גליון 2264 מתאריך 21 בינואר 1981

ט׳׳ז שבט תשמ״א21.1.1981 ,

נזישפר 2264

76 עשזים

שנה 45

המחיר 10 :שר,דים

(כילל מ.ט.נל).

להשיג: בתל אביב :״סופר ג׳ינס״ ,יהודה ה מכ בי 57 טלי ; 456351 :חנויו ת
״מצקין״ ,״גיינס סנטר״ ,דיזינגוף ; 66״בוב 2״ דיזינגוף : 185״מיי גיינס״
בן־יהודה ! 14״וו ס ט גיינס״ בן־יהודה ! 1״בו טיק 109״ איבן גבירול .109 יפו:
״מזן״ ,שדי ירושלים .48 בת-יס :״זה מ ה שיש״ ,רוטשילד .27 רחובות :״סופר
ג׳ינס״ ,הרצל . 181 רמת גן :״סופר גיינס״ ,ד״ר כהן ( ,2פינת ביאליק 1)66
גבעתיים :״טופ גיינס״ ,ויצמן .23 אשדוד :״רוקי״ .פתח תקווה :״שאול״ חיים
עוזר . 10 רמת השרון :״אפרל״ סוקולוב , 52״לי״ סוקולוב .64 הרצליה :״לי״
סוקולוב .47 חולון :״אפנת דבש״ ,סוקולוב ; 66״ארי לונדון״ ,סוקולוב . 19
נתניה :״בלו ג׳ינס״ ,דיזנגוף פינת הרצל ״ אד ם וחווה״ ,הרצל .29 ירושלים:
״מצקין״ ,״ספורט רחביה״ ק ק״ל ; 29״ספורט אולימפיה״ ,כיכר הדויד קה;
״מחסן הגיינס״ ,שץ ; 8״סקופ״ שמאי ; 8״חסיד״ יפו .65 באר שבע :״ג׳ינס
סנטר״״ ,החלוץ .81 קרית מלאכי :״רוקי״ .חיפה :״מצקין״ ,״בית הגיינס״
הרצל ; 20״אור הגיינס״ ,הרצל ; 7״הגיינס״ שדי הנשיא .124 קרית ביאליק:
״גיינס לי״ ״אילת :״א תא״.

ובחנויות נוספות בכל הארץ

היבואנים והמפיצים: אחים נקש

נחת עתה על שולחן ועדת״החוקה־חוק־ומישפם
של הכנסת. בראש הוועדה הזאת
עומד דויד גלאס, תלמידו של רפאל
שהשתתף בהדחתו. מטרת החוק היא למ נוע
פירסומים כאלה. על אנשי־ציבור,
באיצטלה של הגנה על ״האיש הקטן״.׳

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ העורך הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי ינאי .
עורך־תכנית: יוסי שנון * עורכת כיתוב: לילית כוארון י צלמי מערכת :
ציון צפריר וענת סרגוסטי כתב בכיר: יוסי היימן ראש המינהלה :
אברהם סיטון מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כן
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
פחה״ וה״צניעות״ בעצמם, יש לכך חשיבות
ציבורית. הפירסום במיקרה זה אינו
רק בחזקת זכות, אלא גם •חובה.
הדבר נוגע׳ אגב, להצעת־החוק שנו עדה,
כביכול ,״להגנת הפרטיות״ ,המו עדיין
לא הספקתי לקרוא את סיפרו
של יצחק רפאל. אך מן הידיעות המוק דמות,
שפורסמו בעיתונות, נראה כי הוא
מקדיש כמה וכמה קטעים לשבועון זה.
ואכן, העולם הזה טיפל בענייניו של
רפאל פעמים רבות.
בעיני היה רפאל תמיד דמות מעניינת,
רבת־סתירות, לא היה ספק בכישרונותיו.
הוא איש פיקח, מהיר־תפיסה, בעל כושר־דיבור
מופלג. הוא יכול היה להרחיק
לכת. אך היה בו משהו שחסם את דרכו
לפניו. הוא היה ״האוייב הגרוע ביותר
של עצמו״ .פסיכולוג היה אומר: היה
בו יצר של הרס עצמי. בכל פעם, כשהיה
נדמה כי הוא מועמד לתפקיד בכיר במדי נה,
קרה משהו שהרס את סיכוייו. ותמיד
היה הוא אשם בכך בעצמו.

״יביא הבלק אן
וייקוד אפיי ם״

לכבוד סיפרו של רפאל, קראתי ה שבוע
מהדש את אותה כתבת־ענק משנת
, 1956 שהשתרעה על פני חמישה עמודים
— שטח רב מאוד, אם לוקחים בחש בון
כי בימים ההם הכיל הגיליון רק 20
עמודים (ועלה 400 פרוטה — כלונזר,
ארבע אגורות חדשות) .היתה זאת כתבת-
תחקירה היכולה לשמש גם כיום נושא
לשיעור בבית־ספר לעיתונות. היא סיק-
רה כל שלב ושלב בדרך־חייו של רפאל,
מאז היותו צעיר בקן תנועת ״השומר הדתי״
בקהילת סאסוב בגאליציה (שמו היה אז
יצחק וורפל) ועד למעמדו באותם ה ימים.
בין
השאר מתוארת בכתבה פרשת ה בחירות
בוועד-הקהילה הירושלמי, לפני
קום המדינה. אותן בחירות בוטלו מפאת
חשד של זיופים, והחשוד העיקרי היה
יצחק רפאל. בהיוודע הפרשה כתב נתן
אלתרמן שיר שבו אמר, בלי להזכיר שמות:
,,הוא ילמד, כאמור, ויגבר וימריא/ .
והיה כי ניתן לו לפרוש כנפיים /הוא

הסולם הזה 2264

העובט ר 1.ה
*;1111

גיס! (#מור! בקאו־זדם
ו* 4זזוד*8דו1ו1זו!דב
;זמז־וות נז־ושויס

וזימווו מגד ס־מ

שער ״העולם הזד!״ 982
שחיתות במערומיה
ואירגן רשת בינלאומית של י עסקני סי עתו׳
שהעבירו סכומי־עתק ממקורות מיס-
תוריים לקופת מיפלגתו וסיעתו. אם יכול
מישהו להיחשב כאביו הרוחני של תיק־אפרסק,
הרי מגיעה לו זכות זו.
הוא לא שירת בצה״ל בימי מילחמת־העצמאות,
כבני גילו — אך לא היה
כמוהו בעל פאתוס לאומני מצלצל בנאו מיו.
הוא
הפליג בשבחיה של המישפחה ה יהודית
וכפה על המדינה חוקי־אישות.
הלכתיים — אך זכה בכינוי ״פארוק היש ראלי״
ושימש מוקד לעשרות רכילויות
עליזות.
כותרות־המישנה באותה כתבה, תחת
הכותרת ״יצחק רפאל — שחיתות ב מעת־
.מיה״ ,היו :״כיפה שחורה בקאבארט —
ן סקוטלאנד־יארד התערב — זיוף הבחירות
בירושלים — חיפוש בנמל־חיפה — מעי ודביזים
לות
בטהראן — יין, נשים
(מטבע זר) — תעלומת דרכוני־השרות.״
בקוראי את הדברים מחדש, עלתה ב לבי
מחשבה מטרידה. כל הדברים ההם,
שעליהם כתבנו אז בהתרגשות ובזעם,
בתוספת אירוניה צורבת, הפכו בינתיים
עניינים שבשיגרה. הנורמות של יצחק
רפאל אז, שהרגיזו כל־כך את דויד בן־
גוריון ושבגללן סירבה גולדה מאיר להע ניק
לו תיק של שר בממשלתה, הפכו
בינתיים נורמות כלליות במדינה.
גרוע יותר: דור העסקנים הצעירים,
שבאו אחרי דורו של רפאל -עולים בהר בה
אף על השיאים של רפאל ו שוו!/
כאשר כותב רפאל כיום, הוא יכול בהח לט
לטעון כי הוא היה סמל של מוסר
ציבורי וטוהר-המידות — בהשוואה לאותם
שבאו אחריו.
גפרורים במועדון־לילה
את הכתבה הגדולה ביותר שלנו על
יצחק רפאל פירסמנו באוגוסט , 1956
(העולם הזה .)982 במרכזה עמדה תמונה
מיוחדת־במינה: חפיסת־גפרורים של מו־עדון־הלילה
הפאריסאי לידו, המפורסם ב־מופעיו
הארוטיים. במועדון זה — כמו
במועדונים פאריסאיים אחרים — רגילים
צלמי־המקום לצלם את הלקוחות, לפתח
את התמונות במהירות, להעתיקן על חפי-
סות־גפרורים ולמכור אותן ללקוחות במז כרות.
נדמה
לי ששום דבר לא הזיק לקאריירה
של רפאל כמו חפיסה זו.
כאשר עסקן פוליטי סתם מבקר במו׳
עדון־לילה יקר ושוחר־מין כמו לידו,
בשדרת שאנז־אליזה, אין בכך כל עניין
מיוחד. איש איש וטעמו. אבל כאשר
מדובר במנהיג של המפד״ל, העניין שונה•
זכורני שנשאלתי לאחר מכן פעמים
רבות, מדוע פירסמנו תמונה זו. תשו בתי
היתד, אז, כמו היום: בעניינים אי שיים,
אין דין העסקן הדתי כדין כל עסקן
אחר. אם פלוני מחזיק פילגש, זה עניי נו,
כל עוד אין בכך פגיעה בביטחון־
המדינה (למשל, שר־ביטחון המנהל את
ענייני־הביטחון של המדינה מחדר־המי-
טות של צעירה מפוקפקת) או בסידרי-
שילטון תקינים (למשל, אם שר מחזיק
פילגש על חשבון המדינה, כשהוא משבץ
אותה בתפקיד בכיר במישרדו).
לא כן המצב לגבי אישיות דתית. כי
המיפלגות הדתיות מנסות לכפות על כו לנו
אורחות־חיים שאיננו רוצים בהם. הן
משתמשות בכוחן הפרלמנטרי ובמיקומן
במפה הפוליטית כדי לשעבד את חיי־האישות
שלנו לשיפוט הרבני ולהלכה
היהודית, להצר את צעדינו בשבתות
ובחגים, לכפות עלינו מינהגי-אכילה מסויי־מים,
ועוד ועוד. כל זה נעשה בשם ״טוהר
המישפחה״ ושאר אידיאלים יפים, שהעם־
קנים הדתיים מהללים ומשבחים אותם עד
בוש. כאשר מסתבר כי עסקנים דתיים
אלה רחוקים מלשמור על ״סוהר המיש־

יבנה לכולנו הווי ציבורי /שיבוא הבל־קאן
וייקוד אפיים !״
היו אלה דבדי־נבואה ממש.
אולי יותר מכל אדם היה יצחק רפאל
סמל למישטר החדש, שקם במדינה עם
היווסדה. הוא היה הטיפוס המובהק של
העסקן הישראלי החדש, המצליח, המשג שג
על חשבון העם.
כי לא היה אדם במדינה שהצליח
להשמיע מליצות ציוניות רמות יותר,
ולנצל באותה שעה את מעמדו כדי לח יות
חיי־מותרות מהנים יותר.
הוא דיבר גבוהה־גבוהה על הגאולה
והתקומה, בעוד שבילה חלק ניכר מחייו
במסעות בעולם, בבתי־מלון ובמועדוני-
לילה מפוארים.
הוא ניהל את ענייני העלייה בסוכנות —

אדריכל
של שיטה
כשיא הקארייה ש דו היה יצחק
רפאל שר־הדתות בממשלתו של יצחק
רבין. בימי רביו ביטלה מיפלגת־העבודה
את הווטו שהיה קיים בימי גולדה, על
(המשך בטמוד )58

רפאל בחפיסת-הגפרורים >״העודס הזה״ )982
מה שמותר לחילוני, אינו מותר לדתי

מכחכים
למה צריכת הביצים בארץ גדלה?

עומיר, ולה שביר
על חדחת מפכ״ל המיש-
טרה הרצל שפיר.
לפני שנה נתקבל בהתלהבות
שפיר. במשך השנה החל המצב
להיות שפיר. בתום שנה הודו:

שנוח לכם ותדפיסו גם את מיכתבי.
אני קורא את עיתונכם וגם עיתו נים
אחרים, ועלי לומר לכם שירד־תם
ממש לדרגת זונת־רחוב. אני
שירתתי בשטחים, ואני יודע בדיוק
מיהם הילדים המיסכנים שירו ב רגליהם.
ה״ילדים״ אינם ילדים,
(המשך בעמוד )6

כי כולם חופפים עם ״ביצאפוך.
״ביצאפוף־
שמפו ביצים לשיער בריא.

111

אל מחקר
המסעדה המרוקנית האכסקלוסיבית
לאניני הטעם
רח׳יורדי הסירה( 1מול נמל תל-אביב)
טלי 441438 :
(כשר)

אינך צריך להיות מתקני
כדי להתענג ב״אל מרוקו״

מפכ״ל חדש למישטרת־ישראל, ו־מחול־שדים
סביב בחירתו של
בהחלט שפיר ! והיום טוענים: יותר
מדי שפיר ולא צריך את שפיר...
חבל.
חיים ככר, פתח־תיקווה
עם פיטורי המפנ״ל התחולל
צמרת המישטרה צהלה ושמחה,
וכולם חיפשו נתחים, בצורת מי נויים
חדשים. כיצד ישפיע כל זה
על רב־ניצב איבצן ועל מילחמתו
בפשע? ימים יגידו. בינתיים ה אווירה
עכורה וכולם מנסים לדוג
במים עכורים, וסופם שיעלו ב חכתם
צלופח חשמלי.
דן־דויד לפיד, תל־אביב
הלאה העישון !
העישון מהווה פגיעה
לאלימות ואף גורם
לירידה מהארץ.
כל־כך התרגלנו שאנשים
מעשנים בגלוי וברשות הרבים
עד שמסתתרות מעינינו אי ד,מוסריות,
הגסות והחוצפה
שבכך. שיא האבסורד הוא לש מוע
ברדיו הרצאות של רופאים
בגגות העישון, ואחר־כך לראות

•מינה *סויגה,
שמאדה עובראד

החנוןהי עוו ־ א ¥לוו 1 9ו !3
ונעו םקוסמחילןח 0ד * 1ן 1 5
ספונת נשיס־קוסחנויקה־פדיקזו מניקוו)
הנצאת שער בחש מל נאפירציהז
* 1170 ותכנן ׳נדי
תסרוקות, תססורוח,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער בשעווה

*הכנת מ 1ת*

•מחירים עממיים • שדנת מעולה•

תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
רמת-גן הרצל 8 6מול בניו צוואזים ״סלון אוה״

איתן עמידוי

הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תילע* ינץ, חרקי ספרים ובגדים.
נסטירח על גריאותך ורכושך.
רמת-גן, רח׳ מודיעין 8ו. ת.ד2272 .
טל 7 9 0 1 1 4 -5 -6 .רש׳מס׳וג עסק ׳ 481/75
^ירוקלים 664015 איל ת־ 3012־ 059

חדש בכיכר המדינה
חגן

המערך הימני העלה לשיל-
טון את הליפוד, וחוזר
לשילטון ימני פשהיה.
הממשלה מתנודדת ונופלת, וכו לם
עסוקים במחזה האומלל עצמו,
ושוכחים שמה שחשוב באמת הוא
מה שקרה מאחרי הקלעים. הממש לה
לא נופלת משום שבגין ״חלש״,
לא ביגלל הד״ר יופרסק בורג או
דו״ח עציוני. הממשלה נופלת משום
שהיא ממשלת־ימין, וכל משך שיל-
טונה מהווה הוכחה לכך שהתיאור יות
של הימין חסרות כל ממשות.
אם לא נבין לקח זה, לא ישתנה
דבר. הליכוד עלה לשילטון משום
שהמערך, במדיניותו הימנית שלו
עצמו, סלל לו את הדרך לשילטון,
עכשיו יחזור לשילטון מערך ימני
לא פחות מזה שהיכרנו, ואין שום
סיבה להניח שיצליח יותר עכשיו
משהצליח בעבר. עד שלא יקום ב ארץ
כוח אמיתי של שמאל לא
תהיה לנו תקומה.
צכיקה רגב, חיפה

וודןי |

חנות חדשה למצרכי
מזון טבעיים ודיאטיים
שרות, אדיב, מחירים עממיים
תל־אביב, רח׳ ה׳ באייר 2

ל א ילדים מ־סכנים
הקורא מקליפורניה מתרעם
על צורת הסיקור של
״העולם הזה״ על המתרחש
בשטחים.

רופאים מעשנים בלי בושה ב-
בתי־חולים ובמירפאות, לעיני
החולים ובנוכחותם. העישון ב ציבור
ובאוטובוסים והכניעה
הציבורית לסוג זה של אלימות
מסמלים את מניפת השחיתות
הטוטאלית שבה נגוע עם־סגו-
לה היושב בארץ־הקודש.
אין עם מי לדבר בנידון, כי
האנשים שבידם לתקן את ה מעוות
מכורים בעצמם לעישון.
לאור מצב עגום זה אין טעם.
להתלונן על כך שהירידה מה ארץ
הולכת וגוברת. איזה מין
תענוג הוא, לחיות בחברה מופ קרת

שירית ש;קרי, חולון

אני מקווה שלא תדפיסו רק מה

ה עו ל ם הזה 2264

רק בטלויזיות הציבעוניות של ¥א 80 תמצא את
א 17110א ,78.1השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.

לבחירתך מספר דגמים חדישים בגדלים שונים;

״27״ 5ק 2711־0¥1\/1

״2032 1\20-4

• 3שיטות צבע:
1א 173£0אוטומטי 150א אוטומטי להקרנת
סרטי וידיאו מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו
ביתית ¥א 50 דגם 51.-17מ<1ו.86131
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט המאפשר חיבור
רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב תכליתית, בעלת אפשרות
לקליטת 13 תחנות, צבע, בהירות, עוצמה, השתקת
קול, כיוון אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

• 3שיטות צבע 50 :ז־א 4/ז\\175£0לק
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
נש\ .1
• רמקול
• יחידת בקרה מרחוק רב-תכליתית.

• 3שיטות צבע:
50 175£0/\\ 1ז א
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

העולם הזה 2264

״20-2024£־1<¥
י לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• יחידת בקרה מרחוק

• מכשיר נייד.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה?1וס/ץ/11י.

למבקשים את הטובביותר!

תו! ¥11 הוווו:ם ה1ה

21264

מאונך :
) 1צוללת שנעלמה ; )2מלא־שירה
! )3חסרון בספירה ; )4
סופו של .״שוד 6עצוב
ועזוב ; )7פליטת־זרע ; )8
מטבע במזרח הרחוק ; )9ב מקום;
)12 שלט, מלך; )15
כל אחד מן העלים הראשונים
בנבט; )16 עמק בארץ; ) 17
חתיכה, חלק קטן ) 19 :מכונה
לעיבוי אוויר ; )20 מילת זירוז ;
)21 ניתוח נתונים )23 :אינו
ער )24 :מזל )26 :היה רב
ראשי בישראל (ש״מ) )27 :
הכי־מר ; )29 בעל־מלאכה ; )30
נדבך; )33 משכון; )34 אסון,

(המשך מעמוד )4
אלא נערים מבוגרים שמשמיצים
את המדינה ושורפים את דיגלה,
זורקים אבנים על חיילים וכר. עלי
להזכיר לכם שצה״ל לא יושב בגדה
מפני שהתחשק לו לכבוש
אותה. אתם ממש מעוררים בי גועל
נפש עם דמעות התנין שלכם. אני
מתגאה בשרותי בצה״ל בעבר, ב הווה
ובעתיד, ומקווה שיום אחד
לא תופיעו יותר.

מאוזן :
) 1קצין יהודי בצבא צרפת
שהביא ל״אלטנוילנד 5תקון
יסודי ( 2מלים 10 בית ל־צפורים;
) 11 שנון; ) 13 שדה־מרעה
; )14 צדיק תמים מקראי ;
)15 שר בממשלת הליכוד; ) 16
למרות; )18 מאגר מים רבים
ומלוחים ; )20 נמלט על נפשו ;
)21״תיק״ ידוע ופריו ״עסיסי״;
)22 שבט בישראל שישב בשפלה
וגם בצפון; )24 עם; )25 תכ שיר

מאמרו של אחד־העם ; )28
עושק ; )30 סוג של רימון
בצה״ל ; )31 פחמת־סידן ; )32
לא כהן ולא ישראל ; )34 תח מושת
; )35 קתדרא, פלטפורמה
להופעות ; )38 משפחת שחקנים
ב״הבימה״; )39 מחבר ״רומי
וירושלים״ (ש״מ 41 עבר,
כנף ! )42 מכונית מתוצרת צר פת
! )43 פקודה ; )45 רמש
טורף רב־רגלים ; )47 תחמושת
עתיקת יומין ; )48 מראשי תנו עת
הפועלים בארץ — ע״ש
שדה־תעופה (ש״מ 50 לביא ;
)51 מכללה אמריקאית ; )52
חג ראשית השנה לו החודש ;
)54 דבר שאינו ברור ; )57 רגל
של כלי, בסים; )61 בסולם ה תווים
במוסיקה ; )62 לשון ;
)64 מילת שאלה ; )65 כישור ;
)66 אויב ! )67 לא נצלה די־צרכו;
)69 אור־יקרות; )70
עלה ופרח ; )72 מטבע עתיק
בישראל שערכו אז — כמחצית
השקל; )74 נבער מדעת; )75
למד, חזור ולמד ! )77 :פילגש
מקראית ; )78 שתיל רך ; )81
החלטה, חקיקה ; )83 קיים ; )8 5
תואר מוסלמי ; )86 חסר־אונים;
)88 שד ההנקה; )89״כמעט״
גול בכדורגל )91 :תואר הולנ די
; )9 3דורון ; )9 5תוצר לאומי
גולמי >ר״ת); )96 סיום; )98
ענף עץ האילן ; )100 בעל־חיים
שבעיות השכון שלו פטורות
מראש 102 קל-דעת 103
קיטור 104 בהשאלה —
הפוכם של לוויתנים ( 2מלים) ;
) 105 זכות־יתר לרכישה או
אחזקה.

חהח-1רי ח

לטתי להפנות את תשומת־ליבכם
לעובדה שיש גם אנשים שחושבים
אחרת.
יעל;שור, ירושלים

קליפורניה

שיכון עובדים
לא בצרות בתשקיף הידיעה

(״העולם הזה״ <2260
לפיה נוצוייה חברת ״שיכון
עובדים״ בקשיים כספיים
חמורים ויש לה קשיי
נזילות של כמה מיליארדי
לירות.
הנני לציין כי ידיעה זו הינה
ההפך המוחלט ממצבה הכספי של

בעלת־מדור דנץ
נראית לגמרי לא רע

^ ו ־ ח צי ר א
ח ך וי פ ונו ע
על עבירות נוראות של
קציני מישטרה.

צרה ; )36 מפקד שהודח (ש״פ);
)37 שר שהדיח (ש״מ); )40
נהר בצרפת; )41 תמיד בעק בותינו
; )44 מסמר ; )46 אבן-
יקרה )47 :תכשיט קדמון; )49
שביב ; )50 שטף, זרם ; )53
הכלה המקראית שלא הלכה
אחדי חמותה ; )54 חבור —
בהלכות שחיטה וכשרות; )55
בהשאלה — פתח, חלל ; )56
אצטבא ; )58 גוי ; )59 שמו ה עברי
של הסוודר ; )60 ריגול;
)62 בראש משרד ממשלתי ;
)63 מילת־הסכמה ; )66 שם
כולל לאותיות בא״ב שאינן
א.ה.ו.י )68 מכשול, תקלה
( 2מלים 71 תא בצמחים

מחוסרי פרחים ; )73 פילוסוף
גרמני מייסד המחשבה הבקר־תית
(ש״מ 76 זעם ; )7 7בית־מחסה
לחולים וזקנים )79 :
נקיק, חריץ; )80 הסימבול ב אמנות
של בן־הבתולה ; )82
מכשירי עינויים ; )84״יד־ימינו״
של רובינזון קרוזו ; )85 עיגול,
היקף ; )87 כדי שלא ; )90 עור-
בהמה מותקן לכתיבה ; )92
נתין, משועבד למישהו; )94
אינסטינקט ; )96 כעס, חימה ;
)97״הזקן״ של הפלמ״ח (ש״מ);
)99 בעל-חיים )101 :סופרת
אמריקאית שסיפרה על סין
(ש״׳מ 102 מילת ברירה ;
) 103 יבשה מוקפת ים.

הריני מצהיר בזה, כי ב־15
מאי , 1976 בשעה 11.35 בבוקר,
ראיתי את המפכ״ל־לשעבר הר צל
שפיר ואת תת־ניצב בנימין
זיגל — שחקר את פרשות שר־הדתות
אהרון אבו־חצירא —
כשהם עוברים באור אדום ב־פינת
הרחובות אלנבי רשינקין
בתל־אביב.
תת־ניצב זיגל נשא בידו סל
מלא תפוחי־אדמה, ותחת זרועו
שלוש אגודות בצל־ירוק, שקנה
גמחיר־מציאה משני סוחרי־יר־קות
בשוק, אשר חתמו על ה־

מנכ״ד אדרי
שיכון עובדים
שכון עובדים כיום, שהוא משופר
ביותר ואין לה כיום כל גרעונות
נזילות.
אין לי ספק, כי בפירסום הידיעה
הוטעיתם על־ידי מקור בלתי־מהימן
שמסר לכתבכם הנכבד ידיעה כו זבת
ומגמתית.
רפאל אדרי, מנכ״ל
שיכון עובדים, תל־אביב

א 1שים
״אל־על הורגת אותי.
תיכננתי נסיעה לחו״ל
ועכשיו אני תקוע

אז בוא למיסעדת ה״טיילת״,
כי שם האוכל זה כבר
חוץ־לארץ.
הטיילת לאוהבים״.לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80ת ל אביב,טל 656992

שהושבים אחרת
על מדורה של אודסה דנון
״לא לגברים״.
חיצי ביקורתי שלוחים הפעם
לעבר גברת, שעל פי התמונות
אשר מתפרסמות מדי פעם, נראית
לגמרי לא רע. כוונתי לעורכת
המדור לא לגברים, אודטה דנין.
אותה גברת, אשר משתמשת כביכול
בשפה חברמנית, מעצבנת אותי
סדי שבוע.
...כבר מזמן היה בתוכניתי לק רוא
תגר באיזו שהיא דרך על מדור
מפוקפק זה, אך לא רציתי להסב
תשומת־לב מיותרת למדור שכזה•
אך מכיוון שממן האחרון התפר סמו
כמה מחמאות בעיתונכם, מפי
גברים, בעיקר על מדור זה, הח
הצהרות־בשבועה
המצויות עתה
בידי שר־הפנים הד״ר יוסף
בורג(האפרסק).
עובדות מרשיעות אלה מוכי חות,
מעבר לכל צל של ספק,
כי שר־הדתות שלנו, אהרון
אבו־חצירא, חף־מפשע לחלוטין,
כי אין להסיר את חסינותו
וכי מישגה פלילי יהיה להע מידו
לדין בעוון הונאה וקב־לת־שוחד.
ההיפך הוא הנכון.
אהרון אבדחצירא צריך להמ שיך
עד 120 לשבת בממשלתם
של ראש־הממשלה היקר, ה החלטי
והישר שלנו, מנחם
בגין, ושר־הפנים שלו יוסף
בורג ושאר השרים הישרים
וההגונים, שבהם כולנו כה
גאים.
יוסף שריק, תל־אביב

העו ל ם הזה 2264

ייייי * !

״ויקטורי״ ספינת הדגל של גלסון

ז\ £ 1 ^ 01ז\1

״ויקטורי״ .היתה הספינה המפורסמת ביותר בדורה.
היא נבנתה בשנים 1765-1759 ושופצה פעמיים מחדש
לפני קרב טרפלגר, שבו מיא שימשה בספינת הדגל
של אדמירל נלסון.
בימיה הגדולים היא נשאה 102 תותחים. עתה היא
ניצבת במלוא תפארתה. בנמל פורטסמות׳ שבאנגליה.
כשאתה מעשן נלסון פילטר וירג׳יניה, זה הספור שהיא
מספרת לך. קה אחת...

נלסון פילטר וירג׳יניה ־ הטעם הנועז של המרחבים הגדולים...

מכתבים

החולצה הקלאסית
#עור • 4 * 1^ 1 4 0 1

כ בו ד תע 1ר
מהנדט אלקטרוניקה מייעץ
לשר״האוצר כיצד לרסן
את האינפלציה.
מכיוון שעד היום לא הצליחו
לעצור את האינפלציה באמצעים
קונבנציונליים, יש לדעתי דרך
מקורית לרסנה.
וקודם כל העובדות: מקור ה אינפלציה
בארץ הוא בכך. שאנו
עם שלא עובד מספיק. מדברים
— כן! עובדים — לא.
את 12 החודשים בשנה מחלק
הישראלי הממוצע בערך כך:
י• חודש עד חודש וחצי: מילו אים.

נוע
מעצמות יהודים שרופים ב אולפני
אופה בברלין.
הסינמטקים בירושלים. בתל-
אביב ובחיפה התחילו להציג, ו ימשיכו
להציג במשך חודשיים,
סרטים גרמניים.
הגרמנים היו וישארו לעולם רוצ חים.
בעוד
שבוע יבואו לישראל מביי-
מי הסרטים.
ארורים יהיו אלה שמסריטים
סרטים של משמידי העם היהודי.
ארורה תהיה הממשלה הנוכחית,
שראשה הביא כימעט לידי מילח־מת
אזרחים, בהתנגדותו לשילו מים
מגרמניה, ועכשיו הוא שולח
את שר החוץ לגרמניה הניאו־נא-
צית.

אנו הכר טי ס הכניסה שלך ₪לךל או פנ ת העולם.
בית אנוה׳ ר ח׳ דב פרידמן 8רמת גן,טל 03-730152-5:

כפופה למרותו, אחרי תרדמה עמו קה
ומתמשכת.
הנציג המכובד של ״מעוז ה דמוקרטיה״
הישראלית — המפד״ל
— החליט להעיף את הרצל שפיר
עקב ה״איום״ שייצר זה האחרון
על הדמוקרטיה בארצנו, באפשרו
הדלפה לא נכונה לעיתונות, הנוגעת
במישפטו של ״קדוש האומה״ השר
אבדחצירא. בנוסף על כך פרצו
אנשיו של מפכ״ל המישטרה למיפ־על
בר־בקר (שבו נטבחו לפחות
שגי אנשים) בלי צו מבית־מישפט,
ואם כל זה לא מהווה איום של
ממש מתווספת העובדה שלא כל
קציני המישטרה מרוצים מהרצל
שפיר.
אך אל נא תחשדו בכשרים. השר
הנכבד אינו מגלה יחם מיוחד ל חבר
מיפלגתו אבו־חצירא ...אין
גם סיבה לחשוד שבורג חרד לגורל
הפשע המאורגן, או מיודד עם אנ שיו,
יותר מכמה חברי-פרלמנט
אחרים.
אז מה בכל זאת קורה כאן?
התשובה פשוטה ביותר. המפד״ל
החליטה כנראה ללמד את עם ישר אל
שיעור בדמוקרטיה, והפעילה

שר־אוצר בגין
עצות לריסון האינפלציה
!• חודש עד חודש וחצי: עיצו מים.

כחודש: שביתה.
• חודש: ימי מחלה וביקורים
בקופת־חולים.
<• חודש: חגים.
• שבוע: שבעה.
<• שבוע: נסיעות לחתונות,
בריתות והלוויות.
י• חודש: חופש.
בחשבון גס נשארים חמישה עד
שישה חודשים לעבודה (חלק גדול
מהזמן מבוזבז בטלפון, בקריאת
עיתון, בשתיית תה ובצרכים טב עיים).

כך יש רק פיתרון אחד: ל חלק
את השנה בישראל ל־ 24 עד
25 חודשים.
חשוב פעם על היתרונות, אם
אנו, שנתנו לעולם את עשרת ה דיברות,
נהיה חלוצים עם שנה בת
24 חודשים ..קודם כל ישארו לנו
כ־ 15 חודשים לעבוד! שנית ה אינפלציה
לחודש תרד מיד לחצי!
הרבנות תתנגד? הקואליציה (כ רגיל)
בסכנה? אני בטוח שאפשר
להתגבר. הרבנים גורן ועובדיה
צריכים להסכים עם העובדות ש בארץ
הכל מתחלק לחלקים רבים.
זרמים ומפלגות פוליטיות, למשל,
מניות בבורסה, אפילו ליהדות יש
שלושה זרמים דתיים ויש אפילו
שני רבנים ראשיים. רק אדוני אלד
קינו לא ניתן לחלוקה.
כל העם, חילוניים ודתיים גם
יחד, יהיו בעד התוכנית, שתעצור
את האינפלציה מיד. הסיסמה :
אינפלציה של חודשים במקום אינ פלציה
של מזומנים!
רדף ! הלינגר, תל־אביב

• צילום חד!ברור
• שיטת אבקה אחידה
• הזנה מגליל נ״ר
• צילום אוטומטי
• חזקה ללא בעיות
• פשוטה וזולה באחזקה

הדור החדש של * זפקו

0:0:0
01010
0 0 0

עם השרות של 0 1 1ל | 1״
אבן בבירול * 53ת״א, טל 261060,263236 :

ארורים, ארורים
בעל גית״קולנוע מתריע
נגד הקרנת סרטים גרמניים
בישראל.
הגרמנים בזמן מילחמת־העולם
השניה עשו צלולויד לסרטי קול-

ארורים יהיו כל אלה שכל כך
מהר שכחו שריפת שישה מיליוני
ילדים, נשים וגברים במשרפות של
מיידאנק, טרבלינקה ואושוויץ.

אריה צ׳צ׳יק,
קולנוע סמדר, ירושלים

ד ״ דוז עו בדת
על הכתבה ״אינפלציה
של דיילות״ (״העולם ה זה״
)2261 ,בה נאמר כי
הבוגרות מתקשות להשיג
עבודה.
הנני בוגרת קורם דיילות־קונגר־סים
שנערך בפברואר— אפריל 1980
ואורגן על־ידי חברת יעד. מיד
אחרי סיום הקורס התחלתי לעבוד
כדיילת־קונגרסים במיספר רב של
קונגרסים שנערכו בארץ. זאת
למרות שבעת ההרשמה לקורס הו דיעו
לי כי המארגנים אעם מת חייבים
לדאוג להעסקת המתקבלים
לקורס. אחרי שרכשתי נסיון ו הוכחתי
את עצמי בעבודה הנ״ל
התקבלתי לעבודה קבועה במישרד
.נסיעות ותיירות.
כמדכן ברצוני לציין, שלפי
מיטב ידיעתי היתד, קיימת האפש רות
לכל אחת ואחת לעבוד ב־מיסגרת
הקונגרסים, אולם תנאי
העבודה (בעיקר שעות התעסוקה)
לא התאימו לבוגרות. גם על שעות
העבודה הנדרשות בעבודה בקונגר־סים
התריעו במהלך הקורס.
בולסלכסקי יהודית, תל־אביב

מ 1ל הדוחות
הדמוקרט הידוע, מנהיג
המפד״ל, הדיח את ה-
מפב״ל.
לעם ישראל מגיע השבוע ביר כת
מזל-טוב.
האינפלציה לא נעצרה אמנם,
אבל שר־הפנים, יוסף בורג, החל
לגלות עניין במישטרת ישראל, ה

מישטרה בורג
דומקראט ידוע
להערכתי לחץ על שר־הפנים ל פעול
לפיטורי מפכ״ל המישטרה.
אותם אנשים, נציגי ד,כפיה ה דתית
מזה שנים, שמונעים הצגות
קולנוע בימי שישי במירב בתי-
הקולנוע בארץ, ואשר לא מאפשרים
תחבורה ציבורית בשבת, כדי לא
לתת לעמלים בארצנו העובדים שי שה
ימים בשבוע לטייל גם במקו־מו
תהדורשים כלי־רכב, ביום ה חופשי
שלהם.
המפד״לניקים האלו הם הם ה באים
ללמדנו פרק בהילכות דמו קרטיה,
באמצעות האוטונומיסט
שלהם בממשלתנו.
׳ובאשר לעובדה שכמה קצי׳ני
מישטרה אינם מסמפטים את ה־מפכ״ל,
הרי לכך יש סיבה פשו טה:
מישטרת ישראל, על אף מח סורה
בכוודאדם, סובלת מפרזיטים
לא מעטים, אשר מתנגדים באופן
טבעי לסדר החדש שהחל להנהיג
המפכ״ל החדש.
בנוסף על כך, בתקופה הקצרה
שבה משרת שפיר כמפכ״ל הגיעה
המישטרה להישגים שכימעט ולא
ידעה כמותם, מה שמעורר את
קינאתם של כמה ותיקים.
אם שר־הפנים היה מתעניין ב נעשה
בנתניה, ביפו ובעוד כמה
מקומות־חמד בתחומי הקו־הירוק,
יתכן שלא היה ממהר לפטר את

הרצל שפיר.
סמי וקם, נתניה
ה עו ל ם הז ה 2264

ממ!י

ב־ 4יבשות בתבל
מייצרים מוצרים על־פי ידע
שנרכש ב ע עזזזי ת

שמן.ם1 0.
היחידי בארץ בעל תו-תקן

ידע עץ הזית ברחבי העולם

ע עז?זי ת׳

!71*1021011• 01710 הצלבן דברים מקסימים כתב אורי אבנרי (צלבנים וציוצים,
״העולם הזה״ ,)2232 ובהם ההקבלה המדהימה ואף
המדאיגה בין תולדות הצלבנים ובין תולדות עמנו.
אבנרי נגע במטרה — אן בקושי גירד את פני
הקרחון, אולי כדי לא להלאות את הקורא הממוצע
ולא לעורר יותר מדי את עויינותו. כאשר העליתי אנוכי
בשעתו הקבלה כזו בישיבה של המפלגה הליברלית,
ננזפתי על״ידי הד״ר אלימלך רימלט, אשר ליגלג עלי
באומרו כי הצלבנים ישבו בטירות ואילו אנו ״יישבנו
את הארץ״.
לו העמיקו המלגלגים רק במיקצת, היו מגלים
שבחלקו הדרומי של אגן הים־התיכון נאבקות מאז
הפלישה הערבית שתי השקפות גיאו״פוליטיות סותרות

$ההשקפה המוסלמית־פונדמנטליסטית״ערבית,
אשר על־פיה כל חבל הארץ הזה, מהמיפרץ הפרסי ועד
לאוקיאנוס האטלנטי, הוא מרחב־מחייתו של האיסלאם,
ואין בו מקום לשום ישות פוליטית־לאומית אחרת (עם
זאת, האיסלאם הוא סובלני, ומשלים עם קיום לא-
פוליטי של דתות ותרבויות אחרות).
9וכנגד תפיסה זו התייצבו מדי פעם הכורדים,
הברברים, הארמנים, הצרפתים והציונים. כל אלו גרסו
שבמרחב זה יש זכות קיום מדינית גם לעמים אחרים —
וכאן עוד נקודת דימיון בינינו ובין הצלבנים.

על־פי התפיסה הראשונה, אין מקום לדו־קיום
ערבי־יהודי במרחב. קווי המילחמות הבאות כבר
משורטטות במפה, והשלום עם מצריים אינו אלא פסק-
זמן שמעניק לנו הנשיא אל״סאדאת, ובנו תלוי אם
ננצלו או נבזבזו.
אם אמנם סבור אבנרי שמתולדות ממלכת הצלבנים
יש להסיק לגבי המדיניות הישראלית במרחב, יש בכך
חידוש וגם צדק. וכדי לחזק עמדה זו, אתן כמה דוגמות
נוספות להקבלה שבין הצלבנות והציונות.
9הצלבנים ניסו לקשור קשרים מדיניים עם
הממלכה הארמנית (ואף היו נישואי״תערובת בין צלב־

הצלבנים ישבו בטירות
ואילו אונו ״״שסו
את הארץ?״
נים וארמנים) .הם תמכו בממלכה זו, וניסו להסתייע
גם באימפריה הביזנטית. אך צרי־אופק במחנה הצלבני
חיבלו בקשרים אלה — כשם שצרי-אופק בישראל
דהיום מתנגדים לקשרים שלנו עם רב-סרן חדאד
הלבנוני, אצו משום שהם סתם שונאי-נוצרים, או משום
שלא קראו את תולדות ממלכת הצלבנים.
• האיסטרטגיה המדינית של המלכים הצלבניים
הנבונים התבססה על תקיעת טריז מדיני בין האיסלאם
של הצפון והאיסלאם של הדרום. לשם כך תמכו הברונים
הארץ־ישראליים בשליט הדמשקאי החלש, קיימו
עימו יחסי ידידות, ואף קו-דומיניום ברמת־הגולן. אך

״להיפך,״ אומר השני ,״אם זה ככה יתכן שזה
כך, אם זה היה כך — היה זה כך ; אך מאחר שאין
זה כך אין הדבר נכון. זה הגיוני.״
בבלוף התיאטרלי של ועידת העבודה ובהתמודדות
המגוכחת בין שני ״הלידרים״ נשמעו נימות סוריאליסטיות
המעלות בזכרון את מסעותיה של אליס בארץ
הפלאות. אליס מגיעה לפרשת־דרכים בה מופיעים שני
שלטים, ושניהם מכווצים באצבע לעבר אותה הדרך,
אך באחד כתוב ״לבית טווידלדם״ ובשני ״לבית
טווידלדיי״.
והיא מזמרת :
טווידלדם וטווידלדיי
על דו-קרב אבירים החליטו
טווידלדם את טווידלדיי מטלטל
״רעשן חדש שלי הוא קילקל !״
לפתע צנח על ראשם עורב
מיפלצת שחורה כחבית זפת,
נסו השניים כחץ מקשת
והפלוגתה כבועת״סבון מתפוצצת !
כאשר אליס שרה את השיר אומר האחד :״אני
יודע למה את מתכוונת, אך בשום פנים ואופן אין
הדבר כך״.

שרגא, גבע תיי ם

״אני רק מנסה לחשב מהי הדרך הטובה ביותר
לצאת מסבך היער ״,משיבה אליס בנימוס ,״החשכה
מתקרבת. התגידו לי בבקשה ז״
התאומים מגחכים ברשעות. ראשית כל, הם אומרים,
את חייבת להגיד שלום. כדי למנוע פגיעה
בכבודם היא לוחצת את יד השניים בעת ובעונה
אחת. מרגע זה ואילך מתחילה מסכת שלמה של
חידודי-לשון, ריקודים בצוותא וסיפורי-מעשיות. התאומים
מתנהגים באופן כה מוזר, עד שהילדה איננה
יודעת עוד אם לשפוט אותם על פי מעשיהם או על פי
כוונותיהם. בליבה מתעוררת המישאלה, שהעורב יגיח
לפתע וישים קץ ״לקישקושים״ .אך התאומים עסוקים
בבר במלוא המרץ בהבנות לדו-קרב: הם בוחרים בבלי־זין.
אולם יש רק חרב אחת ומטריה אחת !
וכאשר אתה חוזר ומעלעל בין דפיה המצהיבים של
ההגדה לוועידת ה״עבודה״ ,על המתושלחים והמנגנון,
שבבלותם הייתה להם עדנה, אתה אנוס להעלות באוב
את השאלה הכואבת: האם זהו הסצנריו הצפוי לנו
מהתמודדות פרס—רבין, שבפי הנראה טרם חלפה !
בלב מקונן החשש בי עוד נבונים לנו הפתעות כהנה
וכהנה. והרעשן סובב ומסתובב, סובב ומסתובב.

צחק

סובול, ת ל־ א בי ב

המיקוד הישראלית פטר אותנו (הכוונה כנראה למישרד-
התיקשורת) מלעשות הבל פעמיים: מיון, בוח־אדם,
הוצאות.״ האם הכוונה לידיעה שפורסמה לאחרונה,
בי מיבתב מקריית-שמונה לקריית-שמונה ייעשה מעתה
את דרכו דרך תל-אביב (בית־המיון החדש) ז וזה חיסכון
בכוח-אדם, בהוצאות ובזמן ן
הדובר לא עצה על השאלה מדוע השיטה הזו לא
תופסת. הדובר גם לא יבול להסביר מדוע דוור, היוצא

עורך־ד־ו א.

טווידלדיי וטווידדדם

02100 חזח

אני מבין לרוחו של דובר מישרד־התיקשורת, זבריה
מיזרוצקי, שהגיב (״העולם הזה״ )2259 על ״התקפת
המיקוד״ שלי. סוף־סוף הרי זה מתפקידו של דובר _
להגיב.
בשבוע שפורסמו דברי הייתי בישראל (קופנהגן אינה
כה רחוקה מישראל, כפי שמר מיזרוצקי מנסה ליצור
את הרושם, ואני מצוי בישראל לעיתים קרובות) .באותו
שבוע ממש ערכתי מישאל-פרטי בקרב אנשים שבהם
נתקלתי. שאלתי אותם אם הם יודעים את מיספר
המיקוד של ביתם או עבודתם, התשובה היתה משיכת
כתף או הבעת תמהון, או שאמרו :״זה רשום אצלי
באיזשהו מקום ״.אזרח דני או אמריקאי זוכר את
מיספר המיקוד. מדוע ן מדוע הדואר הפנימי בארצות־הברית,
דנמרק, הולנד ועוד׳ מגיע מכל מקום לכל מקום
תוך יממה, ואף פחות, ובישראל הסירו כבר מזמן את
היו״ד מה״צבי״ של הדואר, ונותר רק צב•
כותב הדובר הנכבד הטמבל׳ שתיכנן את שיטת

מטורפי״הדת ,״העולים החדשים״ מאירופה, תבעו לתקוף
את דמשק ולבזזה. התוצאה ידועה: צאלח א-דין עלה
לשילטון והביס את הצלבנים בקרב חיטין.
גם בדורנו נמצא מי שמנסה לערער את שילטונו
של חוסיין ההאשמי על-ידי התקפות עליו או שלילת
זכות שילטונו, בלי להבין שקיומו חיוני לקיום מדינת
היהודים, ונפילתו תביא בהכרח לגיבוש חזית ערבית
מאוחדת, ואולי גם לעליית צאלח א-דין חדש וקרב
חיטין נוסף.
• הפרופסור יהושוע פראוור, חוקר תולדות הצלבנים,
הבין שהשליטה בארץ־ישראל המערבית (על״ידי
גוף לא-מוסלמי) מותנית בשליטה או באחיזה גם בארץ־
ישראל המזרחית. מבחינה זו טעו הצלבנים, וטועים
גם אנו במדיניות כלפי מצריים. הצלבנים (וגם ישראל)
סברו שהמפתח לשליטה בארץ מצוי בשפך הנילוס,
ולכן התבזבזו במילחמות״סרק ובניסיונות כיבוש, שהחלו
בלואי התשיעי והסתייעו בדויד בו״גוריון ובגולדה
מאיר. ולא היא: המפתח לקיומנו מצוי בעבר-הירדן.
למצריים, בתור שכזו, אין שום אינטרסים בארץ־ישראל,
ולנו אין שום עניין מדיני מערבה מקו עזה — שארם־
אל״שייך.
• ולבסוף — אולי כצימוק — כדאי לציין שגם
מבחינה טכנית לא התחדש הרבה. מילחמותינו ומילח-
מות הצלבנים נוהלו על-פי אותה טאקטיקה מוטעית.
גם הם, כמונו, שמו דגש על הלם האגרוף המשוריין.
ניתן היה לראות זאת יפה באיור שקישט את מאמרו
של אבנרי, שם נראה חיל-השיריון הצלבני מול הקשתים
הקלים (הבזוקאים של ימינו) הערבים• האינסטינקט
ההיסטורי של אבנרי מדהים בצלילותו, אך חבל שאינו
יודע להסיק את המסקנות הנכונות.

