גליון 2270 מתאריך 4 במרץ 1981

כ״ח אדר א׳ תשס״א4.3.1981 ,

מיססר 2270

שנח 45

המחיר 11 :שקלים (כדיל סג?4מ).

גיתם מערכות תדמית

סידרה מושלמת של כל מוצרי האפיה
ומבחר מגוון של מנות אחרונות
הכנה קלה ונעימה של כל עוגה ומנה אחרונה להנאתם השלמה של בני ביתך ואורחיו.
מקבוצת מפעלי נור מזון

סידרת אפיכל כוללת: קמח(רגיל, תופח ועם קקאו) מרגרינה לאפיה, תמציות לעוגה ב־ 9טעמים, מום, פודינג וג׳לי,
כולם בטעמים רבים ומגוונים, פלן שוקולד ווניל, קישוטים שונים לעוגות, אבקות אפיה, ג׳לטין, ועוד.

מטע

תעשיות מזון בע״מ

עם כניסתו של ״חוק הגנת הפרטיות״ לתוקפו, עומדים עורכיו של עיתון
חופשי ולוחם לפני הברירה: להפוך את עיתונם למעין מהדורה ישראלית של
״איזווסטיה״ ,או לעלות על דרך המילחמה, העלולה להובילם לבית־הסוהר.
אבי החוק, שמואל תמיר — מי שהתיימר בעבר להיות לוחם בשחיתות, שהפן
בינתיים סמל השחיתות הפוליטית במדינה — לא הסתיר כי הוא יזם את החוק
כדי לסתום את פי ״העולם הזה״ ולהתנפל לעורכיו.
עוזרו הנאמן של תמיר בחקיקת החוק, דויד גלאס — הבוגד הניצחי בזירה
הפוליטית הישראלית — הודה בשיחות פרטיות שהחוק הזה הוא תוצאת ״השינאה
הפאתולוגית של תמיר ל,העולם הזה׳.״
כל זה דומה מאוד לנסיבות לידתו של ״החוק לאיסור לשון־הרע״ לפני 16
שנים — חוק שיוזמיו נימקו אותו בגלוי בצורך לסתום את פי ״העולם הזה״ —
אן שפגע בעיתונות הישראלית כולה.
קשה להעריך באיזו מידה גרם חוק־לשון־הרע להתגברות השחיתות בארץ
ולהסתאבות המישטר הדמוקרטי כולו. כמו חרב דאמוקלס, הוא תלוי יום־יום מעל
לראשו של כל עורך״עיתון, הבא להחליט אם להסתכן בפירסום פרשות״שחיתות של
אנשי״ציבור. מי יודע כמה גילויים ל א התגלו, כמה פרשות ל א נחשפו, מפני
שאימתו של אותו חוק־תועבה הפחידה עורכים וכתבים !
בפרשות אשר ידלין וחבריו קיבלנו על עצמנו סיכונים חמורים ביותר, והיינו
מוכנים ללכת לבית-הסוהר — ורק תודות לנכונות זו התפרסמו הדברים. לעומת
זאת. ניזוק ״הארץ״ קשה כאשר פירסם סידרת־מאמרים על העולם התחתון בישראל.
רק עתה מתברר כי ליוזמה זו של ״הארץ״ היו תוצאות חשובות וחיוביות _ אן
הדבר אינו מתקן את הנזק שנגרם ליומון, ביגלל אותו חוק.
אך גם ״החוק לאיסור לשון־הרע״ ,עם כל השפעתו ההרסנית על פעולת העיתונות
החופשית, הוא כאין וכאפס לעומת חוק־התועבה החדש, המתקרא לשווא ״חוק
הגנת הפרטיות״.
״החוק לאיסור לשון־הרע״ בא, כביכול, למנוע פירסומים שאינם נכונים.
״חוק הגנת הפרטיות״ בא, בגלוי, למנוע פירסומים שהם אמת .

שי טו תהמא פי ה
אין כחוק הזה בשום מדינה דמוקרטית
— ולא במיקרה• בשום מדינה
שיש בה חוקה, שיש בה פרלמנט אחראי
ודעת־קהל נאורה וערה, לא יכול חיה
חוק כזה להתקבל ולהתקיים.
לישראל אין חוקה, והדבר מאפשר
לכל כנופייה של עסקנים, המשתלטת על
רוב מיקרי בכנסת, להעביר בכנסת כל
חוק׳ ויהיה אנטי״דמוקרטי ככל שיהיה.
השבוע הוכח מחדש כי אין בישראל
פרלמנט אחראי. כנסת זו, שבה שולטת
המפד״ל — מיפלגה שדגל השחיתות הוא
דיגלה האמיתי היחידי — ושבה מסתובבים
טיפוסים כמו שמואל פלאטו-שרון,
עקיבא נוף וג׳בר מועדי, מסוגלת לכל
דבר. הצורה שבה נחקק חוק זה — לפי
שיטות המתאימות יותר למאפיה מאשר
לפרלמנט, בגניבה, תוך הונאה והולכת־שולל,
כימעט בהחבא — מעידה כאלף
עדים על הידרדרות הפרלמנטריזם הישראלי.
אשר
לדעת־הקהל הנאורה והערה —
אין ספק כי העיתונות היומית מעלה
בתפקידה כאשר התייחסה להצעת־החוק
תחילה בשיוויון־נפש, מתון תחושת״כוח
כוזבת, בהנחה המוטעית ש״הם לא יעזו״.
תחת לגייס בעוד מועד את דעת־הקהל, תחת להעמידה על החומרה הקיצונית של
חיקוק זה, עסקו העורכים בשתדלנות׳ רפה, והתנהגו כיהודי״גטו בחצרו של פריץ
פולני.
קבלת החוק הזה אינה ממוטטת רק את אחד מעמודי״התווך של חופש־העיתונות.
היא שופכת גם אור מבהיל על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית. היא כבר בשלה
להסתערות כוחות-השחור הרבה יותר מכפי שנדמה לרבים.

לגי ס ־ ה סו ה ד
החוק החדש הופך שורה ארוכה של פעולות עיתונאיות, המקובלות •בעולם
הדמוקרטי כולו, לעביון ות פליליות ולעוולות אזרחיות. משמע: ניתן לכלוא את
העורכים, וגם לתבוע מהם פיצויים מפליגים.
הנה כמה מן העבירות החדשות :
• בילוש או התחקות אחרי אדם. לא נאמר כי אין הדבר חל על התחקות
אחרי בעל מישרה ציבורית, במיסגרת של חקירה עיתונאית.
• פירסום צילומו של אדם ברבים, בנסיבות שבהן עלול הפירסום להשפילו או
לבזותו. לא נאמר כי הדבר אינו חל על איש״ציבור, המצולם — למשל — בוועידה-
מיפלגתית כשהוא מפהק, או בכנסת כשהוא מנמנם, או בסעודה ממלכתית כשהוא
אוכל בצוויה בלתי־אסתטית. דווקא סעיף זה, שנועד להצר את צעדי הטלוויזיה
ועיתון־חדשות מצולם כמו ״העולם הזה״ ,חושף בעליל את כוונות יוזמיו.
• העתקת תוכן של מיכתב או כתב אחר, שלא נועד לפירסום, או שימוש
בתוכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב. זהו הסעיף הנורא ביותר. כימעט כל חקירה
עיתונאית, שמטרתה היא לחשוף שחיתות, עוולה, פגיעה באזרחים או מעשי־זדון
של אישי-ציבור מסתמכת על תוכנה של התכתבות שלא נועדה לפירסום — כגון
תיכתובת בין פקיד אחד לשני. אפשר להביא לכך מאות דוגמות מחקירות ״העולם
הזה״ ,וביכללן החקירות החשובות ביותר, שגרמו למהפכה במוסדות-שילטון שונים.
הדוגמה הקלאסית: התכתובת החשאית במישרד-המישפטים על הקנוניה לחפות
על מפכ״ל המישטרה, יחזקאל סהר! ,ששיקר בבית־המישפט• תכתובת זו נמסרה לנו
על-ידי ארכיבר בעל חוש אזרחי, חי חסידוף, שנדון על כך למאסר. מוינו במישפט :
עורן־הדין שמואל תמיר. לפי החוק החדש, היו נכלאים אז גם עורכי העולם הזה.
• פירסום של כל דבר שהושג על-ידי התחקות אחרי אדם, או תוך חפרת חובת״
סודיות של מישהו, או על-ידי שימוש בידיעה ״שלא למטרה שלשמה נמסרה״.
• פירסומו של עניין הנוגע לחייו האישיים של אדם, גם כשהוא איש״ציבור.
אילו היו סעיפים אלה קיימים כאשר ניהל ״העולם הזה״ את המערכות הגדולות
נגד שליטי חושיסתאן וצמרת המישטרה בשנת ה ,50-או נגד מנהלי ״נתיבי נפט״,
אשר ידלין, מנהלי ״שיכון עובדים״ בשנות ה ,70 -היינו כולנו נודדים אז לבית־הסוהר.

את תפקידו העיתונאי כמשרת הציבור, כדי לספק את המידע שציבור במדינה
דמוקרטית חייב לקבלו. להיפך, כמה מסעיפי החוק מבהירים לחלוטין כי הוא
דווקא מכוון בראש וראשונה נגד עיתונאים, הממלאים את תפקידם זה.
זהו חוק להגנה על טיפוסים כמו שמואל תמיר, דויד גלאס ושות׳ — חוק שנועד
להעלים את תעלוליהם מעיני הציבור.
לתפארת המליצה ניתנו לנאשמים ולנתבעים על פי חוק זה כמה הגנות, שערכן
כקליפת השום.
כך נאמר כי הנאשם או הנתבע יכולים לטעון כי ״הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן
היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית׳ מוסרית, חברתית או מיקצועית לעשותה.״
סעיף זה שימש כעלה״תאונה למעשה־הנבלה של המערך, שתמך בחקיקת החוק
בסתר בכל שלביו, ושכמה מחבריו הצביעו בעדו בגלוי בהצבעה הסופית, על פי החלטה
מפורשת של סיעתם שהעניקה לחבריה ״חופש״הצבעה״ בעניין חיוני זה. ערכו של
הסעיף אפסי. בית״המישפט העליון כבר קבע כי בישראל אין ״חובה״ של עיתונאי
לדווח לקוראיו — קביעה שיש בה כדי להחריד כל עיתונאי המודע לשליחותו.
במדינה דמוקרטית, היתה קביעה זו מחרידה גם את הכנסת ומביאה מייד
לחקיקת חוק״עיתונות, הקובע כי העיתונאי ממלא שליחות ציבורית חיונית, וכי
חובתו היא לדווח לציבור על כל המתרחש במדינה. אן הכנסת לא זזה. היא השאירה
על כנו את חוק־העיתונות המנדאטורי, המתייחס אל העיתונות כאל מכשיר חשוד
של ה״נייטיבס״ ,שיש לפקח עליו, לרסנו ולאסרו בשעת״הצורך, כדי לשמור על השילטון
הקולוניאלי. על חוק מנדאטורי זה נוסף עתה החוק החדש.
הגנה אחרת אומרת כי הנאשם או הנתבע יכול לטעון כי ״בפגיעה היה עניין
ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין״ — הגנה כה קלושה ומעורפלת, עד שגם
ערכה קרוב לאפס.
מה הן ״נסיבות העניין״ י מי קובע ז במיקרה הטוב ביותר, יתפוס השופט את
מקומו של העורך• העיתונאים יפו׳סמו, יסתכנו במאסר, יישבו על ספסל הנאשמים,
והשופט יקבע בבוא היום, כראות עיניו׳ מבלי שהחוק עצמו נתן לו אמות״מידה
כלשהן, אם במיקרה הנדון היה עניין ציבורי ש״הצדיק אותו בנסיבות העניין״.
העונש הצפוי לכל עיתונאי: מאסר של שנה אחת, ותשלום פיצויים בלתי־מוגבלים.
מ י 1111x1
אין נרקמה בכנסת הקנוניה לחקיקת חוק ז הו
האינטרס של גלאס ברור. הוא מייצג מיפלגה אשר אחד משריה עומד עתה
למישפט על קבלת שוחד, אשר שו! שני שלה הואשם במיה שהואשם על רקע
״תיק אפרסק״ ,אשר כולה מלאה פרשות
שהשתיקה יפה להן. המפד״ל מעוניי-
נת להשתיק. היא הופיעה מאז ומעולם
כאוייבת קיצונית של חופש־העיתונות, וסיבותיה
עימה• הוא הדין, כמובן, לגבי
אגודת ישראל האנטי״ציונית, ששינאתה
לעיתונות החילונית נובעת הן מעסקיה
המפוקפקים עם הממשלה הציונית המממנת
אותה, הן מסיבות אידיאולוגיות.
ברור
גם עניינו של פיראט פוליטי כמו
שמואל תמיר, והשרידים העלובים של
ד״ש• אחרי שביצעו את גדול תימרוני הרמאות
הפוליטית בתולדות ישראל, כדאי
להם להשתיק את קול העיתונות•
מדוע מעוניין הליכוד לשבור את הראי
הציבורי ן די להסתכל בפניו, כדי להבין
זאת היטב. מנחם בגין יכול להעמיד
פנים של ליברל מופלג, כאביר הדמוקרטיה
וחופש-הביטוי. אך אחרי שממשלתו
נחלה כישלון חרוץ בכל תחומי
החיים, ואחרי שהוא עצמו חדל מלתפקד
כראש-ממשלה הראוי לתפקידו, היה קל
לשמואל תמיר לשכנעו שצריכים לסתום
את פי העיתונות ולהאפיל את מירקע
הטלוויזיה.
כל זה חמור. אן חמורה שיבעתיים התנהגותו. של המערך.
המערן יכול היה לסכל בנקל את החקיקה הזאת. הוא לא היה מעוניין בכן.
להיפן, היה ברור בכל שלביה כי המערן מאושר מאוד על כן שהמפד״ל, הליכוד
ותמיר מבצעים מלאכה מלוכלכת זו.
כי המעדן מתכוון לחזור מחר לשילטון. החוק הזה בא להגן על בעלי־השילטון
מפני העיניים הבוחנות של הציבור — אמצעי״התיקשורת. השינאה הפאתולוגית של
תמיר, האינטרס המושחת של המפד״ל, הזעם של הליכוד על העיתונות — כולם
חברו יחד כדי לשרת, למעשה, את מפא״י.
תופעה זו צריכה להירשם על לוח ליבו של כל אזרח בישראל. בפרשה זו מתגלה
התמונה האמיתית של מיפלגת-העבודה, ערב שיבתה לשילטון. מבעד למסן־העשן
של יחסי־הציבור מוכיחה פרשה זו, כי מפא״י החדשה, בהנהגת שימעון פרס, אינה
אלא מפא״י ההיסטורית, האוטוקראטית במהותה, מימי־השיא של השילטון הבן-
גוריוני. היא מתכוונת להתנהג בשילטון כבתון שלה, כפי שהתנהגה בעבר. אותן
הסיבות שהביאוה אותה לחקיקת ״החוק לאיסור לשון־הרע״ הביאו אותה עתה
לקדם את חקיקת ״חוק הגנת הפרטיות״.
אלוהים ירחם על המדינה אם יזכה המערן ברוב מוחלט, ויוכל לחוקק עוד חוקים
כאוות נפשו !

*וו ו>וחלט
אני מעז להכריז כאן בצורה פסקנית: זה לא יקרה.
איש לא יצליח לסתום את פי ״העולם הזה״ — כשם שאיש לא הצליח בכן בעבר.
לא הצליחו בכן ההתנקשויות של שנים עברו — הפצצות במערכת ובדפוס,
שריפת הארכיון והמישרדים שלנו, הנסיונות לרצוח או לחטוף אותנו, החרם הכלכלי
רב-השנים, המישפטים הפליליים, התביעות להכניס אותנו לבית־הכלא, חקיקת
״חוק לשון הרע״.
גם החוק החדש לא יצלח.
נתמודד עימו ועם יוזמיו. נשיב מילחמה שערה. אם יהיה צירן להסתכן בהליכה
לכלא, נלן לכלא.
אני בטוח שאתה, וכל ציבור-הקוראים שהתייצב תמיד לימין מערכת זו בשעה
שכוחות-השחור הסתערו עלינו, תעשו כן גם עכשיו.
אנחנו מבטיחים להילחם.
יתכן כי רבים סברו שהסיסמה הישנה שלנו הפכה זח מכבר מליצה לצורן הקישוט
בילבד. אן היא תדרין אותנו גם עתה כציווי מוחלט :
בלי מורא׳ בלי משוא-פנים.

ה גו הכק לי פתה שו ם
בשום מקום לא נאמר בחוק זה כי איסוריו אינם חלים על עיתונאי, הממלא

מכח כי ם

אמא שלי אומרת...

ת לו תלשת קן
גימים אלה חגג השחקן
רפאל קלצ׳קין את יום-

...״מאז שרופא השניים המליץ ואני משתמשת באופן קבוע
באלמקס,אין לי יותר חודים בשניים,שעי בריאות יותר
ומוגנות בפני עששת״

צעות הדואר המהולל של מדינת־ישראל

עלי כהן, קופנהגן

לשם שינוי
הקוראת מעבר לים קראה
את ״העולם הזה״ והיא
שואלת בקיצור רב :
אני דוצה לשאול ולתהות: מדוע
אתם מפרסמים רק שערוריות כל

מתאגרף אכינרי
מכות לקלצ׳קין
הולדתו ה־75׳ ומכר ותיק
נזכר בפגישה ראשונה.
בשנת 1926 עליתי ארצה. ירדתי
לשפת ימה של תל-אביב עם זוג
כפפות איגרוף. שקלתי אז 62 קילו.
ניגש אלי בחור אדמוני והזמין
אותי, סתם ככה, להתאגרף. הקרב
הראשון שלי על אדמת פלסטינה
ארך כשתי דקות וחצי בילבד.
כעבור שנתיים ראיתי את הבחור
האדמוני משחק בתיאטרון הסאטירי
תקונזקונו, ומאז אני יודע ש היה
זה השחקן רפאל קלצ׳קין.
עמיאל אכינרי, כפר־שמריהו

עוד מי לתאח רונ ה

אלמקסלשן -בריאותוה גן
טבע תעשיות פרמצבטיות בע׳׳נז 8 8

חברת סי בי אס מברכת את
צביקה פיק
לתל זכיתו בפרס כנור דוד בתואר
זמר השנה

תן טרמפ ל רו ״ ד

לדובר מישרד״התיקשורת
היה נדמה שאמר את המילה
האחרונה (״העולם
הזה״ )2269 בוויכוח הארוך
על שיטת המיקוד.
המיספרים מסורבלים, חסרי הגיון,
מרובים מדי, ללא שיטה וללא

קוראת הדרי
כתבות חיוביות
הזמן, ואינכם מפרסמים מדי פעם
כמה כתבות חיוביות, לשם שינויי
שרי הדרי, לוס־אנג׳לס
י או מיכתבים חיוביים, לשם
שינוי.

ל קיו ם או ל חי ד לון
תגובה על כתבה במדור
״במדינה״ (״העולם הזה״
,)2267 שם נכתב כי ל-
מפ״ם הצטרפו כמה מחסידי
משה סנה שנטו
מזמן לכיוון זה והם
חוזרים עתה הביתה.
אין זה נכון שמשה סנה בשנותיו
האחרונות הטיף להצטרפות
מק״י למפלגת־העבודה. אילו זה
היה כך, לא היה חלקי עימו. ואשר

ת פ קי די ה מי שטרה
והוות 111ת
מי שמתייחס כהלכה לבעלי״חיים
מתייחס כהלכה גם לבני-אדם.
אנו פונים בזה בבקשה למיפקדת המישטרה, להורות לשוטרים
ולממונים בכל תחנות־המישטרה, להתייחס לתלונות אודות אכזריות
כלפי בעלי־חיים, בכל הרצינות המתבקשת. רבים הם המקרים בהם
אנשים קשישים, וכן נשים, הבאים להתלונן ולהעיד בתחנות-
מישטרה, על אכזריות כלפי בעלי־חיים, יוצאים משם בהרגשה כי
עניינים אלה נחשבים לבלתי־חשובים ולחסרי־ערך, וכי למישטרה
יש עניינים חשובים יותר לתת עליהם את הדעת.
פעולה מישטרתית יכולה לשמש תרופת־מנע נגד מעשים כגון
הנ״ל, ולטווח ארוך, כל עזרה מישטרתית שתוגש במקרים של
התאכזרות לבעלי־חיים, תפחית בסופו של דבר את העומס הכללי
של העבודה במישטרה. משום שאדם שלמד מנסיונו כי פשע נגד
בעלי־חיים אינו משתלם, בוודאי ילמד מכך שגם פשע נגד בני־אדם
בוודאי שאינו משתלם.
גם כיסוי מטעם אמצעי־התיקשורת לגבי נושאים כאלה, לא זה
בלבד שמסייע לבעלי־החיים הנדונים, אלא גם תורם באופן ישיר
כדי ליצור מעורבות גדולה יותר של הציבור, וכך גם לשיפור
מירקם החברה בתוכנו.
אגודת צער כעלי־ חיים כישראל, תל-אביב
סדר. ואם כל אלה הם לטובתו של
האזרח — יבורך מישרד־התיקשו־רת.
אני מוכן אולי בגילגול הבא
שלי להיות דוור — אבל לא בישראל•
תמהני: האם שלח מר מיז־רוצקי
את תגובתו למערכת העולם
הזה באמצעות מונית — או באס־

לחברים מתוך מק״י או מוקד, אשר
עזבו את של״י, כדי להצטרף ל־מפ״ם
או לעבודה — מתוך אובדן־
דרך, קוצר־רוח, או מסיבות אחרות
— הרי שיבושם להם.
תהליך ההתלכדות של כל ה־
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2270

רק בטלו־יזיות הציבעוניות של ¥א 30 תמצא את
א 17110א ,78.1השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.

לבחירתך מספר דגמים חדישים בגדלים שונים.־

״ 5-27ק 071¥!-2711

״20־1) 7-2032 1\/!£

״1) 7-2020 20-1¥1£

• 3שיטות צבע:
אוטומטי סצזזיז אוטומטי להקרנת
סרטי וידיאו מארה״ב בשילוב מערכת וידיאו
ביתית ¥א 50 דגם 7ד־1^ 5£ז1ב.861
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה של 8ואט המאפשר חיבור
רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב־תכליתית, בעלת אפשרות
לקליטת 12 תחנות, צבע, בהירות, עוצמה, השתקת
קול, כיוון אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

• 3שיטות צבע 50 :־דא^/י.\1/5£0ק
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
י בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• רמקול ץ ג/י\ \¥0ד.
• יחידת נקרה מרחוק רב-תכליתית.

• 3שיטות צבע:

• לחצני מגע לבחירת תחנות.
י בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

העולים הזה 2270

״ 1) 20 -7-2024£
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• יחידת בקרה מרחוק

״1) 7-1400 £-14
י מכשיר נייד,
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
יאנטנה? 9ז?/1זד\.

למבק שי ם את הטוב ביו תר1

ממזכי

תשבץ הווה 0 £הז ה

(המשך מעמוד )4
גופים השואפים בכנות לשלום ול-
הבראת החברה בארצנו, ולהדיפת
סכנת הפאשיזם, הוא צו ההיס טוריה,
והיא שתשפוט: לקיום, או
לחידלון.
יוסף מידה, מושב בית־הלוי

׳מאוזן :
)1מחבר מילות השירים!
)5נטוי ( 2מילים) — פגיעה
בכבודו של חסר היכולת! )10
עצם משתי שורות העצמות
הקבועות בלסת ! )11 טיט
שלא נתייבש! )13 אנדרטא!
)14 אשף בקסמים; )15 בבואה
כהה! )16 כף עמוקה ל שאיבת
נוזלים ! )18 דבר
סתר; )20 מתפאר! )21 חדר
ליד בית־כנסת ללמוד ולתפילה
! )22 פת ! )24 טיפה !
)25 לוח דק של מתכת מרוקעת!
)26 קטן! )28 שמו הפרטי
של נשיא ארה״ב שהכיר
במדינת־ישראל ! )30 עיראק
העתיקה ! )31 מתק,
דבש ; )32 סופרת צרפתיה
— מאהבתו של שופין (ש״מ) ;
)34 ספרו הביוגרפי של חנוך
ברטוב! )35 מרפא; )38 פגם!
)39 אחד השוואים בא״ב העברי!
)41 נחשול! )42 נשא
אשה! )43 שני שלישים של
חוב! )45 אל מגן לרומאים!
)47 במתינות! )48 נמס מחום!
)50 חומר צביעה אדום!
)51 תמימות (כתיב חסר) ;
)52 נשיא במרומים! )54 אולם׳
אבל; )57 אדמת מלחה
שצבעה ירקרק! )61 איבר בגוף,
מרכז הרגשות והריגושים;
)62 יחידת משקל של
זהב! )64 אות החבור בא״ב
העברי; )65 זחל הארבה! )66
הורה! )67 עבורי! )69 לוח
הסוגר ופותח פתח של בית;
)70 קורת־רוח! )72 מוסד לר כישת
קרקעות ליהודים בא״י
(ר״ת)! )74 מנהיג סיני; )75
ורבו ומלאו את הארץ״!
)77 מן המבשרים ב״ברית הח דשה״;
)78 גלה, גורש; )81
מפסק! )83 רשע! )85 ברז
להוצאת נוזלים מן החבית !
)86 גחלת! )88 מוקד האמונה
הדתית ! )89 טנק ישראלי
חדש! )91 חברת־תחבורה עי רונית
! )93 בן־אדם ; )95
מצרכי-מזון! )96 אל בבבל!
)98 חיק; )100 בפוליטיקה ה ישראלית
— זה שאינו פשרן!
)102 קורפוס! )103 חיית טרף
לילית ! )104 עגול שטוח !
לוח עגול; )105 דומא, תבנית.

מאונך :

)1שנה בלוח העברי שהפכה
סמל לדור! )2מאכל במדבר
שעורר געגועים לסיר
הבשר; )3ישוב כפרי בדרום!
)4לגלגן; )6תל־חר-
בות! )7משוכה! )8גבעה
בירושלים ! )9שכב עם אשה !
)12 מהלומה ; )15 שם של עץ !
)16 קנח את החוטם ! )17 מלקחיים>
)19 בית־המקדש ; )20
כסוי, המקום הגבוה ביותר !
)21 נחש־ארסי ! )23 תעודה
לביטול נשואין; )24 בשכבר
הימים! )26 שמנת! )27 הנסי
המב

6 11 1

אין נציל את ישראל !
לקורא יש רעיון.
מתוך תחושה של דוחק־זמן ושל
אחריות אישית כלפי מדינת־ישר־אל,
הנתונה בכף משבר ובצל תמו רות
הרות־עולמד,מבשרות את יום־
הדין, בא חוג אזרחי־ישראל לידי
החלטה להקים אגודה בשם ״צוותא
לעדות משיחית״.
...לבנו סמוך ובטוח שניתן סיפק
בידם של יהודים משיחיים, שאינם
נרתעים מלהצהיר על אמונתם, לה רים
תרומה סגולית לבניין חברה
כתיקונה בישראל, מתוך נאמנות
למופת למדינתם. הם לא יפעלו כזרועו
המגודלת של כנסיות הגויים
למיניהן, אלא כחלק בלתי
נפרד של העם השוכן בציון, וכל
מענייניהם — לבשר את שובו של
ישוע המשיח אל חיק העם, כור
מחצבתו, אליו נשלח בראש וראשונה
— אותו עם הנזקק לו בשעה
גורלית זו יותר מאשר בכל זמן
אחר. עם שם ישוע על שפתותינו
ובלבנו אין לחשוש מפני העתיד
ואין לדאוג להבטחת אחיזתנו באדמת
המולדת. לישראל צפוי עתיד
מזהיר, לאמור ״והיית עטרת תפארת
ביד יהוד, וצנוף מלוכה בכף
אלהיך׳ (ישעיהו ס״ב, ג׳).
קלאוס משה פילץ, תל־אביב

של חיים, וכדאי להתייחס. אליה
ביתר רצינות.
חנן גולדגרט, חולון

סוף דנוירוך1
מספיק עם הממשלה הזאת
! גם יוני נהיה מאוחר
מדי!
השאלה חעיקרית היא אם ישנם
ח״כים בעלי אומץ־לב היכולים והמוכנים
להצביע אי-אמון בממש לה.
כוונתי, כמובן, לח״כים ממה

עלי בריקדות נפגש בתום ארבע שנים לשלוט
הליכוד, מקדיש להם הקורא
את השיר הבא :
היה היתה פה ממשלה /
זכתה בפרס נובל /על אם
הדרך נכשלה /נפל מיגדל
בבל.
ארבע שנים על ישראל
חלפו בהימורים / .מחר יבוא,
תודה לאל / ,הקץ ליסורים.
שלום ביתר, תל״חי/ .
שלום ליכוד, בדם ואש/ ,
עלי בריקדות ניפגש /
דויד מלכנו חי.
ארבע שנלם קרסו תחתן /
בנטל השילטון / .אשר דבק
בו השטן /הריב והמדון.
שלום ליכוד בדם ואש/ ,
שלום ביתר, תל-חי[ .
עלי בריקדות ניפגש/ ,
להתראות, אחי.
אס, תל־אביב

והר הבת רון
כולם מתחבטים בגעייה
הכאובה, והפתרון, טוען
הקורא, נמצא מתחת לאף.
בתוכניות הרדיו על המאמצים
הנעשים למניעת תאונות־דרכים
שמו דגש על ההסברה. אך ההסברה
לבדה אינה מספיקה. כדי לה־כה
הבריטית חובבת הסוסים!
)29 מטבע דרום אפריקאי ;
)30 מדינה בהודו! )33 סטייק!
)34 שד, רוח־רעה! )36 מידת-
קרקע ( 10 דונמים)! )37 מצב
קשה ומסוכן; )40 חומה בצורה!
)41 חסר טקט ועדינות!
)44 ילדה להוריה! )46 ידיד!
)47 סופר ישראלי שכתב אידית
(ש״מ)! )49 רבב; )50
אחד מסוגי המיסים שמטילה
עלינו הממשלה ! )53 שומר
הנשים בבית מלכות בארצות
המזרח! )54 חצי-האי בים התיכון!
)55 די! )56 היועץ בארץ
נכריה! )58 דרך! )59 זמרתם
של יושבי ההרים בטירול !

)60 חרדה; )62 משענת; )63
טפות המים של אדי הלילה!
)66 כפירה בעיקר; )68 פרח
המימוזה! )71 שק עור! )73
כתב־סתר; )76 תרופה; )77
ממגלי היבשות ; )79 צמח
שזרעיו משמשים לרפואה ול-
תבלין; )80 יריעת בד מחוברת
ע״י יריעה אחרת; )82
מדור קטן ! )84 חיפש ; )85
מחלה קשה מאוד! )87 קוץ!
)90 נהר קדמון! )92 בצוותא;
)94 מחנק ! )96 שמו הקדום
של חודש חשוון; )97 נטה
אל, שם־לב! )99 אנא! )101
הוראה ! )102 מקווה מים קטן ;
)103 הב לי!

שניקרא קואליציה. התשובה הכואבת
היא שאין כאלה, וזה רק
מוכיח ומלמד מי אלה היושבים
ומנהלים את חיינו. לכן יש לחשוב
על צעדים לא שיגרתיים, כגון
פניה לבג״ץ בעניין פיזור הכנסת,
ולאחר הבחירות פנייה לבג״ץ בעניין
צימצום מיספר משרדי־הממ־

1ח שג נח שו עמי
הקורא עורך חידון באינטיליגנציה
נאומיו נשמעים כמו פירסומת לגפילטע־פיש, הוא מנופף בידיו
כמו גפילטע־פיש, הוא נראה כמו גפילטע-פיש, תפיסתו הפוליטית
היא כזו של גפילטע־פיש.
ובכל־זאת: הוא הצליח להפליא, בשלוש וחצי שנים קצרות,

נית״השפר שובת, הילדים
מעצבנים, הנושה מייללת..

הטיילת
ל או ה בי ם ...ל א כו ל
ר חו בהרברטס מו א ל , 80תלא בי ב, ט ל 656992

להפוך אותנו למנודים של העולם: במערב, במזרח, במזרח-התיכון,
במזרח־הרחוק, בעולם השלישי, בין הנוצרים, המוסלמים, ההינדים
ומרבית היהודים בתפוצות.
נחשו אתם, למי אני מתכוון
יוסף שריק, תל-אביב
פיק תועלת ממשית מהסברה יש
להרחיב את השימוש בפטנט ה עולמי
הפשוט והגאוני הנקרא מדי טציה.
עד לפני כ־ 23 שנה היה זה
סוד כמום, עתה הפך לנחלת המונים
בעולם המערבי. אם נלמד יל דים
ונהגים למדוט — תרד עקומת
התאונות בצורה חדה• זוהי שאלה

שלה• כל זאת בהליכים חוקיים.
ומה לגבי שאר הדרכים? ישנן
הרבה דרכים, וכולן, מילבד אלה
שהוזכרו, לא־חוקיות, ויש לחשוב
עליהן רק כפיתרון אחרון, מחוסר
ברירה.
ארי יזניק, עין־ ורד
(המשך בעמוד )8
העו ל ם הזה 2270

מהעציציבו נובלים

כמה פעמים
התאכזבת להווכח
שלמרות הסיפול היסודי
והמסור שלד בעציצים, הם
מפתיעים אותך ופשוט ...נובלים.
לפניך הפתרון לבעיה:
ם ח* 0דא\1/ק .
0 * 80 דא_£וק הוא תרסיס צמחים
אנטי טרנספירנטי החוסך עד
־ $07 מכמות המים בכד שמונע
את איודם. סרוג0 /דאג_/וק נושם
ולא רעיל ומגן על הצמח מפני
התקפות מזיקים ומחלות ומפני
התקפות קור וחום וכן מעניק
ברק לעלים ומבליט את צבעיהם.
בשל תכונותיו האלסטיות של
סח* 0דא\_/וק, תוכלי להסתפק

בריסוס אחד
1בכל שלושה חודשים,
החומר מתייבש, גדל עם העלה
ונשמר עליו לזמן רב. התוצאה-
הגנה ומראה רענן לצמחים.
לברק יתר, רצוי לרסס פעם נוספת.
סק\/סזאג1/ק אידיאלי להעברת
צמחים ממקום למקום.
מתאים גם לגנים וחממות
סקג0 /ד_/\1\1וק מיוצר בארה׳יב
על בסיס

ידע בלעדי.
החומר משווק
בארץ במיכל
פלסטי חסכוני ובמחיר הכרות מיוחד.

סוא0זא*1ק

חיים ארוכים לעציצים

יבוא ושזוק: יגב בע״מ. המפעל -טל $/ 1$ו .055-9

מ א /המרכז :״הגן הטרופי״ רח׳ עקיבא איגר ,5ת״א. של.
11*1להשיג בחנויות המובחרות לצמחי בית וצרכי חקלאות.

מכהנים
(המשך מעמוד )6

קדישא ל שיכטון
נמאם מבגין! רוצים אה
קדיטאי !
אילו היה לליכוד שכל, והיו רוצים
לזכות בשילטון, היו מסלקים
את בגין העייף, ושמים תחתיו את

מכם, שתגלו לנו מה קורה שם,
מתחת לחצאית !
גיורא אקרמן, תל־אביב
• הסוד, המסתתר מתחת לרטיה
השחורה, שמור במקוס בטוח במערכת.

פרסק׳! !מחדיעין
יגאל בן־נון -ראש סיעת שינוי בהסתדרות

״דרושה הסתדרות
של עובדים
.ולא הסתדרות
של מנגנונים״
מנסיון מצטבר של ארבע שנות פעילות
בהסתדרות ובמועצת פועלי תל־אביב,
אני יכול לומר לך:
דרוש שינוי בהסתדרות
• דרושה הפרדה מוחלטת בין החברות
בהסתדרות לבין החברות בקופת החולים.
• דרוש ביטול הפוליטיזציה במשק העובדים,
באיגודים המקצועיים ובמוסדות הספורט.
• דרושה הסתדרות שתעמוד בראש המאבק
למען איכות חייו של העובד במקום עבודתו
• דרושה הסתדרות שתאבק לא רק למען
חזקים ויחסנים, אלא כדי שכל עובד יקבל
שכר הוגן.
• דרושה הסתדרות משוחררת מנטל המנגנונים
המאובקים והבזבזניים ומסיסמאות העבר
הבלתי מציאותיות.

למען הנהגה אמינה
והסתדרות
של ערכים.

דרושיו!!
כהסתדרות

אל; יגאל בן־נון—ראש סיעת שינוי בהסתדרות
רח׳ שי״ר ,5תל־אביב .63463 טל 03-244348 :
אני מעוניין להפגש אתך לשיחה בנושא השינוי
הדרוש בהסתדרות.
שם ומשפחה__ :

כתובת טלפון--:

בימים ההם ובזמן הזה.
מעשה ברבי יוסי, שהיה ממונה
על בוסתן המלך, ומסייע היה עמו
רבי שופרא. והיה רבי שופרא ע שה
לילות כימים, לשמור על בוס־

מעמדי בעיניו.
אמר לו רבי שופרא: וכי אפר־סקין
מתליעין יעלו על שולחן המלך?
ענהו: יעלו המתליעין בשעת
השקיעה, ולא יבחין בהן המלך.
שאלו רבי שופרא: ואם ייפשה הנ גע
בכל עצי הבוסתן, התקריב למלך
פירות מתליעין? ענהו: דיה
לצרה בשעתה.
ציווהו רבי יוסי לאיש המסייע
עימו: צבור לי בכדי חרס את כל
המתליעין והקפיאן בבית־הצינח,
עד שימותו התולעין. והיו צוברין
ומקפיאין הרבה אפרסקין מתליעין
בבית־הצינה•

גי ה ינום
לא תמיד יהיה כל״בך טוב, ולפעמים
כדאי לחשוב על העתיד.

קדישאי וכתבת וזין עסיסי עוזרו, יחיאל קדישאי, שממילא
מנהל כבר הרבה זמן את העניינים
במדינה, והוא גם הרבה יותר עסיסי
ונחמד מבגין!
אבי לוי, ראשון־לציון
€1גס העולם הזה חושב שיחיאל
קדישאי נחמד, ואילו יחיאל קרי•
שאי חושב כנראה שכתבת העולם
הזה גילת רזין נחמדה. עובדה:
תראו מה שהוא עושה לה.

נכנ ס ין יצא סו ד
מה באמת מסתתר מתחת
לחצאית הסקוטית ן
הסקוטים באו, שתו המון בירה
וגם יין, ואיך זה שלא יצא הסוד
הגדול: מה יש להם מתחת לחצאית?
העולס הזה נחשב לעיתון
חושף, ולפחות לזה אפשר לצפות

אם אי-פעם תמות, טפו-טפו, חס־ושלום ! /
הרי אין ודאות שתירש גיהינום / .גיהינום — לא
של דאנטה חייב רק להיות / ,הן אפשר סוג אחר
לדמיין, לדמות / .למקום תיכנס; א ן ללא חתיכה/ .
במקומה תזדנב אשתך הקשישה / .של ברטוק
היא המוסיקה, זו שתישמע / ,ופסלים של תומרקין
תעדה כל פינה / .ותמונה קומפוזיציה על כל
הקירות / ,לא פורטרט, אף לא נוף, במקומם רק
זוועות / .ונותנים לך חדר שאין בו אוויר/ ,
ובקיץ בו חם ובחורף — קריר ! .שירותים לא צמודים,
מיקומם הוא בחוץ / ,תצטרך במחילה, אף בלילה
לרוץ / .ומפות לא תמצא על שום שולחנות/ ,
המשקה העכור שנותנים פה לשתות / ,זהו תה
טבעונים, לא יותר, לא פחות / .בנחיריך תריח
רק ריח של פליט /ולקרדה תהיה כאן מנה עיקרית/ .
ורק פעם בחודש בשר של ברבור / .ואילו בועז
שרעבי — זה שיא הבידור / .לחשוש מכל אלו —
ודאי שזו שטות / .לא תוכל, חביבי, פעמיים למות.
נח גרינשטיין, צהלה
תן המלך מפני ליסטים ומרעין בי־שין
אחרים.
לימים, ראה ר׳ שופרא כי אחד
מעצי האפרסקין, מתליעין פירותיו.
אמר לו לרבי יוסי: נקרא למומחין
ויבדקו שורש הרעה. אמר לו: לאו !
שאלו רבי שופרא: מפני מה י
השיבהו: אם יבואו מומחין ותגיע
השמועה לאוזני המלך, יתקפה

לימים, סייד המלך בבוסתנו והגיע
לבית־הצינה. שאלו המלך לרבי
יוסי: כדים אלה, מה הם ז
ענהו: אפרסקין בתוכם, משפעת
ברכת השנה. שאלהו: ומדוע קפד
אין הם? ענהו: שישתבח טעמן.
הפשר לי אחד, ציווהו המלך.
הפשיר ונמצאו תולעין. הפשר כל
הכד! הפשיר, ונמצאו תולעין. הם־
שיר כד שני, הפשיר שלישי ונמצאו
תולעין. שפיר, אמר המלך, והוסיף:
על פי שניים או שלושה עדים יקום
דבר.
נתנו בתוך הבור וציווה: ישב
רבי יוסי ויאכל מן הפרות המת־ליעין,
עד שיעלו נטיעות חדשות,
פירות אחרים תחתיהם. והיו פס־שירין
לו מידי יום ביומו כמיכסת
אוכלו. והיה אוכל בבית־הב-י-
אפרסקין מתליעין, שנה תמ״מה,
ונפשו קצה בהן.
כדאמרי דרדקי דבית־מידרש:
״אכל אותה״ ,ועוד ישב בבית־הבור
שבע שנים, עד שחזרה מיב־סת
הפירות הטובים לקדמותה.
ונתייראו כל העושים מלאכתם
רמיה ולא ילכו עוד אחרי שרירות
ליבם הרע, וישראל ישכון לבטח.
ובא לציון גואל, אמן סלה.
יאיר שמחי, פתח־תיקווה

כידי ע ת הקורא״ם
המערכת אינה נוהגת להחזיר
כתבי־יד וחומר הנשלח אליה.
הכותבים למדור זה מתבקשים
לכתוב בקיצור, על צד אחד
של הדף, ברווחים גדולים —
רצוי במכונת־כתיבה.

העז לס הזה * 2270

עם שלמה גליק שטיין אלוף;י שראל בטניס
הפרסים 2 :טיסות לאליפות הטניס בוימבלדון(אנגליה)+כרטיס^כדסה׳
200 רקטות טניס 200 ,קופסאות כדורי טניס,
10 זוגות אופניים,
100 כדורי סל,
5אוהלים

1,000 חולצות ״הכה הלבן״,
100 תיקי ספורט,

* לפחות ליום תחרויות אחד.

איך להשתתף במבצע ההגרלה: שלח 40 גזירים כאלה ^נ ח ^ חל ב שגזרת משקיות חלב תנובה או 10 גזירים כאלה ט
שגזרת מקופסאות חלב עמיד תנובה אל:תנובה, ת.ד 7126 .מיקוד 61071ת״א עבור: מבצע
״הכה הלבן״ .ציין על המעטפה את שמך,גילך וכתובתך. ככל שתרבה לשלוח גזירים כן
תרבה סיכוייך לזכות בפרס. ההגרלה תערך ב .14.4.81-
ההשתתפות בהגרלה אסורה על עובדי תנובה, פרסום אריאלי ובני משפחותיהם. הודעה לכל אחד מהזוכים תשלח בדואר לאחר ההגדלה.
אריאלי

הלבתנובה -ה ב חו הלב !.
האופניים 14 אינסש

הו רו ס הו ס

מריס רנימיני

מזר דגים
ו חוו ת הנסתר
מזל דגים קשור במיסתורין, סודיות,
ערפיליות ואפלוליות. כל אלה תבונות
המעוררות את האדם להתעניין בדברים
שמעל. היינו —:בל מה שקשור לאסטרולוגיה,
כירולוגיה, פרהפסיבולוגיה ושאר
שטחים המתקשרים לתורות־הנסתר. באן
אנסה להבהיר מהו היחס של המזלות
לדברים אלה, ובפרט לאסטרולוגיה.

דגיס

בני דגים נוטים יותר מכולם למיס¥
¥טיקה
ולכל דבר סודי, מעורפל ועמוק.
¥הם בעלי אינטואיציה גבוהה. כל דבר
¥¥שהוא מסתורי, מאגי, או סופרנורמלי

כלל בעניינים שאין להם נגיעה למציאות
היומיומית המוכרת להם. הם מעדיפים
את הצד המעשי והברור בחיים.
הם מעדיפים את העשיה והיצירה, ואוהבים
להוציא יש מאין, אן לא לחפש
אחרי דברים שבעיניהם פשוט אינם קיימים.
אם נקלעו במקרה למצב שבו נוכחו
שבדברים אלה יש אמת, והעובדה נראית
לנגד עיניהם, הם יופתעו, יתלהבו וירצו
לדעת ולהבין כל מה שנוגע להם עצמם.
ההתעניינות עשויה ליהפן להיכרות יותר
עמוקה שלהם עם עצמם, או דרן
נוספת להכיר את אלה שעימם הם
מעוניינים להתקשר, או כדי למצוא דרך
יותר נוחה להשפיע על אחרים לעשות
את רצונם, או כדי להכיר את מיגרעו-
תיתם של הבאים עימם במגע.
שור שור, שמשתייך למזלות האדמה, נחשב
למעשי ותכליתי. לא נהוג לשיין לו
קשר כלשהו למיסטיקה או לכל דבר
אחר, שנמצא יותר גבוה מהקרקע י המוצקה,
הבטוחה והמוכרת. אן מעניין
לציין שדווקא רבים מבני המזל מתעניינים
ונמשכים לתורות הנסתר. אפשר
לחלקם לשתי קבוצות — השוורים הפוסלים
מכל וכל כל דבר לא ברור שאי-
אפשר לראותו, למששו, ולהוכיח שהוא
אכן קיים. הקבוצה השניה — השוורים
שכאשר הם מאמינים במשהו, הם מתמסרים
לו בכל מאודם, וגם אם חשים
ספקנות לעיתים, היא לא תפריע להם
להאמין, להתעניין, ואף להתחשב בהשפעה
החזקה שיש לגרמי-השמים על
חייהם ואישיותם• מאחר שהם יותר
משאר המזלות נשלטים על-ידי כדור-
הארץ, הם ידעו ליישם את התורות
האווריריות, ולהעזר בהן בצורה מעשית,
ואף לעזור לאחרים דרן כישרונם

צוא טיעונים משכנעים נגד כל תורה
העוסקת בנסתר. במידה ויוכלו להבין
שיכלית את ההיגיון שמאחרי הדברים
שמעל, יוכלו ללמוד ולהתמצא גם בשטחים
אלה. מכיוון שכישרונותיהם רבים
ומגוונים, לעיתים־קרובות קורה להם,
שהשטח החדש שאותו למדו חדל לפתע
לעניין אותם. הם יוכלו להפנות זמנית
את התעניינותם גם לשטח זה, ולאחר
זמן למצוא כלים נוספים, שבעזרתם
יוכלו לפסול גם את האסטרולוגיה או
תורות אחרות הדומות לה.
סרטן בני סרטן שייכים למזלות הריגשיים
— היינו מזלות המים. בגלגל המזלות
מיקומם בבית הרביעי, שנקרא בית אפל.
ממיקום זה אפשר להסיק שהם מתאימים
ונמשכים לכל מה שקשור בנסתר,
אך לא זה מצב הדברים. מאחר שהם
רגישים ונוטים להיות מושפעים בקלות
מכל הלן־רוח, או מצב־רוח, דווקא הם
פוחדים להתקרב או להאמין, שיש דברים
שאינם ניתנים לשליטתם. הירח
השולט בהם אינו מאפשר להם הרגשה
של יציבות, ולכן הם משקיעים כוחות
רבים על-מנת להיהפך מעשיים, ולעסוק
רק במה ששיין לתועלתם ולחיי היומיום.
למרות
כל הנאמר, הם מאוד אינטואיטיביים
ואינם יכולים להתעלם מה-
חוש החזק שניתן להם. לעיתים־קרובות
מוצאים ביניהם אנשים בעלי חוש נבואי,
ויכולת מיסטית בלתי-מצויה. אן רק
כאשר יגיעו מים עד נפש, ויראו שיותר
אינם יכולים להתעלם מיכולתם לקרוא
בנסתר, הם יוותרו ויתמסדו ואולי אפילו
יתמכרו לאסטרולוגיה או למדעים מסוג

חר שהם אנשי יצירה, והצורן לבטא
את עצמם קודם לכל, יתכן שהתעניינותם
בשטחים שמעל תהיה מאוחרת.

