
לעיתונות, שלא היתה הדלפה. האמת היתה שהיו אז
למישטרה ארבעה עדי־מדינה. אפשר לבדוק זאת עם
היועץ־המישפטי לממשלה, שנתן אישור לארבעה עדים
אלה. ארד שאל אותי אם הוא יכול להוציא הודעה
לעיתונות שיש יותר מעד אחד. אמרתי לו שהוא יכול.
במקביל הוצאנו אז שישה צווי־עיכוב־יציאה מהארץ,
ביניהם גם נגד גוטליב. בשיחה של ארד עם כתב ״ידיעות
אחרונות״ שאל הכתב את ארד אם זה נכון שיש

בערב הונאוב
לחוסנים ה״תי
חולה אבל ה״תי
גם ב..מלו חיד
שישה עדי־מדינה. ארד לא ידע על שישה, כמו שלא
ידע על ארבעה. הוא פשוט לא ידע את המיספר. הוא
אמר לעיתונאי :״אני לא יודע, זה יכול להיות.״
העיתונאי קיבל את זה כאישור. בוועדת־המישנה בכנסת
אמרתי שארד ישלם עבור זה. אני לא התכוונתי לכך
שאני אעניש אותו. אני עמדתי בלחץ מתמיד של בורג
לפטר את ארד, ובסמוך לאותה ישיבה הודיע לי בורג
שהוא לא יחתום על המשך המינוי של ארד. אז כבר
ידעתי שדינו של ארד ללכת. לא אמרתי לו את זה,
כדי שלא לפגוע בעבודה שלו. כשאמרתי שארד ישלם
עבור העניין התכוונתי שגורלו כבר נחרץ על־ידי בורג,
ולא לזה שאני אעניש אותו. כשחזרתי למטה־הארצי
הבנתי שארד נפגע, כיוון שגם הוא הבין את זה כך
שאני אעניש אותו, ואז הוצאנו את ההודעה לעיתונות.
שפיר שיקר לאורך כל פרשת הילד אורון ירדן.
ביום שהוצב המארב לחוטפים הוא טען שהוא חולה,

אבל הוא בילה במלון ״המלך דויד״ בירושלים.
אחרי שכבר תפסו את צבי גור, ביגלל הטיפשות
של גור, שהפקיד כסף בבנק ברחובות, נשאל שפיר אם
אפשר היה לתפוס את גור על״פי טביעות־האצבעות
שלו, שנמצאו על הקופסה שבה הוטמן הכסף. שפיר
השיב בביטחון רב ,״בוודאי. היינו מוצאים אותו על פי
טביעות־האצבעות תוך כמה שעות.״
אחרי סיום הפרשה הבטיח שפיר להקים שלוש
ועדות. האחת ועדה של מחוז תל-אביב, שתתחקר את
כל הפעולה. השניה ועדה כלל-ארצית, שתבדוק את
הכישלון ותסיק מסקנות נגד האחראים, והשלישית
ועדה שתכין נוחלים לגבי מיקרים כאלה בעתיד. את
הוועדה השניה, שהיתה צריכה להסיק מסקנות, שחלק
מהן בוודאי לא היו נעימות לשפיר, הוא אף פעם לא
הקים.
אנשי מישרד־הפנים מרושעים ומעללים עלילות. אני
לא בטוח שאני אוכל לעמוד מול עלילות אלה זמן רב.
ביום שבו נטמנה המלכודת לחוטפים, הייתי חולה
ושכבתי בבית בירושלים. שם קיבלתי את הדיווחים.
נכון שבשעות הערב הייתי בפגישה במלון ״המלך דויד״,
אבל בלילה הייתי בבית.
העניין הזה של טביעות־האצבעות הוא כפי הנראה
נכון, אבל השר יודע שאת הדיווח הזה קיבלתי מאיש־המיקצוע,
מייק קפלן, וכך העברתי את המידע לשר.
לגבי שלוש הוועדות: אני הקמתי את כולן, וכולן
הגישו מסקנות. גם הנסיון לשוות לפעולת אורון ירדן
אופי של כישלון, מגמתו לפגוע בי. הפעולה לא היתה
כישלון.
שפיר הוא סכנה לדמוקרטיה, וסכנה לעיתונות
חופשית. הוא ניסה להקליט הקלטת־סתר את פגישת-
העיתונאים של ראש־אגף־המישטרה, יעקוב מרקוביץ,
ואחר״כך ניסה לתרץ זאת על־ידי גיבוב של שקרים.
בהתחלה הוא טען שזה בשביל הביטאון הפנימי של
המישטרה ״מראות״ .אחר-כך טען שזה כדי שהוא יוכל
לקבל דו״ח על מה שמרקוביץ דיווח על כנס האינטרפול
במנילה. עוד לפני מסיבת״העיתונאים העביר מרקוביץ
דיווח מלא על מנילה לשפיר.
מקרה נוסף הוא המיסמך של האמנת עיתונאי־המישטרה.
שפיר הלן לוועדת עורכי־העיתונים מבלי
שיקבל את רשותו של השר, אחרי שהציע מיסמך שהיה

המפפ ״ ל היו צ א הרצל שפיר

ומה

הופך את העיתונאים למשרתי־המישטרה, תחת שיהיו
משרתי העיתונות•
כל הפרשה עם ההקלטה הסמוייה, כביכול, היא
תמוהה ביותר. אני לא מבין מדוע לא סיפרו לי על
מיפגש־העיתונאים, ומדוע הייתי צריך לשמוע עליה
במיקרה לגמרי. לא יתכן שהמישטרה לא תוכל להיות
נוכחת במסיבת״עיתונאים של אגף־המישטרה, שכל
זכות הקיום שלו היא ביגלל המישטרה. אני שלחתי,
באופן הכי גלוי, אדם של המישטרה כדי שיקליט
את מסיבת־העיתונאים. כששאלו אותי בשביל מה זה,
אמרתי :״זה יכול להיות גם בשביל, מראות .,כל אחד
יודע שמישרד הדובר עובד בפרוייקטים משותפים רבים
עם, מראות׳ .זה יכול היה להיות גם בשביל, מראות׳.
זח לא נכון שקיבלתי דיו־וחשבון ממרקוביץ על כנס־מנילה.
הדירוחשבון הגיע אלי ארבעה ימים אחרי
פגישת״העיתונאים.
לגבי מיסמך־ההאמנה, זו היתה הצעה בילבד, לא
שלי. עוד לא דנו בה, זה היה חומר בסיסי, טיוטא.
ביום שבו היה צרין הניצב שמואל איתן להגיש לשר-
הפנים את הדו״ח שלו על פרשת ההקלטה הסמויה,
טילפן ראש הלישכה של שפיר, יגאל ברנע לאיתן,
וביקש בשם המפכ״ל לקבל את העתק הדו״ח, עוד
לפני שיימסר לשר. איתן סירב וטען שהוא צריך לקבל
על״כך הוראה מהשר. כעבור כמה דקות טילפן ברנע
לאיתן בשנית ואמר לו שבשיחה שניהל שפיר עם השר
הסכים בורג שהדו״ח יועבר למפכ״ל. במיקרה לגמרי
שוחחו ביניהם אחר־כך בורג ואיתן, והתרמית התגלתה.
בורג סירב לשפיר, ולא הסכים לתת לו את הדו״ח.
פה באמת היתה טעות. אחרי שברנע התקשר לאיתן,
ודיווח לי על השיחה הראשונה שלהם, אני התקשרתי
עם השר וביקשתי רשות לקבל העתק של הדו״ח. הבנתי
ממנו שהוא מסכים. אני לא יכול היום להישבע שהוא
אמר כן, אבל אני יכול להישבע שהוא לא אמר לא.
אחרי שהתבררה הטעות, התקשרתי עם איתן והתנצלתי
לפניו ארבע פעמים על אי־ההבנה שהיתה.
שפיר היה צריך לנסוע לכנס האינטרפול במנילה,
ואף הזמין לו חדר זוגי מפואר. כשנודע לו שגם מרקוביץ
נוסע, הוא ביטל ברגע האחרון את הנסיעה שלו.
זה נכון שהייתי צריך לנסוע למנילה, ונכון שהזמנתי
חדר זוגי עם מיטה כפולה. אני לא אדם נשוי, ולא

ע 11י
צריך לדווח לאף אחד. זה לא נכון שביטלתי את
הנסיעה מפני שלא רציתי שמרקוביץ יראה אם אני
שם עם בחורה או לא.
חרבה מאוד הוראות והנחיות, גם בנושאים ביטחוניים
עדינים, שקיבל שפיר, הוא לא ביצע, התעלם מהם
או ששיקר ואמר שביצע ולא ביצע.
אני מוכן שיציגו לפני את ההוראות וההנחיות
שניתנו לי. אני רוצה לראות אותן. אבל לקבל את זה
בצורת כותרת של ספר־מתח — זה לא נראה לי.
איש לא סבל אותו במטה־הארצי. במה שנוגע
ליחסי־אנוש, הוא גרוע. הוא קומפיוטר ולא אדם
שמרגיש, לא אנשים ולא ציבור• הוא סכנה לדמוקרטיה.
יחסי־אנוש, כפי שהיו בשנה האחרונה במישטרה,

לא היה איכפת
לי שמוקוביץ יראה
שאני תם בתורה
בחדר תגי
הם בלתי־רגילים. אני חושש שהרבה זמן לא יהיו יחסים
טובים כאלה בטישטרה. אני רוצה להזכיר, למי שיש
לו אולי זיכרון לא־ארוך, שבמילחמת־יום־הכיפורים
הייתי ראש אכ״א. אני לא מאחל לאף אחד לעבור.
את מה שאני עברתי. אילו הייתי יכול להחליף מאה
ימים בחזית לעומת יום אחד כראש אכ״א, הייתי עושה
את זה. לטפל בכל אותן מישפחות חללים, בכל נושא
הנעדרים, לטפל בכל נושא השבויים — אל תקנאו בי
על מה שעבר עלי. באיזה שקט, סבלנות ורגישות היה
צריך לעשות את זה !
מי עשה את זה ז אני עשיתי את זה ! אלפי קצינים
חינכתי במשך השנים. אי־אפשר לחנך אלפי קצינים
מבלי שיש לך גישה לאדם !
אני רוצה להזכיר גם את אותן פעולות שעשיתי
במישטרה בעניין שיתוף־הפעולה עם הציבור. אלפיים
כיתות בית־ספר עוסקות עתה בנושא המישטרה.

ל 1ה

לזה קוראים חוסר־רגישות לציבורי
כאשר הודיע השר לשפיר שהוא מדיח אותו, איים
עליו שפיר שההדחה תזיק לשר, תזיק למיפלגה שלו,
תזיק לממשלה ותזיק למדינה.
זה לא נכון. כשהשר אמר לי שהוא מדיח אותי
ביקשתי ממנו להמתין כמה ימים, עד שהוא ואני נרגע.
להמתין ארבעה ימים, לחשוב עוד פעם, אולי עוד אפשר
לעבוד ביחד. אבל הוא אמר לי שהעניין סגור• אמרתי
לו שזה יזיק למישטרה, לכן זה יזיק גם לו כשר־המישטרה
ויזיק לכל עם ישראל. אז השר העלה את
הנושא של האיום ושאל אותי :״אתה מאיים עלי ז״
אמרתי לו :״לא, אני רק מזהיר אותך.״
שפיר עבר על בל הכללים, ואפילו על החוק, בשנתן
חומר למי שלא חיה רשאי להחזיק בו, לחיים לסקוב.
הוא רצה להבין אליבי לעצמו, או מארב לשר.
זה לא נכון. כשבורג ביקש ממני לא לחקור בתיק
״אפרסק״ עד אחרי הבחירות, אני נדהמתי. עברה עלי
חוויה קשה, והייתי צריך להתחלק בה עם מישהו.
לכן פניתי אל חיים לסקוב, שהוא ידיד שלי. לא אמרתי
ללסקוב במה מדובר. לסקוב לא יודע עד היום מהו
תיק ״אפרסק״ .רק סיפרתי לו על הבקשה של בורג
שלא לחקור עד הבחירות.
אני אדם מסודר, ורושם כל דבר. בתום השיחה שלי
עם לסקוב ביקשתי ממנו לרשום, בכתב־ידו את מה
שדיברנו. לא הייתי צריך להכין לי אליבי, כי לא היה
על מה, ולא הכנתי מארב לשר. יש עוד ארבעה אנשים
שידעו בדיוק מה אני מדווח לשר בענייו ״אפרסק״,
עוד לפני הפגישה שלי עם השר.

הטעמת של שפיר
(להלן מופיעות הטענות של הרצל שפיר
באותיות השחורות, והתגובות של בורג
ואנשיו באותיות הדקות).
חיה ניתוק מוחלט בין מישרד־הפנים ואגף־המישטרה
שלו לבין המישטרה. הם בכלל לא יודעים, ולא מעניין
אותם מה קורה במישטרה. תשאלו את בורג מה זה
(המשך בעמוד )36

עוד מוסד דיזנגופי נסגר.. :איו
חנות האופנה הוותיקה והיוקרתית, לא
חולק שם דבר בחינם. הפירסומים בעיתונים
והכרזות על חלוך־הראווה הבטיחו
הנחות של 25 אחוז על כל קנייה. אולם
המחירים עבור אופנת החורף האחרונה
נמדדו עדיין במאות ובאלפי שקלים.
עובדה זאת לא המעיטה מבולמוס הקניות
שתקף המונים. הידיעה שזאת היא
מכירת־חיסול עשתה את שלה, ללא כל
קשר למחירים עצמם. בשלוש הקומות של
בית־הקניות המפואר נמכר הכל — החל
בחולצות פשוטות וכלה בשמלות וחליפות
מהודרות — בקצב מסחרר.
אפילו הגשם השוטף לא מנע מהקונים
לצאת מבתיהם אל החורף הקר. לא אחת
נאלצו בעלי החנות לסגור את דלתותיה
מחמת הדוחק והלחץ העצום בתוך החנות.
המוני בני־אדם התגודדו במזג האוויר

חביות חיסול
ף* זרועות נשדחו מכל עבר. הן חטפו
י י מכל הבא ליד. אנשים נאבקו ונדחפו,
כדי לזכות בשלל. לעיתים אף תלשו זה
מזה את מה שכבר אזל בדלפקים.
זה היה המראה השבוע בחנות הבגדים
איווניר, ברחוב דיזנגוף בתל־אביב. אלפי
הקונים שנדחסו לתוך החנות, עם הכרזתה
של מכירת־חיסול כללית, י השאירו את
בעלי המקום המומים. בחלומם הפרוע ביותר
לא ציפו לתגובת־קנייה שכזו.
למרות ההיסטריה הכללית שפקדה את

הסוער ברחוב, המתינו להזדמנות להידחס
פנימה. אלה שהצליחו, נבלעו מיד בתוך
הים האנושי ששטף את המקום. כולם דחפו,
משכו, נאבקו וחטפו. וכל זאת כדי לזכות
בתענוג לצאת מהחנות עם שקית שעליה
רשום איווניר, ובתוכה השלל היקר.
בעלי המקום הם בני מישפחת איור
ניר• הם מנהלים את העסק בשותפות.
הם פתחו את בית־האופנה ברחוב דיזנגוף
ב־ ,1956 בדיוק בשבוע שבו התחוללה
מילחמת סיני. קדמה לה החנות ברחוב

לקנות או לא לקנות?

חצאית. רבים בחרו לקנות למרות שהמחירים הי

1 [1 1ן לצעירה שמדדה חליפה
11ע היתה בעיה: הרוכסן נתקע.
חיפזון הקונים גרם לתקלות רבות.

קצת לקצו

^ביקשה הגברת שמדדה את השימלה המודפסת. ידיהם של
׳עובדי החנות היו כל העת עמוסות עבודה. בתמונה מימין :
מבט.ליד הדלפק, לעבר מה שקונות האחרות. בתמונה משמאל ; מבט בוחן מבעד לראי.

מבטים חשדניים ל״״ד ר

בגדים שבחנה. מאחוריה נראית לקוחה אחרת, מהרהרת אם

ההשקעה כדאית. מיד עם הכרזתה של מכירת־החיסול הכללית.
החלו לפקוד אלפי קונים את החנות. הס קנו מכל הבא ליד.
בתוך החנות שררו דוחק ומחנק, אן הקונים המשיכו להידחס אליה,

אלנבי בתל־אביב, הקיימת מאז .1936
מאז ומתמיד עמדו שתי החנויות בשורה
הראשונה של בתי־הקניות היוקרתיים
בתל־אביב. בין לקוחותיהן נמנים אישים
מפורסמים רבים. אחד מהם הוא שר־האוצר
ייגאל הורביץ.
עתה החליטה המישפחה לסגור את
החנות בדיזנגוף. בניגוד לבעלי חנות
הבגדים שניידמן, הנמצאת מעבר לכביש,
שבעליה סגרו אותה לפני חצי שנה בקול
תרועה, שכלל ראיונות בעיתונים והשמעת
.דברי־ביקורת על שיטת המיסוי על סוח־
5רים, מילאה מישפחת איווניר את פיה
מים. האחים ובני־הדודים השותפים בעסק
נאותו רק לומר :״אנחנו סוגרים מסיבות
מישפחתיות.״ הם לא היו מוכנים להרחיב
את הדיבור.
רבים מוותיקי תל־אביב יצטערו בוודאי
על סגירת עוד חנות, חלק מהנוף הדיזנ־זאת
השאלה שעמדה בפני הלקוחה בעלת גופי. נראה שהסיבה האמיתית לסגירה
המבט המהורהר, שמחזיקה בידה קולב הנושא היא המשבר הפוקד עתה את בתי־המיסחר,
בוהים. בעלי החנות נדהמו מבולמוס הקניות. שמקורו לאו דווקא בהיעדר קונים, אלא

על הסחורה היתה כללית. אנשים נאבקו ונדחפו, כדי לזכות
בשלל. לעיתים אף תלשו זה מזה את מה שכבר אזל
בדלפקיס. בתמונה למטה, משמאל: קונה צעירה ממהרת למדוד בגדים מאחרי הפרגוד.
במדיניות המיסוי של מישרד־האוצר לגבי
היטלי המלאי והאשראי של הסוחרים.
החנות ברחוב אלנבי תשאר לעת עתה
פתוחה.
מי שלא התפנו להספיד את החנות
הכימעט־היסטורית היו אלפי הקונים. הללו
היו עסוקים יותר בסחורות שהוצעו להם
בפעם האחרונה .״באתי כי שמעתי שיש
כאן מבירת־חיסול,״ סיפרה אהובה בן־
שלום מתל־אביב .״אני מחפשת דברים
זולים. אבל המחירים נראים לי כאן מופרזים.
בדרך כלל אני לא קונה במקומות
כאלה. הפעם חשבתי שבגלל המכירה יהיו
כאן מציאות.״
מרים זילברברג, לעומתה, לא הושפעה
מהידיעה על מכירת־החיסול .״אני קליינטית
קבועה של החנות,״ סיפרה זילברברג,
שהיא תושבת חולון .״באתי לקנות, כרגיל,
בגדים לכל המישפחה. הייתי באה גם אם
לא היתד, מכירה. אני קונה כאן כבר הרבה
זמן.״
את גישת הביניים ייצגה לאה התל־אביבית
.״קניתי כאן כבר בעבר, אבל לא
הרבה,״ אמרה .״הפעם באתי כי שמעתי
שיש כאן מכירת־חיסול. אבל אני לא
מחפשת דווקא את הדברים הכי זולים.
לי חשוב קודם כל שהבגד יהיה מעניין.
המחיר הוא רק בעדיפות שניה.״
ליזה עמר באה לקנות הרבה .״יש לי
רשימה ארוכה של בגדים שאני צריכה,״
אמרה בעודה בוחרת לה כמו חולצות.

215

המפד״ לוהמפק״ ל
(המשך מעמוד )27

ההדחה, כשזה: ושא אופי
של נקמה גרידא ץ
אין אדם נתפס בכעסו, ואל לנו
לדקדק יותר מדי בדברים שאמר
בשיא זעמו. אך בכל זאת, נודף
ריח של הלשנה די שפלה מדבריו
על דובר מישרד־הפנים, יצחק
אגסי, שכאילו אמר כי מישרד־הפנים
מושחת מיסודו.

זהו מעשה כדתי־הגון,
פשוטו כמשמעו. הוא מטיל
אור מאוד דא־סימפאטי עד
הרצל שפיר.

ד כאן הצד האחד של המט-
? בע. יש, כמובן, צד שני.
אילו דובר כאן על מעשהו של
סתם־שר, שהדיח את האדם שהוא
מינה — ניחא. אפשר היה לנתח
את המעשה, לחייבו או לשללו.
אך אי־אפשר היה להטיל ספק בזכותו
של שר לפטר -אדם הכפוף
לו, ושאינו מתאים, לדעתו, לתפקיד•
השר נושא באחריות לענייני
המישטרה, וזכותו המלאה היא
לקום ולפטר אנשים כראות־עיניו.

אך אין מדובר כסתם־שר.
וכאן קבור הכלב.

שר הפנים הוא מנהיג של מיס־לגה.
יש לה אינטרסים מיפלגתיים.

מיפדגה זו מסובכת עתה
כפרשת־שחיתות ממדרגה
ראשונה, שהתגלתה תודות
לשקידתה של המישטרה.
במישרדו של שר־הפנים נעשו
מעשים שונים, החשודים כעבירות
חמורות, והקשורים במיפלגתו של
השר. הייתי אחד האנשים שדרשו
לפני כמה חודשים חקירה מיש-
טרתית בגילויים שהתגלו.

אם הופסקה חקירה זו
על פי פקודת השר, הרי זה
עניין חמור כיותר.

איני מאמין כי יוסף בורג יצא
מכליו כדי להגן על אהרון אבו-
חצירא, יריבו במיפלגתו. אך אחרי
שבורג הותקף על-ידי אבדחצירא
ואנשיו כאילו יזם והמריץ את
החקירה נגדם, בוודאי היה נוח
לו להקריב את שפיר על מיזבח
המולד המיפלגתי, כדי לפייסו.
אם אכן התערב השר בחקירה
נגד עצמו ונגד מישרדו, וציווה
לגנוז אותה ״עד אחרי הבחירות״,
הרי עשה מעשה שאין להגדירו
אלא כמעילה בתפקידו כשר הממונה
על המישטרה.

את ההאשמה הזאת יש
לחקור. חקירה זו אינה יכולה
להימסר למישטרה או
למישרד-הפנים, וגם לא לכנסת.
דרושה חקירה כלתי•
תלוייה, כלתי-פוליטית, כידי
ועדת-חקירה ממלכתית.

כל הפרשות האלה נובעות
מסקנות הצריכות להפוך עתה
נושא לדיון ציבורי.
ראשית: יש לתחום באופן ברור
את התחומים בין המישטרה ובין
הרשות הפוליטית המופקדת עליה.

כפי שמגלה המפכ״ל המודח,
חוגג כאן הכרדק. יש
לשים לו קץ.

הפיקוח המדיני על המישטרה
חייב להיות סדיר ותקיף.
המישרד הממונה על המישטרה
לא נועד להיות סרח־עודף, מעין
גלגל חמישי שצריך ״לעזור ל-
מישטרה״ ,כדעתו של שפיר. בהחלט
לא. הוא צריך לפקח על
המישטרה, להציץ לכל פינה בה,
לבקר את כל פעולותיה.
מאידך, אסור בהחלט שלמוסד
פוליטי־אזרחי זה תהיה הזכות
להתערב בפעולות המישטרה, לצוות
על סגירת תיקים או על
גניזת חקירות. התחום בין ה שניים
צריך להיות ברור מאוד.

כל זה צריך להיות מעוגן
כחוק. דרוש חוק־מישטרה
חדש, מפורט וחד־משמעי,
שיגדיר את הדברים.

.״ יי יי י

מ *ני ת, סבורני שיש להקים
״מחדש מישרד־מישטרה נפרד.
אני מודה שהייתי ראשון ה־ח״כים
שהטיפו במשך השנים ל

חיסול מישרד־המישטרה. עצם
קיומו של מישרד נפרד כזה, הקיים
רק במדינות טוטליטריות,
או מפגרות, נראה לי כפגם אסתטי.

הנסיון של צירוף ה•
מישטרה למישרד־הפניס לא
עלה יפה. החיסכון היה אפסי
(אם ביבלל) ,והנזק בולט
לעין.
שר־הפנים הנוכחי עמום בתפקידים.
הוא נודד בעולם. הוא אחראי
לשיחות האוטונומיה והפך, ל מעשה,
שר־חוץ שני. מישרד־הפנים
עצמו כורע תחת צרותיו.
השר ניסה לפקח על המישטרה
באמצעות פקידים. יהיה טיבם של
פקידים אלה כאשר יהיה׳ אין הם
יכולים להחליף את השר.

יתכן כי הסיבסוך כין
בורג ואנשיו וכין המפכ״ל
לא היה מתפתח כפי שהתפתח.
אילו היה לשר זמן רכ
יותר לעמוד על הדכרים מקרוב,
כעוד מועד.

^ מסקנה השלישית היא פו

1ליטית. בניגוד לשתי המסקנות
הקודמות, שהן עניין של שיטה,
זהו עניין של מהות•

נוצר עתה מצב הטומן
כחוכו סכנות רכות.

הסיבות להדחת המפכ״ל יכלו
להיות אלה או אחרות — אך עובדה
היא שהוא הודח ימים מעטים
אחרי ששוחח עם השר על תיק
אפרסק, ובמהלך חקירה נגד שר
השייך למיפלגתו של השר־המדיח.
הדבר מזכיר את הדחת החוקר־המייוחד
בפרשת ווטרגייט על־ידי
הגנרל אלכסנדר הייג, אז ראש
מטהו של ריצ׳ארד ניכסון, שגרמה
לסערה בארצות־הברית.
הדבר עלול לשמש אות־אזהרה
למי שיכהנו מעתה בתפקיד ה-
מפכ״ל — שלא להתגרות במים-
לנתו של הפוליטיקאי המחזיק באותו
רגע באחריות המיניסטריאלית
למי״ייידה. שמא יבולע לו.

רק מפכ״ל אמיץ מאוד
יסתבך כעתיד כחקירות מסוג
זה — וכמישטד מושחת
כמו זה הקיים כישראל,
זהו פתח לפורענות.

גם בעניין זה דרושות נורמות
חדשות וקבועות. שר־המישטרה
המעורב בענייו שהוא נושא לחקירה,
או שחבר־מיפלגתו מעורב
בפרשה כזאת, חייב לסלק את עצמו
מכל מגע עם החקירה — והדבר
צריך להיות מעוגן בחוק.
אך מעבר לזה יש כאן בעייה
פוליטית יסודית.

המפד״ל היא כלי ספק
המיפלגה המושחתת כיותר
כמדינה.

לא במיקרה היה יצחק רפאל
(שיצא זכאי במישפט, מפני שעד-
המדינה התחרט) איש המפד״ל. לא
במיקרה אהרון אבו־חצירא הוא
איש־המפד״ל. לא במיקרה מנוצלים
כל מישרדי־הממשלה המופקדים
בידי המפד״ל כדי להעביר סכו מים
עצומים מקופת המדינה —
הקופה שלי ושלך — לכיסי מיס-
לגה זו.
אמנם, אין הבדל מהותי בין
המפד״ל ובין המיפלגות האחדות,
כמו מיפלגת־העבודה, תנועת־הח-
רות או אגודת־ישראל. אך יש
הבדל בכמות וביחס. בוחרי המערך
והליכוד עשויים להתרגז כאשר
אחד ממנהיגיהם נתפס בשחיתות.
בוחרי המפד״ל מסתפקים במשיכת־כתף.
נתפס — נתפס: אז מהי

מיפלגה כזו אסור שתחזיק
כמישמרה.

אני מקווה שהמפד״ל תסולק
כליל מן הממשלה, מכאן ועד עולם.
שלא תהיה לה דריסת־רגל
בחינוד, ולא בשום עניין אחר.

אך קודם כל ומעל לכל
יש לסלקה מכל נגיעה כענייני
המישטרה.

ך* וא שאמרנו, בראשית ה!
1דברים.
המפכ״ל הלך, וטוב שהלך.

המפד׳׳ל צריכה ללכת. ויפה
שעה אחת קודם.

בי פ ה מו ל מי צ חי ה
(המשך מעמוד )33
חפ״ק, והוא לא יידע. חם לא
חיים את המישטרח, לא יוצאים
לסיורים, לא עורכים ביקורים.
זו השמצה פרועה. השר יצא
להרבה סיורים במישטרה וב-
מישמר־הגבול. האמת היא ש-
שפיר לא הצטרף בכוונה אל השר
בסיורים אלה. הוא גם לא הזמין
את השר לאירועים מישטרתיים,
שנוכחות השר בהם היתה מחו-
ייבת־המציאות.
הוא הדין גם לגבי ראש אגף-
המישטרה, מרקוביץ. הוא סייר
ביחידות, והוא בעל־מיקצוע ב־בעל־מיקצוע
משאי־המישטרה,
טוב
יותר משפיר עצמו. מרקוביץ
ואנשי־האגף השתתפו בכל ישיבות
הספ״ב, סגל הפיקוד הכללי
של המישטרה, והיו כימעט מדי
יום ביומו במטה־הארצי. גם שם
ניסה שפיר להצר את צעדיהם,
לא נתן להם זכות־דיבור כשהדבר
לא היה נוח לו, ואף הורה ל-
קציני־המטה שלא לשתף פעולה
עם המבקר של אגף־המישטרה,
ניצב שמואל איתן.
אגף המישטרה ושר־חפנים עמדו
כל הזמן מהצד, כמו שופט־קו
במישחק כדורגל. הם לקחו
ממני את כל ההחלטות, אבל
הטילו עלי את כל האחריות. הם
גם ניסו לחכשיל אותי בכוונח.
ולא נתנו לי גיבוי.
זו שטות מוחלטת. נתנו לו כל
הגיבוי, ולפעמים אפילו הסתרנו
מהציבור מחדלים שלו• בבל פעם
שהוא היה צריך משהו, הוא קיבל.
כשהוא העלה את תוכנית
״תירוש״ ,שדרשה מיליונים רבים,
היה זה בורג שנלחם נגד שר־האוצר
על אישורה בממשלה.
שפיר בעצמו ויתר על ההחלטות,
ונטלנו ממנו גם את האחריות.
בפרשת אורון ירדן לא עניין
בכלל את בורג מה קורה. הוא
אפילו לא חיה פעם אחת בשטח.
זו חוצפה ממדרגה ראשונה.
בורג חיה בחוץ־לארץ בזמן הפרשה,
ואחרי שהוא חזר, היו כבר
התוצאות הטראגיות, ובורג הלך
לנחם את המישפחה. לשפיר, שביקר
בסביון רק פעם אחת במשך
כל תקופת החיפושים, אסור להעלות
כלל נושא זה !
בורג מוקף באנשים שלי —
מרקוביץ, מנכ״ל-המישרד חיים
קוברסקי, הדובר יצחק אגסי —
שמסבכים אותו בשקרים, מוסרים
לו מידע בלתי-מהימן, לפחות במה
שנוגע למישטרה, והוא מאמין
להם. עשרות פעמים אמרתי לו:
״אתה מאמין להם ולא מאמין
לי, ולכן אתה לא מבין מה באמת
קורה במישטרח, ואין לך מידע
מהימן״.
זהו אחד המיקרים הנדירים
שבורג מאמין הרבה יותר לאנשים

כמו מרקוביץ, קוברסקי ואגסי
מאשר לשפיר.
כבר מתחילת דרכו הוא התגלה
כשקרן, כמי שמסלף עובדות
ומעלים מידע. אנשי אגף־המיש־טרה
עמדו בפרץ מול השקרים
שלו, ושירתו את השר ואת האמת.
עוד
לפני שנכנסתי לתפקיד
הזהירו אותי מפני הפוליטיקאים,
המנהלים שם את העסק. אפילו
אגסי עצמו הזהיר אותי. לא
האמנתי. חשבתי שאפשר אחרת.
חשבתי שהמטרה — לשקם את
המישטרח — תעזור לי לבנות
מערכת-יחסים בונה עם השר ועם
אגף־המישטרה.
גם אותנו הזהירו מפניו. קי
בלנו
מידע מקצינים בכירים,
ואפילו משר־הביטחון לשעבר,
עזר וייצמן, על האינטריגות של
שפיר ועל השקרים שלו. חשבנו
שזו קינאה פנים־צבאית. ידענו
ששפיר היה מועמד לרמטכ״ל,
וזה היה די טוב בשבילנו. רק
אחר־כך התברר לנו שהיחיד שחשב
ששפיר הוא מועמד ל-

רמטכ״ל היה שפיר עצמו, וכי
אותם שהזהירו אותנו צדקו.
השר הוא אדם מיפלגתי. הוא
דואג לעורו ולמפד״ל, יותר מכפי
שהוא דואג למישטרה ולמדינה.
הוא ניסה לכפות עלי להפסיק
חקירה שנגעה למישרדו, ביגלל
שיקולים פוליטיים. אני מתכוון
לתיק ״אפרסק״ .השר ידע על
החומר שהגיע. הוא ביקש ממני
את החומר. לפני שבאתי אליו,
ישבתי עם עוד ארבעה אנשים
שעסקו בחקירה הזו, ביניהם ניצב
קרתי ותת-ניצב זיגל. סיכמנו בינינו
מה אני מראה לשר ומה לא.
רשמתי בכתב-ידי מיסמך בן דף
אחד, ובו 15 שורות בילבד• קרא

אותו באוזני מי שישבו איתי
בדיון הזה, וסיכמנו שזה מה
שאני אומר לשר.
אחר-כך הלכתי לשר וקראתי
באוזניו את המיסמן. לא נתתי
לו אותו ביד. כשסיימתי לקרוא,
הוא שאל או תי :״זה בל החומר
שיש לבם י״ לא עניתי לו. אחר-
כך הוא שאל אותי מה אני
מתכוון לעשות, ושוב לא עניתי
לו. השר אמר לי שהוא מבקש
שלא נמשיך לחקור עד אחרי הבחירות.
עניתי לו שלדעתי זה לא
טוב. הדברים יודלפו החוצה, לא
ממקורות מישטרתיים, על־ידי
יריבים פוליטיים של השר.
בפגישה אחרת דרש ממני השר
שלא להמשיך לחקור ב״אפרסק״.

אמרתי לו שזו דרישה אנטי-
דמוקרטית, וכי לא ניתן להעלות
על הדעת שאנחנו לא נמשיך
לחקור בפרשה, רק משום שהיא
נוגעת למישרד־הפנים, שהוא עומד
בראשה. אז אמר לי השר :
״אני שר-המישטרה.״ את השיחה
סיכם השר בכך שהוא אמר שנדון
בעניין בעוד שבוע, ובינתיים

הוא ביקש ממני לחשוב על העניין.
אני
חושב שמעשה״חהדחה שלי
הוא פוליטי. אני לא אומר שהוא
תגובה על חקירת אבו״חצירא. אני
גם לא אומר שהודחתי מכיוון
שהמשכנו לחקור ב״אפרסק״ .אני
רק אומר שההדחה היא אקט
פוליטי. אני לא הודחתי משום
שהייתי מפכ״ל גרוע• אני הודחתי
משום שלא הסכמתי לכל התככים
ולבל השקרים של בורג ושל
אגף־המישטרח.
כאן שוב משקר המפכ״ל, ומנסה
לנקום בשר על־כך שהוא
הדיח אותו.
שר־הפנים לא ידע כלל על תיק
״אפרסק״ .הוא ידע על חומר
מסויים, שהגיע למישטרה, אותו
תומר שהגיע לוועדת״ביקורת-ה-
מדינה של הכנסת, וידע שיבול
להיות שזה חומר רכילותי. ברוח
זו הוא שוחח עם שפיר. הוא
הזהיר אותו מכך שיכול להיות
שהחומר הוא חלק ממערבת־בחי-
רות בתוך המפד״ל.
שפיר יודע שהוא הודח מכיוון
שהוא היה מפכ״ל גרוע, וכיוון
שהממונה עליו, שר־הפנים, לא
יבול היה לסמוך על שום דיווח
שלו, ולא להאמין לשום מילה
שלו.
אין קשר בין ההדחה ופרשת
אבו־חצירא. אילו היה השר מעוניין
להדיח את המפכ״ל ביגלל
אבו־חצירא, הוא היה עושה זאת
כאשר החקירה התחילה להתנהל,
או כאשר היא היתה בעיצומה,
ולא אחרי שהחקיהגי-
הסתיימה. הוא לא מרוויח מזה
שום דבר.
שפיר גם לא הודח ביגלל תיק
״אפרסק״ .השר כלל לא ייחס
בל חשיבות לחומר המועט שיש
בידי המישטרה. הוא ראה, ועדיין
רואה בזה, עד שיוכח אחרת,
חומר רכילותי מרושע.
העזלם הזה 2262

ת״א א בן־ג בי רול .67ת״א בן־י הוד ה -מול בנין א ל־ ע ל
ב ק רו ב ב ״ דו ל פינ ריו ם כ בי ש ת ״ א-י פו).
ת״א דיזנגו ף סנטר.
רעננה ר ח׳ א חוז ה . 70 רמת־השרון סו קו לו ב . 35 חולון רח׳ סו קו לו ב פינ ת קוגל.
קרית־ביאליק כבי ש חי פ ה -ע כו.

במדינה
ה תנ חלויו ת
זאב או גיבעון?
כיגלל •טמונה קילומטרים
ניצח זאב ז׳כוטינסקי
את גבעון הוזנ״בית

ליד שרידיה של עיר הגיבעונים
בגדה־המערבית עמדה לקום העיר
קרית גיבעון. בינתיים יש בגרעין
! 50 מישפחות, אך זה אינו מפריע
לדוברי הממשלה להודיע, כי ב־
!שלב הסופי יתגוררו בעיר 50 אלף
תושבים. השינוי של מעבר מיש-
פחות לעיר עדיין לא אירע אך
שינוי אחר כן קרה — שינוי פתאומי
בשם היישוב. ועדת־השמות הממ שלתית
ישבה ודנה בעניין, ופה*

ל צ מו ח בריש

טרם פוענח עד היום. בתחילה
קישרו החוקרים את שני מקרי
הרצח שהיו בקירבת זמן ומקום,
אך לא מצאו כל מניע למותו של
פועל המאפיה התמים, שלא היה
קשור כלל עסקי מישפחת שניר.
רק כאשר החלה החקירה של כנופיית
המפוצצים נתגלה, לדברי
התביעה, כי מוחמד שניר, שהיה
נרגז עד טירוף ממותו של אחיו,
יצא לכביש כשנשקו בידו וירה
באדם הראשון שנקלע בדרכו. אדם
זה היה בניטה.

נ א נו השיניים.
היא הדנ ה
ר מ ונ א. וש ם
קדה דה

•טורדים, אסירים ומטור
פים•
שושנה האלמנה נותרה
בחוסר כל. היא קיבלה מהביטוח
הלאומי קיצבת שאירים, שאינה
מספיקה לכלכלת מישפחה בת
שלוש נפשות. על כן פנתה ל-
עורכודהדין הצעירה נורית פיש,
וביקשה ממנה לבדוק אם אין דרך
להגדיל את קיצבתה. ואמנם עו-
רכת־הדין החליטה כי בתנאי ה אלימות
השוררים כיום במדינה,
הרי שרצח הוא מסיכוני הדרך של
כל אדם היוצא לעבודתו. היא
הגישה לביטוח הלאומי תביעה
להכיר במותו של בניטה כתאונת-
עבודה.