המשך הוויכוח בין הקורא
לרובו מישודהתיקשורת
על שיטת המיקוד בישראל
מבית-דואר אחד לאיזור אחד, מקבל לידיו עשרות
מיספרי מיקוד שונים. האם מיזרוצקי ניסה פעם לברר
לעצמו מדוע לבניין קולנוע מוגרבי (הגובל בשלושה
רחובות) בתל-אביב יש שלושה מיספרי מיקוד (801־,63
323־ 63ו־321־ .)63 הדובר גם לא מסביר מדוע אין
שום שיטה בסדר המיספרים. מדוע ברחוב החשמונאים
התל״אביבי, שבו שישה מיספרי מיקוד שונים, אין
המיספרים עוקבים או לפחות מתחילים באותן שתיים-

שלוש ספרות. עובדה: ברחוב החשמונאים מתחילים
מיספרי המיקוד ב64 ,63-׳ 65ו.67-
אני רוצה לשאול את מר זכריה מיזרוצקי שתי
שאלות פשוטות :
• במה דוודים מחלקים את הדואר ברחוב לא
ארוך זה ז
• האם הבילבול הגדול במיספרי המיקוד פירושו
חסכון, ייעול, בוח-אדם !
מאחר והדוגמות לעיל נתנות לרכישה בבל בית
דואר, במחיר שקל אחד, הייתי רוצה לשאול במה
עלתה הנהגת המיקוד, שבינתיים לא הצליחה. ואולי
עוד שאלה תמימה: מדוע המיקוד מצליח במדינות
אחרות ,״פחות מתקדמות מישראל בשטח זה״ ן
ולסיום אוסיף: ייתן לי דובר מישרד-התיקשורת
הסבר הגיוני מדוע יש לסבך עוד יותר את המיקוד
על-ידי מתן מיספר מיקוד למיספרי תיבות-דואר (לידיעת
הקורא: לבל 120 תיבות־דואר יש מיספר מיקוד
משותף, ולתיבת-דואר תל-אביבית הנושאת מיספר
26257 יש להוסיף עוד מיספר מבלבל 61-162
ואם מר מיזרוצקי חושב בי אינני יכול ״לשאת את
הנטל שמעמיסים עליו השילטונות במולדת״ ,הרי הוא
שועה, שבן הוא עצמו עונה מיד לאחר מבן, ש״הדרי-
שות הן שונות מבני תמותה במדינות אחרות״ ,והעובדות
טופחות על פני ה״מייעלים״ הישראלים, שחיפשו
״שיטות חדשות״ ,שהציבור אינו יבול כלל לעמוד בהן.

כהן. קז כנ הגן דנ מרק

ורשגסקי -פריליך

מאנגדיה -באד׳ן!

וה עולי לר
ב 257-פחות מדאל ו סנטודיו!
אבל לפגי שמדברים על המחיר,

זו ההזדמנות שלך

בואו נדבר קצת על האופניים.
לפני 60 שנה, נולד הדגם הראשון, במפעלי ״מרלבורו״,
אנגליה. וזהו -הדגם האחרון. אופני ״מרלבורו״ הם המילה
האחרונה באופניים, יש להם עוצמה, ביטחון, מהירות, עיצוב,
קלות ברכיבה ובל השכלולים העולים על דעתך: שילדת
פלדה אנגלית ,531 כידון אלומיניום 10 ,הילוכים -
למהירות במישור ולרכיבה קלה בעליות 10 ,מחזירי אור,
דוושות ספורט עם מחזירי אור, פגם קדמי, פנס אחורי,דינמו,
מעצורים כפולים,ג׳ק צדדי, סבל אחורי, משאבה מאלומיניום,
ועוד הרבה( .כולם כלולים במחיר האופניים).

להצטרף למיליוני רוכבי אופניים באנגליה,
צרפת, גרמניה, איטליה, שבדיה, דנמרק ועוד ולרכוב על
״ מרלבורו ^אל תדאג, הם עוד יהיו שלך. מרלבורו.

איך זה יכול להיות שאופניים יהיו גם
הטובים ביותר, וגם זולים ב-־ 250/מאופניים דומים?
אז ככה, חברת ״דהר״ שהיא היבואן והמפיץ של אופני
״מרלבורו״ ,פועלת בארץ כבר 55 שנה, אך ורק בעסקי
אופניים. גסיוגה הרב של החברה מאפשר לה לערוך בדיקה
יסודית של מחירי חלקי אופניים. כך מורכב מפרט טכני
הכולל את החלקים הטובים ביותר במחירי המינימום וזאת,
בנוסף לתקנים הגבוהים של חברת ״מרלבורו״ אנגליה.

יבוא ושיווק :״דהר״ תעשיית אופניים בע״נן.

עכשיו הגענו לסוד הגדול:

גחלת בנימין ,14 תל-אביב טל׳ . 655456
מלאי גדול של חלפים מובטח.
להשיג רק בחנויות האופניים המובחרות.

אנחנו משווקים אופניים משנת 1925

טדנטח

אופנ״ם כאלה עוד לא היו בארץ!

הגברים היודעים
מהוגיאחטוב-בחרושוב:
ממשליצהר.

זוהי השנה התשיעית ברציפות זוכים מכשירי הגילוח של יצהר
בתארים המעידים על טיבם:
משחת הגילוח מט זכתה בתואר הקניה הטובה ביותר
ובתואר המוצר הנבחר:81
קצף הגילוח זכה גם הוא בתואר הקניה הטובה ביותר:81

ה עו ל ם הז ה2264 .

יז״נ

מוכן
להיות להם לעזר בכל עת. הצורך
כוח ההפשטה הוליד הרבה יוצרים ו¥
מדענים.
העולם היה נראה שונה לחלו¥ וגורם בתוכו, קיים הבריות עם להיטיב

לבחור במיקצועות היכולים להיטיב
טין אילולא תכונות גאוניות אלה. בשטח

המוסיקה אפשר להזכיר את גדול העם
אנשים רבים.

¥ ישר הגון,
אידיאליסט׳ הוא דלי בן מלחינים, וו קפמגאמדאוס מו צרט ,

שהמוסיקה שהלחין מדברת אל כל אדם ,
ונלחם למען הצדק. הוא מקורי ומוכן

גם אם מימיו לא קיבל חינוך מוסיקלי .

אם גם עולם, והשקפת דעה כל לקבל

אלה מנוגדות לדעותיו והשקפותיו.
העצב והשימחה שבמנגינותיו מגיעים אל

כל אחד׳ ובמצבים קשים המוסיקה שלו
למישהו, עוול שנעשה רואה הוא
כאשר

אם גם למענו, להילחם מוכן הוא עוזרת
לאנשים ומפיחה בהם תיקווה ל*
חיים
יפים יותר. מנדל סו ן ו שובר ט

גם הם מלחינים בני מזל דלי, והמשותף
נבון
אנס ־ ידה

לשלושתם, שאינם מכבידים על שומעי¥
מזל
דלי שייך לקבוצת מזלות האוויר,

¥ולו שני כוכבים השולטים בו — אורא-
בני דלי מתעניינים בשטחים רבים, ומי
¥ דלי נקרא שהמזל למרות
ושבתאי.
נוס
אם לא הם שינו את פני העולם בהמצאו -
עצמה
חושפת

¥¥וסימלו — אדם השופך מים׳ הכוונה

¥בשם היא לשפע רוחני, מעיין המים ה
*¥חיים
אותם ״שופך״ בן דלי לכל צמא.

¥לכל מי שמתמצא באסטרולוגיה ידוע,

ויוסף

¥¥כשבעים אחוז מהאנשים שתרמו לאנו
¥שות,
הן בתחום האמנות והן בתחום ה

הם בני מזל דלי.

שליטי המזל אוראנוס ושבתאי כל-כך

¥שונים במהותם, עד שקשה מאוד להבין

¥ולהגדיר את אישיותו של הדלי. כוכב

¥שבתאי, המסמל מיסגרות נוקשות והגב הוא ומעמדו, לשמו יזיק
הוא זה מאבק

לות,
ולעומתו אוראנוט, הפורץ את כל
לאור. יוצא שהצדק עד יוותר לא העקרונות
שני על כנראה,
המצביעים,

התנהגותם של בני דלי אינדיווידואלית
¥¥המיסגרות השבתאיות ומסמל מהפכות, של אוראנוס ושבתאי, ומראים עד כמה
וחידו גאוניות המצאות חדישים,
רעיונות כ להגדירם שאפשר בלתי־צפויה,
וכל-כך
בלתי-אפשרי
לחבר שתי מהויות אלה ו
¥¥שים
מדעיים.
אנשים מוזרים, תמהוניים, בעלי שגיונות

להפכן לאישיות אחת.

בצורה המיסגרות את שובר אוראנוס ושגעונות, שקשה לאחרים להבינם. הם
בני דלי דוגלים בסיסמה של המהפכה

¥¥פתאומית ודרסטית ואוגר בתוכו מתח
מסוגלים לעבור מקיצוניות לקיצוניות ב
הצרפתית:
חופש, שיוויון ואחווה. מעניין
¥אלימות גבוה מאוד. אוראנוס מסמל את

מהירות מדהימה• ולא קל לדעת למה
שבתקופת המהפכה הצרפתית התגלה

¥¥מדעי המאה העשרים: תחבורה אווירית,
הכוכב אוראנוט וב״חטותו״ היא נעשתה. לצפות מהם ברגע הבא. לשאלה השיגר-

¥חקר החלל, טלוויזיה וחשמל. שבתאי

תית ״מה שלומך ״ 1הם כימעט לעולם
בן דלי מתייחס אל כל האנשים כאל

¥מצביע על הצורך במיסגרות ומישמעת-
לא יענו בתשובה שיגרתית ומקובלת, ושווים
לו, בלא הבדלי דת, גזע, מין או

¥¥עצמית, בתיעול קפדני של האנרגיה ו־יביאו
את השואל להרהר פעם נוספת,

מעמד. הוא מוכן להתיידד עם כל אדם

¥הכישרונות. צירוף זה של שני כוכבים
לפני שישאל מישהו שאלה זו שנית.
ונלחם למען החירות של עצמו וטל אח

שונים במהותם, הוא שיוצר את המתוברצונם בעקשנותם ידועים דלי בני

כל את אוהב שהוא לומר אפשר רים.

אופירה
נבון
¥חים הפנימיים של בני מזל דלי• מצד

להתבלט ולהראות מקוריים. הם מוכנים
אנושות, ובסופו של דבר לא אוהב אף
להפר את המו&נמות

¥¥אחד, הם דורשים מעצמם לצעוד בתלם
לכל מעשה מוזר על״מנת להפר את ה אחד.

¥וללכת
לקראת מטרה מסויימת, ומצד

מוסכמות, להעיר נרדמים הנחים בשלווה
גם הוא, כשאר מזלות האוויר, מעדיף
תיהם הגאוניות. אם להזכיר את כיקולס
¥¥שני׳ אוראנוט גורם להם להתנהגויות הרג לשנות שאפשר בדעתם מעלים ולא
בני־האדם. שאר לבין בינו מרחק
לשמור

ופרניקוס, גליל או ג לי ל אי, תו־
¥בלתי-צפויות ולא שיגרתיות, וגם הם
הוא מעוניין בקשר אינטלקטואלי רוחני, לים קבועים. אחת התכונות הבולטות של

מאסאדיסון, צ׳ רלסד רווין, ז׳ו ל
¥עצמם מתפצלים ונקרעים בין ניגודים
ופוחד מאוד מקשר מחייב. הוא לא נותן בני המזל — האינטואיציה המפותחת,

וו רן /ואברהםלינקולן.

כוח ההפשטה, דמיון יוצר, כושר ניתוח
לעצמו להתקשר בקשר ריגשי ממשי, כיוון

התנהגותם הבלתי״שיגרתית גורמת ל -

מעמיק ומבריק וסקרנות עצומה לטבע
שאז הוא מאבד את חירותו האישית.
מעניין לציין שבכף־ידם של בני מזל

האדם ולטבע בכלל.
מטיבה זו הוא מוקף בידידים רבים, ו¥דלי
מוצאים פעמים רבות שני קווי חיים,
(המשך בעמוד )62

•צ4-־־צ-צ -4ץ-צ-צ-צ-ז(^^-ץ-ץ-ץ-ץ-ץ-(4 ץ -4ץ-ץ-ץ-צ ץ^-צ-ץ-ץ 4 4־*נ 4 4 4נ־צ־ץ<-נ +4־<נ*-ג-ץ-צ־<ג-ץ-ץ-ן נ־צ-ץ־צ-ץ-ץ-צ־*(-צ-ץ-ץ<-ג־<נ־<ג־<ג*-נ-4 4 +צ-ן נ -4ץ-ץ^-זג*-ג-צ-זנ^-זנ־ן ג +4ין נ־<ג 4־ן ג +4־ן נ-ן ג .^ 4 4 4ץ^

עניינים כספיים יעסיקו אתכם ינתר מ התקופה
הקרובה תיגרום לטלאים לצאת
בתקופה זו רצוי להתקרב לבני מזל
תקופה מבלבלת מעט, מצבי־הרוח משתנים
דלי, שסביבם ועימם תוכלו להנות מ במהירות — מהתעלות נפלאה לאכזבה קשה
הרגיל. יש לדאוג לחשבונות חיסכון,
מבתיהם ולהשתלב בעיסקי ציבור ובחיי

ולוודא שהעניינים הפי חברה.
ידידויות שומבילויים, מסיבות וחוזר
חלילה. קשה לה ננסיים
ינוהלו כהלכה.

בין את בני המין ה החלו
לא מזמן מתשנחוצים
לשיפור מצב-
שני, הם נמשכים אליהימנעו
מלהוציא כסהדקות
ומקבלות יצי הרוח
הכבד שליווה

פים, אפילו כאשר יתכם
ומצליחים להשפיע
בות נוספת. מתעורר

אתכם לאחרונה• ה עליכם
להיפתח ולגלות
עורר בכס החשק,לצאת
בכם החשק לדיבורים, כספים בענייני
שיפוט

ולאגור מיצרכיס לשעת
את לבכם לפניהם. אתם
וקיימת נטייה להפריז
מצויין כעת, תוכלו לנוטים
ליפול במלכודת

צרה. יש להיזהר מבגילוי
לב. כדאי להע-
החליט בייתר קלות

תאונות, שעלולות להימסוכנת
זו. עליכם להכצר
ולפתח ביקורת״עצ־ .
ובמהירות מהם הצע¥
21ב
דצמבר

פיל את הזהירות הטבואל
הבית, בתוך גרם בתולה מזל בני מית.
דים
הנכונים שבהם

9 1ו בינו א ר

ראש בדיברי תקלו יוכיחו נאמנות ומסי יש
לנקוט. ההתקדמות
עית הקיימת בכם, ולא
¥ לפטפוטים חשמל הדורשים תיקון.
¥ להתפתות רות, ויוכלו לעזור לכם
תהיה משמעותית וה
מיותרים.
ההכנסה הכספית משתפרת, וגס
בן־הזוג יגרום לכס הנאה וינסה לעניין
תוצאות תהיינה טובות, אך עדיין רק
¥¥להחליט מהי הדרך המתאימה. למרות

קשה. במקום עבודתכם יכירו בהערכה להישגיכס .
אתכם בכל מה שקשור ליופי ואמנות. ועבודה ממאמץ
כתוצאה
¥העיכובים, תחושו שגישתכם היא הנכונה.

חוסר-מנוחה וצורך בשינויים יביאו אתכם
בימים אלה מוטל עליכם להתייחס לבני־

אתם חשים מתח ואי־שביעות־רצון בבית¥בתקופה
זו אתם מתרכזים בעיקר בעניי
¥ מת לנדודים הרצון וטיולים. לנסיעות ואי בסבלנות בעבודה ולשותפים זוגכם

ואתם לא פוסקים מלהשמיע ביקורת
¥נים מיקצועיים, הזמן מתאים לקידום מט
עורר
ועימו הצורך לפפוק.
הדגש יושם על

ולהפגין ידענות יתר. נסו ושאיפות.
¥רות

גוש באנשים חדשים.
שיתוף פעולה ברוח
עדיף להתרחק לתקוי
* לנהוג בעדינות ובזהי
לאלה
שמחפשים עבו טובה.
נסו לוותר מעט
פת מה מענייני הבית
¥רות בכל מי שקשור

דה אחרת תהיה הזולהשלים
עם רצונות
והמישפחה ולהתמסר ל¥איתכס
בקשרי עבודה.

דמנות למצוא מקום
מנוגדים לשלכם. מצב
תחביבים ולטיולים, ש ¥אלה
מביניכם המעוניי־

הכוכבים מראה נטייה
שישביע את רצונם.

אליהם אתם נמשכים.
¥נים לקדם את מעמדם,

כעס, להתפרצויות תתגבר
האופטימיות
כך תוכלו למנוע מרי¥חייבים
להיזהר ״מלהי
מריבות
ודיבורים נמ ושימחת-החיים
תחזור

בות. אורחים בלתי-
¥כנס לנעליים הגדולות

אליכם. מסיבות ומיפ-
הרים שמביאים לחרצפויים,
שעתידים לו
2באפ רי ל
¥מכפי מידתם״ .בני״הזוג

גשים חברתיים יאוכ-
טה. הפיתרון הטוב ב20ב
מ איהגיע, יוכלו להצטרף
¥עשויים להפתיע אתכם

לסו בעיקר בבני מזל
יותר למצב יימצא
במקום לתוכניותיכם.
¥בתוכניות לנסיעה מ
כשתפגשו
באנשים שייענו לציפיותיכם,
עבודתכם יכירו בהצלחותיכם וההערכה
¥עבר לים. תוכלו להצטרף או לעזור להם.
דלי. הנטייה להתפרץ ולהתרגז והמר -

אך עלולים להתגלות כתוקפניים מדי.
דנות הקיימת באישיותכם תמצא ביטוי .
אליכם תעלה. שוב תוצענה הצעות חדשות.
¥בעניינים רומנטיים — הפתעות טובות.

עבודה ובריאות — אלה הס הנושאים
בשטח המיקצועי אתם חשים שביעות-
¥שוב חולמים על ארצות רחוקות. תופניו-
חיי החברה, שהעסיקו אתכם בתקופה האחרונה,
ירגעו ולמעשה, כיסעט יעלמו .

העיקריים שיעסיקו אתכם בתקופה זו. מההגבלות חלק
להתקדם. ויכולת רצון חורגות ולפעמים לכת מרחיקות
תיכם

עומס העבודה והאח היומיומהמציאות
שהפריעו
לתחושת התחושו
רצון להתבודד

ריות המוטלים עליכם

ולהשהות בחברת עצמית.
קשרים עם אנחופש
יוסרו. גם מבמכם
ולנוח. מצבי־הרוח

מעייפים, ואתם מתגעשים
מרוחקים מתחזחינה
כספית מצבכם

געים למעט מנוחה. נסו
ישתנו במהירות, ומכל
קים וגוזלים חלק מזמשתפר,
גם כאן תופ¥
עניין
קטן אתם עלולים

מנכם. תוכלו לצפות
לחלק את העבודה עם
תעו מסכומי כסף ש

אנשים
נוספיס, ולהע־מארצות לאורחים יגיעו
אליכם מבלי שלהיפגע
ולהעלב. חלו¥
מות
וציפיות לא־ מצי¥
ליס־עין
לתקופת־מה מזרות,
ואל תופתעו אם
ציפיתם -להם כלל.

שגיאות קטנות. בענייני
יגיעו לידכם הצעות
בפגישה מיקרית עם
אותיים יגרמו לאכזבה

במידה ולא תקפידו

לעבודה מעניינת בבריאות
— יש להש ידיד
ישן תיזכרו גם
} 2בנו במבר -

20בדצמבר
אחת מהארצות שאלי גיח
במיוחד על תזונה
__ בשאר החברים שהז-
1מ ^ 1 £ 1ן י
לעמוד עם שתי הרגלים

על הקרקע, טוב לע־הן
אתם מתגעגעים.
נכונה, שכן הבטן לא
נחתם. יחסים ישנים

סוק באמנות ובמיסטיקה. יש להיזהר
תתן לכס לשכוח שהיא קיימת. במחצית
¥¥יש לדאוג שכל המיסמכים יהיו חתומים
יחודשו, ותיזכו לביקורים נעימים ומהנים.

השבוע תהיה הקלה במצב, אליו נקלעתם,
¥כחוק, ולהקפיד למלא כל חוזה.
מאנשים שמרבים בדיבורים ונותני מחמאות.
המוח פעיל, וזה הזמן להרחבת אופקים.

צצצ•צ+־צ־צ•צ-צ•צצצצצ־צ-צ-צ-צצצצצ
•צצ-ץ-צ-צ-צ-וצ•צצ-צ•צ•צ-צ•צ•צצ
•:צ-צ-צ-צ-צ-צצ•צצצ-צ-צצ-צ־צ-צ-ץ־צ־ץ•צ(•(נ-צ־צ-זג־ץ־ץ -4ן ג*-ג-ץ-צ-זנ -4צ•־-צ•צ•צ•צ-צ-צ•צ
מרים 1בנימי1י

וווד תחודש:

מול גד

התרגש

מאזניים

!1שס

שבועתם
אישפוז חינם
כמה שמח עם ישראל וצהל כששמע שהממשלה הטובה
נתנה לו טלוויזיה צבעונית. לא עוד מחיקון ואנטי״מחיקון.
תור הצבע בא לארצנו. העם בטח ישמח יותר אם ידע שזה לא
מהלך מבודד ומיקרי. זה חלק מתוכנית כוללת של ראש-
הממשלה להיטיב עם העם. האמת היא שראש־הממשלה חשב
להיטיב עם העם כבר לפני ארבע שנים, תיכף ומייד אחרי
שהגיע למישרתו הרמה. אבל מה, השרים הרשעים כל הזמן
לא נתנו לו להיטיב עם העם והערימו מיכשולים על דרכו.
ככה יצא שכל הארבע שנים האלה התבטא טוב ליבו של
ראש-הממשלה רק במיקרים בודדים, כמו כשחנן את המיליונר
החולה המסוכן יהושע בן־ציוו, ומיקרים כאלה. אבל זהו.
התקופה הזאת נגמרה. עכשיו יתן מר בגין המון הטבות לעם.
זה הוחלט כבר בממשלה וגם בקואליציה, וראש־הממשלה ממש
יתחיל להשתולל :
• כל יום שלישי יעמדו השרים בתורנות במרומי כיכר
דיזנגוף ויחלקו סוכריות-על-מקל לילדים.
• כל שבועיים תיערך הגרלה, ומי שיזכה (או תיזכה)
יקבל (או תקבל) נשיקה על הלחי מראש־הממשלה בעצמו, וגם
יראו את זה בטלוויזיה.

החאס״נדה ואדשניהס הבוקר גבה-הקומה משך במושכות וסוסו
הנאמן נעצר בנאמנות. בתנועה גמישה
ירד מסוסו, מחה את הזיעה ממיצחו
המיוזע וניכנס לבית החווה. שם, בכורסה
גדולה מכפי מידותיו, המתין לו בעל-
הבית, חולה, עייף וחצי מיואש.
הבוקר הצית לעצמו סיגר וצנח בספה
.״הכל בסדר, דון בגין. ניצלנו.״
דון בגין נאנח. הוא ידע שזה לא כל-
כך פשוט. ההאסיינדה היתה בסכנה
חמורה. הרנצ׳רוס הרשעים הקיפו אותה
מכל עבר, ואיימו לתקוף בכל רגע. הוא
כבר חשב להיכנע — והנה, האמנם הביא
לו מנהל החווה הבוקר לוי את הישועה
ן הוא לא אבה להאמין בכך.
״הייתי בעיירה,״ דיווח לוי ,״ובסאלון
המרכזי, אל־פרלמנטו מצאתי אותם. הם
ישבו שם, משחקים רמי קוביות, גברים
קשוחים, למודי קרבות, חסונים, רוכבים

בודדים שרוח הערבות ושמש המידבר
חרתו אותות בפניהם.״
״כמה שאל דון בגין• הוא ידע שזו
השאלה המרכזית. הוא יצטרך נושאי-
אקדח רבים כדי להאבק נגד הרנצ׳רוס.
״ארבעה,״ השיב לוי, ולגם מהבקבוק
השטוח שבו החזיק וויסקי בכיס האחורי
של מכנסי הבוקרים שלו ,״אחד יותר
קשוח מהשני. הבודד סמי פלאטו, הבודד
אל גרבלי, הבודד אייזיק אייזיקי, והבודד
מר צ.״
אנקת יאוש נפלטה מפיו של דון בגין.
״אני כבר מכיר את רובם,״ מילמל ביאוש
,״גברים באמת קשוחים, אחד אחד,
אבל רוצים הרבה כסף• אם אצטרך לשלם
להם, ממילא אפשוט רגל, אז
בשביל מה כל העסק ז״
״אפשר לעמוד על המקח, דון,״ אמר
לוי ,״מר צ ,.למשל, לא רוצה כלום. לו
מספיק הכבוד לרכב בשבילך, דון, עיי
כמה חודשים.״
״איש יקר,״ מילמל דון בגין ,״איש
יקר מאוד. איך אמרת קוראים לו ן מר
צ. י זה לא שם מוזר בשביל רוכב בודד !״
״זה קיצור,״ הסביר לוי ,״מר ציאנו
שמו. נו, מה אתה אומר, דון? הולכים
על זה ז״

מנייה שקיבלה אות ״העולה לדוגמה״
מכבוד ראש־הממשלה
• השנה התקציבית הבאה, החל מאפריל, תוכרז כשנת-
העולה, וכל מניה שתעלה בבורסה ביותר מ 5ביום תקבל
בטכס חגיגי במישרד ראש־הממשלה את אות ״העולה לדוגמה״.
• וגולת הכותרת: כל מי שיצביע בבחירות בעד הליכוד
יקבל בחינם שבועיים אישפוז בגהה.

על חוק וסדר
מטאטא חדש הוא מטאטא טוב, זאת
יודע כל ילד, ועכשיו יודעים זאת גם
פועלי אופקים שבאו להפגין מול מישרד
ראש-הממשלה ביגלל שסגרו להם, מיסכ-
נים, איזה מיפעל. כבר מזמן לא ראינו
את המישטרה במלוא זוהרה. ממש מחמם
את הלב לראות שוטרים עיבריים על
סוסים עיבריים אוחזים באלות עיבריות
ומרביצים מכות נאמנות למפגינים עיב-
ריים. מישטרת״ישראל — כה לחי ! רב-
ניצב איבצן — כל הכבוד ! אחרי שהתעסקה
חודשים ארוכים בעניינים שוליים,
מצאה פה פושע, שם שניים, סוף־סוף חז-

״נראה,״ נאנח דון בגין ,״הם לא בורחים,
נכון ! ״
״אם לא נקח אותם אנחנו, יקחו אותם
הרנצ׳רוס״ ,הסביר לוי לאדוניו.
״אולי זה מה שיציל אותנו,״ אמר דון
בגין.

רה המישטרה אל עצמה. סוף־סוף היא
שומרת על הסדר.
ובהזדמנות זאת, אחרי ששמרתי על
שתיקה מעצבנת בענייני המישטרה כבר
כמה שבועות, הגיע הזמן לומר משהו
חשוב. זה ביגלל שבזמן האחרון קרו דברים
חשובים, שמאפשרים הסקת מסקנות.
תישאלו
כל תלמיד בשיעור אזרחות,
כל שר בלישכתו, כל ניצב על הטישמרת
מה עושה המישטרה, ויגיד לכם: שומרת
על חוק וסדר.
ולא היא. המישטרה שלנו, כמו כל
מישטרה, ובעניין הזה צריך להיות סדר,
שומרת קודם כל ומעל לכל על הסדר.
על החוק שומרת המישטרה רק כשהוא
מסתדר עם הסדר. וזה לא קורה תמיד.
לסדר יש הרבה הגדרות. סדר, למשל,
להבדיל מחוק, זה ששר-הפנים, הממונה
על המישטרה, הוא הד״ר יוסר בורג מ-
המפד״ל• אין חוק בעניין הזה, אבל זה
בהחלט הסדר. הסדר הוא גם שיש במדינה
יהודים וערבים. אין שום חוק ש מחייב
ערבים או יהודים להישאר כאן
ביחד, אבל זה הסדר. סדר הוא גם
שלכפרים ערבים אין תוכניות־מיתאר, ו-
למושבה גדרה דווקא יש תוכניות-מיתאר.
גם זה לא כתוב בשום חוק, אבל זה
הסדר. ועוד סדר, שתבינו למה אני מתכוון:
הסדר הוא ששר בממשלה צריך
לדעת מה כל חומר הראיות נגדו, לא
כמוני וכמוך. אין שום חוק בענייו הזה,
אבל זה הסדר.
המישטרה, מישטרתנו העברית, כמו
כל המישטרות בעולם, מקפידה קודם כל
על הסדר. כיוון ששר-הפנים הממונה על
המישטרה הוא איש דתי, לא תסתער
המישטרה על מפגינים דתיים באלות ובסוסים
כשהם מפירים חוק, אך בהחלט
תעשה זאת כשמדובר במפגינים מאופקים.
וביגלל הסדר, לא ביגלל החוק, תמתין
המישטרה חודשים ארוכים מאוד עד
שתהרוס בית במושבה גדרה, ותקפיד שלא
תהיה שם שום שפיכות-דמים —
אבל במוסמוס תעשה המישטרה פעולת
בזק, ושפיכות-דמים תהיה גם תהיה.
ביגלל הסדר הקדוש יקבל השר אבו-
חצירא את כל חומר הראיות נגדו הרבה
לפני המישפט, אבל אני ואתה לא נקבל
זאת.
כן, רגותי׳ צר לי לומר, אבל תפקידה
של חמישטרה הוא לשמור על הסדר,
נקודה. הסדר הוא הסדר החברתי, הכלכלי,
הלאומי, הכללי. את הסדר הזה
שומרת המישטרה למען השילטון. מתי
שומרת המישטרה גם על החוק ! מתי
שהחוק מסתדר יפה עם הסדר. כשיש לחוק
בעיה עם הסדר, אז יש לו בעייה.

י צו א

קבה טלויזיח

עם אופציה להמזרת
הכסף צמוד לרולאר
שמור על חסכוגו תיך.
כדי לרכוש טלויזי הצב עוני ת, אתה מוציא את ח ס כונו תיו, מ ק בל טלויזיה ונ שאר
בלי הכסף. כ שא תה רוכש טלויזי ה מץ צבע ״ 20ב מ סג רתה מבצע,אתהמק בל טלויזי ה
מעול ה וגם שומר על ח ס כונו תיו (למקרה שיהיו דרו שים לך) כ שהם צמודים לדול אר.
ב תוכני ת ״האופציה ה כפול ה ״ ני תנ ת לך האפ שרות ל ה חזיר אתהט לויזי ה כ עבו ר
שנה ול ק בל את ערכה המלא כ שהוא צמוד לדול א ר -בני כוי י;״ 20מ ע רכ ה, כדמי שימוש.
ה מ חיר קבו ע ובמזומן.

ההתק שרו ת היא ב מ סג רתהסכם מיוחד בין ״מץ״ ל קונ ה באמצ עו ת ה סו כני ם

המור שים של ״מץ ׳ ובכפיפו ת ל תנ אי ה ה סכ ם.

* ע ם או בלי שלט רחוק

תוכנית ייכזנן צבעו 8יי
נמשכת!

לוח ה צעו ת רכי שת טלויזי ה ״ ק פ רי״ ״ 26 עם שלט רחוק.

מזו מן

הצעה

ה מ חי ר

כו ל ל

מ סי

ת ש לו ם

ס ה ״ כ

ת ש לו מי ם

חו ד שי

למסךולחל קי ם

א ח ריו ת

מו ע ד

אספקה

שני ם

7.5 0 0

1.3 0 0

1 1 .4 0 0

כ ע בו ר 3

חו ד שי ם

5,5 0 0

2,1 0 0

1 1 ,8 0 0

כ ע בו ר 3

חו ד שי ם

3 .5 0 0

2.9 0 0

1 2 ,2 0 0

כ ע בו ר 3

חו ד שי ם

7 ,5 0 0

1 ,0 0 0

1 1 ,5 0 0

כ ע בו ר 4

חו ד שי ם

5,5 0 0

1,6 0 0

1 1 ,9 0 0

כ ע בו ר 4

חו ד שי ם

3 .5 0 0

2,2 0 0

1 2 ,3 0 0

כ ע בו ר 4

חו ד שי ם

7 ,5 0 0

820

1 1 ,6 0 0

כ ע בו ר 5

5.5 0 0

1 ,3 0 0

1 2 ,0 0 0

כ ע בו ר 5

חו ד שי ם

3,5 0 0

1,7 8 0

1 2 ,4 0 0

כ ע בו ר 5

חו ד שי ם

חו ד שי ם

7,5 0 0

700

1 1 ,7 0 0

כ ע בו ר 6

חו ד שי ם

5 ,5 0 0

1 .1 0 0

1 2 ,1 0 0

כ ע בו ר 6

חו ד שי ם

3 ,5 0 0

1,5 0 0

1 2 ,5 0 0

כ ע בו ר 6

חו ד שי ם

לוח ה צעו ת רכי שת טלויזי ה ״ פלמה״״ 20 בלי שלט רחוק.

מזו מן

הצעה

הי שגי םשאפשרל הו כי ח
להשיג במרכז״מה מודיעין ,19ב1י-בדק מיקוד 51263 :
ואצל סוכנים מורשים של״מיזייבכל רחבי האריז

ת ש לו מי ם

ה מ חי ר

סי ל ל

ת ש לו ם

ס ה ״ כ

חו ד שי

למסרולחל קי ם

א ח ריו ת

מו ע ד

אספקה

שני ם

5,5 0 0

700

7 ,6 0 0

כ ע בו ר 3

חו ד שי ם

4,0 0 0

1 .3 0 0

7 ,9 0 0

כ ע בו ר 3

חו ד שי ם

2 ,5 0 0

1 ,9 0 0

8,2 0 0

כ ע בו ר 3

חו ד שי ם

5 ,5 0 0

550

7 ,7 0 0

כ ע בו ר 4

חו ד שי ם

4,0 0 0

1,0 0 0

8,0 0 0

כ ע בו ר 4

חו ד שי ם

2,5 0 0

1 ,4 5 0

8,3 0 0

כ ע בו ר 4

חו ד שי ם

5,5 0 0

460

7 ,8 0 0

כ ע בו ר 5

חו ד שי ם

4,0 0 0

820

8 ,1 0 0

כ ע בו ר 5

חו ד שי ם

2,5 0 0

1.1 8 0

8,4 0 0

כ ע בו ר 5

חו ד שי ם

7 ,9 0 0

5 ,5 0 0

400

כ ע בו ר 6

חו ד שי ם

4,0 0 0

700

8,2 0 0

כ ע בו ר 6

חו ד שי ם

2,5 0 0

1,0 0 0

8 ,5 0 0

כ ע בו ר 6

חו ד שי ם

1ה היה 05111:1הז ה שחיה
גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנו!
כדיוק, המשיר כפירסום פרקי הפידרה ״ההאשמות נגד המיש־טרה״
,שהיתרו נתונה לפיקודם •של יחזקאל סהר ועמום בן־גור־יון.
תחת הכותרת ״הכנופיה״ דן העורך, כמדות ״הנידון״,
כתהליך הריקבון הפושט בצמרת השילטון כמדינה. ככתבה
מפורטת של כתבי השבועון תואר ״הקשר הסודי״ ,בצירוף לוח
הקשרים, שכלל, כין השאר, את איכר כארי, גרשון ריטוב,
אכא חושי, ישעיהו ירקוני, ישורון שיף, עמוס כן־גוריון, שלום
ליגום ואחרים.
ככתכה יוצאת־דופן, תיאר צעיר ישראלי כשם חיים פלן את
יערות־העד של חכש, שבהם פייר בג׳יפ. פופרו המשוטט של

השבועון באירופה פיפר את עלילות הפפל הישראלי אהיעם,
היוצר פפלים ענקיים, שאיש אינו מוכן לממן את העברתם ארצה.
כשער ׳האחורי פורסמה פידרה נופפת של מועמדות לתחרות
״צברית 56 ביניהן גליה ארקין, יונה בם ורינה ויינריך.
בשער הגיליון: פרשיות עמום כן־גוריזן, תחת הכותרת
״ההאשמות נגד המישטרה״ (כ).

ח״ב שנאשם בהברחת כספי ם * קישון שו בו את ק שו
תזקןהאבודשלמוטיןב 1ב ר
השתיקה
הכנסח עדותו שיל הח׳*כ
לדיון בכנסת עמדה הצעה יבשה: לבטל
ברוב המישפטים הפליליים את החקירה
המוקדמת המתנהלת כיום בבית־מישפט
השלום, לפני שהמישפט מועבר לבית־המיישפט
המחוזי. נגד ההצעה התייצב
ח״כ משה סנה, שאינו מישפטן, אך סבר
שכרופא־עצבים הניח את אצבעו על ה נקודה
הרגישה: לדעתו בא החוק להג דיל
את סמכויות המישטרה והיועץ המיש־פטי,
לצמצם את סמכות המישפט.
ה״דוקטור״ משה סנה פנה לעבר שר־המישפטים
הממושקף, שישב לפניו ליד
שולחן־הממשלה: מה היה קורה לולא
היתד, מתקיימת חקירה מוקדמת בפרשת
ח״כ הפועל־המזרחי ישראל רוזנברג, ש הואשם
על־ידי היועץ המישפטי בהברחת
כספים? במקום להשיג זיכוי בשעת ה חקירה,
כפי שקרה, היה מובא רוזנברג
למישפט כנאשם, ושמו היד, מוכתם לנצח.
״בית גבוה״ .זה היה יותר מדי
לשר־המישפטים. בניגוד למקובל קפץ
ממקומו, ביקש רשות להתערב באמצע
הוויכוח. תוך כדי כך אמר כמה מילים
שזימזמו באולם כיתוש עוקצני.
״היועץ המישפטי לא יכול היה לדעת
כי אדם מסויים, שגם הוא חבר־כנסת, יעיד
בבית־המישפט בשבועה את אשר העיד...״
כל אחד מקומץ הנוכחים באולם ידע
למי התכוון: חבר־הכנסת של המזרחי, מר דכי
נורוק, לשעבר מועמד למישרת נשיא
המדינה, שהיה מסובך בפרשת רוזנברג,
מסר עדות שלא שיכנעה את השופט החו קר
כל עיקר, אך הספיקה כדי להשיג את

זיכויו של רוזנברג מחוסר הוכחות. בפסק-
דינו הגדיר השופט עדות זו במילים
חריפות.
היתה זו הפעם הראשונה שגם שר־המישפטים
הטיל בגלוי ספק בעדותו של
חה״כ המזוקן, הפותח את כל נאומיו ב מלים
:״בית גבוה ! ״

עיוזשח
ש תי ק ה רו עשת
במשך שבוע כימעט ולא היה נושא אחר
לשיחות. בחדריו של ראש־הממשלה, בהתייעצות
מנהלי המישרדים, בתור לאוטו בוס
ובבית־הקפה, דנו אזרחי ישראל בשרשרת
השערוריות הקשורות בצמרת מיש־טרת־ישראל.
רק קול אחד נעדר לחלוטין
בוויכוח: קולה של עיתונות ישראל.
״סוב יהודיצה״ .שתיקה זו היתר,
רבת־אומר, דיברה בקול רם יותר מאשר
אלף מאמרים ראשיים. היא היתר, שונה
מאוד מן ההגבה הרועשת שהציפה את כל
העיתונים, החל בהארץ וכלה במעריב,
בפרשת בהרל. היה רק הבדל אחד בין
בהרל לבין המפקח הכללי של מישטרת־ישראל,
יחזקאל סהר, ועמוס בן־גוריון:
איש לא פחד מפני בהרל.
בראש השותקים עמד הארץ. אחרי
שהקדיש מאמר ראשי חוצץ לפרשת בהרל,
נתן מקום בולט למיכתבי שורת המתנדבים
ולהערות המפקח־הכללי, נדם קולו, כאילו
לקה בדלקת הגרון. ידיעות אחרונות, ש אחד
משותפיו העיקריים הוא איש מפא״י
צבי לבון, הציע להפסיק את ההאשמות
ואת הפעולות המישפטיות, למנות ועדת־חקירה
שקטה. מעריב הסתפק ברמז דק

על עסקי מישפחת סהר-סחרוב בשטחי
הנפט, שנתגלו לראשונה על־ידי העולם
הזה, ועבר על כל שאר העניינים בשתיקה
עמוקה.
עיתונאים מבויישים תירצו שתיקה מו זרה
זו בשתי מילים רומיות :״סוב יודי־צה״
— נתון בתהליך מישפטי. מאחר
שרוב ההאשמות שהוטחו בפני המישטרה
לא הוכחשו כלל, והוכחו במידה מספקת
כדי לחייב התפטרות, היתד, זאת סיסמה
ריקה. התלוצץ עיתונאי אחד :״זד, לא
סוב יודיצה אלא סוב יהודיצד.,״
״חד גדיא״ .מתוך ים השתיקה הז דקרה
תגובה הומריסטית אחת, מאמרו של
אפריים קישון במדורו חד־גדיא, המתפרסם
במעריב,

כתב קישון, תוך רמז דק לעיט־קת
הטנדרים של מישרד־הכיטחון
ושייקח ירקוני:
מזמן לא ראיתי את ארבינקא כה יוצא
מכליו כמו באמש שעבר. ידידי שתה כבר
שני ספלוני קפה תורכי וטרם נרגעה
דעתו עליו.
— הכל הלך כבר על המסלול — רתח
ארבינקא — וברגע האחרון קילקלו לי
״המבקרים״ את כל העסק
— הארץ הזאת היא קטנה מדי בש בילך
— אמרתי — בעצם במה מדובר?
— אתה לא קורא עיתונים? — שאל
ארבינקא — הכל כותבים כעת על טראנ־זאקציית־החליפין
שלי, מיבצע שעלה במו חי
בשעה שנכנסתי למישרד הצילצולין.
כלומר, מצאתי שם פקיד אחד בשם יום־
ק׳לה שאני מכיר אותו עוד מימי המי לואים
והוא דווקא קישקש בסרט הישן
של מכונת-כתיבתו .״שמע יוסק׳לה —
אמרתי בו במקום — יש לי רעיון. אני
אחליף את כל הסרטים הישנים במכונות
הכתיבה הממשלתיות לסרטים חדשים ועוד
אשלם 5לירות בעד כל החלפה. מה
דעתך? ״מצויץ קרא יוסק׳לה
ומייד צילצלנו למנהל הכללי ואחר־כך
נסענו בטכסי לשר עצמו. שניהם שמחו
מאוד להצעתי ומייד חתמנו על חוזה ה מעניק
לי זכות בלעדית להחליף סרטים
במכונות־ד,כתיבה של הממשלה בעד תש לום
של חמש לירות במשך 99 השנים
הבאות עם זכות פרולונגאציה, אתה תופס?
— לא — עניתי — איפה כאן העסק?
— אתה מדבר כמו גוי — גער בי
ארבינקא — החשבון שלי היה פשוט,
ליגאלי ותכליתי בהחלט. החוזה שלי יתגלגל
לידי המבקרים — כך ייחייב שכלי
הישר — והם יאמרו בליבם :״כיצד יתכן
שמישהו יחליף לנו סרטים ישנים לחדשים
ועוד ישלם בעד זה? כאם משהו
לא כשורת המתנדבים. צריך מייד לחסל
את העיסקה המסריחה הזאת !״ וכך, המיש־רד
מבטל את החוזה באופן שרירותי ואני
מייד מגיש מישפט נגדו ודורש פיצויים.
בבקשה — כאן הראה לי ארבינקא את
כתב־התביעה המוכנה מראש :
הוצאות: שיחות טלפון עם
המנהל הכללי
טכסי אל השר
רווח משוער על 80 אלף
מכונות כתיבה
( 10ל״י הסרט)
סכום כולל של התביעה

השחיתות הציבורית. המישטרה והממשלה, המיפלגה והסוכנות מובילים ״שחיתות בע״מי.

800ל״י
1,200ל״י
800,000ל״י

800,002,000ל״י

— יופי התלהבתי — עכשיו אני
מבין. אז מה אתה מתרגז?

״ה עוד ם חזה 954
תאריך 26.1.1956 :
— בן־אדם פרץ ארבינקא — הם
לא ביטלו את החוזה! עכשיו לך ותעבוד

כדורגל שני אפסי בי בו
הפתעת השבוע במישחקי הליגה הלאו מית
היתד, חוסר כל הפתעה, לאחר
שבשבתות האחרונות היתר, ההפתעה מנת
חלקן של כל הקבוצות. אמנם גם הפעם
היו אי אלו תוצאות מוטלות בספק, אולם
התוצאות הסופיות נראו כמספקות.
כך, למשל, התקבלה תוצאת התיקו בין
הפועל כפר־סבא, שהזדנבה בתחתית טבלת
הליגה לבין מכבי תל-אביב כ״הישג״ ל מכבי,
בעוד שרק לפני כמד, שבועות היתד,
נראית כבלתי אפשרית .״זה לא חוכמה,
הם לא רגילים לשחק על מיגרש יבש,״
הסביר אחד הצופים את חוסר כישרונם
של המכבים לבעוט לשער אפילו ברגעים
שלא היה בו שוער. אולם מלבד סיבה
זו מנע מהם ניצחון חיים לוין 19ה שוער
הכפר־סבאי שקפיצותיו המרהיבות
עוררו את התלהבות הצופים :״חבל שהוא
משחק עם קבוצה כלכך גרועה,״ אמרו *.
המכבים שאינם רגילים להתגלגל אי־שם
בתחתית הליגה, ניסו להשכיח יגונם בהת פרצויות
אלימות וקטנוניות ביחס לשי פוט,
המגן שניאור לא סלח לשופט הקו
על קרן שפסק לרעת קבוצתו שלא בצדק,
והקניטו בצעקה :״קרן, מד השתתק
רק לאחר שהוזהר על-ידי השופט. שוב
התאכזבו אוהדי מכבי תל-אביב משלד
קבוצתם, שאם כי לא ספג שערים, לא
הצליח גם להבקיע אותם.

אנשים

!• לאחר שאמה לווין־תלמי, ח״כית
מפ״ם וחברת קיבוץ משמר־העמק, סיפ רה
בנאום הבכורה שלה בכנסת, כי מן
הסידור הקראי נמחק הפסוק ״ברוך שלא
עשני אשדז״ ,קרא לעומתה ח״כ הפועל
המזרחי יצחק רפאל :״מצידי את יבו לה
להתפלל בסידור קראי
!• כתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר
בשבועון טיים, על הפרופסור מרטין
כובר, הזכירה מעשה שאירע בבובר לפני
שנים אחדות: יום אחד נכנם למספרה,
התיישב בכיסא ושקע בהירהורים. כעבור
רגעים אחדים, כשהתעורר מהזיותיו, נוכח
לדעת כי הספר עשה בינתיים את מלאכתו
נאמנה, גילח למשעי את זקנו הלבן והארוך.

אליעזר שוטטאק,

• ח״כ חרות
בתשובה לשאלה, מדוע התנגד לפני עשר
שנים לאיחוד הסתדרות העובדים הלאומית
עם ההסתדרות הכללית, ועכשיו הוא תומך
באיחוד :״לפני 12 שנה באד, אלי בתי
ואמרה שהיא רוצה להתחתן. אמרתי לה
לא. עכשיו אני מסכים.״
• המלחין משה וילנסקי בתגובה להר צאה
של אשת הרמטכ״ל, רות דיין, על
אמנות עממית ועל שטיחים :״היתה זאת
הרצאה שטיחית.״
* מאוחר יותר הפך שוערה של מכבי
תד־אביב.

ביחוד עכשיו,כשהפסיקו למחוק לך את הצבע

התק שו רתב 99 -ע רו צי ם.

ט ל־ א רויו

טלויזיה צבעונית־לווינית של
היחידה בארץ שערוכה
לקלו ט בעתיד, ישירות מלווין

* 2 5 5 1

א ת הלווינית של 0£א01¥!£מ0א
יייי י
תוכל להשיג היום ול הנו ת
מיד מ הי ת רונו ת הבלעדיים
של הלווינית #שלט-רחוק עם מחשב 1 סורק ערוצים משיג א ת הקלי ט ה

האופטימלית בערוץ #.שלט-רחוק

עם זכרון,שומר על הערוץ שבחרת.
1 #ז ־ 2:111ר מקולי ם ומגבר בהספק 1
10 ואט # .מסך גדול של 127
#עי צו באקסק לו סי בי מהודר • .הלוויניתענלה רק
1,200 שקל יו תרמט לויזי ה צבעונית [}£א01101¥1£א שכבר
ש רו ת

*1׳ אסיזיר-טוב להיות בבית

אמסא

שרות רד* תחרות
מפיצים אמפאו סו חיי ם מורשים

א*1111ם ב 111ל ם

מישר וברה1 :למשלת ליכוד דאומ
מישל דברה (הממושקף) ,המכין את עצמו להיות נשיאה הג
של צרפת, הלך אצל אנסואן פיניי, מי שהיה ראש־ממשלה בעג
וממנהיגי הגוליסטים, כדי לזכות בתמיכה מוסרית. דברה, ראי
הממשלה הוותיק של דה־גול, מציע לנוער הצרפתי ייעוד חדש
״רק ממשלת ליכוד לאומי מקיר אל קיר תציל את צרפת״ ,הכרי

סופי ופודויסה: ארמון במתוה
שערוריה חדשה הקפיצה את תושביה השלווים של מונאקו בערב חג המולד — השמועה כי קארולין
(במרכז, מאחורי הוריה) עומדת לפרסם זיכרונות אינטימיים ביותר בניסיונה הסיסרותי הראשון — כרך
מס׳ .1הנסיכה מיהרה לכבות את האש בהצהירה כי אין מקום לבהלה, בספר לא יהיו גילויים מרעישים.
העו ל ם הזה 2264

מאחורי הנשיקה של מלכת ספרד, סופי 42 ואמה, ד,מלנ
(לשעבר) פרדריקה 63 מיוון, מסתתרת מתנה יוצאת־דופן: סו!
נתנה לאמה ארמון באוסטריה. עתה מקווה סופי כי בווילה המפואר
תמצא אמה שלווה -והעיקר, רחוק ממנה ומבעלה.

