אדי מור
^ \ 7ך /שוב מופיע הקוסם
/פנטסטיקו ובמגע
קסמים הכלים
מבריקים, הרצפה
ממורקת,
האמבטיה ^
צחורה, הריפוד והשטיחים 1
^ נקיים 7
פנטסטיק תרכיז ניקוי רב תכליתי,
= 0לרצפה לאמבטיות
ולכיורים, לדל תו ת,
למ שטחי־פורמיקה
^ ולשפע שימושים
נוספים.
__^ זיפ -תרכיז
שמפו לכלים, מעולה וחסכוני ביותר
05£ק 8ט*ז ־41-1
* 1״6יו־דאשסאסס אשקט5
- 70x10 ואסא
<0051111*1. 20* 6 *5*000׳׳
פ!טסטיק־הקסם
שבניקיו!
גןעלהיךוום>
פורסל -תכשיר
פלא לניקוי, הברקה
וחיטוי אסלות,
£ 1 כיורים וברזים.
מסיר כתמים,
חלודה ואבנית
ר?^*=5?05־־י־ מ שפחת
פנטסטיק /ר~/£
רעיון 3 1 ,מבריק 111
£1\/1ם £א
מוצרי קדם כשרים לפסחסקדם כימיקלים בע״מ טל 31532 .־055
״העולם הזה״ ,שכועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 מען מכרקים :
״עולמפרם;״ .העורף הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי ינאי
עורף־תכנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית כוארון צלמי מערכת :
ציון צפריר וענת סרגוסטי כתב בכיר: יוסי היימן ראש המינהלה :
אברהם סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב. רחוב כן
אביגדור הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.
לשבועון זה איו חשבוניות אישיים.
הוא משתדל להתייחס לבני־אדם על־פי
מעשיהם ׳ומחדליהם.
אין אדם המוכיח זאת בצורה חותכת
יותר מאשר חיים כהן, שפרש לפגי שמ
־שער
״העולם הזה״ ()820
בין השאר, הכנת הצעת־חוק להגנה על
ביטחון־המדינה, ועיבוד הצעית־חוק אחרת
לצימצום חופש־העיתונות — ההצעה ש הולידה,
כעבור שנים הרבה, את חוק־לשון־הרע
(שקראנו לו בראשי־התיבות
חוליר״ע).
ההצעה שנשאה את השם ״חוק לתיקון
דיני-העונשין — עבירות נגד המדינה —
תשי״ג״ היתה דראקונית מאין כמותה, ועל תה
בהרבה על חוקי־החירום הבריטיים מימי
המנדאט. על־פיה חל עונש־מוות על ״מי
שעשה מעשה מתוך כוונה להביא ש ישראל
תחדל כמדינה ריבונית, או ׳ששטח
מסויים ייצא מריבונותה איו משליטתה —
דינו מיתה או מאסר לתקופה שאינה פחותה
משבע שנים.״
סעיף כזה היה חל על נטורי-קרתא, ל משל,
שרצו אז ״להוציא שטח מסויים מ ריבונותה
או משליטתה״ של ישראל. הוא
היה חל בומינו על מיי שפועל למען שלום
אשר יש בו שינוי בסטאטוס של ירושלים
״אם ראש שירות־הביטחון אמר לי שמשהו
היוני, אני, כיועץ המישפטי, לא הייתי
מהרהר אחרי זה. המצב הביטחוני בשנים
הראשונות שלאחר קום המדינה היה כזה,
שאם אמרו לי שהביטחון מחייב דבר פלוני,
הייתי מקבל את זה גם במחיר הפגיעה
בזכויות־האדם.״
בכך הצדיק, למעשה, את כל מיילחמות
העולם הזה ׳בתקופה ההיא. יש לזכור כי
אותו ראש שירות-הביטחון לא היה אלא
איסר הראל, שגילה לאחר־מכן בספר כי
ראה אז בהעולם הזה את ״האוייב מס׳ 1
של המיישטר.״
העולם הזה הזעיק את הציבור והר עיש
שמיים וארץ. בסופו של דבר נאלץ
בן־גוריון לגנוז את ההצעה. מהדורה הרבה
יותר מתונה נכללה, לאחר מכן, בחוק ה פלילי.
ראוי
להזכיר כי העולם הזה היה העיתון
היחידי שנזעק אז נגד הצעת־החוק.
העיתונות הכללית שתקה, ואף הצדיקה
את ההצעה. כרגיל, עמדו העיתונים דום
לא פעם, כי אם פעמיים — כדמות כה
שלילית, עד כי. נראה כהתגלמות מילחמ־תם
של בני־חושך בבני־אור.
במאי 1953 הופיע היועץ המישפטי חיים
כהן על שער ׳העולם הזה 812 על רקע
של עמוד־יתלייה. השער צוייר בידי דוש.
כעבור כמה חודשים, בראש־השנה, הופיע
חיים כהן כאיש־השנה תשי״ג (העולם
הדה ,)829 בציור של שמואל בק הצעיר,
כשהוא מועך באצבעו את האזרח.
שער ״העולם הזה״ ()812
לא ההשקפה השתנתה, כי אם התפקיד השתנה
עיים מתפקידו כשופט ביית־המישפט העליון,
עס הגיעו לגיל .70
לפני כמד .׳חודשים הגשתי, בתפקידי
כחבר־הכנסת, הצעית־הוק פרטית, שמטר־תה
העיקרית היתד, למנוע את ׳פרישתו-
מאונס של השופט חיים כהן. ביקשתי
להאריך את תקופת־כהוינתם של שופטי
ביתרהמישפט העליון מעבר לגיל ,70 אם
הם רוצים בכך.
למרבה הצער ילא איפשרה לי שיטת־המיכסות
המעוותת לנמק את הצעת־החיוק
מעל הדוכן ולהביאה להצבעה. רציתי ל פעול
ככל יכולתי כדי למנוע את פרישת
כהן, מפני שראיתי בו את עטוד־התווך
של האגף הליברלי של בית־יהמישפט. ל דעתי,
פרישתו של כהן, בעודו במלוא
יכולתו, היא מכה לדמוקראטיה הישראלית.
לא ידעתי מהן דיעותיו הפוליטיות, כי
בהיותו שופט ילא יכול היה לבטאן. רק
אחרי פרישתו קראתי — ולא הופתעתי
מנך — שהוא דוגל בכריתת הסכם־שלזם
עם הפלסטינים, ומקביל כדבר ׳מובן־מאליו
את הצורך לנהל טשא-ומתן עם אש״ף.
קשה להאמין שזהו האדם אשר הופיע
לפני 28 שנים על שער העולם הזה —
האם השתנה העולם הזה במשך השנים
האלה ל האם השתנה חיים כהן י
מוות או
שבע שנים
התשובה הנסוגה היא השניה. הדבר
כה בולט, עד כי כמה עיתונאים שאלו
אותו על כך בימים האחרונים, עם פריש תו,
והוא אף התייחס ׳לכך. בתשובה.ל תום
שגב בהארץ טען חיים כהן, כי לא
השקפת־עולמו השתנתה מאז, אלא תפקידו.
זהו
הסבר מעניין. יש להסיק מכך מסקנה
מרחיקת־לכית על יכולתו של תפקיד לכוון
את מעשיו של אדם, בלי קשר ישיר ל השקפתו.
חיים כהן, היועץ המושפטי של
ממשלת דויד בן־גורוון, היה במעשיו
אנטי־ליברל מובהק. חיים כהן, השופט העליון,
היה ליברל קיצוני (ואין סתירה בין
שתי מילים אלה. יגם אני מגדיר את
עצמי כליברילי קיצוני).
המעשים שביגללם פתח העולם הזה לפני
28 שנים במילחמת־חורמה בחיים כהן היו,
תמיד (מימין) וכהן(עומד) כמישפט מחתרת צריפין
דברי והיפוכו
המיזרחית, או ימי ׳שסבור כי במיסגרת
׳שלום מותר לוותר על כמה קילומטרים,
במיסגרת של חילופי-ישטחים.
החומרות האחרות בהצעת־החוק לא היו
בהרבה פחות המורות. ההצעה קבעה מא סר
של 20 שנה למי שגרם לכך שאדם
מסויים לא ישרת בצה״יל, מאסר של המש
שנים על ימי שפירסם דיברי־שבח או
אהדה באירגון עויין או ׳במטרותיו, מאסר־עולם
על מי שידע כי מישהו אחר מתכוון
לעבור עבירה שדינה מיתה ולא גילה
זאת, מאסר של ישבע שנים על מי שהפיץ
ידיעות (גם נכונות) בכוונה. לערער את
רוח תושבי ישראל ועוד ועוד.
על כך אמר כהן בשיחתו עם שגב:
כאשר נשמעו. מיילוית-יהקסם ״ביטחון ה מדינה״
.עורכי העולם ׳הזה, שהתפארו בעובדה
שיהיו כולם חיילים קרביים שהש תחררו
לא מכבר מצה״ל, לא רחשו יראת־כבוד
עיוורת למילים אלה. הם ידעו ל הבחין
בין הצרכים האמיתיים של ביטחון־
המדינה ובין ניצול נימיוקי-הביטחון לשם
ביסוס מישטר אנטי־דמוקרטי.
(המשך בעמוד )67
3 העולם הזה 2273
מכתבים
סי ס דו ד ע1וני
מיהם בני-מיעוטים ן
^ו 1גוו 1 *\1א 1 1ץ ו \11*!\ 1־\ך
בעת הדיווח במהדורת נובט בטלוויזיה
על ההתנקשות באוטובוס
ברמות, במוצאי־שבת, ה־ 14במארס,
נאמר כי אותם שפגעו ב אוטובוס
הם ״בני־מיעוטיס״.
האם ממינוח זה עלינו להבין כי
למישטרה כבר ידוע שבאוטובוס
בין היתר, את דרישות הסטודנטים
של הרב כהנא :
״שכר המעונות של הסטודנטים
היהודים ישולם על־ידי הערבים ה לומדים
בארצנו הקדושה. כדי ש יוכלו
אחינו היהודים הגרים במ עונות
להתפנות לפרנסתם וכלכל תם
ישמשו להם הערבים, חוטבי
עצים ושואבי מים׳ — כראוי להם...״
אכן, שום קבוצה נארנאצית או
פאשיסטית ברחבי העולם לא תת־
לבטל אח ביח־ה
אנחנו כתובת
ג בהסתדרות
נציגי ר־־צ ברשימת אמת.
בהסתדרות ובנעמת יפעלו:
4לשמירה קפדנית על זכויות הפרט בהסתדרות.
4להשוואת מעמדה של האשה העובדת כראש
משפחה, כאישיות משפטית שוות־זכויות בשכר,
בגיל הפרישה, בקרנות הפנסיה ובמיסוי.
* לדירבון מפעלי משק העובדים ומוסדותיו להיות
מופת באיכות המוצר, במסחר הוגן, בשירות ראוי
ובמחירים מבוקרים.
־ -¥להרחבת החינוך המקצועי־טכני בכל הרמות.
בבחירות להסתדרות
שאלות הנוגעות למערכת החינוך מתעוררות בעיקבות
הכתבה על שיטת ״הכיסא החם״ (״העולם הזה״ )2270
מזמן לימודי בבית־הספר לא זכורים לי מורה־טיפולית, יועץ-
חינוכי, פסיכולוג חברתי ושאר ניבזויות מסוג זה. במחשבה שנייה,
ברור שהיתה זו שאלה של זמן עד שהמדינה, המחנו המונופוליסטי,
תיזום גם שיטות חינוכיות כאלה.
לפני כשנה וחצי התעוררה סערה
ציבורית סביב ״הכרטיס הסודי״
שיזם מישרד החינוך והתרבות.
דובר אז על הרחבת הכרטיס הבסיסי,
המצוי בשימוש כבר 15
שנים. בעיקבות הסערה נגנז ה עניין,
שבבסיסו עומד הרעיון ש הביע
אחד, יעקב גוטהולד, חבר
ועדה פדגוגית כלשהי :״המדינה
המעניקה חינוך חינם לבניה זכאית
לדעת עליהם פרטים מלאים״
(הארץ .)30.9.79 ,מסתבר שכל עוד
מממנת המדינה את החינוך, היא
זכאית גם להושיב ילדים על כיסא
כופים על הילד ללמוד בבית־ספר
מסויים, במיסגרת לימודים מסויי־מת,
כאשר להורים אין השפעה
על החומר הנלמד. הלימודים נמ שכים
עד לשעות אחר־הצהריים
המאוחרות בבניין בטון מיפלצתי,
קורא ציטרין
מוקף גדרות גבוהים. הילד תופס
כיסא חשמלי
את העולם האובייקטיבי כאילו היה
כיתה סגורה עם מיספר מוגדר של
חברים ומיקצועות, ועל הכל מנצח
המורה, הממלא תפקידים רבים כמלמד, מחנך, שוטר, שופט, מוציא-
לפועל ומטפל. הילד אינו מחליט ואינו קובע בין טוב ורע, וייתכן
שבעיקבות הכיסא החם יגיע גם הכיסא החשמלי.
הרעיון שאציע אינו שלי. הו.א של איוון איליץ׳ ואחרים. צריך
לבטל את בית־הספר ולנתק את המדינה מחינוך הילדים. ההנחה היא
שהאדם הוא יצור שכלתני, ועד מהרה יתארגנו צורות לימוד וחינוך
אחרות. כך לא תהיה כפייה על הילד, והוא יוכל ללמוד בעת שירצה,
ללא המונופול החינוכי של המדינה
כן־ציץ ציטרין, תל-אביב
פגעו ערבים אזרחי ישראל, שעד
היום השתמשו במונח משונה זה
לגביהם? או שמא החליט מנסח
הידיעה בטלוויזיה לערוך סיפוח
לשוני אמיץ של הפלסטינים תושבי
הגדה המערבית?
צבי דנון, ירושלים
בייש בהטפה גזענית כזו, ובתוצאותיה.
אירגון
הלוחמים האנטי־נאציים
וקורבנות הנאציזם,
תל־אביב
ו־ו־ועו נ* 3צי ד
לנעמת ולמועצות הפועלים ־
1ה ותוצאותיה
ה 0ח
הלוחמים האנטימאציים
וקורבנות הנאציזם בישראל
רואים מחובתם להתריע.
לפני
כמה שבועות התפרצו בטכ ניון
בחיפה, באישון־ליל, כמה סטו דנטים
יהודים רעולי־פנים אל תוך
חדרים של סטודנטים ערבים והי-
כום עד זוב דם. התנפלות אלימה
זאת הינד, חוליה נוספת בשרשרת
של התפרצויות אנטי־ערביות ש אירעו
בשנה האחרונה. די לזכור
את ״ליל שבירת המכוניות״ ברמ אללה
ובחלחול, את ההתנפלויות
הבריוניות בחברון ובמקומות אח רים
וכן את ההתנקשות הפושעת
בראשי הערים שכם ורמאללה. אך
לא רק בגדה, כי אם גם בתחום
הקו הירוק — במדינת־ישראל וב תוך
האוניברסיטות בארץ — הפ כו
התקריות האלימות כימעט ל שיטה.
אין פלא שבאווירה כזאת
חייל צה״ל ירה למוות, לאור היום,
באם בדואית...
מעשי הבריונים באים בדרך כלל
אחרי הסתה לאומנית נוסח הכרוז
שהתפרסם על לוח־המודעות של
הטכניון בחיפה, בו ניתן לקרוא,
הבכירים שקיבלו טובות
הנאה מחברת אי-בי-אם
(״העולם הזה״ )2267
מעוררים את חמת הקוראים.
אנו
קוראים ותיקים של עיתונכם,
והננו שותפים לצערכם על הירידה
ברמה המוסרית והביצועית של
כמה מהמערכות החשובות ביותר
במדינה.
בעיקבות קריאת הכתבה על ה בכירים,
נוכחנו לדעת שהמערכת
המישפטית בארץ נמצאת עמוק
בתוך המים וזקוקה למציל באופן
מיידי !
אורי, יום־טוב, אשדוד
ד״ג 13*11.10־
דידזחס 3*1ש ד
למה הדליקו מדורות לכבוד
מזכ״ל ההסתדרותי
לקראת ביקורו של מזכ״ל ה הסתדרות,
ירוחם משל, בבני־ברק
בתחילת חודש מארם, קראו כרוזים
(המשך בעמוד )6
העו ל ס הז ה 2273
111111
27־ 0 \/ 1\/1-2711 ? 5
רק בטלויזיות הציבעוניות של ¥א $ 0תמצא את
א 17110א ,7 £ 1השיטה הבלעדית המקרינה את
התמונה בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה חדה ובעלת
בהיקות גבוהה בצבעים טבעיים.
׳/20-1£ו1<\/-2032 1
!זבד ״ ^י
׳- 2020 1\/20 - 1£ע<1
דגמי נוספים 20-2024£א ; ״1400 £- 14־ע<1
כרסום חדניק ן רפאר טיראן
העול ם הזה 2273
תו!וגץ העו^ ה!ה 853
מאת נדיב אבידן
מכתבים
(המשך מעמוד )4
שחילק הליכוד בעיר לבני הנוער
להצית 18 מדורות־מחאה בשכונות.
אם איני טועה, מדורות הן יותר
מאוזן :
. Iעלובת־נפש כזאת. משלמת
מס־אמת (.)5
.4עם 6מאונך, עיקרון בסיסי
למארח בנשף של קציני־מש־טרה
.9אמן ידוע נתגלה במים
עומדים (.)3
. 10 כיסה את ראשו בשבת בהפגנת
דתיים קולנית (.)3
. IIהאם סובלת מעייפות (.)3
. 12 מצא מיסתור בין ירקות-
הגינה (.)3
.13 האנטרופולוגית הנודעת
הגיעה ללא שהיות (.)3
. 14 מדריד־ספורט בדרגה גבוהה,
קפץ משמחה באמבטיה
. 16 מיד רוטן על־משהו בלתי
ברור, אך עפ״י אישור רישמי
. 18 ניתן למדוד את תנועת-
האוויר, רק אם יש סבלנות (מ)
.21 מלא עצות שונות, מחכה
להזדמנות המתאימה (מ 4, 3
.24 נשיקה לוהטת במכרה (.)3
.26 העביר מידע סודי בחג (.)3
.27 הסופר שלא יכול לעמוד
במקומו (.)3
פ ת רון
״ 1 0ר
אות־כבוד מאשר אות־מהאה.
נשאלת השאלה: מדוע לא צמיגים?
שמואל שיכין, בני־ברק
ד ״ ,1ד א די>ש
תשבץ * 21217
״ר 3 1ח
מזכ״ל משד
למה לא צמיגים?
׳ 1ה ב
־ויו
^[ 0וי[ ד
־ 0י * ף ז 3
/יןל?111
* ׳ 111
7ר 1
ויו
.28 הדוד עשה ביניהם הכרות
.29 עם הבן הוא מקפיד לדייק
.30 מה עוללת באופן פרקטי י
.31 נכסים איכותיים (.)5
יל1*3
.1שאלה מעוררת סקרנות לפני
הבחירות במונרכיה (מ 5 ,2
.2בושה וחרפה כמו בבירה
דרום־אמריקאית (מ 5
.3הארכיאולוג גילה משהו
חסר־ערך (.)3 ,4
.4הכי מלוח ומפוזר בכמות
עצומה (.)3 ,4
.5הצבע האדום בדם, משמש
גם לזיבול (.)5
.6ראה 4מאוזן.
.7חיובי או שלילי? האם ניתן
להאמין לו 2 ,2 ,2
.8אבי אשתו מלוכסן־העינים,
הופיע במזג־אוויר שרבי (.)6
. 15 מכשיר למדידת עוצמת ה גשם
.17 בקיץ פתאומי הופיעה ב ראש
העמוד (.)3
. 18 מספרים שקול נמוך עלה
מגרונו של מר וינגייט, אך זה
לא מתקבל על־הדעת (.)6
.19 איש מעשה, הוסמך מטעם
הרבנות לטפל בכל הבנינים (,2
.20 פרות חרף יוצאות דופן
כאלה, קשה למצוא על־פני השטח
.21 בלי־טיפול מתאים לא יוכל
להיות כוכב כדורסל (.)7
.22 מביט בצורה משונה אחרי
הגבינה? זה אולי משעשע אבל
לא אמין (.)7
.23 הגם אני הסתבכתי? צריך
למצוא לזה פתרון 6
.25 המעשה הרע כבר נעשה,
אך שכנינו מהשטחים אומרים,
שזה לא כל־כך נורא (.)5
.27 קד־הבית אילץ אותו ל צמצם
את המרחק ביניהם (.)5
לא לד״ש כתב הפרופסור
מצע (״העולם הזה״ )2271
בגליונככם האחרון נתפרסמה
כתבה על כנם ״במה״ ,לקראת הק מה
אפשרית של רשימה לכנסת
בראשותו של משה דיין. בכתבה
נאמר, ביו היתר, שהחתום מטה ^
״כתב את החלק החברתי של מצע
ד״ש״ בשעתה. אודה לכם מאוד
אם תובהר הטעות: לא כתבתי
את המצע החברתי של ד״ש, לא
הייתי איש ד״ש. ולא תמכתי במי-
מי שטורח
בערב שבת,
אוכל טוב בשבת
בין הפותרים נכונה א ת
התשבץ יוגרל פרס :
ארוחה זוגית מלאה
וכולל יין) במיסעדה
ה,,טיילת״ ,רחוב הר-
ברט ס מו אל ,80ת״א.
את התשבץ הפתור יש לשלוח
למערכת ״העולם הזח״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שבוע
אחרי הופעת הגכיון. הפיח-
רונות הנכונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירסום התשבץ, ייכנסו
להגרלה. ההודעה על הזוכים
תפורסם ב״העולם חזה״ 4
שבועות אחרי הופעת התשבץ.
קורא אהרונס1:
החלק החברתי
שהו מראשיה בשעתם. אמנם כתבתי
הצעה למצע רשימתו של מר
דיין, ואני מקווה שתאומץ על-
ידה•
פרוס׳ שלמה אהרונסון, ירושלים
• הפרופסור אהרונסון צודק.
היתה זו פליטת קולמוס. הכוונה
היתה לציין שהוא כתב את הפרק
החברתי במצע של דיין.
מה עם היהודים>־
גם היהודים ישבו באומו
(המשך בעמוד )8
העול ם הזה 2273 .
״בהפטקה אני צריך
לאכול א ת הכריך,
אמא שמה בילקוט
הפתעה של מתיקות
הממרחית הכי הכי
של עלית!
על לחם או לחמניה
שוקולד למריחה,
כמו עוגה מן התנור
לא השארתי אף פירור...
הממרחית הכי הכי
של עלית!״
״אמא לא יודעת
שאני גומר את הממרחית
כבר בדרך לבית השפר״
קנ ה מזון ר ק באריז ה ה מקורי ת שעליה מצויינים שם היצרן וכתובתו.
וימר יעקבסון טמיר
חכים
הוא יזם־הם ניטרלו.
הוא התריע־הם התעלמו.
הואחשף־הסהתהגזו.
הם״עסקנים:
הוא איש מעשי.
(המשך מעמוד )6
אולם — מה איתם!
(״העולם הזה״ )2271
בדיווח על תוכנית הטלוויזיה
עמוד האש הראיתם את תמונתה
של המישלחת הערבית בוועידת
סינט־ג׳ימס בלונדון, ב־ •1936 וה רי
באותו אולם ובאותם מקומות
ישבה גם המישלחת היהודית. מה
באשר לתמונה שלה?
אברהם כ. דורי, רמת־ג!
• ׳׳יש גם תמונה של המישלחת
׳היהודית באותו אולם, באותה ועידה,
לא באותה עת.
ד ה די׳ ם
במדורו של דן עומר ״נמר
של נייר״ ,נאמר כי המועצה
לתרבות ולאמנות
נוטה לצמצם את התמיכה
בכתב״העת הספרותי ״עכשיו״
מכיוון שאיכותו היא
חד-מימדית(״העולם הזה״
)2271
להד״ם. האמת היא אחרת. אי כותו
של עכשיו זכתה דווקא ל״ני־קוד״
הגבוה ביותר במועצה לתר בות
ולאמנות.
צר לראות, כיצד עומר, שהוא
כתב של כתב־העת פרוזה ועושה
הרבה עבודות בשביל העיתון ה
רימום הבמה המפרסמת את
יצירותיו והשמצות נגד כל העיתונים
הספרותיים האחרים, הדוחים
אותו מזה עידן ועידנים. הרי זה
מעין מישחק מכור.
לאור חוסר האובייקטיביות של
נמר של נייר ביחס לעכשיו ובכלל,
אין כבר טעם להפנות תשומת־לב
מיוחדת לחיצי הטינה שעומר מפ נה
מדי פעם מקשתו המיוסרת
כלפי סופרים שונים וידועים (ראה
התקפותיו על גבריאל מוקד, רוני
סומק ועוד).
נועה גורביץ׳,
מזכירת עכשיו
• דן עומר אינו מפרסם בפרוזה
מזה כשנה.
ל־סגור אחהמ דינ ה
מה קורה לנו, שואל הקורא,
ומגיע למסקנות
קיצוניות.
כששמעתי ברדיו שהמהנדסים לא
יסכימו שהמורים יקבלו תוספות
לשכרם בלי שיועלה גם שכר הנד
הדסים, הירהרתי לעצמי שאנו עם
של חלמאים, נגועים במגיפת ה־קינאה,
בתסביך נחיתות ובתאוות-
בצע. עם שהתנ״ך שלו מעלה עו בש
בארונות ספרים. שום תקנה לא
סופר מוקד מותקף חומייני. בשביל עדר שוטים אין
תרופה אחרת!
חנן גולדגרט, חולט
י ע 11 ליעוד*!
המיפלגות המנסות לנצל
מיכתבי-קוראים למערכת,
כחלק מתעמולת הבחירות
שלהן, מבקשות בדרך כלל
להסוות את זהותו של
יגאל בן־גון -ראש סיעת שינוי בהסתדרות
הוא נאבק לביטול המם הפוליטי
שאתה משלם;
הוא דורש מחברות השיכון
והבניה של ההסתדרות, לחדול
מבניית פאר ולהתרכז בבניה
עממית;
הוא עומד בראש המאבק למען
איכות חייו של העובד במקום
עבודתו.
אם מאסת בעסקנים ואחה
בעד מעשים -
יגאל בן־נון וחבריו
הם הכתובת שלך .
ועידת פיינט ׳יימס. כמרכז: חיים וייצמן ודויד כן־גוריון
במקום שישבו הנציגים הערבים
נ״ל, נוסף לעובדה שפרחה דיוא
העיתון היחיד המואיל לפרסם את
יצירותיו, משבח בלי הרף בננזר
של נייר את כתב־העת המיטיב
עימו. הטכניקה של עומר היא פשו־
תהיה לו לעס כזה. תפוח רקוב
אינו ניתן לתיקון. שום בחירות לא
יועילו. צריך לסגור את המדינה,
ולפתוח מדינה חדשה שבראשה
יעמוד מנהיג בעל זרוע ברזל כמו
שירטון המנדטור
דרושיו!!
כהסתדרות
דווקא החלפת השילטון מוכיחה — צריך לשנות את
המישטר.
ניצחון הליכוד בבחירות האחרונות הוליד את התיקווה כי אפשר
יהיה, בתוך המיסגרת של המישטר המדיני הקיים בארץ, להביא
לשינוי.
אלה הטוענים כיום כי קאדנציה אחת של ״האופוזיציה״ איננה
מספקת לתיקון שגיאות המערך, משלים את עצמם. ברור שללא שינוי
המישטר הקיים לכשעצמו, אין שום סיכוי לחלץ את המדינה שלנו
מצבת השילטון המנדטורי הבריטי של פלסטינה־א״י ועושי דברו
כיום בכנסת־ישראל, בירושלים.
מיספר היורדים — כמוני — שאינם מוכנים לחיות במישטר
הרולטה הרוסי־בריטי־אמריקאי, שתפקידו לשרת האינטרסים של
חברותיהנפט ואילי-הנפט במיזרח התיכון, מוכיח שהדור הצעיר
אינו מסכים להמשיך להיות ״הכושי״ של הפרד־ומשול הקולוניאלי
במיזרח הקרוב, בשירות הספסרים בשוק הכספים בלונדון: האנגלים,
הדרום־אפריקאים והרוסים.
אדן גרץ, פירנצה, איטליה
יוזם המיכתבים. לא כן
רפ״י• המיכתב הבא הגיע
של מיפלגה — במעטפה זאת. שם לא משח קיו ^
מישחקים. הכל ישר
ולעניין.
מהפירסומים בעיתונים אני למד,
שביום הבחירות להסתדרות ולכנ סת
יפשטו אלפי חברים מהתנועה
הקיבוצית על כל ערי ישראל, כדי
לסייע למפלגת־העבודה להשיג נצ-
חון.
זכור לי יום הבחירות לפני אר בע
שנים, במקום מגורי ביהוד, וז כורים
לי ימי הבחירות, כאשר
התגוררתי בדימונה. בחורות ובחו רים,
חברות וחברים, קיבוצניקים
נחמדים ותמימים, מעט מבויישים,
נשלחו על רכבם, כדי• לקבוע לי,
בעיירתי, מי יהיה מזכיר מועצת
הפועלים ומי יהיה ראש העיר.
יום אחרי הבחירות — בואו אלי
ויחד נפעל ואולי בתום ארבע שנים
נוספות תהיה לכם זכות להסיע
בוחרים לקלפי — היום לא!
חיי םחכם, יהוד
העולם הזה 2273
ו הינו
ספת נוער
מעץ אורן טבעי
ספת נוער
עם ציפוי פורמייקה
מיטות תינוק
נסא גנוה לתינוק
לול לתינוק
פינת אוכל אובלית
כסא דגס 30
פינת אוכל דגם 25
דגם 27
פינת אוכל אליפסית
כסא דגם 20
ריהוט קל ,
לגן לבריכה ולים
כיסא נוח ״לוקס
מיטה מתקפלת
שולחן וכסאות מתקפלים מאלומיניום
פ רי מ ה -
ביתרלר הי ט• עין ומתכת
ט 1דרסיגו ! 5 0 4
א תה מכיר ודאי א ת הטנדר המעולה פיג׳ו , 404
שיותר מ־ 500.000 אנשי מקצוע משתמשים בו בעולם כולו,
טנדר אחד טוב יותר ממנו -זה הדגם החדש הנו ס ף
טנדר פיג׳ו .504
זהו טנדר חזק יותר, כושר ההעמסה שלו
גבוה יותר, משטח העבודה גדול יותר,
וכל זאת ־
בתצרוכת דלק נמוכה יותר.
האריו!ו 1ח 1בידה
המפיץ הבלעדי: דוד לובינסקי בע״מ, תל־אביב: רח׳ שוגצינו , 16 טל6 .־ 333214 ירושלים: רח׳ הם ,3טל .228888,222666 .סוכנויות ירושלים:
מוסר גסנר, איזו רהתע שי ה טל2 .־ 523221 טל2 523221 חיפה: אוריאל כהן, רח׳ אלנבי , 51 טל , 536822,523363 .רכב הצפון בע״מ, שדרות
בן גוריון( שד׳ הכרמל) , 8טל .538228 .נצרת: מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התע שיה החדש, טל . 56860 - 71339 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ,
הרברט סמואל , 25 טל .31689 .שכם: עומר כליפא, רח׳ פייסל, טל .7894 .רמאללה^מכון ״אל מצרי״ אל בירה, איזור התעשיה, טל.3657 .
באר־שבע: מוסר אכספרד, איזור התע שיה טל .78292 .אשנב הנגב, דרך •חברון , 3טל .33210 ,ראשון־לציון: מוסך ״ שרתון״ רח׳ הרצל .41
טל .994481 אשקלון: אלבי ושות׳ סוכנות לרכב פיג׳ו, איזור התעשיה, טל 52757 051 כפר־סבא: מוסך פוספלד, טל .20161 .נתניה: לוינקופף
הרמן, רח׳ שוהם ,4טל.35081 ; 37821 .
אריאל
דודלוביגסקיבע״ממפיץ פיג׳ובישראל,
מ די ם
בני מיני
ההתאמה שר
בנ ימזר
טלה
טלה ...ע1 .11 טלה
בני מזל טלה מוכרים כאמיצי-לב.
בעלי רוח־תקיפה, המוכנים להתקיף ולהכות
בנשיפה הראשונה. הם החלטיים,
ובמצבים קשים מוכיחם שליטה״עצ-
מית, מפגינים שלווה, וכופים על עצמם
מישמעת-עצמית. לזכותם יאמר שהם
אינם פוחדים מנטילת סיכונים בשעת-
חירום, מתנהגים באומץ לב, ומשרים
ביטחון על הסובבים אותם. מאחר שבחיי
היומיום הם מחליטים החלטות
בצורה נמהרת, ולעיתים מבצעים ולאחר
מכן חושבים, יתכן שגם בבחירת בני-
זוג מתאימים לחיים הם נתקלים לעתים
בקשיים — הם עלולים להחליט במהי רות
על קשר קבוע, ורק במהלד״החיים
להבחין בניגודים ובקשיים שאותם לא
חזו מראש.
בני מזל טלה אינם מתאימים על-פי-
רוב האחד לשני, בגלל הצורן המיידי
של כל אחד מהם לממש את רצונותיו
ושיגיונותיו, ברגע שהם מתעוררים. במידה
ורצונותיהם מתנגשים, עלולה לפרוץ
¥השבוע תהיו משופעים שוב במרץ מחודש.
¥¥הבריאות תשתפר, ועליכם יהיה להשקיע
מאמצים־ לא מעטים
בעבודתכם. חיי־וזחברה
יהיו נעימים, תוכלו
להימצא במרכזם, ואולי
אף להוסיף מרעיונותי;
כם לבילויים משותפים.
זוהי תקופה טובה לפתח
רומנים חדשים, אם כי
יש. לשים־לב במיוחד
ז• 2במרס-:
למצבם של בני המין
20 באפריל•
השני, כדי לא להתאכ¥
אנשים מבוגרים מכס עלולים לדרוש
¥מכם להקדיש חלק ניכר מזמנכם למענם.
¥¥בני מזל שור לא ייהנו מטצב-רוח טוב
¥במיוחד. זו תקופה שבה השוורים מסכ¥מים
לעצמם את מעי
¥¥שיהם במשך השנה —
¥הם עסוקים בחשבון- חיוני שהוא
¥מאוד להמשן דרכם.
¥הנטייה להתבודד מעט
¥¥ולהתרכז יתר בלימו¥דים
עשוייה להימשך
¥¥זמן-מה, אולם זו תח ¥לוף
כלעומת שבאה.
¥¥רוגז בלתי-מוסבר, ש¥מלווה
אתכם לאחרונה, עלול לגרום ל¥התפרצויות
כעס פתאומיות, שיחלפו.
¥¥חיי־החברהיעסיקו אתכם יותר מבעבר.
¥רוח של עליזות ושימחה עשויה להביא
אתכם לפרץ של נדי¥
בות
לידידים, וזו עלו¥
להיהפך לבזבזנית.
יש להימנע מלהוציא
כספים מיותרים, גס אס
אלה מצויים ברגע זה
בכיסכם. האהבה לתת־
פנקויות ולבילויים הק ¥
שורים
באכילה־יתירה
עלולים לגרום לבעיות
בריאותיות. יתכן שתי¥
¥אלצו
להקדיש חלק יקר מזמנכם כדי לעו¥דד
את בן־הזוג, השרוי בבעיות מישפטיות.
מריבה, שבה שניהם לא יראו נטייה
מיוחדת לוותר ולהתפשר. לכל אחד מהם
עדיף להתחבר עם בן מזל אחר, שיוכל
ולן יש תאומים, זו הרי ההוכחה שאנו
מתאימים״ ,מצביע על ההתאמה ועל
הקשר ההרמוני שנוצר במיפגש שבין מז-
לה, או עם אדם שניחן באופי שקט,
מעריץ וותרן• לעיתים־רחוקות ניתן למצוא
שני טלאים החיים יחדיו ונהנים
מחוויות משותפות מבלי להסתכטך, כא מור,
אלה מיקרים נדירים, אך גם אלה
קורים.
אימים. גישתם לחייט דומה, המרץ ה-
בלתי־נידלה, הפעילות הנמרצת ושימחת-
החיים, הן תכונות משותפות לשניהם.
התפיסה המהירה, זריזות־המחשבה וה תגובות
האימפולסיביות, גם הן משק-
׳פות את מיזגם. הם ידידותיים לאנשים
רבים, וביתם מוכר כמקום נוח למסיבות,
המזמין אליו אנשים עליזים בעלי-
הומור, שאוהבים לחנות מבדיחה מפולפלת
וממצב־רוח טוב.
טלה עם שור
ילידי מזל שור אינם מתאימים במיוחד
לבני טלה. האימפולסיביות וההר-
פתקנות של הטלאים תכניס את השוורים
למצב של מתח ודאגה. כשהשור,
לאחר יום עבודה מעייף, יתיישב סוף-
סוף בכורסתו האהובה, על מנת לקרוא
או לשמוע מוסיקה בהנאה, תיכנס ה
טלה
עם סרט[
קשה לומר שהם מתאימים. בן סרטן
אוהב קביעות וביטחון, וקשור מאוד
לבית ולמישפחה• את צעדיו הוא רגיל
טרה מתאי סותאומים, אויה, נתורה ,
קשתוזר ואינו מססזו עם ט רה, שוו ,
סרטן, מאזניים,
עקוב, גוי ודגים
״טליה״ כרוח־סערה, תנער אותו בהתלהבות,
תיאלץ אותו להצטרף לטיול
לילי, או למסיבה שיגעונית בחצות-ה-
לילה. כדי להשיג שקט ריגעי יגרר השור
האומלל להפתעות שהכינה לו בת־זוגו,
הטליה. ואל המנוחה יוכל רק להתגעגע
ולחלום. אן קיימים מצבים שבהם לבני
מזל טלה השפעות חזקות של שור, או
ההיפן, ואז תיתכן הבנה ושיתוף פעולה
מבורך. כיוון שאותו טלה יהיה יותר
רגוע, ואילו השור יותר סוער.
לתכנן בקפדנות. התנהגות ספונטנית, המגיעה
לפעמים עד לחוסר־אחריות, מכעיסה
אותו ומערערת את ביטחונו־העצ־מי.
ואילו הטלה מתנהג כפי שבא לו,
אם לא יחזיק חשבון סגור בבנק, הוא
בכל־זאת יישן היטב בלילה, בביטחון
גמור שהמחר יביא עימו סכום כסף
שלו יזדקק. את מגוריו הוא מוכן להעתיק
ממקום למקום, ללא הכנה מוק דמת
— כל זה נוגד את טיבעו של בן
מזל סרטן.
טלה עם תאומים
טלה עם אריה
השיר המוכר:
״לי טלה בהורוסקופ
הלחץ בעבודה מתגבר בימים אלה, ואתם
שרויים במתח שקשה להבין מה מקורו.
זו תקופה שבה תוכלו
לקדם שאיפות מיק־צועיות,
ואולי אף לקבל
תשובה חיובית
בקשר להצעת״עבודה,
במקום שונה מזה שבו
אתם עובדים כעת.
אפשרות להתחיל ביחסים
חדשים עם בני
המין השני תיפתח בפניכם,
וגם זו קשורה
במערן הכוכבים. תוכלו לנהוג כרצונכם,
ולא תתקלו בקשיים מיוחדים.
עניינים הקשורים בנסיעות יעסיקו אתכם
השבוע, חלקן קשור בעבודה, ואילו האחרות
לשם בילוי והנאה.
הצעה מעניינת עשוייה
להזדמן, ולגרום לרצון
לשנות מתוכניותיכם ה״
׳מקוריות — בקשר לנסיעה
לארץ אחרת.
קרובים או ידידים מ־חוץ־לארץ
ייצרו קשר,
דרך שיחת־טלפון, תיכתב,
או אפילו ביקור
שלהם בביתכם. יתכנו
חיכוכים עם גיסים וגיסות, בגלל אי־נכו־נותם
לבוא לעזרתכם ברגע שבו תזדקקו.
תוכניותיכם עלולות להשתנות בגלל אירועים
בלתי״צפויים ומפתיעים. יתכן
שיהיה עליכם להימצא
בנסיעה למורת-
רוחכם, אן עזרתכם
תידרש במפתיע, ולמרות
הקשיים, תיאלצו
לבוא לעזרתם של המבקשים.
סטודנטים לתוצאות הדואגים
מיבחניחם יוכלו להי רגע,
הם עשויים להיווכח
שהחשש והדאגה
לא היו בפרופורציה נכונה. חלק מזמנכם
יוקדש לענייני הבית והרכוש.
שני מזלות אלה משתייכים למזלות-
הימנעו השבוע מלהרגיז או להסתכסך עם
עמיתים בעבודה. הם עלולים להגיע במהירות
להתפרצויות, למריבות
ולקלקל את
שימכם הטוב. המתח
עם שותפים או עם
בני״הזוג יועבר גם לביתכם,
שבו עליכם לשקור־
חח, על מור
ולשתף פעולה עם בן־
הזוג, כיוון שהוא נתון
( 2בספטמבר ־
27 באוקטובר ! בתקופה שבה הוא חני
שב על שינוי, או אפי׳
מיפנה דרסטי ביחסים ביניכם. רצוי
לנהוג בסלחנות ואולי אף להפתיעו.
הדגש יושם על עניינים הקשורים לעבודה
ולבריאות. במקום שבו אתם עובדים תוכלו
לקדם רעיונות,
שאליהם חיתה התנגדות
זמן רב. יש להי מנע
מלהקדיש את כל
כוחכם ומירצכם לעבודה,
ביתן שברי-
אותכם בסכנה. למרות
שלא יהיה קל למצוא
זמן למנוחה, עליכם
לנוח יותר מהרגיל.
קשרי־חיבה מעניינים
עשויים להיווצר במפתיע, גם לאלה מביניכם
המחכים להזדמנות לסיים הקשרים.
יחסים רומנטיס חדשים צפויים לקשתים.
הפגישה עשוייה להתרחש במקומות פומביים,
מופעי־ספודט, או
בעת בילוי במסיבת
יום־הולדת. תוכלו להירגע
מהמתח, שהיה
מנת־חלקכם בזמן האחרון,
ולהינפש. את השינויים,
שחשבתם לבצע
ולא הספקתם, תוכלו
לדחות לזמן מאוחר
} 1בנו במבר ־
20בדצמבר
יותר, העיכוב יתברר
כמ״פנה לטובה, שעליו
לא חשבתם קודם לכן. אנשים החייבים
לכם כספים יפרעו חלק גדול מהחוב.
!1אזנ״ו1
האש, ומתאימים מאוד זה לזה. קשה
למצוא מקום שבו שורה עליזות, שימי
חת־חיים והרפתקות, כמו בבית טלה—
אריה
הטלה היא מקור הנאה לאריה, שמש
קיף מעט מלמעלה, ובנדיבות-לב אופ -
יינית משתדל לספק לטלה הנאות רבות £
כאשר יחפוץ. ביתם על־פי״רוב ידוע כ בית
פתוח, כל אורח מתקבל בכבוד -
מלכים, ומוזמן להצטרף לחגיגה האין -
סופית המתקיימת בבית מסוג זה. מרי בה,
שעלולה לפרוץ לפתע מלווה בוויכוח
סוער, לא תימשך יותר מדקות ספורות .
כפי שתתפרץ לפתע, כן תסתיים בפית -
אומיות, ולא תשאיר אחריה כל מישקע .
אולי להיפן, הפיוס עשוי להוות סיבה
טובה למסיבה.
הקשר בין שני מזלות אלה מורכב
ולא קל להסבר. הם שונים מאוד באופיים,
ובכל זאת יכולים לבנות קשר
חיובי. הבתולה, כדרכה, עוזרת, מקדמת ,
מעודדת ומשרתת את הטלה. לעצמה
אינה מבקשת תשומת־לב רבה, אן דורשת
נאמנות. הטלה, הרגיל להוות מרכז
העניינים הסובבים אותו, נהנה מהק -
שבה ושולט שילטון־יחיד במישפחה .
שותפתו תעניק לו חופש ועצמאות, שח שובים
עבורו מכל. יתכן שמדי פעם
יפרצו משברים, כאשר הבתולה תתמרד
ולא תסכים ״לנגן כינור שני״ .בזמנים
כאלה על הטלה ללמוד ממנה להתחשב
באלה החיים עימו, ולוותר מעט על
רצונותיו העכשוויים.
מזלות אלה קוטביים, ולכן יוצרים
את הניגוד החזק ביותר, אן גם את
השיתוף וההשלמה. לעיתים־קרובות הם
נמשכים האחד לשני, למרות או בגלל
הניגודים שביניהם. מאזניים נשלם על -
ידי ונוס, טלה נשלט על-ידי כוכב מארס ,
שני כוכבים אלה מסמלים את הזכר
והנקבה באסטרולוגיה. השיתוף בין ה־
(המשך בעמוד )75
טלה * 1ם בתולה
טלה עם טאונ״ם
חלק ניכר מזמנכם תעשו דווקא בביתכם•
אפילו עניינים הקשורים לפעילות ציבורית
יועברו באופן
זמני למקום שבו אתם
גרים• בני־ביתכם יהנו
מייתר תשומת־לב, ולמרות
שהתרגלו לכן
שרוב זמנכם מוקדש לעבודה
בימים אלה,
יופתעו לטובה משהותכם
הממושכת עימם.
אורחים בלתי־צפויים
עשויים להגיע ולהוסיף
הנאה. היכרות חדשה יכולה להביא בעיק-
בותיה קשר מסוג חדש, מרענן ומעניין.
בתחילת השבוע עלולים להרגיש עייפות,
אך ידידים הקשורים לעבודתכם יפתיעו
אתכם בתוכנית מרתקת
ומושכת. אתם עשויים
למצוא את עצמכם בנסיעה
פתאומית, המשותפת
לכס ולהם. שינויים
מלהיבים ודינמיים
יתרחשו. יתכנו
יחסים, רומנטיס חדשים
ומעניינים, אך ללא
יציבות רבה. יש להי!82311^891
זהר
מפני מעשים נמהרים,
כיוון שהרעיונות הצצים בראשכם
עלולים לסחוף אתכם למרחקים גדולים.
מצבכם הכספי נראה משופר. אתם עשויים
להיות מופתעים מכספים שיגיעו לידכם.
הנטייה לעסוק בהשקעות
או בהימורים
מסוכנת מאוד, ורצוי
להקטין כל סיכון ה קשור
לכספכם. יש
להיזהר מדיבורים מיותרים,
ולא להיכנע
לדחף של רגע, שעלול
להוביל לגילוי דברים
שהשתיקה יפה להם.
ידידים יזמינו אתכם
לבילוי משותף, וינסו לבוא לעזרתכם
ולהנעים את זמנכם. צפויה היכרות חדשה.
יוצאים מי ״
׳ נד • 01 טדיש• בשבוע
בטיסות •שירות לכרתים!
כשמדובר באיי יוון, ישנו אי קסום ומל א כל טוב שהת
בואו לבלות
כל תענוגות יוון
באי אחד -כ ר תי ם
הגדול, היפה,
המעניין והמגוון
שבכל איי הנופש
של יוון.
מה אתה אוהב! צוף הרים, חופים
ומפרצים — יש.דיג,ציד,מיניגולף,
טניס — יש. שחיה בים צלול להפליא,
בריכת שחיה או מועדוני צלילה — יש
טיולים ברגל, ברכב או ביאכטה — יש
אוכל ומשקאות כיד המלך, בידור,
סירטאקי ובוזוקי -יש. רק תגיד מה
אתה רוצה, יש!
בחר לך פינת חמד באי כרתים
את מפרץ אגיו ניקולאוס,
חוף הרסוניסוס, חוף רתימנון
אוקוקיני־הני
ובוא לחופשה באי האיים של יון\ .
פרטים והרשמה
אצל כל
^טובני הנטיעות
ת עי ת מיוחדת
ארמן ימני״••
הכוללת ״:טיסה, בתי מלון
ומכונית צמודה בלי הגבלה
7ימים החל מ־ $ 3 8 6
^*652140
הדחוס
ט ל 5 :ייג 9ג
החלת
(הנחות לילדים)
ל מ או ס אל פי ישראליים יש פולי ס ה שד ביטוח
מעורב ^ האםהםלאמסב ! ,ע ש רו ת
א ד 3שקלים? ^ ב א ריו ת ־ ה ב רי ת הביטוח ה מ עורב
בבר אינו מקובלובארץ הו א הנ פו ץביותר
דץ אחים, התאומים אברחם ויצחק
י ייעקובי הגיעו לגיל .30 שניהם פקידים
בעלי דרגות זהות ומשכורות דומות. כל
אחד מהם פתח תוכנית אהרת לביטוח
וחיסכון. לאברהם, שעבד בחברה פרטית,
נערך ביטוודמנהלים, הלהיט החדש בשוק
ביטוח החיים. ואילו אחיו, יצחק, פתח
תוכנית חיסכון בקופת־גמל, ולצידה עשה
לעצמו ביטוח־ריסק טהור בבנק.
חלפו 35 שנים ושני האחים הגיעו לגיל
הפרישה. והנה, הפתעה: למרות שכל אחד
מהם הפקיד מדי שנה בתוכנית החיסכון
והביטוח את אותו הסכום בדיוק, היה הפרש
עצום בסכומים שקיבל כל אחד מהם. יצחק,
שפיצל את השקעותיו בין החיסכון בקופת־הגמל
ובין ביטוודריסק, קיבל מהבנק סכום
שעלה ב־ 470/0על הסכום שקיבל אברהם
מחברת־הביטוח שערכה לו ביטודדמנהלים !
וכך פועל ביטוח־היים מעורב, הנפוץ
שבין סוגי ביטוח בישראל :
י• ביטוח זה קרוי ״מעורב״ משום !ש הוא
מורכב משני חלקים: סיכון (במי נוח
המקובל :״ריסק״ או ״ריזיקו״) וחיס כון.
מרכיב
הריסק שבפרמייה מחושב על פי
טבלת תמותה. הסטטיסטיקה, מורה ש מכל
1000 אנשים בני גיל מסויים באוכ לוסייה,
יש שיעור מסויים של ונפטרים מדי
שנה. למשל: אדם אחד מכל 1000 אנושים
בני ,30 שני אנשים מכל 1000 בני
,40 או 27 מכל 1000 בני .65 על־פי הסתברות
זאת יחושבו דמי הסיכון שמשלם אדם
בכל גיל. כדי שיחיה מבוטח על־סך מיל יון
לירות, למשל, צריך אדם בן 30 לשלם
דמי־סיכון בסך 1000 לירות לשנה, ועמי תו
בן ה־ 40 צריך לשלם כ־ 2000 לירות.
במציאות משלמים הרבה יותר מכך, משום
שחברות־הביטוח משתמשות בטבלות־תמו־תה
שאינן מותאמות למציאות הישראלית,
ומשום שבדמי־הביטוח נכללים עמלות גבו הות,
הוצאות, ניהול גבוהות ורווחים כב דים.
מתחילות
הצרות
ך * שמות בקטע
הזה בדויים. לא כן
1 1הסיפור עצמו.
בישראל היו בשנת 1980כ־ 350 אלף
מבוטחים בביטוח־חיים. בידי רבים מאוד
מתוכם — כ־ס/ס — 70 נמצאת פוליסה של
הביטוח הנפוץ ביותר בישראל. זהו ה ביטוח
המעורב. לביטוח זה יש כמה וכמה
צורות ושמות (ביטוח־לכל־החיים, ביטוח־מנהלים,
ועוד) .המכנה המשותף לכולם:
הם מהווים שילוב של ביטודדריסק (סיכון)
וחיסכון. הפרמייה (התשלום השנתי) ש משלם
המבוטח לא נועדה רק כדי להב טיח
למישפחתו סכום כסף מסויים אם
ימות, אלא גם סכום מסויים של חיסכון,
אם יישאר בחיים בתום תקופת הביטוח.
הבעייה של הביטוח הזה היא, פשוטה :
הוא יקר מדי, לעתים בעשרות אחוזים,
לעומת צורות אחרות של חיסכון וביטוחי
בוהרת הבהבה שהופיעה ב״לוס-אגג׳לס טיימס״ האמריקאי,
ביולי : 1979״ביטוח לצל החיים (צורה של ביטוח מעורב)
מהווה השקעה גרועה, המעניקה תשואה של :־ 1.37 בלבד —
מודיעה ועדת המיסחר הפדרלית.״ בגוף הכתבה נאמר, בין
השאר :״פוליטת ביטוח-חיים הנפוצה ביותר היא קנייה גרועה
מנקודת הראות של ההשקעה — אך לרוב האמריקאים
אינם יודעים זאת, כן קבעה היום ועדת המיסחר הפדרלית...
אילו הניבו הפוליטות ;־ 47 ריבית בלבד — באחוז אחד פחות
מנכ״ד גולומב
״אופי יהודי״
למשל, שבה היה ביטוח
מאוד, בוטל השימוש בו לפני
שנים. בארץ הוא עדיין סוג הביטוח
הנפוץ ביותר.
ביטוח-חיים אינו נקנה. הוא נמכר. אנשים
אינם מגיעים לחברת־ביטוח כדי לבטח את
עצמם. הסוכנים מגיעים אליהם, ומציעים
להם את הביטוח. מעטים הם הלקוחות
הפרטיים (לא כך הדבר בביטוח הנעשה
במקומות עבודה) ,הטורחים להתייעץ עם
מישהו לפני רכישת הביטוח. רק קומץ
טורח לקרוא את האותיות הקטנות ולערוך
חישובים והשוואות, ומתי מעט מבינים
מה באמת מכרו להם סוכני הביטוח. כל
אלה מקילים על מכירת הביטוח המעורב.
אילו טרחו הלקוחות של סוכני הביטוח
לבדוק, היה מתברר להם כי חשוב מאוד,
ואף חיוני, להבטיח את מישפחתם בטרם
יסתלקו מן העולם, כדי שתפוצה המיש־פחה
כאשר יאבד לד, מקור ההכנסה ה חשוב
ביותר, שלעתים קרובות חוא אף
היחיד, אך כדי להבטיח זאת, אין להם
שום צורך להסתבך, בנוסף לביטוח־החיים
הזה (ריסק טהור, המחושב על־פי טבלת
ממה שמשלמים רוב הבנקים בחשבונות-חיסכון — היה בידי
הצרכנים סכום נוסף של 3.7מיליארד דולר כתשואה להש-
קעותיהם, קובעת הוועדה ...בניגוד לפוליסות לכל״החיים, הרי
פוליסות לתקופה מוגבלת (ביטוח ריסק) נותנות הטבות לעת
פטירה תמורת שיעורי פרמיה נמוכים בהרבה, ובדרן־כלל אין
בהן מרכיב חיסכון. ישנם יועצים המציעים ללקוחותיהם לקנות
ביטוח תקופתי ולהשתמש בהשקעות לא-ביטוחיות לחיסכון.״
המבוטחים בישראל אינם יודעים עד היום את שגילו באמריקה.
תמותה) ,בתוכנית חיסכון בלתי-משתלמת
בדרך כלל.
איך ליהנות
משני העולמות
¥¥ליהס לבטח עצמם כמו שהם מבט-
ז ^ חים את מכוניתם או את ביתם מפני
גניבה. כאשר הם עושים זאת, אין איש
מציע להם בנוסף על ביטוח־רכב או על
ביטוח־רכוש גם תוכנית חיסכון. אך לא
אלה הם פני הדברים כשמדובר בביטוח־חיים.
כאן מציע הסוכן ללקוח לצרף ל ביטוח
החיים חיסכון — ובכך מתחילות
הצרות.
י• חישוב דמי הסיכון בביטוח־חיים מק ביל
לחישוב דמי הסיכון בענפי הביטוח
האחרים. גובה הפרמיות בביטוח־רכב, ב־ביטוח־גניבות
אז בביטוח אוניות ומיטעני־הן,
נקבע על־פי שיעור התאונות, הגני בות,
ואובדן הרכוש או הבלאי במיטע־נים
בתקופה מסויימת.
•:אך שלא כמו בביטוחי־רכוש, או ב־ביטוח־חיים
ריסק, ייש בביטוח המעורב גם
מרכיב של חיסכון: הפרמייה שמשלם ה מבוטח
אינה מורכבת רק מדמי הסיכון,
אלא גם מסכום המופנה לחיסכון. סכום זה
גבוה בהרבה מדמי הסיכון שמשלם ה מבוטח.
סוכני הביטוח וחבירות־הביטוח אי נן
מפרסמות את החלוקה המדוייקת בין
הסכום הפונה לדיסק ובין הסכום הפונה
חבחת־הביסוח והסוכנים אינם מגלים למבוטחים
איזה חדק מתשלום הפרמ״ה <00 מויסמן,
ולמה #ופנה לניטוח־ויסן -
ויש להם סיבה שבה לנו!
בהרבה מכל חיסכון בקופת־גמל בנקאית.
המבוטח יכול גם לפסיק את תשלומיו
ולהישאר מבוטח בסכום מוקטן, הנקרא
״ערך מסולק״.
<• החיסכון יאפשר למבוטח לקבל —
אם לא נפטר בינתיים — את מה שחסך
בתום תקופת הביטוח. אך גם חיסכון זה
יהיה נמוך בהרבה מחיסכון בקופת־גמל
בנקאית.
!• אם נפטר המבוטח בתקופת הביטוח,
או ממש בתום התקופה (אם הגיע, למשל,
לגיל ,64 והביטוח הוא עד גיל )65 תקבל
מיישפחתו את סכום הביטוח בילבד, וכל
מה שחסך, לכאורה, ירד לטימיון. משום כך
הביטוח המעורב אינו, כפי שמקובל ל חשוב,
שילוב של ביטוח וחיסכון, אלא
צורה של ביטוח סיכון א ו חיסכון.
• לעומת זאת, כאשר פותח אדם תוכ נית
חיסכון בקופת־גמל או בחברת־ביטוח
(יש חברות־ביטוח המאפשרות זאת) ויחד
עם חיסכון טהור זה הוא עושה לעצמו
ביטוח־ריסק טהור (שאין בו שום מרכיב
של חיסכון) ,יוכלו הוא או מ״שפחתו
״ליהנות״ משני העולמות: אם נפטר האדם
בתוך תקופת הביטוח תקבל מיש פחתו סכום
זהה לזה שהוא מקבל בביטוח המעורב. אך
אם לא נפטר — יהנה מחיסכון בקופת־גמל,
שמשתלם ביותר מעשרות אחוזים מן
החיסכון בחברת־הביטוח (ראה טבלה).
השני הוא דן שפריינצק, יועץ לתוכניות
חיסכון, פנסיה וביטוח, המוציא לאור יר חון•
,שאותה הוא מגדיר כ״העולם הזה
של עולם הביטוח״ .הוא תוקף בו ללא
הרף את הביטוח המעורב ׳לצורותיו.
אורי טיגר ודן שפרינצק אינם מרבים
להחמיא זה לזה. כל אחד מהם נחשב לילד
הנוראי של עולם־הביטוח. מנהלי־חברות,
סוכני־ביטוח או פרופסורים באוניברסיטה
מנסים להתייחס אליהם בזילזול — אך
אינם מצליחים להפריך את טענותיהם.
טענתו העיקרית של טיגר היא זו :״אנ שים
הקונים פוליסה של ביטוח מעורב
חושבים, בטעות, שיש להם שילוב של
פוליסת־ריסק ופוליסת־חיסכון. הם פשוט
טועים. יש להם א ו ריסק א ו חיסכון.״
חיסכון לחוד,
וריסס לחוד
^ מיקרים רכים מתברר למבוטח, אח •
רי זמן קצר או ארוך, שעשה עסק
רע. הוא שומע על חברים שפתחו: תוכנית־גמל
וביטוח-ריסק לצידה. הוא שומע על
אחרים שעמדו על המקח עם חברת־הבי־
מנב״ל סר
הדיסק משתלם
דן שפרינצק תוקף את המערכת כולה.
בירחון שהוא מוציא לאור זו השנה ה שלישית,
הוא טוען בהתמדה כי תוכניות
הביטוח המעורב נחותות לעומת הפיצול
שבין חיסכון בקופת־גמל בנקאית וביטוח־חיים
ריסק טהור. הוא יוצא נגד מדיניות
1 3* 1
פרופסור כהנא
חליפה לפי מידה
טוח, וזו הסכימה לפצל למענם את מרכיב
הריסק ומרכיב החיסכון. הוא מבקש
לסגת מן התוכנית — המקבל את ״ערך ה־פידיון״
,או את ״הערך המסולק״ .בשני
המיקרים כבר הפסיד כסף.
הניסיון בארץ מורה, כי אורך החיים
הממוצע ישל פוליסת ביטוח מעורב מגיע
הסכום מושקע בקופת־גמל׳
בנקאית ומזכה
בריבית של ,־4.57
בשנה ללא ביטוח־חיים
אחרי 5שנים 11,470 ,
3 ,6 0 0
6 ,7 7 0
שקל
אחרי 20 שנה6 5 ,7 6 0 ,
3 4 ,7 9 0
שקל
5 9 ,7 9 0
5 6 ,0 6 0
שקל
שקל
אחרי ׳ 35 שנה 170,840 ,
111,050 100,000 שקל שקל
כגיל ,35 יקבל
החוסך :
בגיל ,50
יקבל החוסך :
בגיל הפרישה,
יקבל הפורש :
שקל
שקל
שקל
שקל
10,060
שקל
147,620
שקל
הסברים לטבלה :
המיספרים מבוססים על הנחות שהיו חיוניות כדי• ליצור מכנה משותף
לבל התוכניות לצורך החישוב. אין להתייחס אליהם כאל סכומים שישולמו
בפועל, שכן כל תפקידם להדגים את ההבדל בכדאיות ההשקעה בתוכניות
השונות.
בשני הטורים הקיצוניים, מימין ומשמאל, המתייחסים לקופות-גמל בנקאיות,
מבוססים השיקולים על ריבית בסך ־ 4.57 לשנה, שהיא הריבית המשולמת
היום. ריבית זאת אינה מובטחת על״ידי הבנקים לחוסכים, והיא יכולה
לעלות או לרדת. לעומת זאת, הסכומים שמשלמות חברות״הביטוח לחוסך מובטחים
בחוזה הפוליסה שנערך בינו לבין החברה.
בכל התוכניות הכוללות ביטוח־חיים (התוכנית הראשונה מימין אינה ביניהן)
תקבל מישפחת המבוטח סכום של 100 אלף שקלים אם נפטר החוסך
המבוטח במרוצת התקופה, לפני שהגיע לגיל הפרישה. בשתי התוכניות משמאל
תקבל המישפחה מעט יותר, אם נפטר בסמוך למועד הפרישה•
לחברות־ביטוח מעניק מישרד-האוצר הטבות שונות, שאינן יכולות להילקח
בחשבון כאשר עורכים השוואה כדוגמת זו המתפרסמת כאן. הטבות אלה מפלות
את חברות-הביטוח לטובה, לעומת קופת־הגמל, אך גם הן אינן משפיעות באורח
מהותי על חישובי הכדאיות לגבי רבים מהמבוטחים. ההטבות הללו יידונו
בפרק הבא בסידרה.
הגמישות הגדולה של התוכנית המפוצלת. הטהור, וגם מצליחים בכך לאחרונה.״ סד
במרוצת השנים יש תקופות שבהן יתקשה מסכים להנחה, שאחת הסיבות לשיעור
המבוטח לחסוך. אם יחדל זמנית לחסוך הגבוה של מכירת ביטוח־מעורב, הוא ה בקיופת־גמל
בנקאית לא ייגרם נזק לחיסכון
אינטרס של סוכני־הביטוח, המקבלים עמ העבר,
ועם זאת, יוכל הא״ש להמשיך ב־לה
גבוהה יותר כאשר מדובר בביטוח
תוכנית־ביטוח ריסק שאינה תובעת סכו המעורב.
מים
גדולים. לעומת זאת, פוליסת ביטוח
הפרופסור יהודה כהנא, מרצה בחוג
מעורב אינה מאפשרת הפסקת החיסכון או
למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב,
הקטנתו, בלי פגיעה במרכיב הביטוח ל־ עומד בראש מכון ארהא-רד ליד אוניברסי מיקרה
של פטירה.״
טה זו, שעיסוקו בביטוח. כהנא טוען, שמי
מדוע פונים הישראלים לביטוח המעו שעושה ביטוח־מעורב כאשר אין לו צרכים
מיוחדים, דומה למי שהולך לקנות חליפה
סתם על־פי מחירים של חליפה התפורה
שמואל גולומב הוא מנכ״ל התאחדות
החברות לביטוח־חיים. התאחדות זו מאגדת לפי מידה .״יש מיקרים רבים שבהם כדאי
לעשות ביטוח־מעורב. אך כדי לדעת מתי
את 26 החברות הישראליות העוסקות ב־צריך
לעשות זאת, יש לדעת לקרוא את
ביטוח־חיים. נוסף להן פועלות בארץ גם
האותיות הקטנות. הישראלי, העשוי לבז יותר
מתריסר חברות זרות.
בז זמן רב על השוואה בין טלוויזיות, אינו
גולומב אומר :״ניסו למכור בארץ בי טורח
להבין את פרטי הפרטים כשמדובר
טוח ריסק טהור. זה פשוט לא הולך.
בנושא חשוב כמו עתידו.״
אולי זה קשור באופי היהודי. היהודי רוצה
כהנא אינו מגזים. כאן •באמת מדובר,
לראות כסף. בביטוח ריסק טהור יש !לו
בעתידו של בל אדם ובעתיד בני מישפח־הרגשה
שהוא זורק כסף, אם הוא משלם
את דמי הביטוח ואינו. נפטר. בביטוח ה לא
רבים מודעים לעובדות :
מעורב הוא מקבל את סכום החיסכון גם
כאשר מגיעים לגיל הפרישה —
אם אינו נפטר, וכך אנו מצליחים למכור
בגיל 65 ואשה בגיל — 60 עדיין
גם את ביטוח הריסק, שהוא, למעשה, ה מטרה
העיקרית.״
בממוצע בין ( 15 לגבר) ליותר
(לאישה) שנות חיים. כדי שיוכלו ל
לכך מסכים גם דויד סר, מנכ״ל חברת־בשנים
אלו רמת־חיים שאליה התרגלו׳,יש
לחסוך במשך 40 שנה סכום השווה ל שליש
מן השכר. כדי שיוכל אדם להבטיח
את מישפחתו במיקרה פטירה לפני תקו פת
הפרישה, עליו לדאוג אף לסכום
יותר. זהו התפקיד שממלאות חתנו
לחיסכון !והתוכניות לביטוח־חיים.
כאשר ייש -לאדם יעוץ טוב מביטוח
שלו, או !מצד יועץ ההשקעה
בבנק, הוא יכול להגיע לתוכנית טובה
כאשר הוא ניתקל בסוכן־ביטוח המעוניין
בעיקר ברווחיו, או ביו׳עץ־יהשקעות אדיש
בבנק — וכך הדבר במיקרים רבים —
הביטוח שימשון, שהיא חברת־בת של
התוצאות יכולות להיות נוראות.
הסנה ההסתדרותית.
ככתבה הבאה: על טבלת ה ״חברות־הביטוח
פועלות קודם כל כדי תמותה, ביטוח ״בסל תאונה״ ,מיה
לעשות ביטוח־חיים״ ,אומר סר ,״ולא חיס עושים סוכני־הכיטוח, כיצד מרוויכון.
היינו מרוויחים יפה גם ללא החיסכון חות החברות, מה כדאי לעשות ובביטוח
המעורב. ועובדה היא שאנחנו מנ כמי אפשר להתייעץ.
סים להגביר את מכירת ביטוח הריסק
שלמה פרנהל ו
*וטח בביטוח־מעורב סבור שיש ביזו
שילוב מוצלח שוד חיסכון וביטוח־ח״ם.
חאמת היא שהוא או מישנחתו שנים רק
מבישח־ח״ם -או רק מחיסכון!
האוצר, התומכת בחברות־הביטוח בצורות
שונות, ולעתים גם משונות, וקונה לו בהתמדה
אוייבים בעולנדהביטוח.
אומר שפרינצק :״הפרדת מרכיבי החיסכון
והביטוח חשובה מאוד לא רק
בשל התשואה הגבוהה בהרבה, המוענקת
לחיסכון בקופת־גמל !בנקאית, אלא גם בשל
הסכום מושקע
מנהלים רגיל
מעורב) כפי
מקובל ברוב
פוג התוכנית
בביטוח־
(ביטוח שהוא החברות
הטבלה שלהלן מדגימה את ההבדלים שבין תוכניות החיטפון והביטוח
השונות. המיספרים המובאים בה מבוססים על ההנחות הבאות: המשקיע הוא
בן 30 שנה ; בכל התוכניות מושקע סכום זהה 2006 ,שקלים בשנה• סכום זה
מבטיח ביטוח״חיים על״סך 100 אלף שקלים. השפעות האינפלציה ותנודות
בשכר אינן מובאות בחשבון.
הסכום מושקע בביטוח־מנהלים
של עממית,
שיש בה פיצול בין
ריסק וחיסכון
(המשך מעמוד )13
לחיסכון בכל פרמייה של ביטוח מעורב.
אך זהו חישוב שניתן לערכו על־פי הסכום
שגובות חברות־הביטוח עבור ביטוח*
ריסק טהור. כך, למשל, ישלם המבוטח בן
ה־ 30 פרמייה בת 2006 שקלים, אם ברצונו
בביטוח־חיים מעורב ל־ 35 שנים, על סכום
של 100 אלף שקל• מתוך פרמייה זאת,
של המבוטח הצעיר׳,יופנו למעשה רק
250 עד 400 שקל לדמי הסיכון. כל היתר
— לחיסכון.
•• החיסכון בחברת־ביטוח מאפשר ל מבוטח
להפסיק את הביטוח לפני תום תקופת
הביטוח !ולקבל ״ערכי פידיון״ — ש הוא
הסכום שחסך. סכום זה יהיה נמוך
ל 7.2-שנים בילבד. פירוש הדבר: הפסדים
של עשרות מיליוני •מקלים לעשרות אלפי
מבוטחים הפורשים מתוכנית זאת.
בארץ מנהלים שני אנשים, מזה שנים
מערכה כבדה וחריפה נגד הביטוח המעורב.
אחד מהם הוא אורי טיגר, שהיה
סוכן־ביטוח ושרכש ניסיון רב בארצות־הברית.
הוא נאבק מתוך המערכת. הוא
התמנה למנהל מכירות של חברת ביטוח,
עממית ומנסה לבנות תוכניות־ביטוח זולות
וטובות יותר למבוטח, המבוססות על
הפרדה בין מרכיב החיסכון ומרכיב הדיסק
שבביטוח. הוא מקווה שבדרך זו, של
״מאבק מבפנים״ ,יצליח לסחוף לכיוון זה
גם את חברות־הביטוח האחרות.
קופח־׳הגמל משתלמת יוחד!
הסכום מושקע בחיסכון
בקופת־גמל ולצידה
ריסק ״סוכך״ של בנק
הפועלים
ביטוח דא בטוח•
ד ה דוו ״ חונ
ב )וחד, ודא סיכון
עצמאי שכיר!
רק עד 31 במרס 1981 תוכל להשלים הפקדותיך בקופות הגמל
״תמר״ ו״ג פן״ ,לשנת המם 1980/81 ולקבל בחזרה ממס
ס 8 3מהסכומים שתפקיד*
הכנסה עד /0
בנוסף -אתה נהנה ב״תמר״ ו ב״ג פן״:
מרווחים גבוהים במיוחד, בשיטת ״ הרוו ח היו מי״,הבלעדית לקופות הגמל של דיסקונט
מביטוח חיים עד 20 000 שקל ( 40,000 שקל -ביטוחכפל תאונה)
מאפשרות לרכוש ביטוח חיים צמוד -״ או פ ק״ -בתנאים מיוחדים.
ז הו שווי ההט בו תבמם (ני כוי וזי כוי) עלהפק דו ת מי ר ביו תבס כו ם של
7,056שקללשנה, בדרגתהמס ־ ה שו לי ה מי ר בי ת.
24,000 שקל -זהו סכום ההפקדות השנתי המירבי המזכה
בוותק הרא שוני(במקום 15,000 שקל עד כה).
לפרטים נוספים -בוא לבנק דיסקונט ושאל את הדיסקונטאי, או טלפן לתמר )03 (637300 -מ 10 -בבוקר עד 10 בלילה.
הצטרף לקופת גמל בטלפון!
בלי לעמוד בתור -בשעות הנוחות לך!
ותרוויח את כל השנה -בשיחת טלפון אחת!
טוב העבוד עם
דיסקונט
ר \5\ 1
הצד האנוש* שה המטבע
שיטת״נו־פרוסט פריזר^ס״ חוסכת ממך את הצורך להפשיר את
ההקפאה, שומרת טל
תא ההספאה.
על צריכת חשמל נמוכה וטריות המזון ע׳
הפשרה אוטומטית בתא הקירור.
הלוו ההדש
של מקררי תדיראן^^א
חסכוני וחצי
במקררי״הקו החדש״
תדיראן אוטומטי וחצי ותדיראן 400
יש נו־פרוסט בתא ההקפאה
(לכן אין צורך להפשירו,
והמוצרים אינם נדבקים זה לזה)
וקירור אוטומטי בתא הקירור
(וכך נשמרים ה טריות והאיכות של המזון,
ללא ייבוש, ללא ק ל קו ל -ובצריכת חשמל נמ!כה!)
משוכלל וחצי
במקררי״הקו החדש״
תדיראן אוטומטי וחצי ותדיראן 400
תאי אחסון חדשים
בגוונים שקופים.
צכעוד וחצי
במקררי׳׳׳׳הקו החדש״
תדיראן אוטומטי וחצי ותדיראן 400
העיצוב חדש וצבעוני
פתח את מקררי וזלן ו החדש.־
צבעוניים,משוכללים, חסכוניים,
עם השירות המעולה של:
ריי
ציייי
להשיג ב חנויו ת המוב חרו ת.
1 1 =1 1־
כל הרוכש מקרר תדיראן עד ,31.3.81 ישתתך במבצע ״תדיראן מליון וחצי״ בו יוגרלו: פרס ראשון 1,500,000 :ל-׳י ( 50,000ו ש׳) ,פרס שני: יוגרלו 10
טלויזיות צבעוניות, פרס שלישי: יוגרלו 10 מכונות כביסה, ופרסים יקרי ערך נוספים. פרטים נוספים בסניפי תדיראן ובחנויות המובחרות.
ההשתתפות בהתאם לתקנון המבצע.
חנ מ רני ת אסתו אונס נו ו טוענת: היה
קונסנזוס נדנד מושלם עו שהגיע שר־האוצר
החד ש וטרף את הקל פי ם
אייי *יי *ייייי מיי *
שר־לשעכר הורכיץ
לחתוך בבשר החי
ך* יום ככר אין ספק ששר־׳האוצר
י 1תפר את כללי-המישחק ,׳טרף את דד
׳קלפים ובילבל את היוצרות. הוא הפר
את כללי־המיישחק של הכלכלנים, טרף
את קלפי־הפוליטיקאים, ובילפל את יוצ רות
העיתונאים. כל אלה צריכים לעשות
עכשיו ״הערכת־מצב״ חדשה, לפני ש ימשיכו
לתקוף את מדיניותו של ארי־דור,
או שיתחילו להסכים עימה.
עד שהגיע ארידור היה המצב פשוט.
..כורם הסכימו שיש טוו
ב״מדיניות מרסנת•
מאים הופיע א ר חו״
שרר קונסנזוס מלא בין מישרד־האוצר,
הפוליטיקאים ׳שבאופוזיציה, הכלכלנים ו העיתונאים.
