גליון 2277

א22.4.1981 ,

! 8 8עמוד יו1

:נח 45

המחיר 13 :שקדים

יש עתיד למדינה
צוות המוחות של פלאטו -שחו

ג׳ורדאש ג׳יכס
הצלחה דוהרת
בארצו ת הברית

להשיג: בתל אביב :״סופר גיינס״,יהודה המכבי 57 טל ; 456351 ; ,חנויות ״מצקין,״גיינס סנטר״ ,דיזינגוף , 66״בוב 2״ דיזינגוף ; 185״מיי גיינס״ בן־יהודה ; 14״ווסט גיינס״
בן־יהודה ; 1״בוטיק 109״ איבן גבירול ; 109 אפנת סגל, העליה ; 6״לי״ בזר אמריקאי, סולומן ; 20 יפו :״מזן ״ ,שדי ירושלים ; 48 אופנת גזר, שדי ירושלים .43 בת ים :״זה מה
שיש״ ,רוטשילד .27 רחובות :״סופרגיינס״ ,הרצל .181 רמת גן :״סופר גיינס״ ,ד״ר כהן ( ,2פינת ביאליק ;)66 גבעתיים :״טופגיינס״ ,ויצמן .23 אשדוד :״רוקי״ .פתחתקוה :״שאול״
חיים עוזר .10 רמת השרון :״אפרל״ סוקולוב ,52״לי״ סוקולוב .64 הרצליה :״לי״ סוקולוב .47 חולון :״אפנת דבש״ ,סוקולוב ; 66״ארי לונדון״ ,סוקולוב .19 נתניה :״בלו
גיינס״ ,דיזינגוף פינת הרצל; ״אדם וחווה״ ,הרצל .29 ירושלים :״מצקין״ ,״ספורט רחביה״ קק״ל ; 29״ספורט אולימפיה״ ,כיכר הדוידקה; ״מחסן הגיינס״ ,שץ ; 8״סקופ״
שמאי ; 8״לי״ בן הלל .7באר שבע :״גיינס סנטר״ ,החלוץ .81 קרית מלאכי :״רוקי״ חיפה :״מצקין״ ,״בית הגיינס״ הרצל , 20״אור הגיינס״ ,הרצל ; 7״הגיינס״ שדי
ובחנויות נוספות בכל הארץ
הנשיא .124 קרית ביאליק :״גיינס לי״; עפולה: בוטיק ״סיימון״ -״שולמית״ .ארלוזורוב ! 4

היבו אני םוה מפי צי ם: א חי ם נק ש

״העולם הזה״ ,שבועון החד שות הישראלי. ה מערכ ת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל .03*232262/3/4 .תא־דואר * 136 מען מכרהיס :
״עולמפרם״ העורר הרא שי: אורי אכנרי ראש המערב ת: יוסי ינאי .
עורך־תבנית: יוסי שנון עורכ ת כי תוב: לילית כוארון צלמי מערבת :
ציון צפריר וענת סרגוסטי כתב בכיר: יוסי היימן ראש המינהלה :
אברהם סימון מ חלקת ה מודעו ת: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ מודפס כ״הדפום החדש״ כע״ס, תל־אכיב, רחוב מאביגדור
הפצה ״גד״ כע״מ גלוסות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

בפסה מלאו 45 שנים לייסוד העולם
הזה, וגם 31 שנים להקמת המערכת הנוכחית.
שני האירועים היוו מהפכה בעיתונות
הישראלית.
אורי קיסרי המנוח חולל ב* 1937 את
המהפכה הראשונה. השבועון 9בערב
(שמו המקורי של העולם הזה) הבנים
לעיתונות הארצישראלית נימה שחסרה
לה כליל — נימה קלילה, חופשית ופיקנטית.
סיסמתו היתה :״ריתמוס החיים —
דופק הזמן״.
ב־ 1950 חוללנו את המהפכה השניה.
היא לא ד,״תה רק סיגנונית, אלא נגעה
לשורש קיומה של העיתונות. אפשר לאמר :
לפילוסופיה של התיקשורת ההמונית. סיס מתה
היתה ״בלי מורא, בלי משוא-

מבחינה סיגנונית שברנו את כל המוסכמות.
במקום הסיגנון המשעמם המקובל,
מין, תערובת של מליצות העיירה היהודית
ושיעמום גרמני, יצרנו סיגנון עיתונאי
חדש. גם הוא היה תערובת: הסיגנון
הצברי, כפי שהתגבש בחטיבות הלוחמות
ישל מיליחמת־העצמאות, והסיגנון העיתו נאי
האנגלו־סאכסי, החד והתועלתי.
לקורא של 1981 קשה לדמיין לעצמו
מה היה סיגניון העיתונות הישראלית לפני
שמערכת זו התחילה בפעולתה. כי סיגנון
זה שוב אינו קיים, מילבד, אולי, בהצופה
ובהמודיע, עם שיירים בעל המישמו.
ניצחון העולם הזה בשטח זה היה מושלם.
כל העיתונות הישראלית מעתיקה עתה
את הסיגנון שהמצאנו, כשם שהיא מש תמשת
בעשרות המילים החדשות שהנהגנו
בשפה העברית.
(כאשר זינקה החללית האמריקאית בשבוע
שעבר אל על, מי העלה על דעתו
כי עצם המילה ״חללית״ הומצאה על־ידי
העולם הזה, כאשר פירסמנו את. הכתבה
״העתידנית הראשונה שהופיעה בעיתונות
העברית על עתיד המסע בחלל, שהפך
בינתיים עבר ז)

פמיניזם;

1950

אף, המהפכה הסיננוני ת -חשובה
ככל שדרתה — לא היתד, העיקר. המהפכה
האמיתית שלנו היתד. במישור אחד, וגם
בד, נחלנו ניצחון ניכר — אך עדיין לא
מכריע.
מהפכה זו נוגעת לעצם קיומה של
העיתונות בחברה המודרנית.
זו מול זו עומדות כאן שתי תסיסות,
שאין ביניהן גשר.
התפיסה האחת, שאפשר לכנותה ״המסית״
,אומרת: על העיתונות לפרסם רק
חומר מועיל. תפקידה לחנך. היא צריכה
לפעול לטובת הכלל (משמע, למעשה:
לטובת המימסד, או השילטץ).
״ התפיסה השניה, שאפשר לכנותה ״האנג־לו־סאכסית״
,אומרת: על העיתונות לפרסם
את הכל, אלא אם הוכח שיש בכך נזק
מייוחד וחריג.
כל העיתונות הישראלית דגלה, ב־העולם
הזה 2277

,1950 בתפיסה הראשונה. על שטחים ניכרים
של החיים לא דווח כלל, או שדווח
בצינעה. ליקויים חברתיים — כגון הפשיעה
— פשוט טושטשו והועלמו. הממשלה
קבעה במידה רבה מה לפרסם
ומה לא. דויד בן־גוריון התפאר בכך
שהוא יכול לכנס את עורכי העיתונים
ולגנוז כל ידיעה שהיא.
אל השטח הזה פרץ העולם הזה, ושבר
את כל קישרי־השתיקה. הוא החל חושף
שחיתויות, מאיר את חייהם ופעילותם של
ראשי הציבור, מפרסם את הנעשה ׳בחדרי-
חדרים.
הטפנו לתורת ״הרשות הרביעית״ —
התיזה שלנו האומרת כי לצד הרשות המחוקקת,
המבצעת והשיפוטית עומדת בחברה
המודרנית הרשות הממדעת, התיק־שורתית,
שבילעדיה מוכרחות כל שאר
הרשויות להתנוון ולהסתאב.
גישה זו התקבלה מאז במידה רבה,
תודות למילחמתנו. אך הדבר לא בא
בלי מאבקים עקשניים, שבהם שילמנו
מחיר כבד מאוד, שלא קל לקורא של
1981 להעלותם על דעתו.

מיקסים סלומון, במישרד צבאי ביפו׳ שנו
נדאיית חיילת מסתרקת.
אחרי שהגשנו את הכתבה לצנזורה,
התקשר *יפנו דובר צה״ל של אז, שה
(״מויש״) פרלמן, שהיה אז נושא־בליו
של הרפטכ״ל, ייגאל ידיו (לפני שהפך
נושא־כליו של משה דיין) .הוא ניסה
לשכנע אותנו לוותר על הכתבה, ומשלא
הצליח, הגיש לנו אולטימטום פשוט וגס:
גניזת הכתבה או ההרמה טוטאלית בידי
מערכת־הביטהון.
באומץ־הלב של נעורים דחינו את האולטימטום
ופירסמנו את הכתבה ביוני
( 1950 העולם הדר! .)662 התשובה הייתה
מוחצת. כל שערי צה׳׳ל נסגרו לפני
׳העולם הזה. הזמנת אלפי העותקים בשבוע,
שסיפקנו עד אז למחנות, בוטלה.
כל מגע של צה״ל עם המערכת נותק. חרם
זה קויים במשך שנים רבות׳ ובחלקו הוא
קיים עד היום.
בעיקבות צה״ל הלכו, תוך זמן קצר, גם
כל שאר חלקי המימסד המפא״יי. על
העולם הזה הוטל חרם טוטאלי של כל
מערכות־הכלכלה של הממשלה, הסוכנות
וההסתדרות — חלק-הארי של המשק.
הדבר הסב לנו במשך הזמן נזקים של
מאות מיליוני לירות, בערכים של היום.
הוא גם הביא לנו התנקשויות גופניות,
פצצות וחבלות אחרות.
לא נכנענו. החרם עלינו התמוטט בהדרגה.
וחשוב יותר — חלקים גדולים של
החברה הישראלית קיבלו את תפיסתנו.
אין פירוש הדבר שהמילחמה בהעולם
הזה פסקה. היא קיבלה דווקא לאחרונה
תנופה חדשה, עם חקיקת חוק־התועבה
המתעטף באיצטלד, של ״חוק הגנת ה פרטיות״
,אשר יוזמיו כיוונוהו בגלוי נגד
שבועון זה.
בהיכנסנו לשנתנו ה־נ ,3ערב יום-
ההולדת ה־ 33 של המדינה, כוחנו עיפנו,
ואנו׳ מ־כינים להמשך המאבק.

כדי להרחיב את חוג הפותרים, מביא
עורך התשבצופן, נדיב אבידן, כמה דוגמאות
אופייניות, שיסייעו לפותרים המתחילים
להיכנס לעניין. לפשל:
• אסוסיאציה: ההגדרה :״כניסה
אופטימית לעיר קטנה.״ הפיתרון :״פתח־תיקווה.״

מילה המסתתרתכ תוך מיל״•
ההגדרה :״מימרח צימחי מופיע באופן
קבוע במעגן־הסירות.״ הפיתרון :״מר גרינה.״

אפ שרות חילדפית

לקריאת

ה ע רך .״מדריך ספורט ברמת נבוהה קפץ
משימחה באמבטיה.״ הפיתרון: ארכי-
מד״ס ,״ארכימדם״.
דוגמה נוספת :״השאלה מקיפה פחד
נורא באסם.״ הפיתרון :״מ־מגור-ד,״.

• שיגוי מקומן של האו תיו ת
(אנגדאם) .ההגדרה :״בלי טיפול מתאים
לא יוכל להיות כוכב־כדורסל.״ הפיתרון:
״ליליפוט.״ מדוע ו האותיות המרכיבות
של המילה ליליפוט מופיעות בסדר שונח
במילים ״בלי טיפול״.
אגב, השימוש בטכניקת האנגראס מלווה
על־פי־רוב במילים כגון ״משונה״ ,״מוזר״,

המדריך קפץ
לאמבטיה

חובכי־התשכצים הבחינו בוודאי בשינוי
שחל בשבועות האחרונים במדורם.
הכנסנו למדור, אחת לשבועיים, תשבץ

;11111

חשכצן אבירן
בלי טיפול מתאים, לא שחקן כדורגל

הוו מ גיוס הבנות מיו תר?
תצלום ה חיי לתב״העולם הזה״ ( 602 אוגוסט ) 1050
בלי מורא, בלי אולטימטום
אולי כדאי להזכיר אחד מהם, לדוגמה.
לפני כמה ימים שידרה הטלוויזיה סרט
ביקורתי על מקומה של החיילת בצה״ל.
הדבר לא עורר רעש רב, ואיש לא נזף
בראשי הרשות על שהעזו לשדת.
ב־ 1950 היה המצב שונה לגמרי. כחודשיים
וחצי אחה שקיבלנו את השבועון
לידינו, החלטנו לעמך מחקר על התפקיד
שממלאות החיילות בצבא. מתחנו ביקורת
קשה על המצב, ברוח שהיינו קוראים
לה, כיום ,״פמיניסטית״ .קבענו שד,חיילות
מנוצלות לרעה, שאינן ממלאות תפקידים
רציניים, ושמוטב היה לוותר על ישרות־החובה
ביכלל בתנאים אלה. בראש הכתבה
הופיע תצלום שצילם צלם-חמערכת,

מסוג חדש — תשבץ־ההיגיון, הוא תש־בצופן.
תשבץ
מסוג זה קנה לו מישכן־קבע
בליבם של חובבי־התשבצים בארץ. הוא
מבוסם על מחשבה אסוסיאטיבית. אני
מקווה שימצא חן בעיני. המשוגעים־לדבר,
בעוד ששאר פותרי־התשבצים ימשיכו למצוא
סיפוק בתשבץ הרגיל, שיופיע בכל
שבוע שני.
קל מאוד להתמכר לתחביב זה, וקשה
מאוד להיחלץ ממנו. ברגע שנלכדת, אתה
!נשאר לכוד. ניתן להסיק זאת מן הזרם
של התגובות והתשובות, הגובר לאחרונה
מדי שבוע. יתכן שגם הפרסים, המוגדלים
בין פותרי התשבצוסן, עוזרים.

״׳משוגע״ ,״סוער״ ,״הפכפך״ וכר, או
בכל מילה אחרת היכולה לרמוז על הצורך
״לשחק״ את האותיות.
• כפילות פונטית( .שמענו ש או
— על פי השמועה ההגדרה :״הודלפה
השמועה שנזפו בחבר־ממשלר, ליד
הכינרת.״ הפיתרון: גינדשר ,״גינוסר״.
• קריאה הפוכה. ההגדרה :״בדיעבד
ניתן להבחין שהמיכתב הזה נשלח
על־ידי זמר.״ הפיתרון :״רשוס״־מושר.
מסובך ז אולי. אך הנסיון מוכיח שזו
משימה אפשרית. וזה יכול גם להפוך פיש־חק
חברתי בליל־שבת.
כל הערכים מופיעים בכתיב חסר, אלא׳
אם־כן מופיעה האות >מ) בסוף ההגדרה.
במיקוד, כזה הכוונה לכתיב מלא. הספרות
בסוף הגדרה מציינות את מיספר האותיות
ישל המילה או המילים.
מסיים נדיב אבידן :״אז קדימה, כהל-
חי. סליחה, כה־לחי!״
אביה 44 יילד תל־אביב ואב (גרוש)
לבן, הוא — לא במפתיע — מורה למא-
תימטיקה במיקצועו. ימזד, שנים הוא עוסק
בחידות ובחשיבה מאתימטית. אין הוא
מתעניין בפוליטיקה, לדבריו, אך הוא
משוגע לספורט (כדורסל, קאראטה) ולפילוסופיה.
הוא גם אוהב — שוב לדבריו —
כלבים, ילדים ונשים. כל זה משתקף,
בוודאי, בתשבצופנים שתפתור מעתה, אם
תידבק במחלה.

מכתבים
אירופה שר ש

משל וז;ה

0 10111( 51 ססק£11

תוצאות הבחירות להסתדרות
מוכיחות שהעם אינו
טיפש — הוא לומד•

מציעה

אי אפשר לרמות את כל העם
כל הזמן, אבל כולם מנסים. מה
יש להם להפסיד אם לא יצליחו?
הליכוד ניסה למכור לנו את דויד
־לוי כאיש חזק. בטח חזק. האיבר
הכי חזק אצלו זו הלשון. המערך
ניסה למכור את ירוחם משל כ־

טיולים(הדרים

כפיים סוערות למשמע דבריו כי
הרודן ״לא יחיה לנצח״.
גרהאם גרין, הסופר הליברלי־קתולי,
אוהב להשתעשע ברעיונות •
טרוריסטיים. אנגליה, ברוך השם,
הופשטה כבר ממושבותיה, אבל
מנטליות של מעצמה קולוניאלית
פועמת בחוזקה תחת אגרופם והבל
פיהם של אנשי ״רוח״ מטעם. גרה*
אם גרין מתגעגע כנראה לגייסות
מונטגומרי השועטים בדרך לטריפולי.
האין זו הזמנה עבור הקולגה,
ח״כ משה שמיר, שגם הוא

* ל אי רו פ ה.
* א רו דינ,ון נ ד הו טכסמןו,
* המזררז וז ריז מ ן.
* ד רו סאט ריו ן ה.

וזטסלוליס -טלויפיס וטושלטיס.
ולכולריליס -טעוליס ומנוסים.
5ו 7י ט לון־ טוני ס, רוכס מדרגה א.,

חזק לוי

אחראי: משל
העם לא טיפש !
איש אחראי. בטח שהוא אחראי.
אחראי לשמירת האינטרסים של
המערך. אבל העם לא טיפש. העם
למד, וחציו לא הלך להצביע בבחירות.
בחירות היו אלה? אך משל
היו.
גכי אלקדש, ירושלים

דרוש מסוכן הנסיעות שלך
את הוכרת טיולים!

נוסיו־רו שד׳ם

מי מייצג את הקולוניא ליזם
הבריטי, אם לא חתן
פרס ירושלים?

קול המפרסם

אנשים טובים ושקטים, אוהבי-
שלום ונחת, הופכים לחיות טורפות
ורצחניות בביקורה של הגברת
הזקנה של פרידריך דירנמט. ירושלים,
לעומת זאת, זכתה בביקורו
של ״האדון הזקן״ .גרהאם גרץ,
יקיר־ירושלים טרי, שאמר בהזדמנות
זו דברים מאלפים המתובלים
בהומור אנגלו־סכסי מגושם
ומעייף. נציגו המובהק של הקתר
ליציזם האנגלי ״הליברלי״ מחלק
ציונים מוסריים לאומות העולם.
בין השיטין מתגלה, כי הסופר

סופר ״מטעם״ מובהק, להעלות באוב
נשכחות כמו, למשל, המסע
המפואר לארץ גושן ז הרי כבר
מנחם בגין טען כי הפירמידות נבנו
בידי העבד העברי! הו, חתני
פרס־נובל זפרס־ירושלים !
יצחק סובול, תל־אביב

איוש ח&ו־הקורא
אינו מרוצח ממה
שחסר בממשלת הצללים
של המערך.

עם כל הכבוד למר שמעון פרם,
יו״ר מיפלגת־העבודה, בפירסום
מועמדיו לאיוש תפקידי המפתח ב־

רוצי ח מ שי ר *
ש שיר־רו
בעיקבות דברי אורי
אבנרי על הולדת החמשיר
הפוליטי בישראל
(״העולם הזח״
.)2275

מנחם בגין הוא גם שר־ביטחון
/זה אמת, זה יציב, זה
נכון /הפלאקט כבר מוכן /
אך לי לא מובן ׳ /הן אמת,
זה פטנט של שימעון!
סמי איילון, תל־אביב

קורא סובול
״האדון הזקן״
המזדקן כועס על שליט לוב —
כנראה משום שמנע בכוח חדירתן
של ״בריגדות אדומות״ לשטחה
של לוב. נכבדי ירושלים מחאו

ממשלתו העתידה, אם יזכה המערך
בבחירות הבאות, בולט בהעדרו החלק
החסר.
מיפלגה הטוענת שבעיות החברה
הנן מרכז דאגותיה, חייבת לענות
על שאלות נוספות החשובות להח לטת
הבוחר לא פחות משאלות
חוץ, ביטחון וכספים.
לא ייתכן שיימשך המצב שבו
מצביעים בעד מיפלגה מסויימת
ואחרי הבחירות מתמנים שרים לתפקידי
מפתח ממיפלגה אחרת, המנוגדות
לרוחו של הבוחר, בשי, -
טת ההסכמים הקואליציוניים.
אנו מבקשים, איפוא, היום את
תשובת המערך לשאלותינו, מי
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2277

נו0ו1( 0ו(קן ומוו>וויו

אולי חמיסור י$יקך ייזכח 8וונך גיזך

־ 10, 000 .

חב׳ הפ קו ת מחפשת בישראל סיפורים אישיים
ואנושיים המתאימים לכיתוב ותיסרוט
להפקות בינלאומיות
ל*נזת בפרטים מלאים אל ת.ד 14011 .ת״א
/ 41140 עבור תטריט /חטודיות מובטחת

ה ק ני ה

ה נ 1ו 3ה

באמ רי ק ה

לגם !30

ביותו

לשנת1080

5 #שנות אחוינת
• תוצרת אוה״1

מכחנים
(תמשך מעמוד )4
יהיה שר־הזזינוך הבא? מי יהיה
שר־הפנים הבא?
יצחק חסץ, יו׳׳ר מזכירות
האגודה ההומניסטית החילונית
בישראל (אגודה בלתי-מפלג־תיוז)
,תל־אביב

ב טו ח או ל א בט?דו
לקורא יש עירעור חמור
על מהימנות המידע שנמ-
טר בסידרה על ביטוח-
הזח״
(״העולם
חיים
.)2273-4

כמה מדהים שמר ״פרנקל״ ,המתיימר
להיות ״מומחה״ מיוחד ב-
ענף, בתוקף היותו חוקר נושא
עדיו ורגיש זה, לא ידע פרט אלמנטרי,
כי בביטוח־מנהלים, בחב־רת־ביסוח,
קיים ערך פידיון מינימלי
של 75 לכן, השקעה של
2006 שקל כפול 5שנים נותנת
פידיוץ של 7,522 שקלים, בניגוד
יכתוב בסבלה 3,600 :שקלים. לבן
יש כאן אינפורמציה מטעה ופוגעת.
יהושע
כרנסדורפר, ירושלים
• ״המומחה* מר ״פרנקל״
משיב: הטבלה מבוססת על מיס־פרים
שמספקות חברות־הביטוח עצמן.
יהושע ברנסדורפר צודק רק
במיקרה שמבוטח בגיל 30 פורש

״האיץ״8.4.15181 ,
זאב, זאב
לפי דעתי דייו חייב לפנות למערך
או לליכוד, ואז יעלה ויצליח.
דויד
צדקה, רמת־גן

עובד מישרד־חרווחח קיבל
מיכתב מחמנכ״ל, ומודיע
שנמאס לו•

מי הפיראט?
מ תו 1ת ז 7 3

ברור שהוא פיראט
אבל של מי הרעיון ן
בגיליון העולם הזה 2275שהופיע
ב־ 8באפריל ,1981 נכתב
בכותרת־מישנה לכתבה על הקמת
הרשימה החדשה של דייו :״תחת

נציגי בלעז״ם 1י שו א ד = 111101ר

״העולם הזה״ 8.4.1981

ד ג סי ם נו ס פי ם להספקה 8051: 501
6035 601
805£ 901

* לסוו כנו המדינה. ה׳ באייר ,52ת״א
י׳ טלטנים, 03-455620,455938 :

אגרת

מנב״לנו היקר, מר ישראל ג ד
רלגיק, קיבל מיכתב־נזיפה מאדון
ישראל סחרוב העומד בראש הקרן
לביטחון ישראל. מר גורלניק עבר
על חרם דרבנו גרשום ופייסם
ברבים את המיכתב שנשלח אליו,
באשר שלח את העתקו לעובדים
בתיקווה שיבינו את הרמז.
ובכן, אני מודיע שנמאס לי.
תרמתי שלוש שנים מחיי לצה״ל.
אני תורם לצה״ל מזה עשר שנים,
40 יום בממוצע מדי שנה. זה
כשאין מילחמות. אני עובד שש
שנים במישרד-העבודה־והרווחה, ומתבייש
לומר מה גובה משכורתי.
אין לי כסף לתרום. אני גם לא
לעובדים

עו נ די םיק רי ם ,

? 4בריזה
מוסיקפה חרברט סמואל . 80 טל* 656992 .

בדו . 1פו ל ק.
פל תם א׳ ג׳1

להלך הקרן

״ ב דו ״ ח שהתקבל ב מ שרדנו בימיםהאחרוניםהתברר
ט מבל עובדימטרדהעבודהוהרווחה רק 9עובדים
תור מי םימישברלקרןלמעןבטחון ישראל ( ל ב ״ י ) .

בטוח ז
או ביטוח?
מהעבודה בגיל .35 זהו מיקרה
נדיר• כאשר המבוטח מבקש להפסיק
את הביטוח — הוא מקבל
כמצויין בטבלה.

קל מה הכ עסי
בגין והליכוד רוגזים על
*גישות אנשי האופוזיציה
עם מנהיגים ערביים _
ועליהם דווקא לשמוח.

אר מנן
ציורי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פלסטיק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות לתמונות מעץ ואלומיניום
בסגנונות שונים: מודרני, בארוק ורוקיקו
מטגרות מיוחדות (אנטיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
תמונות אלומיניום מחליפות צבע
^ <111א )111£6* )111£6

רח׳ אילת ,47ת״א, טל׳657112 :

^)111

לטון מכתב אסרנשלחא לי ע ״ י סר ישראל ס ח רו ב,
למטןבטחון ישראל ביום 1 7 . 2 . 8 1

י ו ״ ר הרעד

ה צ בו רי.

קיתונות של רותחץ נשפכו על
שיפעון פרס• בבדיקה מדוקדקת
יותר, נראה שאיו דרך אחרת
בפני ישראל, ולמעשה על מר בגין
לבקש ממנהיגי האופוזיציה להיפגש
עם מנהיגי מדינות ערב.
המנהיגים היחידים בממשלת-
ישראל הנוכחית שבאו בחשבון
לפגישות כאלה היו משה דיין
ועזר וייצמן — והם התפטרו בגלל
אי־יכולתם לתפקד בממשלת בגין.
אין כיום בקואליציה מנהיג שיש
לו מה להציע למדינות ערב. מנחם
בגין, שהציע מה שהציע בקמם־
דייוויד, אינו מסוגל ליישם מה
שהוחלט, ומעמיד מיכשולים אין-
ספור: אוטונומיה לאנשים ולא
לשטח, התנחלויות, מעורבות ב-
דרום־לבנון, רעיונות־מיפוח ובו׳.
דן יהב, תל־אביב

היו תוקיימיםמטרדי ממשלה אתרים שמספר התורמים
ג דו ל עטרות מונים, נראה ל נו טי ט מ קו ם לערוך פ עו ל ת
הסברה ביןעובדיכםבדי לקדם את הנו ש א__ .

מסח רוב לגורלניק
נזגורלניק ל עוב די ם

נם הגולגולת והעצמות, אסף ה פיראט
הפוליטי חבורה חדשה״.
והנה, בדיוק באותו יום הופיעה
בעיתון הארץ קריקטורה של זאב,
בה נראה הפיראט דיין מתחת לנס
הגולגולת והעצמות. מי גנב ממי?
אהרון גכריאלי, תל־אביב
!• העולם הזה מופיע בתל־אביב
כבר ביום השלישי 1אחר־הצהרייס,
והארץ מופיע רק למחרת בבוקר.
זו אינה הוכחה שזאב העתיק מהעולם
הזה, אבל זו בוודאי ההוכחה
שהעולם הזה לא העתיק מזאב.

רו כ ב או עוט ד
בכתבה ״הפיראט הפולי טי״
נאמר, כי דיין סבור
שסיכוייו טבים יותר ברשימה
עצמאית (״העולם
הזה״ .)2275

מדוע סבור כך השר לשעבר?
ההיפך הוא הנכון. נבחר־ציבור הבוחר
ללכת ברשימה עצמאית, סיכויי
הצלחתו קלושים, ומי ששט
במיפלגה גדולה — סיטייי׳ הצלחתו
אדירים.

מאמין בתרומות. אם צריד כטף
בשביל צה״ל, שיתחילו לקחת סיסים
כמו שצריד ממר סחרוב
וחבריו המיליארדרים.
ה.ח״ ירושלים
• השם והכתובת שמורים במערכת.

בעסק
הקוראת מבקשת להכתיר
שמח שחיה לא יהיה.

כאחד החתומים על קווי״היסוד
של ר״ץ, התנועה לזכויות האזרח
— תנועת ה׳ באייר, אני רואה
חובה לעצמי להודיע, כי איני מזוהה
יותר עם הגוף שסימנו הפוליטי
הוא ר״ץ.
אני עומדת מאחרי כל הכתוב
באותם קווי-יסוד, אולם איני בטוחה
עוד כי ר״ץ עומדת מאחריהם.
ספיקות חמורים לגבי דרכה של
ר״ץ הובעו במיכתב גלוי משותף
על-ידי רבים מחותמי קווי-היסוד,
(המשך בעמוד )8
העו ל ם הזה 2277

,גבע האלופים

ל איד לד־ם! #

מבצע זיפ-בוא להצטלם עם גביע אירופה לאלופות
לרגל זכיתה של קבוצת מכבי ת״א בגביע
אירופה לאלופות, מכריזה חברת עלית,
החברה המאמצת של מכבי ת״א זה 9שנים,
על מבצע מיוחד;
* כל ילד שישלח 10 עטיפות ריקות של זיפ
יקבל בדואר את הפוסטר הצבעוני המיוחד
של מכבי ת״א עם גביע אירופה.
* המשתתפים במבצע יכללו ב־ 4הגרלות
שיערכו בכל חודש:
ההגרלה הראשונה ־ ;14.5.81
ההגרלה השניה ;15.6.81 -
ההגרלה השלישית ;15.7.81 -
ההגרלה הרביעית .16.8.81 -
ובכל הגרלה יקבלו 250 ילדים את הזכות
הגדולה:

ההשתתפות במבצע אסורה על עובדי עלית ועובדי משרד הפרסום.

להניף אישית את גביע אירופה, להצטלם
ולקבל את התמונה למזכרת!
כל ילד יקבל הזמנה לביתו עם מועדי הצילומים.
את העטיפות יש לשלוח במעטפה ל:
״זיפ -מבצע הגביע״ ת.ד 3468 .תל־אביב .61033
חשוב לזכור
אין הגבלה על מספר המעטפות שאפשר
לשלוח למבצע.
מי שישלח יותר מעטפות(בהתאם לכללי
המבצע) מגדיל את סיכויו לזכות.
בכל הגרלה ישתתפו כל המעטפות שיגיעו עד
תאריך ההגרלה.
בהצלחה עם גביע זיפ

והמשקה !13191

טוב לי עם
וימר יעקבסון טמיר

מכחכים
(המשך מעמוד )6
בכנס התנועה בבית ברל בשבת
האחרונה, אולם קולם הושתק .״ן
יואלה הר־שפי, תל-אביב

מאוזן :

אחד ולעם, ל א בי א לי ק

.Iמיהו המוסיקאי הנודע הנשקף
מחלונך 5
.4האופטיקאי והסורגת חברו
יחדיו למטרה משותפת (.)5
.9קריאות בוז וזלזול באות
לידי ביטוי בקבוצה טפולית (.)3
.10 משועבד לאדונו כמו סוס
לעגלה (.)3
.IIאת התשובה אפשר למצוא
בקיבוץ (.)3
.12 בלוף הזה אפשר למכור רק
לאנשי־מילואים (.)3
.13 זה רצח זה? שטויות 3
.14 במנשר יפה כזה ניתן למצוא
הוראות למפכ״ל (.)5 ,2
.16 האם רק בסין חיים כך גם
הרווקים 3 ,4
•18 נערכה ספירת־מלאי במקורות,
תוך כדי שינה (.)7
.21 לתיר ניב משונה, וזו אולי
הסיבה שקשה להחלץ״ממנו (.)7
.24 מה שמעסיק את צ׳יבוטרו
וללא חפזון (.)3
.26 אריה עוסק ביוגה? זה
כנראה נגד עין הרע (.)3
•27 בית־המשפט קבע: שמואל
זכאי בגלל מחלתו (.)3
.28 רק הוצא בחזרה מהתנור
וכבר התעקם (.)3

ביתרוןתשבצופן 2!2!73

מה נשתנה 1כלום לא נשתנה !
למרור רגילים נבר תושבי
המדינה.

יעקוב שרת, במדורו, איש
ממאדים׳ (״העולם הזה״
, )2274 מתקן׳ את טעותו
בגיליון קודם ומציין
שאת המימרה ״יותר מ-
ששמרו ישראל על השבת
שמרה השבת על ישראל״
(לפי ניסוחו) לא אמרו
חז״ל אלא ביאליק. שרת
טועה, טוען הקורא.

אחד העם, אבי הציונות הרוחנית,
במאמרו ״שבת וציוניות״ (על פרשת
דרכים, חלק ג׳) ,שנתפרסם
לפני 83 שנה, הוא שאמר דברים״
נאים אלה, והרי הם כדיוקם :״אפשר
לאמור, בלי שום הפרזה, כי

.29 על-פי השמועה, הקרבן .8אחי הנשיא אינו נץ? אם
הגיש תלונה במשטרה נגד כך זה ממש עצום 6
המציל (.)3
.15 לא צריך לשלם? זה מבל.30
אומרים שטוב במנרה, אך בל אך גם מעודד (.)3
אסור לגלות זאת לאיש (.)5
.17 למשל: ככל שעובדי-התב־
.31 אבי׳ שם פלט כדור תוך* רואה משקיעים פחות מאמץ,
כדי שינה (.)5
כמות האשפה גדלה (.)3
•18 הבה נסדיר את עניו העישון
באופן קבוע (.)6
מאונך :
.19 כיוזם נפט, לעשיית רווחים
.1בטיול חופים מלווה במוסיקה למקורבים בלבד (.)7
נעימה, ראינו באניה את יפו (.)7
.2בטונפן הוא אחראי על כל .20 הבהמה מספקת חלב בנגריה?
האם זה כשר למהדמה
שקשור בים (.)5
רין 3 ,4
.3למו״ל כמוך אין בעיות, הכל
.21 לדב״א אין הצלחה עם
הולד בקלות (.)4 ,3
נשים, אך זה לא מטריד אותו
.4בנכישת צפע אולי יש ס/ס50
במיוחד ()3 ,2 ,2
סיכויי הישרדות (.)3 ,2 ,2
.5בבקשה, זה חלקו על גי .22 אינו מקמץ בסטירות (.)5 ,2
לוי הלויאליות (.)5
.23 מחפשים מנין בתנ״ך 3,3
ב־נראה
שלי
.6מעון
העופות
.25 ניצח במבחן לריקודים
רדאר כמו חפץ לקישוט (.)7
סוערים (.)5
.7נחש טרי ומפותל בתור מנה .27 היו גם כאלה שהאמינו
עיקרית? זה לא רציני (.)6
שמהכוכב תבוא הישועה (.)5

לכן טוב כפליים שה״טיילת״
ישנה והאוכל נפלא שמה
כל השנה.
הטיילת לאוהבים.י.לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תל אביב, טל 656992

מי שטורח
בערב שבת,
אובל טוב בשבת

כין ה פו ת רי ם נכונה א ת
התשבץ יוגרל פר ס :
א רו ח ה זוגית מלאה
(בולל יין< ב מיס עדה
ה״ טייל ת״ ,ר חוב הר-
ברט ס מו א ל , 80ת״ א.
את התשבץ הפתור יש לשלוח
למערכת ״העולם חזה״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שנוע
אחרי הופעת חגליון. חפית־רונות
הנכונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירסום התשבץ, ייכנסו
להגרלה. ההודעה על הזוכים
תפורסם נ״תעולם חוח״
שבועות אחרי הופעת התשבץ.

משורר ביאליק
לא הוא
יותר משישראל שמרו את השבת
שמרה השבת אותם, ולולא היא
שהחזירה להם, נשמתם׳ וחידשה
את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות
של ,.ימי המעשה׳ מושכות,
אותם יותר ויותר כלפי מטה, ע ד׳
שהיו יורדים לבסוף לדיוטא התח תונה
של, חומריות׳ ושפלות מוסרית
ושכלית״.
>ד״ר) ראובן סיוון, ירושלים

מ ה שרו תי ם לייצור
המומחים בודקים מדוע
מזדקקים נוסעי חברת
התעופה הלאומית ״אל
על״ לחדרי השירותים במטוסים
יותר מנכל חב^ -
רה אחרת (תשקיף ,״העולם
הזה״.)2275 ,

הרשו לי להציע את עזרתי לחברה,
כ״משתמש״ בעל ניסיון.
ראשית, הצפיפות. כשיושבים
כמה שעות בצפיפות האופיינית למטוסי
אל־ על, חשים צורך לחלץ
עצמות, ומכיוון שבמטוס אין מיר־פסת
— הולכים לשירותים.
שנית — השירותים במטוס ניתנים
חינם. אתם רוצים שיהודי
שקנה כרטיס (בדרך־כלל במיטב
כספו של מישהו אחר) ורואה בית־שימוש
שכלול במחיר, יעמוד בפיתוי?
אפילו אם יותקנו בכל מטוס
20 בתי-שימוש, לכולם יימצא שימוש.

עוד סיבה: המזון. מה ש מוגש
משמש קטליזטור (זרז)
מצויץ לשימוש בשירותים. אני
מציע לחברת אל־על לנסות שיטה [
של שטיפת־מוח, עם כרזות וג׳ינ-
גלים. הסיסמה :״עזוב את. השירותים
— לך לייצור!״
משה דון, רמת-גן
העולם הזה 9777

1דודה יהודית רביץ הפרברים אבבא י־־׳

^ .חוהאלברשטיין יורם גאון צ^יקהפיק מתיכסעי 0 כזזה פינקפלויד פוליס תזמורת אור החשמל ססיקם ג

זף ריצרדוהצלליות שירלי בייסי דלידה פאול אנקה אניד
לפרט קרנבלברזילאי שלושת המעלות מוזיקת קנטרי אט

אין הגבלה על מספר התקליטים שאפשר לקבל
איך זובים בתקליט במבצע טמפו להיט?
שותים טמפו ונהנים מכל הטעמים והסוגים.
אוספים את הפקקים 12 :פקקי כתר
וטמפו או קווינס) או 24 פקקי הברגה
(בקבוק משפחתי).
גוחרים בתקליט ממבחר הלהיטים
לפי הרשימה שלמעלה.
מביאים את הפקקים לתחנות האיסוף
המפורטות להלן בצרוף 30 שקל,
ומקבלים את התקליט במקום.
חיפה -רח׳ הרצליה .4
ירושלים -רח׳ אגריפס ( 113 בנין עיני).
באר־שבע ־ רח׳ קרן קימת .73
חולון -ככר סטרומה .׳׳
תל־אביב־רח׳בדיהודה .196
רמת־גן -רח׳ ז׳בוטינסקי .127
(רחבת קולנע רמת־גין).
אפשר גם לשלוח הפקקים במעטפה
ל־״טמפו״ אזור התעשיה חולו!.58850/
לצרף 32 שקל(כולל הוצאות אריזה ומשלוח)
ולא לשכוח לציין שם מלא, כתובת מדוייקת
וכמובן ...את התקליט הרצוי.

טמפו שותים בצמא.
תחנח יסוףי הי ופתוחותבימיםא׳ — 1ה׳ ביו ה ש עו ת 19. 00— 16 . 00התש לו סנמזומ גי 0פלבך>

וימריעקבסון טמע־

הורוסקופ

מעט לביטחין־העצמי. לקראת מחצית
יוני עלול המצב להשתנות, ויש לתת
יותר תשומת״לב לכל הצעה שתבוא,
מאחר שחלק מההצעות יכולות לגרום
לטיבוכים מאוחר יותר.

מדי ם
בני מי!׳

מזל החודש :

ביולי

אי־יציבות
מסויימת בחיים. קשה יהיה
להתמיד ולהסתגל לעבודה שיגרתית.יח־סיס
מעט מעורערים ׳> ם היזביבה׳ בגלל
גישה עקשנית וחסרת־פשרות. רצוי לא
להתחייב לתאריכים מסויימים, קשה
יהיה לעמוד בהבטחות. הקלה במצב

השנעתונ וס
ער האומנים
מזל שור מגלם בתוכו את הארציות,
הבסיסיות והמעשיות, המאפיינים את
מזלות־האדמה. אן בנוסף לאלה, הוא
מושפע מכוכב ונוס, שתכונותיו הן המשפיעות
על בני המזל.
כוכב ונוס, שנקרא על שם אלתהאהבה
במיתולוגיה היוונית — אפרודי•
טה — מסמל את האהבה, ההן, היופי
והאמנות. ונוס משפיעה במיוחד על ציי-
רים, מוסיקאים ומשוררים, שכן היא
מסמלת — השראה, עדינות־נפש, ואופי
נוח וטוב-לב. ונוס נקראת המיטיבה הקטנה,
העיגול שמעל הצלב מסמל את
השאיפה להתעלות מעל למיגבלות החומר.
למרות
שנהוג לתאר את בני מזל
שור כאנשים אדמתיים ומעשיים, שרא-
שם עסוק במשן מרבית הזמן בענייני
רכוש, הרי שבמציאות מתברר שרבים
מבני מזל זה מושפעים מאוד מכוכב
ונוס, ונטייתם לעסוק באמנות היא המאפיינת
את אישיותם. למעשה, גם אלה
מבני המזל שאינם עוסקים באמנות,
אינם יכולים להתעלם ממשיכתם החז-
קה לאחד משיטחי האמנות. על״פי־רוב
נמשכים במיוחד אל המוסיקה והזימ־רה.
אן גם שטחים אחרים באמנות
מושכים אותם. אם נזכיר כמה מן האמ-
נים הגדולים, בני מזל שור, יתכן שזה

יעורר הרהור נוסף והיבט נוסף על תכונותיהם
של השוורים.
מוסיקאים מפורסמים הם: יוהנס
ברהמס, פיוטר, א .צ׳ייקובסקי, אוסקאר
המרשטיין ודיוק אלינגטון. הסופרים או-
נורה די באלזאק, קנוט המסון וויליאם
שקספיר• הצייר סלוודור דאלי. בארץ:
יהודה עמיחי, אהרון אמיר. המנצח זו-
בין מהטה וגארי ברטיני. ואמנים רבים
יכולים להתווסף לרשימה זו, אן כאן
לא יספיק המקום להזכיר את כולם.
לאמנים בני מזל שור ניתנת כאן תח זית,
המבהירה בקווים כלליים את התקופה
המסתיימת בינואר .1982
במאי במאי יהיו שרויים במצב־רוח אופטימי
ועירני. המרץ המתחדש יוציא אותם
משלוותם ומהשתיקה, שבה היו נתונים
בעת האחרונה. האמנים בני מזל
שור יחושו צורן לפעול באימפולסיביות,
ולהקדים מעשה למחשבה. זו הדרן הטובה
עבורם באותה תקופה.
ביוני אלה שהיו שקועים בבעיות כספיות,
יוכלו להשתחרר מבעיות אלה. הזדמנויות
למכור יצירות אמנותיות, או לאח רים,
הזדמנויות להופיע בפני קהל, ישפרו
את הניצב הפיננסי. ואגב, יוסיפו לא

ונוס משביעה
במיוחד על
א מני םומ שורו׳ ם
ומ שוה עריהם
עוינות־ננש
וטוב־לב
יחושו בנסיעות קצרות, שיביאו עימן
פגישות עם אנשים, היכולים לקדם אותם
באוגוסט יחושו שוב צורן להסתגר בבית ולעבוד
לבד. כושר היצירה יראה פורה מן
הרגיל. טוב לנצל תקופה זו בחברת
עצמם, ולא לבזבז זמן על יחסים חברתיים.
יכולת-הריכוז תעלה, וכן יכולת
השיפוט לגבי עבודתם. העירנות לגבי פרטים,
וכן סבלנות רבה מן הרגיל, יביאו
עימם הספק רב ותוצאות משביעות־רצון.

בספטמ בר

אלה שאוחוים בעט יחושו משיכה חז־קה
להעלות על הכתב רעיונות, המחכים
זמן־רב שיוציאום לאור. ביקורת־עצמיוי
רבה מדי עלולה לגרום למעצורים ולעי־כובים.
אן קיימות באותה תקופה דרכים
רבות להתגבר על כן, בייחוד בעזרת
ידידים, העוסקים אף הם בשטח דו־מה.
בתקופה זו עשויה להתקבל הצעה
להרצות על השטח שבו הם עוסקים בפני
קהל גדול•

ב אוד, טי בר

שפע עבודה ודגש מיוחד על הדיוק
והסדר בעבודה. המצב הגופני יהיה רגיש
במיוחד, ועומס-עבודה עלול לגרום לעי־כובים,
בגלל הצורן לעסוק בעניינים ה-
קשורים עם הבריאות. יש להיזהר מלח-
תום על חוזים או מיסמכים חשובים,
המחייבים לתקופה ארוכה, קשה לראות
את מיכלול הפרטים, וקיימת אפשרות
להיכנס לסיבוכים.

בנו במבר

אי־חבנה עם בני־הזוג בתחילת נובמבר *
עשויה להביא אותם להתרכז יותר בת־ ^
חום האמנותי. במחצית נובמבר מיג־ *
בררים היחסים, והחיים שבים להיות
שקטים• העבודות האמנותיות יתבצעו
בשותפות עם אדם נוסף, או עם אנשים

שיוכלו ליצור לעצמם צוות הרמוני

ומצליח.
בדצמבר שינויים פתאומיים ובלתי״צפויים עלולים
לגרום לשינויים דרסטיים בחיים.
כספים הקשורים לשותפים עשויים לחולל
שינוי מהפכני. קשרים עם חוץ־לארץ מתפתחים
בדרן חיובית. יש להיזהר מחו-
סר־בהירות בהצעות שתתקבלנה, לכן יש
להתייעץ עם מומחים ובעלי נסיון ב• ז**
להתכונן לנסיעה
שטח האקטואלי. יש
הקשורה בעבודות או הופעות בארצות !
אחרות.

בשטח העבודה עולים על דרן המלן,
העניינים מסתדרים, גם המצב הכספי
עומד להשתפר בעוד
זמן קצר. תקופה מה נה,
מועילה ומבטיחה
בעסקים. לעוסקים התחייבויות חברתיות,
הגורמות למתח מסו-
יים, תהפכנה מענגות
ומשמחות. קשרים עם
ידידים החוזרים מ-
חוץ־לארץ יוסיפו הנאה
ורעיונות, הקשורים
בארצות אחרות ומקומות חדשים.

קשרים ידידותיים מתהדקים בתקופה זו.
אתם חשים הקלה מהמתח שמלוות אתכם
מיספר חודשים. הזמן
מתאים לבילוי חופשה
בחברת ידידים ובמקו־
.מות פתוחים. בילוי ב־קירבת
הים ישחרר את-׳-•
8ך כם, ותוכלו להתפנות
לעניינים שברגש, ולפתח
קשר מיוחד,
מעניין ומפתיע. ענייני
כספים עלולים עדיין
להטריד, אך עדיף

11110

להניחם כפי שהם, לבסוף זה יסתדר טוב.

השמש נכנסת למזל שור, ומביאה עימה
שינוי במצב־הרוח. מתעורר החשק לצאת
לחופשות ולטיולים, ולהתחיל
בדברים חדשים
ושונים. אנשים
יאירו ׳ אליכם פנים,
ודברים שהתקשיתם בהשגתם,
יגיעו אליכם
ללא־מאמץ. הזמנות להשתתפות
במסיבות ושמחות
תגענה לידכם. ,־ו1 2נאפריל -
מכרים ישנים עתידים 0 במאי
להיראות בצורה שונה
לחלוטין במקומות אלה וזה יעזור בעתיד.

תוכניות חדשות מתבשלות אצלכם ברגע
זה, ההתלבטויות מפריעות להחלטה,
ואינן מתאימות לאי-
שיותכם. כדאי לבחור
לפי נטיית־הלב, שהוא
כידוע מנחה אתכם
תמיד בדרן הנכונה
והטובה ביותר עבורכם.
ילדים ובני״הזוג
עשויים לגזול חלק ניכר
מזמנכם בשבוע זה,
נסו לא לאבד סבלנות.
במחצית השבוע
תגיע הודעה, הקשורה להתקדמותכם.

עוד לא הספקתם להינפש ולנוח מכל
המצוקות והצרות שפקדו אתכם לאחרונה,
וכבר מגיע שוב
מצב־רוח, שאינו מהש-
מחים ביותר. בעיות
בריאותיות מטרידות
אתכם, וקרובים מבוגרים
מכם יוכיחו נא מנות,
וישפרו את הרגשתכם
בנתינת מירב
העזרה שלה תזדקקו.
בשורה, שעתידה להגיע
טחו״ל, תוסיף נחת.
עם זאת יביא סוף־השבוע טובות.

יתכן שתיאלצו בשבוע זה לבלות חלק
מהזמן בביתכם, ולהתמסר לאירוח ידידים
או קרובים, שיגי־או
מחוץ־לארץ. את העייפות
תוכלו לשחרר
לקראת סוף־השבוע, ש בו
צפוייה נסיעה בחברה
נעימה, ובילויים
לא מתוכננים, שיפתיעו
אתכם לטובה. יש בכל
זאת להיזהר מנהיגה
22 באוגוסט -
22 בספטמבר
בלתי־זהירה, כיוון שמעשים
נמהרים של זולתכם
עלולים לסכן אתכם יותר מכולם.

שוו

תוכניות שתכננתם עלולות להתעכב, או
כלל לא לצאת לפועל. שינויים מפתיעים
בענייני כספים יתרחשו
גם הם בפתאומיות,
ויהיו קשורים
בעיקר בפעולותיו של
מישהו אחר. יתגלו
לכם מיספר דברים
חשובים בקשר לעתיד,
ולא תדעו אם עליכם
לשמוח או להצטער
בגללם. פגישה עם מכר
ישן יכולה להביא לחידוש
זמני של קשר, שהיה עמוק וחשוב,
קטנים.
אן סיכוייו להארין־ימים

חאן]״0

מצב־ חח של ביזבוזים יביא אפילו את
החסכנים מביניכם להוציא יותר מכפי

שהתכוונתם מראש. עי־סוקים
חשובים, שבהם
התחלתם לא מזמן,
עשויים להתעכב, יתברר
שקשה מאוד להתמיד
ולהתייחס ברצינות
ובחשיבות הראויים.
עדיף לעשות הפסקה
קצרה, אולי אפילו
להינפש, שבוע
לאחר מכן לא תיתקלו
בקשיים. בעניינים רומנטיים — זה השבוע
שלכם, אף אחד לא יוכל לעמוד בפניכם.

עקת

אמנם מוטלת עליכם עבודה רבה בשבוע
זה, אן זו תיעשה במצב־רוח טוב, ולא
תכניס אתכם למתח
וללחץ. בתון עומס העבודה
תמצאו בכל-
זאת זמן לטיולים ובי לויים,
שבהם תוכלו
ליצור קשרים מעניינים.
העניינים חמיק-
צועיים עומדים בפני
קידום, אנשים יכירו
בהצלחותיכם, ואתם
עשויים לקבל שבחים
על תגליותיכם ואף לשפר את מצבכם.

קשת

ממצב של עבודה מכבידה והתבודדות שלא *
מרצון, תמצאו עצמכם מוקפים בחברה,
ומוכנסים כמעט בכוח £
לתוך השימזזה המשו־ 5
תפת. תחביבים ומופעי !
ספורט ובידור ימלאו
חלק ניכר מזמנכם, וגס

אתם • תוכלו להרשות
לעצמכם להשתעשע ולחנות.
אהבות פתאומיות
יוסיפו התרגשות
ותיקווה, כדאי לרסן
את ההתלהבות, שכן
לא בטוח שאותן אהבות תחזקנה מעמד.

הריכוז יהיה מופנה לענייני הבית, הדי£ -
רה והרכוש. הצרכים של הורים או
ידידים מבוגרים יתפסו
חלק מזמנכם. ה שבוע
יבקרו בביתכם
אורחים רבים, אן למרות
הטירחה שבעניין,
הם יגרמו הנאה. צרידות
וכאבי גרון עלולים
להופיע לדליים,
הרגישים בבריאותם.
לבני מזל טלה סיכוי
לעניין, להלהיב ולמשוך
אתכם להרפתקות מרגשות מאוד£ .

שבוע שבו תחושו צורך לשנות מקום,
ולרענן את ידיעותיכם בקשר לדברים
המעניינים אתכם. טיולים
משותפים עם אנשים,
העשויים לקדם
אתכם, יוסיפו הנאה.
מצב־הרוח יהיה אופטימי
ונינוח. חוש־ההו־מור
החבוי בתוככם יגרום
שימחה לסובבים
אתכם. כמו־כן צפויות
הכרויות חדשות ומרשימות
עם אנשים דוברי
שפה שונה. עבודה חדשה באופק.

מטו לנספונזט

וו״ן וו־ו־ פ חו תמדקה
אם מנינים
קודם את המעטפה.
להפקדת שיקים בבנק אני מקדיש
עכשיו בסך הכל חצי דקה ביום.
אני אפילו לא נכנס לסניף, אלא
ניגש ישר לכספומס.
אני מחזיק אצלי ספסים
ומעטפות להפקדה,לוקח את
השיקים, ממלא את הטופס ומכניס
למעטפת ההפקדה.
לכספומט אני מגיע בשעה שנוח
לי, מפקיד את המעטפה וחשבוני
מזוכה כאילו ביצעתי את ההפקדה
בסניף.
דרוש בסניף והחזק אצלך תמיד
מלאי מספיק של מעטפות וטפסי
הפקדה.

כ ם פו ח ט
בכל הארץ בכל שעות היממה*

בוק לאומי • מקד־סק;1ט

בקא גו ד -בגקברקליסד ־ סמגט -מ ק ערב ש ר אי׳ ב, קעליוזיאוס
וימריעקבסון טמיר

אחדי
המודעה הזאת
תישאר רק
פינה קולרה

חבר השופט* טע מספר מ שקאות
פינה קולרה והעניק להם ציונים
בצורת גביעים.
הפינה קולרה של קוקטיילס פור טו
זכתה בציון הגבוה ביותר 4 :גביעים.
במבחן טעימה נוסף שנע שה בארה׳ ב
ה עדיפו 8את הפינה קולרה של
״קוקטיילס פור טוי.

מבחן ה טעימה של הירחון
״וטס ״ הוכיח שוב. שי ש רק
פינה קולרה אחת שבאה בח שבון
ב שביל האמ רי ק אי ם-וב שבילך:
הפינה קולרה שלי קוקטיילס פור טו
כי זוהי הפינה קולרה היחידה
שיש בה מרכיבי טבעיים בלבד:
רום, קוקוס ואננס.
דו בר

לא כל מ שקה יכול לקרוא לעצמו
פינה קו לדה -כ ך הוכח במבחן טעימה
שערך הירחון האמריקאי ״וטס־כדי
לקבוע מהי הפינה קולרה
האהודה ביותר על האמריקאים.

יה הפינה קולרה ש ל
־ קוקטיילס פור טו כמה חיקויים
לא מוצלחים. ביניהם
׳׳מיסטר בוסטון. שנאלץ
להס תפ ק בגביע א חד
בלבד בג לל היותו
׳מלאכותי. מימי. מכיל
תחליף קוקוס בטעם של
סוכריה וצבעי מ א כל
וראה צילום הכת בה
בירחון ״וטס״ ).

מימין תפ ת ח הדעה () 2

09x 11:1

גיד מטיל אוו ער הקבוצות המתרוצצות בשוליים הימניים

של הבמה הפוליטית ־ המצפות להתמוטטות המישטו הדמוקרט, בישראל

^ נס של ״אזרחים לשינוי פני החברה״
~ בבית ציוני אמריקה בתל־אביב. מני
היג התנועה ומייסדה, אלי שימעון, מסביר
כי מיעוט המשתתפים נובע מ״בילבול שהיה
בהזמנות״ .מגיעים כ־ 40 איש. שניים
מהם אנשי תנועתו של עזרה זוהר׳ ,״עצמאות״
.שלושה צעירים הובשי כיפות הם
מאנשיו של הרב כהנא. המנחה, על הבמה,
:שואל אם מישהו מהקהל מוכן לעלות על
הבמה ולהסביר מדוע הגיע לכנס. גבר
ממושקף, בעל זקן לבן וארוך, לבוש ב חולצה
לבנה, מתנדב להסביר. הוא מציג
את עצמו כ״רוזנטל״.
המודעה סיקרנה אותו, טוען רוזנטל.
הוא הסכים לכל מילה. אחרי שהגיע וקיבל
את המצע הכלכלי־חברתי של התנועה,
גברה התלהבותו. יש רק בעייה אחת:
המצע אינו מתייחם כלל לשאלות מדי ניות.
״אני
עצמי,״ מגלה רוזנטל את קלפי!,
״חבר בתנועת התחייה, והמצע החברתי
של תנועתכם ממש דומה למצע של ׳תנועת
התחייה. מצע התחייה כאן בכיסי, והייתי
יכול להראות לכם כמה רב הדימיון. אני
הושב שיש מקום לשיתוף־פעולה בין שתי

החזרה הכללית: הקרס של מ תנ חלי נ אוודסיני נגד חיילי צה״ל בגן־־הירק
בפקודת מי 7

מנהיג נאמן
למי?
התנועות. אולי לאיחוד. עלי להדגיש שאני
מדבר כחבר תנועת התחייה, אבל רק
כחבר. זו ילא הצעה מוסמכת.״

כסף של הליכוד,
כסף של המערך
ף* מה ימים מאוחר יותר, בבית־הקפה
* סקאלה בתל-אביב, נפגשים גרשון
שפט, מזכיר תנועת התחייה, וד״ר עזרה
זוהר, מנהיג תנועת עצמאות. הם מחייכים
,זה לזה, לוחצים ידיים. זוהר מתיישב
ליד השולחן לכמה דקות. השניים מחליפים
מיספרי טלפונים .״צריך להיפגש
לשיחה,״ אומר זוהר, ושפט מבטיח ׳להתקשר.
מנהיגי
הימין מכירים איש את רעהו.

היום הם מפוזרים, עדיין, איש־איש במפלגתו.
אידיאולוגיה ושיקוילי־יוקרה אישיים
מפרידים ביניהם. אך הם נפגשים
כאשר יש צורך בפעולה — נגד הנסיגה
מסיני או בעד התנחלות זו או אחרת.
אחדות־המעשה הזאת מבטיחה רעות לכל
ממשלה •שתנסה אי־פעם להגיע להסדר
שלום במחיר פינוי הגדה המערבית ורצו־עת־עזה.
לאיש מהם אין ספק שכולם
יהיו שם ,״ביהודה והשומרון״ ,עשרות
אלפי אנשים. אם יימצא להם גם המנהיג,
שיקרא להם להתגבר על חילוקי הדיעות
האידיאולוגיים — שאינם עמוקים במיוחד
— יהיה זה סופה של הדמוקרטיה ה ישראלית.
גוש־אמונים
ותנועת התחייה יהיו חוד
החנית של התארגנות כזאת. גרשון שפט,
חבר הקיבוץ הדתי עין־צורים, היה המזכיר
המדיני של גוש־אמונים. היום, נוסף על
תפקידו כמזכיר התחייה, הוא גם הממונה
על ההסברה.
המקום השלישי ברשימת תנועת התחייה
לכנסת העשירית, מיד לאחר גאולה כהן,
מיועד למי שהיה מוכר במשך זמן רב
במנהיגו של גוש־אמונים, חנן פורת. ההחלטה
שהתקבלה בגוש־אמונים, שלא לרוץ
לבחירות ולא להצטרף לתנועת התחייה,
לא נבעה מחילוקי דיעות, אלא משיקול
פוליטי נבון: תנועת התחייה תוכל לגייס
קולות רבים גם בקרב הציבור החילוני,
שלחלקו יש רתיעה מהקנאות הדתית של
הגוש. גוש-אמונים תלוי היום במידה רבה
בסיוע הכספי שמעניקה לו ממשלת הלי כוד,
ומחר אולי: תעניק לו ממשלת ה מערך.
הפיכת הגוש למיפלגה עלולה לחבל

במענקים הנדיבים הללו. גוש־אמונים גם
מבקש לשמור על אחיזתו באגף הניצי
במפד״ל, באמצעות הרב חיים דרוקמן.
שפט אינו מסכים להגדרה שהרב דדוק־מן
הוא ״סוס טרויאני״ של גוש־אמונים
במפד״ל .״אנשי טרוייה לא ידעו מה מסתתר
בתוך הסום היווני שהוחדר לעירם,״
הוא אומר .״במפד״ל יודעים היטב מיהו
דרוקמן, והוא לא מסתיר זאת. אני מעדיף
שלא יפרוש. כך יהיה לנו יותר כוח.״

מזכיר שפט
את מי?

כשמדברים עם אנשי התחייה, הם
מרבים להדגיש את דבקותם ב״דמו־קרטיה״
.אך לזו אין זכר בתנועה עצמה.
התחייה הוקמה לפני כשלוש שנים, אחרי
חתימת הסכם השלום עם מצריים. עד עתה
לא התכנסה ועידה, ואין שום מוסדות
נבחרים. המוסד המבצע הוא מזכירות,
המונה 14 חברים. המזכירות מינתה ״הנהלה״
,המונה כ־ססז חברים.
הפרופסור יובל נאמן עומד בראש ה־
:תנועה, ואין עירעור יעל מנהיגותו. עליו
הוטל להרכיב את רשימת התחייה לבחירות
לכנסת העשירית. נאמן הביא את
הרשימה לאישור המזכירות, והתעוררה
בעייה: היו חברים שהתנגדו להצבתו של
אריה בוצר, איש נהלל, במקום הרביעי,
מייד לאחר חנן פודת. בסופו של דבר
אושרה הרשימה על־ידי המזכירות.
גרשון שפט אופטימי באשר לסיכויי
תנועת התחייה בבחירות הקרובות. הוא
מבסס את האופטימיות שלו על הסקרים,
> )0מהציבור הצביעו
שלפיהם, לדבריו, ס/
נגד נסיגה מסיני׳ ס/״סד הם בעד החלת
הריבונות הישראלית ברמת הגולן, ו־
620/0מהציבור מתנגדים לנסיגה ישראלית
מהגדה המערבית — אפילו תמורת שלום״.
שפט אומר שייחודה של תנועתו הוא
בכך, שלראשונה -יש •שיתוף פעולה מל כתחילה
בין דתיים וחילוניים. אך גם
שיתוף פעולה זה ניגזר מהעיקר הראשון
׳של תנועת התחייה :״כאשר יש מילחמה
על יהודה והשומרון, אנו חושבים ששאר
המאבקים מישניים. עמדתנו ביחס לנוש אים
האחרים ניגזרת מעמדתנו המדינית.״
וכך גם העמדות החברתיות־כלכליות.

היה•! תפ ת ח הרעה

גאולה כהן כגן־הירק
דחיה
(המשך מעמוד )13
שפט מדבר על הוויתור של הנפט בסיני
שגרם לפגיעה במאזן התשלומים, על התמיכה
הכלכלית של ארצות־הבריית ש אינה
מאפשרת לנו ״לשחק את המוישה
גרוים״ (הוא אינו מציע לוותר על הסעיף
העיקרי בתמיכה זו — הסיוע הצבאי),
על עוצמתם המופרזת של הבנקים וחב-
רות־הביטוח, על מיוסר העבודה הירוד
ועל הירידה. שני האחרונים, הוא אומר,
הם תוצאה של חוסר חינוך לערכים.
התחייה אינה מאמינה בשלום במזרח-
התיכון. עמדה זו אינה נובעת מהערכת-
מצב פוליטית, אלא מהשקפה ברורה של
טבע האדם הערבי.
׳שפט :״בוא נדבר על המילה שלום.
אני חושב שכאן, באיזור הזה, זה לא כמו

באירופה או באמריקה. ההבדל נובע מהשקפתם
של הערבים על השלום. התפיסה
שלהם שונה מהתפיסה האירופית. כאן,
באשר אין לד כוח לתקוף ולהשתלט, אתה
מגיע להסכמה זמנית עם האוייב״ עד שתצבור
מספיק כוח. זה לא כמו באירופה.״
אני מנסה לשאול את שפט אם השקפתו
על טבע העמים האירופים והשלום ביבשת
זאת מביאה בחשבון גם את גרמניה הנאצית.
הוא משיב לי בבלגיה והולנד,
׳וחוזר למזרח התיכון:
״המגמה הערבית היסודית, לגרש אותנו
מהמזרח התיכון, עדיין קיימת. השלום
הטוב ביותר יכול להתבסם רק על ישראל
חזקה, שבידיה גם קו הירדן, גם גב
ההר וגם ההר עצמו.״
את הבעייה הפלסטינית מציע שפט לפתור
בדרך הבאה :״ברגע שאנו מספחים
את הגדה המערבית, צריכים הערבים שם
לדעת שהם חיים בתחומי מדינה ציונית
ויהודית. את כל העזרה הניתנת היום
לפליטים במחנות, צריך להעביר לביסוסה
של מדינה פלסטינית בתחומי ממלכת ירדן,
לבניית ׳תשתית כלכלית. אילו זה
היה נעשה׳ היה חלק גדול של האוב־לוסיה
ביהודה והשומרון נשאב לירדן.
אם יהיו ערבים שלא ירצו לעבור, שיגידו,
,סבא שלי נולד בשכם, ואני רוצה לחיות
בה /תהיינה להם ׳שתי אפשרויות. האחת
— להישבע לדגל העברי, לשלם מיסים
ולתת שירות לאומי של שלוש שנים —
וכך להחשב לאזרחים לכל־דבר הכולל
זכות הצבעה. הדרך השניה: להמשיך
ולהחזיק בדרכון ירדני.״
בדרך׳ בין קפה סקאלה ומשרדי תנועת
התחייה, בשדרות רוטשילד בתל־אביב,
אני שואל את גרשון ׳שפט מה דעתו על
המתרחש בשכם. יעיל כך שילדים בבית־הדסה
משתינים על ראשי הערבים. מי
שהיה המזכיר האירגוני של גוש־אמזנים
אומר שלא שמע על כך .׳שאינו יודע

פרטים. הוא גם אינו יודע דבר על ״חת-
מוטטות״ הריצפה בביית־הדסה על חנותו
של ערבי מקומי, זה שיוכל, לפי שפט,
לבחור אזרחות ישראלית או אזרחות ירדנית
איו ״להישאב לירדן״.

הגוש המזויין

חי הנגבי הוא בנה של חברת•
הכנסת גאולה כהן, מם׳ 2ברשימת
התחייה בבחירות הקרובות.
מנגבי אומר :״היסוד הוא זד : .בארץ־
ישראל חי העם היהודי. הוא יצר את
תרבותו לא בשפלה, אלא ביהודה ׳ובשומרון.
לכן הקשר העמוק ביותר ׳שלי הוא
אל ענתות, תירצה, שילה ׳ושכם. עם אינו
מוותר לעולם יעל חבלים מארצו. אך אני
לא אנסה לשכנע את העם בישראל, היום,
על עניין הקשר אל ענתות ותרצה, אלא
רק על הנקודה הביטחונית. על קירבת
הגבול הירוק אל מרכזי האוכלוסיה, על
התותחים הסוריים שיאיימו על עמק הירדן,
יועיל כך שזכותנו להחזיק בשטחים
בסיני כדי להגן על ביטחוננו, לאחר
שהותקפנו שלוש פעמים.״
ההתנחלות היא העיקר:
הנגבי :״ציונות היא שירות בצבא קבע,
יש לנו צבא מפואר. ציונות היא גם
בתעשייה. יש לנו תעשייה מפוארת ש מייצרת
את טנק ׳המרכבה. אך העיקר,
לדעתי, הוא התיישבות באותם מקומיות
שבהם ישבו אבותינו. זוהי חזרה אל ה דבר
האמיתי, התחדשות של ערכים. המקומיות
הללו, ביהודה ובשומרון, אלה
הם המקומות שבהט עם ישראל יכול
למצות את הפוטנציאל הרוחני שלו.״
הנגבי מודה שהוא ׳מודאג מימה שעלול
להתרחש אם תחליט הממשלה יום אחד
לפנות את הגדה המערבית. מה שקרה

ך אשר מתבק ש צחי הנגבי להגדיר
״* פאשיזם, הוא אומר :״זוהי העמדת
טובת המדינה, האומה או העם מעל לטובת
הפרט, ושיעבוד כל היעדים הפרטיים
לייעוד הלאומי.״

משה שמיר כגן הירק* הסתה בנאוית־סיני ומה שמתרחש היום בפיתחת־רפיח
הוא כאין וכאפס לעומת ימה שעלול
להתרחש בהתנחלויות של גוש־אמונים.
זו היתר. רק החזרה הכללית.
כימעט לפני שנתיים, במאי ,1979 היו
אנשי התחייה וגוש־אמונים אורחים ב־נאות־סיני.
זה הספיק. מזל כהן ירקה
בפניו של שר־הביטחון דאז, עזר וייצמן.
ח״כ משה שמיר עסק בהכנת כלי־נשק
ממוטות ברזל. גאולה כהן ניסתה לדחיות
את הפינוי. חנן פורת הסביר למתנחלים
את חשיבות המאבק.
התוצאה: חיילי צה״ל שבאו לפנות את
המתנחלים מגן הירק נפגעיו מטרקטור דוהר,
ממכות של אלות, מפגיעות של אבנים
שהוטלו עליהם, ומחומרי־הדברה נגד מזיקים
שהושלכו לעברם.
בנאות סיני פונו לבסוף המתנחלים,
בהשפעת אנשי ועד המתנחלים של פית-
חת־רפיח •,חרף התנגדותם ישל אנשי גיוש־אמונים.
בגדה
המערבית לא יהיו אנשי גוש־אמונים
אורחים. שם הם עצמם המתנחלים
״בעלי־׳הבית״ .יש ילחם יחידות צבא מש להם.
אנשי גוש־אמונים הוצאו מיחידו־תיהם,
ואורגנו בגדודי הגנה מרחב״ת, ה־מזויינים
בנשק רב. הניגבי אינו מאמין
שמישהו יתן אי-פעם פקודה ליחידה כזאת
של אנשי גוש־אמונים לפנות התנחלות.

כפתח ״הקול הקורא״ של תנועת
התחייה, שפורסם עם ייסודה,
נאמר כ ך:

חיי דגע וחיי
נצח בשטחים

להתחיל מבראשית פירושו —
• להתעלות מעל לשיקולים אישיים
למען ייעוד, שאינו ניתן לוויתור ולפשרה,
׳והוא: גאולת עם ישראל כולו בארץ-
ישראל כולה.
9להסיר מחיצות שגבהו בין המחנות
הנקראים ״דתיים״ ו״חילוניים״ ,״לאומיים״
ו״סוציאליסטים״ ,ולהניח יסוד למחנה אהד,
מתוך אמונה כי כוחה המאחד של ארץ-
ישראל יעמוד לנו לגלות, שהמיחיצות —
חיצוניות הן, ואילו היעד — שורשו אחד :
תחיית האומה על אדמתה וישיבתה למקורות.

פ אן הקול הקורא.
לאידיאולוגיה ישל תנועת התחייה יש
דימיון רב לאידיאולוגיה של הפאשיזם
האיטלקי .׳תחייה, פירושה, לידה מחדש.
בחומר התעמולה של התחייה יש דיבורים
רבים על ״שורשים״ ,״חזרה למקורות״
ו״תקומת העם״.
ביסוד האידיאולוגיה של הפאישיזם האיטלקי
עמדה הקריאה לתקומת האימפריה
הרומית ,״הרייך הראשון״ ,לחזרה
אל גבולותיה ולתחיית ערכיה ועוצמתה.
אך לא רק האידיאולוגיה דומה .״הפטנט״
של הקמת התנחלויות שייך למשורר האיטלקי
גבריאלה דאנונציו.

>> ימליח היתה בין בינות־ד,בריית שי
* ניצחו במילחמודהעולם הראשונה.
כוחותיה כבשו את העיר פייומה, בברך
המגף האיטלקי. בהסכמי וורסאיי, אחרי
המילחמה, הועבר חבל פיזימה לרשות
יוגוסלביה.
המשורר ד׳אנונציו, ועימו כמה מאות
עריקים מן הצבא האיטלקי, השתלט על
פיומה בסיועו השקט של הצבא האיטלקי,
חרף. מחאותיה הקלושות של הממשלה.
הוא שלט בעיר במשך כשנתיים, כישאנשיו
נושאי הפיגיוינות משליטים מישטר שיל
טירור ומבצעים מעשי־רצת באוכלוסיה
הקרואטית של פיומה.

441

כנאום שנשא ד׳אנונציו כפיומה
אמר :
הסכמי וורסאיי משמעותם תשישות, התפוררות
,׳ניוון, סתימות־מוחין, הונאה, בגידה
ומעשה אכזריות, המתבוננים בעולם
בעיניים שטופות אימה. רונצ׳י (המחוז
של פיומה) משמעותה נעורים, ייופי, העזה,
קורבן נעלה, ייעוד נשגב, תחייה עמוקה
...עלינו לעצור כאן את זרימת השבטים
הבלקניים, את שטף הברבריזם הסלאבי,
•שבלעדינו יתקדם ויימצא במרחק של עש רים
קילומטרים מחומות טריאסט.

כקול־הקורא של התחייה נאמר :
הסכמי קמפ-דייוויד והחוזה הישראלי־מצרי
מכונים ״הסכמי שלום״ ,אך למעשה
אינם אלא הסכמי ׳נסיגה, המקרבים מיל-
חמה נגד ישראל קטנה, מותשת וחלשה.
משמעותם הריאלית של הסכמים אלה היא
אובדן כל סיני, על מרחביו האיסטרטגיים,
והפקרת משאבי האנרגיה של המדינה...
קביעת דגם לנסיגה טוטאלית בכל החזיתות,
לרבות מזרח־ירושלים, ושיבה לגבולות
שאינם עמידים בפני התקפת־פתע
ואינם ביני־הגנה.

ה שקורה היום בימית,״ מסביר
הינגבי ,״הוא שאנשים מוכנים ל התפנות,
ויש להם רק ויכוח על פיצויים.
דבר כזה לא יקרה לעולם ביהודה ובשומרון.
אני מכיר את.המתנחלים ישם.
הם אינם חיים את הרגע. הם חיים את
הנצח. אני מכיר אותם. גם אם תהיה
החלטת רוב לפנות אותם, הם יעשו מה
שצריך לעשות על פי צו מצפונם. הם
מבטאים רצון בסיסי, ויש מקומות והזדמנויות
שנכון לעשות זאת. למשל: אם
בלחץ המצרים תסכים ממשלה בישראל
לבטל את חוק־השבות. האם אסור להתנגד
עד הסוף להחלטה כזאת? אין הבדל בין
החלטה כזאת, ובין החלטה לפנות את
יהודה והשומרון.
״הם ייאבקו. יתכן שבסופו של דבר
יהיה להם, למתנחלים, שיקול דעת כזה:
מאבק עד הסוף, פירושו להילחם בנשק
נגד צה״ל. זוהי מילחמת-אחים. זהו דבר
נורא. יכול להיות שיחשבו שהתוצאות של
מילחמת־אחים יהיו גרועות יותר מהאפשרות האחרת, ויעצרו. אבל אני לא מאמין
שנגיע לזה. אני לא מאמין שתהיה
החלטה לפנות התנחלויות. הנה, היום שלח
שימעון פרס מיבירק לאנשי העיר אריאל
בשומרון — אולי לצורך הבחירות, והוא
מבטיח להם שלא יפנה אותם, ולא אף
אחד אחר.״
התחייה היא הזרוע הפוליטית העיקרית
של גוש־אמונים. היא הוכיחה כבר בכנסת
התשיעית את כוחה, כאשר גררה את
הליכוד ואת מפלגת־העביודה לקבל את
חוק־ירושלים. ככל הנראה יהיו ילה בכנסת
העשירית יותר משני ח״כים. כאשר תעמוד
על הפרק האפשרות להמשיך בתהליך
השלום, תעמוד התחייה במרכז המחנה
שיתנגד בכל כוחו לכל אפשרות של
ויתור ישראלי על שטחים למען השלום.
• מכין נשק למתנחלים למאבק בחיילי
צה״ל.

