גליון 2278 מתאריך 29 באפריל 1981

כ״ד ניסן תשמ״א29.4.1981 ,
אריה נוריאל

מיססר 2278

להעולם הזה.
המחקר אינו כולל בני 17 ופחות, אך
אין ספק כי גם בין תלמידים של כיתות
י /י״א וי״ב העולם הזה הוא הנפוץ ביותר.
הדבר מוסיף, כמובן, אל מיספר קוראי
השבועון, שנקבע בסקר.
זוהי מחשבה מעניינת: יותר ממחצית
הקוראים של שורות אלה לא היו כלל
בחיים כאשר קיבלה המערכת הנוכחית
את השבועון לידיה, בפסח . 1950
הרכב הגילים של קוראי העולם הזה
שמעל לגיל 17 באחוזים: בני — 18—29
,46.1בני ,26.9 — 30—39 בני 40—49
— , 17.3בני ,9.6 — 50—59 בני 60
ויותר — .0.1

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר 136י העורך
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערבת: יוסי ינאי ! עורך
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: לילית בוארון. צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
אביגדור הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

כשאתה קורא שורות אלה, אתה
שייך לציבור המובחר ביותר בארץ.
אין זו התפארות בעלמא. זוהי המסקנה
של מיטב החוקרים המדעיים.
כמו בכל שנה, נערך גם הפעם סקר
של קריאת היומונים והשבועונים, על פי
הזמנת איגוד המפרסמים בישראל. המפר סמים
מעוניינים, כמובן, לדעת כמה אנשים
קוראים כל עיתון, מיהם, מה רמתם הכל כלית.
כי מכאן נובעת התשובה לשאלה:
היכן כדאי לפרסם?
השנה נערך המחקר על־ידי מכון פורי
— מחקרי דעת־קהל לישראל בע״מ. הוא
בוצע באוקטובר , 1980 ופורסם במארס
. 1981
יש בו הסבר לתופעה שבוודאי שמת
לב אליה בחודשים האחרונים: העליה
התלולה בכמות המודעות המתפרסמות
בהעולם הזה, שאיפשרה גם את ריבוי
העמודים והרחבת החומר המערכתי.
תוך כדי בדיקת הנתונים, צייר המחקר
תמונה קולקטיבית מעניינת של ציבור
הקוראים של שבועון זה.

רבות, מן הקורא הראשון של הגליון עד
לקורא העשירי והלאה.
נתון אחר של הסקר: לעומת 6.67,של
האוכלוסיה הבוגרת הקוראת את העולם
הזה 6.57, ,קוראים את הירחון את 1־5.771
את הירחון מוניטין. כ־ 807 אינם קוראים
ירחונים כלל.

מחצי ת נשים
מחצית גברים
נתון מעניין ביותר נוגע להתפלגות
הקוראים של העולם הזה בין שני המינים.

עיתון צעיר, עיתון דינאמי, עיתון
תוסס. עדיין נכון לגביו הפסוק
שהתנוסס כראש שער ה
שבועון כשעורכו היה אורי קיסרי :
״ריתמוס החיים -דופק הזמן.״

השכלה גבו ה ה
הכנ ס ה גבו ה ה
הנתון שאנו מתגאים בו יותר מכל
נוגע, כמובן, לרמתם של הקוראים.
זהו נתון החוזר על עצמו מדי שנה, ויש
בו המחמאה הגדולה ביותר לרמת העיתון.
אין שבועון אחר בישראל שבעלי ההש כלה
האקדמאית מהווים אחוז כה גדול
של קוראיו.

כמחצית קוראי ״העולם הזה״
הם כעלי השכלה אקדמאית.
לפי הסקר 48.17 ,של קוראי העולם
הזה הם בעלי השכלה על־תיכונית( .לעומת
22.7בלאשה 30.2 ,בבמחנה/01 ).ס 46.1נוס פים
של קוראינו הם בעלי השכלה תיכו נית.
רק 5.87 הם בעלי השכלה יסודית
ופחות (לעומת 19.7בלאשה 15.1 ,בבמחנה,
16.7בידיעות אחרונות ד 11.6במעריב).

150 אלף
* ד קו ר אי ם
אם כן, מי אתה? כשאתה נוטל לידיך
גליון זה, לאיזה ציבור אתה שייך ן
קודם כל, אתה שייך לציבור המהווה
6.6אחוז מכל הציבור הבוגר בישראל —
בני 18 ויותר.

מכיוון שהאוכלוסיה של כני 18
ויותר זהה כימעט עם ציכור כעלי
זכות־הכחירה לכנסת, ניתן לחשב
כי מיספר קוראי ״העולם הזה״
מגיע לכ־ 150 אלף! איש ואשה.
הסקר אינו אומר כמה אנשים קוראים
כל עותק של השבועון. זוהי אחת הצרות
של העולם הזה, שאין דומה לה, אולי,
בעולם כולו: אין קשר ישיר בין מיספר
הקונים את עותקי־השבועון ובין מיספר
הקוראים את העולם הזה בפועל — וחבל.
הדבר מכריח אותנו לגבות עבור הגליון
מחיר יקר יחסית (אם כי הוא זול בהשוואה
למחיריהם של שבועוני־חדשות מסוג זה
בעולם המערבי).
יש רק שני שבועונים בארץ שתפוצתם
עולה על זו של העולם הזה — לאשה,
הנקרא כימעט באופן בילעדי על-ידי
נשים, ובמחנה, המחולק לחיילי צה״ל.
השנה לא נערך מחקר לגבי נתון חשוב
לנו: כמה זמן מקדיש כל קורא לעיתונו.
בשנים קודמות נערך מחקר כזה לגבי
היומונים, אך לא לגבי השבועונים. אז
התברר כי המיספר הגדול ביותר של קוראי

מעריב, ידיעות

אחרונות, הארץ

ודבר

מקדישים לעיתון מחצי שעה עד שעה.
אני מנחש שאילו נערך מחקר כזה לגבי
העולם הזה, היה נמצא כי הקורא הממוצע
מקדיש לשבועון זה יותר משלוש וחצי
שעות, המתחלקות בין כל ימי השבוע.
ניתן לאמר: מודעה המתפרסמת בהעולס
הזה ״עובדת״ שיבער. ימים בשבוע, שעות
רבות בכל יום, כשהיא עוברת בין ידיים
ה עו ל ם הז ה 2278

זה 60.2^ .של קוראינו נולדו כארץ.
שום עיתון אחר כמדינה —
יומי או שבועי — אינו מתקרב לנתון

להשוואה: אחוז הצברים בקרב קוראי

העיתון השונים: ידייעות אחרונות —
,48.570 מעריב 40.47 הארץ — ,40.8
לאשה — ,44.5במחנה — .51.2
אין ספק כי העולם הזה השפיע, ב־31
השנים האחרונות, השפעה רבה מאוד על
גיבוש הסיגנון הישראלי, ה״צברי״ .זוהי
השפעת־גומלין.
5.87 מקוראי העולם הזה נולדו בחו״ל
ועלו לארץ עד סוף . 1947 אותו אחוז
בדיוק עלו בין 1 , 1952—1948־ 19.270 עלו
משנת . 1953
החלוקה העדתית היא פחות משמחת.
רק כשליש מקוראי העולם הזה (ליתר
דיוק )28.8 :הם בניהם של עולים מארצות-
אסיה ואפריקה. כשני שלישים ( )63.5הם
בני עולים מארצות אירופה ואמריקה.
7.77 הם צברים־בני־צברים.
לגבי הפופולריות של המדורים השונים
בעיתון, קובע הסקר כי 62.571 מקוראי
העולם הזה מתעניינים בענייני הכלכלה
והמשק 42.57! ,בענייני בית ומישפחה,
! 26.27 במדורי הבידור( .הסקר לא הציג
שאלות לגבי נושאים אחרים).
כדאי עורכי הסקר תימצתו את דיוקן ה קורא
האופייני של העולם הזה כך:

״קצת יותר ממחצית מהקוראים
הם גברים, צעירים בטלי רישכדה
על־תיכונית ותיכונית, אקדמאים
ובעלי משלחי־יד מינהליים, כעלי
רמת־הכנסה גבוהה, יוצאי ארצות
אירופה ואמריקה וילידי־הארץ.״
כל זה מסביר את עלייתה של כמות
המודעות בשבועון. כי המפרסמים פונים
באמצעות שבועון זה לשיכבה בעלת כוח-
הקנייה הגבוה ביותר בארץ, וגם בעל
רצון־הקנייה הגדול ביותר (זוגות צעירים)• .
הוא פונה אל ציבור שלא קל לפתות אותו
בהבטחות ריקות, ציבור היודע להבחין,
לשפוט ולהחליט (רמת־השכלה).
יתר על כן, הוא פונה אל ציבור שאינו
קורא את העיתון בישיבה חד־פעמית של
חצי שעה או שעה, והזורק אותו לאחר
מכן לסל, אלא לקורא המחזיק בעיתון
פעמים רבות במשך השבוע, יום אחרי
יום, שוב ושוב.
הסקר אינו כולל ציבור גדול נוסף של
השבועון — אותם הנוטלים אותו לידיהם
באקראי, וחמציצים בו במיספרה, אצל
הרופא, במועדון הקיבוץ, אצל חבר בצבא.
גם איש זה רואה את המודעה הגדולה,
הבולטת, בייחוד כשהיא משתרעת על
עמוד שלם, ובייחוד־בייחוד כשהיא בצב עים
מלאים.

איץ־י שראל היפה מבחינה זו אין דומה לתעולס הזה בקרב
כל השבועונים.
בעוד שלאשה נקרא כימעט באופן
בילעדי על־ידי נשים 777 ובמחנה
באופן בילעדי על-ידי גברים 7170 נקרא
העולם הזה כימעט שווה בשווה על־ידי
שני המינים 55.87! :מקוראיו הם גברים,
44.270׳נשים.

מבחינה פירסומית, יש כמובן
ערן־ רכ לנתון זה. המפרסם כ-
שבועון זה יכול להיות כמוה כי
מודעתו תגיע לכל כני־המישפחה.
העיתון הצעיר ביותר
ה עו לםהזה הוא עיתון צעיר 44 .שנים
אחרי היווסד השבועון 31 ,שנים אחרי
שקיבלתי לידי את עריכתו, הוא עדיין
העיתון מס׳ 1של הדור הצעיר. מבחינה
זו, אין לו אח ורע.
מבין קוראי העולם הזה שהם בני 18
ויותר׳ * 46.17 שייכים לשיכבת־הגיל של
18 עד ( 29 לעומת 36.6בידיעות אחרונות,
20.5במעריב 24.5 ,בהארץ 34.5 ,בלאשה,
29.1בבמחנה) .פירוש הדבר כי הגיל שבו
מקים האדם הממוצע את מישפחתו, מת חתן,
הופך הורה, קונה דירה ומרהיט אותה
— הוא גם הגיל שבו הוא מסור ביותר

(אותי מעניין נתון זה במייוחד. מימי
לא סיימתי בית־ספר יסודי, ויש לי שבע
כיתות בילבד).
* 55.87 של קוראינו הם בעלי רמת-
הכנסה ש״מעל לממוצע״ (לעומת 32.8
בלאשה 52.3 ,בבמחנה 38.1 ,בידיעות
אחרונות ו־ 51.7במעריב) .לגבי המפרסמים
זהו הנתון החשוב ביותר, כי רמת־ההכנסה
מתבטאת, כמובן, בכוח־הקנייה.
! 23.17 של קוראי העולם הזה הם בעלי
הכנסה ממוצעת׳ ורק 19.271 הם מתחת
לממוצע 1.97* .לא מסרו מהי הכנסתם.
(צורה זו של ציון ההכנסה היא, אגב,
תולדת האינפלציה. עוד בשנה שעברה
סווגה ההכנסה בסכומי-כסף. כיום אין
לסכומים משמעות כלשהי).
במה עוסקים קוראי העולם הזה 38.47! 1
מהם הם בעלי מיקצועות אקדמאיים
ומינהליים 28.97, .עוסקים במיסחר וב פקידות,
ובדיוק כאחוז הזה עובדים ב־עבודת־כפיים
3.870 .אינם שייכים לכוח-
העבודה האזרחי.

עד כאן דיברתי על האינטרסים של
המפרסמים. הם מזדהים עם האינטרס של
הקורא — כי ככל שגדל שטח המודעות,
כן משתפר מצבו הכלכלי של העיתון,
ובמילא גדלה יכולתו לשפר את שירותיו
המערכתיים, להרחיב את השטח המוקדש
לחומר ולהקדיש משאבים לחקירות.
כאשר קיבלתי עיתון זה לידי, לפני 31
שנים, הוא הכיל 20 עמודים, בפורמאט
קטן יותר מאשר הנוכחי, במשך כמה
שבועות אף ירד מיספר העמודים ל־, 16
מפאת המחסור בנייר ששרר אז בארץ.
ריבוי העמודים מאז — עד כדי 92 ,80
ואף 100 עמודים בשבוע — התאפשר על-
ידי ריבוי המודעות.
מובן שלכל העובדות האלה על הרכב
ציבור הקוראים של העולם הזה יש מש מעות
החורגות בהרבה מהתחום הכלכלי.
בדיוקנו של הקורא האופייני של העולם
הזה — איש בעל השכלה גבוהה, רמה
חברתית ושורשים עמוקים בארץ, צעיר
ונמרץ — טמון הסוד של השפעת השבועון
מבחינה חברתית ומדינית.

זהו חיל-החדוץ שד ארץ־ישראל
היפה, האיכפתית, הנאבקת עד
איכות חיינו הלאומיים והאישיים.
צברים מאז ראשית דרכנו היה העולם הזה
העיתון בה״א הידיעה של הצברים.

מבחינה זו אין דומה לשבועון

מכחכים
האלוהות חוגגת
איפה ״היד החזקה״ כא שר
מדובר בשילטון החוקן
״התפילה הצליחה׳ /צהלו המת פללים
מקריית-ארבע, בהתפרצם
למערת המכפלה כבמיבצע צבאי.
הם גלשו מהקריה באשמורת שלי שית,
הטעו את כוחות צה״ל, פתחו
השערים, חדרו פנימה ונעלו אותם
אחריהם, ולא הגיבו לפניות החיי לים
להתפנות.
אלפי חרדים חגגו וחסמו כביד
שים בירושלים, בואך שכונת
רמות. אמנם הרישיון ניתן, אך
החוק הופר•
בשני האירועים האחרונים לא
נקט השילטון ״יד חזקה״ .חיילי
צה״ל לא עצרו את המתפרצים,
אנשי גוש אמונים, והשוטרים לא
עצרו את מיידי האבנים וחוסמי
הכבישים. לאירועים הללו יש הש פעה
מצטברת על היישוב כולו.
הסחף בשילטון החוק והדמוקרטיה
ממשיך להצטבר.

דן יהב, תל־אביב
כדורגל מכירות סוף העונה חוגגות,
וקשר השתיקה נמ סד עונת
הכדורגל מתקרבת לסיומה.
חרב־הירידה מרחפת על קבוצות

רבות — ולפתע פתאום כול הקבו צות
הללו, שבמשך כל העונה הו ציאו
את הנשמה כדי לנעוץ גול
בשער היריב, ועל ניצחונות רק
חלמו (שאלמלא כן לא היו מגי עו ת
לשפל המדרגה) ,מנצחות פתאום
כולן, ולעתים גם בהפרש שערים
מדהים.
אך איש אינו פוצה פה ומצפצף.
כולם שותפים לקשר השתיקה. ה כתבים
מדווחים בהתפעמות על
השערים שנכבשו, ומעלים על נם
את השחקנים שהבקיעו, שכן ה הצגה׳
כידוע, חייבת להימשך. אולי
העולם הזה יפוצץ את קשר ה שתיקה?

אלוהים בביצים״ (סליחה על
הביטוי) ,לא היה מוכן לתת לנו
את מפתח הדירה, ודרש מחירים
העולים פי ארבע על מחירי השוק.
הוא גם הודיע שאם לא נשלם מה *
שהוא דורש, יודיע למישרד־הפנים !
הצרפתי שהוצאנו מצרפת כסף ב אופן
בלתי־חוקי.
האם לזאת קוראים ״עם ישראל
ערבים זה לזה״? פה אנחנו חיים
טוב ומאושרים, וחבל שמדינת-
ישראל היא מה שהינה היום.

שלומית אמיר, פאריס

תנשו אתים חושו
הצעה מרחיקת״לכת ש-
יתרונותיה הצבאיים נר אים
לעין, וגם תחדש את
רוח ההתנדבות בארצנו.
יתכן שישראל הרישמית, קשה
לה לחוש לעזרת הנוצרים בלבנון^ .
אולם יש ויש לתת האפשרות ל -״
מתנדבים ישראלים לחוש לעזרת
שכניהם בעת צרתם. יש להכין
תוכניות פעולה מגוונת, כדי שכל
מתנדב יוכל למצוא את מקומו
בהן לפי כישוריו ומיגבלותיו. יכול
להיות שמיספר המתנדבים יהיה
גדול ממה שאפשר לתאר, ואז יש
לארגנו בארמיה שתיקרא ״הארמיה
הכחולה״ .ציוד, נשק ואספקה תקבל
הארמיה הזאת מכל העולם.
מובן שגורמים ישראלים יוכלו

גם הם לספק מה שיש להם לתת,
כמו כל גורם בעולם. רצוי שטיפ שים,
שווייצרים וקארייריסטים לא
יתקבלו, כדי לא להוריד את רמת
״הארמיה הכחולה״ ,ולהחזיק אותה
על רמת מוטיבציה ראוייה• אם ה מתנדבים
הישראלים יצליחו לשח רר
את לבנון, אפשר יהיה לבחון
את השיטה גם במקומות אחרים
כמו סעודיה, לוב וכדומה. יש
מקום לשיתוף פעולה עם יחידות
מתנדבים גם ממדינות אחרות, ו צריך
לבחון את שיטות המיבצעים
בתיאום איתן.

עמי ליכנה, עין־חתד מאוחד

אכרהם גולניץ, חיפה

דאו 9 0מגין

נץ רושע שו ל ה
אחרי כל מה שקרה לקוראה,
החליטה לוותר
על רעיון העליה.
אני גרה בפאריס, וחשבתי לבוא
לאדץ־ישראל היקרה. אך לאחר
המאורעות שקרו לי בשנה האח רונה
— לא מוחלט!
התחתנתי עם צרפתי־ציוני, ו רצינו
לבוא לארץ. לאחר מיקרי
האנטי־שמיות בפאריס, רצינו לר כוש
דירה בארץ ולעלות.
ואז פגשנו בקבלן שחשב ש״תפס

הקורא קרא על ה״טל-
תרום״ ,ומשהו חשוב היה
חסר לו (״העולם הזח״

.)2276

קראתי/ראיתי את מה שהיה לכם
לומר על הטלתרום, ופשוט לא הא מנתי
למראה־עיני, או, יותר נכון,
למה שלא ראו עיני• איך יתכן
שבכל הערב הארוך ההוא לא
קלט צלמכם שום נערה יפה, ש-
תשובב את העין בתוך ים הפר צופים
הידועים והמשופשפים? מש הו
צעיר, רענן ובריא, שישובב

(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם

הז ה 2278

למישהו מיוחד, משהו מיוחד...

ס ר סו ם ס מי קן ופ א ל טי ר אן

רק בטלויזיות הציבעוניות של \1¥ו 50
תמצא את 1וו 0ון דוו\וווזד, השיטה
הבלעדית המקרינה את התמונה
בעזרת תותח חד־קנה וטכניקת מסך
משוכללת, המאפשרת קבלת תמונה
חדה ובעלת בהיקות גבוהה בצבעים
טבעיים.
לבחירתך מספר דגמים חדישים
בגדלים שונים ובעיצוב מרהיב:

״ 5-27ק 0 \/1\/1-2711
• 3שיטות צבע:
שו** 1/8£0ק אוטומטי
80 זווו אוטומטי להקרנת סרטי וידיאו
מארה״ב בשילוב מערבת וידיאו ביתית
׳ו׳1א 501 דגם 81-17א3חו)3פ8
• יחידה בקרה משוכללת.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.
• כניסות ויציאות וידיאו ואודיו.
• מגבר פנימי בעל עוצמה טל 8ואט
המאפשר חיבור רמקול חיצוני.
• יחידת בקרה מרחוק רב־תנליתית, נעלת
אפשרות לקליטת 2ו תחנות, צנע,
בהירות, עוצמה, השתקת קול, ניוון
אוטומטי, הדלקה וכיבוי.

