גליון 2267 מתאריך 11 בפברואר 1981

שגח 45

ה מ חיר :

11 שקליס >כודל מ.ע.מ).

במאבק בין חוג׳ אבו־חצירא
;וחת־ניצב בנימין זיגל התגלה
מיסמך רשמ יהקו בע 3׳

־ולח בו ט בכדור במהירות 200 קמ״ ש אתה צריך הרבה כח ושרירים
דירים בנויים מחלבונים 4 .כוסות חלב תנובה ליום מספקות לגוף חלק השוו
לראיה טובה, ויטמין 312
^היו מית של חלבון מעולה. בחלב יש גם ויטמין
מהצריבה ו
לדם מעולה, סידן וזרחן לעצמות חזקות ולשניים בריאות. יש המון פטנטים
לשמור על הכושר והבריאות. אבל לדבר אחד לא מצאו תחליף. ל חלב•״

חלב תנובה-הנוח הלבן

רלה גרס ליתאווה
ת מיס תודי תשלה חו קר
בדרך שמע יחיאל פיקהולץ( ,איש צוות־החקירה
בפרשת ברנס) ברדיו את ההודעה
על הסכמתו של נבות להעיד נגד
אנשי צוות־החקירה, שהוא עצמו נימנה
על אנשיו. פיקהולץ נבהל, ככל הנראה,
וללא שום סיבה נראית־לעין סטתה מכוניתו
מהכביש ופגעה במכונית אחרת.
עתה מאושפז פיקה ולץ במצב קשה בבית־חולים
בירושלים.

ס בי בו

2לי

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלד! :תל־אביב,
רחוב גורמן 3׳ טל 232262/3/4 03 תא־־דואר . 136 מען מברקים :
״עולמפרס״ העורך הראשי: אורי אבנרי ראש המערכת: יוסי ינאי .
עורך־תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: לילית כוארון. צלמי מערבת :
ציון צפריר וענת סרגוסטי. כתב בביר: יוסי היימן י ראש המינהלה :
אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״ם. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

הקצין ש הו שע הבפרשת חנוך
היה אחד מחוקר ב רנ ט
אחד מחברי הצוות של מרכוס, ואולי
הטוב שבחוקרי צוות זה, המפקח ישראל
מיזרחי, הושעה מתפקידו במישטרד, ומנד
וזין למישפט בעיקבות פרשת דני חנוך
(שהודה ברצח שלא ביצע).

ביבוגס? :
מורד ל ק שי־ חינוך

הייתי רוצה לשתף אותך הפעם
באחת הבעיות המלוות את העולם הזה
מאז ראשית המערכת הזאת, שבקרוב
ימלאו לה 31 שנים.
הנה הבעייה: ישנה פרשה המסעירה
את המדינה במשך ימים ושבועות. כל
אמצעי־התיקשורת בוחשים בה. מיטב ה כתבים
חוקרים אותה, במירוץ יומיומי
(ושעה־שעתי) אחרי סקופים. פונים לכל
המקורות האפשריים. העניין מואר מכל
הצדדים, נכתבים עליו מאמרים וכתבות
למכביר.
במצב כזה, מהו תפקידו הטבעי של
שבועון? לפי המקובל בעולם: לסכם
את הפרשה, להציג אותה בתמונה שאיו
בה חידושים, אך שהיא שלמה ומאוזנת.
הרסיסים, שהתפרסמו מדי יום, מצטרפים
בכתבת השבועון לתיאור מלא.
כך מטפלים בפרשות כאלה שבועונים
כמו טיים בארצות־הברית, דד גספיגל
בגרמניה ול׳אכספוס בפאריס — שבוער
ני־חדשות הדומים במהותם לשבועון זה.
אולם להעולס הזה יש אמביציה נוספת:
הוא רוצה לגלות גם סקופים משלו. אין
הוא מסתפק באירגון החומר שנאסף על־ידי
אחרים. הוא אוסף חומר משלו. בבואו
כמד, ימים אחרי אמצעי־התיקשורת היומיים,
הוא רוצה לחדש — הן בפרטים,
הן בהצגת התמונה הכוללת. הוא מצליח
בכך לעיתים די קרובות, תודות ־1שיטות
המיוחדות ולקשרים המיוחדים שלנו.
הצוות עובד, אוסף סקופים חדשים.
ואז, בבואו לכתוב את הדברים, הוא
ניצב לפני בעייה. לפניו הברירה בין שתי
אפשרויות: האחת היא לפרסם את סקופים
החדשים בילבד, כדי להבליטם; ה שניה
היא לכתוב סיפור שלם ומלא, ולשלב
בו את הסקופים החדשים.
אנחנו נוהגים ללכת בדרך השניה, להגיש
לקורא את התמונה השלמה, תוך
הרצאת־דברים חדשה. בתוך הסיפור הכולל
ישנן גם הידיעות החדשות שלנו,
המאירות לא-פעם את הפרשה כולה באור
חדש לגמרי. כך יש לקורא כתבה שהיא
גם מקורית, גם חדשה וגם שלמה.
הצרה היא שהקורא, שאינו חוקר ואינו
מתעמק בדברים. מתעלם לא פעם מן
הסקופים שלנו, המשובצים בסיפור. אין
דבר מרגיז יותר מאשר לשמוע, מפי
קורא :״הסיפור שלכם על הפרשה אינו
מחדש כלום. נכון, זה כתוב יפה, אבל
כבר קראתי את כל זה.״ הוא פשוט לא
שם לב לכך, שיש בסיפור יסודות חדשים
רבים ומשמעותיים.
מה לעשות? הרי איננו יכולים לכתוב:
שים לב, הפרט הזה־והזה הוא.סקופ שלנו!
הידיעה ההיא־וההיא היא גילוי בילעדי
שלנו!
עשיתי השבוע נסיון מעניין (אותי, לפחות)
לגבי הסיפור שהקדשנו לו את ה שער
האחורי של הגליון האחרון של
העולם הזה 2265 הכותרת היחה :״כך
רימתה המישטרה — פרשת ברנס״ .בתוך
ה עו לםהזה 2267

הגיליון הקדשנו לכתבה שלושה עמודים
שלמים, תחת הכותרת ״קיללת רחל הלר״.
ביקשתי מראש־המערכת, יוסי ינאי, שניצח
על החקירה, לסמן את הידיעות
החדשות, הבילעדיות, של העולם הזה.
שהיו משובצות בכתבה זו. אני רוצה
להביא אותן להלן בנפרד.
זוהי רשימה די מרשימה, אם לוקחים
בחשבון כי לא היה בשבוע שעבר יומון,
צהרון, תחנת־רדיו ותחנת־טלוויזיה שלא
הקדיש את כל מירצו לחקירת פרשה

יורם ביכונסקי, החשוד הראשון בפרשת
רצח רחל הלר, הוא עתה מורד,־ממלא־מקום
בבית־ספר לנערים קשי־חינוך בנה-
ריה.

אוד חדשעדפרשתב דו ס :
הו אשם הו אעקר !
אחת הבעיות של עמוס ברנס נעוצה
בהתייחסותו לנושאי המין והכבוד הגברי.

אם אכן ברנם הוא עקר מתעוררת
השאלה מדוע לא גילה זאת במהלך
מישפטו. אך מי שמכיר את ברנם יודע
את התשובה. הצעיר היה מוכן לבלות
את כל חייו בכלא, ובילבד שלא תתגלה
״בושתו״ ברבים.

גידו חדש:
מדוע ועלה הנ רצחת
נעליים ש טו חו ת *
נושא אחר שאותו העלה גולדברג ב־תזכירו,
נגע לנעליים של רחל הלר, החיילת
נמוכת־הקומה הקפידה מאוד על
הופעתה. בכל פעם שהיתר, יוצאת עם
ביכונסקי, שאף הוא נמוך־קומה, היתה
נועלת נעליים שטוחות. כשיצאה עם גברים
גבוהים, כמו עמוס ברנם, המתנשא
לגובה של מטר ושמונים, נעלה נעלי-עקב.
ידידתה של רחל בבית רוטנברג, משם
יצאה אל דרכה האחרונה, העידה שרחל
שאלה ממנה נעליים שטוחות־עקב לפני
הפגישה שלה בערב הרצח.

היועץ הררשפט ה ח לי ט
ע ל מי שפט חוזר -והתחרט !
בישיבה שנערכה לפני שבוע בלישכתו
של היועץ המישפטי לממשלה, הפרופסור
יצחק זמיר, השתתפו פרקליט המדינה,
גבריאל בך, עוזרתו קרפ, וראש אגף
החקירות במישטרה, ניצב יחזקאל קרתי.
באותה ישיבה קיבלו הארבעה החלטה
נדירה: לבקש מבית־המישפט את חידוש
מישפטו של עמוס ברנס.
למחרת היום טילפן זמיר אל משתתפי
הישיבה ואמר :״בואו נשקול את העניין
עוד פעם במשך שבוע.״

הטפכ ״ ל? ד ע תז כי ר
שלמר כו ס
למרכוס לא היתד, שייכות לרצח רחל
הלר לפני שהתברר ששני צוותי החקירה
הקודמים נכשלו. אז התנקש מרכוס על־ידי
המפכ״ל, שאול רוזוליו, לעמוד בראש
צוות שחיקור את הסיבות לכישלונם של
שני הצוותים הקודמים.
הוא הגיש לרוזוליו מיסמך עב־כרם,
כתוב בלשון בוטה, שבו האשים את אנשי
הצוותים הקודמים בשלומיאליות ובחוסר־כישרון.
המיסמך היה כה חמור עד שרו־זוליו
קרע אותו לגזרים, בנוכחות מרכוס.

מ ר כו ס וי סר. להתכרץ
דד ^ שכח תמטכ ״ ל

הכתכה על פרשת כרנם (העולם הזה !2265
ובכל זאת: עשרה סקופים
כל אחת מן הידיעות האלה היתד, מהווה
בעיתון יומי ידיעה מרעישה, תחת כותרת
מפוצצת. הנה לדוגמה כמה קטעים
מתוך הכתבה, בתוספת הכותרת שהיא
היתד, זוכה בו בעיתון יומי:

חו קררצחרחלהלר
נכד טגג
כמה שבועות אחרי שפרש מהמיש־טרה,
באחד הלילות שבהם נדדה שנתו
ביגלל הפרשה, טייל חנא חדאד (החוקר
הראשון של רצח רחל הלר) על גג
ביתו, בכפר טורען. הוא מעד, שבר את
כתפו ואושפז במשך חודשים רבים. חדאד
הגיש תביעת פיצויים נגד המישטרה, טען
שפציעתו התרחשה מפני שפרשת רחל
הלר העסיקה את מחשבתו וכי היתד,
זאת תאונת עבודה. התביעה נדחתה.

ה תו בעב מי שכטב רו ם
03811ובהברחת דו ל רי ם
לפני כמה חודשים נתפס בראונר, היום
עורך־דין פרטי עשיר, בנמל־ד,תעופה בן־
גוריון, כשעל גופו מאות אלפי דולרים
שאותם ניסה להבריח מהארץ.

פסיכיאטרים וגרפולוגית קבעו, שככל
הנראה סובל ברנס מעקרות. אלא
שהצעיר יפה־התואר, שזכה בהצלחה רבה
אצל בנות המין היפה, לא הודה בכך
מעולם. אחת הגירסות של המישטרה היתד,
שרצח את הלר משום שגילתה דבר־מה
הקשור ביכולת המינית שלו ולעגה לו
על כך.
כשנחקר ביכונסקי במישטרה, בחזקת
חשוד ברצח, לא העלה איש מצוות החוקרים
את הנושא המיני. לכל היה ברור
שביכונסקי היה חברה הקבוע של רחל,
ויומניה האישיים אף גילו, שהיא קיימה
עימו יחסי-מין בתדירות גבוהה. איש לא
חשד בביכונסקי שרצח את רחל אחרי
שאנס אותה או שניסה לאנוס אותה.
רק כשהפך ברנס חשוד עלה הנושא
המיני. המישטרד, גילתה לפתע סימני
זרע, וטענה שהם של ברנם. ביגלל משך
הזמן שעבר בין הרצח לבין תפיסתו
של ברנס, אי-אפשר היה להשוות בבדיקה
מעבדתית את סימני הזרע, שנמצאו לטענת
המישטרה על גופה של רחל, עם
הזרע של ברנס. איש אף לא ביקש מברנס
דוגמת־זרע, והכל קיבלו כמובנה מאליה
את העובדה שהוא בעל הסימנים שנמצאו
על גופה של הקורבן. אם אכן יסתבר,
שכלל לא נמצאו סימני זרע על גופה,
או שעמוס ברנם הוא עקר, תתמוטט
אחת מטענות התביעה.

כאשר התפוצצה הפרשה, טען מרכוס
כי שיקר לבית־המישפט אחרי שקיבל
לכך אישור ממפקדו, המפכ״ל רוזוליו.
כשהבין מרכוס שהוא עלול להיות מובא
לדין בגלל השקר הזה, ביקש להיפגש
עם רוזוליו, כדי שהמפכ״ל יאשר שאכן
הורה לו לעשות כן. רוזוליו התחמק
מפגישה.
מרכוס הגיע לבניין המטה הארצי וביקש
להתפרץ אל לישכת המפכ״ל בכוח. נהגו
של המפכ״ל בלם אותו, ורוזוליו, ששמע
צעקות, יצא לראות מה מתרחש.
רק אז זכה מרכוס להיפגש איתו,
אך איש אינו יודע מה נאמר באותה
פגישה. בסופו של דבר החליט היועץ
המישפטי לממשלה, הפרופסור אהרון ברק,
שלא להעמיד את מרכוס לדין. ברק
קיבל את טענתו של מרכוס, שלפיה שיקר
לבית־המישפט ״בתום לב״.

מסתבר, איפוא, פי בכתבה זו היו
לפחות עשרה סקופים, שכל אחד מהם
יכול היה לספק כותרת גדולה בצהרון.
אצלנו ״נבלעו״ כולם בכתבה כוללת, שביקשה
לספק לך תמונה שלמה, שקולה
ואמיתית.
אנחנו נמשיך בשיטה זו, ואם תשמע
פעם מפי חבר, שקנה את הגליון בקיוסק,
כי ״בכתבה על הפרשה ההיא לא היה
שום דבר חדש״ — בקש ממנו לבדוק זאת
שוב.

מכח כי ם

אמא שלי אומרת...
...״מאז שרופא השניים המליץ ואני משתמשת באופן קבוע
באלמק ,0אץ לי יותר חורים בשניים,שעי בריאות יותר
ומוגנות בפני עששת״

כהן ב בי תהקב רו ת
על משאלתו של העורך,
שייכתג המנון למחנה השלום
הישראלי (״העולם
הזה״ .)2360

כאשר סרן רוג׳ה דה ליסל חיבר
את המארסייזה, כאשר פייר גוטיד,
חיבר את האינטרנציונל, כאשר
אימבר חיבר את התיקווה בהשראת
שיר מולדבי, כאשר פיט סיגר
חיבר את אנו נתגבר לפי מנגינה
צ׳כית ידועה — אז נתקיימו ר.תנ*

שיר לשלום
תנו לעימש לעלות
ל^קרלהאיר
•.־ 1ז •הזכה ^זבתפילות תחזיר אותנו לא 1

מי א^זר כבה נרו
ובעפר נסמן —
ן כי מר לא ן עירו,
לא.יחזירו לכאן.
איש אותנו לא ישיב אפל תחתית ד ••
מבור 1

כאן לא יועילו
לא שקחת ה^חון
ולא שירי הלל...
^כן רק שירו שיר לשלוהי
תפילה!
תלחשו •
אל •-11
מוטב תשירו שיר לשלום
בצעקה 1גדולה...
• ? 1ז1

)!ולסקס ל שן -בוי או ת והגן
טבע תעשיות סרמצבטיות בע״נז

המנוןהישראלי *111-190
נשיס דן 01ח טי רןהו 3די דן 11
ור 0ים ו ו 3וו ת 1שי - 0קו 8ח 0יקה~!!זיקוו 10י 13ו |
הו צאתשערבח שנז ר ( א פי ל צי הו
סלון והנון יוני

תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת ע 1י ער ב ט עוו ה

*המת נוות*

•גזחידעז עממיים • שיזוז מעולה• __

תל-אגיב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
רנזת גן הרצל 86 מול בניו אואזיס ״סלון אור!״

חן טרמפלו זייל

(מלים: י׳ רוטבליט;
לחן :״ רוזנבלום)
אים האובייקטיביים — מישאלוד
לב המונית וסוחפת. געגועים עזים
לשינוי קיננו בלב מיליונים רבים,
המחאה היתה טהורה ונבעה ממעמקי
הנשמה — מספיק היה ה גפרור
בכדי להצית את הלהבה.
אי־אפשד לחבר שיר־המונים על
סמך אוטופיה העומדת ותלויה במרחקי
ערפילים. אי־אפשר לחבר
שיר־מחאה כאשר מעמד הפועלים
משחק בבורסה, כאשר הסוטדג־טים
חושבים על הכל פרט לעבודה,
כאשר צעיר מצוי בישראל נרתע
מהעבודה ובמקרה הטוב ביותר
חושב על עבודה בנקאית המבטיחה
תנאים טובים, כאשר חיי־החב־רה
הסתאבו ונקלעו למבוי סתום.
לביצה המעלה צחנה, כאשר עש רות
אלפים יורדים מדי שנה בשנה?!
המישור
הרעיוני הלו והצטמק,
הלך והתגמד בחברה שלנו. רובו
המכריע של העם תומך במבוי
הסתום שבתוכו כלואה המדינה ו הוא
רק משתעשע בציניות אכזרית
בתיקוות־שווא לפיה תעמוד אר־צות־הברית
לימינה של מדיניות
הסיפוחים לעולמי עד. תורת המו סר
של עם ישראל מצטמצמת ל־מישפט
אחד :״אדם לאדם זאב״,
ביחסי־פנים כמו ביחסי-חוץ.
בתנאים כאלה כיצד יבקש איש
שייכתב שיר־עמלים סוחף הנושא
בשורה רעננה? מה לכהן בבית־הקברות?

יצחק סדכול, תל־אביב

לפני כמה שבועות הופיע במדור
״יומן אישי״ התבטאות שהפתיעה
אותי. נקבע שם כי עדיין לא נכתב
בארץ שיר שלום אמיתי. מן הסתם
נעלם מידיעת העורך, כי לפגי
כעשר שנים נכתב שיר נפלא, ל טעמי,
שיר השלום. הוא הושר
אז על־ידי להקת הנח״ל. באימפריה
העברית דאז, שהשתרעה מ-
קנטרה ועד קוניטרה, נתקבל השיר
בדעות חלוקות, וזו אולי גם הסיבה
מדוע לא זכה למקום הראוי
לו. השלום לא היה כה פופולארי
כהיום.
את הפיזמון החוזר יש לשנן לרבים
מאתנו :״אל תגידו יום יבוא
— הביאו את היום!״
גד פ או ק ר, גבעתיים
• אורי אבנרי לא אמה שאין
שירי־שלוס. בוודאי שיש, ושירו
של רוטבליט יוכיח. אך אין זה
שיר מלהיב ומסעיר, מן הסוג שעליו
דיבר אבנרי באותה רשימה,
בהזכירו את האינטרנציונל, המאר־סייזה
ו״אנו נתגבר״.

ס תי רהסדטת
מה לביקורת על הפער
החברתי ולדיווח על החוג
הנוצץ ן

במדורים המדיניים והכלכליים
(כולל פרשנותו של ח״כ אורי אבנר,
הנכם מתריעים על גידולו והת־רבותו
של הפער החברתי. ומנגד
— מדורי הרכילות, תיאורי ״מסיבות
השבוע״ הנוצצות. אלה נועדו,
מן הסתם, לעורר את קינאתם של
אותם שלא ״זכו״ לחגוג במחיצתה
של פנינה רוזנבלום ודומיה.
אדי הרשקוסיץ, ירושלים
• 1לפער יש שני צדדים, ותפקיד
העולם הזה אינו לעצום עיניים.
עוד אפרסק *
לאן חולפים כספי
המשחקים בפיס.
לפי הודעת בעל דין ,״מיפ-
על הפיס״ ,בתשדירי השרות
מטעמו בטלוויזיה, הולכים
כספי המיפעל גם למוסדות
החינוך הדתי. מן הראוי שהציבור
החילוני יסיק את המסקנות.

יצחק
חפץ,
אגודה הומניסטית
חילונית •בישראל

שלו ם שם,
נלעבד ד* 0
על פעילות מחנה חשלום
כחוף המערבי
של ארצות־הברית.

גם כאן, בקצה־מערב, יש
פעילות מעניינת ׳של מחנה השלום,
מצד ישראלים ופלסטינים.
לפני שבועות אחדים טייר
כאן התאם אבו ע׳זאלה מעזה
(התאם הקטן) ,ולפי בקשתו ה מפורשת
נפגש עם קבוצות
יהודיות, ואיש לא ראה פסול
בכך שאורגנה לו, בין השאר,
פגישה עם חוג עליה ציוני
למהדרין.
ברירה אמנם שבקה חיים,
אבל ישנם חוגים שונים הממשיכים
את מסורתה. רוב ה פעילות
היא, כמובן, בחוף ה מזרחי,
אבל גם איזור סאן-
פרנצ׳יסקו תוסס במובן זה, כמו
בתחומים אחרים•
ד.כ ,.קליפורניה״
ארצות־הברית
(המשך בעמוד ) 6
ה עו ל ם הז ה 2267

3 -27ק 071\/1-2711

רק בטלויזיות הציבעוניות של ¥א $0תמצא את
א 17110א ,7111 השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.

)־/20-1£ץ*7 -2032 1

׳20-1£ע*7 -2020 1
דגמים נוטפים־״20-2024 7״!<7 -1400 £-14
5וסוסן זוניק|וגאוטיוא1
ה עו לםהזה 2267

הווו

מכחבים
(המשך מעמוד )4

רצחהש ״ ח׳

י״א״ נדיאב יד!

מאוזן :
.Iעל־פי ר,שמועד, נודע, כי
הרווקה (הצעירה י) הגיעה
הנד, כדי לרוות את צמאונה
במשקה חריף (.)5
.4זבנית מפורסמת (.)5
.9מדוע מוסיפים (בגרמניה)
משקד, כזה לקוקטיילי (.)4
.IIכן, כן, זד, בהחלט משחק
ילדים עבור יהדות אירופה

.12 מכשיר חקלאי אוכסן במחיצתן
של גוויות ממוצא אנג״
לו־סכסי (.)4
.13 הזהב שהרקיב הוטמן בגרב

.15 כרטיסי־משחק נשמעים כ״
בהרות־שמש (.)5
.16 ממרום־מושבו כתש המלמד
את הגרגר החי (.)5
.19 שם מקף בלתי ברור ולא
הבחין בו בגלל ראייה לקויה

.21 ממרח צמחי, נמצא באופן
קבוע במעגן־הסירות (.)7
.22 מנכ״ל ידוע הואשם בפיט-
פוט מיותר (.)4
.23 המאור המעורפל של הקיסר
בשעת הפסקת־חשמל (.)4
.25 לוח־המג״ד מכיל אירוע
חשוב לבני־הדת הנוצרית (,2

.29 חוסר סבלנותה גבר, אך
היא עדיין סוחבת (.)5
.31 לגלוג ספרותי עלול לעורר
תגובה אלימה (.)5
.33 למתרה יש אפשרות לתמוך
בתקרה (.)5
.34 קדם איכשהו לפעולת הליטוש

.36 מחברים כאלה לא תצמח
טובה (.)4

הבדואים בנגב אינם
רוצים שרצח ח״כ
חמאד אבו־רביעה ינוצל
למטרות מיפלגתיות.

רצח זה עורר תדהמה וזעם
בציבור היהודי והערבי. אולם,
לצערי, עוד לא הסתיימו 40
ימי האבל ומנסים כבר לעסוק
בסחר פוליטי עם רצח מזעזע

ודוגמה: אחרי הקבורה הז מין
השייח׳ מוסה אל־עטאונה
לשאת דברים את הנשיא יצחק
נבון, את סגן ראש־ד,ממשלה
שימחה ארליך, את יו״ר מינד

שייח׳ אגו־־רביעה
צוואה?

פתרוןתשבץ 21263

19ם נד7

23 3ד 3צ

1נד

? 2]3י מף [7״

\29ד

ה* 0מ

הבורסה עולה — שימחה וגילה •
הבורסה נופלת — בכיה מיללת !

.38 חוץ מזה נתגלה חוסר־סב־לנות
ליד־הדלת (.)4
.40 מכשיר עינויים מוסיקלי,
משמש לשמירה על־הסדר (.)4
.42 .הכניסה למקום ההגרלה,
שובצה באבנים צבעוניות (.)5
.43 מיני־מאפה הגורמים לי־קויי־בריאות

מאונך :

.2כתגובה מסרו גינוי חריף,
אם כי מקוטע (.)6
.3שמענו שניתן למצוא בה מה
מקרינה זו בעיר־נמל עתיקה

.5תלה מעילו על קרס עם
שני־העתקים (.)3
.6סיור מסוקים הבחין ב־200
אתרי־רחצה (.)6
.7הערימו על-יריביהם בתח רות
מפרשיות (.)3
.8סלע שזוף (.)3
.10 מצליח להתגבר גם ללא
עזרת הקוסם (.)5
.11 איך שלא תסתכל על זה,
זקן נכבד, מחר שבת (.)5
.12 כשלון חרוץ — נובע מצרות
מוחין (.)4
.14 לא קיבל את הטיפול הנ
לכן
מייעץ כל מומחה ובקיא :
״אכול בטיילת —
זה רווח נקי י
הטיילת לאוהבים״.לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תל אביב,טל 656992

אות במוסד רפואי (.)4
.17 מחמת־הבושה השתלט על
המקום בכוח־הזרוע (מ 5
.18 נכון, יש משהו מפחיד בשק

.19 המס כלל את מחיר־העמוד,
כך תוכנן ע״י בעל-מקצוע (.)5
.20 מר שני המבולבל לקח
אותי תחת חסותו (.)5
.24 שוקלים והופכים בעניו בארץ
מדין (.)4
.26 שינה גם שינה את מערכת
בגדיו (.)5
.27 קטן מאוד אך ארסי, כמעט
גרם לנצחון קומוניסטי (.)5
.28 בשל־הדמגוגיה יצאו בהכחשה
מוחלטת (.)4
.30ב. בורג למשל, מצטיין גם
בטעם מעודן (.)6
.32 מקטורן דו־מטרתי, לשימוש
במזג אוויר סוער (.)6
.35 מאידך, בדהמשפחה עלול
להרעיל (.)3
.37 אחי־שם היה תמים ומבול בל

.39 בהגרלה חוזרת קיבל חרב
כפרס (.)3
.41 עולם הפוך ועכור (.)3

מי שטורח
בערב שבת,
אובל טוב בשבת

בין הפותרים נבונה את
התשבץ יוגרל פרס :
ארוחה זוגית מלאה
יין) במיסעדה
ה״טיילת׳ /רחוב הר-
ברט סמואל , 80ת״א.
את התשבץ תפתור יש לשלוח
למערכת ״חעולס הזח״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שבוע
אחרי הופעת תגליון. חפית•
רונות הנכונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירסום התשבץ, ייכנסו
להגרלה. ההודעה על הזוכים
תפורסם ב״העולם הזה״ 4
שבועות אחרי הופעת התשבץ.

לגת העבודה שימעון פרם ואת
ח״כ משה דיין. באותה מידה
הזמין את ח״כ תופיק טובי
י לשאת את דבריו, ושמעו אותו
כולם בתשומודלב, פרט לעו־רך־הדין
אורי שטנדל, שהפריע
בצעקות ״אתה מנהל תעמולת
בחירות״.
כשדיבר שטנדל הוא הדגיש
שהשייח׳ ח״כ חמאד אבו־רביע
השאיר צוואר, ומישאלתו היתה
״רשימה בדואית נפרדת״ .בצדק
התחילו אז צעקות בקהל:
״וזו לא תעמולת בחירות ן״
דבריו של שטנדל לא התקבלו
יפה.
כבדואי ותושב הנגב נראה
לי שיש לקחת לתשומת־לב את
בקשת השייח׳ים שלנו. תנו לנו
כעת לחיות עם האבל שלנו.
לחיות עם הכאב שלנו וזה יהיה
לטובת כולם.
לכן ביקשתי מאנשים כמו
אורי שטנדל: אל תהיו נציגים
שלנו ודוברים שלנו ואל
תמסרו עלינו ידיעות לא
מדוייקות. עם תום האבל של נו
נחליט לאן דרכינו, כחלק
מהמיעוט הערבי במדינת יש ראל׳
על בעיותינו המשותפות.

שחדי רכיעה,
באר־שבע
לנוניזם הקוראת מעבר לים מתריעה
על טעויות בכתבה
על ג׳ון לנון(״העולם חזה״
.)2259

הטעויות הצורמות ביותר היו ה שיר
אלינור רגבי, שמסתיים, לדברי
הכותב, בשאלה ״לגונית״ במ יוחד
:״כל האנשים הבודדים...״
אכן שאלה יפה, אבל דווקא את
השיר הזה כתב פול מקרטני. גם
את השיר כשאהיה בן 64 לא כתב
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2267

״בהפסקה אני צריך
לאכול את הכריך,
אמא שמה בילקוט
הפתעה של מתיקות.
הממרחית הכי הכי
של עלית!

על לחם או לחמניה
שוקולד למריחה,
כמו עוגה מן התנור
לא השארתי אף פירור.
הממרחית הכי הכי
של עלית!״

1111111

״אמא לא יודעת
שאני גומר את הממרחית
כבר בדרך לבית השפר״
וימר יעקבסון טמיר

לבריאות

במליו

גלי זוהר ׳ם־המלח
190שקל * מ ע ״ מ לאורח
ב ח צי פנסיון, כולל:

•קפה וטוגה בשטה 4אוזה״צ
•בידור, בינבו, קולווט, דיסקוטק ווודיאוט״פ
• 6כרטיסי עיסה חיום לבריכות הבוכרית
לאורח השוהה לפחות 6לילות
•תוספת לפוסיון מלא :

שקל-־ מטייח בלבד!

מכחנים
(המשך מעמוד )6
ג׳ון לנון אלא פול מקרטני, בהיותו
בן ,16 לפני הקמת החיפושיות.
מיכל דוכי, לונדון

?גאים !?!טרגים

בהמה תקיפה על הדיילת
טזובתה, מיכל אדר, יוצאים
הקוראים, המוחים
על המיכתב שפורסם בגנותה
במדור זה (״העולם
הזה״ .)2261

אנו, חבריה הקרובים של מיכל
אדר, רוצים פעם אחת ולתמיד
לשים קץ למסע ההשמצות הנלוז
נגדה. אנחנו, הבדיה, עברנו איתה
מקרוב את התקופה הקשה בחייה,
אשר בה עמדה באומץ לב.
מיכל אדר עוסקת במקצוע זוהר,
הנתון לביקורת וזילזול מצד קנטרנים
וקנאים. אל נשכח כי עקב
מקצועה היא חשופה מזה שנים
לעיתונות, והפירסומת הלא־מכובדת

זמרים לנון ואונו

מי כתב מה?

גר ז 1הר ים*המלח

עונש ע ל סירסו

ל הז מנ ת מקומות: ת״ א שד׳ רוטשילד 66
טל,03-613398 | 19
ם המלח מלון גל זוהר טל 9ון 057-90831

במיכתב גלוי לראש־המנד
שלת טוען סרבן שירות,
כי יש תקדימים רבים
לסירוב לשרת בשטחים
הכבושים.

איתן עמיחי
הדברת מזיקים

דיילת אדר
אמיצה

#ומחיס להדברת תיקנים (נ׳וקים!,
תולעי ינץ, חרקי מרים ובגדים.
בסטירת על בריאותי יי־י׳יייי

רמת-גן, דח׳ מודיעין,18ת.ד2273.

טל6 .־ 790114 5רש׳מס 21 עסק 481/75
ירוקלים , 664015-אילת 3012-־059

סבלת מודעות
עכל העיתונים
במחירי המערכת

כירטםא׳ די אי
אבן גבירול 110 תל״אביב
(בינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227118

מפעל הכרות
ת. ד >21 .ת״א
* על בסיס אנושי־תרבותי לא מסחרי \

* בשיטה מקורית־יעילה המונעת
ביזבוז בזמן, עצבים, אנרגיה וכספים
בגלל הכרויות סרק!
* שלח(י) גלוייה לשם קבלת פרטים
מלאים.

היא תוצאה ישירה מקשריה של
מיכל עם קברניט־הזהב עקיבא
פרסמן. הלוואי שהרבה נשים היו
עומדות לצד גבר־חייהן כפי ש עשתה
זאת מיכל אדר. אנו פונים
ומבקשים: אנא, הרפו ממיכל אדר
ותנו לה לחיות את חייה בשלווה.

חכריה הקרוכים כיותר
של של מיכל אדר
מה רוצה עקרת הבית מרמת ה שרון
המשמיצה את הדוגמנית מיכל
אדר?
מיכל אדר היא ליידי אמיתית.
הלוואי שכל הנשים היו מתפקדות
כמור, במצבי לחץ.
נדיכה אלעד, רמת-גן

...סרבני שטחים רבים ממשיכים
ליהנות מן הפטור החלקי ש קיבלו,
וגם פאציפיסטים השוללים
מילחמד, בכל הנסיבות מקבלים
פטור. חלק ניכר מקבוצת ה־,27
עליה נמנה גדי אלגזי, זכתה לפטור
״פסיכיאטרי״.
,למשל, המקרה שלי:
התגייסתי לצבא הסדיר באוגוסט
.1973 באמצע השירות הגעתי למסקנה
שאינני יודע בשביל מה
אני משרת ומאז שיחרורי סירבתי
לשרת במילואים. מאז אפריל 1978
אני מנהל התכתבות עם שילטונות
הצבא בבקשה לפטור כולל משירות
צבאי.
ב־ 11 מיכתבים ובארבעה ראיו־נות
אישיים הבהרתי חזור והבהר,
בי לא אשרת בצבא כל עוד צה״ל
מחזיק בשטחים שנכבשו ב־1967
וכל עוד לא הוחל חוק השבות גם
על העם הפלסטיני. הסכמתי לשרת
שירות אזרחי ונשלחתי לגדנ״ע,
״מתוך התחשבות במצבי״ ,כפי
שכתבו לי. ב־ 17 באוגוסט 1980
סירבתי לצאת לאימונים בנשק, ר
מאזץ׳ אותו אירוע לא קיבלתי שום

הודעה מהצבא, למרות מיכתב הבהרה
ששלחתי בו ביום.
לאמיתו של דבר׳ התביעה ב־מישפטו
של גדי אלגזי לא חששה

שיגעון!
בחרוזיו יוצא הקורא
להגנת כבוד השפה העברית.
האופנה
היא כמו מחלה
מדבקת,
בקצה העולם ובקצהו הא חי
חובקת. אך ישנה אופנה
חדשה שיגעון של מילים, כזו
מין, ששברה את כל הכללים.

חמודה שיגעון
חמודה! —

וי מאוד חיונית חשוב מאוד לא למעוד
במאד.
אני מחזיק טונה לעצמי
שהצלחתי להשפיע על עורך
״העולם חזה״ ועל כמה מסופריו
לתקן את הכתיב ח
אינפאנטילי, מאד׳ ולהחזיר
את עטרת הו׳ ליושנה:
מאוד! הו׳ הזאת חיונית במלה
מאוד ממש כשם שהיא
יאור,
חיונית באחיותיה :
שאול, שאור, מאור (פנים),
שאון (העיר) ,גאון (השחמט)...
בהזדמנות
זו פציתי אישית
אל כמה עיתונאים ועורכי
עיתונים ולשמחתי נעניתי בחיוב.
עורך עיתון יומי חשוב
כתב לי: אני מורה לך מאוד,
מאוד, מאוד!
אבל יש עוד כמה וכמת

.ד״ר סיוון
קוצה של ו׳
סופרים ועיתונאים, צעירים
ומוכשרים, שקיבלו נראה הרנה
״טוב, מאד׳ים״ בנית־תספר,
המטילים את ה,מאד׳
הקיטע שלהם בכתבותיהם או
בכותרות העיתונים, ולפעמים
— כך נמסר לי — הם מוח קים
את הו׳ הזאת של מאוד
מכתבי-יד שחם עורכים.

(ד״ר) ראובן סיוון,

ירושלים

מה שלימן
שגעון ! 11
מה נשמע חבובה ! —
שגעון 111
איך היתה המסיבה ! —
שגעון
אם שגעון זה טוב ונהדר,
אזי עולם עקום ומהופן זה
ישר.
וגם: מכשלה, היא ממ שלה,
שרים
סוררים, הם צדיקים
גמורים,
ורק אמיץ חלב, לוחם בפשע
הוא
אבן נגף וגם פגע.
המורים המסורים,
הם סתם עקשים ורודפי-
בצע,
ואריסטוקרטיה, היא דמוקרטיה•

יאיר
שמחי, פתח־תיקווה
מתקדמים. תקדימים יש לרוב. התביעה
חששה מפירסום׳ תקדימים
אלה ומפירסום עצם האפשרות לס רב
ולהיענות, גדי נענש על פיר־סום,
ולא על סירוב.
גידי היימן, באר־שבע
ה עו ל ם הז ה 2267

חייל, עם כרטיס כספומט
יש לך 200 שקל בכיס•
סוף.סוף אתה בדרך הביתה.
הטרמפים לא מגיעים ובא לך
לחטוף משהו לאכול.
גם א ם ״יגערו אותך״ לא ימצאו
אצלך גרוש...
אם יש לך כרטיס כספומט בכיס,
אין לך בעיות.
100 כספומטי ם ומכשירי ״שירות
בנק אוטו מטי״ עומדים לשירותך
בכל שעות הי ממ ה בכל רחבי
המדינה מקרית שמונה בצפון ועד
אילת בדרום.
אתה מגיע לכספומט הקרוב
ושולף מהמכשיר עד 200 שקל
מיידית במקום.

עם כרטיס כספומט אתה יכול
ליהנות משירותים נוספים,
להפקיד שיקים, לתת הוראות
שונות לבנק,׳ לברר יתרה ו3-
פעולות אחרונות(כא שר
הכספומ ט מקוון)
לקבלת כרטיס כספומט, פנה
לסניף בנק לאומי או בנק
דיסקונ ט בו אתה מקבל את
משכורתך הצבאית.

בכל הארץ בכל שעות היממה*

בםס כו ע

בעק לאומי •ב^ק ד־סקעט
בגק אנוד-בגר, ברקל־סד־סקוגט•בגק ערב שראלי׳בגק עליה לאומ•
׳ ׳#הכספומטסמר בד״ כנץ , 50-12,30גגע צו רך טי בול.

וימר יעקבסון טמיר

•חשנס
המברג מסריח
מן הראש

חוח

מעניין שראש״צורים ואלון־שבות יושבים על חורבת
זכריה — אחד משלושה מקומות הקשורים בשמו של
זכריה, הנביא שניבא את חורבן ישראל, ועל־כן נרצח
בידי היהודים, בעזרת הכהנים, ביום כיפור שחל בשבת.
דמו לא נח ופיעפע עד ששחט נבוזראדן 70 חכמים
על גווייתו.
ביום החמישי, ה״ 29 בינואר ,1981 הצבתי מול
האלון העתיק (בן 580 שנה) שבאלון״שבות מיזבח
ופאטיש העשויים בול־עץ (קדוש) ,טלית קטן, אדמה
ותיל. עליהם הנחתי דג קרפיון ( 600 גרם) מסריח,
ואת המינשר הרצוף בזה :
מזבח נסך למים חיים. ברקע אלון עתיק.
האם קדוש האלון ן ירבעם בן״נבט, אני חושב...
גם ההתנחלויות על כל גיבעה רמה. הנסגר המעגלי
גוש־עציון, בית־ספר וסמל להתנחלויות ונישול.
המפדג מסריח מן הראש.
אלון שבות, אלון גוש.
אלון גוש, אלון אמונים.
אדוני משתעל, אלון מתנחל.
אלוני ממרא, אלון מורה•
אלון מורה — אלון כיסא.
אלון אריק — אלון תותח.
אלון יהוה, אלון שבות.
אלון יהוה, אלון חורבן.
אלון חורבן, אלון בכות.
אלון גולה ...אלון סוף.

דג קרפיון מסריח (כמרכז) — 600 גרם

יגאל תומרקין, חל־אביב

חשנס
תוסח הדיור
בבית השלישי

משקיף על אדון־שבות

חה7

לאור הנסיון שהצטבר על תרבות הדיור של העם
היהודי בבית״לאומי ריבוני, סביר להניח ששום חברת-
ביטוח רצינית לא תהיה מוכנה לבטח את הבית
השלישי מפני תאונה היסטורית. הרקורד שלנו מוכיח
שבית כזה הוא נכס בר״סיכון, ושאפילו כנגד פרמיה
גבוהה יחסית, תחשב עיסקת״ביטוח כזו לבלתי נבונה.
עיון במקורות מראה שקיבלנו צו פינוי מהבית הראשון,
אותו קנינו במחיר דמים כבד. וגם את הבית השני
שרכשנו בקורבנות רבים, הרסה הרשות העליונה בטענה
של ניוון חברתי ומוסר לקוי. אחרי שנדדנו תקופה
ארוכה והתגוררנו במקומות ארעיים שונים, החליטה
אותה הרשות לתת לנו צ׳נסה נוספת, ולהרשות לנו
לבנות בית שלישי ואחרון. היסודות החברתיים והכלכליים
של בית זה עוברים לאחרונה זעזועים קשים.
תהליך הקמתו של״ הבית השלישי היה בעייתי, אולי
מפני שבמישפחה התרגלו לחיות אצל אחרים בתנאי
שכירות, אבל בעיקר בגלל השאלות החוקיות שהתעוררו
עם בעל הבית הקודם, בקשר לשטר הרכישה של הקרקע.
אנו חשבנו שנפיק מספיק אנרגיה, שיהיה אור
לנו ואור לגויים. והאמנו שניצור פה בית למישפחה
ולאחים — פינה חמה שנוכל לאהוב ולהתגאות בה.
עינינו הרואות שסטינו, ואנו מתרחקים יותר ויותר
מהציפיות שתלינו בעצמנו ושאחרים תלו בנו, ושאנו
חוזרים על אותן טעויות גסות, חברתיות ומוסריות,

שום חנות־ניסוח רציגית
לא תהיה מוכנה לבטח
את הניח השלישי
מפני תותנה היסטורית

של התנ״ך כל מיני סיפורים פיקנטיים, שברבים מהם
יש מוסר השכל. באחד מהם הוא מספר, שכשרצה
למנוע קטסטרופה מעיר לבנטינית קטנה על גדות
ים המלח, ביקש מאברהם אבינו למצוא עשרה צדיקים
שבגללם יימנע שבטו מסדום. הסיפור ידוע לכל בר״בי-
רב, וגם ההגיון שבאנקדוטה זו איננו קשה להבנה.
אם קיים בחברה גרעין קשה של כמה צדיקים, אפילו
מתגלות בחברה כולה תופעות של רכרוכיות וחולשה
זמניים, קיימת אפשרות סבירה שניתן לשקם אותה.
בסיס קטן של אנשים מוסריים ומימסד תקין, מסוגל
לתמוך בפירמידה חברתית מעוותת שקיומה תלוי על
בלימה.
אילו הכרח היה, מסיבה כל שהיא, למצוא צדיקים
בחברה הישראלית, היתה זו בוודאי משימה קלה

בחשבון־הנכש כדאי לבדוק
מתי התחיד הו״ר לקולקל
את חנית, ומחי הפכת
לזונה קריה נאמנה
ופשוטה, מכיוון שכל אדם ישר, הגון ושומר חוק
מהווה ״צדיק״ .אפילו מעשה סדום או אונס קבוצתי,
שבגללם קצף המקום על הערים החטאות, ושהם מעשה
של יום־יום בגן העצמאות בתל״אביב או בחוף הים
בנתניה, אינם מהווים את שיא התגלמותו של החטא
בכיעורו, כפי שהיה אז. חטאיה הבסיסיים של הארץ
כפי שהם משתקפים בעיתונות כיום, והזועקים מן
האדמה ומשוועים לשינוי, מקורם במחדליו ואי״תיפקודו
של המימסד; ביורוקרטיה בדגם שביסס הסולטאן
מאיסטנבול, פער חברתי קשה, מפלגות מסואבות
המאפשרות להנציח פרזיטיות של אנשים ומוסדות,
ולגלגל כסף באופן לא הגון ולא חוקי. על חטאים אלה
ואחרים לא יכול לגונן הרוב הדומם וחסר-האונים של
האנשים ההגונים בארץ זו.
01 שבגינן איבדנו את בתינו הראשונים. מה שמוכיח
שחמור נשאר חמור, ואפילו יעברו אלפיים שנה הוא
לא ילמד מהנסיון.

האל, ארך־אפיים ורב־חסד, שהתקשר אתנו בחוזה
ארוך־טווח על הר סיני, הכניס בין פרקיו היבשים

בחשבון הנפש כדאי לבדוק מתי התחיל הדייר לקלקל
וללכלך את הבית, ובאיזה שלב של תהליך יצירתה
הפכה קריה נאמנה לזונה. ובכן, בראשית ברא אלוהים
את האדם כפרט, ואיתו יצר את האגואיזם. אחר־כך,
כשנולדו יותר ויותר אנשים, נוצר קונפליקט ברור בין
דרישותיהם השונות של בני״אדם כציבור ובין דרישותיו
של כל אחד ואחד מהם בנפרד. או-אז נוצרה החברה,
המורכבת מהתחברות רצונית של בני־אדם כפרטים.

קודקדה של אותה חברה הוא המימסד, .כשהראש
בסדר, החברה בסדר, הכל בסדר. נפש בריאה בגוף
בריא. מצד שני, כשיש בעיה צורמת, צריך למצוא את
הסיבה באחד מכמה גורמים ; באופיו המיוחד של
האדם הישראלי; ביכולתם של הרבה יהודים לחיות
ביחד בהרמוניה בציבור תרבותי, או במימסד שאיבד
את דרכו, ושבטעויותיו הוא הורס לנו את הבית.

חייב כל אחד, לפני שהוא מוציא לעז ושם רע,
להיות מליץ יושר ולדבר בזכותם של ישראל. נקיים
מצווה זו. פעם, בשנותיה הראשונות של המדינה,
כשבאמת היינו מעטים מול רבים, היו שטענו שנצליח
לשרוד במזרח התיכון בגלל איכותו של האדם הישראלי.
כיום, מסתבר שאיכות זו היא טכנולוגית בילבד, כאשר
הפער המוסרי והאידיאולוגי בין הישראלי והאחרים
הולך ונעלם.
אמנם על הר סיני הוכרזנו כ״עם הבחירה״ ,אבל
מידת הענווה דורשת שנכיר בכך: כציבור איננו פחותים
ואיננו עולים משום בחינה על שום ציבור אחר. ככל
העמים אנחנו.
בתקופת חטיפתו של אורון ירדן ז״ל, הושמעה
באמצעי״התיקשורת כמה פעמים המילה היוונית ״קטר-
זיס״ .זוהי מילה שמשתמשים בה בדרך כלל אינטלקטואלים
ממושקפים, אבל החריפות שבה חרג המעשה

הפער המוסרי והאידיאולוגי
בין הישראלי והאחרים
הולך ונעלם
מנורמות מקובלות הצריך מילים שאינן בשימוש יומ יומי.
למי
שכבר שכח כדאי להזכיר, שהמונח מגדיר
כי סבל רב לגוף ולנפש מביא את האדם לחשבון נפש,
הזדככות וכפרת עוונות העבר. יש מגדירים קטרזיס,
בהיטהרות בהלם. את ההלם ספג המימסד כמה פעמים,
ביום־הכיפורים של 73׳ ובבחירות האחרונות של .77
את ההיטהרות המתחייבת מההלם לא ראינו. להפך,
המצב מתדרדר והולך במהירות. השחיתות הפוליטית
וההסתאבות המוסרית במימסד מגיעים לממדים שמעולם
לא חשבו שנגיע אליהם•
ניתן להניח שגם הקדוש ברוך הוא מתלבט והוא
עצמו איננו יודע מה לעשות עימנו.

ד׳יר עמיר לנדמן, תל־אביב

קומה שניה:
3חדרי שינה לילדים עם יחידת שירותים
שלמה הכוללת מרפסת חדר להורים עם
יחידת שירותים ניפרדת וחדר ארונות צמוד.
2מרפסות הפונות לגן.

בימים אלה כשאתה שומע על עסקה טובה,
א תה בוודאי חושב על מניה מצליחה או
צמודים. אבל אם אתה בעל חזון ומעוף,
אתה בוודאי יודע שזוהי רק השקעה לטווח
קצר. מה גם שהיא טומנת בחובה סיכונים
לא מעטים.
עסקה טובה באמת, עסקה לכל החיים,
עסקה כזאת ממתינה לך ברמות־אילת.
רמות־אילת היא שכונת קוטג׳ים חדשה
שהולכת ונבנת באזור יוקרה באילת, רמות־אילת
נועדה להיות שכונת מגורים בלתי
שגרתית עם רמה ואיכות חיים מעולים
ביותר ובגישה ארכיטקטונית חדשה: כל
קוטג׳ כולל 2קומות ומקלט תת קרקעי!

קומה ראשונה:
הול כניסה ופינת אוכל חדר דיור (סלון)
9חדר עבודה (סטודיו) 8מטבח וחצר משק
הכולל בתוכו מקלחת לחוזרים מן הים
יחידת שירותים לאורחים כניסה דרך
פאטיו ים תיכוני 9גינות בחזית המבנה
ובהמשך לסלון.