משהו 1נו 1ו
בצד היה מיזרון מעופש, עליו היה
הולצמן מתיישב מדי פעם.
נשיקת תודה
א ד לציפורה כל זה לא היה
י * חשוב. כאב־השיניים כימעט
שהטריף את דעתה. והיא היתה
מוכזיה לכל — רק כדי לקבל טיפול.

היתה מחלוקת כי הגבר יצא
לעבודתו בזמן ובדרך שהיה עושה

תסת !6
זאב ז׳כוטינסקי
הכל ביגלל 8קילומטרים
אחד הוחלט לקרוא לעיר החדשה
״גיבעת זאב״ ,על־שמו של מנהיג
התנועה הרוויזיוניסטית, זאב (״ול־דימיר״)
ז׳בוטינסקי.
הסיבה לשינוי הפתאומי מנוסחת
היטב בהודעה שהוציאה הוועדה
להנצחת שמו של ז׳בוטינסקי :
״בהחלטה קודמת נקבע כי האתר
ייקרא קריית־גיבעון, אולם בדיקתם
של ההיסטוריונים והארכיאולוגים
בוועדה העלתה כי קיים
מרחק גיאוגרפי גדול — 8קילומטרים
— בין העיר העתידה לקום
ובין העיר המקראית. על־כן החליטה
הוועדה להמליץ על שינוי
השם.״

בי טוח ל או מי
ג ׳!!נגר בכ רן־
רצח כ 7תי מפוענח
חופי כתאונת עבודח
המיסתורין האופף את מותו של
אברהם בניטה, באוגוסט ,1979
טרם פוענח. אמנם לאחרונה הגישה
הפרקליטות כתב־אישום נגד מו-
חמד שניר, אחד מחברי כנופיית
המפוצצים מיפו, שבו הוא נאשם
כי רצח את בניטה. אך ראיות
על כך טרם נשמעו.
הקורבן היה גבר כבן ,40 שעבד
כפועל־מאפיה ביפו. הוא היה עוזב
את אשתו הצעירה שושנה ואת
שני ילדיו כל לילה, בשעות הקטנות,
ורוכב על אופניו למקום
עבודתו. גם בליל הרצח עזב את
הבית בשעה 2.00 אחר־חצות ושעה
אחר־כך נמצא מת מיריות
רובה ליד הפרדס של מישפחת
שניר ביפו.
באותו זמן !נרצח גם עלי שניר,
ובני משפחתו נפצעו. גם רצח זה

אלמנה בניטה
הביטוח הלאומי הכיר
מדי יום ביומו. הוא לא סטה מדרכו
וכך מצא את מותו. השאלה היחידה
שנותרה היתה, האם מותו נגרם
עקב סיכוני הדרך.
פיש הביאה פסיקה מארצות־הברית,
הקובעת כי המונח סיכוני-
דרך, שבתחילה התייחס אך ורק
לתאונות־דרכים, החלקה על כביש
רטוב וכיוצא בזה, התרחב כיום.
הוא כולל עתה גם סיכוני אלימות
השוררת בכבישים. בין אם המדובר
בשודדים, אסירים נמלטים או מטורפים
המהלכים חופשי ברחובות
הערים.
השופט בבית הדין לעבודה, דויד
מורל, קיבל את טיעוניה של התובעת
וקבע :״נראה לי כי דברים
אלה יפים גם ביחס לערים בארצנו.
בשנים האחרונות עדים אנו להתגברות
הפשיעה, י ורחובות העיר
נעשו מסוכנים יותר. בין אם ה מדובר
בהיפגעות מיקרית של עובר
אורח שנקלע לזירת הפשע, ובין
אם המדובר בהיפגעות מחטיפת
ארנק, או קריעת שרשרת מהצוואר,
ובמיוחד כאשר מדובר בשעת לילה
מאוחרת, באיזור שומם שאינו
משמש למגורים, כפי שהיה ב־מיקרה

קביעה זו באשר לאלימות בחוצות
הכרך, הביאה את השופט
לראות במותו של בניטה תאונת-
עבודה. האלמנה תזכה על כן ב־קיצבת
תלויים״ ותוכל להתפרנס
ממנה בכבוד,

יפורה כן־ישי לא הבינה
מה קורה לה. לרגע חשבה,
שאולי ביגלל הכאבים היא מדמה
שמרפא השיניים שלה הפך ספר.
ציפורה, צעירה נאה, בעלת גוף
חטוב וקומה בינונית, הרגישה בשעות
הערב של אחד מימי השבוע
שעבר כאבים בשיניה. עד לאותו
היום לא היה לה כל מגע עם רו־פא־שיניים.
היא שאלה ידידים לאיזה
רופא לפנות. והם הפנו אותה
למרפא־השיניים דויד הולצמן, ש־המרפאה
שלו מצויה ברחוב יל״ג
בהדר בחיפה .״אנחנו מבכרים
ללכת אליו בשעות הבוקר,״ אמרו
לה ,״כי בדרך כלל הוא שיכור
החל מהצהרים. אבל אם אין ברירה,
תלכי אליו עכשיו.״
כאביה של ציפורה גברו, והיא
החליטה להסתכן. תחילה סירב
הולצמן לקבלה, ביגלל השעה ה מאוחרת,
אבל אחרי שתיארה בפניו
את כאביה, נעתר לה.
מבט חטוף בקליניקה של המר־

..הוא גזו לי
את השידות ואגו
אלוהים יעזו ו די
לעקזו את השן !״
פא יכול היה להבריח כל אדם.
אולם ציפורה נאנקה מכאבים. היה
זה חדר חשוך ומצחין, בתוך די־רת־מגורים
של הולצמן• ארון התרופות
מט לנפול ובתוכו תרופות
למכביר, שניכר עליהן שהן ישנות,
ואולי עבר זמנן. הריצפה
מלוכלכת, הכלים המפחידים של
רופא־השיניים זרוקים ומלוכלכים.
על מגש הכלים, הצמוד לכסא ה מטופלים,
היו מונחים תחת כלי־עבודה
של דופא־שיניים כמה נרות.

11 .הוא גזר!״

ציפורה בן־ישי מדגימה היכן בדיוק
גזר לה מרפא־השינייס דויד הולצ־חן
את שערותיה. ציפורה נדהמה כשהבחינה במרפא השולף מספריים.

לפני שהחל הולצמן לבדוק אותה,
הוא הדליק את הנרות שעל
המגש .״זה לזכר המתים,״ אמר
ולא פירש.

סיפרה ציפורה :
הולצמן בדק את השיניים שלי
ומצא שצריך לעקור שן אחת.
כדי שלא יהיה לי כואב הוא החליט
לתת לי זריקת־הרדמה. הוא נתן
לי ארבע זריקות ואחר־כך ניגש
לעקור את השן• הרגשתי כאבים
נוראים, וצעקתי. הולצמן התפלא
מדוע כואב לי, למרות הזריקות.
עכשיו אני יודעת מדוע כאב לי.
כמה ימים אחר״כך, כשהשפתיים

שלי היו נפוחות, הלכתי לבית־החולים
רמב״ם כדי לקבל טיפול.
סיפרתי שם על זריקות ההרדמה,
וכשאמרתי שקיבלתי אותן בשפתיים
התבוננו בי הרופאים בתמיהה.
זריקות כאלה נותנים בחניכיים
ולא בשפתיים. לכן כאב
לי כשהוא ניסה לעקור את השן
ולכן התנפחו לי השיניים.
כשהולצמן ראה שכואב לי, הוא
נטל בידיו מיספריים. פתאום הרגשתי
שהוא גוזר לי שערות. שאלתי
אותו :״מה אתה עושה ד׳ והוא,
תחת שיענה, המשיך לגזור לי עוד
ועוד שערות. נבהלתי נורא. הול־צמן
ראה שנבהלתי ואז הסביר
לי :״אני רוצה לעזור לך. אני
מתפלל לאלוהים שאוכל לעקור לך
את השן בלי כאבים. הכי טוב
להתפלל לאלוהים זה לגזור שערות
— זה עוזר לתפילה.״

אני לא יודעת מדוע לא קמתי
מהכיסא — כי הייתי בהלם או שפשוט
לא ידעתי מה לעשות. אז
סנה אלי הולצמן ואמר :״אם אצליח
לעקור לך את השן — תצטרכי
לתת לי נשיקה.״ זה עורר אותי
כפי הנראה מההלם. קמתי ואמרתי
לו שאני רוצה ללכת. ברחתי מהמקום,
ואני עוד זוכרת שהולצמן
קרא אחרי ואמר :״תקחי כדורים
נגד כאבים, ותבואי אלי בשבוע
הבא, להמשך הטיפול.״
עד כאן סיפורה המוזר של ציפורה
בן ישי.
ציפורה מיהרה למישטרה, כדי
להתלונן על מרפא־השיניים. ה
שוטרים
שהגיעו לבית ולמרפאה
של הולצמן, הזדעזעו נוכח ההזנ חה
שנתגלתה לעיניהם. הם עצרו
אותו. כשהובא בפני שופט הוארך
מעצרו בארבעה ימים נוספים ואחד־כך
נשלח להסתכלות.
חתונה מתוך רחמים
ר* מישטרה לא הכחיש הולצ-
י—י מן את התיאור שנתנה ציפורה.
הולצמן בן ה״ ,58 שמן, בסוף
שיער,ולבוש בבגדים מרופטים,
הודה בפני השוטרים, כי סיפר את
ציפורה .״גזזתי את השערות,״
אמר .״אולי הקדוש-ברוו־הוא יעזור
לה. גזרתי את השערות ושמתי
אותן בכיס, אבל זה לא עזר.

מרפא השיניים

גזר קווצת שיער מראשה של הפציינטית שלו, צפורה

בן־ישי, אך טוען שעשה זאת במיסגרת תפילה שלו
לאלוהים, שעקירת השן לא תכאב לה. הוא גם לא
מכחיש שביקש ממנה נשיקה, לאחר סיום העקירה.

זה נכון שביקשתי ממנה נשיקה,
אבל אמרתי לה שאם אני אצליח
לעקור לה את השן, היא תיתן לי
רק נשיקה ביד, כתודה.
״אני למדתי להיות מרפא־שי־ניים
בבוקרשט ואני כבר ותיק במקצוע
34 .שנים. היה לי אח תותחן
שנהרג במילחמת השיחרור. ה־אשה
שלי עשתה לי שני ילדים.
אחר־כך רציתי ממנה עוד ילד,

״הוא נתז יי
ארבוו וריקות ה חג ה
ואמי: אס השן
תצא, תני נשיקה!״

של מרפא־השיניים התמהוני
נמצאת בדירת־המגוריס שלו.
המירפאה מלוכלכת. ליד כיסא־הטיפולים יש מיזרון

עליו נוהג המרפא לנוח. המכשירים מזוהמים וארון
התרופות מט לנפול ומציג לראווה תרופות ישנות.
ציפורה הסכימה לטיפול מכיוון שסבלה כאבים.

והיא לא רצתה יותר. אז עזבתי
אותה. אחר־כך פגשתי עוד אשה,
יותר זקנה ממני ב־ 20 שנה, אבל
אשה טובה ומסכנה. התחתנתי אי־תה
כי ריחמתי עליה.״
ציפורה בן־ישי לא התאוששה
עדיין מטיפול״השיניים עם התער
פורת שאותה קיבלה. אך להולצ־מן
לא איכפת .״אני מרפא־שיניים
טוב,״ הוא אומר ,״אני כבר ותיק
במקצוע.״

מחפשת פרפרים אני מוכרחה להפנות את תשומת־הלב
של הזאבים התל־אביביים לבחורה אחת
יפהפיה, שמסתובבת באופן חופשי בעיר
ואף אחד עדיין לא טרף אותה. אני
מתכוונת לרקדנית-זמרת אכיפה פז,
שחרחורת כזו, עם עיניים ירוקות וצחקניות
וחיוך משגע.
קודם כל אספר לכם על העבר שלה,
ויש מה לספר. לפני הרבה הרבה שנים
היתד. אביבה נשואה לרקדן־כוריאוגרף
משה אפרתי, שגם עליו אני יכולה
לספר לכם מעשיות, אך הוא לא הנושא
שלנו היום. ובכן, השניים היו נשואים
כמו שכתוב בספרים — באושר רב. אביבה
החליטה לקדם אז את הקאריירה שלה
והשתתפה במחזמר שיער בעברית. שם
הרומן החדש
שד חנה
רק לפני חודשיים סיפרתי לכם על סיומו
של הרומן השקט, שהתנהל בין השחקנית
חנה לסדו והאדריכל גיל שגיא. אז
מי שחשב שהבחורה הנמרצת הזאת תרשה
לעצמה להישאר זמן רב בודדה, פשוט
טעה. אני יכולה כבר לעדכן אותכם ברומן
החדש שלה.
זה התחיל לפני חודש — באילת. חנה
כיכבה שם בתפקיד הראשי בסירטו החדש
של הבמאי אפי דיין, עם ישראל חי.
הראש של השחקנית המצליחה שלנו היה
שקוע כולו בתסריט, יעד שהיא הבחינה
מזווית העיין בעוזר-במה, אכיכ גי,לעדי,
ובבת־אחת משהו נדלק אצלה.
רק שלא תחשבו שהגילעדי הזה הוא
סתם אחד. זהו לא פחות ולא יותר בנו
של המנתח הפלאסטי הנודע, הפרופסור
עמי גילעדי. לפני שנתיים הסעיר החתיך
הצעיר הזה, בן ה־ ,24 את המדינה כולה,
ברומן הלוהט שניהל עם הרוזנת כרים־
טינה פאלוצ׳י, שאוהבת רק צעירים.
הוא הספיק גם להתחתן ולהתגרש ממיכל
שופל, בתו של ח״כ זלמן שופל.
באילת נעתר הפלייבוי הזוהר שלנו
לאתגר שהציבה בפניו לסלו. מספרים לי
שהשניים ויתרו שם על אחד משני החדרים,
ששכרו עבורם מפיקי הסרט. וגם
כשחזרו לתל-אביב המשיכו להיות צמוד־צמוד.
ככה
זה נמשך, עד שאביב היה צריך
לנסוע לארצות־הברית, שם הוא גומר
לכתוב תסריט משל עצמו. הוא עומד
לחזור בסוף החורף, וחנה כבר מחכה
בכיליון עיניים לאביב, כדי להיות שוב
עם האביב שלה.

חנה לסלאו
הבן של המנתח

אכיפה פז
גבר מטרף אחד
היא הכירה זמר בשם שוקי לוי ומה
שהתרחש בין השניים גם הוא שווה ספר
ארוך ומפורט.
האהבה ביניהם נדלקה, ואביבה החליטה
לוותר על גבר־מטרף־אחד לטובת
גבר־מטרף־אחר, עזבה את אפרתי ויחד עם
בנם הקטן ועם שוקי שלה עזבו את הארץ
והחליטו לכבוש את אירופה כצמד. שמועות
סיפרו אז — וזה היה כבר לפני כמה
שנים טובות — שהלך להם לא רע. הם
שרו ורקדו ואהבו וגידלו את הילד. הכל
היה• טוב ויפה, עד שהם ניפרדו לפתע
והשוקי התחתן עם מלכת־יופי אמריקאית
אחת, עבר לארצות־הברית. ומאז אביבה
היפהפיה נותרה לבדה, עם הילד. אחרי
תקופה שהסתובבה באירופה החליטה ש הגיע
הזמן לתת שאנס לגברים הישראלים.
היא חזרה אלינו, יחד עם הילד, ובשקט,
בלי להידחף, היא מחפשת לה אחד שיחמם
לה את הלב ואולי אפילו יענוד טבעת על
אצבעה.
אך אביבה היא לא מאותן היושבות
ומחכות לחתן שיבוא. היא עסוקה בינתיים
בטיפוח הקאריירה הישראלית שלה. בימים
אלה גם קנתה לה דירה בדרום תל-אביב,
והבן, שהוא כבר בן ,10 נמצא איתה
ועכשיו יש לו גם הזדמנות להתראות עם
האבא שלו. אפרתי, הנשוי לרקדנית היפה
אסתר נדלר, עסוק גם הוא בפיתוח
הקאריירה הכוריאוגרפית שלו, וביחד עם
להקת הדממה, המורכבת מרקדנים חרשים
ושומעים, הוא עסוק בסיורים בעולם וב עבודה
קשה בארץ.
אז אם תראו את אביבה היפה, תהיו
טובים אליה. היא לא מחפשת פרפרים,
הגיע הזמן שתמצא מישהו רציני.

כשרואים יפהפיה מקומית מתחילה להסתובב
בעיר בבגדים ׳רחבים ובחולצות
מתנפנפות, מרימים גבה. אני לא רק מרימה
גבה. אני גם שואלת, ובדרך כלל גם מקבלת
תשובה.
ובכן, אחת מאלה היא רחל דיין.
הגברת היפה מסתובבת בעיר כשעל פניה
חיוך מסגיר. שאלתי אותה, והיא השיבה
כן. מחכים לתינוק. ולא סתם תינוק. תינוק
של אמא יפה ושל אבא כישרוני ומפורסם.
אולי אתם חושבים שאני מתכוונת, לרחל
דיין ההיא, אבל אתם טועים. אני
מתכוונת לרחל השחקנית, אשתו של הבמאי

כיסים דיין, המציץ אלינו מדי שבועיים
מהמסך הקטן של הטלוויזיה כשהוא מגיש
את תוכניתו מסך גדול מסך קטן.
פרט קטן פיקנטי: רחל משתתפת כרגע
בקומדיה שנושאה הוא הריון.
אני בטוחה שהרך הנולד יהיה יפה כמו
אמא וכישרוני כמו אבא, ולא פחות מוצלח
מאחיו הקטן, הגדל במעונם.
הגברת השניה, שכרסה בין שיניה,
מקבלת יופי של טיפול של גאונים. מסתבר
שהאב, יהורם גאון, לא מסתפק בילד
אחד, כמו כל הירושלמים הגזעיים, ו או רנ ה
אשתו מסכימה איתול-כעת לא נותר לנו
אלא לשבת בשקט ולהמתין, ולא חשוב
מה יילד יום, העיקר שנוזמן לחגיגות
ברית־המילה.

״למה הוא ביישן כל כך?״ שאלתי את
הדוגמנית ספירית (״ספי״) דפני, שבאה

ספי דכני ודודי פרידמן
חיים שקטים

יהורם ואורנה גאון
סיפור החסידות

עם החבר שלה דודי פרידמן לאחת
המסיבות השבוע.
״אני לא יודעת, אולי זה מפני שהוא
קיבוצניק,״ השיבה לי.
דודי, העובד בתל-אביב, הוא יליד קיבוץ

רק עם קומרדים אני אוהבת את דניאלה רענן. כשאני
מתבוננת בבחורה הצעירה הזו, אני לא
רק רואה צעירה יפה בעלת שיער זהוב
גולש, אלא גם את התגשמות הציונות.
דניאלה נולדה בארגנטינה והגיעה לארץ
בגפה, ללא ההורים העשירים שלה שנשארו
בדרום־אמריקה כשהיתה בת . 18 היא
החליטה לא סתם להגשים בעצם המגורים
בארץ אלא להקדיש עצמה לציבור.
הפגישה עם נתן רענן עזרה לה לעזור
לציבור. נתן היה אז אחד העסקנים הצעירים
והמבטיחים של מפא״י. השניים התחתנו,
נתן הפך למזכיר המישמרת הצעירה
של מיפלגת העבודה ודניאלה הפכה למז כירתו
של ח״כ מיכה חריש בכל מה
שנוגע לקשרי חוץ של המיפלגה.
מכוניות רבות עברו מאז ליד הירקון

או אד תשאלו אחת הדוגמניות היפות ביותר שיש לנו

בארץ היא, ללא ספק, שהזנה מרש.

שרונה מצליחה לעורר את תשומת־לב
כללית בעיקר בלבוש הקלאסי שלה,
בהופעה האלגנטית, שלא לדבר על שני
נישואיה, שנסתיימו בגירושין, ושעליהם
נכתב רבות.
כשהיא מגיעה לאיזשהו מקום עם חתיך
מסויים, מתעוררת מיד הסקרנות: מי הוא,
ולמה הוא איתה, וכמה רציני הסיפור וכל
זה. שרונה דווקא בורחת מכל השאלות
המטרידות האלה ומעדיפה לשמור את
חייה הפרטיים לעצמה בילבד. מה שידוע
לכל הוא, שהיא עובדת כיום בחברת־אופנה
כמנהלת־מכירות. מובן שהיא גם
מדגמנת כאשר יש צורך בכך.
באחת המסיבות בעיר ראיתי אותה לפתע
עם חתיך סימפטי ומתולתל. שרמה הסכימה
רק לגלות לי את שמו, שי אלפר, אך
יותר מזה לא הצלחתי להוציא ממנה. מה
שכן הצלחתי להוציא ממנה הוא, כי שי
היה באותה מסיבה כמלווה בילבד, ואין
שום רומן בין השניים.
אני בהחלט מאמינה לה, כי אם היה לה
רומן איתו, היא היתד. בוודאי מגלה.
אז אם תראו אותה עם שי, תדעו שזה
לא רומן ולא שום דבר רציני.
למעשה אני עושה שירות טוב לשרונה
בכך שאני עונה לכם על כל השאלות
שהייתם רוצים לדעת עליהן את התשובה.
אל תשאלו אותה איד קוראים לו, ומד.
הוא עושה, כי שרתה לא אוהבת נודניקים.

שרונה מרש ושי אלפר
סתם בילויים

הסודה 1גח וק
דניאלה רענן
ממערך למערך

לא בכל יום מזדמן לי לראות שתי
חתיכות יפהפיות במועדודלילה ללא גבר
לידן. אמנם לא נראה לי שהן מחפשות
חתיכים, אך בכל זאת עוררו את תשומת-
לבי, בעיקר מכיוון שהאחת מהן צעירה,
בלונדית וגבוהה מאוד, והשניה שחרחורת

לי לנחש כי היא דוגמנית. שמה מרים
אלון, והיא עלתה ארצה לפני שנתיים
מצרפת, ובלי הרבה בעיות קיבלה עבודה
כדוגמנית באחד מבתי-האופנה הגדולים
בתל-אביב. אך הופתעתי ביותר כאשר היא
הציגה בפני את השניה, בת ה־ .38 שמה

(יורם היפה יכול להיות שהשם יורם צ׳רנסלוי
לא עושה לכם כלום, אבל ״יורם היפה״
זה כבר משהו אחר. למי שעוד. זוכר, היה
הגבר הזה בין אלופי המבלים בתל־אביב
ואני לא סתם מקשקשת. הוא באמת
היה כזה. צחי זיכרון ודאי זוכרים את
הרומן שניהל בזמנו עם הקריינית שוש
עטרי, ואחר־כך עם סטלה היפה,
שהצטלמה בזמנו בערום עבור השטרן הגרמני.
אני
ן ןכרת שאז, לפני כחמש שנים,
הסתיים הרומן ההוא בחתונה, ושתי ה דמויות
הססגוניות הללו, שנהגו לקשט
את נוף חיי הלילה של תל-אביב, נעלמו
לתוך מיסגרת מרובעת של חיי מישפחה.
הרבה לא שמעתי מהם במשך כל אותן
השנים, ולמען האמת הייתי עסוקה בהמון
סיפורים אחרים לא פחות מעניינים.
את החתול השחור אתם כבר מכירים.
ובכן הנ״ל החליט לעבור הפעם בין סטלה
ויורם. היא עזבה את הבית, והשאירה
אותו עם בנם הקטן. לא אני היא זו
המחפשת סוף רע לכל סיפור, אבל כנראה
שזו עוד דוגמה לסוף כזה.

110 בתל־אביב והכל השתנה. הכל מילבד
אהבתה של דניאלה לעסקנות ולמיפלגה.
נתן ירד מגדולתו והיום הוא עורך מיגוון,
בטאון בית ברל, דניאלה ניהלה רומן סוער
עם אחד הפעילים של נתן במישמרת,
התגרשה מבעלה, ואחר כך נפרדה גם
מהרומן. כמו שהוא ירד, כך היא עלתה.
היום קשה לראות את מיפלגת־ד,עבודה
בלי דניאלה, ואין אורח מחוצלארץ או
מישלחת המגיעה לכאן שדניאלה לא תראה
לה את יפי ישראל ומחמדי מיפלגת־העבודה.
אבל
אי-אפשר בלי חיים פרטיים. היום
שוב דניאלה עסוקה, בזמן שפנוי לה
מהעבודה הציבורית, ברומן לוהט עם אחד
הקומרדים. ניסים זווי לי הוא פעיל ב־מיפלגת־העבודה
ויש המשווים אותו לאקס,
לנתן רענן בתחילת דרכו. אני מקווה
שהפעם זה סופי אצל היפה הזו.
נען, ומתגורר בתקופה האחרונה עם ספי
בדירתה. היא, דיילת שלקחה חופשה
קצרה מהעבודה, חוזרת בקרוב לעבודה
באל־ על, בד בבד עם עבודתה כדוגמנית.
ביגלל ביישנותו של דודי, ממעטים השניים
להופיע במקומות רבים, ונראים
לי מאוהבים כמו תמיד.
ספי, שכל רומן אצלה מתמשך תקופה
ארוכה, נהנית דווקא ממצב זה. היא לא
מאותן המחליפות חתיכים לעתים קרובות,
אף שהיתר. יכולה לעשות זאת בקלות.
היא יפה ביותר, ואני מכירה׳ כמה גברים
בעיר הזאת שהיו מוכנים להתחלף עם
הקיבוצניק שלה ברצון. אז אני מקווה
עוד לראות אותם הרבה ביחד.

מרים ומישל אלון
מיבחר כפול
וחטובה מאוד. הן סיקרנו אותי יותר כאשר
שמעתי אותן מדברות ביניהן צרפתית. את
זרם החתיכים שפנה אליהן בכל פעם הן
ניפנפו מעליהן באלגנטיות, ונשארו יושבות
ומשוחחות ביניהן.
הצעירה, בת ה־ ,17 שוחחה עם כמד.
דוגמניות שהיו במקום, ולא היד. קשה

מישל, והיא היתד, פעם דוגמנית, וכיום
היא מנהלת בוטיק בנתניה. השתיים מתגוררות
בצוותא, ונראו לי כחברות טובות
ביותר. ההפתעה היתד. כאשר מרים שאלה
אותי :״מה דעתך על אמא שלי?״
ואכן, מישל היא אנדחתיכה. כאשר
שאלתי איפה האב המאושר, חייכו שתיהן

והסבירו לי :״לא צריך לדבר על אבא.
הוא כבר מזמן לא בתמונה.״
ובכן, השתיים, המתגוררות בנתניה,
מגיחות לתל־אביב בהזדמנויות שונות ופנויות
ביותר, אלא שהן בררניות, כפי
שהבחנתי.
אז אם תראו את האם והבת בצוותא,
תזכרו שהייתי ראשונה לגלות לכם את
הסוד המתוק הזה.

אז מה קות לגאווסאים?
חישוב יותר: הדיור השני של יוצאי־המע׳רב נדרשו
לוותר על מורשתם התרבותית ה,,נחותה״ ולאמץ לעצמם
מין קאריקטורה מנוונת של התרבות האירופית ה״עליונה״.
התוצאה היתד, הרס הערכים האותנטיים, פעירת פער בין
היורים ובנים, שבירית המיבנה החברתי המסורתי — מבלי
שבאו במקומם ערכים אחרים ומיבנה אחר. נוצר חלל
ריק. בחלל זה פורחים הפשע, ההפקרות והניוון.
ומצד שני — הדור השני של המאדוקאים החל מאמץ
לעצמו את הסטריאוטיפים של האשכנזים — כלפי עצמו,
להאמין בנחיתות עדתו ׳ותרבותה. הם עצמם רצו לנטוש
את הערכים שילה, בנסיון־שווא להיות ל״אשכנזים״ .הם
יצרו לעצמם (או אימצו לעצמם) תדמית עצמית שלילית
ביותר, והחילו מתנהגים על פיה. יש בארץ צעירים וצעירות
בעלי איכות אנושית גבוהה ומנת־ימישכל מצטיין,
ד,משוכנעים בסתר-ליבם שהם ״נחותים״ .לא פעם הם
מסתירים את מוצאם העדתי.
הנסייון לתקן מצב זה על־ידי פיברוק אירועים של
״פולקלור״ ,כמו המימונה, מוסיפים חטא על פשע.
המימונה, המטופחת על־ידי עסקנים מסוג מסויים, יוצרת
תמונה מזוייפת לחלוטין של התרבות המע׳רבית, ואך
מחזקת את הדימוי הנלעג שדבק בה.
בבוא היום, כאשר ייפתחו הגבולות, וישראלים יוכלו
לטייל למארוקו כפי שהם מטיילים כיום למצריים, הם
ילמדו להעריך באופן ישונה לגמרי את הארץ ׳והתרבות
שממנה באו המארוקאים לישראל (אגב מתוך להט ציוני
טהור, כי איש לא גירש אותם משם).
נדמה לי שתיקווה זו היתד, צריכה לשמש לבני הדור

אחת התוצאות המעציבוית ביותר שיל פרשת אזזרון
אבו־חצירא היא השפעתה על יחסם של מישראלים
ל״מאמקאים״ .היא ׳מחזקת את כל הסטריאוטיפים השליליים,
הקיימים בחברתנו כלפי יוצאי המע׳רב.
אנשיו של אבו־חצירא עצמם פועלים במלוא המרץ
כדי להגדיל את הנזק. הנה צצים כל מיני ״מאריוקאים״
מיקצועיים, ביניהם אנשים שעל גבול העולם התחתון,
ומציגים את עצמם כדוברי העדה, ובמגינים על כבודה.
עסקני העדה מתייצבים מאחורי הישר הנאשם כאילו
השתייכותו העדתית חשובה
יותר מאשר ׳שאלת חפותו
או אשמתו. השר יעצמו, הנוסע
למצריים כדי להשתטח
על קבר אבי־סבו בתעלול
של יחסי־ציבור,
בוודאי אינו תורם לתדמית
עדתו.
בל זה מספק דלק למכונת
הידיעות הקדומות,
הפועלת במלוא המרץ גם
בלאו הכי. אפשר לשמוע
כיום. בכל עבר ביטויים כמו
״נו טוב, מה ציפיתי כל
המארוקאים העוסקים בפוליטיקה
הם מושחתים. אצלם
זה רגיל.״ או :״ימי
הפושעים בארץ? מי הזונות? רק תסתכל עליהם!״
לא פעם אני תוהה מה מקורם של סטריאוטיפים אלה.
מדי פעם מזדמן לי להיפגש באירופה עם מאריוקאים
— מוסלמים ויהודים — ובכל. פעם אני מתפעל מרמתם
התרבותית. אתה מוצא אצל המארוקאים המוסלמים רמה
של תבונה ותיחכום, שאינה נופלת מזו של עמיתיהם
הצרפתיים. אבל הם עולים על הצרפתים, מפני שיש
בהם, לצד היסודות התרבותיים המערביים, שורשים
עמוקים של תרבות עתיקה ואותנטית, חוכמית־חיים
ואיכות־חיים, המתבטאת בערכים אנושיים, בנימוסים,
בצורות־דיבור, בהומור ובפולקלור, הנוסכים עליהם קסם
מיוחד( .מכיוון ששמה של הארץ, מע׳רב, פירושה מערב,
קשה לקרוא לתרבות זו ״מיזרחית״ .״מארוקו״ היא שיבוש
אירופאי, שיש לסלקו מן השפה העברית).
מלך מארוקו, חסן ה־ ,2הוא בעצמו דוגמה חיה
לתרבות זו. לפי יכל. התיאורים של אישים אירופיים,
ובמייויחד צרפתיים, חסן הוא אחד השליטים המתוחכמים
ביותר בעולם — .נבון, אנושי, מיתון וצנוע( .ונוסף על
שאר המעלות: הוא היה השליט הערבי הראשון שהעז
להשמיע באוזני הציבור הערבי את הדיעה שיש להכיר
בישראל ולהכניסה לליגה הערבית. זה היה בביירות,
ב־ — 1958 שבע שנים לפיני שחביב אל־בורגיבה השמיע
קריאה דומה ביריחו 19 ,שנים לפני ביקור אנוור אל־סאדאת
בירושלים. זמן קצר לאחר מכן היה חסן נשיא
ועידת־השלום הראשונה שהתקיימה בפירנצה, בהשתתפות
ערבים וישראלים — כינוס שפוצץ על־פי הוראותיה
של גולדה מאיר).
בצורה קצת שונה קיימת תרבות זו גם אצל היהודים המארוקאי הצעיר בארץ תמריץ חזק מאוד לפעול למען
השלום. עליהם להבין כי שינאת״הערבים, שדבקה ברבים
המארוקאיים, שאתה פוגש בהם בעולם. אתה מוצא
מהם בדור האחרון, היא חלק מנסיון־ההתסוללות שלהם
אותם בפאריס ובכל מקיים — עורכי־עיתונים ועורכי־דין,
בתרבות האשכנזית. שהרי ד,אחוות היחודית־ערבית,
רופאים ומדענים.
שהפכה את תקופת הכיבוש המאריוקאי בספרד ל״תור
והנה, המארוקאים ״שלנו״ באו מאותה ארץ, מאותה
הזהב״ ,היא אחת מסימני־ההיכר הבולטים ביותר של
תרבות. אין הם יכולים ללדות שונים משאר המאדוקאים. המסורת התרבותית חמארוקאית — המוסלמית והיהודית
אין שום סיבה ״טיבעיית״ לכך שרמתם תהיה נמוכה
כאחת.
יותר. אם כן, מה קרה כאן, לכל הרוחות?
היחסים בין הציונות והעדה המע׳רבית היו מורכבים
מאוד, ויש בהם הרבה מאוד מזון למחשבה. אין כל
ההסבר המקובל הוא ש״העשירים והמשכילים הלכו
לצרפת, העניים וחסרי־ההינוו באו הנה.״ או :״הצמדת טעם בזיופם, על-ידי שינוי כפוי של ההיסטוריה בסידרה
עמוד האש, כפי שביקשו כימה עסקנים. להיפך, כדאי
העירונית דיברה צרפתית והלכה לצרפת, ביני עיירות
לחשוף את הפצע, כידי להבריאו.
האטלס, שלא דיברו צרפתית, באו לישראל.״
ההסבר הזה לוקה מבחינה עובדתית. יש בארץ יוצאי
אל־דאר אל־ביידה (קאזאבלנקה)*,מאראקש, מקנאס, ריבאט
ופאס. רבים מהם דיברו צרפתית. ואם העשירים והמשכילים
הלכו לצרפת, נשאלת משאלה: מדוע? מדוע לא
באו ארצה כעבור זמן־מה? ואם באו הנה, מדוע לא
מישהי העבירה לי דרישת־ישלום ממר משד, שניצר,
נשארו בארץ?
נשיא בורסת היהלומים. לדבריה, הוא זוכר לי לטובה
אין מנוס מן המסקנה שפעלו כאן ישני תהליכים
מעשה שעשיתי בימי פרשית אלטלינה.
מקבילים והרסניים.
לרגע קט תהיתי למה כוונתה. חשבתי על היהלומן,
מצד אחד — הדחייה. הציונות הייתה בעיקרה תנועה וחשבתי על פרשת אלטליניה. ולפתע השמיע הזיכרון שלי
אשכנזית. כל מנהיגיה — מהרצל ועד ז׳בוטינסקי.
״קליק״.
מווייצמן ועד אוסישקין, יחשבו על המדינה״ילעתיד כעל
זה היה ביוני .1948 פלוגת־יהג׳יפים שילינו(ימים ספורים
מדינה אירופית, מערבית. בעיניהם, תרבות פירושה
תרבות לפני שזכתה בתואר ״שועלי שימשוך׳) נצטוותה לדהור שלא התנשאות,
אירופית( .היתד. דרושה מיידה רבה
שיל בפשמישל לחשוב מייד לסרפנד (היא צריפין) ,כדי לשמור על גדוד של
לאמר חוצפה, לאיש שחי בפלונסק או
המערבית, ולבוז לנחי אנשי־אצ״ל.
על עצמו כעל התגלמות התרסות
היה זה גדוד חדש בחטיבה שלנו, גיביעתי, שהורכב
תות התרבותית של איש שחי בפאם או בריבאט —
שתי יערים שהיו בעבר בתי-יוצר לתרבות מקורית, בחיפזון מיוצאי־אצ״ל, אחרי שאירגון יזה התפרק רשמית
ושיש בהן גם כיום עילית ׳תרבותית היכולה להתמודד עם קום המדינה. עם פרוץ הפרשה שמר עליו גדוד של
עם מיטב העולם — אם ״תרבות״ אינה רק ייצור פצצות הפלמ״ח, שישכן אף הוא באותו מחנה. אבל הפלמ״חניקים
נשלחו להילחם באלטלינה בחוף כפר־ויתקין, ועל כן
׳גרעיניות, אלא גם מזסר ואיכות־חיים).
העולים ממיזרח אירופה השליטו ביישוב ובמדינה הוטל עלינו לשמש כשומרי הגדוד האצ״לי, שבותר במחנה
את הראייה המעוותת הזאת. במילא׳ כל מי שלא בא ונישקו פורק.
סובבנו את המחנה בימים ובלילות בג׳ייפים שלנו,
מחוג תרבותי זה — מארוקאים, עיראקים, מצרים, וכמובן
גם הערבים הפלסטיניים שנולדו בארץ — נחשיב בעיניהם דאגנו שאיש לא יברח מתוכו. כאשר נערך נסיון של
כנחות ללא־תקנה. היתד. קיימת אפלייה אוטומטית, בריחה, בלמנו אותו תוך איום במקלעים שלנו.
שהביאה להעדפת אשכנזים על פני ״בני עדות הממרח״
באחד הימים נקראתי למם־פא, אריח שפאק, ישחיר,
בכל התחומים — החל בתרביות יובלה בתעסוקה ובקידום. איש־מכבי. הוטל עלי ללוות את השלם (אם איני טועה)

אוד אבנר•

י1 1 1 1

8118

י 1י 8! 8י

האסיר שלי

של הגדוד האצ״לי, שהיה לו מה לסדר בתל־אביב. נאמר
לי לשמור עליו מכל מישמר, ולהחזיר אותו בערב
למחנה, שהפך מהנר,־מעצר.
נסענו במכוניתו הקטנה של השלם לתל־אביב. לא היה
לי כל חשק לשמש סוהר. הרעיון שחייל קרבי כמוני
ישמור על חייל ישראלי, כשוטר יעיל אסיר, הבעית אותי.
לכן, בבואנו לתל־אביב, אמרתי לאיש :״הבה נעשה
הסכם ג׳נטילמני. ניפרד עכשיו, וניפגש כאן בשש בערב.״
האיש הסבים בשימחיה, ואני הלכתי לבקר את ההורים
ולחפש חתיכות. בשש !פגשנו וחזרנו למחנה. לא ידעתי
אם ניצל את היום כדי להיפגש עם ראשי אצ״ל או
שעסק בעניינים אחרים. זה גם לא היה איכפת לי.
שבהיתי את ר,מיקרה. ולא זכרתי גם את האיש. אך
דרישית־השילום הפיתאומית החזירה אותי אל היום ההוא.
תמונת האיש, כפי שנשמרה בזיכרוני, ותמונותיו של
שניצר, המתפרסמות לעיתים קרובות גם בשבועון זה,
חופפות.
אבל מי הלם ב־ 1948 על נשיאים של בורסות יהלומים?