1*1ש עו ב עו ל ם

קאמרון רגן, בן השלוש; הוא גאוותו של הסבא. הוריו של
קאמרון, מייקל, בנם של ננסי ורונאלד רגן ורעייתו קולין,
המתגוררים בלוס־אנג׳לס, עונים על דרישותיהם הזעיר־בורגניות של
הרמים. קולין היא מעצבת־פנים ולמייקל מיפעל להפקת גז לבישול
ביתי. והעיקר — הם לא יגורו עם ננסי בבית הלבן.

רני וושינגטון: אני הנני האלוהים שינהיג אתנס במהפינה
רבי אדוארד עימנואל וושינגטון הוא מנהיגה של כת חדשה המתקראת בית ישראל. באותה מדינה,
גויאנה, הדרום אמריקאית, שבה התרחש מעשה הזוועה של הכומר ג׳ים ג׳ונס ותשע מאות וארבעה עשר
המתאבדים ממאמיניו, צמח אלוהים חדש ומטורף עוד יותר ממישנהו. תחת דגל אריה יהודה טוען רבי
וושינגטון 50 שהוא הוא האלוהים בכבודו ובעצמו, והשילטון הנוכחי אינו מהסס להעזר בו כדי
להתבסם בקרב נתיניו הבורים. חסידיו של וושינגטון מברכים זה את זה בברכת ״שלום״ בשילוב הצדעה
נאצית, המחריד בדבר: ישנם כבר תשעת אלפים כאלו.

שר: מי ס באו לאמי תרד

מונט׳ פ״טון: כזנב עליון נדד להזליווד

1500 יפים ויפות באו לאכול תרד בבכורת הסרט פופאי של
רוברט אלטמן, ביניהם גם הזמרת שר עם מישפחתה, הכוללת לפי
העידכון האחרון: בתה, בת האחת עשרה, צ׳סטיטי בונו (מבעלה
לשעבר, סוני) ,בנה אליהו בלו אלמן (מבעלה לשעבר, גרג) ,ובן־
זוגה האחרון לי דאדק. אליהו, בן ה־ ,4שמח לחבוש כובעו של פופאי.

זוהי תמונת־מחזור של המשוגעים שהתחילו מתוכנית בידור טלוויזיונית באנגליה והפכו את לוס־אנג׳לס
על פיה בבראין כוכב עליון. השישה (לפי מחוגי השעון) מייקל פאיליו ( )37 הוא תסריטאי דוקומנטרי.
אריק איידל ( )37 התחיל כמנחה טלוויזיוני פופולארי והפך לתסריטאי מצליח ! טרי גיליאם 39 המעצב
הגראפי של חבורת מונטי פייטון, התחיל לביים באופן עצמאי. גרהם צ׳פמן ( )40 נגמל משתייה וחונך סרט
משלו ! ג׳ון קליז ( )41 בעל תוכנית טלוויזיה עצמאית משלו ומשחק במחזות שיקספיריים, וטרי ג׳ונס ()38

ה עו ל ם הזה 2264

דז ה 8ינדי :
..גומי האון
שיננעה אותי
לנסות זאת שוב!״
ליזה מינלי וגולדי האון אינן
רק שתי שחקניוודבדרניות
מוכשרות כשרות, אלא גם חב רות
טובות, יותר טובות מהמ קובל
במיקצוע שלהן. עד כדי
כך קרובות הן זו לזו עד
שליזה, המצפה לתינוקה הרא שון,
טוענת כי כל האשמה
בגולדי, ששיכנעה אותה להי כנס
להריון, אף שהפסידה את
כל הריונותיה הקודמים. ליזה
מינלי, בתם של ג׳ודי גארלנד
והבמאי וינסנט מינלי, היום
בת 34 ונשואה בשלישית ל מארק
גרו 28 מפיק ופסל.
ליזה הכירה את מארק בדיס קוטק
המפורסם סטודיו 54
לפני שנתיים והזוג השתקע ב בית
דאקוטה המפורסם, ביתו
של ג׳ון לנון ואנשים יפים
אחרים, הנחשב לבית המיוחס
ביותר שליד סנטראל פארק.
גולדי האון, שהתחילה את ה-
קאריירה שלה כבלונדית מסו בבת
בתוכנית מדגם ניקוי ראש
וזכתה לאחרונה ללהיט קולנועי
מפתיע, טוראית בנימין, אי ננה
כל-כך מסובבת כשם שהיא
נראית: גולדי נשואה באושר
והיא אם להוטה אחרי שני
בניה• ״האימהות שלה מדבקת,״
צוהלת ליזה, המצפה לתינוקה
באביב.

שאר? אזנאמו:
..מיר״ הזכירה לראשונהי.

הנסיכה
איחה: הגירושין הרגיזו הנסיכה לבית אימה
השנייה שחל
למרות רצון

אימה, אחותה של המלכד, ביאטריקס מהולנד, חזרה
עם ארבעת ילדיה אחרי שהתגרשה מבעלה. זו הפעם
בינה לבין המלכה האם — יוליאנה קרע. בשעתו נישאה
הוריה ועתה התגרשה למורת רוחם.

העול ם הזה 2264

מידיי מאתייה, שרבים מכ נים
אותה היורשת של פיאף,
זכתה לכבוד שרק מעטים מן
הזמרים הצרפתיים זוכים בו:
תוכנית טלוויזיה מיוחדת, ש בה
אירחה כוכבים רבים שהוב או
לשם כך מעבר לים. ברא שם:
דני קוי וג׳ין קלי, ש הגיעו
מארצות־הברית והופיעו
מולה בריקוד ובשירה. יותר
מפל הפארטנרים שלה התרגש
שארל אזנבור, שחיבק אותה
אל ׳ ליבו ואמר ספונטאנית :
אהבה ראשונה בוערת לנצח !
והכוונה היתה לזמרת אדית
פיאף, שקולה של מיריי דומה
לקולה להפליא. פיאף היתה זו
שגילתה את אזנאבור, ולא הי תד,
לפיאף תגלית בלי אהבה
גדולה.

למה כדאי ל ך
שלא שה
אעירה בירוחם
יהיה רופא אליו
היא כולה
לפנות.

כשהילד בוכה בלילה או כשהבעל חוזי עם כאב גרון מהעבודה, יש
למשפחה בירוחם, כמו בכל מקום אחר בארץ, דופא אליו הם
יכולים לפנות.
ההסתדרות דואגת להביא מרפאות ורופאים גם למקומות
הרחוקים ביותר — מקומות שקופות חולים אחרות אינן מתענינות
בהם וזה כדאי לד וחשוב לן, גם אם אתה גר בתל אביב או בחיפה.
הסתדרות חזקה תוכל לדאוג לפתוח בתי חולים, לשכלול שרותי
הרפואה ולקידום המחקר הרפואי.
כדאי לך שיהיה מי שידאג לטובת הפרט בכל מקום במדינה בה
אתה חי.
כדאי לך שיהיה לך ולמשפחתך לאן לפנות לעזרה רפואית.
בוא להצביע. קולך חשוב להסתדרות חזקה.
תרומת ההסתדרות בשדה הרפואה:
$335 מיטות ב־ 16 בתי חולים; 1,300 מרפאות 36 ,מנוצירנטגן 112,מעבדות,
315ב תי מרקחת 27,000,רופאים,רוקחים,אחיות, עובדים פרה־רפואיים,
253ת חנו ת לאם ולילד 47,מכונים לריפוי פיזיקלי 14 ,מכונים לריפוי בעיסוק.

׳ 1הבחירו ת
1 כדאי לרהסתד רו ת ח 1ק ה
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ ישראל, ועדת הבחירות המרכזית.

)0*11111

! 8רעיית נשיא־המדינה,
אופירה נכון, הוזמנה על־ידי
אידגון הדסה־ויצו בקנדה,
כדי לעודד תורמים למען חינוכית פרוייקט להעשרה
לתלמידים בעלי בעיות סבי בתיות.
אופירה רואיינה בר־שת־הטלוויזיה
גלובל ונשאלה
על־ידי המראיינת על האינ פלציה
הגבוהה בישראל. השי בה
אופירה :״נכון שיש אינ פלציה
גבוהה, ומצב־הרוח ב ישראל
איננו מעודד ביותר.
אך כל זאת כיוון שאנחנו
משלמים עבור השלום. אנחנו
צריכים להחזיר את שדות־הנפט
ולבנות שדות־תעופה
חדשים. כל אחד בישראל נו תן
את האגורה האחרונה שלו
בעד השלום.״
81 כאשר הופיעה באחד
האירועים בקנדה, הציג אותה
הקונסול הישראלי, דויד
אריאל, כ״אידישע מאמע״
של האומה, בציינו כי היא
לא רק אם טובה לשני יל דיה,
אלא עוסקת בפעילות
למען ילדים נזקקים בעולם
כולו.
אצל ראש־הממשלה

׳מנחם כנין ביקר סגן ראש־ממשלת
בלגיה, ג׳וזח דם״

הגנרל גאמס• לקה בשטף־דם ובשבר בעמוד־

יהשידרה1 .הרצל שפיר הוא £^011ק 6ז $014 0

מאד• הוא שאל אותו מה
יקרה עכשיו בממשלה, אחרי
ששר־האוצר ינאד הורביץ
התפטר. ענה לו בגין :״אתה
רואה על הקיר בלשכתי
תלויים הדיוקנאות של חמשת
קודמי. יש עכשיו שתי אפ שרויות.
האחת שלא יתווסף
דיוקן נוסף על הקיר. השניה
שייתלה פה דיוקן שלי.״
מישלחת של חברי

ועדת־ההקצבות של הקונגרס
האמריקאי באה לישראל אח רי
סיור בקאהיר. חבריה נפ גשו
עם ראש־הממשלה ושאלו
אותו מה דעתו על הנשיא ה מצרי,
אנוור אד־פאדאת.
בגין השיב שהוא וסאדאת הם
ידידים טובים, ומאמינים בתהליך
השלום. שאלו אותו גם
על המצב במרחב, ובגין
השיב על כל השאלות. בסוף
הישיבה אמרו לו :״שאלנו
את הנשיא המצרי את אותן
השאלות ששאלנו אותך, ומה
שמדהים אותנו הוא כי קיבלנו
משניכם תשובות זהות על כל
השאלות.״
! 8בשבוע שעבר היו אמו רים
הח״כים יצחק רבין ושימ־עון
פרס לטוס לארצות־הברית.
עוזריהם חששו שהשניים יהיו

יונתן וטוש

המשורר בן ה״ 72 ישב בסבלנות במסיבה הסיפרותית שערכו לכבודו גלי־צה״ל,
כשהם מקליטים אותה. על הבמה עלו מוקדיו בזה אחר יה, קראו
משיריו ודיברו עליהם. בין הנואמים: המשורר אהרון אמיר, פרופסור אריה זקט, ח״כ גאולה כהן
והמשורר מנחם בן. בתום הנאומים, עלה רטוש על הבמה וקרא כמה משיריו, אך סירב לדבר עליהם.

באותה טיסה ושיישבו ביחד
במחלקה הראשונה, דבר שלא
שובב את נפשם. אך בירור
יסודי העלה כי פרס היה אמור
לטוס בבוקר, ורביו בטיסה
אחרת. בינתיים דהה פרס את
טיסתו בגלל החשש להפלת
הממשלה, וביום הרביעי טס
רבין לארצות־הברית, בידיעה
שעשויים להזעיק אותו בחזרה
לארץ במיקרה של הצבעת אי־אמון
בממשלה. אשתו, דאה,
יצאה יומיים לפניו לבדה. ב־ארצות־הבדית
ישתתף רבין
בסימפוזיון על נושאי ביטחון
שייערך ב ומדידיות־חוץ,
וושינגטון,
ושבו ישתתף גם
ריצ׳ארד אל] ,יועצו של
הנשיא הנבחר, רונלד דגן.

כתב העיתון הצרפתי ל׳אקספרס דידה
על קביים בנשף כתבי החוץ, שהתקיים
השבוע. אחרי שנפל בביתו מסולם לפני כשנה וחצי ונפגע בקרסולו,
היא עבר סידרה ארוכה של ניתוחים, שהאחרון בהם נערן
לפני כשבועיים. חזי מחלים עתה בביתו, ומקווה שהפעם יפתור
הניתוח האחרון את בעיית הצליעה שלו• למרות שהוא נח בביתו,
החליט שלא לוותר על הנשף, ובא על קביים ובמצב־רוח מרומם.
העול ם הזה 2264

81 הגנרל אל־גאמסי, מי
שהיה שר־המילחמה המצרי,
התחבב על הישראלים עוד
בימי שיחות־ההפרדה בסיני
ב־ .1973 לפני שנה מתה רע ייתו
בבית־החולים האמריקאי

בפאריס. לפני שבועיים הוא
לקה בשטף־דם במוח, והוכ נס
לבית־החולים הצבאי ב־מעאדי
בקאהיר, שם גם היה
מאושפז השאה האיראני. אחר-
כך הועבר לבית־־החולים האמ ריקאי
בפאריס, והשבוע חזר
שוב לבית־החולים במעאדי.
במצרים הצמידו לו רופא מיו חד
בדרגת אלוף־מישנה, בשם
פאלהת׳ אכת. לפי מיצוות
הרופא, עליו לשכב במיטה
כחודש ימים, ונאסר לבקרו.
בימים אלה גילו אצלו שבר
בחלק השמאלי של עמוד-
השדרה, שנוצר עקב התעל פות
פתאומית, אחרי שנפל
באמבטיה.

מה אמר השר יוס ף

בו רג למפכ״ל המודח, הר צל

שפי !-

{ 3ס 0 1 1 8011

! 8בכנס של דוברים של
מישרדי־ממשלה בירושלים, ב השתתפותו
של נציב־שירות־

איתן יעקובסון,
המדינה נערך דיון על שיפור השירות
לאזרח. הועלתה שם הצעה
להקים חדרי־המתנה עבור ה קהל
הרב, הממתין שעות ארו כות
לטיפולם של הפקידים.
העיר דובר מישרד־התחבורה,
״במקום
יחיאל אמיתי :
חדרי המתנה כדאי שתעשו
חדרי־התאוששות.״
׳ 8לפני התפטרותו סייר
ייגאל הורכיץ בשכונות הירו שלמיות
גילה ורמות, יחד עם
שר־השיכון, דויד לוי, וראש
עיריית־ירושלים, טדי קול*!.
בתום הסיור אמר לוי להור-
ביץ :״אני צמוד אליך כמו
הלירה לדולר.״ קולק אמר :
״אני חייב לומר כמה מילים
לשר־האוצר.״ הגיב הורביץ :
״למה באתי?״ העיר על כך
שר־הבריאות אליעזר שום־
טין, שגם הוא השתתף באו תו
סיור :״כדי שתהיה לך
הזדמנות לומר אין לי.״

213

דיר הברווזים המתוקים אמיר

לראש־הממשלה
כולם חיכו
מנחם כנין, אך הוא לא בא, כי
באותו ערב ממש היד. עסוק בעניי ני
אל-על, יגאל הורכיץ וכל
מיני צרות אחרות. גם הנרי קי*
פינג׳ר, שהובטח לי שיבוא, לא

צה״ל בירושלים, סגן אלוף
חשין ואשתו מינה, בדוברים
רבים של מישרדי הממשלה ובחב־רי-כנסת
רבים, שבאו בזה אחר זה,
לקחו כוסית של משקה ביד ושו טטו
כמוני ופגשו מכרים רבים.
את הסיבה למסיבה שמעתי באותה
הזדמנות. אמר לי שבתאי טל :״כל
אירגון של כתבי חוץ בארצות ה עולם
נוהג לערוך נשף שנתי, ש
גדול
נפתחו ולפני ניצבו שולחנות
ערוכים בטוב טעם, עם נרות ופר חים,
כשכל אחד יודע באיזה שולחן
ישב.
הציבו שלושה שולחנות ראשיים.
האחד לנשיא נבון, שנכנס בשלב
זה של הערב, השני ליושב ראש
הכנסת, יצחק כרמן והשלישי
לראש עירית תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט. כל אחד משלושת

ברווז מסוכר

היה האטרקציה של המנה האחרונה.
המלצרים הכניסו את הברווזים המסוכרים,
כשבתוכם פנס קטן מבשריה, שהאיר את הברווז הציבעוני.
בתום הארוחה נטלו אורחים רבים את הברווז הביתה, להביאו לילדים.

* 4אז חודש ימים מניבים או־
1ו1י כמה מידידי, שהם כתבי
חוץ בארץ, לקראת הנשף הראשון
שלהם במלון הילטון בתל־אביב.
״לא תצטרכי ללכת לאף מסיבה
אחרת בעיר, זו תהיה מסיבת הש נה,״
לחשו לי בטלפון. ואמנם,
כאשר באתי ביום חמישי לבית־המלון
וראיתי את כל האורחים
הנכבדים במקום, החלטתי שגם
מומחית למסיבות כמוני יכולה לע בור
מפינה אחת לשניה באולם־

הנשפים הענקי ולהרגיש בכל פינה
כמו במסיבה אחרת.
על ההזמנה צויין לבוא בביגדי
ערב, כולל חליפות שחורות לגב רים.
כאות הזדהות עם הגברים,
לבשתי גם אני משהו שחור, והת ייצבתי
בשבע וחצי בערב במלון
הילטון. הם באו בהמוניהם — כת בי
החוץ, כתבים מקומיים, נציגי
הממשלה, חברי־כנסת, חתיכות
נשיא־המדינה
צעירות וכמובן,

יצחק נכון.

שירה לנשיא ״י ג
של גדעון ברלי (משמאל) .שירה, הדומה לאופירה
נבון, גרמה לרבים לחשוב כי הנשיא בא עם אשתו.

האולם היה מקושט לא רק ב פרוות
ויהלומים, חליפות כהות
וצלמים, אלא הובאו למקום מכו־נות־דפוס
עתיקות, מכונות־כתיבה,
בלונים ואווירה של חגיגה.
הנשף התחיל במסיבת־קוקטייל,
כל המשקאות זרמו באופן חופשי
וכל הקרואים עמדו, בחנו את ה קישוטים,
בחנו זה את זה, הצטלמו
עם חיוכים גדולים וסיפרו בדיחות.
שכתאיטל, כתב השבועון
הגרמני שטרן, צד את אלה שהעזו
להגיע ללא חליפה, והעיר להם על
כך. גדעון כדלי, ראש איגוד
כתבי החוץ בארץ, עמד בפתח ו קיבל
את כולם בלחיצת יד חמה
ובחיוך.
כל כתב ואורח שילמו 25 דולר
לאדם עבור הנשף, שכלל אדו־חת־ערב
מפוארת, תיזמורת ותוכ נית
אמנותית. שם התברר לי, ש כל
השגרירים בארץ הוזמנו לבוא
ולשלם, אך לא 50 דולר לזוג, כי
אם 100 דולר לזוג. אולי זו ה סיבה
שבאו רק ארבעה שגרירים:
השגריר הגרמני, השגריר האי טלקי,
הצרפתי והאנסטרי.
באחת הפינות עמד צלם, שהביא
עימו תלבושות עתיקות, ותמורת
60 שקלים צילם בתלבושת עתיקה
ובסיגנון עתיק. רבים קפצו על
המציאה והצטלמו בפוזות מכובדות.
כל הייתר בחנו את מכונות־הדפוס.
חדר־האוכל היה עדיין סגור.

היתה הפינה שמשכה אנשים רבים להצ־
71 1^1111 4 1
111 1111-1י 0י 1טלם בתלבושות עתיקות. לידיה אופיר,
אשתו של שייקח אופיר, החליטה לנצל את ההזדמנות ולהצטלם בשיט-
לה שהביא עימו הצלם .״בסרט ה קו ס ם מלובלין הופעתי בשימלה דומה.״

הנשיא התפעל מן הברווז המסוכר, אך הוא לא לקה
את הברווז הביתה לילדיו, כפי שעשו רבים.
אבל גם שירה לא זכתה בו — אחד הנוכחים
נתן אותו כמתנה לחיילת יפה שהיתח במקום.

אליו מוזמנים כל המי ומי באותה
ארץ. אנחנו מעולם לא אירגנו
דבר שכזה והחלטנו שהגיע הזמן
לכך. לכן נערך הנשף הזה.״ זוהי
באמת סיבה טובה למסיבה.
השלב הבא של הערב היה ארוחת־ערב
מפוארת. דלתות האולם ה
אלה
יארח, כמובן, את כל מי
שנקבע שישב לידו.
להט ישב בטעות בשולחן ה נשיא.
כאשר בא אליו אריק
סילכר, כתב הגארדיין הלונדוני,
וביקש ממנו לעבור לשולחן שבו
הוא צריך לארח, סירב צ׳יצ׳
סיבה למסיבה

ם כוסית משקה ביד הם-
? תובבתי בין הקרואים והבחנתי
ברמטכ״ל רפאל (״רפול״) איתן,
שבא עם אשתו, גרטה, בדובר

עיתונאי בדור

או לפחות כן נראה ראש עיריית
תל־אביב, שלמה להט, שנתבקש לשבת
ליד מכונת־הכתיבה ולכתוב משהו. צ׳יצ׳ לא היסס והתחיל להדפיס
עליה, כשהוא מחפש כל אות בעיון. לידו: אחד מכתבי החוץ במקום.

הממשלה רוקדת

בנשף כאשר מזכיר הממשלה, אריה נאור, רקד
עם אשתו, מרים, שהיא כיום שופטת בירושלים.
״בין ייגאל הורביץ לאל־על הכי טוב להיות כאן,״ אמר נאור בחיוך. נאור ומרים
רקדו כל ריקוד איטי שנוגן בנשף. הזוג נשאר עד השעות הקטנות של הלילה.

אנטי בלאסו

הוא העיתונאי שייקה בן־פורת. הוא ישב ליד אשתו,
אלמה, העסוקה בימים אלה בציור, ומחה נגד העובדה
\ 0פלאטו שרון תרם הדפס של יעקוב אגם לנשף זה. העיתונאי שייקה גן־
פורת דרש שתרומתו של שרון לא תתקבל ולבסוף השיג את מבוקשו.
מנית לסוף שבוע בפרנקפורט.
במקומו קיבל את הכרטיסים אחד
מעובדי לישכתו, וההתלבטות ה גדולה
שלו היתד, באם לטלפן
לרמטכ״ל ולהודיע לו על הזכייה
או להמתין עד למחרת. לבסוף
החליט להמתין.
אחרי ההגדלה הכריז אחד מכתבי
החוץ כי הוא רוצה להתנצל בפני
כולם, אך אנשי תא הכתבים הזרים
החליטו שלא לקבל תרומות מפו ליטיקאים
בארץ. כאשר אריק סיל-
בר צעק לעברו :״שמות, תגיד
שמות,״ אמר הכתב :״אני מתכוון
לתרומתו של ח״כ פלאטו שרון.
אנו נאלצים לסרב לקבל אותה
ממנו.״ בשלב זה קם פלאטו, נטל
את אשתו, אנט, ועזב את המקום.
הערב נמשך בריקודים. העייפים
שבחבורה התפזרו. הצעירים ברוחם
המשיכו להצטלם וכתבי החוץ טפחו
על שיכמם והכתירו את הערב
כהצלחה גדולה. אני ראיתי כבר
מסיבות עליזות יותר, אך בהתחשב
בעובדה שזה הנשף הראשון של
עיתונאי החוץ בישראל, החלטתי
לתת להם עוד שאנס, ואולי בשנה
הבאה זה יהיה אירוע יותר נוצץ,
מפואר ובעיקר שמח ועליז.

1 |1 !| 1 1 1 1 1 ! ¥111ן הצטלמו העיתונאי אלי תבור ואשתו,
1 1 4 1 1 1 1 1 ^ 1 / 1 /ציפי. השניים לבשו את התלבושת שנתן
להם הצלם ועמדו בפוזה של זוג מתחתן .״אני מרגישה כאילו
תבור בחיוך לאחר הצילום.
עכשיו, התחתנו,״ אמרה ציפי
לעבור ואמר שהוא רוצה לשבת
ליד הנשיא.
עם תחילת הארוחה בא יצחק
נבון לאולם, וישב, כמובן, ליד
שולחנו. לידו ישבה שירה ברלי,
אשתו של גדעון כרלי, שרבים
חשבו כי היא אופירה נכון בגלל
הדימיון בין השתיים. אך אופירה
נמצאה אותו ערב בקנדה, וליד
הנשיא ישב גם גדעון בדלי ומנהל
המלון, דיטד, הובשטיין, ואשתו
האמריקאית, פליסיה.
עוד לפני שהוגשה המנה הרא שונה
עמד העיתונאי שייקה
כ״פורת ליד דלת הכניסה ושוחח
עם כמה מכרים. לפתע הבחינה
אחת האורחות בשלט קטן שעליו
צויין מי תרם לאותו ערב. היא
קראה שם כי ח״כ שמואל
פלאטו־שרון תרם הדפס של
האמן יעקוב אגם. משהראתה

זאת לבן־פורת, הוא נדהם, ניגש
לשולחנו והחל להתרעם .״אני לא
רוצה לאכול על חשבון רמאי,״
צעק שייקה. הוא פנה מיד אל
אנשי המלון וביקש שיימחקו את
שמו של שרון מרשימת התורמים
לאותו ערב.

ה חזי ת
תרומה
^ נשי המלון ניסו להרגיעו, אד
הוא בשלו :״אם לא יוסר
שמו של פלאטו משם, אני מסתלק
מכאן,״ איים שייקה. כאשר ניגשו
אליו מארגני הערב ושאלו מדוע
הוא דופק על השולחן, הסביר
להם, כי הוא אינו מוכן להמשיך
את הארוחה כל זמן שהעניין לא
יתוקן. באותו זמן ישב פלאטו

התנועה הציונית

על במת הריקודים הפגינו ראש
הסוכנות, אריה דולצ׳ין ואשתו,
אנט. לכבוד הריקוד הסיר דולצ׳ין את מישקפיו, למרות שהוא רקד
ריקוד איטי ולא דיסקו. הוא ואשתו היו במצב־רוח מרומם.

עם אשתו, אנט, בשולחן סמוך,
שמע כל מה שנאמר ולא הגיב.
״יש לו עור של פיל, דבר לא
משפיע עליו,״ טענו באולם.
לבסוף החלה הארוחה, והדמטכ״ל
איתן וסגן־שר־הביטחון, מורדכי
ציפורי, שהיו בביודהמלון ערב
קודם לכן בארוחה לכבוד שר־הביטחון
המכסיקני, אכלו את אותו
התפריט שהוגש להם ערב קודם
לכן. התפריט היה מורכב ממולרד,
הברווז המפורסם של מישרד־החקלאות,
והמלצרים של הילטון
נכנסו לאולם כשהם נוסעים על
סקטים ושלטים קטנים בידיהם,
שעליהם מודפס שמה של כל מנה.
הארוחה התנהלה בעצלתיים ו נמשכה
כשעתיים, עד אשר נס תיימה
במנה האחרונה, שכללה
ברווזים מתוקים עשויים בסוכר
עם גלידה וקפה. אחר-כד עלה

נבון לבמה ובירך את האורחים.
עם תום הארוחה החלו כולם
רוקדים ריקודי דיסקו ורבים רצו
לצלם הענטיקות להצטלם• האמן
שיייקה אופיר בידר את הקהל
העייף ומרים פוקס, שהיא מדם
שיבוטרו, הנחתה את הערב, כש היא
פותחת במילים :״הערב אני
לא אספר לכם על חברת החשמל.״
אברהם (״בומה״) שביט הגיח
למקום לפתע, מיד אחרי שהודיע
כי הוא מבטל את פיטורי ועד
עובדי אל־על, אך הוא העדיף
לשתות כוסית, לשוחח מעט עם
כמה מכרים והסתלק מן המקום.
גם הגרלות התקיימו בשעות
הלילה המאוחרות• ההפתעה היתד,
כאשר הרמטכ״ל, שעזב את המקום
עוד לפני סיום הארוחה, זכה ב כרטיס
טיסה זוגי הלוך וחזור,
כמובן, בחברת לופטהאנזה הגר
•1רמנאום,
ראש תא
1 1 1 1 #הפתנים הזרים ב־לישבת
העיתונות הממשלתית,
באה לבושה נבגד תימני יפהפה.

לשחקגית חגה מרון יש ומן
ועדי אמוראי מפריע בוועדת הכספים

העסק.״ אמר לו אחד מיועצי
שר־האוצר :״הפעם כבר הצ לחנו
לבלבל גם את זה של מעלה.״
עם סיום ישיבת הממ שלה
אמר לורנץ שהוא הולך
עכשיו להתפלל תפילת־מינחה,
ואולי זה יעזור. למרות ש הציע
כי יצטרפו אליו, נאלץ
ללכת להתפלל לבדו, כי איש
ממשתתפי־הישיבה לא רצה
ללכת להתפלל.

היפכו
את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
ברמליטה סנגריה
קר או חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
ט־מדיטה פונש
חממו את הכרמליטה בסיר
טמוק.הוסיפו פלחי פרי הדר
טבטכפירות הטונה וקינמון
לפיהטטם.

כרמליטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי טץ. וקינמון
לפי הטטם.

?1111ן 11ך 1ן הקאריקטוריסט, החותם בשם זאב, בפתיחת התערוכה שלו,
^ 1 1# 11י 1111/אשר בה הציג קאריקטורות שצייר בעיתונות משנת 1967 עד
.1980 הוא מצביע על קאריקטורה אשר צייר בינואר 1977 על ממשלת הצללים של אז,
שהיא אקטואלית גם כיום• יצחק רביו ושימעון פרס רבו כבר אז, כשמעליהם מצויירים בטוש
שחור דמויות של אנשי הממשלה כיום, כמו שימחה ארליך, יגאל ידין, אריק שרון ועוד.
8 1גם שר־הביטחון של
מכסיקו, הגנרל פליקם גאל־כאן
לופז, ביקר אצל בגץ.
אמר לו בגין :״אני מבקש
את סליחתך על כך שמזג-
האוויר הוא גשום, ואינך יכול
לטייל בארץ ולראות את כל
מה שיש לנו כאן.״ אמר לו
לופז :״גם אנחנו זקוקים
תמיד לגשם, וזה לא מפריע
לי.״ השיב לו בגין :״במסו רת
העתיקה שלנו, כאשר היה
קיים בית־המיקדש, בא הכהן
הגדול בכל יום־כיפור ונשא
תפילה אחת שהיתה בה נימה
שלילית. הוא ביקש מאלוהים
שלא יאזין לתפילותיהם של
תיירים ועוברי־אורח, הרוצים
במזג־אוויר נוח, אלא יתחשב
!׳יביא החקלאים באבותינו
להם את הגשם, כי הם חייט לו מעבודת־כפיים.״ השיב
לופז :״שני הבנים שלי הם
מומחים לחקלאות ועוסקים ב פיתוח
חקלאי באיזור הצחיח
ביותר במכסיקו, ובכל פעם
שאני בא לבקר אותם יורד
שם גשם. הם תמיד מבקשים
ממני לבוא לביקור לעיתים
תכופות.״ הרמטכ״ל, רפאל
(״רפול״) איתן, שהיה נוכח
גם הוא בפגישה, העיר :״אם
כך אני מציע שתבוא לבקר
אותנו בקיץ.״
! 8זו הפעם השלישית שבי קורו
בישראל בוטל ברגע ה אחרון,
אחרי שכבר נקבע לו
סדר-יום עמוס ופגישות עם
אישים ישראליים. אנשי מיש־נשארו
הישראלי
רד־החוץ
מאוכזבים
ביותר כאשר נודע
להם שד״ך מורשי סעד־אל־דין
לא בא גם הפעם.
הוא היה הדובר של ה מיש-
לחת המצרית הראשונה, במפ גש
הראשון בין הישראלים
והמצרים במלון מינה האח,
בדצמבר . 1977 במשך שנים
כיהן כתודשר ההסברה המצ רי,
והודח ממישרתו בעת ה דיונים
בקמפ-דייוויד, ביחד עם
עגר־אל־ע׳אני
הגנרל
אל־גאמפי. אחרי ההדחה
היה מורסי עורך שבועון לי לדים,
וכיום הוא עורך שבו-
עות־תיירות בשם קאהיר כיום.

הוא הביע כבר בעבר את
רצונו לבקר בישראל אחרי
ההדחה, ובכל פעם נדחה בי קורו
ברגע האחרון. הפעם
עמד לבקר כאן במשך כעש רה
ימים, וסידרו ׳לו פגישות
עם אנשים המעורבים בתהליך-
השלום, כדי להמשיך בספר
שהוא כותב על הסיפורים ה אנושיים
שמאחורי המשא-
והמתן, עד הרגע שבו פרש
מתפקידו הרשמי. כיועץ לסיפ־רו
משמש הד״ר כוטרוס
כוטרוס־ע׳אלי, שר-המדינה
המצרי לענייני-חוץ.
! 8בסיור של חברי ועדת-
הכספים של הכנסת באילת
הוענק להם שי — ספר חכמי
חלם. את השי נתן להם מג־כ״ל
התאחדות המלונות בארץ,
משה עמיר, שטען כי ״הק שר
בין כמה ממשתתפי הסיור
לבין גיבורי־הספר איננו מק ר׳.,״

8יושב ראש ועדת־הכס-
פים של הכנסת, ח״ב שלמה
לורנץ, בא השבוע בשעה 4
לבניין ראש־הממשלה, עבר
ליד אנשי כלי־התיקשורת ו לא
אמר להם מילה. בשעה 5
שמעו הכל ברדיו כי לורנץ
הוזעק לישיבת־הממשלה והש תתף
בה. אך האמת היא כי
הוא לא נקרא לאותה ישיבה,
ואף לא השתתף בה. אחרי
ששמע לורנץ על הוויכוח ש נערך
באותה ישיבה בין שר־החינוך
זבולון המר לבין
שר-האוצר ייגאל הורכיץ,
שם טען המר כי בהתחשב עם
תנאי המשק יש להסכים ל-
מימצאים של דו״ח עציוני,
והורביץ טען כי בהתאם לתנ אי
המשק אין להסכים לאותו
דו״ח, אמר לורנץ :״יש לי
פתרון אפשרי: שנאמר בהת אם
ובהתחשב בתנאי המשק.
אך העניין הוא שכאשר נגיע
כולנו למעלה, יסתדר כל

1בוועדת־הכספים כעם
ח״כ עדי אמוראי על כך
שהוקצבו שני מיליון שקל,
לפי דרישת היושב־ראש ח״כ
שלמה לורנץ, לחינוך העצמאי.
מאחר ואיש ממישרד־אוצר לא
בא לנמק מדוע אישרו את
הכסף על פי בקשת לורנץ
בילבד, הבין אמוראי שזו הי-
תה פעולתו של שר־האוצר
היוצא, ייגאל הורביץ, שפיצה
את לורנץ על כך שניסה לה טות
את חברי ועדת־הכספים
לטובת הורביץ בקשר לדו״ח
עציוני. אמוראי אמר ללורנץ:
״לא מגיע לך פרס על־כך
שניסית לחזק את סוכת הממ שלה
הנופלת,״ שלא לדבר על
כך שבסופו של דבר, בעת ה הצבעה,
נפלה ההצעה לטובתו
של הורביץ. תקרית זו הזכי רה
לאמוראי את הימים שב הם
היה שימחה ארליך שר

האוצר, ופעם אמר לאמוראי :
״תפסיק להפריע בוועדת־הכס־פים.״
ענה לו אז אמוראי :
״זה תפקידי בוועדה.״ •גם אז
בסופו של דבר נפלה הצעתו
של ארליך ואנשי-האופוזיציה
בוועדה ניצחו.
8 !:באחד העיתונים פור סמה
תמונה שבה מעניק
חבר מועצת עיריית־ירושליב,
שמואל פרסבורג, טבעת
לאשה. העיר על־כך איש־הע-
סקים הירושלמי מורים
רגזואן :״אין אנחנו מכי רים
את פרסבורג כמי שמעניק
מתנות, ומלבד התמונה אין
כל הוכחה שהטבעת אכן עב רה
לידי הגברת.״

בבית-המישפט 1 השבוע עורד־דין
לשחרר בערבות את לקוחו.
לאולם הובא באותה עת אדם
שהשתתף בתוכניח־הטלוויזיה
זה הסוד שלי, שסודו היה
ניסה

.משה רום

העו ל ם הזה 2264

ב ל תינז
איש־מערות. באותה שהוא תוכנית השתתף רום, כאיש-
הצוות. כאשר נשאל האיש
לכתובתו, טען כי אין לו כתו בת.
העיר רום :״זה נכון.
האיש מתגורר במערה ליד
הרצליה.״
! 8עם בחירתו של נו גן
יל ד כיושב־ראש סיעת־הסערך
בעיריית תל־אביב, במקומו
של אשר כן־נתן, הוא קי בל
עשרות מיברקים מידידים.
לא שלח לו מיברק ראש-

מאת

דניאלה שסי

אצל בורר. לשם־כך הציעה
את השחקנית חנה מרון, כי
״יש לה הרבה זמן עכשיו,.״
| בעת הוויכוח על מסי רת
תיק־האוצר היו שטענו כי
שר־התיקשורת, יורם ארי־דור,
הוא בעל סיכויים רבים
יותר מאשר שר־התמ״ת גיר עון
פת. וכל זה למה ז כי
יש חוקיות מסויימת בשמות
של רבים משרי־האוצר ביש ראל.
במרבית השמות האות

\ 1ך ! 1ל 1 ! 11!11ו 11 ! 111 הזמו הוא בן 40 ועדיין ממ־
| שיך למשוך את תשומת־לב
1 1 1 1 /1

הקהל הצעיר, שמילא את האולם בהופעתו הראשונה בתל-אביב
בתובניתו החדשה, חמוש במישקפיים. בל שיר שהתחיל זבה למחיאות
כפיים סוערות. הצעירים הנלהבים הדליקו נרות בכל פעם
ששר את אחד מלהיטיו הרבים, בפי שעושים בני נוער כארצות-
הברית, בהופעות של זמרים כמו בוב דילן ואלטון ג׳ון. הקהל הרב
לא נתן לו לרדת מן הבמה, והופעתו של איינשטיין הפכה חגיגה
אמיתית באולם. הזמר שר שירים שכתב בעצמו ושכתבו
אחרים למענו — על הרגשותיו כלפי נערות צעירות, על
אהבתו האמיצה לאשתו, אלונה, ועל הפירסום שהוא בורח ממנו.
(״צ׳יצ׳״) שלמה העיר,
להט. חבר הנהלת־העירייה,
דויד יומן, איש הליכוד, בי רך
אותו במילים אלה :״אני
מאחל לך לכהן עוד הרבה
שנים כראש האופוזיציה ב־עיריה.״

8כאשר פנו אנשי אגודת
׳שמע, המטפלת בילדים בעלי
ה רו ל ד
ליקוי־שמיעה, אל
ריצ׳מן, מנהל אחד מבתי-
המלון בתל-אביב, כדי שיעזור
להם במימון ציוד למועדון
חדש עבורם, לקח ריצ׳מן את
העניין תחת חסותו והבטיח
לממן את כל הדרוש למועדון
זה — ציוד, שטיחים, מקלטי־טלוויזיה
ומישחקים.

במישפט המתנהל בין

חברי להקת הגשש החיוור
ובין הזמר צביקה פיק, הצי עה
השופטת קיי כלנש
לצדדים כי תחת לפנות לבית־המישפט
יסדרו את ענייניהם
העולם הזה 2264

רי״ש נמצאת בשם המישפחה
של השר. כדוגמה הביאו את
שרי־האוצר לשעבבר פינה ס

ט״יר, זאב שרף, יהושע
רבינוכיץ, שימחה ארליך
וייגאל ז״ ,ביץ.
! 8בלישכת מיפלגת העבו דה
אמר ח״ כ אפא אכן כי
המדיניות של הליכוד היא
לייסר אותנו בעקרבים, ולה כות
אותנו בשוטים. העיר על
כך יושב־ראש המישמרת הצ עירה,
חיים רמץ :״במדי נה
של מזוכיסטים, זה יכול
לעבוד טוב מאוד.״
! 8ח״כ שלמה הילל,
יושב־ראש ועדת הפנים של
הכנסת, שהיה בעבר שר־המישטרה,
סיפר בראיון ל־אירנן
דנציג כיצד הוא נח
בבית, אחרי דיונים ארוכים
על תיק האפרסק :״בבית אני
עובר מאפרסקים לגרעינים,
צופה בטלוויזיה ונרגע.״

חברי״הכנסת יוסי שריד וחייקה גרוסמן במליאת־הבנסת

הקוזאקים שר ׳ש וע
יהודים רבים, הרואים בנצחון פולוול ואנשיו סכנה לעצם
קיומם.

אני מקווה שהסידרה עמוד האש תטפל בתופעה,
המלווה את התנועה הציונית מאז ראשית ימיה: תיקוות
הציונים לזכות בשיתוף־פעולה מצד האנטי־שמים. החשבון
היה פשוט, אך נאיבי: אם האנטי־שמים רוצים להפטר
מן היהודים בארצותיהם, עליהם לתמוך בעליית היהודים
״שלהם״ לארץ־ישראל.
הרצל עצמו יניסה למכור רעיון זה לשילטון האנטי שמי
ברוסיה הצארית, כאשר ביקש להשיג את תמיכתו
של הקיסר הגרמני, וילהלם ה־ ,2ידע מן הסתם כי האיש
הוא גזען אנטי־שמי מובהק. זאב ז׳בוטינסקי ביקש לכרות
ברית עם האנטי־שמים הפולניים, ואף הצליח בכך לא
במעט. אברהם (״יאיר״) שטרן שלח שליחים לאירופה
כדי להשיג את תמיכת גרמניה הנאצית. כל ממשלות־ישראל
השתדלו מדי פעם להשיג את תמיכתם של
מישטרים וחוגים גזעניים ואנטי־שמיים.

כאיש צעיר

כל זה ידוע, ונדון לא פעם. אך נדמה לי שהתופעה
ההפוכה נדונה פחות. כוונתי לנטייתם המוזרה של אנטי שמים
קיצוניים לרחוש אהדה עמוקה למדינת־ישראל.

את ג׳אבר אל־מועדי אני מכיר זמן רב יותר מכפי
שמכיר אותו כל חבר־כנסת אחר 32 .שנה, ליתר דיוק.

המיקרה הקיצוני — והמבעית ביותר — נמצא בעדותו
של אדולף אייכמן, שניתנה בכלא הישראלי. בהתייחסו
למשא-והמתן המפורסם עם ישראל קסטנר, ציין אייכמן
כי ראה בתנועה הציונית את ״היסודות הביולוגיים היותר״
חיוביים״ של העם היהודי.
עתה גדלה בארצות־הברית בקצב מדהים תנועה
פוליטית של התעוררות נוצרית. יש בה פלגים רבים,
המקימים בקצב קדחתני כוחות מדיניים, מערכות־חינוך
ודשתות־תעמולה. כולם פעלו לטובת רונלד רגן, ומקווים
להשיג השפעה בממשלתו.
תנועה זו של ״חזרה בתשובה״ (או ״לידה מחדש״,
לפי המינוח הנוצר־) דבקה באות של התנ״ך, הכוללת,
כמובן, את הברית החדשה. היא ״פונדמנטליסטית״,
יסודנית. היא דתית־לאומית במהותה, סופר־פטריוטית,
אנטי־קומוניסטית קיצונית, אנטי־שמית, וראה זה פלא
— גם ציונית ופרו־ישראלית.
במהלך מילחמת־הבחירות האחרונה, עורר אחד מ ראשיה
שערוריה כאשר הכריז כי ״אלוהים אינו שומע
תפילות של יהודים.״ בזירה המקומית, נתונה תנועה זו
במילחמה עם הקהילות היהודיות. בעוד שהיהודים דוגלים,
מתוך יצר של קיום עצמי, בהפרדה מוחלטת בין
הדת והמדינה, שואף הימין הנוצרי החדש לחסל הפרדה
זו, ולהפוך את הנצרות הפרוטסטנטית לדת־ד,מדינה.
איך יכול אדם לשנוא את היהודים, להאמין שהם

האמנם יש סתירה בין אנטי־שמיות והערצת־ישראל?
או שמא התלהבות פרו-ישראלית זו אינה אלא צורה
חדשה של אנטי־שמיות? האם יש כאן תעלומה פסיכו לוגית,
הממתיינה לפיענוח?

דיוק!! של השייוז־

מה פיתאום? אז זה היה כך.
בראשית 1949 יצאתי מבית־ההבראה, אחרי פציעתי.
(״השלום
כתבתי בהארץ מאמר בשם 8 £ ^0 ׳1*10 ?\.
השמי״) ,ובו פירטתי את השקפתי על הצורך לשלב
את המדינה הישראלית החדשה במרחב השמי. חזיתי
חזון (אם מותר לומר כך) של איחוד מרחבי — מדיני,
כלכלי, צבאי — שבו תתפוס ישראל מקום נכבד, לצד
המדינות הערביות. היה זה
המשך לחוברת בשם נזיל־חמה
או שלום במרחב השמי,
שכתבתי ערב מיל-
חמת־תש״ח, ושבה הטפתי
לשילוב־יחד של התנועה
הלאומית העברית והתנו-
עה־הערבית.
בעיקבות מאמר זה הת קשר
עמי צעיר לובש-
מדים, ששירת במימשל ה צבאי
שקם באזורים הער ביים
בישראל. אותו צעיר
מאס בשיטות המימשל, ש הפכו
את האזרחים הערביים
במהירות־הבזק לאויבי ה מדינה
החדשה. הוא חלם
אל מועדי
על מישטר שבו יהפכו ה ערבים
אזרחי-ישראל גשר לשלום בין המדינה החדשה
והעולם הערבי.
הצעיר שאל אותי מה אפשר לעשות. עלה הרעיון
לכנס פגישה מצומצמת, יהודית־ערבית, כדי לבחון אם
אפשר להקים תנועת־שלום משותפת. הצעיר, שהכיר
את הציבור הערבי בתוקף תפקידו, קיבל על עצמו לזמן
לפגישה כזאת כמה צעירים ערביים מבטיחים.
הפגישה נערכה בביתו של צעיר ערבי מקסים, רום־
טוס אל־בסטוני, אחיו של אחד מראשי העדה המוסלמית
בחיפה, בדירה המשקיפה על המיפרץ. השתתפו בה
ארבעה: שני יהודים ושני ערבים. החייל הצעיר ואני
(גם אני לבשתי עדיין מדים, כי הייתי בחופשת החלמה)
ייצגנו את הצד היהודי. אחרי שהתוודעתי אל בעל-
הבית, הוצג לי המשתתף הרביעי. היה זה צעיר דרוזי
(אז עדיין לא עלה על דעת איש לטעון כי הדרוזים
אינם ערבים ).הוא לבש את התלבושת של עדתו. שמו
היה ג׳אבר אל־מועדי. הערכתי שהוא בשנות ה־20
המאוחרות של חייו.
רוסטום היה אז קרוב למפ״ם, תלמידו של אהרון
כהן. מאהרונצ׳יק ינק אמונה איתנה בקיומה הנפרד של
התנועה הלאומית הפלסטינית.
נוצר בינינו קשר מיידי. הסתבר לנו כי אנחנו תמימי-
דעים לגבי הצורך בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל.
סברנו כי על ישראל להפעיל את כוחה כדי להבטיח
את כינונה של מדינה זו, חרף רצונם של המיצרים
בדרום והירדנים במיזרח.

