גליון 2278

כ״ד ניסן תשמ״א29.4.1981 ,
אריה נוריאל

מיססר 2278

להעולם הזה.
המחקר אינו כולל בני 17 ופחות, אך
אין ספק כי גם בין תלמידים של כיתות
י /י״א וי״ב העולם הזה הוא הנפוץ ביותר.
הדבר מוסיף, כמובן, אל מיספר קוראי
השבועון, שנקבע בסקר.
זוהי מחשבה מעניינת: יותר ממחצית
הקוראים של שורות אלה לא היו כלל
בחיים כאשר קיבלה המערכת הנוכחית
את השבועון לידיה, בפסח . 1950
הרכב הגילים של קוראי העולם הזה
שמעל לגיל 17 באחוזים: בני — 18—29
,46.1בני ,26.9 — 30—39 בני 40—49
— , 17.3בני ,9.6 — 50—59 בני 60
ויותר — .0.1

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר 136י העורך
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי ינאי ! עורך
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: לילית בוארון. צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
אביגדור הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

כשאתה קורא שורות אלה, אתה
שייך לציבור המובחר ביותר בארץ.
אין זו התפארות בעלמא. זוהי המסקנה
של מיטב החוקרים המדעיים.
כמו בכל שנה, נערך גם הפעם סקר
של קריאת היומונים והשבועונים, על פי
הזמנת איגוד המפרסמים בישראל. המפר סמים
מעוניינים, כמובן, לדעת כמה אנשים
קוראים כל עיתון, מיהם, מה רמתם הכל כלית.
כי מכאן נובעת התשובה לשאלה:
היכן כדאי לפרסם?
השנה נערך המחקר על־ידי מכון פורי
— מחקרי דעת־קהל לישראל בע״מ. הוא
בוצע באוקטובר , 1980 ופורסם במארס
. 1981
יש בו הסבר לתופעה שבוודאי שמת
לב אליה בחודשים האחרונים: העליה
התלולה בכמות המודעות המתפרסמות
בהעולם הזה, שאיפשרה גם את ריבוי
העמודים והרחבת החומר המערכתי.
תוך כדי בדיקת הנתונים, צייר המחקר
תמונה קולקטיבית מעניינת של ציבור
הקוראים של שבועון זה.

רבות, מן הקורא הראשון של הגליון עד
לקורא העשירי והלאה.
נתון אחר של הסקר: לעומת 6.67,של
האוכלוסיה הבוגרת הקוראת את העולם
הזה 6.57, ,קוראים את הירחון את 1־5.771
את הירחון מוניטין. כ־ 807 אינם קוראים
ירחונים כלל.

מחצי ת נשים
מחצית גברים
נתון מעניין ביותר נוגע להתפלגות
הקוראים של העולם הזה בין שני המינים.

עיתון צעיר, עיתון דינאמי, עיתון
תוסס. עדיין נכון לגביו הפסוק
שהתנוסס כראש שער ה
שבועון כשעורכו היה אורי קיסרי :
״ריתמוס החיים -דופק הזמן.״

השכלה גבו ה ה
הכנ ס ה גבו ה ה
הנתון שאנו מתגאים בו יותר מכל
נוגע, כמובן, לרמתם של הקוראים.
זהו נתון החוזר על עצמו מדי שנה, ויש
בו המחמאה הגדולה ביותר לרמת העיתון.
אין שבועון אחר בישראל שבעלי ההש כלה
האקדמאית מהווים אחוז כה גדול
של קוראיו.

כמחצית קוראי ״העולם הזה״
הם כעלי השכלה אקדמאית.
לפי הסקר 48.17 ,של קוראי העולם
הזה הם בעלי השכלה על־תיכונית( .לעומת
22.7בלאשה 30.2 ,בבמחנה/01 ).ס 46.1נוס פים
של קוראינו הם בעלי השכלה תיכו נית.
רק 5.87 הם בעלי השכלה יסודית
ופחות (לעומת 19.7בלאשה 15.1 ,בבמחנה,
16.7בידיעות אחרונות ד 11.6במעריב).

150 אלף
* ד קו ר אי ם
אם כן, מי אתה? כשאתה נוטל לידיך
גליון זה, לאיזה ציבור אתה שייך ן
קודם כל, אתה שייך לציבור המהווה
6.6אחוז מכל הציבור הבוגר בישראל —
בני 18 ויותר.

מכיוון שהאוכלוסיה של כני 18
ויותר זהה כימעט עם ציכור כעלי
זכות־הכחירה לכנסת, ניתן לחשב
כי מיספר קוראי ״העולם הזה״
מגיע לכ־ 150 אלף! איש ואשה.
הסקר אינו אומר כמה אנשים קוראים
כל עותק של השבועון. זוהי אחת הצרות
של העולם הזה, שאין דומה לה, אולי,
בעולם כולו: אין קשר ישיר בין מיספר
הקונים את עותקי־השבועון ובין מיספר
הקוראים את העולם הזה בפועל — וחבל.
הדבר מכריח אותנו לגבות עבור הגליון
מחיר יקר יחסית (אם כי הוא זול בהשוואה
למחיריהם של שבועוני־חדשות מסוג זה
בעולם המערבי).
יש רק שני שבועונים בארץ שתפוצתם
עולה על זו של העולם הזה — לאשה,
הנקרא כימעט באופן בילעדי על-ידי
נשים, ובמחנה, המחולק לחיילי צה״ל.
השנה לא נערך מחקר לגבי נתון חשוב
לנו: כמה זמן מקדיש כל קורא לעיתונו.
בשנים קודמות נערך מחקר כזה לגבי
היומונים, אך לא לגבי השבועונים. אז
התברר כי המיספר הגדול ביותר של קוראי

מעריב, ידיעות

אחרונות, הארץ

ודבר

מקדישים לעיתון מחצי שעה עד שעה.
אני מנחש שאילו נערך מחקר כזה לגבי
העולם הזה, היה נמצא כי הקורא הממוצע
מקדיש לשבועון זה יותר משלוש וחצי
שעות, המתחלקות בין כל ימי השבוע.
ניתן לאמר: מודעה המתפרסמת בהעולס
הזה ״עובדת״ שיבער. ימים בשבוע, שעות
רבות בכל יום, כשהיא עוברת בין ידיים
ה עו ל ם הז ה 2278

זה 60.2^ .של קוראינו נולדו כארץ.
שום עיתון אחר כמדינה —
יומי או שבועי — אינו מתקרב לנתון

להשוואה: אחוז הצברים בקרב קוראי

העיתון השונים: ידייעות אחרונות —
,48.570 מעריב 40.47 הארץ — ,40.8
לאשה — ,44.5במחנה — .51.2
אין ספק כי העולם הזה השפיע, ב־31
השנים האחרונות, השפעה רבה מאוד על
גיבוש הסיגנון הישראלי, ה״צברי״ .זוהי
השפעת־גומלין.
5.87 מקוראי העולם הזה נולדו בחו״ל
ועלו לארץ עד סוף . 1947 אותו אחוז
בדיוק עלו בין 1 , 1952—1948־ 19.270 עלו
משנת . 1953
החלוקה העדתית היא פחות משמחת.
רק כשליש מקוראי העולם הזה (ליתר
דיוק )28.8 :הם בניהם של עולים מארצות-
אסיה ואפריקה. כשני שלישים ( )63.5הם
בני עולים מארצות אירופה ואמריקה.
7.77 הם צברים־בני־צברים.
לגבי הפופולריות של המדורים השונים
בעיתון, קובע הסקר כי 62.571 מקוראי
העולם הזה מתעניינים בענייני הכלכלה
והמשק 42.57! ,בענייני בית ומישפחה,
! 26.27 במדורי הבידור( .הסקר לא הציג
שאלות לגבי נושאים אחרים).
כדאי עורכי הסקר תימצתו את דיוקן ה קורא
האופייני של העולם הזה כך:

״קצת יותר ממחצית מהקוראים
הם גברים, צעירים בטלי רישכדה
על־תיכונית ותיכונית, אקדמאים
ובעלי משלחי־יד מינהליים, כעלי
רמת־הכנסה גבוהה, יוצאי ארצות
אירופה ואמריקה וילידי־הארץ.״
כל זה מסביר את עלייתה של כמות
המודעות בשבועון. כי המפרסמים פונים
באמצעות שבועון זה לשיכבה בעלת כוח-
הקנייה הגבוה ביותר בארץ, וגם בעל
רצון־הקנייה הגדול ביותר (זוגות צעירים)• .
הוא פונה אל ציבור שלא קל לפתות אותו
בהבטחות ריקות, ציבור היודע להבחין,
לשפוט ולהחליט (רמת־השכלה).
יתר על כן, הוא פונה אל ציבור שאינו
קורא את העיתון בישיבה חד־פעמית של
חצי שעה או שעה, והזורק אותו לאחר
מכן לסל, אלא לקורא המחזיק בעיתון
פעמים רבות במשך השבוע, יום אחרי
יום, שוב ושוב.
הסקר אינו כולל ציבור גדול נוסף של
השבועון — אותם הנוטלים אותו לידיהם
באקראי, וחמציצים בו במיספרה, אצל
הרופא, במועדון הקיבוץ, אצל חבר בצבא.
גם איש זה רואה את המודעה הגדולה,
הבולטת, בייחוד כשהיא משתרעת על
עמוד שלם, ובייחוד־בייחוד כשהיא בצב עים
מלאים.

איץ־י שראל היפה מבחינה זו אין דומה לתעולס הזה בקרב
כל השבועונים.
בעוד שלאשה נקרא כימעט באופן
בילעדי על־ידי נשים 777 ובמחנה
באופן בילעדי על-ידי גברים 7170 נקרא
העולם הזה כימעט שווה בשווה על־ידי
שני המינים 55.87! :מקוראיו הם גברים,
44.270׳נשים.

מבחינה פירסומית, יש כמובן
ערן־ רכ לנתון זה. המפרסם כ-
שבועון זה יכול להיות כמוה כי
מודעתו תגיע לכל כני־המישפחה.
העיתון הצעיר ביותר
ה עו לםהזה הוא עיתון צעיר 44 .שנים
אחרי היווסד השבועון 31 ,שנים אחרי
שקיבלתי לידי את עריכתו, הוא עדיין
העיתון מס׳ 1של הדור הצעיר. מבחינה
זו, אין לו אח ורע.
מבין קוראי העולם הזה שהם בני 18
ויותר׳ * 46.17 שייכים לשיכבת־הגיל של
18 עד ( 29 לעומת 36.6בידיעות אחרונות,
20.5במעריב 24.5 ,בהארץ 34.5 ,בלאשה,
29.1בבמחנה) .פירוש הדבר כי הגיל שבו
מקים האדם הממוצע את מישפחתו, מת חתן,
הופך הורה, קונה דירה ומרהיט אותה
— הוא גם הגיל שבו הוא מסור ביותר

(אותי מעניין נתון זה במייוחד. מימי
לא סיימתי בית־ספר יסודי, ויש לי שבע
כיתות בילבד).
* 55.87 של קוראינו הם בעלי רמת-
הכנסה ש״מעל לממוצע״ (לעומת 32.8
בלאשה 52.3 ,בבמחנה 38.1 ,בידיעות
אחרונות ו־ 51.7במעריב) .לגבי המפרסמים
זהו הנתון החשוב ביותר, כי רמת־ההכנסה
מתבטאת, כמובן, בכוח־הקנייה.
! 23.17 של קוראי העולם הזה הם בעלי
הכנסה ממוצעת׳ ורק 19.271 הם מתחת
לממוצע 1.97* .לא מסרו מהי הכנסתם.
(צורה זו של ציון ההכנסה היא, אגב,
תולדת האינפלציה. עוד בשנה שעברה
סווגה ההכנסה בסכומי-כסף. כיום אין
לסכומים משמעות כלשהי).
במה עוסקים קוראי העולם הזה 38.47! 1
מהם הם בעלי מיקצועות אקדמאיים
ומינהליים 28.97, .עוסקים במיסחר וב פקידות,
ובדיוק כאחוז הזה עובדים ב־עבודת־כפיים
3.870 .אינם שייכים לכוח-
העבודה האזרחי.

עד כאן דיברתי על האינטרסים של
המפרסמים. הם מזדהים עם האינטרס של
הקורא — כי ככל שגדל שטח המודעות,
כן משתפר מצבו הכלכלי של העיתון,
ובמילא גדלה יכולתו לשפר את שירותיו
המערכתיים, להרחיב את השטח המוקדש
לחומר ולהקדיש משאבים לחקירות.
כאשר קיבלתי עיתון זה לידי, לפני 31
שנים, הוא הכיל 20 עמודים, בפורמאט
קטן יותר מאשר הנוכחי, במשך כמה
שבועות אף ירד מיספר העמודים ל־, 16
מפאת המחסור בנייר ששרר אז בארץ.
ריבוי העמודים מאז — עד כדי 92 ,80
ואף 100 עמודים בשבוע — התאפשר על-
ידי ריבוי המודעות.
מובן שלכל העובדות האלה על הרכב
ציבור הקוראים של העולם הזה יש מש מעות
החורגות בהרבה מהתחום הכלכלי.
בדיוקנו של הקורא האופייני של העולם
הזה — איש בעל השכלה גבוהה, רמה
חברתית ושורשים עמוקים בארץ, צעיר
ונמרץ — טמון הסוד של השפעת השבועון
מבחינה חברתית ומדינית.

זהו חיל-החדוץ שד ארץ־ישראל
היפה, האיכפתית, הנאבקת עד
איכות חיינו הלאומיים והאישיים.
צברים מאז ראשית דרכנו היה העולם הזה
העיתון בה״א הידיעה של הצברים.

מבחינה זו אין דומה לשבועון

מכחכים
האלוהות חוגגת
איפה ״היד החזקה״ כא שר
מדובר בשילטון החוקן
״התפילה הצליחה׳ /צהלו המת פללים
מקריית-ארבע, בהתפרצם
למערת המכפלה כבמיבצע צבאי.
הם גלשו מהקריה באשמורת שלי שית,
הטעו את כוחות צה״ל, פתחו
השערים, חדרו פנימה ונעלו אותם
אחריהם, ולא הגיבו לפניות החיי לים
להתפנות.
אלפי חרדים חגגו וחסמו כביד
שים בירושלים, בואך שכונת
רמות. אמנם הרישיון ניתן, אך
החוק הופר•
בשני האירועים האחרונים לא
נקט השילטון ״יד חזקה״ .חיילי
צה״ל לא עצרו את המתפרצים,
אנשי גוש אמונים, והשוטרים לא
עצרו את מיידי האבנים וחוסמי
הכבישים. לאירועים הללו יש הש פעה
מצטברת על היישוב כולו.
הסחף בשילטון החוק והדמוקרטיה
ממשיך להצטבר.

דן יהב, תל־אביב
כדורגל מכירות סוף העונה חוגגות,
וקשר השתיקה נמ סד עונת
הכדורגל מתקרבת לסיומה.
חרב־הירידה מרחפת על קבוצות

רבות — ולפתע פתאום כול הקבו צות
הללו, שבמשך כל העונה הו ציאו
את הנשמה כדי לנעוץ גול
בשער היריב, ועל ניצחונות רק
חלמו (שאלמלא כן לא היו מגי עו ת
לשפל המדרגה) ,מנצחות פתאום
כולן, ולעתים גם בהפרש שערים
מדהים.
אך איש אינו פוצה פה ומצפצף.
כולם שותפים לקשר השתיקה. ה כתבים
מדווחים בהתפעמות על
השערים שנכבשו, ומעלים על נם
את השחקנים שהבקיעו, שכן ה הצגה׳
כידוע, חייבת להימשך. אולי
העולם הזה יפוצץ את קשר ה שתיקה?

אלוהים בביצים״ (סליחה על
הביטוי) ,לא היה מוכן לתת לנו
את מפתח הדירה, ודרש מחירים
העולים פי ארבע על מחירי השוק.
הוא גם הודיע שאם לא נשלם מה *
שהוא דורש, יודיע למישרד־הפנים !
הצרפתי שהוצאנו מצרפת כסף ב אופן
בלתי־חוקי.
האם לזאת קוראים ״עם ישראל
ערבים זה לזה״? פה אנחנו חיים
טוב ומאושרים, וחבל שמדינת-
ישראל היא מה שהינה היום.

שלומית אמיר, פאריס

תנשו אתים חושו
הצעה מרחיקת״לכת ש-
יתרונותיה הצבאיים נר אים
לעין, וגם תחדש את
רוח ההתנדבות בארצנו.
יתכן שישראל הרישמית, קשה
לה לחוש לעזרת הנוצרים בלבנון^ .
אולם יש ויש לתת האפשרות ל -״
מתנדבים ישראלים לחוש לעזרת
שכניהם בעת צרתם. יש להכין
תוכניות פעולה מגוונת, כדי שכל
מתנדב יוכל למצוא את מקומו
בהן לפי כישוריו ומיגבלותיו. יכול
להיות שמיספר המתנדבים יהיה
גדול ממה שאפשר לתאר, ואז יש
לארגנו בארמיה שתיקרא ״הארמיה
הכחולה״ .ציוד, נשק ואספקה תקבל
הארמיה הזאת מכל העולם.
מובן שגורמים ישראלים יוכלו

גם הם לספק מה שיש להם לתת,
כמו כל גורם בעולם. רצוי שטיפ שים,
שווייצרים וקארייריסטים לא
יתקבלו, כדי לא להוריד את רמת
״הארמיה הכחולה״ ,ולהחזיק אותה
על רמת מוטיבציה ראוייה• אם ה מתנדבים
הישראלים יצליחו לשח רר
את לבנון, אפשר יהיה לבחון
את השיטה גם במקומות אחרים
כמו סעודיה, לוב וכדומה. יש
מקום לשיתוף פעולה עם יחידות
מתנדבים גם ממדינות אחרות, ו צריך
לבחון את שיטות המיבצעים
בתיאום איתן.

עמי ליכנה, עין־חתד מאוחד

אכרהם גולניץ, חיפה

דאו 9 0מגין

נץ רושע שו ל ה
אחרי כל מה שקרה לקוראה,
החליטה לוותר
על רעיון העליה.
אני גרה בפאריס, וחשבתי לבוא
לאדץ־ישראל היקרה. אך לאחר
המאורעות שקרו לי בשנה האח רונה
— לא מוחלט!
התחתנתי עם צרפתי־ציוני, ו רצינו
לבוא לארץ. לאחר מיקרי
האנטי־שמיות בפאריס, רצינו לר כוש
דירה בארץ ולעלות.
ואז פגשנו בקבלן שחשב ש״תפס

הקורא קרא על ה״טל-
תרום״ ,ומשהו חשוב היה
חסר לו (״העולם הזח״

.)2276

קראתי/ראיתי את מה שהיה לכם
לומר על הטלתרום, ופשוט לא הא מנתי
למראה־עיני, או, יותר נכון,
למה שלא ראו עיני• איך יתכן
שבכל הערב הארוך ההוא לא
קלט צלמכם שום נערה יפה, ש-
תשובב את העין בתוך ים הפר צופים
הידועים והמשופשפים? מש הו
צעיר, רענן ובריא, שישובב

(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם

הז ה 2278

למישהו מיוחד, משהו מיוחד...

ס ר סו ם ס מי קן ופ א ל טי ר אן

רק בטלויזיות הציבעוניות של \1¥ו 50
תמצא את 1וו 0ון דוו\וווזד, השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתך מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:

״ 5-27ק 0 \/1\/1-2711
• 3שיטות צבע:
שו** 1/8£0ק אוטומטי
80 זווו אוטומטי להקרנת סרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערבת וידיאו ביתית
׳ו׳1א 501 דגם 81-17א3חו)3פ8
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה טל 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב־תנליתית, נעלת
אפשרות לקליטת 2ו תחנות, צנע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, ניוון
אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

״20־\/-20321\/1£א
• 3שיטות צבע 180 :ו\ז/וצו*/\ 1/8£0ק
אוטומטי.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

• רמקול
• יחידת בקרה מרחוק רב־תנליתית.

• 3שיטות צבע:
ו״ז*/\1/3£0ק -אוטומטי $0 ,ז א ־ ידני.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״1<\/-1842 £-18
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסר בהתאם לתנאי התאורה בחדר בו
נמצא המכשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

1 1 1 1 1 1 *0 1 1י 1
ע 8 0 11^ 0 0 1 0

£מנשיר נייר.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה ז ה טדז ה ע

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה טל סוני
תל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד העם .9
קרית אליעזר, ככר מאירהוף .35
חיפה:
ירושלים: קרית משה, רח׳ ימין אבות .6

איו פמו שוני.

מכחכים

הח 1לצה הקלאסית
יטה

(המשך מעמוד )4
את נפש הקורא לאחר ליל ה שימורים
הארוך ההוא?

! .ולדון כסה,׳ -

למי מזוכים י
הקורא טוען שזועזע לק רוא
על עמדת ממשלת
הליכוד והצהרות השר
שרון באשר למילחמה ב-

גדי לימון, ירושלים
• הצלם דווקא צילס, והתוצאות
רצופות בזה.

גם כאמגוזו
המחלקה לתערוכות נודדות
ב״מוסיאון ישראל״

אנוה-כרטיס הכניסה שלך ושלך לאופנת העולם.
בית אנוה,רח׳דב פרידמן 8רמת גן,טל 03-730152-5:

דיילת נאווה בלומנטל

מתרימה אורלי הלפרין

אחת צוחקת ואחת רק מחייכת

החויה הטובה ביו ת!
ב א חוי קהל שו ת1980
^ 5 4שחת אחויות
• תזצרת אוה״ב

״ם301

דגכזים נוספים
להספקה

8085 501
6085 601
!6085 90

1 1 1נכו המדינה. ה׳ באייר ,52ת״א
י טלפונים 455620,455938 :־ 03

אורזת ג׳וסלין סבן

מתרימה אורלי פרידריד
נאות, נאות

ארמנן

לבנון
.)2276

ציורי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פלסטיק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות לתמונות מעץ ואלומיניום
בסגנונות שונים: מודרני, בארוק ורוקוקו
מסגרות מיוחדות (אנטיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
תמונות אלומיניום מחליפות צבע

^1111ז

^1111ז

^<111

רח׳ אילת ,47ת״א, טל׳657112 :

!111

ו&שיכה הגד1לה
להלן תוכנית להחזרת 100
אלף פליטים לישראל.
שלב ראשון: גיוס כספים
בארצות הנפט והכנת תשתית קלי טה.

(״העולם

הזה׳׳

אמנם
צריכה מדינודישראל ל התגונן
בפני צורריה, אך לפי דעתי
אסור לשר בארצנו להתבטא כפי
שהתבטא השר אריאל שרון. ל מנהיגי
ישראל יש רעיונות רבים
שהשתיקה יפה להם. אם ישראל
מצדדת במילחמה נגד אסאד —
אין לנו צורך לקבל אישור אמרי קאי
לכך, שהוא מיותר כעת.

שלב שני: מציאת רב שיספק
תעודות־גיור פיקטיביות (מופדסות
במחשב) ל־ 100 אלף הפליטים ה־מעוניינים
לשוב.
שלב שלישי: חזרה על־פי
חוק השבות•

אם עם מרגיש עצמו מצוייר
היטב ומאוייש היטב, וחושב שזוהי
השעה הכשירה להכות באוייב, למי
אנו מחכים?

ד״ר ראובן פלג, ירושלים

דויד צדקה, רמת־גן

בירושלים מעוניינת ברפרו-
דוקציות צבעוניות של
יצירות-אמנות וכן בשקופיות
ובהעתקים של יצי-
רות־אמנות.
את החומר הזה תשלב המחלקה
בתערוכותיה המושאלות למוסדות
שונים ברחבי הארץ, בהם בתי-
ספר, ספריות, בתי־אבות, קיבוצים,
מושבים, יחידות־צה״ל, מיפעלים,
מרכזים קהילתיים וכדומה.
תערוכות אלה פותחות בפני ה ציבור
הרחב אשנב אל עולם ה אמנות
להיבטיו השונים ומקרבות
אותו למוסיאון.
המחלקה תכיר תודה על כל
חומר מתאים במצב טוב שיתקבל

(המשך בעמוד )8

ה עו ל ם

הז ה 2278

כהה פינקפלרד פוליס תזמורת אור החשמל םטי יייליאמס ד אה׳ 0ן אה

י ל דיי ך
?יגגמ^י
^ \ י עיו-ל^בן רגי?ליף ריצרדוהצלליות שירליבייסי דלידד, פאולאנקה 1 2 1אד>,לני ט *

אלפרט קרנבל בחילאי שלושת המעלות מוזיקת קנטרי אמר 1

אין הגבלה על מספר התקליטים שאפשר לקבל.

איד זוכים בתקליט במבצע טמפז להיט? -
שותים טמפו ונהנים מבל הטעמים והסוגים,
אוספים את הפקקים 12 :פקקי כתר
וטמפו או קווינס) או 24 פקקי הברגה
(בקבוק משפחתי).
בוחרים בתקליט ממבחר הלהיטים
לפי הרשימה שלמעלה.
מביאים את הפקקים לתחנות האיסוף
המפורטות להלן בצרוף 30 שקל/
ומקבלים את התקליט במקום.
חיפה -רח׳ הרצליה .4
ירושלים -רח׳ אגריפס ( 113 בנין עיני).
באר־שבע -רח׳ קרן קימת .73
חולון -ככר סטרומה .״׳
תל־אביב -רח׳ בן־יהודה .196
רמת־גן -רח׳ זיבוטינסקי .127
(רחבת קולנע רמת־גן).
אפשר גם לשלוח הפקקים במעטפה
ל-׳,טמפו״ אזור התעשיה חולון׳.58850
לצרף 32 שקל(כולל הוצאות אריזה ומשלוח)
ולא לשכוח לציין שם מלא, כתובת מדוייקת
וכמובן ...את התקליט הרצוי.

•!^311*74

טמפו שותים בצמא
תחנות האיסוף יהיו פתוחות בימים א׳-י-ה, בין השעות —16.00־ .19.00 התשלום במזומנים בלבד.

וימר יעקבסון טמיר

ז 1ש 1ץ

מכח כי ם

ה עול ם חז ה

(המשך מעמוד )6
ושיאפשר לה להרחיב את שירותיה
לציבור.
גודל התמונות הרצוי צריך להיות
מעל 35—25ס״מ.
א. צ׳ייקין, ירושלים

מאוזן :
. ) 1סינדרום ! )5גיבורת סי פורי
אלף לילה ולילה; ) 10
אומן בישול 11 אנדרטה ;
)13 אימה 14 עבר, חלף ;
)15 עוף טרף ; )16 מתנה ;
)18 אות על בגד; )20 נכרי
עם 20 מאונך — שטף את
גרונו בנוזלים ; )21 פרח אבי בי
בשולי דרכים; )22 קליפת
העינב ; )24 דרך )25 :די !
)26 מנוע של שריפה פנימית
הפועל בדלק נוזל כבד ; )28
דום לב ; )30 מבנות מואב ש לא
היתה קשה לישראל כספ חת
; )31 משם הגיע אלינו
אבי אבותינו; )32 הפירה ש־היתה
בימי בית שני מתחת ל מזבח
; )34 תוך ; )35 שסה
של ״תקופה״ בימי ראשית ה מדינה
; )38 אגודל ; )39 בי רתה
של ארץ השפלה (כתיב
חסר); )41 בסולם התווים;
)42 רקה )43 :שם אלוה ;
)45 קרבן בהמה שחוטה)47 :
חיק; )48 עיר עתיקה על ה חוף
בלבנון ; )50 נסיון, מבחן :
)51 מכשף )52 :כנוי מליצי
לשמים )54 :פקד; )57 קרוב
משפחה ; )61 קצה שאינו מחו דד
; )62 קור — ומגן לו ;
)64 אות חבור )65 :עם תואר
ספרדי — נהר רוסי ; )66 ענף ;
)67 שבט שנקרע מן המרכז
אל הצפון ; )69 כרת, גזר )70 :
עיר נמל בארץ שהיתה על
״דרך הים״; )72 בעל־חיים
מסוג העיזים, שוכן הרים ; )74
מגדל של עץ לירות ממנו אל
עיר נצורה ; )75 יריבו של פי-
טר־פן ; )77 שר־צבאה של
דבורה הנביאה; )78 תבואה
או פירות לפני הפרשת המעש רות
; )81 כתם ; )83 יחידת
מידה של הספק חשמלי; )85
יסוד חימי ששימושו רב ב רפואה
; )86 שמה הפרטי של
שחקנית קולנוע המופיעה ב סדרת
טלוויזיה עדכנית; )89
נשיא ארה״ב — שמו ייזכר
לנצח בתולדות עמנו ; )91
פצח בשיר; )93 תינוקות של
בית רבן; )95 ענין, עסק;
)96 בעל חיים שלטבח יובל ;
)98 אחד מן המשתתפים ב־
״מרתון 100 סמל לדבר
משיב נפש 1מחייה 102 גם
דיא בחומות; ) 103 הכרמל,
הגלבוע, גריזים או עיבל ;
)104 מבצע לפתיחת לבבות ו כיסים;
) 105 מקורו של ה־
״חמשיר״.

מאונך :
)1טיפ ; )2אבל כלה )3 :
מראשי יהדות אמריקה (ש״מ);
)4עמוד נוזלים; )6טבעת ל בהמה
; )7רעדה ; )8עלה ;
)9סובב אותו, וקול ישמיע ;
)12 מתכת כחלחלה שאינה מה לידה
15 זבובונים קטנים
טורדניים ; )16 לבד של צמר
לחמום הנעל 17 עוף טורף
גדול (ישעיהו ל״ד ט״ו 18
האבנים לבנין המקדש בירוש לים
)20 :נכרי — עם 20 מאוזן
הוא פירור )21 :קשר, של

יגאל (״אין לי״) הזר-
ביץ• אולי זה משום שה״
תעשיין תלוי כסוחרים ן
יגאל הורביץ לא היה מוכן בשום
אופן ללכת עם הליכוד בלי ליכוד-
הליכוד, וכך הוא פרש מהליכוד
והלך לרפ״י עצמאית לגמרי. אחר־

נא־וו־ ונוגע ללוב

והיינו הר

איפה אמר הייג מה י
יש משהו נאיווי ונוגע־ללב ב יצחק
שמיר, שר־החוץ הקטן שלנו,
בעל החיוך האופטימי הרחב.
בעוד ניו־יורק טיימס כותב על
כישלון מאמציו של שר־החוץ ה־

חדשות בחרוזים.
כשרבין פירסם סיפור ארס ׳/
על חבר־מפלגתו שימעון פרס /
הוא היה מיואש /אי לכן אף
לא חש /כי הביא על עצמו
את ההרס.
מר שימעון את הפראק כבר
לבש /על ראשו גם צילינדר
חבש /הוא מציע לעם /קוא ליציה
בע״מ /ולרבין — רק
כוסית יי״ש.
לכולם יש אותו פוטנציאל /
הליכוד, מערך או מפד״ל /
כל ח״כ /שר היינו־הך /אנו
עם הפלמ״ח /קוץ־כץ ח״כ שו תפים
למחדל.
ם־׳ י איי לי] ,תל־אביב
כך יגאל הורביץ לא היה מוכן
בשום אופן ללכת עם דיין, ושקל
חזרה לליכוד. ובסוף, יגאל הורביץ
לא מוכן בשום אופן ללכת עם ה ליכוד,
ולא מוכן בשום אופן ללכת
עם רפ״י העצמאית, ורק עם דיין
הוא מוכן ללכת. אכן, אם למד
משהו הורביץ מדיין, זו נחישות
ההחלטה, העמידה על העקרונות
והאידיאליזם הצרוף. מה פלא, אם
כן, שהבחור הזעצער טעה וכתב
״סוחרים״ במקום ״בוחרים״?
הגיה דווידי, ראשון־לציון

שר שמיד
נאיבי
1 שלת (כתיב מלא) )23 :האוויר
החמצן או אדי המים ; )24
מנשותיו של הנרי ה־)26 ; 8
עמק בארץ ; )27 טרי ורענן :
)29 סופר — רב־מכר ״נוצות״
(ש״מ) )30 :אחד מענפי מל־כת־הספורט
)34 :גנרל צרפתי
מלוחמי החופש, ידידו של דוד
גול )35 :חום מחניק )36 :
יחידה בחיל השריון — או
שטיח מתחת לאוכף הרכיבה ;
)37 מתנת בני ישראל לבני
שבט לוי )40 :תספורת לצאן ;
)41 מוקש; )44 תן לי; )46
מנת־אוכל ; )47״חסכן״ — רק
בחציו )49 :מראשוני הביג־מיסטים
במקרא ; )50 אחד מ קלידי
הפסנתר ; )53 מפעל עמ מי
של עליה לרגל לירושלים ;
)54 נתון לחוקי החומר וה תנועה
; )55 משול 56 מו סד
חנוכי ; )58 קידומת לשמות
במזרח הרחוק ; )59 כסף רו

סי; )60 קבוץ בחבל שמשון;
)62 עבר, כנף; )63 בת ה קול
; )66 חרם, נידוי — ע״ש
של קצין אנגלי ; )68 מגלה
כוח המשיכה )71 :החלב ה מכסה
את המעיים; )73 עקום,
עקלקל (כתיב הסר); )76 אבן
יקרה ; )77 אב טיפוס של ה בורגנות
האמריקאית — ע״ש
גבור של ס. לואיס ; )79 כלי
מיתר עתיק ; )80 הבל עולה
מנוזלים ; )82 אל הבבלים ;
)84 סלע ; )85 גומי שרף ;
)87 קידומת לשמות בארץ ה שפלה
)90 :מפקד ה־י״ד ש נפלו
בליל הגשרים (ש״מ) ;
)92 גרגרים בודדים של ענבים
שנשרו מאשכלותיהם ; )94ה וולד
היוצא ראשון מרחם אמו !
)96 זבח לברית־שלום ; )97
ברח מהחזית )99 :במשחק עם
האור ; )101 מי יתן 102
שמונה עשר ) 103 :קריאה !

את תיק האפרסק מפד״ל אוכלת
כמנה ראשונה — ומה ב״טיילת״ !

הטיילת לאוהבים...לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תל אביב,טל 656992

אמריקאי, אלכסנדר הייג, להגיע
לקונסנזוס נגד ברית־המועצות, ב מהלך
ביקורו במיזרח־התיכון, הנה
יצחק שמיר ציטט אחדים ממיש־פטיו
המנופחים והמבלבלים של
הגנרל־לשעבר, ובישר לממשלה
שלנו ״בסיפוק גדול״ ,כי הייג כינה
את ישראל ״בת־הברית המתמדת
שלנו״.
האם ייתכן שהייג אמר זאת
דווקא בעת ביקורו בריאד, בירת

על העוון,נ*ה
האגודה שעניינה בכך מבהירה
איפה מותר ומתי
אסור.
החוק הישראלי מחייב שחיטה אך
ורק במקום המיועד לכך, המאושר
על־ידי השילטונות, ובדיקה וטרי-

הורביץ שוקל שיבה לליכוד
;של ח״כ משד, דיין. מחר יתכנס•:
מאת ביפר ״האיץ״
מוסדות רפ״י, כדי לדון בדרכי ה אפשרות
כי ת״כ יגא ל הורב,ץ תנוע!י בעת ד ד׳קריב•
ישוב בראש רפ״י לליכוד הועלתה1
ביטים האחרונים בשיחות שנערכו׳
בין פעילי דפ״י. על צעד זה לוח צים
בעיקר יועציו הקרובים של מר
הורביץ אשר מנסים להשפיע עליו
שלא ״לרוץ״ ברשימה עצמאית, מ חשש
בי לא יעבור את אחוז ד,חסי-

נודע, כי \ם תוצאות הבחירות
להסתדרות השפיעו על שינוי בגי שה
להופיע בבחירות. ל מסת בנפ רד,
שכן גרור לפעילי רפ״י כי
סוחרי התנועה בבחירות להסתדרות
יעדיפו בבחירות לכנסת את רשימתו

״האיץ״12.4.1981 ,
סוחרים במה?
סעודיה, שהיא בת־ברית נאמנה
הרבה יותר של האמריקאים, הע-
שוייה לקבל מהם עתה 63 ממטוסי
אף־ 15 הקטלניים שיאפשרו לה
להגיע לתל־אביב, שלא לדבר על
מטוסי אוואקס המתוחכמים?
יוסף שריק, תל־אביב

>3ה הס סוחרים ץ ום1 קשה לעקוב אחרי מהלכיו

נרית במקום. לא משנה העובדד, אם
השחיטה היא לחג הפסח, לל״ג
בעומר, לחתונות, לקומזיץ וכר.
החוק מתייחם לכל העובר עבירה
כנ״ל, או־ לכל היודע על עבירה
כנ״ל, ואינו מתלונן בתחנת־המיש־טרה
הקרובה, כאל עובר על ה חוק.

הילדה
פרידשטיין,
אגודת צער בנולי חיים
בישראל, תל־אביב
ה עו ל ם

הז ה 2278

טלבנק ־ מו שג חדשב עו לםהבנק או ת

״הלו טלבנק, אני במילואים, קנה את
הסבה הזאת דבר ראואן בכוקד-״בוצעד
איך פועל הטלבנק?

שרדתי הטלבנק

הסוד הוא הבנקוד!

),111
אם אתהמ חזי ק חשבון עובר ושב בדי ס קוג ט • אתה מוסר את ה קוד שלך -
אתה יכול עכ שיו לבצע פעולו ת בנ ק איו ת

מציין את מספרי הח שבונות
מהבי ת, בטלפון, ב שעו ת הנו חו ת

שבהם תרצה לבצע פ עו לו ת בטלפון.
מ 6.30-בערב עד 10.30 בלילה.

אינך צריך ל ע מוד בתור,
אי ש צוו תהט לבנ ק, די ס קונ ט אי מנו ס ה,

אינך קשור ל שעו תהע בוד ה של הבנק.
עו מדל שרותך ויבצע את בק שותיך
טופס הצטרפות לטל בג ק, תקבלב סניף די ס קונ ט או הזמן *
ו הו ר או תיו הטל פוניו ת, ללא תשלום נוסף.

בטלפון , 03/637300מ 10 -בבקר עד 10.30 בלילה.

קני ה ומכירה של מניות, אגרות־חוב וקרנות־גאמנות;
רכישה ומכירה של מטבע־חוץ, המח או ת נו ס עי ם;
פתיחת תכניו ת חסכון, תעודות פקדון סחירות־ והצטרפות לקופות־גמל;
דיווח על יתרת ח שבונותיך: עובר ושב, ניירות־ערך, מטבע־חוץ;
מידע על תכנית הבנק ושירותיו;
מתן הוראת קבע לת שלום ח שבונות ח שמל, טלפון;
הזמנ ת דף חשבון, פנ ק סי שיקים, כרטיס כספומט ו עוד ועוד.

טוב להתקשר עם בנק דיסקונט.הצד האנושי של המטבע,

דיסקונט

הורוסהוס מדים

בנימיני

אינו וגש

עוסק שנים רבות בפוליטיקה׳ וקיבל
על עצמו מיספר אמיתות של התורה הסוציאליסטית,
באשר בתחילת דרכו סיבותיו
היו לאומניות גרידא הוא יודע
להתפלפל על שאלה כמו: לאומנות או
סוציאליזם, הוא יכול להביא אסמכתות,
כיצד זו תלויה בזו. כאשר צריך, הוא
יבול להוכיח עד במה הם ערכים העומדים
בפני עצמם, ואפילו אנטגוניסטיים.
ביחסיו עם אנשים הוא אינו רגיש
במידה מספקת, ואינו נעים־סבר, למרות
שיכולה להיות לו כוונה טובה• הוא אינו
רגיש לאחרים, ואם הוא בן מרגיש, הוא
קובע עובדות, שאותן יוכל לתקוף, אך
לא לתמרן.

הגיע לעמדה
בנידה בזנות
העקשנ יו ת

אין אצלו קשו אורגני בין שרם
המחשבה ומציאות. אוהב והמצא

הוא יותר הכלי הדובר, מאשר מניע
המונים. בושר מנהיגות — זו לא התבונה
הבולטת באישיותו, אך הגיע לעמדה
בכירה בזכות הדוגמטיות והעקשנות. קשה
גם לצפות מאדם, שהתורה הסוציאליסטית
היא ההתחלה וסוף הדרך של עולם
המחשבה המופשטת שלו, לפתיחות. במו
שנאמר בפיתגם יהודי עתיק :״ישמרני
אלוקים מאיש קורא בספר אחד״.
התורה אצלו היא למודה, ועד כמה
שהוא משוכנע שאפשר ליישם אותה, אין
אצלו קשר אורגני בין עולם המחשבה
ותירגומו למציאות.
אם הוא עצמו היה צריך להנהיג מדינה׳
יתכן שהיה הופך למכשלה, בגלל
התעקשות על עיקרים, חוסר״גמישות במעשה,
וראייה מגמתית של המציאות.
הוא לא יוצר קשרים בקלות. למרות שהוא
יכול להשתדל, אך נשאר האדם שמעבר
למחיצה• בך שעד במה שיתנו לו
כבוד, הוא אינו יוצר סימפטיה אישית,
כמו שיבול ליצור מנהיג דוגמת אנואר
אל-סאדאת.

נולד בתאריך 11.5.1922 השמש במזל
שור, הירח במזל עקרב, מרס במזל קשת
בנסיגה, ובאותו מצב נמצאים הכוכבים
צדק ושבתאי, ששניהם נמצאים במזל
מאזנים.
הוא אדם בעל רגישות רבה לבעיות
חברתיות, אך עד למידה מסויימת. קיימת
בו אטימות לניואנסים דקים ולמציאות.
בגלל אטימות זו הוא מגיע פעמים
רבות למצבים קיצוניים — של הכל
או לא בלום — ומכאן לדוגמטיות.
הוא בעד שיוויון וחלוקה צודקת של
הרכוש, אבל באשר הוא דן בשאלה הלאומית,
דברים אלה מקבלים חשיבות
מישנית. הוא קודם בל לאומני, ורק
אחר כך סוציאליסט. בלומר — לאומנות
בלי סוציאליזם עדיף על סוציאליזם ללא
לאומנות.
הוא אדם שאוהב להימצא בפעילות
מתמדת, וענייני הציבור קרובים לליבו.

עקשנות על עיקרים

על-פי-רוב הוא אינו מרחיק״ראות, ולמעשה
יבול לעכב את תנועתו, ביוון
שהוא מגביל את תנופתה. אין לו יכולת
לקדם את התנועה, ואילו עמדתו בה
חזקה. בגלל העמדה שרכש, נוצר מצב,
שנראה לפעמים בישיבה על המקום.
הוא יבול להימצא בכפילות רעיונית,
שבשלב זה היא סמוייה, אך בשלב אחר
היא יכולה לצאת החוצה. למשל: בעת,

בתחילת השבוע דרושה לבם מנוחה. יתכן
שתתבקשו להושיט עזרה למישהו מ־בני״המישפחה
הנמצא
במצוקה זמנית. תוכניות
חדשות עדיף לשמור
לעצמכם, מעט סודיות
עשויה להועיל.
מבחינה כספית — המצב
משביע־רצון. לק ראת
סוף השבוע יתעורר
בכם המרץ המו21
במרס -
כר והמאפיין את ה-
20 באפריל
טלאים, ואז עשויות
להתרחש פגישות משעשעות, הנושאות
אופי הומוריסטי בתחילה, וסופן רציני.

מיפגשים חברתיים ופעילות ציבורית יגרמו
למצב־רוח אופטימי ולקידום שאיפות נסתרות•
חלק ממיפגשים
אלה יהווה קרש־קפיצה
עבורכם . ,כיוון ששם
אתם עשויים.לפגוש באנשים
שדעתם עליכם
טובה. יתכן שתופעתו
מביקור של• קרובים או
חברים, ששהו זמן
ו 2ביוני -בחוץ־לארץ.
ממושך
20 ביולי
אלה שצריכים לחתום
על חוזים או מיסמכים
— רצוי מאוד שיקפידו במיוחד על כל
פרט ופרט, שטת זה פגיע במיוחד.

על בני מאזנים לנהוג בזהירות מירבית
בכספם, במיוחד אם קרובי-מישפחה
קשורים בכספים אלה.
רצוי לא לסמוך על האינטואיציה
בתקופה
זו, העצות של ידידים
וקרובים עשויות להעמיד
אתכם על המצב
האמיתי. בספים, ש-
התכוננתם לקבל, יעו-
( 2ב ספ ט מב ר -כבו, אין לצפות השבוע
22 באוקטובר.
להפתעות בתחום זה.
לעומת־זאת מרגישים
רעב להנאות. ולתענוגות, שמהם נמנעתם
בתקופה האחרונה. חיי הרגש יתעוררו.

ידידים ישנים נזכרים בכם לפתע, ויוצרים
שוב קשרים מחודשים. העירנות המוגברת,
המאפיינת את השבוע,
עשויה לגרום ליומיים
של עייפות, ולרצון לנוח
ולהרגע. בהמשך השבוע
תחושו שוב התלהבות
ורצון לשנות
הרגלים קבועים. מתיחות
מסויימות — ביג־לל
האינטנסיביות שבה
21 באפריל
_ _ 20 במאי

אתם חיים כעת —
עלולה לגרום להתפרצויות
קצרות של תוקפנות נגד הקרובים
אליכם. טיול, יפרוק את המתח שהצטבר.

תוכניות שתיכננתם מתעכבות, וגם מצב
¥¥בריאותכם גורם לדאגת״מה, אך עיקר ההרגשה
הכבדה נובעת

מעצבנות, ומההרגשה

שלא עומדים בקצב

המוכתב. מצב הכוכ¥
בים
אינו מאפשר פעי¥

לות
רבה, ומאלץ את¥

לנוח ולעשות שוב

את חשבון־הנפש. בק ¥

רוב
תחזרו שוב לפעי¥
לויות
הרגילות. יש לנ¥

עול
את הדלתות, ה¥בתים
שבהם מתגוררים בני תאומים מוע¥
¥דים
במיוחד להיפגע מנזקים מבחוץ.

האיסלאם כדת אינה יבולה להיות
מקובלת עליו, כיוון שזה נוגד את התורה
המרכסיסטית• אבל אם יווצר מצב,
שהלאומנות תשיג את שלה, והסוציאליזם
לא יתפתח, הוא יכול להסב את
האידיאה הפוליטית שלו גם לאפיק דתי,
ולמצוא בדת את אותם האלמנטים שחיפש
בתורה הסוציאליסטית.
עיקרו של האיש הוא — יכולת לשאת
את דברו, ולנסות לתקן עוולה. אבל
מתחת לזה מסתתרים הרבה חוסר־ביט־חון,
חוסר-קשר למציאות, ניתוק ריגשי
מדמויות ההורים, תוך ניסיון לחקות
תדמית אידיאלית.
הוא אף נתון לחרדות, ובתת-מודע
שלו יש חוסר-אמונה בתורה שבה הוא
דוגל. הוא לא תמיד בטוח שכל מה שהוא
אומר מכוסה גם על״ידי הצד הריגשי.
בל זה מכוסה על״ידי ביטחון מופגן. רגישות
וטוב-לב גם הם אינם מכוסים על-
ידי האספקט הריגשי.
למעשה הוא אדם טוב, קשה לו להילחם,
ובטוב״ליבו הוא מוצא מצב של

בתנועה מהמות ואינו יוצר סימפטיה

טופיק מוכי

סוס1

בריאותו של אחד מבני״המישפחה עלולה
לגרום לשינוי התוכניות בתחילת שבוע
זה. אך יומיים לאחר
מכן ישתפר מצב־הרוח.
בשורות הקשורות בארצות
אחרות עשויות
לגרום להתלהבות מופרזת.
עניינים מיקצו-
עיים מעסיקים אתכם
במיוחד בתקופה זו,
יש לטפל בעמיתים, או
בממונים עליכם, בעדינות
ובזהירות, אפשר
יהיה לקדם את עמדותיכם בעבודה.
פגישות עם המין השני יקדמו שאיפות.

הרצון להוסיף ידע בשטח שבו אתם עוסקים
לא נותן מנוחה. תקופה זו מתאימה
לתיכנון תוכניות חדשות,
הקשורות בהעשרת
הידע, לסטודנטים
סיכויים טובים להצליח
בבחינות. קשרים עם
ארצות זרות, ותוכניות
הקשורות לנסיעות רחוקות,
מכניסות אתכם ל22
באוגוסט -
מתיחות, ומגבירות את
22 בספטמבר
הדאגה הטבעית לכם
בין כה וכה. יש לדאוג
לכל ענייני הביטוח, כיוון שהשבוע קיימת
אפשרות לרווח כספי, הקשור בביטוח.

שיתוף פעולה עם עמיתים בעבודה יביא
לתוצאות מבורכות. יש לעקוב אחר דרך
מחשבתו של שותפכס
לעסקים. האינטואיציה
שלכם תנחה אתכם לכיוון
הנכון, תוכלו לפעול
בעזרת שיפוטכם
הנכזן. בעלי המישפחה
ימצאו את עצמם מקדישים
חלק ניכר מהזמן
לבני־הזוג ולילדים. אלה
שעדיין חופשיים שפע
הזדמנויות לפגישות עם
בני המין השני, אך טיבעם של הרומנים
המתפתחים בשבוע זה קליל וקצר.

הקשתים עמוסי-עבודה, ויתכן שייאלצו
לקבל עלעצמם אחריות נוספת. קשה
למצוא זמן למנוחה.

בעבודה יתכנו קשרים
חדשים עם ארצות אח רות,
אלה עשויים להוסיף
עניין ורעיונות
חדשים. בתקופה זו
עסוקים גם בעניינים
בבריאות. הקשורים למרות האהבה למרחבים,
חלק מהשבוע
יעבור עליכם בביתכם.
כדאי לחשוב על שיפוצים בדירה. נכו-
נות לבם חוויות ריגשיות חדשות.

מנוחה ורוגע. אבל גם באן מלווה אותו
חוסר״ודאות לאורך בל הדרך, אין ספונטניות
שמבריעה את המוח• הראש תמיד
מבקר, ביקורת עצמית ורעיונית.
הוא איש פשוט, אינו רודף טובות״
הנאה, אינו מחפש חיי״מותרות, וחי
תמיד בחלום של חיים פשוטים, בסיג־נון
הישן, המוכר והבטוח. הוא אדם
הנותן כבוד לעצמו ולזולת.

הדגש בתקופה זו יהיה בעיקר על יחסים
רומנטיים. גם במקום עבודתכם — הסיכויים
לפגוש בני־זוג
חדשים רב מן הרגיל.
זה הזמן לסיים פרשה,
שכבר אינה עונה על
הציפיות, ולהחליפה באחרת,
מלהיבה ממנה.
תקופה שמתאימה לבידור
ולאהבה. תחושו
21,בדצמבר ־
שימחת־חיים ומשיכה
׳ 19 בינואר
חזקה לאמנות. השתתפות
בקונצרטים, הצגות
ומסיבות יתנו ביטוי לחדוות־חייכם. בעלי-
מישפחה ימצאו יותר זמן להקדיש לילדיהם.

הדגש על שינויים הקשורים לענייני ה בית,
מקדישים זמן לשיפוצו ואירגונו מחדש.
מתעורר בכם ה
רצון
לשנות הרגלים
קבועים. ביתכם הופך

בתקופה זו מרכז חב
רתי
קטן; הבית פתוח,

וידידים רבים ירבו ל
בקרו
בימים אלה. בין

השאר, מתעורר בכם

הרצון להוציא בספים

למעלה מיכולתבם ה
כספית.
יש למתן מעט

נטייה זו*שיחת-טלפון מפתיעה עשויה
לגרום להתלהבות רבה, הקשורה בעתיד .

תקופה מלהיבה במיוחד. התעוררות מיוחדת
ופגישות מוזרות ומעניינות יתרחשו השבוע.
משקיעים כוח

ומרץ באירוח אנשים
מעניינים. יציאה משו
תפת
לטיולים תפגיש
אתכם עם מכרים, שזמן

רב לא זכרתם את קיומם.
מצב־הרוח אופטימי,
וגס המצב הכספי

19 בפברואר
משתפר. יש להיזהר מ20
במרס
דיבורים מיותרים, בי־חוד
בנושא הקשור ללימודים.
פיטפוט־יתר עלול לגרוס נזק
ועגמת־נפש למשיהו מבני המישפחה.

מייצרים מוצרים על־ פי ידע
שנרכש ב ע עזגדי ת

ידע עץ הזית ברחבי העולם

בכל בית

ע עזזזי ת׳

העובדות שהוציאו את האמיר
לכל האופניים האחרים:

.1ראלי-הקגיה הטובה ביותר 1981
.2ראלי-האופניים המנצחים ב״טור דה פראנס״
.3ראלי-האופניים הנמכרים ביותר בעולם
יבואני אופניים זולים של יצרנים
חובבים מרבים להזכיר את השם
״ראלי׳׳ במודעות הפרסומת
שלהם. הם יודעים היטב ש״ראלי״
הוא שם דבר לאיכות ולאמינות
בעולם כולו, ושאופני ״ראלי״
מתוכננות על־פי ידע הנדסי
מתקדם, לפי מיטב מסורת
האיכות הבריטית, ומיוצרים אך
ורק מהחומרים המעולים ביותר,
תוך ביקורות איכות חמורות ביותר
יבואנים אלה מנסים באמצעות
תעלולים זולים לשכנע אותך כי
אופניים באיכות ירודה מהמזרח

יופ זו ט מל ק, אלוף טור דהפ רנ ס ;80 רכוב על אופני ר א לי.

הרחוק או אפילו מאירופה יכולים
להתקרב לאיכות של ״ראלי״.
אבל אתה הרי יודע את האמת.
ואם אתה זקוק להוכחות -הרי
הן לפניך: ראלי זכו שוב בתואר
הקנייה הטובה ביותר .1981 אופני
ראלי זכו במקום הראשון במירוץ
האופניים המפרך ה״טור דה
פראנס״ וכתמיד נשארו ראלי
האופניים הנמכרים ביותר בעולם.
אל תסתכן בקניית חיקוי זול
ובלתי מוצלח, כשהמקור בהישג
ידך.
קנה לעצמך ״ראלי״,

15 דג מים לג ב רי ם, נשים וי ל די ם.
פאר תו צרת ברי טני ה
7ב10/

סוכן בלעדי לישראל,/:טכניקה״ י. בוקשטין חברה בע״מ
הפצה ומכירה לכל הארץ: מ .מצנע -אולמי התצוגה לאופני ״ראלי״ ,דרך פתח־תקוה , 112-110 תל־אביב, טל.251789 .
להשיג גם בחנויות המורשות
תל-אביב: אופניים ״אריה״ ,רח׳ יהודה המכבי ; 4גרובר, דרך־שלמה ; 111 שלסרף, בן־יהודה $ 126 חיפ ה: ש .סאיאס ,״מרכז האופניים״ ,רח׳ יפו • 141 ירו שלים •
ציון לוי יפו 6 50א שקלון: אופן ספורט — אוחיון 6חדרה: פלדמן שלום, רח׳הנשיא • 42 חילון: רוצקו עזרא, רח׳ סוקולוב * 67 כפר״סבא :״מרכז האופניים״,
רח׳ וייצמן $ 132נ הריה: וולפוביץ, רח׳ הרצל * 63נ תני ה :״בסידן״ ,רח׳ הרצל •! 42 עפול ה :״מרכז האופניים״ מזרחי, דב הוז •; 5קרית״גת: רן ספורט,
ר מ תיי ם: אופני לינוי,
מרכז מסחרי 4 !, 61 ראשון לציין: רוזנבוים, רח׳ רוטשילד $ 25ר חובו ת :״הדרום״ פריצל יצחק, הרצל ; 138״אופני חן״ משולמי, הרצל 192
דרן השרון ; 24 אופני הוד השרון, דרך השרון 41, 35 רמ ת-ה שרון :״כל־נוע״ ,רח׳ סוקולוב ; 37 סופר ספורט, רח׳ סוקולוב * 85ר עננה: שרון אלי, רח׳ השוק ; 3
בורשיד אליהו, חוזה 4 ! 87פתח ־ ת קו ה: ציצמן שמואל, שטמפר .8

ה עו ל ס

הז ה 2278

ביקשו ראש ף
שבוע שעבר
הממשלה, מנחם בגין׳ וסגן שר-
הביטחון, מרדכי ציפורי, מהמימשל הצבאי
בחברון לדאוג לכך שהמתנחלים היהו דים
בחברון לא ינסו להשליט סדר בעיר,
לא ישאו נשק ללא רישיון, לא יבדקו
תעודות־זיהוי של תושבים ערביים ולא
יפרצו לבתיהם. זאת היתד. לשון ההודעה
שיצאה מן הממשלה. ראש־הממשלה וסגן
שר־הביטחון לא תבעו, לא דרשו ולא
הורו, על פי הודעתם שלהם, לדאוג לשמי רת
החוק בחברון. הם ביקשו. המימשל
הצבאי, על־פי הודעה זו, לא ״נתבקש״
להפסיק מייד את ההתגרויות ולהעמיד את
המתנחלים לדין. הוא רק נתבקש ״לדאוג״
לכך.
אך המושל הצבאי של חברון מכחיש.
סגן שר־הביטחון ביקר בחברון אחרי

1שלב זד ^ני של ההשתלטות, כבר
העמידו המתנחלים את המימשל ה־

האיש מימין הוא
המושר1הצבאה
וש ג י ־ או
המציאות בחב ו11
היא שווה רגמו׳:
רו בשי יה מזים
רוקדים רבי חריר!
שר משה ריוינגד

נרי־ה! ש ק שר
משה דחינגר הם
מקרח׳מ חשמל״ם;
ילדים משתינים,
זווק׳־ אבנים ומני
תלמידות בית ספר
נשהמנווה: גירוש
העובים מחברון

בקדום נתנה הממשלה אישור לכך שהפרת־חוק
ומעשה רמייה — כשהם נעשים על-
ידי האנשים המתאימים — הופכים עובדה
פוליטית לגיטימית, ואף מעשה ״פטריוטי״
ו״חלוצי״.
אז היו עדיין המתנחלים חלק מן המימשל
הצבאי. הם התגוררו בחצרו. ניתנו להם
כלי־נשק, והם ערכו ״סיורים״ ממונעים
ורגליים בעיר. מדי פעם התפרעו בשוק
של חברון, כדי להרגיל את התושבים
הערביים למה שקרב ובא.

בעיטות ־ויריקות
לחיילי צה״ל

צבאי וצה״ל על מקומם. הממשלה קיבלה
את ההחלטה על בניית קריית־ארבע.
הופקעו האדמות המתאימות — רובן ממיש־פחת
ג׳עברי, ופועלים ערב׳ים בנו את
הקריה. אך המתנחלים לא המתינו עד
שהדירות תימסרנה להם כחוק. הם פלשו
לדירות ברגע שניתן היד. להתגורר בהן.
המימשל הצבאי ניסה להפגין עצמאות,
ושיגר את חיילי צה״ל לפנות את הפול שים.
החיילים ספגו חבטות, בעיטות וירי קות
לרוב מן המתנחלים, והסתלקו בבושת-
פנים.
אחרי שבשלב הקודם קבע הרב לווינגר
עובדה ראשונה — נוכחות של מתנחלים
בחברון — נקבעה בשלב השני עוד עובדה :
המתנחלים כבר אינם חלק מהמימשל

שהתפרסמה הידיעה על ״הבקשה״ המוזרה,
ופגש את המושל הצבאי. זה האחרון טוען,
כי שום בקשה מסוג זה לא הועברה אליו.
ראש־ממשלה, סגן־שר ומושל־צבאי אינם
״מבקשים״ לעשות דבר זה או אחר, או
להימנע מעשייתו, מאזרחים הנתונים ל-
.מרותם. אם ראש-הממשלה, שר־הביטחון
והמושל־הצבאי מבקשים משהו ממתנחלי
חברון, פירוש הדבר שהם מודים בכך
שמתנהלים אלה כבר אינם נתונים למרותם.
אי־אפשר להורות להם לעשות משהו או
להימנע מעשייתו. אפשר רק לבקש מהם.
לשון ההודעה שהוציאה הממשלה מהווה
גושפנקה רישמית למצב האמיתי השורר
עתה בעיר חברון.

הרב משה לווינגר שולט בעיר. המימשל
הצבאי הוא עושה דברו.

//דונם
ועוד דונם״

דץ וצפן, תסתלק מפה, איך אתה
מעז לצלם אדם בביתו!״ צועק
הרב. הוא מתקרב בצעדים מהירים, ואומר
לצלמת העולם חזה :״מגיע לך שאשבור
את המצלמה שלך!״ וכבר הוא מניח את
ידו על המצלמה, אך נרתע מגערת הצלמת.
המקום שאותו מכנה הרב משה לווינגר

1״בית״ ,ושבו אסור לצלמו, הוא מרכזו
של רחוב בעיר חברון. ליד לווינגר ניצב
המושל הצבאי הרישמי של חברון, סגן־
אלוף פרדי ז׳ק. הוא נבוך ומבוייש, כמו
חייל הרואה את מפקדו בקלקלתו, אך אינו
יכול לומר דבר נגדו .״צריך להתחשב ברג שות
הדתיים של האנשים כאן,״ הוא ממל

בשקט לעבר כתב העולם הזה ונעלם
בפתח בית־הדסה.
המושל האמיתי של חברון אינו קצין־
הצבא שנתמנה לכך מטעם השילטון. ה מושל
האמיתי הוא הרב משה לווינגר.
התהליך שהוביל להפיכת המימשל הצבאי
לזרוע מבצעת של הרב לווינגר ואנשיו,
חברי גוש־אמונים ותנועת כך של הרב
כהנא, היה ארוך ואיטי, אך עתה כבר
אין ספק בתוצאותיו.
הרב משה לווינגר מבקש להשיג דבר
פשוט: פינוי חברון מתושביה הערבים.
יש לו סבלנות רבה, והוא מאמין גדול
בשיטת ״דונם ועוד דונם״ ,״עז ועוד עז״.
כל האמצעים כשרים למטרה הקדושה :
הפרת חוק, רמייה והונאה, מעשי אלימות
והשפלה, שימוש ציני בנשים ובילדים,
שיסוי כלבים, הריסת בתים — כל דבר
שידחוק את רגלי הערבים מעוד בית,
מעוד רחוב, עד שהעיר תהפוך ל״ערב־ריין״
— נקייה מערבים.
המימשל הצבאי, שפעם נהג לגלות סימני

התנגדות קלושים לביצוע התוכנית, הפך
משתף־פעולה ומבצע. רק לעיתים־רחוקות
הוא מנסה להעמיד פנים כאילו אינו פועל
במישרין בשליחותו של לווינגר.
התהליך שבו התחילה השתלטותו של
לווינגר על חברון, ראשיתו בערב פסח
. 1968 תוך ניצול רגשות דתיים, מעשי
הונאה והפרת־חוק ,״התארחו״ כמה מת נחלים,
ובראשם הרב, במלון פארק, השייך
למישפחת קוואסמה, מישפחתו של ראש
העיר שגורש. המתנחלים טענו כי הכוונה
היא ל״שהות זמנית״ .אך ״השהות הזמנית״
.במלון פארק הפכה ״שהות זמנית״ בבניין
המימשל הצבאי בחברון, שם הוקצו למת נחלים
כמה חדרים. כאשר התלוננו המת נחלים
שצר להם המקום, נבנו למענם שני
מיבנים דו־קומתיים בירכתי חצר המימשל.
בכך הפכה נוכחותם של המתנחלים
בחברון לעובדה. היתה להם תמיכה בממ שלה
— בראש התומכים עמד השר יגאל
אלון — אך הם היו עדיין בני־חסותו של
המימשל הצבאי. הרבה לפני ההתנחלות

העצמאית

הצבאי. מדינת קריית־ארבע
הוקמה על חורבות החוק.
מעתה התחילו המתנחלים לוטשים עי ניהם
לעבר העיר חברון עצמה. היעד
הראשון היה מערת המכפלה. על־פי הסכם
שנחתם ב־ 1968 בין שר־הביטחון דאז,
משה דיין, ובין השייח, חילמי מוחתסב,
יו״ר המועצה האיסלאמית בירושלים, נקבעו
זמני הביקור וזמני התפילה במערה. אך
את המתנחלים לא עניין ההסכם הזה.
הם התחילו לחלל את בית־התפילה המוס למי,
וכרגיל, התחילה הפרשה במעשי
רמייה.
המתנחלים הגניבו למערה בקבוקי יין
מתחת לטליתות. הכנסת יין לבית־תפילה
מוסלמי, דומה בדיוק להכנסת בשר־חזיר
לבית־כנסת יהודי. המתנחלים התחילו
לערוך במקום טכסי בר־מיצווה וחתונות,
נכנסו למערה גם בימי שישי — הכל
בניגוד להסכמים החתומים. כל מה שיכלו
מוסדות הדת המוסלמיים לעשות היה לשג
מיכתבי־מחאה למימשל. זה קיבל א

משה לודנגר, מו של צבאי
(המשך מעמוד )13
המיכתבים הללו ותייקם בקלסריו. לעומת
זאת טרח המימשל להודיע, מצידו, למוס דות
המוסלמיים על השינויים בהסדרים,
תמיד לאחר מעשה. לעיתים נודע למוס למים
על השינוי מעל דפי העיתונים. בשלב
זה כבר הפך המימשל לעושה דברם של
המתנחלים, אף שלעיתים הוא מנסה להפ גין
סימני עצמאות מגוחכים, המתקבלים
בחיוך ובמנוד־ראש לגלגני על־ידי ה מתנחלים.

שניסה
מדי פעם להתמרד נגד מעשי הרב
לווינגר ושלוחיו. אך שלב זה תם.
ביום השישי, ה־ 2במאי , 1980 נורו
שישה מתושבי קריית-ארבע בדרכם ממע־רת־המכפלה
לבית הדסה, שניים ממוקדי
השליטה שלהם בעיר. מכאן ואילך הפכו
לא רק המימשל הצבאי, אלא גם ממשלת-
ישראל, לעושי־דברם של המתנחלים. ראשי
הערים של חברון וחלחול, ועימם הקאדי

הריקודים הסוערים. הפירצה — גם זה
נס — היתד, בדיוק ברוחב של מטר ובדיוק
באורך של מטר וחצי — בדיוק מעל
לחנותו של ג׳מיל דנדיס.
דנדים אומר :״המושל אמר לי לא
לדבר עם עיתונאים. למה לי שיעצור
אותי ויפקיע את חנותי?״ תלונתו של
דנדיס לא נרשמה במישטרה, שכן, כידוע,
בשבת לא רושמים תלונות. גירסתם של

המימשל הצבאי כדי להשיג דונם
נוסף. הקורבן הפעם הוא בית־הספר לבנות,
קורדובה, השוכן במרחק 100 מטרים מבית
הדסה. הסיבה: לזאטוטי בית הדסה יש
צורך ב״מרחב־מישחק״ .התירוץ: הבנות
הלומדות בביודהספר מתנכלות לילדים

היהודיים.
השיטה שבה פועלים המתנחלים היא
שיטה בדוקה. הזאטוטים נשלחים לזרוק

״הכלב, ביקי/

שונא רק ערבים״
וך כדי המערכה לכיבוש מערת י
• המכפלה, התחילו המתנחלים בכמה
מיבצעים נוספים, שנועדו להעמיק את
אחיזתם בעיר חברון עצמה. תמיד מתחי לים
ניסיונות אלה תוך ניצול רגשות
דתיים או לאומניים.
המתנחלים ניהלו מאבק אלים נגד השכ נים
החברוניים של בית-הכנסת אברהם
אבינו, ובתגובה זכו לתקציבים ממשלתיים
לצורך שיפוצו. המימשל, במיצוות המת-
!נחלים, פינה שתי מישפחות שהתגוררו
בסביבה, וסגר בית־שימוש עירוני סמוך
אחרי שהציוד שבו נופץ על־ידי המשפצים.
חנות שהיתר. סמוכה לבית־הכנסת נסגרה,
אחרי שבעליה הוכה, וחלונותיה נופצו
באורח שיטתי. שניים מהמתנחלים הועמדו
לדין על עניין זה — אך בית־המישפט
זיכה אותם מכל אשמה.
המתנחלים ניהלו במקביל את המערכה
על בית הדסה. כמה פעמים הצליחו לשהות
בבניין תקופות קצרות. הם חסמו את הרחוב
העובר בחזית הבניין לתנועת כלי־רכב,
תוך קיום תפילות וריקודים.
נפתחו כמה תיקים נגד מפירי הסדר,
אך התיקים נסגרו מיד. הנימוק לסגירת
התיקים היה מוזר מאוד: חוסר עניין
ציבורי! הרב לווינגר הבטיח למושל ה צבאי
שוב־ושוב, כי הפרות־הסדר לא
יישנו, אך הבטחותיו של לווינגר לא היו
אף פעם בעלות תוקף של יותר מ־24
שעות. הרב הסביר למושל כי אינו יכול
לשלוט בציבור. הכל ידעו שהוא משקר.
הרב לווינגר עצמו היה זה שהנחה שיי

מי שומר ער מי?

בפתח בית הדסה יש
שתי עמדות שמירה —
י״ר • -רית
אחת ש; המתנחל ם, ואחת של צה ל• חלוקת הסמכויות בין שתי

הרשויות כבר הוגדרה, למעשה. חייל צה״ל פועל בשירות
המתנחל. הוא מגן עליו, וכאשר מבקש המתנחל לקבוע עובדות —
מעניק החייל את הגושפנקה הרישמית להפרת החוק.

המתנחלים, שהריצפה התמוטטה ביגלל
הריקוד הסוער, נתקבלה על דעת המישטרה.

״מרחב
מישחלן״

בני ״כית הדפה״ דואגים שקול
״ מקלטי־הרדיו והטלוויזיה בבתיהם יהיה
נמוך, וששמיכות יכסו על החלונות, כדי
שאור לא יבצבץ, הכל כדי שלא להזכיר
את ׳נוכחותם למתנחלים הכל יכולים. הם
דואגים גם להתרחק מהכלבים שמשסים
בהם המתנחלים .״הכלב, בוקי, שונא רק
ערבים, תראה שלא יתנפל עליך,״ אומרים
ילדי המתנחלים לכתב העולם הזה, וכהו כחה,
הם משסים אותו בילדים הערביים,
הנמלטים לתוך בתיהם. יותר מתריסר
כלבים כאלה שומרים גם הם על הסדר
בקירבת בית הדסה.
עכשיו מפעיל הרב לווינגר את

אבנים בילדות, למשוך בשיערן ולהציק
להן. הם משחקים במיגרש־המישחקים של
בית־הספר. זהו -השלב הראשון. בשלב
השני מפעילים כבר המתנחלים את משרתם
הנאמן, המימשל הצבאי. הבנות נדחפות
בקתות הרובים, החיילים סוטרים להן ללא-
הבחנה, בסיוע ונשות המתנחלים. חמש
בנות נזקקו לטיפול רפואי. אחת מהן
הוכתה במוט־ברזל על-ידי אחת המתנהלות.
הקצין הממונה הורה :״על הבנות להישאר
בתוך כתלי בית־הספר גם בעת ההפסקות.״
בשלב האחרון, לעת עתה, מחולק שטח
המישחקים שווה בשווה בין הילדות הער ביות
והילדים היהודיים, אך הבנות חו ששות
לצאת ולשחק שם. הן יודעות יפה
כי לא יהיה מי שייגן עליהן כאשר
יותקפו.
בעיקבות הידיעות שהתפרסמו בעיתונות
הישראלית והזרה, לא יכול היה המושל
הצבאי להתעלם עוד מפניות ראשי הציבור

(המשך בעמוד )38

ירוה שותת דם

ה״א תלמידת בית־ הספר לבנות קורדובה. המתנחלים
שלחו את ילדיהם כדי להכות בילדות, להשליך
עליהן אבנים ולמשוך בשערן. המושל הצבאי הורה לבנות להישאר בין כתלי בית־הספר.
ושוב את התפילות שגרמו להפרות הסדר.
לפני שנתיים הפכה ההשתלטות על בית
הדסה לעובדה. שוב נעשה שימוש שפל
וציני בנשים ובילדים. הם התנחלו בבניין
כחיל־חלוץ. גם אז ״ביקש״ ראש־הממשלה
מנחם בגין מן המימשל הצבאי כי ״ישכנע״
את המתנחלים לצאת את הבניין. אך
השיכנוע לא עלה יפה. בסופו של דבר
הותר לגברים להצטרף אל נשותיהם,
והיום מתגוררות בבניין שמונה מישפחות,
המונות 60 נפש.

של חברון, גורשו מהארץ. המתנחלים ראו
בכך הזדמנות־פז להרחיב את שליטתם
בעיר, ובמיצוותם פוצץ המימשל הצבאי
שמונה חנויות, ופינה שלושה בתים, בסמוך
לבית הדסה. האיזור כולו הפך למיתחם
מבוצר — לווינגרד בתוך חברון. המימשל
העביר את כוחותיו אל הבתים שהוחרמו.
גגות הבתים הפכו עמדות־שמירה. אחד
הבתים המופקעים עובר עתה שיפוץ על־ידי
מע״ץ, וככל הנראה יועבר לרשות
המתנחלים עם תום העבודות.

זה היה השלב שבו התקיים בעיר חברון
דו־מימשל, הן של המתנחלים והן של
המימשל הצבאי. אז עדיין נאבקו המת נחלים
בשתי חזיתות: נגד הערבים בחב רון,
ולעיתים גם נגד המימשל הצבאי,

אך המתנחלים אינם עסוקים רק בבנייה.
הם יודעים גם להרוס. במסיבת פורים
האחרונה אירע למתנחלים, על־פי עדותם,
מעין נס חנוכה, ריצפה, העשוייה בטון
ומחוזקת בקורות־פלדה, התמוטטה, מחמת

י רד מאח וי תיל

בשלב הראשון שולחים המתנחלים את ילדיהם.
הנשים באות בעיקבות הילדים ומסייעות להם.
לאחר הנשים והילדים מגיע הצבא, ומנציח את תהליך הנישול וההשתלטות בגדרות־תיל
וחיילים חמושים, השומרים על ההישג הטריטוריאלי החדש של המתנחלים.