״20־\/-20321\/1£א
• 3שיטות צבע 180 :ו\ז/וצו*/\ 1/8£0ק
אוטומטי.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

• רמקול
• יחידת בקרה מרחוק רב־תנליתית.

• 3שיטות צבע:
ו״ז*/\1/3£0ק -אוטומטי $0 ,ז א ־ ידני.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• בורר מתח אוטומטי למניעת קצר.

״1<\/-1842 £-18
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אפשרות התאמה אוטומטית של בהירות
המסר בהתאם לתנאי התאורה בחדר בו
נמצא המכשיר.
• יחידת בקרה מרחוק.

1 1 1 1 1 1 *0 1 1י 1
ע 8 0 11^ 0 0 1 0

£מנשיר נייר.
• לחצני מגע לבחירת תחנות.
• אנטנה ז ה טדז ה ע

בוא לראות ולשמוע הדגמה באולמי התצוגה טל סוני
תל־אביב: מגדל שלום, רח׳ אחד העם .9
קרית אליעזר, ככר מאירהוף .35
חיפה:
ירושלים: קרית משה, רח׳ ימין אבות .6

איו פמו שוני.

מכחכים

הח 1לצה הקלאסית
יטה

(המשך מעמוד )4
את נפש הקורא לאחר ליל ה שימורים
הארוך ההוא?

! .ולדון כסה,׳ -

למי מזוכים י
הקורא טוען שזועזע לק רוא
על עמדת ממשלת
הליכוד והצהרות השר
שרון באשר למילחמה ב-

גדי לימון, ירושלים
• הצלם דווקא צילס, והתוצאות
רצופות בזה.

גם כאמגוזו
המחלקה לתערוכות נודדות
ב״מוסיאון ישראל״

אנוה-כרטיס הכניסה שלך ושלך לאופנת העולם.
בית אנוה,רח׳דב פרידמן 8רמת גן,טל 03-730152-5:

דיילת נאווה בלומנטל

מתרימה אורלי הלפרין

אחת צוחקת ואחת רק מחייכת

החויה הטובה ביו ת!
ב א חוי קהל שו ת1980
^ 5 4שחת אחויות
• תזצרת אוה״ב

״ם301

דגכזים נוספים
להספקה

8085 501
6085 601
!6085 90

1 1 1נכו המדינה. ה׳ באייר ,52ת״א
י טלפונים 455620,455938 :־ 03

אורזת ג׳וסלין סבן

מתרימה אורלי פרידריד
נאות, נאות

ארמנן

לבנון
.)2276

ציורי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פלסטיק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות לתמונות מעץ ואלומיניום
בסגנונות שונים: מודרני, בארוק ורוקוקו
מסגרות מיוחדות (אנטיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
תמונות אלומיניום מחליפות צבע

^1111ז

^1111ז

^<111

רח׳ אילת ,47ת״א, טל׳657112 :

!111

ו&שיכה הגד1לה
להלן תוכנית להחזרת 100
אלף פליטים לישראל.
שלב ראשון: גיוס כספים
בארצות הנפט והכנת תשתית קלי טה.

(״העולם

הזה׳׳

אמנם
צריכה מדינודישראל ל התגונן
בפני צורריה, אך לפי דעתי
אסור לשר בארצנו להתבטא כפי
שהתבטא השר אריאל שרון. ל מנהיגי
ישראל יש רעיונות רבים
שהשתיקה יפה להם. אם ישראל
מצדדת במילחמה נגד אסאד —
אין לנו צורך לקבל אישור אמרי קאי
לכך, שהוא מיותר כעת.

שלב שני: מציאת רב שיספק
תעודות־גיור פיקטיביות (מופדסות
במחשב) ל־ 100 אלף הפליטים ה־מעוניינים
לשוב.
שלב שלישי: חזרה על־פי
חוק השבות•

אם עם מרגיש עצמו מצוייר
היטב ומאוייש היטב, וחושב שזוהי
השעה הכשירה להכות באוייב, למי
אנו מחכים?

ד״ר ראובן פלג, ירושלים

דויד צדקה, רמת־גן

בירושלים מעוניינת ברפרו-
דוקציות צבעוניות של
יצירות-אמנות וכן בשקופיות
ובהעתקים של יצי-
רות־אמנות.
את החומר הזה תשלב המחלקה
בתערוכותיה המושאלות למוסדות
שונים ברחבי הארץ, בהם בתי-
ספר, ספריות, בתי־אבות, קיבוצים,
מושבים, יחידות־צה״ל, מיפעלים,
מרכזים קהילתיים וכדומה.
תערוכות אלה פותחות בפני ה ציבור
הרחב אשנב אל עולם ה אמנות
להיבטיו השונים ומקרבות
אותו למוסיאון.
המחלקה תכיר תודה על כל
חומר מתאים במצב טוב שיתקבל

(המשך בעמוד )8

ה עו ל ם

הז ה 2278

כהה פינקפלרד פוליס תזמורת אור החשמל םטי יייליאמס ד אה׳ 0ן אה

י ל דיי ך
?יגגמ^י
^ \ י עיו-ל^בן רגי?ליף ריצרדוהצלליות שירליבייסי דלידד, פאולאנקה 1 2 1אד>,לני ט *

אלפרט קרנבל בחילאי שלושת המעלות מוזיקת קנטרי אמר 1

אין הגבלה על מספר התקליטים שאפשר לקבל.

איד זוכים בתקליט במבצע טמפז להיט? -
שותים טמפו ונהנים מבל הטעמים והסוגים,
אוספים את הפקקים 12 :פקקי כתר
וטמפו או קווינס) או 24 פקקי הברגה
(בקבוק משפחתי).
בוחרים בתקליט ממבחר הלהיטים
לפי הרשימה שלמעלה.
מביאים את הפקקים לתחנות האיסוף
המפורטות להלן בצרוף 30 שקל/
ומקבלים את התקליט במקום.
חיפה -רח׳ הרצליה .4
ירושלים -רח׳ אגריפס ( 113 בנין עיני).
באר־שבע -רח׳ קרן קימת .73
חולון -ככר סטרומה .״׳
תל־אביב -רח׳ בן־יהודה .196
רמת־גן -רח׳ זיבוטינסקי .127
(רחבת קולנע רמת־גן).
אפשר גם לשלוח הפקקים במעטפה
ל-׳,טמפו״ אזור התעשיה חולון׳.58850
לצרף 32 שקל(כולל הוצאות אריזה ומשלוח)
ולא לשכוח לציין שם מלא, כתובת מדוייקת
וכמובן ...את התקליט הרצוי.

•!^311*74

טמפו שותים בצמא
תחנות האיסוף יהיו פתוחות בימים א׳-י-ה, בין השעות —16.00־ .19.00 התשלום במזומנים בלבד.

וימר יעקבסון טמיר

ז 1ש 1ץ

מכח כי ם

ה עול ם חז ה

(המשך מעמוד )6
ושיאפשר לה להרחיב את שירותיה
לציבור.
גודל התמונות הרצוי צריך להיות
מעל 35—25ס״מ.
א. צ׳ייקין, ירושלים

מאוזן :
. ) 1סינדרום ! )5גיבורת סי פורי
אלף לילה ולילה; ) 10
אומן בישול 11 אנדרטה ;
)13 אימה 14 עבר, חלף ;
)15 עוף טרף ; )16 מתנה ;
)18 אות על בגד; )20 נכרי
עם 20 מאונך — שטף את
גרונו בנוזלים ; )21 פרח אבי בי
בשולי דרכים; )22 קליפת
העינב ; )24 דרך )25 :די !
)26 מנוע של שריפה פנימית
הפועל בדלק נוזל כבד ; )28
דום לב ; )30 מבנות מואב ש לא
היתה קשה לישראל כספ חת
; )31 משם הגיע אלינו
אבי אבותינו; )32 הפירה ש־היתה
בימי בית שני מתחת ל מזבח
; )34 תוך ; )35 שסה
של ״תקופה״ בימי ראשית ה מדינה
; )38 אגודל ; )39 בי רתה
של ארץ השפלה (כתיב
חסר); )41 בסולם התווים;
)42 רקה )43 :שם אלוה ;
)45 קרבן בהמה שחוטה)47 :
חיק; )48 עיר עתיקה על ה חוף
בלבנון ; )50 נסיון, מבחן :
)51 מכשף )52 :כנוי מליצי
לשמים )54 :פקד; )57 קרוב
משפחה ; )61 קצה שאינו מחו דד
; )62 קור — ומגן לו ;
)64 אות חבור )65 :עם תואר
ספרדי — נהר רוסי ; )66 ענף ;
)67 שבט שנקרע מן המרכז
אל הצפון ; )69 כרת, גזר )70 :
עיר נמל בארץ שהיתה על
״דרך הים״; )72 בעל־חיים
מסוג העיזים, שוכן הרים ; )74
מגדל של עץ לירות ממנו אל
עיר נצורה ; )75 יריבו של פי-
טר־פן ; )77 שר־צבאה של
דבורה הנביאה; )78 תבואה
או פירות לפני הפרשת המעש רות
; )81 כתם ; )83 יחידת
מידה של הספק חשמלי; )85
יסוד חימי ששימושו רב ב רפואה
; )86 שמה הפרטי של
שחקנית קולנוע המופיעה ב סדרת
טלוויזיה עדכנית; )89
נשיא ארה״ב — שמו ייזכר
לנצח בתולדות עמנו ; )91
פצח בשיר; )93 תינוקות של
בית רבן; )95 ענין, עסק;
)96 בעל חיים שלטבח יובל ;
)98 אחד מן המשתתפים ב־
״מרתון 100 סמל לדבר
משיב נפש 1מחייה 102 גם
דיא בחומות; ) 103 הכרמל,
הגלבוע, גריזים או עיבל ;
)104 מבצע לפתיחת לבבות ו כיסים;
) 105 מקורו של ה־
״חמשיר״.

מאונך :
)1טיפ ; )2אבל כלה )3 :
מראשי יהדות אמריקה (ש״מ);
)4עמוד נוזלים; )6טבעת ל בהמה
; )7רעדה ; )8עלה ;
)9סובב אותו, וקול ישמיע ;
)12 מתכת כחלחלה שאינה מה לידה
15 זבובונים קטנים
טורדניים ; )16 לבד של צמר
לחמום הנעל 17 עוף טורף
גדול (ישעיהו ל״ד ט״ו 18
האבנים לבנין המקדש בירוש לים
)20 :נכרי — עם 20 מאוזן
הוא פירור )21 :קשר, של

יגאל (״אין לי״) הזר-
ביץ• אולי זה משום שה״
תעשיין תלוי כסוחרים ן
יגאל הורביץ לא היה מוכן בשום
אופן ללכת עם הליכוד בלי ליכוד-
הליכוד, וכך הוא פרש מהליכוד
והלך לרפ״י עצמאית לגמרי. אחר־

נא־וו־ ונוגע ללוב

והיינו הר

איפה אמר הייג מה י
יש משהו נאיווי ונוגע־ללב ב יצחק
שמיר, שר־החוץ הקטן שלנו,
בעל החיוך האופטימי הרחב.
בעוד ניו־יורק טיימס כותב על
כישלון מאמציו של שר־החוץ ה־

חדשות בחרוזים.
כשרבין פירסם סיפור ארס ׳/
על חבר־מפלגתו שימעון פרס /
הוא היה מיואש /אי לכן אף
לא חש /כי הביא על עצמו
את ההרס.
מר שימעון את הפראק כבר
לבש /על ראשו גם צילינדר
חבש /הוא מציע לעם /קוא ליציה
בע״מ /ולרבין — רק
כוסית יי״ש.
לכולם יש אותו פוטנציאל /
הליכוד, מערך או מפד״ל /
כל ח״כ /שר היינו־הך /אנו
עם הפלמ״ח /קוץ־כץ ח״כ שו תפים
למחדל.
ם־׳ י איי לי] ,תל־אביב
כך יגאל הורביץ לא היה מוכן
בשום אופן ללכת עם דיין, ושקל
חזרה לליכוד. ובסוף, יגאל הורביץ
לא מוכן בשום אופן ללכת עם ה ליכוד,
ולא מוכן בשום אופן ללכת
עם רפ״י העצמאית, ורק עם דיין
הוא מוכן ללכת. אכן, אם למד
משהו הורביץ מדיין, זו נחישות
ההחלטה, העמידה על העקרונות
והאידיאליזם הצרוף. מה פלא, אם
כן, שהבחור הזעצער טעה וכתב
״סוחרים״ במקום ״בוחרים״?
הגיה דווידי, ראשון־לציון

שר שמיד
נאיבי
1 שלת (כתיב מלא) )23 :האוויר
החמצן או אדי המים ; )24
מנשותיו של הנרי ה־)26 ; 8
עמק בארץ ; )27 טרי ורענן :
)29 סופר — רב־מכר ״נוצות״
(ש״מ) )30 :אחד מענפי מל־כת־הספורט
)34 :גנרל צרפתי
מלוחמי החופש, ידידו של דוד
גול )35 :חום מחניק )36 :
יחידה בחיל השריון — או
שטיח מתחת לאוכף הרכיבה ;
)37 מתנת בני ישראל לבני
שבט לוי )40 :תספורת לצאן ;
)41 מוקש; )44 תן לי; )46
מנת־אוכל ; )47״חסכן״ — רק
בחציו )49 :מראשוני הביג־מיסטים
במקרא ; )50 אחד מ קלידי
הפסנתר ; )53 מפעל עמ מי
של עליה לרגל לירושלים ;
)54 נתון לחוקי החומר וה תנועה
; )55 משול 56 מו סד
חנוכי ; )58 קידומת לשמות
במזרח הרחוק ; )59 כסף רו

סי; )60 קבוץ בחבל שמשון;
)62 עבר, כנף; )63 בת ה קול
; )66 חרם, נידוי — ע״ש
של קצין אנגלי ; )68 מגלה
כוח המשיכה )71 :החלב ה מכסה
את המעיים; )73 עקום,
עקלקל (כתיב הסר); )76 אבן
יקרה ; )77 אב טיפוס של ה בורגנות
האמריקאית — ע״ש
גבור של ס. לואיס ; )79 כלי
מיתר עתיק ; )80 הבל עולה
מנוזלים ; )82 אל הבבלים ;
)84 סלע ; )85 גומי שרף ;
)87 קידומת לשמות בארץ ה שפלה
)90 :מפקד ה־י״ד ש נפלו
בליל הגשרים (ש״מ) ;
)92 גרגרים בודדים של ענבים
שנשרו מאשכלותיהם ; )94ה וולד
היוצא ראשון מרחם אמו !
)96 זבח לברית־שלום ; )97
ברח מהחזית )99 :במשחק עם
האור ; )101 מי יתן 102
שמונה עשר ) 103 :קריאה !

את תיק האפרסק מפד״ל אוכלת
כמנה ראשונה — ומה ב״טיילת״ !

הטיילת לאוהבים...לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תל אביב,טל 656992

אמריקאי, אלכסנדר הייג, להגיע
לקונסנזוס נגד ברית־המועצות, ב מהלך
ביקורו במיזרח־התיכון, הנה
יצחק שמיר ציטט אחדים ממיש־פטיו
המנופחים והמבלבלים של
הגנרל־לשעבר, ובישר לממשלה
שלנו ״בסיפוק גדול״ ,כי הייג כינה
את ישראל ״בת־הברית המתמדת
שלנו״.
האם ייתכן שהייג אמר זאת
דווקא בעת ביקורו בריאד, בירת

על העוון,נ*ה
האגודה שעניינה בכך מבהירה
איפה מותר ומתי
אסור.
החוק הישראלי מחייב שחיטה אך
ורק במקום המיועד לכך, המאושר
על־ידי השילטונות, ובדיקה וטרי-

הורביץ שוקל שיבה לליכוד
;של ח״כ משד, דיין. מחר יתכנס•:
מאת ביפר ״האיץ״
מוסדות רפ״י, כדי לדון בדרכי ה אפשרות
כי ת״כ יגא ל הורב,ץ תנוע!י בעת ד ד׳קריב•
ישוב בראש רפ״י לליכוד הועלתה1
ביטים האחרונים בשיחות שנערכו׳
בין פעילי דפ״י. על צעד זה לוח צים
בעיקר יועציו הקרובים של מר
הורביץ אשר מנסים להשפיע עליו
שלא ״לרוץ״ ברשימה עצמאית, מ חשש
בי לא יעבור את אחוז ד,חסי-

נודע, כי \ם תוצאות הבחירות
להסתדרות השפיעו על שינוי בגי שה
להופיע בבחירות. ל מסת בנפ רד,
שכן גרור לפעילי רפ״י כי
סוחרי התנועה בבחירות להסתדרות
יעדיפו בבחירות לכנסת את רשימתו

״האיץ״12.4.1981 ,
סוחרים במה?
סעודיה, שהיא בת־ברית נאמנה
הרבה יותר של האמריקאים, הע-
שוייה לקבל מהם עתה 63 ממטוסי
אף־ 15 הקטלניים שיאפשרו לה
להגיע לתל־אביב, שלא לדבר על
מטוסי אוואקס המתוחכמים?
יוסף שריק, תל־אביב

>3ה הס סוחרים ץ ום1 קשה לעקוב אחרי מהלכיו

נרית במקום. לא משנה העובדד, אם
השחיטה היא לחג הפסח, לל״ג
בעומר, לחתונות, לקומזיץ וכר.
החוק מתייחם לכל העובר עבירה
כנ״ל, או־ לכל היודע על עבירה
כנ״ל, ואינו מתלונן בתחנת־המיש־טרה
הקרובה, כאל עובר על ה חוק.

הילדה
פרידשטיין,
אגודת צער בנולי חיים
בישראל, תל־אביב
ה עו ל ם

הז ה 2278

טלבנק ־ מו שג חדשב עו לםהבנק או ת

״הלו טלבנק, אני במילואים, קנה את
הסבה הזאת דבר ראואן בכוקד-״בוצעד
איך פועל הטלבנק?

שרדתי הטלבנק

הסוד הוא הבנקוד!

),111
אם אתהמ חזי ק חשבון עובר ושב בדי ס קוג ט • אתה מוסר את ה קוד שלך -
אתה יכול עכ שיו לבצע פעולו ת בנ ק איו ת

מציין את מספרי הח שבונות
מהבי ת, בטלפון, ב שעו ת הנו חו ת

שבהם תרצה לבצע פ עו לו ת בטלפון.
מ 6.30-בערב עד 10.30 בלילה.

אינך צריך ל ע מוד בתור,
אי ש צוו תהט לבנ ק, די ס קונ ט אי מנו ס ה,

אינך קשור ל שעו תהע בוד ה של הבנק.
עו מדל שרותך ויבצע את בק שותיך
טופס הצטרפות לטל בג ק, תקבלב סניף די ס קונ ט או הזמן *
ו הו ר או תיו הטל פוניו ת, ללא תשלום נוסף.

בטלפון , 03/637300מ 10 -בבקר עד 10.30 בלילה.

קני ה ומכירה של מניות, אגרות־חוב וקרנות־גאמנות;
רכישה ומכירה של מטבע־חוץ, המח או ת נו ס עי ם;
פתיחת תכניו ת חסכון, תעודות פקדון סחירות־ והצטרפות לקופות־גמל;
דיווח על יתרת ח שבונותיך: עובר ושב, ניירות־ערך, מטבע־חוץ;
מידע על תכנית הבנק ושירותיו;
מתן הוראת קבע לת שלום ח שבונות ח שמל, טלפון;
הזמנ ת דף חשבון, פנ ק סי שיקים, כרטיס כספומט ו עוד ועוד.