נעל אל

נעלי אלים להשיג ב: תל־אניב: רונדו -אלנבי ,29 דיזנגוף .119 מיקולינסקי -אלנבי .45 די-וי -אלנבי .35 בוקאי ־ נוה שאנן .9כל־בו שלום.
ירושלים: מרה -בן־יהודה ,5פרידמן -יפו .45 שיק פריזיאן -יפו .45 בג׳יו -יפו .48 חיפה: צוריאנו -הרצל ,29 העצמאות .84 צמרת -שד׳ הנשיא 7ו.1
אזור המרכז: רחובות:נאום -הרצל 66ו. ראשל״צ: א.מ.או - .רוטשילד .52 קיראון -אנניר(שטיינגרטן) -המרכז המסחרי. בת־ים: ליידי -
בלפור .37 חביב -אנילביץ .7הרצליה: אריה -סוקולוב סו. הרצליה -סוקולוב .13 רמת־גן: מקסים -ביאליק .37 בני־נרק: שיינפלד -רבי
עקיבא .62 נתניה: גזית -הרצל .29 כפר סבא: בפיר -ויצמן .72 לוד: לילי -המלך דוד .2אזור הצפון: עכו: ארבע עונות -בן עמי .26
חדרה - :נעלי נתן -ויצמן .50 קרולה -רוטשילד סו. מעלות: יהודית. נהריה: דויטש -הגעתון .26 אזור הדרום: באר־שבע: נזרית ־ מורדי

קשר בו*וד 4שוו׳1

1<£ 1^17

שווה כל מחיה

מפעם לפעם אני מרשה לעצמי
משהו מיוחד. כמו קנט למשל.
אני מדליק לי קנט ונהנה מהשילוב
הנפלא של רעננות וטעם עדין, נקי ורך.
הטעם המיוחד של תערובת הטבק
האמריקאית ופילטר המיקרונייט
המפורסם. קנט.
מפעם לפעם מגיע לי.

הזוה בתשובה
פטרוזיליה היום אספר לכם סיפור יפה עם מוסר
השכל על ראש־הממשלה שלנו לשעבר,
יצחק רביו, עוד מהימים שהיה רמטכ״ל.
באותו זמן הייתי בצבא הסדיר, בנח״ל,
מה שנקרא נח״ל עגבניות. אחרי מיל־חמת
ששת־הימים היינו תקועים על קו
התעלה, בכל מיני מוצבים קטנים כאלה.
הרבה מה לעשות לא היה לנו, חוץ
מלספור את הפגזים שנפלו לעתים פה
ושם, לבשל חביתות משמונה ביצים ל-
ארוחת״בוקר שהיינו אוכלים בארבע
אחר״הצהריים, ולרקום מזימות רצח נגד
הרב־סמל הפלוגתי שלנו, שעשה לנו את
המוות.
אבל מה שבייחוד ספרנו, זה היה הימים
שנשארו לנו עד השיחרור, אחרי
*שנתיים וחצי בצבא. הרבה זמן לא נשאר
לנו כבר, וכל אחד חלם חלומות על
מה שיעשה אחרי השיחרור. בהזדמנות
זאת אני רוצה להכחיש סיפור שהתהלך

עגבניות
לא רק באיסנזעליה־דוום
עלי באותם ימים, כאילו התוכנית שלי
היתה למכור נקניקיות בהמבורג אחרי
השיחרור׳ זה פשוט לא נכון.
אבל מה, נח״ל עגבניות, או לא נח״ל
עגבניות! אז אחד מהחברים, שמואליק
קראו לו, נדמה לי, מגרעין שהיה מיועד
לאיזה קיבוץ בפרוזדור ירושלים, עשה
גינה קטנה על גג המוצב באיסמעיליח-
דרום, וגידל בגינה פטרוזיליה, כי הוא
אהב חביתות עם פטרוזיליה, וגם ביגלל
שפטרוזיליח זח צמח שצומח מחד, ולנו,
כאמור, לא נשאר עוד חרבה זמן עד
השיחרור•
< והנה, יום אחד עשה הרמטכ״ל דאז,
יצחק רביו, סיור במוצבים. היה יום
יפה, בלי פגזים. רביו הגיע עם הפמליה,
ובדיוק תפס את שמואליק כשהוא מעשב
את ערוגת הפטרוזיליה שלו.

אם הקוראים מחפשים להם חוויית
נעימה לחג, אני מציע להם לחזור בתשובה.
אין הרגשה יותר מענגת, תחושה
יותר אינטליגנטית ונעלה ממה שמעניקה
החזרה בתשובה. אני לא מתכוון דווקא
לחזרה בתשובה במובן הדתי, אלא לחזרה
בתשובה במובן הכללי של הנושא.
להלן כמה דוגמות מומלצות של חזרה
בתשובה :
פעם הייתי חילוני. חשבתי שהעיקר
בחיים זה לעשות חיים, לצבור כסף ולנחול
כבוד• מה שעניין אותי זה חיה
רק בחורות, וויסקי וקלפים. הייתי גדול
ההוללים של דיזנגוף. פעם אפילו עישנתי
חשיש והייתי מכור לקלפים. חשבתי
שאני מבין הכל, וזה מה שחשוב בחיים.
השינוי היה איטי, אבל בא פתאום.
ויום אחד, או יותר נכון לילה אחד,
תפסתי את עצמי. אני זוכר בדיוק איך
זה קרה. בדיוק הייתי על בחורה אחת,
עם כוסית קוניאק ביד אחת וקארח
אס ביד השניה, ואז שאלתי את עצמי :
מוישח, לעזאזל, מה זה נותן לך< כל
זה ז לאן אתה הולך ! מאיפה אתה בא ז
לא נמאס לך לבזבז בצורה כזאת את
החיים שלך? ואז הלכתי לחפש תשובות
לשאלות שלי, והיום אני עובד במחשבים,
אלמן עם שלושה יתומים קטנים,
וכבר לא עושה מילואים.
או, למשל:
אני הייתי קיבוצניק. האמנתי שהעיקר
זח המשק, אתה יודע. החריש, הבציר,
הגדיש, האסיף והקטיף. חייתי פשוט
מכור לזה. חשבתי שהמשק זה כל העולם,
וזו הדרך האחת והיחידה לשרת
באמת את הציונות. אף אחד לא היה
יותר שרוף ממני לעניין הזה. ואז חל
השינוי, בעיקבות פגישה שחיתה לי במילואים
עם חסידי חב״ד•
מרוב התלהבות נסעתי לרבי שלהם
בניו-יורק, והוא פשוט פתח לי את העיניים.
היום אני נמצא במדינת ניו-
יורק, יש לי חווה קטנה, ושם אני מגדל
חמורים. למה חמורים, אתה שואל ז זה
לא ברור ז כאשר יחליט הרבי שלנו
לעלות לארץ, יש לי הבטחה שלו שהוא
בא אלי לקחת את החמור.
וגם זה יש :
בנעורי הייתי מארכסיסט אדוק. חשבתי
אז שיש לי הסבר לכל דבר עם ח-
מארכסיזם. כל השאלות חיו לי קלות
כל כך׳ כל התשובות ברומת כל-כך, אין
לך מושג• היה נדמה לי שאני מבין הכל
פי שניים יותר טוב מכל האחרים. אבל
מה, הייתי צעיר. הייתי רדיקל. הייתי
מאמין גדול באחוות״עמים, בשיתוף, בסולידריות,
בכל הדברים האלה. והנה,
פתאום, מה קורה !
יום אחד, לגמרי במיקרה, אני פוגש
את חמגחיג שלנו• סוציאליסט גדול כמוהו,
שיש לו נאומים יפים כל-כך, ומה
אני רואה 1שהוא בוגד באשתו ! אתה
יודע מה זח עשה לי ! אתה מתאר
לעצמך מה ההרגשה של צעיר כמוני,
כמעט בתול, שפתאום רואה שהמנהיג
שלו יש לו פילגש ! ומי חיתח הפילגש
שלו ז אמא שלי ! מייד עזבתי את ח-
מארכסיזם המחורבן חזה, והבנתי איך
עבדו עלי בעיניים שהייתי צעיר. היום,
חביבי, כבר אין חוכמות אצלי! כל מי
שרוצה איזה עסק עם אמא שלי, משלם
כסף טוב. סיפורים על אהבה אנחנו
במישפחה כבר לא קונים.
אלה הסיפורים של החוזרים בתשובה.
״מה אתה מגדל פה׳ חייל שאל
רביו את שמואליק.
שמואליק שלנו ממש התרגש, ויצא
לו :״פח-פה-פטרוזיליח, המפקד.״
״אתה מחנח״ל, נכון!״ שאל רבין,
״אז למה אתה לא מגדל עגבניות ! ״
״כי-כי-כי-כי אנחנו עוד מעט משתחררים,
והעגבניות לא יספי-פי״פי-קו להבשיל,
המפקד,״ השיב שמואליק.
״אתה יכול להתחיל לגדל עגבניות,
חייל,״ אמר רביו, וככה נודע לנו שהחליטו
להאריך את השירות שלנו בחצי
שנח. זה הסיפור.
נו, אז עכשיו יש לי הזדמנות פז בלתי
חוזרת לנקמה קטנה• נדמה לי שרבין
חושב שלמרות ההתמודדות והכל, הוא
עוד יכול לשחק אותה ובעוד איזה זמן,
אם הכל יחיה בסדר, להיות ראש״ממ-
שלח. וככה הוא ניצב לו בגן, ומגדל
פה-פה-פטרוזיליה מה שנקרא — משקה,
מדשן׳ מעשב, וחושב על החביתה.
אבל מה, לי נדמה, חבר רביו, שאתה
יכול להתחיל לגדל עגבניות. יש זמן.

א׳ ואי רובי 1שט״ן
יום אחד נולדו לקבלן א. רובינשטיין שני בנים תאומים, ושמותיהם א׳ ו-א׳
רובינשטיין. שני הבנים למדו בבית״ספר, הלכו לצבא, למדו באוניברסיטה ונעשו
פרופסורים.
אחר-כך ראו הפרופסורים א׳ ו-א׳ רובינשטיין כמה זיפת המצב במדינה, והקימו
תנועה לשינוי המצב הזיפת• התנועה ניסתה לשנות ושוב לשנות אבל לא הצליחה
כי היתח קטנה.
ואז נפרדו דרכיהם של התאומים. א׳ רובינשטיין אחד, הבכור, החליט שבשביל
לשנות לא מספיק רק לשנות, אלא צריך גם לשנות, ולכן הקים עם עוד פרופסור אחד,

האחים א׳ ו־ א׳ רובינשטיין
שינוי לשם שינוי
י׳ ידיו, את תנועת ד״ש לשינוי. א׳ רובינשטיין השני, האח הצעיר, החליט שבשביל
לשנות, לא צריך לשנות, ומספיק לא לשנות, וכנראה נשאר בבית.
לא עברו יותר מארבע שנים, והנה התברר סופית שמי שצדק היה דווקא א׳
רובינשטיין הצעיר, שהבין שבשביל לשנות לא צריך לשנות, ומספיק לא לשנות.
ההוכחה: תנועת ד״ש לשינוי התפרקה, התפוררה, התמוססה, התמוטטה והתרסקה,
ואם זה לא מספיק, גם עשתה צחוק מעצמה.
וכאן התברר מה כוחם של התאומים. א׳ רובינשטיין הבכור ירד מהבמה,
ובמקומה עלה עליה א׳ רובינשטיין הצעיוז והזך.
״ידינו לא היתה במעל הזה ששמו ד״ש!״ צעק א׳ רובינשטיין הצעיר• ״זו
חיתה בסך הכל חטאת נעורים של אחי הבכור ! אחי הבכור זה לא אני ! אני
לא חייתי בעסק הזה! אני לא אשם! על הציבור הנבון ללמוד להבחין בין ד״ש
ובין התנועה החדשה לשינוי, זו שלא חושבת שבשביל לשנות לא מספיק לשנות
אלא גם צריך לשנות ! זה מה שאנחנו חושבים עכשיו ! אנחנו בשום אופן לא נלך
לבחירות עם פרופסור י׳ ידיו ! מספיק לנו הפעם פרופסור אחד לשם שינוי ! ״
ואילו האח א׳ רובינשטיין הבכור ישב בקהל והתבונן בסיפוק באחיו הצעיר
היורש אותו עוד בחייו, כמו יעקב את עשיו ויוסף את אחיו.
ובשבוע הבא: פדק נוסף בעלילות האחים רובינשטיין.

היזם לבנון
נותר נצרת
בחוגים מקורבים לחוגים מקורבים
הובעה דאגה חמורה מהמעורבות ה ישראלית
לטובת הנוצרים בדרום־לבנון.
במיוחד הובעו שם דאגות מעמדתו ה־פילנטרופית
של ח״כ משה ארנס.
חוג מקורב אחד מגדיר את הדאגה :
״אני לא מבין מה קרה למישח, שהיה
תמיד איש קשוח. מה פתאום הוא
מגלה דאגה כזאת לנוצרים! נוצרים נוצרים,
מה, הם לא ערבים ! אנחנו צריכים
לדאוג שהסורים לא יהרגו אותם ! ומה,
הסורים בעצמם, אין ביניהם נוצרים!
בסך מכל מה קורה ! אלה הורגים את
אלה, ואלה חורגים את אלה, והמצב
חדימוגרפי באיזור משתנה בינתיים לטובתנו,
לא ! אתה יודע כמה יור)דים
מקזזת מילחמח קטנה כזאת בלבנון !
״בטח, אני מבין ממה זח בא. האמריקאים
ביקשו יפה. אז מה, כל מה
שהאמריקאים מבקשים, מישה צריך להסכים!
אני אגיד לך מה מדאיג אותי
עוד יותר מחמיקרה של לבנון לגופו• מה
שמדאיג אותי זה התקדים. חיום הוא
דואג לנוצרים בלבנון׳ ומחר הוא ידאג
לנוצרים בנצרת• ואחר־כך חדרך לא רחוקה
לזה שהוא ידאג לדרוזים בג׳וליס,
או לערבים בכפר יאסיף. לאן אנחנו נגיע
אם אפילו איש כמו מישה ארנס דואג
פתאום לערבים! אין לו מספיק יהודים
שצריך לדאוג ל חם! הצרות עם האנטישמיות
ברוסיה כבר נגמרו !
עיוגז אופציה אנסאונע
האווירה היתה סוערת. זוהר אורות
הניאון טישטש במקצת את הלוח הגדול
שעליו נרשמו המיספרים במהירות. ציל•
צולי הטלפון היו קצרים וחדים, וטיר-
טור המחשבים היה בלתי-סדיר. במרכז
ישבו הכרוזים שהקריאו בקול מונוטוני
את השמות. הקונים ישבו סביב השולחן,
עצבניים לגמרי, מכוססים ציפורניים ומכלים
סיגריות.
״עין־גדי אופצייה חמש,״ אמר הכרוז,
״שמונה יחידות באפס ארבע.״
הוא קלט בווזית עינו את היד שהונפה
מימין, ומיהר להמשיך :״אופצייה שמונה
במחיר תשע אחת.״
כאן היתה מהומה גדולה. הכרוז נזקק
לעזרת שניים מחבריו כדי להבחין בביקושים.
השערים טיפסו במהירות׳ ולבסוף
הכריז הכרוז :״נמכר בשלוש־עשרה
שבע.״
ההמשך חיה מסעיר לא פחות.
״אמ. אמ. תשע שתיים עשרים וארבע
יחידות על-שם,״ אמר הכרוז•
האצבעות הזקורות הונפו בזו אחר זו
סביב השולחן הסגלגל.
מיקוח סוער התנהל גם סביב מבוכרות
ג׳ .גם כאן היו עליות שערים חדות.
לעומת זאת ניסחרו כנען עשרים וארבע
ואופציות בלו־בנד בירידות מוגבלות.
בסוף היום יצאה גברת בוקובזה מן
השוק כשבסלה שלושה קילוגרם עגבניות
מוניטייקר, אופציה לעגבניות עין־
גדי, גבינת כנען וקצת מרגרינה• תהליך
הקניות בעידן החדש מעניין הרבה הרבה
יותר.

טנדר אחד טוב יוחד
404-0

טנדר טיגו !504
אתה מכיר ודאי את הטנדר המעולה פיג׳ו ,404
שיותר מ 500.000-אנשי מקצוע משתמשים בו בעולם כולו,
רק טנדר אחד טוב יותר ממנו -זה הדגם החדש הנוסף

טנד ר פיג׳ו .504
זהו טנדר חזק יותר; כושר ההעמסה שלו
גבוה יותר, משטח העבודה גדול יותר,
וכל זאת ־
בתצרוכת דלק נמוכה יותר.

המפיץ הבלעדי: דוד לוביגסקי בע״מ, תל־אביב: רה׳ שונצינו ,16 טל6 .־ 333214 ירושלים: רח׳ הס , 3טל .228888,222666 .סוכנויות ירושלים:
מוסך גסנר, איזור התע שיה טל2 .־ 523221 טל2 523221 חיפה: אוריאל כהן, רה׳ אלנבי ,51 טל ,536822,523363 .רכב הצפון בע״מ, שדרות
בן גו ריון( שד׳ הכרמל) , 8טל •538228 .נצרת: מישל וזוהיר סרוג׳י, מרכז התע שיה החדש, טל .56860 - 71339 .חדרה: קל־נע שיווק רכב בע״מ,
הרברט סמואל , 25 טל .31689 .שכם: עומר כליפא, רה׳ פייסל, טל .7894 .רמאללה: מכון ״אל מצרי״ אל בירה, איזור התע שיה, טל.3657 .
באר־שבע: מוסך אכספרד, איזור התעשיה טל .78292 .אשנב הנגב, דרך חברון , 3טל .33210 .ראשון־לציון: מוסך ״ שרתון״ רח׳ הרצל .41
טל .994481 אשקלון: אלבי ושות׳ סוכנות לרכב פיג׳ו, איזור התע שיה, טל 52757 051 כפר־סבא: מוסך פוספלד, טל .20161 .נתניה: לוינקופף
הרמן, רה׳ שוהם ,4טל.35081 ; 37821 .

בריטניה: שכונוו־התיקווה עול לונדון
עשרות מכוניות שרופות, ביזה המונית בחנויות בלגו
גדולות, פאב שרוף עד היסוד, מאה שוטרים פצועים
— השבת השחורה בבריקסטון הפכה את השכונה
הנידחת והעלובה בדרום־לונדון למוקד־חדשות מרתק
בכל כלי־התיקשורת העולמיים.
גם הטלוויזיה והעיתונות בישראל הביאו את סיפור
בריקסטון במינון הרגיל: הרפה מאוד מה וכימעט כלום
למה.
כדאי להבהיר כמה עובדות/0) .ס 29 מתושבי בריקסטון
הם שחורים, ס 620/לפגים. יתר התושבים הם מהגרים
.זרים מקפריסין, מאלטה, אמריקה הלאטינית וויאט־נאם.
המהומות לא היו על רקע בין־גיזעי בלבד. התושבים
הלבנים בבריקסטון לא נפגעו, ומארגני ההפגנות ראו
בהן התקוממות של הקהילה כולה נגד המישטרה.
למשקיפים ניטראליים אין ספק שהאוכלוסיה השחורה
בבריטניה סובלת ממצוקה כלכלית, מבעיות שיכון חמורות,
מאבטלה ומאפלייד, גיזעית בלתי-רישמית, אבל
חריפה 35 .אחוז(!) משני מיליוני השחורים בבריטניה
הם מובטלים! כל הצעדים שננקטו על-ידי ממשלת הלייבור,
להקלת המצוקה במרכזי ההגירה, בוטלו על־ידי
ממשלת מרגרט תאצ׳ר. רוב המדריכים הקהילתיים, ש־גוייסו
כדי לסלק נוער מובטל ומלא מרירות מהרחובות,
פוטרו מעבודתם בשל הקיצוצים בתקציב. התחרות הקשה
על כל משרה פנוייה הגבירה עוד יותר את המתח בין
הגזעים. בשנה וחצי האחרונות נרשמו אלף מיקרי־תקי־פה
נגד שחורים, שבוצעו על רקע גיזעני על־ידי נאצים
וקבוצות פאשיסטיות אחרות.
פ אג של נאצי. בבריקסטון עצמה שוררת אבטלה
קשה בקרב הנוער השחור. כ־&׳סס מהשחורים בגילים
19—16 מסתובבים ברחובות ללא שמץ של סיכוי להשיג
מישרה כלשהי. רבים מהנערים השחורים האלה עברו
בהצלחה את בחינות־הבחרות והם שואפים לחיים טובים
יותר מאשר אלה של הוריהם, שואבי המים וחוטבי העצים
של החברה הבריטית.
על רקע זה מקצינה התגובה נגד גילויים משפילים
של אפלייה גיזעית. הפאב שנשרף בבריקסטון שייך
לפרו־נאצי, שמסרב באורח שיטתי לשרת שחורים, בני
גוד
לחוק נגד אפלייה גיזעית הקיים בבריטניה. אבל
הבעיה העיקרית היא היחסים עם המשטרה.
ניזן ןנו ת כמדים. כמו בבריסטול, לפני שנה, פרצו
המהומות בבריקסטון על רקע נוכחות מישטרתית מוגברת.
המישטרה ניסתה לערוך חיפוש בתחנת מוניות
של שחורים, ברחוב הראשי של השכונה. הוויכוח השיג-
רתי הפך להתפרצות אלימה. אין ספק שקהילת בריקם־
טון כולה (בה גרים גם הרפה לבנים מתקדמים, סוציאליסטים
הפועלים להבנה בין הגזעים) מתייחסו! בחשד

ווויי עיוו!
מוצדק למישטרה. כל בריטניה יודעת שרוב השוטרים,
שלא לדבר על הפיקוד הבכיר, נוטים לימין. רבים מהם
תומכים בסתר בתנועה הניאו־נאצית נאשיונאל פרונט,
ומתייחסים בסלחנות לתעמולה פאשיסטית במוקדי־מתי-
חות. מעצרים שרירותיים של שחורים, מכות ועלבונות
על רקע גיזעי הם מעשים שבכל יום.
אומר על כך עובד קהילתי שחור בבריקסטון, אנתוני
סטאר :״שחצנות המישטרה מיתה הקש ששבר את גב

הגמל. אבל האחריות הפוליטית נופלת אך ורק על שיכמה
של מרגרט תאצ׳ר.״
איזורים כמו בריקסטון פרושים לאורכה של אנגליה,
בעיקר בערי התעשיה שבהן מכה האבטלה ללא רחמים.
קשה להאמין שהמהומות בדרום לונדון הן המילה ה אחרונה.

פול

מה יקרה ל ק אויה?
כאשר עולם קטן קבע, לפני חמישה חודשים, שפלי־שה
סובייטית לפולין איננה עניין של יום־יומיים, עורר
הדבר תגובה גזעמת. חבר טוב מקיבוץ גזר, אפילו טילפן
להביע את אכזבתו. היום גם אלכסנדר הייג, כבר לא
מדבר על סכנה מיידית.
כדאי להבהיר, שהסובייטים היו רוצים מאוד לחסל
את סולידריות בפרט, ואת התופעה המרנינה של דימו־קראטיזציה
בחברה הפולנית בכלל. אם עד כה לא ניסו
לממש את רצונם, הרי זה אך ורק בשל האילוצים הבינלאומיים
והעובדה שהם מעצמה בנסיגה, או לפחות היו
במצב זה עד שבא רונאלד רגן והחזיר אותם, ברוב תבונתו,
לאפריקה ולאמריקה הלאטינית.
ברור שהסובייטים עדיין רואים בתופעות הדימוקרא-
טיות בפולין סכנה לעצם קיומם. עתה הם מבקשים לשמור,
לפחות על צביון שמרני למפלגה, ובהקשר זה רואים
משקיפים בינלאומיים את הידיעות על כוונות הסובייטים
להדיח את מזכיר המפלגה המתון, סטאניסלאב קאניה.
צעד זה נועד לפייס את הניצים במוסקבה אבל הוא עלול
להצית אש חדשה בפולין, ולהקדים את העימות אותו
מבקש ליאוניד ברז׳נייב לדחות בכל מחיר. אין ספק
שפולין תוסיף להעסיק את כלי-התיקשורת העולמיים
בשנה הקרובה.

* 0ע 0 1קחסוחחס /קסח 10€11

הוריו: בקשתו לזגגודר גסו ״ ל

דר 1ם אפריקה:
מי מגייס עובדים ישראליים?
בספר הטלפונים אי אפשר לגלות חברה הקרוייה טכנופלאן מאן פאורר. את נייר
המיכתבים שלה מעטר, אמנם, סמל הדומה קצת לסימלה של חברת כור, אבל בהעדר
כתובת מפורטת ומוספי טלפון, קשה מאוד מלאכת האיתור.
המיכתב, שצילומו מתפרסם בעמוד זה כשירות לקורא, לא משאיר מקום לספקות.
טכנופלאן מאן פאוור עוסקת בגיוס עובדים לפרוייקטים מיסתוריים בדרום־אפריקה. תחת
הקטיגוריה הכללית — מיפעלים שונים ומישרדי־תיכנון — מחפשת החברה עובדים
טכניים, רצוי רווקים או נשואים בלי ילדים, מפרטת את תנאי התעסוקה. החברה חיפשה
לא פחות מאלף עובדים במיקצועות שונים עבור מדינת האפרטהייד.

בהמשו לפניחואלינו, הרינו לאשר ב תו ד ה קבלת ה ש אלון והתעודותהמעווסוח ששלחת אלינו .
אנומתכב די ם בז אתלהע בי ראליו מספר פ ר טי םהנוגעים לב קמ חך.

ארץ היעד

־ ד רו סאפ רי ק ה.

מקו םהע בו ד ה

־ במפע לי םשו ני ם ובמ שרדי תכנון .

שנר מו ע ע

לעוב די ם על ב סי ס של חו ז ה. זמנ יל מ ק עו עולכי שו ריה מו עמד.
ל עו ב די ם על ב סי ס של חוזהק בו ע

תנ אי ה ע בו ד ה

מו ע מ די םלע בו ד ה עפי־יחוזהז מניחודש עם אפ שרות להארכה עד 12 חו ד שי םנוספים.
מו ע מ די םלע בו דהעפ ״יחוזה > גועיוחתמועלתוזהע בו ד ה למשך
ש נ תיי ם עד חמס שני ם.

שעות ה ע בו ד ה

־ לעוב די םעפ ״י. חוזהומני -מינימום :200 שעות ע בו ד ה בחוד ש אם
אפשרות ליי סעות נו ספות ״ נהחא 0לער כי םולרע ון ה עו ב ד.
עוב די םעפ ״י חוזר, ק בו ע ־ 9שעות ע בו דהרגילות 5 ,י מי םבש בוע.
במ ק רי םבוד די םגסע>ודר נסשמ רו ה.

שליטה באנגלית

-יועדפו מו ע מ די ם ה שול טי םבאנגלית, ל פ חו ס״ ברמהט כני ת ס בי ר ה.

מגו רי םוכלכלה

תי נחן עז ר ה בסמדר למפע לי םהשו ני ם בהם יועסקוה מו ע מ די ם, ב מו כן יכ סהה מע סיק את הו ע או ת ה בי סו חהר פו אי ל עו ב ד. כל כלה ע״ח ה עו ב ד.

המהנדס שהביא את המיסמך לעולם קטן טען, שקיבל אותו מהחברה שאינה אלא
סוכנת־מישנה של חברת כור ההסתדרותית. הוא עצמו, אזרח אורוגוואי שגויים לעבודה
בארץ באמצעות חברת מאן כור, הופנה מאוחר יותר לטכנופלאן כדי לקבל מישרה
בדרום־אפריקה•

־ יועדפועוב די םרווקים אן נ שו אי ם שי ע או. לארץ הי ע ד בג פ ם. עוב די ם
על ב סי סחוזהזמני. ה רו עי ם לערף א לי ה ם את משפחתם -כל האח ריו ת
לדיורולאירגון מערכת ה חיי םהמ שפ ח תיי ם ת חו ל על ה עו בדבלבד.
לעוב די םבחוזהק בו עתינ תן עז ר ה ממשיח ב סי דורוארגוןחיי משפחה
ב ק הי ל ה.

זהירה וח שדנית. במרכזיה בחברת כור תעשיות בע׳׳מ, ברח׳ שאול המלך 8
בתל־אביב, לא שמע איש על טכנופלאן. אבל המרכזנית ידעה לספר שבקו פנימי 223
עובדת אשה בשם שושי, העוסקת בגיוס עובדים למיפעלי כור בדרובדאפריקה. שם
המחלקה הוא דווקא כור אסיה
שושי הנ״ל שוחחה בקו השני. חברתה לחדר אמרה, שהבחורה המטפלת באירגון
עובדים לדרום־אפריקה תשוחח עימגו מייד. אבל שוש* עצמה היתה זהירה וחשדנית.
הכחישה כל מידע בנוגע לטכנופלאן או לדרום־אפריקה.
השיחה עם שמואל סולר, דובר ההסתדרות, לא הועילה הרבה. סולר היה אדיב, טען
שאין לו מושג מה נעשה בכור ,״שהיא אימפריה בפני עצמה״ .סולר הפנה אותנו לדוברת
כור, רחל שילה. לבקשתה הצגנו שלוש שאלות ספצפיות :
(א) האם קשורה חברת טכנופלאן מאן פאוור לקונצרן ההסתדרותי כור?
(ב) האם יש לכור פרוייקטים בדרום־אפריקה שבהם מועסקים ישראלים?

סי סה

־ ה טי ס ה לארע היעד, ה לו ךוחזורע״ חהמע סי ק. ה טי ס ה תו ענקלעובדבלבד.

חתימת חוזה

־ ה עו בדיח תו ם על ה חו זהמ עי ד ו בעת התק בלו ל ע בו ד ה בי שראל. ה מע סיק
י ח תו ם על החוזהבד רו ם אפ רי קהותוך חוד ש מי וםת חיל ת. עבוד תו של

ה מו עמד.
חתי מתהחוזה וקבלת ה עו בדלע בו דהתלויה בקבלת אשרת ע בו דהד רו ם ־
א פ רי ק אי ת. ל עו ר ך קבלת האשרה. חייבכל מו עמד לל איועא מן הכלל,
ל ה עי ג ת עו ד ת יו ש ר משטרתית שני תן לקבלה בכל ת חנ ת משטרה ה ס מוכ ה
לאיזורמגוריו. כ מו כ ן, יהיה על ה מו עמדלה עי ב ת עו דו ת שונו ת
• .0 * 1110ל 1רישת של טונ ו ת:׳ 1ו ו 0א פ רי ק ה.

מיון וקבלה

משך הזימון

השא לוני םשה גי עו׳ למשר דנו נ של חו כנ רלד רו ם אפ רי קהלמיוןראשו ני.
אנומקוויםני תו ך חודש י מי םנת חי ללק בל את ה ד רי שו תהרא שונו ת
לעוב די םלפי מי ד ת התאמתם והער כי םהשו ני ם : :
עם קבלת הד רי שה לפי מספרך ה סו די תוז מן ללאיון אי שי ל עו ררמיון
סופיוק בלה ל ע בו ד ה. הו דעה על מ קו םומועדה פגי ש ה תי שלח ב מו ע ד
מ או חריותר.
* ע פ ״יהנתונים הנ מ ע אי םנרגעבידנו, נהיהזקוקים לב 1000 -עוב די ם
במק עו עו ת ה שו ני םבד רו םאפ רי ק ה. ת ה לי ךהמיון והק בלה ריינו ממו שך
ולא תלוי רק בנו. אי לנוב מי דהוהש תנו תוכניוהידנא הו דעלנו
על נונכתבובד חיפו ת

(ג) האם יש לכור סחר חוץ ולכור מתכת קשרים כלכליים עם דרום־אפריקה1
24 שעות מאוחר יותר הכחישה הדוברת כל קשר עם חברת טכנופלאן, או עם
דרום־אפריקה, ולא התייחסה כלל לשאלה השלישית. העולם הזה יקבל בתודה כל מידע
בעניין זה, שהוא בקל חשיבות ציבורית, לאומית ובינלאומית רבה.

טכניפלן כח־אדם
?2485טסק

ת.ד.1240$ .

[0111£11!^7

ד ק ונג ד מים

השעון המתוכנן ב מיו חד לצעירי ם
היודעים להנות מהחיים
מו תאם דסרק היד

דגם 70401

דג ם 725601

דגם 71004

דגם 725601
שעון עצר! סטופר) כפול;
כולו פלדת אל-חלד; נגד מים
עד 20מ ; זכוכית קריסטל;
מראה: שעות, דקות,שניות,
תאריך, יום וחודש; תאורת לילה.
אחריות לשנתיים (כולל הסוללה).

• 696

2:ידמ ^ ע ב <

ידאפננמס

אק*ח 6סאסח*0

229 ;-

־ 6 2 9

8£1£07

דגם 7 1 3 3 0 4
שעון נשים עם תאריכון מתוכנת
(07\ 8ו\0 0 1.1ו 1/\7עו 7 0ט\ ./ט טז),
כולו פלדת אל-חלד; נגד מים ;
זכוכית קריסטל. מראה: שעות ,
דקות, שניות, תאריך,יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

לחצן שעון !
העצר

< 1X587

0016

4 1/100וסד ^ צ ק 3 7 0

ו _ו 1

א!^ן מ 0 * 7 0 *7 71 אס^ן 7א1

־ 7 1 5

דגם 713401
שעון נ שים,עם תאריכון מ תו כנ ת
( 1*710 0 * 1£1\ 1048ע 701ט 011 /
נגד מים; מצופה זהב:
זכוכית קריסטל: מראה: שעות,
דקות, שניות,תאריך, יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

־845

־ 7 9 9
מבצע מיוחד
לחג

להשיג בחנויות המובחרות בארץ. שרות יעיל ומהיר, חלפים מקוריים.

או ריינ ט בדיו7ן בזמן הנכון.
00 .ו 0זמ)0 \17 \/וחס

שעון מעולה ללא בעיות• בוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע״מיסוכנים בלעדיים של:

העולם הזה 2277

)11*11111

הש׳מלה המפורסמת: בעיקמוו אמבט
ליידי די( .דיאנה ספנסר בתמונה למעלה) עוררה שערורייה והתפעלות
גם יחד בשימלה שלבשה בהופעתה הפומבית הראשונה בתיאטרון
גולדסמית. השמרנים, שהזדעזעו מעומק המחשוף, שכחו ש המלכה
אליזבט עוררה סנסאציה דומה לפני עשרים שנה (משמאל).

ג ו ״ ס הזי:
תיזמות תוייוודית
הנסיכה גדיים קלי עדיין
״שייכת״ לקהילה של אנשי ע ד
לם־השעשועים. בקבלת־פנים
היא זוהרת לקראת וולטר
קרונקייט, המראיין המפורסם
ביותר באמריקה, שפרש מעבודתו
לאחרונה. לידו נראית השחקנית
האמריקאית שחידשה
את הצלחתה מלפני 10 שנים
— סאלי קלרמן (מ.א.ש.).

העולם הזה 2277

ז״ססאו־ויסטאן: מיותמת הבונניס
נשיא צרפת, ואלרי ז׳יסקאר ד׳אסטאן, לוחץ ידיהם של אלן דלון
ומידיי מאתייה׳-מול צלמי העיתונות. המטרה ברורה — לקראת
הבחירות הקרובות מנסה ד׳סטאן לגייס לעצמו תמיכת כוכבים
ובדרנים — בנוסח אמריקה.

211

מקסימום איחסה במינימום מחיו

נ1א נחסוך
45 אלרל-ויותר בטיולנחנוגע לאיחפהעס
|׳חד ולך;,ות ותר בנז ח -ר הו מו ד ביו ת ר!

#י ן 7 9 1ו ר,חצ מ־החצ

__איחסה
איום איוזפהיי״־•
מחירי טיולי לזמפינגטורם כוללים:

0ו;,דנניר0..ויז

?15015׳ נ״*״״

ז נ1

נקמפינג ונמן טגי ס

או טובו ס צ מוד לאורך כל המסלול* ,שתי
ארוחות מל או ת ליום( ד מי כני ס ה לכל ה א תרי םהמ תו כנני ם
(לפי החוברת) ,מלוו ה מנו סהה מו מחהלקמ פינג, ערבי
•למעט לונדון
בידור ופולקלור.

בטיולי קמפינגטורס -

אופי אחר בנו סך לביקורי ם באתרים הקל סיי ם, ה טיו לי ם
כוללים:
סיורי ם רגליים, שייט, די ס קו ט קי ם, טירו ת ו עיי רו ת
שמחוץ ל מפ ת ה תיי רו ת המוכר ת.
אוירה שונ ה אויר ת צעירי ם ו צעי רי ם ברוחם, מלוו ה מנו ס ה,
לינ ה ב חניוני ק מ פינג ו הווי או תו לא תמצא בכל
טיול אחר.
מחיר ללא תחרו תהמס לו לי םהא רוכי םוהמ ענייני ם ביותר,
ב מחירי ם הנ מו כי ם ביותר.
ה טיולים מ חו ל קי ם לגיל אים 8 :ו 7 -ו .26-40 ;20-26 :

קמפינגטורט,
1! 1*8ס * 9ח 1קוז ! 0 3

חברה מס 11.

בטיול* הקמפינג

8שנות גסיון -אלפי מטיילים מרוצים.

דרוש חובות קמפי^טווס 81 מסובן הנסיעות שלו
ולקבלת פרטים על מבחר טיולי קמפינג לאירופה וארה ב
מלא תלוש זה ושלח אל: קמפיזגטורס ת.ד ,3415 .ודא 61033
אירופה ארה״ב

נ כתובת __

.מיקוד.

אנשים בסול ם

בם מידור: הצלחה כאריסאית

גיורי פוסטר: ההוונן החמישי וווו ג ון הינסר

בט מידלר ״האלוהית״ הגיעה לפאריס להקרנת סירטה החדש,
וחילקה את הזמן בחדווה רבה בין ראיונות עיתונאיים לקניות. בט
החליטה לרכוש בפאריס רהיטים עתיקים לדירתה החדשה שבלוס־אנג׳לם,
אך לא תיארה לעצמה שגם בחנויות־הרהיטים ילווה אותה
זנב ארוך של צלמים סקרנים. אבל האלוהית לא החמיצה פנים לאיש.

ג׳ודי פוסטר, השחקנית האמריקאית, שמבחינה מוסרית הפכה לקורבבו החמישי של ג׳ץ זזיבקלי
(המתנקש בחייו של הנשיא רונאלד רגן) ,באחת התמונות שהלהיבו את דמיונו של הינקלי המאוהב
הכוכבנית, שהחלה דרכה כלוליטה, היא היום בת ,18 ועזבה את הוליווד. לפי שעה, כדי ללמוד דראמה
באוניברסיטת ייל.

אסתו עובר־ם:
אהבה חדשת!
עיתוני גרמניה מפרסמים בהרחבה
את תמונותיה של הזמרת
אסתר עופרים יחד עם
ידידה החדש, ומתארים את
השפעתה החיובית של אהבתה
החדשה על הקאריירה שלה,
שנמצאה בסימן ירידה. מאז,
״חזרה האהבה לפרוח, יש לה
מצב־רוח מרומם, עיניים מאי רות
ושירים חדשים״ .בישראל
הופיעה אסתר בתסרוקת החדשה,
שהזכירה לכולם את אסתר
שלפני עשרים שנה. גם זה
חידוש,

אידי נסטאסה: סוור הנישואין
סיפור האהבה הגדול נמשך שמונה שנים, והסתיים ברוגז: הטניסאי
בעל הפה הגדול, אילי נסטאסה, נפרד מרעייתו הצרפתייה, דומיניק,
שנטלה את בתם בת השש, נאטאלי, וחזרה למקום־הולדתה, פאריס.

11*111111בשלס

ז אן־פול בלמונדו: ובשור ברומא
לפני עשר שנים בדיוק נפגשו לארה אנטונלי וז׳אן פול
בלמונדו, בהסרטת דוקטור פופול, ומאז לא נפרדו. בתחילת העשור
השתדלו להסתיר את יחסיהם, גם משום שבלמונדו היה קשור לאור-
סולד. אנדרם, וגם משום טענתה של אנטונלי, שעליה להצליח בכוחות
עצמה. מאז התגרש בלמונדו מאשתו, אלודי, ואנטונלי עשתה קאריירה.

לאדי הגמן: תמונה מישפחתית
בסידרת הטלוויזיה דאלאס שוררים ביניהם יחסים מתוחים. ג׳יי. אר.
הטיפוס הנבל של הסידרה ואשתו, סו אלן, שונאים זה את זה בלהט.
במציאות אין זה כך, עובדה: לארי הגמן ולינדה גדיי מיודדים
ושופעי חוש־הומור. בתמונה — בהפסקה בין צילום אחד למישנהו.

א׳ב סאולורן: הזדמנות בלתי־חוזרת להפגנח הקו
להצגת הבכורה של דון קישוט, לפי כוריאוגרפיה של רודולף נורייב ובכיכובו, הגיעו כל היפים
והיפות של פאריס, בניצוחו של איב סאן־לוראן, שהבגדים שבעיצובו שלטו בכיפה. אחת הלקוחות הקבועות
של סאן־לוראן, הרקדנית הוותיקה זיזי זאנמייר, לבשה את אחת מיצירותיו האחרונות, ובאה יחד יי
איתו לברך את רודי מאחרי הקלעים. נורייב, מאופר כדון קישוט, שטף את סאן־לוראן הביישן במחמאות :
לפי הנשים שבאולם, קשה להחליט מי היה כוכב הערב, החמיא לו הרקדן.

גיק לה־מוטה: שתי נשים בוי אונוופיס
שנים רבות אחרי שפרש מזירת־האיגרוף חזר גיק לה־מוטה לחדשות, בעיקבות הסרט השור הזועם
שבו מגלם רוברט דה־נירו את המתאגרף־לשעבר (עבור תפקיד זה זכה דה-נירו בפרס האוסקר) .חלק מן
הסרט מוקדש לתיאור יחסיו עם נשים. לה־מוטה לא היה מעולם הבעל האידיאלי: הוא היה נשוי חמש
פעמים ויש לו שישה ילדים. בתמונה נראה לודמוטה עם שתיים מנשותיו, האחת, משמאל, היא ויקי,
אשתו הנוכחית, השנייה היא קאתי מוריאטי, אשתו בסרט.
העול ם הז ה 2277

נקודת חן
ליד הכנות

בדרככם לטיולי פס ח בכינר ת, או בצפון הארץ, בואו לנקודת
חן א מי תי ת: אתר הנופש של טבריה קלאב הוטל.
הנוף הנשקף עוצר נשימה, בכל י מו ת השנה — וביחוד עתה, באביב.
מלון הנופש נמצא בשלבי הקמהמתקד מי ם.
תוכלו לראות זאת, כמובן, בביקורכם באתר.

שימו את טבריה קלאב הוטל על מפת הטיולים שלכם.
אנשינו יעמדו לרשותכם
באתר הנופש בתא ריכי ם , 17.4 —25.4.81 בין השעות .0900 —1800

טבריה קלאב הוטל — סוף רח׳ אחד העם — טבריה.

בטבריהקלאב הו גו למל<3 |1חוז0חצ 0רח!־ד 1101:01

צר<1־ו0נ1ו£

טלךצ 77מ . 77

תל־ א בי ב — רח׳ רי ב״ל ,18 טל .03-331251 .ירו שלים — רח׳ המלך גיורג׳ , 33 טל .02-234934 .חי פ ה — שדי הנ שי א ,124 טל.04-87628 .
רחובות — רח׳ ר מז ,61 טל .054-56468 .בצי־בר ק, רח׳ ר בי־ ע קי ב א - 158 טל׳ .03-704895פתח ״ ת קו ה, רח׳ חיי ם עוזר - 30 טלי .03-901210
נ תני ה, רח׳ הרצל - 3טלי .053-40374

מה אומרים סוחרים
שאינם מוכרים 111 שאוב לורנץ?
״...נכון 111 ,שאוב לורנץ מצוינת
אבל יקרה. אני מציע לן לקנות
היא לא פחות טובה אבל יותר זולה

קנה טלויזיה
שאתה חצה לקנות
ולא את זו
שלטוחר כדאי למכור !

נתונים מתוך מחקר
״גאלום ישראל״
בקרב סוחרי טלויזיות
על עמדתם כלפי
111 שאובלורנץ:״

2א£מ 6-10ט\$0(1/

א. דעה חיובית עד
חיובית מאוד 8896
ב .״ראוי לציין שברוב
החנויות בהן אין
טלויזיות ״שאוב לורנץ״
בכל זאת קיימת דעה
חיובית לגבי טלויזיה זו״.
111 עזאוב-לורנץ

איכות ויוקרה
היבואן הבלעדי
רחוב פרץ ,4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלוידה הטובה בעולם.
216

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות ^!|

העולם הזה 2277

אסטד1לוו.יה במישבן נשיא* ישו־אל
וחייבי השואפים להצטלם ב בל מוחיד
0כשמלאו לדפוס אחוות
70 שנה, הוזמנו אנשי הנהלתו
למישכן הנשיא בירושלים,
לציון המאורע. בהזדמנות חגיגית
זו העניקו לנשיא את אחד
מספרי־היוקרה שלהם, אסטרולוגיה
וההורוסקופ שלך מאת
טלילה סטן. הנשיא, יצחק
נכון, סיפר להם כי רעייתו,
אופירה, מתעניינת מאוד באסטרולוגיה.

0יושב־ראש
הכנסת, יצ חק
ב ר מן, נסע באחד מלילות
השבוע שעבר אל המיש-
כן, והבחין במצלמות של זד
מישטרה מוצבות ליד הכנסת.
אמר ברמן לנהג שלו :״אל
תספר לח״כים שיש פה מצלמות,
כי הם עוד יתחילו לנסוע
הלוך ושוב, כדי להצטלם,
מבלי לדעת אפילו בשביל

01 בטכס כינון האירגון של
בוגרי ביחדהספר למינהל-עס-
קים של אוניברסיטת האר־ווארד,
שהתקיים השבוע בארץ,
ושבו 100 חברים, בירך
בין היתר ח״כ שימעון פרס,
שעבר קורם באוניברסיטה :
״לעולם איני שוכח את המר
סר־השכל שלימד אותי אחד
ממורי בהארוואוד — העדף
תמיד את תיסכולי ההווה על
הישגי העתיד.״
01׳ בכירי המיפלגה הליברלית
התכנסו בתל־אביב,
כדי לדון בשאלה מי יקבע את
רשימת מועמדי המיפלגה ל כנסת
— הליברלים לבדם או
מוסדות הליכוד. אחד מפעילי
המיפלגה, אליעזר סורוקה,
סיפר :״זה מזכיר לי מפקח-
כשרות שניגש למעביד וביקש
העלאה של 50 אחוזים במשכורת.
השיב לו המעביד :

תה, אביבה, שיחול בשבוע
הבא. אביבה היא רעייתו של
האלוף (מיל׳) כבד־הגוף אב רהם
יפה, המנהל את הרשות
לשמורות־טבע.
01 בטכס צבאי אי־שם,
לרגל גמר ייצורה של סידרה
חדשה של טנקי מרכבה, ניגנה
תיזמורת צה״ל את ההימנון
הלאומי. בשורות הראשונות
שבאולם ניכרה מבוכה בקרב
הקצינים, כולל הרמטכ״לרפ אל
(״רפול״) איתן -האם
להצדיע בשעה שמנגנים את
התיקווה, או לעמוד דום ככל
האזרחים. סגן הרמטכ״ל, האלוף
יקותיאל (״קותי״)
אד ם, הצדיע, ואחריו הצדיעו
כל יתר הקצינים. אחרי בירור של בענף־מישטר־ומישמעת
צה״ל הוחלט, כי יש להצדיע
בשעת השמעת ההימנון רק
בטכס שנערך תחת כיפת השמיים.
תחת קורת גג יש להסתפק
בעמידת דום רגילה.

כותב חוברות אידיאולוגיות
לרבבות קוראים ומוצא את
עקבות הדברים שלי במאמרים
של עיתונאים שונים. הללו
לא מזכירים, כמובן, את
שמי, וזו המחמאה הכי גדולה
בשבילי.״
11 ועוד סיפר בן־מאיר:

רה העיתונאית שכלל לא
קשרה אליו ושיתכן כי
הודעה של מתחזה. אמר
״לך אין מתחזים, אלא
הזים.״
התזוהי מני:

0כאשר מכר מני פאר
לקבלן אריה פילץ תמונה

התעופה בן-גוריון שתרם חצי
ממשכורתו למען הילדים הנכים.
היא התרגשה, טילפנה
לאחד המוקדים ותרמה אלף
שקלים. אחר כך הציבה אתגר
לעמיתיה. הבטיחה להוסיף
100 שקלים לכל תרומה של
עיתונאי. אולם לשווא. העיתו־

| 0במכירה פומבית מטעם
האגודה למען החייל נמכרה
מפה של הגדה המערבית ב-
45 אלף שקל. הרוכש החדש
תרם את המפה מייד לאחר
מכן, והיא נמכרה שוב. הפעם
בעשרת אלפים שקלים. בעל
המפה המקורי הוא שר־החקל־אות
אריק שדון.
( 0באותה הזדמנות נמכרה
גם מישקפת־שדה מיוחדת, ש שימשה
את משה דיין בעת
שהיה רמטכ״ל. המישקפת
מותאמת להתבוננות בעין אחת
בלבד. היא נרכשה ב־ 9,000 שק לים
על-ידי קבלן מראשון-
לציון, שחזר ותרם אותה בשנית.

לזמר
אריק לביא,

יוסו לפיד

מנכ״ל רשות־השידור, היה עסוק מאוד בערב שבו התגייסה הטלוויזיה
למיבצעה הגדול — ״טלתרום״ .בתחילת הערב הוא צולם, בחברת רעיית
ראש־הממשלה, עליזה בגין, בשורה הראשונה של הנכבדים שהתאספו למכירה הפומבית במלון ״חייט״
בתל-אביב. יחד עימו היתה, כמובן, רעייתו ולידם ישבו חבר הוועד־המנהל ראובן ירון והשר דויד
(״איש חזק״) לוי. אך לפיד שהה במקום רק דקות ספורות, שכן היה עליו להתרוצץ בין מוקדי
השידור השונים. אמר לפיד :״רק באותו הלילה נוכחתי לדעת מה עשיתי כאשר יזמתי את מיבצע
ההתדמות. לשבת במישרד זה דבר אחד; לראות את כל המדינה מסתובבת סביב זה — זה דבר
אחר, זו חוויה מרגשת. זה היה הערב היפה ביותר שלי מאז שהגעתי לרשות״השידור. לכן לא
הרגשתי עייפות כלשהי.״ לדעת לפיד, שינה מיבצע ״טלתרום״ את יחס הציבור אל הטלוויזיה, לטובה.

נאים לא נענו. כמו הבנקים.
! 0לעורד־הדין הירושלמי
אבי ברדוגו יש הומור
שחור: זוג ישישים, הוא בן
תשעים והיא בת שמונים, באו
למישרדי הרבנות כדי להתגרש.
כאשר נשאלו מדוע המתינו
כל כך הרבה שנים, השיבו
:״כדי שהילדים שלנו ימותו
בשיבה טובה. לא רצינו
להעציב אותם...״
נורי ת
המלחינה

הירש ובעלה, עובד המחש בים
יורם רזזנלד, מכרו את
ביתם ברמת־גן ועברו להת-
.גורר בכפר — בגני־עם שליד
הוד־השרון .״זה תענוג להתעורר
בבוקר לקול ציוץ הציפורים,
לשבת ליד הפסנתר ול התחיל
לעבוד,״ אומרת נורית.
הם קנו את הבית מידי המשורר
עומר (״ע. הילל״)
הילל אדכיטקט־גנים במקצועו,
שהעביר לרשותם בית
משוכלל ומטופח.

! 0ברוריה

איסו ׳הואל

מי שהיה הממונה על שירותי־הבי־טחון
בא למוסיאון תל־אביב לרגל
הקרנת הסרט המצרי ״המומיה — ליל מניין השנים״ .ההקרנה
החגיגית נערכה במלאת עשר שנים למוסיאון והוזמוו אליה אישים
ישראליים ומצריים הקשורים לתהליך השלום. אך באו גס מי

,אתה מקבל משכורת גבוהה
גם עכשיו, ואם תלחץ אותי
יותר מדי, ישתלם לי להתחיל
לקנות• באמת בשר כשר׳.״
01 במישפחת רבץ חוגגים
נון־סטופ. זה עתה סיימה רעייתו
של ח״כ יצחק רבץ,
ל אה, את חגיגת יום־ההולדת
.שלה, והרי היא מתכוננת לחגוג
את יום־ההולדת של אחוה
עו ל ם הז ה 2277

שאינם קשורים כלל לעניין. מלבד הראל באה גם סוזי אבן, רעייתו
של ח״כ אבא אבן, שאינו קשור לתהליך השלום. הסיבה: היא
ילידת מצריים. בא גם אליהו בן־אלישר, מי שהיה השגריר הישראלי
הראשון במצריים . ,ועימו משה ששון, השגריר הנוכחי, אשר
התחלפו בתפקיד. גם אנשי השגרירות המצרית באו לאירוע.

שהופיע באותה מכירה, היתד,
תרומה משלו למען חיילי
צה״ל. הוא השמיע את השיר
ראי רחל תמורת כסף שנתרם
לאגודה למען החייל.

״בבחירות הבאות בהסתדרות
לא יהיה מנוס מלהעסיק מזכירים
בשכר בכל קלפי, בגלל
חוסר המיומנות של המתנדבים.״

בתוכנית
הרדיו שאלות
סיפר מזכיר מועצת
תל־אביב דב גן
למנחה יעקב אג ״מזה
עשר שנים אני

! 0מנחה שעה טובה בטל וויזיה!
,מגי פאר, קיבל הודעה
טלפונית בביתו — להתקשר
עם העיתונאית עדה
ה ה. כאשר טילפן אליה, אמ

אישיות פועלי
מאיר מון:

הצייר צבי שיר, בפיס-
גרת הטלתרום, אמר לו :״עכשיו
תוכל לתלות את התמונה
בפתח התחנה המרכזית החדשה.״
פילץ הוא הקבלן של התחנה
המרכזית שבנייתה לא
הושלמה.

׳ 0העיתונאית מירה אב רך
ראתה על מירקע הטלווי זיה
את אחד מעובדי נמל-

פרסכורג,

אשתו של אלוף־מישנה (מיל׳)
שמואל פרסכורג, חבר מועצת
עיריית ירושלים, התנגשה
בשבוע שעבר במכוניתה
באוטובוס של אגד. לתאונה
היו עדים גם בתוך האוטובוס:
בניה של ברוריה, גדי ואוהד.
למרות זאת לא הצליח אגד
לאתר את שם נהג האוטובוס.
! 0השבוע הופיעה כתבה
באחד העיתונים על נשות סגל-
השגרירות המצרית בארץ.
הקונסול צלאח סולימאן,
המדבר עברית, קרא את הכ תבה
והודיע כי הוא מתכונן
להתלונן במישרד־החוץ על
כמה אי־דיוקים וסילופים, ש הושמו
מפי אשתו.

217

אם את דואגת לבתך תני לה טמפון בלי מוליך
רק או־בה טבעי ובטוח!

בתך הגיעה לגיל שבו היא עשויה
לקבל את המחזור החודשי בבל יום.
מנסיונך את יודעת שההתחלה קובעת לא מעט
את התיחסות
הנערה ל״אותם
ימים׳ /הביני
בביתך קופסה
של או־בה
מיני בלי מוליך
— המיועד
במיוחד לנערות
ולבתולות החל מהמחזור הראשון.

טמפון או־בה אינו זקוק
למוליך ־
דחיפה קלה והוא
בפנים. בדאי ^
שתזכרי שמוליך
ולו גם העדין
ביותר, אינו טבעי
ולבן הוא עלול
לפגוע. המוליך
הטבעי ביותר
נמצא בקצות
האצבעות...
או־בה מיני הנו ״־^
בעל בושר ספיגה
הטוב בעולם,
קטן ובלתי

מורגש, קל לשאתו
ולהסתירו אפילו
בכיס הג׳ינס או
בארנק הנסך.
נסי את או־בה מיני
אין טוב ממנו.

לכי או־^ה מחי ההסברה ת.ד 5 .וו ,2חיפה
1אבקש לשלוח אלי את חוברת ההדרכה +השי:
3 1טמפונים בנרתיק

כתובת
משתמשת בטמפונים

לא משתמשת

לטיפות במקו ם מכות
ומיבצע ההתדמות של
צ יצי למען גן־העדן בלב תל־אביב
ההסברה והפירסום. אמר אד-
מון :״המערך מנהל מערכה
לא-מאסיבית והליכוד מנהל
מערכה בנאלית. כולם עסוקים
בשני מתגוששים שהחליטו
לבדוק בסיבוב הראשון את
כוח היריב באמצעות לטיפות
תחת מכות נמרצות.״ ועוד
הוסיף הפירסומאי :״אילו הדבר
היה תלוי בי, הייתי מציב
את יצחק רטין בראש המערך.״

8ראש עיריית תל-אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, גילה
כי תורם גרמני שאלו עבור
איזה יעדים הוא מבקש לגייס
כספים. צ׳יצ׳ השיב כי הוא
מעוניין ביותר בגנים ציבוריים.
התרעם התורם :״אני
מנסה לשכנע תורמים פוטנ
ציאליים
בגרמניה שהפכתם
ארץ מידבר לגן־עדן. כיצד,
אם כן, אוכל להתרימם עתה
למען גנים ן״
! הציירת נירה חורט
נולדה בבוסטון בשעה שאביה,
עמום חורט, שהיה אז איש
צבא, שהה בשליחות בארצות-
הברית. חורב מכהן כיום כנשיא
הטכניון בחיפה. בשבוע
שעבר, כשפתחה נירה תערוכה
חדשה, השתתף בטכס הפתיחה
שגריר ארצות־הברית בישראל,
סמואד רואים. אמר השגריר
לציירת הישראלית :
״בעיני את אמריקאית לכל
דבר. לכן אני מציע את בניין
השגרירות שלנו כמקום מתאים
להציג בו את התערוכה
השניה שלך.״

׳ 8מנכ״ל מישרד־האנרגיה,
תת־אלוף (מיל׳) דויד (״ג׳ו-
קי״) הגואל, נסע למצריים
עם כמה פקידים בכירים מ־מישרדו.
ביום שהגואל החליט
לחזור ארצה, לא היה מטוס
ישיר ממצריים לישראל, והגואל
החליט לטוס לאתונה, ומשם
לתפוס מטוס לארץ. אולם
מטוסו נתקע באתונה, והוא
חזר אחרי שכבר הגיע המטוס
הישיר שהגיע למחרת היום למצריים.
8סדר־פסח
מקורי התקיים
אצל הציירת אורה סטוק״
ליצקי בתל־אביב. היא הזמינה
את ידידיה וידידותיה לסדר
של צעירים, ואף הכינה
במו ידיה סליבוביץ חזק במיוחד.
כשעמד טכס הסדר ל
גילה
אלמגווו

כר מלי טה פונ ש

השחקנית באה להקרנה של
שירשה ״על חבל דק״ ,שבו
היא מגלמת את התפקיד
הראשי .״ראיתי את השרש
בפעם השנייה ״,שיפרה ב־גלוי״לב
,״ובביתי בהקרנה.
הילדה בשרש בל בך דומה
לבתי, הגר, שלא יכולתי לעצור
בעד דמעותי.״ גילה אל-
מגור קיבלה מחמאות רבות
על מישחקה בשרש זה.

81 הפירסומאי דויד אד־מון,
שהוזמן להרצות במועדון
צוותא בחיפה, נשאל לדעתו
על מערכות הבחירות של
הליכוד ושל המערך מנקודת
ראותו של מיקצוען בתחומי

חממו את הכרמליטה בסור
טמוק,הוסיפו פלחי פרי הדר
טבט׳ ,פירות הטונה וקינמון
לפי הטטם.

ט־מדיטה קר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח,
פלחי לימון, או פרי הדר אחר,
פלחי תפוחי טץ, וקינמון
לפי הטטם.

חנוך לוין

המחזאי (משמאל) נוכח בחזרה הגנרלית למחזהו החדש ״יסודי איוב״ ב״תיאטרון
הקאמרי״ .עם תום החזרה ירד למזנון וגילה שנפתח שם בית־קפה חדש, סניף של
אחד מבתי־הקפה היותר אלגנטיים בתל-אביב. חנוך, שאינו נוהג להשתתף באירועים חברתיים ולרבוץ
בבתי־קפה, שוחח בל הערב עם השחקן אורי לוי, שאיננו משתתף בהצגתו, אך התרשם ממנה עמוקות.

1111 1111113 השתתפה בתצוגת״אופנה שנערכה בחלון־ראווה של אחת החנויות ברחוב
דיזנגוף. לפתיחת החנות בא גם ראש עיריית תל״אביב, שלמה (״צ׳יצ׳״)
111111 114 1111
להט. כשראה את הדוגמנית וחברתה בחלון, אמר :״אתן ממש מקשטות את העיר ותודה לבן על כך.״
העולם הזה 2277

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.

התחיל, לא התנדב אף אחד מן
הגברים הנוכחים לערוך אותו.
אורה החליטה לקחת את העניינים
לידיה, וכך התקיים הסדר
על טהרת שיחרור־האשה, כא שר
גבר מגיש לה את המים
לנטילת־הידיים, והיא עצמה עורכת
את הסדר כדת וכדין.
! 8במקומם של פיקרי
נחל׳ה, מי שהיה הנספח הכלכלי
בשגרירות מצריים ביש ראל,
שעבר להמבורג, באו
לארץ פארוג ואשתו שא־פיקה
מטרוק. סאמיה, אשתו
של נזדלה ושאפיקה למדו
ביחד אגרונומיה באוניברסיטה
של קאהיר.
׳ 8עורך הדין התימני צחק
צארום, מי שהיה סניגורה של
שרה דנוך. במשפט הרצח
הכפול סיפר את הבדיחה הבאה
:״מה ההבדל בין אבטיח
לבין מדינת ישראל ן מה אבטיח
אפשר להוציא את השחורים.״

בשיחה בצוותא בתל-
אביב, בנושא ההנדסה הגנטית
אמר בין היתר הפרופסור
ישעיהו לייטוטיץ :״יותר
טוב שהמדינה תפנה כספים
למחקר רפואי מאשר להתנח לויות.״

תמיד רצית, עכשיו את יכולה

מקררים.

מבחר מקררים מתוצרת
ווסטינגהאת ופריז׳ידר ארה״ב
מ־ 4ו עד 26 קוב.

מקפיאים.
מבחר מקפיאים בגדלים
שונים 20 :ו ליטר 200 ,ליטר,
250 ליטר.

מכתות כביסה.
מבחר מכונות כביסה
ווסטינגהאוז, סלקטרה
וסלקטרה עם ייבוש.

להשיג בסניפי אלקטרה
ואצל המפיצים הנבחרים.

סניף ת׳ א:

סניף ירושלים:

סניף באד־שבע:

דיזנגוף סנטר, טל׳298987/8/9 :־03

מרכז כ לל,
טל׳227852 :־222475 ;02־.02

החלוץ ,96 טל׳72211 :־057

הדהר צל ,18/20
טל׳670870 :־670009 ;04־.04

סניף אילת:

סניף חיפה:

אבנת|קומו|1שי 3וי|1נענזן

מרכז מסחרי ע״ש רכטר,
טל׳72933 :־059

סניף נתניה:
שד׳ בנימין ,18
טל׳91096 :־28641 ;053־.053

אלקטרה.
שרות נאמן שעמד במבחן.
אלקטרה מקבוצת כלל תעשיות

בלתים

ר ג רי לואיס כלהטוט!
והתסריט שהופך מציאות
! 0אחרי שתם מיבצע 1
טלתרום, בשלוש לפנות בו* ]

קר, הלכו ג׳רי לואיס, ההד
מיקאי האמריקאי, וארנון

קיבלנו $5£
במעלה אדומים

אוש׳ בוכבלנר

חברתו בת ה״ 19 של נער־השעשד
עים הניצחי שימעון עדן, הצליחה
במקום שבו לא הצליחה אף נערה אחת מלבדה. היא הציתה בעדן,
שנהג להחליף נשים צעירות חדשות לבקרים, את אש האהבה.
ביום הולדתו ה־ 51 ניגן עדן בבאר שלו בברלין, ואושי לא משה
מצידו אפילו לרגע. השניים נוהגים עד היום, אחרי שנתיים של
ידידות אמיצה, ללכת ברחובות אוחזים יד ביד, מתנשקים ומתגפפים.

שושנה דשיף, ,חברתו3
שחו ח
בתה של
לחיים של המלונאי חיים
שיף, הצטרפה אל אמה בטכס
פתיחתו של אחד מבתי־המלון
החדשים של שיף בבת״ים.
שרון, הלומדת בפנימיה בלונדון,
באה ארצה לקראת
החגים והיא מצטרפת אל
האם וידידה באירועים רשמיים.
הבת דומה מאוד לאמה,
הניצבת בתווך בינה
לגין ידידה חמלונאי, שיף.
העולם הזוז 2277

מילצ׳ן, המפיק הישראלי, ל-
מועדון־לילה בתל־אביב, שבו
הופיע הזמר אריק סיני. ל-
לואים הגישו גם חומוס וגם
טחינה והוא גילה בקיאות,
הבדיל בין השניים. אחרי ש שתה
כמה כוסיות של יין, נטל
הקומיקאי האורח סכין, עלה
על הבמה והחל מתופף בו
אחר כך העיף סכינים באוויר
ותפס אותם. עם עליית השחר
החליטה החברה שלו כי הוא
שתוי מדי, וגררה אותו לחדרו
שבמלון.
| בסרט הישראלי העייט
משתתף שיש קולר בתפקיד
נציג מס־הכנסה, התובע את
גיבור הסרט על העלמת מם.
רצה הגורל וסיפורי הבד הפכו
מציאות — במהופך. לאחרונה
הסתבך קולר עם רשויות
מס־ההסנסה והדבר זכה אף
בפירסום. אלא שסוף טוב הכל
טוב. אחרי בירור קפדני הסתיימה
הפרשה. אנשי המם נ ד
בחו לדעת כי קולר הוא אזרח
הגון.
בתפקיד מפקד־חטיבה
משחק באותו הסרט משיה
ינאי, שהתגלה לפני שנים
רבות בסרטו של אורי זוהר,
כל ממזר מלך. כאשר ליהק
הבמאי יקי יושע את סרטו,
ייעץ לו החוזר־בתשובה זוהר
לאתר את ינאי ולשתפו בסרט,
והוא אכן עשה זאת.

מאת דניאלה שמי

בין חולות הזהב,
השקיעות האדומות, המים הכחולים השקופים
וצלילי הבוזוקי.
ללכת לאיבוד הרחק מההמון הסוער, טרדות
היום יום והטלפונים במשרד.
ללכת לאיבוד בשלווה של קורפו ולהצטער
כשמוצאים אותך -בשביל לחזור הביתה.
קורפו השלווה הפרטית שאתה חייב לעצמך.
פרטים בכל סוכנויות הנסיעות.

דהש תין ב ח ברון

ולינגטון, המצביא הבריטי הדגול, טען באימרד. מפורסמת
כי ״הקרב של וטרלו הוכרע במיגרשי־הספורט של
איטון.״
איטון הוא שמו של בי׳ת־הספר לבני האצולה הבריטית.
ולינגטון ביקש לומר כי הקרב ההיסטורי הוכרע על־ידי
תכונוית־האופי של הקצינים הבריטיים, שהחזיקו מעמד
בתנאים הנוראים של הקרב הממושך ורב־הקורב׳נות,
בעקשנות עילאית, מול פני ההפגזה האיומה וההסתערות
של מיטב הגייסות של נפוליון׳ עד. בוא התיגבורת ה פרוסית,
שסתמה את הגולל על היקוות הקיסר הצרפתי.
תכונות-אופי אלה הוקנו לאצילים
הבריטיים הצעירים
על-ידי המורים של איטון,
לא רק בכיתות אלא גם
(ואולי בעיקר) בתחרויות־הספורט.
אני
הסיד קיצוני של
השקפה זו. מה שקורה היום
בבית־הספר, הוא אשר יקרה
מחר במדינה. מה ש קורה
כיום במדינה הוא
תוצאה של מה שקרה ב־בית־הספד
לפני 2ץ רים
ושלושים שנה.
עליית הליכוד וגוש־אמ׳ו־נים
הפכה ודאית ביום ש אכרהס
מסר
דויד בדגוריון את
בית־הספר העברי לדתיים,
במעשה־בגידה שמעטים עמדו בשעתו על חומרתו. מי
שרוצה לדעת מה ׳תהיה דמות האדם הישראלי בעוד כמה
שנים — די לו לקרוא את סיפרי־הלימוד של היום.
ואכן, זהו חומר־קריאה מרתק.
הנה, למשל, המאורעות המתרחשים כיום בתוך מערת-
המכפלה וסביבה. ילדים יהודיים משתינים מן המירפסת
על ראשי ערבים עוברי־אורח. אנשי גוש־אמונים עורכים
פוגרומים יומיים לשם גירוש הערבים מסביבת בית־הדסה
.״מתפללים״ יהודיים מבזים ביין ובשירה את
רגשות המוסלמים, מתפללי המיסגד.
(אגב, את השם ״׳מערת-המכפלה״ יש לשים במרכאות
כפולות. אין כל אסמכתא לכך שהמיבנה הקיים אכן שוכן
במקום המוזכר בתנ״ך. זהו מיסגד מוסלמי, שהוקם אלפי
שנים אחרי תקופת-האבות, על סמך מסורת מוסלמית
מקומית, שאין לה ולא כלום עם מסורת יהודית כלשהי).
מי מלמד ילדים יהודים טובים — אותם ילדים שאת
פיאותיהם גזזו אך אתמול פורעים באירופה — להשתין
על בני־המקום, לנפץ חלונותיהם באבנים ולנהוג בערבים
בדרך כלל כאילו היו כלבים ו
כדאי להסתכל בסיפרי-הלימוד. מה הם אומרים שם
על מערת״המכפ׳לה ועל בני-חברון?
הנה, למשל, ספרו של נפתלי ידלין, הוראת סיפורי
התורה לילדים, מהדורה שניה ומתוקנת, תישי״ט( .כן,
כן — 1959 ,בימי שלוט המלך דויד בן־גוריון, הרבה
זמן לפני שמערכת-החינוך נמסרה לשר של גוש־אמונים.
כדאי לקרוא תחילה את פרק כ״ג בספר בראשית.
זהו פרק מקסים, המספר על רכישתה של מערת־המכפלה
על־ידי אברהם אבינו.
הנה הדברים:

ותמת שרה בקריית־ארבע, היא חברון. ויקם אברהם
מעל פני מתו, וידבר אל בני־חת לאמור :״גר ותושב
אנובי עימכם. תנו לי אחוזת־קבר עימפם, ואקברה מתי
מלפני.״
ויענו בני״חת את אברהם לאמור :״שמענו, אדוני,
נשיא״אלוהים אתת בתוכנו, במיבחר קברינו קבור את
מתך. איש מאיתנו את קיברו לא אכלה ממך מקבור
מתך.״
ויקם אברהם וישתחו לעם־הארץ, לבני־חת. וידבר
איתם לאמור :״אם יש את נפשכם לקבור את מתי
מלפני, שמעוני ופיגעו לי (בקשו למעני) בעפרון בן•
צוהר• ויתן לי את מערת״המכפלה אשר לו, אשר בקצה
שדהו. בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחוזת״קבר״.
ועפרון יושב בתוך בני״חת. ויען עפרון החיתי את
אברהם באוזני בגי־חת, לכל באי שער־עירו, לאמור:
״לא, אדוני, שמעני — השדה נתתי לך, והמערה אשר
בו לך נתתיה. לעיני בני״עמי נתתיה לך, קבור מתך!״
וישתחו אברהם לפני בני־הארץ. וידבר אל עפרון
באוזני עם־הארץ לאמור :״אך אם אתה לוא שמעני,
נתתי כסף השדה — קח ממני, ואקברה את מתי שמה.״
ויען עפרון את אברהם לאמור לו :״אדוני, שמעני,
ארץ ארבע מאות שקל״כסף ביני ובינך, מה היא ז ואת
מתך קבור!״
וישמע אברהם את עפרון, וישקול אברהם לעפרון
את הכסף, אשר דיבר באוזני בני״חת, ארבע מאות שקל־כסף
עובר־לסוחר•

זהו אחד הסיפורים הקדומים ביותר על פיגהגי עם־
ד,ארץ ונימוסיו — מינהגים הנהוגים עד היום בקרב
הבדואים. קנייה של שדה היא טכס הכרוך בנימוסים
רבים, קבועים מראש. כל המשתתפים בטכס זה יודעים,
כמובן, שיש כאן עמידה על המקזז. אך אין זה נאה
להתמקח על כסף בצורה גלוייה וגסה. נאה להציע את
השדה כמתנה, תוך דיברי-׳נועם רבים, ולהפציר בקונה
לקבלו בחינם. אילו היה הקונה מקבל את ההצעה, היה
מבזה את עצמו ומציג את עצמו כאדם גס־רוח וחסר-

׳תרבות, שלא יכירנו מקומו בחברה הגונה. על כן הוא
עומד על זכותו לרכוש את השדה בכסף מלא. לבסוף,
אחרי דברים רבים ׳(הת׳נ״ך ׳מקצר את הדברים, בסימונו
התמציתי האלגנטי) מציע המוכר את המחיר המציאותי,
הידוע מראש לכל, והרוכש מסכים לו.
לשם מה כל זה דרוש? בז; ,להנעים את החיים,
כדי לשמור על רמה של תרבות, כדי לכבד את הזולת.
ביגלל אותן הסיבות הגורמות לנו להפוך מיש גל גם
לאקט רומנטי, ואת הפעולה הגסה של טריפ׳ת-מזון ל סעודה
תרבותית.
למרבה הצער, מינהגים אלה נולדו והתקיימו בתקופה
של חוסר-מתח יחסי, כשהזמן היה מצוי בשפע. התרבות
המערבית השחיתה את אורחות־חיינו ללא-ת׳קנה. הקצב
גבר, הזמן דוחק, ההתחרות רבה, התוקפנות חוגגת, יחד
עם האולקוס והסרטן. אך נעים לזכור כי פעם היו פני
הדברים שונים, וכי אבותינו היו שותפים לתרבות יפהפיה
של יחסי־אנוש.
אשתי רחל, שלימדה את הפרק ברוח זו, שאלה פעם
מורה של כיתה מקבילה איך היא לימדה את הדברים
באותו היום. השיבה זו :״׳מה זאת אומרת? אמרתי
לילדים שזוהי דוגמה אופיינית של שקדנות ערבית!
עפרון מעמיד פנים ׳שהוא מציע את השדה בחינם ,׳ואחר״
כך דרש כסף.״
אפשר היה לרחם על אותה מורה (ועוד יותר על
תלמידיה) לולא בא אותו ספר מנחה.

הנה מה שנאמר ביו על פרק זה:
היכן יקבור אברהם את שרה! הוא אינו רוצה
ששרה תשכב בין האנשים הפשוטים.
הלא בל יושבי חברון כנענים — ואברהם אינו
מסכים שתהיה קבורה ביניהם•
הוא מבקש מאת בני חת — בך קוראים לכנענים
בחברון — שיתנו לו שדה לקבר; שיהיה זה מקום
רק בשביל שרה, בשביל מישפחתה•
בני חת מכבדים את אברהם. הם קוראים לו אדון
וגם נשיא״אלוחים.
הם מוכנים לתת לו את הקבר הטוב ביותר שלהם.
אבל אברהם אינו מסכים. הוא מודה להם ומש־תחווה
להם ומבקש מהם שידברו אל עפרון ויבקשוהו
שימכור לו את מערת־המבפלה שלו, והוא ישלם לו
בכסף מלא...
אברהם אינו אוהב מתנות. אברהם שונא בצע,
אינו רוצה ששרה תשכב בקבר שנתקבל במתנה...
ועתה נכיר את עפרון החיתי.
בתחילה הוא מציע לאברהם הרבה ...אפשר לחשוב
שהוא מסכים לתת לו כל זאת חינם, והוא עוד מוסיף
שבל בני־עמו יהיו עדים.
אבל כאשר אברהם מסרב לקחת חינם ומבקש
״נתתי בסף השדה, קח ממני״ ,הוא דורש 400 שקל־כסף,
ועוד מעמיד פנים כאילו סכום קטן הוא זה.
״ארץ ארבע מאות שקל־בסף ביני ובינך, ני ה וזי א • ״
והוא מקבל עוד ״בסף עובר־לסוחר״ ,שקלים טובים.
תחילה הבטיח לתת חינם ולבסוף דרש מחיר גדול.
ההיפך מאברהם. אברהם ״אומר מעט ועושה הר־בה״
,וזה ״אומר הרבה ואפילו מעט איננו עושה.״
אך אברהם אינו עומד על המקח, משלם מה ש•
דורשים מעימו. והבל למען בבודה של שרה, שתשכב
בקיברה, במערת-המבפלה, ולא בין הנשים הנוכריות.
סיכום: אברהם היהודי הראשון שקנה לו
אחוזה בארץ. מעתה חדל להיות גר ותושב — מעתה
הוא אזרח בארץ. גם לו יש שדה בתוכה. ממנו למדו
בל הדורות לאהוב את הארץ, לבוא אליה ולהתאחז
(להתיישב) בתוכה.

