גליון 2265

שבט תשמ״א,

מיספר 2265

72 עשדיס

המחיר

ההתנקשות במנהל ״אל־על
החנלים בדנמרק

״ויקטורי״ ספינת הדגל של נלסון בקרב טרפאלגר

ז\] 1 ,8 0פז מ

״ויקטורי״ ספינת הדגל של נלסון בקרב טרפאלגר
שנערך ב־ 21 באוקטובר .1805 נלסון, שפיקד על צי של
27 ספינות התגבר על ציין המשותף של צרפת וספרד
שמנה 33 אניות קרב, בפיקודו של האדמירל וילנוב, וטיבע 19 מאניותיהן.
כשאתה מעשן נלסון פילטר וירג׳יניה, זה הסיפור שהיא מספרת לך.

קח אחת...

נלסון פילטר וירגייניה ־ הטעם הנועז של המרחבים הגדולים...

וימר יעקכסוו טמיר

נקה, למשל, את מיקרה הרצח הכפול.
המישטרה חשדה בשני פושעים ידועים,
שנמלטו למחרת הרצח לחו״ל. החוקרים
רצו לפתותם לחזור ארצה. לצורך זה
הודלפה לעיתונות ידיעה כוזבת על כיוון
החקירה. כך הצליחה המישטרה להטעות
את החשודים, וגם את פרקליטיהם, ואחד
החשודים אכן חזר ארצה, נאסר והואשם.
אילו היה התכסיס מצליח במלואו, היה
גם השני, גומאדי — רחמים אהרוני —
חוזר.

הח״ב אגס
קטינה

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל*
אביב, רחוב גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר * 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ .העורך הראשי: אורי אבנרי * ראש המערכת: יוסי ינאי .
עורך־תבנית: יוסי שנון י עורכת כיתוב: לילית כוארון. צלמי מערכת :
ציון צפריר ועבת סרגוסטי. כתב בכיר: יוסי היימן * ראש המינהלה :
אברהם סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״ס, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור • הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כפפי״ בע״מ.

״לא כדאי להתחיל איתכם,״ אמר לי
השבוע איש־ציבור ידוע .״הנה, הרצל
שפיר חיבר מיסמך נגד העיתונות, אתם
יצאתם נגדו בשצף־קצף > -וכעבור שבוע-
שבועיים הוא עף מתפקידו.״
אילו הייתי מאמין באמונות טפלות,
הייתי מאשר זאת. כל מי שתקף את חו־פש־העיתונות
בכלל, ואת חופש־הביטוי של
העולם הזה בפרט, הגיע איכשהו לסוף

כך קרה גם לשפיר. הוא התכוון לפגוע
פגיעה מכרעת בחופש־העיתונות בארץ,
על־ידי הנהגת שיטה של ״האמנת כתבי
מישטרה״ ,שבאה לאפשר למישטרה לסלק
כתבים שאינם משרתים אותה, לשחד את
משרתיה ובכלל להפוך את העיתונות לכלי
מישטדתי.
העולם הזה ( )2260 אכן חשף וגינה
משימה זו, וחיסל אותה בעודה באיבה.
אומרים שמלאכתו של צדיק נעשה בידי
אחרים — ו״אחרים״ משמעו מי שאינם
צדיקים. איני סבור כי יוסף בורג יושב
על תקן של צדיק, ומניעיו בפרשה זו
מוטלים בספק חמור. אך המלאכה נעשתה.

ידיעה זו אמרה, כי יש למישטרד, שישה
עדי-מדינה נגד אהרון אבדחצירא, בשעה
שהיה לה רק עד אחד כזה.
אין טעם להיכנס עתה לפרטי אותה
פרשה, השנויים במחלוקת. אנשי השר טד
ענים כי שפיר הסתבך בשקרים וכי למעשה
נתן את ההוראה להשתלה. שפיר
טען כי היתד. כאן הסתבכות במישגים
בתום־לב. לדבריהם, אמנם סברה המיש־טרה
כי יש בידיה יותר׳ מעד־מדינה אחד.
הידיעה כאילו קיימים שישה עדי־מדינה
היתד. פרי של טעות. דובר־המישטרה,
שאישר ידיעה זו באוזני עיתונאי, פשוט
לא ידע את האמת.

האם ז ה כסדר ז׳ יהיו שיאמרו :
בהחלט כן. אם תכסיס תמים זה עזר
למילחמה בפשע וללכידת החשודים ברצח
נתעב, הרי זה טוב. בלא יודעין
שימשה העיתונות מטרה טובה.
האמנם? נעבוד למיקרה שני.
פרשת אבדחצירא. בעזרת דובר המיש־טרה
הוכנסה לעיתונות הידיעה כאילו יש
בידי המישטרה שישה עדי-מדינה נגד השר.
לא אתווכח כאן על השאלה, אם
אכן זאת היתד. כוונת המישטרה£ ,ו
שמא היה כאן צירוף של מיקרים אומללים.
נניח לרגע, למען הוויכוח, שאכן
היתד. כוונה להכניס לעיתונות ביודעין
ידיעה כוזבת. המישטרה אינה מכחישה גם
כיום — אחרי הדחת הרצל שפיר — כי
בהחלט היתה כוונה לפרסם שיש בידי
המישטרה ״יותר מעד־מדינה אחד.״
לדברי השוטרים, זה היה נחוץ. על
ישראל גוטליב, עד־המדינה היחידי, הפעילו
לחצים כבירים. המישטרה רצתה
להקל על לחץ זה. היא גם רצתה
להפעיל לחץ פסיכולוגי על אבו־חצירא
ועל עוזריו. לאמור :״יש כבר די ראיות
נגדכם, כדאי לכם להודות.״
כאן התכסיס התמים כבר אינו כל-כך

דובר־צה׳׳ד, אכן (עם ראש־דישכתו, סרן עומר)
נכס ושמו אמינות

תבר לאור פרט אחד ששימש סלע־מח־לוקת
בוויכוח שהתפתח ערב ההדחה,
ולמחרת היום• כוונתי לפרשה שנקראה
״השתלת ידיעות כוזבות״.
המפכ״ל המודח הואשם בכך שאישר
את השתלתה של ידיעה כוזבת בעיתונות.
ה עו ל ם הז ה 2265

זוהי גם התשובה לקורא אליאב צרפתי
מקיבוץ חצור, סטודנט־לרפואה המסיים
בימים אלה את לימודיו. הוא שלח
לי כתבה בשם ״הנחשדת וגם פיטרתי״

גומאדי

עד כמה שהיה חשוב למנוע את הגשמת
חזונו של שפיר לגבי העיתונות מס-

אבו־חצירא
האפרסק והפתיון

מתי מותר לשקר?
פתיון לגומאדי

מה גרס לפאשלה?

מורעל כזה. הדבר פותח פתח לסוג מסויים
של מישטר מישטרתי.
הדבר מזיק גם מבחינה אחרת. עיתונות
אמינה היא נכס לאומי, שאין חשוב ממנו.
הדמוקרטיה מבוססת על זרם חופשי של
מידע מוסמך. האזרח־הקורא צריו לדעת
כי העיתון, הנהנה מן האמון שלו (איש־איש
לפי טעמו) כותב אמת, ולפחות שאינו
משקר ביודעץ. הוא גם צריך לדעת כי
הודעות ממשלתיות הן מהימנות, וכי לא
יעלה על דעת מוסד ממשלתי — קל
וחומר המישטרד — .לשקר ביודעין.
ברגע שאמונה זו נהרסת, נהרס אחד
מיסודות הדמוקרטיה. כאשר האזרח מתייחם
לעיתונו כשם שאזרח סובייטי מתייחס
לעיתונים שלו — כאל אמצעי־תעמולה
של השילטון, שאינם רואים עצמם מחויי-
בים לדווח אמת, אלא רק לשרת את
מטרות הממשלה — זה רע מאוד.

פרשה זו שייכת לעבר. אבל העניין
העקרוני הוא נחלת ההווה והעתיד.
השאלה נשארת בעינה: האם מותר ל־מישטרה
להשתיל בעיתונות ידיעה כוזבת ז
הבה נבהיר את הסוגייה. איני מתכות
להשתלת ידיעה, כשהמקור המישטרתי מאמין
בנכונותה, ולאחר מכן מסתבר כי
אינה נכונה. זה יכול לקרות לכל אחד.
גם עיתונאים שוגים לא פעם בתום-לב
ומפרסמים ידיעה שהיא — כפי שמסתבר
אחר הפירסום — כוזבת.
איני מתכוון גם למיקרה שבו קצין־
חוקר מבקש מעיתונאי לפרסם ידיעה כוזבת,
כדי לעזור לו בחקירה. אם העיתונאי
מפרסם אותה — בידיעת עורכו,
כמובן — הרי זה עניין של העיתון. אפשר
להתווכח על מיקרה כזה מבחינת האתיקה
העיתונאית (האם מותר לפרסם
ביודעין ידיעה כוזבת, מתוך מחשבה שיש
בכך תועלת לציבור, או לאן) אך אץ
להאשים את השוטר דווקא.
אני מתכות למיקרה מסוג אחר: כאשר
אנשי־המישטרר, מוסרים לעיתונאים ידיעה
ביודעם שהיא כוזבת — וכאשר העיתונאים
משוכנעים כי נמסר להם מידע
מוסמך ומהימן.
הבעייה אינה פשוטה כל כך.

תמים. מבחינה ציבורית, יש הבדל גדול
בין שר שיש נגדו עד־מדינה אחד, ובין
שר שיש נגדו כמה עדים. על אחת כמה
וכמה כשכותבים על ״שישה עדי־מדינה״.
המסקנה המתבקשת היא כי אשמת השר
הוכחה, למעשה, וכי דינו נחרץ. כך הבין
זאת הציבור.
יש לפסול שיטה זו מכל וכל. היא
מסוכנת ומזיקה.
היא מסוכנת, מפני שאין גבול. אם מותר
למישטרה לשקר ביודעין, למען מטרה
טובה, מתעוררת השאלה מהי מטרה טובה,
ומי יקבע אותה. מדוע לא להדליף,
למשל, כי חשוד מסויים נתפס בעת ביצוע
פשע ן מחר תופיע בעיתונות ידיעה ״מפי
מקור מישטרתי בכיר״ כי חבר־כנסת פלד
ני נחקר בקשר עם אינוס קטינה. או
ש״לדעת צמרת המישטרה״ יבואן מסויים
נחשד בייבוא הרואין.
יש הבדל גדול מאוד בין פירסום ידיעה
כוזבת סתם ובין פירסום אותה ידיעה
עצמה בתוספת המילים ״המישטרה מאמינה״
,או ״קצין־מישטרה בכיר גילה ש...״
או ״מקור מישטרתי מודיע.״ איזכור ה־מישטרה
מוסיף לעניין אמינות, הופך את
הברווז לידיעה מוסמכת.
איננו יכולים למסור בידי המישטרה נשק

ובה התקפה חריפה על שר־הפנים, יוסף
בורג, בקשר לפרשת הרצל שפיר.
אליאב מותח ביקורת חמורה על המאמר
שלי על פרשה זו (העולם הזה ,)2262
שסיסמתו היתה ״לסלק שניהם גם יחד,
המפד״ל והמפכ״ל״ .טוען צרפתי :״המחבר,
כמו רבים וטובים אחרים, נפל למל כודת
המתוחכמת שפרש שר־הפנים.״ כלומר:
תחת לעסוק בשחיתויות של מישרד־הפנים
ובהדחת המפכ״ל, טיפלתי בהיבטים
מישניים, בלתי־חשובים.
טוען צרפתי ז ״בורג מעוניין במצב של
אי־בהירות, כאשר הוויכוח מוסט לנוש אים
חשובים כשלעצמם, אך לחלוט ין
לא רלוונטיים, כמו: היחסים בין זרועות
המימשל, חופש העיתונות, שילטון
הדמוקרטיה ושאר פתיונות. אני משתמש
בכוונה במילה, פיתיון /כי זה אכן מושך
להתפתות ולהתייחס לשאלות היפות, שאותן
מציג בורג, ואשר נוגעות לנקודות
יסודיות בהשקפת־עולמנו (סמכויות ה־מישטרה,
זכויות העיתונאים, אמינות, על יונות
הממשלה על הפקידות וכר) .אולם,
אני אינני מאמין כי אלה הן השאלות
החשובות בפרשה זו, ודבר לא יוכל להס תיר
את התמיהות היסודיות בפרשה זה
מדוע היה זה כה דחוף לבעוט במפכ״ל?
מדוע מסרב בורג לוועדת־חקירה? והעיקר
— מדוע בורג עדיין שר־המישטרהז״
אני דוגל בהחלט במינוי ועדת־חקי-
רה. הגשתי על כך הצעה לסדר־היום,
שנתקבלה על־ידי מליאת הכנסת, והנדונה
עתה בוועדת־הפנים שלה. אך איני מסכים
כי עניינים כמו השתלת ידיעות כוזבות׳
דיכוי חופש־העיתונות על-ידי הצורר
ב״האמנת״ כתבי-מישטרה, או פריצה
(המשך בעמודי )56

מ כוזני ם

אינך יכול להפסיק לעשן?

לפחות הסר
את כתמי
הנילן וטין

קורעים קריעה
הקורא צזפר בתקדים —
והוא צודק !

״*כשראיתי את מראה קלסתרו הקרוע
לגזרים של מנחם בגין בשער
העולם הזה האחרון, הזכיר לי
הדבר משהו. אני כימעט בטוח ש העולם
הזה כבר קרע לגזרים קלס־

אלה שאינם טורחים לעמוד בקרי טריון
שקבעו כותבי השנתון להגדרת
יורד: אדם שנעדר מן הארץ
ארבע שנים ברציפות״ .ההיפך הוא
הנכון: מאומדני האוכלוסייה השנ תיים
מופחתים, מדי שנה, אותם
תושבים שנעדרו שנה שלימה אחת
מן המדינה.
אין ללישכה המרכזית לסטטיסטיקה
קריטריון להגדרת יורד: ה•

טילאק זאת לא עוד משחת
שיניים: זאת משחת שיניים
השומרת על בריאות השן.
מדענים בעולם קבעו שאין כמו
נזילאק להגנה מפני עששת,
להסרת כתמי ניקוטין, קפה
ואחרים.

״העולם הזה״ 2263

״העולם הזה״ 1534

קרע בצמרת
תר של מנהיג רוויזיוניסטי אחר
— זאב ז׳בוטינסקי, לפני יותר מ עשר
שנים.
אברהם גיא, קריית מוצקין
!• הקורא גיא צודק. משמאל :
שער העולם הזה האחרון (,)2263
מימין: שער העולם הזה ()1534
מה־ 25 בינואר ,1967 אחרי הפילוג

והחשוב ביותר: משחת שיניים
טילאק, שלא כמשחות אחרות,
אינה פוגעת בציפוי האמאיל
המגן על השן.

לישנה יכולה למדוד את מיספר
האנשים הנעדרים מן המדינה פרקי
זמן מוגדרים מבלי יכולת לקבוע
סיבות ההיעדרות וכוונות לעתיד.
הלישכה מפרסמת נתונים
אלה לפי התפלגות של הנעדרים.
הנתון של 68,500 ישראלים ש יצאו
ב־ 1979 לחדל ועדיין לא חז־

חינוך טלוויזיוני לוכ די ם
על ההיגיון שבלוח המישדרים
של הטלוויזיה הישראלית.

טי סז ק
לבריאות השיניים של בל בגי המשפחה

המסעדה המרוקנית האכסקלוסיבית
לאניני הטעם
רח׳יורזי הסירה ו(מול נמל תל-אביב)
׳ (כשר)
טלי 441438 :

אינך צריך להיות מרוקני
כדי להתענג נ״אל מרוקו״

זוגתי שיינה״שיינדל שתחייה ואני מבקשים להביע את
הערכתנו העמוקה למוח הגאוני ורב המחשבה הממונה על
לוח המישדרים בטלוויזיה שלנו.
קחו לדוגמה שבוע שחלף: ביום ראשון בערב, בשעה
שמונה, אנו צופים בטלוויזיה בחברת הנכדים. ובכן, נהנינו
כולנו מהתוכנית בית פתוח, שעסקה באמצעי-מניעה לגבר.
הנכד, בן תשע, רצה לדעת אם באמת גם האשד, נהנית, ואם
כן, למה הילדה של השכנים
לא מסכימה י הנכדה, בת ה
שמונה, הסבירה לאחיה הקטן
בן השבע במה המדובר, וכך
חסכה לנו טירחד, מרובה. אך
אבוי, בן הזקונים של המיש־פחה.
,שש..שנים מלאו לו כבר,
בכה בכי מר״ ,כי לא הראו
סרטים עם הדגמה מפורטת
יותר (וכאן אזלו לנו הנסרים,
כי הוריהם גילו, כנראה, ממקור
כלשהו על קיום אמצעי-
מניעה),
אז תודה רבה וכל הכבוד, המשיכו נא לתת לנו חינוך מיני
ורפואי למען הילדים והנכדים.
דויד לופז, באר-שבע
הידוע גם כמנחם מנדל, וזוגתו שיינה־שיינדל
והנכדים אסירי התודה: אלונה, גולן .,ערן ושחר.
בתנועת החירות, כאשר פרש ממנה
שמואל תמיר. אד בחר העולם הזה
את קלסתת של ז׳בוטינסקי כדי
לסמל את הקרע בתנועה.

אין קריטריון ריורד

תן ט ר מפ לחייל

המרכזית להלישפה
סטטיסטיקה
מגיבה על
כתבתו של שלמה פרנקל
(״העולם הזה״ )2261שעסקה,
בין השאר, גם
בממדי הירידה.

מיספר תושבי המדינה (3,836,200
בסוף )1979 נאמד, בין היתר, תוך
התחשבות בתנועות הגירה על פי
הקריטריונים הבינלאומיים. אין כל
בסיס לטענתו של שלמה פרנקל, כי
המיספר הנקוב כולל, כביכול ,״כ

עד 31 בדצמבר אותר, שנד, כלל,
כמובן, ישראלים שיצאו לחדל למטרות
תיור בלבד בשנת ,1979ולרוב
יצאו סמוך לסוף אותה שנה
ומטבע הדברים עדיין לא הספיקו
לחזור. מאלה כבר חזרו יותר מסל
אלף, בעיקר בחודשים הרא שונים
של .1980
דויד נוימן, דובר הלישכה
המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים

הטיוטה חבודסם
עורו ״פרוזה״ מגיב על
הידיעה ב״צמר של נייר״׳,
כי סירב לפרסם את טיוטת
הנעורים״ של שימעון
הזה״
(״העולם
פרט
.) 2262

(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה 2265

באיזה
אתה בוחר?
כולם ביחד וכל אחד לחוד

1)65־סז

\/5־ 8ז3

70ץ־3ק

0ו 0ום נזינ׳ק|ו0אלטיו*ן

ת שנ ץ הווו & ס
מאוזן :
.Iעל־פי ד.שמועד, נודע, ני
הרווקה (הצעירה?) הגיעה
הנה כדי לרוות את צמאונה
במשקה חריף (.)5
.4זבנים מפורסמת (.)5
.9מדוע מוסיפים (בגרמניה)
משקה כזה לקוקטייל .)4( 1
.IIכן, כן, זה בהחלט משחק
ילדים עבור יהדות אירופה

.12 מכשיר חקלאי אוכסן במחיצתן
של גוויות ממוצא אנג־לו־סכסי

.13 הזהב שהרקיב הוטמן בגרב

.15 כרטיסי־משחק נשמעים כ־בהרות־שמש

.16 ממרום־מושבו כתש המל מד
את הגרגר החי (.)5
.19 שם מקף בלתי ברור ולא
הבחין בו בגלל ראייה לקויה

.21 ממרח צמחי, נמצא באופן
קבוע במעגן־הסירות (.)7
.22 מנכ״ל ידוע הואשם בפיט-
פוט מיותר (.)4
.23 המאור המעורפל של הקיסר
בשעת הפסקת־חשמל (.)4
.25 לוח־המג״ד מכיל אירוע
חשוב לבני־הדת הנוצרית (,2

.29 חוסר סבלנותה גבר, אך
היא עדיין סוחבת (.)5
.31 לגלוג ספרותי עלול לעורר
תגובה אלימה (.)5
.33 למתרה יש אפשרות לתמוך
בתקרה (.)5
.34 קדם איכשהו לפעולת הליטוש

.36 מחברים כאלה לא תצמח
טובה (.)4

פתרון תשבץ 22613

5 10113 הי 5י ש 7ז
0ם יח
* 1ם 1\8
ם 1 ¥ם 1ם *
ן,9ן 9ן 1 1 9י י 1

ר1 1

שיט ״י ד !נ 111ן י ¥

₪ט [1ץ

^ץ6ן \ 0ס פו י[ ז¥
ו 1ו

3ש טיד

* ! ייייי

מאת נ די ב א בי דן

(המשך ממעוד )4
רמתו הספרותית והתייחסותו
לעבר הווה ועתיד של שימעון
פרס, כפי שזו באה לידי ביטוי ב טיוטת
הנעורים, ניצבה על רמת
התייחסות שונה לחלוטין מן ה קונספציה
שאפיינה את החוברת
האחרונה ( )43 של פרוזה.
מתוך יחס של כבוד, הן לאיש
והן לכתוב, בחרתי להעביר את
החומר הנ״ל לפירסום בחוברת החגיגית
של פרוזה, הבאה לציין
חמש שנים להופעתו, והעומדת
לצאת לאור בימים אלה.

יוסי קריים,
תל־אביב

סיוון הנסיעה
הצעה מעשית לתועלת המשעים.

במדינות
רבות בעולם נוהגים
לציין על האוטובוסים הציבוריים,
בשלטים בולטים וברורים, את יעד

.38 חוץ מזה נתגלה חוסר־סב־לנות
ליד־הדלת (.)4
.40 מכשיר עינויים מוסיקלי,
משמש לשמירה על־הסדר (.)4
.42 הכניסה למקום ההגרלה,
שובצה באבנים צבעוניות (.)5
.43 מיני־מאפה הגורמים לי־קויי־בריאות

מאונך :

.2כתגובה מסרו גינוי חריף,
אם כי מקוטע (.)6
.3שמענו שניתן למצוא בה מה
מקרינה זו בעיר־נמל עתיקה

.5תלה מעילו על קרס עם
שני־העתקים (.)3
.6סיור מסוקים הבחין ב־200
אתרי־רחצה (.)6
.7הערימו על־יריביהם בתחרות
מפרשיות (.)3
.8סלע שזוף (.)3
.10 מצליח להתגבר גם ללא
עזרת הקוסם (.)5
.11 איך שלא תסתכל על זה,
זקן נכבד, מחר שבת (.)5
.12 כשלון חרוץ — נובע מ צרות
מוחין (.)4
.14 לא קיבל את הטיפול הנ
אבו-חצירא
מוכיח שהכדור הוא
עמל :״מי שמתחיל ברמלה —
גומר ברמלה״.

1>1י 81ושו

הטיילת לאוהבים.. .לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תל א בי ב ׳ טל 656992

אות במוסד רפואי (.)4
.17 מחמת־הבושה השתלט על
המקום בכוודהזרוע (.)5
.18 נכון, יש משהו מפחיד בשק

.19 המס כלל את מחיר־העמוד,
כך תוכנן ע״י בעל-מקצוע (.)5
.20 מר שני המבולבל לקח
אותי תחת חסותו (.)5
.24 שוקלים והופכים בענין בארץ
מדין (.)4
.26 שינה גם שינה את מערכת
בגדיו (.)5
.27 קטן מאוד אך ארסי, כמעט
גרם לנצחון קומוניסטי (.)5
.28 בשל־הדמגוגיה יצאו בהכחשה
מוחלטת (.)4
.30ב. בורג למשל, מצטיין גם
בטעם מעודן (.)6
.32 מקטורן דו־מטרתי, לשימוש
במזג אוויר סוער (.)6
.35 מאידך, בן־המשפחה עלול
להרעיל (.)3
.37 אחי־שם היה תמים ומבולבל

.39 בהגרלה חוזרת קיבל חרב
כפרם (.)3
.41 עולם הפוך ועכור (.)3

מי שטורח
בערב שבת,
אוכל טוב בשבת

קורא אדון
שלטים ברורים
הנסיעה והרחובות או האתרים המרכזיים
דרכם עובר האוטובוס.
איני מבין מדוע לא עושים כך
בישראל. הדבר יקל מאוד על ציבור
הנוסעים וגם על הנהג, הנאלץ
תכופות לשמש כאיש־מודיעין לגבי
יעד הנסיעה, ובשל כך מופרעת
התרכזותו בנהיגה.
אלי אלון, תל־אביב

סתב תחינה
מיכתב־גלוי אל המועמד
של מיפלגת העבודה לרא שות
הממשלה.

מר פרס, אני מבקש ממך: בבץ־
אך להקים ממשלה, אל תעשה קואליציה
עם המפד״ל. אם תכניס את
המפד״ל לממשלה, תאבד תיקוותה
של המדינה ללא תקנה. אינך צריך
לחשוש מצעד כזה, שאני בטוח,
כי רובו המכריע של העם יעמוד
מאחריו.
יוסי זיו, תל־אביב

הנה הנה

כין הפותרים נכונה את
התשבץ יוגרל פרס :
ארוחה זוגית מלאה
(כולל יין) במיסעדה
ה״טיילת״ ,רחוב הר-
ברט סמואל ,80ת״א.

שוף־שוף מתגלה מדוע
ניתן השם אפרשק לתיק
העושק במישרד-
הפנים.

את התשבץ הפתור יש לשלוח
למערכת ״העולם הזה״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שבוע
אחרי הופעת הגליון. הפית-
רונות הנכונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירשום התשבץ, ייכנשו
להגרלה. ההודעה על הזוכים
תפורשם ב״העולם הזח״ 4
שבועות אחרי הופעת התשבץ.

העיתונות מלאה בריח הפרי
הבואש של ד״ר יוסף בורג,
אולם רק מעטים יודעים איך
נולד שמו של התיק המפורסם
הזה.
וכך היה הדבר: מפכ״ל ה-
מישטרה הרצל שפיר ישב ב-
מישרדו, ופיתאום הופיעה כתובת
על הקיר :״מנה מנה תקל
אפרסקין״.
י. גולן, באר־שבע
ה עו ל ם הז ה 2265

״ בהפסקה אני צריך
ל אכול א ת הכריך,
אמא שמה בילקו ט
הפ תע ה של מ תיקו ת.

על לחם או ל ח מני ה
שוקולד למריחה,
כ מו עוגה מן ה תנור
לא ה שארתי אף פירור.

ה מ מר חי ת הכי הכי
של עלית!

הממר חי ת הכי ה פשל
עליתי״

וימריעקבסון טמיר

שו ש ״ח שנם ה 7ח
שארית ה פלי ט ה
ושארית הבו ש ה
לאחרונה נפל דבר בחיפה שהוא מסממני התקופה.
קבוצת אזרחים, תושבי שכונת דניה, ביקשה להסיר
מעצמה את חרפת השם ״שארית הפליטה״ .שכן דבר
נורא קרה בשכונת־שאננים זו: לצד שמות פסטורליים
של ממציאים, ראשי עולם, שמות מדינות (אשר על
חלקן אין ישראל מקיימת עוד יחסים דיפלומטיים/
מוסיקאיים, נושא רחוב אחד את שם החרפה הסטריאוטיפי
:״שארית הפליטה״.
לולא קרה כדבר הזה הרי שניתן היה להניח כאילו
מדובר בפלנטה אחרת, פלנטה של אנשים סטריליים,
נעדרי רגשות, זיקות, זיכרונות ומחוייבות מינימלית
לעברם ולעתידם, מעין אנשי־מבחנות אשר צורפו מכן־
וכך חומרים כימיים, כן-וכך חלקי חילוף, שריאותיהם
נופחו באוויר המפוח, דם הותז לעורקיהם במשאבות-
פלא, אך לא היה מי שיפיח בחם נשמה.
הנה כי כן, חי לו בישראל עם ששליש מבניו
ובנותיו, סביו וסבתותיו, אבותיו והאמהות היהודיות
הנפלאות, על טפן ועובדיהן, כל בית ישראל סבא,
הוכחד, בדור זה, על־ידי חיות סטריליות מהלכות
על שתיים. ואף־על־פי״כן נוטלת על עצמה שארית
הפליטה של האודים המוצלים את האחריות ההיסטורית
לגורל העם היהודי, מתקבצת במחנות העקורים
באירופה, מחדשת חיים קהילתיים, שרה שירי ארץ׳
ישראל, לומדת עברית, מכשירה עצמה לעבודת כפיים
ופונה לארץ״ישראל, נוטלת חלק בבניין הבית השלישי.
העולם המערבי, בחזותו בשארית הפליטה הזו, מפעיל
לחצים מדיניים וכלכליים על אנגליה, בעלת המנדט על
ארץ־ישראל, לחץ אשר משתלב אכן בתהליכים אשר
מובילים בסופו של דבר ל־כ״ט בנובמבר. בדרך זו, נוצר
הגשר בין דור השואה לדור התקומה. שארית הפליטה
היא הגשר לזה. מי שאיננו כיבין זאת, אין לו מושג
בתולדות עמו וארצו ואף מגורים בשכונת-שאננים לא
יכולים לשמש כסות לערוות הבורות, האטימות והציניות
המתחסדת.

אחד הטיעונים של מבקשי שינוי השם מעוגן במעין
מוטיבציה פסיכולוגיסטית. אבות שינוי-השם חרדים
לנשמת ילדיהם הרכה, הנפגעת מן היחס הסטיריאוטיפי
שמעורר שם כזה. ילדים רכים אלה של שכונת״השאננים
הזאת נדרשים בבתי-הספר, פה־ושם, לסיפורים על
ינוש קורצ׳אק והילדים המסכנים מרחוב קרוכמלנה
הוורשאי. אחד הילדים האלה, ניצול יחיד, אמן המפוחית
שמואל גוגול, הוא איש שארית הפליטה. מעניין
מה תהיה תגובתו על מאוויי מבקשי הסרת השע
המביש של שארית הפליטה. התושבים הפסטורליים,

בעייה יותר רצינית. כיצד נשיב להם הסטאטוס, כיצד
נפצה אותם על איבוד פוטנציאלי של ממון ז שמא
נסווג תושבי הרחוב בסיווג אשר יקטין את הארנונה
שלהם ן אולי נשלב, בין שיקולי העיריה, מרכיב של
הנחת בושה /סומק ומבוכה. נייצר מין אינדקס שכזה
ואו אז יוכלו תושבים אשכנזים המתגוררים ברחוב
הנושא שם של משורר יוצא תימן לעשות בו שימוש
לשם קבלת פיצוי מה, על אי־הנעימות, יוצאי הגנה
המתגוררים ברחוב אצ״ל, ויוצאי אצ״ל המתגוררים
ברחוב הגנה או ברחוב אליהו גולומב ינהגו בדרד
דומה, ויוצאי לח״י ייהנו משני העולמות נ דיירי רחוב
גזרות ת״ח ורחוב עולי הגרדום יוכלו לזכות בניקוד
גבוה יותר, ניקוד שאך כפסע בינו לבין הניקוד של
תושבי רחוב שארית הפליטה. העיריה תושיב כלכלן
אורבני (הטכניון ואוניברסיטת חיפה יוכלו לספק מונד

ואזל־ שאריח הנויסה
היא המצאה ישראלית מתוחכמת,
וכלל לא נחמו שואה?
הסטרילים, מאותה שכונה חיפאית, טענו שבין מבקשי
הסרת השם יש גם מי שעברו בעצמם את השואה (זו
טענה בנוסח של ״הטוב בחברי הוא יהודי״) .אנו
מאמינים להם, אך מה טעם מצאו להתקשט בקלסתרון
נוסף של קהילת מבקשי מחיקת העבר, מתכחשי גורל
עמם ! האם לא זיק אחרון של רגש בושה פנימי ן
אם כך, שמא יתפסו לזיק זה, ודרכו ישנו את דעתם
ויסירו מעל סדר יומה של עיריית חיפה את בקשתם

המבישה. יבואו ויבקשו סליחה ומחילה מקהל רבבות
של שארית הפליטה, ובאמצעותם ממיליוני הקורבנות,
ממוריהם, סופריהם ומשורריהם. יבואו ויודו באשמת
הטעות: נלכדנו בשעת חולשה של אטימות הלב• יבואו
ויבקשו סליחה ומחילה.

חיות שכזאת) וזה ייעשה, בעזרת מחשב תוצרת גרמניה,
את כל החישובים הנחוצים.
נקודת תורפה נוספת בכל הפרשה העגומה הזאת,
משמשים אותם חברי מועצת העיריה אשר נעתרו לבקשה
הפדגוגית של חלק מתושבי רחוב שארית הפליטה ואכן
הסכימו לשינוי השם. חברים אלה, אשר בחלקם שבו
ודאי משליחות אלמונית באחת ממשלחות החנופן.
לגרמניה, ובחלקם מתוכננים ודאי לנסיעה שכזאת,
מבינים את נפש בהמתם.
אנו מציעים להם כי בביקור הבא בגרמניה ירכשו
באחד מדוכני הספרים, אותם ספרים המעוטרים היטב,
ומאויירים לפי מיטב מסורת האיור הגוטית־טבטונית,
את הספרות המתארת את כל פרשת השואה כבדייה
יהודית״ציונית מתוחכמת. או אז יסתבר להם שכלל לא
היתה שואה, וכי שארית הפליטה היא המצאה ישראלית
מתוחכמת עוד יותר. אם כד, לשם מה לקרוא לרחוב
שאנן /של שכונה שאננה ופסטורלית על שם בדייה ן
נודע לנו כי בין תושבי אותה שכונה נמצאים יוצאי
חיל־הים הישראלי. האם אין ביניהם מי שהיה בפלי״ם
והמתין על חופי ארץ־ישראל לאוניות המעפילים, בלילות
חשוכים! האט אין ביניהם מישהו שנשא על כתפיו,
אל חוף מבטחים, בים גועש, נוכח הראדאר הבריטי,
את תינוקות שארית הפליטה !
היכן שארית הבושה ! !

יודעי דבר טוענים, כי שם נלוז ומשפיל שכזה,
מוריד גם את הסטאטוס וגם את ערך הדירות. זו אכן

פ*־ 31׳ שבח וייס, חיפה
וליוצא׳ שאריח הפליטה

וגה סרה כשביקשו חושני שכונת
דניה בחינה לשחת שס רחוב
נורא הווסל להזר־ד
את עדו דיווחיהם?

1 9 91

שו ש • ח ש3ם ח#7

החיים בי שר אל.
ויבלאים -ב תנ א,
״הלוואי שהייתי יכול לדווח שממשלת בגין נפלה,״
כתב מרטין פרץ בשבועון האמריקאי ״ניו ריפאבליק״
בשלהי דצמבר .1980 ,פרץ מספר במאמרו מה אירע
כאשר הוזמן יחד עם עיתונאים אמריקאים חשובים
אחרים לארוחת־בוקר בבלייר־האוז בוושינגטון, בהשתתפות
ראש״הממשלה.
״תחילה הגישו לנו בייגלאד, לאקס וגבינה לבנה.
אחר כך — ביצים בחושות ו...סטייק. לא קותלי חזיר,
אך גם כך היה הדבר גרוע למדי — בשר עם גבינה.
איש לא מחה על כך. אף לא ראש-הממשלה האדוק
עצמו.״ סיפורו של פרץ מוזר, לא כן! שהרי מדובר
באותו ראש-ממשלה עצמו שאילץ את שר״החוץ שלו,
משה דיין, לחצות את וושינגטון ברגל בשבת, שמא
ייראה נוסע במונית. אך בבי^ייר״האוז חש מנחם בגין
שמותר לו לערב בשר בחלב, שומו שמיים.

נחזור לפרץ :״הממשלה אינה עובדת.״ הוא טועה.
ממשלת בגין עובדת אפילו עכשיו בהתמדה, ללא ליאות,
בהתלהבות, יום־אחרי־יום. היא מפרקת את מדינת-
ישראל. היא מתעלמת מעובדות, מצדק, מאמת, מיושר
ומכל שאר מרכיבי האתיקה הציונית וההומאניות
העברית. היא משוכנעת שהתעלמות מהפלסטינים תסלק
אותם מהתמונה, או שבעיית נוכחותם תיפתר מכוח
שליטת המימשל הצבאי, פעולות גוש אמונים ופלוגות-
הסער אמיצות״הלבב של הרב כהנא. שילטונו של בגין
הפך מקומדיה עגומה לפארסה קורעת-לב. הוא העמיד
את המציאות על ראשה, וליתר ביטחון גם עצם את
עיניו כדי שלא לראותה, בלי להבין שככל שהוא ממשיך
להיאחז בכיסאו, מתהדקת הלולאה סביב ישראל.
״בגין הפך לשר-הביטחון,״ כותב פרץ ,״מפני שיריבו
הגדול דויד בן-גוריון, אשר בז לו וסירב לשבת עימו
לשולחן אחד, החזיק בתיק הביטחון בהיותו ראש-
ממשלה ...בגין אינו עובד במישרד־הביטחון, והתוצאות

נוראות. אילו עבד שם, היו התוצאות גרועות יותר.
כרגע, למעשה, אין שום מיגבלה על האמצעים שמפעיל
הצבא להבטחת השטחים״.
לא נכון. הגנרלים של המימשל הנוכחי בשטחים
הכבושים יודעים יפה שמנחם בגין, שסבל מן האנטישמיות
בהיותו בפולין ובשרתו בצבא הפולני, משוכנע
בכל ליבו שכל הגויים רעים, כל המוסלמים רעים
וכל הערבים רעים, והשינאה שהם רוחשים ליהודים
תניע אותם לפעולה ברגע שתינתן להם ההזדמנות
הנוחה לכך•
בגין חתם על הסכם השלום בקמפ״דייוויד ומסר
את כל סיני מתוך תיקוות־סרק שכך תינתן לו יד
חופשית לספח את ״יהודה והשומרון״ ,מפני שהאלו הים
הבטיח אדמות אלה לאברהם לפני ארבעת אלפי
שנים. הוא משתמש בתוכנית האוטונומיה כדי להסוות
את כוונותיו האמיתיות — אך מגלה אותן כאשר
אינו ממנה את שר-החוץ, אלא את שר־הפנים־וחמישטרה
כדי לנהל את המשא-והמתן בענייני האוטונומיה. אין
פלא שהערבים ״מוכנים לנצל את ההזדמנויות״ :בגין
מספק אותן.

כל טילון יגלה לכל ילד קטון שיעיין בו, שאו-
טונומיה פירושה חופש והגדרה עצמית. מנחם בגין
אינו יודע זאת. לגביו פירושה כיבוש שנוא, חסר
רחמים ומשפיל, אשר אפילו לדעת משה דיין והערבים
״המתונים״ ביותר, מבטל מראש כל אפשרות להידברות
ולשיתוף פעולה, לדו״קיום ולשלום. שכן מהו שלום,
אם לא כיבוד העצמאות וזכות ההגדרה העצמית
של האחרים!
״הציניות של בגין מידבקת,״ קובע פרץ ,״האינפלציה
מגיעה ל .150*-שיעור הירידה גבוה משיעור העליה׳,
השקרים הפכו מטבע עובר-לסוחר בפי מקורות רישמיים.
בסיקרי דעת-הקהל תומכים ׳בבגין * 14 בלבד, ובכל
זאת הוא דבק בשרידיה העלובים של סמכותו• הוא
נסחט על-ידי שותפיו החלשים בקואליציה, מבוזה
על-ידי מבקריו, מרים את קולו בדברו על ״קינג דייוויד״,
משפיל את קולו בדברו על השואה, מורה באצבע
מאשימה לכל הכיוונים. אין לו עוד יריבים ...כולם
הפכו בוגדים. לבגין לעולם לא חסרות מילים. תשאלו
אותו מה השעה, והוא יסביר לכם כיצד מתקינים
שעון ...ולהיפך. בארוחת הבוקר בבלייר־האוז הסביר

בגין לג׳ו קראפט, ג׳יימס רסטון, מארווין קאלב וכתבים
אחרים את ההבדל שבין מערכת נשיאותית ומערכת
פרלמנטרית. אותי הביא במבוכה, אבל זה אינו חשוב.
לגבי מדינת ישראל הוא מהווה סכנה״.
די לקרוא את פרץ. אנו מכירים זאת יפה ממנו.
עם ראש-ממשלה כמו בגין, שר-פנים כבורג, שר-אוצר
כהורביץ (או יהיה מי שיהיה במקומו) החיים בישראל
ממש נפלאים — בתנאי שאתה בננה, תפוז או אשכולית.

יוסד שריק. חל־אב־ב

איד חושפים 35 שקל לחודש
ומסכנים 50,000 במפח אחת
עסק רעי -נכון,
אפילו רע מאד.
אבל זה בדיוק מה שקורה
כאשר רכושך מבוטח
בפחות משוויו האמיתי.
אם הרכוש שבביתך
שווה, לדוגמא 100 ,אלף שקל
והוא מבוטח ב 50-אלף שקל בלבד,
אתה חוסך בפרמיה כ 35-שקל לחודש
אבל למעשה אתה רק חצי מבוטח.

גם אם ייגרם לרכושך רק נזק חלקי
של 40 אלף שקל, למשל,
יגיע לך מן הביטוח רק חצי הסכום -
20 אלף שקל יפלו עליך,
והסיכון, למרבה הצער, ממשי מאד:
כל 10 דקות נפרץ בארץ בית או בית-עסק.
כל 5דקות נפגע או נגנב כלי-רכב.
זה עלול לקרות גס לך.
לכן בטח את רכושך במלוא ערכו.

דק כיטוח נכון
מעניק את מלוא הכטחון
ץ וי גו ד

חברות הביטוח
בישרץ ןל

הורוסהוס מדים בנימיני

ההתאמה שו

ילידי
מזי דלי
לשאד המזלות
דל עם דל
צירוף בלתי-שיגרתי ומפתיע, כאופי הדליים
עצמם. קשה יהיה לצפות את סוג
ההפתעות שיכין האחד לרעהו. הצורן
בשינויים והחיפוש אחר גירויים אינטלקטואלים
ואחרים עשוי, לכאורה, לאחד
שניים אלה• אן מאחר שאין דלי
אחד דומה למשנהו, והיחודיות היא
אחת התכונות המאפיינות מזל זה, יתכן
שכל אחד יפנה לדרן זרה ומוזרה ובלתי-
מובנת לבן־הזוג. אווירה מתוחה, המובילה
לעיתים להתמרמרות וכעס, עלולה
להיווצר ביניהם. מאידן, דווקא תגובה
בלתי-צפויה היא היא שיכולה שוב לאחד
ביניהם. המשותף ביניהם — הצורן להיות
מעורבים בחיים חברתיים, וכאן ימצאו
לעצמם ללא-ספק מישור משותף. בית
של זוג דליים יהווה משיכה לאנשים,
כעין מועדון פתוח.

ד לי ע ד גי ם
כשאר המזלות המקיימים ביניהם שכנות
טובה, כך גם הם עשויים למצוא
לעצמם עניין משותף בדברים שונים.
במייוחד כשמדובר באהבת האדם והרצון
לעזור ולהיטיב עם הבריות. אלה ישמשו
בסיס להבנה הדדית, וגם כאשר יצוצו
חילוקי-דעות יסייעו האידיאלים המשותפים
להחזיר את השלום והשלווה. בזיווג
מסוג זה עלול הדלי להפתיע את
בן הדגים בהעזה, מרדנות ורצון מוגזם
לחופש. אן יש לציין שבן דגים לא יישאר
חייב, וידע להשיב לו כהלכה. דימיונו,
חלומותיו ותמימותו עשויים להדהים את
הדלי ולגרום לו להערכה מחודשת של
בן־זוגו. כאשר יתגלו חילוקי-דעות ביניהם
על״פי רוב יהיה הדגים הסלחן והוותרן,
יפשיר את האווירה המתוחה, ויחזיר
את היחסים הטובים לקדמותם.

דל עם טלח

שהם נותנים לכל אדם מעורר קינאה
בשור, הרוצה שיתייחסו אליו יותר מאשר
למכר מיקרי. דרישה זו עבור בן
מזל דלי היא, כמו עבור מישהו אחר,
עונש מאסר. הפער ביניהם ילך ויגדל
מיום ליום עד לפירוד הסופי. לכן כדאי
שמההתחלה יישמרו על מרחק ביניהם.

ד לי עם ת או מי ם
נהוג לייחס להם התאמה, כיוון ששניהם
שייכים למזלות האוויר, ויכולים
״להתעופף״ יחדיו. אן המתעופפים הם
ציפורים שונות מאוד האחת מהשניה,
ולא תמיד קל להם להבין איש את
רעהו. שניהם מזלות אינטלקטואלים ו־

וירה

התאמה טובה יכולה להיווצר ביניהם.
אישיותו הדינמית של בן טלה והיוזמה,
שבח התברן, ייגרמו לשיתוף פעולה חיובי•
הדלי יבריק ברעיונותיו המקוריים,
ובעוד הוא מדבר ומתכנן, הטלה כבר
יבצע את הרעיונות בצורה מושלמת. הרצון
להרפתקות חדשות מלהיב את שניהם,
ויחדיו יבנו להם חיים מלאי נסיעות
וטיולים. שניהם ייזהרו מלהגביל האחד
את החופש של השני, וביתם יהיה חמים
ונעים, והאווירה בו אופטימית ועליזה.

מ תו רו ה
וחסו 193ת
ת!מי מי

דלי ושור על-פי-רוב זרים האחד לשני.
בת דלי, המתלבשת בצורה מוזרה ומייו-
חדת והלוקחת לה חופש מדי פעם מה-
מיסגרת המשפחתית, מרגיזה את השור
ומערערת את ביטחונו. חיי המישפחה
משעממים וחונקים את הדליים, ודרושה
להם מיסגרת גמישה מאוד• היחס החביב

ייחסם לסביבה אוהד מאוד. בן מזל דלי
שאפתן בענייני קאריירה, אן בבן״זוגו
הוא רוצה למצוא ידיד. למרות שהוא
עצמו לא יוצר קירבה אמיתית והוא
נשאר מעט מרוחק, הוא דורש נאמנות,
ולא יסכים לשום פשרה או שותפות עם
מישהו אחר• האינטואיציה החזקה שלו
לא תטעה אותו לעולם, וגם אם ינסח

דל עם שור

התאומים להערים עליו — לא יצליח.
בעניינים רוחניים — הקשר ביניהם בונה,
התאומים מסוגל להעריץ את בן־זוגו
הדלי על המצאותיו, מקוריותו, שיגעונותיו
ומחשבתו הצופה תמיד קדימה.

ד לי 011ס ר טן
שני מזלות אלה שונים מאוד, ובכל
זאת הקשרים ביניהם חיוביים. הסרטן
קשור למולדת, לבית ולמישפחה, ואילו
הדלי דואג לחברה ולאנושות. למעשה,
קיים קונפליקט בין הדאגה לחברה ולקשרים
ציבוריים ובין הדאגה לבית ול־מישפחה.
אן הגישה ההומאניטרית של
שני מזלות אלה יוצרת שיתוף והבנה
ביניהם. שניהם מוכנים להקריב רבות
למען אנשים סובלים, חסרי-בית, להשתתף
בפעילויות פילנטרופיות ולעודד את
המקופחים. התנגשויות יכולות להיות
כאשר הסרטן זזופן רכושני כלפי הדלי,
מפתח קינאה לידידיו הרבים, ומנסה
להצר את צעדיו. הדלי עלול לכעוס,
לקחת לעצמו חופש מוגזם ואפילו לא
להסביר את מניעיו• סרטן היכול לשלוט
בקינאתו ופחדיו, יוכל להיות מאושר
בחברתו של הדלי.

דל עם א רי ה
שני המזלות עומדים האחד מול השני
בגלגל המזלות, ויוצרים שיתוף וניגוד.
זהו צירוף מצוי ומקובל ביותר על שניהם.
התנהגותו של האריה ליד הדלי כימעט
שקטה. הדלי האימפולסיבי, שאת מצבי-
רוחו המשתנים אפשר למנות כאת שעות
היממה, הופן ממושמע ליד האריה, ומכיר
בכן שיש מעליו שליט. לפעמים
יחושו השניים זרות, וזאת כאשר הדלי
יוציא את עצמו מהמיסגרת המשותפת
על-ידי בילוי מוגזם עם ידידים, או התמסרות
מופרזת לקאריירה. האריה דורש
נאמנות, ובהחלט מצפה שהוא יהיה במרכז
מחשבתו של בן-זוגו.

(המשך בעמוד )60

תוכניות רחבות-היקף מתעכבות. שאי-
פתכם לקדם עניינים בעבודה נעצרת, ומן
הראוי להמתין לזמנים
טובים יותר, ולא להיבטחנות-רוח. לחם שימרו
על הכוחות שאתם
עלולים לבזבז על
מילחמות אבודות, כדי לעיסוקים להתפנות
חברתיים, וגם למסיבות
ולפגישות מעניי-
21במרס -
__ נות. מבחינה כספית —
20ב אפ ריל
עדיף לא להשקיע כספים,
ולא לפתוח בתוכניות גדולות, אלא
לצפות להפתעות לקראת סוף השבוע.

הדגש יושם על קשרים עס בני־זוג. האהבה
תלבלב, תשכיח ותרפא את האכזבה שנחל־תם
לאחרונה. רוך ועדינות
יאפיינו את יחסי־כס
עימם, ותוכלו להוריד
מהלחץ שהכביד
עליכם. תשקיעו את
עצמכם בעבודה, יכולת
הריכוז תעלה, והמרץ
המתעורר עלול אפילו
לסכן את שלומכם. יש
להיזהר במיוחד מתאונות
בעבודה. חדשות
טובות, שיגיעו מארצות זרות, יחממו את
לבכם ויעוררוכם לתכנן תוכניות חדשות.

תאומים צריכים להתלבש היטב בזמן
הקרוב, כדי להימנע מהצטננויות ומחת-
קררויות. הם רגישים
במיוחד בתקופה זו.
ז *ר׳צ׳ שתבאנה ההפתעות
תפצנה אתכם על עומס
העבודה והאחריות
שהוטלו עליכם. יש
להימנע בשבוע זה מהשקעות
בבורסה ומתוכניות
כספיות חד׳
2בטאי -
20ביוני
שות, כיוון שעלולים
לצוץ מיכשולים בלתי-
צפויים, שתצטרכו להסתדר איתם. אם
תכננתם נסיעה לחו״ל, זה הזמן המתאים.

המתח המלווה את היחסים בבית ובעבודה
יגרום לכם לחפש את השקט במקומות
אחרים. בשבוע זה תמצאו
את עצמכם מבלים
במסיבות, ועוסקים בתחביבים
ישנים ונשכחים.
כדאי לאמץ חית־בית
נחמדה, היא לפחות
תהיה לצידכם במריבות
החוזרות ונישנות בביתכם.
אתם ידועים כאנ־ו
2ביוגי -
20ב ס לי
לאגור
__ שים האוהבים
ולשמור את כספם ורכושם.
השבוע עשו זאת במישנה זהירות,
כיוון שהפתעות בלתי־נעימות צפויות.

יחסים עם בני המין השני יהיו מאוד
לוותר מעש על רצונו-
חשובים. נסו
תיכם, ולמלא את של מישאלות״ליבם
שותפיכם וידי׳דיכם. אם
הכסף מכביד שוב על
הכיסים, פנקו את בני
או בנות זוגכם במתנות
מקוריות, כפי שרק
אתם מסוגלים
להעניק. ידידים וקרו-
בי-מישפחה, שעליהם
התכוונתם לסמון ובהם
ביקשתם להעזר, אינם ממלאים את
ציפיותיכם. נסיעות וטיולים מתעכבים.

בני מישפחתכם יגזלו מזמנכם — ועליכם
יהיה להקדיש תשומת־לב ועזרה לקרובים
חולים, והמעמסה תהיה
כבדה. יש לשמור על
הבריאות. אתם רגישים
במיוחד בביטנכס בתקופה
זו. בני דלי יבואו
בכל־זאת לעזרתכם, אס
כי לא במעשים, אך גס
עצה טובה שווה משהו.
חובות כספיים יטרידו
22ב אנ גו ס ט -
22בספטמבר
__ א ת מנוחתכם ויגרמו
לדאגות מיותרות. תוך
זמן קצר יימצא מוצא נוח למועקה,
שמטרידה את מנוחתכם בימים ׳ אלו.

עליכם להיזהר
לים להתחרט

חד, והשתדלו
צורן להוציא

מפני מעשים שאתם עלועליהם
בעתיד. התקופה
מצריכה זהירות מיוחדת,
אתם עלולים
לפעול בספונטניות ולנתק
קשרים, ולאחר-
מכן לא ניתן יהיה
לאחות את הקרע.
חישבו פעם נוספת אם
צעד כזה רצוי לכם.
נטייה להסתבן בתאונות
מסכנת את שלומכם,
היו עירניים במיו-
לנהוג בזהירות. תרגישו
קניות.
כסף ולערוך

אופטימיות וכוחות מחודשים יאפיינו את
התקופההמבטיחה והמעוררת. רוב משאלותיכם
יוגשמו. פניותיכם
לקבל עבודה
יעלו יפה ואתם תענו
בחיוב. המזל יאיר לכם
פנים גם בתחום הכספי,
לכן — נצלו זאת !
הצעה בדבר נסיעה ל־צרכי
עבודה, ששכרה
בצידה, תגיע לידכם,
ועליכם רק להעז ולקבל
על עצמכם אחריות
זו. בבית לא הכל יתנהל על מי־מנוחות,
נסו להתאפק ולא להשיב.

העייפות משתלטת עליכם — אתם חשים
סוף הכובד
ואפילו אכזבה. לקראת
יתשבוע
הדברים
בהרו, עזרה תגיע ממקור
בלתי״צפוי. כל
התיקוות והתוכניות
יתעכבו, התאזרו בסבלנות,
וצפו לימים טויותר,שיגיעו. בים כדאי
להימנע מצעדים
נחפזים בכל מה שקשור
לכספים, כיוון
שאתם עלולים להפסיד•
אחים וקרובי-מישפחה יעסיקו אתכם
יותר מתמיד, ואולי יהיו לטורח.

העבודה מכבידה יותר מכרגיל, ואתם שואפים
לתנות ולהוריד מהאחריות המוטלת
עליכם. יש לנהוג בזהירות
עם הממונים עליכם,
ולהשתמש בטקט
ובדיפלומטיה. אולי רצוי
להתייעץ עם בני מאזנים
בדבר הצעדים הנכונים
שבהם יש לנקוט
בשטח העבודה,
השטח הרומנטי עדיין
מפתיע ומבטיח, אתם
קורנים קסם וחן רב
בתקופה זו, ובני המין השני שמים־לב
להופעתכם ולהתנהגותכם הצנועה.

תקופה משונה במיוחד, מלאת הפתעות
והתנהגויות מוזרות. הבלתי-צפוי ביותר

עשוי להתרחש ולהד,

הים
אפילו אתכם.
אל תנהגו בפזיזות וחישבו
היטב על כל
צעד שאתם עומדים
לעשות, כי הסיכון לא
קטן בימים אלה. העניינים
הרומנטים מתנהלים
כראוי, את האהבות
רצוי לשמור
בסודיות. נסיעות ש-
תיכננתם עלולות להתעכב, או להתבטל,
יתכן שעדיף לדחות את הנסיעה.

תקופה מעייפת. הרצון להרבות בשינה מתגבר,
הפעילות החברתית, שבה הייתם מעורבים
לאחרונה, נמאסה,
ויש צורך להתרחק,
להתבודד, להרהר
ולנוח. זה הזמן הטוב
ביותר לתיכנון נסיעה
ארוכה להמשך לימודים,
או השתלמות מכל סוג
שהוא. היזהרו מדיבורים
שיכולים להתפרש
9ו בפברואר ־
על־ידי אנשים כלשון -
20במרס

הרע. פיטפוט מיותר
עלול לגרום נזק רב. במקום העבודה

צפויות התרחשויות בלתי־רגילות.

ל**51
ן ניס

1 0צ־צ־צ-צ-צ-צ-צצ־צ-צ-צ-צ-צ-צ־צ-צ־צ-צ-צ-צצ-צ-צצצ־צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ־צ־צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ־צ-צ־צ-צצ-צ-צצ-צצ-ן־צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ-צ^

המכונית של בל הדברים הטובים!
תמיד רצו לבנות מכונית כזאת — כמו״סולרה״.
מכונית שתהיה מהודרת במבנה, נוחה, בטוחה
ושתהיה בה תשובה מוחצת ל ש אל ת המחיר ולבעי ת
החסכון באנרגיה.
והנה — עכ שיו היא כאן .״סולרה״.
אתה ודאי מכיר מכוניות 1600 סמ״ק — אך עדיין
אינך מכיר מכונית אוטומטית בגוד ל זה עם הגה— כח,
חלונות חשמליים, נעילה אלקטרונית מרכזית של כל
ארבע הדלתות, הצתה אלקטרונית, מגבר בלם,
4משענות ראש — וכל זאת כ ציוד סטנדרד.
אתה יכול לחפש — אבל לא תמצא מכונית אחרת
בגודלה עם הידור כזה בעיצוב, ויחד עם זאת שימת
דגש מיוחד בנושא החסכון באנרגיה.
בנוסף על צריכ ת הדלק הנמוכה שלה לעומת
מכוניות אחרות, ל״סולרה״ שני שכלולים בלעדיי ם
לחסכון נוסף בדלק.

יותרעוצמה-פחות דלק

17X1807
ת ל־ א בי ב— מכשירי תנועה בע״נז,
דרך פתח— תקוה ,74 טל׳ 336115
חיפה— דרך העצמאות ,104 טל׳ 04—524475
ירושלים— שייקביץ, תלפיות מול משרד
הרישוי, טל׳ 02—715867
נתניה— לוינקופף, הרצל ,44 טל׳ 053—25307

— נהג אוטומטי (_ו 0קרו\ו 0ב< ס 5וטח ) 0השומר על
מהירות קבועה ותצרוכ ת דלק מינימלית ללא תלות
בתנאי הכביש, ועוזר לציו ת ובטיחות בנסיעה.
— מחשב בקרת מ סלול(£8דטקו^ו 00 קו 8ד)המספק
נתוני תצרוכת דלק שוטפת, חישוב מהירות ממוצעת
ל אורך מסלול הנסיעה, כמות דלק נותרת וצריכה
מתחילת הנסיעה.
״סולרה״ היא המכונית היחידה שמציעה לך את
היתרונות של מכונית גדולה במחיר שהוא בהישג יד.
גם את ״סולרה״ ,כמו את כל המכוניות מבית
מכשירי תנועה, תקבל עם אחריות לשנה לל א
הגבלת קילומטרים.
הבט בה. היא מקרינה בטחון ואיכו ת של מכונית
מושלמת.
אתה חייב לעצמך ביקור בבי ת מכ שירי תנועה.
״סולרה״ ממתינה לך לנסיעת מבחן פרטית.

הדרך למכונית טובה עוברת בבית טוב
-מכשירי תנועה

בני־ברק— דבש, סחר מכוניות בע״מ,
ז׳בוטתסקי ,162 טל׳ 704646
באר־ שבע— נגב, אזור בעלי המלאכה .3
טל׳ 057—75824
רמתיים— אלעזר לב, השיקמים ,41
טל׳ 052—34218

נצרת -אחים סרוג׳י אזור התעשיה החדש
ת.ד ,1534 .טל׳ 065—71339
ראשון לציון— י.מ. חלפים ומכוניות בע״מ
(שחר את יונה) רח׳ הרצל 2
__טל׳ 995643/942770

יש תיאגון־יש בורגר ראנץ׳
ת״א אבן־גבירול 67ת״א בן־יהודה ־ מול בנין אל־על
בקרוב ב״דולפינריום״ (כביש ת״א-יפו).
ת״א דיזנגוף סנטר
רעננה רח׳ אחוזה . 70 רמת־ה שרון סוקולוב . 35 חולון רח׳ סוקולוב פינת קוגל.

?!רית־ביאליה כביש חיפה־עכו.

רצינות.
יתכן. מפוקפק

פ י ־ 11ןבי

פלאי
ה ט כני ק ה
אני את ירושלים אוהב. לא, באמת,
תורידו את החיוך המטופש הזה מח
פרצוף. עיר נורא נחמדה, ירושלים. אני
זוכר שפעם הייתי בצרפת, ועברתי שם
באיזה בפר ששמו נף־שאטל דה־משהו,
או אולי היה שמו טרואז״מייזון דה־משחו
אחר, והיה גם כן מאוד נחמד.
את בל הכפר אפשר לעבור בחמש דקות.
הבתים יפים, מאבן /עם גגות של רעפים
אדומים, במו ברחוב יפו בירושלים. בכפר
ההוא שררה אווירה נעימה של שקט
ושלווה, וברחובות טיילו מעט מאוד אנשים,
שנראו מרוצים מעצמם ומהחיים,
ושום דבר לא מעניין אותם במיוחד.

אם יש בנאדם בארצנו שמריח מרצינות זה משה ארנס.
קודם כל, הוא פרופסור. שנית, הוא חבר כנסת ויו״ר ועדת-
החוץ־והביטחון. שלישית, הוא בל הזמן רציני• ככה יוצא
שכאשר פותח הח״כ פרופסור משה ארנס את פיו ואומר
שהמצרים עושים הפרות חמורות בסיני, ולמעשה מבטלים
את תוקפו של הסכם השלום, ושיהיו ״הפתעות״ בפינוי פיתחת
רפיח, זה נשמע מאוד רציני. זה נשמע עוד יותר רציני באשר
יודעים שמשה ארנס הוא מתנגד חריף של הסכמי קמפ-
דייוויד, ובאשר שומעים למחרת שבעצם ההפרות לא הפרות,
ואם יש הפרות — אז גם ישראל עושה משהו בתחום הזה.
ואם יש עוד דבר אחד רציני ששכחתי לומר, אז אומר אותו
עכשיו: הח״ב הרציני שלנו היה (בין השאר) גם מנב״ל חברת
״סיברנטיקס״ ,אשר (בין השאר) היא סוכנת של ספקים
אמריקאים של מערבת הביטחון שלנו. במילים אחרות: הח״כ
פרופסור משה ארנס הוא (בין השאר) סוחר נשק.
עכשיו, אחרי שגמרנו עם המילה ״רצינות״ ,נעבור למילה
״יתכן״.
יתכן שח״כ משה ארנס הוא מתנגד חריף של הסכמי
קמפ״דייוויד ושל תהליך השלום, מפני שהוא לא מאמין
לערבים. יתכן שהוא חושב שהשלום יפריע לישראל למלא את
תפקידה האיסטרטגי באיזור׳ כשליחת העולם החופשי. יתכן
שארנס הפריח את הסיפור על ההפרות מפני שהוא באמת
חשב שיש הפרות, ושזו הוכחה שאי־אפשר להאמין לערבים
וצריך לבטל את הסכמי קמפ״דייוויד• יתכן מאוד שח״כ משה
ארנס הוא פטריוט ישראלי רציני. יש גם באלה.
ובמו בן יתכן שח״ב משה ארנס היה מתנגד חריף להסכמי
קמפ-דייוויד, משום שהוא חשש לעיסקי הברנז׳ה שלו. יתכן
שמאותה סיבה גם התנגד לקיצוצים בתקציב הביטחון. יתכן גם
שח״כ משה ארנס סיפר את הסיפורים על ההפרות בגלל שחשב
שאם זה לא יעזור לבטל את הסכם קמפ-דייוויד, זה יעזור
לפחות בביטול הקיצוץ בתקציב הביטחון.
יתכן, כמובן, שאין בכלל קשר בין תקציב הביטחון ומצב
של שלום או מילחמה, מחד, ובין הרווחים המפולפלים של
סחר-הנשק, מאידך.
ויתכן גם שאין סתירה: בנאדם יכול להיות גם פטריוט
אמיתי וגם סוחר נשק ממולח. יכול להיות אפילו שרווחים
הבאים מסחר״נשק מגבירים את הפטריוטיזם, ושמידה מופלגת
של פטריוטיזם מגבירה את הרווחים מסחר״הנשק, מה אני יודעז ועכשיו, אחרי שגמרנו גם עם המילה ״יתבן״ ,נעבור למילה
מפוקפק.״

איש רציני ארנס
סרסור זונות, לדעתי, זה מקצוע מפוקפק. גם סוחר הרואין
זה מקצוע מפוקפק. אבל המיקצוע הבי מפוקפק שאני מביר,
זה סוחר נשק. סוחר נשק זח אחד שמקבל עמלה על פגז
מתפוצץ ובטן מרוטשת. הוא מקבל עמלה על מטוס שהתרסק
וטייס שנהרג. הוא מרוויח יפה מכל מוקש שמתפוצץ ורגל
ברותח, ומתעשר על חשבון כל יתום ואלמנה.
ואף אחד לא יבול לבוא ולספר לי שסוחר נשק זה אולי
מיקצוע מפוקפק, אבל חיוני. זה לא יותר חיוני מסרסור
זונות או סוחר הרואין. רק שלבאלה אין סיכוי להיות חבר
כנסת.