טוב להתקשר עם בנק דיסקונט.הצד האנושי של המטבע,

דיסקונט

הורוסהוס מדים

בנימיני

אינו וגש

עוסק שנים רבות בפוליטיקה׳ וקיבל
על עצמו מיספר אמיתות של התורה הסוציאליסטית,
באשר בתחילת דרכו סיבותיו
היו לאומניות גרידא הוא יודע
להתפלפל על שאלה כמו: לאומנות או
סוציאליזם, הוא יכול להביא אסמכתות,
כיצד זו תלויה בזו. כאשר צריך, הוא
יבול להוכיח עד במה הם ערכים העומדים
בפני עצמם, ואפילו אנטגוניסטיים.
ביחסיו עם אנשים הוא אינו רגיש
במידה מספקת, ואינו נעים־סבר, למרות
שיכולה להיות לו כוונה טובה• הוא אינו
רגיש לאחרים, ואם הוא בן מרגיש, הוא
קובע עובדות, שאותן יוכל לתקוף, אך
לא לתמרן.

הגיע לעמדה
בנידה בזנות
העקשנ יו ת

אין אצלו קשו אורגני בין שרם
המחשבה ומציאות. אוהב והמצא

הוא יותר הכלי הדובר, מאשר מניע
המונים. בושר מנהיגות — זו לא התבונה
הבולטת באישיותו, אך הגיע לעמדה
בכירה בזכות הדוגמטיות והעקשנות. קשה
גם לצפות מאדם, שהתורה הסוציאליסטית
היא ההתחלה וסוף הדרך של עולם
המחשבה המופשטת שלו, לפתיחות. במו
שנאמר בפיתגם יהודי עתיק :״ישמרני
אלוקים מאיש קורא בספר אחד״.
התורה אצלו היא למודה, ועד כמה
שהוא משוכנע שאפשר ליישם אותה, אין
אצלו קשר אורגני בין עולם המחשבה
ותירגומו למציאות.
אם הוא עצמו היה צריך להנהיג מדינה׳
יתכן שהיה הופך למכשלה, בגלל
התעקשות על עיקרים, חוסר״גמישות במעשה,
וראייה מגמתית של המציאות.
הוא לא יוצר קשרים בקלות. למרות שהוא
יכול להשתדל, אך נשאר האדם שמעבר
למחיצה• בך שעד במה שיתנו לו
כבוד, הוא אינו יוצר סימפטיה אישית,
כמו שיבול ליצור מנהיג דוגמת אנואר
אל-סאדאת.

נולד בתאריך 11.5.1922 השמש במזל
שור, הירח במזל עקרב, מרס במזל קשת
בנסיגה, ובאותו מצב נמצאים הכוכבים
צדק ושבתאי, ששניהם נמצאים במזל
מאזנים.
הוא אדם בעל רגישות רבה לבעיות
חברתיות, אך עד למידה מסויימת. קיימת
בו אטימות לניואנסים דקים ולמציאות.
בגלל אטימות זו הוא מגיע פעמים
רבות למצבים קיצוניים — של הכל
או לא בלום — ומכאן לדוגמטיות.
הוא בעד שיוויון וחלוקה צודקת של
הרכוש, אבל באשר הוא דן בשאלה הלאומית,
דברים אלה מקבלים חשיבות
מישנית. הוא קודם בל לאומני, ורק
אחר כך סוציאליסט. בלומר — לאומנות
בלי סוציאליזם עדיף על סוציאליזם ללא
לאומנות.
הוא אדם שאוהב להימצא בפעילות
מתמדת, וענייני הציבור קרובים לליבו.

עקשנות על עיקרים

על-פי-רוב הוא אינו מרחיק״ראות, ולמעשה
יבול לעכב את תנועתו, ביוון
שהוא מגביל את תנופתה. אין לו יכולת
לקדם את התנועה, ואילו עמדתו בה
חזקה. בגלל העמדה שרכש, נוצר מצב,
שנראה לפעמים בישיבה על המקום.
הוא יבול להימצא בכפילות רעיונית,
שבשלב זה היא סמוייה, אך בשלב אחר
היא יכולה לצאת החוצה. למשל: בעת,

בתחילת השבוע דרושה לבם מנוחה. יתכן
שתתבקשו להושיט עזרה למישהו מ־בני״המישפחה
הנמצא
במצוקה זמנית. תוכניות
חדשות עדיף לשמור
לעצמכם, מעט סודיות
עשויה להועיל.
מבחינה כספית — המצב
משביע־רצון. לק ראת
סוף השבוע יתעורר
בכם המרץ המו21
במרס -
כר והמאפיין את ה-
20 באפריל
טלאים, ואז עשויות
להתרחש פגישות משעשעות, הנושאות
אופי הומוריסטי בתחילה, וסופן רציני.

מיפגשים חברתיים ופעילות ציבורית יגרמו
למצב־רוח אופטימי ולקידום שאיפות נסתרות•
חלק ממיפגשים
אלה יהווה קרש־קפיצה
עבורכם . ,כיוון ששם
אתם עשויים.לפגוש באנשים
שדעתם עליכם
טובה. יתכן שתופעתו
מביקור של• קרובים או
חברים, ששהו זמן
ו 2ביוני -בחוץ־לארץ.
ממושך
20 ביולי
אלה שצריכים לחתום
על חוזים או מיסמכים
— רצוי מאוד שיקפידו במיוחד על כל
פרט ופרט, שטת זה פגיע במיוחד.

על בני מאזנים לנהוג בזהירות מירבית
בכספם, במיוחד אם קרובי-מישפחה
קשורים בכספים אלה.
רצוי לא לסמוך על האינטואיציה
בתקופה
זו, העצות של ידידים
וקרובים עשויות להעמיד
אתכם על המצב
האמיתי. בספים, ש-
התכוננתם לקבל, יעו-
( 2ב ספ ט מב ר -כבו, אין לצפות השבוע
22 באוקטובר.
להפתעות בתחום זה.
לעומת־זאת מרגישים
רעב להנאות. ולתענוגות, שמהם נמנעתם
בתקופה האחרונה. חיי הרגש יתעוררו.

ידידים ישנים נזכרים בכם לפתע, ויוצרים
שוב קשרים מחודשים. העירנות המוגברת,
המאפיינת את השבוע,
עשויה לגרום ליומיים
של עייפות, ולרצון לנוח
ולהרגע. בהמשך השבוע
תחושו שוב התלהבות
ורצון לשנות
הרגלים קבועים. מתיחות
מסויימות — ביג־לל
האינטנסיביות שבה
21 באפריל
_ _ 20 במאי

אתם חיים כעת —
עלולה לגרום להתפרצויות
קצרות של תוקפנות נגד הקרובים
אליכם. טיול, יפרוק את המתח שהצטבר.

תוכניות שתיכננתם מתעכבות, וגם מצב
¥¥בריאותכם גורם לדאגת״מה, אך עיקר ההרגשה
הכבדה נובעת

מעצבנות, ומההרגשה

שלא עומדים בקצב

המוכתב. מצב הכוכ¥
בים
אינו מאפשר פעי¥

לות
רבה, ומאלץ את¥

לנוח ולעשות שוב

את חשבון־הנפש. בק ¥

רוב
תחזרו שוב לפעי¥
לויות
הרגילות. יש לנ¥

עול
את הדלתות, ה¥בתים
שבהם מתגוררים בני תאומים מוע¥
¥דים
במיוחד להיפגע מנזקים מבחוץ.

האיסלאם כדת אינה יבולה להיות
מקובלת עליו, כיוון שזה נוגד את התורה
המרכסיסטית• אבל אם יווצר מצב,
שהלאומנות תשיג את שלה, והסוציאליזם
לא יתפתח, הוא יכול להסב את
האידיאה הפוליטית שלו גם לאפיק דתי,
ולמצוא בדת את אותם האלמנטים שחיפש
בתורה הסוציאליסטית.
עיקרו של האיש הוא — יכולת לשאת
את דברו, ולנסות לתקן עוולה. אבל
מתחת לזה מסתתרים הרבה חוסר־ביט־חון,
חוסר-קשר למציאות, ניתוק ריגשי
מדמויות ההורים, תוך ניסיון לחקות
תדמית אידיאלית.
הוא אף נתון לחרדות, ובתת-מודע
שלו יש חוסר-אמונה בתורה שבה הוא
דוגל. הוא לא תמיד בטוח שכל מה שהוא
אומר מכוסה גם על״ידי הצד הריגשי.
בל זה מכוסה על״ידי ביטחון מופגן. רגישות
וטוב-לב גם הם אינם מכוסים על-
ידי האספקט הריגשי.
למעשה הוא אדם טוב, קשה לו להילחם,
ובטוב״ליבו הוא מוצא מצב של

בתנועה מהמות ואינו יוצר סימפטיה

טופיק מוכי

סוס1

בריאותו של אחד מבני״המישפחה עלולה
לגרום לשינוי התוכניות בתחילת שבוע
זה. אך יומיים לאחר
מכן ישתפר מצב־הרוח.
בשורות הקשורות בארצות
אחרות עשויות
לגרום להתלהבות מופרזת.
עניינים מיקצו-
עיים מעסיקים אתכם
במיוחד בתקופה זו,
יש לטפל בעמיתים, או
בממונים עליכם, בעדינות
ובזהירות, אפשר
יהיה לקדם את עמדותיכם בעבודה.
פגישות עם המין השני יקדמו שאיפות.

הרצון להוסיף ידע בשטח שבו אתם עוסקים
לא נותן מנוחה. תקופה זו מתאימה
לתיכנון תוכניות חדשות,
הקשורות בהעשרת
הידע, לסטודנטים
סיכויים טובים להצליח
בבחינות. קשרים עם
ארצות זרות, ותוכניות
הקשורות לנסיעות רחוקות,
מכניסות אתכם ל22
באוגוסט -
מתיחות, ומגבירות את
22 בספטמבר
הדאגה הטבעית לכם
בין כה וכה. יש לדאוג
לכל ענייני הביטוח, כיוון שהשבוע קיימת
אפשרות לרווח כספי, הקשור בביטוח.

שיתוף פעולה עם עמיתים בעבודה יביא
לתוצאות מבורכות. יש לעקוב אחר דרך
מחשבתו של שותפכס
לעסקים. האינטואיציה
שלכם תנחה אתכם לכיוון
הנכון, תוכלו לפעול
בעזרת שיפוטכם
הנכזן. בעלי המישפחה
ימצאו את עצמם מקדישים
חלק ניכר מהזמן
לבני־הזוג ולילדים. אלה
שעדיין חופשיים שפע
הזדמנויות לפגישות עם
בני המין השני, אך טיבעם של הרומנים
המתפתחים בשבוע זה קליל וקצר.

הקשתים עמוסי-עבודה, ויתכן שייאלצו
לקבל עלעצמם אחריות נוספת. קשה
למצוא זמן למנוחה.

בעבודה יתכנו קשרים
חדשים עם ארצות אח רות,
אלה עשויים להוסיף
עניין ורעיונות
חדשים. בתקופה זו
עסוקים גם בעניינים
בבריאות. הקשורים למרות האהבה למרחבים,
חלק מהשבוע
יעבור עליכם בביתכם.
כדאי לחשוב על שיפוצים בדירה. נכו-
נות לבם חוויות ריגשיות חדשות.

מנוחה ורוגע. אבל גם באן מלווה אותו
חוסר״ודאות לאורך בל הדרך, אין ספונטניות
שמבריעה את המוח• הראש תמיד
מבקר, ביקורת עצמית ורעיונית.
הוא איש פשוט, אינו רודף טובות״
הנאה, אינו מחפש חיי״מותרות, וחי
תמיד בחלום של חיים פשוטים, בסיג־נון
הישן, המוכר והבטוח. הוא אדם
הנותן כבוד לעצמו ולזולת.

הדגש בתקופה זו יהיה בעיקר על יחסים
רומנטיים. גם במקום עבודתכם — הסיכויים
לפגוש בני־זוג
חדשים רב מן הרגיל.
זה הזמן לסיים פרשה,
שכבר אינה עונה על
הציפיות, ולהחליפה באחרת,
מלהיבה ממנה.
תקופה שמתאימה לבידור
ולאהבה. תחושו
21,בדצמבר ־
שימחת־חיים ומשיכה
׳ 19 בינואר
חזקה לאמנות. השתתפות
בקונצרטים, הצגות
ומסיבות יתנו ביטוי לחדוות־חייכם. בעלי-
מישפחה ימצאו יותר זמן להקדיש לילדיהם.

הדגש על שינויים הקשורים לענייני ה בית,
מקדישים זמן לשיפוצו ואירגונו מחדש.
מתעורר בכם ה
רצון
לשנות הרגלים
קבועים. ביתכם הופך

בתקופה זו מרכז חב
רתי
קטן; הבית פתוח,

וידידים רבים ירבו ל
בקרו
בימים אלה. בין

השאר, מתעורר בכם

הרצון להוציא בספים

למעלה מיכולתבם ה
כספית.
יש למתן מעט

נטייה זו*שיחת-טלפון מפתיעה עשויה
לגרום להתלהבות רבה, הקשורה בעתיד .

תקופה מלהיבה במיוחד. התעוררות מיוחדת
ופגישות מוזרות ומעניינות יתרחשו השבוע.
משקיעים כוח

ומרץ באירוח אנשים
מעניינים. יציאה משו
תפת
לטיולים תפגיש
אתכם עם מכרים, שזמן

רב לא זכרתם את קיומם.
מצב־הרוח אופטימי,
וגס המצב הכספי

19 בפברואר
משתפר. יש להיזהר מ20
במרס
דיבורים מיותרים, בי־חוד
בנושא הקשור ללימודים.
פיטפוט־יתר עלול לגרוס נזק
ועגמת־נפש למשיהו מבני המישפחה.

מייצרים מוצרים על־ פי ידע
שנרכש ב ע עזגדי ת

ידע עץ הזית ברחבי העולם

בכל בית

ע עזזזי ת׳

העובדות שהוציאו את האמיר
לכל האופניים האחרים:

.1ראלי-הקגיה הטובה ביותר 1981
.2ראלי-האופניים המנצחים ב״טור דה פראנס״
.3ראלי-האופניים הנמכרים ביותר בעולם
יבואני אופניים זולים של יצרנים
חובבים מרבים להזכיר את השם
״ראלי׳׳ במודעות הפרסומת
שלהם. הם יודעים היטב ש״ראלי״
הוא שם דבר לאיכות ולאמינות
בעולם כולו, ושאופני ״ראלי״
מתוכננות על־פי ידע הנדסי
מתקדם, לפי מיטב מסורת
האיכות הבריטית, ומיוצרים אך
ורק מהחומרים המעולים ביותר,
תוך ביקורות איכות חמורות ביותר
יבואנים אלה מנסים באמצעות
תעלולים זולים לשכנע אותך כי
אופניים באיכות ירודה מהמזרח

יופ זו ט מל ק, אלוף טור דהפ רנ ס ;80 רכוב על אופני ר א לי.

הרחוק או אפילו מאירופה יכולים
להתקרב לאיכות של ״ראלי״.
אבל אתה הרי יודע את האמת.
ואם אתה זקוק להוכחות -הרי
הן לפניך: ראלי זכו שוב בתואר
הקנייה הטובה ביותר .1981 אופני
ראלי זכו במקום הראשון במירוץ
האופניים המפרך ה״טור דה
פראנס״ וכתמיד נשארו ראלי
האופניים הנמכרים ביותר בעולם.
אל תסתכן בקניית חיקוי זול
ובלתי מוצלח, כשהמקור בהישג
ידך.
קנה לעצמך ״ראלי״,

15 דג מים לג ב רי ם, נשים וי ל די ם.
פאר תו צרת ברי טני ה
7ב10/

סוכן בלעדי לישראל,/:טכניקה״ י. בוקשטין חברה בע״מ
הפצה ומכירה לכל הארץ: מ .מצנע -אולמי התצוגה לאופני ״ראלי״ ,דרך פתח־תקוה , 112-110 תל־אביב, טל.251789 .
להשיג גם בחנויות המורשות
תל-אביב: אופניים ״אריה״ ,רח׳ יהודה המכבי ; 4גרובר, דרך־שלמה ; 111 שלסרף, בן־יהודה $ 126 חיפ ה: ש .סאיאס ,״מרכז האופניים״ ,רח׳ יפו • 141 ירו שלים •
ציון לוי יפו 6 50א שקלון: אופן ספורט — אוחיון 6חדרה: פלדמן שלום, רח׳הנשיא • 42 חילון: רוצקו עזרא, רח׳ סוקולוב * 67 כפר״סבא :״מרכז האופניים״,
רח׳ וייצמן $ 132נ הריה: וולפוביץ, רח׳ הרצל * 63נ תני ה :״בסידן״ ,רח׳ הרצל •! 42 עפול ה :״מרכז האופניים״ מזרחי, דב הוז •; 5קרית״גת: רן ספורט,
ר מ תיי ם: אופני לינוי,
מרכז מסחרי 4 !, 61 ראשון לציין: רוזנבוים, רח׳ רוטשילד $ 25ר חובו ת :״הדרום״ פריצל יצחק, הרצל ; 138״אופני חן״ משולמי, הרצל 192
דרן השרון ; 24 אופני הוד השרון, דרך השרון 41, 35 רמ ת-ה שרון :״כל־נוע״ ,רח׳ סוקולוב ; 37 סופר ספורט, רח׳ סוקולוב * 85ר עננה: שרון אלי, רח׳ השוק ; 3
בורשיד אליהו, חוזה 4 ! 87פתח ־ ת קו ה: ציצמן שמואל, שטמפר .8

ה עו ל ס

הז ה 2278

ביקשו ראש ף
שבוע שעבר
הממשלה, מנחם בגין׳ וסגן שר-
הביטחון, מרדכי ציפורי, מהמימשל הצבאי
בחברון לדאוג לכך שהמתנחלים היהו דים
בחברון לא ינסו להשליט סדר בעיר,
לא ישאו נשק ללא רישיון, לא יבדקו
תעודות־זיהוי של תושבים ערביים ולא
יפרצו לבתיהם. זאת היתד. לשון ההודעה
שיצאה מן הממשלה. ראש־הממשלה וסגן
שר־הביטחון לא תבעו, לא דרשו ולא
הורו, על פי הודעתם שלהם, לדאוג לשמי רת
החוק בחברון. הם ביקשו. המימשל
הצבאי, על־פי הודעה זו, לא ״נתבקש״
להפסיק מייד את ההתגרויות ולהעמיד את
המתנחלים לדין. הוא רק נתבקש ״לדאוג״
לכך.
אך המושל הצבאי של חברון מכחיש.
סגן שר־הביטחון ביקר בחברון אחרי

1שלב זד ^ני של ההשתלטות, כבר
העמידו המתנחלים את המימשל ה־

האיש מימין הוא
המושר1הצבאה
וש ג י ־ או
המציאות בחב ו11
היא שווה רגמו׳:
רו בשי יה מזים
רוקדים רבי חריר!
שר משה ריוינגד

נרי־ה! ש ק שר
משה דחינגר הם
מקרח׳מ חשמל״ם;
ילדים משתינים,
זווק׳־ אבנים ומני
תלמידות בית ספר
נשהמנווה: גירוש
העובים מחברון

בקדום נתנה הממשלה אישור לכך שהפרת־חוק
ומעשה רמייה — כשהם נעשים על-
ידי האנשים המתאימים — הופכים עובדה
פוליטית לגיטימית, ואף מעשה ״פטריוטי״
ו״חלוצי״.
אז היו עדיין המתנחלים חלק מן המימשל
הצבאי. הם התגוררו בחצרו. ניתנו להם
כלי־נשק, והם ערכו ״סיורים״ ממונעים
ורגליים בעיר. מדי פעם התפרעו בשוק
של חברון, כדי להרגיל את התושבים
הערביים למה שקרב ובא.