מענק של 40,000 שקל, משכנתא נוחה
וגדולה, תנאי תשלום נוחים.
כפי שאמרנו עסקה טובח!

1*167

חב׳ לבניה ועבודות ציבוריות בע״מ
משרד מכירות: תל־אגיב: ליפסקי 5טל׳ 446930
אילת: מרכז תיירות החדש,בנין 3טל׳ 74767־ 059
פתוח כל יום בין השעות 13.30—8.30 ומ־ -17.00

מדים מימיני

ואבא אבו

! הקאריירה
חשובה נמו
עתיד המדינה

ציאות הישראלית. מרחף מלמעלה —
יושב מעל העם, לא בתוכו. לא מרגישים
את הישראליות, למרות שהוא שנים
בארץ. הוא הטיפוס האינטלקטואלי החי
את חייו, ולא את חיי העם. יש לו
מבט רחב על כל המתרחש בעולם, מבט
רחב מאוד.
הוא יונה בה״א הידיעה. זה גם נובע
מכך שבשבילו הארץ ״לא יושבת בדם״,
כמו אצל אחרים. חקאריירח חשובה לו
לא פחות מאשר עתיד המדינה. הוא
שואף מאוד להיות אחד משליחי העם,
ומרגיש במחוייבותו כלפי העם. הוא לא

תיאוריות, אך די גמיש כדי להתאים
את התיאוריות אם חן מתאימות לו.
לפעמים הוא גמיש לנוחיותו. לא ייהרג
על דעה מסויימת, אם ראה שיוכל
להפיק תועלת משינוי דעותיו ומוויתור
על דעותיו מהעבר. יש בו כישר מנהיגות
וצורך בעצמאות. התפקיד שהוא
יקבל על עצמו חייב להיות בעל סמכות

יסתפק בתפקיד פנימי-ארצי, ויעדיף להתנועע
בין גדולי עולם. רק זה יספק
אותו. הוא צריך את העולם בבמה.
בי למעשה הוא שחקן בל חייו, ובמה
ארצית קטנה למידותיו. הוא רוצה להו פיע
לפני אנשים רמי-מעלה, מדינאים,
מדענים ומי שלא יהיה. הוא כעין שחקן
ששואף לרמה עליונה של מישחק.
הקאריירה אצלו קודמת לכל — הוא
שאפתן ללא״סייג וללא-רתיעה. הוא לא
כל-כך חברי ולא כל״כך פופולרי. יש
בו כמיהה ליחסי ידידות קרובים עם
אנשים רבים, אך אישותו אינה מאפשרת
לו להגשים כמיהה זו. כבן דלי
גורם לו דבר זה סבל מה. על-פי-רוב
מעריכים את יכולתו, וישתמשו בו כל
עוד יזדקקו לו. אך הוא אינו מצליח
לקשור.קשרי־ידידות. אין לו גיבוי, ואין
מי שעומד מאחוריו. כל מה שהשיג השיג
בזכות עצמו.
הוא קצת תלוש מהמציאות, בנוי על

ועצמאות. חשוב לו שיינתן לו חופש
פעולה.
מעריכים אותו גם בשל העקשנות
המאפיינת אותו, לאו דווקא בדעותיו,
כי אם בדרכו, שאותה הוא אינו משנה.
הוא בעל אופי טוב, איש תרבות וסיפ-
רות ומאוד אינדיווידואליסט. הולך בדרכו
ועיקבי בה• נחוץ לו לעבוד בחברה
ולמענה.
ניתן לראות את הכישרון הרטורי שלו
בצורה בולטת במפה האסטרולוגית, בצמידות
שיוצרים מרקורי ויופיטר עם

ראש הדרקון. מה שמראה על יעודו,
ושהביא לו פופולריות ופירסום כלל-
עולמי. כידוע, כוכב מרקורי מסמל בל
מה שקשור ללשון, היינו: צחות-דיבור,
בושר-שיבנוע ושליטה בשפות. ואילו יופיטר
גרם לו פירסום כל״עולמי.
בתקופה זו — כוכב אוראנוס קורן
בצורה שלילית לעבר כוכב יופיטר, וגורם
לו לחוסר״שקט ומתעקשות על עמדות.
בימים אלה הוא מלא חששות באשר
ליחסיו עם חבריו, ובודק את קשריו
אלה בשל השוני בין עמדתו לעמדות
סביבתו. למרות״זאת יש לו תקופות
שבהן הוא מלא התלהבות ורעיונות לדרכים
חדשות ומקוריות. אך עליו להשתדל
להביעם בזהירות המירבית, שמאפיינת
אותו בדרך־בלל, מכיוון שה-
נטיה להימצא בעמדת מבודדת מתגברת
בתקופה זו.
דווקא כעת סיכוייו טובים להבטיח
לעצמו מעמד נכבד, שאליו הוא שואף.
קשה לומר שהוא אהוד על ראשי מיפ-
לגתו, ביוון שנדמה להם שהוא נטע
זר, ושהוא אינו משתלב בצורה המצופה
והמקובלת. יחד עם זאת צפויה לו
תקופה טובה בשנתיים הקרובות, אשר
מתחילה כבר עכשיו. הוא מתחיל להיות
יותר מעודד, כוחות חדשים ממלאים
אותו, הוא נבון לפעילות.
כיום מקרין כוכב שבתאי קרינות טובות
על שורת כוכבים, שבמרכזם עומדת
השמש שלו (דלי) .דבר שיתן לו כוח
מחודש, מרץ ועימות רוחנית. הנסיבות
יביאו לכך שיוכל לבטא את עצמו. יהיה
קשה, אך יוכל להשיג את מטרותיו• יש
נטיות יצירתות גבוהות, ורצון לכוון אחרים
בדרך אינטלקטואלית ולהשפיע על
אנשים רבים. הוא יזדקק לסבלנות רבה,
יתמודד עם מאבקים לא מעטים, אך
לבסוף יגיע, למרות כובד האחריות.
מבחינה בריאותית תהיה לו תקופה
טובה. התנאים מאפשרים לו לבנות את
עצמו מחדש, לאחר עיכובים שחיו מנת-
חלקו בארבע השנים האחרונות, אשר
נגרמו על-ידי שני שליטי מזלו (דלי) —
אוראנוס ושבתאי.

לא קל לעודד את בני מזל סרטן בתקופה
זו, מצב״הרוח גורס לכס למחשבות נוגות,
והדאגות, שאותן אינכם
מסוגלים להסביר לקרובים
אליכם, גורמות למתח
ביחסים ביניכם.
עדיף לפתח יחסים טובים
עם ידידים שאותם
הזנחתם, הם יוכלו לעזור
לכם בצורה מע־
21 ביוני -
שית. בענייני כספים —
20 •.גירלי
__ יש לשיס־לב ולהיזהר
מכל עיסקה חדשה שאותם
אתם מתכננים. בשטח הרומנטי אין
לסמוך על הבטחות הנאמרות בהתלהבות.

^הבה, אהבה ושוב אהבה — יש מנגינה
הערבה יותר לבני-מאזנים ממילה זו!
אם לא עכשיו אימתי !
נצלו היטב את ההפוגה
במתח ובדאגות שהיו
מנת־חלקכם לאח רונה,
והשתעשעו בכל
מה שאהוב עליכם ב-
זמנכם הפנוי. חיזהרו
מפיטפוטים מיותרים
לא בל מלה המושמעת
בתקופה זו מובנת כהלכה.
רגישות להצנ-
נויות עלולה לרתק אתכם למיטה, ואם
רצונכם למנוע זאת, השגיחו על הבריאות.

במקומות העבודה יפתיעו אתכם בהצעות
לקידום עניינים כספיים. יתכן שיידרשו
עבודה נוספת תמורת
הצעה ח, אך אל לכם
להסס, זה צעד מסייע
ומקדם. האהבות שהחלו
לא סזמן גורמות
להתלבטויות ולחרדות
באשר לעתיד. אל דאגה,
בני־זוגכם נהנים
מכס ומצפים להמשך
הדוק ויציב של הקשרים.
היזהרו בנסיעותי־כסובמייוחד
מנהיגה נמהרת, כיוון שחוסר
תשומת־לב עלול לעלות ביוקר.

נולד בתאריך — 2.2.1915 השמש
בצמידות לאוראנוס במזל דלי, הירח
במזל בתולח.
אפשר להגדירו כגאון, נואם בחסד
עליון. בעל רטוריקה שרק מעטים יוכלו
להתמודד עימו. גם הוא עצמו יודע
את ערכו, ולפעמים מחשיב אותו יותר
מהאחרים. הוא מתמוגג מנחת כשהוא
יכול להפגין את בקיאותו הרבה בכל
שטח שבו הוא מטפל.
יש לו זיכרון נפלא וידע רב, גם הסביבה,
אך בעיקר הוא, נהנים מלשונו
העשירה. השפה והלשון מקבלות בפיו
מימד מיוחד, אחר לגמרי. אך בגלל
שאיפתו להפגין את ידיעתו העשירה בשפה,
מתקבל לעיתים הרושם, שהקליפה .
החיצונית המבריקה חשובה לו יותר
מאשר התוכן. בענייו זה הוא מזכיר
את ד״ר יוסף בורג — שניהם בני אותו
מזל, אם כי לבורג יש יותר שנינות
וידיעות ביהדות, שממנה הוא דולה
את מקור השראתו העיקרית.
אבא אבן שואב בעיקר מהסיפרות
העולמית שבה הוא בקיא, בחדשה כב-
עתיקה• בורג מושרש בתוך העם ובא
מתוכו, קיימת לגביו תמיד ההרגשה
״בתוך עמי אני יושב״ ,ואילו אצל אבן
מתקבל הרושם שהוא קצת תלוש מהמ

במקום
שבו אתם עובדים מתרחשים
דברים סמויים, העלולים לגרום לשינוי,
ואולי אף להזיק ל־שימכם
ומעמדבם. האופטימיות
והרצון ה טוב
שמאפיינים את
אישיותכם, אינם אמורים
להביא כל תועלת
ברגע זה. כדאי להשגיח
בשבע עיניים,
להפעיל את האינטו-
21 גנורס ־
20באפ רי ל
איציה וגם ידידים
בלשי. חוש בעלי
אם ידידיבם הם מבני מזל עקרב, הרי
שזו ההגנה היחידה שלה אתם זקוקים.

השלווה והשקט שאליהם אתם שואפים
בדרך־כלל לא יאפיינו שבוע זה דווקא.
מיקרים מתרים בשטחים
שונים יהפכו את
התקופה למבלבלת. תיכנת
לטווח ארוך לא
יחזיק מעמד. רצוי לדחות
דברים מסוג זה,
לצוף מעל האירועים,
ולא להיסחף עימם
יחד. תמצאו את עצמכם
( 1 2נ אפריל -
;!0בלואי

אומרים דברים שלא
התכוונתם, ובוודאי שלא
באותו מקום ובאותו זמן. בשטח הרומנטי
אתם עדיין מתפנקים, נצלו זאת.

שוו

* אם התכוונתם לחתום על חוזה או
¥להיכנס להתחייבות לטווח״ארוך, רצוי
לדחות את העניין ו־להמתין
מיספר שבועות.
הדברים יראו
אחרת בעוד זמן מה,
ואתם תוובחו לדעת
מהי האמת שאותה
אין באפשרותכם לראות
ברגע זה. יש לחשוש
מאיבוד של חפצים
קטנים ונחושים
דווקא במקום עבודתן
כם, נסו לשמור על הריכוז. אל תמהרו
¥להאשים ידידים וקרובים, כוונתם טובה.

*1 4444 -

הוא נז קק
ל טול כבולה ־
הוא נל שחק

אבא אבן
להפיק תועלת משינוי דעות

הרגשת בדידות מוזרה גורמת לבם למצבי
חרדה בלתי-מוגדרים. נסו להתעלם מ מחשבות
באלה, דווקא
כעת אתם קוסמים לבני
חמין השני, וה פופולריות
שלבם נמ צאת
בעליה. שימו״לב
לאלה המעוניינים להתקרב
אליכם, אך
חוששים מתגובותיבם.
במקום שבו אתם עובדים
או לומדים יזמינו
אתכם למסיבות
ולמקומות שבחם יושם הדגש על פעיליו*
ציבורית וחברתית. תהנו מכך.

בני המין השני יעסיקו אתכם בימים
הקרובים, אתם תהיו מוכנים אפילו לוותר

על רצונותיכס למענם.
תמצאו שהוויתור משתלם.
הפיצוי יפתיע
אתכם מעבר לכל דים־
יון. גם יאת ביתכם אל
תזניחו, ושימו־לב בעיקר
למכשירים חשמליים,
כיוון שאלה
עלולים לסכן את בני־המישפחה,
בגלל נטייתם
להתקלקל בתקופה
זו, ובגלל נטייתכס להזניח ולהתעלס מסכנה
זו. חפצים שתזדקקו להם ייעלמו.

ההתלהבות וחשימחח ובמו־כן המחמאות
חרבות, המתקבלות בימים אלה,
עלולות לבלבל אתכם
ולהפחית מזהירותכם
הטיבעית. לא כדאי להשקיע
כספים בימים
אלה, כי אין סיכוי רב
לרווחים טובים. תוכניות
שהצעתם לא תתקבלנה
על-ידי הממונים,
דבר הגורם לבם
סי. ניני *ו
דסברנאר

ללבטים ולמעט מבו-
כה. שימרו על לשונכם
ונסו לא לספר מאומה לאיש. רכילות
ולשון-הרע עלולים לגרום נזק רב,

כדאי להיזהר משותפים לעבודת ולעסקים,
כיוון שיש להם תוכניות הנסתרות מעיניכם,
התנהגותם עלולה
להטעות. היזהרו והקפידו
על בירור כל הנקודות
השנויות במחלוקת.
גם בענייני הכספים
המצב רגיש ב־מייוחד,
אס לדבר על
אפשרות של הפסדים,
.^ 81ו;וחנ.גז ו 0זו התקופה המסוכנת.
אתם עובדים קשה, ופיצוי
תוכלו למצוא במקומות
עבודתכם. שם תפגשו באנשים
מעניינים, שיתרמו לביטחונכם־העצמי.

חברים יעסיקו אתכם, תימצאו בנסיעות
קצרות לצורך ביקור ועזרה לידידים.
אתם חשים במתח באוויר
ומתכוננים להפתעות
שאינכם יודעים
מאין יגיעו. אתם צודקי
ם! הן אבן קרבות
ובאות. העבודה תדרוש
מכם תוספת התמדה
ואחריות, עומס חדש
יוטל עליכם, אך הת2.1ג(ז
בסך.ר ־
20 בדצריבר
נחמו בכך שזה רק לזמן
קצר. ידידות חדשה
עשויה להוביל לרומן משגשג ומרגש.
בני דלי קוסמים לכם בתקופה זו.

חברים, שלהם הקדשתם מזמנכם ושלהם
עזרתם מעל ומעבר למה שנדרש, ייגרמו
לכם לאכזבה. יתכן שלא
באשמתכם, כי אם
בגלל הדרך הלא נכונה
שבה אתס מפרשים אח
דבריהם וכוונותיהם. אם
יבקשו מכס לשמש כערבים,
רצוי לשקול
היטב ולבדוק אס אינכם
נכנסים לתיסבוכח
שממנה לא קל יהיה להשתחרר
מאוחר יותר.
האהבות המלוות את התקופה הן בסלווז
אופי מיסתודי ומוזר, אולם דווקא קוסם

עמו!

צדקנו כאעור אמרנו:

לא צריו למוזר צריו רק לצאת

כל השולח תלוש וה עס כוונות רציניות
יקבל ש•

ארנק לכסף קטן נוענא מפתחות.

לוח הצעות רכישת טלויזיה ״קפרי״ ״ 26 עם שלט רחוק.
מ סי
הצעה

מזו מן

7,500
5,500
3,500
7.500
5,500
3,500
7.500
5,500
3,500
7,500
5.500
3,500

ת שלו םסה ״ בהמ חי ר כו לל א ח ריו תי
מסי
ת ש לו מי ם חו ד שי למסךולחל קי ם ל 5-שני ם

1.300
2,100
2,900
! 1,000
1,600 :
2,200
820
1,300
1,780
700
1,100
1,500 ,

11,400
11,800
12,200
11,500
11,900
12,300
11,600
12,000
12,400
11,700
12,100
12,500

לוח הצעות רכישת טלויזיה ״פלמה״־ 20 בלי שלט רחוק.

מועד. אספקה

כ ע בו ר 3
כ ע בו ר 3
כ ע בו ר 3
כ ע בו ר 4
:כ ע בו ר 4
כ ע בו ר 4
כ ע בו ר 5
כ ע בו ר 5
כ ע בו ר 5
כ ע בו ר 6
כ ע בו ר 6
נ ע בו ר 6

חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שין
חו ד שי ם
חו ד שי ם

לכבוד
׳״ בי ת מץ״ רח׳ מודיעין 19 בני ברק מיקוד 51263 :
| אני מעונין לדעת יותר על אפשרויות רכישת טלויזיה צבעוני ת במחיר
| מינימלי, וברצוני לקבל פרטים על תכניות הרכישה של ״מץ צבע 81״
ע ם שלט רחוק בלי שלט רחו־ק

* ברצוני לדעת היכן נמצא סוכן ״מץ״ הקרוב לביתי.
.כתונת ...
..טלפון נעבוד!

הקחירים ב שקלים-מלל חט מ

ל ה שיג

הצעה

מזו מן
5,500
4,000
2.500
5,500
4,000
2,500
5,500
4,000
2,500
5,500
4,000
2,500

ת ש לו םםה ״ כהמ חי ר כו ללאח ריו ת

ת ש לו מי ם חו ד שי למסךולחל קי ם ל 5-שני ם
7,600
700

7,900
1,300

8,200
1,900

7,700
550

8,000
1,000

8,300
1,450
460

7.800
8,100
820

8,400
1,180 5 400

7,900
700

8.200

1.000
8,500

מו עדאספקה
כ ע בו ר 3
כ ע בו ר 3
כ ע בו ר 3
כ ע בו ר 4
כ ע בו ר 4
כ ע בו ר 4
כ ע בו ר 5
כ ע בו ר 5
כ ע בו ר 5
כ ע בו ר 6
כ ע בי ר 6
כ ע בו ר 6

חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם
חו ד שי ם

המחירים בשקלים־כולל קט ק

מבצע ״אמצע הדרך־-אתה יכול להקדי ם ולקבל את ה טלויזי ה במחצית הדרך כאשר יתרת הת שלומים צ מודה למדד.
במרכז ימ^רימודיעיו , 19 בל־ברק מיקוד 51263:ו א צל סוכל מור שים שליימ^ייבכל רחב•
מרכז ״וז^יי פתוח בהוצאישבת 630-0עז--ס 03.ו

ה אר;!

דרום־אפריקה: להכות בסיגנון י שר אלי
קריין רדיו יוהנסבורג בשפה האנגלית נשמע מרוצה
מאוד מעצמו. זה עתה חזרו כוחות דרום־אפריקה בשלום
לבסיסם, אחרי פעולת־תגמול רצחנית בפרברי מאפוטו,
בירת מוזמביק השכנה. הקריין הגדיר את המיבצע כפעולה
לתעמולה הדרום־אפריקאית בישראל נוסף בשבועות
האחרונים נכס ראוי לשמו. יורם המזרחי 38 כתב
הארץ ורשות־השידור ביוהנסבורג, הציף את ישראל
בחומר מגמתי מובהק ואוהד לממשלה הגיזענית בפרטוריה,
השואבת השראתה מהנאצים. המזרחי הוא דמות
די אופיינית לעידן רפול בצה״ל. בצעירותו התנדב לצנחנים,
לא סיים את שירותו ביחידה, ובוודאי שלא היה
בקורם קצינים. אף על פי כן הפך אותו רפול, אז
אלוף פיקוד הצפון, לקצין בכיר, בשל קשריו עם סעד
חדאד המפוקפק מדרום לבנון.
,מצורע בינלאומי. השבוע דיווח המזרחי על חומר

ל־ 40 מיליארד דולר, השפיע לרעה על מצב התעסוקה
בגרמניה. שר הכלכלה הגרמני, הבנקאי-לשעבר אוטו
לאנסדורף. אף הזהיר את הגרמנים שעידן החיים הקלים
חלף לו, לפחות לזמן הקרוב.
אין להתפלא, לכן, שהגרמנים הסירו את הבלמים
על תעשיית־הנשק. עיסקת הטנקים הגדולה עם סעודיה
היא רק ההתחלה. לא רק שימעון פרם יודע שקל מאוד
לייצא נשק.
קשיי דיור. ההתמרמרות ההולכת וגוברת בגרמניה
הביאה לשתי הפגנות גדולות ואלימות בפרנקפורט וב-
מערב־ברלין. הסיבה הרישמית להפגנות היתה, בעיקר,
מצוקת־הדיור, אבל המוטיבציה היתה שמאלית, והסיס־מות
נשאו אופי אנטי־אמריקאי מובהק. כתב הארץ
בגרמניה, דניאל דגן, ועמיתיו במערב־אירופה מדווחים
שהכרזות והאווירה הכללית הזכירו את האווירה האנטי-
אמריקאית ששררה בגרמניה בשלבים האחרונים של
מילחמת ויאט־נאם. בעיקר מחו המפגינים על הסיוע
המאסיבי שמגישה ארצות־הברית לכת השלטת, הרצחנית,
באל־סאלוודור שבמרכז יבשת אמריקה.
מעניין ואופייני שהארץ מלגלג על המחאה נגד
זוועות אל־סאלוודור. בכותרת המישנה של הידיעה על
ההפגנות האלימות בגרמניה נאמר:
מחאה על קשיי דיור ועל ...הדיכוי באל־סאלחדור.
בכך הגיעה לשיא קרתנותו של העיתון, האמור
לשרת את השכבות האינטליגנטיות, המבוססות, בציבור
הישראלי.

קשרים מפוקפקים

מערב־גרמניה :
חזרה לוז יאט־ 1א 0
יתכן שכמה עיתונאים ישראליים, שכתבו כימעט
באקסטזה על התקופה השמרנית החדשה, על אמריקה
היפה ועל המיפנה הימני בכל המערב, הקדימו לשמוח.
ההכרזות השחצניות של רונאלד רגן, חידוש סיגנון המיל־חמה
הקרה, וסיום האוריינטציה על זכויות־האדם בעולם
השלישי, כבר החלו לעורר תגובות־נגד.
אין לשכוח שבשתי הארצות האנגלו־סכסיות הראשיות,
ארצות־הברית ובריטניה, שוררת אבטלה גדולה. המים-
פרים הרישמיים של המובטלים הם 8.5מיליון בארצות-
הברית ד 3( 2.4מיליון עד סוף )1981 בבריטניה. גם
בגרמניה עולה מיספרם של מחוסרי־העבודה. ממיספר
נמוך־יחסית של 767 אלף מובטלים במאי ,1980 הגיעו
הגרמנים השבוע ל־ 1.4מיליון. גם חשבון הדלק, שהגיע

וווי חסו
אלסטר, בעיקר המספנות, שבתו כמעט כליל מעבודה,
מהעדר הזמנות והשקעות. גם תעשיית הטכסטיל נפגעה.
9,000 עובדים הועסקו בתעשייה זו ב־ .1974 השנה
ירד המיספר ל 2500-ומומחים צופים ירידה נוספת כבר
בחודשים הקרובים.
מדיניותה החדשה של תאצ׳ר מהווה נסיגה בולטת
מהשיטה שננקטה על־ידי כל הממשלות הקודמות בבריטניה.
בעשר השנים שקדמו לתאצ׳ר היתה מדיניות
של העדפה ברורה לאלסטר, כדי לנסות להגיע ליציבות
ולמנוע את נהירת הנוער לאירגוני הטירור משני הצדדים.
ה״ליברליזם״ הבלתי אחראי בנוסח תאצ׳ר שלל
מראש כל אפשרות לשיקול פוליטי־חברתי כנידבך־יסוד
למדיניות כלכלית. את התוצאה — טירור, שפיכת
דמים ללא תקדים, מרירות וניכור נוראים — יקצור
העם הבריטי כולו.

מאלי :
אוכל זפרזטקציה

עיתונאי יורם המיזרחי (י;ם רב־סדן חדאד)
תעמולה של אש״ף שנתפס על־ידי הצבא הגיזעני,
בפשיטה שלו על מחנה תנועת השיחרור, הקונגרס
הלאומי האפריקאי, במוזמביק. כן סיפר העיתונאי הישראלי,
שמדריכים מטעם ה״מחבלים״ אימנו את לוחמי
הקונגרס.
המזרחי לא הבין, כנראה, שהוא מנהל תעמולה פרו־אש״פית.
סיוע למתקוממים השחורים נגד מישטר ה אפרטהייד
מהווה תעודת־כבוד פוליטית ואנושית. לעומת
זאת מהווה העזרה הישראלית לגיזענים בפרטוריה לא
רק חרפה מוסרית, אלא מקור ניצחי לבעיות ביחסי
מדינת־ישראל עם רוב מדינות העולם, המתייחסות,
ובצדק, לדרום־אפריקה כאל מצורע בינלאומי.
אין ספק שהשחצנות הדרום־אפריקאית גברה בעיקר
בגלל עידן רונאלד רגן־אלכסנדר הייג בארצות־הברית.
ההכרזות התוקפניות של שני המדינאים בנוסח שנות
ה־ ,50 עודדו את תוקפנות ממשלת פיטר בותא בפרטוריה.
בותא רואה בעצם עליית רגן לשילטון את הסנונית
הראשונה, המבשרת על שינוי באקלים הפוליטי במערב,
בכיוון נוח יותר לדרום־אפריקה. הוא הזהיר את ראש־ממשלתה
המרכסיסטית של מוזאמביק, סאמורה מאשל,
שהתקפות צבא דרום־אפריקה יימשכו, עד שיגורשו כל
מנהיגי הקונגרס הלאומי האפריקאי. מאשל אף נדרש
להפסיק כל סיוע לתנועת־השיחרור.
הפעולה במוזאמביק היא רק חלק ממעשי־תוקפנות
שיטתיים, המכונים ״פעולות עונשין״ ,נגד אנגולה, זאם־
ביה וזימבאבווה. פעולות אלה מכוונות בעיקר נגד
המחתרת הנאמיבית, סוואפו, שהוכרה על־ידי האו״ם ועל״
ירי רוב מדינות העולם, כמייצג הלגיטימי היחיד של
העם בנאמיביה.

אירלנד, טרי קארלין, הגדיר את מדיניות התעסוקה
של מרגרט תאצ׳ר כ״נפשעת״ .תאצ׳ר הנהיגה מדיניות
כלכלית המעודדת אבטלה בכל בריטניה, והפכה ערים
תעשייתיות רבות באי הבריטי למוקדי מצוקה כלכלית־חברתית
מסוכנים ביותר. את צפון־אירלנד הזניחה
הממשלה השמרנית עוד יותר. התעשיות המסורתיות של

הבמאי הבריטי פיטר טיילור, שהפיק סידרת סרטים
בשם הפוליטיקה של הרעב, עבור סידרת היוקרה
של הבי־בי־סי, פנורמה, אינו נוהג להתרגש יתר על
המידה מתופעות חריגות שבהן הוא נתקל בעבודתו.
מאלי הצליחה להפתיע גם אותו. טיילור נתלווה
למישלחת של ועדת וילי ברנדט, במיסגרת השלמת הסקר

ראש־ממשלה תאצ׳ר
מדיניות נפשעת באירלנד
בשנת 1932 היה עיתון קרתני מדווח על הפגנה
אנטי־נאצית בצרפת במילים :״מחאה על קשיי-דיור
ועל ...הדיכוי בגרמניה.״

צפ 1ך אי רל 11ד :
אבטלה זטירוד
ששת המחוזות האיריים של צפון־אירלנד (אלסטר)
מהווים מקור פורענות מתמיד עבור שילטונות בריטניה.
המדיניות המכוונת של טיפוח הרוב הפרוטסטנטי וקיפוח
שיטתי של המיעוט הקתולי, קצרה פרי מר של שינאה,
טרור, פצצות, מעשי־רצח יומיומיים.
מיום ליום גוברים בבריטניה הקולות הדורשים את
הסתלקותה החד־צדדית של בריטניה מאלסטר. נראה
שהתהליך ההיסטורי יביא, לבסוף, לאיחוד האי הא רי
כולו, ולהגירת תושבים פרוטסטנטיים רבים לבריטניה.
אך עד ששתי החברות בשנק האירופי המשותף, בריטניה
והרפובליקה האירית, יגיעו להסכם שיתקבל על דעת
המתונים בשני הצדדים, עוד ישפך דם רב בצפון־אירלנד.
אך בעיית הטרור איננה היחידה המעסיקה את תושבי
צפון־אירלנד• פוליטיקאים איריים רבים סבורים, שהמצב
הכלכלי החמור ובעיקר האבטלה הגוברת והולכת, מזינים
את האירגונים הקיצוניים משני הצדדים בכוח ארב
צעיר, נואש ומלא מרירות.
העיתונאית מארי הולנד מדווחת השבוע מבלפאסט,
שיורת מ־ 17 אחוז מכוח־העבודה בצפון־אירלנד הוא
עתה מובטל מאונם. עד סוף השנה יגיע שיעור המובטלים
ל* 21.5אחוז. עד לפני כשנה היו רוב המובטלים
באלסטר קאתוליים, כיום התפשטה האבטלה בכל אזורי
אלסטר ופגעה גם בפרוטסטנטים רבים.
הסעיף חחכיג. ראש האיגודים המיקצועיים בצפון-

ישראל ממש מככבת בספר חדש שיצא לאחרונח
בארצות הברית בשם ״מכירות נשק בעולם המודרני״.
לאורן כל הספר המפורט והמרתק מוזכרת
ישראל, תעשיית־חנשק והתעשייה האווירית שלה,
עשרות פעמים. עיון מדוקדק באינדכס מוכיח שה מחברים,
סטאפני ניומן ורוברט הרכבי, הזכירו
את ישראל 70 פעמים. לשם השוואה מוזכרת בספר
מעצמת־העל ברית־המועצות, רק 62 פעמים. רק
ארצות״הברית של אמריקה עולה על ישראל בשטח

כך קרם עור וגידים חזונו הסוציאל״דמוקראטי
של יו״ר מיפלגת״העבודח, ח״כ שימעון פרס, הגאה
על כך שהניח יסוד לייצוא נשק כנדבך יסוד בכלכלה
הישראלית.

על הפער הכלכלי בין הצפון התעשייתי לדרום החקלאי.
ראש המישלחת הוכיח לו, בעזרת מיספרים רישמיים
שקיבל משילטונות מאלי, שדמי השכירות של לילה
אחד, במלון הפאר אנזיטי בבירה, הם. כפולים מהכנסתו
השנתית הממוצעת של אזרח הארץ האפריקאית.
גם יתר מימצאיו של טיילור לא היו מחמיאים
ביותר למאלי. שליטי הארץ, למרות הרתוריקה הסוציאליסטית
שלהם, קיבלו סיוע מערבי, בעיקר מארצות־הברית.
מומחי־הסיוע האמריקאים הקציבו למאלי, מאז
,1973 סכום של 10 מיליון דולר, להרחבת שטחי
הדוחן, שהוא המאכל הבסיסי של איכרי מאלי. השילטונות
העבירו רק 20 אחוז מכספי הסיוע לנזקקים באמת,
בכפרים הנידחים של מאלי. שאר הכסף הוקצב אמנם
לגידול דוחן, אבל זה הועבר ישירות כדי להאכיל
את 60 אלף הפקידים והשוטרים למיניהם, המאכלסים
את המנגנון הממשלתי. אלה מהווים את האוכלוסיה
הפוליטית של מאלי, את המרכז החברתי והכלכלי.
בהעדר חדירה פוליטית ממשית לפריפריה, לא טרחה
הממשלה להזין כראוי את רוב האוכלוסיה, הסובלת
מחרפת רעב ממשית.
זוהי דוגמה קלאסית למצבן של כ־ 40 מדינות עניות
באמת בעולם. סיוע חוץ קטן, בלתי מספיק, וחלוקה
פרוטקציונרית, בלתי צודקת.

מסלולי החסבון
החדש* והמהיר•
של בנק דיסקעט בפברואר
1981
הצמדה מלאה כבר
לאחר שנה

מענקים מודרגים
מתום שנתיים
(על כשפים שיבואו
.לפדיון בשוף פברואר)

פטור מלא ממם

בתכנית ההמשך
הצמדה הצמדה
מלאה לאחד מלאה לאחר
שנתיים
נ שנים

£0 /ריבית

#0כ צמודה

בשנתיים הראשונות

פטור מלא ממס

חסכון מ 2עד 7שנים

בתכנית החסכון

״יתרון
רב* תכליתי״

ריבית צמודה

מענק

פטור מלא ממס

שי לכל פותח חשבון

״ יתרון
לחיילים״
בתכנית החסכון
מענקים מוגדלים
וצמודים
2 2 0/0אחרי 6שנים.
120/0אחרי 5שנים.
9 0/0אחרי 4שנים.

ברירת הצמדה
בין המדד לדולר
(לפי הגבוה שבהם).

פטור מלא ממס
בתכנית החסכון

״יתרון ברירה דולרית״
מבצע תקדות הסבה השבע
ממטבע חוץ גבוהות יותד

ללא עמלת המרה

200/000 שקל

זיכוי בריבית המלאה
במסלול חד פעמי של

לתכניות החסכון
״יתרון
רב־תכליתי״
״יתרון ברירה
דולרית״
״יתרון
לחיילים״

״יתרון רב תכליתי״

100.000 שקל
במסלול החודשי של
״יתרון רב תכליתי״

150.000 שקל
במסלול החד* פעמי של
״יתרון ברירה דולרית״

75.000 שקל
במסלול החודשי של
״יתרון ברירה דולרית״

טוב ל ע בו דעם

₪בנח דיסקוננו

הבד האנוש• טלהמטבע

ה עו ל ם הז ה 2267

א1311י1111113. 11

נובמבר — 1958 חבלה, ג׳ואן בנט, מבורכת על-ידי גיסה, העתיד להיות נשיא, ג׳ון

לא היד, כל מקום לספק ב-
ייחס לנישואיהם של ג׳ואן וטד
קנדי — כל עת שנשאר פתח
לתקווה בי אדוארד (טד) עשוי
להיות נשיא, היה טעם לאחד
בכוח את מה שנקרע מזמן.
אבל משהתנפצה האשלייה, והנשיא
החדש איננו לבית קנדי
בי אם לבית רגן, יכלה ג׳ואן
לארוז את מיזוודותיה, ולחזור
לבוסטון. שם היא חיה בגפה
מזה חמש שנים. הילדים מתגוררים
עם אביהם בוושינגטון.
לידתם של קארה, הבת הבכורה,
וטד, הבן, שנה אחריה,
היו בימים הראשונים של
האושר היחסי בבית טד וג׳ואן.
ההידרדרות החלה בסידרח ארוכה
של אסונות — 1963 :הי־רצחו
של הנשיא ג׳ון קנדי
(שאהב מאוד את גיסתו, לעומת
אמו, רוז, שתמיד בזה לה).
שיבעה חודשים אחרי-כן נפצע
טד בתאונת־מטוס, ובמשך זמן
רב עזרה ג׳ואן בשיקומו, עד
שעמד על דגליו.
ביוני 1968 נרצח בובי, ובעוד
המישפחה בולה מלקקת
פצעיה וטד ממוטט נפשית, הגיעה
בשורת איוב חדשה: טדי
הבן, ילד בן 12 לקח בסרטן
וב־ 1973 נקטעה רגלו. שוב
היתה זאת ג׳ואן ששמרה על
קור־רוח ועליצות בשיקום
בנה — 1969 .באה פרשת
טביעתה המיסתורית של מרי
קופצ׳נה בצ׳אפאקידיק וסטרה
על פניה של ג׳ואן, שעמדה
לימין בעלה בלווית הצעירה,
למרות הייאוש והבושה. היא
ברחה לאלכוהול, והצליחה לה גיח
ממנו לבדה כשהיא מתמסרת
ללימודי מוסיקה. היא לא
תהיה אשת נשיא ארצות־הברית,
אבל אולי תהיה מאושרת
יותר כמורה לפסנתר ו בלי
סלון בבית הלבן.
ה עו ל ם הז ה 2267

ג׳ואן עם ילדיה, טדי הבן וקארה, באחוזת המישפחה

המישפחה הגדולה: ג׳ואן מאחורי בעלה, היושב ליד ג׳אקי, כשהשבט בהרכב מלא, בולל ההורים רוז וג׳וזף

חאשלייה הגדולה: עם ג׳ימי קארטר במירוץ

האכזבה הגדולה

בחזרה לבוסטון אחרי הפירוד
יד1

אנשינו בעולם

ששיוו שגדה ומאוסו ואש: קיסר המינון התאחדו
היתה זאת יוזמתו של מישל פונטיאקובסקי — להביא לארמון האליזה עשרה מגדולי האימפריה
התעשייתית של יפאן, ולהפגישם עם הדרגים המתאימים בתעשייה הצרפתית. כימייה מיידית נוצרה
בין התעשיין היהודי, מארסל דאסו, לעמיתו היפאני, סושירו הונדה, החולש על תעשיית המכוניות הונדה.
למרות היותו מלך־הגלגלים, הוא התפעל מן המכונית המעופפת, פאר יצירתו של דאסו, הלא הוא מטוס
המיראך. אפשר לצפות לגירסה יפאנית של הציפור הצרפתית המעופפת, אם לשפוט לפי מיטב מסורת
החיקוי היפאני בתעשייה, ואולי אפילו לכמה שיפורים.

שאולות ואמפרינג: חקו במעלית
לא, אין זאת
שבתוך דירתם
מישל ז׳אר. הם
מכונות־מוסיקה

הפסקה בזרם החשמל. זהו תקר שיגרתי ועליז במעלית
•של השחקנית שארלוט ראמפלינג והמוסיקאי דאן
נהנים להשתעשע בעתיקות כמו במעלית זאת מ־,1925
משנות החמישים, ומכשירי סטיריאו משנות השמונים.

אנו׳ ויאווויאן:

אך חדש
נעור ו !שמים

וקס האו־יסון: הסוו העצוב
כך נראה הצמד רקס האריסון ורחל רוברטס לפני תשע שנים,
כשעדיין היה צוחק ומאושר. אחרי־כן באו תשע שנים של פרידה
שנסתיימו, לפחות לגבי רחל. היא נמצאה מתה, לאחר שבלעה רעל,
ויש סבורים כי הדבר נבע מכך שהבינה שאין ביכולתה להשיב
אליה את בעלה לשעבר.

אפשר להיות בן אצילים
ולהזדקק לעבוד לפרנסתך,
עובדה — אנדרי ד׳אורליאן,
בנו הבכור של הדוכס של
פאריס, נאלץ לעבוד לפרנסתו,
פעם בשטח הציור, פעם
במוסיקה ופעם בגאסטרונומיה.
הפעם הוא מתפרנס מהיותו
״אף״ רגיש. כלומר, טועם
מיקצועי של בשמים, בשרות
ידידו פול לו סוליצר, שייצר
בושם חדש, בהשראתו של
ד׳אורליאן. כדי לשוות לו
ייחוס, נקבע מיכלו לבקבוק
קריסטל יקר, ומחירו — 2150
פראנק צרפתיים. לכסף, בנראה,
יש ריח חריף מאוד ב־מיקרה
הנ״ל.
ה עו ל ם הז ה 2267

לאו הגמן: המנצח עזלה לישראל
לארי דגמן, כוכב הסידרה הטלוויזיונית דאלס, מצטלם על רקע
פירסום לתחרות רודיאו בדאלס — המקום שבו מתרחשת הסידרה
שהביאה •לו מזל כה רב בקאריירה, ולרשת השידור סי־בי־אס את
הסידרה הפופולארית ביותר לשנת 80׳ .בקרוב יראו גם הישראלים
את השחקן מספר 1בתודעת הקהל האמריקאי.

סוזאן אנטון: אני גבוהה אמנו, אן הוא משכמו ומעלה
איש לא שיער שדווקא הקומיקאי הבריטי נמוך־הקומה וחד־האף, דאדלי מור, עשוי לההפך לסימבול
מיני. אך עובדה: אחרי שהיה ידיד נפש של ג׳יין סיימור היפהפיה, חברה הפרטי של אלי מקגראו ובעלה
לשעבר של טיוסדיי וולד, הגיעה בו דרק והפכה אותו ב־ 10 למאהב מס׳ .1היום הוא נהנה מאהבתה
הבילעדית של הכוכבנית והדוגמנית סוזאן אנטון, הגבוהה ממנו בעשרים סנטימטרים בערו, אבל מודיעה
מגבוה :״הוא הגבר שהצליח •להצחיק אותי יותר מכולם. וזה כבר עושה אותו משיכמו ומעלה.״

מ״קל גיקסון:
דהיסיס לורסיח

מאז׳ כויסטין באו[ :האהבה האמדקא׳ת
מאז שהתה מארי כריסטין בארו בארצות־הברית לצורך הסרטת
סירטו האחרון של וודי אלן, אבק כוכבים, דבק בה החיידק של
מנהטן .״מעולם לא יצאה נפשי אחרי עיר כמו אחרי ניו־יורק״ היא
מודה. ואמנם, תמונותיה מן הארכיון הפרטי שלה, כשהיא משוטטת
בסביבות ברודווי, זוהרת מאושר, מעידות על אהבתה.
ה עו ל ם הז ה 2267

שני הכושים היפים האלה
שייכים לעולם המוסיקה כמובן.
הצעיר בין השניים הוא מייקל
ג׳קסון, לשעבר אחד מחמשת
האחים שהיו יחד להקת ג׳קסון
חמש. מייקל ( )22 זוכה היום
לקאריירה מוסיקלית מזהירה
לבדו. אלבום חקלטותיו האח רון,
הנושא את השם מעל
הקיר, נמכר ב־ 1980 ביותר מארבעה
וחצי מיליון עותקים.
ארבעה להיטים מתוך האלבום
הזה הוטבעו בנפרד בתקליטו־נים
קטנים, וכל אחד מהם
הגיע לצמרת מיצעד־הפיזמונים
בארצות-הברית בין עשרת הראשונים.
לא פלא שהמוסיקאי
צ׳אק בארי בא לברך אותו באופן
אישי.

1030 מהאנשים
הקונים -111 שאוב לורנץ הם עשירים.
9030 הנותרים הם-נבונים.

111 שאוב לררנץ היא
טלויזיה צבעונית יקרה,
אולי גם
היקרה ביותר בשוק,
כולם יודעים כי
111 שאוב לורנץ הינה הטלויזיה הצבעונית
הטובה בעולם.
העשירים קונים אותה
כי הם יכולים
להרשות לעצמם
את הטוב ביותר.
הנבונים קונים אותה
כי הם יודעים
שאינם מספיק עשירים
כדי לקנות טלויזיה
זולה.
111 שאוב לורגץ היא
טלויזיה אמינה
וללא תקלות.
לכן ההשקעה בה
מחזירה את עצמה באיכות לאורך שנים.

עזאוב־דורנץ

היבואן הבלעדי £1 9
רחוב פרץ ,4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

ה עו לםהזה 2267

אנשים
! 0שותל הלבבות, הד״ ר
כריסטיאן כרנארד בא
ארצה לארבעה ימים בלוויית
שיבעה מדענים נוספים מד-
רום־אפריקה, כדי להשתתף
בסימפוזיון על אימונולוגיה,
שהתקיים במכון וייצוזן ברחובות.
הוא שהה שלושה ימים
במכון, ולפני עוזבו לתל־אביב
אמר :״אני עובד כבר שנים
רבות עם מכונים מדעיים ב-
דרום־אפריקה, והייתי מאחל
לעצמנו שיהיה לנו ראש־מכון
כמו הפרופסור מיכאל סד!ע
(נשיא מכון וייצמן) ובעיקר—
אשה כמו שרה סלע.״
! בתל־אביב התיידד בר-
נארד עם בעל מיסעדה סינית,
איש־העסקים אכי אכרמו־ביץ.
לאבי סיפר הרופא כי
יש לו שתי מיסעדות איטלקיות
בקייפטאון בשם לה ויטה.
הוא התפעל מן היין הלבן
מתוצרת ישראל, ואת חוכמת-
החיים שלו למד מסופיה
מרן, שאמרה לו פעם :״אף
פעם על תבכה על דברים
שאינם יכולים לבכות עליך.״
! :0כאשר נשאל הרופא האם
הוא סובל עדיין מדלקודפר־קים,
שבגללה נאלץ לוותר על
ניתוחים, השיב :״סבלתי אמנם
מדלקת־פרקים במשך כמה
חודשים, אך זה עבר לי. לפני
שבועיים ביצעתי השתלת־לב
ראשונה בגופו של כושי, והוא
חלה במחלה שאצל יהודים
היא שכיחה ביותר, בעוד הכושים
סובלים ממנה לעתים
נדירות אוטם־לב.״
01 תוך כדי כך התגלה
ברנארד כמחזר חרוץ׳ הקדיש
לכך חלק ניכר מזמנו.
| 0למחרת היום שבו נאם
בוועידת מיפלגת־העבודה, טס
מנכ״ל בנק הפועלים לשעבר,
יעקב מ! ינפץ, לניו-יורק.
במיפלגה התלוצצו כי לוויג־סון,
הבורח מאמצעי־התיקשו-
רת, חשש כנראה שאחרי ה נאום
שלו הוא יוזמן להופיע
בתוכנית הטלוויזיה מוקד, והחליט
לוותר על כך.
01 אחרי נאומו, שעסק בשאל
מצב
הכלכלי בארץ,
חיים צ דו ק את אחד הנו
ג־אבר
מועדי שיל ם 100 דול א ר עבוד 1ו1מ ב 1דגר.
זרק בנק־ה דם מוכן לתת ערבו תלממ של ה

כחים בוועידה איך היה הנאום.
כשהשיב לו המאזין :
״זה היה מהמם ומעניין!״ אמר
צדוק :״אני קונה את ההגדרה
הזאת.״
01 על יעקוב לווינסון מתלוצצים
כי אמנם יש לו המשכורת
הכי נמוכה בבנק, אך
לעומת זאת יש לו החליפות
היקרות ביותר.
01 לפני יותר משנה נתן
ח״כ משה דיין ראיון לשבועון
הגרמני שטרן. כבר אז
הסביר דיין לכתב השבועון
בארץ, שב! נ אי טל, כי לשם
הדבקת חלקי־החרם בחפצי-
העתיקות שלו, הוא משתמש
בדבק מיוחד מתוצרת גרמניה
בשם יואו, וביקש מטל שישלח
לו דבק כזה, אם יוכל.
הדבק הזה אמנם נמכר בארץ
בשפופרות קטנטנות, אך דיין
זקוק לכמות עצומה. טל ביקש
שטרן, של מעורך־החוץ
קלאוס דידקה, שישלח לו
כמה פחים של דבק, אך מעולם
לא הסתדר העניין. עתה,
כשבא העורך הראשי של
שטרן, פטר קיר, לישראל,
הוא הביא לו כמה פחים של
דבק מסויים זה. צוות כתבי
שטרן ערכו ביקור בבית דיין
בצהלה, והביאו לו את הרבק.
דיין כל־כך שמח, שהעניק
מתנה לכתבת השבועון לענ ייני
המרחב, ויפקה כרוב פ
— כד עתיק ואגרטל עתיק,
שעליהם חתם את שמו.
01 בתוכנית־הרדיו שאלות
אישיות שוחחו על מצבו הפוליטי
של דיין והעלו סברות
מתי ואם יתייצב ברשימה נפרדת
בבחירות לכנסת. אמר
על-כך ח״כ דויד נלאס:
״איזה מין מחזה ז הו זה מזכיר
לי את המלט — ירוץ או
לא ירוץ, להיות או לא להיות.
זה מחזה קצת פאתטי
וקצת ציני, המלמד על המוסר
הפוליטי של הבחירות האלה.״
01 הפסלת כתיה לישג־סקי
פיסלה, לפי הזמנה, את
ראש אביו של משח, שמואל
דיין, אך איש מן המישפחה
לא בא לקחת את הפסל. היא
פנתה לידידים וביקשה שיתקשרו
אל משה דיין, ויבררו

אצלו אם הוא רוצה לקחת
את היצירה. דיין השיב כי
אין לו זמן לכך. לישנסקי,
שנשארה עם הפסל, פותחת
בימים אלה תערוכה מפרי עבירותיה.
היא הזמינה את הח״כ
שיבוא לצפות, ואולי ירצה אז
לקחת את הפסל. היא מתכוונת
להעניק לו אותו כשי.
01 באסיפה של פעילים
מיפלגתיים אמר שר־האנרג־ה,
יצחק מו ד עי, למאזינים :
״מה אתם רוצים? ערבות בנקאית
שהממשלה תתפקד כהלכה?״
העיר על כך הח״כ
לשעבר י די די הכא רי :״ה אם
תמצאו איזשהו בנק שיתן
לכם ערבות כזו? אמר ח״כ

י חז קאלפ דו מין :
בנק־הדם !״
0רבים משוכנעים כי
חיי סבר ־ ל ב הוא האיש ש פיקד
על הכוחות שפתחו באש

על האוניה אלטלינה ביוני
,1948 ויש התולים בכך תיק-
וות לגבי ההתמודדות הצפוייה
לממשלת־המערך עם גוש־אמו־נים.
אולם ההנחה אינה נכונה.
בר־לב אמנם הובא ערב
ההתמודדות על-ידי מפקד־ה־חטיבה
שלו, נחום (״סרגיי״)
שריג, לתל-אביב -אך בשדרות
רוטשילד גרם שריג
לתאונה, כאשר מכוניתו התנגשה
באוטובוס. בר־לב נפצע
קל בראשו וברגלו! ,׳בשעת
הקרב על האוניה לא היה
כשיר לפעולה.
01 סיפור משעשע על חבר-
הכנסת השייח׳ ג׳אכר מו עדי,
אבי החשודים ברצח
קודמו בכנסת, סיפר אחד ה־ח״כים
שהשתתפו עימו בשעתו
במישלחת פרלמנטרית באירופה.
חברי־המישלחת לנו
לינת־ביניים בציריך, וכל אחד
מהם קיבל ממזכירות־המי!ולחת

01 .בערב־ראיונות נפגשו
ח״כ משה שחל ואיש הטלוויזיה
יעקב אחימאיר,

צבי צפריר

עורך היומון הארץ השתתף בסיור ועדת-העורכים בעיירה הבדואית רהט,
צפונית לבאר״שבע. במאהל הבדואי ישב ישיבה מיזרחית עם מארחיו,
והקשיב לדברי״ההסבר, שוקן, שהוא איש מכונס מטיבעו, נראה נחנה מהישיבה הלא שיגרתית.
ה עו ל ם הז ה 2267

! 0בכנס של עובדים, ש התקיים
בעכו, אמר יושב־ראש
האיגודים המיקצועיים בהסתדקיסר
: ישראל רות,
״ייגאל הורכיץ יעץ תמיד
לפועלים לשמור על מקום-
עבודתם, אך הוא עצמו מסתובב
בימים אלה מובטל, אחרי
שלא הקפיד לשמור על מקום-
העבודה שלו.״

מנכ״ל רכבת ישראל, נוכח בחנוכת מסילת־הרכבת בחלץ. כאשר הבחין ו בצלם נזכר שלא חבש כובע״מגן לראשו, עצר לרגע ואמר :״אי-אפשר לצלם
אותי בלי כובע״מגן. זה לא נראה אמין.״ הוא חבש כובע, עמד שוב בפוזה הרצויה, והצטלם שוב,

דמי־כים. כשחזר אותו ח״כ
בלילה למלון, מצא את מיעדי
במצב מיואש. מסתבר כי יצא
מהמלון כדי לאכול המבורגר,
ונדרש לשלם עבורו 100 דולר.
המוכר סבר, כנראה, כי ה־שייח׳
בעל הלבוש הערבי הוא
איל־נפט סעודי. מועדי הנדהם
שילם את המחיר שנדרש, ולאחר
מכן ביקש דמי־כיס נוספים,
מכיוון שנשאר בחוכר-

! 0יועצו של ראש־הממשלה
לענייני תיקשורת, דן פתיר,
החליט להראות סוף־סוף את
קאהיר לאשתו יעל. השבוע
נסע במכונית עם אשתו ועם
הד״ר איתמר רכינוכיץ,
ראש סכון שילוח, ואשתו
אפרת, לכמה ימי-חופשה בבירת
מצריים.