3ווו ל ה
דווקא מבני מזל זה מצפים שיהיו
ספקניים וציניים, וישימו ללעג ולקלס
כל דבר שמרחף באוויר, ללא אחיזה
ברורה במציאות. אן כאשר מכירים את
בני המזל, מתברר שרבים מהם נמשכים
לנסתר, וחשים בתוכם שיש אמת גם
בדברים שאינם רציונליים ולא -תמיד
ניתנים להוכחה. יתכן שמיקומם בגלגל
המזלות (בתולה מול דגים) גורם להם
שיושפעו מתכונותיהם של בני דגים.
כאשר בן בתולה מנתח מצב עכשווי,
ומסיק מסקנות נכונות לגבי העתיד,
נוטים לחשוב שרק שיכלו שותף לדברים
שאותם הוא משמיע בביטחון ובידיעה
שהוא צודק. מי שעוקב אחרי
נבואותיהם יודע שהם בדרן־כלל צודקים,
ולאו״דווקא השכל הוא זה שמכוון
אותם, חם בעצמם מודים שהם חשים
את הדברים בקצה אצבעותיהם.

מאוו

מאזנים הוא מזל אוורירי ואינטלקטואלי.
בני המזל יעדיפו לראות את
¥הוא בעל משיכה עבורם• ביסודם הם
עצמם כאנשים שקולים ומאוזנים, שכל
¥¥אנשי אמונה, הציין להאמין טבוע
תורות-הנסתר מהם והלאה. אן מאחר
¥באישיותם. לכן אולי אפשר לכנותם אנשלא
רק האינטלקט משפיע עליהם,
¥שים דתיים, אם כי הם עצמם לא יאהבו
כלומר — לא רק השתייכותם למזלות
¥¥להחליט שדווקא דת זו או אחרת תענה
האוויר משפיעה על אישיותם — כוכב
¥על הצורן שלהם לעסוק בחיפוש אחר
ונוס השולט בהם הופך אותם טיפוסים
¥¥האמת של עצמם. הם רגישים וחשים
אמנותיים יותר, ולא מאפשר להם להתהמיסתורין
¥יותר
משאר האנשים את
עלם מכל התופעות שמעל, שבהם נתק¥¥שבחיים.
אן למרות הצורן להאמין,
לים כל אלה העוסקים באמנות. כן
¥הם מסוגלים להבחין מיד כאשר מאחקורה
שגם בני־מאזנים מתעניינים בתו¥זים
את עיניהם ומנסים להרשימם. על-
רות מיסתוריות, מוזרות ומעניינות אלה.
¥¥פי״רוב ימשכו ויאהבו לעסוק בעצמם
אן מאחר שהשפעות כוכב ונום קשורות
¥באסטרולוגיה, ויהיו מדיום טוב בכל
לא רק לאמנות, כי אם גם לאהבת
¥¥כינוס של אלה השואפים לגלות את
הנוחיות והכסף, מעדיפים בצי המזל
¥הדברים שמעבר.
באריות טמון כוח רב• השמש, השו להתמסר קודם כל לנוחיותם הפיסית
¥ ואינם רציונליים מאוד תאומים
בני

כל־כן עליהם משפיעה
במזלם,
לטת

ולחשבונם
בבנק, ואם יוותר זמן בידם

ריגשיים,
דברים על להסתמן
אוהבים
בה כישרונות ואנרגיה, שגם את המיסיוכלו
להתעניין גם בנסתר. ואז, או

מעורפלים ולא ברורים. יכולתם השיבי
טיקה הם מקבלים, כדבר שהוא חלק שגם משטח זה יוכלו להוציא מעט

הטלאים לא כל־כן מעוניינים בדרן -לית הגבוהה מאפשרת להם לסתור ולמי
מהדברים האחרים המצויים בעולם. מא־
(המשך בעמוד )60

¥לבני טלה היינו רוצים לבשר בשורות השקעות, שהשקעתם במקומות שהשתיקה כל העבודות, שהצטברו ונדחו, דורשות הכרויות חדשות ומרשימות יפתיעו ויכניסו
¥אחרות, אן תחושת העייפות והלאות
יפה להם, נושאים פרי ומשפרים את מצב־מכם
פעילות מירבית בתקופה זו. אי -אתכם למצב־רוח שמח ועליז. הסגירות,

עדיין נמשכת. מרגיאפשר
להתפנות לעיהרוח.
גס בהימורים
המפריעה לכם לבט׳א

להתבודד, צורן שים
¥ כיוון שבהנאה, סוקים מור לצאת יכולים
אתם

רגשותיכס בדרך־
¥ ל חשבון-נפש, לעשות שגם
עבודתו של מישהו
ווחים. שינויים מפתיעים
כלל, תוסר מעליכם

סכם את השנה החואחר
תיפול עליכם לבשטח
העבודה יביאו

בתקופה זו. תוכלז לעזור

לפת ולהיות עם עצמם.
מעמסה. כדאי לחשוב
עימם גם שינויים
לבן־הזוג ולשחררו מ¥

מומלץ להם לצאת
בבובד־ראש על שינויים
רציניים במצב הכספי,
מועקה שבה הוא שרוי.

— קצרה לחופשה רק ולסמוך
בעבודה,
חשים
— האהבה בשטח
מצב־הרוח אופטימי, ני¥
סוף־שבוע
באילת, או
על אנשי מיקצוע מוכמתח
רב, מריבות לוהנוח
ואתם מתאוששים

אין-
זה. מסוג במקום
ן 2בספטמבר * רים ומכובדים בסבי-
טות. ופיוסים מתוקים
מהקשיים, שהיו מנת-
! ¥¥ו 2במרס -
גאוקסונר:

20 באפריל
__ ספק שחופשה כזו
__ בתכם המוכרת. אוריאפיינו
את השבוע. נסו
חלקכם לאחרונה. נצלו

תיטיב עימכם• הצעות
חים בלתי״צפויים יגיעו
לשמור על שיקול־דעת,

היטב את עזרתם של
¥מחוץ־לארץ יוסיפו גוון מבטיח יותר
ויוסיפו עבודה. נסו לקחת הכל בקלות.
ולא לנתק קשרים חשובים. בגלל רוגז
ידידים דורשי־טובתכם. התכוננו לביקור
¥¥ותיקווה להתבהרות המצב המעורפל.
שמתגוררים בארץ אחרת.
פיתאומי. הבטחות שקיבלתם לא תקויימנה. איש לא עולה עליכם ביעילות ובתושיה. של ידידים,

¥¥הצעות עבודה חדשות יפתיעו אתכם, שותהקדרות
והרצינות, שנסוכים על פניכם
יחסים רומנטיים מוזרים ומלהיבים יאפיינו
הדגש יהיה בעיקר על עניינים כספיים.
¥פויות ישנו את אופיין, ואתם תיאלצו
בתקופה זו, גורמים לידידיכם לתהות, את התקופה. קשר אחד יסתיים וכבר
תיאלצו להיכנס להוצאות מפתיעות, שהאם
אתם אותם אר¥¥לשנות
דפוסי־מחשבה,
תמצאו את עצמכם
אותם לא חזיתם מיות
שהם הכירו. מצב
¥ולארגן את המצב הנתונים
בקשר עמוק
ראש. אנשים יכירו
הכוכבים מראה שיש
¥¥כספי מחדש — רצוי
ומרגש, שכמוהו לא
בהישגים המיקצועיים
הצדקה להבעה זו, אך
היכרתם. תרגישו שיח¥בעזרתו
של שותפכם
שבהם אתם מצטיינים.
ניתן למצוא גם מיספר
דור והקלה, וחוש־
¥החדש. בן־הזוג החדש
תוכלו להתכונן להצדברים
שיוכלו לגרום
¥¥מופיע ונעלם, והדבר
עות לקידום בעבודה.
ההומור, שהיה חבוי בלכם
הנאה גם בשבוע
¥מכניס אתכם למתח, אל
מעמקים, יפרוץ החוצה
ניכרת תופעת ביזבוז ו-
קשה זה• החושים
ויגרום שימחה לכס
ד ¥חשש ! הוא מעוניין בקלות־דעת
בהתייחסות
מאוד ערים, תשוקות
ולסביבתכס הקרובה.
¥¥המשך הקשר, אלא שזו
לכסף. נסו לרסן את
71 באפריל -
ויצרים עזים יוכלו
תקופה שבה המצב ה¥דרכו
המוזרה ברגע זה
עצמכם, עד שיעבור
להיענות על־ידי בני-
כספי ישתפר במפתיע,
¥להביע את חיבתו. נסו
הגל המריץ אתכם
זוג מוזרים ומפתיעים. הקשר אינו יציב ורוב זמנכם יוקדש לבילויים שונים. גס
¥¥להימנע מקניות חשובות וגדולות, אלה
להוציא את חסכונותיכם. נסיעה שתוכ¥עשויות
להתגלות כמישגה חמור מאוד.
ואין לדעת לאן יוביל. הימנע מכל שינוי. אתם היזהרו מלהחליף את מקוס־עבודתכם.
ננה עלולה להתעכב, קחו זאת כקלות.

¥הקשרים עם ארצות זרות מתחילים שוב מתחיל שבוע שבו עליכם לקבל על שינויים בכל מה שקשור למגורים —
מחשבות על נסיעה לחוץ־לארץ יעסיקו

עצמכם עבודה נוספת. הכעס והביקורת מארגנים את הדירה מחדש, וחושבים
¥להתברר. נסיעות שעוכבו יצאו לפועל
אתכם רבות בתקופה זו. תיתכן נסיעה
הפעם, גם בן-הזוג
על קניה, שעשויה
על כך אינם כדאיים.

עם עוד אדם לתפקיד

מתכונן לנסיעה משולשנות
את חייכם. רצוי
יתברר שבן־הזוג יעשה
מסויים ומעניין. הפת¥

להיכנס להוצאות
תפת. השתפרות במצב-
מאמצים להקל מעליכם
עות מוזרות צפויות

הרוח, אתם יותר רגומיותרות
ברגע זה,
את העומס. אך גס אתם
לכם בקשר לנסיעה זו.

עים ואופטימיים לגבי
ולא לבצע קניות גדוהשתדלו
לתת לו הרגקבלו
בברכה כל שינוי

משימות־החיים. אהלות,
עדיף לחכות
שה טובה, ולהעביר
בלתי־צפוי בשטח ה1

בות
הקשורות עם אנמיספר
שבועות. אורפחות
ביקורת. הוא
עבודה. לאחר זמן ית¥ יל מחוץ״לארץ שים לפינוק ראוי בהחלט ו וילכו, יבואו חים

ברר,
שכל שינוי יביא
¥ ויוסיפו אתכם היבו מלון- יהפן ביתכם שפעל כיוון

ברגע
21 בלואי -
עימו תועלת. בחיי ה20...
¥¥ביוני
ושימחת״חיים. מרץ ופועל רבות למענכם.
אורחים בזעיר־אנפין.
רגש — תחושו קינאה

מעמדכם בעבודה משאלה
מביניכם שניחנו
בתור אוהבי חופש
רבה ואכזבה עמוקה.
¥¥תפר, יכירו ויסכימו עם הצעותיכם, וינסו ביכולת התבטאות בכתב, יפתיעו את עצמם
מושבעים, המצב לא יהיה קל, אן אפשר
בזבזנותו של בן־הזוג תהווה מקור למתח,
¥לממשן. התכוננו להעלאה בדרגה. ואת סביבתם בדברים שיצאו מתחת ידם.
להתנחם שהקשיים אינם נמשכים לעולם. ועלולה להביא רצון לניתוק הקשר.

תאומי

א רי ה

ט דה

סו!1

מאוס

811 1

קשר בדאל 4שוו׳1

הבנק הבינלאומי הראשון מאפשר לך לגוון
את תיק ההשקעות שלך.
הוא מציע לך אפיק השקעה חדשני ומקורי:
הצמדת פת״מ דולרי למחיר הזהב, ל 3-או
6חודשים.
עכשיו תוכל להנות מהצמדה לזהב בתנאים
מיוחדים. תנאים אלה עדיפים על אלה
הניתנים לך ב״תעודות-זהב״ ובעסקות
עתידיות.

תנוד ות הזהב(געערישיא)
!ונתיינוהאחרוג ות

היכנס לאחד מסניפי הבנק הבינלאומי
הראשון ובקש מיועץ ההשקעות את מלוא
הפרטים.

$£הבנה הבינלאומי הואשון
בוק ל חל מכה. בו ק פו עלי מגורת ישרמל מ ק בו צתפ

ךזר ־ דינד שיי מושב שגב כבר נחרץ:
^ מוות.
מוות בחנק.
גזר־הדין כבר מבוצע. ביעילות אכזרית
מתהדקת הלולאה סביב צוואר המושב
הגלילי. שלושה מודדים עוסקים בתיכגון
כביש, שיעבור כמה מאות מטרים מהמושב.
שגב לא תחובר לכביש הזה.
עוזי זקינו, איש הביטחון של היישוב,
נושא בידו שקית ניילון ובתוכה שלושה
כיכרות לחם. נהג מונית ערבי הביא אותם
למעינו, מעכו. בשגב כבר אין חנות מכולת.
בבית מישפחת זקינו לקו שלושה מהילדים
באבעבועות־רוח. הם מקבלים חלב שהוכן
מאבקת־חלב. אם תחול החמרה במצבם,
תהיה בעייה. בשגב אין כבר מרפאה, היא
נסגרה לפני שנתיים.

שגב. אנו, הנוער, לא מבלים ולא רואים
דבר בחיינו. והנה, כשמגיעים אנו לגיל
18 שולחים לנו אנשי הביטחון את צווי
הגיוס לצה״ל. על־סמך מה חברי ואני
נתגייס לצה״ל?
.״הנה, ביום החמישי ,11.12.80 ,הופיעו
כוחות מישטרה וכוחות הביטחון, אשר
הרסו בתי־מגורים של חיילים משוחררים
מצה״ל ואנשים שגמרו צבא קבע ורוצים
לגור במושב.
״עקב קיפוחי כאזרח המדינה, כאשר
אינני מקבלת את השירותים המגיעים לי
ולתושבי שגב על־פי החוק, אני נאלצת
לנקוט בצעד החמור והקיצוני ביותר,
ואני מסרבת להתגייס לצה״ל כפי שנקבע
לי, ב־ 22 במארס .1981״

מושב שגב שוכן במרכזו של הגליל
התחתון, ליד הכפרים סכנין, דיר־חנא
וערבה. על פיסגות ההרים, בדרך למושב,
שוכנים המיצפורים שהקים שר־ההתנחלות
אריאל שרון. שכונות קטנות וסטריליות
של וילות ריקות מאדם במשך כל היום
— זהו ״ייהוד הגליל״ .תירוץ נוח להפקעת
אדמות מהכפרים הערביים הנחנקים מחוסר
אדמה.

הפ אר אנויי ה,
קגיג וכל השאר
אינה משתדכת בתוכנית של
״ אריאל שרון והד״ר רענן וייץ, האח
״אני
מ סר ב ת
ל ה תגיי ס ״
ך* ילדים מתרוצצים בין חורבות הי
י בתים שהרסה הסוכנות. אין להם מה
לעשות אחרי שעות הלימודים. אין בשגב
מועדון, ובית־הספר נסגר לפני שלוש
שנים. כשיורדת החשיכה, יורדת עלטה על
שגב. תאורת הרחוב אינה פועלת מאז
.1977 הוועד שמינה ישראל קניג, הממונה
על המחוז, דאג שלא לשלם את חשבונות

תושבי שגב אי]
מתאימים לתפיסה שד
אויאד שוון וישראל הגיג
עד,.׳*הזד תגליד.
הס לא עבדו..תיבחן
גרפולוגי״י, הס הגיעו
מתונים וגגווסו, וגרוע
גבל -הס אינם
שונאים ערבים!
החשמל. הוועד הזה אינו מורכב מאנשי
המקום.
מוות בחנק הוא תהליך איטי. רק
לעתים רחוקות יש אירועים דרמאתיים.
.הממוצע של שגב: בערך פעם בשנה.
באמצע דצמבר האחרון, שבוע אחרי הריסת
בית גרייבר, הגיעו הבולדוזרים, ב־ליוויית
כמה מאות שוטרים כדי להרוס
שיבעה בתים. באמצעי-התיקשורת דווח,
שמדובר ב״בנייה בלתי־חוקית״ .אך היתד,
זו מעשייה חסרת־שחר. הבתים שנהרסו
ניצבו במקום כבר 25 שינים. ההריסה היתד,
חלק מביצוע גזר־דין המוות.
גם בשבוע שעבר קרה משהו בשגב.
אביבה מילר 18 שנולדה במקום, שיגרה
מיכתב אל ראש־הממשלה ושר־הביטחון,
מנחם בגין:
״למרות העובדה שנולדתי בשגב, עד
היום הממשלה אינה מכירה בי ובאנשי

החלו והמציאות

ראי על ההתיישבות בסוכנות. תושביה
הגיעו מתונים ומרוקו. הם לא עברו את
המיבחנים הגרפולוגיים של מחלקת ההתיישבות,
והם נמצאים בשגב משום שזהו
ביתם ולא משום שצריך להפגין נוכחות
יהודית. וגרוע מכל:תושבי שגב כבר
מזמן אינם שונאים ערבים. יש להם חברים
רבים בסכניו ובערבה, וזה אינו עולה בקנה
אחד עם רעיונותיו הידועים של ישראל
קניג, אב ,״מיסמו קניג״ הידוע לשימצה,
הממונה על מחוז הצפון מטעם מישרד־הפנים.
אלמלא
ההוכחות הרבות, הקיימות בשטח
ובכתובים, אפשר היה לחשוב שמדובר
פאראנוייה (מחלת
במיקרה מובהקשל
משוכנעים שהכל
רדיפה) .תושבישגב
חברו נגדם, ורוצים לנשל אותם מבתיהם.
אך זו כנראה האמת — ואיש איעו מנסה
להתכחש לה.
הסוכנות, מינהל־מקרקעי־ישראל, מיש-
רד־החקלאות, מישרד־הדתות, חברת עמי־דר,
וכל המישרדים הממשלתיים האמורים
להעניק שירותים לאזרחי המדינה, משתפים
פעולה בביצוע גזר־הדין. בשגב מבינים
עכשיו יפה כיצד הרגישו תושבי הכפרים
הערביים הסמוכים, שחלק מאדמותיהם
הופקעו לצורך הקמת היישוב.
סיפורה של שגב מתחיל ב .1956-כמה
קבוצות של. מישפחות יוצאי מרוקו ותוניס
הובאו למקום, שבו שכנה קודם

השמע הודיעה בת !!ושב
שגב לראש־הממשרה
ושרסביטחון איני
מסרבת להתגייס לצה־ל.
גי שתמדינה
לא מעניקה
לו שום זכויות, חנו תה .
אינה סלה להביע נומזו
שום חובות ר
לכן היאחזות נח״ל כושלת. בתיכנון
המקורי דובר שיהיו שם 90 מישפחות.
שליש מהמישפחות יתפרנס מעבודות ייעור,
שליש מהמחצבה הסמוכה ושליש יעסקו
בחקלאות.

ה פו לי טי ק אי ם
באו להצ טל ם

!1111111 ) 1111171 בתמונה למעלה מופיעה תוכנית המיתאר של מושב שגב.
כך אמורות היו 90 מישפחות של יוצאי מרוקו ותוניס למצוא
ייי
את משכנן. תוכנית זאת נראית כבדיחה אומללה לעומת המתרחש היום ביישוב.
בין הבתים מפוזרות ההריסות, המהוות מקום־משחק מסוכן לילדים המשחקים ביניהן.

ף* ימי הזוהר הרחוקים התגוררו ב**
שגב כ־ססד נפש• היה שם מועדון של
ויצ״ו, בית־ספר, גנים וחיי-חברד, תוססים.
זה היה המושב הראשון בגליל התחתון.
הפוליטיקאים היו מגיעים לשגב כדי לד,צ-
טלם יחד עם העולים החדשים, המגשימים
בגליל את החזון הציוני.
אך מאז תחילת שנות ה־ 60 מה שקורה
בשגב אינו מסתדר עם כרזות הפירסומת
(המשך בעמוד )42

..עמידו״ מכוח את שגב ד״תוועה
להפצת התורה־ תמורת 1ל״י
1960
״פרס זרק את הסיגריות שדו
עם הבעיות שדנו״

הבעיות בשגב החלו ארבע שנים אחרי
הקמת היישוב. לא היתד, עבודה לצעירים
שחזרו מהצבא. מספר משה מילר, קיבוצניק
לשעבר, שהגיע לשגב אחרי שהשתחרר
מהצבא, כשנשא לאשה את
מרים, תושבת המקום :
״אני זוכר שב־ 1960 הגיע לכאן שים־
עון פרס. הוא היה אז סגן שר־הביטחון.
התאספנו במועדון ודיברנו. שימעון פרס
היה מאוד נחמד. הוא רשם את כל הבע יות
שלנו על קופסת סיגריות, ואחרי שהלך,
זרק את קופסת הסיגריות שלו יחד
עם הבעיות שלנו לתוך הפח.״

1963
״הידדים הנחמדים מהריאדי
התארחו אצדנו ואחר־כד
עשו דנו אמבוש״
מספר מדר זקינו, שהוא ואחיו מעבדים
עדיין חלקת אדמה בת 50 דונם :״כש־תפסנו
שאיש לא רוצה לעזור לנו, החלטנו
להתארגן בעצמנו. הקמנו אגודה חקלאית,
ורצינו לעבד אדמות. לפני זה היה
אצלנו גרעין יודפת של תנועת הצופים.
ילדים נחמדים מבית־הספר הריאלי בחיפה.
הם התארחו כאן, עד שיכינו להם
את הקיבוץ שלהם. אחר־כו עלו לקיבוץ.
כשרצינו לחרוש את האדמה שלנו, באו
הבחורים הנחמדים מיודפת ב־ 10 בלילה
ועשו לנו אמבוש. הרביצו מכות ואמרו
שהאדמה שלהם.״

1964
ק;ינ רצה דעשות משגב כני*
ברק גדידית
לשגב הגיע רב מתל״ת — תנועה לה פצת
התורה, שנתמכה על־ידי המיליארדרים
סיר אייזיק וולפסון ושמואל אייזג־ברג.
אנשי שגב שמחו. הם חשבו שסוף*
סוף יתחיל יישובם להתפתח. לא היה
להם דבר נגד הדתיים. רק אחר כך התברר
להם שהכוונה שונה לחלוטין: אנשי
תל״ת היו אמורים לרשת את אנשי שגב.
ולא לגור עימם באותו יישוב. ישראל
קניג הבהיר זאת מאוחר יותר, כשהודיע
לתושבי שגב שיש לו חזון :״שגב תהיה
בני־ברק הגלילית.״

1967

הפיתרון ״הנאות והמועיל״ לדעת קניג
היה, כמובן — העסקת פועלים מעכו בעבודות
יזומות באיזור שגב.

1972
״צד ב׳ ישדם דצד א׳ דמי
שימוש סימדיים בסך —1.
דירה״
גם הסוכנות היהודית וחברת עמיד ר,
שלה היו שייכים הבתים בשגב, נרתמו
לעגלת מישרד־הפנים ותל״ת. בין עמידו
ותל״ת נערך חוזה מדהים. חברת עחידר
הממשלתית העבירה לרשות תל״ת את
כל המיבנים בשגב, מיבני־ציבור ובתים
שבהם התגוררו התושבים הוותיקים. למעשה
נמכר היישוב על יושביו לאנשי
תל״ת, וכל זה — תמורת לירה ישראלית
אחת! איש לא טרח להודיע על־כך לתושבים
שנמכרו.

1975
תד׳׳ת הביאה את הרב
הדפרץ, מומחה דקאראטה, כתיגבורת המתיחות בין אנשי תל״ת ותושבי שגב
הגיעה לשיא, כשניסו אנשי תל״ח לממש
את החוזה שחתמו עם עמידר ולנשל את
אנשי שגב. קטטות היו מעשה שבכל יום.
אנשי תל״ת הביאו את רפאל הלפרין, הרב
בעל השרירים, כדי שיטיל את אימתו על
אנשי שגב.

1976
ג׳מאד טרבייה, ראש המועצה
המקומית כסכנין: א;י
רוצה דאמץ אותם :
אנשי שגב החליטו להחזיר את תעו-
דות־הזיהוי ופינקסי־המילואים שלהם, לאות
מחאה. הם שיגרו אותם אל ראש־הממשלה
דאז, יצחק רבץ. התשובה היתה: נזיפה
מראש־הממשלה, שטען שהחזרת תעודות־זיהוי
ופינקסי־מילואים היא עבירה על
החוק.
באותה שנה ״הסירה המועצה המקומית
נעמן את חסותה משגב. עכשיו לא נותר
לאנשי שגב אב או אם. ראש המועצה
המקומית בסכנין, ג׳מאל טרבייה, שהתארח
אצל ידידיו בשגב וראה עד כמה
עגום מצבם, הציע לאמץ אותם במיסגרת
המועצה המקומית סכנין. כאשר נודע הדבר
לישראל קניג, איים על טרבייה כי

איש שגב מדר זקינו
״הכושי עשה את שלו, עכשיו הוא יכול ללכת״
ייקצץ בתקציבי המועצה המקומית שהוא
עומד בראשה.

הוועד הזה, שהיה מופקד על ענייני
הכספים של שגב, דאג לא לשלם את
חשבונות החשמל. התוצאה: חברת־החש־מל
ניתקה את תאורת הרחוב. באותה
שנה ויתרו אנשי תל״ ת על הרעיון להקים
בשגב את בני־ברק הגלילית, והחלו
לנטוש את המקום.

קיסר הגליל, ישראל קניג, מינה ״ועד
מקומי״ בן שלושה אנשים, שאף אחד
מהם אינו תושב המקום — כולם אנשי
מישרד־הפנים. אחד מאנשי הוועד — הרב
רפאל שטוב — היה גם איש תל״ת.

1978
1977 הוועד המקומי דא שידם —
ותאורת הרחוב נותקה

אנשי תד״ת אירגנו הסעות
ככד הארץ כדי דסדק את
אנשי שגב סיישובם

במילחמת ששת־הימים גוייסו הגברים
של שגב. תלמידי הישיבה היו במקום,
והציקו לנשים ולילדים. הם ירקו כשחלפו
על־פני ״הגויים״ המקומיים, והשמיעו
קריאות גנאי לעבר הנשים שלבשו
בגדי קיץ קלים. כשחזרו הגברים, החלו
מנהלי הישיבה, בעידוד אנשי מישרד־הפנים,
לערוך לתושבי שגב סיורים בארץ.
הם גם הבטיחו להם עזרה אם יעקרו
מהיישוב.

הסוכנות החליטה לפנות את כל אנשי
שגב — ולהנחיל במקומם את אנשי גרעין
עצמון ,״שעברו בחינות גרפולוגיות,״
כפי שאומרים בשגב. בסיוע כוחות מיש־טרה
גדולים הגיעו הדחפורים והרסו 14
מבתי המושב. ההורסים לא היו מצויירים
בצווי־הריסה, כחוק. דבר זה הוכח מאוחר
יותר בבית־המישפט.
1980 הכושי עשה את שדו, הכושי
יכוד דדכת

1968

ס חנ ץ•

,,אץ טעם דהעסיק את תושבי
שגב בעבודה יזומה״
הממונה על מחוז הצפון, איש מישרד־הפנים
ישראל קניג, החליט לזרז את
תהליך פינויים של אנשי שגב, פשוט
על־ידי נישולם מעבודה. בחתימת ידו
שיגר את חמיכתב הבא:
״אל מר רשבה, מישרד-העבודה, חיפה.
״הנדון: תושבי שגב — תעסוקה.
״נוכחתי לדעת שאין טעם להמשיך ולהעסיק
את תושבי שגב בעבודה יזומה
במקום, כי היא לא מביאה כל תועלת
ליישוב ...אודך אם תואיל לבוא בדברים
עם מר סמט. קצץ מחוז עכו, למציאת
פיתרון נאות ומועיל לבעייה זו.״

בסוכנות החליטו דהעביר
את שגב דידי גרעין עצמון

•?ו עב
?4יגב
• תנו ר ה
• ?ופר ענז

מישרד־הפנים, הסוכנות היהודית, מיש־רד־החקלאות
ו״הוועד המקומי״ של שגב
עושים הכל כדי לחנוק את התושבים.
סוגרים את המרפאה. סוגרים את חנות
המכולת. מפסיקים את שירותי מישרד־הרווחה.
עוד שבעה בתים נהרסים בסוף
השנה. מדר זקינו אומר :״אחרי 25
שנים רוצים לזרוק אותנו. הכושי עשה
את שלו, הוא יכול ללכת.״

1981
״אנחנו נשארים:״
•נצרת

אי יהודי

מושב שגב הץ וה מעיז אי יהודי במרכזו של הגליל התחתון.
מלבד אירועים יוצאי־דופן, כמו יום־האדמה, היה זה איזור שקט.
עכשיו מנסים אנשי מישרד־החקלאות והסוכנות ״לרסס״ את האיזור במיצפוריס,
שכונות של וילות, שהגרים בהן עובדיס בעיר, ואז ספק אס השקט באיזור יישמר.

כל אנשי שגב שעימם שוחח כתב העולם
הזה חזרו כאיש אחד על אותם דברים :
״אנחנו אוהבים את המקום. זהו ביתנו.״
כל המפרנסים עובדים. הם מתחננים שיתנו
להם להרחיב את בתיהם. הם אינם
יודעים מה עוד נותר להם לעשות מול
הלחצים המופעלים עליהם מכל עבר, אך
הם אומרים :״אנחנו נשארים!״

קומה שניה:
3חדרי שינה לילדים עם יחידת שירותים
שלמה הכוללת מרפסת חדר להורים עם
יחידת שירותים ניפרדת וחדר ארונות צמוד.
2מרפסות הפונות לגן.

בימים אלה כשאתה שומע על עסקה טובה,
אתה בוודאי חושב על מניה מצליחה או
צמודים. אבל אם אתה בעל חזון ומעוף,
אתה בוודאי יודע שזוהי רק השקעה לטווח
קצר. מה גם שהיא טומנת בחובה סיכונים
לא מעטים.
עסקה טובה באמת, עסקה לכל החיים,
עסקה כזאת ממתינה לך ברמות־אילת.
רמות־אילת היא שכונת קוטג׳ים חדשה
שהולכת ונבנת באזור יוקרה באילת, ומות־אילת
נועדה להיות שכונת מגורים בלתי
שגרתית עם רמה ואיכות חיים מעולים
ביותר ובגישה ארכיטקטונית חדשה: כל
קוטג׳ כולל 2קומות ומקלט תת קרקעי!

^ 9מר

ן קומה ראשונה:
1הול כניסה ופינת אוכל חדר דיור(סלון)
1חדר עבודה(סטודיו) מטבח וחצר משק
| הכולל בתוכו מקלחת לחוזרים מן הים
יחידת שירותים לאורחים כניסה דרך
י פאטיו ים תיכוני גינות בחזית המבנה
ובהמשך לסלון.

מענק של 40,000 שקל, משכנתא נוחה
וגדולה, תנאי תשלום נוחים.
כפי שאמרנו עסקה טובה!

ר מו ת

חב׳ לבניה ועבודות ציבוריות בע״מ
משרד מכירות: תל־אביב: ליפסקי 5טל׳ 446930
אילת: מרכז תיירות החדש,בניו 3טל׳ 74767־ 059
פתוח כל יום ביו השעות 13.30—8.30 ומי .19.00—17.00 ביום שישי •עד .12.00

במדור זה כבר סופר על ראש־העיר הקומוניסט של
ויטרי, פרבר של פאריס, שהרס בבולדוזר מעון שנועד
למהגרים מוסלמים (העולם הזה .)2263 כן דווח על תמיכת
מנהיג המיפלגה הקומוניסטית, ג׳ורג׳ מארשה, בצעד
גזעני כה מובהק של ראש־העיר. בחודשים האחרונים
הולך ומתברר, שאין לראות בפרשת ויטרי תקרית בד
דדת. במקומות שונים בצרפת אירעו לאחרונה תקריות
על רקע אתני, גיזעני ודתי:
60 •,מהגרים מוסלמיים גורשו ממעון ליד פאריס.
י• ראש־מועצה של פרבר פאריסי אחר, הודיע על
הגבלות על מיספר ילדי מהגרים שיורשו לצאת
לחופשה בבתי־קייט השייכים לרשות המקומית.
!• המועצה המקומית בראנא, בריטאני, יצאה נגד תוכנית
לבניית מרכז תרבותי־מוסלמי עבור מהגרים.
• אמיאן, בצפון צרפת, הודיעה על תוכנית לצימצום
מיספר הזרים בעיר.
• בפרבר של ליאון הודיע ראש״המועצה על סירובו
לקבל מישפחות חדשות של מהגרים מצפון־אפריקה.
<• ראש מועצה מקומית, שוב ליד פאריס, יזם הפגנת
אזרחים ליד ביתה של מישפחה ממרוקו שנחשדה
בסחר סמים. בהודעתו של ראש־המועצה היו רמזים
גזעניים כלפי כלל המהגרים המרוקאים.
קיים מכנה משותף לכל התקריות הללו. הן התרחשו
ברשויות מקומיות הנשלטות על־ידי חברי המפלגה הקומוניסטית
הצרפתית. במקרים רבים קיבלו ראשי המועצות
תמיכה רישמית ממנהיג המפלגה בכבודו ובעצמו.
סטודנטים שמאליים בפאריס מגלים דאגה הולכת וגוברת
מסיגנון חיזורם של הקומוניסטים הצרפתיים אחרי
קולו של הלבן העני בבחירות הקרובות .״טקטיקה
בנוסח אלבאמה, בדרום ארצות־הברית, לא תסייע לשמאל.
היא רק תחזק את הפאשיסטים,״ אמר סטודנט צרפתי
לכתב סאנדיי טיימס בפאריס.
מיספר המובטלים בצרפת מגיע ל־ 1.5מיליון. אין
ספק שבאקלים פוליטי וכלכלי כזה מהווים המהגרים
שעיר לעזאזל קל ונוח.

א ר צו ת ־ ה ב רי ת :

ג 1ע 11 וו
כדי לקנות נשק בארצות־הברית עצמה. ישראל קיבלה
מחצית הסכום — מיליארד דולר. המיליארד השני הת־חלק
בין 25 מדינות, שהן :
•1תוניסיה
!• בוליביה
• קאמדון
•1האיטי
•1קולומביה
י• הונמראס
!• אינדונזיה
• הרפובליקה
•1ירדן
הדומיניקנית
•1קניה
י• אקוואדור
•1דרום־קוריאה
• יוון
• פרו
•1לבנון
•1ליבריה
•1ספרד
• סודאן
י • מאלזיה
י• תאיילנד מרוקו פנאמה
תורכיהי• זאיר
• הפיליפינים

א ל־ סאלב דו ר:
ל 1ליטהוהקלגסים
,אין ספק שמישטרו של רונאלד רגן הוא באופנה.
הקו הקשוח־כביכול כלפי הסובייטים מסווה את המגמה
האמיתית של המדיניות האמריקאית הנוכחית. רגן ושר-
באדום רילה הדמוקראטיים בשבוע שעבר, אלא גם לשחיטה
הנוראה בלאס־אראדאס, על גדות נהר סומפול, שם
נרצחו מאות איכרים תוך שיתוף פעולה הדוק בין צבאות
הונדוראס ואל־סאלבדור ואירגון אורדן. עשרות ילדים
נערפו בכידוני אנשי אורדן והושלכו לנהר. ניצולי הטבח
חיים עתה כפליטים בהונדוראס. הם משוללי מעמד פוליטי
כלשהו ומעל לראשם מרחפת סכנת גירוש מתמדת.
כמה ניצולים, בתוכם ילד בן עשר, הוחזרו לאחרונה
לאל־סאלבדור ונורו למוות מייד עם חציית הגבול.
לדבר אל המתים. אחת מניצולות הטבח על נהר
סומפול, לוליטה גארדאדו, איבדה את בעלה וכן שבעה
מבין שמונת ילדיה. היא עצמה שחתה עם שלושה
מילדיה לרוחב הנהר, לכיוון גבול הונדוראס. יריות אנשי
אורדן, שהיו מצויידים בנשק אמריקאי, השיגו אותה.
היא נפצעה מ־ 15 כדורים. אחד מילדיה מת מייד, השני
גווע לעיניה ביסורים נוראים. בנה בן השלוש אובידיו,
נצמד אליה כשהוא פצוע ברגלו ובגולגולתו.
במשך שעות ארוכות שהו השניים במים. אובידיו
הקטן ניסה לדבר אל אחיו המתים והתלונן מרות כשלא
באה תשובה. אמו ניסתה להשתיקו בכל האמצעים, רק
למחרת הצליחה למצוא מיקלט בהונדוראס. היא זוכה,
גם היום, לביקורים תדירים של אנשי־ביטחון, המאיימים
עליה בגירוש לאל־סאלבדור. אנשי אורדן והחיילים
רואים בכל איכר איש־מחתרת, והם משתמשים בכל
אמצעי ההפחדה והטירור שברשותם, כדי להרחיק איכרים
מלסייע לתנועות השיחרור.
ל?ן פ — לא לממשלה. הנשיא האמריקאי טוען,
שאנשי המחתרת הדמוקראטית משתמשים בנשק סוביי טי•
אין ספק שהם מקבלים נשק כזה מקובה, דרך ניקא-
ראגואה. ברור שהמדיניות האמריקאית, התומכת בפא-
שיסטים, ממש מאלצת את לוחמי־החופש לקבל נשק
מכל גורם המוכן לסייע.
רגן והייג נתקלים בהתנגדות קשה באירופה למדי ניותם
באל-סאלבדור. האינטרנציונל הסוציאליסטי תומך
אידיאולוגית ובאורח החלטי במחתרת הדימוקראטית. נשיא

וווי ח סו

הבן * קי ר ל -שראל
כמה קוראים התלוננו לאחרונה על הצגה חד־צדדית
של תלותה היתירה של ישראל בארצות־הברית. בפי
כולם היתה. פחות או יותר, אותה הטענה :״ארצות-
הברית מסייעת לארצות פרדמערביות אחרות בעולם,
וישראל איננה בן יחיד.״
זו קביעה די נכונה מכמה בחינות. בעיקר בכל הנוגע
להתייחסותו העתידה של מישטר רגן כלפי ישראל. עם
זאת, די בנתון מאלף אחד, כדי להעמיד רבים על מידת
התלות הצבאית של ישראל בארצות־הברית, בעיקר מאז
מילחמת יום־הכיפורים .1973 ,לפי נתונים רישמיים של
מישרד־ההגנה של ארצות־הברית, הקציבו האמריקאים
שני מיליארד דולר למימון רכישת נשק של מדינות
זרות. כלומר, האמריקאים העניקו לממשלות זרות כסף

החוץ שלו, אלכסנדר הייג, נחושי החלטה לשמור על
האינטרסים הכלכליים והמעצמתיים של ארצות־הברית
בעולם השלישי. החונטה הפאשיסטית של אל־סאלבדור
קיבלה רהביליטציה טרום־ויאט־נאמית. אל־סאלבדור נח שבת
שוב למעוז אנטי-קומוניסטי, וכל שיקול אחר נידחה.
בכל יום מגיעות טיסות מיוחדות לאל-סאלבדור מבסיסי
הצבא האמריקאי באלאבמה ובאוקלהומה. הנשק
והציוד הצבאי מגיעים לא רק לצבא סאלבדור, אלא גם
לאירגון הימני-קיצוני יאורדן, הבנוי לפי מתכונת ה־ס״ס.
לאוודן אחריות ישירה לא רק לטבח 200 אנשי הג־

קורכן לוליטה גארדאדו
או ודן—ס״ס

הקריקטורה בעמוד זה עיטרה השבוע מאמר
מבריק של איאן בלאק, כתב ג׳רוזלם פוסט לשעבר,
העובד עתה בגארדיין הלונדוני. המאמר, שהופיע
בשבועון הבריטי ניו־סטייטסמאן, מבקש לחו־

כיח שהסיכסוך חישראלי-פלסטיני מצוי במבוי סתום,
וסופו להכשיל את תהליך השלום כולו. אך הציור,
יותר מכל טכסט כתוב, מבטא כיצד משתקפת ישראל
בעיני רוב רובה של דעת־הקהל הנאורה.

השוק האירופי, קאסטון תורן, הצהיר שאירופה תמשיך
לסייע לעם באל־סאלבדור, להבדיל מממשלת ארץ זו.
אין ספק שמחוייבות ארצות־הברית לחונטה השלטת
מקורה במיבנה החברה האמריקאית ובכוחות השליטים
בה עתה. אבל לטווח ארוך היא תעורר ניכור הולך
וגובר בין ארצות־הברית ויתר המדינות ביבשת אמריקה.
קיימת עדיין אופציה, שבה תומך, בין השאר,
גם וילי ברנדט, לסייע לעם באל־סאלבדור להפיל את
החונטה ולקיים יחסים תקינים עם הממשלה הדימוקרא־טית
שתקום בארץ זו. פיתרון כזה מנוגד לאופי ולאידיאולוגיה
של אנשי רגן־הייג. סיכויי המימוש של המ דיניות
הזו תלויים במידת הלחץ הפוליטי והמוסרי שיצליחו
ארצות אירופה להפעיל על ארצות־הברית.

חיים ברעם

מה אומרים סוחרים
שאינם מוכרים 111 שאוב לורנץ?

...״נכון 111 ,שאוב לורנץ מצוינת
אבל יקרה. אני מציע לן לקנות
היא לא פחות טובה אבל יותר זולה

קנה טלויזיה
שאתה רוצה לקנות
ולא את זו
שלסוחר כדאי למכור !

נתונים מתוך מחקר
״גאלום ישראל״
בקרב סוחרי טלויזיות
על עמדתם כלפי
111 שאובלורנץ:״
א. דעה חיובית עד
חיובית מאוד ־880/
ב .״ראוי לציין שברוב
החנויות בהן אין
טלויזיות ״שאוב לורנץ״
בכל זאת קיימת דעה
חיובית לגבי טלויזיה זו״,

2א£מ 6-10ש/א $0

איכות ויוקרה

111
ש או ב -לו רנ ץ

היבואן הבלעדי

בע״דז

רחוב פרץ , 4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

העול ם הזה 2270

אנ שי ם

בשלם

׳ותנו נאורות תשני: מתנקש או מתנשק
בתמונה למעלה נראה האפיפיור יוחנן פאולום השני, כשהוא עובר
בין ההמונים ברחובות מנילה ואיש־ביטחון הודף מעליו צעיר, שנראה
כאילו הוא מתכוון לשלוח יד באב הקדוש. מאוחר יותר, לאחר
שהצעיר נעצר, הסתבר כי המאמין הנלהב בן ה* 19 רצה לנשק את
האפיפיור ולא להתנקש בו,

ננס, וגן: התודעה החנותית שר הגבות הראשונה
כמו הגברות הראשונות לפניה, החליטה הגברת הראשונה של ארצות־הברית להפגין נוכחות גם
ברובעים הציבעוניים של ניו־יורק ; כשהיא משוחחת עם נתמכי־סעד ומתעניינת בגורלם. ועל־מנת להראות
כי גם היא תורמת משהו למאמץ הכלכלי של האומה האמרקיאית, החליטה כי הריהוט מחדש של הבית־הלבן,
שלו זכאית כל מישפחה חדשה הנכנסת לגור בו, לא יפול למעמסה על התקציב הלאומי. בהודעה
רשמית של הבית־הלבן נאמר כי החידושים יעלו 200 אלף דולר וכי ננסי הודיעה כי המימון ייעשה
ממקורות פרטיים, אף כי האוצר מעמיד לרשותה 50 אלף דולר•

לורד סנואדון: הצלם המיקצועי שהיה בעבר הצלם המישפחתי

המלכה אליזבט והנסיך פיליפ מצלמים את מארק פיליפס בעת תחרות רכיבה

המישפחה המלנות״ת
מצומת

הנסיך צ׳ארלס השיגעון הפרטי: מסרטה
העולם הזה 2270

לורד סנאודון, בעלה לשעבר של
הנסיכה מארגרט, השאיר חותם עז
על בני מישפחת המלוכה הבריטית,
בעיקר במה שנוגע לתחביבם הגדול
_יותר. בהשפעתו הפכו כולם, החל
במלכה אליזבט וכלה באחיינה ;
אלכסנדר בן החמש (הדוכם מגלוס־טר)
,צלמים מושבעים — תחביב
התופס מקום של כבוד לצד תח־ביבם
המלכותי־המסורתי, רכיבה על
סוסים. דבר אחד בטוח: הצילום
אינו מסכן את שלומם ואת בריאותם,
כפי שעושה זאת לא פעם
הרכיבה, שגרמה כבר לכמה תאונות
בעבר.

הנסיכה מארגרט: צילום דרך חלון של רכבת

11*1111(1ב 111ל11

ה. נויו היינה: האמנות נוקמת את ניקמת ההיסטוריה
גץ ן מקנה: שימחת הניצחון ]בגמה
ג׳ון מקנרו היה מאוכזב כשביורן בורג הודיע כי לא יוכל להשתתף
במישחקי הטניס ״גרנד סלם״ כרה שעות בלבד לפני פתיחתם. בורג
ניצח בארבע. מתוך חמש הפעמים שבהן נערכו התחרויות השנתיות
האלה ומקנרו קיווה להתמודד איתו השנה.

שתי הערים השנואות ביותר על המשורר היהודי היינריך היינה היו. דיסלדורף, העיר שבה נולד,
והאמבורג, העיר שבה פעל לפני שגלה לצרפת. דווקא שתי ערים אלה הנציחו אותו בשני פסלים מתחרים
שהציבו במקומות ציבוריים, כשאחד מהם כבר נחנך ב־ 17 בפברואר בדיסלדורף, בנוכחות הנשיא, ראש
ממשלת המחוז יוהאנם ראו ושר־החוץ הצרפתי. האמן (בתמונה התחתונה) שנבחר לעצב את דיוקן
היינה בדיסלדורף הוא ברט גרשהיים 44 שבנה פסל שממדיו חמישה על שמונה מטרים, במחיר של
מאה אלף מארק, שנועד לשמש כמישטח שעליו אפשר לטייל (התמונות בשבועון שמרן).
הפסל הקים שערוריה רבתי, אחרי שגם באוניברסיטה שהוצע לקרוא לה על שם היינה קיימים
חילוקי־דעות עד היום: משנת ׳ 75 מתייחסים הסטודנטים לאוניברסיטה כאל ״אוניברסיטת היינה״ ,בעוד
שהרשויות האקדמיות אינן עונות על גל מיכתבים הנושא הפנייה זו. הפסל שנבחר לעצב את היינה
בהאמבורג (בתמונה למעלה עס הדגם) הוא ארנו ברקר. את הסקיצה לדיוקן עיצב ברקד עוד בשנת .1931
היום 125 ,שנים אחרי מותו של היינה, ברקר, ששירת גם את היטלר, מנציח אותו במחיר 135 אלף מארק.

קוון קונו :,הסוטים הגחלים ניוון!
שץ קונרי ורעייתו, מישלין, נתפסו על־ידי עיתונאים בצאתם
מהקרנת נפוליאון, האפוס של אבל גאנס, שהוקרן בחסותו של פרנסים
פורד קופולה באולם רדידסיטי בנידיורק .״אלה הסרטים הגדולים
ביותר שראיתי מעודי,״ הצהיר קונרי אחרי שש שעות הקרנה
על שלושה מסכים ועם שלושה מקרנים, ומישלין מסתירה פיהוק.

העו ל ם הזה 2270

פיטר שטואוס: סחורה 0701
רשת השידור ארסי.מי, העומדת להקרין בחודש אפריל את
הסידרה מצדה, החלה בחריש עמוק של יחסי־ציבור לקראת המאורע.
פיטר שטראוס, המעצב בסידרה את אלעזר בן־יאיר, הוכתר על־ידי
ג׳ורג׳ אקשטיין, מפיק הסידרה, כגיבור האמיתי. כל השחקנים היו
חולים במחלות שונות, אבל הוא היה החולה מכולם ונאלץ להילחם
מילחמה אמיתית כדי לעמוד על רגליו.

וניקור גאוסיה: השחקנית ש שבונה ביופי וגס ובאופי
אחרי שבע שנים בתיאטרון גילה אותה אלן רנה בסירטו דודי מאמריקה ומאז הפכו פניה המייוחדים
ורבי־ההבעה לנכסי צאן ברזל של הקולנוע. היום היא מסריטה עם אחד הבולטים בבמאי צרפת, ברטראנד
בלייה. סרט חדש, שבו היא מעצבת דוגמנית־צמרת, הנשואה לפסנתרן (פטריק דביר) .להופעתה בסרט
זה באשה שברירית הנשברת בידי המיקצוע שלה, מדדה עשרות כובעים ומאות פריטים של טובי
האופנאים הפריסאיים, והרי אחת התוצאות המוצלחות שבהן.