א חד ומשול

הנן הבוטני ככניסה לירושלים
עכשיו, כשאני חושב על זה, אני בבר
לא זוכר אם את הכפר ההוא אהבתי
ביגלל שעוד לפני זה אהבתי את ירושלים,
או שאת ירושלים אני אוהב ביגלל
שעוד לפני זח אהבתי את הכפר ההוא,
אבל עובדה.
ולמה נזכרתי באהבתי העמוקה לירושלים
ז כי הייתי שם לא מזמן. איך
שאני בא לעיר הזאת, אני יורד בתחנה
המרכזית, ובא לעבור לצד השני של
הכביש, דרך המינהרה היפה עם המוזאיקה
שעוברת מתחת לכביש. מינהרה
רחבה ועמוקה יש להם לירושלמים, ממש
אוטוסטרדה יפה, שאפשר לטייל בה
שעות בלי שאף אחד יפריע. אבל בסוף
מוכרחים לצאת, לא ! נו, ואיך שאני בא
לצאת, אני רואה לפני מחזה אדיר.
מעומק המינחרח ועד לפני הקרקע
יש בירושלים כמה מטרים טובים שאותם
צריך לעבור. כמו שנהוג במיקרים באלו,

יש גם בירושלים שני סידורים עיקריים
למעבר הזה• סידור אחד זה מדרגות
סתם, וסידור אחר זה מדרגות נעות —
מצד אחד מדרגות יורדות, ומצד אחר
מדרגות עולות. את הסידור הזה יש לא
רק במינהרה של ירושלים, אלא בעוד
כמה מינהרות בארץ. מי שמכיר את
השטח יודע יפה שעניין המדרגות הנעות
לא כל-בך עובד בארצנו, ויותר משהמד-
רגות הללו נעות, חן נחות. בבה יוצא
שלעתים תכופות רואים מין מחסום בזה
בלמטה ובלמעלה של המדרגות הנעות,
ושם כתוב שהמדרגות הנעות סגורות
לרגל תיקונים. מה לעשות, לוקח זמן
להתרגל לפלאי הטכניקה.
בל זה נבון לגבי מינהרות במקומות
אחרים בארץ, לא בירושלים. בירושלים
קיבלו את זח שהמדרגות הנעות לא
נעות, וזה לא עניין זמני בל-כך. אז מה
עשו ן לא שמו מחסום עם סיפורים

רצח זה דבר לא נעים• לנרצח, זאת
אומרת. לחטוף סתם מכות זה בבר לא
נעים, אז להירצח על אחת במה וכמה,
במו שנאמר בפסוקו של יום, כשנמאס
לחם לסכסך אותנו עם הפרעונים. וכלפי
מה הדברים אמורים: בלפי רצח ה-
שייח חמאד אבו-רביע אמורים הדברים.
דבר מאוד לא נעים קרה לשייח׳ הבדואי
בדרך מן הכנסת התשיעית לעשירית.
אני לא יודע בדיוק מי הרוצח,
אבל ממה שראיתי בטלוויזיה, גם ליורשו,
השייח׳ הדרוזי מעדי יש כאן עסק לא
נעים במיוחד. למרות שהוא עדיין חי.
אבל מי שעומדת מן הצד, במובן,
רוחצת בניקיון בפיה, כמובן, ומצטערת
צער עמוק מאוד, במובן, היא מפלגת
העבודה, במובן. מה בל זה שייך לה,
במובן 1
כשבאה מפלגת העבודה לארץ, לשלוט
בה, עוד כשהמדינה היתה בדרך ומפלגת
העבודה היתה ממא״י, מצאה לפניה
המון ערבים. דבר ראשון חילקה מפא״י
את הערבים לסוגיהם: יש ערבים ערבים,
יש ערבים דרוזים, יש ערבים צ׳ר-
קסים ויש ערבים בדואים. יש ערבים

על תיקונים, ודברים באלה. לא• הירושלמים
פתחו על המדרגות הלא-נעות גן
בוטני משובב נפש. כן, פשוט גן בוטני.
ובבה יוצא שההלך, בבואו לירושלים,
עולה באמצע במדרגות רגילות, ומשני
הצדדים, על המדרגות הלא נעות יש
עשרות עציצים נהדרים עם בל מיני
קקטוסים ומטפסים, ממש חתיכה מופלאה
של יער ירושלים.
אני בטוח שאם לתושבי הכפר הצרפתי
ההוא היתה בעייח דומה עם
מדרגות-נעות״שלא-נעות, גם הם היו פותרים
אותה באותה צורה במו הירושלמים.

מוסלמים ויש ערבים נוצרים. יש ערבים
מרונים ויש ערבים קופטים. יש ערבים
טובים ויש ערבים רעים. כשראתה מפא״י
את בל הבילבול הזה, הבינה מייד שפה
אפשר לשחק מישחקים.
ואיך משחקים מישחקים ן כמו ב־מישחק
שח״מת, מחפשים קודם כל את
השח, או, כמו שהוא נקרא בארץ שלנו,
השייח׳ .כשמוצאים אותו, מבטיחים לו
ולמישפחתו הר, גיבעה, ואם יש — גם
עמק. בך הופך השייח׳ ,לא חשוב איזה
סוג של ערבי היה קודם, לערבי טוב.
טוב למפא״י, טוב למדינה, טוב לעצמו,
ובכלל טוב. חיובי, מה שנקרא. נאמן
ומסור. השייח׳ הטוב מביא למפלגת העבודה
הרבה קולות מבני שיבטו, חמו־לתו,
עדתו או דתו — ומקבל אחרי
הבחירות מקום בכנסת, וגם הר, גיבעה
או עמק.
אבל מה עושה ההיסטוריה ן שהרי
במשך הזמן ראו בני השבט, החמולה,
העדה או הדת, שלהם בעצמם לא יוצא
הרבה מההרים, הגבעות והעמקים של
מישפחות השייחים שלהם, והתחילו לרעות
בשדות זרים. אז מה עוד עושה
ההיסטוריה ! שמיספר השייחים לא מתמעט
אפילו באחד. אותו מיספר של
שייחים ופחות קולות בבחירות — פה
יש בעייה למיפלגת העבודה. גו, הלבה
מיפלגת העבודה להיסטוריה, והסתכלה
מה עשו אחרים במיקרה בזה• הרומאים,
למשל. לרומאים היתה בעייה הפוכה
מזו של מפלגת העבודה: להם חיו הרבה
שייחים בלתי״נאמנים, והם עשו הפרד•
ומשול. מה עושים בשיש הרבה שייחים
נאמנים, חשבה מיפלגת העבודה ז עושים
אחד-ומשול.
וככה לקחה מיפלגת העבודה שייח׳
מפה ושייח׳ משם, מן היקב ומן הגורן,
מן הגליל ומן הנגב, ואיחדה אותם ב-
מיפלגה אחת מאוחדת, ועכשיו היא רוחצת
בניקיון בפיה, כמובן.

6שני אחר
נג ד חלודה
ב מ כוניו ת נוסעי פ־גיו ה חד מדג מי 1981

חברת פיג׳ו שמחה לבשר לך
שמהנדסי החברה פיתחו ״חיסון״
נגד חלודה שנוסה בהצלחה
בארצות אירופה. החיסון נגד חלודה
במרכב של פיג׳ו נעשה תוך כדי יצור
המכונית, על ידי חומר מיוחד וציפוי מגן
של מתכת המרכב לפני צביעתה. במכוניות

נוסעים פיג׳ו החל מדגמי 81
תזכה בשש שנות אחריות נגד
חלודה, בכפוף לבדיקות וטיפולים
בהתאם לתנאי האחריות שלביהח״ר
פיג׳ו. מעתה מובטחת לך הנאה מלאה
מהשכלולים והשיפורים של דגמי פיג׳ו 81
בתוספת שמירה קפדנית על ערך מכוניתך
המחוסנת מפני חלודה.

ה א רי שבחבורח
דו ד לובינסקי בע״ב 1מפיץ פיג׳ו בישראל
רח׳ שונצינו 16 תל־אביב 67217 טל6.־.333214

א רי א ל׳

סי ן

לוטשתעי 1״

דנג הסיאו־פינג, האיש החזק במפלגה הקומוניסטית
הסינית, מנהיג הפרגמטיסטים, מדינאי בן 74 החותר
למודרניזציה מזורזת, שוחח עם השגריר היפאני בנימוס
ובנועם, אבל גם בתקיפות רבה.
״אתם חייבים להדק את היחסים עם ארצות־הברית,
להישען על המטריה הגרעינית של וושינגטון ולחזק
את צבאכם,״ אמר דנג לשגריר הנדהם .״יפאן היא החוליה
החשובה ביותר ביבשת אסיה בהיערכות נגד ההגמוניזם
הסובייטי.״
דנג ניצה. דנג, שועל פוליטי ותיק, מוותיקי המיצעד
הארוך של מאו טסדדטונג ובעל קשרים מצויינים בצבא
(שליש מבעלי זכות־ההצבעה בפוליטבירו הסיני הם
חיילים) ,הצליח לדחוק כימעט לחלוטין את יריבו, העסקן
המיפלגתי החיוור משהו, הוא הגואו־פנג. בכך הושלמה
תבוסתם של ה״אידיאולוגים״ במיפלגה, הרואים במורשת
מאו דוקטרינה נוקשה, המכתיבה נורמות של התנהגות
לא רק בחיי הפוליטיקה הפנימית אלא גם בזירה הבינלאומית.
דנג
ואנשיו מתייחסים למאואיסטים האדוקים בסלידה
ובזילזול גלויים. הם הציבו לעצמם מטרה, הנראית בעיניהם
מציאותית ובת־השגה. סין חייבת להיות מעצמה
כלכלית־תעשייתית אדירה, ולשם כך עליה לעבור תהליך

נגד הסובייטים. יש לתמוך בה, בבעלות־בריתה, ובארצות
העולם השלישי האנטי־סובייטיות, יהיה מישטרן הפנימי
אשר יהיה. כך מצדיקים הסינים את מילחמתם בוויאט־נאם
הפרדסובייטית, את עזרתם למרצח הקמבודי פול פוט,
את תמיכתם בממשלה הימנית בתיאלנד, שרצחה אלפי
קומוניסטים ואנשי שמאל, את אהדתה לנשיא במצריים,
אנוואר אל־סאדאת, ולנשיא פקיסתאן, זיא אל־חאק.
מודרניזציה ככד מחיר. המאבק האנטי-סובייטי
הוא לא רק אידיאולוגי. הסינים לוטשים עיניים לסיביר,
המקור האדיר לאנרגיה בעולם כולו. הם שואפים לבצע
שינויים חברתיים באמצעות מהפכה טכנולוגית מרחיקת
לכת. מטרת־בנייה כזו אינה משתלבת עם שאיפה למיל-
חמות. סין שואפת עתה ליציבות, בעיקר באסיה ובאיזור
האוקינוס השקט. הפחד הישן — באוסטרליה, למשל —
מפני סין הפך נחלת העבר.
האמריקאים משקיעים סכומי־עתק בסיוע כלכלי וגם
צבאי, בעיקר חשאי, לסין. אך הסינים מחפשים סיוע
בכל מקום. הם אינם בוחלים בקרנות של האו״ם ואפילו
בסיוע ממוסדות קפיטליסטיים, אותם גינו בחריפות בעבר,
כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית. יפאן, למשל,
השקיעה כבר 20 מיליארד דולר בסין, וצרפת 10 מיליארד.
סין מקבלת סיוע ומימון רכושני מבחוץ לצורך בניית
כורים גרעיניים, מיפעלי דשנים כימיים, מיפעלי פלדה,
מיכרות פחם, נמלים, תשלובות תעשייתיות. חברות־הנפט
משקיעות סכומי-עתק בקידוחים וסין מקווה להיות יצואנית
אנרגיה גדולה עד סוף המאה. הסינים שולחים עתה
סטודנטים רבים לחו״ל. ומפתחים שירותי תיירות משותפים
עם הונג קונג. אפילו היחס לטאיוואן השתנה במידה
מסויימת. האיבה לסובייטים הפכה לקריטריון היחיד י
ביחסים הבינלאומיים של סין.
האינטרס מעל לכל. הנוסחות האידיאולוגיות אינן
מחפות על הגישה הלאומנית־אינטרסנטית של סין. דנג
רואה עצמו כממשיך הדרך ההיסטורית של התנועה
הלאומית הסינית בגוון הקומוניסטי שלה. יחסי סין־יפאן
מהווים דוגמה קלאסית לגישה זו. הסינים רוצים לבנות
את עצמם בראש ובראשונה באסיה. הם אינם מעוניינים
שיפאן תהיה מדינה גרעינית, ולכן דוחפים אותה להישען
על המטריה האמריקאית. מצד שני הם רוצים בשיתוף
פעולה כלכלי עם יפאן וברתימתה לציר אנטי־סובייטי.
הברית הרשמית בין יפאן וסין התעכבה במשך רוב
שנות ה־ ,70 כי היפאנים סירבו לכלול בה סעיף אנטי-
סובייטי מפורש. ב־ 1978 הסכימו, לבסוף, לכלול סעיף
נגד ההגמוניה ועוררו מחאות סובייטיות נזעמות.
הסינים עצמם הגיבו בקור־רוח .״אם הסובייטים יפסיקו
לחלום על הגמוניה,״ אומר דנג, אין להם מה לחשוש
מסין.״ ברית־המועצות, החוששת בינתיים אפילו מפלישה

ו שק
מהל מו ט ש מי ד ט
נשיא לשעבר ריצ׳ארד ניכסון
מיפנה היסטורי לעבר סין
מרחיק־לכת של מודרניזציה ומהפכה טכנולוגית. המדיניות
של הישענות על כוח־האדם הסיני היא אומנם נבונה,
אך עליה להיות מלווה ביתר פתיחות כלפי חוץ.
דנג מעוניין, בגלוי, בסיוע מרחיק לכת של המדינות
התעשייתיות בצפון־אמריקה ובמערב־אירופה. בסביבתו
הקרובה הוא מבקש להדק את היחסים עם יפאן. הוא רואה
ביפאן, האוייבת המסורתית של סין, אבן־פינה במאבקו
האנטי־סובייטי.
חלוקה קלאסית. אפילו דנג, המנסה לעקור לפחות
חלק מהסממנים החיצוניים של פולחן מאו, נשען על
התיאוריה המאואיסטית בגישתו הבסיסית לזירה הבינלאומית.
סין מחלקת את העולם לשלושה חלקים:
#העולם הראשץ: שתי המעצמות הגדולות
השואפות להגמוניה כלל־עולמית, ארצות-הברית וברית־המועצות.

העולם השני: קנדה, יפאן ומערב־אירופה.
;• העולם השלישי 5סין עצמה, אסיה (למעט
יפאן) ,אפריקה ואמריקה־הלאטינית.
חלוקה זו, שהיא בעצם די נכונה והגיונית, גמישה
דיה כדי להוות בסים למדיניות־חוץ משתנה ופרגמטית.
בעבר היא היתה אבדיסוד למדיניות שנשענה על העולם
השלישי, על מאבק אנטי־אימפריאליסטי נגד ארצות־הברית
והחברות העל-לאומיות, ונגד השתלטותה של
בריודהמועצות על העולם הקומוניסטי. כיום הצליח דנג
לשנות לחלוטין את המדיניות, מבלי לפגוע בתיאוריה.
מד כרית*המועצות. דנג שלף, בפשטות, מינוח
מאואיסטי נוסף מהארסנל הענקי והמגוון של הקומוניזם
הסיני. ברית־המועצות, טוענים הסינים, היא הכוח התוקפני
השואף להגמוניה, לשליטה בעולם כולו. לכן היא האוייב
הראשי, הקרוי במינוח המאואיסטי אוייב אנטגוניסטי.
ארצות־הברית, לעומת זאת, היא מעצמה בנסיגה, השואפת
לשמירת הפטטוס־קוו בעולם. לכן היא יריב לא אנטגו־ניסטי.
העימות עם האמריקאים קיים באורח תיאורטי,
אבל הוא נדחה לתקופה היסטורית רחוקה, אולי למאה
ה־ .21 בינתיים מהווה ארצות־הברית את המחסום הראשי

מערג־גרמניה עומדת ככל הנראה, להגיש סיוע
צבאי ניכר לסעודיה, ובאורח עקיף אף לעיראק.
ידיעה שהופיעה השבוע ב״סאנדי טיימס״ הלונדוני
מספרת על עיסקה בהיקף של כמיליארד
דולר .״לה מונד דיפלומאטיק״ הצרפתי מדווח
לסיב וווי ם י 8יי|
לפולין המרדנית, רחוקה מחגמוניד, יותר מאשר אי־פעם
מאז מילחמת־העולם השניה. סין הופכת לנהנה העיקרי
משבירת הדטאנט. העולם השלישי והמאבק האנטי-
אימפריאליסטי הפכו לעניין מישני עבורה. אחרי ככלות
הכל, היא שואפת לזכות במעמד של מעצמת־על עד
סוף המאה, ויש להניח שאמנם תגיע אליו.

פלסטין :
הטימטום מ שתולל
מישטרים פאשיסטיים מאופיינים, בין השאר, גם
בשריפת ספרים.
מישטרים טוטאליטריים וסמכותיים מאופיינים, בין
השאר, בצנזורה קפדנית על ספרים וכתבי־עת. אבל
מישטרים קולוניאליסטיים מאמינים בצנזורה חלקית,
סלקטיבית, בכפיית סטאנדרטים על האינטליגנציה של
ה״ילידים״ ,בהכוונה שרירותית, לעיתים קרובות מטומטמת,
באמצעים מינהליים.
במימשל הצבאי הישראלי, השולט בשטחיה הכבושים
של פלסטין, דבקים עדיין בגירסה האגרסיווית.
השפלה והבלתי־מתוחכמת ביותר של קולוניאליזם בלתי-
נאור. היחס העויין למשכילים, לסטודנטים ולמיכללות
בגדה ידוע. אבל המושלים הצבאיים החלו לחשוש גם
מספרים.
האלוף (מיל׳) מתי פלד, ראש החוג לספרות ערבית
באוניברסיטת תל־אביב, מחזיק ברשימת ספרים בשפה
הערבית האסורים להחזקה במיכללת ביר־זית, פי הוראות
המימשל הצבאי. הרשימה כוללת 35 ספרים. מי שמשלים
עם עצם הכיבוש עשוי, אולי, להשלים עם איסור ספרים
כמו בלפור —.המזימה ההיסטורית, או ארצנו פלסטין.
אחרי הכל, הסטודנטים של ביר־זית עוד עלולים, אחרי
קריאה קפדנית בספרים כאלה, לשלול את הצהרת בלפור,
או לראות בפלסטין את ארצם ...אבל מה טמון במוחו
הנפתל של המושל הצבאי, שהכניס לרשימה השחורה
את הספרים הבאים:
( )1היסטוריה של הספרות הערבית — עומר פארווד.
( )2באגדאד בימי החליפות העבאסית — פאוני ענאקא.
( )3ההיסטוריה שלפני תקופת האיסלאם — עומר פרוק.
( )4חינוך גופני באיסלאם — סעיד רווא.
( )5איינשטיין ותורת היחסות — עבד־אל־רחמן רדא.
( )6חיי הנביא — אל עקאד עבאס מחמוד.
( )7נימוסי האיסלאם — אל־ג׳זאלי.
( )8אל-שאבי, משורר האהבה והחיים — עומר פרוק.
( )9המישפחה בנצרות — חביב כמאל.
( )10 המישפחה באיסלאם — מוסטפא עבד־אל־ואחד.
( ) 11 האיסלאם ובעיית המין — מוצטפא עבד אל־ואחד.

ראש־ממשדת גרמניה שמידם
נשק ישראלי לטהראן
על עיסקה בסדר גודל של כשניים וחצי מיליארד
דולר•
בינתיים יכללו מכירות הנשק הגרמניות לסעודים
בעיקר טאנקים ומערכות־נשק מתוחכמות. נסיונות
שגרירות ישראל בבון להתערב בעניין נכשלו, ומישרד־החוץ
הסתפק במחאה בלתי־רישמית. בבון מצפים
אף למחאות נזעמות מטהראן /וזו, כנראה, הסיבה
להפצת שמועות שמקורן בגרמניה, על אספקה סדירה
של נשק ישראלי לאיראנים מאז תחילת מילחמת
עיראק״איראן.

( )12 שמות הכאבה המבורכת — מוחמד אל־מני.
( )13 אם הנביא — עאיישה עבד־אל־רחמן.
נוסף על.הספרים אסר המימשל הצבאי על הסטודנטים
הפלסטיניים לקרוא 23 כתבי-עת המופיעים במרחב. בין
הפירסומים המסוכנים, שביעתו את הקולוניאליסטים
הלא־חכמים במיוחד:
( )1אל־מסרח אל־עאלמי — התיאטרון העולמי —
כווית.
( )2מג׳לת אל־עלוס אל־ג׳תמאמיה — ירחון המדעים —
כווית.
( )3אל־ריאד אל־ערבי — הגן הערבי — כווית.
( )4אל־נפט ולאתנמיה — הנפט והפיתוח — עיראק.
( )5עאלם אל־מערפה — עולם הידע — עיראק.
( )6אל־פנון אל־שיעבייה׳— האמנות העממית — ירדן.
( )7אל־אדיב — הסופר — לבנון.
( )8אל־תוראני אל־שעבי — הפולקלור — עיראק.
( )9אל־אקתסאד אל־ערבי — הכלכלה הערבית —
סוריה.
( )10 עלאם אל־פכר — עולם הרעיון — כווית.
תיאטרון, פולקלור, גננות, מדע, כלכלה, ספרות, נפט
ופיתוח! הסטודנטים הפלסטיניים עוד עלולים לחשוב
שהם בני־אדס, חלק ממורשה לאומית ותרבותית עשירה,
חלק מאומה עתירת נפט ומשאבים. וזה באמת מסוכן.
כדי שלא יצוצו רעיונות בראשם, אסר המימשל
את הריבעון הכוויתי, עולם הרעיון. חשוב לציין שחלק;
ניכר מהספרים וכתבי-העת ברשימה השחורה שוכנים
כבוד בספריית אוניברסיטת תל-אביב.

חיים ברעם

רק ״מ?״ •כולה להציע לו הבצע כזה:

האופציה הכפולה

יואל אביטל

שנות אחריות
טל חלקי חילוף

קנה טרויזיה
ס׳ץ צבע״ 20 באספקה מיידית 1
עם אובציה להחזרת
הכסף צמוד לדולאר
רק חברה כמו ״מץ״ הבטוחה בטיב מוצריה יכולה להציע לך
טלויזיה מעולה, להחזירה בעוד שנה ולקבל כספך חזרה כשהוא
צמוד לדולר -בניכוי 20?6כדמי שימוש.כשאתה רוכש טלויזיה
מץ צבע ״ 20 במסגרת מבצע ״האופציה הכפולה״ ,אתה מקבל
טלויזיה מעולה וגם שומר על חסכוגותיך (למקרה שיהיו דרושים
לך) כשהם צמודים לדולר.
* המחיר קבוע ובמזומן.
* ההתקשרות היא במסגרת הסכם מיוחד בין ״מץ״ לקונה באמצעות
סוכנים מורשים של ״מץ״ ובכפיפות לתנאי ההסכם.

לוח הצעות רכישת טלויזיה ״קפרי״ ״ 26 עם שלט רחוק.

הצעה

מזומן
7,500
5,500
3,500
7,500
5,500
3,500
7,500
5,500
3,500
7,566
5,500
3,500

תשלומים

תשלום חודשי
1,300
2,100
2,900
1,000
1,600
2,200
820
1,300
1,780
700
1,100
1,500

סה״ב המחיר כולל אחריות
למסר ולחלקים ל־ 5שנים
11,400
11,800
12,200
11,500
11,900
12,300
11,600
12,000
12,400
11,700
12,100
12,500

מועד אספקה
כעבור 3
כעבור 3
כעבור 3
כעבור 4
כעבור 4
כעבור 4
כעבור 5
כעבור 5
כעבור 5
כעבור 6
כעבור 6
כעבור 6
חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים

לוח הצעות רכישת טלויזיה ׳פלמה״ ״ 20 בלי שלט רחוק.

* ע ם או בלי של ט רחוק

מרכז ״ח^יי פתוח במוצאי-שבוז מ 63? -עד 1030-

הצעה

מזומן
5,500
4,000
2,500
5,500
4,000
2,500
5,500
4,000
2,500
5,500
4,000
2,500

תשלומים

תשלום חודשי
700
1,300
1.900
550
1,000
1,450 460 820
1,180 400 700
1,000

סה״ב המחיר כולל אחריות
למסך ולחלקים ל־ 5שנים
7,600
7,900
8,200
7,700
8,000
8,300
7,800
8,100
8,400
7,900
8,200
8,500

מועד אספקה
כעבור 3
כעבור 3
כעבור 3
כעבור 4
כעבור 4
כעבור 4
כעבור 5
כעבור 5
כעבור 5
כעבור 6
כעבור 6
כעבור 6
חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים חודשים

* המחירים כשקלים -לא כולל מ.ע.מ.

הישנים שאפשר להוכיח
להשיגבמרב! יימנן״נוודיעיו ,19ב 1י־ברק מיקוד 51263 :
ואצל סוכנים מו ר שי םשל ״ מ עיי בכל רחב• האדע

תלוש מידע

לכבוד
״בית מ׳!״ רת׳ מודיעין 19 בגי ברק מיקוד 51263 :
אני מעונין לדעת יותר על אפשרויות רכישת טלויזיה צבעונית במחיר
מינימלי, וברצוני לקבל פרטים על תכניות הרכישה של ״מץ צבע 81״
ע ם שלט רחוק כלי שלט רחוק

* ברצוני לדעת היכן נמצא סוכן ״מץ״ הקרוב לביתי.

אנשים בשלם

סינתיה דודו: בת־סחבה גסי 53
זהו הצילום האחרון של סינתיה דווייר עם החתול החביב עליה
בביתה שבניו־יורק. סינתיה היא עיתונאית אמריקאית בת ,49 שיצאה
לאיראן בחודש אפריל האחרון, ולא הוחזרה לביתה יחד עם חמישים
ושניים בני הערובה האחרים. למרות שלפני צאתה לאיראן כתבה
סינתיה מאמר הקורא למערב להבין את רוח המהפיכה האיראנית, היא
נאסרה בתוך חודש מאז הגיעה לשם, בחדרה שבבית־המלון.

ו״ממד באר: לנצח 00ז״סקאו
הנסיך צ׳ארלס נראה במצב־רוח מרומם במיוחד בביקורו האחרון בהודו, שם נפגש עם מנהיגי דת
וגורו מכתות שונות. אם היה זקוק לעצות ביחס לעתידו האישי ואם אכן קיבל אותן, קשה לדעת, אבל את
פני העיתונאים שסיקרו את המסע קיבל בסבר פנים יפות. היד. זה שינוי קיצוני ביחסיו של צ׳ארלס עם
העיתונות, שהחמיצו לאחרונה.
ה מו ד ם הז ה 2265

בתשובה על השמועות כאילו עבר חתול שחור בין נשיא צרפת,
ואילרי ז׳יסקאר ד׳סטאן וראש ממשלתו, ריימונד באר, נועדו השניים
בחיוכים מופנים אל עדשות המצלמות. בהזדמנות זאת קרא באר לכל
יריביו הפוליטיים להיערך לקראת העתיד, להוריד מחירים ולשמור
על האיזון בכלכלה. מאחר שיריבו הפוליטי, מישל דברה, יצא רק
בשבוע שעבר בהכרזה כי יש צורך בממשלת ליכוד לאומי, נדמה
כי יש משהו דומה להפליא בין הכרזותיהם של המנהיגים הישראלים
לעמיתם בצרפת: ספק אם הצרפתים היו שמחים לדעת זאת.

א1111 ינו בעולם

חוח איגרסיאס! :רד, החבר הטב ביותר
נא להכיר: היי -החבר הטוב ביותר של חוליו איגלסיאם. זהו
הגור הצעיר והנחמד שהוא מחזיק בזרועותיו, ושלגופו בגד מחמם
מסריגת־יד. אליל הזמר המוקף תדיר במיטב יפהפיות אירופה, התוודה
לאחרונה, כי את האהבה הגדולה טרם מצא.

פסי דגן: לא צריו מחת פרה נרי לשתות סס חלב
פטי דגן, בתו בת ה־ 28 של הנשיא ויונאלד רגן׳ מצאה חבר חדש, מים האטת, הנראה איתה•
בתמונה, ושניהם מאושרים. הם מתכוונים לפתוח בקאריירה קולנועית, כל אחד לחוד, אבל חיים
ביחד, מה שעושה את הנשיא ורעייתו למאושרים פחות. אין זאת הפעם הראשונה שפטי הודיעה
לאביה, כי היא מתכוונת לחיות עם מישהו בלי להינשא לו. טים הוא בן עשרים בלבד.

רומאן פולנסק׳ :געגועים לקליפורניה

בריז״ט באררו: חיפה ביותר קודש לחיה

רומאן פולנסקי דחה את טבילתו בים־התיכון עם הפיראטים
שלו, הסרט שהיה אמור להסריט באביב בישראל, ויצא להתנחם
בחברת חברתו, סאברינה בגסטאדט, המושלגת. למרות שהוא נראה
טוב מאוד עם גלשני הסקי, הוא אינו מסתיר את געגועיו לשמש
בקליפורניה. הוא מקווה לחזור לשם בהקדם, ואולי גם עם אוסקר.

החמישי בפאריס,
צילום זה מראה כיצד נינו, הבארמן הראשי של בית־המלון המפואר ג׳ורג׳
מרים אל על תמונת עירום של בריזיט בארדו, שגודלה מטר על מטר ושלושים, ומכריז :״חמשת
כשאר הקונים
אלפים פראנק — נמכרה״ .הקונה, גברת קורנט דה סנט־סיר הגיבה במהירות,
שחטפו את כל 66 הצילומים, שנמכרו במכירה פומבית, שכל הכנסותיה קודש לקרן בינלאומית
להצלת בעלי־חיים. הצילומים של בארדו צולמו בידי ידידה הוותיק, הצלם ז׳יסלן דוסאר.

ה עו ל ם הז ה 2265

ריצ׳ארד ג׳ורדאן, המוכר בישראל מאז הסידרה הטלוויזיונית בית
ארמה, זכה בתפקיד אנטיפטי, אבל בעל חשיבות נכבדה: הוא מעצב
את דמותו של אלברט שפר, מי שהיה האדריכל ואיש אמונו של
אדולף היטלר, בסידרה טלוויזיונית חדשה (סי־בי־אס) בשם הבונקר•

ליזה מצופת 2 3 :שנית בתוספת 50ק״ג מו׳מיס 111 קי־ג
זה אולי נשמע מפחיד, אבל במבט שני זה לא נראה מפחיד. נערה זו, המרימה מישקולת של 111
קילוגרם, היא צרפתיר. ושמה ליזה. היא בת עשרים ושלוש ומישקלה חמישים קילוגרם בלבד. כל דמיון
בינה לבין מרים מישקלות גברי מקרי בהחלט. היא שומרת על איזון גופני עדין, ובליווי למקצועה יוצא-
הדופן, בניין הגוף, הנשמע גברי מאוד, היא נשואה כאשה נורמלית לכל דבר, מזה חמש שנים תמימות.
לטענתה, הרמת מישקלות היא הספורט היחיד שהצליח להשפיע על שינוי מהותי בשריריה ולטובה :״זה
קל יותר מג׳וגינג״.

פיד*פ דונו :
.הגירושין

חבק ויריאמס: וורד ב־! 20 וד חו דודו
פופאי ובנו בסרט על פופאי המחפש את אביו: כך נראה השחקן
רובין ויליאמם, המשחק את פופאי אצל רוברט אלטמן — בזרועות
עבות ושעירות, שהודבקו לו יחד עם כתובת קעקע. השחקן הצעיר
הזד. מעורר הערצה בארצות־הברית הן בתיאטרון, הן בסידרות
הטלוויזיה והן בתקליטים שהוציא, הכל במשך זמן קצר.
ה עו ל ם הז ה 2265

אפשר היה לחשוב שהגרוש
הטרי, פילים דונו, לשעבר בע לה
של קארולין ממונאקו, מרגיש
טוב מאוד עם ידידתו החדשה,
ג׳יאנינה פאסקו, שאיחה
הצטלם במועדוני־לילה שונים
בנידיורק. אבל הוא טוען
אחרת: בראיון מיוחד אמר:
״לא רציתי להתגרש מקארו־לין,
ואני חושב שזה אבסורד
שנפרדנו זה מזה. היא אשה
נפלאה ואני אוהב אותה. אני
מקווה שנישאר ידידים, שכן
אם היא הפסיקה לאהוב אותי,
אין בידי להושיע. היא אשד,
אינטלקטואלית ותרבותית, העומדת
ברמה גבוהה מכפי
שאפשר לצפות מבנות גילה.״

פתאום,כולם רוצים למכור לך
טלויזיה זולה

לפעמים ״יקר״ משתלם -:ין
באיכות תמונה וצליל1 ,
באמינות טכנית ללא י
פשרות, בבטחון ההשקעה ־־
לאורך ימים.

!׳ 11 שאוב לורגץ -
היתה, הינה ותהיה תמיד
הטלויזיה הטובה בעולם!

11:1
שאוב־דורנץ

היבואן הבלעדי

1וז 11

רחוב פרץ , 4תל-אביב, טלפון. 624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

הנוו ל ס הז ה 2265

א1111י71
81 בישראל ביקר השבוע
חבר קונגרס אמריקאי, סיטיג
סולראס. הוא נפגש עם ראש-
הממשלה, מנחם בגין, וסיפר
לו :״בביקורי האחרון בפולין
אמרו לי הפולנים כך:
׳אנחנו מצליחים לא־רע ברח בי
העולם. שניים מנציגינו עושים
חיל בוושינגטון, זכיג־

נייב בז׳ז׳ינסקי ואדודארד
מאסקי. אחד משלנו מצליח
ברומא, האפיפיור. אחד מ
שלנו
מצליח בישראל, מנחם
בגין, ואחד משלנו לא כל-
כך מצליח בצרפת, שם הוא
מכהן כשר־הפנים. מי יודע,
אולי יבוא יום, וכמה משלנו
יצליחו גם אצלנו בבית?/״
| חברי המישלחת הפרלמנטרית
ממצריים, שביקרו
בארץ, התפזרו בליל־שבת האחרון,
בבתיהם של כמה חב-
רי־כנסת לארוחת־ערב. ראש־המישלחת,
מוחמר אחמד
עבדאללה, סעד על שולחנו
של ח״כ מיכה חריש, כשאשתו
עידית מכינה פיצה
מיוחדת, החביבה עליו. חריש
ועבדאללה נפגשו זו הפעם השלישית.
בפעם הראשונה נפגשו
השניים בווינה ב־,1979
בפעם השנייה בקאהיר, כאשר
חריש ביקר שם עם שימעון
,פרם, ועבדאללה אירח אותו
בביתו. חריש הוא יושב־ראש
ועדת־האנרגיה בכנסת, ועבד-
אללה הוא יושב־ראש ועדת־החוץ־והביטחון
בפרלמנט ה מצרי.
שלושת בניו של מיכה
כיבדו את רצון אביהם ונשארו
בחדרם בעת הארוחה.
1בפגישה שנערכה בין
אנשי מפ״ם לבין חברי המיש־לחת
הפרלמנטרית פגש״מזכ״ל
מפ״ם, ויקטור •טס־ טוב,
,שהיה בעבר שר־הבריאות, ב־ד״ר,
מחמוד מחפוז, מי ש היה
שר־הבריאות בממשלת
מצריים והנהו כיום רופא העוסק
במחקר מחלות־קרינה. אמר
שם־טוב למחפוז :״אילו היד,
שלום כאשר היינו שנינו שרי-
בריאות בארצותינו, יכולנו

תאמו נחילה

לטפל בפיתרון בעיית החולירע.״

8באותו אירוע ניגש מנ הל
המחלקה לקישרי־חוץ של
מפ״ם, דג זפין, אל הד״ר
מחפוז והתעניין אם הוא קרוב-
מישפחה של הסופר המצרי
הידוע, נגיב מחפוז. אחרי
שהאורח השיב על־כך בשלילה׳
אמר לו זכין :״אנחנו
מאוד שמחים על־כך, כי לא
היינו רוצים שתיגרמנה לך
בעיות כשתחזור למצריים.״
הוא התכוון לכך שהשבוע
התפרסם שהסופר מחפוז הוכנס
לרשימת החרם הערבי,
בגלל תמיכתו בהסכם־השלום
עם ישראל.
! 8אחרי השבעתו של הדרוזי
ג ׳אבר מעדי כחבר-
כנסת כתב העיתונאי שלום
רוזנפלד ז ״עד עכשיו נשמעו
בכנסת רק דברי הבל,
אך מעכשיו יישמעו בה גם
דברי קיין.״
! 8באסיפה של ישראלים
יוצאי־בריטניה אמר ח״כ אבא
אבן ג ״ההבדל בין תושבי
עיירוודהאוניברסיטות אוכס־פורד
וקמברידג׳ הוא בכך שאיש
אוכספורד הולך ברחוב
כאילו הרחוב שייך לו, ואיש
קמברידג׳ הולך ברחוב כאילו
לא איכפת לו למי הרחוב
שייך.״
8ח״ב יחזקאל פלו־מין
להוט ביותר אחרי. סיעות
לחוץ־לארץ. כך, לפחות, מש תמע
משני הסיפורים הבאים.
בוועדת־הכספים של הכנסת
העיר ח״כ דויד גולומב כי
בתקופה שאין שר־אוצר ושר־תחבורה
בפועל, צריכה ועדת־הכספים
לשמש כמועצת־מנה־לים
באל־ על. אמר לו פלומץ:
״אפשר אולי לקבל על החש בון
כרטיס טיסה-חינם?״
! 8באותה ישיבה דובר
על רכישת מטוסי בואניג, המ שבמד־נת-
יוצרים
בסיאטל
וושינגטון בארצות־הברית. לז״כ
יוסף תמיר סיפר בי היה

מה זאת לירה? מטבע מתקופת המדינה.
!מעתה יישמעו בכנס ת דברי קץ
בסיאטל והתפעל מקו־הייצור
של המטוסים האלה. הציע
פלומין :״רצוי שכל ועדת־הכספים
תיסע לשם בדי לבדוק
עניין זה מקרוב.״
! 8כשדובר על ביטול פיטוריהם
של חברי ועדודהעוב־

עזר ז״צמו

בא במצב״רוח מרומם למסיבת־הקוקטייל שערבה שגרירות מצריים בישראל
לבבוד המישלחת הפרלמנטרית המבקרת בארץ. כל אורח במקום ניגש אליו
ושאל אותו מה שלום בנו, שאולי .״הוא עבר ניתוח נוסף לפני ארבעה ימים, ומרגיש עכשיו יותר
טוב, תמיד מקווים לטוב,׳׳ סיפר האב. לידו בתמונה: המזכיר הכללי של ההסתדרות, ירוחם משל.

דים באל־על על-ידי יושב־ראש
מועצת־המנהלים, אב־רחם
(״ממה״) שביט, העיר
מישהו :״הבעיה של בימה
היא שהוא לא מתפלל את
לכה דודי בערב שבת. אילו
היה מתפלל היה יודע שכתוב
בתפילה שסוף מעשה במחש בה
תחילה.״
8ח״כגד יעקו&י מת
חגג
את יום־הולדתו ביחד עם יובל פרי,
העיתונאית סמדר פרי ובעלה הרופא, חיים.
תאמר, בנם של סאמיה ופיקרי נח׳לה, עדיין אינו מדבר היטב עברית, אך מבין, כמובן,
ערבית. אביו הוא הנספח הכלכלי בשגרירות מצריים, ונחשב לאיש מס׳ 3בשגרירות.
ה עו ל ם הז ה 2265

בקש לכתוב משהו עבור
מישהו. אמר יעקובי :״אילו
הייתי מגלה שאני יודע לכתוב,
היו נעלמים סיכויי להיות שר
בישראל.״
! 8הבדיחה המתהלכת בימים
אלה בכנסת :״מה זה

מון לוי, מנאשמי הרצח הכ פול,
מחכים בחוץ ורוצים
לשמוע את הערר המתנהל על
מעצרו של הבן. מכיוון שכך,
ניסה השוטר לפנות להם מקום
ולהוציא את יושבי השורה
האחרונה. רק אחרי שהתחיל

לירה? מטבע מתקופת־המדי-

81״חשבתי שאני בעל-
הבית באולם,״ אמר השיפט
אורי שטרוזמן לשוטר בית-
המישפט, אשר ניסה לפנות את
כל יושבי השורה האחרונה
באולם. השוטר הסמיק, ניגש
לדוכן השופט והסביר לו כי
בני־מישפהתו של הנאשם מי
בירור
עניינו של מימון לוי
הסכים לכך השופט.
! 8הפרקליט עוזי (״סבא־רץ״)
שראטר טוען כי ה עולם
השתנה מאוד. פעם היה
אידל מיט דפידל בסרט המפורסם.
היום מסתובב אידי
כ הן עם מכשיר הקלטה להקליט
את ישיבת העיתונאים
עבור המפכ״ל (המודה).

בתמונה האמצעית נראה תאמר עם אמו סאמיה, ליד עוגת יום־ההולדת, ובתמונה
משמאל מצלם אביו את כל האירוע החביב. ליום־ההולדת באו במה ידידים ישרא ליים
של הוריו, ואמו הכינה לו הפתעה: היא הזמינה קוסם מקומי, כדי שיברר את
בל הילדים. עובדי השגרירות, שיש להם ילדים קטנים, השתתפו גם הם במסיבה.

מסיבה. חברי המישלחת המצרית
שמחו לפגוש מכרים מפגישות
קודמות שלהם, והישראלים שמחו
להסביר־פניהם לתיירים המצרים.
הראשונים שבאו בזמן היו משה
דיין ואשתו, רחל, שלחצו ידיים
עם המצרים ומיהרו לעזוב, כדי
להספיק ולהאזין ברדיו לתוצאות
מישחק הכדורסל של מכבי תל-
אביב נגד היוגוסלבים. אך לדיין
נכונה אכזבה קטנה — בדלת היציאה
בישר לו אחד מידידיו כי
המישחק הסתיים וכי מכבי תל-
אביב ניצחה .״אני מאוד שמח ש ף*
די שלא יחשדו בי, שלאח לת־הפנים שערך שגריר מצריי הם ניצחו, אך חבל שהפסדתי את
^ רונה אני נתקעת במסיבה בישראל, סעד מורתדא, לחברי התיאור,״ אמר ובכל־זאת עזב.
עזר וייצמן נכנס למקום באחת
בלבד, אני רוצה להצהיר המישלחת
הפרלמנטרית ממצרים סערה׳ ניגש מיד לחברי המישלחת
בזאת כי השבוע הייתי בכמה מסי שביקרה בארץ.
לרום התל־אביבי באו, והתחיל לספר להם סיפורי מיל-
בות, אך מצאתי שהמסיבה הזאת אל מלון עובדי השגרירות המצ חמה, כשהוא נעזר בידיו כדי לתהיא
היחידה שיש לי מהי להגיד כל מלבד
עליה, שלא לדבר על כך שמאוד רית, מדינאים ישראליים, ובאווי אר להם כיצד טסו המטוסים היש נהניתי
ממנה. אני מתכוונת לקב־ רה מישפחתית ממש התנהלה ה ראלים וכיצד טסו המטוסים המצריים.
אריק
שרון, שרק לפני שבועות
ספורים אירח כאן את שר־החקלאות
המצרי ופמלייתו, בא הפעם
לראות כיצד עושה זאת השגרירות
המצרית.
יוסף בורג בא גם הוא, כדי
לפגוש ^במה ממכריו המצריים, ומיהר
לעזוב, כשהוא לא שוכח
לקחת עימו כמה עוגות ״בשביל;
הדרך״ ,כפי שהסביר באנגלית.
מורתדא עמד בפתח והציג בפני
כל האורחים את ראש המישלחת
המצרית, מוחמד אחמד עכר־אללה,
כשהוא מציין את גילו ה צעיר
35 הוא הזמין את האורחים
להתכבד במטעמים שהיו ערו כים
בטוב־טעם על השולחנות מ סביב.
נשיא
מכון וייצמן, פרופסור מיגאל
סלע, בא עם אשתו, שרה,
כמה שעות אחרי שאירח את חברי
המישלחת במכון ברחובות .״הם
בילו אצלנו במשך כל היום ומאוד
נהנו,״ אמרה אשתו.
שר״הבריאות לשעבר, ד״ר מחמוד
מחפוז, שהיד. בין חברי ה־מישלחת,
הסתובב כשבידו סיפרו
של עמום אילץ, מציאת מצריים.
כאשר נשאל מדוע הוא מחזיק
בספר, אמר :״קיבלתי אותו עכשיו,
ואני מחכה שהמסיבה תיגמר,
כדי שאוכל לקרוא את הספר. מחר
אני נפגש עם הסופר.״ סלע ומחפה
ישבו בפינה ושוחחו ביניהם.
ביכור טעים ויפה. כאשר העיתונאית
סמדר פרי נגשה א7
מחפוז, הוא אמר לה :״מצריים
ייצאה לישראל שני נביאים, את
משה ואת יוסף.״ ענתה לו סמדר;
״אנחנו יכולים לייצא לכם גם כן
מישהו, את הרב מאיר כהנא.״
ענה לה מחפוז :״לא, תודה.״
האשה היחידה במישלחת, ד״ר
פרחנהה הפאן, סיפרה שהיא
ביקרה בירושלים והלכה גם אל
הכותל .״שמתי אפילו פתק ביו הקירות,״
אמרה• ״הבעתי שם שתי
מציג לראווה יחיאל קדישאי, שבא במצב״רוח מרומם ולכל בחורה מישאלות, אחת הקשורה באהבה
שנישק אמר: רק שאשתי לא תראה שאני מתנשק איתן.״ והשניה בשלום.״ חסאן היא מרצה

81ו3ונוי 0ס ו

סו ץ וזזצאו

שהם מתסנייס

סודרה מישפחתית

פלאפל לראש הדשנה
212

אשת הנשיא

שרה סלע, אשתו של פרופסור מיכאל
סלע, נשיא מכון וייצמן, פוגשת את
שגריר מצרים בישראל, סעד מורתדא, בחיבוק ובנשיקה. הם התראו
שעות ספורות קודם לכן, כאשר חברי המישלחת ביקרו במכון וייצמן.

לגיאולוגיה ׳באוניברסיטה האמרי־ י
קאית בקאהיר, ומן הביקור שלה
במכון וייצמן היא התפעלה בעיקר

חיוו דיפלומטי

מדרך־החיים של המדענים, המתגוררים
במכון.
שר־האוצר -החדש, יורם ארי״

מעניקה זיזי גוהאר, אשתו של עובד
השגרירות המצרית, חוסיין גוהאר.
זיזי חבשה כובע פרווה לבן ואפודה לבנה אופנתית. לכל מסיבת״קוקטייל
באה זיזי עם כובע שונה. בל עובדי השגרירות עסקו באירוח באותו ערב.

דור, בא עם אשתו, אביבה, ומיד
התיישב ליד מזכ״ל ההסתדרות,
ירוחם משל, כדי להראות
לכולם כי השניים אינם נמצאים
עדיין בסיכסוך, כפי ששרי־האוצר
לפניו היו עושים.
הנושא המדובר ביותר במבסיבה
היה ההיתר שנתן לישראל הנשיא
המצרי, אנואר אל־סאדאת, להשתתף
ביריד־הספרים, אחרי ש פורסם
שישראל לא תוכל להשתתף

האיש מס׳ 2בשגרירות מצריים,
מוחמר כסוני, הציג בפני כולם
את אשתו, נגואח, שבאה לארץ
רק לפני כמה ימים. את ילדיהם
השאירו בני-הזוג בקאהיר, בבתי*
הספר.
חברי־כנסת הסתובבו במסיבה,
כדי לראות מי מחברי המישלחת
יתארח למחרת בביתם לארוחת
ערב, כפי שתוכנן מראש.
עיתונאי של היומון המצרי אל
אח׳באר החליט לראיין את ח״כ
רוני מילוא באמצע המסיבה, ו שאר
האורחים התפעלו מן הפלאפל
שהוגש במקום.
את מישרד־הביטחון ייצג האלוף
אכרהם (״אברשה״) טמיר וראש
לישכתו, גדי דרור. את נציגי שי־חות
האוטונומיה ייצגו רב שיאון
עם אשתו, יעל דיין, ואת ראש־

שויהבריאחו

לשעבר של מצרים, ד״ר
מחמוד מחפוז, משוחח
עם רחל ומשה דיין, שבאו בין הראשונים ושמיהרו

לעזוב ראשונים. מחפוז זכה לתשומת״לב רבה מצד
הישראלים וכל אחד מהם חטף אותו לשיחה קצרה.
מאוחר יותר הוא שוחח ארוכות עם פרופסור סלע.

מצריים העמידה לרשות האורחים,
ורוני הזכירה לו כי לשגרירות אין
הרבה כסף וכי יפה מצידם שטרחו
כל־כך למען האורחים•
כשעזב השר יצחק מודעי את
המקום, בא במקומו ח״כ אכא
אכן עם גיסו חיים הרצוג, ללא
נשותיהם, האחיות סוזי ו או ר ה.
הם השתלבו מיד במסיבה, כשאבן
דואג לשוחח בערבית עם כל האורחים.
מורתדא תירגל את העברית
שלו וטען שמה שהכי טוב בעברית
זה :״שלום עכשיו״ ותמיד.
דוברי הצרפתית שבאו למקום
ושהתקשו לפטפט באנגלית, נשמו
לרווחה כאשר פגשו בקולט
כלישר, שמלבד היותה יפה ו-
סכסית, היא גם מוציאה שבועון
צרפתי בארץ׳ ושוחחו עימה בשפת
הפרנקופונים.
אריק שרון, המגדל כותנה בחווה
שלו, פגש במוצטפא כא־מל
מוראד, שהוא אחד משני
הנציגים של האופוזיציה הליברלית
במצריים, ושמגדל כותנה בעצמו.
אריק הציע לו לשלב את
מצריים וישראל בכל מה שנוגע
לגידול הכותנה. מוראד מייצר גם
תמצית של יסמין בחוותו במצריים.
לילי שרון, אשתו של אריק,
נוהגת להזמין לכל מסיבה שכזאת
את ידידתה הג׳יגג׳ית, אריאלה

הכל מנשקים אה הכל

ידידתה של לילי שרון, שבאה למסיבה מחיפה, שם היא מתגוררת. העיתונאית עמליח

הממשלה ייצג עוזרו הנאמן, יחי
אל קדישאי והנספח שלו לעניי ני
עיתונות, דן פתיר. את כתבי-
החוץ בארץ ייצג גדעון כדלי,
שעדיין לא נרגע מהנשף שלהם
בשבוע שעבד, ומנהל מלון לרום
הסביר לכולם כי בעוד כמה ימים
עומד המלון לעבור לידי רשת ה מלונות
הייאט, הידועה במלונות
הפאר שלה.
הכתבים לענייני ערבים באו בהרכב
מלא, ואנשי השגרירות ה מצרית
עברו מאורח לאורח, ערכו
הכרות בין כולם והאיצו בכולם
לטעום מן האוכל. שומרי־הראש
של כל החשובים הסתובבו במסיבה
והתבוננו בסקרנות בכל המתרחש.
חברי המישלחת סיפרו כי
הם עומדים לסייר עוד בחיפה ובמקומות
אחרים וכי הם נהנים מכל
אתר שבו הם מבקרים.
אמנון רובינשטיין עורר את
תשומת־לבה של אשתו, רוני, לכיבוד
הטעים והיפה ששגרירות

ארגמן־ברנע מנשקת את יוסף הדס, מי שהיה ציר בשגרירות ישראל במצרים. משמאל :
יצחק מודעי מתלחש עם לילי שרון, אשתו של אריק שרון. בתמונה למטה: אלוף
אברשה טמיר עם ידידתו, חנה עזרא, ומנכ״ל מישרד״הפנים חיים קוברסקי.

קיש, שהיא אשתו של מיכאל
קיש, שהוא בנו של בריגדיר
קיש, המפורסם כאחת הדמויות
הבולטות בתנועת הציונות בשנות
ה־ .20 אריאלה עוסקת באיסוף כספים
למען הטכניון בחיפה, ובמי
סיבה שוחחה עם נשיא מכון וייצ־מן,
מיכאל סלע, שנתן לה שיעור
מאלף כיצד אוספים כספים.
האווירה היתה נעימה מאוד, רוב
האוכל נשאר על השולחנות, כאשר
כולם התחילו להציץ בשעוניהם.
מאוחר יותר הסבירו לי כי חברי
המישלחת מיהרו לבית־המלון, כדי
להספיק לחזות בסרט הטלוויזיה
של מי ב ה שגריר, יומנו של
חייל מצרי.
כולם עזבו את המקום מרוצים,
ואני גיליתי שבעצם לא הספקתי
לאכול דבר, והזמנתי את עצמי ל־ארוחת־ערב
במקום לצפות במסך
הקטן. עכשיו אני מחכה לעוד מסיבות
עם המצרים, כי כל מסיבה
שלהם טובה יותר מקודמתה.

ועמי שמר 1ה!נית מארץ־ישראל בטלוויזיה הירדנית
ואשת יחסי־הציבור סופדת את חלונות ״בית אסיהר

ווו

! 3בעת הדיון על הערר
שאל השופט שטרוזמן את הסניגור,
דן אבי־יצחק, אם
טיעוניו יימשכו זמן רב. התובע
בתיק, פרקליט מחוז תל-
אביב, אהרון שדר, הייך אל
השופט ואמר :״אני מכל
מקום מבטיח טיעון שיימשך
רק חצי הזמן של טיעוניו של
אבי־יצחק.״ אז פנה הסניגור
אל בית־המישפט ואמר :״אם
כך, יש לי הצעה. אני אומר
ארבע מילים, :אני חוזר על
בקשתי׳ — והתובע יאמר שתי
מילים , :אני מסכים׳ ,וכך
יסתיים העניין.״

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
ברנזליטה פונש

חממו את הכרכזליטה בסיר
שמוק.הוסיפו פלחי פרי הדר
טבטי.פירות הטונה וקינמון
לפי הטטם.

כרנזדיטה קר
הוסיפו לנרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר,
פלחי תפוחי טץ, וקינמון
לפי הטטם.

1ייו

הבמה, הוא נואם בעברית.
בפגישות־עבודה איתם הוא
נאלץ להיעזר בשמואל גפן,
אמרגן־לשעבר ונציג המפד״ל
בעיריה, וביהודה הראל,
מי שהיה בעבר עוזרו של

זרק אותך, ולא היה לך מה
לעשות.״
! 0בוועידת־מחנכים שהתקיימה
בתל־אביב על האנטישמיות
אמר נשיא הסתדרות־

אחרי ששידורי ישראל עדיין עברו להקרנות־צבע,
מעדיפה התמלילנית נ ע מי
שמר את הטלוויזיה הירדנית.
טוענת נעמי בכל מיקרה
של תקלה, מקרינה הטלוויזיה
הירדנית שיקופיות־נוף מטריפות
של ארץ־ישראל השלמה
והיפה, דברי שהטלוויזיה הישראלית
אינה עושה.״
השימהה חזרה לפקוד
את ביתם של ראש עירת רמת־גן,
הד״ר ישראל פלד, ואשתו
חיה. בתם הבכורה בת
ה־ ,25 חן, שהיתה חולה במשך
שלוש שנים במחלת־כל-
יות קשה. החלימה באופן מפתיע,
אחרי שהתברר כי ההידרדרות
במצב בריאותה נבעה
מצריכה מופרזת של תרופות
שרשמו לה הרופאים. כיום היא
עובדת כמפקחת מטעם מיש-
רד־הבריאות בשירותי־הברי-
אות בשטחים המוחזקים, ומתכוננת
השנה לחזור אל ספסל-
הלימודים בביודהספר לרפואה
הדסה בירושלים, נדי ל השלים
עוד שנתיים של לימודים
לקבלת תואר ׳רופאה.
! עמיקם שפירא, יו-
עצם של ראש עיריית תל-
אביב, שלמה (״צ׳יצ״׳) להט
וסגן ראש־הממשלה ׳שימחה
ארליך ,,הוא גם מנכ״ל האגודה
לתיירות בעיריית תל-
אביב. שפירא אינו מדבר אנגלית
באופן שוטף. לכן, בכינוסים
עירוניים שבהם משתתפים
גם אורחים מחוץ־לארץ,
הוא מחלק לכל הנוכחים סטנ-
סילים עם נאומו בשפה האנגלית.
כאשר הוא עולה על

דורית פוקש

עקיבא פרסמן. בטיסה הראשונה שלה לניו״יורק, תחת לצאת
ולבלות, פגשה בצלם־האופנה סמי בן־גד, שדתם אותה מיד לעבודה
והתעקש לצלמה באחד הבגדים שהביא עימו לצרכי עבודתו.

יגאל אלץ המנוח, העובד
כיום ברבע־מישרה באגודת ה תיירות
העירונית.
!1כשהופיע לפתע שפירא
לישיבת ועדת־הכספים העירונית׳
שבה אושרה העלאת־המיסים
האחרונה, העיר צ׳יצ׳:
״או שעתיד להתרחש פה משהו
שערורייתי, או שארליך פשוט

היא זמרת ומופיעה עם שוקי בצמד
״שוקי ודורית״ .היא באה לתערוכת
הקאריקטורות של אביה, יעקב פרקש, החותם בשם ״זאב״ .היא

המורים ,׳שלום לוין :״אינני
יודע אם הוועידה תתרום ל-
מילחמה באנטי־שמיות בעולם,
אך אחרי שאני מגלה כאן
אדישות, אני מקווה שאני לא
אהיה בעצמי אנטי־שמי.״
בישיבה של מועצת
עיריית חיפה, הציע אחד החברים
בה, יונה יחם, כי

כדאי לשתף במועצה עולה
חדש מרוסיה. העיר על־כך
כך חבר אחר במועצה, הפרופסור
ישכח וייס ג ״עד עכשיו
היה הרוסי אסיר־ציון, ומ עכשיו
יהיה אסיר־תודה.״
ראש עיריית חיפה,
אריה גוראל, החליט להתחיל
ללמוד את השפה הערל
בית. הוא התקנא באשתו,
מרים, הדוברת ערבית, על
אף היותה ממוצא אשכנזי.
ראש־העיר עורך מיפגשי־אח-
ווה בין יהודים וערבים בחי פה,
וגם פעולה זו המר־צה
אותו ללמוד את השפה.
אשת יחסי־הציבור מי רי
זכרוני נתקפה בכאבי־גב
עזים, ואושפזה בבית־החולים
איכילוב. כאשר ביקר אותה
סגן מנהל בית־החולים, הד״ר
דוי ד גולדריי, אמרה לו
מירי :״אם רופאי בית־החו־לים
יצליחו להרגיע את כאבי־הגב
שלי, אני מבטיחה לך
שאעשה מסע ענקי של יחסי־ציבור
לאיכילוב.״ ענה לה
גולדריי :״קסמים יש רק בשטח
יחסי־הציבור, ולא ברפואה.״
מירי, השוכבת ליד חלון,
הפונה לבית אסיה /מנסה להירדם
בכל לילה כשהיא סופרת
את החלונות בבית הזה,
אך אין היא מספיקה אף פעם
אחת קסיים את הספירה. אמרה
מירי :״ביום שבו אש תחרר
מבית־החולים, הדבר
הראשון שאעשה הוא ללכת
לבית־אסיה ולספור את כל
החלונות שלו, כי עכשיו העניין
אצלי הוא אמביציה.״
! 2הזמרת שוישנה דמא־די
הופיעה בתוכנית הטלוויזיה
הלימודית זהו זה, כשהיא שרה
את השיר ״זאת אומרת״ .ביים
את התוכנית דגי ואלין. כא שר
ראתה דמארי את ואלין,
אמרה לו :״בפעם הראשונה
שרתי שיר זה בתיאטרון של
אביך, לי־לה־לו. עכשיו אני
שרה זאת אצלך. אם יום אחד
תהיה בתך במאית בטלוויזיה,
גם היא תביים אותי בשיר

8דווקא בגלי צה״ל, בתוכנית
המגאזין לענייני חברה,
שעת חברה, העלה ספן
השלום אייכי נתן את הה צעה
להקים שיכון לזוגות
קשישים, שגם זוגות צעירים

גם הופיעה בשירה למענו. הוא התנצל ואמר שמעולם לא צייר את
דיוקנה, אך החליט לנסות זאת באותו ערב, ובהתרגשות רבה צייר
את בתו. דורית נהנתה מן התוצאה, וכמוה גם הקהל במקום.
העולס הז ה 2265

בלננים יתגוררו בו ויעזרו לקשישים
בעת מצוקה.
! 8בארוחת־ערב שערך
ראש מישרד השבועון הגרמני
שטרן בישראל, שכתאי
טל, לעורך הראשי שלו, פטר
קיק, המבקר עתה בישראל,
נוכחו בין היתר מנכ״ל מיש-

כי איש לא יבוא, כולם יסתכלו
בטלוויזיה במישחק.״
! מי שחולם על אותלו
בלילות אלה הוא ה ד״ר איזי
נגרים, רופא מומחה למח-
לות־אף־אוזן וגרון, המטפל
במיוחד במיתרי-קול של זמ רים
ושחקנים כמו חווה

מאת דניאלה שמי
הבטחתי לכם
להיטיב עם העם,
וקיימתי !

היא הכתבת החדשה של השבועון
1111׳ 1 *1
1141 1 ! 1111 _ 1 1הגרמני ״שטרן״ לענייני המרחב. היא
החליטה שכדי להיטיב להבין את האנשים כאן היא צריכה
ללמוד יותר על היהדות. היא ביקשה להתקבל כתלמידה ב״ישיבת
התפוצות״ ,שם אמרו לה :״יש לך שתי מיגרעות. את לא־יחודיה,
ואת אשה ״.אמרה ברונט :״את בעיית היהדות אפשר עוד לפתור,
אוכל להתגייר אם ארצה. אך את מיני אין לי שום חשק לשנות.״
בתמונה: עם נציג ״שטרן״ בארץ, העיתונאי שבתאי טל.

1הסופר (משמאל) בא לשמוע את אחיו,
הזמר עודד גלאי, והביא לשם כך גם את
אחרי ההופעה ליטף יגאל בחיבה את אחיו, כשהאב
הגאה ני׳צב באמצע וטוען כי כל חמשת ילדיו הם מוצלחים ביותר,
וכולם — מילבד יגאל — עוסקים במוסיקה. במישפחה נערות־תאומות,
הלומדות מוסיקה, ואח נוסף, המנגן על פסנתר.

אדברשטיין ויהורם גאץ.

פר באותה הזדמנות כי הוא
נוסע לבריסל כדי לסקר את
מישחק־הכדורסל של מכבי
תל־אביב נגד הקבוצה הרוסית
צסק״א ממוסקווה עבור גלי
צודל. הנוכחים במקום הסתכלו
בלוח שלהם וסיפרו לו,
כי לכמה מהם יש הרצאות
באותו ערב. אמר להם יוסי:
״תבטלו כל פעילות שיש לכם,

לפני הצגת הבכורה של אותלו
בתיאטרון הקאמרי חלה השחקן
הראשי יוסי פולק בשפעת,
עם סיבוך במיתרי־הקול,
והרופא נאלץ לטפל בו שלוש
פעמים ביום, במשך החזרות.
יומיים אחרי הבכורה חלה
עודד (״יאנו״) תאומי, ואיבד
את קולו, ושוב נקרא
נגרים ערב־ערב לתיאטרון ונתן
לו זריקות כדי להחזיר
לו את קולו.

רד־החוץ, דויד
קימחי, ח״כ מאיר עמית
וח״כ יוסי שריד. שריד סי

עו ל ם הז ה 2265

מנחם בגין במרכז חרות

215

רבקה בורו. רוצה שבעלה היה פרופסור
אבל מי שאינו מזמין אותה אינו זוכר בבעל
! אל איש הטלפון האדום

של גלי צה״ל, צכי רימון,
פנה לפני שבוע הד״ר ברוך
רובין, מרצה בפקולטה לחקלאות
ברחובות, ואמר שתלמיד
שלו נסע דרומה במכוניתו
כשבידו מיזוודת ג׳יימס
בונד, ובתוכה עבודת־המאסטר
שלו שלמענה עבד במשך
שלוש שנים. כאשר עצר ליד
יד-מרדכי ועזב את מכוניתו
לכמה רגעים, נגנבה המיזוודה
והעבודה בתוכה. רימון שידר

הקרקע. אחרי ששמע את ה שידור,
התקשר עם רובין ומסר
לו את הניירות.
י במיזנון בית־המישפט
ישב ח״כ שמואל תמיר בגלימה
שחורה. ניגש אליו
מישהו.ואמר לו :״מאיפה אני
מכיר אותך?״ ענה לו הח״ב:
״אני שמואל תמיר.״ השיב לו
האיש :״תמיר, תמיר, אני לא
חושב שהיינו פעם בתיק
אחד.״

קי הפציר בו ואמר :״קוניאק
זו סגולה לאריכות ימים.
שמעתי לפני כמה זמן ברדיו
אדם בן ,92 שאמר כי הוא
מאריך ימים כי בכל בוקר
הוא קם ודבר ראשון שותה
בום קוניאק.״ השיב לו מילוא
:״פעם אמר לי אכא
חושי, מי שהיה ראש עיריית
חיפה, כי בכל בוקר הוא
אוכל חצי בצל ולכן הוא יחיה
עד ,120 וכמו שאתה יודע
הוא נפטר צעיר למדי.״ מי
דנטים,
כאשר הוטל על התלמידים
לקרוא ספר מסויים ואיש
לא הצליח להשיג אותו
בספריית האוניברסיטה. לא״ר
בירור קצר הסתבר לסטודנ טים
כי דן השיג את הספר
משום שאימו, זיוה, שעובדת
כמנהלת הספריה למדעי החברה,
פשוט לקחה את הספר
ונתנה אותו לבנה.
1המשורר יהודה עמי חי
אמר על שר־הפנים ד״ר
יוסף גורד :״פעם היו לנו
פרות קדושות. עכשיו יש לנו

שוחטים קדושים.״
המשורר יהודה עמי חי
סיפר בערב־ראיונות :״כשחזרתי
מהשוק התיישבתי לנוח
קצת בין החומות. עברה קבו־

11׳ רבקה בורג היא עקרת־בית
.״איני מתביישת בזה ואני
מאושרת בזה. אני עושה את כל
עבודות הבית. יש לי עזרה במעט
שעות בשבוע ואני אוהבת שהבית
נקי ומצוחצח. אני עושה
עבודה קשה בבית ואני
מודיעה לך שאני נהנית מזה.
אני כל החיים שלי משהו
של מישהו. בתחילה הייתי הבת
של הרב סלונים. אהר־כך
הייתי האחות של אחי. אהד־כך
הייתי הגיסה של גיסי כי
גדלתי אצלו בבית, אשתו של
בעלי, אמם של ילדי וסבתא
של נכדי ומה רע בכך? אני
סוגרת את המעגל.״
0 1גילתה אשתו של שר-
הפנים :״בשנים האחרונות אני

אריה מארק

הוא בעל תאטרון ״פרגוד״ בירושלים, ולאחרונה התגלה גידול לא־ממאיר
בראשו. מארק, שלפי מיצוות רופאיו חייב לעבור ניתוח להסרת הגידול
בארצות־הברית, זכה למחווה מצד אמני תל״אביב, שהופיעו בערב מייוחד במועדון ״צוותא״ כדי לאסוף
תרומות למען הניתוח. בתמונות: ג׳וקי ארקין מנחה את הערב ועורך מכירה פומבית של תמונות
שנתרמו במייוחד למען ערב זה (למעלה) .הזמרת צילה דגן צוהלת לקראת נישואיה הקרובים לצייר
(משמאל) ,והזמרות נורית גלרון וסנדרה ג׳ונסון (למטה) ,שהשמיעו באותי ערב כמת שירים.