גרשום שווקו

הכספים באים אנשים שיש
להם דרישות, ומאחר ואלבין
לא דרש דבר, אין לתת לו
להופיע. יושב־ראש הוועדה,
ח״כ שלמה דורנץ, התלבט
ושאל את נציג המערך בווע דה,
ח״כ עדי אמוראי, מה
לעשות. אמוראי היה דווקא
בעד הופעתו של אלבין בוועדה,
ואכן הופיע.

01 כאשר רצה מיקי אל״
כין, הנציג בישראל של איש-
העסקים שארד אייזנכרג,
להופיע בפני ועדת־הכספים של
הכנסת, בהמלצת ח״כ אכר ה
פ (״אברשה״) שריד, ולספר
מדוע החליט אייזנברג
לוותר לטובת הממשלה על
האופציה שלו לקנות את מניות
פז, התנגדו לכך נציגי האוצר.
הטענה היתה שאל ועדת-

שהחליפו רשמים על הצפייה
בטלוויזיה. שהל סיפר לשדר
כי הוא מעדיף לשמוע רדיו
בשל נסיעותיו הרבות בכבישי
חיפה (שם הוא מתגורר),
תל-אביב וירושלים .״רק ב־לילות־שבת
יוצא לי לעתים
לראות את יומן השבוע, ותמיד
אני רואה אותך מגיש
אותו,״ אמר שחל. אחימאיר
טען לעומת זאת כי ״לעולם
איני רואה את מבט, כי אז
בדיוק אני עובד. אך סידרת״
הטלוויזיה שאני אוהב לצפות
בה היא המובחרים.״ שאל
שחל :״האם אתה מתכוון ל־חברי־הכנסת?״
ענה אחימאיר:
״לא, אני מתכוון לסידרה הבריטית.״

0עורך השבועון הצרפתי
ל׳אכספוס, אי כ קיאו, הגיע
לביקור בישראל וכתב השבועון
בארץ, חזי כרמל, מארח
אותו. ביום השישי האחרון
הביא כרמל את קיאו לכסית.
״זו הפעם ה־ 30 שאני מבקר
בארץ, ובכל פעם משתדל
לבוא גם לכסית. אני אוהב
את האנשים הבאים לכאן,״
אמר הצרפתי. חזי גם נוסע
עם קיאו לכמה ימים לביקור
בקאהיר.

שויהביטחון
ה נא צנח
בסרט 1מי! רחמה
יפאני מהמום,
1גםאצל

! 1הוא השחקן אסי הנגבי, בן ה־.33
11*111 ״1[|||1
1י ״ י* י • י ׳ אסי גילם את תפקיד מפקד הטייסת
בסרט הטלוויזיה צל ענן שחור — על טייס ישראלי שצנח במידבר־סיני.
בקרוב הוא נוסע לברלין כדי להשתתף בעוד סרט קולנוע.

״אני לי יודע למה חושבים
שהרמטכ״ל שלנו אינו מתייחס ב אהדה
לשבויים. אני הייתי עד לכד
שרפאל (״רפול״) איתן הציל
שבוי מיצרי. זה היד׳ בשנת 67׳,
כאשר רפול היה אלוף־מישנה ומפקד
חטיבת הצנחנים. הייתי ה
נהג
שלו במשך שנה וחצי, ואז,
במהלך של קרב, עצר. רפול זחל
והעלה עליו סמל מיצרי, נתן לו
לאכול ולשתות ודאג לו כל זמן
שהיה ברשותו.״ סיפר לי השחקן
אסי הנגכי, שהשתתף בסירטו
של הבמאי הצעיר עוזי פרם,

,.ונוכח במסיבן ז שנערכה לכבוד
סיום צילומי הסרט לקולנוע
גורדון בתל־אביב הזמין השגריר
היפאני, נאגאו יושידה, כל
מיני חשובים להקרנת הסרט ה יפאני
קאגנזושה, שזכה השנה בפרס
הראשון בפסטיבל־הסרטים־
בקאן. לסרט המלחמה בא, בין ה יתר,
רב־אלוף (מיל ).חיים כר־לס,
מי שעתיד להיות שר־הביט־חון
הבא של ישראל אצל
אשת הבוהמה נעמי אדווה עדיין
המשיכו בחגיגות הסילווסטר, ש התחילו
ב־ 31 בדצמבר ונמשכו עד
עצם השבוע הזה. בהתחלה זו היתד,
מסיבה של חובבי־חיות, כי נעמי
היא ידידתם של הכלבים והחתולים
שנרדפים עד מוות על־ידי פקחי-
החיות של עירית־תל־אביב. אחת
האורחות, שבאה עם חתול, רק
התחילה את הסיבוב של בעלי ה חיות
שבאו לשם, איש־איש כש-
בקבוקו בידו וחייתו בחיקו
עוזי פרס, בנו של גרשון

נשיקה לבמאי

מעניק עמוס לביא לעוזי פרס. לביא
שיחק בתפקיד בינוני בסרט של עוזי,
ובמסיבה היה מלא תישבחות לדרך עבודתו .״בלי עצבים ובלי מתח.״

(״גיגי״) פרם, הקבלן ואחיו של
שימעון פרס, סיים את צילומי
סירסו הרביעי. אחותו, רדתי,
עזרה לו לביים .״רותי היא במאית־סרטים
בזכות עצמה. היא למדה
קולנוע בתל-אביב, בעוד שאני
למדתי קולנוע בפאריס,״ אמר פרם
הצעיר. שחקנים צעירים, שזיהיתי
אותם מכמה סירטי-טלוויזיה שראיתי
לאחרונה, באו לשם כדי לחגוג
השגריר היפאני הזמין להקרנה
כמה מעמיתיו השגרירים,
וראיתי שם.את סמואל לואים,
שגריר ארצות־הברית, שבא עם
אשתו, סאלי. את שגריר צרפת,

מגיש שגריר יפאן ג1ל

ישראל, נאגאו יושידה.
1\ 11 #111 /

הוא אירח את המוזמנים לגדו, כי אשתו נסעה
לביקור גטוקיו, אך החיוך לא מש מפניו. הסרט

מרק כונפד שבא עם אשתו, מד
ניק, ועוד כמה, שגם־כן רצו לראות
את הסרט המעולה הזה 0
למסיבה של נעמי באה, בין היתר,
מושבניקית בשם תמר יהלומי,
שגדלה בבית דתי ושהביאה עימה
חיה — נחש פיתון. היא קיבלה
אותו, ולא ידעה איך מטפלים בו.
אחד האורחים, מדען־חיות, הסביר
לה שהנחש זקוק לחום של 30
מעלות מינימום, והיא התפשטה
והצמידה את הנחש לגופה
הבירה זרמה חופשי אצל עוזי פרס,
שסיפר כי אביו רואה כל סרט
שהוא מביים, בעוד שדוד שמעון

היפאני, שהוא סרט מילחמח, זכה לביקורות טצויי
נות בכל העולם. הלוחם הבכיר ביותר שנוכח בהקרנה
היה חיים בר-לב, מי שהיה בעבר רמטכ״ל
ועומד להיות שר־חביטחון הבא, בממשלת המערך.

ד 11111111 111ך | 11

| 1 1111\ 1 1 תומרקין, שאינו מעריץ נלהב
בנו האמצעי של חבר־הכנסת,

במסיבת הסילווסטר הארובה אצל
נעמי אדווה (באמצע) .מימין: יגאל
של משה דיין, ומשמאל: אודי דיין,
שבא למסיבה מנהלל והביא אגוזים.

לא רואה את כולם, אבל את אלה
שראה, אהב אצל השגריר־היפאני
חילקו כריכים קטנטנים
לפני שהתחיל הסרט, ומסיבת־קוקטייל
התנהלה בלובי של בית-
הקולנוע, כשחברי־כנסת משוחחים
על פוליטיקה ונשותיהם, שבאו עימם
הפעם, פוגשות במכרות ותיקות
שלהן אודי דיין, בנו של
משה דיייין, בא למסיבה של נעמי
אדווה מנהלל, והביא אתו חבילות

שרה באה

של אגוזי פקן, שאותם הוא מגדל
במו ידיו. יגאל תומרקיו הביא
עימו לאותו מקום שלוש תמונות
ופסל, וכמה ימאים הביאו מעילים
מיוחדים לכלבים, שנתפרו באירופה.
נעמי המשיכה להגיש מאכלים
שונים, כמו צלי-עגל עם יין־תפוחים,
כבד־עגל עם זיתים ובשר-כבש עם
פירות מיובשים ושקדים • 0 9
לא נשארתי זמן רב, מיהרתי ה ביתה
לחגוג עם ילדי את יום־האם.

היא תמר בר-לב אש תו
של חיים בר-לב,
שהיא סבתא לנכדה בת שש, באה בחברת בעלה.

נערב ה אצל
נעמי אד־ווח.
במה מן החוגגים ליד בקבוק ויסקי ענקי,

חגיגה מתמשכת

שגרירה נשא רת

סמואל לואיס. משמאל: אמנון מטלון ואשתו, טלי.

שתרם למסיבה יצחק צבי מחיפה. תמר יהצימי,
בעלת הנחש, בלבוש חווה (מימין) ,לידה נעס -ולצידה
שושי בר, דוגמנית צעירה ויפהפיה.

מדו ע צעקו לחנה מרון שהיא שרמוטה,
זאיך זכה צ״צבשם שלו
״..״מ* .דיו׳ מנוסי
זכה ב־ 11 בקבוקי־ויסקי. הסיפור
הוא מסובך: לפני ששה
שבועות התערב עימו המיס־עדן
אלי רונן, איש־אמונו

לקרוע את כתב־היד של המאהב
שלה, בהתקפה של נקמנות.
כשעשתה זאת קפצה
אשה מקומית וצעקה :״יא
שרמוטה!״ בפעם אחרת נזרק

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם,לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.

^ 11*3י|1 !1י *1111 יצרה פסל זה לפי הזמנה של ארכיטקט
עבור בניין בלוס״אנג׳לס. מאחר והבניין

עדייו לא גמור, החליטה אילנה להציג את הפסל בתערוכה
מעבודותיה, שתתקיים בעוד שבוע באוסטריה. אילנה, שהיתה
במשך שנים רבות בלונדית, החליטה לחזור לצבע־השער הטבעי
שלה, שחור. לפני נסיעתה לאוסטריה קפצה לביקור קצרצר בישראל.

כרנ/ליטה ונש
חממו את הכרנזליטה בסיר
עמוק,הוסיפו פלחי פרי הדר
טבעי. פירות העונה וקינמון
לפי הטעם.

כרמליטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי עץ, וקינמון
לפי הטעם.

׳ותם ו אונג1

הסופר, הכותב בעיקר על בעיות ה־הומוסכסואלים
בישראל, חזר משהייה
בת שנה בארצות־הברית. כאשר ביקר בלוס־אנג׳לס הוצג
בפני השחקן יפה״התואר רוברט רדפורד, ונתבקש על״ידו לכתוב
תסריט לסרט שאותו עומד רדפורד לביים. ראובני כתב את
התסריט, והוא מצפה עתה לתחילת העבודה על הסרט החדש.

בסוף הצגה חפץ על הבמה,
אך נותר שוכב בין שולי-
הבמה והמסך. אחת השחקניות
צעקה :״מישהו זרק לי טבעת
יהלומים!״ אך כאשר הצ ליח
אחד השחקנים לקחת את
החפץ, תוך כדי זחילה מתחת
למסך, התגלה שהיתה זאת
חפיסת שוקולד.
! 8בדבריה הזכירה מרון
את עמיתה, השחקן יוסי
ידין, ולפתע הפליטה :״הזי,
נזכרתי פיתאום — הוא גם
היה הבעל שלי.״
81 בעת ביקור בבסיס צבאי
סיפר אחד האנשים לחנה מרון
שבשעתו הלך לראותה בהצג תה
הראשונה אחרי פציעתה.
״האמת היא שרציתי רק לר־

אות איך את הולכת.״ סיפר
החייל ,״אבל אחרי כמה דקות
התחלתי לשמוע מה את אומרת,
ומאז אני הולד באופן
קבוע לתיאטרון.״
׳ 8כל מי שמטלפן אל
מישרדו של ראש עיריית תל-
אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״) להט,
ומבקש את צ׳יצ׳ ,נענה על-
ידי המזכירה שלו :״אתה
מתכוון למר להט׳ לא כן ז״
אך צ׳יצ׳ עצמו ביקש השבוע,
בערבדראיונות, לקרוא לו בשם
צ׳יצ׳ ..הוא גם הזכיר כיצד
נולד כינוי זה. פעם, כשהיה
ילד, פיקד על קבוצת מושכי-
חבל. המדריך דיבר אידיש
ואמר :״צי ! צי משוך !
משוך!) צ׳יצ׳ חזר על פקודה

של אהרון אבו־חצירא,
כי קציו־המישטרה בנימין
זיבל יושעה מתפקידו עד ה

בינואר, בעיקבות גילויים
שעמד רונן לגלות עליו. מחיר
ההתערבות: חמישה בקבוקי-
ויסקי. כאשר הגיע המועד וזי־גל
לא הושעה, העלה רונן
את המהיר ל־ 10 בקבוקי־ויס־קי,
בתנאי שזיגל יושעה עד
ה־ 1בפברואר. הגיע גם תאריך
זה, וזיגל לא ,-ושעה.
רונן סיפק את 10 בקבוקי-
הוויסקי. אך דירי זכה בבקבוק
נוסף: הוא התערב עם מישהו
אחר על בקבוק־ויסקי אחד
כי רונן אכן ישלם את ההתערבות.

8ההלצה האחרונה של
מנוסי: המניות של נזיגדל־שלום
בבורסה עומדות בסימן
״קופצים בילבד״.
81 בערב ראיונות עם אי תן
דנצינ סיפרה השחקנית
חנה מרון כי לפני כל ד,צ־גת־בכורה
היא נוקטת אמצעים
להרמת המוראל. בין השאר :
היא קונה שימלה חדשה, מבלה
שעה ארוכה באמבטיית-
קצף וקוראת את כל המחזה
מחדש.
! 8כשנשאלה על תקריות
שאירעו לה במהלך הקאריירה
שלח, סיפרה מרון על הצגת
מחזהו של הנריק איבסן,
הדה גאבלר, בעיירת־פיתוח
נידחת. במחזה נדרשת מרון

11י^ 13ל 1*1 ^ 111*181ך ! ח השחקנית האמריקאית, המשחקת את גלוריה בסידרת־הטלוויזיה
11 ויי \ 1י 1* 1 0״הכל נשאר במישפחה״ ,באה לקונצרט שנתנה הזמרת הישראלית
#1 \ 11
חדווה עמרני בלוס־אנג׳לס למען האירגון ״ילדים העוזרים לילדים״ .סאלי וחדווה שייכות שתיהן
לאותו אירגון ופעילות בו באירגון מופעים בהתנדבות. עימה בתמונה: בעלה של סאלי, ביל רידד.
ה עו ל ס הז ה 2267

בלתים
זו, ותוך שיבושו נולד השם.
! 9נציב־שירות־המדינה הפורש,
איתן יעקוכסון, י:.־
כח באחת ממסיבות־ד,פרידה
שערכו לו, ושמע את כל השבחים
על עצמו. הוא העיר:
״אני מרגיש כמו בסיפור על
אם ובנה. כאשר קוברים את
ראש המישפחה והם מאזינים
להספדים עליו, המהללים אותו,
אומר הבן לאמו :״בואי
נפתח את הקבר, אני לא מאמין
שזה באמת אבא.״
! 9דרך להרפיית מתחים
בעבודה מצא לו מנהל תיאטרון
החאן הירושלמי, דגי
שלם. כל יום, בשעת הצר-,
דיים, הוא נועל את מישרדו
ועוסק במשך חצי שעה במדי״
טציה. השחקנים, המבקשים

כי הכפר שלו משגשג מבחינה
כלכלית, העיר לו ירון :״אם
אתם נמצאים במצב כל־בך
טוב, אז אולי תעזרו לי קצת
לכסות את הגרעונות שיש ל-
עיריית־גבעתיים?״
1השבוע נערכה מסיבת
פרידה לאשר (״ארתור״) כן־
; תן, שהיה יושב־ראש סיעת
המערך במועצת עיריית תל־אביב.
ראש מחוז מיפלגת־הע־בודה,
ח״ב אליהו שפיייזר,
הילל את בן־נתן, על שהסכים
להציג את מועמדותו לראשות
העיריה בבחירות הקודמות,
אחרי שלא היו קופצים אחרים
על תפקיד זה. הגיבה על־־כך
העיתונאית עדה הוז, שהיתר,
דוברת של מטה־המערך ושל
בן־נתן בבחירות לפני שלוש

דודו ר ! ו

שעמד במרכז סיכסוך באשר שידר גרדיו
כתבה על אורי דייוויס האנטי״ציוני, ש־

היתה שמאלנית מדי לטעמם של עורכיו, חזר לעבוד ברדיו, עוסק
כיום בתשדירים למניעת תאונות־דרכים. בימים אלה מכר את
המכונית שלו כדי לממן תקליט שמוציאה הזמרת קוריו אלאל.

לראותו, נענים בסירוב על-ידי
הנאמנה, מזכירתו שרף, שאינה נותנת לאיש
מהם להיכנס, בטענה שהבוס
עסוק ביותר.
91 באחת מכיתות ג׳ ב־בית־ספר
בראשון־לציון סיפר
העיתונאי לעניינים כלכליים,
עמירם פליישר, לתלמידים
על בעיות הבורסה. אחד היל דים
שאל אותו :״האם ההנפקה
החדשה של חברת שלדינה,
שתתקיים בבורסה, תמ שוך
משקיעים רבים?״ אמר
לו פליישר :״אתה יודע בכלל
על מה אתה מדבר?״ סיפר
לו הקטן :״כן, בכל יום לפני
שאני עושה שיעורים עם אבא
הוא מסביר לי על כל הפעולות
שהוא ביצע באותו שבוע
בבורסה.״

שרה

91 ראש עיריית גבעתיים,
יצחק ירון, אירח את ראש
מועצת כפר־קאסם, עבד־אל־רחים
עיפא, בבית ה־עיריה.
כאשר סיפר לו עיסא
ה עו ל ם הז ה 2267

שנים :״אילו שפייזר היה
נרתם עם המחוז כולו לעזור
לבן־נתן, במקום לשים לו רגל,
אז עכשיו הוא לא היה צריך
להספיד את ארתור.״
! 9בסידרה עמוד האש, המשודרת
מדי שבוע בטלוויזיה,
הודח מתוארו כגואל־העמק
יהושע חנקין, שכל תלמיד
לומד עליו. במקום זאת ציינו
בתוכנית כי גואל העמק הוא

ארתור רופין.

! 9מי שהיה הבלש העברי
הראשון, דויד תדהר, וכתב
אנציקלופדיה על חלוצי הישוב
ובוניו, המכילה 19 כרכים, נפטר
לפני שלוש שנים. אך עם
מישפחתו ניהלו מפקד גלי
צה״ל לשעבר, מרדכי ; או ר,
ואיש הטלוויזיה, זאב ענר,
משא־ומתן כדי שיתירו להוציא
לאור מהדורה מקוצרת של
האנציקלופדיה, במשך תקופה
ארוכה ביותר. החודש קיבלו
נאור וענר הסכמה מהמישפחה,
ובקרוב תצא מהדורה מקוצרת.

מאת

דני אל ה שמי

האג׳ אמין הנורא־עוד
בשיחתי הראשונה עם סעיד חמאמי ז״ל, שליח
אש״ף בלונדון, שנערכה בתנאים כימעט־מחתרתיים (אם
כי הודעתי עליה, מייד לאחר מכן, לראש־הממשלה יצחק
רבין) הסכמתי עימו על כלל יסודי: לא נדבר על ההיסטוריה.
אני לא אנסה להפכו לציוני, והוא לא ינסה להפ״
כני לאנטי־ציוני.
רישמית דבקנו שנינו בכלל זה עד שנרצח, בידי
קיצוניים שליחי־עיראק, ביגלל שיחות אלה. בהמשך שיחותינו
לא עמדנו תמיד במיבחן. בשיחות בין אויבים
שוררת, בדרך הטבע, סקרנות
רבה. כל אחד משנינו
ביקש לתור במים־
תרי המוח של זולתו, כמו
סיירת בנוף בלתי־ידוע.
כך גם התגלגלה פעם השיחה
אל חאג׳ אמין אל-
חוסייני, המופתי של ירושלים.
כמו
כל בני־דורי היהודיים
בארץ, למדתי לשנוא
את המופתי למן הרגע
שבו שמעתי עליו
לראשונה. לגבינו היה דמות שטן־עלי־אדמות,
מיפלצתית, רוצח נתעב, המופתי מין היטלר שני.
נדהמתי לשמוע מפי
חמאמי הערכה שונה לגמרי .״המופתי היה איש טוב,״
אמר ..״הוא היה פטריוט זיתי. נכון, הוא היה בעל
אופק צר והבנה מוגבלת, איש דתי קנאי, אבל הוא היה
המנהיג הפלסטיני היחידי בתקופתו שלא היה מושחת,
ושלא דאג רק לעצמו. הוא היה נאמן לעמו, ולכן אנו
מוקירים את זיכרו.״
נזכרתי בהערכה זו — ששמעתיה לאחר־מכן גם מפי
פלסטינים נאורים אחרים — בהקשיבי לדברים שנאמרו
על המופתי בסידרה עמוד האש. חששתי מאוד. לא האמנתי
כי מישהו ברשות־השידור יעז לנסות ולטפל באופן
אובייקטיבי באיש זה, שהפך סמל־שינאה כה מובהק.
הופתעתי לטובה. עורכי הסידרה הציגו את המופתי
כפי שהוא נראה בעיני החוקרים האובייקטיביים: מנהיג
לאומי פלסטיני. אולי היחידי שחזה מראש את ההתנגשות
הבלתי־נמנעת בין הציונות ובין התנועה הלאומית
הפלסטינית. בשעה שהאוכלוסייה הפלסטינית היתה עדיין
רדומה, מבלי להבין את הסכנה לקיומה הלאומי שמתגבשת
והולכת לנגד עיניה, ניסה המופתי לעורר ולארגן
תנועת־התנגדות
חשוב מאוד שנבין את מניעיהם של הערבים באותה
תקופה, כשם שחשוב שהערבים יבינו את הגורמים הנפשיים
והמעשיים שהביאו את הציונים לכך שינהגו כפי
שנהגו. פיתרון מדיני אינו זקוק דווקא להבנה הדדית,
אך שלום אמיתי מחייב הבנה כזאת. משום כך גם חשוב
להבין כיצד רואים הפלסטינים את חאג׳ אמין.
המופתי היה, מבחינות רבות, דמות טראגית. הוא
מצא את עצמו בראש ציבור מפגר, שחסר לו אירגון
חברתי יעיל, ושעמד לפתע מול תנועה היסטורית מודרנית
ונחושת־החלטה. בתנאים אלה, נגזר עליו כישלון
מראש.
אגדות רבות נקשרו לשמו. חלקן נוצרו לשם תעמולה,
ונותרו כאמיתות היסטוריות. למשל: יחסיו של
המופתי עם הנאצים. רבים משוכנעים עדיין כי המופתי
הוא ששיכנע את היטלר לבצע את השואה, ושמילא תפקיד
חשוב בניצוח על רצח המוני זה.
יש בכך מעט מאוד אמת. המופתי ברח בימי המיל״
חמה לעיראק, כאשר השתלטה שם תנועה לאומית, ש זכתה
בתמיכת הגרמנים. כמו רוב הערבים — וביניהם
אנוור אל־סאדאת — ראה המופתי בגרמנים בעלי-
ברית פוטנציאליים, על פי העיקרון האומר ש״האוייב
של אוייבי הוא ידידי״ .הגרמנים לחמו בבריטים ובצר־פתים,
שגי הגורמים הקולוניאליים השנואים ביותר במרחב
באותם הימים. בעיראק, כמו במצריים ובארץ־ישראל,
ציפו הערבים לבוא הגרמנים כמי שמצפה לגאולה.
קל יותר להבין זאת אם זוכרים כי גם פטריוט ציוני
קיצוני כמו אברהם שטרן, הוא יאיר, היה מוכן בהחלט
להעזר בנאצים כדי לסלק את הבריטים מארץ־ישראל.
אחרי כישלון המרד הלאומי בעיראק, ברח המופתי
לגרמניה. שם התקבל בקרירות רבה. הנאצים לא ראו
בו בעל־ברית בעל-ערך. היטלר זילזל בו, ולמעשה לא
היה למופתי שום תפקיד. כמו שליחיהם של עמים מדוכאים
רבים, שביקשו להיעזר בגרמנים, בילה את זמנו
בגרמניה באפם־מעשה. לגרמנים היו אז דאגות אחרות.
יתר על כן, מכיוון שהנאצים התייחסו ברצינות רבה
לתורת־הגזע, שעל פיה הערבים שייכים לגזע השמי
הנחות, גם לא היה בסים אידיאולוגי לתמיכה אפשרית
של היטלר בערבים. ואילו להשמדת היהודים לא היה
היטלר זקוק לשום עזרה אידיאולוגית או מעשית. שיור
אתו הגיזענית ליהודים היתד. לאין שיעור יותר עמוקה
ושורשית מאשר ההתנגדות של הפלסטינים לציונים,
שמניעיה היו לאומיים.
גם בדיעבד אין המופתי הופך דמות סימפאטיה, ואיננו
חייבים לסלוח לו את שיטותיו. הקנאות הדתית, ש ציינה
אותו כשם שהיא מציינת את הדומים לו במחנה
שלנו, ראוייה לגינוי. אך טוב שנעשה מאמץ להבין את

מניעי אוייבינו, בעבר ובהווה. הדבר דרוש כדי לבנות
עימם עולם חדש בעתיד, ויש לברך את עורכי עמוד האש
על נסיונם הכן בכיוון זה.
שיער הסופר חיים באר, בעל נוצות, רמז לא מכבר בשיחה
בשניים בטלוויזיה שהוא חובש כיפה מתוך דווקאיזם.
הוא הישווה את עצמו לערבים המסתובבים בתחנה המרכזית
בתל־אביב כשהם חובשים כפייה, ביודעים שהם
מעוררים על עצמם בכך שינאה, ושהם יהיו הקורבנות
הראשונים של זעם ההמון אם יתפוצץ במקום מיטען של
חומר־נפץ.
היה זה הסבר מעניין למיצויה הדתית לכסות את
הראש. על-ידי נשיאת סימן־היכר בולט, המבדיל בינו
ובין סביבתו, מכריז האיש הדתי בכל רגע :״הנני!״
אין הוא יכול לברוח מדתיותו. הוא נאלץ להפגין אותה
יום־יום ושעה־שעה. הוא נציגה הבולט. הדבר מעלה את
עוצמת המוטיווציה שלו.
פעם התארחתי אצל ליברל יהודי בעיר בולטימור.

באשר כבשו הגרמנים את צרפת, בקיץ ,1940 הם
יצאו מגידרם כדי להתנהג ככובשים נאורים, ידידותיים.
אדולף היטלר אמנם בז לצרפתים, אבל הוא היה !מעוניין
ביחסים טובים עימם, לפחות כל עוד נמשכה המילחמה.
ולגבי הגרמני הממוצע, צרפת הייתה ארץ של תרבות
גבוהה יותר, נשים יפות יותר, אורח־חיים קוסם וותר.
הדבר נראה היטב בסרט הבן !והאמיתי של טריפו.
החיילים הגרמניים מטיילים ברחובות, מתערבים באוב-
לוסיה, ,מפלרטטים עם הבנות, יושבים בבתי־הקפה, מבקרים
בתיאטרון, משתתפים במסיבות. כאשר גיבורת הסרט
מבקרת במיפקדה הגרמנית, היא נוכחת לדעת כי קציני־המימשל
הם סנטימנטליים ומופרעים ככל האדם.
במשך חמש שנות הכיבוש זה השתנה בהדרגה.
המחתרת החלה פועלת. פעולותיה היו מצומצמות, אך
פעולות־העונשין של המימשל הצבאי היו פרועות. ככל
שהפך השילטון נוקשה ואכזרי יותר (היו שם חכמים
שהטיפו למדיניות ״היד הקשה״) ,כן גבר כוחה של
המחתרת. נוצר מעגל־הקסמים הקלאסי: טרור וטרור־נגדי,
כאשר כל סיבוב מגביר את שינאת האוכלוסיה לגרמנים
ולצרפתים ששיתפו עימם פעולה. ככל שגברה השינאה,
כן גברו ממדיה ויכולתה של המחתרת.
בסרט נוטש השחקן הראשי בסופו של דבר את
התיאטרון ומצטרף למחתרת. כמוהו עשו במציאות רבים
וטובים.
המושלים הצבאיים הגרמניים לא היו מטומטמים.
רבים מהם היו חיילים מיקצועיים, אנשים הגונים, שלא
היו נאיביים. המפקד של פאריס הוצא להורג כאשר נתגלה
הקשר נגד היטלר. אך הדבר לא עזר להם: החוק הפנימי
הטמון בכל כיבוש פעל בעל כורחם ובניגוד לרצונם.
לבסוף הם נראו בעיני הצרפתים כמיפלצות.
אומרים שאין אהבות שמחות. אין גם כיבוש ליברלי.
יש רק דרך אחת להשתחרר ממעגל־הקסמים של
הכיבוש: להסתלק ממנו בעוד מועד, לפני שמאחרים
את המטרו האחרון.

ו־זויק ההיצע והביקו ש

האיש, אדם אמיד ומכובד, הוא אב לבן בגיל האוניברסיטה.
הצעיר היה מגודל־שיער, בעל זקן ארוך ופרוע.
מדי יום הסתבך ברחוב ובאוטובוס בתקריות, כשאנשים
מטיחים בפניו דיברי שינאה ומשטמה. היו אלה ימי מיל-
חמת־ויאט-נאם, והשינאה לרדיקלים הצעירים, שונאי-
המילחמה וחובבי-הכושים, היתד. רבה, קולנית ואלימה.
שאלתי את הבחור מדוע אינו מסדר את שערו ומתגלה.
אחרי הכל, אמרתי, אם רצונך להשפיע על בני-
אדם ולהנחיל להם את השקפתך, מדוע לעורר את התנגדותם
האינסטינקטיבית כבר ברגע הראשון, בשל דבר
של מה־בכך ן
תשובתו נחרתה בזיכרוני :״אני מנסה להזדהות
עם הכושים. אני שואל את עצמי: מה מרגיש אדם
שצבע־עורו מכריז על היותו בן־מיעוט, שכל האנשים
מתייחסים אליו, למן המבט הראשון, על פי ציבעוז יש
הרבה אנשים השונאים יהודים, אך את רוב היהודים
אי־אפשר להכיר במבט ראשון. יהודי הנוהג ככל אמריקאי
יכול להיטמע בקהל של נוסעי־אוטובוס. ואילו הכושי
אינו יכול להסתתר או להיטמע. הוא כושי בכל רגע של

חייו.
״לכן אני מגדל את שערותי. זה מזהה אותי מן המבט
הראשון. זה הופך אותי מייד אובייקט לשינאה. כך אני
מרגיש מה שהם מרגישים.״
אמרתי לו :״אתה היהודי האמיתי ביותר שפגשתי
מימי.״

המטרו האחרון
ברמ אלל ה
סרטו של טריפו, המטרו האחרון, המוקרן עתה בארץ,
נפתח בסצנה שהיא, לדברי הבמאי, אוטו־ביוגראפית.
ילד הולך ברחוב בפאריס. הוא עובר על פני חייל
גרמני. בתנועה אנושית פשוטה פורע הגרמני את שערו
של הילד, בחיבה, ואולי בגעגועים לילד שלו. אמו של
הילד, הרואה זאת, גוערת בו זמורה לו ללכת ולחפוף
את שערותיו, כדי לנקות אותם ממגע הגרמני.
,נזכרתי בכך כאשר סיפר לי ידיד, המשרת ברמאללה,
על מיקרה דומה שקרה לו.
כשאנחנו חושבים על הכיבוש !הגרמני באירופה, עומדת
לנגד עינינו התמונה הנוראה של השואה. אבל הגויים
לא ראו את הגרמנים כפי שראו אותם היהודים. ובוודאי
לא הצרפתים.

בשעתו סיפרתי במדור זה על ידידי הלבנוני הצעיר
בקאהיר, שניבא לפני שנה, על פי שיקולים מיסחריים
טהורים, כי האיית־אללה מח־אללה חומייני ימכור את
בני־העמבה האמריקאיים ערב הבחירות בארצות-הברית,
כשהמחיר יהיה גבוה ביותר. היה נדמה כי נבואה זז
תתגשם בדיוק. אך המשא־והמתן נמשך עד לרגע האחרון
של ממישלת קארטר, והנבואה התבדתה.
עוד מסתבר כי ידידי צדק בכל זאת.
הגילויים על מהלך המשא־והמתן מראים כי המנהיג
האיראני שינה את עמדתו לפתע בחודש ספטמבר,
כחודשיים לפני הבחירות האמריקאיות. אז נפתח משא-
ומתן מזורז, שעמד להסתיים תוך ימים. אך דווקא באותם
הימים פרצה מילחמת עיראק־איראן, שאיש לא ציפה
לה, ממשלת טהראן שותקה והמשא־והמתן נעצר.
כפי שציפה ידידי, היו תוצאות המשא־והמתן על גורל
ה־ 52 תלויות בתנאי השוק — חוק ההיצע !והביקוש.
למחרת הבחירות ירדו המניות של בני־הערובה באופן
תלול. אחרי שקארטר הפסיד בבחירות, ירד הביקוש
לבני־הערובה באופן דראסטי. איראן, שתבעה תחילה
24 מיליארד דולארים, נאלצה לרדת ל־ 7.9מיליארד.
מה שמוכיח שוב לכל המשחקים בבורסה: צריכים
למכור ברגע הנכון.

בד אי לך עברי ת טובה
ראיתי את הסיסמה, ולא האמנתי למראה עיני.
מי יגול עפר מעיניך, ברל?
שלט גדול ניצב לצד הכביש, ועליו התנוססה ׳בגסות
בעל־ביתית הקריאה:
״כדאי לך הסתדרות חזקה!״
איני יודע מי המציא את הפסוק המיפלצתי הזה. אבל
אני מקווה שייעשה לו מה
שהוא עושה לשפה העברית.
אפשר
לומר :״דרושה
לך הסתדרות חזקה.״
אפשר לומר :״הסתדרות
חזקה כדאית לך.״ ואם תרצו
:״כדאית לך הסתדרות
חזקה.״
נוסח זה אינו פאר היצי רה
הלשונית, אך נסבל.
רוצים משהו יותר ״עמ מי״
,משובש? נסו :״כדאי
לך שההסתדרות היה חז קה.״
או אף :״כדאי ש תהיה
לך הסתדרות חזקה.״
אפשר. איכשהו. בקושי.
משל
אך בשום פנים ואופן
אין השפה העברית סובלת את הנוסח ״כדאי לך הסתדרות
חזקה.״ זוהי פשוט שגיאה גסה. ואיני מעלה על דעתי
שאירגודעובדים כלשהו בעולם יבחר בסיסמה ראשית
שכולה שגיאה לשונית פשוטה.
ואם אצטרך לבחור בין הסתדרות חזקה ובין שפה
בלתי-משובשת, יהיה עלי להחליט מה כדאי לי יותר.

אפרסגןב רי בו ן!
£חת השערוריות הגדולות ביותר בתולדות הי
מדינה הולכת ומתפתחת לנגד עינינו, מבלי שמישהו
יתרגש מזה — למרות שזהו אפרסק בריבוע.
יש לפרשה זו חשיבות כפולה ומכופלת, מפני שזוהי
השערורייה הראשונה של המישטר הבא — ממשלת-
המערה היא סימן לבאות.

היא מתקשטת כאות הראשונה של הכתב
העברי: אל״ף.

1 1 1
^ סיריו של שימעון פרם מצדיקים את קיומו של
י י אירגון מוזר זה — ״אזרחים למען פרס״ — מול פני
ההתנגדות הרבה, שקמה לה בתוככי המיפלגה.
ההתנגדות אינה עקרונית, חלילה( .במערך, שום דבר
אינו עקרוני ).היא מעשית. עסקני המיפלגה חוששים
מפני היווצרותו של מוקד-עוצמה חדש, עצמאי ונפרד,
שלא יהיה נתון לשליטתם, ושיש בכוחו לרוקן את מוסדות
המיפלגה מתוכנם.
כנגד זה טוענים חסידי פרם שאל״ף היא המצאה גאונית.
בעזרת תחבולה זו ניתן יהיה לגייס כספים בלי
הגבלה, וגם להוציאם בלי מיגבלות.

המיפלגות להזדקק לעיסקות מושחתות?

לשון אחרת: האם לא כדאי שבספי-המדינה
יבואו כמקום בספי־שוחד למימון המיפלגותז

ווו

ן* עוקץ הוא במילה ״במקום״.
1 1בספי-המדינה במקום כם פי־ שוחד-הרי
זה שינוי למוכה. כספי-המדינה נוסך על
כספי-שוחד — הרי זה שינוי לרעה.
הדבר היה ברור מן הרגע הראשון.
מציעי־החוק ניצלו את הגילויים שלנו על השחיתות
המיפלגתית, והפכו אותם קרדום לחפור בו. הם אמרו
בגלוי: יש לפטור את המיפלגות המיסכנות מן הצורך
להיות מושחתות. החוק החדש ישים קץ לשחיתות.
כיצד?

ואכן, כוויכוח זה כין חסריי־עקרונות צודקים
אנשי סרס. אל״ף היא תחבולה מתוחכמת ביותר.
כדאי
להתבונן בה מקרוב.

^ שנות ה ־ 60 המאוחרות מלאה הארץ גילויים
1על השיטות הנלוזות שבהן נקטה מפא״י למימון
פעולותיה.
עד אז היה השבועון העולם הזה הגורם היחידי שחשף
שיטות אלה. עם כניסתי לכנסת השישית, כנציג
תנועת העולם הזה, השתמשתי בדוכן הכנסת כדי להנחיל
לציבור מושג־מה על המתרחש מאחרי הקלעים.

אין הלוו! עליו שום הגכלות.

המערך יקבל מימון מיפלגתי, בלי עין הרע, ויוציא
אותו כיד המלך. הוא גם יקבל תרומות, ויוציא סכום
השווה לשליש נוסף. ביגלל האינפלציה קשה לדעת מה
יהיה הסכום הסופי, ויש להניח כי ינוע בין 200ל־300
מיליון לירות.
זהו סכום עצום? בהחלט. אך לא בעיני מיפלגד,
הרוצה לזכות ברוב מוחלט, ושהמנהיג החדש שלה —
שימעון פרס — רוצה להוכיח לעצמו ולעולם שהוא
יכול לנחול ניצחון אשר יאפיל על כל הישגי דויד בן-
גוריון ומנחם בגין גם יחד.
הוא זקוק למאות מיליונים נוספים.
מניין הם יבואו? מאל״ף.

איך אפשר להוציא אותם ץ באמצעות אל״ך.

אל״ף לא ישתתף במערכת־ד,בחירות. לא ולא. הוא רק
יהלל וישבח את שימעון פרס, יעלה על נס את תכונותיו
הגאוניות, יתאר את אושרה של מיפלגה אשר זכתה
ואיש נדיר־ כזה עומד בראש.

בל מי שרצה כחלק — שילם.

מקופת־המדינה ישולמו ל־בדיוק
לסדר־הגודל בכנסת
סכום־ענק, חרות והמפד״ל
נזרקו פירורים. העיקרון:
מי שהיה קטן, יישאר קטן.
המצע של מיפלגה גדולה
פי 20 מזה הדרוש להסברת
היה העיקרון היסודי של

היא הציעה שסכומי-עתק
מיפלגות לפי מפתח שיתאים
היוצאת. כך קיבלה מפא״י
קיבלו הרבה, ולכל האחרים
מי שהיה גדול, יישאר גדול.
למרות עיוות זה (האם
זקוק להסברתו לסכום הגדול
מצעה של מיפלגה קטנה?)
הצעת־החוק חיובי.
השאלה היא: האם לא כדאי שהמדינה תממן את
הוצאות התיפעול של הדמוקרטיה, תחת להכריח את

>7ם מותר למיפלגה לקבל סכומי־עתק מחו״ל, בלי
י כל הגבלה — מדוע היה צורך בהקמת אל״ף? הרי
המיליונרים של שימעון פרם יכלו לתת את ״התרומות״
שלהם למיפלגתו?
הדבר היה דרוש מפני שיש בחוק גם מיגבלה על
ההוצאות.
בהצדיקם את בקשתם לממן את פעולות מיפלגותיהם
בכספי הציבור, מבלי לוותר על ״תרומות״ הבאות (כב יכול)
מחו״ל, פייסו המציעים את הציבור בטענה פשוטה:
לא חשוב כמה ייכנס לכיס המיפלגה. במילא
לא תוכל להוציא את הכסף.
כי לפני חוק זה, מותר לכל מיפלגה להוציא במע-
רכת־הבחירות סכום מוגבל בילבד. לכל מיפלגה המקבלת
מימון מקופת-הציבור מותר להוציא במערכת־הבחי-
רות רק את הכסף שזכתה בו מידי המדינה, בתוספת
סכום השווה לשליש מכסף זה.
יש מחסום. מותר למערך להוציא הרבה — אך יש לכך
גבול מסויים וברור.

^ ל״ף אינו מיפלגה. אין הוא מקבל מימון מקו-
פת־המדינה. זהו אירגון מתנדב של אזרחים מתנדבים,
העושה פעולות בהתנדבות.

במדינת ישראל אין איש-עסקים שאינו זקוק לחסדי
הממשלה — עכשיו כמו אז. הממשלה חילקה ביד נדיבה
זכיונות ורישיונות, הענקות ופטור ממס, הזמנות ומעמד
של ״מיפעל מאושר״ ,רשיונות למטבע זר והלוואות. כל
מי שרצה לקבל חתיכה מן העוגה הענקית הזאת, היה
צריך לשלם מעין מעשר לקופה הסמוייה של המיפלגה.
עיקרון זה לא פעל רק במישור הממלכתי. לצד העו־גה
הממלכתית היו מצויות עוד כמה עוגות גדולות: העו־גה
של הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, שחילקו
מדי שנה עשרות מיליוני דולרים, העוגה של ההסתדרות,
על ״משק העובדים״ הענקי שלה, העוגה של הרשויות
המקומיות.

בעזרת חצעת־חוק זו כיקשה מפא״י לשים
את ידיה על קופת-המדינה לצורך מימון פעולותיה.

כקיצור:
תחי הציונות! תחי השחיתות!

והנה כא הדכר ששמו אל״ף.

השיטה. שהופעלה בניצוחו של שר־האוצר
פינחס ספיר, היתה פשוטה ותכליתית: כל
מי שרצה משהו מן הממשלה, היה צייד להפריש
חלק מן הרווח הצפוי לקופת-המיפלגה.

ך * גילויים תכפו, התמונה התבררה, וזה לא מצא
י י חן בעיני מפא״י. עד שעלתה בליבו של מישהו
מחשבה גאונית: מדוע לא לנצל את כל הגל הזה לטובת
מפא״י עצמח?
וכך, בשלהי ,1972 הונחה על שולחן הכנסת הצעת־חוק,
שנשאה את השם הגראנדיוזי ״הצעת חוק בחירות
לכנסת ולרשויות מקומיות (מימון, הגבלתן של הכנסות
והוצאות וביקורת) תשל״ג—1972״.
היתד, זאת הצעת־חוק פרטית של חברי־כנסת, וחתמו
עליה נציגי הקארטל המקצועי של מיפלגות־המימסד :
יוחנן באדר מחרות, משה ברעם ממפא״י, שלמה רוזן
ממפ״ם, יצחק גולן מהליברלים העצמאיים ויצחק רפאל
מהמפד״ל — האיש שיצא בשן ועין מפרשת־השחיתות
הגדולה של תל-גיבורים (תשלום למפד״ל תמורת קבלת
עבודות בבניין בית־חולים ממשלתי.).

הזמנה, מקום ריאלי ברשימת־המועמדים לבא-כוחו. אין
בעיות.
מצדיקי הסעיף דיברו, כמובן, בשם הציונות. גם
הפעם שימשה הציונות המיסכנה אמתלה נוחה לשחיתות
.״יש לנו תנועות גדולות בגולה,״ הם אמרו .״איך
אפשר למנוע מהן להשתתף במאמצינו בארץ?״

בשתי צורות: הן על־ידי הגבלת ההכנסות, הן על־ידי
הגבלת ההוצאות.
למיפלגות יהיה אסור לקבל ״תרומות״ מגופים כלכליים.
ואסור יהיה להן להוציא כספים העולים על סכום מסויים.

התחבולה ששמה אל״ך כאה להערים על
•טתי המיגכלות כאחת.

ן• טפל תחילה בעניין ההכנסות.
הצעת־החוק המקורית אסרה, כביכול, על המיפלגות
לקבל כספים מגופים כלכליים, והתירה להן רק לקבל
תרומות מיחידים. הכוונה המוצהרת: מכיוון שגוף כל כלי
לא יתן תרומה מבלי לקבל תמורה, הרי זה למעשה
שוחד למיפלגד, המסוגלת להעניק לו הטבות מקופת-
הציבור.
משום כך אמר סעיף 8בנוסח הסופי, שנתקבל בקריאה
השלישית לא תקבל סיעה, במישרין או
בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בארץ.״

פשוט ץ לגמרי לא. כי יש כחומה כצורה
זו פירצה שגם פיל יכול לעכור כה. פיל? שבט
שלם של פילים, זה לצד זה !

החור טמון במילר, ב״ארץ״.
הגשתי לסעיף זה הסתייגות פשוטה: להוסיף את
המלים ״ובחוץ לארץ״ .היא נדחתה כימעט פד,־אחד.
ההצבעה הסופית על הסעיף היתד 73 ,בעד 4 ,נגד.
לפי סעיף זה, יכולה מיפלגד, לקבל כספים בלתי-
מוגבלים מחו״ל. כלומר: כל מיליונר ישראלי, הרוצה
לקנות לעצמו חלק בממשלה הבאה, יכול להקים חברה
בוואדוץ ולהזרים באמצעותה עשרות מיליוני לירות ל־מיפלגה
שתבטיח לו את מבוקשו — רשיון, זיכיון, מענק,

פיטר ליהנות מתחכולה. אלוהים, שציווה על
עמו ״בתחבולות תעשה מילחמה״ ,ציווה על מים־
לגתו ״בתחבולות תעשה בחירות״.
אך מה שמתגלה כאן לעינינו אינו רק תחבולה ביל-
.בד. נפתחת כאן דלת לשחיתות בממדים העוצרים את
הנשימה.