בעיטות ־ויריקות
לחיילי צה״ל

צבאי וצה״ל על מקומם. הממשלה קיבלה
את ההחלטה על בניית קריית־ארבע.
הופקעו האדמות המתאימות — רובן ממיש־פחת
ג׳עברי, ופועלים ערב׳ים בנו את
הקריה. אך המתנחלים לא המתינו עד
שהדירות תימסרנה להם כחוק. הם פלשו
לדירות ברגע שניתן היד. להתגורר בהן.
המימשל הצבאי ניסה להפגין עצמאות,
ושיגר את חיילי צה״ל לפנות את הפול שים.
החיילים ספגו חבטות, בעיטות וירי קות
לרוב מן המתנחלים, והסתלקו בבושת-
פנים.
אחרי שבשלב הקודם קבע הרב לווינגר
עובדה ראשונה — נוכחות של מתנחלים
בחברון — נקבעה בשלב השני עוד עובדה :
המתנחלים כבר אינם חלק מהמימשל

שהתפרסמה הידיעה על ״הבקשה״ המוזרה,
ופגש את המושל הצבאי. זה האחרון טוען,
כי שום בקשה מסוג זה לא הועברה אליו.
ראש־ממשלה, סגן־שר ומושל־צבאי אינם
״מבקשים״ לעשות דבר זה או אחר, או
להימנע מעשייתו, מאזרחים הנתונים ל-
.מרותם. אם ראש-הממשלה, שר־הביטחון
והמושל־הצבאי מבקשים משהו ממתנחלי
חברון, פירוש הדבר שהם מודים בכך
שמתנהלים אלה כבר אינם נתונים למרותם.
אי־אפשר להורות להם לעשות משהו או
להימנע מעשייתו. אפשר רק לבקש מהם.
לשון ההודעה שהוציאה הממשלה מהווה
גושפנקה רישמית למצב האמיתי השורר
עתה בעיר חברון.

הרב משה לווינגר שולט בעיר. המימשל
הצבאי הוא עושה דברו.

//דונם
ועוד דונם״

דץ וצפן, תסתלק מפה, איך אתה
מעז לצלם אדם בביתו!״ צועק
הרב. הוא מתקרב בצעדים מהירים, ואומר
לצלמת העולם חזה :״מגיע לך שאשבור
את המצלמה שלך!״ וכבר הוא מניח את
ידו על המצלמה, אך נרתע מגערת הצלמת.
המקום שאותו מכנה הרב משה לווינגר

1״בית״ ,ושבו אסור לצלמו, הוא מרכזו
של רחוב בעיר חברון. ליד לווינגר ניצב
המושל הצבאי הרישמי של חברון, סגן־
אלוף פרדי ז׳ק. הוא נבוך ומבוייש, כמו
חייל הרואה את מפקדו בקלקלתו, אך אינו
יכול לומר דבר נגדו .״צריך להתחשב ברג שות
הדתיים של האנשים כאן,״ הוא ממל

בשקט לעבר כתב העולם הזה ונעלם
בפתח בית־הדסה.
המושל האמיתי של חברון אינו קצין־
הצבא שנתמנה לכך מטעם השילטון. ה מושל
האמיתי הוא הרב משה לווינגר.
התהליך שהוביל להפיכת המימשל הצבאי
לזרוע מבצעת של הרב לווינגר ואנשיו,
חברי גוש־אמונים ותנועת כך של הרב
כהנא, היה ארוך ואיטי, אך עתה כבר
אין ספק בתוצאותיו.
הרב משה לווינגר מבקש להשיג דבר
פשוט: פינוי חברון מתושביה הערבים.
יש לו סבלנות רבה, והוא מאמין גדול
בשיטת ״דונם ועוד דונם״ ,״עז ועוד עז״.
כל האמצעים כשרים למטרה הקדושה :
הפרת חוק, רמייה והונאה, מעשי אלימות
והשפלה, שימוש ציני בנשים ובילדים,
שיסוי כלבים, הריסת בתים — כל דבר
שידחוק את רגלי הערבים מעוד בית,
מעוד רחוב, עד שהעיר תהפוך ל״ערב־ריין״
— נקייה מערבים.
המימשל הצבאי, שפעם נהג לגלות סימני

התנגדות קלושים לביצוע התוכנית, הפך
משתף־פעולה ומבצע. רק לעיתים־רחוקות
הוא מנסה להעמיד פנים כאילו אינו פועל
במישרין בשליחותו של לווינגר.
התהליך שבו התחילה השתלטותו של
לווינגר על חברון, ראשיתו בערב פסח
. 1968 תוך ניצול רגשות דתיים, מעשי
הונאה והפרת־חוק ,״התארחו״ כמה מת נחלים,
ובראשם הרב, במלון פארק, השייך
למישפחת קוואסמה, מישפחתו של ראש
העיר שגורש. המתנחלים טענו כי הכוונה
היא ל״שהות זמנית״ .אך ״השהות הזמנית״
.במלון פארק הפכה ״שהות זמנית״ בבניין
המימשל הצבאי בחברון, שם הוקצו למת נחלים
כמה חדרים. כאשר התלוננו המת נחלים
שצר להם המקום, נבנו למענם שני
מיבנים דו־קומתיים בירכתי חצר המימשל.
בכך הפכה נוכחותם של המתנחלים
בחברון לעובדה. היתה להם תמיכה בממ שלה
— בראש התומכים עמד השר יגאל
אלון — אך הם היו עדיין בני־חסותו של
המימשל הצבאי. הרבה לפני ההתנחלות

העצמאית

הצבאי. מדינת קריית־ארבע
הוקמה על חורבות החוק.
מעתה התחילו המתנחלים לוטשים עי ניהם
לעבר העיר חברון עצמה. היעד
הראשון היה מערת המכפלה. על־פי הסכם
שנחתם ב־ 1968 בין שר־הביטחון דאז,
משה דיין, ובין השייח, חילמי מוחתסב,
יו״ר המועצה האיסלאמית בירושלים, נקבעו
זמני הביקור וזמני התפילה במערה. אך
את המתנחלים לא עניין ההסכם הזה.
הם התחילו לחלל את בית־התפילה המוס למי,
וכרגיל, התחילה הפרשה במעשי
רמייה.
המתנחלים הגניבו למערה בקבוקי יין
מתחת לטליתות. הכנסת יין לבית־תפילה
מוסלמי, דומה בדיוק להכנסת בשר־חזיר
לבית־כנסת יהודי. המתנחלים התחילו
לערוך במקום טכסי בר־מיצווה וחתונות,
נכנסו למערה גם בימי שישי — הכל
בניגוד להסכמים החתומים. כל מה שיכלו
מוסדות הדת המוסלמיים לעשות היה לשג
מיכתבי־מחאה למימשל. זה קיבל א

משה לודנגר, מו של צבאי
(המשך מעמוד )13
המיכתבים הללו ותייקם בקלסריו. לעומת
זאת טרח המימשל להודיע, מצידו, למוס דות
המוסלמיים על השינויים בהסדרים,
תמיד לאחר מעשה. לעיתים נודע למוס למים
על השינוי מעל דפי העיתונים. בשלב
זה כבר הפך המימשל לעושה דברם של
המתנחלים, אף שלעיתים הוא מנסה להפ גין
סימני עצמאות מגוחכים, המתקבלים
בחיוך ובמנוד־ראש לגלגני על־ידי ה מתנחלים.

שניסה
מדי פעם להתמרד נגד מעשי הרב
לווינגר ושלוחיו. אך שלב זה תם.
ביום השישי, ה־ 2במאי , 1980 נורו
שישה מתושבי קריית-ארבע בדרכם ממע־רת־המכפלה
לבית הדסה, שניים ממוקדי
השליטה שלהם בעיר. מכאן ואילך הפכו
לא רק המימשל הצבאי, אלא גם ממשלת-
ישראל, לעושי־דברם של המתנחלים. ראשי
הערים של חברון וחלחול, ועימם הקאדי

הריקודים הסוערים. הפירצה — גם זה
נס — היתד, בדיוק ברוחב של מטר ובדיוק
באורך של מטר וחצי — בדיוק מעל
לחנותו של ג׳מיל דנדיס.
דנדים אומר :״המושל אמר לי לא
לדבר עם עיתונאים. למה לי שיעצור
אותי ויפקיע את חנותי?״ תלונתו של
דנדיס לא נרשמה במישטרה, שכן, כידוע,
בשבת לא רושמים תלונות. גירסתם של

המימשל הצבאי כדי להשיג דונם
נוסף. הקורבן הפעם הוא בית־הספר לבנות,
קורדובה, השוכן במרחק 100 מטרים מבית
הדסה. הסיבה: לזאטוטי בית הדסה יש
צורך ב״מרחב־מישחק״ .התירוץ: הבנות
הלומדות בביודהספר מתנכלות לילדים

היהודיים.
השיטה שבה פועלים המתנחלים היא
שיטה בדוקה. הזאטוטים נשלחים לזרוק

״הכלב, ביקי/

שונא רק ערבים״
וך כדי המערכה לכיבוש מערת י
• המכפלה, התחילו המתנחלים בכמה
מיבצעים נוספים, שנועדו להעמיק את
אחיזתם בעיר חברון עצמה. תמיד מתחי לים
ניסיונות אלה תוך ניצול רגשות
דתיים או לאומניים.
המתנחלים ניהלו מאבק אלים נגד השכ נים
החברוניים של בית-הכנסת אברהם
אבינו, ובתגובה זכו לתקציבים ממשלתיים
לצורך שיפוצו. המימשל, במיצוות המת-
!נחלים, פינה שתי מישפחות שהתגוררו
בסביבה, וסגר בית־שימוש עירוני סמוך
אחרי שהציוד שבו נופץ על־ידי המשפצים.
חנות שהיתר. סמוכה לבית־הכנסת נסגרה,
אחרי שבעליה הוכה, וחלונותיה נופצו
באורח שיטתי. שניים מהמתנחלים הועמדו
לדין על עניין זה — אך בית־המישפט
זיכה אותם מכל אשמה.
המתנחלים ניהלו במקביל את המערכה
על בית הדסה. כמה פעמים הצליחו לשהות
בבניין תקופות קצרות. הם חסמו את הרחוב
העובר בחזית הבניין לתנועת כלי־רכב,
תוך קיום תפילות וריקודים.
נפתחו כמה תיקים נגד מפירי הסדר,
אך התיקים נסגרו מיד. הנימוק לסגירת
התיקים היה מוזר מאוד: חוסר עניין
ציבורי! הרב לווינגר הבטיח למושל ה צבאי
שוב־ושוב, כי הפרות־הסדר לא
יישנו, אך הבטחותיו של לווינגר לא היו
אף פעם בעלות תוקף של יותר מ־24
שעות. הרב הסביר למושל כי אינו יכול
לשלוט בציבור. הכל ידעו שהוא משקר.
הרב לווינגר עצמו היה זה שהנחה שיי

מי שומר ער מי?

בפתח בית הדסה יש
שתי עמדות שמירה —
י״ר • -רית
אחת ש; המתנחל ם, ואחת של צה ל• חלוקת הסמכויות בין שתי

הרשויות כבר הוגדרה, למעשה. חייל צה״ל פועל בשירות
המתנחל. הוא מגן עליו, וכאשר מבקש המתנחל לקבוע עובדות —
מעניק החייל את הגושפנקה הרישמית להפרת החוק.

המתנחלים, שהריצפה התמוטטה ביגלל
הריקוד הסוער, נתקבלה על דעת המישטרה.

״מרחב
מישחלן״

בני ״כית הדפה״ דואגים שקול
״ מקלטי־הרדיו והטלוויזיה בבתיהם יהיה
נמוך, וששמיכות יכסו על החלונות, כדי
שאור לא יבצבץ, הכל כדי שלא להזכיר
את ׳נוכחותם למתנחלים הכל יכולים. הם
דואגים גם להתרחק מהכלבים שמשסים
בהם המתנחלים .״הכלב, בוקי, שונא רק
ערבים, תראה שלא יתנפל עליך,״ אומרים
ילדי המתנחלים לכתב העולם הזה, וכהו כחה,
הם משסים אותו בילדים הערביים,
הנמלטים לתוך בתיהם. יותר מתריסר
כלבים כאלה שומרים גם הם על הסדר
בקירבת בית הדסה.
עכשיו מפעיל הרב לווינגר את

אבנים בילדות, למשוך בשיערן ולהציק
להן. הם משחקים במיגרש־המישחקים של
בית־הספר. זהו -השלב הראשון. בשלב
השני מפעילים כבר המתנחלים את משרתם
הנאמן, המימשל הצבאי. הבנות נדחפות
בקתות הרובים, החיילים סוטרים להן ללא-
הבחנה, בסיוע ונשות המתנחלים. חמש
בנות נזקקו לטיפול רפואי. אחת מהן
הוכתה במוט־ברזל על-ידי אחת המתנהלות.
הקצין הממונה הורה :״על הבנות להישאר
בתוך כתלי בית־הספר גם בעת ההפסקות.״
בשלב האחרון, לעת עתה, מחולק שטח
המישחקים שווה בשווה בין הילדות הער ביות
והילדים היהודיים, אך הבנות חו ששות
לצאת ולשחק שם. הן יודעות יפה
כי לא יהיה מי שייגן עליהן כאשר
יותקפו.
בעיקבות הידיעות שהתפרסמו בעיתונות
הישראלית והזרה, לא יכול היה המושל
הצבאי להתעלם עוד מפניות ראשי הציבור

(המשך בעמוד )38

ירוה שותת דם

ה״א תלמידת בית־ הספר לבנות קורדובה. המתנחלים
שלחו את ילדיהם כדי להכות בילדות, להשליך
עליהן אבנים ולמשוך בשערן. המושל הצבאי הורה לבנות להישאר בין כתלי בית־הספר.
ושוב את התפילות שגרמו להפרות הסדר.
לפני שנתיים הפכה ההשתלטות על בית
הדסה לעובדה. שוב נעשה שימוש שפל
וציני בנשים ובילדים. הם התנחלו בבניין
כחיל־חלוץ. גם אז ״ביקש״ ראש־הממשלה
מנחם בגין מן המימשל הצבאי כי ״ישכנע״
את המתנחלים לצאת את הבניין. אך
השיכנוע לא עלה יפה. בסופו של דבר
הותר לגברים להצטרף אל נשותיהם,
והיום מתגוררות בבניין שמונה מישפחות,
המונות 60 נפש.

של חברון, גורשו מהארץ. המתנחלים ראו
בכך הזדמנות־פז להרחיב את שליטתם
בעיר, ובמיצוותם פוצץ המימשל הצבאי
שמונה חנויות, ופינה שלושה בתים, בסמוך
לבית הדסה. האיזור כולו הפך למיתחם
מבוצר — לווינגרד בתוך חברון. המימשל
העביר את כוחותיו אל הבתים שהוחרמו.
גגות הבתים הפכו עמדות־שמירה. אחד
הבתים המופקעים עובר עתה שיפוץ על־ידי
מע״ץ, וככל הנראה יועבר לרשות
המתנחלים עם תום העבודות.

זה היה השלב שבו התקיים בעיר חברון
דו־מימשל, הן של המתנחלים והן של
המימשל הצבאי. אז עדיין נאבקו המת נחלים
בשתי חזיתות: נגד הערבים בחב רון,
ולעיתים גם נגד המימשל הצבאי,

אך המתנחלים אינם עסוקים רק בבנייה.
הם יודעים גם להרוס. במסיבת פורים
האחרונה אירע למתנחלים, על־פי עדותם,
מעין נס חנוכה, ריצפה, העשוייה בטון
ומחוזקת בקורות־פלדה, התמוטטה, מחמת

י רד מאח וי תיל

בשלב הראשון שולחים המתנחלים את ילדיהם.
הנשים באות בעיקבות הילדים ומסייעות להם.
לאחר הנשים והילדים מגיע הצבא, ומנציח את תהליך הנישול וההשתלטות בגדרות־תיל
וחיילים חמושים, השומרים על ההישג הטריטוריאלי החדש של המתנחלים.

ק יסר *4ה0614 חה ר ל 1רד

סתתק /קרל -ק / /ר ל ! .יסר

/׳ 6ל ה< 11 רע׳ רל * 6׳ ק ק ׳ /ת ר 6אי 31ר !1*0ק.
4י *4
< 1ת ק>4 3רית 41ס?11 ן י 0ת כ /ת ת ׳
1ה *0כן 01 11 תה ]01 חת סורית ,״ י ! י \ ,
11<0ת

11<0ת 1ת ת /׳ ק ״13ר.
; ןיןי
1<0ר 13ת הסרית?ן1ר<1יק 3 1ר ל ,

1<0יר 01ה 0י(\י 1,כ<1ן לן י]1י.

1ר ל ^ ק ת !6אסכחת ק /קרל -ק / /ר ל. י 1
$רל< 11ת

)י 6ר 01י(ן]י?ן1 ,י 6ר 61י.)1
< 11<1ת 11<! 1רחית
ת 11</ /ת06 ^ !1חה, ה^י 2
!יסר 000 0 )6י!בכן ־

בי!1ה• 1ת 1.1043

סעציב־גסראר
החברה הסרכז
2 1״ י ק אי תקר,

יצרז מוסמך

רגלים יפות הן רגלים בריאות
אנו הרא שונים ל הו דו ת שסנדלי ״שול״ אינ ם
יכולים ל שנות א ת צורת הרגל, אך ה ם יגרמו
לכך שרגליך תרגשנה ותר אנ ה טוב יותר.
סנ דלי ׳׳שול״

ה ק מו רי ת — (בלעדית ל״שול״) שב סולי ה
ה מיו חדת מפעילה א ת אצבעותיך ואת כל
שרירי כף רגלך. פשוט ...ויעיל.
הפעלת ה שרירים מ שפרת אתמראה רגליך
ומונעת א ת התעיפותך, גם ב הליכה או בעמידה
ממו שכת.
סנדלי ״שול״ י חי די ם ב מינ ם בעולם, ולכן,
עולה ערכם על מ חי ר ם. סנ דלי ״שול״ ב מב ח ר
1דג מי ם ובצבעים או פנ תיי ם.
להשיג בבתי המרקחת, חנויו ת או ר טו פ דיו ת
ובמשביר לצרכן — סניפי דיזנגוף סנ ט ר
יאלנבי, ת״א.

א ת כל הי ת רונו ת
של סנדלי ״שול״ תמצ או
בסנדלי העור -דגמי 81
הזהרו מ ח קויי ם זולי ם

5 0 10

״שול״ עושה לן את הקיץ!

לב׳ ״שול״ -מח׳ הסברה
ת״ד , 2115 חיפה 31020

אבקש לשלוח אלי קטלוג ״שול״
איכות לטיפול וטיפוח הרגל. שם כתובת

מוצרי

א חרי ה ב חי רו ת

פ דננן ב•

לא להאמין מה שעושה עכשיו מנחם
בגין במערכת הבחירות של הליכוד. פשוט
לא להאמין, אבל עובדה• לפני שהתחיל
ראש״הממשלה שלנו את מערכת הבחירות
שלו, החליט ללמוד כל מה שאפשר
מבן־גוריון הגדול. התיזה היתה פשוטה.
אם בן־גוריון הצליח לנצח במערכה אחרי
מערכה, גם בגין הגדול יכול, אם רק
ידע את הסוד. ובכן, התיישב ראש־הממ־שלה,
וביסודיות המאפיינת אותו למד
כל מה שאפשר ללמוד על התנהגותו של
בן־גוריון לפני הבחירות, ובסוף עלה על
המירשם הנכון.
וככה זה הולך: בגין בא לאסיפת
בחירות, נואם על נשינו וילדינו, נשים,
ילדים וטף, על נצח ישראל ועל הצוררים
שרוצים להשמידנו, ובסוף הנאום הוא
מזמין את הקהל להסתדר בתור, ובבקשה
לגשת אליו אחד-אחד, ולהגיד באופן
אישי לראש-הממשלה מה חסר להם,
וראש״הממשלה ירשום, ואחרי הבחירות
נראה מה אפשר לעשות.
נו, והקהל בא, באמת, והעסק הולך
בערך ככה :

״אני,״ אומר האיש מהקהל ,״חסר
לי מקרר.״
״תרשום מקרר, יחיאל,״ אומר בגין
למזכירו קדישאי.
״אני,״ אומר האיש מהקהל ,״חסרה
לי דירה.״
״תרשום דירה לאדון,״ אומר בגין ליחיאל.