רירי 0ו!ריו :
השחקנית בערת
1000

אן מידו: ממתיק חדש במקום סונר
כשבלהיט של ברודווי מחליפים כוכבים בתפקידים ראשיים, צריך
להשגיח כי האיכות תישמר. במיקרה של תינוקות מסוכר, החליף
ג׳ואי בישום (הגבוה) בן ה־ 63 את מיקי רוני (הנמוך) בן ה־63
כשאן מילר, הרקדנית בת ה־ ,57 נשארת צעירה לנצח.
העולם הז ה 2270

הכנים

לילי טומלין היא בלי ספק
אחת השחקניות המגוונות שיש
לתיאטרון־בידור־קולנוע האמריקאי
.״הבעייה שלה,״ אומרת
ג׳יין פונדה, שהופיעה לצדה
בקומדיה מתשע עד חמש ,״היא
שלכל סצינה יש בשרוולה אלף
דרכים שונות לביצוע.״ ואמנם,
דמותה של ויאולט, המזכירה
הבכירה שבין השלוש העומדות
במרכז הסרט, מעידה על נסיון
עשיר בקשת תפקידים רחבה,
אחרי שתוכנית היחיד שלה בברודווי
זכתה לפרס הטוני
ואילו סרטה, רגע אחרי רגע
נכשל. עתה היא מועמדת לפרסים,
אחרי הצלחתה חסרת-
התקדים בסרט האשת המתכווצת
.״למרות הכל,״ טוענת
לילי ,״היא עדיין סובלת מפרפרים
בבטן כל אימת שהיא
עומדת בפני קהל.״

אנשים
! בקבלת־הפנים שערך
הנשיא יצחק נכון לכבוד
אנשי השגרירות המצרית בארץ,
שאל הנשיא את השגריר
המצרי, סעד מורתדא, איך
הוא מרגיש בישראל. השיב
מורתדא בעברית :״אני מרגיש
בסדר, מאה אחוז !״
! 8השבוע התקיימה הארוחה
המסורתית של תא כת-
בי־החוץ בישראל עם מנחם
כנין. באותה הזדמנות נבחר
יושב־ראש חדש לתא, במקומו
של גידעון כדדי. את התפקיד
קיבל ריצ׳ארד קנט,
בתב רשת־הטלוויזיה האמריקאית
איי־בי־סי, הנמצא בארץ
תקופה קצרה. אחרי נאומו של
בגין החמיא לו קנט על הנאום.
העיר בגין :״אני דואה
שאתה עוד חדש בתפקיד, אם
אתה משבח אותי.״
! 8כאשר נשאל ראש־הממשלה
מה דעתו על הפצצה
האטומית, השיב :״אני רק
עורך־דין, מה אני מבין בפיצוצים
גרעיניים ן״
! 8השבוע התפרסמה ב-
קאהיר ובאלכסנדריה רשימה
שרבים חיכו לה בעצבנות :
הרשימה השחורה של החרם
הערבי. ליד כל שם מפורטת
אשמת האיש המוזכר בה. בראש
עומד הנשיא המצרי,
אנדור אד־סאדאת, שלידו
לא פורטה האשמה. כל דמות
מצרית ששיתפה פעולה עם
ישראל מאז חוזה־השלום היתה
מועמדת להיכנס אליה, אך לא
כולם נכללו בה. יש ברשימה
זו שיבעה עיתונאים, אך ה צמד
הנשוי, חמדי פואד,
הכתב הפוליטי של העיתון
אל־אהראס, ואשתו הודה
תאופיק, הכתבת הפוליטית
של העיתון אל־גונזהוריה, לא
נכללו ברשימה. הם היו אמנם
פעמים רבות בארץ, אך לא
הסתירו את אי-שביעות־רצונם
מהסכם־השלום.

81 הרשימה הוכנה על-
ידי גורמי־המעקב של מיש־רדי
החרם הערבי, שעברו מ־קאהיר
לתוניס. הם משתמשים
בעיתונים מצריים ובתירגום
של עיתונים ישראליים. הם
גם משתמשים בשירותיו של
של מישרדי אש״ף, הפועלים
בקאהיר, שאחד מהם שוכן
ברחוב עדלי באשא, ליד בית-
הכנסת היהודי, והשני באלכסנדריה.

רי ק שרון מז דההעם מי ס פ עי,
בגין עםקר מי ט ניד ץעםב 1ז1
! 8מי שעוד לא הוזכר
ברשימה השחורה הוא חסל
כאמל, מי שהיה ראש ליש־כת
הנשיא המצרי, שביקר בישראל
פעמים רבות.
8 :הבחירות מתקרבות,
וכל המיפלגות עסוקות כבר
בתעמולת־בחירות. בתאי־טל־פון
ציבוריים בתל־אביב נמצא
פתק, שעליו היה כתוב :
״קח גלולה נגד בחילה ממים־

עמוס בדנס

היושב בגיונ״הסוהר אחרי שנדון למאסר•
עולם על רצח רחל הלר, התגורר בשנות
ה־ 60 עם הוריו במושב שגב בגליל התחתון. עד היום הוא טוען
לגת־העבודה, על -פי עצת
יצחק הכין. מוגש על־ידי
צעירי חרות, תומכי שימעון
פרס לראשות האופוזיציה.״
! 8בכנסת התלונן פרס
לפני אנשיו :״קולנו לא,נש מע
במישור הכלכל.5״ השיב
לו ח״כ גד יעקוכי :״ומה
אתה חושב שאני עושה כל
הזמן?״
81 בערב ראיונות סיפר
ח״ב יוסי שריד לאיש קול
ישראל אבי (מה כבר )9
אתגר, כי כאשר היה כתב
מתחיל ברדיו, נשלח לסקר
את טכס השבעתו של יצחק
כן־ צבי כנשיא מדינת־ישראל
בקדנציה השניה .״באתי למ קום
וראיתי כי יש שם הרבה
מאוד רעש. חיפשתי מקום
שקט כדי לשדר, ומצאתי ש-
בית־השימוש שקט למדי. התיישבתי
על האסלה והתחלתי
לשדר. לפתע נפתחה הדלת
והנשיא החדש נכנס. זה היה
מביך למדי.״

שושנה אובלי־אלמוזלינו

פה בערב ראיונות עם איתן דנציג, וסיפרה לו כי על המעיל, שהוא
עוזר להלביש לה, היא שומרת מכל מישמר .״לכל מישחק״כדורגל
של הפועל תל־אביב אני הולכת עם המעיל הזה, והוא משמש
לי כקמיע. הם תמיד מנצחים כאשר אני לבושה בו. אני מקווה
כי המעיל יביא לי מזל גם בבחירות הקרובות ויביא את הניצחון,
כאשר המערך יזכה ואז אולי אזכה בתפקיד של שרת״העבודה.״

! 8שריד נשאל לגבי ה-
גירסה שהחל תומך בשימעון
פרס משום שיצחק רבץ העליב
אותו בכך, כשאשר היה
ראש־הממשלה וביקר בקריית-
שמונה, לא נכנס לביתו של
שריד, שהתגורר אז שם. ענה
שריד :״מה פיתאום? אתה
יודע כמה פעמים העליב אותי
פרם?״

! 8ראש הסוכנות, אריה

(״ליאוך) דולצ׳יין, שחזר מפגישה
במאדריד, סיפר ברדיו
:״אנשי־הביטחון שליוו
אותי שם אמרו לי כי משהו
רציני ביותר מתחולל שם,
מהפיכה צבאית, וביקשו ממני
לעלות לחדרי. רק אחר־כך
התברר לי כי זו היתה מה־פיכת־אופרטה.״

טיאן
כרנארד, אלוף־העו-
לם בגולף גארי פלייר ואבא
אבן. אחד התלמידים בכיתה
שאל את הח״כ מדוע מכל ארבעת
האנשים היה הוא היחיד
שעזב את דרום־אפריקה בהיותו,בן
שיבער. חודשים. השיב
לו אבן :״באותה תקופה
היתד, מידה בלתי־מספקת של
התחשבות ברצוני.״

! 8בדיון בוועדת־הכספים
של הכנסת על אגרת הטל-

יעקב אגמון, מנחה

כי אלה היו שנות־חייו היפות ביותר. במושב הוא שחה להנאתו
ורכב על סוסים — וכך הונצח בתמונות אלה, השמורות במושב.
במט טען לאורך כל הדרן כי לא הוא הרוצח והוא חף מפשע.
וויזיה השתתף גם מנכ״ל
רשות־ד,שידור, יי 0״טומי״)
לפיד שטען :״אמרו לי שעלי
לעבור את האינקוויזיציה
פעמיים בשנה, פעם בישיבה
לאישור תקציב־הרשות ופעם
בישיבה על האגרה.״ העיר
לו ח״כ עמוס הדר הימני:
״תאר לך איזו אינקוויזיציה
אנחנו צריכים לעבור ערב־ערב
כשאנחנו רואים אתכם
בטלוויזיה.״
׳ 8בבניין הטלוויזיה מכנים
את המנכ״ל, משום־מה,
בשם י.ל. פיד.

׳ 8המשורר חיים חפר
אומר כי אנשי־ד,ליכוד הולכים
לעשות תעמולת־בחירות
עם החבובות, כי הן יותר
פופולריות מהם .״הם חתמו
עכשיו חוזה ויעשו סיבוב־הו־פעות
עימן בארץ. מנחם
בגין מזדהה עם הצפרדע קר־מיט,
אריק שרון עם מים
פיגי וייגאל ידין עם בוזו.״
! 8ח״כ אכא אבן חזר
מסיור בקייפטאון, עיר מולדתו
בדרום־אפריקה. הוא ביקר שם
באחד מבתי־הספר, שם מלמדים
— לדבריו — את הילדים
כי ארבע דמויות ידועות
נולדו בקייפטאון : בעולם ראש־ממשלת דרום־אפריקה לשעבר,
יון סמאטם, שכיהן
במילחמת־העולם השניה והיה
ידיד של ראש ממשלת־ברי-
טניה, וינסטון צ׳רצ׳יל :
משתיל־הלבבות הד״ר כריס־

ובעל־תיאט־

בערבי־ראיונות
רון, אומר:
הוציא עכשיו מיכרז שבו הוא
מוכר את בית־החרושת לגדרות
שלו, ועובר לסולם־חב-
לים.״

״משה דיין

8בתוכנית״הרדיו שאדות
אישיות אמרה עורכת הירחון
את, שרה ריפין, לאגמון:
״נשים אינן נמשכות לכוח
המיני של הגבר, אלא לתפקיד
שלו, כמו היחמורים.״ העיר
לד, המנחה :״האם אני יכול
להבין שהנשים הישראליות
מעדיפות יחמור־מנכ״ל על
יפני פר־הרבעה ז״
! 8שידורי הטלפון האדום
של גלי צה״ל הגיעו השבוע
לבית־המישפט. זה קרה כאשר
ניצב חוקר־המישטרה לפני
השופט וסיפר לו כי גלי צה״ל
היה כלי־התיקשורת היחידי
ששידר על דבר התקיפה שבוצעה
בסגן ראש־עיריית בני-
ברק, ישראל גומלים, ליד
בניין העיריה שם. את הידיעה
על התקיפה קיבלו אנשי הטלפון
האדום רגעים ספורים
אחרי שזה אירע. מפיקת ה תוכנית,
החיילת אירית לי־ליאן,
טילפנה ללישכתו של
סגן־ראש-העיר ושאלה את מזכירתו
אם נכון הדבר. המזכירה
הגיבה :״מה, אתם כבר
יודעים על כך? אבל זה לא
נכון, הוא לא הותקף ולא
קרה לו שום דבר!״ באותו
זמן קיבלו אנשי התחנה עוד
ידיעה טלפונית על התקיפה.
העולם הזה 2270

הם טילפנו למישטרה וניסו
לברר באם הם יודעים על
כך. שם סיפרו כי עדיין לא
ידועים להם הפרטים, אך הם
שלחו ניידת למקום. כמה דקות
אחרי זה טילפן לאותה תחנה
נהג האמבולנס, שהוביל את
,גוטליב לבית־החולים ביליז־סון.
כתב-התחנה גירעון רותם
טילפן לחדר־המיון של
בית־ד,חולים ושם אמר לו ה רופא
התורן :״הבדיחה שלד
לא מוצלחת, אין כאן שום
גוטליב.״ הכתב אמר לרופא
שתוך כמה רגעים אמנם יגיע
לשם גוטליב. כעבור רבע שעה
שוב התקשרו אנשי הטלפון
האדום לבית־ד,חולים, והפעם
אישרו באוזניהם שגוטליב נמצא
שם ודיווחו על מצבו.
1עם הישמן עדותו של
ישראל גוטליב במישפט שר־ה־דתות,
אהרון אכו־חצירא,
התלוצצו השבוע בבית־הקס־טל,
מרכז המפד״ל, כי עדות
זו מזכירה להם סיפור על
יקתרינה השנייה, המלכה הרוסית.
סיפרו עליה כי היתד,
י טורפת־גברים. בכל לילה היתד,
מביאה לחדרה גבר אחר, מתעלסת
עימו עד אשר אבד
כוחו, ואז היתד, מצווה להוציאו
להורג. ערב אחד תפסה
יהודי קטן -ולתדהמתה לא
תש כוחו של האיש. עם בוקר
הבחינה בי הוא עומד ליד
הדלת ומוכר כרטיסים לתור של
אנשים ממתינים .״היהודים הם
סוחרים ממולחים,״ העירו בקסטל.
1בבית־כנסת
בבני־ברק
הודבקה מודעה האומרת :״עד
רך-ר,דין אברהם לגדשטיין
הצהיר בבית־המישפט כי הטלוויזיה
מלמדת לרצוח.״ הכוונה
היתד, להוכיח, כי הטלוויזיה
משחיתה ומקלקלת דרכי הציבור.
הפרקליט אכן טען בסי כומיו
בעת מישפט־רצח כי
הרוצח למד את שיטת־הרצח
* מהטלוויזיה.
1השופט ב ני מין ב הן
עיין בהסכם־נשואין שהוגש לו
לאישור על־ידי עורך דין, ואמר
:״זה לא חוכמה לעיין
בזה עכשיו, כאשר הם עדיין
זוג־יונים. אבל מה יקרה כאשר
הם יחזרו לכאן כזוג תיי
שים?״

8השחקנית נילה אל־מגור
תהיה עסוקה ביותר
בשבוע הבא. לראשונה תופיע
גילה בזימרה בתוכנית־הטל-
וויזיה שעה טובה, בתוכנית
של שירי אלכסנדר פן וחיים
חפר. באותו שבוע היא
תתחיל בחזרות על מחזהו של
יורם קניול, אדם בן־כלב,

מיו׳ מוגולין

בתיאטרון החדש של עודד
קוטלר. כן תתחיל בהסרטת
סרט חדש של עוזי פרם.
שלושת המפיקים של התוכ ניות
האלה נפגשו השבוע כדי
לתאם את זמנה של גילה.
דני טרץ מן התיאטרון, דו־תי
פרם מן הסרט וצדי
צרפתי מן הטלוויזיה.
0בעת מישחק־הכדורגל
בין נבחרת סקוטלנד ונבחרת
ישראל, ישב במיגרש ראש
מחלקת־הצלמים של לישכת־העיתונות
הממשלתית, משה
מילנר. כאשר קפטן הנבחרת,
גירעון (״גידי״) רמתי, החמיץ
הבקעת שער, פלט מיל־נר
:״חבל שתרמתי לקרן
הקיימת!״ הוא נשאל על־ידי
שכניו למושב מה שייכת הקרן
הקיימת למישחק, ומילנר
השיב :״אלמלא תרמתי לא
היו מביאים את התימנים לארץ,
ואז דמתי לא היד, מעצ בן
אותי כל-כך.״
| 1בהצגה הסטריפטיז האחרון
יש לשחקנית ליאורה
ריכלין מונולוג חריף מאוד
על המצב במדינה. כתבו אותו

יהושע סוכור, והידל מי־

טלפונקט. בין היתר אומרת
השחקנית במחזה :״בצבא אני
משרתת כפקידת מפקד־האוג־דה.
הוא נותן לי חופשות וגרביים
ממשי וכסף בשביל ה־גרידה.
אצלי בסלון מוצאים
את יורם ארידור וירוחם
משל מלטפים זה את זה.
מציעים לי לרוץ בבחירות,
אני מנסחת מצע: בחירות
אישיות, איכות הסביבה, גינקולוג
לכל פרוצה. והפה לא
מפסיק לעבוד. בבוקר נאום ואילנשיל ובלילה מוצצת,
פוליו ופלאטו שרון לוקחים
אותי כיועצת. אני ד״שה עם
הפרופסור, מתפנתרת עם הפנתר,
מופיעה בעצרות שלום
עכשיו וחותמת שלא נוותר.
ביטוח אליהו, ודרוקמן ושום-
טק, גוד־טיים לכולכם, חברים

י מנכ״ל רשות־ד,שידור
לשעבר, יצחק, ליבני, משווה
את תוכנית הטלוויזיה עמוד־האש
לתקופה שבה היו אנשים
יושבים סביב המדורה וקוסם-
השבט היה מספר להם על
חיות רעות ושדים, וזו היתה
תחילתה של הסיפרות וההיס״סיפורים
בעולם. טוריה אלה
מרגיעים. עמוד האש
עושה את אותו הדבר. אנשים
יושבים בסלון בביתם, בחושך,
ושומעים את תיבת־הקסמים
על תולדות היישוב בארץ, וכל
זה כדי לחזק את הזהות המשותפת
שלנו וגם לפרק את

הפסלת היא דודתו של יהונתן (״יוני״)
נתניהו, גיבור מינצע־אנטבה. בתערוכה
שפתחה השבוע הציגה, בין היתר, פסלים של יוני (בתמונה משמאל),
ושל ראש־הממשלה המנוחה, גולדה מאיר. הפסל של גולדה, שעליו
העולם הזה 2270

טליה שופיורא

השחקנית משתתפת בסרט ״לא לשידור״ ,שבו היא מגלמת תפקיד של
קצינת־ניהול. הבמאי, יעוד לבנון, הצמיד לה חזה מלאכותי ענקי, כאשר
כדוגמה שימש לו החזה של פנינה רוזנבלום, המשתתפת גם היא באותו סרט. טליה ביקשה
להצטלם עם פנינה, כדי שהצופים ישפטו למי יש חזה יותר גדול, פנינה מצידה, נענתה לבקשה ברצון.

של אניטה שפירא, ברל,
וגם לא מיקרה שקוראים לתוכנית
עמוד האש.

עבדה לראשונה, עוצב על־פי שער ״העולם הזה״ ,כאשר גולדה
נפטרה. אחרי שפיסלה אותו בגבס, שלחה אותו לבית״היציקה אך
בדרך נשבר אפה של גולדה. מרגולין ביקשה מבית־היציקה, שאליו
נשלח הפסל, שיתקנו את האף מחדש על פי השער של השבועון.

׳ 8זמרודד־,אופרה לשעבר
בת ד ,90-,מרים גדלינקין,
שהופיעה בתוכנית הטלוויזיה
שעה טובה, אמרה בתום ה ראיון
הטלוויזיוני למנחה מני
פאר :״אוי מנילה, אילו
הייתי צעירה ב־ 70 שנה, היה
מתפתח בינינו רומן סוער.״
ואז הדביקה לו נשיקה מצל צלת.
1השבוע
יצא העיתונאי
איתן הבר ממיזנון העיתונאים
בבית סוקולוב וגילה כי
מכוניתו אינה נמצאת במקום
שהחנה אותה. הוא נזכר כי
התווית של אגודת העיתונאים,
שאותה מדביקים על המכוניות,
לא היתה לו, והחליט
כי היא נגררה על־ידי ד,מיש־טרה.
שני עיתונאים־חברים
התנדבו להסיע אותו לרחוב
גיבורי־ישראל, שאליו גוררים
את כל המכוניות. אך גם שם
לא מצא את המכונית. הבר
היה מודאג ביותר, עד אשר
אמר לו אחד העיתונאים:
״אתה בטוח שחנית לפני בית
סוקולוב?״ אז נזכר הבר כי
למעשה החנה את מכוניתו
בפתח מיסעדת אולימפיה, על
המידרכה, שלא כחוק. השלושה
מיהרו למיסעדה, ואכן
מצאו שם את המכונית.

בבתיםע׳ /ד/י ם
היה כאן. אני לא ראיתי אותו
• @161 בבניין הגבוה ביותר בירושלים,
בן 22 קומות, נפתחה
השבוע מיסעדה חדשה בשם ירושלים
של מעלה, ואני הטרחתי את
עצמי עד לעיר הבירה, כדי לראות
איך חוגגים הירושלמים. בקומה
ה־ 20 התנהל באותה שעה בדיוק
קוקטייל, שבו אירחו נציגים מן
הליכוד ומן המערך במשותף נציגים
של הקונגרס האמריקאי, המבקרים
בארץ. אצל הפוליטיקאים
לא היה אף אחד, אך במיסעדה היו
הסקוהרבה
פוליטיקאים
טים העליזים, המתחילים כל בוקר
עם כמה כוסות של בירה, אמרו
לי שזה נכון שהם קמצנים, אך
תרצו זאת בכך שהם עניים $ 3 8

1בלון המעוך

מחזיק ח״כ יוסי שריד,
שבא למיסעדה עם
אישתו, דורית. לידו ישבו ידידים שהתעקשו לשוחח

עימו על פוליטיקה, אן הוא בא במצב״רוח לבבי
ורצה לדבר על המאכלים. איש לא רצה להבטיח
שהמיסעדה תהפוך למקום קבע לחברי־הכנסת.
3 בלון הליכוד: ד־/ג
יהושע מצא, מי שהתמודד על ראשות עיריית-

ירושלים עם טדי קולק והפסיד. הבלונים, שחולקו
בתום הארוחה לחברי״הכנסת, הצליחו להעלות חיוך
על פניהם• ״חבל שלא רואים את הניף ״,אמר.

טדי קולק היה הפוליטיקאי היחידי
שבא לקוקטייל עם האמריקאים,
ויצחק רבין, חיים קורפו, תמר
אשל ורוני מילוא התחילו כבר בסעודה
החגיגית אצל אליעזר
(״לייזי״) ריבלין, המנהל את ה־מיסעדה
החדשה למה ליהודים
יש אף ארוך ן שאל אותי
סקוטי אחד, וענה מיד :״כי יש
לכם בארץ הרבה אוויר.״ זה לא
כל־כך הצחיק אותי, אך זה הצחיק
אותו ׳ #610 נציגי מיפלגת העבודה
היו הראשונים שבאו למיסעדה. יוסי
שריד, עוזי ברעם ויצחק רבין חשבי
שהפעם הם יהיו הרוב, אך אז באי
רוני מילוא, חיים קורפו, מרדכי
ציפורי ויהושע מצא והראו להם
מי אוהב לאכול יותר. המורים

1 1111111ן( 1״ ! 1ה היא הדוגמנית וונדי מור, אשתו של ישראל
\ 111 111 111111 מור, מבעלי הגלריה הלבנה. וונדי עמדה
מאחרי הבר, אך לא עבדה במקום, אלא לקחה משקאות לכמה
מידידיה, אשר באו לחגוג שליש שנים למקום. הפעם במקום להתבונן
בתצוגת תמונות רקדו האורחים ריקודי דיסקו, שהפריעו לשכנים.

ההפסד של נבחרת הכדורגל של
ישראל לנבחרת סקוטלנד לא ריגש
אותי במיוחד. גם העובדה שהגיעו
לארץ כארבעת אלפים סקוטים
נלהבים כדי לחזות במישחק, השאירה
אותי אדישה למדי. כל מה
שעניין אותי הוא איפה באמת היה
דור סטיוארט בזמן המישחק. למי
שלא יודע מיהו רוד סטיוארט,
אני רוצה רק להסביר שהוא אחד
מזמרי הרוק המפורסמים ביותר
בעולם, המשמש לנבחרת הסקוטית
מה שמשה דיין משמש למכבי תל-
אביב. הסקוטים סיפרו לי שרוד
ממש שרוף על הקבוצה הסקוטית
ושאינו מחמיץ אף מישחק שלה.

— 212

״הוא מארגן את הופעותיו בעולם
בהתאם למישחקי הקבוצה. פעם
אחת שהה בלום־אנג׳לם כאשר ה־

סקיטים שיחקו באנגליה ורוד טיל־פן
אל מנהל־עסקיו באנגליה, כדי
להאזין למהלך המישחק,״ אמרו לי.
״הוא מאה אחוז נמצא בארץ, ה •א
בטח אינקוגניטו עם פאה ומיש־קפיים,״
אמרו לי .״ראיתי אותו
בערב לפני המישחק שותה עם כמה
סקוטים באחד מבתי־המלון בתל-
אביב,״ נשבע לי סקוטי אהד. נכין
שהסקוטי הזה היה שתוי, אך אני
לקחוד אותו ברצינות, והתחלתי
בחיפוש היסטרי אהרי סטיוארט. כל
בתי־המלון הגדולים הודיעו לי כי
רוד איננו פה, כל כתבי הספורט
והפופ ניסו גם כן להרגיע אותי,
אך כמה סקוטים נשבעו לי כי רוד

זוג חינוכי

היו אליעזר שמואלי, מנכ״ל מישרד״החינוך,
שישב ליד יוספה יבין, אישתו של שדר הטלוויזיה
חיים יבין. גם יבין וגם גאולה שמואלי ישבו ליד אותו שולחן.

11111ך ך 1ח ן 1גילו הסקוטים בערב שאחרי מישחק הכדורגל. על אף
1111111 1שניצחו במישחק, הם טענו כי הקבוצה הסקוטית שיחקה
111111
רע מאוד והקבוצה הישראלית היתה יכולה לנצח את הקבוצה הסקוטית בקלות רבה.

: 1ך ן) ך 1י ף|ן ך 1|1ן הוא מרדכי ציפורי, סגו־שר־הביטחון, שנא לירושלים לסעוד
111י | 1111 1 1 1ן נערג הפתיחה עם אישתו, טונה .״אישתי מנשלה כל־כך
טוב, שלא מזדמן לי לצאת הרבה למסעדות. אני לא בטוח שאנוא לכאן הרנה,״ אמר.

הכריזו על עיצומים למחרת, אך עם אשתו, גאולה 0׳• חצאית אלף לירות שלנו. אולי זו ה פים בלבד • 01•:הגלריה הלבנה
שלא רק הפריעה לכל הבאים אליה,
זה לא הפריע למנכ״ל מישרד־החי־ סקוטית לגבר עולה 100 לירות סיבה לכך שלא כל הסקוטים לבשו בתל־אביב חגגה שלוש שנים לאלא
גם לשכנים, והם שלחו את
המישטרה, כדי שתפסיק לגלריה
נוך, אליעזר שמואלי, לבוא לסעוד שטרלינג או 200 דולר או 20 חצאיות והסתפקו בכובעים ובצעי־ קיומה במסיבה רעשנית כל־כך,
את המסיבה. האורחים לא התרגשו
במיוחד, חצו את הכביש ונכנסו
לרוטשילדס פאב, שהוא המקום
החדש שאליו באים בלילות החורף
הקרים כל אנשי הבוהמה, כדי
להתחמם קצת 6״אם בעלי
מיסעדה היו צריכים להיות תלויים
בי כדי לעשות עסקים טובים, הם
היו פושטים את הרגל. אני לא
נוהג ללכת הרבה למיסעדות,״ אמר
ציפורי לאחד ממנהלי המיסעדה
הירושלמית ס ״אנחנו שונאים
את האנגלים כמו שאתם שונאים
את הערבים,״ אמר לי אחד הסקוטים.
לצרפתים הם קוראים צפרדעים
והאמריקאים חושבים, לדעתם, רק
על כסף. על הישראלים הם חושבים
כי הם הולכים עם רובה ברחוב,
כדי להרוג את הערבים. בין הצהרה
להצהרה הם לא שוכחים לספר
כי הוויסקי הוא המשקה הלאומי
שלהם, אך גם בירה זה בסדר
$ 1 6״למה אתם לא הולכים ל־קוקטייל
עם האמריקאים ד״ שאלתי
כמה פוליטיקאים במיסעדה .״נראה
אותם השבוע במסיבה אחרת,״ השיבו
לי. שמואלי הסביר כי בא ל-
מיסעדה של ריבלין כי לפני הרבה
שנים שיחק בבית״ר ירושלים ו־לייזי
היה׳ אחד מעסקני הקבוצה
״החתיכות הישראליות לא
שמות עלינו,״ התלוננו הסקוטים
ותרצו את להיטותם לשתות במקום
לעשות דברים אחרים בתל־אביב
ו • המיסעדה הירושלמית נראתה
בפנים כמו צוללת עם חלונות
קטנים וצרים, דבר המקשה מאוד
להתבונן בנוף המרהיב, שאפשר
היה לראות מקומה כל-כך גבוהה.
״ביום בהיר רואים מכאן את ים־
המלח,״ אמר לי אחד מבעלי המיס־עדה
הסקוטים נסעו, תודה
לאל, הביתה וכל אלה שגרים ליד
הים, באיזור המלונות, נשמו
לרווחה 191 את ירושלים עזבתי
שבעה, ומן הגלריה הלבנה ברחתי
מתוך דאגה לאוזני. בבית סוקולוב
שואלים אותי כל עמיתי איפה יש
אורנה דוידוביץ, המבלה בערבים !גלריה, על אף שאינה אמנית. מסיבה בעיר, ואני שואלת אותם
מוסיקת הריקודים הלהיבה את כל הבאים, על אף שבערבים רגילים מה הם ראו בטלוויזיה כל השבוע,
לא משמיעה הגלריה מוסיקה אלא מיועדת בעיקר להציג תמונות. כאשר אני התרוצצתי בין המסיבות.
הגלריה רקדה האמנית שולי שדה״גושן, כשלצידה רוקדת הסטודנטית

ילא לאמנים בלבד =

א שת ה שגריר מצאה את מיבתבוה הפרטי
בין ניירות העטיפה, ורי ק ה!ר אי כו תבת על ה טי בע 111ת
9 :עם הצגת המאתיים
של מופע הפנטומימה בכיכובם
של שייקח אופיר ויו רם
בוקר, הוזמנו נציגי כל
השגרירויות בארץ, וכולם נענו
בחיוב. הסיבה להיענות זו:
במופע זה יכולים כולם להבין
את המתרחש על הבמה.
! 8אשת השגריר האמריקאי
בישראל, פאלי דואיס,
סיפרה :״אני מאוד זהירה
בכל מילה שאני כותבת. את
הלקח למדתי כאשר הייתי עם

קוראת בקלפים על העתיד, אך
אני יודעת לספר על העבר.״
האיש התעקש לברר כיצד
היא עושה זאת, ומירי הסבירה
לו כי אם יכניס אותה
לאמו ללא תור, תגלה לו.
הוא אכן עשה כך, וכאשר
יצאה מן האשד, אמרה לו
לו מירי :״פשוט מאוד, ראיתי
כאן מגבת תלויה, השייכת
לאחד מבתי־המלון של אילת.״
9נשיא מכון וייצמן, הפרופסור
מיכאל סלע, מכנה

רם קציר. ביתו של סלע
נבנה בזמנו על־ידי מי שהיה
נשיא המכון, מאיר וייסגל.
בדיחת־הזוועה האחרונה
של דירי מנוסי: חולה
שהתבשר כי הוא עומד למות
מבקש את האחות היפה ביום
האחרון להעתר לו ולתנות עי-
מו אהבים. האחות מסכימה
מתוך רחמים, אך האיש תובע
לחזור על כך פעם אחרי פעם.
כשהיא טוענת שהיא עייפה,
אומר החולה :״אם אני יכול,

אתכרמ לי ט ה
למשקה אי שי
ה ע שוי ב סגנון
שלכם, ל אנ שי ם
שאתם או ה בי ם.
ש תו ו הגי שו
כרמ לי ט ה סנג רי ה
ק ר או ח ם, לבד,
בזוגו ת, ב מ סי ב ה
ובכלמ קו ם.
ברמליטה פונש

חממו את הכרמליטה בסיר
עמוק.הוסיפו פלחי פרי הדר
טבטי.פירות הטונה וקינמון
לפי הטעם.

כרמליטה קר

הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי טץ, וקינמון
לפי הטטם.

אריק אמיר

הזכור כ״אריק מחקה-החיות״ ,נדהם השבוע כשהגיע לגית-הקיץ שלו בעיר
העתיקה בצפת ומצא את הבית פרוץ, ורהיטיו הרוסים. אריק, שבשנים
האחרונות הפך פסל־מתכת מצליח, נהג תמיד להתבדח שחיות־המתכת שלו ישמרו על הבית בהעדרו.
אולם נראה שהחיות ישנו בשבוע שעבר, כשהפורצים חדרו פנימה, ולאריק לא נותר אלא לנזוף בהן.

שהחלים מהתקף־לב, יודע להתלוצץ
על מחלתו. השבוע
התפאר ברבים :״עברתי מיב־חן־בד
!״ כוונתו היתד, לטכניקה
חדשה של צילום הלב,
באמצעות צינור המוכנס בעורקי
הרגל.
׳ 8כתב דבר בלונדון, ה־ד״ר
יורם פרי, חזר ארצה
משליחותו, ואחד הדברים הראשונים
שעשה היה לגשת
למישרד־התיקשורת כדי לדאוג
להתקנת טלפון בביתו. אחרי
שראה כי עליו להמתין זמן
רב, ניגש לטלפון הציבורי
במקום ורצה לטלפן למישהו,
אך על תא הטלפון היה כתוב:
הטלפון הזה מקולקל. יורם
הלך למישרד־הדואר הקרוב והחליט
לטלפן משם. הטלפון
שם אמנם עבד, אולם ספר־טלפונים
לא היה במקום. פרי
גילה כי הוא עומד לכתוב
ספר על בעיית התקנתם של
הטלפונים בארץ, בהשוואה
לנעשה בתחום זה בבריטניה.
1הזמרת ריקה זראי,
המתגוררת דרך־קבע בפאריס,
כותבת לידידיה בארץ :״ב־11
במרס מעניק לי רדיו ג׳ודאיקה
בבלגיה את מגדדויד־הזהב לזמרת
הישראלית או היהודית
הכי פופולרית באירופה. אני
מודה ומתוודה שזה גורם לי
עונג רב. עכשיו אני מכינה
תקליט חדש וכותבת ספר על
הרפואה הטיבעונית.״
81 נשיא בית־המישפט ה עליון,
משה לינדוי, בחן
בעיניו את המערער שעמד
לפני, בית־המישפט. היה זה
נהג משאית ותיק, גדל־ממדים
ועב־כרם. ביגלל עבירת־תנו-
עה נשלל ממנו רשיון־הנהיגה
למשך חמש שנים, והוא עיר-
ער על־כך לבית־המישפט ה עליון
.״אולי כדאי שתחליף
את מיקצועך?״ הירהר בקול
נשיא בית־המישפט, כאשר
החליט לדחות את העירעור.

בעלי באפגניסתאן במשך ארבע
שנים. שם גיליתי שזו
ארץ ללא ביזבוז. יום אחד
כתבתי מיכתב פרטי למישהו,
ושיניתי את דעתי וזרקתי אותו
לסל. כעבור שבוע הלכתי
לבית־מירקחת לקנות תרופה,
ולתדהמתי עטף הרוקח את
התרופה במיכתב שלי. התברר
לי כי המשרת בביתנו מכר
את הנייר לרוקח, וזה השתמש

! 8מי שהיה מאמן קבוצת
הכדורסל של מכבי תל-אביב,
דלף קליין, גילה כי למכבי
יש אדם מיוחד, שתפקידו להעיר
את השחקן ארל ויל*
יא מם לפני כל אימון, כדי
לוודא שהוא אכן יבוא להשתתף
בו. לוויליאמם יש תמיד
תירוצים מדוע איננו אוהב
לבוא לאימונים. הוא מספר:
״סבא וסבתא שלי חטבו עצים
באפריקה, ההורים שלי ניקו
בתים של לבנים, ובכלל בכל
ההיסטוריה שלנו הכושים עבדו
קשה. אז עכשיו שהלבנים
יתחממו לפני מישחק ויתאמנו.
אני כבר אתן א ת המישחק
עצמו׳.״

9אשת יחסי״ד,ציבור ׳מי רי
זיכרוני הלכה אל אשה
ביפו הקוראת בקלפים. כאשר
נכנסה לביתה קיבלו אותה
חמשת בניה של האשה. מירי
התבוננה מסביבה ואמרה ל אחד
מהם :״אני יודעת כי
אתה היית לאחרונה באילת.״
הבן נדם שאל כיצד היא יודעת
זאת. השיבה לו מירי :״אמך

דמיה יבין

(באמצע) התארחה אצל נשיא המדינה, ביום־ההולדת של בתו, נעמה. ניגש
אליה מייק בורשטיין ושאל אותה אם תסכים ללוות אותו בשיר ״סביב
כל העולם״ בטלוויזיה, לקראת תוכנית האירו־וויזיון. היא אמרה לו כי היא צריכה לשאול רשות
מאביה, ולקחה את מייק לאביה שגם הוא היה שם, ומייק גילה כי זה חיים יבין. האב הסכים.

את בית־המגורים שלו במכון
כבית־סלע. ביתו של חיים
וייצמן, הנשיא הראשון, הפך
אתר היסטורי, ואיש איננו
מתגורר בו. בבית אחר במכון
מתגורר הנשיא לשעבר, אפ־

גם את יכולה!״ משיבה האחות
:״כן, אבל אתה לא
צריך לקום מחר בבוקר לעבודה

1הזמר אריק לביא,

סניגורו של הנהג, עורדהדין
עמיקם לויתן, כסוף־השי-
ער, אמר בהומור :״באמת,
בדרך לכאן שאל אותי ה-
קליאנט אם כדאי לו להיות
עורך־דין.״
העול ם הזה 2270

אנש״נז .

! לפני כל מישחק־חוץ
אוכלים שחקני הכדורסל של
מכבי תל־אביב ארוחת־צהריים
במיסעדת אולימפיה בתל-
אביב. גם השבוע סעדו שם
אנשי־הקבוצה, כשבחוץ הצטופפו
המוני מעריצים צעירים,
שציפו לצאתם, כדי לקבל
מהם חתימות. כשנשאל השח־

יחדיו במיפלגת־העבודה, ושיכד
עון הוא, כמובן, שימעון פרס.

הזמרת חדווה עט־רגי,
המתגוררת דרך קבע
בלוס־אנג׳לס, נמצאת בארץ
לרגל הקלטת שירים לתוכנית חגגה האירוויזיון. השבוע
את יוכדההולדת של בתה,

קווליין לנגפווד

השחקנית ישבה בקפה
״כשית״ ,כששערה הבלונדי
צבוע בכחול בהיר .״עשיתי זאת לקראת הסרט החדש שבו אני
משתתפת, אך המבטים של העוברים והשבים ברחוב ממש מביכים
אותי,״ הסבירה. כאשר נשאלה לאיזה צבע תצבע את שערה בתום
הסרט, השיבה :״עדיין לא החלטתי, הבלונד שלי עוד לא חסר
לי כרגע.״ עוברים ושבים הציעו לה לצבעו בצבע ירוק.

יווה בן־יהודה

המשורר המכונה יבי, הוציא לאור
ספר חדש ״שילטון משחית״ .חבריו
ערכו לו מסיבה ספונטנית לכבוד הוצאת הספר, והרימו כוסית
לכבודו. לידו עומדים הצייר גידי לוי והשחקן אן יל (״שולץ״) דורון.
יושב השחקן אשר צרפתי. יבי חילק את הספר לכל ידידיו, תון
הקפדה לכתוב הקדשה שונה לכל אחד מהם בכתב ידו המיוחד.

קן מוטי ארואסטי מדוע
הם סועדים באותה מיסעדה
דווקא ביום של מישחק, השיב:
״המקום הזה הוא כמו קמיע
עבורנו. בכל פעם שאנחנו
אוכלים פה, אנחנו מנצחים.״
:במסיבה תל־אביבית
נפגשו הסופר מיכאל (״מיקי״)
כר־ זוהר ואשתו גלי דה
עם לאה רבין, אשתו של
ח״כ יצחק רבץ. כששאלה
לאה :״איפה אתם גרים ז״
השיבה גלילה :״בין שפייזר
לשימעון.״ שפייזר הוא ח״כ
אליהו שפייזר, ראש חוג
העולם הזה 2270

אוראל, שמלאה לה שנה
אחת. למסיבה באו אמנים
רבים עם ילדיהם, וחדווה
הביאה למענם את תמר
לנצ׳נר, שעיסוקה הוא בי דור
ילדים בימי־הולדת. בעוד
כל האורחים זוללים את המאכלים
התימניים הכינה אמה
של חדווה, עסקה הבת הקטנה
באכילת שוקולד בילבד וב־מישחק
עם כל הבובות שהביאה
לה תמר. אביה, הרופא
דדלי רדוף, בא במיוחד ארצה
בשביל יום־ההולדת של
הקטנה.

בולשביקים הפונים

הצדעתי בלבי ליוסף מנדלביץ. אני מכבד אנשים
הנאבקים על דיעותיהם, המוכנים להקריב למענן. על אחת
כמה וכמה כשהם מתקוממים נגד עריצות כל־יכולה.
מנדלביץ הוא לוחם אמיץ, שהחזיק מעמד בתנאים
החמורים ביותר. היה עלינו לקבל את פניו בתשואות.
ואם זה היה ״פסטיבל״ ,יש הצדקה לפסטיבל הזה.
אולם ברגע שפתח את פיו והשמיע את דיעותיו,
התגלה הצד השני של המטבע.
מנדלביץ הוא קנאי חשוך, לאומן בלתי־מרוסן, איש-
סיפוח המוכן לשלול את
זכויות הזולת, לדכא עמים
בחוץ ולדרום את זכויות-
האדם מבית.
זה מפחיד.
זה מפחיד שיבעתיים,
מפני שאינו יחיד. בכל
כנופיות הימין הקיצוני בארץ,
הפאשיסטיות־למחצה
והפאשיסטיות־בריבוע, בול טים
עולים חדשים שבאו
מבריודהמועצות.
זוהי תופעה האומרת
דרשני.
בבריודהמועצות שולט
מישטר טוטאליטרי, שאינו
מכיר בחרות־האדם. האדם
משועבד בו לחלוטין, להלכה
ולמעשה, לרעיון קולקטיבי העומד מעליו. הרעיון
הזה הוא נחלת המיפלגה הכל־יכולה, המקיימת את ״הדיקטטורה
של הפרולטריון״.
הדיקטטורה הזאת דוגלת בתורתו של קארל מארכס.
אפשר להתנגד לקומוניזם (כפי שעשיתי כל חיי) ,לשלול
לחלוטין את שיטותיו ויעדיו• אד אי-אפשר להכחיש כי
בתורת מארכס היה מסר הומאניסטי. מארכם האמין שהוא
בא לשפר את מנת־חלקו של האדם, לשחררו, להבטיח
לו עתיד טוב יותר. וגם אם עוות אידיאל זה על־ידי
מארכס עצמו ועל־ידי תלמידיו־מגשימיו, הרי משהו מכל
זה עדיין נשאר טמון לפחות ביומרתו של המישטר
הקומוניסטי.
אם מוציאים את הגרעין הזה מן המישטר הקומוניסטי —
מה נשאר? נשאר פאשיזם פשוט — דיקטטורה, דריסת
האדם, מיפלגה כל-יכולה, לאומנות, שיעבוד־עמים, מיש-
טרה חשאית, מחנות־ריכוז.
חוששני שזה מה שקרה לכמה וכמה מאחינו, העולים
מברית־המועצות.
הם שונאים את הקומוניזם. אך הם לא אימצו לעצמם
את האידיאלים הדמוקרטיים, ההומאניסטיים. מעולם לא
ראו מישטר דמוקרטי, מעולם לא טעמו את טעמו של
חופש אמיתי. הם לא באו אלינו כדי לטעום מן הדמוקרטיה
שלנו. הם באו לכפות עלינו את הקנאות החשוכה
שעזרה להם להחזיק מעמד שם.
בהכרה או שלא בהכרה, הם מביאים הנה תפיסות
סובייטיות ושיטות סובייטיות — בלי קומוניזם.
זאב שהתהפך אינו הופך כבש. אין הוא אלא זאב
הפוך.
בולשביזם העומד על הראש אינו הופך דמוקרטיה,
הוא הופך פאשיזם.
מישהו שאל אותי השבוע: אם מנדלביץ זה לא פחד
לחטוף מטוס בברית־המועצות, שבה קיימת דיקטטורה
של המישטרה החשאית — מה הוא מסוגל לעשות כאן י

..האתמול ] שאר

עם־ישראל צועד לקראת עימות בלתי-נמנע עם גוש-
אמונים ובעלי־בריתו. בעימות זה יוכרעו גורל המדינה
ועתידה.
העימות יתרחש יותר מהר מכפי שסבורים רבים.
קרוב לוודאי שיהיה אלים.
יתכן מאוד שיהיה מזויין.
אולי יגיע לממדים של מילחמת־אזרחים.
אני זוכר שבשק״ם הגדודי שלנו במילחמת־העצמאות,
גדוד ,54 היה תלוי שלט גדול :״צבא •אשר שירה בפיו
הוא צבא־ניצחון!״
העימות הצפוי לנו יוכרע על-ידי שירים.
אני פוחד מפני שיריו של גוש־אמונים יותר מאשר
מפני מקלעיו, רוביו ואקדחיו. אני שואל את עצמי,
בדאגה: היכן השירים שלנו? של עבדישראל השפוי,
העובד, ההומאניסטי, שוחר־השלום?
בליל־שבת מצאתי את התשובה. ראיתי את תוכניתה
של שרהל׳ה שרון, לשיק בעמק. שמעתי את השירים
הישנים, שירי נעורינו. בהרים כבר השמש מלהטת/ ,
ובעמק עוד נוצץ הטל / .אנו אוהבים אותך, מולדת/ ,
בשימחה, בשיר ובעמל!
ופיתאום ידעתי: הנה הם, השירים! והנה המחנה,
שבסופו של דבר יכריע את הכף!
מיפלגת־העבודה בגדה מזמן בשירים האלה, ובכל
הערכים הטמונים בהם. נתן אלתרמן עצמו, שכתב את
השיר הנהדר הזה, הגיע בסוף דרכו לאן שהגיע. גוש-

אמונים סילף ועיוות את הערכים האלה, עד שנוצרה
קאריקטורה נוראה.
אבל — זוהי התיקווה! — כל זה עדיין חי איכשהו,
מתחת לפני השטח, בלבבות רבים. וביום ההכרעה, זה
יקום לתחייה. החזון של עם עובד, המקיים את עצמו,
שאינו משעבד איש, המעדיף שלום על פני מילחמה
וכיבוש וסיפוח.
בהרים, בהרים זרח אדרנו / ,אנו נעפילה אל ההר/ .
האתמול נשאר מאחורינו / ,אך רבה הדרך למחר...

נער ב! 14
ים של זיכרונות הציף את ליבי כאשר ראיתי את
תמונתו של הבית״רי שלמה בן־יוסף, בפרק השבוע של
עמוד האש.
מעטים האנשים שהיתה להם השפעה כה חזקה על
חיי כפי שהיחד, לצעיר זה, עולה חדש מפולין, אשר
ירה על אוטובוס ערבי ליד צפת.
מישהו שאל אותי לאחרונה איך זה קרה שהצטרפתי
בנעורי לאירגון־הצבאי-ד,לאומי.
התשובה היא: שלמה בן־יוסף.
אחרי שפרצו ״המאורעות״ של ,1936 התקוממתי נגד

אודי א מ די

״ההבלגה״ .ביום הקטל הגדול בגבול יפו הייתי בן 12
וחצי. בגיל הזד, אין אדם קולט רעיונות מורכבים. הוא
מגיב בצורה ריגשית. תגובתי הריגשית היתה: אם מכים
אותך, הכה בחזרה!
גרתי אז, יחד עם אחי, בחדר קטנטן מאחורי המכבסה
של הורי, מול קפה כטית של היום. היינו עניים מאוד.
לחדרון היה אשנב יחידי מסורג, השרותים היו בחוץ.
אך לא זה היה חשוב לנו. היה חשוב לנו מה קורה.
מישהו דאג למסור לנו מדי פעם עלונים משוכפלים,
בלתי־חתומים, ובהם המסר של מתנגדי־ההבלגה. קראנו
אותם בצמא, ואמונתנו התחזקה.
כאשר ירה בן־יוסף, לא שאלנו את עצמנו אם מותר
לירות באוטובוס שיש בו נשים וילדים, כנקמה על מעשה
דומה של הצד השני. תגובתנו היתה: סוף־סוף מישהו
עושה משהו! סוף־סוף נגמר חום ר*ד,אונים של ההנהגה
הלאומית העלובה!
עקבתי אחרי מישפטו של בן־יוסף. לא האמנתי שהוא
יוצא להורג. כאשר נתלה במיבצר עכו ב־ 29 ביוני ,1938
היהודי הראשון שהוצא־להורג בימי המנדאט, בערה בי
חמתי להשחית. ולא רק זעם: הייתי בטוח לגמרי שאדם
הגון צריך לקום ולמלא את מקומו.
הייתי בן ,14 והתקרבתי ליום־הולדתי ה־ .15 בינתיים
התחלתי לעבוד אצל עורך־דין. לא הסתרתי את דיעותי.
באחד הימים ניגש אלי צעיר שהכרתיו באופן שיטחי,
גם הוא פקיד של עורך־דין, משך אותי הצידה ושאל
אותי אם אני מוכן להתגייס לאירגון מחתרתי, הפועל
ברוחו של בן־יוסף. שמו של האירגון־הצבאי-הלאומי עדיין
לא היה אז ידוע ברבים.
הסכמתי בהתלהבות. שבועות מעטים אחרי תלייתו של
בן־יוסף התקרבתי בערב לבניין החשוך של בית־הספר
ברחוב התבור, ליד שוק־הכרמל בתל־אביב, שם עמדתי
להתייצב לפני ועדת־הקבלה של האירגון. ליבי הלם
בחוזקה, אך לא היססתי לרגע.
אם סבור מישהו כיום שכדאי להטיל עונש־מוות על
.״מחבלים״ ,מוטב כי יחשוב פעמיים. בשכם, ברמאללה,
וגם באום־אל-פחם ובכפר־קאסם, יש נערים בני .14

אנשי הכנופיות
והערה קטנה לעורכי עמוד האש.
ד,סידרה עושה מאמץ כן להשקיף באופן אובייקטיבי
על התפתחות הסיכסוך הישראלי-פלסטיני. זהו מאמץ
ריגשי ואינטלקטואלי הראוי לציון ולהערכה. רבים מבינים

עתה בפעם הראשונה שהיה גם צד שני לסיכסוך, שלא
עמדו מולנו פיראי־אדם פרוורסיים, אלא עם שהתנהג
כפי שהיה מתנהג כל עם אחר בנסיבות דומות.
המנהיג הציוני היחידי שהבין זאת כראוי היה דווקא
זאב ז׳בוטינסקי (ראה מאמרו קיר הברזל).
אולם ראייה אובייקטיבית אינה יכולה להיות מנותקת
מן הלשון. מחשבה חדשה זקוקה למלים חדשות.
בימי ״המאורעות״ ,שהערבים קראו להם ״המרד הערבי״
,היינו רגילים לבנות את האוייב בשם ״הכנופיות״.
דיברנו על ״אנשי הכנופיות״ ,״ראשי הכנופיות״ ,״מעשך
הכנופיות״ .הכוונה היתד, להתייחם לצד השני כאל כנו-
פיות־שודדים או כנופיות־רוצחים.
בלהט הקרב זה היה בסדר גמור. אך בינתיים עברו
ארבעים וכמה שנים. מותר לנו, כיום, לקרוא לצד השני
בשמו.
פח׳רי עבד־אל־האדי, פאתי קאוקג׳י ועבד־אל־קאדר
אל־חוסייני לא היו ״ראשי כנופיות״ .הם היו מפקדים
פלסטיניים. פקודיהם היו צעירים עירוניים וכפריים שהתגייסו
על פי קריאת המוסדות הלאומיים שלהם, כדי
להגן על מה שנראה להם כמטרתם הלאומית.
אחדים מהם — כמו עבד־אל־קאדר האגדתי — היו
ונשארו עד היום מוקדי ההערצה של העם הפלסטיני,
כשם שאנחנו מעריצים את יוסף טרומפלדור.
אני מציע שעורכי עמוד האש יתנו את דעתם לא רק
על התפיסות ההיסטוריות, אלא גם על המלים. הן חשובות
לא פחות — ואולי אף יותר.