ק יסר *4ה0614 חה ר ל 1רד

סתתק /קרל -ק / /ר ל ! .יסר

/׳ 6ל ה< 11 רע׳ רל * 6׳ ק ק ׳ /ת ר 6אי 31ר !1*0ק.
4י *4
< 1ת ק>4 3רית 41ס?11 ן י 0ת כ /ת ת ׳
1ה *0כן 01 11 תה ]01 חת סורית ,״ י ! י \ ,
11<0ת

11<0ת 1ת ת /׳ ק ״13ר.
; ןיןי
1<0ר 13ת הסרית?ן1ר<1יק 3 1ר ל ,

1<0יר 01ה 0י(\י 1,כ<1ן לן י]1י.

1ר ל ^ ק ת !6אסכחת ק /קרל -ק / /ר ל. י 1
$רל< 11ת

)י 6ר 01י(ן]י?ן1 ,י 6ר 61י.)1
< 11<1ת 11<! 1רחית
ת 11</ /ת06 ^ !1חה, ה^י 2
!יסר 000 0 )6י!בכן ־

בי!1ה• 1ת 1.1043

סעציב־גסראר
החברה הסרכז
2 1״ י ק אי תקר,

יצרז מוסמך

רגלים יפות הן רגלים בריאות
אנו הרא שונים ל הו דו ת שסנדלי ״שול״ אינ ם
יכולים ל שנות א ת צורת הרגל, אך ה ם יגרמו
לכך שרגליך תרגשנה ותר אנ ה טוב יותר.
סנ דלי ׳׳שול״

ה ק מו רי ת — (בלעדית ל״שול״) שב סולי ה
ה מיו חדת מפעילה א ת אצבעותיך ואת כל
שרירי כף רגלך. פשוט ...ויעיל.
הפעלת ה שרירים מ שפרת אתמראה רגליך
ומונעת א ת התעיפותך, גם ב הליכה או בעמידה
ממו שכת.
סנדלי ״שול״ י חי די ם ב מינ ם בעולם, ולכן,
עולה ערכם על מ חי ר ם. סנ דלי ״שול״ ב מב ח ר
1דג מי ם ובצבעים או פנ תיי ם.
להשיג בבתי המרקחת, חנויו ת או ר טו פ דיו ת
ובמשביר לצרכן — סניפי דיזנגוף סנ ט ר
יאלנבי, ת״א.

א ת כל הי ת רונו ת
של סנדלי ״שול״ תמצ או
בסנדלי העור -דגמי 81
הזהרו מ ח קויי ם זולי ם

5 0 10

״שול״ עושה לן את הקיץ!

לב׳ ״שול״ -מח׳ הסברה
ת״ד , 2115 חיפה 31020

אבקש לשלוח אלי קטלוג ״שול״
איכות לטיפול וטיפוח הרגל. שם כתובת

מוצרי

א חרי ה ב חי רו ת

פ דננן ב•

לא להאמין מה שעושה עכשיו מנחם
בגין במערכת הבחירות של הליכוד. פשוט
לא להאמין, אבל עובדה• לפני שהתחיל
ראש״הממשלה שלנו את מערכת הבחירות
שלו, החליט ללמוד כל מה שאפשר
מבן־גוריון הגדול. התיזה היתה פשוטה.
אם בן־גוריון הצליח לנצח במערכה אחרי
מערכה, גם בגין הגדול יכול, אם רק
ידע את הסוד. ובכן, התיישב ראש־הממ־שלה,
וביסודיות המאפיינת אותו למד
כל מה שאפשר ללמוד על התנהגותו של
בן־גוריון לפני הבחירות, ובסוף עלה על
המירשם הנכון.
וככה זה הולך: בגין בא לאסיפת
בחירות, נואם על נשינו וילדינו, נשים,
ילדים וטף, על נצח ישראל ועל הצוררים
שרוצים להשמידנו, ובסוף הנאום הוא
מזמין את הקהל להסתדר בתור, ובבקשה
לגשת אליו אחד-אחד, ולהגיד באופן
אישי לראש-הממשלה מה חסר להם,
וראש״הממשלה ירשום, ואחרי הבחירות
נראה מה אפשר לעשות.
נו, והקהל בא, באמת, והעסק הולך
בערך ככה :

״אני,״ אומר האיש מהקהל ,״חסר
לי מקרר.״
״תרשום מקרר, יחיאל,״ אומר בגין
למזכירו קדישאי.
״אני,״ אומר האיש מהקהל ,״חסרה
לי דירה.״
״תרשום דירה לאדון,״ אומר בגין ליחיאל.

מועדונים

ההבדל בין שמואל תמיר ומארכס!
השאלה הזאת נראית פחות דבילית, אם
מסבירים מייד שהכוונה לא לקארל אלא
לגרושו מהאחים המצחיקים. פעם הודיע
מועדון חברתי מכובד באמריקה לגרושו
מארכס, שהוא יכול להתקבל כחבר לשורות
המועדון, למרות שהמועדון לא
מקבל, בדרד־כלל, יהודים. גרושו השיב
למועדון בשורה בת״אלמוות :״תודה
רבה, אך אינני מוכן להיות חבר במועדון
שבו מתקבלים כחברים אנשים כמוני.״
מה שמראה שגרושו היה גם אדם פיקח
ושנון, וגם איש בעל כבוד.
עכשיו כבר קל יותר לגלות את ההבדל
בין שמואל תמיר ומארכס, אני בטוח.
בניגוד לגרושו, שלא היה מוכן להתקבל
למועדון שבו רוצים אנשים כמוהו, שמואל
תמיר, בשנים האחרונות, רוצה להצטרף
רק למועדונים שבהם לא רוצים
אנשים כמוהו. זה מראה ששמואל תמיר
הוא איש פיקח ושנון לפחות כמו גרושו
מארכס, אבל בענייו הכבוד הוא קצת
לוקה.
לעניין הזה יש הרבה דוגמות, אבל
הכי משעשעות הן הדוגמות מן השנים
האחרונות. מה לא עשה, למשל, המועדון
של ד״ש כדי שלשמואל תמיר יהיה ברור
שלא רוצים בד״ש אנשים כמו שמואל
תמיר! הכל עשה• אבל שמואל תמיר,
שזה פרינציפ גדול אצלו להתקבל דווקא
למועדונים שבהם לא מקבלים אנשים
כמוהו, עשה הכל בשביל להיכנס לד״ש,
והיה מוכן לקבל עליו כל תנאי, לזחול
בעפר ולהתפלש בבוץ, להתקפל, להתמרח,
להתכווץ ולשיר את האינטרנציונל,
העיקר להיות בפנים — והוא הצליח.
ועכשיו היה לנו את הליכוד. עוד
מועדון שלא רוצה אנשים כמו שמואל
תמיר. ראש־הממשלה אמנם טעו שהוא
תומך בקבלת תמיר למועדון, אבל, איך
להגיד, כנראה שמח להישאר במיעוט,
שבמיקרה הזה אפשר לקרוא לו מזהיר.
אבל דווקא ההתנגדות הדליקה את
תמיר, והוא שוב היה מוכן לזחול, להתפלש,
להתקפל ,,להתמרח, להתכווץ ואפילו
להפסיק לשיר את האינטרנציונל,
העיקר להיות בפנים.
ואילו הליכוד מצידו, שהיה יותר חכם
מד״ש, אמר לתמיר מה שאפשר להגדיר
בעדינות רבה במילים: יישקני מנשיקות
פיהו. וככה, באחת הפעמים היחידות
בתולדותיו, לא הצליח תמיר להתקבל
כחבר במועדון שבו לא מקבלים אנשים
כמוהו.
העניין הזה, אני בטוח, הדליק נורה
אדומה בכמה-וכמה מפלגות, שגם בהן
לא מקבלים אנשים כמו תמיר. כל אחת
מהן תוהה אם תהיה זו דווקא היא
שתמיר ינסה להתקבל אליה. המיפלגות
היחידות שלא צריכות לחשוש, הן אותן
מיפלגות שבהן דווקא מקבלים אנשים
כמו תמיר. דווקא למיפלגות הללו הוא
לא ינסה להתקבל. אבל איפה יש מיפ-
לגות כאלה !

רק בשביל לאזן רכשתי לאחרונה את
ידידותו של איש אחד בשם גב זקוף־גו,
שלעתים קורא לעצמו גם גו זקוף־גב —
הכל לפי הנסיבות. ובכן, זה מה שאומר
עכשיו בשביל לאזן גו זקוף־גב בנימה
אופטימית :
״אני מעודד מאד מהמצב הגלובאלי.
הכל פועל לטובתנו כולל הזמן. אבל
יותר מכל אני תולה תיקוות רבות במשבר
הכלכלי הפוקד את המערב הרקוב.
המשבר הכלכלי הזה מביא לגלי אנטישמיות
גואים. תראה מה שקרה בצרפת,
ותראה מה שקורה עכשיו באנגליה. היהודים
שם מתחילים להבין שהם מי עוט
נשלט. כל מיני פירחחים וטירוריס-
טים רודפים אותם. שמים להם פצצות
ומתעללים בילדי היהודים. אין לי ספק
שתוך זמן לא ארוך יבינו היהודים במערב
שהמקום היחידי הבטוח, שבו לא
יסבלו מאנטי־שמיות ולא יהיו מיעוט
נרדף, זה ישראל.
״הם יגיעו לכאן בהמוניהם, ואני רוצה
לראות שהערבים כאן ירימו ראש במיק-
רה הזה, חביבי. את היהודים שיבואו
נשלח להתנחלויות, נעבה את חברון ונעבר
את שכם. זה יהיה סוף תקופת ה-
קישקושים והגו הכפוף• אם אתה זוכר
מה שקרה לשכעה משכם, ולשני, מה
שמו, זה נותן לך רמז קטן על מה שיקרה
פה כשיהיו ממש הרבה יהודים ביהודה
ובשומרון. הם עוד יתגעגעו לימים שסתם
השתינו להם על הראש, אני מבטיח לך.
כל ציוץ שלהם — פצצה קטנה. כל הרמת
ראש — מיסגדצ׳יק עולה באוויר. אנחנו
אצלנו בארץ לא נהיה מיעוט נרדף.״

עברית

״לי חסרה טלוויזיה שחור-לבן,״ אומר
האיש השלישי מהקהל.
״תרשום טלוויזיה למיסכן,״ אומר בגין
לקדישאי.
בא הרביעי, ואומר:
פרס.״

״אני, חסר לי

״לא צריך לרשום, יחיאל,״ אומר בגין
למזכירו ,״פרס יקבלו כולם אחרי הבחירות.״

בעסור
!חופן דולרים לעיתונות
אצלנו לא היה שום דבר
רע להגיד על ראש ממשלת אנגליה, מר־גרט
תאצ׳ר, בכל אותו הזמן שעשתה
לבריטניה שלה דברים יותר גרועים אפילו
ממה שעשה בגין לישראל. עיתונות טובה
מאוד היא קיבלה בארץ, כמו שאומרים
בחוגי המיקצוע• אמנם, היא גרמה
לכך שהתעשייה הבריטית תתמוטט, הוציאה
לרחובות מיליוני מובטלים והעמיקה
את העוני, אבל, לעומת זאת, ככה
הסבירו לנו, יש לה לפחות מדיניות כלכלית
ברורה, תקיפה, נחושה, אמיצה,
יעילה, נכונה, ומה לא.

שפה >פוז

אני אוהב את השפה העברית. כיוון שמדובר באהבה, קשה לי להצביע על סיבה
רציונלית (הגיונית! שכלית! מושכלת!) לאהבה הזאת• אף אחד לא יספר לי
שהעברית היא השפה העשירה ביותר, או אפילו אחת העשירות ביותר. זו שפה
שהתאימה לעולם המושגים, התפיסות והתחושות של עם שחי לפני אלפי שנים,
ומאז עשתה ההיסטוריה (דברי־הימים! תולדות הזמן!) את שלה.
ברור שכדי להסתדר עם השפה הזאת במאה שלנו, היה צורך חיוני מאוד במוסד
כמו האקדמיה ללשון עברית, שישכלל את השפה, יעדכן אותה, ויתאים אותה
לעולם המושגים, התפיסות והתחושות של העם היושב בציון בימינו אלה.
אז מה הצרה ! הצרה היא, שנדמה לי שהאקדמיה דנן עושה בדיוק את ההיפך.
היא מנסה להחזיר אותנו אחורה. לא לשכלל ולעדכן את השפה על״ידי הרחבתה
ופתיחתה למושגים ומילים חדשות, אלא לצמצם את חשפה על-ידי ״עיברות״ המילים
החדשות שחודרות לשפה. כאשר מנסים להתאים את כל המילים למסגרת המצומצמת,
יחסית, של השורשים העבריים הקדומים, פירוש הדבר שמנסים להחזיר אותנו
לעולם המושגים של עם שחי לפני אלפי שנים. אם יש משמעות למילה ריאקציה
(נסיגתיות ! חזרה לשורשים!< ,זו משמעותה.
ואגב — אם אינני טועה, גם המילה אקדמיה אינה בדיוק עברית במקורה.
אפלטון, הוא שקרא כך לבית־האולפנא שלו. יפה עושה האקדמיה ללשון עברית
שאינה נוגעת לרקה בשמה שלה, וחבל, חבל מאוד, שלא נהגה באותה דרך בכמה
מילים אחרות, וטרחה, בזמן האחרון, להשפריץ (להתיז עלינו כמה מילים מעוברתות
משונות מאוד מאוד.
מוז שנפלט נפלט אני מקווה שהקוראים כבר שמו לב
שאני מאוד אוהב להתעסק עם הפרופסור
משה ארנס. הרצינות שנודפת ממנו,
זה מה שמדליק אותי. ועוד אני מוטרד
מהשאלה, מה יצא לארנס אם תחזור
בה ישראל מההסכם שחתמה עם מצריים,
או אם תתחיל במילחמה עם הסורים,
או אם תפלוש ללבנון.
אמס, חוץ מזה שהוא יו״ר ועדת-
החוץ־והביטחון של הכנסת, הוא גם איש
שידוע בקשריו המעולים, אם להתבטא
בעדינות, עם תעשיית הנשק ומיסחר הנשק.
יש לו גם אקצנט אמריקי קל, שמזכיר
לנו שהוא לא סתם איזה אחד מה-
חבר׳ה, אלא איש רציני עם שורשים
אמריקאיים.
עד עכשיו זה היה הרקע, ועכשיו לסיפור
עצמו. ביום הרביעי שעבר היתה
בטלוויזיה תוכנית ״מוקד״ שבה הופיעו
כמה חכמים, וארנס ביניהם, והסבירו
לנו מתי ישראל צריכה להתערב ומתי
היא לא צריכה להתערב בלבנון•
בכל התוכנית הזאת היה רק דבר
אחד מעניין, וזה הדבר: הפרופסור משה
ארנס הסביר מדוע לא צריכה ממשלת
ישראל להודיע באי>ו תנאים היא תתערב
בלבנון, כדי להשאיר את האוייב
במתח. ולדוגמה הביא ארנס את הסיפור
על הטעות הנוראה של האמריקאים בתחילת
שנות החמישים כאשר ״שר״החוץ
דין אצ׳יסון הודיע שקוריאה אינה מצו-
ייה באיזור החיוני לאינטרסים של יש ר

מובן שכולם חייכו קצת במבוכה כששמעו
את זה, והפרופסור משה ארנס
מיהר לתקן את עצמו, ואין צורך לומר
שזו היתה פליטת־פה.
אבל זה הרי בדיוק העניין. מאז אותה
פליטת־פה אומללה מטרידה אותי השא לה
הבאה: האם הפליטה נפלטה למשה
ארנס בתור ישראלי שיש לו קצת יותר
מדי קשרים עם אמריקה* או שהיא נפלטה
למשה אמס בתור יהודי-אמריקאי
שיש לו קצת יותר מדי קשרים עם ישראל!

מתי
התנפלו העיתונאים שלנו על מר-
גרט תאצ׳ר! רק כאשר במיסגרת המדיניות
הכלכלית האמיצה וכו׳ ביקרה
אצל הוד מלכותו הסעודי, ולבשה בגדים
צנועים. הו, איזה ליגלוגים הלכו על
הגברת השניה של בריטניה הגדולה, שרוקדת
לפי החליל של איזה שייח׳ פרימיטיבי
מהמדבר ! הו, איזה תיאורים
מפורטים של האברים הראש־ממשלתיים
המכוסים ! הו, איזה בירבורים על אל-
ביון הצבועה, לאן היא הגיעה, לאיזה
שפל המדרגה היא ירדה.
אבקש מאוד להרשות לי להזכיר לכל
העיתונאים המתקדמים שלנו, שאמנם
היה לנו פה עסק עם איזה שייח׳ פרימיטיבי
מהמדבר, אבל, לעומת זאת, אם
היתה הגברת תאצ׳ר רוצה לבקר בבית-
כנסת אורתודוכסי, יהודי לגמרי, זה בדיוק
מה שהיו מבקשים ממנה ללבוש.
לי נדמה, איכשהו, שהטעם של השייח׳
הסעודי והטעם של אלוקינו שבשמיים
בענייני אופנת-נשים, לא כל־כך שונה עד
לימינו אלה.
ועכשיו, כשאני חושב על זה, בעצם
כל יום וכל שבת לובשות מאות אלפי
נשים יהודיות כשרות בדיוק מה שלבשה
הגברת תאצ׳ר לקראת פגישתה עם ה-
שייח׳ הפרימיטיבי ההוא, ובכלל לא
בטוח שהפגישות שהן מקיימות בבית-
הכנסת יותר משתלמות מהפגישה שקיימה
תאצ׳ר עם הוד מלכותו.
ואני בכלל לא מדבר על הדברים ה מצחיקים
שהעיתונאים המלגלגים היו
מוכנים ללבוש בעצמם, כדי להיפגש עם
הוד מעלתו הסעודי תמורת חופן־דולרים
או שניים.

לזאפרי
ה אי ה ק סו ם
סומטו העיר הציורית

כל מה שאיחלת לעצמך לקיץ -מתגשם עכשיו בתוכנית הנופש החדשה של
י ״אליטליה״ ,החל ב־ 1באפריל .1981
טיסה ישירה לרומא ולינה בנאפולי. למחרת, לפי בחירתך -לקאפרי או
לסורנטו. שבוע שלם של מנוחה משולבת בטיולים, של ארוח איטלקי חם, של
הנאה בלי גבול.
קאפרי החל מ־$577
טורנטו החל מ$580-

המחיר כולל טיסה תל־אביב־רומא־תל־אביב, העברה מנמל התעופה ברומא
למקומות הנופש וחזרה, איכסון במלון לפי בחירה 8 ,לילות 2 .ארוחות
ביום, מע״מ והרבה הנאה.
אפשרות שהיה נוספת ברומא -לפני או אחרי החופשה.

לאיטליה. עם מי, א ם לא עם ״אליטליה״.

111£3113ו־ו ז\//
ץ<ו -1£ 5וז עזו \/1£ו 0

הזמנות ומידע נוסף בכל משרדי אליטליה.
תל־אביב: רחוב הירקון ,104
טלפון6 :־.244141
ירושלים: רחוב הלל ,23 טלפון.228653:

הזמנות ומידע נוסף לטיולים בדרום איטליה בכל סניפי קופל נסיעות.
משרד ראשי: רה׳ פרישמן,14 תייא, טל.03-246121.

ה סו ל ם

הז ה 2278

אמריקה הלאטיויח: אלום הטירור
מכון מחקר אמריקאי שמרכזו בוושינגטון, קבע לאח רונה
שגוואטמלה ואל־סאלבדור תפסו את מקומה של
ארגנטינה בראש טבלת ליגת ההתעלמות וביזוי זכויות
האדם: .נוסף ל־ 10 אלפי הרציחות הפוליטיות באל־סאלב-
דור נרצחו למעלה מחמשת אלפי מתנגדי־המישטר בגווא־טמלה.
רוב מעשי הרצח באל־סאלבדור בוצעו על־ידי
האירגון הימני, הצבאי־למחצה, אורדן.
את ״מרכז הטבלה״ תופסות העברייניות המסורתיות
— ארגנטינה, צ׳ילה, אורוגוואי ופראגוואי. אליהן הצטר פה
השנה גם בוליביה. ארגנטינה ואורוגוואי הוקעו בעי קר
בגלל אלפי האסירים הפוליטיים הכלואים ללא מיש-

! * 11הוון

לחקור. באל־סאלבדור עצמה רצח הימין 10 אלפי בני־אדם,
ובכל פעם שקמה סערה מבטיחים חקירה, שאף
פעם אינה מעלה דבר. וייט הזהיר שאין לצפות מבולי ביה
לתוצאות מבטיחות יותר. בינתיים הגיע הנשיא עצמו
למסקנה שאין בעצם מה לחקור, ושכוחות הביטחון פעלו
באורח לגיטימי.
בשבוע הבא שולח מאזה. נציגים רמי דרג לוושינג טון,
כדי לקבל סיוע צבאי נוסף. מקורות בסטייט־דיפרט־מנט
מסרו ש״החרם״ על בוליביה, שהטיל,הנשיא הקו דם,
ג׳ימי קארטר, בוטל. הנשק המבוקש — בעיקר כלים
אוטומטיים למילחמה ב״טירור״ — יסופק, כנראה, עד
סוף השנה.

דדום־ אפריקה :
ה פ רו לטר !!,ה שזזו ד
של פגישה פוליטית חוקית. התשעה היו חברי המפלגה
העממית הדמוקראטית, שזכתה בבחירות החופשיות האח רונות
׳שנערכו בבוליביה, לפני פחות מישנה. מאז ההפיכה
הצבאית הפאשיסטית סיכנו מנהיגי המפלגה את חייהם,
מתחו ביקורת גלוייד. על המי׳שטר, ניסו לעורר את דעת־הקהל
העולמית נגד מדיניות הרדיפות והעינויים של
מאזה. תשעת המנהיגים נפגשו בבית פרטי כדי לדון
בתוכנית הצנע החדשה של הממשלה. הצנע התבטא בחי סול
סובסידיות למוצרי־יסוד ולדלק־חימום לזקנים ולנזק קים.
בכך גזר המישטר הידרדרות נוספת ברמת-החיים
הירודה בלאו הכי של שכבות המצוקה בבוליביה.
רצח ועינויים. הפגישה נפסקה על־ידי הסתערות
מתוכננת של כוחות הביטחון והמישטרה. כל ׳תשעת
המנהיגים עונו קשות לפני שנרצחו.
הנשיא אינו טורח להכחיש את הרצח. הוא טוען
שהנרצחים היו ״טרוריסטים פוטנציאליים(!) עם כוונות
קרימינאליות״.

תהליך התיעוש המקיף, הפוקד בעשור האחרון את
דרובדאפריקה, הביא עמו גם שינויים חברתיים מובהקים.
כלכלת העבדים הפכה למסועפת !־למגוונת יותר. היא
דורשת כוח אדם מיומן, התמחות בטכנולוגיות מודרניות,
יתר תיחכום. רמת־החיים הגבוהה של חמשת מיליון
הלבנים ניזונה לא רק מחקלאות זולה ומאוצרות טבע
שופעים. תהליכי הייצור ההמוני אילצו את אדריכלי הכל כלה
הדרום־אפריקאית לגייס — ובעצם ליצור — פרול טריון
שחור. ראש ׳׳ממשלת דרום־אפריקה, פיטר בוטא,
גיזען קיצוני אבל חכם מיתר חבריו, חשב לשלוט בכוח
העבודה החדש באמצעות איגודים־מיקצועיים־מטעם. הוא
קיווה לאייש את האיגודים במשתפי־פעולה ותיקים עם
האפרטהייד ,׳ובכך לפשט את הליכי המו״מ על השכר.
נגד החוק. בוטא ראה בנכונותו ליצור איגודים
מיקצועיים שחורים משום ויתור כימעט היסטורי. הפוע לים,
למודי השפלה ונטולי זכויות־אזרח, העדיפו לבחור

פאשיסט בניטו מוסוליני עם היטלר במיגי־ז
נושא לחיקוי

פט, ואפילו מבלי שהגישו נגדם כתבי-אשמה. רוב
האסירים בארצות אלה עברו סידרה של עינויים גופניים
ופסיכולוגיים.
המכון הוושינגטוני הביע דאגה מהמגמות הרווחות
באורוגוואי ובצ׳ילה, להעניק לגיטימציה קבועה למישטרים
הטוטאליטריים באמצעות מישאל־עם, בנוסח הפאשיסטי
המוכר עוד מימי בניטו מוסוליני באיטליה. גם ארגנטינה
מתכננת מישאל־עם דומה, אפילו 1וכח הכישלון באורוג וואי,
שבו העז העם לדחות את הצעות החוקה של הכת
השלטת.
ב״תחתיית הטבלה״ חלק המכון מחמאות מסוייגות
במקצת לאקוואדור, ונצואלה, קוסטה־ריקה והרפובליקה
הדומיניקנית. מדינות אלה צויינו לשבח עבור שיפור
רב שחל ביחס הממשלה בנושא זכויות האדם. כלפי
אקוואדור !נשאר הדו״ח חיובי לאורך בל הדרך. לעומת
זאת, נמתחה ביקורת על קוסטדדריקה בשל התערערות
סידרי השילטון ובגלל השחיתות הרבה שפשתה במנגנון
הממשלתי. הרפובליקה הדומיניקנית גונתה בגלל טיפולה
הבלתי־אנושי בפועלי קני־הסוכר. מהאיטי. ונצואלה, לעו מת
זאת, זכתה לציון טוב על סדרי מישטרה הפנימי
והחופש השורר בה, ודווקא מדיניות החוץ שלה הועמדה
באור לא מחמיא. הוונציואלים תומכים בכת ודשלטת באל-
סאלבדור ומעניקים סיוע כלכלי לגוואטמלה, במיסגרת
״שיתוף פעולה איזורי״ .בכך הם מסייעים לשני מישטרי
הטירור הגרועים ביותר ׳באמריקה הלאטיני׳ת להחזיק
מעמד.

ב ו לי בי ה :
ה ח קי רהנפסקה
הדיקטטור של בוליביה מאז יולי 80׳ ,הגנראל לואיס
גרסיה מאזה, לא מסתיר את התפעלותו מהמימשל
החדש בוושינגטון. בראיון שהעניק השבוע לסוכנות
החדשות הנורווגית, טען מאזה שהוא. זוכה לגיבוי מלא
של שר־החוץ של ארצות־הברית, אלכסנדר הייג .״האמרי קאים
הפסיקו לשגר מישלחות של כמרים זיפי־ג&ש
אחרים, כדי לשמור על השמאלנים. חייג מבין שאנחנו
פשוט מבערים את הטירור,״ הצהיר ה״נשיא״.
מאזה נשאל, כמובן, על חיסולם הברוטאלי של תשעה
מנהיגי אופוזיציה, שנרצחו כשהם בלתי חמושים בעיצומה

אסיר של ״טירור פוטנציאלי״ בקריקטורה של ״אד־פאג׳ר׳
פלסטין או בוליביה — אותו עיקרון
בין הנרצחים שני חברי קונגרס לשעבר (הקונגרס
פוזר על־ידי הכת הצבאית השלטת) ,פרופסור לסוציו לוגיה,
פרופסור למישפטים, כלכלן בכיר, מרצה למדעי־המדינה
ומנהיג סטודנטים.
למרות השתוללות המישטר, זוכה עתה בוליביה ליותר
הכרה בינלאומית, ואפילו פרו שוקלת הקמת נציגות דיפ לומטית
בבוליביה. בנוסף לכך מגישה ארגנטינה סיוע
רב לבוליביה. כדי להרגיע את הדוחות הבטיח הנשיא,
שהמישטרה תחקור את מבצעי הרציחות. כלומר, על
המ״שטרה לחקור את עצמה ! רוברט וייט, שגריר ארצות-
הברית לשעבר באל־סאלבדור, לעג בפומבי להתחייבות

נפט כמו 1כ ל
ועידת אופ״ק, שתתכנס בג׳נבה בשלהי מאי,
עומדת בסימן של מתח הולך וגובר בין המדינות
החברות. מדינות הגולף, כולל סעודיה, טוענות
שהשוק ממש מוצף, ושהשפע פוגע במחירים. שר-
הנפט הסעודי, שיך אחמד זאכי אל״ימאני, טוען
שיש לקצץ בייצור ומוכן לדבר רק על מחירים.
לעומת זאת חברות באופ״ק גם מדינות כמו
ונצואלה, אינדונזיה ובעיקר עיראק, הזקוקות להכג־סות־נפט
כדי להגביר את הצמיחה הכלכלית־תעשיי•
תית שלהן. עיראק כבר הודיעה, שלא תוכל לוותר
על תוכניתה להגביר את התפוקה. זהו בעצם העימות
הגלוי הראשון בין הסעודים לעיראקים מאז
מילחטת איראן — עיראק.
אך העובדה שהעולם נהנה משפע נפט חסר-
תקדים מאז ,1973 תנחה את שיקולי רוב מדינות
אופ״ק. ספק אם יצליחו הפעם לגבש מדיניות אחידה.

האיגודים שלהם ולנהל שביתות. שלהם, אפילו אם
זה נוגד את חוקי־נירנברג של בוטא. השבוע פתחו פועלי
החברה ליצור מכוניות ליגימה ,׳ליד חבירה פרטוריה,
בשביתה ״פראית״ .הם דרשו מתנחלת החברה, הנמצאת
בבעלות בריטיית-אמריקאית, להעלות את שכרם ממיני־מום
של כ־ 11 שקל לשעה ל־ 30 שקל לשעה.
חברת סיגמה נהגה בקשיחות דרום־אפריקאית אופיי נית.
כל התביעות נידחו ו־ 4,000 השובתים פוטרו מייד.
רובם עלולים להישלח לאיזורים שבטיים ולסבול שם
חרפת רעב. המפוטרים פתחו בהפגנה ספונטנית, שהיו
בה גם גילויי אלימות כלפי לבנים. פועל בן ,24 פאולוס
מהלאנגו, נורה על־ידי אשד, לבנה שהיתה שתייה בפאני קה.
גן האלנגו לא נטל חלק במהומות עצמן.
מידע על רווחים. המיליטאנטיות של האירגונים
״הבלתי חוקיים״ גררה גם את האיגודים המקצועיים
הרשמיים. לפי הדיווח בסאנדיי טיימס תבעה הפדרציה
של האיגודים המיקצועיים בדרום־אפריקה לקבוע שכר
מינימום כללי של 20 שקל לשעה. הפדרציה אף תבעה
לספק לפועלים מידע על רווחי החברות, כדי שאלה יוכלו
להגיש תביעות שכר סבירות בהתאם. תגובת הממשלה
הייתה תקיפה. היא הגישה לפרלמנט הצעת־חוק האוכפת
סייגים ומיגבלות רבים על פעולת האיגודים. הממשלה
מנסת למנוע פוליטיזציה של האיגודים, כדי למנוע הפי כה
של הסדר החברתי הקרוי אפרטהייד על פניו. חברות
אחדות, בשליטה ליברלית יותר, מנסות להשיג אותה
מטרה באמצעות ויתורים לפועלים השחורים בנושאי
תנאי־תעסוקה ושכר. למרבה האירוניה מהווים במיקרים
רבים הפועלים הלבנים מיכשול על דרך ההתקדמות
המיקצועית של עמיתיהם השחורים. בעיקר בולט הדבר
בענף המיכרות, שהוא הריווחי ביותר במדינה. הכורים
הלבנים, המרוויחים כמעט פי עשרה ׳מהשחורים, נלחמים
בשצף־קצף נגד כל ויתור לאירגוני הכורים השחורים.

חיים ברעם 1

מלכת האיים

מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!

8ימים 7לילות-כולל טיסה ואירוח
^ 0י •0
נל יומשלישי
טיסה ישירה

מה אתה אוהב! נוף הרים, חופים
ומפרצים -יש דיג, ציד, מיניגולף,
טניס -יש. שחיה בים צלול להפליא,
בריבת שחיה או מועדוני צלילה -יש.
טיולים ברגל, ברכב או ביאכטה — יש.
אובל ומשקאות ביד המלן, בידור,
סירטאקי ובוזוקי -יש. רק תגיד מה
אתה רוצה, יש! בחר לן פינת חמד
באי כרתים את מפרץ אגיו ניקולאוס,
חוף הרסוניסוס, חוף רתימנון או קוקיני
הנה ובוא לחופשה באי האיים של יון.
ארגון ובצוע:

די1חזויו;

עירי

ת מי ת מיוחדת

**. 11010
הכוללת ״:טיסה, בתי מלון
ומכונית צמודה בלי הגבלה
יי פרטים
והדשנוה: אצל כל סוכני הנסיעות

בן־יהודה 21ת״א
טל 652140:

קדמוס׳

טל 292445:
291354/5/6

כרסום קורן

חגיגה של נופש
באי האושר

אנ שים ב שני ם

הנסיבה אן: המפקד בהריון
הנסיכה אן מבריטניה מצפה גם היא לביקור החסידה. בינתיים
היא עוסקת בכל תפקידיה הרשמיים, ביניהם סקירת מישמר-כבוד
בטכס סיום של קורס נוסף לקצינים, העומדים לשרת במישמר
המלכותי של הדגל. בתוקף החוקה היא נחשבת מאז 1977 למפקד
הקולג׳ לקציני המישמר.

המלבה סילביה 01 :מלנה היא בסן הכל בן־אדם
שערוריה רבתי פרצה בשוודיה, נוכח תקרית בענייני פרוטוקול: לאחר ארוחת־ערב בת שלוש
שעות בארמון המלוכה שבשטוקהולם הרגישה המלכה, מותשת עד כדי כך, עד שלא היה בה כוח לפרוש
מן הציבור כדי לאפר את פניה מחדש. היא שלפה מארנקה ראי ושפתון, והתחילה צובעת את שפתותיה
באדום. הצלמים עטו על הטרף, וצילמו ן את המלאכה־ככל-האדם — מתקנת את איפורה בציבור, מה
שמנוגד בהחלט לכל כללי הפרוטוקול. למחרת לא איחרו עיתוני אירופה לעשות מטעמים ממעמד אינטימי
זה, אך המלכה לא נבהלה :״גם מלכה היא בן־אדם״ ,הגיבה.

היורד !01(11
1נ*ת 1ינד1וו;
מחנה דאח נמתנה
אפשר שבעת התפרסם תמו נה
זו כבר תשתנה הסיסגרת
המישפחתית של הלורד הקטן
פרדריק וינדזור ואמו היפה,
הדוכסית מישל לבית קנט. שכן
הדוכס והדוכסית מקנט מצפים
לילדם השני, שעה שפרדריק
מצפה בקוצר־רוח ליום הולדתו
השני, שבו כך הבטיחה לו אמו,
״יקבל מתנה יפה ביותר״ .ה-
דוכסית, המכונה ״היבוא היפה
ביותר של צרפת לבית מלוכה
בריטי,״ היא אחת הנשים ה אהודות
ביותר על אופנאי פא ריס
ואחת הלקוחות הפעילות
ביותר.
ה עו ל ם הז ה 2278

לואיס גיואי בדאון: עושה גרס
כל תינוק אוהב לעשות גלים באמבט, אבל לואיס ג׳ואי בראוו
היא תינוקת מיוחדת במינה — זוהי תינוקת־המבחנה העומדת להיות
בת שלוש. על אמבט הקצף שלה מפקחת אמה, לסלי. הזוג משתדל
להתרחק מאור הזרקורים, אף שהטלוויזיה הבריטית עומדת להקרין
סרט על פי הספר שכתבו — ״נס בשם לואיס״.

211

11*111111בשלס

יעקב אגם: איני ימל לחדשות לעצמי
השבועון האמריקני אנשים פירסם תמונה זו של יעקב אגם. לעיתו נאית
מירח אברך ששוחחה עם אגם על מחירי יצירותיו המאמירים
והולכים אמר :״אני מעלה את המחירים בתקווה כי הקונים
יתמעטו• היום אני בעצמי איני יכול להרשות לעצמי לקנות אגם.״

קלזר ברי: המפיק הועד! סתור בין המאיס
היום אפשר לומר שקלוד ברי הוא אדם מאושר• גם הוא חושב כך, ולמחרת האוסקרים משחק -עם בנו,
ג׳וליאן, ב״חמור חדש״ בשדרות־אליזה. קלוד (מזל טוב, הזקן והילד) ברי אסף אוסקרים כמפיק של טס
— היה מועמד בשש קטגוריות וזכה בשתיים (צילום ותלבושות) .״היו רגעים,״ התוודה הבמאי שהפך
מפיק ,״שאמרתי לעצמי למה לעזאזל איני מביים בעצמי, ואז היו לי לפחות חלומות־זוועה בלילות.
אבל אחר כך חשבתי: אין לי מספיק דימיון כדי לביים סרטים שאינם מבוססים על סיפורים מקוריים שלי״.
ו ווו ו י ׳ *1וזו!

דונוט ואגנו: חינה נער הקלחת
לקראת אחת האפיסודות החדשות של הארט ואשתו עבר רוברט
ואגנר טיפול ממושך, כדי להפוך לדודו בן ה־ ,60 פריץ פון הארט,
שנעלם לפני שנים רבות בשוויץ. לשם כך הודבק ילו אף מלאכותי,
פניו רופדו וקומטו, ועל ראשו הובדקה קרחת מפלסטיק. את המראה
הזה העניק לו במשך שעתיים וחצי המאפר ההוליוודי פראנק ווסטמור.

! 1ו! 111 וי

1111111111ן 11 וון! !!וי 1

11ן

וו 11 וי ו

1ן 11111111111111

ותלד רגן: צעד גידול מרים
ננסי ורונאלד רגן החליטו לעשות שלום עם בנם, הרקדן רון, ואם שלום, אז שלום פומבי. הם באו
להצגת־הבכורה של באלט ג׳ופרי, ישבו ביציערהכפוד של המטרופוליטן בניו־יורק, ולא עצרו את
התרשמותם למראה רונאלד רגן ג׳וניור שעל הבמה. מיד עם תום ההופעה באו לאחרי־הקלעים לראשונה
בחייהם, ושם הצטלמו עם רון ורעייתו.
ה עו ל ם

הז ה 2278

ב־ 18 באפריל חגגו אזרחי מונאקו את חתונת־הכסף של הנסיך רנייה והנסיכה גריים.
בדיוק לפני 25 שנים נישאה גרייס קלי לבית גריבאלדי (בתמונה מימין) לנסיך רנייה
ממונאקו. לפני כמה ימים חגגה הנסיכות את חתונת־הכסף של הזוג היפה (בתמונה
משמאל) ,כשהכל משתדלים לשכוח את עגמת־הנפש של השנה האחרונה — גירושיה
^ של קארולין מפילים ג׳ונו. גדיים הפגינה רוח רומנטית בהצהירה :״בעלי ראשון תמיד,

אני רק יד ימינו.״ כשנשאלה האם אינה מצטערת על החלטה לעזוב את הוליווד ואת
הקאריירה המשגשגת שלה כשחקנית למען חיים מסוג שונה לחלוטין — שבהם היה
עליה להצניע את אישיותה תחת כללי הפרוטוקול — ענתה :״בסך הכל נישאתי לרנייה
מתוך אהבה. למען אהבה זו הייתי מוכנה לוותר על הכל, והייתי חוזרת על כך שוב,
אילו יכולתי״.

׳נסטס״ה קינסק : ,היבה של הקולנוע

*110 נזאון ! :הצורבת 0 1 0האמויקאיס משנו

פרנסים פורד קופולה כינה אותה :״האשה היפה ביותר בקולנוע
של היום.״ ואמנם, נסטאסיה קינסקי, שאיבדה את מחלפותיה
הארוכות מטס לטובת סירטו של קופולה, זוהרת שיבעתיים לאחר
שנפרדה מרומן פולנסקי, ואינה מפסיקה לעבוד עתה היא מסריטה את
׳אנשי החתולים של פול שרודרוגרה בלוס־אנג׳לס.

גולדי האון, השחקנית־המפיקה, משתעשעת עם בתה בת השנתיים קאתי. למרות שזה עתה הסתיים
רומן בינה ובין השחקן הצרפתי איב רנייה ברעש גדול, היא אינה מאבדת את חוש־ההומור הנפלא שלה.
״איני מסוגלת לחיות לבד, אבל איני מוכנה להיות סמרטוט כדי לא לחיות לבד. לכן: עדיף לחיות
לבד. הצרפתים הם צבועים והאמריקאים ישרים יותר, אבל אינם מוכנים לקבל את העובדה שאת מרוויחה
יותר מהם.״

ה עו ל ם הז ה 2278

213

ץ_7.ו״הפקות קרח בינלאומיות״מציגים

המופע הבינלאומי הגדול לכל המ שפחה

בתכנית:
״הלו אמריקה״
״הלו דולי״
״חופשה בגרמניה
סיפור אהבה

בחסות:

פיט? ק 1לדה 3
• 50 משתתפים
• סולנים אלופי עולם
ואלופים אולימפיים
• 800 תלבושות ססגוניות
• תזמורת סו נגנים

מחרוזת רוסית
״הליצנים
מחול החרבות״
״ימי הוליווד״
״עולם החיות״
— ^1״הים האכזר״
״גבירתי הנאוה
׳כנר על הגג־

•חורה נדירה
•חגיגה מרהיבה

מיקצבים לוהטים מרהיבים ביופיים שטרם נראו כמותם ביעגראל
המופעים יתקיימו כאוהל מפואר ביותר ועל ר!דח מלאכותי

תל־אביב

ירושלים

במגרש רידינג

גן הפעמון

דיזנגוף פינת אבן גבירול

לשבוע ימים בלבד

מערב יום העצמאות

6.6.81-30.5.81

21.5.81-6.5.81
כרטיסים: הפצה ראשית ״הדרן״ אבן גבירול ,90 טל• 248787
למוסדות ,248844 וביתר המשרדים בתל-אביב ובערים :
יפו, רמת־גן, בת״ים, חולון, הרצליה, פתח־תקוה.

כרטיסים למוסדות: משרד ״קלעים״ רח׳ שמאי ,8
טל )02(224061 .ובמשרד ״כתנא בן־נאים״ ,רח׳ יפו 38
טל .)02( 224008 .בבית שמש במועצה המקומית.

נתניה

ברחבת שדרות בנימין
בי ה״ ס יונתן, ל 4-י מי ם בלבד 11.6—8.6 ,
כרטיסים: ימשוד ״מופע״ טל )052(30335 .ומשרד ״סינגל״•
כפר-סבא :״ניסו״ .אור״עקיבא: כמועצת הפועלים.

עקרב צה 1ב עקץ את בת הנשיא זעמירם ניר
נעלב מהערה של זבנית שהוא הציע לה פרח

אנשים .
יצחק
י נשיא־המדינה

נכין
ורעייתו אופירה נסעו
לשלושה ימים לטיול במידבר-
יהודה והנגב בוזול־המועה ב יחד
עם שני ילדיהם. צוות של
קול ישראל, בראשותו של ה שחקן
יוסי גרגר, ירד לאילת
כדי לשדר משם. יוסי רצה
לראיין את הנשיא ואת אשתו,
והוא טילפן למלון שבו הם
התאכסנו. התברר לו כי הם
הלכו לאכול ארוחת־ערב ב־מיסעדה.
יוסי הלך למיסעדה
וישב ליד הנשיא .״רק בישראל
זה יכול לקרות, שכתב מוצא
מיד את הנשיא ויושב לידו ב-
מיסעדה,״ העיר גרבר. הנשיא,
לעומת זאת, התעניין אצל יוסי
מה נשמע בתיאטרון הקאמרי,
ואז הסביר לו יוסי כי עזב את
התיאטרון לשנה, ושהוא עובד
עכשיו ברדיו. הנשיא הסכים
להתראיין למחרת בבוקר, ובין
היתר אמר לגרבר :״לדעתי
הוחמצה כאן הזדמנות גדולה,
שלא בנו תשתית ליישוב הנגב,
עם ערים גדולות בה. היו צרי כים
להביא לכאן את קציני
צה״ל עם משפחותיהם, להקים
בתי־ספר, וזה היה מושך אנ שים
אחרים לבוא ולהתגורר
כאן. צה״ל חולש עכשיו על
שטחים רבים כל־כך, שעוד
מעט לא יהיה איפה לטייל
כאן.״
גם ארז ונעמה, ילדי
הנשיא, התראיינו ברדיו. ארז
סיפר כי הם טיילו בנגב וישנו
בשקי־שינה, בעוד שאביו נהג
כל הזמן בג׳יפ.

נעמה סיפרה כי בטיול

שעות אחדות גילו הרופאים כי
היא מחוסנת מפני עקיצת עקרב
צהוב, ונעמה חזרה להמשך הטיול.
אך ארז התחיל לפחוד
מאז מעקרבים, ודורש בכל
טיול שיעשו מדורות, כדי ל הבריחם.

אל לישכתו של מנחם
גגין בא השבוע שגרירה ה חדש
של פינלנד בישראל,
פאסו הלמינן, שאמר לבגין,
בין היתר :״קראתי את סיפרך
לילות לבנים בשפה הפינית.״
הלמינן נתן לבגין אלבום של
פינלנד, בעוד שבגין נתן לו
אלבום של ירושלים.
| אורח נוסף
ראש־הממשלה היה
שטראוס, מי שהיה הנציג
האמריקאי בשיחות האוטונומ יה,
בימי ממשלת קארטר. ל רגל
החג בא שטראום היהודי
עם אשתו, בתו, בנו וכלתו,
והמישפחה סיירה בישראל וב מצריים.
כאשר שאל בגין את
שטראום מה שלומו של סול
ליגוכיץ, הנציג האמריקאי
שכיהן אחריו, סיפר לו שטר-
אום :״בדיוק שוחחתי איתו
לפני כמה ימים. לעוביץ טס
מוואשינגטון לבקר את ג׳ימי
קארטר בעיר פליינס שב מדינת
ג׳ורג׳יה. בדרך חזרה
היה צריך להחליף מטוס באט לנטה,
אך בטעות עלה למטוס
לטכסאם. כאשר נחת שם טילפן
אלי וסיפר לי על הטעות שלו.
אמרתי לו :״עכשיו אני מבין
מדוע שיחות האוטונומיה הת נהלו
כל-כך לאט.״

שלו בבית־מלון בתל־אביב. ב עת
חופשתו נראה בעיר בלבוש
אזרחי.
81 ראש־הממשלה ערך את
סדר־הם סח בחוג מישפחתו,
כאשר ילדיו ותישעת נכדיו
נמצאים עימו, והוא עורך את
הסדר.

מהערה זו ועזב את הסיור ב אמצע.

בטלוויזיה פשטה אופנת
עמירם ניר. שדרים שונים
מספרים כי כל מיני מיפלגות
הציעו להם עבודה, אך הם
מסרבים לגלות אילו מיפלגות.
בין השדרים המבוקשים מצויים

אות, ואמר לו :״אם מנחם
בגין לא היה עושה את זה כל
הזמן, הייתי מחבק אותך,״ ו חיבק
אותו חיבוק בגיני.
! 8לראש־המיפלגה, שימעון
פרס, היתה פליטת־פה בנאום
שנשא כדי לברך את ברעם.
אמר פרס :״ברעם נשאר בחור

בלישכת

רוכרט

השבוע

קיבל

בגין

1| | 1 7 | ,ך ו |י | יושב־ראש מיפלגת-העבודה, לחץ את ידי כל החברים שישבו בשורה
הראשונה במושב מרכז המיפלגה, שבאו להצבעה הגורלית עבור 10 חברי״
1-1 1 111/1 111
כנסת. הוא לחץ ידיים עד שהגיע למקום שבו ישב יצחק רבין. פרס דילג עליו, והמשיך לעבור מאחד לשני•

חיים יכין, דניאל פאר
ורפי גינת.
81 את ההצבעה במרכז
מיפלגת־העבודה הגדיר פרופ סור
שכח וייס כך :״10
אחוזי־חרדה מחפשים 60 אחד

זי־תמיכה.״
1באותה הצבעה השתתף
גם, משה כרעם, מי שהיה
שר־העבודה. לברעם מלאו 70
שנה. בהפסקה פגש בו ח״כ
חיים בר־לב במעבר בין הכיס־

סוציאליסטי.
אחרת אפשר
70 כמו משה
ממקום למקום
להביא ניצחון

באיזו מיפלגה
למצוא אדם בן
דיין, המתרוצץ
באוטובוסים כדי
לתנועה?״

| באחת הישיבות האח רונות
בוועדת הכספים של ה כנסת
דיברו על מוטח גור,
מי שהיה רמטכ״ל. העיר אחד
הח״כים :״מוטה גור אינו ה-
אדמו״ר מגור.״ אמר ח״כ זאב
כץ :״לא, הוא האדמו״ר מכור.״

דויד תכהן

ניגש למיקרופון, בעת הדיון בערב ההצבעה במרכז מיפלגת־העבודה, אחרי
הנאומים ולפני ההצבעה. הוא עלה לפתע על הבמה, והכריז :״זו בושה
וחרפה שצריך להצביע עבור חברי״הכנסת• אתם הורסים את המיפלגה בכל מיני עניינים כאלה, כמו ההתמודדות
בין פרס לרבין, וכמו ההצבעה הערב!״ האנשים באולם התחילו להתפזר, אך פרס ואוזן נשארו.

שערכה המישפחה בחנוכה היא
נעקצה על-ידי עקרב צהוב.
החישו אותה ליחידה צבאית
בהרי-יהודה, והרופא הצבאי
אמר שצריך מייד להביא אותה
לבית־הח^ם הדסה בירושלים,
משום שיש אנשים שעקיצת
עקרב צהוב משפיעה עליהם
רע מאוד, ואילו אחרים מחו סנים
מפני עקיצות אלה. היא
הועברה בקומנדקר צבאי ל-
בית-החולים בירושלים. אחרי
ה עו ל ס הז ה 2278

בלישכתו גם את רב-סרן סעד
חדד, מפקד המיליציות ב-
דרום־לבנון. לפני שנפרדו ה שניים
עצר אותו בגין ואמר:
״אמנם שלחתי לך מיברק, אך
אני רוצה לברך אותך בעל־פה
על לידת בתך השישית.״
1חדד,
לים רנזב״ם
כי הוא יוצא
רצה לזהותו,

שיצא מבית־החו-
בחיפה, ושסיפר
למקוס-נופש שלא
בילה את החופשה

בסיור שערכו אנשי 81 מיפלגת העבודה, כפעלול בחי רות,
טיילו בתחנה המרכזית

שימעץ פרס, חיים כר־דכ,
גד יער,וכי, דני רוזוד־יד
ועמירס ניר. ניר הגיש

פרח לאחת הבחורות. אמרה לו
זו :״אני לא רוצה ממך חג
שנוח! אתה בגדת בעיתונות,
היית המרגל של המערך ב טלוויזיה,
ואני לא רוצה שום
עניין איתך!״ ניר נעלב מאוד

שושנה אובלי־אלמוזליוו;״ג
במשך כל הערב של ההצבעה. היא לבשה ארשת־פנים רצינית
וחששה מן התוצאות, אך להפתעתה זכתה בקולות הרבים ביותר
באותה הצבעה גורלית, שבה עברו כל עשרת הח״כים, אשר
כיהנו שתי תקופות״כהונה בכנסת, את מחסום ה־״/״ספ.

רק 78 משפחות יכולות טקו״ם בונה 78 קוטג׳ים מפוארים
בצמוד למועדון כפרי שיכלול בריכת
שחיה, מגרשי טניט, כדור טל
ואולם התעמלות.
בכל קוטג׳ -ארבעה חדרי שינה 2 ׳,חדרי
אמבטיה, שרותים כפולים, חדר מגורים,
מטבח, חצר משק, מחסן וחצר פנימית.
סופרמרקט, בית־כנסת וגן ילדים -
לנוחיותכם במקום, והים במרחק צעדים
ספורים. אפשר להריח אותו.

קרוב לעיי
במרחק דקות נסיעה ממרכז הקניות
בנתניה.

רחוק מהעיר
במרחק רב מהרחובות הסואנים
ומהסטקיות.

קרוב לעיר -רחוק מהעיר
סקו״ם מציעה לך ברמת פולג מגורים
באיכות חיים.

קרוב לעיר
המרחק 20 דקות נסיעה מתל־אביב.

רחוק מהעיר
במרחק רב מהערפיח, מאבק השטיחים
והרעש.
בדבר פרטים אנא פנה אל:

טקו״ם(ישראל) בע״מ:
שד׳ דוד המלך 45 תל־אביב
טלפון 224103/4 :־03

ישראלום:
נ תני ה-
טלפון 31116 :־053
רמת פולג -באתר הבניה
טלפון 51489 :־053
תל־ א בי ב-
רח׳ בן־יהודה 71א׳
טלפון 226224 :־03

1ח 10ד פ1

העולם הזה 2278

חוטו*רה

ך* ל גבר שכותב לאהובתו מיש־
^ פט כמו :״היית לי הרגל,
אך לא כמו אפריטיף תרבותי לפני

הסעודה, אלא כמו סמים קשים,״
שווה שיתחתנו אתו. לא רק אני
חושבת כך, גם רחל דיין, בת

..התחנה האחרונה!״י
החתן, פרופסור אריה זקס, ביום חתונתו עם רחל

דיין הירושלמית. למסיבת החתונה בכסית בא הזוג
הצעיר מירושלים, אחרי שעשו גם שם כמה חגיגות
לרגל נישואיהם. השניים מכירים כבר שלוש שנים.

ה־ ,26 חשבה כך ועשתה זאת. לא
הפריע לה שהוא אוהב לשתות,
אוהב נשים צעירות ויפות עם נש מות
טהורות, ונחשב לשובב רצי ני
בחוג ידידיו.

11־״1 1ן ״ 1ל | ל | שאותו נשא הצייר אורי ליפשיץ, היה 1 111 #1 # 111 1111 \ 4מלא חוש״הומור• אורי דאג במשך כל
המסיבה שהחתן והכלה לא יהיו עצובים, ובבל פעם שנדמה
היה לו כי הם עצובים, קם ונשא נאום על כמה טוב להתחתן.

לפני שבוע התחתנו השניים ב־
׳רבנות בירושלים, ואז התחילה
שרשרת החגיגות שעשו להם ידי דיהם
בירושלים ובתל־אביב.
החתן הוא לא רק ראש החוג
לתיאטרון באוניברסיטה העברית

ו\ ע וציני

במסיבת החתונה עבר על הצייר יורם לו-
קוב והזמרת אילנה רובינא. השניים האזינו
לדברי ידיד משותף, אך מייד אחר״כך חזרו לחגוג עם הזוג בבסית.
בירושלים, הוא גם משורר ובמאי.
עם אשתו הראשונה, שושנה
להב, התחתן ב־ , 1958 כאשר היא
השתחררה מן הצבא• הוא היה
אז סטודנט, והזוג הצעיר נסע ל־

חונה מאורחות

הציבו החברים
העליזים למשורר
יונה (״יבי״) בן״יהודה, שהוא רווק ולסימה
גריב, המתגוררת ביוון ובאה ארצה לקראת החג,
בדי לבקר באן את מישפחתה. השניים צהלו וצחקו

קיימברידג׳ שבאנגליה, שם עבד
זקס על תואר הדוקטורט שלו.
אמירו עליה אז, שהיא יפהפיה
מהממת, בעלת העיניים היפות ב־
(המשך בעמוד )53

כאשר הורמה מעליהם מפת שולחן מבית־הקפה,
ואורי ליפשיץ בירך את הזוג החדש. כל הטקס
נערך, כמובן, בצחוק. סימה נשואה לצייר יווני,
ובעוד בעלה נסע לתערוכה בברלין, החליטה לבוא
לישראל. משמאל: החתן מרים כוסית, להנאת אשתו.

217

״תאמינו לי ...
בשביל להצליח
צרין־כח...
הובהכח״
ורשבסקי -פריליך

הדברים הטובים בחיים לא באים בקלות. בשביל ללמוד באוניברסיטה, לשפץ את הבית, להחליף
מטבח, להנות ממכונית קטנה, וגם לטייל בחו״ל צריכים ״כזד; מוכרחים לחסוך.
קחו לדוגמא את בני הנעורים(הלוואי עלי) או אפילו חיילים(שיהיו בריאים) .איך הם יכולים לממש
חלומות עם גמר התיכון או השרות הצבאי? אם יש להם ״כזר זה פשוט מאד. בנק לאומי דואג להעמיד אותם
על הרגליים עם ״כח נעורים״ ו״כח לחיילים״ .גם לאנשים כמוני וכמוך בנק לאומי נותן ״כח רב תכליתי״
ואפילו ״עצמה״ ,או חסכון בקופת גמל אחרת.
תוכניות ״כזד של בנק לאומי משלבות בתוכן את כל היתרונות שאתה רוצה למצוא בתוכנית חסכון
אידיאלית: גמישות מכסימלית בתנאי החסכון, רווחיות גבוהה ומגוון הטבות כולל הלוואות, כרטיס חבר
במועדון חצב ועוד ועוד...
אם גם אתם רוצים להנות מהדברים הטובים והחשובים בחיים, תתחילו לחסוך ולצבור כח. גשו לסניף
בנק ל או מי-ז ה שמעבר לפינה, ובחרו את התוכנית המתאימה לכם. זה כדאי, גם לי גם לכם>>.

חסכון זה כח

בנק לאומי

אליעזר שוסטק מסתפק בעזרב
מיפו ואינו זקוק לשמואל תמיר
81 בישיבה האחרונה של
אנשי רפ״י, כאשר הודיע
ייגאל הורכיץ על ההצטר פות
לרשימתו של משה דיין,
תל״ם, אמר עורך־הדין אהרון
מלצר, יושב-ראש הוועדה ה מדינית
של רפ״י :״אני מוכן
ללכת בצורה מושפלת לרשימת
תל״ם, מכיוון שזה כבוד בש בילי
להשתחוות לפני דיין.״
הגיב על־כן־ הורביץ :״אני לא
מתייחס לדברים של מלצר,
מכיוון שמאז שהיה ילד הוא
שרוף על דיין.״
81 באותה ישיבה העיר
אלישע פלג, חבר הנהלת
רפ״י :״מלצר, אתה עבד נר צע
של דיין, ואיבדת כל זהות
אישית וכבוד עצמי.״ פלג הציע
שההצבעה על ההצעה לעבור
לתל״ם תהיה אישית. אז קפץ
ממקומו יעקוב פנג׳ל, עוזרו
של חבר מועצת עיריית תל-
אביב, חיים ליפקין, תקף
את פלג מאחור וניסה להושיב
אותו בכוח, כדי שהצעתו לא
תתקבל. אך היא התקבלה לב סוף.

8באחת הישיבות של
תל״ם, שנערכה בביתו בצהלה,
אמר דיין :״לגבי המקום ה־14
ברשימה אני רוצה בן עדות-
המיזרח, מישהו כמו שלמה
אזולאי (יושב־ראש ועד־ה־עובדים
של רשות־שרות־התעו-
פה) ,שנראה ספרדי, שההיגוי
שלו יהיה ספרדי, ועדיף שיהיה
מעיירת־פיתוח.״
! 8כאשר נודע על הצטר פותו
של ייגאל הורכיץ ל-
רשימתו של משה דיין, הפטיר
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג:
״הלך החלבן אצל החבלן.״

81 שתי בדיחות חדשות
מתהלכות היום: למה המפד״ל
היא נגד זכות־בחירה לישר אלים
הנמצאים בחוץ־לארץ?
ככה הם בטוחים שאלוהים לא
יצביע.
81 מה ההבדל בין מדינת־ישראל
לבית-משוגעים? בבית-
משוגעים ההנהלה היא נור מלית.

שר-הבריאות
שוסטק נשאל מדוע
קודם בעד הצירוף של שמו אל
תמיר להנהגת הליכוד,
ואחר־כך חזר בו והתנגד. הוא
השיב :״די לנו העורב מיפו.
אין לנו צורך גם בעורב מה מרכז
החופשי.״
81ח״כ יחזקאל פלומין
נסע לחג־הפסח עם מישפחתו
לאילת, ובילה את זמנו על
החוף צפונית לנביעות .״מאז
שהורדתי את מועמדותי מה רשימה
לכנסת התחילו הטל פונים
לטרטר בביתי, וכל מיני
אנשים ניסו לשכנע אותי לחזור
בי. לכן ברחתי לאילת, להיות
בין הדגים. הם לפחות שות קים,״
אמר פלומין.
משורר״השלום יונה

(״יבי״) בן־יהודה היה ב רקיע
השביעי. גרם לכך משורר
מעזה,־ תופיק אל־חאג׳,
שהקדיש לו שיר בעיתון ה-
מיזרח־ירושלמי הלאומני אל־פג׳ר
(״השחר״) .כתב אל־חאג׳
לעמיתו הישראלי :״מה תע שהו
/אל תרכין ראשך! /
מנע מצוואר סיפוריך בושה /
גם אם הם שייכים לכפרו
העיברי / .אתה הנך הד למזורי
/ופצעי המיזרחיים / .מה
ההיכל דוחה

תעשה?

אליעזר

היה

שומריו / .פקח עיניך לאט-
לאט י /מלא כוס תדהמתך
הניצחית / .הנה מיטב אנשיך
המושפלים /מול עין ההיס טוריה
/בליבי הם מוצאים
נועם.״
81 הטלוויזיה הישראלית
תשדר תוכנית־בידור ביום-
העצמאות. את התוכנית הק ליטו
וצילמו השבוע באולם
צוותא התל-אביבי. ראש מח־לקודהבידור
של הטלוויזיה,
חנוך חסון, שנוכח בהקלטה,
אמר :״עכשיו אני רק רואה
איזה תענוג זה לעבוד עם אפר
נים ישראליים, כמו יהורם

לרגל יום־ההולדת שלו. מדי
נסעה אל אחותה פנינה, והז מינה
לשם את כל ידידיו של
בעלה, טוכיה, וקבעה איתו
שיבוא לקחתה משם ב־ 11ב לילה.
טוביה אמנם בא, וכאשר
נכנם לדירה הופתע ביותר
למצוא שם את אנשי הטלוויזיה
וידידיו התל-אביביים. אמר
טוביה, מנהל מחלקת־החדשות
בטלוויזיה :״איזה מזל שעליתי
למעלה! תחילה החלטתי לח כות
למדי למטה, אך כאשר
ראיתי שאינה יורדת החלטתי
לקפוץ ולראות מה איתה.״

בעיריית תל-אביב עונד

היפכו
את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
רו מלי טהפ1נש
חממו את קכרמליטה בסיר
סמוק.הוסיפו פלחי פרי הדר
טבסי. פירות הסונה וקינמון
לפי הטסט.

כרמליטה ק ר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי סא וקינמון
לפי הטסט.

גאון. כאשר שידרנו את ה-
מלתרום התאכזבנו כולנו מאי שיותו
של ג׳רי לואיס, הקו מיקאי
האמריקאי, וגם הוא לא
השתגע אחרינו. בתום הטל־תרום
אמר לנו, :בפעם הבאה
אני אראה לכם איך עושים
מלתרום.״
8אבנר אידן, מי שהיה
שגריר ישראל בשוודיה, ד.מכ-
ציר ישראל בוואשינגטץ ו הן
כיום כמנהל האדמיניסטר טיבי
של מוסיאון תל־אביב,
יוצא בשבוע הבא לתקופה
קצרה לארצות־הברית. השבוע
מסיבות־פרידה
נערכות -לו
רבות בעיר, כאשר הוא הולך
מאחת לשניה, ובכל אחת מהן
הוא פוגש את אותם האנשים.

אולסי פוי

שחקן־הכדורסל של מכני תל־אניב, קיבל
מישרה של מנחל־שיווק ומקדם־מכירות
בחברה ישראלית המייבאת מוצרי חברה אירופית, הכוללים בגדי
ספורט לטניס, גולף, שחייה וסקי. באותה חברה חתום גם ביורן
בורג, המשתמש במוצריה. אולסי לובש בגד־ים המיועד לשחיינים.
ה עו ל ם הז ה 2278

81 בעל התיאטרון הירו שלמי,
אריה מארק, שנסע
לארצות־הברית כדי לעבור
ניתוח להסרת גידול לא־ממאיר
מראשו, ושהאמנים התל-אבי-
ביים והירושלמים אספו כסף
למענו, חזר השבוע ארצה בריא
ושלם ובמצב־רוח טוב. אמר
מארק :״החלטתי לעזוב את
עיסקי האמרגנות, ולעסוק מ עכשיו
באמנות.״
81 השבוע עשתה מדי
סער מסיבת־הפתעה לבעלה,

מוקד

בא לוועידת הסופרים באיחור.
11 1 1 1 0 1 8
כאשר נשאל לסיבת הדבר, השיב:

״קודם כל השכבתי את ילדי״זקוני, ועכשיו באתי לראות את
זיקני״הספרות.״ ייגאל מוסנזון החליט שלא להישאר שם הרבה
זמן, ואחרי שהחליף כמה מילים עם ידידים, הסתלק מן המקום.
דים חברים אחדים לרוץ לכנ סת.
חיים כסו״ רוצה להת-
מוד לכנסת מטעם המפד״ל.
יצחק ארצי רוצה לעמוד
בראש רשימת ל״ע לבחירות
לכנסת. דויד שיפמן ו צ בי
רנ ר רוצים להיות מועמדים
מטעם המיפלגה הליברלית, וגם
ראש העיר שלמה (״צ׳יצ׳)״
להט הגיש את מועמדותו ל כנסת
מטעם המיפלגה הליב רלית.
הגיב על-כך סגן ראש־העיר,
יגאל גריפל :״מש אירים
אותי לבד בגוב-האריות.
ובכוח רוצים שאהיה ראש־העיר.״

בקומה החמישית בבניין
הכנסת התמקמה ועדת־הבחי-
רות המרכזית. שם יושבים עכ שיו
השופט משה עצידני,
יושב־ראש הוועדה, כשלידו
עוזרים תמי אדרי, מזכירת
הוועדה, ירדנה מלר, מזכי רת
סיעת־הליכוד בכנסת, דליה
גורן, מזכירת המערך, שהיתר.
גם מזכירתו של דויד מ ל
גוריון, וני לי שרם מטעם
המפד״ל. כאחראית על הקשר
עם צה״ל מונתה פנינה
אמיר, דוברת סיעת יעד,
והדוברת היא שרה יצחקי,
שהיא גם דוברת הכנסת.

ו* *39י•

319

אבדה גינדי
בתוכנית ל׳ בתל־אביב
בצפון תל־־אביב.ברחוב בורלא.מציע אברהם גיורי דירות-יוקרה מפוארות ומרווחות
בבנין בן 5קומות.

מ שרד מכירות בת״א
ככר המדינה ה׳ באייר 10

שפע של שיכלולים:
• בכל לירה אינטרקום עם
טלוויזיה לזיהוי האורחים.
• ריצול כהה מיוחד בסלון,
שטיחים מקיר אל קיר בחדרי השינה.
• שני מיפלסים בכל דירה.
• קרמיקה בריצפת האמבטיה
ובשרותים, חרסינה פרחונית וכלים
סניטריים צבעוניים.
• 2חדרי רחצה
• חימום ניפרד לכל דירה.
• מיתקני-מישחקים ותאורה
דקורטיבית.

ל או ר ה בי קו שהג דו ל:
עו ד 5די רו ת
ב מ חי רי ם
ו תנ אי ר כי ש ה
נוחי ם ב מי וחד

• הרשמה
10.000 שקל
• עם חתימה החוזה
4070
•משכנתא
200.000 שקד
•היתרה
18 תשלומים חודשיים.

תיכנו! :ע״י אדריכלים
רשקס-גולרמן
תיבנוו ועיצוב חזיתות: ברמה
בינלאומית המייחדת את בניני
אברהם גיגדי/ע״ימשרד
אדריכלים אבירסקין והרי המלי.

אנו ח ס נף 11
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר 10

רמת השרון
סוקולוב 84

פתח-תהוה
חיים עוזר 28

ראשוו-לציוך
הרצל 62

שאנשים אוהבים דירות בונה גינדי אברהם

ה עו ל ם

הז ה 2278

בבתים
דברי ההגדה על מצריים
אי 1מוצאי חן בעיני
הדיפלומט ׳המצרי
81 סדר־פסח שני נערך
זזשנד. בביתו של איש קול
ישראל שמואל שי ואשתו
נחמה. באו אליו גליה ו
חיים
מוסול, מלילה
זכאי ובעלה אורי לוי,
נה פלידל ובעלה רפי
משה, דיתה ושלמה
שביט ודן פתיר. כל

עד כן־

מיש-
פחה
הביאה את אחת המנות
לסדר. את הקושיות שאל חיים
טופול ״כי לי יש האיי-קיו
הנמוך ביותר,״ לדבריו. בקור אם
את ההגדה קרא בר־שביט
את תפקיד הרשע׳ ח פתיר
את תפקיד החכם, אורי לוי
התם ושמואל שי את זה שאינו
יודע לשאול. את הסדר ערך

מאת

דניאלה שמי

מהה פגנ ה !

כאשר חשה לפתע ברע. היא
איבדה את חכרתה לכמה רג עים,
והיתד שרועה ברחבה.
איש לא ניגש אליה. אחרי ש התעוררה,
לקחה מונית הביתה.
״ירושלים
אמרר : למחרת נעשתה כבר כמו ניריורק.
במקום עברו עשרות אנשים,
ואיש לא טרח לגשת אלי!״
| את חגיגות המימונה
נעלו השבוע בארוחה מפוארת
במלון הילטון בירושלים המיל יונר
השווייצי גיסים גאון,
שר הבינוי דויד לוי, שגריר
מצריים בישראל סעד מור־תדא
וראש עיריית ירושלים
טדי קול ק. כרטיס־יחיד ל-

בת־שבע שריף

המשוררת באה לוועידת הסופרים,
שנערכה בבית טשר־ניחובסקי
בתל-אביב. שריף היתה חברה בוועד היוצא של אגודת־הסופרים,
ואמרה עם כניסתה :״ממחר אשוב להיות עקרת־בית ! ״
בת״שבע היא אחותו של המלחין נועם שריף. בוועידה
פגשה בחברת הכנסת אורה נמיר, ושתיהן הופיעו בתסרוקת דומה.

יזרח אלמוג,
העיתונאית כלה

עורד-הדין
בעלה של
אלמוג, שבא מבית דתי, ו הבקי
בכל הילכות הסדר. את
השירים הינחה רפי כן־משה,
שהוא מוסיקאי. בתום הסדר
ערכה החבורה טוטו-בחירות.
כל אחד נתן 50 שקל, וכתב
על פיסת־נייר כמד מנדטים
תקבל כל מיפלגה. את הכסף
השקיע אורי לוי בניירות־ערך,
ובר-שביט שומר על הפתקים
בכספת שלו. מי שינצח בטוטו
יקבל את כל הכסף אחרי ה בחירות.
1כאשר
נשאל היועץ
המדיני בשגרירות מצריים ב ישראל,
הד״ר אחמד גומעה,
היכן בילה את ליל-הסדר, ענה :
״בשנה שעברה השתתפתי ב סדר,
ואחרי שגיליתי שההגדה
לא כל־כך סימפטית אל מצ ריים,
החלטתי שסדר אחד
הספיק לי.״
11 מאוכזבת מאוד מתגובת
האנשים ברחוב היתד אורה,
אשתו של שדר הטלוויזיה
יעקוב אחימאיר. בשבוע
שעבר עברה ברחוב, ברחבת
המשביו לצרכן בירושלים,
ה עו ל ם הז ה 2278

אותה ארוחה עלה 300 שקל.
רינה רז, גרושתו של
שדר הטלוויזיה מנשה רז,
ומי שהיתר שחקנית־תיאטרון
והעוסקת כיום ביחסי-צבור של
מלון בירושלים, עומדת להינ שא
לידידה מזה שנים אחדות,
עורך־הדין הירושלמי דויד

האש כנזי ם !

אבולעפיה.