כולם הסכימו שיש צורך
במדיניות ״מרסנת״ ,שיש ״לחתוך בבשר
החי״ ,ולתבוע ״קורבנות מהציבור״ ,כדי
להתגבר על האינפלציה. משמעות הדבר
היתה: הורדת השכר הריאלי. קיצוץ בתקציב
השירותים הציבוריים, ביטול ה סובסידיות,
העלאת שיעורי המיסוי הישיר
על השכירים, ריסון מוניטרי וריסון
האשראי.
כל אבירי הקונסנזוס הכלכלי לא !תבעו,
משום־מה, ריסונים אחרים: ריסון
שער הריבית, המטפס השמיימה, ריסון ה ירידה
בשער המטבע הישראלי, ריסון המחירים
וריסון המיסוי. ריסונים אלה, ש דווקא
הם יכלו לתרום לבלימת האינפל ציה,
לא נתבעו. מדוע ז משום שחלק
מאבירי הקונסנזוס מאמינים שמחיר ה כסף,
מחיר המטבע ומחירים סתם הם
עניינים שבקדושה, שאסור שיד אדם
׳תיגע בס, ורק ״מישחק הכוחות של השוק
החופשי״ יקבע לגביהם (׳מעניין ש מחיר
העבודה — השכר — מעולם לא
היה כלול בין העניינים הללו. את ה שכר
מותר היה לרסן במגע־יד אדם).
לאבירי קונסנזוס אחרים היה פשוט אינ טרס
ישיר כהתעשרות ספקולטיבית, ולהם
הועילה מאוד מדיניות הריסונים הסלק טיבית.
ריסונים וקורבנות
אשר התברר שמדיניות הריסו־נים
והקורבנות לא עצרה את ה אינפלציה,
אלא הגבירה אותה, גרמה סבל
לעובדים ללא שום ׳תועלת, ותוצאתה ה יחידה
היתד. התעשרות העשירים וקיטוב
חברתי — יכולה היתה האופוזיציה הרא-
שית — המערך — לתקוף את מדיניות
האוצר,
אלא שהתקפה זו נעשתה תמיד במיסג־רת
כללייהמישחק. המעדר לא תקף את
המדיניות, אלא את תוצאות המדיניות
בלבד. הוא תקף את האינפלציה, את ההתעשרות
ואת הקיטוב החברתי, אך לא
את מדיניות הריסונים. דובריו הכלכליים
הבטיחו, שעל־ידי אותם אמצעים, באמצ עות
אותה מדיניות, הם יגיעו לתוצאות
טובות יותר. כיצד יקרה הנס הזה דווקא
להם, זאת לא גילו לנו. לאדונים גד
יעקובי ועדי אמוראי יש אומנם פחות
יראת־כבוד בפני השוק החופשי הקדוש,
אך גם הם דבקים באופנה הכלכלית ה אחרונה
בעולם, על־פיה ׳תקציב ממשלתי
גדול — ובמיוחד תקציב השירותים —
הוא המקור לתחלואי המשק, ולכן יש ל קצץ
אשמת מדיגת־הרווחה
ך* פיזמון אינו חדש, והפטנט אינו
י 1מקורי. בעולם הגדול קוראים לילד
בשמו, וטוענים שבכל אשמה מדינת־הרווחה.
וכיוון שזו הביאה את האינפל ציה
והאבטלה, צריך, כמובן, לחסל את
מדינת־הרווחה. אצלנו תירגמו !תורה זו
למישפטים כמו :״יש לשלם מהיר ריאלי
תמורת השירותים הציבוריים״ ,או ״המשק
אינו יכול לשאת ברמה כה גבוהה ש׳ל
שירותי־רווחה״ .וזהו בדיוק אותו משק,
הפלא ופלא, שדווקא יכול לשאת ברמה
ח״ב אמוראי
פחות כבוד
השוס !1תופשי נמצא
במדנה אחת ואילו תקציב
המדינה במקום אתו
גבוהה של ריבית, של ריווחי-בורסה,
דיווחי ׳בנקים ויהלומנים . ,יבוא מכוניות
חדשות ׳והשקעות בחו״׳ל. אלה האחדו-
׳נים, כזכור, הם עניינו של ״השוק ה חופשי״
,ולא עניינו של תקציב המדינה.
כאילו ״השוק החופשי״ פועל במדינה
אחת — ואילו תקציב המדינה מצוי ב מדינה
אחרת לגמרי.
לאבירי הקונסנזוס הלאומי גם לא
הפריעה העובדה המצערת, שנטל מימונו
של תקציב אנטי־ח׳ברתי כזה נופל בעיקרו
על השכבות החלשות והשכירים, ואילו
הנהנים מפיר׳ותיו של ״השוק החופשי״
הם העשירים בלבד.
כך מצא עצמו שר־האוצר, יגאל
(המשך בעמוד )66
מועמד בן־ שחר
כועס
יזאפרי
האי הקסום
מ סו העיר הציורית
כל מה שאיחלת לעצמך לקיץ -מתגשם עכשיו בתוכנית הנופש החדשה של
״אליטליה״ ,החל ב 1-באפריל .1981
טיסה ישירה לרומא ולינה בנאפולי. למחרת, לפי בחירתך ־ לקאפרי או
לסורנטו. שבוע שלם של מנוחה משולבת בטיולים, של ארוח איטלקי חס, של
הנאה בלי גבול.
קאפרי החל מ$577-
טורנטו החל מ־$580
המחיר כולל טיסה תליאביב־רומאיתל־אביב, העברה מנמל התעופה ברועא
למקומות הנופש וחזרה, איכסון במלון לפי בחירה 8 ,לילות 2 .ארוחות
ביום, מע״מ והרבה הנאה.
אפשרות שהיה נוספת ברומא -לפני או אחרי החופשה.
לאיטליה. עם מי, אם לא עם ״אליטליה״.
£3113ו/ 11
ואו 71£ו 0ו-ו ז\/
הזמנות ומידע נוסף בכל משרדי אליטליה.
מל־אביב: רחוב הירקון , 104
טלפון.244141-6 :
ירושלים: רחוב הלל , 23 טלפון .228653:
הזמנות ומידע נוסף לטיולים בדרום איטליה בכל סניפי קופל נסיעות.
משרד ראשי: רח׳ פרישמן,14ת״א, טל.03-246121.
פוג״ן: האנטישמים מרימים ראש
מומחים נאורים־יחסית לענייני מזרה-אירופה נוהגים
למחות נגד ההשוואה השיטחית ביו הפלישה הסוביי טית
להונגריה ב־ 1956 לביו הפלישה לצ׳כוסלובקיה ב־
. 1968 עקרונית, טוענים המומחים, יש כמובן לגנות כל
פלישה לארץ זרה. אבל בהונגריה מחצו הסובייטים,
בין השאר, גם יסודות פאשיסטיים ואנטישצמיים מובה קים׳
שרידי המישטר הישן. הפלישה לצ׳כוסלובקיה,
לעומת זאת, הרסה ניסיון סוציאליסטי־הומניסטי מובהק,
ופגעה אנושות בחזון בניית חברה שיוויונית אמיתית
באמצעים דמוקראטיים.
כומר לכוש גלימה. עתה מוטרדים חוקרים רבים
בשל הגיוון והמורכבות של התנועה הדימוקראטית
הפולנית. הפועלים המאורגנים בסולידאריות, האינטלק־טואלים
של קו״ר, ההשפעה הקאתולית, הלאומנות הפול נית
המפיחה רוח־חיים מאיימת על התסיסה, התעוררות
אירגוני האיכרים בעלי המסורת חאנטי-שמית העתיקה —
מי מכל אלה מייצג את פני פולין הפוסט-סטאליניסטית?
רבים סבורים שאין כל סיבה לדאגה מההשפעה הרבה
של הכנסייה הקאתולית על התנועה הדימוקראטית בפו לין.
אין לסווג אוטומטית כל זרם דתי עם לאומנות
וריאקציה חשוכה. ואי-אפשר לזלזל, כמובן, בתפקיד
המתקדם, ההיסטורי, של הכמרים הקאתוליים במאבק
לשיחרור עמי אמריקה הלאטינ״ת. הרוצח הימני הממוצע
של אורדן באל־סלבדור יורה בכל כומר לבוש גלימה
בערי-השדה בלי בעיות. וזאת למתת בגידת חלק מ המימסד
הקאתולי בתנועת השיחרוד.
1500 אגטי״שמים כפעולה. כל השיקולים האלה
אינם מפיגים את הדאגה נוכח פעילותן המחודשת של
קבוצת אנטי-שמיות, שלא טורחות אפילו להסוות את
הסחורה הישנה שלהן בסיסמות אנטי־ציוגיות. אין ספק
שפולנים רבים נרתמים לפעילות ציבורית גלוייה, לא
רק משום שמאסו במפלגה הקומוניסטית, בשפל הכלכלי
ובהעדר דמוקרטיה. השינאה לרוסים וליהודים היתה מאז
ומעולם מאפיין חשוב של הלאומנות הפולנית. הצירוף
בין השניים הוא, כמובן, מתסיס ומושך במיוחד.
בשנים האחרונות רחשה האנטי־שמיות על אש קטנה.
מאז מסע הרדיפות ה״אנטי־ציוני״ ,כביכול, ב־, 1968
בו:נאלצו יהודים רבים, חלקם קומוניסטים ותיקים, לגלות
מארצם, חדלה המפלגה השלטת לעודד תעמולה אנטי־יהודית.
האירגון האינטלקטואלי קדר, שהזין את התסי סה
הדימוקראטית בפולין בשנים האחרונות, וייצר את
מי לחמת־של
ה פ לנגו ת
מטבע הדברים קיים פער בלתי מבוטל בין תדמי תם
של אנשי הפלנגות הנוצריות הלבנוניות בישר אל,
לבין המוניטין שלהם ברחבי העולם. סעד
האקלים התרבותי־פוליטי שהצמיח תופעה כמו סולידריות,
כולל בשורותיו חברים יהודים לא־מעטים ודוחה
אידיאולוגית כל גילוי של אנטי־שמיות. אחד ממנהיגיו
הבולטים ביותר, אדם מיצ׳ניק, הוא יהודי.
אבל בחודש האחרון הותרה לגמרי הרצועה. בצד
גילויים חיוביים וחשובים של פעילות חופשית ודימו־קראטית,
החלו להתארגן גם הלאומנים והאנטי־שמים.
החודש נאספו בבירת פולין, וארשה 1500 ,פולנים לעצרת
אנטי־שמית מובהקת, שבה הוקעו היהודים כאשמים בכל
מצוקות המדינה. את העצרת אירגנה קבוצה ששמרה עד
כה על אלמוניות — האיחוד הפטריוטי של ברונוואלד
07111חסן
(השם ברונוואלד מסמל ניצחון היסטורי של הפולנים
בשנת .)1410 הפטריוטים התיימרו להוקיע בעצרת את
הסטאליניזם, אבל בנאומים הוזכרו לגנאי בעיקר ה יהודים.
הדובר
הראשי באסיפה היה במאי קולנוע בשם
בוגדאן פוראבה. הוא טען שרוב התליינים בתקופה
הסטאליניסט״ת היו יהודים. היסודות היהודיים, טען
הנואם, איישו את מישרד-הפגים, את המישטרה החש אית
ואת רוב מוסדות המפלגה הקומוניסטית, וביצעו
מעשי־זוועה בעם הפולני. בצד אנטי־שמיות פוליטית
בלטה בעצרת גם נימה גזענית תקיפה יותר. רוב הנואמים
אף פנו לסולידאריות בקריאה להפוך אירגון לאומי,
לפולנים בלבד. ולהוציא משורותיו את כל היהודים.
גירוש היהודים ב־ 1968 הוצדק בפה מלא, ואילו קו״ר
הוקע כאירגון ציוני אנטי־פולני.
באותה שעה עצמה התאספו כ־ 2000 סטודנטים באוניברסיטת
וארשה, הוקיעו את האנטי־ישמיות ואת
גירוש היהודים. לדברי הסטודנטים התארגנו הפטריוטים
בהשראת המימסד המפלגתי, כדי לפגוע בהתארגנות
הדימוקראטית הרחבה תחת דגלי סולידאריות וקדר.
כבר קיימת בדרום־אפריקה במלוא עוצמתה. לאחרונה
עצרה ממשלת דרום־אפריקה שמונה טרוריסטים לבנים
השייכים לקבוצה גזענית קיצונית הקרוייה וייטקומנדו.
השמונה שואבים את השראתם מפלג קיצוני של המפלגה
הלאומנית השלטת, המזכיר באידיאולוגיה שלו ובסיגנון
הביקורת שלו על פיטר בותא ה״מתוך, את תנועת
התחייה בישראל.
ראש המודיעין הדרום־אפריקאי, הגנרל יוד,אן קוטניי,
טוען שקבוצת הווייטקומנדו קשורה לאירגונים ימניים
באירופה, כולל קבוצות פאשיסטיות באיטליה זהנאשיונל־פרונט
הניאדנאצי בבריטניה. הקבוצה פעלה בעיקר נגד
ליברלים לבנים. בשנה האחרונה ביצעו אנשי הווייט־קומנדו
פיגועים רבים, בדרך־כלל באמצעות חומר־נפץ
תיקני של הצבא הדרום־אפריקאי, נגד אינטלקטואלים
ופוליטיקאים שפעלו ליתר אינטגרציה ונגד האפרטהייד.
מטרתם המוצהרת הייתה למנוע כל ״ויתורים״ לרוב
השחור, וכל נסיגה, אפילו קוסמטית. מחוקי־הגזע הקפדניים
הנהוגים בדרום־אפריקה.
המחתרת הימנית נהנית מתמיכה רבה של קצינים
בכירים בצבא, ומאהדה בקרב האפריקנרים, בני שכבות
בעלות השכלה נמוכה יחסית.
זימבאבווה: לקראת
שוק אמריקאי משותף
הרעש הגדול שעורר המאבק בין ראש ממשלת
זימבאבווה, רוברט מוגאבה, וכוחות מורדים שיבטיים
שהשתייכו בעבר למחתרת של מושע אנקומו, היה
מופרז ביותר. מוגבה מצליח להתגבר על בעיות ש מנהיגים
חלשים ממנו היו נכשלים בפיתדוגן. למרות
הקרבות וחרף העובדה שאנקומו הורד, למעשה, בדרגה,
נשאר יריבו של מוגבה בממשלה ואף דיבר לאחרונה
דרו ם־ א פריקה:
ישראל? 1985
לעיתים תכופות יש לישראלים עניין מיוחד בבחינת
התהליכים הפוליטיים, הכלכליים ׳והחברתיים בדרום-
אפריקה. במדינת האפרטהייד הבשילו הניצנים, שבישר אל
הם עדיין בבחינת חזון־פורענות לעתיד.
אחת הבעיות המרכזיות של ישראל בעתיד הקרוב —
טרור ימני שיפעל תחת מישטר ימני קצת פחות —
רוברט מוגאבה
שוק אפריקאי נגד האפטרהייד
הכרזה של הפלנגות
לבן נגד שחור
חדאד, למשל — ידידו האישי הקרוב של הרמטכ״ל
ואורח קבוע, רצוי ואהוד בכל בית ישראל באמצ עות
הטלוויזיה — נחשב באירופה פשיסט, בוגד,
רוצח צמא־דם. יתכן, כמובן, שהישראלים צודקים
וכל העולם טועה, אבל כדאי לפחות לדעת, כי מה
י^אה לבן בעינינו נחשב לא פעם שחור משחור
רלאדץ.
.רזה שקישטה את מטה־הפלנגות בעיר הלבנונית
תיה מאירה את עניין התדמית מזווית אחרת. כיצד
אים הפלנגיסטים (שנטלו את שמם ממיפלגתו ה־פאשיסטית
של פראנקו) את עצמם? איש הפלנגות
הסביר זאת לעיתונאי זר :״הפלנגיסט הלבן, נושא
החרב, לוחם לא רק בפלסטינים. הוא נאבק בכל
הערבים והאסיאתים, בבני הגזעים השחור והצהוב.״
בשבחו של מוגבה באסיפה המונית בבידה סאליס־בורי.
אלא
שהדברים החשובים באמת נרקמים הרחק מאור
הזרקורים. יוזמתו של רוברט מוגבה להקים שוק אפריקאי
משותף, ובכך לשחרר את כל מדינות חאיזור מת-
לותן בדרום־אפריקה, חרגה כבר מעבר לוועידת היסוד
במוזמביק, שכונסה בדצמבר. השבוע כבר ביקרה מישל־חת
רמת־דרג ממוזמביק בזימבאווה, כדי להניח יסודות
ממשיים לתשתית רחבה של שיתוף פעולה בינאיזורי
בתחומי המיסחר, התחבורה והמטבע. ראש־המישלחת,
שר־המיסחר של מוזמביק סאלומאו מונגאמבה, הודיע
ששיחות דומות ייערכו החודש גם באנגולה ובזאמביה.
רוברט מוגאבה עצמו מתכוון לכנס ועידה בזימבאבווה
ביוני הקרוב, במטרה ליצור עובדה בשטח: שוק־מישויתף
של מדינות אפריקה הדרומית כצעד ראשון לקהילה כל־אפריקאית
במתכונת השוק האירופי המשותף. הוא מקווה
לשכנע גם את המדינות היותר דוקטרינאריות בצורך
לשתף פעולה אפילו עם מדינות אפריקאיות רכושניות,
כמו ניגריה וקניה, נוכח המטרה המשותפת לכולם: מי־גורה
של דרום־אפריקה.
1 1 1חיים ברעם
רק בנ קטפ חו ת נותן לו ס 5 0/ריבית
שנ תי ת צמודה ב ״ ט פ תו ת רב תכלית״(
ב מ סלול הפק דו ת חוד שיות .
ויו
להבדל1 .וז
אונו ר
הרבה.
ה עו ל ם הזה 2273
אנונוים ב שדנו
סטיפן קינג: להפוך פחז לזהב
סטיפן קינג, המעיין בהנאה באחד מסיפורי־האימה שכתב, זכה
בגיל 33 לכינוי ״אדגר אלן פו המודרני״ .בשנת 1980 עמד הסופר
בראש רבי־המוכרים האמריקאיים, כששלושה מספריו מוצבים בראש
רשימת הלהיטים הסיפרותיים, ברשימות הניו־יורק טיימס. מצית האש
הוביל ברשימה במשך עשרים שבועות, שעה ששניים אחרים, מהחד שים
שבספריו, האיזור המת והניצוץ היו נצחונות במהדורות הכיס.
דירי ויאנה: תשימוה שזיעזעה את ה אימנוה הבריטית
אינם הרי: למען נשות אירופה
ליידי דיאנה ספנסר יוצאת ממכונית רולס־רוייס, בכיפוף קל, כששימלתה, חסדת־ווכתפיות, מונחת קלות,
מכסה טפח ומגלה טפחיים. ברגע זה זימזמו מצלמות־הטלוויזיה והנציחו את ההופעה הנועזת, כשהקחל
הנכבד לא התאפק מלהריע בהתפעלות. היתה זו הופעתה הראשונה, מאז הודעת ארמון באקינגהם על
אירושיה לנסיך צ׳ארלס. לרחש ההתפעלות הסמיקה הליידי המנונה ״די הביישנית״ ,ומישהו העיר :
״עד היום ידעה בריטניה שיש לה רגליים יפות. היום יודעת הממלכה שיש לה גם חמודות אחרות.״
איבט רודי עומדת בראש הוועדה למען זכויות־האשה של הפאר׳
למנט האירופי. בראש מעייניה השאיפה להשיג ייצוג הולם לכוח
הנשי, שעדיין מקופח, לדבריה, בנציגות ממשית בפארלמנט. אין
זה די שאשה אחת, כסימון וייל, תעמוד בראשו. צאו וחישבו את
האחוזים ש־9ו< צירות מהוות בפארלמנט האירופי: רק 17 אחוזים.
21 העולם הזה 2273
א נ שי םבעולם
1110 נלון: ממת המשרתות
שחקנית התיאטרון הצרפתיה, סוזן סלון, זוהרת מאושר, עם
החתולה שלה, לאחר שזכתה בפרס הלאומי הצרפתי לתיאטרון. השח קנית׳
שגילמה נסיכה בהופעתה הראשונה בתיאטרון, בשנת ,1947
זכתה בפרס על תפקיד של משרתת, במחזה של לולה בלון, הלב על
היד, המועלה בהצלחה עצומה מדי ערב בסטודיו דה שאנס־אליזה,
בפאריס .1981
ברוק שימס: במקום ג״נס, שימלה של ואתט׳]1
אני תורחב: נובעים משוגמיס
אלה רק שתי דוגמות מתוך שורת הכובעים המשוגעים, פרי
תיכנונר, של אני וולדרופ, ילדת־הפלא החדשה של הבוהימה האמרי קאית.
רק לפני חצי שנה סיימה אני ( )23 את בית-הספר-לעיצוב
בניו-יורק, וכבר מקשטים מבעיה את חנויווו-חיוקרה. הקישוט יכול
להיות קומקום של תה, לימון מפלאסטיק, או שפופרת-טלפון :״אין
סמרטוט בעולם שלא אהיה מוכנה לשים על כובע״ ,מצהירה המעצבת,
״לחבוש אותו בעצמי, זה כבר עניין אחר״.
הלוליטה בת ה־ 15 של הבד האמריקאי, ברוק שילדם, החליטה להתלבש לשם שינוי. עד עתה נהגה
להתפשט — אם היתד, זו התפשטות פרוורטית, כבסירטו של לואי מאל, תינוקת יפהפיה, שבו עיצבה
בת דור שלישי של יצאניות, או התפשטות טוטאלית, כבסירטה החדש, הלאגונה הכחולה, שזכה לתואר
״הסרט הרע ביותר של השנה״ (במישאל שערך השבועון האמריקאי אסקוואייר); גם הופעתה בסירטוני-
פירסום טלוויזיוניים, כשהיא לבושה למחצה במיכנסי ג׳ינס*! ,מעוצבים על-ידי קלווין קליין, עוררה
שערוריה. י
אבל משהחליטה הגברת הצעירה להתלבש, היא עושה זאת דווקא ברומא, אצל האופנאי המפורסם ביותר
של איטליה ואחד מן האופנאים הידועים בעולם: ואלנטינו. ודי במבט אחד ביצירתו החדשה, כשהוא
מתאים אותה לשידלס, כדי להבין מדוע שימשה הכוכבת השראה לסידרה שלמה של יצירות ואלנטינו,
הנושאות את שמה.
ה עו ל ם הז ה 2273
גירי לואיס: למען ילדי וזסרשת
״איש לא יזכור אותי בגלל המצחיקונים שלי, ואני מקווה שאיש
לא יזכור אותי בגלל שערוריית הגירושין שלי. אני מקווה שאם
מישהו יזכור אותי, יהיה זה ילד זה וילדים אחרים כמותו,״ כך
הכריז הבדרן המפורסם ג׳רי לואים, באחת מהופעותיו האחרונות
לפני ילדים חולי טרשת נפוצה, למענם מרבה האמן להופיע בעולם.
רוויה ואדים איבדתי את נשות ומצאתי את ילדי י׳
״היו זמנים שבהם הקדשתי את עצמי לנשותי, היום כל מאמצי מכוונים לילדי,״ אומר הבמאי רודה
ואדים, המבלה חופשותיו עם ילדיו, כשלוח־ד,זמנים מרשה לו זאת. זה לא פשוט כל-כך: כל אחד
מארבעת הילדים חי עם אמו במקום אחר. נאטאלי ( )23 עם אנט סטרוייברג, אשתו השנייה ; (מבריז׳יט
בארדו, אשתו הראשונה, לא נולדו לו ילדים); כריססיאן ( )17 עם קאתרין דנב (היחידה שלא רצתה
להינשא לז, למרות שילדה לו בן) ; ואנסה (הנראית בתמונה) ,בת ד,־ ,12 חיה אצל אמה, ג׳יין פינדה ;
וואניה (גס הוא נראה בתמונה) בן ה־ ,6נמצא אצל אמו, קאתרין שניידר, שהיתר, מאדם ואדים הרביעית.
כיל הארבעה נושאים שם מישפחה משותף ,״פלמיאניקוב״ ,שהוא שמו המקורי של ואדים.
גישו גראס:
נובע חרש
שד צייר
ג״ין סטייפלטון: חכל נשאו בגישנחח
״ג׳ון פוטש הוא בשבילי שחקן מיקצועי ותו לא״ ,הכריזה ג׳יין
סטייפלטון על הפארטנר בן ה 19-שלה, במחזה הטלוויזיוני מלאך
מאובק. אלא שג׳ון, בנה במחזה, שנושאו נוער מכור לסמים, הוא
בנה של השחקנית (הידועה כאדית באנקר) במציאות. ולא רק הבן
ממשיך בקאריירה, אביו הוא במאי, ואחותו, פאם, שחקנית מתחילה.
ה עו ל ס הז ה 2273
גינטר גראס, הסופד הגרמני
הידוע, החליף את כובע הסופרים
שלו בכובע ברט של ציי רים,
בביקורו האחרון בפאריס
(עם אשתו יוטה) .הוא בא לשם
כדי לחנוך שתי תערוכות,
לאחר שהתחיל בקאריירה החדשה.
אחרי שלאחרונה היה מעורה
בחיים הפוליטיים ונודע בין
מקורביו של הקאנצלר שמידם,
התחיל מגלה חיבה יתרה למיב־חלו,
כשהוא מצייר בעצמו את
העטיפות לספריו .״זו לפחות
קאריירה של אדם ישר״ ,אמר
גראם.
213
מה אומרים סוחרים
לורנץ
״...נכון 111 ,שאוב לורנץ מצוינת
אבל יקרה. אני מציע לך לקנות
היא לא פחות טובה אבל יותר זולה
קנהטלויזיה שאתה רוצה לקנות
ולא את זו
שלכוחר כדאי למכור !
נתונים מתוך מחקר
״גאלום ישראל״
בקרב סוחרי טלויזיות
על עמדתם כלפי
111 שאובלורנץ:״
א. דעה חיובית עד
חיובית מאוד ־880/
ב .״ראוי לציין שברוב
החנויות בהן אין
טלויזיות ״שאוב לורנץ״
בכל זאת קיימת דעה
חיובית לגבי טלויזיה זו״.
111 ע1אוב-לורנץ
2א 6 -1 0 6 £ש /א ס $
איכות ויוקרה
היבואן הבלעדי
בע״רז
רחוב פרץ ,4תל־אביב, טלפון.624193 621984 :
הטלויזיה הטובה בעולם.
להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות
העו ל ם הזה 2273
11*111111
1רעיית הנשיא, אופירה
נכון, נוטעת השבוע לארצות-
הברית, שם תקבל אות מיוחד
על תרומתה לשיקום הילד.
אופירה מתכוננת להרצות ב־ארוחת־הערב
שמכינים לכבו דה•
מילבד שימלה ר .״נת־
*דד. ילד, לכבוד ארוחה זו,
הבגדים שהיא לוקחת עימד,
אינם חדשים.
! 9היועץ המישפטי, יצחק
זמיר, נדהם. עורד־הדין אמ נון
זיכרוני, שבא אליו כדי
לשוחח עימו על פרשת קצין־
המישטרה שהשתתף בשיחזור
של עמוס כרנס, הודיע לו
שחיים צדוק חזר למישרד־המישפטים.
עובדה: על אחד
הקירות בבניין תלוייה הודעה,
שבה נאמרה שמי שרוצה ל הירשם
ללימוד ערבית יפנה
לחיים צדוק. זמיר הלך להי ווכח
בעצמו שזה כתוב —
וכך נודע לו שיש לו פקיד
בשם חיים צדוק. אבל זה לא
אותו חיים צדוק המקווה להיות
שר־המישפטים בממשלה ה באה.
0אגב, חיים צדוק המפור סם
חידש את השתתפותו
במישמר האזרחי באפקה, אי־
הנוער !ישראל, ה 1א שצר לייצ 1א וחיים צדוק
״סורו מר״ע (רשימה עצמאית)
ובקשו טוב.״
! ח״כ גד יעקוכי שלל
מכל וכל את ־״טשרוח ש־שי
^ ד ל 3ל פ התארח בארמון
המלך חסן במרוקו .״עד כמה
שאני יודע, שימעון אלרגי
לריח של עץ־ארז,״ אמר.
הוא רמז בכך לתיאור שהביא
משה דיין בסיפרו האחרון על
יריח עצי־הארז בארמון המלך.
מובן שלמלך חסן יש כמה
וכמה ארמונות.
0אשתו של שימעון פרם,
עסוקה ביותר בימים אלה.
סוניה מטפלת בנכדתה ה פעוטה,
בעוד שבתה צכיה
(״צוקי״) מסיימת בארצות־הברית
את עבודת־הדוקטורט
שלה בספרות השוואתית. בע לה
של צביה, שהוא רופא,
חזר ארצה ועובד כיום בבית-
החולים תל־השומר. כאשר
בעלה זקוק לתיספורת, עושהזאת סוניה בעצמה.
! 8דובר המוסד לביטוח־לאומי,
ד 3קול, שהיה עוזרו
של שר־האוצר יורם ארידור
ושהתפטר, התלוצץ השבוע ב כנסת
:״למה מגדלים בארץ
את הנוער ו לייצוא 1״
חזר לים ישר ד המישפטים כדי לל מד ע ר בי ת
בראש הוועד להנצחת שמו של
אלון, והושיב על ד.הד הכי*־
אות ד7*,ה * 1ת ״נכ״ל פולגת,
ייצראל פולק. כמה דקות
אחרי זה הגיע הנשיא, ושומר־ראשו
ניגש אל פולק והסביר
לו כי הוא חייב לפנות את
המקום. פולק אמר לו כי אינו
קם, משום שהושיבו אותו
במקום. אז קם ח״כ יצחק
רבץ, שישב כמה שורות אח ריהם,
והציע את מקומו ל־שומר־הראש
של הנשיא. ל בסוף
ישב פולק ליד הנשיא,
ומעל הבמה הוכרז כי פולק
*ם יויא יושב־הראש הישיבה.
השיב ח״כ פרוש :״לא, ה־יושב־ראש
הוא ח״כ חיים
קורפו ״.התלוצץ מלמד :
״הוא ההולך ראש, אבל מי
היושב־ראש?״
׳ 0מישכן הכנסת משמש
אטרקציה מרכזית לתיירים ול מטיילים,
שעד עתה יכלו לסייר
בו חינם־אין־כסף. לאחרונה
הועלה הרעיון לגבות דמי־כניסה
למישכן, כדי לסייע
במצוקה התקציבית שבה מצו־ייה
הכנסת. מזכיר־הכנסת,
באינפלציה לא כל־כך מדאיג
אותי. מה שמדאיג אותי הוא
שהתורכים נמצאים אחרינו.״
0 1יושב־ראש מטודההסברה
של המערך, חיים (״ויויאן״)
הרצוג, הציע להשתמש כל פי
הליכוד בפארפרזה מדברי
עדליי ם טיבנסון :״אם
אתם תתחילו לספר עלינו כז בים,
אנחנו נומר עליכם את
האמת !״
01 השבוע ניכנס שר ה דתות,
אחרון אבו־חצירא
אל מיזנון־הכנסת וישב במקום
אויה ג ווו א ל
ראש עיריית חיפה הוא קפטן של נבחרת־הכדורגל של עירייתו. בחג־חפורים
נערך מישחק בין שחקני העירייה ובין הסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה
של הטכניון בחיפה. הסטודנטים באו למישחק מחופשים כנשים. ראש״העיר (מימין) לבוש חולצה מספר .7
יעקובוביץ
(מימין) ,נפה־צה״ל עיוור,
השתתף בריצת המרתון שהשבוע
בתל-אביב. אחד מידידיו הצטרף אליו לריצת,
של עץ לחגורת מכנסיו של יעקובוביץ, כדי להנחות
הריצה. הוא רץ את כל 42 הקילומטרים עד הסוף,
במרתון הוא ייצג את הנכים של ״בית־הלוחם״ בתל״אביב.
.הוא נשאל אם
להסתובב בשטח או
במישרד, והשיב שהוא
מעדיף לשבת במישרד. באחד
הערבים ניגשה אליו אשד, הן ממנו לעדכן את ספר־של
המישמר. היא
אמרר, לו :״אדון צדוק, מחו בתי
להסביר לך כיצד לעשות
זאת.״ ענה לה צדוק :״אה,
אז את יודעת מי אני 1״
01ח״כ אבא אגן הציע
את הסיסמה הבאה למאבק ב תנועתו
של ח״כ משה דיין :
העו ל ם הזה 2273
! 0קול רצה לשוחח במזנון
עם ארידור, שהיד, בעבר גם
ידידו האישי, אך זה הסתפק
בשלום חטוף. גילה קול :״:מאז
שהתפטרתי, הוא פשוט לא
מדבר אתי.״
01 באזכרה ליגאל אלץ,
שנערכה השבוע בתיאטרון
ירושלים, נשמרו שני מקומות
באחת השורות הראשונות ל נשיא
יצחק ;בץ ולשומר־ראשו.
כמר, דקות לפני ההתחלה
בא מולה כהן, העומד
תרם סכום נכבד לפרס שיחולק
על שמו של אלון.
! 0ח״כ עדי אמוראי הוא
יוצא קיבוץ מישגב־עם. מדי
שנה הוא נוהג לבלות את
חג־הפורים במסיבה של חברים
ותיקים שלו, שגם הם יוצאי
אותו קיבוץ. במסיבה האחרו נה,
שהתקיימה השבוע, קנתה
כל מישפחה מתנה וכרטיס־הגרלה,
ובתום הערב הגרילו
החברים את המתנות הקנויות.
המארגנים דאגו שעדי יקנה
כרטיס מסויים והוא זכה ב מתנה
מיוחדת: שק של בנק
ישראל, ובו 4000 יחידות של
אגורה אחת כל אחת, שהסך
הכולל שלה הוא 40 שקל.
למתנה צורף פתק בזו הלשון :
״לעדיאל, עוד יבואו ימים
טובים מאלה, ואולי עד אז
מתת זה לא יהיה כסף קטן.״
9 1בריצת המרתון שהת קיימה
השבוע בתל־אביב השתתף
בין היתר ח״כ מיכה
חריש עם שני בניו, ליאור
בן ד,־ 13 וערן בן ד,־ .10 בעוד
ח״כים אחרים, שהשתתפו ב ריצה,
לבשו חולצות שעליהן
היה מודפס ״כנסת ישראל״,
לבש מיכה חולצה שעליה
היד, כתוב ״הפועל רמת־גן
וגבעתיים״ .את אימוני הריצה
לקראת המרתון ערך מיכה
ברחובות גבעתיים, שם הוא
גר. אחרי הריצה אמר חריש :
״הריצה הזו היתד, אחד הדברים
הבודדים שעשיתי בתקופה ה אחרונה
עם ילדי מן ההתחלה
ועד הסוף.״
01 באחת מישיבות ועדת״
הכנסת שאל ח״כ אכרהם
מלמד את הרב מנחם פרוש
;תגאל לורד, ערך סקר על
פרלמנטים בעולם בנושא זה,
וגילה כי בפרלמנט של אוס טריה
גובים דמי־כניסה, בעוד
שהפרלמנט של גרמניה המע רבית
נותן למבקרים בו דמי־הוצאות
על הביקור שם. עכשיו
מתלבטים בכנסת לפי איזו
דוגמה לנהוג, אך יושב־הראש
הכנסת, יצחק כרמן, פסק :
״אני בעד לקחת. אצלנו כתוב :
לעולם תיקח !״
! 8התופעה של בני־זוג ששניהם
עסקנים מיפלגתיים כבר
אינה נפוצה כל־כך כמו בעבר.
אחרי זלמן שזר ואשתו רחל
כצנלסון, יצחק כן־צכי
ואשתו רחל ינאית, דכורה
ושרגא נצר ומרדכי ואו רה
נמיר, נשארו כיום רק
ח״ כ שושנה ארבלי ובעלה
נתן אלמוזלינו, שר,יא גיזבר
ההסתדרות. כאשר נשאלו בני ד,זוג
האחרון כיצד העסקנות
מסתדרת עם חיי־המישפחה
שלהם, השיבו :״יש לנו פטנט.
אנחנו כימעט ולא נפגשים,
אז לא נוצרות בעיות.״
! 0כאשר נכנס למזנון הכנסת
ח״כ יהודה מאיר
אכרמוביץ התלוצץ העיתו נאי
דן מרגלית ז ״פנו מקום
לפני שאברמוביץ יבוא. הוא
ידרוס אתכם ויברח.״ לפני
שבוע הואשם בנו של ר,ח״כ
בתאונה של פגע־ובדח. אברמוביץ
עצמו דווקא ידוע כמי
שדואג לבטיחות בדרכים, ותרם
תרומה להנהגת החובה להש תמש
בחגורות־בטיחות.
0במיזנון הכנסת התלוצץ
אחד הח״כים :״זה שישראל
נמצאת במקום ראשון בעולם
הקבוע של ח״ב משה דיין,
בשולחן שליד החלון. לפתע
נכנס דיין והלך אל מקומו.
משראה שם את אבו־חצירא
יצא דיין החוצה. העיתונאים
במקום ערכו טוטו אם יקים
דיין את אבו־חצירא או לא.
לבסוף חזר דיין, ישב ליד
שולחן אחר והמתין עד שאבו־חצירא
עזב את המקום. אז
עבר למקומו ״הקבוע״ והזמין
את ארוחתו.
81 אחרי שנכשל מאבקה
של ח״ב תמר אשל על
כהונה ׳במועצה הדתית בירושלים,
נכשל גם מאבקה של
אילנה צ׳רנוכרודה להי כנס
כחברה למועצה הדתית
בעיריית חיפה. סגן־ראש־עי־ריית
תל-אביב, חיים: מנחם
פסוק, הגיב על מאבקה של
אילנה :״היא בשום אופן לא
יכולה לכהן במועצה הדתית.
זה נוגד את הדין העברי
והמהותי, שאשד, לא יכולה
להיות בתפקידי שררה. היא
קודם כל צריכה לקבל את
מרות הרבנים !״
01 בישיבת ועדת החוקה בכנסת,
שהתקיימה בבוקר של אחר
דיון לילי שנסתיים אחרי
חצות, הציג שחל את החומר
שלו לחברי הוועדה. העיר
ח״כ מרדכי וירשובסקי:
״שחל גורם לי תיסכול בגלל
ההספק שלו. אמש סיימנו
ישיבה אחרי חצות, וכבר ה בוקר
הוא מוכן עם החומר.״
השיב לו ח״כ דויד גדאס :
״מה ׳לעשות, כל אחד וההנאות
הפרטיות שלו. שחל נהנה
כנראה בלילה מקריאת פיסקי־דין
וחוזים.״
גל יום בווים
גרבי טניס
לבש כתב מבט פפורט בטלוויזיה, יורם
שימרון, שבא לשמוח עם הברזילאים. הוא
התחפש לרקדנית מברזיל. יורם, המומחה לטניט של הטלוויזיה, העדיף
את המטיבה בקאנטרי קלאב על זו שאנשי הטלוויזיה ערכו בירושלים.
השבוע היה ברור לי מראש ש לא
אצליח לבקר בכל אותן מסיבות
שאליהן הוזמנתי, ולכן מחקתי
מן הרשימה שלי את כל המסיבות
שנערכו מחוץ לתל־אביב. מסיבה
מדליקה במיוחד היתר, ללא-ספק
בקאנטרי קלאב, שעל כביש־החוף.
המרכז של עולי־ברזיל הזמין אותי
לפורים טרופי, מלא בסמבה, תח פושות,
אוכל ומצב־רוח טוב. ה אולם
הענקי היה מלא אורחים,
זוג ׳לרפואות
ששילמו 300 שקל לזוג. כולם רקדו
סמבה, על הבמה, על השולחנות,
במעברים ובדרך למיגרש־הח־אנשי
התחנה הצב־ניה
אית,
גלי־צה״ל, חגגו את פורים
לא באורגיה, כפי שכולם חושבים,
אלא במסיבה עליזה ומחופשת.
למטרה זו גייסו את התקליטייה
שלהם, את השדרים ואת כל עוב־די־התחנה.
היא נערכה ביפו ב קומה
השניה, הנמצאת כמובן מת
רות בילדרופר,
רופאת־ילדים ובעלה,
דויד בילדרופר, שהוא רופא״אורטופד. השניים נולדו
חת לקומה השלישית ׳• 9 9 :אלוף־
,שהוא רופא
מישנה חיים
בצה״ל, הזמין כמה מידידיו אל
ביתו בכפר־מעש, שליד פתח־תיק־ווה,
ושם נחוגה מסיבת־פורים המו ניו!
,שכמותה לא ראיתי כבר הרבה
זמן. לומר שכל העיר היתה שם,
זו לא תהיה הגזמה. שלושת אלפים
איש נדחסו ונדחקו בחצר־ביתו, ו רק
בני־מזל הצליחו גם לחדור אל
תוך הבית 1בגלי־צה״ל נתבקשו׳
כל המוזמנים לבוא בתילבו־שת־ערב.
כאשר נכנסתי וראיתי
בפתח־ כמה חברה בחולצות טי
ובמיכנסי״ג׳ינס, רציתי לרוץ הבי תה
ולהחליף בגדים. אבל אז נכ נסתי
פנימה, וראיתי שבכלזאת
כמה באו עם ביגדי־ערב. המפיק
ינך לי שפירא, שלבש חליפה
עם עניבה, סיפר לי כי זו הפעם
השניה בחייו שהוא לבוש כך.
״בפעם הראשונה לבשתי תלבושת
כזאת כאשר סיימתי את לימודי
המישפטים שלי,״ אמר .״אפילו ב חתונה
שלי עם כרמלה לא לבש תי
חליפה.״ גם המפקד לשעבר של!
התקנה, יצחק ליכני, לבש חלי פה
עם עניבת־פרפר. לעומת־זאת,
מפקד התחנה העיכשווי, צכיקה
שפירא, לבש חולצה פתוחה. כ אשר
שאלתי אותו איפה אשתו,
ענה :״שם בפינה, האשד הכי יפה
אשתי.״
במקום, אוסנת, זו
ו• בריקוד של סמבה נכנסתי
לקאנטרי קלאב, וחיפשתי אנשים
שאני מכירה• לא היו הרבה, אך
לעומת־זאת היו שם רופאים, רו־אי-חשבון
ואחרים, שנראו לי עלי זים
מאוד 9המוסיקאי רפי
פפחזון נתן לי הוראות איד
להגיע לכפר־מעש. עד בית־החד
לים בילינסון הגעתי ללא־בעיות,
אך כאשר התחלתי להתפתל בכבישים
הצרים שליד פתח־תיקווה,
חשבתי לרגע שאולי רפי המציא
את הכפר הזה. רק אחדי נסיעה
של 45 דקות, בין פרדסים ובתוך
פתח־תיקווה, בשתיים אחרי חצות,
הגעתי לכפר הקטן הזה, ואז גילי תי
שיירה של מאות מכוניות חו נות.
הבנתי שיש פה מסיבה• פגש תי
בתוך הצפיפות האיומה הזאת
ראש־הממשלה,
את יועצו של
גלבייה 901־
זה מה שאיפיין את העיתונאי אורי
אלוני, הכותב על מוסיקת הפופ. הוא בא
למסיבה של גלי־צה״ל בגלבייה של ערבי עם כפייה תואמת ועקל.
אפרים (״פרוייקה״) פורן, עם
אשתו, עדה, שבאו במיוחד מירושלים.
גם הם לא נהנו מן הצפי פות.
ראיתי גם את הטייס״לשע־בר
רן פקר ואשתו, חרותה,
אך איבדתי אותם בתוך ההמון ה רב.
יעל שוהם, אשתו של ה
רופא
ואחותו של הצייר אורי
ליפשיץ, נמצאה בחצר־ביתה.
היא סיפרה לי שכל ההתרגשות
הזו לא מסעירה אותה. היא הרבה
יותר מתרגשת מארבעת הימים ש קדמו
למסיבה, שאותם בילתה ב-
מיסגרת עבודתה ברשות־שמורות*
בברזיל ועלו ארצה, והם מקיימים קישרי־חברה עם
עולים אחרים מברזיל. שניהם באו מחופשים. משמאל :
גברי בנאי מן הגששים והזמרת אילנה רובינא.
גב ו סל ו לאיבוד 7^2פינוקיו
במסיבה של גלי״צה״ל, עם דוברת התחנה, שרה דורון.
למה וק בנינה ד\ל־דל;רג*ה;
יועצת־היופי, אתי אולמן (במרכז) ,במסיבה בכפר־הטבע,
בשדה־בוקר, שם חיפשה
צמחים חדשים ס ביפו הפסיקו
אנשי גלי־צה״ל את מוסיקת
הדיסקו באחת וחצי בלילה, והק שיבו
לסגן־קצין חינוך ראשי, סגן
אלוף גידי גלכוע, שישב עם
אקורדיון ואירגן שירי־מולדת• ה אוכל
והמשקאות זרמו שם בש אצל
הברזילאים ראי פע
את איש גלי־צה״ל, דוכי
לנץ, עומד על הבמה עם אשתו,
דורית, ושניהם ניגנו בכלים מו סיקליים
בלתי־ידועים לי, לקצב
הסוער של הסמבה 6בכפר-
מעש הבטיחו לי אנשי־בוהמה, ש בשעה חמש בבוקר יתחילו לשיר
שירי־מולדת, ובינתיים המשיכו
אנשים אורחים
לא רק
זה לא
או לפחות עם אף ארוך, הוא מפיק ה תוכניות
בגלי-צה״ל, אליעזר (״לאצו״),
דר, שהוא אחיה של הזמרת אילנית, שחגג בקומה השנייה.
אוננת תיסלם
היוו הזוג דורין
האופנאית, עם איש
תיסלם, יושי שדה שדורין מתכננת בימים אלה את ביגדיה
מעש. לידה עומדת סוכנת־השחקנים לביאה הון.
אתי אמנם לא התחפשה, אך באה בשימלה שהפגינה
את גופה המלא והחטוב ואף הפגינה כושר בריקוד.
לזרום למקום. חלק מן ה היה
בהחלט בלתי־מוכר
לי, אלא גם למארחים, אך
הפריע לאיש לשמוח. רק
נכרי בנאי הסביר לי, שהוא או יוהב
מסיבות אינטימיות
תר 3 בכל המסיבות היו
האורחים מחופשים כיד הדימיון
הטובה עליהם, ומה שחסר לי ביותר
היו פטישי־הפלאסטיק, שלא
נראו בשטח אנשי גלי־צה״ל
עזבו את המסיבה שלהם ב הרגשה
טובה, שהפעם זה הצליח
הברזילאים סיפרו לי להם שהמסיבה שלהם זו מסיבת״השנה
בתל־אביב ו$ו 9 >3את חיים
לא הצלחתי אפילו לראות בתוך
כל הדוחק הזה, אך אורחיו הסבי רו
לי, שעל אף העובדה שכל ה מסיבות
שלו הן המוניות, מעולם
לא היו שם כל־כך הרבה אנשים.
נשות הכנסת
ך [ ך 1ך 1 !1ז הן דורית שריד (מימין) ,אשתו של ח
1 1 1 1 1 111 יוסי שריד ונלה יעקובי, אשתו של ח
עקובי בעוד הבעלים עסקו בשיחה, עסקו השתיים בריקודי
1וו 11 חקן נכנס לה 1י1ן ואשת! ע 1מד ת ללדת.
ולו גראנט הפריע לקצין ליהנות ממישווק הכדורגל
י הרמטכ״ל לשעבר, מו טה
גור, דיבר על תהליך-
את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
ברמליטה סנגריה
קראו חם, לבה
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
כרמליטה פ 1נש
חממו את הכרמליטה בסיר
טנזוק. הוסיפו פלחי ר׳ הדר
טבעי. פירות העונה וקינמון
לפי הטעם.
ברמליטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון, או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי עץ. וקינמון
לפי הטעם.
׳השלום וסיפר :״שני אנשים
שונים כתבו ספרים על תה־ליך־השלום,
ובכל אחד מהם
מופיעה גירסה שונה של אותו
אירוע. אך עכשיו כותב סופר
נוסף על אותו תהליך, וכולנו
יודעים בדיוק מה קרה שם.״
גור התכוון לספרו האחרון של
ח״כ משה דיין.
׳ 8המזכירה היפה של סי־עת־הליכוד
בכנסת, ירדנה
מלי, נוהגת להתרוצץ במיסד־רונות
הכנסת ולגייס את חברי
סיעתה להצבעות שונות. ראה
זאת יושב־ראש סיעת המערך,
ח״ב משה שחל, והעיר ב אנחה
:״אילו היתה לנו ירדנה
כזאת, לא יהיה המערך מאבד
את השילטון !״
! 0על המצב הכלכלי התבטא
העיתונאי שלום רוזנ פלד
:״דור בא וארידור הולך,
והאינפלציה לעולם נשארת.״
1נורית גפן, אשתו של
המשורר יהונתן גפן, ערכה
לו מסיבת־הפתעה ליום־ההו־לדת
שלו. היא סרגה לו צעיף,
ונסעה לבני־ברק, לנשים ה־רוקמות
על טליתות, כדי ש־ירקמו
על הצעיף את ההקדשה
שלה באלה המילים :״לאהובי,
מאשתך הראשונה, האחרונה
והחוקית.״ אין גפן מסיר צעיף
זה מעל צווארו.
| יהונתן גפן כתב ספר
ילדים, שאותו איירה ג׳ודי
קראום. הספר נקרא ספר
שלם על חתול אחד. בעיתון
הארץ כתב המבקר הספרותי
כי הגברת קראום, נוסף על
כישוריה המוסיקליים, היא גם
ציירת. המבקר חשב שהציירת
היא הזמרת גזוזי קראום,
אשתו של המלחין שמוליק
קראום.
1הצייר מיפאל אר-
גוב, המשתתף בתערוכה קבו צתית,
שתיפתח בסוף חודש
זה, בשם מחווה לריאליזם,
טוען כי ממשלת ישראל חייבת
לו טיול במצרים. בהיותו ילד
למד בבית־הספר החקלאי כדורי
ואז חייבו כל ילד לשלם שתי
לירות תמורת הלימודים, והב טיחו
לכולם כי עם גמר הלימודים
הם יסעו לטיול לארץ
היאור. אך אז פרצה מילחמת־העצמאות,
ומאז ועד היום לא
נסע.
! 8צייר נוסף באותה תערוכה,
אריה וייס, התנה את
השתתפותו בתערוכה בכך ש היא
לא תיפתח ביום ה־.11
״זה תאריך לא טוב עבורי.
ב־ 1979 היתד, לי תערוכה
קבוצתית במוסיאון תל־אביב,
שנפתחה ב־ 11 בחודש מארס.
ב 1980-היתד, לי תערוכה
בלונדון, שגם כן נפתחה ב־,11
ואחר כך תערוכה בארץ. בכל
אחת מהן נגנבו עבודות שלי,
מאז אני מסרב לפתוח תערוכה
בתאריך זה.״ התערוכה נפתחה
ב־ 21 בחודש.
1במיסעדה תל-אביבית
ישבו מלך הפיצות, מנפרד
כץ, והעיתונאי דירי מנוסי.
כאשר סיפר כץ כי הוא עומד
להקים בארץ רשת של חנויות
למימכר המבורגרים, והוא עו מד
לקרוא לה אנקל סם, כלומר
הדוד סם, הציע לו דידי לשנות.
את לשם לאנקל כץ או ל־סמבורג
ריסי!
בשבוע שעבר התקיימה
במועדון צוותא בתל־יאביב אז כרה
לפנטומימאי קלוד קיפ־ניס,
שנפטר לפני שבועות
אחדים בארצות־הברית. קיפ־נים,
שהופיע שנים רבות ביש ראל,
עשה בזמנו סרט קצר
בהשתתפות אשתו ובתו, שהוק רן
באזכרה.
בראיון עם איתן דג־ציג
אמר ד״ר שלמה לניא־דו,
מנהל המחלקה הקרדיולו
גית
בבית־החולים אינילוב
׳בתל־אביב :״הרופאים במח
״מאז
שאני בבית עם הילדים,
הפכתי כימעט לרופאה,״ אמרה.
1מנכ״ל כור, נפתלי
בלומנטל, שהוא מועמד ל תפקיד
שר־האוצר ׳בממשלת
המערך, נשאל אם לא כדאי
לקצץ את מיספר חברי־הכנסת
ל־ ,60 כי בלאו הכי מעטים
מהם באים לישיבות. השיב
בלומנטל :״ברשימת הקיצוצים
״דויד לוי, האיש החזק ב הסתדרות״
.מתחת לפלקט זה
כתוב בכתב־יוד :״דויד לוי,
האיש הדופק חזק את הפועל
בהסתדרות״ .שאל משל :״האם
זו הסיסמה החדשה של ה ליכוד?
| יושב־ראש איגוד הבנ קים,
ד״ר אשר הלפרין,
מאושר מכך שמנכ״ל בנק
גילה ארמגור
השחקנית עסוקה מאוד על הבמה ובסרטים. ב־ 1959 שיחקה במחית
״מריוס״ את תפקידה של פני, שהיתה מאוהבת במריוס, שאת תפקידו
שיחק השחקן אורי לוי. בימים אלה חזרה גילה לזרועותיו של לוי, הפעם בתפקיד אשתו זיוה, בסירטו
החדש של עוזי פרס ,״אהבה ראשונה נידונה לכישלון״ .כשם שב״מריוס״ היתה לה סצינת נשיקה עם
אורי (למעלה) כן גם בסרט (למטה) .אלא שמאז הסצינה הבימתית התבגרו השניים בכמה שנים.
לקה שלי אינם טוענים שמתים
מעבודה קשה. רק זה חסר לנו
כיום למוסר־העבודה בארץ.״
1באותו ערב־ראיונות אמר
יגאל ליוסי[ ,מפיק סידרת-
הטלוויזיה עמוד האש :״רבים
מחברי בטלוויזיה שאלו אותי
בחמש השנים האחרונות מה
אני עושה, ואני השבתי להם :
ציונות.״
אילנה, אשתו של לו־סין,
היא עורכת־דין, שהעדיפה
להתמסר בשנים האחרונות
לגידול ארבעת ילדיה. היא
סיפרה שעם בנם בן ה־ 12 הם
צופים בסיידרה מדי שבוע.
בכנסת, הרשימה היא ארוכה,
אך איני בטוח שזה הדבר
הראשון דווקא שצריך לקצץ.״
הגיב גירעון שגיא, חבר
הוועדה המרכזת של ההסתד רות
:״על פי התור הארוך
של המועמדים לכנסת צריך
דווקא להכפיל את מיספרם
ל־״.240
שגיא יצא עם מזכ״ל
ההסתדרות, ירוחם משד,
לסיור ברחובות תל־אביב, כדי
לראות את שלטי־ד,תעמולה של
המערך לקראת הבחירות להס תדרות.
ליד הסינרמה הם ראו
פלקט גדול של המערך, ולידו
פלקט של הליכוד המציין :
הפועלים, יעקב לוינסון,
שוב אינו מועמד לתפקיד שר ד,אוצר
בממשלת המערך. כש נשאל
על כך, השיב :״תפקיד
של שריה,אוצר זה לא כמו
בבנק, שאפשר שם להוריד
פקודות.״
81 במיסגרת הוויכוח המתנהל
בין מישרד־הפנים וחברת
החשמל על אופן פריקת הפחם
ומקומו, נשלח אדר י,מחי,
מי שהיה מפקד בכיר בצר,״ל,
לחוץ־לארץ, כדי להביא משם
סרטי־הסבריה המאשרים את
עמדת מישרד־הפנים, שלפיה
הפחם מזהם את האוויר. קמחי
חזר בידיים ריקות. לדבריו
העול ם הז ה 2273
אנשינו
איו הפחם מזהם. בכל המקו מות
שבהם ביקר מצא את
עובדי המיפעלים בפחם עוב־דים
בחלוקים לבנים כשלג.
! מפכ״ל המישטרה לשע בר,
חיים תגורי, הפך ה-
!אחראי למטה הבחירות של
מחוז הדרום מטעם מיפלגת
העבודה.
| 0עורכת דבר, חנד! זימר,
נכנסה לחנות לדברי־חשמל
ברחוב דיזנגוף ונתנה מיקסר
לתיקון. כאשר שאל אותה
המוכר על איזה שם לרשום
זאת, ענתה לו :״זמר.״ יאמר
לה המוכר :״תיכף זיהיתי
שאת נעמי זמר.״
! 0בקבלת־פנים פגש שגריר
ארצות־הברית בישראל, סמו־אל
לואיס, את מנכ״ל מיש־רד־הפנים,
חיים קוכרסקי
ושאל אותו :״איך זה קורה
בלתים
מאת
דניאלה שמי
אד אסנר, המגלם את דמותו
של לו גראנט בתוכנית-
הטלוויזיה. לפני כשנה היה
זוניק בארצות־הברית, טילפן
אל אסנר וסיפר לו כי תוכנית־הטלוויזיה
שלו גרמה לו לרי בים
עם אשתו .״בכל יום
ששודרה תוכגיתד על המיירקע,
שידרה הטלוויזיה הירדנית
תוכנית על כדורגל, ואני תמיד
רציתי לראות את תוכנית-
הספורט, בעוד שאשתי רצתה
לצפות בך.״ אחרי שיחה זו
נפגש עמו אסנר, ומאז מקיי מים
השניים יחסי־ידידות.
י ש עי הו
01 העיתונאי
(״שייקר,״) אכיעם היה ב משך
26 שנים כתב לענייני־עבודה
בצהרון מעריב. הוא
לא החסיר יום־עבודה אחד
בשל מחלה. לפני שלושה
חודשים החל לסקר נושאי־בריאות.
אמר שייקה :״מאז
מרים עציתי
המפיקה של תיאטרון הבובות של
אריק סמית, נקלעה לקשיים בטפיים
בתיאטרון הזה. היא פירסמה בעיתונות על קשייה, וטענה שביגלל
חוסר מימון מספיק היא עלולה לסגור את התיאטרון. היחידי
שנחלץ לעזרתה היה ליאון רקנטי, מנכ״ל ״בנק דיסקונט״
(משמאלה) שהושיט לה את התמיכה הכספית. מרים הזמינה
אותו של מישרדה, ושם הודתה לו הבובה רוזלינד בשם התיאטרון.
אריק סמית יושב בתמונה ליד עציוני, ומאזין לדברי הבובה.
שכל מי שיש לו כיפה על
הראש עובד לבסוף במישרד־הפנים
ד׳ השיב לו קוברסקי :
״עובדים את הבורא מתוך
פנימיות הנפש.״
0בעת שערך את תוכנית־הפורים
שלו, שהוקרנה ביום
החמישי האחרון בטלוויזיה,
היה עמוס אטינגר עסוק
ביותר. לפתע באו אליו ואמרו
לו כי קריינית ׳הרצף, יעל
ודד, לא באה לעבודה, והוא
לקריין כמה שורות. עמוס
הסכים, התאפר, נכנס
וסיפר למצלמות על
,,־הטלוויזיה שתשודר ב־מלי׳יעל
חייה של השחקנית
;^לר, שרה ברנארד, ול־
*.תע הוסיף :״יש שחקן עוד
יותר מוכשר מברנארד, וזהו
עמוס אטינגר, שקשה לעבוד
עליו במתיחות, כי הוא מומחה
בזה מימים ימימה.״ את הקטע
הזה לא שידרו על המירקע,
אך שידרו אותו במסיבת־פורים
שערכו עובדי הטלוויזיה באותו
הערב.
! 0בעיתון דבר מציינים ש־אלוף־מישנה
(מיל׳) זאג (״זו־ניק״)
שחם, שהוא כיום
פקיד בכיר בסוכנות, הוא חבר
טוב של השחקן האמריקאי
העו ל ם הז ה 2273
שהפכתי כתב לענייני־בריאות,
הספקתי כבר לחלות פעמיים
בשפעת קשה, והחסרתי יותר
מעשרה ימי־עבודה, יותר מ אשר
בכל שנותי בעיתון.״
0המשוררת־עיתונאית מי כל
סנונית הוציאה ספר
חדש לילדים בשם הגור של
יורם. לצורך כתיבת הספר
היא נסעה לידיד־וטרינר ב הדרה,
ושם, בחברת צלם,
צילמו גור מסויים. כעבור
כמה ימים נפטר הגור, ועל
השניים היה לחפש גור אחר.
! 0השבוע הוזמן הפירסו־מאי
גירעון בריר,מן לכוס-
קפה באחד ממועדוני־הלילה
בתל־אביב. אך כאשר הגיע
לשם, גילה כי שותפיו למיש־רד־הפירסום,
שבו הוא עובד,
הכינו לו מסיבת־הפתעה ל כבוד
יום־הולדתו שחל באותו
היום. אחת המתנות היתד,
רקדנית־בטן, שחוללה לפני
האורחים.
! 0שחקן תיאטרון החאן
הירושלמי, אורי אכרהמי,
מגלם את דמותה של סטיינקה,
אשר, בחודשי־הריוניה האחרו נים,
במחזה הרפתקאות החייל
איוון צ׳ונקין. בקרוב עומדת
אשתו ללדת בפעם הראשונה.
אבא אבן בכנסת. לידו מאיר תלמי
סגסונה אחת גדורה
ואללה, מי היה מאמין? תיבה כתבה בומבה של
ספר. מה זד, בומבה? פצצה ממש ! הספר הכי־הכי טוב
על מילחמודד,עצמאות חוץ מהספר ושאתם יודעים של מי.
קראתי כבר שליש, ואולי אפילו חצי כימעט, אפל
אני זיריך לכתוב על זה תיכף עכשיו, כדי שתוכלו לרוץ
ולקנות אותו, למה ׳שמי יודע אם יעוד יהיה בחנויות
כשאגמור את הספר.
ואני לא צריד לקרוא ספר שלם כדי לדעת שהוא
טוב. אחדי השלוק הראשון אתם יודעים אם החלב הוא
טוב או שהלך קיביני, לא?
אז תמיד חשפתי שתיבה היא כזאת מין אשה קשוחה,
מה זה קשוחה — תוקפנית, צועקת עליך כשאתה
רוצה לשתות בשקט כוס קוניאק והיא כבר שתתה שתיים,
ואומרת שהכל חרא, אתה
והמדינה שילד, וביכלל לא
היה שום דבר טוב בארץ
מאז משה רבניו ועד עכ שיו,
חוץ מהפלמ״ת, ו משה
רבנו בטח גם היה
פלמ״חניק.
אז פיתאום, מה אגיד
לכם, תיבה אחרת. כזאת
שמרגישה ורואה. מרגישה?
הדגשות ממש מש פריצות
לה מהאוזניים.
והמחשבות? יא אללה?
זה כבר לא שהפלמ״ח
היה הכי טיוב, הכי־הכי, ו־שהפלמ״ח
היה כזה וגם
כזה וגם כזה, ומי שלא
היה בפלמ״ח שווה לתחת,
וכל מה שהיד, בפלמ״ח היד, נהדר אלף. ושהכי־הכי טוב
בפלמ״ח היה ״השד הבלונדי״ ,שקוראים לה תיבה.
(פעם, ביוני , 1948 שלחו אותנו למחנה סרפנד כדי
׳לתפוס את המקום שיל החבירה מהפלמ״ח, ששלחו אותם
לדפוק את אנשי אצ״ל, שהביאו אז את אלטליניה. אז
אנחנו, שרק היינו אנשי חי״ש, חשבנו: זהו זה, עכשיו
נדפוק אותם. המחנה יהיה מלא בנות מהפלמ״ח. חתיכות
אחת־אח׳ת. כאלה מין בלונדיות עם צמות, מהקיבוצים
וההכשרה. אז חשבנו שנתחיל איתן, ונראה להן, ונעשה
סמטוחה אמיתית, יעני התחברות של החי׳׳ש והפלמ״ח.
אז הייתם צריכים לראות. הבנות האלה הרימו אף, לא
דיברו איתנו אפילו. בשבילן, החי״ש זה היד, כמו אוויר.
לא ראו אותנו. יוק. לא פלמ״ח — לא בני־אדם).
אז חשבתי ׳שגם, תיבה בספר שלה תהיה כזאת, וש הכל
יהיה כיתוב כמו אנו־אנדאנו-אנו־הפלמ״ח ולפקד
דה־תמיד־אנחנו ועוד כל מיני שטויות כאלה. מפני ש יתמיד
חשבתי שתיבה נעצרה ב־ , 1948 ונתקעה שם, וכל
העולם שלה נעצר, כמו השמש בגיבעון, חה-חדדחה.
אז תתארו לכם איך שאני מופתע כשאני קורא את
הספר. מופתע? מופתע זה כלום. נדהם! מפני שתיבה
כותבת את האמת. ומסלקת כל מיני שטויות על הפל־מ״ח,
כאילו שמה מתחת לישבן שלהן לבנה של טי-
אן־טי: .והיא מגלה שבפלמ״ח היו כל מיני בעיות ׳,וש לא
התייחסו אל הבנות כמו אל בני־אדם, והכל היה
ברדק אחד גדול, ושאם ניצחנו במילחמה זה היה נם
מהש מיי ם.
ובכלל, יש המודה,מון אמת בספר. מה זה אמית? כל
מילה מסריחה מאמת! שעל כל פייטר במילחמה ההיא
היו אולי עשרה ג׳ובניקים ומאה משתמטים, וזד, כולל
כימעט את כל השרים והח״כים והמ׳נכ״לים והשמנכ״לים
שמנהלים לנו את המדינה היום. אז מי שאומר שכך
צריד להיות, ולמה זה מדברים על זה, ושזה דרכו של
עולם, וככה וה — שידחוף את זה אתם יודעים לאן.
מפני ׳שאני חושב שאין מוראטורייום על השתמטות, ומי
׳שהיד, פעם מנוול יהיה מנוול עוד פעם, ואם יקרה לנו
כאן משהו, הם כולם יהיו על האווירונים לאמריקה,
ואנחנו נהיה פה ונאכל את החרא שהם השאירו לנו.
כמו אז.
לתיבה (ידעתם שקוראים לה נתיבה בדיד,ודה? בחיי!)
יש המון מה להגיד על זה, והיא גם אומרת את זה,
עם הרבה מאוד חוכמה, ורגש, והעברית — היא כותבת
יעני, בשפה שלנו, אבל גם רואים שהיא יודעת טוב־טוב
עברית, ושהיא ביכלל לא כזאת בורה ועם־ד,ארצית כמו
שהיא עושה את עצמה. ואם אתם לא רצים תיכף ומיד
לקנות את הספר הזה, שקוראים לו — 1948 בין הספירות,
אז אתם שינים יותר גדולים מכפי שאתם חושבים.
אז יאללה, תקראו ואחר־כך נדבר עוד פעם. מפני
שיש המון מה לדבר יעל התקופה ההיא, ומה התקלקל
בעצם, ומדוע יצאה לנו מדינה כמו ישיש, ולא כמו
שחשבנו אז שצריכה להיו׳ת.
דם בבגד אד
כואב לי הלב לראות ימה קורה לעמוד האש.
שמונת הפרקים הראשונים היו מצויינים, כימעט
מושלמים. לא רק חומר צילומי מדהים, לא רק עבודת-
מחקר יסודית, אלא גם תיאור רב־ממדי, שהיה כימעט
סיפרותי בעומק תפיסתו.
ופיתאום — תיפלות. הסרטים נשארו יפים, המחקר
ממשיך להיות טוב — אך רדידות נוראה השתלטה על
הכל. הספרות הפכה תעמולה — ׳תעמולה זולה, כימעט
פרימיטיבית, חד־ממדית, שקופה.
למשל: התיאור בפרק ד 11-,על הפרעות בעיראק.
גם מי שאינו מתעמק במייוחד יכול היה להבחין בחו טים
הגסים.
מסופר על ההפיכה ״הפרדינאצית״ שהתחוללה בעי ראק.
ההגדרה עצמה שיטחית. ראשיד עלי אל־כיילאני
לא היה יותר ״פרדנאצי״ מאשר אנוור אל־סאדאת ואב רהם
שטרן, הוא יאיר, שביקשו להיעזר באוייבי״האנג־לים
כדי לגרש את האנגלים.
אך לא זה העיקר.
בהמשך יישיר מסופר על הפוגרום האכזרי שנערך
ביהודי בגדאד. האשד, מתארת את הדברים בהתרגשות
עמוקה. ברור לחלוטין לפי התיאור שאת הפוגרום ערכו
אותם פרו־נאצים, כאשר היו קרובים לתבוסתם. שום
צופה נורמלי לא יכול היה להבין את הדברים אחרת.
האשד( ,שהתה אז ילדה) ממשיכה לספר שכאשר
חזרה למחרת היום הביתה, עמדו לפני הבית שני חיי לים
בריטיים.
איך הגיעו לשם?
הנה האמת הפשוטה: החיילים הבריטיים הגיעו לשם,
מפני ׳שהי׳ו שם לפני שהתחיל הפוגרום. מפני שאותה
התפרעות זוועתית התחילה אחרי שהמורדים הלאו
.אפשר גם לקרוא לה ״ארץ־ישראל״ .אך יש ראל,
למען השם?
עיירת פיתוח רוחנית
חווייה מדכאת מאוד: הרצאה לפני הסטודנטים ב אוניברסיטת
בר־אילן.
לא ציפיתי שרוב הנוכחים יסכימו עם דיעותי. אני
מכיר את הרוח השולטת באוניברסיטות, קל וחומר באו-
ניברסיטה דתית־לאומנית זו. כאשר קיבלתי את ההז מנה
׳,הייתי מוכן לוויכוח חם. אני אוהב ׳ויכוחים חמים.
לא הדיעות של השואלים הפריעו לי, על כן, אלא
הפרימיטיביות הנוראה של דבריהם. הם נשמעו כאילו
היו רובוטים, שניזונו ממאה אילף מאמרים ראשיים של
צהרון, והחוזרים יעל הדברים כאשר לוחצים על כפתור.
מילבד שואל אחד או שניים, הציגיו כל השואלים־
המתווכחים ״תיזות״ (אם אפשר לקרוא כך לגיבובי-
מליצות, שהבורות מתחרה בהן בשחצנות) אשר רמתן
היתה מביישת מצחצח־געליים אלג׳ירי בפאריס. ומבחי נה
זו לא היה הבדל בין הקשישים, שנראו לי כמר צים,
ובין הצעירים, פאר ציבור הסטודנטים.
איני מזכיר את פאריס במיקרה. בשבוע שעבר הז דמן
לי לשהות: בפאריס, ודווקא באמור סן־מישל, רובע
הסטודנטים. ישבתי בביתי־קפה, שמעתי פה ושם שיחות.
על הקשר יבין אמנות מופשטת ובין פילוסופיה. על המוסיקה
של הרנסאנס. על המסר של ברכט.
הסטודנטים היקרים (יקרים לנו, כי אנו משלמים
הון־עתק כדי להחזיקם במיכללות) משוכנעים שהם פאר
הגאון היהודי. האם עולה על דעתם שבהשוואה לסטו דנטים
היהודיים בסורביון, באוכספורד יובהארווארד הם
מהווים עיירת-פיתוח רוחנית?
שיג את ח ינם
מניים של איל־כיילאני גורשו על־ידי הצבא הבריטי מ בגדאד.
באותה שעה כבר שלטו הבריטים בעיר.
מדוע זה קרה?
על כך יש השערות שונות. ייש אומרים: הבריטים
חששו מפני זעם ההמון, שהזדהה עם הלאומנים המובסים•
,ושראה בבריטים כובש זר. הבריטים יזמו פוג רום,
או לפחות הניחו ליו להשתולל, כדי להסיח את
זעם ההמון לעבר היהודים, כמו בימי רוסיה הצארית.
גירסה אחרת אומרת שאת הפוגרום אירגנו אנשיו
של גורי אל־סעיד׳ ,שחזרו על גבי הטאנקים הבריטיים.
הם רצו לטשטש אמת בלתי־נעימה זו על־ידי הסתת
ההמון ׳נגד היהודים.
יש גם המניחים שאיש לא אירגן את הפוגרום, אלא
שזה התחולל פשוט מפני שנוצר חלל ריק — המור דים
ברחו, הבריטים: וסוכניהם המקומיים טרם הצליחו
להתבסם, והאספסוף התפרע.
פרשה זו מעניינת אותי מזה כמה זמן, ודיברתי עם
חוקרים שונים — ביניהם חוקר ערבי שהקדיש זמן
רב לנושא זה.־ הוא נבר בתיקים העיראקיים וה,בריטיים.
בלונדון נתקל בתופעה מוזרה: הדו״חות של השגריר
הבריטי בבגדאד על הפוגרום לא שוחררו לפירסום, גם
כאשר הגיע מועד ההתיישנות של הסודיות, על פי ה חוק
הבריטי. הופעלה לגביהם תקינה מייוחדת, המאפשרת
לממשלה לגנוז מיסמכים יעד למאה הבאה, מטע מים
של אינטרס לאומי.
אנשי עמוד האש, שחקרו נושאים קשים ומסובכים
יותר, יכלו לגלות גם עובדה זו.
תחת זאת. בא התיאור הכוזב והמסית, שכאילו נועד
להגיד לצופה: כל הערבים רוצחים, פורעים ,״כנופיות״,
יחבל.
ועוד פרט קטן: באותו יפרק הופיעה מפה, המתייחסת
להתקדמות הקורפוס האפריקאי של ממל לעבר
תעלת־סיואץ. במפה זו סומנה הארץ, בגבולות המנדאט,
בשם ״ישראל״.
באותם הימים היתד, קיימת מדינה בשם ״פלשתינה
.הצטערתי לשמוע כי לאה בן־דור מתה.
לאה בן־דור הייתה במשך שנים עורכת ג׳רוזלם פוסט.
ובעלת טור שבועי של המתרחש בכנסת. קרא(זי לה,
בליבי ,״המכשפה״.
היא שנאה אותי. למה? ככה. בלי סיבה ישירה. מעו לם
לא דיברתי עימד, אף מישפט אחד. מעולם לא פגע תי
זאת היתה שינאה טהורה, בלתי־אישית, שיינאה ל שמה.
היא הזכירה לי את שינאתה של גולדה מאיר,
׳שגם היא היתר, שיינאה טהורה. בכלל, היה חרבה דמיון
בין שתי נשים אלה, שאהבו זו את זו.
(פעם, עוד לפני שגולדה היתד, ראש־ד,ממשלה, נאמתי
נאום על משהו — נדמה לי על סמים — ובאמצע דברי
עצרתי ואמרתי :״ועכשיו אבי רוצה להשיב לחברת-
הכנסת גולדה מאיר יו״ר הישיבה הפסיקה אותי ו אמרה
:״אבל חברת־הכבסת מאיר לא אמרה שום דבר !״
על כך עניתי :״איני משיב לקריאת־ביניים, אלא לה־עוויות־ביניים
של חברת־הכנסת מאיר.״ כי גולדה ישבה
ועיוותה את פניה, לשמע
דברי, בהבעה כה בולטת
של גועל-נפש, בוז וזיל-
זול, עד שאי-אפשר היה
להתעלם מכך).
איני יודע מה יש בי
המעורר שינאה כד, עמו קה
אצל סוג מסויים של למדתי ונשים. אנשים להשלים עם תכונה זו.
את הישינאה של לאה
בדרור אהבתי. כי כתו צאה
ממנה לא יכלה לכתוב
אף טור שבועי אחד
מבלי לכלול בו הערת-
ארם יעלי .״חבר־הכנסת
אבנרי הופיע בכנסת כש כן־דור
הוא
עונד עניבה אדומה
זוהרת, שממש האירה את את אולם־המליאה ו-
׳שלאה בך דור כתבה באנגלית מצויינת, יובם יגנג_
ריק -היה זה תענוג לקרוא אותה.