זאת בתוכניתו ופנה אל הגנב
הישר, כי יחזיר לתלמיד את
העבודה. כעבור כמה ימים
טילפן הד״ר רובין שוב לרי־
* מון וסיפר לו כי העבודה אכן
נמצאה על-ידי אטכר מלמד,
חבר קיבוץ ארז שעבד בפרדם
ומצא את הניירות מפוזרים על

| ביום השישי בא לקפה
כסית הבמאי יוסף מילו א,
אחדי גמר שבעת ימי האבל
לאשתו, ימימה, שנפטרה. ה־פנטומימאי
ג׳וקי אדקין
רצה לכבד אותו בכוסית קוניאק.
מילוא סירב ואמר כי
אין לו מצב־רוח לשתות. ג׳ ד

לוא עומד להקים בימים אלה
תיאטרון חדש באשקלון.
| 0בנו הבכור של ראש
עיריית תל-אביב, שדמה
(״צ׳יצ׳״) להט, לומד באוניברסיטה
בתל-אביב. בימים האחרונים
הצליח דן לעורר
את רוגזם של עמיתיו הסטו

תיירים מאנגליה והמדריך
תצביע עלי. הוא אמר:
״אתם רואים את האיש המחזיק
בשני סלי־ירקות? הקשת
שמעליו היא מהתקופה הרומית.״
הוא השתמש בי כפי-
מן־דרך לעתיקות. אני מאמין
שהגאולה תבוא לעיר הזאת
רק כאשר יאמרו המדריכים
לתיירים :״אתם רואים את
הקשת הרומית הזאת? האיש
היושב מתחתיה חזר זה עיזה
מהשוק וקנה ירקות עבור
מישפחתו.״
! 0רעייתו של שר־הפנים,
רבקה •בורג, סיפרה לעיתונאי
שאול צדקיה על חייה
לצידו של בעלה. בין היתר
אמרה :״האם הוא מתייעץ
אתי לעיתים־קרובות? אתה
כנראה מייחם לי חשיבות רבה
מדי. לזוג הנשוי כמעט 38
שנה וחי חיי-אושר עם סימן
קריאה גדול, יש איזו שהיא
השלמה בין האחד לשני. אין
צורך לדחוף, לעודד ול״יעץ.
הדברים נעשים באופן ט-בעי,
כמו שכתוב :״והיו לבשר
אחד״ — פועלים מתוך שיתוף
פעולה.

מצטרפת לנסיעות של בעלי
לחוץ־לארץ. הוא קצת יותר
מבוגר ורוצה לנסוע יחד אתי.
מי שרוצה אותו לוקח גם
אותי. לא רוצים אותי —
הוא גם כן לא נוסע. חוש־ההומור
שלו זה מה שכבש
את ליבי מן הרגע הראשון.
לדעתי, חוש־הומור הוא תרומה
גדולה מאוד לחיים משו־ת
םיע _

! 0כאשר נשאלה באם ייע^
צד, לו לעזוב את החיים הפך לי -׳
טיים אי־פעם, השיבה; ״את
זה אני עושה מיום שאנחנו
נשואים. חלום חיי הוא שיהיה
פרופסור באוניברסיטה.
אבל כשהציע לי להינשא לו,
הוא לקח אותי לבית־קפה ב־תל־אביב
ודיבר במשך שעתיים.
אני לא פציתי פה. הוא
תיאר לפני איך תהיה אעתו:
כיצד היא תחיה לבד, בתקו פות
שבהן יהיה בפגישות,
אסיפות, נסיעות ודיונים, ללא
שכר מתאים. הדברים עלו על
הפרק מדי פעם, כאשר הבנאדם
לא היד. בטוח אם ייכנס לכנסת
לפני קדנציה זו או אחרת וב הזדמנויות
אחרות.״
ה עו ל ם הז ה 2265

מדוע יותר ויותר נשים

תוצאות הגרלה מם4 .
מיום 31.12.80
בהגרלה זכו:
מערכת סטריאו:

שולמית שריג, קרית מוצקין.

עגלת תה:
אורנה קוטם, תל־אביב ; מרים גרינשפן, בת ים
; א. שפי, עומר ; מרים מעודה, בני־ברק ;
רחל קרמר, רמת השרון.

כביסה מבהיקה במיוחד. .

חסכון ללא תחרות.

סשלגית״ היא אבקת הכביסה.
היעילה ביותר שאת יכולה להשיג
כיום:
יש בה 40 חומרים פעילים, שהם
מעל ומעבר לדרישות התקן. היא
מסירה כל כתם בקלות —״אפולו
במים קרים!

״שלגית״ הוכחה כחסכונית.ביותר
בהשוואה לאבקוה כביסה אחרות
מסוגה . :ץ י1־ :
,י. כוס ״שלגית״ מסמיקה ל־ 5ק״ג
כביסה!
(התקינות• :ביס אחת שלמה ל־4
יק״ג)..יי :

בכל הגרלה: מערכת
סטריאופונית במזוודה!
במבצע מיוחד של .״שלגית״ תערך
הגרלת פרסים בכל חודש.
בכל הגרלה׳תוגדל מערכת
סטריאופונית מושלמת בתוך
מזוודה, ועוד פרסים יקרי״ערך .״
כל שעליד לעשות הוא לשלוח 2
לשוניות פתיחה של ׳״שלגית״
מאריזות של 1.5ק״ג או תלוש אחד
מאריזה גדולה של 6,4או . 10ק״ 3
שלחי אותן אל:
״מבצע שלמת — יצהר״ ,
ת.ד ,823 .תל־אביב

שעון מעורר:
דליה סלע, תל־אביב ; יוסי קלר, חיפה ; סוזן
יקיר, ירושלים; אילנה כהן, קרית גת; גנור
ברוריה, רמת־גן.

מנורת גז:
פיינסקי מרים, צפת; גרינברג פרדי, קרית־מלאכי;
גרבש מרים, פתח־תקוה; אביטל
רחל, חולון; מרים משה, תל־אביב.

שולחו פיקניק:
זבדלובסקי נעמי, בת־ים; יהודית סובלמן,
תל־אביב; בר־לבב רחל, ראשון־לציון;
מרינה דליה, חולון; אורנה אפק, גבעתיים;
כץ יהודית, פתח־ תקוה ; .אלעד אריאלה,
חולון; א. שדי, בת־ים; רחל זיו, רעננה;
קופמן עדי, תל־אביב.

חבילת מוצרים:
חנה הייבלום, חיפה; אמריאל אסתר, אופ קים
; מלכה שמש, בת־ים ; דפני, חיפה ; רחל
בלומנפלד, באר־שבע; יוסי כהן, קרית־גת;
משעול אסתר, באר־שבע; שרה שורץ, ירו שלים;
עמבר חביבה, בני־ברק; ויצמן ירח-
מיאלה, ירושלים; שנער דיטה, חולון; י.
קראון, ירושלים; לוי איריס, ח .אתא; רבין
זלמן, ראשון־לציון; מריון גולד, אחוזה, חי פה
; אתי מלכה, נתניה ; שרה מונסטר, חיפה;
גוטווירט אילנה, תל־אביב ; כהן אסתר, רחו בות
; ליאת גילת, עינת זיוי, תל־אביב ; שאבי
יחזקאל, תל־אביב; תהילה חגית, ירושלים;
רות בן־ימי, תל־אביב; איתן בוגנים, חיפה;
חדוה לב, הזורעים; תבורי, ת״א; ברגמן,
ירושלים; ידידיה שקל, מושב אלמנר, שביט
נאוה, נתניה; רחל פרידמן, רמת־גן; יורן
אסנת, ראשון־לציון ; ימין עמוס, כפר גבירול;
מאיה ליכטנשטיין, תל־אביב; א. להב, בני־ברק;
שמש אראלה, רעננה; אברם סימון,
חולון; אלון שושנה, פתח־תקוה; רחל רוקח,
תל־אביב; הדסה דיין, פתח־תקוה; דיבקר
אנט, אילת; גל מירה, פתח־תקוה; קרן יונה,
כפר חסידים ; רינה עשת, גוה רום ; אורנה
זיגדון, פתח־תקוה ; אילת עוזיאל, מושב אבי־חיל;
עבדה בטי, ראשון־לציון; כהן עדה,
רמלה; דינה גורדון, כפר־סבא; יאיר, מגדל
העמק; א. צור, בני־ברק; נאוה קורן, גבע תיים;
מזור רנה, בת־ים; מרים גרבר, תל-
אביב ; פרומקין, תל־אביב ; ברשה צביה, לוד;
ינקוביץ נעמי, דימונה; קינדלר שלומית,
נתיבות; חנה קליין, קרית־ים; בר שוע,
צהלה; אקשטיין עדנה, רמת אפעל; פילק
חיה, בני־ברק ; אודליה דולב, רמת־גן ; אב רהם
מושקוביץ, אשקלון; קויום גבריאלה,
קרית־גת ; למפל חנה, פתח־תקוה ; בני מיל-
באור, לוד; נאוה גנזי, בת־ים; גבריאלה
בנימין, לוד; קרמונה בת־שבע, באר־שבע;
לאה פוליבוי, תל־אביב; פלורנטל מ ,.קדו מים;
א. סגל, חיפה; סאיג בתיה, רמלה;
וקסברג נאוה, קרית־אונו.

ההגרלה הבאה תיערך ב״301.1.81
ה עו ל ם הז ה 2265

למה כדאי לר
שמשפחה
כ ת 8נפשות מאשדוד תוכל לגמור את
החודש.
באשדוד, כמו בכל ישוב אחר כארץ, כשאט המשפחה נכנסת לחנות
המכלת, הופכות מילים כמו :״אינפלציה״ ו-״עלית מחירים״
לבעיות יום־יומיות של:״אין להסתדר״ ,״איך לגמור את החודש״.
הסתדרות חזקה תוכל להבטיח שלא תעמוד חסר אונים מול
חשבון מצרכים תופח. הסתדרות חזקה תדאג לעדכון מדרגות המס,
לתוספת יוקר, לשכר מינימום, להסכמי שכר מכובדים ולשרותי
רווחה נאותים, .
כדאי לן שיהיה מי שימנע היווצרות של פערים חברתיים
וכלכליים. כדאי לן שיהיה מי שידאג לטובת הפרט באשדוד כמו
בתל אביב, בבית שאן כמו בחיפה.
בוא להצביע. קולן חשוב להסתדרות חזקה.
תרומת ההסתדרות לרווחת העובר:
800/0תוספת יוקר, עדכון מדרגות המס 4פעמים בשנה ; הסכמי עבודה כל שנה,
הסכם חדש לשכר מינימום, הגנה על העובד מפני פיטורין שרירותיים, הגנת
הצרכן, המת הדייר, קרן תעסוקה, קרן שביתה, פנסיה מקיפה.

* 1הבחירות

כדאי לך הסתדרות חנקה

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ*ישראל, ועדת הבחירות המרכזית

חוס״ן.. :לא אהיה ה שוטר
של ישראל בגדה!״
פרס מה
א רו צ ה
שנישק לו א ת היד״

תי התבטאויות נשמעו השבוע :
״ המלך חוסיין :״הישראלים רוצים
שאני אהיה השוטר שלהם בגדה־המער־בית.״
שימעון
פרם :״מה הוא רוצה, שננשק
לו את היד?״

שתי ההתבטאויות מספרות את
כד הסיפור.

^ יצירתו המונומנטלית, פאוסט,
אמר וולפגאנג פון־גתה כי ״דווקא
כאשר חסרה תפיסה, מזדמנת לה מילה
ברגע הנכון.״
אני חושד במילים שכאלה, המזדמנות
ברגע הנכון.

כאשר אני שומע מידה לאטי־נית
מנופחת, שבאה כמקום מידה

הסדר־ביניים גם עם ירדן. ההצעה היתד,
להחזיר לירדן את העיר יריחו בילבד,
כדי שיונף שם דגל ירדני. בצורה זו היתה
נקבעת — מבחינה מדינית ופסיכולוגית
— נוכחותה של ירדן בגדה. לפי תוכנית-
אלון, יריחו היתד, צריכה לשמש כפרוזדור
בין שגי עברי־הירדן, מחוץ לריבונות הישראלית.
ממשלת
המערך התנגדה. יצחק רבין חזר
קודם לכן על הבטחה מטומטמת של גולדה
מאיר, שלא יוחזר אף שעל אחד מאדמת
הגדה לערבים מבלי שתיערכנה
קודם לכן בחירות חדשות לכנסת.

כאשר העכיר שד־החוץ יגאל
אלון את ההצעה שד קיסינג׳ר
לירושלים, השיב לו ראש־הממשלה
רכין :״כגדל יריחו לא נלך דכחי-
רות״.

עכרית פשוטה ויעילה, אני חושד
כפליים.
מה זאת ״אופציה״? זוהי מילד, הגזורה
מן הפועל הלאטיני ״אופטארה״ ,שפירושו
לבחור, לברור.

״אופציה״ אינה אלא ברירה.

אך אילו היו שימעון פרם ושות׳ מדברים
בפשטות על ה״ברירה הירדנית״ ,איש לא
היה שם לב. זה לא מצלצל. זה לא עושה
רושם. אי־אפשר לנפח את זה כבאלון.
אך כשיש ״אופציה ירדנית״ ,זה דבר
לגמרי אחר. זה מרשים. זה מפואר. זה
יוצר את ההרגשה שיש כאן הגות עמוקה,
תוכנית מרחיקה־ראות, מלאכת־מחשבת של
מדינאות.

אכל אין זו אלא מילה. מילה
מנופחת, מלאה אוויר. אין מאחריה
שום תפיסה של ממיט.

די בביקורת שיטחית ביותר כדי להוכיח
שכולה הבל-הבלים.

^ כולתי להקל על עצמי ולהסתפק
בקביעה היסטורית פשוטה: המערך
שלט במדינה במשך כל השנים עד מאי
,1977 מהן עשר שנים שלאחר מילחמת
ששת-הימים וכיבוש הגדה המערביח ורצו־עת־עזה.
במשך
עשר השנים האלה היה שימעון
פרם חבר בממשלות המערך. בשלוש השנים
האחרונות אף כיהן בתפקיד שר־הביטחון,
ובידו היתד, השליטה על ענייני
הגדה והרצועה.

אידו היה ממש כלשהו כ
״אופציה״ המהוללת — מדוע לא
התגשמה כימים ההם.

מדוע לא עשתה ממשלת־המערך דבר
וחצי דבר כדי להגשימה? מדוע לא השיגה
מפי המלך חוסיין הסכמה להגשמתה, ב־סידרה
הארוכה של פגישות שנערכה עימו
במחתרת?
כאשר הכריז המלך חוסיין על כוונתו
להקים ״ממלכה ערבית מאוחדת״ ,שתכלול
את הגדה המיזרחית והמערבית, הגיבה
גולדה מאיר בנאום ארסי בכנסת, שהיה
כולו תקיפה והשמצה ובוז. דבריה עוד
מצלצלים באוזני. איש מבין שרי הממשלה
הבאה — שימעון פרם, חיים פר־לב, חיים
צדוק — שהיו גם חברים בממשלודגולדה,
לא מחה ולא התנגד.
חשוב יותר: אחרי חתימת הסכמי-הבי-
ניים עם מצריים וסוריה ב־ ,1974 הציע
הנרי קיסינג׳ר לממשלת רבין־פרם לעשות

שימעון פרס לא התנגד לאמירה זו, ולא
מחה נגד הקו הזה.
משמע שד,״אופציה״ המהוללת לא היתד,
די חשובה לאנשי־המערך כדי להסתכן
למענה במערכת־בחירות.

מה השתנה מאז זי׳

אין צורך לנבור בעבר. אפשר
י להפריך את ה״אופציה״ בנימוק פשוט
ביותר, השייך להווה :

אין לה שותף.

הכל מכירים את הבדיחה היהודית על
אודות השדכן שהציע לבחור־הישיבה העני

ואת זאת עושה המלך חוסיין, בעקשנות
מופלאה, כימעט מדי יום.

נשים פוליטיים פועלים על פי
י אינטרסים פוליטיים. ככל שהם נבונים
יותר, כך הם מטיבים להבין ולהגדיר
את האינטרסים שלהם. והרי המלך חוסיין
לא היה נותר בשילטון, אחרי שנים ותהפוכות
כה רבות, לולא היה אדם נבון מאוד.
האם יש למלך חוסיין אינטרס כלשהו
לממש את ״האופציה הירדנית״?

כל משקיף אובייקטיבי ישיכ :

--מאח

אורי אמרי

נשואין עם בתו של רוטשילד. אחרי ש הבחור
הסכים, אמר השדכן :״עשיתי את
חצי המלאכה. עכשיו עלי רק לשכנע את
מישפחת רוטשילד.״
שימעון פרם יכול לשכנע את עם-ישראל
שיש לו תוכנית נהדרת, נבונה וממשית.
אחרי זה תישאר לו עוד בעייה קטנה:
לשכנע גם את הירדנים.

שנאמר :״אדוני, אדוני, מה עם
החצי השני ז־״

הכזב היסודי שבמילים ״האופציה הירדנית״
הוא מילולי. הנוסחה קובעת, למעשה,
שישראל צריכה לבחור, ושהיא יכולה
לבחור בירדן.

אולם גם לירדן יש אופציה —
האופציה להגיד לממשלת־המערך :
״לבי לעזאזל:״

והנה, כשנים האחרונות השתנה
הכל.

אני מוכן להרחיק לכת ולאמר: צריך
המלך להיות מטורף גמור, כדי לקבל את
ההצעה האדיבה של מר פרם.

והמלך הוא — לבל הדיעות —
דחוק מאוד מלהיות מטורף.
במשך שנים רבות היה המלך חשיד
על בל העולם הערבי, וגם על רבים מנתיניו,
כבוגד וכסוכן ציוני־אימפריאליסטי-
ריאקציוני־וכו׳ .הוא היה המטרה העיקרית
להשמצותיו הקולניות של גמאל עבד־אל־נאצר
ושל כל הלאומנים הכל-ערביים.
שום חברת־ביטוח לא היתה מוכנה לבטח
את ראשו גם עד ראש־החודש הבא.
אחרי ״ספטמבר השחור״ היה שנוא ובזוי
כרב־הטבחים של העם הפלסטיני. טובי
המוחות עסקו בתיכנון רציחתו.

^ יום נתון המלך חוסיין במצב כימעט-
״ אידיאלי.
הוא מקובל כאחד המנהיגים המכובדים
ביותר במחנה הלאומי הערבי. הוא נמנה
עם ראשי המתנגדים ל״הסכם־ד,בגידה״ של
אנוור אל־סאדאת. הוא מקיים שיתוף-
פעולה סביר עם אש״ף, וראשי אש״ף מכריזים
בכל הזדמנות כי מדינתם־לעתיד
בגדה המערבית תקיים יחסים הדוקים עם
ירדן. זרם אדיר של כספים זורם אל הממלכה
מסעודיה, מעיראק ומנסיכויות־המיפרץ.
הוא בעל-ברית הדוק של סעודיה
ועיראק. הכלכלה שלו פורחת. ועידת־פיסגה
ערבית נערכה בעמאן (וגם מחרימיה קיבלו
את החלטותיה).

מה רע לו למלך ז שום דבר לא :

והנה בא שימעון פרס ומציע לו ״אופציה״
.איזו ״אופציה״?
שהמלך יסכים לקבל בחזרה חלק של
הגדה המערבית, אולי בתוספת חלק של
רצועת־עזה, תמורת הסכם אשר יעניק
לישראל רשמית את הריבונות על ״ביקעת-
הירדן — לרבות צפון־מערב ים־המלח —
גוש־עציון, סביבות ירושלים ודרום רצועת-
עזה״ (סעיף 30 של מצע מיפלגת־העבודה,
שהתקבל בוועידה האחרונה ).מובן שירו־שלים־רבתי
כולה תישאר ״מאוחדת בריבונות
ישראל״ (סעיף .)5
במילים אחרות, פרס מצע למלך חוסיין
שהוא :
• יהיה השליט הערבי המוותר רשמית
על ירושלים, הקדושה לאיסלאם.
• יחתום על חוזה אשר יעניק לישראל
שטחים נרחבים בגדה וברצועת־עזה.
(המשך בעמוד )42

במדינה
העם

איך מכינים

(11151

אייריש קופי

עכשיו זה כבר
פשוט מאד...
מוסיפים 3/4כוס
מים חמים
וכפית קצפת
ל 1/4כוס

ן 51ח1
וזה עולה
לראש...

^)?15110ן01ל׳ו^׳9

0)11114114ז 1

שי-ספרון מתכוני אייריש קופי
להשיג בכל-בו שלום, במעדניות
ובבתי הקפה המובחרים.
יבואנים: תמוז ב עזן •03*47614

דר״פ1ס?
הדג 7השחור שד
אי-החוקיות מתנופף
מעד דמוסר המופקר
עד שמירת החוק
דמותו של אדם אחד עמדה ה שבוע
מול פני המדינה.
כמו דרייפוס באי־השדים, זעק
עמוס ברנס מבין כותלי הכלא:
אני חף־מפשע !
שש שנים אחרי שהורשע ברצח
החיילת רחל הלר, התחילה קריאה
זו בפעם הראשונה לזעזע את הציבור.

בפעם הראשונה נודע, שיתכן
והאיש צודק.
המודה רגשנית. כאשר הודח
מפכ״ל המישטרה, הרצל שפיר,
התמלאה הארץ בהמולה רגשנית
שהשכיחה כמה פרטים עקרוניים.
מתוך מחאה על צורת ההדחה,
וביגלל החשדות שהתעוררו נגד
שר-הפנים המדיח, שמו רק מעטים
לב לעובדות חמורות על פעולת
המישטרה, שהתגלו במהלך השע־רוריה.
בין
השאר: שהמישטרה הפיצה
הודעות־שקר כדי לשבור חשודים,
וכי נקטה פעולות בלתי-חוקיות,
כגון פריצה לבניין בלי צו־חיפוש
(ראה איגרת העורך) .י
בעיני הרבים, היו אלה פרטים
של מה־בכך, גילויים של להיטות־יתר
רצוייה של המישטרה במיל־חמה
בפשע.
כל אזרח. פרשת ברנם הטילה
לפתע אור על הצד השני של המטבע:
חוסר־הישע של האזרח החף-
מפשע כאשר הוא עומד מול מיש-
טרה הנוקטת שיטות בלתי־חוקיות,
מביימת חקירות ומפעילה לחצים.
הדבר כבר התגלה לפני כמה
חודשים, כאשר הסתבר כי אדם
חף־מפשע הודה בחיפה ברצח ש לא
ביצע. אז סברו רבים שזהו
מיקרה יוצא־דופן.
פרשת ברנס מוכיחה עתה כי
הדגל השחור של אי־החוקיות אינו
מתנופף רק על תחנת־מישטרה
אחת.
עוד מוקדם לקבוע אם ברנם
חף־מפשע, או שהורשע בעזרת
תכסיסים בלתי־חוקיים בפשע ש הוא
אכן ביצע. רק בית־מישפט י מוסמך יוכל לחרוץ את הדין.
אך הפרטים שכבר התגלו בפרשה
זו, וששוב אינם מוטלים בספק,
די בהם כדי להוכיח כי מישטרת־ישראל
הפכה סכנה לזכויות־האדם
במדינת־ישראל. אם לא ייערך בה
טיהור יסודי, ואם לא ייקבעו בה
מחדש כללי־ברזל אשר יחזירו אותה
למיסגרת חוקית, יוכל כל אזרח
למצוא את עצמו, אי־פעם, במצבו
של עמוס ברנס.
הכנסת הרכזות וגס רעות 7
האס תהיה הכנסת
ככרס נכדת חיזרעאדי?
ויהי דבו־יהור. אל אליחו התיש־בי
לאמור: קום רד לקראת אחאב
מלך־ישראל אשר בשומרון, הנה
בכרם־נבות אשר ירד שם לרישתו.
ודיברת אליו לאמור: כה אמר
יהוה: הרצחת וגם ירשת?
חבר־כנסת אחד* הצביע מעל
דוכן הכנסת על פסוק זד ,.כמה
שעות אחרי שחבר־הכנסת החדש
הושבע באולם־המליאה. שאר ה־ח״כים
החרישו, אך הביעו את הסכמתם
האילמת.
יומיים לאחר מבן הודיעה המיש־טרה:
שלושת בניו של ח״כ ג׳אבר
מועדי נעצרו כחשודים ברציחת
• ח״כ אורי אבנרי.

ח״כ חמאד אבו-רביע. אחד הודה
במעשה. כעבור יומיים נוספים הר
דיעה המישטרה כי כל שלושת הבנים
הודו*.
עודדה מיפדצתית. המישט-
רה לא טוענת כי יש בידיה ראיות
לכך שאבי השלושה הטיל עליהם
לבצע את המעשה. מטבע הדברים,
דבר כזה כימעט ואינו ניתן כלל
להוכחה, כאשר שלושה בנים רואים
את נאמנותם לאביהם ולמיש-
פחתם כחובה קדושה, שאין להפי־רה
בשום מחיר. אם ביצעו את
המעשה, חובה זו היתד. המניע.
אך אשמתו או חפותו של ג׳אבר
מועדי אינם חשובים לגבי העובדה
המיפלצתית שהוא יושב עתה
על כס אשר, לפי כל הסימנים,
פונה על־ידי מעשה־רצח שביצעו
בניו. אם אכן יישאר יושב על כסא
זה, תהפוך הכנסת כולה מהדורה
מודרנית של כרם נבות.
הדבר לא היה אפשרי, לולא גילו
מנהיגי הכנסת חולשת־דעת מחרידה.
מועדי הושבע למרות קריאתו
של אותו ח״כ, שפנה בעוד מועד

• 1הוסרה החסינות משלושה
מחבריה, כולם על רקע של אישום
בעבירות שיש עימן קלון.
!• אחד מחבריה הורשע ונכלא
בעודו מכהן בחבר־כנסת.
!• אחד מחבריה עומד לדין,
וממתין לפסק־דינו.
• אחד מחבריה הואשם, ובקרוב
יואשם כנראה בעבירות נוספות.

זו הפעם הראשונה הוסרה
בה חסינותו של שר.
#אחד מחבריה נרצח כדי לפנות
את מקומו — המיקרה הרא שון
שבו נרצח חבר-כנסת בעודו
מכהן בתפקידו.
!• זו הכנסת הראשונה שיושב
בה אדם ששלושת בניו הודו במע־שה־רצח,
שנועד להכניס את אביהם
לכנסת.
די ברשימה זו כדי לשכנע כל
אדם שיש לפזר את הכנסת הזו
מייד, להחליפה בהקדם האפשרי
— חודשיים־שלושה — בכנסת
טהורה יותר. אך למעשה קיים ב
לתעשיה,
למיסחר ולתיירות, יהיה
ראש ועדת-השרים לענייני־כלכלה,
הקרויה בשם המפוצץ ״הקאבינט
הכלכלי״.
פירוש הדבר: השר הכלכלי המרכזי
— שר־האוצר — לא יישא
באחריות העליונה.
בתום כהונתה של ממשלת־הלי־כוד,
על חורבות המשק, יאשים ארי-
דור את פת, ופת יאשים את ארי־דור.
איש לא יהיה אחראי.
כותרת לכוס. דוגמה מבישה
למה שעומד להתרחש ניתנה כבר
בשבוע הראשון של המצב החדש.
שר התמ״ת השמיע, בראיון עיתונאי,
את המחשבה שיש להטיל
מס על רווחים מהירים בבורסה.
העיתון הבליט את הידיעה. בציבור
בעלי־המניות נוצרה פאניקה,
שנבלמה בעוד מועד. כעבור יממה
הכחיש ארידור את דברי פת, ופת
עצמו גימגם התנצלות.
אילו היה פת רוצה באמת להטיל
מם כזה, היה שותק ומעביר הח לטה
בישיבה סודית של האקבינט

מוסיאון השעווה
אל יו״ר הכנסת, יצחק ברמן, בתביעה
למנוע את השבעת מועדי
גם כשאין סעיף מפורש בחוק המאפשר
זאת, אך תוך הסתמכות על
הסעיף בתקנון המטיל על יו״ר
הכנסת את החובה ״לשמור על
כבוד הכנסת״.
תחת זאת הסכים ברמן למעשה
שלא־ייעשה: הוא השביע את ה־ח״כ
החדש בגניבה. תחת להשביעו
בראשית הישיבה, כפי שנעשה
תמיד, הגניב את מועדי לאולם
באמצע הישיבה ובאמצע ויכוח על
נושא אחר, השביע אותו בחיפזון
והמשיך בדיון. מעולם לא הושבע
ח״כ בצורה כזו, כגנב בלילה.
רשימה שחורה. עם כניסתו
של מועדי, התמלא כוס־התרעלד.
של הכנסת התשיעית, שלא היד.
לה אח ורע מאז קום המדינה. רשימת
הישגיה הקודרים:
<• נבחר אליה רמאי מורשע,
שמדינה זרה תובעת את הסגרתו.
* העולם הזה ( )2264 גילה כבר
בשבוע שעבר כי בניו של מועדי
חשודים ברצח, ואף הביא את כל
פרטי הפעולה, כפי שנמסרו לאחר
מכן על־ידי המישטרה.

כנסת הסכם אילם בין שתי סיעו־תיה
הגדולות — הליכוד והמערך
— לקיים כנסת זו, באווירה הקודרת
של דימדומים, במשך חצי
שנה נוספת.
הממשלה פליטחדפח
שיטת הפיתפות סועדת -
ומעתה שוב אין איש
אחראי דפדכדת המדיגה
מי אחראי ברגע זה לכלכלת
ישראל?
התשובה. הנכונה היא: אף לא
אחד.
מאז השבוע שעבר מכהן במדינה
שר־אוצר — השלישי במיספר
בממשלה הנוכחית. שמו יורם ארי-
דור, הפקק הניצחי של חרות.
אולם ברגע שנמסר לו התפקיד,
נשללה ממנו האחריות.
היה צורך לפייס את המיפלגה
הליברלית, שהתפקיד מגיע לה
באופן מסורתי. התחליף שנמצא:
השר הליברלי גירעון פת׳ האחראי

הכלכלי. יש צידוק רב למעשה כזה.
במדינה שבה מוטל מס כבד מאוד
על העבודה, אין כל הצדקה לשיח־רור
רווחי־ענק מספסרות מכל
מיסוי.
אולם פת לא חלם על כך. כנציג
המיפלגה הליברלית, המבקשת לייצג
דווקא את שיכבת בעלי־המניות
וספסרי-הבורסה, כלל אינו מסוגל
לכך. הוא רצה, בסך הכל, להשיג
כותרת בעיתון, להוכיח לציבור ש מעתה
והלאה הוא הבוס.
היתה זאת דוגמה מאלפת של
חוסר־אחריות מצד האיש האמור
לנהל עתה את הכלכלה, ומצד ה ממשלה
שמינתה אותו לתפקיד זה
כתוצאה מסיבוב נוסף של התמקחות
קואליציונית.

נויפלגוזז לאכול אוח הדייסה
פרס הכריז שדא
יפרק התנחלויות — ואריק
מזדרז דהקיס אותן
השר אריאל שרון הדליף: תוך
(הנושך נעמוד )42
ה עו ל ם הז ה 2265

יותר יפעילו האמריקאים לחץ ל משיח
ישיר.

אין סיכוי שהסעודים ייענו לכך בלי תזוזה
משמעותית של ישראל בעניין הפלסטיני.

מועד ״ תקר
ב מ יש טרה

תו ג יו ןיך
בגין שלח
את פרס
סיורו של ראש־האופוזיציה, ח ״כ שיסעון
פרס, ככמה מארצות אירופה, ופגישותיו
עם מנהיגים אירופיים, היתה כשליחות
סו די ת של ראש־הממשלה, מנחם בגין
זו גם הסיבה ששרי־המפשלה נמנעו מלתקוף את
פגישותיו המדיניות של פרס. רק יושב־ראש
הקואליציה, ח״כ חיים קורפו, שלא היה לו מושג על
התוכן האמיתי של השליחות, תקף את סרס בחריפות.

הודעותיו של פרם, כאילו הפגישות עם
ברונו קרייסקי והלמוט שמידט נקבעו רק
כעת שפרס היה כפארים, אינן נכונות.
גס פגישות אלה תוכננו כארץ לפני צאתו
של פרס.

ש מיר דע
עלהפ גי ש ה
ח״כ שימעץ פרס שוחח לפני צאתו את
הארץ עם שר־החוץ, יצחק שמיר, וסיפר לו
על הפגישה שהוא כיקש לערוך עם
ה סן מלך מרוקו.
הפגישה לא יצאה אל הפועל, וקרוב לוודאי שההדלפה
על כך בישראל תגרום לכך שלא תהיה אפשרית
גם בעתיד.

חוקרי פרשת רצח ח״כ חמאד אבדרביע עומדים
לפנות ליועץ־המישפטי לממשלה, הפרופסור יצחק
זמיר, כדי לקבל אישור לחקור את אבי החשודים

אם יסרב מועדי להחקר על־ידי המישטרה,
לא תהיה כל אפשרות לכפות זאת עליו.
לדעת החוקרים יש לכרר אם שלח מועדי
את בגיו, או אם ידע לפחות על כוונתם
לרצוח את אכו־רכיע.
מועדי נפגש עם ראשי צוות־החקירה ביום השישי
לפני עשרה ימים, במה שהוגדר על־ידו כ״שיחה
ולא חקירה.״

כניגוד לפירסומי המישטרה, לא הודה סייף
מועדי כרצח ח ״כ אבדרביעה כסוף השכוע
שעבר, אלא ככר כסוף השכוע הקודם.
מועדי סירב לערוך שיחזור, ולכן נדחה פירסום
העובדה שהוא חתם על הודאה עד אחרי שהוא
שוכנע לערוך את השיחזור.

ה מווו ר ב מן
יי שארבכנסת
מתורגמן הרשימה הערכית המאוחדת
ככנסת, יצחק גכריאלי, קיכל הוראה
ממזכיר הכנסת, שלפיה אסור לו לשמש
כמתורגמנו של ח״כ ג׳אכר מועדי מחוץ
לגכולות הכנסת.
בעת שגבריאלי שימש כמתורגמנו של ח״כ אבו־רביע
המנוח, הוא היה נוהג לצאת איתו לפגישות
ולאירועים גם מחוץ לכנסת.

לדכרי לוי ידע אריק שהקרקע, שעליה
התנחלו כני־גיכעון, נמצאת כדיון מישפטי
כבג״ץ, ולמרות זאת דחף את המתנחלים
לעלות עליה.

רגן יציע
יו זמהחדשה
על פי ידיעות שהגיעו לירושלים, עומד נשיא ארצות־הברית,
רונלד רגן, להציע יוזמה חדשה במרחב.

רגן יציע תחילה דו־שיח מרובע כין
ארצדת־הברית, ישראל, מצריים וערב־הסעודית.
תחילת הדו־שיח תהיה כצורה
עקיפה, כדי שהסעודים לא יצטרכו להידבר
ישירות עם ישראלים, אך כשלב מאוחר

ש פי ר יו זהר
נציבות שרות המדינה עומדת להזהיר את המפכ״ל
לשעבר, רב־ניצב הרצל שפיר, מפני עבירה על
התקשי״ר ועל הוראות־הקבע של המישטרה.
שפיר הוא עדיין איש־מישטרה בחופשה. הוא
מתגורר בדירת־שרד של המישטרה בירושלים,
ונוהג במכונית פיג׳ו מישטרתית.

שפיר יוזהר שעליו לקכל אישור מדובר־המישטרה,
לפני ראיון עיתונאי ולפני
כל הופעה ציכורית שלו.

מעוין־ ל קוו ת
איש־העסקים, יעקוב מרידוד, שרכש בשבוע שעבר
את חברת מבט, מבקש לרכוש פרוייקטים נוספים
בענף־הבנייה.

את החיפושים עושה עכור מרידוד, שהוא
איש־חרות ותיק, עורך־הדין משה שחל.
ח״כ המערך, שאף ניהל את המיטא־ומתן
עכור מרידוד כעיסקת ״מבט״.

ועדת־ עו ר בי ם
חד שה
רשות השידור עומדת לפרוש מוועדת־העורכים.
מנכ״ל
הרשות, יוסף (״טומי״) לפיד, מתכוון להקים
ועדת־עורכים חדשה של העיתונות הלא־כתובה, שבה
ישתתפו, מלבדו, מנהלי הרדיו, הטלוויזיה והטלוויזיה
בערבית, וכן מנהלי מחלקות־החדשות של מוסדות
רשות־השידור.

נציכות־שרות־המדינה כודקת עתה אם
אשר קדוש, ראש־לישכתו של שר־הכריאות,
אליעזר שוסטק, עכר על התקשי׳׳ר ככך
שהתנחל בהתנחלות הכלתי־חוקית
בגיכעת־זאב.

שר־השיכון, דויד לוי, טען השבוע ששר־החקלאות,
אריק שרון, הוא שהסית את אנשי גיבעון לערוך את
ההתנחלות הבלתי־חוקית שלהם בגיבעת־זאב, ואף
עודד אותם להתנגד לכל נסיון ממשלתי להורידם.

החשש התעורר כעיקכות הגילוי שצה״ל
השקיע סכומי-עתק כהקמת פנימיה צבאית
ליד ישיבת ״אור ציון״ ,ושהרמטכ״ל
מתכוון להקים פנימיות וצבאיות נוספות
ליד ישיבות.

חוגים שונים בתוך המיפלגה עומדים להצטרף
למיפלגות הקטנות, במילחמתם נגד קבלת וזצעת־החוק
בכנסת.

עוז רהשרהתנחל

בי ח ״ ה מי שפט

בחוגים ביטחוניים הובע החשש שהרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, מתכוון להקים יחידות מיוחדות,
שיהיו על טהרת בני־הישיבות.

כניגוד להחלטה קורמת שלה, עומדת
מיפלגת־העכודה להצטרף לליכוד כהחלטה
על הגדלת אחוז החסימה ככחירות הכאות.

מ רי דו ד

א רי? נגד

יוקמו י חי דו ת
ד תיו ת

מאב? עלהא חו!

ק ל פיו תלד רוזי ם
המאבקעלצ דו ק
אחרי שיושב־ראש מיפלגודהעבודה, ח״כ שימעון
פרס, ואיש בנק הפועלים, יעקוב לוינסון, הסכימו
על צירופו של לוינסון לממשלה העתידה של פרס
כשר־האוצר, יתרכז המאבק בין שני אישים אלה
סביב עורך־הדין חיים צדוק.

לוינסון מעוניין שפרס יצטרף לממשלה את
צדוק ויתן לד את תיק־המישפטים. צדוק
הוא ידיד קרוב של לוינסון, ואף משמש
כעורך־דינו הפרטי וכעורך־הדין של ״כנק
הפועלים״ .פרס חושש מהצטברות כוח רב
מדי כידי קכוצת לוינסץ, ומהסס אם לצרף
את צדוק לממשלה.

דיין דרוש
שם אחר
ח״כ משה דיין יתנה את הצטרפותו
לרשימתו של ייגאל הורכיץ בהחלפת שם
הרשימה מרפ״י לשם אחר.
בשבוע שעבר ניהל דיין שיחות עם יוסף ט^נקין
ויושב־ראש קופת־חולים, הפרופסור חיים דורון,
בעניין הצטרפות שניים אלה לרשימה החדשה.

כפעם הראשונה יוקמו ככחירות הקרובות
קלפיות לדרוזים כרמת־חגולן.
עד כה קיבלו כבר יותר מ־ 1500 דרוזים ברמת־הגולן
אזרחות ישראלית, והכוונה היא לאפשר להם
להצביע בקלפיות משלהם ולא בקלפיות של היישובים
היהודים ברמת־הגולן.

מחש בי ם היו
ז קו קי םלר שיונו ת
מנוי וגמור עם ועדת החוקה־חוק־ומישפט
של הכנסת, בראשות דויד גלאס מהמפד״ל,
להיענות ללחצו של ח״כ שמואל תמיר
ולהעכיר תוך שבועיים את ״חוק ההגנה
על הפרטיות״ ,שנועד לסתום את פי
העיתונות.
חברי הוועדה מודים ש״אצל תמיר זהו עניין
פאתולוגי״ ,אך הם משתפים עימו פעולה.
כדי להמתיק את הגלולה תצרף הוועדה לחוק פרק
ליברלי, אשר יטיל פיקוח על מצבורי־המידע
במחשבים ממלכתיים, יעניק לאזרחים את הזכות
לדעת מהו המידע עליהם הנצבר בהם, ויחייב מוסדות
פרטיים בקבלת רשיון ממשלתי להחזקת מחשבים.

ואש מע ו נת
״העולם הזה ־־,
י 01יינא ־ ,
יצאל קוב נ הג ן
לחק ! 1ואת
נושה ההתנקשות

השבוע בבית־החולים קומונת בבירה הדנית. קידן שוכב בחדר

ך* ואפצע את עצמו. אף אחד לא
/ /י 1תקף אותו,״ טען השבוע
קצין־הביטחון של אל־על בקופנהגן
.״זה לא מיקרה של תקיפה פיסית.
אף אחד לא תקף את צבי קידן. למר
קידן יש בעיות מאז שניפגע במילחמה.
שני רופאים נתנו לי חוות־דעת שהוא
לא נפצע,״ אמר לי השבוע מפקד המיש־טרה
הפלילית של קופנהגן, יורן פרד-
ריקסן.
צבי קידן עצמו אינו מבין מה קורה
סביבו :״זה ניבזות מה שעושים לי. מי
שאומר שאני עשיתי את זה בעצמי, עושה
ניבזות. אבל אני עובד אל־על, ואני מנוע
מלדבר נגד ישראלים.״
ביקרתי את קידן השבוע בחדרו הפרטי
— חדר מס׳ ,78 במחלקה מס׳ ,8בקומה
השניה של בית־החולים קומונה, בלב
קופנהגן. קידן, ששכב במשך שלושה ימים
נטול־הכרה, לא חזר עדייו לאיתנו. תחת
עינו נראית נפיחות גדולה ובפדחתו חבורה
בגודל של אגס. הוא מטושטש, מתקשה
בדיבור ולעיתים קרובות נתפסות לו
המילים, בדומה למגמגם. במשך מרבית
שעות היום הוא ישן או הוזה.

ך * פרשה כולה החלה ביום השני לפני
* • שבוע. קידן, שעמד לסיים את תפקידו
כמנהל סניף אל־על בקופנהגן ולצאת
לנהל את הסניף באמסטרדם, החליט
להישאר ולעבוד בשעה מאוחרת במיש-
רד .״הייתי צריך להכין את רשימת
המוזמנים למסיבודהפרידה שעמדתי לערוך.
כל מסיבה כזו היא עוד פירסומת
לאל־על, ולכן יש להכין אותה בקפידה,״

סיפר השבוע.
לפני שאנשי־הביטחון הסתלקו מהמיש־רד,
הודיע צבי לקצץ-הביטחון
,כי הוא עומד להתעכב. הוא ביקש
שאחד מאנשי־הביטחון יישאר איתו ב•01*

:ס 1נ
קידן בן ה־ ,36 איש-ביטחון ותיק, ידע
מדוע הוא מבקש אבטחה באותו הלילה.
בשבועות האחרונים הוא חש שעוקבים

קידן דוחה את• ההאשמות, כאילו ביים בעצמו את ההתנקשות.

אחריו. פעמים אחדות הבחין באנשים ה צופים
אל ביתו. אותם אלמונים אף עקבו
אחריו כשיצא מהבית. גם בהיותו במיש-
רד אל־על, המצוי בקומה השניה של
בית מישרדים גדול, ברחוב וסטד בריגדה
מס׳ ,6במרכז קופנהגן, הבחין קידן כמה
פעמים כי צופים אל הבניין. לא אחת
הזעיק את אנשי״הביטחון והצביע בפניהם
על אנשים העומדים מצידו השני
של הרחוב ובוחנים את חלונות מישרדי
אל־ על. פעמיים אף הבחין בצמד אנשים.
בעלי חזות פנים כשל יפאנים, שעקבו
אחריו ליד ביתו, ואחר כך צפו על
המישרד. הבית והמישרד מרוחקים כ־20
דקות נסיעה זה מזה.

לפני שהיה עובד אל־על היה קידן איש-
ביטחון. ומאז שהשתחרר מהצבא הוא
עסוק בתפקידים ביטחוניים, במיסגרת
לפני 13 שנה הוא ניפצע קשה כשמיטען
התפוצץ לידו( .וזאת בניגוד להודעות
מישטרת קופנהגן, כאילו נפצע במילחמת־ששת-הימים)
.הוא נפגע בידו ובעינו. מאז
העין חלשה והיד מתפקדת רק באופן
חלקי.

ה 11 ול הזה מאשי

עובדי הביטחון של ״אל״על״ לא דיווחו למישטרה הדנית על המעקבים
אחרי צבי קיזץ לפני התקרית.
אמצעי הביטחון במישרד ״אל־על״ בקופנהגן הם מתחת לפל ביקורת.
כדי לחפות על מחדליהם מנטים עובדים ישראליים להעליל על
צבי קידן כאילו הוא חולה־רוח וכאילו ביים את התקרית כולה.
גם אחרי התקרית
בקופנהגן.

מוזנח הנושא

הביטחוני

במישרדי ״אל״על״

קיימים יחסים מעוררי חשד בין מישטרת קופנהגן לכמה ישראלים.

בשעה 7.00 באותו הערב התקשר צבי
לחברתו מוסי, הולנדית יפהפיד. שעמה
הוא מתגורר מזה שנתיים, והודיע לה
כי יאחר לארוחת־הערב. הוא הבטיח לבוא
כעבור שעה. נראה שצבי אמנם עמד
לקיים את הבטחתו למוסי.
בשעה 1.24 אחר־חצות צילצל פעמון
האזעקה במישטרת קופנהגן. השוטרים
קפצו ממקומותיהם. מקור האזעקה היה של מישרד אל־על.
קידן מותקן פעמון סמוי, המחובר ישירות
למטה המישטרה. תוך דקות ספורות הוקף
המקום בעשרות שוטרים, בראשם מפקד
המישטרה פרדיקסון. הכניסה הראשית
לביודהמישרדים היתד. נעולה. תחילה
ניסו השוטרים להגיע לקומה השניה בעזרת
חבלים, אך כשהבחינו.שחלונות אל־על
סגורים, ניפצו את השימשה של הדלת

הראשית, פתחו אותה מבפנים וזינקו
אל עבר הקומה השניה.
לתדהמתם מצאו את שתי הדלתות של
מישרד אל־עד פתוחות. הם שעטו לתוך
המישרדים ומצאו את קידן מוטל על
הריצפה. פניו מכוסים בדם שהושחר.
בדיקה מעבדתית קבעה שדמו של צבי
זב כשש שעות קודם לכן. צבי היה מחוסר
הכרה. הוא הובל במהירות לבית־החולים
קומונה. על הקיר צויירו שני צלבי־קרם.
שתי זכוכיות של תמונות היו מנופצות.
באחת הפעמים, כשהתעורר מעילפונו,
ניסו השוטרים לחקור אותו. אולם הם
גילו שאיבד את זיכרונו. גם השבוע
לא זכר מה קרה באותו הערב. שיכחה
מסוג זה, אחרי ספיגת חבטה אדירה
בראש, היא תופעה המוכרת לרופאים.
למרות אובדן הזיכרון מצליח קידן ל שחזר,
בעזרת הבהקי־זיכרון והגיון פשוט,
את מה שאירע באותן שעות.

קורבן
או פסיכי?
^ נראה שהאלמונים שעקבו אחריו
^ ברחוב וסטד בריגדה, כשהם צופים אל
חלונות המישרד הפונים לרחוב, המתינו
לו. אחד מהם שהה בתוך הבניין עצמו
והתחבא באחד ההדרים הסמוכים. בבניין
מצויים עשרות מישרדים, בין היתר גם
של לישכת התיירות הישראלית ושל
חברות־תעופה אחרות. ברגע שהאלמוני
הבחין, שהאור במישרדו של קידן כבה,
הוא הודיע על-כך, ככל הנראה באמצעות
מכשיר־קשר, לחברו שנמצא בתוך הבניין.
אותו אדם עמד ליד דלת המישרד, וברגע
שקידן יצא, חבט בראשו, הכנים אותו לתוך
המישרדים, ניפץ כמה זגוגיות וצייר שני

צלבי־קרם קטנים על הקיר. מזלו של
קירן היה שחבש כובע פרווה, שבלם
במידת־מה את המכה.
במשך שעות אחדות היה צבי מוטל
מחוסר־הכרה. אחרי השעה 1.00 בלילה
הוא התעורר לכמה שניות, גרר עצמו אל
כפתור־האזעקה והזעיק את המישטרה.
פרשה זו מעוררת כמה שאלות ותמיהות
לגבי התנהגותם של אנשי־הביטחון
של אל־ על בקופנהגן — לפני
התקרית ואחריה. קידן טוען שדיווח ל־אנשי־הביטחון
על המעקבים אחריו, והורה
להם לדווח על־כך למישטרה. פרדריקסון
מכחיש שקיבל הודעה כלשהי. גם אנשי
המישטרה המקבילה למישטרה הפלילית
שבראשה עומד פרדריקסון, מישטרוד
הסמים, וגם אנשי שירות־הביטחון הדני,

רדים רבים. בכניסה למיסדרון הותקנה
מראה גדולה. מעל לדלת המישרד מותקנת
מצלמת טלוויזיה במעגל סגור. מהעבר
האחר של המשקוף — אינטרקום
שבעזרתו אפשר לשוחח עם כל אדם
המבקש להיכנס, מבלי לפתוח את הדלת.
ממול לדלת — צמד מראות נוסף דמוי
פירמידה.

השאלה השלישית נוגעת לשתי הדלתות
של המישרד. כמו במרבית המישרדים

הראי שהכזיב

שתי המראות, המוצבות על הקיר שמול הכניסה
למישרד אל-על. כאשר צמודות המראות לקיר, אין הן
ממלאות את יעודן. למרות שקידן הזהיר את קצין־הביטחון מפני הסכנה, לא נעשה דבר.

דלת מישרד אל-על. משמאל: המצלמה במעגל סגור; מימין:

פעמון ואינטרקום. כאשר המראות שמול הדלת (שאינן נראות
ע01 יי 111
בתמונה) אינן יציבות, כפי שהדבר קורה פעמים רבות, נוצר שטח מת.
שאיש ידע מי אני. הדלת השניה היתה
פתוחה לחלוטין. ללא בדיקה כלשהי או
ביקורת נכנסתי אל תוך המישרד, בו
שהו באותה עת פקידה ואחד העובדים,
ישראלי לשעבר בשם צ׳ארלי.
אך עיקר התמיהה מעוררת התנהגות
עובדי אל־על אחרי הפרשה. נראה שאני
הבינו, כי
שי־הביטחון ובראשם
פציעתו של קידן הינה תוצאה ישירה
של מחדליהם ורשלנותם ושל השאננות
שבה התייחסו לכל האזהרות המוקדמות.
הם החלו להפיץ שמועה, כאילו ביים קידן
את התקרית. שמועה אחרת, שאף הועלתה
בפני ובפני בני מישפחתו של קידן,
גרסה שהקורבן עצמו עשה את המעשה
כשהוא נמצא בהתקף פסיכוטי, שנגרם,
כביכול, כתוצאה מפציעתו. אחרים הפיצו
שמועות כאילו קידן הסתבך בבעיות
כספיות, ויתכן שביים את הפרשה כדי
לחפות על בעיותיו הכספיות.
עובד אל־על בשם אברהם קופרברג,
מכונאי שקידן טוען מזה חודשים רבים
שאין צורך בשרותיו בקופנהגן ושאפשר
להחזירו לישראל, סיפר לי שלמישרדי
אל־על הגיע חשבון כרטיסי־אשראי ינתק
רד של קידן, וכי החברה נדרשה לכסות
את ההוצאות הפרטיות שלו. כן טרחו ה עובדים
לספר, שקידן רכש מכונית פורר
מפוארת, שעלתה בכסף רב, שהוא משלם
דמי־מזונות גבוהים לגרושתו יהודית קידן
ולשני ילדיו הנמצאים בארץ, ושגם ידידתו
מוסי עולה לו בכסף רב.
ירקות מוברחים
ך ך 1י מראה המוצבת בכניסה 11011111111 לפרוזדור שבו נמ^א גס
* 1-1 11 1 1 1 1 ^ 11י
מישרד א־ל־על. ליד המראה שלטים של המישרריס הישראלים
טענו השבוע בפני שלא קיבלו כל הודעה.
טוען שהוא דיווח לפרדריק- סיפר סון, אך פרדריקסון טוען
לו על החשדות של קידן רק אחרי
התקרית.
תמיהה אחרת מעוררים אמצעי הבטיחות
במישרד. מישרד אל־על נימצא במרכזו
של מיסדרון שממנו נכנסים למיש-

שבקומה• השלט התחתון של לישכת התיירות הישראלית הממשלתית
ומעליו שלט של חברת אל-על. בתמונה המשתקפת במראה
אפשר להבחין במישורים ובמראת־ביטחון נוספת (מימין).

הישראליים בחוץ־לארץ, יש שתי דלתות
גם למישרד אל־על. אחרי שהאדם זוהה
בעזרת המצלמה והאינטרקום, פותחים
את הדלת באמצעות זמזם חשמלי והאורח
נכנס לתוך מיסדרון קטן שבעברו השני
דלת נוספת, משוריינת ושקופה.

במישרדי אל־ על בקונפהגן הדלת
השניה תמיד פתוחה.
כשהגעתי למישרדים, ביום הששי ש עבר,
ארבעה ימים אחרי התקרית, לחצתי
על הפעמון שבכניסה. הדלת הראשונה
נפתחה הבלי שאיש שאל לזהותי ומבלי

מישטדת קופנהגן יחסים משוהישראליים,

בשים עם
מאז פרשת הברחת הסמים. לדברי המיש־טרה
המקומית היה המוסד הישראלי מעורב
בפרשת הסמים. חוקריה לא הצליחו
למצוא אפילו רמז לגילוי התוקפים, אפילו
שחלף מאז יותר משבוע. כשדיווחו אנשי-
הביטחון של אל־על לפרדריקסון על
ההשערה שלהם, כאילו קידן ביים בעצמו
את התקרית, עטה מישטרת קופנהגן על
הגירסה ומיהרה להדליף אותה לעיתונים.
אחד העיתונים הרציניים ביותר בקופנהגן,
פוליטיקן, שעורכו הוא הישראלי נחום
(המשך בעמוד )39

* מנות איוב נחתו
עז נד המשונים
נבו שח ה הקידה
*היועץ־המישנם
תחריט לחוש אח
מ י שנ םחוצח
* אחו החוקרים
טוען :״השתתפתי
נ זיו ו ה שיח זו*•ו
קידומו של צמרת, שניבאו לו עתיד מזהיר
במישטרה, נבלם. הוא לא הועלה בדרגה.
לפני כחצי שנה הסתבך צמרת בפרשת
חקירת הרצח של פינחס חנוך. אחרי
שכבר הוכן כתב־אישום נגד בנו של
הקורבן, דני חנוך, התגלה שהצוות ברא שותו
של צמרת זייף את החקירה. כתב-
האישום בוטל. צמרת נאלץ לצאת לפנסיה
מוקדמת והוא יושב עתה בביתו
שבחיפה, מד נפש ומתוסכל.
• עתידו של שאול מרכוס, ראש
הצוות השלישי, שהצליח להביא להרשעת
ברנם, היה מובטח במישטרה. עוד לפני
שהוטל עליו התפקיד, היה המועמד הבטוח
לתפקיד ראש מחלקת החקירות ב-
מטה־הארצי של המישטרה (תפקיד אותו
מילא אחר־כך ראובן מיניקובסקי) .מרכוס
הונה את בית־המישפט, בעת המעצר ה ראשון
של ברנס, וספג נזיפה חמורה
מבית־המישפט שדן בתיק. קידומו עוכב.
כאשר הבין שאיו לו עתיד במישטרח,
פרש ממנה ופתח מישרד עורכי־דין קטן.

עד־ מדינה נכות
האמת — אחרי שש שנים

**ץ כ?{ שנים עברו מאז הרצח
״ שזיעזע את המדינה — רצח החיילת
רחל הלר. שבע שנים עברו מאז נלכד
הרוצח, עמוס ברנם. שש שנים עברו
מאז שנידון למאסר עולם.
באותו הרגע שבו התגלתה גופתה ה דקיקה
של החיילת, בחולות קיסריה,
נולדה האגדה על קיללת רחל הלר. כינד
עט כל מי שהיה מעורב בפרשה או
קשור בה, נפגע. לו, או למקורבים לו,
קרה אסון נורא. אירועי השבוע האחרון
בפרשת רחל הלר מעידים על כך שה5

קללה לא חלפה עדיין מן העולם.
• ראש צוות החקירה הראשון, חנא
חדאד, נאלץ להתפטר מהמישטרה אחרי
שרות מפואר, שבו זקף לזכותו פיענוח
21 מיקרי־רצח קשים. הוא נכשל בפיענוח
רצח רחל הלר. חדאד משוכנע עד היום
שכיוון החקירה שלו היה נכון, וכי בכלא
יושב עתה אדם חף מפשע. הזמן שעבר
לא עזר לו להתאושש .״אני לא יכול להי רדם
בלילות,״ סיפר השבוע לידידים.
כמה שבועות אחרי שפרש מהמיש-
טרה, באחד הלילות שבהם נדדה שנתו

ביגלל הפרשה, טייל חדאד על גג ביתו,
בכפר טורען. הוא מעד, שבר את כתפו
ואושפז למשך חודשים רבים. חדאד הגיש
תביעת פיצויים נגד המישטרה, טען ש פציעתו
התרחשה מפני שפרשת רחל הלר
העסיקה את מחשבתו וכי היתד, זאת תאונת
עבודה. התביעה נדחתה.
#ראש הצוות השני, אברהם צמרת,
אף הוא מטובי חוקרי המישטרה, עד
להסתבכותו בפרשת רחל הלר, סיים לאמיתו
של דבר את הקאריירה המישטר-
תית שלו אחרי שסולק מחקירת הרצת.

עתה נמצא מרכוס בסכנה אמיתית. אם
יוכחו ההאשמות נגדו הוא צפוי למישפט,
למאסר ואף לשלילת רשיונו כעורך־דין.
• אביה של רחל, זאב הלר, לא יכול
היה לשאת במתח הנפשי. כמה שנים אחרי
שנמסרה לו ההודעה על מותה, התאבד
האב.
• עורך־הדין עדי בראונר, מי שהיה
התובע במישפט ברנם והביא להרשעתו
של הצעיר העכואי, עלה בשבוע שעבר
על קבר אשתו היפהפיה יעל. לפגי שנה
רצחה מזכירתו של בראונר את אשתו
והתאבדה. היה זה אחד ממקרי הרצח
וההתאבדות המזעזעים ביותר שידעה
המדינה. לפני כמה חודשים נתפס בראו-
נר, היום עורך־דין פרטי עשיר, בנמל ה
תעופה בן־גוריון כשעל גופו מאות אלפי
דולרים שאותם ניסה להבריח מהארץ.

הותר לו לעזוב את הארץ רק אחרי
שהכסף הוחרם, ועתר. הוא צפוי למישפט
פלילי.
י• סגו־ניצב עוזי נכות, כוח עולה
במישטרת־ישראל ומי שהטיל את מוראו
על קציני מישטרה בכירים בגלל היותו
ראש היחידה לחקירת פנים במישטרה
(יח״ף) ,יצא לחופשה אחרי שהסכים,
בשבוע שעבר, להיות עד־מדינה — השוטר
הראשון בישראל שהפך עד־מדינה. לאיש
אין ספק שגם אם יכובד ההסכם עם
גבות, והוא לא יועמד לדין, הוא יסיים
בכך את הקאריירה המישטרתית שלו.
נבות היה השוטר שצילם את שיחזור
הרצח על־ידי עמום ברנם.
!• אחד מחברי הצוות של מרכוס,
ואולי הטוב שבחוקרי צוות זה, המפקח
ישראל מיזרחי, הושעה מתפקידו במיש-
טרה וממתין עתה למישפט בעקבות פרשת
דני חנוך. מיזרחי הואשם בכך שלא
בחל בשום אמצעי, כדי ״לשכנע״ את דני
חנוך לחתום על הודאה ברצח שלא ביצע.
!• ראש אגף־החקירות במטה־הארצי,
ומי שהיה אחראי על החקירה כולה,
ניצב אריה שור, נפטר כמה שנים אחרי
הרשעתו של ברנם. הוא נפל קורבן
להתקף־לב פיתאומי.
• 1אחד מחברי צוות החקירה של
מרכוס — אז פקד, היום סגן־ניצב —
הד״ר יחיאל פיקהולץ, כימאי במיקצועו,
הודח לא מכבר על־ידי הרצל שפיר ועבר
לשרת באגף המישטרה שבמישרד־הפנים.
בשבוע שעבר נסע פיקהולץ במכוניתו
מתל־אביב לירושלים, בדרך שמע ברדיו
את ההודעה על הסכמתו של נבות להעיד
נגד אנשי צוות החקירה שהוא עצמו
נימנה על אנשיו. פיקהולץ נבהל, ככל
הנראה, וללא שום סיבה נראית לעין

סטתה מכוניתו מהכביש ופגעה במכונית
אחרת. עתה מאושפז פיקהולץ במצב קשה
בבית־חולים בירושלים.
<• יורם ביכונסקי, ידידה של רחל
הלר ומי שהיה החשוד הראשון ברצח,
לא מצא את מקומו מאז שוחרר ממאסר.
ביכונסקי החליף מקומות מגורים, מיק-
צועות ועבודות רבות, ועתה הוא מורה-
ממלא־מקום בבית־ספר לנערים קשי חינוך
בנהריה. אחרי הפרשה נשא ביכונסקי
אשה, אך תוך חודשים ספורים התגרש
ממנה. לדבריו הוא נרדף על־ידי קיללת
רחל הלר וגם היום, שבע שנים אחרי
שהוסר ממנו כל חשד, הוא מנודה מבחינה
החברתית.
גורות אדומות
ך נראה שהקללה הגדולה ביותר
י רובצת דווקא על המישטרה. במשך
שש שנים דבק עמוס במם בגירסתו,
שהוא חף מפשע. במשך שש השנים
האחרונות צצה מדי פעם הפרשה מחדש
וזכתה לכותרות בעיתונים. בשבוע שעבר,
עם הסכמתו של נבות להעיד על זיופים
בחקירה, היה ברור שמישטרת ישראל
עומדת עתה בפני מישפט הציבור. החשש
שבגלל זיופי עדויות וזיופי שיחזור, לחצים
ומכות, יושב אדם חף מפשע בכלא, ריגש
את הציבור. אם יסתבר, בסופו של דבר,
שטענותיו של ברנם נכונות, וכי קצינים
וחוקרים שיקרו, ובכך הצליחו להשיג
את הרשעתו, יוטל צל כבד על כל
הצלחותיה של המישטרה, ושומרי החוק
יזדקקו לזמן רב כדי לנסות ולשקם
את החיל שלהם.

