גליון 2269 מתאריך 25 בפברואר 1981

עוד[טעם צרפתי לאיכות
חדש.חרדל צרפתי.
חרדל צרפתי חריף מצטרף למיונז הצרפתי המעולה של תלמה.
החרדל החדש, עם זרעי חרדל טבעיים — מצטיין בחריפות ובפיקנטיות מיוחדת.
וכשזה תלמה — טבעי שזה טוב.

בלו-בנד תלמה
טו\ מ ה של איכות

״ ה עו לםהזה ״ ,ש כו עון החדשותהישרא לי המערכתוהמינהלה: ת ל ־
א בי ב, רחוב גו ר דון , 3ט ל 2 3 2 2 6 2 /3 /4 03ת א ־ דואר 136מ ען מברקים :
״ עו למפרס ״ ה עו רךהראשי: או ריאבנרי. ראשהמערכת: יו סי ינאי .
עורך ־ תכנית: יו סי שג ץעורכתכיתוב: לילית בו ארוןצל מי מערכת :
ציון צפרירועגתסרגוסטיכתבבכיר: יו סי היי מן ראשהמינהלה :
אברהםסיטון. מחלקתהמודעות: ר פי זכרוניה מו ״ ל :״ ה עו לםהזה ״
כ ע ״ מ. מודפסכ ״ הדפוסהחדש ״ כ ע ״ מ, ת ל ־ אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״ג ד ״ כ ע ״ מ. גלופותצינ קו גרפיה ״ כפפי ״ כע״כז.

כ שהבת האהובה מתחתנת, אומר
החתן האדיב להוריה :״לא איבדתם
בת. זכיתם בבן!״
ברוח זו יכולתי לאמר לך, בשבוע
שעבר :״לא איבדת ה״כ. זכית בעורך
שיקדיש זמן רב יותר לשבועון.״
בשנתיים האחרונות, שבהם כיהנתי
כחבר הכנסת התשיעית, לא חדלתי מלע רוך
את העולם הזה. אני מרשה לעצמי
לאמר כי התייחסתי לכל אחד משני התפ קידים
כאילו היה זה תפקיד מלא. אך
מובן שהזמן והמרץ שהקדשתי לתפקידי
הפרלמנטרי הפחית, בהכרח, מן הזמן
והמרץ שיכולתי להקדיש לעיתון.
משאבים אלה יעמדו עתה שוב לרשות
העיתון. אני מתכוון להתמסר בחודשים
הקרובים לתיכנון שינויים ניכרים בעיתון
— הן מבחינה תוכנית, הן מבחינה צורנית.
מאז שקיבלתי לידי את תפקיד העורך
בעיתון זה, לפני 31 שנים, האמנתי כי
כל שנתיים־שלוש דרושה בחינה כללית
של שיטותיו, פשוט כדי למנוע את ההש פעה
ההרסנית של ההרגל.

לבית־הקולנוע? האם מדור האמנות ממריץ
אותך לבקר בתערוכות או לאו? ואם
מותר לשאול: מה דעתך על יומני האישי?
וכן הלאה וכן הלאה. יש שאלות רבות
מאוד. ככל שירבו התשובות על כך, כן
נוכל להתאים את השבועון יותר לטעמך
ולספק את צרכיך.
אחת השאלות הגדולות ביותר נוגעת,
כמובן, ליחס שבין המדורים הקבועים ובין
החומר הכללי, האקטואלי. העולם הזה הוא
קודם כל ומעל לכל שבועון־חדשות. עם
הגדלת מיספר העמודים של השבועון,
תודות להגדלת שטח המודעות בשנים
האחרונות, גדל גם מיספר המדורים הקבו עים.
האם, לדעתך, אנחנו מגזימים בכך?
אני יודע״שרוב בני־אדם אינם אוהבים
לכתוב מיכתבים־למערכת. יש איזו רתיעה,
שמקורה בצניעות בלתי־מוצדקת. האם
מותר לי לבקש אותך להתגבר הפעם על

העציר מצוי בהלם, אחרי שנקרע ממיסגרת
חייו והושלך לכלא, הדומה יותר למחנה-
ריכוז במישטר פאשיסטי מאשר לבית־מעצר
של מדינה תרבותית. הוא בוודאי
אינו יכול להחליט, במצב כזה, אם הפיר־סום
הוא לטובתו או לא. האינסטינקט
הראשוני שלו יהיה למנוע פירסום.
הוא הדין לגבי התובע. הוא יודע שיש
סיכוי רב שהעציר ישוחרר בסופו של
דבר בלי שיוגש נגדו כתב־אישום. משום־
כך אינו מעוניין לפרסם את המעצר, שיס תיים
בבושת המישטרה ובחשיפת שיטות
פסולות.
הצד העיקרי, המעוניין בפירסום — כך
אמרתי בוויכוח — הוא הציבור. אבל
הציבור כלל אינו מייוצג בהליך הזה.
ומכאן הצעתי: בכל הליך הנוגע ל איסור
או להתרת פירסום שמו של עציר,
יהיה נציג של עיתון רשאי להגיש עתירה,
כנציג האינטרס הציבורי. אם השופט לא
יתיר את הפירסום, יפנה לערכאה גבוהה
יותר ויגיש עירעור.
מובן שזוהי מהפכה בתפיסה המישפטית.
מי שמע אי־פעם על מתן מעמד חוקי
לעיתונות, כנציג הציבור, במישפט כלשהו?
ברגע הראשון כפסל הרעיון אוטומטית.
אך, כפי שקורה לעיתים קרובות לרעיון
טוב, היו ח״כים שאימצו אותו כעבור
זמן־מה לעצמם (לא עמדתי על זכות ה קופירייט)
.הם השמיעו אותו בוועדה.
בשבוע שעבר שמעתי את הרעיון שוב,
הפעם מפי לישכת עורכי־הדין. זו קבעה
עמדה קיצונית נגד העיתונות לגבי עצם
הסוגיה של הפירסום, אך אימצה לעצמה
את הרעיון שלי לגבי מעמד העיתונות.
היא מוכנה להעניק לעיתונות מעמד מיש-
פטי לגבי הבקשה להתרת פירסום שמו תיהם
של עצירים.

גולדנברג,
גולדנברג

זו הי התקדמות כלשהי, ואני מברך
עליה. לצערי איני יכול לברך על עמדת
האירגון של עורכי־הדין בסוגיה העיקרית.
איני יודע מה גרם לעורכי־הדין לנקוט

ת שב #הורוסקופ

ובל השאר

לשםכך אני דרוש לעזרתך. ואין זו
אמירה לתפארת המליצה.
איננו יכולים לשפוט על טיבו של כל
חלק בעיתון בלי ״היזון חוזר״ — בלי
תגובת הקוראים.
למשל: לפני כמה חודשים החלטנו
להתחשב בתלונותיהם של קוראים רבים,
חובבי־תשבצים, שטענו במיכתביהם כי
התשבץ השבועי של העולם הזה קל מדי,
וכי אינו מהווה אתגר מספיק לציבור של
קוראים אשר הוא — על פי הסטאטיסטיקה
הרישמית — בעל רמה גבוהה יותר של
השכלה מאשר קהל-הקוראים של כל עיתון
יומי או.שבועי אחר בארץ.
החלטנו, איפוא, לגוון את רמת התש בצים
שלנו. פעם בשבועיים ממשיך להופיע
התשבץ במתכונת הקודמת, העממית יותר.
פעם בשבועיים מופיע תשבץ מסוג חדש,
קשה ומסובך הרבה יותר.
האם זה טוב? האם השינוי הזה משביע
את רצונם של חובבי־התשבצים, או להיפך?
האם התשבץ החדש קשה מדי או קל מדי ז
האם היה צריך להופיע בכל שבוע?
כל אלה הן שאלות שחשוב לנו לדעת
את התשובה עליהן. רק אתה יכול לתת
לנו את התשובה הזאת. אם אתה מעוניין
בנושא זה, מדוע לא תשלח לנו כמה
שורות?
הוא הדין לגבי כל מדור אחר. בשנתיים
האחרונות התרבו המדורים בעיתון. האם
הם רבים מדי? האם היית רוצה להוסיף
עליהם, לקצץ אותם, לשנות זה או אחר
מהם? האם המדור !החדש לחובבי-החיות
(״כלבוטק״) מוצא חן בעיניך? אם כן, מה
יי היית רוצה לראות בו? אם אתה מאמין
בכוכבים ובמזלות, האם מדור ההורסקופ
נראה לך? האם מדריך־השידורים עוזר
לך לצפות בתוכניות הרצויות לך? האם
מדור הקולנוע מוסיף להנאתך בלכתך
ה עו ל ם

הז ה 2269

פרק לי ט גו ל דנ ב רג ( עםח ״ ב ת מי ר)
השופט מסתיר
היסוס זה, ולעזור לנו בתיכנון מחדש של
העולם הזה?

עורכי־הדין
מתערבים

ב ש בו עשעבר דנתי במדור זה על
נושא המעורר עתה ויכוח חריף ב כנסת
ובציבור: הצעודהחוק לאיסור פיר־סום
שמותיהם של עצירים.
בעת הוויכוח בכנסת, העליתי רעיון
שנשמע, תחילה, כמטורף. אני זוכר את
המבטים הספקניים, הלגלגניים כימעט, של
כמה מן המישפטנים הרציניים בכנסת,
כאשר השמעתי את הדברים לראשונה.
המציעים לאסור את פירסום שמות
העצירים מוכנים, ברוב חסדם, לאפשר
חריג. אם התובע או הנאשם עצמו מבקש
להתיר פירסום, יכול השופט לרשות זאת.
אמרתי שתיקון זה אי׳נו מוסיף דבר.

עמדה עויינת לעיתונות, הן בפרשה זו,
הן בפרשה החמורה עוד יותר של הצעת-
החוק המתיימרת להגן על צינעת־הפרט.
יתכן שפועלת כאן השפעתו האישית
של נשיא הלישכה. עורך־הדין אמנון גול דנברג
הוא אדם סימפאטי, אך בעל דיעות
אולטרה־שמרניות ואולטרה־סמכותניות כל פי
העיתונות (וגם בנושאים אחרים) .ב שעתו
היה מועמד לתפקיד שר־המישפטים.
ודיעותיו בעניינים אלה דומות בצורה מוזרה
לגישתו של שמואל תמיר, שגזל ממנו
ברגע האחרון את התפקיד. גולדנברג, הוא
אביה־מולידה של הצעת־החוק ״להגנה על
הפרטיות״.
אני רואה בדאגה רבה שהולכת ונפערת
תהום בין המישפטנים והעיתונאים בכל
הנוגע להגנה על חופש־המידע, חופש-
הביטוי וחופש־העיתונות.

כל שלוחותיה ואירגוניה, התייצבה באופן
מוחלט נגד הצעת־החוק.
עמדתי לא פעם על המניעים הפסיכו לוגיים,
הטבועים במהות שני המיקצועות,
המביאים לניגוד־דיעוח קיצוני זה בין
מישפטנים ועיתונאים. אפשר להבין אותם,
אך אסור להצדיקם.
אני רוצה להביע כאן את דאגתי הגוברת
לגבי מעשיהם של כמה וכמה שופטים
בפרשה זו. נראה שאין הם ממתינים כלל
להכרעת הכנסת, והם אוסרים עתה על
ימין ועל שמאל את פירסום שמותיהם
של עצירים. כך אסר שופט, בשבוע שעבר,
לפרסם את שמו של המתנקש בחייו של
עד־המלך ישראל גוטליב. קודם לכן אסר
שופט אחר לפרסם כל פרט הנוגע לפרשה
שבה ירה גבר באשה מפורסמת מאוד.
לפי מיטב הבנתי והכרתי, כל ההחלטות
האלה של השופטים הן בלתי־חוקיות. גרוע
מזה, הן נוגדות בהחלט את החוק הקיים.
הן מעמידות אותי, כעורך עיתון המחוייב
להילחם על חופש־המידע, לפני ברירה
קשה: לכבד את החלטות השופטים, אף
שאני בטוח שהן אנטי־דמוקרטיות ובלתי-
חוקיות בעליל, או להפר את ההחלטות,
כדי להעמיד את הדבר במיבחן שיפוטי,
תוך פגיעה במוסד שאני חייב לכבד אותו.
הלוואי ואפשר היה לקיים הידברות
רצינית על נושא זה בין שופטים ועורכים,
וביכלל בין מישפטנים ועיתונאים. אולם
ביגלל האופי הסמכותי של המישפטנים,
הדבר קשה מאוד. בסופו של דבר תיפול
ההכרעה בכנסת, שבה יש מישפטנים רבים,
ושבה לא נותר עתה אף עיתונאי מיקצועי
אחד. על אופיה האנטי־עיתונאי של הכנסת
התשיעית כבר עמדתי לא פעם.
המסקנה: צפוי מאבק קשה. אשר לי,
אני מאמין כי איני רשאי ואיני יכול
לוותר על מילוי חובתי במאבק. זה, הנוגע
לעצם קיומה של הדמוקרטיה במדינתנו
— דמוקרטיה שאויביה עולים עליה עתה
מכל עבר, ושגם בעולם הרחב החלו חו ששים
להמשך קיומה בישראל.

עי סקי
המי שנה
מערכת של עיתון מורכבת מבני-
אדם. לבני־אדם יש השקפות ודיעות שו נות•
לא רק בעניינים פוליטיים וחבר תיים
(וחברי מערכת זו לא נבחרו על פי
קריטריונים אידיאולוגיים, אלא על פי
כישוריהם) ,אלא גם בעניינים מערכתיים.
שני אנשים עוסקים בנושא מסויים. הם
שומעים עדויות, בודקים הוכחות, מגיעים
למסקנות שונות. האחד מאמין לאיש
הטוען לגירסה א /השני מאמין לגירסת
יריבו, המציג גירסה ב׳.
מי מחליט? בסופו של דבר, זהו תפקידו
של העורך.
במערכת העולם הזוז יש ויכוחים אינסו פיים
על כל נושא שבעולם. ויכוח זה
דרוש וחיוני, כי רק בו מתגבשות דיעות,
נולדים רעיונות, מוארות זוויות נסתרות
של נושאים. אך מערכת אינה יכולה להיות
מוסד דמוקרטי המחליט בהצבעה ברוב
דיעות. בהיעדר קונסנזוס, מחליט העורך.
כך קרה לנו לפני חמש שנים, כאשר
פירסמנו את סידרת־המאמרים על המתרחש
בתעשייה האווירית. התלקח ויכוח חריף
בין שני חברים מרכזיים של המערכת
באותם הימים, יגאל לביב ואלי תבור,
על העובדות ועל משמעותן.
בין השאר כללה הכתבה האשמות חמו רות
נגד אשר בן־יוסף, מי שהיה המישנה
למנכ״ל החברה. בן־יוסף פנה אל המערכת
והביא גירסה נגדית. הוויכוח בין שני
חברי־המערכת הגיע לטונים גבוהים למדי,
ואיש מהם לא הצליח לשכנע את חברו.
בסופו של דבר החלטתי לפרסם את
שתי הגירסות, זו בצד זו. בעוד שייגאל
לביב פירסם את גילוייו בסידרת־מאמרים
(העולם הזח 1991 והלאה) ,פירסמנו ב־מיסגרת
מייוחדת את השגותיו של אלי
תבור עליהם (העולם הזה .)1992
בשבוע שעבר היתד. התפתחות בנושא
זה. פרקליטות־המדינה החליטה להגיש
כתב־אישום נגד אשר בן־יוסף. כל עוד
לא ניתן עדיין פסק-דין חלוט, אין זה
סוף־פסוק. אך יש, כמובן, משמעות להח לטת
הפרקליטות שיש נגדו ראיות-לכאורה.
פסק-הדין, כאשר יינתן, יכריע, בדיעבד,
גם בוויכוח שהיה נטוש במערכת.

החלטת הלישכה, המחייבת את הצעת-
החוק, באה אחרי שהעיתונות כולה, על

מכתבים

הגרלה כזאת עוד לא היווה ...
שיחק אנתוז

חוות״דעת של מומחה על
הופעת היחיד של שר־האוצר
בטלוויזיה.
לפני ארבעים שנה, בפרק זמן
מסויים, בפולין הרחוקה, נהגתי

2כרטיסים שונים במחיר כרטיס אחד (10
כרטיס(;מ־יווזול מיוחד-
פרס ראשון־

בלבד)

החשוב כל־כך — ההתנחלויות.
מעשה חכם. ממש חכם.
שרגא הלוי, חדרה

אלוהיס אינו שומע
הקורא שריק עדיין לא
סיים את חשבונותיו עם
בגין.
אם ראש־הממשלה היקר שלנו,
מנחם בגין, יישאר בתפקידו כ־ראש־הממשלה
עוד יום אחד, כי־אז
המטיף ביילי סמית, מן הכנסיה ה־

1000000

עי ( 10 מיליון ל״י)

ועוד מאות אלפי זכיות נוספות.
כל משתתף בהגרלת 9מ־יאמ יקבל כרטיס
חיש־גד בינגו מתנת פורים !

אופיו

קנה כרטיס ממ־מ&נן עוד היום י

רהמו1י ם
הטלוויזיות הצבעוניות
ייטיבו עם העם, שיידע
איך להצביע.
שר אוצרנו החדש, אשר נכ נס
להיכלה של הממשלה ״ה מיטיבה
עם העם״ ,יורם ארי-
דור, זרק את הפצצה הראשונה :
העניים ושכבות הביניים גם הם

שר־־אוצר ארידור
סתם יום של חול
להרוויח את לחמי כשהייתי מספר
בדיחות באוזני האנשים שהתכנ סו
בחגיגות בר־מיצווה, בערבי
חג ובזמנים שמיצווה בהם לשמוח
ולצחוק. קינאה עמוקה תקפה עלי
כשראיתי את השר ארידור מופיע
בטלוויזיה ונותן הופעה יפה ופר
שמחת־לב כל־כך, לפני כל בית
ישראל בסתם יום של חול.
אדיק בורג, חיפה

סוף־סוף
מדיניות ! .111131
אפשר לגלות סימנים רא שונים
של תבונה במדיניותה
של ממשלת״ישראל.
כאשר עמדה ממשלת ארצות־ה־ברית
לחתום על חוזה שמן למכי רת
מטוסים למדינות ערביות, בי מי
ממשל קארטר, צווחה ממשלת
ישראל בכל כוחה, הלובי היהודי
בקונגרס עבד שעות נוספות, וש רים
ישראלים הקהילו קהילות נ ־
ניריורק ונאמו נאומים חוצבי-
להבות.
כאשר עומד מימשל רגן להע ניק
נשק חדיש לסעודיה, ממשלת
בגין לא פוצה פה. מישהו כנראה

לבית־ץ זגוה רחי דב פרידסן ,8
רכזת־נן טל7 3 2 5 6 .

טלוויזיה ציבעונית
בחירת העם
צורכים טלוויזיה צבעונית, ו לכן
הבה ומזילה.
לחם, מים, מוצרי״חלב, כל
אלה הם מוצרי מותרות, שמ מילא
לא עולים על שולחן
דלת־העם, לכן אפשר להעלות
את מחיריהם.
מעתה, מישפחות שיתקשו במימון
קניית מוצרי־היסוד, ית נחמו
בתוכניות טלוויזיה באו רות
ובצבעים פסיכדליים, שיר־נינו
את הלב וייטיבו עם ה־העם,
שיידע איד להצביע.
דן יהב, תל־אביב
באפטיסית האמריקאית, צודק ב־אימרתו
האנטי־שמית המצוטטת ב רבים
:״אלוהים אינו שומע ל תפילות
היהודים.״
יוסף שריק תל־אביב

שתי שפות
על הצעת החוק שהועלתה לאחרונה להנהיג עברית
כשפה רשמית יחידה•

יתר החנויות ממשיכות במכירה כרגיל ב:
בת־ים: הבוניס ,1אזור התעשיה, טל 587144.
בני־ברק: ז׳בוטינסקי ,9טלפון 784111 :
יבנה: מפעלי ארגמן, טלפון 77811 :־054
__׳ אשקלון: מפעל יומאר, אזור תעשיה חדש, ט ל25175־051

ידוע שבארץ חיים שני עמים, היהודי והערבי. וכל מי
שמתעלם מעובדה זו מזיק לשאיפת שני העמים לחיי שלווה
ושיתוף פעולה והבנה.
אנו מתריעים מפני קבלת הצעת החוק השובינית הזו, אשר
מתעלמת מקיומם ומזכויותיהם ומהרגשותיהם של יותר מ־/0.״15
מתושבי ישראל — התושבים הערביים — ומבקשים מכם להתייצב
נגדה ולמנוע קבלתה בכנסת.
ח״ב חנא מואים, בשם הוועד הארצי של
ראשי הרשויות המקומיות הערביות, ראמה
• כמה ימים אחרי שחתם על גלוי־חדעת נפטר ח״כ חד״ש
חנא מואיס.
טרח לגלות לה, שרגן מייצג את
ההון הגדול של תעשיית הנשק —
וממשלת ישראל לא רוצה לפגוע
בציפור נפשו. פתאום לא איכפת
לבגין ולידידיו, שלסעודים יהיו
מטוסים מודרניים, העיקר שרגן
יהיה יותר נחמד אלינו בעניין

אין סחירוה
על אנטי־שמיות
ציונות.

ואנטי־

אין כל סתירה בין האנטישמיות
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם

הז ה 2269

באיזה

אוגה בוחר?

<65ו-סז

/5ץ־מז5

70ץ־5ק

נוסוסמלניקן ונאיטיואן

תויו בץה עו ל ס

היי

מאת נדיב אבידן

מאוזן;:
. 1ב־ 80 נקודות־ישוב אובחנו
הבדלים ניכרים (.)5
.4בעל־יכולת של גנרל בדי מוס

.9במקום ההוא תמצא חורבן
בלבד (.)3
•10 עוף,
. 11 עצה
מצב־רוח
לשתוק!

עוף יפה שכמותך (.)3
לדוברי אנגלית: ב־הפכפך
כזה, מוטב

. 12 כמעט כולם בחרו בנציג
הדתי (.)3
. 13 הביע את צערו על הנזק
גזגרם (.)3
. 14 בראשו יש משהו לא רגיל,
כאשר הקרוב כבר תפס כסא

. 16 הגלוי תרם איכשהו, למצי את
אבנים יקרות ערך (.)7
. 18 תתבייש גם תתבייש לך
בנסיגה, וחוזר חלילה 4 ,3
.21 בגול שאג בטעות מכוונת

.24 בראשיתו הוא במלואו (.)3

על הכתבח (״העולם חזה״
)2267 על תת־ניצב בנימין
זיגל.
לדעתי, ולדעת רבים שנרדפו
על-ידי הנאצים, הכתבה תגרום,
וכבר גרמה, נזקים רציניים למ דינה׳
לנפגעי הנאצים וכן לתת־ניצב
זיגל עצמו.
כנראה שהיו לכם שיקולים מוט עים,
כשהחלטחם לפרסם את הכ

את האגו שלי תוכל למציא
בצי (.)3
.29 ישקיטו וירגיעו
יווניים (.)3
.30 חבר־כנסת נכנס

לבריכה,

ביתרון ת ש בץ 22617

*514ו כ

\3ח1
1• 1ח

דו 1ר £

הדה-

6א ״ז ז 5

2פ 1 0פ ס

כדי לשפר את האינטיליגנציה

.31 פנייה מכובדת לדור הרבי עי,
זה ענין מעורר שמחה (.)5

עייף ועצוב ושבע מרורים
יוצא ידיך מן התמונה.

מאונך :
. 1מטבע אנגלי מפואר, משקף
את התקופה ()4 ,3
.2בדם נתגלה אריג יקר בזו חלים
אלו (.)5
.3ריגשותיו נחשפו מהחלק
הנמוך ביותר של ה״משאבה״

.4הגורים דומים לבלוטות (.)7
.5דיון ציבורי במעבה היער

.6יטוס לגן איכשהו, כדי ל העלות
זכרונות־ילדות (.)7
.7עיבד גם עיבד את אדמתו
בשקט מוחלט (.)3 ,3
.8באות בשליחות כדי לרתום
את הבהמות (.)6

כי רק ב״טיילת״ יוצא כל יוצא
שבע רצון ושבע מכל מנה.
הטיילת לאוהבים...לאכול
רחוב הרברט סמואל ס ^ תל אבי ^ טל 656992

(המשך מעמוד )4
לבין האהדה העמוקה למדינה ! ה סתירה
איננה אלא טעות אופטית,
שציונים רבים נלכדו ברשתה. אין
צורך בפסיכולוגים מעמיקי־חקר• ,
כדי להשיב על קושיה זו, והתשו בה
ידועה היטב לרבבות יהודים
ברחבי העולם, כמו לגוים רבים,
ביניהם אנטי-שמים מובהקים, ש רוחשים
סימפטיה כנה ליהדות,
אמת פשוטה היא, כי מדינת־יש-
ראל איננה מדינת היהודים, כי
אם מדינתו של לאום חדש ,״גזע
חדש ונועז״ כדברי אלדוס האקס-
לי — הישראלים. האנטי־שמי, ה-
גזען והאנטי-קומוניסט תפסו מהר
מאוד את הפרינציפ: הקשר בין
היהודי לבין הישראלי הוא פור מלי
בילבד! וכמו כן הקשר בין
ערכי היהדות ההומניים לבין מים־
על הציונות וגולת הכותרת שלו:
מדינת־ישראל. בין אלה קיים רק
צל דמיון קלוש ונלעג. ושארית
הסימפטיה השמורה עדיין למדינת־ישראל
מצד עמי העולם הנאורים
שמורה וקיימת רק בזכות ערכי
היהדות, בניגוד לפרקטיקה הנהו גה
במדינת הישראלים.
יצחק סוכול, תל־אביב

מלאכת!של מס־חים

.26 חשוף לחלוטין לתחבולות

.27 גם מקום־המישפט לא הו לך
ברגל (.)3

בשירים

מכוזבים

. 15 מצב־רוח מרומם או אסון
כבד, והכול בגלל החברה שו שנה

. 17 איסוף ענפים וזרדים, זה
ממש שטויות (.)3
. 18 כך מרדימה הממבה את
צאצאיה (.)3 ,3
. 19 בגלל הנכות הוטל איסור
מפורש למגע פיסי (,)4 ,3
. 20 מחולל רעש מבולגן בים,
צריך לשלם על-מעשיו (.)5 ,2
.21 את אבן־החושן מניחים ל מען
האידיאל (.)4 ,3
.22 דרוין שוכתב ועוטר בתו אר
הולנדי, למטרות שימון

.23 הודלפה שמועה שנזפו ב־חבר־ממשלה
ליד״הכינרת (מ)

.25 בכוחינו המאולתר נתגלה
מרכיב פדגוגי (מ 5
.27 שידוך בין ציפור טרף ל עוף
רודף־שלום, זה ממש
פשלה (.)5

מי שטורח
בערב שבת,
אוכל טוב בשבת

בין ה פו ת רי ם נבונה א ת
התשבץ יוגרל פר ס :
א רו ח ה זוגי תמלאה
(כולל יין) ב מיס עדה
ה ״ טיי ל ת׳ /ר חוב הר*
בר ט ס מו א ל , 80ת״ א.
את התשבץ הפתור יש לשלוח
למערכת ״העולם הזח״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שבוע
אחרי הופעת הגליון. חפית-
רונות הנבונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירשום התשבץ, ייפגשו
להגרלה. חהודעח על הזוכים
תפורשם ב״העולם הזח״ 4
שבועות אחרי הופעת התשבץ.

תת־ ניצב זיגל
מלאכתם של מסיתים?
תבה, אפילו אם היא נכונה. אם
להשוות את הסבל והנזק הבריאותי
שנגרמו לנרדפים במישטר הסו בייטי
(כפי שתוארו בספריו של
סולז׳ניצין) ,הרי שהסבל והנזקים
שנרגמו ליהודים נרדפי הנאצים
עולים עליהם פי כמה.
מי שעבר את הגיהינום הנאצי
הוא כבר לא-נורמלי, ובכל זאת
מתפקדים גברים ונשים כאלה כ שופטים,
כחברי־כנסת, כרופאים,
כעורכי-דין, כמדענים וכר! תפ קידם
דורש ריכוז ובריאות נפשית
יותר משנדרש מאיש מישטרה.
אסור היה להמולס הזה לעשות
את מלאכתם של המסיתים, לטובת
בני עדתו של השר אבו-חצירא.
א. מאירי, עורך־דין, תל־אביב

השיטה שבדת
מישוד״התיקשורת דובר משיים את הוויכוח עם
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם

הז ה 2269

;,בהפסקה אני צריך
לאכול את הכריך,
אמא שמה בילקוט
הפתעה של מתיקות.
הממרחית הכי הכי
של עליתי

על לחם או לחמניה
שוקולד למריחה,
כמו עוגה מן התנור
לא השארתי אף פירור.
הממרחית הכי הכי
של עלית!״

״אמא לא יודעת
שאני גומר את הממרחית
כבר בדרן לבית הספר״
קנה מזון רק באריזה המקורית שעליה מצויינים שם היצרן וכתובתו.

וימריעקבסון טמיר

מכתבים
(המשך מעמוד )6

עלי כהן שטען (״פורום
העולם הזה״ )2264 בי
שיטת המיקוד הישראלית
מסורבלת ולא יעילה.
איני יודע מה יש למר כהן נגד
שיטת המיקוד בישראל. השיטה

אבנרי תהיה מקוצצת בנטיעות
ופגומה בנוף• אודה ואומר, כי בע צם
לא מחשבותיו מחשבותי ולא
דרכיו בדיעות פוליטיות דרכי,
רחוק אני ממנו כרחוק מזרח מ מערב.
אבל כשם שאני רוצה ל דעת
דעתו של משה דיין. ,אני
מבקש לדעת דעתה של גאולה
כהן ודעת הרב חיים דרוקמן וגם
את דעתו של אורי אבנרי. ועל
כגון־דא נאמר במסכת נדרים: אין
אדם מוותר על דבר שאינו שלו
בילבד, אלא של רבים אחרים.
מרדכי פרקש, ירושלים

נו מאם
עם תום הסימסטר האחרון
באוניברסיטת חיפה
שוב ניתן צו״ריתוק לסטודנט
ערבי, אחרי שנבחר
להיות נציג הפקולטה
שלו באגודת הסטודנטים.

ייאל תוותרי. אלתשארי בבית.״
גם אם את מצליחה היום במקום עבודתך, את ודאי
יודעת — הבעיות יתחילו כשתסתיים חופשת הלידה;
מטפלת תעלה יותר ממה שחרוויחי ומעון יום במחיר
סביר קשה למצוא.
מצב בלחי נסבל זה ישתנה, כאשר יהיו מעונות יום
ממלכתיים פתוחים לכל במחירים סבירים.

דובר מיזרזצקי
רוצה להיות דוור
תוכננה ועובדה בדיסציפלינה של
מנתחי מערכות ..יש בה הגיון מש לה׳
בכפיפות לתנאי הארץ והת פתחות
הבניה והעיור, ולנוחותו של
האזרח. יש, כמובן, גם מקום לב קר
אותה, אך קשה לעשות זאת
ברצינות מבלי לבוא אל בעלי ה מקצוע
ולנסות וללמוד תחילה ב מה
המדובר — אלא אם אין לוקחים
את הקורא ברצינות.
האמת פשוטה. הצלחתה של שי טת
המיקוד הישראלית בתקופת
פעילותה הקצרה, ושיתוף הפעולה
של הציבור, עברו הרבה את ה ציפיות.
באשר לשאלות הטכניות,
כמו, מדוע מיספרי המיקוד ברח׳
החשמונאים אינם עוקבים, או למה
מקבל הדוור לידיו מיספרי מיקוד
רבים — יש הסבר והגיון משלהם,
שאין להם שום השלכה על האז רח׳
ואיני מבין מה המסקנד. שרו־

נימאס מגזענות כלפי הסטודנ טים
הערבים. סטודנטים ימניים,
המשתייכים לקבוצת י״ש מתנכלים
להם שוב ושוב. כך קרה ביום
הבחירות לוועד הסטודנטים הער ביים
באוניברסיטה.
נימאס -לקבל כרוזים גזעניים
אנטי־ערביים.
נימאס מזה שהאגודה נותנת יד
לסטודנטים הימניים.
נימאס מהאוניברסיטה, המבקשת
להגדיר עצמה כציונית. ידוע לכו לם
היכן אוניברסיטות מגדירות עצ מן
כשייכות לאידיאולוגיה.
רפטח ורותי שרף, חיפח

רצח הודים

בנ ש ק ׳שראד*
על חוסר הבושה של מנד
שלת״ישראל ותומכיה•
הטפת המוסר שמטיפה ישראל
למדינות שמוכרות נשק לסעודיה
היא בעיני צבועה ומתחסדת, שכן
מדינודישראל אינה בוחלת אף

טעות

בז יה!
מחאה נמרצת על כתובת
מוטעית שהופיעה
מתחת לתמונה נכונה
(״העולם הזה״ .)2267
סוף־סוף זיהיתי בעיתון מי שהו
מוכר, אך כשרציתי לר אות
מה יש לכם לומר על
האיש, נוכחתי לדעת שהחליף
את שמו 1תמיד חשבתי ששמו
של האיש שלמה צח — ולפתע
נוכחתי לדעת ששמו עכשיו

שלמה צח
לא חיים שלף
חיים שלף! מה קרה ז הוא
בורח ממס-הכנסה?
אכי גורן, תל־אביב
• הקורא גורן טועה: שלמה
צח לא החליף את שמו
ואינו בורח ממס־הכנסה. פשוט
חלה טעות. האיש שבתמונה
הוא אכן שלמה צח, ובגיליון
העולם הזה נפלה טעות. גם זה
קורה.

מדהיםומד הי 0יו ת ר
בדיווח על תוכנית הטלוויזיה
״עמוד האש״ הובא

אך למחוקק ״עניינים חשובים יותר״ ,הכנסת מבטיחה
חינוך תיכון חינם — ומתעלמת מחשיבות החינוך בגיל
הרך.
המערך מתנגד למעונות יום ממלכתיים, מחשש לאובדן
השליטה על מוקד כוח חשוב.
אני קוראת לו: אל תוותרי. אל תשארי בבית.
אל תתני לאינטרס המיפלגתי לפגוע בך ובילדיך.
הצטרפי אלי ואל חברי בסיעת שינוי בהסתדרות
ובנעמ״ח במאבקנו .

לקידום מעמד האשה׳
למען מעונות ׳ 1
ממלכת״

הד״ר חיים ארלוזורוב כדרכו האחרונה
מדהים יותר ממסיכת־המוות
צה מר כהן להסיק מכך, אלא אם
רצונו להיות דוור.

זכריה מיזדוצקי,

אל״״:רינה שעשוע־חסון־סיעת שינוי בהסתדרות
רח, שי״ר , 5תל־אביב . 63463 טל 03-244348 :
אני מעוניין להפגש אתך לשיחה בנושא קידום מעמד האשה.
שם ומ שפחה-- :
כתובת ט ל פון

דובר מישרד־התקשור

פ גינ 7הבחף
משהו יחסר לקורא ב-
עיקבות התפטרותו של אורי
אבנרי מהכנסת.
הכנסת התשיעית כולה בלי אורי

היא במכירת נשק למדינות שמיש־טריהן
אבטי־דימוקרטיים ולעתים
רצחניים, כגון מישטרים מסויימים
בדרום יבשת־אפריקה ובדרום יב־שת־אמריקה.
מדינות מסוג זה עו שות
שימוש בנשק שלנו (אוי ל אותה
בושה) וקוטלת בו אנשים
חפים מפשע, בתוכם גם יהודים.
כאשר נעשה אנו סלקציה במכי רות
הנשק שלנו, אדאז נוכל ל בוא
בטענות אל אחרים.
יוסי זיו, תל־אביב

בשבוע שעבר תצלום מסיכת
המוות של הד״ר חיים
ארלוזורוב (״העולם הזה״
.)2267
תצלום מסיכת־המוות של מנהיג
מפא״י היה מדהים, והזכיר לי מש הו•
פישפשתי ומצאתי תצלום ש נדמה
לי כי הוא מדהים אף ייתר :
חיים ארלוזורוב בדרכו האחרונה,
עוטה דגל הלאום ומוקף באהבת
העם.

ד״ר אלברט מקד, יפו
ה עו ל ם

הז ה 2269

ק שר בו אלג שו תי

מציג בפניך אפיק השקעה חדש:

הבנק הבינלאומי הראשון מאפשר לך לגוון
את תיק ההשקעות שלך.
הוא מציע לך אפיק השקעה חדשני ומקורי:
הצמדת פת״מ דולרי למחיר הזהב, ל 3-או
6חודשים.
עכשיו תוכל להנות מהצמדה לוהב בתנאים
מיוחדים. תנאים אלה עדיפים על אלה
הניתנים לך ב״תעודות-זהב״ ובעסקות
עתידיות.

תנוד 1ת הזה ב (11 וזערי שיא)
11נ תיי םהאח1ונ ות

מאי

ינואר

ספט.

יגואר

ספט.

מאי

ינואר

היכנס לאחד מסניפי הבנק הבינלאומי
הראשון ובקש מיועץ ההשקעות את מלוא
הפרטים

הבנק הבינבאונו׳ הראשון
בנק ל מל אכה. בו ק פו עלי אגו ד ת ישראל מקבונתפ.י.ב.

ט ת 1ח
כווקד ההשקעות
,נז-דעד
12 בלילה!

ה עו ל ם

הז ה 2269

שו ש ־ חשבם חזח מגאולה דגולה

גיבעה שממנה לא יירדו הישראלים לעולם, ושהשטחים
המובטחים אינם כבושים.
גם לישראלים שהם תושבי ארצות״הברית מותר
להביע דיעה כאשר היא זהה לדעתם של מישתתפי
עצרת ז׳בוטינסקי, ראש בית״ר ומקים המדינה, רק
לאחר שחתמו על העצומה הקוראת לסיפוח השטחים
המוחזקים לישראל, תרמו לקרן תל״חי, קראו את

יהודים שלא עלו לארץ מצויים ב״פזורה״ .אחרי
שדויד בן־גוריון נכנע ללחצם של ״הציונים״ האמרי קאים
אין עוד להשתמש לגביהם במונח ״גולים״.
הם טוענים שאינם חשים עצמם ככאלה. אידיאולוג
מתלבט של הציונות האמריקאית טען במאמר ב־
״הארץ״ ,שהוא ״אזרח אמריקאי עם פספורט של
העם היהודי הבינלאומי׳ /ולפיכך ברור שאינו גולה.
הציונות המדינית שללה את הגולה. היא היוותה
את מרד־הבן נגד הקהילה הגלותית ונגד היהדות
האורתודוכסית הממתינה לבוא המשיח. בנימיו״זאב
הרצל (להבדיל מוולדימיר־זאב ז׳בוטינסקי) לא הוכר
על־ידי האורתודוכסים כמשיח ומשתתפי הקונגרסים
הציוניים היו כופרים בעיקר.

ננסים 30 אינם

ישראליים חמתחיס
סניפיס בזידיזרק
׳וווים. זום עולים
גולים עם הוגן

״במחנה״ ,ויתרו רק על גדה אחת של הירדן, ושמעו
ברדיו ובטלוויזיה כיצד שר־התעשייה-המסחר-והתיירות
קורא לערביי ישראל לקחת טכסי שיביא אותם תוך
חצי שעה לארץ אחרת.
בנקים ישראלים הפותחים 30 סניפים בניו־יורק
אינם יורדים. הם עולים, או גדלים עם הזמן. בנקים

כך היה עד לשנות ה״ 50 הראשונות. אך הצורך
הדחוף בדולרים הביא את ממשלת בו״גוריון אל
המהפיכה הנגדית. לאחר שכבר פרק את הפלמ״ח,
חיסל גם את זרם העובדים בחינוך, רתם את ישראל
אל מרכבת המילחמה־הקרה של האחים דאלס והנשיא
אייזנהאואר, הצטרף לציד המכשפות של מקארתי,
ביטל את הגולה והכיר ב״פזורה״ .את הציונים האמ ריקאים
הפך ל״ראשונים בין שווים״ ואילו את הבית
הלאומי היהודי הפך ממקום מיקלט לגולים יהודיים
לבסיס צבאי ומדיני של המערב במיזרח״התיכון. ברבות
הימים הפכה כך מדינת־ישראל למקור סכנה לעצם

111 היום הוגלו וגורשו
רק עונים -אך יתנו
ששד יבוא יום וענו יוגל1
ויגורש! גם ׳שראדיס
קיומו של העם היהודי בעולם כולו, ובכלל זה במדינת-
ישראל עצמה.
החברה הישראלית החדשה הפכה לגולה יהודית
ישנה, החיה במדינת״ישראל. הקואליציה הניצחית עם
המפלגות הדתיות קטעה את תהליך השיחרור משילטון
הגלות והדת. הסכמי הסטאטוס־קוו חיסלו את הסיכוי
להקמת חברה מתקדמת, שיוויונית ובעלת ציביון
חילוני. לא כוננה חוקה ישראלית. בתקופות שונות
נישענה הממשלה על קולות אגודת״ישראל הלא-
ציונית.
המיבנה החברתי של הגולה המיזרח־אירופית הגיע
גם לישראל. נוצר בסיס רחב של נותני שירותים ומתווכים
ומעמדו של עובד הכפיים והיוצר יורד לשפל
המדרגה. משוררים וסופרים־מטעם זכו לכיבודים פקידותיים,
ומי שלא נירתם למרכבת המילחמה-הקרה
והאיבה לערבים הוכתר כ״בוגד״ ,״יפה נפש״ ו״שונא־עמו״.

ואם עוד נותרה חלקה טובה — הרס אותה
הכיבוש ב־ .1967 התמונות ידועות: חיילים ישראלים
פותחים באש על מפגינים ערבים. שר בממשלה מסית
לגירוש הערבים מישראל. אנשי הש״ב ואמ״ן מענים
אסירים ערבים. שוב מופעלות תקנות־ההגנה לשעת
חירום, ירושת המנדט הבריטי. ההיסטוריה של עם
ישראל נכתבת מחדש במתכונת המפוארת של הקורס
הקצר של סטאלין. החינוך ה״ממלכתי״ הופך ללאומני-
דתי• המתנחלים הם קדושים ומתנגדיהם — בוגדים.
״הנשיאים״ בפזורה האמריקאית נעשים מנהיגי ישראל•
סוחר מז׳נבה הוא מורה״הלכה ופושע נמלט
מצרפת — חבר־כנסת.
מדינת״ישראל, אותה ארץ־מובטחת, נר לגויים ואור
ליהודים, הפכה לריפובליקת״בננות שפוטש צבאי מאיים
עליה ומילחמת־אזרחים אורבת לפיתחה. וגורלה הכלכלי
כמעט שנחרץ.
יהודים שהם אורחים אמריקאים ,״בעלי פספורט
של העם היהודי הבינלאומי״ ,רשאים להביע דיעה
בענייניה של מדינת־ישראל, בתנאי שחם טוענים במיב-
רקם לראש-הממשלה הישראלי ולנשיא האמריקאי
שמדינה פלסטינית אינה באה בחשבון, שירושלים
תסופח לישראל והיא בירתה לנצח, שרמת הגולן היא

מדיניות המקל והגזר יוצאת כמרצע מן השק.
אתה ״יורד״ ו״נמושה״ אם אינך משתף פעולה עם
הליכוד והמערך. אתה ״ישראלי־אמריקאי״ כאשר
אתה רותם את עצמך למרכבת גוש״אמונים או מטפס
על עגלת אחת המיפלגות הציוניות הגדולות. חלקן —
העבודה או מפ״ם — רוקדות על שתי החתונות:
תוך הסתרת מצען האמיתי וחלקן בכיבוש, בניצול
האוכלוסיה הערבית, בשיעבודה ובניצולה, הן מנסות
להציג עצמן כחלק ממחנה השלום.
״ויזה יותר טוב מכסף״ ,קובעת אחת המודעות של
בנק ישראלי גדול. אזרחי ישראל יודעים זאת מזמן.
חלק גדול מגילאי ה־ 20 וה״ 30 מבקש לעזוב את הארץ.
הקונסוליה האמריקאית בתל-אביב נאלצה לעבור לרחוב
צדדי, כדי לטפל בתורי הענק של הישראלים
המשחרים לפיתחה בשקי־שינה. פקידי ההגירה בנמלי-
התעופה האמריקאים שולחים את בעלי אשרות-התייר
מישראל לחדר צדדי, לחקירה נוספת. קונסוליות של
מדינות ידידותיות לישראל, כקנדה או ונצואלה, אינן
מעניקות כלל אשרות״תייר לישראלים.
הלם עזיבת״ציון יביא את פרנסי הארץ לשיטות
של טיפול בהלם. תם ינסו לחדש את הצורך בהיתרי-
יציאה, בקבלת אישורים ממס־הכנסה, מס״רכוש, עיריות
וכוי, וינסו להשתדל אצל מדינות שונות שלא להתיר
כניסה חופשית לישראלים.
הם יעלו חרס בידם.
״בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים״ ,נאמר
פעם, ועתה אנו מצויים בעיצומו של מהלד״נסיגה.
בניהם ובנותיהם של העולים לציון, מכל העליות,
מהגרים עתה מארץ אבותיהם.
קל מאוד להאשים את ממשלת הליכוד, בגין,
בית״ר ותנועת״החירות. קל, אך לא נכון. תהליך עזיבת-
ציון החל כבר בימי בימי ממשלות המערך, בעיקבות
המכירה הכללית של מצעים וערכים, בעיקבות הסגידה
לדולר ולתכתיבי המערב, בעיקבות הקואליציות הטמ אות
עם המפד״ל ואגודת״ישראל, בעיקבות הכניעה
למימסד היהודי האמריקאי, בעיקבות ההידרדרות
המוסרית של עם כובש ומנצל.

בוסת הימים וופנה ישראל
גשו סננה לסיוג! של
העם מדי סלו, ובנלל 1ה
בגדיות־ישואל(וצמה

אלה פועלים על-פי חוקי ארצות-הברית, אך על״פי
ההוראות מהארץ המובטחת אסור להם להעסיק ישראלים
שירדו. בקונסוליות הישראליות מעסיקים יהודים
אמריקאים שלא יעלו לישראל, אך לא ישראלים
השוהים בארצות-הברית. בבתי״הספר היהודיים אין
מקבלים מורים מישראל ובני ישראלים, שמא יספרו
לידידיהם האמריקאים שבישראל אין חוקה, שאוסרים
שם על ניתוחי״מתים, שבנות ״דתיות״ אינן משרתות
בצבא.

אך המציאות קשה מכפי שנידמה למבקשים להתעלם
ממנה. תנועת הצופים הישראלית הקימה סניף
בניו־יורק, ובדעתה להקים סניפים נוספים בכל רחבי

עד לתהילת שטת 5011
שילה הציונות חגדיזית
את חגולת. תצודו תדחוו
בחלרית הוביל את גגשלת
בחוריו! אל חגחפנה הנגדית
היבשת, סניפים המיועדים לישראלים בילבד. בסוכנות
היהודית יש מחלקה מיוחדת העוסקת ב״עליית״
ישראלים. מוקמים בתי״ספר לילדי ישראלים. הולכת
ומתהווה גולה ישראלית שהשילטון הנוכחי (וזו תהיה
גם מדיניות השילטון הבא, של המערך) מנסה להשתלט
עליה בשיטות מוכרות.

לעזיבת ציון הביאו כבר פרשיות ידלין ועופר,
סולל״בונה וקופת־חולים, הכניעה למולך הביטחון,
התאווה לקונסנזוס (מזוייף) ,לאחדות (מדומה) וללי-
כוד (מעוות) .האמיתות הנוראות הן שהביאו אותנו
אל נהרות בבל, שם אנו יושבים ומבכים את חלום
שיבת־ציון שאיננו עוד.
היינו כחולמים — והחלום רע.
הישראלי השפוי החי במולדתו אינו יכול להפוך
לבת-יענה, או לספינכס מחריש. חלושי־דעת כא.ב.
יהושע, עמוס עוז ודומיהם יכולים לטמון ראש בחולות
הנודדים של תנועת־העבודה ו״מנהיגי העובדים״ שבה,
שימעון פרס, יצחק רביו, חיים הרצוג, חיים צדוק
וירוחם משל. אלה הם עבדי האשלייה העצמית, הולכת
השולל והנהייה אחר הרוב. אלה ושכמותם חדלו
להיות אינטלקטואלים ומורי-הלכה, והיו לזנבות המעיד•
ובראש השועלים — ישראל גלילי, יו״ר הוועדה
המדינית.

תנועת־השלום הישראלית חייבת להכיר בקיומה
של גולה. עד היום הוגלו וגורשו רק ערבים — אך
יתכן שעוד יבוא יום שבו יוגלו ויגורשו גם ישראלים,
אם במישרין, ואם תוך סירוב להאריך את תוקף
דרכונם בשהותם בחוץ־לארץ. הישראלים בחוץ־לארץ
צריכים להיות שותפים למאמץ להציל את מדינת־ישראל
מחורבן הליכוד, שסימנים רבים מעידים כי
יימשך גם בימי שלוט ״האלטרנטיבה״ של המערך.
המערך והליכוד מגייסים את הישראלים בחוץ-
לארץ לשירות מטרותיהם, ועל מחנה השלום והדימו-
קרטיה בישראל לא להמתין, פן יאחר את המועד.
עליו להרים את דגל המחנה בכל מקום שבו נמצא
ריכוז של ישראלים, ללא מורא ומתוך יושר אינטלק טואלי,
אמינות והחלטה נחושה, שלא לאבד את
הקשר עם הישראלים שעזבו את הארץ מחמת גזירות
המישטר וקשיי־החיים.
הגאולה הביאה את הגולה. גולת-ישראל צריכה
להיות אחד מבסיסי ההיערכות העיקריים לגאולה
שתבוא — אם יצליח מחנה״השלום בארץ.

אלכם

מסים, ניו־יורק

1£שוו\/ז 0ו-ז

^1£ז^1ז 0ו-ז

1£ש1¥11ס*־!

\/ 1£זה\ז 1 0־3

11\/ 1 £ש 101־1

כולם מציעים הנחות של
זה לא מציאותי...

רשת בתי האופנה 0 *0 1 £מ מציעים לך
הנחה ריאלית על כל מוצרי ההלבשה
לגברים, ממיטב היצרנים בעולם
בשיעור 1 0 0/0עד 2 0 0 /0
110> 1> 1 £
כשתבקר אצלנו תיווכח כי הנחה זו אבן, אמינה,
מציאותית והמקטימלית שניתן להציע על בגד
היבוא ה אלגנ טיי ם שברשותינו.

חליפות, מכנסיים,
ובלוזונים £עוו<31 עוו<ו
חולצות \1£5ו 0ע ססועוו מוצרי ג; ינ ס
סוודרים 8ח 5/\8חליפות קורדרוי
מחלקה מיוחדת לחתנים, ועוד...