התיאור כולו חדור בשיגעון-גדלות לאומני ובבוז עסוק
לזולת. אברהם הוא: נהדר, יפה־׳נפש ,׳נדיב( .אין המחבר
עומד, כמובן, על התכונה החיובית העיקרית של אברהם,
המתגלה גם בפרק זה: חזעמודהחיים העמוקה שלו,

שגרמה להחלטתו הנחושה שלא לעורר זעם והתנגדות
אצל עם־הארץ ).עפרון, והחברונים כולם, בזויים. מובן
ששרה לא ׳תיקבר בין הכנענים הנחותים, שהרי היא
שייכת לעם־ד,אדונים. גם במותה אין ומקומה בין ה נוכריות.
שים
לב לביטוי: נוכריות. הכוונה היא לבנות־המקום !
(הדבר מזכיר לי קאריקטורה של ביל מולדיו ׳ מימי
מילחמת־העולם. שני חיילים אמריקאיים מטיילים בנאפולי
המשוחררת, שרחובותיה הומים אדם, ואחד מהם אומר
לשני :״האם ראית ׳פעם כל-כך הרבה זרים ביחד?״)
המחבר מדבר על ״מחיר גדול״ .מניין לו מה היה
המחיר הסביר לשדה בקריית-ארבע לפני קרוב ל־4000
שנים? די בפרט קטן זה כדי לחשוף את דמותו ואת
כוונתו. זוהי מלאכה נקייה של שטיפת־מוח של הדור
הצעיר ביותר, בשנים הרגישות ביותר שבהן מעוצב
עולמו הרוחני ישל אדם.
אם להשתמש במילים בוטות: בפרק-לימוד זה משתין
המחנך הנכבד על ראשי החברונים מלפני 150 דורות.
הוא מחנך את הנערים, המשתינים על ראשי צאצאיהם
היום.
ולחזור אל ולינגטון: הקרב על דמותה של מדינת״
ישראל מחר מוכרע היום בכיתה: ב׳ של בי׳ת־הספר
היסודי.

עד!הבדואים
לא פעם באו אלי בטענות על יחסי הדו־ערכי לרחבעם
זאבי, הוא גנדי. מדוע איני פוסל אותו מכל וכל? הנה
דיעותיו שחורות משחור, הוא איש ארץ־ישראל השלמה,
הוא עשה כך וכך, יש לו ידידים מפוקפקים׳ שבמפוקפקים,
הוא מסובך בעניין זה ובעניין אחר, וגר.
הצרה היא שיש לגנדי תפונה אחת המדברת אל לבי.
הוא אוהב את הארץ.
׳לא, איני מתכוון למה שקרוי ״אהבת ארץ־ישראל״.
זו מתבטאת בקטע של אברהם אבינו שהבאתיו לעיל.
אותם אוהבי־ארץ-ישראל אוהבים ארץ שאינה קיימת,
ארץ שאין בה ״נוכרים״ ,ארץ ריקה, חסרת־דמות, ואופי.
את ארץ־ישראל האמיתית הם שונאים ומשחיתים ומזהמים ,
מדי יום — משחיתים אותה בכריתת עצים ובחציבת
ההרים ומזהמים אותה בשינאה לכל דבר בה שאינו יהודי.
גנדי אוהב את הארץ כמות שהיא, על אביניה ובניה.
גם ה״׳נוכרים״ ,שהם בני-הארץ.
איך זה מסתדר ביחד? לשאוף לארץ־ישראל־השלמה
ולאהוב א׳ת ההווי הערבי?
במישור של היגיון, אין זה ״הולך ביחד״ .במישור
הריג׳שי, זה הולך איכשהו.
לוחמי־האינדיאנים בארצות־הברית, שביצעו זוועות
לאין־ספור, אהבו את התרבות האינדיאנית, סיגלו לעצמם
לבוש אינדיאני וסיגנון אי׳נדיאני, וקראו ליישוביהם
בשמות אינדיאניים. אנשי השומר והפלמ״ח, שדגלו ב-
״טוהר־הנישק״ יותר להלכה מאשר למעשה, לבשו עקאל
וכפייה, והכניסו לשפה העברית מילים כמו ״צ׳יזבאת״
ו״ג׳בלאות״ ו״עלה כיפק״ (שהפכה, בינתיים ,״על ה-
כיפק״).
זהו יחס דו־ערכי מאוד, מורכב מאוד. אפשר לומר
שיש בכך זיוף עמוק. אך איך אפשר לכעוס על בן־אדם
הטורח להוציא ספרים יפהפים על ארץ־ישראל, על עם-
הארץ, על פלסטין העות׳מאנית — והכל באהבה עמוקה
לכל חי וצומח בארץ זו, בעבר ובהווה?
לפני כמה ימים ׳שלח לי גנדי את סיפרו של פסח
בר־אדון, באוהלי מידבר, שיצא לראשונה לאור ב־.1934
בר־אדון הוא ׳אדם תימהוני,
בחור-ישיבה, איש־ההגנה,
בדואי יהודי, שחי הרבה
בקרב הבדואים ותיאר את
אורחות־חייהם בדייקנות ובאהבה
אין־קץ. המהדורה
החדשה, שיצאה עתה ביוזמת
גנדי ועם הקדמה
שלו, מקושטת בעשרות
ציורים, מעשי ידיהם של
תיירים בריטיים במאה ה קודמת.
אני משוגע לציו רים
אלה, כשם שאני משו גע
׳למפות עתיקות של ה ארץ.
יגנדי
מספר כי הכיר את
בר־אדון כשהוא (גנדי)היה
כר־אדון
בן שלוש. אז נשלת בר־אדון
על־ידי ההגנה להגן יחידי על שכונת ימין־משה
בירושלים, שהיתר! ,אז מבודדת, ב״׳מאורעות״ .1929
הערבים יתקפו, בר־אדון ירה מעיל לראשיהם באקדח
בלתי-חוקי והניסם( .הוא היה חכם מדי מכדי להרוג בהם,
כי ידע מה טיבה של !ניקמת־דם. מה עצום ההבדל בין
איש כזה ובין הפוגרומצ׳יק המצוי של גוש־אמונים בימים
אלה, הפועל בחסות צה״ל!)
אחרי ההתקפה באה המישטרה הבריטית וחיפשה את
האקדח שירו בו. אמו של גנדי הסתירה אותו מתחת
ל׳מיזרון של מיטת התינוק. כשנכנסו הבריטים, צבטה
האם את גנדי ,׳וזה צרח בכל פה והבריחם. זה היה
תפקידו הראשון בהגנה.

׳13|3

חסל
חרקים.

ישעיהו אניעם
הכריאות החלים
ינ הו ט

צ ע די ם

שי פ;

דרה מייני א ; £י,

^ שמא זזומר שיטי
חיזמ מע?י 2

אד תחסד ארו עצמך!
אתה ח״ב לד ע ת
לינדן הוא חומר שנאסר לשימוש בארה״ב.
לפי המלצת משרד הבריאות הישראלי אין
להשתמש בו. בשום מוצר של סנו איו
ליגדן.
קוטלי החרקי ם של סנו, שזכו השנה בתואר
״הקניה הטובה ביותר״ ,מכילים א ת הריכוז
היעיל ביותר של חמרים פעילים -ללא

שימוש בלינדן.

11x3ביוצ*11
*5יקש בבית

שהק! 0ה ח ! 0סיג^
יניי ר.

1193

יסננו א מו

י׳יייאמ״מ׳ן ה ייי*ד

* מ מי
^ 1י י1
שריאמרס

ניו.מ! * זגג ״
^ז־רינוי• ^.ימט־

כל ה חומרי ם של סנו מסדרת עומדים
בתקן האגודה ה א מרי ק אי ת לשמירת איכו ת
הסביבה וזכו כמובן לאישור משרד
הבריאות.
סדרת קוטלי החרקי ם של סנו הכוללת א ת
סנוטוקס *-400 *-300 *-200 ,אלתוש — 15
מבטיחה חיסול מו חל ט של כל ה חרקי ם
הזוחלים והמעופפים ללא סבנ ה בריאותית.

אתה ח״ב לוודא
שהתרסיס שאתה קונה אינו מ הוו ה סכנה בריאותית
לך ולבני משפחתך. קרא היטב א ת הכתוב על המיכל.

אם החומר שבידן מכיל לינדן — החזר אותו
מיד למדף.
קוטלי החרקי ם של סנו שהם היעילים ביותר אינם

מכילים לינדן. א ם ברצונך להיות בטוח ב״/0י<100
גם בלי לקרא א ת ״האותיות הק טנו ת״ -ק ח
סנו. כך תבטיח לך ולבני משפחתך קיץ נקי מ חרקים
— ללא סכנה בריאותית.

1191סחסי

1111־ 11

מואס המקפצה
דזל פסק״הדץ של בית־מישפט ה־
? שלום בירושלים נגד שמואל פלאטו־שרון
סיפר אמנון ורנר, מזכיר קיבוץ
כרמיה, את הבדיחה הבאה :
המציל בבריכת־שחייה ציבורית צועק
לעבר אחד המתרחצים :״דיי, אתה שם!
צא מהבריכה!״
״מה יש?״ מיתמם ההוא.
״השתנת בבריכה!״ זועם המציל.
״אז מה? כולם עושים את זה!״ מצטדק
המתרחץ.

״אכל לא כולם עושים א ת זה
מעל המקפצה!״ צועק המציל.

פלאטו טוען שהוא עשה רק מה שעושות
כל המיפלגות. הוא קנה בוחרים
בסיטונות ובקימעונות. הוא שיחד. הוא
הבטיח (ולא קיים) .כמו כולם.
יתכן שזה נכון. אבל לא כולם עשו
זאת באותה עזות־המצח השחצנית, באותה
הפומביות חסרת־הבושה, באותו הבוז
הטוטאלי לדמוקרטיה.

מבחינה זו קכע פלאטו־שרון
נורמה חדשה. ועל כך הוא ;שפט.

ני מתק שה להבין את גל הרתמים
על פלאטו־שרון, שהציף השבוע
רבים וטובים. אין כאן שום מקום לרחמנות,
כשם שאין מקום לשימחה־לאיד.
):051
הנימוק של £יד 1ז 1ז׳
— ״כך עושות כולן״ — אינו יכול
לעמוד לפלאטו־שרון. לא בעת ההרשעה,
לא בעת גזירת הדין.

אם עוכר על העיר גל של מעשי
רצח — האם זהו נימוק להקל בעונשם
של רוצחים, או להיפך!־

אם גוברת השחיתות בחיי המיסחר דהאם
יקל בית־המישפט בעונשם של רמאים,
או שיראה במצב סיבה טובה להח מיר
בעונשים?
אם כימעט כל המיפלגות קונות קולות
בדרך פלילית. או בדרך שהיא על גבול
הפליליות — האם משום כד יש להקל
בדינו של מי שנתפס בקלקלתו?

ההגיון אומר: לתיפך. יש להח מיר,
למען יראו וייראו.

ומרים שאין זה צודק .״מדוע
לרדת על אחד, שנהג כמו כולם?״
טוענים הרחמנים .״איך היה האיש הזה
צריך לדעת כי המעשים האלה יביאו
דווקא אותו אל ספסל־הנאשמים?״
זה יכול חיה להיות נימוק נכון אילו
היה המדובר בעסקן קטן של הליברלים,
במפד״ל, מיפלגת־העבודה אז ד״ש בנצרת.
והרי ברור ששם קנו נימעט כל ה־מיפלגות
קולות בדרכים נלוזות.
איש כזה, אילו נתפס, יכול היד, לטעון
:״מדוע אני? איד יכולתי לדעת
שהנורמה השתנתה? אם עצמתם עד היום
עין, מדוע אהיה דווקא אני הראשון?״
אמנם, זה לא יכול היה להיות נימוק
לאי־הרשעתו של האיש. אך זה יכול היה
לשמש נימוק סביר להקלה בעונש.

אך אין זה חל על שמואל פלא־טו־שדון.
כי כאן פועל ההגיון של
בריכת־ה שחייה: הוא עשה א ת
הצרכים מעל המקפצה.

הוא לא הסתפק בכך שעשה מה ש עשו
כולם. הוא לא התחרה רק במיפלגות
המושחתות ביותר — המפד״ל, מיפלגוד
העבודה, הליכוד. הוא עלה עליהן בהרבה.
הוא קבע שיאים חדשים של שחיתות
פוליטית. הוא טיפס על הר־אוורסט של
ביזוי וביזיון.
משום כד אין הנימוק של ״המיקרה
הראשון״ תופס כאן. תמיד מוכרח להיות
מיקרה ראשון. ואין זה מיקרה שפלאטו
הוא המיקרה הזה.

זה מגיע לו. פשוט אין אדם בארץ
שזה מגיע לו יותר.

יני אומר זאת מתוך רגשות של
שימחה־לאיד, שינאה או קינאה. אני

חש את עצמי טהור מכל הרגשות האלה
כלפי איש זה.
גישתי למיקרהו של שמואל פלאטו־שרון
חמורה הרבה יותר. אין היא ריג־שית,
אלא הגיונית.

האיש הזה הוא אחד הקברניט
הראשיים של הדמוקרטיה הישראלית.
משופ-כך הוא מהווה סכנה
לאומית.
הוא פושע בינלאומי.
מזה כמה שנים הוא משטה במדינת־ישראל,
בבעלי הרצון הטוב, בכולנו.
וכל דבר שהוא נוגע בו — הוא מש-
חית ומנוון והורס ומפרק.

הואי׳דומה למו ^ ד ש? מוג

ידיו סמכויות לא-לו, שהוא פירש את
החוק הקיים בצורה שלא פורש בעבר,
שהוא יצר נורמות חדשות.

אז מ ה!
במדינה הזאת אין חוקה. גמדי כל ה־מיפלגות,
כל הממשלות וכל שרי־המישם-
טים שעד כה מנעו את חקיקתה. הכנסת
הראשונה (״האסיפה המכוננת״) מעלה
בתפקידה, וכל שמונה הכנסות שנבחרו
מאז המשיכו במעילה.
לולא פסיקת בית־המישפט, היתה נוצרת
בארץ הפקרות גמורה. בעל כורחו,
נאלץ בית־המישפט למלא את החלל ה־מישפטי
בחיי הדמוקרטיה. כמו בבריטניה,
פסיקת בית־המישפט יוצרת מעין־

אני מוכרח לאמר כי מכרסמים
בליבי ספקות הסורים ביותר לגבי
מאמצים אלה, וגם לגבי החוק המאפשר
אותם.
חוק זה התקבל בכנסת בימיה האחרונים׳
אחרי שכבר התפטרתי. לולא כן,
הייתי מזעיק נגדו שמיים וארץ.
החוק אומר שהכנסת יכולה להפסיק
את חברותו של אחד מחבריה, שהורשע
בפלילים. הוא העניק לוועדת־הכנסת את
הסמכות להשעות זמנית חבר שהורשע.

זהו חוק מסוכן כיותר.

איני מתעלם מכך שיש בעייה. עם
הידרדרות הכנסת — הנובעית מהידר־דרותו
המוסרית של המיפלגות ובוחריהן
— נוצר מצב מחפיר, שאי־אפשר להשלים
עימו.
ראש־מאפיה, המבוקש על־ידי המישטרה
בחצי־תריסר ארצות, יכול להיבחר לכנסת
ישראל. חבר־כנסת, המורשע בקבלת־שוחד,
יכול להמשיך ולכהן בה. בתיאוריה,
יכול מועמד לרצוח את קודמו ברשימה,
ולתפוס את מקומו.
(אני רואה בעיני סרט היתולי, שבו
רוצח המועמד ה־ 11 את כל עשרת קודמיו,
איש-איש בצורה אחרת. השחקן אלק
גינס יכול לגלם את כל 11 התפקידים).
המצב הזה היה, טעון תיקון. לא על כך
אני בא לערער.

אני מערער על מסירת סמכות
כלשהי כעניין זה לכנסת או לאחד
מוועדותיה, ועל אח ת כמה וכמה
למוסד הקרוי ״ועדת־הכנסת״.

?ל מדתי פעם לאחד השליטים ב י
* וועדת־הכנסת (זה היה עוד לפני שירדנו
לרמה של חיים קורפו) :״קודמיך
היו רגילים לנעוץ בגב חבריהם סכינים
חלודות. אני סומך עליך שאתה, לפחות,
יתחטא את הסכין לפני שתנעץ אותה בגבי,
כדי שלא אמות בהרעלת־דם.״

ועדת־הכנסת היא המוסד שאליו
שולחות הסיעות הגדולות אתה-
סכינאים שלהן. אחדים מאלה
ראויים בהחלט לתואר של גאנג
סטרים פרלמנטריים.

שום דבר פוליטי אינו מוכרע בוועדה
זו על פי קריטריונים של צדק זמישפט.
אמת־המידה היחידה היא האינטרס ה־מיפלגתי
הגס. כמה מחברי הוועדה, בהווה
ובעבר, לא היססו מעולם לבטא את
הדברים בצורה הגסה ביותר.
שמואל פלאטו־שרון ואשתו: למען יראו וייראו!
הפרשות של אהרון אבו־חצירא (ובכללן
הפרשה האחרונה של הבקשה להסרת
הפו שטת בגון! הלאומי.
חוקה• בית־המישפט בא במקום המחוקק. חסינותו בשנית) ,פרשת סעדיה מרציאנו
אין דבר יפה, הגון וטוב שלא נוצל
״המחוקק״ הוא דמות אגדתית, ופרשות ידועות אחרות הסירו את הספק
על־ידו. הרגשות הלאומיים. הפטריוטיזם.
ה מורכב ת סעסקני־מיפלגות, שיש הקלוש ביותר לגבי רמתה המוסרית של
הדמוקרטיה. המצוקה הכלכלית. הרגשת
להם עניין משותף במניעת כל ועדה זו. לא הייתי מוסר בידיה את ההעוול
העדתי. רגשות דתיים. הסולידריות
חקיקה שתגביל אתה שחיתות ה• הכרעה על גורלו של כלב שוטה, ולא
היהודית. הרחמים על פליט פוליטי. ה מיפלגתית.
לשרי-המישטרה כ כל שכן של פוליטיקאים, מושחתים ככל
הזדהות עם קורבן של אנטי״שמיות. זיכרווודאי
לא היה כל עניין בהפעלת שיהיו. גם הפוליטיקאים הם, אחרי ככלות
מוסדות־החוק נגד סיפלגותיהם.
נות השואה. ומה לא?
הכל, בעלי־חיים הראויים לצער.
כל אלה נוצלו באופן ציני, בקור־הרוח
איני מוכן לקבל את הנימוק שיש למשוס-כך
הוטל התפקיד על בית־המיש־של
מאפיוזי, הסבור כי העולם בולו פט. ויש לברך אותו על כך שקיבל על י הקל בדינו של פלאטו־שרון, מפני יש־מטומטם׳
וכי ניתן לרמות את כל האנ עצמו,
באומץ־לב הראוי-לציון, להפעיל ״כולם עשו כך״ .אבל איני מוכן גם לשים
במשך כל הזמן. לא היה גבול למסור
את הסמכות על גורלו של פלאטו־את
החוק ולפרש אותו כראוי.
תעלולים ולפעלולים של האיש, ידיעות־לא
נקבעה כאן נורמה חדשה. זו כבר -שרון בידי פוליטיקאים השייכים למיפל-
הכזב שהוכנסו לעיתונים באמצעות עיתונגות,
שרובן ככולן ״עשו כך״.
נקבעה בחוק. אלא שהפעם הופעלה האים
ששוחדו (וביניהן ידיעות וספרים שעם
כ? הכבוד דח״כ יוסי שריד
נורמה, שממנה רצו המיפלגות להתעלם.
באו כביכול להשמיץ את פלאטו. אך ש־לפסק-דין
זה, כאשר יהיה חלוט, יכו — האם אפשר לשכוח •שהוא מיי פוברקו
על-ידו עצמו כדי ששמו יופיע לה להיות השפעה !חינוכית עצומה. הוא צג א ת המיפדגה שבה דמד מר
באמצעי־התיקשורת) ,למיבצעי־הראווה ה ירתיע את מאות העסקנים, שעשו עד כד, יעקוב חלפון א ת המיקצוע, ושבו
כוזבים שלו בחו״ל — החל בגיוס שכירי-
הוא רכש א ת הנסיון שהוא העמיד
מעשים מסוג זה בצינעה.
חרב להגנה על יהודים וכלה באינטרי־יידע
עתה כי מחד לרשות פלאטו־שרון!־
כל אחד מהם
גוית בינלאומיות.
מה זכותו של נציג המפד״ל לדון בעשוייה
זרוע־החוק להגיע אליו, והוא
ימצא א ת עצמו מאחורי סורג עניין זה, אחרי שח״כ דויד גלאס הכריז
פלאטו זיהם א ת האוויר הציבורי
בבית־המישפט כי ״המוסר ׳והפוליטיקה
בארץ. הוא ה שחית א ת האמון ה ובריח.
האם זה יעזור? האם זה ישנה את ה לא תמיד הולכים ביחד״ ?
לאומי בדמוקרטיה — מישטר המבוסס
כל־כולו על אמון הדדי,
מה זכותן של מיפלגות, כמו הליכוד
מצב?
ושאינו יכול להתקיים בילעדיו.
ושינוי, שזכו באלפי קולות בציבור הזה
תלוי בבוחר הישראלי. זה
תלוי ב כנ ס ת שתיבחר. זה תלוי כ* ערבי, מבלי שהיה להם מסר חיובי כלשהי
עצם נוכחותו בכנסת היא פצע מזוהם
לציבור זה? איך הושגו הקולות? באילו
שותת־דם בגופה של הדמוקרטיה המיספר
האנשים ההגונים שיימצאו
שיטות? לאן הלכו המיליונים שהושקעו
ישראלית. העובדה שהוא מהווה בה קא־כ
כנ ס ת העשירית, וככוח-לחימתם.
על-ידי תנועות אלה?
ריקטורה, ושפעילותו האפסית בה לא
1 9 : 1
אכן, יש צורך להרחיק ולהשעות, ב־נועדה
אלא כדי לעשות רושם על כסיך*
עתי על נושא זה נחרצת. אני מיקרים קיצוניים, חברי־כנסת שהורשעו
לים, אינה מקטינה את הסכנה, אלא
י מקדם בברכה את פסק־הדין. אני במעשה פלילי מובהק. אך אין למסור סמ להיפך.
פרלמנט שיש בו קאריקטורה
סבור שהוא צודק, נכון וחיוני. אני רואה כות זו לשום מוסד של הכנסת. היא צרי כזאת
מעורר בהכרח געגועים לדיקטטורה.
הצורך בסילוקו של אייט זה מה בו תמרור בדרך לביצור הדמוקרטיה כה להיות מסורה בידי בית־המישפט ה עליון,
על פי נוהל מייוחד ׳שייקבע בחוק.
במה הציבורית אינו נובע מרגשות הישראלית, לטיהור חיינו הלאומיים.
מבין כל המסקנות שיש להסיקן
של שינאה וקינאה. הוא עניין של
לא כן דעתי על הנסיונות להשעות את
מפרשת פלאטדשרון, זוהי אחת
היגיינה לאומית.
פלאטדשרון מן הכנסת באמצעות החלטה
הח שוכות כיותר.
יש הטוענים כי בית־המישפט נטל ל של ועדת־הכנסת.

* 1יי *ייי 1 1 1 1י: י::

פסק־ ה דין נגדפלא טו: איך הוא י ש פי עעל
ה תנ הגות

ה מי פ ל גו ת

מה בכל הכרוך בשני סעיפים, והורשעו
בשניים אחרים.

השפעה בציבור מסויים. אדם זה נשכר
לעבודה במיפלגה, ומועמד לרשותו סכום
כסף גדול, כדי ״להקים סניף״ או לגייס
עובדים למען המיפלגה שהוא עובד למענה.
״העבודה״
עצמה, או ״הסניף״ ,אינם
מעניינים את המיפלגה. מעניינות אותה
התוצאות בקלפי. תוצאות אלה ניתנות
לבדיקה, כיוון שבקלפי אפשר להצביע בשלושה
סוגי פתקים שונים: פתק בחירה
בעברית, פתק בחירה בערבית, או פתק
בחירה רשום בכתב-יד. בין המיפלגה וראש
החמולה נקבע מראש באיזה סוג מסוגי
הפתקים הללו יצביעו האנשים שיביא ל קלפי,
וכך תדע המיפלגה אם אמנם הצדיקה
ההשקעה את עצמה.
בית־המישפט בירושלים קבע ששיטה זו
מותרת. המיפלגות יוכלו להמשיך ולחש־בה
ללא חשש.

קולות כקמעונות :

יעקב חלפון הואשם על כך, שבשמם
של הנאשמים האחרים פנה אל ראשי
חמולות, וגייס אותם לעבודה למען שולחו.
פעולה זו מתבצעת בדרך־כלל בצורה הבאי׳
:נציג המיפלגה מגיע אל ראש-
חמולה, אב למישפחה גדולה, או אדם רב־

השיטה הזו דומה לראשונה. במקום לש כור
ראש־חמולה אחד, ולהפקיד בידו סכום
כסף גדול, שוכר שליח המיפלגה אלפי
״עובדים״ ,בדרך־כלל ליום הבחירות עצמו.
אנשים אלה מקבלים סכום כסף מסויים.
אך גם במיקרו! זה לא ״העבודה״ מעניינת
את המיפלגה השוכרת, אלא תוצאות

מותו לקיים,
אסור להשיח
ף* פולקלור הבחירות האמריקאי ידוע
הסיפור באותו מועמד, שגזר לשניים
עשרת אלפי שטרות בגי דולר, וחילק לבוחרים
במחוז הבחירה שלו, לפני מועד
ההצבעה, חצאי שטרות — חצי שטר
לאיש. החצי השני, כך הובטח, יימסר לידי
הבוחרים לאחר ההצבעה — אם תוצאותיה
יצדיקו זאת.
בארצות־הברית שייכים סיפורים כאלה
לפולקלור, כשם שדמותו של סאלח שבתי,
שעסקני מיפלגות דוחפים לידיו שטרות-
כסף ופתקי הצבעה, שייכת לפולקלור הישראלי
של שנות ה־.50
מן העובדות שהתגלו במישפטם של ח״כ
שאול פלאטדשרון ושני עוזריו, ז׳אק בן־
אודיס ויעקב חלפון, התברר שהשיטות
השתכללו בינתיים.
עסקני המיפלגות אינם זקוקים למישפט
זה כדי ללמוד את השיטות — אך עליהם
ללמוד היטב את פסק־הדין, כדי ללמוד
ממנו מה מותר להם לעשות — ומה אסור.
את פסק־הדין, שניתן בבית־המישפט
בירושלים בשבוע שעבר, צריכים לקרוא
בעיון עסקני תנועת שינוי, למשל.
מיפלגה זו אוהבת להתהדר בטוהר-כפיה,
בהוקעת כל המיפלגות האחרות ובהצבעה
על שחיתותן, תוך טפיחה עצמית על השכם:
אנחנו לא כמו כולם.
אך בבחירות האחרונות להסתדרות, שנערכו
רק שבוע לפני מתן פסק־הדין ב־מישפטו
של פלאטו־שרון, קיבלה שינוי
5,000 קולות (מתוך )17,000 בכפרים ה ערביים.
כיצד הגיעו קולות אלה לידי
שינוי הטהורה?

במערכת ־ ה ב חי רו ת

קולות ב סי טונו ת:

ח קי קהבאמצע! ת פ סי ק ה

סיוע עד תנאי :
בין רשימת ר״ט, שביקשה להתמודד בבחירות
המונציפליות לעיריית דימונה, ובין
פלאטו שרון ועוזרו נחתם הסכם, על-
פיו התחייבו אנשי ר״ט לסייע לפלאטו
במערכת הבחירות לכנסת, ותמורת זאת
יסייע להם פלאטדשרון ״בסכום בן שש
ספרות״ במערכת הבחירות המוניציפאליות.
פלאטו־שרון וז׳אק בן־אודיס הורשעו
בסעיף זה.
גם כאן לא עניינה את פלאטו־שרון
״העזרה״ של אנשי ר״ט, אלא התוצאות
בקלפי. על־פי תוצאות אלה אפשר היה
לקבוע אם אנשי ר״ט ״זכאים״ לסיוע
שהבטיח פלאטדשרון, אם לאו. שיטת
הבדיקה: הפתקים השונים. אסור להשתמש
בשיטה זו, על-פי פסיקת בית־המישפט.

שיבון ע ל־ תנ אי:
שרון ועוזרו פנו לבוחרים בארץ, והבטיחו
להם דיור לאחר הבחירות. את
הדיור עמדה לספק חברת־בניה של ה מתמודד
עצמו ״ומשקיעים אחרים״ ,כולם
עתירי־הון. שככל הנראה לא היו ולא־נבראו
ואך משל היו. הזוגות הצעירים
ונזקקי הדיור נקראו להרשם בתוכנית ה שיכון
פד״ם, שהציע להם פלאטו־שרון. ההרשמה
נעשתה במקומות יישוב קטנים,
בדרך־כלל, שם ניתן לעקוב אחרי המצביעים
בקלפיות. שיטת הבדיקה, גם
הפעם, היא שיטת הפתקים השונים. גם
שיטת ה״עזרה על־תנאי״ אסורה מעתה.
שכירי יום־הבחירות

הצבעה מן
הסוג הרביעי
ף•׳ ערכים בישראל -כמו בוחרים
י § אחרים — מצביעים על-פי שלושה
סוגי מניעים:
!• הם מצביעים למען מיפלגות ה־שילטון,
או המיפלגות העשויות לתפוס
את השילטון. אלה הן המיפלגות המאשרות
תקציבים, והמעניקות מקומות-עבודד .,משום
כך מצביעים ברחוב הערבי למען
מיפלגות כמו הליכוד, המערך או המפד״ל,
בלי שים־לב לאידיאולוגיה שלהן.
• הם מצביעים הצבעה אידיאולוגית —
למען מיפלגות הנאבקות לשיוויון־זכויות
של הערבים במדינה, כמו רק״ח או של״י.
• הם מצביעים למען מיפלגות או
רשימות המעמידות בראשן מועמד מתוך
החמולה, הכפר, העיר או השבט, כמו
הרשימות הערביות הקשורות למערך. מועמד
זה אמור לייצג ישירות את בוחריו.
מצדדי שיטת הבחירות האזורית מבקשים,
למעשה, כי מניע זה יהיה הקובע תמיד.
אך מדוע יצביעו 5,000 ערבים למען
שינוי? מה יכולה שינוי להבטיח לבוחריה
הערבים בהסתדרות? מהי האידיאולוגיה
של שינוי, שהעומד בראשה תובע
עונש־מוות לערבים בילבד?
בשינוי חבר שמואל טולידאנו, שבמשך
שנים ארוכות היה יועץ ראש־הממשלה
לעניינים ערביים, ותמיד ידע כיצד לגייס
קולות למען מפא״י. חבר שם גם זיידן
עטשי, הדרוזי, שלרשותו הועמד סכום כסף
נכבד, כדבריו, כדי לנהל את המערכה
ברחוב הערבי. זהו הסוג הרביעי של ההצבעה,
ולכן על ראשי שינוי לקרוא היטב
את פסק־הדין הזה.
נגד פלאטו שרון ועוזריו היו ארבעה
סעיפי-אישום עיקריים. הם זוכו מכל אש־

הבחירות• כדי לבדוק אם ההשקעה השתלמה,
ולמנוע ״רמאויות״ ,פועלת גם
כאן שיטת הפתקים השונים.
בשתי שיטות אלה, כפי שהעיד יעקב
חלפון, נעשה שימוש נרחב במיפלגות
רבות. חלפון זוכה מאשמה גם על סעיף
זה. מכאן שהמיפלגות רשאיות להמשיך
ולהשתמש בשיטה זו, אם בית־המישפט-
המחוזי לא יפסוק אחרת, לאחר הערעור
שתגיש התביעה.

•ין סלן־,הדין המרשיע את ח״כ שמואל פלאטו־שרון ועוזרו, ז׳אק בן־אודיס,
^ בשוחד בחירות, היה בגדר הפתעה וחידוש לקהילה המישפטית בארץ.
מישפטנים יודעי־דבר שמעו כבר מזמן כי אחד מפרקליטי המחוז הגיש
בזמנו חוות־דעת, שהמליצה לסגור את התיק בלי להעמיד את הח״כ לדין, כיוון
שלא מצא ראיות מספיקות, המוכיחות כי המעשים שנחקרו במישטרה מהווים
אמנם עבירות לפי חוק הבחירות.
רק כאשר מיכאל קירש, פרקליט מחוז ירושלים, נטל את התיק לטיפולו,
הוא הגיש חוות־דעת שונה ליועץ המישפטי, ושיכנע אותו להגיש את כתב-
האישום לבית־המישפט, אחרי הסרת החסינות בכנסת.
ואמנם, כאשר ניתן החודש פסק-הדין, היה זה פסק־הדין הראשון בישראל
הדן בעבירות שוחד לפי חוק הבחירות לכנסת, שנחקק בשנת ,1969 ומאז טרם
פורש. כיוון שכך, וכיוון שטיבה של עבירת השוחד אינו מפורט בחוק, יש
בפסק־דין זה משום חקיקה באמצעות פסיקת בית־משפט.
הפרשנות המישפטית, שנתן בית־מישפט השלום בירושלים לחוק הבחירות
בפעם הראשונה, תיבדק בוודאי בערכאה נוספת אחת לפחות. כיוון שפרקליט
המחוז, קירש, כבר אמר ליעקב חלפון, קבלן הבחירות, כי אם ימצא טעויות
בפסק-הדין המזכה אותו, לא יהסס לערער עליו. ברור גם כי סניגוריו של
חבר־הכנסת, שלמה תוסיה־כהן ויצחק לאלו, יערערו גם הם על ההרשעה.
בשלב זה נותר עדיין לצדדים להתדיין על העונש. וגם כאן, נראה כי
יהיו חידושים. פרקליט המחוז היה מוכן לטעון לעונש מיד אחרי ההרשעה.
הוא ביקש להביא בפני בית־המישפט את הרשעותיו הקודמות של פלאטו מצרפת.
זהו דבר נדיר, אשר כימעט לא השתמשו בו מעולם בבית־מישפט ישראלי.
ברור כי פרקליט המחוז יבקש מבית־המישפט להחמיר בעונשו של פלאטו,
מכיוון שהוא יודע כי הסניגורים יטענו לקלות העונש, כי לפי כלל מישפטי
עתיק ״אין עונשין, אלא מזהירין״.
כיוון שבמיקרה זה פורש החוק הבלתי ברור בפעם הראשונה, יטענו
הסניגורים כי מן הצדק הוא להטיל עליהם עונש סימלי וראשוני בלבד. וכדי
להקדים טענה זו יטען, כנראה, פרקליט המחוז כי חבר־הכנסת אינו בעל עבר
נקי, אלא אדם המורגל בפרשות שחיתות ודמיה. ולכן יש למצות איתו את
הדין גם במיקרה זה.
השופטת אור הדגישה בפסק־דינה הנפרד, כי למרות שהחוק לא הופעל
כל השנים, והמפלגות היו רדומות להשלכותיו, אין בכך כדי להכשיר את
המעשים שנעשו, ובכך רמזה כי יש מקום לעונש ממשי.

^ הבדל כין שני סעיפי־האישום ש י
1עליהם זוכו הנאשמים ובין שני סעיפי-
האישום שעליהם הורשעו הוא זה: בשני
המיקרים הראשונים, אין כל התנייה. ראשי,חמולה
או שכירי יום־הבחירות מקבלים
את כספם מירי המיפלגה המעוניינת בשרותיהם
ללא כל התנייה. לכאורה, כל
מה שעליהם לעשות מרגע שקיבלו את
הכסף, הוא אכן לעבוד למען המיפלגה,
ואין עוד שום דרך שבה תוכל המיפלגה
לאלץ אותם להצביע למענה בקלפי.
במיקרד, השני, לעומת זאת, התגמול
הניתן למצביעים הוא תגמול ״על-תנאי״.
הם אינם מקבלים כל תמורה ממשית
לפני ההצבעה. התגמול יינתן להם רק
לאחר ההצבעה, בין שיש על כך
הסכם ובין שהדבר משתמע.
לכאורה ניתן לשאול: מה ההבדל בין
פלאטו־שרון, שהבטיח שיכון ובין מיפלגות
אחרות, המבטיחות הרים וגבעות לפני ה בחירות?
קיים
הבדל חשוב. במיקרה שעושות
זאת המיפלגות האחרות, אין כאן הבטחה
לפרטים מםויימים. מעולם לא הוכח
כי חברת הבניה משהב, למשל, שיש לה
זיקה למפד״ל, עסקה בהבטחות לפרטים
מסויימים כדי להתנות את הצבעתם. לעד
מת־זאת בתוכנית פד״ם של פלאטו־שרון
נרשמו אנשים מסויימים, שניתן היה לעקוב
אחר אורח־חצבעתם.
אין ספק. מעתה יהיה על פעילי ה-
מיפלגות להתחיל להיזהר. במיוחד אמורים
הדברים באותם פעילים העובדים במיג־זרים
ה״עדינים״ ,שם ידוע שניתן לרכוש
קולות בדרכים שאינן כשרות תמיד, ב־
״ישראל השנייה״ של שכונות העוני ו־עיירות־הפיתוח,
ובקרב האוכלוסייה הערבית•
מפסק־דינו של בית־המישפט בירושלים
התברר: מותר לקיים, אסור להבטיח.
כיוון
שקשה להניח, שהדיון בערכאות
המישפטיות הגבוהות יותר בפרשת פלאטו־שרון
יתקיים לפני מועד הבחירות לכנסת
התשיעית, יהיה פסק־הדין שניתן בבית-
מישפט-השלום בירושלים בבחינת מורה-
נבוכים בחודשים הקרובים.

במדינה
העס
עכבר, ם 1י 98*0מי 0
זה קורה פעם
בארבע ש;יס: עוגת
הייחום המיפדגתית

הפרד 1
תיפול האשמה המעשית לפוגרום י בכפר־יסיף (ראה עמודים
)48—49 על מי שתיפול — שורש הרע נעוץ במדיניות הנקוטה
מאז הקמת המדינה בידי כל ממשלות ישראל: המדיניות של
הפעלת הדרוזים נגד שאר הערבים במדינה.
הרומאים קבעו את הכלל גזסקנזע 1<1€ €1ז\( <11״הפרד
ומשול!״) מאז נהגו כך כל המישטרים הקולוניאליים. ממשלות
ישראל, מימי דויד בן־גוריון והלאה, לא חרגו מכלל זה ביחסן
לערבים במדינה.
המורים היו הצרפתים. לפני מאה שנים העניקו אזרחות
צרפתית לא רק ליהודי צרפת, אלא גם ליהודי אלג׳יריה. בכך
יצרו באותה ארץ חיץ עמוק בין המוסלמים, שלא קיבלו אזרחות,
ובין היהודים• בימי מילחמת־השיחרור האלג׳ירית התייצבו היהודים
לימין השילטון הצרפתי. נגד לוחמי״השיחרור האלג׳ירים.
התוצאה: בריחת כל יהודי אלג׳יריה, עם השגת העצמאות.
בסוריה נהגו הצרפתים על פי אותה השיטה. הם הפרידו
בין סוריה, המוסלמית בעיקרה, ובין לבנון, שהיתה אז נוצרית
ברובה. בסוריה ובלבנון הם הקימו עדה מול עדה, סיכסכו בין
כולן, העניקו כוח לבדלנים שבכל אחת מהן. כך נוצרה שינאה
של כולם נגד כולם: מוסלמים ונוצרים, סונים ושיעים, מארונים
ודרוזים, עלאווים וכל האחרים. כל מי שהטיף בעדתו לשינאה
נגד שאר העדות זכה בתמיכה ממשלתית גלוייה או מוסווית.
למרות תכסיסים אלה איבדה צרפת, בסופו של דבר, את
סוריה ולבנון. אך זרעי השינאה שזרעה נבטו, והתוצאות משתוללות
עד עצם היום הזה.
ממשלות־ישראל, שהעריצו תמיד את השיטה הקולוניאלית
הצרפתית, אימצו אותה לעצמן. אחת התוצאות היתה הוצאת
העדה הדרוזית מכלל האוכלוסיה הערבית בישראל, והענקת
מעמד מיוחד לה.
הדרוזים הם ערבים לכל דבר, בדיוק כמו שאר הערבים
בארץ. במוצאם, בתרבותם ובשפתם אינם שונים מהאחרים. בשום
מקום במרחב אין הדרוזים מוציאים את עצמם מן הכלל הערבי.
להיפך, בכמה מדינות הם הפטריוטים הערביים הקיצוניים והקו*
לניים ביותר.
ההבדל היחידי בין הדרוזים והערבים־המוסלמים הוא דתי.
הדת הדרוזית היא ביסודה כת מוסלמית-שיעית, שפרשה מן
האמונה השיעית המקובלת. על דרך המשל, ניתן להשוות את
בין היהודים
את ההבדל בין השיעים ובין הדרוזים להבדל

אילו היה חוקר ענק מסתכל
במתרחש בישראל מבעד למיקרוסקופ,
היה מגלה כי פעם בארבע
שנים נאחזים העסקנים הישראליים
בקדחת של טירוף. הם
מתחילים להתרוצץ בכלוביהם כמו
עכברים מסוממים, לטפס על הקירות,
לנשוך ולשרוט.
זה מתרחש בששת השבועות
האחרונים לפני הגשתן של רשי־מות־המועמדים
של המיפלגות לכנסת.
השבוע
היתד, עונה זו בעיצומה.
היא לא פסחה אף על מיפלגה
מיפלגה אחת:
• 1כמערך נמשכה המהומה.
אחרי המשבר שבעיקבותיו פרש
או הופרש יעקוב לווינסון מן המועמדות
לתפקיד שר־האוצר, והמהומה
סביב אי־בחירת מזכ״ל
המיפלגה, פרש השבוע יוסי שריד
מתפקידו כמנהל מטה־ההסברה.
שריד, כמו רבים מחבריו, צפוי
להצבעה במרכז, שבה ייקבע אם
יוכל להיות שוב מועמד לכנסת.
• בליכוד עמד במרכז המהומה
הטרמפיסט הניצחי, שמואל
תמיר, שביקש לחזור הביתה בפעם
השלישית או הרביעית. אחרי
שפשט את הרגל בד״ש, מבקש
תמיר לזכות בעמדה בכירה
ייגאל הורביץ, שנחל תבוסה ב־בליכוד,
ואף להביא עימו שובל
מבחן־הכוח בהסתדרות, נאלץ לחשל
מלחכי־פינכתו. היעד: לא רק
כיסא בכנסת הבאה, אלא גם עמד זור לבן־דודו על ארבע, וזכה במ דת־זינוק
טובה במאבק על ירו־ 1קום השלישי ברשימה. כל האחשתו
של מנחם בגין, בבוא היום \ .רים נאלצו לזוז אחורה.
אולם תמיר איחר את המועד ה כ ר ״ צ שרר מצב דומה.
ותיקי התומכים בשולמית אלוני
נוח. הליכוד התאושש ומתחזק
התקוממו נגדה ופרשו בזעם, אחמחדש,
בניצוחם של יורם ארידור
ודויד לוי, ולאלה אין כל חשק רי שזו הרכיבה רשימה לפי צרכיה
האישיים. במקום השני ברשילתת
דריסת־רגל לתמיר.
• כמפד׳׳ל פועל מצביא ל־ מה הועמד מרון בנבנישתי, המטיף
בגלוי לסיפוח מוסווה של הגדה
לא־גייסות: חיים דרוקמן, איש
גוש־אמונים. לדרוקמן אין בוח המערבית, ואחריו שני מגורשי
רים, כי חסידיו מצביעים בעד שלום מנשיו, שניסו באופן נואש
תנועת־התחייה. אך ״צעירי״ ה־ להסתיר את העובדה שנפגשו פעם
מפד״ל ביקשו להשתמש בדרוק־ עם נציג אש״ף•
• ברק״ ח השמרנית נראה
מן כדי להדיח את יוסף בורג
ולהמליך את זבולון המר. על רקע הכל שקט ורגוע, אך מתחת לפני
זה געשה המיפלגה, כאשר בורג השטח התמרדו הערבים נגד מצב
משתוקק לפילוג, אשר יסלק סוף־ שבו מספקים הערבים כימעט את
כל הקולות לרשימה, ואילו רוב
סוף את כל יריביו מן המיפלגה.
• כתל״ם, רשימתו של משה הכסאות בכנסת נמסרים ליהודיין,
עשר, האיש כבתוך שלו, צי דים. במוקד המאבק האילם: צ׳ר־רף,
סיפח, הזיז, מבלי לשאול איש. לי ביטון, שהוכיח בבחירות בהס
תדרות
שאינו מביא עימו קולות.
רק באגודת־׳ישדאד אין חוכמות•
שם שולטים גדולי־התורה,
היונקים את השראתם במישרין מן
הקדוש־ברור־הוא.

אירגוני ם
ה*1לדי 11 ז?
בשבו;; שעבר השתמש
ראש־הממשדח דשו-
הביטחון, מגחס בגין,
בסמכותו ואסר
ע 7קיומה ש 7״ועדת
תיאוס״ ש 7אירגוגים
ערכיים קיצוניים
מדווח כתם ״העולם הזה״
שלמה פרנקל :
יתכן שזהו עוד תעלול בחירות

ול בגליל
הרבניים והקראים, או, לכל היותר, בין היהודים והשומרונים.
על פי העיקרון של ״הפרד ומשול״ טיפחה ממשלת ישראל
את הדרוזים, הוציאה אותם מן הכלל הערבי והתייחסה אליהם
כאילו היוו עם שלישי ונפרד בארץ — יהודים, ערבים ודרוזים.
מבחינה מדעית זוהי שטות, אן מבחינה פוליטית זה היה מחוכם.
אמנם, היחס המעשי לכפרים הדרוזיים לא היה שונה מאשר
לכפרים הערביים הסמוכים. קרקעותיהם הופקעו בסיטונות, לשם
״יהוד״ הגליל. כמו הערבים, הם לא שותפו בשום תוכנית-פיתוח.
אך הם גויסו לצה״ל, ובעיקר ליחידה אשר עיקר תפקידה הוא
להילחם בערבים: מישמר־הגבול. מבחינה מסויימת ניתן לאמר
כי הדרוזים הם שכירי״החרב היחידים במדינת־ישראל, כשם
שמישמר־הגבול הוא החיל השכיר היחידי במדינה.
הרגשת״העליונות כלפי הערבים, שממשלת-ישראל טיפחה בשיטתיות
בקרב הדרוזים, יצרה זה מכבר מירבצים עמוקים של
שמאה הדדית בין העדות. חלק מן הדרוזים, החמושים עד
הקודקד בנשק חוקי ובלתי״חוקי, ואשר מחסני צה״ל פתוחים
לפניהם, מאמינים כי הממשלה תעצום עין אם יתנפלו על
המוסלמים והנוצרים, אף כי אלה עולים עליהם במיספרם.
מובן שאין זה חל על כל הדרוזים במדינה. יש ביניהם
רבים הרואים בהיפרדות מן הערבים סכנה לעצם קיום העדה
לאורך־ימים, והמטיפים לקו של ״חזרה אל הציבור הערבי״.
אולם אלה, נרדפים על־ידי השילטונות, מכיוון שהם מטיפים
גם נגד גיוס־החובה לצה״ל, בשעה שאין חובה זו חלה על שאר
הערבים. כל עמדות-המפתח הפולטייות והדתיות בעדה נמסרו
על-ידי השילטונות לאנשים המייצגים את הקו האנטי־ערבי.
אחד האבסורדים הטמונים במצב הקיים הוא ההבדל בין
פעולת ישראל משני עברי הגבול. גם בלבנון מופעל הכוח הישראלי
על פי השיטה של ״הפרד ומשול״ ,כאשר ממשלת־ישראל נוקטת
קו של התערבות מאסיבית לטובת עדה אחת, נגד העדות
האחרות. אולם מצפון ל״גדר הטובה״ המצב הפוך מזה הקיים
מדרום לה. בגליל תומכת ממשלת-ישראל בדרוזים נגד הנוצרים.
ואילו בלבנון תומכת ישראל בנוצרים נגד ״חזית השמאל״
המוסלמית־פלסטינית, שבראשה עומד ראש מישפחת ג׳ומבלט
הדרוזית.
מאורעות ג׳וליס״כפר־יסיף צמחו על רקע זה. גם אם תושג
הפעם סולחה, לא יהיה בכן פיתרון אמיתי למצב — כל עוד לא
יושם קץ למדיניות של ״הפרד ומשול״.

של מנחם בגין, המבקש להפגין,
סוף־סוף ,״יד חזקה״ ,ואוסר בצו,
בתוקף התקנות המנדטוריות לשעת
חירום, על קיומו של גוף שאין
צורך לאסור על קיומו, משום ש אינו
קיים כלל. שר־הביטחון הו דיע
שקיומם של האירגונים עצמם
(שהידועים שבהם הינם בני
הכפר והתנועה הלאומית המתקדמת)
עדיין מותר, אך קיום איר־גון־הגג
שלהם, המאוחד על בסיס
אסור
״הצהרת אום־אל־פחם״,
על־פי הצו.
העיתונות, שדיווחה על פעולתו
ראש״הממשלה,
״האמיצה״ של
השתמשה בקלישאות הרגילות כדי
לתאר את סכנתו של האירגון ש הוצא
אל מחוץ לחוק, אך כנראה
שאיש מבין העיתונאים לא קרא
מעודו את הצהרת אום־אל-פחם,
ששימשה תואנה למעשה בגין.

להלן תירגום ההצ הר ה:

( )1הבעייה הפלסטינית היא
לב־ליבו של הסיכסוך בין תנועת
השיחרור הלאומית הערבית לבין
המחנה הציוני, הריאקציוני וה אימפריאליסטי.

)2ראשיתו של הפיתרון היסודי
של השאלה הפלסטינית טמון
בזכות השיבה! בהגדרה העצמית
של העם הערבי הפלסטיני ובכינון
מדינתו העצמאית על האדמה ה
אכסודוס
1981 ,
ה עו ל ם הז ה 2277

פלסטינית•
( )3אירגון השיחרור הוא נציגו
האמיתי, הלגיטימי והיחיד של
העם הערבי הפלסטיני! כל ה־נסיונות
ליצור אלטרנטיבות ל־אירגון
השיחרור — מבוססות על
סוכני הכיבוש או על עמודי־התווך
של הריאקציה הערבית — הם נס-
יונות־שווא, שנדונו לכישלון.
( )4הערבים הפלסטינים בישראל
מהווים חלק בלתי־נפרד מן ה עם
הערבי הפלסטיני! פיתרון ה־בעייה
הפלסטינית חייב לקחת בחשבון
עובדה זו.
( )5אנו חלק מתנועת השיחרור
הלאומית הפלסטינית, המהווה בעצמה
חלק מתנועת השיחרור הערבית,
שהינה חלק מתנועת ה־שיחדור
העולמית.
( )6מחנה האוייבים מגולם בציונות,
באימפריאליזם וכריאקציה
הערבית! מחנה הידידים מגולם
בכוחות ,1שיחדור הלאומיים העו למיים,
במדינות הסוציאליסטיות
ובכוחות הקידמה בעולם.

עד כאן נוסח ההצהרה.
על בסיס זה נוסחה גם תוכנית
פעולה.

להלן הנוסח המלא של ה•
תוכני ת :

( )1עלינו לפעול למען הגנת
זכותנו להישאר במולדתנו ולהב־1
ליט את השייכות הפלסטינית !!
עלינו לתבוע את אדמותינו, רכושנו,
כפרינו והקדשינו המופקעים,
כדי לממש את מלוא הזכויות הפוליטיות,
האזרחיות, החברתיות וה תרבותיות
שלנו.
( )2עלינו לפעול למען חשיפת
הציונות בכל התחומים, להבליט
את מהותה הגזענית ואת אופיה
ההתפשטותי ולהיאבק בה.
( )3עלינו לפעול להידוק שיתוף
הפעולה עם הכוחות המתקדמים
האנטי־ציונים (או: לשיתוף
הכוחות היהודיים האנטי־ציוניים
במיסגרת משותפת) ,בתנאי שה דבר
לא ייעשה על חשבון ההש תייכות
הפלסטינית או הפעילות
הפלסטינית במיסגרת זו•
( )4עלינו לפעול לשיתוף פעולה
של כוחות דימוקראטיים יהודיים
וערביים, בהתאם למידת המשותף
שביניהם.
( )5על כל הכוחות הלואמיים
בקרב הערבים הפלסטינים בישראל
להתלכד במיסגרת זו, המוש תתת
על הפרוגרמה המגדירה את
המשימות ואת האמצעים המוסכמים•
המיסגרת בנויה על בסיס
דימוקראטי והיא מורכבת מגופים
ולא מבודדים ! היא פועלת למימוש
מטרותיה באורח דימוקראטי
ותוך כדי ויכוח דימוקראטי.
עד כאן נוסח התוכנית.
די במבט אחד, כדי לראות שכמעט
כל מישפט בהצהרה ניתן
לפירושים שונים. זוהי, כנראה,
תוצאה של הניסיון לגשר על פני
חילוקי־הדיעות הרווחים בקרב ה מנסחים
עצמם, שכן בקרב קבוצות
״בני הכפר״ ,כמו בשורות אש״ף,
יש בעלי דיעות שונות — החל
בחסידי ״מדינה חילונית דימוקר־טית״
בכל שיטחי ארץ־ישראל-
פלסטין, וכלה באלה הדוגלים בהקמת
מדינה פלסטינית לצד מדינת
ישראל.
האם יהווה צעדו של בגין תקדים,
שיגרור הוצאה אל מחוץ
לחוק של אירגונים וקבוצות אחרות
— או שזהו מעשה חד־פעמי1

ארמנן
ציודי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פלסטיק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות לתמונות מעץ ואלומיניום
בסגנונות שונים: מודרני, בארוק ורוקוקו
מסגרות מיוחדות (אנטיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
תמונות אלומיניום מחליפות צבע
<111£* 1111

^ <111

<111

אחרי 30
חודשי נהיגה
^*4אלפי נהגים
נהנים להתניע מכוניתם במצברי

<111

רח׳ אילת ,47ת״א, טל׳657112 :

מועדון
לתר בו תחדשה
דחי ד,ש ,5תי־אביב
מל׳ 297253

יום שלישי 28.4.81

במועדון :
תוכניות פוליטיות,
ערבים אומנותיים
וסרטי איכות.
חמועדון פתוח בימי שלימיי
משעת $.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

האביב

נולד

הגיעי

וכן עונת הטיולים.
קיבלנו משקפות רחבות-זוית !
מבחר גדול של מצלמות ואביזרים.
פיתוח צבעוני במיטב המעבדות בארץ.
צילומי״פספורט, בן־רגע !
מכירה — קניה — החלפה
בימי שלישי — סגור כל חיום.

חניונן נ 31ד
חיהה,רטח1יב הב ד

הלוצבר האלזין ביותר בעולם.
* ללא טיפול
* לל א הו ספת מים

* לל א קורוזיה
* מצבר סגור
36 חוד שי א חריו ת
(פרו רטה).

סוכנויותחיבואס פ/1בז

בעם1

ת״א, רח׳ לינקולו .19 טל 284976 .

תן טרמפ לחייל

חי פ ה והצפון: גולדנר.המגינים .100 טל 533293 .־04

באר/שבע: חשמל לרכב״שאולן איזור-התעשיה, כביש חברון,טל 057 3511.
ירושלים: גוטמן דוד, איזור התטשיה תלפיות,טל 02 781818.

״התענוג כולו שלי״
אירופה-דלת ניק1טין בעישון עשירה בטעם.

ה עו ל ם

הז ה 2277

מה באמת התרחש במועצה הפדסטינית בדמ שק

הפצצת ש1

^ זף־סוף הוא הצליח. הוא
יי גיבור־היום בישראל.

הפד

כמשך חמש שנים, מאז נודע
שמו כישראל. ,היה קיים נגד הד״ר
עיצאם סרטאווי קשר של ה שתקה,
שהתחלף מפעם לפעם כקשר של
השמצה.
נאשר הסתבר לציבור, לפני ארבע שנים
וחצי, בדרך של הדלפה זדונית, כי מתקיימים
מגעים סודיים בין מישלחות המועצה
הישראלית למען שלוס ישראלי־פלס־טיני
ובין מישלחות מטעם אש״ף, בראשות
סרטאווי, הופעלו נגדו בישראל כל
שיטות הביזוי. נאמר שזהו איש ממדרגה
עשירית, שאין לו שום חשיבות באש״ף.
נאמר שזהו הרפתקן בודד. נאמר שהוא
מכהן, יעצם, כראש יחידה למילחמה פסיכולוגית,
שמטרתה היא להרוס את ישראל
מבפנים.
כאשר הופיע סרטאווי, לפתע, כדובר
מרכזי של אש״ף בביטאון הרישמי של ה־אירגון,
ירד עליו מסך ההשתקה. שום
אמצעי־תיקשורת ישראלי, מילבד העולם
הזה 2264 לא הזכיר את המאמר המהפכני
בפלסטין אל־תורה (״פלסטין המהפכה״),
,שבו קבע סרטאווי כי יש עתה
בתנועה הציונית מגמה חיובית, המכירה
בזכויות הפלסטינים• גם המסר המהפכני
שמסר סרטאווי למועצה הישראלית, שבו
קבע כי יקום שלום ״בין המדינה הפלסטינית
ובין מדינת ישראל״ לא הוזכר אלא
בשני עיתונים, בידיעות זעירות.
סרטאווי לא היה קיים. ואם היה קיים,
היה בלתי־חשוב ו/או סוכן מסוכן.

השכוע, לפתע, דרך כדככו של
סרטאווי ככל אמצעי־התיקשורת
הישראליים. כי סרטאווי, כך נמסר,
הודח מתפקידו.

לפתע הפך איש חשוב מאוד־מאוד. קול
ישראל דיווח עליו בראש מהדורות החדשות.
הטלוויזיה עסקה בו בהרחבה. ה עיתונים
הקדישו לו ידיעות מפורטות ב־עמודיהם
הראשונים.
עתה, כשהודה כביכול, תואר סרטאווי
כאיש חשוב מאוד, בכיר מאוד, הגון מאוד,
לוחם־שלום אמיתי — אדם שהדחתו מאש רת
מחדש כי אש״ף אינו רוצה בשלום,
וכי כל התולה תיקוות בהסדר עם אש״ף
משלה את עצמו• כי הנה: סרטאווי רצה
בשלום, וסרטאווי הודח•

פסיכולוג לא היה מתקשה להסביר את
השינוי הדרמאתי שחל בחשיבותו של האיש:
כל עוד נגדו מעשיו את התפיסה
השלטת בישראל (״אש״ף הוא אירגון-
מרצחים המתנגד לשלום״) פשוט התעלמו
ממנו. עתה, כשנדמה כאילו גורלו מאשר
את התפיסה הזאת (״תראו מה קרה לו,
הוא הודח!״) עלה לראש החדשות.
אלא שהמאורעות לא התאימו לתפיסות
פשטניות אלה. מה שקרה בדמשק, בשבוע
שבו נערך שם מושב המועצה הלאומית
הפלסטינית (״הפרלמנט של המדינה ה־פלסטינית
בדרך״) היה הרבה יותר מורכב,
ונובעות ממנו מסקנות שונות לחלוטין.

0 ,03 404010 ? 1

^!#88X81*816

1לגעי 0סזו״ם
ך• הצהרה הנועזת של סרסאווי בי
1זכות השלום עם ״מדינת ישראל״,
בשמה המפורש, נמסרה לראשי המועצה
ב־ 31 בדצמבר . 1980 המאמר המהפכני
שלו על המגמה החיובית, הקיימת בתנועה
הציונית, פורסם במהדורה היומית של
ביטאון אש״ף ב־ 13 בדצמבר, והועתק במוסף
השבועי של הביטאון ב־ 15 בדצמבר.
יש להניח שפירסום מובלט כזה לא היה
אפשרי ללא אישור מפורש מטעם יאסר
ערפאת עצמו.

אם היה ספק ככך, כא הראיון
שהעניק יאסר ערפאת לגדול ה־שכועונים
הערכיים ,״אל־־חוואדת׳״
הכיירותי, כ־ 19 כדצמכר 0או! ,1ו•
כו הודיע לראשונה פומכית על
קיום מגעים עם תנועת־השלום ושל
״י כי שראלי
כשנשאל על מגעים אלה, אמר ערפאת:
״אנו ממשיכים(,בהם) .ההחלטה שלנו היא
מטעם המועצה הלאומית הפלסטינית, שהתקבלה
ב־ •1977 היא מדברת על פתיחת
דו־שיח עם כל הכוחות הדמוקראטיים וה מתקדמים
בישראל ומחוצה לה. אנו נמשיך
בכך. מי שמוכן להצטרף לדו־שיח
איתנו, שיבוא גם הוא. אני מחוייב לדו־שיח
הזה. אני יו״ר הוועד הפועל (של
אש״ף) ,ונבחרתי על יסוד תוכנית זו.״

סכיב אותה החלטה סתומה של
המועצה מ שנת 1977 היה נטוש
השכוע הקרכ כדמשק. מה נאמר

£ £11157 א £08 7

£11א1*1.0 14£55416£ 7 0 5
8£0061112£5 15114111.

) £1 £ז 57X755 7 ¥ 4 0 € 0 1 1 ! $

עילת הה ת קנ ה
!״הריר רחדיוח־ישראל. שפורחת

כעילה להתקפה על עיצאס סרטאווי(מימין) במועצה
הלאומית הפלסטינית שימש המסר של סרטאווי
גס בביטאוו הפריסאי המוקדש ליחסי ישריאל־פלסטין.

כה כאמת 7מי היה מוסמך לפרש
אותה, וכיצד זה נעשה ץ
כדי להבין זאת, יש לחזור אל התחלת
המגעים.
ראשיתם במגע האישי שנוצר במהלך
1974 בין נציג אש״ף בלונדון, סעיד חמא־מי,
ובין אורי אבנרי, שהיה אז ח״כ״לשע־בר
מטעם תנועת העולם הזה — כוח חדש.
קדמו להם הכנות מרובות. אחרי שנערך
המיפגש הראשון, נמשכו המגעים
ברציפות בפגישות אישיות ובמגעים טל
הודעת
ה ה תפטרו תשד סרטאוו׳
מאז קיבלה המועצה הלאומית הפלסטינית, במושבה
ה־ 13 אשר נערן ב־ ,1977 את החלטתה המחייבת קיום דו״
שיח עם הכוחות המתקדמים הדמוקרטיים בתוך ישראל
ומחוצה לה, קיבלתי על עצמי את האחריות להגשמת החלטה

בהתוועדותי עם הכוחות אשר לגביהם חלה החלטה זו,
וידאתי כי הם יכללו את הגופים המכירים בזכויות הלגיטימיות
של העם הפלסטיני, וביכללו זכותו להקים את מדינתו
העצמאית, ובאש״ף, כנציג החוקי הבילעדי של העם הפלסטיני.

יסוד זה התנהלו המגעים מן השלב הראשון עם
המועצה (הישראלית) לשלום ישראלי־פלסטיני, מיפלגת של״י
והמיפלגה הקומוניסטית הישראלית רק״ח.
במחנה הפלסטיני הדיעות התפלגו ביחס למגעים אלה,
והנושא הפך מוקד לוויכוח בכל הגופים הפלסטיניים. חדיעות
התפלגו גם ביחס להגדרת הכוחות אשר לגביהם חלה החלטת
המועצה הלאומית הפלסטינית.
חלק מן האירגונים (הפלסטיניים) עמד על כך שההחלטה
תחול רק על המיפלגה הקומוניסטית הישראלית. אך אני,
ומיספר רב של אישים פלסטיניים רמי-דרג, היינו סבורים
שההחלטה צריכה לחול גם על מיפלגת של״י. הדבר נובע מן
העמדות הידועות שפורסמו מטעם אותם אישים.
נוכח סתירה זו לגבי פירוש ההחלטה, ונוכח השאלות
הרבות אשר התעוררו לגבי חוקיותם של מגעים אלה, אשר
רבו והלכו לפני התכנסותה של המועצה הלאומית, נוצר הכרח
להציג את הבעייה לפני המועצה כדי שזו תחליט מצד אחד
אם יש ברצונה בהמשכת המגעים׳ וכדי שתגדיר מצד שני
את הכוחות שאליהם התכוונה ההחלטה — אם אכן תחליט
שיש להמשיך בהם.
מבחינתי האישית, עמדה כאן בעיה שלישית, בעלת חשי
בות
רבה לגבי אחריותי כלפי המהפכה הפלסטינית: הגשת
דין-וחשבון למועצה על הפעולות אשר התקיימו במהלך ביצוע
החלטה זו.
על יסוד הנאמר לעיל, באתי אל המושב הנוכחי של
המועצה הפלסטינית כדי להגיש לה דו״ח ולהציג לפניה
את שתי הבעיות: מתן יפוי״הכוח להמשכת המגעים, והגדרת
הכוחות שעליהם מדוברי לא היה גבול להפתעתי כאשר
יושב-ראש המועצה סירב למסור לי את רשות־הדיבור ואף
את רשות״התשובה, כשהוא מפר בכך את התקנון ופוגע
בזכות המועצה לשמוע את הדו״ח שלי על המגעים. בכך
עירער היושב-ראש את תפקיד המועצה כגוף המחוקק ובמנהיגות
העליונה של העם הפלסטיני.
נוכח מצב זה לא נותרה לי ברירה אלא להגיש את
התפטרותי מחברותי במועצה, וכך עשיתי בסוף הישיבה של
ליל ה 15-באפריל ,1981 רגעים ספורים בטרם ננעל הוויכוח
הכללי.
כאן חייב אני למסור את ההודעה הבאה __:
~(~)1עקב״הגשת התפטרותי מהמועצה הלאומית, אין לי
מעתה כל סמכות ייצוגית מטעם אש״ף. מאחר שהמגעים,
אשר התקיימו בעבר, היו על רקע חברותי במועצה הלאומית,
והחלטתה הרישמית, הרי יש לראות מעתה את המגעים האלה
כמושעים מבחינה רישמית, במידה שהדבר קשור בי רישמית.
2התפטרות׳״זו׳״אינה פוגעת בהשקפתי לגבי חוקיותם
של המגעים, אשד התקיימו בעבר מטעמי ומטעם חברים אח-
רים, ואשר בוודאי יתקיימו בעתיד על־ידי מי שאש״ף יטיל
עליהם לקיימם.
( )3למרות המרירות שהתלוותה אליו, הגביר נסיוני זה
את אמונתי באש״ף כנציג החוקי היחידי של העם הפלסטיני,
ובתשתית של עמנו לקראת הניצחון של מטרותיו הלגיטימיות.

פוניים. אבנרי הודיע על כך מדי פעם
לראש״הממשלה, יצחק רבין. לפחות פע מיים
מסר חמאמי לאבנרי הודעות שעל
פי טיבן ותוכנן היו מייועדות לראש״
הממשלה.
בתקופה ההיא עלתה לא פעם השאלה :
בשם מי פועל חמאמי? סוד זה פוענח
במפתיע לפני חודשיים, כאשר הופיע יא״
סר ערפאת בטלוויזיה של ג׳דה, ערב ועי־דודהפיסגה
המוסלמית במכה.

מכלי שנשאל כלל על-ידי
מראיין המקומי, אמר ערפאת
צופים הסעודיים :״הנה, אגלה
סוד כמוס. כ־ 1974 התקכלה
אש״ף החלטה סודית לפתוח
מגעים עם גורמים ישראליים...״

הללך

חמאמי

שילם עבור מגעים אלה בחייו.
הוא נרצח בינואר 1978 על-ידי סוכנים
עיראקיים. אך שנה וחצי לפני כן כבר
הופיע בזירה האדם שהיה ממונה עליו, אף
שזה לא היה ידוע בשעתו. היה זה איש
מייוחד במינו: עיצאם סרטאווי (סרטה
היא כפר ליד רמאללה) ,מנתודלב מצטיין
שלמד בבוסטון, שהקים בשנות ה־ 60המאוחרות
אירגון־פידאיון עצמאי משלו
שאף ביצע פיגועים (בין השאר: ההתנק שות
בנמל־התעופה במינכן, שבה איבדה
חנה מרון את רגלה) .סרטאווי הצטרף לאחר
מכן לתנועת פת״ח, והפך לוחם עיקבי
ואמיץ למען השלום.
באמצע 1975 הגיעו שיחות חמאמי־אבנ־רי
לשלב שהו הודיע חמאמי כי אש״ף מוכן
לנהל עתה מגעים קבועים עם גוף
ישראלי ציוני. כתוצאה מכך קם גוף חדש:
המועצה הישראלית למען שלום ישראלי
פלסטיני. אחרי שפירסם את המינשר
שלו, שדגל בפירוש בזכותו של העם הפלסטיני
להגדרה עצמית, וביכללה בזכותו
למדינה משלו לצד ישראל, פתח אש״ף
במגעים עימו.

האיש הממונה עד המגעים היה
סרטאווי.
במחצית השניה של 1976 התקיימה שורה
של מיפגשים, שבהם הופיעו אישים
שונים מטעם אש״ף. מטעם המועצה ניצחו
על המיפגשים האלוף (מיל ).מתי פלד,

החלטה זו, אילו התגשמה, היתד, שמה
קץ למגעים עם המועצה הישראלית ועם
של״י — שני גופים המגדירים את עצמם
כציונים מובהקים, ומותירה רק את רק״ח
האנטי־ציונית, שהשפעתה על דעת־הקהל
היהודית היא אפסית.
אולם באותו מושב גם התקבלה החלטה
שמסרה להנהגה הנבחרת סמכות בלתי-
מוגבלת לקבוע את הטאקטיקה של אש״ף.

הנהגת אש״ף לא התייחסה ברצינות
לסייג שהוכנס להחלטה. המגעים
עם המועצה ושל ״י נמשכו
כמלוא המרץ, ולא הופסקו אף כמשך
חודש אחד. להיפך, כ ארכע
שנים שעכרו מאז הם התהדקו.

מחם־ שלום סרטאווי
בתוך לוע הארי
(המשך מעמוד )39
אורי אמרי והד״ר יעקוב ארנון, המנכ״ל
לשעבר של מישרד־האוצר**.
פגישות אלה היו, על פי הסכמה הדדית,
סודיים. אולם יד זדונית סמוייה הביאה
להדלפת העניין באמצעות שלמה נקדי-
מון בידיעות אחרונות — וכך נודעו הדברים
ברבים.

החלטה דדמשמע׳וז
^ שיא הגיעו הדברים ביום האחרון
• של .1976 בפגישה של סרטאווי עם
סלד נוסח מיסמך — הודעה חד־צדדית
אד מוסכמת על קיום המגעים מטעם ה מועצה
הירשאלית• כפי שנקבע מראש,

היתה רק תוצאה אחת לאותה החלטה,
שפורסמה בהבלטה בישראל על־ידי ה תעמולה
הרישמית. היא הנחיתה מכה
חמורה על של״י ערב הבחירות לכנסת
התשיעית, ותרמה תרומה נכבדה לכך
שהשיגה בקושי שני מנדאטים.
יאסר ערפאת לא התייחס מעולם לאותה
החלטה כלשונה. בראיון שלו באל־חווא־דת
/לפני ארבעה חודשים, דיבר על ״כוחות
הדמוקרטיים והמתקדמים״ ,תוך הש מטת
ההמשך. הוא הרחיק לכת וטען כי
ההחלטה מחייבת אותו לקיים מגעים עם
גופים ישראליים כמו של״י — שהיא ציונית
לכל הדיעות.

כך נשארה אי-הכהירות המילולית
בעינה. נראה כי ככואו לפני
שכוע למושב ה 14-של המועצה הלאומית
הפלסטינית כדמשק, היה
מנוי וגמור עם סרטאווי לשים קץ
לדו־משמעות זו, ולהבהיר אתה מצב
אחת ולתמיד. ככך טמון, כנראה,
סוד התנהגותו.

עות האחרונים) חוששים הסורים שמא
הכוונה היא לפתוח ציר נוסף, להתקפה
ישראלית אפשרית על סוריה, והם הגיבו
בתקיפות רבה•
ערב כינוס המושב נפוצו בעולם ידיעות
כי ישראל עמדה לפתוח בפלישה־רבתי
ללבנון, לשם מסירת השילטון בלבנון לידי
הנוצרים, חיסול המדיניות של אש״ף והבסת
הסורים (העולם הזה .)2276 על פי
הידיעות, נמנעה התקפה זו רק ברגע
האחרון, על פי דרישתו של שר־החוץ ה אמריקאי,
אלכסנדר הייג( .יתכן כי ה,פנ-
טאגון עודד התקפה ישראלית, וכי מיש־רד־החוץ
האמריקאי התנגד לה).

מול פני התקפה ישראלית אפשרית,
כ ח סו ת האמריקאים, גוברת
אוטומטית ההשפעה הסוכייטים.
כדי לגונן על עצמם, נאלצים גם
אש״ף וגם המישטר הסורי להזדקק
לסיוע סובייטי ולכודדההרתעה ה ;
סובייטי, ולשלם א ת המחיר. י
נראה שזה היה המצב בדמשק. חסידי
ברית־המועצות שלטו בכיפה. לסורים
היתה השפעה רבה. גם לסובייטים וגם ל סורים
לא היה שום עניין בטיפוח הידברות
ישירה בין כוחות״השלום הישראליים
והפלסטיניים. גם אלה וגם אלה מתנגדים
לכך — מסיבות משלהם.
לברית־המועצות יש עניין בכך שהצינור
היחידי להידברות פלסטינית־ישר־אלית
יעבור במוסקבה, ומשום כך היא
רוצה לשמור על הבילעדיות של רק״ח
בישראל בקצה האחד של הצינור( .מבחינה
זו אין הבדל בין הסובייטים והאמ ריקאים,
המחבלים גם הם בפועל בכל
נסיון של הידברות ישראלית-ערבית ישירה,
מתוך כוונה כי גם הישראלים וגם
הערבים יהיו תלויים בשירותיה ובחסותה
של ארצות־הברית).

רוצח בן 16

לסורים אין שום עניין כ הידכרו ת
ישראלית־פלסטינית, המגבירה א ת
העצמאות של אש״ף.

*ץ תנאים שבהם התכנס מושב ה י
1מועצה לא היו נוחים ביותר להכרעה
שביקש סרטאווי.