המערך מעז לצפצך על יסודות המוסר הציבורי,
טוהר־המידות ורוח החוק כעצם הימים
שכחם הוא מכקש את אמון הכוחרים. איך הוא
יתנהג כשיהיה כשילטון?
אני בטוח שיש מיליונרים טובי-לב, המוכנים לתת
מיליונים לאדם המבקש להיות ראש־הממשלה, פשוט
כדי לשמח את ליבו. בוודאי שיש. אלא שאני עצמי לא
פגשתי הרבה מיליונרים כאלה. כימעט כל המיליונרים
שאני מכיר — ואני מודה שאין הם רבים — דואגים
מאוד־מאוד לכסף שלהם. אין הם נותנים דבר, מבלי
לקוות לתמורה. קל וחומר כשהם עושים בארץ עסקים
של ד,רבד-,ד,רבה מיליוני דולרים.
אחת מסידרות הטלוויזיה, שהוקרנו בארץ, הראתה
קבוצה של מיליארדרים אמריקאיים, שבחרו בעסקן קטן
כבמועמד לנשיאות ארצות־הברית, כדי לחלק ביניהם
את השלל.

רוצים ליצור אפשרות בזאת כארץ ץ

האם תקום בארץ ממשלה, שלראשיה תהיה התחייבות
מוסרית מראש (אם לא יותר מזה) לקבוצה של
מיליארדרים, שמימנו את בחירתם? האם יתהלכו בעולם
אילי־הון אשר יחושו כי ממשלת־ישראל מונחת —
פשוטו כמשמעו — בכיסם?

ואם זהו אל״ף של ממשלת-פרס, מה יהיה
כי״ת ץ

ימי זה 1גו 0דיתיגן!
לאיטליה•,ווו והאיים
מולך, כז
סיפון, ליד הבריכה, עם כו סי ת ״ מ ר טיני ״״ ביד ונופים נהד רי ם שעוברים מו ל ה
על ה סיפוו,
כזו הי א חו פשה
על הי ם.
הצטרף ל הפלגו ת על סי פונן של אוניו ת הנו ס עי ם ״ א ריון ״ (לשעבר ה״ני לי״) ו ״ו רגינ ה ״ (לשעבר ה ״ דן ״)׳
ו תי הנ ה מ בילוי נפלא: בריכות שחיה, רי קודי ם, ת אי ם מ רוו חי ם, חנו ת פ טו רהממכס,
צוות ארו חמק צו עי ועוד
בדרך תעגונה ה אוניו ת בנמלי הי ם ה תי כון ו תוכל לרדת ולבקר באת רי םמק סי מי ם.

האם יש דרך טו ב ה יו תר ל בלו ת חו פשה!

אוני ת הנוסעים

אוני ת הנוסעים

עם מכוניתך לאירופה

קו ליוון: קשר שבועי ליוון ו ה איי ם לנו ס עי םומ כוניו ת בכל יו ם ראשון. שילוב של ה פלג המלאת
חוויו ת וביקור בקפ רי סין רודוס ו פי ר או ס ( א תונ ה) .ה מ חי רהחלמ־ $ 145ב כו ר ס או ת מ טו ס.
שייטחופים 18 ט ח 0״ :שבעה י מי בילוי ו חוויו ת בנמלי הי ם ה תי כון. בדרכה תעגון
ה אני הבקפ רי סין, רודוס — אי הפרפרים וה שו שנים, א תונ ההקלא סי תוה אי ל ס בו ס בעל הנוף המל הי ב
ה מ חי ר נ מוד ב מיו ח ד: ה חל מ־ $ 360 לי חי ד כולל תא זוגי מ מוזג עם שרותים צ מו די םוא רו חו ת מל או ת,
נופש באי ל ס בו ס: שילוב של שייט מ הנ ה ובילוי שבוע נופש ב מלון ל חו פו של הי ם,
כולל סיו רי ם ו בי קו רי ם ב אי ששמר על צביונו ה מיו ח ד.
קואיטליה: התחל טיול ך ב אי רופ ה בהפלגה נ עי מ ה ובדרך תוכל לבקר בקפ רי סין, כ רי תי ם,
פיר או ס (א תונ ה) ובהגיעך נינו ח ל אי ט לי ה כל אי רו פהפ תו ח ה לפניך.
ה מ חי רהחלמ $160 בכו ר ס או ת מ טו ס.
שייטחופים 13 ט ח 0ת שעה י מי חוויו ת בנמלי הי ם ה תי כון עם עגינה בקפ רי סין, כ רי תי ם,
פי ר או ס ( א תונ ה) וברינדיזי ( אי טלי ה).
ה מ חי רהחלמ־ $ 460 לי חי ד כולל תאמ מוזג עם שרותים צ מודי ם, א רו חו תמל או ת ו מי סי נמל.
נו פשבכריוגים: הפלג ה לכרי תי ם, ה אי ה ק סו םוהמרתק שעדיין אינו מוכר לי שר אלי ם
ובילוי של חופ ש ה נהדר ת באי.
— הפלג עם מ כוני תךל אי רופ הות הנ ה בדרך מהאת רי םהמק סי מי ם ביותר בי ם ה תי כון. בהגיעך
ליוון או אי ט לי האתה נו הג ב מכוני תך היי שר מ חניון ה אוני האל כל יעד שתחפוץ ב אירופה.
ובדרכך חז רההעמסאתהמ תנו תוה קניו ת ב מכוני תך ונהג י שירות ל חניון ה אוני הומ מנ ה היי שר
ה בי ת ה. ה מ חי רמפ תי ע ב מיו חדהחלמ־ $ 120ל מכוני ת, הפרש של מ או ת דולרים ב ה שו א ה
ל שכירת רכב.

פרטים נוספים אצל סוכני
הנסיעות בישראל ואצל1 :

70 שנה בקוי הים התיכון־עלינו אתה יכול לסמוך
חיפה: רח׳ קייזרמן , 1טל 663026 , 640093 .
תל־אביב: רח׳ לילינבלום , 25ט ל654366 , 651412 .
ירושלים: רח׳ ינאי , 4טל 315 . 244266 .ד 24

דרגת סיווג ב טיחו תי ת שנתנה ע״י
מנהל אגף ה ספנו ת ו הנ מלי ם :

במדינה
העם
מ 1ב די ם *3ד 3ד
בהתקרב יום השגה
ה״ 33 לעצמאות המדיגח,
היא רומה
לקאריקטורה אנטי״טמית
בכמה מקומות־עבודה גדולים
הותקנו טלפונים ציבוריים ליד
חדר־האוכל, כדי שהעובדים יוכלו
לטפל בענייני הבורסה שלהם בהפסקה.
באוניברסיטות,
במישרדים, ובכמה
מקומות גם בבתי־הספר, הצטיידו
אזרחים צעירים וקשישים
בטרנזיסטורים, כדי להקשיב לח דשות
הבורסה.
עורכי־החדשות עצמם הבליטו את
הידיעות, ביודעם שהן מעניינות
עתה את הציבור יותר מאשר חדשות
מדיניות וביטחוניות, ואף
מחדשות הספורט. כמה מהדורות־חדשות
ברדיו נפתחו בידיעות מן
הבורסה, והן הגיעו גם לראש
העמודים הראשונים בעיתונים.
כל זה קורה במדינת־ישראל,
לקראת יום־השנה ה־ 33 לעצמאותה•
המצב דומה לקאריקטורה אנטישמית
— הגשמת כל הנבואות
הלגלגניות של שונאי־היהודים שהושמעו
עם לידת הציונות.
״מה נשמע?״ שאל השבוע מורה
את אחד מתלמידיו, בחצר בית-
הספר .״מוכרים בילבד,״ השיב
הנער בן ה־.11

הכנסת

חוץ ^הבזיטחון
תקציב־הביטחון הפד
פדור מישהק כין
עסקנים בשהקציגים
הפכו 7וכי פוליטי

ועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת
היא בעלת יוקרה רבה ותוכן
מועט. כל חברי־הכנסת רוצים להיות
חברים בה, מכיוון שזוהי חבורה
של ״מכובדים״ .אולם אין לוועדה
כלים כלשהם לחקר עצמאי
של הבעיות, והיא חיה מפיהם של
קציני צה״ל. לרוב יודעים חברי-
הוועדה פחות מאשר עיתונאים
יודעי-דבר.
הרעיון שוועדה זו תקבל החלטות
ביצועיות יכול היה להיות אבסורדי
— לולא המצב שהשתרר
בצמרת המדינה. אין שר־ביטחון.
סגן־השר מנוטרל במידה רבה. ה*
רמטכ״ל מכהן עתה כשר־בפועל.
מנחם בגין משתמט מאחריותו, הן
כשר־ביטחון והן כראש־הממשלה,
ואינו מתערב למעשה בוויכוח הנ טוש
בין מישרד־האוצר ובין ה־רמטכ״ל
על תקציב־הביטחון.
נותר חלל ריק — ולתוך החלל
הזה נכנסה הוועדה המכובדת, היי
חובבנית.
הון פוליטי• בשבוע האחרון
התיר שר־הביטחון לרמטכ״ל להיפגש
עם שר־האוצר ולנהל באוזניו
תעמולה להגדלת תקציב־הביטחון.
אולם השר יורם ארידור הוא חדש
בתפקידו, ואין הוא יכול בשלב
כה מוקדם לפעול נגד עצת היוע צים
המיקצועיים של מישרדו. ההחלטה
על הקיצוצים לא השתנתה.
עכשיו קורה דבר חסר־תקדים בישראל,
אם כי הדבר מקובל באד־צות־הברית:
ראשי הצבא עוסקים
ב״לוביאינג״ — ניהול מערכודתע־מולה
במיסדרונות הכנסת. הכוונה
הגלוייה: להשפיע על חברי־הוועדה,
וביניהם אנשי האופוזיציה,
לשנות את התקציב המוגש
על־ידי הממשלה.
במצב של ערב־בחירות זהו מצב
מסוכן כפליים. קשה מאוד לאנשי*
האופוזיציה לעמוד בפני הפיתוי
ה עו ל ם הז ה 2267

נ ו זה ״ראיה

הרב תקה
ה גישות חשאיות -״בירת
״ ה רי גו ל של אירופה״ — סוכנים
הנפגשים במחתרת כשהם משוחחים
תוך הסתרת פיהם בידיהם,
כדי שקוראי־שפתיים לא יוכלו לפענח
את הדברים — אינטריגה
בינלאומית --
מיסודות כאלה אפשר לבנות
מותחן בינלאומי, סרט ריגול, טרא־גדיה
או קומדיה. השבוע פירסם
יועצו של ג׳ימי קארטר לשעבר,
סארטאווי רוברט ליפשוץ, סיפור שהתיימר
להיות סקופ עוצר־נשימה, אך שהיה,
בעיניהם של יודעי־דבר, קומדיה
זולה.

הנפשות:
ברונו קרייסקי, ראש ממשלת
אוסטריה.
רוברט ליפשזץ, יועצו של
הנשיא קארטר.
עיצאם סארטאווי, חבר המועצה
הלאומית הפלסטינית, איש״
אמונו של יאסר עראפאת.
עזר וייצמן, שר־הביטחון של
ישראל.
לאון צ׳ארני, מיליונר יהודי־אמריקאי,
עורך־דין וסוחר־נשק,
ידידו ואיש־אמונו של עזר וייצמן
שנכנס ויצא בבית הלבן.
קארל בהנא, מיליונר יהודי־אוסטרי,
ידידו ואי־ש־אמונו של
קרייסקי, איש־עסקים בינלאומי.
הרברט אמרי, השגריר האוסטרי
בביירות•
מילטון דלף, יהודי. השגריר
האמריקאי בווינה.

ה ונדידה:
שלושה ימים אחרי תפיסת בני־הערובה
האמריקאיים בטהראן התקשר
צ׳ארני עם ליפשוץ וסיפר לו
כי קרייסקי הודיע לו שהוא יכול
לפעול למען שיחרורם. הוא הציע
לו לבוא לווינה, בליוויית איש המוסמך
לשאת ולתת בשם הממש לה
האמריקאית.
(האמת היתה הפוכה: צ׳ארני
הוא שהתקשר עם קרייסקי וביקש
את התערבותו, באמצעות ידידו
לעשות ממצב זה הון פוליטי, להתייצב
לימין הקצונה כדי להבאיש
את ריח הממשלה. במצב כזה עלולה
ועדת־החוץ־והביטחון לעסוק
בכל, חוץ מהביטחון.
אך התוצאה עלולה להיות הרת־אסון:
עירעור נוסף של המרות
האזרחית המעשית על הצבא, הפיכת
הצבא למדינה בתוך־מדינה.

היהודי־אוסטרי, קארל כהנא).
אחרי שקיבל אישור מהנשיא
קארטר, שר־החוץ סיירוס ואנס ועוזרו,
הארולד סונדרס, טס לים־
שוץ, בלוויית צ׳ארני, לווינה. השניים
נפגשו מייד עם קרייסקי
בביתו, וזה אמר להם שרק יאסר
ערפאת יכול להשפיע על חומייני.
תמורת צעד אמריקאי בכיוון של
הכרה באש״ף, יוכל ערפאת להביא
לשיחרור בני־הערובה.

בו וינה
ליפשוץ התקשר עם סוידרס כדי
לקבל הוראות. סונדרס אמר שיבוא
בדברים עם סיירוס ואנס, ויודיע
את התשובה תוך כמה שעות.
בינתיים חזר צ׳ארני מישראל.
הוא סיפר כי בבואו לשם קיבל
אותו עזר וייצמן עצמו בנמל־הת־עופה
-ואילו השגריר האמריקאי,
סאם לואיס, שהה בשארם־אל-שייח/
במסע־דייג( .מוסיף ליפשוץ: יתכן
כי לואיס נעדר בכוונה תחילה,

נון של סרט־טלוויזיה קלוקל :״במשך
ביקורי בווינה הייתי ער
מאוד לכך שהעיר נחשבת כ,בירת
הריגול האירופית׳ .צ׳ארני ואני
סיפרנו לכל כי אנחנו סתם שני
עורכי־דין אמריקאיים במסע־עס־קים,
אך הנחנו כי יריבינו, שביקשו
להתחקות אחרי מעשינו. פיק־פקו
בכך.
״מעולם לא דיברנו על תפקידנו
האמיתי בחדר של בית־מלון

ערפאת עם קרייסקי
קרייסקי הציע לליפשוץ להיפגש
עם הד״ר עיצאם סארטאווי, נציג
אש״ף, שהוצג על־ידו כ״אדם ה מסכן
את חייו למען השכנת השלום
בין ישראל והפלססינים״ .ליפ־שוץ
אמר שאינו יכול לדבר עם
איש אש״ף (כימעט והוסיף: אלוהים
ישמור!).
צ׳ארני אמר שהיה רוצה לדון
על העניין עם עזר וייצמן. קרייס־קי
הטיס אותו במטוס מייוחד
לישראל, ושם כינס וייצמן התייעצות
מייוחדת של יועציו הצבאיים
כדי לדון באפשרות של שיחרור
בני־הערובה באמצעות מיבצע צבאי.
לצ׳ארני ניתן להשתתף לפחות
בחלק של דיון סודי זה בסופו
הודיע וייצמן כי לדעת המומחים
הישראליים, אין למיבצע זה סיכוי.
למחרת היום נפגש ליפשוץ עם
אמרי, שבא מביירות. אמרי הציע
שנשיא ארצות־הברית יפנה במיש רין
או באמצעות אדם מוסמך ל־ערפאת
ויבקש את עזרתו. הפניה
תוכל להיעשות דרך קרייסקי.
צעד זה חשוב לאש״ף, כדי להוכיח
כי ארצות־הברית נעזרת בו
לשם פיתרון בעייה חשובה. לכן זה
צריד להיות אקט נשיאותי גלוי
וחד־משמעי. אחרי פניה כזאת יפעל
ערפאת לשיחרור השבויים.
אודטימאטו ישראלי
תסריט זה היה מבוסס על התוצאות
של שיחות שהתנהלו במשך
היומיים בין קרייסקי, אמרי וסאר־טאווי
ושיחות טלפוניות בין סאר־טאווי
וערפאת.
תמונה חדשה. מעל לוויכוח
כולו מרחפת עובדה: אף אחד מן
הצדדים המתווכחים אינו מציג תפיסה
ביטחונית חדשה, המצדיקה את
הורדתו או העלאתו של תקציב־הביטחון.
המצב
הביטחוני של ישראל השתנה
בשנים האחרונות תכלית שינוי
— החל בשלום המצרי, עבור

כדי שהאיראנים לא יחשבו שמא
מתאמת אמריקה את מהלכיה בפרשה
זו עם ״האוייב הציוני״).
כשסיפר צ׳ארני לווייצמן על תוכן
השיחות בווינה, הגיב השר
הישראלי בצורה חמורה ביותר.
הוא אמר שכל מחווה אמריקאית
כלפי אש״ף תתפרש בישראל כ־
״כניעה״ אמריקאית וכהפרת התחייבותה
של ארצות־הברית שלא
לשאת־ולתת עם אש״ף. הדבר ינחית
מכת־מוות על תהליד־השלום
של קמם־דייוויד.
מסקנת צ׳ארני היתה כי וייצ־מן
דורש שכל פעולה אמריקאית
״תעבור דרך ישראל״ ,לא כדי ״לקבל
היתר מישראל״ ,אלא כדי למנוע
אי־הבנות בין אמריקה וישראל.
צ׳ארני גם התרשם שאם תפעל
ארצות־הברית כפי שהוצע בווינה,
תבוא תגובה ישראלית קיצונית
וממשלת ישראל תנקוט פעולה
דראסטית כדי לאחד את העם
הישראלי הנתון במצב מעורער.
(הרמז הברור: ישראל תגיב בפ עולה
צבאית).
כתוצאה מכך הודיע סונדרס ל־ליפשוץ
כי יש לחסל את הפרשה.
ארצות־הברית תקיים מגע עם
אש״ף רק בצינור אחר, שנקבע
קודם לכן, והידוע לישראל. לא
תהיה מחווה לטובת אש״ף. יש לנתק
באדיבות את המגע ההדוק
עם קרייסקי.
ליפשוץ חזר לוושינגטון, ושם
דיווח לנשיא אישית. הוא גם ישן
בלילה בבית הלבן (וציין בדיוק באיזה
חדר־מיטות בילה לילה היסטורי

על הילדותיות של הנציגים ה אמריקאיים
אפשר לשפוט על פי
התיאור של ליפשוץ, המספר בסיג־במילחמת
עיראק־איראן וכלה באיום
האטומי החדש על ישראל.
אך לא הקואליציה, לא האופוזיציה
ולא הקצונה מציגה הערכת־מצב
מחודשת, שעל פיו ניתן היה לגזור
תקציב־ביטחון סביר.
כמו כל נושא בישראל, ירד גם
נושא זה לדרגת חומר־תעמולה
לבחירות.

וייצמן
או בטלפון או במונית, או במים־
עדה. כאשר סברנו כי יש צורך
דחוף להתייעץ, מחוץ לשגרירות
האמריקאית או בטלפון בטוח, עשינו
זאת בטרקלין של בית־המלון,
כשידינו מסתירות את תנועת־שם־
תותינו.״ גם טיב השיקולים היה,
כנראה, ברמה זו.
המסקנה של ליפשוץ: גם במשבר
זה שמרה ארצות־הברית
אמונים להתחייבויותיה לישראל וסירבה
לשאת ולתת עם אש״ף, אף
שחיי בני־הערובה היו תלויים מנגד.
ליפשוץ מזכיר זאת כדי להלל
את קארטר כאיש נאמן.

ושק
ד אנ טי ש מי
הקורא האמריקאי המצוי עלול
להסיק מן הסיפור הסנסציוני מסקנה
שונה לגמרי: שממשלת אר־צות־הברית
נכנעת לישראל עד
כדי כך שהיתה מוכנה לסכן את
חייהם של בני־הערובה, ולפחות
להשאירם בשבי במשך שנה שלמה
נוספת, כדי שלא להרגיז את
הלובי היהודי בוושינגטון, אחרי
שקיבלה אולטימטום מעזר וייצמן.
הדבר יספק תחמושת חדשה לאנטישמים
ולשונאי־ישראל.
כיום מכהן ליפשוץ כשותף ב־מישרד
של עורכי־דין יהודיים באטלנטה,
במדינת ג׳ורג׳יה, אחרי
שג׳ימי קארטר, גם הוא איש ג׳ור־ג׳יה,
סולק מן השילטון — למרות
התערבותו האישית של עזר וייצ־מן,
שהשתתף במסע־הבחירות של
קארטר על פי עצתו של — לאון
צ׳ארני.

3ריאוח

קזס^טיו*

חוק הבריאות המוצע
הוא טכסיס־בחירות,
ומכיל שינויים שיטחיים
דויד בן־גוריון פירק את הפל-
(המשך בעמוד )30
219

במדינה
(המשך מעמוד )29
מ״ח. הוא טען כי מטה הפלמ״ח
בצה״ל מהווה, למעשה, פיקוד צבאי
נפרד, הכפוף למיפלגות־השמאל.
בן־גוריון גם חיסל את ״זרם
העובדים״ בחינוך, וצירף אותו לזרם
הכללי. תוך פשרה עם הדתיים,
לא פירק את הזרם הדתי, אך כפף
אותו, להלכה, למערכודהחינוד ה כללית.
לעומת
זאת לא ביצע בן־גוריון
את הרפורמה השלישית שהתבקשה
עם הקמת המדינה: הקמת שי-
רות־בריאות ממלכתי, כמו בבריטניה,
תוך הלאמת קופות־החולים.
מחדל זה מעיק על המדינה מזה
32 שנים. השבוע הוא צץ מחדש.
נטישה המונית. היא נולד
במיקרה.
ראשי מפא״י, ששלטו בהסתדרות
אז כמו היום, חששו שמא העברת
קופת־החולים לידי הממשלה
תביא לנטישה המונית של ההסתדרות
עצמה. רבבות חברים, כך
סברו, שייכים להסתדרות, רק ביגלל
קוסת־החולים. אם לא יחוייבו לה יות
חברי ההסתדרות תמורת קבלת
שירותי הקופה, יעזבו את אירגוך
העובדים. בכך תונחת מכה קשה
על יכולת העוברים להגן על עניי ניהם.
כתוצאה
מכך נוצרה בארץ אנ דרלמוסיה
של מוסדות־בריאות. יש
בתי־חולים השייכים לממשלה, יש
השייכים להסתדרות, יש השייכים
לרשויות המקומיות ולגופים אחרים.
הדבר גרם לא פעם לתקלה,
ובכל פעם נשמעה הדרישה להקים
שרות־בריאות ממלכתי אחיד.
זירה לתעמולה. כל ממשלות

בחירות הבאות לכנסת העשירית ז
כשהתכנסה השבוע ועידת ד.מיפ״
לגר״ כבר ניתנה על כך תשובה
שלילית אחת: מפ״ם לא תשפיע
על מצע המערך. מיפלגת־העבודה
בבר קיבלה את המצע המדיני שלה,
שהוא — לפי עדותם של משה
דיין, ברונו קרייסקי ואחרים —
ניצי יותר מאשר קודמו. בפעם הראשונה
דיברה בו מיפלגת־העבודה
בגלוי על החלת ריבונות ישראלית
על חלקים נרחבים של הגולן, הגדה
המערבית ורצועת־עזה. טענתו של
מזכיר מפ״ם, זיקטור שם־טוב המשופם,
כאילו התקרבה העבודה לעמדות
מפ״ם היא בלי כל כיסוי.

מפא״י, בגילגוליה השונים, התנגדו
לכך. כאשר הגיע הליכוד לשילטון,
אפשר היה לחשוב כי עתה הגיעה
השעה. אולם במשך ארבע שנות
קיומה של ממשלת־הליכוד לא ננ קטה
כל יוזמה כזאת. גם הליכוד
היה מוכן להשלים עם המצב ה קיים,
שבו משגשגות גם קופות-
החולים שלו: קופת מכבי, הקרובה
לליברלים, והקופה הלאומית, הק רובה
לחרות.
עכשיו, לפתע, צץ הרעיון מחדש,
בצורת הצעת־חוק ממשלתית. היא
הגיעה לשולחן הכנסת יחד עם הצ־עת־החוק
לפיזור הכנסת — סמי־כות־תאריכים
שאינה מקרית.

התלוננה חייקה גרוסמן :״בוועידת
מיפלגת־העבודה בכלל לא
הזכירו את קיומה של מפ״ם. לא
נוכל לסבול יחם כזה ! ״
ל,גוצה שמאלית. אולם יש
למפ״ם תפקיד אחר.

כי ההצעה לא נועדה לשום צורך
רציני, ואינה אלא תכסיס־בחירות
נוסף של הליכוד. גם יוזמיה יודעים
כי אין שמץ של סיכוי כי תע בור
בכנסת הנוכחית, או אף תזכה
בו בטיפול רציני כלשהו. אך הם
סברו כי זוהי זירת-קרב נוחה ל־מילחמת־תעמולה.

ינכה? ההצעה עצמה מצטיינת
במילים יפות, אך למעשה
אינה אלא תיקון קוסמטי
למצב הקיים. אץ היא מבטלת את
הקופות ואין היא מקימה שרות
ממלכתי אחיד וחינם לכל, כמו
השירות הבריטי. אך היא מחייבת
את כל אזרחי המדינה להשתייך
לקופה כלשהי_ .
מעבד למליצות רמות שבשמעו
מכאן ומכאן, היה סלע־מחלוקת האחד
והאמיתי: מי יגבה את המס
מן המבוטחים. הממשלה מציעה כי
המס ייגבה באמצעות הביטוח הלאומי
— דבר שיהפוך את הקופות

הברק פגע
תלויות בתשלום מידי הממשלה.
אך מכיוון שגם עכשיו חלק ניכר
מכספי הקופות בא מידי הממשלה,
אין בכך מהפכה גדולה.
עצם הדיון בנושא כה חשוב,
הנוגע לבריאותו של כל אדם בישראל,
ערב הבחירות וכחלק מתע-
מולת־הבחירות, הוא פסול מעיקרו.
די בסיבה זו כדי להסיר אותו מס־דר־היום,
עד שיתאפשר דיון רציני.

מ יפ לוגות
ק ב דן להתקפות
תפקידה היחידי ש 7מ9״מ
הוא?משיד קולות יוגייס
7מערך בעז המצע הגיצי
מה יהיה תפקידה של מפ״ם ב
הוא
בא לידי גילוי ערב הוועידה,
בתכסיס של יחסי־ציבור. בצורה
קולנית הכריזה מפ״ם כי הצטרפה
אליה ״קבוצה של. אנשי־ציבור
שמאליים, מאנשי מק״י ומוקד.״
שתי מיפלגות אלה חדלו מזמן מלהתקיים.
מק״י מתה עם לידת
מוקד״ מוקד מת עם איחוד של״י.
למעשה הצטרפו למפ״ם כמה מחסידי
משה סנה המנוח, שנטו מזמן
לכיוון זה. חסידי סנה חוזרים עתה
הביתה.
אך מטרת הפירסום הרעשני היתד.
ברורה: לנהל לוחמה פסיכולוגית
ופוליטית נגד הגופים היוניים,
העשויים למשוך את קולותיהם של
בוחרים הנרתעים מפני הפנים חני־ציות
החדשות של המערך. מפ״ם
הפכה קבלן להתקפה על גופים
אלה•

צבעים המשלבים תחכום וסולידיות גם יחד.

אוונס בלק הם שטיחים חלקים, מקיר אל קיר
או חתוכים למידה, מתוצרת ארמסטרונג-
לשטיחי אוונם בלק שיער צפוף ועשיר ,
השם המוביל בענף השטיחים האמריקאי.
ארמסטרונג מציעה לך בחירה ללא פשרות
הם מיוצרים לפי סטנדרט אמריקאי מחמיר
מתוך מגוון חסר תקדים של 21 גווני אוונס בלק ואושרו על ידי מכון התקנים הישראלי.
המיוחדים. גווני פסטל רכים או עמוקים,
(חוזק, עמידות הצבע ועוד).
י רמת גן, דון׳;.בוטיגס?ף ..104 ירושלים, וזז׳ המזוג מגל בנק ישראל. חיפה, אחוזה, חזי חורג, 53-

טרמפ

דניש מזמין אותך לראות את האיכות
והגותים המסויימים של שטיחי אוונם בלק.
השטיחים איתם תאהב לחיות לאורך זמן.

עכשיו בדניש1* 1

ל 1ז ״ ל
ה עו ל ם הז ה 2267

ארידור איים על ומה

תו גוון י ך
3גין לא רו צ ה
ח קיר ה
ראש־הממשלה, מנחם כגין, סירב לבקשת
שר־החוץ, יצחק שמיר, להטיל על שרות
הכיטחון־הכללי לחקור ולגלות את מדליף
השדר ששיגר שגריר ישראל כקאהיר,
הד״ר אליהו כן־אלישר, למישדד־החוץ
כירושלים.
על פי חקירה ראשונית של מישרד־החוץ הגיע השדר
לידי כ־ 30 איש, ביניהם שרים, עובדי מישרד־החוץ,
׳מישרד־ראש־הממשלה ומישרד־הביטחון.

חוגים כמישרד־החוץ מעריכים שבגין אינו
מעוניין כחקירה שמא יתגלה המדליה, ואז
עלול אחד השרים לעמוד כמצב מכיר כיותר.
מקורבי שר־החקלאות, אריק שרון, הכחישו
ששרון ידע כלל על השדר לפני שהוא
פורסם על־ידי כתב הרדיו, שימעון שיפר.

זי ג ל

ושעה

מ תפקידו

כהוגי אגף־המישטרה במישרד
הפנים גוברת הנטייה להשעות את
תת־ניצב בנימין זיגל מתפקידו כעקבות
פרשת הפיצויים מגרמניה (ראה
עמודים .)34—35
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, אינו
מעוניין •טההשעיה תבוא ממישרדו
ורוצה שזיגל יושעה על־ידי המפכ״ל
רב־ניצב אריה איבצן. גם בך יעורר
צעד בזה התנגדות ציבורית עזה כיותר,
כיגלל סמיכות הפרשיות עם
מייטפט אכו־חצירא והדחת הרצל
שפיר.

שר-האוצר, יורם ארידור, הודיע ליושב־ראש מועצת-המנהלים של ״אל-על״,
אברהם (״בוטה״) שביט, שמישרד־האוצר לא יעכיר אפילו לירה אחת ל אל־על״,
אלא אם כן ייחתם הסכם־ההכראה כין העובדים דכין ההנהלה. ארידור הוסיף שהוא
לא יירתע מלגרום לסגירת ״אל-על״ ,אם לא ייחתם ההסכם.
זעמו של ארידור על שכיט כא אחרי שנודעו פרטים על פגישה שהתקיימה כיום
השני ה׳טכוע כין ועדי העובדים •טל ״אל-על״ לבין שביט. כישיבה זו הסכים •טכיט
לכטל את דרישתו לפיטורי עוכרים ולהוצאת עוכרים לחופשה־־ללא־תשלום כת שלושה
חודשים. תחת זאת הסכים כומה לדרישת הוועדים להוציא לחופשה כתשלום כת
חודש כמה מאות עובדים, איטר מיספרם ייקכע על־ידי הוועדים.
חוגים ב״אל־על״ רואים את מסקנות פגישה זו ככניעה מוחלטת של שכיט
לוועדים.
כל מה שביקש שכיט מוועדי־העוכדים הוא לפרסם הצהרה משותפת בעיתונים
על ״רוח טוכה והסכמה כין העובדים להנהלה, שיביאו להכראת ״אל־על״.
כמישרד־האוצר הביעו ביקורת חריפה גם על תוכניתו של שביט לגרום לביטול
טיסות חברת-התעופה הדרום־אפריקאית ,״סא״א״ ,לישראל. שכיט, יחד עם מנכ״ל
״אלי־על״ ,יצחק שנדר, יצאו השבוע לדרום־אפריקה כדי לחתום על הסכם עם הברת
התעופה של מדינה זו, שלפיו תפסיק החכרה לטוס לישראל, ותחת זאת תגדיל
״אל־על״ את מיספד טיסותיה לשם. תמורת הסכם זה מוכנה ״אל־על״ לשלם להכרת
״סא״א״ חלק ניכר מרווחיה על קו זה.

ו ״ צמן •11*311(:

על מערכ תהב חירו ת
שר־הביטחון לשעבר, ח״כ עזר וייצמן, החליט להשפיע
בצורה פעילה על מערכודהבחירות הבאה• וייצמן
הודיע השבוע למקורביו שעם אישור התאריך הסופי
לבחירות הוא ״יפתח בהפגזה,״ ויביע את דיעותיו
בעניינים שונים.

וייצמן אמר שלמרות שלא יתמודד כעצמו
ככחירות לכנסת הכאה, הוא יקפיד
״להשמיע את מה שיש לי.׳׳

המערך עו 9ר
אח מ לון. ד בו ר ה ,
המערך שכר את הקומה השניה של מלון דבורה
לשעבר, בפינת בן־יהודה־גורדון בתל־אביב, וישכן בו
את מישרדי מסזדהבחירות של המערך וחדר־המיבצעים
של יום־הבחירות.

בינתיים הוחלט על שורה של מינויים
כמיסגרת מטה-הכחירות. רב־אלוף מרדכי
(״מוטה״) גור יעמוד כראש מטה־הבחירות
הצעיר של המערך, ובנימין יסעור, איש
מפ״ם, יהיה ראש מטה יום־הכחירות של
המערך. הוחלט גם לצרף למטה-הכחירות
את ח׳׳כ מאיר עמית.

גורי ״צ סר ךדת מיר

שפיר רונה

ח״כ אסף יגורי ביקש מח״כ שמואל תמיר לצרף
אותו לסיעה החדשה שעומד תמיר להקים במיסגרת
הליכוד. בסיעתו של תמיר יהיה גם ח״כ עקיבא נוף.

להיות שג רי ר

תמיר נעתר לבקשתו של יגורי, אך הודיע
ילו •טהוא יבוא רק אחרי נוף, שלא יהיה
כמקום ריאלי.

מפכ״ל־המישטרה המודח, הרצל שפיר,
שיגר, באמצעות אישים הקרובים לראיט•
הממשלה ולשר-החוץ, כקשה להתמנות
כשגריר ישראל כקאהיר, כמקומו של הד״ר
:אליהו כן־אלישר.
בקשתו של שפיר נדחתה על הסף. השגריר הבא
בקאהיר כבר נקבע, ויהיה זה משה ששון.
בינתיים התברר גם פשר ההודעה של בן־אלישר.
שלפיה אין הוא מתכות להתפטר. התברר כי המקום
שהוצע לבן־אלישר על־ידי ראש־הממשלה ברשימת
חרות לכנסת הבאה נראה לבן־אלישר כלא־מכובד
״וכלל לא בטוח שהוא ריאלי.״ על־ידי ההודעה ביקש
בן־אלישר להפעיל לחץ על בגין שיקדמו ברשימה
לכנסת, והדבר אכן נעשה.

דיין יחליט
מוקדם יו ת ר
ח״כ משה דיין יחרוג מנוהגו, וככל הנראה
יודיע רשמית על הקמת תנועת רה ״ל— ,
רשימת הרום לאומית — ככר כעוד
כשכועייס-שלושה.
דיין ממתין לשובו של ח״כ ייגאל הורביץ מסיור
בחוץ־לארץ. בין היתר יצא הורביץ לגייס כספים
לרשימה החדשה.

ידין הכיע באוזני הנשיא את מורת רוחו
על־כך.

חר מט כ^ל מ תלין !ן
על צי פו רי
הרמטכ״ל, רב-אלוף רפאל (״רפול״) איתן,
התלונן לפני ראש־הממשלה מנחם כגין על
סגן־שר-הכיטחון, מרדכי(״מוטקה״) ציפורי.
לדברי הרמטכ״ל היה זה ציפורי •טהפנה
את תשומת־ליכו של כתכ-הטלוויזיה עמירם
1ניר להתכתבות כין דויד כן־גוריון ובין
י הרמטכ״ל־לשעכר ייגאל ידין על תקציב
הכיטהון.
על פי מיכתבי בן־גוריון היד, על הרמטכ״ל לבצע
את הקיצוץ בתקציב־הביטחון על־פי הפירוט שהכתיב
לו הדרג המדיני.

דין!ועם על נבון
סגו-ראש־הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין,
כועס על נשיא-המדינה, יצחק נכון.
לטקס חלוקת פרסי קרן רוטשילד, שנערך ביום השני
האחרון במישכן הנשיא, הוזמנו גם ידין וגם ח״כ
שימעון פרס. פרס הוזמן לשבת על הבמה, לצידו של
הנשיא, ואילו ידין נאלץ לשבת בקהל.

ב גליל טעויות
הרדיו מפסיד מדי חודש כחצי מיליון לירות ביגלל
טעויות של טכנאים ושדרים בשידור סיסמות־פירסומת.

כחודש דצמבר שעבר הגיע ההפסד ליותר
מ-צ 5אלף לירות. הטעויות שנעשו כרשת ב׳
וכיומנים עלו לרדיו 10 אלף לירות,
הטעויות •טל רשת ג׳ 20 אלף לירות וטעויות
שוטפות יותר מ־ 13 אלף לירות.

סבויעות
מצ טרף ל א לו!,
מירון בנבנישתי, מי שהיה סגן־ראש־עיריית־ירושלים
ושהודח על־ידי טדי קולק, יצטרף לרשימתה של ח״כ
שולמית אלוני בבחירות לכנסת העשירית והובטח לו
י מקום השני, מיד אחרי אלוני. אולם בינתיים הסתבך
העניין, מציוון שגם אחד מעסקני ״שלום עכשיו״,
דדי צוקר, הציע להצטרף לרשימה, בתנאי שיוצב
במקום השני.

קי צור־ מ עיי ס
הביא למוות
משרד-הכריאות כודק עתה את
פרשת מותה של אשה, שעברה
ניתוח קיצור-מעיים ככית־החולים
״סורוקה׳׳ ככאר־שכע.
לאחרונה פונים מאות אניטים
שמנים לכית-חולים זה, ולרופא הד׳׳ר
אילן חרוזי, לשם כיצוע ניתוח קיצור•
מעיים, כדי לגרום להרזייתס. כשבוע
שעכר נפטרה אשה כעיקכות ניתוח
כזה. על פי החשד לא אוכחנה אצלה,
לפני הניתוח, מחלת סוכרת, וזה גרם
למותה.

הבקיא, לדוגמה, בענף המחשבים לייצור
החלב, וזו רק דוגמה, ומציעים לו לתת
הרצאה בנושא זה באיזו ארץ רחוקה, הם
משלמים לו עבור הוצאות הנסיעה, עבור
האירוח ואולי גם סכום נוסף עבור ההרצאה.
אבל דבר זה נהוג בכל העולם בענף
המחשבים, ואני איני רואה בכך כל

דבר רע״ — סיכם סגל.
גם התובע רודה דיבר על ענף המח־שבים
בסיכומיו. הוא הדגיש כי בענף זה
מחירו של כל פריט הוא אדיר־ממדים. כל
קניה מביאה לחברות רווחים במיליוני לירות,
ואחרי שחברה קונה מחשב מסויים,
או שוכרת אותו, קשה מאוד להחליפו
באחר. כיוון שכל התוכניות ערוכות למחשב
מסוג מסויים. מעט מאוד אנשים
מתמצאים במחשבים, ולכן כדאי לחברות-
המחשבים להקדיש זמן וכסף ולשכנע את
המעטים לקנות דווקא את מחשבי אותה
חברה.
בת 20/הדגיש סגל כי תנ״צ קפלן, ש הודה
כי אמנם היה במיתקן איי־בי־אס
בבלגיה ,״הוזמן לשם מתוך כוונה שיימ־ליץ
על איי־בי־אם, וכיוון שהאוצר החליט
על יצרן אחר׳ איי־בי־אם כועס ש סידרו
אותו״.

רוממיה סגר
שהו אשם נס בל ת
שוחד וזונה,
הגיש מ יסומן
ני ״נו עושים

״מיסמך
מזוייף״

בולם והביא

ן* ;ימין יוחננוף הוא בעליה של חברת
איי־פי־אי, המתחרה באיי־בי־אם.
הוא בן ,38 נאה וגבה־קומה. אשר תואר
בבקשה לצו איסור יציאתו מהארץ כ-
״רווק, אמיד, הנוסע הרבה לחוץ־לארץ,
ואין לו דירה משלו, אלא מתגורר בדירות
שכורות״.
בשנת 1977 פשטו אנשי חולייודהמס
למישרדי החברה של יוחננוף וערכו שם
שלושה חיפושים. הם נטלו מיסמכים וסים־
רי־חשבוגות וחקרו את יוחננוף שעות
ארוכות. בסופו של דבר הוגשו נגד יוח־

שמות של
בכיוי המריבה

״משה זנכד (נגיד בנק ישראל לשעבר).
ארנון
גפני (נגיד בנק ישראל).
נפתלי בדומנטל (מנכ״ל כור).
אלוף אברהם טמיר (יועץ ראש-
הממשלה לענייני אוטונומיה).
חיים ק וכרם ק י (מנכ״ל מישרד-
הפנים).
יהודית היבנר (מנהלת מינהל האוכלוסין).
יגאל
כן שלום (סמנכ״ל ביטוח
לאומי).
ניצב בליימן (מישטרת־ישראל).
ניצכ־מישנה רונן(מישטרת־ישראל).
תת־ניצכ מאיר קפלן (מישטרת-
ישראל).
שמות נוספים אצלי ואני ממשיך
לאסוף.״
זהו חלק ממיסמד ת 20/אשר הוגש
לבית־המישפט על־ידי התובע אמנון רודה.
המיסמך נכתב על-ידי אלוף־מישנה
רוממיה הלוי־סגל למפכ״ל היוצא, הרצל
שפיר. לדברי המיסמך ,״חברת איי־בי־אס
עורכת קורסים והשתלמויות כמאמץ מכירה
ושטיפת־מוח, כאשר הם מארחים את
המשתתפים במיתקניהם.
״הכנסים בארץ לשבוע ימים עם לינה
היו מתקיימים במלון ארבע עונות, ובין
המשתתפים היו כל מנ״כלי מישרדי-
הממשלה ואלופי צה״ל.
״איי־בי־אס היה מזמין עובדים בכירים להשתלמות על חידושים במרכזים שלהם
בלה־הופ בלגיה, ובהרסלי אנגליה.״
המיסמך נכתב בחודש יוני ,1980 אחרי
שהוגש נגד סגל כתב-אישום על קבלת
שוחד. הוא מונה אז לתפקיד בכיר במיש-
טרת ישראל, כתב-האישום הטיל צל כבד
על עתידו והוא נאלץ להתפטר מהמיש-
טרה. כתב־האישום סיפר כי בשנת ,1974
כאשר היה סגל הקצין הבכיר ביותר ב־ממ״רם
(מחלקת המחשבים של צה״ל),
הוא נסע לכנס בארצות-הברית בשליחות
מישרד־הביטחון. נסע עימו גם ציון מור,
אף הוא קצין גבוה באותה יחידה.
312

כאשר הסתיים הכנס של משתמשי מח שבים׳
שאליו נסעו השניים בתפקיד, הצטרפו
הקצינים לבנימין יוחננוף, מנהלה
ובעל המניות הראשי של חברת איי־פי־אי,
חברה המייבאת ומייצאת חלקי מחשבים
מארצות־הברית לישראל. הם נפגשו בת־בר,
קולוראדו, ושם ביקרו יחד במיתקנים
של החברות שאותן מייצג יוחננוף.
לדברי כתב־התביעה, נשא יוחננוף בתשלום
בתי־המלון המפוארים שבהם התארחו
הקצינים בארצות־הברית וגם באנגליה׳
שאליה המשיכו השלושה בדרכם.
לדיברי כתב-התביעה היה מדובר בסכום
של כ־ 300 דולר, ששולם עבור כל אחד
מהקצינים בארצות־הברית, וב־ 30 לירות
שטרלינג באנגליה.