תל אביב,
רח׳ אלנבט 94
תל אביב,
דיזינגוף 119
0 > 1 > 11£ז 1

רעננה,
רח׳ אחוזה 137
ולנשים)
תל-אביב,
רח׳ אלנבי 74

1-400/11\/1£

/1£ץ ו/1ץ ום ו־ו

• /11¥1£ץ1-101

/1£ץ וו\/ו 0ו-ו

לגברים
י נזנעדון 5

ה שוב חושפי
ציפורניים!
מהסתה
הי מין :
שלב חדש בטרור של
גזענית ו אנ טי ד מו ק ט רי ת, דרך פיצוץ א סי פו ת
בשרשראות, הגיעו עתה ל ת קי פתס טו דנ טי ם
ערבים ב שנתם. אנו נ אב ק למען :
הגנת הזכו תהד מו ק ר טי ת לפעילות פולי טי ת
לא אלי מהב אוני ב ר סי ט או ת — יבו טל
ה אי סו ר ב טכניון, ה מ הוו ה פרס ל תו ק פני ם
על תו ק פנו ת ם !

פעולה ת קי פ ה של שלטונות ה אוני בר סי ט
או ת נגד כל מי שיזום א לי מו ת :

אנו, י הו די ם וערבים חברי ק מ פו׳׳ ס, לא
יזמנו ולא ניזום אלי מו ת, אך א ם נו תקף —
נדע לה תגונן ו ה תו צ או תבאח ריו ת ה תו ק פי ם!

הצטרף למאבק נגד הגזענות!
בוא להפגנת סולידריות יהודית־ערבית
מול משרד ראש המ מ שלה בירו שלים,
ביום ד׳ 25.2.81 שעה 1.00 בצהריים.

לתרבות חדשה
רת׳ הס .5חל-אסיב

סל׳ 297263

יום שלישי3.3.81 ,

יוקרן סרט
אנטי פשיסטי

?*בריוה

מוסיקפה

הרברט סמואל 80 טל#656992 .

כלוז, פולק
נז ׳ 01 אי ג׳ ז

יום שלישי 10.3.8 ,
שי חהעם

צ׳ארלי ביטון
ויוקרן הסרט

״האם שמעת על
הפנתרים השחורים
אדון משה?״
תמועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. חתומיות
מתחילות כשעח 9.00 בערב.

,לא נשאיר לך פרצוף׳, ,יא ערבי מסריח׳, ,חתיכת אפס׳
ועוד קללות כאלה.״

בגלל סעיף
פסיכיאטרי

מ כו ת

וכנסח׳י לתא המגורים של השוטרים. קם פינו
1׳//י את החפצים שהיו בתא והחלו להכות אותי. סמל-
ראשון החל להכות אותי בסטירות חזקות בפני׳ תוך
כדי כך שהוא אומר לי, :אתה נמלה ואנחנו נעשד,
ממך ידיו.׳ הוא המשיך לתת לי סטירות. במשך חמש
או עשר דקות נתנו לי סטירות בפנים. בשלב זה הוא
עבר ממצב סטירות לאגרופים בחזה. בכל השלב הזה
שאחד השוטרים היכה אותי, אחד מהשוטרים עמך מולי
ממרחק סנטימטרים ספורים, כשהוא מניף מיכל גז
מדמיע במצב הכן, ושוטר שלישי נתן בין כל סטירד,
שקיבלתי בעיטה ברגליים.
״לאחר כשתי דקות של סטירות ואגרופים ובעיטות
הרגשתי סחרחורת. נפלתי, וכאשר הייתי על הריצפה,
במצב טישטוש, השוטר שנתן לי סטירות החל לתת
לי מכות וסטירות תוך כדי כך שהייתי על הריצפה.
במשיכת שערות הורמתי מהריצפה כשהם מושכים בשע רות,
ומעמידים אותי על רגלי ושוב הוחל במתן הסטי רות׳
וכל סטירה נוספת היתה ביתר עוצמה, תוך־כדי-כך
שהוא מנסה להניף את ידיו גבוה יותר ולתפוס תנופה
גדולה לעוצמת הסטירה. בין כל הסטירות האלה הם
קיללו אותי בקללות כגון, בדזונה׳, ,אנחנו נפוצץ אותך׳,

12 - 2

^ חו קטע מתוך תלונה שנשלח לנציב קבילות
י החיילים על־ידי טוראי יובל שמש, שהשתחרר מצה״ל
לפני שלושה שבועות עם פרופיל רפואי .21 השוטרים
שבהם מדובר הם סוהרים צבאיים בכלא .4יובל שמש
הגיע לכלא משום שהיה עריק מצה״ל. הסיפור שלו
אינו יוצא־דופן. הוא מאפיין רבים מאלה הקרויים בז׳רגון
המקובל נוער שוליים. לא את כולם מצליח צה״ל ״להחזיר
למוטב״ .רבים מגוייסים ומשרתים נגד רצונם, עוברים
מסלול של נפקדויות, עריקות וישיבה בבתי־כלא. רבים
מהם משתחררים בפרופיל נמוך לפני תום שרותם,
כשבתיק שלהם רשום: שוחרר בגלל סעיף פסיכיאטרי,

על הנסיבות שההיאו אותו לכלא 4מספר
יוכל שמש ;
חויילתי בנובמבר . 1977 מייד טעו בשיבוץ שלי,
שלחו אותי לטירונות עם עבריינים בנח״ל. נכון שהיה
לי תיק במישטרך .,על גניבת וונטיל. עברתי טירונות,
בקושי. אחר־כך שלחו אותי עם עוד עשרה חברים
מהטירונות לקורס מחסנאים. אף׳אחד מאיתנו לא גמר
את הקורס. מהקורס עצמו כבר עשיתי נפקדות, ונכנסתי
ל״ 35 יום.
כשיצאתי מהכלא שלחו אותי למחנה. חייתי ביחידה
של ציוד לחימה. הסתובבתי שם ולא עשיתי כלום.
פגש אותי סגן־אלוף אחד, ושאל אותי למה אני מסתובב
אמרתי לו שאני מעוניין להשתחרר, הוא שלח
ככה.
אותי עם פתק לקריה, בשביל להשתחרר. בסוף לא
השתחררתי. אמא שלי שיכנעה אותי לנסות חיל אחר,
אבי ואמי גרושים, יש לי אחות גדולה׳ נשואה, עוד
שני אחים בקיבוץ, ואח שנמצא עכשיו בצבא. אמא
שלי דאגה לי, ולא רצתה שאשתחרר על סעיף פסי כיאטרי.
שלחו
אותי ליחידה של נח״ל בביקעה. הייתי שם
פקיד רכב. האמת היא שלא עשיתי כלום תשעה או
עשרה חודשים. ביחידה עצמה נכנסתי פעמיים לכלא על
ובסוף סילקו אותי מהיחידה ושלחו אותי
נפקדויות,
לגדוד של נח״ל. גם שם לא עשיתי כלום, והייתי כל הזמן
בנפקדויות — הולך ובא. נשפטתי ל־ 21 יום והלכתי
לכלא .6
כשהשתחררתי שלחו אותי לפיקוד הנח״ל. שם החליטו
לעשות ממני אפסנאי. לא החזקתי שם מעמד הרבה
זמן. אולי חודש. הייתי עושה נפקדויות.
אחר־כך סילקו אותי בכלל מהנח״ל ושלחו אותי

לצריפין. גם שם לא עשיתי כלום, רק נפקדויות. הייתי
עוד פעמיים בכלא. אחר כך עשיתי עריקות של חודשיים
ונשפטתי לשמונה חודשים, ארבעה על-תנאי וארבעה
בפועל. ככה הגעתי לכלא .4

״ב! זוגה/
אס לא תצעד״״
לי לציין שהשוטרים מחייבים את הכלואים לריש־
? תמש במילה, המפקד׳ כמה פעמים לאורך כל מישפט
שמדבר הכלוא, ומצב זה ידוע למ״ם־פ״א המיכלאות.
נוכחתי לדעת שהם מנסים להתעלל בי באופן נפשי.
סירבתי לדבר. המפקד התקשר לאגף בודדים. הועמדתי
בחצר. סגרו את דלת האגף. אחד השוטרים שאל אותי :
״מה שימך?״ לא עניתי להם משום שלא הרגשתי שום
צורך או שייכות, בפרט לאור זה שהם ידעו את שמי
וביקשו רק לשלוט שליטה מוחלטת. מצב זה קומם
אותי ויצר אצלי את הסירוב לדבר או לענות בכלל..
עלי לציין שהמפ״ם־פ״א ישב במשרד ונוכח בכל מהלך
ההכאה, והוא שמע את כל הקללות והמכות והסטירות
המצלצלות ואת כיל צעקותי. המרחק מהמישרד שבו ישב
המפקד וביתן השוטרים אינו עולה על 4—5מטרים.
ואז, אחרי המכות, נגררתי בשערותי ובחולצה לכיוון
המישרד שבו ישב המ״ם־פ״א והוא אמר לי :״עכשיו אני
מקווה שהכל יהיה בסדר.״ ונתן הוראה להחזיר אותי
למיכלאה.
עלי לציין שההתרשמות שלי היא שהאגף משמש
כדי לתת מכות בתנאים מבודדים, ללא השארת עדויות.
במשך שהותי במיכלאות שמעתי כמעט כל יום או יומיים
בכי וצעקות רחמים וכאב של כלואים, שהוכנסו כדי
להכותם או כלואים שהיו נמצאים באגף הוכו, וצעקו תיהם
נשמעו עד הפיכלאה הנמצאת במרחק של 15
מטרים מהאגף,
במשך תקופת שהותי במיכלאח א 2/חייתי עד להת נהגותו
הסדיסטית של השוטר בן־טוב, שהיה אחראי
על המיכלאה שלנו. זכור לי שבאחת הפעמים הוא
איים על כלוא שאם לא יתחיל לרוץ יעבירו אותו
למיכלאה הראשונה, כדי שיעשו לו ״כוסות״ ,כלומר,
חתכים בפנים.
זכור לי מקרה אחד של כלוא, שלא עמד במיכסת
הכפתורים. הכלואים מועסקים בתלישת כפתורים, ועליהם
לתלוש את הכפתורים נד 300 חולצות ביום. הוא הוכנס
לשלושה ימי צינוק בגלל אי־עמידה במיכסה. זכור לי
מיקרה אחר של כלוא שצלע ולא יכול היה לצעוד
שמאל-ימין בזמן שחזרנו מהעבודה. שוטר תפס אותו
בחולצה, הצמיד אותו לקיר ואמר לו :״בן זונה, אם
לא תצעד אני מזיין אותך בתחת.״

זכור לי היום שבו בא הרמטכ״ל לבית־הכלא. כש בוע
לפני הביקור הוזהרנו שלא נפצה פה ולא נתלונן,
ואם יפנה הרמטכ״ל לאחד הכלואים יענה הכלוא בקצרה
ולא יעז להתלונן. השוטר בן־טוב אמר לנו, שהרמטכ״ל
בא לראות את הכלא ולא את הכלואים, ושאל אם אנחנו
מבינים את ההבדל בין הכלא לבין הכלואים. הוא אמר
ן שאת הרמטכ״ל לא מעניינים מצבם ובעיותיהם של
] הכלואים.

״עקב סירובך לא

נערך מיסדר זיהוי״
יותר להוסיף שלא האמנו לו ולא התייחסנו לדב ריו
ריו. ידענו שהרמטכ״ל בא לבקר ולראות אותנו,
ולשמוע אותנו, ולא לראות את המיבנים, החומות והגדרות
של הכלא, שעברו ציחצוח לפני הביקור. באגף נתלו
אדניות לפרחים שנשתלו כמה שעות לפני ביקור
הרמטכ״ל. כשהגיע הרמטכ״ל נמנענו מלדבר ולהעלות
לפניו בעיות, מחשש להתנקמות.
ב־ 23 באוגוסט 1980 יצאתי לחופשה, לבר־מיצווה
של אחי. מן החופשה לא חזרתי, כדי שאוכל לשלוח
את הקבילה הזאת מחוץ לכותלי הכלא. נודע לי מכלואים
אחרים שקבילות שנשלחות מתחומי הכלא נפתחות
ועוברות פיברוק ומתנקמים בכלוא. זוהי התחושה של
הכלואים ויש לה אחיזה בשטח.
עדכ אן סיפורו של שמש.
אחרי ששלח את הקבילה הסכים הטוראי שמש 1 להסגיר עצמו. אלוף־מישנה דויד מדינה, האחראי על
ענייני כליאה במיפקדת קצין מישטרה צבאית, הבטיח
לו שלא יוחזר אחרי מישפטו לכלא .4שמש נכלא
בכלא ,6ויומיים לאחר מכן בא לתאו אלוף־מישנה
מדינה.
מספר שמש :״מדינה שאל אותי אם אני מוכן לנסוע
לכלא 4ולזהות את השוטרים שעליהם התלוננתי. אמרתי
לו שאני מוכן. הוא שאל אם אני מוכן לנסוע בקרוב.
אמרתי , :מתי שנוח ל ך. אבל בסוף לא לקחו אותי
לשם. ישבתי 55 יום בתור על״מ (עציר לפני מישפט)
ואחר כך שפטו אותי ל־ 30 יום, הכל בכלא .6אחרי
שיצאתי מהכלא השתחררתי מהצבא ועוד לא מצאתי
עבודה.״
בדצמבר 1980 קיבל יובל שמש מיכתב מהפרקליטות
הצבאית. נאמר בו:
״חקירת מצ״ח לא העלתה, למרות המאמצים שנעשו,
מי היו השוטרים שהיכוך על־פי טענתך. התיאור שתיארת
אותם לא סייע לאיתורם, ועקב סירובך לבוא לכלא
4לא ניתן גם לערוך מיסדר־זיהוי בו תצביע על המכים
אותך, לכאורה.
״גם העובדה שפנית לנציב קבילות החיילים כחמישה
״חודשים לאחר האירוע הכבידה על החקירה בנושאים
שהעלית בקבילתך, ולא ניתן היה לאתר כיום את
הכלואים שלדבריו הושפלו על־ידי שוטרים צבאיים.״
על החתום: רחל בר־גור, עוזרת התובע הצבאי.
יובל שמש עומד על דעתו: הוא היה מוכן ללכת
ן למיסדר־זיהוי בכלא .4איש לא ביקש זאת ממנו גם
לאחר שהביע את הסכמתו. הוא מוכן להילקח לשם
עכשיו, ולזהות את השוטרים שהתעללו בו, לדבריו,
אם הם עדיין משרתים בכלא.
מה אירע כאן? האם בדה יובל שמש את השיחה
עם אלוף־מישנה מדינה מליבו? האם לא העביר אלוף־
מישנה מדינה את דבר נכונותו של יובל שמש לזהות
את סוהריו לידיעת הפרקליטות הצבאית? לשאלת העולם
הזה אמר יובל שמש, שהוא מוכן להחקר בגלאי־שקר
לגבי כל הפרטים שמסר.

יובל שמש ואליה! אברהם
התלוננו על מנות ננלא !1צנאי.
תיקו של יזבל שמש נתבו ללא
חקירה. בתלונתו של אליהו
אברהם נערכה חקיוה -והתיק
נסגר. ענשיו שב הפרקליט
הצבא י לעיין בת יק ים .
החובות שהמדינה, כביכול, טוענת שמגיע לה מהצעירים
האלה, למרות שהיא לא השקיעה. אני, כבן שבונות-
העוני, טוען שאני לא מוכן לעשות את החובה הזאת
שהמדינה מבקשת ממני. אני, כצעיר שבא מהשכונות,
אני לא מוכן לטעון שביום אני כזה, פסיכי או נוטל
סמים כדי להשתחרר. אני טוען כי היות והמדינה
לא מאפשרת לנו את הסיכוי השווה — אני גם לא מוכן
לתת את החובות שלי כלפי המדינה, כמו שהיא דורשת.״
אליהו אברהם לא התייצב. הוא חוייל שלא בפניו.
זמן קצר לאחר מכן הופיעו בביתו לוכדי עריקים, וב־25
באפריל 1980 הובל אברהם לכלא . 4

על מה שאירע לאחר מכן מסר אלי אכרהם
כעדות שנתן כ ח קיר ת מצ״ח :
הבנתי לפי המבטים שהולכים להכות אותי. אמרתי
לסגן שאני לא אתן להם שום סיבה להבות אותי, ולא
אצור פרובוקציות ואעזוב את הגוף שלי. הסגן צחק
וניגש אלי ונתן לי בעיטה בבטן. אני לא הגבתי.
הסגן אמר לאחד השוטרים להפיל אותי על הארץ.
הופלתי ארצה ואחד השוטרים אף סובב לי את המרפקים
וכך משכו אותי בשערותי. הסגן בעט בי בבטן ונתן
לי אגרופים בבטן. כן משך לי הסגן את השערות. לא
היה לי שעון עימי, אך לפי תחושתי זה נמשך כרבע
שעה.
השוטרים הצבאיים הפסיקו להכות אותי ושאלו אותי,
האם עכשיו אסכים להתלבש כמו ילד טוב במדים,
ואחד אמר לי שאני מפריע להם לשחק כדורגל ולכן
יפרקו לי את העצמות. הפסקתי לענות להם. הייתי שכוב
על הארץ, ואז החלה סידרה נוספת של מכות. הסגן בעט
בי והיכה אותי באגרופיו בבטני, נתן לי סטירות בפנים
ומשך לי באוזני ובשערי, ואף החל לבעוט בי בחלקים
הבשריים של הרגליים. הם המשיכו להכות אותי רבע
שעה נוספת.
ואז הסגן אמר :״אני רואה שיש לנו עסק עם עקשן.״
הוא יצא וחזר עם גז מדמיע. הייתי כבר כמעט מעולף.
הוא שאל אותי אם אני רוצה קצת בפנים. לא עניתי
לו, והוא ריסס אותי בפני. כל זה כאשר אני הייתי
שכוב.
אחרי שהוא התיז עלי גז מדמיע שוב החלה סידרה

על מה שאירע שם הוא מספר:
בכלא 4ביקשו מאיתנו לעלות על מדים. אני סירבתי
לעלות על מדי אסירים, ואז הופיע סגן אחד ועוד
שניים, הסתכל עלי ככה ואמר לי :״מי? אתה לא
מוכן לעלות על מדים?״ אמרתי לו :״כן, אני לא מוכן
לעלות על מדי אסירים. אני אזרח, אני לא רואה את
עצמי כאדם שעבר עבירה מסויימת שישימו לי מדי
אסירים.״
ואז הוא צחק ככה, חייך ואמר לי :״עוד נראה.
אתה תצא מפה על ארבע. אתה תזחל כאן, ואתה תשים
עליך את המדים.״
אמרתי לו :״טוב, נראה.״

בעיטה בבטן,
סטירות בפנים
ך״ וא פינה א ת כל הבאים שמה. הוא ביקש מהפקי-
י י דים מימין, באשנב, לסגור את האשנב ולהתרחק
מהמקום. מהאנשים שהיו נותנים את הציוד גם כן ביקש
להתפנות. הוא הרחיק את כל האנשים מסביבות התא
ההוא, שהיה סא־הלבשה. ואז הוא בא עם עוד שני
שוטרים צבאיים, ולאחר מכן נכנם עוד אחד.

אסיר אליהו אברה
״כשהייתי ככלא 6שמו לי אזיקי־להץ, שחסמו
את הדם. הם היו דוקרים בסיקוח,
כדי לכדוק אם אין ככר תחושה כיד. ורק
אז היו משחררים א ת האזיקים״ — לאכרהם
יש תעודה רפואית המעידה על כך שרופא
הכלא מצא סימני דקירות כידיו, וכן פצעי
לחץ שיוצרים האזיקים.

מסח

של מכות. עיני היו עצומות בשלב זה, כך שלא ראיתי
מי מכה אותי. שוב בעטו בי באברי ומשכו לי בשערות,
עד שתוך כדי משיכת שערות פתחתי את עיני והסגן
נתן לי בעיטה או אגרוף בבטן, אינני יודע בדיוק.
אז הורמתי, לא שמתי־לב על־ידי מי, והסגן אמר לי שהם
יוצאים מהחדר ויחזרו עוד כמד. דקות והם רוצים
לראות אותי למ ש בבגדי הכלא. הם יצאו, והפעם
החלטתי שאם איני רוצה להיות נכה איו לי ברירך,
אלא ללבוש את המדים. לבשתי את המדים ואז הועברתי
לאגף הבודדים.
עד כאן עדותו של אברהם.
שבוע אחרי שנעצר נשפט אליהו אברהם — 14
ימי מאסר על־תנאי. שלושה ימים לאחר מכן שיגר תלונה
לנציב קבילות החיילים בצח״ל, רב־אלוף (מיל ),חיים
לסקוב.

מס2 ,

ך • מיקרה של אליהו אברהם דומה —אך גם שונה.
* אליהו אברהם ״חיפש צרות״ .הוא החל כסרבן־גיום.
״אז אני, אלי אברהם, יוצא שכונודעוני, אני טוען
שהמדינה לא התייחסה מאז תקומתה לאוכלוסיית השכו־
— נות. להיפך. אפשר להגיד שהיא גרמה לניוון של
האנשים. האנשים שם פשוט התנוונו. תשעים אחוז
מיושבי בתי־הכלא באים מהשכונות. תשעים אחוז מהע־ריקים
של צה״ל באים מהשכונות. בשכונות אין את
הסיכוי השווה להתפתחות כמו בכל השכבות של האוב*
לוסיה. ואז מגיעים הצעירים לגיל שדורשים מהם את

אסיר יו ב ל שמש
״כל סטירה נוספ ת היתה כי תר עוצמה.
תור כדי כך שהוא מנסה להניף א ת ידיו
נכוה יותר ולתפוס תנופה״ — שמש טוען
שהיה מוכן לחזור לכלא 4ולזהות א ת
המכים. הפרקליטה הצכאית. סגרה אתה תיק,
משום שלטענתה לא היה שמש מוכן
לכוא למיסדר־זיהוי ככלא.

״שנינו הורדנו
את בגדיו״
כרהם עכר מסלול דומה לזה של שמש, אך
\ * קצר יותר. הוא נפקד כמה פעמים, ישב בכלא
כמה פעמים. ולבסוף שוחרר, באוגוסט , 1980 אחרי
שהורידו לו פרופיל על־סמך סעיף פסיכיאטרי. החקירה
בקובלנותו נערכה עוד לפני השיחרור, ביוני. 1980 ,
(המשך בעמוד )49

מה אומרים סוחרים
שאינם מוכרים 111 שאוב לו ת ץ?

נ תו ני ם מ תו ךמחקר
״ג א לו םישר אל ״
בקרב סו ח רי ט לויזיו ת
עלעמדתםכל פי
111ש או ב לו רנ ץ :״
דעה חיו בי תעד

חיו בי ת מ או ד 8896
ב .״ ר אוי לציין ש ב רו ב
ה חנויו ת ב הן אין
ט לויזיו ת ״ ש או ב לו רנ ץ ״
בכלזאת קיי מתדעה
חיו בי ת לג בי ט לויזי ה זו״,
111 שאוב-לורנץ

היבואן הבלעדי £1 |( 9
רחוב פרץ , 4תל־אביב, טלפון.624193 621984 :

ץ\1ו\/ו\/ו 0 6 8ע/ץ עזו שס&ועו

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

ה עו ל ם

הז ה 2269

ד רו ם־־ א פ רי ק ה
״ההסכמה הלבבית בין ישראל ודרום־אפריקה התפת חה
באינטנסיביות מאז מילחמת יום־הכיפורים. הדרום-
אפריקאים מכירים בעובדה, שהידידות עם ישראל נובעת
מכורח בידודה המוחלט של דרום־אפריקה בזירה הבינ לאומית.
הם אינם יכולים להרשות לעצמם לסרב ליד
מושטת מכיוון כלשהו.״
ריטה האוזר, מומחית אמריקאית לחוק בינלאומי,
כתבה את הדברים הללו ברבעון הדרום־אפריקאי סאות־אפריקה
אינטרנשיונאר.
הרבעון מבטא את קהיליית אנשי־ד,עסקים הנאורים

.,פעולה בס גנון ישרא לי ״
אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר עם נשק מיושן,
ומכאן פנייתה לישראל.״
למרבה החרפה מוסיפה האוזר לדברי הסיכום אפילו
היבט אידיאולוגי :״אין לשכוח שהכנסיה הרפורמית
ההולנדית (כנסייתם של האפריקנרים הגזענים) תומכת
במדינה יהודית מטעמים של דביקות בתנ״ך.״
לא במקרה תיאר קריין רדיו יוהנסבורג את הפלישה
הרצחנית של הצבא הגזעני למוזמביק ״כפעולה בסיגנון
ישראלי״.

בריטניה: רגן
בעיקבות ונאצ ר
נשיא ארצות־הברית, רונאלד רגן, הוא מעריץ ותיק
של ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ׳ר. מדיניות
של קיצוצים בתקציב, התערבות מינימלית של הממשלה
בכלכלה, הקלות במסים לעשירים והעלאות נדיבות בהק צבות
לביטחון — כל אלה משותפים לשניהם. נאום
ההכתרה שלו היה משובץ במליצות תאצ׳ריות טיפוסיות,
ומסע הבחירות. של הרפובליקאים היה מבוסם על המצע
השמרני הבריטי מ־. 1979
אלא שלרגן יש יתרון בולט על תאצ׳ר. הוא עלה
לשילטון שנתיים אחריה, ויכול להפיק לקחים מכישלו־נותיה.
ואמנם, השבועון האמריקאי טייס, שהקדיש בשבוע
שעבר כתבודשער ענקית לבריטניה, לא מסתיר את
כוונתו להזהיר את רגן ממדיניות ימנית, סופר־שמרנית
ודוגמאטית. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, השמרני
אדווארד הית -הזהיר כבר את אנשי רגן לבל יחקו
את מדיניותה הכלכלית של תאצ׳ר. טייס מצטט חבר
קבינט בריטי אלמוני שאמר :״עצתי לרגן היא לא

ח״כ יצחק רבץ
אדריכל הידידות עם פרטוריה
יחסית בדרום־אפריקה. מטרתו ברורה ומוצהרת: יש
להשאיר על כנו את מישטר הניצול הכלכלי והפוליטי
בדרום־אפריקה, אך לרכך כמה מהגילויים החיצוניים
של האפרטהייד כדי לזכות, כבסיס אנטי־סובייטי, בתמיכה
מערבית בפרטוריה.
הגברת האוזר זכתה באירוח נדיב למדי בגליונו
האחרון של הרבעון. המסר שלה הוא פשטני, ומשקף
בדייקנות את הדעות הרווחות במימסדים בשתי הארצות
— ישראל ודרום־אפריקה. הבידוד הבינלאומי הוא עובדה,
כמעט פאטליסטית, והמסקנות ברורות: שיתוף פעולה
אמיץ, פוליטי, כלכלי, צבאי ואף אידיאולוגי.
אסון טבע. מילחמת 1973 היא ציון־דרו ביחסי שתי
המדינות, כותבת האוזר. היא מתייחסת למילחמה, כאילו
היתד, אסון־טבע בלתי־נמנע, לא תוצאה פוליטית ממדי ניותה
של גולדה מאיר 29 .מדינות באפריקה השחורה
ניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בגין הסו לידאריות
מוסלמית, לחצים פוליטיים ושוחד כספי ממדי-
נות־הנפט הערביות.
דרום־אפריקה תמכה בישראל, ואף הנהיגה הקלות
מסויימות בתקנות המטבע הנוקשות שלה, כדי להקל
על המגביות עבור ישראל. הקשרים הדיפלומטיים הועלו
לדרגת שגרירות ביוני ,1974 עם תחילת כהונתו של
י^יצחק רבץ כראש־ממשלה. רבץ אף הזמין את ראש
ממשלת דרום־אפריקה דאז, פורסטר (מעריץ ותיק ומוש בע
של היטלר ותורת־הגזע) לביקור בישראל באפריל
. 1976 אישים ישראליים, בכללם עזר וייצמן ומשה דיין,
ביקרו בדרום־אפריקה, ונתנו אות לחילופי ביקורים
של מדענים ואנשי צבא רבים.
מדווחת ריטה האוזר: מאז 1973 ישראל ודרום-
אפריקה משתפות פעולה בשטחים רבים. הסחר בין שתי
הארצות נאמד ב־ 90 מיליון דולר לשנה. דרום־אפריקה
קנתה מישראל סירות־מלחמד, מדגם רשף, ציוד אלק טרוני
ואמצעי־לחימה נגד תנועת־השיחרוד השחורה,
ותחנות ראדאר, בקרוב תמכור ישראל למדינת האפרט הייד
גם מטוסי כפיר.
קיים גם שיתוף פעולה הדוק בתחום האנרגיה. דרום-
אפריקה תפעיל כור גרעיני ענקי ב־ , 1982 ותספק לישראל
כמות ניכרת של אוראניום מועשר. ישראל ודרום-
אפריקה פועלות במשותף נגד סוואפו, תנועת־השיחרור
של נאמיביה, כדי להבטיח שמכרות האוראניום בארץ
זו תשארנה בשליטת פרטוריה.
דביקות כתנ״ך. האוזר מתארת את הלחץ המערבי
— על ישראל לסגת מהשטחים, ועל דרום־אפריקה
!־י לשנות את מדיניות הפנים שלה — כקוצר־ראות. היחסים
המיוחדים עם ישראל הם חלק מתגובת דרום־אפריקה
על גירושה מרוב מוסדות האו״ם, ובעיקר על אמברגו
הנשק נגדה.
״דרום-אפריקה עשירה עשרות מונים מישראל,״ מס כמת
האוזר ,״אבל היא חייבת לדאוג לביטחונה. היא

1081

אלפים עסקים בבריטניה, מאז שתאצ׳ר עלתה לשילטון.
+קיצוצים, כתקציב — תאצ׳ר קיצצה באורח
דראסטי בסיוע החוץ ובתקציב, החינוך והרשויות מקו מיות.
תקציב השיכון קוצץ ב־ 3.5מיליארד דולר. התו צאה:
מיתון, פשיטות־רגל, פיטורים המוניים ויצירת
מוקדי מצוקה ופשע ענקיים ברוב ערי התעשייה
בבריטניה.
* פער — תאצ׳ר קיצצה בשיעורי המס על ההכ נסה
מעל ל* 50 אלף דולר לשנה. העשירים משלמים
עתה 60 אחוז מס במקום 83 אחוז. ההכנסה הענקית
הפנוייה הופנתה לצריכת מוצרי־יוקרה ותרמה להגברת
האינפלציה.
* אינפלציה — למרות כל הצעדים החריפים
היא עלתה מ־ 10ל־ 15 אחוזים.
הגרעון ב תקציב — עלה השנה ב־ 7מיליארד
דולר נוספים.
צמיחה כלכלית — אין. מעליה בתוצר של 1.5
אחוז ב״9־ , 1978 הגיעה תאצ׳ר לירידה של שלושה
אחוזים השנה.
* פופולאריות — בהתאם. השמרנים מפגרים
עתה ב־ 13 אחוזים אחרי הלייבור במשאלי דעת־הקהל.
רק 31 אחוזים מעריכים את תאצ׳ד כראש־ממשלה טוב.
השמאל באופוזיציה הגביר את כוחו ולראשונה מאז
1945 קיימת בבריטניה תנועה של ממש לשינוי מיבני,
סוציאליסטי אמיתי, בחברה ובכלכלה.
האזהרה לרגן ברורה, מפורטת ומתועדת. אך ספק
אם יפיק באמת את הלקחים.

קולא7ן1בסקי

בדרכי סוח׳ניצין
הפילוסוף הפולני לאשק קולאקובסקי, שגורש
מפולין ב״ 1968 והפך מרצה בפיר באוכספורד, הגיע
סוף־סוף לימין הקיצוני.
עם גירושו דבק עדיין קולאקובסקי בסוציא ליזם
הומניסטי״מארכסיסטי בנוסח אלבסנדר דוב-
צ׳ק. בראיון שהעניק החודש לירחון הבריטי
אינקאונטר, התכחש קולאקובסקי לסוציאליזם ודבק
ברוב עמדותיו של הסופר הרוסי הגולה אלכסנדר

ליישם בתקציב הראשון שלו יותר מדי הבטחות בחירות.״
כמה ממיבצעיה המבריקים של תאצ׳ר, כפי שסיכם
טייס :
* אבטלה 2.4 — .מיליון מובטלים 10 ,אחוז
מכוח־העבודה. עד סוף השנה יגיע מיספר המובטלים
(כפי שדווח פעמים אחדות במדור זה) לשלושה מיליון
בני־אדם.
* יצוא — הלירה־סטרלינג החזקה, השווה כיום
2.35 דולר, פגעה קשות ביצוא הבריטי.
* שער הרי בי ת — הגיע ל ,220/0!-פגע קשות
בתעשיה הבריטית. מיפעלים לאומיים כמו בריטיש סטיל,
בריטיש ליילנד וחברת־התעופה הלאומית עלולים להסגר
ולשלוח לרחוב מיליון מובטלים נוספים.
+פ שיטות־ רגל — המליצה החביבה על תאצ׳ר
היא :״יש לת לכשירים ולחזקים להיוותר בחיים, אין
לסייע לחלשים באורח מלאכותי.״ פילוסופיה ספארטנית
זו, המקובלת גם על רגן, הביאה לפשיטות־רגל של 10

לאשק קוראקוכסקי
סוף־סוף בימין הקיצוני

נשיא רוגאלד רגן

סולז׳ניצין. בין השאר טען קולאקובסקי שהקומוניזם
גרוע מהנאציזם, מכיוון שהיטלר לא התערב
בחיי המסחר והכלכלה ואיפשר יוזמת חופשית.
״אין סוציאליזם בלי טוטאליטאריות.״
רק בדבר אחד חולק קולאקובסקי על סולז׳ני-
צין• הלאומן הפולני איננו יכול לקבל את השבחים
של סולז׳ניצין על מישטרו של הצאר הרוסי. מסתבר
שקולאקובסקי שונא לא רק את הסובייטים, אלא
גם את העם הרוסי.

דוגמה רעה

חיים ברעם

אג שי םגשוס

ההלך שנסמנטין: האם צפוי שום של גליססמדג למולדתו בסדוב?
גאסטון תזון: לד הפלא של אירופה
הקאריירה של. גאסטון תורן, התופס את מקומה של סימון
וייל כנשיא הפארלמנט האירופי, עתירה בסימני־דרך מרשימים :
הוא למד רפואה ועבר למישפטים, כדי לעסוק בפוליטיקה, נבחר כבר
בגיל 31 לייצג את ארצו, לוכסמבורג, בפארלמנט האירופי. היה
ראש־ממשלה, נשיא עצרת־האו״ם ואף נשיא השוק־המשותף.

ינואר 81׳ — תאריך חשוב בחיי מולדתו של דמוסתנם: יוון נכנסה כחברה במועדון השוק־המשותף.
האם תהיה השנה גם שנה גדולה בחייהם של המלך הגולה, קונסטנטין, ורעייתו, אן מארי (הנראים
בתמונה עם אחותה של אן מארי, הנסיכה בנדיקט מדנמארק)ז אם להאמין לשמועות המהלכות באירופה,
עשוי המלך לחזור למולדתו בתור אזרח מן השורה, הנושא את השם מר גליקסבורג, כשם שמישפחתו
נקראת בלונדון, מקום שבו היא מתגוררת מאז צאתה לגלות בשנת 1967׳ אך יש אחרים הסבורים,
שהמלך לא יחזור כל זמן שקיים שילטון רבפוליקני.

אייתי מארסו: עבודת־בית שעלתה ביומו

סירב׳ קריסטל: מעמנואל העירומה לליידי ציטוד׳ חמזפשטת

עכשיו כבר מותר לגלות: עבודת־בית של בת הנשיא היוצא,
איימי קארטר, עלתה לתקציב המדינה כסף רב, כשבסוף־שבוע אחד
נתקעה איימי עם שאלה ע^ המהפיכה התעשייתית. אחרי שגם רוזאלין
לא ידעה לענות, נתבקשו חברים במישרד־העבודה להפעיל את
המחשב ולשלוח אל הבית הלבן במשאית מיוחדת את הסרט.

לאחר שעוררה שערורייה רבתי בתפקיד עמנואל, במשך שבע שנים, עומדת השחקנית ההולנדית
היפהפיה סילבי קריסטל להיכנס לדמות שערורייתית אחרת: ליידי צ׳טרלי, שעוררה עליה את חמת
אנגליה הפוריטנית בשנות ה־ ,30 עד כדי כך שממציאה, ד.ה. לורנס, נאלץ לצאת לגלות. הרעיון להלביש
את ליידי צ׳טרלי על גופה של סילבי צץ במוחו של ז׳יסט ז׳אקין, במאי עמנואל, ולשם כך עלה לרגל
ללוס־אנג׳לס, שם גרה הכוכבת היום. ז׳אקין הבטיח כמה מעמדים נועזים ביותר, אך ישאר צמוד למקור.

ה עו ל ם

הז ה 2269

מויאנה
וביוון בורג :
שני מחבטים
שח גיטרות

ביורן בורג אינו יכול להי שאר
בידיים ריקות. כשאינו
מחזיק במחבט, הוא נוטל כלי
אחר עם מיתרים מתוחים, ד
הופך תלמיד נלהב של מורתו
לגיטרה, אשתו, מריאנה, שהיא
גיטריסטית מעולה. אמנם, הוא
עדיין מגשש בצעדים ראשונים
ועדיין אינו שולט בכלי כפי
שהוא שולט במחבט. אבל אם
ימשיך להתאמן בהתלהבות ה מציינת
אותו כעת, עשויים
.מאריאנה וביורן להפתיע את
העולם לא רק כדואט על מיג-
רש הטניס, כי אם גם כדואט
בעולם המוסיקה. אם לשפוט
לפי הרוח הנכאה שבה, קיבל
בורג את הפסדו לג׳ון מקנרו,
בתחרויות האחרונות בפלשינג
מראו, מי יודע אם הכוכב ה שוודי
אינו מכין לעצמו אל טרנטיבה
לנסיגה מכובדת ן כך
או כך, זוהי דרך נעימה לעבור
את חופשת־החורף במונקו ו לשמור
על כושר בידיים.

אוונוה 1ווטי :
היופי שיסנווך
את פוש גורדון

אסירה קוואסווה: תודה וחבוט
גיבורי המאה ה־ 16 ביפאן לא תיארו לעצמם שכדי להיכנס
להיסטוריה הקולנועית יזדקקו לעזרת רובוט. אבל, עובדה. אילמלא
ג׳ורג׳ לוקאס, במאי מילחמת הכוכבים, לא היה זוכה הגאון היפאני,
אקירה קוראסווה (משמאל) ,להשלים את הסרטת קאגאחושה.
ה עו ל ם

הז ה 2269

יופייה המיסתורי של אורנלה
מוטי נשאב מאביה, יליד נא פולי,
ומאמה, ילידת אסטוניה.
תערובת מוצלחת זו תסייע ב ידה
לעצב את דמותה של ה נסיכה
היפהפיה אורה, פרי
דימיונו של אלכס ריימונד —
מיי שייצר את הסידרה המצו יירת
המפורסמת פלש גו רדון
עוד בשנת , 1934 אך עד היום
טרם אדישה על הבד בשחקנים
בשר ודם. לאורה תפקיד חשוב
על הבד, באשר היא נושא אה בתו
של הגיבור המציל אותה
מגורל מר ממוות, שמכין לה
הקיסר מינג, לאורנלה, בת ה צב,
זוהי קפיצה מטאורית ב־קאריירה,
מכיוון שזוהי סופר-
פרודוקציה אמריקאית ראשונה
בעשר שנותיה על הבד. עד
עתה נמנתה עם הדור החדש
של היפהפיות האיטלקיות, ה כולל
את לאורה אנטונלי, או-
גוסטינה בלי ודלילה די לאזא-
רו, אחרי הגדולות של הבד ה איטלקי
שהיו: לולוברדג׳ידה,
לורן וקארדינאלה. המצחיק מ כל
הוא שאורנלה התגלתה ב דרך
מיקרה ממש, כשהלכה
ללוות את אחותה הגדולה,
קלאודיה, למיבחן־בד, וזכתה
בתפקיד בעצמה,

*ו11 ווי סבשלם

בדוק שילום.. :ריב ש״ן־ לאמאר
בת , 15 שיבער, סרטים, שבע הצלחות. לא, ברוק שילדם כבר
אינה תגלית, ואף לא מתחילה. היא גם לא ילדת־פלא. אבל יש
משהו מפחיד בילדה המבוגרת הזאת, הצועדת קדימה בעזרתה
הדחפורית של אמה שלה (איתה בתמונה) .אמנם ברוק טוענת: לבי
שייך לאמא, אני רוצה להתחתן, אבל בעוד 15 שנה.

ונווה האוי: אילו גומה גובו ונווה פאנק
דבורה (דבי) הארי, הסולנית של להקת בלונדי, מכונה ״גרטה גארבו של הפאנק״ .מיסתורית כגארבו
הסתירה את שמה האמיתי במשך זמן־מה, והעדיפה שיכירו את השם בלונדי, כשם שעדיין היא מסתירה,
על בימת הזמר, לפהות, את שערה החום מאחורי תדמית חיצונית של מרילין מונרו במיכנסי ג׳ינם.
מאז יסדה עם ידידה, כרים שטיין, את בלונדי, בשנת ,׳74 לא שקטה על שמריה. במקביל ללהיטים
רבי־מכר כמו אכול לפי הקצב 1980 אוטונואריקן (81׳) ,זכתה לביקורות נלהבות על תפקידה בסרט
יוניון סיטי, שם היא מופיעה בדמות שונה לחלוטין: עקרת־בית נפחדת, הנשואה לרוצח פסיכופט,
ודרך־אגב, בעלת שיער חום.

סס נייר: שתק אומת נאולוס
רשות מיוחדת ללבוש את גלימתו של האפיפיור, יוחנן פאוילוס
השני, ניתנה לתגלית סם נייל, השחקן שגילם דמות של בעל אחוזה
צעיר בסרט האוסטרלי הקאריירה המזהירה שלי. הצעד הבא בקאריירה
המזהירה שלו הוא לגלם את דמותו של, לא פחות ולא יותר, קארול
וייטה, הלא הוא האפיפיור הנוכחי.
ה עו ל ס

הז ה 2269

איו! מתנה עולוח סעוין!ו 1ל
לאהרון אס־חצירא. ואיך גילה
השר שהעולם הוא עגול?
1איו התפטר השבוע
ד ה קול, דוברו של שר־האו־צר
יורם ארידור? הוא
ניגש אל השר ואמר לו :״יו רם,
אנחנו לא בראש אחד.
מישהו משנינו מוכרח להת פטר.
אתה מוכן?״

חג׳־יחיה, כדי ללחוץ את
ידו, העיר :״האם זה הילד
הצדיק 7״
91 בישיבות סיעת־המערך
בכנסת לא מוגש בדרך כלל

כיבוד. לכן הופתעו חברי-
הסיעה כאשר באו לישיבה ה שבועית
שלהם ומצאו על ה שולחן
סלסלות מלאות בתפו זים.
הסביר להם ח״כ שינן־
עון פרס: התפוזים הוזמנו
כדי לחגוג את מינויו של דו־בר־הסיעה,
ישראל (״רוליק״)
פלג, כדובר מטה־הבחירות
בתל-אביב. ח״ כ עוזי כרעם
הציע רות: כילה אתכם

בו במקום סיסמה לבחי ״אחרי
שהממשלה הא אותנו
במרורים, נאכיל
אנחנו בתפוזים!״

91 בבניין הכנסת התקל קלה
אחת משתי המעליות ה מובילות.
למעלית השניה נכ נסו
הח״ כ תופיק טוכי, ו שולמית
אלוני ושר־הפנים

עוד שתי בדיחות אכ
זריות
על שר-הדתות אהרון
אכו־חצירא ז לילד החדש
שנולד לו לפני חודש שלח
תת־ניצב כנימין זיגל במת נה
לול עם סורגים, כדי ש יתרגל.

בדיחה שניה מספרת
כי אבו־חצירא לומד בדרך ה קשה
כי העולם הוא עגול.
הוא התחיל ברמלה וגם יגמור
ברמלה (אם יורשע, כמובן).

11וסוע1־ 1£0דד אתכרמליטה למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבה
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.

! 9יושב־ראש הכנסת, יצ הלו
כ ר מן, ראה בסרט־קול-
נוע את חדר־העבודה של
כגיטו מוסוליגי, והיה נד מה
לו שהחדר מסודר בצורה
הדומה לחדרו בכנסת. הוא
חזר ללישכתו ושינה את מקו מו
של השולחן.
! 9ברמן, האדם היחידי
המתגורר במישכן הכנסת, סו בל
לעתים מנדודי־שינה. ב לילות
כאלה הוא לוקח את
מכוניתו ונוסע לשכונת מאה־שערים
בירושלים .״בשעת
לילה מאוחרת השכונה הזאת
היא המקום התוסס ביותר ב ארץ.
אנשים לא פוסקים מל הלך
ברחובות, ובכל פעם ש אני
מגיע לשם, אני מרגיש
יותר טוב.״
! 9מטה הבחירות של ה מערך
התמקם במלון דבורה
השניה.
בתל-אביב, בקומה
ח״כ אברהם כץ־ עוז מיהר
לתלות שלט על דלת חדרו:
״נא לא להפריע, פה כבר
עובדים !״

כשראה ח״ב מנחם

הכהן שהח״כים
הח״כ החדש, ואליה צאדק
ניגשו

ה עו ל ם

כרמ 7יטה 7זר

דויד שייבמו

ממלא״מקום ראש עיריית תל־אביב, היה לפני חודשים אחדים בלונדון,
בשליחות העיריה. בשהותו שם התאכסן במלון ״צ׳רצ׳יל״ ,מלון מפואר
שבו רגילים להתאכסן דמויות מעולם־השעשועים הבינלאומי. בית־המלון, המוציא עלון חודשי מהודר,
צילם את שיפמן ואשתו שושנה, כשהם נופשים במלון, והגליון נפל בידי אורח ישראלי אחר /שהתמרמר
על כך שעיריית תל־אביב, הנתונה במצוקה כספית מזה תקופה ארוכה, והמבשרת על כך בכל הזדמנות,
שיכנה את שיפמן בבית״המלון היוקרתי. כיום עולה שם חדר ליחיד 180 דולר ללילה• ״נכון שהייתי
שם אורח, וזה לא עלה לי 180 דולר, אך אינני זוכר כרגע כמה עלה לי לגור שם,״ אמר השבוע שיפמן.

, 1 71 *111ן 1הרבנית, אשתו של אברהם בכר, הרב של יוצאי בולגריה ביפו, באה עם בעלה
1 1 /י למיסעדה סינית בתל־אביב /שם נערכה חתונה של נערה יוצאת״בולגריה, בשם
כרמלה קפון, והמלצר הראשי של המיסעדה, שהוא תאילנדי. בעיצומה של המסיבה ניגש הרב אל
המיקרופון והזמין את אשתו לשיר לאורחים כמה שירי״מולדת. הוא גם החזיק למענה את המיקרופון,
והיא ליוותה את שירתה בתיפוף על צלחות. אחרי מחרוזת של שירי״מולדת, שרה מחרוזת של
שירים בולגריים. בני משפחתו של החתן וחתאילנדים במקום לא הבינו במה דברים אמורים.
הז ה 2269

ץ0י*,

כרמליטה פונש
חממו את הכרנזליטה בסיר
סמוק.הוסיפו לחי פרי הדר
טבשי, פירות השונה וקינמון
לפי הטשם.
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחישץ, וקינמון
לפי הטשם.

הד״ר יום ך! כורג. אמרה
אלוני :״אני לא מבינה למה
המעלית כבר מקולקלת שבוע
ימים, ואנחנו צריכים לבזבז
זמן כדי לחכות תמיד למעלית
השניה !״ הגיב בורג :״ב־ברית־המועצות
בא דובר של
בית־חרושת לשלטים ואמר כי
הם העלו את התפוקה פי
שניים. כאשר שאלו אותו מה
הם עשו פי שניים, השיב :
כתבנו כי המעלית בתיקון.״
9 1לביקור בקאהיר נסע
עורך השבועון הצרפתי ל׳־
אקספרס, איב קיאו, בלוויית
כתב השבועון בישראל, חזי
כרמל ואשתו דגי. קיאו היה
כתב היומון הצרפתי לה פיגרו
בקאהיר לפני 15 שנה, וב-
1966 גורש משם על־ידי ה מצרים.
מאז לא ביקר שם.
רק עכשיו הובהר לו מדוע
גורש אז. הכתבות שכתב על
מילחמת־תימן לא מצאו חן
בעיני שר־המילחמה דאז, ה עבד־
אד־ חכי ס מרשל עמר, והוא שהחליט לגרשו.
קיאו הלך לבקר באחור שבו
התגורר אז בקאהיר, ברובע
זמאלק המפואר, המשקיף על
הנילוס. אחת משתי בנותיו
נולדה שם. בעוד חזי כרמל
ביקר שם בפעם הרביעית, היה
זה ביקורה הראשון שם של
אשתו רני, והיא עסקה בבי רור
אפשרויות של צילום סרט
בקאהיר.