8 1בערב־ראיונות של הדסה
במלון הילטון בירושלים אירח
המנחה, עזריה רפופורט,
את סגן נשיא האוניברסיטה
העברית, שימחה דיניץ, מי
שהיה שגריר ישראל בארצות-
הברית. השניים שוחחו על
ערב הסעודית. אמר דיניץ:
״אני לא מבין מדוע הסעודים
מכריזים מילחמת־קודש על
ירושלים, כאשר אף סעודי לא
בא להתפלל שם כאשר היתד.
תחת שילטון הירדנים. לפני
שנים רבות, כאשר גולדה
מאיר היתד. ראש-הממשלה,
הגיעו ידיעות כי -המלד פיי־צל,
ששלט אז בערב הסעודית,
הביע מישאלה להיקבר בירו שלים.
אמרה אז גולדה :״מה
הבעיה, שרק יודיע מתי, ונעשה
לו הלוויית ממלכתית.״

הפגנה דתית בכביש ימות

בעל חבויה הנשכח
אדוני ראש־הממשלה, קיבלנו קריאה נואשת מבני
כפר מארוני...״
״אה, המארונים ! בני־הברית שלנו ! עם נהדר, אמיץ,
נרדף, ממש כמו היהודים !״
״...הם אומרים שגירשו אותם מכפרם...״
״זוהי שערוריה! הן הזהרנו את הערבים שלא נעמוד
מנגד בשעה שמתעללים בבעלי־בריתנו המארוניים האמי צים
! יידע נא העולם כי מדינת ישראל לא תפקיר לעולם
את הנוצרים העומדים על נפשם ! העם היהודי שסבל כה
רבות, שנרדף על צוואר מדור לדור, לא יתכחש למחויי-
בות המוסרית העמוקה הזאת!״
״הם טוענים כי החיילים...״
״הקלגסים הסוריים צריכים לדעת כי מלוא עוצמתו
של צד,״ל תופעל כדי לשים קץ למעשיהם הברבריים!״
״הם מבקשים כי נעזור להם לחזור לכפרם...״
״בוודאי! בוודאי! היכן נמצא הכפר הזה?״
״כקילומטר מן הגבול, לא הרחק מן הגדר הטובה.״
״אם כן, אין בעייה. אנא התקשר עם ידידי האמיץ,
המייג׳ר סעד חדאד, ומסור לו כי אני מבקש ממנו לנקוט
פעולה מיידית כדי לשים קץ לעוולה משוועת זו. אנחנו
נעמיד לרשותו את כל הדרוש — תותחים, מטוסים,
שריון — הכל.״
״אבל מר בגין, יש כאן אי־הבנה. הכפר נמצא,בצד
•שלנו של הגבול.״
״בצד ש לנ ו ז מה שמו של הכפר הזה?״
״בירעם.״

״כמה זמן דרוש, לדעתך להשגת השלום?״ שאלתי.
קיוויתי לשמוע מפיו הערכה על המכניזם של השגת
השלום, לאור היכרותו את המצב במצריים ואת עבד־אל־נאצר.
״חמישים
ואחת שנים,״ השיב בלי היסום.
הופתעתי .״מדוע דווקא חמישים ואחת ז״
״לא יהיה שלום אלא אחרי שיקום דור חדש בישראל,
אשר יבין כי ישראל שוכנת באסיה ושעליה להשתלב
במרחב האפרדאסיאתי,״ אמר .״אבל לא די בכך. כי
הדור הבא יחונך על-ידי מורים מבני הדור הנוכחי. לכן

פנינו אל
השמש העולה
בעדות שמסר לפני מותו לסידרה עמוד האש, סיפר
דויד הורוביץ על שיחה שהייתה לו עם עבד־אל־רחמן
עזאם, מזכיר הליגה הערבית, ערב קבלת ההחלטה.על
חלוקת הארץ בעצרת האו״ם.
עזאם באשה היה מצרי מתון ושוחר־שלום. בשיא
הסיכסוך, ב־ , 1947 פירסם העולם הזה (בימי כהונתו של
אורי קיסרי כעורו) תצלום של לחיצת-ידיים היסטורית —
משה שרתוק, ראש ה מחלקה
המדינית של ה סוכנות
היהודית, לחץ פומ בית
את ידו של עזאס,
מזכיר הליגה.
׳לדברי הורוביץ, אמר לו
עזאם, כי אין עוד מקום
לפשרה. אם ינצחו הערבים
ואם ימוגרו — שוב אין
מנוס ממילחמת־הכרעה (ראה
עמוד .)59
הדבר מזכיר לי סיפור
ששמעתי לפני הרבה שנים
מפי אדם שהרשים אותי
מאוד: ההיסטוריון ההודי
פאניקאר.
הייתי בפאריס, וידיד
צרפתי אמר לי שן־,שגריר
ההודי שמע על שהותי בעיר ומבקש לשוחח עימי. הכרתי
את שמו, כי אחד מספריו יתורגם לעברית ופורסם
בהוצאת עם עובד, שמשה ישרת עמד אז בראשה. פאיי־קאר
היה איש־אמונו של ג׳והארלאל נהרו, וכיהן כשגריר
הודו בקאהיר בימי יר׳ח־הדבש של נהרו וגמאל עבד-אל-
נאצר, אחרי ועידת באנדונג, שבה קם גוש המדינות
הבלתי־מזדהות.
פאניקאר, רודף־שלום מושבע, היה אחד מן האנ שים
הטובים הרבים שפעלו, במרוצת השנים, בשקט
ובהתמדה, להשגת שלום ישראלי— ערבי. מכיוץ שהיה
מייודד עם עבד־אל־נאצר ועם ישרת, ניסה כימעט מדי
שנה להפגיש את השניים.
בשיחתנו סיפר לי כי בשנת , 1947 לפני שעצרת
האו״ם החליטה על החלוקה, נפגש עזאם בחשאי עם
חיים וייצמן. עזאם לא התנגד להקמת מדינה יהודית.
אך הוא התנגד להקמתה של מדינה מערבית, זרה, בלב
העולם הערבי. הוא הפציר בוייצמן להביא לכך שהציונות
תכריז על עצמה כעל תנועה השייכת לאסיה, ושתצהיר
שהיא מוכנה להשתלב במרחב הרעיוני והתרבותי של
הייבשת המתעוררת, הפורקת מעליה את עול הקולוניא ליזם
האירופי הגזעני.
וייצמן השיב לעזאם, לפי סיפורו של עזאם, ברוח
זו: ידידי, איני רוצה לרמות אוהל. אנחנו עם אירופי.
אנחנו שייכים לתרבות המערב. המדינה היהודית שתקום
תהיה מדינה אירופית, וחלק מן העולם המערבי.
אם אכן אמר עזאם לאחר מכן להורוביץ את הדברים
שזה ישם בפיו, הם היו, מן הסתם, מסקנתו מאותה שיחה.
אגב, גם פאניקאר עצמו ראה מהזדהותה של ישראל
עם המערב את הסיבה העיקרית לסיכסוך. הוא שמח
מאוד לשמוע שאני דוגל בישראל ניטראלית, השייכת
לעולם השלישי, ושתשתלב במרחב השמי כבעלת־ברית
של שאר עמי המרחב.
הוא לא נתן לי לסיים את דברי. .״אינך צריך להסביר
לי,״ אמר ,״אני משוכנע כי זוהי הדרו לסיום הסיכסוך.
תמיד חשבתי כך.״

דרוש דור נוסף, שגם מחנכיו לא יהיו אירופים, אלא
בני הארץ. שני דורות — זה עניין של חמישים שנה.״
״אבל דיברת על חמישים ואחת.״
״כן. אחרי שיקום דור שנולד באסיה, ושגם מחנכיו
נולדו באסיה, תהיה דרושה שנה אחת לכינון השלום.״

פצצה במל1ן
אין גבול ליכולתו של אדם — כל, אדם — להאמין
בצידקתו ולתרץ כל מעשה ממעשיו.
הנה הסביר מנחם בגין בעמוד האש שהוא צדק
בהחלט בפרשת מלון ׳המלך דויד. אמנם, בפעולה זו
נהרגו כימעט מאה איש ואישה. רובם אזרחים חפים־
.מפשע, יהודים וערבים. אבל האירגון אינו אשם. הברי טים
אשמים. שהרי האירגון מסר אזהרה טלפונית, חצי
שעה מראש, להנהלת המלון, וגם למערכת פלסטיין פוסט
ולקונסוליה הצרפתית.
האמנם זה מתרץ את המעשה?
מי שמתכנן פעולה כזאת, צריך לקהת בחשבון שמשהו
ישתבש במסירת האזהרה. אולי מקבל האזהרה אינו
מתייחם אליה ברצינות. אוליהיא מתעכבת בדרך. אולי
אין היא מגיעה כלל אל יעדה. אולי יתעלם ממנה האיש
האחראי, מטעמים השמורים עימו. אולי הוא -סבור שאין
זה אלא בלוף, אולי שיקולו לקוי. האם משום כך מותר
לגרום למותם של מאה איש ואשה, שהדבר כלל אינו
תלוי בהם?
המזכיר הראשי, ג׳ון שאו (שהיה מעין ראש־ממשלה
של המנדאט) מכחיש שקיבל אזהרה. יתכן ׳שהוא משקר,
כדי לחפות על מחדלו. אולי הוא אומר את האמת,
והאזהרה אבדה איכשהו בדרך. אולי מוסרית־האזהרה
גימגמה, ודבריה לא היו מובנים.
האם זה ביכלל חשוב? האם זה משנה במאומה את
העובדה שהאירגון הטמין פצצות בבניין שבו נמצאו
באותה עת יותר ממאה בני-אדם — מבקרים מיקריים,
פקידים, כתבניוית, מגישי־תה, ,תיירים ומי עו דו האם לא
היה ברור מראש כי כל אלה יקפחו את חייהם, אם משהו
ישתבש? ומאחר שהדברים אכן השתבשו, האם יכול
!משהו •להפחית את האשמה?
האשמה רובצת, כמובן, על מי שיתיכנן וביצע את
הפעולה. על המזכיר, אם אכן קיבל את האזהרה ולא
פקד לפנות את הבניין, נופלת — לכל היותר — אשמה
מישנית.
בקיצור: מי שמתכנן פעולת־טירור, יחייב לקבל על
עצמו את האחריות לתוצאות, תהיינה אשר תהיינה.
הדבר מזכיר — להבדיל — את תירוצי הפיידאיון
הפלסטיניים בפרישות מעליות, כביש־החיוף ואף אולימפיאדת
׳מינכן .״לא באנו להרוג,״ הם טוענים .״רצינו רק לקחת
בני-ערובה, כדי לשחרר את חברינו מן הכלא הישראלי.
הישראלים הם הרוצחים, מפני שסירבו לנהל עימנו משא-
ומתן. בכביש־החוף נהרגו האנשים מאש החיילים הישרא ליים,
ובמינכן מאש השוטרים הגרמניים.״
נניח שזה היה נכון — אז מה? מי שלוכד בני-
ערובה׳ מוכרח לקחת בחשבון שהם ייהרגו במהלך
הפעולה, וכלל לא יחשוב איך, ומכדורייו של מי.
בגין ׳מבין זאת היטב — כשהמדובר בפעולה של
פלסטינים.

גאון ונדיב ואכזר

רק פעם אחת בחיי ראיתי את מנחם בגין מדוכא
עד עפר, עד שדמה לשבר־כלי. זה היה הרבה זמן לפני
שמצב-בריאותז התערער, ולפני •שנזקק לתרופות המשפי עות,
מן הסתם׳ על מצבי־רוחו.
זה היה ב . 1966-בוועידתה של תנועת־החרות אירגן
שמואל תמיר מרידה ׳נגד המנהיג׳ ובמשך כמה שעות
היה ׳נדמה כי יעלה בידי תמיר, בעזרתו של אליעזר
שוסטק, להדיח את בגין.
ראיתי את בגין למחרת היום בכנסת. הוא היה חיוור.
הוא התהלך כאדם שהזדקן תוך כמה ימים בכמה שנים.
הבנתי לרוחו. יגם אני בנוי כך. שום אדיב אינו יכול
לדכא את דוחי. להיפך, ככל שמחריף המאבק, פורשת
רוחי כנפיים. אבל אני
רגיש מאוד לדקירת הסכין
בגב. מעשודבגידה של ידיד
ושותף יכול לעשות שמות
בנפשי.
בגין החזיר את תמיר
׳ליתנועודהחרות אך שנה
לפני כן, למרות שתמיר
נטש את התנועה, ברא שית
שנות ה־50׳ .בטריקת־דלת.
במשך כל אותן ישנים
השמיץ ׳תמיר את בגין ב מיטב
כישרונו, הציג אותו
כאיש עלוב, צבוע, כושל
והרסני. לשיא הגיע באסי-
פת־היסוד של תנועת ״ה־תמיר
מישטר
החדש״(אחת מקבר
צות־הנפל הרבות שהקים
במרוצת השנים) ,בקולנוע מוגריבי בתל־אביב, כאשר
צעק :״אלוהים ירחם על המדינה אם אתם (אנשי־חרות)
תגיעו לשילטון!״
והנה סלח בגין, והחזיר את הבן האובד. תמיר
התרפס, נשא את כליו של בגין (פשוטו כמשמעו),
היה כאסקופה נדרסת לרגליו. עד שבאה ההזדמנות לתקי-
•עת־סכין מהירה.
הסכין החטיאה. בגין התאושש. תמיר סולק מחרות.
הוא הקים תנועה נוספת, פילג אותה וחזר לליכוד. שוב
התפלג, שוב הקים •תנועה חדשה. וחוזר חלילה. עתה
הגיע תורו לחזור שוב לחרות, בפעם הרביעית.
והפעם, סוף־סוף, ינקם בגין את ניקמתו. נקמה מתוקה.
תמיר היה, כרגיל, בוטח בעצמו. בגין הניח לו להגיע
עד לסף הבית. רגל אחת של תמיר כבר היתה בפנים.
ואז נטרקה הדלת בפניו.
(יש בדיחה על גביר, שמשרתיו הודיעו לו שפלוני,
יריבו, בא אליו הביתה .״השליכו אותו החוצה!״ פקד
הגביר .״אבל הוא עומד בחוץ,״ השיבו המשרתים .״אז
הכניסו אותו הביתה, והשליכו אותו החוצה!״)
בגין היה נהדר. איזה הדר בית״רי ! איזה כבוד פולני !
הוא היה סלחן. הוא היה מובן להושיט שוב את הלחי
השניה. הוא הטיף לאנשיו מוסר. הוא קיבל את דינם
מתוך נאמנות נשגבת ׳לדמוקרטיה. כל ישותו אמרה חסד
ורחמים. הוא ריחף על פני הדברים, כמו רוח אלוהים
על פני המים.
אבל מה ׳לעשיות? חסידיו של בגין לא היו מובנים
לסלוח. והם השליכו את האיש החוצה.
שנאמר :״בדם וביזע /יוקם לנו גזע /גאון ונדיב
ואכזר.״
1וז0ע0 ליבי, ליבי לעורב.
לעורב ההוא, ביפו.
באחד מספריו סיפר קונראד לורנץ, חוקר-החיות,
כיצד התקשר אליו עורב. לורנץ גר בעיירה במרחק-מה
מווינה, ובכל יום היה נוסע לעיר־הבירה וחוזר ברכבת.
הציפור היתה מחכה לו. היא הייתה חגה בשמיים, מאות
מטרים מעל לתחנה. כאשר היו עשירות הנוסעים יוצאים
מבניין התחנה, דיה העורב מבחין בלורנץ מגובה רב
ועט עליו. הוא לא טעה מעולם.
משום כך אני נוטה לסברה כי העורב מיפו אכן
התקשר אל אדם מסויים, שדמה לאותו נוריאלי, וכי כל
מעשיו נבעו מאהבה. הוא בוודאי יתמה על התנהגותו
המוזרה של נוריאלי• ,שפחד מפניו, ברח והסתתר מתחת
למשאית. איזו התנהגות זאת? האם כך מתייחסים אל
ציפור אהובה?
ואולי, חשב, זהו מישחק ׳שיבזה, המתאים להומור
האינפנטילי של בני-אדם?
אם אין גירסה זיו נבונה, אין ׳מנוס מן האפשרות
השניה: שנוריאלי יזה אכן פגע פעם בעורב או במישפח־תו.
העורבים הם ביעלי זיכרון מצויץ, ואין הם שוכחים.
עד-אין־דור, כפי שאמר זאב ז׳בוטינסקי, בתירגום
שירו של אדגאר אלן פו.

^ נח חידון קטן:

בין הפותרים נכונה אפשר להגריל מקום
ריאלי במליאת רשות־השידור, מטעם ה־מיפלגה
הליברלית או ד״ש.

תרות והפרשנות , .הרדיו והטלוויזיה, עי תוני
הבוקר והערב, מגיעים באורח פלא
בדיוק לאותן המסקנות.

וזה מוזר.

מי שמע? מי

1 1מצא?
החפץ האבוד הוא ידיעה, ששמעתיה במו
אוזני בקול ישראל, באחד מימי השבוע
שעבר. ולא פעם אחת, אלא פעמיים, בשתי
מהדורות־חדשות רצופות•

נאמר כה כי פארוק אל־קאדו־מי,
ראש המחלקה המדינית של
אש״ף, אמר כי אירגונו מוכן ליטכת
לשולחן אחד עם ישראל, כדי לנהל
משא־ומתן מדיני.
הוא גם הודיע כי אש״ף מקבל את
יוזמתו של ליאוניד ברז׳נייב, שהציע לקיים
ועידה בינלאומית בהשתתפות כל הצדדים
לסיכסוך, ובכללם ישראל ואש״ף.
הקשבתי לידיעה רק בחצי אוזן, כי
הייתי בטוח שידווחו עליה ביתר הרחבה
במאגאזין היומי של הרדיו, ובמבט של
הטלוויזיה. ולמחרת היום, כד סברתי, אוכל
לקרוא את הידיעה בהרחבה בעיתוני-
הבוקר ולעיין בנוסח מלא, שרק הוא
מאפשר הבנה מדוייקת של טכסט מדיני.
אך במהדורות־החדשות הבאות של ה רדיו
לא היה זכר לידיעה. גם לא במבט.
גם לא בכל תוכנית אחרת של הרדיו
והטלוויזיה. וגם לא בעיתון כלשהו מעי תוני
הבוקר והערב שלמחרת היום.
אולי הוחבאה הידיעה בעיתון כלשהו
בתחתית של עמוד פנימי, בלי כותרת
בולטת. ואולי לא הופיעה כלל. על כל
פנים, בלי זכוכית מגדלת לא מצאתיה
בשום מקום.

^ כל אין אנחנו עוסקים פה בחידו ד
* נים בלשיים. אנחנו עוסקים בחידון
מסוג אחר גלמרי :
כיצד ניתן לקיים במדינת־ישראל קשר־השתקה
לגבי נושאים הנוגעים לעצם קיו מנו
ועתידנו?

נחזור־נא לפרשת קאדומי. הוא אמר
מה שאמר עם תום המושב של המועצה
הלאומית הפלסטינית ד 14-,בדמשק, שבה
נבחרו מוסדות והתקבלו החלטות.
כל אמצעי־התיקשורת בישראל, בלי
יוצא מן הכלל, קבעו חד־משמעית: באש״ף
חלה ״הקצנה״ .ואילו אני (המתיימר בכל
הענווה לטעון כי איני הדיוט בנושא
זה, אשר לו הקדשתי שנים רבות של
חיי, ושיש לי לגביו מקורות־מידע לאין־
שיעור טובים יותר מאשר לעמיתי) טוען
שקרה בדיוק ההיפך, ושהתחזק באש״ף
הקו המתון.
איש אינו חייב לקבל את דעתי, אף

מי הם הכוחות המחליטים למנוע
ממך מידע חשוב כיותר,
הדרוש לך כדי לעצב לעצמך את
השקפתך על כעיות־היסוד של המדינה?
איך
אתה יכול ללכת בעוד חודשיים אל
הקלפי, כאזרח נבון ואחראי, ולהצביע בעד
מיפלגה זו או אחרת, הדוגלת במצע זה

מי גנז את הידיעה ברדיו? מי מנע
את שידורה בטלוויזיה? מי השפיע על כל
העיתונות היומית לגנוז אותה?
האם יש יד מכוונת? היכן? כיצד היא
פועלת בארצנו, שאין בה צנזורה פוליטית
לאמצעי־התיקשורת היהודיים (להבדיל מן
הערביים) ?

זהו החידון. בין בערי התשובות
הנכונות אפשר להגריל ביקור בהתנחלויות
בהדרכתו האישית שד
השר אריק שרון.
דם שאינו נאיבי כמוני יחייך למיק-
ר רא החידון הזה• הוא יציג, במקומו,
חידון אחר:

איך ככלל שודרה ידיעה כזאת
פעמיים ברדיו?

מי היה העורך התורני, שנתן לידיעה
כזאת לעבור מתחת לידיו ולהגיע אל ה מיקרופון?
מיהו
עובד־הרדיו שהרים את השפופרת,
כאשר צילצל הטלפון אחרי השידור השני?
מי שמע את הקול, בצד השני של הקו,
צועק בזעם :״מה אתה חושב לעצמך,
אידיוט שכמוך? האם אתה סבור שאתה
מקבל משכורת מאש״ף, כדי לנהל את
תעמולת האוייב?״

מי היה בעל הקול ץ במה הוא
איים? כיצד התנצל העורך על
הרשלנות שלו, ובאילו מלים הבטיח
שזה לא יקרה שנית?

!ממל

אין אתה יכול להסיק כל מסקנה שהיא.
אתה נאלץ לקבל את דעתו של מי שחו לש.על
כלי־התיקשורת.
כאשר יש ויכוח בין אמצעי־התיקשו־רת,
בין ידיעות ומעריב, בין פרשן־טל-
וויזיה אחד ובין עמיתו, יכול האזרח לב חור,
ולאמץ לעצמו את חדיעה הנראית לו.

אך כאשר כורם אומרים את
אותו הדכר כדיוק, כאשר דיעה
אחרת כלל אינה מגיעה אד ידיעתו
— איזו כחידה יש לו? מה
שווה ההצכעה שלו כקלפי?

^ הרי מילחמת יום־הכיפורים, בעידן
הקצרצר של חשבון־הנפש, כשאיש
היכר. על־חטא על חזהו של הזולת, הטל תי
את עיקר האשמה לאסון על אמצעי־התיקשורת.

אמצעי־התיקשורת עשו יד אחת
וקול אחד כדי לספר לאזרח שישראל היא
חזקה ודרוכה ומוכנה, ושהיא יכולה לכ בוש
את בגדאד ואלג׳יר תוך שבוע. ושכל
צבאות-ערב אינם אלא ערימות של גרו טאות,
ושלעולם לא יוכל לוחם ערבי לע מוד
מול לוחם עברי, ושגבולות־הביטחון
הנהדרים לאורך הסואץ ועל הגולן הם
בלתי־חדירים לעולם ועד, וכי קו בר-לב...
נכון, גולדה היתד. אשמה. ומשה דיין
נושא באחריות לשפיכת הדם (ומוכר אותו
עכשיו, טיפה אחרי טיפה, בדולרים ירוקים)
.אבל מי הפך את דיין ׳לאליל? מי
כתר לאשה פרימיטיבית כתרים של חב-
מת־הדור? מי העלים במשך שנים כל
דיעה נגדית, ומנע כל ויכוח רציני, וקבר
את נביאי־האמת תחת קיתונות של לעג? ומלבד אמצעי־התיקשורת עשו זאת.
שבועון אחד מסויים, איש מהם לא ינוקה.

^ נה כי כן, החידון :
1 1היכן נע 7מה הידיעה?

מי מנע ויכוח זה? מי מנע
את עצם ידיעת העוכדות?

הנשיא אפריים קציר אמר ״כולנו
אשמים״ .זאת לא היתה אמת.
שום אזרח אינו יכול להיות אשם,
כאשר כל אמצעי-התיקשורת העלימו
ממנו •טנים את העוכדות.

יוק. סאפיש. היא נעלמה כאילו
כלעה אותה האדמה.

זוהי ידיעה חשובה ביותר. פארוק אל-
קאדומי ידוע כאחד מנציגי הקו הנוק שה
באש״ף ובתנועת פת״ח. הוא גם
מזוהה עם הקו הפרדסובייטי. הוא נמנה
עם מייסדי פת״ח, וזה עתה נבחר מחדש
לוועד־הפועל של אש״ף.
אם איש כזה מכריז פומבית שאש״ף
מוכן לשבת לשולחן אחד עם ישראל, יש
לכך חשיבות.
תהיה המסקנה הנובעת מכך לגבי יש ראל
כאשר תהיה — והיא יכולה להיות
ניצית או יונית או תוכית או עורבית
(מאחר שהעורבים הם עתה באופנה) —
קודם כל צריכים לדעת את העובדות.
אמר או לא אמר? מ ה בדיוק אמר?
היכן אמר? למי אמר? רק כאשר
יודעים זאת, ניתן בכלל להתווכח על
השאלה מדוע אמר, מה היתה הכוונה,
וכיצד צרייך הדבר להשפיע על הש קפותיהם
של חסידי ארץ־ישראל השלמה הפלסטינית האופציה וחסידי מכאן
מכאן.

ועכשיו הם עדשים זאת שוב.

שר־התעמולה גבלס מתדרך את עורכי־העיתונים
שכמה וכמה מטובי הפרשנים בעולם סבו רים
בעניין זה כמוני, יכולות להיות די-
עות שונות. מישהו יכול ׳להגיע למסקנה כי
הקיצוניים התחזקו. מישהו יכול להאמין כי
ניצחו המתונים. אחר יכול לטעון כי לא
חל כל שינוי. רביעי יכול להצביע על
סימנים לכאן ולכאן. יכול להיות ויכוח,
תוך הבאת מובאות ואיזכור עובדות וצי טוט
נאומים ופירוט החלטות•
בוודאי, אין לקבל דבר בלי ויכוח.
אין נושא פוליטי בעולם שלא יתכן ׳עליו
ויכוח, ודיעות שונות.

או אחר, אם כלל אינך יכול לדעת את
העובדות המאפשרות החלטה שקולה?

במלים אחרות: מי מקיים
בארץ קשר נגד הציבור, נגד הדמוקרטיה,
נגדך, על-ידי מניעת
מידע?

ף גרמניה הנאצית היה הרייכס-
* פרופאגאנדה־מיניסטר, הר יחף גב־לס,
מכנס מדי יום את עורכי העיתונים
החשובים כדי לתדרכם .״ובכן, רבותי,״
היה פותח בקולו הערב והאדיב ,״מה
.נכתוב היום?״ ואז היה מכתיב להם, כמעט
מילה במילה, את עיקרי הדברים שיופיעו
בכותרות הראשיות ובמאמרים הראשיים.
מובן שאין כל דמיון בין המתרחש אצ לנו
ובין אותה ממלכת־אשמדאי, טפו-
טפו־טפו. אצלנו אין שר־תעמולה, ולפי
שעה גם לא ״שר-הסברה״ .אין תדריך
יומי לעורכים. אין צנזורה. יש חופש־עיתונות.
אנחנו המיבצר היחידי של ה דמוקרטיה
במיזרח התיכון.

אך זהו כדיוק העניין. אצלנו
אין ויכוח.

הכל מסכימים שהיתה ״הקצנה״ .ברדיו
ובטלוויזיה ובעיתונים מתווכחים בעלי ה־דיעה
האחת הזאת בינם לבין עצמם. שום
דיעה אחרת כלל אינה נשמעת. מובן
ששום דיעה אחרת אינה משתקפת במא מרי
הפרשנות, ובמאמרי־המערכת.
יש אחדות־דיעים טוטאלית. כמו בין
פראבדה ואיזוומטיה. כמו בין צ׳ילה ואל־סאלוואדור.
כמו בין האפיפיור והבישוף
של רומא. כמו בין סג״מ והרס״ר שלו.
כמו — להבדיל שוב אלף אלפי הב דלות
— בין מר גבלס והאדונים שהת אספו
סביבו מדי יום.

זה נכון. ובכל זאת

ובכל זאת, אתה יכול לשים זה לצד
זה את כ ל המאמרים הראשיים של כ ל
העיתונים היומיים, מהארץ ועד ג׳רוסלם
פוסט, מעל המשמר ועד הצופה, שלא
לדבר על תריסר העיתונים הלועזיים של
מפא״י — ונדמה לך שאיש אחד כתב את
כולם. כאשר נוגעים הדברים לנושאים של
״חוץ וביטחון״ ,כולם אומרים את אותו
הדבר בדיוק.

וזה מפחיד.

* ה מפחיד, מפני שגם האזרח הנבון
1והחכם ביותר אינו יכול לשפוט אלא
על־פי העובדות המובאות לפניו.
אם נודע לך שקאדומי דוגל במשא-
ומתן מדיני בין אש״ף וישראל, ומכריז
על כך פומבית, אתה יכול להסיק מס קנה.
אתה יכול להתייחס להודעת קאדו-
מי בחיוב או בשלילה, בהסתייגות או על-
תנאי. אבל כאשר כלל אינך יודע על כך,

איך זה? האם תריסר אנשים
שונים, ג׳ינג׳ים ושחורים, תכולי
עיניים וחומי-עיניים, גברים ונשים,
אשכנזים וספרדים, חושבים בדיוק
בדיוק את אותו הדבר?
הוא הדיו לגבי ניסוח הידיעות, הכו־

! 1 מצעי־התיקשורת אינם גופים
י אלמוניים• הם מורכבים מבני-אדם.
בני־אדם יכולים לנהוג ביושר, בהגי נות,
באומץ־לב. גם באמצעי־התיקשורת.
הנה, למשל, הדיווח ברוב אמצעי־התיק־שורת
על המתרחש בשטחים המוחזקים הוא
מצויין, ומתאים לנורמות הגבוהות ביותר
של אתיקה עיתונאית ואנושית. חבורה
קטנה של דוברי־אמת ברדיו, בטלוויזיה
ובעיתונות היומית כותבת כאן מדי יום
תעודת־כבוד לתיקשורת הישראלית.
אך המצב הפוך בכל הנוגע לדיווח על
המתרחש בלבנון, על אש״ף, על נושאים
חשובים ביותר לגבי עתידנו הלאומי.

כאן יש קשר-השתקה, העלמת*
האמת, מניעת־הוויכוח. כאן שולט,
בקיצור, השקר. שקר מודע, מאורגן,
מתודרך.
הוא מסכן את המדינה.

^ ה ניתן לעשות לשינוי מציאות
חמורה זו? הרי אי־אפשר לחוקק חוק
המחייב את העיתונאי לכתוב את האמת,
גם אילו ניתן היה לקבוע בחוק מה זאת
אמת. אפשר וצריך לחנך את הציבור לק רוא
עיתונים באופן ביקורתי ולפתח בו
מודעות של צרכני־תיקשורת — אך זהו
תהליך ארוך.
אפשר לנתק כלב מן הרצועה שבה הוא
מובל• אך מה לעשות כאשר הכלבלב נו שא
בעצמו בפיו את רצועתו, והולד אחרי
האדון מרצונו כפי שעושה העיתונות?
יכול אדם לתבוע את עלבונו, אם נכתב
בעיתון משהו הפוגע בו. אך מי יכול
לתבוע את עלבונה של האמת, הנוגעת
לכולנו?

אני מציע שיתמנה אומבודסמן
ציבורי, שאליו יוכל לפנות כל אזרח
אם הוא סכור כי אמצעי־תיק
שורת כלשהו מעלים כמזיד מידע
או מסלף אותו, או משתתף כקנוניה
של השתקה, גם (וכעיקר ) :
כאשר אין זה נוגע לפרט, אלא
לאינטרס של הכלל.
אני מציע שתקום מועצה של אנשי-
תיקשורת ואזרחים בעלי־הכרה, שתפקח
עין על המתרחש בעיתונות ושתשמש
ככלב־שמירה של האינטרס הציבורי.

איני כטוח שדי ככך. אך כדכר
אחד אני כטוח: המצב הנוכחי יו
כיל ליום־כיפורים חדש.

| 1־ ייי 1י׳

׳מנהיגי תנועת שלום עכשיו חוששים שהיא מתרימה
בעלי־הון שנהגו לתרום לשלום עכשיו, וכי תרומות
אלה יגרעו מהתרומות לתנועה זו. לפני חודשים
אחדים גייס דדי צוקר, שהצטרף לאחרונה אל
ישולמית אלוני, רבבות מרקים גרמניים למען
שלום עכשיו.

מחשש לפאניקה ציבורית, בעיקבות
ניסיונות-החדירה של אנשי אש׳׳ף בעזרת
כלי-תעופה זה.

חרב הירושה במפד ״ ל
ה ת חיל כבר עכשיו
תיג יו ןיך

למרות שלכאורה נראה היה כי הרב חיים
דרוקמן ושר־החינוך זבולון המר הם כעלי
כרית — המאבק האמיתי במפד״ל
התנהל ביניהם.
הד״ר יוסף בורג הודיע כי יפרוש בתום כהונת
הכנסת העשירית, ולסיעתו, למיפנה, אין מועמד
שיוכל לרשת את מקומו. המועמדים שבאו בחשבון
היו המד ודרוקמן, והאחרון נוכח לדעת, שלמרות
חיוכיו של המר, מנסה זה להכשילו ולדחפו
לפרישה, כדי להישאר יורש אפשרי יחידי.

צדוק ובן־ שחר
ל א יהיו ח״כ ם
חיים צדוק והפרופסור חיים בן־שהר,
,שלשניהם מיועדים תיקים כפירים כממשלת
המערך — אם תקום — לא ייכללו
כמקומות הריאליים כרשימת המערך
ככחירות לכנסת העשירית. שניהם אינם
רוצים להתחייב לפעילות פוליטית כארכע
השנים הכאות, כמיקרה שהמערך לא
ירכיב את הממשלה הכאה.

ב דאי ל ר כו ש
עכשיו מטייח
לישראלים המתכננים לנסוע הקיץ לחו״ל,
ויש ברשותם כסף פנוי, כדאי לרכוש
עכשיו מטכע־חוץ.
שערי־החליפין של המט״ח נמצאים בעונה זו ברמה
נמוכה במיוחד — ועומדים לעלות. בדרך־כלל
נובעת עליית־השערים מהביקוש הרב בעונת
החופשות.
השנה תהיה לעליית מחירי המט״ח סיבה נוספת:
הבחירות לכנסת העשירית. הישראלים נוטים
להשקיע במט״ח בתקופת אי־הוודאות של ערב־הבחירות
ומייד אחריהן, עד שמתברר מהי
המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה.

ה ס קי יתרמו בי ד
רחבהל״שירוחרו

בצמרת הבנקים הגדולים התגבשה החלטה
להעלות תרומות גדולות כמיוחד כמיכצע
ה״שירותרום״ ,שמארגנים ״גלי צה״ל״
כיום־ העצמאות.
כך מקווים הבנקים להיטיב את תדמיתם בעיני
הציבור, שנפגעה אחרי שתרמו סכומים קטנים
במיבצע טלתרוס של הטלוויזיה.
בגלי צה״ל זועמים על החלטת שידורי ישראל להפיק
ביום־העצמאות ברדיו מיבצע־שידורים גדול, אשר
יתחרה במיבצע־ההתרמה של גלי צה״ל.

זעם בתשלום ע בשי ר
על שולמית אלוני
מנהיגת ר״ץ, ח ״כ שולמית אלוני, יצאה
לחו״ל לאסוף תרומות למיפלגתה.

רומן חשאי

ל חבר ה ורה
בניית הממגורות החדשות באשדוד
תימסר, ככל הנראה, לחברה זרה.
בקרב קבוצת חברות קבלניות ישראליות שוררת
התמרמרות קשה על עמדת מישרד התמ״ת. הן
השקיעו כסף רב בהכנות למיכרז, ועתה נראה
שמישרד התמ״ת עומד להעדיף חברה זרה על־פניהן.

מס ה כנ ס ה עשו

בטווח ה 3רו 3יהיו
עליות שערי ב בו רסה

ה מי פלגו תמחדל

ברוקרים בבורסה מעריכים שירידות השערים,
שאיפיינו את רוב סוגי המניות בימים האחרונים,
אינם סימן לכך שהשערים ישובו ויתמוטטו
כמו בינואר השנה. הערכה זו מבוססת על־כך
שבחודש הבא צפוייה הזרמה גדולה של כסף
לציבור, וצפרות הנפקות חדשות.

ל ב דו ק מימון
מישרד־האוצר ניסה להימנע עד־כה
מהתערבות בדרך מימונן של המיפ־לגות
על־ידי תרומות מחו״ל. לאחרונה
הגיעו אל אגף מס־הכנסה ידיעות כי
אחת המיפלגות החדשות מקבלת
תרומות גדולות מתאגיד בגרמניה.
החשד הוא שמוצאן של תרומות אלה
הוא בישראלים שמצאו דרך להעביר
את הכספים לגרמניה, שכן אינם
רשאים לתרום ישירות למיפלגה.
החוק מונע תרומות למיפלגות מתאגידים
בארץ.

עם זאת, כדאי להיזהר ממניות ספקולטיביות
שגורמים אינטרסנטיים גדולים, כמו
בנקים וקונצרנים, אינם עומדים מאחוריהן
כדי להגן על שעריהן.

חישוב ולשונה שיד

גם שמטוב

הצמודה ב סו פתגמל

רוצה להיות שר

שלחברתתח בו ר ה

מזכיר מפ״ם, ויקטור שמטוב, לא הציג את
מועמדותו לשרות מטעם מיפלגה זו.
השיקול של שמטוב הוא זה: אם יזכה
המערך במיספר ח״כים שיספיק לו
להרכבת הממשלה הבאה, סביר להניח כי
אז יהיה למפ״ם ייצוג בכנסת שיאפשר
לה לדרוש שר שלישי, כלי תיק, וזהו
התפקיד שאליו חותר שמטוב.
לעומת זאת, אם ייכשל המערך בבחירות, יהיה
שמטוב ח״כ, ואילו תייקה גרוסמן ואליעזר רונן,
שנבחרו כמועמדי מפ״ם לממשלת המערך, ייצאו
קרחים מכאן ומכאן. במפ״ם מקובל שהמועמדים
לתפקידי שרים אינם מכהנים כחברי־כנסת.

ביטון ״ שאר
ב מ קו ם ריאל
ח״כ צ׳רלי ביטון יישאר במקומו הריאלי
ברשימת חד״ש לכנסת.
בעיקבות הבחירות בהסתדרות, שהוכיחו כי גם
אחרי ארבע שנים של פעולה פרלמנטרית אין
לביטון אלא כמה מאות קולות בשכונות־המצוקה,
נשמעו בקרב החברים הערביים ברק״ח הצעות
להעביר אותו למקום בלתי־ריאלי. ביטון הודיע
כי לא יתנגד לכך• אולם צמרת המיפלגה החליטה
להשאירו במקומו.

בצמרת
שר ככיר לשעכר מנהל מזה זמן־
מה רומן חשאי עם איטה הממלאת
תפקיד ככיר כרשות ציבורית. שני
הנאהבים הכירו כמיסגרת פעילותם
כאותה מיפלגה, וההיכרות הפכה
רומן. מבחינה מסויימת ניצבים
השניים משני צידיו של המיתרס,
הוא בפעילותו העיסקית והיא בפעילותה
הציבורית.

בנייח הטט גורו ח

בחברת תחבורה גדולה עשוייה להתעורר בקרוב
שערוריה רבתי• עובדי החברה מבוטחים בקופת גמל
מטעמה, ומסתבר כי חישובי ההצמדה אנים זהים
לגבי כל החברים. יש חברים המקבלים תשואה
גבוהה יותר על החיסכון, למרות שהסכום המופנה
לחיסכון הוא זהה.

פ רו פ סו ר
בוא לי שראל
הפרופסור הפלסטיני־האמריקאי אדו־ארד
סעיד יגיע כקיץ למסע-הרצאות
כישראל.
סעיד הוא אחד האינטלקטואלים
הפלסטיניים שרכשו לעצמם שם בעולם
האקדמאי האמריקאי. בשלב
מסויים, ערב מסע אנוור אל־סאדאת
לירויטלים, הוזכר כנציג פלסטיני
אפשרי במישלחת כל-ערכית לוועידת-
שלום.

ר ק רובינשטיין
11 ירשו ב סקי בטוחי
בעוד שבועיים יתקיימו במועצת תנועת־שינוי
הבחירות, שבהן תיקבע רשימת שינוי לכנסת•
במועצת שינוי יש כמאה חברים. אלה מגלים
עצמאות רבה, ואינם מעריכים ביותר את חברי־הכנסת,
המייצגים עתה את שינוי בכנסת.

הבלון הפורח שהובא ל״מדינת הילדים״ ,עם
קבוצת מפעילים בריטיים, לא הועלה
לשמיים. המישטרה מנעה את הפרהתו,

ההערכה הרווחת בשינוי היא שרק חברי
הכנסת אמנון רובינשטיין ומרדכי
וירשוכסקי יכולים להיות בטוחים במקומם
בחמישייה הראשונה של רשימת שינוי
בבחירות לכנסת העשירית. לפי הסקרים
אין לתנועה סיכוי ליותר משני מנדאטים.

אנחם על המפה!
במדינה העם
ציפורים בראש

האורניתולוכיה השתלמה על
הפוליטיקה, וישראל
הכנה מדינה של ציפורים העורב גיבור־השבוע היה
מיפו, שהטיל את חיתתו על ה ארץ
כולה (ראה עמודים 46־ )47 הוא
התנהג כאחד מבעלי־הכנף האימתניים
בסירטו של אלפרד הי צ-
קוק, הציפורים, שהוקרן ב־בית־קולנוע
סמוך.
בקצה השני של העיר תל־אביב
הוצג הסרט העיט, שעורר סע רה
ציבורית גדולה (ראה עמודים
ז .)49—5שמו היה מבוסס על
טעות: כוונת הסופר, יורם קניוק,
לא היתה לציפור הטורפת, הנח שבת
כסמל האצילות (״עיט, עיט
על הריך /עיט על הריך חג.״״)
אלא לנשר, הניזון מפגרים, ב עבר
הוחלפו שמותיהם של שתי
הציפורים בטעות, עד שהמוסדות
הבלשניים המוסמכים קבעו כי ה נשר
נקרא כך משום שראשו ה קרח
נראה כאילו נשרו נוצותיו.
הנשר בנוי כך, בניגוד לעיט, מפני
שהוא תוחב את ראשו אל תוך
בשרו של הפגר.
באותה שעה נערך הקרב הגדול
על הכסאות במיפלגת־העבודה,
יונים כמו יוסי שריד וניצים
כמו יצחק רבין עשו יד אחת כדי
להיבחר מחדש, כאשר על כל ה תהליך
מנצח פרס, האיש הרא שון
בעל שם של ציפור שביקש
להיות לראש ממשלת ישראל.
לא חסרו גם עופות אחרים. ה ת
וכים מילאו את אמצעי־התיק־שורת
בדברי־פרשנות מלומדים ש הצדיקו
את ההתערבות המאסי-
בית של הממשלה במילחמת־האחים
המחודשת בלבנון (ראה הנדון).
בהשוואה לכל אלה, נראה העורב
התמים מיפו כציפור הסימפאטית
ביותר.

ב חי רו ת
שאפשר דהווזיר

כפתיחת מערכת הבחירות
לכנסת מצינה תעמולת
הליכוד מפח,
שמה שחסר כה מעניין
אפילו יותר ממה שיש בה
מודעה גדולה, המשתרעת על
פני עמוד שלם, שפורסמה בעיתו נים
ביום הראשון השבוע, מסמנת
את קו התעמולה של הליכוד ב בחירות
לכנסת העשירית. במודעה
מופיעה מפה גדולה, שמצויינים
בה מקומותיהם של 144 יישובים,
שהליכוד מתפאר כי הקימם באר בע
שנות שילטונו, כאשר ״עמוד
האש של חניתה שוב מאיר את
דרכנו״ .הכותרת לקוחה מהפסוק
הידוע שהשמיע מי שהיה קפטן
קבוצת הכדורסל של מכבי תל-
אביב :״אנחנו על המפה״ .תועמ לני
הליכוד מסבירים ני הקימו
מחדש את ״חומה ומיגדל״ ,וזאת
״נוכח הסכנות המאיימות על ביט חונה
וקיומה של ישראל״.
בכותרת גדולה, באותיות שמנות
ובולטות, מטעים הליכוד :״את
המפה הזאת אי-אפשר להחזיר אך
כבר במפה ש״אי־אפשר להחזיר״
יש כמה בעיות. כך, למשל, מופי עים
בה היישובים סופה, חולית
ופריגן, הנמצאים בפיתחת רפיח,
ועתידים להתפנות תוך פחות מ שנה
על-פי הסכמי קמפ־דייוויד.
כלומר: אפשר להחזיר גם כמה
מהיישובים שהוקמו על-ידי הלי כוד,
הרף הסכנה״ לקיומה וביטחו נה
של המדינה.
ה עו ל ם הז ה 2278

בעייה נוספת: הגבול הבינלאו מי
בין ישראל ומצריים אינו מו פיע
כלל במפת הליכוד, למרות
שממשלת הליכוד התחייבה בהס כמי
קמס־דייוויד לסגת עד למי לימטר
האחרון תמורת הסכם ה שלום
עם מצריים.
אך חשובה לא פחות מן המפה
שמצוייה במודעה היא המפה ש אינה
מצוייר, בה: מפת היישובים
שאותם התחייבה ממשלת הליכוד
לפנות תמורת הסכם השלום, ברגע
נדיר של פיכחון מדיני• נראה ש הליכוד.
בתעמולת הבחירות שלו,
ינסה לדבר על הסכם השלום ה־ישראלי־מצרי
בלי לדבר על מחי רו
— פינוי ההתנחלויות. הליכוד
גם ידבר על ההתנחלויות בלי להז כיר
את מחירן — מניעת המשך
תהליך השלום, ומילחמה אפשרית.

מי פ ל גז ת
מרכסת הנתגים

מעשה המרכבה ש 7רשימת
המערך?כגסת העשירית
יהיה הפעס משימה קדה
ביום הרביעי האחרון עברו עש רת
הח״כים הוותיקים של המערך
את מחסום ה־^ס 60 בקלות יחסית.
מיכה חריש, שהוזכר כמועמד ל ס61
תפקיד
שר־האנרגיה קיבל /0
בלבד, וכבר אינו מוזכר כמועמד.
בעוד שבועיים יאשר מרכז מפ לגת
העבודה אח הרשימה לכנסת,
שאותה תרכיב הוועדה המסדרת.
יצחק רבין הסכים לכהן בוועדה
זו רק בתנאי שגם שימעון פרס
ישתתף בה, וזה מינה את חיים
ברלב כמזכיר המפלגה, את נאווה
ארד בנציגת הנשים וחוג ביודברל,
ואח רפי אדרי כנציג עדות ה מזרח,
האינטרסים ההסתדרותיים
וחוג יחדיו.
כנתון תקבל הוועדה את שמות
30 הח״כים המיועדים שייבחרו ב מחוזות,
ואת שמותיהם של אלה
שהמחוזות — 16 במיספר — ימ ליצו
עליהם ל״רשימה המרכזית״.
מזסה, מוטה וויוזיאן. בתל-
אביב כבר נבחר אליהו שפייזר —
נץ קיצוני. בירושלים נבחרו עוזי
ברעם, יונץ, ויעקב גיל — נץ• ה קיבוץ
המאוחד ישגר לכנסת את
דני רוזוליו, יעקב צור, זאב כץ,

ואולי גם יומלץ לכלול את משה
כלפון — כולם ניצים• מטעם אי- יישלחו חוד״הקיבוצים־והקבוצוח
משה (״מוסה״) חריף ואברהם
(״כצל׳ה״) עוז, גם הם ניצים. ב איחוד
מזכירים גם את נחמן רז,
שהיה מזכיר התנועה, ואת יצחק
לגדסמן, שהיה מנכ״ל תנובה ,.נציגי
תנועת המושבים יהיו, ככל הנר אה,
אריק נחמקין, יחזקאל זכאי
או איש הגליל רענן נעים — כולם
ביצים.
את מחוז השרון ייצג יהודה
חשאי — נץ. במחוז באר־שבע ית מודדו
על המינוי מי שהיה מזכיר
מועצת־הפועלים אורי סבג — נץ,
ושניים שהם יונים: ראש העיר
משה נאווי, וראש יריית ערד אב רהם
שוחט. דאק אמיר, שייצג את
הדרום, גם הוא נץ, וכמוהו אותם
שמוזכרים כנציגיו האפשריים של
הצפון. אלה הם ארבעה ניצים, כו לם
ראשי ערים — אהרון נחמיאס
מצפת, ברוך ונגר מכרמיאל, מנ חם
אריאב מנצרת עלית ויצחק
קינן מבית־שאן.
גם ברשימה המרכזית, זו שתור כב
אחרי שתסתיימנה הבחירות ב מחוזות,
זוכים ניצי מפלגת העבו דה
לרוב. סגן מזכ״ל ההסתדרות,
ישראל קיסר, יהיה ברשימה זו.
הוא נץ קיצוני, המוזכר גם כמוע מד
לתפקיד שר. שמות נוספים של
ניצים שמועמדותם תובא מטעם ה וועדה
המסדרת: תמר אשל, מר דכי
(״מוטה״) גור, חיים (״ויוויאן״)
הרצוג, נאווה ארד, רפי אדרי, עמ רם
לוק, ראש מחלקת השכונות
במפלגה, רינה דותן, ראש אגף
חברות, הד״ד מיכאל בר־זוהר,
שימחה דיניץ ויוסף תקוע.
חלום כאספמיה. הרכבת ה רשימה
לא תהיה קשה. וזאת מ כמה
סיבות:
• למערך יש עכשיו רק 32
חברי־כנסת, שלא כולם ימשיכו
לכהן בכנסת הבאה. לעומת זאת
נחשבים 50 המקומות הראשונים
לריאלים. פירוש הדבר, שיש מקום
ליותר מ־ 20 פנים חדשות, הן מ טעם
מפלגת העבודה והן מטעם
מפ״ם (שלה מגיע כל מקום שבי עי
ברשימה).
• מחנה רבין שהוכה אינו יכול
להעמיד תנאים• הקיבוץ המאוחד,
המהווה את הגרעין הקשה של תומ כי
רבין, התמרד נגד שותפותו ה

אגיאי*גלהניציז
כך מ עוז גיגי״ילון ת^יד בניהילי(דומ 44.ג ז ^ ג 1שמקניי ג׳ ייהודה
האהרזנות >זימ#.מכיפת איך־^<י.5עמיד.מ ל חגיו5ה
עיב מאיר את דימו.
הקמט את היקיונ־סמל אזור 0ית גיהה־תממוגיוי^ן זגגל־ל
ז טילז י. בתבל יליד $.מי כתע מיכל ז־כ־עוי *:ס־סלי ילי חכרו; ונמית
הטב.מכח הסכמת דכיייייממ ללמיומה וקיימו! קליקיאל ״ :הקמנו

סיזדעו אח הרזימדן•גתמגדל׳ ,
החשונה הישראלית שתיד־חת סימה כניאה זזלתיט תאיזיתוין
התי״^כזת יהודית:
אנוזנז עללדגמה ,

את גזמפה הזאת אי אפ שר להחזיר.
מודעת־ ההתנחלויות שד הליכוד
נזילוזמה אפשרית
חדשה של רבין עם אליהו שפייזר,
ונבקעו בקיעים באחדות המחנה.
• כמה מהמועמדים לתפקידי
שרים אינם מבקשים להיכלל ב רשימת
המערך לכנסת.
העובדה שאין קשיים בהרכבת
הרשימה מתבטאת בכך שכבר עכ שיו
כמעט ברור מי יהיו עשרת ה ראשונים:
שימעון פרס, אבא אבן,
חיים ברלב, יצחק רבין, שושנה
ארבלי־אלמוזלינו, שלמה הלל, ויק-
טור שמטוב (מפ״ם) ,דני רוזוליו,
גד יעקובי ונפתלי בלומנטל.
תהיה זו, ללא ספק, הרשימה ה־ניצית
ביותר שהוצבה אי־פעם מ טעם
המערך. וזאת גם משום שב רשימת
מפ״ם ינתן ייצוג רב ל תומכי
תוכנית אלון הניצית, לא חר
שנציגי הקו היותר יוני ב־מפ״ם
— חייקה גרוסמן ואליעזר
רונן — זכו במועמדות לשרות ב ממשלה
הבאה. הרכב זה לא ימנע

מהמערך לבקש גם את קולות ה יונים,
בטענה שצריך לעשות הכל
כדי להוריד את הליכוד מהשיל־טון.
ספק
אם בהרכב ניצי כל־כך
של סיעתו בכנסת יוכל המערך
לקדם את התהליך המדיני לקראת
שלום כולל — שבלעדיו נראה פת רון
הבעיות הכלכליות של ישראל
כחלום באספמיה.

עי תונו ת
ניקמוו זחלה

זפעמיס די לשגות פרט קטן
כדי זהתאיס את המציאות 7אידיאודוניה בעיקבות הפוגרום שערכו ה דרוזים
מג׳וליס בשכניהם, הנוצ רים
בכפר־יסיף, ידעו העיתונים
בישראל לספר כי אחת מקריאות־הקרב
שהשמיעו הדרוזים המסתע רים
היתה :״נעשה לכם זחלה !״
כוונתם של הדרוזים •היתה, כמו בן,
להזכיר לבני כפר־יסיף את
המערכה בלבנון, שם הופצצה ה עיר
הנוצרית זחלה על־ידי הצבא
הסורי.
אל־איתיחאד (״האחדות״) ,ביט אונה
של רק״ח, לא יכול היה ל התעלם
מקריאה זו, שנשמעה הי טב
בכפר־יסיף. אך לפני עורכי
העיתון ניצבה בעייה אידיאולוגית
יקשה: בלבנון נמצאים הקומוניסטים,
ועימם השמאל כולו, לצד
הצבא הסורי — נגד הנוצרים, ואם
לא די בכד, אחד ממנהיגי השמאל
הלבנוני היה המנהיג הדרוזי ה מנוח.
כאמל ג׳ומבלט. אל־איתיחאד
לא היה יכול להרשות לעצמו את
הצבת הדרוזים של ג׳וליס והשמאל
הלבנוני באותו צד של המיתרס ה אידיאולוגי.
גם לא עלה על דעתם
של עורכי ביטאון רק״ח להשאיר
את הנוצרים של כפר־יסיף —
אחד ממעוזי רק״ח בגליל המערבי
— באותו צד שבו נמצאים הנוצ רים
של זחלה הלבנונית.
הפיתרון שנמצא היה פשוט. אל־איתיחאד
דיווח לקוראיו שהדרוזים
מג׳ולים הסתערו על כפר־יסיף, כ שבפיהם
הקריאה :״ננקום את
ניקמת זחלה !״ וכך בא הכל על
מקומו בשלום, והצדדים המעור בים
בפוגרום הישראלי שבו אל
הצד הנכון של המיתרס הרעיוני.

סרטו המרג ש וחבלת• נ שכח של

תיכוניסט/ית!!!

רוברט רדפורד
אנ שי ם פ שו טי

את/ז? דרוש/ה לנו 1:1
להפצת ספר שירים פופולרי
בדמי עמלה גבוהים.

1וכה ץ זרבערז פרסי רווסקר 1981
60 6 0 6 0 6 $
( 1ן 1} 1

הסרט הטוב כיותר
הכסא׳ הטוב כיותר
שחקן המשנה הטוב כיותר
התסריט הטוב כיותר

״־דונאלד סאתרלנד מארי ט״לור מור
טימוט• הטון
״גת״ ,תל־אביב 1 .
| 9.30 — 7.00 — 4.30

ת.ד 4120 .רמת־גן מיקוד 52140

גילוי ה ע תיד

1£ק £ 0ק
על •9רב המבר של ורודית גסס

בכורה ארצית ממוצ״ש 2.5

״כפיר״
ירושלים

״אואזיס׳ /רמת-גו
1ששי ב־19.30 — 7.00 — 4.00 • 10.00

סרט פדחונט בהפצת 0.1.0

בקרוב
״פאר / ,חיפה

הספר בטבר-ת בהוצאת

נום ת

קלפים בעברית — 30.שקל
חוברת שש שיטות
לגירוי העתיד״ 45. -שקל
חוברת ״הטמון כספל
.הקפה״ — 75.שקל
גל־אזר, ת״ד ,37612ת״א
מיקוד ,61375 טל 396075 .
מ־•17.00

בחורה /
אע1ה מנוצה ונמנה לתבעול גלריה עול ]נוצתו
בתל־אב־ב

אומנות כעץ
חלוטזז אופנווזיים מפץ מניגוב איסי
ריהחט• סטבדדם• מחיצות• רטדיגות

אם יש בך הרוח
הנבונה אנא פצי
אישית לגלריה
א.א.א. בינור בע״מ
רה׳ אבן גבירול ,100
תל״אביב,
טל 235324 .־03

בית היוצר: טל 03-926415 .
רחהמפ עלים .8התת אריה
פ ת 49513

כבר ביום שלישי
תוכל להשיג את

העו&ס הנה
ג ב חנו ת

לי רי ק

רח׳ דיזנגוף 190ת״א
פתוח עד חצות

חן טרמפ לחייל

תכשירי קוסמטיקה ״פיגמליון״ פותחו במעבדות ״קוסנויטל״ בשוויץ
ומיוצרים בבית אינטרקוסמא ־ ״וולה״ .ברשיון משרד הבריאות.
ה עו ל ם

הז ה 2278

הא הגיע שמואד תמיר אד סוף הדרך*

מואל תמיר ישב מול מצלמת הטל ״
וויזיה, חיוור כסיד. זה עתה שמע
מפי חנוך סמית, הנביא־התורן של הבחי רות,
כי רשימתו לא עברה את אחוז-
החסימה.
זה היה במוצאי יוכדהבחירות לכנסת
השביעית, ב־ . 1969 בפעם היחידה בכל דד
קאריירה הארוכה והמפותלת שלו התייצב
אז תמיר בראש רשימה עצמאית. שעתיים
אחרי סגירת הקלפיות מסר סמית את
תחזיתו.
תמיר נדהם. באותה מערכת־הבחירות
זכה בגיבוי עיתונאי חסר-תקדים. העיתו נים
השונים, ובראשם הארץ, התחרו ביני הם
ביצירת פולחן לאישיותו. הוא תואר
כמורד נועז וכלוהם בשחיתות. עיתונאים
היו מוכנים להקדיש כותרות ראשיות לכל
פיהוק ושיהוק שלו. אך הבוחר לא התרשם.
בסופו של דבר עבר אז תמיר את אחוז-
החסימה. הוא אף זכה במנדאט שני, על
חודם של כמה קולות, ולמעשה על חשבון
רק״ח, שכמה עשרות מפעיליה נעצרו ערב
הבחירות.
אך הוא לא שכח את הלקח. בליבו החליט:
לעולם לא עוד.

צרות וכמביא־אסונות — כפי שיש לשמואל
תמיר.

נילוגים וס1ן 1ו ו1ם
וי רמה לכך הקאריירה של תמיר עצ י
״ מו, רצופת הפילוגים והשערוריות.
לא היה בה אף שלב אחד, שלא נגמר
בהתפוצצות של מריבות וסקנדלים.
יש המייחסים זאת לאופיו של האיש
עצמו. שמואל מ(שה) תמיר־כצנלסון הוא
בנה היחידי של מישפחה ירושלמית ותיקה,
ענף של מישפחת כצנלסון המסועפת, והוא
למד משחר ילדותו מהוריו שהוא נועד
לגדולות. מעולם לא היה לו הספק הקטן
ביותר בייעודו להיות ראש ממשלת־ישראל
ומנהיג האומה. הוא רוחש בוז תהומי

לזולתו, ובייחוד לאותם המשרתים אותו.
האמונה המוחלטת בעליונותו היא הגורמת
לכל צרותיו.
ביגלל אמונה זו, אין הוא יכול לשבת
בשקט זמן רב, לכלכל את •מעשיו בסב לנות
ובשקידה. היא גורמת-לכך שאחרי
כל תקופה של הישג והצלחה, הוא עושה
מעשה־שטות, ההורס במחי־יד את הכל
והמחזיר אותו לנקודת־האפס.
יריביו טוענים כי הוא אדם חסר כל
עקרונות, המחליף את דיעותיו כמו גרביים
משומשים, לפי האינטרס של הרגע. אך
זוהי אי־הבנה: לתמיר יש עיקרון־ברזל
שאינו משתנה, והוא שטובתו של שמואל
תמיר וטובת עם־ישראל אחת היא. מה
שטוב לתמיר, טוב לעם-ישראל. דיעות,
השקפות, מצעים, רעיונות — כל אלה
אינם בעיניו אלא אמצעים שנועדו לשרת

את העיקר. והעיקר הוא תמיר עצמו. מעו לם
לא היה נאמן לרעיונות, להשקפות,
לעמיתים או למיסגרות. אך תמיד היה
נאמן לשמואל תמיר.
תכונות אלה מסבירות במידה רבה את
דרך־חייו, שאין לה כל הסבר אחר. השל בים

( )1חרות. אחרי תקופה של חברות
באצ״ל, שבה לא פעל כלוחם. נעצר על-
ידי הבריטים ונשלח למחנה בקניה. עם
קום המדינה הוחזר לארץ, אך לא התגייס
לצה״ל, אף שהיה בן .24 תחת זאת נכנס
לפעילות במיפלגתו החדשה של מנחם
בגין, תנועת-החרות. בגין טיפח אותו,
לקח אותו עימו לסיור בארצות־הברית.
אילו נשאר במיפלגה, כנושא-כליו הנאמן
של בגין, היה יכול להיות כיום יורש-
,1עצר. אך לתמיר אצה הדרך. הוא הבין

השבוע, כאשר עמד לפני קיר
אטום, ואחרי שספג סטירת־לחי
מצלצלת מידי הליכוד, עדיין
השפיעה עליו הטראומה 1של
עטע .1לא היה לא חשק לעכור
נסיון זה שנית.

״דיבוק תמיד׳
ך• יצד הגיע האיש למצב־ביש זה,
— שכל הדלתות סגורות לפניו ז
״תמיר הוא בעל כישרונות רבים, בייחוד
בשטח יחסי-הציבור, והפירסום העצמי,״
אמר אחד מעמיתיו, המתייחס אליו ברג שות
מעורבים .״אבל אין הוא מסוגל לתכ נן
את מעשיו מראש ולשקול שיקולים
איסטראטגיים. הוא סומר על יכולתו לשכ נע
כל אדם לשרת אותו. כשזה נכשל, הוא
אובד עצות.״

השבוע נכשל תמיר כישלון
חרוץ, והוא היה אובד עצות. אחרי
שלושים שנה של טרמפים על
עגלות שונות, וקפיצה מעגלה
אחת לשנייה תוך כדי דהירה,
נשאר כלי טרמם.
לקורא־העיתונים זה לא היה מובן. הם
ניזונו מפירות אחד הכישרונות המופלאים
ביותר של תמיר. תמיד, לכל אורך דרכו
העקלקלה, מצא עיתונאים ועורכים שהש תעבדו
לו לחלוטין, ושהיו מוכנים לשרת
אותו בלב ובנפש, בלי כל תמורה. כימעט
כולם הפכו לאחר מכן שונאיו.
בחוגי המיקצוע העיתונאי ידועה תופעה
זו היטב, ואף מעוררת חיוכים. עיתונאים
ששירתו את תמיר בעבר מביטים ברחמ נות
ב״קורבנות״ החדשים״ ,הכותבים עליו
מאמרי-הערצה בסיגנון של נערה בת־טיפש־עשרה
.״נכנם בהם הדיבוק של
תמיר,״ הם אומרים, וממתינים כי המערי צים
של היום יהפכו לאויבים של מחר.
חבורת העיתונאים הסוגדים לתמיר לא
נעלמה גם כאשר פעל תמיר. כשר־המיש-
פטים, לסתימת פי העיתונות, כפי שלא
העז לפעול אף אחד מקודמיו. חקיקת חוקים
אלה לא הפריעה למעריצים להקדיש השבוע
מאמרים ארוכים לשמואל תמיר, לקונן
על שרירות-ליבם של ראשי הליכוד, לתבוע
מהם לקבלו לשורותיהם, ולגנות את החל טתם
הסופית.
לרוע מזלו של תמיר, לא עשו מאמרים
אלה כל רושם על ראשי הליכוד. כמו
ראשי המיפלגות האחרות בארץ, הם הכירו
את תמיר שלא באמצעות מאמרי־מעריצים.
ואיש מהם לא היה מוכן ״לגעת בו ב־קילשוך,
כדברי אחד מהם.
כי אין איש פוליטי בארץ שיש לו שם
כה רע כתככן, כפלגן, כסכסכן, כעושה־

הדמוקרטית

דדו הזיגזאגים: מקצה לקצה ובחזרה בעשרה שלבים

טר מפיס ט ב לי טרמפ
(המשך מעמוד )37
כי בגין יישאר מנהיג זזמיפלגה במשך
זמן רב, וכי הוא מוקף בראשי אצ״ל ה בכירים•
תמיר פרש מחרות.
( )2המישפטים. כדי לסלול לעצמו
קאריירה, שם את הדגש על פעילותו כ־עורך־דין.
הוא בחר בכמה מישפטים 0נסצ־יוניים
— מישפט קסטנר, מישפט שורת
המתנדבים ועוד — והפך אותם מכשיר
לפירסום אישי כביר. שותפו באותה תקופה
היה השבועון העולם הזה, שסיפק לו את
עיקר הפירסום הדרוש, ותמורת זה קיבל
תמיר את ההשקפות הפוליטיות של ה שבועון,
שהיו הפוכות מאלה של חרות.
העולם הזה היה אז ראש האופוזיציה נגד
המישטר הבן־גוריוני, בענייני פנים וחוץ
כאחד.
( 0המישטר החדש. אילו נשאר
תמיר נאמן לקו זה, היה יכול להתייצב
בראש תנועה פוליטית שוחרת־רפורמה.
מן הסוג שהקים אורי אבנרי ב־ , 1965ש הולידה
לאחר מכן את הנסיונות של ר״צ
וד״ש. אולם תמיר חשש מפני תדמית
רדיקלית, אסף סביבו כמה גרוטאות פולי
בלית
ברירה, הקים תמיר תנועה של
פורשי־חרות, שנקראה ״המרכז החופשי״.
זו אימצה לעצמה שוב מצע יוני, מתחה
ביקורת קטלנית על הלאומנות הדוגמטית
של חרות. היו לה שלושה ח״כים בכנסת,
שנבחרו ברשימת חרות.
( )6המרכז החופשי >כ) .כל זה
השתנה במילחמת ששת־הימים. בגין הצ טרף
לממשלת הליכוד־הלאומי. בימין ה קיצוני
נוצר חלל ריק, ותמיר מיהר לתפוס
אותו. הוא הפך לנציג הימין הקיצוני
ביותר בכנסת, תבע לספח לאלתר את כל
השטחים שנכבשו, טבע את הסיסמה ״שטח
משוחרר לא יוחזר״ .מעתה גידף וחירף
את בגין כמי שמוכר את האידיאלים שלו
תמורת כסא בממשלה.
על סמך מצע זה הלך לבחירות של 1969
בראש רשימת המרכז החופשי, ונחל תבו סה
צורבת.
( )7הליכוד. מסקנתו היתה שאין
עתיד בדרך זו, ושעליו לחפש טרמפ חדש.
ההצלה באה בדמותו של אריק שרון, ש פרש
מצה״ל, אחרי שהתברר לו שאין לו
סיכוי להיות לרמטכ״ל. במיבצע־יחיד מר שים
הקים שרון את הליכוד, ועמד על כך

טובים, וקבוצתו של ייגאל ידין, שהיתר.
התאגדות של אנשי-מימסד מקופחים. ה מטרה
היתה לטהר את החיים המדיניים
מן העסקנים המיקצועיים, מסוגו של שמו אל
תמיר.
אבל תמיר הצטרף לשיירה בקולי־קולות.
כפי שאמר עליו אחד מאנשי ד״ש במרי רות,
אחרי ההתפוצצות :״זה היה כמו גנב
הצועק, תיפסו את הגנב !׳ והמוביל את ה אספסוף
הזועם!״
ידין ורובינשטיין לא רצו בו, והעמידו
תנאים חמורים להצטרפותו, בהיותם בטו חים
שתמיר לא יקבל אותם. בין השאר:
שתמיר ונוף יתפטרו מן הפנסת. אך תמיר
עשה זאת בלי היסום, ואי־אפשר היה
לסרב לקבלו.
מול פני החובבנים של ידין ורובינשטיין,
עמד תמיר כמיקצוען. בשורה של להטו טים
השתלט במהרה על התנועה כולה.
בייחוד השתלט על ידין, שהפך עבדו הנרצע,
בהיותו בטוח כי תמיר משרת אותו.
אחרי כמה חודשים של היסוסים, השתכנע
ידין על-ידי תמיר שכדאי להצטרף לממ שלת
בגין. הנימוק שהשמיע תמיר באוז ניו,
כשחזר ממסע בארצות־הברית :״מצב
בריאותו של בגין הוא בכל רע. הוא לא
יוכל להמשיך, ואתה תהיה אז ראש-המנד
שלה.״
כך התגשם חלומו של תמיר. העקרונות
של ד״ש נזרקו לפח־הזבל, ד״ש התפלגה,
כפי שהתפלגו לפניה ״המישטר החדש״
ו״המרכז החופשי״ .אך תמיר הפך שר.
( ) 10 התנועה הדמוקרטית. עם
פילוג ד״ש החלה התפוררות כללית. בעייתו
של תמיר היתד. להישאר בסופו של ה תהליך
בראש חלק גדול ככל האפשר של
המחנה. אחרי שנפטר מאמנון רובינשטיין,
היד. עליו להיפטר מייגאל ידין. ידין ה תמים.
שסמך על תמיר ושהוסיף להיות
משועבד לו אישית ונפשית, נשחק בהד רגה.
אולם בינתיים השניא תמיר את עצמו
על חברים כה רבים של התנועה, עד כי
נשאר, בסופו של דבר, בלי כלום. הוא לא
יכול היה להשתלט על רסיס חשוב, מפני
שכל הרסיסים נשחקו, וכל אחד מאנשי-
ד״ש החל דואג לעצמו.
בשלב הסופי התפטר תמיר מחברותו
בממשלה, מסיבות בלתי־ברורות. יתכן ש רצה
להשתחרר כדי להיות חופשי למסע
הבא שלו, יתכן כי הניעוהו לכך בעיות
אישיות, שגרמו לרכילות בלתי־פוסקת ב חוגי
הצמרת.

תמיר עם כגין כארצות־הברית ()1948
ההתחלה

טיות מחוגי הימין (מבלי לדחות גם כמה
אנשי־שמאל, לשם קישוט) והקים את
״המישטר החדש״.

שגם ״המרכז החופשי״ של תמיר וגם
״הרשימה הממלכתית״ של ייגאל הורביץ
יצטרפו אליו — לא ביגלל מישקלם ה כמותי,
שהיה קרוב לאפם, אלא לשם יצירת
אשלייה של התלכדות רחבה. ברגע ה אחרון
רב תמיר עם אריק, וכימעט נשאר
בחוץ. הדבר הרגיז את אריק שרון־ עד
כדי כך, שהחל מדבר על תמיר בצורה
המשמיצה והמבזה ביותר.

ההמשך היה דוגמה של קוצר־ראייד,
תמירי. שותפיו החדשים החלו מתקוטטים
ביניהם לבין עצמם, אי־אפשר היה להסכים
על רשימה לכנסת ועל עצם ההליכה ל כנסת,
והכל התפוצץ בסקנדל, כאשר כינד
עט כל ראשי ״המישטר החדש״ הפכו
שונאיו האישיים של תמיר. תמיר עצמו לא
העז להתייצב בראש רשימה לכנסת ה רביעית
והחמישית, ונותר בצד.

אך לתמיר לא היה איכפת. הוא לא
היה זקוק עוד לאריק. הוא נכנס לכנסת
השמינית, בראש חטיבה של ארבעה איש,
במיסגרת הליכוד.

המצע של ״המישטר החדש״ היה העתק
גלוי של מצע ״הפעולה השמית״ ,שהוקמה
לפני־כן על־ידי נתן ילין־מור, אורי אב נר
,׳ בועז עברון ואחרים. היד. זה מצע
יוני ורדיקלי.

( )4חרות. כישלון זה שיכנע אותו
שאין ברירה אלא לחזור לחרות. הוא עשה
זאת ערב הבחירות לכנסת השישית. הוא
נטש את מצעו כלא-היה, קיבל מחדש את
תורת חרות (שהכניסה באותה תקופה ל מצע
גח״ל פיסקה על דבקותה ברעיון
ארץ־ישראל השלמה משני עברי הירדן),
ועשה את הכל כדי להתחבב מחדש על
בגין. כך נבחר לכנסת השישית כאיש-
חרות, במיסגרת גח״ל.
( )5המרכז החופשי >א) .שנח
לאחר מכן ניסה תמיר, בעזרת אליעזר
שוסטק, להשתלט על תנועת־החרות ב וועידתה.
היה זה מקח־טעות. בניגוד ל ציפיותיו,
התלכדה התנועה ברגע המכריע
סביב בגין, ותמיר סולק יחד עם שוסטק
(ראה יומן אישי) .תוך כדי כך גידף וחירף
את חרות ואת בגין, כמו בימים שבהם
עמד בראש ״המישטר החדש״.

תוך כדי כך קרתה לו תקלה. מכיוץ
שהמקום הרביעי לא נראה ריאלי, היה
עליו להחליט מי משני נושאי־כליו, אהוד
אולמרט ועקיבא נוף, יקבל מקום זה. תמיר
העדיף את נוף הצייתן והנכנע, שהיה תלוי
בו לחלוטין, על פני אולמרט, חניכו ויציר-
כפו. אולמרט נכנס בכל זאת לכנסת, אך
לא סלח לתמיר, ופעל בלא לאות לפילוג
החטיבה. בשערוריה מתמשכת וקולנית,
התפלגה חטיבת המרכז החופשי, ותמיר
נשאר לבדו עם נוף.
״( )8המרכז׳׳ החופשי >ג) .תמיר
הבין כי במצב זה אין לו עתיד בליכוד,
והוא חיפש טרמפ חדש. כהכנה לכך הפך
שוב יונה, באמתלה שמילחמת יום־הכיפו-
רים פקחה את עיניו. כסיעה עצמאית
חסרודסיכוי המתין לטרמפ.
( )9ד ״ ש. הצורה שבה התברג בד״ש
היתד. הצגה של לוליינות פוליטית נועזת,
שאיו לה דוגמות רבות בתולדות המדינה.
ד״ש קמה כתוצאה מהתחברות של שתי
קבוצות: קבוצת ״שינוי״ של אמנון רובינ שטיין,
שהיתה מעין תנועת־מחאה של בני-

כאן עשה תמיר את אחת השגיאות
האופייניות לו. היה ברור לו כי עליו
לחזור שוב לליכוד או לחרות. הדבר נראה
קל, מפני שהליכוד היה במצב נואש, ותמיר
סבר שיש לו עמדת־מיקוח חזקה. הוא היה
כה בטוח בעצמו, עד שהפיץ ברבים שהוא
ינהל את מערכת־ההסברה של הליכוד ב בחירות.
לפי
לוח־הזמנים שלו, היה עליו תחילה
להיפטר סופית מידין ולחסל רשמית את
התנועה הדמוקרטית, כדי לעבור באופן
אלגנטי בראש שארית־הפליטה.
כאן קרה אסון בלתי-צפוי. תהליך ההת פרקות
של התנועה הדמוקרטית ארך זמן
רב מדי — ובינתיים החל הליכוד לפתע
מתאושש בצורה מדהימה, תודות ליורם
ארידור. בחרות גברה שוב רוח של ביטחון
עצמי.
תמיר לא היה עוד דרוש.

כשהגיע תמיר סוה־סות אד שערי
חרות, כדי לפתוח כשלב מס׳
,11 נטרק השער כפניו.