צלבו את ישוע ונושאים לעולמי-עד בחטא של רצח־אלוהים
— ובאותה שעה להעריץ את מדינת־היהודים
מקרב לב?
הנוצרים־החדשים אינם מאמינים רק שלפי הנבואות
התנ״כיות קיום מדינת־ישראל הוא תנאי מוקדם לגאולת
העולם. הם גס רואים בה את חיל־החלוץ שלהם במילחמת־העולם
הבאה, הגרעינית, שהם מייחלים לה. הם מטיפים
לסיפוח כל השטחים הכבושים לישראל, והם קיצוניים
אף מתנועת־התחייה.
כתודה על כך העניק מנחם בגין את מדליית־ז׳בוטינסקי
לאחד מראשי־התנועה, ג׳רי פולוול, מנהיג ״הרוב ה מוסרי״
,שגמל לו בקריאת הצהרה בזכות הסיפוח של
״יהודה ושומרון״ לישראל, בשם ישוע אדוננו. המעמד
של הענקת המדלייה הוחרם על־ידי כמה מטובי הידידים
של ישראל בארצות־הברית, אנשי המחנה הליברלי, וזיעזע

(לרוסטום קרה לאחר־מכן מה שקרה לכל הערבים
ההגונים שהצטרפו למפ״ם. הוא נשחק בין התיאוריה
הפרו־ערבית של מפ״ם והפראקטיקה האנטי-ערבית שלה.
כנציג מפ״ם בכנסת נאלץ להשלים עם מיפלגה שתמכה
במדיניות האנטי-ערבית של דויד בן־גוריון בחוץ ומבית,
עד לתמיכה בקנוניה הישראלית־בריטית־צרפתית וב־מילחמת־סיני.
הוא התייאש, נטש את מפ״ם, שירת
זמן־מה את המימשל הצבאי השנוא, נשא צעירה פולניה-
נוצרית וירד מן הארץ. תמהני מה מעשיו כיום).
לעומת ההבנה המיידית שמצאתי עם רוסטום אל-
בסטוני, לא נוצר קשר נפשי או פוליטי עם ג׳אבר אל-
מועדי. ככל שהתקדמה השיחה, התרשמתי שהוא זומן
למקום בטעות. היה ברור כי הוא חיפש דרך לקידום
פוליטי. כאשר נוכח לדעת כי אנחנו מתכוונים לצאת
לדרך בלתי־פופולרית מאוד, שתיתקל בהתנגדות נמרצת
מצד השילטונות, התקררה התלהבותו במהירות־שיא.
כשראיתיו שנית, כעבור שנים, היה חבר-כנסת מטעם

רשימה אשר הערבים נהגו לכנות את חבריה בשם
״הזנבות של מפא״י.״ כשכיהנו יחד בכנסת, עודד בי יחסו
האדיש לגורל הערבים בישראל שאט־נפש כה רב, עד
כי לא בירכתיו אף לשלום. לזכותו אפשר לאמר כי נשאר
נאמן לעצמו.

דויד השומר חוזר
ועוד פרק־זיכרונות, על דמות אחרת שבלטה השבוע
על רקע רציחתו של חמאד אבדרביע.
במשך כמה שניות הופיע על המירקע אליהו נאווי,
ראש עיריית באר־שבע. רבים מן הצופים, שאינם מכירים
את האיש, בוודאי הופתעו מן ההבנה העמוקה שבה דיבר
האיש אל לב הבדואים, כשווה אל שווה, בנסיונו להניא
אותם מגאולת־דם.
לא הופתעתי, כי את נאווי אני מכיר מאז נעורינו —
וכבר אז התרשמתי עמוקות מגישתו לערבים.
נזדמן לי להכיר בחיי עשרות ״ערביסטים׳ ״/מהם
שקראו מאות ספרים ערביים, מהם שהתפארו בכך שהם
מבינים את השפה הערבית על בורייה, ושהם יודעים
בדיוק את כל מינהגי-ערב. לא פעם הם הזכירו לי את
אימרתו המפורסמת של ברנארד שו, שהאנגלים והאמרי קאים
הם עמים קרובים אשר רק שפה משותפת מפרידה
ביניהם. ערביסטים רבים שוגים באשלייה שידיעת השפה
הערבית מקנה הבינה כלשהי בעניינים ערביים. לעיתים
קרובות נכון ההיפך הגמור.
נאווי, יליד עיראק, אינו מבין רק את השפה ה ערבית,
ואינו בקיא רק במינהגים הערביים. הוא מבין
לנפש הערבים, מפני שהוא אוהב ומוקיר אותם.
הכרתי אותו כימעט במיקרה. נאווי עבד אז כמזכיר
אירגון השומרים (אחד משני האירגונים שהיו קיימים
אז) .אני עבדתי זמן־מה כבלש במישרדו של דויד תידהר, הראשון מישרד־הבלשות
(והיחידי אז) בארץ. איר־גון־השומרים
עסק בחקירה
גדולה, שהיתר. חשובה ל-
האנטי-
מאמץ־המילחמר,
נאצי, וביקש ממני לקבל
חקירה זו לידי.
הייתי צמא ליידע על
עניינים ערביים, ונאווי עזר
לי מאוד. ביליתי שעות
רבות בביתו, שהיה מקו שט
כולו באביזרים ערביים,
גם אחרי שנשא אשד. תכו־וזהובת־שיער,
לת־עייניים בלט הגרמני שמוצאה מאוד.
כאשר
התקרבה מילחמת־באווי
תש״ח,
שאלתי את נאווי
אם הוא מוכן לתת יד להגשמת רעיון שעלה בי אז.
הייתי משוכנע כי המילחמה הפכה בלתי־נמנעת. חששתי
שמא תהיה זאת מילחמה לאומית, שתפער תהום לדורות
בין המדינה היהודית שתקום ובין העולם הערבי כולו.
סברתי שניתן למנוע אסון זה אם ההנהגה הציונית
תציע לעם הפלסטיני עוד במהלך המילחמה תוכנית
לדו־קיום שתוכל להתקבל על דעתו, וכך תיצור ניגוד
בין ההמונים הפלסטיניים ובין הנהגתם הריאקציונית.
כדי למכור רעיון זה להנהגה, הלבשתי אותו באיצ־טלה
של ״לוחמה פסיכולוגית״ ,מושג שהיה אז מודרני,
בעיקבות מילחמת־העולם. ביקשתי את נאווי לשתף עימי
פעולה ולספק את החומר הערבי למערכה זו (צעיר אחר,
בנו של המנהיג הציוני פרץ ברנשטיין, קיבל על עצמו
לספק את החומר האנגלי, שהיה מכוון לעבר הכוחות
הבריטיים).
במהירות קדחתנית הכינונו תזכיר מפורט למיפקדת
ההגנה, בתוספת עשרות כרוזים־לדוגמה. שום דבר ממש־לא
יצא מזה, כמובן. הוזמנתי פעם לבית האדום, לשיחה
עם אחד ה״ערביסטים״ הרישמיים. אך מנהיגי היישוב
לא היו מעוניינים בקו־מחשבה זה. לדויד בן־גוריון היתה
דעה משלו על עתיד היחסים בין שני העמים בארץ,
וזו נשאה פרי כאשר נעלמו מאות אלפי ערבים מן השטח
שנכבש על־ידי צה״ל.
אולם היתד. ליוזמה שלנו תוצאה חיובית אחת: אליהו
נאווי הוזמן להופיע ברדיו באופן קבוע, ובמשך זמן
רב דיבר אל לב הערבים בסיגנונו המייוחד, שהיה
טבול באנקדוטות עממיות ובהלצות פולקלוריות. המאזי נים
הכירוהו רק בשם ״דאוד אל־נטור״ (דויד השומר).
הוא ׳נאלץ, כמובן, להטיף לקו הרישמי.
חשבתי על נאווי ועל אנשים כמוהו, כאשר הצעתי
ב־ 1953 להקים ״מטכ״ל לבן״ — מטה־פעולה קבוע לפעולה
להשגת השלום, במיסגרת מיניסטריון מייוחד. מאז הש מעתי
רעיון זה שוב ושוב. אי־הגשמתו עד עצם היום
הזה הוא מחדל היסטורי שאין לו כפרה.
הארץ הזאת מלאה באנשים מוכשרים, שכישרונותיהם
המייוחדים מבוזבזים. אכן, ביזבוז המשאבים האנושיים
מאז ממשלתו הראשונה של בן־גוריון ועד ממשלת־בגין,
הוא גדול הפשעים הלאומיים. נדמה לי כי נאווי הוא
דוגמה בולטת מאוד לכך.

1ו 1ד11
ך* ה אמר אברהם לינקולן :״אתה
יכול לשטות בכל האנשים במשך כמה
זמן, ובכמה אנשים במשך כל הזמן, אבל
אינך יכול לשטות בכל האנשים במשך
כל הזמן.״
מאז נאמרו הדברים חלפו 122 שנים,
אך הם לא הופרכו. להיפך.
הוכח בעליל שניתן לשטות בחלק מן
האנשים במשך כל הזמן.

1־י וו1ו־ 1עו

יתר על כן: הוכח כי אותם
אנשים רוצים להיות מרומים
שום ושום.

את ההוכחה המדעית לכך סיפקה ה תופעה
ששמה ד״ש.

ד״ש שהיתה, והנסיונות להקים
עתה ד ״ש חדש.

^ הוכחה היא כה מושלמת, מפני
י • שהניסוי ששמו ד״ש היה כה מוש לם.
מסקנותיו היו חד־משמעיות והחלט יות
במידה שהיא נדירה מאוד בפולי טיקה.
בדרך
כלל אין בחיים המדיניים צב עים
של שחור ולבן. אין גבולות חדים
לגמרי. תמיד נשאר מקום לגוונים של
אפור, לשטח־ביניים, לשוליים מטושט שים.

כן במיקרה של ד״ש.

מקובלים ופופולריים, היו מתגשמים זה, לכל ערימה יכול להתגנב תפוח רקוב.
מכבר, ולא היה צורך בהתעוררות ציבו תפוח
רקוב יכול אף להקים סיעה שלמה
רית. כפי שאמר הפילוסוף ג׳ון לוק,
משלו. אך בתשע הכנסות שעד כה לא
שחי מאתיים שנה לפני לינקולן :״תמיד
היתה עוד סיעה גדולה, שהכניסה לכנסת
חושדים בדיעות חדשות, ובדרך כלל גם
מיספר כה רב של תפוחים רקובים.
מתנגדים להן, כשהסיבה היחידה לכך
הריקבון השורר עתה בכנסת לא
היא שאין הן מקובלות עדיין על-ידי יתואר כדי תרומה זו של ד׳״ט.
הרבים.״
אם נכונה האימרה המפורסמת של
אין פחד נורא יותר בליבו של הצופה
ישוע מנצרת — ״בפירות שלהם תכירו
מאשר הפחד מפני התדמית הראדיקלית.
אותם הרי אפשר בהחלט לעמוד
מקורו של מונח זה הוא במילה הלא-
על מהותה של ד״ש המקורית על פי
טינית ״ראדיקס״ ,שורש. הטיפול בשורש
פירות־באושים אלה. הקשר בין ה״עק-
של בעייה מכאיב בדרדכלל. אך מי
רונות״ של ד״ש ובין אחוז כה רב של
שאינו מוכן לטפל בשורש, אינו יכול
נוכלים בקרב מנהיגיה אינו יכול להיות
מקרי.
לטפל אלא בסימפטומים טפלים. בסופו
של דבר נגזר עליו להסתפק בשינויים

קוסמטיים.
ף* וכן שאינו מקרי. הקשר ברור
היה מי שאמר על ידידי אמנון רובינ ״
ו וגלוי לעין.
שטיין שהוא ״ההלנה רובינשטיין של ה פוליטיקה
הישראלית.״
תנועה המבקשת לחולל שינוי אמיתי

הכישלון שד ד״ש הוא טוטאלי.

ומחוצה לה, לא גרמה ד״ש
הזעיר ביותר שיש בו חיוב.
אחת של ד״ש, אווילית או
שתהיה, לא הוגשמה.

כוודאי שלא. הד״ש הוא מטיבעו
פרי של יום אחד, הנרקב למחרת
היום.

אין אף עיקרון אחד מעקרונות
ד ״ש — שיכעה או שיכעיס
ושיכעה כמיספר — שלא הופר
ונכגד כפרהסיה.

אשמים בכך הצופים, לא פחות מאשר
הנוכלים. ואשמים יותר מהם כל אותם
אנשים אשר רצו כי ירמו אותם, מפני
שחיפשו רגיעה נוחה למצפונם.

הם ביקשו ״לשנות את הכל,
כתנאי שהכל יישאר כמקומו.״

אפשר היה לקוות כי אחרי נסיון ש כ
ז ה, לא יעז איש בדורנו — ואולי גם
בדור הבא — ליזום גוף דומה, להש מיע
מנגינות דומות.

והנה מסתבר שהיתה זו תיקוות־שווא.

די לנתח את המרכיבים השונים של
תיסמונת ד״ש, כדי להגדיר כראוי
את הנסיונות להחיותה שוב.
קודם כל, המרכיב האנושי.

כהי ליצור את התרכובת הכימית
של ד״ש, דרושים שני חומרים
אנושיים: יפי-הנפש והנוכדים.

או, על פי הגדרה אחרת: הקוסמטי-
קאים והפיראטים. הנאיבים והשודדים.
הצופים והטרמפיסטים.
אין אלה בלי אלה. יפי־הנפש לבדם
לא יצלחו, כי אינם מסוגלים להקים גוף
פוליטי רציני. הנוכלים לבדם לא יצלחו,
כי פרצופם הגלוי מבהיל את הבריות.
הם זקוקים למסיכה.
כך נוצר הסימביוזיס המושלם.

הציבור רואה ספינה מרהיבה,
היוצאת לדרכה אד העולם החדש.
אין הוא יודע כי זוהי ספינת־שו-
טים, שעליה השתלטו שודדי־הים.

ך• יסוד החיובי של כל ד״ש הוא
י י שבט של צופים.
אלה הם אנשים המכריזים כי ״איכפת
להם״ (שתי מילים חשובות מאוד להב נת
הד״שיזם. בעליהן מאמינים כי עצם
האיכפתיות היא מעלה טובה שדי בה.
מי שקובע כי איכפת לו, אינו חייב
לפרט מ ה בעצם איכפת לו, למה הוא
מתנגד, ומה התוכנית שלו).

הצופה הקשיש אינו מהפכן,
חלילה. אין הוא דוגל כדברים שהם
חריגים, כלתי-פופולריים, כלתי־מקובלים.
אין הוא רוצה להרגיז
איש, חם ושלום.
הצרה היא שכל בעייה גדולה בחיים
הלאומיים מחייבת פתרונות הנראים תחי לה
כחריגים, שאינם מקובלים ואינם פו פולאריים.
שהרי אילו היו פתרונות אלה

אפשר ללכד אנשים בסיסמות־כזב ערב-
בחירות, ולשמור על אחדותם במשך כמה
חודשים. אך יום אחרי הבחירות צריכה
התנועה המצליחה להתמודד עם הבעיות
האמיתות של המציאות.
כאשר מתעוררת הבעייה הראשונה ה תובעת
פתרון ברור מסתבר כי כל פת רון
יפלג את חברי־התנועה לעשרות רסי סים.
להטיל מיסים חמורים על דיווחי
הבורסה, או לא? לנהל משא־ומתן עם
אש״ף, או לא? לקחת מן העשירים כדי
לתת לשכונות־המצוקה, או לא? לקצץ
באופן דראסטי את תקציב הבטחון, או
לא? להקים התנחלויות בשטחים המוח זקים,
או לא?
הכדור הפורח, שצנח אחרי שהתרומם
לגובה של שניים־שלושה מטרים, נקרע
לגזרים. הקרעים פזורים על פני השטח
כסמטרטוטים של ספונג׳ה, או משמשים
ככסות לערוותם של האסטרונאוטים ה מדומים.
האם
זה קרה במקרה? האם אשם
בזה מישהו? האם נבל אחד גרם לכל
הצרה הזאת?

תנועה ככירה זו •טל אזרחים,
•טהגיעה לשיאה כאשר הצביעו
5צ<צ,צ0צ איש ואיטה כעד רשימה
זו, לא הולידה אף תוצאה חיובית
אחת .

שנית, זהו אוסף רב של אזרחים
ששום דבר אינו מאחד אותם
כאמת.

וכעיקר: האם להצטרף לממשלה,
וליהנות מפירותיה, או לא ץ

התרמית של ד״ש הובהרה בצורה שלא
הותירה שום מקום אף לקורטוב של ספק.

בממשלה
אף לשינוי
אף מטרה
שולית ככל

אל עצמו את הצפודים הדורסות, החגות
בשמיים והרואות ממרחקים את הפגר
עוד לפני שהתפגר. יפי־הנפש הם טרף
קל לטורפים הפוליטיים.

ידיו, תמיר ושות׳ בד״ש: הצופים והפיראטים
אימרה זו נכונה לגבי ד״ש כולה.
היא התעניינה מלכתחילה
כבעיות קוסמטיות כלבד.
היא ברחה מכל התמודדות עם הבעיות
האמיתיות של המדינה׳ :מילחמה ושלום,
העניין הפלסטיני, הפער העדתי, המפולת
הכלכלית. לבעיות אלה דרושים פתרונות
ראדיקליים, שבהחלט אינם פופולריים.
תחת זאת הציעו אנשי ד״ש לשנות
את שיטת־הבחירות.

אלוהים העניש אותם גם על
בך. שיטת-הכחירות הנהדרת,
המתקנת־את־תרדפת-הפאטנט
הכל,
הופעלה כתוך ד״ש עצמה —
והנחילה ניצחון מכריע למרכיב
האנושי השני של ד״ש: הנוכלים.

ך* נוכלים הם אבירים־שודדים, ה י
* משוטטים מדי ארבע שנים בערבות
הפוליטיקה הישראלית ומחפשים שלל.
הם רוצים כיסא בכנסת, ואם אפשר
גם בממשלה. לא איכפת להם איך, היכן
ובשם מה.

הם דומים ללוחמים פוליטיים
אמיתיים כמו ששכיר-החרב דומה
לחייל, או הזונה לאשה האוהבת.

כאשר נשמע הרחשוש הראשון של
ההתארגנות, העתידה להוליד את הד״ש,
עטים עליה הטרמפיסטים האלה. אין הם
מרפים. הם מנצחים את יפי־הנפש הנאי ביים
בנקל, כי אין להם מעצורים. אין
הם בוחלים בכל אמצעי, אין להם עק רונות,
ויש להם ידע רב מנסיונות
קודמים.

כך קרה שסיעת ד״ש הכניסה
לכנסת את המצבור הגדוד כיותר
שד שכירי־חרב פוליטיים.

בחיים המדיניים עוברת תהליך מסויים,
מחייב המציאות, המשמש לה גם כמיב־חן
וכמסננת.
מי שרוצה בשינוי מציב דגל חדש.
אם הוא שואף לשינוי של אמת, גם
הדגל יהיה חדש באמת — משמע, בל־תי-פופולרי
ובלתי-מקובל.

דגל כזה מרתיע את מחפשי-
ההזדמנויות, את הציניקאים, את
הנוכלים. הוא מושך אדיו את האריות
כג׳ונגל הפוליטי, לא את
הצבועים והתנים. וגם לא את השועלים
והנחשים.

מחנה אופוזיציוני, ראדיקלי, הדוגל ב פתרונות
של ממש, מוכרח לתעות זמן־
מה במידבר הפוליטי. במקרה הטוב ביו תר
ירכוש בהדרגה נפשות. זהו תהליך
ממושך, המאפשר לו להזדקק ולהכשיר
את עצמו לאחריות. האופורטוניסטים יצ טרפו
אליו רק ברגע הנצחון.

התהליך של ד״ש הוא הפוך.

מכיוון שאינה דוגלת בשום־דבר שהוא
באמת חדש, בשום פתרון שהוא מכאיב
מבחינה נפשית או גופנית, היא נוצרת
כתנועה המונית, יש מאין. היא מושכת
אליה המוני ״איכפתניקים-דה־לוכס״ ,או תם
המתקנים את העולם בחתימה על
עצומה, והנושאים סיסמה בהפגנה מכו בדת,
והוחזרים הביתה בהרגשה הנעימה
שתרמו את תרומתם לתיקון העולם.

ד׳׳ש גדלה במהירות, כמו הקיקיון
של יונה, וסופה כסופו.

ך* י גוף כזה נושא בקירבו מן הרגע
הראשון את הזרע של חורבנו, את
מוקד רקבונו.
קודם כל, מפני שהוא מוכרח למשוך

יי איי ג

! י כשיו זה קורה שוב.
< 200 אלף מצביעי ד״ש משוטטים ב מידבר
הפוליטי, ועימם כ־ 200 אלף מצ ביעי
הליכוד, שמאסו בשילטון של סי עתם.
הם נעים לעבר המערך.

זהו פיתוי כביר לדייגים. אם יפרשו
רשתות כין הליכוד וד״ש ובין
המערך, האם לא יוכלו לתפוס
דגים שמנים, לפני שיגיעו אל פיו
הפעור של הליווייתן המערכי?
הרחשושים כבר נשמעים לאוזן המב חינה.
גנרלים מתאגדים, מפרסמים מיג־שרים,
יוצאים חוצץ נגד פלוני שהדיח
או בעד אלמוני שהודח. פרופסורים עלי זים
מחברים מצעים ד״שיסטיים חדשים,
מכנסים כינוסים, קוראים להתעוררות.
פוליטיקאים משופשפים, בעלי נסיון ו יידע
באמנות הקרניבלים, כבר מנפחים
באלונים חדשים, כדי להקדים את הקונ האבירים־שודדים
האפשרית. קורנציה שוב
דוהרים אנה ואנה, בקדחתנות גוברת.

לכל המגמות האלה יש המכנים
המשותפים של הד״שיזם.

הן מבקשות לתפוס את השטח שבין
הליכוד והמערך. הן נזהרות מלהציג פת רונות
ברורים לבעיות הגדולות של ה מדינה,
שתתעוררנה בלי כל ספק בתקו־פת־הכהונה
של הכנסת הבאה.

לכל אחת מהן יש תרופות־פא־טנט
המרפאות את כל המחלות —
משחפת עד נזלת — מכלי להכאיב.
אין צורך כניתוח. די באיפור.
כולן
כאחת מסתייגות בבוז ובזעם מ-
״רעיונות שוליים״ ,מתנועות רדיקליות.
כולן רוצות מאוד בהתחדשות, בסדרי-
שילטון תקינים, בחיסול השחיתות, באח דות
לאומית, בשלום, בהחזקת השטחים
הדרושים לבטחון, בהגברת העליה, ב־צימצום
הירידה, במיזוג העדות, בשיקום
שכונות־המצוקה, בחיסול הפשע המאור גן,
בהפסקת הברדק ובהבאת אנשים הגו נים
ורעננים לשילטון.

הם עצמם.

€י 1כ 1י ״ י

ש שת אפש רויו ת ל הגו ת
ממשח קי ג בי ע אירופ ה
ב כ דו רסל...

להיות בנוגרעו או לר או ת או ת
בטלויזיה ״סיירה״/

סיי ר ה — ט לויזיו ת צבעוניות מ הו לנ ד , 22 , 20ו־ 26 אינץ׳ ע
או בלי שלט רחוק.

העורות וה אחריות ע״׳ המעב דו ת
למוצר ״ פילי פ ס ״ ביעזראל.

אימפקט -חיפה

יו ח מי שי בערב. המשחקהת חי ל. אי זהמתח, אי זההתלה בו ת,
הקהל שואג, אי זהדר מה ! אפשר ממש ״ ל ח תו ךאתה אוי ר ״.
אתה יושב בבית ומרגיש בדיוק כ אי לו אתה שם.
רק ט לוי זי ה ״ סיי ר ה ״ מ סו גלת לעשות זאת.
הצבעים, ה אוי רהו אפילו ה שופט, ממש כמו ל הי ו ת במגרש.

יבואן בלעדי בישראל :
רדיו צליל( ) 1979 סו כנויו ת יבוא בע״מ טל 335684 :־ 03
שווק והפצה

רדיו צליל בע״מ, טל 335684 :־ 03
פ. ל .ב. בע״מ, ט ל726389 :־04

צ ב עי טבע מהולנד
העול ם הזה 2264

לעומת זאת מבינים כל עסקני העבודה שאם יזכה
המערך תחילה בניצחון מוחץ בהסתדרות, יקטין
הדבר את ניצחונו בכנסת, כפי שקרה תמיד בעבר.
אך אין בכוחם לעמוד מול משל, שיש לו עתה
השפעה גדולה מאוד על מנגנון המיפלגה.

המפד ״ ל ת הי ה
ב קו א לי צי ה
י ני צו נן י ך
השב״ ב נ כנ ס

שיחה ארוכה, שנערכה בשבוע שעבר בין שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, ובין יושב־ראש מיפלגת העבודה,
ח״כ שימעון פרס, הוגדרה על-ידי שני הצדדים
כשיחה מועילה.

השניים שוחחו כיניהם כאילו ככר מוסכם
שהמפר״ל תהיה בקואליציה הכאה.
כין היתר ניסה פרם לשכנע את כורג
שהמפד״ל תוותר על תיק־החינוך
בממשלה הכאה.

ל ב עו ל ה
שרות־הכיטחון־הכללי >השב״כ) נכנס
לחקירת רצח ח ״כ חמאד אכו־רביע.
השב״ב משתתף בחקירה
בינתיים שכר ג׳אבר מועדי את שירותיהם של
הפרקליטים שלמה תוסיה־כהן ומשה שגיא, כדי
להגן על בניו.

מועדי פנה קודם לכן ילח״כ משה עמאר,
שהוא גם עורך־דין. עמאר הסכים תחילה
לייצג את מישפחתו, אך מאוחר יותר חזר
כו. מהסכמתו*
שייח׳ ג׳אכר מועדי כיקר כירושלים כיום
השישי האחרון. הוא נפגש לשיחה עם
קציני־מישטרה ככירים, אך טען ,״זו לא
היתה חקירה.״

כי צדהפר

אנשי המערך טוענים כי האיש העומד מאחרי
גל השמועות הוא שד־החקלאות, אריק שרון.

לוו״נ 0ון ה ס בי ם
בניגוד לתחזיות קודמות, הסכים יעקוב לוינסון
להיות שר־האוצר בממשלתו של שימעון פרם.

כשיחה שנערכה כין השניים כשכוע
שעכר הוחלט שפרס יודיע על כך במסיבת־עיתונאים,
מייד אחרי שובו של לוינסון
מחוץ־לארץ ב־ 22 כחודש.

על־פי מידע כמישרד־האוצר, עמד פיר
אייזיק וולפסון לקכל סכום נוסף של 5,5
מיליון דולר משאול אייזנכרג, אילו היתה
מתכצעת העיסקה למכירת חלקו של
וולפסון כ״פז״ תמורת 27,5מיליוני לירות.
על־פי הערכת האוצר שווה חלקו של וולפסון בפז
כ־ 40 מיליון דולר.
בישיבת השרים, שהחליטה למנוע מאייזנברג
לרכוש את מניות וולפסון בפז, השתתפו רק שלושה
שרים: גידעון פת, יצחק מודעי וייגאל ידין. באותה
ישיבה התבטא פת :״נממש את הזכויות שלנו בפז,
ואחר־כך נמכור אותם לאייזנברג במחיר מועדף.״

מעול נגד
ההקדמה מיפלגת העבודה נמנעה מלהציע את הקדמת
הבחירות לתאריך מוקדם באמת, בגלל חששו של
יושב־ראש המיפלגה, ח״כ שימעון פרס, מפני
מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל.
משל התנגד לכך שהבחירות תיערכנה לפני מועד
הבחירות להסתדרות, ב־ 7באפריל.

למשל כרור שבעיקבות ניצחון גכוה של
המערך ככחירות לכנסת, אם תיערכנה
תחילה, יהיה ניצחון המערך ככחירדת
להסתדרות קטן הרכה יותר.

הכרי אל״ה ,״אזרחים למען השכונות״,
שהתפרצו לפני כמה שכועות ללישכתו שד
ראש־עיריית תד־אביב, שלמה (״צ׳יצ׳ ״)
להט, עומדים להגיש תלונות פליליות
למייטטרה נגד צ׳יצ׳ ומפקד מחוז תל-
אכיב של המישטרה, ניצב משה טיומקין.
הצעירים מאשימים אותם כתקיפה.
נגד הצעירים עומדת המישטרה עצמה להגיש
מישפטים בעיקבות התקרית.

בו ט ה אי ב ד
א ת קו לו

ת מי ר ־־ ראש

שביט נזקק לטיפול רפואי, ורופאיו אסרו עליו
לאמץ את מיתרי הקול.

הורבי ץ
מגייס ב ס מי ם
ראש רפ״י, ח״כ ייגאל הורביץ, פנה באחרונה
אל אנשי־עסקים וביקש עזרה כספית למסע-
הבחירות של רפ״י.

מערכתהב חי רו ת
שר־המישפטים לשעבר, ח״כ שמואל תמיר, עומד
לערוך עוד מיפנה בזיג־זאג הניצחי המאפיין את
דרכו הפוליטית.

תמיר יצטרף כימים הקרוכים לליכוד,
וימונה כראש מטה הבחירות של רשימה זו.

על־פי הערכת הורכיץ וח״כ זלמן שובל,
יהיו הוצאות מסע־הכחירות של רפ״י
כ־ 160 מיליון לירות.
מידי קופת־המדינה
מיליון לירות.

תקבל

הרשימה

כחמישה

הדובר ני צל
שר־האוצר לשעבר, ייגאל הורביץ, עמד לפטר את
הדובר הוותיק של מישרד־האוצר, דויד בר־חיים,
ולמנות במקומו את דוברת מישרד־הבריאות,
דבורה גנני.

התפטרותו של הורכיץ מהמייטרד הצידה
את כר״חיים מפיטורין.

התמרהבע בי רו ת

קציני מי שטרה

מ הי רו ת

במס ^ ה סי ס ה
המישטרה עומדת להכניס קציני־מודיעין מישטרתיים
לצוותי מס־ההכנסה.

היה משלם יותר

צ צ וטיומקין

יושב־־ראש מועצת המנהלים של
״אל־על״ ,אברהם >״כומה״) שביט
איכד את קולו כשכוע שעכר.

גל השמועות המגוחכות שהציף את המדינה,
כאילו מזכ״ל מיפלגת־העבודה ח״כ חיים בר־לב
״נתפס בריגול נגד המדינה״ ,גבע מהשיחה
הסודית שקיימו לפני שבועיים ראש־הממשלה
מנחם בגין וראש האופוזיציה ח״כ.שימעון פרם.

כסיומה של השיחה כיקש כגין מפרס
שלא לספר את תוכנה לאיש. פרס
אמר שהוא יספר עליה רק לכר־לכ,
ואז כיקש ממנו כגין להימנע גם
מזאת. מכאן נכעו כל השמועות.

ת לונו תנגד

כצורה זו מתכוון ראש ענף־־החקירות כמטה
הארצי, ניצב יחזקאל קרתי ,״לספה״ אליו
את מחלקת־החקירות של מס־ההכנסה.

ב ר טי ס ־ טי ס ה

לשוטרים ניתנה הוראה להימנע מלתת אזהרות
לנהגים שנתפסו במהירות העולה על 20 קילומטרים-
לשעה מהמהירות המותרת, ולתת בכל מיקרה דו״ח.

855 אירי

ד ח ״ ל־ ת ד מי ך
הרמטכ״ל, רב-אלוף רפאל (״רפול״)
עומד לתרום את צמד כרטיסי־הטיסה
מניה, בחברת לופטהאנזה, שבהם זכה
כתבי־החוץ בשבוע שעבר. הרמטכ״ל
מלטום בחברות זרות.

שופטי־התעכורה כארץ החליטו להחמיר
כעונשיהם של נהגים, שנתפסו כשהם
נוהגים במהירות העולה על 20
קידומטר־דשעה מעבר למהירות המותרת.

איתן,
לגר בנשף
מנוע

הכרטיסים
יוענקו לשני חיילים שיצ
טיינו בלימודיהם כאחד מכתי־הספר
הצבאיים שהקים הרמטכ״ל.

הממ של ה ת קנ ה
וווד מ טו סי ם
הממשלה עומדת לרכוש שני מטוסי
״כואניג 737״ ,אך לא תיתן אותם כשלב
זה ל״אל־על״ .הממשלה תממש כך
אופציה שיש לה כקניית המטוסים.
מטוסים אלה יצטרפו לארבעת מטוסי הבואינג 767
שנרכשו לאחרונה על-ידי הממשלה.

מרכז מיפדגת־העבודה ימנה 855 צירים.
על כך החליט השכוע יושב־ראש מיפלגה
זו, ח״כ שימעון פרס.
גם החלטה זו של פרס מעידה על כך שאין הוא
מתחשב כלל ברסיסי מחנה-רבין במיפלגה.

מי באענגד אנ סי ם
מישטרת חיפה עומדת לפתוח השבוע
כמיכצע רחב־ממדים לתפיסת אנסים.
בחיפה משתוללים בשבועות האחרונים אנסים.
במיבצע תשתתפנה שוטרות מוסוות כפתיון לאנסים.

אתה וה שקל המדור מאחר כחבר מחדש המדור חדשה,

״אתה והשקל״ לא יופיע במשך כמה שבועות,
שעורכו עד כה, יגאל לביב, חדל מלכהן
מערכת ״העולם חזה״ ,במיסגרת אירגון
של המדורים הכלכליים.
יחדש את הופעתו בעוד שבועיים, בצורה
ועם הקוראים הסליחה.

י דו אש־־ו מצהיר בעיתון ערבי על מגעיו עם גוונים ישראליים ציוניים ־ יועצו
מנבא דר קיו ם ,,בין ן מדינו 11י שר א ל 1ו מ רינו 1פל ס טיני! 1״ ־ דו ברא מרף
ושרשל 1נמשלתירדן 11נברכ ׳ 10נ: נס שלמוס [ וישרא לי

לקראת

בא שד?
*ץ וות הטלוויזיה הישראלית בא ל *
מקום, התקין את מכשיריו והמתין
לפתיחת הכנס. אולם הוא לא צילם. לפתע
בא למקום הכתב לעניינים ערביים, אהוד
יערי, הודיע לצוות קצרות :״לא מצלמים !״
הסביר יערי למארגנים :״זה לא חד שות!״
ולאחר רגע :״ממילא לא ישדרו
את זה!״
נראה כי השיקול של כלי־תיקשורת
אחרים היה שונה. למחרת היום פירסמו
עשרות תחנות־שידור ועיתונים את הכנס
ברחבי העולם. הנהגת אש״ף וממשלת
ירדן הגיבו עליו בהודעות רישמיות. עיתו נאים
ושדרים מכמה ארצות ביקשו חומר-
רקע.

אך הציבור הישראלי לא שמע
על כך דבר. בשבילו החליט מי
שהחליט :״זה לא חדשות.״

״כוחות-שלום
בנים״
ך* בנס מטעם המועצה הישראלית
י י למען שלום ישראלי־פלסטיני יכול
היה להיות שיגרתי, לולא אירעו בו שני
דברים, שהיכו גלים בעולם: מיכתב־ברכה
וסמל.
מיכתב־הברכה היה כתוב באנגלית ב כתב
י ה ונמסר לידי האלוף (מיל׳) מתי
פלד, יו״ר המועצה. בעל־הברכה: הד״ר
(לניתוחי-לב) עיצאם סארטאווי, מראשי

אש״ף. הסמל היה מורכב משני דגלים
שלובים: הדגל הישראלי והדגל הפלסטיני.
אולם ההתפתחות, שהפכה את הכנס
לסנסציה בינלאומית. לא התחילה באולם
בית אגרון בירושלים. היא התחילה חודש
לפני כן, בביירות ובמאדריד.
במאדריד התכנס מושב האינטרנציונל
הסוציאליסטי. בפמליה שבאה עם הקאנצלר

— 39 .י

כבמה מישפטים קצרים (ראה
מיסגרת) צעד ערכאת צעד גדול
קדימה: הוא הודה כפירוש ש-

אסר ער 3א ת:
דו־ שי ח ע של׳יי

החלטה זד הקפיצה לא רק את
כוחוודהשלום הישראליים, שלא
נכחו ככגס, אלא גם את פאר־טאווי.
הוא
כינס במאדריד מסיבת־עיתונאים,
שבה תקף את ראשי האינטרנציונל על
תמיכתם במיפלגה הקוראת למילחמה בעם
הפלסטיני. עם שובו לביירות, פירסם
בשבועון בשפה האנגלית מאגדי מוונינג
(״יום ב׳ בבוקר״) ,המקורב לאש״ף, מאמר
תקיף. זעם סארטאווי :״טענה כזאת, המת עלמת
מכל העובדות בשטח, מחסלת
במשיכת־קולמום את כל כוחות־השלום
בישראל, וביניהם תנועת של״י, תנועת
שלום עכשיו וקבוצת ניו־אוטלוק ...בקובעו
כי מיפלגת־העבודה היא כוח־השלום היחידי
בישראל, קובע האינטרנציונל הסוציאליסטי
כי כוחות־שלום אלה אינם קיימים, או
שאין להם קשר לשלום. הדבר מסלק את
כוחות־השלום הכנים העולם הזה
.)2261

הם ניחשו שיש דברים בגו — והם לא
טעו.

״אנו נמשיך במגעים

חיה ברור כי המראיינים עצמם אינם
מתייחסים למגעים באהדח. חם הקפידו
להזכיר בהקשר זה את מצפן האנטי-
ציונית, ואף לרמוז כי המגעים נועדו ליצור
פילוג בישראל. אך כל הנסיונות האלה
נדחו על־ידי ערפאת עצמו בתוקף.

האוסטרי, ברונו קרייסקי, הגיע גם עיצאם
סארטאווי, יועצו של יאסר ערפאת וה אחראי
לקשרים הפוליטיים של הנהגת
פת״ח עם חוגים ישראליים.
באותו כנם זכה שימעון פרם להישג
מדיני. הוא שיטח את תחנוניו לפני ראשי
האינטרנציונל, תבע מהם הצהרה מפורשת
של תמיכה בו, לקראת ההתמודדות שלו
במיפלגתו והבחירות הקרובות לכנסת,
האינטרנציונל קיבל החלטה שקבעה כי
״המערך של העבודה הוא כוח־השלום בר-
החיות היחידי בישראל ולמען ישראל.״

המומחים, שקראו את הראיון,
הופתעו. היתה זאת הפעם הראשונה
שכה זיהה מנהיג כביר של
אש״ה בוהות ישראליים מסויי
מים, כעלי אופי ציוני מובהק
ומוצהר, והגדיר אותם ככוחות-
שלום ״בנים״.

הקטע על של״י בראיון ערפאת

ערפאת. הראיון פורסם בגליון שנשא את
תאריך דד 19 בדצמבר. על שערו התנוסס
ציור של מנהיג אש״ף.
הראיון, המשתרע על עשרה עמודים,
הוא שיחה בין ערפאת ובין שני כתבים
בכירים של השבועון, הודא אל־חוסייני
החיננית ופריד אל־חטיב. השיחה גלשה
מענייני לבנון לבעיות בינלאומיות, מבי קורת
על הנשיא אנוואר אל־סאדאת למיל-
חמת איראן־עיראק, שלגביה גילה ערפאת
זהירות דיפלומטית ראוייה־לציון, ועד
לבעיות פלסטיניות פנימיות. מסתבר כי
לטווח קצר אין ערפאת אופטימי. הוא
חושש מהתקפות ישראליות גדולות בלבנון,
ומתמיכה אמריקאית גוברת בישראל.

אך הפצצה האמיתית של הראיון
— ואודי הסיכה העיקרית
לעריכתו — היתה טמונה כקטע
שבו העלו המראיינים את שאלת
המגעים הישראלייס-פדסטיניים.

פצצה של
ערפ&ת
ראיון של סארטאווי בעיתון הביי-
י י רותי פורסם בגליון שנשא את תאריך
דד 15 בדצמבר . 1980

בעבור ארבעה ימים באה •דד
.פצצה האמיתית.
השבועון הביירותי בשפה הערבית, אל־חוואדת׳
(״האירועים״) ,גדול השבועונים
בלבנון ואחד מחשובי העיתונים בעולם
הערבי כולו, ערך ראיון ארוך עם יאסר

דבריו של יאסר עראפאת בשבועון הלבנוני
הגדול ביותר ,״אל-חוואדת׳״
!אל״חוואדת׳ :געיקנות ההחלטה של ממשלת־ישראל, המונעת
ממדינאים ישראליים לנהל משא״ומתן או קשרים עם האירגון (אש״ף),
מה עתיד קשריכם עם תנועת״השלום, מצפן ושל״י י
ערפאת 1אנו ממשיכים. ההחלטה שלנו היא של המועצה הלאומית
הפלסטינית, שהתקבלה בשנת .1977 היא מדברת על פתיחת דו״שיח עם
כל הכוחות הדמוקרטיים והמתקדמים בישראל ומחוצה לה. אנו נמשיך
בכך. מי שמוכן להמשיך את הדו־שיח איתנו, שיבוא גם הוא. אני מחוייב
לדו־שיח זה. אני יו״ר הוועד הפועל (של אש״ף) ,ונבחרתי על יסוד תוכנית זו.

אל״חוואדת׳:

האם דיאלוג זה תרם ליצירת פירוד בקרב המדי
נאים
בתוך ישראל?
ערפאת? מטרת הדו־שיח לא היתה יצירת פילוג בקרב המדינאים.
המטרה היתה יציקת יסודות פוליטיים במרחב,
(פורסם בגליון מה־ 19 בדצמבר ).1980

אש״ף מנהל מגעים עם מיפדגה
ישראלית ציונית (שד ״י) ,וקכע כי
מטרת המגעים היא חיובית —
״יציקת יסודות פוליטיים במרחב״.
למעשה דחה ערפאת את התירוץ — או
הטענה — כי המגעים צריכים ליצור פילוג
בישראל, והסתמך על החלטות הפרלמנט
של אש״ף — המועצה הלאומית.
הסתמכות זו מעניינת במייוחד, ואינה
רק תכסיס להשתקת המתנגדים. ערפאת
טען כי המועצה החליטה ב־ 1977 על מגעים
עם ״כל הכוחות הדמוקרטיים והמתקדמים
בישראל״ .אך למעשה החליטה אז המועצה
לקיים מגעים עם ״כוחות דמוקרטיים ומת קדמים
המתנגדים לציונות״ — ניסוח
שנתקבל בלחץ אנשי חזית־הסירוב, כפשרה
בין מחייבי המגעים ומתנגדיהם.

השמטת שתי המילים האחרונות,
יחד עם איזכור מפורש של
של״י הציונית, קבעה עובדה חדשה:
בפעם הראשונה הודיע יו״ר
אש״ף ומנהיג פת״ח, האיש בעל

הפלסטינית וחלוץ המגעים עם הנזועצה
הישראלית למען שלום ישו־אלי־פלסטיני.
מאז דלפה, לפני ארבע שנים, הידיעה על
מגעיו עם חברי המועצה, נהגו תועמלני
המימסד הישראלי לזלזל בו בכל הזדמנות.
״מי זה סארטאווי?״ נהגו ״ערביסטים״
ממשלתיים ללגלג בשיחות פנימיות .״סאר־טאווי
הוא סוכן למילחמה פסיכולוגית ב ישראל,״
טענה הדלפה מטעם אחת ממח לקות
הממשלה, שפורסמה בהרחבה בכלי-
התיקשורת .״זהו עסקן ממדרגה עשירית,
שאין לו שום חשיבות,״ קבעו המומחים
הרישמיים.
אנשי המועצה הישראלית ידעו, כמובן,
מהו מעמדו ומהי חשיבותו של סארטאווי.
אך גם הם לא יכלו להרחיב על כך את
הדיבור, כי המגעים היו אמורים להי שמר
בסוד.
בשבועות האחרונים נשבר מעטה הסו דיות
סביב סארטאווי. אמנם, עוד קודם
לכן, בעת הפגישה של ברונו קרייסקי ווילי
בראנדט עם ערפאת בווינה, נמסר כי
סארטאווי הוא שאירגן את הפגישה, ובמשך

קו ה שד! בין
׳המדינה הפלס טיני ת
ו מ דינ ח־ישראל
בירכת עיצאם סרטאווי למועצה הישראלית למען שלום
ישראלי־פלסטיני, לרגל מלאת חמש שנים לייסודה.
אל המועצה הישראלית למען שלים ישראלי־פלסטיני.
לרגל מלאת חמש שנים לייסוד המועצה הישראלית למען שלום ישר-
אלי־פלסטיני, הריני שולח לכם מיטב ברכותי ואיחולי מקרב־לב.
מאבקכם האמין למען שלום צודק במיזרח התיכון, ועוז״ליבכם המתבטא
בהכרתכם ובדרישתכם כי שלום זה יקום רק תוך מימוש זכויותיהם
הלאומיות של העם הפלסטיני, בהנהגתו של אש״ף, היקנו לכם את הערכתם
של כל אוהבי־השלום בעולם.
אני מודע לכך שהמחיר שהיה עליכם לשלם בגלל עמדותיכם האמיצות
היה כבד, אך זהו גורלם של כל החלוצים ובעלי״החזון, שקורבנותיהם
כה חיוניים להתקדמותה הסדירה של ההיסטוריה, ולהתהוותם של סדר
חברתי מתוקן יותר, ושל דגמים מתקדמים יותר של יחסים ביו״לאומיים.
אולם הסבל לא נפל רק בחלקכם• על בני־שיחכם הפלסטיניים היה
לשלם מחיר כבד יותר ומכאיב יותר. חיים יקרים אבדו בדרך הקשה והארוכה
אל השלום. סעיד חמאמי וחברים אחרים הקריבו את חייהם כדי
ששני עמינו יוכלו לחיות יחדיו בשלום, זה לצד זה. מי יתן ודוגמות אצילות
אלה יתנו עידוד לכולנו להמשיך במאבקנו הקשה למען השלום, עד
שנשיג את מטרתנו המשותפת, ודגלי-השלום יתנוססו בגאווה מעל ארצנו
הקדושה.
למרות שהתקדמותנו יכולה להיראות איטית, עלינו להודות כי לפי
קני-מידה היסטוריים עשינו כיברת״דרך ארוכה. היו״ר ערפאת, מכריז עתה
כי מיפגשי-השלום הנמשכים והולכים עם נציגי של״י מטרתם היא ליצור
עובדות מדיניות חדשות במיזרח התיכון, והעולם מקבל זאת כדבר מובן
מאליו ; זאת משום שהשלום נתפש עתה, הודות למאמצינו המשותפים,
כתוצאה שאין למנעה עוד.

מוקדם יותר מכפי שסבורים כל אויבינו, יקום וישרור
השלום בין המדינה הפלסטינית ובין מדינת־ישראל ועמיהן.
ברכותי לכם,
31 בדצמבר.1980 ,

יועץ פארטאווי
״המחיר שהיה עליכם לשלם

המנהיגות הכלתי-מעדרערת כמחנה
הפלסטיני, כי מותר לנהל מגעים
עם מיפדגה ישראלית־ציונית,
וכי מגעים אלה אכן מתנהלים,
באישור המוסד הפרלמנטרי העליון
של אש״ף.
לא פעם נטען כלפי אש״ף שהוא נוקט
עמדות ״מתונות״ לצורך תעמולה ויחסי־ציבור,
כאשר הדברים מושמעים באוזני
מדינאים ועיתונאים מערביים, ואילו לקהל
המקומי אומרים ראשי אש״ף את ההיפך.

הפעם חוסלה גם טענה זו: ער-
פאת השמיע את הדברים באוזני
ביטאון ערבי, בעל אופי לאומי־רדיקלי,
המופיע בלבנון, והנקרא
על-ידי המוני הפלסטינים במרחב
כולו, ועל-ידי כל המישטרים הערכיים.
זוהי הודעה׳ לתצרוכת פנימית,
והדבר מכפיל את חשיבות
הדברים.
חשיבות זו חורגת בהרבה מן התחום
הצר של הכרה בשל״י. יש לו משמעות
רעיונית עמוקה. שהרי כל ילד מבין כי
דו־שיח עם גוף ציוני יכול להתנהל רק
על בסיס של נכונות להכרה במדינת־ישראל.

היה למישהו ספק בכף, הרי
בא הצעד הבא כעבור תריסר
ימים, וקבע זאת כפירוש.

סארטאווי:
תשובה
ך* יה עוד פרט בראיון־הענק של ער י
י פאת, שמשך את תשומת-ליבם של
המומחים.

שנייה הוא גם נראה על מירקע הטלוויז יה,
לצד ערפאת.
אך בימים האחרונים חלה עלייה מטאו רית
במעמדו הציבורי של סארטאווי
היומון של אש״ף, פלסטין אל־ת׳ורה
(״פלסטין המהפכה״) ,הקדיש עמוד שלם
למאמר של סארטאווי, שבו ניתח את
תוכנית מיפלגת־העבודר. והגדירה כ״תוב-
נית להשמדודעם״ .המאמר הועתק במלו או
במוסף השבועי של העיתון. השבועון
מאנדי מוונינג הודיע, בכותרת לראיון של
סארטאווי, כי הוא נציגו של יאסר ערפאת
באירופה.
בעבר הלא־רחוק היה הד״ר סארטאווי
מנודה בחוגים הקיצוניים של אש״ף. הוא
הושמץ פומבית, וחייו היו נתונים בסכנה
בשל מגעיו עם אנשי המועצה הישראלית.
רק הגנתו הנמרצת של ערפאת עליו,
בדלתיים סגורות, הצילה אותו מגירוש
מהמועצה הלאומית הפלסטינית. היו ש תבעו
בגלוי להעמידו לדין, על כי הס כים
לקבל את פרס־קרייסקי לשלום ב שותפות
עם לובה אליאב הישראלי.