ליל* מארלן
כאשר כבשו הנאצים את יוגוסלביה, בראשית ,1941
הם הקימו בבלגראד תחנת-שידור צבאית רבת־עוצמה,
שנועדה להפיץ את תעמולתם באגן הים־התיכון.
האגדה מספרת כי בהגיע מישלוח־התקליטים הראשון
לתחנה החדשה, הסתבר כי כל התקליטים נשברו בדרך,
מילבד אחד. בחוסר־ברירה החלו השדרים הגרמניים לשדר
תקליט זה בלי הפסק.
היה זה שיר בלתי־ידוע בשם לילי מארלן. שרה אותו
זמרת בשם לאלה אנדרסן, שהיתה חביבתו של אדולף
היטלר.
דרכו של השיר היתד, מופלאה. הוא כבש את העולם —
משני עברי החזית. החיילים הגרמניים אימצו אותו לעצמם,
כאילו היה הימנון לאומי. אך גם האנגלים החלו שרים
אותו. הוא התפשט כתבערת־קוצים, הושר בתריסר שפות.
חיילי הבריגדה היהודית שרו אותו במלים עבריות (״רוח
סתיו נושבת איני זוכר את ההמשך).
המקור הגרמני מדבר על זוג־נאהבים, שהיה רגיל
להיפגש מתחת לפנס שליד
שער־המחנה. שם התחבקו
בני־הזוג עד שהיה נדמה כי
צלליהם מתמזגים לצל אחד.
ואם לא ייפגע החייל, הרי
בבוא היום שוב ייפגש עם
אהובתו ליד הפנס. וכף.
קיטש גמור. אבל הוא
ביטא איכשהו את רחשי-
ליבו של כל חייל — גרמני,
בריטי, אמריקאי, פולני,
ארצישראלי.
בשעה 11 בכל ערב
היתד ,״תחנת־הוורמאכט״
בבלגראד משדרת את ה חדשות,
ובראשן ההודעה
היומית של הפיקוד הגרמני
העליון. כל מי שידע גרמנית
היה מקשיב, כדי להשוות את ההודעה הגרמנית
עם ההודעה הבריטית, ששודרה בקול ירושלים, ולנחש
היכן חבוייד, האמת בין שתיהן. לפני החדשות נוגן בכל
ערב לילי מארלן( .אחרי החדשות — לסיום המישדר —
נוגן שיר על חייל גרמני בשם יוד,אנס העומד בודד על
המישמר, כשהוא חולם על אהובתו הרחוקה ויודע שהכל
עובר, ושאחרי כל חודש דצמבר בא חודש מאי, אך
שניים האוהבים זה את זו נשארים נאמנים לנצח, וכד
וכד וכד).
עכשיו מוצג במאה בתי-קולנוע בגרמניה סרט בשם
לילי מארלן, המתיימר לתאר את קורות השיר והזמרת.
לאלה אנדרסן, שנפטרה לפני תשע שנים, טענה אחרי
המילחמה שהיתה מתנגדת חשאית לנאצים, שעזרה להבריח
לחו״ל ידיעות על השואה, ושנרדפה במשך זמן־מה על־ידי
הגסטאפו.
הסרט, שבויים על-ידי ריינר ורנר פאסבינדר, זכה
בביקורות שליליות ביותר; מפני שהוא פוזל לכל הצדדים.
אך הוא שובר את הקופות. במרכזו עומדת עלילה אמי-
חגת: ב .1933-כאשר שרה בציריך, הכירה לאלה אנדרסן
יהודי שווייצי וקיימה עימו יחסים עד לפרוץ המילחמה.
הסרט מגזים, כנראה, בחשיבותה של אהבה זו ובאורכה,
וטוען שביגללה אספה הזמרת ידיעות על מחנות־ד,ריכוז
ועל גטו ורשה.
שמו של אותו יהודי, אהובה של לאלה אנדרסן במציאות,
היד, רולף ליברמן. לאחר מכן היה איש זה מנהל
האופרה בהאמבורג ובפאריס. בשבוע שעבר ביקר בארץ,
כדי לייעץ בענייני האופרה הישראלית. איש לא ידע
שיש לו רקע כה רומנטי.

לאתהיהכאיזבל שטרחישראל !

אך האם זוהי החוליה האחרונה של
השרשרת?

כל הסימנים מעידים על בך שיש
לה המשך.

*ל אות פעמים שאלנו את עצמנו,
4ז בסתר ליבנו :״שמא אנחנו מגזימים?״
פירסמנו מעל עמודי שבועון זה מאות
כתבות על התעללות המישטרה באסירים,
על שיטות בלתי־כשרות בהשגת
הודאות ופיברוק ראיות. העדויות על כך
באו, לרוב, מפי עבריינים מועדים או
חשודים, או מפי עורכי־הדין שנשכרו
על־ידם כדי לחלצם מצרה.
שאלנו את עצמנו :״האם זה יכול
להיות? שמא גישתנו היא פאראנואידית?
הרי לא יתכן להטיל באופן שיטתי דופי
באנשים המצווים להילחם בפשע ולהגן
על החוק!״
התנחמנו בדיעה שבמאבק להגנה על
זכויות־האדם אולי כדאי להפריז במיקצת.

והנה מתכרר שלא זה כילבד
שלא הגזמנו, אלא שכל גילויינו
לא חשפו א7א אפס קצהו של המצב
האמיתי.

ותימוכין מצד הפיקוד העליון. העניין
יטושטש בחקירה פנימית, ובמיקרה הרע
ביותר יזכו בגינוי פומבי ובטפיחה חשאית
על השכם.

לא בדרג אחד אחזה המחלה,
ולא כמפכ״ל אהד: .מצב כזה יכול
להשתרר רק כאשר כל הדרגים
נגועים, ובאשר כל המפכ״לים —
ולפחות האחרונים — איפשרו לנגע
הזה להתפשט.
יש כאן שרשרת של אחריות, שיש
לחשוף אותה בלא־רחם.

^ ודם כל, החוקרים עצמם.
מה גורם לכך שאדם נורמלי,

יתכן שהעולם התחתון הפרטי מסוכן פחות
מאשר העולם התחתון הממלכתי.
אולם איני מאמין במוטיווציה הזאת.

חוקר המסוגל לנקוט אמצעים
בזויים כאלה, חזקה עליו שהוא
דואג קודם כל לעצמו. משמע:
הוא רוצה להשיג הצלחה ככל
מחיר, כדי לפלס לעצמו קאריירה
ולהתקדם במהירות כסולם הפיקוד.
לא טובת המדינה — ולוא גם בצורה
פרוורסית — עומדת לנגד עיניו, אלא
טובתו הפרטית. הוא מוכן לדרוך על גוויות
— פשוטו כמשמעו — כדי להשיג דרגה
בכירה.

אם כן, כמה עולה שוטר כזה
על הפושע המועד, שהוא — כביכול
— יריבו ץ

ם נפץ אף חלק מן הגילויים האח־
\ 8רונים על פרשתו של עמוס ברנס,
הרי קדה כאן דבר שמקומו בסרט־בלהות
או בספר אמריקאי אופנתי על השריף
המושחת וחבורת ביריוניו בעיירה נידחת
במערב.
כאשר שוטר יחידי משקר, זה רע. רע
מאוד.

ובמקדם שיש כד ארבעה מיקרים
מחרידים כאלה — כוודאי יש בו
עוד.

^ א כעיר אחת בישראל קרו הדב־
״ רים, ולא במחוז אחד של המישטרה.
אלא בערים שונות, במחוזות שונים. המסקנה
מתבקשת מאליה, והיא כה חמורה
עד שקשה להעלותה על הנייר.

המישטרה רקובה.
אץ אנו עוסקים כאן במיקרים בודדים
וחריגים, אלא בנורמות כלליות.
ברור לחלוטין כי השוטרים הרבים הק־י
י שורים בפרשות אלה האמינו בלב שלם
שהם פועלים על פי הנורמות המקובלות
במישטרה, ושהם יקבלו בכל מיקרה גיבוי

אכל הוא יודע כעומק ליבו את
אשר הוא עושה. הוא יודע שהוא
שותף לפשע.
נציג התביעה במישפט אינו סתם עורך־
דין, שהלקוח שלו הוא — במיקרה —
המדינה. מה שמותר לעורך־דין פרטי,
המוכן לעשות את הכל כדי להגן על
לקוחו ולהרוויח את שכר-טירחתו (המרקיע
עתה שחקים) אינו מותר לעורך-
הדין של המדינה. כי הוא מייצג את
שילטון־החוק. הוא פועל לטובת הציבור.
והרשעתו של אדם חף־מפשע אינה
לטובת הציבור. הציבור מורכב מפרטים,
וגם הנאשם במישפט הוא חלק מהציבור,
אזרח במדינה שהתביעה הכללית מצווה
על הגנתו.
תובע כזה יכול לשקר לעצמו ולאמר:
נניח את העניין לבית־המישפט. השופטים
יתרשמו ויכריעו.

זהו שקר.

השופטים יכולים לדון רק על פי הראיות
המובאות לפניהם. אין הם יכולים
לשפוט על פי ראיות שהועלמו מהם,
וגם פרקליט הנאשם אינו יכול לחקור
את העדים כשאינו יודע מה הועלם.
על אחת כמה וכמה כשמובאות לפניו
ראיות מזוייפות.

אכל קנוניה של שוטרים כדי
לפברק ראיות, להעלים עובדות,
להשתיק עדים ולהדיח עדים אחרים
לעדות־שקר, כד זה בדי להביא
להרשעתו של אדם כמאסר־עולם
— הרי זאת עלילה קפקאית :
(איזה מזל יש לנו שביטלנו במדינתנו
את עונש־המווח ! האם היינו מוציאים
עתה את התלויים מקיבריהם ומבקשים
מהם סליחה ומחילה?)
פרשת ברנס באה אחרי הפרשה המזע זעת
לא-פחות של דניאל חנוך, שהודה
ברצח והיה אף הוא צפוי למאסר־עולם —
לולא התגלה ברגע האחרון, כימעט במיק־רה,
כי ההודאה נסחטה ממנו בידי חוקריו,
וכי הוא חף מפשע.
זה קרה בחיפה. בנתניה התגלה כי
בפרשת רצח אלי בעדש הדריכה המיש־טרה
עד כשיחזור שקרני של הפשע.
ועכשיו מתחיל מבול של גילויים חדשים
על חקירות אחרות, שהסתיימו בי
• הרשעת נאשמים בפשעים חמורים. סלומון
אבו, שנדון על רצח שבוצע בלב
תל-אביב, טוען כי הועלמו עובדות חשובות
מעיני בית־המישפט. זוג פרקליטים,
שנחלץ להגנתו, תובע מישפט חוזר.

החומר המישטרתי מגיע לידי התביעה
הכללית, המנגנון הכפוף למישרד־המיש־פסים.
תובע
הגון ומוכשר בודק את הראיות
לפני הגשתם לבית־המישפט. הוא מתחקר
את השוטרים, בודק מה חסר, שואל
שאלות.
אך אם גם התובע רוצה להצליח בכל
מחיר — גם במחיר חיי־אדם — הוא
יכול לעצום עין. הוא יכול להימנע מן
השאלה העומדת על קצה לשונו. הזא
יכול להגיד לעצמו שאין זה מעניינו
לבדוק בציציות העדים.

אך הייתי מועד בתפקידי אל
מדא השמעתי כאן תמיהה חמורה.
השופטים אינם רובוטים, הפוסקים על
פי הראיות — האמיתיות או המפוברקות —
המובאות לפניהם. הם גם בני־אדם נבונים,
בעלי שכל ישר ואינטואיציה אנושית.
איך זה הצליחו השוטרים בשיטות גסות
אלה, בעזרת תובעים בעלי סף מוסרי
נמוך, להערים בכמה מיקרים על מערכת-
השיפוט? איך זה לא התעורר אי-פה
ואי־שם הספק הבריא, ולוא במעומעם?
האם לא נדלקה מעולם איזו נורה אדומה
למראה הבעת־פניו של שוטר, או עד,
או נאשם?

זה מפחיד אותי:

מו ת ה של איז בל: פיברוק ועדי־שקר
הלובש מדי שוטרים, יהיה מוכן
לזייף ראיות ולהעלים עובדות חיוניות,
כדי להביא ככל מחיר להרשעתו
של אדם כרצח ץ
מליצי־היושר יגידו: התשוקה מעז*
להשליט את החוק, לבער את הפשע.
הרגשה של שליחות.
יש באמריקה הדרומית ארצות שבהן
מקיימת המישטרה ״כיתות־מוות״ .כאשר
השוטרים מחליטים שפלוני הוא עבריין
מועד, הם יוצאים בלילה, גוררים את
האיש ממיטתו, מובילים אותו לפינה נידחת
ורוצחים אותו. הגופה נמצאת למחרת
בבוקר כשהיא מוטלת ליד אחד
הכבישים.

דרכים אלה של מילחמה בפשע
— רציחת רוצחים, הפרת החוק
לשם הגנה על החוק — הופכות
את המישטרה לכנופיה אחת מני
רכות, מאפיה ממלכתית מעל מאפיה
פרטית.
באשר הלוחמים להשלטת החוק מפירים
בעצמם את החוק, מתרוקן החוק מתוכנו.

יש אומרים שהשוטרים האלה גם נכנעו
ללחץ של פוליטיקאים ואמצעי־תיקשורת,
שתבעו מהם הצלחות מהירות. יש בזה
גרעין של אמת. פוליטיקאים חסרי־מצפון
ושלוחי־רסן, המבקשים להתבלט בכל מחיר
ולהופיע בכותרות הראשיות, יצרו היסטוריה
של ״פשע מאורגן״ ,״גל פשיעה״
וכיוצא באלה סיסמות חסרות־אחריות.
באווירה חולנית זו ניתן פרס לשוטר
״המצליח״ ,״הסוגר עניין״ מבלי לדקדק
בקוצו של יו* ד של החוק

פוליטיקאים חסרי־מצפון מטפחים
שוטרים חסרי־מצפון — והרמה
המוסרית של איש־המאפיה
פושטת כמישטרה ובפוליטיקה.

^ ל זה לא יכול היה לקרות, אילו
״ הצמרת הבכירה ביותר של המישטרה
לא היתה — לפחות — עוצמת את עיניה.
ויש סימנים לכך שהיא היתה שותפה
פעילה בפשע — לפחות לאחר־מעשה,
ואולי גם במהלך המעשה.

ואפשר להמשיך בשרשרת. מה היתד,
רמתם המוסרית של שרי המישטרה ודד
מישפטים, שכיהנו במשך השנים הארוכות
שבהן התפתחה המחלה? הם עלו
על דוכן הכנסת כדי להשיב לשאילתות
(.ואני עצמי הגשתי בשלוש כנסות מאות
שאילתות על נושאים אלה) וענו באדישות,
מדושני־עונג.
אני יודע שלפחות לאחד מהם היתה
רמה מוסרית של מאפיונר, וכי גם כמה
מן האחרים היו מעוניינים יותר בקאר־יירה
האישית שלהם מאשר בשילטון החוק.
אך במיקרה הטוב ביותר מעיד
המצב על הניתוק הגמור של המערכת
הפוליטית מן המציאות, על העדר כל
פיקוח של ממש — וביכלל זה הפיקוח
הפיקטיבי של מבקר־המדינה ונציב תלו־נות־הציבור.

מחריד:־
כן, זה מחריד:

ף י ליצי־אי־היושר יטענו, בוודאי,
י׳ כי ״נכון שהיו חריגות׳ אך המיש-
טרה גם השיגה הישגים. יתכן שהשיטות
לא היו הכי יפות, אבל הן נשאו פרי.״

שקר.

מישטרה טובה ויעילה, בעלת מוסר
גבוה, עבודת־צוות, ידע מיקצועי ומיב־
(המשך בעמוד )28

(המשך מעמוד )27
שור מתאים יכולה להשיג הישגים
מרשימים מבלי להזדקק לפיברד
קים גסים.
אין היא זקוקה לניהול לוחמה
פסיכולוגית באמצעות הדלפות
כוזבות לאמצעי־התיקשורת, כפי
שקרה בפרשת אבו־חצירא. אין
היא זקוקה לביום שיחזורים מפוברקים,
כפי שעשתה בפרשת רצח
רחל הלר בחיפה ורצח אלי בעדש
בנתניה. אין היא זקוקה להעלמת
עובדות, כמו בפרשת סלומון אבו
בתל־אביב. אין היא זקוקה אף
לפריצה בלתי־חוקית למיבנה, כמו
בפרשת הרצח הכפול בתל־אביב.

נהפוך הוא: שיטות אלה
יטל זדון סישטרתי דא כאות
אלא לחפות על חוסר•
יעילות וחוסר־ציוד, משכורות
עלובות ומילחמות פני מיות.
בחממה
של אי־חוקיות יכול
להצליח גם מי שאינו מוכשר לשום
דבר, מילבד עינוי עצירים.
הריסת החממה הזאת, והכנסת
אוויר צח למיסדרונות המישטרה,
זן תנאים מוקדמים להבראה.

^ י,־ להבריא: איך לעצור
י * את הסרטן הזה ולהציל את
;גוף ן

לשם כך דרוש מטאטא־
:רזל של חוקיות.
יש לבטל לאלתר, ולחלוטין, את
:ל מערכת החקירה והשיפוט ה־ונימיים
של המישטרה.

שוטר שסרה — מקומו
;ל ספסל־הנאשמים. כמו כל
נושע אחר — ויותר ממנו.
מי שנשבע לשקר בבית־המיש־ס
— ולא חשוב אם זה קרה בעת
קשה להוצאת פקודת־מעצר או
עת מישפט רצח — מקומו בבית-
סוהר, במקומו של האיש שא־תו
צה השוטר להכניס אל מאחורי
סורגים.
מי שזייף ראיות, סחט הודאות
דרכים בלתי־כשרות, פיברק שיח־רים,
העלים עובדות — מקומו

כל שוטר או קצין, עד לדרגה
גבוהה ביותר, שנתן יד לשיטית
פסולות, או שידע עליהן ועצם
ין, או שהצדיק אותן אחרי מעה
— דינו אחד: לעוף מן ה-
׳שטרה, ומייד.

דרושה הקמתה של ועדת•
קירה ממלכתית, על פי חוק
;דות־החקירה, שתחשוה
ת כל הפרשות האלה, תזה
את האחראים להן מחינה
פוליטית, מוסדית ו
וסרית, ותקכע הנחיות ליהוד
כללי של המישטרה,
ן המסד ועד לגג.
כפי שהערנו בשבוע שעבר ב-
בועון זה — מדינה, שהקימה
דת־חקירה ממלכתית לחשיפת
שחיתות בספורט, חייבת לנקוט
נד זה כאשר מדובר במוסד של
כולנו, כל אזרחי המדינה,
׳וי בידו לשבט ולחסד. וכי מי
זיתנו בטוח שלא יפול מחר בידי
קר חסר־מצפון, אשר יפברק
דו ראיות, יענה אותו בכלא,
מיד נגדו עדות־שקר?

* כלבים אכלו את בשדה של
י איזבל, שפיברקה הוכחות ב־שפטו
של נבות היזרעאלי.
איננו מבקשים לשלוח כלבים
י לאכול את בשרו של איש.
הטיהור דרוש.

ולא תהי כאיזכל מיש
ת־ישראל :

במדינה העם
בי ר ה ומ* 3־ ד 1ח
כמו האוסטרלים לפני
ארבעים שנים, הראו
הסקוטים ליהודים איך
אפשר לשמוח —
כעזרת האלכוהול
הסקוטים באו, ראו, ניצחו, שתו
והלכו.
לוותיקים הזכירה הפלישה ה סקוטים
את הימים הגדולים בראשית
מילחמת־העולם השניה, כאשר
הגיעה לארץ אוגדה של חיילים
אוסטרליים. ה״אוסיס״ ,שהיו
(ואנטי־ערביים)
פרו־ישראליים
מסורתיים, עוד מימי מילחמת־העולם
הראשונה, כרתו מן הרגע
הראשון ברית־נישואין עם היישוב
היהודי.
במשך כמה שבועות של ירוד
דבש סוער השתוללו האוסטרלים
מגודלי־הגוף ברוח טובה בתל-
אביב, הפקיעו עגלות־נפט רתומות
לסוסים, פיזרו מטבעות לילדים,
התנדנדו שיכורים על שפת־הים
של תל־אביב. הכל אהבו אותם,
והם אהבו את הכל.
הפלישה של חובבי־ו,כדורגל הסקוטיים
בשבוע שעבר היתה מעין
חזרה־זוטא על אותו מחזה.
הסקוטים העליזים הרעישו את תל-
אביב, שתו, ניסו להתחיל עם ה בנות,
שתו, למדו כמה מילים בעברית,
שתו, שרו ושתו (ראה
ממסיבה לנזסיבה).
מי שחשש מפני מהומות, הריסת
בארים וקטטות של גילופין —
יכול היה לנשום לרווחה. גם בהיותם
שיכורים הסתפקו הסקוטים,
במיקרים קיצוניים, בהרמת חצא־יותיהם
ובהצגת ערוותם — גילוי
בוטה של חיבה טובת־לב. לא י,־ו
תקריות שליליות.
לאזרחי ישראל חמוצי־הלבצ,
המקטרים תמיד, שאינם יודעים
לעלוז ולשמוח גם בפורים וביום-
העצמאות, נתנו הסקוטים שיעור
של עליזות ספונטאנית. האלכוהול,
שאינו מקובל על היהודים, עזר.

הממשלה

מסקנתו אז :״לא כדאי להיפגש
עם אנשי הסוכנות.״
מאז למדו מדינאים רבים כי זה
נכון גם לגבי יורשיהם של אנשי
הסוכנות — אנשי צמרת ישראל.
הפגישה שלא היוזה. בחודש
שעבר הדליפה מיפלגת־העבו־דה
כי מנהיגה, שימעון פרס, עמד
להיפגש עם חסן, מלו מארוקו.
הפגישה בוטלה על־ידי המלך ברגע
האחרון, אחרי שפרס כבר
הגיע לניצה, בדרום צרפת, בדרך
למיפגש.
המלך חסן הוא המנהיג המתין
והמציאותי ביותר במרחב כולו.
ידיעה על פגישה חשאית שעמד
לקיים, כביכול, עם מנהיג ישראלי
בכיר יכלה רק לחבל במעמדו —
מה גם שהיה אז בדרכו אל ועי־דת־הפיסגה
המוסלמית במכה. חסן
מילא שם תפקיד חשוב, כיו״ר
״ועדת־ירושלים״ של המדינות המוסלמיות.
התוצאה:
פרם זכה בכותרת.
אך מלך מארוקו בוודאי לא ישוש
לקבוע עימו פגישה נוספת.
פשע דיפלומטי. החודש אירעה
שערוריה הרבה יותר גדולה.
משה דיין פירסם, באישור הממשלה,
ספר־זיכרונות, ובו גילויים
על פגישות שלו עם המלך חוסיין
והמלך חסן.
יש הבדל מהותי בין הדלפה של
שיחה חשאית, שניתן להכרישה,
ובין פירסום הדברים על־ידי בעל
הדבר עצמו. הפירסום של פגי שות
חשאיות, שהתקיימו תוך התחייבות
הדדית לשמור על חשאיותן,
הוא מעילה באמון -תשע
דיפלומטי. כדי לרומם את עצמו
ולמכור את סיפרו, מכר משה דיין
את הסודות שבהם השתתף כ שליח
המדינה.
פירסום הדברים אחרי דור או
שניים, כשהנסיבות הבינלאומיות
השתנו מן הקצה אל הקצה — נסבלת.
אך פירסום בעיצומם של דברים,
כאשר היחסים נשארו עדינים
מאין כמוהם, הוא מעשה מח פיר.
המסקנה
שיסיקו המלכים: אסור
להיפגש עם מדינאים ישראליים.
אסור לנגוע בהם בקילשון.
שליח דברז׳נייב. הפה הגדול
של דיין לא נשאר בודד. מייד
אחריו פתח את פיו אריה דולצין,
יו״ר הסוכנות, שהתכוון בשעתו

סקוטים מציגים ערוותם אחרי־ הניצחון
הכל אהבו אותם, והם אהבו את הכל
להיות שר־החוץ של הליכוד, לפני
שדיין חטף ממנו את הפרי.
גילה דולצין: נשלח שליח
חשאי לליאוניד ברז׳נייב כדי
לשכנע אותו לאפשר טיסה ישירה
של יהודים מברית־המועצות
לישראל, בלי חניית־ביניים בווי

ג מ 1רולסהרלחב רי ם
המדינאי הישראלי דומה
7מאהב הישראלי: האבר
העיקרי יט7ד הוא הפח
אחת ההלצות הישראליות האותנטיות
ביותר שואלת :״מדוע
גומר הגבר הישראלי כל־כך מהר?״
התשובה :״מפני שהוא צריך לרוץ

ולספר לחברים.״
אין הבדל בין הגבר הישראלי
ובין המדינאי הישראלי. כוח־הבי־צוע
של שניהם נופל בהרבה נד
כוח־הדיבור שלהם. האבר העיקרי
של שניהם הוא הפה.
רק ״רכורט״ .בשנות ה״30
התלונן מדינאי מצרי על פגישה
חשאית שהיתה לו עם נציג המחלקה
המדינית של הסוכנות היהודית.
היה זה אליהו ששון, אביו
של משה ששון, המייועד עתה לתפקיד
שגריר ישראל במצריים.
התלונן המצרי :״ששון ביקש
לקיים עימי פגישה. הסכמתי, בתנאי
שהפגישה תהיה חשאית. נפגשנו
ולא הגענו לשום סיכום.
אחר־כך ישב ששון וכתב רבורט
(רפורט — דו״ח באנגלית) .דד
רבורט הודלף לעיתונות. נגרם לי
נזק ציבורי עצום. הקיצוניים תק פו
אותי בשצף־קצף. וזאת היתה
התוצאה היחידה של השיחה.״

בבואה נ א מנ ה

נה. הכוונה: למנוע מהיהודים את
האפשרות הפיסית ״לנשור״ ולהגר
לארץ שבה הם בוחרים.
לפי דולצין, ברז׳נייב נטה להסכים,
אך מישהו בצמרת הסובייטית
חיבל בכך.
גילוי זה לא היה רק מעילה
באמון ופיטפוט חסר-אחריות. הוא
גם חיבל בכל אפשרות לחדש את
המאמץ ולשנות את ההחלטה. גם
הסובייטים למדו, בוודאי, כי אסור
לנהל מגעים חשאיים כלשהם עם
הצמרת הישראלית — הפה הפתוח
אינו משאיר מקום לדיפלומטיה.
השיא בא השבוע, כאשר פי׳-,
סם עורך ל׳אכספרס הפאריסי,
איוו קיו, שביקר לאחרונה בארץ,
כי המלך חוסיין טס לפני חמש
שנים לתל־אביב והתאכסן בבית־ההארחה
הסודי של הממשלה.
פירסום כזה, שיכול היה לביא
רק ממקורות ישראליים, תקע סכין
בגבו של המלך העומד עתה בהתקפה
חריפה הן מצד סוריה, הן
מצד מצריים.
בשעה שראשי המערך מפטפטים
על ״אופציה ירדנית״ ,יחשוב המלך
פעמיים לפני שיסכים בעתיד אף
לדבר עם שליח ישראלי.
הודאה מבישה. נראה כי
מישרד־החוץ הישראלי השלים עם
המצב. אחרי שפורסם בארץ דו״ח
סודי של השגריר הישראלי בקא-
היר על פגישתו עם נשיא״מצריים,
לא נמסר הדו״ח של שר־החוץ על
פגישתו עם נשיא ארצות־הברית
ואנשיו לשרי ישראל. יצחק שמיר
שלח רק ״דו״ח תמציתי״ ,וגם זה
נמסר לשרים רק בעל־פה. כדי
שלא יוכלו להדליפו מילה במילה.
קשה להעלות על הדעת הודאה
מבישה יותר בפשיטת־רגל מדינית
ומוסרית.
העו ל ם הזה 2270

האם

אחת השאלות המעסיקות עתה חוגים מישפטיים ומישטרתיים היא אם אחד
מעדי־־ה_מדתה__ה;דוע^ם נתן את_ עדות; תחת איום של סחיטה מצד חוגים המקורבים
לנאשמים, שנגדם הוא חיה אמור להעיד.
גורמים שונים בודקים עתה אם נכונה השמועה לפיה מצויה בידי אחד הנאשמים
תמונה של עד־־מדינה, שכה הוא מופיע כמצם אינטימי עם אשה.
אשה זו היא אחותו של אחד מאנשי המפתח כחקירה המישטרתית. שהביאה

למישפט שבו מעיד עד־המדינה.
יש הטוענים, שמאז שנודע לעד־המדינה על תמונה זו, הוא חושש שהדבר יוודע

לאישתו, ולכן עדותו אינה עונה על הציפיות שציפו ממנה.
חנוך, יועמדו לדין כפני כית־מישפט־־מחוזי
בחיפה.
רק אחרי הגשת כתב־האישום נגד דני חנוך, בנו של
הנרצח, התגלה שצוות־החקירה זייף עדויות וכי אין
כל ראיה נגד חנוך.

מו דאג

ה מונ ר ך
מ א רי דו ר

גורמים במערך הביעו דאגה מהצעדים האחרונים
* של שר־האוצר יורם ארידור. לדעת יושב־ראש
המיפלגה, ח״כ שימעון פרם, עלול המערך לאבד
י קולות רבים בבחירות הקרובות עקב צעדים אלה.

פרס שוקל הקמת מטה הסברה כלכלי
מייוחד, שיתמודד עם מה שהוא מכנה
״שוחד הבחירות של ארידור.״
דולוג ׳!1

נגד

א ר לי ך
יושב־ראש הנהלת הסוכנות היהודית, אריה
דולצ׳ין, עומד לצאת במיתקפה פומבית
נגד סגן־ראש־הממשלה, שימחה ארליך.
דולצ׳ין טוען, שישיבת הנהלת הליברלים בשבוע
שעבר, שבה הוחלט על הצורך ברוב של 60 אחוז
בילבד לכל מי שכיהן שתי קדנציות בכנסת, הוכיחה
שארליך ״הורס את המיפלגה הליברלית.״ דולצ׳ין
עצמו אינו ח״כ ולכן הוא אינו זקוק לרוב כזה.

מלחמה

מאבק
במתנה 1רביו
בתוך מחנה רבין מתחולל מאבק עז על שיבוץ אנשי
מחנה זה ברשימת המערך לכנסת הבאה.
מחנה רבץ יקבל מקום אחד בכל עשירית מועמדים
ברשימה.

שלושת המועמדים הראשונים יהיו יצחק
רבץ עצמו, אורה נמיר ויעקוב (״ז׳אק״)
אמיר. על המקום הרביעי מתחרים שניים :
ראש המועצה־המקומית ערד, אברהם שוחט
וראש עירית־צפת, אהרון נחמיאס.
נראה ששוחט יזכה במאבק. את המקום החמישי יתפוס,
ככל הנראה, נחמיאס ואילו את המקום השישי יאייש
ראש עירית־הרצליה, יוסף נבו.

רק ארבעת המקומות הראשונים נחשבים
לריאלים.
פרם

עו ב ד
ה חי ק שו ר ת

ח״כ שימעון פרס החל במסע הסברה מייוחד בקרב -
אנשי התיקשורת.

״ ה 1מ 1תדיין ־־
לפר סו

ס טי ר ה

הזמנת ח״ב משה דיין לקאהיר באה לחבל
בסיכוייו של שימעון פרס.
הנשיא אנוור אל־סאדאת התרשם לרעה מהתעקשותו
של פרס בעניין ״האופציה הירדנית״ ,המנוגדת
למדיניות הפנים־ערבית של הנשיא המיצרי.

בשבת האחרונה נערכה בביתו של הכתב
המדיני של הטלוויזיה, אלימלך רם, ארוחת־צהריים
לכבודו של שימעון פרס. כארוחה
נכחו גם מנהל מחלקת־החדשות של
הטלוויזיה, טוביה סער ועורך ״השבוע יומן
ארועים״ ,יורם רונן.
נ א מן

קי ב ל

ע בו ד ה
דוינ סוו
מטה

מ קי ם

מועמד המערך לתפקיד שר־האוצר, יעקוב לוינסון,
• עוזב השבוע את מישרדו בהנהלת בנק הפועלים,
ועובר לשבת במישרדי חברת אטפל ברחוב ארלוזורוב
בתל־אביב.

לויגסון, המשמש כיושב־דאש מועצת
י* המנהלים של ״אמפל״ ,יקים כמישרדים
אלה את מטה הבחירות האישי שלו.
ה ק לו ת

הצעד הבא של שר־האוצר, יורם ארידור, יהיה
משמעותי מאוד לגבי החקלאים.

ארידור עומד לשנות את תקנות מם־
ההכנסה, שלפיהם מוכר הפחת על משקים
חקלאיים אחרי שבע שנים, ולהעמיד את
התקופה על שנתיים כילבד.
שוי

שו ט רי ם

יועמ דו

שניים מאנשי צוות־החקירה ממישטרת
חיפה, שחקרו את פרשת רצח הישיש יוסף

ב שוו ״ ץ

בנק שוויצי גדול הציע למי שהיה מנכ״ל
מישרד־האוצר, הד״ר יעקוב נאמן, תפקיד
של יועץ כלכלי לבנק, תמורת משכורת של
50 אלף דולר לחודש.
הבנק גם הבטיח לנאמן ולבני מישפחתו טיסות
בלתי־מוגבלות בין שוויץ לישראל.
נאמן נוטה לקבל את ההצעה.

נסח

פסק־הדין קבע שהיא אינה יכולה לחזור
לעבודתה ברדיו כמשך שנתיים. פאר לקחה
את אקראי להיות עוזרת הפקה שלה
בגלי־צה״ל.

קו ד ם

כ בי ש

אנשי הסיירת הירוקה הרסו כשבוע
שעבר כביש ביטחון, שסלילתו עדתה כ־3
מיליוני לירות.

הכביש נסלל על־פי הוראות צר,״ל ובמימון מערכת־הביטחון
בין קיבוץ סמר שבערבה לבין מטעי הקיבוץ
מאחר שכל שטח הקיבוץ נמצא בתוך אזור שהוכרז
כשמורת־טבע, התרגזו אנשי רשות־שמורות־הטבע
על־כך שצה״ל והקיבוץ לא קיבלו את אישורם לסלול
את הכביש והרסו אותו.

ישובי הערכה החליטו לצאת למאבק נגד
הסיירת הירוקה ולא לאפשר להם להיכנס
לתחומי הישובים.
ש פי ג ל

ו ש פי גלר

ל בי טו ח
הכדורגלנים גיורא שפיגל ומרדכי(,,מוטלה״)
שפיגלר נכנסו כשותפים לחברת 4הביטוח
״אלמגור״ .בעד המניות העיקרי בהכרה
הוא חנניה פוקס.
אלמגור מאמצת את קבוצת הכדורגל של בית״ר
תל־אביב, המופיעה למישחקים עם פירסומת לאלמגוו
על חולצות שחקניה. שפיגלר מאמן את הקבוצה ושפיגל
משחק בה.

הקבלן אהרון גביש, מי שהיה שותפו של
בצלאל מיזרחי, הוא פטרונה של הקבוצה
והוא מזרים לה כספים רבים.
שו ט ר *

שו פ רי

שו ט ר * ס

מפכ״ל המישטרה, אריה איבצן, קבע תקנה חדשה,
שלפיה לא יכולים עובדי המטה־הארצי לעזוב את
הבניין לפני שעת סיום העבודה 2.30 ,אחר־הצוהריים.

שוטרים מופקדים על דלת הכניסה לבניין
המטה־הארצי ואינם מאפשרים לשוטרים
וקצינים לצאת מהבניין, לפני השעה
הנקובה. אלא על־ פי אישור מייוחד שד
קצין בכיר.

מדי יום אפשר לראות מאות שוטרים עומדים בצפיפות
רבה באולם הכניסה של המטה־הארצי וממתינים עד
שהשוטרים השומרים על השערים יאפשרו להם לצאת.

התפרקה

סגן־ניצב עוזי נבות נפגש בשבוע שעבר עם שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג.

נכות, מי שהיועץ תמישפטי הבטיח לו
חסינות בפרשת החקירה המחודשת של
מישפט רחל הדר, קיבל הבטחה מבורג
לגבי קידומו המהיר בשורות המישטרה.
אקר אי
בג לי־־־ צ ה ״ ל

רות אקראי, עובדת קול־ישראל שהיתה
מעורכת כפרשת החתמת כרטיס העבודה
של השדרית עדנה פאר, התקבלה לעבודה
בגלי־צה״ד.
אקראי לקחה על עצמה את כל ההאשמה בפרשה שבה
התגלה שהיא החתימה את כרטיס־העבודה של פאר
בקול־ישראל, גם בימים שבהם פאר לא היתה
מופיעה לעבודה. בעיקבות השערוריה שפרצה אז
עזבה פאר את קול ישראל ועברה לגלי צה״ל,
אקראי התפטרה, אך הועמדה לדין מישמעתי.

שותפותכלץ
אחת השותפויות הגדולות בארץ לעפקי
נדל״ן, של אברהם פילץ, יוסי ריגר ואליעזר
פישמן, התפרקה לאחרונה.
שלושת השותפים אינם מוכנים לספר על מניעי
פירוק השותפות.

רבב

ותק 1י ם

ח ד שי ם
השבוע הוחלט על החלפת עוד 000 כלי־רכב
מישטרתיים במכוניות חדשות, החל מה־1
באפריל השנה 000 .מכוניות אלה מתווספות
ל־ 500 המכוניות שהמייטטרה כבר החליפה
השנה.
כן הוחלט בין שרי האוצר והפנים על הוספת עוד
250 תקנים למישטרה, בנוסף ל־ 500 שכבר נוספו.

״התענוג כולו שלי״
אירופה -דלת ניקוטין בעישון עשירה בטעם.

אי תן !111־1־> 1

הדברת מזיקים

דיר ת

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה לל בייאוייד ורפושך.

רמת־גן, רח׳ מודי׳1ץ ,18ת.ד2272 .
טל 6 .־5־ 790114 רש׳ מם־ 21 עסק *׳481/75
אילת — 75014־ 959

חד רי
אפשרי מגורים +עסק
250 דולר לחודש

החולצה הקלאסית
ת״א, אכן נבירול

גוי ^ גו ץ

#עור

מול העיריה
טל. בערב 246276־.03

סרטו של סטנלי קובוילן ג׳לן נילן ולסון ושלי חבל
<גוי?•!׳980 */סי׳ו3145
גיזי׳ז115

בכורה ארצית • ממוצ״ש 7.3בעת ובעונה אחת

תן טרמפ
לחייל

אנוה כרטיס הכניסה שלך ו שלך לאופנ ת העולם.
בית אנו ה, תד דב פרידמן 8רמת גן,טל 03730152-5:

תל אביב

ירו שלים

״אסתר״ 9.50—7—4.15

״אורנע״ 9—6.45—4

חיפ ה

ק רי ת בי א לי ק

״שביט״ 9—6.54

״סביון״ 9.15—7

ל מ בוג רי ם בלבד

העו ל ם הזה 2270

ש וא לגו טלי ב
נראה כמסומם -
המופעל נקפיץ
ן, ום אחר יום עלה ישראל גוטליב עי
דוכן־העדים, חשוף להתקפותיהם ושאלותיהם
המתמשכות של סוללת הסניגורים•
וההצגה חזרה על עצמה. מי שהיה
האיש החזק של בני־ברק, הגבר היהיר,
שהיה נוהג להסתובב בעירו כשהוא נפוח
מחשיבות עצמית, הפך צל• הוא איבד במהלך
החקירה כ־ 20 קילוגרם ממישקלו,
אך השינוי שבלט ביותר באישיותו היה
בצורת דיבורו.
ליושבים באולם נראה גוטליב כצעצוע
מכני. בבוקר, כאשר עלה על דוכן־העדיס,
רענן משנת־לילה, הוא תיפקד עדיין כהלכה.
את תשובותיו פלט אחרי מחשבה קצ רה,
מכנית כימעט, אבל בצורה מלאה,
בפסוקים של יותר ממילה אחת. ככל
שעבר הזמן נחלש קולו. תשובותיו הפכו
בנות מילה אחת, ולפעמים בנות הברה
אחת. ומשך הזמן שהיה דרוש לו כדי
לענות התמשך עד בלי סוף, וחלק מהשאלות
אף לא זכו בתשובה כלל.
לסניגורים ולקהל כבר היה ידוע כי
בבוקר גוטליב עדיין חוזר איכשהו על גיר־סתו
הראשונית, ואינו מתמוטט. אבל בישיבות
אחר־הצהריים הוא הובס כליל.

ע 1מ ו ״ 1ה

לא נראה מדוכא או שבור. הוא פשוט
נראה אדיש, חסר־עניין במתרחש לפניי,
משועמם קמעה וחסר־הבעה.
ביגלל מצבו הנפשי המוזר, היה קל למדי
להביא אותו למתן תשובות ניטרליות. היה
ברור שעורך־דין שישאל אותו, ושיחזוי
וישאל את אותה השאלה יתיש לבסוף את
העד, והוא יבחר בדרך ההתנגדות הקלה
ויענה :״אינני זוכר,״ ״ייתכן,״ ״אולי,״
או ימשיך לעמוד בעיניים בוהות ולא יוציא
הגה מפיו, ואז מתערבים השופטים
וקובעים עבור הפרוטוקול המוקלט כי:
״אין תשובה״.

//אינני
זוכר

לצופים נראה העד כמו הצעצועים לילדים,
שמותחים את הקפיץ החבוי בתוכם, והם
מתחילים לבצע את המוטל עליהם במהי־רות
וביעילות, אבל ככל שהקפיץ חדל
להיות מתוח, נחלש ביצועם, ולבסוף הם
נעצרים בתנוחה גרוטסקית כלשהי.
לא היה זה סוד כי הקהל, עורכי־הדין
וגם השוטרים תמהו וניסו לברר ביניהם
אם הקפיץ המפעיל את עד־המדינה אינו
סם כלשהו. שכאשר פגה השפעתו, העד
הפך חסר־אונים.
מה שמתמיה במיוחד בהתנהגותו של

ישראל גוטליב היה העובדה שאינו מתרגז
לעולם. הסניגורים שאלו אותו שאלות מק ניטות,
ולפעמים חזרו שוב ושוב על אותה
השאלה כימעט בלי סוף. השופטים, התביעה
והקהל איבדו את סבלנותם. אבל גוט־ליב
עמד על דוכן־העדים, מבטו תקוע בקיר
שלפניו, פניו שלווים. וחתומים, והיא
ענה על השאלות בדרכו האדישה.
הוא לא העלה חיוך על פניו גם כאשר
נאמרו דברי־בדחנות על-ידי עורכי־הרץ,
והוא לא ד,וקנט או השפיל את עיניו כאשר
השאלות היו פוגעות או מפלילות. הוא

^ דור כי עורכי־הדין כבר למדו את
״ ״ הדרך לתמרן את העד. הם ידעו כי
הוא אינו עומד בלחצים, ואפילו חזרה על
אותה השאלה כמה פעמים יכולה לגרום
לו לחזור בו מעדותו במישטרה ולשנות
את גירסתו. ואמנם כל הסניגורים שחקרוהו
עשו כך.
שלמה תוסיה־בהן, שחקר את גוטליב
׳/ראשונה אחרי התביעה, חקר אותו בשעות
אחר־הצהריים של יום שלישי, ולקראת
סוף היום התמוטט גוטליב וחזר בו מחלק
מגירסתו המקורית. הוא הירבה לאמר ״אינני
זוכר,״ ולשתוק שתיקות ארוכות. למחרת
בבוקר, כאשר המשיך תוסיה־כהן בחקירה,
נראה היה כי הצליח פחות. גוט־ליב
היה אדיש, אבל לא חזר בו מגירסתו.

ע ד־ ה מדינ ה

..הייתי נ1תן את יד ימיני ר
מוכן לחבל בחקירה,׳׳ אמר הזז׳־כ

דויד גלאס

(המשך מעמוד )31
רק בישיבת אחר״הצהריים, כאשר עלה הסניגור
רם כספי לחקרו, חזר על עצמו
הסיפור מיום אתמול. בשעות אחר־הצה־ריים
המאוחרות לא עמד עוד גוטליב בלח צים,
וענה תשובות שהיו רצויות לסניגור.
כאשר חקר אותו השבוע, ביום ראשון
בבוקר, סניגורו של שמואל דסקל, יעקב
ויינרוט, הותש גוטליב לקראת ההפסקה,
והסכים עם הסניגור כי את הכרטיס לאנגליה,
לכנס חסידי ויז׳ניץ בשנת ,1978 קנה
עבורו סוכן־נסיעות מבני-ברק, והוא עצמו
שילם עבור הכרטיס של אשתו. בחקירה
קודמת סיפר כי דסקל שילם עבור שני
הכרטיסים. הוא גם הסכים עם הסניגור
כי כאשר היה כבר באנגליה בכנס, היה
זה הוא עצמו שניגש לדסקל ואמר לי
שאין לו פרוטה, וביקש ממנו כסף. הנאשם
נתן לו סכום של כ־ 200 דולר. הוא הודה
כי גם בעת הביקור בארצות־הברית היד.
זה לפי בקשתו המפורשת שדסקל נתן לו
כסף. הוא הודה בכך ללא־בושה וללא
שינוי בנימת־קולו.
כאשר טען הסניגור כי גוטליב עזב
את המלון שבו התגורר בארצות־הברית
מבלי לשלם, ופשוט הסתלק, הודה גוט־ליב
גם בכך, והסביר כי היה זה דסקל
שהזמין עבורו את המלון. המילה ״שנודר״
הידהדה בבית־המישפט.

ס מי
שינה
פ ע מי ם לא ברור היה כלל כיצד פו״
על מוחו של העד, ולמה הוא חותר.
הוא הפליל את עצמו שלא לצורך, כמו
בעניין קבלת הכרטיסים מחסידי ויז׳ניץ,
כאשר התברר כי בעצם שילם עבורם
מכיסו. הוא הציג גירסה, שינה אותה,
וחזר לגירסה הראשונה ממש תוך דקות.
התנהגות מוזרה כזו העלתה אצל מישם־
טנים מנוסים את הגירסה שהאיש נמצא
במשך רוב הזמן תחת השפעת סמים.
כאשר שוחרר גוטליב מבית־החולים
ביילינסון, אחרי שהותקף במישרדו, ענה
בנו בטלפון לעיתונאי והסביר לו כי אביו
ישן, כיוון שהוא תחת השפעת סמי־שינה.
^זרבה אנשים המופיעים בפעם הראשונה
בחייהם בבית־מישפט, או הנמצאים בלחץ
נפשי חזק, מחפשים עזרה בתרופות־הרגעה
׳שונות• איש לא שאל את גוטליב אם הוא
אמנם לוקח תרופות הרגעה או סמי־מרפא
כלשהם. אבל התנהגותו המוזרה ממש
חייבה שאלה זו.