סוס טוויאנ
ך* החלטה של חרות היתד. טבעית.
י • הפלא לא היה בקבלתה, אלא אך
באיחור הרב שבה התקבלה.
סוף־סוף יכלו ראשי חרות לעשות מה
שרצו לעשות מזמן — לירוק פומבית
בפניו של האיש שניצל אותם פעמים כה
רבות, ושגמל להם בכל פעם כפי שגמל.
בהחלטה המעליבה שלא להכניס את
תמיר לליכוד או לחרות, לא בראש ״חטי בה״
ואף לא באופן אישי, התמזגו כמה
מגמות :
• הנקמה האלגנטית של מנחם בגין,
שלא שכח את מעלליו של האיש שנעץ
סכין בגבו.

• הביטחון העצמי של שלושת היור שים
— יצחק שמיר, יורם ארידור ודויד
לוי — שלא היו מוכנים להכניס לתנועה
אדם שכל מטרתו — כפי שהאמינו —
היתד, להתחרות בהם ולרשת את בגין,
או לפוצץ את התנועה ולהישאר בראש
חלק ממנה.
• השינאה הכללית של ותיקי חרות,
שלא ראו בתמיר אלא פלגן מיקצועי.
בסופו של דבר חש לעזרתו רק אריק
שרון, שהשמיץ אותו במשך שנים בלשון
בוטה. הסיבה: גם אריק מבודד עתה ב צמרת
חרות, והוא רצה להשתמש בתמיד
כדי ליצור את המהומה הדרושה לו כדי
לחזק את מעמדו מול שמיר־ארידור־לוי.
מעולם לא נדחה אדם בצורה כה מעליבה
ופומבית — וגם המאמרים של מלחכי-
פינכתו התורניים בעיתונים השונים לא
הסתירו זאת.

אמר אחד מראשי חרות :״גם
בני־טרויה לא הכניסו את הסום
הטרויאני ארכע פעמים לשעריהם.
אחרי הפעם השלישית לומדים

לפני תמיר עמדה החלטה קשה. הטרמ־פיסט
הניצחי מצא את עצמו בלי טרמפ.
מהן האפשרויות?

הליכוד

סגור לפניו.

>• התחייה אמנם דוגלת בדברים
שהוא הטיף להם בין השנים 1967ו־, 1973
אך מאז כבר דגל תמיר בהחזרת שטחי־מולדת,
לפי מצע ד״ש. הוא פסול בעיני
הימין הקיצוני.
• תל ״ ם, מיפלגתו של דיין, מהווה
אפשרות תיאורטית. דיין, טרמפיסט־לעת-
מצוא, אינו יכול להתנגד לכך שאדם
משנה את דיעותיו כל שני וחמישי. אך
דיין רוצה ברשימה של נמושות, התלויות
בו לחלוטין. אין. לו צורך במי שיתקע
לו מחר סכין בגב, ובמי שידאג אחרי ה בחירות
רק לקאריירה של עצמו. הוא
מכיר את תמיר.

שינוי

שונא את תמיר מימי ד״ש.

• ר״צ בוודאי אינה מעוניינת במי
שעלול להתחרות בשולמית אלוני.

המערך

סובל אותו.

אינו זקוק לתמיר ואינו

הדתיים אינו יכולים לקבל איש
כמוהו, במצבם הנוכחי — למרות שאין
לתמיר כל בעייה להפוך בדלילה לדתי
מתון או קיצוני.

כך נותרה, למעשה, רק כרירה
אחת: להתייצב כראש רשימה
משלו, או לחזור הכיתה ולשבת
כשקט עד שיזדמן טרמפ חדש
כפעם הכאה.
אין ספק שתמיר היה רוצה להוכיח
לליכוד שהוא יכול להגיע לכנסת בכוחות
עצמו. אך הטראומה של 1969 עדיין מכר סמת
בו. כישלון חרוץ נוסף יסיים את
הקאריירה שלו לחלוטין — ולא היה לו
חשק להסתכן במערכת־בחירות שבד, אין
לו מה להגיד ואין לו מה למכור.
לעומת זאת היו שני גורמים שדחפו את
תמיר להתמודות. האחד: תמיר, המתמכר
לפירסום־עצמי כמו !נרקימאן לסמים, הש תכר
ממאמרי־השבח שהומטרו עליו עקב
סירוב הליכוד לקבלו. גם בעבר לא היה
מסוגל תמיר להבחין בין מאמרים בעיתו נים
ובין דעת־הקהל ברחוב, והיה נדמה
לו כי מאמרים אלה מעידים על כוח אלק טורלי.
הגורם
השני: הכסף. ערב התפרקות ה־תנועה
הדמוקרטית נקבע במועצה, שבה
שלטו אנשי תמיר, כי האוצר האגדתי של
התנועה יחולק בין קבוצות־חברים שית ייצבו
בבחירות. כל עשרה חברי-מועצה
יכולים להקים קבוצה כזאת, ואז יקבלו
את המיליונים. לתמיר, הידוע כחובב-כסף
לא פחות ממשה דיין, פשוט חבל על הכסף
הזה.
השבוע כינס תמיר ״התייעצות״ של
אחרוני חסידיו, כדי להחליט לכאן או לכאן.
בשש מערכות־ד,בחירות האחרונות, מאז
,1959 נרתע פעמיים מלהתייצב (, 1959
,)1961 הלך פעמיים עם חרות 1973 .1965י־הלך
פעם באופן עצמאי 1969 ופעם ב-
מיסגרת ד״ש 1977 עליו להחליט עתה
על פי איזו דוגמה לנהוג הפעם.

משה למינגר
(המשך מעמוד )14
בחברון להיפגש עימו. הם המתינו לפגישה
במשך 10 ימים. כאשר התקיימה, לבסוף,
היתר, להם סיבה להיות מרוצים מתוצאותיה.
המושל הצבאי הבטיח שהמימשל יפנה
את שני הבתים שהופקעו בסמוך לבית
הדסה לאחר הריגת שישה מתושבי קריית־ארבע.
אך שימחתם לא ארכה זמן רב.
שעתיים לאחר תום הפגישה טילפן
המושל הצבאי, סגן־אלוף פרדי זק, אל
ראש־העיר חברון, מוסטפה־עבד אלנתשה,
והודיע לו כי בכוונת המימשל לפנות
את החיילים מהבתים שליד בית הדסה,
אך מכך אין להסיק כי הבתים יוחזרו
לבעליהם. היתד, זו הבהרה מוזרה ביותר,
שכן המימשל אינו צריך לדווח לראש
עיריית חברון על תנועות חיילי המימשל
הצבאי, אלא אם כן היה בכוונתו להחזיר
את הבתים המפונים לבעליהם.

שפל,
ך תעלומה זו ניתנת לפיתרון בקלות
י רבה. גם הפעם הובהר למושל הצבאי
מיהו השליט האמיתי בחברון. כשנודע
למתנחלים על הפגישה ותוצאותיה, הם
מיהרו להתלונן, שהערבים פוגעים ברכוש
המדינה, בונים על אדמתה, ופוגעים בקי שוטים
יהודיים במערת המכפלה. המושל
הבין את הרמז. אם יחזיר את הבתים
לבעליהם, צפויות לו צרות במערת המכ פלה.
הוא העדיף להפר הבטחה שנתן
לערבים, ולא להתמרד נגד הרב לווינגר.
התקריות בחברון רודפות זו את זו. חלו נות
ביתה של מישפחת שרבאתי נופצו.
לאחר שראש-העיר חברון התערב, הסכי מה
המישטרה לרשום את התלונה. המיש־טרה
הואילה אפילו לחקור, ומצאה שה חלונות
נופצו כתוצאה מ״מישחקי ילדים״.
״עכשיו יש לנו פורמאיקה בחלונות,
במקום זגוגיות. אבל גם זו אינה עומדת
בפני האבנים ר,מתעופפות במיסגרת מיש־חקי
הילדים הללו,״ אומר בלאל שרבאתי.
שכנתה של הרבנית לווינגר, הגברת עטאל,
מאושפזת מזה כמה חודשים. היא סבלה
מהתמוטטות עצבים, לאחר שהרב משה
לווינגר התפרץ לביתה.
כדי לסתום את פי העיתונות, התבקש
ראש־העיר חברון להגיש מיכתב, ובו
פירוט תלונות תושבי עירו נגד יושבי
בית־הדסה וחבריהם מקריית־ארבע. ראש־העיר
כתב את המיכתב המבוקש, והמימשל
הצבאי הודיע כי ועדת־חקירה בודקת את
התלונות. היתד, זו ועדת־חקירה משונה
מאוד, בת איש אחד: סגן־אלוף פרדי זק.
כל פעולותיה של ועדת־החקירה התמצו
בשיחה שקיים המושל הצבאי עם ראש־העיר.
בעיקבות השיחה הודיע המושל
הצבאי כי למתלוננים לא היתד״ אמנם,
כוונה רעה, אך ראש־העיר ראוי לנזיפה
על ״ניפוח״ התלונות. אין להעלות על ה דעת
שהמושל הצבאי ימצא את מפקדו,
הרב משה לווינגר, אשם. לכן התלונות
״מנופחות״.
בינתיים כבר התעוררה התקפת נגד.
הח״כ חיים (לגו) קאופמן, איש חירות,
הזהיר את ראש־העיר חברון. אם ימשיך
להתלונן, צפוי לו גורלו של ראש-העיר
הקודם, שהוגלה, פאהד קוואסמה.
ואילו המושל הצבאי, סגן־אלוף פרדי
זק, קיבל פרס על השירות הנאמן שהעניק
לרב לווינגר. בתחילת השבוע הפסיק
ש כמושלה הצבאי של חברון, והועלה
מעתה יהיה קצין אג״ם של מטה
״י בגדה המערבית. מינוי
ברור לכל המתנחלים
יעמוד לרשותם
אחד המוש-

הבורסה
ה ש בו ענמש?

האינדיאנים

חו ל +ו כו כי תודבק ־ פלדה

גאים!

יום שני; — 20.4ועדת״הבלופים אישרה את גובה המקדמות למס־הכנסה
ל 1981/82 איומי השביתה ב״אל־על״ גרמו לביטול אלפי הזמנות
רפאל רקנטי, בנקאי ישראלי, מחזיק מניות ב־ 139 מיליון דולר בחברה אמריקאית
היועץ המישפטי, הפרופ׳ יצחק זמיר: העברת בספים למוסדות הפועלים
מחוץ לתחום שיפוטה של רשות מקומית — בלתי חוקית במכון למחקר
באוניברסיטת הנגב בבאר־שבע הומצא חומר חדש 90 חול 2סיבי זכוכית
ודבק פלסטי. החומר הזה חזק כמו פלדה בנק לאומי״ קנה את הבנק
למשכנתאות ״אוניקו בבורסת ניו״יורק: מדד דאו״ג׳ונס הגיע לשיא של
1016 נקודות בבורסה: עליות שערים חדות במניות; גם הצמודים עולים.
יום שלישי — 21.4 ,שליח הסוכנות בארצות־הברית שפוטר, לא חוזר עד
שיזכה בהקלות המכס (אחרי שנתיים מישרד־התחבורה מתנגד לאיחוד
״אגד״ ו״דן ח״כ משה קצב :״מדוע שהמובטלים לא יעבדו בעבודות
ציבוריות מעביד הנוקט בהשבתת״מגן פטור מתשלומי שכר לעובדים
המושבתים — כך קבע בית־הדין לעבודה קרן המטבע הבינלאומית: מע״מ
האיץ קצב האינפלציה בישראל הממשלה מציעה לסגור את מישרדי ״אל־על״
בארצות־הברית, להעביר את מכירת הכרטיסים לסוכנים מלאי הנפט
בארץ יגדל עם ירידת מחירי הנפט הועלה שכר ראש־הממשלה ( 21,716 שקל),
השרים ( 19,296 שקל) ,וסגני השרים ( 18,096 שקל בבורסה: מימושים
במניות, עליות בצמודים.
יום רביעי — 22.4 ,הייצוא ב״ 10.1 — 1980 מיליארד דולר; הגרעון במאזן
התשלומים 3,832 מיליוני דולר; תשלומי ריבית לחו״ל — 1.9מיליארד דולר;
חובות חוץ נטו — 13.3מיליארד דולר שונו שערי הריבית בקרנות הייצוא
בנק ישראל״ :בנקים חרגו מתיקרת האשראי כדי לתמוך בשערי המניות
שלהם רואי־החשבון מתריעים על פגיעות והטרדת נישומים עובדי
המרכז למיכון מישרדי ממשיכים בעיצומים. התוצאה: פיגורים בגבייה
בקרוב יוחל בקידוחי נפט לפי ״תוכנית פרוינד בבורסה: במניות מעורב,
צמודים יציבות.
יום חמישי — 23.4 ,ב־ 1במאי יופחתו מיסי הקניה על שורה של מוצרים :
שעונים, פסנתרים, שוקולד, טלוויזיות, מקררים ומזגנים לבית ולרכב דנות״
רכשה השליטה בבית התוכנה ״מנוף עובדי ״אל״על״ תובעים להחליף
את אברהם שביט; טוענים: ההסתדרות נגדנו משוחררי צבא הקבע יקבלו
דמי אבטלה מהביטוח הלאומי האוצר החל בהקבלת רשתות המס של
מע״מ ומס־הכנסה ¥41¥ -סעודיה לוחצת על הורדת מחיר הנפט ב 150/0
עגבניות מישראל נמכרו בניו״יורק ב״ 55 שקל הק״ג מיתקן ענק לאנרגיה
סולארית יוקם בשדה התעופה ״עובדה בבורסה: במניות מעורב, בצמודים
עליה.
יום שישי — 24.4 ,תעריפי החשמל יועלו ב 90/0-ב־ 1במאי ברבע
הראשון של השנה עלה מדד המניות פחות ממדד המחירים מתדלקי
המטוסים בנמל־התעופה בלוד שובתים הסוכנות המוניטארית הסעודית
(סאמא) ,החולשת על 100 מיליארד דולר, מזרימה מיליארדי דולרים לבורסת
טוקיו חברות אמריקאיות עתירות טכנולוגיה, מקימות חברות בארץ. אחת
הסיבות: המשכורות בארץ מהוות ס 40״/בלבד מהמשכורת המקבילות בארצות״הברית.
יום ראשון — 26.4 ,מקדמות המס לעצמאים הוגדלו ב־״/ס 120 בריכת
שמש סולארית, על שטח של 250 דונם, נבנית ליד ים־המלח ; תפוקת החשמל
החזויה: חמישה מגוואט ירידה חדה בייצוא היהלומים נרשמה ברבע
הראשון של 1981 הודעת האוצר על הפחתת המיסים גרמה לשיתוק המסחר
המטבע החזק של השבוע הוא שוב היאן היפאני האוצר יחייב את
הבנקים לקנות אג״ח ( )230/0כדי לכסות את תוכניות החיסכון ; לעוד את שערי
אג״ח הנסחרות בבורסה בבורסה: ירידות תלולות בכל הענפים ; בצמודים
יציבות.

המילחמה
על האשראי
יאט״א (ראשי״תיבות של האירגון הבינלאומי
לתובלה אווירית) ,האירגון הבינלאומי
של חברות-התעופה, היה עד
לאחרונה קרטל בינלאומי מעוגן בחוק
הבינלאומי (אמנת ורשה) .הוא היה כל
יכול. הוא קבע מחירים ותנאים, הסדיר
רישוי לסוכן, קבע את העמלה ותנאי
התשלום. עמלת סוכן־נסיעות היא ״90/
ממחיר הכרטיס, בכל העולם פרט לאר-
צות־הברית, שבה היא מגיעה גם ל־״/ס.40
במה, איפוא, יתחרה הסוכן ! בשרות ובתנאי
התשלום. ואומנם עד לאחרונה
היו 350 סוכני-הנסיעות בארץ נוהגים
לשלם את מחיר הכרטיס שגבו על פי
סדר של ״שוטף 15 +לחודש הבא״.
שראל, שהיא בעלת שיא בינלאומי
ציה, יש סוכן־נסיעות אחד על כל
(במערב״אירופה 1ל 40-אלף,
הברית 1ל״ 18 אלף) .התח-וכנים נעשית בעידודן
יותר אשראי
ות רוצים

במט״חאחד

השקר משמין

השבוע בבורסה ( )26.4—20.4התנהל
לו כרגיל, עד ליום הראשון השבוע, כאשר
״האינדיאנים״ פרצו ונסוגו. אינדיאנים
בז׳ארגון של הבורסה הם אלה שפועלים
באולם המסחר בלי שיקול כלכלי, מנסים
לקנות הכל בבת״אחת ולמכור הכל בבת-
אחת. לא חשוב מה, העיקר לחטוף כל
היצע, לקנות ולשאול אחר כך. או למכור
הכל בלי שים לב לכדאיות המכירה.
השבוע התאפיין גם במכירות מאסי-
ביות של חברת ״בטוחה״ (של ״כלל״).
לדעת מומחיה של החברה היו צפויות
ירידות, לכן החליטה לחסל את כל
תיקי ההשקעות במניות מכל סוג. מתחילי*
השבוע הורגשו היצעים יוצאי-דופן,
אך כולם נקלטו בצורה יפה והשרו תחושי*
ביטחון וסיפוק בבורסה. מיספר
״מוכרים בלבד״ היה קטן• עתה שואלים,
האם יגרום שוק טוב ל״בטוחה״ לקניית
המניות שמכרה, אך במחירים גבוהים
יותר (המניות שחברה זו מחזיקה בדרך
כלל, הן של חברות־בנות של ״כלל״ —
שכולן ירדו).
עונת ההפקות בעיצומה. ההצלחה כמ עט
מובטחת לכל החברות היוצאות בהנפקות
קטנות של 5ו 10-מיליון שקל.
החתמת״יתר של פי מכה עשרות מובטחת
אף היא. הנפקות בהיקפים קטנים נסח-
רות בערכים גבוהים יותר, מייד עם יצי-
אתן לשוק, מבלי להתחשב בערך הפנימי
של המניה. ראה ״ארלדן״ ו״הראל״.

מניות הניזונות מסיפורים
יש בבורסה מניות, שעלייתן (בדרך
כלל) היא תוצאת״לוואי של שמועה
(״סיפור״) .סיפורים הילכו לאחרונה על
״רים״ .התוצאה: עלייה. לאחרונה היל-
כו שמועות ש״אתא״ מתכוננת לבנות
על הקרקעות שלה מיבני-מגורים. זה
אולי מצדיק עלייה בשערי המניות של
״אתא״ .אך מה פתאום עלו כל מניות
קבוצת אייזנברג, כולל ״אמישר״ז! לתופעה
זו יש חוקיות משלה. כאשר השמועות
פורחות המניות עולות ; כאשר
העניין נחתם, מסוכם או מתבדה, המניות
יורדות.

הצמודים, המדד
השבוע היה, ללא ספק, השבוע של
הצמודים ; הם עלו יפה• עתה הם בוודאי
זקוקים לאתנחתא עד ל־ 15 במאי, יום
פירסום המדד של אפריל. החוזים במדדים
טוענים, שמדד אפריל ינוע בין 10ל־12
אחוזים. וכל כך למה ! מדד אפריל צריך
להכניס תחת כנפיו את המיסוי העירוני,
את הלבשת הקיץ היקרה וכמובן, את
מדד הבנייה. אך עד לפירסומו עוד חזון
למדד.

כן, השקל שלנו עשה חייל. מאז ראשית
השנה הוא התחזק לעומת המטבעות
האירופיים. הייסוף (ההיפך מפיחות) הריאלי
של השקל הוא 8הערך הנקוב
של השקל פוחת ב״״ 150/בלבד, שפירושו
ייסוף ריאלי של ס/ס 30 בשנה.
התוצאות( :א) פגיעה בייצוא הישראלי
לאירופה (הייצואן מקבל פחות שקלים
עבור המט״ח שקיבל) .ראה: הפגיעה
בייצוא הטכסטילים לגרמניה וייצוא
הפרחים להולנד( .ב) המדד מסבסד את
המט״ח האירופי — כדאי לקנות.
המטבע החזק של השבועות האחרונים
הוא שוב היאן היפאני• אל הסעודים,
שהחלו משקיעים מיליארדי דולרים בבורסת
טוקיו, מצטרפים לאחרונה משקי-

עים אירופים, המוכנים להרחיק מזרחה,
כדי לברוח מהמטבע הלאומי שלהם. עד
מתי, איש אינו יודע. בינתיים עלה שער
היאן היפאני והגיע ל־ 218 יאן לדולר.

הציעו לשלם את מחיר הכרטיס פעמיים
בחודש. זעקת הסוכנים הועילה מעט ו-
הוצעה להם פשרה: התשלום ייעשה ב-
15 בכל חודש, לפי שער הדולר ב־1
בחודש. הסדר מוצע זה לא בוצע. מה
ורה עכשיו ! הסוכן משלם שני תשלומים
אחד ב״ 15 בחודש, על פי השער
השבועיים שקדמו ליום ה-
ב־ 30 בחודש, על פי השער
ה־ 15ל 30-בחודש•
ת_שחיו רגילים לאש-
•,גל^על״ מפעילה תוכנית

אשראי למוסדות מיפעלים ועסקים המרבים
להשתמש בשרותיה. על פי התוכנית
ניתן לקבל אשראי שבין 5000 דולר ל100-
אלף דולר לטווח של שלושה חודשים,
הניתן לחידוש כל שלושה חודשים. האשראי
הוא ללא ריבית וללא עמלה. הוא
ניתן באמצעות הסוכנים.
מוצע בזאת לסוכנים להקים אגודות
לקבלת אשראי מהחברות. לחברות-התעו-
פה מוצע שלא לכרות את השורש המספק
להם לקוחות. לסוכנים אין טענות לחברות
המפעילות טיסות״שכר.

סיפור
״דנות״ יחד עם ״גליל״ יקימו פארק
תעשייתי בנהריה ויגייסו הון בבורסה.
״דנות״ רכשה 50.01 אחוז של בית
התוכנה ״מנוף״ .לא היה סיפור. המניות
עלו.

התחת
11111

משותף, ראה את אפרת, והתחנן כי תשוב
אליו. לאחר מיספר ימים של הפצרות
חוזרות ונשנות היא הסכימה להיפגש
איתו לאחר שעות העבודה. חודשיים וחצי
נפגשו ונפרדו לסרוגין, כשתמיד אפרת
היא המבקשת לנתק את הקשר ביניהם,
ורפי משדלה לשוב אליו.

כו ברחבי־הארץ, אל המופעים הרבים ש בהם
צפו, אל שיחות־הנפש הארוכות ש ניהלו.
אולם אפרת סירבה לשוב אל חיקו.
בני מישפחתו של רפי לא הבינו מה
קרה בין השניים. גם רפי לא הבין.
באחד הימים בהם ישב בביתו הריק,
אובד עצות

היד שלחצה על ההדק

אחד מתחביביו של רפי הוא אמנות
הצילום. הוא לחץ על הדק המצלמה
פעמים רבות אל מול פניה של אפרת הוא גס לחץ על הדק האקדח, שהביא למותה.
^ פאל פרי נכנס אל מקום־העבודה
> של אחיו, אלברט. בידו נשא את
תיק היד של אפרת. הוא מילמל :״אני
רוצה למות, אני רוצה למות אלברט
נבהל. מעולם לא ראה את אחיו בן ה־35
במצב נפשי רע כל־כך.
יומיים לאחר מכן נעצר רפאל על־ידי
המישטרה כחשוד באחריות למותה של
אפרת גינגולד בת ה־ .30 היא הומתה ב מסמר
שנורה מאקדח מסמרים.
רפי הכיר את אפרת בחברת האחים
פולק מרחוב לינקולן בתל־אביב. היא עב דה
כמזכירה במחלקת״החשבונות של ה חברה.
רפי עבד בה כחשמלאי. אפרת
היתה גרושה טרייה, רפי היה נשוי.
השניים התחילו לבלות יחד. הם יצאו
לקונצרטים, תערוכות, מופעי־בלט ולהצ גות
תיאטרון. בעבר הוא לא נהג לצאת
למקומות בילוי מסוג זה, אפרת האקדמאית
לימדה את רפי ליהנות מסוגי הבילוי
החדשים, שאותם לא הכיר אהובה.
רפי נולד במרוקו. מישפחתו מונה 14
אחים ואחיות. המישפחה התיישבה עם
עלייתה ארצה בעיירת־פיתוח בדרום ה ארץ.
לאחר שירותו הצבאי הוא נשא
לאשה את חברתו רותי, ונולדו להם שני
ילדים. השניים התגוררו בכפר־סבא, שם
פתח רפי חנות מצליחה למוצרי־חשמל.
ההצלחה נקטעה על״ידי מילחמת יום־
הכיפורים. רפי, שהיה חייל ביחידה קר בית,
שירת במילואים קרוב לחצי שנה.
בעת שירותו הצבאי צבר חובות רבים,
והיה עליו לחסל את החנות. הוא התחיל
לעבוד כחשמלאי עצמאי, כדי לשלם את
חובותיו• הוא לא הצליח כעצמאי, והפך
להיות עובד שכיר בחברת האחים פולק.
הקשר שנוצר בין אפרת ובין רפי הלך
והתהדק. רפי התחיל להיעדר בלילות
מביתו, שם ציפו לו אשתו ושני ילדיו.
כשמלאה שנה לפרשת האהבה בינו ובין
אפרת, הוא החליט לנטוש את אשתו וה ילדים,
ולהקים בית חדש עם אהובתו.
הזוג פרי התגרש. רפי הסביר לאשתו מה
עובר עליו, וביקש ממנה שתקבל את
צעדיו בהבנה• השניים נפרדו, ורפי שכר
לו דירה ברחוב רמב״ם בגבעתיים.
לרפי היה ברור כי ישא לאשה את
אהובתו, אפרת. אולם שנה לאחר שעזב
את מישפחתו ושנתיים לאחר תחילת חכ מתם,
החליטה אפרת כי היא אינה מעונ ו

יינת להינשא לו• היא ביקשה לסיים את
הקשר ביניהם, והודיעה לו על החלטתה.
למחרת הופיע רפי במקום עבודתם ה־

^ פני כחודש הודיעה אפרת לרפי
* שהחלטתה לסיים את הפרשה ביניהם
הי סופית, ושאין לה כל רצון לשוב ולר אותו.
רפי היה אובד־עצות: כיצד יוכל
להשיב לחיקו את האישה שכה אהב? את
האישה שעימה רצה לבנות את ביתו ה חדש
ולפתע היא אינה רוצה בקירבתו.
הוא ניסה כל דרך. הוא קנה לה מתנות,
והיא סירבה לקבלן• הוא ניסה לשכנעה
במילים, אך היא לא נענתה. כל פגישה
בין השניים הסתיימה בכך שאפרת היתד,
שבה לבית־הוריה שברחוב בלפור בבת ים,
ואילו רפי היה שב לביתו השכור
והריק שבגבעתיים.
הוא נהג ולשבת ולהתבונן בתמונות
של אפרת, שאותן צילם במשך השנתיים
שבילו יחד. הוא ניסה גם לצייר אותה,
כפי שהצטיירה בדימיונו. רפי נהג להתקשר
אל אפרת, ולהזמינה לביתו. הוא ניסה
לשכנעה לשוב אל הבילויים המשותפים
שלהם, אל הטיולים הארוכים שאותם ער־

כשהוא מיואש לחלוטין מכל הדרכים שבהם
נקם על־סנת להשיב את אפרת לחיקו,
הוא החליט לפעול בדרך שונה. רפי הת קשר
לבית הוריה של אפרת, שוחח עימה,
ולאחר שהבין כי אין בכוונתה לראותו
עוד, הודיע לד -כי הוא עומד להתאבד.
בידיו היה אקדח, שאותו נשא ברישיון.
הוא ירה יריה אחת, שפגעה בתיקרת דיר תו׳
כאשר שפופרת הטלפון לא הושבה
אל כנד -אפרת המבוהלת התקשרה ל-

החשוד

אפרת לנטוש אותו

אתאהובה, ר פי פר

ושוי •לדיו.

ו!ית היה אקדח ־ מסמר •

אותו רשם רפי מזיכרונו
ברגעים הקשים,
אהובתו היפה, אפרת.

קרובות היה מקיא ומתמוטט בעבודה.
מעובד אחראי ומסור לעבודתו, הפך
רפי עובד חסר־אחריות, שאינו עומד ב*
מישמעת, ומאתר לעבודה. מעבידיו, האחים
פולק, ניסו לעזור לו, והתעלמו לזמן־מה
מחוסר־היעילות שגילה. אך כעבור מיסטר
שבועות, כאשר ראו שהמצב הולד ומי-
דרדר, החליטו לפטרו.
רפי קיבל הודעת פיטורין. היה עליו
לעזוב ב־ 15 באפריל את חברת האחים
פולק. ב־ 14 בחודש הפציר שוב באפרת
כי תסכים לפגוש אותו לאחר שעות ה עבודה•
אפרת הסכימה. השניים נפגשו
בבית אחותה של אפרת בנווה־מגן. האחות,

רה והודיעה על המיקרה. כעבור מיספר דקות
ניידת מישטרה ואמבולנס. כאשר פרצו אל הבית
ר להם שרפי בריא־ושלם.
;דחו של רפי נלקח ממנו ,,ארבעה ימים ישב
האוהב בבית־המעצר. במישפט שנערך לו הוח־נל
שלילת רישיון האקדח שלו למשך חמש
השופט גזר גם שלושה חודשי מאסר על
אם ישוב ויבצע מעשה מסוג־זה.
הר שיצא מהכלא, הלך מצבו והידרדר. שנתו
בלילות. בימים לא יכול היה לעבוד, לעיתים-

דליה גינגולד, עובדת כדיילת־אוויר ב חברת
אל־על. היא היתה בחוץ־לארץ בעת
שהתקיימה הפגישה.
פגישה זו היתה פגישתם האחרונה
של השניים. לאחר. שבילו יחד כמה
שעות, ביקשה אפרת מרפי שיסיעה לבית
הוריה בבת־ים.
בערך בשעה 9בערב נמצאה אפרת
שרועה על הכביש ביפו, קרוב לתחנת
המישטרה. היא הובהלה לבית־חולים אי
שום
אהבה
שננטש

על־ידי

בילוב. במישטרד, סברו כי מדובר בתאונת
פגע־וברח. כחצי שעה לאחר מכן הופיע
רפי במקום העבודה של אחיו, אלברט,
כשהוא מבוהל לחלוטין, ממלמל ללא־הרף
שהוא רוצה להתאבד. בידו אחז את תיק
היד של אפרת, וסירב להרפות ממנו. רפי
לא יכול היה להסביר לאחיו היכן נמצאת
אפרת, ומה עבר עליו בשעות האחרונות.
האח לא ידע כיצד עליו לנהוג. הוא הוביל
את רפי לתחנת המישטרה, והסביר לשו־

למישטרה שמסמר שנורה מאקדח מסמ רים
פגע בעינה של אפרת, חצה את ראשה,
וניפץ את שימשת המכונית כלומר: אין
זו תאונת פגע וברח, אלא מדובר כאן
במיקרה רצח או הריגה.
בתחנת־המישטרה מסר רפי את גיר-
סתו. לדבריו, הוא איים בעת הנסיעה ל ביתה
כי ישים קץ לחייו. הוא כיוון את
אקדח המסמרים אל עצמו. אפרת ניסתה
למנוע את ההתאבדות והתחילה להאבק

ו 1ז ך ״ ך אפרת גינגולד כפי שצולמה בתקופה שבה היו רפי
והיא מאושרים. רק לאחר שנתיים הבינה אפרת גיו־ 1111111 גולו־ שאין היא רוצה לקשור את חייה עם רפי, והחלטה זו הביאה למותה.

ברחוב רמב״ס בגבעתיים נותר מיותם. בתצלום: רישומים מונקיס
1ן 1
על הספה, שצויירו בידי רפי. עשרות ציורים, שמהם נשקפים
111 \ 11 ב 1 1
פניה של אפרת גינגולד, מתגוללים בכל חדרי הדירה, ומעידים על אהבתו הגדולה.

טר התורן כי אינו יודע כיצד לנהוג באחיו
המאיים להתאבד. השוטר התורן עצר
את רפי פרי.
למחרת בבוקר הופיע רפי שוב במקום
העבודה של אחיו, כשבידו התיק של
אפרת, והבעת־פניו עדיין מבוהלת ומבול בלת.
האח פנה שוב למישטרה וביקש
לדעת מה עליו לעשות בדפי. בתחנת ה־מישטרה
הסבירו לאלברט כי הם אינם
יכולים להועיל עוד. בבוקר הם החתימו
את רפי על טופס שבו חוא מתחייב שלא
ישלח יד בנפשו. הוא שוחרר לאחר שחתם
על הטופס.
האח, אלברט, התקשר לביודהוריה של
אפרת, ולמד לדעת שאפרת לא שבה ל ביתה.
החשש התחיל לכרסם בליבו, והוא
פנה אל עורך־הדין צבי לידסקי. הפרקליט,
שהבחין במצבו הנפשי של רפאל פרי,
הסגירו למישטרת מרחב הירקון.
בינתיים, לאחר בדיקה נוספת׳ התברר

בו. האקדח היה טעון בחומר נפץ ובמסמר.
דיסקית הביטחון, המוצמדת לקנה והמו נעת
אפשרות יריד, כאשר האקדח אינו
מוצמד לקיר, לא היתר, במקומה. לדברי
רפי, תוך כדי המאבק הוא לחץ על דוושת
הבלמים, וו־,ירייה נורתה. לדבריו, פתחה
אפרת את הדלת במטרה לרדת, ובשעה
שהירייה נורתה היא נפלה מן המכונית.
הדבר קרה ברציף העליה השניה ביפו, ו אפרת
נמצאה שרועה בתוך שלולית דם.
נציג המישטרה, רס״ר יוסף רותם,
טען בבית־המישפט כי המישטרה חושדת
שמדובר ברצח בכוונד,־תחילה. מעצרו של
רפי פרי הוארך ביום שישי האחרון ב־15
יום. עורך־הדין צבי לידסקי דרש שרפי
יבדק על־ידי פסיכיאטר מטעם ההגנה.
למרות התנגדותו של נציג המישטרה, הח ליט
השופט יצחק רביבי שדפי יבדק על־ידי
פסיכיאטר לאחר עשרה ימי מעצר
גורית מא;דז
נוספים.

[יפרו של־ ופיק חלבי ־ ״הגדה המעוביוו :1ומוו >
כבור האחות״ ־ ה ביא לדרישה לפיטוריו 11 1אמוי
אם אנו סו, אהיה חיה פצועה, ואז אז

לחיות נין
ך* ל ילד בכפר הדרוזי דלית־אל־כרמל
״ יודע היכן גר התושב המפורסם ביותר
של הכפר, כתב הטלוויזיה רפיק חלבי.
יומיים בשבוע מתגורר הכתב לענייני ה שטחים
המוחזקים, בדירתו הענקית, שב קומה
השניה בבית הוריו. את היומיים ה אלה
הוא מבלה עם אשתו היפה איבתיסאם
ועם ארבעת ילדיו — בשמה, יסמין, יוסוף
ועסאמה, התינוק שנולד לפני כחודש ימים.
את חמשת הימים הנותרים של השבוע
הוא מבלה בדירת הרווקים הירושלמית,
שבה הוא מתחלק עם כתב אחר של ה טלוויזיה,
הכתב לענייני כלכלה אבי אנג׳ל.
בירושלים הוא מנהל חיי-חברה ערים.
הוא מקובל ואהוד בחוגי הבוהימה, נחשב
כאורח קבוע בכל המסיבות. הוא מבלה
חלק ניכר מזמנו הפנוי במעוזי הבוהימה,
בקפה טעמון ובית האלונים.
בדלית־אל-כרמל הוא חי בסיגנון שונה
לגמרי. שם הופך הכתב ואיש־הבוהימה ל־איש־מישפחה
למופת, המבלה את כל זמנו
בחיק מישפחתו.
בקומה הראשונה של הבית בן שתי
הקומות מתגוררים הוריו הקשישים. כ־מינהג
הדרוזים הם ישנים ויושבים על
מיזרונים. אביו יושב ישיבה מיזרחית
במשך שעות ארוכות בפתח ביתו. בחצר
חונה הסובארו החדישה של רפיק. בדירתם
של רפיק ואיבתיסאם, לצד הספות המיז-
דחיות, כלי־הנחושת והשולחנות הנמוכים,
יש ספרייה ענקית על עמודים, ועל הקי רות
ציורים של אורי ליפשיץ ויגאל תו־מרקין.
רפיק יושב במקום ״שלו״ על ה ספה,
ליד הטלפון. אשתו מגישה קפה
תורכי ומיצים. הילדים משחקים בחצר.
לכל מי שמטלפן ושואל לשלומו, משיב
רפיק :״עלה כיפאק, אני בגך עדן.״

10001ח< 161ז כ £ג1ח*{׳$

ז 6$16י*ו 5 0־ 1 ׳ 0 ׳9 061׳י

הימה (בתמונה: עם במאי התיאטרון עודד קוטלר ועם המפיק יעקב אגמון) .כשהוא נשאל
אם היה מרשה לאשתו להיות בבוהימה, הוא משיב לא, אני מכיר את הבחורות משם.״

גיבעת־חיים. בתום ההרצאה כתב את ה פרק
הראשון. סיפר חלבי :״בקיבוץ גיב־עת־חיים
אמרו לי, אתה אמנם ישראלי,
אבל אתה לא יהודי. לכן אתה לא יכול
להבין את הבעייה של השטחים.׳ אמרו
לי, :עד שלא תהיה יהודי, לא תבין מה
זה קיבוץ־גלויות. עד שלא תבין מה זה
קיבוץ־גלויות, לא תבין כמה הארץ הזאת
חשובה לנו.׳ חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי
שאני משתגע. אנשים דיברו אלי ודיברו
על מישהו אחר. הם פשוט לא מכירים
אותי. לך תוכיח שאין לך אחות!״
גם הוצאת־ד,ספרים הגרמנית גרמה ל־רפיק
״להשתגע״ :״הגרמנים דפקו אותי.
כשיצא הספר לאור הם לקחו חלק מ־מישפט
שאבא שלי אמר לי, וצירפו אותו
לכותרת הספר, כאילו כל הסיפור של
הגדה הוא, למות למען האדמה וכבוד-
האחות׳ .אצל הדרוזים יש פסוק האומר
,אל־ארד ואל־ערד׳ .כשבגרתי ועמדתי על
דעתי, אבא שלי אמר לי, אני מוריש לך
את מורשת אבותי: לעולם אל תמכור
שני דברים ותמות למענם — האדמה ו־כבוד־האחות׳

״אני מספר את זה בספר כדי להראות
את ההבדלים שבין הדור שלי לדור של
אבא שלי. אני אומר שאם הבת שלי תרצה
להתארס למישהו שאני לא מועיד לה, מה
אני, ארצח אותה? אני בעקרון מוכן למ כור
אדמה, אם זה משתלם מבחינה כל כלית.
אבא שלי — תגדעו לו את שתי
הידיים, והוא לא ימכור את אדמתו.
״מה עשו הגרמנים? לקחו פסוק, הו ציאו
אותו מהקשרו ועשו עליו הון. רציתי ׳
לתבוע אותם לדין. לבסוף החלטתי שב־מהדורה
השניה של הספר אדרוש להוציא
את הפסוק משם הספר.״

״לך תוכיח
שאין לך אחות!״

המחלקה שהובסה
בהתשה

ך* תג אחת מסוכנות-ידיעות הזרות
^ פולש לגן־עדן. הכתב מכין כתבה
על רפיק חלבי. הכתבה תישלח ל־ 50 עי תונים
בכל רחבי העולם. נושא הכתבה :
הדרישה לפטר את חלבי מהטלוויזיה, ב־עיקבות
פירסום ספרו סיפור הגדה המערבית,
שיצא לאור בגרמניה.
את סיפרו זה כתב רפיק בעיקבות מאמר
שנכתב עליו בניו־יורק טיינזס. בעל בית־ההוצאה
הגרמני אתניאוס, שקרא את ה מאמר.
התקשר לחלבי וביקש ממנו לכ תוב
ספר על הגדה המערבית מנקודת
מבטו האישית. רפיק קיבל מיקדמה בסך
מיליון לירות, וחתם על חוזה שלפיו יקבל
10 אחוזים מהמכירה ו־ 60 אחוזים משאר
זכויות הספר.
שבועיים לאחר מכן הוזמן להרצאה ב

• חו ד שי םהאחרונים בולטת העוב-
דה כי הכתב לענייני השטחים ה מוחזקים,
רפיק חלבי, נוטרל מעבודתו
וכימעט ואינו יוצא לכתבות בשטחים. כש הוא
נשאל מדוע, הוא משיב :״יש היום
בטלוויזיה פחות חברים, המוכנים להיל חם
על מיקצועיות במחלקת־החדשות. נמ אס
לי עד הסוף, וזה מעצבן אותי עד
שאני הולך להשתגע. לפתוח כל בוקר את
העיתון ולמצוא את שמי בכותרות! אין
לי כוח, וזה הפסיק להחניף לי. זה גם לא
בונה אותי יותר. זה סתם מעצבן.
״אני חושב שהיום יש במדינה פחות
פתיחות ויותר אטימות מאשר אי־פעם,

איש־מישפחה בכפו

יומיים בשבוע מבלה רפיק עם אשתו
איבתיסאם וארבעת ילדיהם בדלית
אל־כרמל .״אני חתר הביתה כמו מאהב צרפתי,״ הוא אומר ומוסיף, שאשתו היא בת כפר
מסורתית, שאינה רוצה להיות יוצאת־דופן בכפר. איבתיסאם אינה אנהבת
את הפירסום של בעלה, אך ככל אשה דרוזית היא משמשת לו מישענת.

* אל־ערד פירושו כבוד המישפחוז, ובעיקר
כבוד ר!נשיס במישפחה.

;אב. זה ביכלל
יט רוצים מישטר
את חברון ואת
מעצבן אותם• הם רוצים
הם רוצים רחוק, מחוץ
״שאני הולך ברחוב, אנשים צועקים
לי שאני הורס להם את המדינה. איזה
כוח יש ל יו יש לי כבר ארבעה ילדים.
מה אני צריך את זה י כמה זמן אני יכול
להחזיק מעמד בתור סמל?
״איפה מחלקת־החדשות של שנה ש עברה,
כשיעל חן היתה במלוא כוחה, אורי
גולדשטיין צעק, ישראל סגל וחיים יבין
היה איכפת להם ז איפה המאבקים עם
ההנהלה, כשארנון צוקרמן נותן גיבוי מלא,
כשעמירם ניר מתווכח ואלימלך רם נלחם
על כל מילה? איפה ישיבות־מערכת, ש לכולם
היה איכפת וצעקו חמס? היום זה
לא קיים יותר!״
חלבי טוען שמחלקת־החדשות הובסה
במילחמת־התשה, שהתישה את כוחה.
״היום״ ,הוא אומר ,״כשיורים עלינו, אנחנו
מורידים את הראש. לא הצלחנו להחזיק
מעמד, ולהנהלה יש כל הכלים שאין לנו.״
כשהוא נשאל מתי חלה התפנית הרצינית
הזאת לטובת ההנהלה, הוא משיב :״ברגע
שהם ראו שהם יכולים להוריד את יעל
חן מיומן השבוע, ו) 8ף אחד לא פוצה פה.
ברגע שהבינו כי אפשר לסרס את כימעט
חצות ואיש לא מעז להגיד מילה. וברגע
שהם נתנו הוראה שלא לראיין אישים
מהשטחים המוחזקים, ואנחנו עברנו על זה
בשקט.״
רפיק חלבי אינו מעז לקרוא לילד בשמו,
כשם שאינו מעז לקרוא להרבה ילדים
בשמם. הוא מעדיף להישאר על הגבול
הדק שלא לא לכאן ולא לכאן. אך מדבריו
ברור כי השינוי לרעה חל לפני כמחצית
השנה, ברגע שטוביה סער התחיל לנהל
את מחלקת־החדשות במקומו של חיים
יבין.
למעשה הוא מנסה להגן על סער ואומר ;
״טוביה חושב שהוא עדיין יכול לשנות
משהו בשיטת החשיבה הלאומנית הפנא־טית
של ההנהלה. אבל אין לו סיכוי. ני
יודע שסיקור השטחים המוחזקים היה
פגום, והיה הסר, ואני מאשים בזה את
כל חברי במחלקת־החדשות, ובעיקר את
עצמי. פשוט לא נלחמנו. גברו עלינו.
״אני יודע שלא ירחק היום שבו נעמוד
למישפט ציבורי ונצטרך להגיד לכולם
למה לא הבאנו את האמת במערומיה, למה
לא גילינו לעם הזה מה הולך בגדה.
״אני יכול להשתגע. חברים שלי, יהודה
ליטני מהארץ ודני רובינשטיין מדבר מסק רים
את המצב בשטחים בכלל, ובחברון
בפרט, כל הזמן. אני עושה אפס קצהו של
מה שהם עושים, ותראי מה קורה. עושים
לי עליהום, ,עוכר ישראל׳ קוראים לי.
״פעם הייתי מתווכח הרבה בישיבת־הבוקר.
היום אין לי כוח. חבל על האנר גיה.
יש לי חבר בן 35 שמת מהתקף־לב,
ויש לי חבר ששמו לו מיטען במכונית,
והלכו לו הרגליים. אני רוצה לחיות.״

ישראל. אני יודע שזו הפינה שלי, ואלה
אנשים מיוחדים מאוד, שיש להם יחם מיו חד
אלי. אבל עכשיו גם זה נגמר. אני
מרגיש רע מאוד גם מיקצועית וגם חב רתית.״
רפיק
חלבי חצוי, רגשותיו מעורבים.
בירושלים אין הוא מרגיש כיהודי, ובשכם

שפוי ביותר במדינת־ישראל, מבט לחדשות,
אינו מה שהיה פעם .״אנשים עייפים,
לא יכולים לעבוד, מוצאים עצמם במישפטי־שדה
ביגלל איזה מין פאפו שכזה, ה מחפש
טרמפ על כל דבר שקורה. מה היה
עושה פאפו אם לא הייתי קיים? הוא
הרי מקבל כותרות רק בגללי. ומה הוא,

תשבחי שאוכל לזד!ת נין שני העולגות
אן זה בלתי־אפשו .,אני מו ת מדלית
ליוושלים המתירנית *מירושלים לדלית תזסזותית.
איני מובא את מקומי לא בה ולא שם
אינו מרגיש כערבי. כששאלו אותו פעם
מדוע אינו מתגייר השיב :״אני פוחד
שיחשבו שאני עיראקי, ואז אהיה עוד
יותר דפוק.״
על פיצול האישיות שלו ורגשותיו ה־חצויים
אפען ר ללמוד מהסיפור הבא:
״פעם שאלו אותי איך אני מרגיש בשכם.
אמרתי שלא נוח, לא מפני שאני דרוזי
והם מוסלמים, אלא מפני שאני ישראלי.

בסך הכל? שופר של קבוצת־שוליים. אני
מציע לו, בצורה עדינה ביותר, ללכת
ללמוד מה זה דמוקרטיה. דמוקרטיה זה
לא אנרכיה ולא פאשיזם.
״תאמיני לי, אנחנו יודעים שהמחלקה
לא טובה ושזה לא זה. אנשים רוצים
לעבוד• אבל אי־אפשר לעבוד באווירה
כזו• ההנהלה השתלטה עלינו לגמרי, ואין
לנו ברירה אלא למלא את רצונה. במשך

חלבי לא אומר זאת במפורש, אך מתוך
דבריו מובן כי הבעייה העיקרית של
מחלקת־החדשות היא חוסר־הגיבוי לאנ שיה•
כשהוא נשאל אם הוא נמצא בעימות
עם טוביה סער, מנהל המחלקה, הוא
משיב :״אין לי איתו עימות. כל דבר
שאני מעביר אליו הוא מעביר ללפיד, ו לפיד
מחזיר. הנהלת רשות־השידור הפקי עה
ממנהל מחלקת־החדשות את הזכות
להחלים בנושא השטחים.״
וכשמקשים ושואלים מדוע אין סער
מתעקש על סיקור המתרחש בשטחים ה מוחזקים,
הוא משיב :״הוא לא יכול להת עקש,
כי הוא יילד הביתה. אל תשכחי
שהוא מקבל הוראות.״
גם חיים יבין קיבל הוראות .״ביגלל
זה חיים יבין הגיע לאן שהגיע,״ אומר
חלבי, המגן על סער, אך המתקיף, לעומת
זאת, את לפיד, שאישר לו את כתיבת סיפרו
והמתנגד לפיטוריו .״לפיד אומר שהוא רו צה
להגן עלינו מהתקפות פוליטיקאים.
איפה הוא היה כשאיימו לרצוח אותי?
איפה היה כשהלכתי עם שומר־ראש
צמוד? אנחנו לא פוחדים מפוליטיקאים.
לפיד יודע שבמליאה יושבים אנשים ש יעשו
את העבודה השחורה בשבילו —
ירון, פאפו, אהובה מרון — אז הוא משחק
את העיתונאי, את הבסדר. אמרתי לו
את זה בפנים, אבל אלה היו מילים לבטלה.
הסיפור הוא לא לפיד. הסיפור הוא שיש
בחירות, ואנשים רוצים מסך נקי.״
רפיק חלבי אינו אוהב לדבר על חייו

״הראש הערבי״
של הדרוזי
ף* פיק חלכי מודה שלא תמיד אהד
* את המדינה. כילד שגדל בכפר דרוזי
טיפח כבר מילדותו רגשות נגד הישרא לים,
שגזלו חלק מאדמותיה של דלית־אל־כרמל.
אחרי מילחמת ששת־הימים, כשעם־
ישראל היה נתון עדיין בשיכרון הניצחון,
היה רפיק חלבי צעיר דרוזי מבולבל:
״שנאתי את המדינה הזאת• הראש הערבי
שלי לא יכול היה לקבל את השחצנות
של העם הזה. פחדתי מהכוח העצום של
הישראלים. פחדתי מהעוצמה הטמונה
בהם. במילחמת יום־הכיפורים הייתי בעצמי
חייל עדיין, עם רגשות מעורבים, וכשהש תחררתי
הלכתי לטלוויזיה ומחלקת־החדשות
החזירה לי את האהבה למדינה.
״אני נשבע לך, במחלקת־החדשות קי בלתי
מאנשים חום שלא קיבלתי בשום
מקום אחר בעולם. כשהאוזן הלא־רגישה
שלי לא קלטה את הנימה המאיימת של
אריק שרון, כאשר כינה אותי בכל מיני
כינויים בכנסת בעיקבות הכתבה על חל־קות־האדמה
המעובדות שהופקעו, קלט את
הנימה חיים יבין, שלקח אותי אליו הביתה
וישנתי אצלו שבוע ימים. כשיעל חן
הזמינה אותי אליה הביתה, וכל יתר ה חברים
במחלקה דאגו לי כמו לאח, ידעתי
עם מי אני חי.
״אני יודע שזה לא דוגמה לכל עם-

.זה!גמדי

אומר הכתב לענייני שטחים ומספר

כי מנכ״ל רשות־השידור, יוסף
לפיד, פסל לו בתקופה האחרונה כל כתבה (לבד מהכתבה האחאני
זוכר שסיקרתי את אחת ההפגנות ב שכם,
והלב הישראלי שלי קפץ. ישראלי
סופר־שמאלי היה מרגיש אותו דבר. ה־שינאה
שלהם לכל מד. שקשור בישראל
היתד, מזעזעת. כשחזר בסאם שכעה, הר גשתי
אותו דבר. הלב שלי קפץ. קשה לי
מאוד. מצד אחד אני מאוד רגיש לבעייה
הפלסטינית. מצד שני אני רוצה שמדינה־ישראל
תמשיך להתקיים, ואני פוחד.״

״אני לא מוכן
לדווח ח צי -אמת״
ף* פיל! חלכי טוען כי במשך החודשים
י הארוכים שבהם נוטרל מעבודתו הר וויח
את לחמו ביושר. אמנם לא נתנו לו
לצאת לכתבות, וכל הצעה שהעלה נפ סלה
על־ידי המנכ״ל יוסף לפיד. יחד עם
זאת הוא טוען שכל המחלקה פשטה את
הרגל, ומה שהיה בעיני רבים הדבר ה־

רונה על חברון) בנושא השטחים .״מחלקת החדשות,״ אומר

רפיק ,״אינה מה שהיתה פעם — ההנהלה ניצחה אותה
במילחמת התשה והחבר׳ה הפסיקו להילחם ולעמוד על שלהם.״

התקופה שלא דיווחתי על השטחים עשיתי
סרט תיעודי על כפר לא־נגוע, החי ב מערות
פהר־חברון. השתדלתי להראות
בסרט איך ייראה כפר שלא נגעו באדמו תיו,
שלא פגעו בו.

החצויים, ועל תהפוכות־הנפש שלו ב-
עיקבות אורח חייו. לצד חברים וקרובי-
מישפחה דרוזים, ובהם המצדדים בפוגרום
כפר-יסיף, יש לו חברים יהודים קרובים
ביותר.

״סרט תמים, לא שכם, לא חברון —
ועשו לי אלף בעיות עד שקיבלתי אישור.
״חוץ מזה הייתי עורר־מישנה כל הזמן.
הרווחתי את לחמי בכבוד. אנשי אמרו:
מה זה, בעטו בו למעלה? הם לא יודעים
שבמחלקה אף אחד לא רוצה להיות
עורך. כולם רוצים לצאת לשטח.
״כל כתבה שהצעתי — פסלו. הצעתי
להכין כתבה על המנהיגות החדשה בהר־חברון,
על כפר ערבי בעוצר, על המיפלגה
הקומוניסטית בגדה המערבית. הכל נפסל.
הציעו לי כל מיני כתבות פשרה. לא
הסכמתי. אני צריך לדווח אמת. לא נותנים
לי לדווח אמת — אני לא מוכן לדווח חצי־אמת.״

,/אשתי

פולני ה״
ך ל שפר־הזהות מלווה אותו משחר נעו-
י׳ ריו .״זה התחיל כשלמדתי בתיכון ב חיפה,
וגרתי בדלית, וזד, נמשך כשהייתי
בצד,״ל, ביחידה הדרוזית. תמיד נפש חצו-
ייה. הסיכוי היחידי שלי להיות גם דרוזי
וגם ישראלי הוא לדעת לשמור על עצמי,
ותאמיני לי — זה קשה לי גם בדלית־אל־כרמל
וגם בירושלים.
״קשה לי בדלית, מכיוון שזה מעט מאוד,
(המשך בעמוד )46

— 4!3י

או מ רי ם ...מ ה הם אומרים ...מה הם <זומרי ם מה הו*

מיכה חריש:

אליע 1ר רונן:

גד א דג אז׳:

רש ו ת בשטח ים
או ללכת ה בי ת ה!״ ,
גדי אלגזי, סרבן השרות בשטחים, שוחרר מצה״ל
לפי החלטת הרמטב״ל. שיחדור מינהלי, מבלי שצח״ל
טרח לתת הסברים על סיבת השיחרור. מי שחשב שגדי
יקפוץ על המציאה, טעה. הצעיר בעל הפרופיל חגבוח,
שרצח לשרת ביחידת שיריון בתחום הקו הירוק, חיה
עסוק יומיים אחרי חשיחרור בחיפוש עבודה. שאלתי
אותו —
חבר״הכנסת מיכה חריש, המועמד לתפקיד שר-
האנרגיה בממשלת המערך, אם וכאשר תקום, עבר את
מיבחן שישים האחוזים במיפלגת העבודה במקום האח רון,
על הגבול הדק של שישים ואחד אחוזים. שאלתי
אותו —

• האם לאור תוצאות ההצבעה אתה עדיין
רואה עצמך כמועמד לתפקיד שר-האנרגיה
גממשדת פרס, אם תקום?
לפני ארבע שנים הוא היה חבו״כנסת דינאמי. דמותו
הקפיטליסטית, עם סיגר נצחי, חליפה ועניבה, לא
התיישבה בדיוק עם דמותה הסוציאליסטית של מפ״ם.
אבל גם חבר־הכנסת תופיק טובי לא נראה בדיוק כמו
קומוניסט• אז ויתרנו לו. אחרי ארבע שנים של היעדרות
מהבמה הפוליטית, חוזר אליעזר רונן לחדשות,
יחד עם חברת־הבנסת חייקה גרוסמן. שניהם מועמדים
של מיפלגתם, מפ״ם, לכהונות שרים אם וכאשר יעלה
המערך לשילטון.
• אליעזר רוגן, איפה היית ארבע שנים ך
ניהלתי את חברת קרתא, שהיא חברה לפיתוח ירו שלים
ומיתאר ממילא. לא הייתי אמנם על הבמה הפו ליטית
באופן ייצוגי, אבל בפנים הייתי חבר בכל המוס דות
של מפ״ם. ומה שיותר חשוב הוא, מפני שלא
הייתי עסוק בפעילות פרלמנטרית, סיימתי לפני כחודשיים
את הפקולטה למישפטים והוסמכתי כעורך־דין.

• אם תנצחו בבחירות, כאיזה תיל, אתה
מעוניין?
לא מעוניין לדבר על זה. עדיין מוקדם לתפור חליפות.

• איזה שר אתה רוצה להיות ץ

קודם כל, את המועמדים לתפקידי שרים קובע יושב-
ראש מיפלגת העבודה, לא החברים. אני רואה עצמי כשיר
למלא את תפקיד שר־האנרגיה, ולו רק בגלל התמחותי
בת עשר השנים בנושא זה. ואם את שואלת אותי, אני
חושב שזו הסיבה שיושב־ראש המיפלגה בחר בי, אם
בחר, כמועמד.

• מדוע, לדעתך, הלה ירידה בפופולאריות
שלך כתוך המיפלגה?
מפני שזו הפעם הראשונה שבה אני עומד לבחירה,
אני לא יודע אם חלה ירידה או עלייה בפופולאריות
שלי. אני מעורב במחלוקות, אני מביע דיעות ועומד
בראש החוג לשילוב, יכך שבאופן טבעי יש אנשים שהם
בעדי ויש שהם נגדי. כל מה שאני יכול להגיד הוא, שאגי
מודה לאלה שהיו בעדי ומכבד את אלה שהיו נגדי.
כמו שאני מכיר את ד,מיבנה הנפשי שלי, הייתי מקבל
בשקט את התוצאות גם אם לא הייתי נבחר.

הופתעת מהתוצאות?

כן• חשבתי שיש לי שבעים אחוזים. פיספסתי בתשעה
אחוז. מכיוון ששם המישחק הוא שישים אחוזים, אני
שמח שעברתי אותו.

• האם ישבת על הטלפונים. כמו יתר
המועמדים, להוציא את אבא אכן ויצחק רבץ?

שר טוב. מפ״ם דורשת שני מישרדים מתוך חמי שה׳
ואני אמנה אותם: חקלאות, שיכון, פנים, עבודה-
ורווחה וחינוך. לחינוך, עבודזדורווחה וחקלאות אני לא
מתאים. נותרו, אם כן, שניים — פנים ושיכון.

אולי זה חלק מהעניין. האמת היא שלא טילפנתי
למעני. קשה לי, באופן אישי, לטלפן למען עצמי. טיל-
פנתי למען יוסי שריד. חשבתי שיש לו בעייה.

• אתה לא תהיה שר־הפנים. בורג יהיה
שר־הפנים.

• מה, אם יכך, עשית בימים שלפני
ההצבעה?

טוב, אני מדבר על מה שיהיה אחרי שנת אלפיים.

414:

ראיתי עם אשתי שלושה סרטים חדשים.

• האם אתה מרוצה, האם אתה מעדיה
לא לשרת כצה״ל ובלבד שלא לשרת בשטחים
הכבושים?
לא, אני לא מרוצה כלל וכלל. רציתי לשרת בצה״ל
ביחידה קרבית ולהיות חייל טוב לפי מצפוני.

• מדוע, לדעתך, שוחררת מצה״ל?
זה היה האמצעי האחרון שהצבא נאחז בו. הם נקטו
בשיטת האיומים. אחרי השיחרור מהכלא, לפני כחודש,
בילית בראיונות עם קצינים בכירים. כהשתחררתי
מהכלא קיווית שישבצו אותי מחדש בחיל אחר ושאת חיל
את השרות שלי כאילו מהתחלה. הצבא החזיר אותי
לשיריון ושם אמרו שישלחו אותי לגדה. אמרתי שאחרי
המחיר הכבד ששילמתי, זה מגוחך שהצבא מאמין
שאעשה עכשיו מה שלא עשיתי קודם. לו רציתי למכור
את מצפוני, הייתי מוכר קודם, בלי לשלם מחיר כל-כך
כבד. האלוף־מישנה שדיבר איתי טען, שאם לא אשלח
לשטחים זה ייראה כאילו צה״ל נכנע לי. אמרתי לו
שזהו נימוק יוקרתי־פוליטי.
שבוע אחרי אותו ראיון רואיינתי על-ידי השליש
הראשי של צה׳׳ל, אל״מ ברזילי, והוא הודיע לי באופן
קטגורי שאין לצבא כל אפשרות אלא שאשרת בשטחים.
הצעתי שאשרת כחובש־קרבי בכל יחידת צה״ל, ממתולה
ועד אילת. אחרי שזדמרתי את זה הוא אמר לי: יש לך
שתי אפשרויות — או שרות בשטחים או שיחרור מצה״ל.
אמרתי לו: שניהם גרועים בעיני ואני מציע ברירה
שלישית — שרות בתחומי הקו הירוק.
אחרי שבוע נקראתי לקצין כוח־אדם במיפקדת גייסות
שיריון, שהיה האחראי הישיר שלי, והוא אמר לי
שאשובץ בתחומי הקו הירוק. זה היה ביום השישי. בי נתיים,
ביום הראשון, רפול נתן ראיון לגלי צוד׳ל ואמר
שהוא משחרר אותי מצה״ל. כשהתייצבתי במיפקדה הו דיעו
לי שאני לא מוצב, אלא צריך ללכת הביתה לתמיד.
הקצין אמר לי שהוא מצטער, הן כאדם והן כחייל.

ואתה מצטער?

מאוד קשה לי להאמין שצד,״ל מסוגל לבצע החלטה כל
כך טיפשית. זו היתר, החלטה של רפול. אני יודע
שבקרב הקצונה הבכירה היו כאלה שהתנגדו לשיחרורי
מהצבא.

מה תעשה כעת?

אחפש עבודה ואחזור ללימודים•

מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומדים מה הם אוח

הדי ח שורון:

וסף מונו־:

ר עש 1ת
ןשא 1אוהבת משלמים במכולת!
פעם היא היתה אחת הנשים המצולמות והמפורסמות
ביותר בארץ. הלית ישורון, שהיתה מפורסמת
כחלית קתמור, דוגמנית־צמרת ושחקנית קולנוע (״מיקרה
אשה״ ו״התרנגול״) ,היתה מציצה אל עם ישראל מעל
גבי כל מודעת־פירסומת שנייה בעיתונים. היא היתה
חביבתו של צלם־האופנה הנודע פיטר הרצוג, שירד
לניו־יורק, ונחשבה אחת הנשים היפות ביותר בארץ.
בפסטיבל בקאן, לשם נשלח הסרט ״מיקרה אשה״,
גנבה את ההצגה מכוכבות קולנוע ידועות. היא עשתה
זאת באמצעות יופיה הרב והתלבושות הנועזות והמיוחדות
שלה. בימים אלה יצא לאור כתב־עת ספרותי
חדש בשם ״חדרים״ .הלית ישורון היא העורכת והמוציאה
לאור שלו.

לאן נעלמת בעשר השנים האחרונות ז

התחתנתי עם בעל הגלריה שייע יריב, וילדתי שני
ילדים — בני תשע ושש.

שיחקת את תפקיד עקרת־הכית?

לאו דווקא. בשש השנים האחרונות אני עסוקה בתיר־גום
טרילוגיה של בקט. שני הספרים הראשונים, מולו
ומות מאלון, יצאו לאור, ועל השלישי, לא זהו, אני
עובדת כעת.

• ואיזה מן כתג־עת הוא ״חדרים״ ז
כתביעת לשירה, שייצא לאור כל חצי שנה. בחו ברת
הראשונה משתתפים אבי׳ אבות ישורון, נתן זך,
זלדה, דויד אבידן, יוכבד בת-מרים ואחרים. אני עצמי
תרגמתי טקסס של בקט ושירים ומיכתבים של אר־תור
רמבו.

מה את מצפה מכתב־עת שכזה?

הוא נסוב כולו סביב שירה, ואין לי כל אשליות
בקשר למכירה שלו• אחרי הכל זה לא ספר־בישול.

• אם כך, זהו צעצוע שאת, כאשתו של
איש עשיר, יכולה לשחק בו?

זה הרבה יותר מצעצוע, אבל זה נכון שיש לי את
הלוקסוס לעשות מה שאני רוצה ומה שאני אוהבת.

• איך קיבלו את כתב־העת החדש כתבי•
העת הוותיקים ,״פרוזה״ ו״סימן קריאה״?

לצערי ולשימחתי אני לא מעורבת בשום קליקה, כך
שאפילו היתה לאחת הקליקות התנגדות, זה לא היה
מגיע אלי. מהכיוון של סימן קר״אה לא שמעתי מטוב ועד
רע. יוסי קריים, עורך פרוזה, עזר לי למעשה למצוא
מפיץ לחוברת.

• את מתגעגעת לעולם
נטשת?

הזוהר

שאותו

העולם הזה לא עניין אותי אף פעם. עד כדי כך אני
רוצה לשכוח אותו, עד שחזרתי אל שם נעורי — ישו רון
— ואת השם שהייתי מפורסמת בו כשהייתי דוג מנית
— קתמור — אני רוצה בכלל לשכוח.

צרה ושימחה למחזאי יוסף מונדי. קודם שימחה :
בימים אלה יצא לאור קיבץ סיפורים פרי עטו הנקרא
״השיבה לשום מקום״ .צרה, שלא גדע, היא תביעה
מישפטית, שהוגשה נגדו והוא מבלה את זמנו בחקירות
במישטרה.

למה הוזמנת לחקירה כמישטרה?

דתי אחד מירושלים הגיש נגדי תביעה דרך היועץ
המישפטי לממשלה, וטען, שאני מחלל ופוגע בקדשי
ישראל.

וזה נכון?

הוא טוען שאני משתמש בתפילין במחזה שלי המבשר.
המישטרה הזמינה אותי לחקירה והיה מצחיק מאוד. השו טרת,
מותק של בחורה׳ חקרה אותי על יצירתי הספ רותית.
באיזשהו מקום צחקתי. אחר־כך התרגזתי, מה
פתאום קוראים לסופר למישטרהז מה אני. אשר ידלין ן

• האם אתה כאמת מחלל את קדשי
ישראל על הכמה?
במחזה, כשהרצל מנהל ויכוחים פרגמאטיים מדיניים
עם האלוהים, רואים ברקע את האפיפיור מתעסק עם
בחורה.

• וזה הכל?
לא. הוויכוחים שהרצל מנהל נעשים תוך כדי הנחת
תפי.לין. התפילין אינם אמיתיים. הוצאתי מבפנים את
כל הבלה־בלה־בלה, איר קוראים לזה — התפילות. עכ שיו
חוקרים אותי במישטרה, לראות אם יש מקום
למישפט.

מה אתה עושה בינתיים?

אין לי עבודה באף תיאטרון בארץ. בהבימה שולט
דויד לוין, שהיה לי איתו סיכסול. בקאמרי שולט אורי
עופר, שהיה לי איתו סיכסוך. עם החאן איו לי שום
שפה משותפת ועודד קוטלר, שמקים תיאטרון חדש בנווה־צדק,
כלל לא פנה אלי.

• המימשד הכיר כך. עובדה שהעניקו לך
את פרס מפקין.
הפרס הזה הוא שום דבר. הבדיחה היא שאפילו כסף
אני לא מקבל מזה.

ומה עם הבכוד?

עם כבוד לא משלמים במכולת.

ר 3 3ה מיבאל:

..שהנ שיא ס אד א ת
יעשהג׳ סטה ! ״

לפעמים אני רוצה להיות זמרת או שחקנית. אם
הייתי זמרת ו /או שחקנית, הייתי נוסעת לנואיבה,
מרביצה הופעה חד-פעמית בכפר-הנופש של נביעות
ומקבלת חופשה עם הבעל, הילדים והכלב, על חשבון
המושב. ככה זה הולך אצלם, בנביעות• ורבקה׳לה
מיכאלי היא רק אחת משורה ארוכה של אמנים שאני
מכירה באופן אישי, שהלכו על העיסקה הלגיטימית
הזאת. הלוואי עלי. אלא שרבקה׳לה חזרה מנביעות
לא רק שזופה, אלא גם עם ברק בעיניים ורעיון בראש.

רכקה׳לה, איך היה בנביעות?

משגע, ממש משגע. אחרי כמה ימים אמרתי לחבר׳ה
למה אי אפשר לחכור את המקום מהמצרים 1אמרו לי :
אם יהיה מי שיזום דבר כזה, זו תהיה גם ברכה וגם
הקלה

ואת הולכת לנסות לשכנע את המצרים
להחכיר את נואיכה לאנשי מושב נביעות?
אני
מדברת ברצינות. אולי, אם נכתוב פטיציה, שעליה
יהיו חתומים אנשי־שמאל ידועים, יונים ואנשי־שלום,
זה יעזור. אולי אם נפנה אל הנשיא סאדאת בנימה אי שית,
ונגיד לו ונסביר לו כמה חשוב להשאיר מירפסת
למדינה.,זה ישבור את ההתנגדות שלו. מה יש, שיעשה
ג׳סטה.

• מה הולך
היטמאלנית?

את לא

מהמאפייה

קודם כל אני לא בשום מאפיה. חוץ מזה, זה ממש
קורע את הלב לראות מח הולך שם. החבדה יושבים
על מיזוודות. בפברואר מתחילים לפנות את המקום. אז
כשהם יודעים שהכל אבוד הם מפסיקים לטפל בגינה,
מפסיקים לתקן, מפסיקים לצבוע. כואב הלב. .

אומרים שזהו מחירו של השלום.

.כן, אבל החבר׳ה האלה הם לא קולוניאליסטים. הם
לא גירשו מישהו וישבו במקומו. הם ממש הפריחו את
השממה. אין ספק שאני רוצה שלום. אין ספק שיש
מחיר. אבל כשאני באה לנביעות, אז מבחינה אישית
לעקור אנשים מהמקום, לייבש אותו ולהוריד אותו מהמפה
זה עצוב נורא.

שרי ת ישי

לחיות בין ש1י עולמות

(המשך מעמוד )43
וקשה לי בירושלים, בגלל שזה יותר מדי.
המעט מאוד נובע מכך שהחברה הדרוזית
היא סגורה לפני זרמים תרבותיים מודר ניים
טכנולוגיים, ובתוך החברה מתנהל
מאבק בין הזרם המודרני והמסורתי, ונופ לים
בו הרבה חללים. אני חשבתי שאוכל
לשחק בין שני העולמות, אבל זה בלתי-
אפשרי. לכן אני מוצא את עצמי בורח
מכאן לירושלים, אל החברה המודרנית ה מתירנית,
הפתוחה, התרבותית יותר. וכ שאני
בירושלים אני מוצא עצמי בורח ל כאן,
אל החברה המסורתית, הסגורה. אני
לא מוצא מקומי לא פה ולא שם.״
איבתיסאם, אשתו היפה של רפיק, לבו שה
בלבוש דרוזי מסורתי. את ראשה מע טרת
מיטפחת לבנה, כדרך הנשים הדרו־

משב ו הזחוח התחיל כבר
בבית־הספו

השוט ריס הוגו בחשאי עווב -אך אינם בטוחים שזוהי
הציפור אשו גירו״ שינאתה או אהבתה שיגעו את המדינה

האם ־צ\ז

?3111111
ך * ק ׳ ה עו ר ב הזה היה חסר לנו, עם
כל הצרות שיש לנו,״ אומרת צילה

נוריאלי, אחותו של אריה. צילה גרה עם
שני ילדיה אצל הוריה. מכל המהומה שהת עוררה
סביב אחיה שכחה לאכול, לדבריה,
כבר שלושה ימים.

איך העורב תוקף אותו. מזל שאמא שלי
עובדת בבית־המישפט המחוזי, וכולם
מכירים אותה. לא נתנו לה לעבוד בשקט.
כל היום שאלו אותה אם זה הבן שלה. עם
העורב.
״אריה למד לצבוע מאבא שלי. עשה

זיות. אין היא יושבת עם האורחים, ונכנסת
רק כדי להגיש קפה טעים להפליא.
כששואלים את רפיק מדוע איבתיסאם
אינה מצטרפת אל האורחים, הוא אומר:
״אשתי לא פולניה. היא לא מכניסה את
האף שלה לכל דבר. בענייני המאבקים
שלי היא נותנת לי הרבה כוח. היא לא
מקשה עלי, לא מתרגזת, לא לוחצת אותי.
היא אומרת לי, אם זה מה שאתה רוצה,
וזה הראש שלך — יבושם לך. אני לא
אוהבת את זה, .
״היא נמצאת חמישה ימים בשבוע לבד
עם הילדים. אני חוזר הביתה רק בסוף
השבוע. מצד אחד זה טוב, כי אני חוזר
הביתה כמו מאהב צרפתי. מצד שני קשה
לה בלי גבר בבית.
״איבתיסאם אשתי היא אשה שיגעון.
היא בוגרת בית־ספר תיכון, ולא יותר
מזה, אבל השכלה לא רוכשים בבית־ספר.
היא יודעת מה העניינים, ומעורה ביותר.
היא שומרת מסורת, ואינה רוצה להיות יו־צאת־דופן
בכפר. היא אשד. עם שורשים
עמוקים כאן.
״קיבלתי מילגה להארווארד. היא לא
רוצה לשמוע מזה, לא רוצה לנסוע לאר־צות־הברית.
זה מפחיד אותה.
״לפעמים היא באה אלי לירושלים. אנחנו
מבלים בדרך כלל בדירה שלי, כי היא
לא הולכת למיסעדות והיא לא אשת־בוהימה.
זה לא בראש שלה.
״האם הייתי מסכים שתהיה אשת־בוהימה,
אילו זה היה בראש שלה? לא!
אני מכיר את אלא מהבוהימה. לא הייתי
רוצה שאשתי תהיה כמותן.״

״ א הי ה חי ה
פצועה ,,
ף* שהזא נשאל מה יעשה אם יפוטר
מהטלוויזיה, הוא אומר: בשלב זה
אני נוסע לגרמניה ולארצות־הברית, ואש־הה
שם חודשיים. בגרמניה אערוך מסיבת־עיתונאים,
כדי לקדם את מכירת הספר,
ובארצות־הברית אהיה אורח הממשלה,
כמו אלימלך רם, עמירם ניר ואהוד יערי
לפני.
״כשאחזור, אני חושב שאמצא עצמי שוב
בחדשות. אין להם שום דרך חוקית לפטר
אותי. הם ילכלכו אותי, יכפישו את שמי
ולא יצליחו גם הפעם, כי תמיד יהיה מי
שיזהיר אותם שפיטורי יגרמו לבעיות.
״הלוואי והיו קוראים את הספר, ורואים
כמה אין להם קיים. אני רוצה להגיד להם
שירדו ממני. נמאס לי ! אם אפוטר, אהיה
חיה פצועה, ואז אני אכאיב יותר ממה
שאני מכאיב עכשיו!״ שרירו ישי !