למרות הגורמים השליליים האלה, יכול
היה סרטאווי לסמוך על ההתייצבות ה־חד־משמעית
של ערפאת מאחרי ההידברות

כ שנפתח הוויכוח הכללי, ערכו
הדוברים הקיצוניים וחסידי ברית־המועצות
התקפה מרוכזת על סר־טאווי.
הדוברים
הצביעו על חולשתם של כו־חות־השלום
הציוניים בישראל, ויכלו
להסתייע בעובדה שמחנה של״י זכה זה
עתה רק באחוז ושליש בבחירות בהסתדרות.
הם יכלו גם להזכיר כי מזכירות
״שלום עכשיו״ הדיחה שניים מחבריה,
מפני שנפגשו לפני שנה פגישת־אקראי
חד־פעמית עם סדטאווי, בביתו של המיליונר
היהודי קארל כהנא בווינה. אותם
השניים הצטרפו בינתיים לרשימת ר״צ
בישראל, שאימצה לעצמה זה עתה מצע
של סיפוח מוסווה של הגדה־המערבית
(״תוכנית בנבנישתי״).
יריביו של סרטאווי לא הסתפקו בכך.
אחד מאנשי-המפתח בפת״ח, מג׳ד אבו־שראר״
,הגדיל לעשות וטען כי האלוף
(מיל׳) מתיתיהו פלד התפאר פומבית בכך
ש״הרג את הערבי הראשון שלו בגיל .16״
היה זה, כמובן, סילוף מוחלט. אותו
פסוק אומלל נאמר על־ידי לובה אליאב,
ודווקא מתוך כוונות טובות. באחד מנאומיו
הזכיר אליאב כי נמצא בהגנה בגיל
,16 וכי כבר אז נאלץ להרוג ערבים.
מסקנתו של לובה: יש לעשות את הכל
להשגת שלום עם העם הפלסטיני, כדי
שהדור הבא יינצל מגורל זה.

אין ספק כי הציטוט המעוות,
שייוחס כאופן כוזב למתי פלד,
סופק לאנשי־אש״ף על־ידי ישרא לים
— אותם המעוניינים לחבל
כמגע הישיר כין פלסטינים לאומיים
וכין ישראלים ציוניים.

מעשה דווסאס׳
ל רקע זה באה ההתפוצצות.
* עצם הופעתו של סרטאווי בלוע-הארי
— בדמשק, במועצה שבה משתתפות גם
קבוצות לאומניות וקנאיות קיצוניות —
היתה מעשה־גבורה, המתאים לאומץ־ליבו

ע דיו׳ התבטוותו הדואמתית שלא התקבלה הנו עיצעם סוטאוו את
המגעים עם נוחות הנעלות הציוניים למוקד המועצה הפלסטינית
נמסרו הדברים בישראל, במסיבת־עיתוג-
אים שגרמה לסנסציה עולמית.
אולם כוחות־הנגד לא טמנו את ידיהם
בצלחת. תוך ניצול אי־דיוקים בדיווח ה עיתונאי,
פירסם פארוק קדומי, האחראי
באש״ף על ענייני־החוץ, הכחשה רשמית.
״שום נציג פלסטיני מוסמך״ ,כך נאמר,
לא קיים מגעים עם גוף ישראלי.

הכחשה זו, אשר התעמולה ה ישראלית
הרי שמית עטה עליה,
כמוכן, כמוצאת שלל רב, גרמה
לעניין־השלום נזק ככיר. היא עיר•
ערה את אמדן הציבור הישראלי
במגעים וככעליהס. לסרטאווי ול
ממונים עליו היה כרור כי יש ל הכניס
סדר לעניין.
על רקע זה התקיים המושב ה־ 13 של
המועצה הלאומית הפלסטינית, במארס
,1977 בקאהיר. במרכזו עמדה פעילותו
של סרטאווי, והצורך למסד את המגעים.
אנשי חזית־הסירוב פתחו בהתקפת-
מחץ על סרטאווי, תיארוהו כבוגד וכעוכר
העניין הפלסטיני. בישיבות נרגשות מאחרי
דלתיים סגורות, יצא יאסר ערפאת
להגנה נמרצת עליו ותיאר אותו כגיבור
העניין הפלסטיני.
ערפאת הוא איש־פשרה, המשתדל תמיד
להעביר החלטות הנשענות על קונסנזוס
רחב. כך גם נהג במושב ה־ .13 בסופו של
דבר התקבלה החלטה רשמית, שקבעה
שאש״ף שואף לקיים מגעים עם כוחות
״דמוקרטיים ומתקדמים בישראל ומחוצה
לה.״ אולם כדי לפייס את האגף הקיצוני,
נוספו להגדרה המילים ״האנטי־ציוניים״.
* בין השאר השתתפו בנזיפגשיס, באותו
שלב, לובה אליאב, מאיר פעיל
ויוסי אמיתי.

המקום: דמשק. כל מושב המתכנס בבירה
הסורית מושפע מן האווירה הקיצונית
השוררת בה, והדבר מחליש את
כוחם של המתונים. גם כאשר נוקטים הסורים
עצמם קו מתון־יחסית, נשאר סיג־נונם
המילולי קיצוני ואלים. והוא דבק
באורחיהם.
העיתוי: המשבר המחודש בלבנון. אין

עם של״י, כפי שהתבטאה בראיון שפורסם.
וגם על העובדה שבינתיים השתתפו
כמה מראשי אש״ף במיפגשים עם ישראלים
״ציוניים״.
צופים בירושלים ובמקומות אחרים
יכלו לעקוב אחרי דיוני המועצה במיש רין,
מפני ששודרו בהרחבה בטלוויזיה ה סורית
,,שנקלטה בימים אלה היטב. ה

האיש. התעקשותו לעורר בפורום זה
במלוא חריפותה את בעיית ההכרה הריש-
מית בכוחות־השלום הציוניים בישראל הי-
תה נועזת לא-פחות.
לקראת סוף הוויכוח הכללי תבע סרטאווי
את רשות־הדיבור, ואף החל משיב למת-
קיפיו. כאשר פיתח את התיזה, שעליה
מבוססת ההידברות של אש״ף עם המועצה

אכנרי, פלד, סרטאווי וארנון במיפגש באירופה
בפרהסיה, על שולחן הדיונים
עוד ספק כי הסיבוב האחרון נפתח ביוזמת
הנוצרים, הנתמכים על־ידי ממשלת ישראל.
אלה סללו מעין ״כביש־בורמה״ לעיר
זחלה, כדי לצרפה למדינונת העצמאית
שלהן בצפון. הסורים ראו בכך איום ישיר
על עצמם. מכיוון שהנוצרים מצויידים
במיטב הנשק הישראלי (כפי שהודו דובריה
של ממשלודישראל סוף־סוף בשבו-

מצלמה הראתה את סרטאווי ואת שאר
ראשי אש״ף. היא העבירה את נאומו של
המזכיר התוניסי של הליגה הערבית, שכלל
בדבריו פעמים רבות את השם המפורש
״מדינת ישראל״ ,מבלי שהדבר
גרר אחריו מחאות קולניות. רק אחריו
דיבר הנשיא חאפט׳ אל־אסד, כמארח. הוא
נאם נאום שיגרתי.

הישראלית ושל״י, נתקל במקהלת־שיטנה
מטעם אנשי חזית־הסירוב. יו״ר המועצה,
* אס־שראר היה חבר המישלחת של
אש״ף שהשתתף בספטמבר 1979 בכינוס
ברומא, לצד נוישלחת ישראלית שכללה
את אורי אבנרי ויעקב ארנון.
ה עו ל ם

הז ה 2277

הבור ס ה

חאלד אל־פאהום, בן מישפחת פאהום הגדולה
מנצרת, היה חסר-אונים מול תופעה
זו, ושלל מסרטאווי את רשות־הדיבור.

אז עשה סרטאווי א ת המעשה.
שהטביע מאותו רגע א ת חותמו
על המועצה כולה: הוא התפטר.
בכל הביע לא רק
כך שהנהגת אש״ף,
המשימה, לא הכריחה
את הדו״ח מפיו. היה
סיסי גאוני.

את מורת־רוחו על
שהטילה עליו את
את המועצה לשמוע
בכך גם מעשה טכ

כעיקכות מעשה זה קרה בדיוק
הד ב ר אשר יריביו ניסו למנעו:
עניין ההידברו ת עם כוחות
השלום הציוניים כישראל הונ ח כפעם
הראשונה בפרהסיה על שוד
חן־הדיונים. אי-אפשר היה עוד
להתעלם ממנו. הוא הפך העניין
המרכזי, שהבל נאלצו להתייחס
אליו.

מאז החלה ההידברות של חמאמי עם
אבנרי ב־ 1974 לא היה קיים מצב כזה
באש״ף. ניתן היה לנהל את המגעים, בסוד
ואף כימעט בגלוי, מבלי להתייחם אליהם
רשמית. אפשר היה להתייחס אליהם בראיונות
עיתונאיים, ולאחרונה גם בעיתונות
הערבית, מבלי להעלותו לדיון גלוי
על סדר־היום של המוסדות המרכזיים.

עתה, כפעם הראשונה, באמצעות
מעשה שגבל בהקרבה עצמית,
הצליח סרטאווי סוה־סוף להעלות
א ת העניין רשמית וחד-משמעית
על סדר־היום.

ההמשך פורט בידיעות של סוכנויות־הידיעות,
ובעיקר הצרפתית, שעקבה אחרי
העניין בדריכות ואף הקדישה לו ידיעות
מייוחדות ונפרדות:
סארטאווי עצמו פירסם את נוסח ההתפטרות
שלו (ראה עמוד )39 ומסר אותו
לעיתונות העולמית. אחר־כך עבר מדמשק
לביירות.
במוסדות אש״ף החלה התרוצצות. ביום
השבת, נערך בניגוד לתוכנית, דיון נוסף
על נושא זה. יאסר ערפאת עצמו התערב
(לדברי סוכנות הידיעות הצרפתית) כמה
פעמים ״באופן נמרץ ובמלוא כוחו״ בווי־
[ 4כוח, הגן על סרטאווי ועל ההידברות עם
״הכוחות הדמוקרטים והמתקדמים היהודיים״
— מבלי להוסיף את המילים ״לא-
ציוניים״ .בגבור להט הוויכוח, ציטט ער-
פאת מדבריהם וממעשיהם של הד״ר נחום
גולדמן, מתתיהו פלד ואורי אבנרי, והזכיר
את הצגת הדגל הפלסטיני בכנסת.
התוצאה היתד, שהתקפת מתנגדיו של
סרטאווי הובסה — בניגוד לידיעות כוזבות,
שהופצו על־ידי החוגים הקיצוניים. לא נתקבלה
שום החלטה שהגבילה את המגעים
בעתיד לכוחות ״אנטי־ציוניים״ .ערפאת
עצמו הודיע, בתשובה לשאלת כתב הסוכנות
הצרפתית, באופן חד־משמעי כי
״הדו־שיח עם הכוחות הדמוקרטיים והמתקדמים
יימשך.״

כמחווה שד פשרה, לא עט!
דרפא ת עד כך ש ת תקבל החדטו
חדשה כרוח זו. אך הוא מנז
קבל ת החל טה נגדית. כך נו תרה
סטאטוס-קוו, כא שר הכל תלוי, ל
מעשה, כוועד-הפועל החדש ש׳
אש ״ך.

פישק ספיר הפלסטי!,

ך* :תוצאה ה א מיתי ת של מושב ה׳
י וועד־הפועל היתר, טמונה בהרכב ה־וועד־הפועל
החדש.
המושב נועד, בין השאר, לאשר את
שיבת ארגונו של ג׳ורג, חבש, החזית העממית
לשיחרור פלסטין, למוסדות אש״ף,
אחרי פרישה וחרם של כמה שנים. עצם
רצונו של חבש לשוב ״הביתה״ היתה
הודאה בכישלון. כי חבש אינו חוזר ל־אש״ף
כמנצח וכמתחרה של ערפאת, אלא
כמי שמקבל את מרותו ואת מרות הקו
שלו — ביודעו היטב כי במשך השנים
פעל סרטאווי על פי הוראותיו של ערפאת.
לכן, למרות ששיבת חבש עלולה להביא
בטווח הקצר להקצנה מילולית מסויימת
באש״ף, בטווח הרחוק מחזק הדבר את
המחנה המתון.
הדבר מתבטא בהרכב. למרות מאבק עז
על מקומות נוספים בוועד־הפועל, נאלץ
(המשך בעמוד )53
ה טו ל ם הז ה 2277

ה חלב וסגוונריו הוז לו,
הנפט והקמח התייקרו
יו ם שני — 13.4 ,ירידה מלולה בריווחיות מיפעלי מערכת־הביטחון
17 חברות ממשלתיות נמכרו מאז מאי 1977 הממשלה אישרה התוואי
הסופי של תעלת־הימים סוחר חיפאי מוכר שטיחים במזומן ומחזיר את
מחיר הקנייה בהמחאות לחמש שנים; הנהנה: הסוחר; המפסיד: מס״הכנסה
מחלוקת בין
מישרד״התיקשורת יפעיל מרכזיה ל״ 100 אלף ״ביפרים״
ההסתדרות למעסיקים מקשה על עידכון הסכמי השכר הפרופ׳ חיים בן־
שחר ייצא לחופשה עד יום הבחירות בבורסה: גל של מימושים וירידות.
יו ם שלישי — 14.4 ,סיבוב הוזלות נוסף צפוי אחרי הפסח החלב
ומוצריו הוזלו מהיום ב״ — 180/0לשבועיים ; סולר, נפט, מזוט וקמח התייקרו
אלפים קיבלו הודעת שומה לפי מיטב השפיטה סיכום
ב־120/0
התרומות ל״טלתרום״ :כ 30-מיליון שקל הממשלה תמכור את ״החברה
לפיתוח התיירות השר אריאל שרון חתם על הסכם לשיתוף פעולה עם
פרי שונתה הגבלה ב״חוק הקילת המלאי״; התעשיינים יוכלו לנכות ״/״50
מהכנסתם החייבת, לצורך מס הוועדים של עובדי הקרקע ב״אל״על״
מאיימים בשביתה ; ״נמאסנו על ציבור הלקוחות״ — ראש אגף ההסברה בחבבבורסה:
מעורב
רה עובדי הדואר בערי השדה חזרו לעבודה
במניות, עליות בצמודים.
יו ם רביעי — 15.4 ,המדד לחודש מרס עלה ב 4.80/הרב הראשי
שלמה גורן הוסמך על״ידי האוצר למכור את כל החמץ של המדינה
האוצר יאריך הפחות-מס על מכוניות ומוצרי חשמל תיקרת השכר החדשה
בביטוח הלאומי 16 :אלף שקל בחודשים פברואר ומרס נמכרו 87
אלף טלוויזיות ו 6465-מכוניות שופרסל״ רכשה 50/0ממניות ״עלית״
״דיסקונט השקעות״ הרוויחה 65 מיליון שקל ב 1980 בבורסה: יציבות
במניות, ירידות בצמודים.
יו ם חמי שי— 16.4 ,־ מאמצים קדחתניים למניעת השביתה בחברת ״אל-
על מצריים הסכימה להוזיל הנפט הנמכר לישראל מיפעל מתכת
בכרמיאל החל לייצר אקדח משוכלל (מאלומיניום עובדים בכירים ב״פז״
פתחו בשביתה הופחתו שיעורי־המס על רישום דירות בטאבו
צפיפות בשווקים :״תראה, תראה, כולם קונים וקונים, אז מי אמר שאין
לנו כסף ז הקילומטראז׳ הממוצע לרכב נוסעים פרטי ירד ב־ ,1980ל״1280
ק״מ לחודש בבורסה: עליות חדות במניות ובצמודים.
יו ם שישי — 17.4 ,עובדי ״אל-על״ באו הבוקר לעבודה ; לאחר שנענו
+הטלוויזיות הצבעוניות יוזלו במאי
לפניית השרים דויד לוי ויורם ארידור
ב/0 15 בעל כרטיס מיפעל הפיס מס׳ 253736 זכה ב־ 500 אלף שקל
הפרופ׳ חיים בן־שחר, המיועד לשר האוצר מטעם המערך: לא נפגע בצמודים
ובבורסה אושרה הנחה של /0ס 25 למקדימים לשלם מקדמות״מס *¥¥
תקופת האשראי ליצרנים, לתשלום מס־קניה, הועמדה על חודש אחד בילבד
בבורסה: היום, מחר וגם מחרתיים, אין מסחר בבורסה.

בי טו ח

המכוניות

ו > ל *ייי

בכל נושא ובכל ענף או מקצוע יש
ספר־יסוד :״התנ״ך של המקצוע״ .כך,
למשל, הספר של סמואלסון ,״מבוא לכלכלה״
,היה בשנות ה״ 50 וה־ 60 הת־נ״ך
של כלכלני העתיד בישראל. והנה
רק לאחרונה הופנתה תשומת חלב לחוברת
יסוד בענף ביטוחי הרכב בישראל,
היא החוברת של לוי. חוברת זו, שלא
כשאר ספרי-היסוד, מתעדכנת אחת לחודש.
בכל מהדורה חדשה מופיעים המחירים
החדשים של המכוניות המשומשות
המהלכות בארץ.
אם חוברת זו היתה מוצעת לקוראיה
לצורך מידע בילבד, ניחא. אך לא. חוברות
אלה מהוות את הבסיס על פיו
מבטחות חברות״הביטוח את הרכב המשומש.
נא לזכור, המדובר הוא בפר״
מיות-ביטוח לרכב של מאות אלפי מכוניות,
שסכומן עולה על מיליארד שקל
לשנה( .על כל 100 שקל ביטוח מקיף,
הפרמיה היא 6.2שקלים, כולל הצמדה,
ועליהם נוספים 35 דמים 22 דמי
אשראי ועוד).
ובכן, בחוברות של לוי טמון אוצר.
לעיתים מופתע הקורא למצוא, שמחיר
המכונית שלו, הישנה, גדול בהרבה ממה
שחשב, ולעיתים גם להיפך. כל עוד
נעים אי הדיוקים סביב 10 העניין
נראה הגיוני, אך כאשר ההפרשים הם
גדולים יותר, הדבר מתמיהה. ויש מי
שמרוויח מהעניין, פעם הקורא, ולעיתים
קרובות המבטחים. לדוגמה: טנדר
אמריקאי מרווח, מודל , 1979 מופיע
אצל לוי במחיר של 100 אלף שקל.
מחירו של טנדר חדש כזה — 350 אלף
שקל. לעניות דעתו של סוחר המכוניות,
שוויו של הטנדר 150 אלף שקל. הטנ

יבוטח רק במחיר של ״לוי״ .דוגמה
אחרת: בעיקבות הפחתת המיסים על
מכוניות חדשות עד 1300 סמ״ק, לא
עלו מחירי המכוניות הישנות בנפח
מנוע זח, ובחלקם אף ירדו. אלא שעובדה
זו אינה משפיעה על המחירון
של לוי. המחיר בשוק ירד, ואילו אצל
לוי הוא נותר כשהיה.
בזכות מי לוי הוא אדון מחירי המכוניות
המשומשות! בזכות עצמו ובזכות
הלגיטימציה שרכש אצל חברות־הביטוח.
האם באמת לכל שתי מכוניות זהות יש
מחיר זהה, ולא חשוב הקילומטראז/
המצב הטכני והמרכב!!
מדוע הממונה על הביטוח באוצר,
הד״ר בן־עמי צוקרמן, שהוא בחור טוב
לכל הדעות, לא יבדוק את הנושא ויציע
להקים ועדה לקביעת מחירי רכב משומש.
היכן אגודות הצרכנים למיניהן !

בנקים של שנ ת
על פי התקנות החדשות, שוב אין
סוכן־הביטוח שלך יכול לתת לך כתב
כיסוי זמני על ביטוח רכבך. אתה עצמך
חייב לגשת לבנק, עם הספח בכתב
הכיסוי, ולשלם את הסכום המופיע בו.
אז ורק אז הרכב מבוטח. הקושי הוא,
אם רוצה בעל הרכב לנסוע עם רכבו
ביום השישי או בשבת, ובדיוק אז נגמר
הביטוח והבנקים סגורים. לידיעת הקוראים:
הבנקים בנצרת פתוחים בשבת
עד •12.30 וגם בכמה מכפרי המשולש.

חגיגה בחורהמועד
השבוע ( )17.4—13.4היה שבוע טוב
בבורסה. היקף המסחר היומי גדל. גם
העליות ״העפילו״ .ואפילו הצמודים,
כיאה לשבוע שבו מתפרסם המדד ה חודשי,
עלו באחוזים יפים. הכל היו
שבעי־רצון. השבוע החל בעליות, המ שיך
במימושים צפויים והסתיים שוב
בעליות. כזה יהיה המצב, קרוב לוודאי,
גם השבוע, בשינויים קלים. ימי חול-
המועד יהיו חג בבורסה.

נו ע חדש
לאחרונה אישרה הרשות לניירות-ערך
הקמתה של קרן חדשה סגורה — ״כוכב״
של ״בנק הפועלים״ .הקרן, שהיקפה
קטן יחסית 20 ,מיליון שקל ביל-
בד, תשקיע לפחות מחצית מנכסיה במניות.
היתר, ככל שייראה למנהלים.
רבים וטובים בבורסה ומחוצה לה תוהים,
מה ראתה הרשות לניירות״ערך
לאשר קרן חדשה במתכונת זו, שקל
לתמרן בה• שמא כל כולו של ״כוכב״
חדש זה לא בא לעולם, אלא כדי להגדיל
את יוקרת הבנק המנפיק, על״ידי
תימרון הקרן לתחרות ״לוחצת״ נגד
קרנות אחרות, על מקום טוב ברשימת
הישגי התשואה.
״בנק הפועלים״ ,על פי הקריטריונים
המקובלים, הוא הבנק השני בגודלו במדינה,
אך הוא מפגר בביצועי קרנות-
הנאמנות שלו. וכאן נכנסת לעניין היוקרה.
כדי להגיע למקום טוב בביצועי
הקרנות ולעשות זאת מהר יחסית, כדאי
להקים קרן כדוגמת ״כוכב״ .הקרן קיבלה
את תיק־ההשקעות היסודי שלה
במחיר נמוך יותר ממחירם של אותם
ניירות-ערך, ביום המסחר הראשון של
תעודות־הקרן. על־ידי כך זכתה למיק-
דמה רצינית ביום המסחר הראשון. האם
גם בעתיד תיהנה הקרן משירותים
כאלה !

ב נ קי

חיסכון ־
מה יותר כד אי
מילחמת המודעות של הבנקים, על
כיסם של הלקוחות-בכוח, סביב תוכניות
החיסכון החדשות ״שלוש שנים
והלוואה״ נכנסת לשלב מכריע. הנהנים
הבטוחים: מחלקות המודעות של ה עיתונים
היומיים. הם חייבים תודה לאוצר,
על היוזמה הבלתי רגילה שהוא
מגלה, בהעלותו אחת לחודשיים תוכ-
נית־חיסכון חדשה. ולמה לא ! מגיע
לעיתונים ולפירסומאים. יחי החיסכון !
הדרך הטובה ביותר לחסוך, וכמובן ה כדאית
ביותר, היא באמצעות קניית
איגרות־חוב צמודות בבורסה, שהתשואה
שלהן אינה נופלת מכל תוכנית״חיסכון
עליה ממליצים הממונה על החיסכון
באוצר והבנקים. לקנייה הישירה בבור-
רה יש יתרון אחד ברור ומכריע: אפשר
לממש את ההשקעה בכל עת.
אבל מי שרוצה להשקיע בתוכנית-
החיסכון החדשה, יואיל לקרוא את ה מודעות
המתפרסמות מדי יום ולהשוות
את התנאים המוצעים על-ידי כל אחד
מן הבנקים. על פי חישובים שנערכו
באוצר, שיעורי התשואה שמציעים הבנקים
הם אלה .:שלושת הגדולים —
״לאומי״ ,״הפועלים״ ו״דיסקונט״ —
תשואה של 3.5״בנק המזרחי״ —
״7י ; 4.4״הבנק הבינלאומי 5.50/0

הענקיםשל $0 $ו
•,מכירות חברת ״אקסון״ (שיווק נפט) הגיעו ב־ 1980ל 110,469-מיליוני
דולרים( .כ״ 110.5מיליארדי דולר או כ״ 1000 מיליארדי שקלים)• המכירות של
חברה זו גדלו ב 1980-ב 30£-לעומת .1979 הרווחים גדלו ב 32*-והגיעו ל־5,660
מיליון דולר # .מכירות איי״טי-טי (אינטרנשיונל טלפון אנד טלגרף) הגיעו ב־1980
לסך של 23,810 מיליוני דולר. הרווח היה 6,043 מיליוני דולר. המכירות וגם
הרווחים גדלו ב־* 8בילבד • .למרות הסיוע הפדראלי הכבד לו זכתה חברת
המכוניות האמריקאית ״קרייזלר״ ( 400 מיליון דולר) ,צפויה התמוטטות החברה
תוך שלושה חודשים.

אבדחצירא מעריך שהוא יכול להיכנס לכנסת, ואולי
להכניס איתו עוד אחד או שניים, גם אם יורשע
במישפט־השוחד שלו.

עוד ערים
ת א ופות
לגורמים יהודיים באנגליה נודע על כוונת ערים
בריטיות נוספות לכרות ברית־ערים־תאומות עם ערים
בגדה המערבית וברצועת־עזה.

דגל פלסטין עדיין מונף על בניין עיריית
דאנדי, אשר כרתה כרית־ערים־תאומות
עם שכם. כעיקכות הכרית, והמי שלחת
העירונית מדאנדי שביקרה כשכם, קיימת
כדאנדי התעוררות פרו-פלסטינית חזקה
כיותר.

המישטרה עומדת לבקש מהיועץ־המישפטי־לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר, רשות לחקור את ח״כ ג׳אבר
מועדי בקשר לתקרית בכפר־יסיף.

המישטרה מבק שת מידע, הנמצא ככל
הנראה כידי הה ״ב, לגבי מצכורי־הנשק
ככפרים הדרוזיים כגליל. כפר־יסיף הוא
סמוך לכפר־־ירכא, כפרו של מועדי.

חלפו!
חוזר לפלאטו
יעקוב חלפון, שזוכה כמישפט־השוחד
הידוע כ״מישפט פל א טד שרוך, ינהל את
מטה־הכחירות שד רשימת פלאטו, פ״ש,
גם ככחירו ת לכנס ת העשירית.
גם ז׳אק בן־אודיס, מי שהורשע יחד עם פלאטו, יחזור
למטה־הבחירות של פ״ש, ויכהן בו כראש מטה-
ההסברה.

בלו ראה להישאר בניגוד לידיעה שהופיעה בשבוע שעבר בעיתונים,
שלפיה ביקש ראש־מישלחת ישראל באו״ם, הפרופסור
יהודה בלום, שלא להאריך את כהונתו בנידיורק,
רוצה בלום להמשיך בתפקיד, לפחות עוד שנה.

כדום פנה כעניין זה לראש־הממשלה, מנחם
בגין. שר־החוץ, יצחק שמיר, מתנגד להמשך 1 כהונתו של כלום כאו״ם.

האמר*קאים
ממשיכי להזמין
עוד שני עיתונאים ישראליים עומדים לצאת לארצות׳
הברית, לטיול בן חודש ימים על חשבון ממשלת
ארצות־הברית.

הפעם נבחרו לנסיעת־שיכנוע זו רפיק
הלכי ויגאל גורן מהטלוויזיה הישראלית.

הטרגדיה

השניים מבקשים למצוא דרך לצירופו שר
גלם ללמיפנה, אולם אישים כסיעה זו,
וביניהם האיש החזק שלה, משה כן־נתן,
מתנגדים לקשרים עם גלס.

תרגיל לפרס
אחד מצעירי העסקנים במיפלגת־־העבודה
כירושלים, עורך־הדין יחיאל (״חיליק״)
גוטמן, כיקש להוכיח לחבריו שמנהיג
מיפלגה זו, ח״כ שימעון פרס, מוכן להבטיח
לכד אדם כד הכר.
גוטמן פנה לפרס וביקש ממנו מקום ברשימת המערך
לכנסת ״בסביבות המקום ה־70״ .פרס נענה לבקשה
מייד.

ה סח ״מה החקירה
נגד תורגמן
חקירת המישטרה נגד מפקד מרחב־חיפה של
המישטרה, תת־ניצב אברהם תורגמן, הסתיימה.
תורגמן הו חשד על־ידי קצינים־דשעכר,

שפוטרו על־ידו, כלקיחת־שוהד, אולם
החקירה לא גילתה שום מעשים פליליים
סצידו.

למרות זאת מנסה מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב אריה
איבצן, לעכב את התקדמותו של תורגמן. היחסים
האישיים בין השניים מעורערים.

אסיר מפורט

אהד האישים המפורסמים, המרצה עתה תקופת־מאסר ארוכה כעיקבות עכירות־שוחד,
מעורב כסיפור אנושי מזעזע.
ערב כניסתו לכלא הכניס אותו איש א ת מזכירתו להריון, והשניים החליטו להביא
א ת הילד לאוויר העולם. כדי שהמזכירה תוכל לכקר א ת אהוכה בכלא, מכלי שאשת
האיש תדע על הקשרים כינה וכין כעלה, הסכימו שילטונות־הבלא להכפיל א ת מיספר
הביקורים המאושרים לאיש ככלא.
לפני כחודשיים יצאה המזכירה לאירופה, שם ילדה א ת כנו של האיש, אך

התינוק נפטף ג ^,כן ר כמה -- מייוחדת לאיש חופשה
שילטונות־הכלא
כ ת שלושה ימים, כדי שיו כד להשה
ישתתף בהלוויית כנו.

חשל מרהט לישקה
מזכ״ל ההסתדרות, ח ״כ ירוחם משל, חוגג
כצורה מקורית א ת ניצחונו בבחירות
להסתדרות. משל עומד לרהט מחדש את
לישכתו, להכניס כה שטיחים מקיר־לקיר
ולרכוש יצירות־אמנות, שיקשטו א ת קירות
הלישכה.

שיחות ד״ן ־ דין

אבו־׳חצ׳רא
•קי רשומה

שתי שיחות ארוכות, בביתו של דיין בצהלה.

שר־הדתות, אהרון אכו־חצירא טוען
•טהחליט להקים רשימה עצמאית, שתתמודד
בכחירדת לכנס ת הכאה — אם תחליט
מיפלגתו, המפד״ל, שלא להכניסו לרשימתה
כעיקכות סישפטו.

פרנקו ודוח מתפקידו

בין ראש תל״ם, ח״כ משה דיין, ובין סגן־ראש־

הממשלה, הפרופסור ייגאל ידין, נערכו בשבוע שעבר

כין דיין לידין קיימים יחסים ידידותיים מאז
ועדת־אגרנט, שכה היה ידין חכר מרכזי,
ושטיהרה א ת דיין מכל אשמה.

תת־ניצב דויד פרנקו, מפקד מרחב הגליל של
המישטרה, יודח, ככל הנראה, מתפקידו.

תיחקר אישיות
מרכזית בבורסה
אישיות מרכזית ביותר בבורסה תיחקר בעיקבות
החקירה על פעולת ״הבנק הפרטי״ בין כתלי בורסת־היהלומים.

לחוקרי־המישטרה
ה תכ ר ר שאותה אי שיות
מרכזית בכורסה ידעה על קיומו של הכנק
הכלתי־חוקי, ואף סייעה למפעילו, וזאת
מפני שאחד מקרובי־המישפחה של אותה
אישיות היה מעורב כעיסקי הבנק הבלתי־חוקי.

המפב״ל
11138 רממוזה מפכ״ל המישטרה, רב־ניצב אריה איבצן, ביקש למנות
את אחד מקציני־מטהו, בדרגת סגן־ניצב, לתפקיד
דובר־המישטרה. תפקיד זה אינו מאוייש מאז נכנס
איבצן לתפקידו.

המישטרה 091 רבת
לחקור רצח

למפכ״ל המישטרה, רב־ניצב אריה איכצן,
נודעו פרטים מזעזעים על אחריות מרחב
הגליל לאירועי־הדמים ככפר־יסיף. התכרר
שלמישטרה היה מידע מוקדם על הכוונה
של דרוזים ״לפלוש״ לכפר, ולמרות זאת
לא נעשה דכר.

סישטרת־ישראל מסרבת לחקור
את מיקרה מותו שד סוחר־הקרקעות
הירושלמי, כרוך לינדר.
גופתו של לינדר התגלתה לפני כמה
שבועות, כשהיא צפה כמי הכינר ת.
המישטרה מסרכ ת לחקור כפרשה,
למרות שהוכא לידיעתה שכנופיית*
עבריינים מנתניה היתה כסיכסוך
כספי עם לינדר, ואף איימה עד חייו.
ידוע דמישטרה גם שעד גופו של
לינדר היו יותר מ־ 15 אלף דולרים,
כשעה שעזב את ביתו כיום מותו,
וכסף זה לא נמצא.
לינדר היה ערירי, ואין מי שידרוש
מהמישטרה לחקור א ת מותו.

השוטרים שנשלחו לכפר היו ברובם דרוזים ממישמר־הגבול,
למרות שהוראות־הקבע במישטרה אומרות
שלא לשלוח שוטרים דרוזיים לאירועים בכפרים
דרוזיים.

בשע ישראל
חדש

גלם יצטרף
ל ר מי סהי

ששה אזרחים ישראליים נעצרו כחודש
האחרון על־ידי מי שטרת לונדון, כשברשותם
כרטיסי־אשראי גנוכים, שהם השתמשו בהם
לקניות.

לאחרונה חלה התקרבות בין מנהיג סיעת למיפנה
במפד״ל, שר־הפנים הד״ר יוסף בורג, ובין יושב־ראש
ועדת־החוקה של הכנסת, ח״כ דויד גלס.

הממונה על אגף־המישטרה כמישרד הפנים,
יעקוב מרקוכיץ, לא הסכים למינויו של
אותו קצין, והמפכ׳׳ל קיכל א ת הדין.

גונבי כרטיסי־האשראי ידעו שהחנויות ובתי־העסק
אינם בודקים את כרטיסי־האשראי בחברות המנפיקות
כרטיסים אלה. כאשר גובה הקנייה אינו עולה על
30 לירות שטרלינג. הם הקפידו לקנות בכל חנות
מיצרכים במחיר נמוך יותר.

ק יסר אתאספחת ת^ד)1ת
אספחת ק/קרי-ק//רל 6ל ק בת!כן,
/׳ 6ל ת<11ר]^׳ ת* 0ית תי 1תר 31^ 0ר ת*)1ק.

(ן יכן ר״ר־/

ז״״3ל ר׳ ס

רי*//ק7 ,י
ריק 110^ 1
׳//רות ק,

ת< 11ת 1ת* 0ק),פ׳< 11 תת}!סחת סודית,
פ< 11ת 1תת 13ר.
ת<1ר 13ת תפרית?ן1ר<1ית ) 1פ\ 0ת,
פ<1יר 1פתפ 1,כ<1ן ק

!,ת< 11ת 1ת^!(6ת )0אספחת(ן(1ן ת-לן)1ת.
* 1ב6י) ,1יסר<1אי ת׳ )6ק א 6פחתי! .י1
קל //ק יסר תר׳תת) .יסר )יכן
)יסר )פי >ן]י(ן) ,יסר ) 0׳!).

< 11<1ת 11<) 1ר חי ת
ת] 11<1ת*) 1ספחת, ת^י 2
)יסר )6ק פ 6פי)כת 1 -
ת<11ר\ ׳±ת*/ק )0אספחת ק/קרי־ק//רל[ .י
*ק(ן בי ) 1תי 1ת 3א<1.1
מטציבישראר החברה הסיבז.
0״׳יי״ייי קלים כ״

יצרן מוסמך גסר

מי גנב את התואר ״יקה״
מהגרמנים ואת ההצגה
מהאמריקאים ז
נמכרות יותר טלויזיות ״סניף׳ מאשר ״גרונדיג״ ו״סוני״
היקה היפני -בשלושה דברים ניכר היקה,
ביחד. האמריקאי ידוע כצרכן נבון ומקצועי ולכן אין זה
בחריצותו, בדייקנותו ובמיומנותו המקצועית. עד
פלא כי לכל אמריקאי שלישי יש מוצר של ״סניף׳בביתו.
עכשיו היו רק הגרמנים ידועים בתכונות אלה, אבל
המוח -בערים ״גיפו״ ו״אוסקה״ נמצאים שני
ב״סניו״ שברו את המוסכמות.
״סניף׳ גילתה לעולם את היקה החדש ־ את המומחים ״מאגרי המוחות״ של תשלובת ״סניו״ .במעבדות
המשוכללות ביותר, יושבים מהנדסי החברה, ה״מוחות
היפנים.
הגדולים״ ומיישמים רעיונות מתקדמים למוצרים,
וזה לא מקרה ש״סניף׳ כבשה בסערה גם את שוקי
בקפדנות מקצועית ממדרגה הראשונה.
גרמניה.
0תקלות -כל סוחר שמשווק את מוצרי
במפעלי ״סניף׳ עובדים עשרות אלפי יקים יפניים -
״סניף׳ וכל צרכן שכבר רכש אחד ממוצרי החברה,
בדייקנות ׳ בחריצות ובמיומנות מקצועית על מנת
מכיר את המושג ״ 0תקלות״ ,פרט לתכנון מדוייק
שאתה תוכל להנות ממוצרים אמינים ומשוכללים.
היפנים גנבו את ההצגה -בארצות הברית של ולביצוע מושלם דואגים ב״סניו״גם ל״משלוח בטוח״
אמריקה נחשבת ״סניף׳ לחברה הזרה הגדולה ביותר וכך מגיעים אליך מוצרי ״סניף׳ כשהם תקינים ב־.1000/0
לא במקרה ״סניף׳ הנה החברה היחידה שנותנת לך
למוצרי חשמל ביתיים. הצרכן האמריקאי מכיר את
״סניף׳ ומעדיף את מוצריה על מוצריהן של החברות 3שנות אחריות על הטלויזיות כי ב״סניו״ יודעים
הגרמניות והיפניות האחרות. מוצרי ״סניו״ הפכו לשם שלטלויזיות ״סניף׳ אפס תקלות.
נרדף לאמינות תחכום ולשכלול. בארה״ב

ייי

האיינ שטיין של יפן
1 ¥ 0וו 5תשלובת ענק לטכנולוגיה מתקדמת.

אחו׳ שהבשייקאית עדה תומו ראתה את תצלומי
בעלה לשע בו ב ח בו ת הז מו ת

ודנה אווי ,״נדלקה״ גם היא
על ח ״ ה בו המהומצאה את
המלחין הממוסס. אשתו של זה
הגישה תביעת מזונות על 300 אלו
לירות לחודש, או איש תובעת גט

להפתעת הכל נראה היה הי הרומן רק
מתחזק יותר ככל שעובר הזמן.
המלחין לא הסתפק יותר בפגישות חטופות
ונסתרות עם אהובתו, אלא החל מחכה
לה בשעת הפסקת הצהריים ולוקח אותה
עימו למיסעדות האהובות על אנשי ה בוהמה
התל-אביבית. גם את הערבים החל
מקדיש יותר ויותר לאהובתו, ובילה פחות
זמן בחיק מישפחתו.
חלומותיה הוורודים ביותר של עדה
התממשו, כאשר לקח אותה המלחין לערב
שבו נבחר השיר שייצג את ישראל ב-
אירוויזיון השנה. שם, בין כל המוצלחים
והמוכשרים, יכולה היתד. עדה לאמר לעצמה
כי עשתה זאת — היא לא הפסידה בתחרות
עם בעלה לשעבר.
אחרי אותו ערב הזמין אותה המלחין.
לנסוע אתו לשטרסבורג, למישחק הגמר
של גביע אירופה לקבוצות אלופות, שבו
זכתה קבוצת מכבי תל־אביב. את הטיול
סיימו השניים בלונדון, ומשם חזרו ארצה.
סבלנותה של אשת המלחין הגיעה כאן
לקיצה היא ידעה כמעט שנה על הרומן
של בעלה, אבל חשבה כי הוא יסתיים
מעצמו. אבל מבטי החמלה של החברות וה ידידים,
הניפנוף הפומבי של עדה בפני
החברה הישראלית, שברו את רוחה של
האשה.

חייס טובים —
מחוץ לבית
^ מו כסיפור הקלאסי, החלו המלחין
** ואשתו את דרכם כצעירים חסרי-
כל. הם הכירו בלהקה צבאית שבה שירתו
שניהם, ונישאו כשהיו צעירים מאוד ועניים
מאוד. תחילת דרכם היתד, בקיבוץ
בצפון הארץ, מקום הולדתה של האשה.
יחד עברו תקופות של מאבקים, כישלונות
והצלחות. רק לפני שנים אחדות דרך
כוכבו של הגבר בעולם הבידור הישראלי,
והמישפחה עזבה את הקיבוץ ועברה
להתגורר בתל־אביב.
מאז היתה עלייתו של הבעל מסח ררת.
הוא כתב להיטים כמעט ללא
תחרות. הפיזמונים שהלחין זכו בפרסים
בתחרויות בינלאומיות, והכניסו לו הון־
עתק. הוא יכול היה להרשות לעצמו לק נות
מישפחתו דירה בת חמישה חדרים

;ו חו בתהמל חין
ף שינוי כחייה של עדה תומר לא
י 1התחיל עם גירושיה. הוא התרחש
כאשר גילתה כי בעלה לשעבר, המהנדס
נתן תומר, החל מופיע בציבור צמוד
מאוד ליפה הלאומית, ירדנה ארזי.
כל תמונה שלו בעיתוני הרכילות, ליד
כוכבת להקת שוקולד מנטה מסטיק לשע־עבר,
וכל איזכור שמו לצידה של ירדנה
במופעים פומביים, הוסיפו שמן למדורה.
ועדה, שעד אז היתד, עקרת־בית, אם לשני
ילדים, חסרת ייחוד וברק, החלה בדרכה
לתהילה.
בתחילה מצאה לעצמה עבודה כמנהלת
בוטיק אופנתי בכיכר המדינה. שם יכולה
היתד, לראות במו עיניה את מיצעד
יפהפיות הצמרת — דוגמניות ושחקניות
שעברו דרך הבוטיק שלה כדי להגיע
למיספרת הצמרת של גילי גמליאלי, הנמצאת
באותה דירה. וכך ראתה עקרת־הבית
הקטנה אך בעלת המרץ, כיצד מתלבשות,
מתאפרות ונוהגות כל היפות והמפורסמות.
היא למדה מהר, החלה לה יות
מוזמנת למסיבות ולאירועים חברתיים.
עדה
היא אשה יפה, בשנות השלושים
המוקדמות לחייה. גופה חטוב והיא יודעת
כיצד ללכת ולחייך. באשר פגשה במל־חין
המפורסם, באחת ממסיבות הצמרת,
כבשה את ליבו.
היא לא היתה יכולה להצליח יותר. ה
מלחין
הוא גבר נאה, באמצע שנות ה שלושים
לחייו, אחד המצליחים ביותר
בשטח הפיזמון הקל, ומלך הג׳ינגלים.
הוא יכול היה להעניק לה את כרטיס־הכ־ניסה
לעולם הזוהר והמהמה שבו חשקה
נפשה.
שוב לא היתד, צריכה להציץ בקינאה
בתמונותיו של בעלה לשעבר. גם לה היה

ברמת־השרון, ולהעמיד לרשות המישפחה
שתי מכוניות־פאר. החיים הטובים דרשו
ממנו לצאת בענייני עבודה ארבע פעמים
בשנה לחוץ־לארץ. כמו כן היה נוסע גם
עם המישפחה לבילוי.
כאשר נראה היה שסיפור ההצלחה של
המישפחה הגיע לשיאו, הכיר המלחין את
עדה. שיכרון החושים שתקף אותו לא

״הוא משקיע או! הונו ואונו באהובתד,
סוענת האשה החוקית בתביעת המהנות
חלף. לאחרונה עזב את הבית, ועבר להתמפתת
פרטי לעולם ההצלחה, הכסף, והי
גורר עם אהובתו במלון דן אכדיה שב־שאו־ביזנם.
הרצליה־פיתוח.
ידידי
מישפחה משותפים ושליחים אח__לא
די לו
רים ששלחה האשד, על מנת להחזיר אליה
את בעלה, דיווחו לה כי אין סיכוי. אך
בפגישות חטופות גם אז לא הגישה האשד, תביעת־גירושין.
היא הסתפקה בהגשת תביעת מזונות והח^
רומן עם המלחין התחיל כמו כל זקת ילדים, אותה הגישה בשבוע שעבר
י • רומן חטוף עם צלע שלישית. מכיוון לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב.
גם בתביעה זו נזהרה האשד, שלא לפשהמלחין
נשוי מזה 15 שנים, ולו שלושה
ילדים, חשבו כולם, שכמו הרבה רומנים * גוע במישפחתו של בעלה ובילדיה, וביק אחרים
המתלקחים וכבים תוך ימים ספו שה מהשופט כי יוציא צו איסור פירסום
רים, יגיע גם רומן זה לקיצו המהיר. אבל על שמות שניהם.

עורך־הדין יעקב (״ג׳קי״) סידי, שהוא
עורך־דין הבוהמה לענייני גירושין, הגיש
בשם האשד, תביעת־מזונות שבה פירט את
מקורות הכנסותיו של הבעל. הכנסתו של
המלחין מוערכת על־ידי אשתו בסך של
150 אלף שקל לחודש. חלק גדול מהכנסתו
בא לו מחיבורם של ג׳ינגלים עבור בנ קים
וחברות אחרות, המשמיעות אותן מדי
כמה רגעים ברדיו.
__ בעגלים

^ עיבודיס ופיזמוניס
^ דברי התביעה מחבר הבעל כשבעה
* ג׳ינגלים לחודש, ללא כל מאמץ, והוא
מרוויח כ־ 10 אלפים שקל עבור כל אחד
מהם. יתר הכנסותיו באות לו מהלחנת
פיזמונים, עיבודים לפיזמונים של אח רים,
ותמלוגים על פיזמונים שהלחין בעבר
ואשר עדיין מושרים ומושמעים בארץ
ובעולם. הוא עוסק גם בהפקות מתקליטים
של זמרים ישראלים וזרים, והוא
שותף במישרד־הפקות מצליח•
״כל עוד הוא מוציא את הונו ואונו על
מאהבתו ,״כפי שאומר כתב־התביעה,
״זקוקה מישפחתו לפסק־דין שיחייבו בטרם
מזונות
לאשתו וילדיו.״ המלחין
הגיש כתב־הגנה.

הי ה בוו ומואש .
שמשחו נו ו א עומד
ו ה תו ח ש. אנ שי
נבו סיו המתינו
לפורעי ם בי ד ״ ם
ויקוח.אנש גיודיס 1
י ד עו :״השיל טון
הצלב המנותץ

אנשי ג׳וליס פגעו בבתים ו.בחנויות,
ולא הניחו גם לבית־התפילה
הנוצרי. הם ירו אל תוך אולם הכנסייה, וניתצו בצרורות

אש אוטומטית את הצלב המתנוסס על גגה. בכפר יסיף מתגוררים
אלה בצד אלה ערבים נוצרים, מוסלמים ודרוזים. הפוגרום הסתיים
בשני הרוגים ועשרה פצועים. בכפר הועלו באש בתים ומכוניות.

עמדה מן הצד

ך ן לאח חסן הינו דרוזי צעיר בן ,22
יי אב לשני ילדים. הוא נדקר למוות
אחרי מישחק כדורגל בשבת, לפני כשבועיים.
הקבוצות שהתמודדו, מג׳ולים ומכפר
יסיף, ניצבו בשני המקומות הראשונים
בליגה ד .,תוצאות המישחק אמורות היו
לקבוע איזו משתי הקבוצות תעלה לליגה
השלישית.
חלפו שלושה ימים•
ביום השלישי נורה למוות ברחוב ה ראשי
של כפר יסיף איבריק תחסין, תלמיד
בן 18 מהכפר הסמוך, אבו־סנאן.
לא הרחק משם, בתוך בית השוכן ליד
הרחוב הראשי של הכפר, נורה בחזהו
סאיג חדד דאוד, סוהר בן ,33 נשוי ואב
לילדים• עשרה אנשים נוספים, מתושבי

נ דו די םבס עוד ה ה אחרונה

בקומה השניה של בית הנרצח מכפר יסיף, ס׳איג חדד דאוד,

| 1ך 1שלשלת המאורעות החלת
! 11ו ו כאשר נדקר למוות הצעיר
8הדרוזי חסן הינו, בסיגרש הכדורגל ביסיף.
4 8 1ווי

כפר יסיף, נפצעו באותו היום. יותר מ־
60 בתים נפרצו, נשרפו, נשדדו ונבזזו.
עשרים מכוניות הוצתו. בתי־עסק נפגעו.
המפתח למאורעות מצוי בשלושה הימים
שחלפו בין מישחק הכדורגל לבין
הפוגרום שערכו 400 דרוזים חמושים בכפר
יסיף ביום השלישי. קשה להניח ש האמת
על מה שהתרחש באותם שלושה
ימים תיוודע. יש מי שמעוניין להסתירה.
אלה הם המישטרה, הצבא ומישמר־הגבול.
באחת — השילטונות.

וזיתה תלויה רפרודוקציה. של התמונה המפורסמת של ליאונרדו
דה־וינצ׳י, המתארת את הסעודה האחרונה של ישוע. הבית רוסס
בכדורים. אחד מהם פגע בדאוד — שניים אחרים פגעו בתמונה.

המישטרה, על־פי הוראת השר הממונה
עליה, מיהרה להקים ועדת־חקירה, כנראה
כדי למנוע הקמת ועדת-חקירה ציבורית•
ועדת־החקירה של המישטרה מצאה
שכולם אשמים — מילבד, כמובן, המיש־טרה
עצמה• זו פעלה כראוי. על פי מימ־צאי
הוועדה.
האמת, על־פי עדויות התושבים במקום,
שונה לחלוטין.
מיד אחרי התקרית במיגרש הכדורגל
בכפר יסיף, מיהר ראש מועצת כפר יטיף

להתקשר בטלפון עם ראש מועצת ג׳ולים,
ג׳אמיל נסואני. הוסכם ביניהם לפעול
להרגעת הרוחות. פצועי התקרית כבר
נמצאו בבית־החולים בנהריה. המישטרה
עצרה שישה חשודים, מאנשי כפר יסיף.
שני ראשי המועצות הסכימו לעשות כל
שביכולתם, כדי לשמור על יחסי הידידות
בין שני הכפרים, המקיימים קשרים
הדוקים וטובים מזה עשרות שנים.
כדי לאפשר את הפיוס, כונסה, על־פי
המסורת, ועדה שהורכבה מאנשים מכל

כפרי האיזור, ובראשה הועמד שייח׳ סלח
חניסס, דרוזי משפרעם שהיה הבר־כנסת.
ועדה זו הגיעה לג׳וליס כבר במוצאי־הש־בת,
וכאשר חזרה לכפר יסיף נמסר לחברי
המועצה שם שהסיכויים למציאת הבנה
הם טובים. אנשי כפר יסיף התבקשו
להכין 150 אלף לירות, כתשלום ראשון
לפיצוי מישפחת ההרוג. ביום הראשון בבוקר
נטלה עימה ועדת־הפיוס את הכסף,
שנאסף במהירות, לג׳וליס, שם התקיימה
הלוויית ההרוג.

באין סולחה —
יש הרוגים
ך יום הראשון אחר־הצהריים, חזרה
ועדת־הפיוס לכפר יסיף, והחזירה את
הכסף. שייח׳ חניפס הודיע: הוועדה נכש־

כפר יסיף׳ אל ם נ״צ דויד פרנקו,
העומד בראש מישטרת האיזור. הוא תבע
ממנו שיתגבר את כוחות המישטרה באמור,
אך לא נענה• פרנקו אמר שהכוח
המצוי במקום מספיק.
באיזור ממוקמת נקודת מישטרה, בין
כפר־יסיף ואבו־סנן. בתחנה זו משרתים
שלושה שוטרים.
ראש מועצת הכפר הדרוזי ירקא, ש הגיע
לכפר יסיף, דיווח שאין מחסום
מישטרתי בין ג׳וליס וכפר יסיף, שהמר חק
ביניהם הוא רק שני קילומטרים. מור-
קוס תבע מחסום — ולא נענה.
ביום השני הבחינו תושבי כפרו בתנועות
חשודות: מכונית רנו בעלת מיספר
צבאי הסתובבה ליד בית המועצה המקומית.
מכונית אחרת חנתה ליד קבר קדוש
לדרוזים, בעיבורי הכפר. צעירים מאנשי
ג׳וליס סבבו ברחוב הראשי בכפר יסיף,

דמות אדם בו ם

הודה סאיג, אחות ההרוג, ואשתו ההרה, עפיפי
דאוד, ניצבות ליד המקום שבו שכב הנרצח
מתבוסס בדמו. כאשר פונה, זה היה כבר מאוחר מדי. הוא מת בבית החולים מאיבוד דם.

מכוחות מישטרה, מישמר־הגבול או צבא.
ממתין לפוגרום.
ומה שהיה ידוע לתושבי כפר יאסיף
היה ידוע יפה גם לאנשי ג׳וליס. רבים
מהם משרתים בכוחות הביטחון באיזור.
היה ברוד להם, שיוכלו לעשות בכפר
יסיף כרצונם. המישטרה לא תתערב.
וזו׳ אכן היתד, הקריאה שנשמעה בג׳ולים
ביום השלישי בצהריים, כאשר נאספו

הכוחות לפוגרום הגדול, המתוכנן היטב,
ככל הנראה :״השילטון איתנו !״
בכפר יסיף שררה השלווה בצהרי
היום• מרבית התלמידים כבר עזבו
את בית־הספר היסודי, ונותרו שם רק
תלמידי שתי הכיתות העליונות. החנויות
ברחוב הראשי היו פתוחות, אך התנועה
היתד, דלילה. אחותו של ההרוג, הודה
(המשך בעמוד )52

1י! ״1 ¥1 | 1ך ! ן ! זהו עסאד סאיג, גיסו של הנרצח, דאוד. גם דירתו שלו
* 1 1 -1 -1 /1 13 1נהרסה ונבחה, כל בקשותיו של ניסר מורקוס, ראש מועצת
כפר יסיף, להביא למקום כוחות מישטרה שיגנו על הכפר מפני ההתקפה הצפויה לא נענו.

לה בתפקידה. לא הושג פיוס. לא תהיה
שביתודנשק. לא תהיה סולחה.
מאותו הרגע ואילך היה ברור: משהו
עומד להתרחש• אם לא הושגה שביתת־נשק,
פירוש הדבר שהנשק יופעל. אם
אין סולחה — יהיו הרוגים.
בכפר יסיף היתה הדאגה רבה. זהו כפר
גדול — כ־ 6,000 תושבים — המשמש מרכז
לכפרי האיזור: הכפרים הדרוזיים ירקא
וג׳וליס, והכפר אבו־סנאן, שבו מתגוררים
נוצרים, מוסלמים ודרוזים. גם בכפר יסיף
עצמו מתגוררות כ־ 20 מישפחות דרוזיות.
לכאורה, נמשכו החיים כסידרם. ילדי
ג׳וליס המשיכו להגיע לבית־הספר בכפר
יסיף, ונהגי המוניות מג׳וליס המשיכו
לבוא לתחנת המוניות שבכפר. הבנקים
והחנויות שבכפר הגדול המשיכו לשרת
את לקוחותיהם מכל כפרי הסביבה. אך
לכל היה ברור, שהשקט לא יימשך עוד
זמן רב.
מייד אחרי כישלונה של ועדת־הפיום,
טילפן נימר מורקום, ראש מועצת

והצביעו לעבר בתים וחנויות.
נימר מורקוס מצא עצמו במצב נואש.
הוא ־ידע יפה מהם יחסי הכוחות.
רבים מאנשי ג׳וליס משרתים במישמר־הגבול
ובצה״ל. מצוי ברשותם נשק רב,
ברישיון וללא רישיון. רמז על מה שעלול
היה להתרחש ניתן כבר לפני שנים, בקרב
שפרץ בין שתי מישפחות דרוזיות ב־אבו־סנאן
הסמוכה. אז נעשה שימוש בנשק
אוטומטי, ברימונים ובמטולי־רקטות
(בזוקות) .בכפר יסיף — אחד המעוזים
העיקריים של רק״ח בגליל המערבי —
מסוכן מאוד להחזיק נשק ללא רישיון או
להשתמש בו.
אנשי כפר יסיף יכלו לסמוך דק על
המישטרה או הצבא, שיגנו עליהם מפני
זעמם של אנשי הכפר הסמוך. אך המיש־טרה
לא נמצאה באיזור. עשרות שיחות
טלפון שניהל מורקוס עם מטה המישטרה
בעכו הביהרו לו, כי בעת צרה לא יעמדו
כוחות החוק להגנת תושבי כפרו.
כפר יסיף היה חשוף לחלוטין. מפורז

שוו, ביוה, הרס

נשות מישפחת חחה, סעדה ולמיה, הבן עיסא
והבת ויוויאן, ניצבים ליד מיטותיהם. חדר השינה
נשרף על־ידי אנשי ג׳וליס. פוגרום זה מזכיר את הפוגרומים ברוסיה ובאוקראינה.

שמואל רכ 0מן, שריצה עונש מאסר בן 26 חודשים באשמת שוחד,
מסבר על חייו כאסיר הצווארון הלבן, עד היחס לאסירים המפורסמים .
ועלפגישותיו עם

עז ר כ הן שנרצח

ברצח ה בפו ל

דדן היה מזווה ושמא.
האסירים התנכל! 0
בכד חנדממה

יעצת׳ לעזר כהו לעזוב
את חארץ, כרי
שהמישסדה תות מעליו

מיכאל צור נמרץ מל
תאסיויס. הס מתייחסים
אליו בכבוד לא־יתואר

נכנסתי לעדן.
הייתי מדבר עם האסירים
בקללות ובצעקות

אבחן העביר נתת לאשתו
שתשלח למשפחת־אסיר
3000ד׳למווך אתהסדר

ניסחת, לאסירים מיכתב
אהבה, עם ״כנוה״
שלי!..סאבאבא׳ שלי

<וות ו הוויד !11111י
ך* עובדה שהורשע בבית־המישפט
י וריצה עונש מאסר בן 26 חודשים
אינה מעניינת, ככל הנראה, את תושבי
רחובות. מאז שוחרר ראש־העיר־לשעבר,
שמואל רכטמן, ממאסרו, ביום חמישי
שעבר, שתייה העיר בפסטיבל רכטמן.
בעלי הדוכנים בשוק המקומי הוזילו את
מחירי הירקות, וצעקו לעבר קהל־הלקוחות :
״עגבניות בחצי מחיר, רכטמן שוחרר!״
גם מוכרי הפרחים הוזילו את המחירים,
למרות החג, ומכרו פרחים בהנחה ניכרת,
לכבוד שיחתרו *הכלא של ראש־העיר־

לשעבר, הנערץ מאוד על תושבי עירו.
הגיבור הראשי של הפסטיבל נטל בו
חלק מלא. מחלונות המכונית שהחזירה
אותו הביתה מכלא מעשיהו נופף לאזרחי-
העיר, לחץ ידיים ולא ויתר על ביקור
בעירייה, מקום עבודתו במשך תשע שנים.
העבודה שם פסקה. פקידים טפחו על
שכמו, מישהו השיג בקבוק שמפנייה, אחר
השיג כוסות נייר, הכל שתו לחיים. מישהו
משך אותו לעבר לשכת ראש-העיר, לשכתו
שלו לשעבר. הפקידות ״שלו״ ,במזכירות
״שלו״ ,החדר ״שלו״ — כולם חגגו את

שיחרורו, רק ראש־העיר הנוכחי, יחזקאל
הרמלך, נראה מודאג משהו.

דירתם של הרכטמנים, נראית לאחר
שיחרורו, כחנות פרחים. על הקיר ציורים
שצייר רכטמן בכלא — נופים כחולים,
אי בתוך ים אינסופי, על האי עצים
דוקרניים בצורת גדרי־תייל. ציור בגוונים
של אדום עז, ראשי בעלי־חיים, עיניהם
מפוחדות. פסל של אסיר כפוף, ידיו ורגליו
אסורות באזיקים כבדים, ואונייה ענקית

בשם ויקטודי. עשרות קופסות של תכשי־שיטים,
והיאכטה של הנשיא סאדאת עשוייה
מ־ 250 קופסות גפרורים .״עמדתי במירפסת
ושרפתי את הגפרורים אחד־אחד. זה לקח
לי שעות,״ אומרת נעמי, אשתו הסימפטית
של רכטמן. אולי בגלל זה קרא בעלה
ליאכטה של סאדאת נעמי, על שמה. כל
השלל הזה הוא יבול 26 החודשים, שאותם
בילה רכטמן בכלא מעשיהו. כולם יוצגו
בתערוכה, שהכנסותיה קודש לשיקום ילדי
אסירים, כך מבטיח רכטמן, רזה, שזוף
ומעשן בשרשרת.

במהלך הראיון אמר דברים רבים :״יש
לי פה גדול, אני לא יודע לשתוק, הפה
שלי העלה אותי והפה שלי הוריד אותי,״
לכן הוא מבקש ממני שלא לפרסם כמה
דברים המתייחסים למישפטו. אני נענית
לבקשה, רכטמן מבטיח להרשות לי לפרסם
את דבריו במועד מאוחר יותר, יש לו
סיבות משלו.
הוא פתוח מאוד, מדבר כמעט על כל
נושא, אך הנושא המעסיק אותו ביותר
הוא האסירים בכלא. כמו מי שגילה את
אמריקה, גם הוא גילה עולם אחר, שלא
היה מוכר לו לחלוטין, ובהתלהבות הוא
מרצה לי שעה ארוכה על מצב האסיר,
ועל מה שצריך לעשנת למענו.

• איך א תה מרגיש ז
אני אחוז התרגשות. ברגע שהתפרסם
בכלי־התקשורת שאני משתחרר, זה עבר
ברחובות כמו ברק, אנשים יצאו לרחובות
וצעקו: רכטמן משתחרר! רכטמן משתחרר
התגודדו בחבורות ובבתי־הקפה,
וזה הפך לשיחת־היום. אני אומר לך, בשיא
הזוהר שלי לא זכיתי לאהדה כזו, לאהבה
כזו. כשישבתי על כסא ראש־העיריה
והייתי מלך, לא קיבלתי כאלה תגובות,
4 1כמו שאני מקבל היום.
מנהל הכלא קרא לי בשתיים בצהריים.
נכנסתי אליו ללישכה, קצת חושש, אחרי
הכל ידעתי שלא עשיתי שום דבר רע
וששמרתי על כל החוקים. הוא אמר לי:
״שב,״ וזה היה כבר יוצא־דופן, כי בדרך־
כלל, כשאסיר נקרא למנהל הכלא, הוא
עומד. ואז הוא אמר לי: התקבל מברק
מהנשיא, ואתה צריך לעזוב בשמונה בבוקר
_ למחרת. אבל אני, כמה שרציתי וכמה
שייחלתי לרגע הזה, הייתי כל־כך נדהם,
שאמרתי לו: שמע, אני לא מאורגן לצאת.
תשמעי, הוא היה בהלם. בדרך-כלל, כש אומרים
לאסיר צא, הוא רץ. אמרתי לו
תן לי עוד יום־יומיים, אני צריך להיפרד
מהאסירים.

• כיצד התייחסו אליך האסירים

הם נפתחו לפני, כמו שלא נפתחו קודם
לכן בפני אף אדם. הייתי מנסח להם את
מיכתבי־האהבה שלהם בסיגנון של אסירים.
את יודעת, עם כפרה שלי וסבבה שלי
ועיניים שלי. את יודעת מה זו אשה
בשביל אסיר. בחוץ הוא יכול להכות אותה״
בפנים היא המישענת שלו. את יודעת
איזה אהבה קיימת בין אסיר ומישפחתו,
בין אסיר לחברתו. האהבה היא פי כמה
וכמה, כשהוא יושב בין כותלי־הכלא.
אסירים נפתחו לפני עד כדי כך, שהם גילו
לי עבירות שלא נתגלו.
למשל, בהיותי ראש־עירייה היו ברחובות
כ־ 70—60 פריצות מדי לילה. קראתי למפקד
המישטרה ואמרתי לו, שלא מעניינות אותי
בעיות של מחסור בכוח־אדם, חייבים
לפתור את הבעיה. זו היתד. בעיה כאובה
מאוד, שלא באה על פיתרונה, ושהעסיקה
הן אותי והן את מישטרת רחובות. והנה
בבית־הסוהר ניגש אלי אסיר ואומר לי:
רכטמן, אני רוצה לשתות אתך כוס תה.

אמרתי לו תפאדל, ואז הוא אומר לי:
שמע, אני פעלתי ברחובות עם עוד בחור
ובחורה. אני אמנם יושב על סמים, אבל
איני מיררתי לך את החיים עם הפריצות.
אחר כך הוא סיפר לי על שיטת העבודה.

הבחורה היתד. עוברת מבית לבית, דופקת
על דלתות, כשלא היו עונים לה, היתד.
רושמת את הכתובת עם מיספר הדירה,
נפגשת עם הבחורים, מוסרת להם את
הפתק, והם היו בו במקום מבצעים את
הפריצה. דימישטרה, כמובן, לא עלתה
עליהם.

איך התייחסו אליך כ שהגעת
ל״סעשיהו״ ?
כבר בכניסה ביקשתי שיתייחסו אלי
כאל יתר האסירים, שום עדיפות. השלמתי
עם העובדה שנענשתי, ידעתי שחפותי
תצא לאור, לא ידעתי מתי ואיך, אבל
ברגע שעברתי את הכניסה למעשיהו
החלטתי שאני כייתר האסירים, בלי פרי־בליגיות,
זהו ביתי ועלי להסתגל.

• איך ה תייחסו אליך הסוה רים?
כמו
לכל אחד אחר.

• ואסירי הצווארון הלבן?
ידלין כעם שאני לא שומר על דיסטאנס,
כל הזמן הוכיח אותי על כך, וטען שאני
חייב לשמור על המעמד שלי, ולא לשכוח
אפילו לרגע שאני איש ציבור ושד,שאר
הם סתם עבריינים. מאוחר יותר, כשפירסם
את הזיכרונות שלו, הוא טען שרציתי
לקחת את המקום שלו בסיפריה. לא רציתי
לקחת את המקום שלו בשום תחום. הוא
היה מנודה ושנוא, האסירים לא יכלו
לסבול אותו, התנכלו לו בכל הזדמנות,
בזו לו וכינו אותו בשמות. החיים שלו היו
גהינום. תאמיני לי, לא הייתי רוצה להיות
במקומו, כשהוא השתחרר אף אחד לא
אמר לו שלום.

רעים?

האם

היו

כיניכם

יחסים

לא, לגמרי לא, אבל אני לא הייתי מוכן
להתנהג כפי שהוא התנהג. לא אני ולא
אברון ולא צור ולא פלד. פעם הוא אפילו
אמר לי: תזמין את פלומין, שהיה אז

אמרתי לך, את ידלין שנאו, פלד שמר
עם האסירים על יחסים מצויינים. מיכאל
צור נערץ, הוא בן־אדם ׳נהדר, כל הזמן
מלמד עברית ופירקי־אבות. הוא מכיר כל
נושא ויודע אותו על בוריו. ההשפעה
שלו על האסירים חיובית מאוד. הם
מתייחסים אליו בכבוד שלא יתואר. הוא
אינו מתייהר ואינו מתנשא. תמיד יש לו
פנאי לכל אסיר שפונה אליו.
אפרים אברון, מנכ״ל פאן לון, בן־אדם
זהב. אספר לך סיפור, בפסח שעבר הפניתי
את תשומת־ליבו לעובדה שמישפחות
אסירים רבות לא יוכלו לערוך סדר, בגלל
מצב כלכלי אנוש. הוא ביקש ממני לערוך

חניתי יבקש תווובדה תדא וגרה,
לראות וגה זה נרא נוקשה וסבוו

סגן־שר-אוצר, אני רוצה לדבר איתו.
שאלתי אותו על מה, והוא אמר לי: אני
רוצה לגלות לו לאן הולכים הכספים של
קופת־חולים. הזמנתי את פלומין, הוא בא
ושמע את ידלין. נדמה לי שאחר כך,
כשרצה לפעול משהו, מנע מבעדו. אני
לא יודע בדיוק, כי הייתי בפנים. מכל
מקום, אני רוצה להגיד לך, שהידלין הזה,
שביזה והתנהג בגסות עם האסירים האחרים,
לא היה שווה אותם. הם לפחות
נאמנים. הוא, בהיותו בכלא, היה מוכן
למכור את קופת־חולים ואת חברת-
העובדים, לא נשאר בו כלום מהיושר
ומהנאמנות. י

• מה היה יחסם שד האסירים
לאנשי הצווארון הלבן?

רשימה של מישפחות האסירים. עברתי
בביתנים, והכנתי רשימה עם הכתובות
והשמות. הוא העביר פתק לאשתו, וזו
דאגה להעביר לכל אחת מהמישפחות צ׳ק
בסך 3,000 לירות. זו היתד. מחווה יוצאת
מהכלל, האסירים לא ידעו איך להודות
לו. הוא בכלל עזר המון אסירים.
תראי, אסירים הם בני־אדם, ברגע
שאתה מחברג בכלא, אתה אחד מכולם.
אם יש לך תכונות מיוחדות, יודעים
להעריך את זה. אם אתה בתור צווארון
לבן והם מרגישים שאתה מנסה להתנשא,
אתה אבוד.

• מי הם האסירים השנואים
כיותר בכל א?

לקריאה כמה פרקים, שיירגע, אבל את
רוב החומר הברחתי החוצה.
מה אני אגיד לך, האסירים היו משתפים
אותי בכל חוויה שלהם. הנה, למשל, אותו
אסיר שחי עם בחורה בפעם הראשונה
בחייה, והיא התאהבה בו וכתבה לו מיכת-
בים בסיגנון של כפרד. שלי, עיניים שלי.
יום אחד האסיר יצא לחופשה, וחי עם
חברתה הטובה ביותר. היא כתבה לו
מיכתב, איזה מיכתב — איך ניצלת אותי
ואיך רימית אותי ואת העיניים שלי נתתי
בשבילך. והוא ביקש ממני לכתוב לה
מיכתב תשובה, שבסך הכלהוא חי עם
החברה שלד. בגלל התערבות על קנטינה.
קנטינה זה דבר חשוב מאוד לאסירים,
זה סיגריות ומיני מתיקה, אז הוא התערב
עם חבר שלו, שהוא יוכללדפוק את
החברה הכי טובה של החברה שלו, והרוויח
בהתערבות. סוג המיכתבים הזד. הוא משהו
מיוחד. אין מיכתב בלי כפרה שלי עשר
פעמים לפחות. מיכתב בלי כפרה זה לא
מיכתב.

• כיצד מתנחלים החיים כ־כלא?
במעשיהו
יש שלושה מחנות־מחנה אל״ף,
בי״ת וגימ״ל. וזה הולך מגימ״ל לאל״ף.
המטרה היא לעודד את האסירים שיתפקדו
בצורה טובה, ושיגיעו למחנה אל״ף, שהוא
הפתוח ביותר. בתקופה הראשונה, כש הגעתי
למעשיהו, לא עבדתי במשך חודש
ימים. אחר כך עבדתי שלושה חודשים
במחסן, אבל העבירו אותי משם, כי במחסן
היה ציוד יקר, והאסירים היו מגיעים אלי
בהמוניהם — זה רוצה בקשת חנינה, זה
רוצה מיכתב, זה רוצה התייעצות — אז
הנהלת הכלא חששה לציוד, והפסיקה את
עבודתי, בגלל הפופולריות שלי. תקופה
נוספת לא עבדתי, ואחר כך מוניתי כאחראי
על חדר־התחביב, שם עושים האסירים
כל מיני עבודות אמנותיות, וכל אדם מנצל
את כישרונו.

#מהו סדר היום ככלא ץ
קמים בשש בבוקר, עומדים לספירה.

• איך מ תעוררים?

האנסים שנואים נורא. הם אומרים:
״מה זה גבר?״ אחד שחזק על אשה הוא
כמושה, ומציקים לו נורא.
האנסים השנואים ביותר הם אלה האונ סים
את בנותיהם. אלה מנודים לגמרי,
איש אינו רוצה להיות בקירבתם.
• איך האוכד?
אחר־כך באים הסרסורים. רציתי ללמוד
מהם איך הם מורידים בחורה לזנות.
בסדר, אבל יש מקום לשיפורים. אני
שמעתי, למשל, מאסיר אחד, שהוא היה לא רוצה להתייחם כעת לתפקיד של ההנ־עם
בחורה פעם ראשונה, בשבילה זו היתד. הלה, כי אני צריו לשמור עם הנהלת
אהבה גדולה ותמימה ביותר. כעת הוא הכלא על יחסים טובים. אחרי ככלות הכל
מועמד להיות חתן, אבל הוא לא עובד. אני צריו שיתוף פעולה מלא מצידם
הוא מציע לבחורה שתחיה גם עם החבר בפעולתי לשיקום האסיר.
שלו, שיתן להם כסף, והם יוכלו להתחתן,־יי אחרי האוכל יוצאים לעבודה, וכאן
וכך הבחורה מידרדרת לזנות.
/מתחילה לדעתי הבעיה. העבודה צריכח
דבר אחר שעניין אותי היה האם הזונה להיות שלב חשוב בשיקום האסירים, ועז־מגיעה
לסיפוק מיני בעבודתה? הסתבר שלא יימצא פיתרון, אסירים שנשפטו
שלא. לעומת זאת גילו לי, כי היא באה והשתחררו ישובו במציאות הקיימת בלסיפוק
מיני רק עם מי שהיא אוהבת, מדינה לפרוץ, כי ילא תימצא להם מיסגרת,
כלומר, עם הסרסור שלה. סיפרו לי על והם ישובו לכלא. כעת יש כמה אסירים
זונה גרוזינית, שהיא חולת־מין, וידועה שיוצאים לעבודה במיפעלים פרטיים, אלה
בכך שהיא באה לידי סיפוק מיני בעבודה. מרוויחים 700—800 לירות ליום, ואילו אלה
הבחורה הזו מפורסמת מאוד בשל כך. שעובדים במחנה מרוויחים 30 לירות ליום.
את כל הפרקים האלה ריכזתי בספר, את מבינה, אלה שעובדים בחוץ יכולים
שאני רוצה להוציא לאור. הייתי צריך בתום מאסרם לצאת עם חיסכון של 200
להבריח את הדברים החוצה, כי ברגע אלף לירות, וזה יתן להם מרחב-מחייה,
שמנהל הכלא שמע שאני כותב ספר, הוא ולא יצטרכו תיכף ומיד ללכת גנוב. אלה
התחיל לערוך אצלי חיפושים. נתתי לו שמרוויחים 30 לירות ליום, ירוצו לפרוץ
הרמקול מודיע לך שאת צריכה לקום
ואת קמה, זה בבית־סוהר. אחר כך בא
הקצין לספירה, ואחר כך הולכים לארוחת-
הבוקר.

דכטמן בביתו, כין הפרחים ששלחו מוקיריו
״בשיא הזוהר שלי לא זכיתי לאהדה כזו״

י הסה של•
(המשך מעמוד )51
מיד עם שיחרורם, אחרת ממה יאכילו את
הילדים שלהם 7

#אתה מאמין שניתן לשקם
עבריינים, אתה מאמין שעבריינות
אינה טכע שני לאדם ץ
באלף אחוז אני מאמין בשיקום. שוחחתי
עם אסירים, אני יודע שנמאס להם, לכן
הם לומדים, לכן הם רוצים להתקדם בחיים.
למה לא לתת לאסיר צ׳אנס? אין פחד!
אני מכיר המון אסירים שהשתקמו כתוצאה
מכך שעבדו במשך המאסר שלהם במיפ־עלים
פרטיים. ברגע שהם קשורים למקום-
עבודה, הם ממשיכים לעבוד שם. למה,
למשל, לא להקים מיפעלים בבתי־הסוהרז
כל המדינה קונה טלוויזיות, למה שלא
יקימו מעבדה במעשיהו? יש שם כרגע
מהנדס־אסיר, היושב על עבירות מם, והוא
מוכן להכשיר אסירים טכנאים, למה לא?
השיקום צריך לעמוד בראש דאגת נציבות
בתי-הסוהר, אחרת כל עבריין יחזור לכלא
מתוך חוסר־ברירה.

• מהו הבידור המסופק לאסי־ריס

יש כל מיני תוכניות: יש סרט אחת
לשבועיים, סירטי פעולה בעיקר, המסופקים
על־ידי הוועד־הפועל של ההסתדרות. אני
עצמי לא הייתי הולך לסרטים, אלא אם
כן זה היה קאובוי.