איני פרוורסי. אני מעדיף בהחלט מאמרי־שבח
על פני מאמרי־שינאה. אבל אני מעדיף מאמרים הכתו בים
היטב, גם כשנוטפת מהם השינאה כלפי, על פני
מאמרים הכתובים בידי חסרי־כישרון, המהללים אותי
עד לב השמיים.
איני מפונק בביוגראפים. נכתבו עלי ארבעה ספרים
— אחד עובדתי, של אמנון זיכרוני, על פעולתי בכנ סת,
אחד פולמוסי בערבית, מאת איש חזית־הסידוב ה פלסטינית,
שתקף את תוכנית־הש׳לום שלי, ושניים בידי
ישראלים, הכתובים בשינאה עיוורת. למירב ד,הצער, שני הם
כתובים בחוסר־כישרון בולט, שלא לדביר על המידע
הכוזב השורץ בהם.
בהשוואה לאלה, הכתיבה של לאה בן־דור היתד,
מלאסת־מחשב׳ת. היה תענוג לקרוא אותה. פניני-לשון,
אחת־אח׳ת.
הבל שהלכה לעולמה. הייתי מוכן לקרוא עוד הרבה
מאמרי-שיטנה שלד, עלי. ואף ליהנות מהם.
׳!ממי
״1 1 5 1 1
וכך, עד שהתהפך גלגל המיל־חמה,
שלט כעולם המיתוס של היד
החזקה היעילה. דור שלם קיבל
אותו מרצון או מאונם, כהכרה או
מתחת לסף ההכרה.
111711111
וח רעה מהלכת אימים במדינה —
1הרוח הרעה של הייאוש מן הדמוק רטיה.
נדמה
שכבר נאמר על כך הכל. אין
צורף בסיקרי דעת־קהל כדי לעמוד על
תופעה זו. אפשר לשמוע על כך על כל
צעד ושעל. מפי צעירים ומפי קשישים.
מפי אשכנזים ו״בני־עדוודהמיזרח״.
די. היא נמאסה, כל הדמוקרטיה הזאת.
צריכים לשים קץ לבאלאגאן.
דרושה יד חזקה.
הממשלה אינה מתפקדת. בגין אינו אשם
בכך לבדו. גם הממשלה הקודמת, של
רבין, לא תיפקדה . .וגם הממשלה הבאה,
של פרם, לא תת$ד. די להסתכל איך
פרס מפספס עכשיו, איך נכשל בפרשת
יעקוב לווינסון, איך פיטפטו אנשיו עוד
לפני שיצא מן הפגישה עם המלך חסן.
אם הם מתנהגים כך באופוזיציה, איך
יתנהגו בשילטון? נורא לחשוב על כך!
והכנסת? פחד! המליאה ריקה, עד ש־היו״ר
נאלץ לנעול את הישיבה. יושבים
במיזנון, עושים קנוניות ומברברים.
וביכלל, המיפלגות — סופר־מארקטים,
בליל של אינטרסים ודיעות. הכל צביעות
והתחסדות. אדם הגון אינו יכול להת קיים
שם. ובמיפלגות הקטנות אין טעם
לתמוך, מפני שהן קטנות.
המערכת כולה רקובה. אין טעם לתקן
פרט זה או אחר. שינוי שיטת־הבחירות,
חוקי־מיפלגות, שינוי בתקנון־הכנסת —
הכל שטויות של פרופסורים.
צריכים לחסל את המערכת כולה. היא
פשוט אינה מתאימה לנו.
היטלר ושות׳ הבטיחו הבטחות רבות —
מרחב־מחייה, שילטון עולמי, סדר חדש,
התחדשות הגזע, דם ואדמה, ומה עוד.
אך על הכל האפילה הכטחה
אחת, שמשכה את הדור יותר מכל
אחרת: ההכטחה להקמת מישטר
חזק, יעיל, נחוש־החלטה, מסודר.
אחרי השואה הכלכלית שעברה על
העולם המערבי עם התמוטטות הבורסה ב־
, 1929 אחרי שנים ארוכות של מנהיגים
עלובי־גפש בכל הדמוקרטיות המערביות,
התגעגעו העמים למישטר חדש. רבים אמ רו
לעצמם בליבם :״לא חשוב איזה מין
להן היכולת לכלכל את מעשיהם בתבונה
וביעילות, לקבל החלטות נוקבות, לפעול
בצורה חותכת.
אין צורך להוסיף בי תחושה כללית
זאת עוד גברה באשר פרצה המיילחמה.
היטלר כבש את פולין במילחמת־בזק. הוא
השתלט במהירות־שיא על דנמארק, נור ווגיה,
הולנד, בלגיה, צרפת. הוא עמד
לכבוש אדטו־טו את בריטניה. הוא הש תלט
על הבאלקאנים. הוא פלש לברית־המועצות
האדירה, והגיע במכה מדהימה
אחת אל שערי מוסקווה, לנינגראד ורד
קווקאז.
דרוש פיתרון ראדיקלי.
יד חזקה:
כי ככר עכרתי את זה פעם.
אני, וכל בני־גילי, שנולדו באמצע
שנות ה־ ,20 ושעמדו על דעתם בשנות
ה־.30
איננו זקוקים לעמוד האש, כדי להיזכר.
אולי כדאי לספר על כך למי שעוד
לא היה אז בחיים. זהו הנסיון המזוקק
של דור שלם.
דור שלמד כי היד החזקה אינה
רק הרת־שואה — פשוטו כמשמעו
— לעמים אחרים, אלא גם לעם
שלה עצמה.
1 1 1
?77 נות ה ־ 30 היו תקופת־שפל לדמו י
קראטיה. לא רק מבחינה מעשית, אלא
גם מבחינה רעיונית ורוחנית.
מדינה אחרי מדינה התמסרה למיקסם
הדיקטטורה. בעיקבות איטליה (בניטו מו-
סוליני) וגרמניה (אדולף היטלר) צעדו כל
מיני מדינות קטנות וזעירות.
דיקטטורים כמהדורת־־כיס צצו
כרחכי אירופה, כפיטריות־רעל
אחרי הגשם.
טעות היא לחשוב, בדיעבד, כי הדיק־טטורים
נישאו רק על כתפיהם של הבריו נים,
בני האספסוף, הלומפן־פרולטאריאט,
חסרי־השורשים ,״כל איש מצוק, וכל איש
אשר לו נושה, וכל איש מר־נפש.״ נהרו
אליהם גם יפי״הנפש, מיטב הנוער האידיאליסטי,
רבים מן האינטלקטואלים.
כל אלה נמשכו על־ידי פולחן הכוח
הטהור, על־ידי רעיונות מעורפלים של
פרידריו ניצשה (״השאיפה אל הכוח״,
״המיפלצת הבלונדית״) שהיו מעורבים בכמה
סיסמות פשטניות של צ׳ארלם דאר־ווין
(״הישרדות המוכשרים ביותר״) ,מיסטיקה
וביולוגיה.
לא רק שכירי־חרב מארוקאיים הביאו
את פראנצ׳סקו פראנקו אל מאדריד, אלא
גם משוררים וסופרים, שחלמו על התהילה
הספרדית של ימים עברו.
אכן כן.
אחרי המילחמה, כאשר נפלו הארכיונים
הנאציים אדירי־הממדים לידי המנצחים,
ניתן לבני־דורי להציץ בפעם הראשונה
אל מאחורי מסכי-הברזל של ד,דיקטטורות
הפאשיסטיות. כעבור כימה שנים,
כאשר הדים ניקיטה כרושצ׳וב חלקים
ממסך־הברזל של התקופה הסטאליינית,
ניתן היה גם להציץ אל ׳תוך הדיקטטו רה
האדומה.
התוצאה היתה מדהימה. המיתוס
של הדיקטטורה היעילה מת
מוות חטוף. כמקומו כאה תמונה
שונה לגמרי.
צריכים להכניס סדר לכרדק,
אהת ולתמיד.
ך * תופעה הזאת מפחידה אותי מאוד.
י 1אבל היא גם קצת מצחיקה אותי.
>7כל הגלגל התהפך. הדמוקרטיות
י * ניצחו במילחמה. אפשר להתווכח על
השאלה מי יתרם יותר לניצחון על הפא-
שיזם — הצבא הסובייטי או צבאות הדמוקרטיות
המערביות. אך אין ספק שה אמריקאים
׳והבריטים תרמו תרומה עצו מה
לניצחון.
האמריקאים? הבריטים? אותן דמוקר טיות
״עלובות״ ,״רקובות״ ,שהיטלר ומו־סולייני
דיברו עליהן בבוז כה תהומי?
היטלר ו מו סו ליני: מאח רי המסך שלט הברדק
שילטון יהיה, ומה יעשה — העיקר ש יתפקד
כראוי!״
הם כחדו כיד הזקה.
מוסוליני הרשים את העולם כאשר הביא,
סוף־סוף — סדר לאיטליה. בפעם הראשונה,
כך נאמר, מגיעות הרכבות
האיטלקיות בזמן. וחוץ מזה ייבש את
הביצות הפונטיות, מיבצע אשר יוליום קי סר
כבר ניסה לשווא לבצעו.
כאשר הגיע היטלר לשילטון בארץ ש היתר,
מוכת יאוש וסבל כלכלי, היו הכל
מלאים התפעלות• הוא חיסל את האבטלה.
הוא החזיר את מיליוני המובטלים המייו־אשים
לעבודה יוצרת. הוא בנה את האו-
טוסטראדות.
(עד היום, כשמדברים עם גרמנים בני
הגיל הזה, הם אומרים :״נכון, הוא עשה
דברים איומים. אבל היו לו גם צדדים
חיוביים. הוא נתן עבודה למובטלים ובנה
את האוטו־באן.״)
המישטרים הפאשיסטים נראו
כדיני כני־דורם כמערכות-מופת
•טל יעילות. הכל היה מתוכנן. הכד
דפק כהלכה.
מנהיג אחד נתן את הפקודה, וזו בוצ עה
בדייקנות על־ידי כל אברי הגוף ה לאומי,
כאשר על כל מיגזד מופקד מנהיג
אחד ואחראי משלו. כל אדם ידע למי
הוא אחראי, על מה הוא מופקד, ולפני
מה הוא עתיד ליתן דין-וחשבון.
לאחר מכן, כאשר יצאו היטלר ומוסו־ליני
למסעי־השוד שלהם באירופה ובעולם,
עוד גברה ההתפעלות. היטלר פלש לחבל-
הריין, סיפח את חבל־הסאר, בלע את אוס טריה,
השתלט על צ׳כוסלובקיה. היטלר
יודע מה הוא עושה. מוסוליני השתלט על
אלבניה, כבש את אתיופיה. מוסוליני צודק
תמיד.
ואילו מולו — דמוקראטיות עלו־כדת,
כהנהגת עסקנים עלוכים.
הן לא יכלו להגיב. הן לא היו מסוגלות
לחסום את דרכו של המנצח. פשוט חסרה
לא היה ספק. היד החזקה השתלמה
להם, לגרמנים.
ך ל כני גילי, במידה שהיו ערים
״ • למתרחש בעולם — עמדו מול תופעה
זז במבוכה ובמצוקה נפשית.
אי־אפיטר היה להתכחש להצלחות
המסחררות של הדיקט
טורים.
בהכרה או שלא בהכרה קיבלנו כולנו
את הטענה כי הדיקטטורה היא מיש-
טר יעיל, המתפקד כראוי, בעוד שה דמוקרטיה
היא בלתי־יעילה, רופפת, חם־
רת־סדר בעצם מהותה.
עמדה לפנינו הברירה בין מישטר בל־תי־אנושי
אך יעיל ובין מישטר אנושי,
אך בלתי־יעיל. כאשר היטלר איים על
העולם, ובלע ארץ אחרי ארץ, לא היתד,
זאת בחירה פשוטה.
רבים התייאשו אז מן הדמוקרטיה ועברו
אל הקומוניזם. כוח־המשיכה העצום
שהיה אז לסטאלין, נבע מכך שהיה
דיקטטור אף הוא, ראש של מישטר יעיל
ומאורגן! ,שיכול היה להילחם בהיטלר.
האינטלקטואלים שראו בהיטלר את הסכ נה
הגדולה ביותר שקמה לאנושות מאז
ג׳ינגיס חאן, אך שהתייאשו מן הדמו קרטיות
ה״רקובות״ ,עברו בהמוניהם אל
הדיקטטור האדום.
על היד החזקה, כך סכרו, אפשר
להתגכר רק כעזרת יד חזקה אחרת.
אם רוצים למגר את הדיקטטורה
הפאשיסטית, יש לתמוך כ
דיקטטורה הקומוניסטית.
!(תמונה זו התערערה במיקצת כאשר
נחתם הסכם מולוטוב־ריבנטרופ, ושתי דד
דיקטטורות היריבות חיבקו זו את זו. ל חסידי
ד,יד־החזקד,־השמאלית היתר, זאת
תקופה נוראה. אבל בעבור שנתיים פל שו
הנאצית לברית־המועצות, והכל בא
על מקומו במילחמה. סטאלין חזר והיה
שוב ״שמש העמים״).
ד,דיקטטורות, בך הסתבר, לא היו יעי לות
מעולם. הן רק ידעו להסתיר את
מחדליהן בעזרת מכונת־ד,תעמולה הכבי רה
והצנזורה, מצד אחד, ובאמצעות ה־מישטרד,
החשאית, מחנה־הריכוז ומרתף-
העינויים, מצד שני.
הסתבר כי היטלר הסתבך במילחמה עם
בריטניה בטעות. שמוסוליני נכנס למיל-
חמה ביגלל שגיאה בחשבון. שהצבא ה גרמני
המהולל כלל ילא היה מוכן למיל־חמה.
שהטאנקים שלו היו נחיותים וחיל־האוויר
שלו בלתי־מתאים לתפקיד. שלא
זר, בילבד שבדיקטטורה הנאצית לא שרר
הסדר, שהעולם התפעל ממנו, אלא שהיה
בה באלאגאן שלא־ייאמן. כל ראשי ה-
מישטר לחמו איש ברעהו, חיבלו איש
במאמצי רעהו וגם בשיא המילחימה. ה-
מטכ״ל, שלא האמין בסיכויי הניצחון,
היסס במשך כל השנים על סף ההחלטה
לחולל הפיסה צבאית.
הפועלים הגרמניים עבדו היטב, כפי
שעבדו תמיד. אך גם בשיא המאבק ל־חיים־ולמוות,
לא היה המשק הגרמני
מגויים כולו למאמץ המילחמה. הוא ייצר
גם צעצועים ודיברי־מותרות.
כיום כרור לחלוטין כי הדמוקרטיות
היו, כסך הכל, יותר יעילות.
נכון שהן היו זקוקות לזמן רב יותר
כדי להתעורר ולהתגייס (ובכך היתרון
האמיתי של הדיקטטורה על פני הדמו קרטיה)
.אך משהתעוררו — היה גיוסן
יעיל יותר. כימעט בכל השטחים —
הייצור, התעמולה, הליוחמה הפסיכולוגית,
ואולי אף הגיוס עצמו — עלו הדמוקרטיות
על ד,דיקטטורות.
זוהי האמת ההיסטורית: כחש־כון
הסופי לא היו הדמוקרטיות רק
יותר מוסריות. הן היו גם יותר
י עי לו ת.
ך דיעכד, אחרי שנהרסו המיתוסים,
ניתן גם להבין מדוע זר, כך.
היעילות של ד,דיקטטורים, בעלי היד
החזקה, היא למראית־עין בילבד. היא
זקוקה למאמץ בלתי-נלאה של כפייה, של
תרמית וטרור. ואלה הם מכשירים בל־תי-יעילים.
האדם החופשי, הפועל מתוך
הכרה פנימית, הוא מוכשר ופורה
יותר מאשר העכד, הפועל מתוך
פחד או התלהכות מלאכותית.
הדיקטטורה היא מישטר בזבזני, מפני
שהיא נאלצת להקדיש משאבים עצומים
לשיטור, לפיקוח ולדיכוי. היא נאלצת
לרצוח, לכלוא, לענות או להגלות את
בעלי מיטב המוחות, שאינם נכנעים ל כפייה.
היא נאלצת למנוע את הזרם רד
:חופשי של מידע ורעיונות, שבו הערו בה
ליעילות — אפילו כשמייצרים פצ־צות־גרעיניות.
לא רק תומאס מאן ואר־תורו
טוסקאניני ברחו, אלא גם אלברט
איינשטיין ומיטב המדענים.
זהו לקח של דור. כדאי לדור החדש
ללמוד אותו היטב.
היד החזקה אינה חזקה לעולם.
כסופו של דכר, זוהי היד המפסידה.
אתאמא לעתיד?
יש לך י לדי ם עד גיל?6
הי לדי ם כבר גדלת
יש לך נכדים?
בואו לקנות ולמכור ב
יד שניה לפעוט
אצלנו מרויחים פעמיים!
ב״מקט לקט״ קונים ומוכרים( ,בקונסיגנציה) ובחצי המחיר -
ציוד יד שניה במצב טוב, לתינוקות ולילדים :
מיטות, לולים, עגלות, צעצועים, ספרים, ביגוד, ועוד ועוד.״.
מקטלקט -י ד שני הלפעוט ( בפסג׳ ) ביאליק ^ 32רמת -ג ן
כי משל לא יילחם בפרס \
הצביש 0של
רן כהן יו״ר סיעת של״יבהסתדרות
,הסרטהמפחיד, בינוזר
המותחן הקלאסי של
היצ ו 71ו
הציפורים רודט״לור
ג׳סיקה טנדי
איששהוכיח כושרו!
מכנסי קורדרוי גיווואש בשלל צבעים
ב מכיר ת
סוף העונה
סוז! פלשט
עזע /טנ׳ז
יבוא ושיווק בסיטונות וליחידים
תל-אביב: יהודה המכבי 456351,57
רחובות:ר;ח־ הרצל 054-76274 ,181
ר־ג:רחי דר בהן ,2פינת ביאליזו 734730,66
יייידא״*
עפ״י סיפורה של דפנה דמוריה
מליל שכת 27.3כ־12.00— 9.45
בקולנוע ״לימור״ ת״א • 9.30— 7.00— 4.30
ה ׳ נלחה דוהרת
1 או*ות-הברית
* 08£ס מ סנ
ני די אנ סרס
הסרטת ארועים בוידיאו !
צילום ח1זוו 1ת,בר מצווה וארועים מיוחדים
0ר 0ב| 3שע1ו $299:7כולל מטימ!קסטה
רח׳ רוזנבאום ,5ת״א,טל. 2 96 66 2 .
העו ל ם הז ה 2273
במדינה
שר־החוץ מסו לכנסת ידיעה
שהיא כוזבת בעליו ל ועיתוני
ישראל 1זעל־מ 1או 1התכתשה
העם חדדה ללידה
כל בדיחה נראית
לאמת, כמדינה שכה
האמת נראית ככדיחה
הידיעה שפורסמה בגלי צח״ל,
ביום השישי בבוקר, לא הפתיעה
איש. היא עברה מייד מפה לפה,
נפוצה בארץ כולה תוך דקות.
נאמר בה כי הממשלה החליטה
לבטל את הנהגת השקל, ולחזור
ללירה.
אנשי מדינה וכלכלה התייחסו
לידיעה כאל דבר סביר. הסביר
יו״ר אחת מוועדות הכנסת ל-
בעל־שיחו :״העניין עם השקל
נכשל. יש במישרדי הממשלה
המון טפסים, שבהם מסומן הסכום
בלירות. זה עולה מיליונים להח ליף
את הטפסים האלה. לכן ה החלטה
החדשה סבירה מאוד.״
ליצנים ניבאו כי לא תהיה זאת
סתם הזרה למצב הקודם, אלא
להיפר: הלירה החדשה תהיה. שווה
10 שקלים.
איך גבול. כאשר נוכחו העור כים
בגלי צה״ל לדעת כי הידיעה
התקבלה ברצינות גמורה, הם
מיהרו להכחישה. הם הודיעו ש־היתה
זאת מהתלת פורים.
אבל זה לא עזר. הקהל לא הא מין
להכחשה. היתר, דרושה הכחשה
חוזרת, ששודרה כמה וכמה
פעמים, עד שהציבור השתכנע
שאכן היתד, זאת בדיחה.
המסקנה: אין בדיחות בישר אל.
הגבול בין המציאות ובין ה־קאריקטורה
הוא כה מטושטש, עד
שמסוכן מאוד להפיץ מהתלה. כל
בדיחה נראית כאמת — כשם ש האמת
נראית כבדיחה.
יחסים מרחביים
הישראלי הנץ! זר
״הישראלי הוא אד 8
שיציג לך עשרות
שאלות — ואיגד
ממתין לתשובה״
״שלושה אינם מבינים את ה מתרחש
כיום בישראל, בימים ש לפני
הבחירות: אני, אתה — וישראל.״
״אני״
הוא אניס מנצור, עורך
השבועון המצרי אוקטובר, איש־אמונו
של הנשיא אנוור אל־סא־דאת
.״אתה״ הוא הקורא של ה־
עויד מנצור
הבחירות בישראל הן מהתלה
שבועון המצרי החדש, הנושא אף
הוא שם של חודש: מאיו. מנצור
כתב את מאמרו על ישראל בש בועון
זה, השייך למיפלגת ה־
(המשך בעמוד )34
העו ל ם הזה 2273
ערכאת
דו־שיח —
ך * ידיעה היתה חד-משמ-
1 1עית. היא אישרה את הח ששות
הכבדים ביותר השוררים
בישראל ממילא.
כל עיתוני ישראל פירסמו אותה
בהבלטה, בראשי עמודי־החד־שות•
צורת־הפירסום הדגישה את
אמונת העורכים כי זוהי ידיעה
חשובה, מהימנה ומוסמכת.
הכותרת בהארץ, למשל, בראש
עמוד ,2המוקדש בדרך־כלל ל־חדשות־חוץ
חשובות :״ערפאת
תתבטא לפני שר־החוץ של איטליה:
אם הקמת מדינה פלסטינית
תהיה תלויה בישראל — אני
מעדיף שלא תקום.״ (הארץ 12 ,
במאי .)1981
בגוף הידיעה נאמר כי שר־החוץ,
יצחק שמיר ,״דיווח״ לווע-
דודהחוץ־והביטחון של הכנסת כי
שמע מפי עמיתו האיטלקי, אמיל־יו
קולומבו, כי בשיחה עם מיש-
לחת פרלמנטרית איטלקית התבטא
ערפאת ש״אם הקמתה של מדינה
פלסטינית תלוייה בהשלמה עם
ישראל, הוא מעדיף שמדינה כזאת
לא תקום.״
אך הידיעה לא הסתפקה בכך.
ערפאת גם אמר שהמדינה הפלס טינית,
כאשד תקום, תפנה תחילה
נגד ירדן, ואחר־כך נגד ישראל.
המסר הברור: ערכאת
הודיע כי המדינה הכלסטי־נית
לא זה כילכד שלא תכיר
כישראל, אלא שתבעל להשמדתה,
אחרי שתחסל את
ירדן.
העונד היעוו
ילו ישבו בוועדת־החוץ־וד-,
\ * ביטחון אנשים רציניים, היו
שמים מייד לב לכך שיש בידיעה
משהו שאינו מתיישב עם השכל
הישר.
גם סי שמאמין כי יאסר
ערכאת זומם בסתר ליבו
להשמיד את ישראל, היה
צריך לשאול את עצמו: מה
ביתאום יגלה ״מנהיג המה־
.כלים״ את צכונות ליבו ל־מישלחת
כרלמנטרית איטלקית
מזה כמה חודשים פועל ערפאת
עצמו במרץ רב לביסוס העמדה
הרשמית החדשה של אש״ף, האו מרת
שאם תקום מדינה פלסטינית
היא תחייה בשלום עם ישראל.
לשם כך הודיע ערפאת בגדול ה שבועונים
הערביים במרחב, אל־חוואדת
הביירותי, כי הוא מנהל
דו־שיח עם מיפלגת־של״י (הציונית)
,וכי הוא מזמין כל גורם יש ראלי
אחר להצטרף לדדשיח זה.
עוזרו ויועצו, הד״ר עיצאם סר-
טאווי, הודיע רישמית כי האירגון
חותר למצב שבו ״יקום ויתקיים
השלום בין מדינה פלסטינית ו־מדינת־ישראל.״
באותה עת פירסם
הביטאון הרישמי של אש״ף, פלס־טיין
אל־ת׳ורה, מאמר של סדטא־ווי,
שבו קבע. כי יש בתנועה ה ציונית
מגמה חשובה הדוגלת בזכות
הפלסטינית להגדרה עצמית
(העולם הזה .)2264
אריק רולו, הכתב רב־היוקרה
של לה טונד הפאריסאי, סיפר כי
שמע במו אוזניו ראיון שנתן יא־
סר ערפאת בטלוויזיה המקומית
של ג׳דד, בסעודיה. בראיון זה
גילה ערפאת כי מאז 1974 מקיים
אש״ף דו־שיח עם גורמים ישראליים,
ואף הודיע בגאווה כי יש
בישראל מחנה גדול התומך בהקמת
מדינה פלסטינית. הדברים
נאמרו לקהל הסעודי המקומי.
אם כן, איזה הגיון יש בכך ש־ערפאת
ימסור למישלחת זרה עמדה
הפוכה ז קל וחומד כשמדובר
במישלחת פרלמנטרית איטלקית.
שכל חבריה דוגלים בקיומה של
ישראל? באיטליה, גם המיפלגד,
הקומוניסטית דוגלת בתוקף בזכותה
של ישראל לחיות בשלום ובביטחון,
לצד מדינה פלסטינית שתקום
בגדה וברצועה•
גם מי שמאמין כי ערכאת
הוא שקרן, וכי עמדותיו המוצהרות
כזכות דו-קיום עם
ישראל ועם ירדן אינן אלא
תכסיסים, אינו יכול להעלות
חברי־הכנסת ועורכי־ד,עיתונים
יכלו לטעון: אין זה מתקבל על
הדעת ששר־החוץ ישמיע דבר־שקר
בוועדה של הכנסת, ויפרסם
אותו בכל העיתונים בשמו. קל וחומר
כשהוא מסתמך על שר־חוץ
אחר, האיטלקי, אשר יקרא את ה דברים
למחרת־היום.
אולם קרה משהו כלתי
צכוי: שר־החוץ האיטלקי
הכחיש את הדברים מכל וכל.
עוד
באותו יום פירסם דובר
מישרד־החוץ האיטלקי הודעה נמ רצת,
שבה נאמר כי ״שר־החוץ
אמיליו קולומבו הכחיש שאמר מה
שמייוחס לו בידיעות עיתונאיות
לגבי אש״ף. הידיעות התייחסו לדברים
שאמר שר־החוץ יצחק
שמיר ביום הרביעי בוועדת־החוץ־
והביטחון של הכנסת.״
וראה זה פלא :
עיתון
ערפאת התבטא בפני שר־החוץ של איטליה :
אם הקמת מדינה פלשתינית
תהיה תלויה בישראל -
אני מעדיף שלא תקום
הכותרת ב״הארץ״1 ,א.3.צ1
בראש עמוד חדשות החוץ —
אבל חברי ועדת־החוץ־וד,ביטחון
אינם מסוגלים לערוך חישובים
כאלה. מאחר שכולם מאוחדים ב־דיעה
שאסור להכיר בשום פנים
ואופן באש״ף, שתו בצמא את דב ריו
של שמיר. כך גם עשו עורכי
כל היומונים, שפירסמו את הידיעה
בשימחה.
מעריב אף הרחיק לכת ולא הסתפק
בפירסום, אלא הקדיש באותו
יום מאמר ראשי לנושא. בחדווה
גלוייה כתב העיתון הלאומני:
״ראשי אש״ף בוטחים עתה בתמיכתן
של מדינוודאירופה המער בית
עד כדי כך, שאינם חוששים
עוד לדבר איתן בגילוי־לב גמור.״
ההכחשה נגנזה
ףיי שרצה להאמין?ידיעה.
— י יכול היה להסתמך לפחות
על המקור. שר־החוץ קיבל על
עצמו את מלוא האחריות לדב רים,
בקבעו כי שמע אותם מפי
שר־החוץ האיטלקי.
ץ1$)£ח11 זו ה-61£ו1121130 )0
30ו 01) 6$0ק 5ץ ז6180 \ 1101$1־ 7 6 6 701
1131130
ץ )13־ו 6 5 ) 6׳>
6 0ו 100נ 111110 0ז 6180 \ 11018) 6־ 701
< 611) 6רז 5 3ז 0ק 6ז 655ז ק 1131׳ ^ 531) 1
)$ז 0ק 6ז
7 1 ,0 . 7 6 0
)36011
ו חיוו!
6180ז 7 0ץ 1)$ 013) 16 6־60131־ 6 )1 1׳ ( 6ע 0 0 0
6) 1065־5630111
) ¥1 ) 2631־1015) 61
51ז ! 6180 >\0 3־ 3 6 6 06556 ) 701׳() 13
• 1)) 6 6ו 0ו 0 0נ ) 3 0 )1 0 6 ) 6 0 0 6
ההכחשה כ״ג׳רוזלם כוסט״
— כותרת מוצנעת בתחתית
אחד לא
ההכחשה:
עניין ססן
ך* מנתו שד שמיר היתה ברו־
* רה לגמרי. הוא היה מודאג
מהשפעת האיתותים האחרונים של
אש״ף על דעת־הקהל הישראלית,
והחליט להנחית מכת־מנע על־ידי
פירסום ברווז.
אין זו הפעם הראשונה שמוס דות
ישראליים נעזרים בידיעות־כזב
שתולות, במיסגרת הלוחמה
הפוליטית והפסיכולוגית באש״ף.
זהו מישחק ישן, שהפך שיגרה.
כירסם
דוגמה אופיינית לשיטה: בשע תו
נפוצה בעולם כולו ידיעה על
ראיון שהעניק יאסר ערפאת ל עיתון
הדרום־אמריקאי החשוב!
איל מונדו (״העולם״) ,ושבו הטיף!
להשמדת ישראל. חקירה מדוק דקת
העלתה כי עיתון זה הוא ביט און
מפוקפק, חסר כל חשיבות, וכי
הכתב מעולם לא התקבל לראיון
אצל יאסר ערפאת.
הכתב, טען, לאחר מכן, כי קלט
את הדברים ממקורות אחרים.
ברור כי הראיון כולו פוברק בידי
מומחים ונשתל בעיתון בלתי־אח־ראי
— כדי לאפשר למוסד ה ישראלי
להפיצו ברחבי העולם,
ואכן, בעזרת ידידי ישראל פורסם
ד,״ראיון״ ברחבי העולם, צוטט פע מים
אין-ספור ושימש הוכחה ניצ חת
לכוונותיו ד,״אמיתיות״ של
אש״ף.
אולם יש הבדל עצום כין
שתילתה של ידיעת-שקר כעיתון
זר, דשם שימוש חוזר,
וכין מסירת ידיעת־שקר לוועדה
של הכנסת מבי שר־החוץ
של מדינת-ישראל,
תוך הסתמכות על שר־החדן
של מדינה אחרת.
זאת סיפר שר־החוץ שמיר בדיווחו בוועדת תו״ב
)1 6016 ) 1
לאמיתה, ושלא הוכחשה על-ידי
איש.
עי כרי
חבחח
על דעתו כי ערכאת יהרוס
כהכל־כיו, בכגישה חסרת
חשיבות, את כל אשר כנה
כמשך זמן רב.
שמיר
— או השמדה?
העיתון הישראלי היחידי שראה
לנכון לפרסם אותה היה ג׳רחלס
פוסט. אך גם הוא שם אותה בתח תית
העמוד השני. היתד, זאת ידיעתה
בת תשע שורות תחת כותרת
סתמית שממעט לא-יאמן :
״שר־החוץ האיטלקי״ .כך הובטח
שרק חלק קטנטן מקוראי העיתון
ישימו לב לכך שהידיעה, שפורסמה
בהבלטה כה רבה, אינה נכונה.
קוראי כל שאד העיתונים —
ובראשם מעריב — לא ראו שום
הכחשה, ובמילא נשארו בטוחים
כי הידיעה המקורית היתד, אמת
נראה כי יצחק שמיר עדיין לא
עמד על הבדל זה,
שמיו
גם לא מצא לנחוץ להתנצל לפני
הכנסת ולהודות בטעותו.
חקירה העלתה כי יאסר ערפאה
אכן קיבל מישלחת פרלמנטריו
איטלקית, ויתכן מאוד כי תוכן
השיחה נמסר על־ידי שר־ההוץ האיטלקי
לעמיתו הישראלי, כשזו
ביקר באיטליה (באותו יום שב
העליב שמיר את האפיפיור על־יד
אי־הופעחו לפגישה עימו, כביכוי
ביגלל קדושת השבת — אף שיכול
היה להגיע אל קריית־הווא
תיקאן ברגל).
אלא שערפאת לא אמר את הדברים
שפורסמו על־ידי שמיר.
המומחים הישראליים ל
לוחמה כודיטית לקחו אר
תמליל השיחה, שינו כמו
מילות־מסתח — ובכך שמ
בכי ערכאת את ההודעה ש
עוררה שימחה כה רכה כ
ליבם שד שוחריי־הסיכוח כ
ישראל, המתנגדים לכל הי
דברות עם הכלסטינים ע׳
שלום אכשרי.
9311181
השבוע במשק
פעימת מונה 52 :אגורות
יום שני — 16.3 /השבוע לפני 60 שנה נוסד הננק ש״אנו
גדלים איונו 4-4המורים נוקטים שוב בעיצומים׳ מהבוקר
* 4.5 -4 4 -מיליארד שקל זרמו לתובניות־החיסכון החדשות
4-4 4תוספת־היוקר לשכירים, החל מאפריל 19.3
4 4 4שוויה של נקודת זיכוי במס-הכנסה 174 שקל 4 4 4
״בנק המזרחי״ הוריד הריבית הדביטורית ב מ 98-ל־ 95 אחוזים
; ההורדה האפקטיבית בחישוב שנתי — ס 4 4 4 60/גרעין
״אל-על״ לשנת 65 — 80/81 מיליון דולר 4 4 4ייצוא הנשק
של ישראל ב״ 1.3 — 1980 מיליארד דולאר * 4 4בבורסה :
עליות שערים.
יום שלישי — 17.3 ,נמשכים עיצומי המורים 4 4 4הגירעון
המסחרי בינואר-פברואר בעלייה — 480 מיליון דולאר 4 4 4
תקציב קופת־חולים הכללית — 9.5מיליארד שקל 4 4 4מחיר
הזהב עלה ל־ 507 דולר (לאונקיה) 4 4 4זבולון המר (שר החינוך
ומ״מ שר־הדתות) תובע להעביר כספים לאגודת-ישראל רק
דרך מישרד־הדתות 4 * 4לישכת מס-עיזבון בבני-ברק תיסגר
החודש 4 * 4בבורסה: המחזור במניות — בשפל.
יום רביעי — 18.3 ,״בנק לאומי״ בין 100 הבנקים הגדולים
בעולם 4 4 4אוגנדה מסרבת לפרוע חוב של 11 מיליון
דולר לסולל-בונה 4 * 4וטרינר: בהמות חולות מהגדה המערבית
הפכו לנקניק בישראל 4 4 4חבילת מצות לפסח תעלה
14 שקל 4 4 4מישרד-התיקשורת ישאיל (תמורת תשלום) רשימות
מינויי הטלפון שעל סרטי-מחשב 4 * 4האוצר ילווה לעיריית
חיפה 110 מיליון שקל 4 4 4בבורסה: שוב מחזור ק טן;
עליות קלות במניות הבנקים.
יום חמישי — 19.3 ,הרווח הנקי של ״בנק לאומי״ גדל
פי שלושה ב־ 1980 והגיע ל 525-מיליון שקל; המאזן 140 :
מיליארד שקל 4 4 4ישראל רוכשת ״/ס 40 מאספקת הנפט שלה
בשוק החופשי .4 .4. 4סופית: הריבית הדביטורית בבל״ל ,״בנק
הפועלים״ ו״דיסקונט״ תורד בשלושה אחוזים החל מה״1.4
4 4 4שער הדולר ירד, שער הזהב עלה 4 4 4חברת״הנפט
הלאומית (חנ״ה) תגייס הון גם בבורסה למימון קידוחי נפט.
יום שישי — 20.3 ,מהיום, עלייה בתעריפי התיקשורת:
פעימת מונה — 52 אג׳ מיכתב הגיל 70 אג׳׳ גלויה ללא שינוי
— 50 אג׳ + 4 4כותרת השבוע :״אל־על״ אופטימית בתחזית
גרעונח ( 65 מיליון דולר) * 4 4שער הדולר בסוף השבוע8.99 :
שקל 4 4 4רווחי ״כלל תעשיות״ — 159 מיליון שקל; פי
שלושה מאשר ב 4 4 4 1979-המורים חוזרים ביום ראשון ל-
עיצומים.
יום ראשון — 22.3 ,כל הגנים הפרטיים מושבתים ; מיש־רד״החינוך
אינו ממלא אחר פסק-דין של בורר — טוענות הגננות
* 4 4בבתי״חספר נמשכים העיצומים; המורים ישביתו
הלימודים כליל — ממחר 4 * 4גם בחברת־החשמל שובתים,
2000 מהנדסים וטכנאים 4 4 4מהיום עולים תעריפי הנסיעה
בתחבורה הציבורית: נסיעה בקו עירוני — 1.7שקל ן באוטובוס
מתל-אביב לירושלים — 18 שקל, במונית 20 שקל ; תעריפי
הנסיעה ברכבת לא השתנו 4ישראל ניצבת במקום ה״67
ברשימת האמינות הבנקאית העלומית * 4 4מתיחת פורים:
השקל יבוטל, הלירה תחזור 4 + 4הזהב 541 :דולר בבורסת
ניו-יורק.
בבורסה
הימנון חדש
השבוע ( )22.3—16.3היה משעמם• החבר׳ה בבורסה שיחקו
עם עצמם והתוצאה: מחזורים קטנים של 40 מיליון שקל (כעשירית
מההיקף בימי השיא) .השבוע נפתח ברגל ימין עם הרבה
אופטימיות ועליות שערים מתונות׳ אך עד מהרה תפסו הירידות
את מקום העליות.
גם הצמודים יורדים. הקרנות מוכרות בכמויות; חן חייבות
למכור כדי שיהיה ממה לשלם ללקוחותיהן המושכים השקעותיהם.
ובכן, הקרנות במצוקה — מניות לא כדאי להן למכור,
גם לא מט״ח. ומי שיודע לנצל עובדה זו, צריך לקנות צמודים,
שהם עדיין זולים. המחירים נוחים להשקעה גם במניות.
כולם מחכים לראשית אפריל ; שנת תקציב חדשה, המבטיחה
אולי הזרמות חדשות ובעיקר תשלום תוספת-יוקר. וגם הפסח
קרב. אולי, אולי, יחזור למאורתו חלק מהכסף שברח ן עד
שיחזור, ותתממשנה הציפיות, שרים באולם המסחר בבורסה,
בתום המסחר, הימנון חדש :״עוד לא אבדה תיקוותנו, אולי
מחר יהיה יותר טוב.״
מחצבות
מ פוצץ מאוד
מיפעלי חרושת ח״ן (חומרי-נפץ) בעתלית הם נעדרי חן, טוענים
גזברי המחצבות בארץ. למרות העדף החן, חייבות המחצבות
לקנות במיפעל זה את חומרי-הנפץ שהוא מייצר. המונופול, כיצרן
יחיד של חומרי-נפץ לשוק האזרחי, מקשה על המחצבות את
חייהן, וזאת בשל המחירים הגבוהים ותנאי התשלום הקשים
שהוא תובע מלקוחותיו.
המונופול שבידי חרושת חומרי-נפץ מעוגן בבניין פאלאס (בית
התמ״ת) בירושלים. הוא גם מאשר את המחירים. נוסף על המחירים
הוא אינו מאפשר לשום גורם לייבא ח״ן, או חומוזי-גלם
314
במט׳״ח אחד
היין הי פ אני ־ ל הו ט
המיתון הולך ומתפשט במדינות מערב״אירופה. ערפל הקרב
של רונלד רגן בארצות-הברית עוד לא נמוג, התיקוות בעינן. אך
כל הכלכלנים מתנבאים שהיין היפאני ילך ויתחזק. אומרים נביאי
הכסף המיקצועיים: האבטלה ביפאן עומדת היום על 20/0
בילבד, לעומת ״/ס 7—10 באירופה. האינפלציה ביפאן, למרות
התלות המוחלטת בדלק, היתה ב־/, 1980״ 6.9בילבד. הגידול
החזוי בתוצר הלאומי 5.3חוסנה של התעשיה היפאנית
עולה, לפי כל קנה-מידה, על זה של כל מדינה אחרת. וכי באיזו
מדינה מטילה הממשלה הגבלות וקנסות על הייצוא ז
מוסכי
מתקנים נחות, משלמים יותר
למה מתקנים פחות ז הוצאות האחזקה עולות, וגם מחירי
הדלק והביטוח. פשוט אין כסף. מזניחים מה שאפשר להזניח.
טיפולי עשרת־אלפים כבר לא קיימים, ומה שאפשר לא לתקן —
לא מתקנים.
מתי באים 1כשנגמר הקלץ׳ ,כשהמנוע מזייף, או כשהלכו
הברקסים. ואז זה באמת מאוחר וחמור — גם מבחינה בטיחותית.
אז זה גם עולה הרבה כסף וקשה ללקוח לעמוד בהוצאות
והוא משלם בצ׳קים דחויים. מחירי החלפים ן טירוף. כל
שבועיים־שלושה מחירון חדש של הייבואן. אני עומד היום באותה
רמת״מלאי שעמדתי לפני שנה — בכסף, לא בחלפים. החשדנות
של הלקוחות לא קטנה, המחירים גבוהים. הפסקנו לחגוג.
שעת עבודה עולה 157 שקל — המחיר נקבע על-ידי הייבואן,
שאני מוסך־מורשה שלו. מישרד״התחבורה לא מתערב בקביעת
מחיר העבודה והחלפים.
עד כאן מונולוג של בעל מוסך.
והוא ממשיך: כל כניסה למוסך ותיקון קטן עולים היום
500 שקל. אני חייב לעבוד עם הייבואן, שאגי סוכנו, ועם החלפים
שהוא מספק לי. את הלקוח לא מעניין מניין החלק. אותו
מעניינת השורה האחרונה בחשבון. וכשהמחירים כאלה, מביאים
חלפים ישנים, או מחודשים, או תחליפיים, שהם זולים ב-ס/״50
מהמקוריים׳ ואומרים לי: תחליף! זה כמו להביא סנדוויץ׳ למיס-
עדה ולהזמין סודה. הלקוח מחפש מציאות, ויש. התוצאה ! תסתכל
בכבישים. מה יהיה? היו לי 14 פועלים, נשארו שלושה.
תשמע, אחרי הבחירות, מי שיהיה לו כסף לשלם עבור מיכל
דלק מלא, יקבל מכונית חינם. אפילו לסגור את המוסך אני
לא יכול. מהיכן אשלם ארנונה של 24 אלף שקל לשנה, ובשנה
הבאה, מי יודע כמה.
״ צ 1א
סוכני טפסים
מישרד התמ״ת (תעשיה, מסחר, תיירות) ממונה בין היתר
על עידוד הייצוא^ וכך גם ״בנק ישראל״; באמצעות הבנק ועל״ידו
ניתנים אשראי מוזל ליצוא וטפסים שונים למילוי בעת ביצוע
הייצוא.
יצואנים שונים נוהגים לשלוח את מיטעני־היצוא שלהם דרך
דואר-חבילות לייצוא, המצוי כבנין החדש של הדואר, בדרך ההגנה
בתל־אביב. אין ייצוא ללא טפסים — של הדואר, של המכס,
וכמובן, של ״בנק ישראל״ .בדואר אזלו מזה כמה חודשים הטפסים
של ״בנק ישראל״ .מה עושים ! שואלים את פקיד הדואר
והוא מפנה אותך אל לישכת המסחר בתל־אביב. שם יש טפסים.
ותמורת תשלום ימציאו לך בשימחה כמה טפסים שתרצה, משוכפלים
על-ידם, ובצבע המתאים (ירוק).
ל״בנק ישראל״ אזל תקציב הטפסים ולפיכך הפכה לישכת
המסחר ביוזמתה (החיובית לכשעצמה) לסוכן־טפסים בתשלום.
כדי לאפשר ל״בנק ישראל״ לספק טפסים חדשים, מוצע להם
מקור מיוחד במינו: כדי להגביר ולעודד את היצוא ליפאן, מוכן
מישרד התמ״ת לכסות הוצאה של 50 דולר ליום למתורגמן
מאנגלית ליפאנית, במשך שלושת ימים, ליצואן השוהה ביפאן
לצורך עסקיו. שני יצואנים הודיעו לי חגיגית, שהם מוכנים לוותר
על יום תירגום אחד ואת התמורה על הוויתור — 100 דולר
(כ 450-שקל) — לתרום לקרן הטפסים של ״בנק ישראל״.
לייצורו. עניין של חזקה היסטורית שאיש אינו רוצה לשנותה,
אומרים אנשי הענף. אפילו היבואן לשעבר ״להב״ ,הפך סוכן
ומפיץ.
אנשי המחצבות טוענים, שהמחיר הנגבה עבור חומרי-הנפץ
הוא מפוצץ מאוד ; עד 7000 שקל הטונה. ותנאי התשלום מתאימים
אולי לשוק האירופי — מזומן. לעיתים, כאשר החשבון
מאחר להגיע, מתברר שהמחיר הועלה למפרע.
אנשי המחצבות אומרים: המחיר שגובה המיפעל הוא ב־50
אחוז גבוה מהמחיר שהיה דורש מתחרה, אילו היה כזה. מנחל
חרושת ח״ן אומר: אנחנו משלמים במזומן עבור חומר־הגלם,
עבור ההובלה וכל הכרוך בייבוא. אנחנו מחזיקים מלאי גדול
במחסנים גדולים ונותנים שירות מיידי לכל לקוח, מהיום להיום.
אמנם כן, אומרים אנשי המחצבות, השיר)ות טוב, אבל המחיר
מפוצץ !
במדינה •
(המשך מעמוד )33
שילטון* .סמדר פרי, כתבת על
המישמר לעניינים ערביים, פירם־
מה אותו במלואו בעיתונה.
כמי שמקיים מגעים הדוקים יו תר
עם ישראלים מאשר כל אדם
אחר במצריים, חיווה מנצור את
דעתו על המצב בישראל. כמה מ־הגדרותיו
עשויות לא רק לשעשע
את הקורא המצרי, אלא גם את
עמיתו הישראלי.
טו ען העורך המצרי:
• לפעמים אני מתפלא: כיצד
ייתכן כי שני האישים החולים
הם החזקים ביותר — ואני מתכוון
לבגין ודיין. אנשים אחרים, ברי אים
וחזקים, כימעם ואינם פעילים.
#מיהו
הישראלי? זהו אדם
המציג לך עשרות שאלות ואינו
ממתין לתשובה.
!• אתה שומע כי (הישראלים)
מאחלים לעצמם שיקום בישראל
אדם חזק, שיפסיק את המילחמות
הפנימיות הללו. אך ...אילו בא ה
מזכיר:
אור
בגין ידע
אדם הזה, הם היו ממהרים להת אחד
נגדו — עד שייעלם. כאשר
היד, נעלם, בסופו של דבר, הם
היו ממהרים לבכות את היעלמו,
ואף היו מתווכחים ביניהם על
כמות הדמעות שיש להזיל על
קיברו מדי שנה.
!• שאל את הישראלי: מדוע
אתה מצביע עבור פרס? וישיב
לך: מתוך שינאה לבגין! ומדוע
הצביע בעד בגין? מתוך ייאוש
מרבץ! מדוע תיתן קולך לגאולה
כהן, אשר קרעה לגזרים את הסכמי
קמנדדייוויד? מתוך ייאוש
מאבנרי !
י• הבוחר הישראלי אינו מצביע
בעד מישהו שהוא מוקיר ומעריך.
הוא יצביע בעדו ביגלל השינאה
שהוא רוחש כלפי המועמד השני.
י• הישראלים מזכירים לי את
דג־הרעד המצרי. הדג רועד תמיד.
כאשר תיקח אותו בין כפות ידיך
הוא יישך אותך. הרעידות הללו
אינן סימן למחלה. אלה הם חיים
וחיוניות — והגנה עצמית.
• (הישראלי) יחליט לבסוף
למי יתן את קולו ב־ 30 ביוני, לי
ראשות ממשלת-ירשאל. היה 0מו_
ובטוח כי ב־ 1ביולי כבר יתחרט
על כך.
פר שת נאור
בגין והגדמ! 1ים
ב:ין השתתך כתרגיל
של אחיזת־עיגייס כדי
לטשטש את העובדה
שגתן ראיון לגרמגים
במבט ראשון נראית פרשת ל ד
ריא־נאור כסיכסוך אישי, עכור.
(המשך בעמוד )38
* השם אוקטובר בא להזכיר
את מילחמת יוס־הכיפוריס. השם
מאיו (חודש מאי, בערבית) בא
להזכיר את המועד שבו התגבר
אל־סאדאת על יריביו הפנימיים,
אחרי מות גמאל עבד אל־נאצר.
ה עו ל ם הזה 2273
אביה היה בצבא האדום ובכפייד. עזב את
יהדותו. היום משמש לה הסב ככרטיס־כניסה.
אביה, לדבריה, היה המאושר באדם
כשחזרה בתשובה. הוא התנגד לכניסתה
לעולם השעשועים, כשנישאה לגברי בנאי.
הוא, שהתנגד ליחסיה עם יקי יושע, קיבל
בברכה את נישואיה עם החוזר בתשובה,
ואמר לה :״לא יכולת לגרום לי אושר
גדול יותר.״
כדרכם של חוזרים בתשובה הפכה
אורנה אדוקה יותר מהאדמו״ר. כשפגשה
לעיתים חברים מהבוהימה, היתה אומרת
להם בתדהמה גדולה :״איד קורה שבמדי נת
ישראל מסתובבים אגשים שלא קראו
אף פעם בסידור. איד קורה, שבגלל החינוך
שמקבלים פה, אנשים לא יודעים מד. זאת
יהדות או, למשל, בירכת־המזון. כשגיליתי
את היהדות הרגשתי מרומה, הבנתי שרימו
אותי כל החיים, שללו ממני את הבחירה.״
הזוג בן-אברהם, שנישא בטקס ססגוני
בקדמה, הגיע לבני־ברק. הבעל למד בישיבה,
ואורנה ניהלה את חנות־הרהיטים
המישפחתית .״במשך חמש שנים הסת גרתי,
לא רציתי להכיר, לשמוע, לראות.
כל פעם שהייתי עוברת בדיזנגוף במיקרה
היתד, לי הרגשה רעה, הרגשה שאני לא
רוצה לחזור לשם לעולם. פה, בבני־ברק,
הייתי דבר מיוחד לאנשים, הייתי תופעה.
זה היה לפני שעניין בעלי־התשובה הפך
עניין שבאופנה, ורבנים גדולים ומנהלי
סמינרים שלחו שליחים שאבוא לדבר
איתם. היתה לי זכות להיות מקורבת לאנשים
הכי גדולים ביהדות בבני-ברק,
ישבתי עם גדולי התורה, קיבלתי שיעורים
מהמורות הכי טובות, טיפחו אותי.״
__״לב חדש
גרא לי אלוקים״
^ ורנה הפכה דמות ידועה. הצעירה
התמהונית, שהגיעה עם מיטפחוד
ראש עשוייה ־כפייה בדואית ושימלה
זרוקה, ארוכה, החליפה את המיטפחת
חיש מהר בפיאה־נוכרית ואת השימלה
הזרוקה בשימלה צנועה, עשוייה בקפידה
ושאינה מעוררת תשומת־לב. כשנשאלה
באותה תקופה אם אינה מתגעגעת לחייה
הקודמים, ואם לא קשה לד, לחיות במים-
גרת כל־כך קפדנית, השיבה :״לב חדש
ברא לו אלוקים.״
לאחר טיפול ממושך נכנסה אורנה
להריון וילדה שלישיית בנות. הבנות
נקראו נחמה, יהודית וברכה ..נחמה —
על מות אביה שנפטר באותה שנה, יהודית
הזוג כנאי (^1970
מישפט גירושין סנסאציוני—
בהודייה לאל שהעניק לה ילדים בנוסף
לבנה, אורי, שגדל אצל אביו, וברכה —
על הברכה שנפלה בחלקה, אחרי שכל־כך
הרבה זמן לא יכלה ללדת ילדים והנה
אירע הנס. תשעה חודשים לאחר מכן
אירע אסון. אחת הילדות נפטרה.
״זו היתה פעם שניה שישבתי שיבעה
באותה שגה מהבוקר עד הערב. כל בני-
ברק עלתה אלי הביתה, לניחום אבלים.
אנחנו מסתכלים על המוות בצורה שונה
לגמרי, אחרי כל מה שעברתי בחיים,
ברגע שהתינוקת מתה חשבתי שאת זה
אני לא אעבור. אבל אין כמו אשה דתית,
הן בזמן לידה או חס־וחלילה במיקרה
מוות. האמונה בחיי עולם הבא היא שמ חזקת
אותנו.״
באותה תקופה החלה בהליכי־גירושין
מבעלה :״זה היה קשה לעשות את זה,
להתגרש, אבל אחרי ככלות הכל מסכת
גיטין נכתבה בשביל יהודים.״
אז גם החלה בפעילותה הציבורית .״קודם
כל שכרתי דירה, אספתי בנות מבתים
חילוניים, ומצאתי להם בית. בשלב מאוחר
יותר שכרתי וילה, בהתחלה לא היה לי
כסף, השתמשתי בכסף שלי, עד היום
נמצאים בפנימיה רהיטים שלי וכלים שלי.
רוב הבנות במוסד שהקמתי, שנקרא אשת
חיל, הן מעדות המזרח, כי עדות המזרח
הם החלק המקופח בעם שלנו. האשכנזים
יודעים לעזור לעצמם. וכך נוסד המוסד
שלי, אשת חיל. אני רואה בניהול המוסד
שליחות עליונה, את שליחות חיי.
״הבנות שבאות אלי מתחלקות לשני
סוגים: סוג אחד בא מבתים חילוניים
לגמרי, ללא מיסגרת דתית, וסוג אחר בא
מבית דתי, אלא שהרחוב מושך אותן, והן
עוברות, לא עלינו, ניסיונות ואיסורים.
אני מחתנת אותן ויש לי הרבה נחת. בלי
עיין הרע היו לי כל־כך הרבה חתונות
בזמן האחרון, אפילו עד קנדה הגעתי
לחתונה. כל בחורה שאין לד, בית והיא
זרוקה בעולם מוזמנת למוסד שלי. אני
נותנת לבנות מחסה, אוכל ודואגת להן
לאירוסין. את יודעת כמה בנות מידרדרות
היום. כל-כך כואב לי על בנות ישראל,
אף אחד לא אומר להן איך לחיות, כמה
שזה נורא צורת החיים שלהן. הן מוכרות
את עצמן כל־כך בזול, מגיעות לרחוב
ומידרדרות.״
אורנה בנאי—בן־אברהם הפכה, בעיק־בות
ניהול המוסד שלה, דמות ציבורית
ידועה. האשה החרדית, שחזרה בתשובה,
נוהגת במכונית מדגם סובארו, נוסעת
לעיתים־קרובות לחו״ל, וכל זאת למטרות
איסוף כספים. גם הקשר שלה עם שר ד,דתות,
אהרון אבו חצירא, נוצר כשבאה
אליו לראיון וביקשה ממנו שיעזור לה
באיסוף כספים למוסד שלה. הרב הרוחני
של מוסד אשת חיל הוא הרב משה חיים
קרלנשטיין, שאורנה גם משמשת כאשת
הקשר של ישיבתו בפתח־תקווה עם המוס דות
הממשלתיים, בכל הנוגע לכספים.
כיצד נוצר הקשר של אורנה בן־
אברהם עם אבו חצירא :״שר־הדתות
היה ידוע תמיד כאדם שיש לו ראש ולב
לבעלי תשובה. גם אורי ופופיק ביקרו
אצלו. היתד, לו הבנה לבעלי־תשובה ורצון
לעזור. הגעתי אליו לראיון, סיפרתי לו
בחברה החרדית, האם לא קשה להן
מה אני עושה, וסיפרתי לו שיש אצלי
״בפסיכולוגיה היו אומרים שעברתי שינוי
במוסד בנות מהעדה המרוקאית, ובאמת
מהותי, כל מה שהייתי רגילה לו אינו
הרגשתי שיש לו נכונות גדולה מאוד
חשוב, כיום אני נחשבת לאשה מכובדת
לעזור לי. הקשר בינינו התחיל מזמן, בלי
ואינני יכולה להינשא לכל אחד. אני רוצה
כל קשר לציתותי המישטרה. הוא עזר לי
להינשא לאיש גדול בתורה, לתלמיד חכם,
במידה מסויימת, במיסגרת האפשרויות של
כך _שאני נמצאת במילכוד.
מישרד־הדתות. יש לי הרבה קשרים וידי״את
תהליך הנישואין״ הראשון שלי
דים בעולם, קהילות יהודיות הזמינו אותי
עשיתי באמונה שלמה. אחרי מה שקרה
להרצות, אנשים מאוד מתפעלים מהרעיון
לי עם הילד הראשון שלי, שגודל על־ידי
של המוסד שלי. אגי מספרת לכל מי שאני
אביו, רציתי ילדים ורציתי לקיים מיצוות
נפגשת אתו את הסיפור האישי שלי, הוא
פרו ורבו. האמנתי גם, שכמו שנאמר,
מאוד מעורר אנשים.
,לא טוב היות האדם לבדר. האדם הראשון
שהיה בקירבתי ושהיה מתאים, נישאתי
לו. זו היתד, חתונה יפה מאוד, וכשהוא
שם לי את הטבעת, זו היתה הפעם הרא שונה.
כמובן, שהוא נגע בי. שנינו היינו
אז בעלי־תשובה. כשהבנתי שזה לא נכון
ד ל פני שנה הצלחתי לאסוף שנחיה ביחד, התגרשתי.
כספים די בקלות. בשנה האחרונה
״זו התמודדות קשה להיות אשד, גרושה
המצב קצת הידרדר. לפני שנה וחצי הבטיח
בחברה חרדית, זה קשה, אבל העבודה
לי אבו חצירא, שיכיר לי את ניסים גאון
שלי מעסיקה אותי 24 שעות ביממה. ניסו
מז׳נבה ואת תמן, הגיס של גאון. בינתיים
להכיר לי כמה אנשים חשובים וגדולים
הוא עסוק עם המישפט, ואני הגעתי לגאון
בתורה, אך אני איני מתפשרת, עד שלא
דרך חברה שלי בז׳נבה. הוא הבטיח לי
אפגוש באדם המתאים, לא אינשא.״
עזרה, ואני מקווה שיקיים את ההבטחה.
אורנה בנאי נחשבת גם בעיני בעלי-
היום אני עומדת במצב שבו אני חייבת
התשובה כאשד, מורמת מעל. הם פונים
לבנקים מאות אלפי לירות באופן אישי. אליה לעזרה והיא מגייסת עבורם כספים.
להחזיק את המוסד, לחתן את הבנות,
לא מזמן פנו אליה חברי להקת הרוק
עולה הון תועפות, ואני שוקעת מיום זינגאלה בבקשת עזרה. להקת הרוק,
ליום יותר ויותר בחובות.
ששלושה מחבריה חזרו בתשובה, רצו
שאורנה תקים בשבילם ישיבת כולל, כדי
״אני נוסעת לחו״ל, כדי לאסוף כספים,
שישבו וילמדו תורה. גם שם נקבע לישי אבל
אני מוגבלת, יש לי בית עם ילדות
ומישהו צריך להישאר בארץ כדי לנהל בה׳ שערי תשובה. אורנה גייסה עבורם
את המוסד. אני מקדישה את כל חיי מאות אלפי לירות, רכשה עבורם דירות
ברחוב קפריסין בתל-ברוך, וכיום יושבים
למען הבנות• ,זוהי שליחות בשבילי. למרות
שמערבים אותי בכל מיני פרשיות, אני הברי להקת זינגאלה לשעבר ולומדים
רוצה להתרחק מתככים פוליטיים. ממילא תורה בזכותה של אורנה בן־אברהם.
על־ידי זה שאני זקוקה לכספים אני צריכה
למרות הצהרותיה, כי אין לה כל כוויות
להכיר אנשי־ציבור, ובמיסגרת זו אני פוליטיות, טוענים יודעי־דבר כי אורנה
מבקרת לעיתים בכנסת. אבל למרות מה נושאת עיניה למישרה פוליטית, היא רוצה
לשנות מבפנים, להשפיע. האשד, הנאה
שאומרים, אין לי תוכניות פוליטיות. כל
מה שמעניין אותי זד, להרחיב את המוסד היא אורחת קבועה בחצרות ובלישכותיהם
של רבנים, ומכירה אישית כל אישיות
שלי.״
ואכן, בבני־ברק יודעים לספר כי ל חשובה בעולם הדתי בארץ. בתוכניתה
אורנה *.איפות. פוליטיות, וכי בדעתה הקרובה לכתוב ספר הדרכה לחוזרות
בתשובה. זה לא יהיה ספר ביוגרפי, היא
להיות ,׳1ברת-כננת מטעם המפד״ל. אחד
מעוזריו־ סץ׳-ושך אבדחצירא סיפר, בי אומרת, למרות שיהיה בו סיפור החיים
השר אמר לו, בהז׳ך מגג^בי לו היה הדבר שלי׳ ^בדי שהבנות תלמדנה ממנו ותבנה
בידו, היה מכנים לכנסת ך!ת -אור 1ש * ס $ר לעבור מעולם של חושך לעולם
אורנה בן־אברהם חיה כאשד, וגרושה של אור.
״אי! לי תוכניות
פוליטיות״
במדינה
נוער
ר ק בן <8
כין העומדים בראש המטון
?מדעיים חיצוגייט
;ארן כן 18
(המשך מעמוד )34
גם אם מקבלים את הגירסה של
כל צד כמות שהיא, היא מטילה
צל כבד על בעליה (ראה עמודים
47־.)45
אך מעבר לשאלה מי מהשניים
צודק פחות, מתקבלות כמה אמי תות
בעלות משמעות חמורה ביותר
לגבי הצורה שבה מתנהלת
המדינה בשעה זו.
בין השאר:
!• ברור לגמרי כי מנחם בגין
הסכים ביודעין להעניק ראיון
מייוחד לעיתון גרמני, ולקח חלק
בקנוניה שנועדה לטשטש עובדה
הפרשה מטילה צל אישי כבד
על מנחם בגין ועל אמינותו. בס־שך
שנים ארוכות סירב בגין
לדבר עם גרמנים, גם כשהיו בע לי
עבר אנטי־נאצי מובהק. מאז
שהגיע לשילטון שינה עמדה זו,
אך טען כי מגעיו עם גרמנים
יצטמצמו בעניינים רישמיים, ה מוטלים
עליו בתוקף תפקידו.
והנה מסתבר כי בגין מוכן בהחלט
להעניק ראיון לעיתון גר מני
(ימני קיצוני) ,וכל דאגתו
היא לטשטש עובדה זו על־ידי
תכסיס בלתי־מכובד!
לצורך אחיזת־עיניים זו העמידו
הכל פנים כאילו ניתן הראיון
לרענן לוריא אישית, עבור ״שרשרת
העיתונים שהוא מייצג״ —
בעוד שהיה מובן וברור לחלוטין
כי הכוונה היא אך ורק לעיתון
הגרמני די ולט.
י• קיים חשש כי נעשה שימוש
בסודות־המדינה לשם מטרות פרטיות.
אין
ויכוח על כך שאריה נאור
בגין כמודעת ״די ודט״
תכסיס בלתי־מכובד
מסר לרענן לוריא ידיעה על
שיחת קארטר־שמידט. השאלה
היא אם היתה זאת ידיעה סודית,
מתיקי הממשלה, או סתם ברווז
שהתהלך בין עיתונאים ,״בדיחה״
כהגדרת נאור.
שילטון מתמוטט. אם יתברר
כי הגירסה הראשונה היא
הנכונה, הרי תהיה זאת עובדה
חמורה מאין כמוה. כי פירוש
הדבר הוא שאנשי הליכוד, המא מינים
כי שילטונם מתמוטט, מוכ נים
להשתמש בסודות־המדינה כ־ברכושם
הפרטי.
משה דיין כבר עשה זאת ב סיפורו,
שזכה באישור ממשלתי.
הוא נטל את סודות־המדינה, ש נגעו
לו בתוקף תפקידו כשר־החוץ,
ומכר אותם בכסף — ב צורת
ספר. עתה מייחס רענן לו־ריא
לאריה נאור שיטה דומה.
!• קשריו של אריה נאור עם
העיתון הגרמני מעוררים ספקות.
גם אילו התקבלה גירסתו של
נאור עצמו, כמות שהיא, נשארים
ספקות אלה בעינם. מגעיו עם עור כי
די ולט חורגים מתחום היח סים
הרשמיים בין עיתון ובין מז־כיר־ממשלה.
נוצר הרושם הבולט
כי נאור אכן רצה למצוא חן בעיני
העורכים הגרמניים, לשם יצי רת
קשרים מיקצועיים לעת־מצוא
— כטענתו של-לוריא.
הדבר מוזר שיבעתיים מכיוון
שנאור ידוע ככמי שהיה אנטי-
גרמני קיצוני . ,ואף נעצר בשעתו
במהלך הפגנה נגד ביקורו של
קונארד אדנואר בישראל. אן־נואר
היה פרדישראלי וימני כמו אכסכל
שפרינגר, בעל די ולט.
פרטי הסיכסוך בין לוריא ונאור
חשובים פחות, אף שיש גם
בהם עניין רב. אך חשובה יותר
התמונה הכללית של המצב בצמרת
המדינה, כפי שהוא מתגלה ב פרשה
זו• היא מחרידה למדי.
המכון למדעים חיצוניים אינו
עוסק בחקר החלל, או העולם
החיצון. המכון עוסק במדע ה-
אזוטריה — העולם הנסתר, ו במדעים
ניודקונפורמיסטים. הקבו צה
שהקימה את המכון אינה
דווקא של מכשפים או ידעתים,
אלא צוות אקדמי, המגשש אחר
חיפושים מדעיים בדרך האיזו־טריה.
מעט
המדענים השמרנים ש שמעו
על הקמת המכון מגיבים
בזעזוע. החברה המדעית בארץ
אינה אוהבת את הקשר בינה ובין
עולם־האיזוטריה, והמכון זו כה
לתגובות חריפות. בין העומדים
בראש המכון ויוזמי הרעיון הוא
שמואל ואקנין.
אלה המצפים לפגוש בראש ה צוות
מדען מבוגר, שבע־ימים,
שהתייאש מהחיפוש המדעי, ו־שיצא
לחיפוש דרכים אחרות ל בעיותיו
המדעיות, ישאר נדהם
,נוכח נער בן 18 בלבד, אשר
מאחוריו עשר שנות לימוד ומחקר
מדעיים.
שמואל הוא בנם הבכור של דויד
ומלכה ואקנין, ילידי מרוקו, ש עלו
לארץ והתיישבו בחיפה .״יש
לי עוד ארבעד, ילדים חוץ משמו אל
,׳תודה לאל, כולם בסדר, אף
אחד לא גאון״ ,אומרת האם.
שמואל נשלח לאבחנה אצל פסי כיאטר,
שבדק את מנת־ימישכלו.
כשהתבררה מנת־המישכל הגבוהה,
הוא הוקפץ כיתה .״בשבוע הרא שון
עוד גיליתי עניין״ ,מספר
שמואל ,״אך לאחר מכן שבתי
לקדמותי, ואז הוכנסתי למיסגרת
חדשה׳ והיא הלימודים האקדמאים.״
שמואל
למד בטכניון חוגים רבים.
בתחילה למד פסיכולוגיה, אך ל אחר
מיספר סמסטרים החליט ל למוד
נושאים מעניינים יותר, ו-
עבר לרפואה.
כעבור שנתיים, כאשר הגיע ל פרק
המעשי בלימודי הרפואה, ב נתיחת
גוויות וטיפול בהולים, והוא
ילד בן 11 בלבד, הוא נתגלה
כלא מתאים.
לאחר לימודי הרפואה פנה ל לימודי
אקולוגיה ופיסיקה גרעינית,
מאוחר יותר התמקד בעיקר
בטרמו־דינמי׳קה.
עד היום כתב מיספר תיזות
מדעיות בנושאים שונים, שעליהם
הוא מרצה בפני סטודנטים. כיום
הוא כותב שלושה סיפרי מדע,
האחד עם ד״ר גיורא גלצקי, במכניקה
קלאסית ויחסותית, השני
עם פרופסור צבי פייר, על מוח.
חשיבה ופיסיקה, והשלישי עם ד״ר
ויטאלי אשכנזי, על מודלים מתמ טיים.
כמדכן
עסוק שמואל בהקמת ה־מכון
המיוחד, המאגד בתוכו אנ שי
מדע ואיזוטריה. שמואל סבור
כי ״התארגנות זו חשובה מאוד
לשני הגורמים המקיימים את ה־
׳מכון״ .קיימים בארץ הרבה מאוד
אנשים העוסקים באיזוטריה באופן
מעשי ורציני, אך אין. לדעתו, כל
אירגון המאגד אותם ואוסף את
הידע הטמון בהם.
״מצד שני,״ אומר שמואל ,״המדע
הגיע לפרשת-דרכים מסויימת, ד
״לדעתי היידע הטמון באזוטריה
יכול לעזור׳לקידום הרבה מאוד
מחקרים בשטחים שונים. איני איש
אזוטריה, אך עם הידע של אנשי
האזוטריה והידע של אנשי המדע
אפשר להגיע לגילויים מדהימים.״
העפת מבט קצר על כיברת־הדרך
(המשך בעמוד )64
גי ^ ח ליו
והאהוב, מזמין
אותך
הסתור, טיולי
קוי תעופה
ישראליים בע״מ
מועדונים ודיסקוטקים, בתי־קפה וחופי רחצה מלאי פעילות שמחה,
מפרצים שקטים מיוחדים לנודיסטים, שמש מלטפת, בתים צחורים,
אויר צלול וריח מתוק של חופש ואהבה.
אנשים בכל הגילים באים למיקונום מכל העולם לקחת חלק בשמחה
ולראות איך זה קורה.
השנה -יש טיסות צ׳רטר ישירות למיקונוס.
ממריאים ב 10.00-בבוקר וכבר בצהריים באותו היום אתם בשמש
המלטפת של יוון, מתחילים שבוע מרתק בבתי־מלון מעולים עם בריכות
שחיה, מתקני ספורט משוכללים ואפשרויות בידור מדליקות.
בואואיתנו בטיסה הראשונה ב־( .16.4.81 מתקבלות הזמנות לכל העונה)
כל מה שסיפח לך על מיקתוס...נכ
פרטים והרשמה: במשרד הסתור טיולי ״נופש פלוס״ :פרישמן , 76ת״א. טל .03 -222155 6 7 8 ,234356 .ובסניפי ״הסתור״ :ת״א •בן־יהודה , 32 טל.03-299281 .
ירושלים המלך ג׳ורג׳ , 25 טל . 02-224171-2 ,חיפה -נורדאו , 14 טל .04-664686 640313 .רמת־גן
ביאליק , 47 טל 63-72׳1543 .בכל משרדי הנסיעות, ובסניפי א ר קי ע.
ברעם נפגע מההחלטה של ח״כ שימעון
פרס למנות את ח׳׳כ אליהו שפייזר לתפקיד
מזכ״ל המיפלגה, ואינו מאמין להבטחתו
של פרם למנות אותו כשר בממשלה הבאה,
אם ירכיב אותה פרס.
א*בצן איים -
בגין התערב
האיום הראשון בהתפטרות של מפכ״ל המישטרה
החדש, רב־ניצב אריה איבצן, הושמע בתחילת השבוע.
איבצן איים כי יתפטר מתפקידו, אם תאשר הכנסת
את הצעת החוק בדבר זכויות העצירים — שלפיו
תוטל שנת מאסר על שוטר שימנע מעציר את זכויותיו.
חוגים המקורבים לראש־ד,ממשלה עומדים לפרסם
בימים הקרובים הוכחה ניצחת לגבי זהות מדליף
הידיעה, על פגישותיו של ח״ב שימעון פרס במרוקו
ובלונדון.
מקורבי ראש־הממשלה, שבידיהם מצויה
הוכיחה זו, מעכבים אותה בינתיים, כדי
לתת, לדבריהם, לפרס להסתכן• כהכחשות
לנכי זהות המדליף רבהאשמות־שקר.
אדיה!
*סרד
סוד
במערך המערך קיבל לידיו סקר סודי, הסקר
הגדול ביותר, מבחינת מיספר המשתתפים
במידגם שלו שנערך אי־פעם
בארץ, והחליט לשמור אותו בסוד.
על־פי הסקר יזכה המערך לכ־45
מושבים בכנסת, הליכוד לכ־ ,35 מיפ־לגתו
של משה דיין לכ־ 10 והמפד״ל
ל־צ 11—1מושבים בכנסת הבאה.
ת״דות
ל א 1119
ביוזמתה של קצינת ח״ן ראשית, אלוף־
מישנה דליה רז, עומד צה״ל לבדוק מחדש
את הנוהלים לגבי פינוי חיילות מאיזורי•
קרב בעת מילחמה.
עד כה הורו פקודות צה״ל לפנות חיילות
מהחזית, מילכד כמה חיילות הממלאות
תפקידים חיוניים ביותר. עתה עומד צה״ל,
בעיקבות תזכירים שהגישה רז, לדון מחדש
בנושא, ולשקול את ביטול הנוהג של פינוי
חיילות.
ידחו הבחירות
ל מז ב ״ ל
גופים המקורבים לח״כ עוזי ברעם פועלים עתה
למען דחיית מועד בחירת מזכ״ל מיפלגת־ר,עבודה
עד לאחר הבחירות לכנסת. המועד הקבוע עתה לבחירת
המזכ״ל הוא אחרי הבהירות להסתדרות.
אחרי שעבר מיבחן בגלאי־שקר, ששאלותיו
נוסחו על פי גירסתו שדו, מציע רענן לודיא
דו־יקרב מסוג חדש. אדיה נאור והוא עצמו
יעבור כו־זמנית בדיקות בגלאי־שקר, כשכל
צד מנסח את השאלות שתוצגנה ליריבו.
רפול ׳מתיה
דינו של אלגזי
בינתיים החליט ראש־הממשלה, מנחם
בגין, לפעול כתוך הקואליציה, כדי לטרפד
את הצעת החוק. בגין עשה זאת על־פי
דרישה שהגיעה משר־הפנים, הד״ר יוסף
כורג.
!׳וניס
פ לאטו יסע
ברשימת המפד״ל
לצרפ תי
עם פרישתו של ח״כ חיים דרוקמן מהמפד״ל, יתמודדו
על מקומו ברשימת המפד״ל לכנסת הבאה שניים
מבכירי הניצים של המפד״ל: הרב צפניה דרורי
מקריית־שמונר, והרבי יעקוב פילבר מישיבת מרכז הרב
בירושלים.
שמואל פלאטו־שרון נמצא בימים אדה
*־עיצומם שד מגעים עם שילטונות צרפת,
פוצעות אניטי ביניים, שיאפשרו לו
־ך בצרפת למשך כמה ימים, מבלי
יצר.
בינתיים התברר שהמפכ״ל־לשעבר, הרצל
שפיר, התחיל לנהל מגעים עם המערך
כדבר הצטרפות לרשימה זו, אחרי שהתברר
משיחה עם דיין, שדיין אינו נלהב
לצרפו לרשימתו.