הזוכבת הצהובה הפעם אצל כץ, במיסעדה החדשה,
שקושטה ועוצבה בצורה אלגנטית
ומהודרת. קאלמרי, סרטנים ואווז
אפוי הוגשו שם בשפע, והמשק אות,
שהם הגורם הראשון למצב־רוח
טוב, זרמו שם בלי חשבון.
נזכרתי שאפשר גם ליהנות מבלי
לרקוד ריקודי־דיסקו, מבלי לשיר
שירי־מולדת, אלא מספיק לשבת
עם ידידים ותיקים, לאכול מזון
משובח, לשתות משקאות חריפים
וסתם לקשקש 1הדרך לכפר
הערבי, טייבה היתד, נעימה, וה פרדסים,
העמוסים בתפוזים, הדיפו
ריח משכר. זו הפעם הראשונה

שהזדמן לי לבקר באחד מכפרי
המשולש, לשם נסעתי כדי להש תתף
בחפלה הגדולה שערכו ידי דים
לחבר־הכנסת החדש ואליד
חששתי
חג׳־יחיא.
צאדר,
קצת, כי לא הכרתי שם אנשים
רבים, אך עזבתי את המסיבה עם
הרבה מכרים חדשים, שקיבלו את
פני ברוחב־לב ובידידות רבה. הר בה
ערבים חבושים בכפייה לא
ראיתי שם, וכל הנשים הערביות
היו אלגנטיות ביותר, בלי פרוות
או יהלומים ס אצל כץ הצ טופפו
כולם במקום הקטן ועטו על
המזון שהוגש. איש לא טרף את

האווז בגסות, כולם היו עדינים
בטעימות שלהם, ומסביב לכל שול חן
ישבו חברים ושוחחו. המשקאות
במקום העלו את מצב־הרוח מיד,
למקום,
ואנשים המשיכו לזרום
לחצו את ידיו של מנפרד וחיפשו
את החברים שלהם באולם
ענקי עמד שולחן ארוך ורחב, לידו
עמדו עשרות כיסאות וכל ידידיו
של ואליד באו בזה אחר זה. זיתים,
פיתות עם חמוצים, עוגות עם קדם
וקפה ריחני הוגש שם בשפע. ואליד
הסתובב כמו חתן, עם חיוך רחב
ומאושר, ולחץ את ידי אורחיו, ה ערבים
והישראלים, שבאו לחפלה
שלו. ששת ילדיו התרוצצו בין
האורחים, ואשתו דאגה שהאור חים
יטעמו מן המאכלים שעל ה שולחן.
השופט המחוזי ידם וף?
ח אג״י חי א, שהוא בן־דודו של
ואליה בא עם אשתו היפהפיה
סוהיר, שהיא גם אחותה של
בות׳יינה, אשתו של ואליה בני
מישפחה אחרים של ואליד הסתובבו
גם הם במקום, ובלי מוסיקה, רי קודים
או שירה ערכו מסיבה לח״כ
החרש גילה אלמגוד לא
רצתה לאכול הרבה, כי היא עדיין
שומרת על דיאטה, ושושיק שני
לא נגעה בבשר, כי היא צימחונית,
אך השתיים נשארו עד תום הממי־

בית 17

היא הדוגמנית מרים אלון, עולה־חדשה מצרפת,
המתגוררת עם אמה בנתניה. מרים גבוהת״הקומה

היא דוגמנית מועסקת מאוד בבית־אופנה בתל-אביב. בתמונה: היא
אוכלת סרטן. מרים הבלונדינית באה עם מיכנסיים קצרים למיסעדה.
הפתיחה החגיגית של מיסעדת
הביסטרו לודבוהם, שערך מלך
הפיצות הגרמני, מנפרד כץ, הז כירה
לי את הימים הטובים שהיו
לפני שנים רבות, כאשר לפרד־ריר,ה
סגל, מלכת חיי הלילה של
תל־אביב דאז, היה מועדון שאליו
נהגו לבוא אנשים רבים מן הבו המה
ומן העיתונות, מן המיסחר
ומן הצבא, והיו יושבים בצוותא,
שותים, זוללים ומרכלים. כימעט
כל החברים מאותם ימים התייצבו

11 ך יוך היא גרושתו של מנפרד כץ, אלישבע/
- 1 11ו 1שבאה לחגוג עימו במיסעדה החדשה.
גם בנה נכח במקום, בעוד בתה נמצאת בהמבורג.

בן וידיוח

^ו|)| 11ן היא שולי חנני, שבאה לפתיחה מיד עם
11111י תום ירח־הדבש שלה. שולי מברכת את
בעל המיסעדה ומבטיחה לו לבוא לעיתים־קרובות.

111ך 1*11 *1 [1היא פרדריקה סגל, מי שהיתה מלכת חיי־הלילה
הוא איתן כץ, בנו של מנפרד, שעזר לאביו לארח את הבאים
1>1 של תל״אביב לפני שנים אחדות. פרדי ממעטת לצאת
1 1 ! #71
לפתיחה החגיגית. הוא דאג לחלק משקאות ולהגיש את המזון.
לאירועים חברתיים. בפתיחה פגשה בעורך״הדין צבי לידסקי, המרבה לצאת לבילויים ^,.עימו בתמונה: ידידתו, איריס. פתיחת המיסעדה הזכירה את הבילויים של ימים עברו.

שני, השחקנית, טועמת לא מן ה׳

בשרים אלא מן הירקות .״אם אני
)11י|# 1111
אצטלם עם בשר, אני אקלקל את תדמיתי כצימחונית.׳

כרמל, כתב השבועון הצרפתי ״ל׳אקספרס״ /טועם מן

החטיפים במיסעדה. חזי חזר מטיול בקאהיר בימים

אלה, והביא עימו פריסות־שלום מכמה מצרים לידידיהם בארץ.

ע ן 1אולמן, מי שהיתה נערת־זוהר ושחקנית וכיום
\ ו 1 ׳1 1עובדת בטיפוח״יופי אצל קוסמטיקאית, באה
עם כובע מיצחייה על ראשה ומעיל פרווה על כתפיה.

בה אצל׳מנפרד, כל אחת מסביב
לשולחן אחר, עם סיפורים שונים
•<•!01 אחותו של ואליד, סאמיה
צאדק, סיפרה לי כי היא מורה
של כיתות ב׳ בטייבה, וכי בנות
מישפחה אחרות עוסקות גם הן
בחינוך — בות׳יינה היא גננת,
סוהיר, אשת השופט, היא אחראית
על מעון נענות במקום, ובנות אח
אחרות גם הן מורות• כולן נשים
עובדות עם קאריירה משלהן.
פאת׳יגה צאדק, בת אחיו של
ואליה היא מורה לטבע .״אני גרה
בקוטג׳ שיש בו עשרה חדרים.
אין לי עוזרת, כי כל העוזרות מע דיפות
לעבוד בתל־אביב ולא אצלנו
בכפר. לפני שאני הולכת לבית־הספד
אני מנקה את הקומה העל יונה,
וכאשר אני חוזרת הביתה

משדי צי די הדו ב ה

יגאל שילון והזמר יגאל בשן, שבאו עם נשותיהם,

אני מנקה את הקומה התחתונה ב בית,״
אמרה לי .״יש לי מדיח־כלים
ומיקסר ואני אוהבת לאפות
לארבעת ילדי. אני קונה את ה בגדים
שלי ברחוב דיזנגוף, אצל
שניידנזן או איווניר, ומקווה לנסוע
בחופשה הבאה שלי לקאהיר רק
עם הבעל, בלי הילדים;״ היא הו פרדריקה
סגל באה סיפה למסיבה של כץ, ושאלה כל אחד
ממכריה הרבים איפה הם נמצאים
ולמה היא לא רואה אותם הרבה.
הזמר יגאל כשן בא למקום עם
הבמאי יגאל שילון ועם הנשים
שלהם זהבה; ומיקה. מיקה סיפ רה
לי לי היא תופרת בעצמה את
בגדיה האופנתיים, והסכימה לת פור
גם לי זוג מיכנסיים .״אצלי
(המשך בעמוד )22

זהבה שילון ומיקה בשן. מיקה העדיפה להתרכז
בשתייה, בעוד האחרים גם זללו. זהבה היא דיילת
״אל־על״ לשעבר. מיקה היא בתו של יעקוב מרידוד.

בהליכי גרושין מבעלה, הארכיטקט יורם רסקין, באה לבדה ל מסיב ה .״

(המשך מעמוד )21
תקבלי את המיכנסיים בלי לבוא
למדידות רבות, אפילו תשתי כוס
קפה, וכעבור שעה תקבלי מיכנ־סיים
מוכנים,״ הבטיחה לי 9
״בעלי עוזר לי בבית,״ אמרה ל־סוהיר,
אשת השופט .״את הקפה
אצלנו אני אף פעם לא עושה.
הוא גם מכין את השישליק ואת ה קבאב
וגם את הסלטים,״ אמרה.
״אני רגיל להכין קפה עוד מהת קופה
שהייתי סטודנט, לא גרתי
עם הורי והייתי צריך לעבוד ולהת פרנס
וגם לדאוג לעצמי,״ אמר השופט
שולי חנני באה
עם בעלה הטרי, וסיפרה שחזרה
מירח־דבש מהנה. הדוגמנית מרים
אלון באה מביתה בנתניה, והיתה
היחידה שלבשה מיכנסיים קצרים

בת השיבעים של ואליד
היא רוסאן צאדק.
היא היתה בביתו של הח״כ וקיבלה
את האורחים שבאו אליו.

י י*1

ביתה של הכוריאוגרפית מידל׳ה
שרון, שאמרה :״החלטתי שאצלי
בבית לא יעמדו במסיבת־קוקטייל,
אלא ישבו בסלון שלי,״ אך כולם,
לאכזבתה, בחרו לעמוד ולדבר. ה־קוקטייל,
שנערך לכבוד אורח מ צרפת,
הביא למקום גם את שגריר
צרפת בישראל, מארק בונפו ו אשתו,
מוניק, שבאו באיחור של
שעה ו בטייבה, אחרי ההפלה
הגדולה באולם הענקי, הזמין ואליד
כמה מן האורחים אל ביתו. שם,
בסלון שלו, פגשתי את אמו, שלח צה
את ידי כל אורח. השופט סיפר
לי כי אשתו, סוהיר ואשתו של
ואליד הן אחיות .״אנחנו שבע אח יות
ואח אחד ואבינו הוא מחמוד
נאשף, מי שהיה חבר-כנסת בשנה
,1955״ אמרה לי סוהיר .״אצלנו

׳ 1 *1)11ן 11*[111 בסלון ביתו יושב הח״כ החדש, ואליי צאדק
חג׳-יחיא. הוא הזמין כמה מאורחיו, שבאו
אל החפלה, ומשראה כי כל הכיסאות תפוסים, התיישב על השטיח,

ה תני ה הגדולה 5ל.ה5

של ואליד צאדק חג׳־יחיא. מסביב לשולחן ענקי,

1ן 1ך! היא בות׳יינה, שכעת החפלה הגדולה דאגה
להגיש מזון לילדיה הקטנים. יש לה שישה

ילדים והיא עובדת כמנת בטייבה. היא לבשה חליפה שרכשה בדיזנגוף.

י יי

בנות חג ״יחיא

על גרבי צמר בהירים, תילבושת
שהלמה אותה ביותר. גם אייכי
נתן בא אל כץ והודיע שהספינה
של -קול השלום כבר מתוקנת ו משדרת
כרגיל ו • בין המסיבה
של מנפרד לבין החפלה בטייבה
הספקתי גם לקפוץ לבית־מלון
תל־אביב, ששינה את שמו בשבוע
שעבר, כשעבר לבעלות חדשה.
שם, בנוסף לארוחה בסיגנון פור טוגזי,
ראיתי גם להקה של סטו

מימין: סאמיה צאדק, אחותו של ואליד, שהיא
מורה בכיתות ב׳ בכפר. ליד הח״ה עומדת בת״אחיו,
פאת׳ינה צאדק, שהיא מורה לטבע בבית-הספר בכפר. לכל אחת מהן ארבעה ילדים.

העמוס במזון, ללא משקאות חריפים, הצטופפו
אורחיו של חבר-הכנסת החדש. אחרי שטעמו מן
הפירות, הפיתות והעוגיות מאפה״הבית, הוגש קפה.

דנטים מפורטוגל, שהדגימו ריקו דים
מהירים מאיזור אחד בפורטוגל
וריקודים איטיים מאיזור אחר• ה ריקודים
המהירים מצאו־חן בעיני
יותר והזמרת ששרה שירים פור טוגזים
היתד, אשה מבוגרת למדי,
שהזכירה לי משום־מה את הזמרת
עמליה רודריגז, ששרה שירים
בכייניים לפני שנים רבות בארץ
ו • כשלא הייתי עסוקה בבית-
המלון הצצתי למסיבת־קוקטייל ב־

אשת השופט

הבעלים עוזרים בכל דבר. אנחנו
נשים עובדות. בכלל אנחנו שומ רות
על קישרי מישפחה הדוקים
ביותר, ובכל שבת כולנו באים אל
אבא עם הבעלים והילדים,״ אמרה
לי פאת׳ינה. לחופשות הן נוסעות
לקאהיר ובקיץ הן הולכות לים,
ליד חוף חיפה, שם הם שוכרים
בונגלו ומרגישים כמו בבית־מלון.
שבוע של אוכל ומשק אות
עבר עלי.

סוהיר מסבירה כיצד בעלה עוזר לה בבית, במיטבח.
מאחוריה: השופט יוסוף חג׳-יחיא, האומר :״כשאני
בבית אני תמיד במיטבח ולא מפני שאני אוכל, אלא אני עוזר לאשתי בעבודה.״

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת
מנצע צננו׳ שיונו
אימוידו סומציוו

פירשם אידיאד
אבן גבירול 110 תל־אביב
(•מת אנטוקולשקי)
טלפון 772118 ,227118

1ה עובד?-
פריז.

צבעי השיער אימדיה ניתנים לאיחסון
תקופה ארוכה בתנאים נורמליים

סי דרהחדשהל טי פו ח
עוד הפנים ש ל ״תיא״
סדרה חדשה בת 5מוצרים לטיפוח עור הפנים מתוצרת
חב׳ ״תיא״ ,יצאה לשוק בימים אלה. סדרה זו ׳מהווה
המשך לקו הייצור של חב׳ ״תיא״ בנושא טיפוח העור.
הסדרה כוללת ארבעה קרמים בצנצנות וכן תחליב לחות
לעור שטן — (בבקבוק).

קרם לחות לעור רגיל עד יבש — הקרם מכיל תרכובת
של חומרים טבעיים ופעילים לשמירה על מאזן הלחות
הטבעי של העור.

תחליב לחות לעור שמן — התחליב מכיל, נוסף על
החומר שומר הלחות, גם תרכובת של חומרים פעילים
הגורמים להתחדשות תאי העור כגון: ויטמין ,£
טריגלצרידים ולנולין נמס.

קרם לילה מזין לעור יבש — הקרם עשיר בחומרים
חדישים כגון: שמן מינק, תמצית נבט חיטה, ותרכובת
של ויטמין £ושומנים צמחיים להחיאת העור היבש,
בנוסף לחומרי הלחות ותמציות הצמחים המיועדים
להמרצת מחזור הדם ולשמירה על מאזן הלחות של
העור.

ונור־טוב

קרם קולגן לעור יבש — קרם הקולגן הוא קרם מסיס
טבעי וגורם להחזרת מאזן הלחות החשוב כל כך
לעור. יש לציין כי זהו קולגן ׳מסוג חדיש יותר ומרוכז
יותר. נוסף על הקולגן מכיל הקרם תרכובת של שומנים
צמחיים וויטמין £להחיאת רקמות העור.

תל־אכיב, גאולה ,44 פינ ת. א לנ בי 52
טל • 657792 .פתוח 4— 6 ,9—2 :

קרם קולגן לעור רגיל עד שמן — הקרם לעור הרגיל
מכיל קולגן מסיס טבעי המעניק לעור לחות וגמישות.

מכירת חיסול
בטלדרסים לגברים
מעור משובח
מהיצרן לצרכן

אופנת זמש ועור

( )1אר ט״דיירק טור
מחפ ש בי ת.
( )2מנצח
מחפש תז מור ת.
בו או נר אה
איך עובדת
ה קו מוני ק צי ה
בעולם ה קו מוני ק צי ה

מצא אותנו!
ב עיו ת
ולב טי ם
ב חיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

בלנמם

סאת

דניאלה שמי
הזווו חהצ עי רי ם יו 1.ר1
במקררים וירא! בטלוויזיה
הציבעונית איך נראה חלב
| אחרי שחזר מקאהיר
יצא קיאו לארוחת־ערב במים־
עדה הסיבית בכפד־שמריהו ו בעודו
סועד, נכנס למיסעדה
שגריר מצריים בישראל, סעד
מורתדא. השניים נפגשו ב לבביות.
הם מכירים ותיקים,
מאז היה מורתדא שגריר מצ ריים
במארוקו וקיאו בא לשם
למען כתבה.
91 שגריר ישראל במצריים
אליהו,בן־אלי שד שמע ל אחרונה
כי חברה ישראלית
עומדת לשווק שוקולד למצ ריים,
מבלי לציין כי היא
תוצרת־הארץ. זעם השגריר :
״בשביל זה הקמנו כאן שגרי

ומבקשת שחיל־האוויר יפ סיק
את טיסותיו מעל הקבוצה
בשני ימים מסויימים, כי רעש
המטוסים מפריע להקלטת ה תוכנית.
בערב
ראיונות של

הדסה במלון הילטון בירושלים
ריאיין עזרא רפופורט את
הפסיכיאטרית עטרה קפלן־
דינור, בתו של אליעזר
קפלן המנוח, מי שהיה שר־האוצר
הראשון בממשלת־יש־ראל.
היא נשאלה מה היא
חושבת על קרוסלת שרי־האוצר
האחרונים, ומה חושבת על־כך
אמה הקשישה, הד״ר דכו־רה
קפלן. השיבה הפסיכי אטרית
:״לאמא יש לב טוב.

1מי שהיה מנהל האופרה בפאריס,

|׳/ 1 1 -1 /וכיום הוא פנסיונר, בא ארצה לביקור

!׳ לייעץ ליושב־ראש המועצה לתרבות ולאמנות, אבנר שליו,
יצד לייעל את ניהול האופרה הישראלית. למסיבת״קוקטייל שערכו
ו אנשי המועצה בא רולף בחברת ידידתו הלן וידא, שעימה הוא
תגורר כבר שנים אחדות. הלן היא שדרית פופולרית בטלוויזיה
ל פאריס. למסיבה שנערכה לכבודו בא באיחור של שעה.
רות והנפנו דגל, כדי למכור
שוקולד מתחת לשולחן ״ 1
91 תערוכה בשם באספקלריה
של המיסיס מתקיימת
בימים אלה בירושלים, שם ני תן
למצוא מיכתב שכתבה ה משוררת
לאה גולדכרג אל
פקיד־השומה ב־ . 1955 בין ה יתר
כתבה :״אני אינני חנוו נית,
ואפילו לא פקידה. אני
סופרת, המתקיימת משכר־סמד
רים ותירגום, והספר האחרון
שתירגמתי היה עבודה של
חמש שנים, מילחמה ושלום.
אחרי מה ששילמתי, אין לי
עכשיו כסף, ובאורח האנושי
ביותר, היה ראוי לחלק את
תשלומי.״
! 9כתבת של רשודהטל־וויזיה
בריטית פנתה אל דו־בר־צה״ל
בירושלים, סגן-אלוף
אמיר חשין, וסיפרה לו כי
היא עורכת סרט על הסופר
ע מו ם עוז, חבר קבוצת חול
בכל
פעם שהיא רואה שר־אוצר
חדש בטלוויזיה, היא
אומרת כי כדאי שיתפטר לפני
שיקבל התקף־לב. אך לדעתי
הם כולם ,811018 שפירושו
הולכי־בטל.״
באותו ערב־ראיונות

השתתף גם הכומר ההולנדי
דילם ואן־דר־יהובן, היו שב
בירושלים מאז 1967 עם
אשתו הערביה. אחרי שכל
השגרירויות הזרות עזבו את
ירושלים ועברו לתל-אביב, מי לל
השגרירות ההולנדית, היא
הקים ״שגרירות נוצרית״ של
רצון טוב דווקא בירושלים.
הוא אמר :״אני חושב שאתם,
הישראלים, חיים באשליות
כבר שנים. אתם מדברים על
ההולנדים כעל הוורד הריחני
של אירופה, אך מזמן הדיח
שם הוא ריח של נפט. אצלם
יש ביקורת עצמית נוקבת,
ואתם מחפשים פרחים.״
ה עו ל ם

הז ה 2269

1״1ן
111

*.,,111111י׳?ר•י[

1צלם־האופנה הוותיק /הציג בתערוכתו צילומים של כל

1111111 11 # 1 /1הדוגמניות הישראליות שהצטלמו אצלו במשך השנים. על
קיר מיוחד תלה את תמונות כל הדוגמניות, ולאורחים נאמר שהם יכולים לרשום
עליהן ״גראפיטי״ — כתובות והערות כאוות־נפשם• על התמונה של קארין דונסקי,
01 שוער קבוצת הכדורגל
של מכבי יפו, הרצל קביל־יו,
לקח את אשתו לבית־החולים
ליולדות בקריה, ונאלץ
לעזוב ולנסוע לסידורים. כע בור
כמה שעות טילפן אל
בית־החולים לשאול על מצבה
של היולדת. כאשר הסביר לו
הרופא, הד״ר שאול דוידו־ביץ,
כי עליה עוד להמתין
כמה שעות עד הלידה, שאי1
הרצל :״מה אני צריך לע שות?״
ענה לו הרופא :״אתה
את שלך עשית כבר לפני
תישעה חודשים. עכשיו תש תדל
רק שלא לחטוף גולים.״
כעבור כמה שעות ילדה אשתו
בת, שנקראה בשם קארין.
עורך־הדין

בריר פתח החודש

ציפה גוב
אברהם מישרד

בשדירה השביעית במנהאטן
בניו־יורק, שבה מועסקים עור־כי־דין
ישראליים. הם יעסקו
במתן ייעוץ מישפטי על החוק
הישראלי לחברות ישראליות,
הפועלות בארצות־הברית, ול חברות
אמריקאיות הפועלות
בישראל. בשהייתו האחרונה
באמריקה פנו אל בריר עורכי־דין
רבים מישראל שירדו,
והוא סירב, לדבריו, להעסיק
במישרדו החדש יורדים. הוא
יביא מישראל עורכי־דין ש ישהו
שם זמן קצר ויחזרו
לארץ.

! 0העיתונאי טדי לויטה
טייל עם כלב־הפודל הקטן
שלו ברמת־גן, כאשר לפתע
תקף את הפודל כלב־זאב ענ קי,
ללא מחסום או רצועה.

ה עו ל ם

המעווה את פרצופה, כתב מישהו :״זה היה חריף״ ,ועל תמונה של ונדי מור בעלת
הפה הפתוח, כתב מישהו :״לה, לה, לה על תמונה של דוגמנית, שאת פניה מכסה
בלון, כתוב :״עדיף כן.״ על תמונה של דוגמנית אחרת, פעורת״פה, כתוב :״הצילו ! ״
על צילום של דוגמנית העומדת פסוקת־רגליים כתוב :״אוצר טמון בין הרגליים.״

לויטה נכנם לקרב עם הכלב
הגדול, ואחר־כך הלך למיש-
טרה להתלונן על־כך. כעבור
כמה ימים קיבל הודעה מן
המישטרה ברמת־גן להתייצב
שם, ואמרו לו כי אחרי חקירה
התברר להם כי גם הפודל הלך
ללא מחסום או רצועה, ולכן
הולכים לתבוע אותו על כך,
כי על פי החוק אסור לבעלי-
כלבים לטייל עם החיות ללא
מחסומים או רצועות. הוא גם
התבקר לשחרר את עצמו ב ערבות
של 500 שקל. לויטה
פנה אל ח״ב יוסף תמיר,
שיגיש על כך שאילתה בכנסת.
0השבוע חולקו פרסי
כינור דויד בעת שעלה שר־החינוך
זבולון המר על ה במה
כדי לברך, נשמעו מן

אמו של הזמר גידי גוב, מחבקת את עמיתו ללהקת ״דודה״ דני
סנדרסון. ציפה, העובדת באגף־התיירות בירושלים, סיפרה ני
כאשר גידי היה קטן, הוא אמר לח שהוא רוצח לשיר, והיא סיפרה זאת לידידתח,
המפיקה מרים עציוני, שענתה לה אז ני שירח זה לא מיקצוע טוב. כיום מפיקה
הז ה 2269

היציע קולות־רעש. אך מי
שחשש שהיו אלה מפגינים
נגד השר, נרגע. בטעות נמכרו
כרטיסים של שתי שורות ב יציע
פעמיים, והאנשים שעלה
בגורלם למצוא את מקומם
תפוס, עוררו את המהומות.

! 0הבמאי יגאל שילון,
שזכה בפרס במאי־הסרט של
השנה עבור ביום סירסו חייך,
אכלת אותה, זכה בפיסלון של
כינור דויד, שעליו היה חרוט
בטעות שמו של דן *טילון,
אחיו המכהן ככתב הטלוויזיה
בניו־יורק. יגאל החליט שלא
להחזיר את הפיסלון לתיקון
הטעות, אלא לשמור עליו, מ שום
ש״אחי לא אהב את
הסרט, ועכשיו הפרס הוא על
שמו. שיישאר אם כן כמות

שהוא, לאחי לדראון עולם.״
! 0אחרי הופעתו של ראש
הגולה, פמאגוסטה עיריית
פאפא ואסיליו, בתוכנית־הטלוויזיה
שעה טובה, שבה
רואיין באנגלית על־ידי המנ חה.
מגי פאר, פנתה הנהלת
אולפן עקיבא בנתניה אל פאר
וביקשה ממנו לאתר את וא-
סיליו, כדי למסור לו כי ה אולפן
החליט להעניק לו שי עורים
בעברית בחינם.
! 6מני פאר אומר על תוכ ניתו
של שר־האוצר, יורם
ארידור :״לפי התוכנית הכל כלית
שלו, יגורו הזוגות ה צעירים
במקררים גדולים ו ריקים,
ויוכלו להראות לילדים
שלהם בטלוויזיה ציבעונית איך
פרה שחורה נותנת חלב לבן.״

עציוני את תוכנית הלהקה של גידי, וציפה הודיעה לה כי שירה זה מיקצוע טוב.
בנה גם מצליח וגם אוהב זאת. אחרי הצגת״הבכורה באח האם אל מאחורי הקלעים,
וגם רינה סנדרסון, אמו של דני, נ אה לשם. אמו של דני התגוררה כמה שנים בלונדון,
שם שירת אביו כנציג חברת ״אל״על״ .מאז שחזרו אינם מפסידים אף הצגת־בכורח.

210

הילדה חנהידה מ״ארצאג
אני מעריץ את חנה מרון. אני מעריץ אותה מזה
שנים רבות — ובכל פעם ביגלל סיבה אחרת.
התחלתי להעריץ אותה כשחקנית, בהצגות הראשונות
של התיאטרון הקאמרי. פעם, במילחמת תש״ח, בא
התיאטרון למחנה שלנו (נדמה לי שזה היה. בתל־נוף)
ואחרי ההצגה שלחו ג׳יפ של שועלי שימשון ללוות את
השחקנים עד רחובות. חנה מדון שלטה בכיפה (אם כי
הייתי אז מאוהב במיקצת בבתיה לנצט, אולי מפני
שהיתה ההיפך הגמור ממני).
מאז נתקלתי בחנה בהצגות ובמסיבות. פעם, במסיבה
של שגרירות כלשהי, כשהיינו שתויים ועליזים, שרנו
כצמד שיר־ילדים גרמני על
חתונת הציפורים — היא
זכרה כמה שורות, אני זכר תי
כמה שורות, והיו גם
כמה ציפורים שנשמטו מ זיכרון
שנינו.
כאשר נפגעה במינכן,
חשתי צורך לבקר אותה.
ערב־פסח הגעתי לעיר ה-
בווארית, מצאתיה בבית-
החולים והבאתי לה מצות
ויין ישראלי. השחקנית, ש כמה
שבועות לפני כן רקדה
על הבמה בדמותה של
דולי, ניסתה להתמודד עם
מצבה החדש. יצאתי מבית־החולים
מעודד.
תקריודהדמים, שבה איב דה
חנה מרון את רגלה, הוסיפה להעסיק אותי לאחר
מכן בצורה מוזרה. ההתנקשות בוצעה על-ידי חולייה
של אירגון־פידאיון קטן, שבראשו עמד הד״ר עיצאם
סארטאווי. אירגון זה הצטרף לאו/ר מכן לפת״ח. סארטאווי
עצמו הפך במרוצת השנים ראש כוחות־השלום באש״ף.
מאז סיכן את חייו יום־יום, במשך שנים, ביגלל מגעיו
עם ישראלים. אחרי שנרצח ידידו סעיד חמאמי, האיש
שפתח במגעים אלה, עמד סארטאווי בראש הרשימה של
המייועדים־להירצח בידי הקנאים הקיצוניים, סוכני לוב
ועיראק.
בשיחות עם סארטאווי עלה לא פעם שמה של חנה
מרון, ובשיחות עם חנה מרון עלה לא פעם שמו של
סארטאווי. כאשר יקום השלום, ארצה להיות השושבין
לפגישה של שניים אלה. אני בטוח שהם ימצאו חן זה
בעיני זה.
השבוע הזדהיתי שוב עם הנה. כשהופיעה על מירקע
הטלוויזיה, בסידרה עמוד האש, היא דיברה גם בשמי.
היא ייצגה דור שלם של יוצאי־גרמניה, שבאו ארצה.
כילדים. חוויותיה היו כחוויותי.
שנינו הננו בי אותו שנתון (היא צעירה ממני ב־73
ימים) .שנינו ראינו את החודשים האחרונים של הרפוב ליקה
הוויימארית, ואת החודשים הראשונים של הרייד
השלישי. שנינו ירדנו כילדים בכבש האוניה ביפו, כש למטה
ממתין לנו בסירה ספן ערבי אימתני, בעל שפם
גדול וטרבוש.
פרק זה של ענווד האש היה בבחינת רהביליטציה
סופית של הורינו, העולים מגרמניה. קרה להם מה שקורה
לכל גל של מהגרים חדשים בארץ של הגירה. הוותיקים
בזים לחדשים. החדשים נקלטים בהדרגה, הופכים לוותי קים,
ובזים למי שבא אחריהם( .יש על כך מערכון
משעשע של אורי זוהר).
כשבאו הורינו (ואנו עימם) בזו להם, רימו אותם,
התעללו בהם. הם התרוששו במהרה. שם־הגנאי ״ייקה־פוץ״
רדף אותם. הם נאבקו קשה על קיומם ועל כבודם
העצמי — אף שהביאו עימם נכסי־תרבות שעלו בהרבה
על מה שהיה מצוי בארץ.
אנחנו, הילדים של אז, רצינו להיטמע בין הצברים.
הצטרפנו למחתרות, לתנועות־הנוער. התבוללנו אך
נשארנו גם שונים. תודות לשפת־האם שלנו, היו פתוחים
לפנינו אוצרות־תרבות כבירים, שהיו אז חסומים לפני
הצברים. חנה מרון מייצגת תופעה זו היטב.
בסך הכל, אחרי כל המכאובים והתקלות, סיפור העליה
הייקית הוא סיפור של הצלחה. עמוד האש תיאר אותו
תיאור נאמן. להמחשתו לא יכול היה למצוא דמות אמיתית
יותר מאשר חנה מרון.

סנדלר בשר ודם
באחד הימים עברתי בפאסאג׳ שלייד הבניין שבו אני
מתגורר, ולא האמנתי למראה עיני.
באחת החנויות הקטנות ישב סנדלר. סנדלר אמיתי,
כמו שרואים אותו בספרים עתיקים. יושב ליד שולחן,
מכה בפטישו על סוליה ומחזיק בין שפתיו מסמרים. על
השולחן היו פזורות פיסות-עור בגדלים שובים, וכולו
היה מוקף בנעליים ישנות, שהיו זקוקות לתיקון.
סקרנותי גברה. עקבי-נעלי היו משופשפים, ונכנסתי.
הוא תיקן אותם בעודי ממתין.
האיש בא מברית־המועצות. שם היה סנדלר, וכאן
המשיך במיקצועו. בירכתי בליבי את הציונות, המביאה
לנו עולים שכאלה. סנדלר אמיתי!
זה היה לפני שנה. השבוע עברתי במקום, והחנות
היתה ריקה. הסנדלר נעלם.
פניתי אל סוכן־הכרטיסים המחזיק בחנות ממול, יש ו

ראלי ממוצא ספרדי, ושאלתיו לפשר התעלומה .״איני
יכול לדבר על זה!״ השיב בזעם ,״זה מרגיז אותי יותר
מדי !״
הפצרתי בו, והסיפור נגלה במערומיו.
היו שני סנדלרים באותה חנות קטנה בפאסאג׳ —
שני אחים שבאו יחדיו מברית־המועצות, יחד עם מישפחו־תיהם.
כאן קיבלו את כל.העזרה האפשרית. הסוכנות
בנתה להם דירות בסביבה טובה בתל־אביב, הם השיגו
את החנות והתפרנסו בכבוד. בעל חנוודהכרטיסים עזר
להם בכל, כאילו היו בניו, עזר להם בכל הסידורים
ועודד את רוחם.
באחד הימים נעלמו כלא היו. את הדירות שקיבלו
מידי הסוכנות מכרו בשקט — אך לפני־כן הספיקו גם
להשכיר אותן בשכר־דירה גבוה, שאותו גבו מראש.
את החנות מסרו בשקט. את מישפחותיהם לקחו בשקט.
הם היגרו לקנדה, ושם הם מקווים להכות שורשים בעזרת
הכסף שקיבלו כאן מהסוכנות.
ציונות מעשית. 1981 ,

הח״וב תגבור ביותר
ואליד צאדק חג׳־יחיה (ואליד הוא שמו הפרטי, צאדק
הוא שם אביו, חג׳־יחיה הוא שם אבי־המישפחה, לפני
דורות) הוא עכשיו החבר הגבוה ביותר בכנסת (1.96
מטר) .נדמה לי שהוא גם הסימפאטי ביותר. הוא גם
החבר היחידי שהוא תושב של כפר מוסלמי, ואחד משני

* 111 אבנר׳

לא מכבר שאלה אותי צעירה חמודה, המכינה עבודה
סמינריונית על נושא זה, מה היתה, לדעתי, תרומתי
האותנטית לתנועה זו. היא גס הציעה תשובה משלה:
היא חקרה ומצאה שהייתי הראשון שהשמיע, אחרי
מילחמת תש״ח, את רעיון הקמתה של מדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, לצד ישראל, כבסיס לשלום.
הודיתי באשמה אך עניתי שעם כל חשיבותו של
רעיון זה, אני מתגאה דווקא ברעיון שקדם לו בכמה
שנים.
לפני מילחמת־תש״ח, בסתו , 1947 קבעתי את העיקרון
שהשלום היהודי־הערבי לא יקום בין אנשים בלתי־לאומיים
ואנטי־לאומיים, אלא דווקא בין אנשים לאומיים
משני הצדדים.
השמעתי רעיון זה בחוברת הראשונה שלי על נושא
זה. אמרתי בה שתקופתנו היא תקופת הלאומיות, ושום
פיתרון הסותר את ההכרה הלאומית של אחד הצדדים
או שניהם לא יקום ולא יעמוד. המאבק הוא בין שתי
תנועות לאומיות גדולות (אז זה היה בבחינת חידוש,
כי כל צד שלל את עצם קיומה של תנועה לאומית של
הצד השני) .השלום לא יקום אלא אם כן ישתלבו שתי
התנועות הלאומיות האלה בתנועת־שיחרור משותפת.
ניסיתי למצוא מכנה משותף ללאומיות משולבת זו,
ובחרתי במושג ״שמי״ ,מפני שהוא שם דגש על המכנים
המשותפים ליהודים ולערבים: השפה השמית, ההיסטוריה
השמית, השורשים התרבותיים השמיים. שם החוברת היה
מילחמה או שלום במרחב השמי.
המילים אינן חשובות. חשובה המסקנה שרק כאשר
נפגשים ערבים לאומיים ויהודים לאומיים (ובמושגי
ימינו, פירוש הדבר ציונים) ,נוצר בסיס לשלום.
כאשר ערבי לאומי, פלסטיני גא במורשת עמו, תופס
בכנסת את מקומו של יהודי לאומי כנ״ל, כדי לפעול
למען אותה התוכנית לפיתרון הסיכסוך — הרי יש בכך
הגשמת הרעיון הזה. לא במיקרה הצגתי, בסיום נאום
הפרידה שלי מהכנסת התשיעית, את הדגלים של שתי
האומות, זה לצד זה. היה זה הרעיון כולו על רגל אחת.

תוספת ל ספר השיאים
מגיע מקום־כבוד

המוסלמים היחידים בפרלמנט של מדינה, שבה מהווים
המוסלמים קרוב ל-ן^ 13 של האוכלוסיה.
אך לא בכך ייחודו האמיתי של ואליד צאדק בכנסת.
הוא הערבי היחידי המהווה סיעת־יחיד, מטעם מיפלגה
ש־ס/ס 90 של בוחריה היו יהודים.
כשהצעתי לראשונה להעביר לו בבוא העת את המושב
שלי (בניגוד לידיעות שמקורן בטעות, לא נכלל הדבר
בהסכם־הרוטציה המקורי של של״י) הייתי מודע היטב
להיבט זה של הצעתי. יותר ׳מזה — זה היה הנימוק
העיקרי.
אני דוגל במיפלגה פלורליסטית. פלורליזם פירושו
שאנשים בעלי מוצא שונה, רקע אידיאולוגי שונה ומין
שונה מתאחדים סביב תוכנית מעשית לפיתרון בעיות
המדינה והחברה. למשל: יהודים וערבים מתלכדים סביב
פיתרון משותף לסיכסוך הישראלי-פלסטיני. גברים ונשים
מתאחדים למען הנהגת שיוויון אמיתי בין המינים.
ליברלים מתקדמים וסוצאליסטים דמוקרטיים מתאחדים
במאבק למען צדק חברתי ושיוויון של הזדמנויות. וכן
הלאה.
לאיחוד כזה אין כל ערך, אלא אם כן יכול אחד מן
המתאחדים לייצג את המחנה כולו. גבר יכול להילחם
נגד השוביניזם הגברי, ואשד. למען זכויות הגברים. ערבי
יכול להילחם למען זכויות היהודים, ויהודי יכול להילחם
למען זכויות הערבים. אשכנזי יעלה על הבאריקדות
למען חיסול הקיפוח. ליברל מתקדם ייאבק למען תיכנון
משאבי-החברה לטובת הכלל, וסוציאיסט דמוקרטי ייאבק
למען חופש־הפרט.
כהונתו של ואליד צאדק כנציג־יחיד (בתוקף הנסיבות,
אחרי בגידתו של סעדיה מרציאנו, שנשלח לכנסת מתוך
אותה גישה) ממחישה כלל זה. כערבי לאומי יפעל למען
זכויות היהודים בברית־המועצות בדיוק כשם שאני,
כציוני, לחמתי למען זכויות הערבים בגליל. מי שהדבר
נראה מוזר בעיניו, מוטב שיפשפש בליבו פנימה. סימן
הוא שלא השתחרר עדיין מדיעות קדומות תודהכרתיות.
לי עצמי יש מתופעה זו סיפוק עמוק עוד יותר. הוא
נוגע ליסודות השקפת־עולמי.
תנועת-השלום הישראלית היא נהר גדול, שהרבה-
הרבה יובלים שונים נשפכו לתוכו. קשה מאוד לבודד
את תרומתו הרעיונית של יחיד זה או אחר לתנועה זו.

לח״כ

בספר השיאים של גינם
אימרי רון.
מהו שיא החוצפה? ומהו שיא גסות־הרוח?
השבוע דיבר ח״כ רון, איש מפ״ם, באחת מוועדות
הכנסת על תקציב רשות־השידור. בין השאר הטיף מוסר
לאנשי־השידור בשל גסות הדיבור שלהם.
יום לפני כן נתן רון לכנסת דוגמה של עדינות
וטעם טוב.
זה היה אחרי נאום־הבכורה של ואליד צאדק. אחד
המינהגים היפים של הכנסת הוא שאתרי נאונדהבכורה
של ח״כ חדש, פותח הנואם הבא את נאומו בדיברי-
ברכה. במיקרים כאלה אומרים תמיד דיברי-נועם, אף
כשחתן־השימחה שייך למחנה יריב.
(זכורני שנפל בחלקי לברך את ח״כ דויד שטרן, איש
בעל דיעות לאומניות קיצוניות, הזכרתי אז את אחיו,
אברהם שטרן, הוא ״יאיר״ האגדתי, שרשם בדמו דף
מזהיר בתולדות המאבק נגד השילטון הבריטי, ואיחלתי
לח״כ החדש כי ירשום דף מזהיר משלו בתולדות ה כנסת,
וכד).
לא במיקרה דיבר רון אחרי הח״כ החדש. מזכירות־הכנסת
היתד. מודעת לצורך להכין נואם שירצה לברך
את החבר החדש. רון קיבל על עצמו את התפקיד ברצון.
קומץ חברי־הכנסת שנוכחו באולם התכוננו לדיברי-
ברכה שיגרתיים. הם נדהמו מדברי הח״כ המפ״מי. נדמה
שאין להם תקדים בתולדות
הכנסת. כי רון הביע את
תיקוותו שחברותו של וא־ליד
צאדק בשל״י ״לא
תהיה תחנתו האחרונה״,
וקרא לו, למעשה, לעבור
למפ״ם.
לשון אחר: בברכו את
הח״ב שנשא זה עתה את
נאום־הבכורה שלו, קרא
לו רון לבגוד במיפלגה
ששלחה אותו לכנסת.
ואליד צאדק, שהוא אדם
עדין־נפש, כימעט קפץ ממ קומו.
אך הוא לא רצה
להעכיר את יומו הראשון
בכנסת.

לא פעם בחיי תהיתי על
ההבדל הנפשי המוזר בין הקיבוץ הארצי ובין מפ״ם.
קיבוצי מפ״ם הם נאות־מידבר של אידיאליזם וחינוך
טוב. אפשר להכיר את חניכיהם בכל מקום. איך זה
קורה שהעסקנים הפוליטיים הצומחים בנאות־מידבר אלה
הם לא פעם שיאנים של גסות־רוח וסיגנון מכוער?
בוודאי יש כאן תופעה פסיכולוגית מסויימת, שכדאי
לתהות על שורשיה. אולי אין זו אלא ריאקציה נפשית
טיבעית מצד אנשים. שחונכו על בירכי ההומאניזם
ואחוות־העמים, והנאלצים להגן במישור המיפלגתי על
מדיניות של הסיפוח הזוחל, שוד־קרקעות ודיכוי עם אחר?

1111־ 11
די ש נולדה בתור גימיק1 ,נוע 1ל ם לא היתר! אלא גימיק

חו חו 1הג*דא 3ה
ן• יג אלי דין הצטדק, התוודה, הסביר,
חשף את צפונות ליבו, לעג לעצמו.
הוא היה עצוב. הוא היה עליז. הוא מנה
הישגים. הוא מנה כישלונות.
במשך חצי שעה, בתוכנית מוקד בטל וויזיה׳
עשה ייגאל ידץ כל מה שפוליטיקאי
יכול לעשות כאשר הוא יורד מן הבמה.
חוץ מדבר אחד:

הוא לא התמודד עם האמת,

הוא ברח ממנה כאילו כפאו שד. בכל
פעם שהתקרב אליה בלי משים, התאושש
ונחפז לכיוון אחר.

זה טיכעי. כאשר הא:מת מכאי־כה,
אין רוצים לנגוע כה.

אך ידין יצר את הרושם שכלל אינו
יודע מהי האמת. אחרי ארבע שנוודכהונה
כמנהיג ד״ש ניתן לאמר גם עליו ש״לא
למד דבר ולא שכח דבר.״

וזה מעצים כ אמ ת.

רובינשטיין הגיע לד״ש כשהוא תמים
כרך הנולד. תמיר הגיע לד״ש כאשר
מאחוריו קופת־שרצים פוליטית, שעשרה
סוסים לא יבלו להזיזה.
הפרופסור למישפטים לא היה מעודו,
עד אז, חבר במיפלגה כלשהי. תמיר החליף
מיפלגות כמו גרביים משומשים, עלה על
כל העגלות הרעיוניות, היה הכל מכל כל.

רוכינשטיין ותמיר דמו זה לזה
כמו ג׳יראפה צימחונית ונמר ה-
שוחר-לטרף. אמנם, לשני אלה יש
עור צהוב ומנומר — אך כזה
נגמר הדימיון ביניהם.

איך יכלה תנועה הדוגלת בטיהור החיים
הפוליטיים, לקבל לשורותיה את השניים
האלה יחדיו? איך יכלה תנועה, שבאה
להנהיג גורמה חדשה של מוסר בחיי-
הציבור, לעכל את שמואל תמיר?

למדינת־ישראל ולחברה הישראלית יש
כמה בעיות קיומיות, העלולות להרוס
אותן מן היסוד. בין השאר: גבולות ה מדינה,
הבעייה הפלסטינית, המשבר הכל כלי,
ההתנגשות בין העדות, היחסים בין
הדת והמדינה.
יכול מישהו להאמין (כמוני) שכל אלה
אינם אלא צדדים שונים של בעייה אחת
ויחידה, שיש לתת לה פיתרון כולל. יכול
מישהו לראות בהן בעיות נפרדות, ולהציע
לכל אחת מהן פיתרון. יכול מישהו אף
להתעלם מבעייה אחת או שתיים, ולספק
פיתרונות רק לאחרות.

כל זה לגיטימי. אך ד״ש עשתה
דכר אחר: היא התעלמה מכל
הבעיו ת הא מי תיו ת גם יחד.

היא אמרה עליהן דברים סתמיים, שחזרו
על המליצות הנדושות ביותר של פולי

ן • יו כפי ידין כמה תירוצים לכישלונה
• של ד״ש.
תירוץ מס׳ : 1ד״ש קיבלה רק 15 מנדא-
טים. אילו קיבלה , 18 הכל היה משתנה.

הישג־הבחירות של 15 מנדאטים היה
ניצחון כביר. היו בכנסת סיעות־יחיד
שחוללו בה מהפכה מחשבתית. אגודת-
ישראל השיגה הישגים כבירים, ברוח
מצעה, בעזרת ארבעה מנדאטים בילבד.
המפד״ל רוכבת על המדינה, כשיש לה
12 מנדאטים.

עם כל הככוד, זוהי שטות.

אך מה זה שינה, כעצם ץ

אילו היה לד״ש מצע של ממש, רעיון
אמיתי להבראת המדינה, היתד. משפיעה
גם מבלי להוות את לשון־המאזניים. אך
ד״ש לא היתד. יכולה להשפיע, גם אילו
היתד. לשון־המאזניים, מפני שלא היה לה
שום רעיון שבער בעצמותיה. היא קמה,
היא יכולה היתד. ביכלל לקום, רק
מפני שלא היה לה רעיון כזה.

אידו זכה ידין כמאי *׳ 1507כשלושה
מנד א טים נוספים, לא היה
מ שתנה דכר. פשוט היו מתרוצצים
עכשיו כ כנ ס ת עוד שלושה ח״כים
מייואשים, המוכנים למכור א ת
נ שמתם לכל המרבה כמחיר.

^ ירוץ מס׳ 2מעיד יותר על זעם
• אישי מאשר על נכונות להתמודד עם
האמת.
ידין טוען כי קבוצת ״שינוי״ הרסה
את ד״ש. אסור היה להתחבר עימה.
קבוצת ״שינוי״ נושאת במלוא האחריות
להקמת ד״ש, ולכל אשר קרה לד״ש מאז
ועד עצם היום הזה. שום תחבולות פיר־סומיות
לא ישחררו אותה מן האחריות
הזאת. היא היתר. שותפה מלאה לתפיסה
המקורית של ד״ש, לסדרים שהונהגו בה
(״הכל בוחרים את הכל״) ,למצע ה״רעיוני״
שלה.

יי אך כמה חטא אמנון רובינשטיין
יותר מאשר שמואל תמיר, שעדיו
גומר ידין א ת ההלל גם כרגע
האחרון 7

כאותו לילה מ תה.

לא מפני שהשיגה רק 15 מנדאטים,
ולא . 18
אלא מפני שהחל באותו לילה נאלצה
להתמודד עם הבעיות האמיתיות של ה מדינה.
ולשום בעיית אמיתית לא היתד.
לתנועה תשובה. גרוע מזה: לגבי כל
בעייה אמיתית היו הדיעות בתנועה חלוקות
מן הקצה אל הקצה. שום דבר לא איחד
את חבריה, מילבד ה״גימיק״.

הנסר רצה לטרוף טרף בג׳ונגד
של השידפון. הו״ייראפח רצתה
להישאר ציסחוני ת ודאכוד עדים
סן הענפים הגכוהים כיותר.

פלג אחד הלך לממשלה ודבק בכסאות,
בימים טובים ורעים, כאשר הממשלה
כרתה את הסכמי קמפ־דייוויד וכאשר
אותה הממשלה הרסה אותם בתעתועי
האוטונומיה, כאשר קפצה האינפלציה
וכוסו השטחים הכבושים בהתנחלויות
פרובוקטיביות ושוחררו הבנות הדתיות
מגיוס וגדל הפער והתערערו יסודות ה־מימשל
הדמוקרטי.
הפלג השני המשיך לשבת באופוזיציה
ומתכוון להשתתף בבחירות, כאילו לא
קרה דבר, מבלי שיהיה לו מה להגיד על
כל נושא שבעולם ובמדינה, מילבד מליצות.
ח״כים אחרים משרידי ד״ש מתרוצצים
בכנסת כמו עכברים באוניה טובעת, כשהם
מנסים בשארית כוחות הייאוש לתפוס
טרמפ כלשהו, לעלות על סירה כלשהי,
או לתפוס לפחות חגורת־הצלה.
כמה משרידי ד ״ ש: מציעים א ת

עצמם דמכירה, כגלוי, כמצב שד
״מוכרים בילבד״ .הם מתאימים
להפליא לנוף הכנ ס ת הת שיעית,
שהחלה א ת דרכה כ כ חי ר ת גאנג־סטה
בינלאומי מכוקש ושסיימה
א ת דרכה בה שבעת אביהם של
החשודים כרצח קודמו.

מי שאינו יודע להשתמש כסיעה

של 15 מנדאטים כדי לקדם א ת
מטרות תנועתו, מוטם שיסתלק מן
החיים המדיניים.
נכון, כאשר נודעו תוצאות־הבחירות דמה
מישרד־ד״ש לבית־קברות. על פני מנהיגיה
הצטיירו רגשות של תוגה ואבל. העם
כולו ראה זאת על מירקע הטלוויזיה.
הדיכאון לא השתרר אז בד״ש ביגלל
המיספר המועט של המנדאטים, שבהם
זכתה, אלא ביגלל חלוקת המנדאטים
האחרים. במוצאי יום־הבחירות היה
ברור כי הליכוד יכול להקים קואליציה
בלי ד״ש. ד״ש לא היתר. לשון־המאזניים,
כפי שקיוותה להיות. למרות גודלה, היה
כוח־המיקוח שלה קטן.

ה״גימיק״ הגאוני של ד״ש החזיק מעמד
במשך יום גורלי אחד — יום הבחירות.
בלילה שלאחר מכן התברר כי התנועה
השיגה, יש מאין 15 ,מושבים בכנסת.

ילד היה כל זה שייך לעבר, לא היה
טעם לבזבז עליו נייר ודיו. ה׳׳היה
בכמה הירהורים פילוסופיים.

אך אין זה שייך לעבר. זה שייך
לעתיד.

האם היו הדברים מתפתחים אחרת,
אילו היו בד״ש פחות טיפוסים כמו מרדכי
וירשובסקי, ויותר טיפוסים כמו עקיבא י
נוף? פחות סטף ורטהיימר ויותר אסף
יגורי?

עצם ה שמעת תירוץ כזה מעידה
על ידין שהוא נואש מחיפוש אחרי
אמתלות. כעיניו אין תירוץ מגוחך
מדי, כד עוד זה עוזר לו להתחמק
מן העיקר.