בעיית העורב, שהסעירה את המדינה,
לא פסחה על זרזירי הדת. כבר ביום ה ראשון
הופיעה בבית נוריאלי עדת חסידים
מכפר חב״ד, נציגי הרבי מלובביץ /שלא
הפסיקו להתפלל. הם בדקו את המזוזות
בבית ומצאו שכולן פסולות — יש בתוכן
ניירות־סתם במקום דיברי-אלוהים־חיים.
החסידים מיהרו להחליף את מקור הרע
במזוזות כשרות למהדרין, ולא שכחו להס ביר
לבאי הבית החרדים, שנגזרה גזירה
משמים, ויש לעשות משהו כדי להעבירה.
הם סילקו את התפילין, שמא, חלילה, זהו
מקור הרע.
שרה נוריאלי, אמם של אריה וצילה,
היתד. מרוצה ממצב־הרוח הטוב שהפיחו
חסידי חב״ד בבית .״אני דווקא אוהבת
דתיים, אבא שלי היה חזן. הכניסו לנו
הרבה שימחה בבית, ונורא כאב להם
שמוכרים מזוזות פסולות.״
שמעון אסייג, שכן ותיק מהשכונה, הוא
חוזר בתשובה .״נעשתי דתי מס 1 ,של
המדינה,״ הוא אומר. הוא היה איש הקשר
בין אריה ובין הרב הזקן, ישראל אבד

,.רק העורב הזה
היה חסר,
עם נר הצוזת
ועיש לנו״

1 1 (1 ׳ *1111 בקולנוע נוגה ביפו מתאספים העורבים. אנשי הטלוויזיה לא חדלו
* 111111 # 1להציק לנוריאלי ״בוא ניגש לקולנוע״ ,הם ביקשו שוב ושוב ,״ננסה
עוד פעם״ .הם ניגשו. העורב שמר על מרחק בטוח, כשהבחין שאריה מוקף מאות אנשים.

חצירא מנתיבות. בשם הרב ניסה שמעון
לשכנע את שכנו, נוריאלי, שימהר ויסע
לנתיבות (הרב ישלם את המונית) ,כי הרבי
יודע במה דברים אמורים.
אומר אסייג :״אדם אכזר, שעשה צרות
לאריה ושנפטר בינתיים, נשמתו נכנסה
לגוף העורב, כל מה שהעורב רוצה הוא
לבקש מחילה מאריה. אריה מוכרח לבוא

״אני בחורה שלא חסרות לה צרות. בעלי
ברח לפני שלוש שנים מהבית, ומאז אין
לי מושג איפה הוא. אני נשארתי תקועה
פה אצל הורי, ולא טוב לי. אבא שלי היה
קבלן צבע, כולם אהבו אותו, גם אשתו
של עקיבא נוף, מירד ,.העריצה אותו כש־

חסידים וזננו חב״ד,
שהחליפו וזח המזוזות
בבית!וראי׳ ,הסבירו
ני זו..סגזלור
לתיסול הפרועה
צבע לה את הבית. הוא פינק אותנו, ולא
החסיר מאיתנו מאומה. לא נתן לנו לעשות
שום דבר מרוב דאגה, עד שיום אחד נשבר
ונכנס לדיכאון. לא עושה כלום, כל היום
בבית יושב ולא מדבר.״
סקרנים רבים נהרו מכל רחבי הארץ
לביתו של נוריאלי .״כל אחד בא לכאן
עם העורב הזה, כאילו יש כאן סרט. מה
זד, צריך להיות כל הבלגן הזה? למה זה
מעניין כל-כך את כולם?״ שואלת צילה
ומוסיפה ,״אף אחד לא האמין לאריה,
האת שלי, גם אני לא. עד שראו בעיניים

אומרים חסידי חב״ד, שמיהרו לביתו של נוריאלי,
#11 *1 11י י כדי לגלות את שורש הרעה. הם החליפו את המזוזות,
ובין תפילה לתפילה הסבירו לבאי הבית שנגזרה גזירה משמים, ושיש לעשות להעבירה.
עבודות מדי פעם, היו קוראים לו אנשים
שיצבע להם את הבית, אריה בחור טוב,
מה ששילמו לו היה לוקח, לפעמים עבד
ממש חינם. לקח מאמא שלי כסף. זה בגלל
העבודה בצביעה שנתקל עם העורב.״

לנתיבות, אצל הרב, והוא יעזור לו למצוא
את הדרך, למחול לנשמה האומללה שלא
מוצאת לה מנוח. אריה צריך לומר אחרי
הרב: אני מוחל לך. אני מוחל לך. אני
מוחל לך. וכל ההטרדות והאימה יפסקו.״

נוריאלי נסע, הרבי גירד וההטרדות לא
פסקו עד היום הזה.

ך( רשת: וריאלי והעורב התפרסמה
* רק לפני פחות משבוע, אבל נוריאלי
מוטרד כבר כחודש ימים. הוא לא ידע
לאן לפנות עם הבעיה המוזרה. איש לא
האמין לו, רבים חשבו שהוא משתגע.
שוטרת, שהזדמנה לקולנוע נוגה שביפו
וחזתה בעורב בפעולתו, היא שהודיעה
על התופעה למישטרה. מאז מסתופף המון
סקרן סביב בית !נוריאלי ולא נותן מנוח
למישפחה. כולם מבקשים לראות כיצד

״!שמתו של אום אכזר,
שעשה אחת ראויה
ושננסו בינתיים! ,מסה
וגוו העורב. הנשמה
י האומללה הצח לבקש
מאדה מתירה״
העורב תוקף את נוריאלי. נוריאלי חיוור
ותשוש, מחפש לו פינה שקטה.
נוריאלי, כמו אחותו צילה ושאר בני
המישפחה, אינו מבין מה מסעיר אח כולם.
אופייו המכונס לא מתיר לו להתפרץ,
או לבקש שיניחו לו מעט.
אנשי הטלוויזיה מבקשים בכל מחיר
לצלם את שני הכוכבים, נוריאלי והעורב,
ביחד. הם הציקו לו יותר מכולם .״בוא
ניגש לקולנוע,״ הם ביקשו שוב ושוב.
״ננסה עוד פעם.״ נגשו, ניסו, ושוב לא
הצליחו. העורב התעופף ממעל. שומר על
מרחק בטוח, מצוי בסביבה כל הזמן .,אך
אינו משתוקק לצלול ולהתקרב לנוריאלי
דווקא עכשיו, כשאריה, חביבו, מוקף ב מאות
אנשים. מישהו אומר שהעורב הזה
פיקח :״תפס מתי להתקיף ומתי לא.״
אנשי רשות־שמורות־הטבע דבקים ב אמונתם
שהעורב הוא יצור לא־תוקפני,
בדרך־כלל, אלא אם כן עליו לגונן על
צאצאיו. הם מנסים להניסו על־ידי יריית
הפחדה, ללא הועיל. המישטרה החליטה
לשים קץ למיטרד, אלא שגם לה מתברר
שהעניין אינו פשוט כל כך.
1 1 1
1יום שישי האחרון, בשעה , 11 הגיע

יי סמל מישטרה והודיע לכל המישפחה
העורב חוסל. המישטרה עייפה מכל ה פרשה
והרגה את העורב. הכל נשמו לרווחה
בבית נוריאלי. סמל המישטרה ביקש לש מור
שסוד הריגת העורב לא ידלוף, כדי
שלא לעורר את חמתם של אנשי רשות־שמורות־הטבע.
המישטרה יודעת שאנשי
רשות־שמורות־הטבע אינם מעוניינים לפ־

תור את הבעיה בדרך אלימה, על־ידי
חיסולו של העורב, מה גם שמדובר בעורב
כה מפורסם, שכל העולם עוקב אחר צעדיו.
אבל במישטרה רוצים שקט.
הסיפור הגיע לשיאו בשבת בבוקר. כל
מישפחת נוריאלי היתד. רגועה. אין צורך
לדאוג: העורב הרע מת. הם ביקשו לחגוג
בביתם את השלווה החדשה. לפתע: רעשים
עזים. השכנים הציצו מהחלונות, כדי לב דוק
מה קרה. והנה, להקת עורבים, החגים
ומקרקרים בהמולה עצומה, החרידה את
שלוות השיכון.
נוריאלי יצא לבדוק מה קרה, והבחין
שאחד העורבים נחבט ונפל פצוע. אריה
ניגש להרימו ולפתע מצא את עצמו מוקף
בעדת עורבים, החגה סביבו בהמולת־קרב.
שוב הוזמנה המישטרה. השוטרים שהגיעו
סקרנים רבים נהרו רכל כעסו על נוריאלי שלא נענה לבקשתם
[1ךייו
1י 1 - 1נ רחבי הארץ לביתו של נו־ לצאת את העיר לכמה שבועות, כדי שתהיה
ריאלי, וציפו לראות את העורב התוקף. לשוטרים מעט מנוחה.

שלום זוארץ, איש רשות־שמורות-הטבע,
חרד מאוד בימים האחרונים מהמצב ה חדש.
אנשים החלו נבהלים מכל ציפור

״!וריאלי פגע במיסוה
בקן עורבים,
בשעה שעסע בצביעה
של גג״
חולפת, ומיהרו להזעיק את המישטרה ואת
רשות־שמורות־הטבע בכל מיקרה .״אין
כל הצדקה לפחד,״ הוא טוען. הוא מבקש

שיטרידו פחות את הציפורים. כל עניין
העורב, לדבריו, התחיל בכך שנוריאלי
פגע, במיקרה, בקן עורבים, בשעה שעסק
בצביעה של גג. העורב הבחין באוייב
וביקש להתגונן מפניו. העורב, כמו כל
בעלי־החיים, שומר על צאצאיו .״תארו
לכם מה היתד. עושה לביאה לו מישהו
היה מפריע לגוריד,.״ אומר זוארץ.
בינתיים לא ברור אם המישטרה הרגה
את העורב הנכון. ההטרדות לא פסקו. גם
זוארץ סבור עכשיו, שעל נוריאלי לצאת
את העיר עד שתחלוף הסערה.
״לאן אלך 1ומי ירצה לשכן אותי בביתו
במשך שבועות?״ שואל אריה ואין איש
שיוכל להשיב על שאלתו.
לאריה אין מושג מה רוצה ממנו העורב,
העורב מזהה אותו ללא קושי גם כשהוא
מצוי בתוך קהל, ונוריאלי פוחד ממנו
פחד מוות. העורב לא מניח לו, עוקב
אחריו ומדי פעם צולל לעברו ומפחידו.

_ 417

ספורט
כ דו רסל
דתדע א 1דעעוחז כסף
לא ברור מה קורה בנבחרת הכדורסל
הלאומית. מיקי כרקוכיץ ומוטי ארו־אפטי
טוענים לעייפות מצטברת, כתוצאה
מכל מישחקיהם במיסגרת מכבי תל־אביב.
״בטח,״ אומרים במרירות שחקני הנבחרת,
״הם עסוקים בלעשות כסף במדינת־הילדים
מהחולצות שלהם, כשאנחנו מזיעים. אחר-

הלסת המאמנים שד מכני יפו

הספקולציות, הנעשות לאחרונה לגבי השאלה מי יאמן את מי, לא פסחו
על מכבי־יפו.

הנהלת הכדורסל של מכבי תל־אביב
לא חתמה עדיין חוזה עם המאמן רל ף
לוליין ״אנו מדברים עם רלף,״ אמר
שמואל (״שמדור,״) מחרדבסקי, מנ הל
הקבוצה .״בעוד שבוע תהיה ישיבת-
הנהלה, ואז נחליט סופית בקשר להחתמתו
של קליין.״
ההנהלה עדיין לא החליטה מי יהיה
עוזר־המאמן של קליין. העוזר הקודם,
צביקד! שרף, חתם על חוזה עם קבוצת
הכדורסל של הפועל רמת־גן, ומכבי מחפ שים
עוזר־מאמן בנרות. אף לא אחד מה הנהלה
מוכן לנקוב בשמות. נראה שטל
ברודי הוא המועמד המתאים ביותר לקבל
את התפקיד.

כ דו רג ל
מ״ הביא את האגגד׳ם
מזה שלוש שנים מנסה יוסף יופל׳ה
מרימוכיץ׳ להביא לישראל את קבוצת-
הפאר המפורסמת מאנגליה, מנצ׳סטר יו־נייטד.
מנהל הקבוצה, דייג סכסטון,
הוא חבר אישי שלו, אך בשנים האחרונות
היתה הקבוצה עסוקה ביותר.
הפעם האחרונה שביקרה מנצ׳סטר־יוניי-
טד בארץ היתד. לפני שמונה שנים.
קבוצת־הפאר האנגלית לא רוותה נחת

תחילה בישרו עיתוני־הספורט בקול־תרועה שהמועמד הכטעט-ודאי לאימון
הקבוצה הוא יופל ׳ה מרימוכיץ, המסיים את תפקידו בשורות פתח־תיקווה.
אבל נודע שאין, ולא היתה, בכוונתו של יוסל׳ה לאמן את מכבי־יפו או כל
קבוצה אחרת בליגה הישראלית.
המאמן הוותיק החליט לעזוב מעט את הארץ, ולנסות את כוחו מחוצה לה.
יש לו קשרים טובים מאוד עם אנשי־כדורגל ברחבי־העולם. נראה שהוא ינסה
את כוחו בארצות־הברית, שבה הכדורגל נמצא בתנופת־התפתחות אדירה. כדאי
יהיה לו להיות, בתוך תקופה זו, באדצות־הברית, שעד השנים האחרונות לא
הקדישה כל־כך מאמצים בכיוון זה, ויוסל׳ה החליט לקחת חלק פעיל בהתקדמות.
ובחזרה לארץ: עדיין חלוקות הדיעות מי יאמן את מכבי־יפו. הוזכרו שמו תיהם
של שמואל ליי והבולגרי ואסילי פפאפוב. האחרון זקוק לאישור
מהישלטונות הבולגריים כדי לאמן בישראל.
יהיה זה מעניין לראות מאמן בולגרי דווקא ביפו, עירם של הבולגרים. הנ הלת
הקבוצה מקווה, בינתיים, שמוצי ליאון, שחקנה בן ד.־ 37 של הקבוצה,
לא יעזוב אותה .״אנו עדיין זקוקים לו,״ אומרים חבריה.

רבות. שחקניה הטובים ביותר — ויל־קינם,
תומאס, נ׳ורדאן ומקץ -היו
פצועים, ולכן כשלה כל־כך. אגב, בעייה
דומה היתד. לקבוצת איפסוויץ׳ ,שצעדה
בתחילה עם אסטון־וילה רגל בצד רגל אל
עבר הצמרת. איפסוויץ׳ ,שהיתר. המועמדת
העיקרית לגביע ולאליפות הליגה, כשלה
לבסוף בגלל הפציעות של שחקניה.
לאוהדי־הכדורגל צפוי, אם כן, מישחק
מעניין בשבוע הבא, כאשר תתארח מג-
צ׳סטר־יונייטד.

עורך־הדין חיים אלחדיף, חבר בית-
הדין המישמעתי, קבע כי לשתי הקבוצות
היה נשק חם וקר, ושהמישחק רק שימש
במה למילחמות הדרוזים של כפר ג׳וליס
בערבים הנוצריים של כפר־יסיף.
אין אלה הרשעותיהן הראשונות של ה קבוצות.
לקבוצת ג׳ולים כבר היתד. הרשעה
קודמת על שימוש בנשק, וכפר־יסיף כבר
הושעתה מהליגה והוחזרה אליה לא מכבר.

עלה מי גרש הוורעוח1חוצאווז לשתי התרעות של המולם הזה היה
המשך:
י• העולם הזה ( )2275 התריע על כך
שמאמני קבוצות־כדורגל חותמים על חוזה
עם קבוצות אחרות, עוד לפני שתמו מיש-
חקי־הליגה. כך קורה שמאמן מתמודד עם
קבוצתו־לעתיד. ניגוד-אינטרסים זה הועלה
באחד מישיבותיה האחרונות של התאח־

קפטן לייכוביץ
נפגש עם הגיזבר
כך הם יעלו ראשונים בהרכב. זה לא
פייר !״
הרוחות סערו יותר כאשר נפוצה שמועה
שלו פי לטר מקבל סכום של 20 אלף
שקל, כבונוס כדי שיופיע בנבחרת. ההת אחדות
מיהרה להכחיש את השמועה. בינ תיים
החליטו הכדורסלנים, לאות מחאה,
שלא להתאמן באימון שנקבע להם.
עסקני ההתאחדות עדיין אובדי־עצות.
דלף קליין, מאמן הנבחרת, אינו רוצה
להיכנס לקלחת, שכן הוא־יאמן, כנראה,
גם את מכבי תל־אביב בעונה הבאה. לק ראת
המישחק ביום הראשון האחרון נגד
השבדים שככו מעט הרוחות, אולם נראה
שלא להרבה זמן.
בשבוע הבא ייפגש כארי לייבוכיץ,
קפטן הנבחרת, עם יופף עינכר, גיזבר
איגוד־הכדורסל. הוא מאמין שיצליח לפ תור
את בעיות הנבחרת.

מאמן מרימוכיץ
פעל מאחורי הקלעים
בתחילת העונה, אולם לקראת סופה החלה
בסידרת־ניצחונות מרשימה. היא ניצחה
את ליברפול בביתה של זו, גמרה בתיקו
3:3עם האלופה אסטון־וילה, ניצחה את
איפסוויץ׳ , 1:2ותגמור, כנראה, את העונה
במקום שישי־שביעי.
בתחילת העונה סבלה הקבוצה מפציעות

1מיר מיגר־ש

עוד לפני שהוצאו הכרטיסים כבר הת קשרו
אנשים רבים למישרד הדרן, כדי
לשאול מתי אפשר יהיה לקבל כרטיסים.
יש בארץ אוהדים שרופים של מנצ׳סטר-
יונייטד, עוד מימיה הגדולים יותר.
מחירי הכרטיסים מ־ 20 עד 70 שקלים.
המחיר הגבוה ביותר הוא עבור כרטיסים
בשער מם׳ , 1שהוא שער־היוקרה. שער זה
כבר שמור ברובו לפונקציונרים. איגוד־השופטים,
למשל, קיבל 500 הזמנות. מיספר
גדול של אנשים מהתאחדות־הכדורגל זכו
אף הם בהזמנות, ומשום־מה קיבלו גם
אנשים ממועצת־הפועלים כרטיסים.

אוהדיה המושבעים של קבוצת הכדורגל של מכבי-יפו לא היו מופתעים
במיוחד, כאשר שמעו את שחקנה המוכשר של הקבוצה, הרצל קכיליו,
שר ברדיו.

יוסל׳ה מרימוביץ׳ ,שפעל מאחורי הקל עים
להבאת הקבוצה האנגלית, צופה ל-
כדגרגל טוב.

קביליו, שהוא בן ,30 משחק מזה זמן רב במכבי-יפו. והוא מזוהה אוטו מטית
עם הקבוצה. לפני חצי שנה הוציא את השיר עוד שבת של כדורגל,
שהפך להיט לכל אוהדי הכדורגל היושבים במיגרשים צמודים לטרנזיסטור,
שלא להפסיד, חלילה וחס, את יתר התוצאות.

הרשעות ״קודמות

״אינני חושב לעזוב כעת את הכדורגל,״ אומר קביליו ,״בשלב זה אני רק
מוציא שירים.״
בעוד שבוע ייצא לאור תקליטו הראשון, ובו ארבעה שירים ידועים וחדשים
כאחד .״אם השירים ירוצו ברדיו,״ הוא אומר ,״יכול להיות שבבוא זמני לעזוב
את המיגרש תחכה לי קאריירה של זמר. אני מנסה כעת להכשיר את הדרך.
זה לא פוגע לי בכדורגל או בעבודה. אם זה יצליח, אכנס לזה, כנראה בבוא
הזמן. כרגע טוב לי בקבוצה כמו שהיא• אני גם מבסוט מהמאמן.״
לקביליו חנות לדברי־ספורט ביפו, לא רחוק מחנות־הבורקס של שחקן אחר
ממכבי יפו -משה אוננה.

בית־הדין המישמעתי של הכדורגל גזר
על קבוצות הפועל ג׳ולים והפועל כפר-
יסיף עונש כבד: הרחקה משדה-הכדורגל
במשך שתי עונות, עד לתום עונת-המיש-
חקים של . 1981/2הדבר בא בעיקבות
התפרעות אוהדיהן של הקבוצות במישחק
ביניהן לפני שבועיים, שבו נרצח אוהד
של הפועל ג׳ולים.
בית־הדין גם קבע שהשחקנים לא יוכלו
לשחק בשום קבוצה אחרת, אף אם תת-
פרקנה שתי הקבוצות.

מאמן קליין
ממתין להחלטה
דות־הכדורגל, והומלץ לאסור כל מגע כגון
זה, עד גמר מישחקי־הליגה.
• העולם הזה ( )2276 התריע על ביזבוז
כספים מיותרים, שהוצאו על נבחרת-
הכדורסל של הנשים, שכן עקב הטיפול
הכושל בה לא כדאי היה בכלל לנסוע
לתחרות בגרמניה. ואמנם, הכדורסלניות
הגיעו לישראל ביום הראשון האחרון, אח רי
שלא הצליחו לעבור כלל את המשוכה
הקדם־עולמית.
אולי יתנו קבחניטי-הכדורסל עתה את
דעתם לנבחרת־זזנשים מוקדם יותר, ויעס קו
בה באופן רציני.
ה עו ל ם

הז ה 2278

יקי יושע, יוצר הסרט שעורר סערה מפז שפגע,
כ בי כו ל, בהורי ה שכולי ם, טוען כ׳ ל א הבינו א ת
הסרט וכי ה שלו שה ב מי ט ה אינם עוסקי כלל במין

אצתו הנד תפור.
אנא אומו הדיש

לטבע אין התנגדות
ליחסים ביו
נמה נשים וגנו

אנו שטיפש זרק לגיס,
חמישים הנמים
לא ימצאו

תאה שנא נחזהת
אומדות אהה מוצא תן
בעיני, או יאללה א ו

צוין לעמוד
מהתת לפנס
נדי להיות זונה

לא למדתי נמשו
שלוש שנים באיזה יד
מנגב פדני אה תתתת

111 > 11

דיאייוה

ך * אקדמיהלל שון העברית קבעה כי
י 1הציפור ששמה זסט ,¥1111 הניזונה
מפגרים, היא נשר, ואילו הציפור ששמה
£3#10 היא עייט. הנשר, קבעה האקדמיה,
הוא עוף הניזון מנבלות. הוא מכנים לתוכן
את ראשו ולכן ראשו קרח.
יורם קניוק בחר לקרוא לפרק מסיפרו
היהודי האחרון בשם העייט. העייט, אומר
גיבור הפרק, בועז, חי מנבלות.
הוויכוח הציבורי שהתעורר סביב הפרק
בספר, שהפך לסרט בבימויו של יקי יושע,
לא נסב סביב תפקידו של הנשר או העייט,
כי אם סביב הנושא הדן בתעשיית ההנ צחה
של חללי צה״ל. כבר בהקרנת ה בכורה
היה ברור כי הקרנת הסרט לא
תעבור בשלום. יקי יושע, שמלאו לו 30
ביום שבו יצא סירטו אל האקרנים, צפה
בעיות. לכן לא הירשה כניסת עיתונאים

לאתר הצילומים של הסרט. אירגוני הו רים
שכולים הביעו הזדעזעותם. עיריית
תל־אביב הסירה חסותה• אב שכול הגיש
צו־מניעה פרטי. הצנזורה התבקשה על־ידי
סגך שר־הביטחון לשוב ולעיין בסרט, אח רי
שקודם לכן אישרה אותו להקרנה. מה
שנדמה היה בתחילה כתכסיס פירסומת
מצויין מצד יוצרי הסרט, הפד ויכוח צי בורי
נוקב. מה שהתחיל כוויכוח ציבורי
נוקב הפך וואנדליזם, כאשר אלמונים
שפכו צבע שחור על קופת הקולנוע, חבלו
במנעולים, איימו בהטמנת פצצות באולם
הקולנוע .,ואיימו על חייו של יקי יושע.
לפני כל הקרנה עולה יקי יושע לבמה
ומבקש מבני המישפחות השכולות הנוכחים
באולם לחתום על אחת משתי הרשימות
התלויות בכניסה. האחת נגד הזכות להק רין
את הסרט; השניה בעד הזכות ל-

שרית

הקרינו. בהקרנה שבה נכחתי אני חתמו
68 איש בעד הזכות, ורק שמונה אנשים
חתמו נגד.
אנשים יוצאים מאולם הקולנוע, עומדים
בפתח ומתווכחים. גילה, אלמנתו של טייס
חיל־האוויר אמיר אמית, הנשואה כיום
בשנית, אמרה לי :״נכנסתי לאולם ה קולנוע
מלאה חרדות, אותן יצרה העי תונות
שסיפרה כי זהו סרט נורא למיש־פחות
השכולות• קראתי. שהסרט שופט
אותנו על דיר ההנצחה שבחרנו כדי לז כור
את המתים. ברגע שמודיעים למיש־פחה
על ההרוג היא נכנסת למילכוד של
הזיה אחת גדולה. קשה להתמודד עם ה צער,
אז המציאו רצפט חדש לשעת ה דחק:
לא מספרים למישפחה שזו היתד
סתם תאונה טפשית או מילחמה מיותרת.
מספרים שהבן נהרג כגיבור למען ה
מולדת.
לכן הסרט עושה, לדעתי, את
העבודה של ספת פסיכיאטר.
״זו בושה ללכת לפסיכיאטר, נכון? אז
אפשר לקנות כרטיס לקולנוע. אם הטיפול
בהלם לא עוזר אחרי ההקרנה הראשונה,
אפשר להשאר להקרנה חוזרת. לדעתי
הסרט חושף בפנינו, המישפחות השכולות,
את האמת במערומיה. אנחנו לא פרות קדו שות.
השכול לא מקנה לנו זבות וטו.
״אני לא״ יכולה להסכים לכך שקבוצה
של הורים שכולים, שהיא, לדעתי, קטנה,
תקח לעצמה זכויות־יתר ותעמיד אחרים
בפני עובדה. זה אופייני למישפחות ה שכולות
לעשות מה שעולה על דעתן,
שכן הן זוכות תמיד מהעם הזה לליטוף־
יתר. כשיצאתי מהסרט סמרו שערותי. תק פה
אותי צמרמורת. למה? קשה לצאת
מהזיות. הסרט החזיר גם אותי וגם את

_ 149

,.פוצצתי פארונקל!״
(המשך מעמוד )49
בעלי מוטי, ששכל את אחיו, הטייס גיורא
רזין, לממדים מציאותיים ואמיתיים. וזה
הרבה יותר מחוברות־הזכרון ומד,אבנים
של המצבות.״

יקי יושע עומד להילחם על זכותו להק רין
את סרטו. הוא יסע עם רשימות ה מצדדים
בזכות הסרט לצנזורה בירושלים,
ויתלוו אליו מישפחות שכולות. מולם ית ייצבו
אנשי אירגון יד־לבנים ומישפחות
שכולות המתנגדות להקרנת הסרט.
יקי יושע החל לביים סרטים בגיל . 17
אומרים עליו שהוא ימכור את אמו הורתו
כדי לעשות סרט. בשלב זה הוא מכר
את דירתו שבצפון תל-אביב.
יחד עם אשתו היפר,פיה דורית, העובדת
בסרטיו כנערת־תסריט, הוא מתכנן כבר
את סירטו הרביעי. העיים, כמו סוסעץ
לפניו, מוקרן בפסטיבל קאן. ואם אכן
תשלול הצנזורה את זכות הסרט להיות
מוקרן הוא יזכה לפירסומת־חינם בפס טיבל
היוקרתי.
בעל בית־קולנוע תל־אביבי הבטיח, כי
יקרין את הסרט באולם הקולנוע גם ללא
רשות הצנזורה.

• ציפית לתגובה כל־כך חריפה,
חשכת שהסרט יעורר פולמוס
כזה?
לא• הערכתי שתהיינה תגובות בעד
ונגד. אוסקאר ויילר אמר, שאם אנשים
מתווכחים על יצירה, סימן שהיצירה מענ יינת,
לכן אני רואה את הוויכוח שנוצר
כהישג. אבל מכאן ועד לוואנדאליזם הדרך
ארוכה.

אחוז מהזמן, הייתי רואה אותו. הוא הס תמך
על מה שכתב יעקב העליון. אומרים,
שאבן שטיפש זרק למים, חמישים חכמים
לא ימצאו. כעת העניין מתגלגל כמו כדור
שלג. בא פיתאום סגן-ראש־ד,עיר ומודיע
שהעיריה חוזרת בה מהחסות. מה זה פה
מישחק ילדים, הוא אומר פוס.

• לך עצמך אין נסיון של חייל
שחזר משדה־הקרב. אינך מכיר
מעצמך את הרגשות והבעיות
המתעוררות אצל חייל כזה, אתה

בעיות בקנה־מידה יותר רחב, ושאיכפת
לי מהארץ הזאת לאללה.

• האם הסרט הזה הוא הנדבך
ל״שלום תפילת הדרך״?
בשלום ניסיתי להגיד, שניווטנו את
עצמנו למצב שבו אנו צריכים את כל
האנרגיה, הכישרון והגאוניות למען הצבא,
ואז בהכרח לא נשאר כוח לדברים אחרים.
העייט הוא תוצאה מאוד ישירה של המצב
הזה, נגענו בפרונקל, אולי אפילו פוצצנו
אותו בלי להביע דיעה, בלי להגיד שום
דבר, וסגרנו את המעגל.

אמרו לי :״אווסוו ולס זא
פופ־קוון בקוחוע ד

משהו מהבטן, כמו אמא אדמה. ואז נוצר
מצב, שיש בארץ כאילו מתירנות, בעיקבות
שוודיה או אמריקה. אבל זה לא כך. בארץ
זה אחרת, זה יותר רגיש. נכון שזו ארץ
שיש בה בחורות שאומרות ״אתה מוצא
חן בעיני, אז יאללה, בא״ ,אבל זה נובע
מחופש שהוא מעבר לחופש המיני. ה אווירה
בארץ בין גברים לנשים היא אווי רה
נכונה, לא אווירה חולה. פה הבחורות
לא מסתובבות כמו איזה זונה המנפנפת
בדגל של שיחרור האשה. פה השיחרור
הוא אמיתי, הוא מבפנים, בלי תירוצים.

• כסרט אתה מציג, כנוסה
לסצינה שכה נראים גכר ושתי
נשים ישנים בצוותא, כאופן מיקרי,
גם מצב שכו הגיבור בועז חי
עם שתי כהורות כאותה הדירה
ורק במיקרה שתיהן הכרות של
כהורים שלא חזרו מהמילחמה.
אתה חושב שזה ריאלי? שזה
אפשרי?
חלק גדול מהאוכלוסיה לא בדיוק הת נסה
בנסיון שכזה. אבל מצד אחד מדובר
בסרט, ומצד שני היו דברים מעולם. אני
לא רואה בזה שום דבר רע.

חושב שטיפלת כדמותו של כועז
— ״העייט״ ,כהלכה?
לא צריך למות כדי לכתוב על מוות,
ולא צריך לעמוד מתחת לפנס כדי להיות
זונה. יש כל מיני משוררים שאת יכולה
לבכות מהשירים שלהם, ואת פוגשת אותם
מסריחים, מגעילים בתוך הביבים. את יו דעת
כמה במאי קולנוע הם מתרוממים,
אז מה, הם לא יכולים לעשות סרט על
אהבה? אני בחור בריא, אף אחד לא
ישכנע אותי שצריך למות בשדה־הקרב

• אחת הטענות של ההורים
השכולים היא לגכי סצינת המין
המשולשת שאתה מציג כסירטך.
הם אומרים שהיא פוגעת ככבוד
החללים, כהם מדכר הסרט,
ושהיא מיותרת לגמרי מבחינת
העלילה.
מה פיתאום? איזה סצינה של סקס, אני
יודע שסקס זה אקט מיני, איפה יש ב סצינה
הזו אקט מיני, שלושתם ישנים
כמו פרפרים בלילה.

• אמרת קודם שבסרט ״רגעים״,
בסצינת האהכה המשולשת, הציגה
מיכל כת-אדם את החלומות
האירוטיים שלה. האם כ״חעייט״
אתה מציג את החלומות האירו
טייס שלך?
אין לי חלומות אירוטיים.

• כ חיי ך...
תראי, הסיטואציה הזאת לקוחה מהספר
של יורם קניוק. תשאלי אותו אם אלה
הם החלומות האירוטיים שלו. בשביל

• האירגונים שנתנו־ חסותם
לסרט מסתייגים ממנו. מדוע?
בואי נהיה מדוייקים. אלון גרבה, מנהל
הסינימטק, הציע לי שהעירייה תערוך
הצגת־בכורה לסרט במיסגרת אירועי ה אביב.
כמו כן מצא לנכון לשתף את מנהל
בית יד לבנים. קבענו הקרנה מיוחדת,
ואותו מנהל, נתן הרפז, הזמין קבוצת
הורים שכולים, כמה מהם עסקנים, לחזות
בהקרנה.
יצאה אם שכולה בשם אילה שחר,
ואמרה שזה סרט חשוב, שחדרנו לנפש
הנוער. יצא יהודה אונגר, שלמיטב ידיעתי
הוא יושב־ראש בית יד לבנים. ואמר:
אמרתם בסרט את האמת במערומיה. ויצא
יוסקה לוטנברג ואמר שהסרט נותן חומר
למחשבה.
הוחלט שבית יד לבנים יתן חסותו ל ערב.
בשלב מסויים בא אירגון יד לבנים
— ואני מבקש לכתוב אירגון באותיות
גדולות ועם קו מתחת — והודיע שלא
נתן חסותו לערב. מה שאני.צריך עכשיו
זה שגם אירגון יוצאי הונולולו יגיד שהוא
לא נתן חסות, אבל סי טען שהוא נתן
חסות?

• וכקיכוץ גכעת־כרנר?
הקרנו להורים השכולים בקיבוץ. והם,
בלי להיכנס לפרטים, אמרו: תודה רבה
שעשיתם את הסרט. בהקרנה נכחה גם
אשתו של הפסל שעשה את הפסל בגבעת־ברנר,
המצולם בסרט. היא התרעמה שה פסל,
שיצר כאילו את הפסל בסרט, טוען
באחת הסצינות שהפסל הפוך. אחת ה אמהות
השכולות אמרה לה: מה שחשוב
הוא לא שהפסל הפוך, מה שחשוב הוא
שאצלנו העולם הפוך — אב אומר קדיש
על בנו — זה מה שחשוב.

• אם הכל נעשה כרוח טובה,
והם אמרו תודה רכה שעשיתם
את הסרט, למה הם מתרעמים
כעת ץ
באו חברי ועדת־התרבות להקרנת־הבכו-
רה, תפס אותם העיתונאי יעקב העליון .׳
על חם, ואז הם שוב הביעו דאגה.

• מדוע לדעתן• דורש סגן־שר-
הביטחון מהצנזורה לדון מהדש
בהקרנת הסרט?
ציפורי בכלל לא ראה את הסרט.

• איך את יודע?
הוא לא בא להקרנות, לא להצגת־הבכורה
ולא לקולנוע. אני נמצא פה מאה

שרגא הרפז ואנדי ריצ׳מן בסצנה עם חכרת החייל המת
להפעיל את הנשק האישי
כדי להוכיח שאיכפת לך מהארץ הזו. אני
דור 12 בארץ, נולדתי פה, לא בטוח שאני
אהרג פה, אבל בטח אמות פה.

• קולנוענים, לעומת זאת, טוענים
כי הסצינה גנוכה מ״רגעים״,
פירטה של מיכל כת־אדם.

לסגור את זה, אני רוצה להצהיר בזה,
שאני יודע לפחות על מיקרה אחד של
מישהו, שעבר חוויה כזאת.

• למה כהרת כנושא כל־כף
בעייתי כמו הנצחת חללי צה״ל,
למה טיפלת כמה שקדוש ומקודש
כל-כך כמסורת הישראלית ץ

מה הקשר בכלל, הסרט של מיכל בת
אדם, עד כמה שאני יודע, זה החלומות
האירוטים שלה, והסרט שלי הוא סרט
על בחור שחוזר מהמילחמה. מצד אחד,
מה שיש לו בראש זה לזיין, וזאת לא
מילה גסה, כשאתה חוזר מהמילחמה ונע
בין חיים.ומוות, הכי טיבעי זה שאתה מר גיש
צורך להפעיל את הנשק האישי שלך.
מצד שני, יש נשים בארץ, ומהבחינה ה זאת
בהחלט נשים מיוחדות. לחלק לא
חוזר הבעל, לחלק לא חוזר החבר, ויש
אצלן איזושהי מידה של הקרבה חיובית,
כאילו שהן משתתפות במאמץ המילחמתי,

• סגרנו את זה. לא סגרנו את
סצינת האונס. כשכיל מה צריד
אותה? כשכיל שתהיה בסרט
קצת אלימות?

אחת הבעיות החמורות שלי היא שיצא
ככה שאני לא טרוד בבעיות יום־יום. אני
לא קם בבוקר ושואל את עצמי איד אני
אגמור את החודש, או איך אני קונה אוטו
חדש. ויש לי מזל שאין לי אשה שמזיינת
לי את השכל על מה שיש לשכנים, או
שהיא רוצה פריג׳ידר בגודל של חדר. אז
הבעיה שלי היא שיש לי פנאי לראות

ירדנה היא בחורה שעובדת במישרד־הביטחון,
במחלקת השיקום וההצנחה, וב תוקף
תפקידה הפנה להיות ״מלאך מק צועי״
.המלאך, כידוע, טוב ומיטיב, והוא
גם לא בשר ודם. אבל ירדנה היא כן בשר
ודם ויש לד. את הצרכים אלה, ולכן גם יש
מישהו המתנהג כמו שוביניסט־גברי —
צבר גברי ממוצע במרכאות, שבא לספק

את הצרכים שלה. היא חונכה כל החיים
שלה לאונס הזה.

לא נכונה, יכול להיווצר הרושם כאילו
בעבודה איתי אין דמוקרטיה. דמוקרטיה
יש בכנסת, בקולנוע זה בלתי אפשרי.
אני יודע מה אני רוצה בסרטים שלי.
ברגע שאלה שעובדים איתי מבינים שאני
מנהל את העניינים, אין שום בעיות.

הדמות מבוססת על המציאות. יש מי שהי
קיימת. באים אליה אנשים בייגונם,
מספרים לה על הדבר הכי נורא י שקרה
להם ופותחים את ליבם. מצד אחד נוצר
מצב אינטימי, מצד שני היא מלאך קדוש
שאסור לנגוע בו. ואז בא ידידנו בועז,
ושובר גם את המיתוס של המלאך פד
מישרד־הביטחון. תביני, הוא בסך הכל
בחור שרואה בחורה, לא. מלאך, ואומר
״מותק, בין כל המתים שאת מטפלת בהם
כל יום בטח גם את זקוקה לסם חיים״.
הדמות של המלאך מבוססת על בחורה
אמיתית.

• אומרים שאתה כמאי אלים,
שוכר כיסאות, שוכר מכשירים
אומרים •שאתה לפעמים כלתי
אפשרי.

• האם ירדנה היא המצאה
שלך ושל יורם קניוק או שפגש
תם כהורה כזאת ץ

• כיקשת לסגור את עניין ה־שלישייה
החיה כיחד, אכל אני
חוזרת אל הנושא מכיוון שהוא
מעורר מחלוקת ושאלות. אמרת
שאתה מכיר לפחות מיקרה אחד

אני עובד עם אותו צלם תשע שנים
ומעולם לא רבתי איתו. בשני הסרטים ה אחרונים
סוסעץ והעייט, עבדתי עם שני
חבר׳ס שאף אחד לא לקח אותם לעבודה
כי הם בלתי אפשריים. האחד מהם שמוליק
קראום והשני שרגא הרפז, ואת המוניטין
שלהם אני לא צריך לספר לך. כל אחד
מהם עשה תפקיד קשה ואינטנסיבי וכל
אחד מהם עשה את חלקו בצורה מרשימה.
ושניהם היו יותר מסורים, יותר רציניים
ויותר מקצועיים מכל מיני שחקנים אחרים
הנחשבים לשחקנים מן השורה•

• ספר לי על שמוליק קראום.

יש ביניהם הבדלים. שרגא הוא יותר
שחקן, במובן שהדמות שהוא מגלם מש תלטת
עליו. הוא הופך להיות תלוי בדמות.
הוא אף פעם לא איחר לבימת הצילומים.
סיפרו לי סיפורים שהוא נעלם לשלושה
ימים מהסרט של עמוס קולק. אני מתאר
לעצמי שהוא נעלם, כי לא היה לו מה
לעשות שם• הקולנוע בנוי על טיפוסים
יוצאי־דופן. יוצא־דופן היא מילה אחרת
לכישרון. אנשים שהם יוצאי־דופן הם
אנשים קשים, אחרים בוחרים לקרוא להם
משוגעים, מופרעים. מה שהייתי מציע
באמת לבמאי קולנוע הוא לא להרוג עכבר
עם תותח. זאת אומרת, שאם צריך, למשל,
בחור יפה לתפקיד ראשי, לא צריך לקחת
מישהו כמו שרגא הרפז.

• קולגוענים, כייחוד צעירים,
לא מפרגנים לך. אם תרשה לי
להשתמש כלשון כדטה הייתי אומרת
שונאים אותך. למה ץ
יש להם שתי בעיות בנוסף לבעייה שהם
שונאים אותי. הם השקיעו שלוש־ארבע
שנים מחייהם, פלוס מאמצים כספיים של

אני חושב שג׳אד פשוט שכח שגם בקולנוע
יש לכישרון תפקיד חשוב מאוד.

• אדרי זוהר נתן לך את ההזדמנות
הראשונה והדריך אותך.
כאיזה שלב היכרת אותו ץ
כשעשה את התרנגול ושם בערך הת חילה
ההדרדרות שלו. אני זוכר אותו
מסתובב על הסט וממלמל לעצמו ״מה
אני עושה פה בכלל״.

• מה היו היחסיכ כיניכם?
בואי נגיד שהוא היה מהאנשים הבו דדים
שלא הרגזתי אותם במה שאני עו שה,
אלא להיפך. הוא היחיד שלא היתר,
אצלנו הפאניקה שאין מקום לאנשים אח רים•
לזכותו או לחובתו זה שעשיתי את
הסרט הראשון שלי כשהייתי בן שבע-
עשרה. לא ידעתי איך מסתכלים על מצ למה.
הלכתי לאנשים מהקולנוע וביקשתי
עצות. התייחסו אלי בבוז. אחד אפילו
גרש אותי מהבית — איזו חוצפה שאני
מעז לעשות סרט. אורי זוהר אמר לי
״אתה רוצה לעשות סרט, קח מצלמה
ותעשה סרט — ביום תצלם בשמש ובלי לה
תצלם ליד חלון־ראווה שיש בו אור״.
אמרתי לעצמי, כוס אומו, אני עושה סרט.

• לפני כשנתיים התפרסם
באילו אורסון ולס עומד לכככ
כתפקיד ראשי כסרט ״אדם כן
כלכ״ שאתה עומד לכיים כמימון
בינלאומי. מה קרה לאורסון ולס
ומה קרה לסרט?
כשהחלטתי לעשות את אדם בן כלב
היה ברור שזה צריך להיות סרט בינ לאומי׳
שבתפקיד הראשי אני רוצה את
אורסון וולס. כי האיש הזה הוא מלך
ובקולנוע יש גבול לרמאויות. באתי ל אמריקה
ואמרתי אורסוו ואלס. אמרו אור-
סון ולס לא מוכר פופ־קורן בקולנוע.
הדברים התחילו להתגלגל די מהר. היתד,
לי מפיקה בקנדה, שהיתר, צריכה לדאוג
למימון, והיתה לי מפיקה בלוס־אנג׳לס
שטיפלה בשחקנים ובהסכם־הפצה עם ה אולפנים.
האשה הזו, שהיתר, בעבר מראשי
יונייטד ארטיס ושמה מארשה נאסטר, ד,יפ־נתה
את התסריט לכל מיני שחקנים. אני
רציתי אורסון ולס, אבל שלחנו את התס ריט
לוולתד מתיאו, שהוא תרכובת של
מלך־ליצן וכאן ויתרתי על המלך לפול
ניומן, כי הוא בחור נחמד לאללה. אבל
מה לאדם בן כלב ולפול ניומן. אמרו לי
תשתוק, תשתוק. שתקתי. בהוליבוד הם
יודעים מה הם אומרים.

כמאי יושע כעכדדה (כסרט ״סוסעץ״)
״אני לא הבן של גיגי פרס ולא של משה דיין ! ׳

שכו חיו שתי נשים וגכר. אמרת
את זה כאילו העניין כרור וטכ־עי.
אתה חושכ שזה טכעי, שפולי־גמיה
היא טכעו של האדם?
תראי, ליעקב אבינו היו ארבע נשים.

• הוא חי לפני אלפי שנים.
אנשים לא משתנים, חברה משתנה• ה חברה
היום לא היתד, מקבלת בסובלנות
יחסים כאלה, אבל לטבע, לדעתי, אין הת נגדות
ליחסים של כמה נשים וגבר אחד.

היה תענוג לעבוד איתו, מכיוון שהיה
איכפת לו. הוא נתן את נשמתו. אספר לך
סיפור. בגלל המוניטין לא רציתי להסתכן
בבעיות של המשכיות, אז החלטתי שבסרט
הוא ילבש רק ג׳ינס, כי ג׳ינס הוא ג׳ינם.
ואם קראום שוכח לבוא עם הג׳ינם לא
צריך להיכנס לפאניקה — תמיד יש ג׳ינס
אחר. אבל הוא היה מכבס בעצמו כל

ההורים שלהם, ישבו ולמדו באיזו יד פלי-
ני מנגב את התחת. במקביל יש איזה מין
שמנדריק שמתרוצץ ועושה סרטים בלי
שעבר את התהליך הזה. כל איש קולנוע
חולם לעשות סרט באורך מלא• כמה מהם
עשו 1שוב ־מתרוצץ איזה שמנדריק, עוד
לא בן שלושים, ושיחק אותה שלוש פע מים,
ואף אחד לא יגיד לו שזה בגלל

• וליחסים של כמה גכרים
ואשה אחת?
היתרון של גבר שהוא יכול להכניס כמה
נשים להריון במכה אחת, אשה לא יכולה
להיכנס במכה אחת להריון מכמה גברים.
אני רציני. הטבע לא בנוי למערכת יחסים
של כמה גברים ואשה אחת. היהדות קיב לה
כדבר מובן מאליו את העובדה שלגבר
יש כמה נשים• השאלה היום היא, כמה
גברים את מכירה שיכולים לספק יותר
מאשר, אחת.

• למה אומרים שקשה לעכור
איתך?
אני לא חושב שקשה לעבוד איתי. אני
יודע שאומרים את זה. כנראה שאנשים
לא אוהבים אדם שלשם שינוי יודע מה
הוא רוצה. אם מסתכלים על זה בצורה

• שלחנו ללורנם אוליביה, שהוא שחקן
טוב. לכל הדיעות, אלא שהוא זקן וחו לה׳
ואז היו רינונים שהוא הולך למות.
אבל אמרתי לעצמי שאם לבחור בין פול
ניומן חי לאוליביד, מת, אני בוחר ב-
אוליביה. ושלחנו לדאסטיו הופמן, שהוא
שחקן על הכיפאק, אבל לדעתי צריך לח כות
עשרים שנה כדי לגלם את אדם. בקי צור׳
וולטר מתיאו, אחרי שישה שבועות
מודטי־עצבים, כתב לי מיכתב נורא יפה
שהתפקיד גדול עליו. המפיק של פול
ניומן קרא את התסריט ואמר שהוא
מרתק, להערכתי, כשאומרים מרתק סימן
שלא הבינו מה העניינים. הסוכן של או־ליגיה
אמר לי, שלדעתו האיש לא יגיע
לתחילת הצילומים וחבל לקחת סיכת. בי נתיים
אני רואה שהאיש עדיין חי. והופ מן׳
זה היד, לפני קרמר, והקאריירה שלו
היתד, על חבל דק והסוכנת שלו אמרה
שמה שהוא צריך כעת זה משהו כמו
קתזר.

בוקר, בארבע, את המכנסיים ותולה אותם
לייבוש מול התנור. הוא הקפיד לבוא עם
אותו זוג מכנסיים. זד, כאילו מישני, אבל
זה מאפיין את כל ההתייחסות שהיתר, לו
לסרט.

• ושרגא הרמז ץ

שהוא נולד אצל גיגי פרם או אצל משה
דיין. וגם זה בטח מרגיז. עכשיו יש עוד
דבר. את שני הסרטים האחרונים שעשי תי
לקחו לפסטיבל קאן, שהוא האירוע
הקולנועי הכי חשוב, להוציא את האוסקר.
באותה שנה עשו בערך עשרה סרטים
אחרים וזד, מרגיז. קראתי שג׳אד נאמן
אמר פעם, שנגמרה התקופה שהקולנוע
שייך לבוגרי בית־העם. הוא התכון לאורי
זוהר, שגם הוא, רחמנא ליצלן, לא למד.

אני יושב שישה שבועות עם כל הסי פורים
האלה בהוליבוד, ויום אחד אני
אומר כוס אומו, מה העניינים. עוד מעט
אני מבקש פה גרין־קארד, ופול ניומן
יגיד לי כן ואני אצטרך לעשות איתו את
הסרט. מה אני אעשה, אני רוצה אורסון
ולס. הלכתי להנרי יגלום, במאי אמרי קאי
שעשה סרט עם אורסון ולס, ואמרתי
לו דבר איתו. דיבר איתו ואמר להביא
תסריט. אמרתי הנה עוד פעם צריך לח כות
שישה שבועות. אחרי יומיים — תשע
בבוקר — אני מבשל לי ארוחת־בוקר
י (המשך בעמוד )52

.. 1פוצצתי מארונקל!׳׳ 1

יעקב שרת /איש ממאדים

חעלת הנחיווח
אצה-רצה ממשלת יש־לי והחליטה: עבודות החפירה של
״תעלת הימים״ יחלו תוך חודשיים !
אומנם׳ עדיין לא הופחה סופית עדיפות התוואי הדרומי
של התעלה, ועדייו לא הובטח הכסף הדרוש להגשמת המיפעל,
ועדיין לא סולקה כליל מועקת הצורן לבוא בדברים עם ירדן
כבעלת מחצית יס״המלח, לפחות, אך מהם שיקולים פעוטים
שכאלה נוכח הסיכוי המרנין, שמודעי או אפילו בגין בכבודו
ובעצמו יגזרו סרט כלשהו מול מצלמות הטלוויזיה — בעוד
מועד לבחירות!
הממשלה החליטה ברוב תבונה, בי אתר״היניקה של
התעלה יוקם, לא פחות ולא יותר, בחבל־עזה. במובן, קביעה
זו לא באה לסבך את עם ישראל בצרות צרודות, אלא לקשור
את החבל הפרובלמטי הזה לנצח עם מדינת״ישראל. תאמרו :
הכבד סופח חבל״עזה למדינת״ישראל ! היביר בבן העולם,
התרשה זאת ארצות־הברית, המממנת ומזיינת אותנו, זו שבזכות
אישוריה והבטחותיה מבשר לנו סגן שר אי״הניטתון
מרדכי מוח״ציפורי, כי עוד־מעט־קט יחול מהפן מהפכני ביצוא
הביטחוני שלנו, ואו־טו״טו תיפתה בל בעייתנו הכלכלית חרף
יובש באר ״געש״ — והדעת נותנת, שהכרה ואישור אלה דרושים
יידרשו, נין היתר׳ כדי לאפשר נטילת מלוות להגשמת
המיפעל האדיר, המשנה סדרי-בראשית, לרבות מילוות ואפילו
תרומות על חשבון מס-הבנסה של הדוד סם מידי יהודים
אמריקאיים — היתואר, שארצות-הברית תשלול רתימת חבל־עזה
לתעלת הימים, ואילו יהודיה ימחו פי ממשלתם, וייעשו
שותפים לדבר-עבירה בין־לאומי חד-צדדי !
ובבן, נמצאה עצה חלמאית משופרא דשופרא: התעלה,
אומנם, תתחיל בחבל״עזה, אלא שבתחומו היא תוסתר מעין
כל בצינור תת״קרקעי !
ובכלל, ליתר ביטחון — בניגוד לדעת השר אריאל שרון,
היודע בדיוק מה הוא רוצה: תעלה-שמטעלה, העיקר לטרפד
את הסכם השלום הישראלי־מצרי בהקדם האפשרי — ממשלתנו
הנבונה החליטה להתחיל את עבודות התעלה בצד הבטוח,
ליד מצדה, אז מה כל הרעש ! בהגיע החופרים אל גבול חבל־עזת,
או קצת לפני בן, תמיד יהיה אפשר להבריג לצינור זווית
של 45 מעלות, ולכופף את התעלה צפונה, לאיזור זיקים.
הירדנים אולי לא נחמדים, אבל מה לעשות, הם שם! הם
בעלי מחצית ים־המלח אפילו כהודאתנו (ולדידם, בעלי שלושת־רבעים
של הים הזה) .היתואר, בי בעלת המחצית האחת
תעשה ברמת פני הים בבתון שלה, ללא הסבם ! היתואר, כי
התעלה, תחת להיות תעלת שלום ופריחה כלכלית הדדית,
תהיה לתעלת מריבה או אפילו תעלת מילחמה ! היתואר,
שהירדנים ישבו בשקט ! אגב, אם לא איכפת לכם, גם לירדנים
יש ים שגובהו מעל פני ים־המלח מגיע לב־ 400 מטר. בן, ים
סוף! כסף לא חסר להם ולא יחסר להם, והם׳ שפיתחו
בעקבה נמל גדול משלנו באילת, שהקדימו אותנו בהרבה
בהנחת מסילת-ברזל עד אותו נמל, יוכלו — אם רק ירצו —
להקדים אותנו גם בחפירת תעלה מיס-סוף לים־המלח —
ובמידה-בנגד-מידה יעשו זאת ללא הסכמה מראש של הישראלים.
מה תהא זכותנו לקבול! לפני מי נשטח תעצומותינו —
לפני בית״הדין הבין־לאומי בהאג, או שמא נפנה לעצרת או״ם.
או מה ! ואם, בשל סיבות ונסיבות כלשהן, לא נצא למילחמה
על ירדן בגלל תעלתה־היא, בי אז הדעת נותנת, שבמצב הטוב
ביותר התעלה שלהם תקטין בחצי את ספיקת התעלה
שלנו !
הסכם מראש עם ירדן ! מה פתאום ! הרי הסבם שבזה
מחייב מדינאות של שלום, של שיתוף־פעולה, של חזון שקט
ושלווה — ללא סיפוח וללא קיפוח וללא התנחלויות של
רעות״רוח.
שמש במיגדל שלום
בחלומי״הזייתי־מצוקתי, והנה אני כמו כלוא במין גיטו
של יהודים חופשיים, וסיעות סיעות של יהודים דתיים פוק דות
את איזורי מגורי המיוחד, כדי להציץ בי ובקומץ חברי,
בדי לראות במו עיניהם כיצד נראה יהודי ללא כיפה, ללא
זקן ופיאות, ללא ארבע בנפות וקפוטה שחורה משחור, כיצד
נראית יהודיה ללא שביס וקפלטה, זרועותיה חשופות, רגליה
לא גרובות.
בקיצור, מין מאה״שערים במהופך.
סבי איש ביל״ו, שמרד באביו ועלה לארץ־ישראל בבחרותו,
הבטיח לאביו, שלא היה — כבר הוא אדוק ביותר, כי
ימלא אחר שתיים מבקשותיו: לא לגלח זקנו ולא לאכול
בשר חזיר. בל מה שנשאר מזה לאבי היה שפם. בי לא דבק
אפילו שמץ חותם ״דתי״ זה. אבל עד שאני תוהה היכן יעמדו
צאצאי במישור אני-אלוחים זה׳ אני שומע כי קפץ רוגזו של
עלם־חמודות מהלן ארבעה בתים מביתי-מבצרי על המדינה
הציונית החילונית, והריהו מגדל זקן ולובש ציצית ומדקדק
בקלה כבחמורה לתדהמת בל מכריו ולמגינת לב הוריו, אשר
עימהם לא ישב אל סדר של פסח בשל חשש להיכשל ולו
בפירור לא-כשר אחד, חס וחלילה ! וחזקה על אותו עלם
רווי״אושר שיצאה נפשו להמית עצמו באוהלה של תורה, שלפני
זמן־מה התפלל בכוונה גדולה את תפילת החמה, שכל המחמיץ
אותה אחת דינו להמתין עשרים ושמונה שנה עד להזדמנות
הבאה להעלותה על דל שפתיו הקדושות.
לא אכחד, בי לא אדע מה מדהים ממה — העובדה

שעלמ״חמודות בו־חילוגים־בני-חילונים, שהוריו נלחמו בגופם
על הקמת מדינת-ישראל נאורה, נעשה מורד-אור פשוטו כמשמעו,
תולה כל צרות עם ישראל באי-קיום מצוות התורה,
ומדינת-ישראל בעיניו אינה אלא כקליפת שום — או העובדה
שבבוקר אביבי אחד משכימים רבבות בני״אדם ומתפללים אל
השמש, ולא זו בילבד, אלא בדי שתפילתם תישמע ותשפיע את
השפעתה המכוונת, הם מחפשים אחר המקום הגבוה ביותר
בסביבתם, כלומר המקום הקרוב ביותר אל השמש, בגון גגו של
מיגדל שלום בתל-אביב !
אכן, בדבר אחד לא יוכל לכפור אפילו אגנוסטי שכמוני :
למחרת יום ״ברכת החמה״ מפי רבבות יהודים, ובתוכם נשיא
ישראל שהצטרף לסגל-חבורה — השמש זרחה !
כן, כשם שלעולם לא יובל איש לדעת מה פרצוף היה לעמנו
אילמלא הלן בגולה — היינו יושבים פה בטח על אדמתנו
בעם כוהנים וגוי קדוש, ומעלים קורבנות של יונים צלויות
ועגלי מרבק וסאת סולת ליהווה בהיכל שבהר המוריה, או
כעם פן אי-אדם המעבירים את בניהם באש, קורבן לאל
המתחרה הקרוי מולן בגיא בן״הינום — או, מה שמתקבל
על הדעת יותר, שניהם גם יחד — בן גם לא יוכל איש
לדעת לעולם מה היה קורה לעולמנו, מרכז היקום, אילמלא
נמצאו בתוכנו בן וכן רבבות אדם הכורעים ומשתחווים לאל
השמש הנורא. הלב מתחלחל והמוח מחשב להתייבש למחשבה,
כי אילו הוחמצה אותה ברכת חמה, אל השמש היה נעלב —
ומפסיק להסתובב כמינהגו סביב בדור הארץ!
אגב, זו הזדמנות לתת כבוד לאל הזוטר, הלא הוא הירח
היקר ההולן, הממשין להקיף את ארצנו ולסמן לנו את
חודשינו בנאמנות אן ורק הודות לתפילתם של מאות אלפי
מאמיניו היהודים מדי מולד במולד• ושוב, מה היה אילו!...
תארו לעצמכם, עולם בלי יריח — והלא מיטב חגינו, לרבות
הפסח שאין יפה ואהוב ממנו, נחוגים בהגיע הלבנה למלוא
כוחה הברוכה — והאלילית.
אשר על כן, באשר יש לן עסק עם אלוהים, בלומר לא
עם אל אחד ושמו אחד, אלא עם אלים רבים, בפי שמעיד
שמו, וביניהם יהווה והשמש והלבנה, לעולם אינן יודע מניין
תבוא המכה — מבת אלוהים נוסח עשר מכות מצריים, מכת
שמש או מבת סהר״סהרורים — ואינן יבול להוציא מכלל
חשבון את האפשרות הסבירה, שעובדי גרמי השמים למיניהם
יתרבו וילבו בינינו אם בדרן ההשפעה הרוחנית ואם בדרן
השפיעה הוולדנית (שקורין, דמוגרפי׳ בשפת עם לועז, טפו,
ימח שמם, וחטוב שבגויים הרוג) ,עד שמאה־שערים ומדינת־ישראל
יתחלפו בבל מכל כל, עד ששם המדינה היהודית יהיה
מאה״שערים, ומדינת-ישראל יהיה שם גיטו (במצדה ! על הר
הכרמל!) של מיעוט חילוני״תמהוני, משונה ובזוי, מין שמורת־טבע
אנושית ששרדה איכשהו מימי תיקוות גדולות ב,1948-
ועכשיו תפקידה לשמש אתר לתיירים סקרניים.
ובאן אני מגיע להזיית הבלהות שלי. בהזייתי, והנה אני
בורח באישון לילה-לילה-ליל-אליליס-ללא-בוכב-ללא-אורות מן
הגיטו הזה, וחופן ליהודי חילוני נודד, נע ונד על פני יבשות
וימים, ממתין למחזור הגדול של תיקוות החרות האנושית,
המתחדש רק פעם באלף שנים• וכל המחמיץ אותו אחת דינו :
לחכות הרבה הרבה שנות שמש וירח, עד .2948

גם בארזים
נפלה קטיושה
עד עצם היום הזה לא קראתי בשום מקום הסבר נהיר
ומשכנע למתחולל בלבנון, כמטחווי קטיושה מגבולנו.
קראתי שהסורים רוצים לכבוש את הלבנון.
קראתי שהנוצרים התחילו.
קראתי שיד הרוסים בוחשת בקדרה.
קראתי שחדאד מתנהג כגנרל סיני.
קראתי שיאנוש מתפרץ להציל, לשעוט, להלום.
קראתי שלישראל אסור לעמוד מנגד, כי בנפשנו הוא.
קראתי שישראל צריבה להזהיר את הסורים: זוזו או
תמותו !
קראתי שישראל פשוט צריכה לשבת בשקט, לא להיות סדרן
בינלאומי ושוטר מקוף איזורי, ואם דרוש לה ריפוי בעיסוק —
שתבנה דירות לזוגות צעירים.
קראתי שארצות־הברית אמרה לסורים: או ש, או שהישראלים
יזוזו.
קראתי שארצות-הברית אמרה לישראל: נומי נומי ! רגן
רוצה לישון ולא להשתגע.
קראתי שהסורים אמרו שהרוסים יבואו, אם רק...
בן, את כל זה קראתי, ועוד ועוד. וברדיו שמעתי קולות
נשים לבנוניות, שזעקו הרף! בוס היגוגים, לאט!
אבל מהי האמת! האטת האמיתית! האמת לאמיתה!
יכול להיות, שללבנון בבר אין סיכוי. שהיא תתפורר. לפעמים
יש רושם, שמכל עבר בבר אורבות לח תוכניות סיפוח.
שלום לן, לבנון, ולא להתראות. בבר מתחילה לא היתה
לן תיקווה. מחנע שהבריטים גירשו את הצרפתים, ואולי עוד
לפני זה, מימי צורים וצידונים שעשו הרע בעיני נביאי ישראל.
הפסקת אש ! שם זמני. עוד יישמעו יריות בחוצות ביירות,
עוד תהיה יד נוצרי בנוצרי, מוסלמי בנוצרי, פלסטיני בשיעי,
סורי במוסלמי בנוצרי בשיעי בפלסטיני.
וגם ישראלי זכור לטוב.
מעניין, איזה שלום ייצא מזה.

(המשך מעמוד )51
והטלפון מצלצל ומישהו מבקש את יקי
יושע. אמרתי מדבר, ואז הקול אומר
״שלום, זה אורסון ולס, מה שלומך,״ אמר תי
טוב מאוד• אמר בוא ניפגש בצהריים,
נדבר.
קבע איתי פגישה במיסעדת מה מזון.
הנרי אמר לי תביא הרבה כסף, האיש
אוכל הרבה, ושיהיה לך ברור — אתה
תשלם. נכנסתי. איך שאני נכנם עשה
לי שלום בלי חינטרושים ופארנויות של
כל כל השחקנים שעושים עצמם עסו קים
רק בשביל הפוזה, למרות שהם יוש בים
חודשים ומחכים לאיזה תפקידון. אמר
לי התסריט על הכיפאק ואני מאוד רו צה
לעשות את הסרט.

• החתמת אותו על חוזה?
׳גם בזה הוא אישיות יוצאת־דופן. כל
שחקן אחר רוצה חוזה חתום ואילו הוא,
זה מה שמפחיד אותו — כבלים. אני מבין

שימעון פינקל בתפקיד האג השכול
האמת במערומיה
אותו. גם עם שמוליק קראום לא חתמתי
על חוזה וזה אולי עזר ליחסים בינינו,
שהיו מבוססים על אמון. אמרו לי שאם
לא אחתום, אין סרט.
האיש סיפר לי שהוא כותב תסריט
ורוצה לביים בעצמו. הנרי יגלום צילצל
לאורסון ולמחרת קיבלתי ממנו מיכתב
שבו הוא אומר בערן כך, זהו תפקיד
חיים. במשך כל הקאריירה הארוכה שלי
כשחקן לא הוצע לי תפקיד שיש בו
אתגר כה רב, ואני בטוח שלעולם לא
אתקל בתפקיד דומה. חזרתי עם המיכ-
תם לקנדה ואמרתי בואו נחכה לאור-
סון. אמרו לא, אנחנו עושים את הסרט
עם אלי ואלאך והחתמנו אותו על חוזה.
אמרתי מה זה חותמים, בלי שאפגוש ב איש.
ומה אם אנחנו לא מסתדרים?
נסעתי לניו־יורק לפגוש את אלי ואלאן
ובלי לפגוע בכבודו הבנתי שאם אני לא
חוזר מייד הביתה, אני הולך לאיבוד.

• וככה ויתרת על הזדמנות
לעשות סרט בינלאומי עם כוכב
בינלאומי כמו אלי ואלאך?
ויתרתי על המימון הקנדי ועל אלי
ואלאן, לא ויתרתי על הסרט ולא מכרתי
את עצמי בשביל כסף.

• ומה יהיה?
יהיה טוב. אני אעשה את הסרט בקומ-
בינציה אחרת.

• אתה איש של עקרונות?
זה נשמע קיטש. תראי, אני לא מוכרח
לעשות סרטים. לא חלמתי בגיל שמונה
על פנם־קסם.

• אומרים שתמכור את אמא
שלך כשביל לעשות סרט.
כבר עשיתי שלושה סרטים ולא מאמין
שאפשר לעשות סרט, עם המחיר שאקבל
בשביל אמא שלי — מקסימום סרט קצר.
ה עז ל ם

הז ה 2278

1^ 0להתחתן
(המשך מעמוד )27
יותר בארץ. אחרי ארבע שנות
נישואיו התגרשו השניים• שושנה
התחתנה בינתיים עם מירון בני
בנישתי, מי שהיה סגן ראש עיר-
יית־ירושלים, וזקם התסרפר.
מישפט כסק־הדין -חנינה

־בשנת 1964 פגש בשחקנית־רקד־נית
גבי אלדור, שהשתחררה אז

השופטת התרעמה ע?
החוק המחייב מאסר
בפוע 7והמריצה ע 7חגיגה

״חיים
שקטים
עם הרבה
הרבה ילדים״

״יש לי סימפאטיה לטענתו של
הסניגור, אולם על אף הסימפאטיה
נראה לי כי אין מנוס מן המסקנה
שעלי לקבל את טענת התביעה,״
כתבה השופטת שושנה ברמן ב-
פסק־הדין האחרון שנתנה בשבתה
כשופטת־שלום בבית־המישפם ב רחובות•
לבה
של השופטת — היום שו פטת
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
— הלך אחרי טענת הסניגו רים
יורם שפטל ואיל שמחוני,
אשר טענו כי אין חובה להפעיל
מאסר על־תנאי כאשר יש הרשעה
נוספת בתיק מאוחד על שתי עבי רות
נוספות. יש לשער כי השו פטת
קראה בעיון את חוות־הדעת
שנתנה קצינת־המיבחן בתיק, ש אמרה
כי הנאשם, יעקב רחמים,
הצליח לעשות את הבלתי אפשרי
כמעט. בגיל 24 הצליח לשבור את
מעגל הקסם של העבריינות שסגר
עליו שנים רבות. במשך השנתיים
שעברו מאז , 1978 בה נתפס לאח רונה
כשהוא מחזיק סמים*,השתקם
רחמים. הוא מצא עבודה קבועה,
התחתן ונטש את החברה העבריי נית
שבה בילה קודם.
בדו״ח שהוגש לשופטת נאמר,
כי רחמים השתקם כבר בכוחות
עצמו ואינו זקוק עוד לעזרת שרות
המיבחן.
לתת צ׳אגס. רחמים הודה ב שתי
עבירות של החזקת סם מ אוקטובר
, 1978 והצהיר כי היו
אלה עבירותיו האחרונות. בית־

מלהקת הנח״ל, למדה באוניברסי טה
ועבדה בתיאטרון הקאמרי.
נישואיו אלה החזיקו מעמד 16
שנים. לזוג נולדה בת, דינה, היום
בת . 11 לפני שלוש שנים הם
התגרשו. אז הכיר את רחל, ילידת
מצריים, העובדת בקונסוליה ה אמריקאית
במיזרח ירושלים• מאז
הם ביחד.

פ תרונות
ז מניי ם

במדינה

ץקסכתב פעם ספר על סופר
י אנגלי מהמאה ה־ , 18 סמואל
ג׳ונסון, שטען כי מוסד הנישואין
הוא מסובך ביותר. מי שנמצא ב פנים,
רוצה לצאת החוצה ומי ש נמצא
בחוץ, רוצה להיכנס פנימה.
עוד טען ג׳ונסון, כי נישואיו הם
ניצחון התיקווה על הניסיון. את
התאוריות האלה אימץ לעצמו ה פרופסור.
הוא מאמין כי האדם נמ צא
במצב של אי־שקם תמידי, ד
מוצא לעצמו פתרונות זמניים, אך
לא הנעורים ולא הזיקנה, לא ה נישואין
ולא הרווקות הם פיתרונות
הולמים.

זקס נראה מאוהב, ורחל נראית
מרוצה. השניים התחילו את חיי הם
המשותפים במסיבה ענקית ב ביתם
בירושלים• אריה בישל רי זוטו
ל־ 150 איש, ורחל הכינה עלי-
גפן ממולאים בקובה. השמפניה
זרמה כמים, והחברים הטובים נכ חו
— מה עוד צריך הבן־אדם?

בעיר הם התגוררו ביפו, בבי תה
של האישה מס׳ ,2גבי, שנסעה
כמה ימים קודם לכן לארצות-
הברית לחופשה, והשאירה לזוג
הצעיר את הבת, דינה ואת הבית
שלה.
המסיבה בכסית הסתיימה רק
בשעות הקטנות של הבוקר — כי
מבסית הלכו כמה חברים עם ה זוג
הצעיר למועדון־לילה ביפו ו שם,
אחרי שכולם שתו עוד כמה
משקאות, התחילה הכלה לרקוד
ריקודי־בטן לשימחת החברים ו בעיקר
להנאת החתן.
עכשיו רוצה זקס קצת שקט,
כתיבה רצינית, אך בכי של תינוק
בלילות בהחלט לא יפריע לו.
ה עו ל ם הז ה 2278

;!!ריסה

תל-חביב

שגי קרוגות רבבת עתיקים,
אוצר מוסיאוגי,
גשרסו ברשזגות

האשה האידאלית היא זו היודעת
להיות בת, אחות, מאהבת ובעיקר
בן־אדם, עצמאית ותלויה, ורחל
היא אדם חם ואוהב.

רח׳ בצלאל 6טל׳ 233502
מחזור קו ר סי ם ראשון צילום פיתוח והדפסה
בשחור לבן למת חי לי ם

3לן רזו1וו הרכבת

כל מה שאריה ורחל רוצים עכ שיו
זה חיים שקטים עם ילדים,
הרבה ילדים.

מיד אחרי המסיבה הירושלמית
ירדו השניים לתל־אביב, ובכסית
כבר הכינו להם שולחן ארוך עם
הרבה חברים הרבה ויסקי ובעיקר
הרבה מצב־רוח. מכיוון שהחתן
שתה כבר קודם, הוא לא שר ולא
רקד, כמו האורחים שלו, אך הוא
התנהג יפה מאוד, בעיקר לאשתו
הטרייה, שהראתה את טבעת ה נישואין
לכל מי שביקש.