דו־קרב פול־גרפ*
ראש המטה הכללי, רב־אלוף רפאל איתן,
עומד להמתיק את דינו של סרבן השרות
בשטחים, גדי אדגזי, שנדון למאסר של שנה,
ולהפחית את העונש לחצי שנה. שאר
העונש בגדר מאסר־על־תגאי.
ווו רבות
ח״ב שלמה אליהו, בעל חברת־ביטוח הנושאת
שמו ואחד מפליטי ד״ש, עומד להצטרף לרשימה
החדשה של משה דיין, אם יחליט בסופו של דבר
יגאל הורביץ שלא להצטרף אליה.
שיחה ברוח זו התקיימה בין דיין לבין אליהו ערב
הפלגתו של דיין לספרד.
לו ריא מציע
י&ייון קודם של פלאטו להגיע לידי הסכם עם
הצרפתים — לפיו ישלם את חובו ואת הקנס שהוטל
גו, תמורת ביטול עונש המאסר נגדו — נכשל,
שהצרפתים המכירים את פלאטו, לא האמינו
ו יעמוד בתשלומים שהוא הציע.
מועדון חדש
ועדת־השרים לענייני ספרים של עובדי המדינה,
בראשותו של שר־המישפטים משה ניסים, פסלה
חלקים ניכרים מסיפרו החדש של שר־הביטחון־
לשעבר, עזר וייצמן.
ביפו
חוגים המקורבים לווייצמן טוענים, שהספר
נפל קורבן לביקורת שנמתחה על ניסים
וחבריו לוועדה, בעיקבות אי־פסילות בסיפרו
של משה דיין.
קבוצת משקיעים צרפתיים רכשו השבוע
חצי ממיבנה גדול ביפו־העתיקה. הם
מתכוונים להקים בו מועדודלילה ומיסעדה,
שיהוי פתוחים 4צ שעות ביממה, בהשקעה
של כ־50מ אלף דולר, שהם כ־ <50 מיליון
לירות.
ברמן
המשקיעים רכשו את הבית שהיה שייך לאורי זוהר
ולאברהם (״פשנל״) דשא. את החצי שלו מכר זוהר
לבתו של איל־ד,עסקים שאול אייזנברג, ופשנל מכר
השבוע את החצי שלו לצרפתים.
לא יהיה יו״ר
תורגמן
יושב־ראש הכנסת, יצחק כרמן, החליט
שלא להמשיך לכהן כיושב־ראש הכנסת
בכנסת העשירית, גם אם יחסי הכוחות
יאפשרו זאת.
על האפסנאות
ברמן הודיע על־כך לראשי הליכוד.
1ווים
ח״ב־ם 9וח
פקד
מפקד מישטרת חיפה, תת־ניצב אברהם
תורג׳מן, יועדה לדרגת ניצב, וימונה כראש
אגף אפסנאות שד המישטרה.
מינוי קרוב אחר הוא מינויו של תת־ניצב גבי אמיר,
שימונה כסגן־מפקד המחוז הדרומי. אמיר משרת
היום כעוזר ראש אג״ם במטה הארצי.
מ־שרד־יעוץ
מידחמת
שני חכרי־כנסת של המערך, מיכה חרייט
ועדי אמוראי, עומדים לפתוח בתקופה
הקרובה מישרד פרטי ליעוץ כלכלי.
ייאל־על הארץ״
ראשי המערך מנסים למנוע מהם לפתוח את המישרד
לפני הבחירות, כדי שצעד זה לא יתקבל כאי־אמון
בסיכויי המערך בבחירות הקרובות.
הראל התפטר וחור ראש מטה־הכחירות של המערך, אהרון
(״ארל׳ה״) הראל, התפטר מתפקידו כשכוז
שעבר, אחרי שיחה קשה כינו לבין יושב־ראש
המיפלגה, שימעון פרס.
הראל טען שפרס עושה דברים מאחרי גבו, ולכן
אין הוא יכול להמשיך ולמלא את התפקיד.
בעיקבות שיחות שיכנוע של חברי מיפלגתו והבטחות
של פרם, חזר בו הראל מהתפטרותו.
עד־פי הוראתו •טל יושב־ראש מועצת
המנהלים של ״אד־על״ ,אברהם׳(״כומה״)
שביט, הפסיקה השבוע ״אל־על״ דתת
מודעות ליומון ״הארץ״.
שביט הטיל חרם על הארץ, משום שלדבריו העיתון
תוקף. אותו בקביעות. שביט גם ביקש מעוזריו להכין
לו תיק של כל התקפות הארץ עליו ועל אל־על.
ע־חונא־ם 0ול?ו
מהנוישטרה
על־פי הוראתו של מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב אריה
איבצן, לא יורשו עוד עיתונאים המסקרים את
עבודת המישטרה להיכנס למשרדי המטה־הארצי.
ממלאת־מקום דובר־המישטרה, רב־פקד ריבקה
וינטראוב, שוב לא תוכל להזמין ללישכתה את
העיתונאים, שעימם היא עומדת בקשרי עבודה.
ה הם אומרים מה הם אומדים ...מה הם אומרים ...מה הם אוחרי
״סודר וזה שעם ״ זהו! הנסך מנהל הכדורסל
שואל בצוות!״ הכד קוריוז!״ הם שוניניסטיס!
אסי דיין סיים בשבועות האחרונים את השלגים
הסופיים בעריבת סירסו עם ישראל חי. אחר־בן הוא
נעלם מהעיר, ומי שהתעניין בו מאוד גילה שהוא עושה
את שירות המילואים שלו ביחידת צנחנים, אי־שם.
איו שהוא חזר מהמילואים הוא הפיץ בעיר פוסטרים
מדהימים לסרט שלו. הכוכב הראשי של הפוסטר :
אבר״מין גברי, קשור, מפותל ומעוות.
*אפי, אנשים אומרים שהשתגעת, שמשהו
קרה לך.
מה פתאום, זה נראה לי נורא כזה נכון, קשור לסרט.
הרי הסרט עוסק בחבר־כנסת אימפוטנט, בן־אדם שמסתבך
עם הזין שלו. תאמיני לי, זה הכי מתאים לסרט. וזה
סימבול לזה שעם ישראל בצרות.
• ואתה לא כצרות?
כן, עם המפיקים. הם לא כל־כך רצו את הפוסטר
הזה. הם כאלה אנמיים, רצו משהו רגיל, לא מיוחד.
ס עוררת ככר מהומות ז
תלינו את הפוסטר באולפני ברקי. אדם דתי שעובד
שם קרע אותו לגזרים.
• הצנזורה תאשר את ״הפוסטר?
איפה, אפילו לא שלחנו אותו לצנזורה. ברור שלא
יאשרו.
• אם כך, מה שאתה עושה לא חוקי.
זין עם פלונטר זה לפי דעתי נורא חוקי.
• אף אחד לא יפרסם את זה.
מה זאת אומרת י זה ציור. זה בא לי כשראיתי את
הפוסטר של הסרט טיסה נעימה, שרואים בו מטוס כזה
מפותל. תגידי, אם אורי לפשיץ היה חתום על זה היו
מפרסמים ן! טוב, אז אני אבקש מאורי שיחתום.
• מה זה עושה לך?
זה בעיני רחוק מלהיות אירוטי, זה משעשע.
• ובעיני השחקנים?
טוב, יש שחקנים שמתנגדים.
חנן גולדבלט, למשל, הוא איש קצת מבוגר, לא נעים
לו. אייל גפן, לעומת זאת, הודיע לי שהוא מוכן, כשימחה
רבה להצטלם בקצה העליון.
• אתה לא רציני, נכון?
לא, לא, אני רציני מאוד. אני חושב שהפוסטר מסביר
את הסרט. יש לנו פה מיקרה זין.
חבר־הננסת חיים קופמן מהליכוד הוא בעל חברת
צעצועים פופולרית ומשגשגת. בימים האחרונים מפרסמת
החברה מיברק״תודה לשר״האוצר, יורם ארידור, על
שהוזיל את מחירי הצעצועים.
• חכר־כנסת קופמן, אתה הושב שזה אתי
מצידך לפרסם כזו מודעה?
מה קרה, אסור כבר לעשות צחוקן זה בסך הכל
קוריוז ואני לא בדיוק שלטתי בעסק הזה. כל העסק
היה די היתולי, ומי שאין לו חוש־הומור זו הבעיה שלו.
הנה, חבר־הכיסת עמוס הדר פגש אותי בכנסת ואמר לי :
שמע, חיים, זה חמוד מאוד.
• מייטהד מחכרי־הכנסת אמר לך אחרת?
לא, אף אחד.
• דשר־האוצר?
אני לא מדבר איתו על הדברים האלה, לא כל־כד יצא
לי להתראות איתו בימים האחרונים.
• אתה כאמת חושם שזה אתי?
תראי, אילו סוכנויות קופמן היו חותמות על המיברק,
אז אולי זה לא לא כל כך יפה, אבל השם שלי לא מוזכר
כלל.
• אכל כל ילד יודע שאתה כעל חכרת
הצעצועים.
שמעי. הנה גם לישכת המסחר פירסמה מודעת־תודה
לשר־האוצר, ואני לא השתתפתי בה. אנשים צעקו עלי,
כי אני חבר לישכת המסחר, ובכלל אני חושב שהעם
הזה איבד את חוש־ההומור שלו.
• אתה נעלב כשקוראים לד חבר־הכנסת
לגו?
אני לא נעלב. אני חושב שמי שקורא לי יד פשוט
כואב לו שאני כל כך מצליח. כולם מקנאים בי. אני
חושב שבהחדרת הלגו לישראל אני תרמתי לחינוך ילדים.
• זה מישחק לילדי עשירים.
70 אחוז מהמישפחות בארץ עשירות ז ובכלל, מה
רוצים ממנו ן את יודעת שאוסטרליה, ניו־זילנד, ונצואלה,
ובזמנו גם איראן, הורידו בכלל את המיסים על המישחק ן
הן עלו על המיגרס באיצטדיון יד אליחו, כדי
להתחרות על אליפות הארץ בכדורסל נשים. האיצטדיון
היה ריק. אף לא אוהד אחד. אף לא אוהדת. ככה זה,
אף אחד לא לוקח ברצינות את כדורסל הנשים בארץ,
ונורית שרף, קפטן קבוצת הבנות של מכבי דרום רמת״חן,
שזכתה באליפות, ירדה מהמיגרש עייפה אך לא מרוצה.
• רונית, את לא מתוסכלת מהעוכדה שאף
אהד לא שם על כדורסל נשים כארץ?
אני מסכימה אתך במאה אחוז, אבל אין מה לעשות,
אי אפשר לשנות הרבה. צריך לחיות עם זה.
• למה אין השנה נכחדת נשים?
מפני שאת איגוד הכדורסל מנהלים גברים, זה הכל
עניין של שוביניזם.
ס הגכרים, שאת מאשימה אותם, טוענים
שאין נכחדת ניטים מפני שאין שחקניות מוכות.
שטויות! מה זה אין שחקניות טובותי! הם רוצים
להעליב! אם יו׳ציאו מקבוצות הכדורסל של הגברים
את שחקני החיזוק תהיה נבחרת טובה?
• אז מה את מציעה?
שירכשו גם לנו שחקניות מקצועיות ואז נראה לאיזו
רמה נגיע.
• את נעלכת כשאת עולה למיגרש וספסלי
האוהדים ריקים?
אני כבר רגילה, אבל זה בהחלט אחרת לשחק עם קהל,
ונוכחתי בזה במישחק האחרון, כשנהנינו מהעובדה שהיה
קהל שבא לחזות במישחק של הגברים. תראי, לגבי אין
הבדל כל כך גדול, קהל, לא־קהל, אני אוהבת כדורסל
ואני משקיעה בזה את כל הנשמה. אבל יש בנות
שהעידוד והעובדה שהן מופיעות לפני קהל בהחלט
משפרים את יכולת המישחק שלהם.
שרית ישי
אתה מחץ על הכפוז 1ר
אל השל של ס 1פר ק 1מ ר
סוסחסזוס)
העול הצבען
אתה שולט
.מאז נוסד מפעל גרו־נדיג הענק
ממשיכים מהנדסי החברה להיות חלוצים בכל
הקשור לשכלולים. כך גסבטלויזיה סופר קולור,
מנגנון אוטומטי סורק ומאתר את התחנה
הרצויה בלחיצת כפתור(בעזרת פס הפלא,
4 8 0המופיע על המסך) ובקרת התדר מכניסה
את התמונה להתאמה מלאה. כפתור נוסף
״זוכר״ את התחנה ויכול להחזיר אותך אליה
במדוייק. שכלול נוסף מאפשר חיבור מכשיר
הטלויזיה למערכות סטריאו וכן למכשיר וי די או
טייפ. שלט רחק ( 8 0 1ד ו\ו £ 0 0ד 0ו^£1מ)
המתוחכם של גרונדיג, המוכנס כקסטה לגוף
הטלויזיה, מאפשר 25 פעולות שונות כולל
שליטה ב 16 -תחנות, התאמת צבע, כיוונון
בהירות, עוצמת צליל, הפעלת וי די או טייפ
ותמונה ללא קוהבלחיצת כפתוה,מעלה״ השלט
רחק. על מסך הטלויזיה שעון קוורץ דיגיטלי.
המסך שלה:
ולבדוק אם תוכל 2
צבעוני המציג בפני
נמנעות הפרעות ת
הצבע. מחשב קוור
הצבע האופטימלי
הנכונות של חוזק׳ד
סנפד טכנולוגיה
לחה בעצמך להשוות
מצוא עוד מכשיר טלויזיה
ד תמונה צבעונית עשירה
כמו זו של גרונדיג סופר
קולור. שפופרת המסך
הבלעדית המשולבת
בשיטת £או_ו או 1-11-881
מוציאה לאור באופן חד
וברור את כל הצבעים
עד הגוון האחרון. היא
שומרת על מיקוד קבוע
של התמונה ובעזרת
מייצב מתח מיוחד
11 מרת אחידות ובהירות
ן מיוחד בורר עבורך את
ומציג בפניך את הדרגות
*ומק הצבע.
הצליל הצלול.
גרונדיג סופר קולור
מצויירת במערכת צליל
בעוצמה של 15 ואט
8.1^1.5.וברמקול חזי תי
באיכות 1-81 רו יחד עם
כפתורי הבס והטרבל
הנפרדים המאפשרים
איזון מדוייק, מגיע אליך
צליל מלא המלווה את
התמונה העשירה.
סופר טכנולוגיה.
קשה לדמיין כמה עושה
גרונדיג כדי להבטיח את
איכותן הגבוהה שלטלויזיות
סופר קולור כל רכיב
אלקטרוני,כל מכשיר וכל מסך צבעוני נבדקים
ונבחנים עד הפרט האחרון. טלויזיה גרונדיג
סופרקולור עוברת סדרת
״עינויי ם״כולל: מבחן
הטבלה ברטיבות במשך
24 שעות,חבחו עליית
מתח חש מלי מבחן זעזועי ם
פיסיים; תנאי חום וקור
קיצוניים 200 ,שעות
הפעלה ו 1000 -הפעלות
וכיבוי של המכשיר.
כך שאליך מגיעה גרונדיג סופר קולור, אמינה
ומוכנה להוציא לאור את כל הצבעים
עד הפרט האחרון.
( ו חעת )
גרונדיג סופר קולוד -תוצרת גרמניה.
הטלויזיה הנמכרת ביותר באירופה.
וימר יעקבסון טמיר
1 1 :י
26( 3 0 8372 אינטש)
26( 3 0 8636 אינטש)
מסך רחב ״ 26 בעל השפופרת הבלעדית המשולבת
בשיטת 8רוו_ו רוו 1-11-881 שומרת על מיקוד עצמי קבוע
ומציגה בפניך תמונה צבעונית עשירה וחדה.
שלט רחק( 8 0 1דרו 0ב< £ד 10 רו ) 8 8
בשיטת אינפרא אדום
לשליטה ב 16-תחנות ובכל שאר
פעולות הטלויזיה. שעון קוורץ
המופיע על המסך ע״י השלט רחק.
מערכת צליל בעוצמה של 15 וואט 8.1^ 5 .עם רמקול
חויתי משובח
מסך רחב ״ 26 בעל עדשת מיקוד המתכווננת מעצמה
ומעניקה תמונה צבעונית חדה וברורה.
מייצב מתח מיוחד מונע הפרעות ושומר
על אחידות ובהירות הצבע. שלט רחק
מתוחכם מאפשר שליטה ב— 16 תחנות,
כיוונון קול ותמונה וכן, הפעלה
והפסקה של פעולת הטלויזיה.
מערכת הצליל מצויידת ברמקול
חזיתי באיכות ה-ות ומעניקה צליל
מלא ועשיר.
22( 3 0 6215 אינטש)
22( 3 0 6236 אינטש)
מסך ״ 22 בעל שפופרת בלעדית משולבת בשיטת
8ר!ו 1רוו ו - 8 8וה השומרת על מיקוד עצמי קבוע
ומציגה בפניך תמונה צבעונית עשירה וחדה 12 .כפתורי
מגע להעברת תחנות בנגיעת אצבע קלה. כפתור כיוונון
לעוצמת קול, לקונטרסט צבע ובהירות התמונה.
רמקול חזיתי באיכות ה-ו ה מעניק צליל מלא ועשיר.
עיצוב מודרני מהודר.
מסך ״ 22 מעניק תמונה צבעונית חדה וברורה השומרת
באופן אוטומטי על צירוף אידיאלי של
צבעים. שלט רחק( 801 דא 8 0 0ד 0ו^ז )88
מעניק שליטה ב 6-ו תחנות; כיוונון
עוצמת קול; קונטרסט צבע ובהירות
התמונה. את התמונה הצבעונית
העשירה מלווה צליל מעולה מתוך מגבר
בעל עוצמה של 6ואט המגיע אליך
דרך זוג רמקולים חזיתיים משובחים.
רענן לו רי אמספר בר איון ע ש רי ח ישי על יחסיו
עם אריה ]||11^1־י ועם !ן יאף אן ןסי בגין, על ס 1הלו מד
ב״!!סט 1פ1י 1ט יו ן וווי תובניוחיו ל1מץ ןף 811 לי שר אל
האיש שפתח בפני את דלת הסוויטה
שבקומה ה״ 11 במלון ״הילטון״ בתל״
אביב היה ענייני. בקושי התיישבתי על
הכיסא מולו, וכבר התחיל להרצות בפני
את עניינו. רענן לוריא לא רצה לבזבז
דקה. הוא הכין רשימות מסודרות ו-
תילי״תילים של מיסמכים וקטעי״עיתונות.
אשתו, תמר, בתה של מעצבת הדוגמניות
לאה פלטשר, ישבה בתחילת השיחה מרוחקת
משהו. לוריא הזמינה להצטרף ל
שיחה,
כדי שתאשר את דבריו והרבה
להשתמש במישפט השאלה במילים ״נכון
קוקי ז״ תמר לוריא, היה מגדירה עצמה
כמזכירתו הפרטית של בעלה, לפחות
במיקרה של אריה נאור. היא זו המביאה
את המיסמכים לאישור, והיא זו המנהלת
בשבילו את שיחות הטלפון. היא השאירה
את בתה התינוקת בידי המטפלת והגיעה
חיש מהר ארצה, עם בעלה, כדי לטפל
בצוותא בפרשת נאור (ראה במדינה).
רענן לוריא משולל חוש הומור. אינו
אוהב שמסיטים אותו מכיוון מחשבתו.
אינו אוהב לענות על שאלות שאת התשובות
עליהן לא הכין קודם לכן. במהלך
הראיון הודה, שהוא מנהל רישומים.
הוא עצמו נראה ומתנהג כמו
מכונת-חישוב.
לפני תחילת הראיון ערך עמי חוזה
מוקלט, שבו התחייבתי לכתוב את ה אמת,
את כל האמת ואך ורק את האמת
— מפיו של לוריא, כמובן. האדון לוריא
עמד על כך שאחתום על הראיון בנוכחות
אשתו. איש מסודר, לכל הדיעות.
* סי למעשה טיפל בראיון שלך
;זם ראש־הממשלה מנחם בגין?
יועץ ראש־ד,ממשלה לענייני תיקשורת,
דן פתיר, שהוא ג׳נטלמן יעיל, קבע לי
ראיון עם בגין מייד אחרי שראיינתי את
רגן, ב־ 16 באוקטובר. מועד הראיון נקבע
לשבוע האחרון של אוקטובר ,1980 וסר
״לא דרכת* על גוויות!״
(המשך מעמוד )45
כם בינינו שאבוא במיוחד לצורך זה ל ישראל.
מדוע היית מעוניין לראיין
את ראש־הממשלה, האם היתה לכך
סיכה מיוחדת?
די ולט הוא עיתון גרמני ימני. בעליו
הוא אכסל שפרינגר, המבסס הרבה מאוד
מיוקרתו על העובדה שיש לו יחסים טו בים
עם ישראל. עיתוני שפרינגר הם מ־הקיצוניים
בגרמניה והאהדה לישראל עוז רת
להם להימלט מדימוי לא־סימפטי, ש הרי
מי שאוהב יהודים אינו יכול להיות
ימני.
• אתה מתכוון פאשיסט?
פאשיסט את אמרת, לא אני.
• איך הצלחת אתה, כמקום
שאנשי שפרינגר נכשלו?
מיסעדה הסינית, אז מדינת ישראל בצרות.
פקידי מדינות אחרות דורשים
בדרך כלל בילוי יקר מאוד, אבל
אם מיסעדה סינית בינונית היא המחיר
שצריך לשלם למזכיר ממשלת־ישראל, נו
טוב. טוביה סער יעיד על כך, שכלום
לא קרה בארוחה.
עד לאותו שבוע שלפני אוקטובר שכח תי
בכלל שאריה נאור קיים. אפילו לא
נתקלתי.בו במיקרה ברחוב. אז כשקרא,זי
בעיתונים שהוא מספר על הידידות ה עמוקה
בינינו חשבתי שנטרפה דעתו. ה טלפון
שלו אלי׳ להילטון תל־אביב, ב־28
או ב־ 29 באוקטובר, היה מוזר מאוד ומיו תר
לחלוטין. דן פתיר היה בירושלים, כל
עניין הראיון התנהל דרכו או דרך מז כירתו
טלי. אריה אינו איש קשר טבעי
ביני לבין ראש־הממשלה, והנה הוא מת־
מכירים אותי, יודעים שאני מייצג מיס-
סר ניכר של עיתונים פשוט מאותה סיבה
שראיינתי את רגן, אל־סאדאת והגנרל
בראון.
• עד מה שוחחתס כאותה ארוחה
סינית בינונית?
הוא הצטחקק על מינויו כמזכיר הממ שלה
וסיפר לי :״לא ידעתי אפילו אם
תהיה לי עבודה, אם אמצא עבודה כעורך-
דין, ופתאום מצאתי עצמי מזכיר ממש לה.״
טוביה היה אתנו כל הזמן. נאור
דיבר כל הזמן, ביחוד על חגיגות שנות
ה־ 30 למדינה. רכילויות קטנות, שום דבר
חשוב. אחרי שהורדנו אותו במלון שלו,
תמר ואני השתוממנו שאדם כזה נמצא
בתפקיד כזה. הוא עשה עלינו רושם של
ליצן.
• אתה עיתונאי, הוא מזביר
ממשלת־ישראל ; האם כאותה הזדמנות
לא ניסית ליצור אתו קשר
יותר מסתמי, כדי שתוכל להסתייע
בו, כעזרת קשריו כממשלת ישראל?
הוא
עשה עלי ועל תמר רושם מאוד
בלתי רציני. הקשר היחיד שהוא יכול
היה לעשות בשבילי היה להגיע לבגין.
• ואחר-כך זו
אמר לי שיש לו משהו פרטי שהוא
רוצה לאמר לי, כי הוא מרגיש שיש בינינו
כימיה.
• איך אתה זוכר כל כך כ•
מדוייק כל מילה שאמר לך וגם את
סיגנון דיבורו זו
יש לי פה עד, שאלי את תמר. כש המום.
עליתי
לסוויטה למעלה הייתי
הוצאתי פתק והתחלתי לרשום. אמרתי
לתמר: שמעתי מה שלא שמעה שפחה
על הים, שמזכיר ממשלת-ישראל יגיד
דבר כזה.
• מדוע רשמת את דכריו של
נאור על פתק ז־
אני עיתונאי ותיק. אני יודע שהזכרון
אני רא 1 1 1 1בנקים
אני מצייר נסו ועזבד
קע1ה מאז בשביל זה
• סיכמת את כל זה עם אריה
נאור?
מר נאור כלל לא היה בתמונה, סיכמ תי
את זה עם דן פתיר, בכלל לא היד,
לי קשר עם אריה נאור. פגשתי בו שלוש
שנים קודם לכן עם אשתי תמר ועם טוביה
סער, שאמר לי :״תשמע, יש פה איזה
בחור שהוא מזכיר הממשלה. הוא מבדר
מאוד, אפשר להביא אותו לארוחת ערב?״
נסענו בפולקסוואגן של הבן שלי ואכלנו
ארוחה סינית בינונית.
פשוט מאוד, כשהגיע החשבון הוא הת עלם
ממנו.
קשר אלי מירושלים ומבקש לבוא לבק רני.
שאלתי אותו בקשר למה, והוא אמר
לי שהיה רוצה להזמין אותי לכרה ורוצה
להגיד לי שלום כמחווה על הארוחה ב־נידיורק.
חוץ מזה, כר אמר, רוצה לשוחח
על הראיון עם בגין.
הייתי במלון עם תמר ושתי מותי,
דפנה בת דד 15 ודניאלה בת השנתיים.
היתד, לנו סוויטה של כמה חדרים. האדון
אריה נאור ישב באחת הכורסות, שילב
רגל על רגל, וראיתי שזה מוצא חן ב עיניו.
הוא אומר לי :״אני רואה שדי ולט
מטפל בך יפה. אמרתי כן, יפה מאוד.
אחר־כך הוא עבר איתי על הפרטים ש עברתי
עליהם כבר עם דן פתיר. הוא
הדגיש שבגין מאוד אמוציונלי בעניין
גרמניה. אמרתי לו כן, דיברתי על זה עם
דן. הוא אמר: בגין רוצה שתדע שזה
חשוב מאוד ואם משהו ילך בצורה שלילית
אתה תהיה אחראי באופן אישי. לא
נשלח מיכתב מחאה לעיתון, לא נקבל
מיכתב התנצלות. אתה אחראי אישית.
אתה מודיע לנו מייד אם משהו לא כשורה.
אמרתי כן, כמובן, כך בערך כבר סיכמתי
את זד, עם דן פתיר. אחר-כך הוא
אמד: תשמע, אולי יש משהו שאני יכול
מיטשטש. אני רושם רשימות ולמיקרה
הצורך אני אוסף אותן ויש לי פרופיל
של האדם.
• חשבת שאי־פעם תזדקק לפתק
הזה שלא לצורך הכנת פרופיל
על אריה נאור?
כשאדם רוצה למכור לי סודות או אינ פורמציה
חסדיה ואינטימית, ודורש ממני
תמורה בצורה לא ישירה, אני רשם לעצמי
בצורה מסודרת• הרשימות עוזרות לי ב מהימנות.
אני אוהב להיות מהימן והוגן.
• מה הבטחת לנאור כאותה
ארוחת־צהריים שאתה שילמת בעבורה?
תשמעי,
שמחתי מאוד להצעה שלו
להעביר לי ידיעות, אני עיתונאי. הדגשתי
בפניו שאני לא מחלק עבודה בדי ולט,
אבל אמרתי לו שאני יכול להכיר לו אנ שים.
ידעתי שדי ולט ישמחו מאוד להכיר
את האדון נאור, שהרי הם מחפשים כל
הזמן קשר עם ישראלים, שלא לדבר על
ישראלי סופר־יהודי ורשמי כמו נאור.
• למה הורעו הקשרים שלך עם
״די ולט׳׳זו
תראי, לא ברור לי איפה אני עומד
מבחינת סוב־יודיצה.
• בכל זאת.
הסיכסוד התחיל בלי תביעה, הם היו
מוכנים לפצות אותי בכסף.
• כמה הציעו?
סכום של מאות אלפי מארקים.
• איך זה קרח?
• איך הגיב נאזר?
הוא נזעק. איזו חוצפה, הוא אמר, איר
העזו לעשות זאת לבגין. אמרתי לו ש אני
פשוט מתנצל. והוא עונה: מד, זאת
אומרת מתנצל, זה משהו נורא. אתה הת חייבת
דרכי לראש־הממשלה ואני לא יודע
איר להגיד לו את זה.
אמרתי לו: תשמע, אם אתה רוצה,
שלח מיכתב. והוא: מה זאת אומרת מיכ־תב?
מיברקים צריך לשלוח. אמרתי: ב בקשה,
שלח מיברק, אשלח מיברק מת נצל,
ואז שנינו מכוסים.
• למה התכוונת כמילים ״שנינו
מכוסים״? מדוע המיברק של
נאור היה חשוב לך?
הייתי מקדם בברכה מיברק, כדי להו כיח
לדי ולט שאכן התחייבתי בפני ראש-
הממשלה ושלא ביצעתי תעלול לצורך
פירסומת אישית. ביום שבת המיברק לא
מגיע. אני מצלצל אליו הביתה והוא אומר
לי: זה ביגלל המטומטמת החדשה שהגי עה
למישרד( ,בהירה, מזכירתו של נאור)
איננה. בינתיים מגיע יום שני. שום מיב־רק.
אני מורה למזכירה שלי לבדוק ב־בתי־הדואר
של בון אם הגיע מיברק מ־מישרד
ראש־הממשלה. שום מיברק. מרים
טלפון לנאור ואומר לו שתדע לך שלא
שלחתם מיברק. הוא אומר: אני לא מבין,
אשלח עוד פעם.
• למה לא פנית לדן פתיר?
או, די ולט הבטיח לכל אותם מאות
אלפי בתי־אב, שאם יחתמו על העיתון
לשבועיים יקבלו תיק נהדר של רענן
לוריא עם שש קריקטורות. הם לא צרי כים
להוציא הון־עתק ולקנות ציורים של
צייר כל כך מפורסם, הם רק צריכים לח תום
שבועיים על די ולט ולקבל אותו
חינם. לא רק שלא נתתי הסכמתי לזה,
אפילו לא ידעתי בכלל על כל העניין.
אבל הסיפור הזד, הוא רק אחד הסעיפים
בתביעה שלי.
• האם לא ניסו להגיע איתך
לפשרה?
כדי להגיע לבגין יש לי אמצעים הרבה
יותר טובים. במצבי המקצועי אני לא זקוק
לקשרים, אני יכול להרים טלפון לקדי-
שאי. נאור לא מספיק חשוב. כעת הוא
מדליף לעיתונאים שהענקתי לו טיפול
אח״מים. אני לא לוקח אח״מים למיסעדה
בינונית. הוא גם מדליף שהזמנתי אותו
לביתי. אני מקפיד מאוד על מי שאני
מכנים לבית בקונטיקט. מעולם לא לקח תי
אותו לביתי. ואם -כמו שכתוב בעיתונים,
אריה נאור נלכד בקסמי ביגלל ה*
כי הוא בא במיוחד מירושלים לתל־אביב
כדי להסביר לי כמה בגין אמוציו נאלי
וכמה העניין חשוב לו. רציתי לה יות
מכוסה. אני מכיר את בגין. זוכר את
ההיסטוריה שלו. יודע איזו מין אמוציות
יכולות להתעורר אצלו.
בשלב הזד, נאור היה בעיני איש אמין
פחות־או־יותר, נציגו של בגין. רק אחר־כר
ראיתי מיהו. אחר־כר הוא סיפר לעי תונאי
שלא רצה לסרב לידידו וכלל לא
התכוון לשלוח מיברק. הוא כל הזמן רי מה
אותי. יחד עם זאת התקשר לשפרינגר
וסיפר לו על ״בקשותיו״ של לוריא. אמר
לו :״לוריא מסית אותי לשלוח מיברקים.״
הוא הבין שאני מסוכסך עם די ולט ולא
יכול לקדם את העניין שלו, וכל מה ש עניין
אותו היה להגיע לבית־ההוצאה.
הוא הבין שהוא גמר עם הסוס של לוריא
והגיע הזמן להחליף אדונים, ולצורך זה
הוא נהיה מלשין. אני בטוח שהוא מעולם
לא הגיע לידי מגע ישיר עם שפרינגר,
אלא רק עם הכפופים לו. ואז הוא שואל
אותם אם יש משהו שהוא יכול לעזור
להם, בדיוק כמו שהוא שאל אותי. ואז
הם אומרים תעודה עם עובדות מזוייפות,
תפורות לפי המידה שלהם. כלומר, ש הוא
יכחיש שהיתה התחייבות מצידי ל בניו•
ואני רוצה שתביני, בשביל הגרמ נים
לקבל מיכתב כזה, עם סמל מדינת-
ישראל, מידי מזכיר ממשלת־ישראל, הם
לא צריכים יותר מזה.
• כמה תבעת ץ
לעשות בשבילך ז הסתכלתי עליו ואמר תי
:״לא, תודה, אני לא חושב, אני
מסודר בחיים,״ ואז ביקשתי את תעודת
החברות באצ״ל, שיהיה מה להראות לנכ דים.
הוא אמר לי: תראה את זה כעשוי.
אחר־כך עמד על כך שהוא רוצה להזמין
אותי לארוחת־צהריים. הוא הציע כל מיני
מסעדות, ולי לא היה זמן. אמרתי בוא
נאכל בתילטון. הוא הזמין אותי לארוחה
— ואני שילמתי.
• מדוע צלצלת לנאור. איש הקשר
שלך עם כנין היה, לדבריך,
דן פתיר?
אני תובע את די ולנו על כמה דברים.
ביחוד על העובדה שהפיצו למאות אלפי
בתי־אב בגרמניה עלון תעמולה עם צילום
שלי מחייך מאוזן לאוזן, והגדירו
אותי בתור קריקטוריסט מפורסם וחשוב.
שני מיליון מארק, אבל בשבילי זה
מישפט עקרוני ואני מוכן לקבל גם מארק
אחד.
חוזה מוקלט
• מה עשית?
הרמתי מייד טלפון לדן פתיר. השיחה
היתד, עניינית וקצרה. אמרתי לו תשמע
זה וזה קרה, זו טעות טכנית שלהם, אך
חשוב לי שתדע שידי לא היתה במעל.
דן הופתע וביקש לראות את החומר. אחר־כך
אמר לי, שאם יוחלט לעשות משהו
בעניין הוא ישיג אותי. צילצלתי גם ל נאור.
אני
מכיר את דן פתיר• הבנתי שאם
הוא לא הגיב אז מבחינתו העניין סגור.
לא רציתי להפציר בדן, הנחתי שיש לו
שיקולים משלו.
• מה רע בכך?
מרואיינים תמר ורענן לוריא
הבטחתי. והם אומרים לי, אתה יודע מה,
אנחנו לא בטוחים שהתחייבת. שמענו
מירושלים דברים אחרים•
שאלתי אותם: אם בגין לא עמד על
כך, אז למה שאדרוש שהראיון לא יהיה
בלעדי ליי ואז הם אמורים לי: אתה
רודף פירסומת אישית במקום שדי ולט
יראיין את בגין לוריא ראיין את בגין.
• זה לא סיפק אותך ז
לא. אצלי זה עקרוני. בכל זאת הם
ניסו להשפיע עלי ואמרו לי למה לך
בעיות, אז קבענו פגישה ל 6-בינואר.
חיכיתי לפגישה וכידוע אני לא קורא את
די ולט כי אני לא קורא גרמנית. יום
אחד מתקשרת איתי עיתונאית של שטרן
ואומרת לי: שמע, אולי אתה יכול לארגן
לי קשר עם בגין. אמרתי לה שבגין לא
נותן ראיון לגרמנים ואז היא כיוונה אותי
למודעת פירסומת של די ולט, שבה
פורסמו שמות כל האנשים שרואיינו על-
ידי די ולט, ובהם בגין. מייד התקשרתי
אל המערכת אמרתי להם השתגעתם ז איך
אתם עושים דבר כזה, הרי אני נתתי את
• למרות נסיונך העיתונאי לא
חשדת כנאור?
• מדוע רצה נאור לכתוב לגרמנים
את המיכתב על ניר רשמי
של ממשלת-ישראל?
הוא חיפש הזדמנות לחתום ״אריה נאור
מזכיר ממשלת־ישראל״ ,שהם ידעו להם
שהם לא מתעסקים עם איזה שמנדריק
אלא עם ״מדינאי״.
• אתה עצמך יעצת לו כיצד
להרשים את ״די ולט״.
כששפרינגר נסע ארצה, ביחד עם ה איש
מם׳ 2שלו, קרמד, יעצתי לנאור
לנסות לתווך בין שפרינגר ובגין, ואז
זה יעזור לו בעתיד. הוא טילפן אלי ואמר
לי ״הזקן הזה, חכם (ראובן הכט ממגורות
דגון) ,סותם לי את כל הדרכים• ההכט
הזה מוכרח לשים את עצמו על המפה.״
• מה קורה אחר כך ץ
ב־ 27 בחודש יש פגישה רשמית בין
עורכי־הדין שלי ושל די ולט. הם משתו קקים
לסיים את העניין איתי, אומרים לי
קח כסף ורק אל תתבע אותנו למישפט.
מציעים לי, בין השאר, חוזה עם רשת
עיתוני אכסל שפרינגר, וזה, תאמיני לי,
חוזה שמן מאוד. הם משלמים אפילו יותר
טוב מהעולם הזה. אני לא מסכים. בשבילי
זה עסק עקרוני.
$אנשים אומרים שכל מה שמעניין
אותך זה בסף.
אנשים אומרים הרבה דברים. כשאתה
מצליח, זה מציק לאנשים. אני לא שודד
בנקים, אני מצייר כסף. אני עובד קשה
מאוד בשביל זה•
• מה אירע כפגישה בינך לבין
״די ולט״?ו
פעמים אמרתי לא מוכן לפשרה,
בפעם השביעית הם אמרו לי אם אתה לא
מוכן לפשרה, נפעיל נגדך את המיסמך
הזה של ממשלת־ישראל. ואז הם שול־פים
לי ממעטפד. מסודרת את המיכתב
של אריה נאור. נדהמתי. זה קפץ לי לפני
העיניים. הרגשתי שנקלעתי למצב קפקאי
ושקרני, כשנאור מוגן במגן המפואר של
ממשלת־ישראל, וזה עושה רושם אדיר,
בייחוד על הגרמנים של אכסל שפרינגר.
שאלו אותי אם אני מודה. אמרתי שהדבר
היחיד שאני מודה בו הוא שטילפנתי ל נאור.
הם אמרו לי: אם כך, אנחנו מפ עילים
את המיכתב נגדך.
• איך הנבת?ו
כך התרגזתי, שהוריתי מייד להו ציא
צו־מניעה להפסקת הפצתו של אלבום
הקריקטורות, וזאת אחרי שכבר
הודפסו עשרות אלפי עותקים שלו. הם
לא היו מודאגים. מיכתבו של נאור הפך
להיות מיכתב־סחיטה נגדי, מיכתב שאמור
היה לגרום לי שאתפשר על כסף.
• ואז החלטת לנקום כנאור...
המיכתב הזה היה כל־כך נורא, ביגלל
הקומבינציה שלו. פתאום ממשלת־ישראל
מתייצבת נגדי. לא בעל המכולת שלי,
אלא ממשלת־ישראל.
• מה עשית?־
הראיתי את המיכתב לשגריר ישראל
בבון, יוחנן מרת, ונסעתי ארצה. אני
רוצה שתביני, הריב שלי הוא לא עם
בית־ההוצאה של אכסל שפרינגר. הריב
שלי הוא עם העורך הראשי של די ולט,
פיטר בניש ...וכאן אני רוצה להגיד לך,
שסעיף נוסף עליו אני תובע את די ולט
הוא שבניש פעל ללא ידיעתי ופירסם
שאני הולך להיות הקריקטוריסט של
בילד צייטונג.
• מדוע פנית לשמואל תמיר?־
אני מביר אותו מזמן. לא רציתי לקחת
מישהו מהמערך, כדי למנוע פוליטיזציה.
החלטתי לבקש את תמיר כי הוא נחשב
לאיש הליכוד וגם נאור הוא מהליכוד.
תמיר רק שמע את שמו נאור, מבלי
לדעת במה המדובר, ואמר שאינו יכול
לקבל על עצמו את הקיים, כי נאור
עבד אצלו פעם כמזכיר והוא לא יכול
לייצג אותי נגדו, כי כמו שהוא התבטא
״זה לא יהיה הגייני״ .הלכתי לגידעון
האוזנר ולשרגא בירן. שרגא יעץ לי
להתקשר לתמיר, שיפגיש אותי ואת באור.
הוא אמר שחשוב שנאור יכתוב מיכתב
שיבטל את המיכתב הראשון.
פגשתי את תמיר במישרדו, ראה את
המיכתב של נאור ואני, מתוך אדיבות,
לא אומר את מה שהוא אמר. הוא ביקש
ואני הסכמתי שהמיפגש יהיה חסוי, ולמ רות
שנאור הפר בצורה גסה וברוטאלית
את ההבטחה בגליון העולם הזה הקודם,
אני כפות בהבטחה שלי לשמואל תמיר.
אני רק יכול להגיד, שכל מה שנאור
אמר על המיפגש הוא שקר וכזב.
• מתי החלטת לשלוף מהכובע
את השפן בגד נאור?-
בפגישה נרשם תוכן המיכתב שמר
נאור יכתוב על נייר ממשלתי רשמי.
נסענו לירושלים במסוניתו של נאור,
שכבר היתה מוכרת לי. נכנסנו למישרד
ראש־הממשלה. הוא שלח את הפקידה
לתקתק, בא אלי בפנים חיוורות ואמר
לי: אני מוכרח להכניס משהו לטובת
די ולט. הבחור הזה כבר אז היה משרת
האינטרסים של די ולט וכנראה קיבל
הוראה מברלין. אמרוזי לא באל״ף רבתי.
תבעתי מנאור להתקשר מייד לתמיר• ,ופה
אני לא יכול להגיד מה תמיר אמר. ואז
אירעה ההתפוצצות: לפתע נאור אומר
לי :״אתה נאיבי, הסיפור שמכרתי לך
על קארטר ושמידט היה בדיחה, מתיחה.
לו ידעת מאיפה השגתי אותו, היית
מתגלגל על הארץ מצחוק.״-
כששמעתי את זה ישר מפי הסום,
מהמקור שנתן לי סיפור כזה חמישה
בארצות־הברית
לפני הבחירות ימים ושכמעט גרם לכך שאני אחתום את שמי
עליו, חשבתי שזה שיא הזדוניות, ביהוד
שהאיש הוא מזכיר ממשלת־ישראל. הרמתי
את קולי והמזכירות שמעו, ואמרתי:
״נאור, אני הולך לראש־הממשלה ומשם
ליועץ המישפטי,״ והלכתי ישר לבגין.
הוא לא היה גם קדישאי לא היה. פתיר
היה. הוצאתי את המיכתב ואמרתי לו:
״דן, זה מה שידידך נאור עושה.״ דן
אמר לי :״רענן, אני לא מבין בכלל מה
נאור עושה בתוך העניין?״
ואז נכנם נאור לחדר, משך אותי
בשרוול ואמר :״רענן, בוא אתן לך מה
שאתה רוצה.״ לקח אותי לחדר ואמר:
״אתן לך איזה מיכתב שאתה רוצה,
בתנאי שתתן לי תצהיר שאף פעם לא
מכרתי לך סודות־מדינה או סודות חסויים
ושאף פעם לא תתבע אותי.״ הסתכלתי
עליו. הוא היה חיוור כמו קיר, היה לו
טיק בפנים• נדמה היה לי שאני עומד
בפני אדם העומד לפני משבר נפשי.
ידעתי שאיחרתי את המטוס שלי. אמרתי
לו :״אם אתה רוצה משהו ממני, נעשה
את זה בנוכחות עורך־דין.״ במשך שעה
וחצי, עד שהגיע שרגא בירן, הסתובבו
בפרוזדור ודיברנו. הוא הודה לפני ששיקר
שקרים לבנים• כששאלתי אותו מדוע
כתב את המיכתב, אמר לי :״הגרמנים
אמרו לי שאתה מתכוון לנצל את המיברק
שרציתי לשלוח נגדם. הם אמרו לי שאתה
תתבע סכומים אדירים ומילבד זה הזכירו
איזה טובות עשה שפרינגר לישראל ו אמרו
שהגיע הזמן שנעזור גם לו ובנקו דה
הזו אני חושב שהם צודקים.״
• זאת אומרת שבמשך הזמן
הזה התפייסתם?־
אין לי שום קטטה איתו, וזה לא משהו
אישי. הוא פשוט זקוק לטיפול. מישהו
צריך לעזור לו. הוא לא יכול לתקן את
עצמו• הוא אמר לבירן :״אנסה לדבר
דרך הכט שידבר עם הגרמנים שיבטלו
את המיכתב הראשון.״ הבנתי שהוא
עושה את הכל בשביל לקבל ג׳וב בדי ולט.
הגרמנים לקחו את המיכתב הראשון
שהוא כתב וביגלל המיכתב הפסיקו לי
את העבודה ואת התנאים המיוחדים ש הקצו
לי, כדי שאוכל לעשות את עבודתי
לרשת העיתונים שלי.
חזרתי לגרמניה ואז הגיע אליהם מיכתב
שני של אריה נאור. הם תופסים בשע רותיהם
ואומרים־ :הסתבכנו!
את מבינה מה קרה? אריה נאור הצליח
לסבך במכה אחת את הוצאת שפרינגר,
שהרגישה עצמה גיבורה עם מיכתב זה
ויצאה למילחמה נגדי. סיבך אותי, כמובן,
סיבך את מדינת-ישראל עם הסמל שלה,
שמונח בביודמישפט גרמני בהמבורג. גם
• השגריר אמר שלא היתה לו
כל מעורכות אישית ושה עבי ר את
בקשתך כשם שהיה מעכיר כקשה
של כל אזרח ישראלי אחר. מה
קרה לבקשתך ץ
עד היום לא שמעתי מזה דבר, אבל
ברוך ברקאי, שהוא רוויזיוניסט וידיד
טוב, הביא לי היום את הספר המרד,
בחתימת ידו של בגין.
• ביקשת את זה?ולא,
לא ביקשתי. מר ברקאי הביא את
הספר. הוא נשמה טובה. שאל אותי אם
יש מקום למגמות שלום, ואמרתי שביני
לבין נאור זו לא מילחמה אישית. נאור
איש מסוכן שצריך לר׳וקיע אותו.
־ו * או 1מ :
8111
0111)16 ימו! 1(66
!{*1111
111( 1״ מ 86113ז 6*:
#מגא
* *0אאזא
00*60
<גי*א*<ג**5*540
א>*א5
**4.-א*>* 0א גג^זזיא**
מי 50ג#מ<**א*ג*׳**א
י<*0090׳044.
לוריא ובגין בעמוד הראשון של ״די ולט״ *
האס ראיון עבור עיתון גרמני?
• החתימה היא מלפני חודש.
סביר שברקאי ביקש מראש־הממשלה
לחתום לפני שהעסק התפוצץ. אגב, בגין
חתם לוריאה במקום לוריא.
• מי הדליף את הסקופ?-
ב־ 9במארס התקשר אלי לפלורידה צבי
לידר, נציג הטלוויזיה בגרמניה, ואמר לי
ששימעון שיפר שהוא סקופיסט ידוע ועלה
על העסק של נאור ומדווח לו ששירותי-
הביטחון עלו על נאור. קודם לכן לא
שמעתי מעולם על שיפר ופגשתי אותו
לראשונה במסיבת־העיתונאים שערכתי,
כשבא והציג את עצמו.
• אתה מתכוון שצבי לידר ידע
על הסיפור לפני הפיצוץ ברדיו?ו
צבי
לידר ידע על הסיפור תוך הבטחה
מפורשת שלא יפרסם מילה. הוא היה
ג׳נטלמן והתייעצתי איתו כל הזמן. זהו
סיפור מורכב. יש בו אינטרסים לאומיים
ומוסריים.
• אולי לידר הדליף לשיפר?־
לא. לידר אמר לי שלשיפר יש רק חלק
מהסיפור, ושהוא ראה מיסמך ובתוכניתו
לפוצץ את העסק. אמרתי ששיפר יעשה
מה שהוא רוצה אבל בלעדי. אני אדבר
קודם כל עם היועץ המישפטי. לידר אמר
לי שידוע לו כי נאור עומד לקבל תפקיד
חשוב מאוד תוך יומיים־שלושה. אמרתי
לו: אם כך, אני משחרר אותך מהבטחתך.
אז הסקופ היה בחלקו של שיפר ובחלקו
של לידר.
• מדוע לא פירסמת את ההדלפה
של נאור כעניין קרטר ו־שמידט?ו
בתשע
בבוקר, ב 31-באוקטובר , 1980
יום אחרי שקיבלתי את הידיעה מנאור,
זימנתי מייד את ארבעת העורכים הראשיים,
כי פיטר בניש נעדר באותו יום,
ואמרתי :״יש לי פה סקופ בינלאומי
ממדרגה ראשונה, חשוב מאין כמוהו, וזה
סקופ שנכתב בכתב-ידו של בעל תפקיד
בכיר ביותר בממשלה זרה. זו ידיעה כל
כך מהממת ומלאת אמוציות, שלמרות
נאזר מרח לסבו במכה אתת
את הוצאת שברינגר, אות.,
ואת ממשלת ישראל
את עצמו סיבך עד סוף ימי חייו. חשבתי
שמיכתב מס׳ 2שמפריך את מס׳ 1יספק
אותם, ואז אני מקבל מיכתב שאומר :
אם אתה תתבע אותנו, אז אריה נאור
יבוא מישראל ויעיד נגדך שהמיכתב הרא שון
היה מדוייק. ואז, ורק אז, עשיתי
מעשה. קודם כל הגשתי בקשה רשמית
להיפגש עם ראש־הממשלה דרך שגריר
ישראל בבון, שהיה בקיא בבל העניין.
^ ? 61<.8 40£82£1א* *88א(1
שיש לי אותה בכתב־ידו האישי של אותו
איש בכיר, אני רוצה לוודא דרך מישרדיו
של שמידט. קיבלתי מהרץ אייכן רודה,
ממלא-מקום העורך הראשי של -די ולט,
את מיספר הטלפון הסודי של מנהל לישכתו
של שמידט. העורך הולצהמר טילפן וסיפר
במה מדובר ומייד נוצר קיר אטום —
ממישרדיו של שמידט לא מכחישים ולא
מאשרים. פתאום אף אחד לא היה שם.
הרגשתי שזאת ידיעת אמת. רציתי שיווצר
מצב שכאשר קארטר יכחיש מייד וישלח
אצבע מאשימה, יהיו לי שני מקורות
צולבים לצרכי גיבוי.
• :מדוע לא פירסמת לכסוף את
הידיעה?־
מכיוון שידעתי שבסופו של עניין המקור
יתגלה. העורך הראשי לא היה מפרסם
ידיעה כזו בלי לדעת מי האיש שהדליף
לי אותה. בסופו של דבר הוא היה מוכרח
לגלות את המקור, כי הבית הלבן היה
מכחיש.
• על מי, אם כן, הגנת?
קודם כל על עצמי.
• ו שדת ץ
זה היה ללא ספק מרע את יחסי ישראל
ארצות־הבסרית.
• ויתרת על הידיעה כקלות?
לא. טלפנתי לנאור לירושלים והדגשתי:
אתה תצטרך לתת לי עוד מקורות שלך
לגיבוי, כדי לפרסם את זה. זה מסוכן, זה
עשוי להוריד את קארטר. נאור, אמרתי
לו, לך תבדוק עוד מקור, שאוכל להצביע
גם עליו. אמר לי אדקי, אלך להסתכל
בתיקים. הוא מצלצל אלי למחרת בשבת
ואומר לי: המקור הוא לא אי-אי-אי, אבל
זה הגיע דרך השגרירות בגרמניה. אז
החלטתי לא לפרסם.
• לא ידעת שהידיעה פורסמה
בכר על־ידי משה ז׳ק מ״מעריב״ ?
זה נודע לי רק אחרי שהעסק התפוצץ.
דיברתי על זה עם ז׳ק. שאלתי אותו מי
הדליף לך, נאור? הוא אמר לא חד־משמעי.
• לפני שבאתי לכאן אמרו לי
עיתונאים קולגות ״הוא בן־זונה,
תזהרי ממנו, הוא ינסה לעבוד
עליך״ .למה יש לך תדמית בזו־?ו
יודע, באמת לא יודע. הוצגתי כהרבה
יותר עשיר ממה שאני באמת. אני לא
טוען שאני זקוק ללישכת הסעד, אבל
כל הסיפורים שאני שווה עשרה מיליון
דולר מילבד הבית, מוגזמים.
• פורסם שאתה מרוויח חצי
מיליון דולר נטו לשנה.
חצי מיליון זה לא אחרי הורדת המיסים.
אבל נכון, ההכנסה היא טובה.
• אתה אזרח אמריקאי?־
ואזרח ישראלי...
• אולי דרכת על גוויות כדרך
של ההצלחה?־
תראי לי גוויה, הביאם קורפוס. תראי
לי מישהו שזרקתי מהג׳וב. האם, למשל,
השתמטתי בחזית או שלחתי חיילים לפני?
אני הייתי החייל הישראלי הראשון שנסע
כל הדרך. לשכם.
• אולי אנשים מתרגזים מפני
שהכן שלך הלך לווסט פוינט תחת
שיתגייס לצה ״ל?־
זהו הבן שלי, שהוא בחור נהדר ובתוקף
הנסיבות גדל בארצות־הברית מגיל חמש.
אני לא מכוון את חייו. זכותו להחליט
את החלטותיו ואני, אחרי שהחליט, קי בלתי.
הוא קודם כל בן שלי. אחרי שניסיתי
להניא אותו, ולא הצלחתי, אני נותן לו
גיבוי מלא. כעת הוא קדט בווסט פוינט,
אקדמיית עילית של הצבא האמריקאי. הוא
מרגיש אמריקאי לכל דבר, אבל מעריץ
את צה״ל. שלחתי אותו כל שנה׳לבוה
איתן, לקצץ ,:איש היחידה . 101 הוא אמנם
מאוד אוהב את הארץ ומדגיש שהוא
דור שביעי.
תמר לוריא: הוא נמצא בווסט פוינט
בסד הכל חצי שנה. לרענן לא פירגנו עוד
ממקודם. לא יתכן שבגלל הבן נוטרים
לו טינה.
• אתה יודע שאם הילדים שלך
לא משרתים כצבא הם לא יבולים
לכקר בארץ?-
בגלל ברק ובגלל דפנה, שהיא בת , 15
יצרתי פה מגעים בתיקווה ליצור בסיס
מוצק בשבילם, שיהיה להם בית, שיהיה
להם לאן לחזור אם ישרתו בצבא. דפנה
משוגעת על הארץ וגורמת לי הרבה נחת.
• עם איזה עיתון יצרת קשר?־
עם מעריב והארץ, אבל סביר להניח
שאעבוד במעריב. אני מרגיש שם בבית,
באופן טבעי.
* הכותרת הראשית: לוריא דיבר עם
ראש־הממשלה בגין: רגן מבין את ערכה
של ישראל למען ארצות־הברית״.
המנכיד חילק
הנה והכתב
שתה ושתה
עז שנגרו הוחוצה
עליו אשתו
הזוג המלכותי
מישפחת לפיד. טומי ואשתו
המחופשת למלכת אסתר ישבו
עייפים, אחרי שעה ארוכה של ריקודים, וצפו בהמונים שאיכלסו
את מחסן התפאורות. המנהל ואשתו התאמצו לשמש דוגמה,
התחפשו ורקדו נון־סטופ. טומי אף היה כוכב הסרט שהוקרן
במסיבה. מצלמה נסתרת עקבה אחריו כשהוא מוכר במיזנון כריכים.
כאשר פלש ההמון הרב אל המחסן, נעלם
כל הכיבוד והיה כלא היה .״אפילו פרור
לא השאירו,״ התלונן יגאל לוסין, במאי
הסידרה עמוד האש, שהגיע באיחור של
כמה דקות. למאחרים לא נותר אלא להס תפק
במשקה החריף שחולק בשפע —
ולהשתכר. מאוחר יותר נראה לוסין מס תובב
בין הצוהלים כשצלחת ריקה בידו.
״אמרו לי לתפוס צלחת ולשמור עליה,״
הסביר לוסין ,״מכיוון שאחר״כך יחלקו
קבב• אומרים שקנו בשר בחצי מיליון
לירות, אז אם הפסדתי את השולחן הרא שון
אולי אצליח לצוד משהו מהבשר.״
דן בירון, בעלה גבה־הקומה של שרי
רז, ניגן כאקורדיון והתאמץ לעורר את
החוגגים.
את יוסף לפיד, מנהל רשות־השידור,
לא היה צריך להרקיד. הוא קיפץ ורקד
טוווידח נתהטחטוו
ף אחד לא מתעסק היום עם
פילגש,״ הכריזה זיוה אוריין,
מפיקת מישדרי־שירות בטלוויזיה .״כל
אחד הביא את האשה או את הבעל ל מסיבה
ועושים ערב שמח בלי בגידות.״
המסיבה של אנשי הטלוויזיה נערכה
באחד המרתפים של הבניין, שבו מאחס נים
בדרך כלל את התפאורות. במחסן ה מאובק
הצטופפו הפקידות, המנהלים, ה
מזכירות
והשדרנים .״אף פעם לא חשבתי
שמיספר עובדי הטלוויזיה הוא כל כך
עצום,״ פלט אביטל מוסינזון עם כניסתו
למחסן. אחרי שבחן את הקהל, וראה ש הכוכבים
לא נוכחים, נטל לידיו בקבוק
וודקה ונדר לסיימו בכוחות עצמו.
״השקיעו כאן המון כסף,״ לחשה פקי דה
באוזני חברתה והצביעה על שולחן
האוכל העמום לעייפה, ומסודר בפאר רב.
במלוא המרץ, כל העת, בחברת אשתו.
אחרי שעה ארוכה של הרקדה וזלי לה
הוקרן על מסד טלוויזיה ענקי, ש מוקדם
במרכז המחסן, סרט שצולם במצ למה
נסתרת בצוהרי אותו היום. הסרט
שימש ההפתעה המוצלחת של המסיבה,
הצליח לעורר תגובות צחוק גם אצל ה עייפים.
במהלכו רואים את טומי לפיד
כשהוא עומד מאחרי הדלפק, במזנון. בניין
ך 11ך יגאל לוסין וצלחת ריקה בידו
- 111 1מצפה לרגע חלוקת האוכל.
בתמונה התחתונה: הכתב אליעזר יערי.
גי שנחת הכמדים
אריה אורגד הופיע בחברת
אשתו, כשהם מחופשים לכמרים.
הס מיהרו להסתלק כשנוכחו לדעת שרוב הכוכבים אינם.
רם לוי, לבוש בג׳לבייה, הגיע אל
י׳י־ ״וי כוייי
המסיבה באיחור. עם בואו הקיפו אוחו
נשים רבות והוא נגרר אל רחבת הריקודים שם גילה מרץ רב.
התמים
יורם קימור, כתב כול־בוטק,
התחפש לאיש
תסיס והסתובב כשמשקה חריף בידיו.
לבוקר.
למטה: אדיר זיק, מחופש
משהו לא בווו
כך הגדיר יאיר שטרן את
תחפושתו, שכללה פאה
בלונדית וכובע. בהגרלה שנערכה במסיבה זכה יאיר בארגז בירה.
זיוה אוריין היפהפיה הסביר לאורחים שזו
1 |# 11111י י 1בעצם מסיבה מישפחתית .״כולם הביאו
את בני הזוג החוקיים ולא בוגדים,׳׳ אמרה, לקול צחוק החוגגים.
הטלוויזיה, ומחלק סנדוויצ׳ים וקפה לעוב דים.
העובדים שקנו סנדוויצ׳ים מידי מנהל
הרשות עוררו הדי צחוק בקרב החו גגים.
אחת הפקידות שצולמה נטשה את
אולם המסיבה מבויישת וכעוסה.
עם תום ההקרנה שבו כולם למקומותי הם.
בקבוצה גדולה שהתיישבה סביב
שולחן עגול בלטו ויקטור נחמיאס, אשתו
הקצינה אילנה ובני מישפחתם. שולחנם
זכה בכינוי ״השולחן המצרי״ .לאחר ש
שבעו
ושתו לשוכרה נטשו את המסיבה.
רוב החוגגים היו פקידים ומזכירות
שגררו למסיבה את בגי מישפחותיהם ואת
שכניהם. הללו באו לצפות בכוכבים
מקרוב, אך נכונה להם אכזבה. הכוכבים
לא טרחו כלל להגיע ואיש מהם לא התחכך
בהמון. רובם היו עסוקים בחלטורות
או שהלכו למסיבות אחרות. והיו שפשוט
העדיפו להישאר בבית עם האישה והילדים
-ולראות טלוויזיה. נורית מאנה 1
מגן עצמי
משה גרטל, כתב הספורט של הטלוויזיה, לבש בגדים צבעוניים
וקשר לבוש־מגן על מותניו .״אני מגן על גופי ״,העיד
על עצמו הכתב. בתמונה מימין: רקדנית הבטן שמאוחר יותר התגלתה כאמריקאית.
דויד שוו ״ צו( מי מין) זועק: לנ ת חו את ביר
הרשימות ולתת לשחקנים תשלום הוגן בעד ההצגה!
מכבי גת;יה
קבוצה שכיכבה בראש הטבלה בעונה הקודמת, ושי
זקוקה לשחקני חיזוק חדשים, שיחזירו לה את תיפארת
העבר. הקפאת ההעברות של שחקנים מאיימת על האפשרות
שלה להשביע את אוהדיה המאוכזבים, שהם המקור
לרווחים כספיים. בעונה הקודמת היא רכשה את השחקן
ויקטור בוני, אשר בלחץ האוהדים, הרואים בו נטע זר
בנתניה, נשאר לשבת על הספסל. האם הוא יאלץ להישאר
בקבוצה שלא רוצה בוו
• כגי־יהדדה
אגודה שקופתה מאפשרת לה לרכוש כוכבים, שימשכו
עוד קהל למישחקיה. בעוד שההקפאה גרמה לדויד סולמי,
מזכיר האגודה והאיש החזק בקבוצה, להכתיב לשחקן
שלמה קירט, המסוכסך איתו, את התנאים הכספיים שבהם
ישחק. כל קבוצה היתד. מציעה לקירט סכום העולה על
מיליון לירות, כדי שיעבור לשחק בה.
שחקן כמו אהוד בן טובים, שאוהדי בני־יהודה לא
מוכנים לוותר עליו, היה יכול לדרוש מאגודתו סכום
העולה על שני מיליון לירות. אולם חוק ההקפאה אילץ
אותו לקבל רבע מהסכום שמכתיבה לו קבוצתו.
ן ך* עובדה שנציגי האגודות דנים שוב בחוק
/ /י 1הקפאת השחקנים, מוכיחה שהיתר, זו טעות
גדולה להמציא אותו,״ מצהיר דויד שוויצר, מאמן הפועל
תל־אביב.
ישראל היא המדינה הראשונה בעולם אשר שללה
משחקן הכדורגל לבחור לעצמו קבוצה שבה ישחק.
לנוכח המחירים המאמירים בשוק רכישת שחקנים, הח ליטו
העסקנים באגודות, שהתרופה הנכונה היא לסגור
את הקבוצות, ולקבוע לכל שחקן מהו המחיר שהאגודה
מסוגלת לשלם לו .״הגיע הזמן,״ אומר שוויצר ,״שינהלו
את הקבוצות רק אנשים אשר יבינו, שלמען קידום
הספורט יש לפתוח את הרשימות ולהבין את השחקן.״
איך ישפיע החוק על הצגת הכדורגל, שתוגש בעונה
הבאה על כר־הדשא הירוק?
הפועל תל־אכיב
יעקוב בוזגלו ( )25 נקנה לפני שתי עונות בסכום של
700 אלף לירות, שנחשב אז כמחיר יקר מאוד בשוק
השחקנים. הוא לא פיצה את האגודה על המחיר ששולם
עבורו. בתחילת העונה סבל מפציעות גופניות, ואת
מקומו תפסו שני שחקנים צעירים. היום אין לו עוד
מקום בנבחרת, והוא יושב על הספסל. אילו יכול היה
לעבור לקבוצה אחרת, הוא היה חוזר למצות את כישוריו,
ולהרוויח סכום כסף נכבד.
מככי תל־אכיב
מככי יפו
אגודה הנהנית מחוק־ההקפאה, אשר מונע מאגודות
אחרות לגזול ממנה שחקנים. הרבה קבוצות מוכנות
לשלם עבור מוצי ליאון, הבלם המצטיין של מכבי יפו,
כל סכום שיידרש.
הפועל רמת־גן
ההקפאה איפשרה לקבוצה להמשיך ולהחזיק בשחקן
ההקפאה להישאר בקבוצה, ונמנעה מהם
לצאת לקבוצות שבהן היו יכולים לתרום.
מככי רמת־־עמידר
נהנית מההקפאה, מכיוון שקבוצות אחרות אינן יכו לות
להתחזק, והיא מצליחה להישרד בליגה הלאומית.
הפועל חיפה
שלום שורץ, אלי מיאלי ונחום תאשמע נרכשו כשחקני־חיזוק
בעונה החולפת. כל אחד מהם היה כוכב בקבוצתו
הקודמת, ואילו העונה הם לא רורנחת מהאגודה הסוב לת
מניהול כושל. כל אחד מהם חיכה לסיום העונה,
כדי לצאת מהקבוצה. בזכות ההקפאה תוכל הפועל
חיפה ליהנות עונה נוספת משירותם של שחקני־חיזוק
מוכשרים אלה.
הפועל יהוד
קבוצה ללא־יומרות, שנהנית ממצבה הנוכחי במרכז
הטבלה, וקיומו של חוק־ההקפאה מונע את דירבון ה שחקנים.
הפועל פתח־תקווה
מבכי פתח־־תקווה
מעדיפה מצב של הקפאה, כדי שלא יגזלו ממנה
שחקנים מוכשרים, שקבוצות אחרות היו מוכנות לרכוש.
הפועל כפר־סכא
כנ״ל.
הפועל ראשון־לציון
קבוצה עם שחקנים צעירים -שאינם מבוקשים בשוק.
• שימשון
גידעון דמתי הוא השחקן המבוקש ביותר. יש אגודות
המוכנות לקנות אותו ב־ 10 מיליון לירות. באגודתו לא
מוכנים לוותר עליו, אולם יתכן שהסכום יגרום למנהלי•
האגודה לשקול את ההצעה המפתה שוב. גידעון דמתי
נחשב לשחקן המביא קהל רב למיגרש, ובכל אגודה
היו מוכנים לתת לו תשלום גבוה יותר מהסכום שיכולה
אגודה כשימשון, שקופתה דלה, לשלם לו.
בלאיש יצחק, השוער בקבוצת שימשון, נחשב לאחד
העווערים המצטיינים בליגה. קבוצות רבות הציעו לו
לעבור אליהן, בעוד שהוא חייב להמשיך לשחק בשינד
שון, עם מיטען של הפרות־מישמעח וסיכסוך, המתמשך
לאורך כל העונה, כי שימשון לא מסוגלת לשלם לו
סכום כסף הוגן עבור כישוריו.
האפשרות
ויקטור נימני, עמוס ברטר ומשה זיתון הם שחקנים
מוכשרים, שקבוצות אחרות לוטשות אליהם עיניים.
ההקפאה בקבוצתם מאלצת אותם להמשיך לדרוך במקום
מבחינה מיקצועית.
זיתוני יעקוב ( )30 נחשב בעונה הקודמת לשחקן
מוכשר עם ניסיון. היום הוא מאבד את מקומו בנבחרת,
ונמנעת ממנו האפשרות לצאת לקבוצה, שבה יוכל
לשחק ולהרוויח סכום כסף גבוה יותר, לקראת סיום
הקארירה שלו כשחקן כדורגל.
אשר שורצבוים, שהושאל מהפועל תל־אביב. שחקני-
רכש נוספים, כעודד שולר ודויד לגזיאל, נאלצו עם
דני נוימן הנערץ, שפרח בבית״ר ירושלים, לא הצליח
להתאקלם במכבי תל־אביב. לאגודת מכבי הוא לא תרם,
למרות הציפיות הגדולות שהיו לאגודה ממנו. ההקפאה
לא איפשרה לו לחזור לשחק בבית״ר ירושלים, לצד בן
זוגו, אורי מלמיאן, ולזכות שוב באהדה כבעבר. ואילו
מכבי תל־אביב לא יכולה לרכוש שחקני־חיזוק, אשר
יחזירו אליה את האוהדים הרבים, שהם מקור ההכנסה
לקופתה, והיא עשויה לשקוע ולהפוך לקבוצה אפורה.
שווים הרבה כסף
הפועל כאר־שכע
לבאר־שבע יש אוהדים רבים, החולמים על כתר ה אליפות.
פתיחת הרשימות תאפשר לד. לרכוש שחקני-
חיזוק, שיוכלו לעלות אותה בעונה הבאה לראש הטבלה.
כדורגלנים דמתי ובן־טובים
מאמן זלצר ופדורגלן נוימן
נתן שם ולא מישחק
הפועל ירושלים
ביטול ההקפאה יציל את הקבוצה שרכשה בעונה
הקודמת צמד שחקנים, שלום אביטן ויהושוע פיגנבאום,
הנחשבים כמוכשרים וכבעלי ניסיון בכדורגל הישראלי.
מהרגע שדרכה כף־רגלם בקבוצה הירושלמית לא פסקו
הסיכסוכים ביניהם, שהעכירו את האווירה בקבוצה כולה.
נוצר מצב שבו האגודה שילמה להם משכורת, מבלי
להפיק מהם תרומה.
״הריצה אחדי כוכב, שימשוך קהל למיגרשים, תעלה
את מחירו בשוק,״ מצהיר דויד שוויצר ,״אם אגודה
לא מסוגלת לשלם לו עבור ההצגה שהוא מגיש, היא
חייבת לרדת מהמפה. הזכות של השחקן היא לעבור
מקבוצה לקבוצה, עד שיימצא את המקום המתאים לו.
רק כך נעלה את הרמה המיקצועית בכדורגל.״
אם התאחדות לכדורגל אינה מסוגלת להסיר את
החוק, משמע, שהאינטרס הכספי של האגודות חזק יותר
מטובת שחקן ספורט הכדורגל בארץ.
ספורט
ב דז רסל
ברלה
ה ם (וודים
אחת השאלות המעסיקות את עיתוני-
הספורט היא שאלת משכורתם של השח קנים•
לכן ממהר כל כתב־ספורט לפרסם
כל פירור של ידיעה על משכורת שנודעת
לו, בדרך זו או אחרת.
א 3ו 1מרסר, שחקנה הכושי של קבו צת
הכדורסל של הפועל תל-אביב, מקבל
מהאגודה סכום של 2.5מיליון ל״י לעונה.
ג׳ון וידים, שחקן אחר של הפועל, מקבל
סכום גדול יותר. שכרו של וילים הוא
יציעים ויקים,
קופה גו א ה
הצופים הרבים שגאו לאיצ-
טדיון בלומפילד בשבת כדי לחזות
במישחק המסקרן על הגביע
בין קבוצת הכדורגל של הפועל
תל-אביב ובין מכבי נתניה,
התפלאו לראות שהיציעים שמא חרי
השערים ריקים. אגודת הפועל,
שאירחה במישחק חשוב זה
את הנתנייתים, לא הוציאה למכירה
כרטיסים ליציעים אלה,
שכן מחירי הכרטיסים הם רק
200 לירות לכרטיס. כן גדלה
הכנסתה של האגודה במישחק
זה פי כמה, שכן הצופים הרבים,
שהגיעו לאיצטדיון גם כדי לצפות
במישחק״גביע נוסף בין שימשון
תל״אביב ומכבי יפו, נאלצו לק נות
כרטיסים יקרים. האגודה
הסכימה למכור כרטיסים מוזלים
לחיילים אך ורק בשער ,9
אולם יתר הצופים, ובהם אוהדים
מושבעים של האלופה, נאלצו
לשלם סכום מלא של 450
עד 600 לירות.
היתה זו גם הפעם הראשונה
שלא נמכרו כרטיסי״ילדים, שמחירם
גם הוא 200 לירות• הילדים
שבאו למישחק שילמו גם
הם סכום מלא.
אחד הסודות השמורים ביותר במדינה.
שאלת משכורתם של השחקנים היא,
משום מה, עניין סודי גם במכבי תל-
אביב .״כל שחקן אצלנו מקבל משכורת
אחרת,״ אומר אחד מחברי ההנהלה ,״איננו
רוצים שאנשים ירגישו עצמם מופלים לרעה,
לכן אין שחקן אחד יודע את משכורתו
של האחר, ואין לו שום סיבה לבקש יותר
ממה שהוא מקבל.״
כדי השתתפות באימוני הקבוצה ובמיש-
חקיה, הצליח לסיים ספר הדן בכדורסל
בעידן המחשב. בסיפרו מסביר בוטרייט
כיצד ניתן להשתמש במחשבים כדי להג ביר
את היכולת של השחקנים באופן
אישי וכחלק מהקבוצה. ישראל אינה
מהווה שוק טוב לספר זה, וג׳ימבו נושא
את עיניו למוציאים־לאור בארצות־הברית
ולקבוצות המיקצועניות שספר זה יכול
להיות להם לעזר.
פרשת עזיבתו של בוטרייט, כפי שהיא
נראית למקורבים לקבוצה, עומדת גם
בסימן מחאה על־כך שהשחקן המצטיין לא
קיבל די אשראי מהמאמן דודי דאמיקו.
אילו היה ג׳ימבו עולה בחמישייה הרא שונה,
אומרים אנשים אלה, יתכן שהיה
דוחה את יציאתו.
תד״ו ובדוד 1מו א ת *3 3 *1
רודי דאמיקו, מאמן קבוצת הכדורסל
של מכבי תל־אביב, לא ימשיך בתפקידו
גם אם מכבי תל־אביב תנצח בשטרסבורג.
דלף לוליין, מאמנה הקודם של הקבוצה,
יחזור אליה. ההפתעה הגדולה תהיה באיש
אשר ישמש כעוזרו של רלף. יהיה זה
שחקן־העבר המהולל של מכבי תל-אביב.
טל בדודי, שיחליף את צגיקה שרן ז.
למרות הצלחותיה של הקבוצה עד כה,
יש ביקורת חריפה על שיטתו של דאמיקו,
וזוהי, כנראה, גם הסיבה לאי־הארכת
החוזה איתו. שיטה זו — שגם ניצחון
בנקודה אחת הוא ניצחון — אינה מקנה
לו מעריצים בקרב אותם הסבורים שעיקר
כוחה של הקבוצה היא הרוח שפיעמה
בה, שסחפה אותה לניצחונות חשובים.
המישחק המבוקר זר לשחקני הקבוצה,
וקיים חשש שלטווח ארוך יהיה בעוכריה.
הנהלת מכבי ממלאה פיה מים בקשר
לביקורתה כלפי דאמיקו .״יש לי ביקורת
על שיטתו,״ אמר אחד מחברי ההנהלה,
״אולם כל עוד הוא חלק ממכבי, אין אני
מוכן לדבר על זה עם העיתונות.״
כ דו רג ל
איצטדיון בנלקום ב מז
קבוצת הכדורגל של מכבי
תל-אביב
מ ד 1ע ע 1זבג ״ג* בו?
קפטן קבוצת הכדורסל של מכבי תל-
אביב, ג׳ים (״ג׳ימבו״) בוטרייט, שקיבל
אזרחות ישראלית לפני חמש שנים, לא
גויים, עד כה, לצה״ל.