• ומה עם טלוויזיה ץ
במחנה אל״ף מותר לראות טלוויזייה
עד תשע וחצי בערב, ואין אף אסיר
שמחמיץ את האפשרות הזאת.

• מהו יחסם של האסירים, שרובם
כני עדות המזרח, לסידרת
״עמוד האש״ ,איך התייחסו ל פרקים
על השואה ץ
נתקלתי בתופעה מדהימה של אסירים
שלא ידעו כלל על השואה, בני 23 שלא
למדו בבתי־ספר. הם היו מרותקים לתוכנית,
לא האמינו שהיה דבר כזה, והת־בקשתי
על־ידם להרצות בפניהם על הנושא.
גם את מיבנה הכנסת וההסתדרות לא
ידעו, הבורות הדהימה אותי.

• האם האסירים באים להרצאות
מדצונסץ
כן, יש כל מיני הרצאות. לא מזמן הרצה
בפנינו, בהתנדבות, מרצה שביקר בקהילות
יהודיות נידחות. הוא הרצה בליווי שיקו-
פיות. לאחרונה התחילה במחנה פעילות
תרבותית ענפה. ההנהלה באה לידי מודעות
שצריך לתת תרבות ותוכן לחיי האסירים.
היום, למשל, לא מעבירים ממחנה אחד
למשנהו אסיר שלא נמצא באחד מהחוגים.
החוגים חשובים מאוד, ואת כולם מעבירים
מתנדבים, העושים מלאכת־קודש.
חברי קיבוץ גזר, הסמוך למעשיהו, שהם
ברובם עולים מדרום־אפריקח, מעבירים
למשל חוג לקאראטה, שהוא מאוד פופולרי.
רציתי לעודד מתנדבים מרחובות, אבל
המנהל, שאול רוזנפלד, סירב. הוא פחד
מהקשר ביני לביו הרחובותיים. בכל־זאת
הגיעה לכלא פעם קבוצת ריקודים ופעם
נבחרת כדורסל.

• האם היו דך עימותים עם
הנהלת הכלא ץ
בהתחלה היתד לי תקופה קשה ביותר.
הייתי בעייה בשביל ההנהלה. הם לא ידעו
איך לאכול אותי. אני הצהרתי שאני רוצה
להיות כייתר האסירים, והם, כדי שלא
יגידו שמפני שאני רכטמן אני זוכה
לפריבליגיות, מיקדו עלי את תשומת־הלב,
וזה פגע בי. אם, למשל, הייתי מבקש
משהו שאסיר אחר היה מקבל, אני לא
הייתי מקבל אותו, כי ההנהלה פחדה
שיגידו שקיבלתי משום שאני רכטמן. טוב,
אחרי תקופה מסויימת הסתגלנו אחד לשני.

• היו לך בעיות עם סוהר שהבטיח
לך כבית־המי שפט העליון
שהוא יסדר א תך א ת העניינים בכלא.

זה היה כשנסעתי לעירעור בעליון.
ידלין אמר לי: שלא תתן להם לשים לך
אזיקים, גם אני לא נתתי להם. אמרתי:
אם יש חוק, אז כולם שווים, אבל אם
ידלין נסע בלי אזיקים, מדוע שאני אסע
(המשך בעמוד )54

1פ 1ג ר 1בחסות הש״דטו!
(המשך מעמוד )49
סאיג, באה לבית אחיה כדי לסייע לאשתו
ההרה לאפות עוגיות לקראת חג הפסחא
הקרב.
שני ג׳יפים עמוסים מג׳וליס הגיעו
לבניין המועצה בכפר יסיף. רימון נזרק
לאולם הכינוסים שבקומה השניה, אך לא
התפוצץ. אחד מנוסעי הג׳יפים עלה לקומה
השניה. הוא התייצב בפתח האולם, וממרחק
בטוח ירה בנשק אוטומטי אל הרימון כדי
לפוצצו.
הצרורות הללו נתנו את האות.
400 איש, חמושים בנשק, שהמתינו
לאות מאחרי גיבעה, בצידו הדרום־מערבי
של כפר יסיף, הסתערו קדימה. הג׳יפים
חזרו מבית המועצה ונסעו ברחוב הראשי,
ממטירים אש אוטומטית ומשליכים רימונים
לשני עברי הכביש.
אחד הכדורים פגע בסאיג חדד דאוד,
סוהר מכלא דמון, שחזר הביתה אל אשתו
ההרה. הכדור פגע בחזהו. הוא שכב בבית,
מתבוסס בדמו. לא היתד, כל אפשרות
לפנותו. מאוחר יותר, כאשר ביקשה אחותו
של הפצוע מאיש מישטרה שיעזור בפינוי,
נדחפה פנימה, לתוך הבית. כאשר פונה,
היה זה מאוחר מדי. הוא מת מאיבוד דם
בבית־החולים בנהריה.
אנשי המישטרה היחידים שמילאו כנראה
את תפקידם היו אנשי נקודת המישטרה
במקום. שלושת אלה, בראשות רב־סמל
אפרתי, הגיעו לבית־הספר -ושלפו את
נישקם. אפרתי אמר :״רק על גופותינו
הם יכנסו לבית־הספר!״ הוא גם הוציא
קריאה לאנשי הכפר, להשתמש להגנתם,
במיקרה הצורך, בנשק שברשותם, גם אם
זהו נשק לא־חוקי. הוא הבטיח כי הדבר
יהיה על אחריותו שלו. מנהל ביודהספר
וצוות המורים נשארו עם התלמידים.
מורקוס התקשר למישטרה מייד עם
תחילת הפוגרום. הוא נמצא בבית המועצה
כאשר הושלך לשם הרימון. אך השוטרים
לא הגיעו כדי לעצור את הפורעים.
״באיזור מצויים כוחות רבים. הם נראים
שם עכשיו. בצומת הכבישים ג׳ולינדירקא-
כפר־יסיף נמצאת היום מחלקה של מישמר־הגבול.
ג׳יפים של מישמר־הגבול והמיש־טרה
מסיירים ללא הרף בכפרים הנסערים.
אך כל זה מאוחר מדי. אילו נמצאה המיש־טרה
במקום כאשר היה בה צורך, היתד,
נוכחותה מיותרת עכשיו.

ל /רי לו אי ס עלה לבמה. הצופים
י* הרבים של מיבצע הטלתרום, שציפו
לרגע הגדול, לא ידעו כלל במה היה כרוך
בואו של הבדרן המפורסם .״הטלוויזיה
רצתה יוקרה, זו הסיבה היחידה לכך שג׳רי
לואים הובא לארץ,״ אומר מרכז הוועדה
הציבורית של המיבצע, ניסים פרג.
כאשר הועלתה ההצעה להביא את ג׳רי
לואיס לארץ על־ידי הטלוויזיה, התנגדו
״המילחמה
לכך נציגי אירגוני הנכים, שבידם היתד.
הסמכות לאשר את ההוצאות הכספיות
השונות למיבצע. אנשי הטלוויזיה לא
הגדולה״
התייאשו, ודאגו למימון ההופעה. חברת
אל־על תרמה את הסעתו מניו־יורק וב ף* ה תל הבו ת הגדולה של המתרימים
חזרה, חברת ארקיוע תרמה את הטיסות י 1דחקה לקרן זווית את האפשרות
בארץ, ומלון שרתון תרם את מימון שהייתו להחליט מראש מה הם הקריטריונים לגבי
חלוקת הכספים ! מי יהיו הגופים שייהנו
בארץ.
הכל סודר, פרט למימון הטיסה של מהכספים, לאילו מטרות, וכיצד יאורגן
לואיס עם שיבעת אנשי ציוותו מלאס־וגאם המיבצע. כולם שמחו לקראתו: כל אחד
לניו־יורק, שעלתה 700 אלף לירות. האח מהגופים הקשורים בילדים נכים הבין
ראים לאישור כספי הטלתרום סירבו לשלם מההגדרה — ״תרומה לילד הנכה בישראל״
את הכסף, ומרכז הוועדה הודיע למפיק — כי הוא זכאי לחלק מהתרומות.
האירגונים שידעו מראש על המיבצע
שעליו לממן את הטיסה מכיסו. ר,מיקרה
עם ג׳רי לואים הינו דוגמה קטנה לסירבול ושלקחו בו חלק, היו ששת ׳ האירגונים
ולחוסר־התיכנון שאיפיינו את הטלתרוס. הגדולים בארץ: אילן, ניצן, שמע, מיכה,
מיבצע הטלתרום למען הילדים הנכים אקים ואלות. אירגונים אלה ראו כמובן
הינו השני במיספר. במיבצע הראשון מאליו שכספי התרומות יתחלקו רק בינאספו
תרומות למען ילדי קמבודיה, אך ניהם. מאוחר יותר, כשנודע לשאר האיר-

המארגנים ביקשו לגייס חלק נכבד
מההכנסות ממכירת הכרטיסים למופע
האומנים בהיכל־ה,תרבות ומהמכירה הפומבית
במלון הייאט. זמן קצר לפני תחילת
השידור הבינו המארגנים כי האולמות יהיו
ריקים, ופתחו את הדלתות בפני הקהל
הרחב. מאוחר יותר הסתבר שרק חמישית
מהכרטיסים נמכרו.
דרומית לדרוס-לבנון
^ כפר יטיף יודעים לספר על מחסום
מישטרתי שעצר 80 מאנשי ירקא,
שביקשו להגיע לכפר יסיף כדי להפריד
בין אחיהם הדרוזים מג׳וליס ובין אנשי
הכפר. יודעים לספר על 40 אנשי מישטרין
חמושים באלות ובקסדות, שנמצאו בקירבת
מקום, אך לא הגיעו לכפר.
הפוגרום בכפר יסיף נמשך שעה ד45
דקות. זהו זמן ארוך מאוד. במהלכו אפשר
היה להחיש כוחות מישטרה וצבא מאיזור
ברדיוס של שישים קילומטרים — אילו
היה למישהו עניין בכך.
אך נראה שהשר הממונה על המישטרה,
יוסף בורג, לא חשב שמה שמתרחש בכפר
יסיף מחייב פעולה מיוחדת. הוא ידע
מראש על מה שעלול להתרחש בכפר.
גם מפכ״ל המישטרה והקצינים הכפופים
,לו, כמוהם כקציני מישמר־הגבול, המחזיק
כוחות בסביבה, לא סברו שעליהם להתערב.
אריה איבצן הגיע לכפר במסוק רק
יום אחרי הפוגרום.
גם שר־הביטחון לא התערב, אף לא
מפקד פיקוד הצפון, האלוף אביגדור בן־גל,
העסוק במילחמה בין־עדתית אחרת, בדרום
לבנון.
האם יתכן שהדרוזים בג׳וליס קיבלו
כבר ביום הראשון רמז שלא כדאי להם
להסכים לסולחה, ומשום כך דחו את
נסיונותיה של ועדת־הפיוס?
מי היה מעוניין בליבוי מילחמה בין
הדרוזים של ג׳ולים והנוצרים והמוסלמים
שבכפר יסיף — כמה עשרות קילומטרים
דרומית לחזית־מילחמד, אחרת בלבנון?
לשם מה?
מתכונת המאורעות שהתרחשו בגליל
המערבי מזכירה להפליא את מתכונת
הפוגרומים ברוסיה ובאוקראינה, שנערכו
תמיד כאשר הפורעים ידעו שהשילטון
עומד לצידם, ולא יגע בהם לרעה. הם
ידעו שיש להם כמד, שעות שבהן יוכלו
לעשות ככל העולה על רוחם — והמישטרה
תגיע מאוחר מדי.
הכלל שהנחה כנראה את השילטומת,
גם הוא עתיק יומין. הרומאים ניסחו אותו
במילים קצרות ובוטות: הפרד ומשול.

הורים קריים והילד יואב

״הטיפול השוטף בילד הנכה
כרוך בשהייה צמודה עמו״,
מסבירה תאם, נעמי .״התרוצצות לטיפולים בשלושה בתי־חולים רחוקים, וטיפול
פיזיותראפי כל השבוע גוזלים זמן רב וכסף רב. את הדברם האלה שכחה הוועדה,״

כאשר התרומות נמסרו לידי נציג הטל וויזיה,
שהיה אמור להעביר את התרומות,
צצו בעיות רבות.
הדבר שממנו נזהרו אנשי הוועדה הצי בורית
היה התקדים שנוצר במיבצע קמבודיה.
מטרתם היתד, לשלוט באופן מוחלט
בכל הקשור לכספים, ולנתב אותם לידיים
הנכונות. אך למרבית הצער, דומה שהדבר
היחיד שעליו נתנו את הדעת, היה הניסיון
למנוע הוצאות גדולות בעת התרמת הכספים.
ההחלטה
של הגופים האחראים על התק ציב
היתד, להפריש תישעה מיליון ל״י
עבור הוצאות המיבצע. החלטה זו נשמרה

גונים והמוסדות על המיבצע, הם פנו
בדרישה להכיר גם בהם כזכאים לחלק
מהתרומות. האירגונים הגדולים הודיעו
על נכונותם לתת ס 10^/מהתרומות לשאר
האירגונים, ובזאת להבטיח לעצמם את
רוב הכספים.
הוועדה הציבורית, שהוקמה לצורך
העניין ושמונתד, על־ידי הגברת עליזה
בגין, הגיעה למסקנה שעליה לראיין את
כל הגופים שבאו בדרישה כספית, ולהחליט
מאוחר יותר כיצד ולמי יחולקו הכספים.
חברי הוועדה הציבורית המונה שיבער,
אנשים, הם: השופט יואל זוסמן, עורך-
הדין יהושוע רוטנשטרייך, חברי־הכנסת

1הפצצה של סרטאוו*
(המשך מעמוד )41
חבש להסתפק במקום אחד בילבד, ש נמסר
לאבו־מאהר (אחמד אל-ימני).
הוועד־הפועל החדש מונה 15 חברים.
לאירגונים הקיצוניים יש רק נציג אחד
לכל אחד. לא רק חבש, אלא גם אירגונו
של נאיף חוותמה (״החזית הדמוקרטית״),
אל-צעיקה הסורית, האירגון הפרו־עיראקי
ואירגונו של אחמד ג׳בריל נאלצו להסתפק
במקום אחד לכל אירגון. אירגונים
קיצוניים יותר לא זכו בשום ייצוג.

לפת ״ח הוקצו שלושה מקומות.
נם כהם חל שינוי משמעותי. נופף
על יאסר ערפאת עצמו ופארוק
קדומי, נכנם לוועד־הפועל אדם ש־־
ד!פך סמל המגמה ה מ תונה כאש
״ף: אכו־ מאזן( מוח מד עכאס,),
איש האירגון והכספים של האיר־גון
,״פינחס ספיר הפלסטיני״ ,הידוע
כאחד מעמודי־התווך של ה מחנה
המתון, שבה שראתו נפ ת חו
המגעים.

1 1 1ל 0 1 1 0 )1 ; 11ל!י 1 !¥ןןך רעיית ראש־הממשלה מינתה
י י 1את הוועדה הציבורית, ש1זיפ־
1 1 11#11 11 # 1 1 ייי
סוק בעניין הכספים. הוועדה החליטה שהכספים יופנו וישמשו לפיתוח בילבד.

בדרן לואיס

חיים קופמן ושושנה ארבלי-אלמוזלינו,
ד״ר ישראל היימן, רופא ילדים, אורה
קדם, מדענית ממכון וייצמן ורואה־החשבון
ניסים פלג, המשמש כמרכז הוועדה.
חברי הוועדה אינם אנשי מיקצוע,
המכירים את בעיות הילדים הנכים ודרך
הטיפול בהם. קשה להבין על סמך אילו
קריטריונים הם נבחרו. לאחר שהגיעו
הדרישות מצד הגופים השונים לכספי
התרומות, ולאחר המילחמות בין הגופים
השונים, החליטה הוועדה בשבוע שעבר
על שני קריטריונים, שייקבעו את זכותו
של אירגון זה או אחר להגיש את בקשתו :
#עליו להיות גוף ציבורי, המקיים

איש מעולם לא הסביר לי מהו גבול יכולתו
ולאן הוא יכול להגיע. כדי לדעת מה יש
ליואב, הייתי צריכה לפתוח מיכתב סגור
של רופא אל בית־חולים.״
בעיה נוספת, שעליה עומדת נעמי, היא
מחסור בכוח־אדם במוסדות הקיימים. בגן-
הילדים של יואב שוהים יותר מ־ 30 ילדים.
הם זוכים לטיפול נאמן מצד המטפלים,
אולם בכל הילדים מטפלות רק שתי פיז־יוטרפיסטיות,
דבר המונע את התפתחות
הילדים הנכים, האמורים לקבל מדי יום
טיפול פיזיותראפי.
בשל בעיית המחסור בכוח־אדם נמצאים
באותה קבוצה בגן ילדים הפגועים באופן

הגיעו להסכם מי יממן את בואו לישראל.

שהכספים יגיעו לידיים לא־נכונות, וישמשו
למטרות לא־נכונות. מטרות פיתוח, פירוש
הדבר: בניעים חדשים וציוד חדש, שישמש
לאורך זמן וכו/״
על־ידי ההגדרה הברורה של מטרות
הכספים, חשבו אנשי הוועדה הציבורית
להימנע מדיונים ממושכים על הייעוד
המתאים לכספי התרומות, ומוויכוחים עם
המוסדות השונים.
בוועדה יש רק רופא ילדים אחד, המייצג
את האינטרסים של הצד המטפל־המיקצועי,
וגם הוא אינו מתמחה בטיפול בילדים
נכים. אולם את הצד של הטיפול השוטף
בילד הנכה אין איש מייצג .״הפיתוח הוא

מגבית־ הענק הטלוויזיונית נעונ ה מבד לדעת מה

לעשות בנ סו ־־ ועכשיו ]ששות עריו מיוחמות היהודים
מוסדות שיקום ארציים לילדים נכים.
• 1עליו להציג בפני הוועדה מאזן שנתי,
שיוכיח את היקף ופירוט הוצאות הכספים
שלו.
32 אירגונים העומדים בקריטריונים הללו
פנו אל הוועדה. מתוכם רק שישה גופים
יודעים בוודאות שיקבלו כסף .״בעצם,
קיים עכשיו שקט, עדיין אין מילחמות,
משום שכל אחד מהמועמדים אינו יודע
עדיין אם יקבל כסף או יידחה. לאחר
שיפורסמו התוצאות וההחלטות תתחיל
הוועדה גם החליטה לאילו מטרות ייועדו
הכספים.
״הכספים ישמשו לפיתוח בלבד,״ אומר
ניסים פרג .״החשש הגדול שלנו היה

נושא מאוד חשוב, אולם קיימים נושאים
בטיפול בילד הנכה, החשובים פי כמה,״
אומרת נעמי קריים, אימו של יואב, בנה
בן החמש הסובל משיתוק־מוחין .״אחד
העניינים החשובים ביותר, המוזנחים כעת,
הוא נושא ההסברה. איני מתכוונת^לטיפול
הפסיכולוגי בהורה ההמום, שנודע לו
שילדו נפגע. עם הבעיה הזו אפשר להתמודד.
אולם הבעיה העיקרית היא שאיש
אינו מנחה את ההורה כיצד יש לטפל
בילד, ומה לעשות כדי לעזור לו.
״את הבורות שלי בנושא אני פותרת
על־ידי קריאת חומר מיקצועי בשפות
זרות, ועל-ידי שאיבת אינפורמציה מרופאים
ופיזיוטראפיסטים המטפלים ביואב.

מנטאלי וילדים הפגועים באופן פיזיולוגי,
דבר המעכב את ההתפתחות השיכלית של
הילדים המוגבלים בגופם.
נעמי טוענת, שמשום־כך חייבים לנתב
את התקציבים להגברת כוח־האדם ולהגדלת
התקנים, ולא להקים עוד מוסדות ובניינים.
מחסור בכוח־אדם

ל יוי א מנ ד לי, אביו של אוהד בן
ו* השלוש, שנפגע מדלקת קרום־המוח,
חושב שכספי התרומות צריכים להביא
לשיפור מצב הטיפול בארץ, על־ידי הכשרת
פיזיותראפיסטים ותרומה• לשיכלול העזרה
המיקצועית ולהגברת כוח־האדם המטפל.
מיד לאחר שחלה אוהד נערכה ועידת-
רופאים בארץ, ואוהד שימש להדגמת שיטות
טיפול. בדרך זו זכה לטיפול חדשני
מידי רופאה גרמניה. לאחר הוועידה היו
בארץ שתי פיזיותראפיסטיות, שקיבלו
מידי הרופאה תוכנית עבודה שנתית.
בתום הוועידה הוחלט שהמשך הטיפול
/ייערך עם תום השנה, ושהרופאה תשוב
לארץ. התוכנית בוטלה מטעמי תקציב.
למנדלר לא נותרה ברירה, אלא לנסוע
לגרמניה עם בנו, לשם קבלת תוכנית-
עבודה פיזיותראפית לשנה הבאה.
הוא שהה בקלן חודש ימים, ולמד כיצד
עליו לנהוג בבנו .״שיטת הטיפול, שעל-
פיה נוהגים באוהד, היא מן החדישות
והטובות בעולם,״ אומר גיורא .״אילו
יכלו לממן הבאת מומחים לארץ לסידרה
של השתלמויות, היו מגיעים לתוצאות
נהדרות. לכן חייבים לנתב את הכספים
לכיוון זה.״
לדעתם של הורים רבים, הכסף צריך
להינתן להגברת כוח האדם, שהוא בסדר
עדיפות ראשוני. זאת גם דעתם של רוב
נציגי המוסדות. הוועדה קבעה אחרת.
״אני מקווה שקביעת הוועדה היא גמישה,
ולאחר וד 3במאי נדע יותר,״ אומרת
אורית אבנשטיין מאילן ,״ואני מקווה שה ללמוד
י ביצדי להמ שיול בסי־ וועדה, לאחר שתשמע מהם הצרכים של
פול פיסיותראפי באוהד,״ מספר גיורא מנדלו .״את הטיפול בשיטה חדשנית החלו כל מוסד, תדע לאן לכוון את הכספים,
נורית מאנה ן
בארץ, ובתום שנה היא תיפסק מחוסר תקציב. לכן חייבים לנתב כספים לכיוון הזה. אם לא, נילחם״

1׳111 171111־111* 17

נוסף על שמונת נציגי ה״אירגונים״,
נבחרו לוועד שיבער• אישים בלתי־תלויים.
גם בהרכב זה חל שינוי בעל משמעות
רבה. במקומו של ראש עיריית אל־בירה,
בעל המגמה הקיצונית, נבחר כנציג השטחים
הכבושים הנא נאצר, נשיא אוניברסיטת
ביר־זית, שהיה ידוע כאחד האישים
הנבונים והמתונים בגדה המערבית.
הוא גורש בשעתו •על־ידי משה דיין,
ביגלל השמעת דיעותיו הפוליטיות המתונות.
נציג
בלתי־תלוי אחר: אחמד צדקי
אל־דג׳אני, שנפגש עם אורי אבנרי ברומא
כאשר עמד בראש מישלחת־אש״ף
בוועידה, שבה השתתפה גם מישלחת של
כוחות־השלום הישראליים.
חביב אל־קהווג׳י, איש-עכו הפרו־סורי
הנחשב כקיצוני, לא נכלל.

מעבר לטכסיסים פרלמנטריים
חולפים, יצא אש ״ף ממושב זה של
מועצתו כ שמנהיגותו של ערפ א ת
מחוזקת, וכשהזרם המרכזי, ה מתון,
שולט ככיפה.
לא זה בילבד שלא היתד• ״הקצנה״ ,כפי
שבישרו השופרות הישראליים המתודרכים
— כהצדקה להתערבות בלבנון — אלא
נמשכה המגמה העיקבית לעבר עמדה
מתונה.
אך ברוחו הפשרנית הרגילה, כשהוא
משתדל לשמור על קונסנזוס רחב ככל
האפשר, דאג ערפאת לכך שלא תתקבלנה
החלטות פוליטיות ברורות. למעשה לא
התקבלה במושב עצמו שום החלטה ממשית.
ערפאת השתמש בטכסים פרלמנטרי
ישן, גרם להעברת כל הצעות־ההחלטה
לוועדת־גיסוח, להשגת ניסוח מוסכם.

גי סו תוועיוה
^ א היה ספק כי גיבור־הוועידה היה
• האיש שלא נוכח בסיומה: עיצאם
סרטאווי.

רפי תקנון אש״ף, אין תוקף
לה תפ טרו ת אדא אם כן ח תקכלה
רשמית על־ידי המועצה הלאומית.
הוא זכה כניצחון אישי מרשים
כאשר יו״ר המועצה הלאומית הכריז
מעל הדוכן כי ה תפ טרו תו לא
התקבלה.
לפיכך נשאר, רשמית, חבר המועצה.
לעומת זאת, הוא לא חזר בו בינתיים מהתפטרותו,
מאחר שלא התקבלה החלטה
חד־משמעית המאשרת את הקו שלו.
אם לא נחל עיצאם סרטאווי ניצחון
מכריע במושב זה, רובץ חלק מן האשמה
לכך על מחנה־השלום הישראלי. אחרי
שנים של מגעים, לא יכול היד• סרטאווי
להצביע על גידול משמעותי של מחנה־השלום
הישראלי. להיפך, זה עתה היתד.
לפעילי שלום עכשיו, חסידי דימערך, עזות-
המצח להדיח חברים משום שנפגשו פעם
עם סרטאווי. איש מן המדיחים לא סיכן
מעולם אף את חוט־השערה שלו למען
השלום — בעוד שסרטאווי סיכן את
חייו פעמים ללא־ספור, מול פני הקנאים
הלאומניים שרצחו את קודמו, סעיד חמאמי.

לאור המציאות שנוצרה בטיק
כו ת המושב, אין ספק שההידברות
תימשך, ומן הסתם תעבור לפסים
ממשיים יותר. אך המושב הוכיח
כי הדרך אינה קלה, וכי כ שני ה עמים
קיימים נוגדנים חזקים —
הן קנאים מקומיים, הן סוכנים המשרתים
א ת האינטרסים של שתי
מעצמות־העל.

הפה
(המשך מעמוד )52
כבול. האחראי על היחידה המובילה אסירים
לא הסכים. וכך השתתפי בהצגה
לכלי־התקשורת כשחקן ראשי. העליון
הוציא החלטה עקרונית שרכטמן אינו
מסוכן ושאין סכנה שיברח ולכן אין לכבלו.
אז הסוהר התרגז ואיים עלי. אחר כך
עזבתי את העניין. לא רציתי לנקום בסוהר.
החלטתי לשכוח מכל העניין.

חוניים. שהיתי בבית־החולים קרוב לעשרה
ימים, ולמדתי רבות על צורת חייהם של
החבלנים. הם ידעו שאני חבר־כנסת, היה
להם עניין לדבר איתי. יש אצלם כמד,
תופעות שאני ממש מקנא בהן, הלוואי
שהאסירים שלנו ילמדו מהם. הם לומדים
מהבוקר עד הערב. מעניין אותם כל נושא,
יושבים שעות ומנתחים כל בעיה. יש
להם בתוך הכלא סולם הירארכייה עם
מפקדים ומישמעת חמורה ביותר, יעשה
אדם תה לכולם.
כל מחבל חדש שמגיע אליהם עובר
עשרה מדורי גיהנום, עד שמוכח שאינו
שתול. הם חשדניים ודקדקניים בצורה
בלתי־רגילה. כל מחבל חדש נמצא בתקופת
מעקב. הם מוציאים פסקי־דין מוות בכלא
עצמו. יש להם בית־מישפט משלהם. כולם
ללא יוצא מהכלל אמרו לי שהם עושים
את מה שהם עושים בהכרה מלאה ומתוך
שליחות. הם גם אמרו לי שברגע שישוחררו
יצטרפו אל אירגוני החבלה, וימשיכו לחבל
במדינת ישראל.

האסירים הביסהונ״ם
מוציאים פסקי־דן מוות
בתוך הכלא

#מהו יחסם של האסירים היהודיים
לאסירים הביטחוניים?

• מדוע הוכנסת לצינוק ז
מצאו אצלי בכיס מאה לירות. מישהו
שתל לי את הכסף.

אני יודע מי, אבל אני לא רוצה להיכנס
לזה. הייתי היחיד מאסירי הצווארון הלבן
שישב בצינוק. אני אפילו לא ידעתי שיש

לי כסף, באו למעיל החורפי שלי, הוציאו
מאה לירות. אמרתי: לא היה לי כסף,
אני לא זקוק לכסף. שלחו אותי ל־24
שעות לצינוק. אמרתי למנהל הכלא :
אני מזהיר אותך, אתה עושה שגיאה
איומה. היה ברור לי שהכוונה היא להראות
לכל האסירים שבכלא שאין איפה ואיפה,
גם את רכטמן מכניסים לצינוק.

• תאר לי את הצינוק?
חדר מטר על שני מטר, סגור וזהו.

0איך הרגשת בצינוק?
נפגעתי, אבל לאט-לאט החלטתי לנצל
את שהותי בצינוק, להרגיש מה זה להיות

לדעתי מצויין. המאסר מאחד את כל
האסירים. כמובן שקיימים ויכוחים אינסופיים,
אבל הטיעון של הביטחוניים הוא :
לפני שהיתר. לכם מדינה גם לכם היתד.
מחתרת, גם אתם רצחתם.

• האם פגשת ככית-הכלא את
עמוס אוריון או את עזר כהן?
את עמוס אוריון לא פגשתי, אבל עזר
כהן ישב איתי יותר מחצי שנה במחנה
גימ״ל. הייתי אתו בידידות רבה, וחששתי
לעתידו. הוא סיפר לי את הסיפור של
אוריון, אמר לי שהם ידידים טובים ושיום
אחד ייפגשו.

לא ידעתי באיזה קו ינקוט כשישתחרר.
הוא אמר לי שהוא רוצה לעזוב את הארץ,
יעצתי לו לעזוב לכמה שנים, שהמישטרה
תרד מעליו, ושלא ישייכו אותו לכל פשע
שיתבצע כאן. הוא היה עלם יפה, שקט,
אדיב, עדין וזהיר מאוד. הוא נזהר במיוחד
עם הנהלת הכלא, שלא יאשימו אותו שהוא
מנסה להשליט סדר, שלא יתקל עם
ההנהלה.

• איך הגיבו האסירים כשהתגלו
גופותיהם שד אוריון וכהן?
כל מה שקורה בעולם הפשע זוכה מיד
לניתוח והערכה מצד כל אחד מהאסירים.
הם נעשים עורכי־הדין הטובים ביותר,
לומדים משגיאות, מנתחים, לומדים טכניקה.
כך גם עם פרשת הרצח הכפול, היו
דיערכות־מצב וניתוחים, דנו בזה רבות.

• מהי המעורבות הפוליטית של
האסירים, איזו מפלגה זוכה לאהדה
הרכה כיותר?
לדעתי בית־הסוהר הוא חתך של האוכלוסייה.

#כבתי־
הסוהר קיימות תופעות
שד מישכב זכר ומעשי סדום. האס
נתקלת בהן?
התופעה הזו קיימת בבתי־סוהר סגורים.
במעשיהו, אם היתה קיימת, היא היתה
נעשית באופן דיסקרטי מאוד. לא שמעתי
על מיקרים של אינוס או ניצול.

• בוא נדבר על הפרשה שבגללה
ישבת 28 חודשים בכית־

מבית־הסוהר, הוא התנפל עלי ובכה. חמישה
אנשים ראו את זה — ארבעה ידידים
שלי ויריב פוליטי אחד. אמרתי לגיבור:
אין לי אליך טענות, אבל אני רוצה לדעת
רק דבר אחד: למה שיקרת שנתת לי 70
אלף לירות? ואת יודעת מה ענה לין
תבין, הוא אמר, לא היתר. לי ברירה, אני
מבקש ממך סליחה.

• אם כך, דמה איגך מוציא
את צידקתך לאור?
אני רוצה לשכוח מכל העניין. כשלגבור
יהיה נוח, הוא יעשה את הצעד. תראי,
זו היתד. פשלה, כל העניין היה פשלה.
אבל עכשיו יש פסק־דין של בית־המישפט,
שילמתי מחיר, יבוא יום וגיבור יגיד את
האמת.

#תבקש סישפט חוזר?
לעולם לא, מבחינתי הפרשה נסתיימה.
אני רק מקווה שתושבי רחובות יסלחו לי.

#שמעתי שראש
בות, יחזקאל הו־מלך,
פופולריות שלך, ושלא
מהביקור שלך כעיריה
יכך?
סכי־נ
--שנערך

עירית־רחו•
הושיט מההיה
מרוצה
ומהפסטיכל

אין לו סיבה לפחוד. אמרתי לו באופן
אישי: אני לא מתכוון לחזור לעיריה או
לפוליטיקה, אני מתכוון להקדיש את זמני
לפעילות וולנטרית למען הקהילה לשיקום
האסיר ולמלחמה בתאונות־דרכים. אמרו
לי שהוא לא ישן בלילות, הרגעתי אותו
ואמרתי לו, שלא יתכן שאני לא אבוא
לבקר את העובדים במיפעל שעבדתי בו.
אם הייתי עובד בתנובה, הייתי בא לתנובה,

• איך יצרת איתו קשר?
התחבר עם עזר כהן בחור צעיר, שנאשם
באונס. אני לא יודע אם את זוכרת את
המיקרה, זה היה אנס יוצא־דופן, אלי קובו
שמו. באמת בחור שקט, עדין, טוב-לב.
אמרו לי שעזר כהן הוא מראשי הפשע,
וחששתי שבעצם הידידות עם קובו תגרום
להידרדרותו, והוא בסך הכל בחור טוב,

רכטמן ביום השיחרור עם בתו סיגל
״אותי מעניינים רק אזרחי רחובות״

הסוהר. האם אתה עדיין טוען ש־אתה
חף מפשע?

ציור שצייר רבטמן בכלא
יבול 25 החודשים

אני כתבתי לשופט שטיינברג, ששפט
אותי ולתובעת, שרה סירוטה, ולתת־ניצב
זיגל, שאין לי שום טינה לאיש מהם, כל
אחד מילא את חובתו. אני מעביר קו על
מה שהיה. כשהייתי בכלא התכתבתי עם
שלושתם. הם כתבו לי שהם מקווים שאעבור
בקלות את התקופה. אני לא רוצה
להתייחם למישפט. יגיע יום שעד־המדינה,
גיבור, ביוזמתו הוא, יבוא ויאמר לפני
בית־המישפט ששיקר.

• למה לדעתך שיקר?
בצינוק, אם כבר אז כבר להיות אסיר שאחרי שיירצה את עונשו, יחזור לחיים
לכל דבר.
נורמליים ולא יהיה עבריין. אמרתי לקובו :
את יודעת, הולכים מקצה אחד של מדוע לך להתחבר עם עבריין מועד ככהן.
הצינוק לקצהו השני, צועקים לאסירים זה נודע לעזר כהן, והוא ביקש לשוחח
היושבים בצינוקים האחרים, נכנסתי ל איתי.
עניין והייתי מדבר עם האסירים בצעקות,
הוא הסביר לי שהוא פוגש את קובו
בקללות. דווקא מצא־חן בעיני. בחודשים לטובתו של הבחור. קובו, אמר לי כהן,
האחרונים לשהותי בכלא רציתי לבקש הוא נאיבי, תמים, אני שומר עליו. אין
העברה לכלא רמלה לחודשיים, כדי לראות לי כוונות לגרום להידרדרותו. וכך התיימה
זה לחיות בכלא סגור ונוקשה יותר, דדנו והטינה בינינו !נפלה.
כדי שאוכל להשלים אחר כך פרקים
דיברתי אתו הרבה, הוא סיפר לי על
בספר שלי.
עולם הפשע ועל פרשת עמוס אוריון.
שאלתי אותו: האמנם אוריון חף מפשע?
* חלית בכלא?
והוא אמר לי אלו הם סודות עליהם לא
כן, קיבלתי סוכרת, כנראה ממתחים. מדברים, אבל אתה עוד תשמע על הפרשה.
וזבלתי מדיכאון ומכאבי ראש נוראיים. ככה זה היה כשדיברתי עם לווייתני הפשע,
אמא שלי לבד בבית, בשלבי עיוורון, אני יש להם סיגנון מיוחד שכזה, כשאתה
מאוד קשור אליה, כל זה השפיע עלי שואל שאלה מיותרת, הם חותכים עניין,
קשה. אושפזתי פעמיים בלחץ־דם גבוה לא מדברים. כאילו חוששים שאם אני
מאוד, עבר את ה־ ,200 וכאבי ראש מח חוקר, סימן שיש לי מטרה.
רידים.
את אוריון לא פגשתי מעולם, אבל
אושפזתי בבית־החולים של כלא רמלה, כשעזר כהן השתחרר הוא עבר בין הבישם
כתבתי את הפרק על האסירים הביט -תנים, לחץ ידיים ונפרד ממני בחיבה.

3170

לפי דעתי היה נתון בבעיות עם מם־

אבל מה לעשות, אני עבדתי בעיריה.
האמת היא שנמנעתי מלבקר בלישכה,
אבל מה אני יכול לעשות, דחפו אותי לשם.

#מתי התחלת לעסוק באמנות?
הייתי אחראי על חדר־התחביב. ביקשתי
מאסיר שילמד אותי ציור. מההתחלה היה
ברור לי שיש לעבודה שלי מטרה. החלטתי
שכשאשתחרר אערוך תערוכה ואמכור את
הציורים, ואת הכסף אקדיש לשיקום האסיר.
כל הכסף יושקע במילגות ובשיקום
אסירים. אני רוצה לאמר לך בהן צדק,
שכל־כך התלהבתי לרעיון, שבתוך ליבי
אמרתי, שלא איכפת לי לשבת עוד חודש
ולגמור עוד אוניה.

• האם מצפים ב״מעשיהו״ לבו אם
של אסירי צווארון לבן שמישפי
טיהם מתנהלים כימים אלה?

עזר כהן סיפר וי
על עולם הפשע
ועל עמוס )הריון
הכנסה ומם-ערך-מוסף, בעיות שהחזיקו
אותו בגרון. כל בן־אדם אחר היה עושה
כל דבר, על־מנת להציל את עורו. הוא
היה מסובך בסכומים בלתי־רגילים, אמרו
לו: תעיד נגד רכטמן ונוציא אותך מהחובות.
פגשתי
אותו, במיקרה, בחופשה שלי

את מתכוונת לפלאטו ולאבו־חצירא?
כשהייתי בכלא שאלו אותי, אם הייתי
רוצה שיבואו, בשביל להעלות את הרמה.
אמרתי: בפירוש לא. אני יודע מה שה-
מישפחה שלי עברה.

• והאסירים האחרים.
שתדעי לך דבר אחד, בכלא אין דבר
כזה צרת רבים חצי נחמה. אסירים לא
אוהבים שאסיר חדש מצטרף אליהם.

#״אתה
מאסרך?

מצטער על

תקופת

באופן אישי מאסר הוא לא נורא למי
שהוא גבר. אבל האכזבה שגרמתי בעצם
מאסרי לאלפי תושבים שהעריצו אותי,
חבל היה לי שנפגעו. לא איכפת לי מה
חושבים עלי כל אזרחי המדינה, אותי
מעניין רק אזרחי רחובות. האכזבה שגרמתי
להם היא האיומה והכואבת ביותר.

סותטו
העיר הציורית

לן אפרי
האי הקסו ם

כל מה שאיחלת לעצמך לקיץ ־ מתגשם עכשיו בתוכנית הנופש החדשה של
״אליטליה״ ,החל ב 1-באפריל .1981
טי ס ה ישירה לרומא ולינה בנאפולי. למחרת, לפי בחירתך ־ לקאפרי או
לסורנטו. שבוע שלם של מנוחה משולבת בטיולים, של ארוח אי טל קי חם, של
הנאה בלי גבול.
סורנטו החל מ$580-
מאפרי החל מ$577-

המחיר כולל טי ס ה תל־אביב־רומא־תל־אביב, העברה מנמל התעופה ברומא
ל מ קו מו ת הנופש וחזרה, איכ סון במלון לפי בחירה 8 ,לילות 2 .ארוחו ת
ביום, מע״מ והרבה הנאה.
אפשרות שהיה נוספת ברומא ־ לפני או אחרי החופשה.

לאיטליה. עם מי, אם לא עם ״אליטליה״.

/1 1 1 £ 3 1 1 3
1£ 51<7־^ 10[\/1£ 11\ 17־1

הזמנות ומידע נוסף בכל משרדי אליטליה.
תל־אביב: רחוב הירקון , 104
טלפון .244141-6:
ירושלים: רחוב הלל ,23 טלפון .228653:

הזמנות ומידע נוסף לטיולים בדרום איטליה בכל סניפי קופל נסיעות.
משרד ראשי: רח׳פרישמן,14ת״א,טל.03-246121.

ה עו ל ם הז ה 2277

קולנוע
סרטים
דם, דם. ד ם
השור הזועם הוא אחד הסרטים האלימים
ביותר של השנים האחרונות, ולא רק
משום שהוא עוסק באיגרוף, סרטים רבים
קדמו לו בנושא זה, והיו בהם סצינות
רבות של קרבות בזירה. ברבים מהם נטה
היחס שבין הזמן שהוקדש להתגוששות
עצמה לבין.הזמן שהוקדש לשאר חלקי
הסרט, בצורה ברורה לטובת ״הספורט
האצילי״ .כדברי הבמאי מארטין סקורסזה:
״מתיד 120 הדקות של השור הזועם רק
15 דקות מוקדשות לקרבות עצמם.״
אלא שמהלומות האגרופים בזירה, תהיי נה
חזקות כאשד תהיינה, אינן אלא חלק
קטן ומישני מן האלימות השוררת בסרט.
נוכח הקהל הזועק, התובע דם ויזע, מובנת
האלימות כמעט מאליה. אלא שבסרטו
החדש של סקורסזה קשה למצוא אפילו
רגע אחד שבו אין האלימות מושלת בכיפה.
אין רגע של רגיעה, של תוגה, של מחעד
בה או של מנוחה. כמי שאחוז באובססיה
של אלימות, אין סקורסזה מרפה מדמויר
תיו, מפתיחת הסרט ועד סיומו, בונה עולם
שבו אין דרך אחרת לתיקשורת בין אדם

השחקן רו בו ט דה־נירו בתפקיד לה־מוטה

ה מ תנ קז ג׳ק לה־ מוטה בנעוריו

״באותם ימים הייתי באמת נבל״

רוברט דה־ נירו כ״שוד הזועם״
״מתאגרף הייתי״

דה־נירו בתפקיד לה־מוטה באחד הקרבו ת ב״שור הזועם״
התפרצות של בהמיות

דה־ נירו וקתי מוריאטי
פצצה טעונה
לחברו מלבד האגרוף השלוף, האיום בהתנקשות
והסטירה המצלצלת.
מישחק מכור .״האיש הזה חי ומתנהג
על רמה כמעט חייתית, ומשום כך
הוא חייב להיות מודע לדברים מסויימים
שאנחנו, הסוחבים על גבנו מיטען מוגזם
של אינטלקטואליות ושל רגשנות, איננו
מבחינים בהם.״ כך מסביר סקורסזה את
העניין שעוררה בו הדמות הראשית בסרט,
ג׳ק לה־מוטה. העלילה מבוססת על
עלילות המתאגרף המפורסם והידוע לשמי

צה (ראה אנשים בעולם, עמ׳ ,)24—23ש החל
דרכו בביבי השופכין של הברונקס,
ישב בכלא בעוון התנקשות בחייו של
מהמר מקומי, התגלגל במשך שנים מקרב־זוטא
אחד למשנהו ולא הצליח לזכות
בתואר העולמי, משום שסירב לשלם ל מאפיה.
ולבסוף זכה בתואר העולמי הנכסף,
אחרי שהסכים בכל זאת למכור קרב
אחד למהמרי העולם התחתון. שחצן, רברבן,
עקשן, קנאי עד כדי חולניות, בעל
כושר סבל בלתי רגיל (הוא גאה עד עצם
היום הזה על שמעודו לא הופל לקרשי
הזירה) .הקהל נהר כדי לראותו מובס.
אחרי שבעה חודשים הוא איבד את כתרו
לשוגר ריי רובינסון, אחד המתאגרפים
האגדיים של שנות הארבעים והחמישים,
יריבו של לה־מוטה ומי שהכריעו בחמישה
מתוך ששת הקרבות שניהלו השניים.

״כשראיתי את הסרט הגמור, התרגזתי
תחילה,״ מודה לה־מוטה, שנשכר על־ידי
סקורסזה להיות יועץ מייוחד בזמן ההסרטה
ומדריכו של רוברט דה־נירו בכל
הקשור לתורת האיגרוף ולכללי ההתנהגות
בסרט .״אני מוצג בו כנבל. אבל
במחשבה שניה, זה היה כך. הייתי באמת
נבל. היום כבר איני כזה, אבל אז זד. היה

התפרקות מוחלטת. מה שחמור
הרבה יותר מן הנבלות, לגבי הדמות של
לה־מוטה בסרט, הרי זה סירובו של התסריט
ושל הבמאי להיכנס לתוך איזשהו
ניתוח פסיכולוגי, שיסביר מדוע לה־מוטה
הוא כזה, ויצדיק את התנהגותו בצורה
זו או אחרת. סקורסזה נוטל את החומר
הגולמי, שמצא באוטוביוגרפיה של לה־מוטה,
שיצאה־לאור לפני יותר מעשר

שנים, והופך אותו לכרוניקה קפדנית של
חיי אדם, שאין לו שום דרך אחרת לבטא
את עצמו, חוץ מן האלימות. הזירה, כך
נדמה, היא עבורו המקום שבו הוא מר גיש
חופשי ביותר, ולו רק משום שמה־לומת
אגרוף שם היא לא רק חוקית, אלא
אפילו מומלצת, ואין שום צורך בשליטה־עצמית.
ואכן, סקורסזה מדגיש את ההת פרקות
המוחלטת של לה־מוטה בזירה,
את הפתיחות המוחלטת שבה הוא מחלק
מהלומות ומקבל מהלומות, ונדמה כאילו
הוא נהנה משני הדברים באותה המידה.
סקורסזה עוקב אחרי לה־מוטה מאז ש היה
בן ,19 בחדר מעופש בברונקס, עד
לזכייתו בתואר העולמי, ההצלחה, הווי-
לות, ומכוניות־הפאר, וממשיך לרדוף
אותו אחרי פרישתו — כשהוא כבר בעל
מיסבאה כרסתן בפלורידה, מספר בדיחות
ה עו ל ם

הז ה 2277

ללקוחותיו, ונאסר כאשר יצאנית קטינה
נלכדת ליד הבאר שלו, ועד לשובו מן
הכלא, בדרכו הצולעת וספוגת האלכוהול,

אל עולם הבידור.
הסרט מוגש כיומן, כאשר דמויות מופיעות
ונעלמות בו, כפי שטיבעי כי ייעלמו
כאשר מדובר ביומן של אדם, הרואה
את כל העולם כפונקציה של עצמו, קופץ
מתקופה לתקופה, לעיתים בשרירותיות
רבה, מצביע על נקודות בולטות בהיסטוריה
של האיש, ועוסק פחות במיבנה
עלילה רציף.
!החיה הנוהמת. זהו כנראה חלק מן
המאמץ של סקורסזה לשמור על ניכור
מסויים של הקהל לכל אורד הסרט. הסרט
מצולם בשחור־לבן — כמו אותם קיטעי
יומנים שנהגו להציג בקולנוע על קר־בות־איגרוף
— כאשר סקורסזה הנער
היה דבוק למושב שלו, מדי יום, ובלע
בצמא את הצללים הנעים על המסך
(״מארטין אוכל סרטים לארוחת בוקר, צדד
ריים וערב,״ אומר עליו ידידו, מייקל
פאואל).
אבל, שלא כבקטעי היומנים, סקורסזה
והצלם שלו נזהרו היטב שלא לעשות רושם
ריאליסטי. התאורה, המזכירה סרטים
אקספרסיוניסטיים, העשן האביר, המיתמר
ללא־הרף, התפאורה הפשוטה לכאורה
והמסוגננת עד לפרט האחרון, כדי
שתתאים לאופי של הדמויות, אולמות-
האיגרוף הענקיים והחשוכים, שבהם חות כות
אלומות־אור מן התקרה, שאינן מספיקות
אלא כדי ליצור רושם של מאסה
רוגשת, נוהמת, צורחת ומשתוללת, נראים
כמו גהינום, המכיל בתוכו את כל תאוות
החיה המשתוללת, שמסתתרים בתוך המין
האנושי.
פם־הקול מגזים את האפקטים בכוונת
תחילה, מערבב מוסיקה אופראית עם ג׳אז.
הכל מטופל ומתוכנן כך, שהסרט אמנם
מספר את חיי לה־מוטה, אבל בסופו של
דבר הוא מעין מחקר של החייתיות בהתגלמותה.
מי שזוכר את התפרצויות האלימות
הקיצוניות ברחובות אלימים, את
ההשתוללות של הארווי קייטל באלים לא
גרה כאן יותר, את נהג מונית, מודע כבר
לעניין המיוחד שיש לסקורסזה בנושא.
האלימות היא אחד המרכיבים העיקריים
בכל סרטיו של סקורסזה, אבל הפעם היא
תופסת את מרכז הבמה, ואינה מניחה
לשום דבר אחר להסיח את הדעת ממנה.
פרם אוסקר. מן הדין, במקרה זה,
להזכיר את התרומה של רוברט דה־נירו,
שלא בכדי זכה בפרס אוסקר עבור תפקיד
זה. דה־נירו הוא זה שגילה את אוזנו של
סקורסזה לנושא, אחרי שקיבל את האו טוביוגרפיה
של לח־מוטה לעיון, לפני
כשבע שנים, כאשר צילם את הסנדק,
פרק ב׳ באיטליה. מזה ארבע שנים מפתחים
השחקן והבמאי את הנושא, נוטלים
עיבוד ראשון, שאינו מספק אותם, ומע בירים
אות לתסריטאי שני (פול שראדר,
מחבר נהג מונית) ,ואחרי שהשני מסיים
את העבודה, מתבודדים ומתקנים גם את
עבודתו. על בימת הצילומים נדמה היה
כאילו הם מחלקים ביניהם סוד, שאינו
ידוע לאף אחד אחר זולתם.
דה־נירו, שחקן שנראה תמיד כמו פצצה
טעונה, שכל הסובבים אותה חיים באימה
שמא תתפוצץ בזה הרגע, לא מיצה את
נתוניו אף פעם, בעבר, ביסודיות רבה כל־כך.
כדי לגלם את לדדמוטה המזדקן וה־מפוטם,
בילה דה־נירו שלושה שבועות
בדרום צרפת ובאיטליה, זלל כמטורף, והעלה
קרוב ל־ 30 קילו על גופו, שאותם
הוריד מיד עם סיום הסרט. הזדהותו עם
התפקיד היא כל כך מוחלטת, שאפשר על
נקלה להבין לרוחם של אלה הפוחדים
לגשת אליו ברחוב, או לסירוגין, לחשדם
של שוטרי־גבול איטלקיים, אשר ניסו
לעצור אותו לאחרונה, כאשר ביקר שם,
בחשד שהוא טירוריסט.
מחוץ לסרט, כאשר מנסים להבין את
הדמות של ג׳ק לה־מוטה, אפשר לספק
לה הסברים .״גדלתי בבית שבו הוסבר
לי ששום דבר אינו מגיע לי״ ,הוא מספר,
כשהוא נזכר באביו האלים ובאווירת העוני
הקודר שבבית ההורים. משום כך
הוא אינו יכול להאמין כל חייו במה ש היה
בידיו, ונדמה היה לו שהוא חייב
להעניש את עצמו על כל מה שהוא קיבל,
משום שבסופו של דבר הוא נהנה מדברים
לא לו. זאת הסיבה שהוא הרס בשיטתיות
כל חלקה טובה בחייו, שראה
בפולחן ספיגת המהלומות חשיבות גדולה
לא פחות מזו של הענקת מהלומות.
זהו נער הרחוב, שרוצה בכל מחיר לה יות
בראש, הדרך היחידה שבה הוא יודע
להגיע לראש היא בעזרת אגרופיו, וכאשר
ה עו ל ם הז ה 2277

עע>>ם
גדולות
לא לשידור (הוד, תל־אביב,
ישראל) — שדרן בתחנת רדיו
צבאית נוטש את אשתו הראשונה,
חי עם אשה שנייה, מפלרטט עם שלישית ומנסה לפתור
את בעיותיו הפיננסיות על־ידי הפקת תקליט לזמר־נשמה
מזרחי. על הנייר זה נשמע קצת כמו ״עיניים גדולות״ של
אורי זוהר. סרט על אדם שרוצה הכל — נשים, קאריירה
והצלחה כלכלית — אבל מסרב לשלם את תמורתן.
בסרט של יעוד לבנון זה נראה קצת אחרת. ראשית,
גדליה בסר (שהוא שותף לכתיבת התסריט) ,חסר את
הנתונים הטבעיים הדרושים למי שרוצה לגלם דמות של
גבר שכל הנשים מוקסמות למראהו. שנית, קשה להבחין
במהלך הסרט בגישה המיקצועית של הדמות הזו, או
באהבתו לעבודתו, דווקא זמר־נשמה מזרחי ז שאלה
ללא מענה, שכן קשה להבחין בהבנה מוסיקלית כלשהי
מצידו של איש זה.
ושלישית — לגבי סרט המתרחש רובו ככולו סביב
תחנת־שידור צבאית, עצם הפעולה של התחנה היא
בבחינת מסתורין. כל מיני הערות״ביניים על תסכיתים
שמפיקים או על צילומים של האולפן לא יעזרו לצופה
שאינו קרוב לנושא, להבין מה בדיוק עושים בתחנה.

עי רי ת שלג ועמי ויינברג: מיסתו רי התחנה
השימוש שעושה גיבור הסרט בשידורי־התחנה כדי
לקדם את הזמר שלו רומז, כמובן, על שחיתות רדיופונית,
אבל איך זה עובד באמת, לא רואים בסרט. ואילו הצנזורה
מלמעלה המוטלת על השידורים היא נטולת עוקץ
במידה רבה, מכיוון שמפקד התחנה מוצג כאידיוט מושלם.
תזזבולות בחלל
מס ע בין כוכבים (חן, תל-
אביב, ארצות־הברית) — באיחור
של תריסר שנים הפכה סידרת
הטלוויזיה המפורסמת לסרט קולנוע. הוסיפו לה דמויות,
ובמיבצע טכנולוגי אדיר הפכו את התפאורות הצנועות
למערכת מסבכת של אביזרים. כמו כן השתמשו בכל
שיכלולי הטכניקה המודרנית כדי לשלב את מה שבנו
על בימת צילומים עם מה שתיכננו במעבדות ועם מה
שהשיגו בעזרת אפקטים מיוחדים. כל זה כדי ליצור את
אווירת המאה ה־ 23 בחלל.
התוצאה היא, ללא ספק, מרשימה מבחינה חזותית.
וזוהי, אולי, הבעייה הגדולה של הסרט כולו. המאמץ
הטכני היה כה גדול, עד שנדמה כאילו הבמאי רוברט
וייז החליט להקדיש את עיקר זמנו לטיולים בתוך התפאורות,
סביב התפאורות ומבעד לתפאורות. בעשותו כן
הציג לראווה את כל מעלותיהם של דאגלס טראמבול
וג׳ון דיקסטרא, שני המומחים הגדולים ביותר היום
לאפקטים מיוחדים בחלל. הם שחתמו, בין היתר, על
האפקטים של סרטים כמו ״אודיסיאה בחלל״ ו״מילחמת
הכוכבים״ .העלילה, לעומת זאת, דלה ביותר.
המכורים לסידרה — וכאלה יש למכביר — ישמחו

קבר עתיק ב״מדמיה״
יוצא דופן
הוא מגיע לשם, הוא מתייסר על שכל זד,
בעצם אינו מגיע לו.
בסרט עצמו קשה למצוא סיבה כלשהי
לחבב את האיש, להתקרב אליו, להבין
לרוחו. הוא תימצות של תכונה אנושית,
השוכנת אולי בכל. אחד מאיתנו, אבל רק
מעטים מוכנים להודות בקיומה, או בכלל
לבחון את צפונותיה.

>1צרים ו?*־תג 8ח
סרטים מצריים על בדי ישראל אינם

גי ב ו רי אנטרפרייז: הנחות

פסבדו

מ ד עיו ת

לפגוש בסרט את כל מכריהם. תוספות כמו פרסיס קאמ-
בטה, ההודית היפהפיה שראשה מגולח, לא יעוררו
התנגדות•
בסולם סרטי המדע הבדיוני סירטו של רוברט וייז
אינו ניצב על שלב גבוה במיוחד.

מהווים חידוש. במשך שנים קנו אותם
מכל מיני סוכנים בעולם, הבריחו אותם
מעבר לגבולות, והציגו אותם לפני קהל
אשר אינו מתעניין כלל בפליני, ברגמן ו־בוניואל.
היו אלה מלודראמות מן הסוג
שמיוצר במצרים על סרט נע, ורובן דומות
זו לזו כטיפות מים.
לכן צייר לציין בהבלטה את יוזמת
מוסיאון תל־אביב, אשר הביא — הפעם
ממצרים וברשות מלאה — את אחד הסרטים
החשובים ביותר שנעשו שם, סרט
אשר יבואני הקולנוע המצרים הרגילים
ודאי לא טרחו עד עכשיו להביא, למרות
שהוא נעשה לפני תריסר שנים. הכוונה
היא למומיה של שאדי עבד־אלסלאם,
במאי המעיד על עצמו ש״אינו מסוגל
לעשות סרטים כל שנה״( ,זה יוצא דופן
במציאות המצרית) ,ומסביר שהוא זקוק
לזמן להרהר בדברים, משום ש״איני נמנה
על המגיבים ספוטנאנית בחיים״.
סרטיו הושוו על־ידי מבקרים לאלה של
היווני, אנגלוסולוס ושל ההונגרי, מיקלוש
יאנקוס, בכך שהוא משתמש באירועים
היסטוריים אותנטיים, משחזר אותם בצורה
מאוד מסוגננת על המסך, ומסיק
מתור מה שקרה פעם מסקנות שנוגעות
בעצם למה שקורה בימינו .״האקטואליה
אינה מדברת אלי״ ,נוהג עבד־אל-סלאם
לומר כדי להסביר את גישתו, והמומיה
הוא אולי הדוגמה המוצלחת ביותר לגישה
המאפיינת אותו.
העלילה מתרחשת בסוף המאה הקודמת,
בתקופה שקדמה במיקצת לכיבוש

הבריטי, ובה היה מדד איכרים בהנהגתו
של קצין בשם אחמד ערבי, אשר סימן
את השאיפה לחידוש הרוח המצרית העצמאית.
באותה
תקופה גילתה הרשות לשמירת
עתיקות, שאוצרות מקבר מצרי עתיק נמכרים
בשוק־השחור. עד מהרה מסתבר
שהמקור הוא קבר נסתר, שהדרך אליו
ידועה רק לבני שבט מסויים, השומרים
בקנאות על הסוד, והמשתמשים באוצרות
הקבר כדי להשלים את הכנסותיהם הדלות.
כאשר
הולך ראש השבט הישיש לעולמו,
יורש בנו את הסוד הכמוס, וזה,
מזועזע משוד הקברים, מגלה את הסוד
לארכיאולוגים, ומציל את האוצרות. בכך
הוא הופך לאוייב השבט כולו, אשר אינו
יכול לסלוח לו על בגידתו.
למרות שמדובר באירוע היסטורי אמי תי,
הסרט מדבר למעשה על מערכת ה יחסים
שבין המורשת העתיקה של תרבות
הפרעונים ובין מצרים המודרנית, על ה עימות
שבין רשות מוסמכת ומסורת עתיקה,
ועל המשמעות של חרבות חדשה
וקשריה עם הישנה.
כדאי לציין עוד פרט אחד בקשר לשארי
עבד־אל־סלאם. בשנת 1973 צילם סרט
תעודי, ובו ראיונות עם חייל-ם מצריים
בחזית, סרט שנמנע מכל נקיטה של עמ דות
פוליטיות, ושמדבר רק על בני־אדם
במילחמה. אולי כדאי להציע למוסיאון
תל-אביב שסרט זה, צבאות השנזש, יהיה
המוזמן הבא ברשימתם להקרנה בישראל.

המירדף הדרמתי אסרי הזונה בעיר העתיקה של גאליפולי ״ בנו של
איש לח״ ,שנעלם נמצא בטלוויזיה ־ גירסתו של רומזכיר הראשי. ,
גיון שאו, על פיצוץ מלון ״המלר דויד״ ,שלא נכללה בסי דדה ־
וייצמן בכה מרוב הערצה למפוצציס ־ מאחרי הקלעים של הסידרה

הפרק ה־ 16 של עמוד האש, שכותרתו
היא המאבק 1946—1947 נפתח בשיא
פעולותיה של ״תנועת המרי העברי״ ,ה נערכת
ב״ליל הגשרים״ .כתגובה עוצרים
שילטונות הצבא הבריטי ב״שבת השחורה״
את רוב מנהיגי היישוב העברי בארץ,
ורבים מלוחמי הפלמ״ח.
בציבור מתפתח ויכוח בין מתונים ל בין
אקטיביסטים, על דרכי־המאבק, כאשר
האסון הכבד, המתרחש בעת פיצוץ מלון
המלך דויד, גורם לפירוק תנועת המרי
העברי.
מחתרות אצ״ל ולח״י שבות לפעול ב-
מיסגרות עצמאיות, בלא קבלת מרותה
של ההסתדרות הציונית. הפיגועים הבל-
תי־פוסקים של מחתרות אלה בצמתי שיל-
טון־המנדט מערערים אותו.
באותו זמן מתרכז הפלמ״ח בפעולות
של התיישבות והעפלה. המילחמה בספי-

נוודהמעפילים מצליחה לעורר נגד בריט־ניד
את דעת-הקהל העולמית__ .
בשלב״זה גובר הלחץ האמריקאי להתיר
את כניסתם של היהודים העקורים מאירופה
לארץ-ישראל. כל הגורמים האלה
מחישים את החלטתה של בריטניה להעביר
את הטיפול בשאלת ארץ־ישראל להכרעת
אירגון־האומות-המאוחדות.

קולו של הקריין השתנה הפתיח של הפרק המאבק הוא תצלום-
קולנוע משוחזר. זהו קטע הממחיש את

״ליל הגשרים״ ,בסירטו של יוסף מילוא
הוא ׳הלך בשדות. זהו אחד מקטעי־השיח־זור
המעטים בסידרה, ומיד אחריו באים
קטעים מתוך יומני-קולנוע שהוקרנו בלונדון,
זמן קצר אחרי פיצוץ הגשרים.
על הגורמים ל״ליל הגשרים״ ,ולסידרה
של פעולות תוקפניות של תנועת המרי
העברי, כתוב בתסריט עמוד האש :״הודעתו
של ארנסט בווין, שר-החוץ של בריטניה,
כי לא יוכל להעלות ארצה 100 אלף
פליטים, כפי שהמליצה הוועדה ...הביא
את תנועת המרי להחלטה, כי המשך ההסגר
על שערי הארץ יעלה גם הוא לאנגלים
ביוקר ...חמישה ימים אחר הודעת
בווין, ב־ 17 ביוני, פוצץ הפלמ״ח 10 גשרים
איסטרטגיים — ביניהם גשר אלנבי
— וכך נותקה הארץ בן־לילה מן הארצות
השכנות. למחרת תקפה יחידה של לח״י
את בתי־המלאכה של הרכבת בעמק זבולון...״
השילטון
הבריטי ניצב לפני מכבש של
לחץ, וזהו ״המאבק״ ככותרת הפרק הזה
— לחץ שעליו מעיר עורך־הסידרה, יגאל
לוסין :״ישנם כאן שלושה אפיקים. האחד
הוא אפיק של פעולות המחתרת, יבין אם
במיסגרת תנועת המרי של כל המחתרות,
ובין אם במיסגרת עצמאית ומאבק למען
העליה. השני הוא המאבק הפוליטי. לאלה
מצטרף הלחץ האמריקאי והניסיונות של
הדיפלומטיה הציונית להגיע למטרות
שלה.
״החומר החזותי שמצאנו על ההעפלה
והמחתרות היה עצום. אני לא חושב ש השתמשנו
בכולו. למשל, בנושא ההעפלה
מצאנו קרוב ל־ 80 כתבוודיומן, אם כי רוב
הכתבות צולמו בנמל חיפה. רק צוות־צילום
אחד צילם את ההעפלה מתוך ספי-
נת־מעפילים. זה היה הצוות של מאיר לווין
בלא תפחידונו, חומר שבו כבר השתמשנו
בפרק הקודם.
״אבל מהרגע שהבריטים התחילו ללכוד
את ספינות־המעפילים בלב־ים, הם צילמו
את הגעתן לנמל חיפה. היומנים הבריטיים
מאותה תקופה דיווחו על פלסטין בנוסח
של דיווח על מעשה טרור זה או אחר,
ולכידת ספינת-מעפילים כלשהי. הספינות
היו מגיעות בתכיפות, והן היו בבחינת
סיפור שלא ירד מיומני־הקולנוע הבריטיים.
אבל בקריינות של יומנים אלה ניתן
להבחין בשינויי הקול של הקריין הבריטי.
כאשר הוא היה מדבר על הטרור, הוא
דיבר בזעם — וכאשר היה מספר על
ספינודהמעפילים היה קולו מתרכך. והוא

זונה לדצ׳יה בימי ה״כריחה״
פחד גבהים

היה מדבר על הטרגדיה של האנשים האלה,
וכל מה שעבר עליהם עד הלום.״

הנערה שהצילה
את לוגה
מאות אנשים שנתפסו במהלך העוצר
הגדול על-ידי הבריטים בלא תעודה,
השיבו על נסיונות הבריטים לזהותם,
בתשובה אחת ואחידה ״אני יהודי מארץ-
ישראל!״ במשך שנה, מאז תום המיל-
חמה העולמית, ועד אוגוסט ,1946 הבריחה
ההגנה ארצה כ־ 12 אלף מעפילים ש באו
ב־ 19 ספינות. מערכת ההעפלה, לאורך
דרכי אירופה, ומנמלי איטליה לארץ-
ישראל, גדלה והשתכללה.
בעיקבות אחד מנתיבי־ההעפלה יצאה
עורכת הראיונות של הסידרה, נעמי קפ־לנסקי,
והיא שבה ממנו כשבפיה אחד
הסיפורים המופלאים ביותר.
הנ הו:
הייתי אמורה לצאת לאיטליה ולראיין
אנשים שהיו קשורים בבריחה.
הלכתי אל עדה סידני, אלמנתו של אני
צו סידני. קראתי קודם את הספר שלה,
ודרכה קיבלתי שמות של אנשים. היא נת

לי קשת שלמה ורחבה של אנשים שהיו
קשורים בזה, החל בדרגים הממשלתיים
הרשמיים, כמו ג׳וליו אנדריאוטי, שהיה
מאוחר יותר ראש־ממשלה באיטליה. בסוף
המילחמה העולמית הוא היה מזכירו האישי
של דה־גאספרי, מנהיג המיפלגה ד,נוצ־דיחדדימוקרטית.
היו
לי שלושה סוגים של אנשים שרציתי
לראיין. האדם הפשוט — המלחים,
ספנים שעזרו לבריחה. אחר-כך את הקאדר
הצבאי. ידעתי שהצבא וחיל־הים האיטלקיים,
שהוקמו על־ידי האמריקאים בסוף
המילחמה, היו מעורבים יעד למאוד בבריחה.
היה שם האדמירל קאלוסי, שהיה
ראש שירותי־הביון של חיל־הים, איש־אצולה
איטלקי, שנתן הוראות לפקחי הנמלים
ולמישטרת־החופים לעצום עין כאשר
אוניות הבריחה היו מפליגות. הוא היה
גם מעורב בניטרולה של המישטרה האיטלקית.
עדה
סירני נתנה לי כל מיני שמות של
אנשים שכדאי להיפגש עימם לראיין אותם•
שלחתי את הרשימה ליאיר קורן, שליחנו
באיטליה. אבל היו שמתו, והיו שהוא
איתר. אבל פיתאום, יום אחד, שאל אותי
יגאל לוסיו אם אני מכירה את סיפרו של
לובה אליאב הספינה אלואה. הוא מספר
שם על איזו זונה איטלקית, שהחביאה את

אנשי הבריחה. לוסין ביקש שאנסה לאתר
אותו;.
צחקתי עליו, אבל אחר-כך טילפנתי ל־לובה
אליאב, ספק בבדיחה ספק ברצי נות,
ושאלתי אם הוא זוכר אותה. הוא
זכר ששמה היה לוצ׳יה, והוא העיר שה־כתובת
המופיעה בסיפרו היא כתובתה :
רחוב גאריבאלדי בעיר גאליפולי שבתחתית
המגף האיטלקי. לא גאליפולי שבתורכיה.
לקחתי
מלובה את התמונה, שיכפלתי,
הגדלתי ושלחתי כמה עותקים ליאיר קורן.
ביקשתי ממנו שינסה לאתרה. יאיר נסע
לגאליופלי והתחקה על עיקבותיה. עד
מהרה הוא למד שכל בחורה שניה בדרום־
איטליה שמה לוצ׳יה, וכל בחורה שלישית
היא זונה. במישטרה שם צחקו עליו.
כאשר השלמנו את הראיונות האיטלקיים
לעמוד האש, אחרי שעלינו מהחוף המע רבי
דרך מילאנו עד לקאזרה שבגבול
איטליה־אוסטריה וירדנו לרומא — שם
ראיינו את אנדריאוטי — נותרו לנו עוד
יומיים. אז החלטנו לקחת את הסיכון. נסענו
עם כל הצוות, במשך שמונה שעות,
מרומא עד לגאליפולי, והגענו למחרת.
נכנסנו למישטרה• קציו־המישטרה, ש־התעורר
ושראה את יאיר, ידע מיד את
מה שאנחנו מחפשים, ואמר שהוא עוד
לא מצא אותה. אבל הוא החליט לתת לנו
לעזרה בלש, שלדבריו מצליח לאתר אפילו
אנשים שנפלו לתוך ביב של שופכין.
נכנסנו לעיר־העתיקה של גאליפולי,
מקום שדומה במקצת לעכו העתיקה. רחובות
צרים, בתים ישנים, ממש מקום מימי-
הביניים. בראש הלך הבלש, אחריו יאיר
קורן, אחריהם הצלם והמקלים, ובסוף אני.
מצאנו את רחוב גאריבאלדי. המקום
ממש תאם לתיאור שלובה אליאב הביא
בסיפרו• היינו מאוד מאושרים. אז יצאה
אלינו איזו אשד. זקנה. הראינו לה את
התמונה. שאלנו אם היא מכירה. היא אמרה,
לאד אחר־כך יצאה גם אחותה, גם
היא זקנה, וגם היא לא הכירה. שתיהן
היו לבושות בשחורים. אבל המקום נראה
לי כמקום שאין בו תחלופה גדולה של
דיירים, המקום נראה כמקום שאדם נולד
ומת בו, ולכל היותר עובר לפינה השנייה
של הרחוב. היתה לי הרגשה שלוצ׳יה
נמצאת בקירבת מקום.
בינתיים יצאו כל הנשים לחלונות ול־מרפסות,
לשאול מי, מה ואיך. ואף אחד
לא מכיר.
ואז אמר הבלש שכדאי ללכת לחנות־מכולת.
שם תמיד יודעים את הכל• הוא
נכנס ויצא כעבור רגע, ואמר שבעלת-
המכולת מבקשת ש,הסיניורה תיכנס׳ .אז
נכנסתי והצגתי את עצמי ב׳בונז׳ורנו,
איו, טלוויזיוני יזראלינה, ג׳ירוזלימינה...׳
ושאלתי על לוצ׳יה בבליל לשונות של
עברית, ערבית, אנגלית ואיטלקית. היא
הבינה אותי מצויין.
הסברתי לה שהיא עזרה לאיש חשוב
מאוד בירושלים בימי המילחמה׳ ,והאיש
רוצה להודות לה, ללוצ׳יה. אז היא התבוננה
בתמונה, ואמרה שהיא לא מכירה
את לוצ׳יה, אבל אולי השכן מכיר. היא
שלחה את בעלה לשכן. שני הגברים שוחחו
ביניהם עם התמונה בידיהם.
אז אחד מהם אמר, אונה מינוטה /והלך
וחזר עם אשה שמנה, יפה, עם שיער
שחור, עם שדיים ותחת גדולים. משהו
ים*תיכוני. וזאת היתד. לוצ׳יה.
הסתכלתי עליה ואמרתי שיש לה דרי-
שת־שלום מאליאב, והיא מיד אמרה
,אהה, סיניור אמנון!׳ ושתינו התחלנו
לבכות מהתרגשות ונפלנו אחת אל זרועות
האחרת.
היא לקחה אותנו לבית שלה. היא כנראה
עוסקת עדיין באותו מיקצוע, וגם
היה לה שם איזה קליינט, שאותו הציגה
כ,בן-דוד׳ שלה. היא מתגוררת במין חדר-
מרתף גדול, שבמרכזו מיטה ענקית, ועליה
כיסוי של משי ומלמלה. פרחים מפלסטיק,
וישו מסביב על הקיר.
היא שבה וסיפרה לנו אח כל הסיפור
של לובה אליאב. סיפרה כיצד בעלת בית-
זונות אחת הסגירה את כל אלה שהסתתרו
אצלה, ולעומתה, כיצד שהיא, לוצ׳יה,
עשתה את הכל מפני שהארצישראלים
נראו כל-כך מיסכנים. היא גם סיפרה ש־קפיטן
מריו, שהיה חבר שלה, ביקש ממנה
לשמור עליהם, מפני שהם בחורים טובים.
אבל היה דבר מאוד עצוב, כאשר לפתע
היא שאלה מדוע לא שמע מכל
אלה שהצילה במשך כל השנים הללו.
מדוע הם לא כתבו לה? והשאלות שלה
נאמרו בעצבות. ואחרי שצילמנו, לקראת
הסוף, לא ידעתי איך לשלם לה. לשלוח
לה שיק של רשות־השידור, את שכר־המרואיינים
העלוב. אז הלכתי לחנות־מכולת,
קניתי שם 2קילו קפה, בונבוניי־

רמ״א סנה עם א שתו ודויד כן־גוריון גפארים
בעמוד הראשון — תמונה בגודל גלויית־דואר
רה גדולה, שקית גדולה של סוכריות ונקניק
איטלקי גדול, והבאתי לה את זה
כמתנה.
אחר כך דכאשר״חזרתי״לארץ, טילפנתי
ללובה אליאב ואמרתי לו שמצאנו אותה.
הוא השתגע מזה. סיפרתי לו את כל עניין
החיפוש והפגישה, ואמרתי לו שיהיה מאוד
יפה כלפי לוצ׳יה אם ארבעת אלה שהיא
הצילה יזמינו אותה לביקור בארץ, הקדושה
לה כנוצריה. כעבור שבוע טילפן אליאב
וסיפר כי קיבל מאל־על כרטיס טיסה
ללוצ׳יה, והם, הארבעה שנצלו על-ידה,
סיכמו לארח אותה בארץ׳ ולהתחלק באירוח.
הוא שלח לה מיכתב לאיטליה, שבו
הזמין אותה. כעבור זמן הגיעה ממנה תשובה,
שבה׳ היה כתוב שהיא עסוקה מדי.
לדברי יאיר קורן, לוצ׳יה פשוט פחדה.
היא מעודה לא יצאה מתחומי עירה, גא־זליפולי.
היא אף פעם לא נסעד. אפילו
לרומא. אז שהיא תטוס לארץ־ישראל באווירון?