העד הנחוש
^ כ ר ־ הכנפת דויד גלאם היה כל מה
י •שגוטליב לא הצליח להיות. נינוח ו
ווו

כדי שהחקירה המישטרתית
נגד השר לא תערך. הייתי
בעת מתן עדותו בבית־המישפט.

לא זוכר...
להלן קטעים נכחדים מעדותו
של עד־המדינה ישראל גוטליב:
פרקליט המדינה גבריאל בך:
מר גוטליב, הדברים האלה שמסרת לנו
פה, על הפעולות שאתה עשית והכספים
שהעברת וכר, בקשר לשלושת מוסדות
אלה, האם תוכל לאמר לנו למה בעצם
עשית את הדבר הזה? למה תיווכת
בדברים האלה, ומה היו המטרות שלך
בעניין הזה?
גוטליכ: ראשית אני רוצה לאמר
לביודהמישפט, אני מצטער ומתחרט על
הדבר הזה שעשיתי. עשיתי את זאת
ראשית כדי לתת, שהמוסדות יהנו מהגדלות,
ממענקים יותר מוגדלים. רציתי
גם לחזק את מעמדה של הסיעה ליכוד
ותמורה בתוך התנועה ובמילא חיזוק
מעמדי בתוך הסיעה.
כך: האם את הדבר הזה שעשית,
האם שמרת זאת בסוד או סיפרת על־כך
למישהו?
גוטליכ: סיפרתי את זה.
כך: עם מי ומתי שוחחת בנושא זה?
גוטליכ: שוחחתי על זה עם ח״כ דוד
גלאט.
כ ך: זכור לך מתי זה היה?
גו ט לי כ: כן. זה היה בערך חודש
מאי, לפני החקירה
כך: אתה זוכר בדיוק שזה היה במאי
או בערך?
גוטליב: בערך מאי, יוני.
(.כאן יש התנגדות של כל הסניגורים
באשר לקבילות עדותו של גוטליב על
השיחה עם ח״כ גלאס. בית־המישפט מרשה
את השאלות)
כ ך: מר גוטליב, איפה התקיימה. הפגישה
עם מר גלאם?
גוטליכ: בבני-ברק, במיסעדה.
כך: באיזו מיסעדה?
גדטליכ: שטוייסל בבני־ברק.
כך: לאיזו מטרה נפגשת עם ח״כ
גלאס?
גוטליב: לשיחה חברית. תמיד היינו
נפגשים.
כך: האם תוכל לאמר מה אז סיפרת
לח״כ גלאם? בקשר לאיזה נושאים?
גוטליכ: היתה שיחה בקשר למועמדים
לכנסת, סיפרתי לו שאני מסרתי,
העברתי בערך 600 אלף לירות לשר-
הדתות, לגבאי בידיעת שר־הדתות. בבוא
העת, כשיקימו את רשימת המועמדים
לכנסת, שהוא ישוחח, ישתמש באמצעי
הזה, נוסף מה שמגיע לבני-ברק כסיעה
חזקה, ששמה הסיעה ליכוד ותמורה היא
חזקה, שהוא גם ישתמש באמצעי הזה,

חייכני, ניצב לו על דוכן־העדים, מחכה
לשאלות עורכי־הדין.
הוא הפגין בדיוק את מידת ההתעניינות
המתאימה, בלי להיראות בלחץ. הוא חייך
לעתים די קרובות כדי להיראות חביב
וידידותי. נימת קולו הפכה מפעם לפעם
מלאת כנות, כדי להיראות רציני.
בניגוד לגוטליב, שלא זכר ולא ידע
ושכח, דייק גלאם בפרטי־פרטים. הוא זכר
תאריכים, שעות ואפילו את ימי השבוע
שבהם אירעו הדברים שעליהם נחקר. הוא
לא נבוך ולא היסס. אם גוטליב היה צעצוע
מכני, מופעל בקפיץ, היה גלאס מחשב-
אלקטרוני משוכלל ויעיל.
הוא ענה בדייקנות על שאלות התובע
גבריאל בך, סיפר על שתי פגישותיו עם
גוטליב ועל שיחת הטלפון האחת שלהם.
הוא ענה בכנות מירבית על פרטי הקרע
בסיעת ״ליכוד ותמורה״ במפד״ל, על יחסיו
עם שד הדתות והמנכ״ל לשעבר של מישרד
הדתות, ישראל ליפל, ועל הודעותיו ל-
מישטרה שנמסרו לבנימין זיגל.
עדיין נינוח, התיישר על דוכן־העדים,
מוכן להתקפה צפויה מצד הסניגור של
שר הדתות, רם כספי, בחקירה הנגדית.
תשובותיו ניתנו בבהירות ובקול ברור.
הוא לא נבוך ולא נרגז גם כאשר נשאל
בפעם השלישית על־ידי הסניגור, כיצד
קרה שחבר־כנסת, יו״ר ועדת חוקה־חוק-
ומישפט בכנסת, ועורך־דין במדינת יש ראל,
שמע על פרשת שוחד לשר בישראל
ולא דיווח על כך לאיש.
״זוהי שאלה של חוכמה לאחר מעשה,״
השיב בניחותה .״כאשר שמעתי את הסיפור

| 1ל | 71|0 ׳,ביקש עד־המדינה מהרב
111י קודח, יושב־ראש המכון
למורשת יהדות תימן, כשחזר מעדותו.

אין תשובה...

לא זוכר..

גוטליב: לא יכול לענות לך.
וגופיה־כהן: אדון גוטליב, אתה
רוצה לאמר לי שמשך כל הדיונים שלך
עם אדון פרוכטר לא אמר לך ׳אדון גוטליב,
מגיע לנו מטצ׳ינג* שהשר רפאל הבטיח
מתוך זכות של 111 אלף דולר, קיבלנו
חלק קטן, אישרו לנו 50 אלף דולר שלא
שילמו, ועכשיו אנחנו רוצים שישלמו לנ*י
מה שמגיע? ,
גוטליכ: אני יכול רק לקבוע דבר
אחד, מה שאני חוזר ואומר, אני את הכסף
מה שהוא נתן לי העברתי למר גבאי.
וגופיה־כהן: מר גוטליב, זו היתד.
השאלה שלי? אני אחקור אותך עוד
קצת זמן, אולי כדאי שתהיה הבנה בינינו,
מה שאתה רוצה להגיד או כבר אמרת,
תגיד כשאחרים ישאלו אותך, אני מבקש
שלי תענה לשאלות שלי, ברור? כאשר
פנית מה היתד. תשובת השר?
גוטליכ: סליחה, אני פניתי לשר־הדתות
אחרי ההסדר הזה בענין המטצ׳ינג,
אני פניתי אחרי ההסדר.
וגוסיה־כהן: אני שאלתי אותך עד
ההסדר, אני אגיע אחרי ההסדר מר גוטליב,
אני מבטיח לך, מדובר כרגע עד ההסדר.
פנית למישהו במישרד-הדתות לפני ההסדר
לבקש בשביל ישיבת ספינקא מט-
צ׳ינג?
נו ט לי כ: זה אני לא יכול להגיד לך,
אני לא זוכר בדיוק.
וגופיה־כהן: תזכור אדון גוטליב,

יש כמה דברים שזכרת בדיוק.
נוטלים: לא יכול לזכור, עבר עלי
מספיק, אני לא יכול לזכור.
וגופיה־ כחן: יש לכם איזה חשבון
בנק, איזה קרן לסיעה הזאת?
נוטלים: עד כמד. שידוע לי לא.
וגופיה־כהן: אז מה חשבת, תראה
אתה מביא כסף לסיעה, לאיפה ילך הכסף?
גוטליכ:
את אלה שקיבלו צריכים
לשאול.
וגופיה־כהן: אני שואל אותך בכל
הענווה, אתה חושב שהצעה כזו שאתה
מבין שיש בה פסול, אתה מבין שהיא
הצעד. בלתי-חוקית, חשבת שתעבור חלק,
פשוט, בינך ובינו? זה לא יעבור הלאה?
נו ט לי כ: אני אמנם מצטער על זה
שזה קרה, אני מצטער על זה.
וגופיה־ כהן: אולי ההצעה היתה
אדוני, שאתה תקבל את הכסף, אדון גום-
ליב?

שעזרתי לסיעה מבחינה כספית. כשישוחח
עם השר על זה.
כך: אתה סיפרת פרטים לח״כ גלאם,
באיזה סכומים מדובר, וממי קיבלת את
הכסף? הזכרת לו את כל שלושת המוסדות?
גוטליכ:

כך: המוסדות שבהם מדובר, כלומר
ספינקא, ויז׳ניץ והמוסד של הרב קורח?
נוטליכ: כן.
כ ך: אתה נכנסת לפירוט כמה מכל
מוסד?
גוטליכ: לא, אני הראיתי לו גם
פתק, הפתק הזה נעלם לי, רשמתי על
הפתק.
ב ך: מה היתר. תגובתו של ח״כ גלאם?
גוטליב: אמר שישוחח.
כך: האם הפתק הזה אומר לך משהו?
מי כתב אותו קודם כל?
גוטליב: אני.
כ ך: האם אתה במהלך החקירה גם
נפגשת עם גלאם?
גוטליכ: במהלך החקירה לא, אחרי
זה, אחרי הפתק, סיפרתי לו.
בד: נפגשת אתו איפה?
גוטליב: בירושלים.
ב ד: מה אמרת לו?
נוטלים: סיפרתי לו, שידע שהודעתי
במישטרה שהוא יודע. שידע מזה שהודעתי
למישטרה על כל השיחה הזאת.
.הסניגור תוסיה־כהן: האם השיקולים
שלך כשאתה קבעת לויז׳ניץ והמלצת,
או חתמת על 300 אלף לירות היו
כדי לעזור להם מפני שאתה קרוב להם,
או מפני שמגיע להם, או מפני שהם זכאים,
או מפני שיש להם בית־כנסת שבונים
או משפצים?
נוטלים: הכל יחד.
וגופיה־ כהן: עכשיו מה עם ספינקא?
יש לנו 200 אלף לירות, אתה מחסידי
ספינקא?
גוטליב: אני אוהד שלהם.
תוסיה־כהן: הרשימות האלה כללו
פרטים למה הם זקוקים לכסף, מה הם
עושים, איך הם עושים?
גוטליב: אני לא יכול להגיד לו
פרטים.
תוסיה־כהן: האם כללת את כל
אלה שפנו אליך, או חלק השמטת?
גוטליכ: אני לא יכול לענות לך על
השאלה.
תופיה־כהן: מר גוטליב, אני פשוט
מנסה להבין אם היו לך איזה קריטריונים
בהמלצות, אם היה משהו שהדריך אותך,
* מידור שלפיו משלמת הממשלה לאו
שתחושת הרגע את מי אתה אוהב מוסד דתי סכום מקביל לסכומי התרומות
יותר?
שהוא מקבל.

מפי גוטליב לא ידעתי איר להתייחם אליו.
לא הבנתי מדוע אדם כגוטליב, שהכרתיו
כאדם ישר׳ ימציא סיפור כזה. מאידך
לא יכולתי להאמין שהשר מסוגל לדבר
כזה, ביהוד אחרי שסיכמנו בסיעה שלא
נקבל כספים כאלה למימון. אני גם ידעתי
שלסיעה אין בכלל חשבון, שהרי לוא היה
לסיעה חשבון היה השר מספר לי. היינו
ביחסים מצויינים באותה עת.
״מה הייתי צריך לעשות ז אני יודע
שיש אנשים שאומרים שהייתי צריך לרוץ
למישטרה עם האינפורמציה. קיבלתי מכ תבים
מאנשים שאומרים שהיה עלי לעשות
כך. אבל אני חשבתי שאם אלך לשר עם
הסיפור הזה אני הופך עצמי לשותף סמוי
לסחיטה. לכן העדפתי לשכוח מכל העניין.
״בחרתי בדרך שהיתר. אולי פחדנית
ואולי לא, בדרך שלא היתה המוסרית
ביותר בעולם, אבל בדרך חוקית. פוליטיקה
אינה הדבר הטהור והיפה והאידיאלי ביותר
בעולם. החלטתי להתייחם לסיפור בספ קנות
ולתת לכולם ליהנות מהספק. החלטתי
למחוק את הסיפור במהירות הגדולה
ביותר מזכרוני.״
מתשובה זו לא חזר בו העד, ובוואדי-
אציות שונות חזר עליה באוזני הסניגורים
האחרים, שחזרו ושאלוהו אותה שאלה.
במהלך עדותו החליף חיוכים ומילות
בדיחה עם העיתונאים שישבו לידו. ורק
פעם אחת לא היתד, התשובה מוכנה בפיו.
היה זה כאשר סניגורו של שמואל דסקל,
יהודה וינשטיין, שאל אותו מדוע לא
סיפר במישטרה על פגישתו השניה עם
גוטליב, שבה גילה לו עד־המדינד, כי היד,
במישטרה וגילה להם הכל. על כך אמר

אין תשובה...
גוטליג: לא.
תופלה־כהן:

אולי להוצאות שלו

בקשר לסיעה?
גוטליב: לא, במפורש לא.
תופיה־כהן: לפני שהמישטרה הספיקה
לבוא לגבות הודעה, אתה נפגשת
עם אדון גלאס, נכון או לא נכון?
גוטליכ: זה נכון.
תופיה־כהן: היה לך איזה מכשיר יי הקלטה עליך או הפעם לא היה?
גוטליב: אף פעם לא היה לי.
תופיה־כהן: אף פעם לא היה עליך?
גוטליב: מכשיר הקלטה עלי? לא.
תוסיה־כהן: איפה נפגשת אתו?
גוטליב: במישרדו בירושלים.
תופיה־כהן: באת אליו, סיפרת לו
שמסרת למישטרה את שמו?
גוטליב: כן.
תופי־־כהן: מד, היתד, התגובה שלו?
גוטליכ: שהוא מאשר את השיחה.
׳תופרה־כהן: ואז אתה הלכת למיש־טרה
ואמרת, דיברתי עם אדון גלאם והוא
מאשר את השיחה?
גו ט לי ב: לא זה לא היה כך, עכשיו
אני מתחיל להזכר. אני כתבתי את הפתק
הזה, אבל אני לא שוחחתי איתו אחרי זה.
תופיה־כהן: לא שוחחת? באמת?
הרי אתה קודם אומר שהלכת אליו למיש־רד
וישבת ודיברת איתו והזכרת את הישיבות
ועכשיו אתה אומר שזה לא היה?
מר גוטליב, תחליט, עכשיו אתה רוצה
^ להגיד לנו שכל מה שאמרת לאדון בך
וגם לי על השיחה עם גלאם זה דברים
שלא היו מעולם?
גוטליב: מי אומר?
תופרה־כהן: אתה עכשיו התחלת
1להגיד, שאתה נזכר שזה לא היה.
נוטליג: לא, אני דיברתי שידע ש אני
אמרתי למישטרה, שמסרתי הודעה
למישטרה, שידע את הדבר הזה. לא, זה
כן היה.
תדסיה־כהן: מה לא היה? אתה קודם
התחלת להגיד ״אני עכשיו נזכר שזה
לא היה״ מה לא היה?
גומליג: לא. לא. לא. אני עכשיו נזכר
שזה היה. הודעתי הראשונה היא ה נכונה.
תופיה־כהן:
אתה שומע ממנו שמאשר
את דבריך, האם דיווחת על כך
למישטרה?
גוטלי־כ: כן.
תופיה־פהן: למי?
גוטליג: לזיגל.
יי ונופיה־ כהן: מי שלח אותך לשוחח
עם אדון גלאס?
גוטליכ: אני לא יכול לזכור.

1 1 1 11ל 111ך 1״ י [ 1הסניגור הבכיר במישפט,
תוסיה־כהן, שנפצע והופיע
1141111ן *-
למישפט כשהוא נתמך בקביים, מתייעץ בהפסקה עם שר־הדתות

ועם הסניגור השני, כספי. שני הסניגורים חילקו ביניהם את
חקירת עד־המדינה ושניהם הצליחו לגרום לו לחזור בו מגירסתו.
בתמונה למטה: פרקליט המדינה גבריאל בך ועוזרתו מוסיה ארד.

גלאם :״לא נשאלתי על כך. אני החלטתי
כמו בצבא, לא לענות יותר מאשר שואלים
אותי.״
היתד, זו תשובה מפתיעה, אחרי התשובות
המתוחכמות והאלגנטיות שנתן קודם
לכן.
״רציתי לגונן על השר. הייתי נותן את
יד ימיני כדי למנוע את החקירה ה-
מישטרתית. אמרתי לזיגל שהייתי מוכן
לחבל בחקירה,״ חזר ואמר הח״כ בתשובות
לסניגורים.
וכאשר חזר וינשטיין ושאל אותו מדוע
לא סיפר לשר־הדתות על גילויי גוטליב,
אמר גלאם :״התנהגותי היתד, אנושית.
דחקתי את הסיפור. אולי עשיתי טעות,
זוהי חולשה אנושית, אם מישהו היה עושה
אחרת, שיקום!״ אמר העד והציץ לעבר
הקהל באולם.
״אני עומד,״ ענה לו וינשטיין, הידוע
בשנינותו.

אילנה אלון 1

במסיבה אינטימית שד 700 איש חגג

של חלום אייבי
בדמות סעד מורת־דא,
שגגריר מצרים בישראל, שבא גס הוא.

! 1ץ | ך ן הוא אייבי נתן, שהאמין כבר לפני 15 שנה שצריך
לעשות שלום ננס המצרים, וכאשר ראה שאיש לא
טס לשם. במסיבה הוא היה נרגש מהעובדה שכל ידידיו באו.

^ ר 11ן 1| | 1ך 1ך הוא יצחק רבין, מי שהיה
ראש־הממשלה. ל״

ידו הזמרת שולה חן, מאחור קרני פרי.

ן 1נוומליזצ׳ה שלמה

ך בוקר כאותו יום, יפני 15 שנה,
לא היה איש מראשי־המדינה סורח
לבוא לאייבי נתן, אלא כדי לאכול במים־
עדה שלו. בערב של אותו יום היה אייבי
גיבור לאומי ודמות בינלאומית, וראשי-
המדינה התחרו ביניהם כדי לחסות בצילו.
מה שקרה באותו יום נראה כאילו בויים
על־ידי במאי גאון.
המיסעדן התל־אביבי, שהקים רשימה
לבחירות ונכשל בה כישלון חרוץ, הבטיח
שאם ייבחר יטוס למצריים כדי להשכין
שלום. ההבטחה עוררה גיחוך. אך באותו
בוקר, בפברואר ,196 קיים את אשר הבטיח,
למרות שלא נבחר: הוא נכנס למטוס
הלבן הקטן שלו, שלום ,1וטס.
בצהרי־היום העבירו סוכנויות־הידיעות
ידיעה נוראה: המטוס של אייבי הופל,
והיא נהרג.
איש אינו יודע איך נולד ברווז זה. אך
הוא עשה את שלו: מה שנראה עד לאותו
רגע כהרפתקה נאיבית הפך, לפתע, טר־

הפגינו אחמד גומעה, המזכיר הראשון של
שגרירות מצרים בישראל ואני־לי חאלינן,
הדיפלומטית הפינית הממונה על ענייני בריה״מ בישראל, ששוחחו ביניהם באנגלית.

ס ר ־ו
גדיה מחרידה. הידידים שיעצו לו לטוס
התחרטו. מי שצחק לו עד לאותו רגע
היכה על חטא. הציבור כולו התייחד עם
האיש, שהפך גיבור.

״האפי אנד״
לטרגדיה

לעתיד

צופה שמעון פרם, כאשר
ואם ייבחר לראשות
הממשלה. במסיבה שתה, אך לא רקד.

ך* עכור כמה שעות הסתבר כי הידיעה
• היתד, כוזבת. אייבי נחת על אדמת מצריים,
התקבל בסבר־פנים יפות על־ידי

את יום השנה הי 15 שד הטיסה למיצוי

11*[1[1י!|] 0לא חסרו אצל אייבי.
1י י • יי הן תמיד צמודות אליו.
החתיכה בלבן נחה אחרי הריקודים.

גבה

׳ים החכמים, והצטווה לחזור בהקדם האפשרי
*ת שבא.
ודוח ל״האפי אנד״ זה שיל הטרגדיה עבר
יר, תוך שעות מעטות, את כל המיגוון הרג־הסוערים,
כמו במחזה גאוני. כאשר חזר, התקבל
בכבוד־מלכים. המונים התקבצו כדי להריע
הוא נישא על כתפיים. שוחרי־השלום ראו
!דם הפועל בכיוון הנכון, אם כי בלי יעדים
ים. אנשי הימין הלאומני היו מוכנים לקבלו
־ ישראילי נועז. להמונים של יוצאי עדות־המיזרח
גיבור אותנטי משלהם, בלי קשר לתוכן של

זה היה לפני 15 שנה. מאז היו לאייבי
עליות דרידות. הוא לא חזר עוד לפיסגת
הרגשות*של אותן שעות מהממות, אך הוא
חזר שוב ושוב למוקד ההתעניינות. כמה
פעמים חזר למצריים בדרכים שונות, ני סה
גם להגיע ללבנון. הוא הביא את ספי-
(המשך בעמוד )36

גבי ובין

זו בשחור גס כן נחה
1 1 •^ 111 בין ריקוד לריקוד. מימין:
המטוס הקטן שטס בשמי אולם־
הנשפים של מלון הילטון, כשבתוכו טייסת.

לאה רקדה להנאתה, כשבטלה עמד ליד
הבאר. מימין יושבים טל אחד המיזרוניס :
אשית עורך־דין מלכה רוזנשטיין, ח״ב מנחם סבידור ובתו ענת.
צייצי גבי
הארכיטקט רפי

פנטסטי!

זה מה שחשבו כולם
על השחקנית
חנה מרון, שרקדה באופן חופשי לצלילי
המוסיקה והפגינה כושר רצון אנושי.

זיוה, אשתו של ראש עיריית תל־אביב,
באה לבדה. בעוד לאה רבין רוקדת עם
בלומנפלד, רקדה זיוה עם בני־זוג שונים.

קוו ! 3 3

ב בו רסה

השבוע במשק
בל בית־אב
האינפלציה בין 100$ר&ל 200 הפסיד 9000 שקל
• יום שני — 23.2 ,נגיד בנק״ישראל: צריך למנוע עליית השכר הריאלי
ב 1981-היום נכנסו לתוקפם כללי המסחר החדשים בבורסה שר״
האוצר מגיש את תקציב המדינה 1981/82 הביטוח״הלאומי יקבל השנה
מהאוצר רק * 10 ממה שמתחייב על פי החוק השביתה באוניברסיטאות
ליומה השני בבורסה: עליות שערים קלות בצמודים; במניות — מימושים,
• יום שלישי — 24.2 ,הרווח הנקי של ״בנק דיסקונט״ ל״ 240 : 1980 מיליון
שקל? גידול של 145 כלכלני האוצר ובנק־ישראל: האינפלציה תרד השנה
ל 100ח״כ עדי אמוראי (המעדן) :תהיה אינפלציה של 200
סעיף בתקציב מישרד״האנרגיה: תחנות רוח לייצור חשמל בבורסה:
ירידות שערים ; הבנקים מחזיקים מעמד.
• יום רביעי — 25.2 ,חברות־הביטוח דורשות העלאה גדולה בתעריפי הביטוח
*** יש סיכוי למציאת נפט בשלושה קידוחים בארץ ח״ג שלמה לורנץ
מציע שרות רפואי חינם להורי דיינים ושופטים הביצים התייקרו ב״*12
* 41 נמשכים עיצומי המורים הד״ר מאיר ח ת: הבורסה תמשין להיות
עצבנית בבורסה: ירידות שערים ברוב המניות.
• יום חמישי — 26.2 ,״אגד״ החליט שוב להתמזג עם ״דן הסיוע
האמריקאי לישראל ב 1982-יהיה 2.9מיליארד דולר נקבעו שערי ריבית
חדשים בקרנות היצוא מיפעל ״אמבין״ באשקלון נסגר אגרת
הטלוויזיה תעלה בשנה הבאה 450 שקל בשלושה תשלומים ההשקעה
השנתית במחקר ופיתוח 450 מיליון דולר 2.3מהתוצר הלאומי.
י• יום שישי — 27.2 ,עובדת־מדינה ״שלא עבדה שנתיים וחצי״ — פוטרה
הוצא מיכרז להקמת ממגורה באשדוד; ההשקעה 12 :מיליון דולר
גם ריווחי ״בנק המזרחי״ גדלו השנה ריאלית ב 45 הבנק יחלק *100
מניות הטבה הריבית על אוברדראפט מאושר הגיעה ל״* ,198 על חריגות
ל 258 הריבית הריאלית (בניכוי האינפלציה) הגיעה ל 24 האוניברסיטות
עדיין מושבתות.
• יום ראשון — 1.3 ,השבוע התחיל ברגל ימין; גם בבורסה היו עליות
שערים וביקושים גדולים למניות הבנקים שר־האוצר מודיע על כוונתו להוריד
את שיעורי מס״הכנסח החל מה 1-באפריל מחיר הבשר הקפוא הועלה
ב 12 מחיר ההודים הוזל ירוחם משל מסכים שחברות בקופת־חולים
לא תחייב חברות בהסתדרות האוצר ספג בפברואר כ־ 700 מיליון שקל.

והב

(המשך מעמוד )35
נת־השידור והפך גיבור לקהל צרכני־הפום.
בביאפרה, בגבול קאמבודיה ובמקומות
אחרים הפעיל מיבצעים של עזרה וסיוע,
שביישו את הממשלות. הפגנות־היחיד
שלו בארץ משכו המוני צעירים שלא היו
באים לכל הפגנה פוליטית.
בכל השנים האלה נמנע מלהזדהות יתר
על המידה עם מצע מסויים או כיוון פוליס,
ברור, וכך שמר על אהדתם של כל .
החוגים. במלאת 15 השנים למיבצע הראשון
כבר הפך מוסד לאומי ובינלאומי,
מקובל על הכל, בעל דמות ציבורית ברורה.

מ או ח די ם
בה שפעת היין

^ ל זה היה גלוי לעין כאשר התכנסו
״ השבוע מאות מוזמנים — פוליטיקאים׳
חתיכות, אנשי החברה הנוצצת (ה
לספקולנט
הנבון בבבד!

בד 800ל־500
זה שבועות ארוכים נע מחירה של
אונקיה זהב סביב 500 דולר. על פי
הערכת האוצר האמריקאי מצויים היום
בידיים פרטיות כ״ 15 אלף טון זהב,
ששוויים כ״ 240 מיליארדי דולר. חלק
ממחזיקי הזהב מוכר כמויות גדולות,
מחשש לירידה נוספת, ולחלק נמאס
להחזיק זהב שנקנה בזמנו ב״ 800 דולר
האונקיה. לכן ממירים אותו בדולרים,
הנותנים ריווח של * 14 עד * 18 לשנה.
ובכל זאת מחיר הזהב נעצר. את התשובה
יש למצוא בשוק העיסקות העתידיות
לשלושה ולשישה חודשים. על שוק
זה התלבשו כמה סוחרים ממולחים —
הם מוכרים וקונים חוזי״קנייה עתידיים,
תוך ציפיה לעליית מחיר הזהב. והוא
יעלה•
וחזרה יין לתייר שהוא גם משקיע.

זהב ״על הנייר״ וזהב צמוד

גם בארץ אפשר לגשת לבנק ולקנות
זהב. אתה חייב לקנות לפחות 32 אונקיות,
במחיר של כ 156-אלף שקל, כולל
מע״מ. המתכת נשארת במרתפי הבנק,
בארץ או בלונדון. כאשר תרצה למכור
אותו בריווח, תצרף אותו (את הריווח)
להכנסתן האישית.
דרן נוספת ומעניינת להשקעה בזהב
מציע ״הבנק הבינלאומי״ :פיקדון צמוד
לזהב. מצמידים את השקעתן למחיר
הזהב בבורסת לונדון. ואלה התנאים :
מינימום השקעה של 500 דולר לתקופה

* ח״כ לשעבר סטף ורטחיימר: יש
למחוק את ההימנון הישן — ביטחון,
חקלאות, שנור! (מה הוא רוצה מה-
שנור !)
* הפרופ׳ מיכה מיכאלי: יש לצמצם
באופן ניכר את הוצאות הממשלה.
(הפרופ׳ עזרא סדן, אייכה )1

על״פי החוק, אסור לאזרח להחזיק
זהב, אלא כתכשיט, מטבע, או מדליה.
אם הגעת לשווייץ, היכנס לבנק וקנה
״גוש״ של זהב, במישקל ,20 ,10 או
31 גרם. על כל מטיל זהב טבועה
חותמת המטבעה והמישקל המדוייק.
המחיר — המחיר של הבורסה בתוספת
עמלה של כ״* .7כשאתה חוזר ארצה
דאג שילחימו טבעת למטילים, צרף להם
שרשרת והרי לך תכשיט למהדרין. מעני

מטבע יום העצמאות
$ 410
של שלושה או שישה חודשים. עמלת
הקנייה * .3בכסף זה קונה הבנק זהב
בלונדון. המשקיע רשאי למשון את כספו,
או את ״זהבו״ בכל עת, אן אם כן
יעשה (למשל: כדי לממש ריווח בזהב)
יהיה חייב להשאיר בבנק את התמורה
בדולרים עד למועד הנקוב, בתנאים הרגילים
של השקעה במט״ח. על ריווחי
הזהב חל ניכוי במקור (לטובת האוצר
!) של * .35 צורת השקעה מעניינת —
גם למשקיע הקטן. מומלץ למאמין. בזהב,
כמובן.

מטבע זהב בכיס

מחיר אוני,יה זהב
מינואר 79׳ עד פברואר 81׳

• מניות ״אריה״ עמדו בתחילת
השבוע על 680 נקודות ; צפויה הכרזה
על דיבידנד. הציפיות הן ל .300*-כדאי!
• מניות ״בנק הספנות״ עומדות על
,450 רווחיות הבנק טובה, והעובדה
שהוא שיין לקבוצת אייזנברג גם היא
שווה משהו. כמה!
• שים־לב למניות ״רסקו״ .הרגילות
עומדות על ; 500 שוויה הנכסי של המניה
גבוה פי כמה.
• מורגש טיפוח של מניות ״בנק
כללי״ .אופציה ושטרי-הון זולים במיוחד.

הבדיחה האחרונה המהלכת באולם
המסחר בבורסה: ביום שנציג ״הבנק
הבינלאומי״ מוכר צמודים, טוב
לקנות צמודים.

מה הם אומרם

מתי זהב הוא מתכת ומתי לא!

136

השבוע ( 23 בפברואר — 1במארס)
החלה הבורסה להתנהג כמקובל: מעט
ירידות, יותר ממעט עליות, עם זינוקים
של כמה מניות. הבנקים שוב צועדים
בראש. לדעתו של הד״ר מאיר חת, יו״ר
מועצת המנהלים של הבורסה, צפויה
בשבועות הקרובים התנהגות עצבנית של
הבורסה. היועצים והברוקרים מייעצים
ללקוחותיהם לחזור ולבדוק את הקשר
בין המניה לערכה, והם אף עושים זאת
עבורם. הרבה כסף עדיין ממתין מחוץ
לבורסה, מחפש הזדמנות להיכנס או
למצוא אפיקי־השקעה אחרים.
מחקר של ״נשיונל קונסלטנטס״ מגלה,
כי ההפסד של כל המשקיעים בבורסה
(חלקו על הנייר) ,המבוסס על
״התכווצות״ שווי המניות בין ״השיא״ |
של ה 26-בינואר לנקודת השפל, חיה
יותר מ״ 9מיליארד שקל, או כ״ 1.1מיליארד
דולר. משמעות הסכום הזח: בממוצע
הפסיד כל בית-אב בישראל כ־9000
שקל במשן שלושה שבועות; כלומר:
כמעט כפול מההוצאה הממוצעת למיש-
פחה בפרק זמן זה.
מחקר. מעניין אחר מגלה, מהי כמות
הכסף שנדרשה בתקופת ״ההתכווצות״
כדי להוריד מניה ב .1*-כ־ 120 מיליון
שקל היו דרושים כדי להוריד את סטוק
בל״ל ב 75 .1*-מיליון היו דרושים ל-
אי־די-בי ו 55-מיליון ל״פועלים״ .לעומתם
היו דרושים רק 16 אלף שקל
כדי להוריד את ״ירדניח״ ב־* 1ו24-
אלף שקל ב״כרמל אופציות״ ו 33-אלף
ב״אלקו אופציות״.

פחד *7 0 1

אפשר גם להשקיע במטבעות זהב שמנפיקה
החברה הממשלתית למדליות
ומטבעות ; מטבעות אלה הן חילך חוקי
לכל דבר. אן במקרה זח העיסקה היא

עיסקת-חבילה ; אתה קונה זהב, מטבע,
ערן נומיסטי (אספני) ,היצע מוגבל, ואת
כל אלה נושא בארנקן. המחיר, לדוגמה:
מטבע יוס-חעצמאות תשמ״א (ראה צילום)
מזהב, ממנו יונפקו 7500 יחידות
בלבד, יעלה 4100 שקל היחידה או 410
דולר בחו״ל. העדן הנקוב של המטבע
— 10 שקלים. המישקל 17.28 גרם זהב
,700 והוא מכיל חצי אונקיח של זהב
שערכה היום 250 דולר.
מה שמציעים לן הוא, לשלם עבור
הערן האספני 160 דולר, או למנויים
בארץ 1900 שקל, מעל לערן המתכת.
למרות הפרמיה הגבוהה, ההשקעה על
פי רוב כדאית, ובכמה מיקרים אף
כדאית מאוד.
מיספר המנויים של החברה למטבעות
בארץ הוא 20 אלף, ובעולם כולו —
.7000 אם כולם, או חלקם הגדול, ירצו
לרכוש את המטבע, יעלה ערכה עוד
בטרם תימסר למזמינים. הנדירות והביקוש
יעלו את מחירה, והניסיון של
העבר מוכיח שמטבעות הזהב של ישראל
חן השקעה טובה לטווח ארון.
האוצר מנוע מלהשתתף ברווחים.

רוקדת מלכה רוזנשטיין
שנות ה־ 60 מכות את שנות ה־80
בוהמה — במלון הילטון בתל־אביב, כדי
לחגוג עימו את יום־השנה.
מעל לקהל ריחף דגם של המטוס המקורי׳
כשהוא תלוי מחוט־ברזל, ובו חתיכה־טייסת.
היין זרם כמים (אך לא משקאות
חריפים יותר) ,המוסיקה הלמה על ראשי
הנאספים וכימעט מנעה אפשרות של שיחה׳
החתיכות של שנות ה־ 60 התחרו עם
החתיכות של שנות ה־( 80 ולדעת הוותיקים׳
לפחות׳ עלו עליהן).
כל זה היה רחוק מן האווירה הדרמתית
של המיבצע המקורי. שוב אין ויכוח על
מניעיו ומעלותיו של אייבי — עד כדי כך
שאנשי הליכוד והמערך, כשהם מאוחדים
בהשפעת היין, חתמו יחדיו על הטפסים
המוכנים של עצומה שדרשה להעניק ל-
אייבי את פרם־ישראל.
האיש החשוב ביותר במקום לא היה
שימעון פרס ו/או יצחק רבין, ואפילו לא
רוני מילוא, חסיד הסיפוח וההתנחלות,
שהזדהה עם אייבי כמו יוסי שריד. האיש
החשוב היה זה שעצם נוכחותו הוכיחה כי
תוך 15 שנים קצרות יכול חלום נאיבי
להיות למציאות מדינית מוצקה. היה זה
סעד מורתדא, שהגיע למקום עם מיטב
אנשי השגרירות וגשותיה. הנאום שלו, כמי
הנאום של אייבי עצמו, כמעט לא נשמע
בהמולה.
אף אחד מן החוגגים העליזים לא זכר
בי עברו שתי מילחמות, ונפלו אלפי חיילים׳
כדי להגיע בסופו של דבר לאותו
מצב שאייבי הנאיבי רצה להשיגו בטיב־צע־יחיד
דרמתי.

העיתונא־ת ה מנ סהוה חזי ר את
בעדת אריה בנסיעות ה ת אבדו ת:

) 1 ׳1 0 1 1 1

(נסות!

(*ך לושה שוטרים מיהרו לעלות ל ״
קומה הרביעית של הבית ברחוב
דיזנגוף 219 בתל־אביב. הם נקשו בחוזקה
על הדלת. כשלא נענו, ניסו לפרוץ
אותה בכוח. לפתע נפתחה הדלת.
מול השומרים ניצבה אישה לבושת חלוק,
אסופת שיער, כפופת־קומה בעלת עיניים
נפוחות מבכי ופנים חיוורות .״את בסדר
סאנדרה ז״ שאל אחד השוטרים .״אני
בסדר,״ השיבה האשה ופרצה בבכי.
השומרים הוזעקו לדירה על־ידי חברה
של אחת מעיתונאיות־האופנה• הידועות
ביותר-בארץ, סאנדרה סקארבק. סאנדרה
טילפנה לידידה וביקשה ממנה להזעיק רופא
.״נפלתי והרגל שלי כואבת,״ היא
סיפרה לחברה. אולם הידידה ידעה את
האמת. היא ידעה שרק קודם לכן ניסתה
סאנדרה להתאבד, חתכה את ורידי־ידיה
ורק ברגע האחרון ניצלה. הידידה גם
ידעה שזו לא היתה הפעם הראשונה בשבוע
האחרון שסאנדרה ניסתה לשים קץ
לחייה. הסיפור על המעידה בבית נשמע
לידידה חשוד. היא מיהרה לדווח למגן־
דוד־אדום על נסיון התאבדות נוסף, ומגן־
דוד־אדום הודיע למישטרה.
סיפרה השרוע סאנדרה ד
אני ניסיתי להתאבד. אני מנסה להתאבד
כבר מגיל ,16 אבל בשבוע האחרון
זה היה רציני. אני אמשיך לנסות ולהתאבד
עד שהבעל שלי יחזור אלי. אם
הוא לא יחזור, אני אצליח בסופו של
דבר למות. אין לי שום דבר בחיים. ההורים
שלי לא רוצים אותי, הבעל שלי
עזב אותי. אין לי בשביל מה לחיות. בפעם
הבאה אני אקח כזו כמות של כדורים,
שאף אחד לא יוכל להציל אותי. גם אם
יצילו אותי, ברגע שאני אהיה לבד, אני
אנסה עוד פעם, עד שאני אצליח.
אני לא רוצה לחיות בלי הבעל שלי,
משה. אני יודעת שלא תמיד התנהגתי
אליו יפה, אבל אני כבר רגילה אליו. אם
הוא לא חוזר אלי, אין לי בשביל מה
לחיות.
את משה הכרתי לפני תשע שנים. הייתי
כבר אז לא כל-כך צעירה. ולא אהבתי
לצאת מהבית. כל החיים שלי היום —
העבודה. הייתי כתבת־ד,אופנה של ידיעות
אחרונות ואחר־כך גם של לאישה ושל
הג׳רוסלם פוסט.
יום אחד בא ידיד שלי ואמר לי שאני
צריכה להתחיל לצאת קצת מהבית ולהכיר
אנשים, בחורים ובילויים. הוא אמר
לי להפסיק להיות כזו סנובית ועם אף
למעלה. ידעתי שכולם חושבים את זה
עלי. הלכתי איתו למסיבה ושם פגשתי
את משה. אני ידעתי שהוא יותר צעיר
ממני ושאין לנו את אותו רקע השכלתי
ומישפחתי, אבל נדלקתי עליו. אהבתי את
׳עצמות־הלהיים שלו ואת השיער הארוך
שלו.

איו ם בסכין מחרת נפגשנו עוד פעם. הוא בא
• אלי הביתה, ועברנו לגור ביחד. אני
לא הייתי בתולה כשהוא פגש אותי, אבל
הוא התנגד לכל מני דברים שאני חשבתי
שהם בסדר• ,כמו זה שהצטלמתי בתמונות
פרובוקטיביות, אם כי לא בעירום.
אחרי כמה חודשים, אני זוכרת כאילו
זה היה היום, הוא הציע שנתחתן התחתנו

^080

אצלי בבית. היו כל החברים מהעיתונים
שלי וגם העורכים. היתד, חתונה יפה.
משה עבד בכל מיני עבודות, אבל היתה
לו תאונת־עבודה והוא נאלץ להפסיק לע בוד.
אז התחלתי לריב איתו. אני יודעת
שאני אשמה בזה, אבל היו כל מיני מריבות
שלא יכולתי לשלוט על עצמי. כעסתי
בכל פעם שהוא הגיע מאוחר בלילה. כעס תי
כשהוא הביא לבית את החברים שלו.
הם היו תמיד יותר צעירים ממנו, וזה
לא מצא־חן בעיני. אני יודעת שלא התנהגתי
יפה כשאסרתי עליו להביא את
החברים הביתה וכשאמרתי לו שהם מלוכלכים
פיסית.
לי יש גם בעיות של שינה. אני לא
מצליחה להרדם מהר ומשה נרדם מיד.
לפעמים הוא נוחר ולפעמים הוא גם מסתובב
במיטה• ולי לא היתה סבלנות לזה,
אז הכרחתי אותו לישון במלון.
היתה גם פעם אחת שהיה בינינו ריב,
אז אני רצתי למיטבח ואיימתי עליו ב־

נישואין מאושר

העיתונאית סאנדרה סקארבק ובעלה, נזשה,
ביום נישואיהם לפני תשע שנים. סאנדרה
מודה היום שהיתה קשה לבעלה, אך מבקשת ממנו לחזור הביתה ומאיימת שאם הוא
לא ישוב אליה לחיות איתה, היא תמשיך בנמיונות ההתאבדות שלה, עד שתצליח.

סכין. אבל משה הוא בן־אדם נהדר. כל
פעם שהיינו רבים ואחר־כו הייתי מבק שת
ממנו משהו, הוא היה עושה את זה.
גם העניין של הכסף הרגיז אותי. כש התחתנו
לא היה איכפת לי שאני מרווחה
יותר ממנו ולא היה איכפת לי גם
אם הוא לי מרוויח שום־דבר. אבל כע
בור
כמה שנים זה פיתאום התחיל להיות
איכפת לי, והייתי מציקה לו בעניין. רק
כשהתחתנו נתתי לו בסף, הרבה כסף, כדי
שיקבל טיפול שיניים וירכיב לו שיניים
תותבות. עכשיו אני לא הייתי מוכנה לתת
לו אפילו כסף כדמי־כיס.
גם הרגיזו אותי כל הסיפורים על החברים
והחברות שלו. הוא ידיד קרוב של
הדוגמנית טלי גולדנברג. הוא גם סיפר
לי שהוא חבר של אריק אינשטיין ושל
אורי ליפשיץ. הוא היה יושב הרבה בכסית
ובדיצה ואלה הם מקומות שאני בכלל לא
הייתי מגיעה אליהם.

ברצינות
^ יה כינינו ריס בראש־השנה. אמרתי
1 1אז למשה שילך מהבית. לא התכוונתי
שהוא ילך לתמיד. אבל הוא הלך לכמה
ימים. זה לא רק היה ראש־השנה, אלא
גם היום־הולדת שלי, והוא לא חזר. ההורים
שלי טלפנו כך י לברך אותי, ואני
נשברתי בטלפון וסיפרתי להם הכל, אז
הם אמרו לי לעזוב אותו ולמצוא מישהו
אחר.
אחר־כך הוא חזר ואמר שהוא חשב
הרבה על היחסים בינינו ושהוא אוהב
אותי. חשבתי שהכל יהיה עכשיו בסדר.
אבל בשבוע שעבר היה עוד ריב ואני
אמרתי לו שאני רוצה להתגרש. לא חשבתי
על זה ברצינות. אני חושבת שלא התכוונתי
לזה, לא. אני יודעת שלא התב־זונתי
לזה. אבל משה הלך, ומאז לא
ראיתי אותו.
אני רוצה שהוא יחזור אלי. אני הבר
וגילה אליו ורוצה להיות איתו. אץ לי
אף אחד אחר. הצלחתי לגלות איפה היא
גר, אבל לא הצלחתי לדבר איתו. אמרו
לי שהוא גר במקום שמטפלים בו יפה,
אבל גם אני טיפלתי בו יפה. השגתי קשר
עם חבר שלו ועם אחותו. ביקשתי מהם
לדבר איתו ולאמר לו לחזור הביתה, אבל
הוא לא חזר.
אז החלטתי שאני רוצה להתאבד. יביל
להיות שאני עושה את זה כדי למשוך
את תשומת-הלב של משה, כדי שהוא
יחזור אלי. יכול להיות שזה כך, אבל
£ם זה לא יצליח, אני באמת אתאבד.
אני יודעת שלמשה נודע שניסיתי להתאבד
ובכל-זאת הוא לא בא. יכול להיות
שהוא חושב שזה סתם, עוד ניסיון שלי
כדי לעורר רושם, אבל אחרי שאני אמות
הוא יצטער• אני גם יודעת שהוא אוהב
^!ותי, אז למה הוא לא חוזר ן

עד כאן סיפורה, של סאנדרה
סקארכק.

ש אומרים מה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...מה הם או מדי ם..

רו 1מילו א :

אלי הו שפייז ר:

מרג לי תאל מו ג:

״ חש א ־ ר ׳ ר׳ ..אני דוגל נלחם ..תיאטרון -אבל
לטפל בציאודי!״ וש עש ועים ! 1ל \וא בד ^ר י 1ון !. 1״
חנר־הכנשת אליהו שפייזר פירסם ב״ידיעות אחרונות״
מאמר בזכותה של רשת אל״ף ששבתה. הח״ב
המכובד טען כי אילו היתה רשת גימ״ל שובתת, וחס
וחלילה לא היו משמיעים את התוכנית הפופולרית
״שירים ושערים״ ,היה עם ישראל יוצא בהפגנות,
ואוי לעיניים שכן רואות.

• אדון שפייזר, במה שעות כיום אתה
מאזין לרשת אד״ף שחסרונה פנע כך?
אני בן־אדם עסוק, אבל בדרך כלל אני מאזין לרדיו
עד תשע וחצי בבוקר, ובשעות הערב.

• אתה לא רואה טלוויזיה?
לא, בדרך כלל שום דבר לא מעניין אותי. אני פותח
רדיו תיכף אחרי מבט לחדשות.

$ומה עם רשתות אחרות?
• חכר־הכנסת רוני מילוא, אתה דא חושב
שזח קצת מונזם שלקחת על עצמך תפקיד של
מפקד הכנסת, ושאתה נותן הוראות מי ייכנס
לישיבות הוועדה־לעלייה־וקליטה ומי יישאר
כחוץ?
אס היית רואה את הפרובוקציה של חבר־הכנסת צ׳ארלי
ביטון, היית מגיבה אותו דבר.

לא מקשיב להן, לא סובל את הפירסומת הצעקניות.
תני לי קונצרט שבועי, קצת ג׳ז, מוסיקה חדישה, שירי
מקהלה. זה מה שאני אוהב.

• כתבת שאילו היו שובתים כרשת גימ״ל,
היו קמות צעקות נוראיות. חשכת על זה ש־מיספר
האנשים המאזין לרשת אל״מ הוא כל־כך
זעום, ולכן כעצם לא היתה מחאה?

אתן לך דוגמה. אם, למשל, היו מכנסים בוועדה ישיבה
מיוחדת לכבוד ניצולי־השואה, ופיתאוס צ׳ארלי ביטון,
מפני שהוא לא אשכנזי, היה אומר להם ״חבל שהיטלר
לא גמר אתכם מה היית את עושה?

לפי התגובות שראיתי בעיתונים, ולפי שיחותי עס
מכרים ושכנים בגילאים יותר מבוגרים, הגעתי למסקנה
שהקהל של רשת אל״ף הוא באמת קהל מיוחד, ולא
קבוצת־לחץ שתהפוך שולחנות. אז מה, לא מגיע לקהל
תרבותי רדיו משלו? המדינה צריכה לספק גם את
קבוצת אניני־הטעס, שאינה מוצאת סיפוק בתחרויות
כדורגל. התרבות צריכה להיות צמודה, בדיוק כמו הלחם
והחלב. אני בהחלט דוגל במונח ״לחם ושעשועים״.

• אתה חושב שזה כסדר, שאזרחים תוק
פיס חכר־כנסת כבניין הכנסת?

• לא תפסת קצת טרמפ על העניין של
רשת אל״ף כדי לרדת על צ׳יצ׳ כעניין סגירת
מוסיאון תל־אביב ו״התיאטרון הקאמרי״?

9אני לא חושבת.

• זה לא אותו דבר.
אמרתי לך זה קיצוני. אבל זה אותו דבר.
אם אחד לא תקף אותו. אחות של מנדלביץ בסך־הכל
נעה לעברו.

• יאיר אתה מתכוון למנוע מהחבר ביטון
להיכנס לישיבות הוועדה?