השחקן, שהיה נדרש כל-כך במישחקי
הקבוצה הצליח, בעזרת עסקני מכבי תל-
אביב, לדחות את גיוסו. רבים מאמינים
שהוא עוזב את הארץ בגלל חששו מפני
הגיוס.
הקלע המצטיין הוא גם אדם יוצר. תוך
העולם הזה 2273
אוהדי קבוצת הכדורסל של מכבי
תל־אביב והצופים העוקבים אחרי
מישחקי הקבוצה בטלוויזיה רגילים
לראות את יושב־ראש מחלקת הכדורסל
שלה׳ עורך־הדין שימעון מיזרחי,
מסורק למשעי, כשכל שערה סדורה
במקומה כאילו יצא זה עתה ממספרה.
אין אנשים אלה יודעים שמיזרחי באמת
יצא מהמספרה זמן מועט לפני דימיש-
חק, וזו הסיבה לכך שבכל אירוע של
מכבי נראה היושב־ראש של האגודה
מסודר כל־כך.
מיזרחי מקיים מסורת של שנים :
לבקר במספרה בצפון תל־אביב. אלי,
ספרו האישי של מיזרחי, יודע לומר
שאם מיזרחי לא יגיע למספרה לפני
אחד המישחקים החשובים, יביא הדבר
מזל רע לקבוצה, והמישחק יתחיל
ב״רגל שמאל״ .אולם מילבד היות
הביקור אצל הספר כעין קמע למיזרחי,
הרי עניין התיסרוקת ממש מעסיק
אותו. אלי מספר שבביקורו האחרון
של מיזרחי באנגליה ניסה לעשות
״פן״ (ייבוש השיער תוך כדי יישורו)
לפני אחד המישחקים, אך הספר לא
ידע להגיע לרמה שמיזרחי התרגל
אליה. אולם לא איש כמיזרחי יתעצל.
נותר לו זמן עד לתחילת המישחק.
לכן ניסה מזלו אצל ספר נוסף, אך
גם זה נכשל.
כשחזר מיזרחי לארץ, גמלה בליבו
מחפשת תורמים שיסכימו לתת את שמם
לאיצטדיון, אשר יוקם על־ידי האגודה
בשטח שניתן להם על־ידי ראש העיר,
שלמה (״צ׳יצ״׳) להט. השטח נמצא ליד
מרכדהספורט והמלון של הקאונטדי
קלאב.
אחד המועמדים הרציניים הוא כוב הכט
מטכסאם, שהוא אחד מראשי המגבית
היהודית בארצות־הברית. הבט ניסה בזמנו
לקנות את בנק הספנות, אך המיילונר
שאול אייזנברג הצליח לחטוף את
העיסקה מידיו, למרות שהצעתו של הבט
היתד, גבוהה יותר.
בזמנו הודיע המיליונר הטכסאסי על
הרצל שבז
יו״ר מיזרדוי
יש מיספרה
החלטה לקחת עימו למישחקי־החוץ
את ספרו האישי. אולם החלטה זו
נשארה בגדר רעיון בלבד. לפני נסי עתו
לשטרסבורג, ביום הראשון, ביקר
מיזרחי אצל אלי, וזה טיפל בשערותיו
זמן רב למדי.
״אני עושה לו פן עד לשרשי השע רות,״
אמר ׳ אלי ,״שיהיה לו למזל
לגמר בשטרסבורג.״
משיכת ידו מעסקים בישראל, אך אין
מניעה בכך שיקבל את הצעת מכבי תל-
אביב לממן את בניית האיצטדיון ולקרוא
לו בשמו.
או ה ד שדוף ב תרז מז
רבים ממאזיני גלי צה״ל תמהו אם הפכה
התחנה נושאת-הדגל של קבוצת הכדורגל
של הפועל תל־אביב. בתוכנית־הבוקר שלו
הילל ושיבח אלי ישראלי את הקבוצה,
שניצחה במשחק־הגביע בשבת את אלופת
אשתקד, מכבי נתניה. אלי ישראלי השמיע
את הימנון הקבוצה :״הנה הם באים השדים
האדומים״ ,בביצוע יגאל בשן, גם
הוא אוהד שרוף של קבוצה זו, ודיבר
בשיבחו של משה סיני, שהבקיע פעמיים
את רשת נתניה.
אין זו הפעם הראשונה שאלי ישראלי
משתמש בתוכניתו לקידום הפועל תל-
1דפק שוב
ס כנ ה ל ^ ג ט דיו ן
מזה זמן רב פועל איצטדיון הכדורסל
של הפועל תל־אביב, ברחוב אוסישקין
בצפון העיר, ליד הנמל הישן, ללא רשיון-
הפעלה. ראש עיריית תל־אביב, שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, הוציא צו לסגירת המקום.
הצו היה צריך להיכנס לתוקף ב 1-במארס.
אולם מועצת־העיר התערבה, ויהושע
כ צ מן, מנכ״ל מת״ס — מיפעלי־תרבות-
וספורט של עיריית תל־אביב — נחלץ
לעזרת מרכז הפועל ודחה את הצו ה-
מינהלי.
בינתיים ניתנה ארכה לאגודה להשיג
את הרישיון הנכסף.
השיונה של מי 1ר חי
אוהד שפיר
אין כרטיס
עוד לפני שהחל מישחק-הגמר ב־שטרסבורג
הסתמנה מגמד, של נהירה
המונית לצרפת, כדי לקחת חלק ב־חווייה.
אלפי ישראלים מאושרים,
שהצליחו למצוא כרטיסים, הציפו כבר
את העיר, וכמותם איטלקים מבולוניה,
עירה של הפינאליסטית השניה, סינו־דינה.
אכזבה
גדולה נפלה בחלקם של כל
מי שקנו כרטיסים במישרד הדרן.
הדרן גבה 88 פרנקים צרפתיים, שהם
כ 1584-לירות, אולם הזהיר את הקונים
שקיים סיכוי לכך שהכרטיסים שנמכרו
לא יגיעו למישרד. המישרד הבטיח
להחזיר במיקרה זה את הכסף.
רבים ששילמו סכום זה בתיקווה
לקבל כרטיסים, התאכזבו לשמוע שלא
יוכלו לקבל אף לא כרטיס אחד, וכספם
אכן הוחזר להם. היו שעל סמך התש לום
נסעו כבר לאירופה לטיפול
בעיסקיהם, מתוך ביטחון שהכרטיסים
אמנם יגיעו. אנשים אלה יגיעו במילא
לשטרסבורג, בנסיון למצוא כרטיס,
.ויש לשער שיצטרכו לשלם סכום
מפולפל לספסרים שהצליחו לשים ידם
על חלק מהכרטיסים.
אחד הנוסעים לשטרסבורג הוא
מפכ״ל המישטרה לשעבר, הרצל שפיר,
שגם הוא לא הצליח להשיג כרטיס,
והמקווה למצוא כרטיס במקום.
בארץ כבר מהמרים מי תהיה המנ צחת.
המהמרים הקבועים של קפה
אכסודוס הימרו על סכומים בני חמש
ספרות, כאשר רובם מעניקים את
הניצחון למכבי תל-אביב. ביום הששי
הקרוב יהיו בבית־הקפה כמה פנים
עצובות נרכנות על כיסים ריקים.
אוהד ישראלי
יש פירסונזת
אביב. מפקדי התחנה זוכרים היטב את
הטלפונים שהתקבלו מאוהדים נזעמים של
מכבי תל-אביב, כשזו נוצחה על-ידי הפועל.
פרשה זו, שמאזינים רבים התמרמרו
עליה, לא עירערה את ביטחונו של יש ראלי,
שממשיך בעיקביות מעוררת־הערצה
לעודד את הקבוצה שלו.
1ןווו
סוו
מצטערת
האמת
על כלבו ט ק
אם יש מישהו במדינה הזאת שאיכפת
לו מאוד הרי הוא רפי גינת, עורך ה תוכנית
כלבוטק בטלוויזיה, שמחטט
וחופר כדי לחשוף עוולות שנעשו לאזרח
הקטן, ובזריזות רבה מחפש להן פיתרונות.
הדינמיות של הבחור השחרחר הזה, בן
ה־ ,32 ממש ראויה לציון.
אך מה שלא מתפרסם על המסו־הקטן
הם בעצם חייו הפרטיים של הבחור, שרק
אולי המקורבים לו ידעו, לפני שנה, שנפרד
מהחוקית שלו ועזב את הבית. רק לפני
תקופה קצרה נפרדו בגט פיטורין. אך
לא על כך באתי לספר לכם, או בעצם
אפילו לא הספקתי, כי אם חשבתי לתת
לרגשות להצטנן קצת. רפי הפתיע שוב,
ומה שאני באה לבשר, בעצם, זה על
נישואיו הקרובים לבחירת-ליבו, נאוה
קוטאי, בת ה־.27
מי שיתבונן היטב ברפי, יבחין כי הפחית
ממישקלו הרבה קילוגרמים, והוא מתאמץ
להיות חתיך. הכל קורה בגלל העלמה
האקזוטית, שצמודה אליו כבר חמישה
חודשים.
ההיכרות בין השניים נעוצה הרחק
בקשה אישית מהפושעיס הדמויות מאחרי המיקרופון ברשות־השידור,
שקולותיהם בוקעים מן המקלט
הקטן, אינן מוכרות לכל אזרחי המדינה
רפי גינת
הפקה מזהירה
בהיסטוריה, כשרפי עוד היה רווק ויצא
עם נחמדה שהיא בת־דורה של נאוה.
לנאוה, העובדת במישרד רואה־חשבון,
בהכנת משכורות, נכנס ג׳וק בראש לעשות
הסבה מיקצועית. לאחר התייעצות מיש-
פחתית קצרה היא הופנתה לרפי על־ידי
חתונת הכורל;
אני לא יודעת אם השם איציק אל־קומכדי
מפעיל להרבה מכם פעמונים
}ראש, או שולף דמות מהארכיון של המוח
הקטן, אבל סמי בורקס כבר מצלצל אחרת,
ומעביר גרויים למיצי־הקיבה.
איציק וסמי הם אחד ובקריב יהיו שניים.
מיי ק הידד ר (עם כתו)
שוטרים וגנבים
כמו אלה המופיעים על מסך־הטלוויזיה,
אך מייק, הול ר בוודאי מצלצל היטב
לכל המשכימים לקום. כל בוקר הוא מדווח
על הפלילים והפשיעה בלילה החולף.
כתב הרדיו לענייני מישטרה הוא בן
45 ואב לשלושה ילדים: טל 20 גידי
( )15 ורועי 9כבר שבע שנים מתמודד
מייק לבדו בגידול וחינוך צאצאיו, מאחר
שהתאלמן, אך נראה כי השנים הקשות
חלפו והיום אני אשודבשורה — רותי
כודקוכסקי השלימה מחדש את התא
המישפחתי והפכה גברת הולד.
לא באקראי פגש מייק ברותי, וגם לא
אתמול. השניים מנהלים רומן שקט כבר
ארבע שנים, לאחר שידיד טוב של מייק
העביר לו מיספר טלפון אחד עם המלצה
חמח.
למען האמת העניין לא היה כל־כך
פשוט, רותי, שהיא לבורנטית וטיפוס
רציני כזה, לא הסתדרה כל־כך עם גישתו
הקלילה של מייק לחיים, ובחצי השנה
הראשונה דחתה אותו בלך ושוב. אך
מייק התגלה כעקשן לא קטן, ולא פסק
מחיזוריו עד שהגברת הוכנעה. כשהגיעה
לפני תקופה קצרה עם הפולקיסוואגן
המצוחצחת שלה לאולפן, הבינו חבריו
שהעניינים מתחממים.
לפני חודש שלף מייק שניים מחבריו
באולפן, גדעון רותם ובני רום, לשמש
לו עדים ברבנות. השניים קפצו מעורם
מרוב אושר, נדחקו למכונית ודהרו לרב נות
בתל-אביב. לממש את הכבוד שנפל
בחלקם. אך כשממהרים מפספסים לפעמים,
ולאחר המתנה במקום הסתבר כי הבנאדם
שייך לאיזור השיפוט של רמת־גן. אז
נכנסים שוב למכונית, ואפילו שהפרצוף
כבר קצת חמוץ וייגע, מכניסים למהלך
ויוצאים לדרך.
החתונה שהתקיימה בבית־סוקולוב בתל-
אביב היתד, הכי מוזרה שראיתי בחיים
שלי. הפושעים ישבו עם המפקדים הכי
גבוהים של המישטרה — הפעם בלי
מעצרים.
הבת־דודה, שעדיין שומרת עימו על קשר,
כדי שיסדר לה איזה ג׳וב מעניין ב טלוויזיה.
אני
יכולה כבר לספר לכם שבענייני
העבודה לא יצא כלום, ונאוה נשארה
עם המשכורות, אבל בלב התרחשו הרבה
שינויים. רפי נפל בשבי, ובעוד כחודש
ימים, לעיני מאות משתתפים, יענוד טבעת
לאצבעה של נאוה, ויציג אותה לפני כל
חבריו המפורסמים כאשתו החוקית השניה.
כבר היה מי שאמר ״טובים השניים מן
האחד״ ,כך שטבעת הנישואין על אצבעה
של לאהאכ גי, בת ה־ .20 תסיים פרק
נוסף בחייו של איציק.
סיפורי האושר תמיד עושים לי טוב על
הלב, ולא חשובה המתכונת. גם שידעתי
על הרומן הממושך הזה של השניים כבר
מזמן, עלצתי לרעיון שיש עוד סיבה
לשמוח, וחתונה הרי זו שימחה אמיתית:
רוקדים, שותים ואוכלים, רק שלא תהיינה
למישהו מהמוזמנים אשליות, בורקס לא
יחלקו שם.
כל הרומן התחיל בעין תחת עין באחד
מבתי־הקפה בתל-אביב. איציק שם עין
ולאה את השניה, ותאמינו לי היה על
מי שמסתובב במסיבות ובאירועים,
הנערכים לעיתים־קרובות במלון אכדיה,
נתקל תמיד בחתיכה צעירה, שאינה בין
הקרואים, לא מצד החתן ולא מצד הכלה.
גם במסיבות המפוצצות של כל המי ומי
לא נפקד מקומה, ואני לא יכולתי להתאפק
מלחטט קצת בזהותה של עלמת־החן.
אז למי שרוצה לדעת ולחטוף את השוק
אגלה כי יפית אופגנג, בת ה־ ,26 היא
לא פחות ממנהלת־האירועים של המלון,
ושלא תחשבו שזה בגלל מניות או פרו טקציה.
יפית היא פשוט בחורה מוכשרת,
שעשתה מה שאחרים עושים בהרבה שנים
תוך תקופה קצרה מאוד.
כמו הרבה יפות אחרות היא התחילה
את הקאריירה כדיילת עונתית של אל על,
והתייצבה על הקרקע בתום שנה. כששמעה
על מישרת מזכירה במחלקת־האירועים
במלון, היא לא היססה והחליקה לתפקיד
כמו לכפפה. הזיווג היה כל־כך מוצלח,
שכבר אחרי חצי שנה מונתה למנהלת-
המחלקה.
עכשיו תבינו למה היא תמיד לבדה,
אך זה תופס רק במיסגרת העבודה, כי
ליפית חבר צמוד כבר שנה תמימה, חתיך
משגע, בלונדי עם עיניים כחולות. שמו
יאיר ששון והוא בן גילה של יפית.
יאיר לומד כלכלה באוניברסיטה, ומתפרנס
כמעט כמו כל הסטודנטים כקצין־ביטחון.
הרבה לא מצליחים השניים להתראות, כי
יפית באמת עובדת קשה ועד מאוחר,
אבל הם בכל־זאת מצליחים להחזיק מעמד.
אני מאמינה שעשיתי שירות קטן ליפית,
שבוודאי אינה יכולה להסתובב עם שלט
זיהוי, ולכל הסקרנים חיסלתי עוד סימן
שאלה.
מה להסתכל. מי שזוכר את מלכת־החן
שלנו מלפני שנתיים יודע על מי אני
מדברת. לאה הצעירה היתד. אז לפני
השירות הצבאי, הרבה הצעות היו שטוחות
לפניה, והיא בחרה מתוכן שתיים — איציק
ולימודים. עם איציק היא מאוד ביחד עד
היום, אך מהלימודים נפרדה זה עתה,
לאחר שסיימה שנתיים ביולוגיה והתגייסה
לצה״ל.
לאה אכגי ואיציק אדקדמכרי
התחלה בבית־קפה
במודעת
דא כד ׳ 1פורים
רנו המתפרסמת בעמוד ,74 צריד להיות:
המחיר 113,082 :
נבון ליום 20.3.81
צלילים ומופעים
ב״מרתף ליריק׳ די1נגוף 120ת־א
במרתף ליריק — המרכז לספרות ולאמנות יופיעו
ביום שישי, ה־ , 27.3.81 בשעה 22.30 קבוצה
מובחרת של אמנים צעירים בלקט נבחר של
שירים, לחנים חדישים, נגינת גיטרות ״מיצג״
מודרני, מוסיקה אלקטרונית וקטעי בידור
וקסמים.
המשתתפים: מאיה בז׳רנו, רוני סומק, אלון
אלטרס, אבי פלדשטיין, משה גרודר, אלון וולף,
חזי לסקי, יוסי מר-חיים, דן הנדלסמן וישראל
הוקסמן (הקוסם).
בערב יוקראו שירים חדשים, יושמעו הלחנות
לשירי לורקה, הופעה תיאטרלית מיוחדת
(״מיצג״) ,קטעי גיטרות וחלילית וכן מעשי
קסמים מבדרים.
מפיק: ארנון הדר.
רשת חנויות ״ליריק״ ברחבי הארץ :
ליריק פ״ת, ליריק רמת השרון, ליריק נהריה,
ליריק ת״א (ככר המדינה) ומרתף ליריק ת״א (דיינגוף .)190
דמי כניסה — בולל קפה — 30 שקל.
ליריק
-ספר ו תקלי ט לכל אחד.
בכורה עול מי ת מ מו צ אי שבת 28.3בעת ובעונה אחת :
מרתף ליריק, דיזנגוף 190ת״א,
פתוח כל יום עד 11 בלילה (כולל מוצ״ש)•
ירושלים
חיפה
קרית־ביאליק
״שביט״
״סביון״
ספרים, ת קלי טי ם וציורים — ב הנחות.
תל־אביב
״אורלי״ ,
״אוריון״
לגילי ורונית גמליאלי
בת-ים
חולון
נתניה
״בת״ים״
״רינה״
,,אסתר״
ברכות ל הולד ת
בקרוב :
גם בפ ת ח -ת קו ה
מורן תחיה אדר
שרית ישי
קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת
ך חז ע דזן
דתד בו תחדשה
רוז׳ ד,ס ,5תל־אביב
טל׳ 297263
יום שלישי 31.3 ,
יוקרן סרט קולנוע
ניוסום אידיאל
אבן גבירול 110 תל-אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפיו 772118 , 227117
העול ם הז ה 2273
וודי אלן
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
543
קולנוע סרטים חוו*ה מרתקת
סרט תיעודי, לכאורה, הוא סרט שצריך
להציגו רק בטלוויזיה. זהו סיפור על
מעשים, לא על דמויות חיות — שיחזור
דברים שהיו. ומשום כך בנאלי, ולא
סיפור־בדים זוהר ומבדר. לכן אפשר לראות
סרט תיעודי בבית, בכורסה, עם או בלי
גרעינים, אבל לא כדאי לטרוח ולצאת
מן הבית, לחפש מקום חנייה למכונית,
י לקנות כרטיס לקולנוע, לסבול את ההערות
הדביליות של השכנים ועוד למצוא דו״וד
חנייה בדרך הביתה, משום שעיריית תל-
אביב מתנכלת לד אישית ודורכת לך על
היבלות בכל הזדמנות.
נכון ו לא נכון. סרט תיעודי יכול להיות
חוויה מרתקת, מבדרת, מעניינת וגדושה
בדמויות חיות ומעניינות יותר מכל סרט
עלילתי שאפשר להעלות על הדעת. ויש
מיקרים שבהם כדאי ליטול את כל הסיכונים
כדי לראות סרט שכזה. לדוגמה: סרט
תיעודי בשם הבחור הטוב, שיוצג בקרוב
בתל־אביב. בשנה שעברה הוא זכה באוסקר
כסרט התיעודי הטוב ביותר של
השנה.
איירה ווהל, היהודי הצעיר שעשה את
הסרט, לא חיפש איזו בעיה הרת־עולם
כדי לדון בה. לא יצא להפלגה במקומות
מרוחקים כדי לחשוף נופים שלא הוצגו
כמותם קודם לכן. ואף לא ראיין את
המדינאים הנסתרים, שמושכים בחוטי
העולם עד שהוא ניראה כמו תיאטרון-
בובות.
ווהל בחר דווקא את מישפחתו —
למעשה בחר בתופעה אחת, מאוד מוגדרת,
במישפחה זו — ועקב אחריה במשך שלוש
שנים תמימות. התוצאה היא אחת התעודות
האנושיות הרגישות ביותר שאפשר להע לות
על הדעת, עשויה בהרבה תבונה
ובאהבה אינסופית לדמויות שבה.
כרוניקה אישית. לאיירה מהל יש
בן־דוד בשם פיליפ (פילי בפי הקרובים
ופייבלה בפי הוריו) ,שהוא בעצם ״הבחור
הטוב״ שעל שמו קרוי הסרט, אם אפשר
במאי איירה ווהל ובן־דודד פיליפ
הוא בחור טוב
לקרוא לגבר בן 52 בחור. לפילי זה יש
בעיה. מוחו הפסיק להתפתח מאז שמלאו
לו חמש. בשלב מסויים חשבו הוריו
למסור אותו למוסד, אבל אחרי ביקור
קצר במוסד, העדיפו לשמור את פילי
בבית. השנים עברו, אחיו הבכור של פילי
נפטר, ההורים עברו את גיל ה־ ,70 והמיש-
פחה, עם איירה הבמאי בראשה, מתחילה
לדאוג לעתידו של פילי. הוא אמנם בחור
טוב, מנקה את הבית, שוטף את הכלים
ועוזר לאמו בקניות, אבל עדיין תלוי
בכל בהוריו. לכן עליו ללמוד כיצד לדאוג
לעצמו, או לפחות כיצד לחיות ללא הוריו.
מרגע זה והלאה מתחיל הסרט, שהוא
מעין כרוניקה אישית של איירה ווהל,
שיחד עם ידידו, הצלם טום מקדונו,
כימעט עברו לגור בבית דודו ודודתו.
תחילה רומזים להורים שעליהם לחשוב
על עתיד הבן, אחר כך מלווים אותם
בנסיונותיהם למצוא פתרון. הסרט מסתיים
עם מציאת הפתרון.
תמונה אנושית. לכאורה זהו סרט
לאו נערם החופש האקדמי שד האוניברסיטה
לפני במה ימים הגישו שני צעירים, אילן שאול ונחום
מוכיח, תלונה גמישטרה נגד ״האולפנים המאוחדים״ על
הוצאת דבר מידיהם במיומה. השבוע הם מתכוננים לפנות
בעתירה נגד אוניברסיטת תל־אביב, משום שהחרימה לפני חצי
שנח סרט קצר, שעשו השניים במיסגרת לימודיהם במגמה
לקולנוע.
תביעה יוצאת־דופן זו היא תוצאה של פרשה חלמאית
עגומה, אשר התחילה להתגלגל לפני קרוב לארבע שנים. אבל
השלכותיה עשויות להשפיע על ההמשך של החוג לקולנוע
באוניברסיטה, ולהטיל על בף־המאזניים את ההכרעה בדבר
קיומו או היעדרו של החופש האקדמי באוניברסיטה.
ההתחלה היתה תמימח: שני סטודנטים בחוג לקולנוע
של אוניברסיטת תל־אביב עשו סרט בן 12 דקות בשם ״גלגל
ראשון״ .כנהוג במוסד שמשאביו הכלכליים אינם מספיקים
בדי לממן את תרגילי תלמידיו עד הסוף, הוסיפו השניים
על הציוד וחומר־חגלם, שנתנה להם האוניברסיטה, גם במה
עשרות אלפי לירות מכיסם. בין התחלת הסרט לסופו כבר
לא היו השניים תלמידי האוניברסיטה, שכן העבודה נמשכה
בהפסקות במשך שלוש שנים. כשהקרינו לעצמם את הסרט
המובן, בכוונה להכין ממנו עותק נוסף ומתוקן, התברר
להם שבמקום לצאת מן המעבדות עם סרט ביד, יצאו בידיים
ריקות. מנכ״ל האוניברסיטה, אמנון גולן, החרים את הסרט,
בהסתמכו על החוק, הקובע בי מבחינה מישפטית שייך הסרט
לאוניברסיטה, שכן בעל הנגאטיב היא האוניברסיטה.
נשאלת השאלה איך קרה שהסרט הגיע לידיו! לשם כן
צריך להתבונן בנושא: שני אנשי מילואים מסתלקים בלי
לשלם, אחרי ארוחה שאכלו במיסעדה בכפר ערבי, במיסגרת
סיורי פאטרול שיגרתיים. בעל המיסעדה מחליט להתלונן
במימשל. השניים מגלים אותו, בדרכו, תופסים אותו לאחר
מירדף, משלשלים אותו לבאר ומרפים מן החבל לקול חבטה.
אש״ף יקנה. סיפור זה הוגש בשעתו לדויד פרלוב,
שהיה אז המורה האחראי לאישור התרגיל, שהשניים היו
צריכים לבצע בשנת לימודיהם השניה. מאז חלפו ימים רבים.
אילן עזב את הלימודים באמצע וחזר לקיבוץ שלו, נחום סיים
בינתיים את הלימודים. כשהם ביקשו לפני חודשים מארנן
צפריר, רכז החוג לשעבר, את הנגטיב של הסרט, כדי להשלימו,
קיבלו אותו לידיהם ללא בעיות.
הם גזרו בעזרת העורכת, רבקה יוגב, במעבדות ״ברקי־פאטה-האמפריס״
,שבע דקות מתוך מה שהיה ב־ 19 דקות,
והקרינו לעצמם את הגירסה הסופית.
״בסוף ההקרנה יצאה אלינו העורכת, מריאנה גרוס,
מעובדות המעבדה, כשכולה נרעשת, .בכה בדיוק התחיל גבלס,
אש״ף יקנה מכם את הסרט בהרבה כסף,׳ היא טענה״ ,מספר
אילן.
למחרת התחילה הסחרחורת .״האולפנים המאוחדים״,
המפעילים את המעבדה, הזעיקו את מנב״ל האוניברסיטה,
זה הזעיק את בל האנשים המוסמכים שבמוסד, ובסופו של
דבר נאמר לשניים שהסרט נמצא בכספת של האוניברסיטה,
עד שיוחלט על גורלו.
כאשר נשאל אמנון גולן, לפני חצי שנה, מה יעלה בגורל
הסרט, אמר ל״העולם הזה״ :״הפרשה עדיין בשלבי דיון,
לדעתי האישית לא ראוי לאוניברסיטה שסרט כזה יופק
בשמה.״
הוקמה ועדה שבה חברים אנשי״ציבור ובראשה עומד
פרופסור רוני שובל, חבר הוועד־המנהל של האוניברסיטה.
אלא שהיום, חצי שנה אחרי הקמת הוועדה, הסרט עדיין
בכספת, ושום דבר מעשי לא נעשה בעניין. לטענתו של אילן
שאול, הוועדה אבן המליצה לשחרר את הסרט ולהחזירו
לידיהם. אלא שאז פרצה שערוריה מאחרי הקלעים, וחברי
הוועד-המנהל של האוניברסיטה, איימו שיטילו את מלוא משקלם
נגד ההחלטה. לעומת זאת, לפניית ״העולם הזה״ אל
האוניברסיטה אמרה הדוברת, בשם פרופי יורם דינשטיין, דיקן
הסטודנטים, שהתגובה היחידה של האוניברסיטה היא, ש-
״הוקמה ועדה, שתבדוק את ההיבטים השונים של הבעיה״.
זאת הרי בבר נאמר לפני חצי שנה, ושום תוספת אינפורמציה
אי־אפשר היה להוציא.
לפנות לערכאות. אילן שאול ממשיך וטוען שהציעו
לו עיסקה, בדי למנוע בבל מחיר הכפשת שמה של האוניברסיטה,
אם יגיע הדבר לבלי-התיקשורת .״במשן חצי שנח
שתקנו ושמרנו על פרופיל נמוך, כדי שלא לגרום לשערוריה.
איבדנו את אמונתנו באוניברסיטה• פירושה של העיסקה
שהוצעה לנו היה דחייה נוספת של בל הסיפור לזמן בלתי-
מוגדר. לבן החלטנו לפנות לערכאות.״
עכשיו אפשר לשאול כמה שאלות: ראשית, איד זה
שמרשים לתלמידים באוניברסיטה להפיק סרט של 12 דקות
במשך שלוש שנים, או שמא זו אחת הסיבות לבעיות שיש
לבוגרים אחר״בך, כשהם יוצאים להתמודד עם הקולנוע מחוץ
לכתלים המוגנים של המוסד !
שאלה שניה, באיזו מידה יבולה האוניברסיטה, מבחינה
מצפונית, לראות עצמה בעלת סרט, באשר מראש ברור לכולם
שאין לה כסף לשלם אלא חלק מהפקתו, והיא דורשת
מן התלמידים לכסות את כל היתר !
שאלח שלישית, ממתי מהווים ״האולפנים המאוחדים״
סניף תל-אביבי של המועצה לביקורת מחזות וסרטים!
שאלה רביעית, מה קרה לאותו מושג נשגב ונעלה ששמו
ושאלה חמישית, שאלת תם: אם
״החופש האקדמי״!
יש לאוניברסיטה מדיניות מסויימת, והיא רוצה לסתום פיות
מסויימים, מדוע שלא תדאג להסביר למורים העובדים בתחו-
מיה שיש נושאים אשר אסור לאשר להפקה, ואז לא יעמידו
תלמידים אומללים במצב נואש, כשסרט שעליו הוציאו את
חסכונותיהם המועטים סגור בכספת, ולא תהיה סבנה של
שערוריח ציבורית!
פיליפ ואמו
אין עונש כבד יותר
על גבר מפגר בשיכלו, ועל הדרך שבה
הוא מצליח להתאים עצמו לסביבתו ול זכות
במידה מסויימת של עצמאות אישית,
חרף מיגבלותיו. למעשה זהו סרט על
מישפחה, מאוחדת ואוהבת, שמתקשה
להשלים. עם הרעיון שעליה להיפרד מן
הבן הזה, למרות ש״אין בעולם עונש
כבד יותר מילד מפגר,״ כפי שאומרת
ברגע מסויים אמו של פילי, כשדמעות
בעיניה. זהו סרט על אהבה הקורנת מכל
תנועה, מבט ומישפט. סרט שבו הדאגה
של האחים והאחיות, הדודים והבני-דודים,
יוצרת אולי את התמונה האנושית והמאלפת
ביותר של המושג ״יידישע
מישפחה״.
סרט שיש בו רגעים עצובים, כמו אותו
שלב שבו האבא של פילי צריך לעבור
ניתוח עיניים והאם מתוודה :״מה אפשר
לעשות כאשר ;.והביס אותו גבר כל כך
הרבה עשרות שנים?״ אבל הוא יכול
להיות גם סרט עליז, בעיקר כשפילי
חוזר, מלא חדוות־ילדות, אחרי יום מוצלח
בקייטנה היום, או כשהוא מקבל את הוריו
בדילוגים קלים, במחנה הקיץ הראשון
שבו הוא מתארח, בגיל .53
העו ל ם הז ה 2273
שאילו נכתב על־ידי תסריטאי,
של סרטים
ובויים על-ידי במאי ס!״״.
עלילתיים, יכול היה להוות ד,צלחה מיס-
חרית. בתנאי, כמובן, שגם הכוכבים יהיו
גדולים, מפורסמים ומוכשרים.
הכל ה
הלכ ה לצבא
המצ פון האמש•ששה אנשים נמלטים מרכבת גרמנית,
ליד גבול שווייץ, בימי מילחמת־העולם
השניה. צעירה יהודיה (שבעלה הנוצרי
מצא כבר קודם לכן מיקלט בשווייץ)
ואחיה, ישיש יהודי ונכדתו, ילד קטן
שאינו דובר אלא צרפתית ועריק מן הצבא
הנאצי, עושים דרכם אל מעבר לגבול.
לקראת בוקר, תשושים, הם מסתתרים
באורווה ליד אחד הכפרים. עם בוקר
מגלה אותם בעלת המקום, פונדקאית
שווייצית חסונה. תגובתה הראשועה —
זעם: איך מעזים זרים לפלוש לתחומה
הפרטי 1אחר־כך צצים הרחמים: היא
מוכנה להכניס אותם למיטבח, לתת להם
לאכול ולאפשר להם להסתלק עם רדת
הלילה. אלא שבעלה בריא־הגוף, שמגלה
את הפליטים, מעדיף לצלצל מייד לשוטר
הכפר, כדי להימנע מסיבוכים. אך עד
שמגיע השוטר מגלה הפונדקאי את היאוש
״* הניבט מעיני ששת הניצולים, ועתה מוכן
גם הוא לסייע להם. הוא אפילו מדריך
אותם כיצד עליהם להציג עצמם בפני
השוטר, כדי להימנע מגירוש מיידי.
כך מוצא עצמו העריק הגרמני בתפקיד
בעלה של האשד, היהודיה. היהודי הישיש
הופך להיות אביה. נכדתו של הישיש והילד
הצרפתי (שמתבקש לא לפצות פה כדי
שלא תתגלה זהותו) מוצגים כילדי הזוג
הצעיר, ואילו אחיה של האשה הצעירה
לובש את מדיו של החייל הנאצי. כך הם
יכולים להתאים לתקנות השווייציות ביחס
לפליטים פוליטיים. שכן שווייץ, כך מסתבר,
מוכנה לארח עריקים מן הצבא, כי
זה פוליטי! לקבל נשים עם ילדים מתחת
לגיל שש, כי זה הומאניטרי, אבל אינה
מוכנה לקבל יהודים, כי זה אינו עניין
פוליטי, ואשר לצד ההומאניטרי — אותו
לא כדאי בכלל להזכיר.
למנוע הסתבכות. כך מתחיל הסרט
הסירה מלאה, של השווייצי מארקום אימ־הוף.
הסרט היה לדעת הכל (פרט לצוות
^ה שופטים הרשמי) הסרט המוצלח ביותר
שהוצג בפסטיבל הסרטים בברלין. אימהוף
מציג, בלי שום הצטעצעות או צדקנות
מצדו, את המשכו של הסיפור שהוא
ביסודו סיפור אמיתי: כיצד מתגלה הזהות
האמיתית של ששת הפליטים ואיך משתררת
המבוכה בין אנשי הכפר, שאהבת זרים
אינה התכונה החזקה שלהם ויחד עם זאת
1הם כולם אנשים ישרים והגונים, ובעיני
עצמם גם טובי־לב.
״מי שחוקק את החוקים כפי שהם היום,
ידע בוודאי מה הוא עושה,״ הם אומרים,
ומוצאים לעצמם מיפלט בתקנות הכתובות.
זה נוח, מונע הסתבכות ומאפשר לסלק
ר את הזרים המפוקפקים, שבאו להפר אח
שלוות נפשם של הכפריים המסודרים.
אמנם יש כאלה, כמו הפונדקאית ובעלה,
שמוכנים לסייע. היא עושה כן אולי מתוך
טוראית בנימיו ופאר, תל-
אביב, ארצות־הברית) — נא לא
לדרוש מן הסרט הזה שיהיה
דומה למציאות. לא היתה לו מעודו כוונה כזאת. מן הרגע
הראשון נועד הסיפור להיות מצוייר בקווים עבים וגסים,
כמו כל קריקטורה ראויה לשמה.
בעל טרי נופח את נשמתו בליל הכלולות, שרוע על
זוגתו הנכנעת, על ריצפת חדר האמבטיה. דווקא שם אחז
בו החשק העז, שאין לעמוד בפניו.
הגברת הצעירה והמאוכזבת, תחת שתטביע את יגונה
בטיפה המרה, מתגייסת לצבא. וזאת משום שהיא התמימה
האחרונה בעולם, המאמינה עדיין שהצבא הוא מחנה־נופש
לבני־טובים. ומה שקורה לה בצבא זה לא רק טירונות,
תירגולי מישמעת ומיסדרים, אלא גם שיעור בסיסי במינהגי
העולם הזה. כולל, כמובן, דרכים שבהן נערה קטנה, זהובת-
תלתלים ובעלת עיניים גדולות ותמימות, יכולה וצריכה
לנקוט כדי להסתדר בעולמם של גברים מאוסים או מעצבנים
ונשים נבזיות או נכנעות•
גולדי האון, בתפקיד הראשי, מנצלת כאן את כל
מעלותיה כקומיקאית, ועוברת בקלילות ובביטחון רב מהומור
פיסי, לעתים אלים למדי, בסצינות הטירונות,
לקומדיה הרומנטית המהודרת של השלבים האחרונים
בעלילה, כאשר החיילת ג׳ודי, שהתגברה על כל מיכשולי
החיים בצבא, כימעט ונופלת בפח החיים האזרחיים.
הבמאי הווארד זיף, שהתמחה לאחרונה בקומדיות
קלילות, מנצל היטב את הנתונים שהועמדו לרשותו, וצוות
של שחקנים מנוסים מאוד, כמו איילין ברנן (קצינה מגוחכת)
וסאם ואנאמקר (אבי הטוראית) מספקים את הרקע המתאים
..יחד עם כל זאת יש להודות, שזוהי הצגת״יחיד
השייכת כולה לגולדי האון.
אהבה בנו ס ח
הי שן
עכשיו תורי (סטודיו, תל־אביב,
ארצות״הברית) — אם גבר היה
עושה את הסרט הזה, היו אומרים
עליו שהוא מנסה לפתות את הנשים לדבר־עבירה,
ולשכנע אותן ששיוויון־זכויות, עצמאות, אי-תלות וקאריירה,
אינם יכולים לחוות תשובה למאוויים העמוקים של נפש
האדם. אבל מכיוון שלא מדובר בבימאי אלא בבימאית
ובתסריטאית — אין לחשוד בכשרותן.
מתמטיקאית מצליחה, שחיה עם ארכיטקט חביב ומשעשע,
אינה מוכנה להסתפק במה שיש לה ורוצה
משהו יותר. ואם ה״משהו יותר״ שהיא חפצה בו זו
אהבה מן הסוג הישן, אהבה עם התחייבויות, עם הזדקקות
הדדית עמוקה ועם חופש אישי מוגבל, סימן שסבא וסבתא
בכל זאת ידעו משהו.
במבט ראשון ניראה הסרט כקומדיה רומנטית לכל דבר,
עם משולש קלאסי במרכזו ואשה שצריכה לבחור בין שני
גברים. אלא שבזכות התסריט של אלינור ברגשטיין והבימוי
של קלאודיה וייל, מצביע הסרט על כמה נקודות־תורפה
בולטות במוסר החדש ועל כמה חרדות שמעיקות גם על
האנשים המצליחים ביותר, לכאורה.
ג׳יל קלייבורג בתפקיד מן הסוג שבו התנסתה כבר כמה
פעמים, מעבירה היטב את הרגשת הריקנות המתלווה
ליחסים עם גבר (צ׳ארלס גרודין) הפותר כל בעיה בבדיחה
ומתייחס לאהבה כאל שותפות בלתי-מחייבת אמן בלתי־מוגדר.
ואילו מייקל דאגלס מהווה את הניגוד המתאים,
מתיאס גנדיגר, טיגה אנגל וקלאוס שטייגר ב״סירח מלאה״
ההצלחה של פסטיבל ברלין
העולם הזה 2273
גולדי האון: תסריט לפי מידותיה
קלייבורג ודאגלס: ההתגלמות המתאימה
בדמות הספורטאי לשעבר. זוהי התגלמות המתאימה ביותר
למשבר הגיל, שהרי במקצוע שלו להיות בן שלושים פירושו
לצאת לגימלאות.
אולם ההצלחה האמיתית שייכת לווייל וברגשטיין ולדרך
שבה הן מתארות את היחסים בין השלושה• יש אמנם
בסרט לא מעט קלישאות רומנטיות שצצות מדי פעם, אבל
אין זה מוריד ממעלותיה של אחת הקומדיות האינטלי-
גנטיות ביותר שהוצגו לאחרונה בישראל.
טוב־לב, רחמים והתחשבות בילדים (היא
עצמה אינה יכולה ללדת) ,והוא, אולי
משום השלהבת הקטנה שהציתה בו הפלי טה
היהודיה הצעירה, בעיקר כשהיא עומדת
ליד אשתו החוקית, המבוגרת והעקרה.
אלא שגם עזרה זו אינה יכולה לחוק
היבש. בסופו של דבר מוחזרים האזרחים
הגרמנים הנמלטים לידי שילטונות מולדתם,
בנימוס ובקפדנות רבה, בלי שום
אלימות ובלי שום אכזריות נראית לעין.
הבמאי אימהוף ( )40 נגע, אולי לראשונה
בקולנוע, באחד מתסביכי-האשמה הנפוצים
בקרב צעירי ארצו: האחריות הרובצת
על אלד, שניצבו מן הצד ולא נקפו אצבע,
שעה שפשע מחריד בוצע נגד עיניהם.
אימהוף מציג את הבעיה במונחים פשוטים :
סיפור אמיתי, אנשים שאינם מפלצות,
אלא בני־אדם פשוטים, עלילה שאין בה
מעשי גבורה עילאיים ואין בה רשעות
מופגנת. ואולי דווקא העובדה שהצופה
יכול להבין לרוחן של כל הדמויות, היא
זו שהופכת את הסרט לתעודה כל כך
מסעירה ולכתב־אשמה חסר־פשרות נגד
האנוכיות האנושית בכלל, והשווייצית ב פרט.
ומה
שנאמר בסרט זה על בני שווייץ,
מתאים גם לגבי רבים אחרים, מחוץ
לשווייץ, הניצבים יובדיום בפני קטל
ואכזריות מבלי שיתערבו, כי כך מלמדים
אותם כללי ״החוק והסדר״.
תדרי ך
חובה לראות :
תל־אכיב :
קאגאמושה, התוועדות, סרט מטוגן, איש
הפיל, משחקי ריגול, המטרו האחרון.
תל-אגיב
קאגמושד! (גורדון, יפן) —
מיפגש קולנועי מרהיב, הכובש בתוכנו
ובצורתו גם יחד. סרט על ההבל שבגלל
בירה ועל השטות שבכאריזמה. מלא חוב־מת־חיים
של אדם בגיל ,70 אקירה קורו־סאווה,
במאי שאינו צריך עוד לתת דין
וחשבון לאיש על הדברים שהוא אמר.
דיה והיינץ בננט, בהדרכת פרנסואה טריפו.
ירושליס
***לילה מוסרי מאוד (סמדר,
הונגריה) — בית־בושת של תחילת המאה
הופך למשך יום אחד לפנימיית־בנות, כדי
לאחז את עיני אמו של סטודנט המתגורר
במקום. נוסטאלגיה מעודנת ויפה לעין.
במאי: קארולי מאק.
^ ימי זה 1
חופשה נפלאה
בחג הפסח !
השנה בלה את חופשת הפסח על הים. במחיר מקביל
לחופשה בישראל תוכל לשלב ביקור ביפים שבאתרי הים
התיכון ובילוי על סיפונן של האניות ״אריוף׳ ו־״ורגינה״.
2 6 .4 .8 1־ 17.4 .
בדרכה תפקוד האניה את הנמלים הבאים: לימסול, רודוס,
אתונה־פיראוס, והאי לסבוס. המחיר ליחיד בתא זוגי ממוזג
אויר כולל ארוחות ומיסי נמל החל מ־ 4 7 8
בדרכה תפקוד האניה את הנמלים הבאים: לימסול, כרתים־
הרקליון, אתונה־פיראוס, ברנדיזי — איטליה. המחיר ליחיד
בתא ממוזג אויר כולל ארוחות ומיסי נמל החל מ־ 4 6 0
בשתי האניות תוכלו לחנות מבריכת שחיה, סיפוני שיזוף,
חנות פטורה ממכס, דיסקוטקים, בארים, ערבי הווי ובידור
ותזמורת
ריקודים.
* מחירי ההפלגות אינם כוללים סיורי חוץ.
הבטח מקומן לשייט —
מספר המקומות מוגבל
דרגת סיווג בטיחותית שנתנה ע׳יי
מנהל אגף הספנות והנמלים :
״אריון״ שנת בניה 1965א׳׳א.
״ורגינה״ שנת בניה 1964א״א.
פרטים נו ס פי ם אצל סוכני הנסיעות ואצל :
0 6חיפה״העצמאות , 76 פנת קייזרמן , 1טל 663026,640093 .
תל־אביב — רח׳ אלנבי , 36ט ל6 ,651412 .־ 654361 י ירושלים — רח׳ ינאי --4ט ל 247315 , 244266 .
131״״
העו ל ם הז ה 2273
דיו מנגלה וץ לחבש את התינוקת המתה בעוימת הגוויות ־
התצלום היחיד שר תאי־הגאוים אינו אמיתי ־ החבול בין המובת
וסאואת ־ הישוב האמין נ הידיעות ער השואה הן תעמולה
סובייטית ־ האם היתר תוכנית מצדה? ־ מאחרי הקלעים של הסידרה
איד וו1כחו
וזגאזים?
הפרק ה־ 12 של עמוד האש, שכותרתו
היא ״הפיתרון הסופי 1941—1942 נפ תח
ב״מיבצע בארבארוסה״ (הפלישה ה גרמנית
לברית־המועצות) וראשית ה״פית־רון
הסופי״ שהגרמנים מכינים ליהודים.
בעיתוני הארץ מתפרסמות ידיעות על
רצח המוני של יהודים — אבל הנהגת
היישוב מסתייגת מן הידיעות. בינתיים
מתקרבים חיילי הקורפוס האפריקאי של
ארווין רומל לארץ־ישראל, ובריטניה עו־
יותר, שנמצאו בחומר התיעודי ה מצולם
של המילחמה העולמית השניה,
מתאר את הפצצת הכפר יונאבה, עיירה
יהודית בליטא.
הסרט המצולם הזה מתאר את הצורה
שבה הוצאו היהודים מתוך בתיהם. על אי תורו
מספר עורך הסידרה, יגאל לוסין:
״מצאנו אתי הסרט הזה בצרפת. למיטב
ידיעתי זהו חומר שאנחנו משתמשים בו
שימוש בילעדי. מצאנו אותו ביגלל שיטת-
החיפוש שלנו.
״כאשר אתה עורך מחקר־פילם, בכל
רחבי העולם, על נושא כה רחב כמו הנו שא
שלנו, שמתחיל בשנת 1896 והמסתיים
ב־ ,1948 אתה מוצא בהכרח דברים שלא
היית מוצא אילו היית עוסק רק בתחום
״למשל, אילו עשינו רק סרט על השו אה,
לא היינו מוצאים את הקטע הזה. אבל
אנחנו הרי התפזרנו בכל מקום על שטח
גדול, וחיפשנו את כל הרשימה בכל ה ארכיונים.
את הסרט על יונאבה מצאתי
בארכיון הטלוויזיה הצרפתית.
״הבאנו את עדותו של סוננסון, שבא מ עיר
בשם אישישוק, ליד וילנה. את סי פורה
של אישישוק מצאתי בספר תולדות
ההגנה, שם מסופר כי באישישוק ליד ויל־
סוננסון :״שיא השחיטה, זה היה ביום
ראשון, ה־ 10 במאי• יצאה פקודה: מי ש נשאר
בחיים, יקבל חנינה. אל יפחד —
שיתאספו בכיכר. התאספו כ־ 300 איש,
אלה שאפילו לא היו ליד הבורות. התאס פו
ומחכים מה יגיד ליסאק — ראש ה־דאנדרמריה.
אז הוא ניגש לכל אחד. כל
יהודי שהיה ליד הבורות, שחפר את ה־
שבו ניתן להבחין איד שהנאצים יורים
לפי השיטה שהם ידו בבאבי־יאר...
״היו כל מיני סיבות שהביאו את הגרמנים
להפסיק לירות ביהודים. זה היה
איטי מדי עבורם, ועורר, כנראה, גם דמו-
ראליזציה אצל החיילים. מספרים שאפילו
היינריך הימלר, כאשר ראה איך שהחיי לים
מבצעים את הפקודה שלו בשעת חיסול
יהודי מינסק, חש ברע והקיא. ואז
הם החלו לשנות את שיטות חיסול היהו דים
למה שהם כינו, שיטות יותר יעילות,׳
ובהדרגה הם עברו לביצוע רעיון תאי-
הגאז.״
על יהודים ועכברים
באחד מקיטעי-הסרט המחרידים ביותר
נראים יהודים מתגרדים וממחישים חזו תית
את היותם מעבירי־חיידקים. קטע
מצולם זה לקוח מתוך סרט בשם טיפוס.
לוסין :״זה חומר שמצאנו בארכיונים
של לוחמי־הגיטאות, סרט מסרטי־התעמו־לה
של גבלס.
״לגרמנים היתה בעייה הסברתית, להס ביר
לגרמנים ולעמי מזרח־אירופה שהשמדת
היהודים היא בבחינת מעשה חיובי. סר טים
אלה נועדו להוכיח לגרמנים שהיהו דים
מסוכנים לבריאות הציבור, שהם נוש־
התא המשוחזר כמחנה דכאו (עם הכתובת :״מיקלחת״)
הצבע היה טרי
אנשי הזונדר־קומנדו מכניסים גופה לביכשן
הקתוטוריוו נועד למתים
רכת תוכניות לפינוי כוחותיה ממצריים
ומארץ־ישראל. נשאלת השאלה: האומנם
תיכננו היהודים בהר־הכרמל קרב התאב דות
נוסח מצדה?
הייגייד הימלר מקיא
אחד הקטעים המרגשים והמחרידים ב
נרצחו בסוף המילחמה העולמית
חמישה יהודים שניצלו ממנה, ובכיסיהם
נתחבו פתקים ועליהם נכתב ׳כד יהיה
גורלם של היהודים שנשארו בחיים׳ .ואז
חיפשנו מישהו מניצולי אישישוק ומצאנו
את סוננסון. אבל בראשית סיפורו מספר
לנו סוננסון על פרוץ המילחה, ועל כני סת
הגרמנים לאישישוק.״
בורות, היה לו סימן. הלא הם עבדו בחצי
בגדים, כל אחד קיבל עם השוט על הגב,
כדי שיהיה סימן שהוא היה בבורות ..הוא
בחר ב־ 18 יהודים — זקנים, ילדים, נשים
— בחר אותם, ואנחנו עמדנו כולנו כך
עם הפנים אליו. הוא נתן פקודה למישט־רה
הפולנית, שיקחו, את היהודים להרג,
ואולי עשרה מטר מאתנו, ירו בהם ואנח נו
שומעים אותם — לא רואים אבל שומ עים
את הצעקות של ההרוגים, איך ש הורגים
אותם...״
לוסין :״סיפור אחר שמספר סוננסון
מתאר את כניסת הנאצים לעיר. הוא מתאר
כיצד הילד שלו התחיל לבכות. הם
פחדו. וכדי שהילד לא יבכה, חנקו אותו.
טרגדיה נוראה. ממש סיפור סמדר הרן.
והוא ממשיך ומתאר כיצד התעללו בהם
הלאה. סוגנסון הוא הקול המלווה של הס רט
הנדיר הזה שמצאנו בצרפת. נראה ש איזה
חייל גרמני צילם את הסרט הזה,
אים רמשים וחיידקים. סרטים אלה באו
לשכנע את המרצחים, שלא היו אנשי ה עולם
התחתון, אלא גרמנים רגילים ונור מליים,
שהמעשה שהם עושים הוא חיובי,
כעבודת הסניטאר המשמיד עכברושים.
״אנחנו גם מראים בפרק זה את אנשי
ואנשי־תרבות,
האס־אס כחובבי־מוסיקה
כאנשים מעל לממוצע הגרמני. כאשר נש אלת
השאלה כיצד הם הגיעו למה ־ ש הגיעו,
התשובה היא בסרטים אלה, בהב הרת
עניין האינדוקטרינציה שלהם. טיפוס
הוא אחד מסידרת־סרטים שנועדו להמחיש
עד כמה שזה טוב וחשוב לחסל את היהודים.״
גמדים
תאומים
ועדות מחרידה
הפרק מטפל בחלקו של הד״ר יוזף מג־
עמוד האש
(המשך מעמוד )57
גלה ובניסיונותיו המדעיים בבני־אדם.
לוסין :״בניגוד ליומני־חדשות ולסרטים
בריטיים, הסרטים הגרמנייס וכתבות״
השואה דרשו בדיקה קפדנית וזהירה על
שולחך העריכה. ישבנו יום אחד מול שול־חן־העריכה,
התבוננו בסרטים שלא היה
לנו כל מושג מה שיש בהם, אם זה גיטו
זה או גיטו אחר, וביקשנו מהפרופסור
יהודה באואר לבוא ולסייע לנו באיתור
ובזיהוי התצלמים.
״הא ישב והעיר את הערותיו. ואז, למר אה
תצלום של צמדים־צמדים הפוסעים במסך,
קבע, אלה התאומים והגמדים של
הד״ר יוזף מנגלה.׳ בדיקה מקרוב גילתה
שבאמת היו אלה התאומים והגמדים, ש־מנגלה
ערך בהם את ניסיונותיו המדעיים.״
אחת מניצולות מחנות־הריכוז, שסבלה
מנחת־ידו ומנחת־ניסיונותיו של הד״ר מנ גלה,
היא רות אלייעז, שאותרה על-ידי
נעמי קפלנסקי.
סיפורה :״היינו שתי נשים ראשונות
שחזרו מאיזשהו טרנספורט ...הטרנספור טים
שעוזבים את אושוויץ יש להם יעד.
כולנו חשבנו שהטרנספורטים הולכים ל־גאז.
כששהינו כבר באושוויץ ידענו שיש
גאז• כן י והנה אנחנו באנו הנה. סנסציה
עד כדי כך גדולה שזה הגיע לאוזניים
של מנגלה.
״מנגלה בא לבקר אצלנו: איפה שתי
הנשים שחזרו? והוא התחיל לשאול אותי :
את עברת את ה ...הוא לא השתמש ב־
,סלקציה׳ ,״עברת את ההפרדה׳ ,או משהו
כזה, הוא אמר, איזו מילה בגרמנית. אמרתי,
כן׳ .הוא לא יכול היה להבין איך
שתי נשים בהריון הצליחו להימלט. אז בקול
ובפנים סרקסטיים — לא סרקסטיים,
יותר אירוניים הוא אמר לי: נו, תלכי לל דת,
ואת תראי אחר כך. לא תיארתי לי
מה שמחכה לי...
״ילדתי ילדה. למחרת הגיע מנגלה. נתן
את ההוראה לקשור את השדיים שלי, כדי
שלא אוכל להניק את הילדה, והילדה
בכתה מרעב. לי החלב עלה וסבון לא
היה• צמר־גפן לא היה. חיתולים לא היו.
מישהו נתן לי כמה חתיכות של איזושהי
כותנת לילה, ובזה עטפנו את הילדה.
״הילדה נורא בכתה. לקחתי את הלחם
היומיומי שקיבלתי. טבלתי אותו בקפה
שחור או במרק שקיבלנו, ונתתי את זה
למצוץ לילדה שלי, כי לא יכולתי להניק
אותה. פעמיים ביום הגיע מנגלה לראות
אם אני ...והוא התחיל למדוד את הילדה
ועשה לו כל מיני ...כתב את הרשמים
שלו.
״הילדה היתה נראית נורא. אחרי שלו שה
ימים זה היה סבל בלתי אפשרי. היא
כל הזמן בכתה ובכתה והתחילו פצעים
בכל גופה. התחילה להתנפח. אחרי שמו נה
ימים הילדה כימעט לא נשמה יותר.
כל יום עד אז ישב מנגלה ליד המיטה שלי
בצורה מאוד נחמדה, הייתי אומרת, ושאל
כל מיני שאלות על החיים שלי, ועל הס ביבה,
ועל טרזיינשטאדט וכל מיני ...אני
נאלצתי לענות לו בכל המצב הזה האיום,
שהוא ראה שהילדה ככה מתנפחת...
״ביום השמיני הגיע מנגלה ואמר לי:
״מחר תהיי מוכנה, אני בא לקחת אותך
עם הילדה. ידעתי שמחר אני הולכת לגאז,
זה היום האחרון שלי. התחלתי נורא
לבכות ולצעוק. אני חושבת שיצאתי
מדעתי, והגיעה אלי רופאה, שהיא עבדה
שם, ושאלה אותי למה אני צורחת. אני
אמרתי לה שמחר אני הולכת לגאז, והיא
אמרה: אני מוכרחה להציל אותך.
״היה בתשע כיבוי־אורות, ופיתאום
הרופאה, אותה רופאה, הופיעה עם זריקה
ביד ובצורה קצרה אמרה לי: תני את
זה לילדה שלך. אמרתי: מה זה ן אמרה
לי: מורפיום• גנבתי את זה. אמרתי: מה
זה, את רוצה שאני אמית את הילדה
שלין אז היא אמרה לי: נשבעתי פעם
אחת שבועת״היפוקרטס, ואני רוצה לה ציל
את החיים שלך, אבל אני לא יכולה
להמית. את מוכרחה לעשות את זה.
״דיברה, דיברה, עד שלא היה לי כוח
התנגדות יותר, ועשיתי את זה ...אני
הרוצחת של הילדה שלי. בלילה לקחו
את הגופה הקטנה. בבוקר אני הייתי
מוכנה ללכת עם מנגלה. מנגלה הופיע
ואמר לי, כאשר ראה אותי בלי הילדה :
איפה הילדה? אמרתי: הלילה נפטרה.
הוא רץ החוצה לחפש את הגופה. אבל
את הגופה הקטנה בערימה הזו שאספו
כל יום באושוויץ, אפילו מנגלה לא היה
יכול למצוא...״
תאי-הגאזיס בדכאו
אחת מתעלומות השואה התבררה בם־
הלך הכנתו של פרק זה: תעלומת התיעוד
הקולנועי של תאי־הגאזים, שבהם הוש מדו
מיליוני יהודים. במהלך פיתרון תע לומה
זו נערך קרב עקשני בין במאי
הסרט, נימים מוסק, ובין עורכי הסידרה
והיועצים המדעיים שלה•
לוסין :״כאשר ערכתי את תחקיר הרקע
של תקופת השואה בגרמניה למדתי כי
נושא זה הוא בבחינת פרודוקציה טל וויזיונית
בפני עצמה, ועד מהרה החלט תי
להפנות את עיקר המאמצים לאיתור
סירטי״הקולנוע מהשואה בארכיון הסרטים
של בית־לוחמי הגיטאות בקיבוץ
לוחמי הגיטאות, מכיוון שהם ערכו כבר
8—3בעמוד האש) — סרט מצולם על
מחנה־דאכאו, שהיה למעשה מהנה־הרי-
כוז הנאצי הראשון. בחומר הזה היה צילום
קולנועי של תאי־הגאזים. הבאתי את זה
למוסק. זה חומר טוב מבחינה קולנועית.
רואים בו את המקלחות עם השילוט
כתוב בצבע טרי. מדובר כאן בתצלומים
מאוד משכנעים.
״כעבור זמן־מה ראה הפרופסור יהודה
באואר את הקטעים האלה אצל מוסק.
הוא הסתכל על הסרט, ואז אמר, :אל
תגע בסרט הזה, אסור לגעת בחומר הזה
ואסור להקרין אותו !׳ שאלתי , :למה?׳
אז׳ החל באואר מספר את הסיפור על
פגישת היטלר והמופתי
לא ניתן לו תפקיד
להראות
הם משוחזרים. לכן אסור לנו
אותם בעמוד האש.״
״מיד קיבלתי את זה. אבל הודעתי
לבאואר, שעכשיו עליו לספק הוכחות
ויזואליות אחרות שהיו תאי*גאזים. באנו!*.
ליד ושם, אבל עד מהרה התייאשנו [
מאפשרות שנשיג פילם של תאי־הגא־זים.
ניסינו גם להשיג תצלומים בפולין,
והפולנים התחמקו מאיתנו. הייתי בעצמי
באושוויץ, ולא היו שם תאי־גאזים. מס תבר
שכאשר נסוגו הגרמנים ממחנות-
ההשמדה, הם ה־קפידו להרוס ולהשמיד
את תאי־הגאזים.
״באואר הפנה אותנו לד״ר קולקה מיד
ושם, והממונה על מחקר התמונות שלנו,
דיתה גרי, הלכה אליו, חיפשה וחיפשה,
ולבסוף הביאה לנו כל מיני תמונות,
שאתה יכול לעשות בהן חידונים ולשאול :
מה הם היו?
״מסתבר שאין תצלומים מאותו דבר
שתיארו לנו, בניין נאה ומטופח, ולידו
ערוגות של פרחים, כאשר אנשים נכנסים
אליו מבעד לדלת שעליה כתוב, מרח צאות׳
אל החדרים שבהם היו המיקלחות.
לתיאור זה לא נותרה כל עדות חזותית.
״קיימים התיאורים הספרותיים, וגם״
מאנשים שהיו שם, כמו העדות שאנחנו
מביאים מאיש הזונדר־קומנדד, מילטון
בוקי. אבל מה שמדהים אותי הוא שיד
ושם, המוסד להנצחה, לא היה מסוגל
לספק לנו חומר חזותי איכותי על נושא
״אז הייתי בהתרגשות. מפני שאם לא
נותנים לך להשתמש בחומר המצולם של
דאכאו, אז מה אתה עושה? ניסים מוסק
חרק שיניים. הוא רצה להשתמש בכל
מחיר בתצלומים אלה מדאכאו, והוא אמר:
,אני רוצה להראות לאנשים סרט, והתמו נות
הללו משמשות עבורי דגם. מה איכפת
לי מאיפה התצלומים?׳ אבל אנחנו לא
יכולים להרשות לעצמנו את זה. גם כאשר
יש תמונות מבויימות, ואנחנו מציינים
את זה בגוף הסרט. אנחנו קורבנות לכך
שהגרמנים מחקו את עיקבות פישעיהם,
ושכמה היסטוריונים מנצלים את זה כדי
לטעון שההשמדה לא היתד, ולא נבראה.״
מונולוג של איש
הזונדר־קומנדו
מילטון גוקי
תג היחידה ״ערב החופשית״ בצבא הגרמני*
לא היתה טבילת אש
מחקר עצום ומקיף של נושא זה, כשערכו
את הסרט שלהם המכה! ה־ 81 שהם הכינו
ביחד עם המשורר חיים גורי. הם היו
מוכנים לתת לנו את כל חומר־הגלם
הפילמאי שהיה ברשותם, ולחומר זה
צירפנו חומר נוסף שמצאנו בכל מיני
ארכיוני-סרטים אחרים. אבל בארבעת
הסרטים המסקרים את השואה, חלק
מכובד של הקרדיט הוא לסרטים של
לוחמי־הגיטאות.
״ישבנו וקיטלגנו את כל החומר הפיל־מאי
הזה. מיינו אותו ורשמנו את כל
הנושאים ונושאי־המישנה שבו, ומובן
שלפעמים הגעתי למצב שבו אתה לא
זוכר מה ראית ומה לא ראית. אבל
הייתי גם משוכנע שיש לנו קטע־פילם
ובו תאי־הגאזים.
״הגשתי לבמאי ניסים מוסק את תסריט־העבודה.
ביחד אתו הוא קיבל ערימה
של סרטים גולמיים. כעבור זמן מה הוא
בא אלי ואמר, גמרתי לסדר את זה. איפה
תאי־הגאזים בפילם?׳ אמרתי לו, שאין
מה לדאוג, ושזה יהיה בסדר, ושאני
ראיתי במו עיני תאי־גאזים בפילם.
״כעבור זמן, איתרתי את החומר הזה
אצל סטיב אדווארדס (במאי הסרטים
המגמה החדשה של חוקרי-שואה מסויי־מים,
המכחישים את עצם קיומה של
השואה, ואפילו הציעו פרס למי שיביא
הוכחות מצולמות בדבר קיומם של תאי-
גאזים. לטענתם, הנאצים לא הרגו כלל
שישה מיליון יהודים, אלא רק מיליון
אחד, וגם אלה מתו להם מכל מיני מגיפות
והפצצות, ולא מהשמדה מתוכננת.
״באואר אמר שקטע זה, שאותו מראים
בכל הסרטים כהוכחה לקיום תאי־הגאזים,
לקוח מתוך סרט על מחנה־הריכוז דאכאו,
שלא היה כלל מחנה־השמדה• דאכאו זה
בגרמניה, והרי בגרמניה לא השמידו את
היהודים, אלא בפולין, וכל עניין תאי-
הגאזים בדאכאו הוא תמוה מאוד.
״מסתבר, שישנה סברה כי תצלומים
אלה מדאכאו נעשו בכלל בידי צלמים
אמריקאיים. ושהאמריקאים הקימו את זה
למען יראו וייראו, שהם פשוט שיחזרו
את תאי־הגאזים, וזו הסיבה לכך שהצבע
כה טרי בתצלומים, והכל יפה וכל־כך
מסודר. ולדברי באואר, ההיסטוריונים
הטוענים שלא היתה שואה אומרים שמקובל
על כולם כי התאים האלה מדאכאו
* הדגל הוא הדגל העיראקי.
״כאשר רק הגענו בטרנספורט לביר-
קנאו, אז מייד הורידו 300 אנשים מן
הטרנספורט ועשו לגו (קיעקעו) את ה־מיספרים,
ולמחרת בבוקר ציוו עלינו
להתייצב...
״אז עדיין לא היו בנייני הקרימטוריו־נים
...שרפו בבורות, והיו כאלה תאי״
גאז קטנים ...העבודה היתד, לאסוף את
המתים ...היה צריך ״לשים את המתים
על מין עגלות כאלה, ולהוביל לבור, ובבור
הם נשרפו...
״חילקו אותנו לפלוגות ...הקאפו חילק
אותנו. אלה ממיינים את הגופות מתאי-
הגאזים, אלה סוחבים את המתים, ואלה
משליכים את הגוויות, זה עד שהיו בנ ייני
קרימרטוריונים...
״שם היו חמישה תנורים, והיו אלה
שקראו להם המסיקים, שעבדו ליד התנורים.
מילבדם היו כאלה שעבדו בעקיר־^
תן של שיני־הזהב של המתים, או בגזיזת
השיער ...מישמרת היום הלכה ובאה מישמ־רת
הלילה, אם היה צורך
״בתחנה, כשהביאו אותם, מיינו אותם
שם. נשים וילדים לחוד, וגברים לחוד.
וכך הביאו אותם, לחוד גברים ולחוד
נשים...
״למטה היה החדר שבו התפשטו ...אחר-
כך הוכנסו לתאי־הגאזים, ושם נאמר לא נשים
שהם עומדים להתקלח. על הגג היו
מין חלונות כאלה, שדרכם הוכנס הגאז.
חיה איש אם־אם מיוחד שהיה מגיע בע גלה
של הצלב־האדום, אז הוא הגיע ושפך
לשם את הגאז.
״זה נמשך כעשרים דקות, ואז איש
האם־אם פתח את הדלת והסתכל אם כולם
נחנקו בגאז...
״לקחנו את המתים, זרקנו למעלית...
המעלית עלתה למעלה עד התנורים שהיו
למעלה, ושם סחבו את המתים אל התנו רים
...למעלה עמדו אנשי זונדר־קומנדו
אחדים, וסחבו את הגוויות אל התנורים•,י
דחפו אל התנורים, ושם הגוויות הושמו
על קרש, ונדחפו אל תוך התנורים. היו
שם חמישה תנורים...״
* זונדר־קומנדו — ״יחידה מיוחדת״,
״מעבר להישג
דמיון האדם״״
למרות הניסיונות המחוכמים של הגר מנים
להסוות את תהליד־ההשמדה השיטתי
של יהודי אירופה, החלו ידיעות על ביצוע
״הפיתרון הסופי״ לדלוף אל בעלות־הברית
ואל ריכוזי היהודים החופשיים בעולם.
אלא שהיו אלה דברים שלא ייאמנו.
לוסיך :״ההודעה הרשמית הראשונה
של הסוכנות היתד בדצמבר ,1942 בערך
שנה וחצי אחרי שתהליך־ההשמדה התחילי.
אומנם, הגרמנים לא קראו אז לדבר בשמו,
אלא בשמות־צופן כמו, :שילוח למיזרח,,
,התיישבו?,מחדש׳ או, הפיתרון הסופי׳.
״אבל האמת היא, שאץ הסבר לבך שהעולם
לא הגיב על הידיעות הראשונות
שהגיעו מאזורי־הכיבוש הגרמניים.
״כאשר אתה פותח את עיתוני הארץ
מאותם הימים, אתה רואה שהתפרסמו
ידיעות שונות על השואה, ידיעות שלא
פורסמו בכותרות ראשיות, ועוד עם המון
דברי הסתייגות, ועם המון סימני־שאלה.
וזה חל כימעט על כל הידיעות שהגיעו
משם. למשל! ,נודעו הפרטים על הטבח
בבאבי-יאר, ידיעה שאותה הביא שר־החוץ
הסובייטי מולוטוב במוסקבה. אז היו כאלה
שאמרו, זו תעמולה סובייטית׳ ,ובחלק
מהעיתונים בארץ־ישראל זה הופיע עם
סימן־שאלה, ובאחרים עם הסתייגות המערכת...״
עמוד
האש מביא כמה תצלומים של
עיתוני ארץ־ישראל, שציטטו ידיעה בשם
סוכנות־הידיעות, היהודית סט״א על טבח
איום שנערך ביהודי פולין, רוסיה והאר צות
הבאלטיות, ובה דיווח על פוגרום
באבי־יאר ויהודי אוקראינה בעיקר. הידי עות
פורסמו בתחתית העמודים הראשונים
של העיתונים.
לוסין :״הבאנו את עניין הדיווח של
העיתונות העברית פעם אחת בעניין באבי-
יאר ופעם אחרת, מאוחר יותר, בעניין
מרד גיטו וארשה.
״כאשר מסרתי לפרופסורים טיוטה רא שונית
הבאתי דוגמות מתוך דבר, הארץ,
הצופה ופלסטיין פוסט, ויהודה באואר
השמאלי שאל אותי: מה עם המשקיף 7י.
אז שלחתי את שרה בלום, מהצוות שלנו,
לסיפריה הלאומית. הבנתי שבאואר רוצה
להראות שכל המיפלגות בארץ לא תפסו
את גודל השואה, שהרי יש לו טענה
שהשואה, בשל היותה מעבר להישג דמיון
האדם, השכל לא יכול היה לתפוס דבר
כזה, ולכן היו משוכנעים בארץ שאלה
הן ידיעות חסרות־בסים — לא מתוך
רישעות ולא מתוך טימטום.
״כאשר שרה בלום חזרה עם תצלום
של המשקיף, התברר שהיה זה היומון
היחיד שהביא את הידיעה הזאת בכותרת
ראשית.
״קפצתי אז מיד לאוניברסיטה ושאלתי
,תפרסם את זה, האמת קודמת לכל.׳
״ועכשיו למיקרה שיתעורר ויכוח כל שהו׳
כאן המקום לומר שכל אחד מן
הפרופסורים שונה מהאחרים במוצאו הפו ליטי,
והיה בעצם איזון במוצא הפוליטי
שלהם. אבל אני חייב לומר שלא שיקולים
פוליטיים קבעו את העמדות שלהם, אלא
העיקרון לתת תמונה מה שיותר מהימנה,
מבלי להתחשב במה שכל אחד מאיתגו
האמין פעם, או מה שהוא מאמין בו היום.
ומבחינתם לא ראיתי אף פעם שום ניסיון
להשפיע על הסידרה בכיוון פוליטי.״
מיתוס ושמו
״מצדה בכרמל״
באחד הרגעים שבהם היתר. המילחמה
העולמית קרובה לארץ־ישראל מכיוון ה מידבר
המערבי במצריים, עלו ביישוב
חששות לגבי העימות הצפוי עם הגרמנים.
מאותה תקופה קיים הסיפור על ״מצדה ב כרמל״.
לוסין
:״אנחנו הבאנו את ישראל גלי לי,
שאומר, פה נתנגד׳ ,ויגאל ידין, המאשר
את קיומה של התוכנית כשלישו
של מפקד ההגנה. כך גם כתוב בזיכרונו תיו
של יוחנן רטנר, וגם דויד הורוביץ
מדבר על זה.
״!ו רך • ארב
ברלין
י• 1ל ז זו 1ו*0
יאמר
״אנו געניר את המלחמה על אדמת
פכר ז; מר שול התעופה הוודש בהודו נשתמש בבסיסים הודים וגם רוסים״
.בוחנו באורך גדול ודזלר נדום לתש הפרישה לאוסטראל־ה עוסדוז לבוא בוודאות -טזדד־ ראש הטנזשיה י שע
הסה וזי !ת י״-י-נ י מסנוייז
חראע־ן שי היי התז־סד. הילד• גנניל*
סוסו בסז־לח י־־י סיני נ-יסד.
• ט ־ ש אנ שי ה־ה י ניי ד - .דמס-יז.
ידילן .
ש . .6.,ר ד ״ מ י. מלי, רס׳
ר.כסד,׳לו ״ 77 הראש* ,
•שריד.־ג*עי 0־
של ד י
ים די?ג
דיסם־ס 0ם
דיץ ע־שחה ב..-יד•.
ג־״ודי. הסס־דיץ
ר.ם ישים יי__ 0
ז)בן יח_-.
האחר:נ .
למודד הם
וזזאם ריקזן נית.
ד״ברים־ת והא 0ר*?א*:ונ
החת־נרת ועריט־ת
ד־גים סהת־נות
ר*ני0
שגבורת אס ריקן גית ע1ימד. י״י— -
•שאגים׳ •כיל ש לש*
ם״ם י.ם בריס
אילם? ,,דת
מ 1י נ 0 ,די 0חד, ש .ש
וזיל?י
שיביאו י .
דיססיסיס 0זיגז
החרדי.י 1ד, ם ס. ם ,
ועזעוסחח מ ד
רי״זג6:
•חילקו
עיסולדתהאו ״ בנונרחיה7
בבסי סי םסי ני םוגם רו סי ם
אושמדאליד,
ואד -ויב -ון ויד ! 80 נ
הסש-־י
=ל*־ים י א סו״ןאסס
טרא -ס
לאדריקי:־םיישיני גי,
בסיסי היאשאנים _
עי בשים•
ובבדי. שי
הגי דו.
י.ם פג ׳
ב־ים!)• 4י,ם
•:אסדאכ( .גי ב סי
׳*שגי״נ
תעש־• .שסשים
ב:ד־ תת חדיש־קר
ב: די קר בבדיגג
־ססיבים נ ביי
בדישרים בחגיהם על הקרקע.
ראש ר דש לה א־שסיאייח לשע
י*י מ, י 3״ * 0ימייני ״ יי י • •י
חיאשאגית לא׳ססרא־יר. עיסות לג
דאית ניי ח שיש סרחב ג דיי של
בלתי *•י שנת גסעס, ד-־״ה ניי ח
! • ויהיו ; (יז-סס מימית נגוי ת סניז ח נסו•,וסת • תו ז ׳ סח•־
זדתע־את ס*ז״ ריסשארז• ש״וש, מיקיחת׳ שיש מת חבדו חיגר. אשי• העומו הא•*
*שה וסזוש מ ס דו. דתם• י יי ס ט אי ש ה ״ נ, הר• פסיס סיל ססיס >ייה השיאיס
ודהונאיס סו סו בסתץ מלוז ז י הגע נהט ־ ס• או ו מ0ר־>*נ• שי יסאאאו•.