עיצאם סרטאווי

״לפי הו ראהשל
עראפאת עצמו״
ידיעה של סוכנות-הידיעות הצרפתית מביירות:
מר מחמוד לנדי, הדובר הרישמי של אש״ף, הכריז ביום ג׳ בביירות
כי הנפת דגל פלסטיני באולם פומבי בירושלים היא ״התפתחות חשובה
מאוד ורבת־עניין.״
בניגוד לחוק הישראלי, הוצג דגל פלסטיני, שהיה משולב בדגל ישראלי,
ביום ב׳ באולם פומבי בירושלים, שבו נערך כינוס מטעם ״המועצה
למען שלום ישראלי־פלסטיני״ ,שהונחה על-ידי הגנרל מתי פלד.
בכנס נמסר מסר מטעם מר עיצאם סארטאווי, עוזרו הקרוב של ראש
אש״ף, מר יאסר ערפאת.
בפעם הראשונה דיבר מנהיג פלסטיני אחראי על ״דו־הקיום בין מדינה
פלסטינית ומדינת״ישראל״ .ראוי לציון כי באותו מסר הכריז מר סארטאווי
כי הוא משוכנע כי ״חשלום יקום בין שתי המדינות מוקדם יותר מכפי
שסבורים אויבינו.״
מקור פלסטיני מהימן אמר כי ״סביר להניח שמר סארטאווי שיגר
מסר זה על פי הוראה של מר ערפאת עצמו.״
(ביירות 13 ,בינואר )1981

כיום מעלה ערפאת בגלוי את
שמו של סארטאווי על נס.
מעמדו החדש של סארטאווי בא לידי
ביטוי ביום האחרון של . 1980 התאריך
לא היה מיקרי. כי באותו תאריך עצמו,
לפני ארבע שנים, נפגש סארטאווי עם
מתי פלד. בעיקבות פגישה זו חובר,
בהסכמת סארטאווי, מיסמך שהודיע לרא שונה
בפומבי על קיום דו־שיח בין המועצה
הישראלית, המגדירה את עצמה כ־ציונית,
ונין ״מנהיג מוסמך של המאבק
הפלסטיני״.״

בכל הראיון הארוך הזכיר ער•
פאת את שמו של מנהיג פלסטיני
אחד כלבד: הד״ר עיצאם סאר
טאווי.

ההודעה נמסרה לפירסום בארץ, במסי-
בודעיתונאים רבת־משתתפים שחישמלה
את העולם. אך תוך שעות מעטות באד.
הכחשה רשמית מביירות. פארוק אל־קדו-
מי, ראש המחלקה המדינית של אש״ף
ואיש צמרת פת״ח, הכחיש את ה עניין
מכל וכל. הדבר שימח את לב

סראטאווי הוא חבר המועצה הלאומית

(המשך בעמוד )40

מר עדנאן אבו-עודה, שר־ההסברה הירדני, הגדיר כ״תופעה חשובה״
את העובדה שהדגל הפלסטיני הונף פומבית בירושלים על־ידי ישראלים.
בהודעה שמסר לסוכנות-הידיעות הצרפתית, העריך מר אבו-עודה כי
התפתחות זו ״היא בעלת חשיבות, בייחוד מאחר שהיא מראה כי קבוצות
ישראליות מסויימות מכירות בזהות העם הפלסטיני ובזכויותיו הלאומיות
על אדמת פלסטין.
״הדגל הפלסטיני,״ הוסיף ,״הוא סמל של פלסטין ושל מאבק העם
הפלסטיני.״
המועצה למען שלום ישראלי־פלסטיני, בהנחיית הגנרל הישראלי מתי
פלד, הציג את הדגל הפלסטיני במהלך כנס פומבי שהתקיים ביום ב׳
בערב בירושלים.
(עמאן 13 ,בינואר )1981

ב מ די נ ה העם חצי ע1נר.
הממשלה מתפגרת. אף היא
לוחמת עד כ? יום נוסף
ש 7חיים עזובים
ממשלת-הליכוד גוססת. השבוע
הכירה בעצמה בעובדה, שהיתר,
ידועה זה מכבר לכל צופה.
לא הייתה לגסיסה זו סיבה אחת
ויחידה. כל הסיבות הנראות־לעין
לא היו אלא סימפטומים לתופעה
נדירה — התפרקותה של הממש לה
בכל התחומים והמישורים, אוב דן
כוח־החיות שלה, אפיסת כוחו תיה,
אי־יכולתה לתפקד.
היה זה כאילו תקף את גופה של
הממשלה חיידק בלתי־ידוע מן ה חלל
החיצון, המשתק את כל אב ריה
בעת ובעונה אחת.
קאמי־קאזה כאוצר. אבר
אחרי אבר נפל ממנה. רפ״י הזעי רה
הסתלקה בעוד מועד, כדי לה קים
מעין ד״ש חדשה משלד( ,ראה
הנדון) .התנועה הדמוקרטית —
שריד של שריד של תנועה מפוא רת,
שקמה במהירות־שיא ושרית־נוונה
במהירות־שיא — הציעה הת פרקות.
סיעת־אחווה המגוחכת, מין
קאריקטורה של מיפלגה בלי מצע
ובלי חברים, התפרקה עוד לפני
שיכולה היתר, להצטרף לקואליציה
המתפגרת.
המשק הלאומי נמצא בסיחרור
של התדרדרות, מבלי שאיש יידע
כיצד לעצרה. מיפעלים לאומיים
— ובראשם חברת־התעופה הלאו מית
המפוארת — התנדנדו כשיכו רים.
צה״ל לא ידע מה תקציבו,
ופעל מחוך התניידות אוטומטית.
במהומה הכללית ניסה אריק שרון
להקים ברגע האחרון עוד כמה הת נחלויות.
הטראגדיה
לבשה מימד של קו מדיה
אבסורדית, כאשר נערך ה מאבק
על תיק־האוצר. שום אדם
נורמלי לא היה יכול להשתוקק
לתפקיד חסר־תוחלת זה — מה
גם כאשר פעולתו תהיה מוגבלת
לכמה חודשים. אולם בטירוף המע רכות
והאנשים, שהוא בלתי־נמנע
במצב של התפרקות של מימשל,
נערך מאבק לחיים־ולמוות גם על

עמדה אבודה זו. הפוליטיקאים לח מו
עליה כמו טייסי־התאבדות יפא ניים׳
שנאבקו על הזכות לפוצץ
את עצמם על סיפונה של אוניית־אוייב.
אולם בניגוד ללוחמי הקא־מי-קאזה
(״רוח קדושה״) היפא-
ניים, לא אחזה שום רוח קדושה
באפסים שהתרוצצו על במת־הלי-
כוד המתמוטטת.
איחור ההקדמה. גם במצב
נואש זה לא היה לממשלה הכוח
הנפשי להסתלק בצורה מכובדת.
כאילו היתד, עדיין מתפקדת וכ אילו
יכולה להציל את חייה על־ידי
דחיקת הקץ, נאבקה ממשלת־הליכוד
על איחור ההקדמה, או על
הקדמה מאוחרת. היא קבעה את
ה־ 7ביולי כמועד לבחירות. פירוש
הדבר: שישה חודשים נוראים של
חוסר־ממשלה בישראל, של הת פרקות
גוברת, של אובדן השליטה
הביטחונית והכלכלית, של התנוו נות
המוסדות הדמוקרטיים.
היכולת למגר נטיה זו ולהקדים
את הבחירות למועד סביר — ב חודש
אפריל — היתה המיבחן ה גדול
הראשון להנהגת מיפלגת־העבודה,
בראשות שימעון פרס.

מדיניות
הפסקה, לאד,פאון
כאשר יקוס המיטוזש
רונן יסאדארדפרס,
ימצא 7פ;יד מציאות
חדשה כמרחב
הפיסגה המשולשת — ישראל—
מצריים— ארצות־הברית — תתקיים
בסתיו. כך קבע על דעת עצמו
אנוור אל-סאדאת.
הוא יכול היה לקבל החלטה זו
לבדו, כי הוא היה ראש־המימשל
היחידי במשולש־המדינות שהיה
מסוגל לתפקד. הנשיא רונלד רגן
נכנס השבוע לבית הלבן ויהיה
זקוק לכמה חודשים כדי להתארגן,
ובינתיים אינו מסוגל לקבל החל טות.
מנחם בגין עומד בראש ממ שלה
מתמוטטת (ראה לעיל) ,יגם
הוא אינו מסוגל לקבל החלטות׳
בעלות־משמעות.
משולש חדש. כל הפרשנים
הרציניים בעולם קיבלו את ההנחה,

ממשלת ישראל(כישיבה שכה התפטר הודכיץ)
טראגדיה הופכת קומדיה
כי במשך חצי השנה הקרובה יש רור
הקיפאון ביחסים בין שלוש
המדינות. הם מצפים ליום שבו
יהיה שוב קיים משולש יעיל. זה
יהיה מורכב מהנשיא רגן׳ הנשיא
אל־סאדאת ושימעון פרס, שיתפוס,
כפי המצופה, את מקומו בראש
שולחן־הממשלה בישראל.
פירוש הדבר: העניינים יתחילו
לזוז רק בסתיו . 1981
מחסן עד חדסיין. אולם בפו-
לטיקה אין חלל ריק, ואין קיפאון.
בעוד שתהליו־השלום הרשמי יש בות,
תיקבענה עובדות חדשות ב מציאות
המדינית.
רק חלק מן העובדות צפויות,
פחות או יותר, מראש. ביניהן:
• היערכות הכוחות בממשלה
האמריקאית החדשה, ותהליך של
גיבוש מדיניות מעודכנת. לפי כל
הסימנים, תאבד מצריים את מקום־
הבכורה שלה בגישת הממשלה ה אמריקאית
החדשה לעולם הערבי.
את מקומה תתפוס סעודיה, כמנ היגת
העולם הערבי אחרי שמצריים
גורשה ממנו.
על רקע זה השמיעו לאחרונה
כמה דוברים ומוסדות אמריקאיים,

הכניעה

המקורבים לממשלת רגן, רעיונות
על הצורך בקירוב אש״ף לתהליך
השלום, כדרישת סעודיה.
• שינוי הדרגתי אך רב״משמ־עות
באש״ף עצמו, הנערך כדי
להתאים את עצמו למציאות החד שה
(ראה עמודים .)32—33 בחצי
השנה הקרובה ייתכנו כמה מהל כים
חשובים של אש״ף, ואולי אף
דרמתיים, שנועדו לשנות את תדמיתו
ומעמדו בעולם, בארצות־הברית
ובישראל.
• גיבוש גוש ערבי מתון, בלי
מצריים, שיהיה מסוגל להוליך את
העולם הערבי לקראת פיתרון־שלום
מוסכם. בגוש כזה יבלטו, מן הס תם,
חסן מלך מארוקו וחוסיין מלך
ירדן, ששניהם דבקים בהחלטות
של ועידת־רבאט על מעמדו של
אש״ף כנציג החוקי הבילעדי של
העם הפלסטיני.
• על רקע זה יש עניין מייוחד
בהצהרה שייוחסה השבוע לשליט
עיראק, סדאם חוסיין, שנטש את
הקו הקיצוני המילולי והתקרב ל עמדה
המתונה של סעודיה ויאסד
ערפאת, חוסיין אמר שמותר ל פלסטינים
להסכים לחלוקת הארץ,

והותקף על כך קשות ברדיו דמ שק.
כאשר
יהיו רגן ופרס מסוגלים
לקחת את העניינים לידיהם, יתכן
כי יעמדו לפני מציאות חדשה,
שתפריך לחלוטין כל אשר נאמר
במערכת־הבחירות בארצות־הבדית
— וכל אשר ייאמר במערכת־הבחי־רות
הישראלית.

יחסים מרחביים
קו רחדשבמכה
הוועידה שתתכנס זדטכוע
כעידו ש 7מוחמר
;;שוייה להפתיע בהחלטות מתונות לכאורה תהיה זאת עוד ועידה
אחת, במרחב המשופע בוועידות
מכל הסוגים.
אך ועידת־הפיסגה המוסלמית,
שתתכנס בסוף השבוע במכה שב-
סעודיה, עשויה להיות חשובה הר בה
יותר מאשר הוועידות הרגילות.
כי מצב־הרוח בעולם הערבי וה מוסלמי
נוטה עתה להערכה חדשה
של המציאות.
הוועידה המוסלמית תהיה שונה
מוועידות־הפיסגה הערביות קודם
כל בהרכב חבריה. בוועידות־הפים־
גדי הערביות בולטות מדינות־הע-
מות, והסיגנון הוא ראדיקלי, גם
כאשר לבסוף מתקבלות החלטות
מתונות, כפי שקרה בוועידת־בג״
דאד בסוף . 1977 אותה ועידה הח ליטה
על נכונות העולם הערבי
כולו לשלום צודק ובר־קיימא,
תמורת נסיגת ישראל מהשטחים
שכבשה ב־ 1967 ופיתרון בעיית-
הפליטים. אך המסר לא נקלט ביג־לל
הדברנות הקיצונית.
ממארוקו עד סעודיה. בוועידה
המוסלמית משתתפות מדינות
בלתי־ערביות, הרחוקות מן הממ שות
היומיומית של הסיכסוך. חוק-
ירושלים קירב אותן לסיכסוך, ביג־לל
קדושתה של העיר לאיסלאם.
אך ניתן לצפות לכך שמדינות כמו
בנגלה־דש וסנגאל, למשל, ינקטו
סיגנון מתון יותר, ויחזקו את הש ליטים
הערביים הסבירים, כמו
שליטי סעודיה ומארוקו, נגד מוע מד
קד׳אפי המשתולל וחאפט׳ אל־אסד,
ה מעמיד פני קיצוני.
הוועידה תדון בעיקר״במילחמת
איראן־עיראק, חוק־ירושלים ועניין.
פלסטין והפלישה הסובייטית לאפי
גניסתאן. בכל הנושאים יתקבלו,
כפי הנראה, החלטות מתונות, ה עשויות
להוות צעד משמעותי נו סף
להיערכות העולם הערבי לק (ראה
ראת
יוזמת־שלום חדשה
לעיל) ,בתקופה שלאחר קמפ־דיי־וויה

עו ל ם הזה 2264

הממשלה הנינה
מיסמו סודי
דמקוה שר
ס גי ר ת.וסד והתפרעות העוו נרים

אות עובדים, חלקם לבושים ב י•
ברדסים לבנים, פרצו בשעת לילה אל
תוך מישרדי חברת אל־ על. ליד ההאנג רים
הגדולים כבר המתינו להם חבריהם.
איתן רוזנמן, אוחז בידו מגאפון, חילק את
העובדים לקבוצות והטיל משימות.
העובדים פנו לעבר מיגדל־הפיקוח. חו ליה
אחת השתלטה על המיגדל, חוליה
אחרת על אולם־הנוסעים ועל המישרדים
וחוליה שלישית יצאה למסלול. על המם־

עובדי התחזוקה של ״אל־על״(משמאל איתן רוזנמן)
האם ישרף ״בואינג״ על המסלול?

מחייב *אותה, ואינה מעבירה כספים ל אל על. על רקע זה פרצה השביתה האח רונה
בחברה. העובדים שחשו עצמם מרו מים,
על כך שרק את הסעיפים הפוגעים
בהם בהסכם קויימו, בעוד הממשלה סירבה
למלא את חלקה בהסכם.
גם ההסתדרות, אם לא תשנה את מדיניותה
לגבי העובדים, תעזור בסגירת אל־על.
ממלא־מקום מזכ״ל ההסתדרות, ישראל
קיסר, הוא היום האיש החזק בוועד־הפו־על.
קשריו של קיסר עם שימעון פרס הפ כו
אותו לבעל עמדת מפתח גם במישור
ההסתדרותי וגם במישור המדיני.
ביום השישי האחרון השתתף קיסר בדיון
פנימי על הנעשה -באל־על ותקף ב חריפות
את ועד עובדי־ד,תחזוקה. קיסר נב הל
מכות חברי הוועד ומהעובדה ש־13

עות את חברי ועד עובדי־התחזוקה, ו להגיע
להסכם על כך עם בומה שביט,
אולם צעדו הפזיז של בומה, פיטורי אנשי
הוועד, טרף לקיסר את הקלפים. קיסר כינה
את רוזנמן וחבריו :״אוונטוריסטים״ ותקף
את 13 הוועדים הגדולים :״הם אמנם חב רי
התנועה שלי, אבל איזו זכות היתה
להם להתערב בעניין אל־על? הם קראו

שר־אוצר לשעבר הורביץ ויו״ ר שביט
מי לא מקיים הסכמים?
לול עמד מטוס בואינג של חברת לופט־הנזה.
בעזרת פחיות דלק הוצת המטוס
ובער שעה ארוכה על המסלול.
הפעולה נעשתה במהירות, וניכר היה
שהיא מתכוננת היטב. הכוח הקטן של
מישטרת־ישראל, המוצב דרך קבע בנמל־התעופה,
לא ניסה כלל להתנגד לפול שים.
עד שהגיעה תגבורת מישטרה ומיש־מר־הגבול,
היתד, כבר המשימה מושלמת.
מטוס הבואינג בער על המסלול, ובכל
נקודות המפתח בנמל־התעופה בן־גוריון
התבצרו העובדים.

בלי

דשות
ך• ידיעה על מה שקרה בנמל־הבינלאו*
מי של ישראל זכתה לכותרות רא שיות
בכל אמצעי-התיקשורת ברחבי-העו-
לם. אחת אחר השניה הודיעו חברות ה תעופה
הזרות שהן אינן מוכנות לטוס
יותר לישראל. העובדים הצליחו להשיג את

מה שרצו. אחרי שהממשלה סגרה את חב רת
אל־על, הם הצליחו לשתק את כל ה תעופה
האזרחית לישראל וממנה.
תיאור דימיוני זה הוא לדעת רבים
ממשי ביותר. מנכ״ל מישרד־ד,תחבו רה,
אריה (״קנגורו״) גרוסברד, יורד לשע בר
שהסתבך בקנדה והוחזר על־ידי ממש לת
הליכוד לישראל, משום שהיה חבר
אצ״ל, הצליח לץ ד,דביק בפאניקה ממש
פקידים בכירים במישרדו ובמישרד־האו־צר.
גרוסברד טען שידוע לו ממקורות
מהימנים שכזו עומדת להיות תגובת עובדי
אל־ על במיקרה שיסגרו את החברה.
חברת אל־על עלולה להיסגר בכל רגע.
עסקני הליכוד טוענים שהציבור יאהב צעד
כזה העשוי להוסיף לליכוד עוד מנדט
או שניים. אברהם (״בומה״) שביט אמנם
ניסה לעשות שרירים כנגד העובדים, אבל
שביט יודע שהיריבה האמיתית שלו זו
הממשלה. העובדים חתמו על הסכם ההב ראה
של אל־על, שכלל ויתורי שכר עצו מים
מצידם, אך הממשלה מסרבת להכיר
בהסכם, שנוסח על־ידי בומה, כהסכם ה
מנכ״ל
גרוסברד
— ובסיס צבאי
לשביתה? הייתי רוצה לראות כמה עוב דים
היו נענים לקריאתם.״

להסית את החקלאים מנכ״ל שנדר
זכויות טיס —
הוועדים הגדולים התייצבו מאחרי ועדי
אל־ על, מבלי לקבל את רשות הוועד-
הפועל.
בדיון רמז קיסר שהוא היה מוכן להש

מצג כזה הצליח אריה גרוסברד,
י* שהוא בחודשים האחרונים שר־התח־בורה
למעשה, מאחר והשר חיים לנדאו
מאושפז, לשכנע את מי שהיה שר־האוצר,
יגאל הורביץ, להקים ועדה סודית שתכין
תכנית פעולה למקרה של סגירת אל־על.
הוועדה הוקמה כששלושת האנשים המרכזיים
בה הם אהרון(״דוני״) גיבעוני, איש
(המשך בעמוד )42

— 515

לפני 47 שגה רצח *״אבר מועדי
את האיש שדעת את כרתו ־
ולאחר מכן נו צחה גם הכלה

3 3י 1אי ר ע ככפר הדרוזי ירכא רצח.
^ ג׳אבר מועדי היה אז נער בן 14 וחצי, בן למישפחת מועדי, שהתגוררה בכפר.
בת־דוד של ג׳אבר, חישמי מועדי. היתד. צעירה בת גילו, שיועדה להיות אשתו. על פי
המינהגים הדרוזים נשואי! של בני־דודים הם לכבוד המישפחה וכבר בגיל הרך נהוג
לייעד את בני־הזוג זה לזה.
במסורת הדרוזית יש שני טקסי אירוסין. הטקס הראשון הוא כשבני־הזוג עדיין
צעירים מדי כדי להינשא, אך מייעדים אותם זה לזה. טקס זה נקרא ״תחלאי״ ובא
המתוקים שנותנים בטקס זה. פרוש טקס התחלאי הוא
משורש חלאווי, הדברים
שהצעירים קשורים זה לזה ועליהם להינשא כשיגיעו לפירקם.
אס רוצה אחד הצדדים להפר את התחלאי, יש צורך בגירושין לכל דבר, או,
כפי שזה נקרא אצל הדרוזים — טלאק. אין הבדל בין הגירושין או הטלאק אחרי
התחלאי ובין הגרושין אחרי הנישואין עצמם. חשיבותו של התחלאי מקבלת מישנה־תוקף
כשמבינים את טקס האירוסין האחר של העדה הדרוזית, העקד, שפירושו הסכם.
העקד אצל הדרוזים הוא כמו הנישואין עצמם. במיקרים רבים גם נערך העקד יום
לפני הנישיאין עצמם, והוא חלק מטקס הנישואין. הסמיכות של העקד לנישואין,
והחשיבות שנותנים לעקד, מגבירות את השיבות התחלאי בטקס אירוסין לכל דבר.
אולם מישפחתה של חישמי מועדי החליטה אחרת. סולימאן מולה, בן למישפחה
בכפר ירכא, אשר על־פי המסורת מתגוררת בכפר כבר
המכובדת והגדולה ביותר
מהמאה ה־ , 11 ביקש מבני מישפחתה של חישמי לשאת אותה לאשה. סולימאן* היה
מבוגר מג׳אבר ונחשב, הוא ומישפחתו, למכובד יותר מאשר הצעיר ממישפחת
מועדי. אביה של חישמי נתן את הסכמתו לנישואי בתו עם סולימאן מולה, תוך הפרת
הבטחתו לג׳אבר הצעיר ולבני־מישפחתו.
כשנודע בירכא שלא רק האב נתן את הסכמתו, אלא שגם הכלה הצעירה מעוניינת
יותר להינשא לסולימאן, המבוגר מג׳אבר הצעיר, היה ברור לכל שהפגיעה בג׳אבר
ובבני־מישפחתו גדולה.
ואכן, ג׳אבר מועדי לא היסס. הוא רצח את סולימאן מולה, התחבא תקופה
מסויימת, ורק אחרי כמה חודשים נתפס על־ידי שילטונות־המנדאט והועמד לדין.
מישפטו של ג׳אבר מועדי התנהל
להמש שנות מאסר. השופט הבריטי
המסורת הדרוזית הוא היה חייב
ובכבוד מישפחתו, מישפחת מועדי.
בעת שביצע את הרצח.
כאשר ישב ג׳אבר בכלא נערכה
נתנה כימעט את כל הונה למישפחת

שייח׳ ג׳אבר (בחתונת כתו של דד 0
גס משה דיין ישב בכלא
חישמי, מי שהיתר. צריכה להינשא לג׳אבר ושפגעה בכבודו, נישאה בינתיים
לגבר אחר, ועברה, יחד עם בעלה וילדיה, לכפר־יסיף הסמוך. רוצח אלמוני השיג
אותה שם.
שוב פרצה מתיחות בין שתי המישפחות, כשמישפחת מולה מאשימה את ג׳אבר
בכך שהוא השלים את נקמתו. אך ג׳אבר הכחיש זאת מכל וכל. המישטרה הבריטית
לא הצליחה למצוא את רוצחיה של חישמי. גם ניקמת־דם לא היתה. חישמי היתר, בת
למישפחת מועדי, ולא היתה חלק ממישפחת מולה. מישפחת מועדי לא רצתה
לנקום בעצמה.

בעכו. הוא הורשע ברצח על־פי הודאתו, ונדון
השבוע הסכים שייח׳ ג׳אבר מועדי להתייחס לשני מיקרי־רצח אלה. בשיחה
קיבל את דבריו של ג׳אבר הצעיר, שעל־פי
עם כתב העולם הזה אמר מועדי :״זה בכלל בושה לשאול אותי עכשיו על מה
לרצוח את סולימאן, בגלל הפגיעה בכבודו
שקרה לפני כל־כך הרבה זמן. העניין הזה נכון, אבל אני לא רוצה לדבר על זה.
השופט התחשב גם בכך שג׳אבר היה קטין
היה לי מישפט על מה שעשיתי בגלל כבוד־המישפחה, וישבתי בבית־הסוהר. מד. יש,
גם משה דיין ישב בבית־הסוהרי לא צריך לדבר על מה שקרה לפני כל-כך הרבה
שנים. בגלל העניין הזה אני לא רוצח. עכשיו יגידו שאם ג׳אבר מועדי רצח לפני
סולחה בין שתי המישפחות, ומישפחת ג׳אבר
אבו־רביע.
חמישים שנה, אז הוא רוצח, והוא גם רצח את
מולה, כדי לוותר על ניקמת־הדם.
כששמעתישהיא כששוחרר ג׳אבר מהכלא הוא הזר לכפר ירכא. ימים אחדים אחרי שהוא שוחרר ״את הבחורה אני לא רצחתי. אני הייתי עצוב מאוד־מאוד-מאוד
אירע באזור מיקרה רצח נוסף.
שנקמתי במישפחת מולה. לאהייתי
את כל העניין בגמור, אחרי
מתה. אני ראיתי
צריך לנקום בבת־דוד שלי. גם המישטרה לא אמרה לי שאני רצחתי את הבחורה.
האשד. כבר לא היתה מהכפר שלי בכלל. לא היו לי שום עניינים איתה, אחרי
שיצאתי מבית־הסוהר.״
• בנו של סולימאן, יוסף מולה, היה ראש המועצה הקודם של ירכא ובן אחר
של מישפחה זו, מוחמר מולה, הוא ראש. המועצה הנוכחי של ירכא.
יוסי ינאי ,

הב 1שלג׳ אבר מועד
שגע חמולות דרוזיות מאכלסות את הכפר ירכא,
בו 6000 התושבים.
המישפחה הגדולה והמכובדת ביותר היא מישפחת
מולה. בני מישפחה זו שולטים גם במועצה המקומית
ירכא. גודל מישפחת מועדי הוא כגודל יתר שש
המישפחות שבכפר, אך היא נחשבת בכפר כמיעוט.
כל יתר המישפחות הדרוזיות הצטרפו אל מישפחת
מולה בקואליציה נגד מישפחת מועדי, ביגלל שייח׳
ג׳אבר מועדי.
למישפחת מועדי נכסים רבים בכפר, חחי על חקלאות
ותעשיה (בירכא מתפרות רבות, וגם מיפעל־

מתכת גדול) .אך המישפחה סובלת מחוסר״מזומנים
כרוני. רק בשנה האחרונה ערך ג׳אבר מועדי שלוש
חפלות גדולות, שבכל אחת מהן נשחטו, לדברי אנשי
הכפר 30 ,כבשים. אחת היתה לכבוד ח״כ שימעון
פרס, השניה לכבוד השגריר המיצרי סעד מורתדא,
והשלישית לכבוד מישלחת מיצרית שביקרה בארץ.
הבתים של בני מישפחת מועדי מרוכזים באמצע
הכפר, לא רחוק מבית המועצה המקומית, הנשלטת
בידי בני המישפחה היריבה, מישפחת מולה.
לג׳אבר מועדי שיבעה בנים. סייף משרת כסגן־מפקד
הכלא הצבאי בשכם. שני האחים האחרים, הייל
ודהיש, שירתו בצה״ל ביחידה הדרוזית.

סייף הסתבך לא פעם בגלל אביו• ערב הבחירות
האחרונות, כשהיה בקורס קצינים, הוא הגיע ליחי-
דתו, היחידה הדרוזית, וניסה לחלק אצל בני־היחידה
חומר־תעמולה מיפלגתי של אביו. אחד הקצינים היהודיים
של היחידה דרש ממנו להפסיק את הפעי״
לות הפוליטית בתוך מחנה צה״ל. סייף היכה אותו
מכות נמרצות, ואיים עליו ברצח. הוא הועמד לדין,
נידון לכמה חודשי-מחבוש והודח מקורס־הקצינים.
בהתערבות אביו הוא צורף לקורס הקצינים הבא.
שלושת הבנים האלה של שייח׳ ג׳אבר מועדי עברו
אימוני״נשק בצבא — בין היתר בק5זרל גוסטב, בגליל
ובאקדח — ולכולם רשיון־נהיגה.

ראיון ע שייח׳ ג׳אבר :״דם רב יי שפך!״
לץ׳ ראיון עם השייח׳ ג׳אבר מועדי
י י נערך בשבת האחרונה. כשהגעתי ל כפר
ירכא, עצרו אותי בכניסה לכפר אנ שי
מימר־הגבול. הם לא הסתפקו ב הצגת
תעודת־עיתונאי. הם ביקשו ממני
לרדת מהמכונית, בדקו את המכונית ואת
ארגז המיטען, ועשו חיפוש מדוקדק על
גופי.
ביתו ישל השייח׳ ג׳אבר דומה למיבצר.
ליד הבית חונים שני ג׳יפים צבאיים. אחר-
כך התברר לי שהג׳יפים שייכים לקצי נים
דרוזיים שבאו לעזור, באופן אישי,
לשמירה על שייח׳ ג׳אבר. על גגות ה בתים
הסמוכים, השייכים למישפחת מועדי,
ניצבים צעירים חמושים.
ברחבה שלפני הכניסה נעצרתי על-ידי
כמה צעירים, אף הם חמושים. הם שאלו
אותי לשם ולרצוני. כשאמרתי להם את
שמי הם הפליטו, :׳אתה העיתונאי מ העולם
הזה ד שבוע קודם לכן כתבתי
מאמר שקשר את השייח׳ ג׳אבר מועדי
לרצח ח״כ אבו־רביעה.
״אתה לא תיכנס אליו,״ חם הודיעו לי.
אולם שייח׳ ג׳אבר הבחין בי מתוך הבית
ויצא אלי. ההיכרות בינינו היא מהת קופה
שבר, הוא היה חבר־כנסת, ואני
כתב פרלמנטרי. לפני חמש שנים גם
ביקרתי בביתו. היה זה בעת חקירת פרשת
קרב־חמולות בכפר הדרוזי אבדסנאן
שבגליל. במילחמת־חמולות זו השתמשה
מישפחת מישליב, אחת החמולות, בטילי-
כתף שנגנבו מבסיס צה״ל כשהעולם הזה
חקר את זהות סוחרי־הגשק בקרב הדרו זים
בגליל הובילה החקירה אל שייח׳
ג׳אבר. אז ביקרתי בביתו כדי שישיב על
השאלות, אם אכן הוא מכר את הטילים
לבני המישפחד, הדרוזית באבו־סנאן.
תוך כדי אמירת ״אהלן וסהלן,״ כשסבר-
פניו חמור, הכניס אותי השייח׳ ג׳אבר
אל תוך החדר הגדול שבקומת־הקרקע של
ביתו. בחדר ישבו יותר מ־ 30 נכבדים
דרוזים, וכמה צעירים. אחר־כך התברר
לי שהנכבדים הם כולם מכפרים אחרים,
מג׳ת ומפקיעין, ושר,צעירים הם קציני-
צבא מהיחידה הדרוזית. אלה היו -נאמניו
של שייח׳ ג׳אבר, שבאו להביע את תמי כתם
בו ואת צערם על מה שקרה ל שלושת
בניו.
צעיר בניו של השייוד ג׳אבר הגיש
קפה. ג׳אבר ביקש ממני להמתין. הוא
נעלם באחד החדרים במשך עשר דקות,
שנראו ארוכות בעיני, ואני יחד עם הנכ בדים
והצעירים נותרנו דוממים בחדר.
איש לא הוציא הגה מהפה. נשמע רק
קול קישקשוק אבני־המסבחה. כשחזר ה-
שייח׳ ג׳אבר לחדר הוא היה לבוש ב בגדים
חגיגיים יותר .״יש לי אורחים,
הייתי צריך להתלבש יפה.״
ג׳אבר נאם באוזני הנכבדים במשך חמש
דקות. מדי פעם נשמעו מילמולי־מסכמה.
מייד כשהסתיים הנאום יצא ג׳אבר מהבית
ועמד בראש טור של בני־משיפחה. ה־שייח׳ים
עברו על פני הטור, לחצו את
ידיהם של בני־המישפחה והגיעו אל
ג׳אבר• חלקם נשקו את ידו, אחרים נשקו
את לחייו. כמה מהם דחפו לידו שטרות-
כסף של אלפי ומאות לירות.
ג׳אבר הזמין אותי לחדר־וזאורחים ה שני,
שבקומה העליונה של הבית. בחדר
תמונות רבות של איש־מדינה — דויד
בן־גוריון, משה דיין, המיכתב של סא-
דאת ומיכתב של נשיא ארצות־הברית
וציורי-קיר רבים. את הראיון הוא פתח:
״לא כתבת עלי מספיק ן אמצעי־התיק־שורת
יעשו מילחמה והרבה דם יישפך!״

להלן דבריו של שייח׳ ;׳אבוי
מועדי, בפי שנאמרו כיום־השבת
האחרון ליוסי ינאי :
סגור את העיניים חזק חזק חזק.
י תחשוב חזק, מי האיש הכי רע בעו לם.
תפתח את העיניים ותראה את אבו-
רביע.
עוד לפני שהוא מת, אף אחד לא
היה איכפת לו ממנו. כולם ידעו שהוא
איש רע. ידעו שהוא לא-נאמן. אני מכיר
אותו עוד מ48-׳ .הייתי אצלו בערד. הוא
לא היה נאמן למדינה, לא היה נאמן
לאף אחד. אפילו עכשיו — שימעון פרם
חשב שהוא איש שלו, רבין חשב שהוא
איש שלו, בגין חשב שהוא איש שלו,
תופיק טובי חשב שהוא איש לו. הוא
היה איש של כל אחד.
אני יודע מה שמדברים עלי ועל ה בנים
שלי. הבנים שלי לא רצחו אותו.
אם הבנים שלי־ רצחו אותו, אז אני רצח תי
אותו. זה סימן שאני שלחתי אותם

שיידו אבו־ רביע

שייח׳ ג׳אכר
לעצום את העיניים ולראות את הרע
לרעוח אותו. אבל הבנים שלי לא רצחו
אותו. אם אדם מודה במישטרה שהוא
רצח, זה סימן שהוא קיבל מכות במיש־טרה.
מכות חזקות.
מה פיתאום שאני ארצח את אבו-
רביע? הוא לא שווה שאני אגע בו
באצבע הכי קטנה שלי. אף בדואי לא
שווה שאני, או הבנים שלי, או איזה
דרוזי שאתה רוצה, יגע באצבע הקטנה
שלו בהם.
אני הייתי רוצה לרצוח אותו בשביל
להיות בכנסת? אני 25 שנים הייתי חבר-
כנסת. עשר שנים הייתי סגן־שר. גם
הקיסר הגדול של איראן, השאה של אי ראן,
היה 35 שנה אימפרטור, ואחר־כך
לא היה אימפרטור. אני הייתי 25 שנים
חבר־כנסת, ואחר־כך לא הייתי חבר-כנסת.
כל אחד עושה כמה שהוא צריך. בש ביל
להיות חבר־כנסת אני לא הייתי נוגע
באבו־רביע !
אמצעי־התיקשורת עשו מדבר קטן דבר
גדול. מזבוב עשו פיל. הם רוצים להכ ניס
שינאה בין הדרוזים לבדואים. הם

רצח

עושים את זה מתוך טיפשות. אין שינאה
בין הבדואים והדרוזים. הבדואים קטנים.
הדרוזים לא מפחדים מהם. מדברים על
ניקמת־דם ועל עטויי * .מה פיתאום שאני
אפחד מהבדואים, מנקמת־דם? אף דרו זי
לא מפחד מאף בדואי! הדרוזים הם
גיבורים. הם שומרים על הגבולות של
המדינה — בסוריה, בלבנון, בירדן וב־סעודיה.
ומה עושים הבדואים?_ הדרוזים
הם אחים של היהודים. אם מחר יכבשו
את ״ישראל, הבדואים יהיו ביחד עם
הערבים, נגד היהודים.
מה שקורה עכשיו בעניין שלי זה כמו
* עטויי — טכס שביתת־נשק הנערך אח רי
רצח או הריגה, הבא למנוע ניקמוז־דם.
בעטויי מחליטים על הפיצוי הנאות
למישפחת ההרוג, ומבטיחים שלא לנקום
את דמו. הבדואים טוענים ששייח׳ ג׳אבר
מועדי כלל לא ביקש עטויי אחרי רצח
אבו־רביע. מועדי מודה שלא ביקש שבי־תת־נשק.
לדבריו־ וזיתה בקשה כזו מתפרשת
כהודאה באשמה.

אנו־וביע:

החקירה

חקירת שלושת האחים עדיין לא הגיעה לסיומה. גורמים מישטרתיים
טוענים שיש גידיהם חומר המספיק להגשת בתב״אישום, אך משום רגישות
הנושא, והייחוס המישפחתי של שלושת האחים, הם עדיין מחפשים עוד
ועוד ראיות. ככל הנראה הודה לפחות אחד מהאחים בהאשמות, אך אביו
כבר טען שההודאה הוצאה ממנו בכוח.
על״פי החומר שהצטבר על שולחנו של ניצב־מישנה ארמונד לוי, ראש
הצח״מ הארצי שהוקם לחקור בפרשת רצח ח״כ חמאד אבו״רביעה, נסעו
שניים מהאחים בבוקר יום הרצח מכפר ירכא אל כלא־שכם, שם משרת
האח השלישי. הם נרשמו בכניסה לכלא ברישום המבקרים וכשיצאו, יחד
עם אחיהם, כעבור שעה מהכלא ,״שכחו״ לרשום את יציאתם. אן אחד
הסוהרים הזריזים רשם ביומן־הכלא את העובדה שהאח השלישי, ששירת
בכלא, יצא ממנו, מבלי שהאח ידע על רישום זה.
השלושה נסעו בג׳יפ צבאי לירושלים. אחד מהם אף נכנס לכנסת,
בשעות הצהריים. הוא קיבל אישור־כניסה לבניין, אחרי שזוהה כבנה של
אישיות הידועה לשומרי־הכנסת.
האח שנכנס לכנסת לא שוחח עם אבו־רביעה, אבל ראה אותו במיזנון.
בשעות הערב, סמוך לשעה שש, צילצל אחד האחים מחוץ לבניין אל מישכן
הכנסת, וביקש את אבו־רביעה. לסדרן, ששאל אותו לזהותו, נתן שם בדוי.
אבו״רביעה ניגש לטלפון ואחרי שקולו המייוחד של אבו־רביעה זוהה על־ידי
המטלפן, הוא ניתק את השיחה.
על״פי החשד רצח אחד האחים את חה״כ ליד המלון, בעוד שהשניים
האחרים, אולי יחד עם חשוד רביעי, עמדו בעמדת־חיפוי כשהם מזויינים
בקארל גוסטב ובגליל. כלי־הנשק נמצאו, אך בינתיים מתקשה המישטרה
לאתר את מוצאם. מיד אחרי שהרוצח ירה חמישה כדורים באבו״רביעה,
הוא נמלט מהמקום יחד עם אחיו בג׳יפ, שחנה לא רחוק משם•
הג׳יפ נסע לשכם, שם נפרד האח״הכלאי מאחיו. הוא נכנס לכלא,
מבלי להירשם, וחשב שהעדרותו לא נרשמה כלל. שני האחים המשיכו
לכיוון ירכא, וכמחסום, שחוקם על־ידי המישטרה במבואות ג׳נין, הם נעצרו.

הבנאדם שהלך ליער ורצה להדליק סי גריה.
הוא הדליק סיגריה וזרק את הגפ רור.
כל היער נשרף יחד עם כל האנשים
שהיו בו, ויחד עם הבנאדם. ככה רוצים
לעשות בעניין שלי.
מפיצים שמועות שהילדים שלי אשמים
ואומרים שאני אשם. לא מבינים שאם
יגידו שאני אשם, תתחיל מילחמה בין
הדרוזים לבדואים. אחר-כך תהיה מיל-
חמה בין הדרוזים ליהודים, ואחר-כך תהיה
מילחמה בין היהודים לערבים — זה
מסוכן למדינת־ישראל, וזה מסוכן לדרוזים.
אני כבר שמעתי שהסעודים רו צים
לעשות מילחמה על ישראל בגלל
אבו־רביע. אם הערבים יזרקו את ה יהודים
לים, הם יזרקו אותם יחד עם
הדרוזים. יש מיקרים שבגלל טובת־המדי־נח
צריכים לסגור תיקים של רצח. בש ביל
הטוב של המדינה, לא בשביל ג׳אבר
מועדי, צריך לסגור את תיק הרצח.
אני אהיה חבר־כנסת ביום השלישי או
הרביעי. גם את קנדי רצחו, ואחר־כך
עשו נשיא חדש לאמריקה. מגיע לי להיות
חבר־כנסת. אני לא רוצה שאיזה בדואי
יהיה חבר־כנסת במקומי.
שמעתי את הבדואי הזה בטלוויזיה. אף
אחד לא דיבר על נקמה, רק הוא דיבר.
הוא רוצה לסכסך בין הבדואים והדרו זים
ובין הדרוזים והיהודים.
זה לא נכון שקיבלתי מהנחש הזה,
אבו־רביע כסף. לא 60 אלף לירות, לא
60 אלף שקלים, שום דבר. אחרי שהיה
המישפט שלנו, קיבלתי כסף שהיה מגיע
לי, כסף של הסיעה בכנסת שאני הייתי
צריך להיות בה, ולא אבו־רביע, הכלב
השפל הזה. את הכסף בכלל לא קיבלתי
מאבדרביע.
אני הייתי נאמן למדינה, ובגלל זה
מספרים עלי סיפורים. בגללי הדרוזים
משרתים עכשיו בצבא. קודם לא רצו
לשרת חינם בצבא. הבדואים לא רוצים
לשרת חינם בצבא עד היום.
אני אוהב שלום. לא רוצה מילחמות.
אני עזרתי להביא את השלום בין ישראל
למצריים. יש לי על זה מיכתב־תודה
מסאדאת **.
גם הבנים שלי שירתו את המדינה.
כולם בצבא -גיבורים, וקצינים.
אני לא מפחד מהבדואים. הם פחדנים
וחלשים. הם לא כמו הדרוזים. אני חושב
שהמדינה צריכה לסגור את התיק של
רצח אבו־רביע. הוא היה אדם רע. אם
לא יסגרו את התיק, תהיה מילחמה גדולה !
** הכוונה למיכתב־תודה של הנשיא
המצרי על שטועדי שיגר לו שי.

ירו מכבי בעיר פחד לבוא ־ קדחת1

ילאהיה בדרבי י זהו המישחק
החשוב ביותר בכדורגל, הקובע איזוהי
הקבוצה הטובה ביותר בעיר.
בפתח־תקווה יש שתי קבוצות כדורגל :
האחת, קבוצת הפועל, שהיא בעלת עבר
מפואר. שיחקו בה שחקנים ידועים כנחום
סטלמך, בועז קופמן, זכריה רצבי ויעקב
ויסוקר, אשר העלו את פתח־תקווה על
מפת הכדורגל בארץ. הם זזיו הכוכבים
אשד סחפו את האוהדים בעיר למיגרש
הפועל. הקבוצה השנייה, קבוצת מכבי,
עדיין לא זכתה במיגרש משלה. היא
משחקת במיגרש הפועל. יציעי האיצטד־יון
התמלאו בחמשת אלפים צופים משול הבים,
שהתחלקו לשני מחנות: בחלק אחד
ישבו אוהדי הפועל ומולם, כולם יחד,
ישבו אוהדי מכבי.
דב תבורי, ראש עיריית פתח־תקווה,
הצליח להגיע במכונית הוולור שלו עד
לקצה המיגרש, במרחק קצר מאוד ממושבו
הקבוע בספסל האורחים המכובדים. קשה
היה לקהל להתעלם מכניסתו הדרמטית
של תבורי, אחיו של מפכ״ל המישטרה

לשעבר. הליחשושים אמרו :״הוא אוהד
הפועל״ .קשריו של ראש־העיר למיגרש
זה התחילו עוד בימים שבהם למד פסי כולוגיה
באוניברסיטה ולפרנסתו שימש
סדרן באיצטדיון הפועל.
אחריו הגיע ראובן היכל, מפקד תחנת
המישטרה בעיר. הוא לא בא כדי לפקח
על השוטרים הרבים, שדאגו לסדר במקום,
אלא כדי לחזות במישחק אשר היווה
את מוקד תשומת־הלב בעיר.
כשנכנס ליציע ירוו לוין, אוהד מכבי,
מיהרו השוטרים לקראתו, כדי להזהירו
לבל יתקרב לרשת המפרידה בין מושבי
היציע לבין המיגרש. היתה להם סיבה
טובה לחשוש מתיגרות אלימות — בדר בי
הקודם בפתח־תקווה לא הגיע המישחק
לסיום. לאחר שהובקעו חמישה שערים
לשער הפועל, החל שחקן־מכבי ניסים
כהן לכדרר במישחק ראווה, להנאת או הדי
מכבי. הוא השיג את מטרתו. אוהדי
הפועל הפגועים מיהרו להגיב. אגרופים
הנופו לעבר אוהדי מכבי והסדרנים ב-
מיגרש, מאוהדי הפועל, לפתו את השופט

האוהד׳ זועמים

זהו יציע האוהדים של מכבי -אשר עמד על
הרגליים ברוב שלבי המישחק. הס לא הסכימו עם
החלטות השופט, ש שבו שהצעקות שלהם יעוררו את השחקנים. באמצע התמונה נראה

שריר בגרונו, אך הוא הצליח להימלט
מידיהם עוד לפני שריקת הסיום.

;,שחקן השווה
מיליוכיס״

המנשר והמבקיע

דורון רבינסון, מבשל השער והרצל פיטוסי,
המבקיע, התחבקו אחרי המיבצע המשותף,
שקבע יתרון למכביס בתום המישחק. המבשל, דורון, חזר מייד ליחידתו בצה״

^ דרכי האחרון בשבת החליט ה שד
—• פט עובדיה בן יצחק להקדים תרופה
למכה. הוא בחר להסתגר בצריף הסמוך
לשער היציאה מהמיגרש, ודאג לכך ש שוטרים
רבים יכתת אותו. עוד לפני
שריקת הפתיחה הוא הפציר בשחקנים
לשחק מישחק הוגן ולא להתסיס את ה אוהדים.

מנחם מנדל, יושב־ראש אגודת מכבי
לא הגיע. המאמנים הבחינו בהעדרו
רק כאשר תפסו את מקומם על ספ סל
שחקני המילואים, לצד מנהלי הקבו צות.
רווחה שמועה שיושב־הראש לא יכול
היה לעמוד במתח שיוצר מישחק הדרבי.
מאוחר יותר הסתבר שמנדל נסע לחזות
במישחק הכדורגל בהרצליה, כדי להי מלט
מאוהדי הפועל.
״אחרי הדרבי הקודם, שבו זרקו עלי
תפוזים ובקבוקים,״ אומר מנחם מנדל,
״נשבעתי שאני לא בא יותר לדרבי.״
היתד זו סיבה נוספת לברוח מהעיר,
אומרים אוהדי מכבי ,״אם תוצאת המיש-
חק לא היתר משכנעת אותנו, היינו
תופסים אותו בגרונו.״
מנחם מנדל, המזכיר במראהו דמות
יהודית טיפוסית מסיפורי שלום עליכם,
הוא היום האיש החזק ביותר באגודת
מכבי. לפני שנתיים הוא קנה את השח קן
ניסים כהן, ששיחק בליגה הארצית
הבורח קבוצתו,

מנחם מנדל, יושב־ראש יאגוד
הדרבי. הוא חשש מאוד מאיו
מכבי פתח־תקווה. למהלך ותוצאת

הימורים אחזה בעיר ־ מכבי אימפריה

נרגש אשר מגן בידו על בנו הצעיר. ביציע הכדורגל הילדים הם הפגיעים ביותר.
׳רי סימון, אוהד מכבי (ראה תמונה משמאל) הוכיח שמי־הים שהביא מחוף שרתון בתל־כסגולה
לניצחון, עזרו יותר מהחול שהביא מהכותל המערבי שלמה גדלי, אוהד הפועל.