^ אמת היא שהקמת ד״ש היתר,
י י מראשיתה תרגיל פנטסטי של הונאת
הציבור.
יתכן שכמה מן המייסדים — וידין
ביניהם — לא הבינו כלל שזהו מעשה
של רמאות. אך רמאות אינה חדלה מלהיות
רמאות מפני שהרמאי אינו יודע שהוא
רמאי.

דהיפך: ייתכן כי כחיים המדיניים
רמאי טיפש, המרמה א ת עצמו,
מסוכן מן הרמאי הציני, המכקש
דרמות רק א ת הזולת.

בסלאנג האמריקאי יש מילה שאי־אפשר
לתרגמה, ושאיש גם אינו יודע מה מקורה :
״גימיק״- .
לפי המילון ,״גימיק״ הוא ״תחבולה שיש
בה תכסיס, תחבולה שנועדה למשוך
תשומת־לב או פירסומת״.

ד־״ש נולדה כ תור גימיק, ומעולם
לא היתה אלא גימיק.

תנועה רצינית חדשה ׳,המבקשת לשנות
את פני החברה או המדינה, צריכה להת מודד
— לפחות בתיאוריה — עם הבעיות
המרכזיות של אותה חברה או מדינה.

טיקאים ותיקים וציניים, או שלא דיברה
עליהן כלל.

תחת זאת השתמ שה ב״גימיק״.

^ ״גימיק״ היה פיתרון חדש, מר י
י שים, מהפכני׳ ,לכל מחלות המדינה
כולן: שינוי שיטת הבחירות.
אם האזרחים יילכו לקלפי ולא יצביעו
לפי שיטת א׳ ,אלא לפי שיטת ב׳ ,כך
אמרו בעלי הרעיון הגאוני, כי אז הכל
יהיה אחרת. לא מילחמה, לא שטחים
מוחזקים, לא מאבק לחיים ולמוות עם
הפלסטינים, לא אינפלציה, לא מרד עדות-
המיזרח, לא כפייה דתית, לא ירידה. הכל
יבוא על מקומו בשלום.
אכן, יכול אדם לדגול בשיטת-בחירות
אחרת. או בהקדמת השעון בקיץ. או במתן
זכות-בכורה לרוכבי-אופניים בכבישים. או
בתרופה חדשה נגד נשירת־שערות.
מותר לאדם בהחלט לתמוך בפיתרון
כזה בלב תמים ולעשות לו נפשות —
כל עוד אינו מתיימר לפתור בזה את כל
בעיות המדינה, עד כדי כך שיש צורך
להקים תנועה חדשה להגשמתו, תוך שבי רת
המיפלגות הקיימות ושליחת היד אל
השילטון.

באן, כנקודה זו, הופכת האמונה
התמימה תרגיל גראנדיוזי שד
רמאות.
וזה מה שעשתה ד״ש.

י רמאות יש תמיד רגליים קצרות.
• ככל שהרמאות גדולה יותר, כן קצרות
רגליה יותר. בייחוד בעולם האכזרי והחשוף
של הפוליטיקה.

ה״גימיק״ של ד״ש פעל כפיצצת־זמן,
שפגעה ביסודות הדמוקרטיה. הוא השאיר
אחריו טעם של יאוש ותיסכול. אם ׳תנועה
חדשה, שהצליחה לגייס את קולותיהם של
202,265 בוחרים, לא השאירה אחריה אלא
ליכלוך, הבטחות מופרות ורמאויות ציניות
— איזה תיקווה נותרה למישטר הדמוק רטי?
האין פירוש הדבר שיש לסלק את
המישטר הזה כולו, לקרוא ״למנהיג״ אשר
״יעשה סדר״ ,ישים קץ למיפלגות המוש חתות,
יפזר את הכנסת הברברנית, יוריד
את הראש לאמצעי־התיקשורת הבוגדניים?

אם אבן מתק רכ ת ישראל ל״ימים
האחרונים של ויימאר״ — יזקוף
ההיסטוריון חלק גדול מן האשמה
עד השכונה שד ד ״ש.

הבנת התרגיל של ד״ש דרושה כדי
שהוא לא יישנה בצורה מכוערת וצינית
עוד יותר. אם היה ייגאל ידין קאריקטורה
של ז.־יד בן־גוריון, הרי משה דיין הוא
קאריקטורה של ייגאל ידין. בניצוחו נעשה
עתה נסיון להקים ד״ש־זוטא, שתחזור על
כל תרגילי ההונאה של קודמתה.
שוב יש ״גימיק״ (״מישטר חירום״),
שוב מתקבצים יחד עסקנים בעלי השקפות
מנוגדות, שוב מתאחדים נמרים וג׳יראפות
כדי לעוט על השלל הנמצא אי־שם בין
הליכוד והמערך. שוב נמצאים עיתונאים
המוכנים לשרת, ואמצעי־תיקשורת המו כנים
להלל.
אל תהיה־נא אשלייה לאיש: זוהי הדרך
אל התמוטטות המישטר הדמוקרטי, אל
הריקבון הסופי, אל הפאשיזם. ד״ש ב׳
תשלים את המלאכה של ד״ש א/

דמוקרטיה שאין כבוהה לגייס
כוחות אחראיים, המוכנים להתמודד
ברצינות מוסרית עם בעיות
הקיום של המדינה, דנה א ת עצמה
למוות.

*• 3 ^8ף*ייי <8

ש מן

3 ^ 8ן ךיי 8י 8
0 .0 .4 1 8 x 1

במדינה
העם

ליט בישראל את אותה רוח חשוכה
שממנה ברח בברית־המועצות.

הגי בו ר 3א

קכלתרהסגים ליוסף
מגדלסיץ היתה חגיגה
של ישראל המסועדת
יוסף מנדלביץ, אחרון קבוצת-
היהודים שניסתה לחטוף מטוס
סובייטי לפני עשר שנים, דרד על
אדמת ארץ־ישראל.
ברגעים הראשונים כבר יכול
היה לעמוד על מהותה של החברה
אשר אליה הוא מצטרף. מדינת־ישראל
כאילו החליטה לעדכן אותו
תוך כמה דקות לגבי מה שקרה
בה במשך עשר השנים, שבהן ישב
מנדלביץ בכלא הסובייטי.
פירסומת וביריונות. קודם
כל הוא ראה עסקנים. רודף־הפיר-
סומת הישראלי המצוי עט על ה מציאה.
מצלמת הטלוויזיה התקשתה
לראות את מנדלביץ, מרוב עס־קני־המיפלגות
שסובבו אותו וכיסו
אותו, ושהיה מנוי וגמור עימם
להצטלם בהזדמנות חגיגית זו.
שלמה לורנץ תפס את מרכז
התמונה והחל מפליט מליצות ריקות.
מנחם פרוש דחק אותו הצידה,
הצליח להכניס גם כמה מילים
בנות־אלמוות !משלו. דויד לוי לא
פיגר אחריו. הוא ביים הצגה, מסר
לאיש תעודת־עולה. זבולון המר
נדחק לפינה מלמטה. ח״כים, עסק נים,
רבנים — הכל ניסו לדחוף
זה את זה אל מחוץ לתמונה.
רדיפת־הפירסומת החולנית היתה
התופעה הראשונה. הביריונות ה ישראלית
היתה התופעה השניה.
כשניסתה הטלוויזיה לראיין את
מנדלביץ, התנפלו עליה ביריונים

היהודים והכסף
יהודים יודעים להרוויח
כסף — אמר הפו,מה
שהפך אורח גפכד כישראל
״יהודים יכולים להרוויח בדרך
אקראי יותר כסף מכפי שאתה ואני
יכולים להרוויח בכוונה תחילה ו״
פסוק זה מעיד על בעליו שהוא
אנטי־שמי. הוא מבחין בין בני־אדם
על פי גיזעם (או דתם) ,ו מייחס
לגזע מסויים כולו תכונות
מסויימות. הוא מייחס ליהודים את
התכונה הסטריאוטיפית, ששונאי-
היהודים הדביקו להם תמיד: כיש־רון
עילאי להרוויח כסף. נרמזת בו
תכונה נוספת: דרך בלתי-כשרה
להרוויח את הכסף, שהרי הנוצרים
ההגונים אינם מסוגלים לעשות כן.
השבוע ישב בעל הפסוק הזה
במלון ירושלמי, כאורח נכבד ו מפונק
של ישראל.
״ללכת לפלסטינה״ .הכומר
ג׳רי פולוול, מייסד תנועת ״הרוב
המוסרי״ ,הוא כיום בעל השפעה
רבה .״כומר הטלוויזיה״ ,בעל קהל־הענק,
הוא מנהיג אחת התנועות
הפוליטיות של קנאים נוצריים, ש הובילו
את רונאלד רגן לשילטון
בארצות־חברית.
פולוול הוא גם ציוני אדוק. הוא
מצדיק זאת בנימוקים של תיאו לוגיה
נוצרית, אף כי יש החושדים
כי הציונות שלו דומה לזו של
אנטי-שמים רבים בעבר, שקראו
ליהודים ״ללכת לפלסטינה״.

כגנבים בליד ה: נגד העיתונות!
^ פיטר להכיר את תוכנה האמיתי של הצעת ׳
חוק על פי הטיפול בה. לפי כלל זה, ההצעה
של החוק להגנת הפרטיות היא מעשה־בליעל.
ההצעה נועדה לסתום את פי העיתונות ולמנוע
ממנה את האפשרות לחקור פרשות־שחיתות של
בעלי-שררה, בהסוואה של הגנה על הפרטיות
של ״האדם הקטן״ .אין לה אח ורע בעולם הדמוק רטי
(העולם הזה 2230 והלאה).
היא עברה את הקריאה הראשונה בכנסת והוע ברה
לוועדת החוקה־חוק־ומישפט. לשם כך הופעל
מכבש אדיר על-ידי שמואל תמיר, אז שר-
המישפטים. בוועדה קיבל אותה בשימחה גלוייה
יו״ר־הוועדה, איש־המפד״ל דויד גלאס.
באותה שעה טיפלה הוועדה בהצעת־חוק אחרת
מטעם גלאם ועמיתיו, שבאה גם היא לסתום את
פי העיתונות, בתחום מוגבל יותר: הצעה לאיסור
פירסום שמותיהם של חשודים (ראה איגרת העורך).
נגד שתי הצעות־החוק התקוממה העיתונות
המאורגנת כולה. אף שנשמעו בציבור העיתונאים
הצעות לנקוט אמצעים דראסטיים נגד יוזמי
החוקים, העדיפו עורכי העיתונים היומיים ללכת
תחילה בדרך הפרלמנטרית.
כך הופיעו העורכים בשבוע שעבר בוועדה
והשמיעו את טענותיהם נגד ההצעה לאיסור
פירסום שמות החשודים. האווירה היתה ידידותית.
הטענות המרשימות של נשיא מועצת העיתונות,
עורך־הדין יהושע רוטנשטרייך, התקבלו, לכאורה,
בקשב.
למחרת היום נדהמו העורכים לשמוע כי על
שולחן הכנסת הונחה, לקריאה שניה ושלישית,
הצעת החוק להגנת הפרטיות. איש מחברי
הוועדה לא רמז על כך לעורכים, אורחי הוועדה,
אף ברמז הדק ביותר.
כך, בעוד שהעיתונות היתד. עסוקה בהתגוננות
מפני המהלומה של יד שמאל, הלמה הוועדה ביד
ימין, בתיקווה להשיג נוק-אאוט.

הטע״ה ורמ״ה
^ דונו ת ־ ה ז דון של אויבי-העיתונות בכנסת
** התגלו בכל שלבי הטיפול בחוק הגנת הפרטיות.
הטוען
העיקרי נגד הצעת־החוק, בקריאה הרא שונה,
היה העיתונאי המיקצועי היחידי שכיהן
אז בכנסת, ח״כ אורי אבנרי.
כמומחה לעניין, ביקש אבנרי להשתתף בכל
הישיבות של ועדת־החוקה־חוק־ומישפט המוקדשות
לטיפול בהצעת־חוק זו — דבר מקובל בדיוני
הכנסת. גלאס נענה, כביכול, לבקשה זו. אולם
ח״כ שמואל תמיר התנגד. נערכה הצבעה בוועדה
והתקבלה החלטה — כימעט חסרודתקדים —
לבטל את ההזמנה. הותר לאבנרי רק להופיע
לפני הוועדה כעד ולהשמיע את השגותיו.
אבנרי הוזמן לישיבה אחת, התחיל בהשמעת
טענותיו. מניית שתמיר ואחרים שיסעו את דבריו
בכל נקודה, לא סיים אבנרי אלא את מחצית

הרצאתו. היו״ר גלאס הודיע לו שיוזמן לישיבה
נוספת.
הזמנה שניה זו השתהתה. כאשר פשטו בכנסת
שמועות על טיפול מזורז — ואף נחפז — בהצעת-
חוק זו, בעוד שהצעות חשובות הרבה יותר
מונחות בוועדה כאבנים שאין להן הופכין *,
פנה אבנרי בעל-פה אל גלאם, הזכיר לו את
ההבטחה להזמינו שוב לוועדה. גלאם אישר זאת.
מאחר שאבנרי המתין להשלמת עדותו בוועדה,
לא נחפז להגיש בכתב את ההסתייגויות שלו
להצעת־החוק. הוא רצה לברר תחילה את עמדת
הוועדה לגבי הנקודות השנויות במחלוקת.
עתה ברור כי כל הנוהל הזה לא בא אלא כדי
לרמות ולהטעות. יו״ר הוועדה, גלאם, אירגן
תימרון מזהיר של הולכת־שולל: הוא נסע לשלי חות
באירופה, דאג שהחוק יונח — בהיעדרו —
על שולחן הכנסת, לקריאה שניה וסופית. המטרה
השקופה: לטעון כי ידו לא שפכה את הדם הזה.
האחריות הוטלה על ממלא־מקומו, ח״כ פינחס
שיינמן, אף הוא מהמפד״ל, האוייבת המסורתית
של העיתונות החופשית והאינטרסנטית העיקרית
לבלימת חקירות של שחיתות. גלאם השיג לעצמו
אליבי שקוף.
אבנרי לא הוזמן כלל להשלמת עדותו, ואף
לא נאמר לו כי על סיעתו להגיש את הסתייגו־יותיה.
ברגע שהתפטר מן הכנסת, הונחה ההצעה
על שולחן הכנסת, כימעט בלי הסתייגויות.

ש בי ת ת עיתונות
^ איחור ניכר נוכחו עורכי-העיתונות לדעת
* כי נפלו קורבן לתכסיס של הונאה. השבוע,
ברגע האחרון ממש, טיכסו העורכים והעיתונאים
עצה כדי להתגונן מפני הסכנה הקטלנית המאיימת
על חופש-העיתונות.
אחת ההצעות: להכריז על שביתה כללית של
העיתונות.
הצעה מתוחכמת יותר: להטיל חרם על איזכור
שמותיהם של חברי-הכנסת בכל אמצעי-התיקשורת.
היה מנוי וגמור עם אבות־המזימה לנצל את
הימים האחרונים של הכנסת המתפרקת כדי
להעביר את הצעת־החוק, שתעניק מעתה לעסקנים
הגנה כימעט מוחלטת מפני ביקורת עיתונאית.
וכך, בלי הודעה מוקדמת, ומבלי שהדבר הופיע
מראש בסדר־היום של השבוע, כמקובל, הובאה
ההצעה לפתע לדיון סופי בכנסת. לשם כך הופסק
באמצע הוויכוח על תקציב המדינה.
המערך נעדר כימעט כולו. מבין שישה החברים
שנוכחו, שניים הצביעו בעד החוק, ארבעה נמנעו
מהצבעה — אחרי שנתקבל תיקון בעל ערך מפוקפק
ביותר.
חוק־החרפה אושר כמו שהוא נולד — בגניבה.
* למ של: חוק המיפלגות, הצעה אחרת של
שמואל תמיר, שנקברה בוזעדה, הצעה זו נועדה
להבטיח, כביכול, את החיים הדמוקרטיים בתוך
המיפלגות.

גדולה של חברי תנועתו, התנהג
כאיש גוש־אמונים ישראלי, הטיף
לרעיון ארץ־ישראל השלמה. אך
באותה שעה עצמה פירסם הראלד
טריביון האמריקאי, המופיע בפא ריס,
דו״ח של עליית האנטי־שמיות
בארצות־הברית — תוך הזכרת שמו
של פולוול. הדו״ח הזכיר גם מנהיג
דתי-קנאי אחר, ראש הוועידה ה־באפטיסטית,
שאמר בשנה שעברה
כי ״אלוהים אינו שומע תפילה
של יהודי״.
אמר על כך מנהיג יהודי מקומי :
״מבחינה היסטורית, אחת הדברים
המאפיינים כל גל של אנטי-שמיות
הוא הנסיון לנתק את היהודים
מחסד אלוהים.״

השר המר ועולה מנדלכיץ*
10 שנים תוך כמה דקות

מיפלגות
עדה סו ףהתר

מגודלי־זקן, קנאים של תנועה זו
או אחרת, וחסמו את דרכה. בתירוץ
אידיאולוגי זה או אחר, מנעו בכוח
בעד נציגי-הציבור, אנשי התיק-
שורת, מלמלא את תפקידם.
הכל נעשה בחוסר כל הדר, ב גסות,
בכיעור, בהעדר כל חוש
לחגיגיות.
רוח חשוכה. אם הדהים הדבר
את מנדלביץ, זה לא ניכר עליו.
להיפך, תוך זמן קצר מאוד
הסתבר כי הוא מתאים בהחלט
לרוח הנושבת עתה במדינה. הוא
התגלה כקנאי קיצוני, לאומן־דתי
מהסוג שישראל כבר משופעת בו.
נראה כי מנוי וגמור עימו להש

בעת
ביקורו האחרון באמריקה
העניק מנחם בגין לפולוול את
״מדליית ז׳בוטינסקי״ .הדבר גרם
לגל של זעם אצל התומכים המסו רתיים
של ישראל, הליברליים.
כמה סירבו לקבל מדליות ולבוא
לטכס, שבו משתתף הקנאי הדתי
הימני־קיצוני. הדבר לא הפריע
לבנין, הרואה בפולוול מעין נציג
של גוש־אמונים אמריקאי.
״אלוהים אינו שומע״ .כש בא
פולוול לארץ, בראש מישלחת
* ביניהם: מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה,
מתיתיהו שמולביץ וח״כ
מנחם פרוש.

סדרה ועוזב — ירוחס.
ייגאל ידין מורה,
אך איגו עוזב
זה היה מחזה נדיר: סגן־ראש-
הממשלה הודיע ברבים שהוא נכ של,
שהחליט לפרוש מן החיים
הציבוריים.
הוא גם כינס את מוסדות ״התנו עה
הדמוקרטית״ — השריד העלוב
האחרון שנותר מד״ש המפוארת —
כדי להחליט על פירוקה.
פירוקה של מיפלגה פוליטית
פירושה: הודאה פומבית ששוב לא
נותר לה תפקיד, שאין לה עוד

כסאל מז כרת
ה עו ל ם

הז ה 2269

מה לעשות בחיים הציבוריים (ראה
הנדון).
כל זה יפה ונאה. אמנם, זה בא
באיחור של שנה־שנתיים, אך טוב
מאוחר מאשר ביכלל לא.
הכל ציפו כי בסוף ההודעה יסיים
ייגאל ידין את דבריו בפילים:
״ועל כן, הגשתי היום את כתב-
התפטרותי לראש־הממשלה. בעוד
48 שעות אפסיק לכהן כסגן ראש־הממשלה
וכחבר־ממשלה.״
דבקותבכסא. אולם ההודעה
לא באה. ידין הבהיר כי בכוונתו
להידבק לכיסאו עד הרגע האחרון
ממש — עד לנפילת הממשלה ב־עיקבות
הבחירות.
׳מבחינה ציבורית זה תמוה. שר
מייצג בממשלה את תנועתו ואת
מטרותיה. שר שאינו מייצג עוד
איש, שאינו חבר במיפלגה, היושב
בממשלה כאיש בודד — זוהי תופ עה
זרה למישטר הפרלמנטרי, מה
גם שידין יושב בממשלה שעיקר
פעולתה כיום הוא לכסות את ה שטחים
המוחזקים בהתנחלויות —
כניגוד מוחלט למצע ד״ש.
מבחינה אישית זה תמוה עוד
יותר. כי פירוש הדבר הוא שאחרי
כישלונו המונומנטלי לא הסיק ידין
שום מסקנה אישית. פרישתו מן
החיים הפוליטיים אחרי הבחירות
אינה החלטה אישית, אלא אך
הכרה בעובדה שאין לו עוד כל
סיכוי להיבחר מחדש (״איני נכס
אלקטורלי״) .ואילו דבקותו בתואר
ובכבוד של סגדראש־הממשלה היא
החלטה אישית.
אין היא מוסיפה כבוד לאיש.
בדואים חריש סוני׳גו,
בי ת המשפט הוציא צו
מגיעה נגד מנהל מקרקעי
ישראל — והמרקטוריס שד
הסוכנות המשיכו דחרוש
כל חקלאי יודע שהחריש קודם
לזריעה. כאשר עלו 15 הטרקטורים
ששכרה הסוכנות בסוף חודש ינואר
השנה על אדמות הבדואים ליד תל-
ערד, לא היה זה חריש חקלאי,
אלא חריש פוליטי. הטרקטורים
של הסוכנות השמידו בשיטתיות
מאות דונמים שהשעורה שנבטה
בהם הגיעה כבר לגובה של 20ם״מ.
היו אלה אדמות שעיבדו משפחות
אבו־עיאש וסאלמן סאלם, מתושבי
תל־ערד. אדמות שעובדו עשרות
שנים על־פי הסכמים עם מנהל
מקרקעי ישראל, לאחר שהברואים
הסכימו לוותר על אדמות שהיו
שייכות להם באיזור באר־שבע.
הבדואים טוענים שלא ידעו כלל
שבאוגוסט 1980 נחתם הסכם בין
מנהל מקרקעי ישראל ובין הסוכ נות,
שעל-פיו הועברו האדמות ש עיבדו
לרשות הסוכנות, לצורך הק מת
התנחלות יתירה, שתשכון משני
עברי הקו הירוק. עובדה היא שה ברואים
היפנו את צו המניעה ש הגישו
נגד המינהל, ולא נגד ה סוכנות,
שהיא בעלת הקרקעות.
הראשון שהשיג צו היה סלמאן
סאלם, המעבד את אדמותיו מזה
15 שנים. כיוון שראה כי מי ש מחלק
הוראות לנהגי הטרקטורים
הוא דוד לבנון, איש המינהל, הגיש
סאלם צו מניעה נגד המינהל. כל
פרנסתו של סאלם על 14 בני מש פחתו
היא משטח הפלחה בן 560
הדונם שהוא מעבד. הצו נידן,
וסאלם מיהר לחזור לתל־ערד. כש הציג
את הצו, הופסקה העבודה
באדמותיו. לסאלם היה הסכם חתום
המתיר לו לעבד את האדמה.
מוסה אסמעיל אבו־עיאש הלך
בעקבות חברו. גם הוא השיג צו
מניעה, באמצעות אותו פרקליט,
עו״ד משה רסיוק מבאר־שבע. גם
הפעם הוצג הצו בתל-ערד, אך הפ עם
לא כובד. העבודה נמשכה. הצו
היה נגד המינהל, האדמה כבר
היתה של הסוכנות.
רק כעבור שלושה ימים מתחילת
העבודה הבינו הבדואים כיצד
״עובדים עליהם״ ,והשיגו צו נגד
המינהל והסוכנות כאחד. אולם
הפעם זה היה מאוחר מדי. האד-
ה עו ל ם

הז ה 2269

הבת התמוטטה ברחוב ־ האשה לוקה באסטמה -הוא מנותק

מי שפחתב גין
עירה בעל ת קומה ממוצעת
• י ומשקפיים עבי-קרן התמוטטה
בשבוע שעבר ברחוב בלפור בירו שלים.
רבים ניגשו לעזור לה, אבל
אמבולנס לא הוזמן. תחת זאת היה
מי שהזעיק את המישטרה ואת
חוליית שומרי־הראש האישים ב־מישרד
ראש־הממשלה.
הראשונים הגיעו שומרי־הראש.
הם הכניסו את הצעירה אל תוך
מכונית־השרד של ראש־הממשיה.
שבה הגיעו לרחוב בלפור, ולקחו
אותה לבית־החולים. הצעירה היחה
דיילת־הקרקע של אל־על, לאה
בגין.
למקורבי מישפחת ראש״הממש־לה
ידוע מזה כמה שנים שלאה,
הבת היחידה של בגין שאינה נשו אה,
חולה. לפני כעשר שנים, כש היא
התגוררה עוד עם הוריה ב רחוב
רוזנבאום 1בתל־אביב, הח ליטה
לאה לעשות דיאטה. היא בח רה
בדיאטה המסוכנת וד,רצחנית
ביותר: דיאטת־המים. על פי דיא טה
זו, שעליה ממליצים רופא־ם
רק במיקרים חריגים, וגם אז תוך
כדי אישפוז בבית־חולים ופיקוח
רפואי מתמיד, שותה המזדקק לה
רק מים מזוקקים, ואינו מכנים כל
דבר מאכל לפיו*.

נראה שבגין צריך לדאוג קורם כל
לבריאותו שלו עצמו.
בחודשים האחרונים אין מנחם
בגין נראה בטלוויזיה ובמופעים ה ציבוריים
המסוקרים על הטלוויזיה
כפי שרואים אותו אנשי־לישכתו,
חברי־הממשלה וחברי-הכנסת. בגין
מופנם, מכונס בעצמו, אינו מגיב
על מה שקורה סביבו. הוא עונה
לפניות אליו, כאשר הוא מגיב,
כאילו הוא מקיץ מתרדמה עמיקה,
ולא תמיד לעניין.
במשך מרבית היום יושב בגין
בכורסתו שבלישכת ראש־הממשלה
כשהוא בוהה באוויר. את ישיבות
הממשלה הוא כימעט ואינו מנהל.
מילבד כמה מילות־פתיחה, ולעתים

הממשלה על החלטות חשובות של
הממשלה, מקבל בגין תרופות ה מעלות
את מצב־רוחו וההופכות
אותו עידני — אבל כל זאת לשעה
קלה•
אפשר להניח בוודאות שמצב־בריאותן
של לאה ועליזה בגין מש פיע
קשה על מצב־בריאותו של
ראש־הפמשלה, מנחם בגין. כשאל
זאת מצטרפת גם הידיעה האישית
של בגין שהוא נכשל בתפקידו, ו חששו,
כמו חשש של כל אדם ש לקה
כמה פעמים בהתקפי־לב, מפני
התקף־לב נוסף, אפשר להבין כיצד
הגיע האדם התוסס והדינאמי למצב
של קדרות, אי־תגובה וחוסר היפי
קוד.

אות אריק שרון ושר־הבינוי דויד
לוי. אך כל מי שעוקב אחרי בגין
יודע שהוא לא יוכל להמשיך ו לתפקד
כראש־ממשלה, אם תקוותי
אכן תתגשם והליכוד יזכה בבחי רות,
ולא יוכל לתפקד כראש ה אופוזיציה,
אם יסתבר שכל הסק רים
המנבאים תבוסה לליכוד היו
נכונים. בגין אינו מתפקד גם
היום.
יעמדו בפני בגין שתי אפשרו יות.
האחת: לפרוש מיד אחרי הב ולא
חירות•
השניה: להמשיך
לתפקד, להמשיך ולקחת כדורים
מעוררים, בכל פעם שהוא ירצה
להעלים את מצבו מעיני הציבור
ולהופיע כבריא בטלוויזיה. בשני

חיוכים של
לעג ובוז
טחריב ־ 1 0ימים של דיא־
\ 1טת־מים התמוטטה לאה בגין
והובהלה לבית־חולים. התגלה אצ לה
סיבוך רפואי חמור, והיה חשש
לחייה. בעיקבות ניתוח שעברה ו סידרה
של טיפולים, יצאה לאה בגין
מהסכנה המיידית. אך נראה שעד
היום, עשר שנים אחריי המיקרה,
היא סובלת עדיין מדי פעם בפעם
מהתמוטטויות.
מה שאירע בשבוע שעבר ליד
בית ראש־הממשלה בירושלים לא
היה המיקרה הראשון של התמו טטות
הצעירה. היא התמוטטה כבר
מיספר פעמים בעבר, ואושפזה לא
מכבר בבית־חולים במרכז הארץ.
אין ספק שמחלת בתו ותוצאותיה
מעיקות על מנחם בגין, כפי שהיו
מעיקות על כל אב — מה גם ש בגין
ידוע כאיש־מישפחה מסור.
אולם על בגין מעיקה בוודאי גם
מחלת אשתו, עליזה. מזה שנים
רבות לוקה עליזה בגין באסטמה
קשה. בשנים האחרונות, כפי הנר אה
בעיקבוח המעמסה והמתח הרב
שבמילוי תפקיד רעיית ראש־הממ־שלה
ובטיפול בבעלה, החריפה מח לתה
זו. ביגלל חובותיה אין היא
מצליחה גם לצאת לאיזורי-מרפא
הידועים כטובים לחולי-אסטמה,
משום שהיא רוצה להיות ליד בעלה.
לאחרונה נתקפת עליזה בגין ב־התקפי־שעולים
קשים וממושכים,
המעוותים את גופה• היא מתקשה
לנשום. לכן היא משתדלת שלא
להופיע במקומות ציבוריים, שבהם
קשיי־נשימתה עלולים להפריע ו למשוך
תשומת־לב, כגון קונצרטים,
הצגות־תיאטרון ומופעים.
הדאגה לבריאותן של אשתו ובתו
הן עול כבד על ראש־הממשלה. אך
* הבדרן אורי זוהר ערך דיאטה
כזו. ידידיו טוענים שבעיקבות ההשפעות
של דיאטת־הנזים שינה
זוהר את אורחות־חייו וחזר בתשובה.
מות
כבר נחרשו, השעורה כבר
הושמדה. עכשיו תעמוד האדמה ב שיממונה
כשנה, עד שיגיעו יור שיהם
של הבדואים, מתנחלי יתיר.
לפני שבוע נשמע עניינם של

דאה ועליזה בגין

מנחם בגין

האם בריאות המישפחה תשפיע על המשך הכהונה 7
מילות־סיום, אין הוא משתתף בדן
בכלל.
גם בכנסת הוא יושב מכונס בתוך
עצמו, בתוך הכורסא שבראש שול־חן־הממשלה.
בגין העירני, המגיב,
הקורא קריאות־ביניים, הפוגה לא־חור
כדי להתווכח עם ראשי־האו-
פוזיציה, המנופף ידיים ומעלה
חיוכי לעג ובוז — אותו בגין כבר
איננו. חברי־הכנסת מבחינים ב אדם
שפוף, הנמצא כאילו בעולם
אחר.
עידני לשעה קלה
ך* מקורבים לו יודעים להס-
י 1ביר את התופעה של ״ד״ר
ג׳ייקל ומיסטר הייד״ הפרטית של
בגין: בגין שבחיי היום־יום ובגין
של הטלוויזיה. לפני הופעות צי בוריות
המסוקרות על־ידי הטל וויזיה,
או כשבגין יודע שהוא יצ טרך
להגיב בפתח מישדד רא ס הבדואים
בבית המשפט בבאר־שבע.
הוא פסק כי אותם 560 דונמים ש יעובדו
על־ידי סאלם ומשפחתו
יישארו בידיו עד סוף העונה הנו כחית
בלבד• מאוחר מכדי לעבד אה

בנו ובתו של ראש־הממשלה,
בנימין־זאב וחסיה, מתחננים לפני
אביהם לפרוש מהממשלה, או לפ חות
שלא להתמודד בבחירות הב אות.
הם רוצים להציל כך את ברי אות
יקירם ולעזור גם לבת לאה
ולאשר, עליזה.
קשה לדעת אם בגין אמנם ייעתר
בסופו של דבר לתחינותיהם של
בני־מישפחתו, המבקשים ממנו לר דת
מהבימה הפוליטית בכבוד. או לם
גם אם יחליט בגין להעדיף את
מה שנראה בעיניו כטובת־הכלל
על פני בריאותו האישית ובריאות
בני־־מישפחתו, הוא חייב את ההת פטרות
למצביעים שילכו לקלפי ב־
30 ביוני.
לפני כמה ימים הודיע בגין
שהוא יתמודד בבחירות הקרו בות
על ראשות־הממשלה, ואף
הביע את ביטחונו שהליכוד ינצח
בבחירות אלה. בגין הבטיח אז ש הוא
יפרוש מתפקידו בשנת , 1983
ואף מינה טרוייקה של יורשים:
שר־החוץ יצחק שמיר, שר־החקי-
האדמות הללו, לאחר שעונת הגש מים
כבר חלפה.
בית המשפט הורה לסוכנות ה יהודית
לבחון באהדה את בקשתם
של הבדואים להמשיך ולעבד את

המיקרים זוהי הונאת הציבור, ולא
רק ציבור מטילי פתק הליכוד ל קלפי.

אכן מתכנן בגין רק להריץ
את רשימת הליכוד בבחירות, וברור
לו כבר עכשיו שמיד אחרי הבחי רות
הוא יתפטר, הרי שהוא ורשי־מתו
מרמים את כל מי שיצביע
עבורם• אם בגין מתכוון לנסות
ולהעמיד פנים גם אחרי הבחירות,
לשאת בתפקיד ראש־הממשלה או
ראש־האופוזיציצה למראית עין,
ולתת לתפקיד להיות מופקר, כפי
שהיום מופקרים שני התפקידים
החשובים ביותר במדינה — תפ קידי
ראש־הממשלה ושר־הביטחון
— הוא מעמיד בסכנה את מדינת־ישראל
— גם אם הוא יהיה באו פוזיציה.

יתכן בכל זאת שההתמיטטות
של לאה ומחלתה המתמשכת של
עליזה ישפיעו בסופו של דבר על
שיקוליו של ראש־הממשלה, מנחם
בגין, נוסף על מצבו האישי, והוא
יפרוש.
האדמות שעדיין לא נחרשו. אך זו
החלטה הסרת משמעות 15 .הטרק טורים
של הסוכנות עבדו במהירות
וללא הרף משך שלושה ימים, ו הר
(המשך בעמוד )37

ד 1= 1 4

הרבה

עתר דגמים עד 1300 סמ״ק
עולים עכשיו

פחות

פיאט 127

פיאטריתמו ן

903ו 1050-סמ״ק
3,2ו 5-דלתות 4

1050ו־ 1100ס מ״ ק י
5דלתות

-פיאט 131

1300 סמ״ק. הילוכים
רגילים או אוטומטיי ם.

ת ל -א בי ב -סו כ נו ת מ כו ניו ת לי ם ה תי כון ב ע ״ מ, יצחקשדה , 30 טל • 0 3 - 3 3 0 9 7 1 .אי ל ת -בי תהרכב, אזו רהתע שי ה , 80 6
טל • 0 5 9 - 7 3 9 4 5 .חי פ ה -מו סמךבע ״ מ, דרך י פו , 146 טל • 0 4 - 5 2 2 2 5 8 .ירושלים -גו לדיןבע ״ מ, שלומציוןהמלכה , 7
טל • 0 2 - 2 2 2 2 3 1 .באר -שבע -ש. ה.ן. ב ע ״ מ, הדסה , 46 טל • 0 5 7 - 7 4 0 4 0 .נתניה -רכב נ ת ני ה, הרצל , 4 4טל• 0 5 3 - 2 3 4 5 3 .
פתח -ת קו ה -א לי שו ל רו ך, בר־ כו ב א , 15 טל • 0 3 - 9 0 7 4 1 0 .ח דר ה -יעקבובניובע ״ מ, אזו רהתע שי ה ( כ בי ש בי ״ ח ) ,טל0 6 3 - 3 2 7 2 9 .
נ ה רי ה -סו כ נו ת פי אטנה רי ה, הרצל , 86 טל • 0 4 - 9 2 5 4 1 9 .אשק לון -או טו זכשק לון ב ע ״ מ, ב ני ן ה עי רי ה, טל0 5 1 - 2 9 1 9 1 .
ר חו בו ת -בו קסר לוז רבע ״ מ, הרצל , 2 0 8טל • 0 5 4 - 7 1 7 8 9 .ק רי ת ש מו נ ה -מו סרה חו ל ה, אזו רהתע שי ה, טל0 6 7 - 4 0 5 7 4 .
נ צר ת -פ רי דנצרת, אזו רהתע שי ה, טל 0 6 5 - 5 5 2 6 6 .ר מת-גן־רכבר מ ת-גן ז׳בוטינסקי , 30ט ל03-719736 .

אספקה מהירה

אחריות נגד חלודה עד 5שנים.
נהג בתבונה־נהג ב״פיאט׳.׳ 0ם 0 0

האחריותיכפופה לתנאים בפנקס האחריות.

ה עו ל ם

הז ה 2269

הפ שו 1הנורא ביו תר המתפשט בארץ:

^ וזי ויהודיה רודולפסון היו במצב״רוח מעולה. בני״הזוג אהבו או* קרובתה
מישפחתם הקשישה, מרים גיטלסון. במכונית, בדרך לביתה של מרים, שבשכונת
בית־הכרם בירושלים, הם גיסו לתאר לעצמם את ההפתעה של הקשישה, כשהם
ינקשו על דלת ביתה ויקחו אותה לחגיגת סיום הגן של נכדה הצעיר.
כשהגיעו עוזי ויהודית לבית שברחוב ביאליק 10 ונקשו על דלת דירתה של
מרים, לא נשמעה כל תשובה. עוזי חש שמשהו לא בסדר. בעזרת מפתח שהיה
ברשותו הוא פתח את הדלת. איש לא היה בבית, אבל הבית נראה הפוך. רהיטים
שבורים, מגירות מפוזרות.
לפתע שמע עוזי צעקה• אשתו, יהודית, עמדה בפתח בית״השימוש. עוזי מיהר
למקום וגילה תמונח מחרידה — מרים גיטלסון שכבה על הארץ, כפותה בידיה
וברגליה. פיח חיה מלא בנייר טואלט. כשהגיעה המישטרה, התברר, שהישישה מתת
כמה ימים קודם לכן מחנק נייר״חטואלט.
בשבוע שעבר הורשע צעיר ירושלמי ברצח מרים גיטלסון ונדון למאסר-עולם.
בפני בית־המיפט נגולה מסכת־חיים מופלאה של מרים גיטלסון. ניצולת־שואה,
שידעה לתאר את מוראות השואה, מבלי שנשמעה בקולה שינאה. אשה שחייה
במשך שנים רבות לצד בעלה, הפרופסור שימעון גיטלסון, וזכתה להוקרה רבה.
כשנפטר בעלה לא מצאה מנוח, עד שאיפשרו לה לעבוד כאחות רחמניה בהתנדבות
בבית״החולים.

שללו של הרוצח היה כמה מאות לירות וטבעת זהב פשוטה.

ן * רכה בורוכובה ומרים גיטלסון לא נפגשו מעולם. ברכה בת ה־ ,70 עולה מבוכרה,
״ התגוררה בשנים האחרונות בבית־האבות ברחוב פישל ,5בשכונת״הבוכרים
בירושלים. ברכה מיעטה לצאת את חדרה. לעיתים היתה הולכת לתפילה בבית-
הכנסת שבבית״האבות. בית־האבות היה כל עולמה. היא לא הכירה במה שקורה
בעולם החיצון, וידיעות על מיקרי רצח, שוד או התעללות היו לה מעומעמות,
מהתקופה שבה היתה צעירה יותר ולא בבית־האבות. לברכה גם לא היו ידידים
מחוץ לרחוב פישל ,5אבל בבית״האבות היו לה כמה חברות טובות — קשישות
ועניות כמוה.
בשעות אחר־הצהריים, ביום שבו נרצחה מרים גיטלסון, באה אחת מחברותיה
של ברכה, שכנתה לחדר בבית״האבות, כדי לקחת איתה את ברכה לתפילת״שחרית.
השכנה נתקפה בחרדה מול מה שראתה בחדר. החדר הקטן היה הפוך. הסדינים
קרועים, המיזרון פרום, השידה העלובה הפוכה.
ברכה בורוכובה חיתה שרועה על הריצפה ללא רוח־חיים באפה. ידיה ורגליה
כפותות, וצעיף — הצעיף היחיד שחיה לה — כרוך סביב צווארה. היא מתה מחנק.

שלל השודדים 40 :לירות ו־ 25 אגורות.

— — ז ח שופי לרצח

רוצחי הזקנים מנירם ב דון נדר את?(וובנותיהס
הזקנים דא מאמינים בבנקים ושו 171ם את הכסו בבית *
גם בשיש בריחים על הדלת אין סורגים בחלונות הדירה *
הפאתאלוגי קבעו שחממה היתה מוטלת
במשך יומיים על ריצפת הבית, כשהיא
ערומה וחשופה לקור. כן נמצאו בגופה
סימני מכות.
רק כעבור ימים אחדים, כשראש״העין
נרעשה ביגלל דרישת המישטרה לנתח
את גופתה של הישישה, נקבע בוודאות
שהיא נרצחה. קודם לכן היתה גירסה לפיה
היא פשוט מעדה ואיש לא חש לעזרתה,
ולכן היא נפטרה. מאוחר יותר התגלו
בדירה סימני חיפוש, אך ספק רב אם
השודדים מצאו בדירה יותר מכמה עשרות
שקלים. גם לגבי ראש־העין היתה חממה
ימיני עניה מרודה.

^ גינה צירלין חשה בריח חריף ב י
חדר־ד,מדרגות של ביתה, שברחוב
בזל 27 בצפון תל-אביב. צירלץ הבחינה
כי דלת דירתה של שכנתה, בקומה הרא שונה
של הבניין, פתוחה. כשהתקרבה
לדלת חשה שהצחנה מתגברת. צירלין לא
נכנסה לדירה, היא הזעיקה את המישטרה.
רוצחיה של אסתר רוזנברג, בת ה־,74
השכנה מהקומה הראשונה, עשו עימד,
חסד. שלא כבמיקרה של מרים גיטלסון,
הם רצחו אותה בתוך מיטתה ולא בבית-
השימוש. הרצת ארע לפני עשרה ימים.
אולם השיטה היתה אותה שיטה. הם כפתו
את אסתר רוזנברג בידיה וברגליה, ומילאו
בסמרטוטים את פיה. הבדיקה הפאתאלוגית
העלתה שאסתר רוזנברג נפטרה שלושה
ימים לפני שגופתה התגלתה.
החקירה העלתה, שמזלם של רוצחיה
שפר עליהם ממזלם של הרוצחים מראש-
העין. בביתה של אסתר רוזנברג, אלמנת
שני רופאים אמידים וסוחרודגרוטאות לעת
זיקנה, היו, כפי הנראה, כמה עשרות אלפי
לירות ומטבעות זהב. הדירה ההפוכה וה עובדה
שלא נמצאו בה דברי-ערך העידה
שהרוצחים יצאו בשלל גדול.

^ צח הזקנים הפך בחודשים האח תני
ם מכת מדינה. עבריינים חסרי-

מצפון, בדרך־כלל צעירים, רצחו, תוך
פחות משמונה חודשים, חמישה קשישים
חסרי־מגן וחסרי־אונים. כמה מאות מיקרים
של שוד שהסתיים ללא רצח, של פריצות

(המשך מעמוד )31
כיגד משולם, תושב ראש־העין,
היה אמנם בן 55 במותו, אך נראה
קשיש מאוד יחסית לגילו. העוני שבו חי
משולם, אדם חולה שכימעט ולא עבד,
השפיע כפי הנראה על מצבו החיצוני.
גם צמד צעירים כבני , 16 שחדרו לדירתו
ב־ 22 בינואר השנה, חשבו, ככל הנראה,
שמשולם מבוגר יותר. ראש־העין הוא
מקום קטן, יודעים הכל על הכל. בעיירה
הקטנה פשטה שמועה שמשולם הכנים
לביתו כספת. האמת היא שמשולם הכנים
קופסת־פח גדולה, שנראית מרחוק כמו
כספת, שבה החזיק מיסמכים.
הידיעה על הכספת הגיעה לשני השוד דים
הצעירים. בצוהרי היום הם פרצו
לבית. משולם גיסה להתנגד לשוד הכספת,
וחטף מכת גרזן בראשו. הוא מת מיד.
השודדים לא מצאו אפילו אגורה שחוקה
אחת בכספת. המישטרה לא הצליחה בינ תיים
ללכוד את הצעירים.
ן*ץ ממה ימיני ואביגד משולם הכירו
• • זה את זה כמו שמרבית בני
ראש־העין מכירים זה את זה 12 .יום אחרי
שמשולם נרצח בדירתו, נמצאה חממה
ימיני, ישישה בת ,81 שהתגוררה בגפה
בבית־דירות גדול ומוזנח בראש־העין, כש היא
מחוסרת־הכרה וערומה על ריצפת
ביתה.
חממה ימיני הובלה לבית־החולים, וכע בור
כמה שעות נפטרה. חוקרי המכון-

לבתי־זקנים, של חטיפת ארנקים בתקנים
ומזקנות ושל תלישת שרשרות זהב מ-
צוואריהן של זקנות, נרשמו בחודשים ה אחרונים
בתיקי המישטרה.
מיד אחרי שני מיקרי הרצח הראשונים,
שארעו בירושלים, הקים מי שהיה אז מפקד
המחוז־הדרומי של המישטרה, אריה איבצן,
צוות מייוחד, אשר הוטל עליו להכין תוכניות

שנאספו במהירות למועדון, כיצד עליהם
להתגונן. איבצן זכה בפירסום והטלוויזיה
בכתבה.
אולם למזלם הרע של הקשישים, עברו
מעשי הרצח מאיזור ירושלים, ופעולת
המישטרה הופסקה אף היא. מסע יחסי-
הציבור נקטע באיבו, והקשישים נותרו
מופקרים.

לקשיש:

ע צ ות

כיצד תקטין את הסכנה

החזק בנית רק סכומי כסף הדרושים למחיה שוטפת.

נ. בדרכך מהדואר או מהבנק, הקפד ללכת כל פעם בדרך אחרת.

התקן כפתור בתוך הדירה למערכת החשמל שנחדר־המדרגות, כדי שגם
בלילה תוכל לראות את מי שנוקש או מצלצל בדלת, דרך חור־ההצצה
שבדלת.

התקן יותר משרשרת אחת על חדלת.

אם אתה גר בקומת״קרקע או בקומה ראשונה על עמודים, הקפד
להתקין סורגים על החלונות, גם על החלונות של חדרי־השירותים.

אל תפתח את הדלת גם לאנשים שפגשת. ברר היטב לשם מה הם באים
הפעם.

התקן פעמון־אזעקה נדירה. מצילה חזקה שתבריח כל שודד.

.8נקש משכניך לשים עין על הדירה שלך, גם כשאתה נפנים, ולשים לב
לכל תנועה חשודה בדירה.

אל תספר לאיש על הכסף או על דיברי״הערך שיש לך בבית.

.10 במקרה שפורצים הצליחו להיכנס לדירתך, תן להם את הכסף. אל תנסה
להתנגד להם נכוה. הם בדרך־כלל יותר חזקים ממך ותמיד חסרי־מצפון.

הסברה לקשישים — כיצד עליהם להתגונן
בפני שוד ורצח. צוותי טלוויזיה הוזעקו
למועדון שכונתי, שם העבירו קציני מיש-
טרה ואנשי המישמר האזרחי קורס לזקנים,

ככל שהמצב הכלכלי נעשה גרוע יותר,
כן גוברת הפשיעה. כך יודע כיל סטודנט
שנה ראשונה לקרימינולוגיה. ככל שגוברת
הפשיעה למטרות שוד, כן גוברת הפשיעה
נגד הקשישים. הקשישים הם טרף קל
יותר לשודדים, קל להתגבר עליהם, ב מקרים
רבים הם ערירים, כך שאין מי
שיבוא לעזרתם.
קשישים גם אוהבים להחזיק מזומנים
בבית. בדרך־כלל אין הקשיש אוהב את
הבירוקרטיה הקשורה בהפקדת כסף והוצא תו
בבנק. פסיכולוגים טוענים גם, שכבל
שהופך האדם מבוגר יותר, כן הוא מאמין
פחות בבנקים. הוא חושש שמא הפקיד
ירמה אותו.
מקומות המיסתור של כספם של הקשי שים
הם כימעט גילויים. בדרך־כלל מונח
הכסף תחת המיזרן, תחת מירצפת רעועה
או בניאגרה של בית־השימוש. כשהקשיש
עוזב את הבית, הוא לוקח איתו בדרך-
כלל את כל הכסף המזומן שברשותו.
השודדים יודעים שקשישים מתפרנסים
בדרך־כלל מקיצבות של הביטוח־הלאומי
או של מקום־העבודה לשעבר. לחלק מ הקשישים
יש הכנסה משילומים מגרמניה.
את הצ׳ק מהביטוח־הלאומי הם פורעים
בתחילת החודש בבית־הדואר, הופכים אותו
מזומן ולוקחים אותו הביתה. את דמי-
השילומים הם מחזיקים במארקים גרמניים
בבית.
בדרך-כלל מתגוררים קשישים בקומות-
קרקע. העליה במדרגות קשה עליהם ויש
רבים הפוחדים להשתמש במעליות, בבתים
בהם ישנן מעליות. הקשישים המתוחכמים
יותר ובעלי ההכנסה, מתקינים מנעולים
על הדלת, לעיתים גם יותר ממנעול או
בריח אחד, אך מזלזלים בחלונות ולא
מתקינים בהם סורגים. לפחות במיקרה
האחרון, של רצח הישישה התל-אביבית,
אסתר רוזנברג, היה הדבר כך. ארבעה
בריחים כבדים היו על דלת דירתה. חקירת
המישטרה העלתה שהפורצים נכנסו דרך
(המשך בעמוד )36
ה עו ל ם

הז ה 2269

ייארקיע׳י תנ ה ל

כשלושה שבועות יצאו נאמן, א שתו ובתו
לחוץ־לארץ. נאמן קיבל כרמים מהמגבית,
שעבודה הירצה בארצות־הכרית,
אך א שתו וב תו קיבלו כרטיסים
כ־ ±0אחוז ממחירם הריאלי.

גורמים כלכליים בצמרת המערך הכינו
תוכני ת שלפיה תקבל הנהלת ״ארקיע״
לידיה א ת ניהול ח בר ת ״אל־על״ ,מיד
אחרי עליית המערך ליטילטון.

בו רג נזף ב איב צן

את *אל״יעליי
על פי התוכנית, שבה תומך שר־האוצר המייועד
של המערך, יעקוב לוינסון, יוחלפו כל מנהלי אל־על
במנהלי אוקיע. יושב־ראש מועצת־המנהלים
של אל־על, אברהם (״בומה״) שביט, יוכל להישאר
בתפקידו, אך כל סמכויות־הביצוע יינטלו ממנו.

יועדו מסירי הסו !
מחירי הבנזין יועלו בשבוע הראשון
•טל חודש מארס.