נ ס ה שיני ספנםילייי -י ״ י י? 3 ייי ״ ׳
— כיי אסר מ מי לוסא לת־דידא מגימ רי ב. אולם בדדים ם! רנ
נ ו נני _ס• ו ״ ו
־ 473י י ״ ״
מתמלא ס עבדנו; חמעדביג־־זן*^בג_ 1ג די ל ד. טז ״י ח•״ ל 3ג י י מיי
גלש ויש בי די ט ל סי ־
תמידיתד.־
הו/ע־שה ההחידית
ייס־י,
.אק אנו מושבים לי 3״יי״״
חרא״זי.ד. י,״ ע.-
נין ין ד ״ ״
*זריקאגית.
ססויח ן -של ס־ס־ים) שיל ייי* ׳1יי מניו ש
לי ״ יני;:
יש לד. י א ססראליד. לס. מתח. אלד.־
עיבה. יש די סק־ם לשיזור 1
סיד. י ־ ד ^יי ת הביתית ספזיייגים
1לא 42 סנ-׳יעיס•
סו גב־ד&א סאתיים ססוסיס י אי אגי * 1סאי־דגן. גושסשתם באריך ר**גד 1ריחם
כשאנדדנמימם חסויגןז
!ל חגג* חולי אסר המארששל •״יי 0י *
*י״י 7־
חגיגיר*^
״י• ימיטי׳יי י ל ייל ׳ ״יי * ״
.סאבו תה חש סוג לי ת נודו לני־״ לו״-סג סוסיו•־ וזי ״ ל*־־ 3י י
1י ש ניעדלת תסנרגי >ל נ-ישת ש־תקיאנו. אני א-סי־ס ל ״ מיי *ת הסל
ערוך ך
ם לל ערר
שאנוט חדש
בההתתקקפפהה ש א
חושבני ם
שפנה במערכה 3 ^ 3 :
היסלו מודה: הרוסים הביאו מפנה
סתרברב ודז־רץ לשה
שד סר קרסיז (ראש ם סבלת ד.
ע• 4י ים תשילד של ריאלסד.
דל ם
רחוו ו ל
ע ר ״עולם *.ערלח
הגדייר׳ ״י
דיזלר שוכר *־ג זל
הואר. הגדידד.
דיז ל
ג י > י ו * 41 יייי ס **לד ווז הז ף ורז* ןויחמ לו יד ם׳וסגח־ח ד״י ם קץ קי 1
שיני • •נ זל הי אה י .
,ןליי״ו ר1
לנו, ה ם־סדס׳ ורן כי יז ב דגי. ייני וזיי * .ר הגי ה*- ,בי שז.ת־י• •
יקתלסת רדד
מת נד-לה־ י א -ר: יד-.ימי היז ה הי קייי ס
אשש נ —יוי
ן שאשת־עשקו
^4שיי י*•• יא• יי**ששלששז׳ייי
א *71 ן ד ועשאס-אד אגשאיד
•יל* מ״יחיו
שיייז
י ״ ייייל״ י ־יי *
בורמה
• .ל ה ( 1! .רו שר) .הידע
שרססי.כאן א־ם רת.ם ביגייר.רלא-י
יאשאדם בקרבת סאיקיאן יי ינח ׳
קים •זרזאגיס בריבי ם י.יד 25י
לראגגץ, הודעש־ ו הי חזיו מבי
ייה. רעיגים גס התקישי שיריח
עוד גיש
סיבעח. עיד
חיילים סיבעיז.
חייל־ ם
נבאא
ג־שנב
ריגגאלאדיז״סיב• יד רעש
בבביש ריגגאלאדיז־ריגי נבביש ידרעש. נ
הוסע*ס יה״*^
זשס? 4.ה.
*•ניס.יי0יי־?יייי״׳ ־י
יקנאח * קיוו ק י • יי׳•׳ יי׳ * ייי ׳ י* י
גלגי * .יתש י ^ -יייי -י י
שש• שי• אאשח ל* חא4
״ י , 0״׳יייי 3״* 1י 8י־** בדיי ׳ יייו1
לקידר •ל תרדמה הטאית
שזונות נוספים דווסיס בכל החזיתות
א*י * •שחדי• .י י •
א*ן ד׳כיקי •ייו1
יס אל אאא-וזש-ר*,ון ז>דאא־. .אי&יסי
מר. כראאאשאאא ט*מי*אשי• סאיתי
.אשא ינ^אד* •,של רדי יואיל זל ני
שקיא י^שש י*ל סשחז מוירגד־מא*.
הודעת חנו טי ם תסיבייסיח איגת ־ם* 1הגרסנים לידי עי ס ני ועיש ליוו זי ת .
רת שים §ר 0י( 4לעיסת !ח סיסרים ד!.־ ריסיית פשתתש־ת בדיהתעדיח י׳זתי׳ 33 יי
תיויס הסיבייסים של מ ל חו ת הנ גאר ׳*.רוחב חני האי קרסש.
בר־סקבד. ם־סרים, שהרוסים רבתר־דים
סוזיתיח חש־נוו 3ב תד ח חדרת* גהר*
גו שלשום בקרב ססדשד 1500 גרם גיס שים בסוג חדש של תיתח נגד נס^קיס.
דשחות 30 סאגקים
15מ 4ק*ר ׳ 9י מ * 3ת תי־ במי, י
עלו 15
החזית עלו
של החזית
אחת של
בגמרה אחת
חזית בגמרה
טורסו. נבחזית
גרשגים טיירסל.
רג־יסים 0ד״־ס ר־שו• ביי. ד״ארנישרודיי ה•
הנבאא האדים.
על עשד־ת
נרם גים על
בני גרהגים
.ירזאודה* — נכ בזי
זאח־וד
האדים. ר.ריסי
עסד־ת הו ב
תשרכזיח — סודי ע
*י כביד אינרדיים א׳ שאנסי׳ ץ ר* .
*ם. ער
החדשים,
אן ריתזתח־ם
באש סן
*תחי באש
קד* תחי
ריתזתח־ם החד8
אחרי קר*
הם־בייסיס נ ד בנ ר חשיב ממ דד אחרי
יבא־ דיאאע־ .כדר. כניני םדני 0
תו הונ
לגינגראד גבבשי 1ס ה
שירוש א
סז^קים רכלל שי רי ג
או 6ז קו קי ם
הגנאי
ם ד\7־,
נו ח קשים מאד. בחזית לגיגגראד
ריתם נ ר ״ •
נ כאריים גוס סי ם
פלדרס, הסייס הגרמני המפורסם* ,וידונו הו
נו ב ה על התורף הרוסי
ונש ססר. לארץ יית כאלייייי׳י נייאיו
•*דכי ; א. רק היי אס שאיים ן> כל •ליי
ר&ר־דזזם מבאוא של דגמי. אנש
* 1נ ד בייחא הגיגאייס ד.אעך הגג* ה0הנ*י
יג י שג יק
• מ שיי ש! נ סי ח
יייאם של
דקז או* .בעד•^
^״ייייס י בחזית לגינ
1כל יי׳י מ מי ד ־ ייי • -הקשי. נייתי רזי * .י 1
*הנש י־*ד. נהשנאחו נח
•יי ומי .
ץ נ סיי ד ר,
ויישמו יזי
וי. חיתו .
ן לדרש *ז
1נ ^*3ש!י
מ נדבי
ודדי*•.
ודי־ 8י
דירת מ ד: אז רו חאם״ מ
ד נעדמתם ודיעז־ים י ב-ד׳יד נג ־ -רד י י ״^
י\וד.ודח דימ1ר
גראד. ססוסיס לח שהיקני להתקסת הא־ביב
נשסרים לידי מזשובחים ״ 3יי״״ 0 ,
חנדם גיג 2ננאום הנ< בברדרסלי. סהייי ״
גדדרח ייייגם י״^ י ״ י י -ם 0דעם יי ״
לנ ! ?1י^
י ץ !.י
בספ ריי ״ י ו
ולא בהיאבקות סם ישבת־ד
רמץר
ת־דעת הנתרים מרוסית סכשדח, שת־אוסגסינה
החדשה שבת סתת חסארשאי4
סיסושנקו באיקראיגת יבחני האי קרים
לי *־מיו התא־נן *:יש ••:גת י־זז
— כברי מ לי ח ת נקרים.
־ •אראבדד.״ אומר. שגם בסקים־ת ר>י־ד. ר !
שנהם העליונות המסארית לס־בת הגר* י*־ת י#־י\ן׳ ק־י
סגים מגרש תנבא האיום את האדיב סער־ :ך שד1יוד* 6טי ג
ח זזייז מ מ די
ד*תיו.
די ייקי• רזדץ
באמייי סס־לנסק בסבוא־ת וויאזרדי
שיחד ח ע שית ייש׳בים חדשים. ברלין קניי, ר.חיסר. א־•
תד• זר׳יי־י•
הודחת ששם געשה הרג ב קשת ם נשת4
זוד־^שגתן שי*כ:ישחייח
•א*ש#נטן גידי מבינהי ׳ר
•סהת הדידיעין הררשלתית
רע• הם־כגיד. הערבית:
הקילדנל ד חריר חאבם ביי ע
11 1 1 1 1| / 9 4ט /י
לס• ידיעית שתגיעי ל בין: הרג סלדרס, וד ב האבירים ב* נד ב הברזל נ ד
ח £ 0ז עי ר־י 0 7סיי 0ם, עי ידי יית־ת׳ י ניי ש הגייר־יו •יגזיי ם סיעייגזי
חגים ה^ם י־אוייריי ם נברסרא• שגנס ח ר חנ י ג רר;יד״ אחיתי ד י סי רי;
סיב ר •אשית ס״חד חר נזרי 0׳ י ״ י ׳
סירוס. היג
ת איייריגי.
לדשיי את
בידי• הי
טליי להסי
י-,ס0
ני י
ידלדרס ־בשעת רעשה ר. נתר. קשי״ לאו
ין הי
בא א
ם־י • ד ליי
ריס־ר
סתליקת ננ-ז
חיי ס״דישיו
א־סיים. רג ב.ק־דת היסלר הזי־*• התערל:
על תדת.
בשאלות ד>דיסית ״
לת־תחגיס גי ם דדע־ת ת;ים על א: דן תשייס
דח יתי תי ס
האק י ה
את י *,
הוניא >ת
שהיטלר י.י•1
ש מיסלי
יאחד שסייר ס
נבדס־א־ י א הי
בברד•־
שסיידרס החזיר י י את ״־,זד( .אג״אי.
נמל,ת ינס-שית
ר־ייז. .׳סי•;
ת?־אני
שאלת וגשו נעיוית
נגד עלוני הקיר
ר*־ת י\״8ו׳ א•• מ־ייי ..ידני הניא ליי•
:ך קדייו־ים בדיסייח ״זמש •;׳נאש יעי
אח זזי״ ממדי
די ריק״ מד־ז׳ טיי־יעי׳ ־זייי• זיי-י
קניי,ר.הידי.שיא**.ישיח דכבי־ח ני•י*נרי
240000 יהודית נוצחו באוקראינה?
מכירת המצות
אם־הןו ״ם י. י.ז *•:נר־ א:ינ י:ד
הזוועה סיענייי׳
רשימות הזייעה
ספירי ודפים נפי חיי>ים הדגג*רים - .ימית
לוזן ץשינגטוז
חיקדד זל יידי אחד י ־.דך׳״׳
8הנצים ערבו טבח איום ביהודי־־אוקראינה
**04 1942
שוח *ונר!* חעולשיח
עי ״ו 2 0 *1ז * א
ערב החופשית
קטע של ראיון המופיע בפרק זה, שבו
נשאל נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת,
על הנטיות הפרו־גרמניות שלו ושל כמה
בהבריו בשלבים הראשונים של המילחמה
העולמית, חופף דברים שאמר באחד הפרקים
הקודמים של עמוד האש אנה״ר
אל-נוסייבה, שצונזרו מתוך הסידרה.
לוסין :״הפרופסור יהושע פורת קבע
שזיקתו של המופתי הירושלמי לנאצים
היתה יותר אידיאולוגית. אצל סאדאת
איש מהפרופסורים לא העיר דבר. שאלתי
אותם, שהרי סאדאת אומר כמעט את
אותם הדברים שאמר נוסייבה, הוא הרי
אומר, אויבו של אויבי — הוא ידידי׳ ,וזה
נאמר עם התקרבותו של רומל למצריים.
אז פורת, שאמר על נוסייבה שהוא מדבר
כעורו־דין, העיר על דברי סאדאת, זה
אותנטי,.
״אם להישאר בנושא זה: את הקטע, ש בו
רואים את המופתי הירושלמי בתנועה,
מצאתי בבונדס־ארכיב הגרמני בקובלנץ.
זהו קטע מיומן־קולנוע גרמני, שאנחנו
מביאים עם הקריינות המקורית, המהללת
את המופתי כראש התנועה הלאומית ה פלסטינית,
וסרט זה מעודו לא הוקרן ב־הארץ
באותו ארכיון בקובלנץ איתרנו גם כתבה
בגרמנית על היחידה הערבית, פראיים
ערביאן׳ (ערב החופשית) שהגרמנים ייס דו
ואימנו בגרמניה ושלא עברה טבילת־אש.
סי ד־לישיב,
דיליש־ב, ש
סדג־ש סי
ס • ס ק גר 0 ס-א) .אקידי העירות באיגי׳ת־לח• סדגיש
ביריית.
האמריקאנית ברוסית חסיבייסית חוקרים הקו תו .״ ל
.׳ ,בירי ת.
ח חח־סר על מנת שהובא תגרכג׳ בדקירות * ין. בחנק *בשיכיש הגיר• ״:ץ
•: שילם תדר־ש
תס־בייסית
יה&סשלת
לפי חרשיפיי.
ה:ובייס* *הם ם 0י ־
תרשים*י. הסוביים
בא-קראיגיע לא•
״-.ך בא־קראיגוכ
י־ת עיי. טבח זה בחייהם של סאר. אלף יל יאף תקבלי רלשב דקדיש י י?
אויחיס. רמס יח־דיס. תתיסר. שיועבר סיוחד לסנ ח האי־ם בקייב 52 31 איף
•4יזאשיעס*? .כ־ליל ארסים *תיאורי על• קרנגית) נגי שו ׳ סי ס ססאר ג בי ת י?:
ראיה על נאת להידג המינית -זל אל־ ר*ת חירידי. רו ח ד*ם ד. נוו ע ב תיינ ר
אס״ ב דל ( 10.500 קרגג־ח) בלאב-־ניץ־
שי ודיס יד־סיס בקייב** ,דיבר.
א*ד*ל 5ק 850מ־י־עי*• .כ־ייג״יי•
ד*גיץ־*€י*יסק סאר יי: י
ביי ש ש (000ד< .נם ארי*ש*ל ן מי נ־י
יוניכייאינה הסאיכל
די ייוגנלין ןדיני ו:דייחסתר.ד.נ־ח
עתגה־ת דעי[ ן יי1־ 6דידנ?יש ז
— י-יל-ח דיס לי־אי
>ל רווחי ו ••£11. ..גאי׳ץ*
יריץ ע -אי:ף חיידי*; .
ך ס;*.סשאיל־ י*.י־זי ״! אי־•דלחדי *:יץ־ישיאי יציג־נדקר•• י.
נ־ 27 דקידיח נתל אנ־נ ידי
ך ד -י ד: י.רנ־י ריד־ז י.ז מ
״ 4וזעידת ר&ועהם־ז
ענץ הבשר
;:מ* 7:-י— חדי• תורר.דו: ד •3דא
זיר באיר־ :דיד• נדי בא״ע הידע>•4
״הצופה״ מיום 16 במארס צ194
השואה בסימן שאלה
הרצהההר־ני ביצע נ־ש־א)—פקידי
ד־רע
מיג־ידיה
ליי
^נימהחסבכי
סיד.הרבי.רזרנם
חי־ניס
מצהיר המפלד הראשי שר הודו
שני דצדדים מעליבים רזרבות לקוב
התקפת־סימושנקו כלתפתזז־ז בהצלהה
״המשקיף״ מיום 16 במארס צ4ע1
רק בעתון אחד — בראש החדשות
את הפרופסור באואר, :אתה בכלל יודע
מה ביקשת שאחפש?׳ הוא ענה, לא!׳ אז
הוצאתי לו את התצלום, והוא הסתכל בו.
שאלתי, :מה לעשות?׳ והוא אמר:
* העיתון היומי של התנועה הרוויזיו
ניסטית.
״תוך כדי כתיבת התסריט הגעתי לסיפי
• בניגוד לאגודת שנפוצו בארץ, לא
התייחסו הנאצים למופתי ברצינות, ולא
הועידו לו אף תפקיד ממשי. הוא שהה
בגרמניה כגולה פוליטי נשכח, כמו גולים
מארצות רבות שנזדמנו שם.
רו עב־הכרס של יואב גלבר, המודיע, לא
היו דברים מעולם׳ ,ספר שבו ניפץ את
המיתוס של, תוכנית הצפון׳.
״גלבר טוען כי י הוא לא מצא אפילו
דוקומנט אחד המאשר את קיומה של ה תוכנית
הזאת, חוץ מאיזה מיכתב של
ישראל גלילי לאשתו.
״אז עלתה השאלה: כיצד נותר לו המיתום
הזה? התיזה של גלבר היא ש כאשר
התחילו להגיע ארצה בשנת 1945
הפרטיזנים ולוחמי-הגיטאות, וסיפרו את
מה שקרה ביערות ובגיטאות, הם שאלו
את הארצישראלים: ומה אתם עשיתם?
ואז. יצחק שדה כיפר להם על, תוכנית
הצפון׳ ,ואז נוצרה לה האגדה. במילים
אחרות: אילו רומל היה מגיע, היינו עו שים
כאן מצדה, או גיטו וארשה.
״ערכתי שינויים בהתאם לכך בתסריט,
וכתבתי על, תוכנית הצפון׳ את ה,אם
אומנם היתד״../
״אבל שוקה פורת בא ומחק את הס תייגותי,
ואמר, היתר. תוכנית גם היתר/.
והוסיף שלא יתכן שכל כך הרבה אנשים
מרכזיים ביוחנן רטנר (ראש־מטה ההגנה)
וגלילי יחזרו על הסיפור סתם. הוא אמר
את זה כאדם בעל מייומנות של היסטור יון•
יהודה באואר החזיק בדעתו של
פורת. בשבילי, תוכנית, מצדה בכרמל׳
היא רק משל ציוני, להוכיח מה קורה
כאשר יש לך הטריטוריה שלך. או איך
ניסח את זה ד״ר חיים וייצמן , :תנו
לנו נשק לפחות בארץ־ישראל, כדי שנוכל
להיכחד כשאנחנו נילחמים על נפשנו.׳״
בשבוע הנא: הפרק ה־־ 13״השואה
והגבורה 1942—1943 שבו מתוארת
מפלת הגרמנים באל־עלמיין ובסטאלע־גרד.
הגרמנים ממשיכים לבצע את ״הפית־רון
הטופי״• ראשי גיטו־וארשה מוציאים
בגניבה הודעה :״הננו למסור לבם על
הרצח הגדול ביותר נפל הזמנים שלו שה
חודשים אחר־כך פורץ מרד גיטו-
וארשה.
שידור
נציג של ׳מחלקת־הבידור בתחנה. כל אחד
מהנוכחים יש לו קול אחד בילבד (כולל
קולו של נציג הנהלת התחנה) ,וזהו הפורום
הקובע את מה ששפירא מכנה ״טיב
המדיניות המוסיקלית של התחנה.״
זוהי השיטה להתוויית המדיניות המו סיקלית
בתחנה הצבאית, כאשר ההנהלה ׳
סומכת ידיה על המיומנות ׳ועל השיקולים
המיקצועיים של עובדי התחנה, ו ביניהם
דובי לנץ. מעולם לא חשו בשי-
נוי כלשהו !במדיניות זו, בשל מקום
עבודתה של אשתו, דורית. יתכן כי ה-
״פליי ליסט״ מסביר את עליונות !תחנה
זיו על שידורי קול־ישראל.
אתרי הקלע׳
סור 01 שפיגדמן
פורום החדשות של השבוע שעבר, ש בו
השתתפו ראשי הטלוויזיה והרדיו, הוק דש
לנושא !נדיר ביותר, שכובה בפי כסה
סמשתתפיו כ״פורום שפיגלמך.
היה זה מנהל חטיבת־החדשות בטלווי זיה,
טוביה סער, שפירט באוזני הנוכחים
בישיבה את סיפור המודעות, שהת פרסמו
בשבוע שעבר בכמה מהיומונים,
ושכותרתן הייתה ״האם ייפתח ארידור את
הברזים ז״ על המודעות היה חתום ״א.
שפיגלמן״.
סער סיפר כי הופתע למיקרא המוד עות
לא פחות מהכתב־הכלכלי של הטל וויזיה,
אלישע שפיגדמן, שדומה היה
כי שמו חתום על המודעות, המבוססות
על המחלוקת התיקשורתית שבינו לבין
שר־האוצר יורם ארידוד. שפיגלמן פנה
אל כמה ממערכות העיתונים, כולו זועם
ורותח, וביקש לדעת את פשר המודעות
ומי הוא הגורם שפירסם אותן. הוא הופנה
אל אחד ממישרדי־הפירסום התל״
אביביים.
בירור׳באותו מישרד-פירסום העלה עד
מהרה כמה פרטים מוזרים. פרט ראשון:
שמדובר במכירה במחירים מיוחדים של
ברזים .״א. שפיגלמך החתום על המודעה,
אינו אלא גיסו של בעל חברת־הפירסום,
שהוא, בין השאר, גם בן־דודו
של שפיגלמן מהטלוויזיה.
פ ס קו ל
״דאיא ש״ ביו־״דה
גבות רבות הורמו במיסדרונות הטל וויזיה
בשבוע שעבר, כאשר התברר ש צוות
של אנשי־טלוויזיה יצא לביקור בן
10 ימים ברומניה, כאורחי הקהילה היהו דית
שם ורבה, הרב רוזן. בין אנשי-
הצוות: הבמאי העולה מרומניה אנדרה
תוכניות־הילדים מפיקת קאלארשו,
צלילה רה ומפיק תוכניות־הדת חיים
ה וייזמן. יש מי שלוחש כי הזמנה זו
היא בבחינת מענק של הרב רוזן ושל
השילטונות ברומניה לטלוויזיה על חתמי-
כה העקרונית, ועל הסיקור׳הקבוע שמח־לקת-הדת
בטלוויזיה מעניקה לרב רוזן,
אשר גורמים שונים השמיעו נגדו טענות
שונות בעניין יציאתם של יהודים מרומניה•
עניין זה זוכה בסיקור חד־צדדי בטלוויזיה
הישראלית הסידרה דאלאס,
שהטלוויזיה הישראלית היא אחת האח רונות
בין תחנות־הטלוויזיה בעולם ש החלו
בהקרנתה, הגיעה כבר בכמה אר צות
לנקודה שלאחר נקודת השיא וה־רווייה.
סקרים שנערכו באחרונה באנג לית
יגילו שלאחר הסצינה ״מי ירה ב-
ג׳י־ארו״ שבה צפו אשתקד 27.3מיליון
איש (כמחצית האוכלוסיה באי הבריטי)
הלך ופג המתח הציבורי, וישנה ירידה
קבועה במיספר הצופים. בארצות־הבר״ת
ירדה התוכנית למקום השני לפי מדד-
ה מס ע עול אחינלא !,־
השינויים הפרסונליים, שנערכו באח רונה
בין מגישי מהדורות מבט, שהביאו
להגדלת מיספר המגישות המביאות את
חדשות הטלוויזיה אל המירקע, אין להם
קשר עם אי־הנוכחות של עורך מבט
במסך מזה שבועיים.
יעקוב אחימאיר, שרק בחודש ש עבר
היה בסיור בן שבועיים במערב־גרמניה,
כאורח ממשלתה, יצא לחופשה
נוספת בארצות-הבר״ת. את מקומו בערי כת
מבט ממלא טוביה סער, מנהל
חטיבת החדשות. סער מנצל את סיורו
של אחימאיר לחיזוק הייצוג הנשי במסך.
אחימאיר ישוב למלא את תפקידו ב סב
בחודש.
איסור• ה חירו תעלהשד רי ם
חוזר חדש שפירסם היועץ המישפטי
לרשות-השידוד, נתן כ הן, חולק בין
עורך לנץ ואשתו דורית כמסיכודפורים
שיקולים טהורים
חל איסור מוחלט להשתתף אישית, בצורה
כלשהי, בתוכניות תעמולת־הבחירות
עצמן. איסורים אלה חלים, כאמור, על
כל עובדי דשות־הישידור ללא יוצא מן
הכלל. איסור זה נוסף על הכלל, שכל
עובד חייב לבקש רשות מראש על כל
עבודה פרטות, בין בשכר ובין שלא-
בשכר. כל האמור לעיל חל גם על עובדי
הרשות בחופשה (בין רגילה ובין ללא
בחוגי הטלוויזיה מניחים כי הערת-יתד
ספת זו בחוזרו של היועץ המישפטי
מכוונת כלפי ירון לונדון ומוטי קיר*
שנכוים, שהם ב״חופשה-ללא־תשלום״,
ולחיים יכין, המופיע כמראיין בערבי־ראיונות
מטעם מועצות-הפועלים השונות
בארץ. נושא זה נמצא כיום בבירור של
מנב״ל רשות-השידור, יוסף לסיד.
מלי אהס מי ל קו ד
רשימת חבריה של מליאת רשות־השי-
דור, שעומד להגיש לממשלה השר המ מונה
על ביצוע חוק רשות השידור,
זבולון המר, עלולה לגרום בשלוש ה שנים
הבאות התכתשויות חסרות־תקדים
בין המליאה ובין אנשי התיקשורת.
עם החברים החדשים, שהשר עומד
להמליץ עליהם, נמנים הפרסומאי דויד
אדמון, הקריקטוריסט קריאל (״דוש״)
גרדוש, העיתונאים אורי פורת ולוי
יצחק הירושלמי; איש תנועת-החרות
עורך-הדין דן מרידוד, אשת סגן יו״ר
הכנסת אהובה מירון, והנציג העדתי
גבריאל כן־שימחון.
שדר שפיגלמן (כפורים)
פירסומת לברזים
עובדי הרשות• (הרדיו והטלוויזיה) .יש
בו פירוט של איסורי־הבחירות החלים על
עובדי רשות השידור.
נוסף על כך יש בחוזר הערה, המיו עדת
לכמה מעובדי דשות-השידור, שהחלו
באחרונה לפעול ׳בגלוי במיסגרת מסע-
הבחירות להסתדרות, כמו בערבי־ראיונוית
שמועצות־הפועלים עורכות במסורת וכ תחליף
לאסיפות בחירות. בהערה זו של
היועץ המישפטי נקבע בין השאר :״כן
רשימה זו, הדומה יותר לרשימה של
נציגי־מיפלגות מאשר לרשימה של ״!נצי-
ני ציבור״ ,כנדרש בחוק, עשוייה להוות
מילכוד, שיסכן את המשך פעילותה ה עצמאית
של רשות־השידור. פרט מעניין:
חמישית מתושבי ישראל, בני המיעוטים
למיניהם, אינם זוכים לייצוג הולם במליאת
הרשות, ושום ערבי אינו מצוי
בוועד־המנהל של רשות-השידור, שרוב
דיוניו עוסקים בטלוויזיה, שקרוב למה־צי
ת ^זמך השידור__שלה _הוא_ בערבית.
הקרב עד אח״א
מאבק עקרוני מתנהל בימים אלה בין
מחלקת־החדשות בטלוויזיה ובין דויד
הירשפלד, מנהל מחלקת־שירותי־ההפקה
בטלוויזיה. הנושא: שמונה מצלמות אלק טרוניות
חדשות שנרכשו בידי הטלווי־זיה,
והעומדות להיכנס בקרוב לשימוש.
אנשי מחלקת־החדשות טוענים כי ציוד
זה חייב להיות ברשותם, בשל הצורך
הקבוע לדיווח מיידי, המסתדבל לעיתים-
קרובות בשל המיבנה הביורוקרטי המסו בך
של הטלוויזיה.
המצלמות האלקטרוניות החדשות, המכונות
בפי-כל ״מערכת לאיסוף־חדשות
אלקטרוני״ ,היא שיטה שבה אין צורך
בכל התהליך המורכב של פיתוח סרטים,
מעבדות וכר. ניתן להשתמש בחומר ה מצולם
בשימוש מיידי, מהצילום לשידור.
הקרב על אח״א עוד יהדהד במיסדדד
נות הטלוויזיה.
רדיו
דמוקרטיהסןג׳ ״ ו ב
לפי ידיעה שנפוצה במיסדרוניות, דו כי
לנץ, שהוא מנהל מחלקת־המוסיקה
בגלי צה״ל והאחראי על מפיקי תוכניות־הסבה
מיקצועית
המוסיקה בתחנה, קשור עם חברת־התק-
ליטים הד ארצי. אשתו של לנץ, דורית נילסן (המדד הכל-אמריקאי לצפייה בתוכי
היא מפיקת התקליטים של חברת היד ניות־טלוויזיה) ,אחרי התוכנית 60 דקות
ארצי, שהפיקה, בין השאר׳ את !תקליט 1בפגישה במועדון המיסחרי בתל-
שירי האירוויזיון, דבר שעשוי להשפיע אביב קרא מנכ״ל רשות השידור, יוסף!
על שיקוליו של לנץ במדיניות המוסיק לפיד,
לתקן את חוק־הבתירות לגבי
לית של התחנה.
רשות־השידור, בעניין -הגבלת 150 הימים
פנייה אל מפקד גלי צה״ל, צכי (״צבי -ציין לפיד כי ״החוק אינו מגדיר מהי
קר,״) שפירא, העלתה את הדברים ה תעמולה...״
לפיד הוסיף בלעג ש״יש 120
באים :״אנחנו לא רואים טעם כלשהו
חברי־כנסת ולפחות 20 רשימות, כך ש לפגם
בעניין זה, מאחר שהמדיניות הצריך
להיזהר שלא לעלות על המסך
מוסיקלית של גל״צ נקבעת על-ידי הנ 2400 אישים מרכזיים במדינה״ • ו • בהלת
גלי צה״ל, ודובי לנץ, כמנהל מח ימים אלה שב לחופשת־מולדת כתב־הרדיו
לקת המוסיקה, מבצע את המדיניות ה בוושינגטון
שלום כיתל, המתכונן לסקר
אמורה, ולא קובע אותה.״
בשבוע הבא מכאן את ביקורו של שר-
בדיקה נוספת גילתה כי בניגוד למדי -החוץ האמריקאי, אלכסנדר חייג, ושי ניות־השידור
המוסיקלית של קול ישראל
חותיו עם ראשי השילטון כאן ו•!• הס (ובעיקר
רשת גימ״ל) ,הנקבעת על פי בה הדרגתית ממחלקודהחדשות למחלקת-
טעמם של העורכים המוסיקליים, בלא בק הסרטיס-התיעודיים עובר הכתב המעולה
רה. ומדיניות קפדנית, מצוי בגלי צה״ל
אורי גולדשטיין, העובד בימים אלה
סוסד-בקרה, שכותרתו היא ״פליי ליסט״
על השלמת סירטיו התעודי הראשון פר(רשימת
שידור) .במוסד זה יושבים כל
טים קטנים, שיוקרן כמה ימים לפני שיהעורכים
המוסיקליים, נציג של הנהלת
דור הטלתרום. סירטו של גולדשטיין מנ גלי
צה״ל, נציג של מגישי־התוכניות ד
סה להביא מעולמם של ילדים נכים.
כמאיי גולדשטיין
העו ל ם הזה 2273
יום רביעי
25. 3
וולט דיסני: הטפהתותים
לצת
כאגם
( חלק כ 5.30 מדבר
אנגלית כצבע) — שלושה
תלמידים מנסים לשכנע את
אנשי העיירה שאכן הם גילו
כנופיית־מבריחים. בעזרתם של
הילדים מסתיים הסיפור בכי
טוב.
• מדע כידיוני: חלוצי
החלל הלק כ׳ (0.15
— כצבע, סדכר אנגלית)
— עקב שביית הטייס עולים
שווייצי הנודע, פרידריך דיראג״
מט, בכיכובם של אינגריד ברגמן
ואנטוני קווין (הוצג בארץ
בכיכובם המועלה של אלישבע
מיכאלי ורפאל קלציקין) .אל מנה
עשירה השבה לכפר הולדתה
ומוכנה לסייע לתושביו
העניים, בתנאי שיאפשרו לה
לנקום במי שהיה מאהבה.
יום חמישי
26. 3
• בידור: לקראת
אירוויזיון ( 1081 חלק
כ 8.03 כצבע, לו־
— בידור בהשתתפות אושיק
לוי, אחיו לוליק, חנן גולד־בלט,
יצחק (״צ׳רצ׳יל״) קלפטר
ותיזמורת.
• סרט טלוויזיה :
קשת כענן (— 10.15
כצבע, מדבר אנגלית) —
לשואת ש ׳ווו: להיות אשה ז ר חו
סרט תיעודי המנסה לבחון את מעמדה של חאשח הישראלית
מבעד לעיניים צבאיות. גיבורות הסרט חן החיילות אורלי ואביגיל,
המשחזרות את חייהן במיסגרת הצבאית מרגע גיוסן, ובמשך
שנתיים. הסרט יוצא מתוך הנחה פי פוטנציאל כוח־האדם של
סיפורה של כוכבת-זמר צעירה
שהלהיבה מיליונים ברחבי ה עולם.
זוהי פרנסס גאם, המו כרת
יותר בג׳ודי גארלנד ה אגדית.
קשת בענן מתאר את
חייה של ג׳ודי הצעירה מאז
ראשית הקאריירה שלה ועד
לשיא, בסרט הקוסם מארץ עוץ.
בתפקיד ג׳ודי מופיעה אנד-
ראה מקארדל ! אמה ואביה
הם פייפר לורי ודון מוריי.
שבת
28. 3
• סרט תעודה כערבית:
ניצני שלום (0.30
— מדבר ערכית, שחור־לכן)
— תוכנית עצמאית
ובלתי-פוליטית ביוזמת יהודים
וערבים, כולם אזרחי ישראל.
יוזמה שמטרתה לעודד שיתוף-
פעולה בין בני כל העדות. הניצנים
גרים בשלושה כפרים
ערביים במשך שנתיים, והם
ממלאים תפקידים שונים במים־
גרת הקהילה: חינוך, ברי אות,
עבודה עם נוער. בימוי:
אילנה אלעד.
חיילת אורלי: להיות אשה חיילת
• סיידרה: דאלאס
( — 10.05 מדבר אנגלית,
כצבע) — מורגן
ברגמן: ביקור הגברת הזקנה
יום רביעי, שעה 10.05
בזכרונו של ויילד סטאר זיכרונות
הקשורים באלכס, אחיו
שנעלם, והוא מנסה לפגוע בטייס
השבוי. אחרי שמתברר כי ה טייס
אינו יודע פרטים על גמי־לון,
פוקד הקפטן לשחרר את
הטייס עם מטוסו.
• דת: עקבות (8.03
— מדבר עברית, שחור
לכן) — במסיגרת ״מורשה״
מובא סיפורו של יעקב (ז׳קי)
גולדברג, מדען־גרעין ־דתי, ה מקשר
בין אמנותו ועיסוקו ה מדעי.
בידור: לקראת
אירוויזיון ( 1081 חלק א׳)
( — 8.30 כצבע, לועזית)
השירים שישתתפו בתחרות
הזמר האירופית אירוויזיון 1981
יוקרנו בשני חלקים. היכרות
ראשונית עם השירים קודם שידורה
של תחרות הזמר במופע
פומבי, ב־ 4במארס.
• סרט קולנוע: ביקור
הגברת הזקנה (— 10.05
שחור־לכן, מדבר אנגלית)
עיבוד קולנועי למחזה של ה־
מ יבחרד י ו:
בעיקב ות ברד
ביום שגת ( )28.3בשעה
2.10 ברשת ב׳ ,יובא במיסגרת
המישדר ״ארץ חמדת״ שידור
מיוחד של התוכנית ״פועל בכינרת,
מורה הדור״ .הד״ר
אניטה שפירא, מחברת הביוגרפיה
על ברל כצנלסון, עורכת
מסע בעקבות ברל בארץ־יש-
ראל. הראשון בסידרת מיש״
דרים, שבמהלכו מבקרים שפי רא
ועורך התוכנית יואל רפל
בפתח״תיקווה, כינרת ועין-
חרוד. שפירא משוחחת עם
גיסו של ברל, סלוצקי בן ה-
,92 שעמד איתו בקשר הדוק
במשך שנים ארוכות.
עזית) — המשכו של החלק
הראשון, שהוקרן אתמול.
• ספורט: מככי תל״
אביב כגמר גביע אירופה
0.30 כצבע,
מדבר עברית) — שידור
ישיר משראסבורג.
פירצ׳יילד, ששיחקה בסידרה
סוחרי החלומות, מופיעה בפרק
זה בתפקיד ג׳ינה וייד, צעירה
שבובי ביקש פעם את ידה
ועתה היא שבה ונכנסת לחייו,
מבקשת שיעזור לה ולבתה ש־התייתמה.
מתוך חשש שהילדה
אינה אלא בתו שלו, מוצא בובי
את עצמו עוזר לג׳ינה וייד.
פאם רואה בנוכחותן של ג׳ינה
ובתה איום של נישואיהם.
• סידרת-מתח: קווינ
סי 10.50 כצבע,
מדבר אנגלית) -רצח לפי
נהלים.
• כורסה: מהון להון
( — 11.00 שחור־לבן,
מדבר• עברית) — ירחון
יום ראשון
הסוקר את המתרחש בשוק ההון
הישראלי. עורך ומנחה:
הפרופסור ברוך לב.
29. 3
• שידור חי :
ארץ
יום חמישי, שעה 10.00
האשה הישראלית אינו מנוצל די הצורך במיסגרות של צה״ל.
במאית הסירט היא שולי אשל. הסרט יוקרן במיסגרת שידורי-
תעודה, ביום החמישי ,2.4 ,בשעה .10.00
מתרחש במערכת של יומון ב־לוס־אנג׳לס.
דיון: שיחה כשניים
10.50 מדבר
עברית).
מגיפת שפעת מתפשטת במעונו
של המושל. בנסון ניצל
ממנה לפי שעה. החדשות הרעות
מגיעות בצורת מיכתב
רשמי, המורה לו להתייצב ב בסיס
צבאי לצורך ״בדיקת
המיקרה שלו״ .בנסון, ששירת
במילחמת קוריאה, אינו יודע
במה העניין. כשהוא מגיע אל
וויזיה.
( — 11.20 כצבע, מדבר
אנגלית) — הצבא קורא לך.
• תרבות: שמונה
וחצי 8.30 מדבר עברית)
— ביקורת תיאטרון
ובלט.
• דת: שורת הדין
( — 0.30 מדבר עברית)
— הצגת בית-הדין הרבני ב אולפני
הטלוויזיה.
• כידור: דרכים
(5צ — 10.שידור חוזר,
מדבר עברית) — תוכנית
הבידור של שלמה ארצי ב צוותא.
• סידרה לילדים : וידידיו הקלכרי פין
( — 3.00 כצבע, מדבר
אנגלית) — הפרק ״אוצר
יום שלישי
גנוז״ שבו תום והקלברי פין
מנסים להשכיח את ניקמתו של
ג׳ו האינדיאני ויוצאים לחפש
אחר אוצר נטוש.
31. 3
• תיעוד: עמוד האש
( — 8.03 מדבר עברית,
כצבע) — סרק ,13 השואה
• סרט ערכי: פנים
אל פנים 5.32 מדבר
ערכית) — חילמי מוסטפה
• בידור: בצוותא
עם אושיק לוי (— 0.15
מדבר עברית, שחור-לכן)
30. 3
• בידוד: זה הסוד
שלי 8.03 מדבר עברית)
— החידות של הטל
יום
שישי
עזב את עולם הפשע הלבנוני
ומבקש לפתוח דף חדש בחייו
ולהתמסר לחינוך של בנו. אך
מפעיליו ושותפיו אינם מרשים
לו. הפעם הם מסבכים אותו בשוד
עתיקות במצריים. לחילמי
מישפחה המתגוררת במצריים.
בעת ביקור הוא מגלה כי אחיו
שהוא קצין במישטרה, ממונה על
לכידת הרשת שעימה הוא
משתף פעולה. בהשתתפות פי־היל
רמזי, מחמוד עבד-אל-
עזיז, אמינה וזק חילמי.
ום שגי
והגבורה (43־.)1942
• דרמה: סיפורו
שד רוס אוואנס (— 10.00
מדבר אנגלית במים*
דייוויס ודופי: דאלאס
מוצאי־שבת, שעה 10.05
אהבתי 8.03 מדבר
עברית תוכניתו של
מאיר שליו, נושאים אקטואליים
וכאלה הקשורים בארץ־ישראל.
• סידרה: דו גראנט
( — 10.00 כצבע, מדבר
אנגלית) — הפרק סכנה רוו־חית.
סיפורים מרתקים על ה־
המטה, הוא אינו פוגש את ה מפקד.
מתברר שלפני שנים
רבות, מעט אחרי מילחמת קו ריאה,
נחשפו כמה חיילים ל ניסוי
של לוחמת־חיידקים ש ערך
צבא ארצות־הברית, ולאח רונה
נתגלו אצל כמה מהם תופעות
לוואי. במעון המושל חו ששים
שבנסון גוסס.
גרת תיאטרון הכורסה, דרמה
המספרת על בחור משועמם ה זוכה
בהצעת־עבודה מוזרה ב מהלך
בילוי רצוף הפתעות ב־בית־קפה.
שירה: כוככיס
כחוץ 11.25 מדבר
עברית) — מישדר לקראת
יום השנה לפטירתו של ה משורר
נתן אלתרמן. התוכנית,
שהופקה בידי הטלוויזיה הלימודית,
משודרת כאן לראשונה.
אממח
גישמץ את חהיסטוריה
מה עושים כשמוצאים קיסר
מהולל כמו אדריאנוס מוטל עמוק
באדמה, פניו מכוסים שכבות עבות
של ליכלוך, והפאטינה איבדה את
ציבעה, כתוצאה מחימצון ו אז
קודם כל הארכיאולוגים נפעמים
מהימצאות פסל כה נדיר בישראל.
אחר־כך הם מעבירים אותו לסוסי־און
ישראל, ושם הוא נמצא כשנה
משקה חריף! מהטובים בעולם,
מלי דקורטיבי מהיפים בארץ,
שני אלה באריזה מפוארת
במחיר החלמ 150.-שקל לסמי,
ישירות מהיבואנים:
בית הלחמי, מוצרי נוי בע״מ -
יצרני קרמיקה, עץ, זבובית ונחושת
פנקס ,33ת״א. טל.443523,441292 .
מלבד אולי כאלה פרטיים שלא
ידוע עליהם ,־ואין מופקדת עליהם
עבודת שיחזור רבת־היקף, כמו זו
שאולג עובד עליה כעת.
כרגע הוא משחזר כמה פרוייק טים
רציניים, כמו תמונת יום כיפור
בבית הכנסת של מאוריציו
גומלים, שכל ילד תל־אביבי זוכר
אותה תלויה במוסיאון, עוד כש שכן
בשדרות־רוטשילד. אך לפני
שלוש שנים, כשהצבע החל להוד
החברה הסקוטית למסחר בע״מ,
יבואני ג׳וני ווקר, רמי מרטין,
ג׳ין גורדון ועוד.
גרהנברג ,26ת״א. טל.622891 .
* בכל הארץ ־׳׳
״ ־ סטוודיוו למחול
ארלוזורוב ,80ת״א, טל 237026 .
נפתחים חוגי בוקר חדשים
גיאז למת קד מי ם
טוביה טישלר
בהדרכת
(שעה וחצי) יום ג׳ 10.00
שרון גולו
(שעה וחצי) יום א׳ 10.00
סטפס ־ ק&ז
בהדרכת
שרון גולן
יום א /ג׳ 11.30
מחול
מודרנ> (בינוניים)
בהדרכת
אמירה קדם
יום ד׳
יום ו ,
11.00
12.30
-¥הסטודיו מארגן קורס קייץ יוצא דופן בעיר אילת. מעוניינים להשתתף בקורס שמשולב
ב־ 4שעות ויקוד ביום עם נופש וקייט, יתקשרו לסטודיו. הקורס מיועד לרמת בינוניים
ומתקדמים בג׳אז מודרני וסטפס.
ה מ נון
ד. י ש 1אלי
ל ס בוו ג!
! 1 1113ו 0ו 7ט י ! 7ה 1151-191״
נוות1ו1זי - 0קוססנויקה3 -ז*קוו ]•קוו
הוצאת שער בחשמל (אפילציה)
1(1--ן •ופיסלון ו
ת ס רו קו ת, תספורו ת, ה חלקו ת, לסול.
צביטה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב ש עוו ה
* המת כלות *
•לוחיריס עממיים • שרות מעולה •
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
תזח־גן הרצל 86 מול בניו אואזים ״סלון צווה״
פסל אדריאנוס
הכבוד האבוד שהוחזר
במרתפים, כי אין מי שיודע איך
לטפל בדבר כזה• האמת היא ש־מיקצוע
השיחזור של יצירות אמ נות
הוא נדיר בעולם כולו, ולא
רק בארץ. מעטים פונים ללמוד
מיקצוע זה. אחד הבודדים בארץ
הוא אולג שצ׳רכקוג, ואליו פנו
ממוסיאון ישראל, כדי שיטפל בקי סר
ירום הודו.
מ רו סי ה,
כשעלה אולג לארץ
לפני כארבע שנים, התקבל לעבו דה
בנזוסיאון ישראל. למוסיאון יש
כידוע אגף־עתיקות רחב, והפסל
הקיסרי, שהיה ללא יד מטפלת,
חיכה למומחה כמו אולג, שיביא
לו עדנה. העבודה הזמנית של אולג
במוסיאון התארכה לשנה. בפרק
זמן זה הוא התחיל לנקות בזהי רות
חלקים־חלקים מהפסל. כשראו
את עבודתו אמרו לו: אל תנקה
כל־כר הרבה, מספיק להסיר רק
מחצית מהשכבות.
את מיקצועו המיוחד במינו למד
אולג ברוסיה, במשך שמונה שנים,
במכון לרסטוראציה. שם עסק כ שיחזור
איקונות ותמונות עתיקות.
הרקע שלו היה מבית לא דתי, אך
רדיפות ועלבונות שספג, גרמו לו
לעזוב תנאים כלכליים מצויינים
(בעת לימודיו קיבל משכורת קבו עה)׳
ויחם טוב לעוסקים במיקצוע
נדיר ומבוקש זה, וברגע שקיבל
היתר־עליה — עלה מיד לארץ.
כיום הוא נכס של סוסיאון תל־אביב,
ויחד יימו יש עוד משחזר
אחד בלבד. בירושלים ישנם אר בעה
משחזרים במוסיאון, ובזה
מסתכם מיספר המשחזרים הלאומי,
פוצץ, היא הורדה אחר כבוד למר תף•
אולג משחזר אותה, יחד עם
פסלי ארכיפנקו, לתערוכות שתיע רכנה
בקרוב.
כיצד הצליח להסיר עיקבות של
קרוב ל־ 1850 שנה מהפסל הרומי?
הוא מספר שכדי שלא לפגוע בפא-
טינה (השיכבה של גימור הברונ זה)
הוא שיפשף בעדינות במיבר־שות־זכוכית
ונעזר באיזמל. כל יום
היה משפץ ריבוע קטנטן, וכך עבד
חיים אכרהם
ציורים מעודנים באקווול
ה עו ל ם הז ה 2273
על הראש והטורסו. את הכתפיים
שיחזרו אמנים אחרים.
כיום, מאושר אולג בחייו בישר אל.
הוא טוען שהוא חש כאילו
חי פה שנים רבות.
פסלו המפואר של אדריאנום
שוכן באגף־העתיקות של מוסיאון
ישראל, ומרנין את לב הצופים ב נכס
התרבותי היחיד במינו, שריד
לתרבות הרומית הנמצצא בישראל.
קיסר, שבימיו הובסה יהודה במלחמת
בר־כוכבא, והושלם הטבח
ביהודים, ששם קץ לשילטון יהודי
בבית שני — קיבל למרבה הפלא
טיפול ואירוח יוצאים מן הכלל
מידי שרידי הטבוחים, שהשיבו לו
את הדרו.
מד*^.ור דקול 13ע
ו ב חז ד ה
מי שחושב שרק בחלל גלריה
אי מוסיאון ׳ניתן לערוך תערוכה
טועה. חיים אכרהם תלהאת ציודי המים המעודנים שלו
בחלל חנות למיסגרות, בדיזנגוף
סנטר בתל־אביב, והתוצאה זהה
בדיוק למה שיכול היה להיות, לו
תלה אותה בגלריה הסמוכה. החדר
המלא מציורי חיים, אינו מרמז על
מהותו, מלבד אוסף מיסגרות שו נות,
התלוי כקובץ מהתיקרה, ו הנראה
בפסל מושגי — והחלל
מתאים בהחלט לעריכת תערוכות,
מה גם שאין צורך בתשלום שכר־דירה
לגלריה, או להיות חבר
בקבוצת לחץ.
חיים אברהם התחיל את דרכו
האמנותית כצייר לפני כ־ 13 שנים,
כשהחל ללמוד לצייר בבית־הספר
הגבוה לציור. כשסיים את לימודיו
חש שלא הכל מוצה, והחל ללמוד
קולנוע באוניברסיטת תל־אביב.
התוצאה — כיום עובד חיים ב-
טלוויזיה־הלימודית, ומממש את
יכולתו בתחום זה, ובזמנו הנותר
הוא ממשיך לצייר ולהפיק ״שירים״
מעודנים, מצויירים.
את ד,נופים היפים שראה בכנדת
ובגליל הנציח באקוורלים רגישים
׳ולידיים. אולי יש בציורים אלה
חלק מנפש הפייטן שבו, כי ב־מיסתרים
הוא חוטא גם בכתיבת
שירים. יש בכמה ציורים רמז
ברור לכיוון שבו ילך בעתיד —
כשהתימצות והנחת המיכחול, המזכירה
את הציור היפאני המעות,
מוליכים לכיוון אישי יותר
ומתקדם.
כ מי ההלש 1רשי
״אני מודה באימפוטנציה״ — זיווה אומרת הציירת היפה
רון, כשהיא מתכוונת לכך, שאי־אפשר
לצייר כיום כמו אדגר
דגא. בסיגנון אקדמי־קלאסי היא
נוטלת את ציודי דגא, כנקודת
פתיחה, ועל הדיקטים היא מציי רת,
בשכבות על שכבות, צבע ופס־
מחווה לדכא של זיוה רון
״ראו מה היא עשתה לי״
זיוה רון
שילוב קלאסי ומושגי
טלים מעורבים בפחם, ציורים מעו דנים
בסיגנון המזכיר את גדולי
האמנות.
תערוכתה של זיווה רון בגלריה
דוגית היא חזרה לציור הפיגור טיבי
של פעם, מחאה כלפי אלה
שלא מסוגלים לצייר, ומחפים על-
כך באימוץ סיגנונות קלים ולא
מחייבים. אך בראש ובראשונה
היא מייחסת תערוכה זו לנוסטלגיה
העמוקה שהיא רוחשת לצייר ה
צרפתי
הדגול, שכמות נכבדה מ ציורי
המתרח&ות שלו מרוכזת
בכמה אולמות באוסף המטרופולי־טן
מיוזיאום, בניו־יורק, החל מחו דש
מאי שעבר, וזכתה לכיסוי נר חב
בכל עיתוני ומדורי האמנות ב־ניו־יורק.
זיווה
רון זכתה לכיסוי תערו כתה
הקודמת, בבית־האמנים ב־תל-אביב,
במדור זה, בשנה האח רונה.
אז הסבה את תשומת־לב
יותרבשר. רקמ גיי מי ק סי כו ל
ל ט חון בבת־ אחת 600 גרם בשר.
יותר בצק. מ ג׳י מי ק סי כו ל ללוש
600 גרם בצק קשהב״ לי שהאחת״.
יותר מיץ. ל מ לי מי ק ס יש
שתי מסח טו ת (לרכי שה בנפרד):
מסחטת גזר ומסחטת פרי־הדר.
ראית פעם תצוגה
של פוד־פרוססורים?
לכאורה כולם דומים,
כי כולם מסתובבים
כשמפעילים אותם.
אבל למעשה
רק מג׳ימיקס מבצע
את הפעולות השונות
ביעילות מירבית;
ורק מג׳ימיקס, עם
המנוע החזק והמשוכלל
שלו, מסוגל לעשות
הרבה יותר מאחרים.
תוצרת
המבקרים למסר החברתי החריף,
שהתבטא באמנות מושגית־פיסו־לית,
תוך שימוש בחפצים יום-
יומיים. התערוכה נקראה רקוויאם
לחברה הצרכנית, ובה הראתה רון
את כוחה כאמנית מושג לא לשם
הרושם, או ההצטרפות לזרם אופנתי.
כך הרגישה, וכך עשתה,
והיטב• מאז חשה צורך עז לחזור
לריאליזם. רחוק בעבר היתה זיווה
מציירת בסיגנון הפופארט האמריקאי.
מכאן ניתן לראות את הק שר
בינו לשלב הנוכחי ביצירתה.
כמה מציוריה בדוגית משלבים
ציור קלאסי עם אמנות־מושגית,
כמו למשל ציור המתרחצת העי רומה
טובל כולו (עד קרסוליו) ב תוך
גיגית פה אמיתית, ללא מים
כמובן. האמנות המושגית והקלא סית
יצרו זיווג מושלם. את חותמה
מטביעה הציירת ביצירותיה, כש היא
מציירת ״בלונים״ (בסיגנון
פופ) ,וכותבת את מחשבות המצויירים,
כמו פורטרט של אשה, ש אפה
הוארך על־ידי זיווה, והיא
אומרת :״ראו מה היא עשתה לי!״
יש בתערוכה גם כמה יצירות
פיסוליות, שבהן יצרה כעין ספרים
מעץ, ונתנה להם שמות המרמזים
על דעותיה: כל סה ש רצית
לדעת על האמנות מאת דגא,
כשכוונתה לרמז מאין צומחות ה רגלים
של האמנות ...או שם ספר :
! )10 11 ססת ,¥״011 03,0ומכאן
ביקורתה החריפה כלפי עצמה וכל פי
האחדים, שלא יוכלו לעולם
לשוב ולצייר כמו גדולי המייסט־רים.
זיוה
היא לוחמת ותיקה, אחת ש כואבת
את כאב המצב העגום שאליו
נקלעה האמנות בישראל, את ה קצר
שנוצר בין המוסיאונים ודד
אמנים, הניכור בין מבקרי האמנות
ליוצרים. את מחשבותיה היא מפר סמת
בעיתון ,77 ולאחרונה התחילה
לכתוב ביקורת־אמנות בירחון את.
אשת־אשכולות ואמנית רגישה, ה מפתיעה
בכל אחת מתערוכותיה,
מחפשת אתגרים חדשים וכובשת
מטרות חדשות.
יותרדיסקות לביצועים מיוחדים.
למ של: די סקה לצייפס, די סקה
ל ה כנ ת או כ ל סיני, די סקהל רי סו ק
קרח( כו לן ני תנו ת לרכי שה בנפ רד)ועוד
יותר מאחרים. מ ג׳י מי ק ס
מקצץ, מערבל, טו חן, פורס,
מרסק, לש ו סו ח ט טוב יו ת ר
מ א חרי ם. זאת נקבע ב ב די ק ת
איגוד הצרכני ם ב אר ה״בשה עני ק
למג׳י מי קסאתהמ קו ם הרא שון
ועכשיו,
הפעילי את מג׳ימיקס.
מרגישה בהבדלי
100002
1ס 0ם׳ צרפת
יבוא: חיים אלקלעי בע״נן.
מג׳ימיקס היה הראשון ונשאר הראשון
העו ל ם הז ה 2273
613
במדינה
(המשך מעמוד )52
הארוכה, שאותה עשר, נער !בן ,18
מביאה אנשים מבוגרים לידי ׳תמי הה
ואולי אף מביכה.
״אולי באיזשהו מקום הייתי רו צה
להיות כמו כולם, ולהתפתח
ככל נער אחר, אך איני יכול
לזה״ ,אומר שמואל ,״הסקרנות ה עצומה
שלי ׳לידע מביאה אותי
להגיע לאשר אני מגיע.״
בעתיד רוצה שמואל להיות שייך
לקהיליה המדעית. כיום הוא מודע
שבאיזשהו מקום נגרם לו עוול.
״!מעולם לא הייתה לי יד מכוונת,
אם בשטח המדעי ואם בבעיות ה חברתיות
שאליהן נקלעתי. בגיל
9נזרקתי אל הלימודים האקדמאים
שעיוותו אצלי לא מעט מתחושות
הילד והתפתחותי כילד״.
שמואל רב־הפעלים, המצליח ל הביך
אנשים רבים בהישגיו מקווה
שלא להביך את עצמו מאוחר יותר.
פתיות, ומרכז הקואופרציה ידע
זאת היטב, וכיוון כל צעד מראש,
על־מנת לנשל אותנו מזכותנו ל בעלות
על מניות מיטבחי־הפו-
עלים.״
סונית גולדנברג הינה בעצם
האשה היחידה, מקובץ הנשים
המתלוננות, המסוגלת עדיין להסביר
את דרישתה, ולכתת רגליה
אל מישרדי ההסתדרות ,״יתר ה חברות
הן חולות, או שאינן כבר
איתנו,״ מסבירה סוניה.
סיפורן של סוניה וחברותיה
מתחיל בשנת 1931 ברחוב גרוזינברג
שני קואופרטיב עובדי מיטבחי־הפועלים
בע״ט.
בקואופרטיב המיטבחים רוכז
הרכוש, ובקואופרטיב העובדים
רוכזו החברות העובדות. אז נמסרה
מניה אחת לכלל העובדים, השניה
לחברת העובדים של ההסתדרות,
וארבע המניות הנותרות נרשמו
על שמות עסקנים של מרכז הקו אופרציה,
שבעצם לא השקיעו מ עולם
לירה אחת בקואופרציה.
אז לא היינו מודעות לנושא
הבעלות על הרכוש. איש מאיתנו
לא תאר לעצמו שפעילויות רי־
מיטבח-
שומיות אלה או אחרות יכולות
לקבוע עובדות, ושבבוא היום
יציגו אותנו כחסרות־כל, בעוד ש מרכז
הקואופרציה יהפוך בעל-
הבית, שיחרוץ את גורלנו על־פי
נדיבות ליבו.
לפני כעשרים שנה, לאחר אר בעים
שנות עבודה מאומצת, ללא
חיי־מישפחה נורמלים וללא לוח-
עבודה קבוע, עמדנו לפרוש לפנ סיה.
כנהוג בקוואפרטיבים ציפינו
לקבל את ערך מניותינו ולפרוש.
אבל רק אז התברר לנו, שבעצם
אנחנו לא רשומות כבעלות ה רכוש.
התחלנו
להתרוצץ בין מישרדי
ההסתדרות הביורקראטיים, כשכל
פקיד שולח אותנו אל פקיד אחר,
עד שהגענו לבית־המישפט הפנימי
של ההסתדרות.
המישפט התנהל שנים ארוכות,
וכל פעם נדחתה ההכרעה, עד ש הוכרע
שבעצם רימו אותנו, וש־המניות
הן שלנו. מרכז־הקואו־פרציה
עירער, והמישפט נמשך,
הפעם בבית־הדין העליון של ה הסתדרות.
שוב ניצחנו במישפט
וצידקתינו יצאה לאור. אך כש־דרשנו
להוציא לפועל את פסק-
הדין של בית־המישפט העליון של
ההסתדרות, התברר שכלל אין כל
אפשרות לבצע זאת, כי להסתד רות
אין הוצאה לפועל 20 .שנות
התרוצצות חלפו. בינתיים רוב
הנשים נפטרו, או שיצאו מכושר
פעולה והן מרותקות למיטתן.
אנו חיות מקיצבאות של 440
שקלים לחודש, ואין לנו אפשרות
לפנות לבית־מישפט אזרחי. היום
אנו יודעות שבעצם במרכז הקו אופרציה
מצפים בכיליון־עיניים
לרגע שבו הטבע יעשה את שלו,
ושלא תיוותר אשה אחת שתוכל
לדרוש את רכושה.
^ ני שונא פירסומת, ות-
מונה שלי בעיתון תהיה
ממש אסון !״ אמר ד״ר אורי יערי,
וגונן על פניו בפיסת־נייר מפני
המצלמה.
היה זה מוזר לשמוע מילים
אלה מפיו של האיש שעשה בש
בתל־אביב,
הפועלים הראשון.
הוקם
מספרת פוניה גולדנברג:
מדען דאקנץ
ילד גאון
שאיפתו היום היא להתמקד בתחום
מדעי מסויים, שבו יוכל לעשות
גדולות.
הס תדרות
שוד הטב חיו ת הזקמרו
־ צ ±נשים, שהקימו א ת
מיטם חי־ה 3וע 7ים, מ תו ך
אידיאולוגיה, מא שימות
היום אתההסתד רו ת
כהש תל טו ת ער רכושן
״רק לאחר ארבעים שנה הבנתי
פיתאום שההסתדרות. האמורה ל הגן
על זכויותי, הפכה בעצם
מנשלת, ומחכה לרגע שכבר אמות
ולא אדרוש את המגיע לי !״ טוענת
סוניה גולדנברג בת ה־.75
סוניה, השוהה היום בבית-האבות
של משען ברמת־אביב, היתד. ב עבר
אחת מ־ 12 הנשים שהגיעו
ארצה כאסירות־ציון מרוסיה ומפולין,
ושהקימו את מיטבחי־הפועלים.
מיטבחי-הפועלים הוקמו
בקואופרטיב, שחצי ממניותיו שייך
להברות המקימות וחציו למרכז
הקואופרציה, שהינו המוסד העליון
של הקואופרטיבים הפועלים בחסות
תנועת העובדים של ההסתדרות.
״היינו 12 נשים עם אידיאולוגיה
ואמונה, שעבודתנו במיטבחי־הפו־עלים
הינד. התגלמות העבודה ה חלוצית,״
מספרת סוניה .״היינו
היינו בחורות צעירות, חברות
בתנועות־נוער בחוץ־לארץ. התנו עות
היו בלתי־לגאליות 1בשל כך
נשלחנו לסיביר ולאסיה־התיכונית.
הצלחנו לברוח ולעלות ארצה ב אופן
בילתי־לגאלי, וחלומנו היה
להיות חלוצות ולעזור בהקמת ה מדינה.
היינו בוגרות תיכון מבתים
טובים.
הקמת המיסעדות הקואופרטיביות
היתד. אידיאולוגית, רצינו להקים
מקום עבודה ללא ניצול, ולשרת
את ציבור־הפועלים, שבעצם היו
החברים שלנו. המיסעדה היתד,
מקום־מיפגש של כל החברים, אם
אנשי־ציבור ואם פועלים.
באותה תקופה היו גם הרבה
חברים מובטלים, עיקר דאגותינו
היתה להגיש להם ארוחה חמה
במחיר סימלי. הכספים, שהיו
כפידיון עבודתינו, נשמרו, ומעט
מאוד עבר לידינו. כך הצלחנו
כעבור שנתיים לפתוח מיטבח שני
בבית-ברנר ולאחריו עוד מיספר
מיטבחים. היינו קונים מיגרש, או
משתתפים בבנייה, ופותחים מיטבח־פועלים,
שבו עבדו החברות 12
שעות רצופות.
בעצם, עם התרחבות מיטבחי־הפועלים
התחילו להשתנות המעמדות.
החברות־הפועלות חוייבו
על-ידי מרכדהקואופרציד, לקנות
מניות, ובכך להגן על זכויותינו
בעתיד.
״מצפים פביריון־עניים ש
נמות״
.תקופה קצרה מאוחר
יותר נכנסנו לקשיים כספיים. היתה
זו תקופת מלחמת העולם השניה.
המשק היה במצב רע, ואנחנו
יצאנו לעבוד במחנות הצבא הבריטי
בנגב. בתקופה קשה זו של
מצוקה כספית ניצל מרכז־הקואו־פרציה
את ההזדמנות והקים שני
קואופרטיבים — האחד קואופרטיב
נזיטבחי־הפועלים בע״נז וה
באן סיפורה שד סוגיה
גולדנברג.
מדובר ההסתדרות, שמואל סו לר,
לא הצלחנו לקבל תגובה.
בועות האחרונים כל־כך הרבה
כותרות בעיתונים. ד״ר יערי הוא
הרופא שיצא כעד התביעה הראשון
נגד ד״ר מנשה דולברג, הנא שם
בפלילים.
ד״ר דולברג היה סגן־מנהל ה מחלקה
הגינקולוגית בבית־החולים
מאיר בכפר־סבא. בכתב־האישיה
הוא נאשם בשלושה מיקרים של
גרימת מוות לעוברים. בכל ה־מיקרים
באו היולדות לבית־החו־לים
כשמצבן הגופני הצריך ניתוח
קיסרי. ד״ר דולברג התנגד לני תוח,
וגם כאשר במיקרה אחד היתה
זו הלידה ה־ 15 של האשה, הורה
להזליף לה פיטוצין לזירוז הצי רים,
ומשך את התינוק בידיו.
בטיפול זה רוסקו עצמותיו של
התינוק, וכתוצאה מכך נגרם מותו.
ליולדת נקרע הרחם.
בפרטי אישום נוספים נאשם
סגן־מנהל המחלקה במירמה והם-
רת־אמונים, על דרך ניהול התח-
נה־לליקויי־פוריות. לדברי כתב-
האישום היה ניהול המחלקה רש לני
ביותר. לא היו תורמי־זרע,
וכל ההפריות נעשו מזרעם של
בעלים, שהתכוונו להפרות בו את
נשותיהם בלבד. או שבמקום להז ריק
לנשים זרע, היה הרופא מז ריק
להן, בלי ידיעתן, הידרו-
קורטיזון. חומר זה עלול לגרום
לאשר. מכאוב, מחלה וליקויים גו פניים.
ואינו מביא כמובן להפריה.
רופאים שמרו מאז ומעולם על
מיקצועם בקנאות. מאז ימי־הבי-
ניים שמרו בסוד ובמיסתורין את
לשונם הרפואית, שהיא עד היום
לאטינית. ואת היותם כת מאוחדת
ומיוחדת.
״משבר
קשה״
ורכי־דין, שניסו למצוא
? אי־פעם רופא, שיעיד בבית-
המישפט נגד עמית למיקצוע, ב מקרים
של רשלנות רפואית, נתקלו
לא אחת בחומת־שתיקה. אף
רופא לא היה מוכן לצאת חוצץ
נגד חבריו, להיות נתון לנקמתם,
ולהחשב כבוגד במיקצוע.
ד״ר יערי, צבר צעיר ובישן,
העז להפר קשר זה. מניעיו נחקרו
על־ידי סניגורו של ד״ר דולברג,
ד״ר דויד ליבאי, שטען כי ד,שיג־אה
לדולברג העבירה את הרופא
הצעיר על דעתו. לעומת זה רמזה
התובעת, עדנה ארבל, כי דווקא
החינוך החלוצי שקיבל יערי ביל דותו
בקיבוץ, וחוש־המוסר המפותח
שלו, הם שדחפוהו לכך.
יערי עצמו לא היסס לרגע, כא שר
נשאל למניעיו. הוא גילה כי
במלחמת יום־הכיפורים עבר מש בר
קשה. וכאשר חזר לבית־החו־לים
החליט כי אחרי שראה קור בנות
כה רבים, לא יתן למעשי
רשלנות רפואית להביא למותם
של תינוקות, ולהפריה שיקרית
של עקרות. כאשר עלה על דוכן־
העדים ידע יערי כי הוא מסכן
את מקום־עבודתו בבית־החולים
מאיר, ואולי את כל עתידו המיק־צועי.
כאשר הוא יוצא נגד קשר
השתיקה של הרופאים.
הוא פוטר בזמנו מבית־החולים,
דה שלעולם לא יעבוד בבית-
החולים באופן קבוע, בשטח שבי
בחר.
אשתו, אורה, היתד, עזר כנזדו
במשך כל הזמן. כל מי שפוגש
בהם יחדיו מבחין מיד ברעות
המופלאה המאחדת אותם. אורי
ואורה הם ילידי קיבוץ גבעת־חיים.
הם סיימו את לימודיהם בקיבוץ
יחד, והחליטו להשיג תעו־דת־בגרות
בכוחות עצמם. בתקופת
הלימודים הזו התקשרו איש ל רעותו,
ולפני שמלאו לאורה ,19
היא נישאה לאורי.
שניהם קיבלו את תעודת־הבו-
רות, והחליטו להמשיך את לימודיהם
בשווייץ. כשסיים אורי
את שירותו בצד,״ל נסעו שגי
הצברים הצעירים, חסרי אמצעים
ושפה, ללמוד בארץ זרה.
שעדי הבורסה
ורי למד רפואה, ואורה פסי-
כולוגיה של ילדים. כדי
להתפרנס עבדו בשגרירות, וכא שר
קוצץ תקציבה והם פוטרו,
סמכו על התמיכה של ההורים.
שבע שנים למדו שם, עד שסיים
אורי את לימודיו, ואורה זכתה
בתואר דוקטור לפסיכולוגיה. שני
ילדיהם הבכורים נולדו בשוויץ.
וכאשר סיימה אורה את לימודיה
לפני בעלה, פירנסה אשת־החיל
את המישפחה בעבודתה בבית־ספר
בקנטון אמנטל, בשוויץ.
שני אחיו של אורי, בני קיבוץ
אף הם, יצאו לארצות־הברית לל־
נאשם דדלכרג
נגד ניתוח קיסר
בית־היולדות הוא חלק נפרד
מבית־החולים מאיר, וכימעט אוטונומי.
באותו זמן היה ד״ר שמואל
מלץ מנהל בית־היולדות, וד״ר
מצב החולים, בישיבת הבוקר,
היה מלץ מעיין בשערי הבורסה,
ומטלפן לפקיד־הבנק, כדי שיבצע
בשבילו עיסקות.
ובישנות. אך ליד שולחן הקפטריה
של בית־המישפט לא יכלו להימיע
מלשוחח בנושא המעסיקם ימים
ולילות בשנים האחרונות.
מיהו הגינקולוג ד ו אוו׳ יעו ,,שהחליט לפרוץ את חומת השתיקה שר
הרובאים, ולהתלונן וגר מזחל׳ מחלקתו בגרימת מוות לעוברים? ער העיד
בבית־המישפט, למרות שידע כי יפוטר מעבודתו ומסכן את עתידו המיקצועי
ועבר לעבוד כרופא במישטרה.
אולם מאז התמנה מנהל חדש
למחלקה הגינקולוגית בבית־החו־לים,
הוא עושה שם תורנויות־לילה,
למרות שהשלים עם העיב־
מוד כלכלה, ולא שבו לארץ. אך
אורי חזר לישראל מיד עם תום
לימודיו, ובשנת 1971 החל לעבוד
כמתמחה בבית־החולים מאיר, ב־כפר־סבא.
דולברג
סגנו. בעדותו סיפר יעדי
כי מלץ נראה לו מלכתחילה ״כנשיא
כבוד״ ,כאשר כל הסמכויית
נתונות בידי הסגן. כאשר היה
הצוות הרפואי מדווח למנהל על
שיטותיו של דולברג, יליד
רומניה, שבה גם למד, לא נר או
מלכתחילה ליערי. ובעדותו
הזכיר מיקרה אחד שזיעזע אוחו
במיוחד. היה זה בחדר־ניתוח. כאשר
מחט חלולה נפלה ארצה. בני גוד
לכל כללי ההגיינה, הרים
דולברג את המחט, ונעץ אותה
בביטנה של האשד, המנותחת. ה חינוך
השווייצי לא הכין את יערי
לנוהגים כאלה.
//פסיכולוגית
צמודה״
^ מיקרה אחר, המפורט ב —
כתב־האישום, התחילו בניתוח
להוצאת הרחם. במהלך הניתוח
הבחינו הרופאים כי גם בשחלות
נראים שני גידולים נוספים, ש נראו
להם כממאירים. הם הציעו
כי דולברג יבצע ניתוח יסיי־וגדול
יותר מהמתוכנן, כדי להציל
את האשה. אולם סגן־המנהל חי־רב,
ואמר כי אם יהיה צורך
״נפתח את הבטן עוד פעם״ .חולה
זו לא היתד, בין הנשים שנקראו
להעיד במישפט, היא נפטרה האז
ממחלה ממארת.
נאים דולכרג (כמרכז) עם פרקליטו ליפאי(במי שקפי שמש)
״השינאה לדולברג העבירה את הרופא על דעתו״
אורי עמד על דוכן־העדים ימים
תמימים, וענה על כל שאלה,
מביכה ככל שתהיה. אשתו, אדו־מת־השיער,
ישבה באולם ועיניה
נעוצות בבעלה. היא נעלבה כאשר
הסניגור רמז כי יערי זקוק לה
כפסיכולוגית צמודה, ולא רק כ חברה
ורעיה. אורי ואורה הם מצ אי
קיבוץ טיפוסיים. צברים נלה בים,
שסרבו בכל תוקף לתת
ראיון לעיתונאים •,מתוך צניעות
מאז שובם לישראל נולדו לזוג
עוד שתי בנות, שהקטנה בהן היא
כיום בת חמש. בנות אלה נולדו
בבית־החולים מאיר, בשעות התו רנות
של אביהן. הוא יילד את
אשתו בעזרת מיילדת, וללא דוכא
נוסף. כי סמך רק על עצמו.
״אלה היו לידות נפלאות״ ,אומרת
אורה בחיוך. הילדים מעורבים בבעיות
המישפחה, וקוראים בעיון
בעיתונים את מה שאמר אביהם
בבית־המישפט. וכאשר נשאלה ה בת
בבית־הספר אם תשמח כאשר
דולברג ילך לבית־הסוהר, ענתה
ברצינות :״אף אחד לא שמח
כשמישהו הולך לבית־הסוהר״
ך• וא אדם חזק״ ,אומרת
1 1/ /אורה. גם אורי אמר דברים
אלה בעדותו, כאשר נשאל על-
ידי הסניגור מדוע הוא שונא
את דולברג .״אינני שונא אותו״,
ענה ,״אמרתי לו זאת פנים אל
פנים, כששאל אותי פעם את או תה
השאלה. הרגש הקרוב ביות״.
למה שאני חש אליו הוא הרח מים,
.אני אדם חזק ואתה אדם
חלש /אמרתי לו אז.״
למרות שכל התיק עוסק בלי דות,
ניתוחים קיסריים, הפריות
מלאכותיות, עקרות וסדרי מחזיר,
האשה היחידה המשתתפת בו היא
התובעת ארבל. קצת מוזר לחשוב
כי דווקא בתיק נשי כזה לא תש תתף
אפילו שופטת אחת, שיליד״
הרתה וחשה על בשרה את נושאי
המישפט.
אילנח אלון
ה א תגר של א רי דו ר
(תמשך מעמוד )17
הורביץ, בסירה אחת עם מזכ״ל ה-
הסתדרות׳ ירוחם משל, ושניהם הסכימו
שיש לתבוע ״קורבנות, מהעובדים״ למען
הדברת האינפלציה, וכך, למעול, הסכימו
האוצר והנהגת ההסתדרות על עידכון
מדרגות המם — !תמורת אי־עידכון נקו דות
הזיכוי. העיתונות שלנו, המתבלבלת
לא פעם בין דיעותיה שלה ובין דעת־הקהל,
הצליחה כמעט לשכנע אותנו ש העם
בישראל תומך בכל לב במדיניות
זאת, האנטי־שיוויונית וחסרת-ההצלחה
מבחינת בלימת האינפלציה.