מורשע־כרצח ברגם
,לא אצא מהכלא !״

שוטר לשעבר גולדברג
ביטחון בחפות

מחדש־ פרשה לשם
אנטומיה של חקירה

לפני שנתיים יצא לאור הספר רצח רחל
הלר — אנטומיה של חקירה. המחבר,
סגן-ניצב ברוך לשם, מי שהיה דובר
המישטרה העוסק היום בנושאי הדרכה,
לא חשב שהספר שלו יעורר את השע־רוריה
הגדולה ביותר המאיימת על המיש-
טרה. לשם, שכעוזרו של שר־המישטרד,
שלמה הילל ואחר־כך כדובר המישטרה רותק אחרי חקירת הרצח,
עקב
על־ידי החומר אשר התגלה במהלך
החקירה. לשם לא השתמש בחומר מיש־במידע
שפורסם
טרתיחסוי, אלא רק
ובתיקי בית־המישפט. הוא ראיין אנשים
רבים, ביניהם גם במס עצמו וגם חוקריו.
הספר זכה להצלחה מסחרית. בין אלה
שרכשו אותו היה גם קצין מישטרה
בדימום, עזרא גולדברג, שלא היה קורא
רגיל.
כחוקר מישטרתי בכיר לשעבר עקב
גולדברג אחרי מהלו החקירה, כפי שהד
בא בספר .״נידלקו אצלי כמה נורות
אדומות,״ הוא סיפר אחר־כך .״היו כל
מיני דברים בחקירה שלא מצאו חן
בעיני.״
כמו לכל פנסיונר יש לגולדברג זמן
פנוי למכביר. הוא נפגש עם לשם, ואחרי
שיחה קצרה עימו שוכנע שלשם לא טעה
בסיקור האירועים. גולדברג ביקש וקיבל
רשות להיפגש עם עמום במס בכלא.
החוקר הוותיק יודע, שמרבית השפוטים
טוענים לחפותם. אולם הלהט של עמום
פרנס שיכנע אותו.
י אחרי כמה שיחות עם במם — בכלא —

פרקליט־חשוד מדפוס
היה או לא היה?
החליט גולדברג שנעשה עוול וכי אדם
חף־מפשע נפל קורבן לחקירה מישטרחית
מושחתת ולטעות של שני בתי־מישפט.

געלי עקג
וסימני זרע
ל דלדברג !החל לערוך חקירות פרי״׳
טיות משלו. הוא ניסה לשוחח עם
חוקרי הצוות השלישי, הצווח של מרכוס,

אך נתקל בחומה בצורה של שתיקה
וסירוב. אף לא אחד מאנשי הצוות שיתף
עימו פעולה, והכל שמרו על שתיקה
מוחלטת. התנהגות זו עוררה את חשדו
של גולדברג. הוא המשיך בחקירותיו,
נפגש עם אותם שהכירו את ברנס וחקר
גם בעברו של הצעיר שנידון למאסר
עולם.
בסיום חקירתו הגיש גולדברג תזכיר
מפורט לשר־המישפטים, ליועץ המישפטי
לממשלה, לשר־הפנים — ולנשיא המדינה.
בתזכיר סעיפים רבים, אך כמה מהם
מעוררים חלחלה.
אחת הבעיות של עמום ב מס נעוצה
בהתייחסותו לנושאי המין והכבוד ה גברי.
פסיכיאטרים וגרפולוגית קבעו, ש ככל
הנראה סובל ברנס מעקרות. אלא
שהצעיר יפה־התואר, שזכה להצלחה רבה
אצל בנות המין היפה, לא הודה בכך
מעולם. אחת הגירסות של המישטרה היתה,
שרצח את הלר משום שגילתה דבר-מה
הקשור בכוח־הגברא שלו ולעגה לו על כך.
כשנחקר ביכונסקי במישטרח, בחזקת
חשוד ברצח, לא העלה איש מצוות החוקרים
את הנושא המיני. לכל היה ברור
שביכונסקי היה חברה הקבוע של רחל,
ויומניה האישיים אף גילו, שהיא קיימה
עימו יחסי-מין בתדירות גבוהה. איש לא
חשד בביכונסקי שרצח את רחל אחרי
שאנס אותה או שניסה לאנוס אותה.
רק כשהפך ברנם חשוד עלה הנושא
המיני. המישטרה גילתה לפתע סימני
זרע, וטענה שהם של במם. ביגלל משך
הזמן שעבר בין הרצח לבין תפיסתו
של ברנס, אי אפשר היה להשוות בבדיקה
מעבדתית את סימני הזרע, שנמצאו לטענת
המישטרה על גופה של רחל, עם
הזרע של ברנם. איש אף לא ביקש מבמס
דוגמת זרע, והכל קיבלו כמובנה מאליה
את העובדה שהוא בעל הסימנים שנמצאו
על גופה של הקורבן. אם אכן יסתבר,
שכלל לא נמצאו סימני זרע על גופה,
או שעמום במס חסר כוח גברא, תתמוטט
אחת מטענות התביעה.
אם׳ אכן ברנס חסר כוח-גברא, מת־
(המשך בעמוד )43

שלישיה עליזה

דודי, גילה ובמל־המועדון, עמית, הס חברים טובים
הנפגשים בקביעות. דודי נחשב סטרייט — ישר.
שונים נזמנו,
חבריו• הטובים, למרות שהם

ישר מנמליהתעזפה

הגיע שלומי (מימין) ,המחבק ומנשק את
הטוב איציק, הברמן של המועדון. שלומי ,־
צמרת המנהל מועדון־לילה מפואר בעיר דיסלדורף אשר בגרמניה, מיהר לפגוש את ו

ני לא רוצה שהנעימים ילכו
/ /י לגן־העצמאות או לגן־החשמל. גם
הפרחחים וגם המישטרה מתעללים בהם.
לכן הקמתי את המועדון הזח. עדיף שיבואו
למועדון שלנו, תחת שיהיו חשופים
לצרות.׳׳
עמית יפה־התואר והחייכן היה מורה
לערבית בתיכון. הוא ניסה לפתור את
בעיית הבילוי של הנעימים והנעימות במסיבות
שהיה עורך בבתים פרטיים —
עד שהחליט לפתוח את המועדון שלו.
השלאגר הגדול של אופנת מועדוני־הלילה
ממוקם לו בסוף רחוב יורדי הסירה,
ליד הנמל הישן של תל-אביב׳ בין
קפטריות, סטייקיות ופיצריות למיניהן.
הכניסה למקום אינה מותרת לכל אדם,
שכן זהו מועדון מיוחד במינו. הוא נקרא
החברים והלקוחות העיקריים הם
הנעימים והנעימות, העליזים והעליזות,
ההומו־סכסואלים והלסביות של תל־אביב.
בזמן האחרון החלה אף הבוהמה התל-
אביבית נוהרת למועדון, ואפשר למצוא
בו שחקנים ושחקניות, במאים וזמרים,
עורכי־דין וציירים, נשות־חברה וספרי־צמרת,
וסתם יפהפיות, שלא כולם נעימים
ונעימות.

״סכס עם מי
שמתחשק לי״

הוא או היא?

דקלין, שהוא גבר לכל דבר (מימין) ,מעדיף להיקרא
בשם הנשי דקלין• הוא מנשק את ליאת .״היא משהו
מיוחד במינו, ואני לא מנשק סתם אנשים, שלא ברמה שלי,״ הוא מסביר.

ף שעה אחת־עשרה נפתחת הדלת,
* ואל המקום נכנסים גברים בזוגות.
מזמינים כוסות ומנהלים שיחה אינטימית,
המלווה לעיתים בנשיקה פה־אל־פה.

( ^ 1 !*1 *1י דורון (מימין) מתו
׳ י עמית. דורון הוא
במועדון ולפגוש גברים. אשתו הנשארת בבית

11 1 0 (0מפגינות שתי הצעירות שבאו לבלות ערב נעים במועדון
11 1114 111 1 1על כוס בירה .״זוהי החברה הפרטית שלי,״ מצביעה
חורת על חברתה. בתמונה מימין: יוסי, העובד במועדון בהתנדבות.

השחר

ומהורהר
בתלבושת יוצאת־עגיל
באוזנו הוא יאיר, אי
רון צעיר. המועדון הפך אבן שואבת לאנע

בראשונה מעיזים העליזים והעליזות
להיות עליזים באמת במקום משלהם

לפעמים מסתלקים למירפסת, להסתודדות
יותר אינטימית.
תוך דקות מתמלא המקום הקטנטן עד
אפס מקום. כולם רואים את כולם ומתחככים
זה בזה.

נכנסת בחורה יפהפיד. בלי בן־זוג או
בת־לוויה. שמה עינבל והיא חיילת ב־צה״ל.
פעם הביאה אותה לכאן חברה
מהצבא, ומאז התאהבה במקום והיא פוקדת
אותו לעיתים קרובות .״לדבר, לשו־

״אני לא קוקוס״נלד

לגילה את המיקצוע. מקומה הוא על הבמה,

עם בעל־המועדון
נשוי הבא לבלות
טה את אותו הדבר

עם נשים וגס עם גברים אחרים .״צריך לנסות בחיים כל דבר, אחרת
כיצד נדע מה טוב יותר? צריך לשאוף לפיסגה ביחסים מיניים.״
רבים מבאי המועדון מגיעים בלוויית בני המין השני, ונפרדים במקום.

4 41.*,
ו עם
ן ודאם-
נוהמה.

חח שיחות אינטלקטואליות, ולפגוש אנשים
אסתטיים ומעניינים.״
עינבל מרגישה חופשיה בחברת באי
המועדון, כי ״הם אנשים פתוחים ומקשיבים״.

המועדון נכנסים ארבעה שחקני-
תיאטרון הבימה. על הבמה, הם מגלמים
תפקידי נעימים, ולכאן באו אחרי ההצגה,
״ללגום כוסית ולתפוס השראה.״ האווירה
מתחממת. האנשים נדחסים פנימה, ומתנשקים
לברכת שלום. חלקם מתבונן בחש דנות
באורחים הזדים.
בפינה, ליד הבר, יושב צעיר במשקפי-
שמש כהים. הוא מנסה להתלבש על צעיר
אחר• ״לא הולד לי אצלו,״ הוא מודה
בצער ,״תפס דיפרסיה אצל אשתו —
כן, הוא נשוי — אבל אלי עוד לא הגיע.
גם אני הולד להתחתן עוד מעט. זה יהיה
חוזה נישואין. להתחתן זה לא רק סכס.
אני הולד להתחתן עם החברה שלי, וסכם
אני עושה עם מי שמתחשק לי.״

״בשבילי כל
אחד קליינט״

! 1יטי 71 ך י^1.י:ך ב מתבוננת צעירה אחת כש1זברתה המבלה איתה במועדון .״אני
1 1 * 111-1י 11 מסתתרת מאחורי משקפי השמש שלי כדי שלא יראו כמה
שיחור לי בנשמה,״ משמאל: גילה המכריזה :״יש לי גוף של כוכבת קולנוע.״

ף* פתח מופיעה פצצת־מין אמיתית.
י גוף משגע, עטוף בבגד־טריקו שחור,
הסגור ברוכסן עד מתחת לחזה. קוראים
לה גילה. שיער שחור, פנים מאופרות,
תנועות של כוכבת. היא יודעת היטב
את כללי המישחק.
״אני לא קוקסינל,״ היא אומרת ,״אני
אשה. תראו איזה גוף משגע יש לי,
וכאן, אני המלכה.״ וכדי להמחיש את
דבריה, היא פותחת במשיכה אחת את
הרוכסן וחושפת שדיים ענקיות .״תראו
איד הילדה הזאת מסתובבת ומנסה לתפוס
לי את הבחורים,״ מפטירה גילה לעבר
החיילת היפהפיה, וזורקת לאוויר כמה
קללות עסיסיות. אחרי כמה כוסיות היא
נרגעה, ובעודה מלטפת את שדיה הגדולים,
(המשך בעמוד )38

10! 37

ן מו ע דון הז עי מי ם 1
(המשך מעמוד )37
ומספרת על עברה כרקדנית וסטריפטי-
זאית במועדוני־הלילה של פאריס, וינה
ופרנקפורט, היא מדגימה ריקוד בטן
מהמם, שלא היה מבייש רקדנית־בטן מיק־צועית.
״כותבים
עלי ספר כמו על כוכבת קולנוע,״
היא ממשיכה תוך כדי הפשלת מכנסיה
.״לספר יקראו זונה או בת אדם,
אבל אני בעצם נערת־שעשועים שאוהבת
לעשות לאנשים טוב על הנשמה. בשבילי
כל אחד קליינט. כל הגדולים והחשובים
עוברים אצלי. אני הפכתי את המקום
הזה למקום המדובר ביותר בעיר, אפילו
בדיצה מדברים ביום שישי על הליכה
בערב למודעון של עמית.
גילה מספרת שרומן פולנסקי, כשביקר
במועדון, אמר עליה שהיא לא במיקצוע
הנכון. הוא אמר :״את כישרון לא רגיל
ואמן גדול.״
יש כאלה שאינם רוצים לעבור ניתוח

עמית מקבל אורח
בלי מסיבות פרטיות
לשינוי מין. הם מאמצים לעצמם שמות
נשיים ומסגלים תנועות נשיות. כזה הוא-
היא העלם המעדיף להיקרא ז׳קלין, והאומר
בקול סופרן כשהוא מצביע על גילה:
״אני כאן המלכה, ולא זאת שם בפינה.
אני לא מצטלמת עם כל אחד, אני משהו
מיוחד.״

;חצי כיתה שלי
הס כאלה״
ף מאית תיאטרון צעירה שבאה ב״
גפה, מוצאת לה מייד חברה נעימה
בדמותו של דנדוש. פקיד-קבלה לשעבר,
אמן וחקיין, שלמד עבודה סוציאלית באוניברסיטה
העברית .״אני בא לכאן עם.
בחורות,״ הוא מגלה ,״הן משמשות לי
פתיון כדי למשוך את הגברים, והסוף נגמר
בדרך כלל באורגיה בשלושה. אני
עושה את זה למעין הכיף. גם למסיבות־יוקרה
אני בא עם יפהפיות ומושך אלי
באמצעותן את הגברים. זהו טריק ידוע
בקרב הנעימים המתביישים להופיע בפומבי
עם בחורים.״
דנדוש יודע בדיוק מה מביא את האנשים
למועדון :״היום זוהי האופנה. באים
לכאן טיפוסים מכל הסוגים, חלקם זוגות
מרובעים, המשתעממים בחייהם האפורים
ובאים להציץ אל עולם אחר ושונה. חל קם
מתביישים במה שהם, ובאים עם
בחורות כדי למצוא כאן גברים.״
ליאת בת השבע־עשרה וחצי היא, תל מידת
תיכון אכסטרני בתל-אביב .״אני
אוהבת גם גברים וגם נשים,״ היא מגלה.
״אני חיה עם הורי, שמבינים אותי, כי
גם אמא שלי היתה כזאת כשהיתה בגילי.
זה כנראה עניין מישפחתי אצלנו. הכל
התחיל אצלי מאז שאני וחברתי הטובה
היינו משוחחות על דברים שנראו לנו
עומדים ברומו של עולם. באחת השיחות
הגענו לסטיות מיניות ומסקנתנו היתד. ש-
לסביות אינה מחלה ולכן אין לפסול
אותה. החלטנו לנסות, ומאז קיימנו בקבי עות
יחסי־מין. היום יש לי חברה אחרת,
שלה יש חבר, שגם הוא בי־סכסואל. חצי
כיתה שלי בתיכון הם כאלה, והחצי השני
רוצים לנסות, אבל פוחדים.״ ליאת ממהרת
להתגפף עם חברתה, בלונדית חטובה ויפה.

ף( וקרי המישטרה הקשוחים חשו
1י בחילה. פניהם החווירו. כמה מהם
סרו הצידה והקיאו את המעיים.
הרגשת הבחילה תקפה את אנשי המיש־טרה,
המורגלים למראות זוועה, בעת ש פשטו
ביום הראשון בשבוע שעבר על
ביתו של אחמד שלהבי, בכפר סולם שליד
קיבוץ מרחביה. מתחת לבית מצאו החוקרים
מיפעל בשר מוסווה, שבו נתגלה
המראה הנורא: בכל פינה היו זרוקים
פגרים של תרנגולי-הודו, שריח חזק של
ריקבון נדף מהם. כמה מהם רחשו תולעים.
בתוך מקררי-ענק המצויים במקום התגלו
גושי בשר־בקר קפואים, שבדיקה שיטחית
העלתה כי אלה גושים של בשר נבלות.
השוטרים ידעו כי אילולא הגיעו בזמן,היו העופות הרקובים ובשר הפיגולים
משווקים לחנויות ואיטליזים, כדי להימכר
למאכל אדם. אחמד ובני מישפחתו נתפסו
על חם, בזמן שטיפלו בבשר הבלתי אכיל,
באמצעות שיטה מיוחדת של המלחה והקפאה.
אולם
מה שנתפס הוא כאין וכאפס לעומת
הכמויות האדירות שהצליחו להגיע אל
הקהל הרחב. המישטרה מייחסת לשלהבי
שיווק של מאות ואולי?ולפי טונות של
בשר רקוב, שאכילתו מהווה סכנת־נפשות,
במשך תריסר השנים שבהן פעל עיסקו.
כל החקירה התחילה במיקרה. שמועות

שנפוצו על מזכיר איגוד מגעלי העופות
בארץ, שמואל (״מוקה״) מקלר מנהלל,
כאילו הוא מוכר נבלות למיפעל בשר,
הגיעו גם לידיעת מישטרת מרחב העמקים.
ראש היחידה המרכזית במרחב, רב־פקד
ציון פרץ, החל לרחרח סביב מקלר.

בשבוע שעבר נעצר מקלר. הוא חשוד
בכך שמכר פגרי־הודו למאכל אדם ושעשה
מעשי הונאה ומירמה הקשורים בעיסקי
העופות שלו. אולם מעצרו של מקלר היה
רק קצה הקרחון. החוקרים גילו כי העסקן-
החקלאי, יליד המושב הראשון בארץ, מכר
את הפגרים לשלהבי. בך גילתה המישטרד.
לראשונה את עובדת קיומו של סוחר
הבשר. ומשלהבי כבר נמתחו עשרות חוטי־חקירה
נוספים.

״בשר מיוחד״
עם תעודת־הכשר

חוקר פרץ
״משהו מסריח״

^׳ מישטרה גילתה שלשלהבי קשורים
י י לא פחות מ־ 43 קיבוצים ומושבים מצפון
הארץ, ביניהם גם ישובים דתיים כטירת־צבי,
עין־הנציב ושדה־אליהו, שסיפקו לו
בשר־נבלות. עשרות רפתנים ולולנים מיישובים
אלה נחקרו, והתגלה שמכרו פגרי
עופות ובקר למיפעל הפרטי בכפר סולם.
עתה מנסה המישטרה לאתר בעלי איט־ליזים
ומיסעדות, שלהם שווק הבשר הנגוע.
החוקרים מתייחסים בליגלוג להצ הרת
מישרד־הדתות, לפיה בבדיקה שערכו
אנשי-המישרד התברר כי חנויות בעלות
תעודת־כשרות, בהשגחת הרבנות, לא היו
מעורבות בפרשה. בידי המישטרד. מצויה

1מ ש הו ר קו ב ב=דוומא!דפ

רשימה של עסקים חשודים, הכוללת גם
מקומות, בעלי תעודה מטעם הרבנות.
אחד העסקים שסביבם מתמקדת החקירה
היא חנותם של האחים סלמה, ברחוב
החלוץ 3בחיפה, שזכתה בתעודת הכשר
מטעם הרבנות. אצל שלהבי נמצאו העתקים
של חשבוניות על־שם האחים סלמה,
שבהן צויין במפורש, כי הסכומים שולמו
עבור ״בשר מייוחד״ .על קבלות אחרות
של מישפחת סלמד, נרשם, כנראה בטעות,
״בשר טריפה״ .לטענת המישטרה מעידה
טעות זו על טיבו האמיתי של הבשר
שמכר שלהבי לבעלי החנות הכשרה.
חשד אחר מופנה אל מיפעל הבשר עוף
טוב בבית־שאן, שגם הוא כשר, בהשגחת
הרבנות. בחיפוש שנערך אצל שלהבי נמצאו
עשרות ארגזים, המסומנים בסמל
המיסחרי של עוף טוב. בחקירתו טען של־הבי,
כי הארגזים נאספו על־ידו ״במיקרה״
ממקומות שונים, וכי אין לו קשר כלשהו
עם עוף טוב. לדעת חוקרי המישטרה רכש
המיפעל מידי הסוחר בשר רקוב, שאותו
שיווק בארגזיו כבשר כשר וטוב למאכל.

שמואל מקלר וכנו אריק כמשק בגהלל
שחיטת־דחק או הונאה?
לילו עלי,״ טען מוקה באוזני בני מיש-
פחתו וידידיו, שבאו לבקרו.במקום מעצרו,
במישטרת עפולה .״מעולם לא מכרתי
פגרים. הכל פרי השמצות וקנוניות נגדי.״
נגד מקלר הועלו חשדות נוספים. למיש-
טרה ידוע שמקלר קיבל חצי מיליון לירות
פיצויים מהאיגוד שהוא עומד בראשו,
עבור התמותה בלולו. לדברי מקלר קוזזו
הסכומים שקיבל עבור מכירת העופות
המתים והסכום שקיבל הוא מה שנשאר.
אך המישטרה חושדת שהוא הונה את
האיגוד ולא דיווח על הסכומים שהרוויח
ממכירת העופות. לפי חשד אחר ביים מקלר
פריצות ללול העופות, גבה עבורן סכומי
כסף מחברות־ביטוח, אחרי שדיווח כי
נגנבו ממנו עופות.
בגלל היותו איש־ציבור עומד מקלר
במרכז ההתרחשויות, אך גם אם יוכח
חלקו בפרשה, לא יהיה זה, מן הסתם,
אלא חלק זעיר מהשערוריה הנוראה של
בשר הנבלות בצפון הארץ. לפתע התגלה
כי במשך שנים רבות הולעטו תושבי הצפון
בבשר שאינו ראוי למאכל אדם;
בשר מסוכן לבריאות, שנמכר כבשר אכיל,
משובח וכשר.
תעשיה עצומה, שהאחים שלהבי הם רק
חלק ממנה, פעלה כדי .״לשבח״ בשר

המישחטה של האחים שלהבי ככפר סולם
האם הורעלו תינוקות?

(המשך מעמוד )33
פונדק, היה הראשון שפירסם גירסה זו
כאמת מוחלטת, כשהוא רומז על מקור
הידיעה: מישטרת קופנהגן.
בשיחה איתי חזר פרדריקסון על הגיר-
סר, הזו וטען שיש לו ראיות לאמיתותה.
״קיבלתי דוחות בלתי־רשמיים משני רופאים
בקומונה, שמר קידן כלל לא נפצע.
הוא איש־ביטחון חכם, ובזמן האחרון
אמר לחברים שלו שהוא חושש לחייו.
אני יודע את זה רק מהחקירה שערכנו
אחרי התקרית. אני לא רוצה לדון בשאלה
אם הוא חולה נפשית, אבל אני משוכנע
שהוא חולה פיסית. הוא צייר את צלבי-
הקרס בעצמו, ניפץ כמה מיסגרות זכוכית
של תמונות במישרד — ואחר כך התעלף.״
פרדריקסון מסוכסך עם קידן מזה כמה
חודשים, בעקבות טענות של קידן על
כך שמישטרת קופנהגן מסרבת להציב
שוטר קבוע ליד מישרד אל־על. פרדריק-
סון גם סרב לאשר לקידן רשיון לשאת
נשק אישי. על פי החוק בדנמרק יכול
אדם להחזיק ברשותו ללא י רשיון רק
רובד,־ציד. כשנודע לפרדריקסון שקידן
רכש רובד, כזה, הוא כעס עליו.
למרות זאת מיודד פרדריקסון עם עובדים
אחרים באל־על. הוא מעלים עין
מרשת זעירה של הברחות, המוחזקת על-
ידי עובדים מסויימים הקשורים באל־ על.
למישטרת קופנהגן ידוע, שכימעט כל
טיסה של אל־ על לקופנהגן נושאת עימד,
בן־מישפחה של אחד העובדים, הטם לארץ
בכרטיס חופשי, כשמטענו כולל כמה
ארגזי ירקות ופירות מישראל. הירקות

לדעת החוקרים הפך מקלר עצמו בשלב
מסויים לסוחר נבלות, הפסיק את קשריו
עם שלהבי ושיווק את הפגרים שלו ישירות
לחנויות, אותן הכיר במהלך עיסקותיו
עם שלהבי.

מתו בלילה,
נשחטו בבוקר
חד ממוקדי החקירה הוא מושב
נהלל, שם מתנהלת בחודשים האח רונים
מילחמת השמצות וגידופים. לפני
חמש שנים התמודד מקלר על תפקיד מרכז
נהלל. המושבניק בן ה־ ,48 שנטל בעבר
חלק פעיל במרד הצעירים נגד חוק המושבים,
זכה בבחירות. יריבו, שמואל (״ביבי״)
גרשוני, הובס. אולם בכך לא תם המאבק
בין השניים. המחלוקות והוויכוחים בין שני
היריבים פילגו את המושב לשני מחנות.
היריבות נמשכה גם אחרי שמקלר פרש
מתפקיד מרכז־המושב.
לפני כמה חודשים, בהמלצתו של מזכיר
תנועת המושבים, אריק נחמקין, שגם הוא
חבר נהלל, מונה מקלר לתפקיד מזכיר
איגוד מגדלי • העופות. גרשוני שלח אז
מיכתבים, שבהם מחה נגד המינוי והעלה
טענות בדבר אי־התאמתו של מוקה לתפקיד.
אז פגו אליו אנשי נהלל ותנועת
המושבים וביקשו ממנו ״להשאיר את ה כביסה
המלוכלכת בבית״ .ביבי לא חדל.
הוא פנה למישטרה, גילה שמקלר מוכר
נבלות. המישטרה עצרה את מקלר.
״לא עשיתי זאת על רקע יריבות אישית,״
טען גרשוני .״אני מודה שאין אני מחבב
במיוחד את מוקה, אך פעלתי אך ורק
משום שסברתי, שהדברים שהגיעו לידיעתי
מחייבים חקירה.״
״עד כמה שידוע לי מוקה לא עבר על
החוק,״ טען, לעומת זאת, חבר מועצת
נהלל, אהרון (״ניני״) שפריר, ד,נימנה על
ידידיו של מוקה .״יש דבר אחד שצריך
להבהיר: כל בעלי הלולים נוהגים לשחוט
בעצמם עופות העומדים למות. במיקרים
רבים אין די זמן כדי להביא אותם למשחטת,
לכן שוחטים אותם במקום. קוראים
לכך שחיטת־דחק או שחיטת-אונס.

דלת מישרד ״אל־על״
ביזיון ביטחוני

והפירות בדנמרק יקרים מאוד, ומחירם
גבוה ממחירי הבשר. המישטרה מעלימה
עין, למרות שעל פי החוק אסור להכניס
לדנמרק פירות וירקות,

כה אמד
הפסיכיאטר

הטנדר שהוביל את הפגרים
האס וזחקלאיס ידעו?
אני בעצמי עושה את זה, כשאין אפשרות
אחרת, ואכלתי הרבה עופות כאלה. מבחי נת
הדת אלה עופות טרפים, משום שלא
•נשחטו בשחיטה כשרה, אך הבשר הוא
טרי ובריא ואין סכנה באכילתו. אם מוקה
שיווק בשר כזה, הוא עשה מה שעושים
כולם.״
אולם למישטרה יש ראיות לכך שמוקד,
שיווק פגרים של ממש, ולא סתם עופות
שנשחטו בשחיטודדחק. לטענת המישטרה
היו למוקד, עד לפני שנה וחצי שתי להקות
הודים, שמנו כ־ 1500 עופות כל אחת. כולם
מתו במגפה.
בידי החוקרים מצויה עדות שמסר יעקוב
בן־חמו מבית־שאן, שעבד באותה תקופה
במישקו של מקלר. בן־חמו סיפר בחקירתו
כי נהג, לפי הוראתו של מקלר, לשחוט
עופות שמתו במשך הלילה, כדי שיוכל
למכור אותם כאילו נשחטו בעודם בחיים.
עדות זו היא אחת הראיות המרכזיות נגדו.
מקלר מכחיש את החשדות נגדו .״ד,ע-

מקולקל, לזייף אריזות, חותמות וחשבוניות,
להעביר סחורה פגומה ומסוכנת ל סיטונאים
ולאיטליזים, ומשם לשולחנות
המיסעדות, בתי־המלון ועקרות־הבית.
אנשי מישרד־ד,בריאות שמו לפתע לב,
שבשנים האחרונות היתד, תחלואת המעיים
גבוהה במיוחד דווקא בצפון הארץ. כמה
פעמים אף היו הרעלות המוניות שלא היה
להן הסבר. עתה בודקים רופאי המישרד
אם יש קשר בין התופעות הללו לבין
הגילויים המזעזעים על מכירת הבשר המקולקל.
כן נבדקים שלושה מקרי-מוות
של תינוקות, כתוצאה מהרעלות־קיבה ש אירעו
בחודשים האחרונים.
אם תוכח אשמת החשודים — אלה
שנתפסו ואלה שעוד ייתפסו — בין אם
יהיו אלה חברי מושבים, קיבוצים או בעלי
מיפעלים פרטיים להפיכת בשר רקוב לבשר
טרי וכשר, ואם יסתבר שהבשר המקולקל
גרם למחלות או אפילו למוות, יואשמו
המעורבים, כך מבטיחה המישטרה, ברצח.

ו פ אי בית־החולים קומונח מכחישים
י את טענותיהם של אנשי־הביטחון
הישראלים ושל שוטרי קופנהגן. לדבריהם
לא נמסר למישטרה כל דין־וחשבון, ופציעתו
של קידן היא חמורה ביותר.
שאלתי את פרדריקסון אם קידן עבר
בדיקה פסיכיאטרית, המאשרת את ההנחה
של המישטרה, אך הוא סירב להשיב.
למחרת שיחתי עימו הוא שלח פסיכיאטר
לבדוק את קידן. בסיום השיחה הממושכת
שבין קידן לבין הד״ר יון ד,והון, קבע
הפסיכיאטר :״קידן בריא בנפשו.״
על השמועות, לפיהן הוא מסובך בכספים,
אמר קידן , :זה נכון שיש לי
חובות על המכונית, אבל לפני המעבר
לאמסטרדם עמדתי למכור אותה. אני
שולח לגרושתי ולילדי כסף, ויש לי
הרבה הוצאות, אבל זה לא סיבך אותי
עם כספים. את החשבון שמגיע עם כר-
טיסי־האשראי — זו הוצאה אישית שלי —
אני משלם מכיסי. החברה שלי מוסי ואני
מקבלים משכורות, ומזה אנחנו חיים וגם
מפרנסים את הבת של מוסי. מוסי עובדת
באי־די־בי, חברה למחשבים, והכנסתה
גבוהה. אם הייתי מסובך בכספים, לא
היו מעלים אותי בדרגה.״

יוסי ינאי !

מפ ח ח־סול מחהב

א ת שו ב
מלאה?
נפיחות? עצירות?
תה ביקוניס לעיכול טבעי: נמס היחידי בישראל -עלים וטבליות.

מיוצר מצמחים.

$וחט<! 6ם
חזרה לעיכול טבעי

באחד הערבים האחרונים, נערכה במועדון בריזה מסיבה
מיוחדת בה הוענק לאומן המצטיין לשנת 1980 מפתח־סול
מוזהב. האומן הנבחר הוא הזמר מושיק חסון
המופיע בבריזה בתוכנית ״בלוז בלי צנזורה״ .בתמונה
נראה מושיק חסון כשהוא מקבל את הגביע מידיו של
מנהל המועדון הזמר פיני עדן.

א ר מנן להשיג כבתי המרקחה
בלבד

אישור משרד הבי־יאוו/
002־929־46 יו1

המינון היעודאל 190¥ו 0
0*1111 קוסמטיקה ו ביי קוו

ציורי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פל ס טי ק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות ל ת מונות מעץ ו אלו מיניו ם
ב סגנונו ת שונים: מודרני, ב ארוק ו רו קו קו
מסגרות מיוחדות (אנ טיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
ת מונו ת אלו מיניו ם מחליפו ת צבע
^ 1ו<1

^111ז א111116

רח׳ אילת ,47ת״א, טל׳657112 :

ספוות נשינו-ק1סמעין!ה-בזיקוו ם1יז!וו|
הוצאת שער כח שמל (אפילציהז
סזון והגון ׳ 31׳
ת ס רו קו ת, ת ס פו רו ת, החל קו ת, ס ל סו ל,
צ בי ט ה, פ סי ם, טי פו ל פנים, אי פו ר.
הו צאתשיערבשעווה

*הננו! נוות*
•מחירים ע מ מיי ם • שתת מעולה•
תד-אביב יודפ ת 4ליד דיזנרוף 229388 226066 190
דמת-גן הר צ ל 86 מול בנין או אזי ס ״ ס לון צווה״

^ !ידיאנסרסו
הסרטת ארועים בוידיאו !

צילום חתווות,בר מצווה 1א ח טי 0מיוחדים
3 | 3 0 1 0ש ע 1ת $ 2 9 9 :כולל מטימ וקטטה

רח׳ הזנב או ,5ת׳ א,טל. 2 9 6 6 6 2 .

ה עו ל ם הז ה 2265

נגישה שכזאת במותר
לפני כעשר שנים נערך באולם של תיאטרון בפאריס
הוויכוח הפומבי הראשון מאז אלפיים שנה בין מצרי
וישראלי. את המיפגש יזם הצייר היהודי מארק האלטר.
המצרי היה הסופר לוטפאללה סוליימאן. אני הייתי
הישראלי.
לפני שהגענו למקום הוזהרנו: יהיה חם. כמה
ימים לפני כן התנפלה חבורת בית״רים על אסיפה פרו־פלסטינית
של שמאלנים בקמפוס של אוניברסיטת פאריס,
והיכו את משתתפיה בשרשרות־ברזל, אחרי שהשמאלנים
פוצצו אסיפה ציונית. ריח של אלימות עמד באוויר.
מאחורי הקלעים מצאנו שוטרים ומכבי־אש במצב-
הכן, מוכנים לזינוק. האולם היה מלא עד אפס מקום,
והקהל התחלק לשלושה
חלקים כימעט שווים :
בית״רים ודומיהם, פלסטינים
ושמאלנים קיצוניים,
וסתם אנשים שבאו לשמוע.
דיברנו
לחילופין — סו־ליימאן
בצרפתית נהדרת,
אני בצרפתית קלוקלת.
הוא שלל את קיומה של
ישראל הגיזענית, אני
הטפתי לדו־קיום בין ישראל
ובין מדינה פלסטינית
שתקום. היה נדמה לי שניצחתי,
אולי מפני שביקשתי
מדי פעם מהקהל עכדאללה לעזור לי במציאת המילים
הצרפתיות, אף אגרוף אחד
לא הורם, השוטרים נשארו מובטלים.
בשורה הראשונה ישבו דיפלומטים ערביים מחצי
תריסר מדינות, ובלטו ביניהם המצרים. השגרירות היש ראלית
שלחה רק משקיף אחד כדי שידווח על דיברי־הבגידה
שאשמיע, אך הלה נאלץ (כפי שסיפר לי כעבור
שנים) להגיש דו״ח נלהב. בסוף הערב הזמין אותי ידיד
צרפתי לאכול ארוחת־ערב מאוחרת בחברת המצרים, וכך
נמשך הוויכוח, שהיה בבחינת ״מגע עם האוייב״.

ההנאה שלי היתה לא רק בהשמעת דיעותינו, שהתקבלו
על דעת המצרים בשלמותם, אלא גם בפגישה עם
מוצטפה כאמל מוראה מנהיג האופוזיציה הליברלית־סוציאליסטית,
שיש לה שני נציגים בפרלמנט בן 382
החברים. מסתבר כי שנינו היינו בחזית הדרום במיל-
חמת־תש״ח, זה מול זה, ויכולנו להחליף זיכרונות נוסטלגיים
על הפגזים שהמטיר עלינו (הוא היה תותחן) ועל
הנסיונות שלנו להשמיד את הסוללה שלו. היו ימים.

הצדעה לחייל מצרי
בעת ביקורי הראשון במצריים בא לי החשק לבקר
באלכסנדריה. גיליתי זאת לידידי מורסי (הד״ר מורסי
סעד־אל-דין, שניהל את ההסברה המצרית בימי המהפך
ההיסטורי) .הוא אמר לי:״יופי. יש צוות קולנועי
שרוצה גם הוא להגיע לאלכסנדריה. אתן לכם ליווי
משותף.״
באותם ימי-ראשית לא יכולנו עדיין לזוז במצריים
בלי ליווי ושומרי־ראש. למצרים היה נוח יותר לארגן לנו
מסע משותף.
כך למדתי לראשונה על כוונתו של מיכה שגריר
לצלם סרט על חייל מצרי שנהרג במילחמה. דיברנו על
העלילה במהלך הנסיעה, בעת ששתינו בבתי־קפה בעיירות
של הדלתה ובמלון פלסטין באלכסנדריה. שם
נפרלנו, אך נפגשנו שוב כעבור כמה שעות. שגריר
היה מדוכא ומאוכזב. הוא לא מצא את המישפחה

תמהתי אז אם ויכוח כזה יכול להביא תועלת כלשהי.
השבוע קיבלתי תשובה.
המישלחת הפרלמנטרית המצרית נפגשה עם חברי
הסיעות הקטנות בקומת־המרתף בכנסת. בפתח השיחה
הזכיר היו״ר שלה, הד״ר מוחמד אחמד עבדאללה,
שסיפרי מילחמת היום השביעי היה הספר הראשון על
ישראל שקרא בחייו, וכי בפעם הראשונה שמע את
דבריו של ישראלי כאשר הופעתי באותו ערב בפאריס.
״לא יכולתי כמובן להזדהות,״ .הוסיף בחיוך עדין.
עבדאללה היה אז גולה בפאריס, מפני שהתנגד למישטתו
של גמאל עבד־אל־נאצר. כיום הוא מזכיר מיפלגת־השילטון
באלכסנדריה, פרופסור לכלכלה ויו״ר ועדת־החוץ
של הפרלמנט המצרי.
הפגישה היתה מעניינת במיוחד, כי הופיעו בה,
מצידנו, משה שמיר, גידעון האוזנר, שולמית אלוני
ואני. מיגוון רהב, שלא היה כדוגמתו בפגישות עם
הסיעות האחרות.
אני מכיר את רמת המישלחות הפרלמנטריות הישראליות,
המורכבות על־ידי עסקני־מיפלגות המממנים
את עצמם, לפי המפתח של הסיעות הגדולות, ועל כן
התפעלתי מרמתם של כמה מן האורחים המצריים. הם
השיבו לישראלים בעדינות, בנימוס ובתבונה רבה.
שולמית אלוני דיברה על האופציה הירדנית, בנוסח
המערך. עבדאללה השיב לה באדיבות שזה לא העסק
שלה, וגם לא שלו — הפלסטינים לבדם יחליטו אם
ירצו לחיות במדינה פלסטינית או בירדן.
אך הדו-קרב המעניין ביותר היה בין משה שמיר
ובין פרופסור מצרי. איש־התחייה, שדיבר הפעם באדיבות
יחסית, ציטט את רונלד רגן שאמר (כאשר הושבע
יום לפני כן) שהוא מוכן להקריב הרבה למען השלום,
אך לא להיכנע למענו. חוזה־השלום הוא כניעה ישראלית,
אמר שמיר, ועל כן יש לשנותו.
השיב לו הד״ר מחמוד מוחמד מחפוז, מומחה לקרינה
גרעינית, ושר־בריאות לשעבר .״אכן, הכניעה לאקדח היא
חרפה,״ אמר .״אך הכניעה לאידיאל אנושי היא כבוד.
השלום הוא אידיאל המעניק כבוד למי שנכנע לו.״
ועל פחדי־הביטחון של ישראל :״מצבורי־נשק אינם
מעניקים ביטחון, אלא לשעה. הביטחון של ישראל
יהיה מובטח רק כאשר כל עמי המרחב ירצו לחיות
עם,ישראל בשלום.״
ברחבי ישראל נשמעים דבריו של שמיר כיום כדברים
נורמליים. אך כאשר הם נאמרים באוזני ציבור זר, קורה
משהו מוזר: הם מתגלים כדיברי-טירוף, ואילו הדברים
הנשמעים בישראל כמטורפים נשמעים בציבור כזה
כנורמליים.

שחיפש, וחשד במארחים שלנו שאינם להוטים כל־כך
לעזור לו במשימה זו. איש־ביטחון מיצרי מנע בעדו
מלתחקר חייל מיצרי שהיה ידידו של הצעיר שנהרג.
על כן ציפיתי במישנה־מתח להקרנת הסרט בטלוויזיה•
אודה על האמת, חששתי. כל־כך קל לקלקל
סרט כזה, להגניב בו צליל מזוייף אחד, שיקלקל את
המנגינה כולה. קל להידרדר לקיטש, לפאתום, לרגשנות
מופרזת, לחוסר־רגישות.

צפיתי. התרגשתי. אילו היה מיכה שגריר לידי בתום
הסרט, הייתי מחבק אותו.
חייו ומותו של מוהמד מחמוד נאדה תוארו ביראת-
כבוד. מול עינינו קם לתחייה אוייב, חייל, אדם.
שמעתי אם ישראלית צעירה מפליטה בהתרגשות כמי
שמגלה עולם שלם חדש :״באמת, למיצרי יש גם כן
אמא. מה זה, הוא לא בן־אדם? למה הוא צריך למות?״
והרי זו כל תורת השלום על רגל אחת.
פישפשתי בניירותי ומצאתי שיר שכתבתי באמצע
מילחמת־העצמאות, בהתרגשות של רגע, ליד חולייקאת
(חלץ של היום) .כשאספתי את כתבות־המילחמה שלי
בסיפרי בשדות פלשת 1948 רציתי לכלול בו את השיר,
אך מידד שיף, שקיבל על עצמו לערוך את הספר,
אמר לי שהשיר רע מדי.
איני סבור כי השיר השתפר עם השנים, אך נדמה
לי שהוא מבטא את אשר הרגשתי שוב לשמע דברי הוריו
ואחיו של החייל המיצרי, שלא בכו ולא אמרו מילה.אחת
של אבל, אשר יכלה להביך את אורחיהם הישראליים.

הנה הוא :
הוא שכב לו בצד הדרך / ,עת דהרתי בג׳יפ אל
הקרב / .הוא שכב ערירי ובלי־נוע / ,המוות סגר את
עיניו.

הלחם לצירי — .או מנ ג ד?׳ /את זאת לא אדע
לעולם / .כה דומים בני־אדם אחר־מוות / ,ואחד הוא
ציבעו של הדם.
אך ידעתי — היתה לו אמא / ,גם ידעתי — היה
לו אב / .אי־שם יושבים׳ ומבכים הם /את הבן שיצא
ולא שב.
האס — בנך יגע ונח לו / .בין פירחי השדה הוא
נרדם / .ואני אז לבנך שם הצדעתי /כי היה היה —
אדם.״

אינדיאנים
ב הדי שו מ ר!ן
ראיתי את ״הרב״ מאיר כהנא בסרט. בחיי.
הסרט נקרא האמיצים, והוא הוקרן על מירקע
הטלוויזיה ביום הרביעי שעבר. זה היה מערבון שיגרתי
על חיל־הפרשים של ארצות־הברית בימי מילחמות־האינדיאנים.
הסתכלתי בו ומחשבותי נדדו, כאשר לפתע
,זה קרה.
מאיר כהנא הופיע על המסך. כמו שהוא. פרצוף,
זקן, עיניים מטורפות — כמו שהוא.
הדמיון המדהים לא הצטמצם בחזות החיצונית. כהנא
שבסרט היה ראש של קבוצת מתנחלים, שונא-אינדיאנים,
רוצח־מן־המארב, מטורף, תסביך־נחיתות מהלך על
שתיים. הוא התחזה לקצין קרבי, אף שמעולם לא היה
בקרב, ודיתכתש עם הקצינים האמיתיים, שמילאו את
חובתם. בקיצור, כהנא אמיתי.
יתכן שהדבר לא היה מעורר בי מחשבות נוספות,
לולא קראתי כמה ימים לפני כן ספר שעדיין לא הופיע.
זהו סיפורה של אשד, אמריקאית בשם גרייס האלסל,
שנקרא מסע לירושלים. גריים זו חיתה בקרב המתנחלים
בגדה המערבית, ואחר־כך בקרב הפלסטינים. היא מתארת
בספר את הסיכסוך בממדים אנושיים — מה אומרים
האנשים משני הצדדים, מה הם מרגישים, כיצד הם
חיים. מה מריץ אותם.
בולטים בתיאור שלה המתנחלים שבאו מארצות־הברית.
גרייס האלסל מניחה להם לדבר — צעירים
וצעירות מן המיכללות האמריקאיות, שנפלו שם בשבי
מיקסם־השווא של הציונות האכזרית.
קראתי את דובריהם, הסתכלתי בכהנא שבסרט, ולפתע
תססתי דבר שהרגשתי בו מזמן, אך שלא יכולתי לאתרו:
הרי הצעירים האמריקאיים האלה באו הנה כדי לשחק
כאן מישחק של המערב הפרוע !
הם גדלו בארצות־הברית, שם היו חשופים משחר
ילדותם למיתוס של המערב, לסרטים ולספרים ולסיפורים
על האנשים כד,קשוחים שכבשו
עולם חדש, שהש מידו
את האינדיאנים הרעים,
שקיבלו על עצמם
תלאות ויסורים כדי להגשים
את החלום האמריקאי
בערבות נוואדה ואיידהו
וקולוראדו.
היהודים האלה אימצו
לעצמם את המיתוס הזה,
אך הרגישו שאין הוא שייך
להם. הם רצו לחיות בו.
ואז באה הבשורה של
.ארץ־ישראל השלמה וגוש-
אמונים, וסיפקה להם את
החסר. הנה, במיזרח הפרוע
של ״יהודה ושומרון״
,יש הכל: ערבים־
אינדיאנים, חלוצים־פייונירס, התנחלויות. מיבצרים מבודדים
בקרב הילידים הרצחניים. גברים קשוחים. נשים
האוחזות בנשק. הערבי הטוב היחידי הוא הערבי המת.
זוהי התבוללות חדשה — התבולות במיתוס האמריקאי,
המייובא לארץ בעטיפה מזוייפת. אין לו דבר עם
חזון הציונים, שאנו רואים אותם עכשיו מדי שבוע
בסידרה עמוד האש, אנשים כמו יוסף טרומפלדור וא״ד
גורדון. אבל הוא מתעטף באיצטלה של ציונות. יהדות,
אדוני צבאות, שמע ישראל — הכל במיבטא אמריקאי
מובהק.
המיתוס של המערב הפרוע הוא מזוייף. הוא בא
לחפות על הפשע הנורא של רצח העם האינדיאני.
כיום זהו מיצרך ממוסחר, קצת אבסורדי.
אך הצעירים המיסכנים האלה, בעלי ההזיות הפאתטיות,
חיים בו, על חשבוננו ועל חשבון עתידנו.

אופ צי ה ש מופ צ -ה
(המשך ממעוד )29

• יצרף לממלכתו במיל יון
ורבע פלסטינים. תושבי
הרצועה והגדה. הרואים ב־אש״ף
את הנהגתם הלאומית.
ושיראו במלך — אחרי
הסכם כזה — בוגד בזוי בפלסטינים,
בעניין הערבי
וכאיסלאם.
הנה כי כן, חשבון פשוט של
רווח והפסד, מבחינת המלך:
בצד הרווח נ שתי רצועות־ארץ
המנותקות מירדן באופן פיסי.
בצד ההפסד: אובדן הק־צבות־העתק
מידי הארצות הערביות,
הפיכתו מחדש לבוגד וליעד
של מזימות־רצח, צירוף אוכלוסיה
פלסטינית עדינת לממלכתו (שבה
יהוו אז הפלסטיניות יותר משני
שלישים) ,הצורך להקים בגדה
וברצועה מישטר־טרור מישטרתי
(לפי מצע מיפלגת־העבודה, התובע
פירוז השטחים האלה, אסור
יהיה להכניס אליהן צבא).

אכן, פרס מציע לחוסיין
בדיוק את התפקיד •טהוא
דוחה אותו: שהמלך יהיה
קבלן־מישנה לענייני מישט
רה ודיכוי כשארית הגדה והרצועה,
כדי להקל על ה־שילטון
הישראלי את חיסול
העם הפלסטיגי.
צריך אדם להיות נאיבי מאוד
ובלתי־מתוחכם מאוד כדי להאמין
שהמלך יקבל הצעד. שכזאת.
ך• אשר מכריז המלך השכם
~ ׳והערב שאינו מעלה על דעתו
הצטרפות למזימה כזאת, מחייכים
? 3165 * 1 0130

/111מ\ , 611* 11ח ! 1 0 3
? 3165 * 1 0 1 3 0 5 ,

• 1״אין זה עניינה של ישראל
להחליט מה יהיה עתידם של הפלסטינים.״

״הפלסטינים מסוגלים, מן
הסתם, לייצג את עצמם בצורה
הולמת יותר מאשר כל גורם אחר
בעולם הערבי כולו.״

האם זה נבון ץ האם זה
סביר? זה גם ברור וגם
סביר, מבחינת האינטרסים
של המלך.

אבל פרס מחייך. לך תאמין
לערבי.

ך* ״אופציה״ נוגדת את הי
1אינטרס של המלך חוסיין.
האם היא תואמת לפחות את האינטרס
של ישראל? כל בר־דעת
מבין כי יש כאן סיכסוך בין שני
עמים, ושסיכסוך זה לא יסתיים
כל עוד אחד משני העמים לא יקבל
את הפיתרון המוצע.

ה״אופציה״ מונעת זאת.

שמעתי פעם מפי אחד האנשים
הבכירים ביותר במיפלגת־העבודה
את התסריט הבא:
״אין לנו אשליות לגבי המלך
חוסיין. הוא לא יחזיק מעמד לאורך
ימים. אבל זה לא חשוב.
״אנחנו זקוקים למלך רק בשלב
החתימה. אחרי שחתם על שלום,
הוא לא יהיה חשוב לנו. לא איכפת
לנו שיפול.
״אז תקום בירח ממשלה פלס טינית,
והכל יבוא על *קומו בשלום.״

קשה
לי דהעלות עד ה דעת
תיאוריה מסוכנת יותר.

ק661

6 5 6 0 * 3 * 1\/ 6־ 1ק 6׳5016 1691* 1013 * 6 1

0130־׳* 101

אבל המלך אומר את
דבריו בצורה הגיוגית ועקיבה
— והם חופפים בדיוק
את האינטרסים •טלו.

6056״\

כך פורסם ב־ 22 בדצמבר ,1980
בשבועון ביירותי, ראיון ארוך ומפורט
עם המלך, שבו אמר:

• ״תהליך קמפ-דייוויד
הוא נחלת העבר. זהו סום
מת ...יש המכים עדיין בסוס
המת הזה
• (בתשובה על שאלה מפורשת
לגבי מציע מיפלגת־העבודה הישראלית)
״העם של פלסטין — כפי
שהוא מייוצג על-ידי אש״ף, הנציג
החוקי הבילעדי של העם של פלסטין
— צריך להיות הצד העיקרי
בכל פיתרון של הבעייה הפלסטינית
...ירח לא תהפוך את עצמה
תחליף לעם הפלסטיני...״
י• ״אם תהיה התפתחות נוספת
(בעיקבות עליית המערך לשילטון)
היא תהיה, בראש וראשונה, נושא
להתייעצות ההדוקה ביותר בין
אש״ף וירדן, ושנית ...היא תצטרך
לבוא לדיון בוועידודפיסגה ערבית!
כדי שהעולם הערבי כולו
יחליט מה ייעשה.״

• ״מיפלגת־העבודה (הישראלית)
היתה בשילטון
מאז 7מ ,19 עד שהליכוד נטל
לידיו את השילטון בשנים
האחרונות. כשהיא היתה ב
שילטון לא היתה, למרבה
הצער, אפשרות לכונן שלום
צודק ובר-קיימא.״
!• ״אין אני מאמין שהשינוי
(בעמדת הישראלים) יבוא בעיקבות
שינוי במנהיגות ובהשקפותיה. ה מאורעות
במרחב ובמייוחד בישראל,
הם העשויים לגרום לשינוי
בעתיד.״

אילו היתד. מתגשמת, חלילה, היו
הדברים מתפתחים כך:
• המלך יחתום על חוזה־שלום
עם ישראל, שבו ייאלץ לוותר על
ירושלים המיזרחית ועל חלקים
גדולים של הגדה.
• כעבור שנה, שנתיים, חמש
שנים, תתחולל בירדן מהפכה, ו
3611
3** 1-־10 151

ליתר דיוק: זהו צעד אל
תוך מבוי סתום, בידיעה
מראש שאין הדרך מובילה
לשום מקום.

אין כל סיכוי שהמלך יסכים גם
לכך. שכן, למה לוז הרי גם ב־מיקרה
זה, יצטרך לפעול כשוטר.

אילו זה היה אפשרי —
זה היה רע. ולמרות שזה
רע — אין זה אפשרי.

^ ם כן, האם ראשי המערך
י הם כסילים? האם הם דבקים
בגישה שאבד עליה הכלח? האין
הם רואים שזהו מירשם לכישלון?
זה נכון לגבי חלק מהם. אך אין
זה נכון לגבי כולם.
אני חושד בכמה וכמה מראשי
המערך שהם מבצעים בתחום זה
תכסיס ציני של גניבת־הדעת.

הם יודעים שאין כל ממיט
ב״אופציה״ המהוללת. ברור
להם לגמרי כי ידם אחרי
הבחירות יצטרכו להשליך
אותה לסל־הניירות.

ובהעדר תוכנית — טובה
המילה. מילה לאטינית,
רבת־רושם, חסרת־תוכן.

שימעון פרם וחבריו חיוך שקט
ורב־משמעות, האומר :״מה אתם
רוצים, שיכריז בגלוי על הסכמתו?
הוא בכים שלנו! אל תאמינו למה
שהוא אומר. אחרי הכל, הוא ערבי

ך ישה דומה נשמעת בפי כמה
^ ממנהיגי המערך, המודים בשיחות
פרטיות בכך שאין כל סיכוי
ל״אופציה הירדנית״.
אבל, הם אומרים ,״זה מאפשר
כמה צעדים ראשונים. נעשה ד.ם כם־
ביניים עם חוסיין.״
מה זה הסכם־ביניים? פירושו
שמחזירים חלקים מן הגדה למלך,
מבלי להגיע לשלום של ממש.
לעומת הגישה של קמפ-דייוויד, זהו
צעד לאחור.

אבל הם דבקים בה, מפני שזוהי
סיסמה נוחה.
האמת הפשוטה היא שאין למערך
שום תוכנית ביכלל.

ץ ח 3ח031156 1

51165 * 1* 11* 6

ששילוט מחר (עד פי תסריט
זה) כירדן — אש ״ף.

בעזרת המילה אפשר ללכת ל בחירות.
אפשר לאחז את עיני הבוחרים.
אפשר לנסות לבלבל את
מוחם של עיתונאים זרים ומקומיים,
בורים או ציניים. אפשר
לקשקש באוזני מדינאים זרים, היודעים
שזוהי שטות אך המבקשים
לעזור למערך מול פני הליכוד
הנוראי.
יום אחרי הבחירות יתברר כי
אלה הם דיבורי־הבל. אבל אז זה
כבר לא יהיה חשוב. המערך יהיה

063096

6־111* 111

ץ 7 \0

0 0 * 0 6 6 0 1 , 0 0 * 0 * 3־ 11 6 6 601ו/מ\ * 110165
׳ 5 0 0 5־* )361ס 0 6 3 0 0 6
תגיע לשילטון ההנהגה הפלסטינית.
#הנהגה
זו תתפוס את השיל־טון
בעזרת הסיסמה :״מוות למלך
הבוגד, שמכר את המולדת לציונים

בתום התהליך, יהיה המצב כך:

+השכנה המיזרחית של
ישראל תהיה מדינה שתשתרע
מטולכרם עד מבואות
בגדאד.

#למדינה זו יהיו גבולות משותפים
עם סוריה, עיראק וסעודיה,
וארבעה צבאות יוכלו להתאחד על
אדמתה בנקל.
• 1מדינה זו תהיה בידי הפלסטינים.

#לפלסטינים
אדה לא
תהיה שום מחוייבות כלפי
ישראל וכלפי השלום שהושג
בלעדיהם ונגדם. דהיפך, הם
יראו בשלום שחתם חוסיין
מעשה-בגידה בהם.
בקיצור: שילמנו את המחיר,
ולא נקבל תמורתו דבר — לא
שלום, לא רגיעה, לא השתלבות
במרחב.

וכד זה למה? כדי להימנע
מן הצורך הלא-נעים
לשאת ולתת חיום עם מי

בשילטון. ואז — בעזרת השם —
הוא יתחיל לחשוב מה לעשות, אם
לעשות.
״נהיה פרגמטיים,״ מבטיחים המפוכחים
שבין מנהיגי המערך, ב שיחות
פרטיות.

להיות פרגמטי — פירושו
לפעול כלי תוכנית, בלי תפיסה
יסודית, תוך תגובה עד
לחצים והיענות לרצונם שד
אחרים.

^ ל ה עניין דומה להלצה ה-
ידועה על האיש המחפש ב לילה
מטבע מתחת לפנס בפינת-
רחוב.
״האם איבדת את המטבע כאן?״
שואל עובר־אורח.

במדינה
(המשך מעמוד )30
חצי השנה הקרובה, עד לבחירות,
יוקמו עוד עשר התנחלויות בשטחים
המוחזקים, נוסף על ששה
״מיצפורים״ בגבול המשולש ושש
היאחזויות בגבול הר־חברון.
המועמד לראשות־הממשלה, שימ־עון
פרס, הכריז בלונדון :״לא נפרק
התנחלויות!״
בכך נתן פרם יד חופשית לשרון.
האיתות הברור: כל אשר תצליח
להושיב עד יולי, ולוא גם למראית־עין
בילבד, יוחזק ויחוזק על־ידי
ממשלת־המערך.
סוכנות־הירי. בימי המנדאט
היו הבריטים משוכנעים שקיים
שיתוף־פעולה סודי והדוק בין ה־סוכנות־היהודית
וה״פורשים״ .מבחינה
מעשית זה לא היה נכון, מחוץ
לתקופה הקצרה של קיום
״תנועת־המרי״ ,שהיתה מוסד־לתי־אום
בין שלוש המחתרות (ההגנה,
אצ״ל ולח״י) .אך באופן אובייקטיבי
זה היה נכון: מעשי הסוכנות,
שאיימה על הבריטים שאם לא
ייענו דרישותיה ישתלטו הטרוריסטים
על היישוב, השלימו את פעולות
ה״פורשים״ ,שעזרו לסוכנות
להגיע לשילטון.
כדיברי אחד מיריביו של מנחם
בגין באותה תקופה :״אצ״ל הוא
סוכנות־הירי של הסוכנות היהודיות״
כיום
קיים שיתוף־פעולה מעין
זה בין אריק שרון ושימעון פרם.
אריק מקים התנחלויות בשיטת ה סרט
הנע, פרס מאשר מראש שלא
יפנה אותן בעוד כמה חודשים.
תעלומה היא איך מתיישבת גישה
זו עם מצע המערך, הדוגל
ב״אופציה ירדנית״ ,שבמיסגרתה
יוחזרו למלך חוסיין ״השטחים ה מאוכלסים״
(ראח הנדון) — אותם
השטחים שאריק מאכלם אותם עתה
ביהודים.
דמי־לא־יפגין. מקדמה על
חשבון העתיד כבר ניתנה השבוע
על-ידי מתנחלי הפיתחה.
אחרי שוועדת־הכספים של הכנ סת
החליטה לקצץ את המענק ה עצום
שהובטח להם תמורת פינוי
שקט, בבחינת דמי־לא־יפגין, הר
דיעו המתנחלים שימנעו את הגש מת
חוזה־השלום עם מצריים בזמן.
על פי החוזה, צריכה הפיתחה
להימסר למצרים, ריקה מאדם, במארס
•1982 הודיעו המתנחלים:
יהיו דרושים עוד שמונה חודשים
לפינוי.
ממשלת המערך, שתצטרך להגשים
את החוזה שעליו חתמה ממשלת
הליכוד, תמצא את עצמה בין
הפטיש והסדן: אם תפר את החוזה
עם מצריים תגרום להתמוטטות
מדינית וביטחונית, שאין לשער
את עוצמת תוצאותיה. אם תרצה
לקיים את החוזה בזמן, תצטרך
לשלם שוחד כביר נוסף למתנחלים.
יש בכך צדק מוסרי מסויים —
שהרי המערך הוא ששידל את ה מתנחלים
לבוא לפיתחה, והוא ש החליט
על הקמת העיר ימית. ראש־הממשלה
שימעון פרם יצטרך
לאכול את הדייסה שבישל חבר
צמרת־המערך, שימעון פרס.
את החשבון ישלם הציבור כולו.

יחסים מרחביים

״לא,״ משיב המחפש ,״איבדתי
אותה בפינה השנייה.
אבד שם אץ פנס.״

מראה חדש. פפיסגה
העיתונים הודיעו עד
החדטות קיצרגיות. האמת
היתה הפוכה

מטבע השלום מונחת בפינה שבה
נפגשות דרכי ישראל והפלסטינים.
אבל המערך מסרב לחפש שם, מפני
ששוררת שם אפלת אי־הפופול-
ריות1 .וח יותר לחפש מתחת לפנס
הפופולרי ששמו ״אופציה ירדנית״.

״צפויות החלטות קיצוניות !״
הכריז הארץ, בידיעה על ועידת-
הפיסגה של המדינות המוסלמיות,
שהתכנסה השבוע במכה. שאר עיתוני
ישראל נקטו אותו קו.
באווירה של הרעלת־הבארות ו־

אלא ששום מטבע
מצוי שם.

אינו

דיס־אינפורמציה, הקיימת במדינת־ישראל
בכל הנוגע למתרחש סביבה
במרחב, התקבלה ידיעה זו
כדבר מובן מאליו. כתבים־כסילים
דיברו על רצון המוסלמים להכריז
על ״ג׳יהאד״ (מילחמת־קודש)
נגד ישראל.
עיקרי השלום. מומחים אובייקטיביים
ידעו כי קורה בדיוק
ההיפך. הפיסגה נקטה בעמדה
מתונה•
למעשה הניחו שרי־החוץ של
מדינות־הפיסגה על שולחן הוועדה
מיסמך שחזר על עיקרי ההחלטות
של ועידת״הפיסגה הערבית שנערכה
בבגדאד, בסוף .1977 גם החלטות
אלה תוארו בשעתו על־ידי
מנחם בגין ועיתוני ישראל כאילו
היו ״קיצוניות״ ,בעוד שהיו, למ עשה,
ביטוי למהפך מחשבתי לקראת
השלום.
כמו בבגדאד, הוצע לוועידת-
הפיסגה המוסלמית להחליט על ,
העיקרים הבאים:
!• נכונות לשלום צודק ובר־קיימא.

נסיגת ישראל מכל השטחים
שכבשה ב־.1967
• הקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה, שבירתה תהיה בירושלים.

זכות־השיבה של הפליטים.
• התנגדות לכל הסכם נפרד
של מדינה ערבית אחת עם ישראל.
הדרך דפשרה. הצעה זו
מבטאת את המהפך בעולם הערבי,
מפני ששוב אינה קוראת לחיסול
ישראל ולהקמת מדינה פלסטינית
בכל שיטחה של ארץ־ישראל. אף
שאין המנהיגים הערביים מוכנים
עדיין להזכיר בהקשר זה את שמה
המפורש של ישראל, ברור לחלוטין
כי השלום הצודק ובר־הקיימא
יהיה עם ישראל, כמדינה ריבונית, .
על הקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה קיים עתה קונסנ זוס
עולמי.
ועידה־מוסלמית אינה יכולה לוד
תר על ירושלים — הנושא העיקרי
המאחד כיום את כל 800 מיליון
המוסלמים בעולם. אך ברור כי
הכוונה היא לירושלים המיזרחית,
וכי ניתן על פי נוסח זה להגיע
לפשרה שתשאיר על כנה את אח דותה
העירונית של ירושלים. הדיבורים
על ״שיחדור״ הם דיבורים
ריקים.
זכות־השיבה של הפליטים ליש ראל
היא עניין עקרוגי. בפועל מודים
כל המנהיגים הערביים כי ניתן
להחזיר רק מיספר סימלי, וכי ה אחרים
יסתפקו בפיצויים ובשיבה
למדינה הפלסטינית.