ומכיוון שבתיק הנוכחי עמד רח מים
לדין על שתי עבירות של
החזקת סם, מתאריכים שונים, אם
כי סמוכים, הרי יש לראות בכך
שתי הרשעות, ואין לביודהמישפט
סמכות להאריך את תקופת התנאי.
הסניגורים הציעו לבית־המישפט
להתייחס לשתי העבירות כאל הר שעה
אחת, ובכך לפתור את ה בעיה.
אך למרות הסימפאטיה ש רחשה
השופטת לטעון זה, לא
היתה יכולה לקבלו מבחינה מיש־פטית,
כיוון שקיים כבר תקדים
השולל פירוש זה שניתן בבית־המישפט
העליון ב־. 1971
״נראה לי כי אין מנוס, ועלי
לקבל את טענת התביעה ולהפעיל
את המאסר על־תנאי,״ אמרה ה שופטת
והפעילה את המאסר.
אולם בהתחשב בנסיבותיו של
הנאשם החליטה השופטת לעכב
את ביצוע גזר־הדין למשך שנה.
וזאת כדי לאפשר לנאשם להגיש
בקשת־חנינה לנשיא המדינה.
תשעים אחוז. על העבירות
שבהן הורשע בתיק הטילה ה שופטת
עונש מאסר על־תנאי של
עשרה חודשים, וקנס של אלף
שקל.
בהזדמנות זו הביעה השופטת
את דעתה כי יש לתקן את החוק,
ולאפשר לשופט גמישות בהפעלת
שיקול דעתו, ולא להגביל בצורה
דראקונית את סמכותו של בית-
המישפט לגבי הארכת מאסר על״
תנאי .״אני תיקווה כי בעת פנייתו
של הנאשם בבקשת חנינה יובאו
גם כל נימוקי בחשבון,״ סיימה ה שופטת
את פסק־הדין.
הסניגורים הגישו בקשת חנינה,
שאליה צירפו העתק מפסק-הדין.
הנסיון מלמד כי במיקרים כאלה
מקבל הנידון חנינה בתשעים אחוז
מהמיקרים.

פרקליט שפטל
חנינה ב־ס׳909
המישפט היה מוכן לקבל את חוות־הדעת
ולתת לנאשם צ׳אנס להוכיח
כי אמנם השקתם. אולם על ראשו
של הנאשם היה תלוי ועומד עונש
מאסר על־תנאי מתיק קודם, ש עדיין
לא פג תוקפו, והתביעה ביק שה
מבית־המישפט להפעילו. העו נש
היה שנתיים מאסר בפועל, ו ברור
היה לשופטת ולצדדים כי
עונש זה יחזיר את רחמים לעולם
הפשע — אולי לתמיד.
השופטת עמדה בפני בעיה טכ נית
שלא ידעה להתגבר עליה.
לפי החוק מותר לבית״הסישפט ל האריך
את תקופת המאסר על־תנאי
בלי להפעילו, רק פעם אחת.

אחרי שסעיד מסראווה הצית
את הסיגריה שלו, זרק את ה גפרור.
תוך דקות ספורות עלו
שני קרונות־רכבת באש. לא היו
אלה סתם קרונות, אלא קרונות־שינה
ששימשו בעבר את הנוסעים
העשירים בקו קנטארה־דמשק.
הקרונות ההדורים, ספוני עץ,
עמדו שנים רבות ליד תחנת הרכ בת
הישנה של נתניה. איש לא
השתמש בהם, והיתה תוכנית ל-
ך!ום כם למוסיאון־רכבות קטן. בינ תיים
התמלאו ניירות שכוחים ו גרוטאות
שאוחסנו בהם• הגפרור
של סעיד עשה בהם שמות. תוך
רגעים היו שני הקרונות למאכולת

סעיד עובד בבית־אריזה לתפו זים,
ליד תחנת הרכבת של נתניה.
הוא נלקח לחקירת מישטרה. ה חוקרים
סברו כי הצית את הקרונות
בזדון, לשם שעשוע או כדי לגרום
נזק. הפרקליטות מצאה סעיף מיו חד
בפקודת הרכבות המנדאטו רית,
המטיל עונש על כל מי ש גורם
בזדון נזק לקרון ולפסי־רכבת.
המק
נאמד בכ־ 40 אלף לירות,
אבל לקרונות אין תחליף. הם היו
היחידים שנותרו מתקופת הזוהר
של רכבת המרחב• אך למרות מא מצי
התביעה להוכיח כי סעיד גרם
את הנזק בזדון, וכי זרק קופסת
גפרורים שלמה דולקת לתוך ה קרון,
הוסכם לבסוף כי הסעיף ה חמור
יוחלף בסעיף קל יותר, ה מדבר
על גרימת נזק ברשלנות.
הסניגורית, ליאורה פרנקל, הצלי חה
להסביר את עמדת הנאשם,
והוא נידון לחודשיים מאסר על־תנאי
ולקנס כספי.

הוצאת ש. פרידמן בע׳׳מ

ת״א, רחיגרוזנברג 27ת.ד 4337 .טל 659091—659756 .
לה שיג ב כל חנויו תהספ רי ם ה מו ב ח רו ת בארץ

קסרה ץ זובסקורה ן

מ עבדו ת צילום ל עבוד ה עצמית!

ל מד צ\ל 1ם ־[
׳ת שלים

רח׳ ביאליק 23 טל׳ 658677
קורסי םלמת חי לי ם ולממ שיכים -שחור לבן.
קו ר סי םלהדפסהבצבע/סיב כרו ם. ס דנ א מרוכזת
| ללימודי המשך בצילום. קו ר ס לצילום בסטודיו. ן

עצרת הפגנה במאי תתקיים בשבת 2.5.81 בשעה 17.00 אחה״צ
במדשאה מול הפתח הראשי של גני
התערוכה (ליד מגרש החנייה) ובה ישאו
דברים :

מאיר פעיל * רן כהן

* יעל לוטן +ואליד חאג׳י חי ה
הפותח:

חיי ם ברעם

ישאו ברכות אישי ציבור
הופעות אמנים, קטעי קריאה
בסיום העצרת יתקיים
מפגש ארצי של פעילי של״י

קולנוע-
ס ר טי ם
הגבדת המנחית
קשה לדעת מד. הסוד של הגברת עם
הקאמליות, שלא קמלה גם אחרי הרבה
שנים. שהרי איש לא סבר, גם לא כאשר
הופיע ספרו של אלכסנדר דיומא הבן,
כי המדובר ביצירת־מופת ספרותית. זאת
אינה אמה בובארי, שבשיממונה ובאשליות
האהבה שלה מייצגת עולם שלם בצרפת
של המאה הקודמת• זהו בסך הכל רומן
של יצאנית־צמרת חולת שחפת ונער
שעשועים, שמסתיים בהתערבות אבי ה נער,
המשכנע את היצאנית לוותר על
אהובה כדי שלא להפריע לעתידו. סיפור
מן הסוג שהטלוויזיה מספקת עתה שלוש
פעמים בשבוע מבלי להתאמץ.
איך, בכל זאת, ממשיך סיפורו של דיומא
הבן (על מה שקרה לו בנעוריו) ,להוות
מוקד של התעניינות? אולי משום שיש
בו חומר רקע, העשוי לשמש הרבה יוצרים
להרבה מטרות• ורדי, למשל, השתמש בו
כבסיס אידיאלי כדי לפרוש עליו את מנ גינותיו,
גם אם עד היום לא ברור כיצד
מסוגלת חולת שחפת לשיר את ״אדיו דל

פאסאטו״ בטרם תגווע. ועדיין זהו אחד
הדפים היפים של המוסיקה הלירית.
איזו שחקנית תיאטרון יכולה לעמוד ב פני
הפיתוי להיות יפהפיה במערכה הרא שונה,
מאוהבת עד מעל לראשה במערכה
השניה, וגוססת חיוורת במערכה השלי שית?
ואיזה במאי יחמיץ את ההזדמנות
להעלות מחזה שיש בו סצינות של פאר
וסצינות אינטימיות, שיחזור תקופה ורג שות
עזים, ונושא שכבר הוכיח את עצמו
ככובש לבבות בטוח?
מיהי המושלמת מכודן ז זוהי כנר אה
הסיבה שמאז הוצגה הגברת עם ה־קאמליות
לראשונה על קרשי הבימה, לפני
129 שנים, מהווה תפקידה של מארגריט
גוטיה (או, לסירוגין, ויולטה, כפי שהיא

גרמה ;ארכו — 1937

איזכד הופר כגילגול האחרון — 1981
חייה האמיתיים של מארי דיפלסיס

האלוהית

נקראת באופרה של ורדי) אבן־בוחן
עה של כוכבים באופנה. ומאז שיש
קולנוע, פשוט קשה לספור את הגיו
השונות של הגברת. שרה ברנאר
עקשה להנציח עצמה בתפקידה ר.מפ!
ביותר, ואחריה מזדנבת רשימה אר
תדה בארה, פולה נגרי, נאזימובה, נ:
טאלמדג׳ ,גרטה גארבו, איבון פרנטן! ,
לין פרל, לודמילה צ׳רינה (בטלת
ועוד• ולאחרונה גירסה שהכל מד
בה — גירסתו של הבמאי מאורו בול
האיטלקי, מומחה לעיבודים ספרותייו
קולנוע, עם איזבל הופר בתפקיד הר
להבדיל מקודמיו, בולוניני אינו
רק בספר של דיומא הבן, אלא גם בק
חייה האמיתיים של מארי דיפלסיס,
גברת שהיוותה השראה לספר (לאח
הופיעו, בצרפת כחצי תריסר ספרים
חייה)• הסרט של בולוניני מתחיל מ!
יותר מן הספר, מתאר את היחסיב
מעורערים שבבית דיפלסיס ואת הא1
דחף אותה אל הזנות• הוא מגיע אל נ
האהבה האומלל ואל המחלה הקטלניו
במחצית השניה של הסרט.
ובמה עוסקת העיתונות? כמובן1 ,
וואות. מי היתה הגברת המושלמת
אותן שקמו עד היום? לשאלה הזאת
כמובן, הרבה תשובות, ויש להניח
וויכוח יימשך כל עוד תוצג הגברח
הקאמליות בתיאטרון, באופרה או ג

נוע.

:די מלבה — 1890
פאר ואינטימיות

הכאב ד?א11 עו

מאריה קאלאס כ&הוה — 1955

שרה כרנארד כתיאטרון — 1884

אבן בוחן

מי היתה הגברת המושלמת?

הדבר המפליא ביותר בסירטו ז!
הפרסים של רוברט רדפורד .,אנשים
טיס, הוא השליטה המוחלטת של ה
בחומר שבו הוא עוסק: בנושא, בשח
בצד הטכני ומלאכת הבימוי. זהו ו
הראשון של הבמאי. וגם אם הבמאי
ה עו ל ם

הז ה

כוכב מפורסם, שמופיע כבר 17 שנים ב סרטים
ונחשב היום לנכס היקר ביותר
בעיר הסרטים, הפליאה נותרת בעינה.
אפשר להניח שהוא למד הרבה כאשר
עבד במחיצתם של במאים מן הדרגה ה ראשונה,
כסידני פולאק (שהוא גם ידיד
אישי קרוב) ,אלו ג׳י פאקולה וג׳ורג׳ רוי
היל. אבל אסור לשכוח שהוא עצמו הודה,
כי הצד הטכני של הפקת סרטים היה
רחוק ממנו מאוד. כל הכתבים שביקרו
על בימות הצילומים שבהם השתתף, ציינו
כי רדפורד בלט בכך שלא גילה שום
עניין באותם המרכיבים של עשיית הסרט
שלא נגעו במישרין לעבודתו.
אבל כנראה שהשנים עושות את שלהן.
רוברט רדפורד, הצייר המתוסכל שהפך
לשחקן כימעט באקראי, הרגיש שאין לו
כבר אפשרות להתקדם בתחום הציור. כא שר
השחקנית ג׳יין אלכסנדר ציינה פעם
שרדפורד הוא השחקן היחידי שהאיפור
אינו יכול לו, היא התכוונה להחמיא לו:
״אפילו אם תשימו שק על ראשו, עדיין
תזהו מייד את בוב,״ אמרה. בעיני רדפורד
עצמו אין זה בהכרח קומפלימנט. לא פעם,
בעבר, דיבר על מיגבלותיו האישיות כ שחקן,
ומן הדברים השתמע הרצון לנסות
משהו אחר.
כל א;שי ה:שיא. יתכן שלא חשב
מייד על בימוי. הוא פרץ למעשה מן ה אולפנים
של הוליווד כאשר קנה חווה
גדולה במדינת יוטה, הנקראת כשם הדמות
שהפכה אותו לכוכב גדול ,״סאנדנס״ .אחר
כך התחיל בפעילות פוליטית, בעיקר ב נושאים
הקשורים בניצול האנרגיה ה טבעית
(אנרגיית השמש) ובשמירת ערכי
הסביבה• לבסוף הפך מפיק סרטים כדי
לטפל בנושאים שנראו בעיניו חשובים
במיוחד, וזכה להצלחה מסחררת עם כל
אנשי הנשיא .״למעשה,״ מציין היום רד*
פורד בגאווה ,״הקשר שלי עם בוב ווד-
ווארד וקאדל ברנשטיין* התחיל זמן רב
לפני הסרט. אני עודדתי אותם ועזרתי
להם לכתוב את הספר ורכשתי את הזכויות

ס 10
פולחן הנוהים
העיט (פאריס, תל־אביב, ישראל)
— מי שיילן לסרט כדי
לחפש את השערוריה המתוארת
בעיתונות, עשוי להתאכזב. אין עלבונות כלפי הורים שכולים,
אין נסיון לנצל את כאבם או לעשות ממנו וגחוק.
זהו נסיון כן ואמיתי להתמודד עם בעייה קשה שאין
ממנה מנוס במדינה כישראל, שבה המילחמה היא מציאות
שאין ממנה מיפלט. מה צריך להיות היחס של
אותם שנותרו בחיים, כלפי זכרם של חללי הקרב! והאם
אין סכנה שפולחן המתים יפריע, בסופו של דבר, לחיים ז
בועז, גיבור הסרט (אם אפשר לקרוא לזה גיבור) ,הוא
קצין־מילואים שחוזר מן הקרב, נגרר שלא ברצונו להפקת
חוברת־זיכרון המוקדשת לחבר שנפל לידו. מחוברת •אחת
הוא עובר לשנייה, והעניין הופך לתעשייה. בשלב מסויים
הוא צריך למסור דידוחשבון, לעצמו ולאחרים, על מעשיו.
לזכותם של הבמאי יקי יושע והסופר קניוק, שכתב
עימו את התסריט, צריך לומר שהם אינם מנסים לגמד
את הטרגדיה של ההורים השכולים, או להתעלם מן הצורך
הנפשי שלהם להנציח את זכר יקיריהם, גם אם אין זה
הולם תמיד בדייקנות את המציאות. בועז אכול רגש
אשמה על שנותר בחיים שעה שאחרים, טובים כמוהו, קיפחו
את חייהם• הוא זועם על שמצפים ממנו להיות טוב
מכפי שהוא באמת, מפני שעבר באותה תופת שממנה לא
חזרו חבריו לנשק, ומניח לאירועים לגרור אותו. יש בו
הרבה מן הדמות של הצבר המצוי. החל באותו פולחן
גבריות מוגזם ביחס לנשים, עבור בהסתגרות במעטה של
ציניות וכלה בנקיפות מצפון על שהוא ״העיט הניזון על
גוויות״.
אין זה סרט מסוגנן או מלוטש במיוחד. גם בעשייתו
יש משהו מן החיספוס הצברי, ונדמה שלהט העשייה היה
במיקרים רבים חזק יותר מן השיפוט ההגיוני• הקארי-
קטורה של יחס הצבא אל הנופלים מיותרת בהחלט, ולו

רוכרט רדפורד מכייס את טיס האטון
להסביר ב שרת הציור

הרפז ווינברג: אין עלבונות
רק משום שאינה תואמת את המציאות ואת רוח הסרט.
המסר נדחס לא פעם בכף מרק גדולה אל פיו של הצופה,
כדי שיבין בדיוק במה המדובר, עם פיזמוני״רקע כפרשנות
נוספת. לקראת הסוף מתחיל הסרט לחזור על עצמו.
עם זאת, זהו אחד הסרטים הישראליים המעניינים
ביותר שנוצרו בתקופה האחרונה. סרט שמדבר בשפה ישראלית
אמיתית על בעיות ישראליות אמיתיות, ואולי משום
כך יש סיכוי שעניין גם צופם מבחוץ.
שרגא הרפז מתאים להפליא לתפקיד הראשי, ואם הרו שם
הכללי שהוא יוצר אינו לגמרי סימפאטי, הרי שזה
נעשה כנראה בכוונת תחילה. חנה מרון, בתפקיד קטן,
מרשימה ביותר כאם שכולה שמסרבת להיסחף באשליות.
שימעון פינקל מהווה ניגוד מתאים, במליציות שלו, לדור
החדש, ואילו ניצה שאול, אנדי ריצ׳מן וענת עצמון מציגות
שלוש גירסות של נערות־אחרי״המילחמה — קצת מתומצתות
מדי, אבל אמינות.

פורר יש לומר שהצליח בכל המובנים.
מבחינה טכנית זהו סרט פשוט עד כדי
להרגיז, סרט שכמותו אפשר היה לעשות
גם בישראל — אילו היה מצוי כאן הכיש־רון
הדרוש לכך. אמצעי־ההפקה אינם
מהווים בעיה, אך מה שלא ניתן למצוא
כרגע בארץ הוא צוות מתאים של שח קנים.

מרי טיילור מור חשב רדפורד מן
הרגע שקנה את זכויות הספר של ג׳ודית
גסט, לפני חמש שנים. וזה אולי מוזר,
בהתחשב בדמותה הקבועה של מור, ה חביבה
של אמריקה, החייכנית מן הטל וויזיה,
שהפכה את החינניות לתעשייה
משגשגת• ״רציתי להראות את הפן האחר
שלה,״ טען רדפורד כאשר הציע להפקיד
בידיה את תפקיד האשד, היפה, המטו פחת,
המעודנת, המאלצת את עצמה להת נכר
לכל מה. שעשוי לפגום בדימוי שהיא
קבעה לעצמה.
מוזר לראות על המסך את שיחת החר שים
בין האם ובנה הצעיר (״אלה אנשים
שמדברים א ל ולא ע ם אנשים אחרים,״
אומר רדפורד) שהרי שבועיים לפני שיצא
הסרט אל המסכים התאבד בנה בן ה־23
של מרי טיילור מור, כמה חודשים אחרי
שסיפרה בעיתונים על יחסיהם הקרובים.

על הספר עוד לפני שהושלמה כתיבתו.״
רדפורד מודה שלא היתה לו הכשרה
מעשית כלשהי לקראת מקצועו החדש.
גם היום, כאשר שואלים אותו מה מפריע
לו במעמדו ככוכב, הוא מציין את העובדה
שאינו יכול עוד להתגנב, כאלמוני, לתוך
גנים ציבוריים או בארים, לשרבט דיו קני
אנשים. ואכן, במהלך ההסרטה הוא
השתמש בכישרון הציור שלו כדי להסביר
לצלם, לתיפאורן ולכל אלה שעבדו עמו,
מה בדיוק הוא רוצה להשיג על המסך.
אנשים פשוטים הוא רב-מכר המתאר
חייהם ־של בני מישפחה בורגנית בשכונה
בורגנית ליד שיקאגו. המישפחה נתונה
במשבר. הבן הבכור נהרג, הבן הצעיר
עובר משבר נפשי ומנסה להתאבד, האם
מתקשחת ומנסה בכל כוחה לשמור על
החזות המוגנת של המישפחה מן ההידרה.
זהו סרט על השבריריות של השלווה ה בורגנית
האמריקאית, שאינה מסוגלת לע מוד
במשבר רציני מבלי שתתמוטט.
שיח של חרשים. לזכותו של רד •
צמד העיתונאים שחשף את פרשת
ווטרגייט.
ה עו ל ם הז ה 2278

בחירת שני השחקנים האחרים, דונאלד
סאתרלנד וג׳אד הירש, יכולה להיחשב
שגרתית יותר, מכיוון שהשניים ידועים
כשחקנים מעולים המסוגלים להתמודד עם
מיגוון גדול של תפקידים. אבל מי שזוכר
את סאתרלנד הופך את תפקידו בסרט 1900
לקאריקטורה, יכול להעריך עד כמה
חשובה עבודתו של במאי כמו רדפורד.
הוא השכיל להחזיק כל אחד מן המשתת פים
בדיוק בטון הנכון, לא איפשר שום
חריגה, והצליח להפיק מן הטובים השק טים
ביותר ומן הדיבורים המאופקים ב יותר
זעקות חזקות ומזעזעות יותר מכל
מה שניתן היה להשיג באמצעות צריחות
ובמריטת שיער.
״בהתחלה,״ טוען רדפורד ,״חשבתי ש־כסרט
ראשון אני צריך לבחור סרט פעו לה.
זה יותר הולם את האופי שלי ...אבל
החלטתי שאם כבר אביים, אלך עם זה
עד הסוף ואבחר לי משהו קשה באמת.״
אין ספק שהבחירה היתה קשה, אבל
התוצאה מצדיקה אותה לחלוטין.

ת ד רי ך
חובה לראות:
תל־אכיכ — קאגמושה, התוודעות,
בתו של כורה הפחם, הציפורים, גלוריה,
טוראית בנג׳מין.
ירושלים — קאגמושה, קרמר נגד
קרמר, לילה. מאד מוסרי, איש הפיל.
חיפה — הסח השחור.

תל־אגיב

מרי טיילר מור ודדנאלד סאתרלנד כ״אנשים פשוטים״
הפנים האחרים של האשה המטופחת

קאגמושה (גורדון, יפאן)
— גנב מן השורה נדרש למלא במשך
שלוש שנים מקומו של מצביא מהולל
שנהרג בקרב. סרט היסטורי מרהיב, מלא
הברקות, מחשבה ופיוט, של גדול במאי
יפאן, אקירה קורוסאווה. חוויה קולנועית
אמיתית.
הציפורים (לימור, ארצות־הברית)
— משל מאיים על הציפורים ש-
מחליטות ביום בהיר אחד לשלם למין
האנושי כגמולו, בגין כל ההתעללויות
בהם. אחד הסרטים המפורסמים והמזהירים
של אלפרד היצ׳קוק, שמוסר ההשכל שלו
מתאים לכל תקופה.
כתו של כורה הפחם (תכלת,
ארצות־הברית) — סיפור חייה של
זמרת ה״קאונטרי״ לורטה לין, מאז ילדותה
בעיירת בורים פרימיטיבית ועד לזוהר
המצועצע של עולם הפיזמונים בנאשוויל.
סיסי ספייסק זכתה באוסקר על תפקידה

שידור
צל״ג
שיעמום וטר׳לזגיוז מוזרה
י• לבמאי ניטים דיין, על החלק ה ראשון
בטרילוגיה הדמשקאיח חישל, ש הוקרן
במיסגרת מישדרי הטלוויזיה לחג־הפסח.
מילבד תצלומים מרהיבים של 0ימ־טות
הגיטו הערבי בעכו, היתד, דראמה
זו משעממת, גדושה בפרטים מיותרים,
נטולת כישרון ודמיון קולנועי, כאשר מע מם
של פולקלור כבד, המהול בלשון מלא כותית,
מהווים תחליף לדראמה של ממש
ולסיפור ערכי.
פגם בולט הוא בעצם הקרנת פרק זה
מתוך טרילוגיה, ששני חלקיה האחרים
טרם צולמו. אין הדבר תורם לאמינות
הדרמאתית של מחלקת־הדראמה בטל וויזיה,
כיצד היו מגיבים צופי הטלוויזיה,
אילו היו מקרינים לפניהם את החלק
הראשון בטרילוגיה חדר הנשים, ועל ה צופים
היה להמתין קרוב לשנה להקרנת
שני החלקים הנוספים?

מאח רי הקל עי ם
הקדב על בריטניה
כתב רשות־השידור באיים הבריטיים,
צבי (״צבה״) גורן, עומד לשוב בקרוב
ארצה משליחותו. קרוב לחצי־תריסר עוב דים
וכתבים במחלקת־החדשות של הטל וויזיה
הציגו את מועמדותם לקבלת תפקידו.
הסתערות מאסיבית זו של הכתבים מכונה,
בין חדרי מבט לחדשות, בכינוי ״הקרב על
בריטניה״.
בין המועמדים, שהציעו את עצמם ל תפקיד,
נמצאים, בין השאר, הכתב ל ענייני
ערבים ומיזרח־תיכון, אהוד יערי,

דניאל פאר, חיים יכין, גיל סדן,
אמיר שכיב, מיטה שלונסקי ומנשה

מועמד. נוסף, שיש לו הסיכויים הטובים
ביותר לקבלת התפקיד, הוא עורך ומגיש
מבט שני, שימעץ טסלר, שהוא בעל
קשרים טובים בלונדון, עוד מהתקופה שבה
שימש ככתב ועורך חדשות במיסגרת ה שידורים
העבריים של בי־בי־סי.

התפקיד ה 3א של שילון
השבוע מבקר בישראל, בחופשת מול ,דת,
שליח הטלוויזיה בניו-יורק
מי שכיהן בעבר כמנהל מחלקת־החדשות
של הטלוויזיה. הוא עומד לשוב משליחותו
בחודשים יוני-יולי, ובא לבחון את ההצעות
השונות, שהנהלת רשות־השידור מעוניינת
להציע לו.
בחודש שעבר, כאשר סייר מנהל־הטל-
וויזיה, יצחק ׳טימעוני, בארצות־הברית,
הוא בדק אצל שילון את האפשרות שהוא
ישמש כסגנו בהנהלת הטלוויזיה. כוונת
שימעוני היא ליצור תפקיד חדש של מעין
ראש־אג״מ בטלוויזיה, שיהיה אחראי על
הלוגיסטיקה של התחנה ועל קידום ענייני-
ההפקה השונים.
דן שילון טרם השיב סופית על הצעתו
של שימעוני, שוועדי־העובדים השונים
בטלוויזיה עשויים להתנגד לה. להערכת
כמה ממקורביו, עומד שילון להתייצב
בעמדת־המתנה, ואף לבקש שיציבו אותו
ככתב בשטח. להערכת רבים, עשוי דן
שילון לכהן כמנהל הבא של הטלוויזיה.

דן שילון,

מ* 3ת 3אחימאיר

בשבוע שעבר שיגר עורך מבט, יעקב
אחימאיר, מיכתב פנימי ומסווג דרך

חוזר שילון

סופר בן־ אמוץ

המנהל הבא?

הפירסום שהיה

הממונים עליו ליו״ר רשות־השידור, הפרו פסור
ראובן ירון. בין שאר הדברים
ציין אחימאיר כי הוא מטיל ספק באמינות
הדיווח הטלוויזיוני על המתרחש בשטחים
הכבושים.
בהמשך מיכתבו תבע אחימאיר-לבטל
לחלוטין את החלטת הוועד־המנהל של
רשות־השידור, שכל ראיון עם מנהיג ערבי
בשטחים המוחזקים ייעשה באישור מנהל
הטלוויזיה, יצחק שימעוני, בלבד. אחי-
מאיר הוסיף כי במחלקת־החדשות קיים
רושם מצטבר כי בנושא זה פועלת צנזורה
סמוייה.
המיכתב הועבר ליו״ר דרך מנהל סח-
לקת־החדשות, טוביה סער, ומנהל הטל וויזיה,
שלא העירו על כך מאומה.

״תרגיל בן־אמוץ״
הסופר דן בן* אמוץ נחשב כאשף-
המכירה של ספריו באמצעות הטלוויזיה.
איש אינו יכול להשתוות אליו בשטח זה.
אך מדיניות הדשה של מחלקת־התוב-
ניות יצרה מצב, הכובל את ידיו של בן־
אמוץ בפירסום סיפרו החדש, העומד לראות
אור בימים אלה. המדיניות קובעת כי לכל
ספר חדש ייעשה רק דיווח אחד בתוכניות
הטלוויזיה. את הפירסומת לסיפרו החדש
כבר עשה בן־אמוץ לפני יותר מחודש,
בתוכנית ארץ אהבתי.
במיסדרונות הטלוויזיה יש מי שמכנה
את ההוראה החדשה בשם, תרגיל בן־
אמוץ׳.

פ ס קו ל
מ׳ 3סד את סרט הזונה
חוזר נוסף למולדת הוא השדר המעולה
רם עפרון /העומד לסיים בימים אלה
את תפקידו כנספח התרבות בשגרירות
ישראל בלונדון. עברון, שהיה שלוש שנים
בחופשה ללא־תשלום מרשות־השידור, עומד
להגיש בימים אלה בקשה להארכת חופ שתו
מהרשות. הסיבה: הוצע לו לנהל את
מזה שנים
מרכז המוסיקה בימין־משה
רבות עוסק הפיזמונאי עמום אטינגר
בעבודות תחקיר, תסריט ופיזמונאות ב־מיסגרת
הטלוויזיה (הוא אף שימש כמגיש
התוכנית אלה הם חייך) .חלומו של אטינ־גר
הוא לקבל תואר של, מורשה בימוי׳,
אשר יאפשר לו לביים סרטים עבור הטל וויזיה.
באחרונה הוצע לאטינגר לעבוד
ביחד עם מפיקי סידרת ״סירטי האגרה״
(סרטי החצי השני, שנועדו להעמיק את
הגבייה של אגרת רשות־השידור) .אטינגר

פה, שב בימים אלה לחופשת־מולדת קצרה.
הוא מבלה את חופשתו באילת ,״כדי שלא
יהיה לי צבע לבן של אנגלי,״ כפי שאמר
לידידיו שערוריוודטלוויזיה יש לא
רק בטלוויזיה הישראלית, אלא גם בתח נות
אירופיות מנוסות וותיקות. באחרונה
התרחשה שערוריה כזאת בערוץ הטל וויזיה
הממלכתית האיטלקית, שפסלה,
שעתיים לפני השידור, סרט שתיאר, בעז רת
מצלמותיהן הנסתרות של פמיניסטיות,
פרוצה שצולמה בחברת לקוחותיה הנכ בדים.
הכבוד הגברי האבוד של האיטלקים
הביא את מאורו כוביקו, יו״ר ועדת־הפיקוח
על הטלוויזיה הממלכתית באיטליה,
לבטל את הקרנת הסרט. התוצאה היתה
שערוריה רבתי, שבמהלכה קבע סגן התובע
הכללי של רומא שאם יוקרן הסרט יואשמו
המפיקות וחמישה בכירים בטלוויזיה ה ממלכתית
בחדירה לתחום הפרט, ויהיו כינוי צפויים למאסר של ארבע שנים
בעל מגמה גזענית היה בפי איש הדסק
לענייני-חוץ של הטלוויזיה, מיבאד דורון.

בחירות 81׳
שינוי משמעותי בצוות־ההגשה, שיביא
את מישדר ליל-הבחירות : 1981 חיים
יבין עומד להיות המגיש בדסק המרכזי
של תוכנית סיקור־הבחירות. החלטה על
כך התקבלה אחרי ניתוח ההפקה של מע-
רכת־הבחירות בהסתדרות.

פרשת רפיק חלבי
הוועד המנהל של רשות־השידור עמד
להתכנס ביום השני ולדון בהצעה להדיח
את הכתב לשטחים הכבושים, רפיק הרבי.
עילת נסיון ההדחה: הספר סיפור הגדה
המערבית שפירסם חלבי החודש בגרמניה
(ראה עמוד .)41
אלא שמנכ״ל רשות-השידור, יוסף
לפיד, שיצא בשבוע שעבר לסיור קצר
בחו״ל, הצליח לשכנע את נציגי מיפלגת-
העבודה בוועד המנהל, ניטים אלמוג
ודניאל בלוף, להתנגד לכינום־החירום
של הוועד המנהל.
מאחרי נסמן ההדחה של חלבי עומדים

נ 56 -

אהובה מרון,

עורך-

חברי הוועד־המנהל
הדין אהרון פאפו ואיש-המפד״ל,
ינון. נוסף על כד שיגר יו״ר רשות־השי-
דור, הפרוס׳ ראובן ירון, מיכתב למוס דות
הנבחרים של הרשות, שבו ציין, בין
השאר, כי ״המשך עבודתו של רפיק חלבי
בשטחים אינו מתיישב עם הריעות שהוא

מיכה

לפיד, שהצליח לשכנע את ירון לתמוך
בהקפאת הכינוס המייועד של הוועד המנ הל,
הבטיח :״לא אתן יד להדחת רפיק

מועמד טסלר
סיכויים עדיפים
הגיע אל מפיקי סרטי־האגרה, והתנה תנאי
אחד להסכמתו :״אתם תסדרו לי מורשה-
בימוי, ואני אביים לכם את הסרטים, ואחבר
להם תסריטים וכל השאר.״ תגובתם של
אנשי האגרה :״יש די במאים ברשות-
השידור מנהל מחלקת הספורט
לשעבר, אלפס גלעדי, המשמש כיום
כמנהל שידורי־ספורט של אדבי־סי באירו־

בכתבה על הודו, כינה ארץ זו ״ארץ
• #״עונש ליל-השישי ה השחומים״
ארוך״
,כך מכנים עורכי־החדשות של
הטלוויזיה את מעמדו של הכתב מיכאל
קרפין, העורך את מהדורת־החדשות של
חצות ליל־שבת. מאז השינויים שהביא
טוביה סער במחלקת־החדשות, המהדורה
היחידה שמאפשרים לקרפין לעורכה.
העולם הזה :278

יום רביעי
29. 4
• ילדים: המסע מהסיוט
5.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) :
סיפורם של רחל ויואכים
מתחיל אי־שם בשואה, ומס תיים
בסוף מלחמת העולם
השניח, בתחנת חהגירד. בניו-
יורק. שני הילדים מספרים

מספר על מהלך המישפט.

• בידור: הברירה הטבעית
9.30 שידור
בצבע, מדבר ומזמר עברית,
בשידור חוזר) :
תוכנית בידור, שהוקלטה ב מועדון
צוותא בתל־אביב, עם
שלמה בר ולהקת הברירה
הטבעית. אורחי התוכנית הם :
מיקי קם, רבקה רז, ושחקני
הבימה בקטעים מתוך המחזמר
מלך מרוקאי.

יום שישי

• סידרה לנוער: הקל־כרי
פין וידידיו (— 3.00
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
ז הפרק ״אני רוצה להיות
חופשי״ ,שבו חוזרים תום והאק

פאר ואורחיו (— 9.15
שחור-לבן, מדבר עברית).

לקראת שידור :״עמוד האש ץ

בשל אירועי ״יום העצמאות״ ישודרו בערב החג ויום רביעי)
ובחג (יום חמישי) שני הפרקים האחרונים בסידרה ״עמוד האש״,
וינעלו בכן את הקרנת הבכורה של הסידרה כולה. שני הפרקים
האחרונים :״מגש הכסף״ ו״אנו מכריזים בזאת על הקמת
מדינת ישראל״.

שבת

>• תיעודי: אדריכלות
ימתיכונית 6.30 שידוד
בצבע, מדבר אנגלית)
:סרט הדן בפיתרון
בעיות השיכון בשתי ארצות
ימתיכוניות כמצרים ואלג׳יר.
בסרט מוצגים פיתרועות שונים
לבנייה כפרית ועירונית, תוך
כדי ניצול חומרים מקומיים
במינימום של תיעוש ומיכון.

* סידרה: דאלאס
( — 10.05 שידור בצבע, הפרק מדבר אנגלית) :
״נישואין כפולים<׳ מתאר כיצד
פאמלה אינה מגלה לבובי סוד

שרת וגרומיקו: עמוד האש
ימים רביעי וחמישי

( — 11.25 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :ג׳סיקה

גודארד: לאושוויץ

שבה מבית־החולים אל חיק-
מישפחתה האוהבת. יונים ודאץ׳
גורמים עוגמת־נפש בל תתואר
לצ׳אסטר, כשהם מבשרים על
החלטתם להינשא. בשעה ש-
צ׳אסטר מנסה לחנוק את דאץ/

יום רביעי, שעה 9.30
לפקיד־ההגירה האמריקאי על
חייהם בתקופת מרד גיטו
וארשה.

+שידור חי: טקס
פתיחת אירועי יום הזיכרון
לשואה ולגבורה (8.00
— שחור-לבן, מדבר עברית)
ז הקלטה מהטקס המת
יום
חמישי שעה 9.30

קיים על הר הזיכרון בירושלים.

+סרט תעודה: לאו•
שוויץ ובחזרה (— 9.30
שידור בצבע, מדבר עברית)
ז לפני כשנה ביקשה ה טלוויזיה
הישראלית מן השיל-
טונות הפולניים אישור לצלם
סרט תיעודי במחנה־הריכוז
אושוויץ. ביקורו של שר־הדתות
הפולני בארץ, לפני כמה חוד שים,
זירז את קבלת האישור.
צוות הטלוויזיה הישראלית, ה במאי
יוסי גודארד, עוזרו,
יהודה קורן וניצול השואה,
נחום הוך, יצאו לפולין.

• תיאטרון שואה: הטיול
10.15 שחור
לבן, מדבר עברית) :עיבוד

* סרט מצרי: היפה
והגולם 5.32 שידור
בצבע, מדבר ערבית):

למצריים שבה לה נגוה, כוכבת
מצרית מפורסמת (אותה מגלמת
כמובן נגוה פואד) ,בלווית
ארוסה עזיז (סמיר ענאם).
עיתון מקומי שולח את מחמוד
עווד לצלם את השניים. אל
הצלם מתלווה הכתבת עזה
(צפא אבו א־סעוד) ,ושניהם
נתקלים במחסום של שומרים,
בקשיים רבים, ואף בסכנת
נפשות. עזיז מתרחק מעיני

שהיא נושאת עימה מעברה
הרחוק, בעוד אד היינז (רובין
קלארק) מופיע יום אחד ב־מישרדו
של ג׳יי. אר. ומבשר
לו שהוא בעלה של פאמלה,
וכי הוא רוצה אותה בחזרה.
ג׳יי. אר. מדושן־עונג לבשר
לכל המישפחה כי פאמלה היא
ביגאמיסטית. אבל פאמלה טו ענת
כי מדובר בנישואי־בוסר,
כאשר היא הייתה עדיין קטינה,
וכי הנישואין מעולם לא מומ שו,
ואף בוטלו כעבור זמן
קצר. אולם מיסמכי הביטול,
שיש בכוחם להוכיח את טע נתה,
נעלמו ואינם עוד, והמצב
הולך ומסתבך.

#סידרת־מתח: ה-
סיקצועניס (— 10.50
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
ז הפרק ״שוד״ ,שנקרא

לתיאטרון לספר הטיול מאת
מריה פולדש, כפי שהועלה
מיספר הצגות בתיאטרון ה לאומי
הבימה, בכיכובה של
מרים זוהר. הוא צולם על־ידי
צוות שידורי החוץ של ה טלוויזיה.

במקור,
היי ג׳אק׳ (חטיפה),
מתאר עוד אחד מסיפורי הביון
הפנימי הבריטי.

יום חמיש•

יום ראשון

30. 4

• תיעוד: אין פרפרים
פה 5.30 שחור־לבן,
מדבר עברית בשידור חו

סידרה לנוער: בית
קטן בערבה 5.40 שידור
בצבע, מדבר אנג
לית) ז צ׳ארלם לא נואש. ב

ר) ז תוכנית המביאה שירים
שנכתבו בידי הילדים בגיטו
טרייזנשטאט.

#תיאטרון שואה :
בובות — מישפטי מאיי
דנאק 6.00 שחור־לכן,
מדבר עברית) :רונית
זינגר, תלמידת בית־הספר ה תיכון
בראשון־לציון, כתבה
מחזה, המבוסס על המתרחש
במישפטי מאיידאנק — ז•,מיש-
פטים אשר נפתחו בנובמבר
1975 ועדיין נמשכים, ובהם
עומדים לדין 16 נאצים אשר
שירתו במחנה המוות מאיידא-
נק, וסייעו ברציחתם של יותר
מ־ 250 אלף בני-אדם. המחזה

פאר: שעה טובה
יום שישי, שעה 9.15
הצלמים, ואף מרחיק את נגור׳
מעין־המצלמה, מפני שהוא זו מם
משהו, ואין הוא מעוניין
בראיות כלשהן שתוצגנה נגדו.

• יומן אירועים: השבוע
8.15 שחור
לבן, מדבר עברית).
+שעה טובה עם מגי

• מוסיקה: לזכרו שד
שומן 10.35 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :

• סרט מקורי: תקרית
בוישי (— 11.05
שחור־דבן, מדבר אנגלית)
:סירטו הראשון של

אסנר: לו גדאנט
יום ראשון, שעה 10.00
מצטרפת לסלי להילולה, ומש ליכה
אל חלל הבית רימון־יד,
ודאץ׳ מנסה להציל את המצב.
ג׳סיקה מגלה את צ׳אסטר
במצב לא נעים. ג׳ודי פונה
בבקשת עזרה לברט, כדי
שיעזור לו למצוא את בתו
החטופה, אך ידיו של זה כבו לות.
התמונות שבהן צולמו
ברט ודני במצב מביך — עם
שש נשים עירומות — מגיעות
לידיה של מארי המזועזעת.
ובצר לה היא פונה, כרגיל,
לג׳סיקה, המייעצת לה לפנות
ישירות לבארט, ולשאול אותו
לפשר הדבר.

עזרת התמונה, שנמצאה על-
ידי לורה באחד הבקבוקים,
הוא מגיע לעיירה הסמוכה
למקום הימצאה של התינוקת,
ובעזרת הכומר המקומי הוא
מזהה את אם הילדה.

• סידרת מתח: לו
גראנט 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית):

הפרק ״אי צדק״ מספר כיצד
!נזרק מורה מבית־הספר בלחצו
של מפיק טלוויזיה מושחת,
שהעליל עליו כי עשה מעשה
מגונה בבנו. רוסי ולו גראנט
מנסים לחשוף את סיפור האמת.

נית: תביעה
שאבד בשואה.

להחזר

תכשיט

הזמרת המעולה והמהוללת מו־ריין
פורסטר, שביקרה בארץ
לפני כמה חודשים, ושביצעה
בביצוע־בכורה יצירה שנכתבה
לזיכרו של שומאן על-ידי המלחין
הקנדי, מורי שפר.

להקת ״הברירה הטבעית״
עם האוצר, ומגלים כי האלמנה
דאגלס מכירה להם תודה,
ומחליטה לאמץ את האק, ול הפכו
אזרח מכובד בקהילה.

• דת: שורת הדין
( — 9.30 שחור־לכן, מדבר
עברית) :נושא התוכ
קומדיה

בועות

• מדע-בידיוני: חלוצי
החלל 6.15 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) :״
וויילד סטאר וסנדור נלכדים
בתוך מיבצר החלל הגאמילוני.
סנדור מסכן את חייו, ומצליח
לשחרר את וויילד סטאר מה מלכודת
ולהשמיד את המיבצר.

הבמאי הצעיר דני סיטון. ה סרט
הוא עיבוד קולנועי ל-
מחזהו של ארתור מילר. הסרט
מתאר קבוצת גברים שנעצרו
והושמו בתא־המעצר בחשד
שהם יהודים. העלילה מתרחשת
בווישי שבצרפת . 1942 הסרט
הוכן בלונדון עבור אירגון
הסטודנטים של הסוכנות היהו דית.
רוב השחקנים הינם שח קני
טלוויזיה מיקצועיים, ובי ניהם
דאגלאם פילדינג(הבולשת
חוקרת) ,טרי ביילר (מקבת
של רומאן פולנסקי) ואחרים.

יום שלישי

• שידור חי: טקס
פתיחת יום־הזיכרון מרחבת
הכותל המערבי,
ביטילדב עם שידור מהדורת
״מבט״ מן האולפן׳

• תיעוד: לתת את
הכול 9.00 שחור-לבן, סיפורי מדבר עברית) :
גבורה של חיילים, שזכו באו-
תות־גבורה במלחמות השונות
ובחילות צה״ל השונים. הורים,
נשים, ילדים, מפקדים וחברים
לנשק מספרים את סיפוריהם
של חמישה גופלים.

• זימרה: לכד איש
יש שם 10.05 שחור
לבן, מדבר ומזמר עברית)
ז מקהלת צה״ל מגישה
שירים ליום הזיכרון.

• דרמה מקורית: פר ׳
קי אליק 10.40 שחור
לבן, מדבר עברית) :
עיבוד לטלוויזיה לסיפרו של
הסופר משה שמיר — במו
ידיו. בתפקיד הראשי: מיכאל
ורשביאק.

סוס הנאום הציו 1שד אנדר גוומיקו געדם באורח מיסתוו ,־ ט״ס
אמויקא שתו הביא אוצח את שושנה אוברי־ארמחדיגו, והאבא שר
בעמי שמו שירם רו ־ בלחצים, בשוחו ובאיומים שינו הנציגים
הציוניים את הצבעת חממשרות, אחו׳ שמשח שדת נשלח ער ־ד׳
מזכיר האו״ם לבית־השימוש ־ מאחרי הקרעים שר ה סי דו ח

סטאל׳(
ציוו•
הפרק ה* 17 של עמוד האש מביא, תחת
הכותרת מישפט האומות 1947 את סיפור
ההפתעה הגדולה ב אד ם: תמיכתה של
ברית־המועצות ביהודים.
ועדת אונסקו״ם יוצאת לסיור בארץ־
ישראל, והיא מתרשמת עד למאוד מן
המיפעל הציוני. אבל ״העדות הטובה ביו תר״
היא, כדברי אחד מחבריה, הופעת
האוניה אכסודוס בנמל היפה. הוועדה
ממליצה על חלוקת ארץ־ישראל והקמת
שתי מדינות, יהודית וערבית, במערב
ארץ־ישראל.
בשיאה של המילחמה הקרה בין הגושים
ופרית־המועצות
מגלות ארצות־הברית
תמימות־דעים יוצאת־דופן, המאפשרת הש

רוב של שני שלישים בעצרת האו״ם
למען חלוקת הארץ.
הידיעה גורמת להתפרצויות של שימחה
בארץ־ישראל, ותחושה כי הנה הולך ומת גשם
דבר שדורות של יהודים יכלו ל תארו
רק בחלומותיהם ובתפילותיהם.

האיש של ס ט אלין
בבוקר ה־ 28 באפריל 1947 החל הפרק
האחרון בדראמה של ארץ־ישראל המנדטו רית.
מכאן
ואילך היה הנושא בטיפול של
אירגון האומות המאוחדות. מושב מיוחד
של העצרת הכללית התכנס בשבונת פלא־שינג
מאדוז בנידיורק. הישיבה החלה
בוויכוח בשאלה אם היהודים, שאין להם

מדינה, יוכלו לקבל את רשות-הדיבור.
נציג ארצות־הברית, וורן אוסטין, היה
נגד השתתפות ״אירגונים בלתי־ממשל-
תיים״ בדיון. מולו ניצבו מדינות כפולין
וקולומביה, שלחצו לאפשר לנציגי העם
היהודי להשמיע את דברם. הצד הערבי
היה מיוצג על-ידי חמש מדינות, ואילו
לצד היהודי לא היה נציג.
לבסוף נמצאה פשרה. לנציגי הסוכנות
היהודית והוועד הערבי העליון הותר להו פיע
— לא בעצרת האו״ם, אלא בוועדה
המדינית.
ב־ 8במאי תבע הד״ר אבא הלל סילבר
את זכות היהודים להגדרה עצמית :״הלא
אין העם היהודי ראוי לפחות מעמים אח רים,
אשר נציגיהם יושבים בזה עי.מ־כם...״
למחרת נשמע דבר ערביי ארץ-
ישראל מפי עורך־הדין הירושלמי הנרי
קטן :״היהודים תובעים לעצמם את פלס טין
על שום שפעם, לפני יותר מאלפיים
שנה, נכונה ממלכתם בחלק מן הארץ...״
שבועיים ימים עברו על העצרת בוויכו חים,
כאשר ברית־המועצות שומרת כל
הזמן על דממת־אלחוט. רק ביום האחרון
למושב המיוחד> ,ב־ 14 במאי, עלה נציגו
של סטאלין, אנדריי גרומיקד, לשאת את
דברו, והדהים את העולם בנאום־תמיכה
בשאיפות התנועה הציונית.
גרומיקו :״לעם היהודי יש זכות ל מדינה
משלו ...פלסטינה היא מולדת של
שני עמים, הערבים ׳והיהודים, ולכן, אם
אין אפשרות לכונן בה מדינה דו־לאומית
— יש לראות את אחד הפיתרונות האפש ריים
בחלוקת הארץ בין מדינה יהודית
ומדינה ערבית...״
בפרק מישפט האומות אין לראות את
הקטע המצולם מתוך עצרת האדם, ובו
נאום ׳גרומיקו. יגאל לוסין :״עבדתי אר בע
שנים ב אד ם כ-שליח רשות־ד,שידור.
תמיד ראיתי שיש להם ארכיון־פילם,
אבל אף פעס לא היה לי זמן להיכנס
ולבדוק אותו.
״הארכיון היה ממוקם בקומה שבה עבד תי,
הקומה השמינית בבניין הגבוה של
מזכירות־האדם. אבל כאשר הגעתי לניו־יורק
במיסגרת מחקר־הפילם לעמוד
האש, נכנסתי לארכיון, במטרה לבדוק מה
שיש להם על ארץ־ישראל, מהשנים

אנדריי גרומיקו כאו״ם ()1947
האס נגנב הסרט ההיסטורי?
48־ — 1947 ומצאתי חומר עצום, מתוייק
ומקוטלג.
״הרישום מתחיל מהרגע שבו התכנסה
העצרת באפריל , 1947 כאשר שגריר בריט ניה
באדם, אלכסנדר קדוגן, העלה את
שאלת ארץ־ישראל. כימעט כל הדיונים
צולמו בסרטים. יש שם חומר עצום על
הנושא. לאד ם היתד. אז מערכת עיתונות
וקולנוע גדולה מאוד. מצאתי שם את
הנאום של אבא הלל סילבר׳ ועוד קטעים
רבים ומרתקים.
״בפרק מישפט האומות ובפרקים הבאים
אנחנו מביאים תיעוד מצולם מדיוני העצ רת
והוועדות, צילומים המוסיפים דגש
די מעניין על מעמדנו אז בזירה הבינלאו מית•
אם הפרק הקודם, המאבק, ניסה
להראות את הבעיות מהזווית הבריטית —
כלומר, מה עירעד את רצונה של בריטניה
להישאר בארץ־ישראל — הרי שהפרק
הזה מנסה להבהיר מד. שיכניע שני שלי שים
מן האומות החברות באדם להחליט
על החלוקה. המבט על הפרק הזה הוא
מבט של האדם.
״אחד הפרקים החשובים ביותר שהת רחשו
באדם הוא נאומו של אנדריי גרד
מיקו, נאום שהיה אטרקציה גדולה באותה
תקופה. ניסיתי לאתר בין גלגלי הסרטים
את נאום גרומיקו מה־ 14 במאי, ולא
הצלחתי. בדקתי בכרטיסיה, נמצאו שם
הנאומים של כל מיני נציגים באדם,
מפרס, מבוליביה וצרפת, אבל נאומו של
גרומיקו לא היה שם.
״החלטתי שאני לא מוותר. חיפשתי
אחר כך בקטלוג לפי הערך, גרומיקד. הוא
מצולם שם כימעט בכל הנאומים שלו
באדם, חוץ מאשר בתאריך ה־ 14 במאי.
פשוט לא מצאתי עקבות של הסרט על
נאומו.
״למזלנו יש נאום גרומיקו בהקלטה. זה

מאוד מצחיק, מפני שכאשר הייתי שליח
רשות־השידור באדם פנה אלי בקביעות
האחראי על ארכיון ההקלטות של קול
ישראל, משה אלחדף, וביקש הקלטות-
רדיו של נאום גרומיקו. הוא מאוד כעם
על שלא השגתי לו את ההקלטות. אבל
לבסוף הוא השיג את זה בדרך אחרת.
כאשר נזקקתי להקלטות הללו, פניתי אני
אל אלחדף וחיפשתי אצלו את ההקלטות
שלא שלחתי לו אז מניו־יורק.
״מה עשינו בסרט הזה מבחינה קולנו עית?
לקחנו צילום של גרומיקו הקם
ממקומו, והולך לעבר דוכן־ד,נואמים. אבל
הקטע הזד, הוא מסרט על דיון אחר, גם
הוא על ארץ־ישראל. זה אותו גרומיקו,
בהבדל של כמה שבועות. ומהרגע שהוא
.מגיע לדוכן, הוא מופיע באנימציה של
סטיל, כאשר ברקע נשמע פס־הקול של
הנאום. הרבה אנשים כלל אינם שמים
לב לכך שזה אינו סרט. אבל לא היתה
לנו ברירה.״

״איש־איש ותת־ מ קל עו
ל מו תניו ״
אחרי שעצרת האדם שמעה את דברי
הצדדים כולם, היא בחרה בוועדת אונס-
קו״פ- ,שיצאה לארץ־ישראל. היתה זו ה וועדה
הראשונה שלא השתתפו בה נציגי
הצדדים המעורבים בסיכסוך. הוועדה
בחרה בשופט אמיל סנדסטרום משוודיה
כיו״ר. נציג גואטמלה, חורחה גראסיה
גראנאדוס, היה היחיד מבין חברי הוועדה
שהעלה את זיכרונותיו בספר.
גראנאדום :״בהתקרבנו למרכז העיר
(ירושלים) ,נתקלו עינינו בפעם הראשונה
במכוניות משוריינות ובגדרות־תיל דוק רני.
סלילי-תיל, גבוהים מקומת אדם,
הקיפו גושים שלמים של בניינים. פה ושם

ראינו קבוצות של חיילים בריטיים, איש*
איש ותת־מקלעו למותניו...״
הוועדה שמעד. עדויות. הערבים, שהח רימו
את הוועדה, איפשרו ליהודים להש מיע
את טענותיהם בצורה יעילה. הוועדה
סיירה ברחבי הארץ. במקומות רבים הפגי-
נו הערבים לנגד עיניה. ג׳מאל חוסייני
אמר, כי, השקט הוא רק פתיחה למרד
ערבי גדול.״ ואפילו גראנאדוס, שגילה
נטייה ברורה לצד היהודי, ב תב :״אי-
אפשר להתעלם מן התביעה שפלסטינה
היתד. ארץ ערבית, המיושבת מימים קדו מים
על־ידי רוב ערבי, בעלת תרבות ער בית,
ארץ אשר לפי טענת הערבים, ה יהודים
לא היו בד. אלא פולשים וגוב רים...״
כאשר
ניסו חברי־הוועדה לברר מה
יהיה מעמדם של העולים היהודיים׳ אם
תהיה מדינה ערלית, השיב חמיד פרנג׳יה,
שר־החוץ של לבנון :״כל היהודים שנכנסו
לארץ־ישראל, מאז הצהרת בלפור, כלו מר
משנת , 1917 דינם כדין עולים בלתי־חוקיים...״
הדברים הבהילו והדהימו את
חברי־הוועדה, והתגובה היתה כמה
חברים- ,שפסחו על שתי הסעיפים, קיבלו
עכשיו דחיפה נוספת לתמוך בהקמת מדי־נה
יהודית, ולוא רק משום הדאגה לגורל
המיעוט היהודי בפלסטינה...״
גראנאדום ממשיך ומספר איך ירדו חב־רי-הוועדה
לים־המלח, ואז :״מחזה מפתיע
של עצים. נווה במידבר. התקרבנו שמה
— עשב ירוק, בתים ...בית־הערבה הוא
קיבוץ שבו הוכיחו חלוצים יהודיים צעי־רים,
שאפילו האדמה המורעלת הזו של
איזור ים־המלח, אם יקדיש לה אדם את
בינתו ועמלו והמסקנה שלו :״אך אם
בתקופתנו הקריבו מיליוני בני־אדם את
עצמם במילחמה נגד מישטרים מפגרים
ומשעבדים ובתיקווה לעתיד יותר מאושר,
הרי כיברודארץ אינה שקולה כנגד החשי בות
החיונית של תנועה חברתית כבירה.
אם תוכתר תנועה זו בהצלחה, תצמח
ממנה ברכה לכל העמים המפגרים —
יותר ממחצית האנושות — ובתוכם ל עמים
הערביים עצמם...״

שרת ודייצמן כעצרת האו״ם;
ללכת לביתיהשינזוש או ללכת הביתה

תליי ת הס רג׳נ טי ס

אוניה ושמה
״ א כ סו דו ס 1947״

עם התקרב הדיונים של זעדודאונסקו״פ
אל סיומם, שלפה ההגנה את הטוב ש־בקלפיה.
מול חופי הארץ הופיעה ספינת־מעפילים
בשם ״אכסודוס — יציאת אירופה
.1947״.
היתד, זו ספינת־נהר רעועה, שבימיה
הטובים במיפרץ צ׳יזפיק בארצות־הברית
מותר היה להעלות על סיפונה 700 איש.
עכשיו נדחסו בה 4500 איש, הגדולה באוניות
המעפילים שחתרו ארצה.
הספינה נלכדה אחרי מאבק עז. המעפי לים
ידו מטר של תפוחי־אדמה וקופסות־שימורים
,־ והבריטים השתמשו בפצצות
נאז, ואפילו במקלעים. במהלך הקרב
נהרגו שלושה יהודים, ונפצעו 100 מהם.
הנגיחות של ד,משחתות הבריטיות קרעו
את דפנות העץ, ומים החלו חודרים אל
התאים. רביד,חובל יצחק (״אייק״) אהרונו־ביץ,
שנראה כמו ילד מתבגר, הודיע על
כניעה בטרם טביעה. הקרב נפסק, והספי נה
נגררה לנמל חיפה.
בפרק זד, התעלה הבמאי מיכאל לב־טוב
בפעלולי־הקול הקולנועיים שלו. הוא
הצליח ביצירת אווירה קולנועית מעולה.
הוא חביא פעלולי-קולות של שחפים. צוו חות
של ׳תינוק ועוד. הוא ואיש־הקול,
משה אלוני, הביאו את חיים הוזימן ו-
גרינוואלד, ממינהלת רשות־השידור, ש הוקלטו
כאשר הם צועקים ״ואסר ! ואסר !״
(מים, מים) .אבל כל בליל־הקולות הזה
מובא בעוצמת־קול חלושה, באחת משכ בות
פס־הקול. הצופים בסרט אינם שומ עים
זאת באופן ישיר, אלא בתת״ההכרה
שלהם. כך השיג לב־טוב איכות של סרט״
קולנוע.
הפלגת אכסודוס זכתה בסיקור נרחב
ביותר בכלי-התיקשורת. כל יומני־ד,קול נוע
הקרינו את הדיווחים מעלילות הספי נה
ומעפיליה. יגאל לוסין :״זה היד, סי־פור־חדשות
בינלאומי. הסיפור הגדול מכל
סיפורי ספינות״המעפילים. שר־החוץ ה בריטי,
ארנסט בווין, ממש החליט לסייע
להגנה ולהחריף את המצב. הוא הפך את
אכסודוס לידיעה עיתונאית עוד יותר לוה טת...״

תרומתו זו של בודן כתב כריסטופר
סייקם הבריטי :״יציאת איירופה 1947
היתה מן הגדולות שבד,צלחות התעמולה
שזכתה בהן הציונות שלפני הקמתה ישל
מדיגת־ישראל בזמן מן הזמנים. הדבר
היה לאגדה. לאחר זמן זכו בפופולאריות
עצומה ספר, ואחר־כך סרט־קולנוע, על

חשבתי בלבי: במי הם נלחמים? ילדים
ונוער היו למעלה. צעירים ומבוגרים היו
למטה.
התחילו לנגח אותנו, משני הצדדים.
שתי אוניות עם הקצוות שלהן, מצד אחד
ומצד שני ...וזה הפחיד מאוד, ואני חשב תי
שהאוניה מתחילה לטבוע ...הם זרקו
פצצות של גאז מדמיע. העיניים התחילו
נורא לצרוב ...ממש פחדתי שהאוניה עלו לה
לטבוע ושלא נגיע לארץ־ישראל...
ראיתי פצועים, שכבו, דם...
פיתאום נהיה שקט. אנשים התחילו ל התנועע
ביתר חופשיות. עליתי למעלה,
על הסיפון, וראיתי הרבה חיילים אנג ליים.
הם היו כבר בלי קסדות ...את ה אמיד,
קשרו לאוניה אחרת, והתחילו ל גרור
אותה ...רואים את הכרמל, ואת ה בתים
בתוך ההר — מאוד יפה...
ירדנו מהאוניה לחוף, היו איזה אוהלים
שם. האנשים עברו דרך האוהלים, ובדקו
אותנו בגסות ...עשו גם די-די־טי, והעבי רו
אותנו לאוניות.
נכנסתי לאוניה. אוניית־המשא אנזפייר
רייבל ...התנאים באוניה הזאת היו פי
אלף יותר גרועים. לא היו די מי-שתייה...
התרחצנו במי־ים, כיבסנו את הבגדים ב־מי־ים,
בתי השימוש היו פתוחים. היו על
הסיפון אולי ארבעה בתי־שימוש בשביל
1500 איש ...ביום הראשון הכרזנו על
שביתת־רעב, וזרקנו את כל האוכל ל ים
...אחרי כמה ימים נעצרה האוניה, ו ראינו
מרחוק חוף, לא ידענו איזה חוף...
במשך הזמן נודע לנו שזהו חוף בצרפת.
זאת אומרת מאיפה שיצאנו, לשם מביאים
אותנו...״

שני הסמלים הכריטיים התלויים
״אחד מפשעיהם המתועבים ביותר...״
נושא זה, שהמתואר בהם אינו דומה ל עובדות
יותר מאשר המתואר באיליאדה
של הומרום לעובדות של מצור-טרויה.
כאשר קרו דברים אלה׳ עוררו אהדה כל לית
ונטולת־ביקורת כלפי הציונות, והולי דו
מושג מעוות על האכזריות הבריטית.
אכן, בווין נפל בפח יקוש...״
לוסין :״מצאנו קטעים המדווחים על
פרשת אכסודוס כימעט בכל ארכיוני־הסר־טים
בעולם. איתרנו את יומני אכסודוס,
קטע אחר קטע, ומבחינה זו אין ספק כי
אכמודוס מתועדת לחלוטין, עד שניתן לע שות
על מסעה, ועל מסע מעפיליה לארץ
ובחזרה, סרט באורך מלא...״

מונולוג של מעפילה
אחת ממעפילות אכסודוס היתד, גיטה
בכנר, המביאה בפרק זה מעט מחוויותיה
בפרשה היסטורית זאת.

להן פירוט רחם יותר •טל עדותה

באתי למינכן כדי לעלות ארצה, ולא
להישאר בשום פנים ואופן בגרמניה. היי תי
ליד מינכן באיזה מחנה, ושם חיכיתי
לעליה. בערך שנה הייתי במחנה...
אחרי שידולים רבים החליטו שאותי,
אחי וגיסתי ישלחו באוניה שמתרכזים בה
הרבה עולים. שלחו אותנו לצרפת, ברכ בת,
וכאשר הגענו למחנה ליד מרסיי, הת רכזו
שם הרבה אנשים...
העמיסו אותנו על משאיות, ונסענו.
אמרו לנו להיות שקטים, לא לעשות
רעש. זה היה לילה. כאשר הצצתי מתוך
המשאית, ראיתי שיירה עצומה. אמרו
שהיו 100 משאיות כאלה, ובכל משאית
50—40 איש...
כאשר הגענו לנמל, זד, היד, כבר לפנות
בוקר ...הגענו לאוניה ואני נכנסתי לאו
ניה.
ואני רואה ישם קומות על. קומות.
דרגשים. שלוש קומות...
עליתי לאוניה, ירדתי במדרגות, למטה...
למזלי הייתי ליד החלון, וראיתי את ה אנשים
מגיעים ...זה נמשך כחמש שעות.
האוניה התמלאה לגמרי, והיה לי מקום —
אני חושבת 40ם״מ — לשכב. ללכת —
בכלל לא ...אבל כאשר האמיד התחילה
לזוז, היתה הקלה...
האמיד, זזה באיטיות רבה, ויצאה ל מרחב
הים. ואיך שהיא יצאה, אני הייתי
ליד החלון, וראיתי מייד, לא רחוק מאית-
נו, אוניה בריטית, שכבר ליוותה אותנו...
בתוך האמיד, שכבתי ליד אנישים זרים.
לא היד, נעים. היה גם דחוס. החיים בתוך
האוניה היו קשים, כי לא היה אוויר.
לא היה אוויר לנשימה...
האירגון היה למופת. למשל: האוכל.
התארגנו קבוצות של 30 איש, ואחד היה
מביא מרק בדלי, והיו מחלקים את האו כל
ליד המקומות שבהם שכפו האנשים...
האוויר היה מאוד דחוס, ולא היה אוויר
לנשימה...
מה שהיה נעים מאוד זה שכל הזמן היה
רמקול, והשמיעו מוסיקה, מוסיקה ארצ ישראלית,
וזה היד! ,נעים מאוד. גם דיברו
אלינו בכמה שפות, וסיפרו לנו מה שקורה
באוניה...
זה היה לפנות־בוקר. שמענו ברמקול
בקולי-קולות, אני חושבת שזה היה באנג לית,
אולי גם באידיש, אני לא בטוחה —
או בעברית, שאנחנו הפרנו את החו קים,
שאנחנו בלתי-ליגאליים, ואנחנו צרי כים
לחזור, ולא להיכנס לארץ־ישראל...
ותיכף התחילה מהומה. רצתי למעלה, ב מדרגות,
ועמדתי, והיה אור חזק מאוד,
על ד,אוניה, ומסביב היו איזה שמונה אונ יות
...הם האירו עלינו, וראינו שעל ה אוניות
עמדו חיילים עם קסדות ועם
נשק, עם מקלות, וזה הפחיד...

ממשלת־המנדט המתינה עד לצאת הווע דה
מן הארץ, כדי לתלות את אבשלום
חביב, מאיר נקר ויעקוב וייס, אנשי אצ״ל
שנשפטו למוות על חלקם בפריצה לכלא-
עכו.
שני שוטרים בריטיים נחטפו ונלקחו ל דירה
ליד רמת־גן. ההגנה פנתה בקול-
קורא לשחרר את בני־הערובה, והם שוחר רו.
אחרי עוד כמה נסיונות־נפל הצליחו
אנשי אצ״ל לתפוס שני סמלים בריטיים
צעירים, בני ,20 קליפורד מרטין ומרווין
פייס. חטיבה בריטית שמה מצור על נת ניה.
הימים היו ימי אכסודוס, והקהל לא
שיתף פעולה עם הבריטים.
ב־ 29 ביולי נתלו שלושת הנידונים ל מוות.
כל אחד מהם הלך אל תא־ד,גרדום
ושירת התיקווה על שפתיו. למחרת היום
נמצאו שני הסרג׳נטים, בני הערובה,
תלויים בחורשת־אקליפטום. המעשה הר עיש
את הציבור. ההגנה הודיעה כי ״הפור שים
ביצעו את אחד מפשעיהם המתועבים
ביותר.״ שנים מאוחר יותר טען מנחם
בגין, בסיפרו המרד :״אין ספק שאילו
היינו משחררים את הסרג׳נטים, היו הברי טים
מקימים לנו שדרות של תליות, והיו
שולטים בארצנו עד היום הזח...״
ב־ 30 ביולי, למחרת תליית הסרג׳נטים,
השתוללו שוטרים וחיילים בריטיים ברחו בות
תל־אביב. הם הסתערו על חנויות
והיכו כל מי שהזדמן בדרכם. הקהל ברח
מהרחובות בבהלה. ממכוניות משוריינות
בריטיות נורו יריות בלא הבחנה בעוברים
ושבים. חמישה אנשים נהרגו ו־26
נפצעו.
עד מהרה באד, החלטת ועדת־אונסקו״פ,
שהחליטה לחסל את המנדאט הבריטי ו להעניק,
עצמאות לארץ. היא קבעה כי
הפיתרון המציאותי ביותר הוא לחלק את
הארץ לשתי מדינות נפרדות, ולהעניק ל ירושלים
מעמד של עיר־פרזות בינלאו מית.
הערבים
דחו את ההצעה. היהודים היו
מאופקים. בשלב זה נעשה נסיון אחרון
להגיע לפשרה עם הערבים, על יסוד דו״ח
הוועדה.
דויד הורוביץ ואבא אבן נפגשו עם
מזכיר הליגה הערבית, עזאם באשה, והצי עו
תוכנית לשיתוף־פעולה, שתביא רווחה
לכל הערבים והסכם ביטחוני עם ערובות.
תשובת עזאם באשה, לדברי הורוביץ:
״העולם הערבי איננו נתון במצב־רוח
פשרני כל עיקר. יתכן שהתוכנית האמורה
היא הגיונית, אך גורלם של עמים אינו
נחתך בהגיון רציונלי. עמים אינם מוות רים.
בדברי שלום ופשרה לא תשיגו דבר.
יכולים אתם להשיג אולי משהו, אך ורק
בכוח נישקכם. אנו ננסה למגר אתכם.
אינני בטוח שנצליח בכך, אך ננסה.
הצלחנו לגרש את הצלבנים. מצד שני
איבדנו את ספרד ואת פרס, ייתכן ש נאבד
את פלסטין. אולם השעה מאוחרת

כ שס ט אלין והפר ציוו
(המשך מעמוד )60
כבר לפייתרון בדרכי שלום ראה יומן
אישי).

האבא של יוגי גמרי
אחד הקטעים המרגשים והמפתיעים ב פרק
זה, ובסידרה בולה, הוא זה שבו
נראה מטוס נוחת בביקעת יבניאל, ויור דים
מתוכו עולים שהגיעו מעיראק.
סרט זה, שנמסר לעמוד האש על־ידי
אנשי ארכיון לוחמי הגיטאות, הוקרן ל ראשונה
בסרט הים האחרון.
על סרט זה מספר המשורר חיים גורי :
״האיש שצילם את הסרט הוא גריישה מ-
כפר־גילעדי. הוא צילם הרבה דברים, אבל
הוא היה צלם לא כל-כך טוב, מבחינה
קולנועית. הוא צילם בסתר. בזמנו הוא
קנה מצלמה קטנה של 8מ״מ ובה צילם.
״שאול אבייגור נזף בו על שהוא ביזבז
את כספי הלאום היהודי. אבל גרישה מ כפר
גילעדי הנציח כמה אירועים היסטו ריים,
וביניהם הנחיתה של המטוס שהגיע
מבגדאד. רואים בצילום שלו את חיים
לבקוב האגדי, שהיה האחראי על האבט חה
במהלך נחיתת המטוס. רואים בסרט
אחד העובר משמאל לימין בדהירה על
סוס. זהו אחד מהיבניאלים. האיש שרו אים
אותו הולך ליד המטוס הוא דוידקה
נמרי, אחד מגיבורי, עליה ב׳* .יש שם
איש נוסף, שהולך עם צרור בידו. זהו
מאיר ספיר, איש־כינרח, האבא של נעמי
שמר. הוא האיש הנותן בסרט את הכסף
לטייס האמריקאי. במטוס הזה הגיעה אר דה
שושנה ארבלי־אלמוזלינו. היה טייס
אמריקאי שבא לכאן לפני ההנחתה, ש בדק
את שדה־השלף וקבע את המסלול.
״ברגע ש,עליה ב׳ נעצרה בים, ונבלמה
ביבשה, היא נמשכה באוויר. היה צורך
בדמיון רב ותושיה. אבל זה נעשה על-
ידי מי שלקח יהודי אמריקאי שתיין, ב עבור
בצע כסף, שיבצע את זה. יאבל
מעבר לזה: ,נראה שגם לטייס היה משהו

מארגן מיבצע־ההטסה הזה היה שלמה
הילל, מי שהיה אחר־כך שר־המישטרה ב ישראל.

דקות
נזרקו האנשים חזרה מלמעלה אל
,תוך מכוניות־משא, שחיכו להם, ופוזרו
במשקים שהיו בסביבה. תוך ארבע וחצי
דקות יכול היה המטוס להמריא, כשבידו
של הטייס מיזוודה עם 5000 לידות ומטב־עות־זהב,
כפי שסיכמנו איתו.
זאת היתד. הטיסה הראשונה. היו לאחר
מכן עוד שתי טיסות, אחת מאיטליה ו השניה
מעיראק...