מועדונים

ההבדל בין שמואל תמיר ומארכס!
השאלה הזאת נראית פחות דבילית, אם
מסבירים מייד שהכוונה לא לקארל אלא
לגרושו מהאחים המצחיקים. פעם הודיע
מועדון חברתי מכובד באמריקה לגרושו
מארכס, שהוא יכול להתקבל כחבר לשורות
המועדון, למרות שהמועדון לא
מקבל, בדרד־כלל, יהודים. גרושו השיב
למועדון בשורה בת״אלמוות :״תודה
רבה, אך אינני מוכן להיות חבר במועדון
שבו מתקבלים כחברים אנשים כמוני.״
מה שמראה שגרושו היה גם אדם פיקח
ושנון, וגם איש בעל כבוד.
עכשיו כבר קל יותר לגלות את ההבדל
בין שמואל תמיר ומארכס, אני בטוח.
בניגוד לגרושו, שלא היה מוכן להתקבל
למועדון שבו רוצים אנשים כמוהו, שמואל
תמיר, בשנים האחרונות, רוצה להצטרף
רק למועדונים שבהם לא רוצים
אנשים כמוהו. זה מראה ששמואל תמיר
הוא איש פיקח ושנון לפחות כמו גרושו
מארכס, אבל בענייו הכבוד הוא קצת
לוקה.
לעניין הזה יש הרבה דוגמות, אבל
הכי משעשעות הן הדוגמות מן השנים
האחרונות. מה לא עשה, למשל, המועדון
של ד״ש כדי שלשמואל תמיר יהיה ברור
שלא רוצים בד״ש אנשים כמו שמואל
תמיר! הכל עשה• אבל שמואל תמיר,
שזה פרינציפ גדול אצלו להתקבל דווקא
למועדונים שבהם לא מקבלים אנשים
כמוהו, עשה הכל בשביל להיכנס לד״ש,
והיה מוכן לקבל עליו כל תנאי, לזחול
בעפר ולהתפלש בבוץ, להתקפל, להתמרח,
להתכווץ ולשיר את האינטרנציונל,
העיקר להיות בפנים — והוא הצליח.
ועכשיו היה לנו את הליכוד. עוד
מועדון שלא רוצה אנשים כמו שמואל
תמיר. ראש־הממשלה אמנם טעו שהוא
תומך בקבלת תמיר למועדון, אבל, איך
להגיד, כנראה שמח להישאר במיעוט,
שבמיקרה הזה אפשר לקרוא לו מזהיר.
אבל דווקא ההתנגדות הדליקה את
תמיר, והוא שוב היה מוכן לזחול, להתפלש,
להתקפל ,,להתמרח, להתכווץ ואפילו
להפסיק לשיר את האינטרנציונל,
העיקר להיות בפנים.
ואילו הליכוד מצידו, שהיה יותר חכם
מד״ש, אמר לתמיר מה שאפשר להגדיר
בעדינות רבה במילים: יישקני מנשיקות
פיהו. וככה, באחת הפעמים היחידות
בתולדותיו, לא הצליח תמיר להתקבל
כחבר במועדון שבו לא מקבלים אנשים
כמוהו.
העניין הזה, אני בטוח, הדליק נורה
אדומה בכמה-וכמה מפלגות, שגם בהן
לא מקבלים אנשים כמו תמיר. כל אחת
מהן תוהה אם תהיה זו דווקא היא
שתמיר ינסה להתקבל אליה. המיפלגות
היחידות שלא צריכות לחשוש, הן אותן
מיפלגות שבהן דווקא מקבלים אנשים
כמו תמיר. דווקא למיפלגות הללו הוא
לא ינסה להתקבל. אבל איפה יש מיפ-
לגות כאלה !

רק בשביל לאזן רכשתי לאחרונה את
ידידותו של איש אחד בשם גב זקוף־גו,
שלעתים קורא לעצמו גם גו זקוף־גב —
הכל לפי הנסיבות. ובכן, זה מה שאומר
עכשיו בשביל לאזן גו זקוף־גב בנימה
אופטימית :
״אני מעודד מאד מהמצב הגלובאלי.
הכל פועל לטובתנו כולל הזמן. אבל
יותר מכל אני תולה תיקוות רבות במשבר
הכלכלי הפוקד את המערב הרקוב.
המשבר הכלכלי הזה מביא לגלי אנטישמיות
גואים. תראה מה שקרה בצרפת,
ותראה מה שקורה עכשיו באנגליה. היהודים
שם מתחילים להבין שהם מי עוט
נשלט. כל מיני פירחחים וטירוריס-
טים רודפים אותם. שמים להם פצצות
ומתעללים בילדי היהודים. אין לי ספק
שתוך זמן לא ארוך יבינו היהודים במערב
שהמקום היחידי הבטוח, שבו לא
יסבלו מאנטי־שמיות ולא יהיו מיעוט
נרדף, זה ישראל.
״הם יגיעו לכאן בהמוניהם, ואני רוצה
לראות שהערבים כאן ירימו ראש במיק-
רה הזה, חביבי. את היהודים שיבואו
נשלח להתנחלויות, נעבה את חברון ונעבר
את שכם. זה יהיה סוף תקופת ה-
קישקושים והגו הכפוף• אם אתה זוכר
מה שקרה לשכעה משכם, ולשני, מה
שמו, זה נותן לך רמז קטן על מה שיקרה
פה כשיהיו ממש הרבה יהודים ביהודה
ובשומרון. הם עוד יתגעגעו לימים שסתם
השתינו להם על הראש, אני מבטיח לך.
כל ציוץ שלהם — פצצה קטנה. כל הרמת
ראש — מיסגדצ׳יק עולה באוויר. אנחנו
אצלנו בארץ לא נהיה מיעוט נרדף.״

עברית

״לי חסרה טלוויזיה שחור-לבן,״ אומר
האיש השלישי מהקהל.
״תרשום טלוויזיה למיסכן,״ אומר בגין
לקדישאי.
בא הרביעי, ואומר:
פרס.״

״אני, חסר לי

״לא צריך לרשום, יחיאל,״ אומר בגין
למזכירו ,״פרס יקבלו כולם אחרי הבחירות.״

בעסור
!חופן דולרים לעיתונות
אצלנו לא היה שום דבר
רע להגיד על ראש ממשלת אנגליה, מר־גרט
תאצ׳ר, בכל אותו הזמן שעשתה
לבריטניה שלה דברים יותר גרועים אפילו
ממה שעשה בגין לישראל. עיתונות טובה
מאוד היא קיבלה בארץ, כמו שאומרים
בחוגי המיקצוע• אמנם, היא גרמה
לכך שהתעשייה הבריטית תתמוטט, הוציאה
לרחובות מיליוני מובטלים והעמיקה
את העוני, אבל, לעומת זאת, ככה
הסבירו לנו, יש לה לפחות מדיניות כלכלית
ברורה, תקיפה, נחושה, אמיצה,
יעילה, נכונה, ומה לא.

שפה >פוז

אני אוהב את השפה העברית. כיוון שמדובר באהבה, קשה לי להצביע על סיבה
רציונלית (הגיונית! שכלית! מושכלת!) לאהבה הזאת• אף אחד לא יספר לי
שהעברית היא השפה העשירה ביותר, או אפילו אחת העשירות ביותר. זו שפה
שהתאימה לעולם המושגים, התפיסות והתחושות של עם שחי לפני אלפי שנים,
ומאז עשתה ההיסטוריה (דברי־הימים! תולדות הזמן!) את שלה.
ברור שכדי להסתדר עם השפה הזאת במאה שלנו, היה צורך חיוני מאוד במוסד
כמו האקדמיה ללשון עברית, שישכלל את השפה, יעדכן אותה, ויתאים אותה
לעולם המושגים, התפיסות והתחושות של העם היושב בציון בימינו אלה.
אז מה הצרה ! הצרה היא, שנדמה לי שהאקדמיה דנן עושה בדיוק את ההיפך.
היא מנסה להחזיר אותנו אחורה. לא לשכלל ולעדכן את השפה על״ידי הרחבתה
ופתיחתה למושגים ומילים חדשות, אלא לצמצם את חשפה על-ידי ״עיברות״ המילים
החדשות שחודרות לשפה. כאשר מנסים להתאים את כל המילים למסגרת המצומצמת,
יחסית, של השורשים העבריים הקדומים, פירוש הדבר שמנסים להחזיר אותנו
לעולם המושגים של עם שחי לפני אלפי שנים. אם יש משמעות למילה ריאקציה
(נסיגתיות ! חזרה לשורשים!< ,זו משמעותה.
ואגב — אם אינני טועה, גם המילה אקדמיה אינה בדיוק עברית במקורה.
אפלטון, הוא שקרא כך לבית־האולפנא שלו. יפה עושה האקדמיה ללשון עברית
שאינה נוגעת לרקה בשמה שלה, וחבל, חבל מאוד, שלא נהגה באותה דרך בכמה
מילים אחרות, וטרחה, בזמן האחרון, להשפריץ (להתיז עלינו כמה מילים מעוברתות
משונות מאוד מאוד.
מוז שנפלט נפלט אני מקווה שהקוראים כבר שמו לב
שאני מאוד אוהב להתעסק עם הפרופסור
משה ארנס. הרצינות שנודפת ממנו,
זה מה שמדליק אותי. ועוד אני מוטרד
מהשאלה, מה יצא לארנס אם תחזור
בה ישראל מההסכם שחתמה עם מצריים,
או אם תתחיל במילחמה עם הסורים,
או אם תפלוש ללבנון.
אמס, חוץ מזה שהוא יו״ר ועדת-
החוץ־והביטחון של הכנסת, הוא גם איש
שידוע בקשריו המעולים, אם להתבטא
בעדינות, עם תעשיית הנשק ומיסחר הנשק.
יש לו גם אקצנט אמריקי קל, שמזכיר
לנו שהוא לא סתם איזה אחד מה-
חבר׳ה, אלא איש רציני עם שורשים
אמריקאיים.
עד עכשיו זה היה הרקע, ועכשיו לסיפור
עצמו. ביום הרביעי שעבר היתה
בטלוויזיה תוכנית ״מוקד״ שבה הופיעו
כמה חכמים, וארנס ביניהם, והסבירו
לנו מתי ישראל צריכה להתערב ומתי
היא לא צריכה להתערב בלבנון•
בכל התוכנית הזאת היה רק דבר
אחד מעניין, וזה הדבר: הפרופסור משה
ארנס הסביר מדוע לא צריכה ממשלת
ישראל להודיע באי>ו תנאים היא תתערב
בלבנון, כדי להשאיר את האוייב
במתח. ולדוגמה הביא ארנס את הסיפור
על הטעות הנוראה של האמריקאים בתחילת
שנות החמישים כאשר ״שר״החוץ
דין אצ׳יסון הודיע שקוריאה אינה מצו-
ייה באיזור החיוני לאינטרסים של יש ר

מובן שכולם חייכו קצת במבוכה כששמעו
את זה, והפרופסור משה ארנס
מיהר לתקן את עצמו, ואין צורך לומר
שזו היתה פליטת־פה.
אבל זה הרי בדיוק העניין. מאז אותה
פליטת־פה אומללה מטרידה אותי השא לה
הבאה: האם הפליטה נפלטה למשה
ארנס בתור ישראלי שיש לו קצת יותר
מדי קשרים עם אמריקה* או שהיא נפלטה
למשה אמס בתור יהודי-אמריקאי
שיש לו קצת יותר מדי קשרים עם ישראל!

מתי
התנפלו העיתונאים שלנו על מר-
גרט תאצ׳ר! רק כאשר במיסגרת המדיניות
הכלכלית האמיצה וכו׳ ביקרה
אצל הוד מלכותו הסעודי, ולבשה בגדים
צנועים. הו, איזה ליגלוגים הלכו על
הגברת השניה של בריטניה הגדולה, שרוקדת
לפי החליל של איזה שייח׳ פרימיטיבי
מהמדבר ! הו, איזה תיאורים
מפורטים של האברים הראש־ממשלתיים
המכוסים ! הו, איזה בירבורים על אל-
ביון הצבועה, לאן היא הגיעה, לאיזה
שפל המדרגה היא ירדה.
אבקש מאוד להרשות לי להזכיר לכל
העיתונאים המתקדמים שלנו, שאמנם
היה לנו פה עסק עם איזה שייח׳ פרימיטיבי
מהמדבר, אבל, לעומת זאת, אם
היתה הגברת תאצ׳ר רוצה לבקר בבית-
כנסת אורתודוכסי, יהודי לגמרי, זה בדיוק
מה שהיו מבקשים ממנה ללבוש.
לי נדמה, איכשהו, שהטעם של השייח׳
הסעודי והטעם של אלוקינו שבשמיים
בענייני אופנת-נשים, לא כל־כך שונה עד
לימינו אלה.
ועכשיו, כשאני חושב על זה, בעצם
כל יום וכל שבת לובשות מאות אלפי
נשים יהודיות כשרות בדיוק מה שלבשה
הגברת תאצ׳ר לקראת פגישתה עם ה-
שייח׳ הפרימיטיבי ההוא, ובכלל לא
בטוח שהפגישות שהן מקיימות בבית-
הכנסת יותר משתלמות מהפגישה שקיימה
תאצ׳ר עם הוד מלכותו.
ואני בכלל לא מדבר על הדברים ה מצחיקים
שהעיתונאים המלגלגים היו
מוכנים ללבוש בעצמם, כדי להיפגש עם
הוד מעלתו הסעודי תמורת חופן־דולרים
או שניים.

לזאפרי
ה אי ה ק סו ם
סומטו העיר הציורית

כל מה שאיחלת לעצמך לקיץ -מתגשם עכשיו בתוכנית הנופש החדשה של
י ״אליטליה״ ,החל ב־ 1באפריל .1981
טיסה ישירה לרומא ולינה בנאפולי. למחרת, לפי בחירתך -לקאפרי או
לסורנטו. שבוע שלם של מנוחה משולבת בטיולים, של ארוח איטלקי חם, של
הנאה בלי גבול.
קאפרי החל מ־$577
טורנטו החל מ$580-

המחיר כולל טיסה תל־אביב־רומא־תל־אביב, העברה מנמל התעופה ברומא
למקומות הנופש וחזרה, איכסון במלון לפי בחירה 8 ,לילות 2 .ארוחות
ביום, מע״מ והרבה הנאה.
אפשרות שהיה נוספת ברומא -לפני או אחרי החופשה.

לאיטליה. עם מי, א ם לא עם ״אליטליה״.

111£3113ו־ו ז\//
ץ<ו -1£ 5וז עזו \/1£ו 0

הזמנות ומידע נוסף בכל משרדי אליטליה.
תל־אביב: רחוב הירקון ,104
טלפון6 :־.244141
ירושלים: רחוב הלל ,23 טלפון.228653:

הזמנות ומידע נוסף לטיולים בדרום איטליה בכל סניפי קופל נסיעות.
משרד ראשי: רה׳ פרישמן,14 תייא, טל.03-246121.

ה סו ל ם

הז ה 2278

אמריקה הלאטיויח: אלום הטירור
מכון מחקר אמריקאי שמרכזו בוושינגטון, קבע לאח רונה
שגוואטמלה ואל־סאלבדור תפסו את מקומה של
ארגנטינה בראש טבלת ליגת ההתעלמות וביזוי זכויות
האדם: .נוסף ל־ 10 אלפי הרציחות הפוליטיות באל־סאלב-
דור נרצחו למעלה מחמשת אלפי מתנגדי־המישטר בגווא־טמלה.
רוב מעשי הרצח באל־סאלבדור בוצעו על־ידי
האירגון הימני, הצבאי־למחצה, אורדן.
את ״מרכז הטבלה״ תופסות העברייניות המסורתיות
— ארגנטינה, צ׳ילה, אורוגוואי ופראגוואי. אליהן הצטר פה
השנה גם בוליביה. ארגנטינה ואורוגוואי הוקעו בעי קר
בגלל אלפי האסירים הפוליטיים הכלואים ללא מיש-

! * 11הוון

לחקור. באל־סאלבדור עצמה רצח הימין 10 אלפי בני־אדם,
ובכל פעם שקמה סערה מבטיחים חקירה, שאף
פעם אינה מעלה דבר. וייט הזהיר שאין לצפות מבולי ביה
לתוצאות מבטיחות יותר. בינתיים הגיע הנשיא עצמו
למסקנה שאין בעצם מה לחקור, ושכוחות הביטחון פעלו
באורח לגיטימי.
בשבוע הבא שולח מאזה. נציגים רמי דרג לוושינג טון,
כדי לקבל סיוע צבאי נוסף. מקורות בסטייט־דיפרט־מנט
מסרו ש״החרם״ על בוליביה, שהטיל,הנשיא הקו דם,
ג׳ימי קארטר, בוטל. הנשק המבוקש — בעיקר כלים
אוטומטיים למילחמה ב״טירור״ — יסופק, כנראה, עד
סוף השנה.

דדום־ אפריקה :
ה פ רו לטר !!,ה שזזו ד
של פגישה פוליטית חוקית. התשעה היו חברי המפלגה
העממית הדמוקראטית, שזכתה בבחירות החופשיות האח רונות
׳שנערכו בבוליביה, לפני פחות מישנה. מאז ההפיכה
הצבאית הפאשיסטית סיכנו מנהיגי המפלגה את חייהם,
מתחו ביקורת גלוייד. על המי׳שטר, ניסו לעורר את דעת־הקהל
העולמית נגד מדיניות הרדיפות והעינויים של
מאזה. תשעת המנהיגים נפגשו בבית פרטי כדי לדון
בתוכנית הצנע החדשה של הממשלה. הצנע התבטא בחי סול
סובסידיות למוצרי־יסוד ולדלק־חימום לזקנים ולנזק קים.
בכך גזר המישטר הידרדרות נוספת ברמת-החיים
הירודה בלאו הכי של שכבות המצוקה בבוליביה.
רצח ועינויים. הפגישה נפסקה על־ידי הסתערות
מתוכננת של כוחות הביטחון והמישטרה. כל ׳תשעת
המנהיגים עונו קשות לפני שנרצחו.
הנשיא אינו טורח להכחיש את הרצח. הוא טוען
שהנרצחים היו ״טרוריסטים פוטנציאליים(!) עם כוונות
קרימינאליות״.