ריבה בנ הלל
ח״כ עמוס הדר עמד ליד הדלפק של מיזנון הח״כים,
׳וביקש ריבה, הרבה ריבה.
הדר הוא נץ קיצוני מאוד. הוא גם בחור סימפאטי
מאוד. וגם איש־נהלל.
שאלתי אותו מדוע הוא משתוקק כל־כך לריבה. הוא
לא ידע. אני ידעתי.
בגיל 10 חייתי כחצי שנה בנהלל, אצל מיישפחת־איכרים
בשם לוויט( .כן, אז עוד היו בארץ ״איכרים״,
לא ״חקלאים״ ).כל 75 המישפחות של נהלל, שגרו
בבתים לבנים קטנים ושווים, במעגל מידוייק, חייו בעוני
שווה.
הם עבדו קשה, מלפני עלות השחר ועד אחרי׳שקיעת
השמש. כולם — האב, האם, הבן משה וגם הבן הקטן
זארק (ששאל אותי פעם מה ריחוק יותר, טבריה או
גרמניה) ,וגם אני.
האוכל היה מספיק ומזין, אך עני מאוד. היו הרבה
זיתים, ודג־מלוח וחלבה. הלחם הייה גדול ׳ועגול. אי-אפשר
היה להליום על בשר.
פעם בשבוע, בליל שבת, הייתה חגיגה. כל אחד קיבל
כנף או שוק של עוף. אחר־כך מזגו תה, וכל אחד קיבל
מנה של ימין מירקחת, ריסה מתוצרת עצמית, סמיכה
וטעימה. את התה לגמו־ימצציו מבעד לקויביות־סוכר. בהזדמנויות
חגיגיות שתו -גם גביע שיל יין, אף הוא מתוצרת
עצמית. ישבו ודיברו על הראשונים, על ימי הקדחת,
יעיל אותם שניספיו או ערקו.
קשה לזכור כיום את העוני ששרר בנהלל ובשאר
המושבים מסוגו. הריבה הייתה באימת מותרות שאין להן
שיעור. כל כפית שנכנסה לפה היתה כמתת של גו־עדן.
בימתיים חלפו שנים רבות, ונהלל דומה עתה לשכונה
של וילות. הבנים הוסיפו קומות, וכך עושים הנכדים.
אך נסיונות־הילדוית לא נמחקו מלב הוותיקים, בגי הדוד
הראשון, שכבר עברו את גיל ה־ ,70 ושל הדור השני,
שעבר את יגיל ה־ .50 התשוקה ליריבה נשארה בלב,
יחד עם הרבה ׳תשוקות אחרות מסוג זה.
נדמה לי שזיהו מקור התופעה המוזרה, שיאנו כה
מתקשים כיום להבינה. מדוע יש לאיש כמו משה דיין
כמיהה כפייתית כזאת לכסף?
מדוע הוא מוכר את
עצמו בראיוניות־יבתשלום,
בצורה המעוררת תמיהה כה
רבה אציל עיתונאים זרים,
שלא כך ׳תיארו לעצמם את
הגיבור האגדתי? איש כמוהו,
שהפך מזמן עשיר
מופלג, מדוע הכסף כיה
חשוב לו גם עתה?
ימה מקור ההסתבכות הכספית
המביכה של יצחק
רבין — הסתבכות שהיא
מוזרה שיבעתיים מפני ש היא
כה קטנה ומייותרת?
דיין גדל בנהלל, רבין
בתל-אביב. שניהם, כמו
רוב חבריהם, גדלו בעוני
רב, בדוחק יומיומי, כאשר
כל גרוש נראה כהון־עתק, חלום בלתי-מושג. אריק שרון
שגדל בכפר־מל״ל, סיפר פעם שיהלך בכל יום ברגל מן
התחנה המרכזית בתל־אביב ׳לגימנסיה גאולה, בקירבת
בניין מוגרבי, כדי לחסוך את מחיר הנסיעה באוטובוס.
(כמה זה היה אז? חצי גרוש?) הייפלא שאיש בזה
מנסה לצבור כסף, הנראה לו, מתחת לסף ההכרה, כערובה
לביטחון? הקמצנות והתשוקה לכסף, לארוחות במיסעדות־פאר
(על חשבון הזולת) ,לכל התפאורה החיצונית של
עושר, הפכה אצלם, לדעתי, לתופעה כפייתית, כריאקציה
על מצוקת ילדותם.
בשיא מצוקתה נשבעה סקארלט או׳הרה, בחלף עם
הרוח :״לעולם לא אהיה עוד רעבה !״ נדמה לי כי
נדר כזה קיים מתחת לסף ההכרה אצל רבים ממנהיגי
המדינה, שגדלו בארץ בתקופה ההיא.

במדינה
מי שטרה
ס חי ט ה או ס חי ט ה?
״משה עזר זי קצת,
מכ?י שידע כ 7ז שיש
די תינוק.,.״
״נכנסתי להריון! אני רוצה שתיקח
אותי לרופא לעשות הפלה.׳״
מזל יוחנן בת ה־ 21 לא תיארה
לעצמה, כאשר אסרה דברים אלה,
כי הם יביאו למעצרה בידי ה־מישטרה.
בשבוע שעבר ישבה מזל,
תושבת הרצליה ואם לתינוק בן
שנה, המתגוררת בנפרד מבעלה,
באולמו של שופט המעצרים התורן
בבית־מישפט השלום בתל־אביב.
היא הוחשדה בגניבה וסחיטה.
לטענת
נציג מישטרת הרצליה,
.מפקח יוסף קידר, פיתתה החשודה
סוחר מהרצליה לקיים איתה יחסי־מין,
ותוך כדי כך גנבה ממנו 600
שקלים. שבוע אחרי כן היא קיימה
עימו יחסים בשנית, אך הפעם הק פיד
לשמור על כספו. כעבור שבוע
נוסף פנתה אליו וסחטה ממנו באיומים
800 שקל. בפגישה נוספת
סחטה ממנו עוד 500 שקלים.
בסופו של דבר קצה נפשו של
הסוחר, שהוא נשוי ואב לילדים,
והוא פנה למישטרה. בעיקבות ה תלונה
שהגיש נעצרה מזל יוחנן.
למעלה ולמטה. מזל ששוחררה
בערבות, מבלה עתה את מרבית
זמנה בדירתה שבשכונת
נווה־ישראל בהרצליה. כשתינוקה
משחק לרגליה סיפרה את גירסתה
על מה שקרה, גירסה השונה לחלוטין
ממה שנאמר בבית־המיש־פט.

היה
אותו הדבר. הוא התייחס אלי
כמו אל האחות שלו.
יום אחד התחלתי לחשוש שנכנסתי
להריון. באתי למשה לחנות
וסיפרתי לו. ביקשתי ממנו שיבוא
איתי לרופא. הוא התייחס אלי בגסות
וביקש ממני שאעזוב אותו.
כשהוא ראה שאני מתעקשת הוא
אמר לי :״אל תחשבי שתוכלי לע שות
לי בעיות. יש לי עורכי־דין
וקציני מישטרה שהם חברים טובים
שלי. אני אפנה אליהם !״ אמרתי
לו :״אם אתה מדבר ככה וחושב
זה עניין של מישטרה, אז בבקשה.
בוא נלך למישטרה !״
מכונת אמת. הלכתי איתו ל-
מישטרת הרצליה, אבל ליד התחנה
הוא התחרט וחזרנו לחנות. הוא
שאל אותי אם אני יודעת כמה
עולה לעשות הפלה. אמרתי לו
שביררתי ואמרו לי שזה עולה 13
אלף לירות. משה הוציא שמונת
אלפים ואמר שאבוא בעוד כמה
ימים, ואז הוא יתן לי את השאר.
כשבאתי כעבור כמה ימים לחנות
הוא נתן לי עוד חמשת אלפים.
הלכתי לבדיקת הריון במירפאה,
ונתנו לי תשובה שלילית. כמה

סיפרה השכע מזל יוחנן:
הכל התחיל לפני שלושה חודשים.
הלכתי לעובדת הסוציאלית
בהרצליה, כדי לבקש עזרה עבור
הילד שלי• כשיצאתי משם ראיתי
את משה * עומד בפתח. הוא אמר
לי :״את נראת לי מוכרת מאיזה
מקום!״ ידעתי שזה לא נכון, אבל
הייתי אז כל כך מיואשת עד ש עניתי
:״כן, גם לי נדמה שאני
מכירה אותך!״
התחלנו לדבר והוא הביא אותי
לחנות שלו, שנמצאת ליד התחנה
המרכזית בהרצליה. סיפרתי לו שאני
תלמידה בת 17 והיה נראה
לי שהוא מאמין לי. לא שאלתי
אותו בן כמה הוא, אבל הוא נראה
בערך בן .40 הוא שאל אותי אם
אני צריכה משהו. אמרתי לו שאני
צריכה כסף כדי לצאת לטיול עם
חברה שלי. הוא הבטיח לתת לי אלף
לירות, אבל בסוף נתן רק .500
יוחנן כפעולה
מאז היינו נפגשים בקביעות.
לא בהריון
הוא דייה לוקח אותי למיקלט שמתחת
לבית שלו. אשתו היתד,
למעלה בבית עם הילדים, ואני ימים אחרי־כן קיבלתי את המחזור
הייתי איתו למטה. עשיתי את זה והכל היה בסדר.
כי הייתי זקוקה מאוד למישהו,
את הכסף שקיבלתי ממשה בשולא
היה לי אף אחד אחר.
ביל ההפלה הוצאתי על הילד. קנילפני
שנה נפרדתי מבעלי. נש תי לו עגלה וצעצועים. לא חשבארתי
לבד עם התינוק. בעלי לא תי שאני עושה משהו לא בסדר.
נותן לי מאז גרוש והוא אפילו שבוע אחר־כך המישטרה עצרה
לא בא לראות את הילד.
אותי, והסתבר לי שמשה הגיש
בגלל שטיפלתי בתינוק לא היי נגדי תלונה. במישטרה אמרו לי
תי יכולה לצאת לעבוד. בלישכת שהוא סיפר שגנבתי ממנו כספים
הסעד סירבו להכיר בי ביגלל ש ושאחר־כך סחטתי אותו.
אני עוד לא גרושה• חייתי על
סיפרתי במישטרה את כל ה קיצבה
של 5000 לירות מהביטוח אמת, אבל החוקרים לא האמינו
הלאומי, שמהן שילמתי 4000 לי לי. הם איימו שיזרקו אותי יחד
רות שכר־דירה. הגעתי למצב ש עם התינוק שלי לאבו־כביר, אם
לא היה לי מה לתת לילד לאכול, לא אודה שגנבתי וסחטתי. נבוזה
השפיע עלי גם נפשית.
הלתי נורא, אבל לא הסכמתי להומשה
עזר לי קצת, מבלי שידע דות בדברים שלא עשיתי. ביקשתי
כלל שיש לי תינוק. חיבבתי אותו מהם שיקחו אותי אפילו לבדיקה
וחשבתי שהוא אדם טוב. משה במכונת־אמת, אבל הם לא הסכיגם
הכיר לי חבר שלו, דויד, שגר מו. הם רק איימו עלי כל הזמן
בבת־ים. הייתי מבלה קצת איתו וצעקו, ונתנו לי לחתום על כל
וקצת איתו. אבל עם דויד זה לא מיני מיסמכים. הייתי כל כך מבול בלת
שאני אפילו לא יודעת על
* שם בדוי.
מה חתמתי.
העולם הזה 2262

סע 00
סגוהיוו נישוסו חינה
טיולים עממיים
ונופש לעונת החורף —
באוטובוסים חדישים וממוזגים נלווית
מדריכים מומחים.

טיולים לחרמון
יום אחד — כל יום ג׳ ושבת מתל-אביב,
כל שבת מחיפה. סוף שבוע — כל יום
שישי ושבת מתל־אביב.

טיול החודש — שבת 7ג לינואר
למגידו, עכו וכפרים דרוזים בכרמל — ב־ 75 שקל.

טיולים למערת הנטיפים
מתל־אביב וירושלים — טיול חצי יום — בכל ימי
השבוע. יום שלם בשבת — מתל־אביב וחיפה.

הסעות למצרים
כל יום ב׳ בשבוע מירושלים ותל־אביב לקהיר וחזרה
במחיר 40׳דולר (כיוון אחד 25 דולר).

״נופש לישראל״
אירוח בבתי מלון בכל הארץ מאילת עד מתולה, כולל
כרטיס לנסיעה חופשית חינם בכל קווי האוטובוסים
של אגד. הנחות במסעדות, טיולים, אתרים
ומוזיאונים.
פרטים והזמנות בכל משרדי אגד תיור
וסוכני הנסיעות.

10א 1י נ 1 :מ ]| יהודה 242132 2422/1 ׳ 10 59
: 0110111 ׳ 1110
׳!! ש^ס ! 10 10100נ0 1 :0 9 *0 531286 ׳ 10 0 ׳ 1־ 643131/2 ׳ 10 4 101111

תן טרמפלחייל

קולנוע סרטים סוף 0נ 1בינדא!}*־
הקולנוע בן־ימינו הסך לעולם של מיס-
תורין. הנה במאי גאוך תורן, מייקל (צייד
הצבאיס) צ׳ימונו, המוריד מן המסכים
במו ידיו את הסרט האחרון שעשה במחיר
של כמעט 40 מיליון דולר, ומודיע
בהכנעה :״אני צריך לעבוד עליו —
איני יודע מה קרה לי.״ ולעומת זאת
שלושה צעירים, דייוויד וג׳רי צוקר וג׳ים
אברהמס, שלא מצליחים לשכנע חברה
מכובדת כלשהי שיש בידם להיט, עושים
במעט כסף סרט שובר־קוסות בשם טיסה
נעימה. וכל הוותיקים מכרסמים צפרניים
ומכים על חטא.
איש אינו מוכן להמר עוד על טעם הקהל
ולהתנבא מה עשוי להוציא את הצופה
המפונק מנעלי־הבית שלו. אולי זו הסיבה
שמפיק יהודי אמריקאי בשם ליאו
פוקס החליט להמר על כל הטעמים, על
כל הסיגנונות וכמעט בכל היבשות בסרט
החדש מאהבי יוס ראשון. לשם כך בחר

לין דדגרייכ, רוג׳ד מור ופריסילה כארנס כסיפור מס 1מאזזכי יום ראשון״)
בין הדיילת לגברת

פריסילה כארנס
אכילה אירוטית

ר,תלין קווינלין וג׳ין ויילדר כסיפור מס׳ 3
בין שפיות לשיגעון

אונו טוניאצי מופתע ע״י שכנה כסיפור מס׳ 4
שכנה אירוטית

בתבנית ישנה: סרט אפיזודות. כל אחת
מהן הפקיד בידי במאי אחר. לכל במאי
עיר־בירה שלו: בראין (מלך עכברוש)
פורבם מביים את הפרק האנגלי בלונדון :
אדווארד (כלוב העליזים) מולינארו מושיב
את סיפורו בפאריס: ג׳ין (המאהב
הגדול בעולם) ויילדר אחראי על התרומה
האמריקאית ודינו (בושם נשים) ריזי מולך
על רומא.
אורגיה של מין. כדי לאחד את כל
הבירות הנ״ל, המספקות אתרי־צילומים
מגוונים ביותר, צריך גם סיפור. ומה
הנושא המעניין כימעט את כולם, נשואים
ורווקים, צעירים וזקנים, אם לא
אהבות של סוף־שבועז זהו נושא שדי
לגעת בו ומיד צצים אלף אלפי סיפורים

וזכרונות ובדיחות וחלומות. ושוב, השאלה
היא איזה סיגנון יענה על טעמם של
רבים ככל האפשר. אין ספק שמבחינה
זאת ארבעת הסיפורים השונים של מאהבי
יום ראשון כשרים בהחלט: הם רומנ טיים
מאוד אך יש בהם גם טים־טיפה של
מרירות. לפעמים הם סרקאסטיים, אבל
לא פוגעים. קצת זנותיים אבל לא פורנוגרפיים.

למשל, הסיפור הראשץ מחליף את
תווית הזיהוי של ,007 הסוכדהמורשדד
להרוג של השחקן רוג׳ר מור, בכובע
נהגים של בעל-טירה. כשהאדון נוסע לסוף-
שבוע נקלע הנהג לאורגיה של טין, קצת
מעל לכוחותיו, יחד עם דיילת (פריסילח
בארנס) ועם ליידי (לין רדגרייב).
העולם הזה 2262

במיססר שתיים מגלם אחד השחקנים
המשכנעים ביותר של הבד הצרפתי, לינו
ונטודה, איש־עסקים מצליח, שנפשו יוצאת
להשיג עיסקה טובה והוא כימעט
מוכן להקריב לשם בך את אחת העובדות
שלו. אלא שהציניות טרם השתלטה עליו
בצורה מוחלטת ויש עוד כמה עקרונות
^ מוסריים ישנים נושנים, וכמה רגשות
שכימעט ועבר עליהם הכלח, שלא נותנים
לו מנוחה. מי שמערערת את שלוותו
היא תגלית שנתגלתה על-ידי ונטורה
בעצמו, שחקנית תיאטרון יפהפיה בשם
קתרין סלביה, המופיעה בקומדי פרנסז
כבר עשר שנים וזו לה הופעה ראשונה
על הבד.
בסיפור השלישי בוחר ג׳ין ויילדר לעצב
בעצמו דמות של מופרע על רקע מיני,
המקבל ״פס״ לסוף־שבוע מן המוסד שבו
הוא פ אושפז, ומגלה את האהבה ואת
הגבול הדק שבין שפיות ושיגעון כש־הסארטנרית
שלו היא קתלין (מעורם לא
הבטחת־ לך גן של שושנים) קווינלין.
סוף־השבוע הרביעי נתון לדימיונו המטורף
של דינו ריזי, במאי קומדיות ותיק
המשתמש באוגו טוניאצי, אחד מהמוכש־רים
שבשחקני איטליה, כדי לבטא את
הפער שבין החלומות למציאות ובץ ה־
הן צפר>ם
שאלה של זמן ( מ ק סי ם, תל-
אביב, אנגליה) — במבט ראשון
זה נראה סרט מתוחכם, מורכב
ומסובך ביותר. הצופים מוזמנים לפתור תשבץ אינטלקטואלי
וחזותי ונדרשת מהם תשומת״לב מלאה בדי לפענח
את כל חתפוכות. אבל במבט שני, אחרי שפותרים את כל
התעלומה, נשאר טעם מר בפה. יש רושם שתהליך הפתרון
בסרט יותר מעניין מן התוכן שלו.
מעשה כפסיכיאטר העובד בשירות הביון האמריקאי
בווינה, ומתאהב בנערה בת ארצו, שניהלה קודם לכן
רומן סוער עם פוליטיקאי צ׳כי. הפסיכיאטר אמור לחיות
סמל האדם המיושב בדעתו, השקול והרגוע. הנערה היא
התגלמות של ציפור דרור שאינה יכולה לקבל על עצמה
שום חובות. היא מוכנה לאהוב עד שיגעון, אבל בתנאים
שלח• חפסיכאטר חושד שהגברת אינה שייכת לו עד
הסוף, והגברת אינה יכולה לשאת את החשדות הרודפים
אותה כל הזמן. כל זה מסופר במבט לאחור, מכיוון
שבתחילת הסרט היא גוססת. חקירתו של מפקח מישטרח
אוסטרי היא שחושפת את פרשיית העבר אשר הביאה
את הנערה למצב זח.
התכונה הבולטת ביותר של הסרט הוא עריכתו, כך
שהוא קופץ בזמנים קדימה ואחורה, כאילו התכוון הבמאי
ניקולאס רג לבלבל את הצופים ולחייבם במאמץ בלתי-
פוסק בכל עת הצפייה. תכונה שנייה, בולטת לא פחות,
היא העמדה החזותית המרשימה לפני עדשת המצלמה ן
משום שנדמה כאילו בסרט הזח יש רק שיאים ואין בו
שום רגיעה.
את הסגולות הטכניות הללו ניתן לפרש לחיוב או
לשלילה, לפי טעם חצופה, אך הבעיה החמורה ביותר
של הסרט היא הליחוק. ארט גארפונקל שטחי. אין לו

בישראל. אמנם אחד מאחיה מתגורר כאן,
ושני הילדים של האח השני שוחים
בישראל, אבל לה לא היה זמן לבקר
כאן, ולו רק משום שהיא אחת מאותן
הנשים, שהעבודה מכתיבה להן את לוח
הזמנים והביקורים. עתה, משמוצג בישראל
הסרט האחרון שבו עבדה עם סריסו,
המטרו האחרון, נמצאה סוף־סוף ההזדמנות
המתאימה.

סילביה קושינה
האשה הקטלנית
אשליות לפיכחון. טוניאצי המנסה למ צוא
לו הרפתקה לסוף־שבוע שבו נעדרת
אשתו מן הבית, מנסה להעלות אש בכמה
אהבות ישנות. בסיפור זה אפשר
להיווכח שוב, שסילבה קושינה נישארה
מדהימה ביופיה ולהיזכר בקאתרין ספאק
וברוזנה פודסטה, ולהרגיש מה שהקולנוע
גיסה לעשות תמיד לקהלו: התיאבון
מתעורר והארוחה נאכלת בבית.
אם בארצות־הברית מפיצה את הסרט
אם־ג׳י־אס, הרי בישראל תפיק אותו חברת
הפצה חדשה בשם שירוי, בשיתוף עם
סרטי האחים אליהו. בחודש אפריל צפוייה
לישראלים הצגת־בכורה מפוארת, כיאה
למוצר יקר שכזה. המפיצים מבטיחים
,להזמץ לישראל גם את אחד הכוכבים
הגדולים של הסרט. את מי בדיוק? הכל
תלוי בלוח ההסרטה. המעריצות יכולות
להתחיל ולהתכונן.

אורחי ם
ל ^ו עז־ תבדם
סוזאן שיפמן היא בדיוק מה שחסר
לקולנוע הישראלי: אשת-סרסים בעלת
נסיון עצום, המכירה את מלאכת העשייה
על בוריה, אחרי שעבדה כעוזרת של
במאים, כנערת־תסריט וכתסריטאית מלאה
בכמה מן הסרטים המפורסמים ביותר
שראו אור בצרפת ב־ 20 השנים האחרונות.
התמחותה: היא עובדת עם במ אים
על כתיבת תסריטים, עוזרת להם
ליילד את רעיונותיהם ואחר כך משמשת
— לפחות לכמה מהם — כעוזרת בשעת
הבימוי.
שמה מוכר במיוחד בשל שיתוף הפעולה
ההדוק שלה עם פרנסואה טריפו. וזו
למעשה גם הסיבה שהביאה אותה לביקור
העולם הזה 2262

הטלאי הצזזוב. לבבית, נמרצת, מע שנת
כמו קטר ובעלת דעות מוגדרות
מאוד בכל הנוגע לקולנוע. סוזאן שיסמן
יכולה, בלי קושי, להיחשב סמכות ביל-
עדית בכל מה שנוגע לגל החדש הצר-
פתי. היא היתה חברתם של טריסו, גו-
ראר ורידוט. כשהיו כולם בגיל העשרה.
י־־א עבדה על מרבית סרטיהם בתפקיד
יי או אחר, סייעה להם, היתד. עדה
להתפתחות שלהם ואחר כך להתרחקות
ההדרגתית שחלה ביניהם.
־-ידה עם טריסו הם הקרובים ביותר.
מאז סרטו השני, גורלו של פסנתרן, היא
היתח שותפה בכל מה שעשה. הנוסטאל גיה
לעבודה ראשונה זו גורמת לה עד
היום לומר, שמכל סרטי טריסו היא מעדיפה
אותה יצירת־נעורים, שלדעתה עוד
תיזכה פעם בהכרה הראויה. היום אין
זה סוד, שבכל פעם שטריפו מכין סרט
חדש, סוזאן היא זו שמכינה עמו את
התסריט. הם יושבים יחד, חושבים יחד,
ואם כי, כדבריה ,״הרעיון הראשון הוא
תמיד שלו,״ הסרט קורם עור וגידים
תוך כדי עבודתם המשותפת. כך, למשל,
חלק גדול מן הפרטים שבמטרו האחרון
סופקו על־ידי זכרונותיה של סוזאן בימי
המילחמה, אך היא מדגישה במפורש כי
דמות הנערה היהודיה בסרט, המסתירה
את הטלאי הצהוב בצעיף שעל צווארה,
אינה בשום פנים ואופן הדמות שלה.
חיים וסרטים. שלא כמו הקירבה
והידידות שהיא רוחשת לטריסו, זכרו־נותיה
בכל מה שקשור בגודאר חמימים
פחות. היא מעריצה עד היום את כיש־רונו
של האיש ואת החדשנות שלו, יחד
עם זאת היא זוכרת שהעבודה במחיצתו
היתה פעמים רבות סיוט .״הוא היה קשה
מאוד כלפי כל מי שעבד בסרטיו, אולי
משום שהוא היה קשה גם ביחס לעצמו,״
מסבירה.
במאי אחר של הגל החדש, שאותו
היא מכירה מאותה התקופה הוא ז׳אק
ריווט. היא עבדה איתו מאז סרטו הרא
ואסל
וגארפונקל: לבלבל את הצופים
מיטען ריגשי הדרוש כדי להתמודד עם דמות הפסיכיאטר
הנכנע בהדרגה לטירוף הקינאה והחשדות שאוחז בו.
חארווי קייטל, ששערותיו גולשות על כתפיו ומבטאו
ברוקליני טהור, חום ך את דמות מפקח חמישטרה לפסי•
כופאת שלא לצורך• רק תרזה ראסל עומדת במעמסה
שהוטלה עליה, כשהיא מתבקשת לגלם נערה הנקרעת
ביו אהבתה לכמיהתה לחופש.
ובאשר ליומרות של הסרט — המתכוון לדבר על פסיכולוגיה
ועל מצבים פוליטיים ואל אהבה חזקח־מרחחיים
ועל עוד תריסר נושאים — יש לחן כיסוי בערך כמו
לתקציב של ייגאל חורביץ. כבר מזמן אמרו חכמינו :
תפסת מרובה לא תפסת.

שון, פאריס שייכת לנו .״איש לא ראה
סרטים רבים כמוהו, ובכל פעם שאנו
נפגשים קשה לו להבץ כיצד יכולתי
להחמיץ כל כך הרבה,״ היא אומרת
בחיוך. לדבריה ״ריווט עושה סרט פעם
בשלוש שנים ואין לו שש דבר אחר
בחיים מילבד מסרטים.״
יעיצו-ב התסריט. גם מי שלא הכיר
את סחאן התוודע לדמותה בלילה האמריקאי,
שם גולמה על-ידי השחקנית
נאטאלי באי. מי שזוכר את הדמות החביבה,
מלאת המרץ והאופטימיות, של
עוזרת הבמאי והתסריטאית באותו הסרט,
מכיר את סוזאן שיפמן. היא שהיוותה
את מקור ההשראה של טריפו.
ומדוע אומרים שסוזאן שיסמן היא ב דיוק
מה שחסר לקולנוע הישראלי? פשוט

תסריטאית סוזן שייפמן
מה שחסר בישראל
מאוד. בישראל יש הרבה מאוד במאים
שמוכנים לעשות רק סרטים שהם עצמם
כותבים. אלא שברוב המיקרים הם אינם
יודעים לכתוב, גם אם הם יודעים לביים
(ועל כך אפשר, כמובן, להתווכח) .סוזאן
שיסמן היא אחת מאותן התסריטאיות
המתאימה עצמה לבמאי עימו היא עובדת.
היא אינה מביאה לו חבילה מוכנה
ואומרת לו :״עכשיו תשבור את הראש
כדי להביא את זה אל הבד.״ להיפך.
היא מצטרפת לעבודת היצירה עצמה,
מסייעת בעיצוב התסריט. ומעל הכל,
אץ לה שום רצץ לגנוב את הילתו של
הבמאי.

כמה פעמים בעבר הציעו לה לביים
בעצמה סרט, שיא סירבה. זה דורש
ממנה מאמצים בכיוון שאינה מוכנה להשקיע
בו בשלב זה .״אולי אעשה בעצמי
סרט כשאהיה בת שמונים,״ אומרת שיסמן
בחיוך מבוייש.

ב תי קו לנו ע
סי ג גוו חדש
ביודקולנוע מסוג חדש עומד לקום
בתל־אביב. כך, לפחות, מקווה עולה חדש
מארגנטינה, ראובן קאצוביץ׳ ,ששכר את
קולנוע גורדון בתל-אביב לשנה אחת, עם
אופציה להמשיך ולהחזיק בו, עם העסקים
ילכו כמו שצריך.
קאצעיץ ,,העוסק בימים אלה בשימת
הקולנוע ובבחירת הסרטים שאותם יציג
במשך השנה, מכין כבר כמה תוכניות
יוצאות־דופן. למשל, מדי יום, בשעה שלוש
וחצי, הוא יציג סרטים שנעשו על־ידי
אותו במאי, שעשה את הסרט המוצג
בשלוש ההצגות האחרות (שהיו בקולנוע
גורדון בשעות שונות מן המקובל) .כך,
למשל, מתכוון קאצוביץ׳ לפתוח את העידן
החדש שלו בנידינסקי, סרט על חייו
של הרקת הרוסי האגדי, אשר בויים על-
ידי הרברט רוס. משוט כך הוא יראה
בהצגות יומיות מוקדמות מבחר של סרטים
אחרים משל רוס. במיקרה זה המבחר
הוא רחב מאוד, כי רום עשה, בין היתר,
סרטים כמו צמד בכותרות, נקודת מיפנוז
ועוד.
עוד רעיץ פרטי של בעל בית־הקולנוע
הטרי: כל יום שישי אחרי הצהריים
יוקדש לאישיות קולנועית אחרת. בין
התוכניות הראשונות של קאצובת ,,יום
שישי אחד מוקדש לסטיב מקומן מום
שישי אחר מוקדש להיצ׳קוק. מה שעניין
בוודאי באופן מיוחד את ההולכים לקולנוע,
היא סידרת ההנחות שמובטחת ל חברי
סינמטיקים, לסטודנטים ולקשישים
מעל גיל .55
ורק אזהרה אחת, קטנה אבל ברורה:
ראובן קאצוביץ׳ מתכוון להוציא בעצמו
מן האולם את כל מי שיעז לעשן. האיש
לא יתבקש רק לכבות את הסיגריה, אלא
פשוט לעזוב את המקום.
על יוזמות נועזות כאלה אפשר רק
לומר: בהצלחה! מי יתן ויחזיק מעמד.

ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל<
להיות אמא של דנה

אלתרמן והב־יב״ם

פגשתי לפני כמה ימים במכרה טובה שלי הנמצאת בהריון.
זו היתד, מסיבה מרובת משתתפים, ופרשנו לצד, לקשקש קצת
על העניינים המחכים לה עוד חודשיים. היא שאלה אותי על
דנה ועל כל מיני ענייני תינוקות. בין השאר שאלה, אם דנה
כבר מדברת. ציינתי שמזמן היא מדברת. אני כבר מנהלת איתה
שיחות קטנות, ואוצר המילים שלה נהדר. סיפרתי למכרתי שאני
בפירוש מייחסת את הידע הלשוני העשיר של בתי לעובדה,
שמגיל אפס דיברו איתה המון בשתי שפות, במילים ״של
מבוגרים״.

חשבתי שהמכרה הזו היא באותו הראש, וגיליתי לה שהייתי
מקריאה לדנה, עוד בימי העריסה, שירים יפהפיים של אלתרמן.
בנקודה זו תפסה המכרה שלי את הבטן הפרטית והתפקעה מצחוק.
״שמעת?״ היא פנתה לבעלה ,״היא מקריאה לבת שלה שירים
של אלתרמן.״ ושוב, צחוקים. בטח שנורא נפגעתי. מבחינתי,
הרגשתי שהאינפורמציה הזו שתרמתי, יכלה בשקט גמור להישאר
אצלי. הצחוק שלה העיד על ריחוק של שנות אור בעניין. בכדי
לקרב אותה לגישה שלי, צריך להתחיל מימי אברהם אבינו,
ולזאת, באמת שכבר לא היד, לי כוח. אולי חשוב להסביר פעם
את הנושא הזה, ויתכן שעוד הורים ייפתח להם הראש. עכשיו,
אפתח אל אוזן אחת, ואפתח אל אוזן שניה, אם אתם בעניין.
אם לא, צ׳לום.
מלבד חריגים, תינוקות לא נולדים חסרי אינטליגנציה. הם
רק נולדים בחוסר יכולת לבטא את עצמם מילולית. אנחנו,
ההורים, טועים בגלל עובדה זו, ומייחסים את חוסר יכולת
הדיבור המילולית שלהם ל״נחשלות מובנת מאליה בגילם״ .יש
לנו צורך טיבעי להתחיל ללמד אותם מן ה״קל״ אל ה״כבד״.
שימו־לב, מה שקל וכבד בעיניינו. ובכן, אטען כאן משהו נועז.
המחסום השיכלי שלהם הוא המחסום השיכלי־הפסיכולוגי שלנו !
הם נולדים עם כושר למידה עצום! המוח שלהם הוא מין פח
ריק, שכל נזה שלא תכניסו בפנים — ייקלט באהבה ! לדעתי,
זו עובדה מוחלטת, ובהמשך גם אביא הוכחות לקביעתי.

במציאות, קשה ליישם זאת באופן אבסולוטי. אני יודעת.
צריך לחרוג באופן אדיר, ולהינתק מצורת מחשבה שהוטמעה
בנו עצמנו, יחד עם חלב האם. גם אם נמצא כבר בן־אדם
המוכן ״לחשוב אחרת״ ומסורת בת שנים אינה סיבה בשבילו
להמשיד את השרשרת, עדיין ישנן הנורמות החברתיות המאסיביות,
החזקות כמעט מהכל. הנורמות האלה, המכתיבות את
החיים, גורסות כרגע שכלייה חמורה תבוא על ימי ילדותו של
הילד אם יגדל ללא סיפורי ד,עכברון פיקיקרון. כאילו שהטכסט
זה מה שמשנה, ולא חדוות החיים הנלווית. ובכן, בפח הזה.
שבראשו אפשר לשים הכל! למה לא לשים חוכמה בראש
הילד, אם כבר יש מקומו

נכון שחשובה הגישה. הדבר הכי חשוב בחינוך הילד זה
שההורה ירגיש נוח, בטוח, טוב, ושלם הרמטית עם מה שהוא
עושה. אם ההורה ידקלם את שירי אלתרמן האלה וירגיש
דביל מושלם בגלל זה, מוטב לו שיחזור לתפקד על טהרת
דיאטת המיצי והפיצי. התחושה שלו תשתקף בתוך הילד, בשפה
הכי חשובה, הכי עיקרית, שאינה ניתנת להעברה אלא בצורה
אינטימית — הלא היא שפת התחושות. איש לא מלמד יילד
כיצד להרגיש תחושה מסויימת. היא תשתקף בתוך עצמו, אוטומטית.
בדרך הקסמים של שידור האנרגיה.
עכשיו אתם מבינים למה חשוב לי להסביר להורה, למה זה
כן בסדר הסיפור הזה עם ד,שירם האיכותיים, למה זה כן בסדר
ההסברים הנכונים, המדוייקים, המתאימים כביכול רק לגדולים,
למד, כן שפה קשה ומסובכת, עשירה ככל האפשר, דווקא לילד!
בעסקים האלה, זה כמו בעיסקי מכירה. אם אתה משוכנע במשהו,
אתה לרוב גם תשכנע הלאה. אם הורה יהיה משוכנע שכלתנית

פ\ 7נ>\7ם

וריגשית, בצורה מוחלטת, שזה באמת בסדר, הוא כבר יעביר
את התחושה הזו לילד, בטיבעיות. האמינו לי.

מה מקוקס״ס

הקושי בין טכסט ״קשה להבנה״ ובין שירי העוגרדעוגה טמון
בתוך הבלוקדה הפסיכולוגית של ההורים. לא של הילד. הילד
הוא דף חלק לחלוטין מבחינת ידע. מבחינתו, זה באמת אותו
הדבר. זה טכסט חדש, וזה טכסט חדש. סינית זו שפה קשה
אימים, נכון? ובכל זאת מיליוני תינוקות סיניים לומדים עד
גיל שנתייבדשלוש את השפה הזו ״כמו מים״ ,רק מכיוון שההורים
שלהם לא טרחו להתעכב ולחשוב שזה ״חומר קשה מדי לעיכול״.
״יופי!״ תגידו .״חוכמה גדולה! ההורים יודעים סינית, אז
קל להם.״ אם אתם איתי עד כאן, יאללה, עוד צעד קדימה.
מבחינה אובייקטיבית זה עדיין לא משנה שההורים של הסינים
הקטנים מדברים סינית. הסינית ד,״קשה״ הזו נקלטת בראש
התינוקות, וזו עובדה אבסולוטית. כעת, זה שההורים מדברים
סינית בטיבעיות, זה יופי. האנלוגיה קלה מאין כמוה. גם אתם
״מדברים אלתרמן״ בתור דוגמה, או כל חומר ״גבוה״ אחר
בטיבעיות. לא אמרתי שבתור תינוקות בורים שהייתם, תלמדו
אותם חרוזים מתוחכמים ויפים אלה. אמרתי שבתור מבוגרים
שאתם כעת, ו״קל״ לכם החומר, וטיבעי, תקריאו אותו. ובלי
שום ציפיות לחזרה, ודיקלומים חוזרים ״על המקום״ .השקיעו
את זה. זה לא נאבד. העובדה שאתם לא הועשרתם בגילם
בחומר טוב אינה בחזקת ארגומנט משכנע למנוע אותו מהקטנים
שלכם.