צ׳יצ׳ דיבר בקלות־דעת על נושא סגירת המוסיאון,
ואף אחד לא הרים גבה. לא ניסיתי לעשות הון פוליטי זול.
זה באמת איכפת לי.

בישיבות הוועדה נידונים נושאים הקשורים ליהדות
המצוקה. במיקרים כאלה מוכרזת הוועדה כוועדודמישנה.
בוועדת־המישנה אין נציגות לרק׳׳ח.

• ואם יהיה לתל־אכיב ראש-עיר מהעבודה,
אתה מבטיח לי לא לסגור את המוסיאון
ואת ״התיאטרון הקאמרי״?

• ואם צ׳ארלי ביטון ינסה ככל זאת להיכנס
לישיבת הוועדה?

בהחלט כן! אנחנו הקמנו את שני המיפעליס האלה,
ואנחנו נמשיך לקיים אותם. בעצם, את יודעת מה, אני
חושב שצ׳יצ׳ לא יסגור את המוסיאון. הוא סתם מאיים.

את זה תשאירי לי. אני כבר אטפל בו !

38 1

זה שאף אחד עוד לא עשה ממנה שחקנית-קולנוע,
זה באמת רק עוד פגם אחד של תעשיית הקולנוע הישראלית.

לה כל הנתונים. היא בלונדית מדליקה, יש
לה גוף חטוב, והיא שחקנית.
קוראים לה מרגלית אלמוג, וכל העם ראה אותה
בליל שבת בטלוויזיה, כשהיא מגלמת את דמותה של
יורדת זרוקה, החיה עם החבר שלה בניו-יורק, בלי
הסקה, בלי טלפון, ובעיקר על״המיזוודות, בדיד לארץ.
להצגה שבהשתתפותה קוראים ״תל-אביב״ניו״יורק-
תל-אביב״ .כתב אותה רמי לוין, וביים אותה השחקן
אהרן אלמוג, שהוא רק במיקרה גם הבעל של מרגלית.

• מרגלית, אני זכרת אותך כדיילת ״אר עד״
,המביאה גבינות מפאריס להכרה כ-
״כפית״ .מתי החלפת מיקצוע?
מזמן. נולה צ׳לטון משוגעת, ראתה אותי באה לתיאטרון
לבקר את אלמוג, החליטה שדווקא אני. מכל השחקנים
שהיא מכירה מתאימה לשחק בהצגה המושבה שלנו. את
יודעת, שום דבר, סתם איזה תפקידון קטן. פחדתי
נורא, אבל מילא, התגברנז. אחר־כך לא ידעתי אס זה
מה שאני רוצה, עשיתי הפסקה של כמה שנים והצטרפתי
לחאן.

• ואיך זה היה לעבוד עם הבעל?
לא משהו מיוחד. כמו עם כל במאי.

• הוא ביים אותך גם בכית?
הוא ניסה. אמרתי לו: חביבי, תיאטרון רק בחאן.
בבית אני לא רוצה לשמוע מזה. התיאטרזן זה לא החיים
שלי. יש דברים אחרים שמעניינים אותי יותר, כמו,
למשל, הילד שלי מיכה.

• והוא עמד כהסכם?
ככה. כל פעם שהוא התחיל לדבר על ההצגה, הייתי
אומרת לו: סטופ ! עד פה, לא רוצה לשמוע. רוצה —
תרשום מל הנייר, ותגיד לי מחר בבוקר בחזרה.

מה הם אומרים חה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אות

״רוקחים ונו ..חותניס את חוב..נמה נעמיס
־ וחם מהנה!״ שוי בסכין!״ מקום ואשון?״
שימרית אור, תמלילנית, מחברת המילים לשיר
״הללוייה״ ,שזכח באירוויזיון, ושל שני שירים בתחרות
על השיר שיסע השנה לאירוויזיון, מסתובבת גבר במח
שבועות כשראשה באדמה, כועסת על כל העולם.

שימרית, מה מפריע 7ך? __
מה~אד~ אגיד״לך״! מרגיז אותי שנותנים לאלה שיושבים
שנים בחוץ־לארץ, כל אחד מהסיבות שלו,
להשתתף בתחרות על השיר שישתתף באירוויזיון.
הארץ כל כך קטנה, ההודמנות היחידה שיש לכותבים
פה לפרוץ החוצה היא דרך הצינור של האירוויזיון. אז
למה שיתנו לאלה שלא גרים פה להשתתף בתחרות?
לחה שיתנו להם לקחת לנו לחם מהפה?
שליש מהמשתתפים בתחרות לאירוויזיון לא גרים ב־ארץ,
וגוזלים את ההזדמנות מאלה שיושבים פה. את
יודעת מה יקרה אס שוקי לוי או יאיר קלינגר או חדווה
עמרני או מיכל היינ-ברג יזכו? הכסף לא ייכנס לארץ.
הוא ילך ללוס־אנג׳לס או לפאריס או השד יודע איפה
שהם גרים, כל הישראלים האלה שלא היו בארץ כבר
עשר שנים !
אני אישית יודעת ששוקי לוי ויאיר קלינגר מנסים
כבר שנים להיכנס לאיתויזיון דרך מונאקו ולוכסמבורג,
ושיריהם נדחים. אז מה הם חושבים, שהם תפסו פרייא״
ריס? מה הם מנסים לתפוס טרמפ דרכנו? מחפשים להם
קרש־קפיצה קל ולא־הוגן?
אנחנו חיים פה, קורעים ת׳תחת, ויש איזו ם וכרית
שנקראת אירוויזיון, אז למה שיקחו לנו אותה? למה
להתחלק בכאלו שכבר שנים לא משלמים מיסים למדינת־ישראל,
שאפילו לא טורחים לבקר פה, רק שולחים את
הטייפים דרך הדואר 7
תשאלי את חדווה עמרני, איפה היא היתה בשנה
שעברה? לא היתה תחרות לאירוויזיון, אז היא לא הגיעה
לארץ ! היא ילדה תינוקת? טוב, יכול להיות שהיא ילדה,
אבל תשאלי אותה למה היא לא מוציאה תקליטים.
למה היא באה מפסטיבל לפסטיבל?
זה לא הוגן ששירים של צביקה פיק לא ישתתפו
בתחרות, ושירים של אחד שוקי לוי, שגר בלוס־אנג׳לס,
ושהמדור החדש אף אחד לא יודע. מיהו בכלל, כן
ישתתפו.
זה פשוט לא פייר ! פשוט לא פייר !

• חדוה עמדני, יורדים עלייך כאסח, אומרים
שאת יורדת, שאתה מנסה לתפוס טרמפ
עד האירוויזיון כדי להגיע דרכו אל השוק האירופי.
מאשימים אותך שאת גוזלת הזדמגות
ודחם מפיהם של זמרים מקומיים. מה יש לך
להגיד על זה ץ
חותכים את הלב שלי בסכין, גומרים לי על הנשמה !
אפשר לספור על אצבעות יד אחת את האמנים הישראליים
המתגוררים בארץ, ושיכולים להתמודד בתחרות בינלאומיות,
חוץ ממני. לאף אחד אין הכישורים המתאימים !
חוץ מזור מה רוצים ממני? להקת הפל עובר חביבי
שרה שיר של שוקי לוי, שהוא יורד, ושלא היה כבר
עשר שנים בארץ !
ובכלל, מה העניין הזת שעושים פה? ג׳ון לנון לא גר
באמריקה? אז מה מישהו חשב, שהוא אמריקאי? כולם
ידעו שהוא אנגלי, כמו שכולם יודעים שאני ישראלית.
זה מגוחך וקטנוני, סתם צרות־עין! מה הם רוצים, שאני
אראה להם ניירות שיש לי בית בישראל, ששנה לפני
שילדתי ביקרתי שמונה פעמים בישראל? רוצים לראות
את הפספורט?
מה, אני אשמה שעד גיל 26 לא יצאתי מהארץ, ולא
מצאתי בחור ישראלי בשביל להתחתן אתו?
אני נשואה לבחור אמריקאי. שמו דדלי דנהוף. הוא
רופא, ואחד מראשי הקהילה היהודית בלוס־אנג׳לס. אי-
אפשר להביא אותו לגור בישראל. אז מה הס רוצים,
כל צרי־העין, שאני אתגרש בשביל להשתתף בתחרות
על האירוויזיון 7

הסקוטים שהסתובבו בשבוע שעבר בתל״אביב טענו
שבין אלפי האוהדים שלהם הסתתר גם הזמר הנודע
רוד סטיוארט. אני חושבת שהם פשוט ראו את גלי
עטרי, וחשבו שהיא רוד סטיוארט. בי אם תשאלו את
גלי עטרי איך היא נראית בשיער קצוץ, היא תגיד
לכם חד וחלק: כמו רוד סטיוארט.
חוץ מזה מה היא תגיד לבם ז
אני חושבת שמי שטוען שאני מחקה את הומרת קיית
בוש בשיר החדש שלי שלך עד אתמול יכול לקפוץ לי.
כי, אל״ף, אני לא מחקה אותה, ובי״ת, מה איכפת לי
שיחשבו שאני מחקה אותה? היא מספיק טובה בשבילי !

• ומה את חושבת על זה שהאמרגן שלך
לשעכר, שלמה צח, חושב שאת הגשת נגרו
תכיעה מפני שלהקת ״הלב ורכש׳׳ מצליחה
בלעדיך עם הסולנית החדשה, לאה לופטין ץ
שיחשוב מה שהוא רוצה. אני בחיים שלי לא אמרתי
דבר כזה, אבל אס כבר את אומרת שאמרתי, אז אני
אגיד: יש עובדות. בשטח, ויש תחרות. איחויזיון, ונראה
אס הם יצליחו בילעדי!

• ודמה את לא משתתפת כתחרות השנה

נו, באמת, כמה פעמים, לדעתך, אפשר לקחת אח
המקום הראשון 7

שרית ישי

אבוהם אבינו קנה את מעות המכפלה בח 400 שקל. גיג׳ בוס

קבלן פרס
מעמד מכובד —
ף* יסגד חסן־ כק, על גבול תל־אביב—
י יפו, עלול להפוך בקרוב למרכז-
מסחרי הומה. הלקוחות יוכלו ליהנות
מאוויר ימה של העיר, בשעה שירכשו
מזכרות לתיירים. יזללו סטייקים בפיתה
ויעיפו עין בתצוגות־אופנה במקום. אם
תוגשם התוכנית הזו, יגעשו הרוחות ביפו
הסמוכה. אלפי המוסלמים המתגוררים
בעיר יראו בכך חילול־הקודש, ולא קשה
לנחש את תגובתם.
השבוע עומדת להתכנס ועדת בניין
ערים המקומית בתל־אביב. אחד הסעיפים
על סדר־יומה של הוועדה: אישור

שימש כעמדה של הערבים. אחרי המילחמה
נהרס גגו, ומאז הוא עומד בשממונו.
כאשר החלו להתפרסם התוכניות לפיתוח
איזור מנשייה והפיכתו לאתר
מסחרי, התעורר תיאבונו של הקבלן גיגי
פרס. אך הדרך לרכישת המיסגד לא
היתה פשוטה. כמה חוקים ניצבו בה
כמיכשול. מאז 1950 נמצא המיסגד ברשותו
של ועד־הנאמנים לוואקף המוסלמי.
הוועד פועל מתוקף חוק ישראל, שבאחד
מסעיפיו 29ג) — נאמר במפורש:
״...אך לא יעשה ועד־הנאמנים בדרך
כלשהי העברה במקרקעין שיש בהם
מיסגד״.
תקנה אחרת מתייחסת להעברת נכסים
המצויים ברשות הוואקף. תקנה זו מצוייה
בתקנות נכסי־נפקדים. על־פיה רשאית
ועדה, שבראשה עומד יועץ ראש־הממשלה
לענייני ערבים, להמליץ בפני ועדת־הנא-
מנים על שיחרור מקרקעין. זאת בתנאי
שכאשר אין מיכרז, יימסרו המקרקעין
לרשות המדינה, לרשות מקומית או לאי-
גוד־ערים, ובכספים שיקבל הוועד ייעשה
שימוש לצרכי העדה המוסלמית: לשיכון,
לחינוך, לסעד וכר.
אך כאשר יש קשרים בצמרת, אפשר
להתגבר גם על בעיות מישפטיות כה
מסובכות. יועץ ראש־הממשלה לענייני

מטרות ציבוריות: וההכנסה תמורתם
תוקדש לטובת העדה המוסלמית ביפו.
באחד הנכסים יש בית־עלמין (שבגלל
מכירתו הורשע מאוחר יותר נזמי גיבלי
בעבירת שוחד. מדובר בבית־העלמין ה מוסלמי,
שעליו הוקם מלון הילטון בתל־אביב)
ובשניים האחרים — מיסגדים (אחד
מהם מיסגד חסן־בק).
״כחודש לאחר מכן הודיע סגנו של
היועץ לענייני ערבים (אורי שטנדל) ,שה־עיריה
אינה מעוניינת בשניים מן הנכ סים,
ושבמקום העיריה תבוא חברה קבלנית
ותפתח את הנכסים לפי חוזים עם
הוועד ...בתנאי שהתמורה שתתקבל מה;
נכסים תוקדש להקמת שיכונים למישפחות
מוסלמיות תושבי יפו...
״בשנת 1972 חתם הוועד עם אותה
חברה (חברת אדגר של גיגי פרס) על חוזה,
לפיו הוא (הוועד) החכיר לה נכס שבו

לעדה המוסלמית ביפו. לאלה אין זכר בהסכם
עם פרם.
קשה להעלות על הדעת כיצד אפשר
לסייע בשיכונם של המוסלמים תושבי
יפו בסכום של ( 1000 אלף!) לירות בחודש.
ונקודה
נוספת: מן המישפט האחרון
בדו״ח מבקר־המדינה ברור, כי למבקר
לא ידוע שלמעשה תופס המיסגד עצמו
כמעט את כל השטח ( 2.3דונם) שבו
מדובר, ורק חצר צרה מקיפה את המיבנה
עצמו. אין להעלות כלל על הדעת, שבחצר
צרה זו ניתן לבצע את הפרוייקט שתיכנן
גיגי פרם, וזו אכן לא היתה כוונתו. פרם
תיכנן במפורש (ראה גלופה) להקים את
המרכז־המסחרי שלו בשטח המיסגד עצמו,
ולהותיר לוועד רק את הצריח וחדר קטן
מתחתיו.
על המשך השתלשלות המאורעות אפשר

נדי ואפשר את מסירת
מיסגד תסופק לקפלן
גיג׳ פוס ללא מינרז,
ובסכום מגותו, היה צווו
בשיתוו־פסולה מצו
עיו״ת תו־אביב, יועץ
ואערהממשלה לענייני
ערבים וחבוי ועד
הנאמנים של הוואקו
המוסלמי. גיגי פוס זבה
בשיתוף הפעולה הרצוי
התוכנית להפיכתו של המיסגד למרכז־מסחרי.
בראש הוועדה ניצב איש המפלגה
הליברלית, דויד שיפמן, המכהן גם כסגנו
של ראש העיריה. מגיש התוכנית הוא
הקבלן גרשון (״גיגי״) פרס, אחיו של יו״ר
מפלגת־העבודה, שימעון פרם.
לפני חצי שנה נטל גיגי פרם שותף
חדש לפרוייקט חסן־בק. זהו הקבלן ניסן
נויימן, אף הוא איש המפלגה הליברלית.
עבד קבוב, יו״ר ועד־הנאמנים לנכסי ה־יואקו*
המוסלמי, המתנגד לביצוע הפרוייקט׳
טוען שצירופי מיקרים מסוג זה
מאפיינים את הפרשה מתחילתה, לפני
עשר שנים,
בשבוע שעבר הגישו פרקליטי ועד־הנאמנים
המוסלמי, עורכי״הדין פישל ו־ויקטור
הרצברג, תביעה לפסק־דין חצה־רתי
של בית־המישפט המחוזי בתל-אביב,
לביטול ההסכם שנערך ביין חברת אדגר
של גיגי פרם ובין ועד־ה נאמנים הקודם.
השתלשלות המאורעות שהביאה לתביעה
זו מהווה סיפור מוזר. מעורבים בו שמות
ידועים של פוליטיקאים מכובדים וטיפוסים
מפוקפקים.

ק שרים
בצמרת
*4יסגד חסן־כק ניבנה בשלהי ה׳
שילטון התורכי. בנייתו הושלמה בשנת
,1914 והוא נקרא על־שם מושלה התורכי
האחרון של יפו. המיסגד הוקם במנשייה,
השכונה הצפונית של יפו. במילחמת תש״ח

י40 -

ערבים ב־ 1971 היה איש תנועת שינוי
דהיום, ח״כ שמואל טולידנו, שככל אנשי
תנועתו הוא מתפאר בניקיון כפיו ויושרו
הציבורי. יועץ ראש־הממשלה לענייני ערבים
הוא הממליץ בפני מליאת הממשלה
על הרכב ועדי־הנאמנים, ולמעשה הוא
הקובע את האנשים שיכהנו בהם. האנשים
שכיהנו תחת כנפיו של טולידנו, זכו לגי-
בויו וחתמו על ההסכם עם גיגי פרם הם
נזמי ג׳בלי ועלי רשידי, שבעלילותיהם
עוד יסופר בהמשך.
על הדרך שבה התבצעה העיסקה כותב
מבקר־המדינה בדו״ח שפירסם ב־1974
(עמ 191—193
״בשנים ( 1971—1972 התקופה שבה נחתם
ההסכם עם פרס•) לא התכנס הוועד
(ועד-הנאמנים של הוואקף) לישיבות ב משך
12 חודש רצופים ...במאי 1971
המליצה הוועדה הפנימית (בראשות יועץ
ראש־הממשלה לענייני ערבים, שמואל
טולידנו) על שיחרור נכסים ששיטחם כ־6
דונם, בתנאי שהוועד יעבירם לרשות עיריית
תל-אביב—יפו, שתשתמש בהם ל•
בסוגריים: הערות המערכת

מיסגד ושיטחו כ־ 2.3דונם לתקופה של
49 שנה. החברה התחייבה להשקיע 750
אלף ל״י בפיתוח הנכס על-ידי הקמת
חנויות סביב מיבנה המיסגד ובשיפוץ
המיסגד עצמו. ובנוסף על־כך לשלם לוועד
דמי־חכירה בסך 12 אלף ל״י לשנה (לא
צמודות) .מישרד מבקר־המדינה הסב את
תשומת־ליבו של מישרד־הדתות, שמין ה צורך
שינקוט פעולה שהעיסקה — אם
תגיע לביצוע — לא תכלול את המיסגד.״
חברה בשם בדוי
דיווח יבש זה אפשר ללמוד, שכדי
״ י להתגבר על התקנה המתירה למסור
שטח ללא מיכרז רק לרשות ציבורית,
הסכימה עיריית תל-אביב לבקש את ה־שיחדור
מטעם הוועדה שבראשה עמד טו־לידנו
— וחודש לאחר מכן פינתה את
השטח למען גיגי פרס. בבקשתה של
עיריית תל־אביב, ובאישור שניתן לוועד-
הנאמנים, נאמר במפורש, שהמטרה היא
להשתמש בכסף שיקבל הוועד לסיוע

ללמוד מכתב־התביעה. דו״ח מבקר־המדי-
נח וההתנגדות הציבורית שבאה בעיקבו־תיו
ציננה את החיפזון של גיגי פרם.
ב־ 1976 מינה מישרד־הדתות ועדה שכללה
חמישה קאדים. בעיקבות המלצות ועדה
זו שיגר מנכ״ל מישרד־הדתות מיכתב
לעיריית תל-אביב. במיכתב, המצוטט
בכתב־התביעה, נאמר :
״אני מתייחס לתוכנית שהוגשה לאי-
שורכם על־ידי חברת אתגר (צריך להיות
אדגר) ,שהועברה למישרדנו לחווודדעת.
אחרי התייעצות עם הקאדים בישראל
ועם גורמים נוספים, ובחינה מדוקדקת
של ההיבטים השונים של הבעייה —
הריני להודיעך שמישרד־הדתות מתנגד
מכל וכל לתוכנית.״
״ההיבטים השונים״ כללו, מן הסתם,
גם את אופן חתימת ההסכם, וזהותם
של החותמים עליו מטעם הוועד (שכאמור
לא התכנס כלל לישיבות במשך כל
התקופה) .על אלה נאמר בכתב־התביעה
שהגיש הוועד הנוכחי בשבוע שעבר:
״בשנת 1971 ביום ובחודש שאינו ידוע
לתובע (מכיוון שהם לא צויינו על גבי
ההסכם) ,נערך הסכם עליו התיימרו לחתום

ונש את מיסגז חסן בק בינו ב־ 100 שקד בחודש לא צמוד

בשם ועד־הנאמנים רק שניים מבין תשעת
חבריו — האדונים נזמי ג׳בלי ועלי רשידי
— עם הנתבעת אתגר, חברה לבניין

כלומר, ההסכם נערך רק עם שניים
מחברי הוועד ולא עם כולו (משימה בלתי
אפשרית, שכן הוועד לא התכנס כלל) ;
תאריך החתימה אינו ידוע, והחברה מופיעה
בשם בדוי — אתגר תחת אדגר.

דרש שוחד
ונ מל ט ל חו ״ל
ל אחד החותמים, נזמי ג׳בלי, נאמ־
< רות מילים מפורשות בכתב־התביעה :
״נזמי ג׳בלי — אחד מן השניים שחתמו
על המיסמכים — הורשע על־ידי בית-

11111

ציבורית שנוייה במחלוקת, שקשה להבין
כיצד הגיעה למעמד כה רם תחת חסותו
של שמואל טולידנו. רשידי היה מוכר
פעם בשם עלי סוכור, והיה עד־מדינה
במישפט רצח ב .1954-רשידי וארבעה
מחבריו, שנודעו כחבורת־רצח בע״מ, קטלו
באכזריות זקן ערבי מיפו, שאחד
מהם חב לו כספים. מחוסר הוכחות פנתה
המישטרה אל רשידי, שישמש כעד־מדינה
למרות שהשתתף ברצח.
אלא שחוות־דעתו של מישרד־הדתות,
שניתנה ב־ ,1976 והסערה הציבורית שקמה
בעיקבות הגילויים על טיבו של ההסכם
וטיבם של חותמיו, לא הרתיעה את גיגי
פרס. לא עלה על דעתו לוותר על החוזה
שבידו. לצידו עמדו חברים רבי־השפעה.
אחד מהם היה שמואל טולידנו עצ מו,
שהעניק גיבוי מלא לעיסקה. ב-
מיכתב ששיגר ליגאל גריפל, מי שעמד

נכס כזה הם סבירים, ואף טוען, בניגוד
לקביעתו של מבקר־המדניד״ שהוועדה שהוא
עמד בראשה הסכימה לשחרר את
הנכם לרשות אדגר. מבקר־המדינה קבע
במפורש, כי הוועדה הפנימית הסכימה
על שיחרור המיסגד לרשות עיריית תל-
אביב יפו, ולא לרשות אדגר.

מיסגד אל -אקצה
בלב תל-אביב
ך ם כמישרד־הדתות מצא פרם תו-
^ מך. זהו שלמה נאווי, המשמש עד היום
כמנהל המחלקה המוסלמית של המישרד.
בעיקבות חוות־הדעת של ועדת־הקאדים
שיגר נאווי מיכתב אל סמנכ״ל המישרד,
ישראל ליפל (שבעיקבות פיטוריו החלה
להתגלגל פרשת אבו־חצירא) .במיכתב

יוכל לממש את שאיפותיו למעמד מכובד
ולעמדה ציבורית.

מיליוני לירו ת
וז עקו ת גור או ת
}* בוב הכזיב. הוא נאבק, ומצא לצידו
* | בן־ברית בלתי צפוי: העיתונאי וחוקר
מכון שילוח צבי אל־פלג, מי שהיה
מושל צבאי בעזה ב ,1956-ובשכם אחרי
מילחמת ששת־הימים. אל-פלג גדל ביפו,
בחברת ערביי העיר, והוא מכירם ומוקי־

־ ־ ונו ייואה מחו אס יימסו למיסחווד בידי גיגי פרס
המישפט המחוזי בתיק פלילי 352/73 ביום
25.3.1975 בדרישת שוחד ...בקשר למו״מ
בדבר מכירת שטח בית־הקברות המוסלמי
עבד אל-נאבי, ובמהלך מו״מ זה דרש
כתנאי לעשיית חוזה־המכר סכום של 200
אלף ל״י כשוחד לעצמו. כן הורשע בגלל
עדות־שקר בבית־המישפט אחרי שאמר:

אז בראש הוועדה המחוזית לבניין ערים
בתל-אביב, כתב טולידנו, אחרי הרשעתו
של ג׳בלי, כי הוא רואה בחיוב את
ביצוע התוכנית וכי חוות־הדעת המוסמכת
של המכון לכלכלה ושמאות מקרקעין
מיום 4.1.1972 קובעת, כי תנאי החכירה
בין הוועד (ועד־הנאמנים המוסלמי) לבין

ו 1ל הקיסקה חתמו • י חבר־ וקדהנאנניס. אחד
מהם נידון לקנסות נבזים ומאסו עדתנאי, תשני
חיה עד־מדינה במישפט ת ה 1111 הוא נטל חלק
,לא נכון שהצעתי אדמות וואקף למכירה׳.״

עבירות אלה נידון ג׳בלי לעונשי
מאסר על-תנאי ולקנסות כבדים. זמן קצר
אחרי המישפט ברח לחוץ־לארץ.
חבר הוועד השני שחתם על ההסכם
עם פרם היה עלי רשידי. אף הוא דמות

חברת אדגר הם סבירים. עוד טען טולי־דנו,
כי הוועדה לשיחרור נכסי ההקדש
המוסלמי המליצה בשעתו על שיחדור
הנכם, וזאת לאחר שנמסר לה על כוונת
ועד־הנאמנים להחכירו לאדגר.
טולידנו מסתמך על חוות־דעת הקובעת,
שדמי־חכירה בסך אלף ל״י לחודש עבור

טוען נאווי שנודע לו ממקור רציני,
שקיימת מגמה לבנות מיסגד חדש באתר
חסן־בק, או לחדשו. נאווי פונה אל
ליפל כחבר אצ״ל ומזכיר לו את מעמדו
המיוחד של מיסגד חסן-בק בתקופה ש קדמה
להקמת המדינה לדבריו הוקם דד
מיסגד על-ידי מושל יפו, חסן־בק, במיוחד
כדי לבלום את התפשטות היהודים
לכיוון יפו. כעת הגיע רגע של אמת,
טוען אנווי, ויש לעשות יד אחת למען
הגשמת מטרה אחת: למנוע הפיכתו של
המיסגד הזה לאל-אקצד. שני בלב ליבה
של ישראל.
הלחצים והלחצים־שכנגד יצרו תיק״ו.
העיסקה לא בוטלה, אך גם לא בוצעה.
בינתיים מונה ב־ 1978 ועד-נאמנים חדש,
בראשותו של עבד קבוב, נהג בקואופרטיב
דן, שנטל על עצמו את המאבק
נגד הפיכת המיסגד לאתר־מסחרי. קבוב
פעל בניגוד מוחלט לציפיותיו של שלמה
נאווי. במיכתב אל ליפל כתב כי בזמנו
נלחם ונאבק עם כל הגורמים למען מינויו
של עבד קבוב לוועד־הנאמנים, וזאת
במטרה אחת ויחידה: למתן אותו ולהכניסו
למיסגרת אירגונית ממוסדת, שבה

ירד הוועד המוסלמי
עבד סבוב:. :אין זה
מיקר שגיג• פוס לקח
כשותף את ניסו נדמו,
מסיעת! של מודעי
במלגה הליברלית,
ושירו הוועדה המקומית
לבניי! עויס שתזון
בתסובק הוא דויד שיפננן,
מאותה סיעה ר שיפונו:
״להדים, אין קשו י־רם.
אומר אל־פלג :״אינני מבין איך
העז טולידנו להתערב בפרשה לטובת
חברה פרטית, ואיך נתן גיבוי לוועדים
הקודמים. אינני מבין איך אפשר לפתור
את בעיות השיכון החמורות של הערבים
ביפו בסכום של אלף לירות לחודש.
אינני מבין כיצד מעיזים לפגוע במקום
תפילה מוסלמי. הרי אנו היינו מקימים,
ובצדק, זעקות נוראות אילו ניסו לעשות
דבר דומה לבית־כנסת יהודי.״
עכשיו מתעוררת הפרשה לתחייה. פרם
נטל את נויימן כשותף, וגלגלי הביורוקרטיה
שחרקו מתחילים לנוע במהירות.
סגן ראש העיר, דויד שיפמן, טוען שאין
לדבר שום קשר עם העובדה שהוא עצמו
וניסן נויימן הם חברי סיעתו של השר
יצחק מודעי במיפלגה הליברלית. לדבריו
לא תעשה עיריית תל־אביב דבר בניגוד
לעמדתו של ועד־הנאמנים המוסלמי, אלא
תבקש פתרון שיהיה מקובל על־דעת כל
הצדדים. גם גיגי פרם טוען שאינו להוט
במיוחד ,״אך לא הוצעו לו שום אלטר נטיבות״.
בוועד
המוסלמי אומרים שגיגי פרם
מוכן לבטל את העיסקה תמורת 40 מיליון
לירות. אך אם תאשר הוועדה לבניין ערים
את תוכניתם של פרס ונויימן, קשה יהיה
להחזיר את הגלגל לאחור. בתקופת הבחי רות
יימצא מי שיבקש לנצל את הפרשה
לליבוי הסתה לאומנית ודתית נגד הערבים
ביפו. יתכן, כמובן, שיימצאו גם
בקרב ערביי יפו חוגים דתיים קיצוניים
שינצלו את הפרשה לצרכיהם.

יל די ם מרטיב ב לי לו ת, ורודי ל בו א לובי ח־וז ספו־ונ
ר ד פי ם על־י די ח ב רי ה ם -ביגלל

יחיד מול קבוצה והוא זוכה להיזון־חוזר
משאר בני הקבוצה. ההיזון־החוזר כולל
את התגובות החיוביות בצד התגובות
השליליות. מדברי הילדים מתברר שדליה
שמה דגש על השמעת התגובות השליליות,
ונמנעת מלהזכיר את התכונות ה חיוביות
של אותו ילד.

״פי ת או ט
הילתי לבדי״

מורה דדיה (מימין)
שיטה טיפולית
ת ה לא מקובל ביננו!״ אתה
לא רצוי!״ ״אף אחד לא אוהב
אותך!״ ״אתה לא יודע להתחלק איתנו
בדברים שלך!״ איל* בן וד 10 התעורר
בבעתה משנתו ורץ אל מיטת הוריו.
הוא אימץ את אימו אל ליבו ומרר בבכי.
״מה קרה אילי? למה אתה בוכה?״
שאלה האם בדאגה, אך הוא המשיך
לבכות ולא פצה את פיו.
במשך כל השבוע התנהג איל בצורה
מוזרה. ביום חמישי שב הילד מבית-
הספר, רץ אל חדרו והסתגר בו במשך
כל היום. בלילה נדדה שנתו והוא התעורר
כל כמה שעות כשהוא מכוסה זיעה
קרה וממרר בבכי. איש לא הבין׳ מה
פשר התנהגותו המוזרה.
מדי יום שישי נאספת כיתתו של
איל, כיתה ה׳ מבית־הספר היסודי יש גב
שבשיכון־דן, לאסיפת כיתה. ביום שישי
האחרון איל לא הלך.
האם הדואגת מיהרה אל ביתו של אפי,
בן כיתתו של איל, וביקשה לדעת אם
ארע דבר־מה לבנה בבית־הספר.
אפי לא היה בבית, אך אימו יכלה
להסביר את התופעה. לכיתתם יש מורה
טיפולית בשם דליה. אחת השיטות הטיפוליות
של דליה היא להושיב במרכז
החדר את אחד מילדי הכיתה. סביב אותו
ילד מתיישבים שאר בני הכיתה וכולם
אומרים לו את אשר על ליבם.
כל טענה. החלטה, מסקנה או רגשות
שליליים כלפי אותו ילד, נאמרים לו
במעמד זה.
עם תום השיעור רושמת המורה את
הדברים שנאמרו, על גבי גליון הנקרא
״גליון הכיסא החם״ .הילד המותקף נשלח
לביתו, באמתחתו אותו גליון מאשים,
והוא מתבקש לעיין בו ללא־הרף. מטרת
העיון היא להביא את הילד למודעות
לבעיותיו, ולתקנם. באם לא יצליח לתקנם,
או באם יסרב, יועלה שנית אל
״הכיסא החם״ והתהליך ישוב לקדמותו.
זוהי שיטת הטיפול שאותה מנהיגה דליה
כלפי ילדים בעייתיים או לא אהודים.
דליה אינה טורחת להזכיר לאותו ילד
את תכונותיו הטובות, וכך שוכחים אותם
גם שאר בני הכיתה. והילד הופך קורבן
של שאר בני הכיתה. המחרימים אותו
ונמנעים מלשהות במחיצתו עד אשר ישנה
את הרגליו.
לחץ קבוצתי
יד, שהינו אחד הרגישים ביותר
י * בכיתה. סרב לחזור אל ספסל־הלי-
מודים לאחר שהושב על ״הכיסא החם״.
* שמות כל הילדים המוזכרים בכתבה
זו בדויים.

לאחר שני לילות של נדודי-שינה, החל
אף להרטיב במיטתו, למרות שחדל מהרגלו
זה כבר בגיל שנתיים.
אימו, המזועזעת מדיברי אימו של אפי,
לא יכלה להאמין למישמע אוזניה, מיהרה
לביתה ושאלה את איל לאמיתות הדברים.
איל אישר וסיפר את שעבר עליו ביום
השישי האחרון בשיעור חברה .״בלילה
אני רואה את הפרצופים של כל הילדים
בכיתה מסתכלים עלי וצורחים לי את
הדברים שאמרו לי,״ סיפר איל על חלומותיו
,״הפרצופים האלה מתקרבים אלי
יותר ויותר ובסוף אני לא יכול לנשום
יותר.״ איל לא יכול היה לעמוד בנטל
של ההסבר ופרץ שוב בבכי. אימו חיבקה
אותו ,״למה לא אמרת כלום?׳ /שאלה,
.״אני פחדתי שתחשבי כמו כולם אחרי
שאספר לך.״ הסביר איל.
אימו של איל מיהרה לבית־הספר ושוחחה
עם המנהל. לאחר שיחה ארוכה,
שבה הסביר לה, מנהל בית־הספר, יצחק

קצור, את חשיבות השיטה ואת ערכה
הרב של המורה הטיפולית, הבינה האם
כי דבריה לא ישנו את שיטת ״הכיסא
החם״ .האם פנתה אל שאר האימהות
שילדיהן עברו את החוויה ושהתלבטו
כיצד לפתור את הבעיה.
אחת הדרכים שבן נקטו האימהות
היתה פניה אל אמצעי התיקשורת. פניית
האימהות התפרסמה מיד בקרב התלמידים
והמורים .״המנהל נכנם לכיתה, סיפר
לתלמידים מה האימהות עשו, וגינה את
זה,״ סיפר אחד התלמידים .״הוא ביקש
מאיתנו לכתוב מיכתבי המלצה. והערכה
למורה דליה, והוא אמר שהוא ישלח
אותם לגורמים כמו מישרד־החינוך והמפקחים.
אחרי השיעור, בזמן ההפסקה,
החליטו הילדים מי מההורים היה מסוגל
לעשות דבר כזה והרביצו והעליבו את
הילדים האלה.״
שיטת ״הכיסא החם״ נלקחה משיטת
טיפול פסיכולוגי קבוצתי, שבה מעמידים

ך* רך בחירת הילדים מתוארת בפי
1אחת התלמידות :״דליה הטיפולית
נכנסת לכיתה ומחלקת דפים. על הדפים
אנחנו צריכים לרשום שמות של שלושה
ילדים שאנחנו אוהבים, או רוצים לשבת
לידם ושלושה שאנחנו לא סובלים. על
הכיסא החם היא מעלה ילדים שאנחנו
בוחרים מפני שיש איתם בעיות, או ילדים
שהרוב רשמו שהם לא סובלים, או
ילדים שמפריעים למורים. הילד מתיישב
על הכיסא באמצע וסביבו מתיישבים שאר
הילדים והמורה. כולם אומרים מה שהם
חושבים שרע אצל הילד הזה, והמורה
רושמת את הדברים הנאמרים.
״בבית צריך לחזור ולשנן מהן הבעיות
ולנסות לשפר. פעם. אחרי שכולם אמרו
את כל הדברים הרעים לאחת הילדות
בכיתה, אז היא אמרה שלא איכפת לה
מה חושבים. אחרי שבוע הושיבו אותה
עוד פעם על הכיסא החם ואמרו לה
דברים נוראים, עד שהיא נשברה והבטיחה
לתקן.״
הילדה שתארה את דרך ביצוע הדברים
עברה אף היא על ״הכיסא החם הייתי
יוצאת־דופן והכיתה לא סבלה את זה.
אז הושיבו אותי על הכיסא, אמרו לי
מה הבעיות שלי וזה היה נורא קשה.
פיתאום הייתי לבדי, כל החברות שלי
אמרו לי דברים איומים, אבל החזקתי
מעמד ולא בכיתי, הרבה ילדים נשברים
ובוכים.״
אותה ילדה מאמינה שדרך זו עזרה
לה :״היום אני מודעת לבעיות שלי,
אני מתמודדת ואני חושבת שהשתפרתי.
בכל־אופן היום אני יודעת מה היחס
של כולם אלי ואני צריכה לעמוד מול
זה. לפני, הכיסא החם׳ חשבתי שאוהבים
אותי ועובדה, טעיתי.״
תגובתה של הילדה כלפי התהליך שאותו
עברה מעוררת תדהמה. ההשלמה
המלאה עם הדברים שנאמרו לה, חוסר־הנסיון
להתנגד להתקפה הכיתתית או
השיטה עצמה משקפים את היחס של
שאר הילדים .״אני חושבת שזה אפילו
טוב״ ,אומרת הילדה, אם מתוך פחד
שיאונה לה דבר רע יותר מ״הכיסא החם״,
או מתוך חשש מפני נידוי חברתי.
התגובה החריפה שאירעה בבית־הספר,
בעיקבות פניית ההורים לאמצעי התיק-
שורת, גרמה להורים עצמם להיתפס לבהלה
.״אנחנו פוחדים לשלום הילדים,״
הם מסבירים ,״חשבנו שפנייתנו תציל
את ילדינו מתהליך לא בריא, ומוגדר
כשיטת טיפול, אך הילדים, שכבר נפגעו
בלאדהכי הופכים עכשיו קורבנות לתעלולים
איומים, שאותם מפעילים שאר
הילדים כלפיהם.״
דליה, המורה הטיפולית, ומנהל בית־הספר,
יצחק קצור, לא הסכימו להגיב
או לתת דברי הסבר.
הנושא הועלה בוועדת־החינוך של ה כנסת
והוא נתון כעת לטיפולה. אך
מה היה קורה אילו שיטה זו לא היתה
מונהגת בשיכון־דן, שהינו אחת השכונות
העשירות והמפותחות ביותר באמור תל-
אביב, כי אם בשכונת מצוקה, שבה מעמד
המורים אינו זוכה לכל ביקורת או עירעור?

נורית מאנה ן

ץ_7.ו ״הפקות קרח בינלאומיות״ מציגים

בתכנית
׳חופשה בגרמניה
סיפור אהבה
מחרוזת רוסית׳ הליצנים ימי הוליווד׳
׳׳עולם החיות״
ן י^״הים האכזר״
׳־גבירתי הנאור
4׳־כנר על הגג־

מיקצבים לוהטים מרהיבים ביופיים שטרם נראן כמותם בישראל
המופעים יתקיימו באוהל מפואר ביותר ועל ר!רח מלאכותי
תל ־ אגיב
כמגרש ״רידינג״
(דיזנגוף פינת אבן־גבירול)
מערב יום העצמאות
6.5.81 ועד ל־21.5.81
כרטיסים: הפצה ראשית ״הדרן״ ,אבן
אבן גבירויל ,90 טל .248787 .למוסדות
— ,248844 וביתר המשרדים בעיר.
ובערים: יפו, ר״ג, בת־ים, חולון,
הרצליה, פ״ת.

חיפה

ירושלים

איצטדיון ר,רית חיים

לשבוע ימים בלבד 30.5.81—6.6.81 :

כחופת הפסח 11.4.81—25.4.81 :
כרטיסים: הפצה ראשית ״קופת
חיפה״ ,הרצל 21 טל 662244 .ובמשרדים:
גרבר ,״נובה־גרבר״ .כנהריה
— שרותי דוד, טל .920330 .בכרמיאל :
במועצה המקומית.

כרטיסים: למוסדות׳ :משרד ״קלעים״
רח׳ שמאי ,8טל 234061 .־ 02 ובמשרד
״כהנא־בנאים״ ,רח׳ יפו ,38 טל.
•224008 בבית שמש: במועצה המקומית.

בבאר־שבע
ברחבת המרכז האזרחי (בחג פורים) 19.3.81 ועד .22.3.81 כרטיסים: הפצה ראשית ״פרגוד״ ,פסג׳ אוניקו, טלפון
79836־ 057 וב,,מרקור״ ,פסג׳ רסקו. בדימונה, ערד אופקים, נתיבות — במתנ״סים. במצפה רמון, מרחבים ושדרות — במועצות
המקומיות. באשר,לון במרכז נפתי (ע״י בית־המשפט) ,ל־ 3ימים בלבד .28.3.81—30.3.81 :כרטיסים: באשקלון במשרד פרסום חן
(פסג׳ הדר) ,טל׳ .22080 באשדוד במשרד ״יונה״ .בקרית גת במו־ עצת הפועלים ובצומת קסטינה במזנון. כרחובות במגרש ״מכבי״
רחובות, ל־ 4ימים כלבד . 1.4—4.4.81 :כרטיסים: משרד ״לוטוס״ ,טל׳ 57200־ .054 בנס ציונה, יבנה וראשון לציון — במועצות
הפועלים. בחדרה ברחבה שלמול התחנה המרכזית, ל־ 3ימים בלבד .6.4.81—8.4.81 :כרטיסים: קופת קולנוע חוף. בבנימינה
וזכרון במועצה המקומית. פרדס חנה ב״מכבסה״ .צמח—טבריה ברחבת אולם הספורט .״בית בנדל״ ,ל־ 3ימים בלבד —27.4.81 :
.29.4.81 כרטיסים: במועצה האזורית עמק הירדן, טל׳ 51421־ ,067 בטבריה — ״בידור הצפון״ ,טל׳ 22542־ .067 בכית שאן — במרכז
הקהילתי, טל׳ 88220־ .065 בעפולה — ידיעון עפולה. אילת השחר בקיבוץ אילת השחר ל־ 3ימים בלבד .2.5.81-4.5.81 :כרטיסים :
למוסדות — באילת השחר, קופת אולם התרבות (דוד שחר) ,טל׳ 37592־ .067 בקרית ׳טמונה — במשרד ״מידע 8״ טל׳ 40106־,067
41159־ .067 בצפת — חנות גרינבוים. במטולה — מועצה מקומית. נתניה ברחבת שד׳ בנימין — ביה״ס יונתן ל־ 4ימים בלבד :
.8.6.81—11.6.81 כרטיסים: משרד ״מופע״ ,טל׳ 30335־ 053 ומשרד סיגנל. כ״ס — !ניסן. אור־עקיבא, במועצת הפועלים.

קולנוע-
פסטיבל ברלין
0,1־00

ברלין .1981 פסטיבל ענקי. מאות סרטים
ואלפי אורחים מעשרות ארצות. אירוע
קולנועי שנתי, השני בממדיו אחרי פסטיבל
קאן. יריד רחב־ממדים, שבו באים להציג
את מיטב היצירה של החודשים האחרונים,
ולהתעדכן בכל מה שמתרחש בעולם הסרטים
— במזרח ובמערב, בארצות המתועשות
ובעולם השלישי. על הנייר, חוויה
מרתקת ויחידה במינה לאוהבי הקולנוע.
במציאות, יבול דל ומאכזב.
מה קדה? מנהלי הפסטיבל טוענים.
כרגיל, שהמדובר בשנת־בצורת. הקולנוע

בנערה מן הפרובינציה, אין להאשים את
הפסטיבל.
פטפטנות. אולי. אבל כאשר אין בפסטיבל
הזה אפילו סרט צרפתי אחד, ויש
סרט איטלקי ברמה של ״קומדיית בורקאם״,
ולעומת זאת ארץ המתקשה להגיע למוצרי־קולנוע
מושלמים, כמו בלגיה, למשל, מוצאת
עצמה עם שני נציגים בתחרות הרשמית,
הרי משהו אומר דרשני. ואמנם
רבים היפנו את מבטיהם הזועמים אל עבר
המנהל של התחרות הרשמית, מוריץ דה־האדלן.
הסינאט
הברליני. ,המשלם, לפי השמועות,
כ־ 6מיליוני מארקים (כרבע מיליארד
לירות) למימון הפסטיבל, לא שבע הרבה
נחת• ועוד לפני שהתחיל האירוע עצמו,
כבר דובר על אפשרות מינויו של מנהל

כרזת הפסטיכל הבינלאומי ה־ 31 ככרלין
יבול דל ומאכזב

יולי נייאקו ויאן מאדארס כ״תודה, הכל כסדר״
על מעמד האשה
במשבר, וזה מה שיש לו להציע. אם קארלוס
סאורה עושה השנה את הסרט החלש ביותר
בכל הקאריירה שלו, אחרי שהפליא בתיח־כום
של קריאת העורב (מבלי להזכיר
סרטים שלא הוצגו בישראל) ,ואם קלוד
גורטה מפעיל את הרגישות המופלאה שלו
(הזכורה מרוקנזת התחרה) בנושא שולי,

אחר לשנה הבאה (למרות שלדה־האדלן
יש עוד שנתיים מובטחות בחוזה).
איגודי מפיקים, אנשי קולנוע וטלוויזיה,
הכריזו במינשר שהפיצו בעת הפסטיבל,
כי יסרבו לשתף פעולה כל עוד תימשך
המדיניות הנוכחית וההנהלה תישאר על
מכונה. הגרמנים התלוננו עוד לפני זמן,

שתעשייתם מקופחת דווקא בפסטיבל האמור
לייצג אותם• ולראייה הצביעו על
כך שהסרט המייצג את גרמניה בתחרות
הוא הפקה נסיונית, פטפטנית, עשויה כולה
בעגה באווארית, בידי אדם בשם הרברט
אכטנבוש, הנחשב יותר לבדיחה מוצלחת
מאשר ליוצר של ממש.
כאשר הצביע דה־האדלן על העובדה,
שהוא החזיר את האמריקאים לתחרות, הביא
את מארטין סוקרסזה ואת סרטו החדש
של רוברט רדפורד, מיהרו מקטרגיו להזכיר
ששני הסרטים הוצגו למעשה מחוץ
לתחרות. אף אחד מן השניים לא היה
בכורה עולמית, כפי שיאה לפסטיבל בינלאומי
חשוב, ושניהם היו כבר, מהרבה

פ ר סי פ ס טי בלבר לין ־ 1981
• דב הזהב — פרס הטרט הטוב
ביותר — ״מהר, מהר״ של קארלוס
סאורה (ספרד).
• דב הכסף — פרס־מישנה לסרט
המצטיין — ״בחיפוש אחרי רעב״ של
מרינל סן (הודו).
• דב הכסף — פרסי המישחק

הגברי — ג׳ק למון ב״מחווה״ של בוב
קלארק (ארצות״הברית) ן אלכסנדר סול-
זמין כ״״ 6נ יום בחיי דוסטוייבסקי״
של אלכסנדר זרחי (ברית-המועצות).
• דב הכסף — פרס המישחק
הנשי — בארברה גראבובסקה ב״קדחת״
של אניאשקה הולנד (פולין).

בחינות, איכות ידועה לרבים מבאי הפסטיבל.
ובאשר לסרט האמריקאי השלישי,
מחווה: הוא שייך לסוג ההפקות המסחריות
הנשענות בעיקרן על שחקן אחד (במקרה
זה ג׳ק למון) וקשה להגדיר את הכללתו
בתוכנית כהישג מרשים במיוחד.
שריקות בוז. ואם לא היה די בסרטים
עצמם, הגיע תורם של הפרסים, בל״ל
הנעילה. אלה השלימו את התמונה המביכה.
החלוקה בין מזרח למערב היתד, צפויה
מראש, כמו בכל פסטיבל. שהרי ברור לכל,
שמארגנים נבונים אינם מעוניינים להסתכסך
עם אחד מן הגושים, פן יחלים,
חס ושלום, להחרים את האירוע. אבל גם
במיסגרת החלוקה הזו אפשר היה למצוא
שיטה יותר מחוכמת לבחירת המצטיינים.
פרסי־המישנה לא עוררו התרגשות מיוחדת.
אך כאשר הכריז יושב־ראש צוות
השופטים, הבמאי הספרדי אנטוניו איסאסי
(הידוע כרוקח סרטי־פעולה מסוג ב׳) ,כבן
ארצו, קארלוס סאורה, זכה בפרס הגדול,
רב הזהב — בגין התיאור השטוח

כארכרה גראבוסקה
הפרס הנשי
• ציון לשבח — על תסריט והדרכת
שחקנים — מארקוס אימהוף על
סרטו ״הסירה מלאה״ (שווייץ).
• ציון לשבח — על איכויות אסתטיות
מיוחדות — סאיז׳ון סוזוקי על
סרטו ״נעימות צועניות״ (יפאן).
• ציון לשבח -על איכות הצילום
— ג׳ורג׳ בארסקי על צילום ״אדמתו
רחבת הידיים של אלכסיס דראוון״
(בלגיה).