ס טודג ט פלס טיני
ב או ״ ס
אחד הסיפורים המרתקים ביותר, במאבק
הארוך לקבלת העצמאות, הוא סיפור לי-
לות־השימורים אשר קדמו להחלטת-החלו-
קה, ב־ 29 בנובמבר . 1947
אחת העדויות המלאות מאותה התרח שות
היא של הד״ר ׳נחום גולדמן. אך
כמעט ולא נכללה בתסריט.
יגאל לוסין :״סיפורו זה של גולדמן לא
נכנס כמעט לסרט, מטעמי עריכה דראמ־תית.
כזה הוא הקולנוע. זהו חלק מהתיס־כול
ישלו, כאשר אתה עושה קולנוע.
״גולדמן מדבר בנושא הזה רבע־שעה
מצולם. זהו סיפור ארוך לטלוויזיה. בסר טים
כאלה אתה צריך לתת את הקצוות
של הדברים. הדינמיקה והחוקיות של
עריכת סרט הם כאלה, שאם בא מישהו
ומספר — וזה לא מוקד ולא שיחה בשניים
ולא ראיון — זוהי צורת־עבודה שלא מאפ שרת
לך להביא את הכל. זאת אחת ה בעיות
הקשות ביותר של המדיום הזה.
אנחנו הבאנו רק כמה מישפטים, כפי
שקרה בסיפור של לוצ׳יה האיטלקית, ב שבוע
שעבר. השיקולים שהביאו אותנו ל הביא
רק את קצה טעמו של סיפור גולד־מן,
היו מיקצועיים בהחלט...״
מן הראוי להתייחס תחילה לעדותו של
עד־ראייה אחר, יוסוף ג׳נאם, שהיה נוכח
באותו מעמד בין אנשי המישלחת הסעו דית
:״העם היהודי נזקק לשני שליש מ־

״ג׳נאם צפה במתרחש מספסלי המישל־חת
הסעודית, ואחר־כך הוא היה, במשך
תקופה ארוכה בית כמה ישנים. נציג במישל־חת
הלא־רשמית של הפליטים הפלסטי ניים
יליד נציב־הפליטים ׳שיל האו״ם, ו לאחר
מכן, כאשר הופיע אחמד שוקיירי
הפלסטיני כנציג סעודיה באו״ם, צורף
ג׳נאם אליו, והיה במשך ׳תקופה ארוכה
עוזרו.
״אז כבר היה לו ב״א מקולג׳ אמריק אי.
הוא נשא לאשה אמריקאית, שהתאסל־מה
אחר״כך למענו. ב־ , 1964 כאשר קם
אירגון-הישיחרור הפלסטיני במתכונתו ה ראשונה,
בראשות שוקיירי, היה ג׳אנם
כבר בדרכו חזירה לגדה המערבית. הוא
החליט לחזור, לא מטעמים לאומיים. הוא
חזר ונכנס לפעילות בקהילה שלו, וב־
1965 נבחר לראש המועצה המקומית של
כפרו, ליד רמאללה. הוא כיהן כחבר ב מועצה
הראשונה של איש״ף, והשתתף בכל
הכנסים שלה.
״דווקא בגלל המעורבות ישלו בפעילות
אחרי הקלעים, שלא מוצאת ביטוי במה
שהוא אומר למצלמה, היתד. לג׳נאם תמיד
מידה רבה יותר של ספקנות לגבי מה
שהם עשו. הוא ראה את זה כמישחק־אומות
גדול. מישחק גלובלי, שביו גם ה ערבים
וגם היהודים היו, למעשה, שבויים
בידי כוחות חזקים מהם. לכן הוא שמר

הנה קטעים מעדותו של הילל:

כאשר חזרתי ב־47׳ משליחות ראשונה,
אחרי שהייתי שם (בעיראק) שנה, באו,
אלי ואמרו שיש דרך של מטוס, שיסיע׳
אנשים. קפצתי על זה כמוצא שלל רב,
משום שזה פתח לפנינו סיכוי להתגבר
על דרך המידבר...
באו שני טייסים אמריקאים, עם מטוס
סי־ .46 שהשתמשו בו במילחמת־העולם ה שניה
להצנחת ציוד וחיילים. הוא מסוגל
להמריא ולנחות בשדה־בור, כימעט ללא
תנאים ...הדבר היחידי שידעתי, זה ש אנחנו
צריכים להנחית אותו עם אור רא שון
של הבוקר ליד יבניאל, שם יפנו לנו
איזה שדה מעל הכינרת...
אני הסתכלתי על שדה־התעופה (בעי ראק)
.יש תמיד במרכז המיב׳נים ששם יש
המכס, ביקורת־הגבולות והמישטרה. אחר־כך
יש לך מסלולי־המראה ארוכים. חשב תי
שאם המטוס יוצא בשעות הלילה ליד
בית־הנתיבות, יבדקו אותו ריק. הוא יגיע
לקצה המסלול. ואם באותו זמן נוכל ל הכין
שם קבוצה ישל אנשים ,׳שתחכה על
קצה המסלול, בקצה המסלול לגמרי...
יעמדו לרשותי אותן דקות (שבו ממתין
המטוס לאות ההמראה) שאנחנו ׳נוכל ל העלות
בהן את האנשים...
יצאנו בליל-שבת, בערך באחת וחצי
לפנות בוקר, כשלפני כן ריכזנו את כל
חמישים האיש, חוליות־חוליות. השכבנו
אותם בקצה המסלול, ולפי לוח־הזמנים
שקבענו. המטוס הודיע (לבית־הנתיבות)
שהוא יוצא ריק, כי הוא לא השיג את
המשא ...בדקו אותו, והוא. יצא לקצה ה מסלול.
התניע את הפרופלורים בעוצמה
יוצאת מהכלל ...תוך חמש דקות אנחנו
הצלחנו להעלות את כל אותם 50 איש
למטוס. זה היה מטוס די גבוה, והיו לנו
אנשים שעמדו וממש זרקו אותם אחד־אחד
אל תוך המטוס, ואחרי חמש דקות,
מהרגע שהגיעו, אנחנו כבר היינו ב אוויר...
הגענו
לארץ עם אור ראשון ...ראיתי
את הכינרת, כשאנחנו מתקרבים וחוצים
אותה. עברנו את הכינרת והסתכלתי מ״
למעלה, וראייתי את היחידות של הפלמ״ח,
שאז התפרסו על בל האיזור הזה, כדי
למנוע חדירתם של הבריטים, אם הם היו
מגלים את העניין, ואנשים שלנו חיכו,
כמובן, במקום. ירדנו בשדה־שלף. שם
דלקו שתי מדורות, כדי לסמן לנו את ה מקום
ואת כיוון הרוח, ותוך ארבע וחצי
* אביהם של •הצייר שאול נמרי והזמר
יוני נמרי.

60 1

עורכת שגריר
״היתה לה וגי שות פנטסטית׳...
על ריחוק מה, ומנע עצמו מעורבות ריג־שית.
הוא המשיך לכהן כראש המועצה
של כפרו גם אחרי הכיבוש הישראלי, עד
שנכשל בבחירות ׳שנערכו ב.1972-״

ה טריק שהציל
את המדמה
מעפילה בכנר
״חשבתי שהאוניה מתחילה לטבוע
הנוכחים, כדי שההחלטה ׳תעבור. מהצד
הערבי, שליש אחד של הקולות היה בכו חו
לבטל את הצעת־הההלטה.
״אני הייתי עד להצגה של מדע־הפולי־טיקה
בפעולה, שהיה יעיל עבורי יותר
מאשר סימסטר שלם בלימודים פולי טיים
בקולג /הלחצים הפוליטיים שהופע לו.
ההבטחות הכלכליות שניתנו. הנשיפה
הזאת בעורף המישלחות. שיחות־הטלפון
הבינארציות, למנהיגי ארצות, כדי שילחצו
על נציגיהם באו״ם להצביע בכיוון הנכון.
אצל הערבים הבל נשאר לחסדי המזל,
והם יתלו את כל יהבם ברצון הטוב של
המישלחות. עבור היהודים, הפוליטיקה
לא היתד. הימור, זה היה מדע, בך שהם
ניצלו כל טכניקה אפשרית כדי לזכות
בהצבעה...״
על יוסוף ג׳נאם מספר איש־המחקר ב סקטור
הערבי של עמוד האש, ישראל
שטוקמן :״ג׳נאם היה בשנת 1947 סטו דנט
בניו־יורק, בשנה הראשונה ללימודיו.
בקבלת־פנים שערכה המישלחת הסעודית
באו״ם, נשא ג׳נאם נאום נלהב ביתור
פלסטיני וצורף מיד למישלחת, כאות־הוקרה.
הוא היה אז בתהליך של הת־אמרקאות
מלאה. אחר־כך הוא גם השתקע
בארצוודהברית, והמשיך בלימודיו בקולג׳.
הוא היה בוגר טרה־סנטה בירושלים, ש ירד
מהארץ.
״בהתחלה הוא עבד עם דודו, ואחר-כך
עבד בסופרמארקט יהודי בברוקלין.

ב 25-בנובמבר 1947 נערכה בוועדת אד־הוק
הצבעה על הצעודהחלוקה, שעמדה
להיות מוגשת לאישור העצרת הכללית.
היתד, זאת תוכני׳ת־החלוקה של אונסקו״׳פ,
פחות 1250 קילומטרים מרובעים.
הוועדה אישרה את הצעת־החלוקה ברוב
של 25 נגד . 13 אילו נערכה הצבעה זו
בעצרת הכללית, היה עניין המדינה ה יהודית
נופל על חודו של קול.
למחרת, ב־ 26 בנובמבר, התכנסה מליאת
העצרת. שוב חזרה פרשת הנאומים בעד
ונגד.
דויד הורוביץ :״ראשון קם בא-כוח יוון,
והכריז שיצביע נגד החלוקה. אחריו ד.פ־תיענו
ריומולו ,׳בא־כוח הפיליפינים, בנאום
חריף נגד התוכנית השמועות על שינוי
לרעה בעמדת במה מהמדינות התאמתו.
היה צורך לבלום את הסחף, וליצור סחף
נגדי.

נחום גולדמן :

ידידי שרת היה ׳נרגש מאוד, ישב כאיש
חצי מת .׳נכנם טריגווה לי (מזכיר האו״ם)
׳ואמר :״תדאג לזה ׳ששרת יחזור, או שילך
לבית־שימוש, או שילך הביתה. כל ערבי
שנכנס יודע שאתם הפסדתם• ראה את

אמרתי :״שמע׳ אנחנו עשינו חשבון,
אין לנו שני שלישים. זה רע מאוד. מה
לעשות מחר זה חג־ההודייה, אז תד חה
את זה עד יום שבת. בשלושה ימים
אפשר ׳להשיג עוד קולות...״
הוא אמר :״זה לא בידי, זה בידי אר־נייה.״
אמרתי
לו :״׳תיכנס לאולם ותאמר ל־ארנייה
שאני מבקש אותו אישית להפסיק
להיות יו״ר לחצי ישעה...״

הוא בא. אמרתי לו.
הוא אמר :״מה אוכל לעשות? אין
לי יומר רשימת־נואמים.״
אמרתי :״תחשוב על איזה מוצא. זה
אסון.״
אמר :״הדבר היחידי (הוא) שתמצאו
ידידים ׳שיבקשו עוד פעם רשות־דיבור...״
רצתי לפבריגאט ׳ולגראנאדום, והיה לנו
ידיד צ׳כ׳וסלובקי. אמדתי :״עליך לבקש
עוד פעם רשות־הדיבור.״
אמר פבריגאט :״שמע־נא, אני דיברתי
שלוש פעמים.״
אמרתי :״תוכל לקרוא את התנ״ך —
כך עושים פיליבאסטר בסנאט...״
אז שלושתם ביקשו לדבר עוד פעם.
הגיעה בערך השעה שש, שש ורבע, ו הערבים
התחילו להרגיש שיש פה משהיו,
והתחילו לצעוק :״הצבעה! הצבעה!״
ארנייה אמר :״ייש לי עיוד דשימת־נוא־מים.״
הוא עשה קונץ נפלא. הוא באמת
הציל אותנו...״
בשבע בערב הוא קם ואמר גבירותי
ורבותי, היה לנו דיון ארוך ודראמתי,
משמעות היסטורית, נחוץ לחשוב יעל כל
מה שהציעו. אני סוגר, נועל את הישיבה,
וניפגש ביום השישי בבוקר...״
אז הערבים קמו, והתחיל׳סקנדל נורא.
צעקות ״זה בגידה ! אתה ציוני !״ הם הבי נו
את זה ...המישלח׳ת היהודית הלכה אל
הטלפונים...
המטרות היו סין, האיטי, ליבריה, הפילי פינים,
אתיופיה, יוון. ממשלות אלה הוצ פו
טלפונים מלקוחות חשובים. קשרים
מיסחריים נוצלו לשם הפעלת לחצים,
ואפילו איומים של הרגע האחרון...
ליבריה הצביעה ׳נגד. אז מצאו יהודי
שהיה נשיא (חברת הגומי) פיירסטוך, וכל
הגומי בא מליבריה. אז הנשיא של פייר־סטון
טילפן לנשיא ליבריה, והוא נתן
הוראה להצביע בעד ...היה שגריר אחר,
כמדומני של סיאם, ששיכנעו אותו לא
להצביע נגד. אז הוא אמר :״אבל יש לי
הוראה״ .אמרנו :״׳תיקח את בת־הלווייה
שלך, תיסע לנופש, אנחנו נשלם, ואל
תהיה נוכח.״
אז הוא לא היה נוכח. כך פועלים ב היסטוריה...

ד כאן עדותו של גולדמן.
ביום השישי, ה־ 28 בנובמבר, נדמה היה
כי רעיון־החלוקה עומד ליפול. אבל חל
מהפך. דויד הורוביץ :״׳בשעה האחרונה
הטילה ארצות־הברית את מישקל השפע תה
...רומולו עזב והלך, ובקרב המישל-
חת הפיליפינית נעורה נטייה להצביע ב עדנו.
בסיאם פרצה מהפיכה ...הממשלה
החדשה סילקה את מישלחתה שליד ה־או״ם.
עלה בידינו לרכוש את תמיכת
ליבריה והאיטי...״
התימרונים נמשכו עד לבוקר ה־ 29ב נובמבר.
כמה דקות לפני שעמדו להתחיל
בהצבעה, עלה קמיל שמעון מלבנון,
ובפיו הצעה חדשה: לא חלוקה לשתי
מדינות, אלא מדינה פלסטינית, עם אוטו נומיה
ליהודים.
ידידי ישראל קפאו על מקומם. נציג
ארצות־הברי׳ת הרשל ג׳ונסון, קם ואמר
כי הצעת לבנון אינה חדשה, אלא הצעת
המיעוט בוועדת אונסקו״פ. גם גרומיקו
הצטרף אל דברי יריבו האמריקאי.
ההיסטוריה היהודית עצרה את נשימתה
בכל מקום. בניו־יורק ובירושלים, בלונדון
ובמוסקבה, בכל רחבי העולם ישבו יהו דים
רתוקים לאותו שידור מפלשינג־מדאוז
בלונג־איילנד שבניו־יודק.
ההצבעה ארכה שלוש דקות בילבד, ש היו
ארוכות כאורך הגלות. צרפת השאי רה
את היהודים במתח עד הרגע האחרון.
וייצמן טילפן מניו־יורק לליאון בלום,
לשעבר ראש־הממשלה היהודי של צרפת,
וביקש ממנו שיפעיל את השפעתו. פחות
משעתיים לפני ההצבעה קיבלה המישל־חת
הצרפתית את ההוראה כיצד להצביע,
אך שמרה את ההחלטה בסוד. היא הצבי עה
״בעד״.
לאט־לאט התברר כי הלחצים של שלו שה
הימים הועילו. האיטי, ליבריה, והפי־ליפינים
׳שינו דעתן לטובת החלוקה. כאשר
נודעו התוצאות, תקפה שימחה פראית
ן הישוב העברי בארץ־ישראל. אנשים
בקו זה את זה, התנשקו, והיו כחולמים.

בשבוע הנא: הפרק ה־ , 18״מגש הכסף״
1947—1948 ובו תיאור התגובה
הערבית הזועמת על החלטת האו״ם.
פתיחת פעולות״איבה, במטרה למנוע את
הקמתה של המדינה היהודית בחלק מ־ארץ־ישראל.
הבריטים,
שעודם מצויים בארץ, יווצרים
מצב של תוחו־ובוהו, ומאפשרים התלק חות
מילחמה בין היהודים והערבים. בהדרגה
מצליחים הערבים להטיל מצור
על ירושלים.

במדינה
ר פו א ה
איו נוישים אדם

הפרו ׳8מרמין קליין
ועמיתו הישראלי הפרדס,
אליעזר רחמילפיץ?;רפו
;יסדי ביצירת גנים חדשים,
פרי?גסות ולמצוא מרפא
למחלת דם מסובנת,
פרופסוריס אחרים
מוקיעים את הניסוי
״הפרופסור מרטין קליין מאר־צות־הברית
הוא נוכל, אשר ניצל
את העובדה שבישראל לא מבינים
כלום והכל בה פרוץ,״ אמר ה פרופסור
אליעזר ליפשיץ.
על הפרופסור הישראלי אליע זר
רחמילביץ, שהצטרף לניסוי,
הוסיף ואמר ליפשיץ :״קליין ני צל
את רחמילביץ ואפילו לא גילה
לו מהי הטכניקה האמיתית שבה
הוא מבצע את הניסוי.״
הדברים נאמרו בתום דיון ב נושא
ההנדסה הגנטית, שנערך ב מועדון
צוותא בתל-אביב, בחש־

ווי

הגיעו דגמי • 181

״פוטר,יה״ האופניים למקצוענים,
המשוכללים והנמפרים כיותר
באירופה, אשר זפו
בטור איטליה ״ג׳ירו 62״
שילדת פלדה,
מעבירי מהלכים ״קומפניולו״,
שרשרת ופריילוף ״רג׳ינה״,
פדלים עם סנדלים ורצועות,
כידון, ג׳נטים וצירים אל־חרד,
משקל כולל 11.5ק״ג

״בוטקיה״ האופניים
המעולים לכל הגילים
אחריות על השלדה
לפל החיים

יבוא והפצה :
חוקר קליין
גילוי הסוד
תתפות הפרופסורים ישעיהו ליי-
בוביץ וישראל אשכנזי.
בפתיחת הדיון אמר ליפשיץ :
בבית־החולים
שנכשל
״הניסוי
הדסה היה מועד מראש לכישלון,״
למישמע קביעה זו ביקשה כתבת
העולם הדה, בתום הדיון, תגובה
נוספת מפי הפרום׳ ליפשיץ. ה פרוס׳
ישראל אשכנזי היה נוכח
בשיחה ואישר את המילים הקשות
הללו, המורות שעדיין לא פסק
הוויכוח על הניסוי שנערך בירו שלים
בחולת הטלסמיה.

האג אישר, חפן כיצע.

בישראל חיים 420 חולי טלסמיה.
המחלה נפוצה ביותר בקרב תו-
המיפרץ הפרסי. החולים נ ־
תורשתית זו סובלים מחו-
מתמיד ותוחלת חייהם קצ-
הניסוי בראיון
קליין לשבו־הגיב
בתד-
הניסוי
היה הזח סערה
בכל העו־חת־
ליצור

לרפא את
ששמע על
הניסוי בבני-אדם, עורר את השא לה:
האם יצליחו המדענים לש ניה
את התכונות התורשתיות של
האדם, וכך לייצר אדם חדש לפי
בחירתם ו זו היתה הסיבה לכך
שבארצות־הברית סירבו הוועדות
שכונסו כדי לדון בניסוי — לאשרו.
(המשך בעמוד )62

העולם הזה 2278

א. מ .פרג

׳יי גי א

תל־אביב, פלורנטין 50 טל 833183 .

להשיג גם בחנויות המורשות ברחבי הארץ

;סרט שזכה ב 2 -פרסי אוסקר 1981
דובדט דה נידו
ה שתהו הטוב ביותר ש ל השנה

ווו יירו*11 דק

תיכוניסט/יתח!
את/ה דרוש/ד, לנו ח !
להפצת ספר שירים פופולרי
בדמי עמלה גבוהים.
ת.ד 4120 .רמת־גן מיקוד 52140

תן טרמפ
ל חייל

שוב אפשר להשיג!
שסרו החד ש של

גבי רוזנבאום
מגרות שבוע של התאבדות
לומוינ בחנויות חסטרים חטובה רות
חסנ ה ראשית: בית־עליס

611

במדינה

אמישראא! בשירות הציבור

(המשך מעמוד )61
בשבועון סיים הצהיר קליין, ש בניסוי
זה הוא הוציא בעזרת מז רק
כמות של חומר ממוח העצמות
של חולת הטלסמיה. חומר זה עור־בב
עם גנים בריאים, שיוצרו באו פן
מלאכותי במעבדה (המדענים
העוסקים בחקר התורשה מערערים
על האפשרות ליצור גנים חד שים)
.את התערובת החדשה, הס ביר
הפרופסור, הוא מזריק בחז רה
למוח העצמות של החולים, וה תוצאה
המצופה היא שגנים חדשים
אלה, שיוצרו באופן מלאכותי ב מעבדה,
יתקנו את הגנים המשו בשים
הגורמים למחלה וייצרו
המוגלובין תקין.
מדוע ערך קליין האמריקאי את
הניסוי דווקא בבית־החולים הדסה
בירושלים י
באיזור המיפרץ הפרסי מאיימת
המחלה לכלות מישפחות רבות.
החולים העשירים שם היו מוכנים
לשלם ממון רב כדי לזכות בריפוי.
עם נפילת השאה ועליית האיית־אללה
חומייני לשילטון, גורשו מ איראן
כל הזרים. מרטין קליין נא לץ
לחפש מדינה אחרת, שתאשר
את ביצוע הטיפול הניסויי הזה.
הוא לא קיבל את אישור הווע־

רופא רהמידכיץ >עפ אשתו)
ניצול 7
ארצות־הברית, ולכן פנה לוועדה
לניסויים בבני־אדם, בטענה שלא
מדובר בהנדסה גנטית אלא ב טכניקת
ביצוע הלקוחה מן ההנד סה
הגנטית. בקשתו של קליין נד חתה
גם על־ידי הוועדה הזו, בגלל
החשש שמעורר הניסוי בבני־אדם.
הציבור האמריקאי חרד מפני ה אפשרות,
שאם ידע המדע לשל*
בתכונות תורשתיות יוכל
מדענים ליצור אנשים כע
רוחו.
קליין לא נואש*
מדינה שתאשר*!
הגיע, בסופו
הוועדה לניסויים^׳
הוקמה בבית-החוליס׳י
רך אישור הניסוי התריגלי
לאשר לפרופסור קליין לבצ?
הניסוי בירושלים, בעוד שבא5
ריקה, בשל לחץ דעת־הקהל, לא
אושר הניסוי בבני־אדם• בישראל
לא היססו לאשר את הניסוי ב חולת
הטלסמיה — בגלל שהניסוי
היה אמור להישמר בסוד. לניסוי
הזה צירף המומחה האמריקאי את
הפרוס׳ רחמילביץ, שהוא מומחה
למחלות־דם ועסק אף הוא בחקר
הטלסמיה באיראן. בראש הוועדה
שאישרה את. הניסוי בירושלים
עמד הפרום׳ משה רחמילביץ —
שהוא אביו של אליעזר רחמילביץ.

ה עו ל ס

הז ה 2278

סקר סוד׳ המסנם שדוש שנות הדובה מינית גבתי־הסט־ ,הונח
השבוע על שולחן מי שרד־החינוו -והגילויים שבו מדהימים
יחדר ־ הלידה בבית־החולים רוט *
שילד בחיפד, נכנס אדם מבוגר, שאחז
דבר־מה בתוך מגבת לבנה. אחריו צעדה
נערה צעירה, כשחבל־הטבור מתנדנד בין
רגליה. היתד, זו יעל 16 שיילדה בתוך
אסלת בית־השימוש בביתה. אביה, העובד
בבית־חולים אחר בחיפה, חש במתרחש
ומיהר להוציא את התינוקת מהאסלה, עטף
אותה במגבת ומיהר לביודו,חולים.
בחדר־הלידה הופרדה השליה מרחם
הנערה — והלידה הסתיימה.
יעל לא דיברה. היא היתה אפטית
לגמרי להתרגשות שהיא עוררה סביבה.
״התינוקת תישלח לאימוץ,״ קבע הצוות
הרפואי בחדר־הלידה, ואבי הנערה הביע
את הסכמתו מבלי לערב בכך את הנערה
הצעירה, אשר הורדה מיד למחלקה הגינ קולוגית.
יעל
חיכתה לרגע שתתאושש ותוכל
לברוח מבית־החולים. היא סיפרה :״לא
האמנתי שאני בהריון, שהרי נפגשתי רק
פעמיים עם הבחור שגרם להריון. כשהיה
ברור לי שאני בהריון, חשבתי שהעובר
יפול מעצמו.״ היא לא העזה לספר להוריה,
והסתירה את השינויים שחלו בגיזרתה
על־ידי חולצות רחבות.
יעל השתחררה מבית־הוזולים, ושבה
חזרה ללימודים.

סיקה את הטיפול בכל כמה דקות, כדי
לנוח.
מירד, נהגה לקיים יחסי־מין עם בחורים
שונים, למרות שגרה יחד עם חברה,
בדירתו. החבר מבוגר ממנה בארבע שנים.
בכל בוקר יצאה מירה מדירתם כדי ללמוד
בבית־ספר, וחברותיה לא הכירו צד זה
בחייה .״הרגשתי כמו ילדה בין חברותי
לכיתה, שנהגו ללחוש מאחורי גבי שאני
יוצאת למסיבות רק כדי לצוד גבר.״
בכיתה לא דיברו הבנות אז על נושא
המין בגלוי. מירד, נסחפה לקיום יחסי
מין עם החבר המבוגר, שבמחיצתו נראה
לה הדבר מקובל ומובן מאליו. אך היא
לא השתמשה באמצעי־מניעה, כי לא עלה
על דעתה שבגילה הצעיר היא עשויה
להרות.
כששבה ללימודים וראשה היה טרוד
בחלומות ביעותים מההפלד, שעברה, נפגעו
הישגיה בלימודים. אולם המורים, שלא
ידעו כלל מה מטריד אותה, הניחו לה.
היא נחשבה לתלמידה מצטיינת, ולא היה
להם ספק שהיא מסוגלת לשפר את ציוניה.
״הפחד הנורא ביותר היד, בשבילי, שהנה
אני עקרה, ולא אוכל יותר ללדת, בגלל
ההפלה שעשיתי,״ נזכרת מירר .,היום היא
בת 17 ולומדת בכיתה י״א, היא כבר ביצעה
הפלה נוספת, והפעם בבית־חולים, דרך
ועדה שאישרה לה הפלה, בשל גילה
הצעיר. הפעם — עברה ההפלה ללא סיוט,
בבית־חולים מסודר, עם רופא ומרדים.
״נוכחתי לדעת שאני מסוגלת להרות,
למרות שעברתי הפלד״״ היא אומרת ב סיפוק
אחרי ההפלה השניה שעברה.

״נזק מפגי
ונפשי,,
^ זה שלדט שנים מקבלים תלמידים
י! בבתי־ספר בארץ הדרכה בחינוך מיני
על־פי תוכנית חדשה, שחוברה על־ידי צוות
פדגוגים ממישרד-החעוך.
השבוע הונח על שולחן דובר מישרד־החינוך
מיסמך, אשר בו מופיעות תוצאות
סקר, המסכמות את שלושת שנות הניסוי
בהדרכה מינית. מימצא^ הסקר חמורים,
ומסבירים, במידה רבה, את ריבוי ההפלות
בקרב בנות נוער, הנובע מחוסר־ידע.
מסתבר, שהחינוך במיסגרת בית־הספר
אינו תורם די הדרכה מינית, ולכן אין
פלא שהוא לא שש לפרסם את תוצאות
הסקר, שחלק מהן מתפרסם כאן לראשונה.
לדעת גינקולוגים, הנוער הצעיר זקוק
באופן דחוף להדרכה.
ממחקרים שערכו הגינקולוגים בארץ
עולה :
100 מהילדים בגיל 13—12 פעילים

מבחינה מינית.
ס ),ף 25 מהילדים עד גיל 15 פעילים
מבחינה מינית.
ס 50 מהילדים בגיל 19—15 פעילים

מבחינה מיונית.
המידע על חיי מין ואמצעי־מניעה שיש
לילדים בגיל הצעיר מגיע אליהם מסרטים,
ספרים ומהסברים ששומעים בין חברים.
רק 870 מהמידע מגיע אל הצעירים מהורי הם
ו־ 20/0נוספים מבית־הספר.
״מוכרחים לעשות משהו,״ אומר הגינ קולוג
ד״ר איתן פאר מבית־החולים רנזב״ם
בחיפה .״זה נורא-,יותר מדי ילדות צעי רות
מגיעות לביצוע הפלות.״
כל נערה הנכנסת להריון יכולה לקבל
אישור לביצוע ההפלה בוועדה (בבית־החולים)
,בשל גילה הצעיר. במישרד־הבריאות
לא יודעים מה מיספרן המדוייק,
כי הנערות הצעירות העוברות הפלה
בבית־חולים מופיעות ברישומים יחד עם
הנשים מעבר לגיל ה־ ,40 שגם להן אושרה
ההפלה מסיבת. הגיל. כך שאי־אפשר
להתרשם מנתון סטטיסטי במישרד־הברי־אות,
שיצביע על גודל הבעיה, שאותה
כואב ד״ר איתן פאר, גינקולוג המבצע
הפסקות הריון בבית-החולים.
אין אישור לסברה המהלכת בקרב הגינ קולוגים,
שמדי שנה מבצעות 5000 נערות
בגיל בית־ספר תיכון הפסקות הריון באי שור
ועדה בבית־החולים, מטעמי גיל צעיר.
וכ־ 2000 נערות צעירות מבצעות הפלות
ב_קליניקות^פרטיות, ללא אישור רישמי.
״לנערה שעוברת הפלה נגרם נזק גופני
ונפשי,״ מסביר ד״ר פאר ,״ולמרות שנהוג
לשוחח עם הנערה הצעירה לפני שיחרורה
מבית־החולים, הנערה חלשה ומוטרדת
• השם בדוי, השם המלא שמור במערכת.
חבר קבוע
בתיבה ואינה מסוגלת להקשיב.״ כך נעלמת הנערה
שהפילה מבית־החולים, מבלי שאדם מבוגר
הספיק ליצור עימה קשר כלשהו, כדי
לחנך אותה לקראת חיי מין ואמצעי-
מניעה, שיבטיחו שהיא תדע איך להתנהג
ולא תגיע שוב להפלה חוזרת בבית-
החולים.

//זה היה
בשבילי סיו ט ״
ן * ירה *
•י • לדבריה,
נכנסה קיום

להריון בגיל . 15
יחסי־מין לא היה

* השם בדוי, השם המלא שמור במערכת.

מקובל כלל בין חברותיה לכיתה. כשמירה
גילתה שהיא בהריון, לא היה לה האומץ
לספר זאת לאיש. לבסוף סיפרה לאימה,
שלקחה אותה מיד לרופאה גינקולוגית
בקליניקה פרטית. בשאלותיה הראשונות
ניסתה הרופאה לברר אם יש אפשרות
שמירה תינשא לבחור שעימו קיימה יחסי-
מין. מירד, דחתה אפשרות זאת בתקיפות,
היא חששה לספר שהיא לא יודעת מי
הבחור שגרם להריונה.
כעבור יומיים היא שבה עם אימה ל רופאה,
כדי לבצע הפלה .״כל הזמן בכיתי,
והרופאה !נתנה לי זריקות לטישטוש, אבל
הרגשתי כל כאב וזה היה בשבילי סיוט,״
היא נזכרת. אימה נשארה בחוץ, והרופאה
בקליניקה הפרטית זכורה לה כזקנה, שהפ
6$עופר
ארכיב 18 הלומד בכיתה
* י״ב, הודיעה חברתו בשיחת טלפון
בהולה שהיא בהריון ומבקשת לעשות
הפלה .״לא התרגשתי,״ מסביר עופר,
״מכרתי שני מכשירים אלקטרוניים, גייסתי
עוד כסף בין חברים, ולמחרת לקחתי אותה
במונית לרופא גינקולוג.״ הוא חיכה מחוץ
לקליניקה שבה נעשתה ההפלה, והחזיר
לביתה את חברתו לאחר ביצוע ההפלה.
קיום יחסי מין (אחרי שעות הלימודים
מדגישים התלמידים) בקרב תלמידי התיכון
הוא תופעה מקובלת. כתבת העזלם הזה
איתרה בקלות את התלמידות שכבר עברו
הפלה. לא היה קשה גם לאתר תלמידות
שילדו, מאחר שהכירו בהיותן הרות בשלב
מאוחר, שלא איפשר להן לבצע הפלה,
והילד שיילדו נמסר בדרך־כלל לאימוץ.
כולן דיברו בחופשיות רבה על האירוע
הנחשב לחריג.
אירים באר 17 הלומדת בכיתה י״א,
הכירה לפני שנד, את חברה, יעקב (ג׳קי)
פצקוב, הלומד בכיתה י״ב. לכל החברות
של אירים ברור שהיא מקיימת יחסי מין.
כיצד? ״מפני שהן יודעות שאני יוצאת
עם ג׳קי כבר שנה.״ בכיתה לא נהוג
לשוחח על נושא המין בחופשיות, אבל
היא משוכנעת שהרבה מחברותיה נוהגות
לקיים יחסי־מין. ג׳קי הוא עדיין תלמיד
כיתה י״ב בבית־ספר תיכון בתל־אביב,
אבל יש לו כבר דירה משלו, שבה הוא
מתגורר וחנות משלו בצפון תל־אביב.
הוריו מרוצים מאוד מהעצמאות שהוא
מגלה.
ג׳קי מסביר, שלמרות שהוריד, של איריס
הם שמרנים, הוא הסביר להם שהוא
ואיריס רוצים לקיים יחסי־מין, ואימה של
איריס מיהרה לרכוש לה גלולות למניעת
הריון .״לאב היה אסור לדעת מכך,״ אומרת
אירים.
אילן. גולדשטיין ( )18 ואתי גרבי ()17
הכירו לפני מיספר שבועות. הם התחילו
לשוחח על אפשרות של קיום יחסי־מין.
אתי אינה משתמשת באמצעי-מניעה, כי
״עד שהכירה את אילן לא נהגה לצאת
עם חבר קבוע.״ חברותיה נוהגות לקיים
יחסי-מין, ואחת מחברותיה הרתה ועברה
הפלה. היא ניזונה מהסיפורים שהיא שומעת
סביבה, נבוכה ומתביישת לבקש עצה
אפילו מאימה .״אני חושבת שאשחף את
אימי בהחלטה אם לקנות גלולות, בגלל

*>0> 63י

הדיון בתיכון —
(המשך מעמוד )63
הצורך בכסף,״ היא מסבירה,
עולה בפניה.
במישרד־החינוך מודעים לצורך ב הקניית
הדרכה מינית ומידע לתלמי דים.
מזה שלוש שנים מופעלת תוכנית-
לימודים חדשה, שחוברה במיוחד כדי
לענות על צרכי התלמידים הכמהים לעזרה.
בסקר שהונח השבוע על שולחן דובר
מישרד־החינוך נאמר 400 :שעות לימוד
הוקצו למנחים, אשר למדו את התוכנית
החדשה, כדי להעבירה לנציגי בתי־הספר,
שהתנדבו להעביר שיעורים בחינוך מיני.
אך החינוך המיני אינו מהווה שיעור־חובה,
אלא שיעור־בחירה. המנהל והמחנך
מחליטים אם להעביר שיעור זה על-פי
שיקול דעתם.
בתוצאות הסקר התברר שרק ^,ס50
כשסומק

לקבל מידע?

מימין: דפנה,
אילן גולדשטיין
ואסתי גרבי הם תלמידי תיכון, אשר זוכים לקבל מידע בבית־הספר
ומהוריהם, אולם עדיין נותרות שאלות רבות ללא מענה.
לימודים זו) ,כדי שבית־הספר ייכלל בין
אותם בתי-הספר שבסטטיסטיקה הרישמית
מופיעים כאילו קיים בהם חינוך מיני.
הסקר מצביע על־כך שרק שבע שעות
לימוד שנתיות ניתנות בממוצע לכל כיתה
שבה ניתנים שיעורי ההדרכה. האם בכמה
שעות התלמידים מסוגלים לקלוט מידע
מורכב ורב כל-כך הנחוץ להם? אין זה
מפתיע שתלמידים רבים נאלצים להיעזר
במידע המגיע אליהם מסרטים (בדרך־כלל
1ך \ 1 ¥1 \ 1ן ״ ״אס לנוער היה
מספיק מידע, לא

היינו מבצעים כל־כך הרבה הפלות, המוחי־רות
נזק גופני ונפשי בנערות הצעירות,״
איתן פאר.
ד״ר הגינקולוג קובע

הן לא פשע,״
1 *1 1 *1 1
אומרת הפסיכו ו
ימו 1 1ווו
לוגית רות נפחי, המאשימה את המבוגרים
בכך שזיהמו את מושג המיז, בעוד שזהו
צורך טיבעי, שעל הנערה ללמוד להכיר בו.

• 614

המיני, נוהגים להזמין מרצים מיקצועים
ואינם חוסכים בכסף.
המצב שונה בבית־הספר החקלאי בנהלל,
שבו התלמידים גרים בתנאי פנימיה, ויוצ אים
כל שבת שלישית לבית הוריהם.
מחנכת של כיתה י״ב התקשרה למישרד־החינוך
וביקשה לברד את מי תוכל להזמין,
כדי שתלמידי כיתה י״ב יספיקו, לפני
סיום שנת הלימודים, לקבל כמה שיעורים
בחינוך מיני. היא לא תיארה לעצמה, עד

מידים, למוטיבים בשירי ביאליק. לדוגמה,
סיפרה רחל ארהרד, שאחרי לימוד השיר
אייך :

״...ויום אחד גזלת נעורי לי השיבי
והמיתיני עם אביבי.
ותחת שיפתותיך יכבה־נא ניצוצי
ובין שדייך יומי אוציא,
כי כגבע בערוב היום בין פרחי בשמים
ציפורת כרמים.״
הציבו תלמידי כיתה י״א בבית־ספר התיכון

מוי יום מבצעות 20 תלמידות תיכון הפרה ־
דובו באישוד הוועדות המאשרות הפסקת הדיון
פורנוגרפים) ,מספרים ומשיחות עם חב רים.
הסקר
מראה שדווקא בבתי-הספר העיו נים
מקובל לתת שיעורים בחינוך מיני,
בעוד שבתי־הספר המיקצועיים אינם נוה גים
לתת שיעורים אלה. מכיוון שההדרכה
המינית מהווה שיעור בחירה, חייב בית-
הספר למצוא תקציב מיוחד כדי לשלם
לפסיכולוג או לגינקולוג שיעבירו הרצאות
אלה לחניכיו.
הקיבוצים מכירים בחשיבות החינוך

מבתי-הספר נוהגים להכליל את נושא
חינוך מיני בשעות ההוראה. מיספר זה
יכול לתת תמונה מטעה. די שבכיתה
אחת בבית־ספר מסויים ניתנו הרצאות
(כאשר בשאר הכיתות לא הונהגה תוכנית

״עזרת, לה!

מצהיר עופר ארביב, תלמיד

כיתה י״ב (רעמת שיער שחורה
במרכז התמונה) .הוא אסף את כל סכום הכסף הנחוץ, כדי
לאפשר לחברתו עזהרתה לו לבצע הפלה בקליניקה הפרטית.

היא הגישה בן

מישרד־החינוך,

שאותה משמיעה המחנכת רחל ארהרד, כדי
שנערות לא תהפוכנה אימהות בטרם זמן.

לשיחה זו, שהשיעורים הללו כרוכים
בתשלום כספי שיהיה עליה לבקש ממנהל
בית־הספר.

לפיר סו ם
ן* מישרד־החינוך יודעים שהבעיה
י של הוצאה כספית היא המונעת מנוער
בבתי-הספר לקבל מידע הנחוץ לו. אולם
למחנכים העוסקים בפיתרון הבעיה ב-
מישרד-החינוך יש הרגשה, שעל־ידי גיוס
יותר ויותר מורות־יועצות מתוך סגל
המורים בבית־הספר הם יצליחו לספק את
שעות הלימודים בחינוך מיני לתלמידים,
ויוכלו להימנע מהקצאת תקציבים כדי
לשלם לאנשים מיקצועיים, שאינם מסגל
המורים בבית־הספר, כמו גינקולוגים ו פסיכולוגים.

פלא שסקר זה, שהונח השבוע על
שולחן דובר מישרד־החינוך, לא הגיע
כלל לפירסום בכלי־התיקשורת.
במישרד־החינוך נוטים להפחית מהרושם
שמעוררים הגינקולוגים י בדבריהם — על
הכמות הרבה של ההפלות, המבוצעות היום
בבתי־החולים לנערות בגיל בית־הספר.
״לא כל נערה המצהירה על כך שהיא
מקיימת יחסי-מין אכן עושה זאת,״ מס בירה
חנה אראל ,״אולם היום הגישה
החדשה בקרב המחנכים היא בעד הפלות,
כדי שחם וחלילה נערות צעירות לא תלדנה
בגיל כל כך צעיר.״
רחל ארהרד, מורה יועצת בבית־ספר
תיכון בהרצליה, מצביעה על ״יתר פתיחות
בין מחנכים ותלמידים בשיחות על נושא
המין.״ לדוגמה היא מביאה את העובדה,
שבשיעורי סיפרות מעוררים שיריו של
המשורר חיים נחמן ביאליק בתלמידים
אסוציאציות מיניות, שאינן אסורות עוד
בבית־הספר. המורה מרשה לתלמידים
לסטות מהנושא הסיפרותי, ולהשמיע הסב רים
חדשניים, מהרהורי ליבם של התל-

בהרצליה אבר מין על שולחן המורה,
שלא נבהלה. היא נתנה לתלמידים לפתח
את הנושא המיני בשיר שכל כך סיקרן
אותם.
״מובן מאליו שאם קיימת פתיחות כזו
בין המורה והתלמידים,״ מסבירה רחל
ארהרד ,״אז תלמידה שגילתה שהיא ב הריון
לא תהסס לשתף את המורה בסודה,
בעוד שהיא עשויה לחשוש מגילוי הסוד
להוריה. גם רחל ארהרד גורסת שתמליץ
לנערה לבצע הפלה.
הפסיכולוגית רות נפחי ממכון הד״ר
דוד רודי לפסיכותראפיה אנליטית ב הרצליה,
גורסת שהבעיה העיקרית היום
בנושא החינוך המיני לצעירים נובעת
מתישדורת כפולה שמעבירות האימהות
אל ילדיהן, ולא מחוסר אינפורמציה.
״אנחנו מסבירים לנערה שמותר לה לקיים
יחסי־מין והכרחי שהיא תשתמש באמצעי-
מניעה. אולם התישדורת שמעבירה האם
לביתה היא: את לא צריכה לקיים יחסי-
מין, זהו פשע, ואת תיחשבי בחברה לזונה.
״כשהילדה חוזרת מאוחר ממסיבה, האם
המודאגת מסבירה לה שהיא נשארה ערה
כל הלילה, משום שחשבה שקרה משהו
לילדתה הקטנה. אולם התישדורת האמיתית
שהנערה קולטת מדאגת אימה היא: מי
הגבר ומה עשה הגבר הזה עם בתה?
כתוצאה מלחצים אלה תימנע הנערה
מלהשתמש בגלולות, כי הן מהוות מעין
הכרזה על כוונותיה לחיות בחטא.״
הפסיכולוגית רות נפחי מציעה לנערות
הצעירות :״העזו להכריז על כך שאתן
מקיימות יחסי-מין מתוך כוונה ובחירה
חופשית.״
למישרד־החינוך מציעה הפסיכולוגית,
שיתחיל לחלק גלולות למניעת הריון בחדר
האחות בבית־הספר באופן חופשי לכל
דורשת.
״הגינקולוגים ימשיכו לטפל בפנצ׳רים,״
קובעת רות נפחי ,״אולם הנערה תשתחרר
מן הידיעה המשודרת אליה שהיא נועדה
גילה רזין !:
להיות קורבן למין.״

חולצות לגברים המגיעים רחוק

וחולצות ספורטיביות, חולצות בפסים
הקיץ הגיע לאופות ברוך בשלל
דוגמאות ושילובים. חולצות כותנה וחולצות מצוירות, בצבעים רכים
אווריריות בגזרה גברית ומחמיאה, ובגוונים עזים, מתאימות לגברים
היודעים את רצונם-אתה תאהב
המביאה אליך את רוח האופנה
בעולם הגדול. חולצות אלגנטיות אותן.

אופנת ברוך— אופנה שאוהבים.

אלפי ערבים ישראליים חיים ועובדים
בחברה היהודים -כשנאלצים להתחזות
ביהודים ולהשתמש נ שמות בדויים

יץ כורה שד צעירים ישראלים נכנסד,
למועדון־לילה בתל־אביב. הם הזמינו
לעצמם משקאות, שוחחו ביניהם מעט,
רקדו עם בחורות. לפתע ניגש אליהם
צעיר מבאי המועדון, ופנה בקול רם ל אחד
מהם, שהסב אל השולחן :״אני מכיר
אותך, אתה עבדול, ערבי מלוכלך. איך
אתה מעיז להיכנס למועדון של יהודים1״
עד מהרה התקרבה חבורה אחרת של
צעירים, והחלה להכות את הצעירים הער ביים
עד זוב דם. שולחנות התעופפו ב אוויר,
ונגרם הרם במועדון. הערבים
הושלכו לרחוב כשהם מחוסרי־הכרה, נאס פו
לאחר מכן על־ידי המישטרה.
מחזה כזה אינו נדיר במקומות בילוי
בתל־אביב. ההתנכלות לצעירים ערביים
י מאלצת אותם להשתמש בשמות עבריים
בדויים ולהתחזות ליהודים לכל דבר. גם
במקומות העבודה בעיר הם נזהרים ו־
* _ מסתירים את זהותם, על מנת שיוכלו
ף ן׳ילהמשיך לעבוד מבלי שיתנכלו להם או
^ פטרו אותם.
׳׳זויסמאעיל הוא ערבי-ישראלי, הגר ב אחד
הכפרים הערביים ועובד לפרנסתו
בנהג מונית בתל־אביב. בכפר הערבי
אין, לדבריו, די עבודה במקצועו. את
לוחית הזיהוי שהוא חייב לתלות בתוך
המונית, אין הוא תולה לעולם. שמא
יימצאו נוסעים שלא ירצו לעלות למו נית,
או ירדו ממנה לאחר שיגלו זהותו.

הוא מספר :״אני שומע ויכוחיבו של
הנוסעים על בעיות פוליטיות, בעיקר
אחרי ששומעים חדשות. כשאני שומע
כיצד משמיצים את הערבים בני־עמי,
ואומרים דברים כמו, צריך להרוג את
כולם׳ ,אני מתקפל במושב ואיני מגיב.
לפעמים מתפתחת שיחה ביני ובין נוסע,
ואני מזדהה בשם שמואליק. גם את ה מבטא
הערבי שלי אני משתדל להסתיר,
כדי שלא יזהו אותי. כששואלים אותי
מאיפה אני, אני תמיד עונה, ,מפתח-
תיקווה .,אני פוחד משאלות שלא אוכל
לענות עליהן, כך שאני תמיד במצב הכן.
״הפחד הגדול ביותר שלי, הוא לפגוש
מישהו שמכיר אותי כערבי, ושיקדא לי
בשמי האמיתי. כשאני במיפגש עם שו טר,
וישנם נוסעים באוטו, אני מתחנן
לפניו שיעזוב אותי מהר, לפני שיגלו
הנוסעים מי אני״.
המיקרה הקשה ביותר אירע לאיסמאעיל־שמואליק
ביום שבו נפגעה בתו, הובלה
לניתוח והיתד. זקוקה בדחיפות למנת דם.
״באותו ערב,״ אומר איסמאעיל ,״סיפרתי
לנוסע שאני מסיע אותו ערב־ערב ל ירושלים,
שבתי זקוקה למנת דם. הוא
התנדב מייד לתרום את המנה הדרושה,
ולי לא היה נעים לדחות אותו. הרי הוא
חשב אותי ליהודי. האיש הזה ידוע ב־דיעותיז
הימניות ובשינאתו הגדולה לעם
הערבי. בלית־ברירה הסכמתי. למחרת

יוסי -הוא יוסוו

עובד כמלצר יהודי באחד נזבתי־המלון בארץ,
מגיש אוכל לאורחות החלון. למטה: בביתו, ב־מיטבח,
מאכיל יוסוף את ילדיו על הריצפה .״אנחנו אוהבים לאכול בצורה טבעית.״

וענו לבית־החולים.
״את בתי לא הבאתי עמי, כי פחדתי
תפטפט ותסגיר את זהותנו האמיתית.
משאלה אותי האחות לשמי, אמרתי
ומואל ששוך. את שם בתי שהוא ראניה
זלפתי לרחל. רק כשהלך המתנדב, פני י
לאחות אחרת וביקשתי שיתקנו את
שם, כי, נדמה לי שהאחות הקודמת לא
מעה טוב׳.״
לשחד שוטרים

האלופים אינם יודעים

את הארוחה במלון הוא הערבי יוסוף, המתחזה ליהודי בשם יוסי.

״כשקוראים לי מקצה חדר־האוכל בשם יו.ם י, אני מרגיש הפוך.
׳אני לא אוהב את השם הזה,״ אומר יוסוף, הנאלץ להסתיר את
זהותו. הרעיון לקרוא לו בשם עיברי, היה של המעביד.

^ וסוף, הקורא לעצמו יוסי, עובד
כמלצר ראשי באחד מבתי־המלון ה מפוארים
בתל־אביב. הוא מכונה בשם
העברי יוסי, לפי בקשת מעבידו, שביקש
ממנו להחליף את זהותו. מזה תריסר
שנים הוא עובד ׳תחת שם עברי.
״התקבלתי לעבודה אחרי מילחמת
ששת־הימים,״ הוא מספר ,״האווירה היתד.
אז נגד הערבים בכלל, ובעל בית־המלון
חשב שמוטב שאסתיר את זהותי ואתחזה
ליהודי. במישטרה ידעו שאני ערבי. היו
מטרידים אותי. כל לילה בשלוש לפנות־בוקר
היו מעירים אותי מהשינה, כדי
לבדוק תעודות, והיו עוקבים אחרי לכל
מקום שהלכתי. המצב הזה נמשך שלוש
שנים, עד שנאלצתי לשחד את השוטרים
בסנדוויצ׳ים. ואז, לאט לאט, הניחו לי.

חיים כ בו די ם

שמוליק־איסמאעיל והחוק

תעודות. כשיש נוסעים באוטו זה לא נעים. למעלה מימין: איסמאעיל מוריד מהמכונית
את תג־הזיהוי המסגיר את מוצאו הערבי. למטה: במועדון בכפר הערבי, משחק ביליארד.

(המשך מעמוד )67
״התפלאתי כאשר נודע לי שבעל בית-
המלון, שביקש ממני להחליף את שמי,
התגלה לבסוף כערבי. כשנודע הדבר ברבים
הוא פשוט ברח מהארץ. גם היום
אני מבין את הבוסים החדשים שלי, ש רוצים
שאסתתר תחת שם יהודי. יש

אורחים במלון שמפחדים מערבים. אני
שומע זאת לפי השיחות ביניהם, כשהם
מדברים, נגד הערבים. אני מנסה לשכנע
אותם שהם אינם צודקים. כשקוראים לי
מקצה חדר־האוכל בשם יוסי אני מרגיש
הפוך״.
לדבריו, הרגשתו היא כשל שחקן ה משחק
את תפקידו הגדול בחיים, או כשל
מרגל בארץ אוייב, הנאלץ להסתתר כל
העת תחת מסווה. בפומבי הוא קורא רק
עיתונים עבריים׳ מתרועע הרבה עם בחו רות
יהודיות מהמלון, נראה במיטב מוע־דוני־הלילה
התל-אביביים, לבוש תמיד
לפי צו האופנה.
״אני לבוש יותר טוב מצרפתי,״ הוא
מתפאר. הוא מרבה לבלות בחברת צעי רים
יהודים־ישראלים, מרבה לשתוק כדי
למנוע שאלות מביכות .״אני חי בפחד
מתמיד פן תתגלה זהותי האמיתית,״ הוא
מסכם.
עלי הוא סטודנט ערבי למדעי־הרוח ב אוניברסיטת
תל־אביב. הוא שינה את

שבד־ה־עבדארלה מתפלל

כשהוא מתכונן לכרוע ברך. משמאל: תחת השם עובדיה עובד בביתיחוליס יהודי כאח.
״אני שומע כיצד משמיצים וזחולים את הערבים ואיני מגיב,״ אומר עבדאללה.

שמו ל״אלי״ .ערב־ערב אחר תום הלימו דים
הוא חוזר לכפרו, שכן כל נסיונותיו
לשכור חדר בתל-אביב עלו בתוהו.
עלי מספר :״אני מתחזה כדי למנוע
עימותים עם אספסוף. התחזותי באה מ־יוזמתי
האישית. אני לא רוצה שישאלו
אותי שאלות, בעיקר כשאני נתקל במוס דות
רשמיים באנשים שאינם די משכי לים
להבין את הבעיה, ושדעתם ברורה
לי. אפילו עם שוטרים אני נמנע מעימות,
כי ישנם כאלה שאינם משכילים, ושול לים
מראש כל דבר ערבי וכל ערבי. יש
להם דעה קדומה שלילית מילדות. הם
אינם מכירים את הערבי האמיתי. לכן
אני מתחזה כדי לא לספוג עלבון או עינוי
פיסי״.
בעזרת ידידה י הודי ה
^ די נרתם לעבודות שיהודי אינו
י תמיד רוצה לבצע. ציוניו טו בים
יותר מציוני עמיתיו היהודים לספסל
הלימודים. והוא עובד על־כך קשה .״אני
רוצה להוכיח שאני טוב כמותם, ואולי
אפילו טוב יותר.״
על שקרה לו באוניברסיטה מספר עלי
עם ניצוץ של זעם בעיניים :
״באוניברסיטה היתד לי ידידה אחת,
יהודיה׳ היחידה שיודעת את זהותי האמי תית.
לידי בכיתה ישבו שני בחורים יהו דים,
שנעזרו בי תמיד באנגלית, כי הייתי
טוב מהם. יום אחד, לפני השיעור, באה
אלי ידידתי וגילתה לי בהתרגשות, שאו תם
שניים שאני עוזר להם בלימודים הת פרעו
אתמול בהפגנה נגד ערבים, ואף
פתחו לשני ערבים את הראש. הם הם
שצעקו, מוות לערבים׳ .כשבאו שניים
אלה למחרת, לבקש את עזרתי בלימו דים,
לא התאפקתי והטחתי בהם: אינכם
מתביישים, יא בני־אדם י לפני שתגרשו
את הערבים ואותי מן הארץ, הנו לי לפ חות
שהות להכין לכם את העבודות, ש יהיה
לכם ממי להעתיק. הצעירים עמדו
פעורי־פה, נדהמים ומבוישים, ולא ידעו

מה לומר. מאז, אפילו לשבת לידי לא
רוצים״.
לסטודנטים הערביים יש קשיים רבים
למצוא דיור באיזור תל־אביב. אך
לא רק לסטודנטים. בעלי דירות מסרבים
בכל תוקף להשכיר דירות לערבים, גם
כשהם מוכנים לעמוד בכל הדרישות ה כספיות.
הכל בסדר, עד שמגיע הרגע שבו
מוציאים את תעודות־הזיזזוי והאמת מת גלה.
לפתע אומר בעל־הבית שהוא רוצה
לבדוק אופציות ואפשרויות אחרות, טובות
יותר.
עלי-אלי מצא לכך פ חתו. הוא מספר:
״ידידתי היהודיה שכרה דירה בשמה, ו היא
משלמת. אחר כך אני מעביר לה את
הכסף וגר בדירה. בזמן שהותי בדירה
הסתרתי היטב את זהותי האמיתית ולא
הבאתי חברים ערבים. כי ידוע לי על
מיקרה של שני סטודנטים ערבים שפעלו
באותה דרך, אבל השכנים ראו מי נכנם
אליהם הביתה, הפעילו לחץ על בעלת־הבית,
וזו הופיעה יום אחד בדירה ואיל צה
אותם לעזוב. והכל בלחץ השכנים.״
עבדאללה הוא אה באחד מבתי־החולים
בארץ. הוא שחרחר בעל שיער מתולתל
ונוח לו להיות ״יהודי תימני״ בשם עוב דיה.
כאשר הוא מטפל בחולים, הוא שומע
שיחות על ערבים, מתובלות בדברי נאצה
וזילזול. הוא בולע הכל ואינו מגיב בדרך־
כלל. רק פעם אחת הגיב. זה קרה ביום
האדמה, כשהתעורר ויכוח במחלקה ועד
רך־דין שהיה מאושפז שם החל להשמיץ
את הערבים. עובדיה לא התאפק, הזדהה,
וסיפר לכל מי שרצה לשמוע כיצד הפקי עו
את אדמותיו למרות שהיו רשומות בטאבו.
בתום הודכוח נאלץ אותו עורך־דין
לחזור בו מדבריו.
על בעיות ההתחזות בבית-החולים הוא
מספר :״יום אחד אושפזתי במחלקה שבה
אני עובד כאח. לידי שכב יהודי שהוא
קצין־ביטחון, האחראי על 30 עובדים ב*
מישרד־הביטחון. עזרתי לו וטיפלתי בו,
למרות מצבי. בדרך טבעית נקשרו ביני נו
שיחות. ידעתי שלמחרת היום יבואו
אשתי והילדים לביקור חולים כשהם לבו שים
בתלבושות הערביות המסורתיות. ואז

תתגלה האמת. לכן גיליתי לו את סודי
כבר באותו היום. הקצין הופתע מאוד
ואמר שלא תיאר לעצמו שערבי יכול ל היות
כל־כו נחמד. אבל כשבאו לבקרו
בני מישפחתו, הציג אותי בפניהם כעוב דיה
התימני, ולא כעבדאללה הערבי.״

** כדאללה־עוכדיה חוזר לכפרו עם
? תום העבודה, בגלל העלבונות הרבים
שספג כאשר ניסה למצוא דירה בעזרת
חבר יהודי. החבר היה מוכן לשכור את
הדירה על שמו, אבל ביקש מעובדיה
להתנהג יפה, לא להתפרע, לא לעשות רעש
ולא להסתובב עם כאפייה .״היהודים פשוט
חושבים ׳שאנחנו בארברים, שגדל נו על
העצים ולא יודעים ל׳תנהג,״ אומר עב-
דאללה .״אני לא מבין את הבורות הזאת.״
לבסוף החליט שלא לשכור דירה בתל-
אביב .״סיגלתי לי במשך הזמן מבטא
תימני, אני נראה כתימני וכך אני מסתדר
במקום עבודתי ללא הטרדות.״
על התרועעות יעם בחורות יהודיות אומ רים
המתחזים :״זה אף פעם לא הולך
ברצינות. היחסים הם תמיד לטווח קצר
בילבד. לכן לא כדאי לגלות את הזהות
האמיתית.״
מספר שמואליק-איסמאעיל :״יצאתי עם
בחורה דתיה במשך שלושה חודשים ולא
סיפרתי לה שאני ערבי. כל הזמן פחדתי
שאפגוש מישהו שמכיר אותי כערבי,
ואז יהיה לי לא נעים. יום אחד הלכנו

הוצאתי תעודת־זיהוי והראיתי לה. פתאום
החלה לרעוד בכל גופה, פניה האדימו וכל
הזמן מילמלה בבכי, :ההורים שלי יהרגו
אותי אם ידעו׳ .הצעתי לה נישואין אבל
היא לא רצתה לשמוע מזה בכלל, והציעה
שניפרד. באותו ערב נפרדנו.״
הערבים המתחזים, חיים בעיר בצל פחד
ההתגלות ועומדים כל העת על המישמר.
הם חוששים משאלות כמו :״איפה אתה
גר?״ ו״היכן היית בצבא?״
״אני תמיד אומר ששרתתי בגולני,״
אומר עלי ,״כי זה חייל שאין הרבה מה
לשאול עליו.״
בכניסה לקולנוע הם חביבים, חייכנים
וסימפאטים. לא מסתכלים ימינה ושמא לה,
כדי לא לעורר חשד. במועדונים הם
מתנהגים כישראלים־לכל־דבר, ומספרים
בדיחות ישראליות .״הייתי מבסוט כש־שוטרת
עצרה בכניסה לקולנוע צעיר
מרוקאי שהיה מאחורי,״ אומר איסמא־עיל
,״סימן שהתחזיתי טוב. העלבון הכבד
ביותר זה שמעמידים אותך בצד וחוש דים
בך. אנחנו משתדלים שלנו זה לא
יקרה.״

״אני לא מדע
מי א 3י״
שמבקשים תעודת־זיהוי שולף עלי
את תעודת־הסטודנט בה כתוב: סטו דנט
למדעי־הרוח .״לפעמים, למזלי הטוב,
השוטרים לא יודעים לקרוא וזה עוזר לי.
כאשר הם מזהים אותי ורואים שרשום
סטודנט, הם עוזבים אותי במנוחה.״

1אר־ערי י עוו ת הקמפוס

טיות יהודיות שאינן יודעות את מוצאו הערבי. למעלה משמאל: בכפר הערבי, משחק
שש־בש עם חבריו. למטה: בקמפוס, קורא עיתון עברי על מנת להתחזות.

עלי אינו מבין כיצד העם היהודי, שידע
סבל כה רב בגולה, מסוגל להתאכזר לבני
עם אחר .״פגשתי פעם יהודיה צעידה,
שיצאתי איתה, ושאמא שלה נאלצה ל התחזות
כגרמניה על מנת להציל את
עצמה מציפורני הנאצים. הטחתי בפניה:
עכשיו את אולי מבינה מה אני מרגיש
כשאני נאלץ להתחזות וזהותי חצוייה ו־מוסתרת.״
מספר
עלי־אלי בגילוי־לב :״אנחנו ער־בים־ישראליים,
אבל חיים את המציאות
יותר גרוע מערביי השטחים. אני נשבע
שאני לא יודע את הזהות האמיתית שלי.
אני לא יודע אם אני ערבי או שאני
ישראלי. במדינות ערב אומרים לי שאני
בוגד, ושאני יהודי לכל דפר. בשכם, טול־כרם
וירושלים אומרים שאנחנו יהודים.
אנחנו עומדים בין הפטיש והסדן. אני לא
יודע מי אני. בישראל מתייחסים אלינו
כאל ערבים ומדינית ישראל מסרבת למע שה
לקבל אותנו. כל עוד יימשך המצב
המגוחך הזה, אנחנו נמשיך להתחזות, כי
רק כך אנחנו מרגישים מוגנים.״

פגים ס מו קו ת
ב מכב ס ה

למועדון. רקדנו ובילינו יפה. כשחזרנו
החלה לספר לי על חברותיה שיצאו עם
ערבים, וכמה שפר עליה מזלה שלה לא
קרה כדבר הזה. החלטתי שזה בדיוק ה רגע
המתאים לספר לה את האמת.
״כשגיליתי לה, פרצה בבכי היסטרי
ואמרה שאני שיכור ועושה ממנה צחוק.

יוסוף־יוסי המלצר מתייחם לנושא
השלום עם ארצות ערב :״אם היו
מקבלים לעבודה ערבי ממצרים, היו כו לם
אומרים: יופי, הנורמליזציה התחילה.
אבל הם טועים. קודם עליך לעשות שלוב־בית
בתוך הארץ ורק אחר כך צריך ל חפש
שלום מחוץ לגבולותיה״.

^ ;{רבים המתחזים, המודעים היטב
י 1למצבם הקשה במחיצת היהודים,
עושים הכל כדי להוכיח את כישרונותיהם
ולהסתיר את מיגרעותיהם. הם חייבים
להצטיין בכל דבר.
ידוע על ערבי אחד, הגר באחד הכפרים,
ואף בכפרו שלו אין יודעים היכן הוא
עובד. אותו ערבי עובד במכבסה ידועה
בצפון תל־אביב. לעבודה הוא מופיע כשהוא
לבוש במיטב הבגדים התפורים בטוב־טעם.
לפעמים הוא לבוש בחליפה אף בחום
הגדול. כלפי הלקוחות הוא מתנהג באדי בות
מופגנת, כגבר אירופי. את הכביסה
הוא מביא ללקוחות פעמים רבות לביתם,
ללא תשלום.
בעל-ד,מכבסה מתוודה שאכן הוא יודע
את זהותו האמיתית של עובדו, אולם ה איש
עדיף בעיניו על כל עובד יהודי,

המזלזל, לדבריו, בעבודה ולעולם לא יהיה
מסיור כמו הערבי. בעל־העסק הוא שנתן
לעובדו את שמו היהודי, ומתנגד בכל
תוקף לכך שלקוחותיו הסנובים בצפון תל־אביב
יידעו את מוצאו האמיתי .״כמה שהם
סימפטיים אליו היום, הם יכולים לשנות
את דעתם בן־רגע, אם תיוודע להם האמת.
לכן המצב הנוכחי עדיף.״
איסמאעיל־שמוליק הנהג מספר שיום אחד
נכנס במיקרה לאותה מכבסה, עם לקוחה
שרצתה לקחת במונית את כביסתה, ולפתע
ראה את חברו מן הכפר.
״היה רגע של מבוכה בינינו,״ הוא מודה,
•״למרות שהוא ואני מאותו הכפר, לא
ידעתי על מקום עבודתו. הוא נהיה אדום,
ניענע בראשו ונעלם מיד לחדר האחורי
של המכבסה. לי, כמובן, לא היה נעים,
והסתלקתי מיד החוצה, כדי שלא להביכו.״
עלי־אלי, המצטיין בלימודיו, משתדל גם
להצטשיין במעשים טובים, כדי להוכיח
את עצמו. הוא מספר :״יום אחד נסעתי
באוטובוס• בסוף האוטובוס ישבה אשה,
שהיתה הרה בחודש התשיעי. זה היה
בערב, וכל הנוסעים מיהרו הביתה בדרך
חזרה מעבודתם. לפתע נשמעו זעקות ב אוטובוס.
האשה נתקפה בצירי־לידה ו צעקה
מכאבים. אף אחד באוטובוס המלא
לא קם לעזור לה. ראיתי את המצב, לא
חשבתי הרבה, ניגשתי אליה והורדתי אותה
מן האוטובוס. עצרתי רכב שעבר בכביש
והיסעתי אותה לבית־החולים הקרוב.
״למחרת בבוקר ניגשתי אליה. האשה לא
האמינה למראה עיניה כשראתה אותי
ממתין, והתחילה להודות לי ולשבח אותי
על מה שעשיתי, ואמרה, :למזלי נמצא
באוטובוס יהודי אחד שהוא בן־אדם ושהיה
מוכן לעזור לי.׳ אז עניתי לה , :האדם
היחידי שעזר לך ברגעים קשים אלה הוא
ערבי, ולא יהודי. כן, אני ערבי.׳
״כשאמרתי לה את הדברים האלה נמ לאת
גאווה וסיפוק, כמו שלא הרגשתי אף
פעם.
״האשד, פקחה זוג־עיניים כאחת שלא
מאמינה, ואמרה , :מעולם לא תיארתי
לעצמי שאזכה לעזרה ואנושיות דווקא
נירה גל
מערבי.׳״

מתקשרים ל״הב־לי״ בכל
שעה משעות הי ממה.
בוחרים את ה מזון ה א הוב
על כלבך מתוך מגוון של
30 סוגי מזון מוכן וטרי
באיכות מעולה (דוגלי;
דוגמור, בונזו, גיינס, בשר
טרי לסוגיו ועוד).
מקבלים הכל הביתה ע״י
נציג ״הב־לי״ בתוך 24

שעות. השירות, הייעוץ
וההדרכה חינם.
הב־לי מספק מזון לכלבים,
חתולים, צפורים ודגים ואת מוצרי
הטפול והטפוח של ״אקו מכתשים״
— והמחיר: בדיוק כמו בחנות!

הדברת מזיקי ם

,בריזה
מוסיקפה חרברט סמואל 80 טל<*656992 .

רמת־גן, רח׳ מודיעץ ,18ת.ד. ג 7גג

טל6 .־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳מס׳וב עסק 481/75י
אילת — 011פ7־ענ0

ב לוז, פולק,
כל יום א׳ ג׳ 1

מתארגן טיול מדליק למצרים

ורווקות!

לגילאי 35 — 25
פרטים :

286186/7־ 03 בשעות העבודה, לפנות לירון.

ן המכון הי שר אלי *111190
נ שי ם קו ס מ טיק הופ די קור
ף ורסים!10ו1ת 1ו1וים -קו0ח0י0ח~ 3די0ור ויסוך
הוצאת שער בוזשנזל (אפילציה!
* סזון והגו! ׳ 31׳
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסי,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב ש עוו ה

*יוננת נוות*
•סחירים עממיים • שוו ת מעולה•
תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 226066 190

229388

רמת-גן הרצל 86 מול בניו אואזיס יי ס לוו או ה״

סוגן:
תכשירים לבריאות חיות הבית

רח׳בו יהודה 134ת״ א, טל 223651 .
2 4ש עו ת בי ממה טל 291251 .לזוז־ 2 6

איתן עמיחי
מומחים לחרגרת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירת על בריאותך ורכושך.

היישר לביתך
שירות חינם!!

האביב

הגיעי

וכן עונת הטיולים.
קיבלנו משקפות רחבות־זוית !
מבחר גרול של מצלמות ואביזרים.
פיתוח צבעוני במיטב המעברות בארץ.
צילומי־פספורט, בן־רגע !
מכירה — קניה — החלפה
בימי שלישי — סגור כל היום.

ב 1ט - 1ברנר
חיפה,רחוב החלוק ז3

ננס בינלאומי דאשון לחשמל
זאדקסומה בישראל: מלסון 81׳
כנס בינל או מי לח שמל ואלקט רוני ק ה — מל קון
81׳ — י ת קיי ם לרא שונה בי שראל ב ת ארי כי ם
27—25ב מ אי, בשילוב עם ה כנ ס ה 12-של
מ הנ ד סי ח שמל ואלקט רוני ק ה בי שראל.
ד״ר יעקב בעל-שם, יו״ר ה כנ ס הודיע שאושרו
160 עבודות מ קו ריו ת — מ ח צי תן מ חו ״ל —
שיוצגו לרא שונה ב מ סג רתה כנ ס.
מ טעם חבר תארטרא -טראבקס, מארגני הכנס,
נ מסר כי מצפים לכ 1500 -מ ש תתפים, מהםכ-
300משת תפי ם מ חו ״ל.
כן מצפים לעשרות אלפי מבק רי ם בתערוכת
הכנס, שתת קיי ם במרכז הירידי ם בגני התערוכה,
ובה יוצגו גם מוצרים פרי פי תו ח של מפעלים
ישראליים.
הכנ ס ייפ ת ח ביו ם ב 25/5/81 /במעמד נשיא
ה מדינה.

ה עו ל ם

הז ה 2278

כלנוטק

רחל רודיק עם כוכי
כולם עצובים

לכלב הנחמד שבתמונה קוראים בובי
ולנערה — רחל רודיק• לפני כשלושה
שבועות נעלם בובי, אחרי שבילה בביתה
של רחל שמונה שנים תמימות, וכולם
עצובים. בובי, מטוג טרייר, מעורב מעט,
מצטיין בזנב עם שיער ארוך. צבעו
קוניאק ויש לו סינור וכפפות לבנות.
נשא קולר על צווארו, ועליו המיספר
.514 מישהו ראה את בובי ז בבקשה,
מחכים לו בבית !
ליש פשוט נעלם
ליש (כמו, מעליש״) בן השנה, קולי
יפהפה בצבעי שחור־לבן, כלבו של הצלם
חבקוק לוינטון מעין־ורד, פשוט נעלם
מן הבית• יבורך מי שיודיע על הימצאו
לטלפון מס׳ .)052(61405

אף שבגיליון 2775 לא הופיע כלבוטק (שכן זהו מדור דו־שבועי)
הקדיש העולם הזה כתבה לכלב הבוקסר ארו, היחיד
בסוגו, שאבד לרחל אייכנר מתל־אביב. שכן ההיסטוריה שלו
קשורה קשר בל יינתק לעיתון. לפני שמונה שנים נגנב לראשונה
ונמצא הודות למאמצי העולם הזה. גם הפעם, כשנעלם שוב,
בליל ד,־ 30 במארס, היתד, המערכת תיקוותד, היחידה. אחרי
שבועיים ללא שינה קרה הבלתי־יאומן כימעט.
מספרת רחל: בליל הסדר צילצל הטלפון בביתי, והמטלפן
הודיע כי הכלב נמצא אצלו, בקריית־ים. תוך התרגשות רבה
ניסיתי לברר איך הגיע אליו הכלב• לדבריו מצא אותו בדרך
חיפה, ואסף אותו.
מסתבר כי לשבועונכם קוראים רבים בקריית־ים, שזיהו
אותו. כשהופיע במספרה, בלוויית הכלב, יעץ לו בעל המספרה
לאתר את בעלי הכלב ולהודיע בלי דיחוי על הימצאו, לטובתו.
״בדרכי לאסוף את הכלב חשתי לייסר את המוצא על שלא
הודיע לגורם כלשהו על המציאה וכי עשה דין לעצמו, אך

התרשמתי כי מדובר בעולים חדשים מברית־ד,מועצות שאספו את
הכלב בתום לב ודאגו לכל מחסורו. רק בעלי כלבים שעברו
חוויה טראומטית כזו מסוגלים להבין את עוגמת הנפש הנגרמת
לאדם שכלבו אבד. יש להביא לידיעת הציבור את החובה לדווח
לרשויות המתאימות ולעזור בכך לבעלים לקבל בחזרה את
יקיריהם.
תודתי נתונה לכל בעלי הכלבים והחנויות בכיכר אתרים שלא
חסכו כל מאמץ בחיפושים קדחתניים, ובמיוחד לשבועון הסולם
הזה על פירסום הכתבה שבזכותה מצאתי את הכלב.
עד כאן נוסח המיכתב.
* אך הסיפור לא תם. בתום הפגישה הנרגשת, פנתה אליה
אשת־המוצא בהצעה :״אנחנו מוכנים לשלם לך הרבה כסף
בשביל הכלב. הילד שלנו כל כך אוהב לשחק אתו ! ״
רחל היתר, מזועזעת :״הילד שלכם מוצא חן בעיני מאוד. מדוע
לא תמסרו לי אותו תמורת הרבה כסף? !״

נ שבר לו
ל חיו ת
צ׳ארלי, חתול סיאמי גברי מאוד, אהב
את קליאו, בת מינו, אהבה מיוחדת במינה.
במשך שנתיים תמימות לא מש מצידה.
אפילו לחופשות יצאו השניים ביחד, וב־פנסיון
לא נטשו זה את זה אפילו לרגע.
והנה, לפני כחודש השתנתה קליאו. הפכה
אדישה. לא רצתה לאכול. צ׳ארלי לא היר־פה
מאהובתו, ליקק אותה כל העת, ניסה
להנעים לה את החיים, אך לשווא. קליאו
הובהלה למרפאה לחיות־בית.
אינפוזיות, אנטיביוטיקה, תרופות שונות
במשך כמה ימים — כל אלה לא הועילו.
קליאו נפחה את נשמתה בגלל חתלתלת,
זו המחלה הנגיפית ד,מדבקת, המפליאה
מכותיה בחתולים.
התמזל מזלו של צ׳ארלי והוא היה
מחוסן. אלא שמאז מותר, של קליאו חייו
אינם חיים. אינו אוכל, מסרב לשתות,
וכבר הפסיד שתי חמישיות ממישקלו. ו אפילו
שאושפז במרפאה פרטית למשך
שלושה שבועות — הוא פשוט עושה טובה
שהוא חי. ולרוע מזלו, בעליו המודאגים,
שחשבו כי הוא חולה, החליטו לקרבו ל תנור
חימום. והמיסכן נשרף לא מעט.
ד,תיקווה היחידה, לדעת רופאו של
צ׳ארלי, היא בשיכחה. אולי הזמן הוא
התרופה הטובה ביותר לפאציינטים חיי תיים,
כמו אצל פאציינטים המהלכים על
שתיים. במיקרה זה, סבור הרופא, חייב
צ׳ארלי להחליף את סביבתו. אם יימצא
במקום אחר הוא עשוי לשכוח את צרותיו
עם חלוף הזמן ולצאת מזה.
מי מוכן לקבל את צ׳ארלי?