מלכת ציפורניים

מה אתם יודעים איזה יופי של שימושים
יש לעשות בלכת ציפרניים שקופה,
בתנאי שיש כזו בבית. קודם כל
וראשית כל, ישנו השימוש המקורי. שיכבה
אחת על ציפורן חלקה ועירומה לא
מאפשרת ללכה האדומה מהאיכות הכי
מסריחה להכתים את הציפורן. אחר כך,
אם צובעים על הלכה היבשה הציבעונית
עוד שיכבה שקופה, ומחכים לייבוש טוטאלי,
מתקבל ברק שמיימי, כאילו ירקו

רק תנאי אחד ענק וחמור — שאתם נהנים מזאת, באמת
ובתמים. התחושה שלכם והגישה לכל העסק, זה הדבר הכי
עקרוני בסיפור. חס וחלילה לבצע עניינים שכאלה כמי שכפאו
שד, כי ״זה מה שצריך ברצפט״ .ובטח בטח בטח לא לעשות
שום דבר לראש של הילד ממניעים של קריזת־צמרת של הורה
אמביציוזי. למניאקים האמביציוזים ההערה הזו כבר לא תהווה
בלם, אבל לכל אלה הגבוליים, שעוד• בודקים את עצמם, זה
יהיה אולי תמרור עצור. בשבילכם ,״עוגה עוגה״ זה חומר קליל.
לתינוק, כבר אמרתי, זה חומר חדש כמו שירה מעולה. את
ההבדל יוצרים ההורים, כיוון שעוגה־עוגה הם מעבירים במישחקים
וחדווה, ושירה מעולה, נידמה לכולם, צריכה לבוא ״על יבש״,
כיאה וכיאות. בולשיט ! אפשר לשחק אותה בחגיגה עם כל טכסט.
הראש שלכם משנה כאן. אל תפחדו מהקידמה. אל תברחו מהידע.
עשו זאת בדרך אגב, שזורה בחיי היום־יום, בשעשוע, באהבה,
המון אהבה! המון אהבה לתינוק, ואז לא תיגדל לכם מיפלצת
עם ראש אבטיח זקן ומעורר סלידה. יגדל לכם ילד, שמילבד
ביטחון וויטאמינים, הוא יקבל גם כמה נקודות מישכל נוספות,
שהן באמת אדן זינוק גבוה יותר לחיים. לא צריך יכל היום
להקריא לילד אלתרמן. אנא, אל תחמיצו לי את הפואנטה. אבל
אם יש לכם ההזדמנות להסביר לילד משהו, אנא אל תבחרו
בצורת ההסבר המפגרת. תנו לו את המילים הכי יפות במתנה.
הוא יבין אתכם. שימו לו את השכל על רמה — גבוהה. אם
הוא ירצה לרדת, זה תמיד יהיה לו יותר קל מאשר לעלות.
השקיעו בילד שלכם, וכמה שיותר מוקדם. לא בצורת ״שב
בשקט כי עכשיו מתחילים״ אלא בצורה אגבית, השזורה בחיי
היוכדיום, או סיפור הלילה טוב. זאת ההשקעה היחידה בעול
שאף פעם לא הולכת לאיבוד, סיפוקים וכספים ניתן להחזיר
אחר כך — אבל זמן חיוני ואבוד י! עוד לא הומצא כפתור
שיזיז אותו חזרה. והיות ואני קודם כל בעד הנשים, שוביניסטית
שכמותי, וכבר שמעתי על בעלים שמאוד אוהבים לנפנף במדור
הזה מול החוטם של אשתם האגואיסטית, שמעיזה לרצות לא
להשתגע כל היום בבית עם הקטנים, ויוצאת לעשות קאריירה,
הזונה, שהדבר הכי חשוב, כפי שטענתי, זו תחושת ההורה.
חוץ מהעובדה שהאבא טוב בדיוק כמו האמא לענייני חינוך,
הרי שאמא היא גם כן בן־אדם. בו־אדם מאושר הוא בן-אדם
נדיב. ובן־אדם נדיב הוא אמא טובה. לא לשכוח אף פעם את
המישוואה.

מה עושים מלכת ציפורניים
היבחר המצאות י
על הציפורן. אבל זה באמת פטנט לגברות
נטולות ילדים.

אחר־כך, שימוש שני לטפטף את הלכה
השקופה הזו בתוך המלבן של אבקת

מחלה ישראלית מובהקת, או מיכתב לאחי היורדים
את. הקטע הזה כתבתי לפני בארבע שנים, לכבוד חברי היורדים, שבשום
פנים ואופן אינם ״נפולת נמושות״ בעיני אלא אחים אהובים. קראתי אותו,
והוא טוב כמו חדש. מה זה חדש ! חומר אקטואלי מזה לא אמצא.
הייתי בעולם שכולו טוב( .זה חו״ל, אלא מה) וחזרתי (בבי תמרורים).
אני עוד בהלם, אבל לאט לאט מתרגלים. מה יש לומר, זה הדבר הבי גוייל-נפש
להיות בחוץ־לארץ, ליהנות עד הגג ולתפוס את עצמך, לזוועתך הרבה, בכלזאת
מתגעגע לארץ.
״אבל-חרה״שם־לא־נורמלי,״ לוחש לך הקול הקטן שבתוך עצמך•
״אתה מספר לי עונה לו הקול השני, השרוי בעיצומו של עילפון חושים
בפאריס המטריפה .״צודק לאללה, אבל זה-מה-שיש י
ואתה מבין. שיש לד״עסק עם אהבה מאוד לא שמחה, שקוביית השייכות
שלך בחיים הונפקה לך בבר, ובביזנס הזה החלפות אמיתיות לעולם לעולם
לא תובל לבצע.
כשאתה דורך במקום, אתה חופשי ומאושר. נדמה לך שכלום לא קושר אותך,
ואפילו יורק כמה מוחטות בריאות לשלולית, בה אתה מדשדש, להוכחה ניצחת
במה חופשי אתה ובלתי תלוי וקשור.

ואז, בזינוק מרהיב, עם תחושת אזרח-עולם בלב, אתה מרחף על פני אוקיינוסים,
מותח את חבל הטבור, ועוד באמצע׳הדרך זה קורה לך, ואתה צורח ״איייייייי!״
אתה יכול אמנם, בבל פעם, למתוח את החבל הזה יותר. זה רק עניין של
ניסיון, עד שבנוחיות אתה מקיף איתו שלוש פעמים את קו המשווה. תוכל להתערב
באנשים, לרמות את עצמך, לגדל ציבעי־הסוואה מקומיים, ולעשות קולות של
זר• יום אחד שתי אצבעות שולפות אותך מהקהל ושואלות :״מאיפה אתה ילד 1״
ואתה באמת בבר לא כל בך יודע, בי אתה בבר כל בך במקום אחר.
אז אתה הולד״הולך־הולך שלוש פעמים את קו המשווה חזרה, לפי החבל,
ומגלה שאלוהים חיבר אותך כאן, וזהו זה.
בל כך לא רציתי בתוך הראש שלי להיות מחוברת מן־פה, איפה שבולם
עוייבער״חובמים, ובל קניה פשוטה בחנויות הופכת למילחמת מוחות מי ידפוק
את מי. איפה שהאנשים מלקקים את ביתם הפרטי ומטנפים את רשות הרבים
של הפריץ בלי רחמנות. איפה שהנסיעה בכבישים הוא קרב־קיום אדיר, בו המשוגע
יותר — מנצח. איפה שקודם כל אתה בחזקת זבל, אלא אם בן אתה הופך מבר,
אז מרככים איתך את הטון. איפה שרק אסונות לאומיים מסדר גודל ענק וקיומי
מביאים לנו ישועה. איפה שהכסח הלאומי חוגג. לא רציתי להיות מחוברת מן־פה,
אבל אני כן• מה לעשות. אתם לא !

בטעם קצת חוש

אחר כך שימוש רביעי: זה למרוח
באופן מאסיבי שיכבד, או שתיים מהצד
הפנימי, זה שבא במגע עם העור, של
אבזם מתכת של נעל כלשהי, שאוהב
להותיר על הרגל טביעת חלודה. עם
זעת קיץ. ראשונה. יש׳ גם. נעללים כאלה.
מרפדים אותם לכה שקופה מהצד החלש
של הסיפור, והם. יכולות כך לתפקד בסדר
גמור.

,שימוש חמישי, וקלאסי זה לתפוס בזמן
רכבת בגרב,ניילון. זה חוסם כלי־דם הכי
יעיל,שלה, צריך לשים לה בצומת ד,עצ-
בים שלה, במקום שהיא הכי רוצה להנד
שיך ולטפס משם, טיפת לכה שקופה. לא
להגזים עם כתם הלכה, ולתפוס את העסק
בזמן, אחרת אין טעם.

: :.שימוש שישי זה לעשות את אותו הסי-
פוך של אבזם הנעל המשאיר כתמי
חלודה׳ על. הרגל, גם לטבעת או לצמיד
עץ צבועים, ישנן. טבעות עץ בצבעים
מרהיבים, אשר,ינעל דינו, יורדים כמו
כלום על האצבע. אני יודעת שעץ, ניוב־עים
עם לכת טרפנטין, אבל כשביל טבעת
מספיקה גם לכת ציפרניים.

שימוש שביעי ואחרון מצאתי בלאישוז.
אני מביאה אותו כי הוא בהחלט לעניין.
מקשקשים בקצת לכת צפרניים שקופה
;גל הפיתקית של צינצנת התבלינים. גם
:שהצינצנת תהיה כבר מלאת רפש מרוב
שימוש עדיין הפיתקית תיזהר באור
יקרות נקי וברור בגלל הלכה. רוצים
עוד פטנטים? גמרנו. אין לי יותר.

ריח מחבק
בניחוחות של עוד

הצללית או הסומק שמתפוררים. מטפטפים
את העסק על מקום ההתפוררות,
וקצת הלאה. זו סגולה בדוקה לעצירת
העששת בקופסית התמרוקים היקרה. זה
שם לאבקה פלומבה על המקום. מדביק
מיד את כל החברים שרוצים ללכת לאיבוד.
את זה כבר כתבתי, אבל אני מאזכרת
את זה כאן כי סדר זה סדר.

שימוש שלישי זה לטפטף את הלכה
השקופה הזו בתוך קופסית הפלסטיק של
מיכל האיפור לתוך השקע הקטן ששם
יושב בדרך כלל ריבוע המתכת המכיל
את האבקה. מוציאים את ריבוע המתכת
החוצה, על תכולתו האבקית, מטפטפים
לכה בשקע הפלסטי הריק, מחזירים את
מיכל המתכת של האבקה למקום, ובחיים
הוא לא יוכל לקפוץ יותר החוצה, להתאבד
על הריצפה ולגרום לך נזקים כספיים
עם. פתיחת הקופסית.

עיצוב פנים

מזג־האוויר המטורף עוד לא החליט
סופית אם הוא קיץ או חורף, אבל סביר
בהחלט שככל שהזמן יתקדם הוא יחליט.
לילה
אחד נחת אצלי בחלון קצת חורף
ועשה לי השראות. נזכרתי בחורף הקודם
ונהיה לי טוב. חורף, אצלי, זה לא
סיפור עם דיכאונות. להיפך. זה כל
האסוסיאציות השמחות. זה בית מוסק,
וזה שמיכה מלטפת, זה מאיירים בכייף,
ביתיים כאלה. חורף זה גם לישון אחד
בתוך האוזן של השני מרוב חיבוק. איפה,
תגידו לי, איפה אפשר לעשות זאת בקיץ?

תגעי! אל תיגעי! ותן לי אוויר!
מקום!״ הן הצהרות האהבה היותר מקובלות
בליל חמסין. פיכס! מי צריך את
זה? תנו לי חורף, רבותי! תנו לי גשם.
שיהיה בחוץ סגריר, ובפנים שמח. אחר

״גברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברי! ל א לגברים

תה תפוזים
ארומה מפוקששת
כך תנו לי גם קצת שמש של אילת,
והעסק מסודר לי. יש ימים, ימים מסויי־מים,
שאני מתה על הגשם. יש לו ריח
משגע. ריח מיוחד, לפעמים נופל גם
בחלקה של עירונית מזל כזה, להיות
בתוך הטבע. השמיים כסופים, ולאור
יש איכות כה מיוחדת. אין בעולם אור
קסום ומכושף מזה של הימים האפורים
המוארים. לאדמה יש ריח מיוחד, לעשב
יש ריח מיוחד — לבן־אדם שמסכים להרגיש
את החיים, זו חגיגה.

טוב. אני יודעת שלא כולם זה כך.
יש המון חברים טובים שמוכים במוח,
ישר מהרעם הראשון. עד בוא הקיץ הם
נכים. אז יש לי כאן פטנט לכל האוהבים,
איך לעזור לראש, וגם לבטן, ושלא
לאמר לחוש הטעם בלשון. נסו את התה.
אם משעמם לכם התה, נסו את זה בטעם
האול גויי. בכלל, חורף זה בהחלט הזמן
לארגן סיפריית תה׳אים כזאת. קנו שקיות,
החזיקו אותן סגורות היטב, וצאו מה־בולשיט
של ״ארומה״ מפוקששת. זה
באמת אותו דבר, אם התה הוא באיכות
טובה. אירגננו לכם על המדף או השיש
כמה• צינצנות־סבתא ביתיות כאלה, ומלאו
אותן במיבחר קטן ומשובח. חוץ מזה,
אם אתם מתעקשים להדר עם תה בתיפ־זורת,
ולא בא לכם מכל הפעצקערייה וה טקסים
עם התיון, שימו בתוך כוס מים
רותחים רבע כפית עלי תה, כאילו היה .
זה נס קפה. לא, התה לא ימם, אבל הוא
בהחלט ישקע לקרקעית עד רגע הצינון
שיאפשר את שתייתו.

רבע כפית, לא יותר, אחרת זה מר!
זה צובע מספיק! מילה של עצלן מדופלם.

אבל
מה שאני באה למכור לכם היום
זה תה תפוזים. אכבאר טעם. כל כך
פשוט, כל כך ארס. מרחיק כל אסוסיא-
ציות של קופת־חולים ומחלה, כיוון שאין
בפנים שום פלח של לימון. מה שכן יש
בפנים, מילבד תה בטעם רגיל וסוכר,
זה פלח עגול של תפוז, כפי שאפשר
לראות בתמונה, שלא סוחטים אותו בשום
אופן אלא נותנים לו לצנוח חופשי
חופשי לתה. המים החמים משחררים׳ לו
מהקליפה והציפה שלו את כל הכישרונות,
שאתם כבר תשתו בהנאה צרופה. זה
פשוט, וזה יוצא מן הכלל!

מה יש לדבר. אני מכורה לבשמים.
לא שטיח, לא וילון לא ספות, לא שום
דבר יעשו לבית אווירה, תעודת־זהות
וצבע כפי שעושה זאת הבושם. יש לו
״גוף״ ענקי וממשי מאוד משל עצמו,
והוא דובר מדוייק יותר ממיליון מילים.
יש לי גירסה, שהריח, הוא החוש הראשון-
ראשון והקטלני, שהשאיר לנו האלוהים.
מוסיקה שוכחים, מילים שוכחים, אפילו
מראות שוכחים לפעמים, אבל בושם?!
די לנו להריח אותו פעם אחת, אפילו
בעוד אלף שנים, וצ׳יק — זה חוזר כמו
מחשב, ומעלה מן האוב את התחושות
הנילוות אל רגע הרחת הריח. אתה יכול
אמנם לראות מראות מחדש, לשמוע מוסיקה
בכל פעם מחדש, אבל זיכרון הכי
חריף, חי וכואב מרוב ממש, מביא בתוך
כנפיו רק הריח.
זו תעודת־זהות הכי אמינה. כשאני
מריחה משהו, או מישהו, המידע שמתמסר
לי תוך כדי כך, עוקף את המילים.
זה משהו שבא מתוך החוץ, ומתיישב ישר
על הבפנים. מי שהבין, הבין.

בכוונה תקעתי את עניין הבושם בעי-
צוב־הפנים. באמת אפשר לעצב בית
עם ריחות. אני אישית מעדיפה להשקיע
במקום על סעיף־וילונות, שאיני אוהבת,
על בקבוקי בושם גברי, שיש לו ניחוח
סבון ריחני. מרססים זאת — אלוהים!
איזה סודות אני שופכת — מרססים זאת
לקירות, לריפודים, למגבות, לאהילים, ועל
הכל. אחר כך, גם צריך לנשום קצת, אז
מאווררים. אם לא באים אנשים, לסגור
את הריח בבית. הריח שבסוף ישקע בתוך,
לא ידמה בשום דבר לריסוס המקורי.
זה יהיה יסוד אחר ממנו, שישאר כמו
ערפילים ויעשה לבית את הריח שכה
נעים יהיה לחיות בתוך תוכו.

יש לי כאן פטנט קטן, שכדאי להפעילו
רק באמבטיה. אם יש מישטח, ויש
מקום, ויש גם ״ איןאלרגיה ״ לפרחים
וואזות של קריסטל, אז הנה רעיון.
כל הסיפור טמון בתוך העסק, שאת
פרחי המשי מרססים. הריח ששוקע אל
בין עלי הפרח, מתנדף מאוד מאוד לאט.
אם הבושם הוא מאיכות מעולה, שלושה
ימים של מור ולבונה עומדים בשער. רק
אנא, רק דבר אחד: להיזהר, ולא לחנוק
בשום פנים ואופן עם ריח קטלני.
יש בשמים שכמה ששמים יותר עושים
פחות.

חנות ראשונה מסוגה בארץ -ציוד יד שניה לתינוק ו די ר
בחנות שנפתחה ברמת־גן ניתן לקנות ולמכור את כל קשת המוצרים לתינוקות
ולילדים עד גיל שש: ספרים, צעצועים, תקליטים, בגדים, מיטות׳ לולים, אמבטיות,
עגלות, טיולונים ועוד ועוד.
כל המוצרים במצב טוב ותקין כחדש ובמחירים פחות מ־י/2ג מהחדשים.
מחירי מקס לקט מיטות לולים
טיולון (תוצרת חוץ)
עגלת שכיבה
מכנסיים לתינוק סוודרים צעצועים וספרים

250 — 400
230 — 250
החל מ־140
החל מ־150
החל מ־10
החל מ־15
החל מ־8

מחירי מוצרים חדשים
850—1,200
550— 600
החל מ־550
החל מ־600
החל מ־20
החל מ־30
החל מ־20

טבלת מחירים השוואתית

חבר טוב

אס אפשר גס כך חמור מי שעושה אחרת

זה מה שסיפר לי מנוסי.
איש אחד מגיע לרופא .״תשמע,״ הוא
אומר ,״חבר שלי חושב שיש לו סיפיליס.
אז אני רוצה לדעת, מה הם בעצם הסימנים

הרופא, איש טרוד ועסוק, מבקש
מהאחות לעזוב את החדר .״יאללה ! ״
הוא פונה אל האיש .״אין לי זמן. עכשיו
תוציא את החבר שלך ונראה.״

בחנות מוכנים לקבל ציוד מכל אחד, בתנאי שיהיה במצב טוב והמחיר יעמוד
בקריטריונים שנקבעו•(כל זאת בשיטת הקונסיגנציה) .את הציוד שנקנה בחנות ניתן
למכור בגמר השימוש.
החנות נמצאת ברח׳ ביאליק ( 32 בפסג׳) דמת־גן. טל 736608 .־.03
חוץ מזה, ברחוב דיזנגוף פינת ז׳בוטינסקי ישנה חנות נהדרת לביגדי־ילדים.
קוראים לה מיד ליד.
חוץ מזה, בשוק הכרמל. ישנם דברים זולים נהדרים.
חמור מי שקונה יוקרה באלפים לתינוקות שגודלים תוך שבועיים. זהו. עכשיו
אתם יודעים.

או דטה דנין

מאחר הקלעים שד

הכנת הסידרה: הקטע ,

שלא הוכ1סו בה, והדרכיס שבהן הושג החומר

כבניין חד־קומתי, השוכן בקירכת מי ץ הטלוויזיה כירושלים,
כדירת־מישרדים של חכרת הסרטים ,,קסטל״ השייכת למיכה שגריר,
עבדה השבוע קבוצת אנשי־טלוויזיה שעות רכות מדי יום בהתקנה
האחרונה של הסידרה ״עמוד האש״ .על המלאכה ניצחו יגאל לוסין,
יעקב אייזנמן ונעמי קסלנסקי.
צוות ״עמוד האש״ ,שהוא הצוות היוצר העיקרי כיום בטלוויזיה
הישראלית, לא מצא לעצמו מקום בבניין־הטלוויזיה הגדול, המלא
במקבלי־משכורות, והוא נזקק למקום שכור מחוץ לבניין.
באווירה הפעלתנית, שבה הצליחו מפיק״הפידרה להדביק בה את
שאר העובדים, הלכה והסתיימה הפקת־הענק היוקרתית של הטלוויזיה
הישראלית.
״עמוד האש״ היא ההפקה הגדולה ביותר של הטלוויזיה הישראלית.
היא מתעדת את סיפור שיבת היהודים לארץ־־ישראל.

: 1896 מחנת-הרכבת הירושלמית סיפורו של קטע הסרט התיעודי הראשון
המוקרן בפרק הראשון ,״היעד ירושלים״
,הוא הפתיח, שלא ניתן היה לחלום
על טוב ממנו.
הסרט הוא קטע מתוך סרט תיעודי

ראה את ארץ־ישראל כ,מקלט ליהודים
נירדפים׳ בעוד שאחד־העם התנגד באופן
מוחלט לגישה זו של הרצל וראה את ה־בעייה
מם׳ 1של היהודים בהתבוללות. מול
,צרת־היהודים׳ של הרצל העמיד אחד־העם
את, צרת היהדות׳ — ההתבוללות. זו
הסיבה שהביאה אותו לראות בארץ־ישראל
רק מרכז תרבותי, מרכז דובר־עברית, שמטרתו
היא לעצור את סכנת ההתבוללות...״
בהמשך
דברי־הסברו על פרק הפתיחה
של עמוד ר.אש ממקד לוסין את הכל בהצלבה
של התרחשויות והשקפות, או, כדבריו
:״יש כאן שני היבטים, אחד אנושי
ואחד לאומי. האנושי הוא הרצל והלאומי
הוא אחד־העם.
״באותה שנה שבה יצאו האחים לומייר
עם סרט על ירושלים, והרצל עם מדינת
היהודים ואחד־העם בהשילוח, פירסם ה חוקר
א. מ .לונץ, תושב ירושלים, את
מיספרי האוכלוסיה של עירו 45 :אלף
תושבים, מהם 8500 מוסלמים 8700 ,נוצרים
ו־ 28 אלף יהודים.
״במלים אחרות: היהודים מונים שלוש
חמישיות ממיספר תושבי ירושלים. יהודים
אלה לא הכירו את הרצל, ולא את

הסידרוז בת 19 הסרטים הדוקומנטריים, כולם בני שעה ובצבע,
המבוססים על קטעי סרטים ויוס ,־חדשות שצולמו בץ השנים 1896 עד
,1948 ססכסים עבזדת־־נמלים של יותר משלוש שנים, שבמהלכם חיפשו
עורכי הסידרח ומפיקיה אחר תעודות פילמאיות ביותר משלושים
ארכיוני־קולנוע ואוספי״קולנוע פרטיים ברחבי העולם, בתוספת ראיונות
עם יותר סמאתים וחמישים אנשים שהיו עדים, בשלבים שונים,
לתהליכי ההיסטוריה ש״עמוד האש״ עוסק בהם.
מאחרי הדראמה שד ״עמוד האש״ חבויה הדראמה של עשיית
הסידרה בידי מפיקיה ועורכיה. יגאל לוסין ויעקב אייזנמן, האחראית
על המחקרים, נעמי קפלנפקי, ושאר עובדי הצוות. מעט מהסיפורים
שמאחרי התמונות המוקרנות ב״עמוד האש״ ,וקטעים שנבצר מהיריעה
הקולנועית להכניס באפיזודות המוקרנות, יובאו מדי שבוע ב״העולם
חזה״ ,כחומר־רקע לסידרה.
אחד־העם. הם מביאים את האספקט ה שלישי,
ואולי הראשון של הציונות —
את האספקט הדתי.״
מסכם יגאל לוסין את שנת־המפתח וה פתיחה
של עמוד האש :״אז יש לנו
שלושה היבטים של הציונות: היבט דתי,
היבט לאומי והיבט הומניטרי, ועם זה
אנחנו מפליגים לדרך. זאת גם נקודת־המוצא
של הסידרה.״

: 1902 הסרט שהתגלה במיקרה אחד מהמרכיבים העיקריים של הפרק הראשון
בסידרה מצוי בקומפלכם היהודי הסבוך
של התוכנית הקרוייה ״תוכנית אוגנדה״
,אשר פילגה את העם היהודי
וכימעט ופילגה את התנועה הציונית. מק דמה
העיקרי היה ב״פוגרום קישינוב״ ,שהביא
את הרצל למסקנה בדבר הצורך
להקים מייד בית לאומי זמני ליהודים.
סיפור עורכי עמוד האש ו״תוכנית אוגנדה״
,הוא במסע שהם ערכו בכל העולם
לאתר קטע או גזר של סרט מצולם, שבו
ניתן לראות את חוזה מדינת־היהודים. יגאל

מפיק לוסין
הסרט הפך לאבקה אדומה
שהפיקו ממציאי הראינוע, האחים לומייר,
שהקרינו אותו בסינמטוגרף הפאריסאי בשנת
. 1896 שמו של הסרט הוא תחנת הרכבת
בירושלים.
הסרט, אשר עורכי הסידרה איתרו אותו
בפאריס, משוכלל מאוד באיכותו. המצלמה
מוצבת על אחד מקרונות הרכבת, כאשר
הרכבת יוצאת לדרכה מתחנת־הרכ־בת
הירושלמית, ומצלמת את קהל הירושלמים
הניצבים להם ברציפי התחנה. בתמונה
ניתן לזהות את הבניין, העומד עד
עצם חיום מול לחאן הירושלמי.
סרט זה של האחים לומייר נחשב כאחד
מסרטי-הראינוע הראשונים בעולם,
מהתקופה שבה מיספר כל הסרטים לא על
על כמה עשרות בילבד.
פרט נוסף, ומיוחד לסרט זה, לדברי יגאל
לוסין: העיתוי המיוחד שלו .״זאת התחלה
מעניינת — כי בדיוק באותה שנה,
שבה המציאו האחים לומייר את הראינוע,
פירסם תיאודור הרצל את מדינת היהודים,
בעוד שיריבו של הרצל בהשקפה, אחד־העם,
החל ממש באותה שנה לערוך את
השילוח.״ מדגיש יגאל לוסין :״הסידרה
מפליגה בוויכוח העקרוני שבין הרצל
לאחד־העם. מצד אחד הרצל, שראה את
האנטישמיות כבעייה מס 1 ,של העם היהודי,
וקרא לזה, צרת היהודים׳ ,ולכן הוא

קורבנות פוגרום ב־1905
האומנת איימה על הרוצחים

לוסין ונעמי קפלנסקי הכינו, לאחר קביעת
מגמות הסידרה, מעין ״רשימה שחורה״
של אנשים שהם מחפשים בצוללויד, וברור,
כי הראשון היה הד״ר הרצל. אלא
שבעניין הרצל הם העלו חרם, וזה היה
מופלא בעיניהם. יגאל לוסין מעיר, כי
״הרצל הרי התחיל את פעילותו המדינית
עם המצאת הראינוע, ובמותו היה כבר
הראינוע כבן שמונה שנים. אין ספק, ש

להרצל היתה מודעות בלחי־רגילה *יחסי*
ציבור, ולא רק זה, אלא שידוע לנו, כי
עד , 1904 שנת מותו של ד,רצל נעשו כבר
סאות סרסים ויומני־ראינוע...״
ההנחה בדבר מודעותו של הרצל ליוד
סי־ציבור הביאו את לוסין וקפלנסקי לח פש
בכל מקום אחר תמונות־רצות של הרצל.
הם חיפשו אחריו באמצעות האנשים
והאישים איתם הוא בא במגע במהלו
תנופתו המדינית. ובחיפוש אחר תצלומים
של כל אלה איתם בא חוזה המדינה ב־משא־ומתן.
בשיסת־איגדף
זו מצאו עורכי עמוד האש
בדרך של מיקרה את תצלומי הראינוע של
שר־הם ושבות הבריטי, ג׳וזף צ׳מברליין,
בנסיעתו לאפריקה בסוף שנת ,1902 שכתוצאה
ממנו הביא הרצל לתנועה הציונית
את אחד סמיבחניה החמורים ביותר.
במארס , 1903 כאשר שב צ׳מברליין ממסעו
באימפריה ובאפריקה, הוא מיהר
לזמן אליו את הרצל, ובפגישה הוא אמר
לו :״בנסיעתי ראיתי ארץ אשר תתאים
לך. זוהי אוגנדה. באיזור החח* רב החום *,
אך בפנים הארץ האקלים מאוד נוח גם
לאירופים. תוכלו לטעת שם כותנה וסוכר.
כאשר ראיתי את הארץ אסרתי לעצמי:
זוהי ארץ בשביל הדוקטור הרצל.״ כך
יצא שתמונות־היומן הישנות, שבהן יצא
ג׳וזף צ׳מברליין אל מסעו, הן תמונות־הראינוע
היחידות אשר ממחישות בתנועה
את אותו משבר, שכימעם וחיסל את התנועה
הציונית באיבה, ואשר לדעת רבים
תרם תרומה למותו של הרצל.

ועוד ועוד, וכל השמשות בחדר הגדול
נופצו...״
בהמשך הדברים מספרת ברנשטיין־כהן:
,״ניאניא׳ יצאה החוצה ודיברה אל ה המון,
שהתאסף מול הבית. שם היה בך
אחותה, שהיא היתה המורישה שלו את
מה שהיא אספה בחייה. והיא אמרה לו,
ואני זוכרת את הקול שלה, :אני אקלל
אותך ולא אתן לך שום דבר אם תנפץ
את השמשות ואם תתנפל!׳ כי הוא היה
אחד המובילים של ההמון, כך היא המד
נתה את ההמון מהבית והלאה, כך שהם
לא פרצו לבית ...הפוגרום שהחל בניפוץ
שמשות, התפתח להתנפלות על דירות ועל
חנויות. לפנות ערב החלו מעשי־הרצח.
הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות.
עקרו עיניים. תקעו מסמרים
בראש קורבנותיהם, והמישטרה במשך
יומיים לא התערבה...״
,פוגרום קישינוב׳ הביא את הד״ר הרצל
להציע בקונגרס הציוני של 1903 את, תוכנית
אוגנדה /אותה תוכנית אשר את בסיסה
ורעיונה הביא שר־המושבות הבריטי,
ג׳וזף צ׳מברליין, לחוזה־המדינה.
לפני יוצרי עמוד האש עמדה הבעייה

: 1903 האמא של הרצל
אחת הבעיות שניצבו בפני עורכי ״עמוד
האש״ בפרק זה, היה שיחזורו של ״פוגרום
קישינוב״ .או, כמאמר יגאל לוסין,
״החומר המצולם שמצאנו השפיע על ה אופי
של הסרט. אבל הוא לא השפיע לגמ רי.
כמו שחיפשנו אחר תמונות רצות של
הרצל, חיפשנו אחר תמונות־ראינוע של
קישינוב. לבסוף מצאנו בארכיון בלונדון,
בערך ״רוסיה״ ,ובתת־הערך ״ערים
ברוסיה״ ,תצלומים של העיר קישינוב

משנת ,1910 ובצורה כזאת ניתן היה להציג
בתמונה רצה את העיר הנודעת הזאת,
בתקופה הקרובה לפוגרום...״
אל החומר המצולם הזה צירפו עורכי
עמוד האש עדות ראייה מדהימה מהפוג־רום
המפורסם הזה, שסיפרה בראיון השחקנית
הוותיקה מרים ברנשטיין־כוחן.
מתוך הקטע ביררו עורכי הסירה את הקטע
המצולם של עדותה בסרט :״אני זוכרת
ולפנות ערב התחילו להתאסף קבוצות
של בחורים ברחוב, ממול לבית שלנו.
אנחנו גרנו שם בסביבה, פחות או יותר
מרכזית — רחוב בנדרסקייא. משום־מד,
אבא הלך מחלון לחלון, והביט החוצה.
כשכבר השכיבו אותי לישון — היתד. לנו
,ניאניה׳ (אומנת) — אני שמעתי שזרקו
אבן. שמעתי ניפוץ של שמשות, ושאלתי
את הניאניה: מה זה ן היא אמרה: תש כבי,
תשכבי בשקט, אל תצאי מהחדר.
* אוגנדה של אז כללה את קניה של
ימינו. למעשה תוכנן הבית הלאומי היהודי
ברמה של קניה, מחוץ לגבולות של אוגנדה
דהיום.

בסוף ,1904 אחרי מותו של הד״ר הרצל,
הוצע למכס נורדאו תפקיד יורשו של
הרצל בהנהגת ההסתדרות הציונית, אלא
שהוא סירב, והציע שתחת המנהיג והמייסד
יקום טריאומווירט בראשות דויד וולפסון,
כאשר נורדאו הוא אחד מהשלושה.
מכיוון ובתו של מכס נורדאו, הציירת
מכסה נורדאו, עודנה בחיים, נפגש יגאל
לוסין איתה בפאריס, והוא מספר על פגישתו
:״שאלתי אותה: אולי את זוכרת
אם אביו הופיע או צולם בראינוע. מכסה
נורדאו אמרה שאינה זוכרת. אבל מאוחר
יותר, אחרי שחזרתי ארצה, היא פיתאום
כתבה לי, שהיא נזכרה שאביה מכס נור־דאו
נפח כעיתונאי בהשבעתו של (הנשיא)
פואנקרה בפאריס• היא ציינה, שהיא זוכרת
את זה, מאחר והם הלכו יום יום לבית־הראינוע
כדי לראות את אביה בין העיתונאים
האחרים.״
אנשי ממוד ר,אש הזמינו מלונדון את
צילומי טכס השבעתו של פואנקרה כנשיא
צרפת.
לדאבון לבם, נורדאו לא נראה בתצלומים
האלה.

א חי ה!

פתב צבאי תומאם

עדת־ ראייה לוויטה

: 1905 גורדאו לא היה

: 1908 מילה אחת —

טבח וסמל כבשו את ירושלים

אמו של הרצל היתה מלכותית

למרפסת. אני לא יודעת, היו יותר ממאה
אנשים. בראש ישב הרצל. היה וייצמן.
בובר ...אני חושבת שהיו גם שניים מה דוסים,
זה אוסישקין וצ׳לנוב. האחים מר־מורק
...באמצע הלאנץ׳ הזה קם הרצל
וניגש לכל אחד, ואמר משהו נימוסי. כאשר
הגיע הרגע שהוא היה על־ידי, שם את
היד פד, ואמר , :חברים וידידים — זה היה
בגרמנית — אני רוצה להציג לפניכם את
הנספחות הציוניות שלנו הצעירות מברן.
אני רוצה, בשמי ובשמכם, לאחל להן חיים
ארוכים, ציוניים, מלאי־ניצחון,...
״אני לא יכולה לספר לכם איך אנחנו
הרגשנו...״

של מציאת, עדות חיה׳ לאירועי אותו
קונגרס שבו נערכו העימותים.
עדות מרגשת, אך לא מרתקת, באה
מעדת־ראייה בדרך של מיקרה. יום אחד
התקשרה אל יוצרי הסידרה גברת, ש אמרה
לנעמי קפלנסקי, עורכת הראיונות
של הסידרה :״האמא של בעלי אמרה
לי, שראיינתם את בתו של נחום סוקולוב,
צלינה, אבל היא אומרת שלה יש סיפור
מרתק על הרצל.״
נעמי קפלנסקי מיהרה לתל־אביב להיפגש
עם הגברת הקשישה, סולומיאה לווי-
טה, אמו של העיתונאי הוותיק תדי לווי־טה,
שהביאה מעט מחומותיה באותו קונגרס.
רק כמה פסוקים מעדות זו מופיעים
בסידרה. הנה העדות במלואה :
״כשבאנו לבאזל, כאשר הגיע הבוקר
לפני הקונגרס, ישבנו בלובי של המלון
המפורסם וההיסטורי בשבלנו, שלושת המלכים
— זה היה מלון. למטה היתד. מרפסת,
והמרפסת היתד, על הגשר על הנהר
ריין. כאשר ישבנו שם בלובי, יחד עם
מר סוקולוב, ראינו תמונה: המדרגות הרחבות
של המלון מכוסות שטיח. ירד הר צל
והחזיק את אמו. היא היתה בעלת־אופי,
אמו, יוצאת מן הכלל, אריסטוקר טית,
מלאת איזה מאייסטאט׳ שלא רואים
בכל יום בעולם לא רק יהודי.
״היא היתד, יפה מאוד, השערות אפורות,
עם מיטפחת קטנה, ואנחנו רק הס תכלנו
ולא אחת מאיתנו חשבה: אם זה
הבן שמחזיק את אמו, או זה אמא שמח זיקה
את הבן האהוב. הם ניגשו אלינו,
הרצל ואמו. סוקולוב הציג אותנו ואמר
שאנחנו הסטודנטית הציוניות מברן.
״הרצל שמח לראות אותנו, רק הסתכל
טוב ואמר: אני רוצה להזמין את הסטודנטיות
האלה היום, בעוד שעה, ל,גאלה
דינר׳ ,שאני נותן לחברים היקרים שלנו,
שבאו לקנוגרם.
כאשר הגיעה השעה, הדלתות נפתחו

אחת ממנהיגות, העליה השניה׳ היתד,
רחל ינאית בן־צבי, שהיתר, גם מאחרוני
עליה זו שנותרו בחיים עם ראשית צילומי
הראיונות לעמוד האש.
בעדותה על עלייתה ארצה מספרת י ד
אית, שמאוחר יותר היתד, בין מייסדות
השומר ורעייתו של נשיא־ד,מדינר( ,השני)
יצחק בן־צבי, על דבר בירכתו של המשורר
הלאומי חיים נחמן ביאליק, שאליו
באה כאשר עברה את אודיסה :״אני באה
לנמל אודיסה, נערה מעיירה קטנה, והול כת
לראות את משוררנו הגדול — ביאליק.
והנד, אני באד, אליו ואומרת לו: באתי
להגיד לך שלום, כי אני נוסעת לארץ-
ישראל, .מה, את לארץ־ישראלן חבל על
נערה צעירה, חבל עליך ! מה תעשי שמה ן׳
תחילה שתקתי, אחר-כך הפלטתי מילה
אחת — מה אני אלו להסביר לו, מה אני
אגיד לו. אמרתי: אחיה! ובזה בטאתי
את הכל.״

: 1911 אדיסון צילם
סרט אחר מימי ראשית הראינוע הוא
משנת ,1911 ורישומו נמצא בקטלוגים של
ספריית הקונגרס בוושינטגון. קטעים מ תוכו
נמצאו בארכיון של מכון־הקונלוע
האמריקאי בוושינגטון, שאותו מנהלים
יהודים.
הסרט הזה מביא תמונות־ראינוע של
ארץ־ישראל שנת ,1911ד,עליה השניה,
ירושלים ובצלאל עם הפרופסור בורים
ש״ץ, המייסד והמנהל של מוסד זה. צילם
אותו צלם בשם רוזנברג. בסרט זה מצדים
קטעים יוצאי-דופן על הישוב׳הישן ועל
״מילחמת השפות״ ,שהחלה להתנחל אז
בארץ־ישראל.
אל סרט זד, צורפו עוד כמה סרטים מסרטיו
של תומאס אדיסון, שאותרו בספריית
הקונגרס בוושינגטון. צילם אותם
עבור אדיסון צלם אלמוני בשם עבאדי,
שמפיקי עמוד האש אינם יודעים מיהו.