עד שהגיע ארידור.
שר־האוצר החדש השליך אבן לתוך
״אריסו הרו בניוון
הנכון, אך ללא הצמדת
השכר, מרדת הריבית
ומישי ה1גן לא ינדוד
מי״המנוחות של קונסנזוס ״הריסונים והקורבנות״
.חסל-סדר דיקלומים על ה תועלת
העצומה שבהורדת השכר הריאלי,
קיצוץ תקציב הרווחה והטלת מיסים גבוהים
למען המשק הלאומי.
אפשר היה להתעלם מטענותיה של
החתומה מעלה, שמזה חמש שנים חוזרת
וטוענת בזכות תוספת יוקר הצמודה ב־
,־ .1007 אפשר אפילו להתעלם מטענותיו
של מי שהיה מועמד לשר־האוצר, יעקב
לווינסון, בזכות ריסון המחירים. אך אי-
אפשר להתעלם, ממעשיו של שר־האוצר.
אלה מחייבים התייחסות.
וכך יוצא המימסד הכלכלי למלחמה.
המומחים של נשייונל קונסלטנם עורכים
לוחות. מינהל הכנסות המדינה טען בעד
הורדת מיסיס, ואף מכריז שתמיד רצה
בכך (חבל שאיש לא שמע) .פרופסור
חיים בן־ישחר כועס, נגיד בנק ישראל,
ארנון גפני, מצליח גם להסכים וגם
בתקציבי
דה: נעצרו תהליכי הקיצוץ
השרותיס החברתיים.
!• אפשר לפגוע ישירות במחירים, לא
רק באופן עקיף, על־ידי צימצום הביקוש.
לעניין זה שייכים הורדת מיסי־הקנייה,
וסיבסוד מוגבר של מוצרי־יסוד ואנרגיה.
מתר שכר
ך• אשר לנקודה הראשונה -ש *
פרושה למעשה העלאת השכר ה ריאלי
— אין לי שום ספק בחיוניותה.
בעשרות מאמרים חזרתי וטענתי כי ה ירידה
בשכר הריאלי היא אינפלציונית,
מכיוון שהרווחים העולים על־חשבון ה שכר
היורד מגבירים את האינפלציה. חו סר
השיוויון בחלוקת ההכנסות נגרם על-
ידי האינפלציה, וממשיך ומגביר אותה.
כדי להילחם באינפלציה יש להגביר את
השיוויון. הטענה שהצמדח מלאה של
תוספת היוקר ובלימת המיסוי על השכר
הם צעדים אינפלציוניים, מכיוון שמצט בר
כסף רב בידי ״הציבור״ ,היא חסרת־שחר
כוח הקנייה אמנם גדל — אך רק בחלק
מסויים של הציבור — בידי השכירים.
עד־כמה שתהיה ההכנסה הפנוייה ש בידי
השכיר רבה, לא יהיה ׳בה די כדי
להעלות את מחירי הדירות משלושה מיל יון
ל״י לארבעה מיליון ל״י, ואף לא את
מחירי המכוניות החדשות מ־ 1.3מיליון
ל״י ל־ 1.6מיליון ל״י. השכירים רבים,
והתוספת מתחלקת בין סולם. לפי ההיג יון
וגם על-פי הניסיון ההיסטורי, יכולות
תוספות שכר כאלה להעלות את המחירים
ב־!־ 37 עד 470 בשנה לכל היותר. הגברת
כוח הקנייה של המתעשרים, לעומת זאת,
שפרושה תוספת עצומה בכוח הקניה ב ידי
מעטים, היא הגורמת לאינפלציה של
,־ 1307 בשנה.
יורם ארידור צודק גם בכך שאינו מק צץ
בהוצאות תקציב המדינה, קיצוצים
כאלה לא עצרו אינפלציה בשום מקום.
קיצוץ בתקציב הפיתוח גורם לאבטלה,
וכשלזו מתלווה אינפלציה, פרוש הדבר
סטגפלציה — שילוב של ניוון כלכלי
מועמד דשעכר ד!יזימ1ך י־לפגוע
במחירים
נגיד גפני(מימין) עם שר־האוצר לשעבר הורכיץ
מסכים ומסתייג
להסתייג .׳לפתע מנסים כולם לברר מה
באמת היו הגורמים לאינפלציה, ומהן
השיטות שיועילו באמת כדי להאבק נגדה.
זהו הישג חשוב של ארידור. גם אם
יהיה זה הישגו היחיד, כבר קנה לו מקום
מכובד בתולדות המחשבה הכלכלית הישראלית.
שלוש תפיסות
אתגר שמעמידה מדיניותו של
י י ארידור בפני חבריו, הפוליטיקאים,
הכלכלנים והעיתונאים הוא עקרוני. הם
חייבים להשיב על שלוש תפיסות שמציג
ארידור, בין במוצהר ובין למעשה. :
• 1אפשר לעצור את האינפלציה בלי
שהעם ״ישא בקורבן״ .בנקודה זו מוצ אים
את תוכניתו לשלם תוספת-יוקר ה צמודה
ב־־ 1007 בכל חודש, עידכון מירבי
של, מדרגות המם, וסיבסוד מוצרי־היסוד.
(• צד ההוצאות של תקציב המדינה
אינו האחראי העיקרי לאינפלציה. עוב-
ואינפלציה דוהרת.
כאשר משתמשים בגדעון התקציבי ל צורך
פיתוח׳ לא גורמים לאינפלציה. אך
כאשר מאזנים את התקציב על־חשבון ה פיתוח
— גורמים לאינפלציה. זאת למדו
יפאן וגרמניה־המערבית על־בשרן.
באשר לכיסוי הגרעון — הדרך הטובה
ביותר לעשות זאת היא להקטין את
חובות הפנים של הממשלה, המגיעים ל-
!־ 157 מהתקציב. הכרזת מורטוריום (דחיית
פדעון חובות) למשך ישנה תספיק לאיזון
התקציב השוטף, אם אמנם יש בכך צורך.
מורטוריום כזה יקטין את הנזילות הרבה
במשק׳ ויהווה חיסכון כפוי למשך שנה.
הנקודה השלישית — הפגיעה ה ישירה
בעליית מחירים — זו ודאי
רצוייה ומוצדקת .׳אין שום פסול בשי מוש
בהורדת מיסי קנייה או סיבסוד-
יתר, תוך העלאות מחירים שוטפות ו-
נמוכות־יחסית. אך בדרך זו אי-אפשר
להמשיך זמן רב ללא שליטה ופיקוח על
שער המטבע. לכן יש להפסיק את ניוד
השקל.
רצוי היה גם להוריד את מיסי הקנייה
באופן סלקטיבי: רק מתוצרת הארץ, ולא
ממוצרי ייבוא. ואם זה לא ניתן — אפשר
להוריד את מיסי הקנייה בשיעור שווה,
אך להעלות את המכס על הייבוא, כדי
לעודד את הייצור המקומי, ולא לנסות
לבלום את האינפלציה תוך הזרמת כסף
לחו״ל.
וכאן אנו מגיעים למה שאינו כלול ב מדיניותו
של ארידור !עד בה. אם לא
״חדרו לה״לחם
באינפלציה היא למר
את ההגשה הלאומית
בירי שכירים רביהי
ייכללו הצעדים הבאים — אין לו סיכוי
להצליח במדיניותו ולבלום את האינפלציה.
ואילה הם הצעדים :
• 1גודלו של הייבוא שווה בערך ל הכנסה
הלאומית, ופירוש הדבר שהוא
מהווה במחצית מכלל המקורות במשק.
כאשר שר־האוצר אינו שולט במחירי
המטבע, פירושו של דבר שהוא אינו
שולט במחירי היבוא, ולכן אין לו שלי טה
על מחיר עלויות הייצור. אם לא
ירסן שר־האוצר את הפיחותים בשער
המטבע המקומי לעומת הדולר, ימשיכו
׳לעלות מחירי הייבוא וגם מחירי הייצור
המקומי, שחומרי הגלם שלו מובאים מבחוץ.
השפעה על מחירים אלה באמצעות
מיסוי וסובסידיות היא שולית, כשלא
מתלווה אליה טיפול בשער החליפין של
המטבע. המצב עתה הוא שבנק ישראל
מכוון את שער המטבע. הכוונה זאת צרי כה
לחזור לידי האוצר, באמצעות פיחו תים
תקופתיים.
• 1גם את שער הריבית מכוון בנק
ישראל. שער הריבית במשק גבוה ב הרבה
משיעור האינפלציה. כאשר הרי בית
גבוהה כל־כך, פירוש הדבר שהייצור
יקר מאוד, וכך, מצד אחד, משלם הצרכן
מחירים גבוהים, ומצד שני — מגיעים
דיווחי הייצור לא אל הייצרן עצמו, אלא
אל הבנקים. משני טעמים אלו צריך ל גרום
להורדה גדולה בשער הריבית, ולא
להסתפק במה שהבנקים הואילו להוריד.
• פירוש המיסוי על ״רווח ריאלי״
בלבד הוא, שכל מי שחלה עליו צורת
מיסוי זו במעט שלא ישלם מם, שכן אין
שום בעייה חשבונית להפוך כל רווח
נומינלי חיובי לאפס-רווחים או אף ל הפסד
״ריאלי״ .יש לדאוג לכך שכל מי ש צריך
לשלם מס במשק, אכן ישלם אותו,
הן כדי להגביר את הכנסות הממשלה,
והן בדי לחגביר את השיוויוניות המועילה
לבלימת האינפלציה.
לסיכום: העקרונות המנחים את ארי-
דור הם נבונים ברובם, אך צעדיו אינם
עיקביים תמיד, והבעייה העיקרית היא,
שהצעדים שנקט בינתיים נוגעים רק ב ישולי
האינפלציה, ואילו הצעדים החשו בים
— וראשון להם הצמדה מלאה של
השכר — עדיין לא ננקטו.
אדי מ ור
קור א ״קר־
יעקב שרת /איש ממאדים
ביתרון מדיני?
ישראלים רבים, שלא אחד מהם נמנה עם האליטה
המדינית או עם האליטה הביטחונית במדינה, או עם שתיהן
גם יחד, התרגלו כל כך למחשבה שישראל תוכל לקיים
קולוניה בדרום־לבנון לנצח־נצחים, ואף להרחיבה עד לליטאני
ומעבר לו כאשר לבנון אומללח זו תתפורר סוף־סוף לגמרי,
עד שהם כבר מצדיקים מצב זה לאו״דווקא בכורח ביטחוני,
אלא בהנאות כלכליות (כוח עבודה דרוס״לבנוני זול> טיכוי
סביר לנצל בעתיד חלק ממי הליטאני, המתבזבזים לריק).
אבל נראה, שמשהו השתבש בחלום הקולוניאלי הצפוני
שלנו, שכן לפתע נשמעות זמירות ״פתרון מדיני״ מירושלים
של בגין, ואיני משער, שסיבתן בהתעוררות עצמית שהוליכה
להבנה, כי פשוט לא יתכן שישראל תהיה קיסרות זוטא,
כשם שאיני משער, למשל, שאי־העברת לישכת ראש״הממשלה
למזרח״ירושלים נובעת משיקול שכל־כולו ישראלי•
התגלית של ״פתרון מדיני״ מעניינת מאוד, ואפשר לומר
ממש מדהימה. פתע פתאום נתחוור, שכוח הזרוע אינו פותר
הכל! לגבי מדינה שכבר הספיקה לשכוח זאת מאז נחתם
הסכם השלום עם מצריים, נתפסת לאמוק״התנחלויות וסופדת
יותר ויותר לאובדן שטחי״חיץ ומשאבי־נפט בסיני, זה באמת
הישג שבבגרות.
האומנם יש מי שמחשב, מה היה אפשר לעשות במיליארדים
שהושקעו בכל הרפתקת הקולוניה הדרום־לבנונית
שלנו, כדי לקדם פתרונות מדיניים, בצד טיפול מתוחכם במניעת
פיגועים בישובי הצפון ! היש מי שמחשב, כמה עוד תעלה
לנו ההרפתקה הדרום־לבנונית בשיבוש קשרינו ומעמדנו הבינלאומיים,
שלא לדבר על כך, שהיא אינה יכולה שלא להסלים
את המילחמה הישראלית-פלסטינית ז הרי אך זה נתבשרנו,
כי לפלסטינים טנקים, וברי כי זה לא יהיה סוף-פסוק —
איני מניח שנשק זה או אחר בידי הפלסטינים יסכן את
קיום מדינת־ישראל, אבל השאלה אחרת לגמרי: האם אנו
שוחרים הסלמה, כלומר מילחמה תורנית נוספת, או פנינו
למיתון פינג־פונג הדמים, שחרף כל הפגזות המזל הטוב הניב
בשנת 1981 את הפיכת קריית״שמונת לישוב ספר מוכר, ואפילו
לפתרון מדיני ז
אז מה, בדיוק, אנחנו רוצים — פתרון מדיני נוסח ירושלים,
או עוד זבנג-ולא-גמרנו נוסח פיקוד הצפון!
הצדיק מיום ביס!!־
ברגשי בחילה וקבס אני מקדיש בזה כמה מילים למשה
דיין, הצדיק מיוס״כיפור ובעל צל״ש ״אגרנט רבא״ ,שבער־מומיותו
כי רבה מצליח להיות בחדשות ערב בוקר וצהריים
יום־יום, ולא חשוב אם הוא מאוזכר לטוב או לרע, העיקר
לדידו ששמו יאויית כהלכה. ומכאן הבחילה והקבס, שכן
גם שורות פלסתר אלה בוודאי עושות לו שרות כלשהו, על
דרך אני-מושמץ־משמע-אני-מישהו.
יקשה לחדש משהו בנושא זה לאחר כל שכבר נדוש בי.
ובכל זאת, הרי כמה התבוננויות :
א) כתלמידו של דויד בן־גוריון, שהכל זוכרים לו, ובצדק,
את גדולותיו ושוכחים ומשכיחים, שלא בצדק, את חטאיו
למיניהם מזה ואת אחריותו העלובה והמחפירה מזה —
אחרית שבלי ספק משה דיין חרד מפניה יותר ויותר —
שינן גיבורנו היטב כי אחת מסגולותיו החשובות של מנהיג
לאומי בישראל היא המיסתורין. עולם־גולט צריך להיות שרוי
במתח מתמיד: מה הוא, המנהיג הגאוני, שהוא ו״היד
הנעלמה״ של ההיסטוריה חד הם, עומד לעשות הלילה !
מחר! מחרתיים! היושיט ידו לשלום או יצווה על צבאו
להלום ! היפרוש לקרו״זווית לצקת את שרעפיו עלי ספר
חשוב ביותר, או יפנה לעשייה פוליטית מהפכנית, ישבור
כלים מפלגתיים, יבגוד בשם שר טובת־האומה במורשתו ובחבריו
ויצפצף עליהם (כמו שציפצפה אותה ותיקה חביבה מנהלל
לפני שבועות לא רבים, כאשר ריאייננו אותה בפרשת פיגולגש
בגיבעה) ,וינסה כוחו בהקמת גוף פוליטי חדש ! היתעטף
בשתיקה רועמת או יגלה סודות מן החדר, במאמץ מעורר
רחמים להיות מדובר בציבור ! הילחץ ידי ספורטאים בתחרויות
בינלאומיות (המקבילה היא נשיקת ילדות נאות המגישות
פרחים לשליטים עריצים, המסוגלים לחרוץ דין רבבות למוות
בלי ניד עפעף) ! הייפגש לשיחה עלומה עם איזה מנהיג ערבי,
כדי לקיים את שקר מומחיותו ל״בעיה הערבית״( ,שקר שאין
לו רגליים, כפי שמלמדות רגלי בסאם שכעה, שמפוצציהן
טרם נתגלו) ! היוצא שוב למסע חו״לה, שכידוע אין סגולה
טובה הימנו להרשמת הבוחר מבית (ומדובר בבוחר נוח
להתרשם עד מאוד, כפי שמוכיחה בעליל התרכובת המחרידה
של הכנסת התשיעית) !
כן, משה דיין הוא ממש אש״ף בכגון דא. היש
שיוכל למוד את הציפיה המתוחה של האומה
הגורלית לרוץ או לא לרוץ לכנסת העשירית !
מדבר פה באותה חבורת רפי״אונים המתייחשים
מד-מתח, להחלטתו ואני לא
על שבט
רפ״י המהולל, הם ונספחיהם הקופצים על העגלה בכוונה
גדולה לתפוס מקום בטוח על־יד העגלון, המתעלל בהם לעיני
כל ומשתין עליהם בישיבה על הגדר שלו, שהיא קיר-המוות
הפוליטי שלהם ; לא, אני מדבר פה על האומה, שפשוט
יוצאת מדעתה לדעת מה המושיע הזה יעשה סוף־סוף, אבל
ליתר ביטחון מעניקה לו בינתיים פחות סיכויים מלשולמית
אלוני, מצב שבוודאי מחזק מאוד את ידי בעלי השמות
המבטיחים, שדיין מחכה להצטרפותם לכנופייתו, לאחר שנכשלו
גישושיו המסורבלים לחזור למפלגת העבודה. האם האומה
מתעתעת באשף חפירסום העצמי הזה פשוט מפני אי-הבנה
נפשעת, או אולי משום שהמתנתו להצטרפות נספחים מרשימים
אל רשימתו אינה מעידה על ביטחון עצמי מובהק, ואם
תרצו, על מנהיגות !
ב) דיין החופר קברי-מתים, המתגפף במחשכים עם שוכני-
עפר, המתגרה אישית במוות שוב ושוב, אולי כדי להרגיש
שהוא עדיין חי — דיין הנקרופיל — משתעשע במישחקים
מסוכנים לא רק במישור האישי. הוא הימר על הבנק גם
במישור הלאומי בעת שדחף בהצלחה את המנהיג שטיפח
אותו, ואת צה״ל שהיה למכשיר בידיו, למילחמת 1956
הגורלית, שהולידה את מילחמת ,1967 שהולידה את מילחמת
.1973 הפתרונות החד-צדדיים שלו לבעיה הפלסטינית מבטיחים,
כמובן, את המשך הסיכסוך הישראלי-ערבי, המשך הטומן
בחובו מילחמות באות. ובינתיים, מישחק ההימורים בסכנה
נמשך, ומשתקף בחשיפת סודות מדיניים מן החדר. שוב —
ההתגרות בסכנה, במיני טאבו לאומיים, היא המקנה לו
תחושה חריפה של מאבק קיום, של חיים, אמצעי-התיקשורת
ההמוניים, הניבנים מכל אסון ופגע, אישי ולאומי — החל
מהמודעות השחורות וכלה בכותרות ראשיות מבשרות רע —
עטים, כמובן, על השלל הדייני, שכן לא רק המין מוכר,
אלא גם הפשע והאסון.
ג) הליכוד מקווה, שדיין יכרסם במערך והמערך מקווה
להיפך, ואין מחסור גם בגורמים לא מפלגתיים, החוששים
ממדיניות מערך שפויה יותר (אם כי התבטאויות שימעון פרס
אינן מבשרות אותה במיוחד) ,ולאו דווקא מאהבת דיין אלא
משינאת המערך מעוניינים אף הם בהשתתפות דיין בבחירות,
בתיקווה שהוא יכה בפרס ושות׳ .אך מצב מוזר זה מסביר
את התהודה המוגזמת שזוכה לה דיין באמצעי-תיקשורת
ממלכתיים ואחרים• אגב, שימעון פרס, אחיו תאומו של משה
דיין מצד האב דויד בן-גוריון, מתאפק בחוכמה, אם גם לא
בגבורה רבה, מלטפל בתאומו הבוגד, שכן חניכתו היתה אצל
הד״ר להמן בבן־שמן, ולא בנהלל הקשוחה, שילדיה, ככל
הנראה, גודלו לא על ברכי עמוס וירמיהו, אלא על ברכי
יהושע בן־נון המשמיד! והשופטים הארכי־רוצחים שבאו אחריו.
הוא מקווה, שיבלת דיין תיבש ותנשור מעצמה.
ומה אם ל א! מילחמת קין והבל!
כא שר מי ש הו, לאח שוב מי, מ ארגן מסע פי ר סו מ ת עצמי,
או מסע פירסומת המחניף לציבור — כמו המסע האווילי
של חברת צ׳יבוטרו — או-אז אני שואל את עצמי: איזה
שלד יש לו, שם בארון!
כל אזרח ישראלי הצורך חשמל קיבל את ההלם המגיע
לו בחשבון החשמל האחרון שלו, ורק אם הוא אידיוט שאין
לו תקנה הוא המשיך לבזבז חשמל. אני עבדכם חינכתי את
בני ביתי, כי זרם חשמל הוא כמו זרם מים — כשם שסוגרים
אוטומטית ברז אחרי הזדקקות למים, ולא מניחים למים
להמשיך לזרום כך סתם אל הים, כך סוגרים את ברז החשמל
הקרוי מפסק, ואין מניחים לזרם החשמל לזרום ״לאוויר״
בחדר ריק — הרבה לפני שאדון צ׳יבוטרו בא לעולם, ויש
להניח שאיני יחיד במיני.
הגיעו בעצמכם: חברה ממשלתית שעובדיה נהנים מצריכת
חשמל ללא הגבלה, חברה ממשלתית שהכניסה את האומה
בהוצאות מיותרות לא־ישוערו בפרשת הפריקה האווילית של
הפחם בחדרה, חברה ממשלתית המתפקדת במדינה שאין
מנהיגים בה שעון־קיץ בגלל סיבות בורגניות חומייניות (בעיתונים
נמסר, שהחיסכון בנסיון הפעלת שעון״הקיץ בזנב העונה
שעברה לא היה גדול — משמע, חיסכון היה חברה
שכזו מעזה לבזבז כספים על מודעות ועל תשדירי־פירסומת
מורוניים, הקוראים לחיספון !
צ׳יבוטרו !.אתה חזק ממני. אם אני לא אשלם לך את
חובי, אתה תמחוק אותי מספר החשמל. במצב לא״שווה
זה לא נותר לי אלא להגיד לך: אתה צבוע !
וגם מגעיל, חרף השם התנכ״כי המצלצל שלך, שכמו
״חשמל״ גם הוא לקוח, בוודאי, מיחזקאל.
(המשך מעמוד )3
האם הגזמנו אז בהתקפתנו על חיים
כהן? אילו זד, היה כך׳ יכולתי עתה למצוא
הצדקה בדברים שאמר חיים כהן
לתום שגב לפני שבוע :״אם אתה לא
מגזים, אתה לא יכול להבהיר את העניין
כמו שצריך.״
כשנשאל חיים כהן, בראיון עם שגב, על
יחסו לעיתונות אז, הודה כי נדבק מגיש תו
הקיצוניות של ׳בן־גיודיון, ששנא את
העיתונות !ושראה בה גורם חבלני .״היו
שנים: שבהן הייתי: משוכנע שהעיתונות
מסכנת את ביטחון־המדינה. הייתי קצת
מושפע בעניין זד, מבן־גוריון. הוא היה
חדור באמונה שהעיתונות היא האוייב
מס׳ 1של האנושות. בתור יועץ מישפטי
ראיתי כאחד מתפקידי לרסן את העיתונות.״
מכיוון
שכל העיתונות היתד, אז צייתנית
וממושמעת, ו״ועדת־ד,עורכים״ קפצה לפי
פקודותיו של בן־גוריון הנערץ, אפשר ל החליף
במישפט זה את המילה ״עיתונות״
בשם העולם ׳הזה.
עכשיו, מעיר חיים כהן, אולי בחיוך, בדברו
על יחסיו עם העיתונות בימים ה הם
:״לא כולם ראו בי, כמו העולם הזה,
את אוייב העם.״
אדם שונה
כאשר התמנה חיים כהן כשופט ב־בית־ד,מישפט
העליון, ליווינו את המינוי
בחרדה רבה. אך במהרה נוכחנו לדעת
כי האיש היושב על כס־המישפט הוא אדם
שונה לגמרי מן האיש שפעל על פי פקודו־
•תיו של בן־גוריון.
מעניין להשוות את דרכו של כהן לזו
של שמואל תמיר. יש כאן הקבלה מוזרה
— אך בכיוונים הפוכים בדיוק.
את כתבת העולם הזה 812 שניתחה
את חוק:-ביטחון-המדינה, כתב, למעשה,
שמואל תמיר. באותם הימים לא היד, תמיר
רק היועץ המישפטי של העולם הזה, אלא
שותף מלא במילחמתנו. אני זוכר היטב
כיצד ישבנו שנינו במישרדו של תמיר,
בשדרות־רוטשילד בתל־אביב, עברנו על
הצעת־החוק סעיף אחרי סעיף, ניתחנו את׳
ההשלכות וכתבנו מה שכתבנו.
אז היה תמיר עורך-דין צעיר ולוחם.
׳פעלנו בשיתוף־פעולד, הדוק ביותר, יומ יומי,
במאבק נגד המגמות של המישטר
הבן־גיוריוני ונגד עושי־דברו של בן־גוריון,
ובראשם איסר הראל !וחיים כהן. כאשר
הגיש חיים כהן את המישפט המפורסם נגד
מלכיאל גרינוואלד (שנודע לאחר־מכן כ־
״מישפט קסטנר״) ,עזרנו לשכנע את הנא שם
לקחת את תמיר כסניגורו, ועמדנו
לצידו של תמיר באש ובמים.
מי יכול היה אז לחלום על כך ששמואל
!תמיד, כשר-המישפטים בממשלתו של
מנחם בגין, יגיש הצעות־חוק שיעלו בכמה
בחינות אף על החומרות הדראקת־יות
של הצעת חיים כהן? מי יכול היה
לחלום על כך שחיים כהן, כשופט עליון,
יחסום לא פעם את מעשיו האנטי־דמוקרא-
טיים של שמואל תמיר, שר־המישפטים ז
אכן, מוזרות דרכי החיים.
לא בותר לי אלא לאחל לחיים כהן פעילות
ארוכה לטובת זכויות־האדם, השלום
והמישטר הדמוקרטי במדינתנו. גם מחוץ
לאולם בית־המישפט הוא יכול לפעול רבותי•
ואני מקווה בכל ליבי שאכן יעשה כן.
— 2 1־י
שותפים
ובעניין אחר:
לפני שבועיים התפעלנו עד כדי כך מ״
•תמונות-הפוטומונטאד על מסעי־ההרפתקות
של משד, דיין, שהכין ליאון אלאלוף עבור
פינתו של מאיד ׳שליו בטלוויזיה, עד ש ביקשנו
מן הטלוויזיה להעביר לנו העתקים
לפירסום. רשוית־ד,שידור נענתה, ברוב
:אדיבותה, לבקשה זו.
מן הראוי היה שהתמונות יפורסמו ב מדור
הטלוויזיה. אך מטעמים טכניים —
חוסר מקום באותו מדור — העברנו את
התמונות ׳לעמודים שבהם דיווחנו על הכנס
של דיין(העולם הזה .)2271
היתה זאת טעות בשיקול, כי עלול היד,
להתקבל הרושם כי הטלוויזיה משתפת את
עצמה בהערכותינו לגבי יוזמת דיין -י
דבר שאין לו, כמובן, שחר. על כך אני
רוצה להתנצל.
גם את דיין אנחנו שופטים על פי מע־שיו
(ומחדליו) — ואין אנו מחפשים שותפים
להערכה זו.
אם א ת דו אגתלבתך תני להטמ פון ב לי מו לי ך
רק או־ ב ה טב עי ו ב טו ח!
בתך הגי ע ה לגי ל שבו הי א ע שוי ה
ט מ פון או־ ב ה אינו ז קו ק
ל מו לי ך -
ד חי פהקלהו הו א
בפני ם. ב ד אי
ש תזכרי ש מו לי ך
ולו גם ה עדין
ביו ת ר, אינו טבעי
ולבן הו א ע לו ל
ל פגו ע. ה מו לי ך
ה טב עי ביו ת ר
נמצאבק צו ת
לקבלאתהמ חזו ר ה חו ד שי בכל יום.
מנ סיונן א ת יו דעת
שההתחלה
קו בעתלאמעט
אתה תי ח סו ת
הג ער ה ל ״ או ת ם
י מי ם׳ /הביני
ב בי ת ך קו פסה
של או־ ב ה
מיני ב לי מו לי ך
— ה מיו ע ד
ב מיו ח ד לנ ע רו ת
ולבתו לו תהחל
האצב עו ת...
או־ ב ה מיני הנו
ב על כו שר ס פיג ה
ה טוב ב עו ל ם,
קטן ובל תי
מורג ש, קללשא תו
ולהס תי רו א פי לו
בביס הג׳ינס או
ב א רנ קהכסך.
מהמ חזו ר
הרא שון.
נסי א ת או־ב ה מיני
אין טוב ממנו.
לב או־^ה מח• ההסברה ת.ד ,2115 .חיפה
אבקש לשלוח אלי א ת חוברת ההדרכה +השי:
5טמפונים בנרתיק
כתובת
או־ ב ה טב עי ו ב טו ח.
משתמשת בטמפונים
לא משתמשת
ץ־ם ״הפקות קרח בינלאומיות מציגים
המופע הבעלאומ* הגדול לכל המשפחה
ה &ס &חקדח
בתכנית:
״הלו א מ רי ק ה ״
הלו דולי״
׳׳חופשה בגר מני ה
׳סיפור אהבה
בחסות:
פינה מרדר
• 50משת תפים
• סולנים אלופי עולם
ואלופים אולימפיים
• 800 תלבושות ססגוניות
תזמורת סו נגנים
מ ח רוז ת רו סי ת
׳׳הליצנים
מ חול ה חרבו ת״
׳׳ימי הוליווד״
״עולם החיות״
״הים האכזר״
־׳גבירתי הנ או ה
״כנר על הגג־
חוויה נדירה
•חגיגה מרהיבה
מיקצבים לוהטים מרהיבים ביופיים שטרם נראו כמותם בישראל
המופעים יתקיימו כאוהל מפואר ביותר ועל קרח מלאכותי
תל ־ אביב
כמגרש ״רירי::״
(דיזנגוף פינת אבן־גבירול).
מערב יום העצמאות
6.5.81 ועד ל־21.5.81
כרטיסים: הפצה ראשית ״הדרן״ ,אבן
אבן גבירול ,30 טל .248787 .למוסדות
— ,248844 וביתר המשרדים בעיר.
ובערים: יטו, ר״ג, בת־ים, חולון,
הרצליה, פ״ת.
חיפה איצטדיון קרית חיים
בחופשת הפסת :
ירושלים לשבוע ימים בלכד 30.5.81—6.6.81 :
11.4.81—25.4.81
כרטיסים: העצה ראשית ״קופת
חיפה״ ,הרצל 21 טל 662244 .ובמשרדים:
גרבר ,״נובה־גרבר״ .בנרריה
— שרותי דוד, טל .920330 .בכרמיאל :
במועצה המקומית.
כרטיכים: למוסדות: משרד ״קלעים״
רח׳ שמאי ,8טל 234061 .־ 02 ובמשרד
״כהנא־בנאים״ ,רח׳ יפו ,38 טל.
•224008 בבית שמש: במועצה ה מקומית.
כבאר־שבע
ברחבת המרכז האזרחי (בחג פורים) 19.3.81 ועד .22.3.81 כרטיסים: הפצה ראשית ״פרגוד״ ,פסג׳ אוניקו, טלפון
79836־ 057 וב,,מרקור״ ,פסג׳ רסקו. בדימונה, ערד אופקים, נתיבות — במתנ״סים. במצפה רמון, מרחבים ושדרות — במועצות
המקומיות. כאשקלון במרכז נפתי (ע״י בית־המשפט) ,ל* 3ימים בלבד ; .28.3.81—30.3.81 ברטיפים: באשקלון במשרד פרסום חן
(פסג׳ הדר) ,טל׳ .22080 באשדוד במשרד ״יונה״ .בקרית גת במו־ עצת הפועלים ובצומת קסטינד, במזנון. ברחובות במגרש ״מכבי״
רחובות, ל־ 4ימים בלבד . 1.4—4.4.81 :כרטיסים: משרד ״לוטוס״ ,טל׳ 57200־ .054 בנס ציונה, יבנה וראשון לציון — במועצות
הפועלים. בחדרה ברחבה שלמול התחנה המרכזית, ל־ 3ימים בלבד .6.4.81—8.4.81 :כרטיסים: קופת קולנוע חוף. בבנימינה
וזיכרון במועצה המקומית. פרדס חנה ב״מכבסה״ .צמח—טבריה ברחבת אולם הספורט ״בית בנדל״ ,ל־ 3ימים בלבד —27.4.81 :
.29.4.81 כרטיסים: במועצה האזורית עמק הירדן, טל׳ 51421־ ,067 בטבריה — ״בידור הצפון״ ,טל׳ 22542־ .067 בבית שאן — במרכז
הקהילתי, טל׳ 88220־ .065 כעפולד — ,ידיעון עפולה. אילת השחר בקיבוץ אילת השחר ל־ 3ימים בלבד .2.5.81—4.5.81 :כרטיסים :
למוסדות — באילת השחר, קופת אולם התרבות (דוד שתר) ,טל׳ 37592־ .067 בקרית שמונה — במשרד ״מידע 8״ טל׳ 40106־,067
41159־ .067 בצפת — חנות גרינבוים. במטולה — מועצה מקומית. נתניה ברחבת שד׳ בנימין — ביה״ס יונתן ל־ 4ימים בלבד :
.8.6.81—11.6.81 כרטיסים: משרד ״מופע״ ,טל׳ 30335־ 053 ומשרד סיגנל. כ״ס — ניסן. אור־עקיבא. במועצת הפועלים.
שיעור ב מדיניו תכלכ לי ת
אם יש משהו ששר״האוצר החדש שלנו, יורם ארידור, למד
מההסתדרות, ודווקא על זה צריך לביד אותו, זו הדאגה
לעובדים. גם ההסתדרות וגם ארידור דואגים מאוד מאוד
לעובדים•
ההוכחה נמצאת בטבלת״השכר החדשה, על השכר שישולם
לעובדים באפריל. התבוננות קצרצרה בטנלת״השכר הזאת מגלה
במה רבה הדאגה לעובדים. הנה: לכולם השכר עלה ! פשוט
לכולם. ויש גם התאמה יפה מאוד בעלייה הזאת, כמו שאפשר
לראות בטבלה. בבל שהשכר גבוה יותר, כבה השבר עולה
יותר, וכבל שהשכר נמוד יותר, בבה השבר עולה פחות, מה
שמראה שאפילו׳ בברדק הכי גדול יודע שר־האוצר אין לעשות
סדר.
וגם הרבה צדק יש בזה, בי העובד שהרוויח עד היום 12
אלפי שקלים בחודש יצטרך עכשיו לקנות עוד מכונית, ואתם
יודעים איזה הוצאות יש על מכונית שנייה למישפחה! ואילו
העובד שמרוויח רק 2000 שקל לחודש, יובל לקנות רק עוד
קצת לחם, ובלחם אין שום הוצאות, רק הכנסות.
צא־כ
2000
.3000 4000 5000 60041 8000 10000 120001
1867
!257
!2 2 9
38!5 4441 5458 6398 7198
אפריל
כ־־וצי
׳2386
!579 4772 5965
71.58 9544 11866
13866
2250
!!09 3935 4777
!550 6815 7937
8849
*•1ליב אד־זים 383 520 706 942 1062 1357 1539 1651
ואת כל זה למד ארידור מההסתדרות, שכאשר חתמה על
הסכם השבר האחרון עם המעסיקים זכרה הבל, חוץ מאשר
לעדכן את נקודות הזיכוי ממס״הכנסה, וזה דפק רק את
העובדים שמרוויחים מעט.
יבכלכלה מדינית -או: העול שבו א1ו חיי
ש>עור ראשון:
מגר שים
נניח שאזרח מסויים רוצה לעשות הרבה
בסף. הוא מקים חברה ושמה א׳,
קונה מיגרש לא גדול ורושם אותו בטאבו
על שם א׳ .האזרח לא מחכה
הרבה• הוא מקים מייד במה חברות
נוספות, ב׳ ,ג׳ ,ד /ה׳ ו־ו׳ ,ואם הוא
במצב־רוח טוב במיוחד, הוא מקים אפילו
חברה שישית — ז׳ .עכשיו בא האזרח
מצד חברה א /ומוכר את אותו מיגרש
לעצמו מצד החברות ב׳ עד ז׳ ,הכל חוקי
לגמרי, עם נוטריון, בולים, חותמות
ושטר-מבר. מכיוון שאף אחת מהחברות
ב׳ עד ז׳ לא מבקשת שהמיגרש יועבר
על שמה בטאבו, נשאר המיגרש על שם א׳.
עד פה הבל בלבלה טהורה. איפה פה
הצד המדיני! הוא מגיע.
בדי שהתרגיל הזה יצליח ויימשך לאורן
זמן, עם עוד מיגרש ועוד מיגרש,
כדאי מאוד שבאשר המשקיעים יבואו
לחברות״הבנות לקנות את המיגרש, הם
ימצאו ברשימת מועצת״המנהלים שם יפה
אחד או שניים, של ציר במועצת העירייה,
או אפילו בבית״הנבחרים. בדאי גם שעו-
רך־הדין שיחתום על העיסקות יהיה
מכובד וידוע, וכדאי שבל הפוליטיקאים
ועורבי־הדין הללו כאילו לא ידעו מה
הולך, ואחר-בך יוכלו לספר אין רימו,
בעצם, גם אותם. כדאי גם שאם במיק-
רה אזרח אחד חושד במשהו והולך
למישטרה, יהיה פקיד מסויים במישרד-
המישפטים שייעבב את החקירה. בדאי
גם שאותו פקיד, או אולי פקיד אחר
באותו מישרד, יודיע לאזרח שבו מדובר
שכבר אי-אפשר לעכב את החקירה, בדי
שאותו אזרח יספיק להימלט בזמן עם
בל הכסף לאיזו ארץ נידחת באמריקה
הלטינית, נניח, ולהיבחר שם לבית־הנב-
חרים, כדי למנוע את הסגרתו למדינה
שבה רימה בל-בן הרבה אנשים תמימים.
ע\>עור עונ>:
גז>כו
מיגו״ט קטן
עכשיו מפרסמת כל אחת מהחברות מודעה
צנועה, שבה היא מודיעה שיש לה
מיגרש למכירה. המיגרש לא גדול, נמצא
במקום טוב, והחברה אפילו מודיעה
שהיא מובנה למכור חתיכות מהמיגרש
למשקיעים קטנים. באים המשקיעים לחברות
ב׳ עד ז /ורואים שהבל בסדר:
יש שטר-מכר. אם אחד מהם חשדן והולך
לטאבו, הוא מוצא שהמיגרש רשום
שם על שם א׳ .אם הוא חוזר לחברה
ושואל, מדוע לא הועבר עדיין המיגרש
בטאבו, מסבירים לו שזה כדי לא לשלם
עדיין לשילטונות המס, שהעברה בטאבו
תתבצע מייד באשר תושלם מבירת ה-
מיגרש•
בן לא חולף זמן רב, והאזרח שביקש
להתעשר מכר את המיגרש שקנה פעם
אחת, שש פעמים אחרות. אין צורן לומר
שבל אחת מהחברות ב׳ עד ז׳ יכולה
להקים לעצמה שתיים־שלוש חברות-
בנות, ויעני למכור להן את אותו המיגרש
עצמו; שוב — חוקי לגמרי, עם שטר•
מבר והכל, כדי שחחברות־הנבדות ימכרו
את אותו מיגרש פעם נוספת למשקיעים
התמימים.
האזרח השני שבו ידובר, בעצם אינו
אזרח, אלא קצין בביר בצבא, נניח
מפקד חיל-אספקה. יום אחד קורא הקצין
מאמר מפורט על סכנת הגזים לשימוש
צבאי• המאמר הזה מופיע בכתב־עת
חשוב של הצבא האמריקאי. חודש אחרבן
מקבל הקצין הבכיר הזמנה מהצבא
האמריקאי, לחזות בתרגילי התגוננות נגד
התקפת-גזים של דיוויזיית מארינס. שבועיים
אחר״בן קורא הקצין מאמר על הגזים
שבהם השתמש צבא האוייב בתימן.
חולף עוד חודש וחברה מסויימת
בארץ אשכנז מזמינה קבוצת קצינים —
והקצין שלנו ביניהם — לסיור במיפעל
שלה המייצר מסיכות״גז. לא חולף שבוע
נוסף, והנה בא אל הקצין הבכיר שלנו
קציו״מודיעין, ומודיע לו
גילו מצבורי״גזים גדולים אצל
האוייב.
עכשיו עובר רק חודש, והקצין שלנו
מקבל הזמנה נוספת מאותה חברה בארץ
אשכנז. הוא נוסע, אובל טוב, שותה טוב,
מבלה יפה, ובשיחה עם מנב״ל החברה
האשכנזית שואלים אותו גם מה יש
בדעתו לעשות אחרי שיגמור את שרותו
הצבאי. הקצין שלנו עדיין אינו יודע, אבל
הם בבר יודעים. הקצין חוזר לארץ, ומריץ
תזכיר בהול למטב״ל על הסכנה הנוראה
המרחפת על ראשינו מחמת הגזים
שמבין לנו האוייב — ראה מאמרים וראה עכשיו כבר הבל עניין של ביורוקרטיה,
מחשבים ותובניות־התגוננות. התוצאה :
כמה מיליוני מסיכות־גז נגד גזים מגיעות
לארץ שבה מדובר, גם בשביל הצבא
וגם בשביל האזרחים, והמסיבות שובבות
במחסנים עד עצם היום הזה. החברה
שעושה את המסיבות בארץ אשכנז היא
בעצם חברת״בת של החברה האמריקאית
תותחים
מסויימת עשר שיריוניות עם
קטנים.
ומה קורה בינתיים במדינה האפריקאית
הסמוכה, גם היא די חדשה, שלה
יש דווקא הרבה יהלומים ! המדינה הזאת
מייד נבהלת מעשר השיריוניות החדשות
של המדינה השכנה, והביון הישראלי או
הסובייטי או הבריטי ממהר להודיע לה
שיש תוכניות פלישה זדוניות. מייד מקבלים
הישראלים או הסובייטים או הבריטים
זיכרונות נדיבים לבריית יהלומים
תמורת תריסר שיריוניות מצוחצחות עם
תותחים קטנים.
עכשיו, כשנודע למדינה הראשונה שלמדינה
השנייה יש שתי שיריוניות יותר,
תתארו לעצמכם את הבהלה. הצרפתים,
שיריוגית מצוחצחת
שעושה את המסיבות בשביל המארינס.
אותה חברה — במה מפתיע — עוסקת
גם במכירת ציוד מכ״ם. ואילו הקצין
הבכיר שלנו (שהוא כבר אזרח) הפך
להיות — כמה מפתיע — הסוכן הראשי
של אותה חברה אמריקאית באותה ארץ
שבה המדובר.
שיע\ר שלישי:
ש>ר>ונ>ות
מסיבת גז
מצידם, מובנים מייד למכור חמש שיר-
נניח שיש מדינה אפריקאית מסויימת,
יוניות נוספות, אבל יש להם בקשה אחת
שהיא עוד ממש תינוקת בשוק המדינות,,
מכיוון, קטנה.
ובבר יש לה המון־המון אורניום.
אותו סיפור בדיוק נראה הרבה פחות
שמדינה כל-בן קטנה וחדשה עדיין לא
יודעת מה לעשות עם בל״בן הרבה או משעשע כאשר האמריקאים והגרמנים, לרניום,
באה לעזרתה מדינה אירופית משל, מוכרים מטוסים חדשים ומצוחצחים
עם תותחים גדולים לסעודים, נגד
מסויימת. נניח שזו מדינת צרפת, שהרוסים
הנוראים ושליחיהם הסורים. במציעה
למדינה המסויימת עיסקה מקאותו
זמן עצמו מתחילים הרוסים לסימה:
תמורת מאה טונות אורניום,
מכור לסורים מטוסים מצוחצחים עם
תקבל המדינה האפריקאית המסויימת
תותחים גדולים נגד האמריקאים הנורעשר
שיריוניות חדשות ומבריקות עם
אים ושליחיהם הסעודים. באמצע נמצתותחים
קטנים. במדינה האפריקאית
את מדינה קטנה שלה קוראים ישראל.
המסויימת יודעים, במובן, שזהו שוד•
גם הסורים וגם הסעודים פוחדים מפניה.
לאור־היום, אבל אין להם ברירה. למה
אין ברירה! קודם בל מפני שלנסין וישראל מצידה פוחדת שכאשר יסעו ה מטוסים
האמריקאים להילחם נגד ה המקומי
פתחו חשבון בבנק שווייצי ן
מטוסים הרוסים של הסורים, וכאשר
ושנית, מפני שהמודיעין הצרפתי הענף
יסעו המטוסים הרוסים של הסורים
הודיע למדינה האפריקאית המסויימת
להילחם נגד המטוסים האמריקאים של
שצבא המדינה האפריקאית הסמוכה לוהסעודים,
הם יעשו ביקור בארץ הקודש.
טש עין ורוצה לכבוש את מרבצי האורניום
; ושלישית, מפגי שבגללל בל מיני נו, תנחשו מי מובן למכור עכשיו מטוסים
לישראלים כדי להתגונן בהצלחה
הסכמים הדדיים באירופה רק צרפת מומול
האיום הכפול הזח!
כנה להעניק למדינה האפריקאית ה-
במדינה
רצים ל־
סישטרה
ע 1חקן ה כ דו רגל
הוא 1מי ריו1
ביריון מאיים ותוקפן
או כעל תכונות
אופי ברוכות
גריל כמו בימים הטובים !
יוסי יחיא הוא שחקן כדורגל
באגודת הפועל יהוד. בעונה ש שעבדה
הבקיע יוסי יחיא שבעה
שערים עבור קבוצתו, ואף נבחר
לשחקן המצטיין בשדה. אלא שהוא
הצטיין גם בתקיפת שוטר והע־לבתו,
ונידון על כך לשמונה חודשי
מאסר בפועל.
סיפור המעשה התחיל בערב קיץ,
לפני כשנתיים. חבורה של צעירים
ישבו להם ביהוד ועישנו סמים.
שוטר בבגדים אזרחיים שעבר במקום
ניגש אליהם, וכאשר השגיחו
בו התחילו לברוח. השוטר ניסה
לתפוס את הבורחים, והודיע ל שניים
מהם שהם נתונים במעצר.
התפתחה קטטה, ושלושה בחורים
תקפו את השוטר, התיזו גז מדמיע
בפניו וניסו לחטוף את אקדחו.
במהלך ההתכתשות נפלטה יריה
מהאקדח.
שאלה שד אופי. השוטר היה
העד היחיד במישפט, הוא זיהה את
מקלירוזה בראש
״הוילאג בית הגדיל• טל׳ 475550
תחנת הדלק פז, ליד הכפר הירוק .
שוב ניתן להשיג
את ספריו של
המשורר
דורון יוגב
יוסף פרינברג ( )58 חורשע בימים אלה בבית־המישפט״המחוזי בתל*
אביב באונס, ונידון לתישעה חודשי מאסר. הוא נאשם כי אנס את
שרה (שם בדוי, בית״המישפט אסר את פירסום שם המתלוננת) ,בת ,47
אשר לפי התעודות הרפואיות שהגישה התובעת במישפט, נורית שניט,
היתה בתולה בליל המיקרה.
פרינברג, נגר במיקצועו, עלה לארץ מרוסיה בשנת ,1964 אינו
יודע קרוא וכתוב בעברית, ודובר עברית עילגת. הוא גרוש מזה בארבע
שנים, ואב לבת בוגרת. לדברי סניגורו, אברהם אורן, נפגש יוסף עם
שרה כמה פעמים אחרי שהכירו בעזרת שדכנית, למטרת נישואין.
לדבריו, הם באו במגע מיני מהסכמה שבוע לפני המיקרה, והיא כאה
אליו בליל המיקרה מרצונה, כדי לבלות איתו את הלילה. אולם ביוון
שהיה לה מחזור, לא קיימו יחסי״מין בלל בליל המיקרה. אולם
השופטים האמינו כי היא התכוונה לשמור על בתוליה עד ליום
הנישואין, והרשיעוהו.
הגיע !
ונמצא במכירה
5£ו01 אזא£ק
כהוצאת עקד:
גיליון חודש מרץ 1981
מספר יוסף פרינכרג :
״לריק אבחן
להשכיל״
חיפה, :
״מדע״ ,הרצל ,49״ספרים״,
סירקין ,3״טמיר״ ,נורדאו
תל־אכיכ :
אונו ת״א בשכפול, ,
״גודטיים״ — בנין הקאמרי,
״ליריק״ — דיזנגוף,
״עקד״ — בר כוכבא .29
שמח
עם מצלמה ופלש מפוטו־ברנר. פתוח
תמונות צבעוניות ע״י המעבדות
הטובות ביותר בארץ. מכבדים כרטיסי
15 ישראכרט.
צילומי־פספורט, בן־רגע !
קניה — החלפה — מכירה.
מבחר עשיר של אביזרי צלום.
בימי שלישי סגור, כל היום.
11113ב דנו־חי
פ ה,ו חו ב ה חלונן ו 3
מאת
יוסד פ רינ ב דג
,.ללא מתות״
פורים
אנס פרינכרג
] נמז הפצה בלעדית
סטימצקי
יחיא כיוון שהוא שחקן כדורגל
נודע בעיירה. ויחיא הודה כי אמנם
היה במקום אך טען כי לא התכתש.
בית־המישפט זיכה את שני הצעי רים
האחרים שהועמדו לדין יחד
עם יחיא, כיוון שלא הודו כי היו
במקום, וזיהויים על-ידי השוטר
לא היה בטוח. אבל את יחיא זיהה
השוטר ללא כל פיקפוק, וגם ידע
להצביע על בית מגוריו.
בבית־מישפט השלום נידון יחיא
לשנתיים מאסר, מתוכן שמונה חו דשים
בפועל. הוא ביקש ארכה
לביצוע העונש עד לסיום העירעור
בבית־המישפט המחוזי, וזכה לארכה
זו. במשך השנה שעברה, מיום
פסק־הדין ועד לשמיעת העירעור,
הספיק יחיא להתחתן ולבנות בית,
ובית־המישפט התחשב בנימוקים
להקלת העונש שהביא בפניו ה סניגור,
אהרון ברוכין, והמיר את
העונש במאסר-על־תנאי.
השופט בנימין כהן, נשיא בית-
המישפט המחוזי בתל-אביב, תיאר
את יחיא כבריון שהעליב ותקף
שוטר, וראה את התנהגותו ב חומרה.
ואילו במיכתב שהוגש ל-
בית־המישפט כותב מנהל קבוצת
הכדורגל שבה משחק הנאשם, כי
יחיא הוא ״בעל תכונות אופי שכל
מנהל אגודה היה מתברך אילו כל
שחקניו היו כאלה״ ,ומוסיף כי
הנהלת הקבוצה עוזרת לשחקן
(המשך בעמוד )74
יף ולדתי בעיר קובן בשנת
, 1923 בחצר רבנים. אני
גרוש ויש לי בת. אני נגר במיק־צועי,
ועובד בבית-הספר כל הש נה
עם מורים וילדים. אני מיק־צוע
נגר גבוה ! אני גרוש אחרי
עשרים שנה, אני בך אדם לא שי כור,
לא שחק קלפים, אני בן־אדם
בריא, נקי, לא עצלן ולא קמצן.
אני איש־צדק, בן־אדם גדלתי,
עובד כל החיים, איו לי השכלה,
יש לי מיקצוע. אני עברית לא
יודע, כותב פולנית. בת יכולה
האשה. אני גרוש ארבע שנים, חי
לבד. אני פדנטי. לא כל אשה מו־צא־חן
בעיני. היא אומרת :״אשה
טובה, נקיה, אין לה הורים.״ אני
אומר :״יש לה ילדים?״ היא או מרת
״לא ! אין לה ילדים.״ או, זה
אני מחפש. בלי ילדים. אני אומר :
״נו, זה יהיה אמונה, יכולה לקחת
אותה ,״את רואה אותי, אני נקי!״.
נכנסתי, והיא אומרת (השדכנית)
:״בוא תיכנס״ ,היא (שרה)
יושבת ככה, רגל אחת תחת ישבן,
אני הסתכלתי כמה דקות ויצאתי.
השדכנית יצאה למדרגות ושאלה
!,ליוויתי אותה לתחנה
מרכזי ת, הלכת שמה
לעזאזל יחד איחה.״
לשים יד על התורה, לא קורא
עברית.
אני חשבתי מה יכולה שדכנית
לעזור לי מהרחוב? אני כבר בדק תי
העניין, תעזוב אותי עם שדכנים
היא אומרת, :בוא זה אשה
מפולניה. אני יכול להכיר לך אשד,
טובה׳ .אני אומר :״אני קודם כל
רוצה לראות סחורה.״ ככה אמרתי,
פשוט גברי. אני לא מאנשים חסי דים,
לא מודרניים, רוצה לראות
אותי :״ווס?״ אני אומר :״העיניים
אצלה עיוור, לא סימפטי, אין
סימפטיה שמה ״.היא אומרת :״בוא
תיכנס רגע.״
ראיתי נמוכה, חיה לה איזה בגד,
לא ראיתי צורה רגליים, לא חזה.
ככה חגית. אשה־חבית זה לא בש בילי
אני רוצה לצאת, היא אומרת
לי :״שב״ .ליוויתי אותה לתחנה־מרכזית,
חלפתי שמה לעזאזל יחד
איתה. היא אומרת :״אתה רוצה
יוסף פדינברג בן ה־ 58
באונס בתולה בת 47
711111711111 אתה פוגש? מחר תבוא פה״ .חשב תי
שזה לא בשבילי. זה ברוטא לית,
זה לא בשבילי. בשביל מה
אני צריך? אני גרשתי, יש לי
הכל טוב, ואני צריך זאתי אשהז
בשביל מה? אני צריך אשה חי,
זה לא חי, זה לא בשבילי.
אני אומר :״שרה דברי, מי את?״
היא להתחיל המילה הראשונה :
״מי אני? אני קדושה !״ הלכנו
יחד לסרט. שילמתי 150 לירות,
נותנת, פרא בן־אדם, אני אמרתי,
זה אשה בלי השכלה, זה אשה לא
פדנטי. זה אשה לא סכסי. בשביל
מה אני צריך אשה? לבשל? אני יו דע
לבשל. אני יודע ספונג׳ה, שירותים
לנקות לבד. כביסה, הבל אני
יודע. את רואה מי אני? לבוש יפה,
מיכנסיים לבן, ככה חולצה יפה,
בריא יוסף.
ישבנו ודיברנו ,״תראי שרה,
את יודע למה אני הולך אתך?
״בושה לפח שלי.
אני צריך לאנוס
בהמות כאלה י״
זזבל על הכסף. הייתי מדליק נרות
על הגוף שלה.
אנחנו ראינו קוף קטן בחלון,
היא כל הזמן מדברת קופיקו. שרה
יושבת שמה על אבן, יוציא מה תיק
שלה שני תפוזים קורץ״ ,היא
אומרת :״אתה רוצה אחד?״ אני
אומר :״שרה, אולי את רוצה לש תות?״
היא אומרת :״אני לא שו־
)ימה ברחוב״ .אני קניתי סוכריות
לקולנוע, שתי חבילות. אני אציע
סוכריה לשרה, היא לא לוקחת. אני
קחת. אני ככה שם יד שלי על
יד שלה, היא שמה יד, אני יד שלי
למעלה. היא קצת מחזיקה. אני
נתתי לה עוד סוכריה• היא קיבלה.
אני להגיד האמת. את לא ככה יפה,
אבל נו, אין לך ילדים, אין לך
הורים, אצלי גם כן אין. אני גרוש
אחרי עשרים שנה, אין לי אף אחד,
אני סבלתי בחיים, עזבתי הכל. זה
תנאי־חיים? זה בדואין ! תנאים
של פרא־אדם. אצלי את לא תעב די,
ככה בשפה רוסית .״את רוצה
להיות אשד, טובה?״ איי נותן
לה נשיקה בשפתיים, נתנה שפ תיים
מלא. אני רואה משהו לא
מפותח. לפי השדיים ראיתי, צמי גים!
אני אומר נכון, ראיתי אשד,
לא עברה שימוש ככה, חזה מלא,
גוף שלה תחתון אצלה מלא ככה
צמיגים. היא לא זריזה. לקחתי
בתולות בחיים, לא יודע מה זה
הבדל. הייתי יודע זקנה בתולה,
הייתי קיבל אותה לבית? ! מה
אני? סקלורזה יש להם בראש. אני
כך אמרה :״יוסף, בוא הביתה,
אני לא יכול לסבול שמש״ .נסענו
מכיכר־מושבות. אני חושב היא
מזמינה אצלה בבית. כבר אצלי
היתד, פעמיים, עכשיו תור שלה.
אבל לא? היא הולכת עם הסלים
לטכסי פתח־תקווה. בא הביתה, מדברים,
היא עוזרת לי, היא בלי
שאלות :״יוסף אני הולד מתרחץ״
״לכי מתרחץ״ .היא להוריד בגדים,
רוחצת אותו, שרה תחתונים
שחורים נפלו גם, תמיד שחור אצ לה,
תחתונים שחור נפלו. היא שמה
עושה משהו כביסה עם הבגד־ים,
אני הפכתי לצד שמאל בשביל
הכל חול. ואני עוד פעם בדלי. אני
לא מתבייש. ותליתי אותו על ה שמש,
והזה תחתונים שלה תליתי,
יש לה תחתונים אחרים.
חם לה, אני אומר את יכולה
להוריד את השימלה, היא להוריד
לשימלה. שרה ערומה לגמרי, הכל
;,היא הפסידה כ ל
הת״ם. לא •היה לה
גבר כמו אני״
לא ידעתי. ככה היינו עד החושך.
אחר־כך היא נסעה. אני הבאתי
לה טכסי, עכשיו היא נסעה.
היא הבטיחה לבוא בשביל לישון
אצלי. הגענו, עשיתי בוילר,
אשה צריכה מים חמים קצת. ישב
10*0
תובעת
שגידט
תעודות על בתולין
איבר אני מכיר שלה, יש לה פה
חתוך, היא מגלח, אני מכיר.
עוד לא דיברנו על להתחתן,
עוד לא דיברנו על רבנות. זה היה
אחרי שעה שתיים. וינטלטור עובד
פה, מיטה חדשה, אני ככה
לקחתי קצת אלי.״ נו שרד״ ״אני
עוד נשיקות ככה, ואני אומר:
״שרה, את אומרת נישואים, פעם
נו ,״את רוצה לאכול אולי? יש
לי מקרונים, אני לבד עשיתי עם
שלוש ביצים.״ לבד עשיתי, מקרו נים,
מרק טוב הכל. קצת אני אוכל
זה, היא טעמה רק, אני גמרתי
אוכל שלה. לפני זה אנחנו שתינו
משתי כוסות קריסטל קוניאק.
״תפתח טלוויזיה,״ פתחתי טל וויזיה.
מסתכלים קצת, הטלוויזיה
״אצל• לא היה בתולות
סניגור אורן
ב ת״ ם. לא
הכרה בעזרת שדכנית
נתתי לה מיספר טלפון שלי, יוסף
מספר הכל. יוסף יש לו בית, הוא
שובר קיר. יוסף אומר הוא בונה
מיטה. יוסף יש לו ידיים זהב. יוסף
י-גרוש, יוסף רוצה אשה בלי יל דים.
ילד לא יכול להיות אצלי.
למה גדלתי שלי ילד, אני אף ילד
לא מקבל. ככה אצלי בדם.
עברנו שמה אור ירוק ! שרה לא
זזה. אני אמרתי ביד, שרה לא
אותה ביד, היא אומרת :״רק ב פארק,
ברחוב לא אוהבת״.
בפעם שניה הלכנו לים. עם שני
ארנקים, שרה הולכת איפה שמה
יורדים בגדים, הרבה זמן, אני
כבר הייתי יכול להיות בים. שרה
יש לה נעליים חדשות על הרגליים,
היא הולכת ככה, כובע חדשה, בגדים
מבריק, שחור, חדש. היא סיפ רה
קודם על הבגד־ים הזה. אחר־
אל אותה ,״לא יוסף, חם לי, אני
מזיע״ .שמה מתרחצת, אומרת
ככה :״צמר־גפן, יש לי וסת מוק דם״
.אני אומר לה :״שרה ! את
ודע
מה 1יה הבדל״
אחד ככה לבדוק, אני מתאים לך.״
היא אומר :״הו״ ,אני אומר :״למה
את צועקת?״ ״אתה לא הדלקת
רדיו, למה לא סגרת המשקופים״.
וככה אני נשקה אותה יפה, ואני
אמרת :״שרה מה את ככה?׳ יש
לך טבעת שמה?״ אצלי לא היה
זה עובד בצורה ערבית, אני לא
סובל, שרה לידי. פיתאום ככה
שרה חם, הולכת להתרחץ. אני
חשבתי, תראה, היא הולכת אצלי
מתרחץ? פעם היא מתרחצת, עכ שיו
איזה אשד, באה אל גבר מ לוכלכת?
מה אין לה בוילר? שו־
יודעת מה, תקחי את הרגליים שלך,
מה את באה עם וסת אלי? שרה,
את עובדת כמו כל הנקבות, מספיק.
אני איש גרוש, אצלי לא עושים
קונצים.״ רציתי לגרש אותה, נתתי
לה צמר־גפן.
מה פיתאום היא באה עם הווסת
שלה? מה אומרים בעברית, מח זור
,״לפני שבוע את ככה, עכשיו
את באה עם וסת יש לי בן
בן 20 בלונדון״ ,היא אומרת. אני
אומר :״שרה, השניה את לובשת
ויוצאת מהבית, על המקום!״ אני
אומר :״שרה ! קחי דברים שלך.
אני לומד אותך לעבוד עלי !״ שרד,
הלכה לעזאזל. איפה אני שלחתי,
שמה היא הלכה .״לגהה לכי !״ היא
עשה קריזה שלה. היא שברה דלת
מהרדיו, אז זאתי משיגענע. היידה
דופקת בדלת. שרה באה .״מה את
רוצה?״ היא מספר לי ארנק...
כל המריבה ביננו בגלל היא
אמרה בן! שיקרה אותי! אני קי בלתי
אותה לאשה כמו אני ראיתי.
לא עם בן תוספת! יש לי, זה
עוול בשבילי.
היא באה עם כותונת־לילה. מה
היא באה אצלי? אשד, למיטה. ככה
פרה קונה בעיר בשביל בשר, לא
בשביל להסתכל על העור שלה.
עבדו עלי, אני חצי שנה לא יושן,
מלא עצבים! בושה לבת שלי. אני
צריך לאנוס בהמות כאלה? עכשיו
יהיה? 47 אני לא נגעתי אותה
אותו הלילה.
אותה צריך לעצור, לא אותי.
כבר חצי שנה אני משלם עבור זה
יומם ולילה. אני לא עושה כלום
בבית שלי. כבר חצי שנה אין מצב־רוח.
כולם יודעים בעבודה.
מד, את חושבת, אני הבאתי שרה
בשביל לרחוץ כלים? אני בדם
שלי איזה מפגר? אימפוטנט? אני
יכולתי להגיד לה :״מה זה אשד,
עם.וסת לעשות מיספר עם גבר
במיטה?״ זה ברוטאלי ! החוקר בא,
לוקחת תחתונים שלי אחרי אמבטיה.
מה אני חולה־מין?
למה היא מתלוננת עלי? שרה,
או היא פוחדת מהאיבר שלי, יותר
מדי גדול. או אולי רוצה לראות
יש לה ילד ואני מסכים עם ילד
לקבל אותה. סימן היא שווה מחיר
מלא. מתי היא אמרה ילד, אני
גרשתי עם כל המתח החוצה, צע קות
החוצה קיבינימאט! זה היה
בשפה רוסית. אולי היא מרגישה
הייתי בתולה, והיא כבר עשה מש הו
אתי והיא מפסידה• אולי היא
רוצה פירסומת?
היתד, בבוקר בבוקר לא אומרת
יש לה בן. הייתי היום נשוי. היא
הפסידה כל החיים. לא יהיה לה
גבר כמו אני. אני מתי מרחמן, זה
מרחמן! יש לי לב טוב יותר מדי.
היא הפסידה.״
עד כאן סיפורו של יום!)
פיינברג.
713
ב מ דינ ה
״רנו 14״ היא המכונית שבה יושמו
כל חידושי הידע והפיתוח
במתקדמים ביותר -דנו 14
היא הקניה הטובה ביותר
יש בה מנוע -
1218 סמ״ק,
מירווח פנטסטי
לנוסעים, מושבים אורטופדיים,
הינע קדמי המבטיח יציבות
ובטיחות,
צריבת דלק
חסכונית מאוד.
רדיוס היגוי מושלם -נוחה לחנייה,
ביצועים מרשימים, נוחות סלונית.
״רנו״-מקום ראשון במכירות בשוק האירופאי המשותף.
(המשך מעמוד )72
״בגלל התנהגותו היפה, ההולמת^ ,
החינוכית וכישוריו הספורטיביים״.
הנשיא גם התייחס לשינוי
שחל בחיי השחקן מאז פסק־הדין
ואמר :״השינוי הזה של הנישואין,
אינני יודע מה הוא מבשר,
אך אומרים שנישואין הם גורם
ליתר אחריות.״ לכן הפך את ה מאסר
למאסר־על-תנאי.
דרכי חיים
הדר.ב ש 3חיר
מגדת העתידות 7א סיפרה
שהזהב עתיד להיעלם
כאשר יצאו בני מישפחת ג׳אבר
מכפרם, טייבה, ונסעו להיוועץ ב־מגדת־עתידות
בירושלים, השאירו
את מרים עקאף חאג׳ לשמור על י
ילדיהם. כנהוג בכפרים ערביים,
לא לוקחים בייבי־סיטר, אלא מבק שים
מאחת השכנות שתשים עין
על הילדים.
אין לדעת מה גילתה מגדת־הע-
תידות לבני הזוג, אבל כאשר חזרו
היום, תודות להפחתת המסים
במחיר של 109/662 שקלים בלבד!*
* המחיר נכון ליום 25.3.81 וכולל מ.ע.מ.
בני משה 7ן1־ 10 תל אביב טל .333241.ירושלים טל .226491.חיפה טל 510296,721751.
שיפור נוסף
ברהיטי המתכת
הטובים ביותר
שיטת הגימור?.?.0 .
שהונהגה לאחרונה במפעל
רהיטי המתכת של ״הארגז״
היא השיטה המתקדמת,
המודרנית והמשוכללה
ביותר בעולם.
אין בישראל איכות, גימור
וצביעה של רהיטי מתכת
ברמה כה גבוהה.
בדוק, השווה ואמת עובדות
אלה לפני הרכישה.
שופט האג׳־ יחיא
השמרטפית חכתה
ר ח׳ החרש
הארגז
ת ל ־ אביב, טל 332231 :
אציל לרנר -רת׳ קרליבך 15ת״א ־ אחים המבורגר -רח׳ פינסקר 21פ״ת ס אלרים בע״מ -רה׳ יפו 44 חיפה ־
המדויד -רח׳ סמולנסקי 2נתניה 0א. ווליניץ -רח׳ הרצל 164 רחובות ־ וילשטין -רה׳ יפו 30 ירושלים ס
מרכז המדף -רח׳ מטלון ( 58 מרכז מסחרי) ת״א>־ כרמל -רה׳ קרליבד 10 תי׳א ־< מעיז בע״מ -רח׳ רוטשילד
61 ראשון לציון ־ לאוטמן ־ רח׳ נחלת בנימין 52ת״א ־ נחמיאם יצחק -רח׳ מקוה ישראל 22ת״א ס לנדאו
יצחק -רח׳ אחוזה 106 רעננה>־ סוכנויות הדרום -אשדוד ־ דורון גדרה -גדרה ־ הוכמן -מרכז מסחרי אילת ־
אעוני אל־חשאם ־ עזה>־ הארגז -רח׳ החרש 4ת״א ־ נין גון בע״מ ־ דרך העצמאות 61 חיפה ־< וסרמן את
קורצברג -רה׳ העצמאות 55 חיפה ־ הספר -רח׳ ויצמן 9נתניה ס אופק -רח׳ סוקולוב 72 רמת־השרון ־־
קרבי׳ן לנגב ־ רח׳ הרצל 70ב׳׳ש ־ ״מאיר״ -דרך השרון . 59 הוד־השרון ־ גזית -רח׳ אבן גבירול 98ת״א ־
סניפי קרבי׳ן ־< פויכטונגר -אחד העם 24ת״א י סניפי המשכיר המרכזי. לוי יעקב -טבריה. פסג׳ חמ״א.
למחרת לביתם, גילו בעצמם כי
מטמון מטבעות הזהב ששמרו ב תוך
חור בקיר נעלם ואיננו.
היה זה מטמון גדול. כל אוצרה
של המישפחה, שנשמר במטבעות
זהב, הוערך בכחמישה מיליון לי רות.
אחרי שהסתיימו בל החיפו שים
והיה ברור לגמרי בי הכסף
נעלם ללא שוב, התחילו בני ה־מישפחה
לחקור מי גנב את כספם.
החשודה הראשונה היתה השכנה
הטובה ששמרה בנאמנות כה רבה
על הילדים.
חומוס ומלפפונים. הילדים
העידו כי הם בילו בנעימים עם
הבייבי־סיטר, וכי היא שלחה אותם
מפעם לפעם לחנות להשיג עבורה
גרעינים, מלפפונים וחומוס. הדבר
הגביר את חשדם של ההורים והם
פנו למישטרה בתלונה נגד מרים
ובעלה, כי קשרו ביניהם קשר
לגנוב את המטמון.
כל הפרשה קרתה ב־ ,1976 אלא
שמרים ובעלה התגרשו ביעתיים,
וקשה היה לזמנם לבית־המישפט
בעת ובעונה אחת. לכן נמשך ה־מישפט
עד לפני כמה ימים. השופט
יוסף חאג׳־יחיא שמע את כל ה עדים:
ואת טיעוניה של הסניגורית
ליאורה פרנקל, שהסבירה לבית^ -
המישפט כי כיוון שהגניבה נת גלתה
רק למחרת, יתכן שהספיק
כבר מישהו אחר להיכנס לבית
(המשך בעמוד )78
ה עו ל ם הז ה 2273
הורו ס קופ
(המשך מעמוד )11
זכר והגקבה גם הוא מורכג מני־גורים,
וקמה לתאר את החיים
ללא שיתוף זה. לכן, מכל המזלות
הקוטביים דווקא הקשר בין
4שניים אלה עשוי להבליח. חייהם
לא יהיו נקיים ממריבות ואי־הבנה,
אולם הקשר הריגשי החזק
שיווצר, יחווה בסיס איתן ומוצק
כדי להקים עליו מישפחה.
והיא תשמש בסיס איתן לקשרים
ביניהם״
טלה עם קשת
שניהם שייכים למזלות-האש,
ויתאימו האחד לשני. אי-אפשר
לומר שהם דומים, ולפעמים קשה
להבין מהו מקור המשיכה בי ניהם.
אן העובדה קיימת, צירוף
כזה ניתן למצוא כמעט ״שלושה־
טלה עם עקרב
שניהם נשלטים על־ידי כוכב
מארס, שמבטא רצון חזק, סיפוק
מהיר של המאוויים האישיים,
ולפעמים קושי לוותר ולהתחשב
בבן־הזוג. למרות שאותו כוכב
שולט בהם, הם לא דומים באופיים,
ולא יהיה להם קל להסתדר
האחד עם השני. על״פי״רוב
בן עקרב מתייחס ברצינות רבה
לקשר בינו לבין שותפו לחיים,
והטלה רוצה לחנות מכל רגע,
ולפעמים מרשה לעצמו חירות,
^ שעלולה להכעיס ולהרגיז את ה עקרב.
אן אם בכל־זאת יחיו
יחד, הטלה יעדיף לוותר לעקרב,
ולתת לו להיות שליט בלעדי, כל
זמן שלא יגביל אותו ויכבד את
רצונותיו. כאשר תהיה להם מטרה
משותפת, הם יתמידו בה,
סוק איש-איש בענייניו. הצורן
לחרוג מהשיגרה ולצאת להרפתקות
מסוכנות, וכן המשיכה לספורט,
משותפים לשניהם. והעיקר,
הם אינם משתעממים בחברת
עצמם.
טלה עם גד
טלה וגדי נמשכים האחד לשני,
אולי בגלל הניגוד החזק
דברים בקלות, והתייחסות שאינה
די-עמוקה לעומת התייח סותו
של בן גדי, כל אלה גורמים
לאי-הבנות, סיכסוכים ומריבות
ביניהם. בדרך־כלל הראשון
שישלים ויוותר יהיה בן גדי, שיהיה
מוכן לסלוח בכל פעם מח דש
לשיגיונותיו של הטלה. לעו-
מת־זאת, האופטימיות שבה ניחן
הטלה, עוזרת לגדי לעבור תקופות
של קדרות ועצב, ולהביט
בני מזל טלה אמיצים, תקיפים !תוקנו׳,
שלווים, בעלי מישמעת עצמית ומשרים בטחון
עשר בתריסר״ .הסיבה העיקרית
לכן, שהם בכל״זאת מצליחים
לשמור על קשר כזה, היא שהם
אינם מגבילים את עצמם ואת
זולתם. החופש חשוב להם. כא שר
רצונותיהם מתנגשים, איש
לא מוותר. הפיתרון יימצא רק
כאשר לא יתעקשו, וימשיכו לע
הקיים
באישיותם. הטלה, שאה-
בת״הכיבוש מדרבנת אותו לנסות
לכבוש את היעד הקשה מכולם
— את הגדי, מתעקש ונלחם,
וכשהוא משיג לבסוף את בן-
הזוג שעליו נלחם, הוא מוצא
גישה מאוד שונה משלו לחיים.
יצר־ההרפתקנות, היכולת לקחת
ג ץ \ז \ דנצדצצ \ \1לצ־ל
צ ד סי ב ב
על העולם שוב בצבעים עליזים.
טלה עם דל
התאמה טובח יכולה להיווצר
ביניהם• אישיותו הדינמית של
בן טלה, והיוזמה שבה התברן,
יגרמו לשיתוף־פעולח חיובי. ה
טלה
עם דגים
בשותפות מסוג זה ירגיש עצמו
בן דגים פגוע בדרך־כלל, אן מלא
תיקווה שהעתיד יחזיר לו את
מה שהיה לו בעבר. הטלה רגיל
להתלהב מכל קשר חדש, נחנה
מההערצה ומהסכמה של בן־ה-
זוג לכל מעשיו, ולא במהרה ינטוש
ויעזוב, כהרגלו. ולאחר זמן,
כשההרגל יהפוך את הקשר לק בוע,
יתכן שיחושו שניהם בהבדלי
הגישה ביניהם. בן-דגים, ה אידיאליסט,
הרגיש וחקנאי, לא
יוכל לסלוח להרפתקות הקצרות
והחולפות של הטלה, ולא יוכל
להבין ולשכוח. ואילו בן טלה
לא ירצה להתייחס לרגישויותיו
המרובות של בן דגים. הוא יתעייף,
זה ימאס עליו, והדבר עלול
לגרום לניתוק הקשר.
גם השנה ארגנה חברת דיזנהויז בשיתוף עם ארקיע
טיסות קבועות ומובטחות -ישירות לאי •!<05 שביוון.
אנו ממריאים קבוע בכל יום ב׳ ,בשעה
10.00 בבוקר -תמיד ישירות ל־ 08א,
הנופש ב<05 -ו מתחיל כבר בטיסה
וכבר בצהריים אתם על שפת הים
בשמש המלטפת, פותחים שבוע
בילוי מרתק, בבתי מלון מעולים
עם בריכות שחיה,מתקני ספורט
שונים ואפשרויות בידור רבות.