החתול צ׳ארלי
מתאבל על קליאו

התיאוריה הישנה אומרת כי שנת
חיים של כלב שווה לשבע שנות חיים
של אדם. כיום ישנה תיאוריה מקובלת
יותר, והרי היא לפניכם:
• כלב בן ששה חודשים מקביל לילד
בן עשר שנים.

• כלב בן שנה מקביל לנער בן 15
שנים,
• כלב בן שנתיים מקביל לבחור בן

שנים.

בניצוחו שר
הסט־ ₪ינא

ג׳ימ
זובות המתמודדות
עד נ תד
מלכת המיס
בטיפול מושלם בשיערו

תחת ידיו של ג׳ימי אלגרסי, בן ה , 35-עברו רא שיהן של רבות
מיפהפיו ת ישראל. מ מי ספ ר תו היו ק ר תי ת ב חי פ ה הו א הגיח
לת חרויו ת-יופי רבות, שנערכו ברח בי. ה מדינ ה. בצילום נר אה ג׳ימי
מטפל בשיערה של הדוג מני ת מירי זמיר. ב ת מונ ה מימין: א שתו של
ג׳ימי, מרסל, מנ שק תאתמלכת -ה מי ם לשנת , 1974 אורלי חי ד ה,
מיד ל א חר זכיי תה בתואר, שפתח בפניה א ת עולם הדוג מנו ת.

י ופ ישלשיער
יש בו הרבה אהבה. אחרת אי-אפשר להבין אתמ סי רו תו הרבה

מזה שנים ג׳ימי וציוותו מלווי םאתתח רויו ת מלכ ת -ה מי ם.

למיקצועו. משעות ה בוקר עד השעות ה ק טנו ת של הלילה הו א חי
א ת מיקצוע ה ספ רו ת. מכל רחבי תבל מגיע אליו חו מר מיקצועי כתוב

אחרי ה היכ רו תוה טיפול הרא שוני של הספר, מ פ קי רו תהמת מו ד דו ת
הנרגשות א ת ראשיהן בידיו בעיניים עצומות. לא מעט יפה פיו ת

על הנושא. הוא עובר על ה חו מר, לומד ממנו וממציא בעצמו תיסרו־

ה חליפו אתה תי ס רו קו ת ב עי קבו ת עצותיו ה מי קצו עיו ת של ג׳ימי

קו ת שונות. בשיתוף צוות מ סו ר ה מלוו ה או תו מזה שנים, הו מצאו
תי ס רו קו ת ישראליות מ קו ריו ת. ת ס פו רו ת שפיארו א ת ירחוני ה אופנ ה.
הוא, ג׳ימי אלגרסי, ה ספר שהשתלט ב מי ספ רו תיו על עיר

ואכן, כאשר הן עולות לב מה, זוכו ת הבנות, לא מעט בז כו ת
תי ס רו קו תי הן, ל ק רי או ת ה תפ עלו ת מפיו ת הנ שים שבקרב הצופים.

הכרמל, מתכונן עתה לרדת גם לעיר הגדולה, תל-אביב, ולפתוח בה

ועל פניו של ג׳ימי, הניצב מ א חרי הקל עי ם, מתרגש לא פ חו ת

מיספרה יו ק ר תי ת, לעבור לא חר מכן גם לירושלים ולשאר חל קי הארץ.

מהמת מו ד דו ת, ניתן אז לר או ת כי ב סו פו של דבר יש שכר לעמלו.

4דוגמאות: יצירותיו של גיימי מפארות את ראשיהן של יפהפיות רבות
העולם הזה 2278

ככל שגי ל ה של יולד ת ג בו ה יו תז, נן ן אדליז) 1זינווי יהללדת
מונג לו אי ד׳ ־
בויקה נשוסה
עשו״ה למנוע
את הנזק ,

גי אב לילד מונגולו־
איד,״ סיפר הד״ר יעקב
רז, שחשף עצמו בתוכנית הטל וויזיה
שיחה בשניים. אשתו, שו לה,
עברה טיפולים רבים עד ש הצליחה
להרות. הריון זה, מעל
לגיל ,40 היה חשוב לבני הזוג רז
כדי לזכות בילד. הם ויתרו על
בדיקת מי השפיר, שעלולה לגרום
להפלה.
בשנה שעברה דנו בבית־המיש־פט
בפרשת רצח של תינוק מונ גולואיד•
האם, שהרתה בגיל 36
ושישה חודשים, התחננה שיבצעו
לה בדיקת מי שפיר. היא נענתה
בסירוב, בשל ״גילה הצעיר״ .ל בסוף
ילדה תינוקת מונגולואידית
— ורצחה אותה במו ידיה.
שרה 25 שהרתה בגיל צעיר,
היתד, מאושרת. כל בני המישפחה
ציפו לחגיגה הגדולה, שאמורה
היתה להיערך אחרי הלידה. היא
עבדה כגנטיקאית בבית־חולים ו־התיידדה
עם אחות טיפת חלב ב שכונת
מגוריה. האחות הקשיבה

נשלחים למוסדות ממשלתיים ופר טיים
שבהם יש תנאים להחזקתם.
אנשי המיקצוע שהוכשרו לטפל
בילדים אלה עושים בדרך כלל
עבודה טובה אולם אין להתעלם
מהבעיה שילדים אלה ומישפחו־תיהם
סובלים והם אומללים. אך
עובדה זו אינה פוטרת את היל דים
ואת בני מישפחותיהם מסבל
ואומללות.
בדיקת מי השפיר מאפשרת חי זוי
מוקדם של המום — והפלה.
אלא שלא כל הנשים בישראל
מנצלות את האפשרות לבצע בדי קה
זו, הנחשבת פסולה בעיני ה דתיים.

הורים

ביגלל רופא
בעניין לסיפוריה על שרה על ה־מיקרים
המיוחדים של בעיות גנ טיות
שבהם טיפלה בעבודתה.
בוקר אחד הופיעי שרה חיוורת,
עם פתק השיחרור מבית־החו־לים
שבישר על הולדת הבת. ה אחות
שהתיידדה עימד, בתקופת
הריונה הגיבה בשימחה, אולם שרה
נותרה קרה ואדישה• היא עזבה
את התחנה של טיפת חלב מבלי
לומר דבר, והאחות הבטיחה לבוא
לביתה בשעות הצהריים, כנהוג,
כדי להנחות את האם הצעירה ב־

טיפול הראשוני בתינוקת הרכה.
האחות נכנסה לחדר בו ישנה
התינוקת ונדהמה לגלות, לפי ה מראה
האופייני של פני התינוקת,
כי היא מונגולואידית. היא שבה
לסלון, שבו ישבה שרה כל אותה
העת, חיוורת ושותקת, וביקשה
ממנה שוב את מיכתב ד,שיחדור
מבית־החולים• שרה הבינה שה אחות
זיהתה את המום ופרצה ב בכי.
בגרון חנוק מדמעות היא
סיפרה לאחות, כי הבחינה במום
מייד אחרי הלידה. היא מכירה
היטב את סימני ההיכר של הפי גור
מעבודתה כגנטיקאית. בבית
לא היו פרחים ומתנות, שיעידו על
השימחה שאחרי הלידה.
אחרי חודש ימים מצאה שרה

מוסד מתאים. אליו העבירה את
בתה המונגולואידית. בגיל שלו שה
חודשים נפטרה התינוקת ב מוסד
מדלקת־ריאות•

צוואי קצר
לשון בולטת
ף* גיד צעיר הסיכוי ללדת
• י ילד מונגולואידי הוא אחד
ל־ 200 לידות. בגיל 35 הסיכוי לל דת
ילד כזה הוא אחד לכל 150
לידות• מעל גיל 40 הסיכוי הוא
אחד לכל 40 לידות.
לתינוק ד,מונגולואיד סימני הי כר
אופייניים: צוואר קצר וגול גולת
שטוחה ; עיניים מלוכסנות

המזכירות מונגולים — מכאן ש מה
של התופעה. הלשון שבפיהם
בולטת, וקו רוחבי בודד חוצה את
כף ידם.
אלה הסימנים הבולטים לעין
מייד לאחר הלידה. הבעיה העיק רית
היא, שתיסמונת זו מלווה גם
בפיגור שיכלי. אין אפשרות לרפא
מום זה, שסיבתו היא תקלה גנ טית.
הטיפול במונגולואידים דומה
לטיפול בילדים מפגרים• המונגו־לואידים
רגישים לזיהום בריאות
ולחוסר דם, וחלקם סובל גם ממום
בלב. כל הפגעים האלה מעלים את
שיעור התמותה של המונגולואי־דים
בגיל צעיר.
הילדים המונגולואידים הנולדים
בישראל גדלים בחיק מישפחה או
מודעה בעיתונים
^ יכתהשיבוש הגנטי אי-
ש ננה ברורה עדיין, וכן אין
מענה לשאלה מדוע מתרבה ה סכנה
שיחול שיבוש גנטי עם
עליית גיל האם• הגנטיקאים מסו־.
גלים עתה רק להצביע על הבעיה
ולהראות נתונים שנאספו עד היום.
כאשר נולד תינוק מונגולואידים
להורים צעירים, משייכים את ה מום
גם לפגם תורשתי. אחרי לי דת
הילד חשוך המרפא עורכים
להוריו בדיקות גנטיות, היכולות
להצביע על כך שאחד ההורים —
שהוא עצמו בריא — נושא כרו־
(המשך בעמוד 74

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
ס פירסוס אידיאל

אבן גבירול 110 תל״אגיב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפיו 77111* ,127117

י מועדו!
לתר בו תחדשה

רח׳ הס .5תל־אביב
סי׳ 297263

יום שלישי5.5.81 ,

המועדון סגור
המועדון פתוח בימי שליטי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

בדיקה הרח-גודדיי
(המשך מעמוד )71
מוסום שהמיבנה שיו משובש, אם
כי לא בא יידי ביטוי חיצוני ב הורה•
החוקרים
יודעים כי גיל האם
הוא אחד הגורמים החשובים להי ווצרות
המום. ד,מונגולואידים הם
אחרוני הילדים במישפחה. הם
נולדים בתכיפות רבה יותר אצל
אמהות מבוגרות.
אצל המונגולואיד מיספר הכרו מוזומים
הוא ,47 תחת 46 אצל ילד
נורמלי״ .התורשה נקבעת בהתאם
למיבנה הגנים המסודרים בתוך ה כרומוזומים
שבגרעין התא, ולפי
מיספר הכרומוזומים. לכל אדם יש
22 זוגות כרומוזומים תואמים ועוד
זוג כרומוזומי־מין — הקובעים אם
הרך הנולד יהיה זכר או נקבה.
בשעת ההפרייה גורם האיחוד בין
הכרומוזומים של שני בני הזוג
להיווצרות תא חדש, ובו 23 זוגות
כרומוזומים. אצל הילד המונגולו־איד,
אחד מזוגות הכרומוזומים
משובש ומביא ליצירת מיספר לא-
זוגי של כרומוזומים•
מישרד הבריאות מכיר את ה נתונים
המצביעים על סיכוי עולה
להולדת תינוק מונגולואידי ככל
שגיל האשד, עולה, וקורא לכל
אשה הרה מעל גיל 37 לבצע
בדיקת מי־שפיר. מדי כמד, חוד שים
מתפרסמת מודעה בעיתונים
המנחה את מנשים ההרות באיזה
בית־חולים מבצעים את הבדיקה.
אולם כל אשה המודעת לבעיה
יכולה לפנות ישירות לבית־החח׳
לים ביוזמתה, כדי לערוך בדיקת
מי־שפיר.
אמנות האנשים הם ילדים
כשם שיובל עמית מלו* הוא
גבוה (בגיל 14 היד, אלוף הארץ
בקפיצה לגובה) ,כך האנשים ב ציוריו
הם קטנים. אבל הם לא
רק קטנים, הם גם מרבים לשחק
ולהשתעשע כמו ילדים. כמה מהם
קופצים, מדלגים על חבל, רוכבים
על אופניים ומטפסים על עצים.
כולם משתעשעים, ומכאן התחו שה
של העליזות והחביבות השורד,
בציוריו. אך למעשה אין פני ה דברים
בדיוק כ ך כשיובל מלר
מצייר אנשים, הוא כולא אותם ל רוב
בתוך בתים רבי־קומות, והם
מציצים החוצה, כל אחד מחלונו,
כשתחושת המחנק סוגרת עליהם.
כדי להבין מה עומד מאחרי ציו רים
חביבים ואפילו ילדותיים
אלה, צריך להבין את הראש של

לעצב אח ד.תר (3ח
שני אולמות גדולים מתוך ה־ ׳
ארבעה השייכים לבית האנוניט־בירושלים,
הוקצו ל ר עיזז רד־ליך.
באחד מהם היו תלויים
ליוויתנים בגדלים שונים, ואילו
בשני הוצגו עבודות הקרמיקה ה נפלאות
שלה. אמנית צעירה ומוכ שרת
זו מפתיעה בכל אחת מה־תערוכות
שהיא עורכת. ואין תמה,
עם עבר ורקע כשלה.
בעת לימודי העיצוב התעשייתי
בקולג׳ המלכותי של לונדון, לשם
נשלחה ללמוד לאחר סיום לימו די
הקרמיקה בבצלאל, הרבו ה מורים
וד,פרופסורים להקדיש תשו־מת־לב
מיוחדת לדבר — שביש*
ראל אין נותנים לו תשומת־לב ב־בתי־הספר
לאמנות — חשיבה
עצמית, שד,אמן ידע להגדיר אק״
עצמו, ושייתפתח מבחינה אינט-
לקטואלית. תוצאות חשיבה מבו רכת
זו הפכו את רעיה אמנית
חושבת, היוצקת בערכים הפלוס־טים
של יצירותיה גם תכנים.
״למד, רעיה מפסלת ליוויתנים ר
דגים 1בעלי־חיים אלה מסמלים
עבורה את רצח העם ההמוני, ה נערך
במקומות שונים בעולם, מב לי
שאיש יפצה פה. את מחאתה
היא מביעה בפסליה, כשהדגים הם
רק סמל למה שמתרחש בין בני-
האדם.
שפתה האמנותית עשירה ביו-

״ א סור קקצד
א ת הדרן״

שחקנים אומנים
ודוגמנים
ז קו קי םאתם
לפירטפוליו?
ישמח לעזור לכם
בבניית תדמית.
התמחות בצילומים
המיועדים לסוכנים ופרסומאים במחיר סביר.

סטודיו פורטפוליו
6 5 7 7 8 7

16.30-21.30

ט 1מפ
לחי/

י שפיר הם הנוזל שבו צף
י! העובר ברחם האם. הנוזל
מגן עליו ומרפד את סביבתו ב תקופת
ההריון. מי השפיר מכילים
תאים אשר בדיקתם במעבדה יכו לה
לגלות את התכונות התורש תיות
של העובר. בתחילת ההריון
כמות מי השפיר קסנה, והיא עו־לד,
עם התקדמות ההריון. בבדיקה
שואבים 10—40 סמ״ק ממי ה שפיר,
כדי שבמעבדה יוכלו להת רשם
מכמה שיותר מידגמי־תאים.
מכיוון שתוצאת הבדיקה הרא שונית
מתקבלת רק אחרי שלושה
שבועות, והתוצאה הסופית יכולה
להינתן רק אחרי שישה שבועות,
חייבת האשד, להזדרז ולהגיע ל־בית־החולים
לא יאוחר מ־ 18 שבו עות
אחרי תחילת ההריון. אם ה מעבדה
מגלה שיבוש במיספר ה כרומוזומים,
ויש לשקול ביצוע
הפלה, חשוב שהיא תתבצע לא
יאוחר מן החודש השלישי להריון.
הנשים הדתיות בישראל לא
מוכנות להיבדק, שכן תוצאות ה בדיקה
עלולות לחייב הפלה, וזו
פסולה בעיני הדתיים.
ישבה קבוצת נשים שאינה
מייחסת חשיבות להריונן בגיל
מאוחר. הן אינן עורכות כלל בדי קה
שתאמת את ההריון, ונוהגות
לקבלו כמובן מאליו גם בגיל מאו חר.
הן אינן מודעות כלל לסיכון
שבהולדת מונגולואיד, ולא שמעו
כלל על האפשרות לערוך בדיקה.
כשאשה מבקשת לערוך בדיקת
שתן, לאימות ההריון, מגיעה ה תוצאה
לרופא המטפל והוא מע ביר
אותה לאשה. אם האשד, עב רה
כבר את גיל ה־ 37 מפנה אותה
הרופא לבדיקת מי־שפיר בבית-
החולים. אולם לעיתים נוהגת אשד,
המוכרת במירפאה ״לקצר את ה דרך׳
ולקחת בעצמה את מימצאי
המעבדה• אשד, כזו עלולה לפסוח
על הרופא המטפל ולאבד את ה אפשרות
להפיל את הוולד המוני
גולואידי. על כך השיבו במישרדו
של דובר קופת־חולים :״זו ה בעיה
של הנשים עצמן, ואין לנו
דרך לאתר אותן.״
חומר המכיל את הגנים, ה־מננביוים
את התכונות התורש תיות.

כשכבר
חזר לארץ, החליט לנצל
מאל
את כרטים־הטיסד, שקיבל
על, ונסע לניו־יורק. הוא הסתובב
ברובע הגלריות שבדרום העיר.
הסוהו, כשבכיסו שיקופיות של
עבודותיו. בעל־גלריד, מסויימת
התלהב מהצילומים, והזמין אותו
לערוך תערוכה אצלו. שבוע ימים
לפני שהתערוכה היתד, אמורה
להיפתח, הסתבר ליובל, דרך חב רים
שדאגו לכל הסידורים, שבעל
הגלריה נעלם, כאילו האדמה
פצתה את פיה ובלעה אותו. וגם
הגלריה נסגרה• ארץ האפשרויות
הבלתי־מוגבלות !
כשמאחוריו (בבל זאת) תערוכה
בנידיורק, עוד אחת ברמת־השרון
וכעת — בגלריה שלוש עשרה
וחצי, מופיע יובל מלר עם מסר
משלו. סיגבון ציוריו מזכיר במש הו
את האמן האמריקאי בוטרו,
שתערוכת־יחיד שלו נערכה ב
סתיו
האחרון בגלרית נזרלבווו ה יוקרתית,
בניו־יורק. המשותף ל שניהם
הוא ציורם את דמויות ה אנשים
בצורה עגלגלה, כאלה ש מנמנים
ומצחיקים. אולם בעוד י
דמויותיו של בוטרו מקרינות חום
אנושי, חסר חום זד, בדמויותיו של
מלר.
אצל מלר האנשים משחקים ו שוחקים,
אך בעצם הם נתונים
תמיד במצבי קלסטרופוביה, עקב
היותם גרים בקופסות. תחושה זו
היתד, ליובל עצמו, בעת שעבד כ־קצין־ביטחון
באל על. אז ישב
במשך שעות בחדרון קטנטן, כמ עט
צינוק, והיד, צריך לבדוק את
כל המבקשים להיכנס למישרדי
החברה במכשיר טלוויזיה, ורק
לאתר שנראו לו, היד, מפעיל מכ שיר
המתיר להם להיכנס. השעות
הרבות שבהן היה סגור בתאו,
נוכח המרחבים העצומים של ה מידבר
שזכר מילדותו באילת יצ רו
את הצורך לצייר תחושות חז קות
אלה•
הרישומים שלו בתערוכה עשו יים
ברמה גבוהה יותר מהציורים
בציבעי אקריליק, שהם מסוגננים
אולי יתר על המידה.

יובל — מה עבר עליו והיכן היה.
יובל נולד בחיפה, גדל באילת ו־אחר־כך
למד בתיכון בנווה־מגן.
את האהבה ליופי ירש מאמו, יחד
עם כישרונו והתודעה לאמנות. כ שביקר
כילד בתל־אביב, היה מנ צל
את ביקוריו כדי ללכת למוסי־און.
גם פרחים היה מביא מתל־אביב
לאילת בחזרו, כי ״באילת
לא היו פרחים״ ,הוא מתנצל, שמא
זה נשמע טיפשי, אבל כך זה היה.
הוא טוען, שקל לו להביע בציור
את מחשבותיו, בעוד שבעניין הק שר
עם אנשים — הוא חלש. קשה
לקבל את קביעתו, כי הוא בחור
יפה־תואר ונעים־הליכות, אך אלה
הם דבריו.
חיים ׳ כתוך קופסה. את
הכשרתו האמנותית קנה יובל ב-
ניו־יורק בסקול אף ווידואל ארט,
שם למד ארבע שנים אנימציה.
בעת ולאחר לימודיו עסק באני מציה,
וצייר לתוכניות טלוויזיה
כמו רחוב האפתעות ועוד..אשתו
למדה שם עיצוב־פנים, ולמחייתו
עבד כקצין־ביטחון באל מל. כ חצי
שנה לאחר שסיים את לימו דיו,
חזר לארץ.
דבר משונה קרה לו בניו־יורק,

״מיפרשית כסמל לשלום״ של רעיה דדליך
השפמה של המינימליזם האמריקאי
ה עו ל ם * הז ה 2278

תר, ובתבליטים מקרמיקה, הת לויים
על קירות האולם השני, היא
״מדברת״ בשפה האופיינית לכמה
מטובי אמנות המינימליזם האמ ריקאיים,
כמו אגנם מרטין.
אמנם, היא נעלבה כשזה נאמר
לה, וטענה שאינה מחקה איש,
1להיפך — היא בכלל באה מרקע
של ספיגת תרבות אנגלית, בעת
שהיתר, סטודנטית בלונדון — אך
נרגעה כשהוסבר לה שההשוואה
היא לא לשלילה, אלא מחמאה.
רעיה אוהבת ליצור בחימר ה רך,
ולעצבו לפי ראות־עיניה. ה עקבות
שמשאירות ידיה — ב צורת
חריצים לאורך ולרוחב ה לוח
— והקומפוזיציות היפות,
נותנים תחושה של התבוננות ב ציור
ממש, ולא בתבליט, או משהו
שנעשה ״פשוט״ מקרמיקה. גם ב גלריה
ש״ץ, הסמוכה לבית ה־אנזנים,
מוצגות עבודותיה, אם כי
בגדלים קטנים יותר, בגלל התנ אים
האובייקטיבים.
כמו נימפה. את זה שרעיה
רדליך נולדה בחיפה, אפשר לה סיק
מיד כשרואים את פיסלה, ש ז
י הוא דמות אשה (״ניסיתי לעשותה
שמנה ומכוערת, אבל זה לא הלך>
אז נכנעתי, והשארתי אותה יפה,
אפילו שזה נראה קיטשי,״ אומרת
רעיה) יפה ומעודנת, כמו נימפה,
י בתנוחה מאוזנת, כשלגווה צמוד
ן מיפרש, הפרוש לרות הים. זהו
דגם לפסל, שהיא חולמת שיוצב
בגבול הקבע בין מצרים לישראל,
1כסמל לשלום.
פסלים משלה מצויים ברחבי ה ארץ
— בבית־ספר דתי, בשכונת
ארמון הנציב, מצוי פסל בדמות
ספירלה. בחצר בית־הספר על שם
אלי כהן ברוממה מצוי תבליט קיר
,מקרמיקה.
לאחר ארבע שנים, שבהן לימ דה
רעיה עיצוב־המוצר בבצלאל,
היא מלמדת זו השנה השניה ב אוניברסיטת
חיפה. אבל ביתה נש אר
בירושלים.
יש לה, לאמנית הרבגונית וה מעניינת,
רעיונות מוצלחים, ש־
^ כדאי שיושאלו על־ידי הנוגעים

מיכאל כורדז׳לאן הציג לפני
כשנתיים בגלריה מבט בדיוק את
אותו סוג־ציור שהוא מציג ב ביתן
האמניס. כמוהו גם נפתלי
גולומכ, בתערוכת״היחיד הרא שונה
שלו בשנה החולפת. אין פה
שום דבר חדש, לבטח לא עבודו תיו
של גידי לוי, העשויות קר מיקה
ציבעונית, שהוצגו בגלריה
הוראס ריכטר בעבר.
מה, אם כן, רצו אמנים אלה
להוכיח? האם לא חבל על הכס פים
שהוצאו על הקטלוג הציבעוני
המפואר, שלא היתד, שום הצדקה
להפקתו, מילבד התיעוד לצורכי
האמנים עצמם?
מי בוחש מאחרי הקלעים ב אגודת
האמנים, ומעניק את הזכות
להציג למי ולמה?
היו בשנה האחרונה כסה תע- שהוצגו רוכות-יוקרה איכותיות,
בביתן האטניס, ושהעלו מקום זה
על המפה. חבל לקלקל רושם זה
בתערוכה מנופחת, יומרנית ותפ לה,
כמו זו המכנה עצמה ריאליזם.
כ ת מי ם

״ללא כותרת״ (לפי גויה) של מיכאל בורדז׳דאן
־ מי בוחש מאזזרי הקלעים?
בדבר. חלומה הוא, שבערים יוקמו
פסלים ארעיים. כאלה העשויים
מחומרים זולים, ושיוצבו לתקופות
קצרות, כמו חצי שנה, ואחר כך
יסולקו. עיקרון הזמניות והאר עיות
יאפשר לאמנים רבים להציג
את פסליהם, ולגרום לתרבות
להתחדש, ולא להיות כפותה ל־סנוביות
ורדיפה אחר יוקרה. ב צורה
זו תתעשר תרבות העם, ה תחלופה
תתרום לאמנים ולציבור
כאחת, והנזק הכספי יהיה מועט,
ויחול בעיקרו על האמנים בילבד.

זהו רעיון מבריק, ויש לקוות ש־יאמצוהו.

דיאדיום

71ה הועג״ן
גל ההיתלות בנושאים ״רציניים״
ומחייבים לא פג. הזרם, שהתחיל
עם תערוכות מסוג המחוות לכל
מיני אישים וסיגנונות, דבק בגל
הריאליסטי. יחד עימו הביא הגל
לבית האנזנים בתל-אביב את ה
תערוכה
המכונה ריאליזם. קבוצת
אמנים, שאין בינם לבין עצמם
יחדיו.
דבר מהמשותף, מציגה
למה? אלוהים יודע.
נכון שבניריורק חזרו לערכים
הקלאסיים של צבע, מיכחול ובד.
נכון ששם תמיד הלך סוג־ציור,
הנמכר היטב — של פרחים ענ קיים,
המצויירים אפילו ללא מיב־הול,
בעזרת כל אביזרי הציור ה מתוחכמים
והמכניים. אך מה לזה
ולהתעוררות ולביצבוץ הזרם ״ה חדש״
,המתכנה ריאליסטי?

אוסף מייוחד במינו של בובות
קוריאניות, מלאכת־מחשבת ה־מייועדת
לאספנים, מוצג בקומה
העליונה שנפתחה זה עתה בגל ריה
שלוש עשרה וחצי ביפו. ה אוסף
מוצג בצורה ׳מייוחדת, על
גבי מדפים בגובה שלושה מטרים,
עם תאורה תיאטרלית, ויחד עם
סך כל היופי המהמם של הקומה
החדשה, הרי שזה שווה ביקור.
המירפסת היפה, הצמודה לקומת-
הגג, מבטיחה להיות מוקד חברתי
בערבי הקיץ.
מוקד חברתי נוסף, שהיה סגור
לאחרונה מחוסר רישיון, ייפתח
בשבוע הבא. זהו קפה קמין, ה צמוד
לגלריה ארטא הירושלמית,
מקומם של כל היפים והיפות, ש אוהבים
לשלב ביקור בגלריה עם
תענוג חברתי, וגם לשטוף את
העיניים.

״התענוג כולו שלי,,
אירופה-דלת ניקוטין בעישון עשירה בטעם.

ה עו ל ם הז ה 2278

טרמפ

לחייל
5י 7

השואן
המשורר ש שרד מתרבות שנעלמה
שנויסחד את השואה
ת ׳זמורת הנשים שניגנה לד״ ר מנגלה סוצקבר אברהם סוצקגר הוא משורר יוצא-
דופן בנוף השירי בישראל. נולד ב־1913
בעיר סמורגון, ליד וילנה. עם פרוץ המיל־חמה
העולמית הראשונה העלו הגרמנים
את עיירתו באש ובני מישפחתו נמלטו ל סיביר.
שם פגש הנער סוצקבר, לראשונה
בחייו, במשורר בשם אביגדור פויר־שטיין,
המוכר יותר בשם אביגדור
המאירי, שקרא בפני הנוער שירים
בעברית. באומסק שבסיביר מת אביו של
סוצקבר, ובני מישפחתו שבו לווילנה. שם
הצטרף לקבוצת המשוררים הנודעת ״יונג
וילנה״(וילנה הצעירה) שנוסדה בידי ז ל מן
רייזין. ב־ 1937 פירסם את הקובץ הרא שון
של שירי לידער, בהוצאת פאן קלוב
הורשאי, וב־ 1940 נדפס הקובץ וואלדיגם,
שהיה הספר האחרון שפורסם באידיש ב אירופה
הכבושה. ששה טפסים מתוך סיפרו
זה שלח סוצקבר לארץ־ישראל, והם ה יחידים
שנותרו בידו. שאול טשרני־חובסקי
השיב לו בגלויה באידיש, כי
שירים אלה מזכירים לו את שיריו שלו,
שכתב בשעה שהיה בן גילו.
בתקופה הקצרה בה היתה וילנה כבושה
בידי הרוסים (בתוקף הסכמי מולוטוב-
ריבנטרופ) ניהל סוצקבר את הרדיו ו תירגם
את סוניסות קרים של ארס
מיצקכיץ לאידיש, והכין את סיפרו ה
שלישי
לדפוס. את ההגהה האחרונה עשה
ערב ה־ 21 ביוני , 1941 שבו פלשו הגרמ נים
לרוסיה. שנתיים ימים חי אברהם
סוצקבר בגיטו וילנה ואת תולדותיו רשם
בספרו גיטו וילנה, שתורגם לכמה לשונות.
אמו מתה עליו בגיטו ולו נולד ילד, ב ניגוד
לצו מפורש של הגרמנים.
סוצקבר עבד ליד הגיטו, במפקדתו של
אדפרד רוזנברג, בה רוכזו אוצרות
תרבות יהודיים. יום אחד ביקש רשיון
מיוחד כדי להכניס לגיטו חומר הסקה
לתנורים. הרשיון ניתן, ובתוך ״חומר ה הסקה״
היו מיכתבים של טולסטוי, כתבי-
יד של שלום עליכם, מיכתבי ביאליק,
רשימות של רומאן רולאן, אינקונאבלים
יקרי־ערך, קטעי יומן של הרצל, כתב־יד
של הגאון מווילנה, ציורים של מארק
שאגל ואוצרות תרבות אחרים.
בספטמבר , 1943 עם חי הול הגיטו, הצ ליח
סוצקבר להימלט ולפרוץ דרך אל
הפרטיזנים בסביבות יער נארוץ׳ .הוא
העביד כמה משיריו למוסקבה, באמצעות
קצין־קישור של הפרטיזנים למוסקבה, שם
נמסרו לידי סופרי האידיש הנודעים דויד

קבר בפרטיזן. כתב ארנבורג בין השאר:
״הוא לחם למען החירות, ידו היה נשק
אוטומאטי, במוחו קטעי שירים ועל ליבו
טיסתב של גורקי הסובייט העליון הע ניק
לסוצקבר את אותות ״הכוכב האדום״,
״העבודה המצלחת״ ,״הנצחן על גרמניה״
מדליה של ״פרטיזן המילחמה בעד המו לדת״
.כשווילנה שוחררה שב סוצקבר
והוציא מתוך האדמה את כתבי־היד אותם
טמן שם. בינואר 1946 נשלח להעיד יב־מישפטם
של פושעי המילחמה בנירנברג,
והיה העד היהודי היחיד במישפט. ב־38
דקות גולל סוצקבר את פשעי הגרמנים
ברוסיה והביא את נשיא־בית־הדין, ה לורד
ראסל, לבכות בפומבי. בערב יום-
הכיפורים תש״ח 1947 עלה לארץ־
ישראל.
בימים אלה ראה אור תירגום לעברית
של הלילה הראשון בגיטו * ,ספק פואמה,

וון שלא ידעו היכן נמצא סוצקבר. כאשר
נודע במוסקבה שסוצקבר נמצא בין הפר טיזנים,
הועברה פקודה להעבירו למוסקבה
דרך קווי הנאצים, וכך הגיע למוסקבה,
במרס . 1944
בגיליון פרבדה מה־ 29 באפריל 1944
פורסם מאמר גדול של איליה ארנבורג
על שירת הגיטו של סוצקבר, ועל 0וצ־

תרגום

פנלון

מלתעות

התועה וחמתעה בדרכי השואה

76 - 1־

אחד משיריו המרגשים נפתח ב״הנכיא
דולק על המזכה / ,מסביב לו הג ה עורב...״
אשר הופך ל״העורב עצמו דולק
כעת הוא / ,הוא נע כאושר ובוער...״
וממשיך עד לבית האחרון :״זה לא מה
שפייטן חלם / ,כמוהו כנביא כן
מנחם אני / ,בעד שבעה אורות אני רואה
את העולם / ,משתקף בדמעתו של ה נביא...״
בסיפרון
כה דק מצליח המשורר לתמצת
את הנוראה שבחוויות־עולם לכדי מחזור־שירים
צנום ומהמם, בו טמון סודה של
שירה גדולה.

כרגלסון, פרץ מארי,יש ואיציק
פפר. הם פירסמו אותם בעילום־שם, מכי
אחד
מסיפוריו המשכנעים ביותר של הסופר המנוח אליעזר שטיינמן, אביהם
של דויד ונתן שחם, מצוי ביומן השיחות של מאיר ינאי, כה אמר שטיינמן. מסופר
בו על העיתונאי־סופר־שואן אלי דיזל :״בארוהת־ערב ציבורית בא אלי אלי ויזל
ולחץ את ידי. הסתגלתי בעיניו. הוא המתבל בי. הוא חש מייד שלא כבש אותי. הסיר
עיניו, הסתובב ונעלם. באותה ארוחת־ערב
הירצה על יהדות. הוא דיבר על הנשמה
היהודית, בשהמסובים יושבים וזוללים
תרנגולות ומתמוגגים מנחת• אלי ויזל נותן
ליהודים את הגניחה. יהודי זולל תרנגולת
והוא מדושן עונג, אלא מה, חסרה לו, בך
נידמה לו, קצת רוחניות. לכן הוא מזמין
את אלי דיזל, שעושה עסקים מן הדמעות
של העם היהודי, וזה בא, נותן ליהודים
אוכלי התרנגולות את הצימוק, והם יבו לים
להמשיך לגנוח עד כאן אליעזר
שטיינמן.
בין מעריכי ספרות מקצועיים אין הת ייחסות
של ממש לספריו של ויזל. קיימת
תמימות דעים מקיפה בדבר השידפון, ה ריקנות
והחד־ממדיות שבספריו. אלא ש־וויזל
פועל ומפעיל את עולם הספרות ה בינלאומי,
כשהוא משיט את סירת הנייר
שלו על דמעות השואה. כאשר החליטו
שופטי פרס גונקור שלא להעניק השנה
את הפרס לוויזל, הוא יצא בשצף קצף
והאשימם ב...אנטי־שמיות.
ספרו האחרון של ויזל הוא סיפור שדוף
ורדוד הנושא את הכותרת היומרנית
העד — צוואת משורר יהודי שנרצח. ויזל
מרדד בו דיוקן של דמות קרטון ספרותית
בשם פלטיאל קוסובר, משורר בינוני
שתלה את כל יהבו במהפכה אותה שירת.
ויזל מרצף את סיפורו החד־ממדי בקבי עות
חד־ממדיות וצעקניות בנוסח , :סטא־לין
בגד — ואלוהים לא?׳ אכן. ,מריחה
של מיסטיקה יהודית למען מוחות שטוחים
בארצות־הברית.
ויזל עשה זאת שוב. הוא עשה לסופרי האידיש שחוסלו בידי סטאלין, את מה
שעשה לשואה, וחבל. התועה והמתעה בדרכי השואה ממשיך בכזבו.

עצמה / :תחת האפר של החיים שהיו...
העולם, מתולע כבני־אדם / ,למושג ה אדם
לא מגיע וכמו ביאליק של דור
עיר ההריגה כך הוא שואל :״מי הרץ
דרד העיר המתה ככנפיים פרושות /
בעוף, שבחתד־חלף צווארו / ,נחלץ /
מידי השוחט, בדם מוכתמות? /כעש-
נים שחורים /הלילה אותו מהתל...״
אין ספק שסוצקבר הוא משורר מגזע
משוררים שנכחד מן העולם, משורר של
מצוקה וכאב :״אד כל הנעליים שנטוו
בדמעותי / ,כבר נראו בנעל אמי / .וידי
המושטת חזרה ונפלה /כמי שרוצה לא חוז
כחלום...״

משורר סוצקבר
על ליבו מיכתב של גורקי
ספק מחזור־שירים• מחזור השירים נפתח
ב״הראש הצעיר של אחותי הנרדפת /
בא על זרועי לנות וממשיך במציאות
מחרידה של ״ארוכה המאגולת עד אין
שיעור /ואתה — כעוף שנשחט לא־גמור...״
אחר כך עולה השאלה שעד היום
לא נמצאה לה התשובה :״מי אנחנו ף /
מה משמעות פבלותינוף אם רק בדי
!להיות קורבן לאדון צמא דם / ,מוטב
שבמקומנו צפרדעים תיוולדנה...״
מחזור שיריו של סוצקבר, שנכתב בימי
הכיבוש הנאצי, הוא עדות שירית מחרידה
של משורר אידישי בשל. כותב המשורר :
״מרחפות אותיות של כבל /והן נשארות
על לוח הליל ומהאותיות אל תום ה אמונה
:״במו אחי שבתקופתו של אד־ריאנוס
הרומי / ,כשדוחניקה האמונה את
היפורים בגוף שיר־הכותרת, הלילה
הראשון בגיטו, מבטא במעט מילים את
עוצמת המהפך ואת כוח המעבר ממצב
למצב :״הלילה הראשון בגיטו הוא ה לילה
הראשון כקבר; /אחר כך בבר
מתרגלים — כך מנחם שכני /את הגופים
הנקפאים הירוקים, השרועים על הקר

סוצקבר מתאר בתמצית שיריו עולם
ש ס מו אד בקט אינו יכול לתארו בספ־רותית
שבהזיותיו. בשירו שלושה ורדים
הוא כותב :״ומאכולת־החושד חותכת־פותחת
עורק שבזה / ,שדרכו זולג עד
הסוף / ,הזמן מתוך גולגלתי, ואף־על־פי-
כן אין מחשבתי /יבולה להשתחרר מ *
אברהם סוצקבר — הלילה הראשון
בגיטו ! עברית: ק.יא. ברתיני ; רישומים :
שמואל ב ק; הוצאת עם עו בד; 33
עמודים (כריכה רכה).

אחד המיסמכים המרגשים והמחרידים
ביותר מן השואה הוא סיפור תיזמורת
הנשים במחנה ההשמדה בידקנאו־אושוויץ,
כפי שסופר על־ידי פאניה פבלון בסיפרה
תיזטורת על תנאי שראה אור השנה ב־תירגום
לעברית * .במשך 11 חודשים, החל
מינואר , 1944 יחד עם 41 חברות, תיפקדה
פנלון בתיזמורת־על־תנאי• בחבורת המנג נות
היתה גם דודניתו של גוסטאב
מאהלר, ועוד נערות ונשים מוסיקאליות,
שבין שאר תפקידיהן ערכו קונצרטים
לבכירי הנאצים, כדי להרגיע את עצביהם
בין רצח לרצח. אם קיים מיסמך הממחיש
את הטירוף של מילחמת־העולם השניה,
הרי ספר זה הוא המיסמך.
אחד מקטעי הזוועה של ״תיזמורת על
תנאי״ הוא סיפור הנגינה בפני הד״ר מנ גלה
:״ד״ר מנגלה — שם זה מטיל כי
רעדה, ולא מחום אלא מפחד — אינו
מסתפק בניסויים שלו, שחלקם אולי בעלי
ענייו מדעי. הוא הורג לשם התענוג ש כדבר׳
לשם הרטט הבלתי־נראה, המחריד
את העץ האמיצה ביותר. הוא אורב לברק
החולף שמצית את הנאתו. יש לו אוז ניים
רגישות. הוא עלול שלא לסבול את
תיזמורתה של סוניה ...מייד עם הפתיחה
מתחילה ההצגה. קבוצה של גמדים נכ נסת
בשורה. מניו ב או? מניו השיג
אותם מנגלה? נודע לנו שזה קירקם
גמדים מפורסם באירופה כולה, שהגיע
עם המשולחים מהונגריה. אלה שאינם
בתחפושות לבושים בגדי־פאר: עניבות-
פרפר וסמוקינגים לגברים, שמלות־ערם
לנשים, שרבות מהן ודאי גלקחו ממחלצות
שהביאו לבאן אופטימיסטיות, תמימות...
אנו מנגנות. אנשי ה־אס־אם צוחקים,
עבודתי אינה מונעת בעדי מלהזות כ מחזה
המוזר. אנו פותחות בפוקסטרוט. מנ גלה
עושה תנועה, נותן פקודה, וכל ה גמדים
חוזרים לרחבה. היא מלאה גמ דים
רוקדים. זוגות סובבים, אחרים מס *
פאניה פנלון — תיזמורת על תנאי ;
עברית: רות חפץ ; הוצאת עידנים, ידיעות
אחרונות; 249 עמודים (כריכה רכה).

תפקים בגעגוע גרוטסקי ומרפא• הגברים
קדים קידה, עם שמץ התרפסות, וכף גם
הנשים ...היצורים האלה פולטים קולות
שימחה ומנסים לשיר עם קלארה, עם
לוטה ואתי. יש להם קולות צווחניים
חדים. והתיזמורת מנגנת שיר־לכת והם
מלווים אותו במחיאות־כפיים ונקישות רג ליים.
יש משהו לא מציאותי ונורא בחמי שים
הידיים הקטנות, המכוסות טבעות,
וצמידים המקישים על הזרועות, ברגליים
הקטנטנות הרוקעות בקרקע. האם שוב
נתקפתי בהזיה? לא, אני חיה, אני שו מעת,
אני רואה ...בפינה, ללא תנועה,
בחום הלוהט של השמש, קהל רוחות־רפאים
מפוספסים, עיניים שקועות עמוק
בחוריהן, מפחדים ממוות, מתבוננים ב מחזה
המטורף בלי להבין...״
תיאור הקונצרט המטורף והמשכו מובא
להלן :״אנשי ה־אס־אם צוחקים. הצחוק,
המוסיקה״ הגמדים ונשף ׳המסכות הזה
הועד למחזה כל-כן־ מחריד, שהבנות רוע דות
מפחד. הצירצורים שלנו נבלעים ב צחוק
אדיר, מטורף ...דיי צועק מנגלה
והכל נעצר. זרוע צונחת, צחוק הופד ל־העוויה,
השימחה המלאכותית מסתלקת
מן הפרצופים שנעשים מפוחדים. האם יש
^גדון טענות? לא, האדון צחק דיו,
הגרם הנאה לאחרים. החגיגה תטה ...כע בור
זמן־מה נראה הרופא הנאה חוצה
את המחנה, ובעקבותיו עם הגמדים ה צרחני
והמאושר שלו. מי יכול היה לחלום
על השמדתם של יצורים קטנים אלה, ה משתעשעים
מכל דבר? מנגלה צוחק
איתם, הוא נראה משועשע מאוד, הוא —
הגדול כל כד, השולט בקטנים כל כף.
יום אחד הדביל בעצמו את קבוצתו ה עליזה
והבוטחת — לגזים. הקומדיה
תמה ...מארי סיפרה לי, שאחרי הגמדים
גילה עניין בתאומים. כדי לאסוף תאומים
עבר במחנה הצוענים ונבח בעת שהגיעו
מישלוחים. התאומים היו חיוניים, בבדי
לחמשיר במחקריו על התורשה ועל ה גזע.
מה הוא עושה בהם? ניסויים שונים.
למשל, הוא ממית שניים באותו זמן, ב אותה
צורה, מנתח את גופותיהם, ורושם
בקפידה את תצפיותיו...״
תיזנזורת על תנאי הוא, כאמור, מיסמך
מחריד, שבאחרונה נעשה לפיו סרט מרגש
בכיכובה של השחקנית הבריטית המעולה
ואנסה רדגרייג. כנראה בשל תמיכתה
של השחקנית במאבק הפלסטיני לא הגיע
הסרט לישראל, וחבל.

תיעוד

שפאר

אחת הדמויות התמוהות בצמרת של
הרייך השלישי הוא
אדריכל נאצי צעיר זה, שהמפלגה שימשה
לו כר נרחב למיצוי כשרונותיו, מייצג
את הדור הצעיר שבהנהגה הנאצית. עם
פרוץ המילחמה העולמית מונה על־ידי
היטלר לשר החימוש והייצור המילחמתי,
מישרה שבה התגלה כבעל כושר אירגוני
נדיר, שהצליח להאריך את המילחמה.
אחרי המילחמה הועמד שפאר בשורת
הנאשמים הראשונה במישפטי־נירנברג.
שם אמר, בין השאר :״אני מניח כי אם
היה להיטלר אי־פעם ידיד, אני הוא ה איש״
וקיבל על עצמו את האחריות ה־מניסטריאלית
לזוועות הרייך השלישי• ב תום
המישפט נשאל כיצד נתאפשרו זוו עות
אלה והשיב :״זו הפעם הראשונה
בהיסטוריה, שכוח עצום בלתי מוגבל כזה,
יחד עם ההמצאות הטכנולוגיות החדישות
ביותר, היו מרוכזים בידי אדם יחיד.״
21 שנים ישב שפאר בכלא שפנדאו כ פושע
מילחמה. באותה עת חיבר את ספר
זכרונותיו בתוככי הרייך השלישי * .ספר

אלכרט שפאר.

* אלברט שפאר — בתוככי הרייד ה שלישי
/זכרונות ! עברית: עדנה ק1רנ־

פלד ; הוצאת בוסתן ; 565 ענז׳ (כריכה
רכה +תצלומים).

רצוף תיאורים עמוסי צביעות מחד, ובעל
עוצמה אותנטית מאידך, שיש בכוחו
לפענח את סוד האנשים שניצבו בראש
מנגנון הזוועות הנאצי.
שפאר הוא מאותם אנשים הזקוקים ל־
״אורים יתומים״ ,לדמות מנחה, והוא לא
טורח אפילו להסתיר זאת. כבר בקטעי
הפתיחה הוא מספר :״אחרי שהשלמתי
את בחינותי, התקבלתי כאסיסטנט של
פרופסור טסאנוב. מצאתי בו את ה,קאט־ליזטור׳
הראשון שלי — עד אשר, מקץ

נשא האונטרסברג, שהאגדה מספרת כי
הקיסר קארל הגדול שוכן בתוכו, שקוע
בתרדמה ומצפה ליום שבו יקום ויכונן
מחדש את הרייך במלוא תיפארתו. היטלר
ייחס לאגדה זו משמעות סמלית אקטו אלית,
ומצא בה השלכות על אישיותו־הוא
, :אתה רואה שם ממול? את זז־אונטרסברג.
אין זה מקרה שמישכני נמ צא
בדיוק מולו ועל משאביו הכס פיים
של היטלר, שאיפשרו את החזקת
בית המנוחה :״גובש הרעיון, כי פיר־סום
דיוקנו של היטלר על גבי בולים
יזכה אותו בתמלוגים. חלקו מכל בול
היה זעיר ביותר, אך מאחר שדיוקנו הו פיע
ככל סדרות הבולים, זרמו מיליונים
לקופתו הפרטית, שבורמאן היה מופקד

בתיאור חייו הפרטיים של היטלר משו בצים
כמה קטעי וידוי, ב מו :״הרבה
נשים מעריצות אותי מפני שאינני נשוי.
׳לתופעה זו היתה חשיבות מיוחדת בתקו פת
המאבק. זה כמו אצל שחקו קולנוע :
ברגע שהוא מתחתן, הוא מאבד חלק
ניכר מקיסמו כעיני הנשים, הרואות בו
אלילן.״ עד כאן היטלר. ומוסיף שפאר :
״היטלר היה בטוח כי ניחן בהשפעה
איחטית חזקה על נשים. אולם גם בתחום
זה היה מלא חשדות וסייגים; הוא נהג
לומר, כי מעולם אין הוא יודע אם אשה
.מעדיפה אותו על־פני גברים אחרים בתור
רייכסקאנצלר או בתור אדולף היטלר;
מכל מקום, חזר והדגיש, נשים אינטלי גנטיות
ומבריקות אין הוא סובל בקיר־בתו

שפאר הקים במהירות את לישכת הרייך
החדשה, עליה אמר לו היטלר :״מבין
אתה, אני כשלעצמי הייתי מסתפק בהח לט
בבית קטן ופשוט לגמרי בברלין. יש
לי די כוח ויוקרה. אין לי כל צורך
בפאר כזה. אבל האמן לי: אלה שיבואו
אחרי יהיו זקוקים מאוד למיסגרת ייצו גית
מפוארת כזאת• יהיו ביניהם כאלה
שרק תודות* לאמצעי־עזר מסוג זה יהיו
מסוגלים לשמור על כוחם ומעמדם ה־שילטוני

שר־ חימוש שפאר
״אם היה להיטלר ידיד אני הוא האיש״

שבע שנים, תפס את מקומו אדם אחר,
רב־עוצמה ממנו ואת פגישתו הרא שונה
עם אותו ״אדם אחר״ מתאר שפאר
כך :״נראה היה כאילו נבוך הוא ונרתע
במיקצת נוכח קבלת־פנים סוערת זו. כא שר
פתת בקול חרישי, בהיסוס ובביישנות־מה,
לא נ*טא נ׳אום חוצב להבות כי אם
מעין הרצאה היסטורית, היתה התרשמותי
ממנו חיובית למדי והתוצאה :״ימים
אחדים לאחר־מכן, בינואר , 1931 ניגשתי
לסניף המיפלגה כדי להצטרף לשורותיה.
התקבלתי בחבר מם׳ .474481״
את ראשית הקאריירה שלו בצמרת ה נאצית
החל שפאר כאדריכל מישרדו
החדש של שר־ד־,תעמולה יוז ףגבלס,
למחרת הבחירות של מארם , 1933 שהעלו
את היטלר לשילטון. עד מהרה הגיע
לפגישה ראשונה עם הפיהרר, כשבידו
תוכנית לתפאורה בכינוס המיפלגה בני־רנברג.
היטלר אמר באותה פגישה רק
מילה אחת ,״מסכים״ ,שהפכה את שפאר
מקורב למלכות .״מעמדי כאדריכל של
דיטלר הפך לגבי במהרה צורך־חיים, שבו
דבקתי בבל מאודי. בטרם מלאו לי
שלושים שנה ראיתי לפני את הסיכויים
היותר־מסעירים שאדריכל יכול לחלום
עליהם אחד מאותם סיכויים היה להו סיף
את המירפסת ההיסטורית לבניין ה קנצלר,
מפני ש״חלון לא היה לי נוח
דיו, אי אפ*טר היה לראות אותי מכל
הצדדים. ככלות הכל, אינני יכול לשכב
על אדן החלון כשמחצית גופי בחוץ...״
כדברי היטלר.
מבין שברי זכרונותיו של שפאר אפ שר
לעמוד על כמה מתכונותיו שיל היט־לר.
על: תוכניותיו ׳לעיצובה,־מחדש של
ברלין אמר׳הפיהרר ׳:״רוחבן של שדרות
שאנס אליזה מגיע ל־ 100 מטר. אנו נס־לול
את השדרות שלנו רחבות יותר ב עשרים
מטר.״ על בית המנוחה של היט־לר
כותב שפאר :״כך ישב לו איפוא
הפיהרר, שבוי־מרצון, כשמול חלונו מת
מעט
אחרי פרוץ המילחמה העולמית
מונה שפאר לשר. החימוש, ועד מהרה

״!מך ע!ל נ״ו״

ליום־השואר,
הפך אחת מדמויות המפתח של הצמרת
הנאצית• נושא השמדת היהודים ושאר בני
הגזעים הנחותים כימעט שאינו מוזכר.
ביובש לאקוני מסביר ומתאר שפאר את
המהלכים הלוגיסטיים של המילחמה, את
שאלות האירגון ואת כל מה שאינו נוגע
לשחיקה האנושית.
החידוש הגדול בסיפרו של שפאר הוא
בתיאורים הרבים של היטלר בסיטואציות
שונות — של לחץ ושל רווחה, בפני
המון ובמיסגרות מצומצמות. בפרק הצי ני
מכולם, שכותרתו ״השואה״ (אינו מת כוון
לשואה של יהודי אירופה אלא ל פרק
האחרון בתולדות הרייך השלישי),
מובא סיפור סופו של היטלר, כפי שחזה
בו המחבר. הרייך בן אלף השנים ארך
רק תריסר שנים :
״בניין לישכת הרייך, שאותו הקמתי
לפני שבע שנים, כבר נמצא בטווח האר טילריה
הכבדה של הצבא האדום. אך
תדירות הפגיעות בו היתח עדיין נמו כה.
ההרס שגרמו בו הפגזים הסובייטיים
נראה בלתי־משמעותי לעומת השמות ש עשו
כה, ביצירה הארכיטקטונית שלי,
בשבועות האחרונים מטוסים אמריקאים...
שאוב חזר והודיע , :הפיהרר רוצה לראות
אותך׳ .כמה פעמים ב־ 12 השנים האח רונות
שמעתי נוסחה קכועה זו, שפתחה
לפני את הדלת אל חדרו של היטלר!

אולם לא על זאת חשבתי בשעה שירדתי
את חמישים המדרגות לערך אל מעמקי
הבונקר ...לפתע שאלני היטלר , :שמע
שפאר, מה, לדעתך, עלי לעשות — להי שאר
כאן או לטוס לברכטסגאדן? יודל
הודיע לי שרק עד מחר אפשר יהיה
לצאת מכאן דרומה.׳ יעצתי לו להישאר
בברלין. לשים מה לו לטוס לברכטסגאדג?
מה יעשה שם? הרי ברי, כי ברגע שתי פול
ברלין בלאו־הכי המערכה כולה
תגיע לקיצה. ובמצב זה, הוספתי, סכור
אני שאם אומנם אין מנוס מכך, מוטב
שתסיים את חייך כפיהרר באן, בברלין,
ולא כפליט במעון סוף־השבוע שלך
בין הדברים האחרונים שאמר היטלר
לשפאר :״אין בדעתי להילחם. גדולה
מדי הסכנה, שרק אפצע ואפול חי בידי
הרוסים• גם הייתי רוצה למנוע שאוייבי
יתעללו בגופתי• על כן פקדתי שישרפו
אותה. העלמה כראון חפצה להסתלק מן
העולם הזה יחד עמי, ואת בלונדי יי
אמית קודם־לכן בירייה. האמן לי, שפאר,
קל לי לשים קץ לחיי. רגע קצר ואני
משוחרר מן הכל, נגאל מקיום רב־יסו־ריס

בבונקר שיל היטלר מצוי גם גבלס,
שר־התעמולה, ושפאר מספר :״גבלס
פיפר לי כי אשתו וששת ילדיו השתכנו
כאן, בבונקר, כאורחים שלי היטלר, על־מנת
— בפי שהתבטא — לסיים את
חייהם במישבן היסטורי זה. בניגוד ל־היטלר,
שלט ברגשותיו היטב. לא ניכר
בו כי חרץ את דין עצמו ואת דין כל
מישפחתו למוות
פגישה אחרונה עם חברתו לחיים של
היטלר, אווה כראון נ ״קרוב לחצות
הלילה נמסר לי על-ידי אחד המשר תים,
מאנשי האם־אס, כי אווה בראון
מבקשת שאסור אליה. מצאתיה בקיטון
צר־מידות, ברוב חדרי הבונקר, ששימש
לה חדר מגורים ושינה באחד. ומאחר
והיטלר פרש לחדרו לחטוף תנומה, יכול נו
לשוחח באין־מפריע ובגילוי־לב. אווה
בדאון היתה היחידה מבין המיועדים למות
בבונקר הזה, ששמרה על שלוות־נפש
ראוייה להתפעלות. בעוד גבלס הפגין פא־תום
הרואי, כורמאן תר בקדחתנות אחר
פתח־הצלה, היטלר דעך והפך בעודו
בחיים לצל נטול חיות, ומיאגדה גבלס
כרעה תחת נטל שיברון־ליכה והתמוטטה
מצאתי את אווה בדאון תו ע ה, כליל כמי שהשלימה עם גורלה בנועם ורוח
טובה, .מה דעתך על בקבוק שמפניה לכ בוד
הפרידה?׳ שאלה בחיוך ...בשעה
שלוש לפנות־בוקר התעורר היטלר ושוב
קם ממיטתו• ביקשתי למסור לו, כי בר צוני
להיפרד ממנו. יום ארוך זה ומאו רעותיו
חותירוגי תשוש לחלוטין מבחינה
גופנית ונפשית כאחד, כך שחששתי בי
לא אוכל למשול ברוחי בפגישית־פרידה
זו. והנה, זו הפעם האחרונה עמדתי לפני
האדם, אשר לו הקדשתי שתים־עשרה
משנות חיי, והוא ישיש מכורסם שידיו
רועדות ומבטו כבוי. הייתי נרגש ומבול בל.
ואילו הוא, בעומדו מולי, לא גילה
אף לא זיק של ת ש כלשהו. נימת דבריו
היתה צוננת , :ובכן, אתה נוסע׳ ,אמר
בנימה צוננת שפאר מספר כיצד עלה
מהבונקר אל העיר הנצורה. הוא מתבונן
לאחור, על לישכת הרייך, ומהרהר :
״לפני שנים בניתי אותה, אדריכל צעיר
שהגורל היטיב עימו, משום־מה ...ואילו
עתה נפרדתי מעיי-הימפולת של הבניין
שהקמתי לתיפארת, ושל הטובות בשנות
חיי גם יחד
את נפילתו בשבי ואת מישפטי נירנ-
ברג מציג שפאר בתיאורים אפולוגטים
ומעט חנפנים, כדי למצוא חן בעיני הקו רא
המערבי. הוא מתעלם לחלוטין מנוש אי
ההשמדה, כולל השמדתם של מיל יוני
עובדי־כפייה, שהיו נתונים למרותו
של בעל הזכרונות.
מצער מאוד, שההוצאה בעברית לא
הקפידה על ההגהות ועל העריכה. הספר
שעל הדוכנים עשוי ברשלנות. אך פגמים
אלה אינם מצמצמים את ממדי החווייה
המזעזעת המצפה לקורא.

בלונדי היה כלבו האהוב של היטלו.

1ה היה 3 1 3 0 3 1 1 1 3שהיה
בגיליון ,,העולם הזה׳׳ ,שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיו?! ,תחת הפותרת ״קומאנדו מול חברון״ ,מוכא סיפור
התנדכותם של רבבות כני־העיר למען ביצור הספר (ראה :״קורא
יהר״) .כתבת־השער של השבועון, תהת הכותרת ״דני היי
מצהיל, את הישוב״ ,מתארת את כי הו ח כישראל של הקומיקאי
האמריהאי־יהודי. סיפורו של מהכר ״המרד על הל,יין״ ,חרמן

ויה ,״מילחמת בני לאמדינה ככני לא מל,ופ״ הובא כגיליון זה
כשלמותו.
בשער הגיליון: שחקן־בדרו דני היי.

שבועון שנווסם ב העזו ה שר המערבת ^ הקונגרס הציוני
הטל פון של הד״ו בו רג
* עם י שר אל ח׳

״העולם הזה״ אסע
תאריך 3.5.1956 :

כשנטלת לידך את הגליון האחרון של
העולם הזה לא ידעת, מן הסתם, שאתה
מחזיק באחד מפלאי העיתונות המודרנית :
בגליון של עיתון שיצא לאור בהעדר ה מערכת.
הרעיון
השגעוני צץ כשהוזמן העורך
הראשי להרצות על עניינים ערביים במשק
להב, קיבוץ של השומר הצעיר השוכן
מצפון לבאר־שבע. מן הון להון התגלגלה
השיחה לענייני העולם הזה, ובסוף הציע
ג׳ומבה שכל המערכת תבוא לעבוד שבוע
במשק.
כששמענו על זה חייכנו כולנו, כי מובן
מאליו שהצעה כזאת אינה בת־ביצוע. גם
בשבוע רגיל נדמה שחסרים יום־יומיים
כדי להשלים את הגיליון. החברים עובדים
שעות נוספות בלתי־ספורות ומוותרים על
שבתות. ומי שמע פעם על עיתון היוצא
לאור ללא מערכת?
אולם אין רעיון יותר מדי מטורף ב מערכת
זו. ההצעה חזרה וביצבצה בשי־
׳חות, ולבסוף הונח על שולחן המערכת
לוח־זמנים מדוקדק, שהיה צריך לאפשר
לכל חברי המערכת המרכזיים להעדר שבוע
ימים מן העבודה, מבלי שיקרה נזק. היתד,
רק דרושה עבודת הכנה של חודש וחצי.
המועד הקבוע הגיע לפני שבועיים וחצי.
הכל היה מוכן. מועד היציאה נקבע ליום
השישי, אחרי ישיבת״המערכת השבועית.
אולם 32 שעות לפני כן התקיפו הפידאיון
את מוסד הילדים של שפריר, סכנת ה־מילחמד,
הפכה למוחשית. חברי המערכת
פוזרו מייד ברחבי הרדום, והיציאה נד חתה
לשבוע.
לפני שבוע וחצי, שוב ביום שישי,
העמיסו חברי המערכת את עצמם על ה־ג׳יפים,
מצויירים בשמיכות, כובעי־טמבל
וטבלות שוקולד, והפליגו להרי חברון.
רק אני נשארתי בתל־אביב, כדי להבטיח
את העורף (ואת הופעת העיתון) .היתה
זאת הפעם היחידה ששרר שקט גמור
במישרדי המערכת, הדומים לרוב להעתקה
קולנועית של בית־משוגעים. אפילו ה שליח,
לוי לוי, היה בין היוצאים.
חברי המערכת לא התעקשו לעבוד בביצורים.
הם השתדלו להשתלב בכל ענפי
המשק, לראות במד, עוסקים החברים ב חיי
יום״יום וכיצד פועל עסק מסועף זה
ששמו קיבוץ. אמנם לרגל עבודתם שהו
בשנים האחרונות מאות פעמים במשקים
שונים ליום־יומיים. אולם הם ידעו כי
רק מי שעובד במשק ממש יכול להתחיל
להבין ולחוש את ההווי האמיתי של חברה
זו. שני חברים לא היו זקוקים לתקופת-
התמחות. אורי סלע, יליד דגניה ב /הש תלט
מייד על מערכת החשמל, ואומרים
שנראה יותר קיבוצניק מן הקיבוצניקים
עצמם. שלום כוהן, לשעבר חבר משק
נחשונים של השומר-הצעיר בנגב, התמצא
אף הוא בשטח ובחדר־האוכל. שאר ה עבודות:
כיבוש חציר, הובלת חציר,
עבודה בתפזורת חיטה, בוקרות, הבטחת
טרקטורים וצאן לאורך הגבול, שמירה
בלילה, ביצורים ועבודה בקומונה.
ברוב אופטימיותם לקחו עמם חברי ה מערכת
שתי מכונות־כתיבה, בחשבם ש אולי
יוכלו לרשום כמה שורות אחרי יום־
העבודה. אולם גם בערבים התכסו אבק,
שעה שהחברים הרצוצים התכסו בשמיכות
ונחרו. הם למדו להבין מה זה יום עבודה
בשדה.
רק פעמיים הוטרחו מכונות־ד,כתיבה. ב אחד
הערבים החליטו חברי ועדת־התרבות
של המשק לערוך מישפט ציבורי נגד
העולם הזה ומסרו כתב־אישום בעל אר בעה
סעיפים. אך לא לשווא כיסו חברי
מערכת זו את מישפטי קסטנר ועמוס

בן־גוריון. מייד התיישבו ליד המכונות
וחיברו 400 שאלות לקטיגוריה, לפי מיטב
סיגנון המערכת. אלא שהמישפט לא נתקיים,
בגלל חוסר האפשרות של התביעה
להתכונן לו כראוי.
היצירה השניה היתה סקטש, אותו הציגו
חברי המערכת בערב האחרון, בו ערכו
חברי המשק מסיבת־פרידד, למתנדבים. ה נושא
היה שיטת־העבודד, במערכת, ואני
מקווה שחברי המקום לא התייחסו אליו
יותר מדי ברצינות.
המכונות החלו מטרטרות מייד עם שוב
החברים למערכת, בערב שבת. הם היו,
כמובן, גדושים רשמים. חוץ מזה חזרו
משוכנעים לחלוטין שמרכז העולם הוא
במשק להב 16 ,קילומטרים צפון לבאר-
שבע.
לי זה נראה קצת מוגזם. האמת היא
שמשק להב (המופיע במפה שלך בשם
ציקלג) הוא רק מרכז הארץ. הוא רחוק
במידה שווה בדיוק, בקוו האוויר, מדן
ומאילת.

העם ציוווח צינית*־
לפי ההגדרה הקלאסית, הציוני הוא ה יהודי
המבקש להעלות ארצה יהודי שני,
בכספו של יהודי שלישי. בשינוי קל אפשר
גם לטעון, כי הציוני הוא היהודי החי
מכספו של יהודי שני, הניתן לו כדי
להעלות, כביכול, יהודי שלישי.

נוסח ציני זה של תפקידי הציונות יכול
היה להיראות כאמיתי לאור הדיונים שהת נהלו
השבוע בקונגרס הציוני הכ״ד שנערך
בירושלים. הם כללו דיון שיכול היה להע לות
חרדה בלב•
אלא שככל זאת. כל המגביות ה ציוניות
מתפרנסות מן הדאגה לגורלם של
יהודים נרדפים, הזקוקים להצלה מיידית.
בשנה האחרונה היו אלה יהודי מארוקו,
ארץ בה התנהלה מילחמת־שיחרור ערבית.
אלא שבינתיים זכתה מארוקו לעצמאות
והממשלה החדשה לא גילתה אף שמץ
של נטייה אנטי־שמית. השולטן הבטיח
שיוויון־זכויות מוחלט ליהודים, והיהודים
מצידם היו מעוניינים להפגין את נאמנותם
למישטר החדש. התוצאה: ראש ציוני
מארוקו, אלפונסו סבאח, לא בא אפילו
לקונגרס.
היה זה מצב עדין. נחום גולדמן, נשיא
הקונגרס, ניסה לעקוף את הבעייה על־ידי
ניסוח זהיר :״אומנם הבטיח השולטן
שיוויון זכויות ליהודים ואף קיים הבטחה
זו, אלא שבכל זאת...״
דיון חשאי. אולם על פירורים כאלה
אין לקיים את מנגנון המגביות, וגם לא
את הדמאגוגיה של המפלגות המתפרנסות
מהן. היה צורך בסיסמה גדולה, מבהילה
ומעוררת. זרק אותה לאולם הקונגרסים
שלמה זלמן שרגאי הדתי: להעלות מייד
100 אלף יהודים מצפון־אפריקה.
היתד, זאת סיסמה מסוכנת. היא יכלה
לערער את מעמדם של יהודי מארוקו
בתקופה העדינה ביותר, ולעורר בלבם
אשליית־שווא ובלב השולטן ספקות חדשים.
מסיבה אחרת לגמרי התנגד להצעה גיזבר
הסוכנות היהודית, גיורא יוספטל. הוא
ידע שאין כסף לעליה כזאת. כי לפני ה קונגרס
השתתף ראש־הממשלה, דויד בן-
גוריון, בשתי ישיבות של הנהלת הסוכנות
היהודית ודרש להעביר את כל כספי ה סוכנות
לצורכי הביטחון של המדינה. שר־

גאי וגולדמן התנגדו לכך, בלא הצלחה
רבה.
כך הזדקרה שאלה חשובה: מי קיים
בעצם בשביל מי — הציונות למען ה יהודים
הנרדפים או היהודים הנרדפים

למען הציונות?

דרכי ארם
שדוע1ה בוים זכרים
זלמן יעקובוביץ, נהג דן שכיר בן 35
ואשתו לוסיה חזרו הביתה מלוויית אביה
של לוסיה, שנפטר יום לפני כן משבץ־לב.
בבית חיכו להם ידידים רבים.
תחילה שררה אווירה לא נוחה של בית
אבלים. לבסוף התגברו הנוכחים על ה הרגשה
המוזרה, ניגשו אל בני הזוג
ובירכו אותם על המאורע המאושר שקרה
להם לפני שבוע ימים, כאשר נולדו להם
שלושה בנים זכרים.
זלמן שיגר מייד הזמנות לנשיא המדינה
ורעייתו, לראש־הממשלה ולרב הראשי.
שעות מעטות לפני עריכת ברית־המילה
הגיע מיכתב מבן־גוריון, ובו התנצל על
אי-יכולתו להופיע, והוא בירך את ד,שלי שיה.
מיכתב
דומה בא מרעיית הנשיא, ב תוספת
שלוש שמיכות לתינוקות. ואילו
במקום הרב הראשי של ישראל הגיע הרב
הראשי של תל־אביב—יפו, הרב איסר יהו דה
אוגטרמן. על ברכיו נעשו שלושת
הילדים ליהודים.
שמותיהם, שדוקלמו בגאווה על־ידי מו-
הלם, ישראל רוטרמן: עם, ישראל, חי.
אנשים יוסף בורג

! 1ריר אורי אבנרי (במרעה) ,אורי סלע (בחישנזול) ,שלום 11111171 כוהן (בחציר) ואלי תבור (בביצורים) — חברי

המערכת של העולם הזה יצאו לקיבוץ להב לשבוע עבודה ׳(ראה: קורא יקר).

!• אחרי ששר-הדואר הד״ר
נאלץ להמתין 20 דקות לתשובה, לאחר
שחייג את המיספר , 19 המיועד להזמנת
שיחות־חוץ, החליט למנות מייד ועדה של
שני מהנדסי־טלפון על מנת לחקור מדוע
עובר זמן כה ארוך ומורט־עצבים עד ש מקבלים
תשובה במיספרים ( 14 מודיעין)
ו־.19
• .רעיון גאוני צץ במוחו של ח״כ
חרות הד״ר יוחנן כאדר. לאחר ששר-
האוצר לוי אשכול הוסיף על הבלו,
ההיטל, הארנונה, האגרה, המיקדמה, ה־מילווה
והמכס גם את היד,ב, טען באדר
שיש לו שם חדש, שטרם השתמש בו :

י• מזכיר המפלגה הקומוניסטית שמואל
מיקוניס, שהיה בשנות העשרים שחקן
בתיאטרון אוהד, הסביר השבוע בשיחה
פרטית כי אין כמקצוע השחקן מתאים
למנהיגי מהפכות. במהפכה הצרפתית, ל משל׳
מילאו שני שחקנים תפקידים חשו בים•
דעת מיקוניס: אין זה מיקרה כי
הדראמה היא סוג האמנות הלוחם ביותר.
!• בנאומו בפתיחת הקונגרס הציוני
אמר בין השאר הד״ר נחום נולדמן:
״שמונים אחוז מן ההחלטות שנתקבלו
בקונגרסים הקודמים נשארו על גבי ה נייר•
מוטב להחליט פחות ולבצע יותר, כי
היהודים שנהנו מן ההחלטות היו סוחרי
פסולת הנייר.״
י• בצטטו סיסמת פירסומת שהוצעה לו
על-ידי מומחי תיירות ותעמולה אמריק אים׳
למען הגברת התיירות באילת, אמר
שר-הפיתוח מרדכי כנטום :״אנחנו
ערבים לשמש ! אם יהיה יום גשום —
כל הוצאותיכם על חשבוננו !״

עדיין פועלת!
_ו_!£0£1קטס-הסוללה האמריקאית שאורך חייה גדול פי •5בממוצע
מכל סוללה רגילה.
נסה אותה -המבנה הכימי המיוחד של סוללת _ו_£0£1חט 0מונע
נזילות והיא נותנת את כל העוצמה עד הרגע האחרון, ולא דועכת
כמו שאר הסוללות הרגילות שאתה מכיר. קח או ת ה-ני תן להשיגה
בכל הגדלים:
לפנס, לרדיו, לטייפ, למצלמה, למחשב כיס, לצעצועים של ילדיך.
בפעם הבאה שתקנה סוללה( ,וזה לא יקרה בקרוב)...
שוב תקנה_ו/\0£1חטס.
^ 0£11 סטס-סוללת קודקוד הנחושת. אף סוללה רגילה אינה נראית
כמוה...או מאריכה ימים כמוה.

/\0£11.ח טס-חיה פי חמש מכל סוללה אחרת
* פי 4 6-5בהתאם לשימוש. מבוסס על תוצאות מחקר של . 11.8.*.ס״ו 65ו־ז310ז0כ91_31ח 65!1ר £5500131601 שנעשו בשמוש רציף בסוללה.
מפיצים בלעדיים של סוללות ו3061ז 0ס בישראל: ד ל -ת ה מוצרי איכות חשמליים בע״מ כיכר -המדינה 72ת ל -א בי ב. טל 453134—5 :
להשיג גם בחנויות החשמל והצילום המובחרות ובחנויות השק״ם.

חזרה לתחילת העמוד