: 1913 אספן חי במחתרת
במהלך החיפושים אחר תיעוד מצולם
ברשימות ספרית הקונגרס האמריקאי,
הגיעו מפיקי עמוד האש לגילוי קיומו של
סרט תיעודי ארוך, שצולם ב־ ,1913 וש־התחלתו
היא בנמל אודיסה, כאשר קבו־

שר־ המושכות צ׳מכרליין
״ראיתי ארץ שתתאים לך !״
צה של חלוצים יהודים הצטרפו לעולי־רגל
פראבוסלאביים, שהפליגו בספינה לארץ-
ישראל.
בהתאם למפרטי רישומו של הסרט, יוצריו
צילמו את אנשי ד,עליה השניה בים,
וירדו איתם בנמל יפו. צילמו את ירד
שלים, ערכו סיור בכל הערים הקדושות
ובמושבות, ואפילו צילמו תערוכה חקלאית
שהתקיימה ברחובות — וכל אלה
מצויים בסרט הזה. בדרכם בחזרה, הפליגו
יוצריו של סרט זה לורנה, ושם הם צילמו
את הקונגרס הציוני, ואת הוויכוח הראשון
שבין חיים וייצמן וזאב ז׳בוטינסקי.
בדיקות וחקירות גילו כעבור זמן כי
קיימת אפשרות שעותק של הסרט הזה
מצוי אצל אספן יוצא־דופן בשם הרמן
אכסלבנק. אכסלבנק היד, תגלית מדהימה
של נעמי קפלנסקי.
היא שמעה כי בניו־יורק ישנו יהודי
זקן, שיש לו אוסף סרטים וצילומים נדיר
על המהפכה הרוסית, אדם אשר הקדיש
את כל חייו לתיעוד קולנועי, ואשר אסף
וליקט במשך קרוב לשישים שנה אוצרות
מאותה תקופה.
הוא אמר לנעמי קפלנסקי :״אני מוכן
בעבור סרטים לגנוב, לרצוח, לאנוס ולש דוד,
ובעיקר בעד סרטים נגד ברית־המוע־צות.״

פגישתו עם חרמן אכסלבנק סיפר
לוסין :״פגישה איתו זה סיפור מארץ
האגדות. האדם הזה חי בקונספירציה מחתרתית.
אם אתה קובע איתו פגישה באיזשהו
מקום, הוא מגיע לשם שעה אחת
קודם לכן, ובודק מסביב. הוא מתגורר
בניו־יורק, באחד הפרברים, בבית שדומה
לשכונה שבה מתגורר ארצ׳י באנקר של
הטלוויזיה. אבל מחסני הסרטים והדוקומנטים
המצולמים שלו מצויים במחסני-
סתר, אי־שם הרחק בקונטיקט.
״כאשר באתי לפגוש בו, הוא לקח אותי
ממקום הפגישה אל ביתו. אכסלבנק מחזיק
את מה שהוא מכנה, האמת של המהפכה
הרוסית׳ ,ועל כל סרט שהוא מראה,
הוא מוסיף את הסיפור על הדרך והאופן
שבהם הוא השיג את אותו הסרט. מסתבר
(המשך בעמוד )50

י עמיד האש י

(המשך מעמוד )49
מסיפוריו כי הוא נכנס כמה פעמים ל־ברית־המועצות,
במטרה להשיג קטעי סרטים.״
לסיכום
פרשת הסרט של 1913 מספר
יגאל לוסין :״האיש טען שהסרט הזה היה
אצלו במשך 20 שנה, וכאשר הוא פתח
את הקופסה שבה היה הסרט מאוכסן, הוא
מצא במקום צוללויד אבקה אדומה, אותה
אבקה אדומה שהופכת מהניתרת של ה־צוללויד
עם השנים. ואנחנו כבר הכרנו
את האבקה האדומה הזאת, שבה נתקלנו
בהרבה מאוד סרטים שהתחקינו על עקבותיהם.
אבל למזלנו מצאנו אצל אותו הרמן
אכסלבנק, אחרי חיפושים בכל העולם,
תצלומים של פטליורה, ההאטמן שערך
פרעות ביהודים — תצלומים שייראו בהמשכה
של הסידרה•

צל־ ש
הרד !,מ 3האת. המדוד*1ה
• לצוות בחצי היום, בהפקת מיכאל
(״מיקי״) דין והכתב אריה גולן, עם
השדר גבי גזית, שסיקרו את מסיבת־העיתונאים
של מפכ״ל־המישטרה המודח,
הרצל שפיר בשידור חי, עם תגובה
חופפת של שר־הפנים, יוסף בורג.
זו הפעם השנייה אחרי סיקור תוצאות
הבחירות בארצות־הברית, שקול ישראל,
מצליח בה להכות את הטלוויזיה. סיקור
מסיבת־העיתונאים של שפיר בטלוויזיה
לא היה ישיר, ואיבד את האותנטיות של
אירוע חדשותי לאומי. בלט בראיון הטלוויזיה
ששפיר היפנה מדי פעם את עורך
השבוע — יומן אירועים יורם רונן, אל
מסיבת־העיתונאים ששודרה ברדיו.

: 1917 החבר של לידגס
את אחת ההפתעות המדהימות והמרתקות
ביותר של המחקר הפילמאי לעמוד
האש גילו יוצרי־הסידרה ב,ארכיון המיל-
חמה הקיסרי׳ בלונדון.
מסתבר שמפאת השראת, ארץ־הקודש׳
על המסורת האנגלית, צולם מסעו של הצבא
הבריטי בארץ־ישראל ובסוריה, ב־מילחמה
העולמית הראשונה, בפיקודו של
הגנרל אלנבי, בכמויות מדהימות של חומר
מצולם.
יגאל לוסין :״כמויות של צוללויד, ש ניתן
להשתמש בהן להכנת סרט תיעודי
שלם על מסע אלנבי, ואולי אפילו סידרה
תיעודית שלמה. האנגלים צילמו בצו־ללויד
שלב אחרי שלב במסע המילחמה
הזה, ואנחנו נאלצנו לעצור בכיבוש־דמשק.״
בהערכת
חלקו של כיבוש הארץ בידי
הגנרל אלנבי וחילותיו מציג לוסין הערכה
על חלקם של האנגלים בשלב זה של
בניית הבית־הלאומי :״אתה בא להתמודד
עם נושא, וכאשר אתה בוחן את עניין
אלנבי, מתברר לך שוב חלקם של האנגלים,
וחלקם המהפכני. הם הרי הגיעו
לארץ שבה היו רק 55 אלף יהודים, לאחר
שהתורכים עשו בארץ הזאת את מה שהם
עשו.״
במהלך המאמצים לשיחזור מצולם של
כיבוש הארץ בידי צבאות אלנבי, הגיעה
נעמי קפלנסקי, עורכת המחקרים והראיו־נות
של הסידרה, כימעט במיקרה אל
דמותו של לואל תומס, כאשר היא גילתה
את שמו באחד ממדורי החברה של השבועון
האמריקאי טייס. לואל תומס, הוא
אחת הדמויות המופלאות ביותר שהצמיחה
המילחמה העולמית הראשונה במרחב.
תומס שימש ככתב צבאי אמריקאי,
המואמן למטהו של הגנרל אלנבי, ותוך
כדיי כך צילם את לורנס איש־ערב האגדי
במידבריות־ערב, ונחשב בעצם כיוצרה של
,אגדת לורנס׳ ולממסחרה של אגדה זו.
לואל תומס פירסם את הרפתקותיו בשני
ספריו עם לורנס בערב ועם אלנבי
בירושלים, שבהם הנציח ותיעד כעד־ראייה
את קרבות המילחמה העולמית הראשונה
במרחב.
במשך שנים רבות נחשב לואל תומם
כאגדה חיה. הוא היה עובר מעיר לעיר
ומקרין את סירטו על, לורנס איש־ערב/
ומספר לצופים בתמורה לכרטיסים, על מעללי
המילחמה במזרח, תוך שהוא מוכר
את ספריו.
צוות הטלוויזיה של עמוד האש באמריקה
מיהר לראיין את לואל תומס הזקן,
ובראיון זה שב תומם ומספר את סיפור
נפילתה של ירושלים בידי טבח וסמל מצבאו
של הגנרל אלנבי, תוך שהוא מאכזב
את מפיקי התוכנית, שציפו לתגליות מרעישות
ובלתי־ידועות מפיו של אדם ססגוני
זה, שהיה לאגדה.

ו אדי־ס אדיב
• לעמום גי,תאי על תסריט ובימוי
של תעודה היסטורית מעולה, שהביאה
את סיפור המרד בוואדי־סאליב בשנת
.1959 סירטו של גיתאי הביא את שלושת
מנהיגי המרד — בן־הרוש, ממן ושם־טוב
— בעימות עם עברם המהפכני. גיתאי
בחן בסירטו את השאלה: האם הפיתרון
שניתן לוואדי־סאליב אכן פתר את המצוקה
שהביאה, לפני 22 שנים, למהומות הראשונות
בארץ על רקע עדתי 1אמת מחרידה
הביא בסרט דויד בן־הרוש, שאמר :״ואדי-
סאליב עלול להיראות כגן־עדן לעומת מה
שעתיד עוד להיות.״
נוסף על התסריט והביטוי, בלט הצילום
הרגיש של יעקוב ספורטה, שהצליח
להביא את המימד האנושי אל הצופים.

מ אחרי ה קל עי ם
ללונדון מיתר
נושא תעסוקתו של ירון לונדון
במהלך שנת־החופשה שנטל מרשות-
השידור הובהר בוועד־המנהל, כאשר יו״ר־הרשות,
הפרום׳ ראובן ירון, ציין, בתשובה
לשאילתה, כי מותר ללונדון לפי
התקשי״ר (תקנות שידור לעובדי המדינה)
לעשות את כל העולה על רוחו, ומותר
לו גם לעבוד במטה־הבחירות של שימעון
פרס. ירון ציין כי לדעתו ״ירון למדון
פוגע בעבודתו זו בעמיתים שלו למיקצוע.
אדם שהיה במרכז של חדשות, ועוד ישוב
לפעול במוקד של חדשות, פוגע כך באמינות
המיקצועית של עמיתיו. על אנשי-
תיקשורת להישמר בקפידה מכל ייחוס
לדיעה פוליטית.״

גנבים ברנז־ע ד.ש 1(*3
מיכה שגריר, מנהל חברודהסרטים
קטטל, סיפר כי באחד מלילות השבוע
שעבר נגנבו ממחסני חברתו, בהדר־יוסף,
50 סלילים של הקלטות על / 4ג אינטש.
מתוך ה־ ,50 מתברר כי 30 סלילים הם
סלילים מוקלטים של דרמה הנמצאת בשלבי
הכנה עבור הטלוויזיה הישראלית,
תחת הכותרת ברקיע השביעי.
סרטי קסטל פנו אל הגנב בבקשה שימצא
דרך להמיר את הפלילים המוקלטים בסלילים
ריקים, שהחברה מוכנה למסור לו
בתמורה, תוך שמירה על סודיות מוחלטת.

הקומדיה של אד-ו־ .נד־ום
אריה יוליוס, אחד מראשי המחלקה

דן עומר י
בשבוע הבא פרק שני :
/׳ הערבים מתעוררים״

לאידיש של קול ישראל, שימש כמנחה
במסיבת־עיתונאים שערך הרב מאיר
כהנא, עם צאתו מבית־הכלא. פניה של
כתבים, שנוכחו במסיבת־העיתונאים, הביאו
את הדבר לתשומת־לבו של מנכ״ל רשות*
השידור, יוסף לפיד, שהעביר את הבדיקה
לטיפולו הראשוני של היועץ־המישפטי
לרשות, נתן כהן.
השבוע התבררו תוצאות הבדיקה. יוליוס
סיפר כי הוא חשב שהוזמן ״להנחות מסיבה
לרגל שיחרורו של הרב כהנא, ולא
מסיבת־עיתונאים, ואילו היה יודע כי
המדובר במסיבת־עיתונאים, לא היה מנחה

אחרי כיבוש דמשק מעמידים הבריטים
את האמיר פייצל בראש המימשל העצ-
מאי־למחצה על סוריה ועבר״הירדן. המאורע
עושה רושם רב על הערבים ב־ארץ־ישראל.
ועידתם הפוליטית הראשונה
(ינואר )1919 מחליטה כי אין פלטטין
אלא ״סוריה דרומית״ .אולם פייצל,
המנהל מאבק מדיני ב״וועידת השלום״
בוורסיי, חותם עם הד״ר חיים וייצמן
על הסכם של שיתוף־פעולה, שבו הוא
מוכן לוותר על ארץ־ישראל ליהודים,
בתנאי שתקויים ההבטחה לכונן ממלכה
כל־ערבית במרחב.

שיחר

טרמפ שד המפדייד
עד ש 1*1הנוצר
הישיבה השבעית של הוועד המנהל של רשות־השידור העניקה לעובדי־הרשות
ולציבור הרחב את המופת המילולי הבא :
• ניסים אלוני (נציג העבודה) ליו״ר הרשות, ראובן ירון :״אם אין לך
אומץ לקיים את הדיון — תגיד שאתה מפחד. אתה לא נוהג כיו״ר רשות
ממשלתית, אלא כעסקן־מיפלגה סוג ג׳.״
• הנ״ל נ ״אינך אלא משרת עלוב של שולחיך הפוליטיקאים, והנך מתחסד
ומעמיד פנים של שומר הדמוקרטיה.״
• פרופ ׳ ירון בתשובה לדברי ניטים אלמוג :״לא תכפה עלי בטרור
לנהל דיון בנושא שאיני רוצה בו. כל ההתפרצות הזאת מטרתה לחפות על
מחדל שלך ...אתה לא תלמד אותי דמוקרטיה. הבעיה אינה דמוקרטיה, אלא
שיש נושאים חשובים יותר.״
• עו״ד אהרון פאפו לעבר מנכ״ל־הרשות, יוסף לפיד :״אתה פקיד!
אתה באופן שיטתי מונע מאיתנו לקבל החלטות, בגלל שאתה פוחד מעובדי
הרדיו והטלוויזיה...״
• לפיד, בתשובה לעו״ד פאפו :״אתה לא תגיד לי מה לעשות.״
• פאפו ללפיד: אנחנו נגיד לך מה לעשות !״
ו• לפיד לפאפו :״נמאסת עלי עם הסיגנון הזה. אם תמשיך לדבר כך,
אפסיק להתייחס אליך.״
• פאפו ללפיד :״אנחנו לא כת הטמאים בהודו !״
• עו״ד מיכה ינון (נציג המפד״ל) ליוסף לפיד, בעניין הסיקור המוקדם,
לדעתו, לאירועי חג־המולד הנוצרי :״מדוע לא עושים כן לגבי החגים היהודיים?״
• לפיד, בתשובה לעו״ד ינון :״אתה היהודי הראשון שלוקח טרמפ על
ישו הנוצרי, כדי לקדם את המפד״ל !״
מנכ״ל הרשות החליט לנקוט את האמצעי
הקל ביותר שברשותו, ושלח מיכתב־התראה
לאריה יוליוס. בזאת חיסל את
הפרשה (שתי אפשרויות אחרות שהיו
ללפיד: נזיפה ובית־דין־משמעתי) .כמה
מכתבי־הרדיו, שלא באו על סיפוקם בנזיפה
זו של המנכ״ל, עשויים לפנות אל
יו״ר אגודת־העיתונאים בירושלים, א לי
ניסן, ולתבוע ממנו לבדוק אם אריה
יוליוס לא חרג מכללי האתיקה העיתונאית.

שיחדור רצח אידדווודוב
הבדיחה המסתובבת כלהיט במיסדרונות
בניין הטלוויזיה היא שישראל וינר החליט
לשחזר את מישפט רצח חיים ארלו־זורוכ
בטלוויזיה. ויער, איש גלי צה״ל
לשעבר, שגויים לטלוויזיה בידי המנכ״ל
הקודם, יצחק ליכני, והמפיק את תוכנית-
המלל שיחה בשניים, הביא לפני שבועיים
את יעקוב אחימאיר, ששוחח באולפן
עם נחום ברגע על אביו, אכא אחי־מאיר,
ועל העלילה שהעלילו עליו בפרשת
רצח ארלוזורוב. בשבוע הבא מביא וינר
בתוכניתו את שאול ארלוזורוב, בנו
של הד״ר חיים ארלוזורוב.
חידוש הדיון הציבורי ב״רצח ארלוזו־רוב״
הוא, מזה שנות דור, אחד הסממנים
של מערכת־בחירות הקרבה ובאה.

לארץ, קיפח את הקוסמים מתוצרת הארץ.
בין אורחיו של כהן היה קוסם שהרשים
מאוד את אחד מאורחיו, מנכ״ל רשות
השידור יוסף לפיד. זה העביר הוראה
למפיקת תוכניות־הילדים־והנוער, צלילה
רוז, לדאוג לצילום קסמי בר־המיצווה של
כהן הצעיר • י • בשידור של כימעט
חצות, בסיכום סקירת הסרט שדה הבצד
של שאול שיר־רן, העירה המגישה
כרמית גיא שהמדובר גם בספר בשם
זה. המגישה שכחה לציין שהמהדורה
העברית של הספר תורגמה בידי כרמית
למרות הפצרותיו הנוקשות של גיא עורך־הדין יחיאל גוטמן, שביקש להופיע
כאורח של מגי פאר בתוכנית שעה טובה,
לא מצאו עורכי ומפיקי התוכנית שסיפרו
היועץ המישפטי הוא מרכיב מומלץ לשעה
הטובה של עם ישראל ביום השישי בלילה
חבר מליאת רשות־השידור שהתפטר
בשבוע שעבר, הפרופסור יוסף נדכה
ערך מאמצים בלתי-נלאים בין חברי המליאה
כדי להביא להתפטרותם של 10 חברים,
כדי שלא יהיה ישיבות מניין חוקי. טענתו
העיקרית של נדבה היא כי מנכ״ל־הטל־וויזיה,
לפיד, אינו מנצל די הצורך את
סמכויותיו, וכי לדעתו יש צורך לסגור
את הטלוויזיה לשלושה חודשים, כדי לטהר
אותה. התפטרותו של נדבה, שבאה אחרי

פ ס קו ל
שדה־ ה ב ^ דשד כרמית
אחת מרכילויות הטלוויזיה הבינלאומיות,
שהגיעו השבוע ארצה, נוגעת להיעלמותו
המוזרה של יאן מקינטוש, מחברה של
סידרת־המותחנים המעולה המובחרים, החושפת
את המנגנונים הפנימיים והתככים
של שירותי־הריגול הבריטיים. מקינטוש
עלה על מטוס ונעלם, והיעלמותו גרמה
להפסקת צילומיה של סידרה זו. אחת
הגירסות היא שמקינטוש, ששירת בעבר
בעצמו כאיש שירוודהביטחון הבריטי,
חשף יותר מדי פרטים סודיים על השירות
• • כתב־הטלוויזיה בדרום, עופר טלר,
סיקר את השיטפונות בנגב בשבוע שעבר
טלפונית מבית הוריו שבחיפה יאיר
אלוני, מנהל חטיבת־החדשות של קול
ישראל, עומד לפרוש מתפקידו במלאת שנה
למינויו. אלוני הוא מועמד לתפקיד בכיר
בטלוויזיה • י • בסרטו של עמוס גיתאי
על ואדי־סאליב בלטה היעדרותו של ח״כ
משה שחל, מי שהיה המארגן של מפא״י
בוואדי בעת ההתלקחות. אומנם, אחד
ממשתתפי הסרט מזכיר בחצי־פה את
נוכחותו זו של שחל, אלא שמלחשים כי
לחצים מגבוה הביאו לטיהור שמו מהרבב
של ואדי־סאליב פירסומת ישירה
וחסרת־תקדים נעשתה בתוכנית האחרונה
של ״זה הסוד שלי״ לחברת מוקד ארצי,
מישטרה פרטית המגינה על בעלי־עסקים
ביקורו של המפיץ השווייצי איתור
כהן בארץ, לרגל חגיגת בר־המיצווה של
בנו, ומטוס האורחים שהוא הביא מחוץ-

צלמת פרסיקו בלונדון התפטרות מרדכי כן־פורת, החזירה
למליאת רשות־השידור מימד של מתינות,
כאשר בכנף הניצית שלה נותר רק עם
במיסדרונות בניין
אהרון פאפו
הטלוויזיה אין רואים לאחרונה את הצלמת
התמירה, רחל פרסיקו. לעומת זאת
בולטת דמותה בבית־הספר לאמנות־הקול-
נוע בלונדון, שם היא משתלמת השנה.
העולם הזה 2262

י 1ם רביעי

תצפית 8.08 תוכנית
דו־שבועית חדשה לענייני
מדע, טבע וטכנולוגיה, שמט רתה
לכסות את החידושים והתגליות
בנושאים אלה.

$המיסכאה יעד אר

8.30 אפיזודה שנייה
בפרשת איחוד המישפחה.
גלוריה בעלה ובנה שבים ל ביתו
של ארצ׳י, עקב -פיטורי
הבעל בקליפורניה.

אחכה

כילעדית

10.05 ריצ׳ארד תומס ו־ג׳ולי
קובנר מופיעים בתפקיד
שני צעירים מפגרים אשר מת אהבים
זה בזה, ועליהם להת מודד
עם המיכשול הגדול
מכולם — נכונות החברה
להכיר ביכולתם.

יום חמישי

גדול, וכאב על מה שהיה ועל
מה שיכול היה להיות. מה שהפך להיות יכול היה עבור
שני ילדיהם לתקווה חדשה.״
מנוף עבר זה, מדלגת
לה העלילה אל שנת ,1971
אל ליל הבכורה של מחזהו
החדש של ליילנד על במת
ברודווי. ברוק ואחיה ביל נקראים
אל בית־החולים שבו
מחלים אביהם מניתוח להרחקת
קריש דם. אל מול אביהם ה מנותק
וחסר־האונים נזכרים
האח והאחות בתמונות מילדותם
עם האדם האהוב והאוהב
שהיה כצוק איתן.

6המיקצועניט (.)11.05
והפעם האפיזודה טירופו של
מיקי המילטון. על מעללי ה שירות
החשאי הבריטי וכישורי
אנשיו.

שבת
10. 1
• להיות או לא להיות

ומגייסת את כשרונותיה הדר מטיים
כדי להציל טייס של צבא
פולין החופשית, שהוצנח מעל
וארשה. הסרט הוא בבחינת
סאטירה חריפה ושנונה מאוד
על הנאצים, סאטירה אשר אינה
מתעלמת מן המצב הטראגי
שבו היא מטפלת.

לקראת שידור: אהבה וההורה הגדוש
סוזאן סנט־ג׳יימס ומייק פארל מככבים בקומדיה חמתארת
את חייהם של הורים גרושים, המנסים לבסס את חייתם מחדש,
כשבמהלכיהם מעורבים ילדיהם.

יום רא שון
11. 1
• מידים ומנגינה —
החיפושיות 8.03 בפיגור
של יותר מחודש לאחר רצח
ג׳ון לנון, מתייחסת הטל וויזיה
הישראלית אליו ואל המהפכה
שהוא חולל בזמר העו למי.
מתוך סידרת העבר מילים
זמנגינוח מובאת האפיזודה מס׳
,14 שהוקרנה כבר לפני כמה
שנים, והיא מציגה את להקת
החיפושיות, הנוטלת חלק מכובד
בסרט זה.

• ארץ כעולה (10.00
-שידור בצבע) .האפיזודה

• שש עשרה כראשון
10.00 מישדר תיעודי, המנסה
להתמודד בעזרת מצלמת
הטלוויזיה עם השאלה ״מה זה
להיות בן 16 בישראל של סוף
שנת 1 1930״ סרט הבוהן את
תחושת־עולמם של בני גיל זה,
כיצד נראית להם החברה ה הישגית
הישראלית. מהם האתגרים
בהשוואה לאלה של
הוריהם. העיר ראשון־לציון
נבחרה כמקום הצילומים, משום
שאוכלוסיית העיר מרכזת אוב־לוסיה
מעורבת, שבאה אליה
מכל חלקי הארץ ומכל ארצות
המוצא.

סנט־ג׳ימס ופארל: אהכה וההורה הגרוש
מוצאי־שבת ( )17.1שעה 10.05
8.03 תוכנית הבידור היוקרתית
של רשות-השידור.
) 8.30 ( 8 !/2:תוכנית־הבידור
לענייני אמנות הבמה.

0.30 סירטו של רם לוי,
שנעשה על־פי סיפור של אדם
ברוך. הסיפור מתאר חוויה
אישית שאותה עבר המחבר.
״אינדיאני״ היה באותה תקופה
כינוי שהוצמד לחלק מן העו לים
החדשים על שום הזרות

המוכהרים (.)10.50
הפרק לעזאזל הצדק, שבו מובא
סיפורו של קצין־המודיעין ה נוסע
למלטה בנסיבות חשודות,
כאשר המובחרים מנסים לחקור
ולגלות את פשר החופשה. לא
נפקד מקומו של הקונפליקט
בין ראש המובחרים למפקד
השרות החשאי (ראה: שידור).

יום שי שי

$אין מקוב דאהכה
5.50 סיפורם של שני אחים,
שעיקר עיסוקם הוא בפשע
ובמיכלול המעשים של העולם־
התחתון. צעיר האחים מנסה
לחזור למוטב בסיועה של אהובתו,
המתמסרת לו ועושה ככל
יכולתה למענו. אלא שלמרות
הניסיונות הנואשים של האח
הצעיר לשוב למוטב, הרי ש-
גוברים עליו קיסמי עולם הפשע
והחטא, והוא מעדיף אותם על
האהבה.

9שעה טובה עם מני
פאר ואורחיו (.)0.15
תוכנית הבידור שמרכזה מת מקד
באחרונה בפינה המעולה
לביקורת העיתונות, שאותה
מביא מאיר שליו.

$מסך יורד: פרק
שלישי 10.15 שידור
כצכע) .ברוק היוורד פותחת
את הפרק הזה על רקע חוף
סיינט מאלו בקליפורניה, שנת
: 1945״אמי, מארגרט סאליבן,
היתד. כוכבת גדולה. אבי, ליי-
לנד היוורד, היה מפיק. יחד
הם היוו מקור חיים ו התגשמותו
ואת
.עליצות,

החלום האמריקאי, אולם
משהו השתבש לו בדרך.
הם חיו כל דבר באופן קיצוני
ונכשלו כשם שהצליחו — ב־קנה־מידה
עצום. השימחה ש נעלמה
הותירה אחריה עצב

אינדיאני

כשמש

הפרק השני בסידרה, תחת הכותרת
הערבים מתעוררים,
שבו מסופר שאחרי כיבוש
דמשק מעמידים הבריטים את
האמיר פייסל בראש המימשל
העצמאי-למחצה על סוריה ו-
עבר־הירדן. המאורע עושה
רושם רב על ערביי ארץ־יש־ראל,
וועידתם הפוליטית הראשונה
(ינואר )1919 מחליטה כי
אין פלשתין אלא ״סוריה הדרומית״
.אולם פייסל, המנהל
מאבק מדיני בוועידת־השלום,
חותם על הסכם של שיתוף

תומס וקוכנר: אהכה בלעדית
יום ראשון, שעה 10.05
10.05 סירטו הקלאסי של
הבמאי הנודע ארנסט לוביטש.
על להקת תיאטרון פולנית,
שהופכת להיות תא מחתרתי
במהלך מלחמת־העולם־השניה,

מי בחר

השניה ובה מתחתנת שרה עם
ליאון, ובכך היא מגשימה את
חלומד — ,לההפך לבעלת חוות
רוסקו
״בעולה״ .המשגיח,
קולה, מתחתן עם בחורה ש אותה
פגש בבית־בושת. שרה
מגלה כי לבעלה יש ילד מאשר׳
כושית שאותה הוא אנס בימי
נעוריו. ליאון בוגד בשרה עם
אחותה לורטה.

רדיו מתווכי דירות
• חקירה מייוחדת (יום
שלישי )13.1בשעה 4.10
אחה״צ ברשת ב׳) המוקדשת
למתווכי הדירות. התוכנית
בוחנת את חוקיות פעולותיהם
של מתווכי־הדירות, כיצד
הם מרמים זוגות צעירים.
בין המשתתפים בתוכנית
ח״כ מרדכי וירשובסקי.
עורן ומפיק: אלכם שלמור.

מו סיק ה כאן ועכשיו
• תוכנית בסטראו (שבת
( )10.1בשעה 11.00 בלילה
ברשת א׳) .יצירות חדישות
מאת יוסי מר־חיים, קלאוס
הובר, יוטף טל, ג׳והן קייג׳
ומישל דה־קוטט. עורכת :
ג׳ואן פרנקס־ויליאמס.

שיחה

כשניים

10.50 לאחר השימה שבה
שוחח נחום ברנע עם יעקב
אחימאיר על אביו אב״א אחי-
מאיר, שהואשם בגרימה לרצח
ארלוזורוב, מביאה תוכנית זו
שיחה עם שאול ארלוזורוב, בנו
של מנהיג מפא״י.בעבר, חיים
ארלוזורוב.

• כנסון: טיילור המועמד
11.20 בנסון, גב׳
קראוז והמזכירה מארסי חוש דים
בייחם היפה שלו הם זוכים
לפתע ממזכירו של המושל
גטלינג טילור.־ התעלומה נפתרת
כאשר המושל מגלה שיועצו
התפטר במגמה להתמודד
בבחירות על מישרה ציבורית.

ום שני

יום שני, שעה 9.30
והניתוק שהקרינו סביבם. מש תתפים
בסרט: דורון נשר,
חיים גרפי, משה איבגי, לירון
נירגד ורמי דנון.

• קונצרט 10.30
סימפוניה מס׳ 1ברה מאז׳ור
מאת גוסטאב מאהלר, מנגנת
התיזמורת של קונצרט חבאו
באמשטרדם. מנצח: ברנרד
הייטניק.

שלי

פעולה עם הד״ר וייצמן, שבו
הוא מוכן לוותר על ארץ־ישר-
אל ליהודים, אם יקויימו ההבטחות
לכונן ממלכה פאן־ער־בית.
במאי-עורך: גדעון דרורי.

כידור מונטה קאד•
דו 10.50 שידור כ־צבע)
.תוכנית הבידור בהש תתפותם
של אנדי וויליאמס,
מיריי מאתיה ועוד אורחים.

יום שלי שי

• משישה יוצא אחד
( — 10.50 שידור כצבע).

• עמוד האש (.)8.03

פרק אחרון בסידרה. על הרפת־קותיו
של הלורד וימזי, גיבור
סיפורה של מחברת המותחנים,
דורותי סיירס.

13. 1

12. 1
הסוד

נירגד ונשר: אינדיאני כשמש

מובילים באיכות

באופנת סגל עובדים רק עם יצרנים שאיכותם מוכחת.
אנו מציעים לו את מיטב האופנה מתוצרת חוץ ותוצרת הארץ.
מובילים במבחר
1^0051£ ,

־ 0 £ו\ו\/ןןק־ ס ט ^ £ק 5וטכט

ס_/\1\1ו 01.ט_3 -ווכ<
3101 ^ 013 17/^1_¥
שס^חק־^סו-ז

אופנה מתוצרת זו ויצרנים
מעולים אחרים נמצאת
אצלנו במלאי גדול ובמבחר
עצום של דגמים וצבעים.
מובילים בשירות

צוות מקצועי ומיומן
הכולל דוגמני אופנה
יסיע לך בבחירת הלבוש
המתאים לטעמך
ולדרישותיו

והמחירים...

מתחת לקו האדום

העולם

הזה 2262

י ץ תיזמדרת ניגנה מוסיקת ריקודים
י י מתקתקה. האורחים היו עסוקים באכילת
רבע עוף ובשתיית קוניאק. רק
ההתן והכלה היו עצבניים. הם רצו כבר
לגמור עם כל החגיגה ולצאת לדרכם,
לירח־הדבש המחכה להם במלון יוקרה
בטבריה.
רינה וירון היו בשנות העשרים לחיי הם.
הם הכירו בצבא והתאהבו. שניהם
היו יפי-מראה וחביבים. ברגע שיכלו,
התחמקו מאולם השמחות ונכנסו למכונית
השכורה שחיכתה להם בחוץ, עטורת פר חים
ובלונים.
עוד לפני שהספיקו להגיע לצומת תל־ברוך
כבר שיגעו גיפופיה של רינה את
ירון. תחת להמשיך בדרך לטבריה, פנה
לחוף תל־ברוך ומשך את רינה למושב
האחורי. בלהט נעורים התנפלו האחד
על השני. את ליל־הכלולות בילו השניים
על הספסל האחורי של המכונית השכו־י
רה ולא במיטת־כלולות רחבה במלון ה פאר.
הם פשוט לא היו יכולים להתאפק.
כאשר מצאה רינה את עצמה שנית
במכונית, בחוף תל־ברוך, מתגפפת עם
גבר, היה זה כימעט עשר שנים יותר
מאוחר. רינה היתה יפה ומטופחת, אך
לצידה ישב במכונית גבר אחר. היה זה
יוסף, מעבידה, המבוגר ממנה בעשרים
שנה. איש העולם הגדול.
יופי וריחוק מיני
ך* ינה החלה מתאהבת במעביד, שהיה
י מבוגר אך בעל נסיון עשיר. הוא
ידע להביא לד. את המתנות המיוחדות
מחוץ-לארץ, ללחוש על אוזנה את המילים
מדור להבהרת זכויותיו המישפטיות של
האזרח. אין מדור זה מתיימר לתת יעוץ-
מישפטי ספציפי, ובכל מיקרה יתכנו שי
נויים
בגלל שוני העובדות.
המדור מנתח את המצב המישפטי ה קיים
בישראל, לפי החוק והתקדימים.

הנכונות ולהראות לה את החיים הטובים.
ירון, בעלה, היה כל כך שונה ! הוא עבד
במוסך, היה חוזר כל ערב מלוכלך ועייף.
דבר לא עניין אותו. הוא היה מבלה את
הערבים מול הטלוויזיה והולך לישון. דבר
לא נותר מלהט־הנעורים ומן האהבה הצ עירה
ששררה ביניהם לפני עשר שנים.
רינה החלה להיפגש עם יוסף לארוחות-

עסקים. אחר כך לפגישות חטופות בבתי-
מלון. ולבסוף אף נסעה אתו לרומא,
בתירוץ של ענייני עסקים.
ירון לא חשד במאומה. הוא היה בא
הביתה ומתפעל מיופיד, של רינה, מהבג דים
הנאים שרכשה והתיסרוקת שעיצבו
לה במיספרת־יוקרה. הוא התגאה באשתו
היפה שמצאה לה קאריירה משלה, אבל
סבל מריחוקה המיני. שוב לא היתה נע תרת
לו בהתלהבות כפעם. כאשר לא
היתה יוצאת בערבים בענייני עבודה, והוא
היה מצליח להגיע יחד אתה למיטה, היתה
מתחמקת ממנו בתירוצים שונים. היה
לה כאב ראש, ולרוב היתר. עייפה.
ירון השתוקק למגע של אשתו, וככל
שהתרחקה ממנו חשק בה יותר. מפעם
לפעם עוד היתה נעתרת לו, באי־רצון
בולט. אבל ערב אחד, כשחזר מעבודתו,
ראה שרינה העבירה. את חפציה לחדר
השלישי. היא הסבירה לו כי אינה רוצה
לחיות אתו יותר.
״אינני אוהבת אותך ואינני רוצה לש כב
אתך,״ אמרה לו רינה בפירוש.

הפתק
של הרבנות

ת ד רי ך
)1אשה אינה חייכת להיענות
לדרישותיו המיניות של כעדה.
צ) אם תסרכ לו היא עלולה
להפסיד את זכויותיה לפי הכתו
כה, או חלק מהן.
)3כעל הכופה על אשתו לקיים
איתו יחסי־מץ ככוח, נגד רצונה,
כאיומים או כאלימות, עלול
להיות מואשם כאונס. העונש הוא
עד 14 שנות מאסר.
)4קיומה של עכירת אונס ה•
אשח תלוי כדין האישי של הצדדים.
עד היום הוכרע כי כין יהודים
קיימת עכירת אונס. אין המ
צב כרור עדיין לגכי נוצרים ומוסלמים
כישראל.
)5כמו ככל עכירת אונס, יהיה
גם כאן צורך כסיוע לעדות המתלוננת.

להט
התשוקה חלף במשך עשר שנות הנישואין. רינה התאהבה בגבר
אחר ומאז לא יכולה היתה עוד לשאת את מגעו של 4עלה ולשכב
איתו. היא החלה מתחמקת ממנו בתירוצים שונים, כדי שלא לשכב איתו.

רון לא האמין

למשמע אוזניו. הוא

החל משתולל.
״את עדיין אשתי,״ הוא צעק ,״יש לי
עדיין זכויות ! אני בעלך ואת חייבת
לתת לי!״
רינה ברחה לחדרה וניסתה לסגור את
הדלת, אך ירון דחף אותה בכוח וזרק
אותה על המיטה .״אני אראה לך שאני
עדיין הגבר הכי טוב שאת מכירה,״
צעק וקרע את חולצתה מעליה.
״עזוב אותי ! אני לא רוצה,״ הת ייפחה
רינה וניסתה להימלט. ירון סטר
לה על לחייה ואמר :״אני אהרוג אותך,
זונה שכמוך!״ הוא קיים אתה יחסי-מין
ואחר כך קם והלך לחדרו.
רינה התלבשה במהירות, נטלה את אר נקה
וברחה מהבית. היא רצה לחברתה
הטובה ביותר, רחל, וסיפרה לה הכל.
היא הראתה לה את החולצה הקרועה ואת
החבורה שהותירו המכות על לחיה, ובכ תה
בכי תמרורים .״אינני אוהבת אותו

״את עדיין אשתי, ואת חייבת לתת לי צעק ירון כאשר חזר יום אחד
לביתו אחרי שסיים את עבודתו במושך, וגילה לתדהמתו כי אשתו
העבירה את חפציה לחדר אחר. הוא דחף אותה על המיטה וסטר לח.

חוק בצד

(המשך מעמוד )53
יותר,״ אמרה ,״ואינני יכולה לשכב אתו.
זה מגעיל אותי וגורם לי סבל נפשי.
אני אוהבת גבר אחר ואינגי יכולה לשאת
את מגעו של בעלי, מה לעשות ז״
רחל הרגיעה אותה והציעה לה כוס
קפה. כאשר נרגעה רינה החליטו השתיים
כי הדרך היחידה היא להיוועץ בעורך־
דיו.
״האם אני חייבת להיעתר לוי״ שאלה
רינה את עורך־הדיו .״האם בגלל הסיבה
שפעם, לפני עשר שנים, הרבנות נתנה
לנו פתק יש לו היום זכות לאנוס אותי
ולהכות אותי כדי שאקיים אתו יחסי-
מין מתי שהוא רוצה?״ החברה שליוותה
את רינה אמרה :״בטח שהוא יכול,
הרי הוא בעלך ולבעל יש זכות לשכב
עם אשתו! כדי להשיג את זכותו זו
הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.״
בעזרת חולצה קרועה
ורף־הדץ התבונן בשתי הצעירות
? הנרגשות .״אתם יהודים שניכם?״
שאל את רינה. היא השיבה בחיוב .״אם
כך,״ ענה ,״יש לי תשובה מוסמכת עבורך.
את אינך חייבת להיכנע לבעלך,
והוא אינו יכול לכפות עליך קיום יחסי־מין
בכוח. אם הוא עושה זאת, הרי הוא
יכול להיות מורשע באונס כמו בכל
מיקרה אחר.״

רינה זעקה והתנגדה, אך מאום לא עזר לה. ירון
גבר עליה, קרע את חולצתה וסטר על פניה בחוזקה.
גם רינה לא ידעה אז, כי לבעלה אין זכות לאנוס

אותה. הדבר התגלה לה רק כששוחחה עם עורך־דיו שהסביר
לה את המצב המישפטי. למעשה, מצב מישפטי זה, של אישום
בעל באונס אשתו, לא קיים ברוב ארצות אירופה המערבית.