כסו אחרי המישחק

בהרצליה, במחיר שנחשב אז חסר־תקדים
בכדורגל הישראלי. מאז קיבל ניסים כחן
את הכינוי ״שחקן המיליונים״.
השנה רכש מנדל את גדי מכנס ממכבי
נתניה בסכום של מיליון וחצי ל״י. גם
זאת היתה הרכישה היקרה ביותר העונה.
האוהדים ציפו שהקבוצה תצדיק בהי שגיה
את הרכישה יקר, בעיקר כשקבו צת
מכבי סובלת כל עונה מגרעון של
שניים וחצי מיליון ל״י, ואין לה גוף
שעומד מאחוריה ויכול לכסות גרעון זה.
מישחק הדרבי הכניס לקבוצת מכבי רק
שבע מאות אלף ל״י .״ 20 אחוז מהקהל
לא שילם עבור הכרטיסים,״ מסביר מנדל.
״זוהי מכת מדינה. גם במישחק הנבחרת
הלאומית באיצטדיון רמת־גן נכנסו אר בעת
אלפים מוזמנים בכרטיסי חינם.״

משמאל: ג׳רי סיטון, אוהד מכבי, שזכה
בכספי ההימור מהמישחק. הוא מיהר
להראות את שטרות הכסף לחברו, צבי יעקוב, מימין, אשר התעקש לגעת בהם.
הרבה שטרות כסף עברו מיד ליד בתום הדרבי שנערך בפתח־תקווה.

״אני לא
רוצה גביע

מכבי פתח־תקווה, ברח מהעיר ביום מישחק
ם של אוהדי הפועל ומתגובותיהם של אוהדי
ישחק הוא האזין באמצעות הטרנזיסטור.

נחם מנדל אופטימי לגבי הישגי
יייז הקבוצה עד לסוף העונה. לדעתו,
תסיים מכבי פתח־תקווד, את האליפות
במקום השלישי בטבלה רק בזכות השח קנים
היקרים שרכש .״אני לא רוצה
גביע מסביר יושב־הראש ,״לקבוצה ה אלופה
יש הוצאות גבוהות מאוד, ומכבי
לא תוכל לעמוד בהן.״
מישחק הדרבי הסתיים בתוצאה 2:1
לזכות מכבי. אוהדי הפועל, ששלחו את
שחקניהם לנוח לפני המישחק במלון
מפואר, ושהבטיחו להם חגיגת סטייקים
אחרי המישחק, קיללו וגידפו. הם לא
היו אלימים הפעם.

האלילים היריבים
המישחק.

לגול

הראשון

אנחנו;

מ־לחמת הבוכ בי ס ן
^ ילנה צדחינה עמדה על
אדן החלון ערומה כביום הי-
ולדה. היא פרשה את ידיה הארו כות
וביקשה לעוף. אך היא לא
עפה. גופה החטוב התנפץ על ה־מידרכה
שבפתח בית־מלון דיפלומט
בתל־אביב.
שוש ורולי ביגמן, שעמם בילתה
אילנה את דקותיה האחרונות, יצאו
את פתח בית־המלון וביקשו לנסוע
הביתה.
לפני עלותם למכונית נשמעה
צעקת השומר ״בחורה קפצה למ טה!
היא מרוסקת על המידרכה!״
רולי ושוש הבינו מיד במה מדובר,
רולי רץ אל הגופה שהיתר, שרועה
על המידרכה ורעד כולו, שוש הס תלקה
מן המקום במונית כשהיא
בוכה :״למה היא היתה צריכה
לעשות את זה, למה היא קפצה ז״
אילנה צלחינה היתה אמורה לח גוג
את יום הולדתה ה־ 22 ביום
ראשון, יומיים לאחר מותה. אך
היא לא ביקשה לשמוח. במשך כל
השבוע האחרון ביכתה את אותו
יום וביקשה לשים קץ לחייה. היא
עלתה פעמיים לגג מלון הילטון,
אך היא פחדה,״ מספרת חברתה
הטובה ביותר, נילי כהן .״היא
היתד, אחת הבחורות היפות ביותר
שהכרתי, לכל מקום שאליו נכנסה
הותירה האנשים נדהמים.״
גברים רבים חיפשו את קירבתה
של אילנה, אך היא נשארה נאמנה
לחברה, ניסו, שעימו יצאה שלוש
שנים. יום בהיר אחד עזב ניסו את
הארץ וביקש לנסות את מזלו ב־חוץ־לארץ.
אילנה נותרה בודדה,
ואז פגשה את שמעון ביגמן, ה מכונה
רולי.
ביגמן בן ה־ 35 נשוי לשושנה
ואב לשני ילדים. הוא היה צמוד
אליה במשך השנה האחרונה. איש
לא הבין מה מקשר בין היפהפיה

לקפוץ. דאגתי, אך לא האמנתי
שהיא אכן תבצע את זממה.״
לפנות ערב נפרדו. השתיים, ו אילנה
הודיעה שהיא הולכת לפנק
את עצמה במלון דיפלומט .״כעבור
מיספר שעות היא צילצלה והתחננה
שאבוא,״ מספרת נילי ,״היא רצ תה
לארח אותי בחדרה, אך הייתי
עייפה מדי, אז לא עלה בדעתי
כי מצבה כה המור.״
כעבור מיספר שעות התקשרה
אילנה אל נילי שוב. הפעם ביקשה
כי תתקשר אל רולי, ותזמינו אל
בית־המלון. נילי התקשרה אך
רולי סירב לבוא. בשלב זה החליטה
אילנה להתקשר אל אשתו ולהז מינה
לשיחה. היא התכוונה לשכנ עה
לעזוב את בעלה• נילי ניסתה
להסביר לה, כי צעד זה הוא מיותר
וחסריטעם, ואז הודיעה אילנה :
״תתקשרי אליו ותגידי לו שבלעתי
תשעה ורודים ושיבוא מהר!״
נילי הבינה שזה אייום המתכוון
לזרז את בואו של רולי, וביצעה
את שביקשה ממנה חברתה. רולי
נסע לבית־המלון בחברת אישתו.
הוא ידע היטב עד כמה אילנה
מדוכאה בימים האחרונים, וכנראה
ביקש להשכיח את כאבה של אהובתו
על־ידי סמים.
רולי יצא לדרך כשבאמתחתו
חתיכת חשיש. בדרך עצר וקנה,
לדברי המישטרה, מריחואנה מ־אבינועם יחזקאל. רולי ואשתו שהו
בבית־המלון בחברת אילנה שעה
ארוכה ועישנו סמים בחברתה.
חיבוק חזק
ף שבוע האחרון הבינה
אילנה ששוש לא תעזוב

את בעלה לעולם, ושהיא כנראה

(המשך מעמוד )41
אי, אשר לא ממלא את התחייבו יותיו.
״למרות
שידוע לך היטב כי מו עד
הצגת־הבכורה הוא קרוב, בי טלת
בשבועות האחרונים חזרות
מרובות שנקבעו עם להקת הגשש
החי וור ו/או בכלל לא הופעת לחז רות.
לדוגמה למשל, לחזרה שהיתה
קבועה בשבוע שעבר הופעת עם
בנך, והודעת כי אין לך זמן ו הלכת.
״לפני
כשלושה שבועות, לאחד
שנעדרת מיספר פעמים רב מן ה חזרות
וגימת לביטול זמן של ה להקה,
התקיימה עימך שיחה שבה
נכחו חברי הלהקה והבמאי, ובה
התרו בך שהנך מפד הסכם, לא
ממלא אחריו, מזלזל ומתעלם מהו ראותיו
ובין היתר לא מקדיש כל
זמנך ומרצו וכישרונותיך לביצוע
הוראות ההסכם על-ידך.
״באותו מעמד הבטחת, שתקיים
את התחייביותיך ותעמוד לרשות
הלהקה בכל עת וזמן, כפי שיהיה
דרוש לפי דרישות הלהקה. אולם
לא קיימת את התחייבותך ושוב
לא הופעת לחזרות•
״עקב מעשיך ו/או מחדליך ו/או
הפרת ההסכם על־ידך, נגרמו ל־מרשתי
נזקים רציניים ביותר, ש הנך
אחראי להם• מי שהפר את
ההסכם היית אתה בילבד, וזאת
משיקולים והישובים הידועים אך
ורק לך (כנראה, בין היתר, עקב
היותך עסוק בחזרות להצגת־היחיד
שלך). ,הוכחת בעליל כי אינך מת כוון
לקיים את ההסכם.״

״ ה מ ישלמו - -
צמוד למדד״

וים צכיקה נשאר בשלו ו-
י הוא ממשיך להעלות טענות
אישיות נגד חברי הלהקה ונגד
אמרגנה. השבוע הצליח עורך־הדין
זיכרוני להשיג אישור מבית״המיש־פט
להגיש בשמו של פיק תביעה 1
נגדית במקביל .״אני מתכוון לת בוע
מהם מיליוני לירות,״ סיפר
הזמר בעל ההופעה הצעקנית .״הם
הפרו את ההסכם וכתוצאה מכך
נגרם לי הפסד התמלוגים, שהייתי
יכול לקבל מההופעות שלהם. הפ סדתי
גם את התמלוגים עבור שי דור
שירי המופע ברדיו ובטלוויזיה.
״הגששים ופשנל השמיצו אותי
באופן שפגע במוניטין שלי. גם
על כך אני מתכוון לתבוע אותם.
מגיע לי גם עבור הופעות שלי ש ביטלתי,
כדי שאוכל להשתתף ב חזרות
שלהם. על כל זה הם ישל מו
לי, צמוד למדד.
״אני חושב שבכל הסיכסוך אשם
פשנל. יש לו הרגלים רעים מאוד.
הוא אמרגן גדול, ורגיל שכולם
נורא מפחדים מפניו ומתעלפים כ שהוא
עובר על־ידם. אלי הוא בא
בדרישות שאשב עם הגששים גם
אחרי העבודה, בזמן שהם אוכלים
ושותים. הוא אמר לי , :תהיה איתם
בשביל ההרגשה הטובה.׳ כשסירב־ ,
תי, הוא טען שאני מעליב את ה להקה.
״נראה
לי שהבעיה היחידה של
פשנל הייתה שהוא נתקל פתאום
באמן שלא מציית לו כמו כולם.
הוא שתלטן וממש ניסה לתת לי
פקודות. אבל למעשה אין לו כל
חלק בקאריירה ובהצלחה שלי ואני
לא מרגיש שאני חייב לו משהו.
לכן גם לא הייתי מוכן להשתחוות
לפניו, כמו האחרים.
״עשיתי את העבודה שלי במלו אה.
נתתי ללהקה את נשמתי. אבל
לפשנל זה לא הספיק. הוא צריך
עבד, לא מלחין ומנהל מוסיקלי.
מה שעניין אותו כל העת זה להו ריד
אותי לדרגת השפלה ועבדות.״
בעבר כבר עבד צביקה פיק עם
הגששים. הוא הלחין את הש־ר־ם
לסרט שלהם שלאגר, שממנו יצאו
/להיטים כשיר הפריכה ודיסקו־ *
טאנגו. אולם עתה הם ויתרו על
שירותיו ומסרו את הניהול המו סיקלי
של תוכניתם החדשה לידיו
של יאיר רוזנבלום.

ו מדוע קפצה אילנה
| מהקומה הרביעית!
הצעירה אילנה ובין הגבר הנשוי
ועב־הכרס .״חשבנו שהוא לפחות
עשיר, אבל הוא רחוק מלהיות
כזה,״ מספרת חברתה נילי ,״מאו חר
יותר הבנתי שאילנה מצאה בו
דמות של אב שאותו היתה חסרה
כל חייה.״

במשך חצי השנה האחרונה גרה
אילנה בביתה של נילי. לדבריה
של נילי, היא מעולם לא השתמשה
בסמים, פרט לשבוע האחרון.
״ביום שישי היא הראתה לי
סמים, שאותם קיבלה לדבריה מ־

רולי. השתדלתי להימצא בחברתה
לאורך כל היום, מצבה הנפשי הד איג
אותי. דאגתי עוד יותר כש הבנתי
שרולי מספק לה סמים,
וצירפתי את העובדה שהיא עלתה
פעמיים לגג מלון הילטון על־מנת
זהות מבולבלת
ידנה עלתה לארץ עם אמה
י לפני 11 שנים. במשך שנים
סיפרה לה האם כי אביה נפטר
עוד בהיותה תינוקת, אך מריבה,
שהתנהלה יום אחד בין האם ל אחותה,
הבהירה לאילנה שזו אינה
האמת• האם הסבירה לה, לאחר
המקרה, כי בהיותה ילדה לא רצתה
לספר לה על הגירושין. אילנה לא
קיבלה את ההסבר, וביקשה לדעת
את האמת על עברה .״היא קיבלה
הסברים שונים שבילבלו לד. את
הזהות,״ מספרת נילי ,״ובשמעון
היא ראתה דמות של גבר בטוח
ובוגר.״
שמעון מנהל בבריכת גורדון ב־תל־אביב
את גית־הקפה של הברי כה.
אילנה עבדה בבית־הקפה כ מלצרית,
ושהתה בחברתו במשך
כל היום .״היא לא יכלה לקבל את
העובדה שרולי מבלה את הלילה
בחברת אישתו,״ מספרת נילי ,״ה עובדה
שרולי לא יעזוב את אישתו
וילדיו התבררה לה רק במשך ה שבוע
האחרון, והיא הסתובבה כ אילו
כל עולמה חרב עליה.״

מתאבדת צלחינה וידידה בצבא
מצב נפשי מעורער

מוכנה לקבל כל צורת חיים בחב רת
בעלה,״ מספרת נילי ,״אפילו
את הקשר שלו עם אילנה.״ כאשר
עזבו שוש ודולי את בית־המלון,
הם חשבו כי אילנה נרגעה, וכי
הבעיות שנוצרו נפתרו כעת, אך
הם טעו.
חייה של אילנה לא היו קלים
מעולם. אמה נחמה, אשה מבוגרת
וחולה, נלחמה כל חייה על־מנת
לפרנס בכבוד אותה ואת בתה. ב־ברית״המועצות
עסקה האם בכל כלה,
אך עם בואה לארץ לא היה
שימוש לידע האקדמאי הרב שלה,
והיא עבדה בהנהלת־חשבונות.
החיים שאותם ניהלו אילנה ואמה
היו צנועים ושקטים, אף כאשר
בגרה הילדה והפכה נערה יפהפיה,
היא החלה להיות מוקפת בחברים
ובחברות מבתים עשירים.
״תמיד דאגתי לד״״ סיפרה ה שבוע
האם ,״היא היתר, יפה באופן
יוצא מן הכלל, ופחדתי שתתפתה
ותדרדר. הייתי מתקשרת אליה ל צבא
או לעבודה ותמיד היא כעסה
על כך, נוצרו בינינו יחסים מתו חים,
ואף אחת לא הבינה ללב
השניה.
״כל חיי התנהלו סביב אילנה,
תמיד מיהרתי הביתה על־מנת לח כות
לה או לפגוש אותה בבית.
הרגעים המאושרים שלי היו כש היא
היתה נכנסת אלי למיטה,
מבקשת שאחבק אותה חזק־חזק
צמוד לחזי.
״אלה היו כל חיי, עבדתי למען
עתידה ולמען אושרה, חייתי על־מנת
להיות איתה.״

העו ל ם הז ה 2264

הג ש שי ם ה ..הולד פי ק
״ -פ שנ ל
..שתלטן׳

מיוחמת חנונניס
הגששים: גברי, פולי ז־שייקה
מי יהיה הסולן
שפירטתי, המשכתי בביצוע עבו דתי,
הקדשתי שעות מעל ומעבר
למקובל, עד שהצלחתי בסופו של
דבר להביא את חברי הלהקה לש ליטה
מוסיקלית משביעת רצון ב שישה
שירים שהלחנתי.
ב־ 25 ביוני 80׳ התקיימה חזרה
אחרונה בבית־קולנוע בהרצליה,
לביצוע בימתי של השירים. בחזרה
השתתף במאי הלהקה ומחבר ה לחנים
יוסי בנאי, שהביע באופן
מוחלט וללא הסתייגות את שביעות
רצונו מן התוצאות.״
פילו הפרת התחייבות
ף( כרי להקת הגשש ה •
/ /י חיוור תפשו את מלאכת
החזרות בהילולה רצופה של אכי לה.
שתיה וחברה, כאשר הצד ה־מיקצועי
נדחק אל תחתית סולם
העדיפויות• הם התקשו לשלוט ב לחנים
בעלי רמה גבוהה של מור כבות,
ואנוס הייתי כל העת לבצע
שינויים במנגינות, באופן. שהלח-
נים ייקלטו על־ידי חברי הלהקה.״
האשמות חמודות אלה הופנו אל
להקת־הבידור הישראלית הטובה
והוותיקה, על־ידי מי שנחשב זמר
הפופ מס׳ 1בישראל, צביקה פיק.
רק לפני שלושה חודשים נשברו
הפסנתרים במועדון ברברים, על
רקע הסיכסוך בין פיק והזמר ארי אל
זילבר, שכל אחד מהם התעקש
להופיע עם להקת־הנגנים ברוש.
זמן קצר אחר־כך ספג אליל־הנוער
מהלומה מוחצת מידיו של ח״כ
שמואל פלאטו־שרון. פיק רצה לק בל
ממנו מקום בכנסת ו־ 11 מיל יון
לירות, אך הח״כ מסביון דפק
אותו, נטל לעצמו את כל הפיר־סום,
בעוד פיק נשאר בלי כלום.
עוד בטרם הספיק להתאושש פתח
הזמר בעל האמביציות הפוליטיות
חזית חדשה, הפעם עם הגששים.
מקורו של הסיכסוך הוא בהסכם
שנחתם ב־ 29 באפריל 1980 בין הלהקה
וזמר־השנה בפעם המי־יודע־כמה
של ישראל, שלפיו התחייב
להלחין ולעבד שמונה שירים עבור
תוכניתם החדשה של הגששים,
קרקר נגד קרקר, שנכתבה ובויי־מה
על־ידי יוסי בנאי. תמורת ה עבודה
התחייבה הלהקה לשלם לו
50 אלף במועד חתימת ההסכם, ו
עוד
אלף לירות בתוספת מע״מ
עבור כל הופעה מיסחרית, שבמה לכה
יושמעו השירים.
אולם הסכם זה לא הגיע לכלל
מימוש. זמן קצר לפני סיום החז רות
ותחילת ההופעות הודיע אמר-
גנם של הגששים, אברהם (״פש־נל״)
דשא, לפיק, כי החוזה עימו
בטל ומבוטל. בו בזמן הגישו חב רי
הלהקה, שייקה לוי, ישראל
(״פולי״) פוליאקוב וגברי בנאי,
תביעה נגד הזמר־מלחין לבית־מיש־פט
השלום בתל־אביב.

ז 5ילה
ומריבות

נץ בעל
מוניטין
^ נתבעלא קיים את הת־
/ /י 1חייבויותיו לפי ההסכם,״
טען הגשש החיוור באמצעות פרק ליטו,
עורר־הדין אמנון הומינר.
״הוא התרשל בביצוע, לא השתתף
בחזרות, זלזל בהתחייבויות ועשה
כל אשר באפשרותו כדי להתחמק
ממילוי התחייבויותיו.
״לאור ההפרות היסודיות של
ההסכם על־ידי צביקה פיק, דורשת
ממנו להקת הגשש החיוור להחזיר
לה את הסך של 50 אלף לירות.״
אולם זמר־הצמרת, הרגיל כבר
לשערוריות המתעוררות סביבו
חדשות לבקרים, לא איבד את רוח
הקרב שלו, המתובלת בדיעותיו
הניציות, למרות שבעצמו השתמט
משירות מלא בצה״ל. הוא פנה אל
פרקליטו, עורד־הדין אמנון זיכ רוני,
שפתח עבורו במיתקפת הג נה.

״אני
מוסיקאי בעל מוניטין ו פרסים
רבים בתחום הזימרה וההל-
חנה, התרברב פיק בתצהיר שהגיש
השבוע לבית־המשפט באמצעות
זיכרוני .״ביצעתי את חלקי בהס כם
באורח מיקצועי מוחלט. הלחנ ת,
את כל שיבעת התמלילים, ש נמסרו
לי ושחוברו על־ידי יוסי
בנאי. עיבדתי התמלילים עיבוד
כלי ועבדתי עם חברי להקת הגשש
החיוור באורח אינטנסיבי במשך
תקופה של כשבעה שבועות.
״בכל אותה עת נשאתי בלחצים

שהפעילו עלי חברי הלהקה כבו דדים,
לתת לכל אחד מהם תפ קידי
סולן נוספים על-פני חבריו ב להקה,
ועשיתי מה שביכולתי לש מור
על איזונם המוסיקלי, כמו
החברתי.
״אולם היו לי לרועץ מושגי ה עבודה
של הלהקה. אנוכי, שעבדתי
עם זמרים מן הדרגה הראשונה בז מר
הישראלי, הורגלתי במישמעת
עבודה ורצינות שאינן נחלת הגשש
החיוור.
״יחד עם זאת, ועל אף הקשיים

** עגות דומות, המציגות את
״ הגששים כחבורה שלומיאלית
של הוללים, שאינם מסוגלים להת מודד
עם חומר מוסיקלי בעל רמה,
ותחת זאת עסוקים בזלילה ובמרי-
בות ביניהם על קבלת תפקיד בכיר
יותר במופע, העלה פיק גם במיב־תב
ששיגר אל חברי הלהקה.
שייקה פולי וגברי העדיפו להת עלם
מנשק ההתקפה האישית, שבו
השתמש הזמר אדום השיער, ותחת
זאת ענו לגופו של עניין. מגירסתם
עולה, בניגוד למה שטען פיק, כי
גם ליוסי בנאי היו טרוניות כנגד
אופן עבודתו של צביקה.
״מרשתי יותר מאשר מתפלאת
על תוכן מיכתבך, אשר אינו תואם
את העובדות,״ השיב פרקליט ה להקה
במיכתב שצורף לכתב־הת־ביעה
.״והנני דוחה מכל וכל את
טענותיך כפי שמפורט במיכתבך
הנ״ל. העובדות הנכונות הן כלהלן :
״כל מעשיך ופעולותיו הצביעו
אך ורק על כך כי אתה אינך
מוכן ואינך מקיים את ההסכם ש נחתם
עימד. יתרה מזאת, הת־רשלת
במילוי כל התחייבותיך. זו
הפעם הראשונה במשך בל שנות
קיומה של הלהקה שהיא נתקלה
ביחס כזה מצד מלחין ו/או מוסיק־
(המשך בעמוד )44

ח״לעלהמס לו ל

ב ת קו פתקיצוציםבתקציב בונ ה
חי ד ה אוו י ו 1יל ות לק ציני ! ומ זמ י ן
ושא מונן ן. צה־־ל ננוע ן.. :הכל ב ס דו ר
את הבנייה, מתוכנן לעלות 3.15 מיל יוני
לירות ליחידת דיור. כאן לא מפרט
דובר צה״ל את מרכיב ההתייקרות.
נראה כי המרחק בין מה שצה״ל מוכן
להודות לבין העלות על־פי השמועות ש נפוצו
בחיל־האוויר אינו כל-כך גדול. חי שובי
הצבא אינם כוללים בתוכם את ערך
הקרקע, והבסיס ממוקם באחד האזורים
היקרים בארץ. חישובים אלה אינם כו ללים
גם את כל עבודות התשתית הסבי בתית.
כן אפשר להטיל ספק בחישובי
ההתייקרויות. כל קבלן זוטר יודע ש־ההתייקרויות
ב־ 9החודשים האחרונים עלו
בהרבה על 50 אחוז.
0 מפקד־ חיל עיכרי
סחף ותעלות
רוח יחידה

וכר צה״ל מכחיש גם את הטענה
שלפיה ניבנו יותר וילות מהצרכים.

מפקד בסיס שגם אצלו יש מגורי מיש- המפקד לועג לטענה זו. לדעת
פחות, השיכון הוותיק הכניס נ. לתוך זכאי
הכימעט־חינם בבסיסו בעלי תפקידים שלא
היו מעזים כלל לבקש דיור ב מגורי
המישפחות. במגורי המישפחות מת גוררים
בדרך־כלל צוותי אוויר, ורק קצי נים
אחרים, שיש להם קשר ישיר ביותר
לכוננות המיבצעית, זכאים למגורי מיש-
פחות.
רעיון מגורי המישפחות בבסיסי את חיל־האוויר העלה עזר וייצמן, בעת שקיבל
על עצמו את הפיקוד על בסים רמת-
דויד. וייצמן עבר להתגורר בבסיס יחד
עם אשתו, ראומה ובנו, שאול. לדעתו
היה צריך לשכן בבסיס את הטייסים, כדי
שיהיו קרובים לטייסות בעת מיקרי חרום
וגם כדי לגבש רוח יחידה. כוונה נו ספת
של וייצמן היתה לגרום לכך שאנשי
חיל-האוויר יחד עם נשותיהם וילדיהם יהוו
מישפחה אחת.

(המשך מעמוד )35
מישרד־האוצר, מאיר דיין ממישרד־התח־בורה
והיועץ־המישפטי של מישרד־התח־בורה,
עזרא קמא.
על פי מסקנות הוועדה, שהוגשו להור-
ביץ ולגרוסברד, תעניק ישראל זכויות-
טייס באופן סיטוני לכל חברת תעופה
זרה שתרצה להגיע לישראל. הענקת זכו-
יות־טייס כזו תהרוס כל חברת תעופה
לאומית שתוקם בעתיד. זכויות טייס נית נות
באופן הדדי והם אחד מנכסיה הרא שיים
של כל חברת תעופה.
אך אם אמנם יתנהלו העניינים לפי הש ערותיו
של גרוסברד, ועובדי אל־על ינסו
למנוע בכוח נחיתות והמראות כל מטוס
מלוד, יערכו הצעדים הבאים :
י• שדה־התעופה־הצבאי רמת-דויד יהפוך
לשדה־התעופה הבינלאומי של ישראל,
הודעה על כך כבר נשלחה למוסדות ה תעופה
הבינלאומיים.
• 1כוחות צבא ומישטרה ישתלטו על
נמל התעופה בלוד, עוד לפני שתתפרסם
ההודעה על סגירת אל־על. פקחי טיסה
צבאיים ינסו להפעיל את נמל־התעופה בן-

זי זז תודשא
ב חי ל ה אוויו־יל־האוויר
סוער שוב. פרשת תת־י
• אלוף רן פקר ממשיכה עדיין לשלוח
זרועות מלאות ארס, למרות שפקד כבר
פשט מדיו וכימעט שאינו נמצא בארץ.
מאשימו של פקר, אלוף־*ישנה נ.
מונה כמפקד בסיס במרכז הארץ.
במיכתביו לשר־הביטחון, הרמטכ״ל ומפקד
חיל-האוויר האשים פקר את נ. בביז-
בוז ובאי־התייחסות לרכוש צה״ל. יש ה טוענים
כיום, שחודשים רבים אחרי פרשת
פקר הוכח כי אלוף־מישנה נ. הוא אכן
כזה.
על־פי הטענות הצליח נ. להשפיע על
חיל־האוויר ועל מישרד־הביטחון, לבנות
וילות פאר בתוך הבסיס, שתשרתנה לא
רק את הטייסים, אלא גם את כל אלה
שביקרם חפץ נ.
על־פי השמועה מגיע ערכה של כל
וילה כזו, שבה מתגוררים מישפחות ה משרתים
בבסיס, לכ־ 6מיליוני לירות.
הווילות בנות שלושה וארבעה חדרים,
והם שיכון המישפחות המפואר ביותר ש הקים
חיל־האוויר. כמו כן טוענות השמו עות
שג. הצליח לגרום לכך שצה״ל
יוציא, דווקא בתקופה זו של קימוצים וקי צוצי
תקציב, מיליוני לירות על בניית
וילות במיספר גדול מהנחוץ.
דובר צה״ל, שהתבקש להגיב על האש מות
אלה, מכחיש את הטענות, בעיקבות
בירור שערך עם מיפקדת חיל־האוויר.
לדברי דובר צה׳׳ל :״שיכון המישפחות
אינו מיועד לצוות אוויר בלבד, אלא לכל
אלה אשר נוטלים חלק בכוננות המיב-
צעית של הבסיס.״ צה״ל טוען, שהבתים
ניבנו בבנייה טרומית, לפי מיכרזים של
מישרד־הביטחון, בשני שלבים.
בשלב הראשון, שבנייתו החלה לפני
שנה, עלתה כל וילה 1.4מיליון לירות.
״זה מחיר ממוצע,״ טוען דובר צה״ל,
״היות וקיימים מיבנים בעלי שלושה
וארבעה חדרים.״ לדברי דובר צה״ל,
תקופת ההקמה של השלב הראשון הי תד
תשעה חודשים בלבד, ולכן יש צורך
להוסיף למחיר 50 אחוז התייקרות.
השלב השני, אשר המשא־ומתן לגביו
נגמר רק לפני חודש, ולכן עדיין לא החלו

סביב מגורי המישפחות התפתחו מיבני
ציבור רבים: חדרי-אוכל, שק״ם, בתי־קולנוע,
בריכות־שחייה, גני־ילדים, הסעות
מאורגנות ומועדונים. הבסיס של נ. מצ טיין
בעושר הרב של מיבני הציבור שהוא
מקים.
דשא לעשירים
ף את עיקר הכעס עורר נ. בדשא
שאותו רכש. נ .רצה שהבסיס שלו
יהיה הבסיס היפה ביותר בארץ, ולשם
כך הוא רצה שיטחי דשא עצומים. אך
נ. לא הסכים לשתול או לזרוע דשא,
כפי שמקובל לעשות בדרך־כלל, הוא רצה
שיהיה דשא ומהר. לשם כך הוא הזמין
ממשתלת קיבוץ גיבעת־ברנר עשרה דו נמים
של דשא מוכן. משאיות צבאיות
העמיסו גלילי דשא מוכן, ופועלים וחיי־לים..
,הניח ו את הדשא במקום המיועד לו.
את הדשא המוכן מרשים לעצמם לרכוש
רק עשירים. בקיבוץ גיבעת־ברנר לא קנו
מעולם כמות גדולה כל־כך של דשא
מוכן, שהוא המילה האחרונה בגננות.
ההכנסה לקיבוץ היתד. כה גדולה, עד
שהקיבוץ הסכים לתת לחיל-האוויר הנחה
בת 50 אחוז מהמחיר.

טייס מיל׳ פקר
ספיח של פרשה

לדבריו :״מיספר יחידות הדיור שניבנו
מאפשר מגורים ל־ 66 אחוז בלבד מאלה
המוגדרים כנוטלים חלק בכוננות המיב־צעית
של הבסיס.

ממלא־ מקום קיסר
ההסתדרות נגד העובדים
גוריון, למרות שהדבר מנוגד לחוק ה בינלאומי.

• המישטרה תתבקש לערוך מעצרי
מנע של אנשי ועדים, כדי שלא יוכלו
להנהיג את העובדים.
!• רשיונות מוביל בינלאומי יתנו לכל
מי שיבקש זאת בישראל. גרוסברד מציין
במפורש שאין הכוונה שלו לארקיע, מאחר
ו״ידוע לי שעובדי ומנהלי ארקיע יעזרו
לעובדי אל־על.״
>• יוקם מטה מייוחד שכל תפקידו יהיה
להסית את החקלאים נגד עובדי אל־ על.
גרוסברד חושב שתוצרת חקלאית, שגם היא
לא תוטס, תתקלקל במחסני החקלאים, ואז
יצאו החקלאים ״לשבור את העצמות״ ל עובדי
אל־ על.
• 1על כל מטוס של חברת תעופה זרה
תופקד שמירה צבאית מייוחדת, כדי שה עובדים
לא יוכלו להתנכל לו. כן תופקד
שמירה מישטרתית על מישרדי חברות ה תעופה
הזרות בישראל — כל זאת כדי
לשכנע אותם להמשיך ולטוס לישראל.

אך גם לטירוף הדשא יש לדובר צה״ל
הסבר. אמר השבוע הדובר :״לקראת החו רף
נרכש הדשא המוכן מקיבוץ גיבעת-
ברנר בהנחה של 50 אחוז מהמחיר ה רגיל.
רכישת הדשא המוכן נועדה לפתור
בעיית סחיפה קרקעית, לפני בוא עונת
הגשמים. סחף קרקע באזור חסר־תשתית
היה גורם לנזקים ולהוצאות גדולות לצו רך
פינוי תעלות, כבישים וכדומה.״

בומה שביט, שחולשתו היא שתביא ב סופו
של דבר לסגירת אל־ על, לא יהיה
גורם כלל במאבק שמכין גרוסברד נגד
העובדים. אולם לזכותו של מנכ״ל אל־על,
יצחק שנדר, אשר פרטים על התכנית
הגיעו אליו, יש לציין שהוא מתנגד לה
בכל תוקף.

צה״ל שילם עבור הדשא המוכן כמה
מיליוני לירות רק כדי שלג. יהיה דשא
מהר וכדי שלא לטרוח לפנות חול מתע לות
ומכבישים, כפי שהדבר נעשה לא רק
בכל בסים אחר של חיל־האוויר, אלא גם
בקיבוצים הממוקמים ליד הבסיס המשתולל.

ישראל קיסר לא מחה נגד הרעיון של
הכנסת צבא ומישטרה למקום עבודה.
לקיסר חשבונות משלו, במסגרת מלחמו תיו
השקטות נגד מזכ״ל ההסתדרות ירוחם
משל, ונראה שעובדי אל־ על יפלו קורבן
למילחמות פרטיות אלה של ממלא״המקום.
ה עו ל ם הזה 2264

הצעיר שהופיע

ושיעשע את
המדינה מצהיר:

ניגודו!
;י לא ג׳יגולו 1הרבה אנשים
/ /י י טען
טעו ולא הבינו נכון את מה ש אמרתי.
אבל למעשה מה שעסקתי בו
הוא מיקצוע מכובד כמו כל מיקצוע אחר.
אני^בהחלט לא מתבייש בזה!״
קובי בר ״,הצעיר בן ה־ ,23 זיעזע בליל
שבת ישראלים שמרנים רבים, שצפו בתוכ נית
הטלוויזיה של המנחה מני פאר, שעה
טובה. הוא גילה להם מושג, שלא היה
מוכר להם עד כה, אם כי הוא מוכר
וידוע — אסקורט.
״אסקווט הוא כינוי לבן־לוויה או לבת-
לוויה בשכר,״ מסביר קובי, בעל תנועות
הגוף העדינות .״אני עסקתי בכך בעת
ששהיתי בלונדון. תפקידי היה ללוות נשים
למסיבות קוקטייל, להצגות־בכורד, ולאי רועים
אחרים. אבל ההתחייבות שלי הת חילה
והסתיימה בכך — לא ניהלתי רו מנים
ולא נכנסתי אפילו עם אחת מהן
למיטה. לא בעבור זה שילמו לי, וגם

בר עם רוזנבלום
כמו אחות

לא ציפו ממני לכך. לכן אני בהחלט לא
ג׳יגולו. יש כאן הבדל מהותי. הג׳יגולו
שוכב עם נשים תמורת תשלום. אני
קיבלתי שכר רק בדי לארח להן חברה.
״חלק מהאנשים שצפו בי בטלוויזיה לא
תפסו את זה. ההופעה שלי השאירה רושם
עצום. הרגשתי את זה מיד אחר־כך. בכל
מקום זיהו אותי וקראו לי בשמי. התגו בות
היו שונות, בהתאם לרמת האנשים.
היו כאלה שקראו לעברי קריאות־גנאי
והיו כאלה שחייבו אלי. אבל אני רגיל
לכך שאני מעורר תשומודלב. אני בחור
יוצא־דופן ותמיד שמים לב אלי.״

פנינה רוזנבלוס —
״כמו אחות״
פני הפירסום שזכה בו מעל ה /מירקע,
היה קובי ידוע בארץ יותר
כספר־צמרת. עם לקוחותיו נמנות כמה מן
המפורסמות שבנשות תל־אביב. אחת מהן
היא פנינה רוזנבלום האגדית, שהיא ידי דתו
גם מעבר לטיפול בשערה. השניים
מבלים שעות רבות •ביחד. פנינה גם ליוו תה
אותו להקלטת התוכנית.
קובי נולד כבן־אמצעי למישפחה בת
שיבעה ילדים מבאר־יעקוב. אביו ממרוקו
ואמו מאיטליה. כבר בגיל צעיר התבלט
בהופעתו ובתכונותיו המיוחדות .״יום אחד
קמתי בבוקר והצטלמתי,״ הוא מספר.
״חילקתי את התמונות שלי בין כמה צלמי-
אופנה, והתחלתי לקבל עבודות כדוגמן.
אחר־כך נסעתי לחוץ־לארץ והשתלמתי ב דוגמנות.
למדתי גם קוסמטיקה.
״בספרות התחלתי לעבוד כחופף־שיער.
עבדתי בזה עד שקיבלתי בעצמי צורה
של כיור. אחר־כך החלטתי לקבל צורה
של מייבש שיער ועברתי למחלקודו־,ייבוש.
הצלחתי להתקדם בזכות הכישרונות שלי.
אבל יש לי גם כישרונות אחרים. אני
מבשל מצויץ, מצייר וכותב שירים, ש חלק
גדול מהם אני מקדיש לפנינה. יש
לי חמש אחיות, ופנינה היא כמו אחות
שישית, אבל הטובה שבהן.״
בשעה טובה העיד קובי על עצמו כי
הוא ״בחור אינטליגנטי״ .ואמנם כל הנפ גש
עימו מבחין מייד שהוא ניחן גם ב־חוש-יהומור
עשיר .״זה מה שאני אוהבת
אצלו הכי הרבה,״ מודה פנינה, כשהיא
צוחקת למראה מעשי הליצנות של ידידה.
״לי הוא חשוב מאוד. בדרך כלל אני
מסננת את החברים שלי, אבל קובי הוא

משהו מיוחד. הוא יודע גם להיות ידיד
טוב. וזה מה שאני צריכה יותר מכל
המחזרים.״
במהלך טיוליו ברחבי העולם הביר קובי
אנשי החברה הגבוהה ובעלי תארי־אצו־לה.
הוא היה חברו הצמוד של זמר־הרוק
הבריטי רודי לואלין,, .הגעתי לחו גים
האלה לא מעט בזכות עיסוקי במה
שנקרא אסקווט. זה פתח לפני שערים
רבים.
״התחלתי בזה משום שאני בחור מאוד
סקרן. זד, עניין אותי ורציתי לדעת מה
זה. לכן פניתי לסוכנת מיוחדת לכך, והיא
היתד, מסדרת לי עבודות. ליוויתי נשים
מכל הסוגים, בדרך כלל בגילאים שבין
30ל־ .60 קבילתי עבור זד, בין אלף
לאלף חמש מאות דולר לערב, שמהם הפרשתי
35 אחוז לסוכנת שלי.
״השוכרים בן או בת לוויה הם לרוב
אנשי-עסקים, המגיעים במיסגרת העסקים
שלהם לערים רחוקות ואינם רוצים לצאת
לבלות את הערב בגפם, או נשות־חברה
שמעדיפות בחור צעיר לבילוי משותף ב אירועים
שונים. כדי לעסוק בכך צריך
הופעה נאה, אינטליגנציה ונימוסי־חברה.
צריך לדעת מתי להחמיא ומתי לא להח מיא
לליידי.

נסיכה ״מאוד
טמפרמגטית״
^ כמה נשים שיצאתי איתן יצר ?
/ /תי קשרים אישיים ומאוד יפים.
אחת מהן היתד, הגה, נסיכה שוודית יפח-
פיה בת ,28 שהגיעה ללונדון להצגת-
בכורה של באלט. הנהג של סוכנות דד
אסקורט אסף אותי בערב בלימוזינה מפו ארת,
ונסענו לאסוף את הנסיכה מבית-
המלון. התפתחה בינינו שיחה מאוד מעניי נת
על ביזנס. היא סיפרה לי שהיא
גרושה, ואני סיפרתי לה על עצמי.
״אמרתי לח שהיא בחורה מאוד טמ-
פרמנטית. היא היתד, באמת גזעית, כמו
תלמידת־תיכון. הגה החמיאה לי בחזרה
ואמרה שאני בחור מאוד יפה, נחמד ועדין,
ושאני דומה לרודולף ואלנטינו. בילינו
ערב יפה, אבל שנינו ידענו את הגבול.
״ליידי אחרת, שנוצרה עימה כימיה, היא
רוזלין, אישה נשואה בת 45 מברייטון.
היא חברה טובה של הסוכנת שלי, שסיפ רה
לה שיש לה בחור מיוחד והציעה לה
להיפגש איתי. רוזלץ הסכימה, ויצאנו בו קר
אחד לסיבוב קניות. היא אספה אותי
במכונית שלה והסתובבנו יחד בין חנו-
יות־האופנה. התאמתי לה בגדים ואיפור.
״אחר-כך הלכנו יחד לאכול צהריים.
היה לנו מאוד נחמד וצחקנו הרבה. למ רות
שאני הייתי יכול להיות הבן שלה,
היא התייחסה אלי כאל חבר. הפכנו באמת
לידידים טובים. היא גם הזמינה אותי
להתארח בביתה ולהכיר את בעלה. שהיתי
אצלם שלושה ימים. הבעל התייחס אלי
יפה מאוד, כאל ידיד המישפחה.
״התארחתי גם בביתה של פאולה, אשת־

חברה בת 40 מרומא. תחילה ליוויתי אותה
כאשר שהתה בלונדון, והיא הזמינה אותי
לחזור איתה לאיטליה. היו לנו שיחות
נפלאות על החיים, שהם קצרים ויפים, על
אנשים פתוחים ומרובעים, על מוסר הני שואין
ועל הבדידות היפה. עד היום,
כשאני מגיע לרומא, אני מתארח אצלה.״
כיום אין קובי עוסק עוד בליווי. את
מרבית הזמן שבו הוא נמצא בארץ הוא
מקדיש לקאריירה שלו כספר. התוכנית שלו
לעתיד היא להיות ״ספר־צמרת עולמי,
משהו כמו וידאל ששון השני.״
כששהה בפאריס השתלם בספרות, ועבד
אצל קלוד מאקסים. הוא פיתח גם תיאוריה
מיוחדת לגבי מה שהוא מכנה ״הפסיכולוגיה
של הספרות״ .הוא מתייחס לכך כאל מדע
רציני.
״בארץ כל אחד יכול לפתוח מספרה.
בחו״ל אי־אפשר להיות בעל מספרה ואי-
אפשר בכלל לעסוק בספרות מבלי שיש
דיפלומות מתאימות. אחד הדברים החשו בים
ביותר שלומדים כיום בבתי־הספר
לספרות ברחבי העולם היא פסיכולוגיה.
זד, חלק מהמיקצוע.
״זה מה שמעניין אותי כיום. אבל אני
לא מצטער על מה שעשיתי בעבר. אני
רואה את מיקצוע האסקווט כדבר טבעי.
לחלוטין. גם אני, אילו הייתי מגיע לעיר
זרה, הייתי שוכר לעצמי בן־לוויה צעיר
ונחמד, כדי לבלות עימו את הערב.
מדוע לא?״

בר עם עצמו
צורה של כיור

טיסות צ׳רטר שבועיות הדור וחזור
במחירים מוזלים.

ל 0 ״13
־$349
היציאה: בימי אי בשסע

היציאה: בי מי ךבשסע
פרטים: טיולי הגליל תל־אביב,רחוב הירקון 142 טלפון 221372,220819 :
ירושלים רה׳ בן־סירא ,3טלפון .242720 חיפה המגינים ,43 טלפון 522958
טבריה, הירדן , 10 טלפון 20550,20330 ואצל כל סוכני הנסיעות.

במלון

גלי זוהר ׳-המלח
1 9 0שקל * מ ע ״ מ לאורח
ב ח צי פנסיון, כולל:

•קפה וטונה בשטה : 4יזרזה־־צ
•בידור, ביונו, קולווט, דיסקוטק ווודיאוט״פ
• 6כרטיסי מיסה חיום לבריכות הנוכרית
לאורח השוהה לפחות 6לילות
•תוספת לפוסיון חסו־

30 שקל< חט״ת בלבד!
בעיות ולבטים
בחיי וזמין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

זוהר ים־המלוו
להזמנת מקומות: ת״א וי 1ד׳ רוטויוילד 66
טל 615398 | 10־ 03
•ם המלח מלון גל זוהר טלסון 057-90851
פירסומאים — .צ

(המשך מעמוד )33
הקיצוניים משני המחנות, הנחית
מכה מוחצת על מאמצי המועצה
הישראלית. לדעת רבים, תרם מע שה
זה תרומה רבה לאי־הצלחתו
של מחנה של״י בבחירות לכנסת
הנוכחית.
ב־ 31 בדצמבר 1980 נפגש סאר־טאווי
עם מישלחת ישראלית. הוא
שמע על כוונת המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני לקיים
כנס בירושלים, במלאת חמש שנים
לפעולתה. בו במקום ישב וחיבר
בכתב־ידו. באנגלית. הודעת־ברכה,
ומסר אותה בידי מתי פלד (ראה
מיסגרת).
אין זו ברכה רגילה. זוהי הודעה
מדינית בעלת חשיבות עליונה.
היא חוזרת על הדברים שנאמרו
על־ידי יאסר ערפאת 12 ימים לפני
כן, בשבועון הלבנוני, על המגעים
עם של״י.

כסופה הוסיף סארטאווי
פסוק, שהוא חסר־תקדים
כסגינוגו החד־משמעי :״מוקדם
יותר מכפי שסבורים
אויבינו, יקום וישרור השלום
כין המדינה הפלסטינית
וכין מדינת־ישדאל
ועמיהן.

לאמסטרדס

״״״ ב רי או ת

— לקראתת פז

יח באשייף * ^
העצמית הפלסטינית, בניגוד מוח לט
לדיבורי־הסרק של המערך על
״האופציה הירדנית״.

טרמפל!1ל

לשוחרי־השלום הישראליים, ש התלוננו
במשך שנים על כי בהו דעות
אש״ף על הנכונות לשלום
אין איזכור מפורש של שם מדינת־ישראל,
ניתנה בכך תשובה מוחצת.
הודעה זו, שאמצעי־התיקשורת
הישראליים התעלמו ממנה כליל,
הובנה בעולם כראשיתה של פרי־צת־דרו.
סוכנויות־הידיעות הפיצו
אותה בעולם.
אם חשש מישהו שגם הפעם
תבוא הכחשה, כמו לפני ארבע
שנים — טעה. במקומה באה
הודעת־עידוד מביירות, מטעם ה דובר
הרשמי של האירגון, שהוא
גם הדובר האישי של ערפאת
(ראה מיסגרת).

ההודעה הפומבית, כחתימתו
האישית של האיש
המוגדר עתה כגלוי כיועצו
המדיני הקרוב של ערפאת,
לוותה למחרת היום כאישור
רשמי מכיירות. אכן, מים
רכים עכרו כירדן מאז ההודעה
האומללה מלפני ארבע
שנים.

שני דגלים
בירושלים

באותם הימים יצא אש״ף כימעט
מגידרו כדי לרומם את מעמדו של
סארטאווי. תוך שבועיים פירסמו
סוכנויות־הידיעות כמה ידיעות,
שבהן הובלט שמו של סארטאווי.
כך, ב־ 6בינואר, מסרה סוכנות־הידיעות
הצרפתית מביירות כי ה מנהיג
הסוציאליסטי הצרפתי, מישל
רוקאר, נתקבל בנמל־התעופה של
ביירות על־ידי סארטאווי, לפני
שנתקבל על־ידי ערפאת. משם
המשיך רוקאר בדרכו לישראל
ונפגש, בין השאר, עם שימעון
פרס, מתי פלד ועזר וייצמן( .מז כירות
מיפלגת־העבודה מנעה את
פגישתו של אורי אבנרי, שהיתר,
צריבה להיערך לפי בקשת המנהיג
הצרפתי).
ב־ 11 בינואר פירסמו סוכנויות־הידיעות
ידיעה מביירות על גילוי־דעת
שפירסם שם סארטאווי, על
יוזמת הקהילה. האירופית לשלום
במרחב. בידיעה הוגדר כ״יועצי
האישי של ערפאת״.
העיתונים הביירותיים אל־נהאר
(״היום״) ואל־ספיר (״השגריר״)
פירסמו בהבלטה רבה את אשר
התרחש בכנס המועצה הישראלית
בירושלים, תוך ציטוט נאומיהם של
מתי פלד ואורי אבנרי. הם פירסמו
גם את תגובת דובר־אש״ף. למחרת
היום פירסמו שני אירגונים קיצו ניים
התקפה חריפה על סארטאווי,
ביגלל מיכתב״הברכה שלו. הם
תבעו לערוך נגדו חקירה ולסלקו
מן המועצה הלאומית.
אלא שהפעם לא שתק סארטאווי
ולא התנצל. הוא השיב בהתקפה
חריפה ונמרצת, שבה קבע שהוא
פועל על־סמך החלטות המועצה
הלאומית הפלסטינית והרעיף שב חים
על אנשי־השלום הישראליים.