;/שטיפת
מוח״
ר* ית־המישפט־המחוזי זיכה את
—י כל השלושה וקיבל את גירסתס, כי
הקצינים אמנם התארחו בבתי־המלון שהזמין
עבורם יוחננוף, והוא אשר שילם
את חשבון המלון• אד הקצינים החזירו לו
את חלקם המלא בתשלום עבור הלינה
במלונות, שכן סכום זה שולם להם על-
ידי צה״ל בגדר חשבון אש״ל.
בתחילת המישפט, כאשר הקאריירה של
סגל עמדה על כפות־המאזניים. וכאשר
הרגיש כי הוא נענש על חטאם של רבים
וכי שופכים את דמו-,הוא חיבר את ה־מיסמך
ת ,20/כדי להוכיח כי ״כך עושים
כולם״ .וטען כי כיוון שזוהי נורמה מקובלת
בענף המחשבים, אין מקום להיטפל
דווקא אליו. התובע במישפט הבין את
המיכתב הזה כהודאה באשמה, כי קבלת
טובת הנאה, היא ערך מקובל במיקצוע
המחשבים, ולכן גם הגיש אותו לבית־המישפט
כראיה.
השופט דוויד ולך התייחס למיסמך זה
בפסק־דינו וקבע. :״התובע ניסה לעשות
הון מן האמור במיכתב אישי ששלח רונד

מיה סגל ביוני 1980 לאחר הגשתו של
כתב־האישום, למפכ״ל. ושם נאמר כאילו
חברת איי־בי־אם עורכת השתלמויות ב-
מאמץ מכירה ושטיפת־מוח, כאשר הם
מארחים את המשתתפים במיתקניהם. מ-
כאו רצה התובע להסיק כאילו גירסת
הנאשם סגל היא כגירסת התביעה, ולא
היא. במיכתב זה, שנכתב בלב שותת־דם
על־ידו, אחרי שהועמד לדין פלילי -וזאת
לאחר קבלת מינוי רם־דרג במישטרת ישראל׳
הוא מפרט שורת אישים שזכו לאירוח
זה או אחר, ורואה עצמו קורבן שווא.
אין לראות במיסמך זה כל ערך ראייתי,
ומוטב שלא היה מוגש על־ידי התביעה״.
אחרי שקיבלנו את תגובות האנשים
פנינו לרוממיה סגל שנית, ושאלנו אותו
מה יש לו לאמר. הוא חייך חיוך רב־משמעות
ושאל ״מה את רוצה שהם יגידו
ז״ הוא הסביר-, :אחרי המיקרה שלי
כולם נבהלו, ושמעתי שמוזמנים לקורסים
של איי־בי־אם התחילו לבקש לשלם את
חשבון ההוצאות שלהם. ואנשי איי־בי־אם
פקחו עיניים, ולא הבינו כלל על מה הם
מדברים״.
״האם אתה עומד עדיין מאחורי מה
שכתבת?״ שאלנו אותו, והוא השיב ,״לא
הייתי נשבע על־כך בבית־המישפט, ולא
הייתי נוכח באף קורס יחד עם אחד מהאנשים
הללו. אבל לפחות חלק מהם סיפרו
לי שטיפלו בהם כל־כך יפה בחברת
איי־בי־אם, שהלוואי על כל בני ישראל״.
סגל סיפר כי בעת ששירת עדיין ב-
צה״ל היו אנשי איי־בי־אם פונים אליו
ומבקשים ממנו שהוא ירכיב את רשימת
היוצאים לקורסים, והוא אמנם עשה זאת.
האירוח כלל ארבעה ימים ולילות במלון
ארבע עורות או דן קיסריה. במיסגרת
הקורס ניתנו הרצאות מיקצועיות, הוקרנו
סרטים מיקצועיים ונוכחו מרצים מחוץ-
לארץ.
הוסיף סגל וסיפר :״איי־בי־אס גם
מארגן קורסים מייוחדים למנהלים בכי רים,
כדי ללמד אותם שיטות מחשב חדשות.
אבל לפעמים הם גם מזמינים מישהו

ננוף שתי תביעות פליליות, האחת על
מתן שוחד לרוממיה סגל ובן־ציון מור,
ממנה יצא זכאי. והשניה על מתן שוחד
למשה פולק, עובד במחלקת התשלומים
של מישרד־הביטחון. בתביעה זו הורשע
יוחננוף, המתקצף עד היום על ההרשעה.
וטוען כי מקורה במיסמך מזוייף, וכי הוא
ייפתח את התיק מחדש ויוכיח את צידקתו.
את ענייני המם עצמם הסדיר יוחננוף
בתשלום כופר בסך חצי מיליון לירות,

מזוכה יוחננו־ף
״לא אלד לבד !״

כר הס מגי
זנ 3ר

גפני

בלומנטל

טמיר

קוברסקי

היבנר

״לא הייתי בכלל !״

״המלצתי לא להשתתף !״

״למזלי לא השתתפתי!י

״לא זוכר!*

״הצעתי לשלס וסירבו !״

״הייתי !״

״העולם הזה״ פנה אל האנשים שהוזכרו במיסמך.
להלן תגובותיהם :
משה זנבר: מעולם לא הייתי בכל השתלמות
של חברת ״איי״בי״אם׳ /לא בישראל ולא בכל מקום
אחר.
ארנון גפני: הוזמנתי מיספר פעמים להשתלמויות
מסוג זה, אך מעולם לא השתתפתי. המלצתי
גם לאחרים לא להשתתף. לא יחיה זה נאות לפרט
למי מהאנשים אמרתי לא להשתתף.
נפתלי בלומצטל: אני זוכר שהציעו לי להשתתף
בכמה קורסים בארצות בלגיה ושוויץ. לא זוכר
שהייתי בהשתלמות כזאת בשווייץ. לא יתכן שדבר
בזה היה נשמט מזיכרוני. יש לי הרבה מזל והוא
אף פעם לא בגד בי. אני יודע בי זאת שיטת המכירה
שלהם, אבל אני אף פעם לא נסעת.
אלוף אברהם טמיר: את יודעת שאת לא
יכולה לשאול אותי שאלות באלה, אני לא יבול לזכור
באיזה השתלמויות השתתפתי בשלושים השנים האח רונות.
את צריבה לפנות לאב״א, תפני לדובר-צח״ל.
שלום( .טריקת טלפון).
סגן־ניצב מאיר קפלן: בן, אני זוכר שהשתתפתי
בקורס של איי״בי־אם במיתקן שלחם בבלגיה.
הקורס נמשן שלישה ימים, המדובר היה בשימוש
במחשב בעבודות המישטרה. והיו שם נציגים מאירופה
וארצית-הברית. אינני זוכר מי שילם עבור הנסיעה,
אבל זה היה במסגרת תוכניות ההשתלמות של המיש-
טרה.
יגאל בן שלום: השתלמתי בביטוח-הלאומי של
ארצות-הברית, הסי-סי-איי, תקופות שונות. ובין הייתר
השתלמתי בחברות שונות המשתמשות בציוד של חברת

ולדבריו קיבלו שילטונות־המם את סיפרי־החשבונות
שלו ללא־הרהור.
תלונה נוספת נגדו, על מתן שוחד למנהל
בנק מסויים, נבדקה בפרקליטות
מחוז־תל־אביב והועברה להחלטתו הסופית
של היועץ המישפטי.
יוחננוף מתלונן כי מרגע שהחלו ה־פירסומים
בעיתונות על פרשיות השוחד
הושעתה חברתו ממישרד־הביטחון, והם
לא קנו ממנו יותר ציוד. הדבר הביא
הפסדים עצומים לחברה, ולדיברי יוחננוף
גם פגע בתקציב הביטחון. כאשר באו
אנשי המס למישרדו אמר להם יוחננוף:
״אני לא אתן לכם לגרור את איי־פי־אי.
אני אסחוב אחרי גם את איי־בי־אס
וייתר החברות״.
יוחננוף חשד כי חוקרי המס התנפלו
על חברתו בגלל הלשנה, ובין החשודים
מנה גם את חברת איי־בי־אם, שהיתר,
הנפגעת העיקרית ממכירותיה! של חברות
יוחננוף למישרד־הביטחון. כדי לבדוק
את הדבר, פנה יוחננוף בעיצומה של
חקירת המכס אל החוקר הפרטי מאיר
פלבסקי, וביקש ממנו להשיג לו חומר על
חברת איי־בי־אם. כעבור ימים אחדים
הובאו למישרדו שני תיקים מלאים מיס־מכים
הנוגעים לאיי־בי־אם. הוא הציץ
בהם וראה שאלה הם רישיונות־יבוא תמימים
וחסרי-ערך. הוא טמן אותם במגירה
במישרדו, והפליט על־כך מילה בחקירה
שנערכה לו במכס. למחרת הופיעו במיש־רדו
חוקרים לחיפוש נוסף. ומאבק גדול
נערו על זכותם ליטול המיסמכים.
בסופו של דבר נלקחו חקלאסירים על־

איי־בי־אם ואן־סי־אר. אן מעולם לא השתתפתי בקורס
על חשבון אחת החברות הללו. כל הוצאותי בעת
ההשתלמויות היו על חשבון הביטוח״הלאומי, לא
השתתפתי אף באחת מההשתלמויות שהיו בארץ במלון
ארבע עונות, ואף חברה לא מימנה עבורי הוצאות
מיחייה או לינה.
חיים קוברסקי: נכון, אני השתתפתי פעם
אחת בקורס שיועד למנכ״לים בכירים במלון ארבע
עונות בשנת , 1976 ויש לי גם תעודת־סיום של קורס
זה, המקשטת את שולחני. הקורס נמשך 5—4ימים
ובולו היה בארוח של חברת איי־בי־אם. למיטב זיכרוני
השתתפו בקורס זה גם מנב״לים אחרים של מישרדי-
ממשלה, מנב״ל של אחת מקופות־החולים, ח״ב וקציני
צה״ל בכירים. למיטב זיכרוני לא השתתפתי בקורסים
נוספים שלהם, אבל שלחתי פקידים ממישרדי בשנים
הבאות.
(אחרי כחצי התקשר מר קוברסקי, ומסר עוד):
חיפשתי בארכיון את התכתובת באותו עניין, ומצאתי
כי בתשובה על הזמנתו של מנב״ל איי־בי־אם, דוד בהן,
כתבתי לו מיבתב אישור להשתתפותי בקורס, וביקשתי
ממנו להגיש בתום הקורס חשבון על ההוצאות :״ואנו
נפרע אותו לחברתבם״.
על מיבתבי זה נתקבלה תשובת המנכ״ל, שהודה
לי על השתתפותי בקורס, והסביר בי קורס זה מיועד
למנהלים המשתמשים בציוד של חברת איי־בי־אם,
והוא חלק מהשרותים שהחברה נותנת ללקוחותיה
בבל הדרגים. החל ממפעילים ותכניתנים וכלה במנהלים
בכירים.
יהודית היבנר: הייתי השנה בקיץ בקורס

ידי חוקרי מס־ההכנסה, ולדיברי יוחננוף
הם נמצאים שם עד היום.
הוא סירב לדבר על שיטות המכירה
של איי־בי־אם כיוון שלדבריו הוא ריכז
את כל החומר שבידיו וחילק אותו לכמה
חלקים. לכל אחד מאמצעי־התקשורת ייעד
חלק אחד מהתשבץ והחלק הנוגע לחברת
איי־בי־אס נמסר על-ידו לעיתון אחר.
נראה הדבר כי אמנם נוהג הוא בכל
העולם כי חברות־המחשבים עורכות
קורסי השתלמות ו״שטיפת־מוח״ ,כפי
שמכנה זאת סגל, לקונים ולקונים פוטנציאליים.
ההתייחסות לשיטות אלה שונה
בין האנשים איתם דיברנו. ארנון גפני

בדי להשלים את המעגל פנינו גם לחברת איי־בי־אם
וביקשנו הסבר על דרבי ההשתלמות והסמינרים ללקוחותיה.
צבי ינאי, ראש מחלקת״ההסברה של החברה,
מסר כי בשנה שעברה ערבה החברה 201 קורסים
להשתלמות, אשר רק 79 מהם היו בתשלום, והיתר
ללא-תשלום. הקורסים עבורם נדרש תשלום הם אלה
הבאים להקנות שליטה אופרטיבית, וללמד שפות
תיכנות ועוד. הקורסים המקנים מושגים ועקרונות
כלליים בנושאי מיחשוב הם ללא־תשלום.
החברה עורכת גם סמינרים ברמה גבוהה למנב״לים
ופקידים בכירים במרבזי״ההדרבה של החברה בבלגיה
ובאנגליה. באשר מיספר המשתתפים הישראלים גדול
דיו מקיימים את הסמינר בישראל, באחד מבתי״המלון
שמחוץ לערים הגדולות, ובדי שהאנשים יובלו להשתתף
ללא־הפרעות.
בקורס, המתנהל במיתקני החברה, מסופקים הלינה
והאוכל על-ידי החברה. הנסיעות למיתקן הן תמיד
על חשבון המתארח.
כאשר מוזמן לקוח של החברה להרצות באחד
ממיתקניה, משלמת החברה נם את הוצאות נסיעתו
בנוסף לאש״ל שלו. מישראל הוזמנו מומחים באלה
בתחומי חמיחשוב של המישטרה, חברת-החשמל ואוניברסיטת
בר-אילן.

ץ ! תי בו ^י ם/

תגו ב ת <א 3־ א ס״

המליץ לדבריו לפני אנשים שלא להשתתף
בכנסים אלה, כיוון שחשב כי אין זה הולם
פקידים בכירים, ואפילו לא יהיה כל
דבר מחייב באירוח כזה.
לעומתו, מנכ״ל מישרד־הפנים, קוברס־קי,
אשר השתתף בעצמו בקורם כזה, הסביר
כי ביקש אמנם מחברת איי־בי־אס
לשלוח את חשבון האירוח למישרדו, ובזאת
בעצם גילה את דעתו שיש בכך
אולי טעם לפגם. אך כאשר שוכנע כי
זוהי השיטה והנוהג הקבוע, וכי החברה
מעוניינת לתת בכך שירות ללקוחותיה,
הסתפק בכך.
עורך־הדין אריה מרינסקי, מי שהיה

של 4—5ימים, בולל לינה, במלון דן־קיסריה. היתה
זו השתלמות במחשב כעזר בניהול. לא הייתי בהשתלמויות
נוספות.

קטע מהמיסמף המקורי

סניגורו של סגל במישפטו, שקל בקשה
ליועץ המישפטי כדי לעכב את ההליכים
בתיק. בבקשה על מיכתבו של סגל ל־מפכ״ל
והראה מיכתב זה ליועץ המישפטי.
הוא כתב :
״אנו מליטים בזה לידיעתך, אדוני,
רשימה שמית של, בילויים׳ מסוג זה,
המדברת בעד עצמה (הכוונה למיסמך
ת .)20/אנו בדעה כי כל אחד מהנוגעים
בדבר הינו עובד ציבור מסור ונאמן,
ואין מקום להעמידו לדין, על־פי הבנתנו
את דיני־העונשין. יש ברשימה זו כדי
להבהיר בייתר־שאת מדוע (נוכח מציאות
החיים בתחום המחשבים) לא היתד, למרשנו
כוונה פלילית כלשהי בפרשת ״לילות
השוחד״ .ברם, אם אדוני גורם כי אל״מ
רוממיה סגל קיבל שלמונים — שלמונים
במובן החוק הפלילי — הרי אז נבקשך
לראות ברשימה זו משום תלונה פורמלית
לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי,
ולפתוח בהליכים מתבקשים נגד כל הנוגעים
בדבר.״
מסיבות שונות החליט סגל בעצמו שלא
לבקש את עיכוב ההליכים, אלא להמשיך
במאבק המישפטי עד תומו. והמיכ-
תב לא נשלח ליועץ המישפטי. אך הרשימה
לא היתד נסתרת בתיק מישפטי
אלמוני, והיא נמסרה לידיו על־ידי עורך-
דין מרינסקי, אך הוא לא עשה בה שימוש.
יתכן ואין אמנם כל עבירה פלילית ב מעשים
אלה, כפי שטוען עורך־הדין
מרינסקי, אך אולי יש בהם משום פגם
מוסרי ממלכתי מסויים, והטיפול בעניין
ראוי ליפול בתחומו של מבקר־המדינה.

אילנה אלץ 1

״אני ממשיך לאסוף...״

^ ש מו עו ת החלו עוד לפני כמד,
י י שנים. בתקופה שבד, ישב בבית־זזסו־הר
ידע אשר ידלין לספר לכל מי שבא
לבקר אותו :״זיגל מקבל פיצויים מגרמניה
על־סמך הצהרה שלו שהוא לקה
בנפשו.״
איש לא האמין לסיפור של ידלין. הכל
ייהסו זאת לטינה של מי שהיה מועמד
לתפקיד נגיד בנק ישראל, שהוכנס לכלא
על־ידי תת־ניצב בנימין זיגל.
אולם מבלי שמישהו זכר את המקור
נקלטה השמועה. אף אחד לא העז לפרסם
אותה, כי לא היו לה הוכחות. יש הטוענים
היום שבין נימוקי התנגדות של

מערכת ״העולם הזה״ התלבטה קשות לפני פירסוס החומר
הכלול כעמודים אלה, מכיוון שמדובר כקצין־מישטרה מצטיין,
שתרם תרומה חשוכה למילחמה כשחיתות.
יתר על כן, העובדה שהחומר התגלה בעיקבות מאבקם של
חוגי השר אהרון אבו־חצירא בבנימין זיגל מטילה צל על טיב
הכוונות של מי שהביא לגילוי החומר.
אולם אחרי שיקול יסודי החליטה המערכת כי זכות הציבור
לדעת גוכרת על כל נימוק אחר. תהיה המסקנה כאשר תהיה,
חשוב שהציבור יכיר את החומר העובדתי, תחת לסמוך על
חרושת־שמועות ועל פירסומים סתומים. רק כך יוכל כל אזרה
לשקול את הדברים ולהסיק את המסקנה הנראית לו.

לישכת עורכי־הדין למינויו של זיגל כשופט
מחוזי היה החשש שסיפור זה
יוכח ביום מן הימים כנכון. גם לכך
אין׳הוכחה, אך העובדה היא שזיגל אינו
שופט מחוזי.
נראה גם שאיש לא ניסה למצוא הוכחה
לסיפור זה. ידלין מיהר להסתלק מהארץ
אחרי ששוחרר .״קורבנות״ אחרים של
זיגל, כמיכאל צור, עדייו יושבים מאחרי
סורג ובריח. אותם ששוחררו יודעים שלא
כדאי להסתבך בשנית עם מי שכבר
הביסם.
הכל — מילבד אנשיו של שר־הדתות
אהרון אבו־חצירא. גם אליהם הגיע הסיפור׳
והם החליטו להמציא לו הוכחות.
בשבוע שעבר התלונן מקורבו של אבו־חצירא,
המיסעדן אלי רונן, לפני מפכ״ל
המישטרה על זיגל. לתלונתו היו גם
סימוכין בכתב: רונן צירף סיסמך גרמני
רשמי, שלפיו קיבל זיגל פיצויים מגרמניה
ומקבל עדיין קיצבה חודשית, לכל
ימי חייו, משום שלקה ב״דיפרסיה ריאק־טיבית״.
הגרמנים
קבעו שהדיפרסיה הריאקטי-
בית של זיגל פוגעת בכושר־ר,פרנסה שלו
בשיעור הנופל מ־ 50 אחוז, וכי אחריות
הגרמנים לכך היא בגובה של 25 אחוז
בילבד. בהסכם־פשרה שערכו שילטונות
מערב־גרמניה עם בנימין זיגל מרחוב
הדדי 14/12 בבת־ים, נקבע שזיגל מוותר
על כל התביעות שלו כלפי גרמניה בגין
הנזק הנפשי שבו לקה בימי הנאצים,
תמורת סכום חד־פעמי של 21,732 מארק

זיגל כקצין פולני
עבור מה הפיצויים ז
גרמני (לפי הערך של היום — 823,510
לירות) ותמורת קיצבה חודשית בת 209
מארקים גרמנים (לפי הערך של היום —
7920 לירות).

״מה שכתוב
— נכון!״
1היה זיגל במעין גלות
^ ש נת
במישטרת־ישראל. שלוש שנים קודם
לכן הוא התחיל לחקור אי־סדרים במח לקת
התברואה של עיריית תל־אביב, מבלי
שהתקבלה במישטרה חלונה על כך. היד,

אדם, כמותו של מישהו קרוב, תאונה,
אהבה נכזבת או מיקרים מסוג זה. האפשרות
השניה היא הימצאות תחת לחץ
במשך תקופה ממושכת, ללא יכולת להגיב,
כמו של אדם היושב בבית־הסוהר, המדוכא
על־ידי סוהריו ואינו יכול לפעול
נגדם.
״יש חילוקי־דעות בין אסכולות שונות
של פסיכיאטרים אם דיפרסיה ריאקטיבית
היא מחלת־נפש או ליקוי נפשי. אבל
אין כימעט חילוקי־דעות לגבי האפשרות
להירפא ממנה. אין כימעט דרך להירפא
מהתופעות שמביאה דיפרסיה ריאקטיבית.
אי־אפשר להירפא מהמחלה או מהליקוי.

מה שאפשר וצריך לעשות הוא שלא להגביר
את המתחים של האדם הלוקה בכך,
משום שמי שנתון בדיפרסיד, עלול בנקל
ללקות במחלות פסיכדסומאטיות.
״חלק מהאנשים שלקו בדיפרסיה ריאק-
טיבית מתקשים לתפקד בעבודתם. אחרים
מגזימים בעבודה. בין הסימפטומים המקובלים
של הדיפרסיה יש כאבי־ראש בעוצמה
גבוהה, המשפיעים על מצב־רוחו
של האדם, לחץ*דם גבוה, שגם הוא מש פיע
על התנהגותו, הימצאות במתחים
וחשש גדול מהרגיל למחלות־לב.״
לפי הגדרתה של פסיכיטרית ידועה
אחרת, דיפרסיה ריאקטבית ״פוגעת קשה
בתיפקוד הרגיל של הלוקה בה. אין לו
חשק לעבוד, הדיכאון שלו גובר במהלך
היום, הוא עלול להיתפס למחשבות על
התאבדות. הדבר משפיע על כל מערכת-
השיקולים של האדם.״
אולם חומרת התוצאות תלויה, כמובן,
בחומרת הליקוי עצמו.
פסיכיאטר אחר לא היסס להגדיר את
הדיכאון התגובתי כ״מחלת־נפש,״ אך
הביע אופטימיות רבה לגבי ריפוייה,
״פחות בדרכים תרופתיות, יותר בדרכים
פסיכו־תיראפויטיות.״ אין ספק שמחלה
זו משפיעה על תיפקודו של אדם. מבלי
לדעת במי מדובר, חיווה את דעתו :
״אם אדם סבל ממחלה זו לפני עשר
שנים, יכול בהחלט להיות שנרפא מאז.״
בעיקבות סירובו של מפכ״ל המישטרה,
רב־ניצב אריה איבצן, להתיר לתת־ניצב
בנימן להגיב על המיסמך או להסביר

במישטרה מי שהחליט אז שחקירה זו
מיותרת לגמרי להיגיינה הציבורית של
המדינה ושל המישטרה עצמה, אך זיגל
סירב להפסיק אותה. אז הועבר ממדור
הרמאויות של מישטרת מחוז תל-אביב,
שם הוא שירת כסגן־מפקד הסדור, למחלקת
כוח־האדם של המישטרה. רק ב־
,1974 כשקיבל שאול רוזוליו את תפקיד
המפכ״ל, הוצא זיגל מהמקרר.
באותה תקופה החליט זיגל שגם לו
מגיעים שילומים מגרמניה. קשה למי
שקורה את הביוגרפיה של זיגל לדעת
בדיוק על סמך מה הוא דרש פיצויים.
זיגל לא ישב במחנה־ריכוז, וככל הידוע
לא סבל מרדיפות ישירות של הנאצים.
כשהיה זיגל בכיתה השביעית בגימנסיה
פולנית פרצה מילחמת־העולם השניה. הוא
נשלח אז ללמוד באוניברסיטה, כדי לעבור
שם קורם מזורז ללימוד הוראה. זיגל
למד בקורם לסיפרות אוקראינית, ועם
סיום לימודיו קיבל מינוי של מנהל בית-
ספר.
כשהגיע לבית־הספר שעמד לנהל הגיעו
לשם גם הגרמנים. זיגל נשלח לרוסיה
כסגן מנהל בית־ספר וכמורה לגרמנית.
שנה אחר־כך גויים לצבא הסובייטי. הוא
עלה בסולם הדרגות במהירות, עד שהגיע
לתפקיד של סגן-מפקד-חטיבד, ולדרגת
אלוף־מישנה. עם סיום המילחמה חזר
זיגל לפולין ונשאר בצבא עד ,1946

בתפקיד של סגן מפקד בית־ספר לקצינים.
ב־ 1972 הכירו השילטונות הגרמניים בנזק
הנפשי של זיגל ואישרו את בקשתו
לפיצויים. בשיחה עם כתב העולם הזה
אמר זיגל :״כל מה שכתוב במיסמך
נכון, אבל יש לי מיסמכים בפולנית ש מסבירים
זאת.״ מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב
אריה איבצן, סירב להתיר לזיגל
להראות את המיסמכים הפולניים ולהס ביר
את הפרשה כולה.

__מה הם
הסימפטומים?
ך* שאלה המרכזית בפרשת הפיצויים
י * והמיסמך הגרמני של זיגל היא אם
הליקוי, שממנו סבל, ושעבודו הוא מקבל
עד היום פיצויים מהשילטונות הגרמניים,
מפריע או עלול להפריע למי שנושא
בתפקיד האחראי המסור בידיו.
רופאה פסיכיאטרית ידועה התבקשה
השבוע על-ידי העולם הזה להגדיר את
הליקוי שבו לקה זיגל על פי המיסמך
הגרמני, הסיבות האפשריות להיווצרותו,
הסיכויים להחלמה ממנו ואת ההשלכות
שלו על חיי היום־יום ועל תיפקודו של
הלוקה בו. תשובתה :״דיפרסיה יכולה
לבוא לאדם ביגלל אחת משתי סיבות
מרכזיות: תגובה לאירוע שקרה לאותו

אלי רונן
מדוע נשלחה התלונה?
אותו, שאל העולם הזה את המפכ״ל עצמו
את השאלות הבאות:
#האם ידעה מישטרת ישראל על
הליקוי הנפשי אצל תת־ניצב בנימין זיגל,
המצויין במיסמך הגרמני? והאם ידעה
מישטרת ישראל על המיסמך?
!• אם כן, האם נערכו לתת־ניצב
בנימן זיגל בדיקות רפואיות כדי לקבוע
את כשירותו לתפקידו וההשלכות האפשריות
של הליקוי על טיב שיקוליו?
תשובתו של מפכ״ל המישטרה, כפי
^ונמסרה על־ידי ממלאת־מקום דובר־המישטרה,
היתה בלתי־עניינית ומתחמ קת
:״התלונה שהוגשה למישטרה בעניין

הזה נמצאת בהליך של בדיקה. כל עוד
שהבדיקה לא תסתיים איו למישטרה מה
לאמר.״

516

מ פו קפק

ו 1נ ! !ז ׳ ן י 7 6

ך י בדיקה. שאליה התייחסה הדוברת
י י נוגעת לתלונתו של רונן, שטען כי
זיגל השיג את המיסמך בדרכי־רמייה.
רונן אף ניסה להביא לכך עד. לכך
^ ז 1ו/ז0116ז 8 9 5ז 0010/701060010 401ג ה /׳ 9ס1 8 . 4 . 1 9 2 2 6 6 6 3 1 5 1 1
־ 11ך 3 )11״ 2 3 1
מתייחסים גם פירסומים סתומים בעיתונים,
שהצביעו על העובדה שהעד הורשע
ו 0 ;4 /1 .4 1 1 4 1 . 1 1 8 1

X1*,י נ 1) 1110111• <(0 ׳3 6 1 / 1 0פזיז!) 1
14/12
בעצמו בהונאה על רקע כזה. נרמז ש־ביגלל
עברו המוכתם של העד והמניעים
י מ 1 - 1 1 6 1י נ 1 1 0 £ 3גז 311,12)8 0 1 1 4
:ז>סזו) 4י 0 :6 .ז

הגלויים של המתלונן, אץ לייחס חשיבות
לתלונה.

י נ 8 1ז1ט,1,ז:כ : 3 4נ 6ם1-11 ן ו 1 2 1.7,מ • 11ז •5
אולם מבחינה ציבורית מתעוררת שאלה
חמורה דווקא אם יוכח כי המיסמך לא

. 506110800 2 0 / 4 6־ז) 3׳ \9 ?101)613)11 3 . 0 . 0ו) 611ס 3חז 901ז 6 4 6ו/׳/י

138־ .0 9 6 / 0650/396611 06 0ז 6ק ז )<6

וזה לשן! המיסמך:

ח 56

0 0 4 4 6 5 3621/)153/01 1

5 0 / 0 0 6 6060 $ 0 6 3 9 0 0 5 3 0 6 (¥ 6 /0 1 0 101960960

;:ח ס 9ז ׳9 )65 £61960 6חו2ז 0ס 9 5ח , 9 0ס*־?ע 1׳ 4 ׳5 1300(/3 6 0

חמישרד לפיצויים של מדינת ריין-
פאלץ בעיר ברלין.
(מיספרי תיקים, חותמת הנושאת ה
תאריך 24 במאי ).1972

ת 1;110116מ 6׳3 6״ו ־ 461

^ בגזמסד׳פרגטץ סע

11־ מ ס 8-31י 6 0י6 1־.י.ב;דז?.661
5111116 יכ;

פשרה.
העותר החתום, בנימין זיגל, שנולד
ב־ ,1*.4.1922 מתגורר בבת־ים רמת־יוסף
ישראל, רחוב חדדי ,14/12 ומיוצג על-
ידי עורכי״הדין קארל״היינץ שמיץ ואחרים(
,מצויינת הכתובת המקומית) —
והמישרד המחוזי לפיצויים של נוישטאט
— הגיעו לידי פשרה לסילוק כל התביעות
בגין נזקים לגוף ולבריאות, בהתאם
לסעיף . 29
( )1המחלות הבאות מוכרות בזה
כתוצאה של רדיפה: דפרסיה ריאק־סיבית,
במובן של השתתפות מהותית
בגרימתה( .הכוונה: שהרדיפות שמהן
סבל העותר בתקופה הנאצית מחוות את
אחת הסיבות המהותיות לגרימת המח לה).
חלקן
של הרדיפות בהפחתת כושר-
הפרנסה מגיע לכדי >ו. 25
כל ההפחתה בכושר-הפרנסה היא מתחת

ניתן פיצוי עבור תהליך הריפוי החל
ביום .1.1.1972
( )2עבור התקופה מראשית גרימת-
הנזק ועד ליום 30.6.1972 ניתן פיצוי
בגובה של ( 21,732.92 במילים: עשרים
ואחד אלף שבע מאות שלושים ושניים
מארקים ו״ 92 פניג) ,וביכלל זה ריבית
בסך ( 1,429.92 במילים: אלף ארבע
מאות עשרים ותשע מארקים ו92-
פניג).
( )3קיצבח חודשית שוטפת לפי
סעיף ,32 החל ביום ,1.7.1972 תגיע
לסכום של ( 209 במילים: מאתיים ו־תישעה
מארקים).
(להלן כמה סעיפים טכניים ומישפ-
טיים).
( )7הפשרה נכנסת לתוקפה עם החתימה
של הצהרת״ההסכמה הזאת,
בתנאי שהעותר נמצא בחיים בתאריך
זה ושבוטלה התביעה התלויה ועומדת.
(חתימת הצדדים).
נחתם בברלין, ביום . 19.5.72
(כמה הערות משפטיות נוספות).

הושג ברמייה, וכי הוא מבוסס על מים-
צאים אמיתיים. בתקופה הנדונה לא אישרו
הגרמנים נזקי־בריאות בלי בדיקה
ממצה, באמצעות מוסחים מטעמם. לא
די היה בהבאת חוות־דעת רפואית כלשהי,
אמיתית או כוזבת. נערכה בדיקה יסודית.
אם אכן הושגה ההכרה הגרמנית בנזק
הנפשי בדרכים כשרות, כפי שיש להניח,
מתעוררת השאלה לגבי משמעות הדברים
מבחינת כושרו של קצין־מישטרה בכיר
בתפקיד אחראי. מבחינה ציבורית, שאלה
זו חשובה יותר מאשר חשד ההונאה.
אין העולם הזה מתיימר לשפוט בעניין
זה, ובוודאי אין לפגוע בקאריירה של
קצין מוכשר ומצליח אם אין לכך נימוקים
כיבדי-מישקל. אך הציבור זכאי לדעת
את העובדות, וגם את המסקנות.

יוסי יכאי ן ן

6 5 !3619)1011 6611801 2 5ז * 0ז 0 )0 ¥0/1010009566910016 1141096/009 9 6 / £

ס £1> 5 0 0/׳801 11211־6611

10 וזז 010 0 6 3 8

6 5 )36191<611ז * 6ח~ £ז 1/1096/009 9 0

/ . 1 9 7 2־ 1 8 6 :- 1 .ז 3 6ז״ 6 0 * 1/9 9 6ז 136ז 6׳\16>1־)

916 2611 39 506396036101011 613 ^ 0 .6 . 1.9 72ז2. .״0
0 £0150689)0000ח)4 61־ו1שש
00 01/ 2 1 . 7 3 2 , 9 2 066 1יזו
6 1 3 1 ^ 9 2 / 1 0 0י 461-1;2 ^ 611111441מ 11111ז 6נו 4 8 1 0ן 861״ ^ ז ) 2 1ת 11י\ 1142ס1ז 10 ¥0/160 1
.: .ס־.י 01/ 1 4-29 , 72 :ח56 חו 0105061)0 )11106 2

72/100

5391/301
331ז!

4 2 ^ 8,11£1£.ת.116111111 זינ 40 ,ת 161 ׳ 110ע 4ך111361ז;ו.יז £ 1
06* 86/1
1.7.19 72

: § 3 2 8£0 3 6ו31 רח 16 9 6ח3 ^ 6 !3 0 1 0 0 96 ?16
. 205 0י •£1:!5סה•~ !זגז^בג 1״־מ *׳0/190:2 6 1חי

9 6 9 6 6 6 0 6 0 £8119 4 0 * 6 0 9 0 0 9 .וזז; יזניססא 9 615 11 8 £ 0־ ׳1160 9 3 1 4 1וז 0ס 5ז ס 6 0 2 ¥ז 0 )10/ס <016 1
־<001133 4 0 9 0 /0 0 9 6 0 9 6 /0 8 8 § 3 2 8 £ 6 1010196 3 6 5 6 1 2 6 5 8 0 9 6 /0 0 0 0 0 * 6 /9 6 0 66/00116106 ) 101. 016 ¥ 0 /

§ § 3 5 009 2 0 6 8 £ 0 110900 ({01(5)1 4 0 * 609000ז 1*160 9 6־3018
8 801 9 6 / 8 0 0 )156116 510600900 6110* 0130 5109 )309603 1 8 0 9 016563 ¥6/0101060$ו 0

* 6 /9 6 0 601 0 6 / 4 0 8 2 8 6 )0 0 0ת 9 0יזס׳:;1ו !6צ 68919009ס 15ח ) 809616 0 9 6 01309610 . £ק6 /ץ 4 6 0 0 1 /6 1 8 0 0 .

661001131061101.

* *ז 810ס 30ס 3 £־׳ר| 3) 01ס 9ד׳ינ 3 4ס / 9ק 1ז 9* 161(0סז ס4 .נ ז^צ) סס *11* 0ס 5ס 03ז 4 3 0 /3

9106068100.

> 0נ6 1 8 1 8 ^ 11־ 441ת*2 * 6111 דנ 148 נג(61141ן 4 3 1 0ת 6סנ1מ; 2161מ 3׳* 42ת 11מ £ 1ה6זז0

* 1/118811(,

0ס 0 : 1£אז 0 0וה 06 חחי 4גז 0ר 1060ז 6ס ׳ 9 /8ס!׳ 9 !9ח 6 9ס £109800 91080 / 0106 אחז 131

ד * י * 3111י 7 6ו * 1 6

1 1 0 6 ,אח 0ק{ 1ס 9 , 0 / 0 6 / 8 ^ 6 0 ^ 919 7 0 9103601 2ד 0 /־ ס *

131!.

|1זוזי 0/גז6יו׳10

>ג:זג)1ח11

(ז1/זו

)111010
זי.1־ו

4,01 ׳ 0 / ¥1090/001/0306090 ¥

,30611010/ר!׳כ ! 0 0

?131 יז9 -וו 10ח 1ס 6ד405 130068 ,

80/11/ 30, 900

19.5.72

ת 1 1־ז? 0

315

שבוע־האופנה עמד בס
9הבי שלון, והיה ש הבל

!ווו, איזו <
לא לעניין

הדוגמנית תמי בן־עמי פתחה את התצוגה בבגד־יס מוזהב
ונועז, שהדהים את הכל, ומעליו מעיל פרווה. אף חברה
לייצור בגדי־יס לא השתתפה בתצוגה, ודגם בודד זה נראה על הבמה כנטע זר.
ך* פתיחה הבטיחה גדולות ונצורות.
י י תצוגת־האופנה שפתחה את שבוע־האופנה,
שנערך בשבוע שעבר במלון היל־טון
בתל־אביב, הדהימה כבר מהרגע הראשון.
צדי צרפתי, במאי התצוגה, העלה
על המסלול את כל האורך של תמי בן־
עמי, שדיגמנה בגד־ים מוזהב, הנועז ביותר
שנראה בארץ, שאת מה שהוא מגלה,
מנסה פרווה עשירה לכסות.
התפאורה מיתה מקסימה. תחנת־רכבת
עם שאון גלגלי הרכבת וצפירותיה ועם

האפנינג למקום אופנה

אל בסוף התצוגה, באוסף בגדים מבולבל וללא קו מסויים. בתמונה
שת הקומות שהוקדשו לשבוע־האופנה, ב־דוגמניות
משועממות, כאילו אורבות ללקוחות.
רובן לבושות במיכנסי ג׳ינס
דהויים ,״בין כה וכה לא נכנס אף אחד,״
אחדות עדיין עם ה״רולים״ בשיער, ואלה
שהיו ממש עייפות מחוסר־ר,פעילות, תפסו
להם את הספה שבחדר, או אפילו את

ך 1ך?1 1שרית דמיר בבגד ברוקד
! י 11י י מוזהב, מעוטר בפרוות צובל.
רק פרוון אחד השתתף בתצוגה.

המלכה

שרית דמיר היתר! הבולטת
ביותר בין הדוגמניות.
בתמונה מימין: ישבן בג׳ינס.
בניגנד לשנה שעברה, שהיתה שנת הג׳ינס,
רק יצרן ג׳ינס בודד השתתף בתצוגה.
עשן הקטר. אחרי תמי עלו כמה דוגמניות
מהטובות בארץ, כשהן מרקדות ומפזזות.
חניתה צלטנר, מיכל אדר, חווה לוי ואתי
זבקו. אחריהן הופיעו כמה דוגמניות פחות
מוצלחות ופחות קלילות, והקניינים הזרים
החלו לפהק.
הפיהוק של הקניינים הזרים היה ה מאפיין
של כל שבוע-האופנה. בץ פיהוק
אחד למישנהו אפשר היה להבחין, בשלד

עליהן לדגמן אותו

האמבטיה הצמודה לו, ונחו להן בשקם —
שאיש יפריע להן.
מתוך 300 הקניינים להם ציפו, הגיעו לאו
כ־ ,70 ואף הם לא מהגדולים. וגם אותם ק
שהטריחו עצמם מעבר לים, הצטערו. על ביזבוז
והכסף. האופנה הישראלית, אם יש בכלל כזו, ה
בפעם המי-יודע־כמה שהיא מפגרת בשנים רבות

מן השיעמו

,.ניעה גולן נראית
*1)1 ! 11י ן
בחליפה נוצצת. ני*
1׳ #111111
עה היתה מהדוגמניות שלא השתתפו בתצוגה,
אך בלטו, בשבוע־האופנה האחרון.

כדוגמנית ותיקה ו״למכור״ דגמים אלה. מירי אורן, הצעירה יותר, הלכה בסיקבות מורתה.

:יה ישראלי במצב־רוח מרומם, בחדר״ההלבשה,
1מה, כשמאוזוריהן נראה אוסף הבגדים, שהיה
1ב. הבגדים השנה. לא בלטו בעיצוב חדש ומקורי.
האופנה של פאריס, לונדון, רומא ואפילו
ניריורק. בעוד העולם כולו חוזר למיני,
אפשר היד, למצוא רק דגם אחד של מיני
בתצוגה המובילה ומעט מאוד דגמי מיני
— וזו היתה רק דוגמה אחת.
אחד מבעלי בתי־האופנה, אבנר צנטנר,
הסביר את השיממון באופנה הישראלית
ובשבוע י האופנה קניינים מכל העולם
באים לחפש קו ישראלי מקורי. במקום
זאת הם מוצאים אופנה אירופאית מועתקת,
אבל העותקים גרועים, וניכר שמנסים לחסוך
גם בהעתקה. רק מיפעלים בודדים בישראל
משתמשים במעצבי־אופנה ישראלית
מקורית, ואלה אכן זוכים להצלחה.״

הדוגמנית בתיה ישראלי בדגם
מיני, זה היה דגם מהבודדים

שהמציגים העזו להראות בשבוע־האופנה.

חברות איגוד־מיקצועי. הן דרשו וקיבלו
סכומים גבוהים עבור ההשתתפות בשבוע-
האופנה, אך, שלא באשמתן, לא יכלו
להצדיק את משכורותיהן הגבוהות. פשוט
לא היו קניינים שבפניהם יכלו להציג את
דגמי המעסיקים שלהם.
אולם את הדוגמניות הרגיז עוד דבר.
,׳הדגמים מכוערים ומשעממים,״ התלוננה
קארין דונסקי, הוותיקה ,״כשאני לובשת
בגד מכוער, אני משחקת ומנסה לשכנע
את עצמי כאילו לבשתי את היפה ביותר.״
השנה אולי הצליחה קארין לשכנע את עצמה,
אך לא את הקהל שצפה בה. גם דוגמניות
אחרות היו מדוכאות. מוריאל, דוגמנית
יפהפיה, מרבה לרקוד על הנמה,

וצרפתי גרש אותה בצעקות. סימונה החליטה
ללגום מכמה בקבוקי וודקה, כדי
להתגבר על מצב־הרוח שלה.
אבל היו גם שתי נקודות־אור בשבוע-
האופנה. התגלותה מחדש של שרית דמיר,
שחוללה וטופפה על הבמה, והקסימה מחדש
את כל מי שהכיר אותה. שרית הפכה
תוך שעות ספורות מלכת שבוע-
האופנה, אם כי לא היתד, לה כל-כך ממלכה.
התגלית החדשה היתה בלונדית יפה־פיה,
שהכל מנבצאים לה זנדולות בשטח
הדוגמנות בארץ. אורנה שחר בת ה־18
מיקדה אליה את תשומת־הלב של כל
המשועממים והמשועממות בשבוע־האופנה.

נירה גד ן

״ דג מי ם מ כו ע רי ם
ומשעמ מי ם ״
ך ראה שגם האינפלציה והמצב הכל כלי
השפיעו על מה שהמציגים השכילו
להראות השנה. כימעט בכל הדגמים
הורגש החיסכון לא רק בעיצוב, אלא גם
בכמויות הבד ובאיכותו.
אולם גם את מה שיש להציג, הפרוות
הישראליות, אי-אפשר היה למצוא בשבוע-
האופנה. ישראל ידועה בכל רחבי עולם
האופנה כמובילה בשטח הפרוות. רק מציג
אחד הטריח עצמו לשכור חדר בחילטון
ולהשתתף בשבוע־האופנה. הייתר ידעו ש־
״חבל על הכסף ועל המאמץ.״
אך לא רק המציגים והקניינים הרגישו
את השיממון, גם הדוגמניות. היתד, זו
הפעם הראשונה שהדוגמניות הופיעו כ־

משועממות במיסדחו ג מ

ייניס, אך לשווא. את רוב זמנן בילו הדוגמניות בעישון סיגריות

במיסדרונות הריקים ובסידור
ונעלי־התעמלות. כמה מהן אף
כדי להעביר יאת הזמן. בדרך

שיערן. רובן הסתובבו בג׳ינס
תפסו תנומה בחדרי־האמבטיה,
כלל לא הפריע איש למנוחתך

היוידו

!*1*.יאומיא<ן

וך\ז0ז מגדיוזג
מה קורה ביני לבין טוביה. בכל מיקרה,
ומה שלא יהיה — טוביה יישאר תמיד
אביה של בתי, לי, ואשאר איתו תמיד
בקשר.

ייא״ שרה ד1וך
כפי שסופר לנעמי אדווה
שה זו מסוכנת 1עכשיו, כש*
1 טוביה אושרי עצור ורחמים אהרוני
ברח לחוץ־לארץ, ד,יא ממלאת את מקומם

במילים אלה פנה רב־פקד מוקי קנובלר
לשופטים, כשעורך־הדין שלי ביקש מבית-
המישפט לאפשר לי להשתחרר בערבות.
השופטים התחשבו בבקשת המישטרה והאריכו
את מעצרי.
ישבתי שם 40 יום. חליתי והורדתי 15
קילו ממישקלי. לא ידעתי מה הם רוצים
ממני. אני אשה שמגדלת שתי בנות
בכוחות עצמי, ונקלעתי למצב זה רק
בגלל הקשרים הרומנטיים שלי עם טוביה.
כך הסברתי לאנשי־דמישטרה, אך הם בשלהם
:״תשתפי איתנו פעולה, זתעני לנו
רק על שאלה אחת — ומכאן תלכי ישר
הביתה.״
השאלה ששאלו אותי היתד, פשוטה.
״היתד, אצלך בבית התכנסות של כמה
אנשים,״ אמרו לי ,״ביניהם גנדי. תספרי
לנו מה הם עשו אצלך ועל מה דיברו.״
אמרתי להם שלא היתה אצלי שום
התכנסות. ושוב אמרו לי שאספר את ה אמת
וכי אין מה לפחד מגנדי. הם רצו
לשמוע רק עליו.
המשכתי להסביר להם שלא היה דבר
עמוס היה חתיך
ך ולדתי בשכונת שבזי, לפני 32
שנה. כשהייתי בת שש עברה מישפחתי
לגור בכרם־ד,תימנים. היינו 13 ילדים —
ארבעה בנים ותשע בנות.
אני התחנכתי בקיבוץ חקוק, ליד גינוסר,
מגיל 9עד גיל . 12 יותר מאוחר עברתי
לקיבוץ מצר שליד חדרה.
החזירו אותי הביתה בגיל ,16 כדי
שאטפל באמי המשותקת. אני הייתי בת־הזקונים.
שאר אחיותי נישאו ורק אחותי
בת־שבע, זו שנשואה היום לרחמים, היתד,
אז בצבא. אני טיפלתי באמי ולכן לא
יהלכתי לצבא.
בגיל 18 היכרתי את עודד קליפצקי.
הוא היה ימאי לפני שהכרתיו ונפצע ב־תאונת־עבודה
באוניה. כאשר קיבל פיצויים
לקח את הכסף וירד לאילת. שם שכר את

שרה עם כנדוניה לי ואלקה
מועדוך־הלילה סוף ״ העולם ,״ שהיה שייך
קודם לרפי נלסון.
אחרי תקופה קצרה נמאס לעודד באילת
והוא חזר לתל-אביב. זה היה בתקופה ש אחרי
מילחמת ששת־הימים. יצאנו עוד
תקופה והתחתנו. ירדנו יחד לעבוד באבו-
דודם. עודד עבד בקידוח, בחברת נתיבי
נפט, ואני עבדתי כחדרנית במגורי ה עובדים.
שהינו
שנה באבדרודס וכשחזרנו נולדה
בתי — אלקה.
עודד, שהיה טיפוס של הרפתקן ואהב
לשנות אווירה, החליט לנסוע לגרמניה,

..׳הבנת, שנד חהאשוזות
1חהו!ות 1וו של חגישסוה
נובעת מהעובדה שאני
שיינת רגישנחת תור,
שנתעלה איתח וסתי״

..קינאת באחותי וגוגו,
שיש לח שסח ילדים,
׳באח׳ ישואר שיש ׳ 0
שיבער ילדים ובאחות׳
מדשבע, לה יש חמישה־ :״

כזה, אך הם לא הירפו ממני. כשראו
שאינם מצליחים לשמוע ממני את מה
שרצו, זרקו אותי ל־ 40 יום לכלא —
על לא עוול בכפי.
השופטת חנה אבנאור פסקה שאני אפילו
לא צריכה לענות על האשמה שטפלו עלי,
וכי אין אפילו ראיות לכאורה שעשויות
לקשור אותי לעניין הרצח.
עדיין לא השתחררתי מהמועקה ומאי-
השקט שנחתו עלי בתקופה של התחלת
המישפט ולפני שזוכיתי. עכשיו אני נמצאת
רוב הזמן עם שתי הבנות שלי —
אלקה, בתי מעודד קליפצקי ז״ל, שנרצח
לפני עשר שנים, ולי, הבת הקטנה שלי
שהיא בתו של טוביה אושרי.
בערבים אני עובדת בפאב שלי, במרכז
תל־אביב, ומשתדלת לחיות כמה שיותר
בשקט. אני רוצה לנוח אחרי כל מה ש עבר
עלי בתקופה האחרונה.
בעוד כמה ימים יינתן פסק-הדין ב־מישפט
הרצח הכפול ואז אדע טוב יותר

שינאה שהפגה אהבה

ו הגברי ובחי* ווודה: גו רלמד

לנסות שם את מזלו. היו לו חברים ב גרמניה
והוא החל לעבוד במועדון־קלפים
בפרנקפורט.
נסעתי בעיקבותיו, אך לא הייתי יכולה
להיות שם. התגעגעתי לארץ ולמישפחתי,
וכעבור שישה חודשים חזרתי לבדי. הוא
חזר יותר מאוחר ארצה והבנו שבגלל
ניגודי אופי בינינו — אני אוהבת חיים
שקטים והוא אוהב הרפתקות — יותר טוב
שנתגרש. אחרי שהתגרשנו גרתי עם אלקה
אצל אמי ועבדתי כפקידה בחברת גרונדינג.
באחד הימים טילפנה אלי אמי לעבודה
וביקשה שאבוא מייד הביתה. כשבאתי סי פרה
לי כי נודע לה מהחדשות ברדיו,
כי ידו בעודד והוא נמצא במצב קשה
בבית־ד,חולים איכילוב. נסעתי לשם. הוא
היה באמצע ניתוח שארך שמונה שעות,
ואחר־כך נפטר.
האסון השפיע עלי קשה מאוד. אלקה
היתה אז תינוקת בת שנתיים וחצי, ולמרות
שהתגרשנו נשארתי בידידות עם עודד ו

•מרה (משמאל) עם דגו!־ (באמצע) ,נומדי והאם (מימין)
״אני לא.רוצה שום עסק עם מישפחת דמך״

שרה עם גומאדי, אחותה בת־שכע וידידה
״חיים שקטים מול הרפתקות״

שרה דנוך וכעלה עודד קליפצקי

טיפוס של הרפתקן

שרה עם אושרי וכתם לי
זר־פרחים ענקי

אפילו חשבנו בשלב מסויים לשוב ולחיות
ביחד.
המשכתי לעבוד בחברת גרונדינג ומיעטתי
לצאת מהבית. בפעם הראשונה כשיצאתי
מהבית עם חברה, למיסעדה בכרם-
התימנים, פגשתי לראשונה את עמוס
אוריון.
התפתחה בינינו שיחה. עמוס היה חתיך
ועשה רושם חברותי. התחלנו לצאת ביחד.
הוא דיבר תמיד ברצינות וסיפר לי
שמוצאו מאיטליה ושהוא יתום שגר אצל
מישפחה מאמצת ברמת־ישראל. הוא סיפר
שהוא עובד במישרד־הביטחון ושהיה לוחם
בקומנדו הימי.
עם הזמן הבחנתי שהוא מתנהג בצורה
מוזרה. בכל פעם שבאו חברים או קרובי־מישפחה
שרצו את חברתי, התפרץ עליהם,
עד שהצליח להרחיק ממני את כולם. אני
טיפוס חברתי והמצב הזה הפריע לי מאוד.

הבנתי שהוא לא בשבילי, וכשאמרתי לו
שאני רוצה להיפרד ממנו, ענה :״בסדר,
נפרד בעוד שבועיים, מפני שאני יוצא
לשליחות מטעם מישרד־הביטחון, שליחות
אשר ממנה אולי לא אחזור. אם אחזור,
ואם תרצי אותי — טוב! ואם לא —
נפרד !״
הסכמתי להישאר איתו עוד שבועיים.

וי ל ה
באק פו ל קו
ף* יום כהיר אחד הופיעו במקום עבו*
דתי, בגרונדינג כמה אנשי מישטרה
שביקשו כי אבוא איתם לחקירה. הם לא
אמרו באיזה עניין.
חקרו אותי על עמוס אוריון. עצרו אותי
(המשך בעמוד )42

1 3 9

הי אהא שי מ ה או תו באונסכפול ובתל! פ ה -השופט
אסר 1ו ליין להתקרבאליה 1 -לכן הו א > שולחלה
א ח 1המיבתב 1ר. אמעלעמוד העול 1תזה ״

נזיכתב אהבה

(מתלוננת ווי אוש
פני כעשרה ימים, במוצאי־שבת
• בחצות, נעצר סטן לאב 44 אזרח
אמריקאי ותושב ישראל מזר. ארבע שנים,
באשמת אונס ותקיפה. איריס 30 מורה
לאנגלית וחברתו של סטן מזה כשנתיים,
האשימה אותו כי ביום הרביעי באותו
שבוע אנס אותה בביתה פעמיים.
סטן שוחרר ממעצרו בעזרת סניגורו,
עורו־הדין יהודה וינשטיין, אחרי ארבעה
ימי־מעצר, בערבות של עשרת אלפים שקל.
בצו בית־המישפט נקבע כי אסור לסטן
להתקרב למקום־מגוריה של אירים, או
לפנות אליה בכל דרך אישית שהיא.
סטן פנה לכתבת העולם הזה, אילנה

כי היא תהיה חושנית מכיוון שהמין הוא
דבר חשוב מאוד עבורי.
פיסת־הנייר הזו נשארה שכוחה ומירי
תמת בארנקי שנתיים ימים — עד שפגש תי
בך. כאשר אחותך הכירה בינינו ידעתי
כי את ממלאת את כל התכונות החיצוניות
שדרשתי מאשת־חלומותי, והייתי
סקרן מאוד לגלות את נפשך. לא יכולתי
להאמין, אבל כל יום אישר לי שוב ושוב
כי את נערת חלומותי מכל הבחינות.
הערצתי את מוחך החריף ואת כושר-
ההבעה שלך. התפעלתי מהבנתך ב0יפ־רות
אנגלית וטעמך באמנות. הערכתי את
התעניינותך הכנה בחינוך ילדתך, תזונ־

כבר זמן קצר אחו׳
הנוזהוו ה״חי מאוהב בך
ער ימעל ׳לראשי, וידעתי
שאין בעולם כל אועה
אחות עבורי

נפעם הראשונה שת ד׳
להתקרב אדיו ודואות
יעיד נמה אה זקוקה
לאהבה ותום, ובמה
את חוששת מהעתיד

אלון, וביקש להסתייע בשבועון ולשלוח
מעל דפיו את רחשי־לבו לאירים, מכיוון
שזוהי הדרך היחידה הפתוחה לפניו אחרי
צו בית־המישפט.
איריס יקרה,
למרות השבוע הנורא, האחרון, שעבר
עלי, אני רוצה שתדעי כי אני אוהב אותך,
וכי כל רצוני הוא לשוב לחיות
בחברתך. אינני פונה אליך כמו תלמיד-
תיכון בבקשת־בוסר, שתתנהגי יפה ואז
אסלח לך. לא הייתי מעז לפנות אליך
כך. אני מעריץ את האינטליגנציה שלך
ואת תבונתך, ולא הייתי חושב לרגע לה עליב
אותך בפנייה ילדותית או מתנשאת.
כל מה שאני מנסה לעשות, מאז ש עזבת
אותי בחודש נובמבר, הוא להסביר
לך כמה דברים, ואני בטוח שאת תש-
תכנעי ותשובי אלי.