חוזי בירושלים, שם נידון לשלוש שנות
מאסר על אונם אשתו בת־שבע. השופטים
בשתי הערכאות ניתחו ביסודיות את
החוק בישראל והישוו אותו למצב המיש־פטי
בארצות אחרות.
באנגליה, וברוב מדינות ארצות־הברית,
וכן בארצות אירופה התרופה היחידה נגד
בעל המכה וחובל באשתו, כדי להכריחה
לבוא עמו במגע מיני נגד רצונה,
הוא תביעה פלילית על תקיפה וחבלה.
אבל לא תביעה על אונס ! שכן לפי
החוק בארצות אלה, הנובע מדעתו של
המישפטן סיר מתיו הייל בן המאה ה־: 17
״הבעל אינו יכול להיות אשם בעבירת
אינוס שביצע באשתו החוקית. כי על-
ידי ההסכמה ההדדית וחוזה הנישואין

או בחבלת־גוף קשה. או כשהיא בחוסר
הכרה: או במצב המונע את התנגדותה,
דינו — מאסר 14 שנה.״
השופטים פירשו את המילים ״שלא
כדין״ כמפנות לדין האישי של הצדדים.
וכיוון שמשה כהן ואשתו היו יהודים,
בדקו השופטים את הדין הדתי היהודי.
בדין זה נפסק שאשה אינה שבויית חרב,
והיא אינה חייבת להיבעל על־ידי מי
ששנוא עליה. כלומר, מאחר שאין עליה
חובה, הרי לבעל אין זכות לחסדיה בלי
הסכמתה.
בדעת מיעוט הביעה השופטת בן־פורת
את סירובה לבסס אישום פלילי על הדין
הדתי של אדם. לדעתה יכול דבר זה
ליצור בעיות קשות שאינן ניתנות לפת־

מיד אחרי שירון עזב אותה, ברחה רינה מהבית והלכה לחברתה הטובה,
רחל. היא הראתה לה את החולצה הקרועה ואת סימני הסטירות על
לחייה. עדותה של רחל היוותה את הסיוע למישפט אונס בבית־המישפט.

״מה אתה אומר, אפשר, להרשיע
את בעלי •על כך שאנס אותי?״
שאלה רינה .״כן,״ השיב עורך-הדין. הוא
הסביר לרינה כי עקב שינוי שחל בחוק
הישראלי בעת ניסוחו מחדש, בשנת ,1977
אפשר היום להעמיד בעל לדין על אי־נוסה
של אשתו החוקית. אולם הדבר
נחרץ לפי דינו האישי של האדם. כלומר,
הדין הדתי שלו. כיוון שגם רינה
וגם ירון הם יהודים, הרי הוכרע בבית־המישפט
העליון, רק לפני זמן קצר מאוד,

המעשה, כאשר היא חבולה וחולצתה קרועה.
גם ירון לא הסתיר את מה שקרה
ביניהם. הוא פשוט התפלא שהמישטרה
חוקרת בעניין כזה .״היא אשתי,״ טען
במישטרה ,״מה זה בכלל עניין שלכם?״
בבית־המישפט הודה ירון באשמת אינוס.
סניגורו, שבדק את החוק והתקדים
האחרון, הסביר לו כי יתכן מאוד שלפני
שלוש שנים עדיין היה יוצא זכאי, ואולי
אפילו לא היו מגישים תביעה על אינוס
האשה החוקית. אבל אחרי התקדים האח־

..ענוב אותי! א ני 1ו א רוצה!־־ התייפחה
רינה וניסתה להימלט. יווון היפה אותה,
קיים 1סימה יחסי־ מין 1׳הסתלק לחדרו
כי הדין היהודי אוסר את אינוס האשה.
ולכן אפשר להרשיע בעל יהודי באי-
נוסה של אשתו.
״מה עלי לעשות?״ שאלה רינה. העצה
שקיבלה היתה להתלונן במישטרה על האונס
שאירע יום קודם, וכן לפתוח תיק
לגירושין ברבנות .״אך יתכן שסירובך
לקיים יחסי-מין עם בעלך יהיו לך לרועץ
בעת קביעת חלוקת הרכוש ביניכם,
או כאשר תבקשי את הכתובה שלך בזמן
הגירושין, בבית-הדין הרבני,״ הסביר
לה עורך־הדין.
רינה התלוננה במישטרה, והחקירה
העלתה כי לעדותה של רינה היה סיוע
בדברי חברתה, שראתה אותה סמוך לזמן

רון אין מנוס מהמסקנה, שהחוק בישראל
מכיר בעבירה של אינוס האשה, ומעניש
עליה.
ירון נידון לשנת מאסר. הוא לא עיר־ער.

ניתוח
מי שבנו׳ -
בספטמבר 1980 קבעו השופטים העליונים,
הנשיא משה לנדוי, השופטת מרים
בן־פורת והשופט דויד בכור, בעירעור
פלילי ( 91/80 טרם פורסם) ,כי בעל אחראי
בפלילים על אינוסה של אשתו החוקית.
היה זה בעניינו של משה כהן,
שעירער על הרשעתו בבית-המישפט המ
אחרי
שסיימה רינה להדגים בפני רחל את מה שעשה לה ירון,
הצליחה רחל, חברתה הטובה, להרגיע אותה. רק אחר כך התברר
לרינה, שהעובדה שהיא מיהרה אל רחל כדי לפרוק בפני את מרי
ליבה, וערכה עמה שיחה שליוה, היתה לה גם לעזר במישפט.

האשה מסרה את עצמה לבעלה בעניין
זה, ואין היא יכולה לחזור בה.״

״הבועל אשה
שלא כדיו.״
^ ק שלוש מדינות בארצות־הברית
י — דלאוור, אורגון ודרום־דקוטה —
חרגו מקביעה זו, וראו גם בבעל מי
שיכול לבצע אונס באשתו. בשוודיה, לעומת
זאת, פתרו את הבעיה על־ידי כך
שיצרו עבירת אינוס מדרגה שניה, המתייחסת
למיקרים בהם מבוצע המעשה בין
בני זוג. במיקרה כזה העונש הוא קל
יותר מאשר באונם מדרגה ראשונה.
סעיף 345 לחוק העונשין 1977 קובע:
״הבועל אשה, שלא כדין, נגד רצונה,
תוך שימוש בכוח או באיימו עליה במוות

רון. למשל, במיקרים של זוגות מעורבים,
כאשר לא ברור לפי איזו דת יש
ללכת. אך בעיקרון. הצטרפה להרשעת
הבעל.
עורדהדין יאיר גולן, שהיה סניגורו
של משה כהן בתקדים הזה, ביקש מבית-
המישפט העליון לקיי 5דיון נוסף בגלל
הידושה וחשיבותה של ההלכה. אך השופט
חיים כהן דחה את הבקשה בד״נ 37/80
(טרם פורסם) ,כיוון שחשב כי יהיה בדיון
זה משום עינוי־דין נוסף לנאשם, שבית־המישפט
העליון אמנם לא שינה את הרשעתו,
אך הקל בעונשו והעמידו על
שנה וחצי מאסר בפועל והיתרה על־תנאי.
׳בהחלטתו
זו גילה השופט כהן כיצד
תיכנן הוא עצמו את שינוי החוק ביש ראל,
והכנסת העבירה של אינוס האשה
החוקית לספר החוקים הישראלי.

־ פריליך

י ״ מו־ ל בו דו ״
מאנג לי ה -בארץ!

וה שלי לר
ב 257.-פחות מדאל 1סנטוריון

אבל לפני שמדברים על המחיר,

זר ההזדמנות שלך

בואו נדבר קצת.על האופניים.
לפגי 60 שגה, נולד הדגם הראשון, במפעלי ״מרלבורו״,
אנגליה. וזהו -הדגם האחרון. אופני ״מרלבורר׳ הם המילה
האחרונה באופניים, יש להם עוצמה, ביטחון, מהירות, עיצוב,
קלות ברכיבה וכל השכלולים העולים על דעתך: שילדת
פלדה אנגלית ,531 כידון אלומיניום 10,הילוכים -
למהירות במישור ולרכיבה קלה בעליות 10 ,מחזירי אור,
דוושות ספורט עם מחזירי אור, פנס קדמי, פנס אחורי,דינמו,
מעצורים כפולים, ג׳ק צדדי, סבל אחורי, משאבה מאלומיניום ,
ועוד הרבה( .כולם כלולים במחיר האופניים).

להצטרף למיליוני רוכבי אופניים באנגליה,
צרפת, גרמניה, איטליה, שבדיה, דנמרק ועוד ולדכוה על
״מרלבורי^\/אל תדאג, הם עוד יהיו שלך. מרלבורו.

עכשיו הגענו לסוד הגדול:
איך זה יכול להיות שאופניים יהיו גם
הטובים ביותר,וגם זולים ב 25 מאופניים דומים?
אז ככה, חברת ״דהר״ שהיא היבואן והמפיץ של אופני
״מרלבורו״ ,פועלת בארץ כבר 55 שנה, אך ורק בעסקי
אופניים. נסיונה הרב של החברה מאפשר לה לערוך בדיקה
יסודית של מחירי חלקי אופניים. כך מורכב מפרט טכני
הכולל את החלקים הטובים ביותר במחירי המינימום וזאת,
בנוסף לתקנים הגבוהים של חברת ״מרלבורו״ אנגליה.

יבוא ושיווק :״דהר״ תעשיית אופניים בע״בל.
נחלת בנימין ,14 תל-אביב טל׳ .655456
מלאי גדול של חלפים מובטח.
להשיג רק בחנויות האופניים המום חוות.

אנחנו משווקים אופניים משנת 1925

אום נ״ם כאלה שד לא היו בארץ!

כה רב תכליתי״ נוצרה לצרכיך. זו תכנית המאפשרת לך הפקדות גם בתשלומים במשך 3שנים.
זו תכנית קצרה וגמישה מאין כמוה, לא תצם רך להחלים היום על משך תקופת החסכון.
לאחר 3שנים בלבד, תוכל להוציא את החסכון כולו, למשוך את חלקו(כשהיתרה ממשיכה
ליהנות מתנאי התכנית) או להאריך את תקופת החסכון
אתה הקובע גם את מסלול החסכון וגובה התשלומים, והכל בהצמדה מלאה
גם על הריבית,
30/0ריבית צמודה לתקופה מוגבלת בלבד

פרטים בכל מניפי בנה לאומי, בנה אגוד, בנה עליה לאומי, ובנה ערבי-ישראלי.

טל־ארויו

העולם הזח 2262

במקום שבו הם נמצאים. ההסבר חזה
הוא כל-כך פשוט, שבא לצחוק.

מה ע\״בעצם״
נכוו
31111 תע1ו 3 עימו אני לא יודע למה קיבלתי צל״ש. בסך
חבל אני לא יורד. מצחיק ! לא! אז
נמשיך לנסות, אבל הפעם ברצינות. ואם
ברצינות, אז קודם כל נסלק את המילה
יורד. יורד הוא יורד בדיוק כמו שמישפ-
הה המגדלת שלושה בנים לכלא רמלה
ושלוש בנות לרחוב הירקון היא מישפ-
הה ברוכת ילדים. היהודים שבאו לכאן
לא הגיעו ממקום נמוך למקום גבוה,
ולכן הם לא עולים, אלא מגיעים. היהודים
שנפרדים מהארץ הזאת לא מגי-

הפרופסור אפריים אורבך, גאולה כהן
ואני, עם כל הכבוד לכל השלושה, לא
יכולים לבוא אל העוזבים ולספר להם
שבעצם דווקא במקום שהם עזבו היה
לחם טוב, ודווקא במקום שהגיעו אליו
רע להם. מה ש״בעצם״ נכון בשביל עצמו
יודע כל אדם מבוגר בעצמו. ואם הוא
לא יודע, אז אולי הוא סתום וממילא
לא יבין, ואולי הוא מאזוכיסט ואוהב
להיות איפה ש״בעצם״ רע לו, ואז, אולי,
כדאי לעשות תעמולה (אם עוד צריך) ש-
״בעצם״ רע בארץ, אם אתם מבינים למה
אני מתכוון.
אני רוצה להביא כמה דוגמות לזה שאנשים
עוזבים מקום אחד (למשל, פה)
והולכים למקום אחר (למשל, שם) רק
ביגלל הסיבה הטיפשית הזאת, שפח (למשל,
בישראל) רע להם, יחסית (הכל
יחסי) ,ושם (למשל, בניו-יורק) ,טוב להם,
יחסית (וגם זה יחסי).
אחרי מילחמת ששת״הימים באו לישראל
המון אנשים שהשנתון הסטאטיסטי
קרא להם ״עולים בכוח״ ,והלכו ללמוד
באוניברסיטה. חלק מהסטודנטים האלה
באו מדרוס״אמריקה. כשהיו שם, היה
להם תחביב ששם הוא עוד יותר מסוכן
מאשר פה: הם היו מה שנקרא שמאלנים.
חם עזבו את בראזיל, צ׳ילה וארגנטינה
בגלל שהיה לחם רע שם, וחשבו
שפה יחיה יותר טוב. הרי בשביל זה
הקמנו את מדינת היהודים, לא !

כמו בב>ת
כשהם נחתו פה, הם החליטו להרגיש
כמו בבית. הלכו לצבא, קנו במכולת, עמדו
בתור לאוטובוס. באוניברסיטה של
חיפה הם הקימו גוש פוליטי יחד עם
קיבוצניקים, אנשי ״עודד״ ,סטודנטים
ערביים וסתם אנשים. הם אפילו ניצחו
פעם בבחירות והגיעו לשילטון. יו״ר אגודת
הסטודנטים היה עולה חדש מדרום-

אחד הדברים המחוכמים ביותר שעשה בזמנו שילטון מפא״י, היה להעמיד את
הכלכלה לשירות הפוליטיקה. מהפילוסופיה הזאת צצה שיטת הדירה הקנויה. חכמי
מפא״י הבינו שמי ששוכר דירה סתם גר בה, ומי שקונה דירה גר בה לנצח, צובע,
מקרצף, סוגר מירפסת, מוסיף חדר, וכל זה לא משאיר לו זמן לחשוב על שטויות.
הרבה מאמרים כבר נכתבו על קניית הדירה כגלולה נגד ירידה, ואני לא הולך לכתוב
עוד אחד. אבל מה, השיטה הזאת היתה טובה כל זמן שאפשר היה להשיג דירה
במחיר סביר. קניית דירה נעשתה לתעודת־הבגרות האמיתית של הישראלי, ומי שאין
לו דירה לא נחשב בן־אדם.
בינתיים עזב בן-גוריון, והפילוסופיה התהפכה: הפוליטיקה עמדה בשירות
הכלכלה, ובכלכלה, מה שהדירה יותר יקרה, ככה יש יותר רווחים למישהו. ככה
נוצר מצב שבו הרבה מאוד ישראלים לא יכלו לקבל את תעודת-הבגרות שלהם,
ולהיעשות בני-אדם. בהתחלה התחילו לעזוב לכמה שנים, בשביל להשיג כסף לקנות
דירה בארץ, ואחר-כך כבר קנו אותה שם. וזה עוד לא סוף הסיפור, כי כשהדירות
כל-כך יקרות׳ אפשר למכור דירה אחת בתל-אביב, לקנות בניין שלם בבולטימור,
לגור באחת הדירות ולהשכיר את השאר. וכבר שמעתי על מי שעשה גם את זה.
ככה הפכה הגלולה-נגד-עזיבה לגלולת-עזיבח מכל צד שמסתכלים עליה.
שיטות הרגילות, שעליהן מתחנכים עד
עצם היום הזח העסקנים של חירות והעבודה:
קנו עסקן של עודד, תקנון,
סיפורים, וככה, בלי בחירות ובלי בשיח
עשו הפיכת חצר.

7ז>ר הבעור
לסטודנטים שבאו מדרום־אמריקח בגלל
שהיה להם רע שם, התברר פיתאום שגם
פה מכירים את השיטות משם, ונעשה
להם רע גם פח. הם גמרו בשקט את הלימודים,
הם גמרו בשקט את הצבא,
ורובם כבר מזמן לא כאן. טומי (מילנו),
עמילח (פאריס) ,טובה (סאן־פאולו),
ברוך (לידס) ,רנא (לא ידוע) ,ברנרדו
(פאריס)* ורבים אחרים נמצאים עכשיו
במקומות שבחם (יחסית) טוב לתם יותר.
מי שיגיד שזה בגלל סיר הבשר,
צריך לתפור לו את השפתיים אחת לשניה.

צרפת
וה7זב*גה
גם מצרפת והסביבה באו עוליס״בכוח.
הם קראו לעצמם בגאווה פראנקופונים,
כאלה שבאו מארצות דוברות צרפתית:
* כל השמות אמיתיים.

יורדים עולים

עולים יורדים
עים למקום נמוך מזה שהיא מצוייה בו,
לכן הם לא יורדים, אלא עוזבים. הבעיה
היא בעיית העזיבה, ולא הנפולת ולא
הנמושות.
למה עוזבים אנשים מקום שהם נמצאים
בו ! בגלל שלא טוב להם שם. מדוע
הם מגיעם למקום אחר ונשארים בו !
כי שם טוב להם יותר. כל כך פשוט,
שבא לצחוק. צריך רק לבדוק את ההיסטוריה
היהודית ולראות שזה מה שהם
עשו כל הזמן. עזבו מקומות שבהם היה
להם רע, ועברו למקומות שבהם היה
טוב יותר. הנדידה היא לא תכונת אופי
של היהודים, אלא של אנשים שרע להם

פרדוקס חדירה

אמריקה, הגיזבר היה עולה חדש מתורכיה.
אם זה לא קליטת עליה, אני לא
יודע מה זח קליטת עליה.
אבל היו אנשים שלא אהבו את זה.
רקטור האוניברסיטה, למשל, לא אהב
את זה. שמו: הפרופסור בנימין אקצין.
היום הוא לפעמים כותב מאמרים על
הירידה. עוד אחד שלא אהב את זה היה
הדוקטור הרצל רוזנבלום, העורך הידוע
של ידיעות אחרונות, שכותב עד היום
מאמרים על כל דבר; אז למה לא על
ירידה! גם עסקני הסטודנטים מחירות
הפטריוטית וממפלגת״העבודה הקונסטרוקטיבית
לא אהבו את זה. הם נקטו ב
מרוקו,
תוניס ואלג׳יריה. בחו״ל הם שמעו
שיש דבר כזה, גזענות. בארץ הם
הרגישו. פיתאום התברר להם שפראנקו-
פונים זה ביטוי דומה מדי לביטוי שהוא
שוב באופנה: פראנק-פארך. יכול להיות
שזו אינה הסיבה היחידה. אולי היו סיבות
נוספות, אין לי מושג. אבל התוצאה
היא שהיום טוטו (בולטימור) ,איוו
(וושינגטון) ,מישל פ( .בואנוס-איירס) ז׳ו-
רז /הרברט, רנה, מישל ס ,.דניאל, מיכל,
ז׳ראר וגילה (פאריס) ורבים אחרים נמצאים
במקום שבו טוב להם יותר (יחסית)
.מי שיגיד שזה בגלל סיר הבשר,
צריך לקצץ לו את הלשון.

זה ה>ה
פרק ראשוו
זה היה הפרק הראשון. עכשיו מגיע
הפרק השני ובו יסופר על סוג אחר: אלה
שגדלו בארץ ונולדו בה. עליהם נספר
אחד״אחד כדי להאריך את התענוג.
עזב, למשל, משה. משה היה פטריוט
גדול. כשהיה נער קטן וחתמו על הסכם-
השילומים עם גרמניה, הסתובב משה בחוצות
חיפה והוריד קצת צבע ממכוניות
גרמניות. אחרי שגמר ללמוד הלך לעבוד
בבנק גדול. שם הרגיש שעושים ממנו
צחוק, ועשה מהם צחוק בחזרה. אחר-כך
פתח עסק.
הוא ישב על סיר הבשר כבר אז• אבל
מה, הכל הרגיז אותו: מילה לא מילה,
חוזה לא חוזה, כסף לא כסף, וטינופת,
רעש וגסות שולטים בכל. יום אחד, לפני
כמה שנים, לקח משה את אשתו ושני
ילדיו ונסע לשווייץ. היום הוא עובד ב-
חברת-ביטוח גדולה, איפה שמילה היא
מילה, חוזה הוא חוזה וכסף הוא כסף.
האמת היא שהשיעמום השווייצי כבר
נמאס עליו, אבל אשתו שתחי׳ לא מוכנה
לחזור עם הילדים אל הטינופת, הרעש
והגסות.
מיקרה בשביל הכיף
ועזב, גם כן למשל, משה ב׳ .בתקופה
מסויימת ניתפס משה ב׳ לתורתו הילדותית
של הד״ר משה קרוי. באותה
תקופה הוא גם נתפס לבחורה ושמה
נלי. הם שניהם יחד נתפסו באותה תקופה
מסויימת, בלי שום סיכוי להשיג דירה•
נו, אז מת עושים יהודים בתקופה
מסויימת אשר כזאת, על-פי תורתו של
הד״ר קרוי! נוסעים ללמוד בארצות-
הברית. שם נגמל משח ב׳ מתורתו הילדותית
של הד״ר קרוי עוד לפני שהד״ר
קרוי עצמו נגמל ממנה, אבל לנו זה לא
עוזר, כי כמו באגדות הם, משה ב׳ ונלי,
חיים שם עד עצם היום הזח.
ועוד מיקרה בשביל הכיף. שלום היה
בחור חמד. מה שנקרא צבר גיזעי, שלמד
להיות מהנדס, והיה עורך עיתון סטודנטים,
וגם אהב לרכב על אופנוע ולעשות
חיים מכל מיני סוגים. הרבה שגים לא
ידעתי מה הוא עושה, והנה, לפני שבועיים
קיבלתי ממנו טיכתב מאיזו עיר בקנדה.
״אני לא יודע אם אני יורד ״,כותב לי
שלום ,״אבל פה שוב לי ואני עושה
חיים.״
יוצא בלי

כל אלה דוגמות. דוגמות, כידוע, הן
לא הוכחות. כמו כן, לשום כלל אין יוצא
מן הכלל, כי ברגע שלכלל יש יוצא מן
הכלל הוא מפסיק להיות כלל• אבל זה
שאנשים עוזבים מקום שבו רע להם
(יחסית) ובאים למקום שבו טוב להם
יחסית) הוא כלל שאין לו שום יוצא-
מן־הכלל.

יייייי

ונקב שרת /איש ממאדים

הוצל איננו!

מאז משבר אוגנדה לא נחצה עוד העם למחנה הרצל ואנטי־הרצל,
אבל עובדה: גלגל חזיר בהיסטוריה!
אני לא חבר של הרצל, לא מפקדו ולא פקוד שלו בעבר,
והדבר היחיד שאולי משותף בינינו הוא חוש שלילי מופלא
ליחסי״ציבור. לעומת זה, את יוסף בורג אני פשוט לא יכול
לשאת, חרף כישוריו המופלאים לשרוד, לשרת כל ראש״ממשלה,
ולדעת מה בדיוק אלוהי ישראל רוצה בכל רגע.
ככה שאני במצב קשה. הרגש מושך אותי אל הרצל, האיש
אשר אם מחוסר ברירה, אם מיצר שררה ואם בתחושת שליחות
— או תערובת של כל אלה יחד, ולאו דווקא במינון שווה
— הלך לחדש את פני המישטרה שלנו, אשר ללא ספק היתה
ראויה מכבר לטלטלת״גבר, והרושם היה שהוא באמת עשה
במישטרה משהו, וידו עוד היתה נטויה. השכל אומר לי :
רגע אחד, מישטרח היא מדינה בתוך מדינה ז הרצל הוא הרצל,
לא אלוהים. הוא בסן־הכל סגן־טגדאלוהים, ולא יכול, ככה,
לצפצף על הליכים מקובלים בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת.
כמובן, דמוקרטיה דמוקרטיה, אבל כולנו יודעים שכמו כל
אידיאל אנושי אחר מדובר במשהו מופשט, נשאף, שלעולם לא
נגיע להגשמתו המלאה עלי אדמות. כולנו חכמים וכולנו נבונים
וכולנו יודעים, שאין מנוס מתחום ״אפור״ בלתי-מוגדר לחלוטין
שבין חוק ואי״חוק, וביחוד כאשר מדובר במילחמה במי
שהעמידו את עצמם מחוץ לחברה התיקנית ונלחמים בה באמצעים
לא חוקיים, תוך הסתייעות נבזית בעובדה, שהחברה התיק-
נית, חברת-החוק, מגבילה את עצמה מטבע ברייתה במיני
כללים ותקנות וחוקים ונוהגים. הפושע הגרוע ביותר, אם ייתפס
ויועמד לדין, ייהנה מסניגור שהחברה התיקנית תעמיד לו.
אז יש פה שאלה של מידה: עד מה, למשל, שרוי למפכ״ל
מישטרת-ישראל להרחיק לכת בתחום האפור של עשייה מחוץ
לחוק, למען החוק, נגד מפירי חוק המסתייעים בחוק ! אני
לא רוצה להכריע בשאלה קשה זו, אבל מכיר בכך שההכרעה
תלויה,במזג נפשי, בהשקפות פוליטיות, באווירה, ובכיוצא
באלה ישויות לא־מדעיות. אבל כשאני רואה איך ממשלת
״הליכוד״ עושה שמיניות באוויר ובלבד שיבוא אליהו, מתבזה
ומבזה את עצמה ואת העם ואת הכנסת ומדרדרת לשאול
תחתיות את תחושת הכבוד העצמי הישראלי — ומה נלעג,
בעצם הימים שאנשים דנים בכובד ראש שבעה ימים ושבעה
לילות מה, בעצם, יסוד־היסודות של יכולתו הנפשית של ישראלי
לנתק את עצמו מן הארץ ולרדת ! קצת מוזרה בעיני
ההתאננות היוסף־בורגית להרצל שפיר, נוסח על חמישה
ארחיקנו ולא אשיבנו.
או-קיי. הרצל הלך. הרצל איננו• יוסף בורג נשאר וישאר.
הוא נצחי, כל כך נצחי, עד שיאה לו יותר השם מסמר״בלי־ראש
יותר מבורג. והמסמר-בורג האוטונומי״אנטומי הזה עוד ירעיף
עלינו מחוכמותיו במישטר פרס, ראו הוזהרתם, כי בלי אלוהים
זה לא ילך אצלנו. ובממשלת פרס אני מציע שהוא יופקד על
שירותי הביון שלנו — המוסד, אמ״ן ושירות הביטחון — שכן
גונב לאוזני כי אירגונים אלה לא תמיד פועלים לפי ספרי-
•החוקים הדמוקראטיים, והגיע הזמן להעמידם במקומם׳ כי
היום אתה מרשה לעצמך לצפצף על החוק למינהו במילחמה
בפושעי־חוץ הקרויים ״אויב״ ,ומחר תעשה זאת לפושעי-פנים
הקרויים רוצחים ואנסים ומועלים ולוקחי שוחד ושלמונים,
כה יעשה אלוהים וכה יוסיף ויעשה יוסף. בורג. מסמר.
איזה מזל, שסאדאת בא לירושלים, וקארטר כפה עלינו
קמפ-דייוויד כגיגית, והגבול עם מצריים נפתח, וכל ישראלי
יכול לרדת מצרימה ולהשתטח על קבר אבו״חצירא הצדיק,
ולהחליף בכוחו הנסתר את צמרת מישטרת״ישראל.
איבצן, שב שם בשקט ! משהו כואב לך ! קח כיפת ילד-טוב-
ירושלים והצטרף למניין.

^ הס ולדי ם
בבהילות חיינו הסוערים, סעורים ומסוערים אינך מספיק
לקרוא, אינך מספיק לחשוב, אינך מספיק להגיב מרוב אירועים
גורליים, המאיימים להטביעך ממש. לא ייפלא איפוא, כי מעשה
זוטא כגון לא-פגש בכפר סולד לא עורר בציבוריותנו דיון מתבקש,
ואולי אף נעלם מעיני רבים.
אבל משהו קרה בכפר סולד, שהוא קיבוץ נחמד בגליל-
העליון׳ שבשעתו העניק למיטב הנוער השראה רבתי בחימנונו
המפורסם ״כפר זולט יהיה קפוץ קדול מחר״ (למי שזוכר),
ועד היום הוא מעורר מבוכה בחידת שמו, המבוטא סולד ונכתב
סאלד (והגיע הזמן שהגורמים המוסמכים יתרצו עניין סתום

לפי שקראתי בעיתון אחד או שניים, עמדו בריוני ״שלום
עכשיו״ להתכנס דווקא באותו כפר סולד גופא, משום מה,
ולדון בענייניהם. קמו אלופי הקיבוץ המאוחד הזה ואמרו:
״לא-פגש בגבעתנו קצפם של יקירי כפר סולד המעודנים על
אימתני ״שלום עכשיו״ היה כה רב, עד שיצאו מכליהם ממש
ואיבדו לרגע את שלוות-נפשם ונועם הליכותיהם, שיצא שימעם
הרחק מעבר לגבולות הגליל-העליון, באיומם לנקור ולשסף
בכלי־זינם את צמיגי מכוניות המאפיה השלום־עכשווית, ולא
נתקררה דעתם עד אם ערכו עצומה רבתי בתחומי הקיבוץ, נגד
אותו כינוס מתוכנן, וכך, במקל האלימות ובגזר הדמוקרטיה
גם יחד, מנעו הכתמת ישוב גלילי עליון בחרפת פגש שלום-
עכשווי בתחומו.
יש לשער, שאותו כינוס בוגדני של קנאי ״שלום עכשיו״
יתקיים במקום אחר, שבו לא יאיים כל כך על איכות החיים
הציבוריים־רוחניים־רעיונם המקומיים, אם כי אין להוציא מכלל

ספק אפשרות, שמה שעשו סולרי ״שלום עכשיו״ מכפר סולד,
ימהרו יעשו כמוהם אחב״י בכל אתר ואתר בשיטת הנקר
והעצומה, אם לא למעלה מזה. אבל נניח נא לאפשרויות
הבלתי מוגבלות הנפתחות לעינינו בעניין זה, ונישאר לרגע
בתחום כפר הסולדים ב״שלום עכשיו״.
קיבוץ, כמובן, אינו רשות הרבים וכל הרוצה להתכנס
בתחומו חייב ברשות• זה ברור. אבל מהו שהפריע כל כך
לסולדאינו בהתכנסות שלוס״עכשווית בצל קורתם ו נניח שכל
חברי כפר סולד, או רובם המכריע, או רובם, מצדדים בסיפוח
רמת״הגולן לאלתר, כלומר נכונים בעיניים פקוחות לקבוע בכוח
הזרוע עובדות גיאופוליטיות כגון העתקת גבול מדינה שכנה
מהלך כך וכך קילומטרים, חרף התנגדותה. ונניח שמתכנסי
״שלום עכשיו״ מצדדים כולם ברעיון שלא לנצח תאכל חרב,
ומשוכנעים כי תגיע עת שלום עם אותה שכנה, ולכן מוטב שלא
לקרוע ממנה באורח חד-צדדי שטח כבוש במילחמה ולהכריז
עליו כעל שלך לנצח. נניח (רק נניח, ואל נא תמהרו כבר
לנקור את צמיגי, המומים (גליליים שלי מה יבולע, למי
יבולע, אם אלה ישהו שעות מספר בחברת אלה — וידברו י
וידברו, רבותי׳ לא אלה עם אלה, חס וחלילה. סכנה שכזאת
לא ריחפה כלל על כפר סולד. שם לא דובר בשיח-יריבים (אף
שזה עשוי להיות רעיון לא רע כלל וכלל — להפגיש אנשים
בעלי דעות שונות ולדון כבני-תרבות בבעיה המפרידה אותם
לשני מחנות ; אומרים, שהתרבזת האנושית יודעת מיקרים
ממין זה) ,אלא בשיח-עצטי של אורחים — אך גם דבר זה היה
למעלה מכוחם של בני שיח־לוחמים נוסח כפר סולד.
האנשים אשר בכוח הזרוע — כל עוד יעמוד להם כוח
זה — גמרו אומר לקבוע גבולות מדיניים ולו במחיר אי״שלום
נצחי, הפעילו את כוח הזרוע, למעשה, נגד אזרחי מדינתם־הם,
ומנעו בעדם להתכנס לשעות מיספר בביתם. החרב, אשר דבקה
לכף ידם של לוחמי כפר סולד מרוב מילחמות-עבר, מופנית
איפוא לא רק נגד האוייב החיצוני, אלא גם נגד האוייב מבית.
חרב הכיבוש היא איפוא חרב פיפיות• המבשלים את
המילחמה הבאה על אש סיפוח קטנה מבשלים גם מילחמת-
אחים.
אה, איזה שיח יהיה אחר״כך !

הו רו ס קז פ יי

(המשך מעמוד )10
והוא לא נלחם על-מנת להגיע לפירסום.
בגלל אישיותו הביקורתית ומעורבותו
הריגשית בכל הדברים שאינם בסדר,
הוא נוטה לעסוק בחינוך או בתיקשורת,
וללמד מיספר רב של אנשים את ״הדרך
הנכונה״ .משיכתו לכל מה שקשור ב־בריאותו
דוחפת את בני המזל לעסוק
ברפואה ואף להתפרסם בזכות השם
הטוב שרכשו במקום עבודתם.

מ אזני ם
בני מאזניים מוצאים את מקומם רק
כאשר עבודתם קשורה במעורבות עם
אנשים רבים. הם לא יהיו שבעי־רצון
מעצמם ומדרכם, אלא אם יוכלו לשחק
באנשים. היכולת לומר את המלה הנכונה
בזמן המתאים וההבנה את נפש
האדם עוזרים להם לכוון את מעשי
האנשים לפי רצונם. אך הם עושים
זאת באמנות כזאת, שמעטים מרגישים
שמישהו מושל בחוטים ומפעיל אותם.

גלה במד

מזל גדי
הבית העשירי

ועשיתי על זונה /ועל סולם כבוד מזונה :
אתם מקללים :״זונה לאמור — שיא-אי״כבוד-עצמי,
אך שורו נא, הביטו לקרקס הלאומי —
כי לא תשכב זונה בשום מחיר עם מצורע,
מה שאין כן בח״כ, אשר הפך סחורה !

^ פתע פתאום
זה קורה, כאשר זה קורה׳ תמיד בחורף. ותמיד, ללא חריג,
כאשר יורד גשם. ולא סתם דלף טורד, אלא מטרות עוז. ואיפה ז
במדבריות שלנו. תמיד שם.
אני מתכוון לשיטפונות המדהימים האלה, ברושם ובנזק,
ההופכים נחלי אכזב מדבריים לנהרות כבירים, הסוחפים אל
ים־המלח ואל הערבה במחץ לא-בלים כל שבדרכם, משנים
סדרי בראשית, הורסים מעשי אדם ואף נוטלים חיי אדם.
ברור, אין שום טעם להשקיע הון עתק בסלילת כבישים
ובמתיחת גשרים אשר יעמדו איתן נגד איתני״הטבע המדברי
בדמות שיטקונות אקראיים חולפים. לכן לא צריך להתרגש יתר
על המידה כאשר כך וכך קילומטרים של כביש נסחפים אחת
בכמה שנים• הנזק הזה עדיין זול לאין שיעור מההשקעה הענקית
הדרושה למניעתו.
אבל מה על חיי אדם! היש להם מחיר בכלל!
אנא, במטותא מכם, טלו לידיכם מפה טובה של המדבריות
שלנו, עיקבו בה בקפידה אחרי סימוני אותם נחלים רצחניים,
ששיטפונותיהם חו־זרים ומסכנים מדי חורף או מדי חורפים
אחדים חיי אנשים שאינם יודעים כיצד לחיות בארצם. שימו לב
— ובעצם, כך גם אומר ההגיון הפשוט — שתמיד מדובר בנחלים
ארוכים יחסית, אחרת לא היה להם אגן־היקוות נרחב דיו
להגיר כמויות נגד עילי כה גדולות, המצטרפות לשיטפון סוחף•

אולי מישהו כבר מבין אל מה אני חותר! אני בא לטעון,
כי שיטפון גדול עשוי להתחולל רק בנחל אכזב גדול׳ ורק
ברדת גשם גדול. אחרת זח פשוט לא יכול להיות. ומכיוון
שמדובר בנחלים ארוכים וגדולים, השיטפון מתחיל, בעצם,
הרחק למדי ממקום התגלותו לנוסעי כבישי חוף ים־המלח
והערבה. אם זה נכון — ומדוע שלא יהיה נכון מאפשר
הצירוף המופלא הזה של כמות גשם מיזערית מסויימת, מדידה,
ואורך הנחלים המועדים לשיטפון, המגיע לא אחת לעשרות
קילומטרים, להמציא מיתקן מתוחכם כלשהו, אשר ימוקם
כראוי במעלה הנחלים הללו וישדר בעוד מועד אותות אזהרה
על שיטפון ממשמש ובא. האותות הללו ייקלטו על-ידי מיתקן
מתוחכם שני, אשר יפעיל מיתקן מתוחכם שלישי בדמות מחסום
(ששום נהג ישראלי אמיץ־טיפש־מצוי לא יוכל לסלקו בידיו).
וכל זה — בלי להעסיק אדם אחד לרפואה, כי על הבן״אדם
קצת קשה לסמוך בימינו אלה, וביחוד בחורף, כשיורד גשם
גשם משמים ולא רואים כלום.