תהליך התיעוש המקיף, הפוקד בעשור האחרון את
דרובדאפריקה, הביא עמו גם שינויים חברתיים מובהקים.
כלכלת העבדים הפכה למסועפת !־למגוונת יותר. היא
דורשת כוח אדם מיומן, התמחות בטכנולוגיות מודרניות,
יתר תיחכום. רמת־החיים הגבוהה של חמשת מיליון
הלבנים ניזונה לא רק מחקלאות זולה ומאוצרות טבע
שופעים. תהליכי הייצור ההמוני אילצו את אדריכלי הכל כלה
הדרום־אפריקאית לגייס — ובעצם ליצור — פרול טריון
שחור. ראש ׳׳ממשלת דרום־אפריקה, פיטר בוטא,
גיזען קיצוני אבל חכם מיתר חבריו, חשב לשלוט בכוח
העבודה החדש באמצעות איגודים־מיקצועיים־מטעם. הוא
קיווה לאייש את האיגודים במשתפי־פעולה ותיקים עם
האפרטהייד ,׳ובכך לפשט את הליכי המו״מ על השכר.
נגד החוק. בוטא ראה בנכונותו ליצור איגודים
מיקצועיים שחורים משום ויתור כימעט היסטורי. הפוע לים,
למודי השפלה ונטולי זכויות־אזרח, העדיפו לבחור

פאשיסט בניטו מוסוליני עם היטלר במיגי־ז
נושא לחיקוי

פט, ואפילו מבלי שהגישו נגדם כתבי-אשמה. רוב
האסירים בארצות אלה עברו סידרה של עינויים גופניים
ופסיכולוגיים.
המכון הוושינגטוני הביע דאגה מהמגמות הרווחות
באורוגוואי ובצ׳ילה, להעניק לגיטימציה קבועה למישטרים
הטוטאליטריים באמצעות מישאל־עם, בנוסח הפאשיסטי
המוכר עוד מימי בניטו מוסוליני באיטליה. גם ארגנטינה
מתכננת מישאל־עם דומה, אפילו 1וכח הכישלון באורוג וואי,
שבו העז העם לדחות את הצעות החוקה של הכת
השלטת.
ב״תחתיית הטבלה״ חלק המכון מחמאות מסוייגות
במקצת לאקוואדור, ונצואלה, קוסטה־ריקה והרפובליקה
הדומיניקנית. מדינות אלה צויינו לשבח עבור שיפור
רב שחל ביחס הממשלה בנושא זכויות האדם. כלפי
אקוואדור !נשאר הדו״ח חיובי לאורך בל הדרך. לעומת
זאת, נמתחה ביקורת על קוסטדדריקה בשל התערערות
סידרי השילטון ובגלל השחיתות הרבה שפשתה במנגנון
הממשלתי. הרפובליקה הדומיניקנית גונתה בגלל טיפולה
הבלתי־אנושי בפועלי קני־הסוכר. מהאיטי. ונצואלה, לעו מת
זאת, זכתה לציון טוב על סדרי מישטרה הפנימי
והחופש השורר בה, ודווקא מדיניות החוץ שלה הועמדה
באור לא מחמיא. הוונציואלים תומכים בכת ודשלטת באל-
סאלבדור ומעניקים סיוע כלכלי לגוואטמלה, במיסגרת
״שיתוף פעולה איזורי״ .בכך הם מסייעים לשני מישטרי
הטירור הגרועים ביותר ׳באמריקה הלאטיני׳ת להחזיק
מעמד.

ב ו לי בי ה :
ה ח קי רהנפסקה
הדיקטטור של בוליביה מאז יולי 80׳ ,הגנראל לואיס
גרסיה מאזה, לא מסתיר את התפעלותו מהמימשל
החדש בוושינגטון. בראיון שהעניק השבוע לסוכנות
החדשות הנורווגית, טען מאזה שהוא. זוכה לגיבוי מלא
של שר־החוץ של ארצות־הברית, אלכסנדר הייג .״האמרי קאים
הפסיקו לשגר מישלחות של כמרים זיפי־ג&ש
אחרים, כדי לשמור על השמאלנים. חייג מבין שאנחנו
פשוט מבערים את הטירור,״ הצהיר ה״נשיא״.
מאזה נשאל, כמובן, על חיסולם הברוטאלי של תשעה
מנהיגי אופוזיציה, שנרצחו כשהם בלתי חמושים בעיצומה

אסיר של ״טירור פוטנציאלי״ בקריקטורה של ״אד־פאג׳ר׳
פלסטין או בוליביה — אותו עיקרון
בין הנרצחים שני חברי קונגרס לשעבר (הקונגרס
פוזר על־ידי הכת הצבאית השלטת) ,פרופסור לסוציו לוגיה,
פרופסור למישפטים, כלכלן בכיר, מרצה למדעי־המדינה
ומנהיג סטודנטים.
למרות השתוללות המישטר, זוכה עתה בוליביה ליותר
הכרה בינלאומית, ואפילו פרו שוקלת הקמת נציגות דיפ לומטית
בבוליביה. בנוסף לכך מגישה ארגנטינה סיוע
רב לבוליביה. כדי להרגיע את הדוחות הבטיח הנשיא,
שהמישטרה תחקור את מבצעי הרציחות. כלומר, על
המ״שטרה לחקור את עצמה ! רוברט וייט, שגריר ארצות-
הברית לשעבר באל־סאלבדור, לעג בפומבי להתחייבות

נפט כמו 1כ ל
ועידת אופ״ק, שתתכנס בג׳נבה בשלהי מאי,
עומדת בסימן של מתח הולך וגובר בין המדינות
החברות. מדינות הגולף, כולל סעודיה, טוענות
שהשוק ממש מוצף, ושהשפע פוגע במחירים. שר-
הנפט הסעודי, שיך אחמד זאכי אל״ימאני, טוען
שיש לקצץ בייצור ומוכן לדבר רק על מחירים.
לעומת זאת חברות באופ״ק גם מדינות כמו
ונצואלה, אינדונזיה ובעיקר עיראק, הזקוקות להכג־סות־נפט
כדי להגביר את הצמיחה הכלכלית־תעשיי•
תית שלהן. עיראק כבר הודיעה, שלא תוכל לוותר
על תוכניתה להגביר את התפוקה. זהו בעצם העימות
הגלוי הראשון בין הסעודים לעיראקים מאז
מילחטת איראן — עיראק.
אך העובדה שהעולם נהנה משפע נפט חסר-
תקדים מאז ,1973 תנחה את שיקולי רוב מדינות
אופ״ק. ספק אם יצליחו הפעם לגבש מדיניות אחידה.

האיגודים שלהם ולנהל שביתות. שלהם, אפילו אם
זה נוגד את חוקי־נירנברג של בוטא. השבוע פתחו פועלי
החברה ליצור מכוניות ליגימה ,׳ליד חבירה פרטוריה,
בשביתה ״פראית״ .הם דרשו מתנחלת החברה, הנמצאת
בבעלות בריטיית-אמריקאית, להעלות את שכרם ממיני־מום
של כ־ 11 שקל לשעה ל־ 30 שקל לשעה.
חברת סיגמה נהגה בקשיחות דרום־אפריקאית אופיי נית.
כל התביעות נידחו ו־ 4,000 השובתים פוטרו מייד.
רובם עלולים להישלח לאיזורים שבטיים ולסבול שם
חרפת רעב. המפוטרים פתחו בהפגנה ספונטנית, שהיו
בה גם גילויי אלימות כלפי לבנים. פועל בן ,24 פאולוס
מהלאנגו, נורה על־ידי אשד, לבנה שהיתה שתייה בפאני קה.
גן האלנגו לא נטל חלק במהומות עצמן.
מידע על רווחים. המיליטאנטיות של האירגונים
״הבלתי חוקיים״ גררה גם את האיגודים המקצועיים
הרשמיים. לפי הדיווח בסאנדיי טיימס תבעה הפדרציה
של האיגודים המיקצועיים בדרום־אפריקה לקבוע שכר
מינימום כללי של 20 שקל לשעה. הפדרציה אף תבעה
לספק לפועלים מידע על רווחי החברות, כדי שאלה יוכלו
להגיש תביעות שכר סבירות בהתאם. תגובת הממשלה
הייתה תקיפה. היא הגישה לפרלמנט הצעת־חוק האוכפת
סייגים ומיגבלות רבים על פעולת האיגודים. הממשלה
מנסת למנוע פוליטיזציה של האיגודים, כדי למנוע הפי כה
של הסדר החברתי הקרוי אפרטהייד על פניו. חברות
אחדות, בשליטה ליברלית יותר, מנסות להשיג אותה
מטרה באמצעות ויתורים לפועלים השחורים בנושאי
תנאי־תעסוקה ושכר. למרבה האירוניה מהווים במיקרים
רבים הפועלים הלבנים מיכשול על דרך ההתקדמות
המיקצועית של עמיתיהם השחורים. בעיקר בולט הדבר
בענף המיכרות, שהוא הריווחי ביותר במדינה. הכורים
הלבנים, המרוויחים כמעט פי עשרה ׳מהשחורים, נלחמים
בשצף־קצף נגד כל ויתור לאירגוני הכורים השחורים.

חיים ברעם 1

מלכת האיים

מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!

8ימים 7לילות-כולל טיסה ואירוח
^ 0י •0
נל יומשלישי
טיסה ישירה

מה אתה אוהב! נוף הרים, חופים
ומפרצים -יש דיג, ציד, מיניגולף,
טניס -יש. שחיה בים צלול להפליא,
בריבת שחיה או מועדוני צלילה -יש.
טיולים ברגל, ברכב או ביאכטה — יש.
אובל ומשקאות ביד המלן, בידור,
סירטאקי ובוזוקי -יש. רק תגיד מה
אתה רוצה, יש! בחר לן פינת חמד
באי כרתים את מפרץ אגיו ניקולאוס,
חוף הרסוניסוס, חוף רתימנון או קוקיני
הנה ובוא לחופשה באי האיים של יון.
ארגון ובצוע:

די1חזויו;

עירי

ת מי ת מיוחדת

**. 11010
הכוללת ״:טיסה, בתי מלון
ומכונית צמודה בלי הגבלה
יי פרטים
והדשנוה: אצל כל סוכני הנסיעות

בן־יהודה 21ת״א
טל 652140:

קדמוס׳

טל 292445:
291354/5/6

כרסום קורן

חגיגה של נופש
באי האושר

אנ שים ב שני ם

הנסיבה אן: המפקד בהריון
הנסיכה אן מבריטניה מצפה גם היא לביקור החסידה. בינתיים
היא עוסקת בכל תפקידיה הרשמיים, ביניהם סקירת מישמר-כבוד
בטכס סיום של קורס נוסף לקצינים, העומדים לשרת במישמר
המלכותי של הדגל. בתוקף החוקה היא נחשבת מאז 1977 למפקד
הקולג׳ לקציני המישמר.

המלבה סילביה 01 :מלנה היא בסן הכל בן־אדם
שערוריה רבתי פרצה בשוודיה, נוכח תקרית בענייני פרוטוקול: לאחר ארוחת־ערב בת שלוש
שעות בארמון המלוכה שבשטוקהולם הרגישה המלכה, מותשת עד כדי כך, עד שלא היה בה כוח לפרוש
מן הציבור כדי לאפר את פניה מחדש. היא שלפה מארנקה ראי ושפתון, והתחילה צובעת את שפתותיה
באדום. הצלמים עטו על הטרף, וצילמו ן את המלאכה־ככל-האדם — מתקנת את איפורה בציבור, מה
שמנוגד בהחלט לכל כללי הפרוטוקול. למחרת לא איחרו עיתוני אירופה לעשות מטעמים ממעמד אינטימי
זה, אך המלכה לא נבהלה :״גם מלכה היא בן־אדם״ ,הגיבה.

היורד !01(11
1נ*ת 1ינד1וו;
מחנה דאח נמתנה
אפשר שבעת התפרסם תמו נה
זו כבר תשתנה הסיסגרת
המישפחתית של הלורד הקטן
פרדריק וינדזור ואמו היפה,
הדוכסית מישל לבית קנט. שכן
הדוכס והדוכסית מקנט מצפים
לילדם השני, שעה שפרדריק
מצפה בקוצר־רוח ליום הולדתו
השני, שבו כך הבטיחה לו אמו,
״יקבל מתנה יפה ביותר״ .ה-
דוכסית, המכונה ״היבוא היפה
ביותר של צרפת לבית מלוכה
בריטי,״ היא אחת הנשים ה אהודות
ביותר על אופנאי פא ריס
ואחת הלקוחות הפעילות
ביותר.
ה עו ל ם הז ה 2278

לואיס גיואי בדאון: עושה גרס
כל תינוק אוהב לעשות גלים באמבט, אבל לואיס ג׳ואי בראוו
היא תינוקת מיוחדת במינה — זוהי תינוקת־המבחנה העומדת להיות
בת שלוש. על אמבט הקצף שלה מפקחת אמה, לסלי. הזוג משתדל
להתרחק מאור הזרקורים, אף שהטלוויזיה הבריטית עומדת להקרין
סרט על פי הספר שכתבו — ״נס בשם לואיס״.

211

11*111111בשלס

יעקב אגם: איני ימל לחדשות לעצמי
השבועון האמריקני אנשים פירסם תמונה זו של יעקב אגם. לעיתו נאית
מירח אברך ששוחחה עם אגם על מחירי יצירותיו המאמירים
והולכים אמר :״אני מעלה את המחירים בתקווה כי הקונים
יתמעטו• היום אני בעצמי איני יכול להרשות לעצמי לקנות אגם.״

קלזר ברי: המפיק הועד! סתור בין המאיס
היום אפשר לומר שקלוד ברי הוא אדם מאושר• גם הוא חושב כך, ולמחרת האוסקרים משחק -עם בנו,
ג׳וליאן, ב״חמור חדש״ בשדרות־אליזה. קלוד (מזל טוב, הזקן והילד) ברי אסף אוסקרים כמפיק של טס
— היה מועמד בשש קטגוריות וזכה בשתיים (צילום ותלבושות) .״היו רגעים,״ התוודה הבמאי שהפך
מפיק ,״שאמרתי לעצמי למה לעזאזל איני מביים בעצמי, ואז היו לי לפחות חלומות־זוועה בלילות.
אבל אחר כך חשבתי: אין לי מספיק דימיון כדי לביים סרטים שאינם מבוססים על סיפורים מקוריים שלי״.
ו ווו ו י ׳ *1וזו!

דונוט ואגנו: חינה נער הקלחת
לקראת אחת האפיסודות החדשות של הארט ואשתו עבר רוברט
ואגנר טיפול ממושך, כדי להפוך לדודו בן ה־ ,60 פריץ פון הארט,
שנעלם לפני שנים רבות בשוויץ. לשם כך הודבק ילו אף מלאכותי,
פניו רופדו וקומטו, ועל ראשו הובדקה קרחת מפלסטיק. את המראה
הזה העניק לו במשך שעתיים וחצי המאפר ההוליוודי פראנק ווסטמור.

! 1ו! 111 וי

1111111111ן 11 וון! !!וי 1

11ן

וו 11 וי ו

1ן 11111111111111

ותלד רגן: צעד גידול מרים
ננסי ורונאלד רגן החליטו לעשות שלום עם בנם, הרקדן רון, ואם שלום, אז שלום פומבי. הם באו
להצגת־הבכורה של באלט ג׳ופרי, ישבו ביציערהכפוד של המטרופוליטן בניו־יורק, ולא עצרו את
התרשמותם למראה רונאלד רגן ג׳וניור שעל הבמה. מיד עם תום ההופעה באו לאחרי־הקלעים לראשונה
בחייהם, ושם הצטלמו עם רון ורעייתו.
ה עו ל ם

הז ה 2278

ב־ 18 באפריל חגגו אזרחי מונאקו את חתונת־הכסף של הנסיך רנייה והנסיכה גריים.
בדיוק לפני 25 שנים נישאה גרייס קלי לבית גריבאלדי (בתמונה מימין) לנסיך רנייה
ממונאקו. לפני כמה ימים חגגה הנסיכות את חתונת־הכסף של הזוג היפה (בתמונה
משמאל) ,כשהכל משתדלים לשכוח את עגמת־הנפש של השנה האחרונה — גירושיה
^ של קארולין מפילים ג׳ונו. גדיים הפגינה רוח רומנטית בהצהירה :״בעלי ראשון תמיד,

אני רק יד ימינו.״ כשנשאלה האם אינה מצטערת על החלטה לעזוב את הוליווד ואת
הקאריירה המשגשגת שלה כשחקנית למען חיים מסוג שונה לחלוטין — שבהם היה
עליה להצניע את אישיותה תחת כללי הפרוטוקול — ענתה :״בסך הכל נישאתי לרנייה
מתוך אהבה. למען אהבה זו הייתי מוכנה לוותר על הכל, והייתי חוזרת על כך שוב,
אילו יכולתי״.

׳נסטס״ה קינסק : ,היבה של הקולנוע

*110 נזאון ! :הצורבת 0 1 0האמויקאיס משנו

פרנסים פורד קופולה כינה אותה :״האשה היפה ביותר בקולנוע
של היום.״ ואמנם, נסטאסיה קינסקי, שאיבדה את מחלפותיה
הארוכות מטס לטובת סירטו של קופולה, זוהרת שיבעתיים לאחר
שנפרדה מרומן פולנסקי, ואינה מפסיקה לעבוד עתה היא מסריטה את
׳אנשי החתולים של פול שרודרוגרה בלוס־אנג׳לס.

גולדי האון, השחקנית־המפיקה, משתעשעת עם בתה בת השנתיים קאתי. למרות שזה עתה הסתיים
רומן בינה ובין השחקן הצרפתי איב רנייה ברעש גדול, היא אינה מאבדת את חוש־ההומור הנפלא שלה.
״איני מסוגלת לחיות לבד, אבל איני מוכנה להיות סמרטוט כדי לא לחיות לבד. לכן: עדיף לחיות
לבד. הצרפתים הם צבועים והאמריקאים ישרים יותר, אבל אינם מוכנים לקבל את העובדה שאת מרוויחה
יותר מהם.״

ה עו ל ם הז ה 2278

213

ץ_7.ו״הפקות קרח בינלאומיות״מציגים

המופע הבינלאומי הגדול לכל המ שפחה

בתכנית:
״הלו אמריקה״
״הלו דולי״
״חופשה בגרמניה
סיפור אהבה

בחסות:

פיט? ק 1לדה 3
• 50 משתתפים
• סולנים אלופי עולם
ואלופים אולימפיים
• 800 תלבושות ססגוניות
• תזמורת סו נגנים

מחרוזת רוסית
״הליצנים
מחול החרבות״
״ימי הוליווד״
״עולם החיות״
— ^1״הים האכזר״
״גבירתי הנאוה
׳כנר על הגג־

•חורה נדירה
•חגיגה מרהיבה

מיקצבים לוהטים מרהיבים ביופיים שטרם נראו כמותם ביעגראל
המופעים יתקיימו כאוהל מפואר ביותר ועל ר!דח מלאכותי

תל־אביב

ירושלים

במגרש רידינג

גן הפעמון

דיזנגוף פינת אבן גבירול

לשבוע ימים בלבד

מערב יום העצמאות

6.6.81-30.5.81

21.5.81-6.5.81
כרטיסים: הפצה ראשית ״הדרן״ אבן גבירול ,90 טל• 248787
למוסדות ,248844 וביתר המשרדים בתל-אביב ובערים :
יפו, רמת־גן, בת״ים, חולון, הרצליה, פתח־תקוה.

כרטיסים למוסדות: משרד ״קלעים״ רח׳ שמאי ,8
טל )02(224061 .ובמשרד ״כתנא בן־נאים״ ,רח׳ יפו 38
טל .)02( 224008 .בבית שמש במועצה המקומית.

נתניה

ברחבת שדרות בנימין
בי ה״ ס יונתן, ל 4-י מי ם בלבד 11.6—8.6 ,
כרטיסים: ימשוד ״מופע״ טל )052(30335 .ומשרד ״סינגל״•
כפר-סבא :״ניסו״ .אור״עקיבא: כמועצת הפועלים.

עקרב צה 1ב עקץ את בת הנשיא זעמירם ניר
נעלב מהערה של זבנית שהוא הציע לה פרח

אנשים .
יצחק
י נשיא־המדינה

נכין
ורעייתו אופירה נסעו
לשלושה ימים לטיול במידבר-
יהודה והנגב בוזול־המועה ב יחד
עם שני ילדיהם. צוות של
קול ישראל, בראשותו של ה שחקן
יוסי גרגר, ירד לאילת
כדי לשדר משם. יוסי רצה
לראיין את הנשיא ואת אשתו,
והוא טילפן למלון שבו הם
התאכסנו. התברר לו כי הם
הלכו לאכול ארוחת־ערב ב־מיסעדה.
יוסי הלך למיסעדה
וישב ליד הנשיא .״רק בישראל
זה יכול לקרות, שכתב מוצא
מיד את הנשיא ויושב לידו ב-
מיסעדה,״ העיר גרבר. הנשיא,
לעומת זאת, התעניין אצל יוסי
מה נשמע בתיאטרון הקאמרי,
ואז הסביר לו יוסי כי עזב את
התיאטרון לשנה, ושהוא עובד
עכשיו ברדיו. הנשיא הסכים
להתראיין למחרת בבוקר, ובין
היתר אמר לגרבר :״לדעתי
הוחמצה כאן הזדמנות גדולה,
שלא בנו תשתית ליישוב הנגב,
עם ערים גדולות בה. היו צרי כים
להביא לכאן את קציני
צה״ל עם משפחותיהם, להקים
בתי־ספר, וזה היה מושך אנ שים
אחרים לבוא ולהתגורר
כאן. צה״ל חולש עכשיו על
שטחים רבים כל־כך, שעוד
מעט לא יהיה איפה לטייל
כאן.״
גם ארז ונעמה, ילדי
הנשיא, התראיינו ברדיו. ארז
סיפר כי הם טיילו בנגב וישנו
בשקי־שינה, בעוד שאביו נהג
כל הזמן בג׳יפ.