תה והכנה לחיים. וכאשר התקרבתי אליך
גיליתי כי את האשה החושנית ביותר
שפגשתי מעודי.
כבר זמן קצר אחרי היכרותנו הייתי
מאוהב בך עד מעל לראשי, וידעתי שאין
עבורי כל אשד, אחרת בעולם. לצערי לא
חשבת כמוני, וסירבת בכל תוקף לוותר
על דירתך ולעבור לגור איתי. רצית לשמור
על חרותך ועצמאותך בכל מחיר.
ואני הסכמתי גם לכך, למרות שהמרחק
הגדול בין בתינו גורם לאי־נוחיות רב.

עיני ס י רו קו ת
רגליי ם א רו כו ת
1ף* פני שנים קראתי בסיפרו של הנרי
י מילר, סקסוס, קטע שעשה עלי רושם
עז. מילר כתב שם כי אם גבר אוהב
אשה באופן מוחלט, ומוכן לעשות הכל
ולהקריב הכל למען אהבה זו, לא תוכל
שום אשה לעמוד לפניו. איריס, את האהבה
האמיתית שגיליתי בחיי, אני מוכן

״ אתז קו ק ה

המאהב הוחשווו

יודע כי אס יהיו ליו כמה דקות לבדו עם אהובתו,
יוכל לשכנע אותה לחזור אליו, כיוון שזהו האושר
המובטח לשניהם ,״אין אשה שיכולה לעמוד בפני אהבה מוחלטת כמו שלי,״ 1אמר.
להקריב הכל למען אהבה זו, ולכן אני
חושב כי אוכל להחזירך אלי.
לפני ארבע שנים, אחרי שהתגרש תי
מאישתי ועליתי לישראל, ישבתי
פעם וכתבתי על פיסת־נייר את כל התכונות
שאני מצפה למצוא באשה האידיאלית.
מאז הייתי ילד קטן ידעתי בדיוק
מה אני רוצה. ולכן גם היתה נהירה לי
בדיוק האשד, אותה אני מחפש. ידעתי
שהיא צריכה להיות בגיל שבין 25ל־,35
בגובה בינוני, בעלת שיער חלק וארוך
ועיניים כחולות או ירוקות. ידעתי כי

שיניה תהיינה נאות וחיוכה חם ולבבי.
רציתי כי רגליה תהיינה ארוכות ושהיא
לא תעשן.

נ שית מ או ד
ו חו שגי ת
ך עיקר היה חשוב לי כי תהיה אינט י ליגנטית, חביבה, בעלת מזג נוח ובעלת
יציבות ׳נפשית וריגשית. רציתי כי תאהב
ילדים ושתהיה נשית מאוד. והייתי בטוח

לאהבהו חו ס ״
^ אשר עזכת אותי אחרי חודשיים
ואמרת לי כי אינך יכולה לשאת את
ד,קירבה הנפשית שנוצרה בינינו, וכי היא
לוחצת עליך ואת זקוקה לחרות, הייתי
אומלל. אבל ידעתי כבר אז שגם את
אוהבת אותי, וכי לא תוכלי להינתק ממני
בקלות כזו. ואמנם, אחרי זמן קצר שבת
לחיות איתי בתנאים הקודמים. היו אלה
הימים הנפלאים ביותר בחיי. וכאשר יום
אחד ניסחת במו ידיך את הסכם־האהבה
בינינו, לא היה מאושר ממני. הסכמתי
לכל פרט בו, וקיוויתי כי בכך נפתרו
בעיותינו.
בחודשים שבאו אחר־כך גיליתי את

אירים האמיתית. בפעם הראשונה נתת לי
להתקרב אליו ולראות עד כמה את זקוקה
לאהבה וחום, וכמה את חסרת־ביט־חון
וחוששת מהעתיד.
ניסיתי לעזור לך בכל דרך אפשרית.
שוחחנו שיחות ארוכות על ילדותו ועל
הסבל שנגרם לך כאשר הוריך התגרשו,
ואת חרדתך מחוסר־אהבה. קראנו ביחד
ספרי פסיכולוגיה שהסבירו כי ילדות כשלו
עלולה להביא לשינאת האב, וב־עיקבותיה
לשינאת כל הגברים בעולם,
והרצון להתנקם בהם. ניסינו לנתח את
יחסיך עם בעלו הקודם ועם יתר הגברים
בחייך, ולראות אם אמנם נרקמה בהם
תבנית אחת. הגענו למסקנה כי כאשר
היית פוגשת גבר שמצא חן בעיניו, היית
מושכת אותו עד שנקשר אליך, ואז היית
מנתקת את היחסים ביניכם, ללא סיבה
טובה.

ולהיות פנים־אל-פנים איתך, ולהסביר לך
את רגשותי והחלטותי כדי שתחזרי אלי.
אילו הייתי מצליח בכך לא היו הדברים
מתגלגלים לאותו מצב נורא שאליו נקלענו.
הסברת
לי את הפרידה ממני ברצונו
העז לחופש, ובכך שאני מהווה איום לחירותו
המוחלטת. אבל אני יודע כי היית
נתונה ללחצים נוספים באותה תקופה.
היתד. זו הפעם הראשונה שיצאת לשוק-
העבודה ממש. עד אז לימדת בבית־הספר,
ונמצאת בתוך סביבה חברתית אוהדת ומגוונת.
כאשר החלטת לעזוב את ההוראה
ולעבוד כמזכירה, לא ידעת כמה החיים
אכזריים שם בחוץ. נפגעת עד עומק
נישמתך כאשר הבוס ביקש ממך להכין
עבורו קפה. את לא היית מוכנה לפשרות,
רצית שיעריכו אתי מוחך והשכלתו, וסירבת
להיכנע. אני מעריץ אותך על אד

׳ 41^ 1-י2

ילדי

שתמסור לך את המיכתב, ואם תרצי לראותני,
והדבר אינו מעיק עליך, תזמיני
אותי לביתך.
נפגשנו כך כמה פעמים, עד שאת
קבעת כי עלינו להיפרד כליל לחודש
ימים. ביקשת ממני שלא לטלפן ולא
לכתוב לך במשך חודש שלם. קבענו פגישה
לראש־השנה האזרחי, ורק אז נפגשנו׳
שנית.
חשבתי באותו חודש ארוך וקשה כי
אולי מוטב לי לוותר עליך, לשכוח את
התקופה שבילינו יחד ולנסות למצוא נערה
אחרת. אבל ידעתי שאיני יכול לעשות
זאת. כל־כך הרבה זוגות בעולם חיים
יחדיו לא אהבה ! המון אנשים בודדים
מסתובבים בעולם ומחפשים את האהבה,
ולעיתים נדירות מוצאים אותה. לא את
האהבה הרגעית, הילדותית, אלא את האהבה
האמיתית. האהבה שבין שני בני-
אדם הגורמת להפוך את חייהם לאושר.
המביאה להם את הזוהר והקסם, שרק
בגללם כדאי לחיות. כאשר מוצאים אהבה
כזו, אחרי שנים כה רבות של חיפושים,
אי־אפשר לוותר עליה.
זאת היא הסיבה שגם עכשיו, אחרי כל
החודשים הקשים שעברו עלי, ואחרי ההשפלה
והסבל שעברתי בתחנת־המישט־רה,
אני עדייו דבק באהבתנו.
כאשר לא הצלחתי להיפגש איתך ולמסור
לך את מחשבותי וכיסופי, התחלתי
רודף אחריך. ניסיתי למצוא רגע איתך
בכל הזדמנות, חיפשתיו בביתך, בעמוד*
תך, וגם בסמינר לשלוות־חנפש שעברת
במלון תל־אביבי.

מ שו חררת

^6>04
; )015

*־ עף־1ד< 2יי<10ג<

ו או הבת

1טס

ך״ איטר ב א תי לביתך ביום הרביעי
* בבוקר, ראיתי כי את מודאגת בגלל
תקלה במכוניתך, והבטחתי לעזור לך ככל
יכולתי. התחננתי לפניך ללכת איתי למיטה.
השתוקקתי כל־כך למגע עורך, לטעם שפתיך,
וכאשר נעתרת לי לא היה מאושר
ממני. במיטה שבת להיות אותה איריס
שהכרתי. משוחררת ואוהבת. אני יודע כי
גם את נהנית וכי לחשת לי שאת אוהבת

איריס

שאליה מופנה מכתב זה.
העולם הזה אינו מזהה יאותה,
על פי העיקרון שאין לזהות אשה המתלוננת
על אונס, כדי שלא להרתיע
נשים הנופלות קרבן לאונלז מלהתלונן.
אבל אני נמשכתי אליו כמגנט, וחזרתי
לביתך למחרת. את לא היית -אך חברתך,
חווה, סיפרה לי שבתקופה שבה נפרדנו
היה לך גבר אחר. הייתי מוכרח לברר
זאת איתך, לא יכולתי לחכות. ולכן פרצתי
למישרד שבו את עובדת כעת, וביקשתי
לדבר איתך. כאשר ברחת מפני
נטלתי את מפתחות ביתך וחזרתי לחכות
לך שם. חשבתי כי כאשר תבואי הביתה,
רגועה, נוכל לברר את הכל וליישר את
ההדורים. לכן גם חיכיתי לך בחדר־השי-
נה. כדי שלא תתקלי בי מייד עם כניסתך
ותיתקפי כעס.

רגועה
ו שלוו ה
ך* פצרתי כף לקרוא את היומן שכתב•
תי בזמן שבו הייתי רחוק ממך, אבל
את סירבת, והבטחת להיפגש איתי במוצ־אי־שבת
במסיבת־הסיום של הסמינר בתל-
אביב.
תליתי הרבה תיקוות בפגישה של מהד
אי־שבת. ידעתי כי את תהיי רגועה ושל-

הערצתי את *וחן הזוריו
ואת כושר ההבעה שלו.
התפעלתי מהבנתו
בספרות ומעמו באמנות

|״ 1 ׳71111ה ניסחה איריס עבור השניים. הם מבטיחים לא לבגוד
\ 1ו ! 1 1 -1איש ברעהו במשך תקופה מסויימת. לבלות זמן ממושך
בכל האפשר יחדיו. ואירים מבטיחה להפסיק׳ לנדנד למטן על אהובתו הקודמת.
היה זה בתקופה זו, כאשר התחלתי
להכיר אותך כפי שאיש לא הכירך מעולם,
שגיליתי כי חיי נקשרו בחייך. ואם
עד אז אהבתי אותך, אך ניסיתי לשנותן י,
והייתי מעביר ביקורת על התנהגותך או
דיעותיך, הרי מרגע זה קיבלתי אותך
כפי שאת. לא רציתי לשעבד אותך, הסכמתי
לכבד את חירותך ודעותיך, ולא
לכפות עליך את דעותי.

ה בו ס ביק ש
קפה
ך* יתד! זו הפעם הראשונה בחיי שהס־י
י כמתי לזנוח את דיעותי ומחשבותי,
שעימן גדלתי מילדותי, למען יצור אנוש
אחר. רציתי לקבל אותך כפי שאת, על
דאית ילדותך ומיגרעותיך, ולא לשנותך;
לקבלך באהבה, לא בביקורת ולא בקנטרנות.
והייתי מוכן לעצב את עצמי לפי
דרישותיך וחפצו.
כאשר עזבת אותי שנית, בחודש נובמבר
,1980 ידעתי שעלי רק למצוא זמן

מץ־ליבך וכנותו. אבל את פוטרת מהעבודה
בגלל חוסר הגמישות שגילית.

ס מינ רבמ לון
ת ל־ א בי בי
דץ וסר־ ה בי ט חון הכלכלי איים עליך.
י * ולמרות שהצעתי לך כי תלמדי
את ילדי אנגלית, ותעזרי לי בעבודתי
ואני אשלם לך את המשכורת שאת זקוקה
לה סירבת לכך בתוקף. לא רצית
להיות תלויה בגבר בשום צורה שהיא.
כאשר נפרדת ממני קיוויתי כי המש בר
יחלוף תוך זמן קצר ותשובי אלי.
אלא שהזמן התארך ואת לא חזרת. הפכתי
אומלל וחרד. לא יכולתי להתקשר
לביתך מכיוון שאין לך טלפון, ואת אסרת
עלי באיסור חמור לבוא לביתך ללא
קביעה מוקדמת. ואני הייתי זקוק לך כל
כך. עד שמצאתי דרך. הייתי כותב לך
מיכתב ארוך ונוטל אותו עמי. הייתי
מצלצל בדלתה של שכנתך, ומבקש ממנה

5*7-0

71ו ! 1ר 1 1של הנערה המבוקשת
11111 1 #1לאהבה, הכין סטן לפני
ארבע שנים .״לא לעשן, רגליים ארוכות,
שיער חלק וארוך ועיניים כחולות.״
אותי. כאשר יצאת להתרחץ וסירבת לח זור
למיטה התחננתי אליך שנית. לא רציתי
שהפגישה הנפלאה תסתיים כך, בתיס־כול
ובחוסר־סיפוק, ואמנם את חזרת למיטה.

גם אחרי אותה פגישה נפלאה סירבת
להיפגש אתי שנית באותו שבוע,

ווה אחרי הקורס, ואז אוכל לשכנע אותך
באהבתי. אבל הפגישה התארכה, ואני
ישבתי לבדי בחוץ וחיכיתי לך. געגועי
ותיסכולי גברו מדי רגע. וכאשר הבנתי
ששוב לא יעלה בידי לשוחח איתך לבד,
התפרצתי לחדר ונטלתי את מפתחות
ביתך. חיכיתי לך וכאשר נפתחה הדלת
ואת הגעת, לא היית לבדך. נילוו אליך
חמישה שוטרים, שערכו חיפוש על גופי
ועצרו אותי באשמת אונם. הם טענו כי
את האשמת אותי בכך שאנסתי אותך
פעמיים ביום הרביעי בבוקר.
אינני כועס, אני אוהב אותך ויודע כי
גם אוהבת אותי, ואני בטוח שאנו יכולים
להיות מאושרים יחדיו. אילו רק נתת
לי להסביר לך פנים-אל-פנים את ליבי!
מכיוון שביודהמישפט אסר עלי להעביר
לך את הגיגי בכל דרך אחרת, נאלצתי
להשתמש לשם־כך בדפי העולם הזה. אל
תכעסי. אנא חזרי אלי!
ס טן

אג• לא קללה

33ו ויו?/ה

סרטי סרט של המסיקים

נ ח מצינים:

מנח ם גולן־ יורם גלובוס והבסאי ב עז דודזון

בטטבם ו 11ל: יפתח קצור, צחי נוי,יונתן סגל
דבורה קירר,מנשה ורשבסק:רחל שט״נר,אורנה דגן,אריאלה רכיבוכיץ,
מפיקים: מנחם גולן — יורם גלוכוס ; במאי: בעז דודזון ; תסריט: אלי תבור — כעז דדדזון
צלם ראשי: אמנון סלומזן ; מפיק בפועל: דן דימבורט

הנאה מושלמת יחולק עז-,סבון
בכורה עולמית בעת ובעונה אחת :
ירושלים

בימים א׳—ה׳ .9.30 ,7.15 ,4.30 :
ימי ששי 2 :אחח׳׳צ 9.45 ,כערב 12 ,חצות.
יום שבת 3הצגות .11.45 ,9.30 ,7.15 :

למבוגרים בלבד
פס־־קול הסרט מעל תקליטי 0.8.8

חיפה
״ריו״
רמת־־גן
״אודיע״

״רון״
חולון
״רמה״
בונ-ים
״אורנים״

נמניה
״אסתר״

הראליה
״דגניה״

מכירת כרטיסים מוקדמת ככל המשרדים והקופות •

(המשך מעמוד )59
בו במקום והאשימו אותי שסייעתי
לעמוס אוריון שירה באיש בוינקס
— במקום שבו עבד.
אז נודע לי לראשונה, כי לא עבד
במישרד־הביטחון אלא בברינקס.
המישטדד, לא האמינה לי שלא
ידעתי עליו דבר. כמו כן לא
האמינו שלא ידעתי היכן הוא ער
בד. אז הבנתי שכל ההאשמות וההתנהגות
של המישטרה נובעות,
כנראה, מהעובדה שאני שייכת ל־מישפחת
דנוך, שנתקלה פעמים
רבות עם המישטרה. באותו הרגע
החלטתי לשנות את שמי ולא
לשאת עוד את השם דנוך, שד,ן א
כנראה שם מוכר מדי.
בשהשתחררתי מהמעצר, כעבור
חודש, ניסיתי לחזור לעבודה ב־גרונדינג,
אך הם בישרו לי מייד,
שאין להם יותר מקום לפקידה.
הבנתי שזה בגלל הפירסומים בעיתונים
וברדיו.
נסעתי לחיפה. היה לי שם קרוב
מישפחה, שהבטיח לסדר לי עבודה
במישרד. שיניתי את שמי לשרה
דניאל, אבל דבר לא עזר לי. כ־נראה
שהשם דנוך רשום לי על
המצה.
מה קרה בחיפה? כשבאנו לאותו
מישרד ובעל החברה הסתכל
עלי — הוצגתי בפניו בשמי החדש
— הוא זיהה אותי מייד ואמר
לקרוב שלי :״בחייך, אני לא
רוצה שום עסק עם מישפחת
דנוך !״
חזרתי לתל־אביב ולשם המקורי
שלי — דנוך.
הבנתי שלא אוכל להיות תלויה
בכל מיני מקומות עבודה, ופתחתי
לעצמי מיסעדה בכרם־התימנים, ב מקום
שהיה שייך לאחי הצעיר,
דודו.
כשניהלתי את המיסעדה היכרתי
את משה ליפשיץ, שהפך, מאוחר
יותר, להיות בעלי השני. למשה,
גרוש ואב לבן, היה בית־חרושת
למחוכים. הוא היה טיפוס שקט.
נישאנו ונסענו לטיול באירופה,
כולל סקנדינביה.
משה עבד במיפעל ואני טיפלתי
בבתי אלקה ובבנו של משה, אלון.
החיים נראו לי סוף־סוף שקטים
ונעימים, עד שלפתע פתאום חלה
משה במחלה קשה ואושפז בבית-
חולים למשך חודשיים. אני טיפלתי
בילדים ונסעתי כל יום לבית־החולים.
מחלתו
של משה החמירה. אני
התחלתי לעבוד בדיסקוטק וניהלתי
שם את הקופה.
היה לי מצנדרוח רע באותם הימים.
אני אוהבת מישפחה ענפה
ורציתי עוד ילדים. קינאתי באחותי
מרגו, שיש לה שמונה ילדים, ובאחי
ישראל, שיש לו שיבעה יל דים•
לאחותי בת־שבע יש חמישה
ילדים. אני ובעלי עבדנו יחד טיפול
אצל הפרופסור תואף, שאמר
לי כי אין לי הרבה סיכויים ללדת
וכי.עלי לעבור ניתוח. סיכויי ה הצלחה
בניתוח היו 40 אחוז, ואם
לא יצליח — אהיה עקרה.
בשלב זה, כשראינו שלא הולך
לנו ביחד, למרות שהיו בינינו
יחסים נהדרים, הנמשכים עד עצם
היום הזה, החלטנו להתגרש. כמה
חודשים קודם לכן נסעתי לטיול ב־ארצות־הברית,
כדי לחשוב ולהר הר
מה עלי לעשות. טיילתי מחוף-
אל־חוף והגעתי גם למכסיקו, שם
פגשתי את אחותי בת־שבע ואת
גיסי רחמים אהרוני. שכרנו וילה
באקפולקו ועשינו חיים. אחר־כך,
כשחזרתי לארץ, התגרשנו ואני
המשכתי לעבוד בדיסקוטק.

מ לו גו ת
מ פו א רי ם
* ¥וכיה אושרי, שאותו אני
מכירה מאז גיל ,16 היה בין י*
(המשך בעמוד )44

ה עו ל ם הז ה 2267

מדריד הטניס דויד גפן טוען:
<< 0ה שוד דלייה מזור הוא גם ס י
ואוי רוצה לראות אוחוי יי
שך שנים רבות היתה דליה מזור קריינית הטל־וויזיה
הפופולארית ביותר בישראל. בחודשיים האח רונים
דליה היא לא רק הפופולארית ביותר, אלא גם
המועסקת ביותר בטלוויזיה. ארבע חמש פעמים בשבוע
אפשר לראות את דליה על המסך־הקטן. יום אחד היא
מופיעה כמגישת מבט, ביום האחר כמגישת מהדורת
החדשות המסכמת. למחרת כקריינית רצף ואחת לשבוע
כמגישה לקראת שידור. כל יום עבודה הוא עבור דליה
מיבצע שלם. היא צריכה להשאיר את בנה איתי אצל
הוריה, המתגוררים ברמת־גן, לנסוע לירושלים, לחזור
בשעת לילה מאוחרת לרמת־גן, ולקום למחרת בבוקר
כשהיא רעננה ליום עבודה נוסף.
למרות הקשיים התחננה דליה בפני מנהלי הטלוויזיה
לתת לה עוד ועוד עבודה. במצבה הנוכחי, כל שעת
שידורים היא עבורה בריחה מהמציאות הקשה ומחת-
מודדות עם המכות שניחתו עליה בתקופה האחרונה.

לרוץ לספר
לחגר׳ ה
ן* כל החל לפני כמה חודשים כשדליה החליטה
י 1להתגרש מבעלה, איש העסקים אריה לוין. דליה
ואריה עברו כמה חוויות קשות ביחד. מותה הטראגי של

מדריד טניס במקצועו. דויד התאהב בה כפי שרק בחור
צעיר מסוגל להתאהב. דויד הוא צעיר אימפולסיבי
ורגשני. הוא חיזר נימרצות אחרי דליה, שהיתה חניכה
שלו בלימודי הטניס, וכלל לא היה איכפת לו שדליה
נשואה. ההתמדה של דויד נשאה פירות. בין השניים
התפתח רומן ממושך. דויד הצליח להעניק לדליה את
כל החום לו היתר. זקוקה בתקופה קשה זו של חייה,
מה שבעלה אריה, הטיפוס המחושב והסגור, לא הצליח.
כשהגיע הרומן בין דליה ודויד לשיאו, התחנן דויד
בפני דליה להתגרש מאריה ולהינשא לו. שיקוליה של
דליה בבקשתה מאריה לגירושין היו מנותקים לגמרי
מפרשת האהבים שלה עם דויד. דליה ידעה להבחין
תמיד בין שני הגברים שהיו באותה עת בחייה ובעיקר
להכיר בחסרונותיו של דויד.
בשלב מסויים הפך דויד למסוכן עבור דליה. הצעיר
הגאה באהבתו לשדרנית הטלוויזיה המפורסמת לא יכול
היה שלא ״לספר לחברה״ על הצלחתו. השמועה על
הרומן בין דליה ודויד פשטה בכל הארץ. דויד היה זה
שדאג ללבות את השמועה. יתכן והוא עשה זאת כדי
להעמיד את דליה בפני עובדה. סביר להניח שהוא
פשוט לא מוכן היה להתגבר על יצרו ו״להשוויץ״ באהבה
שלו.
אריה, בעלה של דליה ידע על יחסי הידידות בין
אשתו לבין מדריך לטניס, ולא ראה בהם כל פגיעה בחיי

שדרנית מזור
המישפט בעיצומו

בז הנןו ־ הלידביתה ויננו ז־ דיי ע?
בתם הבכורה שלי, הותיר בליבה של דליה צלקות.
לדליה היה ברור שגרושיה מאריה יהיו נקיים, כמו
גירושיהם של שני מבוגרים ואינטיליגנטים, אבל הפרשה
הפכה במהירות לפרשה מזוהמת של נסיונות סחיטת
כספים ורכילויות מרושעות.
את אריה, מהנדס אלקטרוניקה הכירה דליה במסיבה.
אז סיפרה דליה :״זו לא היתד. אהבה־ממבט-ראשון, אותה
אהבה סוערת שנדלקת במבט־עין, כפי שחלמתי עליה.
אבל אני בחורה העובדת על רגשות, קצת תלושה באוויר.
אריה היה קר ושכלתני, הרגשתי שזה מה שאני צריכה
בחיים. אחרי שלושה שבועות מהיום שהכרתי אותו ידעתי
שזה הגבר שאני אתחתן איתו.
הארץ כולה ליוותה את דליה לחופה. אמנם, היו רבים
שנעלבו כאשר הדיירת שלהם, מהמקלט־הקטן, נישאת,
בלעדיהם, אך גם רבים מידידי הזוג לא הוזמנו. היתד.
זו חתונה צנועה, שאליה באו רק קרובי-מישפחה וידידים
ותיקים. מאוחר יותר נערכה מסיבה, במידה רבה למורת-
רוחה של דליה, במלון פאן אמריקן בבת־ים. אך המסיבה
היתד. כורח המציאות, בגלל ידידיהם הרבים של ההורים.
בני-הזוג ניצלו את ההזדמנות והזמינו למלון את ידידיהם
שלהם, חבריו של אריה, ועמיתיה־לעבודה של דליה.
עד שפגשה באריה, ומאז הפכה למפורסמת, היו לדליה
בעיות רבות עם המין האחר. סיפרה אז דליה :״הגברים
הפכו אז לבעייה. יש גברים שאוהבים לצאת עם בחורה
מפורסמת, רק כדי שיוכלו להגיד אחר כך, יצאתי עם
זאת וזאת.׳
״אבל מהר מאוד למדתי להבחין ביניהם. לפעמים היו
גם חברים שאמרו לי, :היזהרי מזה וזה, הוא אוהב
לצאת עם בחורות רק בשביל הראווה.׳ אבל בדרך כלל
אני שומרת על חוג־הידידים שלי עוד מהתקופה שלפני
הטלוויזיה.״
כאשר נולדה שלי, הרקיע אושרם של השניים שחקים.
הבת היתד. עבורם עולם ומלואו. הם עשו הכל על־מנת
לפנקה, לבלות במחיצתה כל רגע פנוי, כשרק חובותיהם
של אריה בעבודתו ושל דליה בטלוויזיה, מרחיקות אותם
מעליה, לתקופות קצרות, ולעולם לא ביחד.
בהיותה בת שנה וחודשיים, הרגישה שלי ברע, איבדה
את הכרתה, והובהלה על-ידי דליה לבית־החולים. אבחנת
הרופאים שבדקו את שלי היתד. מהירה: שלי סובלת
מדלקת־ריאות חריפה ונטולת כושר־נשימד. עצמי.
ארבעה חודשים אחרי ששלי נכנסה לבית-החולים
היא נפטרה. דליה, שניצבה ליד מיטת־בתה שעות ארוכות
מדי יום, במשך כל ארבעת החודשים, נשברה. היא ושלי
נלחמו יחד. שלי הפסידה במערכה נגד הגורל, והותירה
את אמד. לבד.
באותם רגעים חשה דליה כי היא לבד. הוריה היו
לצידה. מחלתה, ואחר-כך מותה של שלי, וצערה של בתם
הפחיתו משנות חייהם. גם אריה התנהג כשורה, אבל
ידידות של דליה טענו אחר-כך :״היה בו משהו זר
ומוזר. הוא בכה והצטער, אבל היה בו משהו קר.״
עוד לפני הגירושין הכירה דליה בחור צעיר ממנה
בחמש שנים בשם דויד גפן, עולה מדרום־אפריקה ו
הנישואין
שלו. אולם כשדויד החל להפיץ שמועות
כאילו בנה של דליה, איתי, הוא לאמיתו של דבר בנו
שלו, ולא בנו של אריה, החל אריה להיות מודאג.
כשביקשה דליה מאריה להתגרש הוא החליט לנצל
את טיפשותו של מאהבה של אישתו. אריה אימץ לעצמו
את הגירסה של דויד וטען שאיתי אינו בנו. הוא איים
על דליה לפוצץ את הפרשה, אם היא לא תסכים לתנאים
הכספיים שהוא מציע בהסכם הגירושין.
היתד. זו סחיטה ברורה. אולם דליה החליטה שלא
להיכנע. היא המשיכה לטעון בעקשנות שהסיפור כאילו
איתי הוא בנו של דויד מצוץ מהאצבע ועמדה על

מאהב גפן
הכדור החטיא
זכותה שלא להעשק על-ידי אריה, רק משום שמאהב
צעיר ממציא שמועות.
בעוד המישפטים בבית־הדין הרבני בין דליה לאריה
נמשכים, החליטה דליה לנתק את קשריה עם דויד. היה
זה צעד קשה עבורה. דויד הצליח להחדיר תוכן רב
וחמימות לחייה של השדרנית — חמימות לה היא היתד.
זקוקה בתקופה הקשה של המילחמה על זכויותיה ועל
שמו של בנה. אולם דליה הבינה שהילדותיות שבדויד לא
תאפשר לה, אף פעם, להיות מאושרת איתו וכי יצר
ההתפארות שלו, וסיפוריו על כך שאיתי הוא בנו שלו,
מזיקים לה ביותר.

דויד סירב לשמוע על פירוד. הוא היה מתקשר
בכל שעות היום והלילה לדירת הוריה של דליה
ומנהל איתה שיחות ארוכות. שגיאתה של דליה היתד.
שבאותו שלב היא ניסתה להקל את הפרידה על דויד.
היא המשיכה לענות על הטלפונים שלו, ואף נפגשה
איתו כמה פעמים ״להסביר לו מדוע מוכרחים להיפרד.״

לנצל
א ת הבן
^ ויד הוא מאותם אגשים שאינם מסוגלים לקבל
1״לא״ כתשובה. הוא המשיך להציק לדליה, היה אורב
לה ליד בית הוריה. שעות ארוכות היה דויד ממתין
על הדשא שבווילה של מישפחת מזור בשיכון הוותיקים
ברמת־גן, עד שדליה תשוב מעבודתה בירושלים.
באותה תקופה אמרה דליה לידידותיה :״אני לא
יודעת מה לעשות עם דויד. הבחור הזה מטורף אחרי.
הוא מסוגל לעשות שטויות. הוא אמר לד. שהחיים
שלו אינם חיים -בלעדי. דויד הוא לא בחור בריא.
הוא מסוגל להרוג אותי ולהתאבד. אני פשוט חוששת
לחיי.״
דויד אמנם איים על דליה, אך לא הראה סימני
אלימות. היתד, לו עוד תיקווה, שדליה הזינה אותה,
שיום אחד היא תתגבר על צו השכל ותלך אחרי ליבה,

ותחזור אליו.
אולם לפני כמה שבועות הבין דויד שהקרב שלו
אבוד. דליה החליטה שלא לענות על שיחות הטלפון
שלו ולהתעלם ממנו בכל פעם שהוא ממתין לה בפתח
בית הוריה. אז הגיע דויד עם דרישות חדשות. הוא
טען שהוא רוצה לראות את בנו איתי. דליה דחתה
בתוקף דרישות אלה. היא אמרה לדויד, בפעם המי
יודע כמה, שאין הוא אבי בנה וביקשה ממנו לצאת
מחייה.
יתכן ודויד שיכנע עצמו שהוא אביו של איתי, ויתכן
ודרישתו לראות את איתי היתד. לדעתו הדרך לחזור
לחייה של דליה. כך או אחרת דויד חידש את נסיונותיו
להיפגש עם דליה, במרץ רב יותר מאשר בעבר, כשהוא
משתמש באבהות שלו כביכול, על בנה.
אריה לוין ודויד, שהיו עד לפני כמה חודשים יריבים,
מצאו עצמם לפתע בחזית אחת. שניהם טענו שאיתי
בן השנה וחצי אינו בנו של אריה, אלא בנו של דויד.
אריה עשה זאת כדי להרוויח כסף במישפט הגירושין
שלו ודויד כדי לנסות לזכות בדרך זו מחדש בדליה.
אריה אף הציע לדויד לממן לו עורך־דין שיגיש בשמו
תביעת אבהות על איתי.
לפני כשבוע עשה דויד צעד נואש. נראה ששחקן
הטניס המעולה החטיא הפעם את הכדור שלו. עתה
ברור לגמרי שדויד אף פעם לא יצליח לזכות ׳ בדליה.
בסך הכל הוא גרם סבל נוסף לאישה שהוא אוהב
ושהוא טוען שהיא אם בנו, סבל ופחדים מיותרים לגמרי
כשמדובר בדליה מזור שמכות האיוב רודפות אותה
בקצב מהיר מדי בשנים האחרונות.
413

א •1ל א? ללהי

לי צחק הדני במלאת לך שבעים
כ ה־לחי

וזר ברכות לפתיחת תערוכת ציוריך

חתניך וככדין
אישתך, ילדיך,
רחובות 14.2.81 ,

שיטות לגילוי העתיד
ספר על ספרהלוגיה
(כל אדם ומיספר מזלו)
סך של 81 שקל.

״ספר על הטמון
כספל הקפה״

סך של 75 :שקל
קלפים עם הסברים בעברית
סך של 30 :שקל.
גל,אור, ת.ד ,37612 .תל־אביב,
מיקוד ,37680 טל 229862 .־.03

שלי

לימים נמרים׳\\זר.י

ת[ טרמפ
לחייל

(המשך מעמוד )43
המבקרים בדיסקוטק. מעולם קודם
לכן לא היה בינינו קשר כלשהו.
פגשתי אותו במסיבות מישפחתיות
ובאירועים שונים. היא חבר של
אחי ישראל ושל גיסי רחמים, אך
אני מעולם לא חיבבתי אותו. זה
היה הדדי. גם הוא לא חיבב אותי,
הפגין כלפי אדישות ותמיד כשנפגשנו
היה בינינו קצר.
טוביה היה עוקץ אותי ואני הייתי
עונה לו, עד שלפעמים היה
מתפתח ריב קולני. המצב הגיע
לכך, שאם טוביה היה במקום מסו*
יים אני הייתי קמה ומסתלקת משם.
באחד הערבים נסעתי לחגיגת
בר־מיצווה בטבריה. היו שם קרובי
מישפחה שלי וחברים. גם טוביה
היה שם ושוב, כדרכו, התגרה בי.
אלא שהפעם נעלבתי והתחלתי לבכות.
כולם אמרו לו :״הפעם הגזמת!
מה אתה רוצה ממנה?!״
טוביה התנצל בפני.
למחרת הגיע אלי לדיסקוטק נער־שליח
עם זר־פרחים ענקי. אחרי
הזר הגיע טוביה, מחייו• הודיתי
לו, ומאז אותו ערב התחיל לבוא
אלי למועדון באופן קבוע. השיגאה
שבינינו הפכה לאהבה. הוא לקח
אותי למיסעדות יקרות ולבתי־מלון
מפוארים. טיילנו הרבה.
אחרי כמה שבועות התברר לי
שאני בהריון. מצד אחד שמחתי
שיהיה לי עוד ילד, אחרי כל הטיפולים
שעברתי ; אך מצד שני דאגתי:
מה יגידו בני מישפחתי? ואני
גם מכירה את מישפחתו של טוביה,
לכן דאגתי מה יהיה. מה שהתחיל
כרומן חולף הפך לקשר
חזק יותר. התייעצתי עם טוביה
והחלטנו שאסע לארז&ות־הברית,
אלד שם ואחזור ארצה אחרי הלידה.
נסעתי לניו־יורק וטוביה בא
ארבעה ימים אחרי, שהה איתי
שלושה חודשים וחזר ארצה.
היה לי משעמם בניו־יורק, ועברתי
לגור -בלוס־אנג׳לס• שכרתי
שם וילה מפוארת וריהטתי אותה
בסיגנון עתיק. דיברתי עם טוביה
בטלפון לארץ שלוש פעמים בכל
יום וביקשתי אותו לבוא, אך הוא
לא היה יכול לבוא, מכיוון שהיה
לו צו עיכוב יציאה מהארץ.
כאשר ילדתי הייתי לבד.

של גורל
עכור שלושה חודשים בא
״ -טוביה והחזיר אותי ארצה• בארץ
סידרנו מייד את הפרוצדורה
שבה הוא הכיר באבהותו על לי
— הבת שלו שלי. שכרתי דירה
ברמת־אביב ועברתי לגור בה עם
שתי בנותי, אלקה ולי.
באחד הימים קיבלתי שיחת טלפון
מטוביה, מחוץ־לארץ. בכלל
לא ידעתי שהוא נסע, אבל זה היה
כך תמיד• הוא אף פעם לא הודיע
לי מתי הוא נוסע או מתי הוא חוזר.
זה קרה כימעט בכל חודש.
פתאום נודע לי, מחברה שטיל־פנה
אלי, שטוביה ואשתו יוכבד
נעצרו בעניין הרצח של עזר כהן
ועמוס אוריון.
הופתעתי, לא ידעתי שטוביה
חזר ארצה ובטח שלא ידעתי שהוא
נמצא עם אשתו. התהלכתי כסהרורית.
לא הבנתי מה קורה. אצלנו
בשכונה התהלכו כל מיני שמועות,
ולא הבנתי כלום. עד שעצרו אותי,
כעבור חודש וחצי, והתמונה התחילה
איכשהו להתבהר.
במישטרה סיפרו לי כל מיני דברים
ורצו בכוח לעשות ממני מא־פיונרית•
ואני הסברתי להם שב־סך־הכל
אני אשה ואמא, כמו כולן,
ואם אני קשורה בגבר שעשו ממנו
ראש הפשע המאורגן בארץ —
אני לא מבינה בזה כלום ואני חושבת
ששילמתי מחיר יקר כאשר
ישבתי סתם 40 יום בבית־הסוהר.
גם הדביקו לי שם של פאם
פאטאל ואומרים עלי, שכל מי שחי
איתי קורה לו אסון.
אני חושבת שכל זה עניין של
צירוף מיקרים או .,פשוט יותר, עניין
של גורל.

הידד האוטיסטי עופר אכיגדורי
סיום טרגי

ף*דמדה ראתה אשת-שוטר חית את פניה ולזהמם, עד שנאלצו
—* נערה נאה, ששערה גולש לגלח את שיער ראשה. הדבר אף
על כתפיה, מסתובבת ליד אחד צויין בתיק הרפואי שלה — ובהקיוסקים.
היא דמתה לשלומית, הדגשה — אך לא פורסם ברבים,
הנערה האוסיסטית שנעלמה כמה כיוון שמישרד־הבריאות אסר על
ימים קודם לכן מבית־החולים העובדים לדבר.
כל שאר הפרטים שפורסמו —
איתנים שבהרי ירושלים, כפי ש לדברי
האב היתה הולכת על קצות
תוארה בכלי־התיקשורת.
אשח־השוטר מיהרה אל הטלפון אצבעותיה, כשגופה נוטה קדימה
לא סייעו למחפשים ואף חיבלוומסרה פרטים. התיאור הועבר אל
בזיהוי הגערה. גם התצלום שפורסם
מוקד החיפושים ונבדק. עד מהרה
התברר, כי בעל הקיוסק זיהה את לא דמה כלל לשלומית האמיתית,
כפי שהכירוה עובדי איתנים בימים
הנערה כתושבת המקום, אך במטה
החיפושים. הוחלט להמשיך ולתפש האחרונים לשהותה במוסד.
קצין מישטרה, שרואיין בערב
בסביבה. ,כדי שלא להזניח אפילו
חוט אחד העשוי להוביל את שלו שבת בתוכנית הטלוויזיה השבוע
— יומן אירועים, השמיע אמנם
מית.
מאז חלפו כחודשיים. מיבצע ה תיקווה עמומה שהנערה תתגלה,
חיפושים הופסק, עימות הציבור אך הודה כי מיבצע החיפושים
שככה ואלפי הנערים והנערות, ש הסתיים. הוא העלה אפשרות, שהסייעו
בידי המישטרה בחיפושים נערה מוחזקת על־ידי מישהו או
מישהם, אך מדבריו היה ברור כי
חזרו לבתיהם (העולם הזה .)2261
שלומית לא נמצאה עד עצם היום בידי המישטרה אין עתה שום נתוהזה,
אך פרשת היעלמותה ירדה נים או חוט־מקשר, העשויים להוביל
לפיתרון התעלומה.
בינתיים מסדר־היום.
עד כמה שהך בר יישמע מוזר,
ה סו ד שנקבר אפילו אביה של שלומית אינו תובע
את המשך החיפושים. האב, עורו־ב
תי קהיפואי דין מבוגר מחיפה, הקפיד מן הרגע
הראשון לשמור על עילום שמו,
^י ש מכין אותם מאות ואלפים לבל תחשף זהות מישפחתו. אפילו
^שנרתמו למיבצע־ההצלה של האנשים הקרובים לו והמקיימים
הנערה שאבדה לא ידע, כי התיאור עימו מגע יום־יומי כולל שכנים
של שלומית, כפי שפורסם בכלי -ועובדי המישרד שלו — אינם יודהחיקשורת,
היה כוזב ומטעה. למר עים כי הוא אבי הנערה.
בה הצער לא היתה הנערה יפת־היחידים
המגלים עדיין עניין
מראה ובעלת שיער גולש, כבעבר. בפרשה הן אותן המישפחות שמיבעת
שנעלמה היתה בעלת ראש שהו מבניהן או בנותיהן לוקה במגולח
ופנים שהושחתו וזוהמו, מחלה המיסתורית. בישראל מצויים
כימעט עד לבלי הכר. אפילו השוט עתה כאלף אוטיסטים, וכל ידיעה
רים עצמם לא ידעו את שידע קומץ או פרט הקשורים באחד מהם מק המטפלים
מאיתנים: כמה ימים פיצה ציבור של כמה אלפי ישראלפני
שנעלמה — אולי נחטפה? — לים מודאגים ומרוטי־עצבים, שפחד
חלה הידרדרות במצבה של שלד וייאוש מקננים בליבם שנים רבות.
לפני כשנה קטל הסב האוהב
מית בת ה־ ! 18 היא החלה להש

יוסף
ברניצקי את נכדו האוטיסט
עופר אביגדורי והתאבד. הילד,
שגדל בחיק מישפחה אוהבת,
לא דיבר עם איש. הוא היה מכונס
בעצמו, סגור בעולמו הפרטי וה־מיסתורי,
תלוי בסיוע מצד הוריו
בכל פעולותיו היומיומיות. ההורים,
ליאורה ובועז, ליוו את ילדם לכל
מקום, מבלי שהסירו עיניהם ממנו
אפילו לרגע.

פחד

ה ע תי ד

^ ל ה רו פ אי ם והיועצים־הפסי־
~ כולוגים שעימם דנו ההורים
בגורל בנם יעצו לשלוח אותו
למוסד. אלא שהמוסדות שנבדקו
על־ידי ליאורה ובועז לא הניחו
את דעתם. הם ידעו כי ילדים אוטיסטים
נשלחים למוסדות פסיכי־ *
אטרים או למוסדות לטיפול במפגרים,
למרות שהם נזקקים למוסדות
מיוחדים לטיפול באוטיסטים,
הנבדלים מבחינה רפואית וטיפולית
מחולי־נפש וממפגרים.
מוסד כזה אינו קיים בישראל.
עופר קיבל תרופות מרגיעות,
כדי שיהיה קל יותר להשגיח עליו•
ונשאר בחיק המישפחה עד יומו
האחרון. הסבא ברניצקי, שבשנותיו
האחרונות התמסר כל־כולו לנכד
האומלל, חשש כנראה מן הדי
עתיד. הוא פחד שאחרי מותו יפול
נטל הטיפול היומיומי בעופר על
שכם הוריו. ליאורה ובועז. ויותר
מכך חשש לגורלו של עופר בשנים
שלאחר מכן, כאשר ההורים
עצמם יזדקנו ולא יהיה מי שיטפל
בעופר וישגיח עליו — יום יום,
שעה שעה.
כאשר נתגלו גופות הנכד והסב,
בחורש שעל הכרמל, נחשף

מ ישכחו ת הילדים האוטיסטים
הבנו קורבנות המחלה, וחן ח״ות
בפחדמת מי ד * ב היו ודר
מוסדות 1מתא ימי! 1מסלט לים
ילדים 1זולים ל׳מוס ד ־ ולחזרה
מחדל רפואי־חברתי חמור, המאמלל
לפחות אלף מישפחות בישראל.
תיסמונת אביגדור, היתה אמורה
לעורר את המימסד הרפואי לפעולה
דחופה, ואכן מישרד־הבריאות
מיהר להבטיח בזמנו להקים כפר
מיוחד לילדים אוטיסטים בשער*
מנשה.

אל ף חו לים
מחפ שי ם טי פו ל
*לדעגי הרופאה לא פיצחו
•׳עדיין את חידת האוטיזם והדבר
מקשה על הטיפול באוטיסטים.
״אסכולה חדשה בפסיכיאטריה״,
אומרת הד״ר אלישבע פילוסוף,
פסיכיאטרית המטפלת בבעיית ה אוטיסטים
במישרד־הבריאות ,״קובעת
שיש לזנוח את הטיפול באמ צעות
תרופות ולהנהיג תחתיו טיפול
חברתי.״
גישה זו מאפשרת למישרד־הב־ריאות
להתנער מהטיפול באוטיסטים
ולהעבירו לידי מישרד־הרווחה.
אלא שאנשי הרווחה אינם ששים
לקבל על עצמם את הנטל. בפגישה
שנערכה לפני חודשיים בין
נציגי ההורים המאוגדים באגודה

ומן הנכונות לעזור, שגילו הפקידים.
בינתיים
מסוגל כפר האוטיסטים
להציע רק עשר מיטות. המשמעות
האכזרית ברורה: רק אחוז אחד
מבין אלף החולים יכול להיקלט
עתה בשער־מנשה. אך לאן יופנו
האחרים?
״במישרד־הבריאות מתגבשת הצעה
להפנותם למוסדות לחולים כרוניים,״
מגלה הד״ר פילוסוף ,״מכיוון
שרואים אותם כמתאימים לשיבוץ
במוסדות אלה.״ אלא שה הורים
חוששים מתוכנית זו.
מה העתיד שציפה לשלומית י
הם שואלים. מי היה עשוי לדאוג
לה כשהוריה המבוגרים יזדקיו?
כלום היו שני אחיה הצעירים מוכנים
ליטול על עצמם את עול הטיפול
ואת האחריות למימונו?
כל השאלות הללו מצפות לתשובות.
בהיעדר תשובות הן מהוות
חלק מתיסמונת אביגדורי.

ח ב רו ת
מי ל דו ת
(£יריס ליכוביץ סובלת מפי-
ח גור שיכלי ומניות גופני. הו*

מפגרת אידיש ליכזביץ
חידת העתיד
״תמיד אטמנו עצמנו וברחנו מן
הבעיה,״ מודה עתה האם, נירה•
״אך אחרי שברניצקי רצח את
עופר, התחלנו לחשוב לראשונה
על עתידה של איריס.״ הוריה של
איריס מכירים את הוריו של עופר
מימים ימימה. שתי האמהות הן
חברות מילדות והמחלה שבה לקו
עופר ואיריס עוד הוסיפה והידקה
את הקשרים בין שתי המישפחות.

לי פו —
ב ד אג ה

האוטיסטית שלומית
לא נמצאה
למען הילד האוטיסט לבין מנכ״ל
מישרד־הבריאות, הפרופסור ברוך
מודן, לחצו ההורים כדי לזרז את
הקמת הכפר בשער־מנשה. אנשי
המישרד לא העזו להתחמק ולהתנער
ממצוקת ההורים — יתכן שבמעשהו
הטרגי דחף סבא־ברניצקי את ה רשויות
הממלכתיות לטפל בנושא
— והבטיחו ״להפנות תקציב״ .הורי
^ הילדים האוטיסטים ידעו אמנם שיידרש
כסף רב יותר מזה שיוכל
מישרד־הבריאות להקציב, אולם הם
היו מעודדים מעצם תשומת־הלב

ריה של הנערה בת ה־ 15 חיים
במתח־נפשי מתמיד ומייסר. לדבריהם
הוזנחה אירים במוסד פרטי
לחולים מפגרים שבו שהתה.
איריס נולדה עם מוח גדול ואינה
מסוגלת לעמוד על רגליה החלושות
ללא תמיכתו של מישהו.
הוריה לא משו ממנה לרגע, והיא
עצמה היתה שרויה בפחד מתמיד
פן ינטשו אותה. במשך 15 שנים
דחו ההורים את עצת הרופאים,
לשלוח את הילדה מוכת־הגורל
למוסד.