סיגנונה של תשוכה זו,
שפורסמה בעיתוני סיירות,
מעיד אף הוא על המצב החדש
שנוצר כאש ״ף.
הפתעות בליד

ן * ה משמעותם של צעדים
י אלה — שברובם המכריע
הועלמו מעיני הציבור הישראלי,
על־ידי קשר השתקה מוזר, שנראה
במאורגן 1

ל ירז את התהליך מעשה אשר
י חישמל את הנוכחים בכנס
המועצה הישראלית — אותו הכנס
שבו נקראה הברכה של סארטאווי.

ההכרה הרשמית בשל״י ובמועצה
הישראלית למען שלום ישראלי־פלסטיני,
שהם גופים ציוניים מוצ הרים,
מהווה איתות ברור לכל
הכוחות הישראליים על נכונות
אש״ף לפתיחת הידברות.

מזה זמן רב שקלה המועצה
את אימוצו של סמל
רישמי, שיביע את רעיונה
כפשטות חד-משמעית. זהו
סמל של שני דגלים שלו-
כים: הדגל הישראלי והדגל
הפלסטיני.

האיזכור המפורש של דו
הקיום כין מדינת־פלסטין
שתקום וכין מדינת-ישראל
יוצרת מיסנרת מדינית כרו
רה להידברות זו. נוסחה זו
מכטלת, למעשה, את ״האמנה
הפלסטינית״.

ממשלת ישראל הגדירה את ה דגל
הלאומי הפלסטיני (הקיים מאז
ראשית שנות וד )20כ״דגל של
אש״ף״ ,ואסרה את הנפתו בישראל
ובשטחים הכבושים, בטענה כי
אש״ף זומם את השמדת ישראל
והצגת דיגלו היא קריאה להשמדה.
סמל המועצה, המשלב את דיגלי
שני העמים ביחד. מסמל את המגמה
ההפוכה: דו־הקיום של מדינת־ישראל
ומדינת העם הפלסטיני ל צידה.

התערבותו
האישית של ערפאת
והבלטת מעמדו של סארטאווי מע מידים
את ההידברות במישור ה גבוה
ביותר.

בכנס הציג מתי פלד דגם מצוייר
של הסמל• הוא ריתק מייד את
הדמיון, הוזכר בדיווח של סוכנו-
יות־הידיעות. המעשה זכה תוך
כמה שעות בהודעודברכה מטעם
דובר אש״ף בביירות, ובהודעת-
ברכה שניה, בלתי־צפוייה, מצד
שר״ההסברה הירדני (ראה נזיס־גרת)
,שהדגיש בכך את דבקותו
של המלך חוסיין ברעיון ההגדרה

נראה כי זוהי רק ההתחלה.
כניסתה לתפקיד של ממשלה אמ ריקאית
חדשה, שכמה מדובריה
החשובים כבר הסתייגו מתהליך
קמם־דייוויד והזכירו את האופציה
הפלסטינית, יוצרת מציאות בינ לאומית
חדשה.

התזוזה באש״ף היא היערכות
לקראת מצב חדש,
העשוי להתפתח כמהלך
שנת : 1981 יצירת דינאמיקה
חדשה לקראת פיתרון
ישדאלי־פלסטיני, בהשראת
ארצות-הכרית וסעודיה, תוך
שיתוף ירדן כצורה מתאימה.
על רקע זה ייתכנו
הקרובים הפתעות רבות.

בחודשים

ה עו ל ם הז ה 2264

ארגנטינה:
רק פוליטיקאים מעטים מעזים להסתבך עם מירד. אברך.
העיתונאית הוותיקה היא בעלת טור פופולרי בצהרון
הנפוץ־מאוד ידיעות אחרונות. יש לו קהל־קוראים אדוק.
מירד. היא חסידה גדולה של הנרי קיסינג׳ר, מדינאי
שידיו עקובות מדם. כל ביקור שלו בארץ מניב אוצר
חדש של בדיחות ״יקיות״ יבשות העולות, למען האמת,
על ההברקות המאולצות שבישלו עבור הפוליטיקאים
הישראליים.
הצדעה לפאשיזם. כל זמן שמירה אברך כותבת
מדור חברתי, אין בכך כל רע. אבל ההתחככות בגדולי-
עולם פיתחה אצל העיתונאית עצמה שאיפות חדשות.
השבוע פירסמה רשמי ביקור בארגנטינה הפאשיסטית
והאנטי־שמית, מתוך כוונה ברורה להצדיק את מישטר-
הזוועות, את דיכוי זכויות־האדם ואת בתי־הכלא הפוליטיים
הידועים לשימצה.
סיגנון הכתיבה שלה אינו חדש. בשנות השלושים
ביקרו עיתונאים בריטיים רבים בגרמניה הנאצית, וחיברו
כתבות לדיילי אקספרס ואפילו לאובזרוור, בדיוק באותו
סימון. הם הודו שיש בגרמניה פגיעות בזכויות־האדם
וביהודים, אבל שיבחו את אדולף היטלר על מילחמתו
בקומוניזם, על בלימת האינפלציה ועל הצלחותיו המרשי מות
בשיקום גרמניה.
מירד, אברך חזרה על אותו מירשם בדייקנות מדהימה.
רק הפשטנות האדירה שלה מייחדים אותה.
ר,מיבנה והתוכן מוכרים היטב מכל כיתבי־הפלסתר
של אפולוגטיקה פרו־פאשיסטית, שפורסמה בעיתוני
המערב כל השנים. אברך מודה שהיו מעשי־זוועה,
״מנתחת״ את דמותו של נשיא ארגנטינה, מציינת שהוא
איננו, חלילה, רוצח כמו אידי אמין, פול פוט או ז׳אן
בוקאסה. נראה שמרצה חייב להיות, עבור אברך, איש
שחור, או לפחות צהוב. לנשיא וידלה היו סיבות למעשיו
החריגים .״הוא איננו כזד״״ מתעקשת אברך. הוא פשוט
נאלץ לעשות סדר בתוהו ובור,ו, באנרכיה שנוצרה על־ידי
השמאל.
תיאור מצה. ניתוח המצב ששרר בארגנטינה, לפני
שעלו הפאשיסטים לשילטון, כפי שהוא משתקף בעיני
אברך, הוא פשטני. לשיאה מגיעה אברך כשהיא מצטטת
אינטלקטואל שמאלני המביע, אומנם, התנגדות לשיטת
החטיפות והרציחות של המישטר, אבל מוסיף :״אבל,
גם אם אי־אפשר להצדיק זאת, אפשר להבין — אם יודעים
מה שקרה כאן לפני שהממשלה הנוכחית עלתה לשילטון.
פשוט אינך מתארת לעצמך איך זה היה. זו היתה חדירה
קומוניסטית מתוכננת בקפדות.״ ״אינטלקטואל״ שמאלני,
ואפולוגטיקה פרו־פאשיסטית טיפוסית. סיפורי אברך לילד
המפגר.
בעלת הטור החברתי דיברה לא רק עם שמאלני אנו נימי,
אלא גם עם פרופסור מיסתורי למדעי־החברה.
הוא סיפר לה סיפור־הרפתקות מסמר־שיער, מין חסמבה
ארגנטינית, שפתיחתו במלים ״זה התחיל ב1959-״ וסיכומו
קצר ומוחץ: השמאל פתח במילחמה כדי לצבור כוח.

פאן: אות! הנוף
מי שחשב שח״ב עקיבא נוף — שהספיק בכנסת
התשיעית להיות חבר בסיעות ד״ש, הדמו־קראטים,
אחווה ו״חטיבת נוף״ בליכוד — הוא
שיאן עולמי — טועה.
חבר הפרלמנט היפאני, אוקו איגורו, הצטרף

ח ״ב נוף
עוד יותר גרוע

השבוע למפלגה הליברלית השלטת בפעם השניה,
אחרי שהיה חבר בכל סיעות הבית. בראיון לעיתונאי
אמריקאי, אמר איגורו שהוא אינו בטוח
כלל שהגיע לתחנתו האחרונה. משנשאל למניעיו,
הסביר הח״כ היפאני שהוא שונא שיגרה.

מירידה והט 3לאת

הם תיכננו השתלטות קומוניסטית, דיקטטורה במעטה
של חופש.
אין סוציולוגיה. אצל אברך אין סוציולוגיה, אין
בעיות חברתיות, אין עוני, אין עם שלם המנוצל על-ידי
שיכבה דקה. השמאל כולה חבורת קומוניסטים תאבת-
שילטון. רבבות הסטודנטים, האינטלקטואלים, העיתונאים,
הסוציאליסטים, הליברלים, הרדיקלים שפעלו במשך שנים
ארוכות לחברה צודקת יותר, שכתבו אלפי ספרים ומיליוני
מאמרים מאלפים על החברה הארגנטינית, הפכו במחי-עט

כשהיא מבקרת אותם בכלא, בחברת גנרל־ידיד, פושע-
מילחמה ורב־טבחים.
לצעיר יהודי, הנמק בכלא כבר חמש שנים על הדפסת
כרוזים בהיותו סטודנט, היא מספרת על חנוכה, ואפילו
מעניקה לו נשיקה רטובה. מנהל הכלא, כנראה ורתר
הצעיר בכבודו ובעצמו, מחמיא לאברך בנימה מעיו-
ביקורתית :״את רגישה ורגשנית מאוד.״ אברך מציינת
שהוא חשב, כנראה, על עמיתיו, שנהרגו מידי טרוריסטים.
עם סיום ביקורה משוחחת אברך עם שר־הפנים, המציע
לה לדחוף את אנשי אש״ף לים, כפי שהם עשו זאת בהרי-
ארגנטינה. הערה איסטראטגית מבריקה זו מעניקה לאברך
הזדמנות לבקר את הגנרל על הצבעות ארגנטיניות אנטי-
ישראליות באו״ם. הוא מסביר לה משהו על אינטרסים,
ואברך, שמצאה שפד, משותפת עם הפאשיסט, מוחה:
״אבל זה לא הוגן, גנרל!״
״את צודקת,״ עונה הגנרל .״זה באמת לא הוגן.״
סוף־סוף מצאה אברך פסול מסויים בארגנטינה. אבל
במיומנות דיפלומטית מדהימה הניעה גם את שר־הפנים
של מדינה זו להצטרף לדעתה.

זימבאחבה: ם תאבה
כוכב עליון
המשברים התכופים הפוקדים את זימבאבווה אינם
מפתיעים במיוחד. מנהיג הגרילה, רוברט מוגבה, ניצב
בפני משימה בלתי אפשרית. היה עליו לחסל את שילטון
הגזענים הלבנים ברודזיה, להילחם בתוקפנות הדרום-
אפריקאית, לשמור על שלמותה הכלכלית של ארצו,
להיזהר בפני חתרנות של ג׳ושע אנקומו בסיוע סובייטי,
ולקדם תוכנית של שיקום חברתי ופיתוח בזימבאבווה.
בניגוד לכל נבואות־הזעם, פעל מוגבה בתבונה, הפעיל
מדינאות״ מבריקה והפך אחד מעמודי־התווך של אפריקה
השחורה בפרט והעולם השלישי בכלל. הוא טיפל בתבונה
בנסיונות של המיעוט הלבן לחתרנות — בתקיפות וללא
אלימות. כשר־הביטחון טיפל בכישרון רב באינטגרציה

כעדת־טור מירד! אסיד
פרחים גס להיטלר
לקבוצת קושרים אנטי־דמוקרטית, המונעת על-ידי פידל
קאסטרו וצ׳ה גאוורה.
כאן מצליחה אברך גם לשרבב את אש״ף, ותמהה
כיצד שיתפו יהודים שמאלניים פעולה עם אירגון הטרור
הפלסטיני.
ראיון אוהד עם נאצי. מירד, אברך גם אירגנה
לעצמה ביקור בבית־כלא, ודווקא בחברתו של שר־הפנים,
גנרל אלבאנו אדוארדו אורגינדגי, פושע־מילחמה שרבים
מתלויי־נירנברג מחווירים לעומתו.
אורגינדגי הוא האחראי הראשי להעלמתם של 20 אלף
אנשי־שמאל, כרבע מהם יהודים. אלפים הוטלו לים ממטו סים,
כשהם קשורים בידיים וברגליים. שר־הפנים הוא
המבצע העיקרי של פשע זה, והמנצח על העינויים המחרי דים
שעברו ועוברים אסירים פוליטיים בארגנטינה.
את המיפלצת הזאת מראיינת אברך באהדה גלוייה,
המזכירה את המאמרים על יואכים פון־ריבנטרופ המקסים,
יוזף גבלס המשכיל ואדולף היטלר הישר, האנטי־קומוניסט,
בעיתונות הבריטית לפני מילחמת־העולם השניה.
השר הוא אנטי־גיזעני, מבער אנטישמיות, מזועזע
כשהוא רואה נאצים במדים בשיקגו. לוחם אמיץ בקומו ניסטים.
הוא גם איש־מישפחה טוב, הממהר לסעוד עם
נכדו, אחרי הביקור המשותף עם אברך בבית־הכלא.
היא שואלת אותו כמה שאלות תקיפות, כביכול,
מקבלת תשובות מרגיעות ומספקות. הכל בסדר. אין אנטי שמיות,
אין עינויים, וד,מיקרה החריג האחרון אירע
לפני שנתיים. לשיאה מגיעה העיתונאית מירר,
אברך כאשר היא מדווחת לקורא בזו הלשון :״רק מאוחר
יותר למדתי כי הגנרל (שר־הפנים) אכן ניסה לכפות
מתינות, אך לא הצליח לרסן גנרלים אחרים בצבא —
האחראים על חקירות — שהיו ידועים לשימצה באכזריו תם.
רק בשלב מאוחר יותר, כאשר הגיעה הוועדה לזכויות-
האדם, זכה בגיבוי מספיק על־מנת לשחררם מתפקידם,
להוציאם מהצבא ולשולחם הביתה. זה היה לפני כשנה

גנרל אורגינדגי, הקנאי הימני הידוע ביותר לשימצד,
בסנופיית וידלה, מגייס את הוועדה לזכויות־האדם כדי
להילחם בגנרלים אכזריים ! התיאור המצחיק ביותר שנכתב
בעיתונות הישראלית בשנים האחרונות.
פגישות עם אסירים. תיאור פגיעותיה עם האסי רים
הפוליטיים הוא רגשני, נוטף־צביעות. מטרתה העיקרית
היא לצבוע בלבן את מישטר-הגנרלים. על רקע זה בולט
במיוחד התיאור הבנאלי של עיני האסירים .״ועיניים,
עיניים המתבוננות בך מעבר לסורגים. עיניים של אלה
שנאשמו ברצח, בחטיפה, בסחיטה ...זאת עליך להזכיר
לעצמך כל העת.״
כך כותבת ידידתו של קיסינג׳ר -על לוחמי-חופש,

ונו * 1 0 :9
של הצבא, המורכב מחיילי המישטר הישן וממתנדבי
שתי תנועות מחתרת יריבות! שילוב מדהים, ממש ללא
תקדים בהיסטוריה של העולם השלישי. הוא עדיין זקוק
למשאבים אדירים כדי לשקם את ארצו, השחוקה ממיל-
חמת־אזרחים. אך איש אינו מטיל עוד ספק בכישוריו.
משקיפים רואים בו סופר־סטאר, אולי מדינאי השנה.
פיטורים והורדה כדרגה. אוייביו של מוגבה היו
משוכנעים, שפרשת השר הבכיר לתיכנון ולכוודאדם,
אדגר טאקארה, תפגע בו קשות. טאקארה נעצר והועמד
למישפט על רצח חוואי לבן. הוא יצא זכאי בדין ברוב
קולות. למרבה האירוניה השתמש טאקארה בסעיף ישן
בחוקה הרודזית, שאיפשר לאנשי המיעוט הלבן לטבוח
כרצונם בשחורים, מטעמי ביטחון, כביכול. מכיוון שטא-
קארה הוא גיבור מחתרת, איש מפלגתו של מוגבה,
ופופולארי מאוד בקרב המישפחה הלוחמת השחורה,
חשבו רבים שמוגבה לא יעז לפגוע בו. השבוע פיטר
מוגבה את טאקארה והסביר, שהשר ד,מזוכה ראוי למנוחה
אחרי כל הלחץ והסבל שעברו עליו. באותו היום עצמו
הוריד בדרגה את יריבו, איש המחתרת הפרו־סובייטית
המתחרה, ג׳ושע אנקומו, שהיה שר־הפנים ובתור שכזה
ממונה על המישטרה. הוא נשלח למישרד לעבודות
ציבוריות. הוא מחה, אבל בינתיים לא התפטר.
מוגבה הסביר שאנקומו הפך מוקד לביקורת ציבורית
קשה, אך לא מוצדקת. הוא שיבח את פעילותו בעבר,
למען שיחדור זימבאבווה, והסביר שהורדתו בדרגה נובעת
מטעמי יעול ומודרניזציה של המימשל. הוא ממשיך
להחזיק בממשלתו שני שרים לבנים — שר־החקלאות
(תיק חשוב מאוד בזימבאבווה) ושר־המיסחר.
עתה שואף מוגבה לגבש שוק משותף של המדינות
השוכנות בחלקה הדרומי של אפריקה, מילבד מדינת
האפרטהייד, כדי להיחלץ מהתלות הכלכלית בדרום-
אפריקה. היסודות לכך הונחו במפוטו, בירת מוזמביק,
בחודש שעבר. זהו צעד היסטורי נוסף לפני העימות
הגדול שנועד להפוך את דרום־אפריקה לאזאניה, מדינה
דמוקרטית שבה ישלוט הרוב השחור, ותחוסל הגזענות
כמישטר פוליטי, תרבותי, חברתי וכלכלי.

לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא
רעיונות

בננה סינית

איו נוסעים עד
עקב סינה סנס׳ -
ו איו מצילים אותו
כשהוא נ בו שחוק

באתי יום אחד למערכת, ומצאתי בנ נה
בשלה, קשורה בסרט מסולסל, מצו רפת
למיכתב בשבילי. קודם כל, מה
שבטוח, כיסחתי אותה באופן יסודי. הס תכלתי
ימינה, הסתכלתי שמאלה, וראיתי
שאף אחד לא בא במרוצה למחות, ואז,
רק אז, התפניתי לקרוא את המיכתב.
זה היה משהו ממחלקת הפירות, או מו עצת
הבננות, שמכרתה על תחרות תב שילי
בננות. בשבילי זאת הזדמנות פז
לתת סוף־סוף מירשם של בננה סינית,
שהבצק שלה הוא אחד החוכמות הגדו לות
בתבל. אבל לא הרי בצק, כהרי
בצק, ו״הרי בצק״ הכי טוב שאכלתי אי
פעם בעסק הזה היה במיסעדת ג׳קי או־נאסים,
שמסווגת כאחת הסיניות הטו בות
בקנה־מידה עולמי.
כן, שיהיה ברור שמדברים כאן על
הבננה או האננס, או פרוסת תפוח־העץ,
העטופים מעטה מטוגן ועל זה סירופ
מייפל ועל זה להבה. נו. בננה סינית.
הממזר הזה, ג׳קי, הקריץ טבחים מופ לאים
— השד יודע מאיפה, כי מעטה
הבצק שלו ממש משוגע. מטוגן, אבל
לא ספוג שומן מיותר. פריך, ו״קריצי״
כזה למינשך, מספיק עבה, אבל בהחלט
אפוי עד המילימטר הסופי בתוכו. לא
תמצא בו שיכבת בצק מגעיל בין הפרי
ובין המעטה הזהוב שבחוץ, מוקש מקו בל
בתכלית בקינוח הזה. בקיצור, בצק
חכם.
זה, אגב, גם הבצק של העוף או
החזיר־חמוץ־מתוק, שמגישים בכל הסי ניות
עם רוטב פודינג אדום ושקוף. אבל
כפי שכבר סיפרתי, לא בכל הסיניות
תמצא כזה בצק חכם. פעם אכלתי אצל
ג׳קי, ונטרפתי מהסיפור. ביקשתי דחוף
את המירשם. הוא דווקא מחלק סודות
חופשי חופשי, אבל הטבחים שלו שומ רים
סודות כמו קבר. הם מגרשים אותו
מהמיטבח לפני פרוייקט חשוב. הבצק
המשובח הזה אינו פרוייקט חשוב בעי ניהם,
וכך זכיתי לחלץ מהם את הסי פור.
לזוויות ראייה שונות, מסתבר, יש
המון יתרונות.

אז זה מה שעושים:
לוקחים קערית קטנה.

זה נכון שהאופנד, כעת גורסת עקבים
דקים, הנראים כמו פיטמה של מתבגרת,
כאלה, שנגמרים עוד לפני שהם מתחי לים.
אבל כל חברה שמכבדת את עצ מה
מוציאה בכל קולקציה כמה יצירות
קלאסיות, סאכסיות על עקבים זוהרים,
דקים כמו סיכה וגבוהים כמו מטאטא.
יש גווארדיה שלמה של מבינות, שלעו לם
לא יוותרו על העסק.

אין לי מה להמליץ על קיסמי העקב
הגבוה. כנגד העובדה שהוא לא אור טופדי,
עומדת בתור שיירה של הט בות,
אשר סופה — מי ישורנו.
החל מהענקת שריר סובך לשוק, שב תשע
מתוך עשר, אבוי, איננו, וכלה
בחלוקת אטריד, ארוכה של מידה ארב עים
לקטעים אופטיים מתקבלים על ה דעת.
שלא לאמר, שלא לאמר איזו זוית
סימפטית זה נותן לראיית העולם, גם
לאנשים שלא חברי כבוד במועדון —
נפוליאון.

על עקבים גבוהים צריך לדעת ללכת.
העסק הזה מכיל כמה וכמה פטנטים
אדירים. קודם כל וראשית, יש להי שמר
מהליכה בגרון נטוי. במקום להעזר
בראש ובצוואר משולחים קדימה סטייל
פריסקופ, מוטב להכיר את התוואי. כל
עשרים מטר אפשר להעיף מבט, בתנו עת
עין בלבד, ולהחזיר את המבט דנן,
מיד אל העתיד.
אחר כך, צריך להקפיד על זקיפות־קומה.
אין טעם להוסיף עשרה סנטימטר
מעשה אמן, ואז, לקזז זאת עם גו מקו פל
כמו שרשור.
אחר כך, עוד עניין חשוב בסיפור, זה
לא להחביא את הציצי באופן נפשי. אני
מדגישה את המילה ״נפשי״ ,כי מעשי
זה בטח לא. מילת המפתח איתם זאת:
החוצה ! החוצה ! אז זהו. איך שהציצים
הולכים קדימה, הגב, שדבוק אליהם מא חור,
מתיישר על מכה. חוץ מזה, כדי
ללכת קל על עקבים, צריך לחשוב על
אלוהים, אשר מושך לך בציצית הראש
כלפי מעלה, בכוח אדיר ועדין. לא יאו מן
כמה אנרגיה אמיתית טמונה במח שבה.

עקבים גבוהים לא פוסעים כשכל
כובד התחת ״יושב״ עליהם. אם רוצים
לא למעוד ימינה ושמאלה כמו ברווז
מסומם, מעבירים את עיקר הכובד על
חלק כף הרגל, שמתחיל מיד אחרי הקי מור,
לכיוון האצבעות. אימונים רבותי.
אימונים. זה לא כל־כך קשה. העקבים
״דקים נועדו לתמיכה מסייעת בלבד,
ולא לנשיאה בעול. אל דאגה. לא פוס עים
על קצות האצבעות כל הזמן. ה עקב
בהחלט תומך, ומאפשר מנוחה. אני
רק מסבירה, שהוא איננו הפועל הראשי.
זה הכל.
כעת, כשמבינים את הטכניקה של ה סיפור,
מובן למה אסור בשום אופן, שנעל
עקב תילחץ באצבעות. גם עבודה קשה,
וגם לא חופש ביטוי, זה מירשם בדוק
של מרד.

מגפיים אלה נועדו להליכה
הוראות ביצוע
גם אחד מהנתונים המבדילים נעל עקב
יפהפיה מזו חסרת־החן. ובכן, בחנות,
כשמורדים, שמים את העסק עם הרגל
בפרופיל. ככל שקצה העקב, הסיפור ש־דורך
על ד,ריצפה, יהיה בקו דימיוני ישר
עם מרכז עקב הרגל הפרטית, כך קל
יותר יהיה לדרוך. ככל שהעקב נוטה
להתחבר עם הנעל בכיוון אחורי, כך
דפוק יותר יהיה הסיפור.
הסדר השני, זה הקימור הפנימי של
האימום. אם הקימור דנן לא עוקב במדו־ייק
אחר קימור הרגל הפרטית ומתחיל
להתקמר מוקדם מדי, או מאוחר מדי, או
נמוך יותר מז #של הרגל, לא לגעת
בנעל.

צריך לפתח ״ראייה אנטומית״ .דמיינו
דרך הנעל איפה ובאיזה גובה מצוי קי מור
הרגל שלכם, איפה מתחיל מיפרק
הבוהן, ואם הנעל בנויה בהתאם ועו קבת
אחרי העסק.
צריך להיות מודעים לנושאים כמו
״פרופרציות״ ו״חלוקת מישקל יפה״ של
נעל, ולא עובר זמן רב והופכים למבי נים.
מודעות ותשומודלב מביאים ידע.

יש פטנט עולמי, שלא כל־כך ידוע,
איך בוחרים נעל עם עקב גבוה, שיהיה
הכי קל בעולם לדרוך איתה. זה, אגב,

אחרי שסיפרתי את כל הדברים הכי
דחופים על העסק, הרי לכם פיסת מידע

שווה זהב. המון יצרנים מעולים גומ רים
עקב דקיק עם קליפת פלסטיק דקה,
שמשתפשפת כמו כלום — ורק אז מג לים,
שוד ושבר, שהעסק הדקיק הזה
מחוזק לכל אורכו עם מסמר נחושת. אף
סנדלר לא יכול לתקוע מסמרים לתוך
העסק כשהוא מחליף את הסוליה הדקי קה
השחוקה. אפשר, כמובן, להדביק או תה
בלבד, אבל זה סיפור טוב לעשרים
צעדים בדיוק.
יש סנדלר אחד בלבד בעולם שיודע
לתקן את זה, וגם הוא לא מרשה לי
לכתוב את כתבתו בעיתון. אבל אני אס פר
מה הוא עושה. מי שנואש מספיק,
שיאמץ את הרעיון.
הולכים לחנות כלי עבודה, צבעים ו חומרי
בנייך. מבקשים מקדח מיספר 3
מילימטר. באים הביתה. נותנים את ה עסק
לזכר כישרוני, שיתקע את המסמר
הזה במקדח הפרטי, ויתחיל לשחק בחר מות
עדינה. קודחים בעדינות בעדינות
לתוך העקב, לתוך מסמר הנחושת, וכו רים
בור קטנטן לעומק סנטימטר אחד.
זה ירסק את מסמר המתכת שבפנים,
ויעשה חור בקוטר סביר. עם העקבים
האלה, זאת כבר לא בעיה לרוץ לסנד לר.
הוא ידפוק לבפנים גזירי עץ קט נים
בתור ״פילץ״ .אחר כך ידביק סו ליה
קטנטנה, וגם יחזק אותה עם מסמ רים.
אלה יתקעו בתוך מצע העץ הזה
יופי-יופי, ויצילו בכך אח הנעל היקרה
מכלייה בלא עת. יללה, תתחדשו.

כננתי, גננתו, בננתם הסינית שופכים בפנים כוס אחת קמח רגיל.
על זה מוסיפים חצי כוס קורנפלור.
על זה מוסיפים שלוש כפיות סוכר.
זד! מוסיפים כפית אחת גדושה על אבקת־אפיה.
זה שופכים ומערבבים בהדרגה

כוס אחת מים.
מערבבים חזק עם כף, או מזלג, עד
שאין גושים.
טובלים בבצק הנוזלי הזה חתיכות,
קטעים של בננה, ולא בננה שלמה, כיוון
שכך מקבלים יותר מעטפת בצק מטוגן
כל חתיכה, דבר העושה את כל סביב העסק. אגב, הבננה חייבת להיות בשלה
בתכלית !
להשתמש בבננה שאין בה שום עיק-
בות ירוק, אפילו חיוור על הקליפה.
אני מעדיפה את הבצק הזה עם פרו סת
אננס מסוננת היטב מנוזלים. כיוון
ששופכים על העסק סירופ מייפל בשפע,
חמיצות האננס ״שופדת״ את המתיקות.
אך בל נקדים את המאוחר.
לוקחים את חתיכות הבננה האלה,

לגברים ! לא לגברים ! לא לגברים! לא לגברי! ל* לגברים ! ל*

פינת המדליות

כיבוס סדינים
ללא גיהוץ
מבלי שייתקמטו

שמתם לב בוודאי כבר לסתירה שבתוך
הכותרת, דהיינו ! כיבוס סדינים ללא גיהוץ,
כשמסתבר ־שבכל זאת יש להיזהר איתם,
כדי שישארו עם תכונתם הבלתי־מתקמטת.
הולך הבן־אדם, קונה מוצר אפוי ומגוהץ,
מכניס אותו למכונה המכבסת, ואחר, מוציא
תימעוכת של סיבים. אז זה מה שעושות
אמריקאיות.
לפני שהן מכבסות את הסדינים הלא
מתקמטים שלהן, הן מקפלות אותם לארבע,
יפה יפה, כאילו הם היו כבר אחרי גיהוץ,
ומוכנים לתקיעה מכובדת בארון. אבל
במקום לארון, מכניסים אותם מקופלים
ככה יפה, ישר למכונת הכביסה. הם יתכבסו
גם כך, באחריות, אס אבקת־הכביסה היא
בסדר. מה שלא יוצא בצורה כזו תמיד׳ ,
הם כיתמי הרוק המיובש של נזלנים כרו ניים.
אבל כתמים כאלה, אומרים לי מבינים
פדנטיים, לא יורדים גם בצורה רגילה.
צריך לשפשף אותם ממילא בידיים. למי
שיש יצרן כתמים כזה — מגיע לו ! למה
לא בדק את הסעיף הזה לפני הנישואים?
זה פרט ממש חשוב וחיוני בכדי לקבוע,
מי יהיה ״אשר על הכביסה״ .אבל נחזור
לאמריקאיות. אלה, חזקות מאוד בכל מח לקת
ניקיון.
אחרי הכביסה, הן מוציאות את הסדינים
המקופלים האלה מתוך מכונת־הכביסה,
ותולות אותם על החבל פתוחים מקיפולי-
הם, אבל רק מעט. הם בעצם נשארים
עדיין מקופלים. זהו. הם מתייבשים כך,
ונשארים חלקים. מי שהתוצאה אינה מוצאת
חן בעיניו עדיין, שייגהץ. שייגהץ. אני
מוכנה לבוא אישית, בכדי לתת לו קצב,
לחרוץ.

פג\נ>\7ם

כמה ובר ים חכמים
הפטנטים האלה, הפעם, אינם שלי. הם של בינה אביב. הם
חכמים כל־כך, שאסור לתת להם ללכת לאיבוד. זוכרים שפעם
כתבתי על מכשיר מסמן מכפלות פטנטי, שחייב להימצא בכל
בית? אם למישהו חסר קצת גרושים בשביל ההשקעה, אז יש
פטנט. ממש התלהבתי.
לוקחים ״פומפה״ ,זו משאבת הגומי לפתיחת כיורים סתו מים,
ומצמידים אותה בוואקום לבלטות. מסמנים על הידית
שלה, על מוט האחיזה. את האורך המבוקש של המכפלת. בעלת
השימלה או החצאית, המועמדת לשינוי אישיות, תתכבד ותתייצב
ליד הסומכה הזו. אחר־כך היא תתכבד עוד קצת, ותיסוב לאיטה
עם שימלתה גם יחד סביב עצמה. מה שנותר כעת לעשות, זה

ליפוף תחרה מכוכסת
סיבות לעשות זאת

יתקן אינסטאנט למדידת מכפרות
התקן חסכוני

עיצוב פמם

טובלים אותן בבצק הנוזלי, ומגלישים
בעזרת כף מרק לתוך שמן עמוק, שכבר
חם מאוד. מעטה הבצק הזה מתנפח
נהדר בהמון בועות וגדילים. היות וה בצק
נוזלי למדי, אני לא אוהבת לסנן
ולטפטף את הפרי המצופה לפני ההכנ סה
לסיר השמן, העמוק. בצורה זו, בקו שי
נותר מעטה. כשהשמן כבר הם מאוד,
אני שמה קיטעי פרי בעזרת כף, בזהי רות,
יחד עם בריכת בצק קטנה, שנק ווית
בתוך הכף. יוצאות צורות מההפ טרה,
אה מה, טעים.
מטגנים־מטגנים עד שזה תופס צבע
זהב מאוד חיוור, ומוציאים בעזרת כף
טיגון מחוררת. מניחים על צלחת, ושופ כים
על זה שפע סירופ מייפל. אפשר
להגיש בנקודה זו, ואפשר גם להשתגע.
אם רוצים להשתגע, שמים בעדינות, מעל
סירופ המייפל, כף אחת יין שרף, יי״ש,
שקונים בסופר־סל, או בבית־מירקחת. זה
פשוט אלכוהול נקי, לא מפוגל. אין לזה
צבע סגול !
מקרבים גפרור בוער, מציתים, וכל
הזמן אוספים מהצדדים סירופ מייפל ו שופכים
על הקינוח. אחרת מקבלים בננה
סינית בטעם נוצות חרוכות ! זו פעולה
שמצריכה קצת ידע, כיוון שאם שופ יותר
מדי סירופ מייפל לחריכת כים סוכר נהדרת, אזי מכבים את האש. מכ בים
את האש, נותר אלכוהול בסיפור,
וזה מחרבן את העסק.

ואם בציפויים מטורפים שכאלה עסקינן,
איזה סוד משגע שיש לי בקשר נסו לציפוי הכי טוב ל״אצבעות״ קלמרי.
בקערית קטנה שופכים כוס אחת קמח
תופח. על זה שופכים לאט, תוך כדי
סמיכות של
בחישה, בירה לבנה, עד
דייסה לא כבדה. תראו לבד כבר כמה
זה יוצא. וזהו. לא מוסיפים ביצה, לא
מוסיפים סוכר, לא מוסיפים כלום. הבצק
סופג יותר שמן, אבל הפרענקים הזה בחבורה יבינו לליבי. איך יכול משהו
להיות טעים בלי שיהיה בו שמן?

לסמן בגיר או בסיכות, לפי האורך המסומן על הידית, את
האורך המבוקש על החצאית. זהו.

סיפור שני שאהבתי, זה סיפור כביסת סירטי קישוט או
תחרה. לא שיש לי בעולם איזה סרט תחרה אחד אפילו, ועוד
לכבס אותו, אבל מה, הרעיון חכם.
אז ככה. כאשר מכבסים סירטי קישוט או סירטי תחרה,
יש ללפף אותם בעודם רטובים מסביב לבקבוק, או צינצנת עגו לים•
יש להשאיר אותם כך עד שיתייבשו לחלוטין. זהו. מה
החוכמה? בטח חוכמה. חוסכים, טפו טפו, גיהוץ !

לאמב טי ה -איר מ א חסנים
אתפלסודות היופי
אחד היישומים היותר מוצלחים של
מדפי הזכוכית המחוסמת הוא ארון תמ רוקים
לאמבטיה. בדפי זהב ישנם פיר־סומים
של שלל חברות, העוסקות בהת קנת
כימעט כל מה •שרוצים מלוחות
זכוכית אלה. החל במיזנונים מקובלים
וקונבנציונליים, עבור דרך ארונות ומדפי
איחסון לבוטיקים, וכלה בסיפריות בי תיות.
הזכוכית
הזו עוברת תהליך ייצור מיו חד,
ומסוגלת לכן לשאת עומס הרבה יותר
גדול מהמקובל לגבי זכוכית. היא מת כופפת,
רואים את זה ממש עין בעין, אך
אינה נשברת. עד כמה שידוע לי, ניתן
לבחור את בסיס המדפים האלה בצבע
לבן, או שחור, שהוא הצד השני של לוח
הפורמייקה. חבל שאין מיבחר, אבל גם
כך אני בעד השחור. הוא יוצר אפקט אל גנטי
גם אם לא ירצה•
סוד שני בעסק, לתקוע את הסיפור
הזה בזווית, בפינה שבה מתחברים שני
קירות. ואז, את הדופן הצמודה לקיר
אחד ואת הדופן הצמודה לקיר שני מז מינים
ממראה. זו אותה זכוכית, אבל
מצופה כמו מראה. זה מכפיל בזוהר יפה־

משקיעים את הקלמרי בבצק הפשוט
הגאוני הזה. מגלישים לתוך שמן עמוק
וחם, לא יותר מאשר עד שזה תופס
מעט גוון, ומוציאים. בוזקים על זה מלח,
וטורפים. מי שיאהב את הבצק הזה,
(אני) יאכל אותו גם עם בננות. זהו.
בילעום נעים.

פה את התמרוקים, ונותן לכל האמבטיה
מגע •של ברק. שמים במדף העליון, למשל,
את כל תמרוקי האמבט. ערימת סבונים
משובחים בתוך כלי זכוכית ענק עם
מיכסה, מלחי אמבט, שמנים, מיבחר ציב-
עוני של כיפים.
אחר כך, מדף שני תחתיו יכול להיות
מוקדש לאוצרות הבשמים של הגברת.
אפשר לשים שם גם כלי־זכוכית עם פו פים
צמר־גפן לאיפור, וגם את כל ה קרמים
של הליידי, שנותנים תיקווה.
מדף שלישי יהיה מוקדש למאצ׳ו. גם
לו יש סבונים וקרמים של גילוח וכל
מיני ריחות. אם אין לו סרייה של רי חות׳
זאת הזדמנות לקנות. אחר־כך מסד רים
יפה סידרה של מגבות, מתאמים
צבעים בגוונים הוליוודיים של חלום,
ואחר־כך, רוצחים בשקט כל מי שמעז
לחרב את היצירה.
לנקות את העסק זו לא בעייה, למרות
שזו נראית כמו כן בעייה, ודווקא מזן
גדול. לוקחים תרסיס של רם ,70 ודף
של נייר מגבות מיטבח לבן. מזיזים את
כל הפיצ׳בקעס ימינה, מרססים טיפה,
ובתנועות סיבוב מורידים את האבק,
ומבריקים. אחר־כך מעבירים את כל ה דיירים
שמאלה, על החצי הנקי, ומברי קים
מצד שמאל. אחר־כך מחזירים רק
את חצי הדיירים למקומם, ושלום על
ישראל. בשטח זה לוקח שתי דקות.
אם יש אפשרות לסדר גם תאורה למע לה,
הרי שהכפלתם לעצמכם את כל ה אפקטים
היפים, בעשר. אפשר להתרשם לפי
הצילום המצורף. זה יופי הסיפור הזה,
זה יופי.

או דטה דנין

קולנוע
שחקני
ה אד מוני ת הנ צ חי ת
קאתרין הפבורן לומדת לנגן על פסנ תר
בגיל .71 ליתר דיוק, תמיד ידעה
לנגן, אבל עכשיו היא עסוקה מאוד
בשיכלול הידע. היא מנגנת מדי בוקר
שעתיים וחצי תמימות. כל זאת, משום
שהיא מתכוננת להפיע על הבמה במח זה
בשם וסט סייד ואלס (אם יתורגם אי־פעם
לעברית ודאי יקראו לו ואלס הפרברים)
.במחזה זה עליה לגלם גברת קשי שה׳
בודדה ומסוגרת, שנחמתה היחידה
במאבק עם הגיל והסביבה היא אהבתה
למוסיקה. בעזרתה היא תמצא אשה אח
רון
הופיעה עם חבר ותיק למיקצוע, ד,נ־די
פונדה, ועם בתו הצעירה, ג׳יין, בס רט
על בריכה מוזהבת, ובקפדנות האופ יינית
לה סירבה להרשות לכפילים לק פוץ
למים מסירת־מירוץ והתעקשה לע שות
זאת בעצמה.
כלם שלם. המישחק היה ונשאר כל
חייה. היא מכורה לו בכל רמ״ח אבריה,
ואין דבר חשוב ממנו בעיניה .״אם אתה
שחקן״ ,היא אומרת ,״אתה חייב להיות
מרוכז בעצמך עד כדי אנוכיות, ואם
אתה מרוכז בעצמך במידה כזאת, אסור
לד להעמיס על עצמך מישפחה. לי אי שית
היתד, ילדות נפלאה, ואני זוכרת
היטב כמה זמן הקדישו לנו הורי. אבל
אילו היה לי ילד, והוא היה חולה דוו קא
בערב הצגת בכורה, אני בטוחה

קאתרין הפבורן — 1941
לא לרכל — לא להשתכר

קאתרין הפכורן — 1980
בגיל — 71 לומדת לנגן בפסנתר

שהייתי שונאת אותו בלב שלם על כך.״
זאת דרך אחת להסביר את הבדידות
המזהרת של שחקנית זאת, שזכתה להכ רה
ולהערכה על כישרונותיה כבר מן
הסרט הראשון. בת למעמד הבורגנות
האמידה, אפשר כימעט לומר האצולה
האמריקאית, איכזבה את אביה, רופא
עשיר, כאשר החליטה להיות שחקנית.
הוא ניסה להניאה מכך, אבל עקשנותה
המופלגת עמדה לה כבר אז .״אם אי-

עם ספנסר טרייסי
יותר מזוג נשוי
רת, בת גילה( ,השחקנית דורותי לאודן),
שעימה היא מתחילה בדיאלוג, שיסודו
במוסיקה.
קאתרין הפבורן, שבעיני רבים היא
עדיין הגברת הראשונה של הבד והבמה
האמריקאית, עסוקה מאוד. בקיץ האח

הפכורן
מדריכה את אחייניתה קתרין הוטון ב״נחש מי כא לסעוד״
האוסקר השלישי

אפשר לשנות את החלטתך, מוטב שתל מדי
כמו שצריך״ ,נכנע לבסוף האב,
ושלח לה את הכסף הדרוש כדי ללמוד
בבתי־הספר הטובים ביותר. לדראמה,
אחרי שגמרה את אוניברסיטת ברין מאור
המייוחסת.
שלושה אוסקרים. קומתה התמירה,
פניה המחוטבים, סיגנון הדיבור הנמרץ,
החן הטבעי והביטחון המוחלט בכל מע שיה
הפכו אותה לאחת ד,כוכבות המע טות
בקולנוע, שאיש לא הטיל ספק
בעצם היותה שחקנית. היא התמודדה
באותה מידה של הצלחה עם קומדיות
מטורפות כמו מגדלים את בייבי, דרא מות
היסטוריות כמו מרי, מלכת הסקוטים,
קומדיות רומנטיות כמו סיפורי פי-
לאדלפיה או תפקידים קורעי לב כמו
האם במסע הארוך לתוך הלילה.
היא השחקנית היחידה שזכתה שלוש
פעמים בפרס אוסקר על תפקיד ראשי
בזוהר בבוקר, אריה בחורף ונחש מי
בא לסעוד.
סידרת הסרטים שלד, עם ספנסר טריי ם
,,שהיתה בהם תערובת מיוחדת במי נה
של הומור ורומנטיקה, מחווים עד
היום את הדוגמה האופיינית לקסם של
שחקנית המתגבר על באנאליות של תס ריט,
ואולי אין בכך משום פלא. הפבורן
וטרייסי היו אחד הזוגות המיוחדים ביו תר
שידעה הוליווד. צמד נאמן זה לזה
במשך עשרים שנה, קרובים זה לזה
יותר מכל זוג נשוי, וזאת למרות ש־טרייסי
היה במשך כל הזמן נשוי לאשה
אחרת, והשניים מעולם לא חשבו ברצי נות
על האפשרות להפוך את קשריהם
לחוקיים.
המזג הסוער של השחקנית האדמונית,
המסירות הקיצונית שלה למיקצוע שלה,
לידידים שלה ולהרגלים שלה, הפכו אג דות
בפני עצמן. בסופו של דבר אלה
היו האגדות היחידות שאפשר היה לר קום
סביבה, כי ראיונות לעיתונות לא
היו מעולם בין הדברים החביבים עליה.
לחיות כשלום. טרייסי סיפר פעם
לידיד משותף, שכתב מאוחר יותר ספר
על הזוג, כמה מחוקי היסוד שיש לש מור
עליהם כאשר רוצים להיות בשלום
עם הגברת הפבורן :״ללוות כל מנה
של בשר בפירות אפויים. להגיע תמיד
ה עו ל ם הזה 2264

בזמן ולא להישאר אף פעם יותר מדי
במקום (פיהוק של קאתרין צריך להיות
הרמז לברכות הפרידה) .לא לרכל. לקבל
בברכה את כל דיעותיה ולהסכים לכל
התוכניות הרבות מספור שצצו במוחה
מדי יום. לא להשתכר, תהיה כמות ה אלכוהול
המתכלה מדי ערב אשר תהיה.
להעריץ את כלבה. להעריץ את כל מה
שידידיה עושים. לא להתלונן אף פעם,
מוטב כבר להתפרץ ולצאת מן הכלים.
לא לומר מילה שאי־אפשר יהיה לחזור
עליה בפומבי. להימנע משקרים, עיוותים
או הגזמות. לא לשוחח על מצב הברי אות,
אלא אם כן מבקשים את עצתה של
קאתרין, ואז לזכור שיש לקבל את העצה
בתודה. להימנע מכל ניבול פה, בכל
צורה שהיא.״
היא עבדה כל חייה קשה, לא משום
שהיתה זקוקה לכך, אלא משום שכזה
הוא טיבעה — היא קמה מדי בוקר
בשעה שש, היא מתעמלת שעות ארו כות,
היא מקפידה להיות תמיד בזמן
ודורשת זאת מכל חבריה לעבודה. והיא
שונאת שינאה עזה את כל הפילפולים
הפסיכואנאליטיים, שבהם נעזרים שחק נים
רבים מן האסכולה של ״אולפן. ה שחקנים״
.בכל פעם שהיא מתחילה חז רה
על מחזה או סרט חדש היא מצטטת
את טרייסי שתימצת פעם את אמנות
המישחק במישפט אחד :״לזכור את שו רות
הדיאלוג ולא להיתקל בריהוט שעל
הבמה״ .ואכן, כשקאתרין הפבורן מו פיעה
לחזרה הראשונה היא כבר מכירה

כדז ה קניי ה
יגול האהבה
האשה האחרת (פאריז, תל-
אביב, הונגריה) — ההצלחה
המפתיעה של ״התוודעות״ ו״לי־לה
מוסרי מאוד״ עודדה, בנראה, מפיצי סרטים להעז
ולהביא סרטים נוספים, ועל כך תבוא עליהם הברכה. וכך,
אחרי קארולי מאק ואישטוואן סאבו יש לחובב הקולנוע
הישראלי הזדמנות להכיר את הבמאית הבכירה של הונגריה,
מארתה מסארוש, בסרט שהוצג בשנה האחרונה
בפסטיבל קאן.
מארתה מסארוש, רעייתו לשעבר של המפורסם בבמאי
הונגריה, מיקלוש יאנקסו, זכתה להכרה בינלאומית רחבה
בבר בסירטה העלילתי הראשון ,״האימוץ״ ,שזבה לפני
חמש שנים לפרס הגדול בברלין. מאז היא עושה בעיק-
ביות רבה סרטים העוסקים בבעיות של נשים, כשהיא
מאמצת לעצמה, לא פעם, עמדות פמיניסטיות קיצוניות
למדי, תוך שהיא משתדלת להבין לא רק את הנשים
שהיא מתארת, שלדבריה היא מזדהה עימן לחלוטין, אלא
גם את הגברים שאותם היא מוקיעה לעיתים בצורה
בוטה למדי.
הריון, לידה, מערבת יחסים הורים־ילדים, אימוץ —
אלה נושאים החוזרים שוב ושוב בסרטים שעשתה עד
עכשיו, ומבחינה זו ״האשה האחרת״ אינו יוצא-דופן.
העלילה מתרחשת בין השנים , 1936—44 ויש בה שיח זור
מסוגנן ומלוטש מאוד של התקופה. מי שנוכח באיכויות
הפלאסטיות של הסרטים ההונגריים שהוצגו כבר
אצלנו, לא יופתע למצוא באן עידון חזותי ואיכות צילום
נדירה.
יורשת של בעל קרקעות עשיר נשואה לקצין צבא,
אוהבת אותו עד כדי טירוף, אבל אינה יכולה ללדת לו
ילד. היא פונה לנערה עניה, מציעה לה סכום נכבד, בדי
שתחלק לפרק זמן מוגבל את המיטה עם הבעל, תלד לו
את ילדו, ואחר״כך תיעלם. הנערה מסרבת תחילה, אולם
האשה מתעקשת ופונה אליה שוב. הנערה מבירה את
הבעל ובין השלושה נוצרים יחסים מוזרים, שאינם מאפשרים
עוד דרך חזרה.
הנערה עוברת לגור עם הזוג בביתו. שתי הנשים הופכות
להיות כיטעט אחיות, ואילו הבעל עדיין ניצב מן
הצד, מסתייג מכל הרעיון, אבל אינו רוצה לדחות אותו
מתוך אהבה לאשתו, כניעה לשיגעונותיה, ואולי גם משום
התלות הכלכלית שיש לו בירושתה.