נעמה סיפרה כי בטיול

שעות אחדות גילו הרופאים כי
היא מחוסנת מפני עקיצת עקרב
צהוב, ונעמה חזרה להמשך הטיול.
אך ארז התחיל לפחוד
מאז מעקרבים, ודורש בכל
טיול שיעשו מדורות, כדי ל הבריחם.

אל לישכתו של מנחם
גגין בא השבוע שגרירה ה חדש
של פינלנד בישראל,
פאסו הלמינן, שאמר לבגין,
בין היתר :״קראתי את סיפרך
לילות לבנים בשפה הפינית.״
הלמינן נתן לבגין אלבום של
פינלנד, בעוד שבגין נתן לו
אלבום של ירושלים.
| אורח נוסף
ראש־הממשלה היה
שטראוס, מי שהיה הנציג
האמריקאי בשיחות האוטונומ יה,
בימי ממשלת קארטר. ל רגל
החג בא שטראום היהודי
עם אשתו, בתו, בנו וכלתו,
והמישפחה סיירה בישראל וב מצריים.
כאשר שאל בגין את
שטראום מה שלומו של סול
ליגוכיץ, הנציג האמריקאי
שכיהן אחריו, סיפר לו שטר-
אום :״בדיוק שוחחתי איתו
לפני כמה ימים. לעוביץ טס
מוואשינגטון לבקר את ג׳ימי
קארטר בעיר פליינס שב מדינת
ג׳ורג׳יה. בדרך חזרה
היה צריך להחליף מטוס באט לנטה,
אך בטעות עלה למטוס
לטכסאם. כאשר נחת שם טילפן
אלי וסיפר לי על הטעות שלו.
אמרתי לו :״עכשיו אני מבין
מדוע שיחות האוטונומיה הת נהלו
כל-כך לאט.״

שלו בבית־מלון בתל־אביב. ב עת
חופשתו נראה בעיר בלבוש
אזרחי.
81 ראש־הממשלה ערך את
סדר־הם סח בחוג מישפחתו,
כאשר ילדיו ותישעת נכדיו
נמצאים עימו, והוא עורך את
הסדר.

מהערה זו ועזב את הסיור ב אמצע.

בטלוויזיה פשטה אופנת
עמירם ניר. שדרים שונים
מספרים כי כל מיני מיפלגות
הציעו להם עבודה, אך הם
מסרבים לגלות אילו מיפלגות.
בין השדרים המבוקשים מצויים

אות, ואמר לו :״אם מנחם
בגין לא היה עושה את זה כל
הזמן, הייתי מחבק אותך,״ ו חיבק
אותו חיבוק בגיני.
! 8לראש־המיפלגה, שימעון
פרס, היתה פליטת־פה בנאום
שנשא כדי לברך את ברעם.
אמר פרס :״ברעם נשאר בחור

בלישכת

רוכרט

השבוע

קיבל

בגין

1| | 1 7 | ,ך ו |י | יושב־ראש מיפלגת-העבודה, לחץ את ידי כל החברים שישבו בשורה
הראשונה במושב מרכז המיפלגה, שבאו להצבעה הגורלית עבור 10 חברי״
1-1 1 111/1 111
כנסת. הוא לחץ ידיים עד שהגיע למקום שבו ישב יצחק רבין. פרס דילג עליו, והמשיך לעבור מאחד לשני•

חיים יכין, דניאל פאר
ורפי גינת.
81 את ההצבעה במרכז
מיפלגת־העבודה הגדיר פרופ סור
שכח וייס כך :״10
אחוזי־חרדה מחפשים 60 אחד

זי־תמיכה.״
1באותה הצבעה השתתף
גם, משה כרעם, מי שהיה
שר־העבודה. לברעם מלאו 70
שנה. בהפסקה פגש בו ח״כ
חיים בר־לב במעבר בין הכיס־

סוציאליסטי.
אחרת אפשר
70 כמו משה
ממקום למקום
להביא ניצחון

באיזו מיפלגה
למצוא אדם בן
דיין, המתרוצץ
באוטובוסים כדי
לתנועה?״

| באחת הישיבות האח רונות
בוועדת הכספים של ה כנסת
דיברו על מוטח גור,
מי שהיה רמטכ״ל. העיר אחד
הח״כים :״מוטה גור אינו ה-
אדמו״ר מגור.״ אמר ח״כ זאב
כץ :״לא, הוא האדמו״ר מכור.״

דויד תכהן

ניגש למיקרופון, בעת הדיון בערב ההצבעה במרכז מיפלגת־העבודה, אחרי
הנאומים ולפני ההצבעה. הוא עלה לפתע על הבמה, והכריז :״זו בושה
וחרפה שצריך להצביע עבור חברי״הכנסת• אתם הורסים את המיפלגה בכל מיני עניינים כאלה, כמו ההתמודדות
בין פרס לרבין, וכמו ההצבעה הערב!״ האנשים באולם התחילו להתפזר, אך פרס ואוזן נשארו.

שערכה המישפחה בחנוכה היא
נעקצה על-ידי עקרב צהוב.
החישו אותה ליחידה צבאית
בהרי-יהודה, והרופא הצבאי
אמר שצריך מייד להביא אותה
לבית־הח^ם הדסה בירושלים,
משום שיש אנשים שעקיצת
עקרב צהוב משפיעה עליהם
רע מאוד, ואילו אחרים מחו סנים
מפני עקיצות אלה. היא
הועברה בקומנדקר צבאי ל-
בית-החולים בירושלים. אחרי
ה עו ל ס הז ה 2278

בלישכתו גם את רב-סרן סעד
חדד, מפקד המיליציות ב-
דרום־לבנון. לפני שנפרדו ה שניים
עצר אותו בגין ואמר:
״אמנם שלחתי לך מיברק, אך
אני רוצה לברך אותך בעל־פה
על לידת בתך השישית.״
1חדד,
לים רנזב״ם
כי הוא יוצא
רצה לזהותו,

שיצא מבית־החו-
בחיפה, ושסיפר
למקוס-נופש שלא
בילה את החופשה

בסיור שערכו אנשי 81 מיפלגת העבודה, כפעלול בחי רות,
טיילו בתחנה המרכזית

שימעץ פרס, חיים כר־דכ,
גד יער,וכי, דני רוזוד־יד
ועמירס ניר. ניר הגיש

פרח לאחת הבחורות. אמרה לו
זו :״אני לא רוצה ממך חג
שנוח! אתה בגדת בעיתונות,
היית המרגל של המערך ב טלוויזיה,
ואני לא רוצה שום
עניין איתך!״ ניר נעלב מאוד

שושנה אובלי־אלמוזליוו;״ג
במשך כל הערב של ההצבעה. היא לבשה ארשת־פנים רצינית
וחששה מן התוצאות, אך להפתעתה זכתה בקולות הרבים ביותר
באותה הצבעה גורלית, שבה עברו כל עשרת הח״כים, אשר
כיהנו שתי תקופות״כהונה בכנסת, את מחסום ה־״/״ספ.

רק 78 משפחות יכולות טקו״ם בונה 78 קוטג׳ים מפוארים
בצמוד למועדון כפרי שיכלול בריכת
שחיה, מגרשי טניט, כדור טל
ואולם התעמלות.
בכל קוטג׳ -ארבעה חדרי שינה 2 ׳,חדרי
אמבטיה, שרותים כפולים, חדר מגורים,
מטבח, חצר משק, מחסן וחצר פנימית.
סופרמרקט, בית־כנסת וגן ילדים -
לנוחיותכם במקום, והים במרחק צעדים
ספורים. אפשר להריח אותו.

קרוב לעיי
במרחק דקות נסיעה ממרכז הקניות
בנתניה.

רחוק מהעיר
במרחק רב מהרחובות הסואנים
ומהסטקיות.

קרוב לעיר -רחוק מהעיר
סקו״ם מציעה לך ברמת פולג מגורים
באיכות חיים.

קרוב לעיר
המרחק 20 דקות נסיעה מתל־אביב.

רחוק מהעיר
במרחק רב מהערפיח, מאבק השטיחים
והרעש.
בדבר פרטים אנא פנה אל:

טקו״ם(ישראל) בע״מ:
שד׳ דוד המלך 45 תל־אביב
טלפון 224103/4 :־03

ישראלום:
נ תני ה-
טלפון 31116 :־053
רמת פולג -באתר הבניה
טלפון 51489 :־053
תל־ א בי ב-
רח׳ בן־יהודה 71א׳
טלפון 226224 :־03

1ח 10ד פ1

העולם הזה 2278

חוטו*רה

ך* ל גבר שכותב לאהובתו מיש־
^ פט כמו :״היית לי הרגל,
אך לא כמו אפריטיף תרבותי לפני

הסעודה, אלא כמו סמים קשים,״
שווה שיתחתנו אתו. לא רק אני
חושבת כך, גם רחל דיין, בת

..התחנה האחרונה!״י
החתן, פרופסור אריה זקס, ביום חתונתו עם רחל

דיין הירושלמית. למסיבת החתונה בכסית בא הזוג
הצעיר מירושלים, אחרי שעשו גם שם כמה חגיגות
לרגל נישואיהם. השניים מכירים כבר שלוש שנים.

ה־ ,26 חשבה כך ועשתה זאת. לא
הפריע לה שהוא אוהב לשתות,
אוהב נשים צעירות ויפות עם נש מות
טהורות, ונחשב לשובב רצי ני
בחוג ידידיו.

11־״1 1ן ״ 1ל | ל | שאותו נשא הצייר אורי ליפשיץ, היה 1 111 #1 # 111 1111 \ 4מלא חוש״הומור• אורי דאג במשך כל
המסיבה שהחתן והכלה לא יהיו עצובים, ובבל פעם שנדמה
היה לו כי הם עצובים, קם ונשא נאום על כמה טוב להתחתן.

לפני שבוע התחתנו השניים ב־
׳רבנות בירושלים, ואז התחילה
שרשרת החגיגות שעשו להם ידי דיהם
בירושלים ובתל־אביב.
החתן הוא לא רק ראש החוג
לתיאטרון באוניברסיטה העברית

ו\ ע וציני

במסיבת החתונה עבר על הצייר יורם לו-
קוב והזמרת אילנה רובינא. השניים האזינו
לדברי ידיד משותף, אך מייד אחר״כך חזרו לחגוג עם הזוג בבסית.
בירושלים, הוא גם משורר ובמאי.
עם אשתו הראשונה, שושנה
להב, התחתן ב־ , 1958 כאשר היא
השתחררה מן הצבא• הוא היה
אז סטודנט, והזוג הצעיר נסע ל־

חונה מאורחות

הציבו החברים
העליזים למשורר
יונה (״יבי״) בן״יהודה, שהוא רווק ולסימה
גריב, המתגוררת ביוון ובאה ארצה לקראת החג,
בדי לבקר באן את מישפחתה. השניים צהלו וצחקו

קיימברידג׳ שבאנגליה, שם עבד
זקס על תואר הדוקטורט שלו.
אמירו עליה אז, שהיא יפהפיה
מהממת, בעלת העיניים היפות ב־
(המשך בעמוד )53

כאשר הורמה מעליהם מפת שולחן מבית־הקפה,
ואורי ליפשיץ בירך את הזוג החדש. כל הטקס
נערך, כמובן, בצחוק. סימה נשואה לצייר יווני,
ובעוד בעלה נסע לתערוכה בברלין, החליטה לבוא
לישראל. משמאל: החתן מרים כוסית, להנאת אשתו.

217

״תאמינו לי ...
בשביל להצליח
צרין־כח...
הובהכח״
ורשבסקי -פריליך

הדברים הטובים בחיים לא באים בקלות. בשביל ללמוד באוניברסיטה, לשפץ את הבית, להחליף
מטבח, להנות ממכונית קטנה, וגם לטייל בחו״ל צריכים ״כזד; מוכרחים לחסוך.
קחו לדוגמא את בני הנעורים(הלוואי עלי) או אפילו חיילים(שיהיו בריאים) .איך הם יכולים לממש
חלומות עם גמר התיכון או השרות הצבאי? אם יש להם ״כזר זה פשוט מאד. בנק לאומי דואג להעמיד אותם
על הרגליים עם ״כח נעורים״ ו״כח לחיילים״ .גם לאנשים כמוני וכמוך בנק לאומי נותן ״כח רב תכליתי״
ואפילו ״עצמה״ ,או חסכון בקופת גמל אחרת.
תוכניות ״כזד של בנק לאומי משלבות בתוכן את כל היתרונות שאתה רוצה למצוא בתוכנית חסכון
אידיאלית: גמישות מכסימלית בתנאי החסכון, רווחיות גבוהה ומגוון הטבות כולל הלוואות, כרטיס חבר
במועדון חצב ועוד ועוד...
אם גם אתם רוצים להנות מהדברים הטובים והחשובים בחיים, תתחילו לחסוך ולצבור כח. גשו לסניף
בנק ל או מי-ז ה שמעבר לפינה, ובחרו את התוכנית המתאימה לכם. זה כדאי, גם לי גם לכם>>.

חסכון זה כח

בנק לאומי

אליעזר שוסטק מסתפק בעזרב
מיפו ואינו זקוק לשמואל תמיר
81 בישיבה האחרונה של
אנשי רפ״י, כאשר הודיע
ייגאל הורכיץ על ההצטר פות
לרשימתו של משה דיין,
תל״ם, אמר עורך־הדין אהרון
מלצר, יושב-ראש הוועדה ה מדינית
של רפ״י :״אני מוכן
ללכת בצורה מושפלת לרשימת
תל״ם, מכיוון שזה כבוד בש בילי
להשתחוות לפני דיין.״
הגיב על־כן־ הורביץ :״אני לא
מתייחס לדברים של מלצר,
מכיוון שמאז שהיה ילד הוא
שרוף על דיין.״
81 באותה ישיבה העיר
אלישע פלג, חבר הנהלת
רפ״י :״מלצר, אתה עבד נר צע
של דיין, ואיבדת כל זהות
אישית וכבוד עצמי.״ פלג הציע
שההצבעה על ההצעה לעבור
לתל״ם תהיה אישית. אז קפץ
ממקומו יעקוב פנג׳ל, עוזרו
של חבר מועצת עיריית תל-
אביב, חיים ליפקין, תקף
את פלג מאחור וניסה להושיב
אותו בכוח, כדי שהצעתו לא
תתקבל. אך היא התקבלה לב סוף.

8באחת הישיבות של
תל״ם, שנערכה בביתו בצהלה,
אמר דיין :״לגבי המקום ה־14
ברשימה אני רוצה בן עדות-
המיזרח, מישהו כמו שלמה
אזולאי (יושב־ראש ועד־ה־עובדים
של רשות־שרות־התעו-
פה) ,שנראה ספרדי, שההיגוי
שלו יהיה ספרדי, ועדיף שיהיה
מעיירת־פיתוח.״
! 8כאשר נודע על הצטר פותו
של ייגאל הורכיץ ל-
רשימתו של משה דיין, הפטיר
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג:
״הלך החלבן אצל החבלן.״

81 שתי בדיחות חדשות
מתהלכות היום: למה המפד״ל
היא נגד זכות־בחירה לישר אלים
הנמצאים בחוץ־לארץ?
ככה הם בטוחים שאלוהים לא
יצביע.
81 מה ההבדל בין מדינת־ישראל
לבית-משוגעים? בבית-
משוגעים ההנהלה היא נור מלית.

שר-הבריאות
שוסטק נשאל מדוע
קודם בעד הצירוף של שמו אל
תמיר להנהגת הליכוד,
ואחר־כך חזר בו והתנגד. הוא
השיב :״די לנו העורב מיפו.
אין לנו צורך גם בעורב מה מרכז
החופשי.״
81ח״כ יחזקאל פלומין
נסע לחג־הפסח עם מישפחתו
לאילת, ובילה את זמנו על
החוף צפונית לנביעות .״מאז
שהורדתי את מועמדותי מה רשימה
לכנסת התחילו הטל פונים
לטרטר בביתי, וכל מיני
אנשים ניסו לשכנע אותי לחזור
בי. לכן ברחתי לאילת, להיות
בין הדגים. הם לפחות שות קים,״
אמר פלומין.
משורר״השלום יונה

(״יבי״) בן־יהודה היה ב רקיע
השביעי. גרם לכך משורר
מעזה,־ תופיק אל־חאג׳,
שהקדיש לו שיר בעיתון ה-
מיזרח־ירושלמי הלאומני אל־פג׳ר
(״השחר״) .כתב אל־חאג׳
לעמיתו הישראלי :״מה תע שהו
/אל תרכין ראשך! /
מנע מצוואר סיפוריך בושה /
גם אם הם שייכים לכפרו
העיברי / .אתה הנך הד למזורי
/ופצעי המיזרחיים / .מה
ההיכל דוחה

תעשה?

אליעזר

היה

שומריו / .פקח עיניך לאט-
לאט י /מלא כוס תדהמתך
הניצחית / .הנה מיטב אנשיך
המושפלים /מול עין ההיס טוריה
/בליבי הם מוצאים
נועם.״
81 הטלוויזיה הישראלית
תשדר תוכנית־בידור ביום-
העצמאות. את התוכנית הק ליטו
וצילמו השבוע באולם
צוותא התל-אביבי. ראש מח־לקודהבידור
של הטלוויזיה,
חנוך חסון, שנוכח בהקלטה,
אמר :״עכשיו אני רק רואה
איזה תענוג זה לעבוד עם אפר
נים ישראליים, כמו יהורם

לרגל יום־ההולדת שלו. מדי
נסעה אל אחותה פנינה, והז מינה
לשם את כל ידידיו של
בעלה, טוכיה, וקבעה איתו
שיבוא לקחתה משם ב־ 11ב לילה.
טוביה אמנם בא, וכאשר
נכנם לדירה הופתע ביותר
למצוא שם את אנשי הטלוויזיה
וידידיו התל-אביביים. אמר
טוביה, מנהל מחלקת־החדשות
בטלוויזיה :״איזה מזל שעליתי
למעלה! תחילה החלטתי לח כות
למדי למטה, אך כאשר
ראיתי שאינה יורדת החלטתי
לקפוץ ולראות מה איתה.״

בעיריית תל-אביב עונד

היפכו
את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
רו מלי טהפ1נש
חממו את קכרמליטה בסיר
סמוק.הוסיפו פלחי פרי הדר
טבסי. פירות הסונה וקינמון
לפי הטסט.

כרמליטה ק ר
הוסיפו לכרמליטה קוביות קרח.
פלחי לימון. או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי סא וקינמון
לפי הטסט.

גאון. כאשר שידרנו את ה-
מלתרום התאכזבנו כולנו מאי שיותו
של ג׳רי לואיס, הקו מיקאי
האמריקאי, וגם הוא לא
השתגע אחרינו. בתום הטל־תרום
אמר לנו, :בפעם הבאה
אני אראה לכם איך עושים
מלתרום.״
8אבנר אידן, מי שהיה
שגריר ישראל בשוודיה, ד.מכ-
ציר ישראל בוואשינגטץ ו הן
כיום כמנהל האדמיניסטר טיבי
של מוסיאון תל־אביב,
יוצא בשבוע הבא לתקופה
קצרה לארצות־הברית. השבוע
מסיבות־פרידה
נערכות -לו
רבות בעיר, כאשר הוא הולך
מאחת לשניה, ובכל אחת מהן
הוא פוגש את אותם האנשים.