מוגולוג

לוחמת לח״י
יותר מ 40-לוחמי לח״י השתתפו בהתקפה
על בתי־המלאכה של הרכבת. הם
השמידו קטרים, מנופים ומיתקנים. בנסיגתם
נתקלו במארב, שבו נהרגו 19 מחבריהם
23 .לוחמים — בהם ארבע בחורות
— נפלו בשבי. במישפט נפסק לבחורים
גזר־דין מוות ולבחורות מאסר־עולם.
אחת הבחורות היא אסתר בקמן, שקטע
קצר מעדותה מופיע בפרק זה•

הגה ע דו ת ה: כל כאשר הייתי מיטה,

הפעולות בלח״י נערכו בלילות,
הישוב ישן. אנחנו יצאנו לפעולות.
בדרך כלל מתחמקת בלילות מהעל
הפיג׳מה לובשת מכנסיים, וכ
אשר
הייתי מסיימת הייתי מסתננת חזרה
למיטה.
והנה, באחד הלילות, פעלנו באיזור של
דרום תל־אביב ...ואני מרגישה צעדים, וכאשר
התקרבתי לאחת פפינות־הרחוב, התבוננתי
וראיתי את אבי. הדבקנו אז כרוזים.
הוא ניגש אל הקיר, קרא את הכתוב...
כאשר שבתי הביתה, נכנסתי חזרה למיטה
...כעבור כמה ימים אבא תפס אותי
לבד, ואז הסתבר לי שהוא כל העת ידע,
זאת אומרת הוא הרגיש שבלילה אני נעלמת.
הוא רק לא ידע בדיוק מה אני עושה.
ואז הוא אמר לי :״אני גאה ואני

...השתייכתי למחלקת״הפעולות• אני גם
קודם (לפעולת בתי־המלאכה) השתתפתי
בכמה פעולות. זו לא היתה הפעולה הראשונה
שלי. מי שהחליט החליט שאני בין

המשתתפות...
למעשה זו היתד, הפעולה הראשונה שבה
כל-כך הרבה אנשי-לת״י השתתפו ביחד.
זאת אומרת מבחינת המימדים ...בדרך
כלל פעלנו בקבוצות הרבה יותר קטנות...
קודם כל קיבלנו לפני הפעולה הסבר
על אופי הפעולה. האנשים שנבחרו להשתתף
נלקחו כמה פעמים למקום, כדי להכיר
את דרכי הנסיגה. ביום הפעולה התאספנו
— אני כבר לא זוכרת את שם
המקום, ליד כפר־אתא, באיזושהי חורשה,
ששם קיבלנו הסבר אחרון...
אני הייתי צריכה, ביחד עם עוד בחור
אחד, להניח מוקשים לאורך מסלול מסויים.
כך יצאנו חוליות חוליות. קיבלנו את
סיסמת הנסיגה. כולנו תודרכנו איך לח זור
...התידרוך שקיבלנו, במיוחד אלה שהיו
צריכים לפרוץ לתוך בתי-המלאכה,
היה להשתדל שלא יהיו קורבנות. לעשות
את זה במהירות המכסימלית.
הם נתקלו מיד במישמר, וגברו עליו. הם
ביצעו את הפעולה, וחזרו ונסוגו. כאשר

שניים לא חזרו, חיכינו להם במקום הנסיגה...

היה תיאום בזמנים. הפעולה בתוך
בתי־המלאכה קצת התעכבה, מפני שהם
רצו לפרוץ ...היה אורי ...היה אחד פתחיה,
משה• היה עוד אחד שבאמת איני זוכרת
כרגע את שמו. הם חזרו, ופתחיה לא חזר.
הם פוצצו. פתחיה נפצע, והם הלכו לאסוף
אותו.
העניין עם פתחיה הוא תעלומה גדולה
מאוד. כי עד היום אין יודעים היכן הוא.
הוא לא הובא לקבר ישראל. פשוט לא
מצאו אותו. הגופה נעלמה.
היו כל מיני שמועות על זה. אותו פתחיה
היה בחור בלתי־רגיל. הוא היה נשוי.
זמן קצר לפני הפעולה נולד לו בן. דרך
אגב, הבן שלו עובד בטלוויזיה — אלי
רייבנבך — זה היה האבא שלו...
היינו שש בנות, ותפקידן של הבנות
היה תפקיד מיבצעי. הן חולקו ביחד עם
הבנים לזוגות, להניח מוקשים, לאורך כל
דרך הנסיגה...
״פתחיה היה היחיד שחסר. בדרך עוד
הורדנו כמה בחורים שהיו פצועים, ואמרנו
להם שיסתדרו בשטח, כי אנחנו היינו אמו רים
להגיע לקיבוץ יגור, שצריך היה לק בל
אותנו. ובאמת, אלה שירדו לא נתפסו.
הנסיגה החלה. אנחנו לא הספקנו להתקדם
הרבה (במשאית מכוסה בברזנט)
כאשר הוקפנו. זה היה קשה ממש להאמין
מאיפה צצו כל־כך הרבה בריטים. היתה
הרגשה שכל הבריטים הנמצאים בארץ-
ישראל נמצאים באותו מקום...
קודם הם תקפו את המכונית, ואנחנו
המשכנו לנסוע. לא ידענו שתוך כדי
הקרב הזה, מפקד הפעולה נהרג• המכונית
ירדה לתעלה, ואז מי שהיה סגן מפקד
הפעולה, שישב בתוך המכונית, בעצם
כבר לא היה לו מה לעשות, מפני שאנחנו
הייני מוקפים בהמון־המון צבא, וציוו

15:9

עמוד האש
(המשך מעמודי )59
עלינו לעצור ...הבריטים לא פסקו מלירות
במכונית. גם כאשר היינו עם ידיים למעלה
הם המשיכו לירות• היתד. הרגשה שהם
גם נדהמים מאוד וגם די מבוהלים. היתד.
הרגשה שהם לא מאמינים למראה עיניהם.
בבת־אחת לתפוס כל כד הרבה חברי

לי אישית לא קרה דבר. אני ישבתי
בתחתית, באמצע, וכל הפצועים נפלו
עלי. שכבה עלי מלכה גרנביץ, שהיתר.
פצועה בעמוד־השדרה ...כל האוטו היה
כמו מרחץ־דמים ...הבריטים הוציאו את
כל הפצועים קשה ...אחר כך ירד לילה
והם אספו את כל הפצועים, ולקחו גם
אותי למישטרת. קריית־חיים...
״בקישלה ביליתי כמה ימים. יום־יום
היה בא הקצין מרטין, זה שמאוחר יותר
נהרג על-ידי הלח״י. הוא בא לחקור
אותי ...הם לא עינו אותי, זאת אומרת
עינויים פיסיים, אבל הוא גיסה׳ לעבוד
עלי, שאני אומר לו כל מיני דברים...
מובן שאני נשארתי יושבת ולא עניתי...
ואז הוא, כפי הנראה, יצא מכליו, פקעה
סבלנותו, ואז הוא אמר שיעשו לי כך...
יתלו אותי...
(אחר כך) הביאו אותנו לחיפה. היינו 18
בחורים וארבע בנות ..כאשר ביודהמישפט
נכנם, קם אחד מאיתנו, ומסר הצהרה
שתוכנה היה בערך כזה: אנחנו איננו
רואים זכות לבית־מישפט זה לשפוט אותנו,
ואנחנו תובעים לנהוג בנו כבשבויי-
מילחמה.
מאותו רגע החילונו לשיר כל מיני שירים,
שירי־מולדת, והם היו בתדהמה גדולה
...הם החליטו שזח יהיה הרבה יותר
פשוט והרבה יותר בטוח להוביל אותנו,
הבנות, לעכו, ולנהל שם מישפט...
מאותו רגע התחיל המישפט להתנהל
בעכו. לצורך זה הם גם חוקקו עוד חוק,
שאפשר לשפוט את הנאשם שלא בפניו.
ואכן פסק־הדין ניתן ואנחנו לא ידענו...
כל אותו שבוע שרנו. שרנו הרבה מאוד
ושרנו כולנו, צרודים, ואז נודע לנו שאת
הבנים שפטו למוות, ולבנות פסקו מאסר־עולם...״

הראוותנית
ביותר: לחדור אל לב ליבו
של השילטון הבריטי ולפוצצו. המטרה :
האגף הדרומי של מלון המלך דויד, שם
היה מושב המזכירות הראשית של
ממשלתקהמנדט והמיפקדן ה הצבאית ה ראשית
בארץ. בידי מפקדת אצ״ל היתה
הוראה בכתב-ידו של משה סנה ״לבצע
בהקדם את המלונצ׳יק״.
ראיון בילעדי, שנערך בידי מיכאל
אלמז, נציג עמוד האש באנגליה, עם ג׳ון
שאו, המזכיר הראשי של ממשלת פלש תינה
(מישרה המקבילה למישרת ראש־הממשלה
כיום, בצד הנציב העליון) הביא
את גירסתו של שאו לפיצוץ מלון המלך
דויד — גירסה שלא הובאה בסרק זה :
מיש״רדי היה בקצה המיזרחי של הבניין,
בקומה השלישית או הרביעית. אני
חושב שזו היתד, הקומה הרביעית. עמדתי
והסתכלתי על העיר העתיקה ...אחר כך
הלכתי והתיישבתי ליד מכתבתי, והתחלתי
לעסוק בניירות שלי...
״שמעתי פיצוץ עמום, אך רב־עוצמה,
אשר זיעזע את כל הבניין, והפיל חלק
מהתיקרה ואת כל התמונות שהיו תלויות
על הקירות בחדרי. כל המקום התכסה ב׳-ו

״מפלים של עשן ולהבות ואבק הביאו
עלטה גמורה על החדר. כל האורות כבו.
כאשר התבהר מעט, קמתי ופילסתי דרכי
דרך כל המהומה הזאת אל החדר השני,
שם ישבה, בדרך כלל, מזכירתי, מרג׳ורי
קינג. גם מיס קינג היתד, עטופה באבק
ובעלטה, וקראתי לעברה, האם את בסדר?׳
ושוב קראתי לעברה, האם את בסדר ז׳
והמשכתי לגשש דרכי לעברה, במיטב

פרידמן־־ילין במבוקש
בריא־בשר ושפם שחור

השבת השחורה
ב־ 29 ביוני 1946 שותקה הארץ על-ידי
עוצר כללי, שנכנס להיסטוריה בשם
״השבת השחורה״.
מטרת הבריטים היתד, לסלק את הנהגת
ההגנה, לאסור את ראשי הסוכנות היהודית,
לגלות מיסמכים שיוכיחו את פעילותה
הבלתי־חוקית של הסוכנות ולפגוע
בפלמ״ח.
הצבא הבריטי הקיף 27 ישובים, וערך
בהם חיפושים אחר אנשים ונשק.
החיפוש הארוך והיסודי מכולם נערך
ביגור• מחסן־הנשק נמצא, ובו 325 רובים ;
96 מרגמות ; 78 אקדחים ; 425 אלף כדורים
; 5000 רימונים ; 5200 פגזי־מרגמה ;
800 ליטראות חומד־נפץ. מיד הוגבר ה עוצר,
והחיילים הבריטים חפרו מתחת לכל
עץ וריצפה והצליחו לגלות עוד 32 סליקים
של נשק.
בכל היישובים שבהם טיפל הצבא ב־
״שבת השחורה״ הובלו החברים למיכ-
לאות, וכאשר נדרשו לזהות את עצמם,
השיבו באחידות , :אני יהודי מארץ-
ישראל!׳
2700 חברי פלמ״ח נשלחו בלי״מישפט
למחנות. הנציב העליון קרא לחיים וייצמן
ורמז על הצורך בהקמת הנהלה חדשה
ומתונה לישוב. וייצמן, ויתר חברי הנהלת-
הסוכנות, סירבו להיענות לכל משא־ומתן
עם הממשלה הבריטית, כל זמן שחבריהם
נמצאים במעצר. דויד בן־גוריון שהה
בפאריס ולא נאסר, וכן גם משה סנה,
ראש המיפקדה הארצית (הפוליטית) של
ההגנה, שירד למחתרת. סנה טען אז:
״ההגיון המדיני מחייב להפעיל שוב את
כוחנו מייד אחרי ה־ 29 ביוני, כדי להוכיח
שכוחנו לא נשבר, וכדי להביא את השיל-
טון בסופו של דבר לידי ההכרה, כי
אין לחסל אותנו, ומן ההכרח לוותר לנו..,״

פיצוץ מלון
״המלד דויד״
הרמ״א משה סנה הצליח להשיג את
אישור המוסדות לתוכנית ולהמשך המאבק•
על פי התוכנית היה על הפלמ״ח
לפשוט על מחסני הצבא הבריטי בבת-
גלים ליד חיפה, לשם הועבר הנשק שנתפס
ביגור. על-לח״י הוטל לפוצץ את מישרדי־הממשלה
בבניין האחים דויד בירושלים,
ואילו אצ״ל קיבל על עצמו את המשימה

גאות בבחורים שלנו. אילו היתה זאת
מיפקדת גרמנים, היו מקבלים את צלב־ויקטוריה

במשך השנים התפתח ויכוח היסטורי על
השאלה אם אנשי אצ״ל הזהירו את הברי טים
אחרי הטמנת הפצצות, או לא. מפקד
אצ״ל, מנחם בגין, אומר בעדותו ״הם
לא שעו לאזהרותינו ג׳ון שאו טוען
לסיפורו כי לא הוזהר.
צוות עמוד האש איתר את חברת אצ״ל,
שעליה הוטל לטלפן ולהזהיר.
עדינה ניסן :״כשבוע או יותר לפני
זה, קרא לי מפקד המחוז ואמר שעלי
לזכור שלושה מיספרי-טלפון, ושלושה

בגין ב תחפו ש ת

הראש התחיל ללכת סחרחר
יכולתי, ושוב צעקתי, האם את בסדר,
מרג׳ורי?׳ ואז קול נשי וחלוש השיב
לי, כן, אני בסדר!׳
״המשכתי והתקדמתי הלאה לאורך ה־מיסדרון,
כאשר לפתע חשתי במתלול
כזה. הגעתי כמו לקצה צוק, למקום שבו
ה,ריצפה נפערה• אני לא זוכר אם ראיתי
את זה, או חשבתי בזה, אבל פשוט ניצבתי
מול תהום ...כל הריצפה לפני התמוטטה...

קרה בגלל הפיצוץ ...כל האגף
הזה של הבניין פשוט נעלם״,״
מתחת לעיי־המפולת הוצאו 91 גוויות
(לפי ההודעה הרשמית הבריטית 80 ,לפי
ספר תולדות ההגנה, ר 82 לפי חוקר אצ״ל,
דויד ניב) .מישרדי המזכירות הראשית ו־המיפקדה
הצבאית של ארץ־ישראל נמחו.
היתר, זו מהלומה אדירה. השילטון
הבריטי הוצג עירום וחסר־אונים.
אבל ההרג הרב ד,יכה את היישוב בתדהמה.
מנהיגים, שלא ידעו את שקדם לפעולה,
פירסמו גילוי־דעת המביע את ״רגשי
זוועתם על מעשה־ד,תועבה שלא היה דוגמתו

גם ההגנה יצאה בחריפות נגד הפעולה,
ועוד שנים רבות אחר־כך לא רצתה
להודות בי ראש-המטה שלה בעצמו נתן
את ההוראה.
ריצ׳ארד קרוסמן מספר על פגישה שהי-
תה לו כמה ימים אחרי הפיצוץ עם חיים
וייצמן, כאשר המנהיג הזקן אמר בדמעות
זולגות מעיניו :״אינני יכול שלא להת
מקומות
שונים, והוא אמר לי לאן: למלון
המלך דויד, פלסתיין פוסט והקונסוליה
הצרפתית ...הוא בחן אותי כמה פעמים,
ויום־יום, כאשר היינו נפגשים, בתוקף תפקידי
כמקשרת שלו, היה בוחן אותי לגבי
מיספרי־הטלפון, ומה שעלי לומר
״היה עלי לומר , :פה מדברים מטעם
תנועת המרי העברי. שתלנו פצצות במלון,
תהיה התפוצצות, אנא פנו את ה מקום•
ראו — הזהרנוכם׳ וז הו...
״טילפנתי למלון המלך דויד ...משם
טילפנתי לקונסוליה הצרפתית, וביקשתי
מהם, כפי שנאמר לי לומר , :אנחנו הנח נו
פצצות — כאן מדברים מתנועת המרי
העברי. הנחנו פצצות. אנא פיתחו את
החלונות, שלא ייגרם לכם נזק. תודה׳.
סגרתי
בתגובה על הכחשתו של ג׳ון שאו לטענת
ההודעה :״אני רק יכולה לומר,
שאני עדינה חי ניסן, מי שהיתר, חברת
האירגון הצבאי הלאומי, טילפנתי למזכירות
של מלון המלך דויד. דיברתי איתם
בשלוש שפות, כפי שאמרו לי לו מ ר...
טילפנתי גם לשגרירות הצרפתית, למערכת
פלסתיין פוסט. הם טענו שהם קיבלו את
ההודעה, ואני לא יכולה להבין איך אדם
כשאו, לאחר מה שנעשה, לאחר מה שנש כח,
וראיינתם אותו, יכול לשקר שקר גס

עדות מסייעת לסיפורה של עדינה ניסן
מביא עורך הסידרה, יגאל לוסין :״באנו
לעדינה ניסן בפעם הראשונה, ואמרנו
לה, תשמעי, את טוענת שטילפנה ושאו
מכחיש, אז קיימת אפשרות שטילפנת
והטלפון לא הגיע אליו׳ .אז הפסיק אותנו
בעלה של עדינה ניסן, שישב עד
אז בשקט, ואמר, אתם יודעים מה, אני
הייתי מלצר במלון המלך דויד, ואני
בעצמי שמעתי את מנהל המלון, המבורגר,
מצלצל בטלפון ואומר, ,ג׳ון, יש ידיעה
של האירגון שיש פצצות בבניין
פיצוץ מלון המלך דויד הביא קץ לשי-
תוף־הסעולה בין אירגוני־ו־,מחתרת• אצ״ל
ולח״י סירבו לקבל את דין היישוב המאורגן,
והוסיפו להילחם בשילטונות הבריטיים
על פי דרכם.

העוצר הגדול
אחד הסרטים המרגשים ביותר בסידרה
כולה מצוי בפרק זה: קטע הסרט המראה
את אנשי אחת המחתרות מדביקים
בחשאי כרוזים על הקירות.
יגאל לוסין :״מצאנו את הסרט הזה

בארכיון ז׳בוטינסקי. הכרוז דומה לכרוזים
של ליח״י, אבל אני לא בטוח, קשה
לזהות אותם בסרט.
״ניסינו לברר אצל אנשי ארכיון ז׳בו־מינסק
י מה מקורו של הסרט, אבל העלינו
חרם. חשבנו שאולי מדובר בו כשיח זור,
שנעשה בימי המדינה. הסתכלנו בסרט
עשרות פעמים, קדימה ואחורנית, ולא גילינו
דבר. נראה שהסרט אותנטי, והוא
מתאר את מדביקי הכרוזים. אחד מדביק
והשני מאבטח• הסרט צולם מתוך חלון
מכונית נוסעת.
״זהו אחד הסרטים הנדירים שצולמו על
המחתרת בארץ בפעולה. בקריינות לקטע
הסרט הזה אנחנו מנצלים את ההזדמנות,
ואומרים מה אירגון־מחתרת אחד
אומר על השני. הרי היו מילחמות בין
האירגונים, והביטויים ביניהם היו איומים
וחריפים. ניצלנו את ההזדמנות להביא
את זה בקריינות, מפני שכיום כל היריבים
מאתמול התייחסו ליריבויות ב כפפות
של משי. אפילו גולדה מאיר.
בראיונות שנערכו עכשיו קשה היה לנו
למצוא את החריפות של אותם ימים. לכן
ניצלנו את סרט מדביקי המודעות, לשם
מסירת החריפות והמרירות של אותם
ימים, בדברי הקריינות.״
הבריטים ניצלו את המשבר שבא על
תנועת המרי העברית אחרי פיצוץ המלך
דויד. שמונה ימים אחרי כן הסתער הצבא
הבריטי בכוח אדיר על תל־אביב 27 .
אלף צנחנים מן האוגדה השישית, בשיתוף
עם שריון, שוטרים ובלשים נטלו
חלק בכיבוש העיר^העברית
ב־ 4לפנות בוקר הכריזו מכוניות־רמקו־לים
על עוצר. התושבים הוזהרו שלא
לצאת מפיתחי בתיהם. לתושבים נאמר כי
ייערך זיהוי קפדני מבית לבית, ומאיש
לאיש, כדי למצוא את מבצעי ההתנק שות
במלון המלך דויד. רק ביום ה שלישי
ניתנה הפוגה בת שעתיים, כדי
לאפשר לתושבים להצטייד בצורכי-מזון.
החיילים עברו מבית לבית, כשהם מסתייעים
באלבומי הבולשת, ובהם תמונותיהם
של שלושת הפושעים הראשיים :
מנחם בגין, נתן פרידמן־ילין ומשה סנה.
משה סנה היד, כבר בפאריס. אבל שני
המבוקשים האחרים מצאו עצמם במלכודת.
בדירתו
של מנחם בגין, ברחוב יהושוע
בן־נון, ערכו הבריטים חיפוש מדוקדק,
ולא גילו אותו במקום הסתר שם שכב,
מתייבש מחוסר נוזלים, כפי שהוא מביא
בעדותו בהמרד :״השמש הארצישראלית
היכתה בלי רחמים. המחנק היה בלתי־חדיר,
ומים לא היו לי. אפילו טיפה לא.
עובר יום ועובר לילה, והבריטים ממשי כים
להשתכן אצלנו, ומים אין. עובר עוד
יום ועוד לילה ...הראש מתחיל ללכת
סחרחר ...והשמש מכה, והגוף מתייבש, מה
יהיה?
״פיתאום ...מה הרעש שקם מסביב? האין
זאת שהבריטים מתחילים להסתלק?״
מפקד לח״י, נתן פרידמן־ילין (ילין-
מור) ,שצבע את שערו בשחור, נתפס
ונלקח לזיהוי, והוא מתאר זאת :״הגיע
תורי, הושטתי את תעודתי, שהוכנה בש בילי
במחלקת־הזיופים של המחתרת. נש אלתי
לפרטים אישיים. תשובותי התאימו
לכתוב בתעודה• הבלש האנגלי נעץ בי
את עיניו ולחש משהו באוזני השוטר. הרגשתי
כי לבי מתחיל הולם בחוזקה
״נשאלתי שאלות נוספות, והשבתי בשקט,
לבל ירעד קולי. הבלש לא גרע
עין ממני ...השוטר פתח פינקס של תצ לומים,
והסתכל בפני ובפינקס, ופסק ש אכנס
למכונית ...החקירה ארכה דקות
אחדות
״לפתע נחרדתי. הקצין פתח אלבום של
צילומים. דף ראשון: תמונה בגודל גלויית
דואר — ד״ר משה סנה. הצצה בפני. ה קצין
הפך את הדף. דף שני — מנחם
בגין• עתה המיבחן. הקצין הפך גם את
הדף השני, ולנגד עיניו תמונה שלישית:
נתן פרידמן־ילין — ודמותו של אשר
וולינסקי, הניצב לפניו. פרידמן־ילין היה
גבר צנום, בהיר־שיער. אשר וולינסקי
בריא בשר, שערו ושפמו שחורים ...אין
דמיון בין השניים ...מבט אחרון. הנה
מושטת לי תעודת־הזהות המזוייפת, ואני
שומע, בסדר גמור, אתה יכול ללכת
בסיכום חיפושי העוצר הגדול כתוב
בתסריט עמוד האש :״ההצלחה היחידה
של הבולשת באותו שבוע היתה תפיסתו
של יצחק יזרניצקי, כיום שר־החוץ
יצחק שמיר. הוא היה מחופש כרב, אבל
קצין הבולשת מרטין זיהה אותו מייד עלפי
גבות-עיניו העבותות. כעבור ימים אחדים
הוטס למחנה־מעצר באריתריאה.״
(המשך בעמוד )62

אברה גינדי
בתוכנית ל׳ בתל־אביב
בצפון תל -אביב. ברחוב בורלא.מציע אברה ם גיורי דירות-יוקרה מפוארות ומרווחות
ב סין בן 5קומות.

מ ש רד מכירות בת״א
ככ ר המדינה ה׳ באייר 10

לרגל המבצע־מחירים
נוחים מאוד
ותנאי־ רכישה
נוחים במיוחד.
ל־ 5דירות בלבד:

שפע של שיבלולים:
• בבל דירה אינטרקום עם
טלוויזיה לזיהוי האורחים.
• ריצוף כהה מיוחד בסלון,
שטיחימ״מקיר אל קיר בחדרי השינה.
• שגי מיבלסים בכל דירה.
• קרמיקה ברלצפת האמבטיה
ובשרותים, חרסינה פרחונית וכלים
סניטריים צבעוניים.

• 2חדרי רחצה

• הרשמה
10,000 שקל
•עם חתימה החווה

• חימום ניפרד לכל דירה.
• מיתקני-מישחקים ותאורה
דקורטיבית.
תיכנע: ע״י אדריכלים
רשקס-גולדמן
תיכנוו ועיצוב חזיתות: ברמה
בינלאומית המייחדת את בניני
אברהם גינדי״ע״י משרד
אדריכלים אבירסקין והרי המלי.

4070
•משכנתא
2 0 0 ,0 0 0שקל
׳ היתרה
18 תשלומים חודשיים.

אנוהס גיוד
תל -אביב
ככר ה מ דינ ה ה׳ באייר סו

רמת השרוך
סוקולוב 84

פתח-תלזוה
חיים עוזר 28

רא שון־לציון
הרצל 62

אברהם גמדי בונה דירות שאנשים אוהבים
ה עו ל ם הז ה 2277

יי — עמוד האש—
(המשך מעמוד )60

שריד וש מו שריד

אחת האוניות המעטות שהצליחו להבקיע
את ההסגר הבריטי היתד, הספינה
שבתאי לוז׳ינסקי, שעלתה על שירטון בחוף
ניצנים. למעפילים המתין במקום כוח
של הפלמ״ח. שאותו תיאר אחד מחבריו,
דני מס, כך :״ילדים בני שמונה־עשרה,
תשע־עשרה, כשהם עומדים במים הסוערים,
נלחמים בגלים ומעבירים עולים אחד-
אחד 750 ,איש, מן הספינה אל החוף״.״
אחד המעפילים הוא יצחק שריד, שאותר
על־ידי צוות עמוד האש.

סיפורו של שריד:

אנחנו הפסקנו להיות אובייקטים של
רחמים, שצריך לרחם עליהם, והתחלנו
להיות אנשים שלקחו את הגורל בידיהם,
ושהיו מוכנים להקריב את נשימתם
אחרי כל מה שהגויים עוללו לנו, עדיין
לא הגיעו למסקנה שהם צריכים לפתוח
את השערים. השערים היו נעולים. כשהתקרבנו
לחוף וכשראינו את האורות דולקים
...זה היה ממש חלום -דבר פשוט,
דבר שלא י תו א ר...
התקרבנו לחוף, ראינו את החשמל, את
היישובים המוארים, שקמו לנו ממש
לתחיה כמו איזה תחיית־המתים
מאמין ולא מאמין, זה אמת ולא אמת,
אני הגעתי, זה אני ! אחרי כל מה שעבר
עלי הגעתי ארצה...
אבל פה אומרים לי קפוץ למים, קפצתי,
קפצתי. לקחתי את החבל מתחת לבית־השחי
והוא צרב אותי. הגעתי לחוף עם
החבל. הגלים זרקו אותי. הגעתי לחוף.
בחוף מחכים אנשים, ומקבלים אותי בזרועות
פתוחות
פיתאום עוברת פקודה לשרוף את תעו־דות־הזהות.
מי שיש לו איידנטטי־קארט,
כמו שקראו לזה באנגלית, שישרוף או־תה
...שורפים את התעודות, וכולם רוקדים
הורה מסביב.
היה איתנו גם עיתונאי אמריקאי בשם
סטון מהפרוורטס* .הוא צילם את הכל,
ופשוט לא האמנו למראה־עיניים
הנה אנחנו רואים שכבר יש ציבור רחב.
התאספו אנשים מכל היישובים. אנשי
פלמ״ח מותחים חבלים, וזורקים חבל מ־ד,אוניה
לחוף ...אני הרגשתי נציג של אלה
שלא זכו. קיבלתי למעשה שתי מתנות
בחיי, מתנה אחת זה החיים ...ודבר שני,
זה שהגעתי ארצה, החלום שחלמתי עליו
שנים רבות...
עברתי כל שיבעת מדורי הגיהינום והצלחתי
בכל זאת להגיע הנה. זה דבר שהתגשם.
חלום שפשוט אי־אפשר היה להאמין
בו, והדבר הזה מחייב. הוא מחייב
לדורות הבאים שידעו את מה שקרה
לעם הזה, ולכן גם נתתי את שמי שריד,
כדי שידעו שהדורות הבאים קמו משריד...
ואני עומד על אדמת מולדת.
נשקתי את האדמה ...החלפתי למעשה
מייד את בגדי־הגלות שלי עם בגדי-
עבודה של חבר יבנה. הוא נתן לי את
בגדי-העבודה שלו, ואני נתתי לו את
הבגדים הרטובים שלי, כדי שפשוט יהיה
קשה יותר לאנגלים לזהות אותי, שאני
מעפיל שהגעתי רק עכשיו.
אחרי זה באה פקודה ״כל אחד עונה
רק תשובה אחת — אני יהודי מארץ־יש-
ראל — עוד מעט יבואו לחקור, וירצו
לזהות מי הוא מעפיל ומי הוא מציל,
ואתם יכולים לענות רק תשובה אחת —
אני יהודי מארץ ישראל.״ ובכן, כך היה.
באו האנגלים, והם רצו לזהות את היש ראלים,
ולזהות את אלה שבאו. זה כבר
היה בשבילי מישחק. אני בארץ, אני אשאר
בארץ, שום דבר לא יודה לו כוח לגרש
אותי מכאן. אבל המומנט הזה בכל זאת
בא, וגורשנו לקפריסין, ובקפריסין שוב
התחילה אותה ההכנה.

דן עומר 1
בשבוע הגא: הפרק ה־ ,17״מישפט
האומות 1947 ובו ההפתעה הגדולה
ביותר של עצרת האומות המאוחדות —
תמיכתה של ברית-המועצות.
ועדת אונסקו״פ, חיוצאת לארץ״יש־ראל,
מתרשמת מן המיפעל הציוני, אבל
העדות הטובה ביותר היא, כדברי אחד
מחבריה, הופעת האוניה, אכסודוס׳ בנמל
חיפה. הוועדה ממליצה על חלוקת
ארץ־ישראל והקמת שתי מדינות, יהודית
וערבית, בתחומי ארץ־ישראל.

• העיתונאי האמריקאי הו׳אדיקלי אי־אף
ססון, שפירסס גם ספר על עדותו מ־ארץ־ישראל
מזפריצת ההסגר הבריטי. כיום
דוגל סטון בשלום ישראלי־פלסטיני, והוא
מושמץ בחריפות על־ידי המימסד הציוני
באמריקה.

שידור
מאח רי תקל עי
הנלוקד ה מצונזר שד י 3גין
תוכנית מוקד, שבה רואיין ראש־הממ־שלד,
מנחם בגין בשבוע שעבר, ריכזה
הרכב מלא של צמרת רשות־ד,שידור.
מאחורי חלון־ו־,זכוכית של האולפן נכחו
יו״ר רשוודו־,שידורי, הפרופסור ראובן
ירון, מנכ״ל הרשות, יוסה לפיד, מנהל-
הטלוויזיה, יצחק שימעוני ומנהל חטי-
בת־החדשות, טוביה פער.
החלק המרתק של מוקד זה נערך אחרי
שהקלטת התוכנית הסתיימה. ראש־ד,ממשלה
הרצה לפני צוות המראיינים ושאר
הנוכחים באולפן את הערכותיו האופטימיות
בדבר סיכויי מיפלגתו בבחירות הקרובות.
כאשר נשאל מנחם בגין על ההפרש
שיהיה בין מיפלגתו למיפלגת העבודה,
הוא העריך כי המערך יעבור במנדאט
אחד את מיספר המנדאטים של הליכוד,
ולא יותר מזה. בגין המשיך באופטימיות
שלו והבהיר כי אין לו ספק, ולו אף הקל
ביותר, כי המפד״ל, בהנהגתו של הד״ר
יוסף בורג, ימשיך להעניק אחר הבחירות
את תמיכתו המאסיבית בליכוד ובמדיניותו,
ויעדיף קואליציה בראשותו, מאשר
קואליציה בראשות שמעון פרס.
כאשר ונשאל ראש־ד,ממשלה על הנטייה
של מיפלגודדיין אחרי הבחירות, במיקרה
של שוויון בין המפלגות הגדולות, הוא
קבע את ביטחונו בכך שמשה דיין, עם
כל מיספר של מאנדטים שיקבל, ילך עם
הליכוד ולא עם מיפלגת־העבודה.
מאחר שבמהלך הקלטת המוקד ניצל
ראש־הממשלה את ההזדמנות להביא תע-
מולת־בחירות בכמה מניסוחיו, שקבעו,
בין השאר, כי הוא מקווה שהעם יתן בו

רא ש־אגודה ;יפן
700 עובדים בדירוג עיתונאי
עקרונית נגד הניסיון לפוליטיזציה של
רשות־ז־,שידור. טענת היסוד של האגודה
עומדת להיות, כי לא יתכן שמתוך 700
עובדים בדירוג עיתונאי ברשות־השידור,
בלתי־ניתן למצוא אדם מתאים למישרת
הדובר, או כניסוחו של ניסן :״יש לנו
עיתונאים כמו זבל...״
ניסן טוען שבעבר היו מינויים של עיתונאים
מתוך הרשות, בלא מיכרז, אלא
בתוקף של מינוי לשנה או לשנתיים ל-
מישרה. בעבר היה זה צבי גיל, שמונה
לתקופת זמן מוגבלת למישרת הדובר,
בלא מיכרז.
טענה עקרונית נוספת שיש בכוונת ני
למרות
הפצרותיו שלי חנמא ־אמוץ בפני
מארגני הטיול לאפשר לו לדחות את יציאתו׳
הוא נאלץ לצאת לירח־הדבש שלו,
בלא רעייתו החדשה, והוא נאלץ לבלות
את ירח־הדבש שלו עם 35 נשים — שהוא
אינו בעלה אף של אחת מהן.
? ש די ם
סידרה חדשה של הפקות, שאושרה עקרונית
באחרונה במחלקת התוכניות העבריות
של הטלוויזיה, נמסרה לידיו של
הבמאי מיכאל לב־ טוב (במאי הפרקים
16—18 בעמוד האש).
כינוייה של ד,סידרה יהיה ״קשרים״,
ויהיו בה סרטים, שיימשכו עד למחצית
השעה. סרטים שיהיו מבוססים על התקשרויות
בין אנשים לבין חפצים, ובין
בני־אדם לבני־אדם אחרים.

פסקול
?רשגסים סיר

מפיק אמוץ
ירח־דבש בלי רעייה
את אמונו, ויעניק לו מאנדט להרכבת
הממשלה הבאה, החליטה הנהלת רשות־השידור
למחוק את הקטע הזה מתוך פס־הסרט
של התוכנית, שהוקלטה כמה שעות
קודם לשידורה, כנדרש, על־ידי ראש וועדת
הבחירות המרכזית,

3רשחדבדל
משבר עשוי להתחולל במהלך השבוע
הקרוב בין נציגי אגודת העיתונאים בירושלים
ובראשם אלי ניסן, לבין הנהלת
רשוודהשידור, על כוונת ראשי הרשות
לדחות את המיכרז הפנימי למינוי דובר-
הרשות, ולהעברתו למיכרז חיצוני, שבו
תמונה עסקנית חרות ודוברת משרד-
הקליטה, אריאלה רכדל.
במהלך השבוע תשב ועדודהמיכרזים
של רשות־ד,שידור, שהיא מייצגת בבלעדיות
את מגמות ההנהלה, וזו תדחה את
המועמדים הפנימיים שהציגו את מועמדותם
לתפקיד — הגב׳ רבקה בחירי ואיש
הספורט, דני דבוריו — וזאת במטרה
לאשר במיכרז־ה,חיצוני את קבלתה של
רבדל.
בכוונת אלי ניסן להציע למוסדות אגו-
דת־העיתונאים בירושלים קביעת עמדה

סן להביא בפני מוסדות אגודת העיתונאים
היא, שמדובר במישרת דובר־הרשות
ולא במישרת דובר המנכ״ל.
הערכת מצב, שנעשתה בין נציגי הוועדים
השונים ברשות־השידור ובין מישנד
טנים, גילתה כי בנושא זה של בחירת או
מינוי דובר חדש לרשות־ד,שידור ישנם
סיכויים להצלחת המאבק של העובדים על
ההנהלה.

׳רח־זה&ש מצר
(1ם ! 35 שי ם
אחד מהסיפורים העוברים בימים אלה
בלחש רב מפה לאוזן בבניין הטלוויזיה
׳הוא סיפור ירח־הדבש היוצא־דופן של
מפיק התוכנית מהון להון, ח;ינה אמוץ.
אמוץ, שנשא באחרונה לאשר, את חברתו,
נילי, רכש כמתנת־נישואין שני כרטיסים
לטיול מאורגן של עובדי־הטלוויזיה
למצריים. מאחר שרוב עובדי הטלוויזיה
כבר סיירו במצריים, נרכשו רוב הכרטיסים
לטיול זה בידי עובדי הטלוויזיה עבור
נשותיהם.
יום לפני תחילת הטיול חלתה נילי אמוץ,
ונאלצה לוותר על השתתפותה בטיול.

במחלקת החדשות של הטלוויזיה מצויים
שניים ששם מישפחתם הוא יערי. הראשון
הוא הפרשן לענייני המרחב, אהוד
י ע רי, והשני הוא הכתב לענייני שיכון,
אליעזר (״גיזר״) יערי. בסלנג של
מחלקת־ד,חדשות מקובל להבדיל ביניהם,
בכינוי ״יערי הגדול״ ,כינויו של אהוד,
ו״יערי הקטן״ ,כינויו של אליעזר ן•!•
דמות אשר נעדרה קרוב לשנתיים מבניין
הטלוויזיה היא דמותו של מדרבי (״מו טי״)
קירשנכוים, ששהה בחופשה-
ללא־תשלום. בימים אלה מסתובב קירשנ-
בוים שוב בתחנה, כאשר הוא נושא עימו
רעיון להפקתה של תוכנית חדשה, רבת
היקף ויוקרה לטלוויזיה. בקרוב עומדים
להצטרף אל קירשנבוים, מנהל מחלקת-
החדשות־לשעבר, דן שילון, העומד לשוב
מארצות־הברית, וירון לונדון, וכן גם
שדר הטלוויזיה, רם עכדיון, המשלים
בימים אלה את כהונתו כנספח ישראל
לענייני תרבות בלונדון. על הנהלת הטלוויזיה
יהיה למצוא תעסוקה לכל אליה# • 1
צלמת האולפן המוכשרת, רחל פריסקו,
מתאוששת בימים אלה בלונדון מניתוח
שנעשה בעיניה. בוזמנית זכה סרט שהכינה
במיסגרת לימודיה בבית־הספר לקול-
ינוע בפרס של הצטיינות. עובדי רשות-
השידור, שביקרו באחרונה את פריסקו
בלונדון, סיפרו כי היא שינתה את תסרוקתה,
והתאימה אותה לאופנת התלתלים׳
כמקובל באחרונה בלונדון זעם
רב הביא שוטר צעיר, שהסתובב במים*
דרונות ליד 200 הטלפניות, שהתנדבו לעבוד
עבור הסלתרום, על כמה מהן. השוטר
היה עוצר מדי פעם את אחת הטלפניות
שיצאה למנוחה, ושואל :״את עובדת
רשות־השידור?״ וכאשר הטלפנית
היתד, משיבה תשובה חיובית, היה השו טר
אומר לטלפנית :״בקרוב אחותי תבוא
לעבוד אצלכם כדוברת. קוראים לה ארי אל
ה רברל 0הדובר הפורש, משה
עמירב, יוצא לשנה של חופשה ללא
תשלום• בניגוד לידיעה קודמת, כאילו הוא
עומד להיות דוברה של רשימת משה
דיין, אין הוא מתכוון לעסוק בדוברות
פוליטית. אמנם הוצע לו לכהן כדוברו
של דיין, אך הוא סירב, באומרו :״אני
איש הליכוד, אך לא אהיה פעיל פוליטי.״
ה עו ל ם

הז ה 2277

העובדות שהוציאו את האוויר
לבל האופניים האחרים:

.1ראלי-הקניה הטובה ביותר 1981
.2ראלי-האופניים המנצחים ב״טור דה פראנס׳׳
.3ראלי-האופניים הנמכרים ביותר בעולם
יבואני אופניים זולים של יצרנים
חובבים מרבים להזכיר את השם
״ראלי׳׳ במודעות הפרסומת
שלהם. הם יודעים היטב ש״ראלי״
הוא שם דבר לאיכות ולאמינות
בעולם כולו, ושאופני ״ראלי״
מתוכננות על-פי ידע הנדסי
מתקדם, לפי מיטב מסורת
האיכות הבריטית, ומיוצרים אך
ורק מהחומרים המעולים ביותר,
תוך ביקורות איכות חמורות ביותר
יבואנים אלה מנסים באמצעות
תעלולים זולים לשכנע אותך כי
אופניים באיכות ירודה מהמזרח

יופ זוטמלק,אלוף טורדה פרנס ;80 רכוב על אופני ראלי.

הרחוק או אפילו מאירופה יכולים
להתקרב לאיכות של ״ראלי״.
אבל אתה הרי יודע את האמת.
ואם אתה זקוק להוכחות -הרי
הן לפניך: ראלי זכו שוב בתואר
הקנייה הטובה ביותר .1981 אופני
ראלי זכו במקום הראשון במירוץ
האופניים המפרך ה״טור דה
פראנס״ וכתמיד נשארו ראלי
האופניים הנמכרים ביותר בעולם.
אל תסתכן בקניית חיקוי זול
ובלתי מוצלח, כשהמקור בהישג
ידך.
קנה לעצמך ״ראלי״.

15 דגמים לגברים /גשים וילדים.
פאר תוצרת בריטניה

סוכן בלעדי לישראל :״טכניקה״ י. בוקשטין חברה בע״מ
הפצה ומכירה לכל הארץ: מ .מצמן -אולמי התצוגה לאופני ״ראלי״ ,דרך פתח־תקוה ,112-110

ה עו ל ם הז ה 2277

תל־אביב, טל.251789 .

כמ 1חלס־־חיס במכוניות
וגורל אלקטריק במקררים,
\£0/״/ו היא מעל לכל תחרות
העיצוב, התיחכום, האיכות-עו שים א ת^ס ש״ו לטלוויזיה
_ המעולה ביותרבעולם.

״ ר ל מוזנ ד ^ ״יי׳*ייינ מה שאצל האחרים נקרא ״דגם יוקרה״-אצלנו זהו
#הסטנדרט, ויש לנו הרבה יותר מזה!
§ גם בגרמניה, בה הי א מיוצרת, טלוויזיה \/£0/ו/ו הי א
במקום הראשון.
ל=0 /\-ו\/ע איו טלוויזיות ״זולות״
יבוא, אחריות ושירות -

ז טל״צ

ג׳נרל מהנדסים 1ע״מ

מקבוצת חברות בנק דיסקונט.
אול מי תצוגה: תל־אביב, רח׳ א חד העם ,11 טל ;653143 .ירושלים, רח׳ הלל ,24 טל 227381 .
ואצל הסוחרים המורשים מטעמנו. משרדראשי: הרצליה ב׳ ,אזור התע שיה,רח׳ משכית, טל;052—77691.

יום רביעי
22 . 4

• וולט דיסני (5.30
שידור כצבע, מדבר
אנגלית) 5המשך ו!ם רט קו־מאנשו.
הנער מגלה את המחנה
שבו נמצא הסום.

• מחן כידיוני: חלוצי
תחלל 0.15 שידור
כצבע, מדבר עברית):

נולד לפני כשנה וחצי אצל
הבמאית אסתר דר (בית-
שמש) ,לרגל יובל השיבעים
של דגניה א׳ ,״אם הקבוצות״,
שרבים רואים בה ומתייחסים
אליה כאל מיתוס. הסרט צולם
בחודש האחרון להכנות
יובל השיבעים, והוא מנסה
לבדוק את המיתוס של דור
הראשונים על רקע הקיבוץ
כיום. צוות הטלוויזיה ניסה
להיות שותף ללבטים של חברי
הקבוצה, לסימני השאלה,
ליפה, למלהיב. הסרט מביא

לשינוי זד, יש השלכות טרגיות
על חיי המישפחה.

* דת: שיר השירים
( — 8.00 שחור־לבן, מזמר
עברית) :הזמרת שושנה

דמארי מגישה שירים מתוך
שיר השירים בליווי תיזמורת.

* מחזמר מקורי: מגפיים
8.30 שידור
בצבע, מדבר ומזמר עב
דית) :מושבניקים מכל קצ-

ווי־הארץ וקיבוצניקית אחת
התקבצו יחדיו להופעה במים-
גרת חגיגות ההתיישבות העובדת.
חברי להקת מגפיים, ש הם
עובדי אדמה ורפת, מופיעים
על בסיס התנדבותי בכל
חגיגה איזורית בחבל ארץ זה
או אחר. הטלוויזיה ערכה והפיקה
בשיתוף עם המועצה
האיזורית באר־טוביה מחזמר,
שאותו כתב יורם טהר־לב והלחין
וביים שי לביא, שהוא
גם היוזם, המקים והמלכד של
הלהקה. המחזמר צולם ביד-
לבנים, כפר־נחום.

* סרט קולנוע: אהובי
הכופר 10.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.:סרט המבוסס על סיפרה
של הרכילאית ההוליבודית
שילה גראהם. סרט שבו היא
מספרת על הרומן שאותו ניהלה
עם הסופר האמריקאי הנודע
סקוט פיצ׳גרלה מחבר

ברגמן: אגסטסיה
יום רביעי, שעה 10.05
ניתוחו של קפטיין אותר מצ ליח.
חלוצי־החלל יורים במים־
לצת ומחסלים אותה.

פסח זכתה לעיטורים ולקישוטים
יותר מכל ספר אחר. במרוצת
הדורות הופיעו הגדות
מעוטרות יקרות־ערך, והן ידועות
בעולם האמנות היהודי.
בין ההגדות בולטות הגדת
סארייבו, הגדת הציפורים מהמאה
ה־ ,14 הגדת נירנברג והגדות
אחרות.

• בידוד: החבובות
מארחות את קארול
באנט 8.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית):

גם השבוע לא מתנהלים העניינים
בהתאם לתוכניתו של
קארמיט. האורחת שלו היא
הקומיקאית והשחקנית הרבגונית
קארול בארנט שציפתה
בלהיטות להופעתן בתוכנית.
אך לגונזו הגדול יש תוכניות
אחרות. הוא מארגן מרתון ריקודים,
וכולם מתלהבים מהרעיון.
ההשתוללות גוברת ודד
טנגו הופך לצ׳ה צ׳ה, הטוויסט
לרומבה, וכושר העמידה של
הרקדנים עומד במיבחן עליון.
קרמיט מסרב לרקוד, ומנסה
בייאושו להעלות את ״החזירים
בחלל״.

יום חמישי
23. 4
• תעודה: דגניה בת
שבעים 0.30 שידור
כצבע, מדבר עברית):
הרעיון להעביר את מהות הקיבוץ׳
בשעה של חשבון-נפש

* תעודה: לחופו של
ים 8.03 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :
הקיץ בפתח, ועוד מעט יתחילו
המוני ביודישראל לנהור
לחופים — לרחצה, לשיזוף או
סתם להנאה. בחופים אלה פורחים
צמחים, ונמצאים בעלי-
חיים שונים. צוות הטלוויזיה,
בראשותו של הצלם המעולה
פיטר לאהן, יצא לחופים, ומביא
בצבעים את אורח־חייהם
של בעלי-החיים שם.

• אמנות: אגם (8.35
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) :סיפור חייו ויצירותיו
של האמן הישראלי היושב
בצרפת, ומקורות יצירתו.
בסרט מובאות יצירות
רבות של האמן.

* סידרת טלוויזיה :
לו גראנט 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
:בעיותיהם של ילדים

הם הפעם נושאו של פרק זה
בסידרה. המדובר בילדה, שחקנית
צעירה, שלחצים מצד
הוריה ומצד האולפנים מביאים
אותה לברוח מן הבית.
כך גם סיפורו של ילד, שהוריו
גרושים, ולאמו אין פנאי
לטפל בו כראוי, וכתוצאה מכך
פונה הילד לאלימות. הילדה
יוצרת קשר מיוחד עם רוסי,
כתב הלום אנג׳לס טריביון.

ביום שי שי 1.5יוק רן
גלילה הסרט האמריקאי
הנודע ״שלוט פנים לחווה׳/
בכיכובם של השחקנית האמריקאית
הנהדרת ג׳ואן מד-
וורד, שזכתה ב״פרס האוסקר״
על הופעתה בסרט זה.
הסרט מגולל את סיפורה של
אש ה, הסובלת מפיצול־חאי-
שיות, ובעלה, איש פשוט, איכר,
שאינו מסוגל להביו את
סוג מחלתה ואת הסיבות
לבך• במאי הסרט הוא נו-
נאלי ג׳ונסון.

( — 8.30 שחור-לבן,
•מדבר עברית) :ירחון, העוסק
הפעם בענייני סיפרות,
בהנחיית משה דור (קלינוב),
המראיין סופרים ומשוררים.

• בידור: איש מפתח
( — 0.30 שחור־לכן,
מדבר עברית) :תוכניתגידור חודשית, המציגה פרשייה
מתולדות ארץ־ישראל
והישוב, כאשר אדם החי כיום
הוא איש־המפתח.

• סרט טלוויזיה :
לחיות את חיינו (10.40
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) :סרט טלוויזיה, העוסק
בחיי המישפחה, המבוסם
על מחזה נודע בשם זה.

דגניה: צוות הסרט
יום חמישי, שעה 9.30
ראיונות, קטעי־תיעוד ושאר
מרכיבים של סיפור החלוציות
של הראשונים.

גטסבי הגדול. בתפקידים ראשיים:
דבורה קר וגריגורי פק.

#סידרה: שרלוק
הולמס ודוקטור ווטסון
( — 11.00 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :עוד פרק

שבת

מסיפוריו של הבלש הנודע ומידו
הרופא.

• סרט קולנוע: אנס*
טסיה 10.05 שידור
בצבע, מדבר אנגלית) :
אינגריד ברגמן מופיעה בתפקיד
הראשי וזכתה בפרס האוסקר
על מישחקה בסרט זה.
הסרט מגולל את סיפורה של
אשה, הטוענת שהיא בתו הנעלמת
של הצאר הרוסי, ש הוצא
להורג בידי המהפכנים
הסובייטיים. היא נאלצת להתייצב
בפני מיבחינים, שאותם
יוזמת מישפחת הצאר.

26. 4

• דיון: שיחה בשניים
10.50 שחור
לבן, מדבר עברית).
בידור: בועות

( — 11.35 שידור בצבע,

• דת: הגדות מצויי רות
8.03 שחור־לבן,
מדבר עברית) :ההגדה של
ויו-

יום ראשון
לקראת שידור:
שלוש !פנים

24. 4
#ילדים: עושה הנפלאות
3.00 שחור־לבן,
מדבר עברית) :
עיבוד לטלוויזיה, שנעשה עלפי
סיפורו של י. ל .פרץ. בין
המשתתפים: אילי גורליצקי,
מירי פביאן, דבורה קידר,
יהודה פוקס, אברהם ניניו ואחרים.
את התסריט כתב
שמואל בונים.

• סרט ערבי: ימי
חייהם הספורים (— 5.33
שידורי בצבע, מדבר
ערבית) :כאמל (פאריד שוקי)
עובד בחברת־הובלות, ומפרנס
בכבוד את מישפחתו
המאושרת. הוא נאלץ לעזוב
את מקום־עבודתו לאחר תאו נה,
ואשתו (נאהד שריף) נוטלת
יוזמה ויוצאת לעבודה.

מחזמר: מגפיים

25. 4
דת: ממימונה

למימונה 8.00 שחור־לבן,
מדבר ומזמר בעברית)
5סרט תיעודי, על חגיגות
המימונה במרוקו ובארץ.
• סידרה: דאלאס
( — 10.05 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :מתוך
פחד, שלפאם ובובי יוולד הנכד
הראשון לבית יואינג, מנ סה
סו אלן לאמץ ילד. אבל
כאשר נודע לה שתקופודההנד
תנה עלולה להימשך שנים,
היא מחליטה לקנות תינוק בשוק
ר,שחור. היא שומרת על
תוכנית האימוץ הבלתי־חוקי
בסוד מפני ג׳יי. אר. מתוך
ידיעה שהוא לא יתן לכך את
הסכמתו. אך בשעה שהיא עורכת
קניות בעבור התינוק
ביחד עם ריטה, האם לעתיד,
שתמכור לד, את ילדה, היא
נתקלת בפאם, וחוששת שסודר,
יתגלה.

• סידרת מתח: קויג
סי (שידור כצבע, מדבר
אנגלית) :הפרק ״נבכי ה
יופי״
מביא עוד פרק בסיפורי
הפתולוג הנודע.

יום

שישי,

מדבר אנגלית) :ג׳סיקה
טייט עודנה מצויה בבית־החו-
לים, ונערכים בה ניסיונות שונים.
רופאה האישי מציע לה
נישואין, ובעיקבותיו היא זוכה
לאותה הצעה משני מחזריה
האחרים. השריף בארט
ועוזרו, דני, מנסים להתמודד
עם הבעיות שאליהן נקלעו בתפקידם
עם השריף הקודם.
פולי מנסה לדובב את דני, והוא
מתמלא במבוכה. קורץ
מבקרת את ג׳סיקה בבית-החו-
לים, ומספרת לה על כוונתה
לעבור להתגורר בקליפורניה.
התינוק וונדי נחטף.

ו^11 זדוו

שעת 8.30

יום שליש•
28. 4 עמוד תעודה :

האש 8.03 שידור
בצבע, מדבר עברית):
הפרק ״מישפט האומות״.

#צרכנות: כולבוטק
( — 0.30 שחור-לבן,
מדבר עברית).
* בידור: בידור מוג-
טה קארלו 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
:בהשתתפות הזמר הנודע
יואל גריי.

27. 4

• סידרת מתח: קא נון
10.50 שידור
בצבע, מדבר אנגלית):

•,בידור: זה חסוד
שלי 8.03 שחור-לבן,
מדבר בעברית).
!• בידור: מוס ״ף

השחקן ויליאן קונרד בדמותו
של הבלש השמן, בעוד פרשייה
נוצצת של פיענוח מיק רה
רצח.

ם אומרים מה הם אומדי ם ...מה הם או מ די ם ...מה הם אומרים..

נמ תל׳ בלומנטד:

שתי מי! חוות

דויד טרטקובר:

רסיקחד : 3

אי־אפשר לשבת ״הסרטן מת נשם
בכל

הגוף ! ״

רפיק חלבי, הכתב הכישרוני של הטלוויזיה, שומר
על פרופיל נמוך, אבל אך ורק מעל גבי המירקע. בגרמניה,
לעומת זאת, הוא מאוד בעניינים. בימים אלה
יצא לאור סיפרו ״סיפור הגדה המערבית — למות
למען האדמה וכבוד האחות״• יפיק כתב את הספר
בעברית והוא תורגם לגרמנית ולאנגלית.

+למה הספר לא יוצא לאור כישראל?
הגרפיקאי דויד טרטקונר ,״טרטח״ ,הפתיע הרבה
מאוד מחבריו כאשר התגלה להם, כי הוא האיש
העומד מאחרי העיצוב של מודעת״הבחירות של השר
דויד לוי — ״האיש החזק״ .טרטה, שהיה בין ממציאי
השם ״שלום עכשיו׳ /ואף עיצב את סמל התנועה,
ידוע בדיעותיו הפוליטיות הרחוקות מרחק רב מדי-
עותיה של המיפלגה של דויד לוי• במדור ״אנשים״,
בשבוע שעבר, פירסמה העמיתה שלי, תחיה אדר, כי
טרטה קיבל על עצמו את הטיפול בצד הגרפי של מערכת
הבחירות של הליכוד. שאלתי אותו :

• האם עמדת מאחרי הרעיון של ״האיש
החזק״ ץ
מנכ״ל ״כור״ נפתלי בלומנטל הפתיע כאשר הסכים
לקבל על עצמו את תפקיד סגן שר־האוצר בממשלת
הצללים שהקים יושב־ראש מיפלגת העבודה שימעון
פרס. המנכ״ל הסימפאטי היה אחד המועמדים לתפקיד
שר-האוצר, יחד עם ח״כ גד יעקובי והפרופסור חיים
בן־שחר. שאלתי אותו :

• מדוע הסכמת לקבל על עצמך את תפקיד
סגן שר-האוצר, כלומר, את תפקיד הכינור
השני?
מפני שאני מאמין שלצוות שהקים שימעון פרס הסי-
כוי הטוב ביותר לגרום לשינוי חיובי בכלכלת ישראל.
אספר לד סיפור.
פעם היה מיכרז בינלאומי לחפירת מינהרה בין
אנגליה וצרפת. ניגשו כל מיני חברות ואת ההצעה הזולה
ביותר העלתה חברת כהן את כהן. שני אחים. האחד,
מורים כהן, היה צרפתי והאחר, ליאון כהן, היה אנגלי.
הוחלט שמורים יתחיל לחפור את המינהרה מהצד הצרפתי
ושליאון יתחיל מהצד האנגלי. שאלו אותם: ואיך
תיפגשו? הרי גם להיפגש באמצע הדרך זו בעייה הנ דסית
מסובכת. השיבו כהן: אם ניפגש, מה טוב. אם
לא ניפגש, הרי שבאותו הכסף יהיו לכם שתי מינהרות.

עמדתי מאחרי הגרפיקה בלבד. המחשבה והתיכנון
לא היו שלי. קיבלתי נתונים מפירסומאיס וביצעתי.

#ומה עם היושר המצפוני ץ
היו לי לבטים לא מעטים, לבסוף החלטתי לעשות
את העבודה — בשביל הכסף.

* וזהו ז
לא. רציתי לראות אם אפשר לעשות את העבודה
ולהסתכל על העסק מבחוץ. הגעתי למסקנה שאי אפשר.

• האם כאמת קיבלת עד עצמו־ את העכורה
הגרפית של מערכת הבחירות של הליכוד
לכנסת?

למרות שהספר
חדים ממה שאני
כתוב על סכינים,
נחרט עמוק יותר

עבר צנזורה, אני חושב שבארץ פוכותב.
הספר עדין מאוד ורגוע, ולא
כי אני מאמין שמה שאומרים בשקט
בלב•

!• מה ארגה אומר כספר?
אני מראה בצורה ברורה מה עשתה הגדה המערבית
לערבים וליהודים גם יחד ואיך הסרטן התפשט בכל
הגוף. אני מספר את סיפור הגדה מנקודת ראות אישית,
לא פוליטית ולא מדעית. אבל המסר ברור מאוד.

• בוא גדכר על מה שקור־ עם העדה ~ז
הדרוזית כישראל. מה דעתך על התקפת הדרוזים
על כפר יאסיף?
העסק הזה לא חדש. האלימות של קבוצות הכדורגל
הן רק תירוץ למה שמתרחש בפנים עמוק בלב. אצל
הדרוזים מתעוררים בימים אלה רגשות פאנאטיים רדומים•
הם מרגישים דפוקים מכל הכיוונים — גם הערבי
וגם הישראלי. החבר׳ה הולכים לשחק כדורגל בכפרים
הערביים ואלה מתגרים בהם. הם שבים לכפרים ומספרים
מה הולך, וזה מתסיס את הצעירים המרגישים מוש פלים
ביחס לערבים. זה לא צחוק מה שקרה לחבר׳ה
מג׳ולים, שהלכו לשחק בכפר יאסיף. אחד האוהדים נרצח
בסכין והשני, כך שמעתי, עומד למות או גוסס מרימון.
זה הכל התחיל כאילו מכדורגל, אבל השורשים הרבה
יותר עמוקים.

מה לדעתך יקרה הלאה ז

אני מתבייש להגיד לך, אבל לדעתי אנשי כפר
יאסיף לא יעזו לעלות על ג׳ולים ויש להניח שתהיה
סולחה.

בשום פנים ואופן לא! אני לא יכול לספק אפילו
שרותים טכניים לדברים שאני לא מאמין בהם ושאני
נגדם.

+מה דעתך על האלימות הדרוזית-עדכית?

אני לא מצטער. עשיתי מה שעשיתי ואני לא רוצה
לירוק לבאר של אנשים שלזתיתי מהמים שלהם. אני לא
חבר הסתדרות, ולכן אולי היה לי יותר קל. בסך הכל
היה לי ניסיון מעניין שלא אחזור עליו.

מרטין בובר אמר, שאם אתה מגיע לביתו ורואה מישהו
מאיים על ילדך בנשק, אתה צריך להרוג אותו. אבל
אם האיש הרג את ילדך ואתה רודף אחריו והורג את
הקרובים שלו, אתה והוא רוצחים באותה מידה.
אני מתנגד לאלימות, אני נגד שימוש בנשק מכל
סוג שהוא.

+אתה מצטער שנטלת חלק בתעמולת
הבחירות של הליכוד להסתדרות^

ה הם אומרים מה הם אומרים הה הם *!בזרים חה ה אומר׳

אביבה פו:

דוו 31ן ד ״ץ׳ :

שלום חוור :

״ ל א 0־ ל א , 0״לאהוב את אלוהים נעם אחת ולתמיד
י בע 1ו ת השמש!״ במקום הבקבוק!״ שירים שא1י אוהב!
לאגיגה פז יש אה העיניים הכי־יפות־בארץ. היא
חיתה עשר שנים באנגליה ובצרפה והצליחה שם
נצמד, ביחד עם שוקי לוי. הצמד זכה במקום הראשון
בפסטיבל יאמהאה ביפאן, שם ייצג אה אנגליה דווקא.
היו לו שלושה תקליטי״זהב והופעוה ב״אולימפיה״
וברחבי אירופה. בעוד ששוקי נשאר בגולה הדוויה,
חזרה אביבה ארצה. שאלהי אוהה :

• אם זכית להצלחה בינלאומית באירופה,
למה חזרת ץ
בגלל הבן שלי. כשהיינו פה בקיץ, הוא בכה ואמר
לי: אביבה אני נשאר פה. חשבתי, חשבתי, חשבתי,
ואמרתי בסדר. זה לא היה קל. אחרי ככלות הכל הקאריירה
שלי, העבודה שלי, הכסף שלי באירופה. לא הייתי כאן
עשר שנים. אף אחד לא מכיר אותי. אבל החלטתי בשביל
הילד• לאט לאט, ובעזרת השמש, אני אסתדר.

• אך פעם, כמשך עשר השנים, לא חשכת
י־דחזור הכיתה?

חשבתי. את אף פעם לא מפסיקה לחשוב. נורא התגעגעתי
ובאתי לכאן כיל שנה, אבל זה לא פשוט. בייחוד
אחרי שאת בונה קאריירה וקשרים, הפיתוי גדול מדי.
• מה יש פה שאין שם ץ
השמש הנהדרת הזאת, והחברים. אין בשום מקום
בעולם חברים כמו שיש בארץ, כאלה שעוזרים ואיכפת
להם. אני נמצאת כאן כבר שבעה חודשים. לא רציתי
לדחוף, לא רציתי לרוץ. החלטתי לקחת את הזמן שלי.
חברים עזרו לי, ולאט לאט אני מתחילה להסתדר. הילד
מאושר. הוא מקשקש בעברית, מחק לגמרי את האנגלית
והצרפתית. ישראל זו ארץ הילדים.

• לא מפריע לך שאך אחד דא
אותך כרחוב ץ

מזהה

לא מפריע לי. את השלב הזה עברתי. אני נותנת
לעצמי שנה. בעוד שנה אהיה כוכב גם בישראל.

• מה את עושה כשכיל זה?ו
אני מכינה תוכנית־יחיד, שתכלול קטעי ריקוד ושירה
״בסיגנון אירופי, שאינו מוכר בארץ, ואני משתתפת ב הצגה
חדשה בשם דקמרון.

+מה את מציעה למי שחוזר אחרי עשר
שנים לישראל?
שילך הרבה לים ויקח את זה לאט לאט. זה באמת
בא לבד, אבל זה לוקח זמן.

לא יודעת מה אתכם, אבל בשבילי דונובן הוא חלק
מהתרבות שגדלתי עליה. או נכון יותר להגיד, שהתבגרתי
עליה. כמו דילאן, כמו הביטלס, כמו הרולינג-
סטונס. לכן, כשפגשתי אותו לארוחת״בוקר ב״לה בוהם״
התרגשתי ממש. הוא נראה כאילו השנים לא נגעו בו
בכלל. אותן עיניים, אותם תלתלים. רזה כזה, ויש לו
כבר בן בגיל שבע״עשרה. שאלתי אותו :

• לאן נעלמת ץ
בשנות השישים חשבנו שנוכל לשנות את העולם.
דחסנו לתוך עשר שנים מה שבן־אדם נורמלי דוחס
לתוך תקופת חיים שלמה. בשנות השבעים התעייפתי,
כמו רבים אחרים. הייתי מוכרח לנוח, לארגן לי את
המחשבות. ולקראת שנות השמונים אני מרגיש שאני
יכול 1להתחיל מחדש.

+אתה חושב שהצלחתם
העולם?

לשנות

כן, דפוסי־חיים השתנו, ואפילו השוטרים הולכים
היום בשיעור ארון־ .אנחנו חיפשנו כל מיני דרכים,
התעניינו בדתות מזרחיות, במדיטציה. נסענו בעיקבות
הביטלם להודו, רצינו לדפוק בדלת ושמישהו יפתח אותה.
אך במקום לדפוק בדלת של הכנסייה, דפקנו על הדלת
של המאהרישי. כשגילינו שהוא רק בן־אדם, התאכזבנו
מאוד.

+כמשך שנים הישוו אותך לכוב דילאן.
האם אתה אוהב את ההשוואה הזאת?
כשהיינו צעירים זה הרגיז אותי. היום אני שמח
על ההשוואה.

• למרות שהוא הפך נוצרי אדוק ושינה
ככלל את הסימון שדו ץ
לדילאן קרה משהו שקרה להרבה מאוד אנשים משנות
השישים. הוא הגיע לשיא והתחיל לחפש את עצמו.
אחדים הפכו נרקומנים, אחדים הפכו אלכוהוליסטים. אני
מעדיף שדילאן יאהב את אלוהים ושלא יאהב את
הבקבוק.

כיצד השפיע עליך מותו של ג׳ון לנון?

המחשבה הראשונה שעברה בראשי היתה, הלוואי והיה
איתו מישהו. לא יוקו אלא נהג או מנהל־דרכים (מה
שקוראים באמריקה ״דודי״) .אבל ג׳ון לנון חיפש בימיו
האחרונים את הפרטיות והיו סביבו כמה שפחות אנשים.
אולי אם מישהו היה מגן עליו הוא לא היה מת.

• מי זו ללנייה?
ללנייה היא גברת של הלילה, העובדת בעסקי־שע-
שועים ואינה אוהבת ילדים.

מניין השמץ

אני המצאתי אותו. הוא מורכב משני שמות ספרדיים
— ללה ולנייה.

בערג של ה״טלתרום״ עמד שלום חנון עם הגי״
טארח על הבמה ושר את ״מאיה״ ,ואני חשבתי איך
שהזמן רץ. רק אתמול הוא כתב את השיר הזה, למח רת
הולדת בתו, וכבר חלפו שנים ומאיה היא כבר בת
אחת־עשרה .״והנה היא בת עשרים, ומה היא חושבת
ומה היא אומרת״ .בימים אלה יצא לאור ספר נוסטלגיה
של השירים חכי־יפים של שלום חנוך. מילים
ותווים והרבה תמונות מהופעות עם אריק איינשטיין,
ועם ג׳וזי כץ, ולבד. ותמונות של שלום עם מאיה,
התינוקת השותה מבקבוק. שאלתי אותו:

מה זה עושה לך, הספר הזה ז

הציעו לי לרכז בספר את כל השירים הישנים שלי.
אני עצמי לא הייתי מעלה בדעתי לעשות את זה.
חשבתי, למה לא לתעד פעם אחת ולתמיד את השירים
הישנים שהתפרסמו. באיזשהו מקום ההקלטות של השירים
כבר לא מושמעות כל כך, וזוהי איזושהי דרך להוציא
אותם לאור. שלכל מיני אנשים, שבא להם על השירים
שלי, יהיה ספר כזה והם יוכלו ליהנות ממנו. אז נתתי
את הסכמתי ואני די שמח. נראה לי נחמד כל העניין,
למרות שאני לא הייתי הממציא שלו ולא עבדתי על
הספר באופן אישי.

מה אתה עושה כעת?

אני מכין משהו חדש. לא יודע מה. אפשר להגיד על
זה, אולי, שהערב יורכב כולו משירים חדשים —
חומר שלי.

ערב יחיד?

לא. כלומר אני לא מופיע עם אריק איינשטיין, אבל
אני לא אהיה לבד על הבמה. תהיה איתי להקה שתנגן
ושתשיד יחד איתי.

במדינה

ד ר כי אד ם
שומר אחי אנוכי

האח המת
רוצח מדי יום
ביומו את האח החי

$קו 1ואק
מאמ׳ ל *׳
טלויזיות מקררים
מקפיאים מכונות כביסה
אספקה מיידית

ידנארעיזיוונ.ם ל | 1אלוב ׳ 1 1 3
הסלון הראו• ראנוווד י חוזנר• ח עו ח י
דה־ א ל 0 113 •31־ א, ס י 616902,411966 .

(ליו המעוניו לצונן)

רמת־גן: רח׳ ד״ר כהן ,2פינת ביאליק ,66 טל 734730 .
ירושלים: רח׳ יפו 50 מין העמודים טל 233559.־02

פרסום רם

שוב אפשר להסיג1
ספרו החדש

של גבי רוזנבאום
מגרות

שבוע של התאבדות
לחשת גהגויות הספרים

וברו רות

חפצה ראשית: בית־עלים

עמרם מולסון לא רצח את אחיו.
אבל כל עורכי־דין ובאי בתי־המישפט
מכירים את חאיש רדוף
הגורל, המסתובב כל הזמן ומנסה
לעניין את העיתונאים ועורכי-
הדין במיסתורין האופף את מות
אחיו.
עמרם עלה לארץ מצפון־אפרי-
קה ב־ ,1956 וקיבל דירת צריף עם
אמו בחולון. אחים ואחיות נוספים
שלו נותרו במרוקו וגם בצרפת.
רק אחיו הצעיר, אלי, עלד, לארץ
ב־ ,1969 והתגורר תקופת מד, עם
אחיו הבכור. אחר כך גויים האח
הצעיר, שהיה אז בן ,24 לצד,״ל.
כשנה אחרי גיוסו, כשהשתחרר
אלי מכלא 6שליד חיפה, נמצאה
גופתו מרוטשת על פסי־הברזל. ב־
22 בפברואר 1972 הובאה הגופה
למכון הפתולוגי באבו־כביר ונו־תהה
על־ידי הד״ר גבריאל מאיר-
פון.
מימצאי המנתח היו כדלהלן: גופת
גבר צעיר שזוהה כאלי מול-
סון•
• 1הגופה חתוכה לחלוטין. הראש
נפרד לגמרי מהגופה. החלק
העליון של הצוואר מובתם על־ידי
חומר שמנוני שחור.
י• הגפיים העליונות נפרדות
לגמרי. החלק התחתון של הגופה
נפרד באיזור המותן והגפה התחתונה
השמאלית נפרדה מייד מתחת
לאיזור הברך.
#כל האיברים הפנימיים קרד
עים ושסועים וכל השלד שבור.
המוות נגרם כתוצאה מהנזקים הקשים
במיוחד.
מתחת לחוות־הדעת נוסף מיש-
פט אחד :״בשעת הניתוח נודע,
כי המנוח נדרס על-ידי רכבת.״
אוצר כלום בגוף. הגופה
נקברה והאח הבכור, עמרם, ש ביקש
לראות את גופת אחיו לא
הורשה לעשות זאת. מאז תום
השיבעה הפר מותו של אלי לחלום
הבלהות הפרטי של אחיו.
הוא לא השלים עם מסקנות חור
עדה שמונתה לחקור בעניין, וש־קבעה
כי אלי מולסון נדרס על־ידי
רכבת. לעמרם היתד, איראה פיקס,
שהפככה במשך השנים לשיגעון
של ממש• הוא בטוח כי אחיו נרצח,
וכי המניע לרצח היו חלקי
פלאטינה יקרים שהושתלו בגופו
בעת ניתוח שבוצע בו במרוקו.
אלי נפצע בתאונת־דרכים בעת
שהתגורר עדייו במרוקו. עצמותיו
אוחו בניתוח, והוחדר לגופו חומר
זר לשם איחוי העצמות. האח,
עמרם, משוכנע כי אחיו לא שמר
על פיו ופיטפט וסיפר בכלא ה צבאי
על האוצר הבלום הטמון
בגופו. לדבריו, מישהו רצח אותו,
ריטש את הגופה באכזריות כדי
להוציא את המתכת היקרה.
עמרם אמנם הצליח להשיג
תעודות רפואיות המוכיחות כי
אחיו עבר ניתוח במרוקו, אולם
בשום מקום לא נאמר כי הושתלו
בגופו חלקי פלאטינה יקרים. בעת
הניתוודשלאחר־המוות, לא נמצאו,
כמובן, חלקים כאלה.
אבל מאז אין כל דרך הגיונית
לשכנע את עמרם כי אחיו נהרג
בתאונה• הוא הפסיק לעבוד, התמכר
לשתיה, והפך אורח קבוע
בבתי־המישפט. הוא מחפש את
הצדק. שוב ושוב הוא פונה לעור־כי־דין
שיעזרו לו להפעיל את
המערכת ולהתחיל בחקירה חדשה.
שוב ושוב הוא פוגה לעיתונאים,
שיגלו עניין בפרשת אחיו ויעוררו
את דעת הציבור.
סודות ׳הכתב. תשע השנים
שעברו ממותו של אלי הפכו את
עמרם למת החי. גופו נראה היום

שחוף ושברירי, מפיו נודף בקבי עות
ריח כבד של אלכוהול, ועיניו
נראות כעיני כלב נרדף.
בתחילה פנה בכוחות עצמו ל-
מישרד־הביטחון, אך לא נענה.
שנים היה עומד בשערי מישרד־הביטחון
ופונה לכל מי שמסכים
לשמוע אותו, ומספר את סיפורו.
אבל רק אחרי שעורר־הדין ישעיהו
הירש פנה בשמו למישרך־ד,ביט חון,
הורשה לו לעיין בחומר החקירה
שערך מצ״ח בנידון.
בין המיסמכים שנפלו לידיו של
מולסון היה גם מיכתב ההתאבדות
שנמצא ליד הגופה, ומיסנד
כים בכתב־ידו של סרן ליאון בבר
(היום סגן־אלוף) ,שהיה חוקר ה מוות
מטעם מצ״ח צפון. מולסון
טוען, כי חש מייד בדמיון המפתיע
שבין כתב-ידו של החוקר ל בין
כתב־היד של מיכתב ההתאב דות.
הוא לא האמין כי אחיו, ש היה
עולה חדש, היה מסוגל לכתוב
מיכתב בעברית, ובוודאי שלא
האמין כי אחיו התאבד. לכן
העביד את דוגמות כתב־היד לגרא־

אחיך אמנם נדרס על־ידי רכבת,
ויביאו לידיעתך את התוצאות
הללו, האם תשתכנע? נשאל עם־ •-
רם. אך האיש המצומק, רדוף ה רוחות,
רק חזר על דבריו :״אבל
יש הוכחות, יש בדיקות גראפו-
לוגיות, ורכבת אינה מפרקת את
הגופה בצורה כזאת.״
אולי לא יוודע לעולם מי רצח
את אלי מולסון, אם אמנם נרצח.
אבל ברור מעל לכל ספק, כי אלי
מולסון הוא שרוצח את אחיו.