מאחר שהם אוהבים לעבוד בצוות והשותפות
טיבעית להם, נוצר הרושם שהם
נוהגים כשווים עם שווים, אך זה לא
כך. הם שואפים לנהל את העניינים,
להתפרסם ולומר את המלה האחרונה.
על-פי-רוב הם מצליחים להגשים שאיפות
אלה, וההוכחה העיקרית לכך היא :
המדינאים המפורסמים והמצליחים הם
בני מזל זה.
עקרב שאיפותיהם של העקרבים נסתרות
מוחבאות היטב במעמקי חאפלה. אם
וציאו אותן לאור יתברר, ששאיפות אלה
;שורות למעמקים ולמיסתורין. בעומ־
;ים אלה טמונה גם ההצלחה. בני
:קרב מעדיפים לעסוק בעבודות הקשויות
למחקר פסיכולוגי, בילוש, מודיעין
זו כל עבודה אחרת הדורשת סודיות.
ועטים המשתייכים למזל זה שאינם זו-
:ים להצלחה, מכיוון שבעניין הגשמת
׳צונות ושאיפות, העקרב יוכל ללמד את
וני שאר המזלות איך להצליח.
קשת השאיפה להגיע למירב החופש האפשרי
היא הדוחפת את הקשתים למצוא
להם עבודות שבהן איש לא יוכל
להגביל את חופש הפעולה שלו הם זקוקים.
גם אם יעסקו בעבודה הדורשת
מהם להקפיד על מישמעת, ימצאו את
הדרך להישאר איכשהו בחוץ ולנהוג
כרצונם• אהבתם לנסיעות והצורך שלהם
להימצא בתנועה מתמדת משפיעים עליהם
לעסוק במיקצועות טיס, נהיגה, ריקוד
או ספורט. אהבת הלימודים מפנה
אותם לכיוון רוחני יותר. לכל בן מזל
קשת לפחות כישרון בתחום אחד משטחי
האמנות. לכן קשה למצוא קשתים העוסקים
כל הזמן באותו מיקצוע. הם
מעדיפים לשנות את מקומות עבודתם,
על־פי־רוב לא איכפת להם אפילו לוותר
על פירסום. העניין שיש להם בעבודתם
חשוב להם יותר.
הטולס הזה 2262

במדינה
ד ר כי חיים
אס ד א ועוואה
תביעה אבהות
ג;ד עירד־הדין
אזכסגדר קוסטין,
המסרב 7עבור בדיקת
סיווג רקמות

״גליל״ עושה לנו טוב
מזון ׳מלכות מכיל כמו׳יות גדולות של חומצה זרחנית, קלציום, אשלגן וברזל
המהווים יסודות בבניו גוף האדם.
הפוילנית־מוצר המורכב מפולן(אבקת פרחים) ,מזון מלכות ודבש.
הפולנית עשירה בפרוטאינים, מינרלים, חומצות ואנזימים חיוניים לגוף.
אנשי מחקר איבחינו הטבה ניכרת־גופנית ונפשית, באנשים שתפריטם כלל מזון
מלכות ופולנית.
פרטים נוספים אפשר לקבל ממחלקת. ההסברה של מעבדת ״גליל״.
להשיג בשקם, בשופרסל, בסופרמרקטים, בצמחוניות ובחנויות המובחרות.

מזון מלכות * פולנית
ממוצרי מכוורת קיבוץ שמיר

העולם הזה 2262

״ידעתי שזה לא בדיוק הוגן לד־ידוש
מגבר, שלא היה שותף להחלטת
ההריון שלי, לקחת אחריות,
אבל לא היתד, לי ברירה״ אמרה
יעל אלוני, צעירה בת ,22 ללאה
אתגר, כתבת ידיעות אחרונות, כאשר
התראיינה וחשפה את עצמה
בפניה לפני כחודשיים.
השבוע הגישה יעל תביעת אבהות
בשם בתה הקטינה בת ד,־23
חודשים נגר עורך־הדין אלכסנדר
קוסטין, גבר גבה־קומה כבן חמישים•
את התביעה הגיש בשמה
עורך־הדין המזוקן משה ענבר,
שהינו אחיו של ד״ר חיים בראוט־בר,
מנהל היחידה לסיווג ותיאום
רקמות בבית־הספר לרפואה בירושלים.
ד״ר בראוטנר הוא המומחה
היחיד בישראל המסוגל לערוך
את בדיקת סיווג הרקמות, המוכיחה
באופן כימעט הד־משמעי את
הקשר המישפחתי בין הורים וילדים.
היה זה הוא ומחלקתו שהוכיחו
בשנת 1978 מיהם התאומים
השייכים למישפחה י אחת, ומיהו
התינוק שאינו שייך למישפחה זו,
אחרי החלפת התינוקות שקרתה
בבית־החולים רמב״ם בחיפה.
בתביעה מספרת יעל, כי מאז
היותה בת 17 וחצי קיימה יחסים
עם קוסטין, וכאשר הרתה, סרבה
להפסיק את ההריון ורצתה בילד.
לדבריה, הבטיח לה קוסטין אחרי
הלידה להכיר באבהותו, אך
דחה אותה בלו ושוב. היא ביצעה
בדיקת־דם לילדה ולעצמה וגילתה
כי דמן מסוג ,0גם דמו
של הנתבע הוא מאותו סוג.
כאשר התחיל המשא־ומתן בין
עורך־הדין ענבר ובין הנתבע, הכ חיש
קוסטין את אבהותו, וסרב
לעבור בדיקת סיווג רקמות. בדיקה
כזו היתר, יכולה לקבוע החלטית
את אבהותו.
יעל ילדה את בתה לפני כשנתיים,
בהיותה כבת .20 סיפור חייה,
כפי שהוא מופיע בכתבה שהתפרסמה
בצהרון לפני כחודשיים -,הוא
סיפור של תמימות אבודה. של
צעירה תל־אביבית בלונדית, נאה
למראה, שחשבה להפוך לחלוצת
הנשים המשוחררות בארץ.
ילידת תל־אביב ובוגרת תיכון,
נהגה יעל להסתופף בצל הבוהמה
שבין כסית לדיצה. היא הכירה את
כולם וכולם הכירו אותה. כיוון
שהיתר, בת יחידה, והוריה גרושים,
החל מפעם בה חלום על תינוק
שיהיה כולו •שלה• שייעשיר את
חייה וייתן להם מימד נוסף, אך
לא יפריע לה להמשיך ולחיות כ־נערת־זוהר
מיוחדת ומעניינת.
בגיל 19 עברה לגור למשך חודשים
אחדים עם אמן שהעריצה,
וקיוותה להרות לו, וללדת תינוק
שיישא את תכונותיו. אך למרות
שגרו יחדיו כמה חודשים, לא נכנסה
יעל להריון.
מיקח טעות. כאשר נפרדו,
פגשה בבמאי מפורסם ועברה להתגורר
עימו. כאשר גם אז לא נכנסה
להריון למרות מאמציה, החלה לחשוש
כי היא עקרה, והרצון בילד
הפך אצלה כימעט לשיגעון.
היא נבדקה אצל רופא־נשים,
שהסביר לה כי השחלות והרחם
שלה קטנים ואינם מפותחים, ולכן
יתכן שלא תוכל להרות כלל. מאז
התפתח הרצון לילד לאמביציה
ממש.
כאשר עזב הבמאי את הארץ,
חזרה יעל לקיים יחסים עם עורך־
הדין קוסטין, שאותו הכירה כבר
(המשך בעמוד )60

במדינה

לא נעים לדבר על כך אך זו עובדה — לא
נעים להמצא בחדר שרותים לא מאוורר.
ובפרט להכנס אליו לאחר שייצא ממנו
מישהו אחר. אי החלפת האויר בשרותים
במיוחד בחורף כשהכל סגור — לא נעימה.
שואבי האויר של 0£וז (\/00 איטליה)
תוכננו והותאמו במיוחד לצרכים הביתיים
למטבח, לאמבטיה או לחדרי השרותים.
מבנה המנוע הסגור אשר אינו דורש
טיפול ושימון. צורת הכנפיים
האוירודינמיות, והתכנון המעולה עושים
את שואבי האויר של שסוז־חסע לטובים
בעולם. הם אינם מתאמצים וחוסכים חשמל.
שואבי אויר 0£וזח \/0להעברת חום
או קור מחדר לחדר
שואבי שסו־דחסע מאושרים ע״י מכון התקנים.

שואבי האויר
מכולם. הטובים יבואנים בלעדיים:

| 0 £וזזז

0ע 1טל 806046־ ,03ת ד : 911 .חוליו

מפיצים מורשים-ר׳זימח חלסית:
ת ל־ א בי בדילסוכנויות בעיינו, נ ו ־ יהודה .44643 234ק רני תכלת, ירמיהו .4490:9,18באר וזב״
נרקוביץמרנזחשמל. בי תהאשל 30.32ז ו 7־ 057חיפהאמיתיונע ״ מ, העצמאות 666213 , 56־ 04 אי ש
חשמל, י פו 526571.68־ 04פתחתקוחכל בו חשמלמנחםו בניו, ה ב רון הי ר ש .911928 ,28 חו לון סלון
ע רו סי, שנ ק ר .853712 ,42 צי ר ו בורג, הבנאי .802568 ,6י רו ש לי םפאולב רגי ד ה, ש לו מ ציון המלכה ,7
233039־ 233596 ,02־ 02ר א שון ל ציון א, צ .ח, הרצל .941841,35 בי רפלדאמנ ון, רו ט שי ל ד .941046 ,35
ר חו בו תחשמלבר קו בי ץ. הרצל 76315 , 188־ .054חדרהויידמובע ״ מ, רמב ״ ס 25999 . 12־ .063המאור,
הנ שי א 22364 . 36־ 063בפיסבאאננל מן. ויצמו .100הרצ לי האחיםב כו ר, סוקולוב 81088 ,45־ 052
רמת ־נו נ ל קי רבע ״ מ ( צ או ד ר לוי) .זי בוטינסקי . 725075 ,78 בני ביקאלקטרו טי ב, ע קי ב א . 787813 ,88
נ תני ה ...י י ־ יי־ הניטע 223 13 10־ 053ויידמומי שו תי נ ע ־ני אחדהעם __ 053 3609 ; 9

ארמנן

ציורי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פלסטיק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות לתמונות מעץ ואלומיניום
בסגנונות שונים: מודרני, בארוק ורוקוקו
מסגרות מיוחדות (אנטיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
תמונות אלומיניום מחליפות צבע

מי שפט

^ 411
^ 411א 411 £6צ 411 [ 6א 411 £6
רח׳ אילת ,47ת״א, טל׳ 2 :ו 6571

*איתן עמיחי

מסדחתב בי ת ה שופט
השופט הציע לעציר
להתקלח בביתו

הדברת מזי קי ם

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקיס),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בסמירח על בריאותך ורכוסך.

| רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

9טל 14-5 -6 .־ 7 9 0 1רעו׳מס׳ 21 עסק 481/75

ע^־רוטלים־66**015
רשיון נהיגה
3200 שקל
בי״ס לנהיגה
״גבע״
כא2 5 3 2 3 0 .5

(המשך מעמוד )59
מגיל .17 היחסים ביניהם לא היו
קבועים, כיוון שהגבר נשוי בשנית.
אך נמשכו שנים אחדות בהפסקות
קלות. בשלב זה של שיגעון
לילד, היא ראתה בו את ה מועמד
המתאים ביותר להיות אבי
הצאצא שלה. וכך סיפרה הוא
לא היה אדם פשוט, או פועל עני.
הוא אדם המרוויח מאות אלפי לירות
לחודש. משופע ב,בוכטות׳ של
כסף, משכיל, נאה, אשכנזי (הערכים
הללו היו חשובים לי מאוד)
וקיוויתי^שאהרה לו.״
הפעם התגשם רצונה. היא הרתה
והיתה מאושרת מאוד בחודשים
הראשונים .״האמנתי אז במה ש אני
קוראת לו הרצון לחופש המחשבה
שלי׳ .אני אגור, אחיה ואע בוד
כרצוני, ואמשיך את הנעורים
שלי. ולא אשתעבד לחיי מיש-
פחה עלובים באיזו עיירת־פיתוח.״
אלא שבשלבים מתקדמים יותר
של ההריון החלו הבעיות. מקום
דיור היווה את הבעיה הראשונה,
ומגורים בביודההורים לא היוו את
הפיתיון הרצוי. חוסר־כסף היה
מיכשול נוסף. בכל־זאת עמדה יעל
על דעתה ללדת את התינוק ולא
למסרו לאימוץ.
בחודש ינואר בשנה שעברה נולדה
לה תינוקת יפהפיה. חודשיים
אחרי הלידה ראתה יעל כי עשתה
מיקח טעות• החיים בדירת־סטודג-
טים עם תינוקת הבוכה לפעמים,
חולה לפעמים, ודורשת תשומת־לב
כל רגע, לא היו מה שחשבה.
״הייתי קצת יותר מבת עשרים
והעולם חשך עלי.״ אז פנתה ל-
עורד־הדיו קוסטין, וביקשה ממנו
הילדה.
שיעזור להלגדל את
״חשבתי לעצמי: הוא עשה חיים,
והיה שותף, אז שיישלם גם הוא.
בסופו של דבר זו גם הבת שלו.״
לדבריה, קיבל אותה יפה, ושאל
מדוע לא סיפרה לו על ההריון?
״הייתי מתנגד ללידה ומשלם עבור
ההפלה,׳׳ אמר לה. אך כאשר ביקשה
ממנו לעשות בדיקת רקמות,
התחמק ואמר כי לא יהיה מוכן
להכיר בתינוקת כבתו.
אחרי שחשפה את עצמה בעיתונות,
תנסה יעל בעזרת עורך־
הדין ענבר לשכנע את בית־המיש־פט
כי קוסטין הוא אבי התינוקת,
וכי עליו לתמוך בה, ולשלם לה
סך חד־פעמי של 6,500 שקל, ועוד
2,800 שקל לחודש.

אילת־059-3012
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זיד מן
הוצאת רשפים

שימעון אזולאי ישב בתאו והתגרה
הוא לא יכול היה לסבול את
הריח שעלה מגופו. זה יותר מחודש
ימים שהוא יושב במעצר בנצרת,
והימים הולכים וקרים וכך
גם המים •בבית־המעצר. הוא ניסה
להתקלח, אך המים הקפיאו את
עורו והוא נאלץ לוותר. השוטרים
הממונים על תאי־המעצר שמעו
לו בסבלנות, אך הסבירו כי אין
באפישרותם לחמם בעבורו את המים.
ואם הוא רוצה להתקלח, יאלץ
לעשות זאת במים קרים.
הימים עברו, והמצב נעשה בלתי
נסבל. כאשר הוזמן לבית־המישפט-
,להארכת מעצר נוספת,
שכן הוא עצור בחשד רצח חיים
עזריאל, והיועץ המישפטי התיר
להאריך את מעצרו בעוד 15 יום,
ביקש אזולאי מסניגורו, דרור מק רין,
כי ינסה להשיג לו מיקלחת
חמה.
ואכן בעת הדיון בהארכת המע צר
פנה הסניגור אל השופט ראובן
ג׳יג׳י, וסיפר לו על הבעיה
של העציר. התובע המישטרתי,
משה אברמוביץ, הסביר לבית־המישפט
כי אין באפשרות המיש־טרה
לספק לעצירים מים חמים,
ן ולכן אי-אפשר להיעתר לבקשה.

אך השופט לא השתכנע .״גם
העציר הוא בן־אדם כמונו,״ אמר
לאיש המישטרה,״ ואם אין כל אפ שרות
אחרת, אני אזמין אותו לדירתי
שבנצרת, שם הוא יוכל להתקלח
במים חמים.״
המילים הללו הכריעו את הכף,
ואיש המישטרה הקדים את השו

והזמין בעצמו את העציר להתקלח
בביתו שלו.
כדי שהעניין לא יישכח, קבע
השופט בצו, שיש לאפשר לחשוד
לעשות מיקלחת חמה בעת מעצרו.

ו 7עשה ס דו ס
בעת ־מעצרו
גכגבו בגדיו שד
ה ע צי ר, ונ עשהג סיון

דבצע בו מעשה סדום
עוד טרם נגזר דינו, עבר זאב
אשואל יסורי גהינום. הצעיר בן
ה־ 18 נעצר בעת ״מיבצע אשפתות״,
באשמת מכירת שתי מנות חשיש
לשוטר מוסווה• הוא נעצר באוק טובר
השנה, ובגין גילו הצעיר
הוכנס למעצר בבית־הכלא לנוער
בתל־מונד.
ימים ספורים אחרי מעצרו ביקרה
עורכתיהדין נירה לידסקי, שעמדה
לייצגו במישפט ונחרדה. ה צעיר,
שהובא אליה לחדר הראיד
נות, היה מזוהם ולבוש בלויים.
נעליו היו גדולות ממידתו, ולרגליו
לא היו גרביים. כל מראהו היה מדכא
ועגום.
מפוחד ומלדבלן־ .הוא סיפר
לסניגוריה כי בגדיו נגנבו ממנו
מיד עם כניסתו למעצר, על־ידי
עצירים ותיקים ומנוסים ממנו.
כיוון שאין לו עבר פלילי ומעולם
לא היה במעצר, לא ידע הצעיד
כיצד לנהוג ואיך להתגונן. באותו
ערב גם נעשה נסיון לבצע בו
מעשה סדום.
הסניגורית פנתה לשילטונות ה כלא
בכתב ובעל פה, ניסתה לעזור
לצעיר. וכך כתבה :״איני

באה לנהל את בית־הסוהר תחתיך
ולא לעוץ לך עצות בנושא זה.
אולם כעורכת־דין אני רוצה לראות
לפני אדם שחופשתו אמנם
נשללה ממנו זמנית — אך לא
אדם מפוחד, מלוכלך ומעורר רח מים.״
״שילטונות
הכלא הבטיחו לסני״

גורית לטפל בעניין.־ באותו שבוע
דן השופט דויד בר־אופיר את הצעיר
לשנה מאסר בפועל. בפסק־דין
ארוך ומנומק הסביר, שלפי
הנחיות בית־המישפט העליון אין
מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות
של הנאשם, כיוון שבעבירות
סמים טובת הציבור מחייבת עונשי
מאסר ארוכים.
וכך, תחת לבלות את שלוש ה שנים
הבאות של חייו בצה״ל,
שאליו עמד להתגייס, יכלא אשד
אל בכלא תל־מונד למשך שנה.
יש לשער שאחרי הטיפול שקיבל
בעת מעצרו לא יהיו חייו קלים
יותר במאסר הארוך שנגזר עליו.

תל־ אביב
ה צג ת הל,ודמע
ה א חרונ ה
מגהל הקולנוע לא ידע
שעומדים 7ס:דר עוד
באותו היום אח המקום
חיים קראום, בעל קולנוע אופיר,
עמד באולם והביט בכסאות
הריקים .״מר קראום כבר שבע
וחצי ולא מכרנו אפילו כרטיס
אחד,״ אמר יוסף ברקוביץ הקופאי
הוותיק .״אני מציע שנסגור
את הקופה.״
קראוס פנה לעבדו והנהן בראשו
לאות חיוב .״בחיי כואב לי
הלב,״ אמר לקופאי .״אני מרגיש
כמו בלוויה של חבר ותיק שמת
בטרם עת.״
52 שנים מלאו לקולנוע אופיר.
(המשך בטמוד )62
העולם הזה 2262

ש * ל ח

של כלב
91א ת

י קו חי א ל
ו ע דנ ה

שרע בי

פיינרו

מי שפה׳

הנש את החתול

הפעם נספר שלושה סיפורים חתוליים.
הילדים ישבו לשולחן. אמא שלפה את
המטעמים מן המקרר. החתולה זינקה ב־עיקבותיה.
המקרר נפתה ונסגר חליפות,
כשהחתולה משתרבבת בין הרגליים, קופצת,
מכרכרת ומפריעה לאוכלים כמיטב
! יכולתה. סוף סוף זו ההצגה שלה. לפתע
השתרר שקט. מישהו חסר כאן. כמובן,
החתולה. הייללות באו מכיוון המקרר ו־השבוייה
התגלתה רועדת מפחד ומקור,
מקופלת בפינת המדף. איזה מזל!
זה הסיפור עם הסוף הטוב.
היה היתה חתולה ולה פינה קבועה
לארוחת־הבוקר, בין המירפסת למיטבח.
מדי בוקר בבוקרו היתד, מתייצבת בפיג־

ברצוני לשאול את כבוד ראש העיר תל-
אביב, שלמה להט, מדוע נגזר על הורי,
תושבי עירו, לשלם סך של 66 שקלים
תמורת רישיון עירוני להחזקתי? !
למיטב ידיעתי מחירו של חיסון נגד
כלבת (התירוץ הרישמי לחובת הרישיון)
מסתכם בשבעה שקלים בלבד, סכום שאיננו
מתקרב בכלל לדמי הרשיון. בחיי-
הכלב שלי אני משולל זכויות אמנטריות.
בחצר הבית רודפים אותי השכנים. ברחוב
אורבים לי הפקחים. בגנים הציבוריים אני
מסתובב קשור, מחשש פן ירעילוני שליחי
הרשויות. אפילו בשפת־הים אני מוקצה
מחמת מיאוס.
אני חי בפחד מתמיד, שמא אגיע למאורות
שמהן אף כלב עוד לא חזר. רק משום
שהכל יודעים עד כמה הדוק הקשר ביני
לבין בעלי, הפכו את החיסונים לפרה
חולבת והפיצו שמועה בדבר מגיפה שלא
היתה ולא נבראה. אם יש מגיפה, מדוע
לא יחסנו את הסוסים ואת החמורים, את
החתולה, יקירת־המישפחה, חיפשה לה
שלווה בתוך המהומה והתבצרה בחלל של
לבנה. הבנאים סגרו עליה מכל צד. משנסתיימה
הבנייה והסדר הושב על כנו
הבחינו בחסר. חיפשו, חיפשו ולא מצאו.
מקץ כשלושה חודשים טען הילד טענה
מוזרה ועיקשת: אני שומע קולות מן הקיר.
פתחו ומצאו: חתולה כחושה וחלושה, אבל
בחיים. כי ככה זה אצל חתולים, אפשר
גם עם מעט חמצן ובלי אוכל, לזמן ארוך.
זה היה הסיפור השלישי, שהסתיים בנם.
מוסר השכל? יש. לחתולה יש לא רק
יופי אלא גם אופי. היא סקרנית מטבעה,
אוהבת לטפס לגבהים ומצויידת באביזרים
החיוניים לשם כך — צפרניים.

כדב תל־ אביבי משקיף עד הרחוב
המקום הבטוח ביותר — המירפסת
העכברים ואת החולדות וכל מה שהולך
ברחוב על ארבע?
ובכלל, אם באומדן רשמי ישנם בתל-

א 131ו

אביב 5,000 כלבים, הרי העיריה משלשלת,
לקופתה סך של .360 אלף שקלים,
נותנת תמורה. אולי כדאי להגר להולנד?

אי מו צי ם

הכן את

מי שפחהמחפשת

הפרווה לחורף

בלבל בר א דו ר

הנשים מאווררות את הפרוות. גם
הכלבים, זכרים כנקבות, משירים את
שערם פעמיים בשנה: על סף החורף ועל
סף הקיץ.
אם השיער ארוך, יהיו לך סימנים על-
פני כל הבית. כלבים בעלי שיער קצר
יעייפו פחות במיקרה זה. אבל דבר אחד
ברור: אם רוצים כלב חלק ומבריק ולא
שערות במרק ובמקרר, ולעומת־זאת גם
בלי קרציות, פרעושים ושאר מריעין בישין
בשערותיהם של בני־הבית, הנה תדריך.
.1קנה מיברשת או מסרק המתאימים
לאופי הפרווה של הכלב שלך. בהן את
השיער — ארוך, קצר, קשה, רך וכר.
.2אם הוא זקוק למריטה, אל תתחיל
קאריירה חדשה על חשבונו. תן לספרית
מדופלמת להתפרנס מזה.
.3מדי יום ביומו, כשאתה יוצא אל
הגינה, קח אתך את המיברשת. הברש את
הכלב הברשה בריאה, כולל פינות. את
השיער המת זרוק לתוך שקית אשפה.
.4מדי שבוע אבק אוחו באבקה נגד
קרציות. בחורף אפשר לעשות הנחה בתדירות
של אחת לשלוש שבועות.
.5מצאת קשקשים או טפילים חיצו־

מישפחה ברמת־גן, בעלת בית פרטי,
גינה וארבעה ילדים, משתוקקת לכלב
לבראדור להשלמת השימחה בחיים.
לא יצטער על כך — לבעל־הבית
בחינוך כלבים.
כלבת דוברמן יפהפי׳ה, קצוצת־זנב
חתוכת אוזניים, בת שבעה חודשים,
שת בית חדש.
המעוניינים לאמץ או לתת חיות לאימון
ייפנו לעורכי המדור, במערכת העולם הזו
העורכים אינם אחראים לבריאות, למחירי
או להצלחת האימוץ. הם רק יוצרים קש
בין הבית המאמץ לבעל החי המאומץ.
ניים — עקוב אחרים. אם הסיבה היא
מחלה, קח אותו לרופא.
הברשת, סירקת, איבקת, חפפת, קיר-
צפת — ורוצה לדעת אם הפרווה בריאה?
לטף אותו נגד הכיוון. השיער חוזר למקומו
מיד. משמע — הפרווה יבשה ובריאה.
נדמה לך שאינה מבריקה די הצורך? תן
לו כף של שמן תירס ליום. שמן תירם
הוא שמן עשיר בחומצות שומניות, המעניקות
לפרווה ברק של פמוטי שבת. הכיס
לא מאפשר לקנות שמן תירם? לא נורא,
כל שמן אחר יבורך.

החתולה קצ׳לע (לבין קליין) מתחת לכורסה
מישחק הנזזזבואים
תה, כולה קישקוש ושימחה. ביום מר ונמהר
הגיעה הביתה מכונת־כביסה חדשה,
שהוצבה במירפסת שליד המיטבח. עקרת־הבית
היתר אוספת את הכבסים המלוכלכים
ומשליכה אותם היישר לתוך המכונה,
ומשנמלאה הכמות היתה מפעילה את המכונה.
בין הפעלה להפעלה נשארה המכונה
פתוחה. באחד הימים השתחלה לה החתולה
ונחה על הבגדים המלוכלכים. בע-
לת־הבית לא הרגישה בכד והפעילה את
המכונה. רק כשפתחה את המכונה גילתה
את האסון המחריד.
זה הסיפור עם הסוף הרע.
גם הסיפור השלישי הוא סיפור־מן-
החיים. הדבר קרה לא בישראל, אלא
באנגליה, וככל שלא ייאמן יש להאמין
כי אכן קרה. בבית אחד עשו ריימונט.

לכן, אם יש יצור נפלא כזה בבית
אל תשכח :
• פתחת ארון, ארגז או מגירה —
סגור אותו, הוא עלול להפוך למלכודת-
מוות.
9תרופות, נוזלים ותכשירי־ניקוי הנראים
בלתי־מזיקים, עשויים להפוך רעלים
* טבעות או שרשרות עשויות לפתות
את יצר השעשועים של החתול — להעלים,
פן ייעלמו.
9לפני שהפעלת מכונת כביסה, או
ייבוש, תן עוד מבט. גם תינוק עשוי
להישכח במכונת־ייבוש.
• 9בעוזבך את הבית חפש את החתול
(או את הכלב) ואמור לו שלום, כדי שתדע
כי אינו סגור.

הברשת הכלב אחרי איבוק
להבריש כל יום — לאבק פעם בשבוע

במדינה
(המשך מעמוד )60
בית־הקוקנוע הוותיק, השני בתק-
אביב, ידע ימים טובים מאלה. בש בוע
האחרון החליטו בעליו להיכנע
ולסגור אותו באופן סופי.
״לפני חודשיים הועזקתי ארצה
על-ידי בני דודי,״ סיפר חיים בן
אנג׳ל קרסו, שהוא בעל 50 אחוז
ממניות הקולנוע.
״אני חי בברזיל כבר 26 שנים
ובני דודי, ששם מישפחתם אף
הגעתי הנה כי שמעתי מהם על
כוונתם לסגור את הקולנוע. הם
היו בדעה שיש לסגור את המקום
בשל ההפסדים הרבים שאח־זקתו
גורמת.
אני אדם סנטימנטאלי, יש לי
הוא קרסו, מנהלים פה את העסק.
הרבה רגשות למקום הזה, שהוקם
על־ידי אבא שלי ואחיו בשנת
,1928 והחלטתי לנסות ולהציל את
המצב.״
קופה פגודה. המזל לא האיר
פנים לחיים בן אנג׳ל. כל נסיו־נותיר
לרכוש סרטים מחברות ההפצה
הגדולות ביותר עלו בתוהו.
לקולנוע דבק שם של מקום המצוי
רוב הזמן בהפסדים.
״ניסיתי להביא הנה סרטים פופולאריים,
טובים, אבל לא הלך.
השקעתי הרבה זמן ומאמץ בנד
שא־ומתן עם חברות־הסרטים, שה שיבו
בסופו של דבר בשלילה.״
הידיעה שפורסמה לפני שבועיים
בעיתון מעריב, היתה הקש ששבר
את גב הגמל .״קולנוע אופיר ייסגר
היום ציינה המודעה, שהפ־תפיעה
לגמרי את חיים בן אנג׳ל,
אך לא את שאר השותפים בני
משה קרסו, שהיו אחראים להפצתה•
״כעסתי
מאוד כשראיתי את ה־פירסום,״
אמר קרסו .״אנשים הפ
סיקו
לגמרי להגיע להצגות הקולנוע.
יום אחרי יום נאלצנו לסגור
בשבע בערב בלי שהצלחנו למכור
אפילו כרטיס אחד. לא נותר
בידי לעשות דבר מלבד להרים
ידיים ולהיכנע.״
ואכן, שבוע לאחר שהכחיש חיים

שהייתי ילד ונהגתי לרוץ כל יום
לראות סרט,״ נזכר קרסו .״אז לא
דיברו על משברים בענף הקולנוע
ולא על אינפלציה. אף אחד לא
חלם על סגירת המקום. היו מצטופפים
בו מאות אנשים מידי
ערב.״

חיים קרסו בהקרנה האחרונה בקולנוע אופייה
העיתון ניבא
קרסו את דבר סגירתו העתידה
של קולנוע אופיר, פורסמה ידיעה
נוספת, שאימתה באופן סופי את
סגירת הקולנוע.
פה ושם עדיין ניתן למצוא במדרגות
הקולנוע צופה או שניים,
שלא שמעו על דבר הסגירה. ,והגיעו
לראות מה מציג באופיר. אך
הם נתקלים בבית-קולנוע חשוך
ובקופה סגורה.
״אני עוד זוכר את התקופה

עליה
3־ז*1ןתד רכו!
ביצר מתייחס מישרי
הפגים לתושבי חוץ,
ששוכחים את הדרכון?
״זילזול בדרכון הישראלי? על
סמך מה אתה מעליב אותי בצורה

גסה כזו?״ שאלה האישה הנאה את
ישראל פרום, מנהל המחלקה לאשרות
יציאה מהארץ במישרד־הפגים.
לפני שבועיים הגיעה עליזה
אורטנר ארצה, בכוונה לבדוק אפשרות
של חזרה לארץ והעלאתו
של בעלה. בעודה במטוס, בדרך
לישראל, הבחינה ששכחה את
הדרכון הישראלי בביתה שבמינכן,
גרמניה, לכן השתמשה בדרכון ה גרמני
כדי להיכנס לארץ.
״בדרך־כלל אינני שוכחת לקחת
איתי את שניהם. ביקורי בארץ
הם תכופים מאיד בתקופה זו, מאי
חר שבעלי ואני מתכוננים לחזור
לישראל בתקופה הקרובה. היו לנו
הרבה מאוד סידורים לעשות כאן.
בשדה־התעופה קיבלתי תוך דקות
ספורות אישור כניסה לארץ. הבעיה
התעוררה כשרציתי לחזור
לגרמניה.
״שלוש פעמים הגיעה הגברת
אורטנר למישרד-הפנים. האחראי על
הענקת אשרות־היציאה, מנכ״ל המחלקה
ישראל פרום, לא היה. את
מקומו מילאה פקידה צעירה, שלא
ידעה לענות לעליזה על שאלותיה והיכולת שלה לעזור בקבלת
אשרת־יציאה הצטמצמה במישפט,
״אני אעביר הכל למר פרום.״
״כשסוף־סוף מצאתי את מר
פרום,״ סיפרה עליזה. נדהמתי לגלות
מצידו יחם. של זילזול מוחלט
כלפי. הוא לא היה מוכן להשיב
על שאלותי בטלפון. ואני כדי לקבל
תשובה לגבי מועד קבלתה
של התעודה, הייתי חייבת לרוץ
למישרד־הפנים ולזכות שם בעלבונות.״
ישראל
פרום שחזר לעבודתו
לאחר מחלה ממושכת, הסביר שאין
זה מנוהלי מישרד־הפנים לענות
על מועדי קבלת דרכונים ו
עולה
אורטנר
שני דרכונים
אשדות־יציאה בטלפון .״מלבד
זאת,״ הסביר ,״אני חושב שישנם
אנשים רבים, ישראלים לשעבר
ותושבי חוץ כיום, שנוטים
משום מה לשכוח את הדרכון ה ישראלי
שלהם בבית.
״הדבר חוסך להם צרות ועיכובים
בדרך. אני רואה בזאת זיל-
זול בדרכון הישראלי ובתור עובד
מישרד־הפנים ותושב מדינת ישראל
עלי לעמוד על כך שהדרכון
כמייצג את מדינתנו יכובד.
עשרה ימים עברו עד שקיבלה
עליזה אורטנר את אשרת־היציאה
שלה. זילזול בדרכון הישראלי אולי
לא הפגינה, אבל היא יצאה את
הארץ עם מישקע שלילי מאוד ומזלזל
כלפי מישרד־הפנים•

ארקיע מזמינה אתכם לבלות חופשת
קיץ באילת כמעט במחיר הטיסה -
שקל ליחיד
בחדר זוגי.
מבצע מיו ח ד-ינו א ר .81
המחיר כולל 4 :ימים ( 3לילות) במלון 4כוכבים עם ארוחות
בוקר עשירות וטיסה הלוך ושוב מתל־אביב/ירושלים (כולל
כל המיסים) .באילת השמש מלטפת הים כחול, הנוף קסום
והאוירה בינלאומית. בוא לאילת הקייצית היא מחכה לך
עכשיו. המבצע בתוקף מ 4.1.81 עד 1.2.81
פרטים והרשמה בכל משרדי ארקיע ואצל סוכני הנסיעות

* באותו מחיר 5ימים ( 4לילות) במלון 3כוכבים. לילדים הנחות גי־ולות

מה שטוב
לגדולי ם
טוב גם לקטנים
מקובל חיד, לחשוב, שכשמדובר באופנה,
4הכוונה לאופנת נשים או גברים. כך זד,
,_1היה עד כה. אבל לאחרונה חלה מהפכה
ב ת חו ם הלבשת ילדים ותינוקות. מתכנני
*ד,אופנה משקיעים מחשבה ורעיונות כיצד
לשוות לדור המחר את המראה האופנתי.
אני יכולה רק לברך על כך. מה יותר חמוד
יי מילד חמוד הלבוש בבגד הולם, שמוציא
מפיך את המישפט: הוא באמת חמוד !
בלודזיה הפקידו. את תיכנון אופנת הילדים
בידיה של מעצבת האופנה איילה
רז. היא תיכננה עבורם סרבלים בלי שרוולים,
חליפות טרנינג וחליפות שני חלקים.

צמד חמד

בלבוש אופנתי. הוא בסרבל מבד פלנל
סרוג צמוד ומחמם, עם רוכסן לכל
האורך וקפישון לכיסוי הראש. היא לבושה בסרבל ללא־שרוולים.

מי שבצו ת עד

! 1 1י ל בגדלים שונים מצי־גה
חברת מיני

להב לילדים. חולצות הפלנל שבתמונה עשויות .־ 1007 כותנה.
כשלעומתם מובלטים הכיסים על־ידי מיש-
חק מישבצות אלכסוני.
הצבעים הדומיננטיים בביגדי הילדים
הם: כחול, תכלת.,חום, בז׳ ואדום. ציבעי
המיכנסיים תואמים לחולצות. המחירים
לצרכן (כולל מ.ע.מ ).של אופנת מיני להב
הם החל מ־ 115 שקל עד 150 שקל.
אז למה באמת שלא נלביש את ילדינו
בבגדים יפים ואופנתיים? מגיע להם, לא ! 1

ללא שרוולים 33 ,

רת לודזיה מבד פלנל סרוג צמוד לגוף
ומחמם היסב, עם חולצה תואמת.

כולם מבדי פלנל סרוגים, המחממים היטב
וצמודים לגוף. גם הצבעים הם ציבעי ספורט
אופנתיים: לבן, כחול, אדום, חום ואורן.
גם באופנת מיני להב חושבים על הדור
הצעיר. הם תיכננו חולצות בכל הצבעים
והגדלים לילדים, כשהדגש הוא על מיש־חקי
מישבצות.
חולצות הפלנל עשויות מ* 100 אחוז
כותנה והן מצטיינות בצווארונים קטנים,

מותנייה וסובל

מבד קורדרוי עם תפרים מודגשים בחזיית העליונה
וגומי במותן, מיוצר ע״י חברת אביל (אבי
מודל) .המותניה היא מאקרילן עם לולאות עץ, והיא נלבשת מעל חולצה משובצת מבד.

קנישון

על חולצת פלנל סרוגה
עם רוכסן עבה במרכז
ופסים מודגשים באיזור הכתפיים.

חניתה צנטנר•

אלוהים עצר שוב באכול* ^ הקיט ש והכי שלון
המיסטיקה
של אהרון מו.ד #י הצללים של פטריק מ 1די אנ1
שיחזור

הרעידה תיזכורת בת כמה שורות, בסקירת הספדים
של ניו־יורק טיימס, במדור סיומות,
תחת הכותרת ״שוב, אבולי״ .רעי־דת־האדמה
שזיעזעה את דרום־איטליה,
שבה והשפה את פיסת העולבדהשלישי
השוכנת בלב אירופה. אחת העיירות ש נהרסו
עד יסוד ברעידת האדמה היתד,
העיירה אבולי.
קוראי הספרות היפה זוכרים את העיירה
אבולי מסיפרו של הד״ר קארלו• לוי
אלוהים עצר באבולי, שנקרא משום מה
בגירסתו העברית ״ארץ שכוחת־אל״.
המחבר קארלו לוי, יהודי איטלקי,
סופר, פובליציסט וקומוניסט, הוגלה בימי
שילטונו של מוסוליני לאבולי, שאותה
הוא מגדיר בסיפרו כך :״אין אנו נחשבים
כבני-אדב, אלא אף כבהמות, כבה־מות־משא,
או אף פחותים מבהמות, סתם
חיות־מדבר. אלו, עד כל פנים, חיות
אם בטוב ואם כרע, אם כמלאבי־עליון
ואם פרוחות־רעות, בעולם משדהו, ואילו
אנו אנוסים לבוף ראיטנו לפני עולם
הנוצרים איטר מעבר לאופק, לשאר. את
עולו ולעמוד בפני יתרונו ...ישו עמד
מלכת באבולי, מקום שם יניחו הדרד
י ומסילת־הברזל את חוף סאלרנו ויפנו אל
שטחי חשממה של לוקוניה. ישו מעולם
לא הרחיק עד הלום, וכמוהו אף לא

או אורח חסר־הבנה. תקופות השנה
יפסחו־יעברו כיוס הזה על פני עמל־הפרו
של האיכרים, ממש כאשר עברו שלושת
אלפי ישנים לפני הספירה ; שום בשורה,
לא מאנוש ולא מאלוה, לא בקעה אל
עוני קשה־עורף זה. בשפה אחרת נדבר,
וכאן ליטוננו לשון כלתי מובנת היא.
גדולי התיירים לא יצאו נמדד עולמם
שלהם ; כף רגלם דרפה בשבילי נפשם
שלהם, שבילי הטוב והרע, המוסר והכפרה,
אך ארץ־צללים זו, אשר לא תדע
חטא, אף לא כפרת חטא, אשר בה הרע
אינו מגדר המוסר, אלא אד הסכל הברוד
לעולם בדברי העולם הזה, נשארה שבוחת
אל ואדם...״
בלשון זו תיאר לפני 35 שנה קארלו
לוי את אותה פלאנטה של דרום־איטליה,
ארץ שסמליה הם הפיגור הכלכלי, האבטלה,
ההגירה, המאפיה, ארץ אליה הובא
לוי כגולה פוליטי. והרעידה שבא מתוך
בטן האדמה, בארץ שכוחת־אל, שהסבל
הפך לסימלה המסחרי, שבה והזכירה את
הסופר היהודי, הקומוניסט והנאיבי ששאף
לשנות עולם ומלואו.
קריאה חוזרת בסיפרו של קארלו לוי
תחשוף לעין הקורא רק את קצה קצהו
של קרחון הסבל, שרעידת האדמה כמו
עוררה את קצות עצביו ואת כאבו. הכאב
האיטלקי והעולמי הזה, בנוסח קארלו
לוי, הוא הספרות בפשטותה ובהתגלמותה.