בואו לחגוג איתנו את
הטיסה הראשונה ב־ 13.4.81
ואתם מוזמנים למסיבת
ליל הסדר ב18.4.81 -
מחירים מיוחדים לילדים.
טיסות ישירות -לבועות
ומובטחות בכל יום ב׳
בבוקר. מתקבלות הזמנות
לכל העונה .
* * גו ז גו גו לזש ־
ד *05ג\\זג0
לעצום את העיניים ולחלום,
לראות את החולות הלבנים,
לטבול בים הבדולח
הנושק להם
לעבור בין מקדשים עתיקים
והרי געש מלאי מסתורים,
לסעוד ארוחות נפלאות
בטברנות לצלילי
בוזוקי
לצאת לציד עופות
בנופים טבעיים
פקחו את העיניים.
אתם באי . 1<05
דלי יבריק ברעיונותיו המקוריים,
ובעוד הוא מדבר ומתכנן, הטלה
כבר יבצע את הרעיונות בצורה
מושלמת. הרצון להרפתקות חדשות
מלהיב את שניהם. ויחד
יבנו לתם חיים שבהם ירבו בנסיעות
ובטיולים. שניהם ייזהרו
מלהגביל את האחד את החירות
של השני, וביתם יהיה חמים ונעים,
והאווירה בו אופטימית.
עירי5
יג די
הרשמו בהקדם.
ו £מ13
קוי ת עו פ ת
ישר אליים ב ע״ מ
דיזנהויז ב ע״ מ
משרד ראשי: רה׳ בן ־י הו ד ה , 21 טל. 652140 .
טגיפי ם: רה׳ בן ־י הו ד ה . 33 טל. 652676 .
רמת-גן, בניין בורם ת הי ה לו מי ם, טל. 266222 .
ירו שלים: רה׳ ש מ אי ,9טל. 246868 .
* אלפי הישראלים שכבר היו איתנוב0 $ -א
ובכל משרדי הנסיעות בארץ
ורשבסקי * סריליך /קורן
כפוף ל א שור מנ הלהת עו פהה אז ר חי.
חן העולם הזה 2273
טרמפ
לח״ד
נתיבה בךי הו ד ה; ״מילתמת ה שיחרור הי ת ה נגד
הבריטים. לא בלענו את הסיפור הזה של שינאה בזאת נגד הערבים...
הבחורינ £הצעירים. בני 1שמונדדעשרה ותשעיעשרה. נהרו. ו בתולים...
לפני 1שהבינו את ה ח 1י ם הם נ תג ואותםלמולדת
נורמאן
מילחמה וחלום
נוניבה כ ן ־ יה ודה ( )53 נולדה בתל-
אביב, למדה בגימנסיה הרצליה, התגייסה
לפלמ״ח למחרת השבת־השחורה (.)1946
במילחמת־השיחרור לחמה עם הגדוד ה שלישי
בחטיבת יפתח בקרבות הגליל־העל־יון.
למדה פיסול בבצלאל, נישאה ולמדה
אמנות באוניברסיטת לונדון. אחר־כך למדה
באוניברסיטה העברית, לשון ובלשנות, אך
גמרה עם האוניברסיטה ולא את האוני ברסיטה.
עבדה באנציקלופדיה העברית.
החל מ־ 1959 ליקטה וכירטסה את הער כים
למלון עולמי לעברית מדוברת, שראה
אור ב־( 1972 בשיתוף עם דן כ ן ־ אמוץ ) .
בימים אלה ראה אור סיפרה — 1948
בין הספירות (בהוצאת כתר).
את הדברים הבאים סיפרה כתיבה
>״תיבה״) בן־יהודה
לנמר של נייר -
י • תיכף אחרי מילחמת השיחרור,
כאשר לא היתה לי עבודה ולא קיבלו
אותי בשום מקום, היו כאלה שהציעו לי
לעשות קפיטאל מהחוויות המילחמתיות
שלי. באו והציעו לי לשבת ולכתוב ספר.
אפילו נתתי להם דוגמות• אבל אז לא
היה כמו היום, היו כותבים דברים כמו
״האבנט אל המ״ם־פ״א ...האם יבינני״,
והיה קרב עם חמו״לים על המ״ם־פ״א
ושאר בעיות מסוג זה. ניסיתי לכתוב ברצי נות,
אבל כלום לא יצא מזה. העברית של
אז לא היתה שפה מתאימה לתיאור חוויות-
קרב נוסח הערומים והחתים של
מילר או שיח לוחמים שעשו אחרי מיל-
חמת , 1967 ושנראה לי מסורס, לא־אמין
ולא־אמיתי.
• ישנן עוד סיבות שעצרו אותי אז
מלכתוב. אנשים אומרים שבדרך כלל צריך
פרספקטיבה. אבל הבעייה האמיתית היא
שצריכים קוראים. בני דורי לא מעניינים
אותי — אני לא כותבת לבני דורי. ולכן
הבעייה שלי היתה קוראים. היו לי גם
מעצורים רבים לבטא את עצמי בעניין
המילחמה, ועד ליום־העצמאות ה־ 30 לא
התראיינתי. היה נדמה לי, שאיש לא
יאמין בכך שיש בכוונתי להביא בפניו את
המסר של ההרוגים. אבל בשנת ה־ 30ל מדינה
התחלתי להיכנס לעניין הזד .,היה
בי איזה פחד שהכל ילך לאיבוד. הפחד
שכל מה שישאר מהפלמ״ח יהיה ספר
ביותר מדי מישורים באוכלוסיה. לא מס פיק
שבכל העולם יש הבדל ביו האוב־לוסיה
של הגברים לאוכלוסיה של הנשים.
המצב הוא כזה, שכאילו רק הגברים יכו־
הפלמ״ח, הוא הלך בשדות והם יגיעו מחר.
נתן שחם, משה שמיר
חכמים כאלה.
ואחרים.
אני לא אומרת שמה שנכתב עד היום
אין לו כל ערך. אבל זה כל כך חד־צדדי,
כך שגם הקול שלנו, של הלו חמים,
צריך להישמע. וזאת למרות שב־
1948 לא חשבתי שהם סופרים חרא. הייתי
אז יותר מדי פישרקה, וחשבתי שאני איד יוטית
— והאמנתי שהם סופרים טובים
מאוד. אבל כאשר שאלתי אותם, מדוע הם
לא ממשיכים לכתוב, אז הם אמרו שהם
צריכים פרספקטיבה. אז חיכיתי 30 שנה
לפרספקטיבה.
• 1והיום העברית כבר מתאימה לפרס פקטיבה
הזאת. יש מקום לזה, והאנשים
של היום רוצים לשמוע את הסיפור ה אמיתי
של תש״ח. יש יותר מדי חציות
נרניכה (״וניבה״) כן־יהו־דה
הם נתנו את הגוף שלהם למולדת
1^ 3אחד נגד אחד, כמו בסרטים של המערב הפרוע
בסיפרה האישי והתיעודי של נתיבה בן־יהודה — 1948 בין
הספירות (ראה: מונולוג) היא מציגה את גירסתה לסיפור־האגדה
המפורסם אודותיה במילחמת־השיחרור, כאשר ירתה ופגעה באו טובוס
מלא ערבים. אז נולד הכינוי שלה :״השד הצהוב״.
בין השאר כותבת בן־יהודה:
ן הכדורים עברו הרבה מעל הראש של הבורחים, ושלי.
אבל חיו הרבה מבין הבורחים שהיו עם נשק שלוף,
^ ר בעיקר אקדחים, אז פתאום הם ראו אותי ואת זאביק,
המבטיח שלי, ולא ידעו כמה אנחנו, אז הם התחילו לירות
במו משוגעים, ישר עלינו, מ־ 10 מטרים, תופשים עמדות בטלעים
ו — יורים! ובאים עוד ועוד! והמקום הזה, איפוא שהם
נתקעו, לא רק שהם ניתקו אותנו מהכוח שלנו העיקרי,
ומהנסיגה שלנו, אז הרי גם אני מוכרחה להחזיר הביתה את
החוט״חשמל! אי״אפשר אפילו להעלות על הדעת לחזור הביתה
בלי החוטי״חשמל. והם שוכבים ממש על החוטים ! בדיוק
באמצע. על החוטים ! התחלנו, אני והמבטיח שלי, זאביק,
לירות עליהם בחזרה, אני בסטן, והוא ברובה. והסטן — תת
מקלע, האונזערע״ארבייט׳ — ברגיל, ירה בדור אחד, ו — פק !
מעצור. לא עובד יותר. מה שלא עשינו — לא ירה. אז נתתי
לזאביק את הסטן, ואמרתי לו שירוץ אחורה, שיתרחק מה
שאפשר מכל העסק, במעלה ההר, עד שהוא ייצא מהאש,
ואז שיחתוך את הכביש, יטפס על הצוק, ויצטרף אל הכוח.
ואני — נראה בבר מה יהיה אתי• הצלחנו להרוג את הרא שונים
שראו אותנו וירו עלינו, אז אלה שבאו אחריהם —
נבהלו. אבל מרוב רעש, מרוב מהירות, אף אחד לא ידע מה
אש, איפה אש, מי יורה, מאיפה באים הכדורים. אבל כשרואים
הרוגים שוכבים, במקום שתשבו ששם יהיה בטוח — נבהלים.
אז חם ממש קפאו. עומדים גלוי, לא תופשים מחסה. ויורים,
ויורים. אחרי זה התקרבו אלי, ופתאום ראו אותי, אבל בבר
לא יבלו לחזור, בי אחריהם באו עוד, ועוד. נו — אם מיל־חמות
נפוליון, אז מילחמות נפוליון. אחד נגד אחד. במו בסרטים
של המערב הפרוע• אם יורים עלי — אז זה בכלל דבר אחר.
ג 76
אם הם, מתחילים׳ ,אז אין שום בעייה. תפשתי מחסה טוב־טוב
בחזרה, מאחורי הסלע שלנו, שהכרנו אותו אישית,
מהלילה, מהשעות הארוכות שבילינו־יחד, ופתאום היה לי
המון זמן, למי שיש יתרון יש גם המון זמן. יכולתי לחבות,
אז חיכיתי. יכולתי להכניס כדור אחד ומהר לירות, או למלא
את בל המחסנית. רוב ההרוגים נפלו לכביש התחתון, למטה,
ועכשיו אלו שבאו אחריהם לא ידעו ממה, חשבו אולי ההם
קפצו, נצלו. אז הם ירו עלי — ורצו הלאה, גם כן לקפוץ
למטה. והיו במה שרצו ישר, בלי להתכופף, בלי להביט אחורנית,
רצו ורצו ורצו, ויצאו מכל הכדורים בלי אף סריטה, והגיעו עד
למטה, למטה, לכביש החולה. ביניהם היתה גם אשה אחת.
יריתי עליה, באמת שיריתי, מה יש, אני אוייב — והיא לא ז
ואם היא היתה באוטובוס של חנג׳אדה, אז מה היא עשתה
שם ! אבל לא פגעתי. היה נורא קשה לכוון עליה• היא בל
כך היטלטלה מצד לצד, שפשוט אי־אפשר היה לכוון. בטח
בגלל העקבים הגבוהים של הנעליים שלה. בסוף, היה סוף.
אף אחד לא בא יותר, אז קפצתי ורצתי אל המוקש, כדי
להוציא את החוטים מהחומר נפץ. כדי שאפשר יהיה לקחת
הביתה את חוטי״החשמל, ובכה, בערך ממרחק של איזה 30־40
מטר מהמוקש, פתאום אני רואת את הענק הזה, זה —
העיקרי, שאותו היינו צריכים להרוג, חאמד, זה שחיינו צרי־בים
להיות בטוחים שהוא באוטובוס, ושהוא ייהרג. אני רואה
אותו עם תת-מקלע משונה ביד. מעיל שחור ענק, מתנפנף, רץ
על המעקה של הסיבוב, המעקה חזה בנוי מאבנים שחורות,
אבני גזית, ומלמעלה הוא היה שטוח ורחב, איזה חצי מטר
רוחב, במו חומה. למה הוא רץ על המעקה ז אלוהים יודע.
הבי מתקבל על הדעת שהוא פחד מ״בובי־טרפס /מוקשים באלו,
פרסוניים, בי הרי הוא היה חבלו• וזה נבון שהיה צריך לשים
מוקשי־נעל בשולי הכביש, משני הצדדים. פשוט לא היה לנו.
אז אני מהר עזבתי את החוטי״חשמל, דרכתי את חרובה,
כיוונתי מעויינת, לא לקחתי צ׳נסים, יריתי, והחאמד _ _
הזה פרש את הידיים לצדדים, ועף למטה, עם 1
צרחה נו ראה
לים לבלוע את הצרות הלאומיות, מפני
שמה שהם ידברו עם הנשים כאשר הם
חוזרים הביתה — הן לא תבנה מזה כלום.
הגבר שהיה במילחמה לא מסביר לאשתו
דבר. ואשתו לא מבינה מה פתאום הוא
קופץ בלילה מחלום. קופץ מהסיוטים. לכן
הוא גם מכניס את הבוהן שלו למיב-
נסיים ואומר לאשתו :״מה את מבינה״,
וזה נותן לו כוח.
האוכלוסיה שלנו חצוייה בין אלה שהיו
בשדה־הקרב לבין אלה שלא היו שם. אבל
אני טוענת שלא היתה אף פעם בהיס טוריה
הפרדה בין עורף לחזית. אף פעם
בהיסטוריה לא היה מצב שחברה יכולה
להגיד שהעורף לא מעורב במילחמה. חוץ
מהמילחמות שבהן השתתפו שכירי־חרב.
• אם לנקוט לשון של היפוך, אני
כתבתי את הספר, מפני שאתה שותף
למילחמה אפילו אם ישבת בשקט בתל-
אביב. מפני שאז זו חברה לא דמוקרטית
ואתה לא תוכל להחליט החלטות בלעדי.
אני מוסיפה ואומרת, מוסיפה ושואלת: איך
זה קרה שבארצות־הברית דעת־הקהל הפ סיקה
את מילחמת־ויאט-נאם? מי ערב
לי שהספרים שהתחילו ברימארק, ואחר*
כך בנורמן מילר, לא עצרו את המח שבה
שבביזבוז ובחוסר התוחלת שבמיל־חמות•
אז מדוע שלא נדע את הדברים
האלה גם כאן, ועוד היום, כאשר אנחנו
כבר מתחילים להריח שלום. חשוב מאוד
שאנשים יבינו את זה.
>• יש עוד נקודה. אתה פוגש באדם
ששוקל אם להמשיך להיות אזרח בארץ או
לא. ילד שגדל כאן בארץ צריך לדעת מה
מחכה לו. אבל כאשר הוא שוקל את שי קוליו
אם להיות כאן או לא, האם הוא
יסתפק בספר הפלמ״ח ובשיעוריי־ההיס־טוריה?
האם ספר הפלנו״ח יסביר לו,
לאותו צעיר, מה היה כאן? גם ילקוט
הכזבים לא יסביר לו.
#בארצות־הברית לפני מאה שנה שפ כו
אנשים מ־ 70 ארצות בארץ אחת, במו בן
שהיה להם ניכור. מי יודע, אולי השו דד
המפורסם ד׳סי ג׳יימם דיבר אנגלית
באקצנט פולני. ועוד עם שטח כזה, הרי
שכל שניים שנפגשו פתרו את כל הבע יות
שלהם בשליפה ובמילחמת-אזרחים.
תראו מה יצא מזה בספרות, בקולנוע. כל
האגדות של המערב הפרוע. איזו תרבות ״*י
שלימה פרחה על העניין הזה. ואצלנו, פה,
שפכו אנשים מ־ 70 ארצות, אבל כאן זה
כמו מיגרש־חנייה של קירקס, בו כל שני
אנשים נפגשים לפחות עשר פעמים ביום.
כאן אתה לא יכול להיות זר. אתה לא
יכול ללכת לאיבוד. נכון שגם לנו היו
בעיות — מצד אחד בעיות של ניכור
ומצד שני בעיות של תקומה — ובכל
זה היו מעורבים בפנים בני־אדם.
אבל איך זה קרה שכל זה לא שימש
חומר לספרות? לספרות נמוכה? לספרות
בלשית? למה? הנה, האנשים שנולדים כאן
בארץ קוראים אינפורמציה מהסוג שעד
1948 היו לנו 6,000 פרות ומאז יש לנו
600 אלף פרות. עד שנת 48׳ היו לנו כך
וכך דונמים, וכוחותינו התקיפו מפה והת קיפו
משם• אבל זאת לא אינפורמציה
שתרבות מחנכת מנצלת אותה כחומר. לא
מזכירים גם את האיש בכוחותינו, את
אותו איש שהיסס, שלא היה לו איפה
להשתין. את האיש שכעס על המנהיגים .״
אנחנו מוכרחים את הממד האנושי. את
הממד הקטן והמצומצם.
>• פעמיים עברתי את חוויית חירבת
חזעה. הפעם הראשונה, כאשר הסיפור הת פרסם
ועשה את כל הרעש. אז אני הר־
גשתי -,ואני מדברת ב ש מי: לא מספיק
שאני עשיתי את הדברים האלה, הנה בא
הסופר והנביא ס. יזהר ואומר: הרצחת
וגם ירשת ו הרי לא היתד, עמדה שהס בירה
אותי או הצדיקה אותי. ראיתם מה
הרגתם ערבים ונכנסתם ל־שעשיתם?
בתים
שלהם ! מה אתה מספר לי, לא
ידענו את זה? ! ציפיתי לדברים אחרים
מבן מישפחת סמילנסקי, מישפחה ש נתנה
לנו את המודל לגדול עליו.
המודל שלנו ושל השומר היה הערבים.
אהבנו אותם אהבת־נפש. הישווצנו בזה.
לקחנו מהם את המודל של הצבר. תיקינו
אותם. פל סולם הטיב שלנו היה לקוח
מהם .״הוא חיית השדה כמו הערכים״ ;
״הוא עושה את הקפה כמו הער כי ם״;
״מקכלי־אורחים כמו ע ר כי״; ״הוא נשרף
כשמש כמו עולה חדש מפולניה הולד
יחף כמו ערכי על ה קו צי ם״; ״הוא יכול
לככות סיגריה כעקכ כמו ערכי״.
ואיך שהערצנו את המסתערבים. אנחנו
לא בלענו את כל הסיפור הזה. מילחמת־ר,שיחדור
היתד, נגד הבריטים. לא בלענו
את הסיפור הזד, של שינאה כזאת נגד
הערבים, שפתאום נהיינו קולוניאליסטים.
הרי בעיני הבריטים היינו ״בלאדי נייטי-
בם״ ואכלנו את זה. אנחנו גם לא היינו
במילחמת־ד,שיחדור מעטים נגד רבים.
היינו הרבים מן היום הראשון של המיל־חמה,
ורוב הפאשלות שהיו, היו שלנו.
הערבים לא התגלו כגיבורים גדולים. אני
גם לא יכולתי להבין מדוע הערבי בא
ממצריים להילחם בארץ־ישראל. גם הוא
לא הבין. אני דיברתי איתם במחנה
שבויים, וגם השבויים המצריים שדיברתי
איתם לא הבינו את זה. ובין אי־ד,הבנות
הללו, אנחנו מחכים וממתינים שסוף־סוף
יהיה סופר שיבוא ויכתוב את הסיפורים
מהמילחמה כמו שהם. ואז בא ס. יזהר,
וכולנו ידענו מה זה סמ״ך, שהרי התחנכנו
לאורו של חוואג׳ה סוסה (כינויו של
משה סמילגסקי — דודו של יזהר
ספילנסקי) .והוא מתנשא לרמה של צי ניות
קארדינאלית. הוא בא ואומר לי שאני
רצחתי וגם ירשתי. באמת יפה מאוד
מצידו. חוץ מזה שאני הרי הבן־אדם שהיה
בקרבות, וקרא את הסיפור והרגיש שחסר
פר לא היה בקרבות. הרגשתי שהוא לא
נתן ביטוי למה שקרה באמת.
! • המכה השנייה היתה, שאחרי כל
הרעש שעשו לסיפור בטלוויזיה, הרי שלר אות
את הסרט זה היה ממש כמו לראות
בדיחה זולה. אפשר לחשוב שאנחנו חיים
בוואקום. שאנחנו חיים בעולם שלא היו
בו סרטים על מילחמת־העולם ועל מיל־חמת־ויאט־נאם.
על מה לא היו סרטים.
אם היו נכתבים סיפורים ומוסרטים סרטים
בכמות ההכרחית, הרי שהסיפור של חיר־בת
חזעה היה יוצא פשוט ועלוב. הרי
אין לו עומק ואין לו כלום.
<• היתרון הבולט שלי ב־ — 1948 בין
הספירות הוא שאני רואה את מילחמת־השיחרור
משני העולמות. אין לי את ה קשיחות
שיש לגברים. את הקשיחות שהם
צריכים לבלוע ולשתוק, כי כל זה הוא
חלק מתוך האימאז׳ של הגבורה שלהם :
אני גיבור ואני קשוח. אבל מצד שני
הייתי בפנים במילחמה. אני מתכוונת ל תופעה
מאוד מוזרה. בדומה לבני גילי
האחרים, אני הייתי פתוחה למין עוד הר בה
לפני שהלכתי לפלמ״ח. זה היה חלק
מהיצר לצאת מהבית וללכת להכשרה.
היד, לי בראש מהדמויות של הגיבורים
של הפלמ״ח שבאו לגייס אותנו לפלמ״ח.
אני הייתי בטוחה אז שבעיית החופש
המיני תיפטר כאשר אלך מהבית לפלמ״ח,
וכי הייסורים של הבית יחלפו להם. הייתי
בטוחה שגם המין כלול בזה.
אבל הנה הגעתי לפלמ״ח, ומצאתי את
עצמי בחברה שהאיסורים המיניים היו בה
יותר חריפים מאשר בעיר. מי הפריע לנו
לקיים חיי־מין סוערים. הרי אף אחד לא
השגיח עלינו. אז למה לא נהנינו מהמין?
כי היה מין פוריטאניזם. הבנות היו הר בה
יותר פתוחות לנושא המין מהבנים.
אז איד נפתרו לבסוף הבעיות הללו?
היא הלכה עם המ״ם־פ״א, שהיה יותר מבו גר,
עם חברי המשק הוותיקים יותר. אבל
הבחורים הצעירים בני ה־ 18 וה־ 19 נהרגו
בתולים, ולפני שהם הבינו את החיים, הם
נתנו אותם למולדת. הם נתנו את הגוף
שלהם למולדת לפני שהם נתנו אותו
למין. הם כמו תינוקות שלא גמרו לגדול.
ובספר הזה אני מביאה את הסיפור שלהם,
כפי שאני ראיתי אותו בשדה-הקרב.
בחטף
כאב מוות
רפי ירדני, יליד פברואר , 1950 הת חנך
בקיבוצים בית־אורן ואלונים, חי חיי
יסורים של גוף ונפש, ובטרם מלאו לו
29 שנים שלח יד בנפשו. במשך קרוב
לעשור מחייו חיבר קובץ של שירים, עלי-
רפי ירדני
להחליף את החיים ואת התקליטים
הם היה שוקד ומלטש. בימים אלה ראה
אור קובץ שיריו אני לא עוצר שהוא
בבחינת מראה לעוד נפש שחייתה ונמו גה
בכאב המוות. שיריו של רפי ירדני
אולי אינם שירה הופכת עולמות, אך יחד
עם זאת הם מתעדים נפש מייוסרת עד•
מאוד.
הקובץ נפתח ב״יצאתי לאוויר העולם
שטוענים שמאז תזדהם ביום שלג שבימים
ההם היה עדיין זאת אומרת דבר נדיר /
ונפלתי לאלתר במלכודת הבל תי נמנע ת
של המכוערות האנו שית /מאז התקדמתי
מדחי אל דחי בקצב הולד ומהיר /הס תבכתי
נוא שות כקורים הדביקים של רי״
קנותי האישית ירדני הוא בבחינת מני של
מכאובי־נפש הנפרשת ב פה
שיריו,
בעצב הולך וגדל :״אם אין ברי רה
/צעקתי בסערה /צ ריו להחליף את
החיים /ואת התקליטים
מתוך שברי שירים ורמזים מתברר ש רפי
ירדני היה כבול בכלא-מרצון שבו
כלא את נפשו. והוא מקשה קושיות, אותן
הוא מנסח בשירו שאלות בנות זמננו כמו
״...כמה גלולות שינח עליו לקחת מדי
לילה כדי לשפר את סיכוייו להירדם /
כמה אכזבות עוברות לסוחר עליו לשלם
לאחר הפיחות תמורת חיסון מקיף מפני
האשליות למיניהן /כמה קינאות עיוורות
דרושות לו לפני שהוא תופס את חוסר
התועלת שבהן כמה יחידות־אנרגיה
עליו להשקיע כל שעה כדי לא להישאר
לבד /לכמה אצבעות זקוק אדם כדי
לספק אשח משוחררת ממוצעת ומילבדן
לכמה סבלנות כמה מנות של מוצר־ראייה
מוחלט דרושות לו כדי מול
המראה /האובייקטיבית לטבול את כי עורו
/בכמה אפשרויות שונות עליו לב חור
לפני שהוא מבין כמה כולן דומות /
לכמה ידיים מנוסות זקוק אדם מצוי בימים
טרופים אלה כדי לתלות את עצמו
מתוך הנפש המיוסרת מוביל עולמו של
רפי אל העולם הסובב אותו, כפי שהוא
רושם בשיר אדם לכל בוקר בוקר לכל
אדם כל בוקר זורח אותו אדם תנו עות
ידועות מכבר /מגיים תיאבון אחר
לזוועות של יום חדש מיותר /נשבע
חגיגית עיתוני הבוקר הזה לסרב לק רוא
/לא לשמוע, את נבי אי האתר חד שות
השעה ההיא הזו /הרעה מה נ ש תנה
ונשאר כשהיה מתי תגמור לפרוץ /
הנחמה הנוכחית הבאה מסכיב לשממה...״
* רפי ירדני — אני לא עוצר !..הוצאת
קיבוץ אלונים, בשיתוף הוצאת הקיבוץ
המאוחד ; 47 עם׳ (כריכה רכה).
חו ק זכויות יוצרים חדש * נ שזת
סימנון * מיןורבי ־ בזבד * ״ו מגנס
בקאהיר * אברה ם שלזנסקי זוהורו 10ט יקה
שר־המישפטים מינה את הפרופסור יהושע וייסמן מן הפקולטה למישפטים
באוניברסיטה העברית בירושלים לי ד ר הוועדה לבדיקת הוראות החוק המתייחסות לזכויות
יוצרים (קופירייט) .חוק זכויות היוצרים הנהוג כיום בארץ הוא חוק אנגלי ישן מ־, 1911
שבוטל באנגליה לפני שנים רבות ו הסופד הצרפתי ג׳ורג׳ סימנץ כותב בימים
אלה את זכרונותיו, והוא מבטיח :״הם עלולים לגרום הלם לאנשים. ניהלתי אורח-
חיים הנחשב למזעזע, אך אינני מתבייש בו הסופר טען כי שכב עם 10,000 נשים
ומוסיף :״זאת תהיה מעין אוטוביוגרפיה עבה ביותר ! לפחות בעובי של התנ״ד
הוצאת ספרים שיוצגה בכבוד ביריד הס!
הבינלאומי ה־ 13 בקאהיר היא הוצאת
מגנם. מנהל בית־ההוצאה, יהושוע כן״
ציון, הכין לידיד תדפיס ממאמר שנת פרסם
בכתב־העת סקופוס, ובו דיווח על
הפעילות של האוניברסיטה העברית ב חקר
האיסלאם. אלפי עותקים של התד פיס
נחטפו מייד 1רשימת מחברים
בידי
של רבי־המכר בעולם נערכה
סאטרדיי רביו האמריקאי. המוליך ברשימה
זו הוא הרולד רוכינס, שספריו נמכרו
עד כה ב־ 200 מיליון עותקים. במקום
השני כרכרה קורטלנד בת ה־ ,79ש גיבורות
סיפוריה מאבדות את בתוליהן
רק בעמוד האחרון. ספריה של קורטלנד
נמכרו עד כה ב־ 150 מיליון עותקים.
קורטלנד היא גם הסבתא החורגת של
ליידי דיאגה ספנסר, מי שעתידה
להיות מלכת בריטניה, בחירת ליבו של
הנסיך צ׳ארלס. במקום השלישי, עם 130
מיליון עותקים, נמצא אירווינג וואלס.
אחריו, עם 110 מיליון עותקים, סופר-
ר,מערבונים לואי לאמור ו • #לפני
כשבועיים נערך פסטיבל תרבות ואמנות
מצרי באל־עריש, בנוכחות שר־ה,תרבות
המצרי מנצור חסן. במהלך ארבעת ימי
הפסטיבל הוקרנו סרטים ומחזות, הושמעו
יצירות מוסיקליות, כולם פרי יצירתם של
אמנים מצריים ו ברשימה של אברהם
הגורני, במוסף הספרות של על
המשמר, תחת הכותרת ״מדוע גנז שלונס־קי
את שירי האהבה? ״ מכביר המחבר
מילים רבות תוך התעלמות מהסיבה ה אכרהם
שלונסקי
עיקרית לגניזה. הסיבה: נושא סידרת
גניזה טראגית
שירי אהבתו, רעייתו הראשונה, התאבדה
בתל־אביב בשנות ד,־ .30 במשך שנים ני סה
שלונסקי להעלים פרק זה בחייו, ודומה שגם אחרי מותו יש מי שממשיך במלאכה #ו •
מנגינת הזיקית, סיפרו החדש של טרומן קאפוטה, מכיל גם וידויים אישיים מרת קים.
הסופר אינו מסתיר בווידויים אלה את חיבתו לגברים. הוא מזכיר עצה שנתנה
לו פעם הזמרת פרל ביילי: אם תחסר לך עבודה, אז תציע את עצמך כג׳יגולו
בלאס־ווגאס, יש שם נשים כד, נואשות — עד שהן לוקחות הכל הספר ציונות
במעבר (בשפה האנגלית) ,בעריכתו של הפרום׳ משה דיוויס, מהמכון ליהדות זמננו
באוניברסיטה העברית בירושלים, ראה אור בהוצאת ארנו פרס, חברת־בת של ניו־יורק
טיימס. בין המשתתפים בקובץ, הפרופסורים אפרים אורכף, יהודה כאואר, נהן
רוטנשטרייך ! •ו • מישפט על גניבה ספרותית נפתח בימים אלה בפאריס. הנת בעת,
פראנסואז סאגן, נחשדת שגנבה את הסיפור האשה הזקנה מאת ז׳אן הוגרון,
וחיברה לפיו את סיפרה הכלב השרוע. בית־הדין יכריע בנושא עקרוני זה, של זכות
למינויו המיועד של השדר הוותיק יעקוב
הסופר לכתוב לפי סיפור של אחר
כן־הרצל לניספח־תרבות בשגרירות ישראל בלונדון אין כל מניע מישפחתי ומקורו
אינו בקשרים מישפחתיים, כפי שפורסם בטעות במדור זה (העולם הזה .)2270
בעולם
גרטרוד שטיין
במיסגרת המסע לחיפוש ולאיתור שו רשי
המודרניזם של הספרות והשירה ה אמריקאיים,
התקין המשורר והאנתולוגיסט
האמריקאי (ממוצא יהודי) ריצ׳ארד
קוסטלאנץ (שביקר לפני יותר משנה
בארץ) מיקראד, ליצירתה של המחברת
גרטרוד שטיין.
במיקראת ייל /גרטרוד
שטיין* ,באנגלית, קטעים נבחרים וערו כים
מתוך שמונה הכרכים של. כתבי
שטיין, שראו אור בשנים 1951־. 1958
גרטרוד שטיין, שנולדה ב־ 1874 בפנסיל בניה,
מתה בפאריס ב־ , 1946 נחשבת לאחת
• 642 : ׳1116 ¥416 061מ^031;613ץ (*1111)16 816111, ¥410
? 1-638,
מהדמויות הססגוניות ביותר של הספרות
האמריקאית במאה ה־ ,20 מחדשת ויוצאת-
דופן. היא חייתה שנים רבות באירופה,
בחברתם של בני החוג האמריקאי הגולה
בפאריס. יצירתה הנודעה ביותר היא
האוטוביוגרפיה של אלים ב. טוקאלם, שעל־פיה
הוסרט סרט בכיכובו של פיטר
סלרס. ידידה קרובה של פאבלו פי־קאפו,
אחת מהרוכשות הראשונות של
עבודותיו. היא היתה מיודדת גם עם
גיוס אפדלינר וטקס ז׳אקוב ואחרים,
שהותירו חותם בל יימחה על היצירה
במאה ה־ .20 ספרי זכרונותיה נחשבים ל תעודות
מהימנות ביותר על המרכיב האי שי
של כמה מיוצריה הגדולים של הת קופה.
יצירותיה של שטיין עומדות במיבחן ימי נו,
כמו הקטע ״גברים״ שבו היא כו ת
ב ת :״לעיתים גברים מנשל,ים. גברים
לעיתים מגשמים לעיתים לוגמים. גברים
לעיתים מגשמים איש את רעהו ולעיתים
באיבר הם שלושה הרי שאחד מהם מדבר
ושניים מתנשמים ...מגלים את פערי עי־ניהם
כאשר דמעות מתמבצות בהם. לעי תים
גברים לוגמים ואוהבים ואהד מהם
מדבר ושניים מהם נאכמים ואחד מהשניים
הנאכמים מצליח לנצח
״ארטרא״ פותחת את עונת
הנסיעות ליוון ולאיים
״ארטרא״ מארמי טיולים לחו״ל, שהינה חברת בת של
ארגון הנסיעות והתיירות הוותיק — ״טראבקס״ ,הציגה
לאחרונה את תוכניותיה ליוון ולאיים, לתקופת החגים
והאביב הקרובה ולעונת הקייץ שלאחריה.
מר ר. שפריר, ממנהלי החברה, מסר כי חברת ״ארטרא״
הכינה השנה מבחר מגוון של תוכניות ליוון ולאיים :
)1ביוון, מציעה החברה תוכניות נופש וסיורים בנות 8
ימים באתונה, או תוכניות משולבות לשהייה באתונה
ובאתרי נופש במפרץ וראונה ובאי אוויה.
)2תוכניות נוספות בנות 10 ימים, מבוססות על 3ימי
שהייה וסיורים באתונה ו״ 7ימי נופש באתרי נופש
שונים.
<3תוכנית יוקרה מיוחדת מוצעת ע״י ״ארטרא״ ,לשהייה
בת 3ימים באתונה 1־ 7ימי נופש במלון המעולה
והמפואר 1^ 1בעיירת הקייט והנופש פורטו־הלי,
הנחשב ל״פנינה״ בענף התיירות ביוון ומנוהל ע״י רשת
המלונות הצרפתית הידועה —
כל התוכניות כוללות גם סיורים, העברות ושתי ארוחות
ליום.
! 5בריזה
מוס״קסה
זזרבוס סמואל 80 סי• 656992 .
ב לוי. פול ק.
נד יום אי ג׳ 1
פתוח כל יום כולל יום א• משעה 21.00
במדינה .
(המשך מעמוד )74
ולגנוב. לכן יש לתת לשכנה ליהנות
מהספק.
האפשרות כי גנב אחר הספיק
להיכנס לבית ולקחת את המטמון
שיכנעה את השופט, אשר זיכה
את מרים ואת בעלה לשעבר מכל
אשמה.
מי שפ ט
מועד ד 3ו1־( 81ו ת
רש? נדת כן,
כווגה 7א!
״האם כבודה מאמינה שהנאשם
היה מסתכן כל כך, ולא היה מעביר
דווקא את כספי הביטוח של האדם
הזה, שהוא מועד לפורענות ז״
שאל בסיכומיו הסניגור דרור מקרין
את השופטת מרים פורת.
השופטת היתה עדיין תחת הרושם
שעשה עליה הנכה שגרם
לתאונה הנוראה. נכה זה ביטח את
רכבו אצל הנאשם משה כהן, בעל
סוכנות־ביטוח בתל־אביב, ב־.1979
הוא שילם עבור ביטוח־חובה ו־ביטוח־כולל
סך של 6,600 לירות,
וחשב כי הכל בסדר. אלא שכהן,
משום־מה, לא העביר סכום זה
לחבר1דהביטוח. כאשר נגרמה ל נכה
תאונת דרכים קשה ומכוניתו
נהרסה כמעט כליל, נתגלה לו כי
בעצם אינו מבוטח כלל. נוסף
ולתביעה האזרחית נגד סוכן הבי טוח,
הגישה המישטרה גם תביעה
פלילית נגדו על קבלת דבר ב־מירמה.
בילבול
ואי־סדר. הראיות
היו ברורות. כהן קיבל את הכסף
מלקוחו ולא העביר אותו ליעדו.
הוא הודה בכך גם בבית־המישפט,
אך היה לו הסבר. בתקופה שבה
קמרהץ וובסקורה
לסד צילום
רה׳ בצלאל 6טל׳ 2 3 3 5 0 2
מחזור קו ר סי ם ראשון צילום פי תוח והדפסה
ב שחור לבן למת חילי ם
תל-אביב
רח׳ ביאליק 23 טל׳ 65 86 77
קורסי םלמת חילי ם ולממ שיכים -שחור לבן.
קור סי םלהדפסהבצבע/סיבכרו ם. ס דנ א מרוכזת
ללימודי המשך בצילום. קורם לצילום בס טודיו.
פרקליט מקרין
להאמין לנכה
איתן עמיחי
הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותן ורכושן.
רמת-גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
6 .7 0 ,־ 5־ 790114 רש׳071־ 21 עסק 481/75
אילת — 059*7*012
נערך הביטוח הזה, העביר את
מישרדו למקום אחר. המישרד היה
שרוי בבילבול ואי־סדר, ומחמת
כך, ואולי ברשלנות, לא העביר
את הסכום לחברת־הביטוח. הסניגור
המלומד הדגיש את הטענה
וחידד אותה :״לו היה רוצה למ עול
בכספי לקוחות, האם היה
בוחר לגעת דווקא בכספו של נכה,
אשר גרם כבר בעבר כמה תאו נות,
וחברות-ביטוח אחרות סרבו
לבטחו? האם היה נוטל עליו סיכון
גדול כזה?״ שאל הסניגור.
ביודהמישפט האמין לגירסה, וכיוון
שהעבירה בה נאשם כהן
דורשת כוונה פלילית, זיכהו.
ת רי סרחסר שתיים
__לזיהוי הסופי של
__טביעת האצבע
היו חסרות שתי גקודות
״מחריד לחשוב, שעל סמך הינד
(המשך בעמוד )80
והתגוט מהקיבוץ
מעבדות צילום לעבודה עצמית
רזשלים
במיסמר אנושי ממדרגה ראשונה
מספרת חברת קיבוץ אפיקים
על מייחמת הקיבוץ: גרה,
בע יקסת גרושיה מבעלה,
ומנתחת את בעיוו החברה
בקיבוץ זעש י ית י ב: ארץ
^ אמצי ילד, תעשי הפלה
ותתחילי כבר לעבוד!
אמרו לי חברים בקיבוץ. איש לא
יכול היה להבין את שעובר על
אשה צעירה, שחלתה לפתע ב-
מחלת־דם קשה. ושחייבת במשך
כל תקופת הריונה להימצא במיטה,״
מספרת לאה פיק על קורותיה
בשמונה השנים האחרונות בקיבוץ
אפיקים.
לפני כמה שבועות זומנה לאה
אל מזכירות־הקיבוץ, על-מנת לח תום
על הסכם־גירושין, שבו היא
מתגרשת לא רק מבעלה, אלא גם
מהקיבוץ.
סיפרה השבוע לאה פיק :
״על־פי ההסכם, עלי לעזוב את
הקיבוץ, להשאיר בו את שני ילדי,
וזכותי לבוא לבקרם מוגבלת לאחת
לשבועיים. הקיבוץ מצירו ישלם
סכום זעיר, שאותו משלמים ל־עוזבי־קיבוץ,
ואת הילדים יותר
לי לקחת אלי פעמיים בשנה, ב חופשות.
נדהמתי
מהעובדה שבעצם זורקים
אותי מהקיבוץ, ולוקחים לי את
הילדים, ובסוף משלמים לי, כאילו
שכל הצעד של עזיבת הקיבוץ בא
מרצוני.
הגעתי לקיבוץ לאחר שמזכיר-
המשק הפציר בי לעבור לאפיקים.
לפני־כן הייתי חברה בקיבוץ דגניה.
המזכיר הבטיח לי, שעם בואי
לאפיקים אקבל את כל הזכויות
שאותן יש לי עוד מדגניה, לכן
עברתי לאפיקים. לאחר תקופת ההריון
הקשה התחלתי לעבוד.
עבדתי בכל מקום־עבודה שבו
הציבו אותי, והעדות לעבודתי ה טובה
היא בכך, שבכל המקומות
שבהם עבדתי בעבר, עדיין דור שים
מסדרן־העבודה שאשוב לשם.
לאחר בשנה שוב הייתי בהריון,
והסיפור חזר על עצמו — שוב
שמירת־הריון קפדנית, ושוב חברי-
הקיבוץ ממררים את נשמתי. נש מעו
טענות כמו ״לאה נכנסת ל הריון
כל פעם שלא מתחשק לה
לעבוד,״ אבל הייתי חולה, והח לטתי
שלא להגיב.
אז עוד לא הבנתי שגל־ההש־מצות
הזה יהווה חומה בפני, לאחר
שאקום ממיטתי. עם לידתי השניה
החלו הבעיות עם בעלי, וכבר
דובר על פרידה. אל התמונה נכ נסה
מזכירות־הקיבוץ, והוחלט לע שות
אסיפת־חברים, שתחליט אם
אתקבל לחברות בקיבוץ או לא.
לאחר האסיפה, שבה הוחלט שלא
התקבלתי לחברות, משום שרוב
החברים בקיבוץ העצום הזה בכלל
לא הכירו אותי, הוחלט להעלות
את מועמדותי שנית.
אבל אחרי האסיפה החלו הרכי לויות
והשמועות. עמדתי בודדה
במערכה, שבה בעצם התארגן כל
הקיבוץ נגדי, ואילו החברים היחידים
שעמדו לצידי חששו לבוא
להגנתי, כולם פחדו מלינץ׳.
;,הקיבוץ מאבד
מאנושיותו״
* י אז הו חלט בקיבוץ על לינה
׳משותפת של ההורים עם היל דים
התחילה בעצם ההתפוררות
החברתית. ההחלטה, שהתקבלה ב קיבוץ
בשימחה, גררה אחריה קנו ניות
של חברים. התחילו רכילויות
ומריבות על הבתים, כל מישפחה
רצתה לקבל את הווילות החדשות.
בהתחלה היו קריטריונים מסויימים
לגבי חלוקת הבתים, אבל הם הת־
אינו האידיליה שהיתר. בעבר, ה רכושנות
והקפיטאליזם השתלטו
לחלוטין. באפיקים קיימים מיספר
מיפעלים. קיים המיפעל העצום
קלת אפיקים, ולו מיספר מפעלי-
מישנה, הממשיכים לייצר מהפסולת
הנפלטת ממיפעל קלת.
ההתרחבות וההצלחה של המיפ-
עלים לא סיפקה את הקיבוץ, והיום
פונים גם אל תעשיית־הבדים. לא
מזמן נשלח אחד החברים לדרום-
אמריקה כדי להשתלם בנושא זה.
זה נפלא כשמתרחבים ומצליחים,
אר זה איום כשזה פוגע מבחינה
חברתית. הלחצים והתחרות שמביאה
ההצלחה הכלכלית הם בעצם
בעוכרי החיים השיתופיים, השק טים
והיפים של הקיבוץ. אני מא מינה,
שאילו הקיבוץ לא היה מאבד
מאנושיותו, הוא לא היה נוהג בי
בדרד שהוא נוהג. גם אני וגם
בעלי חיים בקיבוץ. העובדה שאיני
חברה מתירה להם את האפשרות
לזרוק אותי ללא כל נקיפות־מצפון.
כאשר החלטנו להיפרד הועמדתי
לא רק בפני התנצחות עם בעלי,
אלא גם בפני התנצחות עם ה קיבוץ.
״אפיקים
פושט
את הרגל״
לא מנינה
^ שבה נוהג בה הקיבוץ. בתמונה
מיפעל קלת אפיקים.
מימין:
6$רשות בעלי הועמד עורך-
€דין, שבמיקרה הוא גם חבר-
הקיבוץ, ומאותו רגע כל צעד
שהוחלט לגבי היה מחושב מכל
הבחינות. הועברתי ממקום־עבודה
אחד לאחר, בכדי שאחר־כך לא
אוכל לטעון מבחונה משפטית על
פיצויי-עבודה. היו עוד כל מיני
תרגילים דומים. כאשר הבנתי ש בעצם
אני בודדה במערכה הזו, ני סיתי
לפנות אל חברי־המזכירות
ולדבר על ליבם שלא ינהגו בי
כבאויב. אני אשה, אם לשני ילדים
קטנים, ושמונה שנים מחיי חייתי
פה, אבל דבר לא עזר. כשראיתי
את ההסכם המגוחך שאותו הכינו,
ושבו נאמר שעלי לעזוב את הקיבוץ,
ניסיתי להסביר שלא אוכל
לפתוח כל דף חדש בחיי עם סכום
לאה בשעת ביקור אצל בנה,
0 11
בכיתתו. כשראה הילד את אימו
1111י י /י
רץ לקראתה ואימץ אותה אל ליבו .״הילדים לא מען־
רבים ועדיין אינם יודעים דבר,״ אומרה לאה ,״אבל
״ליבי נשבר בקירבי כשאני חושבת שיהיה עלי להיפרד
מהם. אעשה •כל מאמץ על־מנת שיישארו במחיצתי.״
שידי על התחתונה, ועורך־הדין של
בעלי דואג להזכיר לי כל הזמן
שכישלוני נחרץ כבר מראש.
יתכן שהוא צודק, משום שכל
העדים הם מהקיבוץ, והמצדדים
בי, פוחדים. ביקרתי בדמיה, ני סיתי
לברר אם אוכל לשוב אל
הקיבוץ שאותו עזבתי, ואולי בז כות
כך הילדים יהיו איתי. הבהירו
לי שאתקבל חזרה בשימחה, אבל
רק אחרי שאגמור עם כל הבעיות
באפיקים. קיבוץ דגניה אינו מוכן
לפתור לאפיקים את הבעיות, ואני
בהחלט מקבלת את ההחלטה הזו,
מדוע שאפיקים יפתרו את בעיותיהם
על גבה של דגניה? בדגניה
יודעים שאני איעי הראשונה ה־נתקלת
בדרכי הפיתרון חסרי־הלב
הללו, שבהם נוקט קיבוץ אפיקים.
לדעתי, קיבוץ אפיקים הגדול, ה עשיר
והמסורבל, פושט את הרגל
מבחינה חברתית, אחרת אין כל
הסבר לצעדם זה נגדי.
בעבודה
לאה בשעת עבודה בגן־ילדים בקיבוץ .״מקום עבודתי
הוא בעצם במחשב של הקיבוץ,״ אומרת
לאה ,״נשלחתי ללימודי מחשבים בעיר, על־מנת שארכוש מיקצוע ואוכל
לשקם את עצמי בעתיד, וכמובן, גס בכדי שלא יהיו לי טענות לקיבוץ.״
חלפו כל אימת שמישהו חזק ביקש
לשנותם.
האווירה העכורה הזו של רכי לויות
היחד. קיימת כל השנים,
רק שכעת היא התגברה והפכה
נחלת־הכלל, כבר אי־אפשר היה
להתחמק ממנה, אם ניסית להת חמק,
הרי שאתה חלש ולא יכול
לעמוד על שלך.
פחות או יותר אני יכולה להגדיר
את החיים בקיבוץ של היום כחיים
בתוך אינקובטור לאפרוחים, העשוי
מגירות־מגירות. אלה שהם גדולים
מדי נפלטים החוצה ואלה הקטנים
נדרסים. הקיבוץ של היום כבר
הכסף הזעום שהם מקציבים לי.
עורך־הדין ענה לי, שאשד, צעי רה
ונאה כמותי תוכל למצוא ל עצמה
פיתרונות בעיר. הוא בעצם
יעץ לי למכור את גופי, ואז הבנתי
שדבר לא יעזור ופניתי אל עורך-
דין. הקיבוץ ניסה למנוע צעד זה
שלי, אבל מאז שיש לי עורך־דין
השתנו פני הדברים, ונוהגים בי
בייתר־זהירות.
כל תהליך גירושין הוא קשה
וסחטני, אך במיקרים אחרים מתמודדים
שני אנשים. במקרה שלי
אני עומדת בודדה, ללא כל גב
מאחרי, מול קיבוץ שלם. כמובן
עד באן סיפורה של לאה.
לאה ושלמה פיק מחבקים את בנס המשותף,
׳!* 8111
בימים המאושרים, אחרי שנולד_הילד הראשון.
אלה היו ימים מאושרים שלי ושל בעלי, אבל לא שלי־״ושל הקיבוץ.״
מזכיר קיבוץ אפיקים, שלמה
רוט, סירב להגיב או למסור הסבר
כלשהו .״אני מוכן להסביר איך
מקימים משק עשיר ומשגשג,״ אמר
שלמה ,״אבל אני לא מוכן לדבר
על הנושא של לאה.״
במדינה
מאיר ברימן — חבר הנהלת סיעת שינוי בהסתדרות.
הליכודש״הצליח״
בממשלה,
מבקש את בהסתדרות ההסתדרות עוסקת בנושאי חברה וכלכלה, שני נושאים
בהם נכשל הליכוד כשלון מוחלט.
לאור ״הצלחות״ אלה, מבקש הליכוד את ציבור העובדים
לתמוך בו בהסתדרות,
מצחיק, לא?
שינוי נבדלת ביחסה להסתדרות מן המערך ומן הליכוד
כאחד.
שינוי דוגלת בכנסת ובהסתדרות במדיניות חברתית
כלכלית משולבת ואינה משלה את הציבור בהבטחות על
״עתיד טוב יותר״.
שינוי תומכת בכלליותה של ההסתדרות, הכוללת איגודי
מקצועי, משק עובדים ומוסדות חברה ותרבות.
שינוי בהסתדרות היא כוח בונה וחיובי התומך בהסתדרות
חזקה שתפעל לטובת חבריה, ללא קשר להשתייכותם
המפלגתית.
(המשך מעמוד )78
צאיו הפוזיטיביים של אותו חוקר
הורשעו או יורשעו נאשמים,״ כתב
השופט אורי שטרוזמן בהחלטתו
לשחרר בערובה את הנאשם מאריק
ליטבק.
הדבר שהחריד את השופט היתה
הצהרתו של התובע בתיק של שוד
מזויין, כי חוקר המחלקה לזיהוי
פלילי של מישטרת־ישראל, שחקר
בתיק ב־ 1980 לא היה מומחה ב תפקידו.
אם אפילו התביעה טוענת
בבית־המישפט, כי המומחה שלה
לא מומחה הוא, כיצד יוכל בית-
המישפט לפסוק בתיק?
,תיק ברנס. מאריק נעצר ל ראשונה
באשמת שוד חנות התכ שיטים
ברחובות באפריל .1979
התברר כי הראיה היחידה הקושרת
אותו לשוד, היתה טביעת אצבעו
שנמצאה על מכונית שבה הש תמשו
השודדים. כיוון שמאריק
הכחיש כי נגע אי פעם במכונית,
היתר. הכחשתו יכולה להוות ראיה
לשקרים שלו ולעזור להרשעתו.
אלא שסנ״ץ דן שטרן, אשר בדק
את טביעת האצבע במעבדות ה־מישטרה,
גילה כי בעצם היא כוללת
רק 10 נקודות זהות עם טביעת
אצבעו של הנאשם, ולא — 12
כדרוש. לכן סיכם החוקר כי לפי
חומר הראיות אין מקום להגיש
כתב־אישום, והממונים עליו קיבלו
ואישרו את החלטתו.
כמעט שנתיים יותר מאוחר, כ אשר
נחשד מאריק בשוד נוסף
ברחובות, הוגש נגדו כתב־אישום
שכלל את השוד החדש וגם את
המיקרה הקודם, עליו כתבו חוקרי
המישטרה כי אין בו חומר ראיות
מספיק .״מה נשתנה מהבדיקה ה ראשונה
ועד היום, אינני יודע,״
סיכם השופט בהחלטתו, בקבלו את
כל טיעוניו של הסניגור יורם
שפטל.
וכאילו להוסיף שמן על המדורה,
הסתבר לשופט כי חוות הדעת ה ראשונה,
של מומחי מז״פ, אשר
פר שות
בן 4 0 !3 0 2 5
ההדרים דחידירים פירסמו
מודעות בעיתונים
והנופח לא זוהתה
הגופה שנמשתה לפני כמה ימים
ממימי הכינרת היתד, נפוחה כולה.
נראה היה לחוקרים שזוהי גווייתו
של אדם כבן .40 במשך כמה ימים
נעשו_ מאמצים לזהותה, אך אלד,
עלו בתוהו.
דויד ועליזה, הוריו המודאגים של
זוהר שור, פירסמו מודעות בעי תונות
:״זוהר חזור הביתה, מת געגעים
ורוצים לשמוע אותך,״
קראו המודעות. גם חברתו של זוהר,
ענת, הצטרפה למודעת־ד,חיפושים.
זוהר, נער בן 25 מרחובות,
אשת־ בוהמה רמץ
מכות במישטרה
למען הסתדרות אחראית בעלת ראייה
ממלכתית
פרקליט שפטל
חוקר י לא מומחה
בגללה נסגר התיק, לא נמצאת
כלל בתיק התביעה החדש .״על כל
פנים,״ אומר השופט ,״כאשר ה תביעה
מבקשת לעצור נאשם ב נסיבות
כאלה, מחובתה לפרוש
בפני בת־המישפטי את שתי חוות-
הדעת, ולהסביר היטב מדוע יש
לסמוך על חוות הדעת האחרונה
ולא על הראשונה, אשר משום־מה
אינה נמצאת בתיק החקירה.״
מאריק אמנם שוחרר ממעצרו,
אך סניגורו לא שקט. הוא פנה
בתלונה ליועץ המישפטי על העלמו
של מיסמך כה חשוב מתיק ה
חקירה,
שבו תלויים סיכויי זיכויו
או הרשעתו של אזרח. ובהזכירו
את תיק ברנם, ביקש הסניגור
לחקור גם בפרשה זו.
טריה. השוטרים שנקשו על דלת
ביתה בתל־אביב היו לדבריה גסי-
רוח. הם פרצו לדירה כרוח סערה,
הפכו אותה על פיה עד שמצאו את
מה שחיפשו. המישטרה טוענת ש היא
מצאה כמה עשרות גרמים של
חעדש בביתה של רינה.
רינה רמון, אחת הדמויות הידועות
של הבוהמה התל-אביבית לא
היתה היחידה שנעצרה על־ידי
מישטרת מחוז תל־אביב בשבוע
שעבר. לדברי יושבי דיצה וכסית
הכריזה המישטרה מילחמת חור־מד,
נגד הבוהמה .״אני לא יודע
מה הם רוצים דווקא מאיתנו. ב.-
רחובות משתוללים ביריונים, רוצ חים
זקנות, עושים תאונות קט לניות,
אבל השוטרים משקיעים
את כל כוח האדם שלהם בנו.
מנסים לתפוס כאן אצבע חשיש
ושם כמה פירורים,״ טען השבוע
בלהט רב צעיר, אשר סירב לומר
את שמו, לדבריו מתוך פחד ש־חמישטרה
תתנכל גם לו.
לפני שעצרה את רינה, תפסה
המישטרה את משה (״מוישלה״)
שפיצה אף הוא דמות ידועה
פשוט נעלם.
חבריו של זוהר -היססו לפנות
גם לרדיו, וגבי, אחד מידידיו של
זוהר, שהגיע מארצות־הברית, פיר־סם
במודעה את מיספר הטלפון
הפרטי שלו, וביקש מזוהר להת קשר.
אחוזי
פלצות. ביום הראשון,
ה־ 23 במארס, נעלם זוהר שור מ ביתו
שברחוב מורדי־הגיטאות 17
ברחובות• הוא לא השאיר אחריו
כל סימן. ביום השישי האחרון,
עשרה ימים אחר־כך, התבקשו הו ריו
לזהות גופה, שנמשתה ממימי
הכינרת. אחוזי־פלצות הביטו דויד
ועליזה שור בגופה שנתגלתה להם
במכון־המישפטי וזיהו את בנם.
אז התברר, שכבר יומיים לאחר
היעלמו טבע עופר, אולם בשל ה קשיים
לזהות את הגופה, נותרו
ההורים ללא שום ידיעה עליו.
תל״אביב
בין כסיות
לארגלון 3אס* 1גהאם
המישטרה פתחה במילחמת
חורמה ג3ד הבוהמה
של תל־ אביב
רינה רמון היתד, אחוזת היס
בבוהמה
של תל-אביב. משה, ה מעיד
על עצמו כ״חבר של כל
הזמרים הגדולים כמו אריק איע-
שטיין,״ נתפס לדברי המישטרה
אחרי שמכר לרינה דמון את ה חשיש
שנתפס בביתה.
לפני כשבועיים התפרסם משד,
בפרשה אחרת. אשתו, כתבת ה אופנה
סאנדרה סקארבק, פנתה
מעל דפי העולם הזה אל משה
שיחזור הביתה. סאנדרה אף ליוותה
את קריאתה לבעלה בנסיונות
התאבדות שנכשלו. עתה, אם אמנם
תוכיח המישטרה את אשמתו של
משה, ובית־המישפט ירשיע אותו
בסחר-סמים, הוא לא יוכל לבקר
את אשתו, גם אם ירצה, משך
תקופה ארוכה.
אך לבוד,מה של תל־אביב אין
טענות רק נגד שוטרים אלא גם
נגד שופטי תל-אביב. לדברי אנשי
הבוהמה מתייחסים אליהם השופ טים
כמו אל עבריינים מועדים ו נענים
לכימעט כל בקשה של ה־מישטרה
לעצור אותם.
לעצור גלי לשחרר. בשבוע
שעבר הורה שופט תל־אביבי להכ ריז
על איש בוהמה נוסף. השחקן
ואמרגן־ד,שחקנים ישעיהו (״שיש״)
קולר כעל עבריין נמלט. קולר הוז מן
למישפט בעניינים כספיים ולא
הופיע לדיון. השופט מיהר להכ ריז
עליו כעל עבריין נמלט והורה
למישטרה לתפוס אותו בכל מקום
ולא לשחרר אותו בערובה.
ה עו ל ם הז ה 2273
אך נראה שאת הסערה הגדולה
1ביותר גרמה דווקא רינה רמון עם
מעצרה. קטע רחוב דיזנגוף שבין
נסית לדיצה לא חדל לדון על
פרשת מעצרה. רינה מפורסמת בעי.,קר
בעקבות היותה אחת מצמד לכינוי התאומות, אשר זכו
״השוועסטערס״ .תמי מור, אחותה
של רינה, אשר משום מה החליטה
על שם מישפחה אחר, דומה לה
כשתי טיפות מים. כשהיו השתיים
בשנות העשרים שלהן, לא יכלו
אפילו ידידיהם הקרובים ביותר
להבדיל ביניהן, בעיקר שתמי ו רינה,
שהיו שתיהן נאות, בעלות
קומה תמירה ושנונות ובעלות תגו־
איש־כוהסה קולר עם ידידה
עבריין נמלט
איש־בוהמה שפיצר
סחר בסמים?
בות מהירות, דאגו להופיע בדרך
כלל ביחד, לבושות כימעט תמידי, בבגדים זהים. תמי ורינה ניסו
כימעט כל עבודה הקשורה בעולם
הבוהמה. הן היו עיתונאיות, עסקו
בתילבושות לסרטים, בהפקות וב־
-מישחק. בימים אלה ממש עומדת
רינה להתחיל לעבוד כמלבישה
בהפקה חדשה של סרט אמריקאי
בארץ.
רינה שוחררה בערובה ומיד הו פיעה,
יחד עם אחותה בכסיוז. היא
סיפרה לקהל המעריצים שלה, ה מתכנס
מדי יום שישי בקפד״האמנים
על יחם המישטרה אליה .״אני יכו לה
לכתוב ספר שלם איך הם מתנהגים
אל מי שהם עוצרים. זה
ממש נבזות. הורסים ורומסים את
כבוד האדם. מתייחסים אל כל
אחד כאילו הוא רוצח. אני עוד לא
יכולה לספר הכל, אני פוחדת ש־המישטרה
תתנכל לי, אבל מיד
אחדי שייגמר העניין הזה שלי
איתם, אני ארעיש את כל המדינה.״
אין ספק שהבוהמה התל־אביבית
מרגישה לחוצה בשבועות האחרו
נים.
אל התושבים הקבועים של
קפה דיצה הצטרפו בלשים, אשר
בקלות רבה אפשר לזהות את
מיקצועם. הם יושבים ליד שולחנות
בית הקפה, מנסים להאזין לשיחות,
מדי פעם בפעם עוצרים את אחד
מיושבי בית הקפה, מציעים לו
עיסקות להיות מלשין.
מצב זה גרם לכך שהישיבה
בבתי קפה אלה הפסיקה להיות
נעימה. החשדנות ההדדית, לעי תים
אף כלפי חברים קרובים,
גדלה. אולם בדרכם שלהם ניל-
חמים השחקנים; זמרים, עובדי
הבמה ותעשיות הסרטים במיש־טרה.
הם ממשיכים להפגין נוכחות
דווקא במקומות הנמצאים תחת
עינם של הבלשים, אלה מהם ש עישנו
חשיש עד כה ממשיכים
לעשן חשיש, ואפילו סוחרי ה סמים,
אינם נמנעים מלבוא למקומות
אליהם באו קודם לכן.
איש אינו יודע עדיין מה יהיה
גורלם של רינה מור, משה שפיצר
ושיש קולר. אבל אלה הם הנציגים
הראשונים של המיתקפה החדשה
של המישטרה על הבוהמה של
תל־אביב. התמרמר אחד מיושבי
כסית :״כל שוטר קטן יודע שאם
הוא עוצר זמר ידוע או שחקנית
חתיכה ומפורסמת, הוא זוכה לכותרות
בעיתונים. לפעמים נדמה לנו
שמה שמעניין את השוטרים זה לא
כל כך החשיש אלא כמה שורות
בעיתון וזה שהם יוכלו לספר אחר־כך
לחברה :״דפקתי את השחקנית
הזאת, דפקתי את הזמר ד,זה.״
הם אמנם זוכים לפירסום אבל
ממאיסים את עצמם על האזרחים
וגם לא עושים את עבודתם, ב דברים
חשובים הרבה יותר. אף
מישטרה בעולם לא הצליחה להילחם
נגד סמים קלים כחשיש. ומריחואנה
אצל הבוהמה. התוצאה
של מאבקים כאלה היא תמיד שינוי
החוק. יש הרבה מאוד מדינות
בעולם שמה שהיה עבירה לפני
כמה שנים, היום נעשה בגלוי.
אפילו הביטלס סיפרו, אחרי ש קיבלו
את תואר הסיר ממלכת
אנגליה שהם עישנו מריחואנה
בבית השימוש של ארמון באקינג־האם.
היום הסמים הקלים הם כבר
נורמה אצל הבהומה. אני לא יודע
אם זה טוב או רע, אבל זה המצב —
אז למה להילחם בזה, ואם נלחמים,
למה בברוטאליות כזו?״
״התענוג כולו שלי״
אירופה־דלתניקוטין בעישון עשירהבטעם.
ח עו ל ס הז ח 2273
וה היה הו1וכ 0חו ה שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה
כדיוק, ה?ן דיש את שערו ליוסיף ויסריונוכיץ דז׳וגשווילי,
הידוע יותר כשם סמאלין. כמדור המפלגות תוארה הדחתו של
יונה כסה מכהונתו, כמזכיר מפא״י. מדור המישפטים דיווח
על מאכקו של חיים כוהן, היועץ המישפטי לממשלה, נגד
מערכת המישפט. כתפה נוספת כמדור נשאה את הכותרת ״האם
שיקר קסטנר?״ פן פורסמה כגיליון כתכת־צכע מיומנו של
צוות שייטים צרפתי, שעפר בסירות קאנו כמורד הנילוס.
במדור המדע של השבועון פורסם תחקיר מקין* תחת הכו
ב ה חו ל ה
סימן ההיכר של חבר תנועת בני־עקיבא
היא הכיפה הכחולה הסרוגה. מאחר ש הכיפה
נחבשת על־ידי גבר, אך נסרגת
בידי אשה, הרי היא משמשת לרוב גם
התחלה של רומן.
השבוע פשטו כ־ 500 חובשי כיפות כאלה
על הנגב, עסקו בביצורים. מנהיגי תנועתם
רצו כי יצמצמו את פעולתם ליישובים
הדתיים, אך נתקלו בתשובה נמרצת של
המתנדבים :״מה ההבדל?״
כך זכו רבים מקיבוצי השומר־הצעיר
זו הפעם הראשונה לראות ספר תורה.
שאל ילד באחד ממשקי השומר־הצעיר,
בראותו גבר לבוש ארבע כנפות :״מה
זה?״ השיבה ילדה, בת המשק :״זד,
חזייה של גברים!״
מוקש כגבולות. טרקטור סחב עגלה
שטוחה, עמוסה מתנדבים ובני־משק, לעבר
חצר משק גבולות אחר יום של עמל
מפרך, כשהידהדה התפוצצות בנוף השטוח.
רוב יושבי העגלה נפצעו מהתפוצצות המוקש׳
והועברו באמבולנס לבית־החולים
בבאר־שבע. רובם היו חברי בני״עקיבא.
אמר מזכיר־הפנים של אחד ממשקי השד
מר־הצעיר :״מה שעשו הנערים האלה
למען הדת, לא עשו אלף הפגנות ומחאות !״
לנוע בשטח ללא רשיון המושל הצבאי.
השוטרים המעוצבנים לא אהדו ביותר את
ירמיהו שמואלי, וטענו, מאוחר יותר, ש הוא
דחף אותם. ירמיהו טען בדיוק את
ההיפך. היה זה הוא שנדחף, אמר, ונוסף
על כך גם הועלב בגסות. הוא נעצר,
הואשם בהעלבה ובתקיפה של שוטרים.
השבוע החל מתברר דינו בבית־מיש-
פט השלום בחיפה. טען שמואלי :״ישבתי
בכלא ברומניה בתקופת הפאשיזם, בארץ
בתקופת המנדט. כנראה שהגיע זמגי לשבת
בבית־סוהר עבור חופש העיתונות במדי-
נת־ישראל.״
פרט טפל לחלוטין: ירמיהו שמואלי, עי תונאי
ותיק, לא זכה השנה מסיבות טכניות
לקבל תעודת־עיתונאי ממשלתית, הטעונה
אישור מטעם מטה המישטרה.
מ 1סיקה
זכרונזח מעין־תרוד
אברהם שלונסקי נקלע למישפחה מוסי
קלית.
אחותו האחת, ורדינה שלונסקי,
ידועה כמלחינה, אחותו השנייה, אידה
שלונסקי־גר, ששמה האמנותי הוא נינה
ולרי, היא זמרת ידועה, ואחיינו, יהלי
ווגמן, בן אחותו פאניה, המורה לפסנתר,
ידוע כפסנתרן ״.
אומר שלונסקי בחיוך :״את כל ביש-
רונותינו ירשנו מאבינו, שהיה משורר,
חזן לעת־מצוא ומלחין עממי.״
השבוע היתה לשלונסקי הזדמנות לחבק
את אחותו הזמרת נינה ולרי (אידה) ,אותה
לא ראה שנים רבות.
חודיה ככנסייה. נינה, בעלת מצו-
סופראן מלא, אינה דמות בלתי־ידועה בצרפת.
הזמרת גבוהת־הקומה ואדמות־השי-
ער ידועה בעיקר ביכולת שלה לשיר את
שוברט, בלה בארטוק וארנולד שנברג.
ותיקי גדוד־העבודה בארץ זוכרים עדיין
כיצד היתה אידה שלונסקי התמירה מנעימה
את ערביהם בעין־חרוד בקול ערב
וחזק, כשאחיה, אברהם, יושב לצידה,
״העולם הזה״ 963
תאריך 29.3.1956 :
הקול היה טוב מדי כדי שיישמע רק
מעל ערימות החצץ ,.אחרי שהשתתפה
בנסיונות הראשונים להקמת אופרה בארץ,
עברה ללמוד לאיטליה, ומשם לצרפת. עם
פרוץ מילחמת־העולם השנייה היא נסעה
לארצות־הברית.
מספרת אידה על מה שהיא רואה כ הווייתה
האמנותית הגדולה ביותר :
״עמדתי להופיע בכפר קנדי מרוחק בצפון.
בני הכפר לא ידעו בכלל מה זה
קונצרט. שאלו את הכומר, שהסביר להם
שזה דומה לתפילה בכנסייה, וכי עליהם
להתנהג כאילו נמצאו בתפילה. מחוסר
מקום אחר נערך הקונצרט בכנסייה. אף
פעם לא הבין אותנו קהל כמו בהו פעה
לשון הרבים איננה מלאכותית במיקרה
זה. הכוונה לבעלה, הפסנתרן והמלחין רו־דולף
גר, אחיו של המנצח הידוע וולטר
גר, המלווה אותה בכל הופעותיה, ושיעשה
זאת גם הפעם, כאשר תופיע בארץ ב־סידרת
רסיטאלים בשירי בארטוק ושד
ברט.
* ווגמך, הפך כעבור שנים למנצח
הממעט להופיע ברבים. חי בקיבוץ שמיר.
אנשים
• אחרי הצגת מילחמת בני־אור לטובת
קרן־המגן ניגש רב-אלוף משה דיין
למחזאי משה שמיר, וסיכם את׳דעתו׳
על היצירה המילחמתית :״שר־ביטחון איני
יודע אם תוכל להיות. אבל דרמטורג
בטח תוכל להיות!״
עיוזשח איש ב ל תי־ א הו ד
ירמיהו שמואלי, כתבו הבלונדי של על
המשמר בצפון לא היה אהוד ביותר על
גורמים מסויימים. הסיבה: שמואלי גילה
שערוריות רבות, גרם לסילוק סגן מנהל
נמל חיפה, דויד אדירי, לסילוק ראש
עיריית עכו, ברוך נוי, גילה את פרשת
מנהל בית־הספר באשקלון שנאשם במעילה
בכספים, וידע לספר כיצד מתארחים
קציני מישטרה אצל מבריחי־גבול ידועים..
כאשר פנה לפני כעשרה חודשים אל
עמום בן־גוריון, ביקש ראיון, נתקבל ב סבר
פנים יפות. סגן המפקח הכללי של
המישטרה, שחשב כי לפניו כתבלב קטן
ובלתי־חשוב הרוצה לשבחו, נדהם כאשר
הציג ירמיהו שמואלי בפניו, בפשטות
וללא גינוני טכס, את השאלה אם הוא
חבר קואופרטיב כורים.
מאז נפתחו ונסגרו תיקים רבים במיש־טרה.
העולם הזה, שערך חקירה דומה,
הקדים את שמואלי. עב־הכרם בפירסום
מסקנותיו ביחס לעמוס בן־גוריון. אולם
שמואלי לא נשכח על-ידי המישטרה.
הצד השני של התקיפה. ב־ 28ב אוקטובר
אשתקד נעצרו חמישה ערבים
ממזרעה, השוכנת במרחק כמה מטרים מ קיבוץ
עברון, שבאו למישרדי המועצה־המקומית
בעברון לסידור ענייניהם. הם
נעצרו על־ידי מישטרת נהריה. אשמתם,
כך הוסבר להם, היא שעברו על פקודות
המימשל הצבאי, שפקד על כך שלא ייכנס
אדם ולא יצא משטח קיבוץ עברון אלא
ברשיון מיוחד של המושל הצבאי.
ירמיהו שמואלי, שהוא חבר קיבוץ עב-
רון, נסע למישטרת נהריה כדי לריב את
ריבם של הערבים שכניו, וטען כי אם כך
הם פני הדברים, הרי שגם הוא אינו רשאי
הסוו ו״(1ול מאחורי
השינוי בבויתזאמעטת
תרת ״הם רואים את הנולד״ ,שבמרכזו הד״ר מתילדה דנון
ממכון וייצמן, העוסקת במדע המאבחן את מינם של עוכרים.
כשער האחורי של ״העולם הזה״ פורסם פרק נוסף כסידרה
״צברינו חמודים ועוקצנים״.
כשער הגיליון: הסוד מאחורי השינוי ככרית־המועצות —
רצח סטאלין.
החלוציות שקומה רגוש־אמונים ^ תעודה מישסוווית
לעיתונאי * כ ישל ו נ ות מ ישפחת של ו נסק י
מער
1 1 1 1 1 1 * 1ן *
• במיכתב אל דויד כן־גוריון הציע
תושב חיפה, טוכיה פרידמן, לתרום ל קרן
המגן תרומה מיוחדת במינה: מיס-
מכים שונים בחתימתם של הפיהרר אדולף
היטדר, מפקד חיל־האוויר הנאצי, הר־מאן
גרינג, מפקד פלוגות האס־אס,
היינריך הימלר, המפקד העליון של
הצבא הגרמני, הגנרל וילהלם לוייטל
ואחרים. לדעת התורם אפשר להשיג תמורת
מיסמכים אלה סכום של אלף ל״י.
• הבמאי היי קיילוס, המביים כעת
את הצגת מראה מעל הגשר מאת איתור
מילר, בא אל שחקניו בתביעות קיצו־צוניות.
לקראת הצגת הבכורה, שתיערך
בראשית החודש הבא, הוא דורש מהשח קנית
•טושנה רביד לצבוע את שיערה
הבלונדי לשחור, ואילו השחקן הצעיר
יוסף פנאי נדרש להבהיר את שערו ה שחור
כפחם לבלונדי.
• חבר־הכנסת יוחנן כאדר, בהגדירו
את דיון התקציב במליאת הכנסת :
״זה לא דיון. זה מירוץ !״
תמונת סטאדין
בשגרירות הסובייטית ברמת־גן, למחרת נאומו המהפכני
של ניקיטה כרושצ׳וב בוועידה ה־ 20 של המיפלגה
הקומוניסטית הסובייטית, בו היכה על חטאי הסטאליניזם, היה מכשיר הטלפון
של השגריר, אלכסנדר אברמוב, עסוק בלי הרף. הוא נשאל :״האס התמונה של סטאלין
התלוייה בכניסת בית השגרירות עודנה במקומה?״ התשובה שלא ניתנה: כן.
+העיתונאי אורי קיסרי :״גוף
האשה הוא קניינה ושייר רק לה. לעולם
אין היא מוסרת אותו — אפילו כאשר
היא מוסרת את עצמה.״
• חבר־הכנסת יגאל אלון, באסיפה
של המגבית המאוחדת בארצות־הברית :
״הייתי מסכים לקבל כסף מהשטן, אפילו
מהקומוניסטים.״
מפעם לפעם מגיע לי...
^ 1וין ׳׳יו^ן
ךןך 1ו ך
11111ה
מפעם לפעם אני מרשה לעצמי
משהו מיוחד. כמו קנ ט למשל.
אני מדליק לי קנ ט ונהנה מה שילוב
הנפל א של רעננות וטע עדין, נקי ורך.
הטעם ה מיו חד של תערובת ה טבק
האמ רי ק אי ת ופילטר ה מיקרוניי ט
ה מ פו רסם. קנט.
מפעם לפעם מגיע לי.