ד ר כי חיים
>9*8ושר. מגונה
בהש בון התש מד

בתראגה ש 7בדיקת מוגה
געשה מעשה מגוגה
בילדה בת שמוגה *
״זד לא הוא,״ אמרה הילדה בת
השמונה. שעה קודם לכן התלוננה

רודף־צדק מולסץ
״הגופה חתוכה ל ח לו סיו...״
פולוג מוסמך, אברהם לוי מתל-
אביב.
ב־ 5במארס 1979 קבע הגרא-
פולוג :״מיכתב המחלוקת (מיב-
תב ההתאבדות) לא נכתב על־ידי
אלי מולסון המנוח ; כושר הכתיבה
שלו טרם הגיע לדרגה של
כתב בוגר ושוטף. מצאתי זהות
בין דוגמת כתב־ידו של סרן בכר
ובין כתב־היד המופיע במיכתב
שבמחלוקת, ולפי דעתי המיכתב
אשר במחלוקת נכתב כולו, כולל
החתימה, בידי סרן בכר, אותו אדם
אשר כתב את המיסמכים.״ (ש נבדקו
על־ידי הגראפולוג).
היכן הפלאטינותז־ תוצאה
זו רק הפכה את מולסון נחוש
יותר בדעתו. מצויד במיסמר זה
פנה לעיתונאי יוסי בר וזה פיר-
סם את סיפור המוות המיסתורי.
אחרי שהופיעה הכתבה טילפן
אלמוני לבר, רצה לספר לו משהו
על מותו של אלי מולסון. אולם
הקו נותק.
הגיהינום הפרטי של עמרם מול-
סון הביא אותו גם לידי סיכמו־כים
עם המישטרה ועם מישרד־הביטחון
והפך אותו ליצור בלתי
רצוי בין העיתונאים ועורכי־הדין.
״מדוע הם לא בודקים?״ הוא
חוזר ושואל את כולם ,״היכן ה־פלאטינות
של אחי? מדוע לא
חוקרים מחדש? הרי יש חומר
גראפולוגי, ויש מימצאים על שמן
שחור שלא הגיע לגופה מהרכבת.״
אם תיערך חקירה יסודית בעניין,
ויובהר מעל לכל ספק כי

הקטנה כי בעת שישבה בדירתה
ברעננה דפקו בדלת, וגבר ביקש
ממנה שתקרא עבורו את מונה ה חשמל.
הוא הרים אותה אל ארון
החשמל ותוך פדי כך ביצע בה
מעשה מגונה.

המישטרה ביררה כי עובד חב-
רת־וזחשנזל שביקר באותו בוקר
בשכונה זו של רעננה, ושהניח שם
את חשבונות־החשמל, היה יהודה
גיאת, העובד באותו איזור כבר •9•.
שנים אחדות. הוא הובא מייד לבית
המתלוננות והוצג בפניה, והיא אמרה
כי לא זה האיש.
המישטדה המשיכה לחקור. אחרי
כחודש החליטה בכל זאת לעצור
את גיאת ולהאשימו בעשיית מעשה
מגונה בקטינה. בינתיים גב תה
חוקרת נוער מפי הילדה עדות
שבה זיהתה את סנדליו ומכנסיו
הקצרות של גיאת׳ והדבר הספיק
להגשת כתב־אישום.
״כל אחד מכיר אותי״ .בעת
מעצרו השתכנע איש חברת־החשמל
למסור הודאה, ואולם אח רי
שעה קלה חזר בו וביטל אותה,
וחזר על כך שלוש פעמים.
סניגורו ישראל אלטרש הביא
בפני שופט השלום את גירסת
הנאשם. הוא סיפר כי אמנם חילק
את חשבונות החשמל באותו בוקר,
אולם לא ראה את הפעוטה ולא

נגע בה.
״אני עובד שם הרבה זמן, וכל
אחד מכיר אותי, הילדה היתד, מז הה
אותי מייד, אילו הייתי אשם״,
טען גיאת• הוא העלה את ההשערה

העולם הזה 2277

כי עובר-אורח ראה את חשגון
החשמל התקוע בדלת, וניצל את
ההזדמנות להיכנס לדירה באמצעותו.
אבל
השופט, אדמונד לוי, לא
קיבל את גירסתו. הוא הרשיע את
גיאת ופסק לו ארבעה חודשי מא יי
סר בפועל, ושמונה על־תנאי.
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב
דחה את עירעורו של הנאשם,
והשאיר את העונש על כנו.

מי שפט
ב די ח תו עול העד
העד ברח, או הוברח
על־ידי המישטרה ץ
באסם מחאג׳נה היה עצור ב־מישטרת
גבעתיים והצליח להימלט
מתוך תאו השמור. בחקירה הוב רר
כי הוברחה אליו משורית, ש באמצעותה
ניסר את סורגי החלון.
הוא הסתתר זמן מה בדירה ש הוכנה
לשם כך בקירבת מקום ו-
אחר־כך נעלמו עקבותיו.
^ הוא היה עצור באשמת היותו
שותף לכנופית המפוצצים ביפו.
לפי העדויות בבית־המישפט היה
באסם המפוצץ העיקרי. הוא היה
מומחה למילכוד מכוניות בחומרי-
נפץ וידע גם היכן להשיג את החומר.
כיצד
הצליח נאשם חשוב ומסוכן
כל כך להימלט מתוך תא שמור
במישטרהז זוהי תעלומה גדולה.
הסניגורים במישפט המפוצצים
העלו השערות כי באסם לא נמלט,
אלא קיבל את חופשתו׳במתנה.
מהתרת חומיניסטית. ב-
מישפט המתנהל בימים אלה כ ספיח
לפרשת המפוצצים, הועל תה
סברה חדשה באשר לבריחתו
של מחאג׳נה. במישפט זה, המתנהל
בבית־המישפט המחוזי בתל-
אביב נגד צעיר יפואי בשם עומר
כלבוני, הנאשם בעיסקות־נשק שו
נות,
העדות העיקרית היא עדותו
של מחאג׳נה, העד שברח.
מסתבר כי בעת שנעצר באסם
על־ידי המישטרה, סמוך לפיצוץ
האחרון ביפו, בספטמבר ,1980 הוא
לא שמר על פיו. שעות ספורות
אחרי מעצרו החל לדבר ולספר.
הוא מסר למישטרה את כל הידוע
לו על כל המעשים הפליליים ש בהם
היה מעורב. הוא מסר עדויות
נגד מוחמד טורק וחסן כחיל
בעניין פיצוצי המכוניות ביפו. כמו
כן מסר עדויות על מקורות שונים
שסיפקו לו נשק וחומרי־חבלה
או שקנו ממנו חומרים כאלה. ו תוך
כדי כך גם גילה למישטרה
הכל אודות מה שמכונה ״המחתרת
החומיניסטית״ מאום אל־פחם.
מישפט המפוצצים מצוי עדיין
בתחילת הדרך. בינתיים נשמעה
רק עדותו של עד־המדינה כחיל.
לכן עוד לא ידוע אם וכיצד תש תמש
התביעה בעדותו של באסם
בתיק זה.
מישפט המחתרת החומינסטית
מתנהל בדלתיים סגורות, בבית-
דין צבאי, ולכן לא ברור מה גורלה
של עדות באסם בתיק זה.
המיקרה בראשון שבו הביאה התביעה
את עדותו של מחאג׳נה ל-
בית־המישפט וביקשה לקבלה בהעדרו,
היה במישפטו של כלבוני.
החוק אינו חוקי. האפשרות
להביא עדות שנגבתה בתחנת ה־מישטרה,
בלי שהעד עצמו יבוא
לבית־המישפט, קיימת מזה כשנה,
מאז תוקנה פקודת הראיות על־ידי
סעיף 10 המפורסם. אולם כדי
לעשות בו שימוש חייבת התביעה
להסביר מדוע אינה מביאה את
העד עצמו לבית־המישפט. התובע
הסביר כי מחאג׳נה ברח מן
הכלא, ו״איננו יודעים אם הוא
חי עדיין״.
אלא שאז העלה סניגורו של
כלבוני, יוסף שוהם המתולתל, טענה
מישפטית מהפכנית. סעיף 10
הפך במשך השנה האחרונה ללהיט

גדול. משתמשים בו לעתים קרובות
מאוד במישפטים סליליים.
אבל הסניגור החרוץ בדק את תיקון
החוק בכל שלבי חקיקתו בכנסת,
וגילה כי הסעיף הזה הוסף
להצעת־החוק המקורית רק אחרי
שעברה כבר את הקריאה הראשונה.
הצעת־החוק
עברה אחר כך את
הקריאות השניה והשלישית, כאשר
התיקון כבר כלול בה .״אולם״
טוען שוהם ,״לא היה בכך כדי
לרפא את התקלה הראשונית, וחוק
שלא עבר קריאה ראשונה אינו
חוק.״
השופט דויד ולך שמע בעניין
רב את הטענה החדשנית, וכן הק שיב
לדברי התובע שטען כי אחרי
שהחוק פורסם כדין ברשומות,
הפך לחוק מדינת־ישראל ואין
עליו עירעור.
אולם מכיוון שבמדינת־ישראל
אין חוקה פורמלית, לא מצא השופט
כל דרך לבדוק את חוקיות
הסעיף. הוא דחה את טענת ה סניגור,
וקבע שאין זה מסמכותו
לפסול את הסעיף, ואולי הערכאה
המתאימה היא הבג״ץ.
מי שמכיר את שהם מוכן להת ערב,
כי הוא לא יפסיק את מיל־חמתו,
וילך גם לבג״ץ.

הקפה הגלו־אסור
לשתות קפח
במקום שבר מוטמן נשק
יצחק מגדישי שתה קפה בחברת
ידידו הרפה ולא שיער כלל
את התוצאות.
באותו בוקר תיקן מגדישי, טכנאי
טלפון ומדריך־נוער בשעות
הערב, כמה טלפונים בדרך יפו—
תל-אביב. כאשר סיים את מלאכתו
החליט לשתות קפה בחברת
ידיד ותיק, בעל מרפדיה בסביבה.
בעודם יושבים ומשוחחים, פרצו
שוטרים למקום, ובעיקבות מי
פרקליט
שוהם
קדימה, לבג״ץ
דע חסוי ערכו חיפוש מקיף. בקומה
השניה, חבוי בתוך ערימת
גלגיליות לכורסאות, מצאו השוטרים
אקדח טעון.
הם עצרו את כל מי שנמצא
באותו רגע במרפדיה, ללא כל הבחנה.
את בעל המקום, את העובדים,
וגם את טכנאי הטלפון. וכאשר
הביאוהו בפני השופט יורם
גלין, ביקש נציג המישטרה יוסף
רותם לעצור את מגדישי לעשרה
ימים.
״׳האם המידע בקשר לנשק מתייחס
גם אל מגדישיז״ שאל הס ניגור
דרור מקרין .״לא,״ ענה רותם
בכנות.
״לולא נמצא שם במיקרה בעת
החיפוש האם הייתם עוצרים אותו
בכלל?״ שאל שוב הסניגור. גם
על שאלה זו קיבל תשובה שלילית.

כך,״ קבע השופט ,״ישוחרר
החשוד מייד, ללא ערבות.״
מגדישי הלך הביתה, אולם מאז
אותו היום אינו שותה קפה ככה
סתם, בחברת ידידים, מבלי שיברר
תחילה אם הדבר אינו כרוך בסיכון
כלשהו.

ע לי דחתא1נ 0
הלך זקנות שווארמה
ונעצר באשמת אוגס
עד היום יושב שאול בראונש־טיין
המום מהדבר הנורא שקרה
לו בדרך לשווארמה. לפני כמה
ימים, בשעות הערב, ביקשה ממנו
אשתו שיביא לה מנה שווארמה.
כבעל טוב ירד בדאונשטיין ל רחוב,
ובעודו מחכה ליד הקיוסק,
(המשך בעמוד )70

שלום. א בי ב בחוץ ונעים. זה הזמן להשת חרר מהבגדים הכבדים של החורף. זה. הזמן
ל דל ת א. התח תוני ם ו הגופיו ת של דלתא קלי ם ונעימים ונותנים לי הרג שה
טב עי ת ו אביבי ת, ממש מזמינים לגעת; ה ם רכים, אופנתיים, צבעוניים
ומח מי אי ם־ 10096 כו תנ ה סרוקה 10096 ,הרג שה ט ב עי ת וחפשית.
אני מזמינה או תכם להרגי ש כמוני, להת פנ ק ולפנ קאתכל
לה שיג ב חנויו ת המזון ב שרו ת עצמי,
המ שפחה בדלתא.
ב חנויו תהכל -ב ו וב חנויו ת ההלב שה ה מובחרות. התחדשו!

יש כאן משהו שמזמין לגעת. דלתא.

העזלס הזה 2277

יעקב שות /איש ממאדים

היה או דא היה
לא מזמן פתחתי את התיבה המדברת —
להבדיל מן המרצדת — והגה הגמד שבתוכה דיבר
בקולו של שאול רוזוליו (מפב״ל, שגריר, ראש
התאחדות התעשיינים) .הקול היה קודם כל נעים,
ושנית מוכר, ושלישית מעניין, ובמשד איזו חצי*
שעה או יותר התראיין אינטליגנטית ושיקף מבעד
לבבואת חייו חתיכת היסטוריה של היישוב (״היישוב״
בעגת התיבה המרצדת, המשמשת בטידרה
״עמוד האש״ ,זה שם־הצופן של ״ההגנה״( אגב,
כידוע ,״ההגנה״ היתה אחת מיני מחתרות רבות.
היו שם, כפי שסיפרה לא מכבר מודעה ממלכתית
על ״חידון המחתרות״ ,כל מיני מחתרות, לרבות
אצ״ל ולח״י ופלמ״ח ו״הבריחה״ והמחתרות של
ההתגוננות העצמית בארצות ערב — כאילו שה-
פלמ״ח ו״הבריחה״ והמחתרות בארצות ערב לא
היו אלא זרועות של ״ההגנה״ — אותה מחתרת
אחת לא מיוחדת מיני רבות, שהשד יודע כיצד
נתגלגל שמה לשמו של צה״ל).
ובכן, דיבר לו הגמד הזעיר מתוך התיבה בקולו
הנעים של שאול רוזוליו ושפע נתחי היסטוריה.
ובין השאר התעכב על שירותו בחיל הנוטרים, הוא
מיסגרת מישטרת היישובים העבריים, שם החל
לטפס בגרמי הפיקוד. איני זוכר אם בתשובה לשאלה,
או שמא ביוזמתו הוא, שאול רוזוליו העיר,
כי הבריטים הקימו את חיל הנוטרות כאחת מן
התשובות למרד הערבי בסוף עשור השלושים, והיהודים
ניצלו אותו היטב לצרכיהם, שכן הוא שימש
כיסוי נפלא בנשק ״החוקי״ שלו לאימונים נרחבים,
שלא לדבר על עצם הנשק שהעמיד לרשות היישובים.
הכל
טוב ויפה, חוץ מדבר אחד קטן, ואולי לא
כל כך קטן: הבריטים הקימו את היחידה החשובה
הזאת ז כלומר, ה ם הגו אותה בדמיונם הפורח
הפרו-יהודי 1לפי רוזוליו כן• לפי שידוע לי _ לא.
אולי מבחינת ״היריעה ההיסטורית הרחבה״,
מצד ״המברשת הרחבה של ההיסטוריון״ ,די לציין
כי חיל הנוטרים היה, ככלות הכל, כוח עברי
במיסגרת בריטית ובפיקוד עליון בריטי, ומה זה
חשוב, בעצם, מי הגה את הקמתו ומי שיכנע את
הבריטים להקימו — העיקר שהוא היה והעלה
את תרומתו לבניין הארץ והגנתה. אבל הכבוד
והיקר ליריעה, להיסטוריה הנכתבת בלועזית באות
ראשונה גדולה, אינם צריכים להשכיח מאיתנו,
כי מדובר בזרימה של בני־אדם, מפעילים ומופעלים,
משפיעים ומושפעים, שהיעדר יחס כלפיהם כאל אנשים
עם פרצוף ועם שם הופך את ההיסטוריה
למשהו חסר״משמעות• למשהו לא-אנושי. נסו לספר
את ספר שופטים, או כל ספר היסטורי אחר בתנ״ך
ללא שמות. מה יישאר ן
ובכן, ככל שידוע לי, את רעיון חיל הנוטרים
הגה איש יהודי אחד ושמו יהושע גורדון, מי שהחל
את הקאריירה שלו בארץ־ישראל כסמל בגדוד ה עברי
האמריקאני במילחמת־העולם הראשונה. וכך
כתב עליו משה שרת בספרו ״אורות שכבו״ :״מיש-
טרת היישובים העברים וחיל הנוטרים בכללותו —
זו המיסגרת החוקית היחידה של כוח ההגנה העברי,
שלא היתה אלא החלק הנגלה של אירגון
,ההגנה׳ הנסתר — היו פרי רוחו היוצרת, כישרון
האמצאה האירגונית שבו נתברך איש לא יוכל
לדעת מה היה אילמלא בא יהושע גורדון לעולם,
אבל מותר לדעת, וצריך לדעת, שהמוח שלו —
לא של ״הבריטים״ — הגה רעיון מחוכם ויעיל.
יהושע גורדון חשוב כמת — אבל הוא היה, ויש
רגעים נדירים שהזכרתו, מתבקשת לא רק למען
הדיוק ההיסטורי אלא למען קיומה הרופס של
תרבות אנושית.
אגב, באותה רשימה של יהושע גורדון כתב
עליו אבי משה שרת בין השאר :״בעוברו על פני
ישובים ומיפעלים לא היה מחמיץ הזדמנות להגיב
על המתרחש והמתרחש בתוכם, ועל־ידי ניב אחד
קולע היה מתאר עולם מלא•״
במיקרה או לא במיקוזה, ידוע לי ניב אחד
שכזה: מעשה שנסעו הוא ומשה שרת בעמק יזרעאל,
ועברו על פני שימרון, מושב-נפל שהקימו בני
נהלל ומשה דיין בתוכם. יהושע גורדון היפנה לרגע
פניו אל הישוב הקטן שעל הגבעה, החזירם, ולאחר
דממה קצרה הפטיר שתי מילים :״ויעש באושים״.
בשל אותו לימוד״זכות על ההאנשה כבעניין
יהושע גורדון ומישטרת היישובים העבריים — וגם
בשל סיבה אישית מובהקת — הייתי סקרן לחזות
בתוכנית ״עמוד האש״ שנסקר בה פרק ״הבריגדה״,
היא החטיבה היהודית הלוחמת. שוב, היה איש
אחדש״דחף״ אותה, כלומר את הרעיון מזה ואת
האנשים מזה, ולבסוף השיג אותה, את ״הבריגדה״.
אין לדעת מה פרצוף סופי היה הגיוס בארץ־ישראל
לובש בלעדיו, אבל ידוע, ולפחות צריך שיהיה ידוע
למי שצריך לדעת, שהיה איש אחד שהעניין הזה
היה מיפעלו־הוא, אולי מיפעלו הגדול ביותר; שהיה
איש שבזכותו חיו במילחמת-העולם השניה
חיילים יהודים, שלחמו בנאצים תחת הדגל התכול

1— 170 -ן

לבן. אף מילה על זה ב״עמוד האש״ ,המיסכן
מרוב קובלנות מימין ומשמאל.
כדי להיות אישי קצת פחות (במשמע המיש-
פחתי, לא העקרוני) ,אתבע זכותו של עוד יהודי
ש״עמוך האש״ שרף אותו (או לא הדליק אותו).
יהודה ארזי. אין זה מענייני להספיד פה את יהודה
ארזי, מגדולי הבצענים שקמו לעם ישראל בדור
כינון המדינה, מאותם אנשי מעשה ותושיה ללא-
חת, שהודות להם אנו נושמים, פשוטו כמשמעו —
כי י ש אנשים כאלה בהיסטוריה, שהם היו הדבר,
המעשה, המיפעל, ההישג (או להיפך).
אני רק רוצה להעיר, כי מה שקרה בנמל לה-
ספציה שבאיטליה, כפי שהוראה וסופר לעם צופי
ישראל ב״עמוד האש״ ,היה כולו, מראשית ועד
אחרית, פרי יוזמתו, תיכנונו, אירגונו וביצועו של
איש אחד. יהודה ארזי. הוא, יהודה ארזי (ולימינו
עדה סרני) היה שם, ולא עמוד ולא אש ולא
בטיח. בן־אדם אחד, ברוך״דמיון עד תימהונות, נועז
עד הסתמכות מוחלטת על עצמו ,״עשה״ את
מילחמת לה־ספציה וניצח קיסרות ללא יריה אחת
— על מישור הומני — וכאשר הוא שילח לחיפה
את שתי ספינות המעפילים, קרא להן בשמות
אנשים שהיו נערצים עליו מנעוריו — אליהו גולומב
ודב הוז (אגב, מאנשי המחתרת ההיא, מה שמה !)
ואילו שאול אביגור היה גם הוא במתים. אפשר
שחיה קורא עוד ספינה על שמו, כדי ש״עמוד האש״
לא יהרוג אותו על-ידי אי-איזכורו בפרשת מיפעל
״הבריחה״ שבראשו עמד•
כאשר ״עמודי אש״ הופכים למסכי-עשן זה
מכאיב למי שיודע, אבל לא מבטל את ידיעתו.
לשאינו-יודע זה לא מכאיב בכלל. אותו זה מרושש.
תמיד מיספר העניים גדול יותר.

| | 8חזק ונתחזק
דויד לוי איש חזק עשה להם משהו, לאחשתרני
מילחמת הבחירות של ״המערך״ .מאז החזק הזה
— ועוד במשקפיים — התנוסס מולם על כל גיבעה
ותחת כל עץ רענן, הם כבר החליפו שלוש סיסמות
בחירות, ועוד היד (או נכון יותר, הידיים — הרבות
מדי מלשון רוב ומלשון ריב גם יחד — והשמאליות)
נטויה.
אני משער, שב״עבודה״ רבים עכשיו חוקרי-לב,
ויש מי שמהלך שם בשק ואפר על ראשו על שלא
הגה בעוד מועד את הרעיון העצום והמוחץ ״ירוחם
משל איש חזק״ — עם או בלי משקפיים. בשביל
להגות רעיון שכזה אין צורך במנהיגות, כלומר
באיזשהו חוזק, שבכוחו ייקבע חד וחלק, כי ירוחם
משל ״לא עובר״ ,מזמן ״לא עובר״ אל הרחוב,
ולכן הוא פשוט צריך ללכת ולפנות מקומו למי שכן
״עובר״ ,או יכול ״לעבור״.
לא, לצפות להחלטה חזקה ומנהיגותית שכזאת
מחבר הדחיינים שבראש ״העבודה״ זה אולי קצת
יותר מדי. ברוסיה ברז׳נייב אולי כבר ״לא עובר״
ואולי מעולם ״לא עבר״ ,אבל כנגד זה אין שם
בחירות (שם המציאו בחירות שאין בהן שום בחירה)
,ולכן אפשר להניח לו לדשדש בקרמל עד
שיתפורר לאבק. אצלנו, הצירוף של אי־מנהיגות
ורחמנות שלומיאלית במקום שאין לה מקום יוצר
מצבים משונים, שאיש חזק עם משקפיים הוא
הפתרון הטוב ביותר בשבילם. לכן ברור, שלא היה
צריך להחליף את ירוחם משל. היה צריך רק
להרכיב לו משקפיים ולעשות אותו איש חזק.
אבל מה שלא עושה השכל עושה הזמן. הנה
אני רואה, ש״המערך״ הרכיב לעצמו משקפיים
ויוצא לרחוב בסיסמת ״יחד ישראל חזקה״• לא,
חלילה ,״ישראל טובה״ ,או משהו כזה. ישראל
חזקה. מזכיר את דויד לוי, מה ן שיזכיר. עליו
אולי אפשר לומר: יחד נתגבר. כי את מילת
המפתח הזאת׳ מילת הקסם של בחירות — 1981
חזק — אסור לזנוח יותר, אסור להניחה לאויב.
אבל, סיסמאים חביבים שלי, אם כבר אתם
מתחילים לחשוב נכוחה, מדוע לא עד הסוף? הבן-
אדם לא רוצה ממשלה חזקה. ממשלה חזקה
תעשה לו צרות נוראות. ממשלה חזקה לא תיתן
לו מנוח, לא תחניף לו ולא תשחד אותו בשום
מכירה ארידורית כללית. ממשלה חזקה עלולה ׳
לשלוט ברמטכ״ל, לעצור אמוק התנחלויות, להסתבך
פחות בלבנון• לא. הבן־אדם רוצה מנהיג חזק.
אי ש חזק (כמו דויד לוי במשקפיים, למשל).
למה! ככה. זה עניין פסיכולוגי עמוק — הצורך
בדמות אב רבתי וכו׳ .לכן, אם נא רק תשמעו
בקולי, החליפו חיש קל את הסיסמה. החלפתם
שלוש פעמים ! יהיה עוד פעם.
אני רוצה לראות את דיוקנו של שימעון פרס
מציץ אלי מכל שלט, ומתחתיו ״שימעון פרס איש
חזק״! לא ניחשתם היטב! הגימיק הפעם הוא
זח :״שימעון פרס איש יותר חזק לחזק יש
תשובה. ליותר חזק _ אין.

במדינה
(המשך מעמוד )69
עצרה לידו ניידת. שני שוטרים
קפצו מתוכה ועצרוהו.
בראונשטיין מעולם לא נתקל
במישטרה לפני כן׳ ולא הבין כלל
מה קורה. לפני שהספיק לברר
דבר הובא לפני שופט המעצרים,
ונכלא לחמישה ימים באשמת אונס.
מסתבר, כי בעודו הולך ברחוב
בפתח־תיקווה, ראתה אותו אשה
שנאנסה חודש קודם לכן על־ידי
אדם שהבטיח לה עבודה ושאותו

לא הכירה. כאשר ראתה
בדאונשטיין, ואת התיק שנשא בידו,
חשבה כי זהו האיש שאנס
אותה. היא מיהרה למישטרת פתח-
תיקווה, סיפרה את הסיפור, וה שוטרים
מיהרו לעצור -את האיש.
סניגורו, סמי יונה, לא הסכים
למעצר זה והגיש ערר. שולחו
שכנע אותו כי נגרם לו עוול
משווע, וכי לא היה לו כל קשר
לעניין. בדיקה בגלאי־שקר העלתה
כי בראונשטיין דובר אמת, ולא
היה לו כל קשר למקרה.
המישטרה שיחררה אותו ללא
ערבות, אחרי שהשתכנעה כי
אמנם לא הוא האיש. בינתיים
פורסם שמו, נפגעו אשתו וילדיו,
וכל זה בגלל תיק דומה שנשא
בידו בלכתו ברחוב.

יותר מדי חוקים

נמצא בפניו, אבל הוא זוכר שהיד,
תיקון לחוק, אשר ביטל את הצורך
בשבועה בעת מתן עדות בבית־המישפט.
בתיקון נאמר, לדבריו,
שאם רוצה אחד הצדדים, אפשר *
להשביע את העד .״אבל אינני זוכר
לשונו המדוייקת של החוק,״
אמר התובע. גם השופט לא מצא
את החוק החדש בפניו. אבל מכיוון
שכולם זכרו קיומו של סעיף
חדש כזה, הושבע העד על ספר
תג״ך שנמצא במיקרה באולם ליד
השופט. כיפה לא היתד, באולם,
ולכן הניח העד את ידו על שערו
ונשבע על התנ״ך.
בשלב זה חזרה המתמחה מה־ספריה
והצהירה, כי גם שם לא
מצאה את החוק החדש שחיפשה,
אלא רק את הצעת־החוק.
המישפט נמשך.

אצבע שדז 7כשף

נם כיד חסרת
ארבי; אצכערת *
אפשר לספור כסף
בתנועה דרמאתית הצביע עו־רך־הדין
ישראל כלוף על רוני
המכשף .״קום ממקומך והראה את
ידך לשופט !״ ציווה עורך־הדין.
רוני קם, הושיט את ידו לעבר ה
ספריות
השופטים אינן
מ;ידדכגות, מרוב
חוקים חדשים
עורך־הדין אריה רוטר ביקש
מהשופט שמואל קוארט לסגור את
הדלתיים .״מה פתאום?״ שאל הסניגור
במישפט, חיים משגב,
״לפי איזה חוקן״
״יש חוק חדש המתיר לסגור
את דלתות בית־המישפט, כדי לש מור
על שלומו של עד,״ הצהיר
התובע.
הסניגור, התובע והשופט חיטטו
בספרים. איש מהם לא מצא את
החוק החדש. השופט שלח את המתמחה
לספריית בית־המישפט

פרקליט מישגכ
לסגור את הדלתיים

פרקליט יונה
לאכול שווארמה
כדי לחפשו, ובינתיים נמשך המיש-
פט בדלתיים פתוחות.
כאין כיפה. העד שנחקר היה
איש מישטרה, שנשאל על־ידי הסניגור
על פעולות שביצע בתאריכים
מסויימים. למשמע אחת התשובות
התרגז הסניגור .״אני חושב,״
הרעים בקולו ,״כי העד מש קר,
אני רוצה להשביעו על ספר
התנ״ך, כדי שירגיש שהוא חייב
לדבר אמת.״
כאן היה זה תורו של התובע
לשאול :״לפי איזה חוק?״ וה סניגור
אמר כי החוק אמנם אינו

שופט אורי שטרוזמן, וחשף כף
יד חסרת ארבע אצבעות. אצבע
יתומה הצביעה אל פני השופט.
״האם יתכן שהשוטר לא ציין
מום בולט כזד, בדו״ח שלו?״ שאל
הסניגור. לדברי בא כוח התביעה,
עורך־הדין המזוקן אברהם לנד־שטיין,
מכר חיים חבורה, בעל*,
המיסעדד, מגנדה בכרם התימנים,
חצי גרם הרואין בסכום של 8,500
לירות לשוטר מחופש. הוא מכר
את הסם באמצעות רוני המכשף,
שלדברי התביעה מסר לשוטר את
הסחורה וקיבל תמורתה את הכסף.
כאשר מסר לו השוטר את השט רות
אמר לרוני :״תספור אם זה
בסדר.״
שאל הסניגור :״לו היה מקבל
הכסף סופר את הסכום ביד חסרת
אצבעות, האם לא היה השוטר מבחין
בכך ומציין זאת מייד בדו״ח?
האם אפשר שיתעלם מיד שכזו?״
אולם לתובע לא היה קושי לה שיב
.״זה היה נכון מאוד,״ אמר
לנדשטיין ,״לו היה רוני סופר את
הכסף, אולם לדברי השוטר נמנע
בכוונה מלספור את הכסף, ולכן
לא הבחין השוטר במום שלו.״
השופט החליט כי עד שיתבררי
פרטים נוספים יישאר חבורה ב־׳*
מעצר. התרגיל באצבע אחת לא
עלה יפה — בינתיים.

הסולם הזה 2277

מי ש טר ה
העוע״ה גרו זרה

רק אחרי שהתרוגן
הושעה השומר מתפקידו

במרס 1980 החלה לד,תברר בנפת
השומרון פרשה מסובכת של
מיקרי שוד, והועלו תלונות נגד
שוטרים אשר לכאורה שיתפו פעולה
עם השודדים. החקירה נמשכה
זמן רב ולא הניבה בינתיים
פרי. השוטרים החשודים, וביניהם
רס״ל חנניה אברגיל, המשיכו כל
אותה עת לשרת במישטרה.
אברגיל חשש כי מישהו במיש־טרה
מתנכל לו ומנסה לבדות
עדויות נגדו. לכן פנה לעורך־
הדין דויד אופק, איש מישטרה
לשעבר, וביקש את עזרתו.
באוקטובר 1980 שלח עורך-
הדין אופק תלונה לייעץ המישפ־טי•
הוא פירט בה את ההאשמות
נגד השוטר, שלדברי אברגיל בדה
ראיות נגדו.
תגוכת ־ביניים. התוצאה המיידית
של מיכתב־ד,תלונה: אברגיל
הושעה לפתע מכל תפקידו
במישטרה• הדבר הפתיע את סניגורו׳
שלא יכול להבין מדוע היה
אברגיל כשר לתפקידו שמונה חודשים
אחרי תחילת החקירה נגדו,
ורק כאשר העז להתגונן ולהש מיע
את גירסתו באוזני היועץ ה־מישפטי
הושעה מתפקידו.
בדצמבר 1980 פנה אופק שנית
ליועץ המישפטי, בבקשה לברר
את עניין ההשעיה. בתשובה קיבל
מיכתב חתום על־ידי הד״ר יעקב
בן־אור, סגן בכיר לפרקליט המדינה,
שציווה על אגף החקירות
במטה הארצי של מישטרת ישראל
להמציא בדחיפות את תגובותיהם
לתלונתו של אופק. כדי
למנוע אפשרות דחיה והתחמקות,
ציווה בן־אור להגיש תגובת־בי-
ניים, אם טרם נסתיימה החקירה.

כיוון שחודש אפריל כגר מגיע
לסופו, ושום תגובה לא התקבלה
מהמישטרה, שוקל עורו־הדין אופק
אפשרות לבקש מבית־המיש־פט
הגבוה לצדק לזרז את המיש־טרה,
לתגובת־ביניים לפחות.
תעופה ליה 1,רו צי פור

אנטוזי קוהן גיסה לייצר
דאון בברית־המועצות
בדי לפרוח משם —
והיום יש לו מיפעל
לייצור דאונים בארץ
״שבועיים אחרי שהמחבלים חדרו
לגליל עם דאונים ממונעים,
חבר שלי הלך לדאות בכרמליה,
שליד חיפה. כשהוא נחת חיכתה
לו ניידת מישטרה. השוטרים היו
משוכנעים שיש להם חבלן ביד.״
השימוש בכלי־ד,תעופה הזה
נפוץ והולד. וזהו ה״האנג-גליי-
דר״ ,גלשן־ד,אוויר. כאשר הוא
ממונע, הדאייה קשה יותר, במיוחד
ההמראה. הוא יכול לשאת 30
קילוגרמים נוספים, ואז הוא הופך
למין מטוס קטן.
נושא הדאייה עדיין לא נפוץ
בארץ כמו בארצות אחרות, וחברי
האגודה הי שראלי ת לגלי שה אווי
רית
מתלוננים על הדיעות הקדומות
שיש לאנשים על הספורט
הזה.
מספר יושב־ראש הדואים בארץ,
אהרון שגיא 34 שהוא עצמו
סיים אל־על, על בעיות הדואים
בארץ :״יש תדמית גרועה ל ספורט
הזה, בעיקר אחרי התאונות
הקטלניות שהיו. אנשים נהרגו
בגלל פאשלות שלהם. לצער־נר,
כל התאונות קרו בגלל חוסר
משמעת וחריגות חמורות של מיג-
בלות־טיסה ומזג־אוויר של הדואר,
עצמו. התאונות היו בתחילת

התפתחותו של הספורט. הידע היה
קטן. ספורט הדאייה התחיל להתפתח
רק ב־ ,1967 כשהתחילו לבנות
דאונים בשיטת עשה-זאת-
בעצמך.״
משהו משוגע לגמרי. היכר-
תי את כל האנשים שנהרגו בתאונות
בארץ,״ מגלה אנטולי קו־הן,
יצרן הדאונים היחיד בארץ.
״כולם עשו מישגים שחרגו מהתקנון
של האגודה. הראשון נהרג,
כי הדאון שלו התעקם. והוא תיקן
אותו בעצמו. זה אסור. ואז, בהיותו
באוויר, הכלי נשבר והתרסק.
השני בנה בעצמו דאון עשוי מפלסטיק,
שרוח בינונית היתד, קר
רעת אותו בקלות. זד, היה ממש
מעשה התאבדות לא־הכרתי. הוא
לקח סיכון לא סביר. אני בעצמי
סילקתי אותו פעמיים ממקום ההמראה.
עד שתפס יוזמה והוא
הגיע למבוא־חמה. השלישי היה
חסר נסיון, הוא ניסה דאיית-רכס,
שמצריכה נסיון רב, הסתבך ונס חף
לאיזור מערבולת. הוא לא
ידע לתפקד שם ואז נפל.״
אנטולי, יליד רוסיה, הגיע לארץ
לפני עשר שנים. הוא מכיר את
נושא ד,דאונים עוד מברית־ד,מועצות
.״זה היה בשבילי הובי, עד
שפגשתי חבר שלי, מיואש אחד,
שהקג״ב התלבש עליו בגלל שהעז
להשמיע את דיעותיו האנטי־קו־מוניסטיות,
ועוד בפומבי. הם פיטרו
אותו ממקום עבודתו וחסמו
בפניו כל אפשרות לעשות משהו.
ואז חלם על התעופפות ממקום
מושבו באיזושהי צורה — הלך
על בניית מטוס תוצרת־בית, משהו
שיתקפל ויטוס. משהו משוגע לגמרי
וחסר כל בסים מציאותי.
״ראיתי שבדרך הזאת אין לו
שום סיכוי. הצעתי לו את רעיון
הדאון הממונע. ה״הנג־גליידר״.
הנא נדלק על הרעיון והתחיל
לאסוף חומרי־גלם וספרות בנושא
במרץ רב. כחצי שנה נמשך המי־רוץ
לבניית הדאון. בתקופה זו
הרגשתי שיש פעילות רבה סביבי.

דואה ודאון שר קוהן
הכרתי א ת האנ שים שנהרגו

כל מיני אנשים, שלפתע רצו
להיות חברים שלי, הציעו לי
הצעות. יום אחד חבר טוב שלנו
בא וסיפר לנו על החשדות נגדנו.
יותר מאוחר התבקשנו לעזוב את
אדמת רוסיה. כל זה קרה ב־,1972
כשברקע התנהל מישפט גדול נגד
קבוצת יהודים שניסתה לחטוף
מטוס ולברוח איתו. הנושא היה
רגיש ביותר.״
לכד עם הטבע. היום מייצר
קוהן דאונים במיפעל משלו. ס/ס90
מד,דאונים שהוא מייצר מיועדים
לייצוא. הדאונים הראשונים היו
ממקלות במבוק ויריעות פלסטיק.
אבל אז קפצו מגובה של עשרה
מטרים. כיום הדאונים משוכללים,
עשויים בד־מיפרשים ואלומיניום
וברגים תעופתיים, שצריכים לע מוד
בסטנדרט גבוה מאוד כדי
לקבל אישור מכירה.
עם דאונים כאלה אפשר להמ ריא
לגובה של עד חמישה קילומטר,
ולמרחק של עד 111ק״מ.
זהו השיא העולמי.
היום עולה דאון כ 1300-דולר.

כדי לדאות צריך גם מצנח, קסדה,
ריתמה ואביזרי־מדידה שונים.
זהו ספורט לאותם שהכסף
מצוי בכיסם, או למשוגעים לדבר.
אחד מהם היה יורם מוהילבר
( ,)32 אדריכל במיקצועו, שהגיע
לדאייה באמצעות כתבה שקרא בירחון
האמריקאי פלייבוי.
״נדלקתי על זד״״ הוא מספר.
״קניתי דאון ולמדתי לדאות בעצמי.
הייתי בין הראשונים. זה היה
משוגע לגמרי לעשות את זה לבד.
מזל שנשארתי בחיים. היום אני
יודע שזה היה מאוד מסוכן. אני
לא מציע לאף אחד להתחיל כך.
משום מה, אז לא פחדתי. להיפך,
זה נראה לי טבעי.
״אני ידוע באופיי ההרפתקני. זה
יישמע מוזר, אבל אני מרגיש טוב
באוויר. מין שלווה כזאת. להסתכל
על העולם מלמעלה בשקט, להיות
לבד עם הטבע״.
כיום יש בארץ כ 200-דואים.
בין הדואים טייסים רבים מחיל-
אוויר ומאל־על, וסתם כאלה ש חולמים
לטוס.

שלום. אביב בחוץ ונעים. זה הזמן להשתחרר מהבגדים הכבדים של החורף. זה הזמ1
לדלתא. התחתונים והגופיות של דלתא קלים ונעימים ונותנים לי הרגשה
טבעית ואביבית, ממש מזמינים לגעת; הם רכים, אופנתיים, צבעוניים
ומחמיאים-ס? 100 כותנה סרוקה 100^ ,הרגשה טבעית וחפשית
אני מזמינה אותכם להרגיש כמוני, להתפנק ולפנק את כ?
להשיג בחנויות המזון בשרות עצמי
המשפחה בדלתא.
בחנויות הכל -בו ובחנויות ההלבשה המובחרות. התחדשו

יש כאן משה! שמזמין לגעת.

הסולם הזה 2277

החאי לגבר
הוואי 0:5היא תוכנית טלוויזיה, שבה
החוק והסדר זוכים תמיד, ואף על פי כן
יש לה קהל־צופים עצום ברחבי־תבל.
הוואי 2000 הינה חברת־בת חדשה של
תישלובת מיפעלי אריגי יעד. חברה זו
מתמחה בעיקר בייצור חולצות גברים.
החולצות מיוצרות בקו אלגנטי וגם ספור-
טיבי־אלגנטי. האריגים חלקים, משובצים
ופסים משולבים, ועשויים מדיאולן כותנה,
ויסקוזה, סריג, פשתן, לקוסט, פוטר
ופרוטה.
העובדה שייצור האריגים ותפירת החול צות
נעשים תחת קורת־גג אחת, מאפשרת
מעקב ופיקוח על כל שלבי הייצור, ובק רת
איכות וטיב קפדניים ביותר.
מחירי החולצות נעים בין 101 שקלים
עד 201 שקלים לצרכן.
אם אתם מתעניינים בסיפורים מאחרי
הייצור, אוכל לספר לכם, שחברה זו, למרות
שנוסדה רק בסוף ,1960 כבר ייצאה
חולצות לחו״ל בסך 200,000 דולר.

מיני והדפסים
חברת ניבה הציגה בימים אלה את דג-
מיה לאביב/קייץ 81׳ .הקו החדש בדגמים
אלה מתבטא בקו אופנתי צעיר יותר וב-
מיבחר בדים אופנתיים חדשים. בולטים
במיוחד בדי הכותנה ותערובות הכותנה,
המתאימים לקייץ הישראלי. ניתן היה לראות
חליפות ספארי עם מיכנסי ברמודה,
חליפות־מיכנסיים מעוטרות במסמרות

גיזו ת החבית
ספורטיבי פסים,

כיס

הוא הקו האופנתי של חברת החולצו ת
הואי .2000 החולצה היא מסריג ב דוג מ ת
אחד ב חזי ת ומיגוון צבעים מפוליאסטר.

ציבעוניות וחצאית קומות, שניתן להשיג
בשני אורכים, עד הברך ומיני. אני אהבתי
במיוחד חצאית צרה עם ארבעה שסעים,
אחד בכל כיוון, בצירוף חולצה רומנטית
בסיגנון חולצות הסבתא — שרוולים קצרים
תפוחים — כשהחולצה הזאת מוצגת

ב שימלת מיני — היא אחת מצעקות האופנה ה א חרונו ת
בעולס. חברת ניבה הציגה בין דגמיה ל א ביב קיץ
81׳ גס גיזרה זו, עם הדפס פנל בגווני שחור, אפור ואדום על רקע לבן. בין הדגמים גס

אוורירי מציגה

לקיץ

ונעים לגוף הוא הסריג שממנו עשויה חולצ ה
זו, הצווארון בגזי ר ת בד. חברת הוואי 2000
81׳ מבחר חול צו ת ספו ר טיביו ת, מבדים שונים.

בשני צבעים. האחד ורדרד בהיר והשני
ירקרק בהיר. סיגנון המלחים גם הוא היה
מהנה מאוד את העין.
רעיון מוצלח הוצג בתצוגה זאת. שינד
לה שחורה, כשעליה אפליקציה, ואפשר
ללובשה גם כשהאפליקציה מלפנים וגם

כשהיא מאחור. הסיגנון הספרדי בשמלות-
הערב היה מעניין ויפה למראה. שמלות
אלה הוצגו גם בלבן וגם בשחור.
סיגנון הטוניקות בלט בעיקר לשעות-
הערב, כשהוא עשוי מבד וואל שקוף, כשעליו
הדפם קייצי מעניין.

אוברול סטרפלס, עשוי סריג סינטטי מבריק, המתאים ל ש עו ת הערב. בין הדגמים ה ספור טיביים
— חליפו ת: ספארי מבד כו תנ ה, מערכו ת מיכנ סייס וחולצה, עם קי שוטים צבעוניים.
בולטי ם ב מיוחד בדי הכו תנ הותע רו ב ת הכותנה, המתאימים לקיץ הישראלי.

חביתה צנטנר

וחיו גרגור נחוג בשלוש דקירות סכין בחזהו ־
האיש שהוגו נדון לארבע שנות מאסו ־ ואמו זועקת:

וחיד ג ר גו ר

באותו יום ניתן גזר־הדין, השולח את
מוניר לארבע שנות מאסר בלבד. עם
התנהגות טובה בכלא, ירד לו שליש, ול סיכום
הוא ישב שנתיים וחצי בלבד. הרי
על גניבה מקבלים יותר. מה קרה כאן?
ההורג אחי מקבל סוכריה?״

(י* פני ש לו ש ה חודשים ישבה חבורת
צעירים בבית־הקפה אירופה שבחדרה׳
וביניהם הצעיר הערבי וחיד גרגור,
בן ה־ .19 לפתע הופיע צעיר ערבי אחר,
ניגש אל וחיד וביקשו להתלוות אליו לגן,
באמתלה שהוא רוצה לדבר איתו באופן
פרטי על ענייו כלשהו. וחיד הסכים, והשניים
ניגשו לגן הסמוך, המרוחק מבית-
הקפה כמאה מטרים.
כשהיו השניים לבדם, שלף לפתע מו־ניר
(מורד) סכין, ודקר את והיד שלוש
דקירות בחזהו וברח. בן דודו של וחיד,
שנתלווה לשניים ושהתבקש לחכות בפתח
הגן, עד שתיגמר השיחה ביניהם, שמע
צעקות, רץ לראות מה קרה, ומצא את
וחיד שוכב שותת־דם, כשמוניר הבורח
צועק :״תן לי לחסל אותו.״
בן הדוד רץ מיד להזעיק עזרה. וחיה
שנלקח לבית־החולים כשהוא שותת־דם,
הספיק, לדברי המישפחה, למלמל לפני
מותו :״אני רוצה לחיות. מורד עשה את
זה, אני לא יודע מדוע.״ ונפח את נשמתו.
גזר־הדין הקל שקיבל מוניר (מורד)
בן־חליל — שש שנות מאסר, מהן ארבע
בפועל ושתיים על תנאי — זיעזע את
מישפחת הנרצח, וגרר אחריו את תגובת
העיר חדרה כולה.
בעוד המישפחה האבלה יושבת שיבעה
ומבכה את מותו של בנה, התחילו להגיע
אל המישפחה שליחים מטעם המישטרה,
המבקשים מהאב השכול לעשות סולחה
עם מישפחת האחראי למותו של בנם. האב
השכול, שכאבו גדול מנשוא, סירב,
והחליט שבית־המישפט הוא־הוא שיעשה
דין צדק, ויעניש את האחראי בכל חונד
רת־הדין. לאחר שמיעת גזר־הדין התהלכה
המישפחה בהרגשה שלא נעשה כאן
דין צדק׳ אלא עיוות־דין משווע.

״ההורג אחי
מקבל סופריה?״
ף ר ספר מופיר, אחיו של הנאשם :
י ״המישפט התנהל בצורה מוזרה ביותר.
עד יום המישפט סירב הנאשם להודות
בפשע שביצע. ביום המישפט הודה
לפתע הנאשם בפשע, כיוון שהתביעה
הגיעה להסכם עם ההגנה, ובעיקבותיו
הוחלפה האשמה מרצח להריגה. עקב ההודאה
התנהל המישפט ללא עדים, ועוד

על הסיבה שהניעה את מוניר לגרום
למותו של בנו, מספר בכאב האב השכול
:״בני, וחיד, עבד במסגריה בנווה-
חיים, שכונת־ישראל. עשר שנים התמיד
בעבודתו, והגיע לדרגת אחראי על המס-
גריה. הוא היה זה שהמציא פטנטים וחלקים
לטרקטורים, ועבור כלים שונים שנועדו
לחקלאות.
״למוניר יש אח קטן, שאף הוא עבד
באותה מסגריה. יום אחד התפרע האח
במסגריה, ווחיד פיטר אותו מעבודתו.
ביום שישי פוטר האח, ביום ראשון אחר-
הצהריים, בשעה 4.30 לערך, ניגש מוניר
לבית-הקפה ברמה שבחדרה, שם ישבה
אותה שעה קבוצת צעירים, שאחד מהם
ידוע כאיש החזק של חדרה. מוניר ביקש
את עזרתו, כדי לחסל חשבון עם מישהו.
שאל אותו הבחור החזק, :כמה אנשים
ברצונך לחסל?׳ ענה לו מוניר, :אדם
אחד /אמר לו, :בשביל לחסל אדם אחד
אתה יכול ללכת לבד׳.״ כל זאת לפי עדותו
של האיש שסיפר את הסיפור לאחיו
של וחיה מופיד, לאחר שנודע לו על
הרצח, ומי היה הנרצח.״
ואכן, באותו ערב ניגש מוניר לבית־הקפה
אירופה, שם ידע שימצא את וחיה
כמינהגו כל יום ראשון, וביקש ממנו
להתלוות אליו לגן. שם ביצע את זממו.
האח מופיד מקשיב לדברי האב, לא
יכול לעצור בעד זעמו ומוסיף :״אני לא
יכול להבין את מוניר, כיצד יכול היה
מיד לאחר שביצע את מעשהו הנתעב
לחזור לבית-הקפה, שם !נוהג היה לשבת,
לשתות קפה, כשפלג גופו העליון עירום
והוא מחזיק את חולצתו בין שתי ידיו,
כפי שהעידו אנשים שראו אותו כעשרים
דקות לאחר המעשה, ולהיכנס לשירותים,
ליטול את ידיו, לסיים את שתיית הקפה׳,
להיכנס לבית-קולנוע לראות סרט.״
״את מישפחתו ידע להזהיר מיד לאחר
הרצח: ועובדה, הם ברחו כולם מחדרה,
לאחר שנודע להם המעשה.״ מוסיף האב
השכול.
שופט המועדון
ר * ספרים על והיד, שהיה בחור מקו׳
בל מאוד בחברה, ושעשה חיל בעבודתו.
את בית־הספר נעורים סיים בהצטיינות,
ואף זכה בפרסים. בעת צרה היה
מוכן לבוא לעזרת חבריו, ותמיד היווה
עבורם אוזן קשבת לבעיותיהם.
וחיד, כיתר אחיו, גדל בחברה יהודית,
והיה מקובל עליהם מאוד. הוא היה סמל
לבן מישפחה ערבית ישראלית, שנקלט
היטב בחברה היהודית, שהיה מקובל
עליה מאוד. במועדון שבנווודחיים נבחר
וחיד לשופט המועדון. את תעודת האומן,
שזכה בה עבור המצאותיו, קיבלה אימו

לאחר מותו .״וחיד רצה להיות עצמאי,
והתכונן לפתוח מסגריה משל עצמו, עכשיו
הכל ירד לטימיון,״ מקוננת האם.
מישפחת גרגור היא אחת המישפחות
השקטות והאהודות ביותר בנווה־חיים.
חבריו החיילים של וחיד נקבצו כולם

לאחר המיקרה, והביעו את הזדעזעותם
העמוקה. גם תושבי חדרה גבעת־אולגה
והסביבה באו כולם לחתום על עצומה,
כשהם מתריעים נגד העוול המשווע שנעשה
לדעתם למישפחה, עקב גזר־הדין
(המשך בעמוד )76

״דם בננו הפך הפקר!״
(המשך ממעוד )75
הקל שקיבל מבצע הפשע.
רה — לאחר שברחה מאחד הכם־
מעשים טובים, מספר, שכאשר
הגיעה מישפחתו של מתיר לחדרים,
כי אביו של מתיר פצע מיש-
אב המישפחה, שרגיל לעשות
הו בדקירות סכין, ומפחד הנקמה
ברחו לחדרה — היה זה הוא ש סידר
לאבי המישפחה עבודה באחד
המשקים בסביבה .״זוהי התודה
שקיבלתי עבור מעשי הטובים,״
מתמרמר האב.
מישפחת גרגור חיה אף היום
בפחד מפני מישפחתו של מתיר.

אב גרגור

להקלת עונשו של הנאשם והם:
הודאת הנאשם בעובדות, והנסיבות
האישיות.
בית־המישפט שגה, לדברי עו-
רו־הדין, במיכלול הנימוקים. ה נאשם
לא הודה במהלך החקירות
הממושכות במישטרה• מתי אם
כן הודה הנאשם 7רק לאחר שהתביעה
היתה ׳מוכנה לוותר לו על
סכנת ההרשעה בעבירת רצח, בגינה
היה צפוי למאסר עולם. אפילו
אז לא הביע הנאשם את חרטתו
על מעשיו הנפשעים בפני בית-
המישפט.
כל תכליתה של הודאה כזאת
היא תועלתיות ותו לא. איו היא
הודאה הכרוכה בחרטה כנה ועמוקה
של הנאשם, שכבר בהזדמנות
הראשונה שנקרתה בדרכו מכה
על חטא וזועק :״חטאתי, טעיתי,
לא ידעתי מה אני עושה״ .הלזאת
יקרא הודאה? שואל עורו־הדין,
ומוסיף: הנאשם הוא זה שהזמין
את וחיד להתלוות אליו, לקח אותו
למקום מבודד מאדם (לגן הסמוך),
ושם דקר אותו בסכין. המסקנה
הברורה היא שהנאשם יזם ותיכנן
את מעשיו הנפשעים, והכין לעצמו
מכשיר קטלני.
עובדה נוספת וחמורה, שנעלמה
מעיניהם של השופטים, הינה, ש־ווחיד
נדקר בחזהו שלוש דקירות
סכין עמוקות, שפילחו את חזהו
וגרמו לאיבוד דם פנימי קשה. ה שאלה
הזועקת מאליה היא: מדוע
לא הסתפק הנאשם בדקירה אחת
והמשיך לדקור את וחיד שותת-
הדם פעמים נוספות?
האם ישנן נסיבות חמורות מאלו?
היעלה על הדעת לתמוך ב־גירסה
התמימה של הסניגור, בדבר
קטטה שפרצה בין השניים ו־במיקרה
נפגע וחיד בצורה חמורה
יותר מדי?
הנאשם אינו טלית שכולה תכלת,
רק כשמונה חודשים לפני ש ביצע
מעשה נפשע זה הורשע ה־

והיד גרגור כפיתתו ככית־הספר היהודי
את הפחד הזה מסביר האח פואד:
״אם חלילה יקרה היום דבר ל-
מישפחה הזאת, מייד יאשימו אותנו,
ויאמרו שהיתה כאן נקמת־דם.
הם גם יכולים לבצע עוד פש עים,
ולהעליל עלינו, כי יאמרו
שאנחנו מחפשים נקמה. אנחנו לא
מעוניינים בנקמת־דם, רוצים דין
צדק, שלדעתנו נמנע מאיתנו.״

״אופי
אלים״
ישפחת גרגור, שגזר״
׳ הדין הקל שקיבל האחראי
למוחו של בנם הוא כסטירת־לחי
בפרצופם, פנתה, בעזרת עורך־
דין, ליועץ המישפטי לממשלה ב־מיכתב,
שבו מועלות מיספר תמיהות:
בית־המישפט
הנכבד ציין, אמ נם,
את חומרת מעשיו הנפשעים
של הנאשם, שקיפד חיי־אדם, נכתב
במכתב זה, מנה את הנסיבות׳

נאשם בעבירה אחרת, הנושאת בחובה
אופי אלים (בעילת קטינה),
והוטל עליו פיקוח קצין־מבחן למשך
שנה וחצי. עונש זה לא הרתיע
את הנאשם כלל, ובהיותו
נתון בהשגחה ובפיקוח קצין־מב־חן
קיפד חיי־אדם.
ולבסוף, נטען במיכתב, העונש,
בהתאם לנסיבות, שניתן לנאשם,
הינו אחד העונשים הקלים שהוטלו
בשנים האחרונות. הוא נוגד את
גישתו העכשווית של בית־המיש־פט־העליון,
בדבר הצורך בענישה
מרתיעה וחמורה, נוכח גל האלימות
ההולך וגואה בחברתנו, כש על
בית־המישפט לעמוד בפרץ.
עד לפירסום דברים אלה לא
הגיב היועץ המישפטי לממשלה על
פנייתו של עורד־הדין של מישנד
חת הנרצח, שנשא את התאריך
.13.3.1981 בינתיים עברו 45הימים
מיום מתן גזר־הדין, שבהם
ניתן על־פי החוק להגיש ערעור,
בין על־ידי הפרקליטות — על
קלות העונש.
ספורט כדורגל

גורמים בהתאחדות מקווים, שאפילו
יישאר אלמוג בתפקידו, יימצא
מקום גם לברעם, הידוע בהש קפותיו
הליברליות.

מחירי הכרטיסים בבלומפילד
האמירו פלאים במשך העונה.
בתחילתה עלה כרטיס 240 לירות
בשער מם׳ ,1ו 170-לירות ביתר
השערים. כיום משלמים אוהדי ה כדורגל
סכום של 500 לירות בשער
היוקרתי, מס׳ .1מי ששמר
על ערך כספו הוא זה שקנה מינוי
שנתי למישחקים בבלומפילד,
וששילם עבורו 3600 לירות, לפי
חשבון של 15 מישחקים במחיר
של 240 לירות למישחק.
היריבות ההיסטורית בין הפועל
ומכבי מתבטאת גם בסידור המיש־חקים
בבלומפילד. כאשר משחקת
מכבי תל־אביב מישחק־בית, משחקת
גם שימשון בבלומפילד, בעוד
שהפועל תל־אביב משחקת את
מישחק-הבית שלה בבלומפילד
סולו, ללא מישחק אחר באותו יום.
אוהדיה של הפועל תל־אביב משלמים
עבור כרטיס למישחק־בית
שלה 550—450 לירות. אוהדי מכבי,
לעומתם, וגם אוהדי שימשץ, משלמים
500—300 לירות עבור כרטיס.
מסתבר, איפוא, שאוהדי הפועל
תל-אביב משלמים יותר כסף, וחוזים
במישחק אחד בלבד.
עסקני הפועל תל-אביב טוענים
שהם לוקחים מחיר ריאלי• לדעתם,
אין להם צורך לרדת מהמחיר,
מכיוון שאוהדיהם אינם נרתעים
ממנו. למכבי יש פחות אוהדים,
הם אומרים, לכן הם דורשים פחות
כסף, כדי למשוך קהל.

על המיגרש

מ׳ מ של ם כמוה *

הפסדים :
>• להתאחדות הכדורגל, שהם־
מידה מיליון ורבע לירות במיש-
חקה של הנבחרת הלאומית נגד
הרומנים.

דווח ו הפ סד

הכנסה נוספת :
• 1לארבע קבוצות הכדורסל,
שיגיעו למקומות הראשונים בליגה
הלאומית בסוף העונה. השנה, אח רי
הפסקה בת שנתיים, החליטה
ההתאחדות לחדש את מישחקי
הפליי-אוף בין ארבע או שש ה קבוצות
הראשונות בליגה. פירושו
של דבר: הארכת עונת מישחקי
הכדורסל לתוך הקיץ, והכנסה נוספת
לקבוצות שתגענה למיש־הקים.

למיקי ברקוביץ ומוטי ארו-
אסטי, מקבוצת הכדורסל של מכבי
תל־אביב, שיפתחו במשותף סניף
של חנות־הספורט של מיקי ב־מדינת-הילדים.

לשחקני קבוצת־ד,כדורגל של
הפועל ראשון־לציון, שיקבלו בו־

מאמץ גינדי
17 חזחוויס ללא הפסד

בשכר הגבו ה ביו תר
״מדוע קובעת החוקה שאין
לשתף כדורגלנים זרים בקבוצות?״
שואל שלום גניש, המממן את קבוצת
בית״ר תל־אביב. הוא מתמרמר
על כך שבכדורסל אפשר, על-פי
החוקה, לשתף אותם — דבר שאי)

קיים בכדורגל.
גניש הוציא על בית״ר סכומים
גדולים, כדי שתגיע חזרה ללאומית.
כך קיבל מאמנה, מרדכי(״מוטלה״)
שפיגלר, את השכר הגבוה
ביותר בליגה, בעוד הכדורגלנים
עצמם מקבלים מדי פעם מענקים
ופרמיות.
מאמן שפיגלר הלי סיום לפני מחזורים חמישה מדוע
לא זרים?
גה הבטיחה לעצמה בית״ר תל-
אביב סופית את עלייתה מהליגה
י• לאגודות־הכדורגל, שיצטרהארצית
לליגה הלאומית. גניש נום מיוחד מהמאמץ שלהם, אבאינו
קופא על שמריו. הוא המתים רהם גינדי, עבור 17 מחזורים כו, כנראה, לשלם סכומי־עתק, האת
שפיגלר על חוזה לאימון ה ללא הפסד. לא ידוע עדיין מה נעים במיליונים של לירות, עבור
קבוצה גם בעונה הבאה, וגם ה יתן להם הקבלן המצליח. היו כל שחקן־חיזוק שירכשו, עקב הפעם
ישלם לו את שכר־המאמנים שהציעו לעשות מדליות מזהב הפשרה החלקית בלבד של הקהגבוה
ביותר שישולם למאמן ב טהור, והיו גם הצעות אחרות. פאת העברתם של שחקנים, שהי־תה
עד עתה.
גינדי פוסח על שני הסעיפים.
ליגה הישראלית. גניש עומד גם
לפתוח במגעים עם התאחדות ה כדורגל,
כדי לנסות ולהשפיע על
חבריה לשנות את החוקה.

הובא ב ת ור
עוד לא תמה תקופת כהונתו של
מיכאל(״מיקה״) אלמוג כיושב־ראש
התאחדות הכדורגל, וכבר מחפשים
לו מחליף. אם לא ישונה
הסעיף הקובע מכסימום של שלוש
קדנציות, שאותן מסיים אלמוג,
יהיה צורך למצוא מישהו המעורה
היטב בספורט, שיתן לו רוח
חדשה.
לא תהיה לו מלאכה קלה. בעיות
כמו הכנסת כדורגלנים זרים,
או הפשרת ההקפאות, יגררו אח ריהן ספיחים לקדנציה הבאה, מד,
עוד שאין איש יודע עכשיו איך
הן יסתיימו.
אחד המועמדים הרציניים ביותר
הוא עוזי ברעם, חבר-כנסת ממים־
לגודהעבודה, המבקש לדחות את
העניין עד אחרי הבחירות לכנסת.

כעל־ חנות כרקוכיץ
סניף במדינת־הילדים
ר!עולם הזה 2277

קו שי ח ס

האצנים כסופי השיער ממתינים לשריקת המזניק. הגוף כבר
לא כל כך ישר, העירנות יורדת, אבל הרוח־ הספורטיבית נשארת,
למרות הכול, והרצון לנצח חזק מתמיד. בך נראה מיפגש האתלטים הוותיקים.

ף* עוד המתחרים עומדים על קו
״ הזינוק לריצת 800 מטר, נופף המזניק
באקדחו לעבר קבוצת אנשים שעמדו בסוף
המסלול .״אתה לוקח את הראשון ואני
את השני,״ אמר האחד לחברו .״אני
לוקח את השלישי,״ הוסיף האחר ,״ואני

מהנוכחים בדרן־לשעבר וחוזר־בתשובה.
״זה הסיפור של הוותיקים,״ אמרו שם,
מצביעים על זוהר, הבנוי לתפארת. זו
ההוכחה, שאפשר לעסוק בספורט גם בגיל
מתקדם, ואפילו לשמור על דמת־הישגים
טובה.

קו בריא

״ א ת האחרת,״ אמר זה שניצב בתחתית
הסולם. יריית אקדח הזניקה את הרצים.
קבוצת השופטים הביטה בהם בדריכות,
עד שהסתמן מרחק בין רץ אחד לשני,
וכל אחד מהשופטים התכונן ללחוץ על
שעון־העצר.
היתד, זו רק תמונה אחת מגי רבות
במיפגש האתלטים הוותיקים המסורתי, ש מארגנת
היחידה לספורט של אוניברסיטת
תל־אביב מדי 1שנה.
ריצה זו, כמו האחרות, לא הולידה
כוכב חדש בשמי האתלטיקה בארץ. עש רות
אתלטים מגיל שלושים ומעלה התחרו
ביום השבת האחרון .״מודיעים לנו שלושה
חודשים לפני התחרות,״ אמר אחד
מהם׳ ״כך אנחנו נכנסים למישטר אימונים
חזק יותר, על־מנת שלא לרדת בהישגים
שלנו. חבל שלא עושים את זה
יותר מפעם אחת בשנה, כי ככה היינו
בכושר תמיד.״
״המיפגיש מהווה דוגמה לקמפוס — איך
אפשר לעסוק בספורט בגיל מתקדם,״
אומר אריה רוזנצווייג, ממארגני ההתאחדות
.״אנחנו מפעילים 6000 אנשים בשבוע
באוניברסיטת תל־אביב, ומעבר
למיפגש הספורטיבי של הוותיקים, זוהי
דוגמה לכל סטודנט איך לשמור על כושר
ולא לחדול מפעילות ספורטיבית״.

שמות כמו יאיר טאו — מורה לחינוך
גופני, שהוא בן ,41 היה אלוף ישראל
בריצת 400 מטר משוכות, ושיחק 15 שנה
בנבחרת הכדור־יד הלאומית — הסתובבו
חופשי באיצטדיון אוניברסיטת תל-אביב.
מאחורי השמות אפשר היה לחזות בספור־טאים
אמיתיים! ,בעלי גוף אתלטי, מר־

ביתם שומרים על כושר גופני, ורק כרס
אחת או שניים מבצבצות ביניהם, כאילו
להזכיר את הישראלי הממוצע, שרץ מקסימום
מהמכונית הביתה, כדי לאכול חומוס
וטחינה.
היה שם גם חבר־הכנסת יצחק יצחקי,
שהוא גם נשיא הכבוד של אירגון האתלטים
הוותיקים. יצחקי ייצג את הכנסת
בכבוד, כשהוא משתתף בריצות וקפיצות
למרחק .״עברתי את אחוז החסימה בכל
התחרויות,״ הוא מציין בסיפוק ,״אפילו
אם לא זכיתי להגיע תמיד בין הראשונים,
לצאת עם האריות האלה במקום רביעי
או שישי זה מכובד כשליצמו.״
מתוך כמאה מתחרים היו רק שלוש
נשים. מצב עגום לכל הדיעות, שמסמל
אולי את מה שקורה בארץ בדרך־כלל עם
הספורטאיות. הגיעו לשם מרים סידרנסקי,
בתיה פוקס ושרה גלברט, בת ה־! 49
בתיה פוקס בת ה־ ,31 נשואה ואם
לשניים, היא מורה לחינוך גופני, ושומרת
על כושר. היא לקחה את המקום הראשון
בכל ענף שבו השתתפה, כאשר בחלק מהם
לא היתד. לה מתחרה, והיא רצה נגד
השעון.
ואיך אפשר בלי פוליטיקה? רבים מהנוכחים
חייכו מתחת שפמם, כאשר יצחק
יצחקי העניק מדליה ליורם אלסטר ,״ושבראש
מועצת שינוי .״אני מקבל את המדליה
באווירה ספורטיבית, ביחס אוהד
בין מתחרים,״ אמר אלסטר והוסיף יצחקי :
״צריך שיותר אנשי ציבור יעסקו ב ספורט,
הגיע הזמן.״
היו שם כל הסממנים האופייניים לכל
התחרות — יציאה לריצה, לפני שהמזניק
ירה באקדח, או ניסיון לקפוץ לגובה,

בנבחרת

ושחקן

לשעבר

״איר טאו בן ה־,41
מורה לחינוך גופני
בנבחרת הכדור־יד.

שנקטע לפני שהקופץ הגיע לרף. ירד
קצת גשם, שגרם לשלוליות ובוץ. היה
גם בלאגן בחלוקת התעודות בסוף ההתחרות,
אבל למי היה איכפת. הפנים
נהרו, וכולם אמרו לכולם :״להתראות
בשנה הבאה, תשפרו הישגים, אל תביישו
פילי גורכיץ ן
את הפירמה...״

משה זוסנזן, בן הול,
אשר היה אלוף
פלשתינה (ארץ־ישראל) לריצות קצרות.

לפגוש את ההיסטוריה פשר הי!ה לפגוש שם את ההיס־י
טוריה של האתלטיקה בישראל. משה
זוסמן, למשל, הוא בן ,71 והיה אלוף
ישראל לריצות קצרות בשנים ,1938—1932
כשארץ ישראל נקראה עוד פלשתינה.
הוא השתתף בכל המכביות, ועדיין כוחו
במותניו. כך גם יוסף ביין׳ זקן־המשתת-
פים, שהוא בן .73 קוראים לו ״איש
המרתון״ .הוא השתתף בכל ריצות ה מרתון
בארץ, כולל המרתון האחרון של
תל־אביב.
לפני ההתחרות עושים האתלטים חימום.
זה לוקח היום יותר זמן. פה ושם העצמות
״חורקות, קשה להתכופף עמוק, אבל בסך
הכל אין מה להתבייש בהם.
אפשר היה לראות את אורי זוהר
הגדול הודף כדור ברזל. הוא בן ,44
ועדיין נמצא בשורה הראשונה של האתלטים
בארץ. זוהר ריכז סביבו תשומת־לב,
ולו רק מלל שטו, שהזכיר לכמה

1ן 11י 111 את ההתחרות חותמת ריצה המונית של
1 | /י י 0י יי• יכל המישפחה, אבות ואמהות, ילדים
וילדות, למרחק של 400 מטר. היו ילדים בני שנתיים שרצו עם

הסבא בן ה־ .70 גס האתלטים הוותיקים שהשתתפו בכמה
מירוציס נתנו את הנשמה והאנרגיה שעוד נותרה, כדי לא
לבייש את הפירמה ולרוץ עוד ריצת אחת לסיום.

חני תו ת, הנ קראב טעו ת
על 11 עמו של גאיוס יוליוס
ק יס ו ו ( משמאל) מנצח
בישראללאוזו כל
החזיו ז־ ת שי עוו קפץ בארץ
ובאמריקה פ י שלו שה -
כל ו נשה שמינית היולדת
באר ץ, וכל א שה ש שית
היולד ת ב או צו ת ־ ה בוי ת,
עושה 1א 11בני תו ת

ך ץ נו לנו ללדת בלידה רגילה!״
• //קראו נשות אמריקה ואף הקימו
אגודה כדי לשבור את המיתום הרפואי
שקבע ״פעם ניתוח — תמיד ניתוח״.
משמעותו של המיתוס: כל אישה שילדה
פעם אחת בניתוח קיסרי תישלח
באופן אוטומטי, בכל הלידות הבאות
לחדר־ניתוח, לביצוע לידה בניתוח קיסרי
חוזר. הסיכון לקרע בצלקת הניתוח
הראשון, שנותרה בדופן הרחם, שיכנע
את הרופאים הזהירים שלא לקחת סי כון.
ואמנם בדיקה מחודשת של הנושא
גילתה כי שיעור הניתוחים הקיסריים
שולש בשנה האחרונה.
כל ילד שישי בארצות־הברית, כל
ילד חמישי בניו־יורק וכל ילד שמיני
בישראל נולד בניתוח קיסרי.
גם הגינקולוגים עצמם היו המומים מ-
המימצאים. הם לא חשו במגמה החדשה
ומחאת הנשים גרמה להם לשוב ולבדוק
עצמם מחדש. הדוקטור פרדריך זוטמן,
גינקולוג ועורך העיתון הרפואי היוקרתי
ביותר ביבשת אמריקה, בעל מוניטין בין־
לאומי, העז להודות בכותרת ראשית בעיתונו
:״אני חושב ששיעור הניתוחים הקיסריים
לא מתקבל על הדעת ונשים
החלו לחפש את הגינקולוג אשר יבטיח
להן לידה ואגינאלית ויגאל אותן מ-
התווית של לידה דרך דופן הבטן.
כתוצאה מהסערה הציבורית, שהחלה
דווקא באמצעי־התיקשורת, התכנסה השנה
הוועדה המיוחדת של מכון רובריאות הלאו־מי
בארצות-הברית כדי לבדוק מחדש את
הנושא. גם בישראל נוהגים הגינקולוגים
בכינוסים הרפואיים בשנה האחרונה,
לבקר הן את המפריזים והן את הממעיטים
בביצוע ניתוח קיסרי.

ניברסיטאי,״ הסביר הד״ר פישר ,״בית־חולים
שבו עובדים יחד הפרופסורים המנוסים
יחד עם סטודנטים סקרניים, השואלים
וחוקרים כל אירוע ויוצרים פתיחות
למגמות חדשות.״
דוגמה אחרת נחשפה לידיעת הציבור
בעדותו של הד״ר אורי יערי, במישפט
המתנהל נגד הד״ר מנשה דולברג, מי

סרי מייד. כל הרופאים שנכח /בחדר
הלידה תמכו בכך, אך דולברג סרב לבצע
ניתוח קיסרי. תחת זאת הורה על לידה
רגילה.
הלידה, ציין הד״ר יערי בעדותו בבית-
המישפט, הגיעה למצב שבו גוף העובר
היה בחוץ ורק הראש היה עדיין כלוא
בפנים• אחד הרופאים ניסה לחלץ את
הראש בכוח ולא הצליח. אז הגיע ד״ר
דולברג, ותפס את התינוק ברגליים. רופא
אחר עלה על היולדת, כדי ללחוץ על
ביטנה ולדחוף את ראש העובר החוצה.
דולברג משך בכוח את התינוק ופתאום
הראש נחלץ. התינוק סבל ממצוקה קשה
ומריסוק איברים ומת כעבור זמן קצר.
״אילו היולדת היתה מופנית לחדר־ניתוח
מייד, לא היה האירוע מסתיים במות ה עובר,״
סיכם הד״ד יערי את עדותו
בבית־המישפט.
״ניתוח קיסרי נוצר כתוצאה׳ מהכרח,״
הסביר הד״ר פישר מרמב״ם .״אנחנו מעדיפים
להימנע מסיכון בלידה קשה וממה רים
להעביר את היולדת לחדר־ניתוח.״
הרופאים במחלקתו התרגלו למצב שבו
לא מערערים על החלטה להעביר יולדת
לחדר־ניתהז, בעוד שמקובל לשאול ולערער
על קביעה, לפיה תלד האשד. בלידה
ואגינאלית•
חוק הקיסר
ל? בודתו של הד״ר פישר, שהדגימה
? את העלייה החדה בשיעור הניתוחים
הקיסריים בשנה האחרונה, הדהימה את
חבריו למיקצוע ודירבנה אותו לחקור מהי
משמעות המצב החדש שנוצר. האם העלייה
בשיעור הניתוחים הקיסריים הביא

שהיה המנהל בפועל בבית־היולדות בכפר־סבא.
ד״ר יערי סיפר בעדותו, שכתוצאה
מהתפיסה של ד״ר דולברג, שיש למעט
בניתוחים הקיסריים, נזיוקו נשים ועוברים
בלידות תראומטיות. בעדותו הזכיר מיקרה
שבו הגיעה יולדת ללידה שנייה,
לאחר שבלידה קודמת איבדה את ולדה.
הריונה המיוחד חייב ביצוע ניתוח קי-

לירידה בתמותת העוברים ולשיפור בריאותם

מקור השם ״ניתוח קיסרי״ אינו בשמו
של יוליום קיסר, שחי במאה ה ראשונה
לפני הספירה. בעבר חשבו ש-
הוא נולד בניתוח קיסרי, אך גירסה זו
הופרכה כשמצאו מיכתבים ששלח קיסר
לאמו בצרפת. הגינקולוגים יודעים היום,
שלא יתכן שהאם נותרה אז בחיים אחרי
שיילדה בניתוח קיסרי. המקור העתיק
ביותר שדיבר על ניתוח קיסרי היה בבאה
השמינית לפני הספירה. אז הופיע
המושג חוק חמלו (חוק המלך הוא חוק
הקיסר, וייתכן שזה מקור השם) .החוק
קבע שאם אשה נפטרה, מותר להוציא
את העובר מרחמה בניתוח. בתלמוד מצאו
את המושג ״ילד יוצא־דופן״ ,אותו פירשו
כך: עובר היוצא דרך דופן הבטן של
אמו.