התנגדות לקמפ־דייוויד היא מוחלטת.
אך ההתנגדות אינה לעצם
רעיון־השלום, אלא לשלום הנפרד
שכרת אנווד אל־סאדאת. לדעת
שאר המנהיגים הערביים דאג אל -״
סאדאת לטובת עצמו והפקיר את
שאר המדינות והעמים הערביים,
שנותרו במילחמה בלי גיבוי מצרי.
מהר ורע. אין ספק שכל המומחים
בעולם, מחוץ לישראל, מבינים
את הגישה הערבית כך. ביגלל
מחוייבותה הגוברת של הממשלה
האמריקאית החדשה כלפי סעודיה,
שעימה קשורים כמה מראשיה קשר
הדוק, לא תוכל זו להתעלם מכך.
הזהיר השבוע השגריר האמריקאי
היוצא בסעודיה, ג׳ון וסט:
״אם לא תתקבל עצה זו (לפתוח
בהידברות עם אש״ף) יידרדרו ה יחסים
שלנו עם סעודיה. הם עלולים
להידרדר בצורה מהירה מאוד
ורעה מאוד.״
הוסיף השגריר :״קשה מאוד
להצדיק או אף להסביר באוזני ה סעודים
ושאר הערבים את סירו־בנו
להידבר עם אש״ף, או אף י
להקשיב לו, או לנהל עימו כל דו -
שיח שהוא.״
נראה כי אזהרה זו תמצא אוזן
קשבת בוושינגטון.
ה עו ל ם הז ה 2265

קי ללחרחל הלו־
(המשך מעמוד )35
עוררת השאלה מדוע לא גילה זאת במהלך
מישפטו. אך מי שמכיר את ברגם יודע
את התשובה. הצעיר היה מוכן לבלות
את כל חייו בכלא, ובילבד שלא תתגלה
״בושתו״ ברבים.
נושא אחר שאותו העלה גולדברג בתזכירי
היו הנעליים של רחל הלר. החיילת
נמוכת־הקומה הקפידה מאוד על הופעתה.
בכל פעם שהיתה יוצאת עם ביכונסקי,
שאף הוא נמוך־קומה, היתה לובשת נעליים
שטוחות. כשיצאה עם גברים גבוהים, כמו
עמוס ברנם, המתנשא לגובה של מטר

זור כיצד הוא מונחה על־ידי השוטרים
לאורך כל מיבצע השיחזור.
גולדברג ביקש לראות את הסרט, ואמנם
נערכה הקרנה מיוחדת שבה השתתף
גם נבות וגם אנשי היועץ המישפטי
לממשלה. עינו החדה של גולדברג הב-

החקירה של מרכוס, לחשוף את כל האמת,
ובילבד שתובטח לו חסינות. היועץ ה-
מישפטי לממשלה אישר את העיסקה
ונבות נתן עדות מפורטת. אם יסתבר
שהיא נכונה, תסבך העדות קצינים וחוק רים
רבים במישטרה, ובעיקר את מרכוס.

האם היה מומס בעת השיחזוו? *

החליפה רחל הלו את נעליה? *

חינה בשיפוצים ובעריכה שנעשו בסרט
הווידאו. כשפנה אל נבות ושאל אותו
על כך, הכחיש זה מכל וכל שנעשתה
עריכה. לדברי נבות :״רק החלפתי עדשות
וסרטים.״

המיסמך נקרע לגזרים תובע לשעבר בראונר
״הכל כשר״
ושמונים, לבשה נעלי־עקב. ידידתה של
רחל בבית רוטנברג, משם יצאה אל דרכה
האחרונה, העידה שרחל שאלה ממנה נעליים
שטוחות עקב לפני הפגישה שלה
בערב הרצח.

למרכוס לא היתד, שייכות לרצח רחל
הלר לפני שהתברר ששני צוותי החקירה
הקודמים נכשלו. אז התבקש מרכום על־ידי
המפכ״ל שאול רוזוליו, לעמוד בראש
צוות שיחקור את הסיבות לכישלונם של
שני הצוותים הקודמים.

חשוד כיבונסקי עם רחל הדר
״בונם לא רצח״

ף* שלב ז ה היה גולדברג משוכנע לחלו־
• י טין, שלבדנס נעשה עוול וכי עושי
העוול הם אנשי צוות החקירה בראשותו
של מרכוס. גולדברג אף הצליח לעורר
ספקות אצל אנשי היועץ המישפטי לממשלה
ובקרב קציני מישטרה בכירים. על
סגנית פרקליט המדינה, יהודית קרם,
הוטל לחקור בפרשה. במשך שלושה חודשים
חקרה קרם, אחת העובדות המצטיי-
הקדגה מיוחדת
י ולדכרג שמע מפי ברנם, כי הוי
-דאתו נכתבה אחרי שספג מכות־רצח
מידי חוקריו, בעיקר יהודה אלבז ומרכום.
ברנם אף סיפר לגולדברג שהשיחזור לא
היה אמיתי :״אחרי שחטפתי מכות ושברו
אותי׳ הלכתי ועשיתי מה שהם אמרו
לי — הצבעתי על המקומות שהם אמרו
לי, וככה עשו את השיחזור.״ על פי
גירסת ברנס אפשר לראות בסרט השיח-

פרקליט רם
הנאשם התעקש
הוא הגיש לרוזוליו מיסמך עב־כרס,
כתוב בלשון בוטה, בו האשים את אנשי
הצוותים הקודמים בשלומיאליות ובחוסר
כישרון. המיסמך היה כד. חמור עד שרו־זוליו
קרע אותו לגזרים בנוכחות מרכוס.

חוקר מיזרחי
שתי פרשות

חוקר לשעבר חדאד
התביעה רדזזתוו

נות של מישרד המישפטים, את כל חומד
הראיות ואת העדויות.
בישיבה שנערכה לפני שבוע בלישכתו
של היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר, השתתפו פרקליט המדינה,
גבריאל בך, עוזרתו קרם, וראש אגף
החקירות במישטרה, ניצב יחזקאל קרתי.
באותה ישיבה קיבלו הארבעה החלטה
נדירה: לבקש מבית־המישפט את חידוש
מישפטו של עמוס ברנם. למחרת היום
טילפן זמיר אל משתתפי הישיבה ואמר:
״בואו נשקול את העניין עוד פעם במשך
שבוע.״
נבות שמע על ההחלטה׳ של היועץ
המישפטי ועל האפשרות שמישפט ברנם
ייפתח מחדש. הוא הרגיש כנראה שהקרקע
בוערת תחת רגליו ופנה למפכ״ל
המישטרה, רב־ניצב אריה איבצן. נבות
הציע להיות עד-מדינה נגד אנשי צוות
שקי בתום לב
ולס תוצאה אחת השיג המיסמך:
ל מרכוס מונה על־ידי רוזוליו לעמוד
בראש הצוות השלישי שחקר בפרשה.
כשהחליט מרכוס שעמום ברנס הוא הרוצח,
הוא ביקש לעצרו מבלי ידיעת הציבור.
מרכוס פנה לבית־מישפט בנצרת
וסיפר לשופט, כי הוא מבקש לעצור את
ברנס בחשד למעשים מגונים. הוא שיקר
לשופט, והשקר התגלה במהלך מיש-
פטו שלברגם.
כאשר התפוצצה הפרשה טען מרכוס,
כי שיקר לבית־המישפט אחרי שקיבל
לכך אישור ממפקדו, המפכ״ל רוזוליו.
כשהבין מרכוס שהוא עלול להיות מובא
לדין בגלל השקר הזה, ביקש להיפגש
עם רוזוליו, כדי שהמפכ״ל יאשר שאכן
הורה לו לעשות כן. רוזוליו התחמק
מפגישה.
מרכוס הגיע לבניין המטה הארצי וביקש
להתפרץ אל לישכת המפכ״ל בכוח.
נהגו של המפכ״ל בלם אותו, ורוזוליו,

ששמע צעקות, יצא לראות מה מתרחש
סמוך ללישכתו. רק אז זכה מרכוס להיפגש
איתו, אך איש אינו יודע מה נאמר
באותה פגישה. בסופו של דבר החליט
היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור אהרון
ברק, שלא להעמיד את מרכוס לדין.
ברק קיבל את טענתו של מרכוס, לפיה
שיקר לבית־המישפט ״בתום לב״.
לדברי ברנם הוא ספג מכות נמרצות
מידיהם של מרכוס ואלבז במהלך החקירה,
והופעלו עליו לחצים פסיכולוגיים
ואיומים בצד הבטחות־שווא. לכן חתם
על הניירות. אך כשהתבקש לערוך את
השיחזור, לא ידע איך לשחזר, משום שלא
היה קודם לכן במקום. אז הורה לו
אלבז ללכת במסלול, שבו, לדעת ד,מיש־טרה,
הלך הרוצח, ולהצביע על מקום
הרצח. לדברי ברנס צילם נבות את הקטע
שבו הוא אומר לאלבז :״טוב, אם אתה
אומר שזה היה כאן, אז זה היה כאן.״
מפות במכונית
קטע הראשון של המישפט לא הוי
1פיע בשיחזור, בעת שהסרט הוצג
בבית־המישפט, וברנם הורשע.
לדברי ברנס היה מרכוס בשטח בעת
השיחזור ואף היכה אותו, כאשר התחרט
על הסכמתו להשתתף במעמד המבויים.
מרכוס הכחיש זאת וטען כי כלל לא
היה במקום. גם אנשי צוות החקירה האח רים
טענו שמרכוס לא היה נוכח בשטח.
על-פי עדותו של נבות מן השבוע שעבר,
התחרט ברנם במהלך השיחזור וסירב
להמשיך ולשתף פעולה. אז הוזעק מרכוס
במכשיר־אלחוט. כשהגיע למקום הוכנס
ברנס למכוניתו וספג בה שתי מכות.
כשיצא ברנם מהמכונית הסכים להמשיך
בשיחזור.
במשך חודשים רבים, בעיקר אחרי
החנינה שהוענקה לעמוס אוריון, נרמז
לברנם שנשיא המדינה מוכן להעניק לו
חנינה. ברנס סירב לחתום על בקשת־חנינה
והודיע, שאם זו תוענק לו הוא
יסרב לצאת מהכלא.״ אני אצא מכאן רק
אחרי שבית מישפט יגיד שאני לא אשם,״
פסק בתוקף.
אם אמנם יוחלט, בסופו של דבר, לערוך
מישפט חוזר, יהיה ברנם בין אסירי העולם
הבודדים שניתנה להם הזדמנות נוספת
להוכיח את חפותם בעודם כלואים אחרי
סורג ובריח.

יוסי ינאי

השי!״ אוזלו ת אותר (<2
מי ספר רופ א ־־ה ש יני ים
החד שי ם אינו מ ט פי ק
אףכ די להח לי ףאת
ה פו ר שי ם מן המק צו ע

!ץ ומרת הכעייה הוצגה בכתבה הי
י ראשונה: יותר מ־ 3.5מיליון ישראלים
לוקים במחלות שיניים. רק רבע מהם
זוכים לטיפול• מצב זה נובע מכמה סיבות
עיקריות, הקשורות ושלובות זו בזו.

• תוסר מודעות ציבורית _ רוב

החולים נוטים להזניח את הטיפול בשיניהם.
הסיבות רבות: שיניים לקויות אמנם
גורמות כאבים עזים ועלולות להביא לדלקות
חמורות, אך בדרך כלל לא מביאות
מחלות שיניים לקשיים בתיפקוד יומיומי,
ו״לא מתים מזה״ .בשכבות רחבות של ה׳ציבור
מתייחסים לטיפול בשן כאל טיפול
>,קוסמטי״ ולאדדווקא רפואי. כמו־כן שוררים
פחדים עמוקים מסגי הביקור במיר־פאת
השיניים. מה שנעשה בתחום הגברת
המודעות בבתי־הספר הוא מעט מדי, וכים־
יעט שאין פעולת־הסברה שיטתית בקרב
הציבור הרחב.

• חוסר פעולה מצד הממשלה
והמוסדות הרפואיים -הפלדה ה
מים,
שהונהגה במדינות המערב לפני
יותר משלושים שנה, עדיין אינה נהוגה
בישראל. ההפלרה יכולה להפחית
ביס/ס 60 את מקרי ד,עששת אצל ילדים.
מישרד הבריאות ומישרד־החיגוך מפעילים
בבתי־הספר בכל המדינה מעט יותר
מ־ 200 יחידות דנטליות (כיסאות) — מיס־פר
מגוחך, יחסית לצרכים. גט קופות־החולים
השונות מפעילות מיספר כיסאות
קטן בהרבה מכפי הצורך. בתי־הספר ל־רפואת־שיניים
מוציאים מבין כתליהם
מיספר בוגרים שלא זו בילבד שאינו מספיק
כדי להגדיל את מיספר המטפלים,
אלא שאינו מספיק גם כדי 1להחליף את
הרופאים הפורשים עקב גיל, מוות וסיבות
אחרות.
• מחיר הטיפול — צורת האירגון
ישל רפואת־השיניים — כאשר רוב־רובו
של הטיפול נעשה על־ידי רופאים פרטיים
שמיספרם קטן — גורמת ליוקר העצום
של הטיפול בשן, ומרחיקה אותו מהישג
ידן של שכבות רחבות באוכלוסייה.
כל הגורמים הללו גלויים וידועים לכל
מי שעיסוקו בתחום רפואת־השיניים.

הרווח ה חוד שי של
בוגרטרימבתס
פרלר פו א ת ־ שיניים:
15 0אלףלייינטו !

הד״ר משה קלמן, האחראי לרפואת השן
מטעם מישרד־הבריאות, מודה שהמצב
חמור ומדאיג, אך עומד לרשותו תקציב
דל וסמכויותיו מוגבלות. הד״ר גידעון
גילעדי, דוברה של הסתדרות רפואת ה שיניים,
מסכים גם הוא שיש מחדל, אך
מושך בכתפיו: ההסתדרות אינה יכולה
לעשות דבר. הד״ר מאיר גולדנברג, ראש

ב עו ל ם הנ או רהפל ירו
אחה מי םלפני יו ח ר
מ־ ס ב שנ ה ־ ובארץ
יש כיו םרקתוכניות

המחלקה לרפואת־שיניים בקופת־ר,חולים
של ההסתדרות הכללית דוגל במדיניות
של התרחבות איטית — ובינתיים ממשיכים
שלושה רבעים מתושבי מדינת־יש־ראל
לסבול ממחלות־שיניים, ורק הרבע
המאושר מגיע אל הקליניקות לקבלת הטיפול.
המיספר
המדוייק של המטפלים בחולי

איר לפתור אח ב עיית ת ח לו א ת השיניים

הפלדה, הוזלה, רולאמה
• צריך לגשת מייד להפלות מי השתייה בכל הארץ. את המיפעל
המוכן בירושלים אפשר להפעיל לאלתר — ויש צורך לגשת לביצוע מזורז
של התוכנית הקיימת כבר להפלות מי השתיה בגוש דן.
כדי להוריד את מחירי רפואת־השיניים, אפשר לנקוט בכמה דרכים :
• להכריז על תקופה מוגבלת שבה לא ייגבה מס־ערך־מוסף מטיפול
בשיניים. צעד כזה יוריד את המחיר מייד ב״*. 12
• .להגדיל באורח משמעותי את הזיכוי ממש־הכנשה הניתן על טיפול
בשיניים. הזיכוי הניתן היום הוא מגוחך יחסית ליוקר הטיפול, והשגתו
כרוכה בקשיים ביורוקרטיים. הגדלה משמעותית של הזיכוי תביא גם לכן,
שכימעט כל לקוח ידרוש קבלה מרופא־השיניים, והדבר יחסל כימעט לחלוטין
את בעיית העלמת המס על־ידי רופאי״השיניים. אי-גביית מס-ערן-מוסף
והגדלת הזיכוי יורידו את המחיר מייד בכ־*. 50
שני צעדים אלה, אם ילוו בפעולת הסברה מתאימה, יכולים להביא
ציבור גדל והולך אל המירפאות והרופאים. אך לכך לא תהיה כימעט
שום משמעות, בצורת האירגון הנוכחית של רפואת-השיניים בארץ. ובהתחשב
במיספר המטפלים הקיים.
<• יש צורך, לכן, לשנות את מדיניות הטיפולים הקיימת — ולעבור
לשיטות שהיו נהוגות באנגליה וביפאן, והמתאימות לטיפול מהיר וזול
בהמונים.
• יתכן שיש להכשיר בתקופה קצרה מיספרים גדולים של מרפאי-
שיניים, שיהיו זכאים להגיש טיפולים בסיסיים לחולים תחת השגחת רופא.
• וחשוב מכל: יש לגשת לשינוי יסודי של מיבנה רפואת־השיניים
בארץ, כדי להגיע לניצולת מירבית של הציוד היקר ושל כוח״האדם המצומצם.
השיטה שבה עובדת קופת-החולים יכולה לשמש כדגם: כל רופאי״השיניים
יחוייבו — לפחות לתקופה מוגבלת — לעבוד חלק מזמנם במירפאות
ציבוריות, שיהיו מסוגלות לטפל במיספר חולים גדול. פירוש הדבר למעשה :
הלאמה.
•:לשם כך יש לחוקק שורת חוקים המסדירה עניינים אלה, וביניהם :
ביטוח שיניים רפואי לכל.

שיניים אינו ברור. מיספר הרופאים ומרפאי
השיניים על פי מקור אחד מגיע ל־700
— שליש מתוכם אינם רופאים, אלא מרפ-
אי־שיניים. ריד״ר גלעדי טוען, כי בהסתדרות
רפואת השיניים חברים כ־2,400
חברים — רופאים ומרפאים, אך מודה
ש־ס/ס 30 מבין החברים אינם פעילים במקצוע.
הד״ר קלמן ממישרד־הבריאות דוחה
מיספרים אלה כמוגזמים. לדבריו, יש
לרופאי־השיניים אינטרס במסירת מיספר
מנופח, כדי שלא יהיה לחץ ציבורי להגדלת
מיספר הבוגרים בבתי־הספר לרפו־את־שיניים.
הד״ר קלמן טוען כי בידיו
רשימה מלאה ומעודכנת של בל העוס קים
ברפואת־שיניים בארץ. רשימה זו
כוללת 1,750 רופאי־שיניים, וכ־ 400 מרפ־אי־שיניים.
נוסף על אלה יש 200—250
אנשים העוסקים ברפואת־שיניים ללא
רשיון.
מישרד־הבריאות עצמו — בשיתוף הרשויות
המקומיות ומוסדות שונים, מפעיל
220 יחידות דנטליות בכל הארץ.
יחידות אלו משרתות את אותם המכונים
״ניזקקים״ ,ופועלות על־פי תעריף מוזל
מיוחד. מישרד־הבריאות פועל בשכונות
מצוקה, בבתי־חולים לחולי־נפש, בבתי-
סוהר, ובו׳.
קופת־החולים של ההסתדרות הכללית
מפעילה 270 יחידות דנטליות בכל הארץ,
ומעסיקה 350 רופאים במישרות חלקיות,
בדרך כלל. קופת־החולים פועלת על־פי
מחירון המכסה את מחיר העלות. הד״ר
גולדנברג גאה בניצולת המרפאות שלו.
לדבריו, עובדות ס/ס 90 מן המרפאות במשך
11 שעות ביממה.

ה אי ליגו פו ל
ג פ עו ל ה
ך* ימעט כל רפואת־השיניים בארץ —
* כ־־־ 850/מן הטיפולים — נעשית בידי
רופאים פרטיים, שלכל אחד מהם קליניקה
משלו. רופאים אלה גובים מחירים גבוהים
מן הלקוחות, ולפיכך גם אינם זקוקים ל-

שעות עבודה רבות. הד״ר גידעון הרמל,
רופא־שיניים ירושלמי הנחשב כמומחה
הכלכלי של הסתדרות רפואת השיניים,
מסביר את עליית המחירים כך :״נניח
שיש לי מיספר מסויים של חולים, שאני
גובה מהם מחיר מסויים. כאשר אני מחליט
להעלות את המחיר ב־ס/ס ,30 אני יכול
להניח, מבחינה תיאורטית, שיעזבו אותי
כ־ס/ס 30 מן הלקוחות. התוצאה תהיה שההכנסות
שלי לא ירדו, אך אעבוד ב-ס/מ30
פחות למען אותו סכום כסף. במציאות,
יעזבו אותי רק ס 10?/מן הלקוחות. היתר
ישלמו. לאנשים יש כסף.״
הלקוחות אינם נמנעים מעזיבת רופא-
השיניים המעלה מחירים משום ״שיש להם
כסף״ ,אלא משום שאין להם ברירה. רום־
אי־השיניים עובדים בשיטה של אוליגו־פול
— מיספר רב של ספקים שיש בידם
שליטה מלאה בשוק מסויים, והם פועלים
בשיתוף־פעולה — לא תמיד מתוכנן —
בהעלאת המחירים. הלקוחות אינם עוזבים
רופא־שיניים מסויים כאשר הוא מעלה
מחירים, משום שבאותה עת, בערך, מעלים
מחירים גם רופאי-השיניים האחרים.
לכן אין טעם לעזוב את הרופא הקבוע.
על־פי איזה חישוב קובעים רופאי-השי-
•ניים את מחיריהם? התשובה פשוטה: עלפי
סכום ההכנסה נטו, שאותו הם קובעים
לעצמם כיעד. במצב שבו הביקוש הוא
בלתי נידלה וההיצע מצומצם, זהו קנה-
המידה הסביר ביותר.
מושג־מה על הכנסותיו של רופא־שי-
ניים הפועל במרכז עיר גדולה אפשר לקבל
מן החישוב הבא:
• ציוד מלא למירפאה עולה בין 80
ל־ 100 אלף שקלים. החזרת תשלום זה או
חידוש הציוד עולים לרופא־השיניים ב־
1,000 שקלים בחודש.
• 1תשלום שכר דידה ותשלומים ניל-
ווים (חשמל, מים, מיסים) בעיר גדולה —
כ־ 3,500 שקל לחודש.
6תשלום לסייעת — כ־ 5,000 שקלים
לחודש.
י• תשלום על תרופות, חומרים ושכר
טכנאים — כ־ 10 אלפי שקלים בחודש.
עד כאן, מסתכמות הוצאותיו של רופא־השיניים
בעל הקליניקה הפרטית בכ־20
אלף שקל. כדי להבטיח לעצמו הכנסה
נטו של 15 אלף שקל בחודש, לאחר תש לום
מם־הכנסה בשיעור ״/ס 60 על ההכנסה
ברוטו, עליו להגיע לפידיון של 50 אלף
שקל לחודש לפחות — ומרבית רופאי-
השיניים מגיעים ליותר מכף.
אם מביאים בחשבון חודש עבודה בן
150 שעות לערך, פירוש הדבר שעל רו-
פא־השיניים להגיע לשכר של כ־ 330 שקל
לשעת עבודה.
חישוב זה מסביר את המחיר הגבוה
של הטיפול בשיניים בארץ. הלקוחות חייבים
לשלם. משום שכל רופאי-השיניים
פועלים, פחות או יותר, במיסגרת המחירון
הנערד על־פי החישוב שנעשה כאן.
ללקוחות גם אין ברירה, משום שהמיספר
הקטן של הכיסאות הפועלים בשירות קו־פת־החולים
גורם ל״תור״ ארוך ולחודשי
ציפיה רבים.
אד חישוב זה מורה גם על דרך פשוטה
מאוד להוזלת השירות. אפילו במים־
גרת השיטה הקיימת: די ששניים או שלושה
רופאים ישתפו פעולה ברכישת ציוד,
שרב רפואה ״קונסרבטיבית״

סוג הטיפול

מחירי המכסימום במירפאות
מחירי מכסימום ומינימום
משרד חבריאות
של הסתד׳ רפואת השיניים
החל מ־* 1.11.80
ומש׳ הבריאות החל 26.1.81*3

מחירי קופת״חולים
מיום 1.1.81

בדיקה

50—104

40—60

צילום רנטגן בודד

14—25

הורדת אבן

60—145

עקירה
כל שן נוספת באותו ביקור

60—185
34—100

עקירה כירורגית
עקירת שן כלואה

90—150

140—600

121

טיפול שורש —
לא כולל סתימה

110—180

140—600

11—190

120
(לא כולל מחיר הזהב)

250—560

220

כתר זהב

עד 800

800—1730

460

כתר ויניר

עד 800

800—1730

460

כתר חרסינה

1500—2275

915
(לא כולל מתכת)

כתר אקריל מבושל

360

400—840

175
(לילדים)

כתר טרומי

200—430

220

תותבת שלמה

1180

1300—2900

1190

מבנה

תותבת חלקית
על בסיס מתכת

1130
(יותר מ־ 8שיניים)

1600—2575

1100
(יותר מ־ 5שיניים)

* כל המחירים בשקלים

שכירת דירה, שימוש בסייעת ובטכנאים מאות רופאים ומרפאי־שיניים. אך עלייה
וקניית חומרים, כדי להוזיל את השירות זו הסתיימה, למעשה, ושוב אין לראות
בעשרות אחוזים. אך הרופאים אינם עו מקור אחר להשלמת המיספר הקיים של
שים זאת פשוט משום שנוח להם גם רופאי־השיניים בארץ. פירוש הדבר הוא
במצב הקיים, ואין למעשה שום לחץ צישהמצב
בשנים הקרובות, מבחינת מיספר
בורי להוזלת הטיפול בשיניים.
הרופאים, ילך ויורע.
חינוכו של רופא-שיניים עולה היום
כשלושה מיליוני לירות. אך רופאי־השי־ניים
המסיימים את לימודיהם בירושלים
פונים היישר לשוק. שונה המצב בתל-
אביב. מסיימי הפקולטה לרפואת־שיניים
ודאי ׳הכר,גול! של תחום רפואת שם מתחייבים לתת שלוש שנות שירות
ה השיניים הוא מיספר הרופאים והמ במיסגרת המירפאות של קופת־חולים. הם
טפלים. המיספר המצומצם גורם לאי־ ׳נשלחים לגור במקומות בהן ממוקמת ה־היכולת
להתמודד עם ממדי המגיפה מחד,
מירפאה.
ולמחירי הטיפול הגבוהים מאידך. מה שבעייה
חמורה לא פחות הוא צורת הנעשה
בארץ בתחום זה, של אספקת רום-
טיפול. בבריטניה, ביפאן ובארצות אחרות
אי־שיניים חדשים על־ידי המוסדות להש שבהן ניגשו לפתור את בעיית תחלואת
כלה גבוהה, הוא בגדר מחדל חמור, המב השיניים בצורה ממלכתית מאורגנת, נעטיח
שבעיית הטיפול בשיניים בישראל שה הטיפול במהירות וביעילות, וגם בזול.
תלך ותחריף.
השיטה היתה: עקירה של שיניים נגוהד״ר
משה קלמן ממישרד־הבריאות
עות והתקנת תותבות. שיטה זו חוסכת
טוען, כי כדי להתמוד ברצינות עם מימדי
התחלואה — בתנאי שהמחירים יהיו סבי זמן וכסף רב. הפרופסור יאיר שרב, ראש
רים, ותיעשה פעולה ממשית להגברת מו הפקולטה לרפואת־שיניים בירושלים, אודעות
הציבור — יש צורך ב־ 4,000 רופאי־ מר כי המוסד שהוא עומד בראשו נוקט
מדיניות אחרת ,״קונסרבטיבית״ :המגמה
שיניים נוספים. אין שום סיכוי להגיע
היא לשמר את השיניים המקוריות. טיפול
למצב זה.
זה נחשב למתקדם ומעולה יותר — אך
הפקולטה לרפואת־שיניים בירושלים אין ספק שהוא גם גוזל זמן רב, ועולה
הוציאה עד היום כ־ 600 רופאי־שיניים ב־ ביוקר.
22 מחזורים. ב־ 1976 הוקמה פקולטה ל־הפרופסור
שרב גט מתייחס בספקנות
רפואודשיניים באוניברסיטת תל-אביב, לאפשרות שאנשים יוכשרו במסלול לימובשיתוף
עם קופודהחולים של ההסתדרות דים קצר, בן שנתיים או שלוש, למתן
הכללית. בתל-אביב מלמדים רק שלוש טיפולים בסיסיים לחולים, תחת השגחת
שנים, לסטודנטים שהשלימו שלוש שנות רופא. צורה זו של טיפול, כאשר מרפאים
לימוד בחו״ל. עד ל־ 1980 הוציאה הפקול זכאים לבצע עקירות וסתימות פשוטות,
טה לרפואת־שיניים בתל־אביב 50 בוגרים. עשוייה להוזיל את הטיפול באחוזים ניכעתה
מדובר בהרחבת מיספר הבוגרים ב רים, אך לדברי שרב, היא עלולה להשני
המוסדות. שניהם יחד יוציאו פחות ביא לסיכונים. הפיתרון, לדעתו, הוא בהכממאה
רופאי־שיניים חדשים לשנה — שרת כוח־עזר רפואי שאינו מבצע טיפול
פחות משיעור התחלופה הטבעי.
ישיר בחולה, אך יכול להסיר מהרופא את
בשנים האחרונות הצילה את המצב ה ׳נטל העבודות הנילוות, שהיום עדיין נוש עלייה
מברית־המועצות. משם הגיעו כמה אים בו הרופאים.

המצב בשטח רפואת־השיניים בארץ
חמור יותר מאשר בכל תחום רפואי אחר
— אך דומה שאיש אינו נותן על כך את
דעתו ברצינות. אין שום מאמץ להורדת
המחירים. אין שום מאמץ להגדלה משמעותית
במיספר רופאי־השיניים. נושא
הפלרת מי־השתייה קופא על שמריו. הטיפול
בילדים אינו מספיק. אין כימעט
שום פעולה מכוונת להגברת מודעות הציבור.
אין שום מדיניות־טיפול המתאימה
לצרכים של האוכלוסיה הישראלית. יש ראל
נדונה לפיגור מתמיד בתחום רפואת
השן.

מנהל גולדגברג
גידול הדרגתי

קולנוע - סרטים מהדורזה>7יו0דחו
מיפגשיס מן הסוג השלישי היה אחד הסרטים
המצליחים ביותר בתולדות הקול נוע•
הוא הכניס אמנם את חברת קולומביה
לדיכאון עמוק בעת ההפקה, כשמחיר
ההפקה הוכפל ותקופת הצילום הלכה והתמשכה
עד אין־סוף. אבל כאשר יצא
לשוק, הרגיע מייד את כל החוששים, וה יום
הוא תופס מקומו בגאון, כאחד מעש רת
הסרטים המכניסים ביותר בכל הזמנים.
תחת
לחץ* והנה, שלוש שנים בילבד
אחרי שיצא אל המסכים, מגיע לישראל
משהו הנושא את השם מיפגשים מן הסוג

את המלאכה שעשה לפני שלוש שנים,
ושאותה היה צריך לסיים אז בלחץ.
בהעזה אופייניו? לדור הצעיר של ה קולנוענים
ההוליוודיים, פנה לחברה והציע
להם לערוך מחדש כמה סצינות, לצלם
במיוחד סצינה נוספת, ולשלב שוב בעלילה
כמה מן הצילומים שנותרו בזמנו על ה־ריצפה.
כל זאת כדי להוציא את הסרט
לשוק, כמהדורה פרטית ומיוחדת.
״אין זה בהכרח הגירסה הסופית של
מיפגשיס, הסביר הבמאי לעיתונות האמריקאית
,״ואין זאת אומרת, שמן הרגע
שבו יוצאת לשוק המהדורה המיוחדת,
מתבטלת מייד המהדורה הרגילה. להיפך
— מהיום והלאה תמשכנה שתי המהדורות
להתקיים זו בצד זו.״
הזמנים המתים. כשמנהלי האולפנים

במאים סטיכן שפילכרג ופרנסואה טריפו
ילד הפלא האמריקאי עם ילד הפלא הצרפתי

מלינדה דילון כתפקיד אם הילד הזוכה למיפגש מן הסוג השלישי
האספקט הדתי של החוויה

להגיע אל לב הקהל, אין לאיש חשק להתווכח
עמם. אולי הם באמת יודעים איזשהו סודז לכן נעתרו לשפילברג, והמהדורה המיוחדת
הוצאה לאור בקיץ האחרון. תגובת
הביקורת היתה מפתיעה• ״הסרט החדש
הטוב ביותר של הקיץ הזה הוא סרט ישן,״
הכריזו כמה מן המכובדים שבמבקרים.
הדעה הכללית היתה ששפילברג אכן שיפר
את הסרט במידה ניכרת וביטל את הזמנים
המתים שהפריעו בו, בסיבוב הראשון.
הצופה הממוצע היה יותר מבולבל. הוא
לא הבין מה זה בדיוק ״מהדורה מיוחדת״.
והוא חשב שמדובר בסרט חדש או בסרט
אחר, ולא מצא אותו. התוצאה: הכנסות
הקופה באמריקה היו פחותות מן המצופה.

בילבד, והקהל נכון יותר להתמודד עם
מישחקים אינטלקטואליים.
ניכרשת זוהרת. ואמנם המהדורה
המיוחדת של מיפגשים מיועדת לקהל מן
הסוג הזה. מי שראה כבר את המהדורה
הרגילה יבחין במבט ראשון רק בשינוי
בולט אחד: הסוף שונה, ותחת שיסתיים
עם צירופו של הגיבור לצוות החללית מכוכב
אחר, המבקרת על פני כדור הארץ,
הוא נמשך עוד קצת ומציג את פנים הח ללית׳
הנראה כמו ניברשת ענקית הפוכה,
צבעונית וזוהרת. אולם עם קצת יותר
תשומת־לב, אפשר להבחין עד מהרה בעוד
כמה שינויים מהותיים.
למי שאינו זוכר את הסרט, או שלא
ראה אותו, כדאי להזיכר במה המדובר.
אחרי סידרה של תופעות בלתי מוסברות,
המתרחשות בכל רחבי העולם, מתגלים
במדינת אינדיאנה שבארצות־הברית עצמים
שמימיים בלתי־מזוהים (עב״מים בלשון
המדע המדיוני) ,המאותתים לאנשי ה ארץ
ויוצרים עמם לא רק קשר עין אלא
גם קשר טלפאתי. כמה מן האנשים נרדפים
ללא הרף על-ידי צללית של הר נ:על
צורה מיוחדת במינה, ועל־ידי סידרה של
חמישה צלילים המושמעים בסדר מאוד
מוגדר. המדענים המתחקים אחרי התופעה,
מפרשים את האותות כהזמנה למיפגש עם
המבקרים מן החלל, במקום הנראה בדיוק
כמו ההר שצלליתו שודרה אל תוך תודע תם
של בני התמותה. המיקום המדוייק
של ההר נשלח ישירות אל מחשבי המדענים,
על־ידי שידורים המציינים את קווי
האורך והרוחב שלו.
היועץ המדעי. הסרט מתמקד בשלוש
דמויות. עובד תחנת״כוח, שהסיפגש הראשון
עם העב״מים החולפים מעל ראשו
משנה את אורח חייו, הורס את שלוות
מישפחתו וכופה עליו לצאת למקום ש אותו
הוא אינו יכול למחוק מתת־ההכרה
שלו> אשה שילדה בן הארבע נעלם בעיק-
בות ביקור הגופים השמימיים, והנרדפת
על־ידי אותם סיוטים ! ומדען צרפתי, היחידי
מבין החוקרים שמסוגל לשלב את ה גישה
ההומאנסטית עם הנתונים המדעיים,
והממונה על מיבצע הפגישה עם היצורים
מן החלל החיצון.

שחקן דרייפוס

ריצ׳רד דרייפוס כתפקיד עובד תחגת החשמל הכתקל בעב׳׳מ

פיוט קולנועי

״פינוקיו הוא סרט נפלא שעליו גדלתי״

השלישי — מהדורה סיוחדת. מה זה ן
ובכן, שלא תהיינה טעויות: אין זו גירסה
אחרת של אותו הסיפור, שהוצג כבר
על המסך ! אין זה סרט אחר, ואין זה סרט
המשך• ״המהדורה המיוחדת״ היא דרכו
הפרטית של הבמאי סטיבן שפילברג לשפץ

שלטו בתעשיה ברודנים שאין עליהם
עוררין, דבר כזה לא היה יכול לקרות. אולם
היום, אחרי שילדי־פלא כמו לוקס, קופד
לה וכמובן, שפילברג (שלזכותם חמישה
מתוך עשרה הלהיטים הגדולים של כל
הזמנים) הוכיחו שיש להם דרך סתרים

באירופה, שם טרחו מחלקות־הפירסום
להסביר את הכוונה של שפילברג, נמצא
הקהל שלו נועד הסרט, ואכן התוצאות
הרבה יותר משביעות רצון. אולי משום
שבאירופה, יותר מאשר באמריקה, יש
נטיה לראות בקולנוע יותר מאמצעי־בידור

במהדורה הרגילה נמשכו סצינות ההכנה,
שהובילו עד למיפגש עוצר־הנשימה שבסוף
הסרט, כשני שליש מאורכו. עתה
קוצר כל החלק הזה. סידרה שלמה של
חקירות, שעורך המימסד הצבאי לפני ש הוא
מחליט לנקוט ביוזמה כלשהי, נעלמו
כליל. מערכת היחסים המתערערת בביתו
של עובד תחנת־הכוח התכווצה לכמה
סצינות־מפתח, וכך גם גישושיו של האיש.
עם זאת, נוספה תופעה בלתי־מוסברת
ה עו ל ם תז ה 2265

אחת בשלבים הראשונים של הסרט —
אוניה שנעלמה מן הים נמצאה בלב מדבר
גובי, נחה על דיונות החול.
;! וודי^־ה1,־ן־ן׳
צריך לציין שכל התופעות החריגות ש מוזכרות
במהלך הסרט אמנם התרחשו.
שפילברג ביסס את התסריט שלו על מחק רים
רבים שעשה מישרד־הביטחון האמרי קאי׳
והדוקטור אלן היינק, שהיה אחראי
במשך שנים על מחקרים אלה, שימש היועץ
המדעי של הסרט כולו. הוא אף מופיע
בעצמו על המסך, בסצינה האחרונה.
פיוט קולנועי. אחרי הצגת המהדורה
הרגילה של סיפגשיס סן הסוג השלישי
דיברו הכל על האספקט הדתי של החוויה,
ועל הגישה המקורית של שפילברג. רבים
התפעלו מן העוצמה החזותית הבלתי־רגי־לה,
שהפכה את הסיום לפיוט קולנועי בצליל
ובצבע, שחרג מן המשמעות העליל תית
של הסצינות. כל אלה קיימים כשהיו.
מה שנוסף הפעם, זאת ההרגשה ששפילברג
רוצה להבהיר, להדגיש ולהמחיש את מה
שהגיש במהדורה הראשונה. הוא מוכן
הפעם לוותר על פרטים מישניים, הוא
מתעסק פחות בדקויות של מיבנה הדמויות
ומתמקד הרבה יותר במה שמעסיק
אותו: מיצוי מלא של אפשרויות הקולנוע,
כדי לספר סיפור, שהכהגדרתו ״אינו מדע-
בדיוני״> הוא מבוסס על עובדות ממשיות,

ה מי פלצת

ה אנו שי ת
איש הפיל (סטודיו, תל־אביב,
אנגליה) — סרטו של דייוויד
לינץ׳ המשחזר את פרשת חייו
של ג׳ון מריק, צעיר אומלל שחי במאה שעברה בלונדון,
ושנפגע ממחלה מחרידה ההופכת את גוף האדם למפלצתי,
עד שאין לשאת את מראהו. הסרט יכול להתפרש בכמה
צורות: תיאור קליני של מיקרה הרשום זה מכבר בתולדות
הרפואה ; משל חברתי על התייחסות המין האנושי ליוצאי־הדופן
שבקרבו; ומשל פוליטי על הדרך שבה מנצלים
בני־האדם את אחיהם.
לינץ׳ מתמודד בהצלחה בכל המישורים הללו. הוא
מיטיב לתאר את הטראגדיה האישית של טריק, אדם
רגיש שלולא הנסיבות המיוחדות שבהן התגלה, היה נחשב
לאידיוט מלידה עד סוף ימיו. הוא אומד את מידת הצבי-
עות המתערבבת בצדקנות ובהשתתפות כנה בצער של
האנשים הסובבים אותו, ומדגיש גם את התופעה העגומה,
שגם בעלי הכוונות הטובות ביותר מנצלים את ״איש הפיל״
(כפי שכונה מריק).
מזמן לזמן נדמה שלינץ׳ אינו סומן די הצורך על
האינטליגנציה של הצופים, והוא דוחף לפיהם בכוח את
מסקנותיו. לדוגמה: ההתנגשות שבין הרופא (אנתוני הופ־קינס)
,אשר נטל את האומלל תחת חסותו, לבין מי שהיה
אמרגנו והציג אותו לראווה בירידים תמורת בצע כסף. יש
גם נסיון להעניק לכל המשל הזה ממדים מטאפיסיים,
על־ידי שילוב סצינות חלום של אשה, המותקפת על-ידי
עדר פילים.
הישגיו של לינץ׳ הם לא רק בתחום האידיאולוגי או

אנ תוני הופקינס: בעלי הכוונות הטובות
בתיאור מידת החולניות הטמונה בסקרנות האנושית. הוא
מצליח במיוחד — בשפה הקולנועית שהוא בחר לעצמו —
בגוונים המיוחדים של הצילום בשחור-לבן, המנסים להיראות
כמו צילומי לונדון של אותה התקופה (ואף מצליחים בכן).
הוא מצטיין בהדגשות המיוחדות של קולות התקופה, שהיו
בוודאי בעלי משמעות מיוחדת לאדם שראה את כל העולם
סביבו מבעד לחור במסיכת השק שכיסתה את כל ראשו.
גם לעריכה הקפדנית, שאינה מניחה לסרט לגלוש מן
המיסגרת הפורמאלית של כרוניקה בנויה מפרקים, יש
תפקיד דרמאתי.

ה ת עו
הנועותולל

ד״ר אלן היינק
אין כוונות זדוניות

הוא מדבר על העולם שלבו, ואין בו דבר
שלא נבדק קודם לכן, מבחינת הסבירות,
עם סמכויות מדעיות.
היום, כאשר ההלם הראשון של האפק טים
החזותיים חלף, אפשר אולי להעריך
יותר את שיתוף הפעולה המושלם של צוות
הצלמים, שכמוהו ניתן לאסוף בכפיפה
אחת רק לעתים רחוקות (ליד וילמוש זיג־מונט
עבדו עוד כמה מגדולי הוליווד, כמו
ויליאם פדייקר, לאסלו קובאץ׳ ודאגלס
שלוקומב) ,עם המומחה לאפקטים מיוחדים
דאגלם טראמבול (שעשה גם את אודיסיאה
בחלל) ,ועם המוסיקה של ג׳ון ויליאמס,
המשלבת את המוטיבים האטונליים של
קודאי עם שיר מתוך פינוקיו של וולט
דיסני.
״פינוקיו,״ אומר עובד תחנת החשמל,
״הוא סרט נפלא שעליו גדלתי.״ לקראת
סוף הסרט, כאשר ויליאמס משמיע ואריאציות
סימפוניות של שיר מתוך הסרט,
והעובד נכנס אל תוך בטן החללית, יש
הרגשה כאילו מדובר בובת העץ המפורסמת,
שנכנסת מרצון לבטן הלווייתן —
מיבחן אחרון לפני שיהפוך לאדם במלוא
מובן המילה.
תדריך חובה לראות:
תל־אכיג — גלוריה, התוודעות, טיסה
נעימה, האחים בלוז, איש הפיל, משחקי
ריגול, תהילה, המטרו האחרון, תרגילים בהתבגרות ירושלים — תהילה, טיסה נעימה, ה,
מטרו
האחרון, אוכפים לוהטים, הקאריירה
המזהירה שלי
חיפה — תהילה, חלומו של קוף
ה עו ל ס הז ה 2265

לבוש לרצח (מוגרבי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — מי ששואב
הנאה ממריטת עצבים עצמית
ומצפייה במעשי אכזריות מפורשים, יכול בהחלט להתענג
למראה הסרט החדש של בראין דה־פאלמה.
מעשה באשה שאינה באה על סיפוקה במיטת בעלה.
אחרי שהיא מספרת צרותיה לפסיכיאטר הצמוד, היא
הולכת לשטוף את צרותיה במוסיאון. שם היא מוצאת גבר
כלבבה, מבלה את אחר״הצהריים בדירתו, וכאשר היא
יוצאת משם, הביתה, נשלפת יד מיסתורית מן המעלית,
ותער חד חותן בה בתאווה עילאית.
מכאן והלאה, מדובר בפרשה בלשית. נערת״הטלפון
המגלה את הגופה, יחד עם הבן הגאון של הקורבן ומפקח
מישטרה ציני, מצליחים בסופו של דבר לחשוף את האמת.
התער המשתולל מנסה לטפל ברודפיו, באותה הדרן שבה
טיפל באשה שבמעלית.
אם ירצה בראין דה״פאלמה ואם ימאן, הסרט מזכיר
את מורו ורבו, אלפרד היצ׳קוק. סצינת״פתיחה עם אשה
ערומה במיקלחת, סצינת־סיום עם אשה אחרת במיקלחת,
ותער מבריק המאיים לשסעה, רומזים, כמובן, ל״פסיכו״.
בית־החולים הפסיכיאטרי והטיפול בתת״ההכרה הם ירושה
מ״עולם השיכחה״ .הנאום על קדושת הווידוי נשאב מ״אני
מתוודה״ .אלא שהיצ׳קוק רומז על הבד ומניח לצופה

נאנסי אלן: לא נותר מה לנחש
להשלים את היתר בתודעתו. בכן היתה גדולתו. דה״פאלמה
אינו משאיר מאומה לדמיון. הוא שופך את הכל בפירוט
רב, וכאשר לא נותר לצופה מה לנחש או מה להשלים, הוא
אינו יכול לחשוד שיש פה משהו יותר מסתם הפחדה לשמה.
בקיצור, היצ׳קוק לעניים.

ה7דיר
הנ פו ח
ניז׳מסקי (גורדון, תל״אביב,
ארצות־הברית) — זה סרט משונה
מאוד• הוא מתמקד במערכת
היחסים ההומו״סכסואליים שבין הגיבור, הרקדן האגדתי
ואסילי ניז׳ינסקי, לבין גדול אמרגני הבלט של התקופה,
סרגיי דיאגילב. אבל הוא נכשל בתיאור היחסים עצמם.
הסרט מגולל קשר בין צעיר מפונק בעל פני ילד וכישרון
בלתי־רגיל לריקוד, לבין אמרגן קאפריזי ושתלטן. לאהבה
יש שייכות מעטה לכל הפרשה. אם זח כל העניין שב-
דיאגילב או בניז׳ינסקי, ספק אם ראויים היו שיוקדש להם
סרט שלם.
האמת היא, כמובן, אחרת. סרגיי דיאגילב חיה, לא רק
סיר נפוח מחשיבות עצמית, השוקל את העובדים לפי
מצבי-רוח, אלא אדם שניחן בחוש בלתי״רגיל להבחין
בגאונים ולטפח אותם — הן במחול, הן בכוריאוגראפיה,
הן בעיצוב הבמה והן במוסיקה. ובאשר לניז׳ינסקי _ אולי
גדול רקדני הבלט של כל התקופות — הוא חי טראגדיה
אמיתית, נקרע בין היכולת העצומה שלו לבצע צעדי מחול
של אחרים והקושי להמציא צעדים משל עצמו ; בין ההומוסכסואליות
לבין הפחד מפני השיגעון. הוא בילה את 33

דה־לה־פניה ובייטס: אהבה בין גברים
השנים האחרונות של חייו במוסדות לחולי״נפש, אחרי
שסידרה של כישלונות בחיים הפרטיים שלו והמקצועיים
גם יחד דחפו אותו אל מעבר לגבול השפיות.

״הדברים ״שארו קבורים בחדר הזה!״ תבע הוותיק שהאשים את
דויד 1וווביץ בחטא נורא כן־גוריון אשם! ״ קבע א חו -
העשר הסיפורי]ו א שו התוחטוו מאחרי הקרעים שר הסידרה

ויסור בווו!

:בראשית שנות ה־ 20 היתד. הציונות
עניין לחולמי תקומות. רק מעטים עזבו
את בתיהם ועלו ארצה. המעטים, החלו צים׳
אנשי מעליה השניה: והשלישית, באו
במטרה להגשים את הציוניות, כאשר הם
׳נושאים בלבם את חלום הקמתה של חברה
אידיאלית. החלוצים יצאו מתוך ערי-
פוגרומים של רוסיה, ונטעו את זרע התקומה
בביצות עמק-יזרעאל. הנה במה
סיפורי־רקע לפרק ״העמק הוא הלום״ בסיירה
עמוד האש.

והורה באצבעו ואמר, זה פטליורה!׳ לא
הייתי בטוח, והייתי צריך למצוא שיטה
כדי לוודא זאת. הלכתי וערכתי מחקר
קטן, שבמהלכו גיליתי אנציקלופדיה אוקראינית
׳בספריה הלאומית בירושלים. שם
מצאתי תמונה מטושטשת, לא טובה ו־בלתי-יניתנת
להעתקה, המזהה את פטליד
רה. בתמונה היה ברור שזה הוא. עכשיו

בר שעל עולם במילחמה היתד. ביקורת
רבה של ההיסטוריונים׳ ואני אמרתי לו,
לאייזקס, ,אם כך אתה אומר, אז אני אעבוד
ביחד עם ההיסטוריונים. בשבילינו הסידרה
עמוד האש היא לא רק עניין שיל שאו־ביזנס.
אנחנו לא תחנה מיסחרית. מה ש אנחנו
נעשה עכשיו, אני לא מאמין שיהיה
ניתן לעשות שוב בעתיד. אנשים

אינו מופיע כאן, ואינו מופיע שם. על
הצופים להתרגל לכך שהיסטוריה בסרט־טלוויזיה
זו היסטוריה בסרט־טלוויזיה.
״רק הבוקר בא אלי מישהו, ושאיל, למה
אין בעמוד האש על גדוד״נהגי־ז־,פרדות?׳
עובדה היא, שדווקא אלה היודעים היס טוריה
׳נהנים מהסידרה. ומדוע הם נה נים
1מפני שהם רואים לפתע לנגד עיני
הוצאה
להורג
בתמונת הפתיחה של הפרק ״העמק הוא
חלום״ נוצר הרושם כאילו מדובר בקטע
של הוצאה־להוריג מימי המהפכה הרוסית.
נרמה כאילו הקטע חוזר על עצמו שלוש
פעמים ברציפות. אלא שעורכי עמוד האש
ערכו בדיקה על שולחן־העריכה, וגילו כי
מדובר בשלוש הוצאות־להורג שונות.
הדבר: נבדק לפי התעופה ישל הכובעים,
:ואז התברר כי מדובר בהדצאה־להורג בשלושה
מחזורים של מוצאים־׳להורג, בידי
אותה כיתת־יורים.
הסרט נלקח מארכווו־סרטים ידוע. אנשי
כיתת־היורים בסרט משתייכים לצבא
ה,לבך. המוצאים־להורג הם קומוניסטים.

פטליויה
״איתור קטע מצולם של סימון פטליורה,
שערך פוגרומים ביהודים בימי המהפיכה
הרוסית, היה ב,רשימה השחורה׳ שלי מן
ההתחלה,״ סיפר עודד עמוד האש, יגאל
לוסין .״בשום מקום לא היה תצלום בעל
איכות בארכיונים הבינלאומיים. חיפשתי
את תת־הערד, פטליורה׳ ,תחת הסימן
,פרסונאליטיס׳ ,והוא לא היה קיים בישום

יהודים בימי מילחמת־האזדחים הרוסית בשנים ,1918—1921 שבה
יש בארץ תמונה שניתן להשתמש בה ל צורך
התיעוד המצולם שיל אותה: תקופה.״

״למה בדל אינו
מופיע כאן?״
ארכיון של סרטים או צילומים. אבל הייתי
להוט מאוד לאתר ׳תצלום או תמונה ניעה
שלו.
״כאשר הגעתי לאכסלבנק, ביעל הארכיון
הפרטי של המהפיכה הרוסית, ליד יניד
יורק, שאלתי אותו בדרך לביתו אם יש
לו קטע מצולם של פטליורה. הוא ענה
מיד שיש לו.
״כאשר ראיתי את הקטע המצולם הזה,
הבנתי כי הגעתי אל אחד מייעדי. אבל
מאחר שמעודי לא ראיתי ׳תמונה של
פטליורה, הי,תה ילי בעייה. הוא אינו מופיע
באנציקלופדיה העברית, גם לא באנציקלופדיה
יודאיקה. לא ראיתי דיוקן
שליו בספר־לימוד, או בספר-היסטוריה,
למרות שאדם זה הוא דמות די חשובה
בהיסטוריה שלנו — חשובה לשלילה, אבל
חשובה — ואנשים פחות חשובים ממנו
זכו להיות מצולמים הרבה אצלנו.
״כאשר אבסלבנק הראה לי את הסרט,

כאשר התחיל לוסין בעבודת ההכנה ל-
סידרה׳ הוא נפגש בלונדון עם ג׳רמי
אייזקס, מפיק סידרת־הטלוויזיה הבריטית
הנודעת עולם במילחמיה. לוסין ואייזקס
ניהלו שיחה על הבעיות השונות הכרוכות
בהכנת סידרה מורכבת שכזאת.
על האופן שבו שינה מיפגש זה את
הטכניקה ישל הכנת עמוד האש מספר
לוסין :״שוחחנו על האמינות של סרטים
ושל סדרות היסטוריות.
״אייזקס אמר לי -סרט זה שאו־ביזנס.
תמיד יהיה לך קונפליקט עם ההיסטוריונים.
למה ו משום שהתמונה מושכת יותר.
לא: תמיד, כאשר יש לך סיפור חשוב, יש
לך תמונה מתאימה. לפעמים התמונה היא
בכלל לא חשובה, ואז אתה מנפח סיפור.
לפעמים קורה שהטנק נכנם לדיסלדורף
ויוצא מהמבורג, ואין לך ברירה בגלל
ההמשכיות׳.
״אייזקס הביא לי כל מעי דוגמיות. מסת
מופיע
פטליורה. איחוי חיפושים ארוכים נמצאה, לבסוף, התמונה.

רבים ילכו בדרך יכיל בשר. אנחנו בארץ
חייבים לעשות משהו אחראי׳.
״התחלתי לעבוד על ספרים. מה זה ספרים
ז השגיאות עוברות מספר לספר .׳ואז
עלה בי הרעיון ששלושה אנשים שונים,
פרופסורים מיזמנים — אחר־כד זה עלה
לחמישה פרופסורים — יעברו על כל שורה
ושורה בתסריט.
״אבל עדיין היתד. הבעייה: איך ל החזיק
את החבל בשני הקצוות — גם
לרתק את הצופים, ולשמור על מיימד של
דרמתיות, וגם ׳שהחומר יהיה יאמין ביותר
מהבחינה ההיסטורית?
״נוסף על כך הייתה הבעייה, כיצד להרחיק
את ההיסטוריונים משולחבות־הערי־כה,
למנוע אותם מליהפך ל,יוצרים׳ ,שימשיכו
להיות בבחינת, מבקרים׳.
״כך עברו הפרופסורים על שורה אחרי
שורה, העירו את הערותיהם, הציעו הצעות.
אם כי כאן המקום להעיר, שיש עדיין
כיום ביקורת על עובדות ׳והתבטאויות ב־סידרה,
אבל הצלחנו, לדעתי, לצמצם אותם
למינימום.
״הריב שלי ושל צוות עמוד היאש הוא
לא עם אנשים היודעים היסטוריה, אלא
עם אנשים היודעים חצי היסטוריה. עם
אלה שקראו את בדל והשואלים למה ברל

הם חיים על המסך, את הדברים ׳שהם יוד־ *
עים מההיסטוריה.״

צ׳דצ׳יל הציל את הציונות יבין ה,ספרים הלבנים׳ שהבריטים חיברו
בימי המנדאט, מצוי גם, הספר הלבן׳ של
צ׳רצ׳ייל, לצד הספרים הלבנים של פספילד
ושל מקדונלד (הקטלני והמפורסם שבין השלושה)
.ויינסטון צ׳רצ׳יל הצטייר במשך
תקופת־זמן ארוכה בעיני זקני־הישוב, מנהיגיו
וותיקיו, כמי שקיצץ את כנפי החזיון
הציוני.
יגאל לוסין מעיד ׳שבראשית עבודתו
על הסידרה ״׳דיברתי עם אחד מקרובי-
המישפחה שלי ,׳וזה יאמר שברור שצ׳ר־צ׳יל
לא היה בסדר...״
על התהליך של שינוי תדמית פועלו
ותרומתו של צ׳רצ׳יל לציונות מספר לד
סין :״היום יש מחקרים חדשים, בעיקר
של מרטין גילברט ושל גבי כוהן, ומם־ *
תבר כי צ׳רצ׳יל היה ציוני יחיד ומיוחד.
הוא נאבק.כימעט בכל שלב מחייו המדיניים
למען הגשמת הציונות.
״הוא התחיל בזה כבר בצורה מעשית,

הוא הערך הנמוך ביותר שיש בחיים. אין
דבר יותר ירוד מערך האדם. שם קרה
האסון הזה, האמצעי תפס את מקומה של
המטרה, והמטרד. נדחפה בכלל הצידה.
י• אני ראיתי את עצמי כאריסטוקר־טיה
מודרנית. אריסטוקרטיה של ימי-
הביניים. זה שהולך עם מכנסיים קרועים,
חצי ישבן בחוץ — זהו האדם. חולצה
שחורה עם טלאי לבן, חולצה לבנה עם
טלאי שחור. איך ידענו שליל־שישי הוא
מוצלח? כאשר רקדו עד כדי כך שהחולצה
נקרעה על. הגב.
• (בתשובה לשאלה: מה היתד. אכזבתו
מהציונות?) באו יהודים, הקימו את
הצריף, הקימו את הבית, וברגע שבנו את
הבית, היתד. להם מיסעדה קטנה שהחבר׳ה
אכלו בה בזמן שבנו. גמרו את הבניין,
אז לא ר.יה לו מד. למכור ולא היה לו
למי למכור. והמישטר לא התעניין מה
קורה עם אלה. המישטר הבריטי, המנדטורי,
לא השקיע שום מחשבה לשאלה
מה יקרה מחר עם האנשים האלה שהגיעו
ארצה. הסיפור שכל העלייה הזאת (העליה
הרביעית) שהיתה כאן היתד, של קפיטליסטים
בעלי 1000 לירות (אנגליות) —
זה שקר. לא היו להם 1000 לירות. אחד
העביר לשני את הצ׳ק, וזה היה !נקרא
שיש לו 1000 לירות.

האיש שבא במחתרת

111111^ 11^ 1111 ^ 1111 קורבנות הפרעות של
ו 4 1 1 1 1 4״ #ניייווייי מילחמת־האזרזזים הרו־סית
בשנים .1918—1921 דו״ח הצלב האדום הבינלאומי מסר כי
כאשר שימש בכהונת שר־המושבות בשנים
.1922/21 זה היה בתקופה שבד. דיי-
וויד לויד־ג׳ורג׳ היה עדיין ראש־הממשלה,
וג׳יימס בלפור כבר הסתלק מהשילטון.
שר־החוץ הבריטי היה אז הלורד קארזון,
שהיה אנטי־ציויני, וצ׳רצ׳יל ניווט את
סישרד־המושבות.
״בהתחלה הלכתי לפי המקובל, ואמר-
יתי בדברי־פרשנות משהו בנוסח, הספר
הלבן של צ׳רצ׳יל היה הראשון בסידרת
ספרים לבנים שהגבילו את הפעולה הציונית
בארץ־ישראל וכר וכר, ואז קפצו
להם כל הפרופסורים שעבדנו איתם. הם
הצליחו להציל אותנו מליפול בתוך מהמורות
היסטוריות רבות, כמו המהמורה
בעניין הספר הלבן של צ׳רצ׳יל...״
על השינוי בתפיסת תדמיתו של צ׳ר-
צ׳יל ופועלו מגלה לוסין :״כיום, אחרי
המחקרים של גילברט וגבי כהן, הטענה
היא שצ׳רצ׳יל התמיד והגן על הציונות.
״מתברר כי עם ראשית המנדאט הבריטי
בארץ־ישראל היתד. התנגדות עצומה
למדיניות הפרו-ציונית של ממשלת בריטניה.
רוב רובו של בית־הלורדים היה
נגד, וכן גם העיתונות, שהיתה בידי השמרנים
ובידי הלורד נורתקליף. אלה לחצו
על הממשלה הבריטית וטענו כי עליה
לסגת מה שיותר מהר מן הטירוף הזה.
״אלא שצ׳רצ׳יל הצליח ליצור בעזרת
הספר הלבן שלו אשליה, כאילו מצמצמים
את, האופק הציוני׳ (על-ידי הקמת האמי-
־ות של עבר־הירדן) ,והוא נתן למתנגדי
ציונות את ההרגשה של פשרה, אשר
זיפשרה להם לקבל את הספר הלבן. כש-
:ידו הספר הלבן הזה הלך צ׳רצ׳יל אל
זבר־הלאומים, שם הוא קיבל את האישור
גל המנדאט הבריטי.
״ומה נאמר בעצם בספר הלבן של צ׳ר־
:׳יל? נאמר שלא ארץ־ישראל תיהפך ל-
:ית־לאומי ליהודים, אלא שבית־לאומי
׳יהודים יוקם בארץ־ישראל. פירוש הדבר,
וזבית־לאומי יכול להיות אחוז אחד מתוך
;ארץ, וגם 99 אחוזים.
במילים אחרות: צ׳רצ׳יל החזיר את
כדור לידיהם של הציונים. הוא איפשר
ציונים לפעול בארץ, בחופשיות יחפית
ד לשנת .1939
״היום נראה הספר הלבן של צ׳רצ׳יל
היסטוריונים כהישג משמעותי, לעומת
אלטרנטיבה המיידית שניצבה מולו: בי ול
הצהרודבלפור. בניגוד למחשבה מוטית,
לא היתד. האלטרנטיבה ארץ־ישראל
שתי גדות הירדן. להערכת ההיסטוריון
הציל צ׳רצ׳יל את הציונות.״

״המוני היהודים באוקראינה׳הס על סף הטירוף, ורבים יצאו
מדעתם״ .בתמונה: נערה מעורטלת ושלושת אחיה בקייב,1919 ,
שנפגעו מידיהם של חייליו הלבנים של האוקראיני פטליורה.

עורכת הראיונות בסידרה, נעמי קפלנ־סקי,
שהגיעה אל כמה משרידיה של עלייה
זו, לא באה על סיפוקה וחיפשה אחר
דמות שיהיה בכוחה לייצג את הדור כולו.
כאשר הגיעה קפלנסקי ליהודה ורטמן,
חשה כאילו זכתה בוזמנית גם במחצית
השניה, מאחר שוורטמן היה בין אותם
שירדו בחזרה לרוסיה, שם היה בקיבוצו
הרוסי של מנדל אלקינד, והצליח להימלט
משם ולשוב ארצה. ורטמן, המופיע
בסרט רק במשך כמה דקות, נתן ראיון
ארוך למפיקים. הנה כמה מהקטעים ונד
האימרות שלו, שלו, שלא שודרו בסרט:
#העם כולו הוא בדיוק כמו עדר.
• 1אני גדלתי בבית יהודי, איפה שפעמיים
בשנה שמעתי, לשנה הבאה בירושלים
/מעולם לא שמעתי, בשנה הבאה
בבוסטון או בשיקגו, או בדטרויט׳.
#ידענו להפוך את המחסור, שהיה
לנו, לאידיאולוגיה.
>• לא הבאנו פועלים שיבנו לנו את
הצריף או את הבית או את היסוד או את
הביוב. הלא עשינו את זה בעצמנו!

!• (על המשבר ב,גדוד העבודה׳ ב־
)1927 הגדוד ראה את עצמו כחלק מהמהפכה
הרוסית, ובן־גוריון לא ראה את
זה בעין יפה כל־כך, את הדבר הזה. הם
(אנשי הגדוד) ראו שאנחנו לא איזה ש הוא
אי קטן לעצמו, כי אם — כתוצאה
מהמהפכה ב־ 1917 שם — אנחנו היינו
יכולים לעשות את זה כאן.
י• (על ירידת מנדל אלקינד וחבריו
להקים קיבוץ בברית־המועצות) בן־גוריון
דחף אותם לקיר. כלומר, הוא ממש הוציא
אותם. אילו הוא היד. יותר גמיש,
ונוח לסבול גם דיעה אחרת ובהמשך,
בתשובה לשאלה: מה היתה הדיעה האחרת?)
נניח, השאלה של אירגון משותף
עם פועלים ערביים...
!• הגדוד ראה את עצמו כחלק מן
המהפכה הרוסית, ובן־גוריון לא ראה את
הדבר כך. הוא ראה את המהפכה שלו,
שהיא לגמרי אחרת, ויותר אפקטיבית, ויתכן
שהוא צדק...
• (על רוסיה, שאליה שב אחרי המה פכה)
באתי לשם ומצאתי שערך האדם

דויד הורוביץ, מי שהיה בעבר מנכ״ל
משרד־האוצר והנגיד הראשון של בנק
ישראל, היה עד־ראייר, ועד־משתתף ב שתי
התרחשויות דרמתיות של העלייה
השלישית.
ההתרחשות הראשונה היתד. העימות
בינו לבין מנהיג השומר הצעיר מאיר
יערי בביתניה. האירוע השני היה עמידתו,
ביחד עם מנדל אלקינד, בראש האגף
השמאלי של גדוד העבודה, שאנשיו
ירדו לברית־המועצות ושם הקימו קיבוץ
דובר־עברית בשם ״ויא נובה״ .אלא ש דויד
הורוביץ, החליט ברגע האחרון להישאר
בארץ־ישראל.
על פרק זה בראיון שהעניק הורוביץ
לסידרה מספר לוסין :״בנושא של גדוד־העבודה
ובנושא הירידה של מנדל אל־קינד
ואנשיו כמעט שלא דיבר הורוביץ.
בדברים אחרים הוא היה מוכן לפרט דברים
עד לזרא. אבל בנושא החשוב הזה
של ירידת חברו הטוב מנדל אלקינד ל־ברית־המועצות
הוא היה בגבול השתיקה.
״ניסיתי לשאול אותו מכל הכיוונים והאיש
היסב את ראשו, ודיבר את הדברים
הכלליים ביותר. הדבר הכי מוחשי שהוא
אמר בנושא זה היה מה שהוא אומר
בסרט, ובסך הכל הוא לא אמר בעניין
הזה שום דבר. לחצתי עליו, והוא אמר
,לא זוכר דבר׳ ,הוא שתק ולא דיבר...״
מאחר שהפרק ״העמק הוא חלום״ הוק רן
כבר לפני יותר ממחצית השנה, ביום׳
העצמאות, יש בפי לוסין סיפור פיקנטי

זעם הוא עדר
אחד השרידים האחרונים של העליה
טלישית הוא יהודה ורטמן, המופיע כ-
יצגם בפרק זה של הסידרה.