ן 6ד ב רי ה ד׳׳ ר מאיר חובב, מג*
1הל השירות למפגר במישרד־הרווחה
״הורים שהחליטו לשלוח
את ילדם למוסד לא צריכים להמתין,
כפי שהיה בעבר״ .ובאמת, כשפנתה
נירה לעובדת סוציאלית
בחיפה, המליצה זו על בית פלד
שביפו כעל מקום מתאים לאיריס.
האב יצחק סרב תחילה להוציא את
הבת החולה מן הבית ולהפרידה
מבני מישפחתה, אולם נירה היתר.
נחושה בדעתה. בית פלד היה אמנם
המוסד הראשון שהוצע להוריה
של איריס, אולם הם ביקרו במקום,
התרשמו לחיוב והסכימו לסידור
החדש.
חלפה חצי שנה מאז שאירים
הוכנסה לבית פלד ועד שהוחזרה
לביתה שבחיפה. ההורים ידעו שה ניתוק
הפיתאומי החמיר את מצב
הילדה. היא שקעה בדיכאון, הע
מיקה
את הסתגרותה ולא יצאה
ממשבר הקליטה — עד שנאלצו
להחזירה הביתה.

המראה
הי פ ה
לוכדת, לעומת זאת, נשלחה
כבר בגיל רך למוסד — המרכז
למען הילד בירושלים. אך
כשבגרה נאלצו הוריה להוציאה
משם. פקידי מישרד־הבריאות חיפשו
מוסד קרוב יותר לחיפה ומתאים
יותר לאוטיסט בוגר. הם המליצו
על אילנות, מוסד פרטי סמוך ל*
פרדם־חנה. הפקידים במישרד־הב-
ריאות הניחו, כמובן מאליו, שהוריה
של שלומית, שהינם אנשים
מבוססים מבחינה כלכלית, יסכימו
להשתתף בהוצאות האישפוז במוסד
פרטי. לכן הופתעו מסירובו
של האב.
הם הופתעו שוב, כשגילו ש מניעי
הסירוב של האב האמיד
אינם קשורים בנטל הכספי הצפוי
או ברמתו של המוסד המוצע. לאב
היה חשוב שבתו תאושפז דווקא
במוסד ממלכתי. הוא חשש שמוסד
פרטי עלול להיקלע לקשיים, להתנוון
ואפילו להיסגר — בהיעדר
גיבוי ממלכתי מלא. הוא פחד שמא
תוחזר שלומית הביתה כעבור שנים,
כשהוא עצמו ורעייתו יהיו כבר
זקנים ונטל הטיפול יפול על שינד
מם של שני הבנים. כעורך־דין היה

לו נוח לכפות על מישרד־הבריאות,
בעזרת בג״ץ, את אישפוזה של
בתו החולה באיתנים — מוסד ממ לכתי,
אם כי רחוק מחיפה.
סבתה של שלומית נהגה לבקרה
באיתנים לעיתים־קרובות, אולם האב
ביקר במקום בפעם האחרונה
לפני שנתיים• יתכן שכאן טמון ה הסבר
לעובדה המתמיהה, שמיבצע
החיפושים הגדול התבסס על תי אור
מוטעה של הנערה האבודה.
שכן התיאור של הנעדרת נמסר
מפי אביה והלה, או שלא ידע כלל
שהתיאור שבפיו מתבסס על המראה
מן העבר, שהיה ואיננו עוד, או
שהעדיף לזכור את המראה היפה
תוך דחיקת המראה העכשווי, שפרטים
עליו גונבו לאוזניו.
אפשרות אחרת: המתח המתמיד
והצער המלווה בחוסר־אונים, שהתווספו
לתסביך־של-בושה, שדחף
להסוות את ״הכתם״ שדבק במיש־פחה,
הובילו את האב האומלל
להטעות את המחפשים: או לא
להפנות את תשומת־ליבם ׳לעובדה
החשובה.
תיסמונת אביגדורי חייבת להז עיק
את הרשויות הממלכתיות —
בראש ובראשונה את מישרדי הבריאות
והרווחה — לפעולה נועזת,
להצלת האוטיסטים ובני־מישפחו־תיהם.
סופו
העצוב של עופר, סיבלה
המתמשך של אירים, וגורלה אפוף
המיסתורין של שלומית חייבים
לשמש אות־קריאה: הצילו !

גילה דזין ן

אילו היד, גבר מביים את עכשיו הגיע
תורי, היו בוודאי מאשימים אותו בשמרנות
*הצרת אופקיה של האישה בכוונת־תחילה.
אבל הבמאי במיקרה זר, הוא אשה, ולא
סתם אשה, אלא גברת צעירה, שד,יתד,
מעורבת מאוד, במשך 35 שנות הייה,
בתנועה הפמיניסטית.
סירסה הראשון, חברות, אף הציג את
העולם מנקודת״מבט של נערה צעירה, המנסה
לפלס את דרכה בו. והנה, בסירטה
העלילתי המלא השני מציגה קלאודיד, וייל
פן שלא ציפו לו .״אני פמיניסטית אבל
שמרנית״ היא מדירה את עצמה, ואם יש
מי שסבור כי זהו פאראדוכס, הרי דווקא
בכד טמון העניין שיש בגברת עצמה ובסרט
שלה.
על קאריירה. עכשיו הגיע תורי הוא
למעשה סיפור המתרחש אחרי שהאשה
השיגה, לכאורה, את כל הזכויות שנכספה
להם. גיבורת הסרט, קייט גאנצינגר, היא
מתימטיקאית, אשד, משוחררת החיה עם
ארכיטקט, שאותו בחרה מתוך רצון חופשי,
ללא שום כוונת נישואין. היא מרוויחה
היטב, יש לה קאריירה עצמאית ובטוחה,
וכל מה שאשה יכולה לאחל לעצמה. והנה,
מסתבר, שלמרות הכל היא עדיין אינה
מרוצה .״אני חוששת שהתגלמות השיחרור
המוחלט זו הבדידות,״ טוענת הסופרת
ודתסריטא״ת אלינור ברגשטין, שכתבה את
התסריט לוייל. ולמרות בל הכתרים ש־נקשרו
למושגים של חירות, קשה לראות
בבדיחת מטרה נשגבת .״נידמה לי שהגיע
הזמן לטפח גם את החלק השני של חיינו,
ולא לדבר גבוהה אך ורק בקאריירות״,
מסבירה את עצמה קלאוד״ה וייל .״אחרת
נמצא את עצמנו בתוך חלל ריק, ללא
שוש קשר קרוב עם בגי-תמותה אחדים,
או לכל היותר, בקשרים שהם רופפים
וחסרי ביל אינטימיות.״
זה בערך מה שקורה לגיבורת הסרט
החדש של קלאודיה וייל. הארכיטקט שבחייו,
הוא בחור נחמד מאוד, ליצן המצליח
להצחיקה גם ברגעים המעצבנים יותר של
חייה. טיפוס המתעקש לקבל את הכל
בחיוך ובמשיכת כתף, אחרי שעבר נסיין
לא כל־כך מוצלח של חיי נישואין, בהם
!נדרש להשתתפות ולהתערבות אישית מוחלטת,
שסחטו אותו מבחינה רגשית.
״החלטנו להעניק זה לזה מרחב־מחיה
גחל ככל האפשר,״ מגדירים השניים את
היחסים ביניהם, שלמראית עין לפחות הם
יחסים בין זוג אידיאלי — כשהיא באר,
הביתה ומקוננת על תלמיד מתחכם העולה
לה על העצבים, הוא מוכן עם הבדיחה
התורנית, וכאשר הוא קורא בפניה נאום
על עיצוב סביבתי, שהכין לקראת אירוע
מסויים, היא מגיבה בעניין מנומס ובהערות
מיקצועיות, שעד, שהיא כבר מוכנה ומזומנת,
על מזוודותיה, לנסוע משיקאגו לניו־יורק,
כדי לבדוק אפשרות של קידום
מיקצועי לעצמה.
על אהבה .״כל מי שאני מכירה סביבי

דיל קלייכורג כתפקיד קייט גאנציגר ומייקל דאגלס כתפקיד כן לוין כ״עכשיו הגיע תורי״
החששות האמיתיים מן החיים
על הורים. כך, למשל, ההינתקות מן
ההורים. קייט מתקשה לעכל את העובדה
שאביה, אשר חי חיי אושר מושלמים (או
לפחות בך נדמה לה) עם אמר, המנוחה,
הולך לשאת אשר, אחרת. ועוד יותר גרוע,
אשד, בדיוק מן הסוג של האם — לא
צעירה במיוחד, לא יפה במיוחד, אשר,
היכולה להיות בכל הרצינות תחליף• לאם,
ולא משהו שאפשר לכנות בזילזול ״שיגעון
של יגבר מזדקן״ .בן, שחקן הבייסבול

קלייכורג עם צ׳ארלם גרודין (הארכיטקט משיקאגו)

קלייכורג עם ככרלי גארלד (אשתו החדשה של האב)
האהבה האמיתית והמסורה

ללא כוונות נישואין
מדברת היום על אהבה,״ אומרת קלאודיה
וייל בראיון לעיתונאי האמריקאי רקס ריד.
ובתת־ההכרה שלד, זוהי, למעשה, גם מש־את־נפשה
של קייט גאנצינגר. וזה, בדיוק
מד ,׳שהיא מוצאת !תוך סוף־שבוע אחד ב־ניו־יורק.
היא נפגשת עם ועדה המציעה
לד, תפקיד אדמיניסטרטיבי חדש, והיא
הולכת לחתונת אביה האלמן עם אשה בת
גילו, שגם ילדיה הם בני גילה של קייט.
אחד מהם הוא בן לוין, שחקן בייסבול,
שיצא לגימלאות לפני הזמן בשל פגיעה
חמורה בכתף, והמנסה להתגבר בעצמו לא
רק יעל קאריירד. שנקטעה באיבה, אלא גם
על נישואין שעלו על שירטון.
אם כי הסרט הוא בעיקרו קומדיה, ויש
בו אותה כתיבת דיאלוגים המפורסמת
לקולנוע האמריקאי — כתיבה שבד׳ אסור
להעביר יותר משלוש רפליקות בלי בדיחה
— הוא מתעסק בכמה דברים שכלל
וכלל אינם מצחיקים. ואם בי כל תפאורת
הרקע לסרט מזכירה את אופנת ״הטלפונים
הלבנים״ של הקומדיות האלגנטיות — עם
עליית־גג אופנתית בשיקאגו, חדר מלון
מפואר בניו־יזדק, ולבוש אופנתי להפליא
של ג׳יל קלייבורג בתפקיד הראשי —
מדבר הסרט, למרות הכל, על דברים פשוטים
בהחלט, מעשיים בהחלט, שאינם אופ־יינים
רק לגיבורי סרטים דימיוניים, אלא
לחלק גדול מן הבורגנות האמריקאית המצויה.

קלייבורג-גאנציגר
מודדת חולצה
קאריירה טצטאית
לשעבר, חי עדיין את טראומת העימות עם
אביו המנוח, רופא, בן למישפחת רופאים,
שסבר כי בנו ישתמש בספורט כדי להקל
את דרכו בלימודים, אפל מעולם לא
הסכים, לפחות לא בפד, מלא, שהספורט
יכול להפוך עיקר.
או, במושגים אחרים, החשש מפני ההבל
הקארייריסטי ומן הניצוצות הראשונים של
ההכרה בעובדה, שבד, חייבים רוב האנשים
להודות, בי הם אינם אלא סגי־תמיתה מן
השורד, ולא עילויים חד-פעמים ששמם
ייכנס להיסטוריה .״אם אצליח לפתח את
התיאוריה המתימטית שלי, אולי אמינה בין
ניוטון לאאוקליד״ מתלהבת קייט, אבל
משלימה ,״אלא שניוטון היה בן 21 כאשר
עלה לגדולה.״ והיא קייט, מעל ומעבר
ה עו ל ם הז ה 2267

לכל ספק, בשנות השלושים לחייה.
ואילו אצל בן לוין ההמחשה היא מכושית
עוד יותר. בסצינה שצולמה באיצטדיון
ישל קבוצת היאנקים המפורסמת, כאשר
׳נערך בה טכס לוותיקים המפורסמים של
הקבוצה ,׳ניצב בן לוין (שהוא דמות דימ־יונית)
לצד שורה ארוכה של כוכבי ספורט
אמיתיים מן העבר, כמו מיקי מאנטל ורוג׳ר
מאריס, ושעה שהמצלמה חולפת על פני
שורה ארוכה של גברים בעלי חזיות עייפה,
פנים נפולות, ואברים כואבים, זאחר־כך
היא עוקבת אחרי מיבצעיהם הספורטיביים,
שהם לכל היותר קאריקטורה של הספורט
האמיתי, מצטיירת תמונה ברורה עוד יותר
של ההבל שבקאריירה, תהילה והצלחה.
זהו שילוב מוזר של עלילת סרט עם
מעמד תעיודי (אולי תיזכוחת לעבר התעיודי
העשיר של קלאודיה וייל עצמה) ,האומר
בצורה חזותית יותר מכפי שעשרות עמודי
דיאלוג היו יכולים להביע.
על האושר. תיוד סוף־ישבוע אחד מוצאים
קייט גאנצינגר ובן לוין זה אצל זו
הן את החששות האמיתיים מפני החיים
שאותם הם מנהלים, הן את הקינאה על
מראה האהבה האמיתית ׳והמסורה שהם
מוצאים בתקשרות שבין הוריהם — מין
תחושת קירבה שאינה ניתנת לביטוי במלים,
קירבה אשר הוזנחה לחלוטין על-
| ,ידי דור אשר ׳נלחם על הגדרות עצמיות
ברורות יותר, על הצלחה אישית כאידיאל
בפני עצמו, ועל אי-יתלות גדולה בכל האפשר
בזולת.
״אנחנו יצרנו לעצמנו מין פילוסופיה
של, כל אדם לעצמו׳,״ טוענת וייל ,״אבל
איש מאתנו לא יזכה להיות מאושר באמת
עד אשר — ילמד לאזן את הקאריירה
שלו עם החיים במחיצת הזולת.״
קלאודיה וייל יכולה בעצם לדבר מתוך
נסיון אישי. אחרי שניצלה מילגה צנועה
ן כדי לעשות סרט עלילתי מלא, חברות,
שבו הופיעו בהתנדבות כמה שחקנים מהו,ללים,
כמו אלי ואלאך ויוייוקה לינדפורס,
שחילקו בעצמם כרוזי פירסומת לסרט ברחובות
׳ניו־יורק ! אחרי הצלחת־יוקרה
1והצלחת־קופה שיל אותו סרט. קלאודיה
וייל יכולה בהחלט לראות עצמה כבמאית
י מבוססת.
אמנם היא לא זכתה עדיין להגשים את
תוכניתה הישנה — ולעשות סרט על מערכת
היחסים שבין דודה המפורסם, קורט
וייל, ורעייתו, לוטה לניד״ לבין ברטולד
< ברכט וזוגתו, הלן ויעל — אבל עובדה
] היא •שהפקידו בידיה שיבעה מיליון דולר
כדי לעשות את׳עכשיו הגיע תורי• .תחילה
זה היה צריך, אמנם, להיות סרט טלוויזיה׳
אבל אחרי שיג׳יל קלייבורג הודיעה שהיא
מעוניינת להופיע בתפקיד הראשי, ומייקל
דאגלס (בן לוין) וצ׳ארלס גרודין (הארכי־

כמאית קלאודייה וייל
נימה של עצבות
טקט משיקאגו) הצטרפו לצוות, היה ברור
בהחלט שזה הולך להיות סרט קולנוע
במלוא מובן המילה.
גם אם הביקורות בארצות־הפרית לא היו
כולן נלהבות (אם כי חלק היה חיובי
מאוד) ,עובדה היא שהסרט זכה להצלחה
מיסחדית בלתי־מבוטלת, זזה הרי קובע
י בעיני האולפנים יותר מן הביקורות.
על חתונה. אבל כאשר היא מדברת
!על חייה הפרטיים מבצבצת נימה מסויימת
ה עו ל ם הז ה 2267

ס>פור אהבה
ב*ן א שה לילד
ג לי רי ה (פאר, תל אביב, ארצות־הברית)
— בלונדית קשוחה׳ שהתנסתה
בבר במרבית חוויות-
החיים — היתה פעם פילגשו של גאנגסטר ונערת״זוהר ומי-
יודע״מה עוד — הגיעה למנוחה ולנחלה. מן הכסף שצברה
לה בכל גילגוליה הרבים רכשה לעצמה דיקה, דווקא באחד
החלקים הפחות מקסימים של ניו־יורק, שם היא חיה
בשקט ובשלווה, רוכשת לעצמה מוצרי״אופנה לא כל־בך
מעודנים, אבל מאוד רועשים׳ ונהנית בדרך״בלל מן החיים.
עד שביום בהיר אחד מחסלת המאפיה מישפחה פורטו-
ריקנית שלמה, שגרה לידה, והיא נאלצת לטפל בבן הקטן
של המישפחה, בן שש בסך הכל.
היא אינה אוהבת ילדים ואין לה מושג איך מדברים
עימם, אבל כאשר המאפיה מופיעה שוב ומנסה להשלים
את המלאכה, שולפת גלוריה את בל מה שלמדה בשנות
חייה העשירות, ואז המאפיה כולה עומדת בפני מיבשול
שלא חלמה עליו כלל.
סיפור בלתי־סביר? אשה אחת מעמידה את המערכת
המשומנת והיעילה של סינדיקט הפשע במבוכה 1יבול
להיות. אבל בסופו של דבר, מי אומר שהקולנוע צריך לספר
רק סיפורים סבירים. העיקר הוא ליצור בצופה אמון, שאכן
הדמויות שעל המסך הן דמויות חיות ואמיתיות, ואז כל
מה שקורה להן יהיה חשוב ונוגע לצופה, תהיה מידת
הסבירות של האירועים אשר תהיה. הדמויות הראשיות
בסרט הזה הן הלבה יותר מאמינות ואמיתיות. לראות את
ג׳ינה רולנדס מגלמת את גלוריה זוהי חוויה חד-פעמית.
תערובת בלתי־רגילה של קשיחות ורגישות, של אנוכיות
ומסירות, של יופי עטוף בוולגאריות. לצידה של רולנדס
מצליח ילד בשם ג׳ון אדמס לשמור על אישיותו, להיות
לרגע בשל ומבוגר ולרגע מפוחד ורך, שעה שהשניים נמלטים
יחד מידי הרוצחים השבילים שמחפשים אותם.

רונלד ואדאמם:

ניצ חון אי שי מוחץ

ג׳ון קאסאבטס ידוע כמי שמקדיש את כל מעייניו
לשחקניו, וגם הפעם הוא עשה לשניהם שרות נפלא (אין
זה פלא׳ ג׳ינה היא רעיתו) .אבל, שלא כבפעמים קודמות,
הוא לא הקריב הפעם את הסיפור על מיזבח הדמויות,
אלא נת\ לעלילה לשטוף במהירות, בתוך המוני־אירועים,
ובשלבים מסויימים הוא כימעט מזכיר את הארי המזוהם,
בדרך שבה הוא מציב אדם בודד, במקרה זה אשה, מול
מערכת שלמה שמנסה להתנכל לה.
זהו סיפור אהבה בין אשה בשלה לילד קטן, הלומדים
להכיר זה את זה, זהו סרט פעולה מותח, ומעל הכל, זהו
ניצחון אישי של חזוג רולנדס־קאסאבטס, המוכיח שהוא
מסוגל לעמוד גם בתחרות המיסחרית ולא רק האמנותית
של הקולנוע האמריקאי הממוסד.

תזכורת נוצצת
לכוכב שאיננו
השודהמושלם (מקסים, תל
אביב, ארצות־הברית) — תריסר
שנים לאחל שהוצג לראשונה,
נראה סרט זה של נורמן ג׳ויסון בפרפראה קלילה, קצת
יותר מדי מקושקשת על״ידי נסיונותיו לשוות לעניין מראה
אופנתי, אבל בהחלט מבדרת.
המדובר, כמובן, באותו סוג של סיפור מתחכם נוסח
הוליווד, שבו תסריטאי מציב לעצמו אתגרים ואחר״בך מראה
לכל עד במה הוא חכם, כשהוא מצליח להתגבר על אתגרים
אלה. שני גיבולי הסרט הם: איש עסקים מצליח עד כדי
שיעמום, וחוקרת מטעם חברת־ביטוח, שמנסה לברר חשדות
על קשריו עם שוד בנק מיסתורי.
החשדות כמובן אמיתיים, מאחר שאיש העסקים אכן
תיבנן את השוד, אבל הוכחות אין. התסריטאי מצליח אפילו
להראות כיצד מבצעים שוד בזה — בעל הרעיון אינו משתתף
בו כלל, ועוד יותר מזה, איש מן השותפים אינו מביר את
האחרים. וכמו בכל קומדיית מתח רומנטית, החוקרת
מתאהבת בחשוד עד בדי כך, שהיא אינה יודעת עוד אם י ברצונה לחשוף את הפשע או לחיות שותפה לו.
הסרט כולו עוטה אווירת הוליווד נוצצת, מן הבית
המפואר להפליא של איש״העסקים ועד לפרטים הקטנים
ביותר בתילבושת האוורירית של החוקרת. והעובדה שסטיב
מקווין ופיי דאנווי מגלמים את שני התפקידים היא במובן
חשובה מאוד בדי לסייע לצופה באמונה, שאבן הוא רואה
שתי דמויות אגדיות מנהלות רומן על־אנושי על המסך,
ממש כאילו הוזמן לצפות בחיי-הלילה של האלים, ולא
בסיפור על בני״אדם בשר ודם.

שיל עצבות .״יש לי שיתי אחיות, שתיהן
נשואות ולשתיהן ילדים, ואני חשה קצת
כמו האח הבכור שלהן. אמי ויתרה כבר
על הנדנוד הקבוע שיל הידישע מאמע
ואינה שואלת. עוד מיתי אתחתן. היא
מתייחסת לסרטי כאל נכדיה.״ האם זה
מספיק? קשה לדעת.
אחרי חברות, כאשר החליטו הכל ש־קלאודיה
וייל נמנית על אותו סוג של
קולנוענים העושים סרטים מחוספסים, תעו־דיים
למחצה, עם סיפורים מן החיים, נדמה
היה שהיא שייכת לדור הלוחמים. אחרי
עכשו הגיע תורי, קומדיה מבויייסת בחלק לקות
מיקצועית וביד בטוחה (השמועות
על מריבות •ועל הססנות מצידה בזמן הצילומים
אינם מוצאים לעצמם אימות בסרט)
,נדמה שהמלחמה של קלאודיה וייל
נשאה פרי, והיא השיגה את מבוקשה ה־מיקצועי.
עכשיו הגיע אולי התור גם לחלק
השני של הבעיה.

ד אנווי ומק־ווין: ד מויו ת אג דיו ת, רו מן אנו שי
האסקל וקסלר, מגדולי הצלמים של עיר״הסרטים ומי
שממעט היום לעסוק במיבצעי זוהר כאלה, סיפק לג׳ויסון
אווירה קסומה של ממש, ורוק חבל שכל המסבים המפו-
צלים, המספקים כביכול קשר בין סצינה לסצינה, אינם
קשורים לכל העניין.
עם זאת, קשה שלא להנות מן התוצאה הסופית —
מן המוסיקה של מישל לגראן ומן הכימיה הנוצרת בין
שני השחקנים הראשיים, למשל בסצינה המפורסמת של
מישחק שח״מט ביניהם, ההופך בהדרגה לחיזור לוהט.
תדריך חובה לראות:
תל־אכים — איש הפיל, גלוריה, טיסה
נעימה, התוודעות, המטרו האחרון,
תהילה, מהדורה מיוחדת של מיפגשיס
מן הסוג השלישי, האחים בלוז, מישחקי ריגול ירושלים — תהילה, טיסה.נעימה, מיש־חקי
ריגול, המטרו האחרון
חיפה׳ — האחים בלוז, טיסה נעימה,
שוד שנות השמונים

תל אביב
איש הפיל (סטודיו, אנגליה)
סיפורו האמיתי של ג׳ון מריק, צעיר בריטי
שנפגע ממחלה נדירה אשר הפכה אותו
בלתי נסבל למראה. גירסה ריאליסטית

מרשימה של ״היפה והחיה״ .סרט נבון
במיוחד על צורת ההתנהגות של החברה
המכובדת נוכח החריגים שבתוכה. מישחק
ובימוי ברמה גבוהה.
ירושלים שוד שנות השמונים (שביט,
ארצות־הברית) — שלושה ישישים שודדים
בנק משום שאין להם דבר יותר טוב
לעשות ומשום שהם מרגישים מיותרים.
קומדיה עם נימה עצובה כלשהי, מבוצעת
על־ידי שלישיית שחקנים מזהירה: ג׳ורג׳
בורנס, לי שטראסברג וארט קארני.
•האחיס בלוז (אורלי, ארצות־הברית)
— אוסף של קטעי רדיפה מטורפים
והרסניים ביותר, משולבים בפיזמוני
בלוז עירוני, מרכיבים קודמיה פרועה על
שני אחים שמנסים לארגן מופע־פופ, כדי
לאסוף כסף להצלת בית־היתומים שבו גדלו.

איר פוספסה ההזדמנות לרא יין את ייר י מיג 1של המופתי ־
הערבי שלא רצח את אדלחורוב ־ הגרמנים לא רצו לתת סרט נאצי ־
המשר הסיפורי![ על 1ומתרחש מאחרי הקלעים של הסידרה

את ארלהורוב?
הפרק השישי של עמוד האש, הנושא
את הכותרת האחד־העמית על פרשת
דרכים, נפתח בתמונות של פרעות תרפ״ט,
המזעזעות את הישוב היהודי הקטן ב־ארץ־ישראל.
כתוצאה מהפרעות מנסה
הלורד פספילד לשחרר את בריטניה
מהתחייבויותיה כלפי הציונות, ורק מאמצים
בלתי־נלאים של חיים וייצמן מונעים
את שינוי המדיניות הבריטית.
בתקופה שאחרי הפרעות מתחזקת התנועה
הלאומית הפלסטינית, בראשות ה מופתי.
מול
התחזקות הפלסטינים מתפצל ה־

המצלמה מגי ע ה
אל הפה
הפרק השישי של עמוד האש פותח
עידן חדש, עידן הסרט המדבר — עידן
הקולנוע.
עד לפרק זה עבדו עורכי הסידרה ובמ־איה
עבודודנמלים בשיחזור ובהתאמת
פס־קול לקטעי סרטים אילמים. צילומי
חמשת פירקי הסידרה הראשונים היו
בעייתיים מאוד. לא היו כמעט צילומי־פנים
(קלוז־אם) .בימי הסרט האילם עניינו
את הצלמים התנועות, ולא הבעות־הפנים.

אתה רואה קלודאפים. הצלמים מתחילים
לחפש בתצלומים סיפור. בסרט האילם
היה כל הסיפור התנועה עצמה. הסוסים
הדוהרים. בני-אדם לא התרשמו מצילומים
שהציגו את אדוארד השביעי עולה על
מרכבה והמרכבה מתרחקת, או מסולטן
תורכי הנוסע במרכבה. לכן היה, עד
לפרק הזה, מאמץ כפול ומכופל להנפיש
את התמונות. אבל בפרק הזה אנחנו
משתמשים, למשל, בכתבה שלמה על לויד
ג׳ורג׳ במלואה. לא נגענו בכתבה. עכשיו
המאמץ האמנותי הוא קטן יותר מאשר
בסרטים הראשונים.״
בפרק זה מופיע מרכיב היסטורי נוסף:
פס־הקול הראשון שהוקלט לסרט שצולם

קדמה ליומן כרמל. הסרט הזה הוא בבחינת
האופוס הראשון של אכסלרוד, שנלווה
גם אל סיוריה של ועדת־שאו,
שבאה לביקור בארץ כדי לבחון את המצב
אחרי המאורעות של .1929״
אירוניה היסטורית מעניינת מצדית
בעדותו של מלקולם מק־דונאלד, שאביו,
ראש־הממשלה רמזיי מק־דונאלד, ההליט

לבטל באיגרת את ה״ספר הלבן״ של
פספילד. מאוחר יותר, לקראת סוף שוות
ה־ ,30 היה זה מלקולם מק־דונאלד בתפקידו
כשר־המושבות, שהצר את צעד•
היהודים, ב״ספר לבן״ משלו.
מספר מק־דונאלד בדברי עדותו :״זי
היתה פגישתי הראשונה עם וייצמן, ומובן
שהעברתי את השקפותיו לאבי. חשתי
אהדה כלפיהן, ואבי האזין והיה מעוניין
שינהגו כיאות ביהודים בביתם הלאומי.
כתוצאה מהקשר הזה בא ושוחח עימו
על בחינה מחודשת של, הספר הלבן
מק־דונאלד הבן, שנפטר רק לפני כמה
שבועות בביתו ליד לונדון, רואיין עיוי
עמוד האש בידי מיכאל (״מיקר ),אלמז,
ששילם למק־דונאלד תשלום כספי עבור י
הופעתו בסרט. אלמז רמז כי מק־דונאלד
נזקק לתשלום הכספי שהוענק לו.

פגי שה דרמ תי ת בי רי חו

סקוב היסטורי

ג׳נזאל אל־חוסייני (חובש מר-
בוש) מציץ בסקרנות לעבר הד״ר
חיים וייצמן בשעה שזה משוחח לפני מתן עדות בוועדה.
ישוב היהודי בין שתי עמדות קוטביות
עקרוניות. עמדה אחת היא עמדת ״ברית
שלום״ ,המטיפה לייסוד מדינה דו־לאו-
מית, ובקוטב האחר תובע זאב ז׳בוטינסקי
נקיטת מדיניות של ״קיר ברזל״ .בין
השמאל והימין מתפתח מאבק תוקפני
על הנהגת התנועה הציונית, המגיע לשפל
המדרגה עם רצח הד״ר חיים ארלוזורוב.

תצלום לא־נודע, שהתגלה במרתפי הספריה הלאומית בידי תחקירני
עמוד האש ובו נראה המנהיג של ערביי פלסטין, קרובו ויד ימינו
של המופתי, מאזין לדברי הד״ ר ייצמן במיסדרונות בנין ימק״א.

בראשית שנות ה־ 30 התחילו חברות-
הסרטים הגדולות לפתח את ענף יומני-
הקולנוע הגדולים, ואז החלו להיכנס לתצלומים
ערכים עיתונאיים, ששינו את מש מעות
התמונות, נוסף על תוספת פס־הקול,
או — כפי שמנסח זאת עורך
עמוד האש, יגאל לוסין :״הצלמים נמש כים
בגלל הקולות אל הפנים, אל הפיות.

בארץ .״הפס־קול הראשון בארץ, שידוע
לנו על קיומו, הוא צילום הופעתו של
ג׳ון צ׳נסלור בשנת 1930 בהר־הצופים,
שבה הוא הספיד את ג׳יימס בלפור, אבי
הצהרת־בלפור. הטכס צולם, כנראה, באמפיתיאטרון
הר־הצופים. זהו טכס הנחת
אבן־הפינה לספריה הלאומית. את הסרט
צילם והקליט נתן אכסלרוד, בתקופה ש
באחד
השלבים הראשונים של הכנת
הסידרה קרא לוסין בעיתון ידיעה שחיממה
אותו. היא סיפרה באותיות קטנות
כי ג׳מאל אל־חוסייני מבקר בישראל.
הידיעה ריגשה אותו :״אתה יודע מה
זה ג׳מאל אל-חוסייני? הרי הוא היה
המנכ״ל של כל העניין הפלסטיני, אם
המופתי היה השר. אל־חוסייני היה הדובר
הראשי, ובעיקר מן הרגע שהמופתי, חאג׳
אמין, נוטרל בשל הקשרים שלו עם
הנאצים.
״ג׳מאל אל־חוסייני, קרובו של המופתי
(ראה יומן אישי) היה הדובר הראשי של
הוועד הערבי העליון, שהיה, המקביל
הערבי לסוכנות היהודית. הוא הופיע
לפני כל הוועדות הבריטיות, וגם לפניי
ועדת החקירה האנגלו־אמריקאית. מאוחר
יותר מצאנו בספריה הלאומית, באוסף
הצלם הורושקס, תצלום משותף של
ג׳מאל אל-חוסייני וד״ר חיים וייצמן.

התצלום הזה צולם במיסדרונות של
ימק״א, לפני הוועדה האנגלו־אמריקאית
בשנת .1946 בתצלום נראה וייצמן משוחח
עם מישהו מחברי״הוועדה, כשאל־חוסייני
מאזין לו. התצלום הזה לא פורסם בשום
מקום. הראיתי אותו להיסטוריון הבריטי
מרטין גילברט, והוא לא האמין למראה
עיניו.
״אבל אם לשוב לג׳מאל אל־חוסייני,
המבקר בישראל — לא תיארתי לעצמי
בכלל שהוא עודנו בחיים. התחלתי כ־רדוף־אמוק
לחפש איפה הוא נמצא. פניתי
לאדי סופר, שעשה לנו את התחקיר
הערבי בשלבים הראשונים של הסידרה.
סופר ניסה לבדוק בכל מקורותיו, ולא
הצליח. שבוע קודם לכן הפצרתי באדי
סופר שיסדר לי פגישה עם מום אל־עלמי
בעניין שיחותיו עם בן־גוריון. לסופר
היו קשרים עם אל-עלמי באמצעות
אשתו (גליה סופר, לשעבר גלוריה סטיו-
ארט, שבמוצאה היא מיריחו) וסופר אמר
לי, כעבור כמה ימים, שמוסה אל־עלמי
מזמין את כולנו לארוחת־צהריים, והוא
ביקש שאביא גם את אשתי.
יומיים לפני הפגישה אני קורא בעיתון
שאל־חוסייני הגיע ארצה. שמעתי ממישהו
כי הסיבה לבואו של אל־חוסייני לארץ
היתד, מחלה של קרובת־מישפחה, שהיא
גם בת־מישפחה של אל־עלמי. טילפנתי
לאדי סופר ואמרתי לו שאולי בגלל
אל־חוסייני לא נעים לאל־עלמי, שנבוא
אליו. סופר בדק ושוב וטילפן. הוא אמר
שאל־עלמי אמר, בואו, בואו, הזמנתי אתכם,
וזהו!׳
״בשבת אנחנו יורדים ליריחו, ואני
חש כמו באיזה חוש שישי שאל־חוסייני
נמצא שם. איך להסביר את זה, זה קשה.
ואיך שאנחנו נכנסים לשם, אז רות,
אשתי, אומרת לי, הנה הוא כאן, זה הזקן
הזה שיושב עם הגלבייה!׳ ואז מתחילים
בהיכרויות, ואני כולי רועד מהתרגשות,
ואדי סופר לוחש לי ואומר, יגאל, פה
לא מדברים ישירות, כאן מדברים על
הכל, ורק לא על מה שאתה רוצה׳.
״התיישבנו, ואז ג׳מאל אל־חוסייני התחיל
להסביר לנו על כל מאכל ומאכל
דברים בנוסח של, זה מאכל מחברון...׳
וישבתי, והאזנתי, והיה לי אסור לדבר
על מה שרציתי לדבר.
״היתד, שם הבת של חוסייני, לבושה
לבוש אירופי. המחשבה הזאת מרגשת
אותי, לשבת עם המס׳ 2של המופתי, אצל
מוסד, אל-עלמי, וכולי פחד שלא אקלקל

מפניו של ד״ר חיים ארלוזורוב, כמה שעות לאחר היוצחו.
מימין: ארלוזורוב בצעירותו. הרוויזיוניסטים קראו לו בשם
״ערל־זה־רב״ ,כינוי שהומצא על־ידי אורי־צבי גרינברג.

משהו, והוא כולו נחמד אלינו, ואנחנו
מדברים על הכל, רק לא על מה שרציתי
לדבר, והוא ממשיך ומסביר את המאכלים
הפלסטיניים, ,זה בשר כבש עם
צנובר, הסלט הזה הוא חברוני, והסלט
הזה הוא שכמי ובתו מראה לנו תצ־י לום גדול של המישלחת הערבית בוועידת
השולחן העגול בלונדון, ובתמונה הזאת
יושב אל-חוסייני במרכז השולחן, ולצידו

מוסד, אל־עלמי. הם יושבים בארמון סנט־ג׳יימס
וכר. אבל אנחנו יצאנו משם
בלי כלום.״
הניסיון ליצור דיאלוג באמצעות מצלמות
הטלוויזיה, דיאלוג היסטורי, שבו
יביע אל־חוסייני את עצמו, נכשל. אדי
סופר ניסה לשכנע את אל־עלמי להופיע
בסידרה, וזה השיב לו ״אני לוקח אח
סודותי עימי לקבר.״
יגאל לוסין נפגש עוד פעם עם מוסד,
אל-עלמי, כדי לשכנעו. הסיבה לניסיון-
השיכנוע הזה מצוייר, בסיפרו של דויד
בן־גוריון, שיחות עם מנהיגים ערביים,
שבו נאמר :״השיחה המעניינת ביותר
היתד, לבן־גוריון עם מוסה אל־עלמי, התובע
הכללי של ממשלת פלשתינה (א״י),
ממקורבי המופתי. כשדיבר בן־גוריון על
השיגשוג שמביאה הציונות לכל תושבי
הארץ, אמר מוסד, אל־עלמי כי אין הערבים
מעוניינים בטובות־ההנאה של היהודים.
הוא מוכן שהארץ תהיה עזובה

ושוממה אפילו מאה שנה, ואז יוכלו
לפתח אותה במאמציהם שלהם...״
זהו אחד הקטעים המצוטטים ביותר
בספר שיחות עם מנהיגים ערביים. אומנם,
קיימת אוטוביוגרפיה של מוסה אל-עלמי,
והוא מזכיר בה את הפגישה עם דויד
בך גוריון, אבל באופן כללי, ואין הוא
מזכיר את הדברים האלה. מדגיש לוסין:
״הלכתי אל מוסה אל־עלמי. רציתי שיספר
את הסיפור הזה, בנוסח של, בן־גוריון
אמר לי כך, ואני עניתי לו ...והוא אמר
לי אבל אל-עלמי השיב, :אני לא
זוכר את זה בכלל. איך אני יכול לזכור ן
עברו כל-כך הרבה שנים! אולי אמרתי,
ואולי לא אמרתי...׳

ה מיג צ ר של סי מו ן
מהמייסדים של ברית שלום לא נותרו
אישים מילבד הפרופסור ארנסט עקיבא
סימון. הוא נמנה עם ששת המייסדים.

סימון רואיין בביתו שברחוב בן־מימון
ברחביה, עוד בסוף שנת . 1977 בלשון
של בדיחות־הדעת הוא סיפר ליגאל לוסין
את הסיפור הבא :״הקירות בביתי נוצקו
׳מאוד עבים, מחשש של התקפת ערבים.
הבית הזה הרי היה פעם בניין של ספר
ברחביה, וכאשר הקימו את הבניין כולם
לעגו לי ואמרו שאני מדבר על השלום
בפי, ואת ביתי אני בונה כמיבצר...״
על דמותו של סימון, מספר לוסין:
״הפרופסור אמר לי משהו בגרמנית, וכ אשר
אמרתי לו שאיני מבין גרמנית,
הוא הרים גבות ושאל, איך אפשר שלא
לדעת גרמנית ד ...הוא גם הסביר לי
את דרכו הארוכה מהתבוללות קיצונית
עד לקיצוניות דתית, וסיכם אותה בבטיוי
,רציתי עם
הטלוויזיה היא מדיום שבו ראיון בן
כמה שעות הופך על המירקע קטע של
כמה דקות. בדברי הפרופסור סימון לצוות
עמוד האש נאמרו דברים רבים שהם

(המשך מעמוד )49
עדות מרשימה על אנשי ברית שלום
והשקפותיהם. בין השאר:

מגנם. מגנם מת בחול־המועד סוכות, ועוד
ביקרתי אצלו והוא סיפר לי על שיחתו
האחרונה עם בן־גוריון. הוא בא לבן־
גוריון ונפרד ממנו. בן־גוריון אמר לו,
ואני חושב שאני זוכר את זה מילה
במילה, בעצם, ד״ר מגנם, ההבדל בינינו
לא כל־כך גדול. הוא בייחוד בעיתוי.
גם אתה רוצה יותר מאשר המנדאט.
גם אתה רוצה במעין מדינה, אלא מדינה
דו־לאומית, שבד, איני מאמין. אבל יש
לך עוד דבר שאיני מאמין בו — אתה
חושב שהשלום יביא לנו את אותה מדינה
שאתה רוצה. אני בטוח שהמדינה תביא
לנו שלום.׳
״הטרגדיה, אני חושב, שבה אנו עומדים
כיום היא ששני אנשים אלה צדקו
בצד השלילי של מה שאמרו. איש, לפי
שעה, לא צדק בטיעון החיובי שלו.״

• על הרעין המרכזי של ״כרית
שלום :״אנחנו חשבנו בעצם שצריך

לשאוף לפתרון דו־לאומי, ואחר־כך גם
לשיוויון בכל השטחים, כלומר במיספר
האוכלוסיה, בבעלות על הקרקעות הניתנות
לעיבוד חקלאי, במינהל — זה דבר חשוב
מאוד, ובממשלה. היום אני חושב שזה
היה חלום, ועוד לפני ש(מרטין) בובר
ז״ל נפטר היתד, לי איתו שיחה פוליטית
אחרונה, ואמרתי לו שאני איני יכול עוד
להאמין בדו־לאומיות לאור הדברים ש בקפריסין,
בקנדה וכך הלאה. ואז ענד,
לי בובר שבעצם גם בשבילו הדו־לאד
מיות לא היתה אלא שלב־הכנד, לפיתרון
באיזור גדול, בקונפדרציה.״

• על חיים ארלוזוח־כ והפיתרון
הדו־לאומי :״אנחנו הצענו פיתרון

דו־לאומי. בצורות שונות וכן הלאה. בייחוד
היה אז (יהודה לייב) מגנם הדובר,
אבל גם אנשים אחדים, הפרופסור מרכוס
ריינר * למשל ...האנשים לא השתכנעו
ביותר. אמרתי פעם למגנם והייתי
צריך גם לומר לעצמי: איש מאיתנו
לא ידע לתרגם. זאת אומרת לתרגם
לשפת העם את הדברים המופשטים וה־מתוחכמים
הללו, ואני חושב שהם נכונים
וגם היום אני חושב שהם נכונים, אבל
אז הם היו כל־כך לפני זמנם. את זה
לא ידענו. אבל ארלוזורוב ז״ל ידע את
זה. הוא לא היה כל־כך רחוק מאיתנו.
לכן היו לנו הרבה ויכוחים. בין אנשים
קרובים תמיד יש ויכוחים רחוקים. הוא
ידע לתרגם, אנחנו לא ידענו לתרגם.
היינו יותר מדי כת אינטלקטואלית נבחרת,
אולי גם קצת סנוביסטית. חשבנו
שלנו יש כבר האמת כולה, והאחרים
פשוט אינם רוצים קד,בין. עשינו בוודאי
שגיאות, או שהמיבנה הנפשי שלנו לא
היה ניחן לכך. לאומיים היינו, עממיים
לא היינו. אולי במילה אחת, חוץ מר׳
בנימין*** למשל. אבל הוא פרש אחר *
פרופ׳ בטכניון, אביו של אפריים
ויינר, המנהל החדש של בנק הפועלים.
** הרקטור הראשון של האוניברסיטה
העברית, ומייסד ברית שלום.
*** יהושע רדלר, ידידו של י״ח ברנה
ואחד ממייסדי ברית שלום.

* ״סקופ״ מהקונגרס הציוני

כקרלסכד ( :בקונגרס הציוני שנערך
בקרלסבאד, בשנת ,1921 התקבלה בהש פעת
מרטין בובר החלטה בשאלה הערבית)
״בובר הציע הצעה מרחיקת־לכת
הרבה יותר, עקרונית יותר ...בובר הציע
דברים שהרחיקו לכת יותר ממה שהת קבל,
ובלב קשה קיבל על עצמו להגן
על העם הערבי בארץ־ישראל. איני הושב
שהכוונה היתה דו־לאומית, כלומר מתן
זכויות פוליטיות לעם הערבי שבארץ־
ישראל ...אני זוכר את המשא־ומתן בתוך
הוועדה הפוליטית ...שם הותקף בובר קשה
מאוד, מצדדים שונים, והוא ניבא שם
שאין לנו כל אפשרות למנוע בעד התפתחותה
של התנועה הלאומית הערבית.
שאנחנו מחישים על־ידי עצם דוגמתנו
את קצב התפתחותה, ואולי גם את חריפותה.
נצטרך לנסות להפוך את התנועה
הזאת (הפלסטינית) לבת־ברית שלנו, תחת
שהיא תתנגד — דבר שיבוא בלי כל
ספק ללא תוכנית־פיתוח כללית לארץ,
בכל אזוריה ולשני עמיה...״

חדת העס

עיתונם של הרוויזיוניסטים, מגיב על התקפות מפא שחשדה
ברוויזיוניסטים. גיליון הארץ (למעלה) ,שהודיע על הרצח,
נושא את התאריך 18 ביוני .1933 הגיליון של חזית העם נושא את התאריך 4באוגוסט
.1938 בפרטיכל של ישיבת מרכז מפא״י אמר ז. אהרונוביץ (זיאמר! ארן) כי אסור להוציא
את הרוויזיוניסטים אל מחוץ לחוק, כי אז יהיו ״בית־חרושת לטרוריסטים״ .גס פ.
לוביאניקר (פינחס לבון) הזהיר מפני אמצעים חריפים שיינקטו כלפי הרוויויוניסטיס.
בנדון זה 6עמורים

רגו!עובדיהזהירוהני־תרמ״י

דר׳י•ת יינק
שנהשניה גליו!1)4

שער הוכרח

ירושלם מח3ה

בסאון תטעההעבודההלא

פרטי־כל סודי של ישיבת מרכז מפא״י

מאבקז׳ בו טינ סקי

בעניז ניצול הרצח של ארלוזורוב

בוויי צ מן

כיצד מתיעצים מנהיגי השמאל בסתר על החרבת הצה״ר והשתלטות על הישוב והציונות
,וונ, מ :,א ״,ז:ס* ,מ.ן ו?1x1.סי״ים נוה נב5מיז ל־נ•בל*רבבל״•.״וותרב•״־

כך, בגלל החלוקה. הוא היה בעד ה־חלוקה.״

פרק
זה מעמת את השקפות־העולם
של וייצמן וז׳בוטינסקי בעימות טראגי,
שהוליך למילחמת־ההאשמות שלאחר רצח
ארלוזורוב. מופיע בו מנהיג התנועה
הרוויזיוניסטית, באחד משני קטעי־הסר-

• על בן־גריון וד״ר מגנם:
״הייתי בין האנשים האחרונים שראו את

המאבקלשלו ־ בחירות 19 81

״ מדחשס״י:

שס״י = שמאל סוציאליסטי ישראלי הוא ארגון השואף לתרום לכינון חברה
סוציאליסטית בישראל ובאיזור כחלק מהתהליך הבינלאומי. אנו פועלים להרחיב
השפעתנו, בעיקר בקרב אותן שכבות חברתיות שלהן אינטרס בכינונה של חברה
סוציאליסטית. אנו רוצים ביחסים יוצרים עם רבים ככל האפשר, להשפיע ולהיות
מושפעים, לחנך וללמוד, להדריך ולהיות נאמנים לשאיפותיהם.
תודעתם של רוב הישראלים מתגבשת תחת השפעת הציונות, כלומר תוך הדגשת
המשותף לכל היהודים בניגוד לזרים, תוך התנגשות אכזרית עם. העם
הפלסטיני ותוך השענות על תמיכת האימפריאליזם. תודעה זו רחוקה
מלהיות מעמדית (מדגישה את העם היהודי, האומה הישראלית, הגורל המשותף
וכד׳) .תודעה זו הינה אנטי־ערבית ומציבה השקפה פרו־אימפריאליסטית יסודית.
אנו רוצים לתרום לתקומתו של שמאל ישראלי שבסיסו אינו הציונות, גם לא זו
הסוציאליסטית. שמאל שבראש מעיניו האינטרסים של מעמד העובדים ושיתוף
הפעולה בין מעמד הפועלים הישראלי והפלסטיני, שמאל המחנך להשקפות אנטי־אימפריאליסטיות
והנאבק בכוחות האימפריאליסטיים.
סכסוך זה, שלו מרכיבים לאומיים וקולוניאליים כאחד, מונע את התפתחותה של
תודעה מעמדית. לכן, פתרון שיבטיח הקהיית עוקצו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני
(והישראל־ערבי) יתרום בדיעבד גם למאבק לסוציאליזם. פתרון המקובל
עלינו, והנראה לנו לא רק כעונה על הצרכים היסודיים של המאבק לסוציאליזם
אלא גם אפשרי, הוא הקמתה של מדינה פלסטינית לצד ישראל. המאבק למימושו
של הסדר כזה, בתוקף הנסיבות שנוצרו בעולם ובאיזור, הוא המאבק המרכזי
בחברה הישראלית היום. הסדר זה יקום תוך מאבק לפתיחת מו״מ בין נציגיהם
הלגיטימיים של ישראל והעם הפלסטיני, קרי, ממשלת ישראל וארגון השחרור
הפלסטיני (אש״פ) .באוכלוסיה היהודית בישראל ההתנגדית לפתרון זה אדירה,
אך מאבקו הנמשך של העם הפלסטיני, הנסיבות הבינלאומיות ותמיכתו של
רוב מדינות העולם בפתרון שיתבסס על מימוש זכות ההגדרה העצמית של
הפלסטינים לצד •מדינת ישראל, מעמידים את תושבי ישראל בפני ההכרח לחפש
מוצא פוליטי לסכסוך הישראלי־פלסטיני.
במרס 1977 הצטרף שס״י לחד״ש = החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון. פעלנו
מתוך הכרה בחשיבות הקמתה של ״חזית יהודית — ערבית״ ,אשר במאבק
משותף של בני שני העמים תהווה את הגרעין לכינון השלום. שותפות זו התבססה
מראשיתה על מצע פוליטי ׳משותף — ״שש הנקודות״ (ראה מסגרת).
אנו הדגשנו, בהצטרפותנו לחד״ש, כי הערובה להתרחבותה והעמקת השפעתה
בציבור הישראלי — הינה פתיחות כלפי חוץ ודמוקרטיה כלפי פנים. הדמוקרטיה
הפנימית היא תנאי הכרחי לפעילות נמרצת ויעילה אשר תוכל לפרוץ מעבר
למחנה הקיים.
בתחום זה ענתה החזית רק באורח חלקי על הצפיות והדרישות. חד״ש (ובראשה
— רק״ח, המרכיב הגדול בחזית) לא השכילה למצוא דרכי״ביטוי למרכיבים
השונים בחזית. וכך קרה שבנושאים שאינם מוסכמים (שאינם ב״שש הנקודות״
הנ״ל) זוהתה עמדת החזית עם זו של רק״ח — וזאת משום שלא ניתן ביטוי
לעמדות של מרכיבים אחרים בחזית. בחד״ש לא הכירו שכדי להיות מסגרת
ומושכת, מגייסת ופעילה — עליה לתת ביטוי דמוקרטי, שווה והוגן לכל
הקבוצות והזרמים המרכיבים אותה.
במשך כל 4שנות קיום החזית התריע שס״י על הליקויים בדרך פעולתה של
.החזית. ליקויים שגרמו לעיוות הדמוקרטיה בחזית ולעיוות דמותה בעיני אוהדיה.