בפגישה בין שר־האוצר, יורם ארידור, ובין שר־האנרגיה,
יצחק מודעי, הוחלט בתחילת השבוע להעלות
את מחיר הבנזין עוד לפני שנת־הכספים הבאה.
ככל הנראה תהיה ההעלאה בגובה של 20 אחוז.

ה לי כו ד ממנה שגרירים עוד לפני הבהירות לכנסת מתכוון הליכוד
למנות שורה של שגרירים ונספחים,
חברי המיפלגות המרכיבות א ת הליכוד.
שגרירים ונספחים שאינם עובדי מישרד־החוץ עובדים
על סי חוזה מייוחד. אם יעלה המערך לשילטון
אחרי ה־ 30 ביוני, הוא יצטרך להמשיך בכהונתם
של שגרירים ונספחים אלה, ולמצוא תעסוקה
לעובדים קבועים של מישרד־החוץ, שייוותרו ללא
מקום שירות. בין השמות שנזכרו כמועמדים
לתפקידי שגרירים גם מזכיר־הממשלה, אריה נאור.

חנועת המושב
ראשי תנועת־המושבים, בראשות אריק נחמקין,
נפגשו בתחילת השבוע ועומדים לצאת במיתקפה׳
נגד יושב־ראש מיפלגודהעבודה, שימעון פרם.

יוקם מי שרד תיירות
ראשי־המערך החליטו על הק מתו מחדש
של מי שרד־תיירות עצמאי, והפרדתו
סמישרד־־התעשיה־־והמיסהר, מיד אחרי
הבחירות.
עדיין לא נקבע מיהם המועמדים לתפקיד

כעיקכות שיחה זו ביניהם ימונה השבוע,
או ב ת חיל ת השבוע הבא, דובר
למי שטרת ישראל.

רא ש המועצה הוד ח
ראש מועצת מטה יהודה, יובל אלוני, הודח
בישיבה סודית של הפורום האיזורי של 35
ישובי פרוזדור ירושלים.

ההדחה באה על רקע איומו של אלוני

הקצין שהתנח שו בו
ברחמא מריק המפחד
מתנק ש׳ ג ון קנדי
מפקח״המישטרה דויד ארנולד, שהשבוע ניסו להתנקש
בחייו, הוא עולה חדש מארצות־הברית, שבה שימש פקצין־
מישטרה•
ארנולד היה אחד החוקרים ברצח הנשיא ג׳ון פיצ׳גראלד
קנדי. אחרי שלפמה מהחוקרים אירעו תאונות בלתי־מפוענתות,
שבחן הם מצאו את מותם, החליט ארנולד
לברוח מארצות־הברית, והגיע לישראל.
מאז גיוסו למישטרת״ישראל נשמרה זהותו בסוד, והוא
גם השתמש בשמות שונים, מתון פחד מפני מתנקשים
המעורבים ברצח קנדי.
שר־התיירות ואם התפקיד יהיה בידי המערך,
אם הוא יזכה בבחירות, או שיוקצה לשותפה
קואליציונית אפשרית.

מתיחות
בצמרתה מי ש טר ה

לפרוש ממיפלגת־העכודה אם לא יובטח לו
מקום ריאלי בב חירו ת הב או ת לכנס ת,
בר שימת המערך. כמקומו של אלוני
ייבחר דויד דויד מגיבעת־יערים.

מדוע התפטרה

לפי המידע שבר שות נחמקין וחבריו,
נפגש פרם עם משה דיין לשיחה ממו שכת,
שבה העלה דווקא פרס א ת האפ שרות
לשילובו מחדש של דיין כמיפלגת־העבודה 1 תוך הב ט חו ת ססויי מות של פרס לדיין
לתקופה שאחרי הבחירות.

מ תי חו ת שוררת בימים האחרונים בין
מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב אריה איבצן,
ובין סגנו, ניצב דויד קראום. איבצן כימעט
ואינו מדבר עם קראום.

ניצב־מישנה נעמי שדמי, מפקדת יחידת השוטרות
של המישטרה, התפטרה בעיקבות שיחה קשה
עם ה מפסל, רב־ניצב אריה איבצן.

רצה

המתיחות בין השניים פרצה אחרי שנודע לאיבצן
שקודם למינויו למפכ״ל, הציע שר־הפנים, הד״ר
יוסף בורג, את התפקיד לקראום, שכיהן מאז פיטורי
המפ סל הקודם כממלא־מקום ה מפ סל. העובדה
שקראום סירב, ואף הציע לבורג למנות את
איבצן, אינה גורעת מהמתיחות בין השניים.

שדמי ביקשה מאיכצן למנות אותה
כראיט מהלקת־קהילה־ומישטרה. איבצן
ביכר לתפקיד זה א ת מאמן־הכדורסל
לשעבר, אברהם חמו, למרות שהמו
לא רצה בתפקיד. כשנודע הדבר לשדמי,
היא הגישה אתה תפ טרו ת ה.

ראשי תנועת־המושבים עומדים לדרוש מפרס
לגלות לציבור חברי־המיפלגה את כל פרטי השיחו
ובין דיין.

גאון יחרים אחי שר אל
נסיא־המדינה, יצחק נבון, פנתה
הממשלתי בבקשה לרכוש לנשיא
מפונית קאדילאק מדגם .19*1
בבדיקה שערן מינהל״הרכב התברר שמחיר
מכונית כזו עולה על תישעה מיליוני לירות.
על״פי החלטת שר האוצר, יורם ארידור,
שמינהל־הרפב נמצא במישרדו, הוחלט לדחות
את בקשת הנשיא.

הו רביץ 1*0־ 3ד ש31
ראשי רפ״י, וביניהם ח״כ זלמן שובל, יצחק פרץ
ודויד חכם, טילפנו בשבוע שעבר והשבוע כמה פעמים
לראש רשימתם, ח״כ ייגאל הורביץ, השוהה עתה
בדרום־אמריקה.
שובל וחבריו התחננו לפני הורביץ לקצר את שהותו
ולהגיע מיד לארץ. הורביץ אמור לחזור לישראל
ב־ 4במארס, היום שבו יציג דיין את רשימת
האישים בתנועתו, רח״ל.

שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, נזף במפכ״ל,
רב־ניצב אריה איבצן, על כך שהמפכ״ל לא מינה
עדיין דובר. לדעת בורג מעסיק עצמו איבצן
בקישרי־עיתונות, תחת שיעשה כן דובר המישטרה.

שובל ואנשי רפ״י חוששים שמא יקפח
אותם דיין ברשימזתו, וביקשו מהורביץ
לחזור כדי לעמוד על המישמר. אך חדרכיץ
סירב להקדים א ת, כואו ולקצר א ת
נסיעתו חעיסקית.

המיליונר השווייצי ניסים גאון, ראש
הפדרציה הספרדית, עומד לבטל כמה
ה שקעות שעמד להשקיע בישראל
ולחסל בהדרגה עסקים שונים שיש לו בארץ.
רמזים אלה העבירה אחת מסגניותיו של גאון
בפדרציה הספרדתי, ליליאן ויין, שהגיעה לישראל
כדי להיות נוכחת בישיבות מישפטו של שר־הדתות,
אהרון אבו־חצירא.

למרות שוויין לא טענה זאת במפורש,
התייחסו אנשי הכלכלה בארץ אל האיום
כאל תוצאה ישירה של הפגיעה
באבו־חצירא.

ועמי שרמי

מנ הד כית^ר תפטר
מנהל קבוצת בית״ר ירושלים, עורך־הדין יוסף
(״יוסי״) ז׳רז׳בסקי, עומד להתפטר בקרוב מתפקידו.
ז׳רדבסקי, שצורת ניהולו את הקבוצה, אשר ירדה
לליגה הארצית, מעוררת חילוקי־דעות בקרב
חברי בית״ר ואוהדיה, נשא לפני כשבועיים אשה.

רעייתו, דליה, הציבה לו תנאי לנישואין :
ה תפ טרו ת מ הנ הל ת כית״ר.

הפט מחה ־

ואמן? 3ל כר טיסי ם

הפ ט קנ ה

מנכ״ל האוצר לשעבר, ד״ר יעקוב נאמן, מונה כמה
ימים לפני התפטרותו כחבר הדירקטוריון של
אל־ על. היה זה המינוי האחרון של ייגאל הורביץ
כשר־האוצר.
נאמן טען אז שלא ינצל את זכותם של חברי
הדירקטוריון לכרטיסי חינם באל־על באמרו:
״יש לי די כסף, אני יכול לרכוש כרטיסים.״

הוצאת הספרים ״שיקמונה״ של המיליונר
ראובן הכט, יועצו של ראש־חממשלה, זכתה
במיכרז להוצאת ״עמוד האש״ בצורת ספר.
יחד עם כמה מאנשי הימין הקיצוני,
שבראשם עמד הד״ר ישראל שייב, חיה הכט
חתום על מיכתב למערכת ״הארץ״ ,שגינה
את ״עמוד האש״ בחריפות, כסידרח חמסלפת
את תולדות הציונות והמשרתת את האוייב.

עתה התגלה שנאמן אכן ניצל א ת חברותו
בדירקטוריץ כדי לקבל כרטיסים. לפני

מהשדה
;ך* יזהרו, הם שיכורים!״ צווח
/ /י 1קשיש תל־אביבי לעבר שלוש
נער;ת צעירות, שרקדו בחדווה באמצע
הרחוב עם קבוצת צעירים סקוטים.
מאות הסקוטים שהגיעו בימים אלה
לארץ, כאוהדים של קבוצת הכדורגל ה לאומית
שלהם, כבשו את רחובות העיר
תל־אביב ובילו את הימים שלפני המישחק
בריקודים, קפיצות ושירה, כשהם לבושים
בבגדים הלאומיים — חצאיות וגרביים
גבוהים.
שימחת־החיים והעליזות. חסרת־הרסו
נתקלו ביחס חשדני וצונן מצד תושבי
תל־אביב .״הם פשוט שיכורים !״ הם־

הפלישה הסקוטית הציפה

ח ל־ א בי ב לקר א ת
י ס־מת־ג!

שירה בציבור

מנהלים אוהדי הקבוצה הסקוטית
בקרן הרחובות פרישמן־דיזנגוף בתל־אביב.
על אף ההשמצות ההדדיות, שרים הסקוטים והישראלים את

60 בירות ליום

מרוקו אל תוך ביטנו העצומה פרנק רוגן מנהיג
הקבוצה. פרנק אדיר הממדים נושא על ידיו את
אחד מחבריו בקלילות רבה. משמאל: אחד האוהדים הסקוטים מנגן בחמת־חלילים.

שיר השלום של
הקבוצה הסקוטיו
בשימחה משותפו

ריקוד בדיזוגזד ££
מכריזים בעלי בתי־הקפה, הנדהמים מכמויוו

נותח וו?
*111

* 1116

שיר הזקן בשלו ,״עוד יאנסו אתכן!״
אך שלושת הנערות המשיכו לרקד ולקפץ
בחברת ידידיהן החדשים. הקהל הישראלי
הסקרן לא יכול היה להישאר אדיש למו־פעי־הרחוב
שאותם ערכו הסקוטים. עוב־רי־אורח
רבים נעצרו והקיפו את הצוה לים,
שלושת הנערות לבושות המיכנסיים
הצטרפו אל הקהל ופסקו מלרקד עם הגב רים
בחצאיות .״לא נעים,״ הסבירה שול מית
אלון, אחת הנערות ,״כולם מסתכלים
עלינו כמו על משוגעות.״
״אנחנו לא דואגים״ אמר דויד מקנדרק,
אחד האוהדים השרופים של הקבוצה ה סקוטית,
לגבי מישחק קבוצתו, שהיה העי לה
לבואו לישראל .״הקבוצה שלכם לא
שווה הרבה, ואבי כוהן הוא סתם בלון
נפוח.״ כשחבריו שמעו את השם אבי
כוהן, הם פצחו מיד בשיר בוז לאבי,
שחובר במיוחד לקראת המישחק.

הסכנה הכרוכה
בלבישת חצאית

פושיות. בתחילה גילו הישראלים חשדנות כלפי
עליזה, אולם מאוחר יותר התחלפה החשדנות
!התבט אה בשירה בציבור ובריקודים משותפים.

^ ול הסקוטים עמדו הישראלים ה ׳
סקרנים, שהקיפו אותם באמצע ה רחוב,
ואמרו בביטחה :״הסקוטים יאכלו
אותה פה.״ על אף ההתמודדות והמתח הרב
של האוהדים, פרצו הסקוטים בשיר שמי-
לותיו היחידות היו שלום ...שלום ...לשיר
זה יכלו הישראלים להצטרף.
״האהדה שלנו לקבוצה הלאומית מקוד שת
יותר מהדת,״ הסביר איאן סקוט ,״בכל
עיר בסקוטלנד קיים מועדון המאגד את
האוהדים, ולקראת כל מישחק של הקבו צה
מתארגנים כולם ונוסעים עם הנבחרת
אפילו אם זה אחרי הרי החושך, כמו יש ראל.״
אוהדי
הנבחרת הסקוטית שייכים לכל
שכבות האוכלוסיה, מנהגי־מוניות ועד מר צים
בכירים באוניברסיטאות .״בבית־המ-
לון כולנו יחד, כל חברי המועדון, ללא
כל הבדלים, לכולנו מטרה אחת — שסקוט-

1 1 1 1 1 11111 הסקוטים חושפים רגליים שעירות אך נמנעים מלהרים את
| 11 11\ 111 החצאית יותר מדי, למרות סקרנות הישראלים. למטה: מריה
השוודית וסטיוון גרס הסקוטי, שנפגשו בעיקבות מישחק הקבוצה בשוודיה ונישאו.
לנד תנצח.״ מסביר דויד מקנדרק, סטו דנט
לכלכלה מאברדין.
הציוד הרב שאותו נושאים האוהדים
לכל מישחק מוכיח את מיקצועיותם. כל
אוהד מצוייד בתילבושת סקוטית מסורתית,
הכוללת את החצאית הסקוטית המפורסמת,
בדיגלי הלאום, דיגלי הקבוצה ובסיכות
ציבעוניות, שהוכנו לקראת המישחק. יש
כאלה שלא הסתפקו בציוד הזה בלבד והבי או
עימם כלי־נגינה: חמת־החלילים הסקו טית,
חצוצרות וצופרים.
״החצאית הסקוטית גורמת לא אחת לבע יות״
,מסביר ג׳ון לואיס .״המישחק האח רון
שלנו נערך בשוודיה. שם, במיסגרת
הבילויים, נכנסנו לשתות בבר, ופיתאום
ניגשה אלי נערה שוודית, הרימה לי את
החצאית, ואת החצאית לובשים בלי תחתו נים,
והתחילה להתעסק אתי, לא געים!״
״אבל בישראל אני בטוח שזה לא יקרה,״
אומר ג׳ון ,״הבחורות כאן ביישניות וצנו עות,
הן אפילו נבהלות כשאנו ניגשים
אליהן ברחוב ומנסים להתחיל איתן.״
בירה בכמויות

^ סקוטים מצליחים להדהים

;דיס הסקוטים על
הם לא קמצנים ! ״
:ירה שהם שותים.

הדגל הלאומי

של סקוטלנד נפרש בידיהם של
ארבעה מחברי קבוצת האוהדים.
כל אוהד מצוייד בדגל לאומי בתילבושת הלאומית ובסיכה הקבוצה.

י 1בעלי בתי־הקפה בתל־אביב. כל אחד
מקבוצת האוהדים לוגם כ־ 20 בקבוקי בירה
ליום. בולט ביניהם פרנק דוגן, שלוגם מדי
יום מינימום 60 בקבוקים, ושיאו זה מת נוסס
על חולצתו, המתוחה על ביטנו ה ענקית.
פרנק,
בעל הממדים העצומים, מצליח
למשוך תשומת־לב בכל מקום שאליו הוא
מגיע, אך על אף חזותו המפחידה, במיק-
צועו הוא מתכנת־מחשבים והוא משמש
בסקוטלנד כמנהל חברת־מחשבים .״כמיס־גרת
הטיולים הרבים שלי בעולם זה בהח לט
עוזר להיראות מפחיד,״ מסביר פרנק,
״בריונים לא מעזים להתקרב אלי וכמותם
גם אוהדים עויינים בסוף מישחק.״

נורית מאנה 1

ו 3שד2,

י זקנים חשופי לרצח יי

בבור סה

החגיגה

השבוע ב ח שק

עובדים וול אונו דו אנ ס
• יום שני — 16.2 ,עליית מדד ינואר בשיעור של * 7.3הפתיעה ן הגורס
הישיר לשיעור הגבוה יחסית: עליית מחירי הדיור * 4 4בבורסה, עדייו ירידות
שערים. מומחים אומרים שהשוק מתחיל לחיות אטרקטיבי הלישכה לסטטיסטיקה:
מחירי הדירות ביולי״ספטמבר 80׳ עלו ב 4 4 * 23*-ועדת השרים לענייני
הפיצויים לתושבי המיגזר החקלאי בסיני החליטה שהפיצויים יהיו חייבים במס-
הכנסה 4מזכיר ועד העובדים לשעבר של התעשייה האווירית נידון למאסר
על לקיחת שוחד 4 4 4בלונדון עלו מחירי הבדיל וירדו מחירי הקפה.
• יום שלישי — 17.2 ,האם נתגלה נפט בשפלת החוף! 4 4 4בג״צ קבע:
הממשלה יכולה לרכוש רק את החלק הירושלמי של הזכיון של חברת־החשמל
הירושלמית. המיתקנים שבשטחיס יישאר בידי החברה 400 4 4 4מיליון מרקים
הוקצבו על״ידי ממשלת גרמניה, בפיצויים נוספים לנפגעי הנאצים * 4 4חברות
הבנייה הציבורית העלו מחירי הדירות ב־* 4 14 הרשות לתיכנון כלכלי צופה
עליה של * 4.2בצריכה ב 4 4 4 1981-״בנק הפועלים״ בשווייץ הגדיל רווחיו
.ב * 4 * 76*-ירידות שערים חדות בבורסה ; האופטימיסטים מאבדים גובה.
444
• יום רביעי 18.2 ,מיפנה בבורסה, רק 14 מניות מוכרים בלבד
620 מיליון שקל הופקדו בשבועיים האחרונים בתוכניות החיסכון החדשות * 4 4
ועדת־הכספים אישרה את חוק מימון המפלגות 4אירגוני המורים השביתו
את כל מוסדות החינוך בארץ; האם תיושמנה המלצות ועדת עציוני!
• יום חמישי — 19.2 ,עליות שערים חדות בבורסה ; החגיגה התחילה 4 4
מישרד התחבורה יתיר הפעלת טיסות־שכר על״ידי חברות ישראליות 6,000 4 4 4
טלוויזיות ו־ 4,230 מכוניות חדשות נמכרו בחמישה ימים ( 4 4 + )13.2—9.2הקבינט
הכלכלי אישר את תקציב המדינה לשנת ; 81/82 הסכום 206 :מיליארד שקלים.
• יום שישי — 20.2 ,היום (כרגיל) אין בורסה 4מכסיקו מגבילה
תפוקת הנפט; ישראל לא תיפגע 4 4 ¥ישראל חייבת 20 מיליארד דולר (נכון
להיום) * 4 4החוב הפנימי של הממשלה 129 :מיליארד שקל (נבון להיום) * 4 4
״בנק ישראל״ מגלת: הישראלי עובד על אוברדראפט וטומן כספו במט״ח, במניות
ובצמודים.
• יום ראשון — 22.2 ,תקציב ההסתדרות יהיה 473 מיליון שקל
הסגל האקדמאי שובת חיום, במחאה על שחיקת שניי 4האוצר ו״בנק ישראל״
הגיעו להסכם, יגישו במשותף את התקציב הלאומי — תחזית ההתפתחויות
הכלכליות הצפויות השנה * 4 4בוטלה רכישת ״רסקו״ על־ידי ״לנדקו״ .עובדי
החברה הם שיקבעו מי יחיה הרוכש נא * 4 4בבורסה אין חדש — עליות שערים
על־פי שיטת המסחר החדשה; נתבדה החשש למימוש רחב.

והב

נדל ״ן

מי זוכר היום את דבריו של גידעון
פת, שר התמ״ת, מלפני פחות משלושה
שבועות, שיש מקום למיסוי על דיווחי
הבורסה ; מי זוכר את הודעתו
של שר־האוצר החדש, למחרת היום,
שלא יהיה מיסוי; מי זוכר את נאומו
של יעקב לוינסון, המיועד לשר״האוצר
מטעם המערך, על חזרה למישטר של
פיקוח. דברים אלה, רמת השערים הגבוהה
של המניות, והרצון למימוש, הם
שגרמו לנפילה הגדולה של פברואר.
הבה נציץ על הנפילה. הבסיס יהווה
ה״ 25 בינואר. מה קרה למניות עד ל״12
בפברואר! הנה חתך אופייני: מניות
״אלביט״ ,״קיסריה״ ,״ישפרו״ ,״אזורים״
,״סהר״ ,״הסנה״ ,״פריון״ ,״ריס״
ו״דובק״ הפסידו מחצית מערכן! ״דיס-
קונט״ הפסידה * 60ו״אלרן״ ב.80*-
מניות ״דלק״ ,אוצר השילטון ,״משבן״,
״פיתוח משכנתאות״ ,״פי-בי״ ,״דנות״,
״כללי״ ,״בלל נדל״ן״ ,״וולפסון״,
״תעל״ ,״מיפעלי נייר״ ,״טבע״ ו״דש-
גים״ הפסידו בשליש מירכו .״הכשרת
הישוב״ ,״סקיוריטס״ ,״מירב״ ,״מזרחי״
,״בלל סחר״ ,״לאומי השק פרו-
טארום״ ,״עלית״ ו״מן״ הפסידו עד רבע
מערכן.

חלק מן היוצאים מהבורסה, מאותם
שיצאו ״בזמן״ ומאותם שיצאו ב״בהלה״
שלאחר זמן, חיפשו אפיקים חדשים להשקעות.
באן בא לקראתם יורם ארי־דור,
שר-האוצר החדש, והציע שני אפיקים•
האחד, תוכנית חיסכון דו״שנתית
בתנאים טובים במיוחד. והשני, הפחתות
מס על מכוניות וטלוויזיות. ואומנם כבר
בשבוע הראשון והשני נטלו אפיקים אלה
ב 2-מיליארד שקל. יתרת הכסף נשארה
בעמדת המתנה, וכשהגיע המועד החלה
החגיגה. והיא עדיין נמשכת.

עתה הזמן לקנות

דירות קטנות ־ להותחלה

לפני שנה כמעט ועבר את מחסום
1000 הדולר לאונקיה ( 31 גרם) ,היום
מחירו בשוק החופשי למטה מהמחצית
— 500 דולר בלבד. מציאה של ממש !
המבקש להשקיע חלק מכספו בביטחון
יחסי, לטוח ארוך, עתה הזמן לקנות
מהמתכת הזהובה. אפשר לקנות
באמצעות הבנקים, ואפשר...
המדליות והמטבעות הישראליות נמכרות
עם פרמיה (ההפרש בין מחיר
המתכת לבין המחיר שאתה משלם) של
* .25—30 עצה ששווה זהב: קנה זהב
במקור.

של הפרופסור
מילטו! פרידמן?

הגולדן ההולנדי מסב צרות למגדלי
הפרחים בישראל. רמתו הנמוכה יחסית
בלפי הדולר, וקצב פיחות השקל כלפיו
גורמים הפסדים כבדים למגדלים, וזאת
בנוסף לרמת המחירים הנמוכה בבורסות
הפרחים בהולנד. יתר המטבעות האירופיים
מתנהגים כמצופה, ושערם כלפי
הדולר והליש״ט נשאר באותה רמה, אף
כי בשיעור שונה.

ידידו של הפרופ׳ הידוע, חתן פרס-
נובל לכלכלה ויהודי שוב, הפרופ׳ ג׳ורג׳
סטיגלר משיקגו, הרצח לא מכבר באוניברסיטה
העברית בירושלים. ובה אמר:
התוכניות הכלכליות של ממשלות העולם
המערבי עוסקות ברובן בחלוקה מחדש
של ההכנסה. אולם חלוקה זו מיטיבה
לא פעם עם קבוצות-לחץ באובלוסיח
ולא עם השכבות שבחן הן אמורות
לתמוך.

למרק הגרמני
צפויה עדנה
הדולר שוב הוכיח את עוצמת המשק
האמריקאי שמאחוריו. עלייתו של הדולר
לעומת המטבעות האירופים והיין
היפאני היתה מרשימה. הוא עשה זאת
שוב.
השקל אף הוא פוחת השבוע והועמד
על ממוצע של 8.5שקל לדולר. גם נאומו
של הנשיא רונלד רגן לא יוכל להסיג
את הדולר. היד החזקה במדיניות המוניטארית
של ארצות־הברית תגרום לחיזוקו
של הדולר בשווקי העולם.
במישנה־למלך של הדולר תופסת ה-
ליש״ט את מקומת כנסיכת הכתר• מדיניותה
הקשוחה של גברת הברזל, מאגי
תאצ׳ר, ראש ממשלת בריטניה, רזרבות
הנפט בים הצפוני וגורמים משלימים
אחרים, הם האחראים למעמדה החזק
של הלירה האנגלית. המרק הגרמני וה-
פרנק השווייצי, שנחשבו למטבעות סולידיים
(כן, הראויים להכלל בהשקעות
לטווח ארוך) איבדו מערכן. המרק איבד
חרבה מזוהרו. אם אכן ׳־שתפר מאזן-
התשלומים הגרמני בעיקבות עיסקה
של נשק־תמורת-נפט עם סעודיה, וכושר
התחרות של המשק הגרמני יחזור לחיות
מה שחיה, צפויה למרק עדנה.

36 1

כמובן

ח ת השאלות שהיו צריכות להעסיק
י את חוקרי המישטרה, אם מישטרת
ישראל היתה נערכת לבעיה זו, היא מדוע
אחוז כה גבוה של קשישים מוצאים את
מותם במהלך השוד. מדוע לא מסתפקים
השודדים רק בלקיחת הכסף או חפצי־הערך
שבדירה ומניחים לקשיש עצמו.
אנשי העולם התחתון בזים לשודדי
ורוצחי הקשישים. גם העולם התחתון יודע
שזה ״לא חוכמה״ לשדוד ישיש ולרצוח
אותו. המחשבה היא שבדרך־כלל הקשיש
אינו מתנגד לצעירים התוקפים אותו או
העורכים חיפוש בדירתו. אך המציאות
בשטח היא אחרת. הקשישים הם עקשנים
באופיים. הם אינם מוכנים לוותר בקלות
על כספם או על רכושם, הם פשוט חשים
שיקשה עליהם, יותר מאשר על איש צעיר,
להשיג כסף או רכוש אחר. פסיכולוגים

מה אומרים נתונים אלה ! שכדאי היה
לקנות. אולם חלף עוד שבוע של ירידות
בטרם החלה התאוששות של ממש,
בניגוד ל״תיקון הטכני״ של השבוע הקודם.

כשיש
ביקוש עולים המחירים, והפעם
קורה הדבר בשוק הדירות. מדד מחירי-
הבנייה צובר נקודות ותורם נתח הגון
למדד יוקר־המחיה. ראית מודעות״ענק
בעיתונים על דירות חדשות למכירה !
הן תפסו את מקומן של מודעות השטיחים.
הקבלנים מוכרים כל עוד יש מה
למכור.
היכן אפשר עדיין לקנות דירה נורמלית
במחיר נורמלי. בתל־אביב, חפשו
ביד-אליהו. דירות בנות 40 שנה ויותר
במרובע הרחובות אחד העם, שד׳ רוטשילד,
שד׳ בן-ציון, בוגרשוב, בן-יהודה
ואלנבי. בירושלים נסו את קרית־יובל,
שם אפשר עדיין למצוא דירות קטנות
״להתחלה״ ,במחיר סביר. בחיפה! למה
בעיר• רוצו לקריות. למשל, בקריית-ים
המחירים עדיין זולים, וכך גם תדירות
— קטנות יותר.
משכנתאות לזכאים ולשאינם־זכאים
ניתן להשיג בבל הבנקים למשכנתאות.
התנאים בכולם זהים — היחס לא ! יש
להכין חמישה ערבים עם תלושי״משכו-
רת, ועצמאי שנאלץ להיות ערב, חייב
להביא אישור ממס־חבנסה ומרואה-
חשבון, ולעיתים גם מאשתו, אם יש
להם רכוש משותף ועסק משותף.
למתעניינים — ועדת-הכספים של ה כנסת
תדון בקרוב בנושאי הבנייה להשכרה
ועידוד השכרת דירות. בתנאי הארץ,
שבה כופים עליך להיות בעל-בית עדיין
קשה לראות פיתרון לבעיות הדיור על-
ידי השכרה או בנייה להשכרה. ואולי,
בבל זאת: ישנם כמה יזמים, אחרי
פרשת בני ייגאל הורוביץ, המוכנים לבנות
להשכרה אך מחכים לעידוד ממשלתי.

במט״ח
אחד

(המשך מעמוד )32
חלון חדר־האמבטיה, שהיד,
מסורג.

שיטת המסחר החדשה שהונהגה השבוע
תורמת אף היא לדינמיות במסחר.
עתה חוזרים שערי ניירות-הערך לרמות
הכלכליות של טווח ארוך. יצר ההימור
של המשקיעים פחת. שוב נעשים חישובים
על־ערך ותת-ערך. הבורסה תחדל
להיות רולטה, יתחילו לבנות תיקי השקעה
לטווח ארוך.

לספ קו לנ ט הנבון בלבד!
גם היום צריך ״ללכת״ על מניות טו-
בות תחת שיטת ״קונים היום מוכרים
מחר״ .למשל :״שופרסל״ הגיע ל״1300
ועומד עכשיו על ; 600 אחד הבנקים
התחיל לאסוף סחורה. מה תעשה אתה!
מה דעתך על ״מולט״ ,חברה עם הון
מניות קטן ורווחיות גבוהה, שקפץ מ-
600ל 2500-וחזר ל •900-אטרקטיבי !

מה אומר ידידו

מפב״ל איכצן
חיים ויחסי־ציסר
יודעים שקשישים נאבקים בכל כוחם, כדי
למנוע משודדים לגזול אותם. מאבק זה,
יהיה חלש ככל שיהיה, כאשר הוא בתנאי
לחץ לגבי השודד, החושש שמא הוא
יתגלה, מביא עימו אלימות מצד השודד,
המבקש לסיים או} השוד במהירות ולמנוע
מהקשיש לצעוק ולהזעיק עזרה.
ודדי הקשישים יודעים כי עליהם
״ לעשות עבודת־הכנה לפני שהם פונים
לשדוד קשיש בביתו. בדרך־כלל הקשישים
חשדניים יותר מאחרים, ופוחדים יותר
מהצעירים. קשיש אינו פותח את הדלת
לשמע הנקישה או הצילצול. הוא שואל
את ה״מי שם״ המפורסם, ורק אחרי
שהתשובה מתקבלת על דעתו, הוא פותח
את הדלת. גם אז פותח הקשיש צוהר
קטן, והדלת עדיין מחוזקת בשרשרת ל משקוף.
כשהוא מזהה את הבא, או מש תכנע
שכוונות הבא אליו טהורות, רק אז
הוא נותן לאורח להכגס.
במקדה של מרים גיטלסון מירושלים,
התברר בעת המישפט, שהסתיים בשבוע
שעבר, שהנרצחת הכירה את רוצחה. הוא
היה עתר־שרברב שביקר פעמיים בבית,
כדי לתקן את הצנרת, וככל הנראה שיכנע
את גיטלסון שיש לו לערוך עוד תיקון
אחד, ביום שהוא רצח אותה.
אולם גם כאשר השודד אינו מוכר
לזקנה הפותחת לו את הדלת, והיא פותחת
את הדלת רק בחלקה, כשהיא חושבת
שהשרשרת תגן עליה, עדיין מצבה מסוכן.
בעיטה של השודד הצעיר בדלת, מנתקת
את השרשרת מהמשקוף.
סיבה נוספת לאלימות היא העובדה
שפעמים רבות יוצאים השודדים בידים
ריקות מבית־הקשיש. כאשר שודד הופך
את הבית ומוצא בו כמה לירות עלובות,
הוא חש כאילו הקשיש רימה אותו, ומכלה
בו את זעמו. בדרך־כלל המכות או החבטות
היו רק פוצעות אדם צעיר, אבל במקרה
של אדם מבוגר מאוד, כל מכה עלולה
להביא למותו.

(כ תב ה ראשונה בסידרד!)
ה עו ל ם

הז ה 2269

במדינה
(המשך מעמוד )28
תירו עשרות דונמים ספורים שבהם
לא הושמדה השעורה.
לבדואים אין שום ספק, והם אף
טענו כך בתביעות שהבישו: מיש הו
ניצל את הירצחו של חבר-
הכנסת השייך חמאד אבו־רביע.
הם נותרו ללא נציג שיוכל להגן
על זכויותיהם ולזעוק את זעקתם.
במינהל מקרקעי ישראל מושכים
בכתפיים. איש אינו מסוגל להסביר
מדוע הגישו הבדואים צו מניעה
נגד המינהל, כאשר ידעו שהאדמה
נמצאת ברשות הסוכנות, כפי ש טוען
המינהל.
למינהל מקרקעי ישראל בבאר־שבע
כבר יש ניסיון בהפרת צווים
מפורשים של בית המשפט העליין.
מישהו למד שם מהניסיון, וההת־חכמות
הגעילה לו הפעם. עוד כמה
מאות בדואים יהפכו להיות אוייבים
מושבעים של מדינת ישראל.
נתניה הווו ק שו ת ב שו ט ר
קשיחות ותעוזה
יוצאי־דופן ה תגזו
במארב שהוטמן
לקצין מישטרה
״נהרוג אותך, אם לא תגלה לנו
היכן נמצא דויד בוארון!״
האלמוני, שהשמיע איום זה כלפי
המפקח דויד ארנולד ממישטרת
נתניה, החזיק בידו אקדח. באותה
שעה חנק חברו את ארנולד מאחור.
אך קצידהמישטרה לא נכנע. הוא
סירב בתוקף לגלות את הסוד ש ביקשו
תוקפיו לדעת. תחת זאת

^ שבוע פוענחה תעלומה. במרכזה עמד, כרגיל, משה דיין.
י י בשבועות האחרונים שיחק דיין מישחק אופייני. הוא אמר שהוא
״יושב על הגדר״ ,וכי ״יחליט ברגע האחרון״ אם להעמיד את עצמו
בראש רשימה חדשה, שאותה מכינים עבורו נושאי־כליו לשעבר,
ייגאל הורביץ וזלמן שובל.
לכאורה היה זה טיבעי. דיין אינו רוצה להיעלם מן הבמה הפוליטית.
לא זה בילבד שהוא שואף לשררה — הוא זקוק גם לפירסום אישי
כמו אוויר לנשימה. הוא מאמין שאם לא יהיה בכנסת הבאה, לא
יוכל לעורר אחת לחודש מהומה ציבורית, לזכות בסיקור נרחב
בכלי־התיקשורת בארץ ובעולם, להוכיח שהוא קיים.
לכן נראתה התוכנית כסבירה. הורביץ ושובל נמצאים בסוף
הדרך. אם יקימו רשימה בלי דיין, לא יוכלו לצפות אלא למנדאט
אחד או שניים. אם דיין יעמיד את עצמו בראש, יוכל לקוות לארבעה
עד שישה (ואוהדיו סבורים: שישה עד עשרה) מנדאטים. זה יספיק
כדי להבטיח להורביץ תפקיד של שר. ועם קצת מזל, זה יכול גם
להספיק צדי להעניק לדיין עצמו עמדה חשובה — אם הסיעה תהיה
לשון־המאזניים (ראה הנדון).
בצמרת המערך, ובעיקר בסביבתו של שימעון פרם, גרמו הידיעות
להתקף של היסטריה. לנגד עיניו של פרם, למוד־הנסיון, הצטיירה
תמונת־זוועה: המערך ינצח בבחירות, אך הליכוד יקים את הקוא ליציה
הבאה עם המיפלגות הדתיות ומיפלגת־דיין.
דיין עצמו שפך מדי פעם שמן על מדורת הפחדים. הוא הדליף
כי יקרא למיפלגתו בשם רח״ל, שהיא תתרכז בנושא הפלס טיני,
וכד וכף.
אולם לדיינולוגים היתד. בפרשה כולה תעלומה פסיכולוגית
מסויימת. כל העניין לא התאים, איכשהו, לאופיו של דיין.
התעלומה לא היתה אידיאולוגית. אמנם, דיין הודיע כי דיגלו
העיקרי יהיה ״אוטונומיה חד־צדית״ — רעיון אבסורדי, שיש בו
כדי להרשים כסילים. הורביץ, לעומת זאת, הוא סיפוחיסט קיצוני
ואוייב קמפ-דייוויד. אולם שום אדם המכיר את דיין אינו מאמין
לרגע כי סתירה פעוטה כזאת תפריע לו.
החידה היתד, טמונה בחד־ממדיות של התימרון כולו. אין זה
מתאים לאופיו של דיין לעשות מעשה המותיר לו רק אופציה אחת
ויחידה. מד, גם שהאופציה היא להקים רשימה קטנה, שגורלה יהיה
תלוי בחלוקה המיקרית של המנדאטים בכנסת הבאה. כל זה לא
הניח את דעתם של יודעי־דיין.

ל א בז חי ל ה
ך • שבוע יצא המרצע מן השק. הסתבר כי דיין שמר לעצמו
י י אופציה שניה — שהיא, בלי ספק, האופציה העיקרית בעיניו.
בנאום שנשא לפני פורום הסתדרותי, בתשובה על שאלה צפויה,
דיין הצעה שאי־אפשר לסרב
לידיו שני תפקידים: השילטון המוחלט על השטחים המוחזקים
והטיפול בענייני־ד,אוטונומיה. בכך ירוקן את מישרדי החוץ והביטחון
מחלק ניכר של תוכנם.
ברור כי תימרון זה הוכן מראש, כי רבים ממעשיו ומהתבטאויותיו
של דיין בחודשים האחרונים מובנים על רקע תוכנית זו. בין השאר :
#1דיבוריו החוזרים ונישנים על כך ש״הבעייה הפלסטינית היא
הבעייה החשובה היחידה״ — דיעה המתאימה יותר לשל״י מאשר
למשה דיין.
• שיחותיו עם אנשי־ציבור בגדה, שהוכרחו להיוועד עימו בעל
כורחם. כך השיג דיין לעצמו שוב הילה של ״איש היודע לדבר
עם הערבים״ — דבר שכל הערבים בגדה מכחישים אותו בחריפות.

ח או ל ט

קורבן־ התנק שו ת ארנולד
״מצאו גופה במחנה יעקוב״

נאבק עם החונק והצליח להשתח־רר
מאחיזתו.
לפתע, תוך כדי המאבק, ירה
בעל־האקדח. הקליע פגע בירכו של
ארנולד. מייד אחר־כך ברחו שני
האלמונים. המפקח שלף את אקדחו
וירה בהם. אך בחסות החשיכה
הצליחו השניים להתחמק.
היה זה ניסיץ־התנקשות יוצא־דופן
וחסר־תקדים באיש־מישטרה.
עד כה לא נהגו אנשי העולם־התח־בשוטרים.
תון
הישראלי לפגוע
שיחזור הפרשה מגלה כי המעשה
היה פרי תיכנון מדוקדק.
ירי מתוך הח שיכה. בשעה
,8.30 במוצאי־השבת, נשמעה נקי שה
על דלת ביתו של ארנולד, ב בלוק
17 בשכונת אזורים בדרום
נתניה* ״מצאו גופה במחנה יע קוב!״
אמר נער שחרחר כבן 15
לקצידהמישטרה שפתח את הדלת.
״אנשים ביקשו ממני לקרוא לך!״
ארנולד לא הכיר את הנער, אך
לא ביזבז אף רגע לריק. כאיש-
מישטרה מסור, הנמצא בכוננות
במשך 24 שעות ביממה, הוא נזעק
מייד לפעולה .״חכה לי,״ אמר לני
ה סו ל ם

הז ה 2269

הודיע דיין כי אינו מתנגד לחזור למיפלגת העבודה, בתנאי שזה
לא ייעשה ״בזחילה״.
כדי שלא להשאיר כל ספק, הוסיף כי היה מוכן לכך כבר עם
התפטרותו מממשלת־בגין, אילו הציעה לו מיפלגת העבודה לחזור
לעמדה של הנהגה.
ברגע הראשון עמדו רבים מראשי המערך המומים מול פני
עצם עזות־המצח של ההצעה. כי דיין פרש ממיפלגתו ברגע הנורא
של תבוסת המערך, מיהר לעלות על העגלה המנצחת של מנחם
בגין. ראשי המערך ראו במעשה זה את גולת־ד,כותרת של זנות
פוליטית, מעשה של כלנתריזם שהעמיד בצל כל מעשה שבא לפניו
ואחריו — החל במעשהו של רחמים כלנתר המקורי ועד למעשהו
של סעדיה מרציאנו.
עתה, כאשר עגלת הליכוד שוקעת בבוץ, מבקש דיין לעלות על
העגלה המנצחת של המערך -כוונה אשר מידת הציניות שבה
מדהימה עד כדי עצירת־ד,נשימה.
אולם אחרי שהחלימו מן ההלם הראשון, נופחו ראשי המערך
לדעת כי דיין מתכוון להציע הצעה־שאי־אפשר־לסרב לה.
למעשה הגיש דיין למערך אולטימטום: להסתכן בהקמת רשימה
נפרדת של דיין, העלולה לגזול את השילטון מידי המערך ולהחזירו
לידי הליכוד גם אם זה יובס בבחירות — או לקבל את תנאיו
של דיין.
התנאים, כפי שדיין רמז עליהם:
!• דיין יהיה שר בכיר בממשלתו של שימעון פרם.
• מכיוון שמישרדי החוץ והביטחון תפוסים (אבא אבן וחיים
בר־לב) ,יוקם מיניסטריון חדש במיוחד עבור דיין. מישרד זה יקבל
ער ונכנס לרגע לדירתו .״אני כבר

כאשר יצא שוב, יחד עם שוטר
מפיקודיו, שבא לבקרו באותה שעד,
בביתו, לא מצא את הנער. שני
השוטרים החליטו לצאת לבדוק מה
פשרו של האירוע המוזר.
האתר שהנער דיבר עליו הוא
מחנה צבאי נטוש, הנמצא בקירבת
ביתו של ארנולד, ליד המיבגים ה חדשים
של נאות שקד. באיזור זה
נמצאה גם גופתו של הנער אורון
ירדן ז״ל. הם יצאו לשם בניידת
שחנתה ליד הבית.
כאשר הגיעו למחנה נראה ה מקום
שומם מאדם. הם נסעו לאורך
שביל צר, המקיף את המחנה. בנקודה
מסויימת עצרו. השוטר נשאר
לחיפוי בתוך הניידת, ואילו ארנילד
יצא לסרוק את השטח.
לפתע הגיחו לעברו מתוך האפ

שתי דמויות בלתי מזוהות. אר-
נולד הבחין כי הללו היו שני גב רים
צעירים. המאבק עימם היה
קצר. השוטר שנותר בניידת נזעק
לשמע קולות הירי, אך עד שהגיע
הספיקו שני האלמונים להיעלם
שוב בתוך החשכה.
המפקח ארנולד 34 עולה מ־ארצות־הברית,
גויים למישטרה ב־
. 1973 הוא שירת במישטרד, גם
בארץ מוצאו. במישטרת־ישראל
עסק בחקירות. מייד אחרי שנפצע,
במוצאי־שבת, הוא פונה על־ידי
חברו השוטר לבית־החולים לניאדו
בנתניה ומשם הועבר לבית־החולים
נזאיר בכפר־סבא. מצבו הוגדר כ טוב
והוא שוחרר לביתו.
מדדת ככבלים. דויד בוארון,
שהתוקפים האלמונים כה היו מעוג־יינים
לגלות את מקום המצאו, הוא
עבריין נתנייתי, המוכן לשמש עד־

!• התפטרותו מממשלת־בגין באמתלה של התנגדות לאופן ניהול
המשא־והמתן על האוטונומיה.
• השמועות שהפיץ על האפשרות שרשימתו תכרות אחרי
הבחירות ברית עם הליכוד והדתיים.

חז ר ה 71ה 3י לג ש
ך תימדון כדלי מצטיין בתכונות האופייניות של מעשי־דיין
י י מאז ומעולם — חוסר כל יומרה מוסרית, זילזול גמור בעקרונות
ובהשקפות, השימוש בסיסמות פוליטיות לשם השגת יתרון אישי
בן־חלוף. דיין אינו לוחם למען רעיון זה או אחר. דיין לוחם למען
עצמו.
״מה הוא חושב לעצמו?״ זעם ח״כ ממיפלגת-העבודה ,״הוא
מתנהג כמו בעל הנוטש מדי פעם את הבית כדי לחיות עם פילגש,
והחוזר בכל פעם מתוך אמונה שאשתו תסלח לו ותקבל אותו
בחזרה !״
אותו ח״כ הצביע על הדמיון המוזר שבין שיטות דיין ושמואל
תמיר • ,החוזר על אותו התרגיל בכיוון ההפוך. בעוד שדיין רוצה
לחזור למיפלגת-ד,עבודה אחרי שפרש ממנה פעמיים, משתדל תמיר
לחזור לליכוד, שממנו (בגיגוליו השונים) פרש שלוש פעמים.
דיין עצמו העמיד פנים כאילו איעו מאמין שיקבלוהו בחזרה.
אך תוך כדי כך עשה את הכל כדי להוכיח לשימעון פרם שאין לו
ברירה — שהסכנה של דיין־בחוץ גדולה יותר מאשר הבושה של
דיין־בפנים.
מדינה בפרשת רצח אלי בעדש,
שאירע לפני שלוש שנים (ראת
עמ!ודיס 39־ .)38 החקירה ברצח
זה — בעבר כבר הועמדו נאש מים
לדין בגלל הרצח וזוכו —
נפתחה עתה מחדש. בוארון הוא
עד־מפתח בחקירה זו. ארנולד עמד
בראש הצוות שחקר את הפרשה.
לפי חשד המישטרה היו המת נקשים
ידידיו של דויד דהרי, ה עצור
בחשד לרצח בעדש. נראה
כי כוונתם היתה לברר את המקום
שבו מחזיקה המישטרה את בוא-
רון, הנתון לשמירה קפדנית, ולחסל
אותו.
במישטרת נתניה הוקם צוות
חקירה מיוחד (צח״ם) ,כדי לחקור
את הפרשה. עוד בליל ההתנקשות
עצרו החוקרים חשוד במעשה, אך
הוא הכחיש כל קשר לפרשה. מפקד
מישטרת מרחב־השרון, ניצב־מיש־

נר, שאול לוי, גילה כי המישטרה
בודקת גם כיווני חקירה נוספים.
״בוארון צריך למסור עדויות גם
בכמה מישפטי־סמים, שאין להם
כל קשר לרצח בעדש. יתכן שה מעשה
בוצע על רקע זה. החקירה
היא רק בתחילתה. אנחנו דאגנו,
ראשית כל, להציב שמירה מיוח דת,
כדי להבטיח את שלומם של
ארנולד וחוקרים אחרים שעבדו
יחד עימו ובוארון.״
שאלודהמפתח העומדת בפני ה חוקרים
היא מה היד, בכוונתם של
האלמונים לעשות בארנולד, אילו
היה מגלה להם את מקום ד,מצאו
של בוארון.
מעשר, ההתנקשות מצביע על
קשיחות ותעוזה יוצאי-דופן של
מבצעיו. גם הפרשה החדשד-,ישנה,
שאליה מקשרים את המעשה, נש מעת
כלקוחה מתוך מותחן בלשי.

העוצס

ר 1ה

תובע

ועדת־חקירה ממלכתית לבדיקת שיטות המישטרה לחקירת חשודים
אופנת ברנס שלטת כרגע גאמצעי־התיקשורת. גכל יום מתגלה פרשה חדשה
בדבר שוטרים שנקטו כשיטות אלימות, או גלתי־חוקיות, כדי להשיג ראיות
למישפט. כדי שאופנה זו לא תחלוף ותישכח, מבלי שתשיג אפילו תוצאה אחת,
יש לדאוג מייד לכינונה של ועדת־חקירה שבראשה יעמוד שופט עליון או מחוזי,
לפי חוק ועדות״החקירה — תשכ׳׳ט.
פרשת דניאל חנוך ופרשת ברנס התרחשו שתיהן במחוז חיפה׳ אן בזמנים
שונים. הפרשה החדשה והחמורה — פרשת רצח בעדש — אירעה במישטרת

נתניה ומרחב השרון. אי־אפשר לתת למישטרה להמשיך ולחקור את עצמה,
כאשר ההאשמות הן כה חמורות וכה רבות.
זכויות האזרח בסכנה. ואם מונתה בזמנו ועדת־חקירה ממלכתית לבדיקת
השחיתות בענף הכדורגל, על אחת כמה וכמה שיש לעשות כך כאשר מדובר
באחת הזרועות החזקות ביותר במדינה — המישטרה.
כדי שפרשת רצח בעדש לא תסתיים בלא כלום, מוצגת בעמודים אלה הפרשה
כולה. בין השאר מוצגות גם השאלות שמעוררת הפרשה — שאלות הראויות
להיות נדונות בפני ועדת־חקירה ממלכתית.

^ חד ממקרי הרצח הציוריים ניותר
> במדינה אירע בפורים . 1978 אלי בע-
דש, צעיר בן 17 שהיה ידוע כאיש העולם
התחתון וסוחר־סמים בנתניה, רכב על
סוסו באחד הרחובות הראשיים של עיר
הקייט. לפתע הגיחה מולו מכונית קור־טינת
צהובה ובה שני אנשים. הנוסעים
כיסו את פניהם במסכות־פורים גדולות,
וכאשר חלפו ליד הרוכב ירו לעברו שמונה
כדורי עוזי מתוך המכונית הדוהרת. ה רוכב
נפל מתבוסס בדמו, והסוס השותת
דם נמלט לאורווה.
כחצי שעה אחרי הרצח נעצר דויד דה רי,
הנחשב לאחד העבריינים הקשוחים
והמסוכנים של נתניה.
המישטרה חשדה כי לדהרי היו חשבו נות
עם הנרצח, בגלל סיכסוכים על אמורי-
מכירה של סמים• היתה לו גם סיבה נוס פת.
בעדש היה אמור להעיד נגד דהרי
בתיק פלילי מסויים, שהיה קבוע לשבוע
שאחרי הרצח.
מרגע מעצרו היה דהרי נתון להשגחת
המישטרה, עד לבריחתו מכלא דמון, ב אוקטובר
. 1978
רבים מהעבריינים הצעירים של נתניה

ע 1ל 1ן | ח | ח הביא בעיקבותיו מישפט אחד,

שבו נאשמו שלושה אנשים
1 1 # 1 1 # 11 1111#1
ברצח אלי בעז־ש. שניים מהם, גבריאל ארביב ושמעון גניש, זוכו,

|ו 1 1 9דהרי נשפט על בריחתו
1111\ 1י*י מבית־הכלא, והוא צפוי
כיוס למישפט מחודש על רצח אלי בערש.
נעצרו, בחשד כי השתתפו ברצח זה. נע צר
בבר עמר, שנרצח כעבור יותר משנה
יחד עם אחיו, דדה, בנתניה. נעצר עבריין
בשם דויד בוארון, ששוחרר אחר כך
מחוסר ראיות.
מודיע מישטרתי בלתי־מזוהה, שגם הוא
נרצח בנתניה לפגי זמן מה, מסר למישט-
רה כי את הרצח ביצעו דהרי ושני צעי רים
שהיו ידועים כבני חבורתו — גב ריאל
ארביב ושימעון גניש. גם הם נעצרו.