!1: 11 *11111ן( 1 |!|11י, ך י״ח ברנו, אחרי הירצחו ב־18
1 •411411 11.1111 במאי .1921 ברנר היה סופר פסימי,
מחבר שכול וכישלון, שהתעודד. למראה החלוצים והלך ללמדם

עברית, הטיף לשינוי־סרכים של העם היהודי, ולשיבה לעבודת־הגוף
ולעמל כפיים. יוסף חיים ברנר נהרג בידי ערבים בבית
קטן באחד הפרדסים אשר בגבול יפו—תל־אביב של אותם ימים.

י—י ע מוד האש
!,שה דיין סי דג
בפרק זה יש סרט שבו נראים ילדי
נהלל הראשונים, אשר ביניהם היה הילד
משה דיין.
על אי־הופעתו של שר־הביטחון ושר-
החוץ לשעבר בפרק זה ובפרקים אחרים
של הסידרה מסביר יגאל לוסין :״משה
דיין סירב להתראיין. ביקשנו אותו. הפצתו
בו. הוא חקר, והוא התעניין במה
המדובר.
היינו צריכים לספר לו במפורט מה
אנחנו רוצים לשאול אותו. היינו צריכים
גם לספר לו מי ישתתף בסרט ובסידרה
חוץ ממנו, ואז הוא השיב תשובה שלילית.
מסתבר שמשה דיין מוכן להתראיין ב מוקד
ואפילו בכתבה של מבט בחדשות,
אבל לא בעמוד האש.
אני נזכר שפעם אחת הוא אמר, אני
לא מופיע במקהלה׳ .הוא אמר את זה
כאשר הכנו לפני שנים תוכנית תיעודית
על מילחמת ששת-הימים. כאשר שמע
דיין כי הוא ישתתף ביחד עם לוי אש כול
ואחרים, הוא אמר, אני לא מופיע
במקהלה../״

בשבילי, זה בשביל יהודי המיזרח׳.
״בהתחלה לא הבנו למה הוא מתכוון.
אבל אחר־כך זה היה ברור, הוא התכוון
ליהודים הרוסיים, כי כך קראו להם באותם
ימים. מסתבר שגם, יהודי המיזרח׳
זו שאלה של גיאוגרפיה.״
חומר נוסף שנלקח מתוך סרט זה של
הקרן הקיימת מצוי בקטעים המראים את
רכבת־העמק המפורסמת ואת הטרקטורים.
קשה להאמין שבעין־חרוד, בראשית שנות
העשרים, היו כבר טרקטורים.
ב״העמק הוא חלום״ מופיעים עוד כמה
מסרטי הצלם בן־דוב, שנרכשו בידי אג
״סבו
תרם תרומה עצומה לטכניקה של
עשיית־הסרט. בסרט כזה מה שאתה מנסה
לעשות, זה, להאריך׳ פילמים על־ידי תמונות,
בעזרת תנועת מצלמה מדומה, שאותה
אתה מושך מסרט לתמונה דוממת,
ומעניק לצופים את האשלייה שנתת להם
קולנוע. אתה מפתח להם את האשלייה.
״מה שחשוב בסרטים האלה הוא שאף
אחד מן הבמאים המחשיבים את עצמם
לא היה׳ מוכן לקחת על עצמו להתמודד
עם סרט כזה. במאים ידועים לקחו את
החומר הדרמתי והלכו לסרטים המאוחרים
יותר שבסידרה. לעומתם, סטיב אדוארדם

תמונות במיזוודה
נשכחת

/\ 1x111-• 1 1 1-1 1

כיום מרצה באוניברסיטה. הורוביץ סירב
לדבר על פרשת ירידת קבוצת אלקינד.
(המשך מעמוד )49
על אחד משרידי גדוד העבודה ,״צעיר
בן השמונים״ בלשונו של לוסין, שהיו לו
השגות חמורות על עדותו של דויד הורוביץ.
האיש אף טרח לעלות לירושלים,
כדי להיפגש.
על פגישה זו מספר לוסין :״כאשר הוא
נכנס לחדר, הוא שאל אם אין אוזניים
לכותל, כי עליו לדבר דבר שהוא, בנש מת
הדברים׳ ,וכקונספירטור מחתרתי הוא
התיישב ולחש כי, נעשה מעשה שלא ייעשה׳
.האמת על ירידתם של אלקינד וחבריו
לא נאמרה. האיש האחראי לדבר האיום
הזה יושב לו בטלוויזיה ומדבר כאילו
שהכל בסדר, כאילו הוא טלית שכולה
תכלת. אבל האיש הזה, האיש אשר שלח
אותם לאבדון, האיש הזה נשאר ברגע
האחרון על הרציף ולא הצטרף אליהם.
זהו דולק (דויד) הורוביץ׳.
״אז אמרתי לאותו איש גדוד-העבודה
שהורוביץ עשה מעשה טוב מבחינה ציונית,
בכך שהוא לא ירד עם מנדל אל־קינד.
אז ותיק גדוד־העבודה השתלהב,
ואמר, איך אדם יכול לשלוח אנשים לגורלם
ולא להצטרף אליהם?׳ הוא מאוד
התלהב, התרגש, ואז שאלתי אותו, :אז
מה אתה רוצה ממני?׳ והאיש השיב, אני
רוצה שתמסור את האמת.׳
״אז שאלתי אותו, מדוע שאני אמסור,
ולא אתה? מדוע שלא תעשה מסיבת-
עיתונאים ותודיע שנעשה מעשה לא-נכון
מבחינה היסטורית, ותעמיד בסיגנונך דב רים
על דיוקם?׳ .אז ותיק גדוד־העבודה
שאל, שאני אעשה זאת?׳ ואז הוא הסביר
לי שאסור להורוביץ לדעת שאותו
ותיק גדוד־העבודה הוא הגורם לדברים
האלה. ובטרם יציאתו את החדר בבניין
הטלוויזיה, ביקש אותו ותיק העליה-
השניה, שהדברים יישארו קבורים בחדר

״מצחיק מאוד לחשוב שיש נושאים הקבורים
בהיסטוריה, בעוד שהם בוערים
בליבם של אותם ותיקים־מייסדים.״

הבמאי שעשה הכי הרבה סרטים בסיד-
רה עמוד האש הוא סטיב אדוארדס, במאי-
עולה מאנגליה. הוא ביים שישה מתוך 19
הסרטים של הסידרה. על עבודתו מציין
עורך הסידרה :״הוא לקח את הסרטים
אשר אף במאי אחר לא היה מוכן לקחת
אותם. על הסרטים שהוא לקח על עצמו
לביים אמרו במאים אחרים שלא כדאי לו
לביימם, מאחר שאין די חומר מצולם.
אבל סטיב לא בחר ולא ברר, הוא ראה
בכך אתגר. הפרק, העמק הוא חלום׳ הוא
דוגמה לכך...״
לוסין על מיפעלו של אדוארדס :״תקופת
סלילת הכבישים היא תקופה חשובה
מאוד בפרק זה. מצאנו, למשל, קטע־פילם
של שניה וחצי, ובו מכבש. הוא חיבר
את השניה וחצי עם תצלום סטיל (תצלום
דומם) ,והוא עשה בסטיל יצירה של
תנועה והמשכיות על־ידי אפקט רעש של
מכבש בן־זמננו. בצורה כזאת התמודד
סטיב לאורך כל הפרק הזה, .העמק הוא
חלום׳ הוא הפרק בעל החומר הפילמאי
העני ביותר בסידרה. הגנרל אלנבי וצבא-
הצלמים שלו הסתלק מן הארץ. אכסלרוד
התחיל לפעול רק בסוף שנות ה־ ,20 כך
ששנות ה־ 20 בארץ כמעט ולא צולמו.״
על שאר החומר המצולם, המופיע ב־
״העמק הוא חלום״ ,מספר לוסין :״מעט
החומר הפילמאי מאותה תקופה, אם הוא
קיים, נמצא בארץ, בארכיון ראד, בהר־הצופים.
מצאנו שם את סרט־הראינוע הראשון
של הקרן הקיימת לישראל. זהו
סרט דוקומנטרי ראשון שנעשה בארץ-
ישראל. יש שם דיאלוגים מודפסים.
״אחרי שגיליתי את הסרט הזה ועוד
סרטים כאלה, אין בעולם אדם האוהב
כמוני את סרטי הקרן הקיימת. גיליתי כי
סרטים אלה הם בבחינת אוצר בלום של
תולדות הישוב, שלא במתכוון.
הסרט הזה הוא בבחינת, אופוס / 1את
הסרט צילם הצלם הוותיק בן־דוב. מה סרט
הזה שרד רק חלקו הראשון. כמו
בסרטי צ׳רלי צ׳פלין, הסרט הזה מראה
קטע מצולם, מפסיק, ואז מופיעות כות רות
מודפסות.
,״גיבור׳ הסרט הוא תייר אמריקאי בשם
בלומברג. התייר בלומברג מבקר בכל
מיני מקומות בעמק, ביחד עם ידידו. מסתבר
כי שנת צילום הסרט היא השנה
המכונה, שנה ראשונה לגאולת עמק יזרעאל׳
— .1921
״הסרט מביא את עין־חרוד ליד מעין-
חרוד, עם האוהלים הלבנים, כמו בשיר
של אברהם שלונסקי, בלובן אוהלינו׳.
התייר וידידו מבקרים בנהלל, ורואים שם
הרבה ילדים. כאמור, קיווינו לזהות שם
את משה דיין, ולא זיהינו. לא מצאנו
שום ילד עם רטייה על העין. אבל הוא
הרי צריך להיות בין הילדים האלה —
כמה ילדים כבר היו אז בנהלל?
בסרט קרן הקיימת המקורי, שממנו
לקחנו את הקטעים המופיעים ב,העמק הוא
חלום׳ יש כמה פרטים מבדחים. למשל,
התייר בלומברג מתרגש למראה החלוצים,
ואז חברו שואל אותו, :אם אתה מתרגש
כל-כך, מדוע שלא תישאר כאן עם
החלוצים?׳ ובלומברג משיב לו, :זה לא

במשך השנים כרץ ניצחי במירוצי־התבור, ובצעדות למיניהן. ליד תצלומו מן ההווה
(למטה, מימין) נראה גור־אריה בתצלום (למעלה, מימין) מימי ייבוש הביצות בעמק,
בפתח אוהלו. משמאל למעלה: יהודה ורטמן בנעוריו, ומשמאל למטה: כיום.

דתי ושנמכרו אחרדכך בשותפות לטלוויזיה
ולארכיון ראד. בסרטים אלה מצוי
הקטע המצולם, המתאר את ביקורו של
וינסטוך צ׳רצ׳יל בירושלים, קטע שבו ניתן
לראות כיצד יורד הרב זוננפלד, רבם
של חרדי ירושלים, במדרגות של בית־הנציב
העליון.
בשל העוני הרב בסרטים מצולמים בפרק
״העמק הוא חלום״ רצוף פרק זה
בהרבה תמונות־סטילים מעולות, שחלקן
מתפרסמות כאן פירסום בכורה. העיר על
כך לוסין :״פה היה מחקר תצלומים יסודי
מאוד, שערך יורם סבו, ששרץ באר-
כיוני־תצלומים ובסיפריה הלאומית בחיפוש
אחר תיעוד מצולם•.
היה זה הוא שמצא את התצלום של
הבחורה החצי-עירומה ואחיה הצעירים,
הנראים בהולים אחרי הפוגרום. סבו מצא
את התצלום הזה, ועוד תצלומים נוספים,
במיזוודה כמעט נשכחת, שהיתר! במרתפי
מחלקת כתבי־היד בסיפריה הלאומית.

בנה בניין קולנועי של סרטים אלה, כינד
עט בלא חומרי־בנייה...״

דן עומר 1
בשבוע הגא הפרק החמישי :
״המקום השקט ביותר במיזרח
התיכון״
סגירת שערי ארצות־הברית ב־ 1924 יצרה
מצב חדש בהיסטוריה של עם־ישר-
אל. העולם הפך מכאן ואילך סגור לפני
הגירה המונית של יהודים נרדפים. ארץ-
ישראל חדלה, איפוא, מלהיות עניין לחלוצים
אידיאליסטיים, והפכה מיקלט
לפליטים.
זהו סיפורה של העליה הרביעית, שהגיעה
ארצה כימעט בעל״כורחח, אך שנתנה
דחיפה משמעותית לפיתוח הבית
הלאומי ,1925 .שנת-השיא של העליח הרביעית,
היתה שנה של מהומות במיזרח-
התיכון, אך ארץ־ישראל היתה, כדברי
הנציב״העליון הרברט סמואל ,״המקום
השקט ביותר במיזרח התיכון.״
ה עו ל ם הז ה 2265

ע תי קו ת אותן כ ד אי ל ר או ת!

א מנו ת

מבחר רהיטים:

ריב מזרח -

1ארונות ויטרינות ! שידות
שולחנות ספות ועוד.

1אני ב סו ד1מ>וד* 3
״האדם הוא פני נוף ילדותו״ —
אמר חיים נחמן ביאליק. אימרה
זו אכן מתממשת בתערוכת ציוריו
של גובי דוקטורי בגלריה שרת
לוי בתל־אביב, ובגלריה גימל בירושלים.
האמן הצעיר, שחור-
העין והשיער, מכסה את קירות
שתי הגלריות בעבודות שהן שילוב
פרי נסיונו והעושר התרבותי
שספג בשנות שהותו בארצות־הברית.
אך מתוכן מבצבצים זיכרונות
הילדות, שבהם ראה את
אביו הצורף רכון על שולחן־עבו־דתו,
ורוקע בתכשיטי הזהב, הכסף
והנחושת. זהו המקור האמיתי ל חלק
מיצירותיו, העוסקות בריקוע
בנחושת וברונזה, תוך שימוש
בשפתו האמנותית כפסל וצייר.
כוכי דוקטורי הוא הראשון מבין
קבוצת האמנים הצעירים שבחרו
לחיות ברוב חודשי השנה
ברובע סוהו בניו־יורק, כשאת פרי
יצירתו הוא מציג בתל־אביב וב ירושלים.
יחד עימו גרים בסוהו
הפסל כוקי שוור ץ והאמנים

יעקב אדחנני, זיני כן חיים

ואחרים. יתר ״המתנדנדים״ בין
ניריורק ותל־אביב או ירושלים
הם: מיכאל גיטלין ופינחס (היפה)
כהן־גן. זוהי קבוצה של
אמנים הזוכים להצלחה הן בניו־יורק
והן בישראל, אך הנחשבים
לישראלים במלוא מובן המילה.
בגלריה הקטנה של שרה לוי
מכסים את הקיר שמול הכניסה
מיספר רב של עבודות בצבע, ש הונח
במשיכות מיכחול עבות ור חבות,
הקרירות שמקרין פס האלומיניום,
הצמוד לכל עבודה,
מהווה כעין מישקל נגד לציור,
כשמטרתו ליצור.הרמוניה מול הצבע•
הצבע אצלו הוא גם חומר
לעבודה, אך גם רעיון. ורעיונות
יש לכוכי למכביר. הצבע מעובד
על-ידו כפסל, בצורה תלת־מימדית,
וקשה להחלים אם יצירותיו הן
פסלים תלויים על קיר, או ציורים

כלי נחושת ! שעונים עתיקים
1תמונות 1כלי ברונזה
1עבודות ברזל לבית ולגן.

פתוח כשבת פל היום.
ציור־פיסול של דוקטורי

במשך השבוע לפי תאום מראש טל 931751 .־.04
ניר עם, רחוב אורנים ,37ק. טכעון.

אמנות לשם אמנות
תלת-מימדיים. כך או כך — הסיד-
רות השונות של יצירות דוקטורי,
המוצגות בשתי הגלריות, מכילות
רעיון משותף, כשהתוצאות שונות
— צבע האקריליק אינו רק פיג־מנט,
וניתן ליצור בעזרתו יצירות
רבות ומגוונות, בשילוב עץ, מתכת
או נייר שקוף, הנלחץ על הצבע
ויוצר ״יציאה״ החוצה מהקו ומה־כתב;
טכניקות בלתי־שיגרתיות ומהנות
מבחינה צורנית.
תערוכותיו החדשות של כוכי
דוקטורי ממשיכות את גל החזרה
למוטב, שמציף את מרכזי האמנות
בעולם וגם בארץ. שימוש בצבע
ובמיכחול כבר אינו דבר גס, וחזר
להיות הליך חוקי בין האמנים, גם
אלה הידועים כמינימליסטים ד
אוונגרדים. למרות שהכוהנת הגדולה
בניו־יורק, בעלת הגלריות ברטר,
אורדנד, מכריזה שצבע
זה דבר מכוער, ואפילו צבעה
את רצפת הגלריה החדשה שלה
ברחוב 57׳ בלבן מסנוור — הרי
כל בני טיפוחיה חזרו לאט־לאט
ליישן והטוב — לצבע, וכוכי דוק טור,
נמנה על קבוצה זו.

שם כמו שיר שבדרון. שיר הוא
פסל וצייר צעיר, המחלק את זמנו
בין האמנות ומתן שיעורים בפיסול.
חלק ממיכלול שטחי פעילותו
ניתן היה לראות בבית־האם־
נים בתל־אביב. בהמשך למסורת
החדשה הנקוטה בידי הנהלת ביתן
זה, ניתנה לקבוצה מגוונת של אם־
נים האפשרות לחבור ולהציג יחדיו,
כשהנושא המאחד הוא — נופים.
שיר, חוה אינטרטור כרק
ומיכה גדיאל הם הבולטים בתערוכה
רב-סיגנונית זו.

שדרנית־רדיו חדשה?

זה לא כל־כך פשוט להיות בן
לאב שהוא מנהל בכיר במוסד ציבורי.
את הנטיות האמנותיות ש־חבאו
בתוכו הצליח הצעיר ()22
עמית יקותיאלי להגשים רק
בעת שהיה ׳במיסגרת שירותו ה צבאי
בנח״ל, בעיירת הפיתוח מע לות.
שם החל לצלם, לצייר, ומאוחר
יותר למד בעצמו את תורת

כ ת מי ם
לא בכל יום פוגשים באמן בעל
לא. זוהי גכית בן־ארי, הנערה החיננית שנבחרה כדי לשלוף את
המעטפה הזוכה בכרטיס טיסה ׳מסביב לעולם, עם סיומו של מבצע
׳בולי״הקניה של ״אסם״.
המבצע שנמשך חצי שנה, הסתיים ממש בימים אלה כאשר למעלה
מ־ 100 אלף איש מכל רחבי הארץ נטלו בו חלק.
בתצלום: גלית מכריזה את שם הזוכה בהגרלה שניות ספורות לאחר
שליפת המעטפה בשידור חי בתכנית הרדיו ״הכל פתוח״.
הזוכה המאושרת, ירושלמית צעירה ואם לשניים, התקשתה לעכל
את הבשורה והתקשרה ימייד לאולפן במהלך התכנית כדי לשמוע
שהיא אכן בת־המזל.

אורג־שטיחים יקותיאלי
למד בעצמו את תורת האריגה
אריגת השטיחים. בין ששת ד,אמ־נים
המציגים בגלריה תיאטרון
ירושלים הוא הבולט. ביותר, וזאת
עקב יכולתו ליצור מעבודת השתי
וערב יצירות פיסוליות של ממש,
שקשה לכנותן שטיחים. בתוכניתו
להוסיף ולהשתלם בסקנדינביה בתורה
עתיקת־יומין זו, ולהרחיק
ולנדוד לגוואטמלה, כדי להרחיב
את אופקיו בעזרת השבטים הפראיים
בארץ זו. ללא-ספק
צעיר מעניין ומייוחד, שעוד ישמעו
עליו הרבה.

״משה כקדם עם עמלק״ של שלום מוסקוכיץ
זייגער מאכד
ה עו ל ם הז ה 2265

במוסיאון ישראל מוצגת בימים
אלה תערוכת זיכרון לצייר הישראלי,
הנאיבי, הידוע, שלום
מצפת (הזייגער מאכר) .שם האמן
שנפטר לפני שנה היה מעורב
בשערוריה, כשימים אחדים לאחר
מותו התברר שכל ציוריו נגנבו
מביתו בצפת. אולם הסוף הטוב
לא אחר לבוא: הגנב נתקף בייסו-
רי-מצפון, והחזיר את הציורים ל-
מישפחת האמן הישיש, וכך יכול
מוסיאון ישראל לערוך תערוכה
לזיכרו עבור מעריציו הרבים. בתערוכה
בולטת אהבתו לסיפורי
התנ״ך בציורים עשירים בתוכן ובצבע,
בסימונו הנאיבי היפה.

לשבועון המקומי

השב וע באשדוד
דרוש

כתב -עורר־־־דפוס
במישרה חלקית או לפי כתבות
רצוי בעל רבב #נסיון כעבודה.
נא לפנות 32330־ 055 או 055*34330
__לבקש את גלילי.

כבר כיום שלישי
תוכל להשיג את

!:ווו&ס הו ה
ג ב חנו ת

ליד יק

רח׳ דיזנגוף 190ת״א
פתוח עד חצות

שדור

שות ברדיו. הלפרין, שהיה מועמדו של
מנהל הרדיו גידעזן לב־ארי ,׳נבחר בקולות
רוב חברי ועדת־המיכרזים, שבה
ישבו יו״ד דשות־השידור, ראובן ירון,
מנכ״ל הרשות, יוסף לפיד, מנהל הרדיו,
גידעץ לב־ארי, ונציגי אגודת העיתונאים,
דיוויד לנדאו (ג׳רוזלם פוסט)
ודניאל גליד (דבר).
שני מועמדים נוספים לאיוש מישרת
מנהל חטיבת־החדשות היו יואל ניר,
המשמש כיום כמזכיר מער׳כת-החדשות,
וכתב-הטלוויזיה מיכאל קרפין. איש מחברי
ועדת־המיכרזים לא תמך בהם.

צל׳ ש
שיח לוחמים
• לבמאי דויד גרינכרג !׳למפיק
מיכה שגריר על סירטם יומנו של חייל

מצרי — סרט רגיש ויוצא־דופן, שהצליח
לחשוף את המימד האנושי בסיכסוך דד
ישראלי־ערבי. קטעי יזמנו של החייל דד
.מצרי, מ׳וחמד מחמוד נאדה, אינם נופלים
במשמעותם מהקטעים הנבחרים ביותר בשיח
לוחמים. הבמאי והמפיק הצליחו להעניק
לעולמו של נאדה ריאליזם •נוקב,
כך ׳שגם ׳קטעים ביומן במו ״מדוע אנשים
מוציאים על מילחמה סכומי-עתק, ואינם
מוציאים סכומים באלה על השלום.״״
עוברים באמינויתם ומשכנעים. קטעים אחרים
מיומנו של נאדה, כמו ״נוכחתי ל דעת
׳שהמילחמה היא מלוכלכת והופכת
את כולנו למלוכלכים,״ יוצרים את אחת
התעודות האנושיות והמרתקות ביותר. מ־מילחמות
המרחב (ראה יומן אישי).

צל״ג
הביגמיה המוחמוגת
• לאכי אנג׳ל, שכתבתו הנוסטלגית
והמתקתקה בהשיבוע — יומן אירועים על

שר־החקלאות המפא״י בעבר, חיים גג־תי,
הזכירה את סיגנון ״זיקני צפת זוכ

.כתבה זו היתד. בנאלית וחסרה
חוט מקשר, כאשר בינות לפילמים חמק
ונעלם סיפור שיתי גישותיו של גביתי .,או
ה״סקופ״ המוחמץ של אנג׳ל על שר שהפר
את חוק הביגמיה, המיועד לאזרחים פשוטים.

כפתור
ופריחה
• לעוגניה שימחוני, מפיקת התוכנית
ארץ אהבתי, ולכוכב התוכנית, הסופר
׳והעיתונאי עמום קינן, שהשתתף בתוכנית
בפינה אישית, ותרם לה פארודיה שדומה
כי חיבר אותה אפריים קישון.
תוכנית זו, אשר מרכיבה העיקרי הוא
מזיגה של נוסטאלגיה גמרחת עם הומורסקות
שנועדו לתפקד כ,סאטירות חינוכיות׳
,בהנחיית דמות לא־טלוויז״ונית כדויד
גרוסמן, מעידים על המגמה החדשה
של מחלקת־התוכניות בעברית בשנה
האחרונה.

פסקול
אי מ רי ה ה. אמריקה !

מנחל שגריר
שיח לוחמים
הטלוויזיה הישראלית, אשר השקיעה
סכומי־עיתק ברכישת מצלמות כאילה,
עשוייה שלא להשתמש בהן, בשל ההתנגדות
של ועדי־העובדים, הרואים בהכנסתן
משום, שינוי תנאי עבודתם׳ .אי־הכנסת
מצלמות אלה לשימוש עשויה לעכב את
הפיכת מחלקת־ד,חדשות למחלקה המשדרת
בצבע.

שום של חיים נחמן ביאליק, שהועלתה במחזמר
בטלוויזיה.
בימי מילחמת יום־הכיפורים היה זה
בן־הרוש, שבלעדיו לא היה ׳ניתן להקים
את אולפן הטלוויזיה בפאיד. מדי שבוע
הוא המופקד על בעיות התפאורה המורכבות
של תוכנית הבידוד שעה טובת עם
מני פאר ואורחיו.

האנשים האפורים

ט ד ־ד דיו

מאחרי המסר

עם הסתלקותו של אלכם גילעדי מניהול
מחלקת־ר,ספורט של הטלוויזיה הישראלית,
ועזיבתו את מיקרופון הדיווח
שיל השידורים הישירים ממיישחקייה של
קבוצת מכבי תל-אביב בגביע אירופה, תפסו
את מקומו שני ׳שדרים מחליפים: השדר
הוותיק נימים קיוויתי, שהתמחה
בדיווח מתחרויות אתלטיקה ,׳ויורם
ארכל, שהתמחה בדיווח ממיישחקי כדורגל.
שני השדרים אינם מצליחים לרתק
את צופי־הטלוויזיה בדיווחיהם ממיגרש הכדורסל.
מאחר
שביו־זמנית משדר מתחרויות מכבי
תל־אביב בגביע אירופה יגם שדר הספורט
המעולה גירעון חוד, נוצר מצב
חדש בקרב אוהדי הספורט. הם משתיקים

כל תובנית־טלוויזיה, המשודרת על המסה
מחזיקה — מעבר למגישים הנראים
לקהל הצופים — כמה עשרות עובדים הנמצאים
בצל, שאינם זוכים באבק-הכוב־בים
של הטלוויזיה.
לשם הרמת המוראל של עובדים אילה,
העניק בשבוע שעבר יצחק שימעוני,
מנהל הטלוויזיה, את פרס מנהל הטלוויזיה
1981 ,לשמונה מהעובדים האפורים של
התחנה. מילבד תעיודות־ההוקרה, קיבלו
הזוכים גם פרם כספי סמלי שיל 600 שקל
(שש מאות שקל).
אחד מזוכי הפרם הוא אלי בן־הרוש,
אחד האנשים האחראיים ביותר באותה

תוכנית־היוקרה של גלי צה״ל, שיירת
יחיעם של עמנואל חראובני, ותוכניתה
של חדווה יששכר על תנועות־׳המחאה
הומלצו כמועמדות לקבלת פרם רשות השידור
• י • מגיש-חדשוית הרדיו והטלוויזיה
עודד בן־עמי ייעדר מגלי־האתר ו־ממירקע־הטלוויזיר(
,השבוע — יומן אירועים)
לרגל שריות־מי־לואים * 6זתיקת־נהלל
מניה כן־כרק, המספרת על ימי
נהלל הראשונים בפרק ״העמק הוא חלום״,
בסידרה עמוד האש, היא סבתו ושל מאיר
שליו (פינת העיתונות בתוכנית שעה
טובה ו • מנהל מחלקת־החדשיות טוביה
פער, יצא למנוחה בת חמישה ימים בנואיבה
•׳ 0אנשי רשות־השידור שטרם
קיבלו שליחויות של הרשות בחוצלארץ,
ושהתקינאו בכתבי־הרשיות המשמשים באירופה
ובארצות־הברי׳ת ,׳נוהגים להגיש
בקשות לשמש כשליחי הסוכנות היהודית
בפזורה. בין מגישי־המועמדות האחרונים:
כתב הטלוויזיה לענייני־רווחה ויקטור
נחמיאם, הכתב-פנטוימימאי עמוס ארבל,
קריין־הרצף ברדיו מנחם פרי ומפיק
שיחה בשניים ישראל וינר. מסתבר
כי הסיסמה הפופולרית ביותר ב־מיסדרונ׳ות
רשות־השילור היא כיום :״אמ ריקה,
אמריקה ס• צופי הטלוויזיה
הזוכרים את הסידרה הבריטית המרתקת
קו אונידין, ושיש בכוונתם לצאת בקיץ
לאירופה, יוכלו לראות תצוגה של תלבושות
הסידרה, המוצגות באוסף המאריטיים
טתסט של אוניות היסטוריות, ברציף סנט
קאתרין, ליד הטאיואר בלונדון • י • הוד־

מאחרי הקלעים
יחידת אח״א
מהפכה העשוייה לייעל בהרבה את
פוטנציאל העשייה של שתי מחלקות־החדשות,
העברית והערבית, עומדת להתרחש
בקרוב.
הנהלת רשות־השידור החליטה ׳להקים
חטיבת־תיפעול בטלוויזיה, שעיקר פעילותה
תתמקד ביחידת אח״א (איסוף חדשות
אלקטרוני) ,אשר תספק חדשות אלקטרוניות
לשתי מחלקות־החדשות הנ״ל.
כיום רבים החיכוכים בין שתי מחל-
קות־החדשות בנושא זה ישל חדשיות ו־מאגרי־מידע.
לדעת אנשי החדשות, פעילות
זו תביא לשילוב בסיקור ובניצול המידע
החדשותי האלקטרוני של שתי המחלקות.

!מילחמת
אי־אן־־ג׳,
עם ׳פתיחת הרפורמה הטכנולוגית, ה־עומדת
לעבור על הטלוויזיה הישראלית
במחצית השנה הקרובה, שעיקרה במעבד
המלא לישידורי־צבע, עומד להיפתח גם
אחד המאבקים הקשים ביותר בין הנהלת
הטלוויזיה ורשדת־חשידור עם ועדי העובדים
המיקצועיים. המאבקים עשויים להשבית
את השידורים לא פעם בעתיד ה־נראה-ילעין.
העילה
למאבק זה: ציוד־הטלוויזיה החדיש,
מצלמות אלקטרוניות אי־אן־ג׳י ׳ניידות
,׳מצלמות וידיאו לכתבים (בניגוד ל-
מצלמות־החוץ, המצלמות כיום בסרטי פילם
ורברסל) .מצלמות האי־אן־ג׳י נועדו
לצימצום כוחיהאדם בצוות הטלוויזיה לכדי
כתב ואיש־צוות, שיצילם ושיקליט
בו־זמניח. את בעיית צימציום הצוות לא
הצליחו לפתור עדיין ׳באנגליה בבי־בי־סי
ובטלוויזיה המיסחרית שם. למרות שמצל מות
אלקטרוניות עשויות לחסוך גם סכו־מי-עתק
בחומרי־גלם לצילום, לא ניתן לנצל
את יעילותן באיים הבריטיים.

כלבויניק כן־ חרוש

שדר־ ספורט הוד
הידיים ידי הטלוויזיה, הקול קול הרדיו

עבודה אפורה הנעשית מאחרי מסבי-
הטלוויזיה. בן־הרוש הוא מין כולבויניק,
שטווח עיסוקיו נע בין אביזדן, דרך עיצוב,
ביצוע, פירוטכניקה ושאר עבודות
אירגיון. הוא זה שהרכיב את דגם תל־חי
בסרט פרשת איילנד. בסרט ענן שחור
שהוקרן באחרונה ניהל בן־חרוש מילחמה
פירוטכנית שלמה בין צבאות מצריים וישראל.
הוא גם שהרכיב ושהקים את התפאורה
המפוארת יישל אלוף בצלות ואלוף

את קולו של קריין־הטלוויזיד. התורן, מגבירים
את קריינותו של גירעון היוד. כך
צופים בטלוויזיה ומקשיבים לרדיו בוזמנית.

רדיו

מנהל־חטיבה
חדש

עימנואל הלפרין נבחר ביום הרביעי
*שעבר כמנהלה החדש של חטיבת החד

של מגיש־הפופ ברשת ג׳ ,אכי אתגר,
בידי דן כנר, הביאה להפסד כספי

מיידי מאובדן פירסומוית בסך של חצי
מיליון ילידות • י • אחרי ההקרנה של
הפרק הפלסטיני בסידרה עמוד האש התקשרה
חברת־הכנסת גאולה כהן לימחל־קודהחדשות,
והביעה את זעמה על הסרט.
במשך קרוב לחצי שעה ניהלה כהן
שיחה מייגעת עם הכתב ׳והעורך, אמיר
שביב, והביעה את ביקורתה על הסרט.
ה עו ל ם הז ה 2265

לקראת שיחר: דאלס

יום רביעי

חסידרה הפופולארית ביותר בטלוויזיה בארצות-הברית,
״דאלס״ ,תעלה על מסך הטלוויזיה הישראלית מדי שבוע, החל
במוצאי־שבת 14.2הסידרה המוליכה בראש מדד הצפייה
האמריקאי, על פי דו״ח נילסן, הפכה את מפיקיה למיליונרים
ואת כוכביה לשחקנים מהמעלה הראשונה. עלילה סביב

• עולמו של וולט
דיסני 5.30 שידור
בצכע) .חלק שני בסיפור
״סיפורה של מייקל אוהרה
הרביעית״ ,שבמהלכו מצליחים
מייקל אוהרה וחברה לפענח
את תעלומת הרצח.

• חלוצי החלל (0.15
— שידור בצב חלוצי
החלל עוזבים את היבשה ה מרחפת,
ומותקפים בידי אנ־

ג׳ייסון: קרול
יום שישי, שעה 10.15
רחוב, לחיי זנות. הנערה משתדלת
להימלט מגורל זה, ובדרך
של מיקרה היא נקלעת
למציאות הרבה יותר אופטימית
ולחברה טובה. מתאהבים
בה קצין־מישטרה וגם רופא-
ילדים בעל מוניטין, ועליה
להחליט על אחד משניהם
כבחיר לבה. הכוכבים: חסין
פאהמי, נור שריף ואחרים.

סטייפלטון: החבובות
יום רביעי, שעה 8.30
שי גאמילון, הנמצאים על
היבשה ונאלצים להשמיד את
היבשה המרחפת.

• הופעתן של החבובות
8.30 שידור
בצבע) .החבובות מארחות את

ג׳ין סטייפלטון, הרי היא ארית
בנקר כוכבת ארצ׳י.

• כדורסל עם מבכי
תל־אביב 0.30 שידור
חי בצבע) .שידור חי
מבריסל ממישחק
בין מכבי תל־אביב
מוסקבה, במיסגרת
של גביע אירופה

הכדורסל
לצ.ס.ק.א.
בית־הגמר
לאלופות.

• תוכנית בידור עם
נ׳יימס לאסט ותזמורתו
( — 11.05 שידור בצכע).

• קרול — דרמה
( — 10.15 שידור כצבע).
פרק נוסף בסידרת הסרטים
הנושאת את הכותרת אשה.
סיפור זה נכתב בידי אליק
ראו. קרול (ג׳ודי גיייסון) היא
מוזגת נאה ומוכשרת בעלת
חיוך ואישיות חמה, שכל מבקרי
הפאב שבו היא עובדת
מחבבים אותה.

• אגדת האשה המרחיקה
לכת (— 10.05
שידור בצכע) .סרט בכי-
כוכבה של ראקל וולטש, ה מביא
את סיפורה של אינ דיאנית
צעירה, הנוקמת את
רצח בעלה והורגת את האינדיאנים
שגרמו למותו. לאחר
מכן היא נמלטת ונשבית בידי
שבט הסיו, .גולגלות רבות׳
הנכה׳ לוקח אותה לאוהלו
כשיפחה, בעוד אשתו הקנאית
ממררת את חייה, עד שיום

ג׳.ר( .לארי הגמן) :דאדס
מדי מוצאי־שבת, החל מ־ 4.2ו

דמותו של ג׳י.ר ,.מיליונר מטכסס, שאותו מגלם השחקן לארי
הגמן. דאלסומניה כבר פגעה ביותר מ״ 300 מיליון צופים ב־57
ארצות. הסידרה, שצילומיה עדיין נמשכים, מגיעה לשיאה כאשר
המיליונר נפגע וכל שאר משתתפיה הופכים חשודים בניסיון
לרוצחו. בשבועות שבהם היה נתון הגיבור בין החיים והמוות,
התרגשה כל אמריקה.

שבת

• קווינסי (— 11.05
שידור כצכע) .הפרק שש
השעות האחרונות בסידרה זו.

• סילכי ורטן (7.00
כצבע).
שידור

תוכנית בידור
סילבי ורטן.

המקום 11.20 כוחות כלכליים
עצומים מגיעים לעימות
עם המושל גטלינג, המגן
על האינטרסים של תושבי
מדינתו. עימות זה עם בעלי
ההון במדינה מביא את הכוחות
במיפלגתו של המושל
להרהר בהחלפתו בבחירות ה באות.
במאבק כוחות זה מופיעים
בנסון, הטבחית קראוס,
המזכירה ושאר עובדי מישכן
הנשיא באפיזודות משעשעות.

הזמרת

יום חמי שי

• כדורסל עם מכבי
תל־ אביב ( 0.30ש י דור
חי בצבע) .שידור חי

של מישחק הגומלין בין מכבי
תל־אביב לצ.ס.ק.א. מוסקבה.

מהון להון (.)11.05

המגזין החודשי, המביא לצופי
הטלוויזיה את המתחולל
בשוק ההון. מפיק: חנינא
אמוץ.

יום שיש
30 . 1

• הקלברי פין וידידיו
3.00 שידור
כצבע) .בפרק זה הסיפור

המפורסם על תום סוייאר, ההופך
את העונש שאותו קיבל
— צביעת הגדר — ליתרון,
והוא מוכר את העבודה לחבריו,
ומשיג את הכרטיסים
הנחוצים לו לשם קבלת תנ״ך
בבית־הספר.

• סרט מצרי (.)5.50

הסרט דמעות אמת מביא את
סיפורה של נערה החיה עם
אמה החורגת חיי צער. האם
מבקשת להוציא את הבת ל־

בגל

צה״ל
תחת הסיסמה ״בתאונת
רצופת עם גלי צה״ל״ תופפת
תתאזנח לתחנת חצבאית,
בעיקר בימי סוף״השבוע, לתווית
רדיופונית פופולארית
בציבור תישראלי .״סופשבוע
בגלי צה׳ל״ בימי שישי ()30
ושבת ( )31 בינואר כולל את
התוכניות הבאות: רבותי
העיתונות (שישי,)4.05 ,
מסיבת עיתונאים בהנחיית
ישעיהו בן־פורת; קונצרט
ליל השבת (שישי8.05 ,
בערב) מביא מיצירות נרל־צ׳ייקובסקי
ברתמס,
יוז,
ורוול
ן תוכנית הלילה לא
רוצים לישון מלווה את
מבלי ערב שבת משעה 2.00
בלילה עד 5.00 לפנות בוקר;
התוכנית הגשה עצמית, עם
העיתונאי משה נתן ז״ל,
במלאת שלוש שנים לפטירתו
( 10.05 לפנה״צ, שבת) ; התוכנית
ג׳ניס איאן בהופעה
שבת)
פומבית (,12.05
והתוכנית שאלות אישיות,
בהנחיית יעקוב אגמון, עם
יהושפט

האלוף
(״פטי״) הרכבי ( ,1.00 שבת).

כנסדן :

ממלא

גזית: שיחה כשניים
יום ראשון, שעה 10.50
אחד היא מצילה את, גולגלות
רבות׳ מטביעה, ומתקבלת
כשווה לשבט.

יום רא שון

• ארץ כעולה (.)10.00
מלחמת האזרחים פורצת. רו-
סקו קורליי מגלה לליאון את
פרטי בגידתה של שרה. לי־און
הורג אותו ומתאבד. אדם
דיוויס חוזר לחווה עם לורטה,
ורייצ׳ל מתאבדת.

•< על הדשא ()10.00

תוכנית בידור במלאת 70 שנה
להתיישבות הקיבוצית. התוכנית
הוקלטה במעין־חרוד, וה־

יום עוני

• שורת חדין (.)0.30
השיעמומון הדתי, המביא דרמה
רבנית. נושא התוכנית :
תביעת גירושין בשל עישון
סמים. את התסריט חיבר החידונאי
מרדכי פרימן.

• כלט מאת מאיי
רכר 10.30 בביצוע הבלט
המלכותי סדלרס וולס עם ה־תיזמורת
של הלהקה.

רמיק: ג׳ני
יום שלישי, שעה 10.50

סיפורו של הארי

סברוף 11.00 תיאטרון
הכורסא של רשת השידור
העצמאית הבריטית תמז.

סולנים מבני ההתיישבות העובדת:
אביבה מעין־גדי, דו־לי
מרגבה, רונית מקטורה,
עמי מעין־חרוד, עוזי מרם-
און, שאול מגן־שמואל ומקהלה.
בתוכנית משתתף גם
המשורר זרובבל גלעד, איש
עין־חרוד.

• ג׳גי 10.50 שידור
כצבע) .פרק שלישי

• שיחה כשניים (.)10.50

תוכנית־המלל, העוסקת באחרונה
בהצנחת גנרלים לפוליטיקה
הישראלית, מביאה
השבוע, לאחר הצנחת האלוף
בני פלד, שיחה עם אלוף
שלמה גזית, הפושט את מדי
צה״ל, שישוחח עם עורכת
דבר, חנה זמר.

החמישי בסידרה :״המקום השקט
ביותר במזרח התיכון״.

ום שלי שי
• עמוד האש (8.03
— שידור כצכ?ן) .הפרק

בסידרה העוסקת בחיי אמו של
וינסטון צ׳רצ׳יל. שידור חוזר.

כך הם יוצאים מבית ׳המיוקחת: שקיות שיל נ ונ״ר, ובתוכן מאות נדווי־סם
תר צוברים הסוחרים שלכיסיהם זורם
הון־עתק. ישנם כאלה העוסקים גם בסחר
בהירואין, בנוסף לעיסוק באדולאנים. וכך
מזרימים הנרקומנים חזרה לכיסיהם של
הסוחרים את הכסף שהם מקבלים מהם
עבור מכירת חלק ממיכסת הכדורים.
נקודת המפתח במעגל-קסמים זה מצו־ייה
בחדריהם של הרופאים, המחלקים את
המירשמים. לפי החוק רשאי כל רופא
לרשום אדולאנים, אחרי שביצע בדיקות
דם ושתן, כדי לוודא שהאדם הניצב

עיר צנום וחיוור יצא בצעדים
כושלים מפתח בית־המרקחת. בידו
החזיק חבילה ארוזה בנייר חום. די היה
במבט אחד על עיניו הבוהות והזגוגיות
ועל צעדיו הכושלים, כדי להבין שהמדובר
בנרקומן.
במרחק כמה מטרים מפתח בית־המר־קחת
נעצר הנרקומן על־ידי צעיר אחר,
בעל מראה מאיים. אחרי שהחליפו כמה

תתנות החלוקה

מילים נכנסו השניים לחצר סמוכה. כאשר
יצאו משם, נראה הנרקומן דוחף חבילה
של שטרות כסף לכיסו.
זהו התסריט הקבוע, החוזר על עצמו
עשרות פעמים ביום, מול בית־המרקחת
שבפינת הרחובות דיזנגוף וגורדון בצפון
תל־אביב. לעיני כל מתבצעות בצורה כזו
עיסקות סמים בסכומים של אלפי שקלים.
שמו של בית־המרקחת השוכן מול קפה

בפינת הרחובות דיזנגוף וגורדון בתל־אביב. בית־מרקחת
זה הוא המקום הבימעט בלעדי בכל גוש
דן, שבו מחלקים תחליפי סמים לנרקומנים. כל הרו?ן חים האחרים חוששים לעסוק בכך. 1 ווו 1

פרק הולך לפניו כתחנה הכימעט ביל-
עדית בכל גוש דן לחלוקת תחליפי־סמים
לנרקומנים. כל הרוקחים האחרים באי־זור
מסרבים לעסוק בכך, בשל חששם
מחוג זה של לקוחות. אולם בית־המר־קחת
הממוקם ברחוב הנוצץ ביותר בתל-
אביב משרת בעקיפין גם סוג אחר של
קונים: סוחרי-סמים.
הנרקומנים רוכשים בבית־המרקחת כדורי
אדולאן, המכילים מטדון, שמשמש תחליף
סינתטי להירואין, במחיר של שקל
ו־ 42 אגורות לכדור. הכדורים מסופקים
להם באישור מישרד־הבריאות, כדי למנוע
מהם שימוש בהירואין וכדי להקל
על בעייתם. לאדם שאינו מורגל בכך,
די בכדור אחד כזה כדי להגיע למצב
של סימום. נרקומן ממוצע צורך כ־40
אדולאנים בכל יום, וישנם כאלה המגיעים
ל־סז כדורים ביום. החלוקה נעשית
אך ורק על־פי מירשם של רופא, הקובע
את הכמות שלה זקוק הנרקומן.
אולם רבים מהנרקומנים מגיעים לבית־המרקחת
כשבידם מירשמים למיספר רב
יותר של כדורים מאשר הם צורכים
באמת. על־פי רוב הכמות הרשומה היא
כפולה מזו שהנרקומן משתמש בה.
לחצי השני אורבים סוחרי־הסמים.
הללו ממתינים מחוץ לבית־ד,מרקחת.
כאשר נרקומן יוצא עמוס אדולאנים, ארוזים
בשקיות חומות, הם רוכשים ממנו
את העודף במחיר גבוה יותר. הסוחרים
מוכרים את הסחורה שקנו זה עתה לצרכני
סמים, שאינם עדיין נרקומנים מכורים,
ולכן אינם יכולים להשיג מירשם
מרופא. מחירו של כדור בודד בשוק
הסמים נע כיום בין 5ל 8-שקל.
בצורה כזו מצליחים הנרקומנים, שרובם
ככולם אינם עובדים, להתקיים ולרכוש
סמים נוספים. חלקם משתמש ברווחים
כדי לרכוש הירואין, שמחירו מרקיע
שחקים. אולם את הסכומים הגבוהים ביו

1ד||| ל 9 \ 1הוא כדור המכיל מטדון,
\ #1 11י י | שמשמש תחליף סינתטי
להירואין. בתמונה נראית צינצנת כדורים.
לפניו הוא אכן נרקומן וכדי לקבוע לו
את המינון. אולם בפועל המצב שונה
לחלוטין.

שלד מהלך
על שניים
ץ ה ככלל לא בעיה להוציא מיד/
/י שם,״ העיד נרקומן .״הלכתי לרופא
וביקשתי אדולאנים. הוא ביקש ממני 750
לירות, הסתכל לי בעיניים ורשם לי 30
כדורים ליום בלי בדיקה. התווכחתי אי־תו
ואמרתי שאני צריך יותר. בסוף הוא
רשם לי .60 מאז אני בא אליו כל פעם,
נותן לו 750 לירות ומקבל מירשם. הוא

אפילו העלה לי את הכמות ל־ 80 כדורים
ליום. אני לוקח 30 עד 40 ואת
השאר מוכר ברווח. אני שונא לעשות
את זה, אבל אין לי ברירה. עבודה אף
אחד לא רוצה לתת לי, ואין לי דרך
אחרת להתקיים.״
גם נרקומנים אחרים טענו כי היו מעדיפים
שלא למכור אדולאנים, מעשה

דיים, מודע היטב לעיסקי הסמים המתנהלים
סביב חנותו. אולם לדעתו, מרבית
האדולאנים המוצאים את דרכם אל
השוק השחור מגיעים בסופו של דבר
לידי נרקומנים אחרים, ולא לידי צרכנים
מתחילים .״אני חושב שיש מיספר
רב של נרקומנים, שמעדיפים לרכוש את
הסמים במחיר גבוה יותר אצל הסוחרים,

בית המי וק תת מספק תחליבי ־ס מים
לנרקומנים לפי הוראת מישודהבוייאות
ואלה מוכרי אותם לשחוים הממתינים
אסור על פי החוק, הכרוך בעונשי מאסר.
אולם בנוסף לבעיה הקיומית, הם
חשפו גורם נוסף .״אם להגיד את האמת,
אני מפחדת מהסוחרים,״ סיפרה נרקומנית
הניראית כשלד מהלך על שניים,
שבתווי פניה אפשר להבחין עדיין בשרידים
של יופי ,״הסוחרים עומדים בפתח
של החנות. הם מאיימים עלי שאם
לא אתן להם חצי מהאדולאנים שלי, הם
יחסלו אותי. כבר באו אלי פעם בלילה
הביתה ועשו לי את המוות. אז מה אני
יכולה לעשות י אני מוציאה מירשמים
יותר גדולים ומוכרת חלק. הבלשים של
המישטרה יודעים על זה והם איימו עלי
שיכניסו אותי לבית־הסוהר, אם לא אמסור
עדות נגד הסוחרים. אבל אני מעדיפה
למות ולא להעיד נגדם.״
בעל בית־המרקחת, הרוקח הווארד

מאשר לקנות אותם אצלי במחיר הריאלי,״
הסביר ריים .״ויש להם סיבות
משלהם לנהוג כך.״

המעגל המתרחב
של המתמכרים

ני חייל להגיש מידי חודש ל-
מישרד־הבריאות ולמישטרה רשימות
מלאות של כל הנרקומנים שקנו
תחליפי סמים, כולל הכמויות המדוייקות
שקיבלו ושמות של הרופאים שנתנו את
המירשמים. הנרקמונים יודעים היטב, ש אם
הם באים אלי הם חושפים את עצ מם
ושמם נכנס לרשימת הנרקומנים ה מוכרים
למישטרה. לדעתי ישנם רבים

עזרה לכושר

מגיש האוורד רייס, בעל בית־המרקחת, המחזיק בחגורה
שחורה בג׳ודו. רייס מוכן לפתוח מרכז שיקום לנרקומנים.
לדבריו עומדים לרשותו צוות עובדים ותרומות, אך מישרד־הבריאות מכשיל אותו.

המעדיפים להסתיר את עובדת היותם
נרקומנים, כדי שלא לבייש את בני
מישפחותיהם ולא לפגוע במעמדם. הם
מפחדים גם שיפטרו אותם ממקומות העבודה
שלהם, אם יתברר שהם מכורים
לסמים.
״בבית־המרקחת שלי אני מטפל בב־
600 נרקומנים מתוך 1400 נרקומנים רשומים
בכל הארץ. אולם לפי הכמויות שאני
מוכר, אני מעריך שהן מספיקות
לעשרת אלפים צרכנים. אני יודע שהכמויות
האלה מגיעות לשוק השחור וש רובן
נמכרות לנרקומנים המסתירים בדרך
זו את זהותם. סוחרי־הסמים לא
דורשים מהם פרטים אישיים ולא מדווחים
עליהם למישטרה.״
על הנחה זו ישנם חולקים רבים. הדעה
הרווחת יותר, שבה מחזיקים גם
אנשים מחלק הסמים של המישטרה, היא
שמרבית צרכני השוק השוחר הם בני-
נוער וצעירים, העושים את צעדיהם הראשונים
או שנמצאים כבר באמצע ה דרך
לקראת השלב הסופי — ההתמכרות
המוחלטת. בעזרתם האדיבה של סוחרי
הסמים הם משיגים את הכדורים המסוכנים,
ואם אינם מפסיקים בעוד מועד
הם הופכים במוקדם או במאוחר לנרקומנים.
ואז הם יכולים לרכוש את הסמים
במחיר זול יותר, על־פי מירשם של רופא,
ישירות מבית־המרקחת, ולמכור חלק
לסוחרים כדי שיצרפו צעירים נוספים למעגל
המתמכרים ההולך וגדל.

חלוקת תחליפי־סמים לנרקומנים במחוז.
״אני מאוד מודאג מהמצב הקיים,״ אמר
טורנאו .״הלוואי שהיינו יכולים למנוע
את התפשטות נגע הסמים ולהציל את ה צעירים
הנופלים קורבן לכך, אבל למעשה
זה לא נושא שיש לנו כלים לטפל בו.
המישטרה מקבלת רשימות מפורטות על
התחליפים שאנחנו מספקים. רק היא יכולה
להילחם למעשה נגד התופעה, ולמנוע הע ברה
של כדורי אדולאן לידי סוחרי סמים.
(המשך בעמוד )56

לחץ על
הרופאים

עיסקת ם מ׳ם ברחוב

בין נרקומנים לסוחרי הסמים האורבים
להם, שצולמה בחשאי, ליד בית־המירקחת.
בתמונה משמאל: נרקומן מתמוטט באחד הרחובות הסו,,־בים לתחנת החלוקה.

ף מציאות אכזרית זו מכיר גם הרוקח
המחוזי לתל-אביב, אברהם טור־נאו,
האחראי מטעם מישרד״הבריאות על

קורא יקר

3 1י 1ח הסמים
(המשך מעמוד )55
״הרופאים שמטפלים בנרקוט-
נים אינם מסוגלים לעמוד בלחצים
המופעלים עליהם. אני מניח
שהם רושמים כמויות גדולות של
כדורים לא מפני שעומדים לפני הם
ילדים טובים. מדובר בציבור
שבגלל בעיותיו המיוחדות קשה
מאוד להתווכח עימו. הנרקומנים
באים אל הרופאים, בדרך כלל
עם אישורים פסיכיאטרים, שממליצים
לרשום להם אדולאנים.
הרופא מתקשה, לקבוע לכמה
כדורים זקוק הנרקומן באמת וכמה
הוא מתכוון למכור לסוחר.
״ישנם גם רופאים שאולי ה תשלום
הוא הדבר שקובע אצלם,
אך זהו שוב עניין לטיפולה של
המישטרה. בעבר כבר נתפסו רופאים
כאלה והועמדו לדין. אבל
אלה הם, לדעתי, מיקרים שוליים.
הבעיה המרכזית היא שהרופאים
עומדים חשופים מול לחצים ו
סבור
שהפיתרון הוא בהקמת מוסד
גדול, שבו יהיה פיקוח אישי על
כל מתמכר. אולם מוסד כזה אסור
שיימסר לידיים פרטיות, המושפעות
משיקולים של רווח. מוסד
כזה חייב להיות מנוהל על־ידי
מישרד־הבריאות עצמו.״
בעל בית־המרקחת מודה כי ה מצב
הנוכחי, שבו מגיעים אליו
נרקומנים כשברשותם מירשמים
למאות כדורים, מזרים לכיסיו רווחים
גבוהים. אולם הוא מעיד על
עצמו כי הוא חרד לבעיית הסחר
באדולאנים .״אני מוכן לעבור למרכז
שיקום מסודר כבר מחר,״
מצהיר דיים, שבבעלותו בית־מר-
קחת נוסף בכיכר־המדינה בתל־אביב
.״אבל מי שמכשיל אותי זה
דווקא מישרד־הבריאות. הפקידים
שם מתנהגים כאילו הם עושים
הכל למנוע ממני הקמת מרכז כזה.
הם פסלו כבר מקום אחד שמצאתי
כמתאים לכך ודוחים את העניין

בעד חנויות ובת״־׳חקבה אינם חצים
דואות נרקומנים כושלים #ו₪ם םים
בשכונתם. או הרוקח
מתייחס אליהם בכטד וכאל שתים.
איומים מצד הנרקומנים. רופא
הוא רק בן־אדם והוא אינו מסוגל
לעמוד בלחץ כזה.
״הפיתיון לדעתי הוא בהקמת
מרכז שיקומי גדול, שבו ירוכזו
כל הגורמים המטפלים בבעיה.
הנרקומנים ייבדקו אך ורק על־ידי
רופאים מהמרכז, שיקבלו הגנה
מתאימה במקום, כך שיוכלו לע שות
את עבודתם ללא לחצים. תחליפי
הסמים יינתנו בשתיה ולא בכדורים.
הנרקומנים יחוייבו לש תות
את המשקה במקום, כך שלא
תהיה להם כל אפשרות להוציא
כדורים החוצה ולמכור אותם לסוחרים.
״מעבר
למרכז מסוג זה הוצע
לרייס, שהוא הרוקח היחידי בכל
האיזור המוכן לעסוק בכך. זוהי
עבודה קשה מאוד וגם אני לא
הייתי מתחלף איתו. הוא מחפש
מקום מתאים לכך, אך עד עתה לא
מצא. אני יכול להבטיח, שברגע
שמקום כזה יימצא, יעשה מיש-
רד־הבריאות את הכל לסייע בידו,
כדי להביא לפיתרון הבעיה.״
תמיסה לתיד הווריד
קום דומה לזה שהרוקח ה ׳
מחוזי מציע, קיים כבר במרכז
לגמילה מסמים ביפו, המופעל
בהצלחה בניהולו של הד״ר מיכאל
(״מיקי״) רייטר. אולם זהו מקום
קטן, המסוגל לטפל לכל היותר
ב־ 150 מכורים לסמים.
״יש אצלנו אחוז גבוה של ד,צ־לחד,
בשיקום מתמכרים,״ מעיד
ד״ר רייטר .״הסיבה לכך נעוצה
בעובדה שהטיפול אצלנו אינו מסתיים
במילוי גופם של המתמכרים
בתחליפי־סמים. קיימת אצלנו מע רכת
שלמה של טיפול קבוצתי
ומישפחתי, הסדרת מקומות עבודה,
פיקוח על הבריאות הגופנית הכללית
וטיפולים נוספים, ממושכים
ועיקביים.
״המתמכרים מקבלים את התחליפים
בשתיה במקום, לא רק כדי
שלא ימכרו אותם הלאה, אלא גם
כדי שלא יזריקו אותם. ישנם כאלה
שממיסים את כדורי האדולאן במים
ומזריקים את התמיסה לתוך
הווריד. זוהי שיטת צריכה מסוכנת
ביותר.
״המצב השורר מחוץ למרכז הגמילה
הוא חמור ביותר. אין לי
נתונים על כך, אך סביר להניח,
שבגלל הכמויות הגדולות של סמים
הזורמות לשוק השחור, הולד ומתרחב
מעגל המשתמשים. גם אני

באמצעות ועדות. גם העיריה מערימה
עלי קשיים בטענה שהנרקו*
מנים הם סיטרד.״

״פסף עשיתי
כגר מספיק״
ך אכן, כ ע די החנויות ובתיו
הקפה בקירבת בית־המרקחת
ברחוב דיזנגוף מרבים להתלונן על
הטרדות מצד נרקומנים. הם טוענים
כי מראה הנרקומנים הכושלים
ומתמוטטים ברחוב הוא דוחה, וכי
אין זה המקום המתאים לחלוקת
תחליפי-סמים.
רייס מבין ללב שכניו מסביב,
אך אינו מתייחם אל הנרקומנים
כאל מוקצים מחמת מיאוס. הרוקח
בן ה־ ,38 שעלה ארצה מאנגליה
לפני עשר שנים, עסק בחלוקת
תחליפים למתמכרים גם בארץ מוצאו.
אחד מכישוריו מאפשר לו
להתמודד עם לקוחות מסוכנים —
חגורה שחורה בג׳ודו, שהוא נושא
על מותניו. אולם לדבריו זה אינו
הכל .״צריך לבנות איתם יחסים
מתוך כבוד הדדי,״ הוא מסביר.
״כך הם נרגעים ואינם עושים בע יות.
״אני
מתייחס אליהם כאל שווים,
והם מעריכים את זה. הם מתייח סים
אלי כאל חבר ובאים אלי עם
בעיותיהם. לרבים מהם עזרתי וטי־דרתי
מקומות עבודה. מצד שני
הם יודעים שאגי מקפיד על מיש־מעת
ואצלי בחנות מתנהגים בהתאם.
אני גם מדבר איתם ומבקש
מהם להתנהג יפה מחוץ לחנות,
וזה די מצליח. בזמן האחרון כימ־עט
שאין בעיות.
״הדבר החשוב לי ביותר כיום
הוא לעבור למקום מסודר, שכו
אוכל באמת לעזור לנרקומנים.
אני רוצה לעשות זאת כיוון שיש
לי מכך סיפוק רב. כסף עשיתי כבר
מספיק, עכשיו הגיע הזמן לדאוג
להם. יש לי כבר צוות של פסיכיאטרים,
עובדים סוציאליים ורופאים,
שמוכן להתחיל לעבוד אצלי
מיד. לדעתי, על רקע הביורוקרטיה
השוררת במדינת ישראל דיר
קא אדם פרטי יכול להתמודד עם
הבעיות האלה ולא מישרד ממשל תי.
ואני חושב שאני מתאים לכך.
״כסף זאת לא בעיה. יש לי תורמים
מחוץ־לארץ, שמוכנים להעמיד
לרשותי סכומים גדולים, כדי
להקים את המרכז שאני חולם עליו.
מה שצריך זה קצת נכונות ורצון
טוב מצד מישרדי הממשלה, ובמ יוחד
מישרד־הבריאות, כדי להזיז
את העניינים.״

יוסי היימן 1

(המשך מעמוד )3
בלתי חוקית למקום
בלתי־רלוונטיים.
מה חשוב יותרו פעולת ד,מיש־טרה
במיסגרת החוק, חופש העיתונות,
מהימנות המידע הנמסר על־ידי
המישטרד — .כל אלד, אינם
בעיני עניינים בלתי־רלוונטיים,
מישגיים או שוליים. בתפיסה שלי,
עניינים אלה נוגעים לעצם ד,מיש־טר
בארץ ולקיום הדמוקרטיה.
השיטות הפסולות מסכנות את
הדמוקראטיה, המבוססת על אמון
הדדי מינימלי בין השילטון והציבור.
חשוד,

גופות בלבנון
הדבר איגד נוגע רק למישט־רה.
הוא נוגע גם לצבא.
היו ימים כאשר כולנו האמנו
להודעות של דובר צה״ל בעיניים
עצומות.
כאשר היו הערבים מודיעים כי
בפעולה מסויימת נהרגו תריסר
חיילי צה״ל, ודובר צה״ל היה מודיע
כי נפצע רק חייל אחד שלנו,
היה זה סוף־פסוק. פעמים רבות
שאלו אותי עיתונאים זרים, מדוע
אני סומר על הודעות צה״ל, ותשובתי
היתה :״מפני שצה״ל אינו
משקר, בארץ קטנה כמו שלנו גם
אי־אפשר לשקר. פשוט לא כדאי.
אי־אפשר להעלים אבידות. צה״ל
יודע שכדאי לו להגיד את האמת.״
הדברים שיכנעו, וגם בעולם
האמינו לדובר צה״ל. היה זה נכס
שלא יסולא בפז.
בשנים האחרונות התערערה
אמונה זו, בעולם וגם בארץ.
כולנו יודעים עכשיו כי הודעות
צבאיות על המתרחש בשטחים
המוחזקים הן לעתים קרובות
שיקריות במהותן. האמת נאמרת
רק לעיתים רחוקות, כשאין ברירה.
מעלימים, מטשטשים, מוסיפים,
משנים• כיום אין עיתונאי זר שפוי
אחד, המטפל בשטחים המוחזקים,
המתייחס ברצינות להודעות צה״ל.
כל אחד נוסע למקום כדי לבדר
בעצמו מה התרחש. כשגירסת בני-
המקום סותרת את הגירסה של ה־מימשל
הצבאי, נוטה העיתונות ה עולמית
להאמין לבני־המקום. כאשר
שילטונות צה״ל מונעים מ־צוותות
זרים להגיע למקום, או
מצמידים אליהם ״מלווים״ כסויים,
נעלם כל שריד של אמון.
לולא מצב זה, אי-אפשר היה
להבין מה התרחש, לאחרונה, סביב
פרשת חמש הגופות בדרום־לבנון.
החיילים ההולנדיים של הכוח ה בינלאומי
דבקו בגירסה כי אנשי
צה״ל התעללו בגופות. צה״ל הכחיש
זאת בזעם. למי להאמין ו
פעם היה זה מובן מאליו בעולם,
שיש להאמין לצה״ל. כיום המצב
הוא, במיקרה הטוב ביותר, תיקו.
לא פעם קורה שמתפרסמת הודעה
שיקרית על מה שקרה ברמאללה
או בבית־לחם על־ידי
מקורות צבאיים מקומיים. אולם העיתונאי
אינו מבחין בין ידיעה
של מקור צבאי במימשל הצבאי
ובין הודעה רשמית של דובר־צה״ל.
כך מוצא את עצמו דובר
צה״ל — כיום יעקוב אבן — במצב
של סחף האמינות, גם כשהוא
עצמו אינו אשם בכך.
מהלומה מוחצת על האמינות
הנחית מרדכי גור, באחד הדיונים
על מעשי־הזוועה שהתרחשו במהלך
מיבצע־ליטאני. כדי להצדיק
את עצמו, טען גור, כי מעשים
כאלה נעשו תמיד, ואין חידוש בשיטה
זו. עיתונאים הצביעו על
כך שהודעות צה״ל הכחישו תמיד
מעשים כאלה — כגון הפגזת כפרים.
אזרחיים שלווים כנקמה על
מעשה חבלה, הפצצה בלי אבחנה,
וכר. גור הגיב על כך ברצינות
גמורה. הוא רמז שהודעות צה״ל
מסוג זה היו תמיד כוזבות, ושכל
בר־דעת בארץ ידע זאת.
כך נהרס דבר שאין לו תיקון,
נכס של צה״ל שהיה שווה הרבה
כלי־נשק.