שינוי-
בגישה

ללחוץ
על הבטן
ף בית־החולים רמב״ם שבחיפה,
-ערך הדוקטור מנחם פישר את הנתונים
של העשור האחרון בגרף שהראה
עלייה חדה — פי שלושה! — במיספר
הניתוחים הקיסריים שבוצעו בשנתיים
האחרונות בבית־החולים שלו.
״זוהי מגמה המאפיינת בית־חולים אד

עקומה שחווה או ורודה

כדי לדון ב מג מ ת העלייה ס חר ה שחלה ב שיעור הניתו חי ם הקיסריים. ב תי־ ה חולי ם
בארץ, הן המפריזים והן הממעיטים ב מי ספ ר הני תוחים, זכו ל בי קו ר ת קשה במיד ה שווה.

ו ״ ח ראשון על לידה בניתוח קיסרי,
י שבו היולדת נותרה בחיים, הופיע ב־
.1610 החולה נפטרה אז 25 יום אחרי
הניתוח. ניתוח קיסרי מוצלח ראשון בוצע
ב־ .1794 היה זה רופא בשם באנט,
שביצע ניתוח בלידה ראשונה של אשתו.
אחרי שלושה ימים של צירי־לידה ללא
התקדמות, הוא החליט על ביצוע הניתוח,
אולם הוא הוציא באותה הזדמנות
את השחלות, כדי למנוע מאשתו הריון
נוסף.
ב־ 1876 ביצע הד״ר פורו באיטליה ניתוח
קיסרי יחד עם הוצאת כל הרחם,
כדי להציל את חיי האם והעובר. עד ל מאה
הנוכחית היתד. תמותת היולדות בהתערבות
ניתוחית זו בשיעור של
50ס/ס 100 למרות זו שיטה כירורגית
עתיקה, מחוייבת המציאות כשנשקפת ם כ1*-
נת־חיים ליולדת. שינוי הטכניקה הניתו־ 1
חית, הביטחון המירבי ברפואת ההרדמה,
עירוי הדם ותרופות האנטי־ביוטיקה הפכו
את הניתוח בטוח יותר עם תמותת
אמהות נדירה. התקדמות הרפואה בימינו
הפכה את הניתוח הקיסרי לניתוח בחי-

ייג

ח תו בדונו הבטן

מתבצע בניתוח הקיסרי, כדי להגיע לרחם
ולהוציא את העובר. רחם האשת לא מסוגלר
לסבול יותר מארבעה חיתוכים חודרים, וכך מוגבלת פוריות האשה ואפשרותה ללדת עוד.

ולא רק ילד חי, זוהי המגמה החדשה של
הגינקולוגים, אשר הביאה לעלייה בשיעור הניתוחים,
כדי להפחית את סבל העובר בלידה קשה; סבל הסלול לפגוע בבריאות הנולד.

גישה חדשה זו מוצאת את ביטויה
בעלייה נוספת בשיעור הניתוחים הקיסריים.
הפרופסור
עמנואל פרידמן, שגילה
את ״עקומת הלידה״ המאופיינת בגרף עו לה,
קובע שהלידה הנורמלית נמשכת בין
8ל־ 12 שעות. במחקריו החדשים מצא שיש
קשר בין התפתחות הילדים ומשך הלידה.
ילדים שסבלו בלידה שנמשכה יותר מהזמן
המקובל לא הגיעו למיצוי הפוטנ ציאל
השיכלי, שיכלו להגיע אליו.

״קחי את
ילדך הביתה \״

האחרונה, גילה הד״ר מנחם פישר, גינקולוג
בבית־החולים רמב״ם בחיפה.
רה — שיטה החליפית ללידה ואגינא-
לית רגילה.
״הרופאים החלו לערוך ניתוח כאמצעי
מוקדם, הבא למנוע בעייה, ולא הברירה
אחרונה״ מסביר זזד״ר פישר. מצב חדש
זה שימש בסים לשינוי משמעותי בפילוסופיה
הגניקולוגית שהחל בשנות ה־.70
לאם לא נשקפה עוד סכנה בניתוח, והרופאים
החלו לחשוב על היתרון שבניתוח
לשם הוצאת ילדים יותר בריאים. פעם
ביצעו ניתוח קיסרי כדי להציל את היולדת.
אחר-כך התקדמה טכניקת הניתוח ואפשר
היה לחשוב יותר על העובר החי מאשר
על האם היולדת — שהרי כבר לא נש קפה
סכנה לחייה. עתה אין מסתפקים
עוד בסתם עובר חי, אלא שואפים לבצע
ניתוח שבו יוולד ילד בריא.

ך יום סבורים הגינקולוגים שכדי
י 1להבין באם שילוש שיעור הניתוחים
הקיסריים בשנה זו היה מוצדק יש לבדוק
את מיצוי הפוטנציאל השיכלי אצל ילדים
בגיל בית־הספר היסודי. יש לבדוק את
הילדים שנולדו בשנים קודמות לעומת
הילדים שנולדו בשנה זו, ולהתרשם בעתיד,
האם פחות ילדים יגיעו ללמוד בכיתות
החינוך המיוחד. י
בינתיים, שיקול מחודש, בנושא הניתוחים
הקיסרים, הביא את הגינקולוגים להכין
את הנשים שילדו בלידה הראשונה בניתוח
קיסרי בתוך חדר־הלידה, ללידה
ואגינאלית. מימצאים ראשונים הראו ש-
10 7 ,מהנשים הללו מופנות, מחוסר ברירה,
לניתוח קיסרי חוזר בחדר־הניתוח. ס/ם90
מקבוצת נשים זו, שהופנו לחדר לידה
לאחר מהלך הצירים ! מהן כ־ע 65<5הצליחו
ללדת בלידה רגילה, וכ 357 חזרו לחדר
הניתוח, לביצוע ניתוח קיסרי חוזר.
״היום אסור לבדוק את התקדמות הרפואה
במיספרי התמותה העוברית,״ מס ביר
הד״ר פישר .״כי גם ילד שנולד עם
מום מוחי, שנגרם עקב לידה קשה, מהווה
כישלון במיקצוע המילדות. היום השתנו
המושגים בחדר־לידה. אין זה הישג רפו אי
לקחת ילד הביתה, .קחי את ילדך
הביתה׳ היתה בעבר הסיסמה המקובלת
ברחבי כל העולם. היום רואים אותם
גינקולוגים המצדיקים את הניתוח הקי סרי
בהולדת ילד בריא את עיקר משי מתם.
ריבוי
הניתוחים הקיסריים מחייב, לדעת
גניקולוגים רבים, בארץ ובעולם, בדיקה
מחודשת של כל הנושא — לרבות בריגי
ל ה רזין |
אות האם והילד.

קריאת מחאה

השמיעו נשות אמריקה, שביקשו לשבור את ממגל
הניתוחים הקיסריים. המחאה עוררה את הגינקולוגים
לבדוק את תפיסתם מחדש. נורמה שולמן (בתצלום) ,שילדה בלידה רגילה, אחרי ניתוח
קיסרי בלידה הראשונה, זכתה בכותרת הניצחון בעיתונות האמריקאית.

בית״המישפט עמד
אתה איור
ח״ב להישפט בליל ה
גם אם הנך נאשם באחת העבירות
המנויות בתיקון לחוק,
לפיהן אפשר להביאך לדין מייד
עם הגשת כתב״האישום, אינך
חייב להישפט באותו הרגע.
( )1אם הינד צעיר מגיל ,18
אין לבית־המישפט סמכות לדון
בעניינך, כיוון שאין לו מינוי של
בית״מישפט לנוער, ודרוש זמן כדי
להכין תסקיר של קצין־מיבחן לנוער.

)2אם אתה בתחום הגילים
,21—18 והשופט חפץ להטיל עליך
עונש מאסר בפועל, הוא חייב לדחות
את הדיון לשם מתן תסקיר
קצין־מיבחן.
( )3אם אינך מודה באשמה,
חייב התובע להביא את העדים
למעשה. אם אלה אינם כולם בהישג
ידו של בית־המישפט, יש
לדחות את הדיון.
( )4אם אתה דורש סניגור,
חייב בית״המישפט לדחות את הדיון
כדי לאפשר לך להיות מיוצג.
( )5גם אם אתה מודה באשמה,
ואינך דורש סניגור, אלא רק
מבקש להביא עדי״אופי, ואלה
אינם בבית-המישפט, חייב השופט
לדחות את הדיון.
מי נשאר!
מי שמעל גיל ,18 מודה באשמה,
אינו מבקש סניגור ואינו מזמין
עדים•

^ ד לפני שלושה שבועות היתד. תל־.
? אביב כסדום. נערות לא יכלו לטייל
ברחובות, כיוון שבדיונים צעירים נטפלו
אליהן. זקנים וזקנות הותקפו בבתיהם.
ארנקים נחטפו מעל כתפיהן של נשים
ברחובות, ובבתי־הקולנוע התגלגלו הבקבוקים
באין מפריע.
ואז, במטה קסם, השתנה הכל. בית-
המישפט לביריונות החל בפעולתו הנסיו״
נית בשעות הערב, באולמות בית־המישפט
העירוני בתל־אביב, ובמחי־יד עברו כל
הפשעים מן הארץ. השופט יורם גלין,
שופט צעיר וחדש, הניף את מטה הקסם
שניתן בידו, ובשיפוט מהיר ויעיל סילק
את הביריונות מתל־אביב.
בערב הראשון היתד, אווירת קרנבל בהיכל
המישפט. האורות דלקו, שוטרים וחוקרים
הסתובבו בחשיבות לידם של
שתי זונות וקוקסינל אחד, שהובאו למיש־פט
כשפני ניסיון. התובעים המישטרתיים
הכינו כתבי־אישום במהירות הסרט הנע,
והעיתונאים המשתאים יכלו לראות את
גלגלי הצדק נעים כמו מכונה משומנת.
סיכום תוצאות הערב הראשון היה. מרשים•
15 תיקים נפתחו בבית־המישפט, רובם
נגד פרוצות. שתי פרוצות נשפטו על
עבירה של מיטדד לציבור, ונידונו לקנס
של 500 שקל כל אחת ולמאסר על־תנאי.
קוקסינל שלא הבין מדוע הוטרד במקום
עבודתו הקבוע, בשעות העבודה, נקנס
ב־ 250 שקל וחזר מייד לעבודה, כדי להר וויח
את סכום הקנס. צעיר ששיחק מישחק־מזל
בקלפים בשכונת התיקווה, שילם לקופת
בית־המישפט 1000 שקל.
יתר 12 התיקים נדחו. חלקם החל כבר
להשמע בפני השופט גלין, כמו המיקרה
של אותו צעיר שנאשם כי תקף את
שכנתו. הוא הלך לישון את שנת הצה־ריים
שלו, אבל השכנה הטורדנית מהקומה
העליונה החליטה להקים שאון דווקא בשעות
המנוחה. והוא לימד אותה לקח.
מי ספר מז ל
ו מי ל ת

הקטם

ך*יוא עלה לדירתה והסביר לה באופן
י י משכנע, שלא כדאי להפריע את מנוחת
השכנים. המישטרה שהוזמנה למקום החליטה
כי זהו מיקרה מתאים לבית־המישפט
לביריונות. השכן והשכנה זומנו מייד ל-
בית־המישפט. הנאשם קיבל את כתב-
האישום ׳,ותוך דקות ספורות מצא עצמו
יושב על ספסל הנאשמים — לפניו השופט
ולמולו קהל עיתונאים וצופים סקרנים,

התובע הלילי

ל אכז בתם הרבה

נס תיי ם

עמיר פלד (למעלה) ו חברו עודד אילו חיכו להז ד
מנו ת להגיש כ תבי־אי שום ולתבוע במי שפט. אך
מי שחקי־מזל.
מישפט לי לי אחד במקום, בא שמת

וניידות אחדות סובבו בשטח. אולם הפעם
נזהרו הזונות וד,קוקסינלים. הם לא יצאו
לעבודה בשעות העבודה של בית־המישפט.

ב ח לי פתפ סי ם
__ אנגלי ת
^ מישטרה התקשתה למצוא קליע-
י 1טים למערכה השניה. גבר צעיר שנעצר
בשעות הצהריים על שר,יכה את אישתו,
הובא לבית־המישפם לבית״המישפט על-ידי
שוטרי גיבעתיים. גם אישתו וכל ידידויו
באו למקום. זה בהחלט בידור בלתי רגיל
ומיוחד, וגם לא עולה בכסף.
העציר שוטט ברחבת בית־המישפט ושוחח
עם חבריו. אישתו שוחחה עם חברותיה.
אך כיוון שהמיקרה אירע בשעות ה־צהריים,
הספיקו בני המישפחה לטלפן
לעורך־הדיו צבי סער ולהזמינו לייצג את
הבעל. וכך יש לו עורך־הדין וחיכה ש־המישטרה
תחליט אם רצונה להעמיד את
הצעיר את הצעיר לדין בלילה, או להחזיקו
במעצר עד הבוקר, ואז להביאו לדין כרגיל.

סי ף -סוף
אני אשתך״.

במאפיית פיתות שני צעירים ערביים, שהובאו לביוז־המישפם
^ כשהם שרוטים. הוגש כתב־אישום נגד אחד ם הם, אך הדיון
נדחה כיוון שהעדים לא תיו במקום.

שלדברי יודעי־דבר היד. גדול יותר מזה
שבא לצפות בדיוני הרצח הכפול.
לנאשם לא היה סניגור. הוא שמע
את התובע המישטרתי פולט את מיס-
פרו של סעיף החוק שבו נאשם, ונשאל
אם הוא מודה באשמה. הוא ניסה לחשוב
אם המיספר הוא מיספד־מזל ואם כדאי
לו להודות, אבל לא הצליח להחליט. ואז
עלתה השכנה והחלה בעדותה.
הדברים היו טריים בזכרונה. הם התרחשו
רק לפני כמה שעות. אבל הנאשם
רצה לשאול שאלות. להפתעתו גילה כי
גם לשאלות בבית־המישפט יש פרוצדורה
מיוחדת. עורכי־דין אפילו לומדים פרוצ דורה
זו במשך שנים ארוכות באוניברסיטה.
הוא ראה את השופט והתובע מחליפים
מבטים, וחשב שיש בוודאי איזו מילת-

קסם שתשחרר אותו מאינסטנט צדק. ואז
הוא אמר לשופט :״אבל אני לא יודע
איך לשאול אותה, אני חושב שאני צריך
עורך־דין.״ זו היתד. מילת־הקסם•
השופט יורם נלין הפנה את מבטו לתובע
המישטרתי, חייו חיוך מסויים, ואמר:
״זהו, הוא אמר את זה. כעת אנו חייבים
לדחות את המשך הדיון.״ הנאשם המופתע,
שלחץ על הכפתור הנכון במכונת המישפט,
נראה נבוך. הוא לא ידע מה בדיוק אמר
ועשה כדי לזכות בדחייה, אבל זה עבד.
המישפט המהיר שהחל בערב, והעדות
שנפסקה באמצע, ימשכו בבית״מישפט
רגיל, בשעות היום, בתאריך מאוחר יותר.
המערכה השניה של בית־המישפט הניסיוני
נערכה כעבור שבוע. התפאורה לא
שונתה. בית־המישפט הואר באור יקרות,

ך* :אשם הראשון היה נעים דבורה.
1 1קצת מבולבל ישב ליד שוטר צעיר
והמתין לבאות• אשתו, דייזי, שעינה היתד,
חבושה, ישבה בקהל וחיכתה. המישפט
התחיל. השוטר שגבה את עדותו של דבורה
לפני כעשר דקות, נקרא לדוכן העדים.
הוא העיד כי גבה את עדותו של הנאשם
וכי זו ניתנה מרצון חופשי.
השוטר הקריא את העדות :״הייתי
יושן, כי שלושה לילות לא ישנתי, אני
עובד לילה במאפיה. פתאום אשתי באה
להעיר אותי לאכול. אמרתי לה שאני
עייף, נתתי לה שתי סטירות כי היא הציקה
לי, אז היא תפסה משקוף ורצתה לזרוק
ע ל /וכך קיבלה מכה בעין.״
האשה, דייזי דבורה, עולה על דוכן העדים.
היא מבקשת פיסת נייר וכותבת כמה
מילים. את הפתק היא נותנת לתובע .״זה
מה שהוא אמר לי, ואני לא רוצה שכולם
ישמעו,״ היא אומרת. השופט מחליט להתייחס
לפתק כאילו ניתן בדלתיים סגורות.
הוא קורא בו ומעבירו לנאשם. הנאשם
מציץ בו ומכריז :״קודם כל, אני לא
יודע לקרוא !״ השוטר היושב לידו מקריא
לו את הכתוב.
דייזי מספרת את סיפורה :״באתי בשתיים
להעיר אותו לאכול. הוא ענה לי
,תיכף׳ ,ואחר כך צעק עלי וקילל. אמר

מונה
פט נדחה

דייזי דבורה, העידה כי
בעלה חבל בעינה. המיש־לשם
הבאת עד־הגנה.

לי את המילים שכתבתי בפתק. אז אמרתי
לו, סוף־סוף אני אשתך, ולא יפה לדבר
עלי ככר,׳ .הוא מלכלך עלי את הפד, שלו
כל היום ומאיים עלי.״
בשלב זה קם הנאשם על רגליו וצועק
:״זה שקר! תשבעי בתורה! אני
לא מפחד מאף אחד, תתלו אותי אם אתם
רוצים.״ השופט מחליט להוציאו מהאולם,
ודייזי ממשיכה להעיד.
השעה כימעט עשר. חלק מהצופים מפהק•
דייזי מספרת על המכות שקיבלה ועל
אחיו של בעלה, שהיה נוכח בעת מתן
המכות. התובע המישטרתי, עמיר פלד,
מגיש תעודה רפואית. מחזירים את הנאשם
לאולם כדי שיחקור את אשתו בחקירה
נגדית.
הביריונים הלפו לישון
ני רו צ ה שיביאו את אחי,״ או-
1 מר דבורה. השופט מפנה את מבטו
המחייך לתובע, ובעיניו נראה מבט האומר:
הוא עשה זאת, הוא מצא את מילת
הקסם.
״אין מנוס מדחיית המישפט,״ אומר השופט
,״צריך להזמין את העד.״ המישפט
נדחה והנאשם, הרואה את אשתו יוצאת
מהאולם, צועק :״רגע, רגע, אין לד, כסף
לנסוע הביתה.״ הוא שולף מכיסו שטר
של 50 שקל ומבקש מהשוטרים לתתו לאשתו.
עורו־הדין
סער, שבלוריתו האדמונית
מתנפנפת, רוצה לבקש מהשופט בקשה
מיוחדת. כאשר גילד, כי המישטרד, התחרטה,
והחליטה שלא להעמיד את מרשו
למישפט־לילה, הרי הוא הופך את הקערה
על פיה ומבקש לשחרר את שולחו
בערובה .״הוא היה כאן, בקשתי שיביאו
אותו לפני בית־המישפט. אבל השוטרים
הבריחו אותו מכאן,״ צועק הסניגור. השופט
שומע בסבלנות הן את הבקשה והן את
תשובת התובע המישטרתי, ומחליט כי לפי
סדרי בית-המישפט יש להפנות בקשה כזו
לשופט״תורן בביתו. סער יוצא כועס מהאולם.
שגי
צעירים חובשי כיפות מוכנסים
לאולם. הם נאשמים כי יום קודם לכן,
בשעות אחר״הצהריים, שיחקו מישחקים
אסורים בקלפים בחצר בבני־ברק. הם
מודים באשמה. הם אינם מבקשים עורך-
דין, ואין להם צורך בעדים. המישפט מס תיים
תוך עשר דקות. השעה כבר כמעט
אחת־עשרה. השופט גוזר על כל אחד
מהם שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס
של 500 שקל. האורות כבים, בית־המישפט
הולך לישון, כנראה להרבה הרבה זמן.
גם תל-אביב וכל הביריונים שלא הובאו
לדין הולכים לישון.
אילנה ארון ן

אממח
אהבה דכ תר ת.
דואן גו ך ולציכזזם
גלרית הקיבוץ בתל־אביב התחילה
בסידרת תערוכות חדשה, שעניינה
צילום. זוהי תפנית חשובה
בכיוון של הגלריה, כששטח הצילום
מקבל לגיטימציה, לה זכה בארצות
רבות בעולם זה מכבר. התערוכה
הראשונה מצליחה להדהים
ולעורר את הקהל לכל סוגיו.
באולם הראשון מציג צעיר
מוכשר תערוכה, המשלבת צילום
עצמו, שעליהם הוסיף וצייר
בצבע. הרעיון של יהודה פור״
כוכראי הוא מדהים. הוא מזדהה
בתערוכתו עם גאון־הציור ואן
גוף, ומצייר את עצמו כאילו היה
כרות־אוזן וחבוש.
מסכת־חייו של הציור מגלה
צעיר משכונת עוני בנם־ציונה,
שהגיע במו ידיו להגשמת כישרו־נו.
הוא גדל מגיל עשר ללא אב,
נאלץ לעבוד בגיל שבו ילדים אחרים
חובשים את ספסל הלימודים,
וסבל תמיד. הסבל של יהודה פור־בוכראי
אינו יומיומי, כזה שרגילים
לראותו. הוא היה תמיד ילד
חריג, בודד ורק ציוריו הביאו לו
שלווה. את פרנסתו הוא מוצא כיום
בשטיפת־כלים במיסעדה, ובבקרים
הוא מצייר במרץ את ציוריו
המעולים. שלבים רבים הוא
עבר בציוריו ובצילומיו, ומבט אל
עבודותיו הישנות מגלה קשר עמוק
לפרנסים בייקון האנגלי. מכאן
יש להבין את הסבל המובע בעבודותיו.
אין פה התלות ברעיון,
או גימיק של פירסום. הוא כזה
— אמיתי, לא מתחזה, וזעקתו
מגיעה ללב כל צופה•
באולם השני בגלריית הקיבוץ
מציגים כמה אמנים בעת ובעונה
אחת. חגית גל־ עד היא צעירה
שנולדה ליד הכינרת, ואת כמיה תה
לרחש גלי הכינרת ולמראות
ילדותה היא ממחישה בצילום ובאמצעים
נוספים. חגית הציבה
גליל נייר ענק, שרוחבו כמטר
ואורכו מטרים רבים, ליד שפת־הכינרת.
הצבעים שהיו על הנייר
הלכו והתערבבו כששמה את קטע
הגליל על פני המים. תחושה כזו
של עירבול ואפשרות לשמוע רח שים
הנמצאים אך ורק על פני
המים היא מביעה באותו הגליל
שהיא הציבה בגלריה. בסידרס
צילומי שיקופיות ובקסטה מוקל טת
היא משתדלת לספר על דוד
שי-ליבה אלה.
הצילומים היפים ביותר באותו
אולם שייכים לאיתמר כפרי.
איתמר הוא בן קיבוץ עין־החורש,

אי תן ע מי חי!

האמן בצילום ובציור בארצות־הברית,
וצולמו רובן בעין־החורש. .
צילומיו הנהדרים של איתמר ותערוכת
צילומיו־ציוריו של יהודה
פורבוכדאי מעניקים לגלרית הקיבוץ
גושפנקה של גלריית־יוקרה,
המציגה עבודות של אמנים רציניים,
בלי להיות מיסחרית.
התערוכה הבאה תהיה גם היא
אפתעה לכל שוחרי־האמנות, ותגרור
בעיקבותיה התעניינות רבה
של הציבור, בהיותה כוללת מעורבות
של האמן המצלם עם עשרה
אמנים, ובתוכם מהידועים ביותר.
על כך ידווח בקרוב.

סמו ס תדרד ה
יום אחד, לפני כשלוש שנים, זה
קרה לה. בעת טיול בגשם, בין
עצי אקליפטוס, היא גילתה את
המיוחד להם, והתאהבה בזה.
כתיה כן דויד מציגה בגלריה
דוגית בתל־אביב צילומים מיוח דים
במינם, שבהם היא חושפת
תהליך מיוחד, שמתרחש אך ורק
בעונת האביב, ורק לעצי האקליפטוס.
לאחר שיורד גשם, והעצים
עדיין רטובים, הם מקבלים ציבעו־ניות
מיוחדת, שקיומה תלוי בגשם.
כמו סינדרלה, שהיתה ליפה־פיה
זוהרת רק עד חצות, כך עצי

גליל נייר של חגית גל־עד
ביטוי לרגשות׳

קבעת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת

הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי סגרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת־גן, דח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
6 .7 0 ,־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳מס׳ 21 עסק 481/75
אילת — 12ס*9׳ 7ב0

פירשם אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(גינת אנטוקולסקי)
שלגון 77211• , 227117

812

חקלאי ועוסק בהוראת ציור. בצילומיו
היפהפיים הוא קולט בעדש-
תו רגעים, מצבים ובעיקר מצבים
שונים של אור, ומצליח להעניק
בצילומיו את אותו רטט האוחז
בצופה כשהוא חוזה בציור מעולה.
עבודות אלה הן פרי השתלמות

האקליפטוס — שבדרך־כלל קלי פת
הגזע שלהם היא אפורה־חומה
— לובשים עטרת־זוהר של צבעים
ורדרדים־חומים-אדומים ואף
ירקרקים.
המיקרה שקרה לבתיה היה לעת
ערב, כשקרני־השמש הדכות מו־

העולם הזה 2277

שאיני מתפנק במראות־טבע מק-
סימים, על אחת כמה וכמה.

סל פ סג ת ההינלדא־ה
כדי להעפיל אל פיסגת הרי ההימלאיה
צריך פשוט זוג רגליים
טובות, הרבה זמן, ורצון לעלות
ברגל. את זה עשתה הציירת הצעירה
( )25 והדינמית מאיה
כהן־לוי מסתבר, שבכל רחבי
״׳ מ דינ ת נפאל, שבה סיירה מאיה,
יש רק שני כבישים. את כל היתר

תחושת הגודל והגובה העצומים,
כמוהם יש רק בהרי־טיבם. הציב־עוגיות
הנפלאה והחושנית, המהממת
ביופיה, של שכבות הקרקע
של ההרים, שמאיה היטיבה לציירם
בסורמאטים צרים וגבוהים, ש כה
אופייניים, מקסימה את לב ה רואים׳
אף סיפור במילים לא יוכל
לתאר בצורה טובה יותר את הר־פתקותיה,
חוויותיה ותחושותיה
של מאיה בחבל עולם נידח זה.
מה הביא נערה צעירה, שאך
זה סיימה את לימודי הציור שלח,

עצמי

1כיפות לרכות הצבעים, ויוצקות
על העצים גוונים כמו לא מה עולם
הזה. באותו יום תקף אותה
יצר עז ,,לנסות ולתפוס את זה״,
בדבריה• הצלמת, שהקדישה עד
אז את זמנה לצילום בשחור לבן
בלבד, עברה במיוחד קורם נוסף
לצילום בצבע, ומאז, כל אביב
מוקדש להנצחת התהליך המופלא
המתרחש בטבע, שאורך חייו הוא
קצר מאוד. כשהעצים מתייבשים
מטיפות הגשם — הם חוזרים כ-
במסה־קסמים למראה החולין שלהם.
ממש כמו אגדת סינדרלה.
אירוע כמו זה שסופר, היכול
לשנות ראיית־עולם של אמן תוך
דקה, קרה לה בעבר, כשהחליטה
וללמוד בקורס לצילום, בעיקבות
^ מידע על קורסים כאלה שמקיים
אוהל שרה (המיכללה של העמק).
רק כשהחלה לצלם באופן מיקצועי,
חשה שהיא מגשימה את יעודה,
ושהיא חיה כפי שצריכה היתה
לחיות, לאחר שבמשך כמה שנים
היתה בתיה בן דוד מורה, ואחר
הקדישה את זמנה לביתה ולילדיה.
בתיה הגיעה לישראל מרוסיה, עם
הוריה שהיו מגורשים. אביה בילה
כמה משנותיו בסיביר, וכשהרשו
להם לצאת משם, נאלצו לחתום
על מיסמך, שלעולם לא ישובו
עוד לרוסיה.

מאקלים חברי כל־כך סימפטי
הגיעה בתיה לתל-אביב. כאן התחנכה
בבית חינוך הידוע, ואחר
כך בסמינר לווינסקי. אולם, כאמור,
את עצמה גילתה רק לפני
כחמש שנים, בעת שהתחילה לצלם.
אמנם, במשך שנים נוהגת
היתד, לצלם את הפרחים שמגדל
בעלה, ולכן אין פלא שהיא נתפסה
לעניין האקליפטוסים מאוחר
יותר.
בתיה גרה בבית־לחם הגלילית.
עצם שמו של המקום מעורר אסוציאציות
היסטוריות. הישוב העברי
שכן בימי בית ראשון בגבול
שבין שלושת השבטים: נפתלי,
זבולון ויששכר. בימי בית שני
היתד, בית־לחם מקום מישכגם של
נשיאי־הסנהדרין ושכנה בין בית־שערים
וציפורי. כיום שוכנת בית-
לחם על גיבעה, כשיערות אלונים
מקיפים אותה. שרידי היישוב
העתיק נמצאים ליד הבתים ש הקימו
הגרמנים, ושבהם גרו עד
מלחמת השחרור, עת נמלטו לסוריה.
אין
פלא שתערוכתה של בתיה
בגלריה דוגית מצליחה להרשים
כל כך את המבקרים. תצלומים כה
רגישים ויפים, שבהם הנציחה רגעים
ספורים של יופי אגדתי, הם
חוויה לכל צופה. ולתושב העיר,

הזדהות עם ואן־ גוף של יהודה פורכוכראי
מצייר על עצמו

כסומים
יש לתור ברגל. בין מדינות ענק
כחודו וסין נחשבת נפאל לזעירה
— אך למטיילת מישראל קסמו
מימדיה של המדינה, שבה האדמה
מגיעה לשמים, ושבה ההרים מתנשאים
לגובה תישעה ק״מ.
את תוצאות תחושותיה בביקורה,
שארך כשמונה חודשים, תלתה
מאיה בגלריה ארגמן שבדיזנגוף
סנטר בת״א. הציורים גדולי המיס־דים
מצליחים להעניק לצופים את

״התענוג כולו שלי״
אירופה־ דלת ניקוטין בעישון עשירה בטעם.
העולס הזה 2277

ציור. את שלוות־הנפש הפילוסופית
נסעה לחפש בהודו ובמזרח,
מאז ומתמיד, מימי היות עולם,
היו האנשים בונים את מיקדשי-
הם במקומות הגבוהים ביותר. רק
רחוק משאון חיי ד,יומיום, בחיק־הטבע
וקרוב ככל האפשר לרוחנ יות,
התבודדו אנשים ומצאו של ווה.
לאנשים שחיים בנפאל אין
כמעט מושג על הציוויליזציה. הם
פוסעים יחפים בקור ובשלג. כשזר
בא להתארח אצלם, תמורת חמש
רופיות, שהן כחצי דולר, הוא
יאכל וישתה עד שישבע, והלינה
נכללת באירוח• כה צנועים ופשוטים

הטיול שעשתה מאיה פתח לפניה
צוהר לעולם בלתי־ידוע, והו תיר
לה עבודות קטנות שעשתה
שם, רישומי הכנה, שמהם יצרה
יצירות גדולות אלה וצילומים. את
עבודותיה היא יוצרת על־ידי צביעת
עיתונים בכל מיני צבעים,
אחר כך היא עושה מהם קולאדים,
מדביקה על הבד, מציירת על כל
זה שוב, ונותנת לציורים טיפול
נוסף• התוצאות פשוט מרהיבות.
לפי כל חוקי הקומפוזיציה וחלוקת
השטח החלים על ציורים מופשטים,
היא מציירת נופים ריאליסטיים
ומרשימים אלה.
באמתחתה. של הציירת הצעירה
כמה תערוכות נוספות, מעבודות
על נושאים שונים, שעליהם היא
עבדה ועדיין עובדת. דוגמה: בעת
ביקורה בתאילנד הושפעה עמר
קות ממראה עצי־הקוקוס הניש אים.
החומריות המייוחדת של
עצי הקוקוס, שגזעיהם מתפצלים
בכעין טבעות־טבעות, שבינותם
יש קווים אנכיים, גרמה לה לצייר
סידרה על נושא עצים אלה.
מאיה, שגדלה בחולון ומתגוררת
שם עד היום הזה, מספרת שחיפשה
ביוגה ובכל מיני מיסטיקות
את השלווה, אבל רק כשחזרה מ המזרח
הבינה שד,שלווה נמצאת
בלב האדם פנימה, שאין לו להר-
חיק־נדוד כדי למצאה. מזכיר את
אגדת הציפור הכחולה.

לחפש בחלק זה של העולם ו
מאיה כהן לוי היא דור שני לבוגרי
ביד,״ם הגבוה לציור. אמה, רנה,
שנפטרה כשמאיה היתר, כבת ,13
היתד, אחת הבוגרות המצטיינות
של בית־הספר, ותלמידתו האהובה
של מרגו שיזלסקי, מייסד בית-
הספר. מאיה היא אם כך ממשיכה
דרכה הרוחנית של אמה. למרות
שהחלה ללמוד ציור ופילוסופיה
גם יחד, סיימה רק את לימודי ה
בנווסי׳און
ישראל מוצג אוסף שנרכש
בשנים האחרונות, כשבין
הייתר מוצגות עבודות של ציירים
ישראלים לאו־דווקא במיטבם,
ולעומת זאת, כמה יצירות של
ענקי־הציור האמריקאי, אך בגדלים
קטנים, שאינם יכולים לתת
מושג למי שלא מכיר את היצירות
האופייניות לאמנים אלה — על
מלוא כוחם וערכם.

המשוררת הערביה מישראל כותבת על ..היציאה
מעזה והשיבה אל האיש האופטימי־ ^ פרוטוקול זקני הספרות
הע בריו1
בדיחהאבסורדיתעלאשה ושוי גברים *
ע ל נו וחבר ״ 1ה ד 1ת
והחיי ם״ ועלאחרים

הו פלסטין
סיהאם דאוד נחשבת כיום למשוררת
הפלסטינית החשובה ביותר׳ ולאחת
המשוררות הישראליות הבולטות ביותר.
דאוד, בדומה למשוררים ישראליים אח רים
בני המיעוט הערבי, אינה חברה ב אגודת
הסופרים ואינה זוכה בתמיכה ציבורית
כלשהי. בימים אלה ראה אור קובץ
מתורגם משיריה, אני אוהבת בדיו
לבנה, בתרגום לעברית, מעשה ידיו של
הפרופסור ש שו * 10 1ד, בליווי איורים
מעשה ידו של הצייר אורי ליפשיץ *.
שיריה של דאוד הינם תערובת קסומה
של ליריקה צרופה עם מסר פוליטי־חבר־תי,
שהוא בבחינת עידית שירי המחאה
הפלסטינים עד כה. כבר בשיר הפתיחה
ראיתיך היא כותבת :״ראיתיו שמש
נוסקת, כעץ־הזית /בארצי /ראיתיו
כטחלפתי /מתוק מציין הלימון /נישא
מהכרמל שירתה עשויה מארג לשוני־שירי
מעודן של אהבת אשה המהולה
באהבת הארץ, כפי שהיא מציגה זאת
בשירה אני מ תגעגע ת אל אהבה שתניב,
שם היא כותבת :״אני מתגעגעת אל
— אני אוהבת בדיו

• סיהאם דאוד
לבנה> עברי ת: ששון סומך ; הוצאת ספ ריית
פו עלי ם; איורי ם: אורי לי שפי ץ;
48 עמודים (כריכה רכה).

מלתעות

אהבה ישתה, ישנה /שאני שזזרתה בטח־לפתי
/כדי שתגיב על מותני מפל של
עננים /וגפנים ללא אזיקים וממשיכה
אל משא שירי של כאב :״הו ארץ אכז רית,
שופעת באמי / ,אני עשדייה להתרחק
או להתקרב / .אתני שם מזוייף
כתיקיהם של נואמים / .אופיף־אוהב את
תמימותם של נרקיסים ותתוקות / .השיבו
לי את תמימותי, באמי השבעתיכם/ .
השיבו לי את תמימותי שהפיצתני על פני
ארץ.״
היאוש של בני־דוחה, דור של בני מיעוט
בישראל החי משאריות של עבר
מפואר, מובא בשירה המרתק והמעולה
המתאבדים בצהריים :״ניצכים כעצי־צליבה
המתחדשים-עד, הלילה ארור /
וכשנוחת הערפל על הנמל /וכשבונים
הכריות, העגנים וידי־הזאטוטים־המנפנ־פים־פרידה
/מתאבדים אז פני הלבנה
על החוו /והתחייה זוועת כינינו באשפתות
/ואני מקוששת שאריות הציפיה
מעל המדרכה: ,מעל האבוקות / .יעמוד-
לו הכית כאשר יעמוד — לעולם יצפה
לאוהבו / .מראות בבל ללא גוון, ללא
תפוזים נופלים...״
מדד של עוצמה שירית מצוי בדרך כלל
בשירים קצרים ותמציתיים. בשירה הקצר
על כי ממחישה דאוד את עוצמת כתיבתה
ותחושותיה :״על כי הקול מלסתי הוא,
ונזרע הוא בפגר עורב /אהוב אהבתי
את אטד ׳טחטני ותלה אותי /במיכלאות
המילחמה /קורבן־עולה.״
שיר אופייני ומעולה הוא השיר התגרות,
בו היא מאחדת את כל מרכיבי שירתה —
האהבה, היסורים, הכובש העריץ, והסמל

החוזר של השירה והספרות הפלסטינים,
סמל התפוז המר :״כשרצתי לקראתף,
חשופה / ,ללא כיסופים, שכחתי כי השוטר
השחית /את קלסתר פניך, שינה את
גון התפוזים /אבל כתבתי אליה מתור
ראתי / :לא יטלו מהזיתים את ירקו־תם
/כי רמעתי, בצבע עיניה / ,ירוקה.״
ובשיר אחר, שכותרתו היא הארץ הווה
כשמש, היא מוסיפה :״מחפשת את מפתי
בעישונד /וגופי מתייסר /ואני רואה
אותר רחוק, רחוק /בארצנו הקטנה /
אבל אני קרובה יותר.״
העימות בין המסורת הערבית לתרבות
המערבית מצוי בשיר שאלתי את הרוח,
הנפתח ב״שאלתי את הרות על מטפחתי /
ועל טעם הזיתים בקולי /כי מנגינות
הג׳ז טופחות על פני עד מהרה עוברת
דאוד אל העצב שלה, עצב המעוגן בתחושותיה
הלאומיות המדוכאות :״והלא הם
עדיין /מציירים את: מולדתי על נייר /
ושימחת העשב בעיני /עוגנת...״
בשיר נו שקת לארץ בדואר מציגה דאוד
ראיית עולם, שבמיסגרתה היא מגדירה
את שהיא תובעת מהשירה ומהמשוררים :
״אכל אני מייללת עכשיו עם הכלבים
המוכסים /מוכרת את הצדק ואת החוקים
הדימיוניים /כי הארכה כעיר העריצים
והפיטע /תענוג היא, המשכיח ממני את
חרפת העטים /והגמדים, והמטפחות ה צהובות,
הקמצגיות ...ככל לווייה, לקחו
מלשון — דיבורי /מתופף ומשורר /
כדי שיחרוט ברחובות את המיקרה /
ישנה־ את המינהגים, את הספרים, את
סיבות /הגבורה /כדי שהעדה המתה
תקמול, בטרם מוות...״

השיר אני אוהב ת ב דיו ל בנ ה נפתח כך :
״בערב, ללא מועד, ללא עיתוי / ,הזיכרון
פורץ ממצחי /מוכרה מכלא אל
כלא /מפוזר, כמשבי הרוח של ארצי...״
והיא מוליכה את מכאוביה עד ״כל המילים
היו עצומת /או אולי כתובות היו
כדיו לכנה״ ומייד אחרי זה היא כותבת
:בדיו השחורה של ה :״סקרתי את ההיסטוריה
הערכית /לא מצאתי שום חלום
ללוותו והלאה, אל ״המולדת המעונה
הסתננה בינות לחה /ולכנפי הציפו רים
/כתוכי /ואני אין לי אלא עורי /
וחלום ברח לבנה /ועיניים גדולות,

הפוחלצים מ״בית טשרניחובסקי״

כמו בסרט מתוחכם של מדע־בידיוני, אחת לשנתיים ניתן
לראות בשערי בי ת ט שרניחובסקי, מעונם של עסקני אגודת
הסופרים העבריים בארץ־ישראל, שורה ארוכה ומתמשכת של
פוחלצים ספרותיים, גזע אחרון לשיעבוד של חיות מיתולוגיות.
כסופי-שיער, שאיש אינו מכירם, פוסעים הם בשורה אחת ארוכה
אל תור אולם בי ת ט שרניחובסקי ומעניקים שם כיבודים וליטופים
עצמיים, ומדמיינים עצמם לדור ראשון של גאולה בספרות
העברית.

תמונה עכורה זו חוזרת. כאמור, אחת לשנתיים, בחול־המועד
פסח. בתמונה זו אין למצוא את מיטב הספרות העברית של
ההווה -יצחק בן־נר, עמוס עוז, פינחס שדה, יהודה
עמיחי, ם .יזהר, עמוס קינן, יהושוע בר-ידסן? ואחרים.
למרות שעסקני אגודת הסופרים מדמיינים עצמם לאגודת סופרים
לאומית, הרי שנפקד מקומם של סופרים ערביים כסיהאם
דאוד (ראה: שירה) ,סמידז אד־קאסם ואחרים.
בי ת ט שרני חובסקי נראה במשד שני ימי הוועידה הנ״ל
כמקום שנלקח מתוך סיפור רפאים של אדגר אלן פו. קורי
העכביש נקרעו, בבניין שאין בו שימוש, למעט, הקומה שהושכרה
למינהלי ההסברה, שמתוכה גורשו מישרדי האקדמיה ללשון
העברית.
סופרים עבריים המכבדים את עצמם חדלו מזה שנים לשלם
מסי־חבר לאגודה הנ״ל, מכיוון• שאין להם עניין כלשהו לסבסד
את המשכורות, הפרסים והפירסומים של עסקני אגודת הסופ רים.
פקידי האגודה אינם מעזים להטריד סופרים מפורסמים
שחדלו לשלם דמי־חבר (אבל הם העזו להפסיק את חברותו של
המשורר המוכשר חאהולד שימל באגודתם בשל אי־תשלום
דמי־חבר) .איש מאותם סופרים נודעים, שעסקני האגודה לא סילקו
מאגודתם, אינו מגיע לוועידה ולדיוניה. הסופרים הנודעים
אינם משתתפים בתככים במיסדרונות בי ת ט שרניחובסקי.
בנימין מיכלי הוא דמות אגדית, המאפיינת את פוחלצי
אגודת הסופרים. הוא אינו סופר, ושמעו גם לא הגיע להיכלי
האקדמיות והאוניברסיטות, אבל על פיו ישק כל דבר בוועידה זו.
מזה שנים הוא עורך מאזניים, ביטאון עסקני הספרות, ומשמש
גם כיושב־ראש אגודת הסופרים. לידו מסייע מרדכי אות־יקר
(אותיקר) ,מי שהיה נושא־כליו של היושב-ראש הקודם יש*
ראל כוהן, בימים שבהם שימש כוהן כעורכו של הפועל הצעיר.
שוחרי הספרות ואוהבי המילה המודפסת קונים באלפי עותקים
את ספריהם של הסופרים והמשוררים ששכחו את כתובתו
של בי ת ט שרניחובסקי. שכן הספרות העברית חיה וקיימת,
אינה גוססת ומתפוררת באגודת הסופרים, שלאיש אין חפץ בה.

סיהאם דאוד
מציירים

מולדתי

הנייר

ככרמל / .כל אשר היה כינינו /קומתי
הניצבת /ומועדים חולפים /לפי שעון
פלסטין..״
במחזור שירי הסיום של הקובץ מסכמת
סיהאם דאוד את עולמה, תשוקותיה, הזיותיה
והדיכוי הפיסי שבו היא נתונה. ב שירה
התחיה היא כותבת :״איבדנו את
שירי הקינה בתפילות /עם חוטי האור/ ,
לישון בשדה־התעדפה כמקום ככית־העל־מין
/והמיזרח פוזר לכל עבר על הדל תות
/והתאווה והרעב חוזמם עם הדמעות
/מכים בתופים /בלא עמ ץ ובלא
שירים חוזרים / .לא המתנתי אז לתרנגול
/שיודיע את דבר תבוסתנו ׳מחדש /
כעוד היום נתלה מאחורי חדמתי /והעולם
מבכה את המתים /ואני ועשתורת
מתים כלי צידה /מתים בהצטלבות העונות
/רטבים עם שירי הקינה /אני וה מוות
ועשתורת...״
שירה האחרון, היציאה מעזה וה שיבה
אל האיש האופטימי, נפתח פ״מדוע ישנה
אני כמיזוודה שכה אפרו /את תושבי
יפו /ואת שוחטי האלון? /מדוע אני
ישנה? /מדוע ישנה אני במיזוודה שכה
אסרו /את גלימת סבי, את נשיקות אהו בי
/ואת מיכתכי הנעדרים וממשי כה
דאוד וכותבת :״ואהובי פורה ורב /
הולדתו בוערת כגופי /ועל עורי מצייר /

פגים מתרחבים של אסיה /וכל צפני
האותות בעזה /דטימחת״דמעה של נופל
אופטימי ועוד :״אכן, ככל שאתה
נדחס בגופי /אפי מאכדת את תעודת
זהותי / ,הנני מסוגלת להיות מותכת
בשחיטות / ,שחרר איפוא, את רוחותיו...״
אני אוהב ת ב דיו ל בנ ה הוא מספרי השירה
המעולים ביותר שראו אור בשנים
האחרונות בעברית! ספר שירד, המעמיד
בצל שירי את מרבית קובצי השירה שנכתבו
בארץ בעברית. סיהאם דאוד היא
משוררת בעלת עוצמה שירית אוניברסאלית,
עוצמה המתגברת על מיכשולי לשון
ותרגום. שירתה היא בבחינת אות כבוד
לשירה הישראלית, שדאוד היא חלק
ממנה. תרגומו של ששון סומך לוקה
במעט חוסר־שיריות, אך עוצמת תיאוריה
וחוויותיה וכוחה של דאוד מכסים גם על
חסרון זה.

הרקע של הגזענות באירופה שבין שתי
מילחמות־עולם אינו נעדר מסיפור זה :
״אד גם קאת ויז׳יל לא היו בני גזע אחד.
קאת היתה גרמאנית טהורה, .תרנגולת
לוחמת׳ .ז׳יל היה יהודי אשר פרט לכמה
חברים בלב ובנפש, נמנע על־פי־דוב מל־התרועע
עם יהודים...״
בדומה למשולשים ספרותיים אחרים,
גם משולש זר, מגיע ׳לסיומו בטרגדיה,
כאשר קאת מסיעה את ז׳ים אל גשר
רופף. היא והוא מתים ׳במימי הסינה,
ואילו ז׳יל נותר מאחור תוהה על מותם.
׳בפרק האחרון נכתב :״מקץ שעה שבה
טרכבת־הברזל ויצאה. שלדה המלובן של
קאת עדיין הזכיר את צורת גופה. חיא
דמתה כקורבן מנצח. השלד כבה והיה
לעפר ואפר. פיסת גולגולת נותרה שלמה,
פריכה. מקבת של כסף השלימה את המלאכה.
ואחר־כד בא תות של הקורבן
השני, דים, גם מגולגלתו נותר שתר.
האפר הועבר לצנצנות ; אלה הושמו בתי-

ארץ״ (בראשית י״ק )6 ,ופרשנות רד״יו,

״כמבקשת להדגיש, שלמרות שהכנעני
היה בארץ, לא היו עושים לאבדם דבר
בעבת בארץ עם מקנה רב. והכיר אברם
כי היה מקיים לו האל כפז שייעדו לו
האל בברכה. בשינוי־מח אברבנאל וה־מלבי״ם:
אף־על־פי שהכנעני אז כארץ
והיתה סכנה, לא נמנע אבדם ללכת
כדרכו במצוות ה
במדור ״ספרות ימי־ר,ביניים״ מתפרסם
מאמרה של יהודית דישון ,״מקאמת
השודד׳ לאלחריזי — מקורר, ודרכי עיצובה״
.היא משווה בין המקאמה של אל־חריזי
לבין מקאמה דומה שיל, אלהכו־ד׳
אני, ובדברי הסיכום היא מעירה :
״המקאמה אף ספוגה באיתניה דקה, המושגת
בעיקר על ידי הכנסת ניגודים
ושימוש מרובה ברמזים מקדמים. אחד
הניגודים הראויים לציון הוא הפער העמוק
שבין תחילת המקאמה לסופה. בראשית
המחברת עומדת נערה יפהפיה

תרנו

דיל ודים

* אנרי־פייר תשה — ז׳יל וז׳ים ! הו־צאת
כתר ; 162 עמודים (כריכ ה רכה).

תודה!

• • תודה לאוריאל אופק, שפגש בי
ביריד הספרים הבינלאו מי וטען שלא עשה
פלגיאט מן הסיפור על חכמי חלם של
יצחק כשווים־זינגר תודה ל-
ד״ר יהודה מלצר, שבירך אותי על
שכתבתי בנ מ ר של נייר על הפלגיאט של
תודה לאמנון שמוש, שטען אופק באוזני שאני שונא אותו ועזב את יריד
הספרים אחרי שהסברתי לו מדוע איני
שונא אותו. נראה כאילו הוא החל לשתודה
לדן כן־אמוץ,
נוא אותי
שהכחיש באוזני ב״ענווה רבה״ את השמועה
כי קיבל מיקדמה של שני מיליון
לירות בעבור סיפרו החדש ו•!• את הדברים
השמיע במעלית, בדרכו לפגישה
עם המו״ל שלו, אשר כיתן, שאף הוא
הכחיש באוזני ביריד הספרים את סיפור
תודה ליורם ל,ניזק,
שני המיליונים
שנענעתי לו לשלום בראשי והוא לא
השיב לי שלום.
של ביקורת הספרות העברית. פיינגולד
בוחן את ההשפעות של סופרים אירופים,
כטורגנייכ ואחרים, על כתיבתו של
ברודס ועל המשמעויות התרבותיות והחברתיות
של השפעות אלה.
אין ספק שגדול הסופר העבריים במאה
העשרים, ש״י עגנון, יפרנס עוד שנים
רבות את חוקרי הספרות העברית. בחוברת
זו של בי קו ר ת ופ ר שנו ת מפרנס עג־נון
שניים: אחד ברשימה מעולה ואחר
ברדידות מחרידה, הגובלת בנקרופיליה
ספרותית. המעולה בין השניים הוא יהו שוע
ד. לכנו! /שרשימתו ״מוטיבים
חב״דיים ב,הנידה׳ לש״י עגנון״ מהווה
מיון קפדני של גלריית הדמויות החסי דיות
בכמה מסיפוריו של עגנון, ובעי־קר
בסיפולו הינידח. רשימה מדעית, קפדנית
ועניינית. מורגש שמחברה של הרשימה
מיצה את הנושא עד תום.
ולעומתה רשימתו של היורד שיפעת
לוי, מאוניברסיטת מקגייל במונטריאול,

בראשית היה זה ספר שנועד להביא
עדנה למדובר זקן, שנתב אותו בהיותו
בן .74 אחר־כך היד, זה סרט קולנועי, מה־מרגשים
והרומנטיים שבסרטי שנות השי שים.
באחרונה תורגם, מסיבות לא־ברו־רות,
ללשון הנביאים. הכותרת היא דיל
ודים ,,סיפרו של העיתונאי אנרי ־ עייר
רושדה במאי הסרט הוא פ ר &נ מו א ה

ט ריפו.
דיל ודים מביא את סיפור חייהם של
ז ׳יל, שנולד במרכז אירופה, ושל ז ׳ים,
שנולד בצרפת. שניהם סופרים צעירים
שנפגשו בפאריס ב־ 1907 וטוו מסכת מורכבת
של יחסי ידידות — עם עימותים —
על רקע הנשים המתחלפות ביניהם :
לובי, גרטדוד, אודיל ;ולבסוף קאתרין,
היא קאת .״ז׳ים החל מספר , :לפני שנים
רכות היה היו שני עלמים והוא תיאר,
כלי לנקוב כשמותיהם, את ז׳יל ואת עצמו,
את רעותם, חייהם בפאריס לפני כואח
של נערה טסויימת, חופעתה הבלתי-
צפוייה, איד נגלתה להם ומה אירע אחר־

ספר זד, הוא מארג של החמצות ספרותיות׳
שהבמאי פתסואה טריפו נטל ממנו
את הלב, את החלק הבשרי, והרכיב לפיו
את סרטו הנהדר ז׳יל וז׳ים. סרט מעולה
שנעשה על פי ספר הנע בין בינוני לגרוע׳
ובקטעים רבים הוא אף גרוע ביותר׳
מעלתו היחידה של הסיפור מצוייר,
בניסיון ההתמודדות של משולש האוהבים,
ז׳יל. ,ז׳ים וקאת :״באוקטובר נסעו לעיר
היסטורית — עליה לרגל רוחנית, שבה
היה הטבע צלול וזד. הספק התל מכרסם
בהם באשר לייעודם כהורים. אפילו ז׳יל
הוליד מהר מזה. היה עליהם להמשיך
בהליכים להסדרת נישואיהם. אד קאת
שכחה את מיסמכיה וז׳ים פירש זאת כאות.
למראה תצלוטיה בהריונות קודמים
ולפי סיפורי ז׳יל סכר ז׳ים, כי קאת אינה
לחלוטין קאת אלא משהיא הרה. ז׳ים
חש מעין צורד להתמסר לקאת עגלגלה,
פודיה ורגועה. חלל הלך ונתהווה ביניהם,
ותיבוקיהם וגיפופיהם לא היו, ממלאים
חלל זה אלא לרגע קט ...קאת הותירה לו
^ ,די והותר פנאי למחשבות: היא שבה,
י * מחייכת חיוך רחב, רק בשתיים לפנות
בוקר. היא הלכה, לשחק מישחק־קלפים
רציני עם המתאגרף וחבריו׳ .המחשבה
להכותה חלפה בראשו של ז׳ים, אד לא
היו בו די כוח והברה מוצקה. הוא השתוקק
להימלט על נפשו. הוא אמר לקאת,
כי הוא חושש שמא המתאגרף ישפיע
עליה, .סיפרתי את תלאותינו למתאגרף
(ז׳ים נצטמרר) ,והוא הציע לי לעשות
לי תינוק, בלי ידיעתד( .ז׳ים שמע והת־פלץ)
,אכל אני מחכה לתינוק ממד
אחרי השתפכות זו מתוארת סצינת פריודה,
אחת מני רבות בסיפור זה :״ז׳ים
ראה, לראשונה, קאת דוממה, קפואה,
והתמסר לה כאי-חשק. ז׳ים ליווה את
קאת לרכבת. הם לא נופפו בממחטותיהם.
ז׳ים היה מאושר על כי היא שבה אל
ז׳יל. מי יתן וכישלונם יחזירה אל ז׳יל
אחת ולתמיד...״

בחטף

דיר, דים וקאת כסרט ״ז׳יל וז׳ים״
״די ם היה מאושר על כי היא שבה אל דיל״

כה, שנחתמה. לד היה לבדו היה ז׳יל
מערבב את אפרם. קאת שאפה, מאז ומתמיד,
כי אפרה ייזרה לחח מפיסגתה של
גיבעה רמה• אף הדבר לא היה מותר...״
דבר שאינו ברור: מהי הסיבה שהביאה
את הוצאת כתר להשקיע בתרגום של ספר,
שרק קטעים ספורים מתוכו ראויים לקריאה
ערכית. חבל שהוצאה זו מתמודדת
עם חומר ירוד כזה.

כתב־עת שמבצר בשנים האחרונות
מעמד של כבוד בין כתבי־העת המתמודדים
על נושאי ספרות הוא בי קור ת ופר שנות,
בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן ובעריכת
אכרה ם שאנן* .בניגוד לכת-
בי־עת ישראלים אחרים במדע הספרות,
מתמקד זה בספרות העברית לדורותיה.
וזו מעלתו העיקרית.
המאמר הראשון בחוברת מס׳ 16 של
בי קו ר ת ופ ר שנו ת הוא של שימחה קו־נוט,
על ״מצב המחקר של העברית של
ימי-הביניים״ .במהלכו מפרט קוגוט כמה
מתכונות לשון־הפיוט של ימי־הביניים,
שירת החול ולשון הפרוזה של אותה תקופה,
תוך הצגת קשת רחבה של דוגמות
וציטוטים מתוך דברי חוקרים אחרים בנושא
זה. נפתלי טוקר, ברשימתו ״קול
המספר בספר בראשית״ ,בוחן את המיב-
נר הספרותי של הספר :״זזל ספר תול דות
אדם: ביום בתא אלוהים אדם,
בדמות אלוהים עשה אותו: זכר ונקבה
בראם, ויברד אותם, ויקרא את שטם
אדם ביום היבראם טוקר מביא גם את
הבחינה הספרותית של ״והכנעני אז ב ביקורת ופרשנות! ב ע רי כ ת אבר ה ם
ש אנן; הוצאת אוניב רסי טתבר־ אי לן; 167
עמודים (כריכה רכה).

ומסכנה, שברחה מפני פריץ אכזר, מול
חבורת בני־חיד מלומדי מידחמה, שנשקם
שלוף. הנערה האומללה נתונה לחסדיהם,
לשבט או לחסד. סיטואציה זו מתהפכת
לקראת סוף היצירה, כאשר לטרפה
הלעג, שוכבים הפעם גיכות החיל
חסרי־אונים, מפורקים מנשקם, לרגלי ה־נערה־השודד,
והפעם הם נתונים לחסדה.
בסיפור הדמיוני שמספרת הגערה (הפרש)
על הריגת הפתץ יש איתניה ורמזים
מקדמים לסופה. אלחריזי אף משתמש
לשם כף באותם הביטויים ממש. כשם
שבתחילת המקאמה, התה׳ היא בעורמה
את הפריץ, כף ה ת חבר (הקיני) אותה
(את הפרש) בעורמה, בסוף המחברת.
היא, תקעה חרב׳ בגופו של הפריץ וכן
ערשה חבר. בשני הטיקרים נופל הנדקר
,ארצה על גחונו׳ ,ובשני המיקרים מופר
ראשו מעליו. האכזריות הגדולה עוד יותר
בסיפור הבידיוני של הנערה, והעורמה
רבה יותר במעשו של חבר. נראה כי בזה
רוצה המחבר להתיש את אכזריות הפרש

נקרופיליה ספרותית

שבמקאטה הערבית) ,ואת עורמתו הגדו לה
של חבר מאידך — עורמה שעלתה
על זו של יריבו לסיכום, עבודה זו
מציגה נושא, שכימעט אינו מצוי במערכת
הלימודים של בית־הספר הישראלי :
הדו־שורש התרבותי הקיים בין העברית
׳לערבית, שהתרבות הישראלית מחמיצה
אותו.
במדור ״ספרות ההשכלה״ אין משה
פלאי מחדש דבר ברשימתו ״לראשיתו
של הז׳אנר האפיסטולרי בספרות העברית
החדשה: יצחק אייכל ואיגרותיו״ .הוא
מתייחס לטכסט המוכר ,״אגרות משולם
בן־אוריה האשתמועי״ ,ומשווה אותו ל-
״איגרות הפרסיות״ של מונטסקייה.
חשיבות רבה יש למאמרו של כן־ עמי
פיינגולד ״יצירתו של ר. א .ברודס וה־רומאן
האירופי״! פרק מתוך עבודת דוקטוראט,
שבה עוסק פיינגולד ברומאנים
רחבי־היריעה של ברודם, מחשובי סופרי
ההשכלה, שספריו הד ת והחיים ו שתי קצוות
לא זכו בשנים האחרונות לתשומת־לבה

השוהה עתה בישראל בשנת שבתון. רשי מתו
״לעגנו את עגנון״ היא שדופה ורי קנית,
עמוסה בבנאליזמים כמו :״דרך
ביטוי המצביעה מתוך היצירה על יוצרה,
על לבטי־יצירתו, על תהליך היצירה ובעיקר
על מודעותו להיותו יוצר בבל״ת
שנועד לספק פירסום אקדמי למחברו. את
בורותו בספרות מציג לוי בפרשנות שלו
לסיפור האגדה הסיני, שבו מספר עגנון
על כניסתו של האדריכל מבעד לדלת
המצויירת ועל היעלמותו. זוהי התעלמות
משתי גירסות עבריות של הסיפור הסיני
-אצל פינחס שדה ואצל ע מו ם
קינן. גם כותרת רשימתו של לוי נעדרת
מקוריות. היא אינה מזכירה כלל את
כותרת מאמרו ש ם. יזהר ״מעגננים לא
יהיו לך״ (בידיעות א ח תו ת.)20.2.1976 ,
מתפרסמות רשימות מעולות ומחקרים
חשובים. יחד עם זאת יש לומר, שעור־כיו
אינם מקפידים על איכות מינימום,
והדבר עלול להוות פגם.

מחדש (אם כי אכזריותו כאן נופל ת מזו

מסיכת־ מוות של עגנון

וה היה העול גוה שהיה
בגיליון ״העולם הזה״ ,שראה אוד השבוע לפניי 25 שנה
בדיוני פורסמה כתבת־ענר, תחת הכותרת ״שבעה מתון• מיליון
— המאורע הגורלי בחיי״ .״העולם הזה״ שאל נציג אחד
מכל ארץ־עלייה, מה היה המאורע הגדול ביותר בחייו לפני
עלותו ארצה. בין המרואיינים בן סגל, פסל מפילרלפיה, עדה
פקיולי ממצריים, רודי רוט מאוסטרליה, פלורנם יחזקאל מהודו,
יוסף סימון מתורכיה, בלומה ויינשטיין מהונגריה ותרצה קופפד
מפולין. מדור העורף ,״הנדון״ ,שהוכתר בשם ״זנב הכלב״ ,הוקדש
לאיגוד הנייטראליות הישראלית ולהתקשרות של ישראל עם
ארצות־הברית• המדור ״ראיון מיוחד״ הוקדש ליטמואל מיקו־נים,
מזכיר מק״י, שהבטיח :״אורן ישוחרר!״ כתב השבועון

שתא הר־גיל חקר פרשה של ״תינוק למכירה״ — אם ואב
שנאלצו להציע את פרי־כטנם שטרם נולד לכל המרבה במחיר.
כמדור החברה תוארה ״צברית בפאריס״ — תמונות מסיורה של
אופירה ארז (ביום נכון) בפאריס כצברית 56׳.
כשער הגיליון: מנהיג ברית־המועצות ניקיטה כרושצ׳וב
ומזכיר־המדינה האמריקאי ג׳ון פוסטר דאלם.

הרוסים מציעים ר ת 11ו בין שואד דעו מאבק האזרח
מ רוני מקסמיליאן שטטנו

העם
ח מ־פנ ההג דו ל
הרמזים הראשונים הסתננו לארץ גד

שבועות האחרונים, נשמרו בסוד כמום ב-
מישרד־החוץ. תחילה בא הדמז שברית-
המועצות עשוייה לספק נשק גם לישראל.
אחר-כך באה המחמאה האישית של מולו-
סוב (שר־החוץ הסובייטי) לשגריר הישראלי
הגידם, האלוף יוסף אבידר, מלווה
ברמז עוקצני נגד משה שרת.
השבוע באו הסימנים הראשונים של
מיפנה מכריע: ביקור המדינאים הסובייטיים
בשגרירות הישראלית והצעתם לתווך
בסיכסוך הישראלי־ערבי. הצעה זו היתה
כמעט אוהדת בגלוי לישראל, מאחר שלא
דיברה על הצורך להחזיר את הפליטים
הערביים לארץ, אלא על הצורך ״לפתור
את בעייתם״.
מחיר ראשון. ברגע הראשון תפסו
רק מעטים את משמעות המיפנה. אולם
בשעה שהחל הוויכוח הגדול בישראל,
כבר היה ברור כי ברית־המועצות שילמה

* אגדה ושמה יואב ו עזן

מחיר יקר עבור הג׳סטה. הודיע שר־החוץ
הלבנוני: על הערבים להסיק את המסקנה
שאין לסמוך על ברית־המועצות במאבקם
נגד ישראל.
מה המריץ את ניקולאי בולגאנין וחבריו
בהנהגה הסובייטית לבצע תפנית חדה
זו, להפנות את גבם לידידים פוטנציאליים?
האינטרס
הסובייטי הבולט במרחב הוא
לסלק את הבסיסים הזרים, המאיימים על
לבה התעשייתי של ברית״המועצות במיקרה
של מילחמה. לצורך זה עליה לשבור את
המצב הקיים, שבו מופיעות אמריקה ובריטניה
כאפוטרופסי המרחב בכל דבר, כולל
סיכסוך ישראל־ערב.
צופה פאסיבי. כדי לחדור למרחב
רשמית, כשותפה לכל ההכרעות, זקוקה
ברית־המועצות להסכמת כל הצדדים, כולל
ישראל. תמורת זאת היא מוכנה לסכן את
האהדה העצומה שרכשה לאחרונה במחנה
הערבי הלאומני.
בעוד שעד כה היה קיים מירוץ בין
האנגלים, שזיינו את עיראק, לבין הסובייטים,
שזיינו את מצריים, עשוי עתה
להיווצר מצב הפוך: הסכמה הדדית להפסיק
את המירוץ. הנהנה העיקרי, במיקרה

״1111־^1־ 7|1ע ך יי ך1י(1ך י)11

נציגו ת ישראל וח צרייס לוח צו ת
* * ידיים בפאריס, ב מי סגר ת המיפ־

גש העולמי של כנ ס בנו ת המפיס• הי שראלית היא אופירה ארז, כיוס רפיית נשיא
המדינה, יצחק נבון, והמצריה היא זניי ב אל־ביאלי. השתיס נפגשו שוב בקאהיר השנה

כזה: ישראל, שגם הנשק העיראקי וגם
הנשק המצרי מכוון נגדה.
כל זה הושג ללא כל השתתפות ישראלית.
כמו תמיד, היתה ישראל צופה
פאסיבית במישחק שנגע לעצם קיומה.

עיוזשוז

״העולם הזה״ 967
תאריך 26.4.1955. :
עבודתו אחרי חמש שנות אבטלה.
אולם שאלה אחת לא מצאה תשובה :
מדוע שתקו כל העיתונים, כולל הארץ,
בשעה ששטטנר עמד בודד במערכה?
כתב הקורא יהודה קוטוביץ, במיכתב מעו־רר-מחשבה
למערכת הארץ :״האין זה
מוזר, כי איש שפוטר מעבודתו מכיוון
שניסה לנהוג לפי צו מצפונו והחוק, לא
מצא לו מגן במשך חמש שנים ומי
יודע כמה שטטנרים כאלה נמצאים בארץ,
כאלה אשר לא עמד בהם הכוח להילחם
במנגנון ולא נמצא להם תומך?״

ש אל ת ת
הגבר השמנמן, שהתקשה בדיבור עברית,
הפך לדמות ידועה בחוגי העיתונאים.
הוא התרוצץ מכתב לכתב, פקד
את מישרדי המערכות. שמו היה מרדכי
מקסמיליאן שטטנר. הסיפור שנשפך מפיו
היה פנטסטי. שטטנר, לשעבר פקיד־מבס
גבוה ברומניה, הועסק במישרה נמוכה
במכם החיפאי. הוא שם לב לכך, כי
מסביבו התנהלו גניבות עצומות בפרהסיה.
הוא התלונן, זכה לנזיפה והועבר למחלקה
אחרת. שוב גילה גניבות, התלונן,
זכה לנזיפה והועבר למחלקה אחרת. עד
אשר, יום אחד, פוטר שטטנר מן המכס
כאדם מסוכן.
אי-אפשר היה להשתיק אדם רודף־צדק.
השילטונות נאלצו להקים ועדת־חקירה. זו
שלחה את שטטנר לבית־החולים לחולי-
רוח לבדיקה. התוודה שטטנר :״בדרך לעכו
עלה לפתע על דעתי שיוכלו להחזיק
אותי שם בלי סוף ולטעון שאני באמת
משוגע. חזרתי לחיפה.״
שטטנר ניגש לעורך־דין, הגיש קובלנה
פלילית פרטית נגד הפקידים הגבוהים במכס,
על גניבות ומעילות. לפני כן עבר,
לפי דרישת פרקליטו, בדיקה פסיכיאטרית
מדוקדקת, בה ההרקה לו זריקת-אמת*,
נלקח נוזל מעמוד־שדרתו. הרופאים שוכן
נעו.
מאות עמודים לסל. דבר אחד הפליא
את שטטנר יותר מכל דבר אחר: כל
עורכי העיתונים סירבו פה אחד לטפל
בעניינו. רק שני גופים במדינה שעו
לדבריו. העולם הזה הציב חוליה לחקירת
הפרשה, גילה את התוצאות בכתבת־ענק
תחת הכותרת ״דרייפוס בחושיסתאן״,
?״שורת המתנדבים״ ניהלה חקירה משלה
ופירסמה באחת מחוברותיה כתבה קצרה
על צורת העבודה של ועדת־החקירה הפנימית
של המנגנון.
בינתיים החל המישפט. מאות עמודים
של פרוטוקול הצטברו בתיק. שעות רבות
הוקדשו לעדויות. כל עיתונאי חיפה ידעו
את כל הפרטים, אולם שום עיתון
לא הזכיר את המישפט אף במילה אחת.
במידה שהכתבים כתבו כתבות, נזרקו אלה
לסל על־ידי העורכים. הכל הבינו כי
לפקידי־המכם המואשמים ישנם ידידים חז קים
מאוד במקומות הנכונים.
״האין זה מוזר בחודש שעבר
קרה משהו מפתיע מאוד: שופט השלום
החיפאי הצדיק את שטטנר, ותבע להעמיד
לדין פלילי בבית־המישפט המחוזי את הפקידים
שהואשמו על־ידו ואשר פיטרו
אותו מעבודתו.
שטטנר ניצח ניצחון מזהיר ראשון. עתה
התעוררה העיתונות הישראלית במלוא קומתה.
הארץ נתן יד חופשית לכתבו, אליהו
מרקוביץ הממושקף, שהקדיש סידרת מאמרים
ארוכה לכל הפרשה. הסידרה עוררה
הד רחב, נציב מנגנון המדינה נאלץ להס ביר
מדוע לא סולקו עד כה ארבעת הפקידים,
ומדוע לא הוחזר שטטנר למקום
* זריקה שנועדה בז מנו להשיג תוצאו ת
דומות לאלה שמשיגים היום באמצעו ת
גלאי־שקר (הפוליגרף).
ספורט אעיר בראש המיג ד ל
השבת עמד צעיר ישראלי ערום למחצה
על אחד המיגדלים בלונדון. מאות צופים
עקבו בחרדה אחרי נסיון הקפיצה
מגובה 10 מטר. הצעיר לא התרסק, הוא
קפץ אל בריכת המים שמתחתיו. זה היה
בתחרות על אליפות אנגליה בקפיצה למים
ממקפצה.
גם לפני שלוש שנים השתתף יואב
(״צ׳יקו״) רענן 30 אלוף ישראל בקפיצות
למים, באליפות זאת. אז זכה במקום
השני, לאחר שבשתי שנים קודמות זכה
במקום השלישי. כי כדי לשמור על רמתו,
אין יואב יכול להסתפק בבריכות־השחייה
שבארץ. הוא מנצל את עבודתו כאלחו-
טאי במטוסי אל על, וקופץ בכל חנייה
לבריכת־השחייה הקרובה, בה הוא עורך
את אימוניו. הוא משתתף כמעט בכל תחרות
קפיצה למים הנערכת בעולם, והינו
המוצג היחיד של ישראל בענף ספורט
זה. כמעט בכל תחרות הוא זוכה למקומות
נכבדים.
דווקא נציג ענף הספורט הנחשל ביותר
בארץ זכה להביא לישראל את ההישגים
הנכבדים ביותר בזירה הבינלאומית. באולימפיאדת
הלסינקי זכה במקום התשיעי
מתוך 40 קופצים, ואילו באליפות אסיה
השיג לישראל את המקום הראשון.
מתנה מצרית. יואב הוא למעשה
מתנתה של מצריים לספורט הישראלי. כי
לרמתו הנוכחית הגיע בארץ הנילוס, בה
נולד. הוא החל לקפוץ מגיל צעיר, משך
את תשומת־ליבם של קפצנים ומאמנים
בבריכת־השחייה הגדולה של קאהיר. היה
חשש רציני כי הצעיר המבטיח יפסיק
את קפיצותיו עוד בתחילת דרכו, לאחר
שנפגע באופן רציני בעינו בשעת קפיצה
למים. אך שלוש שנים של התנזרות לא
הרחיקוהו ממיגדל הקפיצה. בעזרת חב-
רודתעופה חבשית, בה קנה יואב את
מיקצועו כאלחוטאי אוויר, הצליח לבחון
מיגדלי־קפיצה בכל רחבי העולם, שיפר
את סיגנונו׳מיום ליום.
אין ספורטאי שייצג את ישראל במיספר
כה רב של תחרויות ומיפגשים כיואב.
מאז עלה לארץ, בשנת ,1947 זכה מדי
שנה בשנה בתארים עולמיים. הוא טס
מתחרות לתחרות. רק הסתיימו תחרויות
אליפות בריטניה וכבר נמצא בדרכו לאר־צות־הברית,
בה ייצג בעוד שבועיים את
ישראל בפסטיבל עולמי של קפצני-מים.

אנשים

• 1מזכיר מפא״י יונה כסה?עשה
חביב הקיוסקאים. מאז נמסר בעיתונות
כי הוא מטפל אישית בבעיית מחירי חסודה
והגזוז, רבים מהם מציעים לו בעוברו
ברחוב כוס משקה צונן חינם.

^ 0£1 _12ח ג 1ם

עדיין פועלת!
_ו /\ 0£1מטס -ה סו ללההא מריק אי ת שאורך חייה גדול פי *5ב מ מו צ ע
מכל סו לל ה רגילה.
נסה או ת ה -המבנה הכימי ה מיו חד של סו ללת _ו_^ 0£1חטם מונע
נזילות והיא נו תנ תאתכלה עו צמה עד הרג ע האחרון, ולא דו עכת
כמו שאר ה סו ל לו ת הרגילות שאתה מכיר. קחאותה -ניתן לה שיגה
בכל הגדלים:
לפנס, לרדיו, ל טייפ, ל מ צל מ ה, למחשב כיס, לצע צו עי ם של ילדיך.
בפעםהבאה שתקנה סו ללה( ,וזה ל א יקרה בקרוב)...

שוב תקנה_ו_/\0 £1חטס.

/\ 0£11מטס -סו ללת קודקוד הנחו שת. אף סו ללה רגילה אינה נראית
כמוה...או מ אריכ ה ימים כמוה.

40£1.1א ע -0חיה פי חמש מכל סוללה אחרת
* פ י 6 - 5 - 4 -בהתאםל שימו ש. מ בו ססעל תו צ או תמחקר של . 0.5.*.ס״ו !65ז310ז _350ו 9חוז 65־ו

^ 4550013 שנע שו ב ש מו ש רציף ב סו ללה.

מ פי צי םבלע דיי ם של סול לו ת ו3061ז בי ש ר אל: ד ל -ת ה מו צ רי אי כו תחשמ ליי םבע ״ מ כי כ ר -ה מ דינ ה 72ת ל -אביב. טל4 5 3 1 3 4 -5 :
ל ה שיג גםב חנויו תהחשמלוה צי לו ם ה מו ב ח רו תוב חנויו ת ה שק״ם.

י״ח ניסן תשמ״א22.4.1981 .,

ביג7י7י
א שה

מיספר 2277

המחיר 13 :שקלים

(כולל ט.ש.ט).
עדה תומר

חזרה לתחילת העמוד