• פרס הביקורת הבינלאומית

— ״הסירה מלאה״ של מארקוס אימ-
הוף (שווייץ) ו״תודה, הכל בסדר״ של
לאסלו לוגוסי (הונגריה).

ג׳ק למון(עם רוכינסון וקיפ קאטארל)
הפרס הגברי

• פרס הכנסיה קאתולית —

״הסירה מלאה״ של מארקוס אימתוף
(שווייץ).

ברונו גאנץ ב״הממציא״
טל שלום ומילחמה
העולם הזה 2270

והפושר של בעיות עבריינות הנוער —
גיצח הקהל בשריקות מחאה ובקריאות ביז
רמות. התנצלות הכרוז, שאין קשר בין
הפיכת הנפל הפאשיסטית במאדריד לבין
הפרס שניתן לספרד, עוררה גיחוד• היו
ששאלו בלעג :״ומה הקשר בין העובדה
שהשופט הראשי הוא ספרדי לבין הפרס >״
רוסיה הגדול״ .אם חייבים לתת פרס
לגוש הסובייטי, אין פחות מתאים לכך
מן הסרט הרוסי 26 יום בחייו של פיודור
דוסטוייבסקי. סרט מיושן ומשעמם העושה
עוול לקולנוע ולדוסטוייבסקי גם יחד. אבל
מה לעשות, רוסיה הגדולה היא עדיין
מנהיגת הגוש וצריך לתת לה פרם בכל
מקרה. מחלקים את דב הכסף בין שני
שחקנים, ג׳ק למון, שלא טרח כלל לבוא
כדי לקבל את הפרס, ואלכסנדר סולוזינין
(דוסטוייבסקי).
גם הפולנים, הזקוקים לכל עידור, קיבלו
פרס, לא פחות משונה מקודמיו. השחקנית
בארבארה גראבובסקה, על תפקיד פחות
ממישני בסרט בשם קדחת, שמעלתו היחידה
היא נושאו: תיאור אירועי מהפיכת הנפל
של ,1905 שבה הפולש השנוא היה הצבא
הרוסי.
למון לא הגיע משום שהיו לו דברים
חשובים יותר לעשות, והגברת בראבובסקה
נותרה בבית משום שלא העלתה על דעתה
כי על תפקיד כה קטן תקבל פרס כה גדול.
אלא שגם בפסטיבל שהוא דחוק משיאו,
אפשר למצוא תמיד דברים מעניינים: קצת
בתחרות הרשמית, כמו במקרה זה, והרבה
יותר במיסגרות המקבילות, שהוצגו בזמנית.
מן התחרות אפשר לציין את שני
הסרטים השווייציים. אחד מהם, הממציא,
משחזר באורח מדוקדק אווירה של. כפר
שווייצי שמרני בתחילת המאה, ומראה
כיצד הופכת המצאה שנועדה לעזור בימי
שלום (שרשרות לכלי־רכב, לנסיעה בבוץ)

ל שידזרור

והמזכירה
ת שע עד חמש (מוגרבי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — ג׳יין
פונדה היא לא רק שחקנית מעי־לה
ואשת יחסי״ציבור מיקצועית של בעלה הפוליטיקאי.
היא יודעת גם כיצד הופכים מילחמה חברתית למעדן קליל,
ואפילו מפתה את הגברים שאותם נועד הסרט להוקיע.
כדי שהקורבנות לא ירגישו בכך בחרה פונדה, בסיפור
על שלוש מזכירות המחליטות לנקום את כבודן המיקצועי
המחולל. אלא שתחת סימון המחאה של נורמה ריי ביקשה
פונדה מקולין (תרגיל לבלשית מתחילה) היגינס, שתביים
את סיפורה של פטרישיה רזניק כקומדיה מטורפת. ולא זו
בלבד. אם לעצמה בחרה תפקיד של גרושה ירוקה ומרובעת,
הרי שלגברים הטמינה פתיון כפול. היא בחרה בדולי
פארטון, אלילת שירי המערב, שהיוותה השראה לתפקיד
שנתפר על פי מידותיה האישיות ; תפקיד של מזכירה,
שכל אחד משוכנע, לפי המראה החיצוני השופע שלה׳ ,כי
היא משפיעה טובות על הבוס. אלא שלא רק הבוס שבסרט
_ השחקן דבני קולמן — הילד שולל אחרי המראה החיצוני.
גם כל הגברים שבאולם. כולם מופתעים לגלות,
שמי שנראית בעיניהם כבובה מצחקקת היא בסך־הכל
נערה טובה, שנתברכה ביושר, בכנות ובלב־של־זהב. למעשה
הדימוי הזול נוצר רק בעיניו של הצופה. את השלישיה
משלימה לילי טומלין כמזכירה הוותיקה ביותר, שלמעשה
לימדה את הבוס כל מה שהוא יודע, אך היא עצמה
נותרה ללא קידום רק משום שהיא אשה.
שלוש המזכירות מחליטות שאינן רוצות להינמק בכלא
החברה הענקית שבה הן מועסקות, וכי הגיע הזמן לרענן
משהו, הן בתודעת המעסיק והן בתודעת המועסקות,

תדמאס פריד והדן סוודכרג ב״אי הילדים״

ג׳יי ןפתדה: הנקמה המתוקה
חברותיהן לעבודה שנשחקות בשיגרת המישרד. כשהשלוש
מעשנות מריחואנה, שאחד מילדיהן הגניב לתיקה של אמא,
הן חולמות על הנקמה המתוקה. ומכיוון שמרגע מסוייס
ה יפ ד הטרט ממצחיקון קונבנציונאלי למצחיקון מטורף,
היפך קולין היגינס את המעשייה לאגדת אמזונות מודרנית,
מצחיקה ועתירת־המצאות.
שלוש השחקניות המוכשרות עוזרות לו להגיע לטירוף
כמעט מוחלט. הטוף טוב מכדי להיות אמיתי, מגניב את
המסר בדלת האחורית. מאחורי כל גבר מצליח עומדת
אשה גדולה. והצלחתונמדדת בכך שהוא מצליח להשאירה
אחריו, ולא נותן לה, חט וחלילה, לרוץ קדימה.

הקרחת כסימן לטוהר

*יי י

למכשיר מילחמתי, חרף רצון הממציא. בין
היתד הציג הסרט את מי שהיה באמת
ראוי לפרס המישחק, השווייצי ברונו גאנץ.
ועוד סרט מאותו מקור — הסירה מלאה
של מארקוס אימהוף. לדעת הכל זהו הסרט
המשכנע והמרגש ביותר בפסטיבל ;
סרט פשוט המספר, בלי שום רצון להטיף
או להעמיד פני צדקן, כיצד בני עמו של
אימהוף דאגו לשלוח, בימי מילחמת־העולם
השניה, כל פליט חזרה אל מעבר לגבול,
גם אם גורלו נחרץ להישלח לאושוויץ.
משוודיה הקרה הגיע סרט בשם אי הילדים,
שבמרכזו נער מתבגר המנסה לשמור בכל
מחיר על טוהר ותום ילדות. והדבר מתבטא,
בראש וראשונה, בבדיקה יומית מדוקדקת
העולם הזה 2270

של ערוותו(כל עוד לא צומח השיער, סימן
שהוא עדיין נקי) .המוסר״השכל של הסרט
אומר, שהמבוגרים משחיתים את כל הנפלא
והנהדר שבילדות.
האשד! כדוכרה. היו כמה נושאים שחזרו
משום מה והטרידו יוצרי־סרטים בכל
העולם בעת ובעונה אחת. למשל — מעמד
האשד, בחברה• כאן אפשר היה לראות סרט
הונגרי בשם תודה הכל בסדר, שבו גבר
נוטל בחורה צעירה לביתו ומתייחס אליה
כאל ספק־שיפחה ספק־יצאנית, אבל בשום
פנים ואופן לא כאל חברה שווה לחיים.
מאנגליה הגיע סרט פסבדו־תיעודי מרתק
העוסק במקצוע הזנות מבלי לנקוט עמדה
מוסרית. שם הסרט, כמובן: יצאנית. ה־

במאיות הגרמניות סיפקו כמה סוגים של
פמיניזם. בסרט אחד, כמעט נסיוני, המסע
לליון, יוצאת סופרת שנפרדה מידידה לעיר
ליון, כדי להתחקות על עקבותיה של לוחמת
לזכויות האשה מן המאה הקודמת.
בבין לבנה לשמש מספרת הבמאית רחה
יונגמאן על קשייה של אשה אחרי הגירושין,
לשמור על קשר־של־אמת עם בנה ה מתבגר,
שחי עם אביו (אותו מגלם בסרט
הבמאי הגרמני ורנד שרטר) .וקלח־ גורטה
ממשיך בנערה מן הפרובינציה לתאר את
קשייה של אשה, המנסה למצוא מחייתה
בפאריס.
תיסכול ו.עוני• הסרטים הפוליטיים
זוכים בברלין, כרגיל, לתשומת־לב רבה.

סרט על המצב באל־סאלוואדור הציג־ את
נקודת המבט של המורדים מן השמאל אך
נאלץ להסתפק במסך פרטי, אחרי שנידחה
על־ידי הפסטיבל (ממניעים ספק־פוליטיים
ספק־אמנותיים) .סרטים אחרים, של במאים
שחורים באמריקה, העובדים בשולי דמע־שיה
וללא פרוטה, תיאר את מצבה של ה־אוכלוסיה
השחורה, הנעולה במעגל קסמים
של תיסכול ועובי בעשירה שבמדינות הבל.
אוסף של עשרה סרטים, פרי עבודתו
של הבמאי התורכי אילמז גיני, המרצה
עונש של 15 שנות מאסר על השתתפות
ברצח פוליטי, לא גרם נחת לשילטונות התורכיים.
סרטים אלה הוכיחו שוב, כי המדובר
בכישרון הקולנועי הבולט ביותר
שבו התברכה תורכיה מעודה.
הטלאי הצהוב. הנושא שהיה אולי
הבולט בין אותם שעל סדר היום, חרף כל
הטענות שהאוכלוסיה הגרמנית עייפה
בימנו, היה ״היהדות, השואה והאנטי־גומיות״
.זה התחיל בסרט תיעודי בשם
הטלאי הצהוב, שזכה להקרנת ערב חגיגית
(הסרט מועמד השנה לפרס אוסקר מסר
של יוצרי הסרט: הכוונות של הנאצים היו
ברורות החל מן הרגע הראשון, וכל מי ש טוען
אחרת הוא שקרן נתעב. עם תום ההקרנה
קמה על רגליה אשה מבוגרת באולם
שהיה עדיין דומם אחרי מראות האימים
שזה עתה הוקרנו על המסך, וצעקה בקול
רם :״ואיש שהיה שותף לכל המעשים
הללו הוא היום נשיא הרפובליקה הפדראלית
שלנו.״
הטלאי הצהוב היה רק סרט אחד ב־סידרה
ארוכה של סרטים שניסו להתמודד
עם הנושא. אל תירא עבדי יעקב (שבו
משתתפת השחקנית הישראלית אביבה גר),
העביר את האנטי־שמיות לארץ דמיונית
וניסה לרמוז שהגזענות שוכנת לא רק בתודעת
השונאים אלא גם בקרב קורבנותיהם•
שארלוט שיחזר את פרשת חייה של
נערה בשם שארלוט סאלומון, שנמלטה מגרמניה
ב־ ,1939 חייתה בריביירה, ניסתה
להילחם בנטיות ההתאבדות שקיננו ב-
מישפחתה ולהיזכר בסיפור־אהבה מופלא
ויוצא־דופן (את הגבר גילם דרק ג׳אקובי
הבריטי, הזכור מאני קלאודיוס) .את כל
חוויותיה רשמה שארלוט על גבי מאות
ציורים, שאותם השאירה אצל שכן, לפני
שגורשה על-ידי הנאצים לאושוויץ, שם
מצאה את מותה בגיל .23
סרט ישראלי אחד הוצג בפסטיבל, מחבואים
של דני וולמן. זהו כנראה הסרט ה תור!
של הקולנוע הישראלי להצגה מכובדת
(בשנה שעברה היה זה סוסעץ) .הוא
התקבל בסבר פנים יפות, ומצא אפילו קונים:
הטלוויזיה הגרמנית, הטלוויזיה ה אוסטרלית
(בצירוף הזמנה לפסטיבל בסידני)
ואולי אף ההולנדית.

חח״רים הבויט״ םוחט את הננו ״ ם העוביים רתוו מ שונו ת־ ה צבו ־
מה עשו גאד אלון ומשה ו ״ן בהניחה? -חיים רסקוב כיגס את בני־הנ
בו, קו א את בסק־הדיו והרג את הנדונים -מי גנ ב שחי תרנגולות
מערביה? וינג״ט שידת את חברות הנפט ־ מאחרי הקלעים של הוועידה

הפרק התשיעי של עמוד האש מעמיד
תחת הכותרת ״מי מפחד ממדינה יהודית 1״
את המצב הטראגי, כאשר מחד קיים כבר
בסיס למדינה יהודית, ומאידך נמנע מן
היהודים להגיע אליה, ולארצות אחרות.
הפרק נפתח כאשר ממשלת הוד מלכותו
מכריזה חגיגית על תמיכתה בתוכנית-
החלוקה, ואילו התחדשות המרד הערבי
גורמת לה לחזור בה מכוונותיה הטובות.
אלה ימי ״חומה ומיגדל״ ,והתעצמות הכוח
הצבאי היהודי תוך עימות חריף עם המורדים
הפלסטיניים.
כאשר מספח היטלר את אוסטריה לרייך
הגרמני הוא מגביר את רדיפות היהודים
במטרה לגרשם. ועידת־אוויאן מגלה כי
ארצות־ד,הגירה מסרבות לקלוט את הפלי
טים,
וביניהם היהודים. כאשר מתפרסמות
המסקנות של ועדודוודהאד בלונדון, נגוזה
התיקווה למצוא מיקלט לפליטים בארץ-
ישראל.

סיפוד־זוועה בריטי בפתיח של ״מי מפחד ממדינה יהודית?״
מצויה סידרה של היתקלויות בין יהודים
וערבים, ערבים ויהודים וערבים ובריטים,
במהלך הגל השני וד,מתחדש של המרד
הפלסטיני. בעוד שהישוב היהודי עוסק
בהתארגנות צבאית, הגנה על עצמו וב־צבירת
נשק, הולך וגובר העימות בין
הערבים לבריטים.
המיזרחן ישראל שטוקמן, שיצא אל

השטח כדי לשחזר את העימות.הערבי־בריטי
עבור עמוד האש, חשף סידרה של
סיפורים על אותו מאבק, שברובם לא
הגיעו אל המירקע. אחת העדויות מציגה
את הצד הקשוח של הקלגסים הבריטים
באותם ימים.
זה סיפורו של מוחמד אבו־מחמוד מ־סאלהה
מן הכפר דאבוריה, השוכן למרגלות
הר־תבור, שתיאר בלשונו את העימות
שבין הצבא הבריטי לבני כפרו.

שטור,מן הביא את תיאורו.מילה
כמילה :

הבריטים הקיפו את הכפר וביקשו את
המוכ׳תאר. המוכ׳תאר הגיע אל המפקד הבריטי.
זה אמר לו, ואני הייתי נוכח שם :
״רוצים ממך 100 רובים !״ המוכ׳תאר, שהיה
עוד בטוח בעצמו, ענה :״אין לי בית-
חרושת שמייצר את הרובים !״
המפקד הבריטי התבונן במוכ׳תאר ואמר
:״אז תן לי חמישים רובים!״ האיש
המשיך בשלו, ואמר ,״אין לי כבר מיפעל,
סגרו לי אותו! אין לי רובים.״
המפקד הבריטי המשיך ואמר :״אז תן
לי עשרה רובים!״ ואז המוכ׳תאר המשיך
ואמר לו :״באלוהים שגם עשרה רובים
אין לי!״
הבריטי המשיך ואמר :״אז אין לכם
רובים ...אז בטח יש לכם מגלים וחרמשים

המוכ׳תאר השיב :״כן, יש, יש !״
הבריטי אמר :״אז תביאו לכאן את
המגלים ואת החרמשים הקטנים שלכם...
ואם אין לכם ביודחרושת לרובים, תתחילו
לקצור כאן את משוכת הצברים המקיפה
את הכפר.״
המוכ׳תאר, שהיה עדיין איתן בדעתו,
אמר :״אדקיי, אנחנו נקצור!״ הרי היינו
!נשלטים על ידם.
בני-כפרי התחילו לקצור את משוכות-
הצבר. החיילים הבריטיים באו אחרי הקוצרים
ודחפו אותם אל תוך משוכות-
הצבר הקצורות ...לתוכם ...האנשים אמרו
לחיילים :״תתביישו ! אין אלוהים בלבכם 1
מה אתם עושים?״ וכדי להגביר את הדיכוי,
היו החיילים מעבירים את הכפריים בין
שתי שורות של חיילים בריטיים, ומכים
אותם בנבוטים (אלות) וצועקים ״ירצה
אלוהים, אז תמותו. זה יהיה גורלכם...״
זה מכה, וזה דוחף לקוצים.
...אחד מבני-הכפר הוכה קשות, ואז
התפרצו להן הנשים, שהיו מרוחקות, אל
כיוון החיילים הבריטיים, עד שהגיעו אל

מוצא־להורג שלמה כן־־יוסף
״ההנהגה שלנו היתה: לא הורגים ילדים, לא הורגים נשים...״
קירבת המפקד הבריטי. אחת הנשים הוכתה
בידי חייל בריטי, ומעוצמת המכות היא
איבדה את הכרתה. חשבו. שהיא מתה.
אחר־כך התברר שאכן היא מתה. עטפו
אותה בתכריכים ומשכו אותה, ונשאו אותה
לתוך הכפר בבכי ובנהי...
אחר־כך גם הגיע אל הכפר וינגייט עם
ה׳קומפניאט׳ (פלוגות הלילה) של...1
אבל אותו ביקור של יחידת צבא עשה
לי משהו. הרי הייתי נער, כאשר הבריטים
הגיעו ארצה. האמנתי שהנה נפתחת לה
תקופה חדשה. אבל ב־ 1936ו־ 1937 הכל
התמוטט. אז הייתי כבר בוגר. נהגתי ללכת
לנצרת. בחגים הבריטיים הייתי צופה
במיצעדים של הבריטים. זה היה השילטון.
אבל פיתאום דיכאו אותנו כל־כך קשה,
והרי הכפר לא עשה דבר. הוא רק נתן
מחסה, אנשינו לא לחמו. וד,כיתור והחיפוש
האלה שברו לחלוטין את היחס שלי לבריטים.

כאן.

פעולת תגמול
של דויד רזיאל
רפאל סבן, אחד מוותיקי האירגון הצבאי
הלאומי בשנות ה* 30 בירושלים,

מספר בפרק זה על תגובת אירגונו לרצח
חמשת החלוצים בקיבוץ קריית־ענבים,
חמישה שלזיכרם הוקם מיד לאחר מכן
קיבוץ מעלה־החמישה לזיכרם גם חובר
השיר חמישה יצאו מולדת להקיף ...המושר
בסרט זה).
סבן :״מיד אחרי הלווייה קיבלנו הודעה
שצריכים להיפגש עם דויד רזיאל, אצלו
בחדר. באנו לשם, זה היה מיד לאחר
הלווייה, נפגשנו שם ...רזיאל אמר שהוא
קרא לנו כדי לתכנן עכשיו להגיב על
ד,מיקרה הזה של הרצח בקריית-ענבים,
אנחנו חייבים פעם לעשות פעולה מרשימה
וחזקה ...הכוונה היתה להתקיף בעיקר את
התחבורה הערבית, וגם, אם אפשר, קבוצות
של ערבים. מקומות ריכוז שלהם,

פה _ושם.
,.בעניין הנשק, אז כבר נמצאו אצלנו
מיספר אקדחים ורימונים, זה היה הנשק
העיקרי שלנו. אני הייתי אז המחסנאי,
הנשק היה אצלי, ואני הייתי צריך לחלק
אותו לאנשים__ .
״בערב יצאנו ׳משם, וכל מפקד־פלוגה
הכין לעצמו חוליה אחת או שתיים, לפי
מה שיכול היה. בצורה כזאת אירגנו שש
או שבע חוליות, וחילקנו אותן נמקך מות
שונים בעיר, לפי אזורים. עיקר הפעולות
התרכזו ברחוב יפו, בקירבת שער-יפו

ובקירבת רחוב שמואל הנביא—בית ישראל,
וגם ברחביה.
״ברחוב עזה היתד. הכניסה לעיר. ערבים
ממלחה היו נכנסים העירה. אלה היו ה מקומות
שחשבנו להתקיף אותם בבוקר,
כשהם נכנסים העירה.
״ביום הראשון בבוקר כבר יצאו החוליות
למקומות, והתפזרו בשעות בוקר. הנשק
היה איתס, וחיכו. כשהתקרבה מטרה הם
הפעילו (את הנשק) .היו כמה מיקרים
שהם לא הצליחו לפעול, או שהיו הפרעות.
היו מיקרים כאלה שנתפסו אנשים, או
שהיה חשש שיפגעו גם ביהודים שנמצאו
באותו המקום. בגלל זה חוליות מסויימות
לא פעלו. אבל נדמה לי ששלוש־ארבע
חוליות כן הצליחו לפעול, וזה היה בשעה
קבועה פחות^או^יותר, בהבדלים קטנים.
״זה היה״יבסביבות שש וחצי או שבע,
אני לא זוכר בדיוק, שעת־בוקר מוקדמת,
כשהערבים נכנסים העירה ...לי נדמה שזה
הדהים אז את הישוב, כיוון שזו היתה
הפעם הראשונה שהיו פעולות. היה מורגש
שאלה פעולות מתוכננות מראש, ולא פעולות
מיקריות שפעלו.
״זה היה חידוש ...על־ידי הפעולות שלנו
הטלנו עליהם גם כן טרור נגדי. ממש
פחד, שהם יזהרו יותר בפעולות שלהם,
וגם מצד שני השילטונות לא התערבו
יותר בעניין הזה...״

״מי ישלוט
במי?״
חלק נכבד מן הפרק ״מי מפחד ממדינה
יהודית ד מתמודד עם משולש האינטרסים
— היהודים, הערבים והבריטים.
עורך הסידרה, יגאל לוסין :״הנושא
המרכזי של הסרט הוא בכך, שהישוב
העברי כבר הפך לכוח בפני עצמו, והדי־

יצחק שדה במפקד הפו״ש וכאדוף בצה״ל
״וינגייט היה אדם נפלא, אבל...״
נמיקה של הישוב היתד. כזאת, בעוד
שהבריטים עשו את כל התרגילים שבעולם
כדי לחזור בהם מן ההחלטה שהם החליטו
בעצמם, החלטה שעברה גם ׳ בפרלמנט
בלונדון, ההחלטה להקמת מדינה יהודית
ומדינה ערבית. אין ספק שבסרט זה אנחנו
ממחישים כי המציאות היא חזקה גם
בתחום ההתיישבות וגם בתחום הצבאי,
בעיקר תודות לקיצוניות הערבית.
״יש לי מחאה כלפי הטוענים שהמדינה
קמה כתוצאה מן השואה. המדינה קמה
למעשה עוד לפני השואה. המדינה־שבדרך.
המדינה זה, הומה־ומיגדל /המדינה זה
תל־אביב המתפתחת. המדינה זה כל מה
שהתרחש בשנות ה־ .30 למעשה מה ש התחולל
בימי העליה החמישית. אפשר
לומר שהשואה לא היתד. גורם להקמת
המדינה, ויותר מזה, היא היתה גורם
שלילי מבחינה זאת, מאחר ובתקופה שלאחר
השואה הישוב הרי כבר עמד על
רגליו. מסקנותיה של ועדת־פיל היו בבחינת
צילום מצב שהדגיש, כי קמה
בארץ מדינה בתוך מדינה, ושהשאלה
היחידה שנותרה אז היתה: מי ישלוט
במי 1״
אחד המסמלים העיקריים לאותה מדינה-
בתוך־מדינה היה ״חומה ומיגדל״ ,ומוקדש
לו חלק נכבד בסרט זה. לוסין :״הנושא
הזה של, חומה ומיגדל׳ יעורר, מן הסתם,
הרבה שיחות וויכוחים. מפני שישנם החושבים
כי גם היום עושים ישובי, חומה
ומיגדל׳ .אנשי ההתנחלויות נוהגים להשוות
את עצמם לאנשי חניתה. הם אינם מבינים
מדוע אנשי חניתה גיבורים — בעוד
שעליהם מותחים ביקורת. אבל האמת
היא שקיים הבדל אחד ועצום בין העלייה
לשדה־נחום (המצולמת כימעט בשלמותה
בסרט) ולחניתה ובין ד,עליה לאילון־מורה.
בחניתה ובשדה־נחום כל הפועלים היו
יהודים, וכל ניסיון למתוח קו הקבלה הוא
משגה. בסרט רואים את ההבדל. חומה-
ומיגדל היו כולם עבודה עברית.״
על טכניקת־העריכה של הסרט, ובעיקר
הקטעים הממחישים את הקמת ישובי ״חומה
ומיגדל״ ,מספר במאי הסרט, שלמה ארד:
״היתד, לנו ברירה לעסוק בשיטה של הקמת
,חומה־ומיגדל׳ תוך הבאת ראיונות עם
כל המומחים שאירגנו את זה — או לטפל
בנושא בדרך אחרת. החלטנו לטפל בנושא
כימעט בלי מרואיינים, ולהראות את ה־נפשות־הפועלות
בפעולה.
״עבדנו הרבה על הסרט. החומר מבוסס
על סרטים של נתן אכסלרוד, שד,ירבה
לצלם את עליית ישובי חומה־ומיגדל.
הבאנו את קטע ההקמה מיד אחרי נאומו
של מנחם אוסישקין, שבו הוא מסביר את
הצורך של עליה לקרקע. זה בעצם סרט
ישן של אכסלרוד, עם עריכה חדשה

עמוד האש

כמובן, אבל הופיע עורך־דין שלהם ובדקו
וחקרו ודנו אותם למוות, והטילו
על חיים ולבצע את פסק־הדין. חיים בא
ואסף את כל הכפר על המיגרש באמצע,
על המיזבלה, והקריא את פסק־הדין...
ביגלל זה שאתם השלושה עשיתם זה וזה
וזה, יש לכם פסק־דין מוות. הוציא את
האנשים ואמר, אש׳ ,והרג אותם. לא נגע
באף אחד בכפר. זה הבלגה...״

ושאר הפעולות שמחוץ לגדר. בהגנה האוטובוסים שכבו בתעלה, וההגנה פתחה
(המשך מעמוד )47
באש מהתעלה. אבל היתד, יחידה שקמה על
ומודרנית יותר .״התלבטתי איך להביא היתד, רתיעה מכך, ורק החברה מבפנים,
את עליית חומה־ומיגדל מבלי שזה יהיה ׳הנמלים׳ ,לחצו והכריחו את פיקוד ההגנה הרגליים ותקפה. לכיוון הכנופיות ואיגפה
סרט־סוכנות. איד לברוח מקיטש ולהת להסכים עם היציאה. החברה שרוצים כופים אותן. מי עמד בראשה? יצחק שדה. מי
ייחס לנפשות הפועלות כנפשות פועלות. את הדינמיקה על המחליטים.
היתה המחלקה? יוסי המבורגר עם המחל״הוא
מספר כיצד לקח לו חצי שנה קה שלו. אז מה הוא מספר עכשיו שרק
לכן גם הקטע הזה הוא כימעט בלי דיבולשכנע
את יעקב פת, מפקד ההגנה בכשוינגייט
בא? זה לא פו״ש...
רים, ללא קריינות. לדעתי זאת היתד.
ירושלים, לקחת את החברה, ולהתחיל
...לא סיפרתי על מה הייתי ממונה ב־הדרך
הטובה ביותר להביא את הנושא
לעשות מילחמות.
פו״ש. מה עשה יצחק (שדה) ,איך חילקנו
אל המסך, וכך עשיתי בשלושת הישובים
בינינו את העוגה? אבל זה לא חשוב ב
״אבל יש לי הרגשה שהוא אדם קצת
שעלייתם מופיעה בסרט: שדה־נחום,
גולומב ועידת
רגע זה. קיבלתי הוראה מאליהו
מתוסכל. יש לו עדיין דמעות בעיניים
מעלה־החמישד. וחניתה.״
לשלוח לשם, נדמה לי 25 ,או 35 אנשי
כאשר הוא מספר על אנשים שנהרגו פעם.
בן־יוסף
״ההבדל בין
הוא כואב את הדברים עד הסוף. הוא פו״ש לגור בעין־הרוד. עיקמתי את האף אווי אן
גם לא הפך פוליטיקאי. אדם יוצא מן ולא הבנתי למה, אם בא וינגייט כזה, למה
יגאל לוסין :״חיפשתי בכל העולם את
לא קושרים אותו איתנו? למה פותחים
שלי, ובן־יוסף של בגין״
הכלל.״
החומר המצולם על ועידודאוויאן.
קטעים מתוך עדותו של אלון!
חנות נוספת?...
״ועידת אוויאן היתד, אחדהסיפורים,
אחת הדמויות המרתקות, המופיעות ב כן־דזור:
אני רק אגיד, בשביל שאחר כך לא
זה הנמלים, שנמאס להם לשבת מאחרי לא יצבטו אותי. הוא אדם נפלא. הוא היד, או אולי אפילו הסיפור שמסביר מה זה
פרק זה, מהדמויות האגדתיות של ההגנה,
חייל מצויין. אין כל בעייה לגבי זה. הוא ציונות, אמצעי שבעזרתו ניתן לחמצת
היא האלוף אליהו בן־חור (כהן) ,מי שהגדר
ולקבל כדורים, שפה הרגו ושם
אמיץ. אבל אני חושב שהוא גם קיבל אי את הלקח המרכזי של ד,סידרה כולה.
הקים את ה׳נודדת׳ ואחר את הפו״ש
הרגו...
ניצל את חברות־היפט הבריטיות, שלהן סיפור־הוועידה מגלה איך היה נראה ה(פלוגות־השדה)
,האיש שניצב אחרי פעלו
המיפקדה אמרה: צריך לבדוק את זה,
החברה האלה יש להם ראש חמום, לאט. -היה חשוב הצינור שעובר בסביבות נהלל, עולם כאשר לא היתד, מדינה יהודית,
של יצחק שדה*.
בחצי הראשון של המאה ה־ ,20 ואיזה
בעמק...
לוסין :״כאשר ראה פרופסור יהודה לאט. ואז קבעו ועדה. יצחק שדה־לנדוברג
...קודם כל, אנחנו לא אצ״ל. אנחנו לא מחיר שילמנו על כך.״
באואר את קטעי־הראיון עם בן־חור, הוא ז״ל, יהושוע אשל, אביו של הקפיטן, זה פנטסטית סיפור הוועידההוא דוגמה
באמצע, אנחנו אנשי ההגנה מליו. שנית,
אמר לנו: תדעו לכם שהאיש הזה צנוע. שעשה את שביתת־ד,ימאים הראשונה, נימ-
קיבלנו פקודה להבלגה וביצענוה. אם לא לכך.
הוא מפחית תמיד מערך עצמו, בעוד
רוד — יהושוע אשל, אייזק קראו לו, ז״ל,
״אתה רואה מצב של פליטים יהודיים,
ביצענו אותה פעם אחת, או שנידמה היה
שהוא אחד הגיבורים האמיתיים של ה ואני, שעדיין לא זיכרוני-לברכה.
מצב שהיה די ידוע בהיסטוריה היהודית.
שלא ביצענו אותה...
תקופה. הוא היה בהיסטוריה הרבה יותר
שלחו אותנו לראות אנשים חשובים
אבל לראשונה בהיסטוריה אין לפליטים
לדוגמה: יש לי העתק של דו״ח קרבי
מכפי שהוא מציג את עצמו. הוא נותן בפלשתינה, בשביל לשמוע את חוות־האלה
לאן ללכת, והם נתקעים בין הגבולות.
חלק אינו יכול לצאת, ואלה אשר
יכולים לצאת — אין להם לאן לצאת.״
נוצר לחץ עצום על ארצות־הברית, שסגרה
את האופציה האמריקאית. אמריקה
היתד, סגורה ורוזוואלט לא היה יכול לעמוד
בלחץ הקהל.
״לכן הוא מכנס באוויאן שבצרפת ועידה,
ובה נציגי 33 מדינות, וכל אחד מסביר
ומנמק מדוע ארצו אינה יכולה לקלוט
את הפליטים ואת היהודים: קנדה ביקשה
מהגרים חקלאים בלבד! ניקארגואה, הונדורס,
קוסטה־ריקה ופנמה הודיעו כי לא
יוכלו לקבל שום סוחרים ואנשי־רוח. נציגי
אוסטרליה טענו :׳אם יכניסו יהודים לאוסטרליה,
תיווצר בה אנטישמיות׳.
״את קטע הפילם על ועידת־אוויאן חיפשתי
בכל מקום ולא מצאתי. פילם זה
היה אחת המטרות העיקריות שלי בחיפוש
פילם.
״כאשר למדתי את החומר העניין הזה
הרשים אותי. מה קורה כאשר יש משבר
ויש בעיית־פליטים, בעייה המונית של
פליטים? חיפשתי בחמשת הארכיונים
הגדולים בלונדון. גם חיפשתי בפאריס,
מפני שאוויאן היא בצרפת, ולא מצאתי
דבר. כאשר בסוף המחקר הגעתי לארצות־הברית,
מצאתי בארכיון שאינו מן החשובים,
הארכיון של יומן־קולנוע בשם ניוז
אוף דה דיי (׳חדשות היום׳) השייך לחברת
מטרו גולדווין מאייר ולרשת עיתוני־הרסט.
לחברה קוראים הרסט־מטרו־טון. היומן
הזה היה מוקרן בבתי־ד,קולנוע של חברת
מג״מ.
הבריטים מפגיזים: הרעשת בפר ערבי על־ידי תותחים בריטיים
״כאשר מצאתי את הרישום הארכיוני
״חשבנו שהיא מתה. אחר־כך התברר שאכן מתה..,״
על ועידת־אוויאן, פרצה לה קריאת־גיל
מפי, וכולם הסתכלו עלי כעל אדם לא-
מחיפוש בכפר ערבי ליד כפר־מנחם ששם
נורמלי. לכאורה זה מיסמך שלא ירשים.
את כל הקרדיט ליצחק שדה, הוא מצטנע דעתם ...אנחנו חזרנו שלושתנו עם הדו״ח
אין בו דרמתיות. אבל זה מיסמך חשוב.
הזה.
התלוננה ערביה שהיו בכפר ועשו ביקורת
ליד שדה.״
וכולי, לא מצאו כלום אבל גנבו אצלה
״כאשר טוענים כיום נגד עמוד האש
הבמאי שלמה ארד :״קודם לכן לא
״איזה מין דו׳׳ח זה!״ אמרתי. ליהושוע
הכרתי-ולא ידעתי דבר על אליהו בן־חור. לא אמרתי כלום, אצלו המחשבות היו שתי תרנגולות וחמישים ביצים ופחית־ שלא סיפרנו על הביל״ויים, ועל ׳השומר׳
שרה בלום ונעמי קפלנסקי הביאו אותי בנויות אחרת. אמרתי ליצחק (שדה) :בוא שמן. אז שם כתוב ושאול• חתום: אני ועל ׳גדוד נהגי-הפרדות׳ ,נשאלת השאלה :
אליו. אני חושב שהוא השריד האחרון
נעשה משהו. נגיש את הדו״ח הזה כמו מבקש לקבל דו״ח מה קרה שם. ויש באותו מה אתה יכול לעשות בכל אלה? בעצם,
של האריות האלה. למרות גילו המתקדם שהוא, לא נלך לזייף אותו, אבל איתו הנייר, מזה שזה נשאר שלם עד היום מה אתה יכול לעשות היום כאשר אתה
הוא נשאר, כנראה, מה שהיה: אש ו־ יחד נוציא תזכיר מה זד, פו״ש, כיצד בכתב־ידי, למ׳׳מ שם — בדוק מיד והוד מספר ומנסה להסביר על הביל׳׳ויים וכו׳ ?
גפרית, אריה זקן. הוא חי את החומר, להקים אותו, איזה גודל, איזה אירגון, מה יעני.
אבל ועידת־אוויאן זה אירוע, שאיש כימעט
זוהי הבלגה. כלומר, ההבדל בין. בך ואינו יודע עליו דבר, מפני שהחינוך
ממש כמו אז, והוא האיש שממש הניח נחוץ, ונחתום שנינו. וכך עשינו. אליהו
גולומב, כשלקח את שני הניירות, שם יוסף** שלי ובן־יוסף של (מנחם) בגין, שלנו התמקד ב׳השומר׳ וב׳גדוד נהגי-
את היסודות לצה״ל.
״למדתי המון מבן־חור. תראה, הוא עוסק
את הדו״ח הצידה. הוא לקח את התזכיר שהבן־יוסף של בגין -קיבל איזו פקודה, או הפרדות /וכל המותחים עלינו ביקורת
שלא נתנו לו אותה עד הסוף, או שהוא על שהדברים האלה חסרים בסידרה, צריבימים
אלה בכתיבת ספר שהוא עומד שלנו. לקח לו חודשיים, והתקבל אישור.
לא הבין אותה עד הסוף, או שהוא היה כים להבין דבר אחד ופשוט, שכדי להמלכנות
בשם הנמלים. בסיפרו הוא מדבר
מי שהתנגד ר,יה שאול אביגור.
אתם יודעים מי זה וינגייט מהספרות. אמיץ. כל הכבוד, אין לי כל ויכוח. כי חיש את הציונות ותולדותיה בשנות ה־,80
בעצם על־כך שלא הדמויות הגדולות
והדגולות, העסקנים למיניהם, בנו את הספרות שלנו מעוותת ברובה. יש ויכוח, מי היו אנשי האצ״ל — אותם האנשים ש וועידת־אוויאן היא דבר הרבה יותר רל-
וואנטי מכל הדברים האלה, היא וסיפורה
הארץ הזאת, אלא האנשים הפשוטים.
למשל, בין יעקוב דורי ז״ל (הרמטכ״ל היו בהגנה. אותם החיילים.
הבעייה היתד, ההנהגה. ההנהגה שלגי של האוניה סנט־לואים בסרט הבא.
״הטענה העיקרית שלו היא שכל העניין הראשון) ובן־גוריון ז״ל מי יצא קודם מן
הביטחוני היה יציאה מן הגדר, עניין של הגדר, וינגייט או אליהו בן־חור ויצחק היתה, טוהר נשק׳ ,לא הורגים ילדים, לא
דן עומר !
מקוריות צבאית. ההמתנה, לשבת ולהמתין שדה? בן־גוריון גמר את זה פשוט: וינגייט הורגים נשים, לא הורגים גברים שאינם
בשבוע הבא: הפרק העשירי ,״מלכואנשי־כנופיות,
שאינם חבלנים...
עד שיתקיפו אותך, היה פסול בעיניו — .וגמרנו את העניין.
כיתה מיוחדת, דת 1938—1939 שבו משופר כיצד
הוא טוען כי המוסדות פחדו לצאת מן מפקד שהיה
לסקוב,
חיים
— אותו שמעתי
מחניתה.
גם ידידי רם
בחיפה, הגיע לכפר ערבי ששם היו שלו מגיעה רדיפת היהודים לשיא חדש בליל-
הגדר. הם לא המליצו שנצא ולא רצו פתחתי רדיו והוא אמר, בא וינגייט יום,
הבדולח.
שנצא מהגדר. הם פחדו מרעיון ׳הנודדת׳ ,אחד, הוציאו אותנו, והלכנו, והנה למדנו שה ערבים שהיו בכנופיות, והוא הגיע
בים שטות אוניות־רפאים, שאינן יכו־שיעור/
לשם
אחרי שהיה מישפט — בילעדיהם, לית להוריד את נושעיחן, פליטים יהו*
בעיקבות חילוקי דיעות עקרוניים
הוא שכח, האדון רם, שבעלייה לחניתה
דיים, בשום חוף.
במהלך מילחמת־העצמאות עם שר־הביטחון
בתל- הקרב ממשתתפי
אביגור,
שאול

היום עד צילום יש חניתה.
היתה

גם בפולין גובר הלחץ האנטישמי. כמה
דויד בן־גוריון, על שיטות ניהול המיל־בכל
הארץ, יצחק שדה, יגאל אלון ו־ חי. חבר מיפקדת ההגנה. ממניחי היסוד ספינות־מעפילים מנסות לשבור את החמה,
ויתר האלוף בן־חור על דרגת האלוף מוישה דיין. מי הם? בתור מה באו לשם?
לש״י(שירות ידיעות) .ראש המוסד לעליה. מצור הבריטי ולפרוץ לארץ־ישראל• יהווהפך
לטוראי. בהמשך המילחמה לחם כנהג שלושה מפקדי הפו״ש? מי בא איתם?
** שלמה בן־יוסף תקף עם אנשי פלוגת די אירופה מפרפרים בתוך מ ל כו ד ת. ברישל
זחל״ם בפלוגת שועלי־שימשון של מחלקה של פו״ש ! יומיים אחרי זה נסעי
ראש־פינה של בית״ר אוטובוס של ערטניה
מפרסמת ״ספר לבן״ נוסף, שבו
חטיבת־גיבעתי, ואחרי מיבצע־עובדה פרש פועלים מחניתה הביתה, ותקפו אותם על בים ונתפס, נשפט והועלה לגרדום במבצר היא מודיעה על הסתלקותה הסופית ממצה״ל.
הכביש.
מי עקף את התעלה? החברה מ עכו ביוני ( 1938 ראה יומן אישי).
תמיכה ב״הצהרת בלפור״.

4 3ו!

במדינה
צרכנות
ת־?ון חר
החלקים 7א הוחדפו
המתקנים געגשו
כאשר התקלקל מכשיר הטלוויזיה
של הגברת דבורה הכהן, בינואר
,1976 היא חיפשה טכנאי שיתקן
את הדרוש תיקון. שלמה יהונתן,
אחד מבעלי מעבדה לתיקונים בשם
תיקוני טלויס בע״וז, נראה לה אדם
מהימן. הוא בדק את המכשיר וקבע
שיש להחליף את השנאי(טרנספורמטור)
וכי תיקון זה יעלה לגברת
הכהן 200 לירות.
הטלוויזיה נשלחה למעבדה לתיקון,
וכאשר התקשרה בעלת המכשיר
לברר אם התיקון כבר בוצע,
נמסר לה כי היה צורך בתיקונים
נוספים, שיעלו לה 390 לירות ולא
מאתיים, כפי שנקבע מראש. היא
סרבה לשלם, בטענה שלא הודיעו
לה מראש על הסכום הגבוה.
יהונתן ושותפו, יוסף זילברמן,
הודיעו לה כי במהלך התיקון התברר,
כי היה צורך להחליף חלקים
נוספים, ואם לא ישולם להם מלוא
הסכום, לא יחזירו לה את המכשיר.
בלית־ברירה שילמה האשה את
מלוא הסכום שנדרש ממנה ולקחה
את הטלוויזיה לביתה. שם הסתבר
לה כי המכשיר אינו בסדר. במעבדה
השנייה שבה נבדק המכשיר הסתבר
כי אנשי טלויס לא החליפו כלל
את השנאי, וכי גם חלקים אחרים,
שעבור החלפתם שילמה הגברת,
לא הוחלפו.
סחיטה גפה. מלבד התביעה
האזרחית אשר היתה פתוחה למתלוננת,
היא פנתה גם בתלונה ל-
מישטרה. התובעת, דבורה חן, הגישה
כתב־אישום על קבלת דבר ב־מירמה
ונטילת נכסים לשם סחיטה,
נגד יהונתן וזילברמן.
השבוע הרשיע אותם בית־המיש־פט
המחוזי בתל־אביב, בהרכב ה שופטים
שמואל קוארט, עקיבא-
אריה הגין ועדנה שצקי. בכך הפכו
השופטים את פסק־דינו של שופט
השלום יהושע גרוס, שזיכה את ה נאשמים.
בית־המישפט־המחוזי הסתמך
על עדויות המומחים שבדקו
את המכשיר ושגילו כי לא נעשו
בו התיקונים הנטענים. על־כן הטילו
על הנאשמים 5000 לירות קנס ושישה
חודשי מאסר על תנאי.
יש לשער כי העונש הקשה ביותר
יהיה דווקא פירסום הדברים, אשר
יגלה לכל כיצד תיקנו במעבדת
טלויס את המכשיר של גברת הכהן.

פרקליט שוהם
אין בקשה לשיחרור
אזהרתו של הקאדי.
״גיבוב מידים״ .אמנם מעשה
הגרושין הוא קל למוסלמים, אך
אין הם פטורים בלא כלום. לפי
החוק הפלילי, מי שמגרש את אשתו
בניגוד לרצונה עובר עבירה וצפוי
לעונש. ואכן׳ התובעת דבורה חן
מפרקליטות מחוז תל-אביב הגישה
כתב־אישום נגד הבעל על־פי סעיף

המישפט נקבע בפני השופט יוסף
חאג׳־יחיא, שגם הוא מוסלמי ומבין
ברזי הדת והחוק המוסלמי. הוא
שמע את טענות הצדדים, ואת
טענתו של הבעל כי האשד, התחייבה
ללכת אחריו לעזה, אך התחרטה
וחזרה ליפו ולכן גרש אותה. ה שופט
עשה ככל יכולתו כדי להש לים
בין בני־הזוג הצעירים, אך

דרבי אדם
אסור לגרש !
חטי ישגה מאסר בפועל
לגבר שגרש את
א שתו נגד רצונה

בחודש מארס 1978 נשא לו דייב
סכר את אמנה רשידי מיפו לאשה.
הבעל הוא תושב עזה, העובד כמל צר
במיסעדה ביפו• השניים חתמו
על הסכם נישואין מפורט, והקאדי
של יפו השיאם בנישואין דתיים
מוסלמיים.
אחרי החתונה עברו בני־הזוג ה צעירים
לעזה, לסשך תקופה קצרה
ואחר־כך חזרו להתגורר ביפו. ואז
התחילו הצרות. סכר לא הסכים
להתגורר עם בני מישפחת אשתו,
וכאשר ראה שאין הם דואגים לו
לדירה, איים כי יתגרש מאמנה.
אין דבר קל על בני הדת המוסלמית
מאשר להתגרש. כל שעל
הבעל לעשות הוא לומר שלוש
פעמים ״תלאק״ (לכי) והרי האשד,
מגורשת. חייה של מוסלמית צעירה
וגרושה אינם חיים — הגרושין מט ביעים
עליה אות־קלון בחברה שבה
יי היא חיה.
סכר קיים את איומו כשנה וחצי
אחרי החתונה, בפני הקאדי של יפו,
גרש את אמנה נגד רצונה, ולמרות
העו ל ם הזה 2270

שופט יחיא
שלוש פעמים לכי
כאשר ראה כי הגבר מתעקש לקבל
דירה תמורת החזרת. גרושתו, התייאש
מניסיונותיו.
סכר הורשע בעבירה המיוחסת
לו, כיוון שבעצם הודה בה• כל
טענותיו נגד אשתו לא היה בהן
כדי לשנונת את העובדה כי גרש
אותה נגד רצונה ושלא כדין.
טענותיו של הנאשם עוררו שאט־נפש
בליבו של השופט, שקבע כי
הם ״גיבובי מילים״.
התובעת ביקשה להטיל עונש
מרתיע, אשר יתרום לפיתרון הבעיה
הספציפית. הנאשם עצמו אמר כי
הוא מוכן להחזיר אליו את אשתו,
אם הוריה יעזרו להם בקניית דירה
מתאימה.
בגזר־הדין אומר השופט :״הגיע
הזמן כי הנאשם והדומים לו יבילו
שאין זו הדרך. בית־המישפט־העליון

קבע במיספר פסקי־דין כי העונש
על עבירה של גרוש האשד, נגד
רצונה צריך להיות מאסר בפועל.
והתנהגותו של הנאשם לא שיכנעה
את בית־המישפט לסטות מהעונש
שקבעו התקדימים.״ שכר נשלח
לשנת מאסר, מתוכה חצי שנה
בפועל, והיתר על תנאי, שלא ימשיך
לגרש נשים בניגוד לרצונן.

ח״ב סטלה לוי, חברת הנהלת סיעת שינוי בהסתדרות.