המשך הכיבוש, הדיכוי וההתעלמות מזכויות העם הפלסטיני, גורמים להנצחת
הסכסוך ולסכנת המלחמה. במצב זה אין פלא שהחברה הישראלית נקלעת
למשברים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. משברים אלו טומנים בחובם סכנות

רבות ומגבירים את סכנת חיזוקו ועלייתו של ״הפאשיזם הישראלי״ .במצב זה
על כוחות השלום והדמוקרטיה להתאחד וליצור את האלטרנטיבה, זו שתציג
דרך ריאלית לשלום ושתהדוף את סכנת הפאשיזם. כוחות אלו כוללים כמובן
את חד״ש = החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון, אך גם את מחנה של״י וגופים
יוניים אחרים.
תהליך ההימנה העובר על החברה בישראל לא פסח אף על חלקים בתוך
מחנה השלום. שובם של רבים ל״מערן״ ,אינה אלא תמיכה ב״ניהול״ יעיל יותר
של הכיבוש, ובהנצחת מצב המלחמה במזרח־התיכון. הצטרפותם של חברים
משל״י ואחרים לשורות מפלגת העבודה ולימפ״ם, מוכיחה כי הנסיונות להתפשרות
עם הקונצנזוס הלאומי — סופם ויתור על העקרונות ההכרחיים להשגת שלום.
לכן, רק חזית יהודית־ערבית העומדת איתן על ההכרה ההדדית בזכויות הלאומיות
של שני העמים, תמנע הימנה בעמדותיה וסחף תומכיה אל הקונצנזוס הלאומני.

שס״י קורא, להמשך קיומה, לחיזוקה ולהרחבתה של החזית הדמוקרטית
לשלום ושוויון = חד״ש.
שס״י נאבק ויאבק שהחזית תכריז על נכונותה לנחל משא־ומתן על בסיס

״שש הנקודות״ הנ״ל עם כל גורם יוני.
אנו קוראים הן לחד״ש והן לשל״י לפתוח במו״מ פדי למצות את המשותף,
וליצור אחידות רחבה ככל האפשר של טחנה השלום.

שס״י = שמאל סוציאליסטי ישראלי

ת.ד 33076 .ת״א 9596 ,ירושלים 2748 ,חיפה
״שש הנקודות״ — מצע חז־״ש.

שלום צודק ויציב בין מדינת ישראל והמדינות הערביות, אשר יתבסס
על כיבוד הזכויות של כל העמים והמדינות באזורנו, לרבות ישראל
והעם הערבי הפלשתינאי. ישראל צריכה לסגת מכל השטחים שכבשה
במלחמת יוני .1967 קווי ה־ 4ביוני 1967 יהיו גבולות השלום
המוכרים והבטוחים בין מדינת ישראל והמדינות הערביות.
יש להכיר בזכותו של העם הערבי הפלשתינאי להגדרה עצמית
ולהקמת •מדינה עצמאית בצד מדינת ישראל הריבונית.
יש לכנס ללא דיחוי •את ועידת השלום בז׳נבה בהשתתפות כל
הצדדים המעורבים בסיכסוך, כולל אש״ף, כנציגותו המוסמכת והמוכרת
של העם הערבי הפלשתינאי.
הגנת הזכויות והאינטרסים של העובדים בייצור ובשירותים, בעיר
ובכפר; הגנת האינטרסים של תושבי שכונות העוני.
ביטול מדיניות האפלייה והדיכוי הלאומי לגבי האוכלוסיה הערבית
בישראל בכל התחומים. ביטול כל החוקים והצעדים המפלים לרעה
את האוכלוסייה הערבית. הכרה באוכלוסייה הערבית בישראל כמיעוט
לאומי והבטחת שוויון־זכויות אזרחי ולאומי הלכה למעשה.
ביטול האפלייה העדתית בכל התחומים. הקדשת משאבים ואמצעים
מיוחדים, כדי להביא לשוויון בני עדות־המזרח בכל תחומי החיים
הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים.
הגנת החירויות הדמוקרטיות והרחבתן. נגד סכנת השתלטות כוחות
הימין והפאשיזם.
הבטחת שוויון־זכויות האשה בכל התחומים. ביטול כל החוקים
המפלים לרעה את האשה וחקיקת חוקים המבטיחים את שוויון־
זכויות האשה .׳מניעת כל כפייה דתית והבטחת חופש המצפון.

טים היחידים שבהם הוא הופיע מעודו
(הסרט האחר צולם בימי שירותו בגדודים
העבריים, והוא כבר הוקרן בסידרה).
סרט זה אותר בידי חוקרי מצודת זאב
בתל־אביב, ובו הוא נואם נאום באידיש
מוזרה.
על הניסיון לאתר סרטים ויומנים, שבהם
נראה ז׳בוטינסקי, מציין יגאל לוסין :
״חיפשנו בכל העולם. נזכרנו שהוא היה
תקופת־זמן בדרום־אפריקה, שם הוא איר-
גן סניף חזק של תנועתו. חיפשנו גם
שם, ולא מצאנו דבר.״
הד״ר חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות
הציונית, שימש מושא להתקפותיו של
ז׳בוטינסקי, מנהיג האופוזיציה הרוויזיוניסטית.
חלק ניכר מן ההאשמות היו בכך
שההסתדרות הציונית היא שותף לבריטים,
המעכבים את ד,עליה לארץ־ישראל.
עדותו של יצחק בן־אהרון בפרק זה מביאה
מימד אחר למצב של אי־עלייה לארץ,
יעל כך אומר לוסין :״כאן עשינו סויטש
קטן בשביל התוכן של הדברים, כדי
להציג את הבעייה שההסתדרות הציונית,
מחמת חוסר-אמצעים, מנעה מחלוצים לעלות
לארץ, מפני שהיא פחדה ממשברים
כלכליים וחברתיים. הקטע שבו מספר
בך אהרון כיצד אמר לחיים וייצמן ברומניה,
אם אתם לא תפרצו לנו את הדרך,
אנחנו נפרוץ דרך בעצמנו ,,מביא פן
חדש לעמדותיו של וייצמן, שקיבל את
דברי בן־אהרון באהדה, ואף צירפו אליו.
אבל הדבר לא משנה את העובדה שעד
לשנים 1932ו ,1933-לא היתה עליה
לארץ־ישראל בשל היותה מותנית בתג-

יעקב שרת /איש מנואדיס

מוסד? איזה מוסד?
נניח שיש איזה מוסד. ובמוסד הזח עובדים כך וכך אנשים,
ובראש המוסד הזח עובד בן־אדם שמנהל אותו היטב, או לא
כל כך היטב, אבל מנהל. נו, מי פה לא מכיר ולא יודע איזה
מוסד, שעובדים בו כך וכך אנשים, ובראשו עומד איזה מנחל,
שמנהל את העניינים שם היטב או לא כל כך היטב!
אבל הנה הבן־אדם הזה, שמנהל היטב או לא כל כך היטב,
משנה טעמו, פתאום או לא כל כך פתאום ; נניח שהוא הולך
ברחוב, ופתאום רואה אשה זקנה, והיא מפחידה אותו, והוא
קופץ הצידה מרוב פחד, אבל במקום שהוא יקפוץ, מה שבאמת
קורה זה שהיא קופצת — עליו — ואז פתאום אנשים מסתכלים
בו, ככה, בעין בוחנת, ואומרים :״מסכן, קפצה עליו הזקנה ! ״
או נניח שהוא פתאום, או לא כל כן פתאום, חולה בגופו ;
נעשה, כמו שאומרים, אדם ידוע־חולי ; או, לא עלינו, פתאום
או לא כל כן פתאום, נעשה חולה בנפשו, כלומר פשוט, יוצא
מדעתו, או פשוט דעתו יוצאת ממנו — אלה האפשרויות
המוגבלות שצצות ברגע זה במוחי — ואז הבן״אדם־המנהל הזה
פשוט חדל לתפקד כמו שצרין, ולא זו בלבד שהוא חדל לתפקד,
אלא שהמוסד שהוא ניהל עד כה היטב, או לא כל כן היטב,
חדל להיות מתופקד, ולא זו בלבד, אלא שכל האנשים העובדים
במוסד הזה מרגישים בזה, וסובלים מזה׳ וגם האנשים שמחוץ
למוסד הזה, שעד כה נזקקו לו ונהנו ממנו בצורות מצורות
שונות, מרגישים בזה•
נניח, שיש מוסד כזה בארץ, שדבר כזה קורה^בו״^עכשיול
לעינינו — אז מה עושים! אין מצילים אותו מידי הלא-
מתפקד, שהופן אותו ללא״מתופקד! ואני אומר מצילים, מפני
שבמקרה שלפנינו מדובר בהצלה ולא בהסתפקות בלחישות
ובהליכה רכיל ובהשבעות ובפירכוסים ובשאר הסוואות והענד
דות־פנים, מפני שכבר עבר הזמן שאפשר להסתפק בכגון אלה,
וקצב ההידרדרות של המוסד שלנו גדל בתאוצה מסוכנת, אם
אתם מבינים למה אני מתכוון, ובאמת, באמת צרין לעשות
משהו, ולהציל, כי פשוט חבל על המוסד הזה, שפשוט מתמסמס
לנגד עינינו, והמוניטין שלו נעלם, והתפוקה שלו אפסית,
ומשפע הטוב שהוא השפיע סביבו לא נותר מאומה, ורק דבר
אחד נשאר, כמו שלד בניין מופצץ — המיסגרת: הצוות והמנהל
והתקציב והמשכורות וההוצאות. זה מה שנשאר, אבל גם זח
לא יישאר כן זמן רב, או שפה אני טועה, וזה כן יכול להישאר
זמן רב.
האמינו לי, אני לא יודע מה הפתרון. אני אפילו לא יודע
לאיזה מוסד, בדיוק, אתם חושבים שאני התכוונתי, אם אתם
מבינים למה אני מתכוון.

^ המשחיזגים

1לץ |) 1י תמונה היסטורית זו צולמה
#11 111 בסוף מילחמת־העולס, ונראה
בה הדגל הפלסטיני, שממשלת־ישראל
מתעקשת לקרוא לו ״דגל אש״ף״.
על הדגל תלויה תמונתו של המופתי. לידה
נואם ג׳מאל אל־חוסייני. בתמונה נראים
כמה ראשי הציבור הערבי בארץ דאז.
אים הכלכליים, ויש במצב זה משום חזרה
לתקופה שבאה אחרי מילחמת־העולם הראשונה.
״תמונת
העלייה התחילה להשתנות רק
בשנת ,1933 כאשר התחילו להגיע מגרמניה
יהודים עם כסף, ואז גברה האפשרות
לשוב ולקלוט חלוצים. ההאשמות
כאילו הבריטים מנעו באותה תקופה את
העליה לארץ־ישראל פשוט אינה נכונה.
היהודים עצמם החמיצו את ההזדמנות
לעלות באותן שנים.״

״ברלי( ,סימ פונ י ה
של עיר״
לקראת סוף סיפורו של יצחק בן־אהרון
על פגישתו הראשונה בחיים וייצמו, והאופן
שבו וייצמן אימץ אותו ולקח אותו
ביחד עימו לברלין, בא התיאור הציבעוני
(המשך בעמוד )52
ה עו ל ם הז ה 2267

רשימה זו נכתבת בשביל קהל מסויים מאוד, קהל קוראי
עיתונים. עם קוראי השבועון המסויים הזה הסליחה.
ובכן, כשאתם קוראים איזה עיתון יומי, על מי שם, אתם
אוהבים להשחיז את השכל שלכם ! האם, כאשר אתם קוראים
עיתון מסויים, אתם מחפשים בו מה כתב עיתונאי מסויים,
מפני שאתם יודעים מראש, מי חזקה עליו שישחיז לכם קצת
את השכל שלכם ! האם אתם מחשבים, לפעמים, כמה מושחזי-
שכל משחיזי־שכל יש לעיתון זה, וכמה לזה ! לאיזה עיתון
יש יותר ולאיזה פחות, ומדוע זה כ ן! האם מי שמשחיזים
לכם את השכל הם דווקא מי שדעתם כדעתכם, או, להיפן,
דעתם אינה כדעתכם! היש בין המשחיזנים שלכם גם כאלה
וגם כאלה, גם כאלה שאתם קוראים את דבריהם ואומרים
או :״הוא
לעצמכם :״הלוואי, שאני הייתי יכול לכתוב ככה
בדיוק אומר מה שאני חשבתי ״(או עמדתי לחשוב וגם כאלה
שאתם קוראים את דבריהם ואומרים :״אין הוא יודע לכתוב !
ואין הוא יודע להרגיז אותי בכישרון שכזה ! ובעצם, אם אני
לא מסכים אתו, והוא כל כן הגיוני ונהיר ולכיד (להסתכל פה
במילון) — היכן הוא טועה ! מדוע, בסופו של דבר, הוא אינו
צודק היש, בסופו של. דבר, בעיתון שאתם קוראים או
בעיתונים שאתם קוראים, מישהו שיותר מפעם אחת, כשאתם
קוראים אותו, אתם אומרים בקול רם :״אה, איזה רשימה ״1
״אח, איזה מאמר או אפילו אומרים לאשה שהיא מוכרחה
לקרו א זאת, או אפילי קוראים זאת בקול לפני כל בני הבית !
אתם לא חייבים לעשות את החישובים הללו ולשאול את
כל השאלות ששאלתי פה. אני רק רוצה להגיד, שזו אחת
הדרכים שקורא עיתונים יכול להסתייע בה על מנת להבהיר
לעצמו מאיזה עיתון הוא מפיק את מירב התועלת בתחום
השחזת השכל שלו (להבדיל מתחום אגירת ידע).
טוב, אז אחד המשחיזנים המעולים שאני מכיר הוא שמואל
שניצר, עורן ״מעריב״ .בדרן כלל, אינני מחמיץ את מאמריו,
מפני שרובם ככולם מושחזים ומשחיזים — בתוכן, בסימון,
במירקם. מי שבשל סיבה כלשהי קורא את רשימותי לפרקים,
יוכל לקבוע כי לא אחת דעות שמואל שניצר ודעותי אינן
עולות בקנה אחד. אז מה ! יש בזה אסון לאוצר הרוח האנושית!
חס וחלילה• אדרבה, קינאת משחיזים תרבה השחזה.
כשמשחיזים כידוע, ניתזים גיצים ומתעופפים ניצוצות, ולפעמים
ניצוץ אחד כזה מאיר יותר ממאמר שלם, אבל בלתי־קריא חן
מבחינת סימון, והן מבחינת מירקם...
אז עם משחיז תשתחז, ככתוב. ודברים אמורים ב״בחירח
חופשית״ מאת שמואל שניצר ב״מעריב״ של ,30.1.81 שם קראתי
את הפסוקים הבאים — :ואני מביא אן מקצת״מן־הקצת,
מקוצר היריעה :
* (ההתבוללות, ההתרחקות מן היהדות, בארצות-

הברית וברוב ארצות העולם החופשי) ״אינה נשירה של
יחידים. זו מפולת, והיא תימשן כל עוד ידבקו היהודים
בעקרונות הנעלים של הליברליזם ...העם היהודי אינו
משגשג על האידיאלים המודרניים שבהם הוא דוגל. הם
משמידים אותו בקצב מחיר...״
* ״המציאות מורה שהדבקות במסורת, על כל
ההסתגרות הנלווית אליה, מקיימת את העם היהודי,
ונטישת המסורת אגב השתלבות בחברה פתוחה ואוני׳
וורסלית מכלה אותו — ואין שום יסוד לאמונה שכאן,
במדינת-ישראל, אפשר יהיה, באותן דרכים שהלכו בהן
שם, להגיע אל תוצאות הפוכות.״
* ״אנחנו צריכים להחליט כאן, בישראל, שבה
הלאומיות החילונית שאין לה שורשים עמוקים במורשת
היהודית העתיקה פושטת את הרעל לעינינו, מה חשוב
לנו יותר: קיומו של העם היהודי או חעקרונות ה־אוניוורסליים
של הקידמה וחשיוויון! רבנות הקובעת
סייגים בענייני אישות וכשרות ושמירת שבת, ובונה
בדרן זו חומה המגינה על האומה היהודית, או נישואים
אזרחיים, חופש בחירה בכל התחומים ושיוויון כל
האדם לפני כל החוקים! מישטר של הגנה על ייחודנו
— או מישחק חופשי של כוחות, שבסופו של דבר
יכריענו ויעבירנו מן העולם ! ״
אלה הם דברים כדורבנות, שכתב אדם מעמיק״חשוב
ומעמיק״חדור ובעל השכלה יהודית וכללית רחבה, שרק
אפשר להתקנא באיכותה ובכמותה — אשר אינו חובש
כיפה לראשו.
עוד חזון לפולמוס. אלוהים, אני בטוח, לא יברח.
פה רציתי רק להבליטם, מעשה צורף, כיהלומים מתון
טבעותיהם, כמי שקורא מאמר משחיז״שכל ואומר:
״אה, מה הוא אומר ! רנה, את מוכרחה לקרוא את
זה ! רגע, אני אקריא לן את זה בקול רם עכשיו, מפני
שאני מרגיש שאלה דברים חשובים, שעשויים או עלולים
להכריע לא רק בעתיד החברה שלנו כולה, אלא גם,
בחיינו הפרטיים של שנינו — ולא בעתיד הלא-נראה-
לעין ! ״

£הע מוד הרא שון
אני לוקח לידי עיתון־צהריים ומה אני קורא מתחת לעלילות
הבורסה, מערכה י״ד ! בומבה של כותרת על ״יורדת שהתאבדה
בניו־יורק״.
אני מודה ומתוודה. מצד אחד אני קורא לפחות ארבעה
עיתונים ישראליים ביום, ומצד אחר הזיכרון שלי אינו חכי
טוב בעולם (לפי ההגיון של ״היה חיו שני אחים, אחד היה
עשיר גדול, ואחד לא אהב לאכול גבינה״) .אבל, בכל זאת, מתי
בפעם האחרונה קראתי בעמוד ראשון של עיתון ישראלי ידיעה
על לא־יורדת שהתאבדה !
אז מה המסקנה המתבקשת! שכדאי לרדת, כי אם תתאבד
בניו־יורק תקבל כותרת עמוד ראשון אין דה אולד קאנטרי !
או שלא כדאי לרדת, כי הנה מה שקורה, והנה איזה עונש
נפסק למי שעושה זאת !
אולי כדאי לעשות חושבים בלונדון! אבל מה, אומרים
שהתיאטרון שם ירד פלאים עד שלשום חיידק ישראלי כבר אין
מה לגנוב שם• וללמוד צרפתית פשוט לא מתחשק, גרמניה
מגעילה, וארץ נמושה לא באה בחשבון.
אבל מה אני מדבר! מי משוגע להחמיץ זח את הבחירות!
בן־אדם, לרדת תוכל אחר כן, וגם להתאבד, אם זה לא יספיק.
אז תן לעצמן עוד שאנסה. והעיתונים! אה, חם כבר ימצאו
משהו לרענן את העמוד הראשון.

^ לחם של בצק
מה פתאום לחם של בצק, אתם שואלים! כי זאת לדעת,
יש לחם חיטים ויש לחם שעורים ויש לחם שיפון ויש לחם
שיבולת־שועל, ומה לא, אבל לחם של בצק — מה זה לחם
של בצק ! !
לחם־של״בצק זח הדבר המקביל לבית״של״בוץ, ובית בוץ
התגלה לפני בימים אלה ממש ב״ידיעות אחרונות״ .באחד
מגליונות העיתון זה ראיתי במו עיני תמונה של ביקתת חימר
— מה שבימי ״עמוד האש״ הראשונים היו קורין בארץ־ישראל
״חושה״ — ומתחתיה הסבר מדעי כלהלן :״בנייתו של בית
העשוי בוץ, ראשון מסוגו בארץ, נשלמה בימים אלה בקריית
המדע של מדרשת שדה בוקר״ ,וכו׳.
אפשר מאוד, כי אותו בית העשוי בוץ, שבו, כמדווח,
מיושמים שלוש שיטות לניצול אנרגיית שמש ועוד מיני חידושים
מדעיים, הוא בעל תכונות אקולוגיות מופלאות. האמינו לי,
אין לי שום דבר נגד ניצול אנרגיית שמש בכל צורת (בתנאי
שהאנרגיה המושקעת לצורן הניצול לא תחיה רבה מהאנרגיה
שתופק, ככלות הכל).
מה שאיכפת לי הוא שיכול לקרות, כי בעיתון של עם
עתיק יומין, שבניו עבדו בחומר ובלבנים, כלומר לשו עפר
במים ברגליהם והוסיפו קש ותבן על חשבונם, אם איני טועה
— עוד לפני ארבעת אלפים שנח — יכול איזה צוציק להמציא
היום מין חידוש מחודש שכזה :״בית־בוץ ! ״
ועל זה אומר הערבי: רק בוץ כזה חיה חסר לנו בבית...

אז 91׳ רצח

(המשך מעמוד )51
של בן־אהרון על כניסתו, לברלין, המלווה
בתיאור מצולם, שנראה כאילו צולם בהזמנה.

קטע מצולם זה מספר לוסין :״היה
לנו סרט גרמני בשם ברלין, סימפוניהשל
עיר, שאת דבר קיומו גילה לנו בראשית
העבודה הבמאי דויד פרלוב. הסרט, המתאר
את ברלין שנת ,1927 סיפק לנו את
החומר החזותי לתיאור החיים והאנשים
בריפובליקה הוויימארית, כפי שהומחשה
בפרק ״עם ישראל איכה?״ ומהסרט הזה
נותרו כמה, אומים׳ (שאריות של סרט,
בעגה המיקצועית של אנשי־הקולנוע).
כאשר תיאר בן־אהרון את כניסתו לברלין
ביחד עם הד״ר וייצמן, גילה הבמאי סטיב
אדוארדם את קטע־ההמחשה הזה, שהוא
ממש מקביל לתיאורו של בן־אהרון״.

מי דצח
אתארל הו רו ג?
שיחר צדדו.
הא*31 ווי1י6ניד. ודעגראל״ת

י• לרב מרדכי צביאלי, מנהל ההפקות
הדתיות בטלוויזיה הישראלית,
שהצליח בתוכנית שורת הדין ליצור מכשיר
אלים של אינקוויזיציה דתית דרך
המירקע. התוכנית, הגובלת באינפנטיליזם
מוחלט, מציגה את בתי־הדץ הרבניים
כתערובת של טלית שכולה תכלת ובית־הדין־של-מעלה,
בחוסר אמינות, טלוויזיוני
מוחלט. לא ברורים כלל שיקוליהם של
מנהלי הטלוויזיה, ההופכים מישדר זה,
שהוא בבחינת תשדיר־שירות דתי, לעונש
קולקטיבי המוטל על ציבור משלמי-
האגרה.
מיחוזו אר־דור

אחד הפרקים הקשים ביותר לתיאור
בסידרה עמוד האש הוא זה הדן ברצח-
ארלוזורוב, שהוא, לדעת רבים, רצח פוליטי,
ולדעת אחרים עלילת־דם.
לבטי המערכת בטיפול בנושא זה יכולים
להמחיש את טכניקת העבודה. על
לבטים אלה מספר לוסין :״האיזון ההיסטורי
בסרט בנושא זה ניתן למדידה
בסנטימטר. עובדה היא שראו את זה
רוויזיוניסטים, כמו יו״ר רשות־השידור
הפרופסור ראובן ירון, מבלי שהוא יעיר
מילה אחת. אבל כאן המקום להביא את
סיפור הסיוע של הפרופסורים, ההיסטוריונים
שבמערכת. ביניהם נמצא הרי פרופסור
דניאל קארפי, שאביו, אריה ליאונה
קארפי, היה ראש הרוויזיוניסטים באיטליה,
וגם ידידו האישי מאוד של ז׳בו־טינסקי.
לקארפי
היו הערות ותיקונים על הנוסח
הראשוני, והוא נקט לשון זהירה כדי
לסייע לטיעונים של השמאל. אני גם לא
הבאתי בתסריט המקורי את הגירסה הטוענת
שערבי רצח את הד״ר ארלוזורוב.
כתבתי נוסח ראשוני בלשון זו, :ככל
שעברו השנים כך התחזקה בציבור הדעה,
כי לנאשמים לא היתה שום נגיעה לרצח.
ואולם התעלומה מעולם לא נפתרה, וזהות
הרוצח האלמוני לא נקבעה מעל לכל ספק.
הפרשה כולה הותירה בישוב צלקת במשך
שנים ארוכות בניתי רישא וסיפא. אבל
פרופסור קארפי העיר לי על כף, וכתב
בזהירות הערה, שבה נאמר משהו בנוסח
של, מפעם לפעם התפרסמו ידיעות כאילו
נמצאו הוכחות שהרוצח היה שודד
ערבי.״׳ ואילו שני פרופסורים אחרים,
יהודה באואר, שהוא איש קיבוץ השומר
הצעיר, ויהושוע (״שוקה״) פורת, שבוודאי
אינו רוויזיוניסט, ביקשו לציין כי,בינתיים
התפרסמו ידיעות שהרוצח היה ערבי...׳
הם היו הרבה יותר תקיפים מאשר הפרופסור
קארפי בנסיונם להפנות את הרצח
לכיוון הערבי. כאן המקום להעיר, ש ההיסטוריונים
עשו בעצם כל שביכולתם
כדי שראייתם תתעלה מעל למחלוקת בת
שנים רבות.
״בעניין אב״א אחימאיר וסטבסקי כתבתי
כי הם, זוכו מחוסר הוכחות׳ ,ולבסוף
הותרתי את זה מעורפל, מאחר ואין הוכחה
שמישהו אחר עשה את זה. העובדות
היסודיות הן שהנאשמים, זוכו מחוסר
הוכחות /והעניין נשאר בסך־הכל פתוח
מהבחינה המישפטית.
״אנחנו גם הצגנו בסרט את הבסיס
שהביא להאשמת אב״א אחימאיר ואנשיו.
הבאנו ציטוטים מתוך העיתן הרוויזיו־ניסטי
חזית העם, שכינה את הד״ר ארלו־זורוב
בכינויי גנאי כ,הינוקא האדום׳ או
,ערל־זה־רב הבא לזחול לפני היטלר על
ארבע ולא השמטתי את הקביעה שחזית
העם הביא, יום לפני הרצח, דברים
בנוסח של, העם היהודי יידע להגיב על
הנבלה הזה...׳

#נקודה שחורה ליורם רונן, מפיק
השבוע — יומן אירועים, שהפיק יומן
שבוע מקוצר, דבר שמעולם לא קרה ל-
קודמתו בתפקיד, יעל חן
הסיבה ליומן המקוצר היה ניסיון להכין
כתבת־מגזין עם שר־האוצר החדש,
יורם ארידור, שנמצאה בלתי־הולמת
את השר. עשר הדקות החסרות של ארי-
דור ביומן, שמולאו בשירים של הזמר
יגאל כשן, כוונו במיסדרונות בניין-
הטלוויזיה בכינוי ״פיחות ארידור״.

ח91י שדד של 91ו קד

אחד המישרדים החסכוניים ביותר במערכת
בת שש הקומות ומאות החדרים
של בניין הטלוויזיה בירושלים הוא מיש-
רדו של עורך ומפיק תוכנית־הראיונות
השבועית מוקד, אלי ניסן. הוא תלוי
על כתפו של הכתב הוותיק, המשמש גם
כראש אגודת־העיתונאים בירושלים, בצורת
תיק שחור גדול, האוצר בקרבו את
כל הניירת וכל הטפסים שלהם נזקק ניסן
להפקת מישדרו השבועי.
את ישיבות־העבודה שלו עורך ניסן
בפרוזדור קומת־החדשות. לו ולעוזרת־ההפקה
שלו אין אפילו כיסא ושולחן לתרופה,
לניהול תוכניתו.
31 וט* 7

המושג ״נפוטיזם״ ,שמשמעו העדפת
קרובי־מישפחה והענקת משרות גבוהות

מאחרי הקלעים
השר והחוק

ידיעה שהופצה בשבוע שעבר בידי
דובר מישרד־החינוך הביאה, בין השאר,
את תגובתו של שר־החינוך זבולון המר,
המופקד על רשות־השידור, בעניין כתבתו
של עמירם ניר, שהורכבה מפסיפס
כתבות על ממשלת־בגין. היא קבעה כי
המר ״ימנה ועדת־פיקוח לרדיו ולטלוויזיה
— לתקופת הבחירות ...השר הודיע
כי הוא מתכות להקים גוף ציבורי חדש,
ובו שופטים המקובלים על הציבור, שתפקידם
יהיה לבדוק תלונות על חוסר־איזון
במישדרים...״
בדיקה שערך העולם הזה אצל היועץ
המישפטי של רשות־השידור, עורר־הדין
נתן כהן, גילתה כי אין זה כל-כך פשוט.
אין שר־החינוך יכול לעקוף את חוק
רשות־השידור, המאציל את סמכויות ה ביקורת
והבדיקה על הרשות, לוועד המנהל
ולמליאת רשות־השידור. אם יעמוד
השר על דעתו, יצטרך להביא תחילה
לשינוי החוק.
בינתיים, הגוף היחידי שיש בכוחו
להתוות מדיניות ברשוודהשידור בענייני
בחירות הוא יו״ר ועדת־הבחירות המרכזית,
השופט־העליון משה עציוני (בבחירות
לכנסת העשירית) .השגחת ועדת-
הבחירות נעשית בתוקף חוק דרכי הבחירות
(דרכי תעמולה) .האיסורים החוקיים
חלים אך ורק על הטלוויזיה, ולא על
הרדיו (את האיסורים ברדיו מפעילה
רשות־השידור עצמה).
הקדמת תאריך הבחירות לכנסת העשירית
יוצרת סבך של בעיות, כגון שאלת
נאומו המסורתי של ראש־הממשלד, לקראת
יום־העצמאוח, מחזור זזטכסים ה

עומר !׳

בשבוע הנא הפרק השביעי :״חשרת
הסופה״ ,שבו המחשה לנבואותיח ה שחורות
של הציונות על עתיד יוזודי־אירופה,
המתחילות להתגשם עם עליית
היטלר לשילטון בגרמניה. המוני פליטים
זורמים לארץ, ותוך ארבע שנים מזנק
מיספר היהודים נארץ־ישראל מ־ 120 אלף
ל״ 400 אלף. תל״אביב עולה כפורחת. כל
חמיסגרות הרופפות, שהקימו אנשי ה עליות
הראשונות, מקבלות בימי העליה
ההמונית של שנות ה־ 30 חיזוק המבטיח
המשכיות התרבות העברית. ארץ־ישראל
היא מעתה המקום היחידי בעולם שבו
נעצר תהליך ההתפוררות הלאומית של
עם ישראל.

ממלכתיים של שבוע השואה והעצמאות,
ושידור הפרקים האחרונים של הסידרה
עמוד האש, שסיום הקרנתה מתוכנן לערב
יום־העצמאות. היועץ המישפטי של
רשות־השידור הבהיר כי בעניין עמוד
האש יש בכוונת הרשות לפנות אל השופט
עציוני, והוא מקווה כי יו״ר ועדת־הבחירות
יתיר את הקרנת הסרטים ה אחרונים
בסידרה זו.

יועץ־מישפטי כהן
דרוש שינוי־חוק
וזכויות־יתר גם כשאינם ראויים לכך לפי
כשרונותיהם וידיעותיהם, הגיע לשיא
חסר־תקדים בבניין הטלוויזיה.
מרדכי פרימן, חידונאי-דת, שהוא
גם התסריטאי של תוכנית הדת של ימי
ב׳ בטלוויזיה שורת הדין, הצליח לצרף
לצוות עושי־התוכנית את שתי בנותיו,

הדודה פרימן ועדינה קלסר.

ג 9שבר חדנוו
בטלוויזיה הערבית

ישנה איזו חוקיות של משברים על
בסיס אישי בטלוויזיה הערבית. במשך
שנים התנהל מאבק נוקשה מאוד בין
סדים פתאל לבין יוסף כראד פתאל
פוטר, ותחתיו מונה יוסוף אבו־בקר,
וכעבור חודשיים נוצר משבר, שהביא ל פיטוריו
המיידיים.
בימים אלה נראים סימנים ראשונים של
מאבק חדש בטלוויזיה הערבית נגד סעיד
קאסם, הקריין־כוכב הדרוזי, שהוא מ-
כוכבי־הטלוויזיה הידועים ביותר במרחב
כולו. מסתבר כי יש בכוונת בראל להצר
את צעדיו ואת הצלחתו של קאסם.
פסקול 1ונויי
השבוע ו(*1(7

עורך פרימן

ניתנה פרנסה לבנות

בעיקבות הצלחת המגזין החודשי לעג־ייני־בורסה,
מהון להון, בהפקת חנינא
אמוץ (מי שהפיק בעבר את כולבוטק
ואת עלי־כותרת) הוא יעבור למתכונת
דו־שבועית. לדעת רבים, הוא עשוי להש פיע
רבות על מהלכי הבורסה מדי יום
אל״ף שאחרי הקרנת התוכנית ב־ערב־ראיונות
עם איתן דנציג סיפר
עורך מבט יעקוב אחימאיר, על תגו־

עורך אחימאיר
התגלתה אחות
בות רבות ששמע אחרי הופעתו בתוכנית
שיחה בשניים. בין השאר סיפר אחי-
מאיר, שהפתעה מרגשת באה לו כתוצאה
מסיפור העובדה שהוא נקרא על שמו של
יעקוב רז. טילפנה אליו אחותו של רז,
שהוא לא ידע כלל על קיומה. בהקשר
אחר סיפר אחימאיר, כי בניגוד לחברי-
כנסת רבים וחברי־ממשלה, הנוהגים לרדוף
אחרי אמצעי־התיקשורת, מסרב שר־האוצר
החדש, יורם ארידור, ככל
יכולתו להתייצב באחרונה מול אמצעי-
התיקשורת האלקטרוניים ו השמועה
אומרת שיש בכוונת עורך התוכנית שיחה
בשניים, ישראל וינר, להביא לתוכניתו
את רב־המרגלים הסובייטי ליאו־פולד
טרם ר, מי שהיה מפקדה של ״ה־תיזמורת
האדומה״ בימי המילחמה העולמית.
כמה מאנשי־הבניין מתכננים להציע
לווינר, שיביא את ״האדם השלישי״
של העסק־ביש כדי שזה יראיין את טר־פר,
המתגורר בשכונת קרית־היובל שב ירושלים
1בהנחיה של מנכ״ל רשות-
השידור לעובדי חטיבות החדשות ברדיו
ובטלוויזיה, בעיקבות התקפתם של שרי-
הממשלה ביום הראשון שעבר על הרדיו
והטלוויזיה, ביקש לפיד שלא ״להיגרר
לוויכוחים הציבוריים על שידורי החדשות
...כי הוויכוחים האלה יהיו בחודשים
הקרובים נחלתם של אנשי החדשות באופן
קבוע, עקב התלהטותה של מערכת
הבחירות ...כמו שהגנתי בעבר על אנשי-
החדשות אמשיך להגן עליהם גם בחודשים
הקרובים 1ביקורת הושמעה
בישיבה האחרונה של הוועד המנהל של
רשות־השידור על כתבתו של חיים
(״חיימול״) גיל, תל־חי ,80 כימעט בפי
כל חברי הוועד־המנהל, משמאל ועד ל ימין.
רוב הדברים התמקדו בוולגריות של
כתבה ארוכה זו, שהתיימרה לשקף את הכתב המתרחש באמנות הישראלית
הבכיר לענייני-רווחה, ויקטור נחמי־אס,
יצא לטיול פרטי במצריים, כדי
להשתתף ביריד־הספרים בקאהיר. נחמי-
אס, המשמש גם כמרצה במחלקה למיז־רחנות
של האוניברסיטה העברית, יצא
לקאהיר על חשבונו הפרטי, כדי לרכוש
שם ספרים. הוא סירב, ערב נסיעתו,
להצעה שהציע לו הפרשן לעניינים ערביים,
אהוד יערי, לנסוע בחינם, בראש
טיול של קבוצת עובדי רשות־השידור
למצריים. תגובת נחמיאס :״מה אני צריך
את בילבול-המוח הזה, להיות מורה־דרך,
ושוב לספר את הבדיחות המצריות, וכל
שאר הדברים. אני סתם רוצה ליהנות מההכסף...״

נסיעה הזאת, וזה שווה לי את
מחלוקת נפלה בין עורך כימעט
חצות, אמיר שפים, ובין הכתב הצבאי
עמירם גיר. העילה למחלוקת: כתבה
שהזמין שביב אצל הפרשן לענייני־מטו-
סים, מאיר כהן, בלא הסכמתו של ניר,
המופקד על שטח זה. המחלוקת הובאה
לבירור לפני מנהל־המחלקה, טוכיה
סער • י • חתול שחור מטייל במערכת־היחסים
שבין מנהל מחלקת־החדשות ובין
הכתב לענייני-כלכלה אלישע שפיגל־בתוכנית
הבוקר שלו בגלי צה״ל

נכון לעכשיו, אמר יצחק כן־נר על
התוכנית הכלכלית החדשה של השר ארי-
דור :״אם אחסוך כל בוקר קצת בלבן
ובגבינה, אז אוכל לקנות טלוויזיה ציב-
עונית פמוצאי-שבת נערך ״מוקד
תיקשורתי״ יוצא־דופן בביתם של רחל
ויורם רונן (מפיק השבוע) ,שבו הש תתפו
מנהל מחלקת־החדשות בטלוויזיה,
טוביה סער, מפיק מבט יעקוב
אחימאיר וכתב הארץ דן מרגלית ,
ונשותיהם.
ה טו ל ס הז ה 2267

יום רביעי
44. 2
#עולמו של וולט די*
ס;י: ארץ פראית (5.30
— שידור כצבע) —
פגישה עם מישפחה שיוצאת
להתיישב במערב ארצות־הב־רית
ולהקים חווה. סיפור המאבק
על מקורות המים.

• החבובות מארחות
את שירלי כסי (8.30
— שידור כצבע) —
הזמרת הנודעת שירלי בסי
מתארחת אצל החבובות. היא
עומדת לבצע את השיר נולד־פינגר
וקרמיט רוצה שתהיה

*התעלומה המיסתורית.

* • המובחרים (11.05
— שידור בצבע) —
הפרק ״מי צריך אוייבים״.
השמועה כי ״ברנסייד צריך
ללכת״ מתחילה בלחישה ב-
מיסדרונות הוויטהול, היא מתפשטת
עד שסיכוייו של ברנ-
סייד הולכים ומתמעטים. לפתע
נראה כאילו כולם נלחמים בו.
קצין הרפואה הראשי של השרות
מוסר דו״ח רפואי שלי לי
על מצבו, ואפילו אנשי
הצוות המסורים מתחילים לבקר
אותו בפניו. בינתיים מתאבד
ראש התחנה במאדריד,
בלא שום סיבה נראית לעין.
ברנסייד שולח את קיין לח קור
אם היתה זאת התאבדות
או רצח מתוחכם.

יום שי שי
13. 2

#הקלברי פין וידידיו
( — 3.00 שידור כצבע)

ל ק רא ת שי רו ו: סו חרי החלומות

סידרת ימי הראשון, שתבוא בעיקבות הסידרה ״ארץ בעולה״,
היא ״סוחרי החלומות״ .הסידרה המבוססת על״ספרו המפורסם
של הארולד רובינס, בכיכובם של אווה ארדן, רד באטונס, מארק
הארמון, בריאן לירי, חוזה פראר, ראיי מילאנד ועוד רבים אחרים.

— הפרק הרביעי בסידרה,
״תעלומה בחצות״ ,מביא את
סיפור מסעם של תום סויאר
והקלברי פין בחצות ליל ל-
בית־הקברות, שם הם הופכים
עדים לרצח הד״ר רובינסון,
בידי ג׳ון האינדיאני, ונשבעים
לנצור את הסוד.

* כן החורבות ()6.20
— פאתן חמאמה, חמאד חמדי,
צלאח ד׳אלפקר ופואד מהנדס
מככבים בסרט המצרי המבוסס
על ספרו של הסופר המצרי
יוסף סבאעי. עולמו של
סופר מצרי, המתאהב בצעירה
יפה שמגלה עניין באהבתו
האבהית. הנערה יתומה ומו־כת-גורל.
אך מוסריותה גבוהה.
לבסוף היא נישאת לגבר
אחר, בנישואין נטולי־אהבה
ומתחילה חיי יסורים נעדרי
עניין.

• המחפשים (10.15
— שידור כצבע) —
הפרק הראשון מתוך שניים,
המתארים את סיפורה של
מישפחת קאנט שהופיעה בסדרות
הממזר והמורדים. אברהם
קאנט (רנדולף מנטות)
נכשל בכל מעשיו. כחייל הוא
מתקומם כנגד ההרג חסר ה טעם
במילחמה עם האינדיאנים,
ב־ .1794 כשותף בעיתון
של מישפחת קאנט הוא נמצא
בעימות מתמיד עם אביו, פילים
קאנט (מרטין מילנר) ,וב־איכר
הוא מאבד את אשתו.

בסי: החבובות מארחות
יוס רביעי, שעה ( 8.30 בצבע)
לה תיפאורה של זהב.

פרק נוסף של ״בית קטן בערבה״
.סיפורו של מתאגרף
כושי בשם כגן. חושבי העיי רה
נוטלים חלק בתחרויות
איגרוף עמו. כל מנצח זוכה
בפרס בסך 50 דולר.

• נכר בודד (10.05
— שידור כצבע) —
השחקן ארל הולימן מופיע
בתפקיד פועל, שמהפכה מתחוללת
בחייו כשאשתו מביד
שת ממנו גט. למרות שהוא
חש בדידות כגרוש, הוא מארגן
מחדש את חייו, נוטש את
עבודתו ומגשים את חלום
חייו — לאמן נבחרת כדורסל.

• ארץ כעולה ()10.00

— הפרק האחרון, שבמהלכו
נוקמים פלויד ובנג׳מין את
מות אדם וברום. מילחמת ה אזרחים
מגיעה אל קיצה וב־עיקבותיה
משתנים סדרי־ה־חיים.
רוב אזרחי הדרום אינם
משלימים עם המצב ומעוררים
סיכסוכים, שבאחד מהם נרצח
פלויד. שרה וקייסי טרוי מתאחדים.

יום
חמישי

— סרט תיעודי בהפקת מאיה
דוקלר, שזכה ב״פרס ראשון
של רשות־השידור״ לשנה זו.
התסריט והבימוי של יועץ
מנכ״ל רשות־השידור נקדימון
דוגל. הסרט מתאר פרשיה ש-
זיעזעה את הישוב היהודי בארץ
— בקיץ .1938 בעיצומו
של המרד הערבי. הקצין משה
לזרוביץ מוסיף להתגורר עם
בני מישפחתו (אשתו ברוריה,
שלושת ילדיהם והדוד אליהו
קירז׳נר) בצריף שולי, ליד
מחנה־האסירים בעתלית. באחד
הלילות תוקפת כנופיה את
המחנה וחוטפת את כל בני
המישפחה. הילדים רחל ויפתח
זוכרים היטב את זעקת האם
ואת היריד. הבודדת שנשמעה
מייד אחר כך. שלושה ימים
היו הילדים בשבי הכנופיה,
עד שננטשו ליד קיבוץ מש־מר־העמק.
החוטף, יוסף סעיד
אבדדורה, מפקד כוחות המרד
באיזור ג׳נין נאסר כעבור שנתיים
ונדון למוות. גם כשחבל
התלייה הונח על צווארו, סרב
אבו־דורה להודות בביצוע הח טיפה.
עד שקצין המישטרה
שלמה בן־אלקנה פיענח את

יום ראשון
• המתאגרף (5.40
— שידור כצבע) —

וחבריו מראיינים את נשיא
המדינה, יצחק נבון, במישכן
נשיאי ישראל.

* תיק סגור ()10.00

ימי ראשון החל 0־( 22.2בצבע)

45. 2

• מוקד עם נשיא המדינה
0.30 אלי ניסן

הרמון ולידי: סוחרי החלומות

רויטמן: טירונות
יום שני, שעה ( 11.30 שחור לבן)

מיברורדיו
״גלי צ ה ״ל״ משדרים מדי
בוקר תוכנית מרתקת בשם
״נכון עכשיו״ ,שבמהלכה משמיע
הסופר יצחק בו־נר הערות
והערכות על החדשות
של או׳תו הבוקר, בלוויית שיחות,
פינות אישיות ותגובות.
התוכנית משודרת מ״ 9בבוקר
עד מהדורת החדשות של . 11
התוכנית ״חקירה מיוחדת:
מדוע הם מרדים?״ תובא בשידור
חוור ביום שלישי ברשת
ב׳ ,בשעה 4.10 אחר ה-
צהריים. על ההודאות במיש-
טרה, עקב החקירה המחודשת
בפרשת רצח החיילת רחל
הלר, מעצרו של יורם ביכוג-
סקי ומישפטו של עמוס בר-
נס. התוכנית מבוססת על
קביעה של השופט חיים כוהן,
בפסק״דין בבית״המישפט העליון
:״אודה כי למקרא ה-
עירעור הנוכחי התחלתי לרא שונה
לפקפק במקצת, שמא
הגיע הזמן שהמילחמה בפשעים
צריכה להידחות בפני ה-
מילחמה בפשעי השוטרים.״

• קווינסי (— 11.00
שי דו ר כצבע) — הפעם:

• דאלאס (— 10.05
שידור כצבע) — פרק רא
יום
שני

״מירוץ אל המוות״.

שבת
44. 2

שון בסידרה החדשה, המרעי שה
מזה שבועות רבים את
צופי הטלוויזיה בארצות־הב-
רית ובארצות רבות אחרות.
הסידרה מגוללת את סיפורה
של מישפחת יואינג, העוסקת
בענייני נפט, שהיא מהמיש־פחות
החשובות ורבות ההשפעה
של העיר דאלאס, בטב־סס.
הפרק הראשון מספר על
נישואיו של הבן הצעיר, בובי,
עם בת מישפחת דיגר, שהיא
המישפחה היריבה בדאלאס.

יום שלי שי

• עמוד האש: חשרת
הסופה 8.03 שידור
כצבע) — פרק שביעי ב־סידרה
(ראה כתבה מיוחדת).
+בידור מונטה קרדו
עם טלי סאכלס (10.00
— שידור כצבע) —

• כנסון: הרומן של

קראום 11.30 בנסון
ומארסי, מזכירת המושל, חוש פים
את עניינה של הגב׳
קראום בקצב של בית המושל.
הם מחליטים שיש לשפר את
סיגנון דיבורה. ביקור חוזר
של הקצב מגלה את התעניינותו
בגברת הגרמניה, והוא
מזמינה לצאת לבילוי של מו־צאי־שבת.
הגב׳ קראום לובשת
בגדי חמודות, אך חוששת ש מא
תיכשל ברחבת הריקודים.
גאוותה של הטבחית נשברת
והיא פורצת בבכי.

אליזבט (דלטה ברק) ,שנהרגה
מכדורי אינדיאנים. טפח מ תולדות
השנים הראשונות של
ארצות־הברית.

ולטלוויזיה של אוניברסיטת
תל-אביב. נושא הסרט: התמודדות
בין הפרט לבין סביבתו.
על קשיי הקליטה של
טירונית על רקע המשמעת
הצבאית. בכיכובם של גלית
רוטמן, אורלי זילברשץ, אסתי
דינור, אורית ברגל ועמית
מירון. צילום: יכין הירש :
עריכה: מייק ברוולד.

46. 2

• השעה השניה ()0.30
— ״פגישה עם הפסיכולוגיה״.
בתום הסרט ייערך דיון באולפן.

טירונות 11.30

במיסגרת סידרת סרטי הקולנוע
הקצרים, מעשי ידיהם של
במאים צעירים, יוצג הסרט
טירונות, אותו הכינה רותי
פרס, בוגרת החוג לקולנוע

סבאלם: מונטה קרלד
יום שלישי, שעה ( 10.00 בצבע)
קוז׳ק, הלא הוא טלי סאבלם,
כוכב תוכנית הבידור במונטה
קארלו.

• ג׳ני 10.45 שידור
כצבע) — הפרק החמי

בסידרה המתארת את חייה
של אמו האמריקאית של המנ היג
הבריטי וינסטון צ׳רצ׳יל.