במדינה
מ ׳שפט

השופט ולך מנסח עתה את פסק־הדין,
אולי בעזרת המודעה התמי מה
של תנורי־החימום.

שוחד דברקדיטות
הצעת תדרי חימום
למישרד המישפטים _
11 הו־ .בבית־הריישפט
האם יש בה משום
בעוד שכל חעיגייס נישאות
שוחד לפרקליטים ץ
אל הדרמה המתגלה
עורך־הדין מיכה כספי אינו מזדמן
בכל יום לפרוזדורי הפרקליבמישפט
הרצה הכפול,
טות. אבל כאשר נקלע לשם, לרגל
מתנהלות להן
עיסוקיו, לפני כשבועיים ימים,
כמה וכמה דרמות
עשה מעשה בלתי שיגרתי. הוא
עיין בלוח המודעות ולפתע הרים
נסתרות מאחרי הקלעים
ידו ותלש מודעה גדולה שהיתה

הרצח הכפול

תלויה בו.
ימים ספורים אחר כך, כאשר
הופיע עורך־הדין כספי בתיק שבו
נאשם בנימין יוחננוף במתן שוחד
לקצינים רוממיה הלוי סגל
ובן־ציון מור — שלף עורד־הדין
מתיקו את המודעה שתלש מה לוח,
פרש אותה בפני השופט דויד
ולך ואמר :״יש לי כאן קוריוז.
אם אדוני יסתכל, יראה כי זוהי
מודעה של חברת אמק״א, המציעה
תנורי-חימום בתנאים מיוחדים ל
פרקליט
כספי
פרקליטים יעמדו לדין
עובדי מישרד־המישפטים. יתכן
מאוד כי יום אחד תאלץ הפרקליטות
להגיש מישפט פלילי נגד חברה
זו, ואז יוכל אולי מישהו לטעון,
כי היתד, כאן הצעה למתן
שוחד, וכי החברה ניסתה לשחד
את הפרקליטים כדי לשאת לה
פנים.״
בכך ניסה הסניגור לשכנע את
בית־המישפם, כי כל מה שעשה
שולחו, כאשר ארח את הקצינים
בארצות־הברית בשנת ,1974 לא
היה בו משום שוחד.
מכונות יקרות־־ערר. יוה-
ננוף חוא בעל מניות עיקרי בחב רת
מחשבים, איי־פי־אי. הלקוח
הגדול ביותר של החברה הוא
מישרד־הביטחון. מחשבים הם מכונות
יקרות־ערך, ואנשים מועטים
מאוד מבינים בהן. לכן יש מיש־קל
רב לדברם של המומחים בשטח
זה, לפי המלצותיהם יקנה מישר־הבטחון
את המחשבים היקרים.
בשנת 1974 נשלחו שני הקצינים
לארצות־הברית במיסגרת תפקידם.
הם תאמו מראש עם יוחננוף כי
ייפגשו בדנוואר אשר במדינת קולוראדו.
מישרד־הביטחון אמנם שילם
את הוצאות נסיעתם ונשא ב־אש״ל
שלהם, אבל לדברי כתב-
התביעה נשא יוחננוף בהוצא־ת
בתי־המלון היקרים שבהם התארחו
— בארצות־הברית בסך של יותר
מ־ 300 דולר לאיש, ובאנגליה בסך
של 37 ליש״ט לאיש.

מאחורי כל נאשם ניצבת אשד,
או מאהבת, ולפעמים שתיהן גם
יחד• והמתח העולה לפעמים בש טח
הרומנטי אינו נופל מהמתח
המישפטי.
הרומן הגדול והגלוי לעין הוא
של הנאשם העיקרי, טוביה אושרי,
והנאשמת שרה (״שורי״) דנוך.
שרה קטנת הקומה היא אשד, נאה
ושובבה. עיניה הצוחקות נעות כל
הזמן, ושפתיה במעט תמיד פשוקות
בחיוך. הצעירה בת ה־ 32 הספיקה
הרבה בחייה. היא היתד, נשואה,
התגרשה כאשר בתה הקטנה
היתה תינוקת, ועבדה כפקידה. אז
הכירה את עמוס אוריון, שזה עתה
השתחרר משירותו בצה״ל. השניים
התאהבו ועברו לגור יחדיו.
שלושה חודשים אחר כך, כאשר
נעצר אוריון, נעצרה עמו גם שרה,
בחשד, כי היא סייעה לו ברצח
איש ברינקס. אך היא שוחררה
אחרי ימים מעטים, והיתה עדה
במישפט.
שמונה שנים עברו מאז, וכאשר
השתחרר אוריון ממאסרו, היתה
כבר שורי אהובתו של טוביה אוש רי,
וגם לו ילדה בת.
סממן בוהמי. בתחילת המיש־סם
ביקש סניגורה של שרה, עורך-
הדין צדוק צארום, כי שולחתו, המשוחררת
בערובה, תוכל לבוא ל-
מישפט ולהיעדר ממנו כרצונה.
בית־המישפט נעתר לו. ובכל זאת,
כמעט מידי בוקר פורצת שרד, לאו לם
כרוח סערה. עיניה השחורות
רושפות ושערה השחוד כפחם מתנועע
באלפי תלתליו. היא נראית
בתנועה מתמדת. למרות היותה אם
לשתי בנות, נראית שרה כנערה
צעירה• היא לבושה בדרך כלל במכנסיים
הדוקים ומגפיים, בתוספת
איזה סממן אופנתי בוהמי. לפעמים
מותניית קטיפה מרוקמת, או
ארנק גדול ומעניין. היא אינה יוש בת
ליד הנאשמים האחרים, על
ספסל הנאשמים, אלא מוצאת לה
מקום באיזו פינה באולם, לרוב
ליד אחותה הגדולה, בת־שבע,

רעייתו של רחמים אהדוני.
דימיון מישפחתי בולט ניכר בשתי
האחיות היפות. אך שתי האחיות,
למרות הדימיון, הן טיפוסים
שונים. שרה היא הבוהמית
שבין השתיים, ואחותה הגדולה
היא טיפוס יותר סולידי.
בת־שבע, שבעלה נמלט לחוץ־
לארץ, מבלה גם היא את כל הבק רים
באולם המישפט. גם שערה
ארוך ושחור כפחם׳ אך היא מחייכת
לעיתים רחוקות יותר. גם היא
לבושה בדרך כלל במכנסיים, ולהם
היא מתאימה מידי ישיבה מעיל או
שכמיה סרוגים ומיוחדים. היא
נראית טיפוס יותר ספורטיבי מאחותה
הצעירה. בת־שבע יושבת
במישפט כאשר בידה פינקס, והיא
רושמת בו בהתמדה את הנאמר
במישפט.
גון? חטוב. ליד שתי האחיוו/
יושבת בדרך כלל גיסתו, מרים
דנוך, אשתו של ישראל. מרים
צעירה בשנים רבות מבעלה, והיא
אשד, נאמנה להפליא. למרות שיש
לה ילדים בגיל בית־הספר, אין היא
העולס הז ה 2265

רעיה לוי

נאשמת־מאהכת דנוך־
נאה ושובבה
מחסירה אפילו רגע אחד מהמיש־פט.
היא יושבת דרוכה ומתוחה,
עיניה נעוצות בבעלה. כשמסתכלים
עליה אפשר לחשוב, כי האשד,
האלגנטית מבלה את כל שעותיה
במיספרה ובסלון־יופי. צפורניה
משוחות בלכה ושערה הערמוני
תמיד מסודר להפליא. גם בגדיה,
חליפות ושמלות, תפורים היטב ומונחים
על גופה החטוב באלגנטיות.
ניכר
כי חיי המישפחה של ישראל
ומרים דנוך הם אידיאליים, המבטים
המוחלפים בין השניים
מדברים בעד עצמם.
גם רחל לוי, אשתו של מימון
לוי, היא צעירה נאה ביותר. גם
היא מקפידה לבוא בכל בוקר בז
רעיה
דנון•

ג׳ינס של פיורוצ׳י
מן מירושלים, יושבת ומקשיבה
לדיונים. היא בלונדית מעודנת, ה לבושה
בדרך כלל במכנסי ג׳ינס
של פיורוצ׳י ובחולצות ספורטיביות
יקרות. מרבית הזמן היא לוע סת
מסטיק, ועיניה בוהות בחלל,
ורק לעתים רחוקות נתקלות בעיניו
של בעלה. מפעם לפעם היא
מפהקת, לפעמים היא מעבירה
מיכתבים לבעלה באמצעות עורכי־דינו,
וסיגריות בעזרת אנשי המיש־טרה.
היא אינה נראית טיפוס סוער,
אך דווקא היא עברה השבוע
דראמה קטנה משלה בעת המיש־פט.
מישקפיים
כהות. אחת מ עדות
התביעה היתה צעירה ירושלמית
שחרחורת בשם זהבה כהן.

זהבה ניהלה את משרד הנסיעות
במלון רנואדה שלום, בירושלים,
שמימון לוי הוא אחד מבעליו.
זהבה סיפרה בעדותה, כי בליל
שישי שאחרי הרצח, התקשר אליה
מימון לביתה ושאל אם היא יכולה
לסדר עבורו שני כרטיסי טיסה
למחרת בבוקר, יום השבת. היא
הבטיחה לברר זאת. יותר מאוחר
אמנם ביררה את הדבר אצל חברה
העובדת בחברת אולמפיק, ולבקשת
מימון הוציאה שני כרטיסים
שתאריכם היה מוקדם בחמישה
ימים מיום הוצאתם. זהבה ומימון
נפגשו אחרי תשע בערב, ובידיה
היו הכרטיסים המבוקשים. בדרך
אגב התברר לבית־המישפט, כי
הפגישה בין השניים היתד, קבועה

שיער ערמוני
לאותו הערב, בלי קשר לכרטיסי
הטיסה, וכי הם היו אמורים לצאת
לבלות בצוותא.
כאשר עלתה זהבה להעיד, יצאה
אשתו של מימון מהאולם בשקט.
היא חזרה לשבת במקומה רק אחרי
שהצעירה השחרחורת, שהרכיבה
משקפיים כהות על עיניה, יצאה
מהאולם. רחל לוי התיישבה
שוב במקומה והמשיכה ללעוס את
המסטיק באדישות. עיניה לא אמרו
דבר על המתחולל בנפשה.
ממלאת המקום. האשה האחרונה
היא שרה אהרוני, אשתו של
יצחק אחרוני, אחיו של רחמים
(״גומאדי״) אהרוני. היא היחידה
שאינה נראית תמיד זוהרת ומטופחת.
אשה בגיל בינוני, בעלת עי
ניים
עייפות, שיער שאינו נראה
כאילו יצא זה עתה מידי הספרית,
ובגדים רגילים חסרי ייחוד או זוהר.
היא נראית מה שהיא — אשד,
עובדת, המפרנסת את מישפחתה.
היא ממלאה את מקומו של בעלה
בחנות בשר של מישפחתה בשעות
הבוקר, ומגיעה לאולם המישפט בדרך
כלל אחרי שעבדה כבר
שעות אחדות. מפעם לפעם היא
מתייעצת עם עורך־דין משה אלוני,
סניגורו של בעלה, והיא נראית
מודאגת ומוטרדת.
בולטת בהיעדרה היא יוכבד אושרי,
אשתו של הנאשם העיקרי.
לעומתה פוקדת בקביעות את אולם
המישפט אהובתו, שרה, שלהם יש
תינוקת משותפת.

ורשבסקי ־ פריליך

איך יתכן שכורסת טלויזיה
מסתובבת ומתנדנדת-מעור אמיתי, מדנמרק
עולה רק

״טלסטאר -כורסת טלויזיה
מקסימה, מתנדנדת ומסתובבת,
מעוצבת בסגנון מיוחד ועשויה
עור אמיתי ועץ אשור או בייץ
פוליסנדר, עם משענת גבוהה
ועוד יתרונות חדשניים עולה
עכשיו 2,990.-שקל בלבד.
היתכן?!
מאחורי ״טלסטאר״ עומדת
משפחת נילסן, הידועה בענף
הרהיטים הדני.
תום גילסן הבן הנהיג שיטת
ייצור מיוחדת המנצלת חומרים
מעולים במחירים נמוכים ביותר
ועבודה מעולה בשיטת
״התעשיה הביתית״ .חלקי העור
נרכשים כ״שאריות״ ונתפרים
ע״י נשים בביתן, והעץ נ קנ ה
אצל יצרן איכותי המתמחה בעץ
מכופף.
הרכבת הכורסא והגימור
הקפדני נעשים על־ידי צוות
העבודה של משפחת נילסן,
שמונה 22 איש בלבד, המייצרים

ה עו ל ם הז ה 2265

160 כורסאות ביום. שיטת
עבודה חדשנית זו מוזילה את
המחיר ביותר משליש. חסכון
זה -כמדיניות קבע -מועבר
בשלמותו לזכות הקונה.
אתם מוזמנים להשוות את
״טלסטאר״ עם כל כורסת
טלויזיה דומה מעור אמיתי,
הנמכרת לצרכן הישראלי ב־
4,500.שקל.בדגיש חושבים שהתשובה כבר
בידיכם.

!מ!דג•ש
דמונ-גן: דרך ז׳בוטיגסקי , 104 טל׳ 719779
ירושלים: רח׳ הסורג, מול בנק ישראל.
חיפה: רח׳ חורב ,53 אחוזה.
באר-שבע: רח׳ החלוץ .124

המחיר לתשלום במזומן
בשיטת ״שלם וקח״.
אפשרות לתשלומים נוחים
בתוספת מחיר.
ההצעה בתוקף עד .31.1.81
למסירה מיידית!

ג חניזנ
?בעזים

>131 731
בשבוע שעבד אני עוזב אווזכם
בש״גו׳ני-הולך -לו״ דבוק לכסא
אצלי בבר ואני מבטיח לכם אז את
סיפורו של הנ״ל בהוואי. ואני,
בידוע, לא רק אזרח מבטיח אלא גם
מקיים:
״אני שתוי? הבום שתויה ואתה באן
למלא אותה״ .אומר לי ״גו׳ני-הולר־לו״
כשאני מנסה להזכיר לו שזו
הכוס החמישית שהוא מרוקן אל תוך
קנהו. ואז מתחיל הזכר לשפוך את
פרשת גלגוליו בהוואי:
״אותה חתיכה לינדה, לוקחת אותי
לבית הנופש המשפחתי שלהם בהוואי.
ואתה לא מאמין מי פותח
לי את הדלת, מי אם לא ״גו׳רג׳י-
סוס״ עם פרצופו המוכר והלא

ו״גויני-הולך־לו״ ממשיך ושופך:
״כשלינדה מציגה את הר הברנש
כאחיה, אם אני בוחר איזה ברנש
איני רוצה לראות הייתי שם את
״גו׳רג׳י-סוס״ במקום הראשוו.
אז אני מתקפל ומשתדל לא להראות
לו את הפרופיל הקלאסי הידוע שלי,
בתקוה שהוא לא מכיר אותי.
אבל, מסתבר ש״גררג׳י -סוס״ לא
רק מביר אותי אלא גם לא שוכח לי
את אותה חתיכה אבודה שאני
לוקח ממנו. המצב הופך ממש
דינמיט :״גו׳רג׳י -סוס״ משתולל,
נוהם, סוס אמיתי! סוס אני אומר?
חמור! וכמה שאני מתחנפך ומתלקק
אליו ככה הוא בועט. גם לינדה
הברתי/אחותו ששמעה מפיו את
הסיפור עלי מתחילה להיות רוטנת
מאוד. לא בגלל אהבת אחיה,
חלילה וחס, אלא בגלל שאני מספר
לה כל הימים שהיא אשת חיקי
היחידה והיא לוקחת אותם (את
הסיפורים שלי) ואותי ברצינות, אז
אני מחליט לסלק משם את אישיותי
המיותרת ואני בא לכאן״.
וכמו שהוא שם נקודה בסוך הסיפור
שלו, מורח פתאום ״גו׳ני-הולר־לו״
את אחד מחיוביו שוברי הלבבות. אני
מסתובב ורואה אחת החתיכות היפות
ביותר המקישות עקב על רצפת
המאורה שלי:
״מרי 90;60;90״ .אבל היא כבר
סיפור בפני עצמו, ואני אמנם מערבב
משקאות אבל לא מערבב את הסיפור
של ״מרי 90 ;60;90״ עם זה של
״גרני -הולך־לו״ .זה למשל אתם
צריכים לחכות לסיפור עד שבוע
הבא, אבל לפני, אני מפרק לגורמים
אחד מהדרינקים של ״גרני -הולך-
לו״ ומלמד אותכם איך עושים את

ה1עד״ם
החב לן
אני ממש מוכרחה לספר לכם את ה סיפור
הזה. משהו מהסרטים. קודם כל
תכירו את מישו זנדבדג, רמת־גני רווק
בן 30 בערך, בלונדי, חזק, מנומס כמו
ג׳נטלמן אמיתי, ויודעי־דבר מעידים שבבנק
מחייכים אליו כבר כמה שנים טובות.
הבחור פשוט עשיר. אני מציינת את העניין
בגלל העובדה שאת כל ממונו עשה בכוחות
עצמו בעיסקי נייר, כך שהוא יכול להרשות
לעצמו להסתובב בעיר במכונית האולדס־מוביל
הלבנה שלו במצפון שקט.
החלק השני של הסיפור שייך לבחורה

כבת ,30 רווקה, ציירת, העונה לשם דכי
דוכינר. אני בטוחה שכעת מצלצל אצלכם

משהו. כן. נכון. לאבא של דבי קוראים
03 דוכינר, ואם יש בעולם קלסה של
מולטימיליונרים אמיתיים, הוא בהחלט
אחד מהם. אבא דוביגר הוא ציוני והכספים
שלו, או לפחות חלק מהם, מושקעים ב-
מיפעלים בארץ, וכציוני טוב הוא דאג
שגם בתו תהיה מושקעת בארץ. הלך האבא
וקנה בית דירות ברמת־גן, בית, שידוע
בעיר הגנים כבית המשושה, ובאחת ה דירות
שיכן את דבי, שתעשה חיים ובינתיים
תשגיח על הנכס.
הקשר בין דבי ומישו התחיל במקום
מאוד מאוד בלתי־שיגרתי. בחנות נעליים.
מסתבר, שכששני צעירים חושפים כפות
רגליים בצוותא זה עושה להם משהו. כדאי
גם לכס לנסות. בכל אופן לא הוא ולא

.11011311)1 1101156
לקבלת חוברת קוקסיילים חינם כתבו לת.ד 6395 .ת א.

המפיצים: יינות אשהלוו בע״מ

נילי ויהודה ם רל,ן עם ילדיהם
הפתעה בקריית־שנזונה
כרר!ן. יהודה, שהוא כנראה רומנטיקן
מובהק, לא שכח את יונדההולדת של
אשתו, אבל מה עושים כשהפתסה קודמת
ויהודה מופיע עכשיו בהצגה. בערב של
היומולדת היתה ההופעה דווקא בקרית-
שמונה הרחוקה.
יהודה נטל עימו את רעיתו היקרה,

של אירועי שנות ה־ ,60 הופיעה נילי בת
חמש בגודל טיבעי.
זה מקורי מאוד ומרגש, אבל שלא
תחשבו שזה זול. בגיל 35 אשה זקוקה
לחיזוקים רציניים, אז נוסף על חגיגה,
וברוח ההצגה שמעלה זיכרונות מימים
עברו, קנה יהודה תיליון עתיק ויקר, וזה
כבר לא מצחיק.

בשבוע שעבר הופיעה שרית איטר
בת ד.־ 22 בפתיחה חגיגית של פאב ביפו,
כשמתלווים אליה שני חתיכים. האחד הוא
סתם סמי והשני הוא הזמר יוני נמרי.
חשבתי שעליתי על משהו מעניין ושיוני
מצא לו חתיכה, כדי להשתחרר קצת מן
הבדידות. אבל הסתבר לי שטעיתי, השיניים
רק התלוו לשרית כידידים. הם ידעו לספר
לי, שהחבר האמיתי הוא טיים בחיל־האוויר.
הבחורה
הזו יפה מאוד, בלונדית, עיניים
בהירות וגוף מושלם. היא משמשת דוגמנית־צילום,
מאז שחזרה מטיול של חצי שנה
בלוס־אנג׳לס.
לפני כמה שבועות סיפרתי לכם שהזמר
אבי עופרים עומד להפר את רווקותו
ולשאת את שרית. הוא הוריד את מיש־פחתה
לאילת, להיכרות מקרוב, ומה בדיוק
קרה איני יודעת, אבל חתונה אין. לשניים
היה באמת רומן, אבל אפילו אני לא
יודעת למה הוא התפוצץ.

דפי דוכינר 38 וכשאני מלמד, אז ׳אני נותן לבם תכנית
חסכון ממש: בדרך הביתה אתה
עוצר בחנות דליקטסים או סופרמרקט
וקונה תרכיז ״מאי טאי״
>131131 בבקבוק הירוק של הולנד
האוס. ככה אתה מקבל בעד אותם
דולרים שהיית משאיר אצלי בשביל
כוס אחת 20 ,כוסות או יותר.
עכשיו, אתה רק מוסיך רום לפי
ההוראות או לפי הטעם האישי
שלך, וכל זה אתה מערבב עם
קוביות קרח ומקשט עם פלח אננס,
דובדבן או פרוסת לימון. לא תאמין
אבל אתה מקבל קוקטייל ״מאי טאי״
אמיתי ואתה מקבל גם הרבה עיניים
מעריצות של האורחים־חות שלך... ה ממש כמוני.

הצלחה מובטחת רק עם

הזוגות הנשואים, גם מן היפים והמפורסמים
ביותר, נוטעים בי הרגשת שיעמום.
אחרי החופה הם שוכחים שצריך לחזר
ולהיות נחמד. אבל תמיד יש יוצאים מן
הכלל.
זוג מפורסם כזה הוא י הו ד ה ונילי

לקצה המדינה, הביא אותה לאולם שניר
הענק, שבו ישבו כ־ 1000 איש כשבידיהם
כוסיות יין, שחולקו חינם בכניסה. ברגע
המיועד, באמצע תוכנית נוסטלגית, פרצו
כולם, על־פי סימן, בשירה אדירה של
״יום־הולדת שמח,״ ועל המסך, בין שקופיות

מקום ריק באולדסמוביל

היא הסתפקו בנעליים, ומאוחר יותר אפשר
היה לראות אותם מביטים אחד לשני ב עיניים
מעל סיפלי קפה במיסעדה קטנה
ממול. אחרי שהראתה לו את הציורים
שהיא מציירת, והוא הראה לה את קרוון
הטיולים שהוא בונה, מצאו עוד המון דברים
לעשות יחד. צעירים, לא י מאז עברו כמה
שבועות ודבי הכירה למישו את אבא באחת
מגיחותיו לארץ, והיו הולכים הרבה לש תות
ולחגוג כמו שצריך.
אני יכולה לשמוע עד כאן את אנחות
הקינאה שלכם. אבל מוקדם לשמוח. בימים
אלה אפשר לראות את מישו כשהוא מפליג
בעיר באולדסמוביל, כשהמושב לידו ריק.
בסף זה לא הכל, מסתבר, צריך גם עוד
משהו, וזה לא נוצר במיקרה זה. אז בבקשה,
כרגע השטח פנוי.

רובוט רדפורד
כשאיריס קנר היתר. חברתו הצמודה
של השחקן־בדרן דודו טופז הם ערכו
לעצמם מסע יחסי־ציבור. תמונותיהם הופיעו
בעיתונים כימעט בכל שבוע, והם

והשתחוו לשיחרור
יש כאלה שלא נולדו לנישואין, והדימוי
של אזיקים על הידיים תופס חזק מאוד
לגביהם. כזה הוא גם א לי סגל בן ה־,28
טייס בארקיע, שהטיסה היא חייו וחייו
הם טיסה. האחת והיחידה שהדיחה אותו
מדרך חייו היא רנה בת ה־ ,22 אמריקאית
יפהפיד. ועשירה מאוד, שבאה לארץ כדי
ללמוד באוניברסיטה. השניים נפגשו במהלך
הלימודים, ואלי הלך שבי אחריה.
הם התחתנו, ולחברים המשותפים היה
נדמה שעבור אלי זהו סוף פסוק.
לזוג המאוהב היה הכל בחיים, ואולי
דווקא משום כך חמק אלי, וכעבור שנת-
נישואין אחת התגרש מאשתו, כשהוא
אומר :״פשוט נמאס לי להיות נשוי.״
האחרונה שראיתי בחברתו היתה מ רי
בעלת האוזניים המנוקבות. מרי היא רק בת
18 והסמל המיסחרי שלה הוא מערכת
עגילים משובצים באבני־חן לכל אורך
תנוך האוזן. מרי גם לא היססה לחשוף
את שדיה הצעירים בסירטו של דוד
אכידן בטרם מלאו לה .18 בחורה משוח ררת
לחלוטין, כך שלאלי לא צפויה סכנה.

דודו טופז ואיריס ל;,ר

יותר טוב באל-על
עצמם היו בכל האירועים בתל-אביב. הכל
האמינו שהזוג הזה עוד יתחתן ושעוד
רווק יימחק מרשימת המבוקשים.

השאלות של היפה
דווקא בשבוע האחרון צץ לי פיתאום
שמה של ירדנה מרביץ. כשפגשתי
את סמי הירש הוא הכחיש באוזני בתוקף
רומן עם ירדנה. לאחר שנפרדה מ שוקי
בן־פורת הועברה, כביכול, בעיסקת
חליפין לסמי, שהסתובב עם ענת זמיר,
שהיא היום חברתו של שוקי. כדי לצאת
מתוך התסבוכת ניגשתי לברר את מיקומה
המדוייק של ירדנה, והסתבר לי שירדנה
בת ה־ 22 שקועה ברומן אחר לגמרי, עם
יודב אלריעי, בן ,27 שחרחר, בעל
עיניים כחולות משגעות ותמיד לבוש

ט ב עוני ת
אני בטוחה שאתם רוצים לדעת מה קרה
לאורנה גלזו, הדוגמנית האכזוטית שנעלמה
מן המסלול הישראלי לטובת וולטר
בנצ׳ל, פסיכולוג־תאולוג המתגורר בגרמניה.
אורנה
היתר. פעם דיילת בארקיע, דוג־מנית־מסלול
וחברתו. הקבועה של עורך־
הדין צבי לידפקי. הופעתה על המסלול
היתד. מהממת. הבחורה הסקסית הזו הע בירה
על דעתם את הצופים, כשהופיעה
במיני-ביקיני או בתלבושת־חוף שקופה.

אורנה גלזן
מי יזין את עיניו

מי שחושבת שיש לה חברים טובים,
שתבחן שוב את העניין, במייוחד לאור
סיפור זה. לדריה מצקין מרשת החנויות
מצקין יש חבר על אמת. לא מאלה שמחפשים
בך את האשה, כי החבר הזה הוא
קורה ירדנה גורביץ
בהידור. השניים נראים צמודים על באמת
בכל מקום.
יורם הספיק להתחתן עם דנה כץ,
מעצבת־אופנה, בתו של קברניט באל־על.
הוא יצא לארצות־הברית ומשם חזר לא
מזמן. חתול שחור עבר בי׳נו לבין דנה
והתאריך לגירושין כבר נקבע.
ירדנה הסתפקה ברומנים קצרים עם בעלי
שם, והופיעה בסרט פנטזיה של הנוף לוין.
אבל כשהיא עם יורם היום, נועצת ירדנה
עיניים ירוקות מאוהבות באהבה הגדולה
שלה ושואלת כל מי שלידה :״נכון שהוא
יפה?״
איריס היא חתיכה רצינית, בת ,23
שהשתתפה בתחרות מלכת־היופי ושזכתה
גם באיזה תואר. דמותה משמשת הרבה
חברות לצורך פירסום, אך איריס רוצה
גם להיות שחקנית, ולא רק יפה, והיא
לומדת היום בחוג לתיאטרון באוניברסיטת
תל־אביב.
הרומן הממושך עם דודו כבר הסתיים
מזמן, ואירים מאוהבת שוב. המאושר הפעם
הוא שאולי קורודצקי, איש אל־על
ומתמחה במישפטים.
שאולי הוא בן ,27 חתיך, בלונדי מתולתל
ויש טוענים שהוא מזכיר מאוד את
השחקן המפורסם רוברט רדפורד.
למרות היותו איש מעשי יש לו, כנראה,
נטיות חזקות לאנשי הבמה. חברתו הקודמת
של שאולי היתה יעל טבת, בתו של
העיתונאי שבתאי טבת, החיה עתה
בניו-יורק ולומדת קולנוע.
שאולי ואיריס נראים הרבה ביחד וההערכה
שלי היא שיש פה יותר מרומן חולף.

קו ס מ טי ק ה

לא במיקרה שם בנצ׳ל יפדדהתואר עינו
באורנה ונטלה כימו למינכן. שמועות על
אירוסין בין השניים פשטו כבר מזמן,
אבל חתונה עדיין אין. איני יודעת למתי
היא מתוכננת, אבל וולטר מתעקש להיקרא
״הבעל של אורנה׳ /והשניים נמצאים
עכשיו בארץ ובוחנים אפשרות להשתקע
פה. הם מתרוצצים בתל־אביב, ומחפשים
מקום מתאים לפתיחת עסק לקוסמטיקה
טיבעונית. איני יודעת אם אורנה תחזור
למסלול, אבל עם נתונים כמו שלה יהיה
חבל מאוד אם וולטר יהיה היחידי שהזין
את עיניו בה.

נועצת עיניים ירוקות

בשבועות האחרונים נראה לפתע
חדש בכל המסיבות של אנשי הקולנוע
הצעירים שלנו. בני־הזוג הם לא בלתי־ידועים,
אך מה הם עושים.ביחד, זה מה
שמטריד אותי כבר כמה שבועות. אני
מתכוונת לבמאי הקולנוע איתן כרין,
שרק לפני זמן מה סיים את צילומיו של
סרטו האחרון, וכמו ששמעתי סיים גם
רומן ארוך עם איזו נערה. עכשיו הוא
מופיע בכל מקום עם נירה כרנזון,
שהיא אשתו החוקית לגמרי של אמנון
כרנזץ, שהוא מפיק מופעים. אני לא
יודעת בדיוק מה קורה בין נירה לאמנון,
כי את אמנון לא רואים בשום מקום, אך

נירה נראית בהחלט בכל מקום עם איתן
גרין. מה שמעניין אותי זה מה קורה עם
המשולש המוזר הזה.
היו שחשבו שאיתן מנהל רומן עם כוכבת
הסרט האחרון שלו, פירה קנטר, אבל
האמת היא שפירה התאהבה במפיק שלו,
מיכה שרפשטיין. כל זמן שהסרט
צולם היו השניים עסוקים בלאהוב אחד
את השני, אך משנסתיימו הצילומים, אני
כבר לא רואה את השניים בצוותא. התסבוכת
הזאת היא חומר. למחשבה לפחות
לשבוע הזה.

במיקרה עליז.
גם כשיצא לחופשה בחוץ־לארץ הוא
חשב עליה חזק. אז מה מביאים לחברה
יקרה, שעומדת להתגרש ויושבת עכשיו
לבדה? הרעיון צץ, למעשה, כשאותו חבר
פגש בקלוד סטרלינג, בן 25 מדרום-
אפריקה, וליבו הלך שבי אחריו. קלוד
הוא בלונדי חתיך כזה, שוודי אמיתי, אך

דריה מצקין
אחות רחמניה

איתן גרץ ופירה קנטר
משולש?

הוא לא מאלה שמתעניינים בבני־מיגו.
הוא בדיוק נפרד מנערתו והחליט לטייל,
לפגוש אנשים חדשים ולנסות לטשטש את
הכאב שבפנים.
בתוכניתו המקורית היה קלוד אמור
להגיע לאיזשהו קיבוץ, כמו כל הרפתקן
שבא לארץ -אך עם חבר כמו זה של
דריה הוא נוחת מיד במחלקה לטיפול
נ&ר^והתאוששות אצלה בבית.
פגשתי את השניים יחד ולא האמנתי.
דריה משחקת את האחות הרחמניה באמת
ובתמים — תופרת טלאים בליבו השותת
של קלוד, ונראה שזה עובד. בילויים,
מסיבות, אירועים — הם חוגגים על אמת.
אל תקחו אותם ברצינות, אבל פשוט
כיף להם להיות ביחד.

הורו 0ל{1פ
(המשך מעמוד )10

דל ונס בתולה

יד חזקה בשטחים כבר יש לנו, וכדי להשלים את הסימטריה
הבלתי״נמנעת נדרשה יד חזקה בישראל זוטא. בא משח דייו•,
זה אשר אך אתמול ביכה את קדחת ״טרף המנהיגים״ שאינה
מרפה מאיתנו — אחרי ששלשום היה הוא אחד מגדולי
הטורפים — והודיע :״דיין: צריך יד קשה וחזקה במדינה״
(״מעריב דיין: מה שנחוץ עתה במדינה זו יד קשה״
(״ידיעות אחרונות דיין: צריכה להיות יד קשה במדינה״
(״הארץ״) .כשכותרות בשלושה עיתונים כל כך דומות ובאותו
יום ( )18.1.81 כנראה שמדובר בדבר שאינו מוטל בספק.
מה זו בדיוק ״יד קשה״ ,״יד מכוונת״ ,״לא יד של עריצים
(ברוך השם !) אלא יד שתמנע הידרדרות, כדי שהעניינים לא
יתגלגלו כמו שהם מתגלגלים היום״ ,״ולא רק לגבי הפשע
והמישטרה״ ! משה דיין לא התאמץ להסביר לנו זאת, וחבל,
מפני שדווקא מפי האיש שסימל שנים רבות פריצת־גדר בכל
תחום — בתחום המיני, ובתחום המישפחתי, ובתחום הביטחוני,
ובתחום המדיני, ובתחום הכלכלי, ובתחום האזרחי — חית
מעניין לשמוע מה פירוש ״יד חזקה״ ,שסוף־סוף לא תיתן
לעניינים ״להתגלגל״ וכו׳.
אילו משה דיין היה בא ואומר: רבותי, אשמתי, בגדתי,
גזלתי, דיינתי וכן הלאה עד ת״ו׳ מפני שהייתי צעיר ויפה
ודהרתי לי כמו סוס מיוזן, וחשבתי שאני והארץ והעולם זח
אותו דבר וכל מה שאני עושה, מפני שאני הוא העושה, סימן
שהוא טוב לעצמו וטוב לעם וטוב למדינה, אבל הנה זקנתי
וחכמתי, ואני מבין שטעיתי (איזו בדיחה 1דיין יאמר
״טעיתי ועשיתי מעשים אשר לא ייעשו, מיטתי היתה
כחזיתי וחזיתי היתה כמיטתי, כלומר צה״ל חיה אבר־הזכרות
שלי, ובו דפקתי את כל העולם להנאתו של בן״גוריון, הבא
ביטים, ואני רוצה שכל מי שעשוני למופת, ונטלו ממני דוגמה,
יבינו שפשוט לא יתכן שכל דור ודור יעבור מחדש את כל
שלבי ההתפרעות עד שלבסוף יחכם ויירגע, שפשוט לא יתכן
שנהיה שוב ושוב עם פרוע כלפי חוץ — האץ לכבוש ולחמוס
ולדכא ולקבוע לאחרים מי הם ומה הם — ובאותה שעה
להיות עם מהוגן ואדיב ויציב ושקדן בפנים ; שאנו פשוט לא
יכולים להרשות לעצמנו להיות מופרעים ומשולחי־רסן _ אילו
משה דיין היה מדבר אלינו ככה, אולי חיה אפשר לזכותו בקשב.
אבל לבוא כך סתם, ולזרוק סיסמת־בחירות לניסוי, זה פשוט
מבחיל.
או, למשל, אילו הוא אמר משהו כזה: מוכרח להיות
מישטר יציב ויעיל, ולכן אני מכה פה קבל עם ועדה על חטא
שחטאתי בפרישה ואומר: הבה ננסה, ולו ארבע שנים בלבד,
מישטר של מפלגת רוב מוחלט, חד וחלק, ומפני שרק לגורם
פוליטי אחד בישראל יש שמץ סיכוי להוות רוב מוחלט —
המערך — אני קורא לכל להצביע אך ורק בעד המערך, וכך
ניווכח אחת ולתמיד אם מישטר רוב הוא המזור לחוליינו,
ואני אעשה תעמולה אדירה בשביל המערך אפילו אנשיו לא
ידברו אתי בגלל בגידתי בהם — שוב, אולי היה אפשר להקשיב

אבל, סתם כך ,״יד חזקה״ ,״יד קשה״ ( מה זה, מה זה
בדיוק ן
אגב, הזקן מצהלה גילה אפרופו אותה יד חזקה חיונית,
כי בשכונת מגוריו ״אי־אפשר לעזוב את הבית לחצי שעה,
כי כששבים מוצאים אותו ריק״ (״מעריב דיירים יוצאים
בשעות הצהריים לחנות ומוצאים בשובם שפרצו לבית״
(״הארץ בצהלה אי־אפשר לצאת מהבית בלי לסגור אותו
על מנעולים, מחשש לפריצה״ (״ידיעות אחרונות״)• מכיוון
שאני מלווה את אשתי פעמים רבות למסעי־חנות בצהלה,
כפי שתעיד חיה קופאית השופרסל המקומי, ולא ראיתי שם
את דיין מעולם (וגם לא את אשתו) ,ומכיוון שאני יודע שביתו
של דיין שמור על״ידי שוטר בחזית ושוטר בעורף (דבר שהיה
יכול לשחרר את בעל־הבית משמירת ביתו״הוא ולהקל עליו
להתנדב לנקודת המשמר האזרחי המקומית, כמינהג כמה
וכמה קציני מילואים בכירים בצהלה) ,אני משער שלא בביתו
פרצו, אלא בבית ידידים כלשהם שסחו לו מה אירע אצלם. חבל,
באמת חבל, שאיני נמנה עם ידידיו האינטימיים, שכן הייתי
יכול לספר לו כי בביתי, שבאותה שכונה, פרצו הפורצים
במרוצת השנים כבר שלוש פעמים (ועוד ידם נטויה, יש לשער),
ובכל פעם העלו ברשתם שלל כלשהו, ואז הוא היה קם וקורא
ל״יד חזקה״ כבר לפני עשר שנים ויותר — ואם באותה הזדמנות
הוא היה קורא, כמו עכשיו׳ גם לעשות סדר בכלכלה, ולהגדיל
את הפריון, הרי בוודאי שמצבנו הלאומי היה אחר לגמרי 1
הכל היה מתנהל על מי מנוחות זח מכבר, והיום, כדי
להיות קצת בחדשות, דיין היה יכול לבשר לעם :״כידוע לכם,
לאחר שנודע לי לפני תריסר שנים מפי תושב צהלה מוסמך,
שפרצו לביתו כשהלך עם אשתו לחנות, הצעתי לנקוט יד
חזקה, והדבר נעשה, למרבה ההישגים הלא״מבוטלים, והנה
התוצאה היא שיש לנו עכשיו ישראל יפה, טהורה, שקטה
ואדיבה, ולכן אני קורא בזה באוזני כל: הגיעה השעה
שבמדינה זו תהיה יד ענוגה !״

אבל מה לעשות! עד אתמול הוא לא ידע, שגונבים ופורצים
בישראל מאז הקמתה — וככה הפסדנו המון שנים !
מוסר השכל: כשהמודיעין לקוי, המדמאים מפגרים אחרי
המציאות, ואז נדמה להם שחם זקוקים ליד חזקה, אבל באמת
חסרה לחם רגל מחירה.

״הכל תלוי בשאלה אחת: אם כולנו נתחיל להאמין, או
אם, חלילה, אזרחי ישראל יהיו מנוכרים לגורלם, ויניחו

לאחרים לחרוץ אותו ...אם הם יאמינו ...אם אבחין בעיניהם
בזיק הזה — גם עתידי הפוליטי יהיה מובטח, אבל מה
שחשוב באמת: גט עתידה של ישראל יובטח. רק שיאמינו.״
כך אמר אריאל שרון למראיינו ב״מעריב״ ב־.16.1.81
ומי שלא יאמין ילך ויקרא.
להאמין זה דבר נפלא. קודם כל, זה נוסך הרגשה טובה
של איתנות וביטחון. שנית, זה מחולל כוחות־נפש כבירים,
שבעזרתם אפשר להפוך הרים, והדברים ידועים. אבל הצרה
היא שאם אתה מאמין, למשל, שאתה נפוליון, אז קודם כל
יש לך הרגשה טובה של איתנות וביטחון, ושנית, זה מחולל
אצלך כוחות נפש כבירים שבעזרתם אפשר להפוך הרים, אבל
— והדברים ידועים — אתה גם מוצא עצמך בבית־חולים
לחולי״נפש ; או, למשל, אם אתה מאמין שאינך נתון לשליטת
חוקי הכבידה, אז קודם כל, ושנית, יהיה כלעיל, אבל כאשר
אתה תרצה להוכיח את אמונתך ותתרחק מהמעקה של
מיגדל שלום, אתה תיפול ותתרסק. ככה שאמונה נוסח ״רק
שיאמינו״ טעונה איזו בדיקה — האם היא מן האמונות שיש
להן אחיזה כלשהי במציאות, או אין להן ז
השבתאים האמינו. לא פחות משלומי אמוני ארץ־ישראל
השלמה שלנו היום. כולנו יודעים מה היה הסוף• ויהודים
האמינו, ולא נקפו אצבע, שכן הם חיכו לאצבע אלוהים —
ונטבחו כצאן• אז מה, הם האמינו שם פחות מאריאל שרון
פה ! נכון, עוד לא המציאו מכונת־אמונות, שתקבע מתי אמונה
חדלה להיות אמונה והופכת למחלת״רוח מסוכנת לבעליה
ולסביבתו. אך דווקא מפני שכך צריך לבדוק כל אמונה ואמונה
שבעתיים, ובוודאי שאי אפשר לברך על כל אמונה אך ורק מפני
שהיא אמונה.
אז מישהו, אפילו אריאל שרון, אומר לכם: רק תאמינו,
תגידו לו: פתי מאמין לכל דבר — וחכם לא לכל דבר.
וחוץ מזה, מה אם הצד שכנגד גם הוא יאמין כמו
משוגע! זה קצת מסבך את המצב, או יותר נכון, מפשט אותו,
מפני שהוא מוליך ללא מנוס אל דרך התבונה ושיקול-
הדעת, שבכוחם הגיעה האנושות להישגיה התרבותיים וה טכנולוגיים
הגדולים, שעה שהאמונה בטהרתה נשארה סגורה
ומסוגרת במקומות כמו מאה שערים, שתושביהם מגיחים
מתוכם בשבתות ובכוח האמונה מנפצים שמשות של מכוניות
ובוטחים כי בכך הגשימו את עצמם ועשו את רצון האל.
לא נותר אלא לשאול, אם אריאל שרון מאמין בדברי ההבל
שלו על אמונה כאמונה, או שהוא חכם מכדי להיות שבוי
באמונה ללא שיקול שכלי (כלומר שבוי באמונה תפלה) ,אך
משכיל לנצל תמימותם של אחרים, הכמהים לאמונה ולוויתור
על מחשבה, כשם שרופא״אליל מנצל איוולתם של הנוהים
אחריו, המאמינים בו באמונה שלמה.
במקרה הראשון הוא מופרע, ולכן מסוכן. במקרה השני
הוא נוכל, ולכן מסוכן לא פחות, שכן כמה מגדולי הנוכלים
בהיסטוריה הרחיקו לכת ועשו הרבה הרבה צרות לבני״אדם,
עד שנפלו. ראו הוזהרתם.
אגב, שמעתי שמשה שמיר כבר לא נוסע בשבת• באמונה.

בארץהמ מז רי ם
מרוב חדשות ואירועים מפוצצים בארץ ובעולם, עברה
דעת״הקהל הנאורה בישראל בשוויון נפש על סידרת ידיעות,
שבישרו על גל ממזרים הגואה בארצנו, וברוך השם ברוך שמו
ברוך הוא, כולם נ תג לו על-ידי ר בנינו ה שו ק די ם על טהרת
המאגר הגנטי היהודי הגיזעי שלנו, ונרשמו בפנקס השחור של
השליטים השחורים בחיינו המישפחתיים, למען לא יבואו
בקהלנו עד דור עשירי, אם לא גרוע מזה.
כן, הממזרים האלה לא יסדרו אותנו. אנחנו נעקוב ונבלוש
אחריהם בכל אשר יהיו, בכל אשר ילכו, ונמנע ממיפלצות
אלה, בנים קהויי־שיניים וחומצים בני חומץ, לשאת להם נשים
כלבבם. לא ולא — הם ישאו להם רק ממזרתות ! עד דור
עשירי, ואולי אף יותר ! טפו, טפו, טפו !
עד שאני מהרהר, שכאשר האומללים הללו בגזירת חוקים
בני 4,000 שנה יתבגרו, הם ייאלצו להסתוות ולהתיירא
כארנבות מבילושי הרבנות, או פשוט יותר, לרדת מן הארץ —
לשימחת לבם של הרבנים הנ״ל — נזדמנה לי פגישה עם
אשה צעירה׳ אם בישראל, שהיתה ידועה לי כפטריוטית
לעילא, אשר אמרה לי משהו כזה :״קראת את הסיפור על
הממזרים י מה זה ! איך אפשר לסבול דבר כזה ! איך זה
יש למישהו זכות לאמלל את זולתו מפני שהוא נולד לאשה
נשואה לא מבעלה ! איזו מדינה בעולם מרשה, שמישהו יתערב
בצורה כזאת במקרה כזה ! תאמין לי, אני לא יודעת מה
קרה לי, אבל כשקראתי את זה איזה קשר ביני ובין הארץ
הזאת ניתק. מעולם לא יכולתי להאמין, שניתוק כזה יכיל
לקרות לי !״
אז הפתרון, כמובן, הוא לא לשים קץ לשילטון האופל בחיי
האישות שלנו, אלא להיפך, להניח להם שילטון בלי מצרים
פה בארץ חמדת אבות — ולברוח. ואחר״כך אבא אבן, בהרצאה
מרשימה ביותר, יגיד :״הדבר החמור ביותר הוא הנשירה
של יהודי ישראל. תמיד היתה זו תופעה מביכה, ובזמן האחרון
עלי לומר, היא הפכה אף גרוטסקית במקצת. מכל 14 יהודים
בארצות״הברית נושא אחד דרכון ישראלי״...
את סיבת הנשירה הזאת אפשר, חרף מורכבותה, למצות
בשלוש מלים: איכות חיים מידרדרת.
היחס למה שקרוי אצל היהודי הכשר ״ממזר״ אולי אינו
גורם ראשון במעלה להידרדרות זאת, אבל כסמל שלה הוא
מספיק בהחלט.

למרות השוני באישיותם ניתן למצוא
זוגות רבים המורכבים משני מזלות אלה.
שני מזלות אינטלקטואלים, שיוכלו להגיע
יחדיו להישגים רוחניים ומעשיים.
הקשר יהיה מבוסם על ידידות והערכה
הדדית. ייתכנו משברים מדי פעם, בתקופות
שהדלי יינהג באימפולסיביות, ו-
מצבי־רוחו המשתנים ישפיעו על בן־זוגו
הער לכל שינוי, ומוכן לשרת בכל עת.
הבתולה יעזר בבן־זוגו, ויקבל עידוד בעיקר
בעניינים הקשורים ללימודים, מחקר,
מדע ותרבות. הבתולה תסכים לארח
בביתה את חבריו הרבים של בן־זוגה,
אך תעדיף בית שקט ומסודר. הדלי לעומתה
ירגיש ״בית״ רק כאשר תקיף
אותו כנופיה של ידידים שונים ומשונים.

ד לי עם מ אזני ס
דלי ומאזנים שייכים למזלות האוויר,
וממילא מתאימים מאוד האחד לשני.
הקשר ביניהם מושך לקירבתם המוני
אנשים. ידידים, מכרים, חברים לעבודה
ואפילו עוברי-אורח — כולם זוכים לייחס
לבבי ושווה• לעיתיס״רחוקות תהיה העדפה
של האחד לעומת השני, ואם תהיה
העדפה, היא תהיה לטובת הרחוקים
יותר. מאזנים יתן לדלי את מירב החופש
שלו הוא זקוק, ואף יסייע לו בהגשמת
שאיפותיו. הדלי, שלרבים קשה לחיות
עימו בחיי היומיום, יתרכך ויהיה מוכן
אפילו לוותר וללכת לקראת בן־הזוג. בן
מאזנים יוכל ללמדו גישה נכונה לבית
ולמישפחה, וייצור למענו אווירה ביתית
וחמימה.

ד לי עעקרב
המעניין בצירוף זה הוא המשיכה ה חזקה
שנוצרת לעיתים־קרובות דווקא
ביניהם. אי-אפשר לומר שהם מתאימים,
אופיים שונה לחלוטין• הדלי ״חוטא״
באהבה כלל אנושית ולא אישית, ול-
עקרב נחוצה הוכחה תמידית לקשר ה עמוק
שחשים אליו. העקרב מעדיך• לשלוט
בבן־הזוג, והדלי אינו ניתן לשליטה.
הוא אוהב את מישפחתו, אך עסוק
בכל״כך הרבה עניינים אחרים — חלק
ניכר מזמנו הוא מקדיש לענייני ציבור,
עד שלפעמים נראה שהוא מזניח את
מישפחתו. בן עקרב רכושני, קנאי ומתמסר.
האהבה ותשומת-הלב שיעניק ל דלי,
תגרום לאכזבה והתמרמרות אם לא
תוערך על-ידו. מכיוון שבן דלי אוורירי
ואינטלקטואלי, הם יוכלו למצוא שיתוף
סביב עניינים רוחניים.

דל עקשח
התאמה טובה נוצרת על-פי-רוב בין
קשת לדלי. שניהם מעריכים את החופש
האישי, לא מחטטים ולא מתערבים בחיי
הזולת, וגם לא נתפסים לקטנות. הם
אידיאליסטים ומוכנים לסייע לאנשים
סובלים. בדרך־כלל יימצאו נושאים אינטלקטואלים,
שיעניינו את שניהם. ידידים
רבים יימשכו אליהם, והאווירה תהיה
נעימה, חופשית ובלתי״מחייבת. זמן רב
יבלו שניים אלה בנסיעות והרפתקות
מוזרות ומרתקות. כאשר הדלי יתנהג
לפתע בצורה בלתי-צפויה לחלוטין, או
יתרחק ויעלם ושוב יחזור, הקשת לא
ינטור לו ולא יאשים. הוא יחדש את
הקשר כאילו לא היו דברים מעולם.

דד 11 גד
צירוף כזה עשוי להתאים, ולהביא
לידי שותפות פוריה ומצליחה. חלק מתכונות
הדלי והגדי דומות, היות וכוכב
שבתאי שולט על שניהם. אם כי לא
ניתן לומר שאופיים ממש דומה, מאחר
שכוכב אוראנוס, המשפיע העיקרי על
בני דלי, מוסיף להם תכונות שהן זרות
לחלוטין לבן גדי. השאפתנות והצורך
להצליח בקאריירה בכל מחיר מאפיינים
בהחלט את שניהם• מבחינה רוחנית —
השקפתם על החיים לעיתים־קרובות דו*
מה. למרות שהדלי מוכר כאדם המוכן
להתנסות כימעט בכל חוויה מוזרה ומשונה,
קיימת בתוך תוכו יציבות המאפיינת
את שבתאי ואת הגדיים בכלל,
וגורמת להתאמה טובה ביניהם.
ה עו ל ם הז ה 2265

צמודה וגמי שה מתר.

טל־ארויו

בפעם הראשונה;
כח רב תכליתי ל־ 3שנים.
״כח רב ת כ לי תי׳׳נו צרהל צרכיך.
זו ת כני תהמ אפ שר ת לך הפק דו ת
גם בתש לו מי ם במ שך 3שנים.
זו ת כני ת ק צרה וגמי שה מ אין כ מו ה,
לאתצטרךלהח לי ט היו ם על משך
ת קו פתהחס כון. לאחר 3שנים בלבד,
תו כלל הו צי אאתהחס כון כו לו/
למ שוך אתחל קו( כ ש הי תרהממ שיכ ה

בנ ק לאונו

לי הנו ת מ תנ אי ה ת כני ת)
או להא רי ךאתת קו פתהחס כון.
אתהה קו בעגםאתמס לו להחס כון
וגוב ההתש לו מי ם,
ו ה כל בהצמדהמלאה, גם על ה רי בי ת.
פרטים בכל סניפי בנק לאומי, בנק אגוד,
בנק עליה לאומי, ובנק ערבי-ישראלי.

צבי לוין

״מי שמכיר אותי מקרוב יודע שאני בררנית
גדולה. זה לא רק ענין של טעם: אני גם
יכולה להרשות לעצמי לבחור את הטוב
ביותר.
אחד הדברים הטובים שגיליתי בחורף
האחרון הוא סדין חימום זק״ש. אם זה לא
היה סדין החימום הכי טוב -הו א לא היה
מגיע למיטה שלי. ולכל אלה שחושבים
לעצמם ״בשביל מה היא צריכה סדין
חימום״-אני יכולה לומר דבר אחד:
מי שלא ניסה לישון על סדין חימום ב חו ר ף-
לא יודע מה זה תענוג במיטה״דאני יודעת
על מה אני מדברת״
גם את יכולה להרשות לעצמך תענוג כזה:
יעלה לך רק כ־ 10 אג׳ ל לי ל ה -כי צריכת
החשמל של סדין חימום זק״ש
היא אפסית. יותר מזה: את
יכולה לוותר על כל חימום
אחר בחדר־השינה-ובמחירי
החשמל כיום זהו חסכון גדול.
השימוש בסדין חימום פשוט ובטוח:
את פורשת אותו פעם אחת בלבד
בתחילת ה חו ר ף-
ומידי לילה תהני מחמימות נעימה במיטה.

זו הסיבה שמליוני בתים באירופה ואלפי
בתים בישראל אימצו את סדין החימום
כשיטה אידיאלית לחימום חדר־השינה
בחורף.

סדין חימום זק״ש:
היחידי הניתן לכביסה
עם 3שנות אחריות.

היתרונות שלזק״ש
הסדין נצמד מסביב למזרון בצורה
המונעת קפלים. יתרון זה מקנה לו בטחון
בשימוש ואורך חיים.
מפסק זרם עם 3מצבים מאפשר לבחור
את דרגת החום המתאימה.
ניתן לכביסה(דגמים 231־331־.)441
3שנות אחריות.
עמד בדרישות הקפדניות של מכון התקנים
הבריטי. דוגמת המוצר עמדה בבדיקות מכון
התקנים הישראלי(אישור מס׳ 231־.)41806

שיטת הבטחון הכפול
רשת עדינה של מעבירי חום מודבקת בין
שני בדים דחוסים. שיטה זו מונעת כל
אפשרות תזוזה של מעבירי החום.
ניתן לקשור את סדין החימום למזרון עם
התקני קשירה מיוחדים. יתרון זה מקנה
לסדין אורך חיים ובטחון בשימוש.

ליהנות במיטה.
סדין חימום זק״ש

וק״ש8££313
..להשיג בשק״ ם. ברש תו ת ה שיוו קור חוויו ח זז שוזל ווו ר ח רו חחר רז ת רי רו ח -ר ח׳ רו י הו ד ה? 7ת ״ אחל 6ח ^ 47־ ? ו ^ שיוו ק לווו די ווורדיח 1וו<1רשדה רול

^ 101^ 9 7 ^ 7

השבע ב?1ישפט
הוצח הנ טו רומז
שחט־סריט משוב
נעצמו נעיסק
חנוות הכוס
ואיד! אויה! קווטוען.. :אם
התימנים היקטניס
הם פשע מאורגן -
אני צוללת!־־

סתוליט החבורה
לעיי חרבה מה לחקור את עורך־
/ /הדין קדר, אם הוא יעלה על דוכן
העדים!״

חרושת השמועות הגיעה בשבוע שעבר
לשיאה, כאשר פרקליט מחה תל־אביב,
עורד־הדין אהרון שדר, השמיע הצהרה זו

בעת הדיון במישפטם של נאשמי הרצח
הכפול. רבים מהנוכחים באולם ידעו כי
דברים אלה הם יותר מאשר סיבוב נוסף
בדדקרב של עלבונות וגידופים, המתנהל
מזה חודשים בין סניגורו של טוביה אושרי
לבין נציגי התביעה. מאחרי הדברים הסתתר
רמז גס, כאילו היה הפרקליט אליהו
קדר מעורב בעסקים של לקוחותיו, מנהיגי
חבורת־הכרם.
מזה זמן רב מתהלכים סיפורים מסמרי-
שיער על כך שייצוגם המישפטי של מי
שהוגדרו כ״ראשי הפשע המאורגן בארץ״,
בידי קדר הוא רק קצה הקרחון של תפקידיו
ועיסוקיו. היו כאלה שידעו לספר, כי עורך-
הדין הממושקף והקרח, הנחשב אחד מטובי
הפרקליטים הפליליים בארץ, הוא איש סודו
ויועצו האישי של רחמים (״גומאדי״)
אחרוני. דיברו על כך שקדר פעל כשליחם
של אושרי ואחרוני בפרשות בינלאומיות
שבהן עסקו, בדרום־אפריקה ובארצות
אחרות. התמונה הכללית שהצטיירה העלתה
כמה סימני-שאלה נוקבים סביב דמותו
המיסתורית של הפרקליט הגבוה ורחב
המידות.

כזה, שיביא לבסוף להרשעתו. כך רצו,
בהתאם לגירסה זו, להיפטר אחת ולתמיד
מאוריון, על־מנת שלא יוכל לבוא אליהם

״ דפקת או ת י
ב כוונ ה ! ״
ן ץ תעלומה הגדולה ביותר טמונה
• אולי במישפט רצח עובד חברת
ברינקס, דב לבנה, שבו הורשע עמוס
אוריון ונדון למאסר־עולם. העובדה שקדר
יצג בזמנו את אוריון לא מנעה אותו מלהגן
עתה על אושרי, הנאשם ברצח אוריון.
אולם מעבר לייצוגם של גורמים עויינים
זה לזה, במישפטים הקשורים זה בזה,
מרחפת מעל ראשו של הפרקליט המפולפל
האשמתו של אוריון המנוח, שזעק לעברו
מתוככי הכלא :״אתה דפקת אותי בכוונה !״
אחרי הרשעתו של אוריון הילכה במים־
דרונות כלא רמלה שמועה עקשנית, שלפיה
נחרץ גורלו של אוריון מראש, ושלמעשה
לא היה לו כל סיכוי לצאת זכאי בדין.
מפיצי השמועה הסבירו אותה בכך,
שחבורת־הכרם היתה מעורבת בשוד הנפל
וברצח שהתרחשו במרתפי חברת ברינקס.
לפי הסבר זה, שהוזכר גם בבית־המישפט,
שכרו אושרי ואהרוני את קדר ושילמו
לו כסף רב כדי שיגן על אוריון באופן

אליהו קדר עם אחד החונכים בקורם קציני מישטרה ב־58׳.
הוא התגייס למישטרה בעתי שלמד מישפטים באוניברסיטת
תל־אביב. הוא שימש תובע חישטרתי, בד בבד עם המשך לימודיו, ופרש בדרגת פקד.

רחמים אהרוני מרבה
להתקשר לביתו של
.אליהו קדר ממקום הימצאו בחוץ־לארץ

פרק לי טהח בו ר ה
(המשך מעמוד )63
בדרישות כספיות, בתמורה לכך
שסתם את פיו ולא גרף אותם
לתוך הפרשה. יתכן שתיכננו גם
לחסל אותו, באמצעות שליחיהם
בכלא, כדי להשתיקו לעד.
שמועה זו הגיע גם לידיעת
המישטרה, והיא תוייקר. כחומר
מודיעין בתיק חקירת הרצח של
עמוס אוריון ועזר כהן. מיסמך
חסר תוקף מישפטי זה, של אגף
המודיעין במישטרה, הוא למעשה
שורש הסיכסוך והשינאה התהומית
שהתפתחו בין קדר לבין פרקליטות
מחוז תל־אביב.

״ פ סי כו פאת
לא ק טן ״
יץ כל !התחיל עם הגשת כתביי
י האישום •נגד נאשמי הרצח
הכפול. בעת הדיון על מעצרו של
אושרי, עד תום ההליכים המיש־פטיים,
הזכיר סגן פרקליט המחוז,
עורך־הדין אמנון רודה, את המיס־מך
המודיעיני המחשיד את קדר
בבגידה בלקוחו עמוס אוריון.
היתד. זו סטירת־לחי לפרקליט
רב־התהילה. הוא רתח מזעם.

סיפר השבוע עוה״ד אליהו
קדר * :

זאת היתד, ניבזות ממדרגה ראשונה.
התנהגותו של — אני לא
רוצה לקרוא לו מגמגם — אמנון
רודה היתד, מחפירה. זה היה לא
אתי ולא קולגיאלי. למרות שכתב־האישום
כבר הוגש לבית־המישפט
הוא השתמש עדיין בחומר מודיעיני
להצדקת טענה מישפטית.
הסיבה היחידה לכך היתד, רצונו
להכפיש את שמי, על-ידי העלאתו
שוב ושוב של אותו סיפור מטופש,
כאילו נשכרתי על־ידי אהרוני
ואושרי לייצג את אוריון. אחד-כך
• הדברים מבוססים על טענות
והערות שהשמיע במהלך התנצ־חויותיו
עם פרקליטי המחוז בבית־המישפט.

נודע
לי שהוא גם הגיש את הדו״ח
הזה לשופט. זה לא מעשה נבלה?
כל הסיפור הזה, מתחילתו ועד
סופו, מצוץ מהאצבע. רק מוח
חולני היה יכול להמציא דבר כזה.
אם לטוביה ולרחמים היה באמת
מה להסתיר, הרי שזה היה אינטרס
מובהק שלהם שאוריון יהיה מרוצה,
כדי שימשיך לשתוק ושלא יסגיר
אותם. מדוע שירצו לשלוח אותו
למאסר־עולם? את הטימטום הזה
הכניסו לראש של אוריון הפסיכו-
פאתים שישבו איתו בכלא. הוא
בעצמו היה הרי פסיכופאט לא
קטן, שסבל מהפרעות נפשיות
רציניות.
אני יצגתי את אוריון כמיטב
יכולתי, ועשיתי את הכל כדי להביא
לזיכויו. אפילו הפרופסור דויד
ליבאי, שייצג את אוריון בעירעור
בפני בית־המישפט העליון, אמר
לי שלא היה לו מה לעשות אלא
לחזור על הטענות שלי. לטוביה
ולרחמים לא היה שום קשר למיש־פט
הזה.
לצערי הרב — אני לא רוצה
לקרוא לו מקרטע — אהרון שדר
מצא לנכון ללכת בעיקבות רודה,
והוא מנסה כל העת להקניט אותי
ולהכפיש את שמי. הם אומרים
לי :״נוכיח את המעורבות שלך!״
זהו שורש הרע. כמובן שבאיזשהו
מקום זה הרגיז אותי והוציא אותי
משלוותי. הם מנסים להטעות את
בית־המישפט והציבור בכל האמצעים
וליצור רושם שאני מעורב
בעסקים של הלקוחות שלי. אלה
הן מכות מתחת לחגורה-,שאני לא
׳מוכן להבליג עליהן.

היי תי מלא
סי פו ק ״
^ אשר הפרקליטה המתחילה
— אני לא רוצה לקרוא לה
אידיוטית — ליאורה גלט, טענה
שאני מאיים על עד־המדינה רמי
ערוסי, זה עבר כבר כל גבול.
אני התפוצצתי. תקפה אותי סערת

בניליואו. ת
ל ב רי

מפויח היונים

קדר בעל טיול עם אשתו, מריאנה.
ב־78׳ נסעו בני הזוג לארצות־הברית,
שם למדו גמולוגיה (תורת אבני החן) .השכלתו זו עוררה ניחושים.