המפגר בשיפלו
שהפן צלף
ך* ל החשודים טענו בתוקף שאין
״ להם כל קשר לרצח ושאין להם כל

מידע עליו. לדבריהם היו חפים מפשע,
אלא שהמישטרה הלבישה עליהם תיק.
כיוון שלמישטרה לא היה כל חומר רא יות
כדי להגיש כתב־אישום, הפגישה את
דהרי וגניש והקליטה אותם ללא ידיעתם.
בשיחה זו אמר האחד לשני ״עושה לי
מכסיקו״ ומכאן נמצאו למישטרה הראיות
הדרושות.
בלי קושי גילתה המישטרה כי מכסיקו
הוא כינויו של עבריין מכור לסמים ומפגר
בשיכלו בשם משה בגדדי; יליד מכסיקו
המתגורר לסירוגין במוסד כפר־נחמן ל מפגרים
ובבתי-כלא. הוא הכיר את דהרי
בכלא דמון, שם ישבו השניים תקופה
מסויימת בצוותא. מכסיקו הפך בן חסותו
של דהרי, שדאג להגן עליו מהתעללות
האסירים.
המישטרה מצאה את מכסיקו בבית״המע־צר
באבו־כביר, עשרה ימים אחרי ששמו
נשמע לראשונה בשיחת החשודים. הוא נל קח
למישטרת נתניה, נחקר ארוכות על־ידי
חוקרים שונים. לדברי החוקרים שיקר
וסירב לדבר על הרצח. רק כאשר נכנס
לחדר ראש הצח״ם, כוכבי, נשבר מכסיקו
והסכים לספר את כל האמת.
המפגר, שאינו שולט היטב בעבריה,
ישב שעות אחדות וסיפר למישטרה סיפור

ואילו השלישי, דוד דהרי, ברח מבית־הסוהר בטרם התברר
מישפטו. אחרי הזיכוי עיכב היועץ־המישפטי את ההליכים נגדו.
כיוס צפוי דהרי למשפט חדש. גס התמונה לעיל מבויימת.

מפורט עד להדהים, בו גילה כיצד הכינוהו
גניש וארביב יחד עם דהרי במשך שבוע
ימים לרצח. גניש וארביב היו לוקחים אותו,
לדבריו, מביתו שבבני־ברק לפרדס ליד
נתניה, ושם אימנוהו בעוד. כאשר ידע
לקלוע בשורת בקבוקים מתוך מכונית
נוסעת, אמרו לו כי הוא מוכן.
למחרת לקח אותו דהרי במכונית צהו בה,
וכאשר ראו את הרוכב על הסוס
ציווה עליו לירות בו ולהרגו. כאשר ניסה
לסרב, איים דהרי כי יהרוג אותו במו
ידיו. לכן ירה ופגע ברוכב.

נתיב הבדיחה
של הרוצחים
^ שלגזה הביאו אנשי המישטרה את
_ פרקליטת המחוז סירוטה בסוד ה עדות.
ועוד לפני שהסכימה להפוך אותו
לעד־מדינה נסעה בעצמה למקום מעצרו,
שוחחה אתו שלוש שעות. ואז החליטה:
למדות שהנחיות היועץ המשפטי אינן
מאפשרות להכריז על מי שירה בעצמו
כעל עד-מדינה, הרי במקרה זה, בגלל
פיגורו השיכלי וחולשתו של מכסיקו, מן
הראוי לתת לו מעמד של עד־מדינה.

גם פרקליטת המחוז וגם רחל גולדשמיט,
,שהכינה את כתב־האישום והופיעה בתיק,
הסבירו למישטרה כי יש צורך בסיוע ל עדותו
של עד־המדינה, כדי שאפשר יהיה
להגיש כתב־אישום. סירוטה גם אמרה, ש מוטב
שייעשה שיחזור עם מכסיקו, כדי
לוודא שהוא באמת מכיר את המדומות
שעליהם הוא מעיד.
זמן קצר אחר כך הודיעו השוטרים ל פרקליטות
כי השיחזור בוצע בהצלחה,
ומכסיקו ידע היטב היכן נורו היריות,
היכן נעצרה המכונית בפרדס ובאיזה
נתיב חמקו הרוצחים לעבר כביש חיפה—
תל־אביב.
ועדיין חסר היה סיוע. והנה הופיעו,
ממש לפי הזמנה, שתי עדויות. אחת של
דויד זוהר, עבריין של צוארון־לבן, ששמע
במו אוזניו מפי אדביב על חלקו בתיב־נון
הרצח, ושהיה מוכן להעיד על כך
בבית־המישפט, כיוון שהוא ״שונא עבר ייני
סמים״ .עדות שניה היתה של עזרא
מנצורה. הוא סיפר כי שמע מפי גניש
על חלקו בפרשת הרצח. כעת היו למישטרה
כל הראיות הדרושות, וכתב־האישום הוגש
נגד דהרי, גניש וארביב.
דהרי הזמין אליו את סניגורו, עורך־
הדין הפרופסור דויד ליבאי, וביקש לדעת

את פניהם .״היו אלה דודו דהרי ודויד
דגסטן,״ קבע בוארון בבטחה.
יהודה וילק, שהבין את חשיבות הנקודה
— בין יושבי המכונית לא היה עד־המדינה
מכסיקו — העביר מיד את המידע על כך
לפרקליטת המחוז. וזו טלפנה לנבות. רק
למחרת הבינה הפרקליטה מדוע לא יכול
היה הקצין לטפל בחקירה החדשה, כיוון
שאז כבר הודיעו בכל אמצעי־התיקשורת
שנבות הפך עד־מדינה ועזב את תפקידו.
אמנם נפתחה חקירה במחלקה לחקירות-
פנים של המישטרה, בראשות הקצין מנשה
גולן, אך סירוטה גם פנתה׳ בעניין זה
ליועץ המישפטי, וגם עורר־הדין בן־שהר,
שייצג את הנאשם גניש וכיום מייצג חשוד
אחר ברצח, אליהו סמילה, פנה ליועץ ה־מישפטי
וביקש חקירה דחופה.
למודי נסיון לא הגישו אנשי הפרקלי טות
כתב־אישום חדש ברצח• הם החליטו
לנקוט בפרוצדורה יוצאת־דופן, להעמיד את
עדותו של בוארון במיבחן בית־המישפט
בטרם יוגש כתב־אישום כלשהו.
בעדויות ראשונות במישטרה מסר בו־ארון,
כי דהרי פנה אליו, זמן קצר לפני
הרצח, וביקש ממנו שיעזור לו לרצוח את
בעדש. יחד יצאו השניים עם אקדח ש סיפק
דהרי, אך לא הצליחו במשימה. גם
נסיון שני שעשה בוארון לבדו לא עלה
יפה. אז החזיר את האקדח לדהרי ומשך
ידיו מהמשימה.

ך11ץ|ך| [ 11 1משוחזר בעזרת מסיכות דומות לאלה
1 11 ׳* 1ייי׳ • 1 1 1ששימשו את הרוצחים המקוריים. הרצח
התרחש בחג פורים בשנת , 1978 כאשר שני אנשים במסיכות
מהן העדויות נגדו. ליבאי הסביר לו את
חומרת המצב, כששלושה עדים מסייעים
איש לרעהו והופכים את התיק למשוריין.
דהרי המשיך לטעון כי הוא חף מפשע,
ואחרי כמה ימים אף נמלט מבית־הסוהר.

האס סומנו
תצלומי הזיהוי!
יזה מזל שהשופט דב לוין וחב־
ריו זיכו אותם,״ אמרה השבוע
התובעת גולדשמיט להעולם הזה .״גם כך
לא ישנתי כמה לילות.״
לפני שנתיים העלתה התובעת את עדי-
התביעה, האחד אחרי השני, ראתה אותם
נקרעים לגזרים על־ידי הסניגורים דויד

קרבו במכונית אל אלי בערש, שרכב על סוסו, וירו בו שמונה
יריות מעוזי. הו א.נפטר במקום, וסוסו שותת־דס הגיע לאורווה.
כחצי שעה לאחר הרצח עצרה המישטרה את דודו דהרי כחשוד.

שבמוחו, הופכות למחשבות ולצלילים ה יוצאים
בדהירה מקוטעת מפיו. רוב תשו בותיו
לא היו ברורות מפני שאינו שולט
בשפה ובגלל פיגורו. אך היו כמה מקרים
שנראו מוזרים וחשודים כבר בבית-
המישפט.
כאשר נדרש העד לזהות את הנהג ש הובילו
לאימוני הירי, הצביע אל עבר ה נאשם
הלא נכון. וכאשר נתבקש לזהותם
לפי תמונות, היה מסתכל בתמונה, ורק
אחרי שהפך אותה על צידה האחורי, כאילו
חיפש סימון מוסכם, היה מזהה את ה מצולם.
כאשר
נשאל מי היה הקורבן, סיפר כי
היה זה אדם רכוב על סוס ועגלה, למרות
שהעגלה לא נזכרה קודם לכן בעדותו.
במציאות לא היתה, כמובן, שום עגלה.
שני העדים האחרים — זוהר ומנצו-
רה — לא הצליחו יותר ממכסיקו.
זוהר התגלה בחקירה הנגדית כנוכל מועד,
שהוליד שולל בחלקת לשונו אפילו את ה רופא
שטיפל באשתו, והוציא ממנו כספים
במירמה. היה ברור גם לשופטים, כי העיד
כדי לקבל טובות־הנאה מהמישטרה.
מנצורה, דמות ססגונית, ערמומית ו חלקלקה,
העיד כי עיסוקו הוא גניבת
ספרי־תורה, למרות הכיפה אותה חבש
לראשו .״שבועתו שווה כקליפת השום,״
קבע בית־המישפט. והתובעת, בהגינותה,
הגישה לבית־המישפט הסכם שנעשה בין

המישטרה לבין מנצורה, שלפיו, בגלל עדו תו
בתיק הרצח, ימליצו שיקבל חנינה.
בית־המישפט ביקר קשות את שלושת
עדי־התביעה ולא היה מוכן להרשיע את
הנאשמים על סמך עדותם. אחרי כעשרה
חודשים במעצר זוכו גניש וארביב. הם
שוחררו בערב חג הפסח.

מסכות פודיס
וקורטיגה צהובה
^ ום לפני שהתפרסם בכלי־התיקשורת
כי עוזי נבות הפך עד־מדינד, בתיק
נגד חוקרי ברנס, צלצל הטלפון על שול חנו.
פרקליטת המחוז סירוטה ביקשה ממנו
שיתחיל לחקור פרשה חדשה שהתגלתה
זה עתה. דויד בוארון, צעיר נתנייתי ש היד,
בזמנו עצור כחשוד ברצח בעדש,
החליט שבספטמבר 1980 להפוך למודיע
מישטרתי, תמורת הבטחה כי המישטרה
תשלח אותו לחוץ־לארץ ותגן עליו.
כאשר מסר מידע למישטרת תל־אביב
סיפר, כי הוא יודע גם על רצח בעדש.
הוא הועבר לחקירה במישטרת נתניה ושם
גילה, כי כרבע שעה לפני הרצח יצא
מביתו אל עבר תחנת האוטובוס, וראה
קורטינה צהובה נוסעת לכיוון מקום הר צח.
שני האנשים שהיו במכונית זוהו על-
ידו למרות מסכות־פורים גדולות שכיסו
גייסה לכל עת
ן ץ מישטחה נקטה בכל דרך כדי
י י לאמת את עדותו של בוארון. היא
עצרה גם את דגסטן, הפגישה אותו עם
בוארון והקליטה את שיחתם. מן ההקלטה
עלה, כי דגסטן התפלא מאוד כיצד הצליח
חברו לזהותו במכונית הרצח כאשר על
פניו היתה מסיכה. בכך אישר למעשה
את גירסתו של בוארון.
המסקנה הבלתי־נמנעת מעדות זו היא
כי מכסיקו, עד־המדינה במישפט הקודם,
לא היה במכונית הרצח. לכן נשאלת ה שאלה.
,מי דאג ללמד אותו את פרטי ה מקרה
ומי הביאו לשחזר בפרטי פרטים
רצח שבו לא השתתף.
מכסיקו נחקר שוב על־ידי המישטרה,
והוא מסר שתי גירסות. לדבריו הוא אכן
לא השתתף ברצח ועדותו בבית־המישפט
היתד, עדות־שקר. אך באשר לזהותו של
המדיח לעדות־שקר נחלקו גירסותיו. בגר סה
אחת אמר כי היה זה דהרי שלימד

שאלזוו לוועדת החסירה
העניין רצח אל״ ב ער ש:
| 1 ¥ 1ך | 7גניש חוגג בעת ששוחרר
1 ^ 1 1 / 1י מהכלא, לפני כשנה וחצי.
כיום מתברר כי לא היה לו כל קשר לרצח.
ליבאי (שהגן על ארביב) ואהרון בן־שחר
(שהגן על גניש) .מישפטו של דהרי הופרד
אחרי בריחתו והוקפא עד שיימצא.
מכסיקו היה אחד העדים הפאתטיים וה מצחיקים
ביותר שהופיעו אי־פעם בבית-
המישפט. אם בחקירה הראשית עוד הת גאה
בכך שהוא מבחין בצבע צהוב ויודע
לכתוב את המיספר ,99 הרי שבחקירה
הנגדית סתר את עצמו ללא הרף. הוא
היה מופיע לחקירה מוגן על-ידי שוטרים,
בגדיו בלויים, נעליו חסרות גרביים ופניו
מלאים פצעים. הוא היה מקשיב לשאלות
עורכי־הדין ולעתים אף היה מבקש לחזור
עליהן כיוון שלא הבין. ואז היה מנגנון
החשיבה שלו מתחיל לפעול כמעט באופן
הנראה לעין. אפשר היה לעקוב אחר
המילים העוברות מאוזנו למרכז הקליטה

מי יזם את עדותו של משה בגדדי (״מכסיקו״) ,עד־המדינה במישפטם
של גבריאל ארביב ושימעון מיש, שנאשמו ב״ 1979 ברצח אלי בעדש.
האם היה זה רב״פקד יהודה כוכבי, אז ראש הצח״ם, שגבה את עדותו
של בגדדי י
מי טרח ללמד את בגדדי את דרך נסיעתה של מכונית הרצח ואת
דרך הנסיגה של הרוצחים, כדי שישחזר אותן בצורה כה משכנעת
לעיני מצלמות המישטרה 1האם היה זה סגן־ניצב יהודה פושטר,
שבנוכחותו הוסרט השיחזור ן
מי הדיח את העד דויד זוהר לעדות שקר, שהיתה אמורה להיות
עדות הסיוע נגד הנאשם גבריאל ארביב ן האם היה זה מפקח חיים
חדד שגבה את עדותו ן
מי הדיח לעדות שקר את העד עזרא מנצורה, שסיפק את עדות
הסיוע נגד הנאשם שימעון גניש ן האם היה זה מפקח יהודה וייס
שגבה את עדותו ז
ידוע ל״עולם חזה״ כי העניין נתון כרגע לחקירה פנימית של המישטרה,
וכי גם היועץ המישפטי הובא בסוד הדברים על־ידי פרקליטת מחוז המרכז,
שרה סירוטה, אך זו אינה הכתובת המתאימה לחקירה מסוג זה.

( ! 1 ״1 1 ¥ ¥העדים שהעידו במישפטו
/ /י י — י י. של ארביב נקבעו כעדי־שקר.
והשאלה מי לימד אותם את העדות.
אותו, ואילו בגירסה שניה סיפר כי המיש־טרה
הדיחה אותו.
כיוון שדהרי נעצר חצי שעה אחרי הר צח,
והיה מאז במשמורת המישטרה, אין
ספק כי הוא לא יכול היה להדיח את
מכסיקו.
כיוון שלפי עדות בוארון היו המשתתפים
ברצח יחד עם דהרי דגסטן וסמילה, ברור
שגם העדויות נגד גניש וארביב הומצאו
על-ידי מישהו, לצרכי -המישפט.
האם אנשי המישטרה שגבו את העדו יות
היו אלה אשר הדיחו את העדים ו מה
היתה מטרתם בכך 1כמה קצינים השתתפו
בקשר 1כיצד הצליחו לשמור עד רדום על
קשר של שתיקה 1כדי להשיב על שאלוה
אלה יש לכונן ועדת-חקירה ממלכתית.

אילנה אלון !

היהלומן שבוח מן הארץ והשאיר אחריו חובות
במאות מדיוו* לירות טוען: הבנקים הווו את ״בוק י
טוען פרקליטו של זיגמן, עורד־הדץ
יעקב ויינרוט:
״ליאו זיגמן הגיע אלי ב־ 18 בינואר
השנה וסיפר לי סיפור שלא הייתי מסוגל
זיגמן למכון
להאמין לו. שלחתי את
המפעיל גלאי־שקר, מכונו של זיגי הור־

ך( רשת היהלומן ליאו זעמו עלולה
לפתוח תיבת־פנדורה, שתזעזע את
היסודות של תעשיית־היהלומים הישרא לית,
ושתטיל צל כבד על המערכת הבנ קאית
המשתפת פעולה עם היהלומנים.
עד עתה פורסמו בפרשה זו קטעי מידע,
מסולפים לעתים, ידיעות מגמתיות ושמו-
עות־סתם. כל אלה עטפו בערפל כבד
ומכוון את האמת המדהימה שמאחרי הס תבכותו
של היהלומן העשיר.

כעמודים אלה יובאו לראשונה
פרטים מלאים ומדוייקים על הסכם
חסר־תקדים במשמעותו, אשר נחתם
כ־ 9בפברואר השנה כין ליאו
זיגמן ואחד מנושיו העיקריים
״בנק המיזרחי המאוחד״ .מנוסח ה1
הסכם, שעליו חתמו נציגי הבנק,
מ תברר ת מערכת סבוכה ומפותלת
של פעולות פיננסיות, שנועדו לעקוף
א ת הוראות ״בנק ישראל״.

בו פעל החרג־ל:
זהו ״התרגיל״ הבלתי־חוקי המקובל בענף היהלומים, לפי טענתו של
היהלומן ליאו זיגמן, שברח מן הארץ שעה לפני שהגיעה אליו המישטרה :
״בנק ישראל״ מגביל את האשראי שיכולים הבנקים להעניק
ליהלומנים, כדי למנוע את התמוטטות הבנקים בשעת״צרה, ואת
אובדן כספם של המפקידים.

הבנקים והיהלומנים עשו יד אחת כדי לעקוף הוראות אלה
ולהגדיל את האשראי — הן כדי להגדיל את ריווחי הבנקים,
הן כדי לאפשר ליהלומנים לשחק בסכומים גדולים יותר.
לפי הוראות ״בנק ישראל״ חייב היהלומן להפקיד בבנק יהלומים
שערכם הממשי עולה באחוז מסויים על סכום ההלוואה הניתנת

פרקליטו של זעמן, עורך־הדיו יעקב
ויינרוט, הסתמך על הסכם זה ותבע ביום
השני השבוע פסק־דין הצהרתי מבית-
המישפט המחוזי בתל־אביב נגד הבנקים
שעימם עבד זיגמן. את העתק תביעתו
שלח ויינרוט גם אל היועץ המישפטי
לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר, ואל שר-
הפנים, הד״ר יוסף בורג — מתוך תיקווה
שינקטו הליכים פליליים.

מותר לבנקים למסור את היהלומים הללו בחזרה למפקיד, בצורה
של ״נאמנות״ ,כדי שהיהלומן יוכל לנסות למכרם. על היהלומן
להחזיר את היהלומים הללו בתום זמן קצוב, ואם מכר אותם —
להחזיר את תמורתם בכסף לכיסוי האשראי שקיבל.

כדי לעקוף את הוראת ״בנק ישראל״ נהגו בנקים מסויימים
לרשום ערך פיקטיבי של היהלומים שהופקדו אצלם, ולא לרשום
כלל את פרטיהם המדוייקים — כדי למנוע את גילוי ״התרגיל״.
ייצוא פיקטיבי

ף* שנת ,1976 בעונת־השיא של ענף
י היהלומים בישראל, הגיע לארץ ליאו
זיגמן, יהודי־דתי כבן ,50 שנודע במינהגיו
המוזרים ובעושרו -הרב. בארצות־הברית
נחשב זעמן כמס׳ 2בענף, וגם בארץ
התפתחו עסקיו במהירות. תחילה פעל
במיסגרת הבורסה הקטנה, ואחרי שהפך

במיקרים מסויימים כלל לא חיו יהלומים בנמצא, וכל ההפקדה —
והמסירה בחזרה למפקיד בצורה של ״נאמנות״ — לא היו
אלא תרגיל על־גבי״הנייר.
כאשר התמוטט ענף־היחלומים וערך היהלומים ירד, לא היה
זיגטן יכול לשלם את חובותיו לבנקים, ואילו בידי הבנקים לא
היו ביטחונות להלוואות שנתנו לו. כדי לחפות על כך טענו
הבנקים כי זיגמן הפר את תנאי הנאמנות וגנב את היהלומים —
דבר שאיפשר להם להגיש תביעה פלילית נגדו.

זיגמן טוען שאינו היהלומן היחיד המצוי במצב זה.
אם אכן נכונה טענה זו, עלולה ההתמוטטות של ענף־היהלומים
לגרום נזקים של מיליארדי לירות למערכת הבנקאות, עם כל
הסכנות הכרוכות בכך.

מערך ההפקדה כשמדובר היה בשיווק
מקומי, ו־ס/ס 90 כאשר היה מדובר ביצוא.
הלוואות אלה ניתנו בריבית מסובסדת,
בשיעור !.696

פרקליט ויינרוט
נגד הבנקים
הסוחר הגדול ביותר שם, פתח מישרדים
גם בבורסה הגדולה ועשה עיסקות יהלו מים
בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

סיפור הס תבכותו של זיגמן קשור,
רוכו ככולו, עם הבנקים שעימם
התקשר.

בבנקים הפועלים בבורסה היו נהוגים
כללי־התקשרות שעליהם פיקח בנק־יש־ראל.
תפקידם של הבנקים היה לספק
ליהלומנים אשראי תמורת הפקדת ״בטו חות״
מצד היהלומנים. כלומר: כאשר
הפקיד היהלומן צרור יהלומים בערך
מסויים בבנק, קיבל אשראי בשיעור 80961

410 .

משמעותם של מיספרים אלה
חשוכה כיותר. השמועות בענף
היהלומים אומרות שרבים מן ה יוזמים
החדשים, שנכנסו לענף,
עסקו בייצוא פיקטיבי.

למעשה, מכרו יהלומים לעצמם, ואת
האשראי שקיבלו מהבנק, בריבית של
,60/0הפקידו בבנקים בחו״ל, שם קיבלו
ריבית של כ־ .120/0התוצאה: המיספרים
הרישמיים הנוגעים ליצוא יהלומים היו
מנופחים ביותר, והיו אנשים רבים שהר וויחו
סכומי-עתק בלי לעסוק למעשה
ביצוא יהלומים.
ב־ 1979 החל משבר חריף בענף היה לומים.
עם התגברות המשבר שינה בנק
ישראל את הוראותיו בדבר תנאי ההת קשרות
בין הבנקים ולקוחותיהם. האשראי

ב ״זיגמן גכדק שם כמ שך שלושה
ימים, עד ה־0צ כחודש. הת שובה
היתה חד-מ שמעית: זיגמן דוכר
אמת. החל ט תי ל קח ת על עצמי א ת
המיקרה, ומה שגיליתי סימר א ת
שערות ראשי.
״ב־ 21 בינואר, אחרי שהחלו הבנקים
לוחצים על זיגמן, הואנסע לארצות־הברית.
באותו יום הגישו נגדו הבנקים
תלונה. אך זיגמן אינו עבריין נמלט,
משום שהמישטרה הגיעה לביתו רק שעה
אחרי נסיעתו.
פריצה כדי להפחיד
ן-י מ שכתי לעכוד על המיקרה
1 1/ /שלו. ב־ 2בפברואר, בלילה, היתד
פריצה למישרדי. הבלשים הפרטיים, שאני
עובד עימם, מאיר פלבסקי ומרדכי רח מים,
הגיעו מייד למישרד וטענו שהיה
כאן ביום של פריצה. לדעתם התכוונו
הפורצים להפחיד אותי, אך לא לקחת
דבר. איש־המישטרה, שהגיע גם הוא
מייד, אמר שמדובר בעבודה מיקצועית
מאוד.
״יומיים לאחר מכן נסעתי לארצות*
הברית בחברת המתמחה שלי, גיורא
רובננקו. יומיים קודם לכן נסע לשם
ישראל גינת, מנהל סניף־הבורסה של
בנק המיזרחי המאוחד. המטרה היתה לה גיע
להסכם עם זיגמן על חובו לבנק.
הסכם כזה הושג ב־ 9בפברואר.״
על הידיעה שהופיעה ביומון הארץ ביום
הראשון השבוע, כאילו פעל איש־המיש־טרה
לשעבר סמי נחמיאס להסדר עם
זיגמן, אומר ויינרוט :״הבל ורעות־רוח.
לא היו דברים מעולם. בחמישה הימים
ששהיתי בניו־יורק לא ראיתי את נחמיאס,
וגם זיגמן לא ראה אותו. אינני יודע
מה עשה שם, אך לא היה שום צורך
בו כדי להגיע להסדר שמבחינת זיגמן
הוא משביע־רצון בהחלט.״

ההסדר שנחתם כין זיגמן ו פרקליטו,
ויינרוט, וכין ישראל גנות
ומשה קראוס, מנהל סניף ״כנק
המיזרחי״ כניו־יורק, חושף א ת
השיטה שבאמצעותה ה תג ב ר כנק
זה — ואולי גם הבנקים האחרים
— על ה ת קנו ת של ״בנק ישראל״,

המק שות א ת תנאי-הא שראי.

הצטמצם ב-ס/ס ,10 ואילו הריבית הועלתה
ב־. 14.70/0,
לגבי היהלומנים היתה עלולה להיות
לכך משמעות חמורה ביותר. כדי שיוכלו
להמשיך בפעולתם עם הבנקים, היה עליהם
לעשות אחד משני דברים: או להחזיר
לבנקים מייד בשביעית מסכום האשראי
שהועמד לרשותם — או להגדיל בשבי עית
את ערך היהלומים שהופקדו בבנקים,
כפיקדון המבטיח את האשראי שבידיהם.
בתנאי־השפל בענף היו שתי האפשרויות
הללו כימעט בלתי-ניתנות לביצוע, ועלו לות
היו להביא לצימצום עצום בהיקף הענף.

על פי החוק שייכים היהלומים
לבנק, אך היהלומן רשאי לסחור
בהם, ואז הוא חייב להחזיר אותם
או א ת תמורתם לרשות המק.
בדיקה בגלאי^שקד

בהסדר זה אין שום פסול, כאשר הוא
נערך על כל פרטיו ודיקדוקיו, והיהלומים
הנמסרים לבנק — ואחריכך לנאמן —
נרשמים על כל פרטיהם.

ך | רשת הס תבכו תו של זיגמן מל •
• מדת על הדרך שבה, ככל הנראה,
״נפתרה״ הבעייה.

ביסודה של שיטה זו עומד הסדר
הנאמנות. כדי שיוכל זיגמן להמשיך בע סקיו,
תוך מילוי הוראות בנק ישראל,
הפקיד זיגמן בבנק יהלומים בשיעור ש כיסה
את האשראי שהיה ברשותו. אך
יהלומים אלה לא נשארו ברשות הבנק.
הם הועברו מייד בחזרה לידי זיגמן,
ששימש לצורך זה כנאמן של הבנק.

כמיקרה כזה אי־החזרת היהלומים
עצמם — או כסף ת מור תם —
הוא מעשה של גניבה, שהיא עבירה
פלילית.

גנו ת: כן.
מה ש מת
מתכרר מקטע זה הוא
בנא:מנו תממ׳שאין
מדובר כלל כנ א
שית, שכה אמור הנאמן להחזיר
כדיוק א ת הסחורה שהפקיד כידיו
הכנק.

הבנקים׳ העושים הסדר־נאמנות מבו טחים
מפני מיקרה של גניבה, ורשאים
לתבוע את הפיצוי מחברת־הביטוח.

ואכן — המקים שהגישו תלונה
נגד זיגמן השתמשו כ טענה זו. אך
ההסכם שנערך כין זיגמן וכין
״בנק חמיזרחי המאוחד״ מלמד כי
למעשה היה אופיו של הסדר־הנא־מנות
שונה לחלוטין:

ואכן, בטפסי הנאמנות שנותנים הבנקים
ללקוחות, ושהוצגו לפני כתב העולם הזה
אין כלל ספיציפקציה מדוייקת של היה לומים
שנמסרו, ומדובר בסכומים ״עגו לים״
.פרט זה מדגיש עד כמה משמשת

בסעיף האחרון בהסכם זה, שעליו חתו מים
זיגמן ופרקליטו ויינרוט, וכן ישראל
גנות, מנהל סניף הבורסה של בנק המיז־רחי
המאוחד, ומשה קראום, מנהל הסניף
הנידיורקי של הבנק, נאמר בסעיף : 11
״הבנק מאשר בזה כי משמעות הפעו לות
המכונות נאמנויות של זיגמן היתר,
אחת מהדרכים למימון עיסקי־היהלומים,
ולא היו לפעולות אלה של זיגמן שום
תוצאות אחרות כלשהן לפי כל דין שהוא,
אלא במישור האזרחי בילבד, המוגבל
לחבויות כספיות בילבד, וההסדר שבהסכם
זה בא לסלף אף את בעיית הנאמנויות
על כל היבטיה. למען מנוע ספק, מוצהר
בזד, כי האמור בפיסקה זו לעיל אינו
גורע מהתחייבות כלשהי שנטל על ז$$מו
זיגמן בהסכם זה.״
בהסכם עצמו, מוותר למעשה בנק ה־מיזרחי
על מיליוני דולרים, שקודם לכן
הצהיר כי זיגמן חייב לשלמם, ואף מת חייב
להעמיד לרשותו של זיגמן אמצעי-
מימון שיאפשרו לו לשקם את עסקיו.
על פי ההסכם עומד גם בנק הנזיזרחי
לפעול להחזרת חובותיו של זיגמן לנושים
פרטיים בארץ.

ל כ׳י׳ -רג

ואכן קיבל, סכום של 400 אלף דולר.
בשעתו לא ידע התובע את משמעות
העיסקה, ומבחינתו לא היתד, זו אלא
עיסקה של אשראי פתוח בסכומים המת אימים,
כפי שנקבעו על-ידי הנתבע מם׳

כלומר: זיגמן טוען שככר ההפקדה
הראשונה, שבהת אם לה
היה אמור לקבל אשראי, לא היתה
אלא הפקדה פי ק טיבי ת ולמעשה
לא מסר זיגמן כל יהלומים לבנק

אנ כ לי סגא

77 7

כלו מר :״בנק המיזרחי״ הודה
למעשה שהנאמנות היתה כגדר
פיקציה ח סר ת כל ממ שות חוקי ת
או כספית, שלא כאה אלא כדי
לסכר א ת אוזנו של ״כנק ישראל״
ולאפשר א ת תמשך מימון עסקיו
של זיגמן, תוך עקיפ ת חוקי המדינה.

כיסי

הנאמנות ככיסוי בילבד למתן אשראי ש הוא
אסור לפי הוראות בנק ישראל, שבאו
כדי למנוע את ההתמוטטות של בנק, נוסח
בנק פויכסוונגר.
בסמוך לחתימת ההסכם חתם זיגמן ב שבועה
לפני הנוטריון ג׳פרי קליין בניו־יורק,
שבו הוא מעלה טענות כבדות כלפי
הבנקים שעימם עבד. כאשר חזר עורר״
הדין ויינרוט לארץ, החליט להגיש לבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב תביעה לפסק־דין
הצהרתי נגד הבנקים שהתלוננו נגד
,זיגמן (בנק המיזרחי לא היה אחד מהם).
הפקדה פיקטיבית
וד קודם לחתימת ההסכם הזד, נער י
כ ה שיחה בנוכחות ארבעת.החותמים,
שבה נוכח גם המתמחה במשרדו של
ויינרוט, גיורא רובננקו. הנה חלק מתמי
ליל השיחה, שהגיע לידי העולם הזה,

הא היה

/כגסקל

זי>/כיז~י 7(8 <75 ^/2ז/

ההסכם החשאי

ליג

לטענתו, הסתמך בתביעתו על חקירת
זיגמן בגלאי־השקר, על מד, שלמד בשי חותיו
בנידיורק, ועל התצהיר-בשבועד,
של זיגמן.
בתביעתו טוען זיגמן, בין השאר:
״על-פי הצעת הבנק שהוא הנתבע מם׳ 1
נפתח לתובע, ליאו זיגמן, קדאשראי, שנע
בין שניים לשלושה מיליון דולר.
״כיום ידוע לתובע כי הפקדה זו אינה
אלא הפקדה פיקטיבית של יהלומים בשווי
של כ־ 500 אלף דולר ומסירתם הפיקטיבית
מייד בחזרה, כביכול, לתובע בנאמנות.
מתוך בטוחה זו היה התובע אמור לקבל,

1:1131 1116
810063

ץ001
£0111161:
0031116

11131

1:0 0 0 1 6

31160 סק 06
1 1161:6

1016008

1116

0 6 5 0 1 - 1 1 (6

013010008״ .

0 6 1 1 1 1 6 1 : [1 3 1 :1 /

06068531: /

1116־ 0 0 0 6 1

1ס 1 3ס *ן101

001

1 6 1 0 1 :0 6 0

111610361!1 6 8

031313

ו דז /א /ר

ה פ׳ ס ר ^י ל
)*2 07(7

ישראל גנות, יעקב ויינרוט, משה קראום וליאון זיגמן. מהסכם
זה מתברר שלדעת בנק המיזרחי אין להפרת ״נאמנות״ משמעות
פלילית, ואין היא אלא ״אחת הדרכים למימון עיסקי היהלומים״.

ת מורת הא שראי שניתן דו, אלא
רק חתם על מיסמך כאילו הפקיד
יהלומים כאלה, וכאילו קיכלם
״כנאמנות״ לידיו.

את הדיבורים על נאמנויות במשמעותם
המתיימרת, ועל משכונות. במשמעותם
המתיימרת, כשכל זה נוחת עליו פתע-
פיתאום.״

חלק נוסף מד,אשראי שקיבל, על-פי
כתב־ד,תביעה, התקבל תמורת הפקדה אמי תית
של יהלומים בבנק.
באשר לבנקים האחרים שנתבעו על-ידי
זיגמן, טוען זיגמן כי לא היתה, תחילה,
בעייה של נאמנות פיקטיבית. אך מאוחר
יותר, כשהחמיר בנק ישראל את דרי שותיו,
והיה על זיגמן להפקיד יהלומים

פיק־הכני
נאמעניין

כלו

מר: הנ א מנו ת היתה
טיכית, ורק עכשיו מעמידים
קים פנים כאילו היתה זאת
נות של ממש, שהפרתה -היא
פלילי.

סעיף : 41
״ועוד יטען התובע כי עובדה היא
שעבד עם בנק נוסף, והוא בנק המיזרחי

השתמ שו בדיגמן ק ד׳ להונו ת את !.בנק

11 : 1 5

גנב מן ה ס קי -או שהבנקים

ובו מדובר על דרך פעולתה של שיטת
״הנאמנויות״ :
ויינרוט: תיאורטית, אס אני אבוא
מחר לבנק ואתן לו ...נניח שהבנקים העריכו
את הסחורה במאה 1אלף דולר, ואני
(הלקוח) אתן לו (לבנק) מאה אלף דולר.
פתרתי את בעיית הנאמנות בכלל? ואת
משמעות הנאמנות?
ככה היא פועלת
ישראל גנו ת :
(השיטה).
ויינרוט: ככה היא פועלת בשוק?
רוכננ קו: לגבי כולם?
ויינרוט: לגבי כל הבנקים?

זהו תצלום של ההסכם ש נערך
בזיו־יורק בין זיגמן
ופרקליטו ובין נציגי בנק המיזרחי. החתימות מימין ל שמאל:

דובר הבנק, צבי נרי, אומר :״הנציגים
שלנו, שחתמו על ההסכם הזה אינם עורכי-
דין ...אך אנחנו נכבד את ההסכם, שאינו
מחייב, כמובן, את הבנקים האחרים.״

כי הבנקים הנתבעים נהגו כך גם עם
יהלומנים אחרים.״
ליאון זיגמן טוען בכתב־ד,תביעה כי
למעשה החזיר את מרבית חובותיו הריא ליים
לבנקים הנתבעים, וכי אין הוא מבין
מדוע לא הגיעו עימו להסדר מן הסוג
שחתם עם בנק המיזרחי המאוחד.
סעיף : 39
״כאשר התובע נכנס לקשיים כספיים
לפני כחודש, החלו הבנקים הנתבעים לל חוץ
אותו אל הקיר ואז שמע לראשונה

׳1 0 0

0 1 6 3 1 • 11131
1116 § 0 0 0 5

1 3ג | 1 1 -1131 1 - 6 0 6 1

300

300

£301

0 6 5 0 1 : 1 1 1 6 0 116 1116 0 0 6 3

1161: /

ס ס 1 1ק 1ע ס 0 6 3

ס ס 1 1ק 1 :1ס 0 6 3
_] 6 0 1 3נ 01

1 .ק16061

[>1 6 1 6
33106
1 1 :0 5 1

על אופיין האמיתי של עיסקות ״הנאמנות״

מעיד זיגמן :״בנוסף לכך חשוב להדגיש
1 1 #111י 1

כי שטרות הנאמנות עצמם אינם מתארים את היהלומים המופקדים אלא בצורת כללית
ביותר, כמו 100,קאראט יהלומים /למשל. אין שום זיהוי נוסף, וברור שאף לא אחד
מהצדדים לעיסקה אינו מתיימר מלכתחילה להשיג זיהוי מושלם של הסחורה, ואין זה
הכרחי שאותן אבנים שתוארו יהיו אכן אלה שיוחזרו למעשה מתוקף שטר הנאמנות״.

נוספים כדי להצדיק את גודל האשראי
שניתן לו, העניקו לו כל הבנקים אשראי
על סמך נאמנויות פיקטיביות.

פעולת ניידת
למראית עין
ף פעין*

16 של כתב־ד,תביעה

״כאשר -הלקוח גמצא מסיבו ת
כלשהן כתת־כי ט חונו ת דפי ההוראות
המ שתגות ו /א ו הדרישות
המ שתנות שד ״בנק ישראל״ ,מחתים
הבנק א ת הלקוח על טופס
נטיל ת הסחורות שהופקדו, כביכול,
כנא מנו ת, באשר כל הפעולה היא
פעולת־ניירת פינקסני ת למראית
עין כלבד.״
זיגמן טוען בתביעתו כי כל הבנקים,
שאותם הוא מאשים, עסקו בפעולות כא לה,
ובסעיף (24ה) הוא מוסיף:
״הבנקים הנתבעים 1—3יודעים כי
הנאמנות היא למראית־עין, וכל כוונתם
אינה אלא לסבר את אוזנו של בנק
ישראל ולמצוא לעצמם כיסויים ביטו-
חיים,״ וכן :״במיקרים רבים היו עולים
אליו פקידי הבנקים הנתבעים למישרדו
על־מנת לעשות פעולת התאמה חשבונאית
לצורכי בנק ישראל, דהיינו החתמה על
טפסים פיקטיביים של הפקדה ונטילה ב נאמנות
כביכול.״
זיגמן טוען כי בשנת 1979״המוטיבציה
של הבנקים ליצור נאמנויות פיקטיביות
התגברה, בגלל הקשיים בענף ובגלל
הוראות בנק ישראל שצימצמו את הנזי לות,״
ובסעיף (27ו) הוא טוען :״יודגש

שראד* ,,

המאוחד בע״ם, באותה -מתכונת שבה עבד
עם הבנקים האחרים, ובנק זה בא עימו
לכלל הידברות עניינית, הגיע עימו להס דר,
ואף הצהיר בכתב ובעל־פה כי מב חינתו
עניין הנאמנויות אינו אלא צורה
של מתן אשראי בילבד.״
לקראת סיום תביעתו טוען זיגמן, כי
״הבנקים החלו לממש בהחבא את המש כונות
שבידיהם, מימוש שלא כדין,״ כלו מר
— למכור את היהלומים שהוחזקו
בבנקים בערובות לאשראי שקיבל זיגמן.
לטענתו של זיגמן אסור לבנקים לעשות
זאת, משום ״שלא ניתנה שום הודעה
לתובע או לכל נושה אחר,״ וכן משום
שהם מוכרים את היהלומים ״במחיר אפסי
ביותר, ובתנאי-מימון מגוחכים,״ ובעיקר
משום שהדרך המקובלת למכירת יהלומים
המוחזקים כערובה היא ״באמצעות ועדת
הבורסה ליהלומים.״
הבנקים עדיין לא הגישו כתב-הגנה.
הם צריכים לעשות זאת תוך שלו שים
יום. חובותיו של זיגמן לבנקים
מוערכים בכ־ 30 מיליון דולר. זיגמן טוען
כי למעשה מרבית החובות הללו מקורם
אינו אלא בנאמנויות פיקטיביות, מסוג זו .
שחתם בבנק ה-מיזרחי המאוחד. אך הבנ קים
תובעים את שלהם. לתוצאות המיש־פט
עשויות להיות השלכות מרחיקות-
לכת גם לגבי יהלומנים רבים אחרים,
הקשורים בבנקים.

ניתן להעריך כי מאחרי תבי ע תו
של ליאו זיגמן עומדת ההגהה
שיתכן ו״כגק ישראל״ ייאלץ להת
7ן רב ולהגיש תלונה גגד הבנקים,
וזיגמן מבקש, כמיקרה זה, להיקרא
לארץ ולהע-יד כעד־מדינה.

שלמה פרנקל

שרהילה מ;הטלוויזיה דוחה ווצעות
מנחות ל קא דיי רה קולנו עית.
כבת קי בוץ היא מנו יזה:

.דאחצה
עוז טיסות!׳
המשק,״ היא מספרת .״הם הקימו כאן
חאמולה. המונה כימעט חמישים איש,
כשאני משליכה אבן במשק, אני פוגעת
בבן מישפחה.״

להתחתן —.
מייד!
חיי ה תוכני ת הופנו אל שרל׳ה
י כמה הצעות־עבודה. ביניהן היתה

ך * ל אשד! שגבר יושב לידה, שתרים
אותו לאט!״ קראה שרל׳ה שרון,
המנחה בתוכנית הטלוויזיה לשיר בעמק.
כל הנוכחים פרצו בצחוק רם, והיא המשי־כה
לשיר ולהנחות במרץ ובחן.
פני המלאך של שרל׳ה, השמחים ושום*
עי־החיוכים, הצליחו להסתיר את העצב
והכאב שעברו עליה באותם ימים. אמה
של שרל׳ה, אליה היתר, קשורה יותר מא שר
לכל אחד אחר, התייסרה אותה שעה
בכאבי-־תופת ונאבקה על חייה.
אך שרל׳ה החליטה בכל זאת להשתתף
בתוכנית. כמה ימים אחרי התוכנית נפט רה
האם. רבים מצופי התוכנית התפעלו
ממנה׳ אך חברי קיבוץ אשדות־יעקב לא
ה ק די שו לה ת שו מ ת־ ל ב מרובה. האסון
שפקד את המישפחה השכיח את ההצל חה.
שרל׳ה
התגלתה לראשונה בתוכנית הט
אחת,
לשחק בתפקיד ראשי בסרט קולנוע.
״אני חייבת לסרב,״ מסבירה שרל׳ה ,״יש
לי ארבעה ילדים, ביעל ואב יקר שעובר
עכשיו תקופה קשה. ובכלל, לא נועדתי
להיות אשת קאריירה כי אם סתם חברת
קיבוץ שרוצה לתרום לחברה ככל יכול תה.״

חובתה לקיבוץ היא מסבירה כך:
״כל שיש לי קיבלתי פה. בגיל תשע
עברתי מיבחני שמיעה מוסיקלית ומאז
עסקתי רוב הזמן במוסיקה.״ שרל׳ה למדה

לוויזיה נזכור, שהוקרנה ביום־הזכרון. היא
הופיעה רק כאחת הזמרות במקהלה, אך
המצלמה התמקדה בה.
כשעמד חיים ׳מלובן, מפיק ׳תוכניות בט לוויזיה,
להפיק תוכנית שירה, נזכר בז מרת
המקהלה. הוא: פנה אליה וגילה שהיא
כבר מנחה ערבי־שירה בעמק-הירדן, עם
חוג חברים קבוע המונה יותר מאלף חב רות
וחברים .״צפיתי באחד מאותם ערבי
השירה שמנהלת שרל׳יה,״ סיפר מלובן,
״והבנתי שכל מה שעלי לעשות הוא
פשוט לצלם אותה עובדת.״
כך נולדה התוכנית לשיר בעמק זשרל׳ה
שרון הפכה בן־לילה דמות מוכרת. אולם
ההצלחה לא סיחררה אותה .״רבים האיצו
בי לצאת אל מחוץ לקיבוץ ולעשות חיל,
אך מה ייצא לי מזה, עוד שימלה?״ שא לה
שרל׳ה.
״׳נולדתי בקיבוץ להורים ושהיו ממקימי

ן>|)|1 | 1 ,ך|| 811ך שרל׳ה פורטת על פסנתר, בליווי חליל, בשעת הופעה
י בקיבוץ, כשהיתה בת . 18 בתמונה מימין: שרל׳ה מאכילה

את הסוס של הקיבוץ, בשעת טיול עם הילדים. בתמונה משמאל: שרל׳ה ובנותיה.

לפרוט על פסנתר עד יום גיוסה לצה״ל.
אחר כך למדה במדרשה למורים למוסיקה
בתל־אביב.
״האמת היא שלא סיימתי את השירות
הצבאי,״ היא מגלה .״זו היתה תקופה
איומה בחיי. הציבו אותי בבסיס במרכז
הארץ, וכל שעשיתי שם היו תורנויות
במיטבה, בגינה, ובנקיון׳ ובשמירות. אחרי
כמה חודשים הרגשתי שאני הולכת להש תגע.
זה מה שאני, עם כל ההכשרה שלי,
מסוגלת לעשות או לתרום לצה״ל בשעה
שכל החברים שלי נלחמים בקו?״
שרל׳ה החלה את ׳שירותה הצבאי לפני
מילחמת ששת־הימים. התיסכול העמוק על
אי־מיצוי כישוריה החזיר אותה אל הקי בוץ׳
עם החלטה נחושה: להתחתן מייד !
״אז כבר הייתי אחרי שלוש שנים

בתמונה למטה: היא מנגנת בשמת שיעור.

אל הנחיית ישירה בציבור הגיעה שרל׳ה
לגמרי במקרה. בחגיגות ה־ 30 למדינה
התאספו כל ילדי האיזור בבניין המועצה
האיזורית בצמח, כדי להשתתף במופע־ילדים.
השחקנים איחרו ודכז־התרבות האי־זורי
האיץ ב שרלה שיתעלה על הבמה
והנחה ישירה בציבור עד שיבואו השח קנים.
״היענות
הילדים היתה מדהימה,״ מתארת
שרל׳ה את אותו מופע .״הם שרו
בהתלהבות עצומזל ,׳שהציתה רעיון בראשו
של רכז־התרבות — לארגן ערבי שירד.
בציבור לכל אנשי האיזור. החלטנו להת ייחס
לדבר ברצינות וגייסנו את עמוס
פורת מכינרת. להכנת •שירונים מפוארים
לקראת כיל מיפגש.״
בתחילה הגיעו אל המיפגשים רק קומץ

ך | ןיך 411 שרל׳ה משתתפת בכל
״לרוב היא
1אירוע.
הופכת מרכז המסיבה,״ מעידים החברים.
חברות עם יענקל׳ה, וידעתי שנתחתן.
אז למה שלא נעשה זאת מייד?״

ומוסיקה
ן* ענקל׳ ההחל לחזר אחרי שרל׳ה
בהיותה בת . 15״זו היתה תקופה מצ חיקה,״
היא מספרת .״הייתי עוד ילדונת
ויענקל׳ה היה כבר בן .25 כל המשק
היה עסוק ברכילות על הקטנה שמשרכת
דרכיה! .ניסינו למנוע זאת. היינו מת הלכים
כל אחד על מדרכה אחרת, ונפג שים
רק בסיבובים. אך דבר לא עזר.״
אחרי שילוש שנות חברות ערכו שול־חניות
והעמידו חופה .״החתונה ׳נערכה

בערב המילחמה,״ נזכרת שרל׳ה׳ ״והיא
היתה די עגומה. רוב החברים היו כבר
מגוייסים. ערכנו חופה צנועה, ע> הדשא
בקיבוץ .׳בסך הכל החתונה היתד. עצו בה
— החברים נלחמו ואנחנו התחתנו.״
אחרי המילחמה החלה שרל׳ד. לעבוד
בקיבוץ. כימו שאר החברות .״היה לי
קשה להתנתק מן המוסיקה,״ היא מספרית,
וביקשתי לצאת ללימודים בעיר. הקי בוץ אישר לי לצאת ללמוד, מבלי שע ברתי
את התהליך הממושך — לתרום
כמה שנות־עבודה ולחכות לתורי. ועל
כך אני חייבת לקיבוץ הריבה.״
כאשר סיימה את הלימודים הפכה מורה
למוסיקה בקיבוץ. היא מזרה ׳לריתמיקה
לילדים הצעירים, דרמה יוצרת לנוער,
ומוסיקה למבוגרים.

קטן, אך שמו!של החוג ושמה של שרל׳ד.
הלכו לפניהם. והיום, זמן קצר אחרי שצץ
הרעיון והחלה הפעולה, כבר מונה החוג
יותר מאלף חברים. הם מגיעים למיפגשים
בקביעות.