מקור

לזוג ישראלי בשנת שבתון בארצות״
הברית נודע שבנם, שנשאר בארץ, נעדר.
בני הזוג ששכלו כבר את בכורם ממהרים
,לשוב. האב, שהוא פרופסור לפיסיקה,
יוצא למסע בעיקבות בנו האבוד, וחושף
בכך את החד־מימדיות של המחבר. זה
סיפור המיסגרת של סיפרו העונתי של
אהרון מגד מסע באב י.
הרומן־תורן של אהרון מגד אינו עולה
באיכותו על קודמיו. הוא מתמשך ברדידותו
על אותם מישורים שמגד מרדד
בהם את האותיות מזה שנות דור, בעיקר
בספריו האחרונים: העטלף, היינץ ובנו
והרוח הרעה, עשהאל והחיים הקצויזז.
אלה משמשים עדות חותכת לכוח־ה חמדה
חסר־תקדים בספרות העברית של
פיגורת עבר, שאין לה מה לומר, ולמרות
זאת היא עושה פיתולים עקשניים כדי
להיוותר על מפת הספרות.
מיגרעתו העיקרית של הספר היא ב־שיעמום
שהוא משרה על קוראיו ובסמלים
הלאומיים שהמחבר מרעיף בינות
לשורות, כמו היה מחזיק תעשיה קטנה
של סמלים מסוג זה. מעלות אלה מרצף
מגדי בניסוחים עבריים כמו :״כיקוד
הזה״ ,״הלהט חלוחב״ ,״חצנינות״ ושאר
מילים היוצרות את הלשון המגדית, שכל
קשר בינה לעברית בת זמננו מיקרי
הזמן, אף לא הנפש ביהודה, אף לא בהחלט.
מגד, שקרא מן הסתם בספרי־מהקר
התיקווה, אף לא יחס הסביבה למסובב,
אף לא התבונה וההיסטוריה. ישו מעולם על ספרות, שעל הסופר המודרני לנהל
לא הגיע עד הלום, כאשר מעולם לא תשבצים למען קוראיו, פותח בעמי 9
הגיעו הרומים, שנסתפקו בהצבת חילות־ בתשבץ מגדי במסע באב. הוא מספר
מישמר באיסטרטיאות, בלא לחדור אל על גיבורו דניאל לוין, שקנה בשדה-
תוך ההרים והיערות, גם לא היוונים, התעופה את הספר וי של המחבר האמריאיטר
עלו כפורחים אצל מפרץ טאראנטו. קאי תומאם פינצ׳ון, והוא מעיר, כמו
איש מחלוצי תרבות המערב לא הביא לתומו :״וראה שהגיע רק עד עמוד ,13
עמו הנה את בחינת הזמן ואת האלהת־
־ אהרון מגד — מסע באב: הספריה
המדינה אשר לו, או אותה פעלתנות־לבלי־חשך
הניזונה מעצם עצמה. איש לעס ; הוצאת עס עובד ; 200 עמודים
(כריכה רכה).
לא בא לארץ זו אלא בחינת אויב, כובש,

לאחר כל השעות הארוכות, בספר שקיווה
לסיימו תוך כדי המסע, ושתחילתו יהיה
בה קסם רב לגביו, מעין המחשה אמנו־תית־פגטסטית
לכמה מסברותיו על מהות
הזמן ואם הקורא, המקומי והפרימי טיבי,
רוצת לחקור ולגלות מהן אותן
״סברות על מהות הזמן״ של לוין, הרי
שבתחתית עמ ׳ 13 בסיפרו של פינצ׳ון
הנ״ל • יגלה שכתוב :״מפקדו היה אחד
דה קוהגו, ברזילאי שרצה לצאת ולהילחם
בערכים בישראל באמת, סברות
מרתקות על מהות הזמן. וחוץ מזה,
איוולת היא לחשוב שניתן לסיים ספר
כוי בטיסה מארצות־הברית לישראל.
אין ספק שאהרון מגד הפך נכה ספרותי
ביום בו נתקל לראשונה ביצירה מאת

אהרון מגד
קטלוג של שיעמום
המחבר היהודי אמריקאי סול כלו. הוא
ממחיש את נכותו זאת מאז ועד למסע
באב. אלא שמסעותיו של מגד הם סינתטיים,
משעממים ונטולי אמינות בהש וואה
למסעות מורו ורבו סול בלו. ומסעות
אלה מובאים כמו היו קטלוג של
שיעמום, במיון מאוד בלתי אחראי, עם
דמויות ונפשות־פועלות חד־מימדיות, כמו
חיי הנישואין של דניאל לוין, שהינם
בבחינת לקט משומש של שטר־כתובה
דהוי.
קטעים מספרים מקצועיים של מדע
הפיסיקה, אותם מגיש מגד בתיפזורת
לאורך הספר, אינם משכנעים. ספק אם
היה בכוחם ובאיכות תירגומם כדי לספק
למגד מישרה כמתרגם בתחום זה. חוסר
האמינות בעברית צועק את צעקתו גם
בקטעים המקצועיים. כאשר מגד אינו
תוחב את אצבעותיו השמנות אל מדע
הפיסיקה, הוא מנסה להוכיח לכמה מידידיו
את בקיאותו במפת־הדרכים של אר־צות־הברית.
אלא שהבקיאות אינה מוסיפה
מעלה כלשהי למסע באב, שהרי הספר
הזה אינו ״מדריך לישראלי בארצות־הב־רית״.
אין
אהרון מגד מצליח למחוק את אותן
הבלחות של נציג גזע־אדונים, החושב
את המדינה לנחלתו הפרטית. בעיקר
כאשר מדובר בניסוחים כמו :״תראי,
ענת, מבחינה מעשית אין בעיה. אני
אדבר, בבר מחר, עם הפסיכולוג הראשי
של הצבא, ידחו לו את חגיום לחצי
שנה ...ביחוד בהתחשב עם דיבור
מטופש המציג מיני־מדינה שבר, כולם
חברים של כולם, וכתובתו של ״הפסי
כולוג
הראשי של הצבא״ ידועה לכל.
ואז ניגשים אליו ומסדרים שיגייסו את
ילדיהם לגלי צה״ל או לבמחנה או ל-
במחנה נח״ל, כדי שלא יהיו בסכנה
כלשהי, ונצח הספרות הפלמ״חית ישמור
על עצמו.
יש הרגשה מכאיבה מעט, שאהרון מגד.,
בסיפרו זה, לא כיוון כלל לקוראים|
ישראלים החיים בארץ, אלא לישראלייה
החיים בארצות־הברית. וזו כנראה הסיבה
לעומס המייגע של מישפטים וציטוטים
המרצפים את הספר באנגלית צפופה.
במסע באב מתנהל מסע תת־הכרתי
המספר על גורלו של סופר מזדקן, שאיבד
את המגע עם החיים האמיתיים, עם הלשון
ועם האנשים. הוא מתחנף לקוראים
הצעירים של שלהי שנות ה־ 70 בציטוטים
מתוך כוג דילאן, שהיה נכס תרבותי
בסוף שנות ה־ ,60 כשמגד ציטט עדיין את
סטאלין.
בפרקים שבהם מנסה מגד לשבץ ערכים
אנושיים, בינלאומיים, הוא מעמיס על
הקורא את הירושימה וזורה מעט אבקת
שואה, כמו :״כשנכנסו הגרמנים לקרא־קוב
ובלאו את יהודי העיר בגיטו, גויס
ד,וא, אז כן שמונה־עשרה, לפלוגת עבודה
שהיתר יוצאת לעבוד במחצבה בוקר־בוקר
וחוזרת בערב קטע מרגש, הע שוי
להעניק למסע באב את פרס השו־אניס
ע״ש אלי ויזל.
התופעה ששמה מסע באב מסתיימת
בקביעות :״ועין שנפל אפשר שיקום,
וכד שנשבר על המבוע אפשר שיהיה
לשלם, והאבן תשוב נץ הבור, ועצם
תקרב על עצם, והרוח תבוא, וכל הנ׳טמה
— כי לא ברעש אדוני. לא באש.״

תרגום
הנוגה פטריק מודיאנו הוא מהתופעות המאפיינות
את המגמה ששלטה בספרות הצרפתית
הצעירה במהלך שנות ה־ .70 ספריו
שראו אור בתירגום לעברית הם
רחוב החנויות האפלות, שדרות הטבעת
וככר האטואל. הם מאפיינים את התגבשותו
של הזרם היהודי המיוחד בספרות
זו. גם התסריט לסרט של לואי מאל,
לאקומב לוסיין, מעיד על נוסחו המיוחד
והימתיכוגי של פאטריק מודיאנו.
סיגנונו של מודיאנו בולט ברציפות
שבה מוליך הגיבור את העלילה בגוף-
ראשון, בנוסח משחרר, כאילו איזה דיבוק
דוחף אותו להתבטא. הזמן של מד
דיאנו מדלג בין עבר להווה, והשואה שבה
וחוזרת, כמו אינה מרפה מעולמו של
המחבר ומעולמם של גיבוריו.
ספר אחר של מודיאנו שראה אור
בעברית החודש הוא וילה נוגה * .סיפור
העלילה מתרחש על הגדה הצרפתית של
אגם ג׳נבה, כאשר נפשו של הגיבור,
המספר הצעיר, מתמודדת עם אימי ופח-
די השואה, על רקע השלווה הניטראלית
של שווייץ. בדומה לעבודות קודמות
שלו, הרי שהמעברים המאוד מהירים מן
העבר אל ההווה, יוצרים את המתח
היצירתי.
וילה נוגה מהולה בקסם כתיבה. הגי-
בור־המספר דומה ומקביל לדמויות התלו־שות
של ספרות פוסם־ההשכלה העברית.
־ פטריק מודיאנו — וילה נוגה ! הוצאת
זמורה ביתן מודן ; 140 עמודים
(כריכה רכה).

וילה נוגה הוא בבחינת מיון קסמי של
אביזרים רבים ושונים מאותו עולם רחוק
שאיננו, עולם שבלט בפריטיו ולא בזווע־תו.
את הפריטים של העולם הסרום־רייל־חמתי
ממיר מודיאנו באהבה מטורפת
לסרטי הקולנוע של ראשית שנות ה־,60
סרטי אלאן רנה, אנטוניוני ואחרים.
לעיתים דומה שיש כאן פארודיה יהודית
צינית על אשתקד במארינבאד של אלאן
ודם־גרייה, כאשר השאלה המוסווית,
מעמתת את האביזרים והכלים של האנשים
אל מול הזיכרונות שלהם,
אופייניים לסיגנונו המהיר והלא־הגותי
של מודיאנו הם הדיווחים בנוסח :״הייתי
שב ונתקף איטה. לוגם ׳אלכסנדרה׳ בבאר
כדי להירגע, שב ועולה לחדר ובידי
צררו של כתבי־עת. היינו קוראים בהם,
שרועים ארצה או על המיטה, לפני דלת־

באחרונה פירסם מתי מגד ספר עיוני
האור הנחשך — ערכים אסתטיים בספר
בספר זה הוא חותר, בעזרת הזוהר ערכים פיוטיים של ספר הזוהר, להגיע
אל מעבר לעולמנו החומרי. אלא שהספר
לוקה בריח של גניבה. מגד מציג עצמו
כ״כלי ראשון״ למסירת ספר הזוהר לקורא
העברי, בעוד שהוא מוכר לקוראיו את
תירגומו של י. ונשכי למישנת הזוהר
ואת עבודותיהם של פינחס לחוכר ו־גרשום
שלום. הוא מקצר, משווה, משבש
ואונס את תירגומיהם, כתביהם ודברי
הפרשנות שלהם, שאינם נזקקים לעזר
המגדי.
חוץ מאשר הגניבה המאוד־ספרותית של
מגד מעבודת תשבי, לחובר ושלום, הרי
שכתיבתו חסרה את התרבות והחן, הידענות
וכושר הפרשנות המלווה חוקרים
אלה, שחשפו את כל שניתן לחשוף למען
הקורא העברי ממישנת הזוהר. סיפרו
של מתי מגד רחוק מהזוהר הקדוש.
דיוקן ספר צנוע שראה אור לפני כשנה
בהוצאה פרטית, חושף מערכת השקפות
מרתקת של עיתונאי כימעט־נשכח. הכור.
נה היא למשה קרן, חבר מערכת הארץ,
ששיא פעולתו חל במחצית הראשונה
של שנות ה־ .50 סיפרו בעיות חולפות
ובעיות של קבע ראה אור בעריכת אלי

שאלוניאל

פטריק מודיאנו
מוטיב התאבדות
הזכוכית הפתוחה. בינות לכתמי הזהב
של קרני־השמש האחרונות. בתה של לנה
טרנר דקרה למוות את מאהבה של האם.
ארול פלין מת מהתקף־לב ולירידה הצעירה
ששאלתו לאן תנער את אפר הסיגריה
שלה עוד הספיק להורות על לועו
של ברדלס מפוחלץ. גם אגרי נארא מת,
! כקבצן. והנסיד עלי חאן — בתאונת־דרכים
באיזור טיראן הרושם הוא שה מוות
וההתאבדות הם בבחינת מוטיב
־-חוזר ואהוב על מודיאנו בוילה נוגה.
מודיאנו משחק בסיפרו בזזעברה ובהע־י:
ברד,־חוזרת של תחושות ומצבים, בעוד
שדמות עצמו שבה וחוזרת לה :״ואמנם
הירהרתי ממושכות בנישואיהם של טרילין
מונ ח וארתור מילר; נשואים של
אמריקאית מדורי דורות ויהודי. גורלנו,
של איבון ושלי, יהיה רומח, פחות או
י יותר. היא, צרפתיה קטנה ושורשית, ש־
]״יעשה, בתור שנים מספר, כוכב־קול־גע.
ואני, סופי שאהיה לסופר יהודי
/סי ב משקפי־קרן עבות־עבות...״
לה נוגה ממשיך את ספריו־לבטיו
!מודיאנו, באותו עולם של מועקה
1ה בנוגה.

הגניבה

מוני מנד הינו האח המוכשר של
אהרון מגד. למרות מישגי־ילדות וחט־אי־נערות
רבים, פירסם מתי מגד את
אחד הסיפורים הראשונים אודות הישראלי
הכובש כבר בשנת ,1956 תחת
הכותרת סופו המר של ד. בסיפור זה
הוא מתאר את התנוונותו של מושל צבאי
ברצועת עזה (אחרי ״מיבצע קדש״) .אלא
שבהמשך הקאריירה הספרותית שלו שב
מתי מגד אל מישור מישגי־הילדות שלו.
זה קרוב לחמש שנים הוא מתגורר באר-
צות־הברית, ובהתאם לכל נוסחה מקובלת,
הריהו בבחינת יורד מן המניין.
אלא שאין במעמד זה כדי לשנות את
,ההערכה הססרותית־מקצועית.

קרן, שיהיה ספק עיתונאי בעל השקפת-
עולם מוצקת ספק אינטלקטואל נוסח הזמן
הישן, משקף את עולמו זה ברשימותיו
המקובצות. בדומה לאחרים שעבדו בעבר
הרחוק בהארץ, גם משה קרן הוא יליד
גרמניה (ברלין ,)1900 ,ששירת בצבא
הקיסרי בשלהי המילחמה העולמית, בעל
דוקטוראט באוניברסיטת גטינגן (.)1923
הוא עבד בעסקי הבנקאות של מישפחתו
והפך בהדרגה לכתב בכיר בנושאים פוליטיים
וכלכליים בכמה מעיתוני גרמניה
בימי הרפובליקה הווימארית. עם עליית
היטלר לשילטון עבר דרך איטליה לארץ-
ישראל 1934 התמודד עם הלשון העברית
ויכול לה. עם פרוץ המילחמה העד
למית השניה התגייס לצבא הבריטי, ואחרי

משה קרן
מעבר ליאופקים הצרים
תקופה קצרה יחסית עבר קורס־קצינים.
הוא השתחרר מהמילחמה בדרגת קפטן.
ב־ 1946 הצטרף לסגל עורכי הארץ, והיה
אחד ממחברי מאמרי המערכת (מיום
ליום) .עם קום המדינה התגייס לצה״ל
* מתי מגד — האור הנחשך — ערכים
אסתטיים בספר הזוהר! הוצאת ספריית
פועלים ; 136 עמודים (כריכה קשה).
״ משה קרן — בעיות חולפות ובעיות
של קבע! ערך: אלי שאלתיאל; הוצאת
א.ש. ת״ד ,4070 ירושלים ; 238 עמודים
(כריכה, רכה).

בחטף

ה מ קו ריו ת של מ שה דזר * בי כ ר

ויזל טי ר פינ תגר בוז *ו ה חי סול ש ל ניסן נ תיב
* היו שר של קניוק * ה מ סי רו תשלגל אי
משוררים התחלקו תמיד לכאלה שמפרנסים חצרות של מעריצים ולכאלה
שאינם נזקקים לשרותי מעריצים . .המשורר מנחם כן מחזיק חצר בת איש אחד,
ששמו בישראל תנחום אכגר. וזד, מביע. את דיעות אדונו כאשר הוא נתבע לכך.
בחוברת מאזניים האחרונה פורסמה רשימה של אבגר ברוח אדונו, בה השמיץ את
המשורר יהודה עמיחי שלא בשמו, והילל ושיבח את מנכ״ל אמקור אורי כרג־שטיין,
החוטא בזמנו הפנוי בחיבור שירים כתב־התרבות של מעריב, משה
דור, הפגין לפני כשבועיים מקוריות חסרת־תקדים, כשכתב על הסופר הבריטי
גרהאם גדין שזכה בפרס ירושלים. במאמר הסופר שמצפה למוות פרש דור רשימה
על חייו והישגיו של גרין. דור שכח לציין כי הרשימה שעליה חתם היתר, תירגום
כימעט מילולי מרשימה מקיפה על גרהאם גדין, שפורסמה בשבועון האמריקאי ניוזוויק
ב־ 9ביוני 1980 במשך קרוב לשנתיים החזיקו הצייר יאיר גרכוז והמשורר
מאיר ויזלטיר בסטודיו משותף. גרבוז נהג לציין כל העת, כי הקשר ביניהם
הוא ענייני ולא אידיאי. החתול השחור שעבר באחרונה בין ויזלטיר ועורך סימן קריאה
הד״ר מנחם פרי, בדבר מעורבות־יתר של חוקרי הספרות בתהליך יצירת הספרות,
עורר את ויזלטיר לשחר אחרי שותפות כדי לייסד כתב־עת חדש בעל נטייה ליצירתיות.
ויזלטיר לא הרחיק לכת, הציע לגרבוז שותפות במעשה העריכה. גרבוז, שהוא
מהציירים הפעלתנים ביותר, הסכים. התוצאה: כתב־עת חדש העומד לראות־אור
בקרוב. השם: כיכר. מתנגדיהם ויריביהם של אנשי הכיכר החלו כבר ללגלג כי
המדובר הוא ב״כיכר ויזלטיר טינת גר־בוז...״
עורכי כתבי־עת אחרים מודעים
לתמיכה העתידה לבוא מצד ההסתדרות
בכתב־העת החדש. תמיכה זו תקוזז מתמיכה
עכשווית בכתבי-עת אחרים. הסיבה :
גרבוז הוא אחיו של האיש החזק בהסהביבליותדרות
אהרון הראל
גרף הוותיק גייצל קרטל פירסם תגובה
על קביעה של שכתאי טכת בחלק
השני של סיפרו קינאת. דויד, כי הרשימה
לשאלת עבודתנו הקואופרטיבית, שפורסמה
בכתב־העת קונטרס מם׳ ,4בחתימה
ד.ב. אינה מאמר של בן־גוריון אלא
מאמר של דויד כלוך (כלומנפלד).
גרסל מעיר :״אולם לא עלה על דעתי
לייחס חתימה זו לבן־גוריון ומכל שכן
שיבוא שבתאי טבת ריפענחה׳ שלא כדין
ואף יבסס עליה תיאוריה שלימה״ ו•!•
מדור הדרמה של המועצה לתרבות ולאמנות
החליט לחסל סופית את בית־הספר
למישחק של ניסן נתיב, שהוא מיפעל־יחיד
של אדם, שמעולם לא זכה לשבחים
הראויים, למרות שסיפק לתיאטרון היש מאיר
ויזלטיר
ראלי דורות של שחקנים. מסתבר כי
עם נטייה ליצירתיות
מהלכי הריכוזיות העוברים על התיאטרון
הישראלי הגיעו, בהנחיית אכנר •טליו,
לבתי־ספר למישחק. מאחרי מגמה זו מסתתרים עמדי ניצן ועודד קוטלר, הפועלים
למיזוג מוסד זה עם בית צבי ולהעמדת נולה צ׳לטץ בראשו•! .ו• חריגה מעקמומיות
יצירתית היתד, לסופר יורם קניוק, שפירסם לראשונה יצירה שמעלתה בגילוי־הלב
שבה. היצירה היא שיר תחת הכותרת בתי, שראה אור בידיעות אחרונות ובו חושף
קניוק ביושר את העובר עליו באחרונה הספד מריר על ג׳ון לנץ פירסם מחבר
הטור הארמי של מעריב כנימין גלאי. הלה כתב בין השאר :״אתה מתבונן היום
בפניו הנבולות קודם זמנן, זכוכיות משקפיו המעוגלים, שער־הקש המרוסק של
ולאדימיר איליץ, לנון, אבי הבילבולציה הסוצידמוסיקאלית, ונזכר שלא תמיד היתד,
ורודה

ואחר־כך לשרות החוץ. בקיץ 1953 שב
קרן לעבודה במערכת הארץ. בשלהי 1955
נפטר.
רשימותיו שקובצו בספר זה כמו סותרים
אימרה ישראלית ישנה :״חורים
בהשכלה סותמים בנייר עיתון״ .באחת
מהרשימות הראשונות קדחת השנוררות
כותב קרן על אחד מעקרונות־היסוד של
הקלקלה הישראלית :״ואם אי־אפשר
להשיג את התרומות הדרושות, דרי נשארת
תמיד הממשלה או הסוכנות כמיפלט
אחרון. הן תבואנה להצלה, כי להן יש,
בידוע, כסף בלי קץ...״
סידרת־ רשימותיו המעריכה את בידודה
של ישראל דומה כמו תואמת להיום.
תחת הכותרת הכלי השבור הקרוי מדיניות
החוץ של ישראל הוא מבאר :״לאשר
תפנה את מבטך תראה שרידים של
תיקוות מאוכזבות, של ידידות שלא עמדה
במיבחן, של תוכניות שלא הצליחו...״
השינויים במערך הכוח־ד,עולמי מנוסחים
בבהירות, תחת תת־הכותרת עליית קרן
הערבים. הפרספקטיבה הרחבה בולטת
כמעלה העיקרית של מאמריו. מאמר
ניתוחי מובהק, תחת הכותרת בינינו לבין
מצריים, מנתח את האינטרסים של ישראל
ושל מצריים, עד שדומה כי פורסם רק
באחרונה. הוא מטיף, בניגוד לאופנת

אותן שנים, להשתלבות במרחב :״אם
אנו ובנינו ובני בנינו רוצים להחזיק
מעמד בלי להיות לחיילים לעד במחנה
מבוצר ומוקף אוייבים, אנו חייבים להש תלב
בצורה זו או זו באיזור שבו הושיבה
אותנו ההשגחה. מטרה עליונה זו אסור
שתיעלם אף לרגע מעינינו. המפתח לעולם
הערבי הוא היום בידי מצריים. כל
ניסיון להגיע להסדר חלקי ובלתי רשמי,
כל מניעת החרפה נוספת של המתיחות,
כל חיסול בעיה — כמוהם כהשקעה מדינית
למועד ארוך 17.6.1955
רשימות הכלכלה של משה קרן, החל
מתורת כלכלתנו על רגל אחת דרך
רזרבות שאכלנו וכלה באם יימצא נפט
חושפות עולם שערכיו יצוקים עדיין
בהווה. תחת הכותרת החלטה קשה שאין
מנוס ממנה מבהיר קרן :״סימנים מדאיגים
מעידים עד הגברה חדשה של
הלחץ האינפלציוני. עצירת תחליד מסוכן
זה היא תפקידה של המדיניות הכלכלית
בה״א הידיעה...״
סידרת כתבותיו האחרונה מובאת כהערות
על פסק־דין קסטנר והיא אחת
התעודות היותר־אינטליגנטיות שראו אור
עד כה ושהתמודדו עם נושא זה, הרצוף
מלכודות רבות.

ל /ז/9/<3ד•

1ה היה 091113 הז ה שהיה

בגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפניי • 25 שנון בדיור״
פורסמה כתבת־תחקיר על השער הדרומי של מדינת־ישראל —
נמל אילת — תחת הכותרת ״הרכוש* הנטדש •מל ישראל״ .כתבה
כשם ״מנדל שפירא ה?ן ים לו דואר״ הציגה אדם •מייצר בימי
טרום־המדינה את הבולים עם הדפם הרבב ״ארץ־ישראל״ ,הנחשבים
נדירים ומיוחדים. מרור המישפט •מב לדון בתעלומה •מל
סירת השלושה, שהוא סיפור הטביעה הכפולה של א/ת ״מסדה׳/
הר;צין הראשון אנוש שטמפפר הואשם בטביעת שלושה מחבריו
לצוות של ״מסדה״.

/סע 25׳57/6

<!3י116ל

נ1נ3יק
1נזיה 1הררית

מדור הבידור הוקדיט לביקורו כישראל •צל אמן הממבו כני
סנט ולהקתו. במדור הקולנוע פורסם סיפורה האיש•י •מל כוכבת
הקולנוע חיה הררית, שכבשה את אירופה.
בשער הגיליון: כוכבת הקולנוע חיה הררית.

1רדה מתה מחוסר ת 1ו נה * בית הנוחיות של
רן בן־אמוץ ^ חומר־הגלם של נועהאשבול

,,העולם הזה״ !152
תאריך 12.1.1956 :
העם לפני -אחרי
כל אזרח מכיר את השם חרובית. כי
במעברה זו, בקירבת כפר־מנחם, נולדה
אחת השערוריות הגדולות של ערב הבחירות.
הוכח כי מישרד־הסעד, הנתון למרותו
של ישר דתי, שלח עשרות המחאות
לבני המעברה, להלכה כתשלומי סעד,
למעשה כדי לשחד אותם להצביע למען
מיפלגתו של השר.
השבוע, אחרי הפסקה של כמה חודשים,
נזכר השם חרובית בשנית. הפעם היתה
הידיעה בעיתונים הרבה יותר צנועה :
ילדה קטנה מתה במעברה מחוסר תזונה.
למזלה הרע נולדה אותה ילדה, רחל
זיתון, אחרי הבחירות, כשחרובית חזרה
להיות אחת מהמעברות הרבות שאיש אינו
מעוניין בהן.

עיחוגוח
מה נ שמע?
״הוא אינו מוסיף נופך משלו. לא חת־

לוצצות ולא •בדיחה ולא סאטירה ולא
הגזמה. והוא אינו, מרביץ הוא מתאר
את הדברים כפי שהעם במילים חמות
אלה קידם מעריב במודעות גדולות את
פניו של תגבורתו האחרונה: דן בן־אמוץ.
לא היו אלה דברי רהב. כבר בטור
הראשון שלו באכסניה החדשה הוכיח בן-
אמוץ, לשעבר חייל בחיל־הים הבריטי
בחיפה ואחר־כך מלך־הבדיחות של הפלמ״ח
לפני המילחמה, כי אכן הוא מתאר את
הדברים כפי שהינם. הקורבן הראשון:
אכסנייתו הקודמת דבר השבוע, שבה פורסמו
טוריו השבועיים (״מה נשמעו״) עד
לשבוע לפני כן.
״המיסדרון היה מזוהם אף כי השמשות
הפונות אל הרחוב הבהיקו תמיד. צינורות
המים. הקרים דלפו בחדרים. ומה שנורא
מכל: חדר הנוחיות, אם תסלחו לנו על
הביטוי, עמד בחצר ובלילות החורף צריך
היה להתכרבל בשני מעילים כדי לצאת
החוצה...״
לעומת תיאור פלסטי (אם כי סמלי)
זה של דבר השבוע, השוכן למעשה בבניין-
הפאר החדש של דבר, התלהב בן־אמוץ
ממערכתו החדשה :״הבית מוסק בהסקה
מרכזית, מים חמים וקרים זורמים מהברז
24 שעות ביממה, וחדר הנוחיות, תסלחו
לי שוב על הביטוי, הוא ממש בתוך הבית...״
מחמאה
או, רמז? עורך דבר השבוע
נדהם כשקרא את המילים. לא פחות נדהם
גם מן הכותרת: בניגוד למקובל בעולם
העיתונות, לקח עמו דן בן־אמוץ גם את
שם המדור הקודם שלו. השבועון המפא״יי
היה נאלץ להמציא שם חדש (״יהיה טוב״)
למדורו.
חבריו החדשים של בן־אמוץ צחקו מן
הטור, אבל הצחוק היה נבוך במקצת. הם
לא היו בטוחים למה התכוון חברם החדש
גדול־הממדים ותכול־העין, שופע הבדיחות.
תהה אחד מהם: האם המילים ״בית הנוחיות
הוא ממש בית״ נתכוונו כמחמאה או כרמז?

מחול
אף־על־פ״־כן
נועה תניע
ריקוד קאמרי בהדרכת נועה אשכול
הוא ערב מעניין מאוד, אך בלתי־מובן
בהחלט• .עם פתיחת המסך מאכלסות את
הבמה ארבע דמויות (נעמי פולני, מרים
שרון, ג׳ין האריז, נועה אשכול) לבושות
בבגד טריקו דקיק, שחור ומהודק לגוף,
הפותחות בתנועות איטיות ומדוייקות להפליא,
כאילו יצאו מתוך סרט ראינוע ש מהלכו
הואט. הדימיון עוד מגביר השקט
המוחלט, המופרע על־ידי תיקתוקו החרישי
של המטרונום, הקוצב את הזמין לרקדנים
עצמם.
קסם כלתי־מזב,ן. גם צופה שאינו
מומחה יכול להרגיש כי בתוכנית הקצרה,
הכוללת 27 קטעים שאורכם הממוצע אינו
עולה על שלוש דקות, הושקעה עבודת-
נמלים עצומה, אשר בלעדיה לא היה אפשרי
כלל להגיע לשלימות כזאת של תיאום
התנועה וגמישות פרקי הגוף הזעירים
ביותר* .היה קסם מיוחד בתנועה המסוג־ננת,
המדוייקת להפליא, של ארבעת הגופות,
אף על פי כן התעוררה בסופו

כתכטור בן־אמוץ
איפה בית־השימוש

616.

* במיסגרת זו תירגלה נועה אשכול
את כתב־הריקוד שאותו המציאה, ושזכה
להערכה רבה בכל העולם.

של כל קטע שאלה חסרת־תשובה: מה
רצה כל זה לומר?
התוכנית הזהירה אומנם את הקהל כי
״ביצירות המוגשות בערב זה אין לחפש
סיפור ועלילה״ אך לא הבהירה די הצורך
מה יש לחפש בהן תחת זאת.
כדרכם של נסיונות חדשניים רבים, נראה
כי סוג חדש זה של ריקוד עתיד לשמש
חומר־גלם מפרה ליצירות מחול בעתיד,
אך לפי שעה דמה הריקוד הקאמרי לעבודה
מצויינת, שמבצעיה השתלמו באורח מעולה
בעשייתה אך שכחו לקחת לידיהם בראשית
התהליך את חומר־הגלם.

דרכי חיים
טעמה של אוזן
שני גברים התגלגלו בבוץ ביום סגרירי,
באדמות אל-קביה, נצרת, הנחיתו מכות
איש על פרצוף רעהו. מסביבם נוצר מעגל
נשים מייבבות ומייללות :״חידלו ! הרפו !״
הגברים המשיכו בשלהם תוך קללות ויריקות.
לפתע
נשמעה יבבה חדה מלווה בכי.
לעיניהם הנדהמות של הנוכחים נראה
מוחמד עבד־אל־מועטי יורק בבחילה את
תנוך אוזנו של סלח מחמוד אל־דבס. הרפש
החום התערב בדמו של סלח.
סלח המייבב הרים את אוזנו הקטופה,
ניסה, ללא הצלחה, להדביקה למקומה. הוא
רץ אל הרופא בנצרת כשהוא משאיר
אחריו פס אדום. הרופא הניד בראשו,
והסביר שיוכל רק לתפור את הפצע.
כשהובא בשבוע שעבר למישפט, נתברר
כי מחירה, של חצי האוזן במדינת־ישדאל
הוא 50ל״י קנס ומאסר חודשיים על־תנאי.
מה היה טעם התנוך?
מוהמד :״טפו!״
השיב׳ 1״•־
—:י—111

חיאטחן
ה׳•וגרות התהפ כו
ר.או.ר( .אהל, חיפה) הוא מחזה־הזוועה
שכתב קארל צ׳אפק על השתלטותם של
רובוטים ששוכללו בידי אדם, על המין
האנושי המושמד כולו בידיהם. לצורך המחזה
המציא צ׳אפק את המילה רובוט,
שהפכה למילה המקובלת במדע למיתקנים
אוטומאטיים. כוונת המחבר היתד ,.כי את
הרובוטים שבמחזה ישחקו על הבמה בני־אדם.
הוא לא שיער כלל, כי יבוא יום
שרובוטים ישחקו בהצגה גם את תפקיד
בני־האדם, כפי שקרה הפעם,

החי
פםיכ1ל*ג*ר.
בבאר־שבע, החליטו מנהלי העבודה
המקומיים של סודר בונה להקים לעצמם
שיכון בעיר, דחו את הצעת סולל
בונה שנראתה להם יקרה מדי, הפקידו
את הקמת שיכונם בידי רסקו, מתחרהו
של סולל בונה בהקמת שיכונים.

פר ט קטן
בנתניה, עיקלה נציבות מם ההכנסה
את שעון הקיר ומכונת־הכתיבה של ה
סניף
המקומי של מגן־דוד־אדום בגלל
אי־מסירת הניכויים ממשכורות העובדים,
גילתה במאוחר כי העובדים לא קיבלו
משכורות כלל.

אין נביא מעידו
בבטולסה, ארצות־הברית, הסביר ב
משטרה אופנוען וואלטר מימס, מדוע
היכה אשר. נהגת :״היא אותתה שהיא
פונה ימינה, ואז פנתה ימינה.״

אמנות ערט׳לא־ת
בקרלשי, גרמניה, תבעה לדין חברת
טריומף לחזיות מתחרה על שהעתיקה
את דוגמותיה האמנותיות, הפסידה במשפט
לאחר שקבע השופט כי ״1ן ק מה
שנכנס לתוך החזייה הוא יצירה ׳ אמנו-
תית. לא החזייה עצמה.״

צער בעל־־ ח״ ם
ברחובות, היכה סעדיה שרעבי את
אשתו מכות נאמנות, הכניסה לבית־החו־לים,
הביא למפקד יחידתו בעתודות פתל
הממליץ על שיחרורו בגלל מחלת אשתו.

ת הג ה ב־ד־ם נאמנות
בתל־אביב, נקנס נהג מונית על ידי
בית־המישפט בסכום של 40ל״י, אחרי
שלא הצליח להוכיח כי הנוסעת הצעירה
אותה חיבק ביד ימינו בשעת נסיעה
לאמיתו של דבר היתה תיירת בת ,70
שהרגישה ברע.

...ר צו פ ה כוונות ט;מות״
בירושלים, פירסם. ג׳רוסלס פוסט הספד
לזכר עסקן חיפאי שהובא לקבורה׳
הוסיף מתחת לרשימה מסגרת שחורה
שהכילה רק את שם הסרט ״לגיהינום
וחזרה.״
אנשים ראש־הממשלה דויד כן־ גוו
6 אמר בשעת הוויכוח המדיני בכנסת :
שלום דרוש רצון טוב של שני הצד
למילחמה מספיק רצון רע של צד ״:
בילבד.״
ס מנהיג תנועת החרות, ח״כ מנחם
כנין, על הממשלה :״שום גורם בינלאומי
אינו מכיר בזה שאתם ילדים טובים. ילדים
טובים מקבלים מאבא ואמא סוכריה. גם
במדיניות מקבלים סוכריה, אבל עם רעל
בתוכה.״
• המשורר נתן אלתרמן אל דן כן־
אמוץ :״תלמד לירוק תמיד קדימה ולא
אחורה !״
9ח״כ יוחנן כאדר, בהסבירו מדוע
אינו כותב מאמרים בזמן האחרון :״אי
אפשר לכתוב, כי המצב יותר מדי עצוב.״
9ח״כ אליעזר שוסטאק על נאומו
של דויד כן־גוריץ בראשית הוויכוח
המדיני בכנסת :״פיטפוצצות!״
ס המשורר אכרהם שלונסקי, בתגובה
להודעת אגודת־הסופרים כי בנסיעתו
לפולין לא ייצג אותה :״בשובי לישראל,
קראתי כמה דברי זימזום של הברחש
העיתונאי על נסיעתי. מעודי לא שאפתי
לכבוד רב זה (לייצג את אגודת־הסופרים),
שאני מניחו כל ימי לאחרים. איני מייצג
סופרים, אני משתדל לייצג ספרות.״

יש תיאכון־יש כותר ראדך

ח״א א בן־ג בי רול 67ת״א בן־י הודה -מו ל בנין א ל־ ע ל
ב ק רו ב ב ״ דו ל פינ ריו ם ״( כ בי ש ת ״ א-י פו).
8 2 2ת״א דיזנגו ף סנטר.
ברעננה רח׳ א חוז ה . 70 רמת־השרון סו קו לו ב . 35 חולון רח׳ סו קו לו ב פינ ת קוגל.
קרית־ביאליק כבי ש חי פ ה -ע כו.

שב טתשמ ״ א7.1.1981 ,

הפאציינ^

חזרה לתחילת העמוד