לי לי מונורי ואינבלהופר: אין להכניע
תיאור מערבת היחסים הסבוכה הזאת הוא ללא־ספק
החלק המוצלח ביותר של הסרט• שיווי״המישקל בתוך
השלישייה נע כל העת מצד לצד: הנשים מתאגדות מול
הבעל שנותר בחוץ, אלא שאחר־בך היחסים המיבניים
שבין הבעל והנערה צומחים בהדרגה והופכים אהבה של
אמת. האשה, מצידה, משתעבדת לוולד הצומח בביטנה של
אחרת, כשהיא מזדהה לחלוטין עם תחושות האמהות. היא
נאבקת על שמירת אהבתו של הבעל, עוברת את יסורי
הלידה באילו היא עצמה היולדת, וחוטפת את הילד
מידי הנערה, התופסת רק אחרי הלידה מה משמעות המושג
אמהות. הדרך שבה רואה בל אחת מן הדמויות את
תפקיד האשה בתוך החברה ואת יעדיה היא חלק בלתי-
נפרד ממערכת היחסים שביניהם, והמצלמה מנסה בימעט
לחדור לתוך הנשמה של השלושה בתקריבים ענקיים של
הבעות הפנים•
אולם, מאחורי הסיפור האינטימי הזה נרקם בחוט
השני הרקע; עליית הנאצים לשילטון בגרמניה. הבעל,
שהוא צלם קולנוע חובב, מביא תמונות מאולימפיידת ברלין,
המזכירות, במובן, את סירטה של לני ריפנשטאהל.
בה בשעה מתחזקת האנטישמיות בהונגריה עצמה, ויחד
איתה גם החלוקה המעמדית, שהיא גם חלוקה פוליטית.
בכל שמתקדמת העלילה הופך מרכיב. זה דומיננטי יותר,
עד שלקראת הסוף הוא מהווה לא רק חלק בלתי״נפרד
מן הסיפור האינטימי של השלישית, אלא מספק אפילו
את הפיתרון לעלילה.

מעצמה כשהיתה הרבה יותר צעירה. על
המסך או על הבמה אפשר להבחין בסי מני
הגיל, ברעד קל של הידיים ושל
השפתיים, אבל רצון הברזל והכוח ה אדיר
שמאחורי עיני תכלת הפלדה שלה
משכיחים כל ליקוי גופני.
היא עצמה מתנהגת כאילו הגיל פשוט
לא קיים. או לייתר דיוק, כאילו אין
לדבר חשיבות .״ככל שעוברות השנים
את לומדת להכיר את עצמך טוב יותר,
לדעת בדיוק מתי את מצליחה ומתי את
נכשלת. את מבחינה יותר במה שהקהל
מצפה ממך ובמה שאת מסוגלת להעניק
לו״ ,הודתה בפני עיתונאית אמריקאית.
״אם את חולה, או נחלשת, או משהו
כזה אין ברירה אלא לעצור. המוות או רב
בסופו של דבר לכולנו. אבל עד
שהוא יגיע, חובה היא להמשיך ולזחול
בכל דרך אפשרית קדימה.״

עם נא;ט ;יומן ג״משוגעת משיאיו״
פירות אפויים

ת ד רי ך
חוב הלר או ת :
תל״אכים — טיסה נעימה, תהילה,
מישחקי ריגול, התוודעות, המטרו האח רון,
האחים בלוז.
ירושלים — טיסה נעימה, תהילה,
נערת הטלפון והבלש, שביל הזעם.

תל־אביב
הפכורן כ״סילכיה סקארלט״1936 ,
להגיע בזמן

את התמליל על בוריו, והיא מצפה שכל
האחרים יידעו אותו לא פחות טוב ממנה.
הכוח האדיר .״הייתי מעדיפה להיות
ציירת או סופרת״ היא מתוודה מדי פעם.
״המישחק הוא אמנות מדרגה שניה, וה צרה
העיקרית היא, שצריך להיעזר בכל
כך הרבה אנשים אחרים כדי להגיע
לתוצאות. עדיף לסמוך על עצמך מאשר
להיות חלק של מכונה גדולה.״
היא עובדת היום באותו קצב שדרשה
העולם הזה 2264

עם האמפרי בונארט ב״מלכה ׳האפריקאית״ — 1951
להימנע מניבולי פה

התוודעות (מוסיאון, הונגריה)
— גבר ואשה זרים זה לזו נאל צים
להסתתר יחד מפני הנאצים, בתוך
חדר בדירתה של מישפחה זרה, במיל-
חמת־העולם השניה, בבודאפשט. סרט
פיוטי, רגיש ונבון של הבמאי אישטוואן
סאבו. מצולם ומשוחק להפליא.
המטרו האחרון (צפון, צר פת)
— תיאטרון מנסה לעבור בין טי פות
הצנזורה בימי הכיבוש הנאצי ב פאריס,
ומנהלו היהודי מתווה את המדי ניות
ממקום מיסתור במרתף. סרט מלו טש,
מבוצע היטב וביקורתי מאוד כלפי
העם הצרפתי. הבמאי: פרנסואה טרי-
פו. עם קאתרין דנב וג׳ראר דפארדיה.

!(אחו׳ הקרעים שר הסידדה: הסיטו המותק שר
הצעירה היהודיה שהתיידדה עם הקומיסאר הכדיכור
1היתהעדת ־ ר א ״ הלנפילתוודג יר וש ו
שה, השקודה בימים אלה על חיבור
זיכרונותיה. מריה יישבה במשך 27 שגה
בכלא הסובייטי ובמחנות בסיביר בעוון
נטייתה הטרוצקיסטית. עם עלותה ארצה
סודרה כאן בידי המנוחה יבבה אידלסיון,
שמריה יופה עזרה לה לעלות ארצה, אחרי
המהפכה הרוסית. כמה מסיפוריה של מריה
יוכה, האשד. שחזרה מן הכפור, שלא הובאו
בסידרה, מובאים כאן בפירסום ראשוני.

״כיצד הכרתי
את טרוצקי!״

הפרק השלישי של ״עמוד האש״ התייחס
לקריאתו המפורסמת של חיים וייצמן,
למחרת הניצחון המדיני בוועידת סן־רימו.
פרק זה בחן את השאלה: מדוע לא ניצל
העם היהודי בראשית שנות ה־ 20 את
שעת־הכושר לעלות ב(־,מוניו לארץ-
ישראל?

1917/

61 זי

יאחד הנושאים הראשונים שהעסיקו את
עורכי עמוד האש היה איתור של עדים
חיים לאירועים היסטוריים. עד כמה שה אירוע
היה רחוק יותר, כן היה קשה יותר
לאתר עדי־ראייד, להתרחשויות. כאשר
התבהרה לעורכים תפיסתם, היה יברור
הצורך בעדי־ראייה למהפכה הרוסית, ש

1x1 26

^:נ־׳ער 3:שנמ: מ ג 3י ! 1 1

טדוצק׳ ולנין

נשיאות המיפלגה הבולשביקית 1
, 1917 .ערב המהפכה. טרוצקי ה!
השלישי משמאל (בשורה העליונה) ,בין קאמנייב וזינובייב. כול
הסרט מתאר את המצב החדש ומלא-
האשליות שנוצר אחרי המילחמה העולמית
הראשונה באירופה: המהפכה הסובייטית,
שנראתה כפותרת את שאלת־היהודים על
פי האידיאולוגיה הסוציאליסטית, ושלום-
ורסאי, שהביא לידי גמר את תהליך ה־שיחרור
על־פי האידיאלים הליברליים.
בראשית שנות ה־ 20 היה נראה כאילו
שוב אין בעייה יהודית בעולם.
להלן כמה מסיפורי הדמויות הבולטות
בפרק ״עם ישראל — איכה?״

של עדות־עין למהפכה הרוסית.
לוסין נסע לבית־זקנים בהרצליה, שבו
מתגוררת לה מריה יופה. אלא שהי׳שישה
אמרה :״לא מוכנה להתראיין.״ יגאל לוסין
לא נרתע .״שלחתי אליה את מפצחת־הקופות
של הסידרה שלנו, נעמי קפלנסקי,
ששיכנעה בגרמנית את מריה יופה להת־

היו לאחר מכן קורבנותיו של סטאלין, הנראה (שני משמאל)
בשורה התחתונה. לנין הוא הראשון משמאל בשורה העליונה. הוא
נקרא בתמונה ״אוליאנוב־לנין״ ,כשהכינוי שלו חובר לשמו האמיתי.

רבים מראשיה היו יהודים.
בדרך אקראי נודע ליגאל לוסין מפי
בן־דוד של אמו, שעלה באחרונה מרוסיה,
שמריה יופה חייה בארץ. מריה יופה
היא אלמנתו של אדולף יופה, מי שהיה
עוזרו הראשי של ׳טרוצקי בהכנת חוזה
ברסנדליטובסק, ואחר־כך שגרירה הראשון
של ברית־ד,מועצות בגרמניה הקיסרות
(עוד לפני שקמה הריפובליקה הוויימא-
רית) .היה ברור ללוסין כי במריה יופה
יש כיל הדרוש ׳להבאת המימד האישי הישיר

ראיין עבור עמוד האש.״ אחרי כמה פגי-
שות של היכרות, נשלח איליה איש הנהלת
רשיות־השידויר, ארי אבנר, שהרוסית שגורה
בפיו, והוא ריאיין את •מריה ייופה.
בעימוד האש הופיעה מריה יופיה במשך
שילוש עד ארבע דקות, והיא הביאה את
סיפור המהפכה ברוסית, בצורה מרשימה
ומרגשת, מעבר למיגבלות הישפה.
מאות אלפי טריוצקיסטים במערב ,׳שנודע
להם כי מריה יופר. מתגוררת בישראל,
מצפים עתה לדיברי הטריוצקיסטיית הקשי
״איך
היכרתי אותו? ילא אני היכרתי
אותו, אלא הוא עשר. הכרה אתי. הדבר
היה כך: הוא הופיע באיזשהו מקום. אינני
יכולה לשכוח ׳לעולם איך ראיתי אותו
בפעם הראשונה. כן, זד. קרה ב־ 22 באוק טובר,
כלומר שלושה יימים לפני המהפכה.
התכנסה עצרת באולם הגדול ביותר
בסאנט־פטרסבורג — זה היה בבית־העם...
המעברים היו חסומים, אתה מבין. לגמרי
לא היד, מובן כיצד יכול היה האולם הזה
להכיל כמות כה רבה של בני-אדם.
טריוצקי הופיע ישם כנואם. כל-כך הרבה
דיברו וכתבו, עד שקשה היה לומר ולהוסיף
משהו יחדש. אבל מה שעשה עלי רושם
היה שהוא ידע להביא את הקהיל להתלהבות 1
כזאת. הוא יכול היה לעשות באנשים
כל דבר.
ובכן, עמדתי, בערך בשורה השלישית.
החזקתי פינקם ועיפרון. נשלחתי למקום
כעיתונאית. מובן שכמעט ולא היה אפשר
לכיתוב דבר ...טריוצקי הביא את האולם
כולו לדרגה כזאת של מתח. כאשר הוא
הרים יד, ושתי אצבעות, ואמיר, :תשבעו
שאתם תומכים במהפכה הפרולטרית!׳
אני הנחתי את הפינקם, כמו כולם. וכולם,
באלפי קולות אמרו, נשבעים !׳ וכולם
הרימו שתי אצבעות...
״...ואיך היכרנו זה את זו רשמתי
את דבריו, ולשניות משהו בנאומו של
טרוצקי נראה היה לי כחילול הקודש...
בצהריים למחרת נכנם טרוצקי למערכת
העיתון. היתד. דממה, והוא שאל , :מי רשם
אתמול את דברי?׳ אז טוביה לזרוביץ
אכסלירוד, מנהל ׳לישכת־העיתונות שליד
ד״סיוברנקום׳ ,אשר לא ידע לימה טרוצקי
מתכוון, אמר, :חבר אחד!׳
,״אז שתמיד ירשום את דברי!׳
״,אה־הא, הנה זאת החברה, בבקשה.׳
״אז טרוצקי ניגש אלי ואמר, :אם כן,
הבה נכיר,׳ והושיט לי את ידו.
״אני קמתי, .אבל את זה לא צריך. שבי.
ובכן תראי במר, העניין. את רושמת את
דברי, וזאת עבודה אחראית. אין לנו
קצרניות. הן מחבלות בנו, הן הכריזו חרם
עלינו׳.
״קצרניות היו אז רק מה,דומה׳ ׳(הפר ,
למנט)
.אלה חייו אז הזמנים.
,״לכן, אנא, כל פעם, אחרי שאת רושמת,
תבואי אלי וקראי לי. זה עסק אחראי.׳
״׳ומאז כל החומר •שאתם מכירים על
טדוצקי — הכל מעשה ידי.
״אחרי המלצה כזאת של טרוצקי, אכסל-
רוד הסמיך אותי לרשום את דבריהם של
לנין ושל לונצ׳רסקי...״
על היכרותה עם טרוצקי מוסיפה מריה
יופה :״חוץ מזה הוא גם היה חבר של
אדולף אברמוביץ (הכוונה לאדולף מפה
— בעילה) ובווינה הם הוציאו לאור ביחד
את העיתון ״פרבדה...״
על טרוצקי כאדם מספרת מרי :״אמנות
הנאום שלו כל־כך מאפילה יעל הכל שאני,
אפילו עכשיו, חושבת מה לומר. נו, ראשית
הוא היה אדם עם כוח־רצון שאין למעלה
ממנו. שנית, הוא היה אדם שאפשר לכנות
אותו במילה אשר נעלמה עכשיו ברוסיה
לגמרי — הגון. הייתי יכולה לספר על
מידת הגינותו, למשל. וגם אדם מאוד
טהור. את זאת אני יכולה להגיד בביטחה.
מה אפשר לציין בו עוד? למשל, לא ניתן ׳
היה ׳לטפוח לו על הכתף. לא כזה המז
האיש. ומעולם הוא לא טפח לאיש על
שכמו. איך הוא עצמו אמר לי פעם, בהו מור?
...חכה רגע הפאתוס של הדיסטנס׳.
ואצלו הפאתוס הזה של הדיסטנס היה תמיד

מורגש. לא: ניתן היה, אף לא בבדיחה
או בידידות, לומר לו, אתה׳ .אתר. מבין?
מרחק כלשהו ובלתי־נראה היה יתמיד ביני
לבין האנשים...״

לו חםמת
רק פעם אחת,,
בקטע הקצר של מריה מפה על מהפכת־אוקטובר
בעמוד האש, היא תיארה כיצד
היא נמצאה בחדר שכן לחדר ביו חילק
ולדימיר איליץ׳ לנין את התיקים לחבריו
המהפכנים, ומינה אותם למישרות של
.קומיסרים׳ .מריה יופה: תיארה את שראו
עיניה בבניין הסמולני, אשר יגאל לוסין
כינהו ״הבית־האדום של סאנט־פטרספורג״.
מריה אבל צריך לומר שבוועד־הקומי־סרים־ד,עממיים
הראשון רק טרוצקי היה
יהודי. כל היתר היו לא־יהודים. ובכן.
קומיסד־החינוד היה לונצ׳רסקי, אחר כך...
נו, מי עוד היה, איזה עוד מישרדים ישנם?
תחבורה ...עכשיו איני זוכרת את כולם...
אבל, לדעתי, יהודי היה שם רק אחד:
טרוצקי. אבל בכלל היו שם יהודים רבים,
׳והם מילאו תפקיד משמעותי. אין זה דבר
מפליא: ליהודים היה בעד מה להיאבק.
ולכן הם היו, כמובן, במיפלגת־המאבק
העיקרית. ומובן שהם היו באגף המהפכני
ביותר! ,זאת אומרת, הבולשביקים...״
על אחד מניסוחיו של טרוצקי לגבי
המהפכה והמהפכנים מספרת מריה יופה
סיפור ששמעה מאחד הלוחמים המהפכניים :
״בימים אלה היה אצלנו טרוצקי. מה עוד
הפחיד אותי נורא? כל הזמן אתה שומע
,זיג־זיג־זיג׳ .כדורים. סביבך עפים כדורים.
אתה מבין? והנה אמר טרוצקי , :במה
נבדל פחדן מלוחם־מהפכן אמיתי? פחדן
מת מכל מילה, מכל שריקת־כדור, ומיכנסיו
רטובים. בכל דקה הוא מת, בכל יום
מיכנסיו רטובים. ולוחם־ימהפכן אמיתי ימת
רק פעם אחת׳ והעיקר — הוא מת ב כבוד.׳״

ליאו
טרוצקי, ששמו האמיתי
היה ׳לייב ברונשטיין (מימין),
ולידו יועצו ועוזרו, אדולף יופה. יופה היה עוזרו של טרוצקי
במשא־ומתן עם הגרמנים בברסט־ליטובסק, עיר־הולדתו של מנחם
בגין. שם חתמו הבולשביקים, לפי הוראת לנין, על חוזה־שלוס

משפיל, שסיפח לגרמניה שטחים רחבים. הוא התרוקן מתוכנו
כאשר מוגרה גרמניה כעבור שנה. כמו זאב ז׳בוטינסקי, היה
טרוצקי נואם משלהב. כמו דבוטינסקי, נולד ברוסיה ומת ביבשת
אמריקה. טרוצקי היה היוצר האמיתי של הצבא האדום ואדריכל
המהפיכה. לאחר שהתחוללה
ניצחונו במילחמת־האזרחים

״כל כך ליריים,
כל כך גינקולוגיים*״

על המימד האישי בריקמת־היחסים שבין
טויוצקי לבין בעלה, שהיה עוזרו העיקרי
ותומכו, מספרת מריה בהמשך סיפולה
הבילעדי :״הנה אני נזכרת כשבעלי כבר
חלה, והתכנסו אצלו רופאייו להתייעצות.
באותו הזמן הגיע אליו טרוצקי. אני קראתי
את הסך פרון של אחמאטובה והוא מיד
אמר לי מריה מיכאילובנה, אם את
צריכה לדבר אייתם, לכי בבקשה, אל
תתביישי, אני אקרא. מה יש לך ביד?׳
,״״ש לי כך וכך,׳ אמרתי.
״,ואז, הבה נראה.׳ ואני הלכתי והוא
נשאר וקרא ...אני נעדרתי זמן רב מדי,
הייתי בחדר־ד,עבודה של אדולף אברמו ביץ׳
,הוא היה אז בחדר־העבודה הקטן.
וכשחזרתי, אני רואה שהוא קורא בהתלהבות
כזאת ! החלטתי לא להפריע.
״אחר־כך הוא עצמו הניח את הספר.
אני אומרת, :תאמר לי, מה דעתך על
השירים האלה?׳ והוא אמר , :הביטי,
המשוררת מאוד כישרונית. אם היא אדם
צעיר ותמשיך ותתפתח, היא יכולה להתקרב
לקלסיקנים ,.הוא לא אמר שתהיה
קלסיקן — ,תתקרב׳.
״ואני אומרת לו, :לא, אני שואלת את
דעתך על השירים הללו.׳
״והוא אמר , :על השירים האלה? הביטי,
הם כל-כך עדינים, כל־כך ליריים, כל-כך
גינקולוגיים, שמייד רואים. מרגישים, ש כתבה
אותם אשה. וזה לא הכרחי בשביל
שירה.׳
״נו. זאת ה״תה הברקה נהדרת. אתה
מבין, לחרז את שתי המילים האלו ...זה
כמובן, לא היה אפשרי, אלא ביחס לאשה...״
טרוצקי יוצא לגלות

אחד המרטיטים שבסיפורי מדיה יופה
הוא תיאור גירושו של טרוצקי ממוסקבה
בידי סטאלין. זה• היה בינואר , 1928 כאשר
טרוצקי נשלח לגליות באלמא־אטא׳ אי־שם
בקזכסתאן, אחרי שבשנת 1926 גורש כבר
מהפוליט-ביורו. בקטעים שלא געשה בהם
שימוש בעמוד האש סיפרה:
...מה שהיה בתחנת־הרכבת •*-אי-
אפשר לתאר. כל הכיכר המתה אדם, אי *
משוררת שנודתה מאוחר יותר בידי
סטאלין ח׳דאנוב. היא נרדפה, ושיריה לא
הורשו להפצה בברית־המועצות.

הערה הראשית

מריה יופה, אשתו של התגלית יופה, אדולף הגדולה ביותר עד כה של הסידרה עמוד האש, האשה שהכירה
את טרוצקי מקרוב, וה2ומשיכה להעריצו היום. מריה יופה
(מימין: בנעוריה, משמאל״ :כיום) סיפרה למראייני הסידרה כיצר
אפשר להיכנס ־לכיכר. ובוודאי שהייה לי
חבל שטרוצקי נוסע. מתי !שוב ניפגש?
ואני אפילו לא יכולה ׳להיפרד מימנו.
״בזיכרוני עוד היתה הלווייתו של בעלי,
שבה הוא ליווה את חבריו לקבורה בדברי־הספד
נפלאים. ואני אפילו לא אפרד ממנו?
״באותו זמן הביאו את החפצים שלו.
מישהו סוחב מיזוודה. אני תופסת גם כן
בידית, ואומרת שאני זו וזו, ושאני רוצה
להיפרד ממנו. טוב, לכי, לכי, אם מישהו
שם. וכך אני עברתי: איש סוחב בידית
ואני נתפסת בה. כך נכנסתי ־לתחנת־הרכבת.
העמיסו הכל על הקרון, וכל הרציף
ההומה ראה באיזה קרון הוא יסע. ומייד
הצעירים ׳שהגיעו מפיטר, ,פוטילובצים
צעירים׳ (פועלי בית־היחרושת פוטילוב),
טיפסו על הקרון, הציבו עליו את דיוקנו
(של טרוצקי) והצדיעו. ועמדו כך, בהצדעה,
כמה דקות. כעבור עשרים דקות׳ בערך,
הופיע ליד התמונה אדם בלבוש אזרחי
ואמר, :תירגעו, אפשר להתפזר, טדוצקי

הכירה את טרוצקי ונלכדה בשבי קסמיו, כיצד ידע המהפכן
הגדול לשמור על מרחק מן הבריות, וכיצד הבריחה את הוראותיו
לאנשיו כאשר באו אנשי הבולשת הסובייטית, על־פי הוראות
סטאלין, לעצרו ולגרשו. זוהי עדות היסטורית נדירה, אולי
יחידה במינה, על אחת הדמויות המרתקות ביותר של המאה ה־.20

כבר נסע. ובתחנת־ד,ביניים הוא מחכה
לקרון הזה.׳ וכולם התחילו להתפזר,
כמובן״...
בהמשך סיפורה של מריה יופר, על
גירושו של טרוצקי מצוי סיפור בלתי־ידוע
:״והנה בבוקר אני מתעוררת, ממהרת
למערכת, ופיתאום צילצול בטלפון, .מי
מדבר?׳
,״מריה מיכאילובנה, האם לא הכרת?׳
,״מה זה? ! לב דוידוביץ !״

,אבל אתה הרי נסעת אתמול, כך הודיעו
לנו.׳
,״אני לא נסעתי לשום מקום.׳
״פישוט פחדו מהפגנה שיכולה הייתה
להיות, ולא ידוע היה במה תסתיים .׳לכן
רימו את כל המלווים.
״,את יודעת למה אני מטלפן?׳
,״במה העניין, לב דווידוביץ?׳
,״את יכולה להגיע?׳
,״בוודאי אגיע, איזו שאלד

את פגישתה האחרונה משחזרת מריה
ייופה כך :״־ואז ׳נכנסו צ׳קיסטים׳ * 10 ,איש,
כולם יפהפים, גבוהים אחד־אחד, לבושים
היטב, והאחראי אמר , :לב דוויידוביץ
והצדיע לב דווידוביץ, באתי לקחת
אותך.׳
״טרוצקי ענה, :לא אסע לשום מקום.
אמרו לי — מחר, והיום אני אפילו לא

״החדר היה גדול, כמו זה, אבל מרובע,
והוא הורה לכולם ללכת לפינה ההיא, ואני
נשארתי אתו. כאן. והוא נתן לא הוראה
אחרונה. אתה מבין? אני הייתי נרגשת
עמוקות, וגאה באמון שהוא ניתן בי. לאף
אחד הוא ילא קרא. איחר־כך הוא אמר כך...
בעצם, בהתחלה הוא אמר ...הוא הכתיב
ילי ...אני הייתי אז עם שיער ארוך כחך
* צ׳ה־קא, ראשי־התיבזת של המישטרה
החשאית בתקופה הראשונה שלאחר ח
מהפכה.

הא שה ש חו ר ה מן ה כ פו ר
(המשך מעמוד )51
מאחור׳נ״ת. הוא הכתיב לי׳ והוא הקריא.
אני פיזרתי את השיער וביחד׳ הוא ׳עזר
לי להכניס את הסיכות, הכנסנו לתוך
התיסדוקת את ההוראה שלו הכתובה.
עכשיו עומדת השאלה: איך אני יכולה
׳לצאת? והוא עשה כך׳ אתה עוקב ו הנה,
תאר לעצמך, זה המרחק מהדלת עד האצ טבה
הזאת? אז הוא העמיד אותי ליד
הדלת. מהצד השני פרצו כלי הזמן את
הדלת, בגרזן...״
״...עוד לפני שנכנסנו לחדר אמר טרוצקי
לצ׳קיסט האחראי , :איך אתה לא מתבייש?׳
והוא ענה: לב דווידוביץ׳ ,מה הקשר
לבושה? אני חייל, אני חייב לציית להור אות.
אתה לימדת אותנו מישמעת, אתה
בעצמך הרי לימדת אותנו מי׳שמעח. ולב
דווידוביץ׳ אומר , :מישמעת של קומוניסט,
של אדם מצפוני, ולא של בובה שפוקדים
עליה דברים אשר היא ...מה, אתה שלם
עם זה ז׳
״ההוא שותק ושוב אומר, :אני חייל,
אני חייב למלא פקודה. ואמלא ׳.ואז ! אחרי
זה, נעלנו את עצמנו. זאת אומרת, לב
דווידוביץ׳ לקח את כולנו, ונעלנו את
עצמנו בחדר. ובכן. הם התחילו לכרסם
בגרזנים שהיו אצלם מקודם, כנראה. הם
ידעו עם מי יש להם עסק. הם התחילו
לפרק את הדלת בגרזנים, ואני עומדת פה,
:והוא אומר לאשתו , :נטאשה: ,תני לי צווא רון
נקי ,.והיא: נותנת לו צווארון נקי.
והוא מחליף, קושר את העניבה ואומר:
,אתם יודעים, לזינובייב אמרו, :שמע,
הבר זינובייב, הצווארון שלך מלוכלך.
תחליף אותו, נו, לפחות: ,תהפוך אותו לצד
האחר , ,וזינובייב ענה, :אבל לצווארון
הרי אין צד שלישי , .זאת היתה ההברקה
האחרונה אשר שמעתי ממנו, ואני התפעלתי
מהכוח הזה, מכי׳שרונו של האיש
הזה לשלוט בעצמו. הורסים בגרזנים את
הדלת, ולא ידוע מה יהיה הלאה, והוא
עושה בדיחות...״

ממקומו כאשר הצביעו למען המיל׳חמה.
ועכשיו הוא צועק להמון, :הלאה ויל-
הלם וכל ההמון הריע לו. אתה מבין.
לא אשכח את זה לעולם...״
על ההבדל שבין רוזה לוכסמבורג ובין
קארל ליבקנכט סיפרה יופר :,״לצערי לא
הכרתי אותה. היא מעניינת אותי יותר
מאשר ליבקנכט. מיזגו של ליבקנכט היה
של מהפכן אמיתי. הוא היה עשוי ללא
חת והיה בו — :ואת זה אני מעריכה כ׳ל־כך
באנשים — נכונות להקרבה. בילעדי זה
לא יכול ׳להיות מהפכן אמיתי. ואצל חוזה
לוכסמבורג ...איני יכולה להתיימר ׳להיות
מרכסיסטית מאוד משכילה. אך מכל מה
שאני יודעת, אני משוכנעת לחלוטין ש אחרי
מארכם היא היתד. גדול המרכסיס־טים...״
דברי-עדות
׳נוספים הביאה מריה יופה
על המשא־והמתן שניהל אדולף יופר. עם
טון יאט־סן, מנהיג סין, והאמנה שהוא
חתם עם הסינים בינואר , 1923 ואחרי כן
על המשא-והמתן הראשון בין יופה לבין

המפורסמת של הנציב העליון הראשון,
הלורד הרברט סמיואל, בבית-׳הכ׳נסת החור בה
בעיר העתיקה בירושלים. מתוך תיאו רים
בספרים התברר שכל הנוכחים במקום
בכו וחשבו כי הגיעו ימות־המשיח.
בשלב הראשון אותרה רבקה בוקסבוים,
בתו של אמדורסקי, בעל בית־המלון ה מפורסם.
היא טענה שהרברט סמ׳ואל סעד,
בטרם כניסתו לעיר־העתיקה, בבית־המלון
שיל אביה. אבל מסתבר כי היא לא ה.יתה
עדת־ראייה, ובתור ילדה קטנה היא לא
נכנסה לבית־הכנסת החורבה. והיא תיארה
רק את הליכתו של הנציב העלית ברחובות
העיר־העיתיקה.
על המשך חיפושיו מספר יגאל לוסין :
״אנחנו חיפשנו מישהו מתוך הנוכחים
בפנים. התקשרתי אל כל מיני אנשים
מבוגרים. זה היד. כאמור בשלבים חרא-
׳שוגים. ואז ׳נתן לנו יעקוב יהושע, אביו
של א.ב. יהושע, רעית: לחפש בדואר
היום, עיתונו של איתמר ׳בן־אב״י. לדבריו,
בן־אב״י היה כותב במיני אירועים את
יעקוג מוסייב
ליגקנכט מגיע לברלין
בקטעי הסיום של עדותה המונומנטלית
של מריה יופה, היא חשפה כמה סודות על
התקופה שבה שימש בעלה, אדולף יופה,
כשגרירה הראשון של ברי׳ת־המועצות
בברלין.
״שר-החוץ שם היה הד״ר סולף. סגנו,
הממונה על העניינים הרוסיים, היה מר
קריגה. קריגה קרא לו (לאדולף יופה)
ואמר , :תעשו בחזית הצרפתית מה שעשי יתם
בחזית הרוסית. תפ׳וררו את החזית.
ויהיו לכם מיליונים ועשרות ׳מיליונים.
כמה שאתם רוצים .׳תעשו את החזית: .תעשו
את אותו הדבר בחזית הצרפתית, .
״:ויופה אמר, :אני לא מחליט בעניינים
כאלה ,.׳נו, והיתד. התכתבות עם לנין.
וכעבור שבוע קריגה קרא ליופה אליו.
ההמלצה של לנין היתד לקחת את הכסף
ולתת אותו למיפלגה הקומוניסטיות ה גרמנית
עוד
סיפור שהוא בבחינת סקופ היסטורי
הביאה ׳מריה יופר. על שיחתרו של מנהיג
הקומוניסטים הגרמניים אז, קארל ׳ליב־קנכט,
ממעצרו :״לעולם לא אשכח את
מד. שאספר עכשיו. פעם הודיע יופה
לקריגה , :אתם מעוניינים בכך שאנו נאמין
ביחס הטוב של ׳גרמניה (עדיין הקיסרית)
כלפי רוסיה החדשה 1אז ׳תוכיחו, ותשחררו
את רוזד. לוכסמפורג ואת קארל ליבקנכט, .
ההוא אמר , :אני אמסור לשר
״כעבור זמן־מה קיבלנו את התשובה:
ביום זה וזה ובשעה זו וזו יהיה ליבנק׳נכט
חופשי בברלין. יופה הודיע על כך לכל
העובדים , :שאיש לא יפגוש אותו — איננו
זקוקים לגמרי לסיבוכים נוספים. כבר
יפגשו אותו, .
״אלא במה שנוגע לי, היה בל׳תי־אפשרי
להחמיץ את בואו של ׳ליבקנכט. לא אמרתי
דבר לאיש ואף לא לבעלי, התלבשתי
ויצאתי בפשטות, נבלעתי בהמון ונסעתי
לתחנת-הרבבת. עמדה: שם שרשרת שלמה
של שומרי־ראש, שוטרים, כתף אל כתף
ואחריהם — קהל פועלים. היו אנשים רבים
מאוד. ובתוך הקהל גם אני. והנה מתקרבת
רכבת לאט. יותר לאט, וכאשר היתה
סמוכה לרציף וליבקנכט עמד במישטח
הקדמי של הקרון, הוא יקרא, וידו מונפת
קדימה, הלאה ההוהנצולדן עכשיו צריך
להבין את זה, מה שהיה באותו הזמן.
הוא ישב בבית־הסוהר משום ׳שלא קם
* ההוהנצולרן — שם מישפחתו של
הקיסר הגרמני, וילהלם ה־.2

שערך רונן, קיבל לוסין הלם. נורוק דיבר
בראיון בעברית, עברית איומה, והוא אמר
דברים כמו ״רגע של דברי־הימים,״ כאשר
התכוון לומר ״רגע היסטורי״ ,ועוד כל
מיני דברים בעברית משונה.
אלא שנורוק התאושש, ושב ארצה,
והתעניין לדעת מה עשו בראיון שהעניק
לעמוד האש. אז ריאיינו אותו שוב, והפעם
באנגלית. סידרת הראיונות היא מהמקסימות
בסידרה. לוסין מציין כי ״ניתן היה להבחין
בהדרגה, בראיונות, את דעיכתו של האיש.״
מי היה בעצם מכס נורוק? הוא הגיע
לארץ, כציוני עם תום המילחמה העולמית
הראשונה. הוא התחיל את דרכו בארץ
כמזכיר ועד־הצירים של חיים וייצמן, ב תקופה
שוועד־הצירים דן בשאלה אם
לשלוח תיגבורת לתל־חי או לא, דיונים
שבהם התנגד דווקא זאב ז׳בוטינסקי ל משלוח
התיגבורת.
כאשר הגיע ארצה הלורד סמואל כנציב
עליון, הפך נורוק מיד למזכירו, ואחר־כך
המשיך ועבד בכל מיני מישרות במימשל
הבריטי בארץ־ישראל, בעוזרם של נציבים
עליונים, כאחד היהודים הבכירים ביותר
בשילטון־המנדט.
ב־ 1936 או ב־7י 193 ניסו הערבים להתנקש
בחייו, ואז קרא לו הנציב העליון של
אותם ימים, סיר ארתור ווקום, ואמר:
״עכשיו תעזוב את הארץ!״ הוא סידר לו
עבודה באוגנדה. שם הגיע מכס נורוק
עד מהרה למישרת סגן המושל הכללי. עם
קום המדינה שב נורוק ארצה, ואף שימש
כשגריר ישראל באוסטרליה.

אסיר צון ון

הוא יעקוב מוסאייב, חבר השומר הצעיר, שמת בגיל 21 בגירוש
בקירגיזיה, בשנת .1925 ליד ארונו נראים גולים אחרים מקרב
אסירי־ציון. המהפכנים היהודיים ראו בציונות תנועה לאומנית ריאקציונית,
סוכנת האימפריאליזם. אלפי ציונים הוגלו לסיביר. אז נולד המונח ״אסירי ציון״.

הנציב בחורבה

הראשון
״הנציב
סמואל, הרברט הלורד
ליהודה״ ,בעת ביקורו בבית־הכנסת חורבה
בעיר העתיקה. מזכירו של הרברט סמואל, מכס נורוק (שני משמאל) ,הספיק
לפני מותו לספר על ביקור זה למראייני הסידרה• רבים בכו בעת הביקור המרגש.
יפאן על מינויו כשגריר ברי׳ת־המועצות
בטוקיו.

״רגע של
ד1די הימים
דמות מיוחדת ויוצאת־דופן, שכבר הו פיעה
הופעה קצרה בפרק הראשון של
עמוד האש, היא מכם נורוק, שתיאר את
אוגנדה, בתוקף תפקידו כ״סגן המושל
הבריטי באוגנדה״ .סיפור הבאתו של מכס
נורוק לעמוד האש, הוא סיפור אופייני
לציד עדי־ראייה להתרחשויות היסטוריות.
לוסין חיפש כבר בשלבי־ההכנד. הרא שוניים
של הסידרה עדי-ראייה לתפילה

שמות הנוכחים. הלכתי עם בני יואב
לדפדף, והיה זה יואב שמצא את הרשימה.
אבל אז התברר לנו שכל האנשים המופי עים
בחשימה אינם עוד בחיים. היהודים
שבהם. אבל פיתאום גיליתי כי בתיאור
הפ׳מלייה הבריטית היה רשום בערך כך:
הנציב העליון סמואל, המושל רו׳נלד סטורס
ומר נורוק. ואז ידעתי כי נורוק היה קשור
ללורד סמואל...״
לוסין התקשר אל ביתו של נורוק
בירושלים, ושם נאמר לו :״מצטערים
מאוד, נורוק נסע לארצות־הברית. הוא
חולה.״ לוסין התקשר מיד אל יורם רונן,
שליח רשות־השידור באותם בארצות-
הברית. רונן יצא לראיין את נורוק אצל
בתו שבסינסינאטי. כאשר הגיע הראיון

תמונתו של יעקב מוסייב, חבר השומר
הצעיר, אסיר ציון, שמת ב־ 1925 בגירוש
בקירגיזיה שבברית־המועצות, והוא בן ,21
הוא תצלום בודד, שהופיע במשך שניות
ספורות במסך. הוא ייצג סיפור שלם של
אוסף־תצלומים שממנו נלקח.
זהו אוסף־תצלומים של יהודי, שהקדיש
את כל חייו לאיסוף תצלומים של אסירי
ציון ברוסיה. שמו צנציפר רפאלי, שאף
פירסם כמה ספרים על נושא זה. .רפאלי
הוריש את אוסף־התצלומים העצום שלו
לארכיון הציוני. עוד תמונות רבות מתוך
אוסף זה שזורות בהמשך הסידרה.

מסע
ל״בוגדס-אדכיב״
בשלב מסויים התעוררה לפני מפיקי
עמוד האש בעיית השגת סרטים גרמניים.
המרכז העיקרי לשימור סרטים וקטעי
יומנים בגרמניה הוא ה״בונדס־ארכיב״,
הארכיון הממשלתי השוכן בקובל׳נץ. ב־קובלנץ,
אחת הערים הגרמניות היפות
השוכנות על גדות הריין, שוכן הארכיון
במרתף של מיבצר עתיק.
מתאר זאת יגאל לוסין :״זה דבר לא־נורמלי.
אתה נוסע למעלה בהר, וניכנס
למצודה מימי-הביניים, או תקופה קרובה
לזה, ומגלה שהסרטים מאוכסנים להם
במרתפי־היין של אותה מצודה. מהמצודה
נשקף נוף מרטיט. מכיוון שחומר-הסרטים
הוא דליק, ועשוי להתפוצץ, הוא מאוכסן
ומבודד במרתפי המיבצר הזה.
״במרתף זה איתרנו הרבה חומר על שר-
החוץ היהודי של גרמניה, ואלטר ראטנאו,
ועל יהודים אחרים בריפובליקה הוויימא-
רית, כמו הוגו פרוים, היהודי שחיבר את
חוקת הריפובליקה...״
אלא שהבונדם־ארכיב נוצל בעבר בידי
כל מיני אנשים. למשל: הסיפור על מפיק
הסרט התיעודי הנודע מיין קאמפף, ארווין
לייזר. הוא לקח משם סרטים רבים, וכאשר
הגרמנים אמרו לו שישלם כסף, צעק עלי הם,
הראה להם את המיספר המקועקע
בזרועו ואמר ״הנה התשלום!״
כתוצאה ממיקרה זה ומיקרים דומים,
הקימה ממשלת מערב־גרמניה חברה ב מינכן,
אשר רק דרכה ניתן להשיג את
קטעי־הסרטים המבוקשים. באמצעותה הוש גו
רוב הסרטים המתארים בפרק זה את
ימי הריפובליקה הוויימארית.

דן עומר •
בשבוע הבא הפרק הרביעי :
׳׳ העמק הוא חלום״

בראשית שנות ה־ 20 היתח הציונות
עניין לחולמי־חלומות. רק מעטים עזבו
את בתיהם ועלו ארצה. המעטים, החלוצים,
אנשי העליה השלישית, באו במטרה
להגשים את הציונות תוך כדי
הקמת חברה אידיאלית.
העול ם הזה 2264

קו ראיקר

(המשך מעמוד )3
מתן מישרת־שר לרפאל. גם זה היה אות״
הזמן. כדאי לזכור כי ב־ 1974 הקימה
מיפלגת־העבודה קואליציה מצומצמת בלי
המפד״ל, שהיה לה רוב מספיק בכנסת —
אך בהזדמנות הראשונה צירפה לממשלה
את המפד״ל, בתוספת יצחק רפאל. כך
נהג רבין, ואין כל סיבה לפקפק בכך
שכך ינהג גם פרס — יהיה הרוב שלו
בכנסת הבאה כאשר יהיה.
רפאל הודח על־ידי חניכיו ושותפיו ה צעירים,
אנשי סיעתו, ובראשם אהרון אבו־חצירא.
יש משום אירוניה של הגורל בכך
שאבו־חצירא נחשד עכשיו באותה עבירה
שבה נחשד, בשעתו, רפאל עצמו. אולם
יש הבדל בין שתי הפרשות — לטובת
רפאל.
בימי הפרשה הגדולה שלו, היה יצחק
רפאל סגן־שר-הבריאות — הדרגה העליו נה
שאליה יכול היה להגיע לפני שבו טל
הווטו. לכל הדיעות היה, אגב, סגדשר
טוב, יעיל ופעיל. למעשה ניהל את המיש־רד
והיה מעין שר־בפועל. יש הטוענים גם
עתה כי היה שר־הבריאות הטוב ביותר
מאז קום המדינה ועד היום.
הוא נחשד בכך שגבה דמי-שוחד מקב לנים,
שביקשו לקבל הזמנות לבניית בית־החולים
הגדול בתל-גיבורים. היה עד-
מדינה נגדו, שהעיד במישטרה. אותו עד
נשפט ונכלא, אך כאשר הגיע הזמן להעיד
בבית־המישפט, סירב לחזור על עדותו.
משום כך זוכה רפאל.
ואילו ההאשמה נגד אבו־חצירא, האיש
שהדיח אותו, חמורה יותר. רפאל הואשם
בכך שגבה שוחד, אך הדיעה הכללית
היתד, אז שהכסף הועבר על־ידו למימון
מוסדות תורניים. מיפלגתיים או סיעתיים.
ואילו אבו־חצירא נחשד בכך ששם כספי-
שוחד בכיסו הפרטי.
מאז מישפט-רפאל חל שינוי בחוק. כיום
מותר להשתמש בבית־המישפט בעדותו של
אדם שנמסרה במישטרה, גם אם האיש
חוזר בו מעדותו בגלל לחצים או פיתויים.
קשה לדעת אם היה רפאל יוצא
זכאי במישפטו, אילו היה קיים אז החוק
הנוכחי. על כל פנים, מצבו החוקי של
אבו־חצירא קשה כיום יותר, שהרי גם אם

י יי -

רפאל ואשתו (באמצע) ב״לידו״ בפאריס *
אך בהשוואה ליורשיו
עד־המדינה יחזור בו מעדותו, עדיין תו כל
התביעה להשתמש בה.
הדמיון שבין שתי הפרשות הוא סיט-
לי, לדעתי, לגבי תחומים רבים. השיטה
של העברת הכספים מקופות הציבור —
הממשלה והסוכנות — לכיסי המיפלגות,
שרפאל היה אחדי מאדדיכליה, הפכה בי נתיים
נורמה כללית בחיים המיפלגתיים.
כל המיפלגות הממיסדיות נוהגות כך
בימינו. סכומי־עתק השייכים לציבור משל־מי־המסים,
או שנתרמו על־ידי יהודים טו בים
בעולם, מועברים מדי שנה למיפ-
לגות הימין והשמאל, החילוניות והדתיות,
באמצעות מערכת כבירה של צינורות־חלו־קה:
ההסתדרות הציונית, הממשלה, ההס תדרות,
העיריות, המועצות המקומיות
והדתיות, ועוד ועוד.
כיום אין עוד איש מתרגש מכך. וגם
הגנרלים והפרופסורים מתרגשים רק כאשר

הדבר נוגע לפרשה אישית של אחד
הגנרלים. למרבה הצער, הבעייה האמיתית
לא הטרידה אותם מעולם.
פרשה עלומה
בדברים שהשמיע רפאל לאחרונה
יש עוד שתי פרשות, הנוגעות לנו.
במקום אחד הוא מספר כי משה שרת
רצה לקנות את העולם הזה. לפי הסיפור
לא ברור אם הטיל משימה זו על רפאל,
או לא.
לי לא זכורה פרשה כזאת. הפרשה
* בדלי: הבקבוק ששימש נושא חשוב
במהלך מישפט־הדיבה שהגיש רפאל נגד
העיתונאית סילבי קשת.

רנזת־גן. ו רך רזתידנסקי .104 ירושלים. ו חי הסורג וזול בנק ישראל. חיפה, אחווה. רחי חוו־ב .55נאר־ שנ ע. רח׳ החלוץ .124

העולם הזה 2264

היחידה העולה על דעתי בהקשר זה היתד,
הצעה של ד״ר עזריאל קרליבך המנוח,
עורך מעריב ואחד מבעליו, לקנות חלק
בשבועון. סירובי, אחרי הידברות ממו שכת,
גרם למילחמה אישית חריפה, שכמה
מתלמידיו ממשיכים בה עד היום.
נכון שקרליבך היה באותה תקופה מקו רב
מאוד למשה שרת, שרצה למנותו כ שגריר
ישראל בהודו (אלא שהודו לא
כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, בני גוד
לציפיות) .הוא היה גם מקורב מאוד
לשר משה שפירא, שותפו של רפאל
במפד״ל (אז הפועל הפיזרחי).
יתכן שכאן מתגלה סוד מעניין.
סיפור אחר שבפי רפאל נוגע לשפירא
עצמו. גם הוא סתום בעיני.
הנה הסיפור :״השבועון העולם הזה
כמעט גרם פעם לשפירא שיפרוש מהנ הגת
מיפלגתו. בשנת תשי״ט 1959 לק ראת
סיום הקדנציה של הכנסת השלישית,
שהיתי בארצות־הברית בשליחות תנוע תית.
לפתע קיבלתי מיברק חתום בידי
בנימין שחור וישראל רוזנברג (בן־מאיר,
אביו של ח״כ יהודה בן־מאיר) ,המזרזני
לשוב.
״לא ידעתי את הסיבה, אך בכל זאת
קיצרתי את שהותי וחזרתי. שני החברים
גילו לי כי בשל איום בפירסום סיפור-
רכילות מרושע על-ידי עיתון מסויים נמ צא
שפירא במצב־רוח קודר והחליט לפ רוש
מההנהגה ולא להציג את מועמדותו
בראש הרשימה לכנסת.״
רפאל כותב שהצליח לפייס את שפירא
״בדברים מחניפים״ והשבוע אמר למראיין,
תום שגב מהארץ, שאינו יודע מה היתד,
אמת באותה רכילות מרושעת ומכל מקום,
לדבריו, בסופו של דבר נמנע העולם הזה
מפירסומו.
ניסיתי להיזכר במה המדובר, ודבר לא
עלה על דעתי. יתכן שהסיפור כולו היה
סיפור־בדים שסופר לשפירא, כדי להבי או
להתפטרות. יתכן שאכן ניהלנו חקירה
בעניין כלשהו. אם אכן היה סיפור ומנע-
נו מלפרסם אותו — ברור כי לא היינו
בטוחים בנכונותו, או שהחלטנו, תוך שקי לת
כל הנסיבות, שאין עניין ציבורי ב-

פירסומו.

1* 1דויש