ניגונים״
לאמא
ד ל׳ ה נו לדה אל תוך השירה
״י בציבור. מדי ערב־חג או שבת
מתכנסת המישפחה ׳בחדר ההורים. אך
כשמדברים על המיישפחה של שרל׳ד. מתכוונים
לחצי קיבוץ — אחים ואחיות,
גיסים וגיסות וכל שאר הצאצאים פוצחים
בשירה הנמשכת אל תוך הלילה. גם אחרי
מותה של האם ממשיכה המישפחה במ סורת.
מות
האם דחה את הקלטת התוכנות
השניה לטלוויזיה .׳שרל׳ד. הסכימה להש תתף
בתוכנית בתנאי אחד: שהשיר אותו
הקריאה לאמה יעל ערש־דווי, ניגונים, יוק רא
על ידה בתוכנית החדשה. אנשי צוות
ההפקה נענו לבקשתה ׳ובתוכנות אכן קו ראת
שריל׳ה את השיר, אך איינה מסבירה
את הקשר המיוחד ישלה לניגונים.
הדרך ישבה הנחתה שרל׳ה שרון את
התוכנית היתה שוינה לחלוטין !מהדרך בה
נהגו להנחות ערבי־שירה בעבר. היא לא
הקדימה הסברים מסורבלים לשירים, כי
אם ניהלה את התוכנית בפשטות וברוח
החיים האופיינית לה .״אילו ידעתי את
שיודעים כל אותם מנחים, הייתי תורמת
לציבור את הידע, ומנחה את ערבי השירה
באותה דרך,״ אומרת שרל׳ה. אך תגובת
הציבור מעידה שאישיותה הספונטאנית
ומלאת החיים עדיפה על פני ההסברים
וההקדמיות.
״הקהל יפשוט רוצה לשיר ולשמוע שי דים,״
אומר חיים מלובן, המפיק של החוג־גיית
,״וכך ׳בנינו את תוכניותינו האחרונה
עם שרל׳ה.״

1 1 1 1 0 1 1שרל׳ה ויענקל׳ה ביוס חתו־
1 ^ 111 1 1י נתס, שנערכה בצל מילח־מת־ששת־הימים,
כשרוב החברים מגוייסים.

קולנוע
פסט י בל בדל ין
ה א מריק אי ם ג אי ם ;
לפי כל הסימנים משמין פסטיבל־ברלין
והולך משנה לשנה. זאת רואים על־פי ה תוכנית
הכבדה והולכת, והמכילה לא רק
סרטים רבים מן העולם השלישי ורטרוס-
פקטיבות מרתקות של הקולנוע בכלל וה קולנוע
הגרמני בפרט, כי אם גם מן ה עובדה
שמדי פעם נוספת לו שערורייה
כלשהי, המוכיחה כי מייחסים לאירוע
חשיבות גדלה והולכת. מאחר שבעת כתי בת
שורות אלד׳ הפסטיבל טרם הסתיים,
קשה לדעת מה יהיה הסקנדאל השנתי הפ עם.
בשנה
שעברה החרימו את הפסטיבל ה חברות
האמריקאיות, משום ששנה קודם
לכן עזב הגוש־המיזרחי את הפסטיבל ב מחאה
קולנית על הצגת צייד הצבאים,
והרוסים — שנפגעו מנקודת־המבט של
הסרט על מילחמת־ויאט־נאם — לא הת ביישו,
טרם עוזבם ברלין, לעלות למישרדי
הפסטיבל ולגבות את דמי הכלכלה שנועדו
לארח אותם בפסטיבל עד סופו.
השנה יכול מנהל הפסטיבל, מוריץ דה
האדלן, להתגאות בכמה נוצות המפארות
את האירוע, ואם יראה הדבר כאילו יש
בכוונתו לאיים על יוקרת פסטיבל־קאן, אין
פלא בדבר. כי אם מר דה האדלן מעוניין
— יחד עם עיריית-ברלין, המזרימה מש אבים
עצומים למימון הפסטיבל — להע ניק
לאירוע יותר פרסטיז׳ה, הרי האמ ריקאים
מעוניינים השנה להעניש את
קאן על האמרת המחירים והיוקר הרב,
שאינו יודע גבולות, של העיר הקטנה

רוברט דה נירו כתפקיד המתאגרף! ג׳ק לה מוטה וג׳ו פסקי בתפקיד אחיו־־אמרגנו כ״שור הזועם
מברלין אל האוסקר

רוכרט רדפורד מביים א ת מרי טיילור־מור

טים האטון, דונאלד סאתרלנד ומרי טיילור־מור
שורה ארוכה של פרסים
בדרום צרפת, שאליה עולה תעשיית ה סרטים
מדי חודש מאי.
כך הגיעו לברלין שלוש פנינים חדשות
של הקולנוע האמריקאי, שכל אחת מהן
זכתה לכמה מועמדויות לאוסקר: מחווה
— סירטו של ג׳ק למון, כשהשחקן הנכבד
מלווה אותו אישית. השור הזועם — סירטו
האחרון של מרטין סקורסיזה ובכיכובו של
רוברט דה־נירו( ,השוו־ הזועם הוא ניסיון
לקרוא תגר על כל מסורות הוליווד ה מחודשות.
בשחור-לבן מציג הבמאי את
אחת הדמויות הדוחות של הספורט האמ ריקאי,
האלוף העונתי במישקל בינוני,
ג׳ק לה־מוטה) והסרט המדובר ביותר
בשלושת החודשים האחרונים בארצות-
הברית, אנשים רגילים.
קשה להתייחס אל אנשים רגילים כאל
תגלית של פסטיבל־ברלין. אמנם זה היה
סרט הסיום, ואיף ספק שהיה בין הדברים
המעניינים והמוצלחים ביותר שהוצגו בו,
אבל עוד לפני שהגיע הנה, ידעו כבר
הכל כי המדובר באחד הסרטים המוצלחים
ביותר שיצא לאור בשנה האחרונה, באר-
צות־הברית. זהו ניסיונו הראשון של ה שחקן
רוברט רדפורד כבמאי, ניסיון מר שים,
מאופק ורגיש ביותר. סרט קטך־מימ־דים,
לכאורה, האומר על החברה האמרי קאית
יותר ממה שעשרות סרטים גדורים

414

בתיהקולנוע במשבר
ו תד אביב מתכננת פסטיבל קולנועי

בתי־הקולנוע מסכמים: בשנה שעברה ירד מיספר צופי־הקולנוע ב 16-אחוזים,
לעומת השנה שעברה. בינואר 81׳ נרשמה במאזן ירידה של 30 אחוזים במיספר
הצופים, לעומת ינואר 80׳.
בבאר־שבע נסגרו בתי־הקולנוע ואין סימן שייפתחו בשבוע הקרוב. בעלי בתי־הקולנוע
חוזרים וטוענים כי אם לא יסירו מעליהם את היטל־העינוגים (בסך 21 אחוז
לעומת 5אחוזים הנהוגים על כרטיס תיאטרון) ,לא יוכלו להתקיים. לפי דברי גבריאל
מוגרבי, יו״ר התאחדות בתי־הקולנוע, עומדים גם בתי הקולנוע בתל-אביב לפני
סגירה, אם לא יבוטל מס־העינוגים.
באופן פארדוכסאלי למשבר, מתכננת עיריית תל-אביב פסטיבל קולנועי בחודש
אפריל. שבוע של הצגות־בכורה בבתי-קולנוע שונים בעיר, ובמקבלי אירועים שונים
בתחום הקולנועי, דוגמת: הקרנת־בכורה של סרט חדש מהפקת אולפני וולט דיסני,
איש החלל בחצר המלך ארתור, שיוקרן בסינמטק תל-אביב, בליווי אירוע רחוב
בהשתתפות ילדי העיר.
שאלה קטנה לצ׳יצ׳ :אם כבודו כל-כך מעוניין ביוקרת הקולנוע, למה כל כך
ירודה יוקרתם של בתי־הקולנוע בתל-אביב?

מסוגלים לגלות.
רדפורד חיפש במשך תקופה ארוכה את
הנושא שיתאים לסירמו הראשון, עד אשר
בחר בסיפרה של ג׳ודית גאסט — עקרת־בית,
שכתבה את הרומן הראשון שלה ב־שעות־הפנאי,
אחרי שהבעל הלך לעבודה
והילדים ללימודים, ועוד לפני שהחלה ב הכנות
לקראת קבלתם חזרה, בערב. היא
כתבה במשך כמה שנים, אחר־כך שלחה
את כתב־העת מהוצאה אחת לשניה, מבלי
להיעזר בשום סוכן ובשום יועץ. היא נת קלה
פעם אחר פעם בסירוב, עד אשר
נמצאה הוצאה אחת שנעתרה, פירסמה את
הספר, והוא הפך רב-מכר, שלא ירד
במשך חודשים ארוכים מראש רשימת
הלהיטים הסיפרותיים.
סיפור שד מוות. זהו סיפור של מוות
במישפחה ממוצעת, והדרך שבה משפיע
מוות זה על הנותרים בחיים. האב הוא איש
כספים. האם היא עקרת־בית קורנת מאושר
ומשביעות־רצון. הבן הבכור הוא המוצלח,
המבריק, הספורטאי המבטיח, והבן הצעיר
גדל בצילו.
יום אחד נהרג הבכור, כאשר סירתו
מתהפכת בסערה, שעה ששט להנאתו ב אגמים
שליד שיקאגו. המוות מכה בהלם
את כל המישפחה. האב מנסה בכוח להמ שיך
בשיגרת־ד,עבודה, אבל בכל פעם
ה עו ל ם

הז ה 2269

שהוא מנסה לשוחח על הנושא בקול רם,
הוא נתקל בחומה אטומה של שתיקת
אשתו. היא, מצידה, מסתגרת לתוך חומרה
וקפדנות. לכאורה אינה מזילה דימעה,
מקשה־עורף ומטילה על מישפחתה את
מרותה בכל הכוח, כאילו היא מפחדת
שגילוי של רגשות עשוי למוטט את כל
שיווי־המישקל העדין, שבו חיו עד אותו
הרגע, ולחשוף את כל הליקויים שעימם
אינה מסוגלת להתמודד. ואילו הבן הצעיר,
שחש כאילו אשמה על שנותר בחיים כ אשר
אחיו הנעלה ממנו הלך לעולמו.
מנסה למצוא לעצמו דרך חזרה אל האיזון־
הנפשי, למרות העימותים הבלתי־פוסקים
עם האם, ונסיונותיו הגששגיים להשתלב
בתוך החברה. ולצד כולם, פסיכיאטר יוצא־דופן,
שמשיא עצות, אבל יותר משהוא
עוזר בפועל ללקוחותיו, הוא מסייע למועק־תם
לצאת החוצה ולצוף על פני השטח.
המישפהה האמריקאית. רדפורד
נטל את הסיפור הזה והפך אותו, תוך כדי
שמירת מידה בלתי־רגילה של איפוק ושי־

חננה נצצה
היא נראית בדיוק כמו פארודיה על פנ טסיה
של נהג משאית: היא התברכה ב חזה
הגדול ביותר בעולם־השעשועים מאז
ג׳יין מנספילד ; היא חובשת
יות ענקיות, המשוות לה צורה של ספ רית
מסוג גימ״ל, שניפחה את שערה בכי וון
הפוך ; גופה העגלגל מטפס על עקבים
בגובה 12 סנטימטרים! חצאיותיה קצרצרות!
היא מגדירה את עצמה כ״הנפשה של סופ גניה״
,דבר המעיד עליה שהיא אינה בלונ דית
מטופשת כמו שהיא נראית, וכי לסופ גניה
הזאת יש חוש־הומור בריא. ולמרות
שהיא מזכירה בהופעתה זנזונת בעלת לב
של זהב, היא מצהירה :״ליבי רחב יותר
מן החזה. שלי,״ דבר המעיד כי יש לה
אישיות בדרנית ממדרגה ראשונה.
ואמנם, דולי פארטון נחשבת היום למיב־רה־הזהב
הגדול ביותר של עולם־ד,בידור
האמריקאי. בגיל ,35 אחרי שהפכה למלכת
הקאונטרי אנד ווסטרן (שירי בוקרים וכפר
מן המערב) ,והוכיחה שהיא מלחינה ומבצ עת
מעולה בשטח זה, החל בנאשוויל וכלה
ביפאן, פתחה הגברת דולי — רבקה פאר-
טון בקאיירה חדשה: כוכבת־קולנוע. ואם
לשפוט על־פי הופעתה בסרט מתשע עד
חמש, הסרט הראשון שבו הופיעה ושהע־מיד
אותה בשורה אחת עם שחקניות מעו לות
כמו ג׳יין פונדה ולילי טומלין, הרי
הדרך קורצת לגברת גם בשמיים הקולנו עיים.
כשם
להיטה הראשון, ביתי הישן בטנמ־.
הגיעה דולי מטנסי. בת רביעית למישפחה
מרובת־ילדים 12 ,אחים ואחיות, והורים
נוצרים אדוקים .״עד היום איני עושה אף
צעד אחד בלי להתפלל לאלוהים״ היא
אומרת בכנות. ואמנם, היא מאמינה ש־תפילותיה
נשמעו אי־שם למעלה, ועד שלא
הגיע התסריט המתאים לרוחה, הסתפקה
בשכר שבועי של 350 אלף דולר בלאס
וגאס.

זמרת־ שחקנית דורי סאדטון
החזה הגדול ביותר —
אבל התפקיד בסירטו של ברוס ג־לברט,
נכתב ע״י הבמאי קטין היגנס והתסריטאית
פטרישיה רזניק בדיוק לפי מידותיה, לפי

מנהל פסטיבל מוריץ דה־האדלן
הפרסטיז׳ה גדלה י

מוש באמצעים מינוריים בלבד, לניתוח
מרתק של המישפחה האמריקאית — אותה
המישפחה שמתפקדת להפליא והכל טוב
ויפה בתוכה, כל עוד שום דבר לא משבש
את התוכניות שנקבעו מראש. אולם ברגע
שהמשבר הראשון מכה, כל ארמון־הקל־פים
מתמוטט, והפחד הנורא לעמוד כפני
המציאות פוער תהומות בין בני המישפחה,
שעד אז נראו בעיני כולם כמישפחד,
המושלמת ביותר.
רדפורד נמנה על אותם במאים שמניחים
למצלמה שלהם לארוב מן הצד ולקלוט
את השחקנים בפעולה, מבלי לכפות את
נוכחותה עליהם. הוא מעדיף את הרגעים
שבהם אין אומרים את מה שחושבים והש תיקה
מקפיאה את בני־האדם, על וידויים
ארוכים ומסורבלים מדי. ובמקרה זה הוא
נעזר להפליא בתסריטאי, אלדן סארג׳נט,
מי שסייע בעבר לידידו של רדפורד, פול
ניומן, כשזה עשה את השפעת קרני הגאנזה
על ציפורני החתול.
אכן, יש דמיון מפליא בין שני כוכב־ם
יפי־תואר אלה, אלילי־נשים• ,שכימעט
יפים מדי בשביל לגלם דמויות מורכבות
מדי על המסך, אבל ברגע שהם עובדים
לצד השני של המצלמה, הם מגלים מידה
עצומה כזאת של רגישות ויכולת רבה כל כך
לחדור לנישמת גיבוריהם, שהיא פשוט
מעוררת התפעלות. כאמור, במקרה זה,
התסריט של סארג׳נט, שאינו אומר אף
פעם יותר מדי, הוא לעזר רב.
פרסים ועיטורים. בשטח אחד יכול
ה עו ל ם

הז ה 2269

דולי פארטון עם ג׳יין סו;דה כ״מת שע עד חמש״
— והלב רחב יותר מן החזה

רדפורד לומר שהוא אינו טירון, וזה כמובן
בעבודה עם שחקנים. יותר מדי פעמים
קיבל הדרכה מידי אחרים, כדי שלא יידע
מ ה.זו הדרכה טובה. אלא שמסתבר, כי
הוא לא רק יודע מה זה, אלא גם איך
להעניק את זה. לגבי דונאלד סאתרלנד,
המגלם את אבי המישפחה בסרט, אין סיבה
להתפלא — הוא אחד השחקנים האינט ליגנטיים
והמגוונים ביותר שיש היום ב אמריקה.
ההפתעות באו דווקא מכיוון

אחר. מרי טיילר מור — מי שנחשבה
אחרי שנים ארוכות של תוכניות טלוויזיה
שנשאו את שמה כאבטיפוס האמריקאית
החביבה, השובבה, הנחמדה, הסימפטית
והחייכנית — מגלמת כאן דמות מפחידה,
מרתקת ומורכבת ביותר של אם, שמקפיאה
את עצמה מפני כל התקפה מבחוץ, כדי
שתדמיתה לא תיפגם. ואילו טים האטון,
בנו של השחקן המנוח ג׳ים האטון, מגלם
את הבן הצעיר, שנותר בחיים, במידה רבה

בקשתה של ג׳יין פונדה, שהחברה שלה
הפיקה את הסרט. ואמנם, אין כמו דולי,
הנראית כמו ה״מזכירה״ בהא־הידיעה, כש מתכוונים
למזכירה שעבור הבום היא מז כירה
ועוד משהו. וזה בדיוק מה שהיא
מצליחה להזים במיסגרת הסרט והיא עושה
זאת בצורה יוצצאת מן הכלל: היא מו כיחה
כי מראו־-,העיניים מרמה וכי בדמו-
תה של דורה לי, אחת המזכירות המת־נקמות
בבום השתלטן, יש יושר מוסרי
וכבוד־עצמי. משום כך, היא טוענת, היא
שלמה כל־כך עם התפקיד, כי הוא חופף
את דמותה בחייה הפרטיים: היא נשואה
לקארל דין מזה 14 שנה, אחרי שהכירו
במיכבסה, כשאף הגיעה לנאשוויל, בסיימה
את לימודיה. ובעוד הוא עוסק בריצוף
אספלט, הרחק מעין־הזרקורים, עושה דולי
את דרכה לצמרת בלי יסורי־מצפון .״לעולם
לא אבגוד בו, וגם אם יבגוד בי, לא תהיה
זו עילה לגירושין. אני דוגלת ביושר מצ פוני,
גם בפרטיות וגם במיקצוע: מעולם
לא דרכתי על גוויות ולעולם לא אעשה

היום היא צועדת על רגליך, שלה בלבד.
בלי השותפים שהיו לה בזמרה במשך שנים
רבות, אך אינה שוכחת את מקורותיה.
בדעתה לכתוב מחזמר על ילדותה בטנסי,
כשרק תתפנה מתפקידה הבא בקולנוע,
כבת־זוגו של כוכב מס׳ 1של הבד ה אמריקאי,
ברט ריינולדס, בהסרטת המחז מר
— הלהיט של השנה האחרונה בברוד ווי,
בית־הבושת הקטן והישן בטכסאס.
שכרה של הגברת: שני מיליון דולר.

כל-כך של רגישות, שיש כבר מדברים
היום באמריקה על הופעתו של ג׳יימם דין
חדש.
אנשים רגילים זכה כבר בכל מיני
תארים, פרסים ועיטורים במישאלי סוף-
השגה באמריקה, הוא מועמד לרשימה ארו כה
של פרסי אוסקר, ומהמרים סבורים
כי יש לו סיכוי להיות המנצח הגדול של
השנה, בחלוקת פרסי האקדמיה לאמנות־הקולנוע.

הלוחמים העוב״ם ב״מו התקפה דמעו ומן־קודנוע בוים ־ אח
אחו הוצא רהווג מבני שמנו אומות ריחווים והאח השני
עמד בואש ׳חיות לוחמים וזנח בניגו ..הקצבי ־ גודדמן הציע
להקים אנדרטות למופתי, להיטלר ולבווין -מאחרי הקלעים של הסידוה
בהנהגתו פרץ מרד מזויין. הוודעד. המל כותית
הבריטית, ועדת פיל, שבאה לארץ
לחקור את המאורעות, מצאה כי אין שום
אפשרות להגיע לפשרה מוסכמת על היהו דים
והערבים. הפיתרון היחידי שהסתמן
היה חלוקת הארץ והקמת שתי מדיעות:
יהודית וערבית.

הגפרור שהצית
את הלהבה
בפרק זה נעשה ניסיון לשחור את מהלכי-
הפתיחה של ההתרחשויות האלימות בין
יהודים וערבים במחצית הראשונה של
. 1936 אחד המשחזרים היה המיזרחן ישראל
שטוקמן, שיצא אל השטח בניסיון לאתר
משתתפים ערביים בהתרחשויות.
שטוקמן :״נעשה ניסיון לשחזר ולאתר
עדים לאירוע הראשון של . 1936 זה התרחש
ב־ 15 באפריל. היה זה מארב בכביש טול-
כרם־שכם, ליד הכפר נור־שאמם. במקום
זה היה, מאוחר יותר, מחנה־עבודה של
נידונים לעבודות־פרך, ליד מחצבות נור־שאמם.
במחנה-העבודה הזה ישבו כעבור
זמן אסירים שפוטים, אנשי לח״י ואצ״ל
ולוחמים ערביים. בין היושבים שם היה
אליהו עמיקם מלח״י. לנידונים היו שלש לאות
לרגליהם.״
באיזור זה התרחשה הפעולה הראשונה
של . 1936 ביצעו אותה חמישה אנשים.

מיסדר הלוחמים של סכרי עכד־אל־האדי, מתוך אלגומו הפ ר טי *
ובסוף הצטרף לתנועת השלום
הפרק השמיני של עמוד האש מציג,
תחת הכותרת ״מאורעות ומרד״ ,את אחד
הפרקים השנויים ביותר במחלוקת בתול-

דות העימות שבין העם היהודי והעם
הערבי בארץ.
עלילת הפרק מתרחשת ב־ , 1936 כאשר

המופתי הירושלמי, חג, אמין אל־חוסייני,
חש שהגיעה שנת־הכרעה, ושאם לא יפעל
מיד — הארץ תאבד לערבים.

״הלכתי לשם וחיפשתי אחר המשתתפים.
הם עצרו בכביש מכוניות, ודרשו מהם,
תחילה, תרומות לשם רכישת נשק ותח מושת.
באחד מכלי-הרכב שעברו במקום
היה אדם אירופי שטען כי הוא גרמני,
והם איפשרו לו להמשיך בדרכו. אחר־כך
עברו שם שני יהודים, חזן ודננברג. האחד
מת במקום, והשני כעבור כמה ימים.״
השלב השני בא יומיים אחרי כן, ב־17
באפריל. היתה זאת פעולת־נקם יהודית
ליד הכפר ירקונה. נהרגו שני ערבים.
הנקמה בוצעה באותו היום שבו נערכה
הלוויית חזן בתל-אביב. ההלווייה הביאה
גם להתנקשות חזיתית בין יהודים והמש טרה
הבריטית, בפינת אלנבי־נחלת־בנימין.
מיד לאחר מכן החלו עימותים בין יהודים
לבין ערבים פלסטיניים ופועלים חורניים,
שהוכו בשכונות־הגבול של תל־אביב —
כשמעת פלורנטין. ב־ 19 באפריל עלה
המון ערבי והרג באיזור זה תישעה יהודים
ופצע כ־ 60 מהם. הפרק של עמוד האש
מתחיל, למעשה, בתיאור האירועים בנקודה
הזאת.
שטוקמן :״כל ערבי שדיברתי איתו
ציין את עובדת חוסר־האירגון שבשלבים
הראשוניים. דיברתי עם המנהיגות השב־מית,
המנהיגות של היום, שהיתוה במחצית
שנות ה־ 30 השבאב השכמי, בני משפחות
אל־מצרי, טוקאן, עבד-אל-האדי ואחרים.
״הם לא ידעו בדיוק מה התרחש בימים
הראשונים של המרד. אז התחיל להתגבש
• בראש התמונה כתוב בכתב ידו של
פכרי :״חיילי המנהיג המפקד פכרי עבד־אל־האדי
1956״.

האירגון המקומי. הם הכריזו על שביתת-
יום, ואחר־כך על שביתה כללית מתמשכת.
אחר כך הם התחילו בהקמת ועדות
לאומיות.
״אחד מהם, חיכמת אל־מצרי, שכבר
הופיע בעמוד האש, היה חבר באירגון
השכמי, והוא מתאר כיצד כל מיני גורמים
משכו לכל מיני כיוונים, כיצד שהכל
הפך לאנרכיה, בלא כל קשר עם מוקד
או מרכז ארצי. מעין סיטואציה מהפכנית,
שהיא נזילה לכאן ולכאן. כן לעשות. לא
לעשות. מה לעשות. בטול־כרם ניסה המון
לתקוף את תחנת־הרכבת בקו חיפה-לוד.
בג׳נין היתד. הפגנה. בצפת — הפגנה
ושביתה. בירושלים — שביתה.
״בחיפושים שלי באיזור נור־שאמם
מצאתי, באחד הכפרים, עד־ראייה. הוא לא
טען להשתתפות באותו מארב, שהיה הגפ רור
שהצית את הלהבה, אך ידע בדיוק
מה התרחש שם. אותו אדם הופיע אחר-כך
בתעודות של הש״י (שירות הידיעות של
ההגנה) ,והוא לא רצה להיחשף לפני
מצלמות עמוד האש, מאחר שאחיו הוצא
אחר־כך להורג בשל שיתוף־פעולה עם
הקח־הקיימת־לישראל במכירת אדמות.
אותו אדם הפך למנהיג של חבורת־לוחמים.
שני אחים. אחד מהם איתנו — והאחר
איתם, וזאת הטרגדיה הקבועה. וכך שב
וחוזר הסיפור המביא את החשדנות וה בגידה
כיסודות קבועים בסיכסוך הזה.״
מוסיף שטוקמן :״מן הראוי להעיר כי
באותו שלב ראשוני של המרידה היה
היסוס רב. בערים התנהלה שביתה של
סוחרים, אבל הרוב הכפרי הדומם, הפלחים,
לא הצטרפו למרידה ולשביתה.
״בהתחלה היתד, מצידם רתיעה. היה קיים
היסוס. ואותו ראש־חבורה־בעבר הסביר
את ההיסוס במילים, :קצרנו, הגרנות היו
עמוסים.׳ זוהי הוכחה לכך שהעיתוי היה
גרוע מבחינת ההשתתפות של הכפריים.
כך היה גם בחודש מאי של אותה שנה:
השתתפות מצומצמת של האוכלוסיה הכפ רית,
דהיינו — מרביתה של האוכלוסיה
הערבית בארץ. רק מאוחר יותר הצטרפו
הפלחים למרידה, והפכו לכוח הלוחם ה עיקרי

אלבום תצלומים
של בן השודד
אחת הדמויות הססגוניות ביותר בהת פתחות
המרד הערבי היה פכרי עבד־אל-
האדי, שודד־דרכים נודע שישב בכלא כבר
בתקופת השילטון התורכי. עבד־אל־האדי
המחיש את תהליך הצטרפותם של הכפריים
באיזור ״המשולש הגדול״ (שכם, ג׳נין,
טול־כרם) למרד.
מנהיג המרד בשלב זה היה סורי יליד
טריפולי, פאוזי קאוקג׳י, איש־צבא שהגיע

פכרי ן ןבד*אל־האדי(מימין) ופאוזי אל־־קאוקג׳י

יגאל אלון בנוטר

לדעת להתלבש —

— ולקבל נשק

לארץ ישר מעיראק. הוא חצה את הירדן
ונכנס מיד בתנופה לפעילות.
בשלב זה התרכז המרד בעיקר ליד
העיר שכם בהר-האש (ג׳אבל־אל־נאר),
שם פגש קאוקג׳י את ראשי הכוחות ה מרכזיים,
וביניהם כפרי עבד־אל־האדי
איש הכפר עראבה, בן לאחת מד,חמולות
הגדולות ביותר באיזור זה.
שטוקמן :״התחקיתי על עקבותיו של
כפרי. הכינוי שלו בין הערבים באיזור
היה אל־לחאם (,הקצב כינוי שאין
להוסיף עליו.
״אל בנו של פכרי הגעתי בעזרת קרובו,
מי שהיה ראש עיריית ג׳נין. בנו של
פכרי נקם את ניקמתו ורצח את הורגי
אביו.
״אצל הבן, בכפר עראבה, מצאנו אוסף-
תמונות בלתי-מוכרות של חבורות-הלוחמים
הערביות, עם הערות בכתב־ידו של סכרי,
וביניהן כמה תמונות מרגשות.״
התמונות מעידות על-כך שפכרי הקים

לעצמו מעין ארכיון פרטי. הוא היה מודע
מאוד לתיקשורת. הוא קיבל עיתונאים
ונתן להם ראיונות. הוא אף פירסם קומני־קטים
כאיש פוליטי, וכאיש המרד.
ב־ 1938 הוא שינה כיוון. הוא נמנה על
מייסדי ״חבורות השלום״ והגיע לכדי
שיתוף־פעולה עם יהודים.
בנו של פכרי עבד־אל־האדי סיפק את
אלבום־ד,תצלומים הנדיר של אביו לעמוד
האש.

כתב בריטי
בלוע הכנופיות
באחד מקטעי הפרק בולט תצלום קול נועי
בלתי־מוכר, שבו נראית תצוגת־אש
על-ידי אנשי חבורה לעיני כתב של יומן-
קולנוע בריטי. העיר במאי־הסרט, סטיב
אדוארדם :״הקטע הזה נראה כמו ההצגה
שעושים לצוותי סי־בי־אס כיום...״

*ויוו

שני פלחים בקרונית לפני קרון צבאי בריטי
״דלעונה אל תירו בנו ! ״

קטע מצולם זד. של תצוגת־אש מעיד
על טיפוח המודעות של הלוחמים הערביים
לכלי־התיקשורת. יגאל לוסין :״קאוקג׳י
ידע איך לנצל עיתונות ויחסי־ציבור. הוא
היה בעל חוש־פירסומת בלתי־רגיל, יותר
מכל האנשים האחרים שפעלו בארץ למען
העניין הערבי. הוא היה מודע למעשיו,
ולכן הירבה בכל מיני פוזות והצטלם
לעיתונות. הוא גם ידע איך להיות לבוש.
״איני זוכר את מקורו של קטע תצוגת-
האש, אם הופיע ביומן־חדשות באנגליה,
או שהיה אחד ד״אוטים׳ (קיטעי־צילום
שאינם נכללים בכתבה או בסרט) .אבל
הקטע צולם בידי צוות היומן מוביטון,
ונחשב כחומר המצולם הטוב ביותר הקיים
על הלוחמים הערביים, למרות שהיה לנו
חומר רב עליהם.״
הסיבה לקיום חומר רב על המרד הערבי
היא שבתקופה זו שלחו הבריטים צלמים
רבים לארץ. זה היה אז איזור־חדשות.
אבל הצלמים צילמו כיצד עורכים חיפושים
ליד שער-יפו׳ בירושלים, מישמרות של
חיילים בריטיים, עוצר וכר, דברים שיג-
רתיים.
מכל שלוש שנות המרד קיים רק סרט
אחד המראה את הלוחמים הערביים מקרוב
— הסרט הזה עם קאוקג׳י. אין סרט המראה
את הלוחמים מהשנים 38׳ ו־ ,׳39 אלא רק
משלושת החודשים שבהם השתתף קאוקג׳י
במרד. הסרט הזה מראה קטע המציג את
הלוחמים כאילו בשעת פעולה. זהו ביום
שנערך עבור הצוות המצלם.
לוסין :״מעניין היה לגלות כי כל
התקופה הזאת של שנות ה־ 30 כימעט
אינה בנמצא אצל אכסלרוד. לא תמצא
אצלו סרטים על המרד הערבי. בקטלוג
שלו אתה מוצא את, יום הדמים ביפר, אחה
רואה את הלווייה, וזהו, אין לו חומר
נוסף.
״שאלתי את אכסלרוד, מה קרה? למה
אין לך יותר חומר?׳ אז הוא ענה לי:
,תראה, סגרו את בתי־הקולנוע בתל־אביב,
אז לא צילמתי.׳ מסתבר כי החוש העיתו נאי
של אכסלרוד היה שונה מהמקובל
כיום. אכסלרוד חידש את צילומיו רק
כאשר הגיעה לארץ ועדת־פיל. בכלל,
אכסלרוד התמקד במה שמכונה, בניין
הארץ׳ ,חנוכת בניין זה או אחר, הקמת
שכונה, ישובי,חומה ומיגדל׳ שקמו כעבור
שנה. הוא העדיף לצלם את הצד היותר
יפה של הציונות.״
הבריטים לא התעניינו כלל בבניין עזרה
וביצרון, שכונה המשמשת נושא לאחת
מכתבות יומן כרטל של אכסלרוד. הם
התעניינו ב,אקשן׳ ,בקונפליקט שבין היהו דים
לערבים.
מסכם לוסין :״יומני אכסלרוד ויומני-
החדשות הבריטיים מראים את שני צירי
המטבע של ההתרחשויות בארץ באותם

עמוד !האש
(המשך מעמוד )47
ימים. הסרטים שלנו בעמוד האש נותנים
מעכשיו את שניהם ביחד.״

שיר הקרונית
מאחר שהחלק העיקרי של המאמץ
הערבי הופנה כלפי הבריטים וכלפי עורקי-
התנועה שבהם נעו כוחות בריטיים, נאלצה
מיפקדת הצבא הבריטי לפתח שיטות־לחי-
מה שונות במארבים שהטמינו המורדים.
שטוקמן :״הם פיתחו מעין קרוניות —
תחילה לפני כלי-רכב, ומאוחר יותר על
פסי־הרכבת. בקרונית היו הבריטים מושי בים
שני פלחים ערביים. הערבים קראו
לקרונית, טרולי׳ ,כפי שהיא נקראת באנג לית.
הקרונית, שהיתה נעה בראש או
במאסף, נועדה למשוך אליה את אש הער בים•
אבל הערבים, שהיו על הטרוליס,
היו שרים שירים לעבר המארבים שארבו
לרכבות ולכלי־הרכב. הם שרו את שיריהם
בקול רם. בקול גבוה ביותר. שירם היה
נפתח בעלא דלעונה (,על המפונקת׳ שיר
עממי פלסטיני ידוע) .עלא דלעונה —
הנה אנחנו ערבים: אל תירו בנו ובכך
יהם אותתו למארבים את קיומם.
״אבל אמר לי מי שאמר, :זה לא תמיד
עזר, ופעמים רבות ירו המארבים באותם

דורה בג׳נין.׳ אז יכול להיות שהלורד אינו
זוכר את התותחים. אבל העובדה ההיס טורית
היא שהבריטים לא הסתפקו בהפגזנת
תותחים. לעיתים הפציצו גם מטוסי חיל-
האוויר המלכותי כפרים וריכוזים שונים...״

המופתי הקים
את המדינה
שלוש פעמים ערכו אנשי עמוד האש
ראיונות מצולמים עם מי שהיה יו״ר
הקונגרס הציוני, הד״ר !נחום גולדמן.
באחד הימים נחה על המנהיג הקשיש
רוחו, והוא הביע דיעה מקורית למדי על
הקמתה של מדינת־ישראל. הוא הסביר
כי במדינת־ישראל צריך להקים, בכיכרות
הערים, פסלים לשלושת האישים שתרמו
את החלק הגדול ביותר להקמתה של
המדינה: המופתי הירושלמי, אדולף היטלר
ושר־החוץ הבריטי, ארנסט בווין.
מספר לוסין :״נחום גולדמן אמר דברים
אלה בקטע בראיון שבו הוא סיפר על שר־החוץ
הבריטי בימים שלאחר המילחמה
העולמית השניה, כאשר הסוכנות היהודית,
ודויד בן־גוריון בראשה, היו מסתפקים
בקבלת האפשרות להעלות לארץ 100 אלף
יהודים עקורים מאירופה.״

תצלומים שלא הצלחנו לאתר אותם ב ארץ.״

תמונות אחרות שהגיעו לארכיון
עמוד האש נלקחו מאוספים פרטיים של
תמונות. כאשר היו מראיינים אנשים,
היו מנצלים את ההזדמנות לחטט בתוך
אלבומי התמונות שלהם.
״אחד הגורמים לנוסח המיוחד של דו״ח
ועדת־פיל היה הפרופסור רג׳ינלד קופלנד,
שהיה מרצה להיסטוריה והוגה רעיון
החלוקה. הוא היה האיש אשר בישיבה
סודית, שנערכה עם הד״ר חיים וייצמן,
העלה את הנושא הזה.״
יש סיפור מפורסם בסיפרו של וייצמן,
במסה ומעש, המספר על פגישה שנערכה
במשך יותר משמונה שעות בבניין בית-
הספר החקלאי לבנות בנהלל, ובסופה של
הפגישה אמר קופלנד :״צריך לעשות
ניתוח. שום רופא רציני לא ימליץ על
אספירין או על בקבוק חם.״ חיים וייצמן
אמר לחברי המושב, שהתקהלו סביבם :
״היום הנחנו את היסוד למדינת־היהודים.״
לוסין :״משתתף אחר בוועדת־פיל היה
ראמבולד, מי שכיהן קודם לכן כשגריר
בריטניה בברלין, בתקופה שבה הגיע
היטלר לשלטון. ראמבולד הגיע ארצה
ביחד עם רעייתו ובתו, ועם הטראומה
של מה שהוא ראה ביחס הנאצים אל

היהודים.
״במהלך סיוריו בארץ חיפש את אחד
ממכריו היהודיים בברלין, וכאשר הגיעו
לאיזה ישוב חדש, מצאו את האדם הזקן,
מי שהיה מוסיקאי חשוב מאוד בגרמניה,
מתגורר בצריף מט לנפול. ראמבולד מיל־מל,
,זה שינוי נורא עבורך.׳ ,כן,׳ השיב
האיש, ,אבל שינוי מגיהינום לגן־עדן.׳
״אירוע זה ואירועים דומים עשו רושם
כביר על חברי־הוועדה. רושם אחר עשה

הכט, שהוא בעל ממגורות, ובח״כ־לשעבר
אריה אלטמן. בעצם היו שם רק שני פרו פסורים.

מוזר להיווכח שבכל מקום בסידרה,
שבו מופיע ערבי, מתחילים האנשים להגיב
בצורה נוראה, והוויבראציות מגיעות מיד
להנהלת רשוודהשידור•
״לעומת זאת, מיכתבו של פרופסיר מי כאל
הרסגור, שטען שהסידרה מקפחת את
הסיכסוך בין הציונות לדת, איני יוצר
ויבראציות בהנהלת רשוודהשידור.
״אבל מעבר לוויבראציות, הרושם ש־י,
מתוך העבודה השוטפת, הוא שבסך־הכל
הנהלת הרשות די מרוצה, מאחי־ ומרכי ביה
הם די ליברליים. יחד עם זאת, ניתן
לחוש במיתקפה ליד שולחן־העריכה. יש
היום יותר רגישות לעניין הערבי. ולאופן
הצגת הערבים בסידרה, מאשר בראשית
הסידרה, לפני כמה שבועות.
״השקפתו של מנכ״ל הטלוויזיה, יוסף
לפיד, היא שהטלוויזיה הישראלית אינה
חייבת לתת פיתחון־פה לאויבי ישראל,
והוא אומר את זה בכל מקום. אבל הוא
אינו מונע פירסום של ידיעות ומידע. הוא
אומר שאינו מעוניין שיביעו את עמדות
אש״ף, ושישתמשו בטלוויזיה כבבמה. אבל
עלי להעיד כאן שלפיד לא העיר מעולם
הערה הנוגעת לעדות אישית.
״למשל, כאשר נוסייבה מספר כי בעת
ביקורו של בלפור בארץ הוציאו את ה כיתה
שלו מבית־הספר והם תלו דגלים
שחורים, לא הגיב לפיד על כך. הוא מפ ריד
לחלוטין בין חווייה לבין פרשנית.
אבל כאשר נוסייבה מנמק את מניע־ו של
המופתי נוצרו שני מחנות, הבריט-ם
מצד אחד והאיטלקים עם הגרמנים מצד
השני. המופתי השתעשע ברעיון להשיג
תמיכה מהצד השני. לא משום שהעדיף

ל פי ד שאל: למה אחה
לוקח את 11ס״כה כפרשן?

ועדת הלורד פיר בבניין ״פאראס

כירושלים

המופתי זיעזע את כולם
מפלסי־מארבים ערביים, שקיבלו אח מטח-
היריות הראשון.׳
״הצבא הבריטי אימץ לעצמו גישה מאוד
קשוחה כבר מראשיתו של המרד הערבי.״

לורד קאראדון
והתותחים
עד־ראייה לכמה ממהלכי המרד הערבי
הוא הלורד קאראדון (אז יו פוט) ,מי
שהיה לימים מחברה של ההחלטה .242
אז שימש כמושל הבריטי של שכם.
יגאל לוסין :״יש לו ללורד קאראדון
קטע בסרט, כאשר הוא מתאר את המאבק
ב,פייר פליי׳ (מישחק הוגן) כמו היה איזה
מישחק קריקט. הוא מתאר כיצד היו
מגיעים לכפר ערבי ומחפשים אחר לוחמים.
הלורד מציג את זה !נחמד ויפה.
״בהמשך הראיון אמרתי לו, :אבל לא
תמיד התנהגתם עם הערבים כפי שאתה
מתאר כאן.׳ הוא התבונן בי בפנים נעל בות,
ושאל, מה זאת אומרת?׳ אמרתי
לו, :יש סרטים של מוביסון שבהם ניתן
לראות תותחים בריטים יורים על כפרים.׳
אז אמר קאראדון , :זה לא יכול להיות.׳
״ייתכן והוא לא ידע. סרטים אלה הם
משנת , 1938 מעט אחרי שהוא עזב את
הארץ, בסיבוב השני של המרד הערבי.
״קאראדון סיפר שכאשר התחיל הסיבוב
השני, הודיעו לו שהוא תופס אח המקום
בראש הרשימה השחורה של המועמדים
מטעם הערבים להתנקשות־בחייהם, וה-
נציב־העליון הציע לו אז לעזוב את הארץ.
״קאראדון העיר על עזיבתו, :עשיתי
בשכל שהסכמתי לעזוב. זה שבא במקומי
בשכם, מופאת, נרצח בידי חבורת אבו-

לדבריו, הדרך של הציונות באותה תקו פה
לא היתה קטגורית למען הקמת מדינה.
העקשנות של בווין — שסירב להעניק
את אשרות־העליה — היא שהביאה לבסוף
את המדינה.

שינוי מגיהינום לגרעדן אחד העדים הבולטים ביותר בפרק זה
הוא סיר ג׳ון מרטין, מי שכיהן כמזכיר
ועדת־פיל, שהציעה לאחר הגל הראשון
של השביתה הכללית הערבית והמרד
הערבי להפריד בין היהודים והערבים
בארץ.
יגאל לוסין :״את מרטין ראיין בשלב
ראשון האיש שלנו בלונדון, מיכאל (״מי-
קו״) אלמז. אבל החומר לא יצא טוב מב חינה
פילמאית. וכאשר פנינו אל מרטין
בשאלה כלשהי, בישר לנו לפתע, :בעוד
כמה שבועות אני מבקר אצלכם בארץ.׳
״מרטין היה אחד הפקידים הבריטים
הזכורים לטוב. בוועדת־פיל מילא תפקיד
מרכזי. את עיקר שירותו עבורנו עשה
במהלך המילחמה העולמית, כאשר שימש
כמזכירו של סר וינסטון צ׳רצ׳יל, והיה
מאוד מסייע לחיים וייצמן באותן פעמים
נדירות שבהן נכנס ויצא אצל צ׳רצ׳יל.
״והנה, בהגיעו לגיל ,80 הזמינו אותו,
בשל שירותי העבר, לבוא ולהתארח ב ישראל,
בנזישכנות שאננים. עוד טרם
הגיע לכאן התקשרנו עימו שוב ושאלנו
אם יאות להביא כמה תמונות מאלבומו
הבריטי. הוא אכן העשיר את האוסף שלנו
בסידרת תמונות שצילם בשעתו הצלם
הורושקס (אורון) על מסעי ועדת-פיל,

עליהם ביקור בקונצרט של התיזנזוות
הארצישראלית (כיום הפילהרמונית) ,עם
טוסקניני כמנצח. כאשר התיזמורת התחי לה
לנגן, אמר מרטין, :חשבנו שאנחנו
נמצאים באיזו בירה אירופית.׳
״השאלה שהוועדה הרבתה לעסוק בה
היתד, מה יקרה למיעוט היהודי, אם הער בים
יקבלו הגדרה עצמית ואת הארץ
כולה לרשותם? באחת הישיבות שנערכו
בבניין פאלס בירושלים נשאל המופתי
הירושלמי לגירסתו. שאלה: כלום סבור
מעלתך כי ארץ זו תוכל לבולל ולעכל
את 400 אלף היהודים היושבים עתה
בתוכה? המופתי: לא. שאלה: ובכן, יהיה
צורך להרחיק כמה מהם בדרכים נוחות
או מכאיבות, לפי העניין? המופתי: עלינו
להניח זאת לעתיד!
״תשובת המופתי זיעזעה אותם, ומרטין.
שהוא בריטי, מוסיף שזיעזעו אותם גם
כל מיני קיצוניים יהודיים, ולא פירש
מיהם.״

פרשת גוסייבה
על הביקורת המוטחת כלפי עורכי
עמוד האש מבהיר עורך־הסידרה כמה נקו״
דות־יסוד, ובראשן שאלת השתתפותו של
אנוור אל־נוסייבה בכמה מפירקי הסידרה,
והטיפול בנושא הערבי בסידרה.
יגאל לוסין :״זו סידרה של 19 סרטים.
ובהם שניים שהנושא העיקרי שלהם הוא
ערבי. הסרט הראשון הוא, הערבים מתעו ררים׳
,והשני, מאורעות׳ ומרד׳ .בפרק זה
מסופר בעיקר על תקופה של שישה חוד שים
ב־ , 1936 שנושאה הדומיננטי היה ה שביתה
הגדולה•
״פרק זה מתייחם, בעצם, לאותה תקופה
שהיהודים מכנים אותה, מאורעות תרצ״ר,
הערבים, שביתת ששת החודשים׳ ,והברי טים,
הפרת־סדר׳ .אנחנו בעמוד האש קור אים
לה, מאורעות ומרד׳.
״עובדה היא שבשני הסרטים, שהנושא
העיקרי שלהם הוא ערבי, מופיע מיספר
מרשים של ערבים. אבל העובדות ההיס טוריות
קובעות: הם היו הנפשות הפוע לות
באותה תקופה.
״יש התקפה מאסיבית מצד ימין. היה
מיכתב למערכת שזכה בכינוי, מיכתב ה פרופסורים׳
,למרות שבסך הכל מדובר שם
בישראל אלדד, שאינו פרופסור, בראובן

אותם. מבחינה אידיאולוגית הוא היה
ערבי. אלא משום שזה מד, שעושים, כ שיש
שני מחנות יריבים. בלי לקבל אידי אולוגיה
של מישהו, אתה מוצא עצמך
לפעמים נלחם לצד זה שמגן על האינטר סים
הלאומיים שלך שואל לפיד: למה
אתה לוקח את נוסייבה כפרשן? אין לך
פרשנים ישראליים? אבל התשובה שלי
היא שכל הסרט הזה, וכל הסידרה כולה,
היא בבחינת פרשנות לציונות. מדוע הלכנו
למנהיגים ערביים? מדוע ניסיתי לראיין
את מוסה אל-עלמי, שסירב? האיש הפו ליטי
היחידי, שיכולנו לשמוע ממנו את
הגירסה הפוליטית של המאורעות היה אנ־וור
אל־נוסייבה•
״אבל לפיד ממשיך וטוען בעקשנות ש לא
תהיה פרשנות של ערבים, ואני מבהיר
לו שגם אצל היהודים יש פרשנות, וכי
דויד הורוביץ לא תמיד מספר את מה ש קרה
לו, וכי הוא גם מפרש.
״שאלנו למשל את הורוביץ , :לא הרג שתם
שאתם באים לארץ שיש בה אוב־׳ו־סיר,
ערבית?׳ והוא השיב לנו, לא הרגשנו
שבאנו לארץ ריקה !׳ כך שמסתבר כתמיד
יש דברים שהם על גבול הפרשנות.
״אבל אצל היהודים היה לנו קל, בעוד
שבמיגזר הערבי סירבו אנשים לשתף
פעולה, או שהתחמקו. נוסייבה היה מוכן.
כך שיוצא כי יש לו הרבה הופעית ב־סידרה,
וההופעה המצטברת שלו צוברת
הרבה מיכתבים למערכת.
״בששת הסרטים הראשונים השתתף
נוסייבה בשלושה, אני מגן עליו, מפגי
שאני יודע שאין לו תחליף בסידרה. נחוץ
לשמוע אותו מהבחינה הדרמתית, וגם מ הבחינה
של הגינות הצגתן של עמדות הצד
הערבי...״

דן עומר !1

בשבוע הבא, הפרק העשירי :״מי מפחד
ממדינה יהודית״ (1938־ ,)1937 שבו
מסופר כי ממשלת הוד״מלבותו הבריזה
חגיגית על תמיכתה בתוכנית החלוקה.
התחדשות המרד הערבי מנעה זאת.
למרות זאת קרמה המדינה היהודית
שבדרך עור וגידים. אלה הם ימי חומה־ומיגדל
והתעצמות כוחו של היישוב.
כאשר סיפח היטלר את אוסטריה לרייך,
התברר בי ארצות ההגירה לא היו מוכנות
לקלוט את הפליטים היהודיים, ושערי
הארץ נסגרו לפניהם.

לשבור אותם !

(המשך מעמוד )13
החוקר מטעם מצ״ח חקר שורה
ארוכה של ממלאי תפקידים בכלא.
הסגן שמילא תפקיד מרכזי ב עדותו
של אליהו אברהם הועלה
בינתיים לדרגת סרן. לו היתד.
גירסה שונה לחלוטין של ההתר חשויות.