לשם שינוי
אניל א
מבטיחה לד
׳גן של שושנים׳

מ י עוט ר ה
אדסו שו חרר
דלא תיק ודלא כקשת
מעצר הבריז השופט
בי האזרח משוחרר
״יש בין כתלי בית־המישפט אדם
המוחזק ללא כל עילה חוקית,״ אמר
הסניגור המתולתל יוסף שוהם,
״ואני מבקש לשחררו.״ השופט
בנימין קוהלת היה מלא רצון סוב.
״אבל איך אשחרר אותו ואין בפני
כל בקשה?״ שאל את הסניגור.
הסיפור התחיל ביום השני, ה־23
בפברואר השנה. נימר מינאוי היה
בשעה 10 בלילה במקום עבודתו
הרגיל, המיסעדה נון־סטופ, זו ה ידועה
בתל־אביב יותר בתור ״המיס־עדה
של שמיל״ .מינאווי הגיש מזון
לסועדים ועזר במיטבח, כאשר ראה
גבר, שבידיו סכין שלופה יורד
מבניין סמוך, בו מתגורר מינאווי
עצמו עם שני ערבים ישראליים.
זמן מה אחר כך הגיע למקום גם
חוקר מישטרה, שחקר בדבר זהותו
של הגבר עם הסכין. התברר כי
באותה שעה נפצעו קשה השניים
המתגוררים עם מינאווי. כנראה
במהלך שוד מזויין.
״אני מצהיר מינאווי נלקח
לתחנת המישטרה לחקירה, והוחזק
שם ללא צו־מעצר עד למחרת. ורק
אז מילאו השוטרים צו־חבישה נגדו.
מאותו רגע יכולה היתד, המישטרה
להחזיקו במעצר 48 שעות לפי החוק,
שלאחריהן חייבת היא להביאו
לפני שופט לשם הארכת מעצרו או
שיחרורו בערובה.
לאישי לא היה ברור לשם מה
מחזיקה המישטרה את העציר. ד״־א
לא נחשד בכל עבירה, ושמח לספר
את הידוע לו מייד כאשר נשאל
על כך.
עם תום 48 השעות חיכה לו
הסניגור שמינה למענו מעכידו
שמיל; ,׳יד חדר־ד,מעצרים. ואז
התברר כי המישטרה אמנם הביאה
את מינאווי לביודהמישפט, אלא
שהוא הובא ללא תיק, ללא בקשת־מעצר
וללא בקשה לשיחרור בערו׳
בה. בשלב זד, סנה הסניגור שוהם
לשופט וביקש ממנו שיכריז כי
האזרח משוחרר וחופשי. הוא הכין
מייד בקשה מיוחדת לשם כך, ומסר
אותה לשופט. איש המישטרה ש הביא
את העציר, חיים מסס, אמר
לבית־המישפט כי כל העניין הוא
תוצאה של אי הבנה.
הצו של השופט קוהלת קובע:
״אני מצהיר כי המבקש הוא אדם
משוחרר, ורשאי לנוע בכל מקום
שירצה, אלא אם יש הגבלה נגדו
כחוק.״

הבטחות דמגוגיות מפתחות ציפיות וגורמות לאכזבות.
עובדי שירותים לא עוברים לייצור, העובדים לא
שותפים בהנהלות, נטל האינפלציה רובץ בעיקר
על החלשים ובעלי המשכורות הנמוכות הם
הראשונים לפיטורין. אך לעומת זאת
שינוי לא תיגרר אחרי תביעות בלתי צודקות
של קבוצות לחץ יחסניות.
שינוי לא תתמוך בשביתות פראיות למען יוקרה
אישית.
שינוי תתנגד להשבתות הנובעות מניהול כושל.
שינוי לא תחפה על אבטלה סמויה ותעודד
הסבה קולקטיבית וניידות של עובדים.
שינוי תפעל להבטחת ייצוג הולם לנשים בכל
גוף ייצוגי, לא בדרך של שריון אלא ע״ י
עידודן להשגת מועמדות בהתאם לכישוריהן.
שינוי תתמוך במדיניות מקצועית מאוזנת,
שתבטיח שכר הוגן לעובדת ולעובד עבור עבודתם.

ל מ ען ה ס תדרו ת
אחראית
בעלת ראייה
מ מלכ תי ת

אל: ח״כ סטלה לוי — סיעת שינוי בהסתדרות
רח, שי״ר ,5תל־אביב .63463 טל 03-244348 :
אני מעוניין להפגש אתך לשיחה בנושא המדיניות המקצועית.

שם ומשפחה__ :
כתובת __:טל פון;

שגב
(המשך מעמוד )12
של הסוכנות. שגב היתד. רחוקה. לא הוכנה
במקום שום תשתית תעסוקתית של ממש,
ומעולם לא •ניתן לתושבי שגב לנהל
בעצמם את ענייניהם.
היום נותרו במקום 18 מישפחות בילבד,
המונות 164 נפש. כימעט כולם מאותם
שהגיעו למקום כבר ב־ . 1956 הם נושאים
עימם זכרונות מרים של הזנחה, התעלמות,
ניצול ונישול. תחילה היו אלה אנשי
הקיבוץ השכן, יודפת, שגזלו את אדמותיהם.
אחר־כך היו תריסר שנים של
מאבק בלתי־פוסק נגד התנועה הדתית
שפלשה למקום, ושזכתה לגיבוי מישרד־הפנים
ושאר המישרדים הממשלתיים, וגם
לשיתוף פעולה מצד הסוכנות. עכשיו
מצויים תושבי שגב בעימות עם תנועת
המיצפים החדשה, מיסודו של שר־החקלאות.
מתנהל נגדם מסע הסתה בכל רחבי
האיזור. אנשי קורנית, מחנה־מעבר לגר־עיני
המיצפים, גרים מרחק כמה עשרות
מטרים משגב. הם פוחדים מהם, ונמנעים
ממגע עם אנשי המושב. אנשי שגב מוח רמים
במועצה המקומית נעמן, וישראל
קניג רואה בהם מיטרד שיש לסלקו.

מענק לישיבה
שאינה קיי מ ת
ף ינ תיי ם שי משה שגב גם כתחנת•
מעבר לכספי מישרדי הפנים והדתות.
ב־ 1976 השתמש מישרד־הפנים בוועד
״המקומי״ ,שאינו מורכב מאנשי המקום,
כדי להעביר 150 אלף ל״י למרכז ישיבות
בני־עקיבא בתל־אביב. ככל הידוע, היתד.
זו הפעם הראשונה שנודע לציבור על
הסידור, שבאמצעותו מסבסד השר יוסף
בורג את מי שהוא חפץ ביקרו, תוך שימוש
ביישובים נידחים.
שגב שימשה גם תחנת מעבר לכספי
מישרד־הדתות. ב־ 8ז ,19 כאשר כבר לא
היתד. ישיבה במקום, העביר מישרד־הדתות
לרעותה 425 אלף ל״י. לפני כמה
ימים קיבלה הרבנית שרה פלדמן מיכתב
ממישרד־הדתות. המיכתב הגיע אליה. ככל
הנראה, בטעות. איש מישרד־הדתות מבקש
לדעת כמה תלמידים לומדים עתה בישיבה,
שכבר אינה קיימת כשלוש שנים —
כנראה לצורך העברת סכומי כסף נוספים,
שקשה לדעת באיזה כיס ייטמנו לבסוף.
אנשי שגב אינם מבינים מדוע מתעללים
בהם. אין להם שום ריגשי־נחיתות. הם
עובדים ומפרנסים את מישפחותיהם בכבוד.
בני המקום הולכים לצבא, חלקם משרתים
בצבא הקבע ובמישטרה ורבים מסיימים
אוניברסיטות.
אחת מהן, רחל אזולאי, הלומדת באוניברסיטה
בחיפה, מספרת:
״אני עובדת ביחידה לגישור פערים
באוניברסיטה בחיפה. הטילו עלי לעבוד
עם ילדי שגב. הם ילדים נהדרים. אבל
מה אני יכולה לעשות? אין כאן שום
מיבנה שבו אפשר להשתמש. אין אף אחד
שאוכל לפנות אליו כדי לקבל תקציב.
שום דבר. אתה יודע מה עושים הילדים
כשהם לא מתרוצצים בין החורבות? הם
נמצאים בחדר השירותים של בית־הכינסת.
הם הקימו לעצמם מועדון בשירותים.״

אנחנו מ תוני ס
ו מ מרוקו
מדר זקיכד, העובד במחצבה הסמוכה,
אין ספקות.
״אנחנו לא פחות טובים מכל אנשי
המיצפים,״ הוא אומר .״אנחנו נמצאים
פה מפני שאנחנו אוהבים את המקום,
ורוצים להישאר. אבל אתה יודע מה
הבעייה? הבעייה היא שאנחנו מתונים
וממרוקו. בגלל זה קניג יכול לעשות לנו
מה שהוא רוצה, והסוכנות יכולה לעשות
מה שהיא רוצה.״
הבחירות מתקרבות, וכרגיל, בעונה כזאת
מתעוררות תיקוות. אלא שבשגב כבר אין
מקווים. המפלגות הגדולות, שיכולות להזיז
משהו, התייצבו כולן נגד שגב. הליכוד
תומך במיצפים של אריאל שרון. המערך
ניצב מאחרי הקיבוצים והמושבים של
המועצה המקומית נעמן, שאולי יזכו בחלקות
אדמה קטנות, אם תפורק שגב ועל
מקומה תוקם עוד שכונת וילות בדמות
מיצפור. ובראש האוייבים ניצבת המפד״ל
— השותפה תגיצחית בכל ממשלה ובעלת-
הבית הכל־יכולה של מישרד־הפנים.

שיחר
מ אחרי המסך
מוקד ]>ודל 3יץ
אחת השערוריות התיקשורתיות הגדולות
והחמורות בתולדות הטלוויזיה הישראלית
היא זו הקשורה בהופעותיו של העולה הקולני
מברית-המועצות, יוסף מנדלביץ.
כבר במהלך קבלת־הפנים שנערכה למגדל־ביץ
בנמל־התעופה לוד היכה גיסו של
העולה, דרורי, את כתב־הטלוויזיה אלי מלך
רם וצעק לעברו ״למה באת לצלם
כאן? לך לצלם את הערבים !״
תקרית זו שימשה דלק על מדורת חברי
הוועד־המנהל של רשות־השידור. לתביעתו
של עו״ד אהרון פאפו הצטרף נציג
המערך, דניאל כלוך, שתבע מינוי של
כתב לענייני יהודים בטלוויזיה ,״כדי שלא
ישנו מיקרים דומים בעתיד,״ כפי שהובהר
הנושא בדבר, מבלי שהנושא יובהר.
פגיעה גופנית, שפגעו אנשי מישפחתו
של מנדלביץ באחד מאנשי צוות־הטלוויזיה
בעת התפרעות בני מישפחת מנדלביץ בטרקליני
הכנסת, לא זכתה בתגובה מצד
חברי הוועד־המנהל.
השיא בפרשה זאת היה במוצאי־השבת
הראשונה לשהותו של יוסף מנדלביץ בארץ,
כאשר הוא ובני מישפחתו תבעו
מהנהלת הטלוויזיה לשדר תוכנית. מוקד
מיוחדת, שבמהלכה יראיין צוות־מראיינים

הנ ציג ה ה ״ לי ב ר די ח ״
למרות בקשה בעל־פה שהיפנו נציגי
המערך אל שר־החינוך, שביגלל מועד־הבחירות
הקרב ׳ובא והאפשרות שח•
מערך ישוב לשילטון ידחה בכמה חודשים
את מינוי חברי המליאה החדשה
של רשות־השידור ושל חברי הוועד־המנהל
הבא, נערך במרכז המיפלגה
הליברלית בתל-אביב קרב־איתנים על
איוש הכיסא הליברלי בוועד המנהל.
הסיבה: פרישתו של איש חברות-
הקבלנות אריאל ויינשטיין מהוועד
המנהל. ויינשטיין היה האיש, שבד,צ־בעה
הכריע את הכף וגרם לפיטוריו
של ארנון צוקרמן ממישרת מנהל-
הטלוויזיה. הוא נחשב כאחראי להידרדרות
בכלי־תיקשורת זה.
המאבק במרכז המיפלגה הליברלית
התחולל בין אהובה מירון, רעייתו
של סגן יו״ר־הכנסת, ובין הפירסומאי
דויד ארמון, המייצג את צעירי־המיפלגה.
את הכף במאבק ליברלי זה
הכריע בעלה של מירון, שניהל את
הלוביאינג למנוייה של אשתו כמוע-
מדת־הפיפלגה. דויד אדמון הסתובב
כשבידו מיכתב של יועץ־מישפסי —
ולא של ״היועץ המישפטי לממשלה״
— שטען כי אין ניגוד־אינטרסים בין
עיסוקו כפירסומאי ובין מינויו כחבר
נציגי ההתאחדות להסכם עם פנכ״ל הרשות׳
יוסף לפיד, על הקרנת סרטי-
קולניע אמריקאיים חדשים. לפיד רואה
הסכם זה כאחד מהישגיו העיקריים בתפקידו
עדי כה.
פרק אחד בהסכם בין רשות־השידור ובין
בעלי בתי־הקולנוע היה שבמוצאי־שבת לא
תקרין הטלוויזיה סרטים באורך מלא, אלא
דרמות וסדרות. עם כניסת ההסכם לתוקפו,
בחודש שעבר, אכן התחילה הטלוויזיה
בהקרנת הסידרה הקנוייה דאלאס בתוספת
סידרת־מתח, תחת הסרטים שהיו נחלת
התוכניות של מוצאי־שבת.
אלא שהסידרה דאלאס שיבשה את תיק-
וותיהם של בעלי־בתי־הקולנוע, ובימים
אלה פנה יו״ר אירגון זה, גבי •מוגרבי,
ליוסף לפיד וביקש ממנו להעתיק את
דאלאס ממוצאי־שבת ליום־הקרנה אחר,
למרות שההסכם לא הגדיר את אופי ה-
סידרה המוקרנת במוצאי־שבת. מסתבר כי
ר״דאלאסומגיה׳ תפסה גם בישראל, בדומה
ל־ 55 מדינות אחרות שבהן כבר מוקרנת
סידרה זו בשעות־שיא של השידור. גבי

חוגג מנדלביץ
מוקד במוצאי־שבת

מועמדת מרון
יורשת של פאפו
הוועד־המנהל של רשות־השידור.
התחושה במיסדרונות בניין חוטי ירושלים,
שם שוכנת הנהלת רשות־השידור,
היא שאם אכן תמונה אהובה
מירון כחברת הוועד־המנהל, היא תעמיד
בצל את אהרון פאפו, ותשבש
את ההבנה המינימלית שבין הנהלת הרשות
לבין העובדים המיקצועיים (כתבים,
שדרים ועורכים).
רים־חיים ראיונות עם פוליטיקאים המתמודדים
במערכת־הבחירות, חברי מיפלגות,
חברי הכנסת והממשלה. סיבה בולטת ל-
הנחייה זו, :פרשת (יורם) ארידוד׳.
הכוונה היא שאיש מאנשים אלה לא
ינצל את השידור הישיר והחי לשידור
תעמולה למיפלגתו(בתחנות־שידור באמריקה
מצוי מיתקן, בים /המשהה את השידור
הישיר בשלוש שניות, ומאפשר את
עצירתו).
הראיון במיסגרת מוקד, שנערך עם שר־האוצר
יורם ארידור, נזקק לאישור מיוחד
של ראש ועדת־ד,בחירות, היות והטלוויזיה
לא חפצה להחמיר את יחסיה עם
השר. החל בשבוע זה תוקלט, לכן, התוכ נית
מוקד בימי ג ,,ותוקרן בימי ד׳.

בין כוווב סמר
איש־האשכולות בבניין הטלוויזיה הוא
באחרונה השדר הוותיק, מי שהיה מנהל
מהלקת־החדשות, חיי ם י כין, העוסק בימים
אלה בהכנת סידרת־סרטים על מע-
רכת־הבחירות .1981 בוזמנית עורך יבין
ראיונות עם כמה מדמויות־המפתח של
רשות־ד,שידור, במיסגרת ספר שהוא מחבר
עבור בית־ד,הוצאה התל־אביבית זמורה־ביתן־מודן.
מאחר
שכל פירסום של עובד רשות־השידור,
הנעשה מחוץ לתחומי הרשות,
מחייב את אישורו של מנכ״ל הרשות,
פנה יבין אל המנכ״ל, יוסף לפיד, וביקש
את אישורו הוא קיבל אותו מייד. יבין
גם ביקש מלפיד להתראיין לצורך סיפרו.
ולפיד נעתר לו. יבין הבטיח ללפיד להציג
לו את כתב־היד של סיפרו עם השלמתו.

פ ס קו ל

את העולה החדש. אחרי משא־ומתן בין מנהל
מחלקת־החדשות, טוביה סער, ובין
שליחיו של מנדלביץ, הובהר לאלה שאין
כל נכונות להיענות לבקשה זו, וכי מני
דלביץ ירואיין בידי עורך מהדורת־החדשות
של מוצאי־שבת, אלי ניסן, בילעדית,
וזאת אחרי שבני מישפחתו של מנדלביץ
איימו בעריכת סקאנדל אם המראיין יהיה

מאיר עול*ו: סוף

חיים יבין.

הסיבה: טענתם שיבין, בימי כהונתו
כמנהל מחלקת־החדשות, לא דיווח באופן
מכובד, לדעתם, את עניין אסירי ציון.
במהלך הראיון שערך אלי ניסן, נראה
היה שהמרואיין מגיב כל הזמן לסימנים
ששיגרו לעברו קרוביו ומקורביו, מעבר
לחלון־הזכוכית של האולפן, תוך שהם
היקשו על עבודת הצוות הטכני.
חולשה עקרונית זו של מחלקת־החדשות
מול בני מישפחת מנדלביץ מהווה תקדים
של כניעת מחלקה זו לקבוצות־כוח שוליות.
העשויות בעתיד להכתיב את אופי
וסיגנון החדשות.

מוגרבי הציע ללפיד להתיר לטלוויזיה
להקרין, אפילו׳ סרטי־קולנוע במוצאי־שבת
— רק כדי שדאלאס יועבר ליום־אחר.

דאראס7]1אדר.

מ! 3ד מבור,ר

אחרי מאבק שהתנהל במשך שנים בין
הטלוויזיה ובין התאחדות בעלי בתי־הקול־נוע
בישראל, שהתמקד על הקרנת סרטי-
קולנוע באורך מלא במסד הקטן, הגיעו

בראשית השבוע פנה יו״ר ועדת־הבחי־רות
לכנסת העשירית, השופט-ד־,עליון משה
עציוני, אל מנכ״ל רשות-השידור והורה
לו במיסמך־הנחיות שלא לשדר בשידו־

מבקר שדיו
תנ״ך בגוון מודרני

תדהמה עורר מנכ״ל הטלוויזיה, יוסף
לפיד, כאשר הגיב בישיבת הוועד־המנהל
על עמוד האש ועל השתתפות הערבים
על התקפתם של אהרון פאפו ואחרים
בסידרה. הוא אמר :״לדרוש מאיתנו לעשות
סרט על הציונות ללא ערבים זה
כמו לצלם סרט עם אור ללא צל
עורך ומגיש הפינה לביקורת העיתונות ב שעה
טובה, מאיר שליו, עומד להגיש
ביום שישי זה את סקירתו האחרונה. שליו
מנמק את פרישתו בכך שיקשה עליו לסקר
את העיתונות במהלך הבחירות, ומילבד
זאת נמאס עליו לקרוא את כל כמויות-
הנייר הללו שהעיתונות מפיקה. שליו
עומד לעסוק בקרוב בהכנת תוכנית חדשה,
שבכוונתה להעניק לסיפורי התנ״ד גוון
מודרני וחדיש, בסיגנונו האישי כתב
רשות השידור בפאריס, יואב טוקר, ביקר
בימים אלה ביקור־מולדת: ושב חזרה
לפאריס חתול שחור עבר בין כתב-
המישטרה דן סממה ובין יעקוב אחי־מאיר,
עורך מבט, בעת חופשתו של
סממה בצרפת ביקש אחימאיר למנות במקומו,
באורח קבע, את יואל אסתרון.
סממה הודיע שיעורר מהומות אם אכן
יתממש המינוי. כך שב סממה להיות מם׳
1בענייני־מישטרה.
ה עו ל ס הזה 2270

יום רביעי

• חדוצי החלד (6.15
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .פרק נוסף בסיד-
רת ״המדע־בידיוני. בתום ה התקשרות
עם כדור־הארץ, עוזבת
ארגו את מערכת־השמש,
וממשיכה בדרכה לאיסכנדר.
האם ימנעו הגאמילונים את
השלמת משימתם של חלוצי-
החלל.

• המיסכאה של ארצ׳י
כאנקר 8.30 מדבר

ריו הנמצאים על האי, מקום
שבו הם זוממים תעלול נוסף.

• הצועניה המאוהסת
( — 5.50 מדבר ערכית).
סיפורה של יפהפיה המסרבת
להינשא לארוס המיועד לה.
היא מוצאת דרך לברוח מ־מישפחתה
אל העיר הגדולה,
מקום שם היא נקלעת למוע-
דון־לילה ומשמשת כזמרת בהצלחה
רבה. במועדון־הלילה
היא פוגשת בגבר המפתה אותה
לשתף פעולה למטרות
סחיטה של ירושה, בשל היות
הזמרת דומה ליורשת החוקית.
הסרט מבוסס על שירים שאותם
שרה הזמרת הידועה
סחירה תאופיק. מלבדה מש-

הוא מסייע לפיטר קסלר גרד־ניה)
,המבוגר ממנו, בעל
הניקל-אודיאון — לייסד חב-
רת־סרטים בהוליווד. אדג׳ נקרע
בין אהבתו לשחקנית
שאפתנית ולבתו של שותפו.
קסלר, בסיועה של אשתו (קיי
בלארד) ,הופד את חברת־ההם־
קה מגנום לכוח רב־עוצמה בתעשיית
הסרטים.

שבת

• דאלאס (— 10.05
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.אבי המישפחה היריבה,
דיגר, משתכנע לבוא ולבקר
את בתו בבית מישפחת
יואינג (מי שהיה שותפו וחברו
בעבר הרחוק עד שזה רימה
אותו) .הניסיון לחדש את
הקשרים בין שתי המישפחות
נוחל כישלון חרוץ. פמלה מודיעה
שהיא בהריון.

* המיקצוענים (10.55
שידור כצבע, ,מדבראנגלית) .הפרק מה את זו־

רית) .תוכנית הרדיו־טלוויזיה
של המפיקה עוגניה שמחוני,
המאמינה שתליית כביסה היא
מיפגע אקולוגי.

• לו גראנט (10.00
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .הפרק עיתון בכלא
ממשיך ומביא את סיפורו של
עיתון בלוס־אנג׳לם, עיתון שכל
תנועה ופירסום שלו לא
היו עומדים בחוקי העיתונות
החדשים של מדינת ישראל
.1981

• כנסון (— 11.220
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק אבא גטלינג.

במקביל לכינוס של מושלים,
הנערך בביתו של המושל
גאטלינג, מודיע המושל, כי
אביו, אבא גאטלינג, עומד לבקר
גם כן. גטלינג האב מסבך
את מהלך ועידת המושלים,
ומסבך את מערכות היחסים
שבין עובדי צוות המושל גט-
לינג. סיפור מקביל הוא סיפור
היחסים שבין בתו של
המושל, קייטי, לבין הסבא
שלה, ובדומה לפרקים אחרים
בסידרה זו מתפתחת לה מע רכת
של קונפליקטים, המגיעה

9פרידה מאתמול
( — 10.05 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .סרט טל
יוס
שני, שעה ( 9.30 שידור בצבע)׳

#הקדכרי פין וידידיו
( — 3.00 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .הפרק אי!״
זו לוויה יפה׳ מספר על תום
.סויאר החוזר הביתה בחשאי,
ושומע על התוכניות הנרקמות
בכפר לעריכת לוויה לשלושת
בני העיירה הנחשבים
למתים, והוא בתוכם. תום ממהר
ומודיע על כך לשני חב
עמוד

(ראה

כרת מגולל את סיפור מגיני
המולדת הבריטית, תוך שהוא
חושף מהעולם הפנימי של שירותי
הביטחון הפנימיים באנגליה.

יום
ר<זשון

יום חמישי

יום שיש

יום שלישי

דור עם הזמר האנגלי הידוע
רוד סטיוארט, הנחשב לאחד
מכוכבי הרוק הגדולים של
ימינו. תוכנית שצולמה בעת
הופעה חיה בלונדאנג׳לס. בתוכנית
זו שר סטיוארט את
מיטב להיטיו וביניהם: הפלגה,
בלונדיניות נהנות יותר,
אני לא רוצה לדבר על זה

ברכש: ברקיע השביעי

וויזיה המתאר סיפור אהבה
וסיפור השתקמות של צעיר
נכה. הצעיר, שהיה אתלט נפגע
במהלד תחרות, לומד לחיות
עם מיגבלותיו ו״זוכה״
במארני. בתפקיד הראשי מופיע
ג׳ון ריטר ולצידו קאחי
פישר ואדי איבסן.

שון בסידרה של סירטי ה־נשיונאל
ג׳יאוגרפיק. הסרט
מתאר את העוצמה הגדולה
ביותר עלי אדמות, עוצמה ה טמונה
במוחו של האדם. הסרט
חושף את המיסתורין שמסביב
למוח, לאותו אורגניזם
המפעיל ומגלה את פלאי הקיום•
הקריין העברי: אריה
אורגד.

ציאת בן או בת זוג תוך
שבוע, כאשר כל האמצעים
כשרים. הסרט עוסק בניסיון
שהוא בעיקרו מלאכותי וכפייתי,
למרות שהוא מבוסס על
רצון המשתתפים לפתוח דף
חדש בחייהם. גיבורי העלילה
הם ליאורה (יעל טרטקובר)
ודורון (שלמה בר־אבא).

• דוד סטיוארט בהופעה
חיה (— 10.00
שירוד בצבע, מדבר ומ זמר
באנגלית) .תוכנית בי
אנגלית)
.אירוע בלתי־ידוע
בעברו של מודי מעמיד בסכנה
את סיכוייו לקבל רשיון
למכירת משקאות חריפים. אר־צ׳י
מתלווה אל מודי לבירור
בוועדה למתן רשיונות למש־קאות־חריפים,
כדי להבטיח שההיסטוריה
לא תחזור על עצמה.

הסרט המ 13 סס על סיפרה
הנודע ורב־חמכר של הסופרת
הצרפתיה פרנסואז סאגאן,
המגולל את סיפורה של צעירה
פאריסאית רגישה, הנקרעת
בין אהבתה לסטודנט
צעיר (בדפורד דילמן) ,והת-
עבדותה מגבר נשוי, מבוגר
ומקסים (רוזאנו בארצ׳י) .הצעירה
(כריסטינה קאראה)
מוליכה את הצופה בסיפור
רגשני אל הפיתרון הסאגאני.
הסרט יוקרן ביום רביעי 11.3
(שעה .)10.05

()1938—1939
האש).

יום רביעי, שעה 8.30
המוה מיסתורי

( — 10.10 שידור כצבע,
י״ מדבר עברית) .פרק רא
חיוו
מסו״ם

10. 3
@ עמוד האש (— 8.03
שידור בצבע, מדבר עב רית)
.הפרק העשירי מלכודת

כאלסם ואו׳קנור: המיסבאה של ארצ׳י

וקראת שי חו:

הרמון: סוחרי החלומות
יוס שישי, שעה ( 10.15 בצבע)
תתפים בסרט: מחמוד ג׳אבר
ונג׳ואה פואד.

9שיעה טובה עם מני

.ארץ אהבתי (8.03
— שידור חי, בדכר עב־

מי טחר דיו

פאר ואורחיו 0.15 תוכנית
אחרונה שבה משתתף מאיר
שלו בפינת ביקורת העיתונות
שלו, העומדת לרדת מן המסך
(ראה: שידור).

שיו! {1לח

• סוחרי החלומות
( — 10.15 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) .עיבוד לט

נלנלה

לוויזיה בן שני פרקים (פרק
שני יוקרן בשבוע הבא) לרב-
המכר שאותו חיבר הסופר האמריקאי
הארולד רובינס. הסרט
מתאר את ימי לידת ה קולנוע,
כאשר במרכז מאבק
כוחות בין חלוצי קולנוע דימ-
יוניים, כוכבים זוהרים ואילי
כספים מימי הניקל־אודיאון
ועד לימי ראשית הסרט, המדבר
בסוף שנות העשרים. ב־סידרה
מככבים מרק הארמון,
בריאן לירי ורוברט פיקארדו.
הסרט עוקב אחר עלייתו הנד
טיאורית של מפיק הסרטים
ג׳וני ארג( ,הרמון) ,שהחל דרכו
כנער רחוב פיקח, ובעזרת
אומץ־ליבו ומירצו הרב

שעה קלה על כלכלה (גלי
צה״ל, יום חמישי ,5.3שעה
6.05 בערב) הוא מגאזין הכלכלה
המרתק ביותר על גלי-
האתר, שאותו עורכים שמואל
נחושתן ואברהם טל. המגזין
המביא ראיונות עם דמויות
מרכזיות בתיי המשק והכלכלה,
בצד כתבות, שיחות וקטעי
ביקורת, שאין דומים
להם בעיתונות העברית. הוא
מציג את הצד האמיתי של
שידור שאינה תלוייה בפיר-
סומות, ועל כן יש בכוחה
לבקר את כל הניתן לבקר.
אחת מהפינות הבולטות בתוכנית
זו היא פינתו של כתב
״הארץ״ איתן ליפשיץ.

רוכרטס: רוזוואלט — השנה האחרונה כחייו
יום שלישי, שעה ( 10.55 שידור בצבע)
בסופו של דבר לאותו סוף
טוב, נפלא ואמריקאי.

יום שוי

#זה הסוד שדי (.)8.03
הבידור הנערך באולפני־הרצ-
ליה, בהנחיית טוביה צפיר.

* ברקיע השביעי (0.30
— שידור כצבע, מדכר
עברית) .סירסו של אורי
ברבש, המתרחש במלון הרקיע
השביעי על חוף הים, בסוף
הקיץ. בבית־המלון מתאספות
קבוצות של נופשים בודדים
לתקופה בת שישה ימים. מיפ-
גשים אלה הם בבחינת ניסיון
אינטנסיבי ומרוכז למ
יותר,
הלילה הוא הלילה, האם
את חושבת שאני סאכסי?
ועוד.

•:רוזוואדט — השנה
האחרונה כחייו (10.55
— שידור כצכע, מדבר
אנגלית. סידרה אמריקאית
בכיכובו של השחקן המעולה
ג׳ייסון רוברטס. סידרה חדשה
זו מבוססת על מחזה ש הועלה
בברודוויי, המתאר את
השנה האחרונה בחייו של המנהיג
האמריקאי הדגול, שנה
שהיתה השנה האחרונה של
המלחמה העולמית. במהלך
שנה זו החל המאמץ, שאותו
ניהל רוזוואלט, לשאת פרי,
והביא לשינוי פני המלחמה ה עולמית,
בעוד הנשיא מרותק
לכיסא הגלגלים שלו והולך
ונחלש, למרות מאבקים עם
סטאלין וצ׳רצ׳יל.

במדינה •
שיכון
כ תו ת !•שגא! -
•ותר דירו ת
440 אלף גפש מתגוררים
בצפיפות ש 7שלוש
נפשות ויותר לחדר

החל מ 1.1.81-הוטל קנם של 10/0לשבוע על פיגור בתשלומי
המסים בנוסף לרבית שנתית בשיעור של ס/ס . 120
חישוב ה קנ ס הוא גם על פיגור
ביום אחד שייחשב לשבוע.
חישוב הרבית יומי.
ה קנ ס והרבית שווים להלוואה
מבנק ברבית של ס/ס .240

ה קנ ס אינו הוצאה מוכרת.
ה קנ ס מופעל גם על כל יתרת
החובות שטרם סיל ק ת עד

מ 1.4.81-יועלה קנם הפיגורים מ
על חובות המם ל 1.50/6-לשבוע| .

ה קנ ס חל על כל סוגי המסים:
מס הכנסה, מם רכוש, מס קניה
מע״מ, מס מעסיקים ומסים
אחרים.

ה קנ ס עם הרבית יהיו שווים
להלוואה מבנק ברבית של
ס. 280 0/

במם הכנס ה חל ה קנ ס על כל
סוגי החובות: מקדמות, הפרשי
מם שנתיים, ניכויים במקור
וחובות משנים קודמות.

אל תכביד על עצמך בפרעון
החובות -מהר ושלם בזמן
וחסוך לעצמך כסף רב.
שנת המס מסתיימת.

מינהל הכנסות המדינה

חנצו!
צנע* שיסו
אימויה סחוציוו
56 צבעי השיער
הטובים והנפוצים

זי ביותר בעולם, מבית 1 £ח 1 1 0

צבעי השיער אימדיה ני תני ם לאיחסון
ת קופה ארוכה ב תנ אי ם נורמליים

תן טרמפ
לחייל

למדו קצדנ 1ת
עכרית ד/או אנגלית
בסחירות ובהצלחה מובטחת
כ״אולפן גרג״ (בד־קמא)
ונ׳׳א: וייצמן ,22 טל 254826 .
קורס חדש נפתח ב־8.3.81
באזורים אחרים — לפי פניה

ל הכרות

ת. ד >21 .ת׳ א

* על ב סי ס אנו שי־תרבותי לא מסח רי י
4ב שיטה מ קו רי ת־י עיל ה ה מונ ע ת
ביזבוז בזמן, עצבים, אנרגיה וכס פי ם
בגלל הכרויו תסרק !
* שלח(י) גלוייה לשם קבלתפר טי ם
מל אי ם.

לקראת סוף 1978 געשה הארץ
בהפגנות והתארגנויות של אזרחים,
שמחו על מצוקת הדיור• השרים
גדעון פת ומחליפו במישרד־השי-
כון, דוד לוי, האשימו, כמנהגם,
את ממשלת המערך ואת שר־השיכון
המנוח, אברהם עופר. מאז, נראה
שמצוקת הדיור של הישראלי ״ה ממוצע״
פחתה. קשה להניח שהדבר
נובע מבנייה רחבת־היקף של ה ממשלה•
כזאת לא היתה. קשה להניח
גם שסיבת הדבר בירידת מחירי
הדירות. הללו אמנם אינם מדביקים
בחודשים האחרונים את
עליית המדד׳ אך המחירים היו כה
גבוהים, שגם הירידה היחסית בערל
הדירות אינה משמעותית לישראלי
החייב לעבוד כעשר שנים
כדי לרכוש דירה׳ ולשלם שכר
חצי־חודש כדי לשכור דירה בגודל
ממוצע באחת הערים הגדולות.
סביר יותר להניח כי הירידה ה יחסית
במצוקת הדיור מוצאה בירידת
הביקוש. השנתונים הסטטיסטיים
מלמדים כי ההרעה במצב
הכלכלי גוררת נישואין בגיל
מאוחר יותר, וירידה בשיעורי ה נישואין.
כיוון שזוגות צעירים
מהווים חלק חשוב באוכלוסיית
מחפשי־הדירה, ברור כיצד משפיע
גורם זה•
גורם נוסף — הירידה. כאן אין
נתוני השנתונים הסטטיסטיים מפורטים
וברורים ביותר, אך גם מהם

ניתן ללמוד כי בשנתיים האחרונות
הסתכם מיספר הישראלים שירדו
מהארץ בעשרות אלפים. פירוש
הדבר הוא שכמה עשרות אלפי
דירות התפנו מיושביהן, זאת בש עה
שהעלייה אינה מדביקה את
שיעור הירידה.
לקראת שיאה של עונת מצוקת
הדיור ב־ 1978 ערכה הלישכה־המר-
כזית־לסטטיסטיקה סקר תנאי דיור,
שמימצאיו פורסמו החודש. מן הס קר
המפורט, שכלל כ־ 925 אלף
דירות, אפשר ללמוד משהו על צורת
מגוריו של הישראלי.
דירות גדולות יותר. הישראלים
גרים בדירות גדלות והולכות.
בסקר שנערך ב״ 1971 נמצא
שממוצע החדרים לדירת מגורים
הוא •2.6בשנת 1774 היה הממוצע:
2.7חדרים לדירה, ואילו בסקר
האחרון התברר שהממוצע הוא
2.9חדרים לדירה. כמחצית מהדירות
שנסקרו ב־ 1978 היו של
שניים וחצי עד שלושה חדרים,
ורבע מהדירות היו בנות שלושה ׳יו
חדרים וחצי ויותר.
מיספר הדירות הקטנות ירד במיוחד
ביישובים הכפריים, והדירות
השכיחות ביותר בישובים העירוניים
הן בנות שניים וחצי עד שלושה
חדרים.
דירות חדשות יותר. כ־15
מכלל הדירות ב־ 1978 נבנו עד
שנת .1947 רבע מהדירות נבנו
בין 1971ל־ .1978 רק ״־ 77 מהדירות
הגדולות נבנו לפני קום המדינה,
וכ־״ 407 מהן בבנו בין 1971ל-
.1978

כעלות

שכירות,

דמי־

מפתח. בשנת 1971 היו ;־657
מכלל הדירות בבעלות הדרים בהן.
ב 1974-עלה האחוז ל־ ,67 ובסקר
האחרון נמצא כי ־ 727 מהדירות
מצויות בבעלות הגרים בהן. אלה
הן בדרך־כלל הדירות הגדולות י ד
תר: כמחצית הדירות שבבעלות
הדיירים הן בנות שלושה חדרים
ויותר, ורק פחות מ־־ 27 הן בנות
חדר אחד• ככל שהדירה חדשה יו־
(המשך בעמוד )56
העולם הזה 2270

הדוגמניות נח שבו תכבע רו ת מיקצוע נוצץ, א ו אלינו מ תייח סי ם
נלעג ובביטול!,,
מתלוננים

דו ג מני ישראל
ר* ם מפורקים לפי צו האופנה האחי
י רונה. לבושים בבגדי הצעקה האחרונה•
מדיפים ריחות ניחוח בשמים של
מיטב אופנאי העולם. ציפורניהם עשויות
למשעי.
אלה הם הגברים האלגנטיים ביותר
במדינה, הנושמים אופנה 24 שעות ביממה
— דוגמני הצמרת של ישראל הטוענים :
״אנחנו מקופחים!״
אשה הלבושה במיטב חידושי־האופנה
זוכה לכינוי ״ליידי״ ,הם אומרים, ואילו
אלינו מתייחסים כאל ״נשיים״ ו״מתרד
ממים״ .ישנה דעה הרווחת בציבור היש ראלי׳
שגבר צריך להיות רופא או עורך-
דין. דוגמן איננו נחשב למקצוע, וההתייחסות
אליו היא כאל בובה. בחוץ־לארץ
נחשב המקצוע הזה למכובד ולמכנים.
שכרו של דוגמן נע בין 500ל־ 600 דולר
ליום צילום, ואילו בארץ קשה להתפרנס
מזה.
התדמית של ״חוץ מיופי אין בו שום
דבר,״ הביאה דוגמן־צמרת ישראלי לעזוב
את הארץ ולחפש את מחייתו בחוץ־לארץ.

ליחשושים
מ א חורי הגב

מא שלי לא רוצה לשמוע מזה,״
/ן \ 1או!
אומר חנוך רייכלסון, דוגמן־צמרת
יפה־תואר, משכיל הלומד הנדסת טכסטיל.
״היא מתביישת מהשכנים והידידים, בגלל
התדמית השלילית שיש לנו. במכללה שבה
אני לומד אני נתקל לפעמים בליחשושים
מאחורי גבי. מתייחסים אלי כאל אחד
שכאילו מוכר את גופו ברבים.
״אני דוגמן מכיוון שאני אוהב את
המקצוע הזה בכל ליבי. אני נהנה ללכת
על המסלול, לשמוע את מחיאות־הכפיים
של הקהל. אני מרגיש על המסלול כמו
שחקן כוכב, ואז אני יודע שמכרתי היטב
את הבגד שאני לובש. כואב לי שאין
מספיק עבודה לדוגמנים בארץ. תדמיתו

כונסה באורו

הנדסת טכסטיל, אבל אהבתו הגדולה היא המסלול. חנוך מוכן
לכל הקשיים הכרוכים במקצוע, על־מנת להופיע בתצוגות־אופנה.
משמאל: חנוך מדגמן מכנסיים מקופלים וחולצה עם פסים.

חנוך רייכלסון הוא דוגמן
העובד לפרנסתו כדייל־אוויר
(מימין) .לדבריו ״מדוגמנות בלבד קשה להתפרנס״ .חנוך לומד

של הגבר הישראלי היתד. מאז ומעולם
חולצה פתוחה, מיכנסיים קצרים וסנדלים.
לקח לו הרבה שנים להשתמש בדיאודורנט,
ויקח לו הרבה זמן להתלבש כמו,
הגבר האירופי, למשל.
״אני רוצה להביא את תודעת הלבוש
לארץ ובשביל זה אני מוכן לסבול. הסבל
במקצוע פירושו לרוץ ללא הרף אחרי
צלמים ויצרני-אופנה. לקבל לפעמים טריקות
טלפון עם התשובה הנצחית, לא
צריך. להוציא הון תועפות על טיפוח
התיסרוקת, ולקנות אביזרים כמו כובעים,
צעיפים, נעליים ומשקפיים. להצטלם לאל-
בונדייצוג שמחירו גבוה, ושאיתו רצים
לחברוודפירסום.״
בתצוגות־האופנה מרבים לצלם את הדוגמניות
ופוסחים, משום מה, על הדוגמנים.
אך חנוך, בכל זאת, מוכן לכל כדי
לדגמן בגדים — בגלל האהבה למקצוע.
כשהחברים הקרובים שלו מזהים אותו
בתמונות, נותנים לו מחמאות .״בשביל
זה,״ לדבריו ,״כדאי לעבור הכל.״

,אני מתבייש בעכו!

״כי אני תמיד לבוש בבגדים יוצא׳
ז ופן ואנשים מסתכלים עלי ברחוב,
ואומר הדוגמן הערבי הצעיר ויפה־התואר זיוואר בהלול שחי בעכו. בהלוד
!(מימין) חולצה ספורטיבית לצילום אופנה ומחליק (משמאל) את שערותיו

״רק לא להצ טל ם
בתח תוני ם ״
^ דגמן מסוג אחר לגמרי הוא אביב
• יורק. גם הוא דוגמן־צמרת ישראלי

דונו של 101

הדוגמן ניר בן־יהושוע הגיט
מהמושב לתל־אביב פרוע־שיער
ומזוקן. כשהחליט להיות. דוגמן, גילח את זקנו, איפר את עיניו,
(המשך מעמוד )53
וזוהי פרנסתו מיחידה. אביב, שלמד את
המקצוע בהולנד, חי את מקצועו יום־יום,
שעה־שעה. יש לו מזכירה אישית, הבוררת
את הצעות העבודה, ובביתו מותקנת מזכירה
אלקטרונית הקולטת הודעות. לדבריו,
״קשה למצוא אותי, אני בתנועה מתמדת.״
אביב בעל ביטחון עצמי מופגן .״אני
בעסקי השעשועים,״ מספר אביב ,״ויש לי
כישרון מישחק ואני משתמש בו בצילומים.
אני מתפרנס רק מזה. אני מוצף בהצעות
עבודה כי אני יודע איד למכור את עצמי.
אני מקצועי. אני בא לעבודה עם מיזוודה
ענקית ובה עשרים זוגות נעליים, כובעים
מכל הצבעים, צעיפים ומשקפיים מכל
הסוגים. לפני הצילומים אני מתאפר. אני
מצייר לי על הסנטר גומת חן ובעיניים
אני שם עדשות־מגע בצבע תכלת. הצבע
הטבעי שלי הוא חום. אני גם צובע פסים
בשיער, כדי להדגישו.
״אני מוכן לעשות הכל בשביל המקצוע,
רק לא להצטלם בתחתונים, כדי שלא להזיק
לתדמית. אני מוזמן למסיבות־צמרת, מעורה
היטב בבוהמה הישראלית, ואין אחד במקצוע
שלא מכיר את שמי. בחיים שלי
לא רצתי אחרי צלמים, כולם רצים אחרי.
על המסלול אני מלך. בצילומים אני יוצא
מעניין.
״אני טוב בביזנס, לכן אני מצליח. פעם
צילמו אותי מאיזו חברת בגדים, ולא
יצאתי טוב בצילומים, אז הם ויתרו עלי.
אבל אני לא ויתרתי. הלכתי ועשיתי צילומים
אתרים, על חשבוני, והתקבלתי
לעבודה.
״השאיפה שלי בחיים זה להיות שחקן
ואני עוד אהיה.״
עם ביטחון עצמי שכזה אפשר בהחלט
להאמין לו. אביב משתנה מצילום לצילום
לפי הביקוש. הוא יכול להיראות כבן ,15
וחמש דקות לאחר מכן בן .50
מי שהגיע למקצוע הדוגמנות מן
ההתיישבות הוא ניר בן־יהושוע. גם

דוגמן של עצמו עי

יוסי כפיר הוא
בגדים במקצועו,
שאוהב לדגמן את בגדיו בעצמו. משמאל: יוסי על המסלול

צבע את ריסיו (בתמונה למעלה משמאל) והפך לדוגמן יפה־תואר
(למעלה) ,המדגמן בגד עור ההולם 1אותו מאוד. כל יום־עבודה
מתחיל בהכנת קפה במיטבח. ניר מתכוון להיות כוכב סרטים.

כשהוא לבוש בבגד פלסטיק שתיכנן עבור נשים וגברים גם יחד.
באמצע: עם אוסף מישקפיו. לכל בגד מתאים יוסי זוג מישקפיים.
כפיר הוא גם חובב הטניס ומדגמן בגדים ההולמים את תחביבו.

מדרבנת אותו לכך. אחיו, שהוא שדרן
רדיו וקריין בטלוויזיה הערבית, הציע לו
ללמוד מקצוע אחר.
אומר זיוואר :״חשבתי שעולם הדוגמנות
הוא עולם של זוהר, אבל נוכחתי בטעותי
כשנתקלתי בקשיים המרובים. אני יושב
בעכו, רחוק ממרכז העניינים, ואני לא
יודע להידחף. עברתי קורס לפני כמה
שנים, שילמתי הון של כסף אבל זה לא
נתן לי דבר. כשיצאתי בפעם הראשונה
אל המסלול, בתור דוגמן ערבי ראשון
צישראל, היתה תדהמה בקהל. השתרר
שקט מביך ושמעתי הרבה ליחשושים.
אנשים פשוט קיבלו שוק.
״בעכו אני לא מרבה להסתובב, ולכן
תמיד מלחשים מאחורי גבי וזה כואב לי.
אני תמיד לבוש בצורה יוצאת־דופן ול-
מחייתי אני עובד כנגן בתיזמורת. אני
רוצה להצליח בעולם הדוגמנות למרות
הקשיים.״
אומר הבמאי צדי צרפתי, שביים את
התצוגה בשבוע־האופנה :״הגבר הישראלי
הוא בדרך כלל נמוך קומה. קשה למצוא
גברים שהם מעל מטר ושמונים. למקצוע
הזה באים כל מיני בחורים לא־מקצועיים,
שיש להם חלומות־זוהר, והם נפלטים מייד
כשרואים את הקשיים הכרוכים בו. אין
בארץ בתי־ספר לדוגמנים ובכלל, כל הענף
הזה מוזנח.״
אחד מצלמי האופנה הידועים בארץ,
בן לם, מסכם :״בארץ אין עבודה לנירה
גל ן
דוגמנים.״

ב עזו ת עד ש ה, מחליף אביב יורק את עיניו החומות רע תנ ר ת
הוא יפה־תואר. כשהגיע לעיר עבד כמלצר
באחת ממיסעדות הבלינצ׳ס, עד שצד את
עינו של אחד מצלמי־האוסנה, שהפך אותו
לדוגמן צילום.
הבמאי צדי צרפתי, שמביים גם תצוגות־אופנה,
הבחין בו ברחוב, והציע לו להופיע
על המסלול. כך הגיע לתצוגה הראשונה,
כשלרגליו נעלי עץ. הבוהמה התל־אביבית
גילתה אותו חיש מהר, ואימצה אותו אל
חיקה. אומר ניר :״מהדוגמנות קשה
להתפרנס. אני לא אוהב את המקצוע הזה,

הדוגמן אביב יורק
111111^ 1
הגיע הביתה אחרי
#1 ^ 1יייייי
.יוס־עבודה מפרך, לבש חלוק־בית והוציא
מתוך מיזוודתו הענקית אוסף אביזריס
הכולל עניבות, צעיפים חגורות ומישקפיים.
כי בו אני לא מרגיש שאני מבטא את
עצמי מספיק. הוא משמש לי כקרש קפיצה
לעולם הסרטים. לכן אני תמיד נראה
במקומות הנכונים, במסיבות הנכונות, כדי
שיראו אותי.
״אני מוזמן למסיבות ומרכלים עלי
במדורי הרכילות. אני שונא ללכת לבתי־קפה,
אבל אני בכל זאת הולך כי חשוב
לי להיראות. הורי היו רוצים שאחזור
לפ!ושב. אבל אני רוצה להיות שחקן.״
מי שנמשך לזוהר של המסלול הוא
הדוגמן הערבי בן ה־ 21 זיוואר בהלול
מעכו, שמשחר ילדותו חלם להיות דוגמן.
החברה הערבית השמרנית לא קיבלה בעין
יפה את רצונו להיות דוגמן, אבל אימו,
בעלת הדעות המתקדמות יותר, דווקא