רגשות, שבמהלכה אמרתי כמה
דברים שאני לא רוצה לחזור עליהם
שוב. כמה עלבונות ושטויות מסוגל
אדם לסבול ולהחריש?
אחרי אותה התקרית נפגשתי
עם פרקליט המדינה, גבריאל
בך, שהוא ידיד אישי שלי, וסיפרתי

לו שפרקליטות המחוז מנסה בכוח
להוציא אותי מכלי. בך הבטיח לי
שיפעל להרגעת הרוחות, אבל אני
רואה שהמצב הבלתי-נסבל הזה
ממשיך. אני שוקל לפנות בתלונה
ללישכת עורכי-הדין. שדר דורו לי
על היבלות, אז אחר־כך שלא יילל

כשהוא מקבל בעיטה הגונה.
הדברים הגיעו לידי כך שבמיז-
נון בית־המישפט עסוקים כולם
בניחושים מהי המעורבות שלי. לכן
אני מעוניין להתייחם לכל שמועה
שהיא, שתהיה ניבזית עד כמה
שתהיה, כדי להוכיח את ניקיון־
כפי ואת צידקתי. אין לי מד, להסתיר
ואני מוכן שהדברים יפורסמו
בגלוי, יחד עם התגובה שלי, כך
שהאמת תגיע לידיעת הכל. הייתי
רוצה שגם אותם אוכלי נבלות,
שאחראים להפצת השקרים, יחשפו
את עצמם כמוני, ויתייחסו לדברים
בפומבי. אך מזה הם מפחדים, כי
הם יודעים שלהשמצות שלהם אין
כל שחר.
אני מצהיר שאין לי שום קשר,
בכל צורה שהיא, לעיסקי הלקוחות
שלי. תפקידי מתחיל ומסתיים אך
ורק בייצוגם, במיסגרת החוק, ב־בית־המישפט.
מעבר לזה אין לי
כל מושג מה הם עושים, וזה גם
לא מעניין אותי. ואולי זו גם הסיבה
שהם שוכרים אותי.
עד כאן דבריו של קדר.
את הקאריירה המישפטית שלו
התחיל קדר בן ה־ ,49 יליד תל-
אביב, דווקא במישטרה. ב־,1950
כאשר סיים את גימנסיה הרצליה,
התגייס לצה״ל ושירת כחוקר מצ״ח
בחיל-האוויר. במיסגרת הצבא עבר
קורם חוקרים של מישטרת־ישראל
בשפרעם. מייד אחרי השירות התקבל
ללימודי מישפטים באוניברסיטת
תל-אביב.
יחד עימו ישב אז על ספסל
הלימודים סמל שני אריה איבצן,
כיום המפכ״ל החדש של ד,מיש-
טרה. חבר אחר ללימודים היה סגן-
!ניצב מרגלית, אז ראש־מחלקת
כוח־אדם וכיום קצין קבילות ראשי
בדרגת ניצב, שהתיידד עם קדר
הצעיר ושיכנע אותו להתגייס ל-
מישטרה (״הוא הבחין בכישורי
ויעץ לי ללכת לקאריירה מישטר־תית״)
.קדר נהג כעצתו והתקבל
לעבודה כתובע מישטרתי. יחד עם
זאת המשיך את לימודי המישפטים.
ב־58׳ סיים המישפטן־שוטר קורם

יש תיאבון ־ יש ״בווגו ראנץ

גלי זוהר ים־המלח
190שקל מע׳׳מ לאור ח
ב חצי פנסיון, כולל:
•קפה ועוגה נשטה 4אחהי־צ
•בידור, בינגו, קולנוע, דיסקוטק ווודיאוט״פ
• 6כרטיסי כניסה חינם לבריכות הגופרית
סזור ח השוהה לפחות 6לילות
•תוספת לפנסיון מלא ־

זו הר ים• המלח
להזמנת מקומות: ת״אשד׳ רוט שילד 66
טל 613398 |10־ 03
•ם המלח מלון גל• זוהר טלסון 037-90831

לרוחמה בן אהרון מחולון יש תיאבון ול״בורגר ראנץ״ יש סיסמה.
רון לפיד מהנהלת ״בורגר ראנץ״ מעניק לרוחמה 2500 שקלים — הפרס
הראשון עבור הסיסמה ששלחה לתחרות הסיסמאות של ״בורגר ראנץ״,
רשת המסעדות ההמבורגר הגדולה בישראל.
(צילום :״ישראל סאן״)

ה עו ל ם הז ה 2265

קצינים בהצטיינות ושולב כראש
מיחלק התישאול במדור המרכזי,
שהוקם אז על־ידי מפקד מחוז
תל־אביב, ניצב עמוס בן־גוריון.
ב־61׳ התפטר מהמישטרה בדרגת
פקד ופתח בפרקטיקה פרטית כפרקליט
פלילי .״הוצע לי אז תפקיד
של ראש מחלק מירמה והונאה
במחוז,״ סיפר .״אבל ההחלטה שלי
להתפטר כבר היתה מגובשת —
וסירבתי. את התפקיד קיבל בנימין
זיגל, שנכנס לנושא הזה והתקדם
בו כידוע יפה מאוד.
״אני חייב להתוודות שהתקופה
שלי במישטרה, ובעיקר במחלק
התישאול, היתה התקופה היפה
בחיי. היו לי הצלחות מרשימות ב־פיענוח
פשעים חמורים והייתי מלא
סיפוק ממה שאני עושה• הבעיה
היתד, השכר, שהיה ירוד ביותר.
אז כבר הייתי נשוי עם שני ילדים
ולא הייתי יכול לעמוד בכך. לכן
יצאתי לשוק הפרוע של מה שנקרא
עורכי־דין פליליים.״

דו־קרב
בין כנופיות
ך* יום אין לקדר על מה להת־לונן.
בין עמיתיו הוא ידוע
כאחד התובע ומקבל שכר־טירחה

קליינטים קטנים. התחלתי מייד על
גדול.״
בין לקוחותיו היו ראשי הכנופיה
הצרפתית, מישפחות זמור ואבוט־בול,
שניסו בזמנו להשתלט על ה־עולם־התחתון
הישראלי. קדר ייצג
את בני שתי הסישפחות בעת ובעונה
אחת, כאשר סיכסוך אלים,
מלווה בקרבות ירי, היה נטוש
ביניהם .״הסברתי להם את הניגוד,
אך הם עמדו על כך שאמשיך
לייצג אותם.״
באותה תקופה נודע גם על מא בק
בין הכנופיה הצרפתית לבני־פיית
הכרם, שניסתה והצליחה לבסוף,
בסיוע המישטרה, לסלק את
הצרפתים מן הארץ. אולם קדר, שהחל
אז את דרכו ארוכת השנים
עם כנופיית הכרם, משוכנע ש־סיכסוו
כזה לא היה קיים .״אף
פעם לא מצאתי לכך ביסוס. אדגר
זמור וטוביה אושרי אמרו לי שהם
לא מכירים איש את רעהו.״
מאז, במשך תריסר שנים רצופות,
משמש עורר־הדין העשיר
פרקליטם של ראשי הכנופיה מהכרס.
הוא ייצג אותם בכל הפר שות
הפליליות שבהן נחשדו .״הצלחתי
להוציא אותם מתיקי הסמים
בנמל חיפה ובבית־לחם, מהחשדות
על מעשי־שוד במילטשות היהלומים,
מהברחות יהלומים ועוד כל

אה, היא ילדה לו עד עתה שני
נכדים.
ב־ 8ד, כאשר היה דבי בשירות
חובה בצה״ל, נסעו קדר ואשרו,
מריאנה, לשנת חופשה בסבטה־מוניקה
שבקליפורניה. במהלך שנה
זו השתלם קדר בגמולוגיה (תורת
אבני החן) ,שהמתמחים בה חודרים
גם אל נבכי זיוף היהלומים.
תוספת זו להשכלתו של פרקליט
״הפשע המאורגן״ עוררה מייד גל
של ניחושים, על רקע עיסקי היהלומים
של אהרוני ואושרי.
״בסך־הכל אשתי מאוד מתעניינת
ביהלומים והיא לקחה שם קורס
שלם בגמולוגיה,״ .הסביר קדר.
״רציתי להיות בקירבתה ולכן לקח תי
קורם חלקי בתורה הזו. זה
הכל. את הידע התיאורטי שרכש תי
מעולם לא ניצלתי, ואין.לזה כל
קשר ללקוחות.,״
מספרים שערב חזרתו ארצה התקשר
טוביה אושרי לפרקליטו ושאל
אותו אם אין נשקפת לו סכנה.
קדר, שהוטעה על־ידי תרגיל מבריק
של המישטרה, האמין שכיוין
חקירת הרצח הכפול מופנה לעבר
סיכסוך בין כנופיות בירושלים, ושאיש
אינו חושד בכנופיית הכרס.
הוא דיווח לאושרי שהשטח נקי.
על סמך דברים אלה חזר אושרי
לישראל. כמה ימים אחר־כך נעצר.
קדר אינו מכחיש ששיחת טלפון
בינו לאושרי אכן התקיימה
לפני שחזר ארצה, אך הוא טוען
ש״אני עצמי חזרתי זמן קצר לפני
כן מחו״ל ולא היה לי שום מושג
על מה שמתרחש. אני לא יכול
להיכנס לפרטי השיחה שהיתה לי
בטלפון עם טוביה, אולם אני יכול
להגיד שאושרי סיפר לי את גירסתו
על מותם של אוריון וכהן רק אחרי
שובו ארצה. לפני כן לא ידעתי
דבר על כך ולא יעצתי לו דבר.
הסיפורים שאושרי איים עלי, שאם
לא אוציא אותו זכאי ירצחו אותי,
הם פרי דימיון חולני. היחסים בינינו
מצויינים, ואני חושב שהוא
היה מאוד לא מאושר אם לא
הייתי מייצג אותו במישפט הרצח.״

״שופכים
דם נקי״
^ מהלך דיוני השבוע שעבר
י* במישפט הרצח הכפול השמיע
רב־פקד שמואל נרקיס, ראש יחידת
המודיעין בצוות שחקר את ה פרשה,
עדות שלפיה הציע קדר
למישטרה עיסקה לשיחרורו של
אושרי, תמורת מסירת מידע מפליל
על האלוף רחבעם (״גנדי״)
זאבי. אולם הסניגור מכחיש זאת
בתוקף. לדבריו הוצעה העיסקה דור
קא מהצד השני.
״אני לא מכיר אישית את גנדי.
נפגשתי עימו באקראי רק פעם
אחת. אולם אני משוכנע שהוא לא
קשור לפרשה, ולכן ניסיתי לשכנע
את החוקרים שהם שופכים דם.
נקי. עשיתי מעשה אנושי בהתנד
החולצה..

אנוה-כרטיס הכניסה שלך ו שלך ל או פנ ת העול ם.
בית אנוה,רדד דב פרידמן 8רמת גן,טל 03-730152-5:
ארמון ציורי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פל ס טי ק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות ל ת מונות מעץ ו א לו מיניו ם
ב סגנונו ת שונים: מודרני, ב א רו ק ו רו קי קו
מסגרות מיוחדות ( אנ טיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
ת מונו ת אלו מיניו ם מחליפות צבע

רח׳ אילת ,47 תי״א, טל׳ 12 :ו657

איתן עמיחי _

הדברת מזיקים

קרח מכאן ומכאן

קדר לוחש לאוזנו של לקוחו,
טוביה אושרי, שגילח בבית־הסוהר
את ראשו. הפרקליט מייצג את מנהיגי חבורת הכרם מזה 12 שנים.
מהגבוהים ביותר. בדרך־כלל הוא
ממעט לקבל תיקים, ואלה שהוא
נאות לטפל בהם נימנים עם השמנים
ביותר. בתקופה האחרונה הוא
אינו עוסק בדבר, מילבד מישפט
הרצח הכפול. מספרים, כי הועמדו
לרשותו סכומי״עתק, למימון נסיעות
לחוץ־לארץ ולהוצאות אח רות,
כדי להציל את עורו של
טוביה אושרי מחרב מאסר־העולם
המאיימת עליו. אולם קדר מסרב
להתייחס לכך, וטוען ש״יש לי
י אלרגיה לשיחות על שכר־טירחה.״
עובדת היותו קצין מישטרה לש עבר
מעולם לא הפריעה לו, ואולי
אף סייעה לביסוס מעמדו כפרק-
ליט־צמרת .״אף פעם לא ייצגתי
ה עו ל ם הז ה 2265

מיני שטויות, רצח פה ורצח שם.
המישטרה יצאה תמיד כשידה על
התחתונה במאבק נגדי, ואני חושב
שקציניה היו מעוניינים מאוד ש־במישפט
הרצח הכפול יעמוד מולם
פרקליט אחר.״

סודות זיוף
היהלומים
ף* נו של קדר, דני בן ה־.23
י— מועסק כיום במישטרה כ-
שמ״מ (שוטר ממלא מקום) ,בביקורת
הדרכונים בנמל־התעופה בן־
גוריון. דני לומד הנדסת מחש בים.
בתו הבכורה של קדר נשו

מומחים יחדבית תיקנים ( ג ׳ וקי
תולעי קץ, חרקי ספרים ומדים.
במסירה על בריאותך ורבומך.

רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 - 5ר ש׳מס׳ 21עסק *481/75
ירוקלים ־ 5ו . 6640 אי ל ת ־ 2ז 0 5 9 -3 0

1׳זא 1 ₪מ 0

בות, מתוך אזרחות טובה, אך כיום

אני מצטער על כך משום שהם
טפלו עלי שקרים ועוד הכניסי
זיכרון־דברים על כך לתיק החקירה.
״אני
נמצא בעניינים כבר זמן
רב, ולהערכתי באמת יש פשע
מאורגן. אולם הדמויות המרכזיות
בו בוודאי אינן אלה ששמן נקשר
אליו עד כה. יש לי יותר ממושג
מיהן הדמויות האמיתיות. כשאכתוב
פעם ספר הוא יהיה רב־מכר.
״היום אני יכול להגיד, שהכוונה
היא לאנשים שיש להם קשרים במוסדות
השילטון, ושיכולים להשיג
עדיפויות ותוצאות בלתי חוקיות
על־ידי הפעלת לחצים על הקשו רים
עימם.
״האנשים שעומדים בראש האיר־גון
הזה בוודאי שאינם אותם תימנים
קטנים מהכרם. אני לא אומר
שהם צדיקי הדור, ושצריך לחת
להם תעודת יושר או צל״ש, אבל
מכאן ועד למה שאני מדבר עליו
המרחק עוד גדול. אם הם פשע
מאורגן — אז אני צוללת!״

4 11£ 6 X

בתוך שבוע תקבל שעונד בחזרה.
אחריות לתיקון — 6חודשים• חלפים מקורי־מ.

מעבד ת שרות ארצית ״בני משר. קרסו״
רח־ ריבל . 26ת״א. טל 332379 .

מגעת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

ביושם אידיאל

אבן וגידול 110 תל-אביג
(פינת אנסוקולסקי)
ט ל פו ן

, 227118
תו טרמפ
לחייל

772118

הבית הנטוש

בו נמצאו שבעה וחצי קילוגרם של עלי קאנאבוס מיו־בשים.
הנאשם טען כי תמהונים שהתגוררו בבית הנטוש
הם שזרעו את המטע וטיפלו בו. גס שרידי מדורה, פמוטים ותפילין נמצאו בבית הנטוש.

אבא, משה שאול, תמיד בבית. זה תקופה
ארוכה שהתמהוני בן ה־ 26 אינו עובד.
פעם נהג לעבוד בייצור תפאורות לתיאטרון,
אבל זה חודשים ארוכים שלא עסק
בזאת. אשתו, צעירה ילידת ארצות־הברית,
בת לפרופסור בטכניון, אינה מתפקדת
כראוי, והיא מאושפזת מפעם לפעם במוס-

מהשרף שלהם אותו חומר המוכר כחשיש,
והנמכר בסוליות ואצבעות.
השוטרים קפצו מעל פני שורת האבנים,
שהיתה פעם גדר שהפרידה בין הבניין
בו מתגוררת מישפחת שאול לבין מיבנה
אחר — נטוש. בתוך מיבנה זה נמצאה
כמות נוספת של עלי קאנאביס מיובשים,

ך* ך נראה בוודאי גך העזץ!״ לחש
אחד השוטרים לחברו, כאשר גילו,
בסופו של המשעול המפותל, ג׳ונגל ירוק
וסבוך. היו שם עצי־הדר עתיקים שפרחיהם
הדיפו ריח ניחוח. עץ מנגו ענק הטיל
צילו ובננה פרועת־ענפים צמחה ליד
הבית.
״אולי כך היה נראה גן־העדן, אבל יש
לי ספק אם צמחה שם מריחואנה בכמויות

מטע שיכור
רסבק חשיש
ואדנים התגלה
בבאה״עקב ־
ונעקר ע די ד המישסוה כאלה,״ ענה לו חברו. הוא הצביע על
מטע של כ־ 40 שיחים ירוקים, שהגיעו
לגובה של יותר משני מטר וחצי. עליהם
ירוקים כעלי הקיקיון ולהם פרחים קטנטנים
לבנבנים .״מה שאתה רואה כאן הוא ביתד,חרושת
הגדול ביותר לחשיש במדינה,״
אמר השוטר.
כאשר התקרבו השוטרים לבית יצאו
מתוכו שני ילדים קטנים, ילדה כבת שמונה
וילד כבן שבע. שערם בלונדי ועיניהם
תמימות. הם היו שזופים ולבושי קרעים.
השוטרים שאלו אותם :״אבא בבית?״
והם ענו בחיוב.

ערי הקאנאביס
לבנבנה צהבהבת.

שהגיעו לגובה של שניים וחצי מטר. מטע כזה יכול
להפיק מריחואנה וחשיש בכמויות המספיקות לאלפי אנשים. למטה:
מישקל וכלים לעיבוד העלים למריחואנה נמצאו בבניין הנטוש.
דות. הילדים גדלים כילדי טבע. האב אינו
שולח אותם לבית־הספר, כיוון שהוא רואה
בחינוך חובה כפייה ושטיפת־מוח׳.

בוסתן שווה
מיליונים
ן* שוטרים ערכו חיפוש מדוקדק
י 1בבית המוזנח. על אצטבות המיטבח,
שהיו מכוסות בשיכבת ליכלוך עבה, מצאו
השוטרים חתיכת חשיש בגודל אצבע.
בחדר־השינה, שהיתה בו רק מיטה, מצאו
מקטרת וגרם אחד של חשיש. אבל לא
לשם זוטות כאלה באו השוטרים.
במחסן הבית, מושלך בפינה רחוקה,
קרטון ובתוכו עלים מיובשים של צמח
הקאנאביס התרבותי: אותו צמח שגדל
בשפע כזה בחצר הסמוכה. העלים חיו
מיובשים וסדורים בחבילות. עלים אלה,
כאשר מפוררים אותם, הם המריחואנה,
אותו סם שמערבים אותו בטבק הסיגריה
ומעשנים. כאשר העלים הללו עוברים
תהליך זיקוק תעשייתי מסויים, נוצר

במשקל של שבעה וחצי קילוגרם.
השוטרים סיימו את החיפוש ואז מצאו
גם מישקל וכלים לעיבוד הסם. הם יצאו
לחצר ועקבו אחרי צינור גומי שחור,
שהיה מחובר לברז המים בחצרו של שאול
והתמשך עד לבוסתן הקאנאביס. הצמחים
נראו מטופלים היטב, עטורי גומות ורוויי-
מים.
השוטרים פשטו על המטע ועקרו את
השתילים הפורחים. הם ערמו אותם בערי־מות
ולקחו אותם לשקילה 35 .השיחים
הירוקים שקלו יותר נד 180 קילוגרם,
ומחירם המשוער בשוק היה יותר משבעה
מיליון לירות. ניתן היה לעבד מהם רבבות
מנות סם.
המישטרה מסרה את הראיות אשר מצאה
בבית הקטן שליד באר־יעקב לידי הפרקליטות.
והתובעת דורית שפירא הגישה
כתב־אישום נגד בעל־הבית על גידול
והחזקת סם מסוכן.
על דבר אחד הסכימו ביניהן התובעת
והסניגורית כרמלה חנוך, כי על בית-
המישפט לערוך ביקור במקום. השופטת
ויקטוריה אוסטרובסקי־כהן נעתרה לבקשת

.נ ו נראתה חורשת המאריחואנה -שוטו ונצביע עדיו רנני העקירה
הנאשם) בסביבה המוזנחת והמחרידה. גם
האנשים בהם השגחתי בזמן הביקור לא
נראו לי כמתאימים להימצא ברדיוס של
קילומטרים רבים מילדים תמימים.״
התובעת שפירא העלתה את עדיה, ש סיפרו
על מה שמצאו במקום. הסניגוריה
הכחישה הכל. הנאשם טען כי מעולם לא
גידל את המטע, כי אינו מבין מאומה
בחקלאות ולא ידע מה טיב הצמחים. לדבריו
היה הבניין הנטוש, שלידו גדלו הצמחים,
מקום מחבוא לתמהונים שונים, שהיו
מקיימים שם מיפגשים וכינוסים משונים,
והם אשר גידלו את הצמחים. הוא הצביע
על שרידים של מדורה במיבנה הנטוש,
על טלית ופמוטים עזובים שנתגלו שם,
וטען כי אלה שייכים לאנשים שעבדו
במטע. את העלים שנמצאו בביתו הסביר

בכך שילדיו, ילדי הטבע, היו מטיילים
בסביבה, ובסקרנותם אספו את החבילות
הסדורות והביאון לבית.
הוא הכחיש כי צינור הגומי שבחצרו
שימש להשקיית הצמחים, ודחה את גירסת
התביעה מכל וכל.
בית־המישפט לא האמין לו וקיבל את
גירסת התביעה. לשופטת לא היה ספק,
כי משה הוא אשר גידל את הצמחים. אבל
היא גם היתד. משוכנעת, כי הוא שימש
כלי בידיהם של אנשים אחרים, מסוכנים
יותר ממנו.
השופטת נזפה במישטרה, על אשר
התרשלה ולא חקרה את העניין עד תומו,
ומצאה רק את דג הרקק שגידל את הצמחים,
מבלי שתפסה את המממנים והמפיצים
של הסם. לשופטת גם היתד. תרעומת על

הצדדים ויצאה, מלווה פמליה גדולה, לגן-
העדן האבוד.
המקום היה עדיין יפה כבימי בראשית.
רק חלקת אדמה חשופה גילתה את המקום
שבו צמח הסם. שני ילדים חייכנים קפצו
מפתח הבית למראה השיירה המתקרבת
והתנפלו בצעקות חדווה על אביהם. הם
לא הגיבו על כך שאביהם בא למקום
כבול בידיו באזיקים אל שוטר — הם שמחו
לראותו אחרי ימים כה רבים של מעצר.
השופטת ועורכות־הדין הביטו בתמיהה
אל הילדים היפים שהיו לבושים קרעי-
סחבות, יחפים ומלוכלכים. השופטת לא
הסתירה את הזעזוע שעבר עליה למראם.
בפסק־הדין שנתנה כחודש מאוחר יותר
כתבה :״הזדעזעתי בזמן הביקור במקום
זעזוע עמוק, בראותי את שני ילדיו (של

1 1 1 0 1 1רהך 1 1ך 1ך שוטר בודק את העלים הנזיובשים של השיח,
* 1 1המשמשים לעישון. כמות של שבעה וחצי קילוגרם
1 11911111
עלים מיובשים עשויה להפוך לאלפי מנות מריחואנה, כאשר הס מפוררים ומעורבים בטבק.

השיחים במישטוה

צורת ניהול הגנתו של הנאשם, שלא גילה
את זהות שותפיו אלא כפר בכל, ובכך
הקשה על גילוי האחרים,
השופטת הטילה על משה עונש מאסר
של חמש שנים, ועוד שנתיים מאסר על-
תנאי. היא הדגישה, כי התחשבה בכך
שאין לו עבר סלילי.
מעולם לא התגלה בישראל מטע שלם,
שיכול היה לספק סם לאלפים, ואולי ל רבבות;
מטע שהיה מקור לא־אכזב להספקת
סמים לצרכנים.
כמו בסיפור גן־העדן המסורתי, נענשו
אדם חווה וילדיהם. הנחש, שסיפק את
הזרעים והידע, פיתה וציפה לרווחים
מהמטע — התחמק מעונש על גחונו.

אילנה אדון !

אחרי שנעקרו נשקלו השיחים והתברר כי
הם שוקלים יותר מ־ 180 קילוגרם. כדי להפ־כס
לסם, אפשר לייבשם ולפוררס, ואז זה מריחואנה. אם מזקקים השרף, הופך לחשיש.

עומד משורר
כלכלוזרבות

נס כלכלי
כשלוש שנים לא ראה אור כתב־העת
מולד ואיש לא חש בחסרונו. שלוש שנים
שבהם המשיכו סופרים לפרסם יצירותיהם,
מבקרים את ביקורותיהם, הוגים את הגותם.
קרוב ל־ 30 שנה ראה אור מולד,
שנים רבות כעלה־התאנה של מפא״י ההיסטורית,
ועוד כמה שנים כעלה־תאנה לעורכו,
מייסדו ומעצבו של מולד, אפרים
ברוידא. קרוב ל־ 30 שנה לא נתגלה
במולד שום סופר של ממש, ששמו נחקק
באותיות של נצח על כותל הספרות העב־
מולד דית. כאשר שלחו יוצרים בעלי פוטנציאל
את יצירות הביכורים שלהם למולד, נמצאו
אלה בלתי-ראויים לפירסום. בירחון
זה. קרוב ל־ 30 שנה פירסם מולד
קטעים שהיו מוצאים לעצמם אכסניה מכובדת
בכל אחד מכתבי־העת הקיימים בארץ.
בחוברת )40—39( 250 של מולד מתפרסמת
התרומה הראשונה שלו לתרבות
הישראלית. ובניגוד למצופה, אין המדובר
בתרומה תרבותית אלא בתרומה כלכלית,
שהיא בבחינת נס־כלכלי. הטיב לתארה
עורך של כתב־עת ספרותי פעיל כ־
״נוסחת ברוידא״.
מהי נוסחת ברוידא?
בעמ׳ 223 של מולד מתחת למדור
בשולי החוברת, פונה העורך ״אד הקוראים,
אל חותמי, מולד׳ ״ ומעדכן אותם :
״כשלוש• •צנים לא ראיתם את ׳מולד׳.
האינפלציה, הגרעונות והחובות כמעט החני־קו׳
אותו. עכשיו נפטרנו ממרבית החובות.
האינפלציה, כידוע לכולנו, עוד מש־תוללת,
והתשתית שהנחנו אינה מספקת...״
נוסחת ברוידא, שבעזרתה הצליח עורך
מולד לחלץ את כתב־העת שלו ממה
שהוא מכנה האינפלציה, הגרעונות והחובות,
היא נוסחה שיש בכוחה להציל את
הכלכלה הישראלית כולה. האופן שבו
מצליח כתב־עת נטול קוראים, בעל תפוצה
זעומה, להגיע למצב, שעורכו יפרסם
כי ״עכשיו נפטרנו ממרבית החובות
הוא מעיין לציבור כולו.
כתב־העת הבריטי אנקאונטר, שמולד
ניסה במשך שנים רבות להוות העתקת־שמש
עברית שלו, מומן במשך שנים
רבות בידי מוסדות הסי-איי-אי האמריקאי.
כאשר הדבר נודע ברבים, החלה
שקיעתו של אותו ירחון בריטי. אפשרות
אחרת להשתחרר מנטל החובות, היא
שבמהלך שלוש שנים המשיך מישרד
החינוך והתרבות להעניק למולד את
ההקצבה השנתית, מבלי שברוידא יעשה
בכסף זה את השימוש שלמענו נועד
(בכלל לא ברור מדוע בימים אלה, שבהם
מצמצם מישרד החינוך שירותים במערכת
החינוך, חייב תקציבו לשאת בנטל כתביעת
פרזיטיים).
לסיכום: הצלחתו של אפרים ברוידא
להציל את מולד מנטל האינפלציה, חגר-
עונות והחובות שלו, הופכת אותו ל מועמד
למישרת שר־האוצר. אין סיבה

ד.ה. ל 1ת ס מרגש בעברית ־^ו הלל
נזסחת ברוידא
הריצה כה שקפת עולם
רנסאנס יהודי באיטליה
שברוידא, ששנים כה רבות התפרנס מהציבור,
יסתיר מציבור זה את נוסחתו
הכלכלית.

תרגום

נתח חי
במאמרו רעיונות על הרומן כותב הסופר
הבריטי דייוויד הרכרט דורנם
בין השאר :״ועכשיו שולל אני לחלוטין
וכלא עקיפות את היותי נפש או גוף,
או אשכול־בלוטות, או כל דבר אחר מנתחי
גופי. השלם גדול מן החלק. אשר על
כן אני, שאדם חי הנני, גדול מן הנשמה
רוח או שכל, או מוח או מערכת-עצבים
שבי או מרוחי, מגופי או מגפשי או
משכלי או מתודעתי, או מכל דבר אחר
שהוא חלק ממני. אדם אני, וחי הנני. אדם
חי אני, וכוונתי, כל עוד כוח כי, אוסיף
ואהיה אדם חי. ומטעם זה כותב־רומנים
אני. ומהיותי פותב־רומנים אני רואה עצמי
כראות אדם־המעלה, מעל לקדוש, על יון
על איש־המדע, נעלה מן הפילוסוף,
המשורר, שכל אחד ואחד מהם אדון גדול
הוא על נתח מנתחי האדם החי, אלא
שלעולם אינם מקיפים את החבית כולה,
לכל רוחותיה
דברים אלה של ד.ה. לורנס מדברים
בעד עצמם. יכולת התיאור המעולה של
סופר זה מופגנת ב־ 546 עמודי סיפרו
נשים אוהבות, אשר ראה אור בתרגום
לעברית• .נשים אוהבות הוא מהרומנים
החשובים ביותר של לורנס. במרכזו עולמן
של שתי נשים, שתי אחיות, המשמשות
מורות צעירות בעיר כורים בריטית.
האחות אורסולה נישאת במהלך העלילה
לרופרט כירקין, שיש בדמותו הרבה
מן האוטוביוגרפיה של לורנם, תוך שהיא
מנהלת עימו מאבקים, שבהם היא מערבת
את רגשותיה ותחושותיה. האחות השנייה,
גודרון, מפתחת בהדרגה יחסים מוזרים
ומעוותים עם בנו של עשיר העיירה,
ג׳רלד קריץ /יחסיהם נעים בין עדנה
שאין דומה לה לבין עימותים, שכמותם
לא תוארו במיסגרת ספרותית כלשהי. בדומה
ליתר ספריו, גם בספר זה בולטת
האריגה הספרותית המעודנת של תאוות־הבשרים
בתאוות החיים והחירות האישית.
אלה מהווים רקע ומסיכה, לצדדים
האפלים של נפשות הדמויות הפועלות.
אם קיים בספרות מעולה מרכיב עיקרי,
שמעלתו היא במרידה של הנפשות הפועלות
בעולמן, הרי שכאן, בנשים אוהבות,
המרידה זועקת כבר מן העמוד הראשון,
בשיחה שבין שתי האחיות :״,את לא
חושבת שאדם צריו את החוויה של להיות
נשוי?׳ שאלה, .ואת חושבת שהנשואין
חייבים להיות חוויה?׳ ענתה אורסולה.
,כף זה צייד להיות, בדיר זו או אחרת,׳
אמרה גודרון כקרירות, .אולי לא כדאית,
אכל היא חייבת להיות חוויה מסוג כל שהו.׳
,לאו־דווקא,׳ אמרה אורסולה, .סביר
יותר שוה יהיה סוף החוויה.׳ גודמן ישבה
דוממה, חושבת על הדברים
בדו ־שיח זה מצוייר, הצהרת־כוונות של
לורנם. בהמשכו מתגרה לורנס במוסד ה־מישפחה
:״תארי לעצמך גבר כלשהו,
תארי לך אותו חוזר הבי,תה ערכ-ערב
ואומר, הלו׳ ,ונותן לך נשיקה קביעות
אלה הפכוהו לאחד הסופרים השנו אים
ביותר בדורו.
סיפור הרקע של נשים אוהבות, בדומה
לשאר ספרי לורנס, הוא המיכלול האנושי,
חווייתי וסביבתי של המהפכה התעשייתית
והשפעותיה על החברה האנגלית
• ד.ה. לורנס — נשים אוהבות;
עברית: אברהם בירמן ; שני כרכים ; הוצאת
זב״ם (כריכה קשה).

למעמדותיה. אל מיכלול זה מכניס המחבר
מימד של רגש ושל רגישות, ש־הפכוהו
לאחד מהמעולים שבסופרי המאה.
סופר שהיה בכוחו לנסח את אותו נתח חי
של חיים, בפשטות הגובלת בגאוניות, כמו:
״ככלל, שנא את המין. הוא היה בעיניו
מיגכלה. המין ההוא ההופך את הגבר
למחציתו האחת של זוג, ואת האשד למחצית
השנייה. ואילו הוא רצה להיות •טלם
לצעמו, ושהאשה תהיה שלמה לעצמה.
הוא רצה שהמון ירד למדרגת שאר התא-
בונות, שיראוהו כאחד כתיפקודי הגוף ולא
כהגשמה. ה!א האמין בנישואים המושתתים
על חיי־מין. אך מעבר לזאת רצה
התחברות שבה תהיינה לאיש ולאשה
ישויות נפרדות וצרופות, כל אחת לעצ מה,
וכל אחת מהן תממש ותאפשר את
חירותה של השנייה, ושתיהן תאזנה זו
את זו כשני קטביו של כוח אחד, כשני
מלאכים או כשני דמונים עולם חדש
של יצריות :״שתי האחיות היו כשני
להבי־מספריים הגוזרים כל מה שנקלע
ביניהם, או כסכין ואבן־משחזת, דנש-
חזות^ זו כנגד זו
בדומה ליצירות אחרות שלו גם בזו
עימת לורנס את החיוניות של המין, ה אהבה
והשאלות־חסרות־הפתרון עם ה מוות
והגסיסה, תוך שהוא מתעלה לשיאים
בתיאורי הגסיסה של מר קריץ /אביו
של ג׳רלד :״יום אחר יום נתמעטו הרקמות
של איש הגווע, והתהליך הלך והתקרב
אל הקשר האחרון השומר על אח דות
ההוויה האנושית. אך הקשר הזה
היה קשה ומתוח וכוח־רצונו של הגווע
לא ויתר אף לרגע. ייתכן כי תשע עשי ריות
ממנו שבקו כבר חיים, אך העשירית
הנותרת נשארה בעינה, עד איטר
תיקרע גם היא. בבוח־רצונו החזיק עצמו

דיוקן־ עצמי של ד.ה. לור;ס
כל הגברים חייבים לבוא אליו
כיחידה אחת, אך מעגל הכוח שלו הלך
והצטמצם, וסופו שיהפך נקודח זעירה
ואחר ייעלם
העקרון הפשוט של החיים המפכים בצד
מר־המוות מתגשם בחלקו השני של הספר,
בקטע העימות והאהבה שבין אור־סולר,
לבירקין :״הוא חש עצמו עייף
וחלש. ובכל זאת כמו הוקל לו. הוא
נטש את מקומו והלך וישב על הספה.
אין ספק שאורסולה צדקה. דבריה נכונים
בהחלט. הוא ידע •טרוחניותו היא בת־לוואי
לתהליך של הישחתות; כעין עונג
שהוא מוצא בהרם־עצמי. לגביו, אכן היד
גירוי מסויים כהרם־עצמי, ביהוד אם
היתרגם לרוחניות. אך עובדות אלו ידועות
לו, וסוף־פסוק. ואילו רצונה של
אורסולה באינטימיות ריגשית וגופנית,
האם אין היא מסוכנת לא פחות מן האינ טימיות
הרוחנית והמופשטת •טל הרמיונה?

התמזגות, התמזגות, אותה התמזגות נוראה
של שני אנשים שכל אשה וכמעט כל
גבר מתעקיטים עליה, האם אין היא מס לידה
ונוראה, כין אם מדובר בהתמזגות
רוחנית או גופנית? הרמיונה ראתה
עצמה כאידיאה מושלמת, שכל הגברים
חייבים לבוא אליה, ואורסולה היא הרחם
המושלם, מקווה־ההולדה שבל הגברים
חייבים לבוא אליו והשלב הבא הוא,
כמובן :״ואז חציף את לכו גל חם של
רוך אליה. הוא הזדקף והביט הישר כפניה.
אחרות הן היו, והן, עדינות כל כך
כפליאתן הקורנת ובחששן. הוא כרך את
זרועותיו סביבה, והיא טמנה פניה בכתפו.
הוא חש שלווה, שלווה פשוטה,
בעומדו חובק אותה בשקט כדרך הפתו חה.
היתה זו שלווה, לכסוף. העולם הישן,
המאוס, של חרדות חלף לו לכסוף,
והוא חש חזק ונינוה
ואחרי הנינוחות מגיער, לה הריגשה המחייה,
אותה מתאר לורנס בלשונו המרתקת
:״היא הוליכה את אצבעותיה
על קווי חלציו וירכיו מאחור ואש אפלה
זרמה ממנו אליה. היה זה שטף קודר
•טל תשוקה דדטמלית אשר נפרקה ממנו
אליה. היא כוננה מעגל חדש ושופע של
תשוקה חשמלית בין שניהם, שנבעה מן
היסודות האפלים כיותר בגופם והיתה
למעגל מושלם. היתה זו אש אפלה
ומחושמלת שפרצה ממנו אליה והציפה את
שניהם כשלווה שופעת וסיפוק והחיוניות
של המגע המיני בין זכר לנקבה
מתמצית במילים :״ידיה סגרו על חלציו
המעוגלים והמלאים, וכעוד הוא רוכן עליה /
נדמה לה כי נגעה כלב מיסתורי האפלה
שגופו גילם. דומה היה שהיא מתעלפת
לרגליו, וכך גם הוא, גוחן מעליה. היה
זה עילפון חושים מושלם לשניהם, ובה
כשעה חדירה נוראה אל תוך ההוויה,
מלאות נפלאה שכגמול מיידי, אדיר ופורץ
מתוך מקורות־החיים העמוקים כיותר,
מתוך המקור האפל, העמוק והמוזר כיותר
של הגוף האנושי, בכפים־החלציים
ואחוריהם
באחד הפרקים 24 שהנושא שלו הוא
מוות ואהבה, מתואר כיצד ״תומאס קריץ׳
מת מיתה איטית, איטית עד בדי אימה.
פליאה היתה בעיני כולם, איך יכול חוט־חיים
להיעשות כה דק ולא להינתק...״
ובמקום אחר :״והיא נינוחה, וכמו נמסה
וזרמה לתוכו, כאילו היתה ספ-חייס
משכר הנמסך בעורקיו בחמימות יקרה...
היא היתה רפוייה לחלוטין ונמסכד אליו,
והוא היה הגביע הגדול והחזק •טקלט את
יין־חייה. כך היתה מוטלת עליו כמו על
שירטון, מורמת כנגדו, נמסה עוד ועוד 1
תחת נשיקותיו, נמסה אל תוך אבריו,
עצמותיו, כאילו היה ברזל רך טעון ב־זרם־החשמל
של חמתה איזה יופי
משוררי של לשון.
ממישורי האהבה מוליך החלק השני
של הספר אל פסגות המוות, בהרי
שווייץ. אחרי מאבק בשלג בין ג׳רלד
ולרקה על גודרץ, יוצא ג׳רלד בודד אל
הפיסגה, אל מסעו האחרון :״אל אלו הים,
האם נגזר עליו? אל אלוהים ! הוא
יכול לחוש את המהלומה הניחתת עליו,
וידע כי הורגים אותו. מעורפל, פסע קדי מה
וידיו מורמות כאילו ביקש לחוש את
העומד לקרות. הוא חיכה לרגע שבו
ייעצר והכל ייגמר. אך הדבר לא תם
עדיין. והנה הגיע אל אגן שלג חלול,
מוקף מידרונות ושיפועים חלולים, שמתו כם
התנשאה דרך המוליכה אל פיפגת
ההר. הוא הוסיף ללכת, חסר מודעות, עד
אשר בשל ונפל, ובנפלו משהו התנפץ כנפשו
והוא שקע מיד בשינה.״ ופרק ה־ *
סיום נפתח בתיאור :״כיטהביאו את הגו פה
למחרת כבוקר היתה גודרון מסוגרת
בחדרה ולורנס מסביר את המוות
הזה :״ג׳רלד הכופר בכל י הוא השאיר
את הלב קר, קפוא, כימעט בלתי־מסו־גל
לפעום.״

הסיכום הסופי של לורנס מובא אחרי
שגודרון נוסעת לדרזדן והגוויה נקברת
באנגליה. אורסולה, אחותה, שואלת את
בירקין ״היית זקוק לג׳רלד?״ ואחרי הכן
שלו מסביר בירקין את עצמו :״באשה
יי לי בד. את כל הנשים בשבילי, אבל
רציתי גם בגבר ידיד, נצחי׳ כשם שאת
ואני נצחיים ...אני יכול לחיות כל חיי
ללא איש, ללא אינטימיות עם מישהו אחר.
אד כדי שחיי יהיו מושלמים, כדי שאהיה
מאושר באמת, רציתי באחדות נצחית
גם עם גבר: אהבה ממין אחר.״ ספר
של מארג נפשות המורדות ביסודות החברה
ונמעכות עד אבק.
התרגום המעולה של אברהם כירמן
הוא מהתרגומים המרגשים ביותר בשנים
האחרונות. המחשבה שאהרון אמיר,
מתרגם הקשת בענן של לורנס, קיבל
רבע פרס טשרניחובסקי עבור עברית כנענית׳
מעורר פלצות. ואם זה המדד, הרי
ראוי בירמן לשניים־שלושה פרסי טשרני־חובסקי
לפחות, בעבור תרגום מפואר,
עדין, קפדני ומרגש.

סוד הקסם
ע;דמר) הלל נמנה על אותו גזע מתרבה
של משוררים ישראליים, שלא זכה
לכבוד לו הוא ראוי. ספר שיריו הראשון
ארץ הצהריים הוא אחד המיסמכים השיריים
הנשכחים והחשובים של דור תש׳ח,
בעיקר שירו דבר החיילים האפוריס,
אותו הוא מסיים בשורות :״נערותינו

ע(ומר) הילל
יופי וצעקה

חאחזבות עד־שאול־ואלוחי הלב! /חלך
שבנה אל הדומיה שבלבנו הצועק! /
כרינה אזניכן לדבר החיילים האפורים /
חו, פתחנח לנו שערי־האחבה / .שכורנח
לנו מנעולי כל הגנים״ .בשירו המשתה
הוא מתאר את אכזבת תש״ח במילים
מרות :״בטרם יבש הדם נאכפו זבובי
השפתות עם הצרעות המתלוצצות לערוד
משתה־מחולות־בוץ / .וברדת האשה ה צעידה
מקבר הגיבורים / ,אצו. צדוה
עכבישי המכולת / ,ורוק הכסף מכמרתם/ .
זאת האילן הגידם כרתו פקידי המדינה
לעשותו ארון למדינה / .כי טוב לארון
החי מן האילן המת וטוב משניהם המלח
הטוב וכן גם שירו הניבוזיס, שם כתב :
״שאננה ירושלם וחיפה נבלה / ,ותל־אביב
חרושה כשריח כסכין הכפר הגדולה
/ ,ובשערי עיר ועיר שוחד רוכב חלו דה
אז שאלו הבחורים לשלום וחושב
עדם למריבה / .אז שאלו לידידם,
והושב כי עלה /בסולם ה״משלה
סיפרו השני ש? הלל טרוף טורף עוסק
במיפוי נפש משורר בנוף מולדתו, בסיג־נון
מאוד אישי ומאוד לא מקובל על ביקורת
השירה. ספר חדש של הלל, למרות
שעליו להיות חג לשירה העברית, הוא
בבחינת אירוע שכמעט הכל מתעלמים
ממנו. זה כנראה גורל קובץ שיריו דברי,

בחטף

הפועל שוב הרוויחה.

מדליה

לבשחיס־זינגר * תשוקה ליד אבן התועים
* קלמן ולא בדל * השואן והנאיבי
• #הידיעה שפורסמה במדור זה, על המשורר מאיר ויזלטיר ועל הצייר
יאיר גרבוז, העומדים לפרסם בשותפות כתב־עת בשם כיכר, לא תתממש בגלל
גורמים אובייקטיביים שונים נימה פוליטית בולטת בהופעותיו האחרונות של
הזמר אריק איינשטיין בתוכנית חמוש במשקפיים. בשירו סע לאט, בקטע ״הפועל
שוב הרוויחה ואיזה מבסוטים האוהדים שחם להם בלב מתרגש הקהל ומזמזם את
המילים, בהתכוונו למערך • 0סופר־האידיש-הפולני-אמריקאי יצחק כשווים
שהוא גם חתן פרס נובל, זכה החודש ל״מדליה על־שם הפילוסופים מרטין? 3
ופרנץ רוזנצווייג״ ,המוענת מדי שנה בשנה על־ידי האגודה לשיתוף פעולה נוצרי-
יהודי בגרמניה הבדיחה האחרונה של השירה העברית היתד, מיזוג של שני
שירים שראו אור במוסף לספרות בהארץ. הראשון היה פיזמונו של טשרני כרמי
ליד אבן הטועים והשני, שירו של יותם
ראוכני תשוקה. היה מי שכינה זיווג
זה כ״תשוקה באבן הטועים מישגה
בלתי מכובד נעשה בידי נהוראי מאיר
*טיטרית, שפירסם רשימה בידיעות אחרונות
ובה ייחם את הספר המהפכה האש כנזית,
שראה אור לפני כעשרים שנה,
למנהיג מפא״י כרל כצנלסץ, ששכן
בעת פירסום הספר בין דרי עפר. המחבר
של המהפכה האשכנזית, ספר גזעני שדו מה
לו לא ראה אור בעברית, פורסם בידי
קלמן כצנלסון, קרוב מישפחה של שר-
המישפטים לשעבר, שמואל תמיר ו*!*
מיזוג תמוה נערך בניו־יורק בין השואן
אלי וייזל לבין הצייר הנאיבי, איש צפת
המנוח, שלום זייגער־מאפר, בספר
דימויים מהתנ״ך עם תמליל של וייזל
ביטאון המכס הגרמני״פירסם את הסיפור
הבא: פולני שהגיע ברכבת אכספרס מ צרפת
לגבול גרמניה, עשה רושם עצבני
על פקידי המכס. כאשר נשאל אם יש לו
על מה להצהיר ענה בשלילה. חיפוש שנערך
בכליו לא העלה דבר, ולמרות זאת
המשיך הנוסע להזיע בעצבנות. ואז העלה
חיפוש מדוקדק ביותר באמתחתו 42 מעטפות.
אלא שהמעטפות לא הכילו
סמים, חלילה, כי אם סחורה מוברחת,
יקרה לא פחות 42 :מיכתבי-אהבה מקוריים בכתב־ידו של המשורר הגרמני הנודע

ריינר־מאריה רילקה, שנכתבו בזמנו אל ברונית גרמנית
שראה אור בימים אלה״ .זה ספר של
חרוזים בין המילחמות, האנשים, הנוף
והכאב ! מרכיבים שבולטים כבר בשיר
השני בקובץ, חווה :״בעצב תלדי בנים
ובדם /כצאת על במתי ארגמן השנדט /
ללץ ליל לוט צעלה /פרי אישך תשו־לתף
/אדם / ,לבולר יגול שדיף...״
ובעמוד ממול מצוי השיר ארץ־ישראל, בו
כותב הלל, שהוא מתכנן גנים לפרנסתו:
״מתבונן באדמה ההזלה הזאת /מביט
בהם, כהררי הסלע החמורים / ,צופה
כשמי אין־לץ־הנהרה /וכבל הפנים
והאנשים הללו /ורואה ארבעת אלפים
שנים של יופי / /דצעלה.״ איזה צירוף
מקסים :״ארבעת אלפים שנים של יופי
וצעקה״.
בשירו סוד הקסם מביא הלל את גיר־סתו
על סוד הקסם הנשי :״מה סוד
הלסם הנשי /בן תשעים על מיטת מותך,
כף ידה ככף ידף /תשחל מה סוד
הקסם.״ בשיר גרניום מעם אירוניה בנוסח
״גרניום פ למטיל נהדר, מעשה ידי אומן,
לניתי לה/ ,כולו ששר ואודם גם
מימד הזמן וההיסטוריה אינו חסר בשירת
הלל, ובשירו מוח הוא מביעו כך :״מוח
אנוש / ,ממציא גרזן האבן •,החץ והגלגל,
הוגה גדולת /הפירמידות, משורים
של תהילים, של המלט, של /הנוטר
דם / .המוח המצמית עמים כמילחמות,
חוזי שלום נצחי /יכרות המוח
שליכל את דעת אלוהים כלי מלא
גאון, אימים, ותהילה, לוט שריון־גולגו־לת־סיד
/ ,רולם בלאט לורי מלאכתו
המסתורית, לו־לנפשו /חידה.״
כמה משירי המחזור כיפה אדומה הינם
בבחינת נימים רגישים של שירה, כמו
השיר בוקר טוב, קומי, שם הוא כותב :
״ילדה, ככר לרא הגבר וודטמש מאירה
את היער השחור שעכשיו /ירול ! ומלא
הסל תופינים ומגדנות לסבתא /ילרה
ופרפרים כחוץ וציפורים מזמרות, לומי
* ע(ומר) הלל — דברי! הוצאת הקיבוץ
המאוחד; 39 עמודים (כריכה רכה).

צאי־לד, כיפה אדומה י /חלום חלמתי :
לול /יללה.״
ע. הלל הוא משורר יוצא־דופן בנוף
השירי שלנו, משורר של עוצמה אישית,
שאינו טורח, בדומה למשוררים רבים,
לאחז את עיני הקוראים.

מה השנייה היא של דויד רודרמן, באנגלית,
על דרשה מבית־מדרשו של מורה
יהודי באיטליה בתקופת הרנסאנס. מסה
נוספת היא של קולט פירט: יהודה
בן־שלמה הכוהן — פילוסוף, תוכן ואולי
מקובל. החיבור הרביעי והאחרון הוא של
י. סירמונטה נ הערות אחדות על
היהודית־איטלקית — טקסטים איטלקיים
באותיות עבריות.
בחוברת ב 1/של איטליה מתפרסמת
עבודתו של?ן זרא פדיישר, חדותא
בירבי אברהם — ראשון לפייטני איטליה.
אריאל רטהאוז מביא יאהבה לדיוקן,
העוסקת בשני סונטים עבריים מן המאה
ה־ ,17 על רקע ספרות הבארוק האיטל קית.
הסונט הראשון נפתח כך :״איד
אעשה, דוד מפני החשק? /חיצו איטר
ידה ביד מרישעת / ,חלף לבכי כחלוף
דלעת פרי עטו של יעקב פרנסיש.
משה אידל בוחן את אג׳ידיאו דה וי־סרבו
וכתביו של ר׳ אברהם אבולעפיה,
מה שמכונה ״כתב־יד פאריס״.
בחלק הלועזי של החוברת מפרסמת
סנדרה דה כיגידיטי סטאו שני שירים
דו־לשונייס נגד הנשים מאת ר׳ שמואל
מקאסטיליוני ועוד עבודות. אין ספק
שכתב־עת העוסק בצפונות העבר של התרבות
העברית באחד משיאיה הגדולים, אינו
מצוי בדיוק ברשימת רבי־המכר של גלי
צה״ל, אך מקומו מובטח לו ברשימת רבי
המכר של תולדות הספרות העברית לדו רותיה.

מדע
שימושי

הג׳וגינג
ג׳יימם פייקס התחיל לרוץ לפני כמה
שנים, כאשר משקל גופו התקרב ל־100
ק״ג. כיום הוא שוקל 72ק״ג, ובספרו
ספר הריצה, שראה אור באחרונה בתרגום
לעברית, הוא מטיף למען פולחן הריצה,
המכונה בפי האמריקאים ג׳וגינג*.
ספר הריצה חושף את התופעה של
ריצה למען הבריאות. הפרקים האחרונים
שבספר נקראים כך: הפצת הבשורה,
הפילוסוף של הרצים, מועדון הריצק שחבריו
הם הרצים החולניים ביותר. בעולם.
זהו ספר הדן בעולמם של הרצים, בתהליכי
ההשתנות הגופנית, בריצה כאמצעי-

״נופת צופים״
כל מיני כתבי־עת מופיעים בישראל.
אחד השוליים והמרתקים שבהם, הוא
איטליה, לחקר תרבותם וספרותם של
יהודי איטליה* .שתיים מחוברותיו ראו
אור במהלך שנתיים. בחוברת א 2/הנפתחת
במסתו של אכרהםמל מד, ריטו־ריקה
ופילוסופיה בספר ״נופת צופים״
לד׳ יהודה מיסיר לי׳און, בוחן המחבר
את תפיסתו הפילוסופית של מחבר נופת
צופים, המתבססת על המשכה של המסורת
הרציונליסטית היהודית, ועל השאיפה
לסינתזה מקיפה בין האמונה לבין ההשגה
השכלית, בין חוכמת־ישראל לבין
החוכמות הכלליות. ספר זה, המשתלב במסורת
ספרות הריטוריקה ההומניסטית של
הרנסאנס האיטלקי בשלהי המאה הט״ו,
מייצג את עיקר מגמתו של כתב־העת
איטליה. עיקר עבודותיו ופירסומיו של
כתב־העת מתמקד בתקופה זו, שהיתה
תקופת שיא ליהדות איטליה, ומעין דלת
ראשית לפלטרין של תקופת ההשכלה, מאוחר
יותר.
איטליה הוא כתב־עת רב־לשוני. הרשי*
איטליה — כתב־עת לחקר תרבותם
וספרותם של יהודי איטליה; העורכים:
ראובן בונפיל ויוסף ב. סירמונטה ; חוברות
א + 2/ב ;2—1/הוצאת חגנס (כריכה
רכה).

פולחן הריצה
הפילוסוף של הרצים
הרגעה וכגורם המשפר את ההנאה המינית
ובריצת מרתון לחולי-לב.
חסר בספר ההיבט הרפואי הנגדי
של שיגעון הג׳וגינג, הרואה בספורט זה
טירוף העומד לעבור מן העולם תוך חמש
שנים. אך כל מי שמעוניין לרוץ ימצא
במהדורה עברית זו את כל מה שהוא רוצה
לדעת על הריצה.
״ ג׳יימס פ. פווקס — ספר הריצה !
עברית: צילה אלעזר; הוצאת כתר 292 ,
עמודים (כריכה רכה).

1ה חיה 95111:1
כגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנד
כדיוק פורסם דו״ח על קפריסין, תחת כוהרת שהזכירה אה ימי
המאכל, כשילטון רכריטי :״גם לימסול ריא ארץ־ישראל״ .בכתבר
מיוחדת, תחת הכותרת ״ארכה צברית״ ,ראו אור מיכתכיר
האחרונים של שושנה הר־ציון, אחותו של מאיר הר־ציון, שנרצחה
באיזור ים־המלח. כתבו המשוטט של השבועון באירופה,
עמוס ל,ינן, כתב על ״החיים המתים והחיים החיים״ — מה
ל,ורה כאשר נפגש• כן אסיה עם תרבות המערב והמזרח? וידוי
אישי של צעיר יליד הארץ המספק את התשובה: הוא מעדיף
את הריקוד ההודי והסיני על התנועות המגוחכות של כאלט

קלאסי אירופי, ואת שירת המזרח והתנ״ו על פילוסופיה שהביאה
לתאי הגזים. בשער האחורי של הגיליון נתפרסמה רשימה נוספת
של מועמדות לתחרות ״צברית 56״.
כשער הגיליון: כוכבת צעירה מינה כרובי.

היהודי של הוי סווימן
נשק קומוניסט ומצויים
אליעזר שוסטק הופר את בניין הוועד הפועל לבית מלון
העם כוח במותניים
דממה מוזרה הוסיפה השבוע לשרור
על פני ישראל על אף הריחות השורקות
וגשמי הסערה. עם הגיע־המישלוח הראשון
של נשק קומוניסטי למצריים נפתח
הוויכוח הגדול. כל אדם הבין כי גורל
המדינה עומד להחתך וכי יש צורך בהח לטה
ברורה וקיצונית — למילחמה או
לשלום.
מאז לא קרה דבר שישנה את חומרת
המצב. להיפך, הוא הוסיף להחמיר מיום
ליום, שעה שהנשק המשיך לזרום למצריים
ולעיראק, ומעצמות העולם הבליטו
בגלוי את רצונן לנטוש את ישראל.
אולם ישראל לא החליטה שום החלטה
שהיא. אט אט שככה ההתרגשות,
ירד המתח. כמו תועי־מידבר הגוועים בצמא
והזוחלים בשארית כוחם לפאטה־מור־גנה
רחוקה ובוגדנית, רצו נציגי ישראל
אחר הבטחות הנשק האמריקאיות שאינם
יכולות להתממש ברצינות. היתה זאת הפעילות
היחידה שהוסכם עליה.
לשון נופל עד לשון. אמר *שבוע
ציניקן :״שרת הציע מתינות. בן־גוריון
החליט על מדיניות של המתנה. בינתיים
מחכים למתנות (של יהודי אמריקה),
ובסופו של דבר חולה כל המדיניות היש ראלית
כמו בן־גוריון עצמו במחלת המתנה.
אפשר היה להסיק מסקנה עגומה על
אותו מישקל: לצמרת הישראלית חסר ה כוח
במותניים. בשעת ההכרעה הגורלית,
כשהכל היד, מונח על כפות המישקל נופל
לשון על לשון־המאזניים.

הברית. הוא לא שכח את אדי. היהודי
הקטן ממיסורי היה יכול לבקר בבית
הלבן ככל שעל* על ליבו.
מרדכי היהודי. כשפרצו הקרבות ב־ארץ־ישראל,
הפעילו ציוני אמריקה לחץ
אדיר על הבית הלבן. טרומן, שעמד מול
הלחץ הנגדי של מדינאיו ומצביאיו, שהתנגדו
בתוקף למדינה עברית, הטיל מצור
על עצמו וסירב להיפגש עם כל מנהיג
יהודי שהוא. רק איש אחד היה מסוגל
לפרוץ את המצור. שותפו לשק״ם ולחנות
הגלנטריה פרץ אליו, דרש ממנו לקבל
את חיים וייצמן לראיון. כמו אחשוורוש
לאסתר המלכה, נעתר טרומן לבקשת ידידו.
כמו מרדכי היהודי, הגיע וייצמן אל
המלך הכל-יכול שבועיים לפני מיבצע
נחשון.
כשקמה המדינה, כעבור חודשיים, הכיר
בה טרומן אישית, בניגוד לרצון כל פקידיו
וקציניו, עוד באותו הלילה.
הפגנות יחי השלום !
הדיבורים על מילחמה באים לרוב זמן
רב לפני שמתחילה המילחמה ממש, כך
מלמדת ההיסטוריה. על מדרגות קולנוע
נזוגובי, השבוע, עוד בטרם הספיקו להישמע
הדיבורים, כבר החלה המילחמה —
למען השלום.
קבוצות פרחחים וסתם עוברי-אורח ש
נכנסו
למעגלי ויכוח עם הממתינים לנאומו
של מזכיר המיפלגה הקומוניסטית שמואל
מיקוניס, מצאו מן הסתם כי מוטב
שמתנגדי המילחמה המונעת יכירו את
טיבה מקרוב .״כדי שתהיה להם סיבה
ממשית להתנגד לה,״ כדבריו של אחד
מהם, הכניסו לוויכוח גם אגרופים.
מיקוניס, לבוש מעיל וכובע שחורים,
ניגש לנצח על מקהלת נאמניו, בתוכם
ערבים יפואים שלא הבינו מילה מדבריו,
בקריאות ״הל—אה מיל—חמה ! י—חי
ה—ש—לום!״ קמה מייד מקהלה נגדית
שהשתיקה את יריבתה בקריאות :״נ—שק
מ— גן!״ הצועקים ניסו להתפרץ לעבר
הנואם שעמד על המדרגות מוקף שרשרת
שומרי ראשו בהנהגתו של חובל־שני נמרוד
אשל, המנהיג חסון השרירים של
מרד הימאים. דבריו של מיקוניס, שזעק
בכל כוחו לתוך המיקרופון, כימעט ולא
נשמעו ברעש משרוקיות וצעקות :״בוגד
! נאצר ! מופתי !״
כסף, סיגריות ונעליים. לפני הנואם
צצו עשרות סיסמות נגד המילחמה
המונעת. תוך דקות ספורות נקרעו הפלק טים.
המוטות הפכו לכלי־נשק בידי שני
המחנות. מיקונים ניסה עוד לקרוא :״לא
להיכנס למהומות !״ ונענה במטר של
סיגריות בוערות, מטבעות כסף וקופסות-
פח שהשליך בו הקהל. מישהו אף חלץ
נעל והטילה לעברו.
עד מהרה החלו מתעופפים חצאי לבנים
לעבר הנואם, ופצעו כמה מהעומדים לידו.
מיקוניס הספיק להחליט :״הפאשיזם לא
יקום !״ ונמלט אל תוך אולם נזוגרבי. שר
היסטוריה

מנגנון
הח 1שך
מכשיריו של ג 1ב
לפני שבועיים נכנסה אשתו של השגריר
האמריקאי לחדר־המיטות של ביתה
הרמת־גני, ונתקלה בדמות זרה. היה זה
גנב. האשד. לא איבדה את עשתונותיה.
היא הזעיקה עזרה, אולם הגנב ברח. הוא
רק השאיר כמה מכשירים במקום. היו
אלה במיקרה מכשירי־האזנה.
לפני כן קרה מיקרה בלתי־נעים גם
בשגרירות הבריטית. היא פנתה למישרד־החוץ,
ביקשה להסיר כמה חוטים מבית
סמוך. חוטים אלה לא היו מפריעים להם,
הודו עובדי השגרירות בתמימות, אלא
שבמיקרה הם הוליכו לתוך בניין השגרירות.

אנשים

היחוד,
תנצח
אסתר המלכה שהצילה את עמה תוך
שיחת־אהבים עם המלך אחשוורוש השיכור,
יסדה מסורת בישראל. בכל דור
ודור קם לפחות יהודי אחד, שהיא במיק־רה
קרוב לפריץ הזר, ניצל את קשריו
האישיים כדי לבטל גזירה שאיימה למוטט
כליל את סוכת דויד הנופלת.
השבוע, כשפירסם נשיא ארצות־הברית
לשעבר, הארי טרומן, פרק נוסף מזב-
רונותיו, נתגלה כי גם בשנים האחרונות
לא חסרה תופעה יהודית נצחית זו, וכי
היה לה חלק נכבד בקרב על הקמת
ישראל. שמה הפעם: אדי יעקובסון.
חנות דגדנטריה. בימי מילחמת־העו־לם
הראשונה נזדמן אותו אדי, יהודי
קטן ממדינת מיסורי, ביחידה אחת של
חיל-התותחנים האמריקאי, עם סגן־מישנה
ממושקף בשם הארי טרומן. השניים ביצעו
פעולה חשובה מאוד: הם אספו שני
דולרים מכל קצין ביחידה, הקימו שק״ם
פרטי, שסיפק לקצינים את כל הדרוש
להם. עם סיום המיבצע הוחזרו לכל הקצינים
הדולרים שהשקיעו בתוספת ריבית
ורווחים. השניים הועלו לדרגת סגן.
לקח זה לא נשכח מהם. אחרי המיל-
חמה, כשביקש ס ח הארי טרומן עיסוק
אזרחי, הקים עם חברו אדי שותפות
להנהלת חנות לגלנטריה. החנות פשטה
את הרגל, וגרמה לכד שהשותף האחר
יתמסר בלית ברירה לפוליטיקה. כעבור
עשרים שנה הוא הפד לנשיא ארצות-

שרת המגינים התפזרה, הפרחחים החלו
לזהות קומוניסטים בודדים, להקיפם
ולהכותם.
לשווא צעק גבר בגיל העמידה :״אני
לא קומוניסט !״ מכת מוט־עץ על קרחתו
שיכנעה אותו לשתוק, להימלט לעבר
חנות־הפרחים אופרה שבקירבת מקום.
בעל החנות, שיצא להרחיק את הצובאים
על חנותו, נחשד אף הוא בקומוניזם
וספג כמה חבטות על ראשו. רק אז
החליטה המישטרה להוכיח את קיומה. ארבעה
פרשים הרחיקו את הקהל מחנות-
הפרחים, פילסו דרך למוכה שהוסיף להת נצל
:״אינני קומוניסט !״
אחד ממארגני האסיפה נשאל מדוע לא
נרתעו מקיומה על אף הלקח המד של
אסיפות דומות. השיב האיש :״מה לא
עושים למען השלום !״

#ח״כ חרות אליעזר שוסטק*,

בשיחה על מה שעתיד לקרות בארץ כאשד
חרות תעלה לשילטון :״מבניין הוועד
הפועל של ההסתדרות נעשה ביודמלון.
יש בו המון חדרים.״
• הצהרון מעריב :״אילו העלתה
עימד. הזמרת יפה ירקוני לבמה את
בעלה, שייקח ירקוני, היתר, לה הצלחה
עוד יותר גדולה.״

• כאשר בא שר-החקלאות קדיש לוז

לבקר בבית־החרושת לסוכר בעפולה, נתקל
להפתעתו בשומר־סף שמיאן בכל תוקף
להרשות לו להיכנס :״תבוא מחר,״
אמר השומר ,״היום אי אפשר לבקר. היום
עומד לבוא הנה שר־החקלאות

>• ראש הממשלה דויד כן־־גוריון:
״אין עדד, בארץ שאינה מיוצגת כיום
בקצונה של צה״ל. יש רק קשיים עם
התימנים, שאנים מגלים נטייה לשלוט.״

חמיפלגה והאזרח
זכויות של פיאודל, בלי חובות

#דן כן אמוץ וחיים חפר התיישבו
השבוע לחבר מודעות מקוריות
לסיפרם ילקוט הכזבים, העומד לצאת לאור
בחודש הבא. אחת מהן :״עשרה אנשים
מתו היום ברחוב שינקין ! תשעה מתו לקנות
את ילקוט הכזבים ואחד מת מצחוק
אחרי שקרא את הספר!״
* כיום שר־הבריאות בממשלת בגין.

אריאלי

שלמה גליקשטיין, אלוף ישראל בטניס.

י יי י

״כדי לחבוט בכדור במהירות 200 קמ״ש אתה צריך הרבה כח ושרירים
השרירים בנויים מחלבונים 4 .כוסות חלב תנובה ליום מספקות לגוף חלק חשוב
מהצריכה היומית של חלבון מעולה. ב^ן לב יש גם ונטמין £לראיה טובה, ויטמין 812
לדן מעולה, סידן וזרחן לעצמות חזקות ולעניים ברי^וית
יש המון פטנטים לשמור על הכושר^הבדיאות. אבל לדבר אחד לא מצאו תחליף.לחלב

כ״; שבט תשמ״א28.1.1981 ,

מיספר 2265

72 עשדים

שנה 45

המחיר 10 :שקלים (כולל ט

חזרה לתחילת העמוד