סיפר
סרן מנשה ר שתי:

...הוריתי לרב״ט זלמן לוי להל בישו
במדים. המתקבל המשיך בסירובו,
תוך כדי שהוא מניף ידיים
מאוגרפות לכיוון השוטר, כדי למ נוע
מלגשת אליו ולהוריד את בג דיו.
רב״ט זלמן לוי ניסה להוריד
את בגדי הכלוא. תחילה את חולצתו
של הכלוא, וניסה לפתוח את כפ תורי
החולצה. אליהו המשיך לסרב
והחל להאבק עם רב״ט זלמן לוי.
לאחר שראיתי שהמצב מתדרדר
וכבר מגיע לתיגרת־ידיים והכלוא
דחף את השוטר, הפעלתי גז מד מיע
ממרחק של יותר משני מטר
וחצי לעבר הכלוא, על מנת למנוע
את התנגדותו והשתוללותו. הכלוא
תפס את פניו אך לאחר שניות
מעטות המשיך בסירובו להתלבש.
הוריתי לרב״ט זלמן לוי להוריד
את חולצת הכלוא, ורק לאחר סירוב
נוסף של הכלוא התערבתי אני
אישית ושנינו הורדנו את בגדיו.
בכל זאת הוא לא הסכים ללבוש
מדים והיינו צריכים, אני ורב״ט
זלמן ׳לוי, להלבישו במדי הכלא.
עד כאן דברי הסרן.
הסוהרים האחרים, שהיו שותפים
למעשה או עדים לו, מאשרים
בדרך־כלל את גירסתו של מפקדם.
אך בנקודה אחת יש סתירה בול טת.
רב״ט קסצור אפרים, שסייע
למפקדו, אומר :״ואז, כאשר הוא
ראה שהפשטנו אותו, הוא נרגע,
לבש מדיו והועבר לאגף הבודדים.״
גירסה זו מאשרת דווקא את
דבריו של אליהו אברהם, שטען
כי התלבש בכוחות עצמו, ולא
הולבש והונעל על־ידי הסגן ועוזרו.
החייל הנוסף, שסייע לסגן דשתי,
אינו מתייחס בעדותו לנקודה זו,
והיא אינה מופיעה גם בחוות־הדעת
המפורטת של חוקר מצ״ח.
דופק מהיר

ף* ופא הכלא, סרן אלי סמוך,
אמר בעדותו כי אליהו אברהם 1 נבדק אצלו יומיים אחרי המקרה :
״בבדיקה מצאתי מימצא של לחץ
דם גבוה ודופק מהיר, ועקב עוב דות
אלה לא אישרתי את כניסתו
לצינוק ...לא זכור לי שאליהו אב רהם
התלונן לפני על אלימות כלפיו
או התעללות ומכות בו. כן לא זכור
לי שראיתי עליו סימני אלימות.
אילו היו עליו סימני אלימות בול טים,
היה הדבר נרשם ביומן ה מרפאה.
אין לדעת את הסיבה ללחץ
דם גבוה ודופק מהיר ללא בירור
רפואי מקיף ועריכת בדיקות רפו איות
מקיפות. לא סביר בעיני
שהסיבה היחידה לתופעות אלה
היא אלימות.״
מסקנתו של חוקר מצ״ח :״מחו י

הראיות בתיק עולה, כי אכן
נעשה שימוש בכוח נגד הקובל,
אחרי שזה סירב ללבוש מדים
ואחרי שניסיונות השיכנוע לא ה ד
עילו. אך נראה שהשימוש בכוח
לא חרג מגבולות הסביר בנסיבות
ונעשה לפי הנוהל הקבוע אלה בהוראות קמצ״ר.״
קשה לקבוע בוודאות מי צודק:
אליהו אברהם, או הסוהרים הצב שקבל
נגדם. מלבד נקודה איים תואמות עדו למדי, חשובה יות
החיילים שאברהם קבל נגדם.
יתכן שהוא בדה את הדברים מ-
ליבו. אך יתכן גם שהסוהרים
תיאמו את עדויותיהם, כדי לא
להפליל את עצמם.
העולם הזה פנה אל דובר צה״ל,
ובעיקבות הפנייה נמסר שהתיק
הוצא לבדיקה חוזרת בפרקליטות
הצבאית.
אליהו אברהם אומר שביקש

להחקר בגלאי־שקר ואף להביא
את סוהריו לבדיקה כזאת. יתכן
שזה הפתרון היחיד במקרים כאלה.
ה עו ל ם

הז ה 2269

__ במדינה עיתונות טלב 11־ם ה
הפרופסורים 7ם 7ב 7ה
רוצים?העזות א ת השערים
בבורסה — והטלוויזיה
מעמידה לרשותם
זמן שידור יקר
הצופים יכלו להבחין בנקל ב־אגלי־הזיעה
שהופיעו על מצחו של
הפרופסור לכלכלה, המנחה הקבוע
של תוכנית הטלוויזיה מהון להון,
בשעת השידור• יתכן שהפרופסור
הזיע מפחד. כל מי שחזה בתוכנית
הבין, שהפעם מישהו עבר את ה
מפיק
אמוץ
הסברים מגומגמים
גבול. תוכנית טלוויזיה שלמה הוק דשה
להעלאת שערי המניות בבור סה.
הירחון
הטלוויזיוני מהון להון
החל את דרכו באמצע נובמבר
, 1980 כששערי המניות בבורסה
היו בשיאם. הפרופסורים שכינס
מפיק התוכנית, חנינא אמוץ, הס בירו
מדי חודש מדוע עולות ה מניות,
ומדוע ימשיכו לעלות עוד
זמן רב. הצהרות אלה לא היו נו עזות
במיוחד. כמעט כל הכתבים
הכלכליים בעיתונות היומית היו
שותפים להערכה זו. מבחינה זו
היה הכתב הכלכלי של היומון
הארץ, אלעזר לוין, יוצא־דופן.
הוא ניבא את נפילת שערי המנ יות.
זאת עשה גם העולם הזה
( .)2256ב־ 26 בנובמבר 1980 הו פיעה
בשבועון כתבה מפורטת על
הבורסה שבה נאמר:
״המשקיעים הישראלים המרגי עים
את עצמם במחשבה שיספיקו
,לצאת בזמן, משום שירגישו ב משבר,
אינם יכולים למצוא עידוד
רב בדוגמה האמריקאית (נפילת ה בורסה
ב־ .)1929 בינתיים נראה כ אילו
יציבה הבורסה הרבה יותר מן
הכלכלה, אך יום אחד עלול מישהו
לחשוש, כי הבלון הנפוח עומד
להתפוצץ. הוא ינסה לממש את
רווחיו. אם ניתן ללמוד משהו מ בארצות־הבורסה התמוטטות הברית,

הרי הבנקים והחברות ה גדולות
לא ייפגעו מכך הרבה,
ואולי היפוכו של דבר. הם יישארו
לבדם, שליטים מוחלטים בשטח,
לאחר שכל המתחרים הקטנים יאב דו
הכל.״
הפרופסורים של מהון להון היו
עגומים מאוד בהופעה האחרונה.
לא היו בדיחות, ואיש לא השליך
חיצים על לוח־מטרה שעליו מודב קת
רשימת המניות. המצב חייב
רצינות רבה. בניגוד לכל תחזיו תיהם
— התמוטטה הבורסה. תחת
להסביר כיצד קרה הדבר, הסבירו
בתוכנית מדוע כדאי לשוב ולהש קיע
במניות, מדוע כדאי להשקיע

באיגרות־חוב ומדוע כדאי להעלות
את השערים.

בתוך שבוע תקבל שעינך בחזרה.
אחריות לתיקון— 6חודשים•חלפי מקור״ט.

דרבי אדנו
לבן בחשכת הכלא
73 העבירות נהגו
מהרואין שהוכרח לתא
על כופה של?;טירה
העצירה הבלונדית יפת־התואר
ירדה במדרגות, מעדה ונפלה קדי מה.
השוטרים עזרו לה לקום, אך
לא הבינו מדוע התעלפה דווקא
אחרי שנודע לה כי תשוחרר למח רת
היום.
״אילנה נורמנדר נעצרה יומיים
קודם לכן בחברת שני גברים, ב חשד
שהחזיקה רכוש גנוב. המיש־טרה
חקרה את כל השלושה כדי
לגלות את מקור הרכוש, וביקשה
להאריך את מעצרה של אילנה ב צג
יום נוספים. בעת הדיון בבית-
המישפט הפגינה אילנה אדישות
רבה, עיניה היו מצועפות והיא הק שיבה
לטענות סניגורה בלי עניין.
עורך־הדין שיכנע את בית־המיש־פט
כי חקירתה נגמרה וכי אין טעם
להחזיקה תקופה נוספת במאסר.
ואמנם השופט הסכים להאריך את
מעצרה רק ב־ 24 שעות. ואז, אחרי
החלטה זו, נפלה אילנה במדרגות
מעולפת.
סוד העילפון התגלה רק אחרי
יומיים. אילנה סיפרה כי בבית־המעצר
אבו־כביר פגשה צעירה
אחרת, שהביאה עמה כמות גדולה
של הרואין. משום מה לא נתגלה
הסם בחיפוש שנערך על גופה
כשנכנסה למעצר, וכדי שלא תית פס
חילקה את המטמון עם חברו תיה
לצרה. באותם יומיים הילכו
כל העצירות באבדכביר כאשר
ראשיהן בעננים. אי אפשר היה
לגבות מהן עדויות ורק חקירה
מאומצת גילתה את הסוד.

חעבדת שרות ארצית ״בני חשה קרסו״
רח׳ ריבל , 2 6ת ״ א. טל 332379 .

* !י די אנסר סו
בוידיאו !
הסרטת ארועים
צילום ח תחיונ,בר מצח ה זאר1/1ים מיזחדים
3 |9 0 *10 שע 1ת; $299 מלל מ!1ימ!71 סטה

רח׳ רחנבאו ,5ת״א,טל2 9 6 6 6 2 .

• ע תי קו ת אותן כ ד אי ל ר או ת י •
מבחר רהי טים:

1ארונות ויטרינות ! שידות
שולחנות ספות ועוד.
! כלי נחושת שעונים עתיקים
1תמונות כלי ברונזה
! עבודות ברזל לבית ולגן.
פתוח כשבת כל היום.
כמשך השבוע לפי תאום מראש טל 931751 .־.04
ניר ע? ,£רחוב אורנים ,37ק. טבעון.

מי שפט
לוישפתה שכזו
האב הורשע בגניב ת
יהלומים ם נמל־התעופה,
והבן הודח בגני ב ת
חפבי־ערך בממ״ן
גרצל דניאלוב היה בין הסבלים
היחידים שהורשעו בפרשיות הגני בות
הגדולות שנתגלו בנמל־התעו־פה
בן־גוריון לפני כשנתיים. בית-
המישפט מצא אותו אשם בגניבת
שק דואר, שהובא במטוס אייר
פראנס, ואשר בתוכו היה מישלוח
גדול של יהלומים.
דניאלוב, שהיד, סבל בעת המק רה,
נידון לשש שנות מאסר. גם
ביודהמישפט העליון אישר את ה עונש
שהוטל עליו.
השבוע הובא דניאלוב שוב ל־בית״המישפט
המחוזי בתל-אביב,
אלא שהפעם היה אמור להופיע כ עד
במישפט של בנו דויד בן ד,־.21
סבו״ם ושעונים. מסתבר כי
בתקופה שבד, עבד האב כסבל ב־נמל־ה,תעופה,
שימש הבן כשומר
בחברת השמירה אישון. הוא הוצב
לשמור על מחסני ממ״ן, שבנמל־התעופה.

הבן שלח ידו בגניבות, אלא
שלא כאביו, לא מצא יהלומים. אך
הוא לא בחל בחפצים פשוטים יותר,
כמו סכו״ם, שעונים ועוד דברי־ערך
שמצא במיטענים שחיכו לדור־שיר,ם
במחסנים.
הבן הודה באשמתו, ולכן לא
היה צורך בעדות אביו. השניים
כלל לא נפגשו בביח־המישפט.
אך כיוון שהשופט אורי שטרה־מן
דחה את מתן גזר־הדין למועד
אחר — הוא ממתיו לתסקיר של
קצין־מיבחן — קיימת עדיין האפ שרות
שהאב ובנו ייפגשו בבית־הכלא,
אם אמנם יטיל השופט עונש
מאסר גם על הבן.

מפעל הכרות
ת. ד 921 .תייא
* על ב סי ס אנו שי־תרבותי לא מסח רי !
* ב שיטה מקורי ת־יעיל ה ה מונע ת
ביזבוז בזמן, עצבים, אנרגיה וכ ספי ם
בגלל הכרויו ת סרק !
* שלח(י) גלוייה לשם קבלת פרטים
מל אי ם.

שוב אפשר ל ח שיג!
ספרו החד ש של גבי

רוזנ ב או ם
מגרות שבוע של התאבדות
להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה ראשית: בית־עלים

חן סוחב לחייל

שיחר
צלי־ש
העציר בכה
• לדן סמטה, על כתבתו על בית־המעצר
באבו־כביר בהשבוע — יומן אירו עים.
בכתבה זו תיאר סממה בזעם וברגש
את התנאים במיתקן, ההופך בני-אדם
לחיות. כאשר פרץ אחד העצירים בבכי,
הזדעזעו גם הקשוחים שבקרב הצופים.
במדינה אחרת היתד, כתבה מסוג זה
יכולה להביא למהפכה בטיפול בעצירים.

צל״ו.
ארץ נלושחתת
• 1לתוכנית ארץ אהבתי והמפיקה
עוגניה שמחוני, שהצליחו להפוך תוכנית,
שנועדה לייצג את כל היפה בארץ-
ישראל, לתוכנית קנטרנית, מעצבנת, חס־רת־איזון,
שאינה אלא רדיו מצולם. לחס רונות
אלד, של התוכנית ארץ אהבתי נוסף
מימד חסר-אחריות וחסר־תקדים בטל־

כ תב סממה
במדינה אחרת
וויזיה: כתבה על קיבוץ המייצר מכשי-
רי-טלוויזיה, שנראתה כמו היתד, תשדיר-
שירות של אותו מיפעל, תוך איזכור שמו
יותר מפעם. ,ושיר הלל לתוצרתו מפי
כתב הרדיו נד סוקניק.

הקטע׳ ש צו נז רו ב״ 1ו מו דהאש
צופים חדי־עין הבחינו בשבוע שעבר, עם תום הקרנת הפרק
השביעי של עמוד האש, כי הפרק קצר בכמה דקות. הראייה :
קטע המילוי של שירי אריק איינשטיין היה ארוך מהמקובל
בימי ג /אחרי הקרנת עמוד האש.
הסיבה לקיצור הפרק: החלטה מהרגע האחרון להשמיט
קטע מצולם של ראיון עם אנוור אל־נוסייבה, שהציג את
הגירסה הפלסטינית מול גל־העלייה שהציף את הארץ במחצית
שנות ה־( 30 ראה את דבריו בגלופה מתוך תסריט עמוד האש).
קטע נוסף של נוסייבה צונזר בפרק השמיני, ששודר השבוע
(ראה עמודים 47־.)46
את המשבר, שהתחולל בשבוע שעבר בין עורכי עמוד האש
ובין ראשי רשות־השידור בעניין הופעתו של נוסייבה מסביר
עורך הסידרה, יגאל לוסין :״היתד, שאלה לגבי הצגת עמדותיו
של המופתי בשנות ה־ 30 ויחסיו אל הפאשיזם. השאלה היתד.
אם זה טאקטי, או עניין אידיאולוגי. ראשי הרשות באו לבדוק
את זה. אנחנו הבאנו את דברי נוסייבה מטעמי הגינות עקרו ניים. הסיבה: אם אתה טוען שאדם שיתף פעולה עם היטלר,
אז אתה חייב לברר את זה בצד שלו. הרי עקרון האיזון פועל
בשני הכיוונים. נוסייבה השיב את מה שהשיב נוצרו שני
מחנות, הבריטים מצד אחד והאיטלקים עם הגרמנים בצד השני.
המופתי השתעשע ברעיון להשיג תמיכה מהצד השני, לא משום
שהעדיף אותם. מבחינה אידיאולוגית הוא היה ערבי. אלא משום
שזה מה שעושים, כשיש שני מחנות יריבים. בלי לקבל אידיאולוגיה
של מישהו, אתה מוצא את עצמך לפעמים נלחם לצד
זה שמגן על האינטרסים הלאומיים שלך והשאלה שלנו היתה,
מה קובעי האיזון או האמת.״
מסביר לוסין את ההחלטה :״כאשר אתה משדר, ניצבת השאלה
האם אתה קובע את העמדה שלך כלפי האמת, או שאתה מנסה
להציג את שני הצדדים של המטבע, מבלי לשפוט. וזה מה
שאנחנו עשינו. לדוגמה: אננחו לא חקרנו את רצח ארלוזורוב —
הבאנו רק את שתי העמדות ונתנו לחן זמן שווה. אבל כאן,
הם לא רצו את נוסייבה. ההנהלה טענה שנוסייבה הפך ל,פרשן
של הסידרה /ושהוא מרגיז.
״נימוקים אלה לא שיכנעו אותנו. מה ששיכנע והכריע בסופו
של דבר היה שיקולו של שוקה (פרופסור יהושוע פורת) :הוא
טען פשוט שנוסייבה דיבר כעורך־דין 40 ,שבה לאחר מעשה,
ודיבר בסיגנון של ימינו. והדיבור שלו גם לא עומד במיבחן
המיטמכים של אותם ימים. יש מיסמכים רבים עם עדויות על כך
שהמופתי הזדהה עם הפאשיזם מהבחינה האידיאולוגית. כל
הגורמים הללו הביאו אותנו לוותר בנקודה זו, ולהוריד את
נוסייבה בהקשרים אלה בילבד...״

עמדותיהם של רוב חברי הוועד המנהל״.
היא הביאה לשינוי בתיכנון המקורי, ושי דורי
הבחירות ייפתחו אחרי השעה , 12
בשל חוסר מידגם, והשידורים יתבססו
על תוצאות־אמת.
חנוך סמית ישקלל את התוצאות בנקו־דת־שידור,
שתוצב בבניין הוועד הפועל
של ההסתדרות, בפינת האולם של ועדת־הבחירות
המרכזית.
את המישדר באולפן יוליך עורך מבט,
יעקב אחימאיר, שינחה גם צוות של
שלושה פרשנים ,״אנשים מהקאליבר של
יצחק בן־אהרון, שטרם פנינו אליו...״
מבהיר שטרן ,״צוות שיגיב על התוצאות
ועל השפעתם על הבחירות לכנסת.״

מישרדו של אל ניסן

פ ר עו תתרפ״ ט
ב תנו ע ה

ה ל או מי ת סל

מאחרי המסך
בחידות 81׳ בטלוויזיות
צוות בחירות 81 של הטלוויזיה השלים
את הכנותיו הבסיסיות בימים אלה. בראש
הצוות עומד יאיר שטרן, כמפיק ראשי
של שידורי הבחירות. מסייע לו עמירם
ניר, כמפיק של מידגם תחזית הטלוויזיה,
בעזרת הסטטיסטיקאי של המידגם, חנוך

סמית.
הבחירות כ הס תדרו ת ( 7באפריל)
נ בחירות אלה יסוקרו בטלוויזיה

בלא מידגם ׳סטאטיסטי, וזאת בשל החלטה
שרירותית של הוועד המנהל של רשות־השידור
לפני כמה חודשים. ההחלטה
קבעה: אם הבחירות לכנסת יוקדמו, לא
תערוך הטלוויזיה מידגם־תחזית לבחירות
להסתדרות, את ההחלטה מגדיר יאיר
שטרן כ״החלטה פוליטית, שייצגה את

ת מו רו ת ח שו בו ת

ע ר ביי

ארץ ־ישראל.

נוסייבהנ ״ באדםש שיי רלארץ
א בו תיו

שייכים לארץ ז ה

זאתאר צי
ה חו צ ה

בז כו ת,

ב מו נ חי

פו לי טיי ם

ה ע לי ת. הגדולים ,

כי נדחף

א ני

אפשר וי ותע בו ד ה,

הדבר פג ע

ז ה רע ובל תי מתקבל על

בשנת , 1933

וסא בו ת

דורותושס בו ר

בהד רג ה ח סתי

קרקע,

ו כוי.

כ שהחלו

ו בז כויו תי

הד ע ת״ (304

ה גי בו

והרגש תי

מגיעים ארצה

המב הי לי ם,

בי טויי ם

ג לי

הער בי ם

הקטע המצונזר של נוסייבה
וגם אחינזאיר ויאיר
למרבה הצער אין הצדקה זו משכנעת, והיא נראית כניסיון
לחפות על כניעה ללחצים.
הטענה כי נוסייבה מדבר אחרי מעשה, כעורך־דין, נכונה
במידה שווה לכל מי שמופיע בסידרה בראיון עכשווי: החל
בלורד קאראדון וכלה בדוברים ישראליים. לגבי האהדה לפאשיזם,
יש מיסמכים רבים המראים שהיתה כזאת גם במחנה היהודי —
החל באבא אחימאיר, שכתב טור קבוע, שבו הזדהה כ״פאשיסטן״,
וכלה באברהם (״יאיר״) שטרן, שדגל בכריתת ברית של אצ״ל
(אורח־כך לח״י) עם גרמניה הנאצית, נגד חבריטים.
השמטת קטעים של דובר ערבי מתוך ד,סידרה היא פגם,
שמקורו בלחצים פוליטיים גסים, ומוטב היה שלא לנסות
להצדיקה בכל צורה שהיא.

בר לוועדת־ד,בחירות המרכזית, כפי שהיה
לפני ארבע שנים בבחירות לכנסת.
את הדרמה העומדת להתרחש בליל
ד,־ 30 ביוני מסכם שטרן :״אם יקדימו
את שעת סגירת־הקלפיות לשעה , 10 והרי
ישנה כוונה כזאת, תהיה התחזית שלנו
על המסך כבר ב־ 10 בלילה. המישדר
כולו יהיה לתוך הלילה, וביכללו תגובות-
מיד של מנצחים ומובסים, במישדר שית נהל
עד לשעה 8בבוקר ברצף־שידור.
חידוש נוסף יהיה מחשב משוכלל, שיפ לוט
על המצג שלו גרפים, אשר ימחישו
את תוצאות הבחירות באופן חזותי.״

חדד ה171ר*ם
עיכובים מתמשכים וארוכים מאריכים
את חייה של סידרת הטלוויזיה חדר המורים
למימדים כפולים מן המתוכנן.
לפני כמה חודשים, כאשר הושלם ה־

לפני שבועיים (העולם הזה )2268 פורסמה במדור זה ידיעה על מישרדו
של עורך מוקד, אלי ניסן, הנמצא כולו בתיקו השחור, בשל מצוקת-החדרים
של מחלקת־החדשות, והקצאתם לכמה מהפונקציונרים של המחלקה.
ניסן החליט להאבק לקבלת חדר. הוא רשם בעט לורד על אחד הקירות,
ליד הכניסה לחדרו של מנהל-המחלקה, טוביה סער, כתובת המציינת:
״כאן מקבל קהל אלי ניסן״ .הכתובת נמחקה, ולמחרת היא שוב הופיעה על הקיר.
עניין חדרו של אלי ניסן הוא שיחת-היום במחלקת החדשות, וכמר, מעובדי
המחלקה נראו השבוע כשהם ניצבים ליד הכתובת וקוראים לעבר ניסן:
״אני ממתין לך במישרדך.״
בתגובה לשאלה אם לא יהיה בסיקור
זה משום פגיעה בחוק־ד,בחירות, הבהיר
שטרן: מבחינת חוק הבחירות לכנסת,
אנחנו מתייחסים לבחירות בהסתדרות כאל
ניוז (חדשות) המתרחשות ברגע הדיווח.״
נקודות־שידור נוספות בליל הבחירות
יהיה במטות־ד,בחירות של המערך, הלי כוד,
רפ״י וחד״ש (רק״ח) ,והשידור
מתוכנן מ־ 12 בלילה בקירוב עד 2אחר
חצות. בשעה 7בן וקר תביא הטלוויזיה
שידור של מהדורת־חדשות בוקר סוב,
לסיכום תוצאנת הבחירות בהסתדרות.
הבחירות לכנסת ( 30 ביוני) :ה צוות
יהיה אותו הצוות, והוא יפיק לקחים
ממערכת־ד,בחירות לכנסת. ההוצאות של
מידגם־התחזית יהיה, במחירי חודש אפ ריל,
כ־ 2מיליון ל״י, לפי חישוב שערכו
תמחירני רשות־השידור. המידגם יקיף 50
קלפיות־זוטא, ובכל אחת שלושה אנשים.
חנוך סמית יתאם את התוצאות באולפן-
החדשות המרכזי בירושלים, שיהיה מחו

ל לו

מנהל־ספורט אלרואי
צימצום להערות
פרק הראשון של מה שתוכנן להיות סידרה
שבועית שבהפקת הטלוויזיה הישראלית,
הוחלט להזמין להקרנות־ניסיון של הפרק
הראשון מורים ושאר נציגי־ציבור לצפות
בסרט ולהביע דעתם,
בינתיים הילכו שמועות משמועות שו
נות,
שטענו כי מורים רבים התנגדו
להקרנת ד,סידרה, בטענה שהיא תמעיט
ממעמדו של המורה בישראל. אם היו
טענות כלשהן, הן לא שיכנעו את ראשי
רשות־השידור.
פסקול הסרכים עול ל-ן י(1יתי
בדיחה שהתהלכה בשבוע שעבר במיס־דרונות
הטלוויזיה טענה כי הקטע שצונזר
מתוך עמוד האש, שבו התראיין אנוור
אל־נוסייבה, הועבר יום קודם לכן למה דורת
מבס, שם רואיין נוסייבה בעניין
הבג״ץ שעסק בחברת־החשמל הירושלמית
! < 0קטע־שידור צורם של השדר המאוד-
ותיק, ניסים קיוויתי, הביא לבירור
לפני מנהל מחלקת־החדשות, טוביה
סער. הקטע, ששודר במהלך התוכנית
מבט ספורט, הביא שידור ישיר מאלי פות
ישראל באיגרוף, בקרב של מישקל
כבד, כאשר שני המתמודדים על הכתר
היו יהודי וערבי. קיוויתי, ברוב שילהובו,
התחיל לדווח לצופים :״והיהודי מכה
את הערבי, והוא ממשיך ומכה אותו...״
ועוד הערות בנו.סח של ״שירותי דת
מיוחדים שהמתאגרף הערבי תובע ממנהלי
נבחרת ישראל במסעותיה בחוצלאר־ך.
סער תבע ממנהל מחלקת־הספורט, יואיט
אל ר ואי, שקיוויתי יצמצם את הערותיו
לדיווח על המתרחש, ותו לא • #1קרוב
לעשרה מחברי־הכנסת, אשר צפו בהקרנת
הסרט השביעי של עמוד האש בבניין
הטלוויזיה, שמעו את ח״כ משה שמיר
מכנה את הסרט כעמוד האש״ף 0101
הבטחת הנהלת הטלוויזיה מלפני כמה
חודשים, בדבר חידוש הקרנת ד,סידרה
בועות, מתעכבת בשל השביתה בענף
הקולנוע והטלוויזיה בארצות־הברית, שה ביאה
לעצירת ההפקה של סידרה זו.
הנהלת הטלוויזיה מבטיחה, יחד עם זאת,
שמיד כאשר יתאפשר הדבר, תשוב ה־סידרה
אל המסך < 01 שמועה המהלכת
במיסדרונות מחלקת החדשות בטלוויזיה
טוענת בעקשנות כי שר-התמ״ת, גירעון
פת, התרשם מאוד מהצלחת ״תרגיל
ארידור״ ,וניסה לשכנע כמה שרים בממ שלה
(בעיקר מהמיפלגה הליברלית) שגם
לו תאפשר הממשלה להודיע את דברו
לעם, בתוקף הסעיף ,45 במיסגרת האיזון
שבין שני מרכיבי הליכוד, חירות והלי ברלים.

עו ל ם

הז ה 2269

יום רביעי
23 , 2
• החבובות מארחות
את גרנדה ג׳קסון (8.30
— •בידור בצבע, מדבר
אנגלית) .קרמיט לא יכול
היד. לשער לאלו צרות הוא
מכנים את עצמו בהזמינו ל תוכנית
את כוכבת הסרטים
הבינלאומית גלנדה ג׳קסון.

מאתמול
• פרידה
( — 10.05 שידור כצבע,
מהבר אנגלית ).סרט טל

ת ) .פרק ראשון בסידרה
החדשה, המגוללת את סיפורו
של הבלש הפרטי הנודע, יציר
הדמיון של התקופה הוויק טוריאנית
באנגליה, כפי ש דמותו
עוצבה בידי הסופר
ארתור קונן־דויל.

ום שיש׳
27 , 2
• שינאת אחים (5.30
— שידור ב שחור לבן,
מדבר ערבית) .עיבוד קול
בנים
מידרדרים עם רצח האב
בידי אחד הבנים.

ס לשיר בעמק ״השדרות
עונות שירה״ (0.15
— שחור לבן, מדבר עברית)
הטלוויזיה מארחת שוב

לקואת שיחו: נשו לתמיד
סידרה טלוויזיונית חדשה, העומדת לחיות מוקרנת בטלוויזיה
הישראלית, היא הסידרה ששמה הזמני הוא ״נשר לתמיד״ .בכי-
לובם של גלו פורד, אמי אירווינג, דאלרין קיר ועוד שחקנים

את מועדון הזמר של עמק-
הירדן, כאשר הנושא הפעם
הוא שירים העוסקים בפריחה.
השירה־בציבור את מנחה
שרה׳לה שרון מאשדות־יעקב,
כאשר איתה תושבי עמק־היר־דן.
בין המשתתפים: שמיניית
הזמר של אפיקים, הילה שרת,
דולי מודעי מרגבה, יואב מה-
גבעטרון, נתן מילוא משריד
וטובה מאפיקים

וויזיה׳ המגולל את סיפור ה אהבה
והשיקום של צעיר נכה.
הצעיר שהיה אתלט אשר נפ גע
בעת תחרות, לומד לחיות
עם מיגבלותיו הוכה במארני.
בתפקיד הראשי מופיע ג׳ון
ריטר ולצידו קאתי פישר ובא רי
איבסן.

אליוט ומיידש: נשר לתמיד
סידרה חדשה שתוקרן בקרוב

יום חחיש•

רבים, המשתתפים בסידרה שהופקה על״פי רומן רב״מבר של
אנטון מאיירר.

261 2
• מישדר תעודה :
אור לגויים (— 10.15
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.הלן מארכס, ציירת
יהודיה מלונדון, העלתה את
הרעיון להביא לישראל קבו צה
של ציירים בריטיים ש יסיידו
בה, ישהו בקיבוצים,
יספגו את נופיה של הארץ
ואחרי שלושה שבועות ישובו
איש־איש למקומו, וינסו לתר גם
את חוויותיהם לציורים.
סירטו של צבי גורן, שליח
רשות־השידור באנגליה, מסי
גיש את הצופה עם ציוריהם
של כל עשרת האמנים שנטלו
חלק במיבצע ושציוריהם הוצ 4גו
בסוסיאון־ישראל. הסרט צו לם
באנגליה ובישראל. המו סיקה
המלווה את הסרט לקו חה
מתור הסימפוניה מס׳ 2
של מאהלר.

• שרלוק הולמם ודו קטור ווטסון (— 11.05
שידור כצבע, מדבר אנג־

לית) .הפרק השלישי בסידרה
מרגל בתוך ביתנו מתאר מצב
שבו מודלפים סודות מתוך
מישרדה של מישפחת יואינג.

• קווינסי (— 10.55
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק מציאות בעליית
הגג מביא סיפור נוסף בסידרת
סיפורי הפתולוגיה של השחקן
ג׳ק קלוגמן, המגלם את תפ קיד
קווינסי.

קורמן והקט: בד ולו
יום שישי, שעה 10.00
נו ני מצרי לסיפרו של פ.מ.
דוסטויבסקי האחים קארמזוב.
אבי המישפחה (יחיא שאהין)
מנהל חיי הוללות, רודף־בצע
ותענוגות. ארבעת בניו (נור
שריף, סמיר סברי, חסן פאהמי
ומוחי איסמעיל) ,שהם מנשים
שונות, מהווים את בסיס הע לילה.
הסרט מציג מערכת של
יחסים עכורה בין הבנים לבין
אביהם ההולל. חיי האב וה־

• חלוצי החלל (0.15
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) סרט עשירי בסיד-

תוכנית בידור חודשית בהש תתפות
הרבנים איסר פרנקל,
אליהו שלזינגר ואפרים זל-
מנוביץ.

• בלט (שעה .)10.45
בלט לפי מוסיקה של קמיל
סנסנס, בביצוע להקת הבלט
הדני.

• מעיל כבש (11.20

רובין: מעיל כבש
יוס שלישי, שעה ( 9.30 שידור בצבע)

• בד ולו (- 10.00
שידור בצבע, מדבר אנ גלית)
.סרט המספר על שניים

״מונה ליזה״ עירית בולקא ; ״איה ודן״ גרי אקשטיין ; ״גוא
4־ אלי״ חדווה עמרני ; ״קליידשקופ״ שלמה גרוניך ודפנה ערמוני ;
״קרנבל״ אבי טולידנו ן ״הלילה״ הכל עובר חביבי ; ״תן לי״
יגאל בשן.
התוצאות תועברנה במהלך השידור אל מנחה המישדר, דניאל
פאר, באולפן הטלוויזיה בירושלים, ותירשמנה על לוח תוצאות
אלקטרוני. השיר הזוכה ייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון,
שתיערך ב־ 4.4.1981 בדאבלין, בירת אירלנד.

21 3

• זה הסוד שלי (.)8.03

• שורת הדין (.)0.30

תחווח לבחיוח השיר לא׳וזויחן

יוס שלישי שעה ( 9.30 שידור בצבע)

ום שני
רה, המספר כיצד יוצרים אנשי
כדור הארץ קשר עם ספינת-
החלל. אנשי צוות הספינה
משוחחים עם בני מישפחותי-
והדבר
הם שבכדור־הארץ,
מביא לתגובות מוזרות אצל
כולם.

על במה זו, שעוצבה בידי המעצב יצחק (״איציק״) אלבלק,
ובבימויו של הבמאי דן בירון, תיערך התחרות לבחירת השיר
הישראלי לתחרות הזמר של האירוויזיון לשנת 1981 ביום שלישי
( )3.3בשעה 9.30 בערב.
השירים והמבצעים יהיו לפי הסדר הזה :״אתמול״ איתן
מסורי ; ״סרנדה״ להקת חלב ודבש ; ״סביב פל העולם״ מייק
בורשטיין ; ״סינדרלה״ להקת סקסטה ; ״פיוס״ מירי אלוני ;

תפאורת הבמה עליה ייבחר השיר לאירוויזיון

עוד הטבחית קראום ובנסון
נעלמים להם. מסתבר ששניהם
לכודים בתוך מקרר הענק,
מצב המביא סידרה של סיטו אציות
הומור מטורפות.

מגיבורי עולם־השעשועים ועל
המתחולל מאחרי הקלעים. ה מדובר
הוא בצמד השחקנים
אבוט קוסטלו אשר שיעשעו
והצחיקו את העולם, בעוד חיי הם
היו שזורים בטרגדיות אי שיות.
אבוט לקה במחלת־ה־נפילה,
שגרמה לו לפחדים
ולהתמכרות לאלכוהול. גם ל־קוסטלו
היו בעיות חמורות,
הוא היה טיפוס עויין וקשה
לסובבים אותו. בנו טבע וני שואיו
עלו על שירטון. סיפו רם
של השניים בסרט בד ולו,
בכיכובם של הארווי קורמן
בדמותו של אבוט ובאדי הקט
בתפקיד קוסטלו.

שבת
26 . 2
• דאלאס (— 10.05
שידור בצבע, מדבר אנג*

יום ר<זשון

• בי ת קטן בערבה
( — 5.30 שידור בצבע,
בר אנגלית) .מתאר בפרק
קול ששון וקול שמחה
אב ובנו, המגדלים חזירים
במיקצועם, המגיעים לעיירה.
לוק, הבן, מנהל רומן רב-
תהפוכות ומשברים עם נלי
ולבסוף מחליטים השניים להי נשא.

לו גראנט (— 10.00
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
הסרק חשיפה מביא

פרטים ומעשים שונים מעולם
קבוצת העיתונאים של העיתון
בלוס־אנג׳לס.

• בנסון 11.15 שידור
כצבע, מדבר אנג
ליה)
הפרק בחדר הקירור
מתאר ביקור של קיסר ממדי נה
ננסית במדינתו של המושל
גטלינג. עד מהרה נכנסים ה מזכירה
של המושל, מייסי,
ויועצו, טיילור, לפאניקה, ב

דבר עברית) .סרט מקו רי קצר בן 35 דקות בבימויו
של שלמה אוחנה (מומו) .סרט לסרט שזכה בפרס ראשון
עלילתי קצר בפסטיבל הסר טים
הישראלי שנת . 1979 הע לילה
מתחילה עם יציאתו של
מומו מגבעת־אולגה בטרמפים
לירושלים. רוב העלילה מת רחשת
בסימטאות ירושלים וב כותל.
בסרט שתי דמויות מר כזיות:
קויה ויעקב. כל אחד
מהם נוסע ירושלימה מסיבה
שונה. יעקב מחפש אחר אחו תו
ואילו קויד( .השחקן יאיר
רובין) בא להתפלל בכותל,
בכל פעם שחברתו עוזבת או תו.
בין השניים מתפתחת מע־רכודיחסים
של חברות• .

ום שליש•
• עמוד האש (— 8.03
שידור בצבע, מדבר עברית)
.פרק תשיעי בסידרה
המשחזרת שיחזור ערכי וחדיש
את תולדות־הציונות.

• ת חרו ת לב חיר ת
השיר הישראלי לאירווי
זיון 0.30

במדינה
תל־אביב
כחום היום
מטיילי כיכר־דיזיגגוף
שיפשפו עיניהם
בתימהון — אב? הם
לא היו חולמים
באחד מימי השבוע שעבר נפל
הקיץ על תל־אביב. אנשים שיצאו

המסעדה והבר
״י רו שלי ם של מעלה״
מ קו ם הבילוי וה מפג ש
מ ס 1 .בירו שלים!
בראש ״ מגדל העיר״(קי״״)22
ירו שלי ם: בן־י הוד ה 34
(ליד המשביר לצרכן) ,טל 233281 .־ 02
תפ רי ט בינל או מי עשיר ו מגוון ב מ חי רי ם ס בי רי ם
(כשר)
נוף פנו רמהמר הי ב של העיר ה ע תי קהוה חד שה
מו סי ק ת רק עופ סנ ת רן מארח בערב
א רו חו תצה ריי ם עסקי״ות בהחלמ 60 .-שקל
ב הנ הל ת אליעזר (״לייזי״) ריבלין
חנייה במרתףה מג דל
ל שרותכם ג ם או לםל אי רו עי םמשפח תיי םועס קיי ם

אותה קודם לכן, ענה לה :״אין
לך אומץ לעשות את זה!״ הוא
לא סיים את המישפט וכמה מאות
האנשים שהיו באותו רגע בכיכר
לא האמינו למראה עיניהם. הצעי רה
החלה להתפשט. היא הסירה את
חולצתה, את חצאיתה ונותרה עם
גרבונים, תחתונים וחזיה. עוד לא
הספיק הקהל להתאושש והצעירה
הי-תה בתוך המים.
לאחר הטבילה היוצאת־דופן,
נשכבה על האבן וקראה עיתון.

אהיה מוכן שיהרסו את היצירה
שלי. עדיף לי למות מאשר לראות
אותה מושמדת!״
זאב פרימור 40 פסל המתגורר
בצור־הדסה, מעיד על עצמו כי
הוא מתכוון לממש ברצינות את
דבריו, אם לא תהייה לו ביירה.
היצירה שכה יקרה לליבו אינה
שגרתית, המשמשת לנוי בלבד. ה יצירה
שהפסל פרימור מוכן להק ריב
למענה את חייו היא ביתו.
ב־ 1969 התיישב פרימור, שעלה

אלמונית ככיכר דיזנגון?

החברה נהנו
בבוקר לבושים חם, הרגישו לפתע
שהם נחנקים• מטיילי רחוב דיזיג־גוף
ואלה שהגיעו לכיכר צינה די־זינגוף
לא היו שונים מאלה. הכל
הורידו את הסוודרים, הפשילו שר וולים,
וכמה ילדים גם השתכשכו
במים הדלוחים של הבריכה שב מרכז
הכיכר.
צעירה בעלת גוף מלא הפליטה :
״אוד, כמה שחם היום. הלוואי ו יכולתי
להתפשט ולקפוץ למים.״
מישהו שעמד לידה, שלא הכיר

כאשר סיימה הצעירה את הקיץ
הפרטי, התלבשה והלכה לה.

דרבי חיים
3י ת 0 1 3 3ל
פסל מאיים להתאבד,
אם יהרסו את יצירתו,
המשמשת לו למגורים
׳״אני אתאבד ! בשום אופן לא

סגו ר בימי ששי וב שבת בצה רי ם

החולצה הקלאסית

#עור
פסל פרימור
— אני אתאבד

אנוה כרטיס הכניסה שלך ושלך לאופנת העולם.
בית אמה,חדדבפרידמן 8רמת גן,טל 03-730152-5:

ארצה ארבע שנים קודם לכן מפו לין,
בבית בגודל 48 פדר בצור-
הדסה. יחד עם אשתו, רחל, החל
לשקם את המיבנה הרעוע והפרוץ
לרוחות, שניתן להם בשכירות-
חודשית. במשך השנים נולדו ל־בני־הזוג
שלושה ילדים, והמקום
היה צר מלהכיל את המישפחה ה הולכת
וגדלה.
מכיוון שלא ניתן לו כל מיתרון
אחר, החל פרימור לבנות תוספת
לבית, כפי שעשו באותה תקופה
מישפחות רבות במקום. אולם מחו־סר־אמצעים
לא יכול היה להרשות
לעצמו לשכור בנאים לצורך המל־״
אכה. לכן ביצע אותה במו ידיו.
בהיותו פסל, ניגש האמן לעבו דה
כאילו הייתה זו יצירה לכל
דבר. הוא אסף אבנים מהרי־יהי־
(המשך בעמוד )54
ה עו ל ם

הז ה 2269

ע ק שנו ת
טי פ שי ת

״ ״ינז ה
3י־גנן ב•

לאחר בל 46 מגיע ובא .47 סעיף 46
שימש, כידוע, את שר-חאוצר שלנו בבואי
לדבר על מדיניותו. אם קיים מין
46 בזח, שמאפשר לעשות דבמם מסוג זה
בטלוויזיה, אני מניח שקיים גם איזה 47
אחד, שמאפשר לעשות אותו דבר בעיתונות.
ובכן, אני, באופן יוצא-מן-הבלל,
החלטתי להיות נחמד עם הממשלה, ולתת
לה את 47 שלה עוד לפני שתבוא
אלי עם איומים ומישטרח. לא שאלתי
שאלות, לא הפרעתי הפרעות. פשוט נתתי
לאיש הממשלה לומר את דברו.
בבקשה.
ראש־הממשלה ושר־חביטחון, מר מנחם
בגין :
״שלום לבם אזרחים ואזרחיות, אחי
ואחיותי, וכל היתר• לפני במה שבועות
הופיע לפניכם שר-חאוצר שלנו, ידידי הצעיר
והמוכשר יורם ארידור, והסביר
לבם, המ, את מדיניות משרדו שעיקרה
מציאת האיזון הנכון בין דרישות חלב
ותביעות המוח.
״אנוכי, היום הזח, אסביר לבם את
מדיניות הממשלה בבל התחומים. מדיניות
זו, תכליתה למצוא איזון נאה בין

בדיוק ישבתי עם חבר אחד שלי, ושמיני
לחיי בל מיני דברים, ופתאום תופיע
בטלוויזיה סגן ראש הממשלה שלנו,
מר יגאל ידיו• אז הרמנו כוסית גם לכבודו.
ואיך שאנחנו מרימים את הכוסית
ההיא, נזכרתי שבערב ההוא, ב״מו-
קד״ ההוא, נדלק החבר ההוא שלי על
ידין, מה זה נדלק, ניצוצות אפשר היה
לראות. וגם בזה נזכרתי, איך החבר ההוא
שלי חלד אחר-כך לעזור במיון ה-
מיבתבים עם רוח ההתנדבות המופלאה
שאחזה בו, ואיך אחר-בך בחר בכולם
ואירגן אצלו בבית חוג־בית ולאור ההצלחה
המדהימה אירגן גם אצלו בגן
חוג־בית.
וכל אותו הזמן חיה החבר ההוא שלי
צוחק עלי צחוק גדול מאוד, אני עם
העקשנות הטיפשית שלי ועם הנבואות
השחורות שלי על מה שעוד יקרה לד״ש
שלחוזה
עוד כלום. בי אחר־בך נכנסה ד״ש
לממשלה, הליברליזם היה בשיא תפרחתו,
בגין התחבק עם סאדאת ואפילו השמש
כבר לא נראתה צהובה אלא ורודה. החבר
שלי היה מרים בוסית אחר כוסית
לחיי בגין וידין, השילוב שלא היה כמוהו
בתולדות עם ישראל. ואיך היה צוחק
עלי, איך, אני עם העקשנות המטופשת
שלי ועם הנבואות השחורות שלי, על מה
שעוד יקרה לבגין ולידין שלו.
״תשמע,״ היה אומר לי החבר ההוא,
״מה שאתה אומר נשמע הגיוני, אבל מה
לעשות שבאה המציאות ומחרבנת לך על
ההיגיון ז״
נו, והסוף ידוע. אז אין לי חשק להשוויץ.
לא תמיד יוצא לי להיות צודק.
אבל עם ד״ש ידיו ובגין דווקא בן יצא
וכל הסיפור הזה לא היה שווה שיספרו
בו, אלמלא המסקנה שהוציא החבר
ההוא מכל הפרשה .״נבון ״,הוא
אמר לי ,״אז מה ! זה מוכיח שצריך
להיות פרגמטי. לבל רעיון יש תקופה
שמתאימה לו, וכל אדם מתאים לתקופה
מסויימת, ועכשיו צריך ללכת הלאה.
אני, למשל, מתלבט עכשיו בין דיין והמערך.״
ואילו
אני, מה לעשות, נשארתי עם
העקשנות הטיפשית שלי. תכניסו לי במח
כוסיות שרק אפשר, תגלגלו אותי בבוץ
ותורידו לי אוזן, ולא תשמעו ממני מילה
טובה על דיין או על המערך. הם שניחם
נופלים ב-״/ס 50 שבהם אני תמיד צודק.
וזה גם מה שאמרתי לחבר ההוא שלי.
אין לי כוח לספר באן כל מה שאמרתי
לו, אבל מה שברור הוא שלא רק אני
נשארתי עם העקשנות הטיפשית שלי.
גם הוא. בדיוק מה שעשה לפני ארבע
שנים הוא הולך לעשות בעוד במה חודשים.
ניפגש כאן שוב בעוד ארבע שנים.

קם צוות המוחות של

פלאסו -ש רון

לכנסת העשירית

אני, עם המצב הפיננסי שלי, לא יבול
להרשות לעצמי סתם בבה ללכת ברגל.
אז כשאני הולך ברגל אני מסתכל הרבה
למטה, לקאות אם מישהו לא איבד איזה
לירה. מאז שיש הלירות החדשות, כדאי
לציין, אפשר למצוא חרבה יותר. כל
פעם שמישהו מכניס יד לכיס להוציא
משהו, הוא משלם לירה — מס מדרכות
— ואני גובה את חמס הזח.
בזמן האחרון, במהלך הטיולים האלה,
ראיתי בחלק התחתון של לוחות״המוד-
עות מבר ישן ובודד, זהו חבר״חבנסת
שמואל-סמי פלאטו-שרון. בבל הלוחות
תקעו אותו שם, למטח, חמיסכן. ודווקא
עשה פלקט יפה, עם הפורטרט שלו בבל

צבעי הקשת ועניבה תואמת.
לי, כשאני רואה באלה פנים חמודים,
שיער מסורק, עיניים ויציניות ותיגלחת
יסודית, ממש בא לצבוט לפלאטו בלחי.
אבל חיה מישהו שהקדים אותי, ובבל
הפלקטים שראיתי מישהו שיפשף לפלא-
טו את הפרצוף במכשיר חד כמו קצה של
נעל או סתם מקל חליבה•
אבל לא זה מה שמעניין. מה שמעניין
הוא המוטו של הפלקטו-שרון. באלכסון,
ובאותיות כחולות פטריוטיות כתוב :

יש עתיד ל מ דינ ה!

ואילו אני, מצידי, מקווה שהעתיד של
המדינה לא יחיה שחור במו העבר של
בעל הפלקט.

מדיגיות הממשלה: איזון כין מופר־כליות. ומרה־־שחורה

המעי הגס ותנוך האוזן, בין מוסר הכליות
והמרה השחורה, בין הסימפונה הגלילית
ושלפוחית השתן. כל אזרח ישכיל
להבין עד מהרה עד כמה חשוב ה-
תיפקוד ההרמוני של גופנו הלאומי. ומי
שלא ישכיל, תבוא הממשלה, תכניס לו

את זה בכפית לבית הבליעה, תדאג לכך
שהדבר יחליק לק-לק-לק היטב בוושט,
יגלוש גול־גול-גול בבני המעיים, יתערבל
בול-בול-בול בקיבה, ולבסוף, פלאצ׳-פלאצ׳
ייפול הפתק של הליכוד אל תוך חלל
הקלפי. תודה.״

מה שאני שמעתי ! אם אתם הייתם יודעים מה שאני שמעתי ! ישיבות קדחתניות
נערכות עתה בצמרת האוצר. היעד הנכסף: הוזלות נוספות. המטרה הסופית: להוזיל
את חיי העם.
אז מה הבעייה ז הבעייה היא שאחחי שהעם רץ לקנות מכוניות וטלוויזיות,
כבר לא נשאר לי בסף לבזבז על ההוזלות הנוספות ! זוהי בדיוק חבעייח בתמציתה.
ובכן, חשבו חכמי האוצר וחשבו, ובסוף בא לחם רעיון מבריק, איך גם להתגבר
על הבעייה האמורה וגם להמשיך במומנטום העצום של ההוזלות. בקרוב, ממש
בקרוב, עומד שר-האוצר להודיע, בי יוזיל שורה שלמה של מוצרים, הוזלה זמנית
לשלושה חודשים בלבד. ואלה המוצרים :
כרטיסי-כניסה לחופי-רחצה ולבריכות-שחייח, אסקימו־לימון ומטקות לשפת
הים !
אבל זה עוד בלום לעומת השלב הבא, שיתבצע לפני הבחירות ממש, לא בתור
כלכלת בחירות, כמובן, אלא בתור כלכלה נבונה• במועד חזה יוזל מיצרך ממש
המוני, שלאיש לא יהיה בו חפץ עוד. כן, רבותי, משרד-האוצר עומד להוזיל את
הכסף. מה שאתם שומעים, את הכסף !
וההנחות יהיו ממש משמעותיות. בן־אדם יובל להיכנס לחנות, לבקש מטבע של
מאה שקל ולשלם תמורתה בחמש אגורות של עשרה שקלים האחת! וגם האגורות
הללו, בנות עשרה שקלים האחת, גם הן יוזלו מאוד-מאוד ! בל מטבע בזאת אפשר
יהיה לרכוש בבול הכנסה בשווי נקוב של חצי סנט אמריקאי!
בך ייצא, רבותי, שאפשר יחיה לקנות את המדינה כולה ב 25-אלף דולר בערך,
לנסוע ללאס-וגאס, להמיר את המדינה בחמישים־שישים זיטונים בשלל ציבעי הקשת,
לבוא בדברים עם קרופייה מושחת, ותוך שעה־שעתיים להכפיל את ערך המדינה !
ממש בושה וחרפה, שמי שתיהנה מפירותיו של התרגיל המבריק הזה תהיה
ממשלת המערך !