אולסי פוי

שחקן־הכדורסל של מכני תל־אניב, קיבל
מישרה של מנחל־שיווק ומקדם־מכירות
בחברה ישראלית המייבאת מוצרי חברה אירופית, הכוללים בגדי
ספורט לטניס, גולף, שחייה וסקי. באותה חברה חתום גם ביורן
בורג, המשתמש במוצריה. אולסי לובש בגד־ים המיועד לשחיינים.
ה עו ל ם הז ה 2278

81 בעל התיאטרון הירו שלמי,
אריה מארק, שנסע
לארצות־הברית כדי לעבור
ניתוח להסרת גידול לא־ממאיר
מראשו, ושהאמנים התל-אבי-
ביים והירושלמים אספו כסף
למענו, חזר השבוע ארצה בריא
ושלם ובמצב־רוח טוב. אמר
מארק :״החלטתי לעזוב את
עיסקי האמרגנות, ולעסוק מ עכשיו
באמנות.״
81 השבוע עשתה מדי
סער מסיבת־הפתעה לבעלה,

מוקד

בא לוועידת הסופרים באיחור.
11 1 1 1 0 1 8
כאשר נשאל לסיבת הדבר, השיב:

״קודם כל השכבתי את ילדי״זקוני, ועכשיו באתי לראות את
זיקני״הספרות.״ ייגאל מוסנזון החליט שלא להישאר שם הרבה
זמן, ואחרי שהחליף כמה מילים עם ידידים, הסתלק מן המקום.
דים חברים אחדים לרוץ לכנ סת.
חיים כסו״ רוצה להת-
מוד לכנסת מטעם המפד״ל.
יצחק ארצי רוצה לעמוד
בראש רשימת ל״ע לבחירות
לכנסת. דויד שיפמן ו צ בי
רנ ר רוצים להיות מועמדים
מטעם המיפלגה הליברלית, וגם
ראש העיר שלמה (״צ׳יצ׳)״
להט הגיש את מועמדותו ל כנסת
מטעם המיפלגה הליב רלית.
הגיב על-כך סגן ראש־העיר,
יגאל גריפל :״מש אירים
אותי לבד בגוב-האריות.
ובכוח רוצים שאהיה ראש־העיר.״

בקומה החמישית בבניין
הכנסת התמקמה ועדת־הבחי-
רות המרכזית. שם יושבים עכ שיו
השופט משה עצידני,
יושב־ראש הוועדה, כשלידו
עוזרים תמי אדרי, מזכירת
הוועדה, ירדנה מלר, מזכי רת
סיעת־הליכוד בכנסת, דליה
גורן, מזכירת המערך, שהיתר.
גם מזכירתו של דויד מ ל
גוריון, וני לי שרם מטעם
המפד״ל. כאחראית על הקשר
עם צה״ל מונתה פנינה
אמיר, דוברת סיעת יעד,
והדוברת היא שרה יצחקי,
שהיא גם דוברת הכנסת.

ו* *39י•

319

אבדה גינדי
בתוכנית ל׳ בתל־אביב
בצפון תל־־אביב.ברחוב בורלא.מציע אברהם גיורי דירות-יוקרה מפוארות ומרווחות
בבנין בן 5קומות.

מ שרד מכירות בת״א
ככר המדינה ה׳ באייר 10

שפע של שיכלולים:
• בכל לירה אינטרקום עם
טלוויזיה לזיהוי האורחים.
• ריצול כהה מיוחד בסלון,
שטיחים מקיר אל קיר בחדרי השינה.
• שני מיפלסים בכל דירה.
• קרמיקה בריצפת האמבטיה
ובשרותים, חרסינה פרחונית וכלים
סניטריים צבעוניים.
• 2חדרי רחצה
• חימום ניפרד לכל דירה.
• מיתקני-מישחקים ותאורה
דקורטיבית.

ל או ר ה בי קו שהג דו ל:
עו ד 5די רו ת
ב מ חי רי ם
ו תנ אי ר כי ש ה
נוחי ם ב מי וחד

• הרשמה
10.000 שקל
• עם חתימה החוזה
4070
•משכנתא
200.000 שקד
•היתרה
18 תשלומים חודשיים.

תיכנו! :ע״י אדריכלים
רשקס-גולרמן
תיבנוו ועיצוב חזיתות: ברמה
בינלאומית המייחדת את בניני
אברהם גיגדי/ע״ימשרד
אדריכלים אבירסקין והרי המלי.

אנו ח ס נף 11
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר 10

רמת השרון
סוקולוב 84

פתח-תהוה
חיים עוזר 28

ראשוו-לציוך
הרצל 62

שאנשים אוהבים דירות בונה גינדי אברהם

ה עו ל ם

הז ה 2278

בבתים
דברי ההגדה על מצריים
אי 1מוצאי חן בעיני
הדיפלומט ׳המצרי
81 סדר־פסח שני נערך
זזשנד. בביתו של איש קול
ישראל שמואל שי ואשתו
נחמה. באו אליו גליה ו
חיים
מוסול, מלילה
זכאי ובעלה אורי לוי,
נה פלידל ובעלה רפי
משה, דיתה ושלמה
שביט ודן פתיר. כל

עד כן־

מיש-
פחה
הביאה את אחת המנות
לסדר. את הקושיות שאל חיים
טופול ״כי לי יש האיי-קיו
הנמוך ביותר,״ לדבריו. בקור אם
את ההגדה קרא בר־שביט
את תפקיד הרשע׳ ח פתיר
את תפקיד החכם, אורי לוי
התם ושמואל שי את זה שאינו
יודע לשאול. את הסדר ערך

מאת

דניאלה שמי

מהה פגנ ה !

כאשר חשה לפתע ברע. היא
איבדה את חכרתה לכמה רג עים,
והיתד שרועה ברחבה.
איש לא ניגש אליה. אחרי ש התעוררה,
לקחה מונית הביתה.
״ירושלים
אמרר : למחרת נעשתה כבר כמו ניריורק.
במקום עברו עשרות אנשים,
ואיש לא טרח לגשת אלי!״
| את חגיגות המימונה
נעלו השבוע בארוחה מפוארת
במלון הילטון בירושלים המיל יונר
השווייצי גיסים גאון,
שר הבינוי דויד לוי, שגריר
מצריים בישראל סעד מור־תדא
וראש עיריית ירושלים
טדי קול ק. כרטיס־יחיד ל-

בת־שבע שריף

המשוררת באה לוועידת הסופרים,
שנערכה בבית טשר־ניחובסקי
בתל-אביב. שריף היתה חברה בוועד היוצא של אגודת־הסופרים,
ואמרה עם כניסתה :״ממחר אשוב להיות עקרת־בית ! ״
בת״שבע היא אחותו של המלחין נועם שריף. בוועידה
פגשה בחברת הכנסת אורה נמיר, ושתיהן הופיעו בתסרוקת דומה.

יזרח אלמוג,
העיתונאית כלה

עורד-הדין
בעלה של
אלמוג, שבא מבית דתי, ו הבקי
בכל הילכות הסדר. את
השירים הינחה רפי כן־משה,
שהוא מוסיקאי. בתום הסדר
ערכה החבורה טוטו-בחירות.
כל אחד נתן 50 שקל, וכתב
על פיסת־נייר כמד מנדטים
תקבל כל מיפלגה. את הכסף
השקיע אורי לוי בניירות־ערך,
ובר-שביט שומר על הפתקים
בכספת שלו. מי שינצח בטוטו
יקבל את כל הכסף אחרי ה בחירות.
1כאשר
נשאל היועץ
המדיני בשגרירות מצריים ב ישראל,
הד״ר אחמד גומעה,
היכן בילה את ליל-הסדר, ענה :
״בשנה שעברה השתתפתי ב סדר,
ואחרי שגיליתי שההגדה
לא כל־כך סימפטית אל מצ ריים,
החלטתי שסדר אחד
הספיק לי.״
11 מאוכזבת מאוד מתגובת
האנשים ברחוב היתד אורה,
אשתו של שדר הטלוויזיה
יעקוב אחימאיר. בשבוע
שעבר עברה ברחוב, ברחבת
המשביו לצרכן בירושלים,
ה עו ל ם הז ה 2278

אותה ארוחה עלה 300 שקל.
רינה רז, גרושתו של
שדר הטלוויזיה מנשה רז,
ומי שהיתר שחקנית־תיאטרון
והעוסקת כיום ביחסי-צבור של
מלון בירושלים, עומדת להינ שא
לידידה מזה שנים אחדות,
עורך־הדין הירושלמי דויד

האש כנזי ם !

אבולעפיה.

8 1בערב־ראיונות של הדסה
במלון הילטון בירושלים אירח
המנחה, עזריה רפופורט,
את סגן נשיא האוניברסיטה
העברית, שימחה דיניץ, מי
שהיה שגריר ישראל בארצות-
הברית. השניים שוחחו על
ערב הסעודית. אמר דיניץ:
״אני לא מבין מדוע הסעודים
מכריזים מילחמת־קודש על
ירושלים, כאשר אף סעודי לא
בא להתפלל שם כאשר היתד.
תחת שילטון הירדנים. לפני
שנים רבות, כאשר גולדה
מאיר היתד. ראש-הממשלה,
הגיעו ידיעות כי -המלד פיי־צל,
ששלט אז בערב הסעודית,
הביע מישאלה להיקבר בירו שלים.
אמרה אז גולדה :״מה
הבעיה, שרק יודיע מתי, ונעשה
לו הלוויית ממלכתית.״

הפגנה דתית בכביש ימות

בעל חבויה הנשכח
אדוני ראש־הממשלה, קיבלנו קריאה נואשת מבני
כפר מארוני...״
״אה, המארונים ! בני־הברית שלנו ! עם נהדר, אמיץ,
נרדף, ממש כמו היהודים !״
״...הם אומרים שגירשו אותם מכפרם...״
״זוהי שערוריה! הן הזהרנו את הערבים שלא נעמוד
מנגד בשעה שמתעללים בבעלי־בריתנו המארוניים האמי צים
! יידע נא העולם כי מדינת ישראל לא תפקיר לעולם
את הנוצרים העומדים על נפשם ! העם היהודי שסבל כה
רבות, שנרדף על צוואר מדור לדור, לא יתכחש למחויי-
בות המוסרית העמוקה הזאת!״
״הם טוענים כי החיילים...״
״הקלגסים הסוריים צריכים לדעת כי מלוא עוצמתו
של צד,״ל תופעל כדי לשים קץ למעשיהם הברבריים!״
״הם מבקשים כי נעזור להם לחזור לכפרם...״
״בוודאי! בוודאי! היכן נמצא הכפר הזה?״
״כקילומטר מן הגבול, לא הרחק מן הגדר הטובה.״
״אם כן, אין בעייה. אנא התקשר עם ידידי האמיץ,
המייג׳ר סעד חדאד, ומסור לו כי אני מבקש ממנו לנקוט
פעולה מיידית כדי לשים קץ לעוולה משוועת זו. אנחנו
נעמיד לרשותו את כל הדרוש — תותחים, מטוסים,
שריון — הכל.״
״אבל מר בגין, יש כאן אי־הבנה. הכפר נמצא,בצד
•שלנו של הגבול.״
״בצד ש לנ ו ז מה שמו של הכפר הזה?״
״בירעם.״

״כמה זמן דרוש, לדעתך להשגת השלום?״ שאלתי.
קיוויתי לשמוע מפיו הערכה על המכניזם של השגת
השלום, לאור היכרותו את המצב במצריים ואת עבד־אל־נאצר.
״חמישים
ואחת שנים,״ השיב בלי היסום.
הופתעתי .״מדוע דווקא חמישים ואחת ז״
״לא יהיה שלום אלא אחרי שיקום דור חדש בישראל,
אשר יבין כי ישראל שוכנת באסיה ושעליה להשתלב
במרחב האפרדאסיאתי,״ אמר .״אבל לא די בכך. כי
הדור הבא יחונך על-ידי מורים מבני הדור הנוכחי. לכן

פנינו אל
השמש העולה
בעדות שמסר לפני מותו לסידרה עמוד האש, סיפר
דויד הורוביץ על שיחה שהייתה לו עם עבד־אל־רחמן
עזאם, מזכיר הליגה הערבית, ערב קבלת ההחלטה.על
חלוקת הארץ בעצרת האו״ם.
עזאם באשה היה מצרי מתון ושוחר־שלום. בשיא
הסיכסוך, ב־ , 1947 פירסם העולם הזה (בימי כהונתו של
אורי קיסרי כעורו) תצלום של לחיצת-ידיים היסטורית —
משה שרתוק, ראש ה מחלקה
המדינית של ה סוכנות
היהודית, לחץ פומ בית
את ידו של עזאס,
מזכיר הליגה.
׳לדברי הורוביץ, אמר לו
עזאם, כי אין עוד מקום
לפשרה. אם ינצחו הערבים
ואם ימוגרו — שוב אין
מנוס ממילחמת־הכרעה (ראה
עמוד .)59
הדבר מזכיר לי סיפור
ששמעתי לפני הרבה שנים
מפי אדם שהרשים אותי
מאוד: ההיסטוריון ההודי
פאניקאר.
הייתי בפאריס, וידיד
צרפתי אמר לי שן־,שגריר
ההודי שמע על שהותי בעיר ומבקש לשוחח עימי. הכרתי
את שמו, כי אחד מספריו יתורגם לעברית ופורסם
בהוצאת עם עובד, שמשה ישרת עמד אז בראשה. פאיי־קאר
היה איש־אמונו של ג׳והארלאל נהרו, וכיהן כשגריר
הודו בקאהיר בימי יר׳ח־הדבש של נהרו וגמאל עבד-אל-
נאצר, אחרי ועידת באנדונג, שבה קם גוש המדינות
הבלתי־מזדהות.
פאניקאר, רודף־שלום מושבע, היה אחד מן האנ שים
הטובים הרבים שפעלו, במרוצת השנים, בשקט
ובהתמדה, להשגת שלום ישראלי— ערבי. מכיוץ שהיה
מייודד עם עבד־אל־נאצר ועם ישרת, ניסה כימעט מדי
שנה להפגיש את השניים.
בשיחתנו סיפר לי כי בשנת , 1947 לפני שעצרת
האו״ם החליטה על החלוקה, נפגש עזאם בחשאי עם
חיים וייצמן. עזאם לא התנגד להקמת מדינה יהודית.
אך הוא התנגד להקמתה של מדינה מערבית, זרה, בלב
העולם הערבי. הוא הפציר בוייצמן להביא לכך שהציונות
תכריז על עצמה כעל תנועה השייכת לאסיה, ושתצהיר
שהיא מוכנה להשתלב במרחב הרעיוני והתרבותי של
הייבשת המתעוררת, הפורקת מעליה את עול הקולוניא ליזם
האירופי הגזעני.
וייצמן השיב לעזאם, לפי סיפורו של עזאם, ברוח
זו: ידידי, איני רוצה לרמות אוהל. אנחנו עם אירופי.
אנחנו שייכים לתרבות המערב. המדינה היהודית שתקום
תהיה מדינה אירופית, וחלק מן העולם המערבי.
אם אכן אמר עזאם לאחר מכן להורוביץ את הדברים
שזה ישם בפיו, הם היו, מן הסתם, מסקנתו מאותה שיחה.
אגב, גם פאניקאר עצמו ראה מהזדהותה של ישראל
עם המערב את הסיבה העיקרית לסיכסוך. הוא שמח
מאוד לשמוע שאני דוגל בישראל ניטראלית, השייכת
לעולם השלישי, ושתשתלב במרחב השמי כבעלת־ברית
של שאר עמי המרחב.
הוא לא נתן לי לסיים את דברי. .״אינך צריך להסביר
לי,״ אמר ,״אני משוכנע כי זוהי הדרו לסיום הסיכסוך.
תמיד חשבתי כך.״

דרוש דור נוסף, שגם מחנכיו לא יהיו אירופים, אלא
בני הארץ. שני דורות — זה עניין של חמישים שנה.״
״אבל דיברת על חמישים ואחת.״
״כן. אחרי שיקום דור שנולד באסיה, ושגם מחנכיו
נולדו באסיה, תהיה דרושה שנה אחת לכינון השלום.״

פצצה במל1ן
אין גבול ליכולתו של אדם — כל, אדם — להאמין
בצידקתו ולתרץ כל מעשה ממעשיו.
הנה הסביר מנחם בגין בעמוד האש שהוא צדק
בהחלט בפרשת מלון ׳המלך דויד. אמנם, בפעולה זו
נהרגו כימעט מאה איש ואישה. רובם אזרחים חפים־
.מפשע, יהודים וערבים. אבל האירגון אינו אשם. הברי טים
אשמים. שהרי האירגון מסר אזהרה טלפונית, חצי
שעה מראש, להנהלת המלון, וגם למערכת פלסטיין פוסט
ולקונסוליה הצרפתית.
האמנם זה מתרץ את המעשה?
מי שמתכנן פעולה כזאת, צריך לקהת בחשבון שמשהו
ישתבש במסירת האזהרה. אולי מקבל האזהרה אינו
מתייחם אליה ברצינות. אוליהיא מתעכבת בדרך. אולי
אין היא מגיעה כלל אל יעדה. אולי יתעלם ממנה האיש
האחראי, מטעמים השמורים עימו. אולי הוא -סבור שאין
זה אלא בלוף, אולי שיקולו לקוי. האם משום כך מותר
לגרום למותם של מאה איש ואשה, שהדבר כלל אינו
תלוי בהם?
המזכיר הראשי, ג׳ון שאו (שהיה מעין ראש־ממשלה
של המנדאט) מכחיש שקיבל אזהרה. יתכן ׳שהוא משקר,
כדי לחפות על מחדלו. אולי הוא אומר את האמת,
והאזהרה אבדה איכשהו בדרך. אולי מוסרית־האזהרה
גימגמה, ודבריה לא היו מובנים.
האם זה ביכלל חשוב? האם זה משנה במאומה את
העובדה שהאירגון הטמין פצצות בבניין שבו נמצאו
באותה עת יותר ממאה בני-אדם — מבקרים מיקריים,
פקידים, כתבניוית, מגישי־תה, ,תיירים ומי עו דו האם לא
היה ברור מראש כי כל אלה יקפחו את חייהם, אם משהו
ישתבש? ומאחר שהדברים אכן השתבשו, האם יכול
!משהו •להפחית את האשמה?
האשמה רובצת, כמובן, על מי שיתיכנן וביצע את
הפעולה. על המזכיר, אם אכן קיבל את האזהרה ולא
פקד לפנות את הבניין, נופלת — לכל היותר — אשמה
מישנית.
בקיצור: מי שמתכנן פעולת־טירור, יחייב לקבל על
עצמו את האחריות לתוצאות, תהיינה אשר תהיינה.
הדבר מזכיר — להבדיל — את תירוצי הפיידאיון
הפלסטיניים בפרישות מעליות, כביש־החיוף ואף אולימפיאדת
׳מינכן .״לא באנו להרוג,״ הם טוענים .״רצינו רק לקחת
בני-ערובה, כדי לשחרר את חברינו מן הכלא הישראלי.
הישראלים הם הרוצחים, מפני שסירבו לנהל עימנו משא-
ומתן. בכביש־החוף נהרגו האנשים מאש החיילים הישרא ליים,
ובמינכן מאש השוטרים הגרמניים.״
נניח שזה היה נכון — אז מה? מי שלוכד בני-
ערובה׳ מוכרח לקחת בחשבון שהם ייהרגו במהלך
הפעולה, וכלל לא יחשוב איך, ומכדורייו של מי.
בגין ׳מבין זאת היטב — כשהמדובר בפעולה של
פלסטינים.

גאון ונדיב ואכזר

רק פעם אחת בחיי ראיתי את מנחם בגין מדוכא
עד עפר, עד שדמה לשבר־כלי. זה היה הרבה זמן לפני
שמצב-בריאותז התערער, ולפני •שנזקק לתרופות המשפי עות,
מן הסתם׳ על מצבי־רוחו.
זה היה ב . 1966-בוועידתה של תנועת־החרות אירגן
שמואל תמיר מרידה ׳נגד המנהיג׳ ובמשך כמה שעות
היה ׳נדמה כי יעלה בידי תמיר, בעזרתו של אליעזר
שוסטק, להדיח את בגין.
ראיתי את בגין למחרת היום בכנסת. הוא היה חיוור.
הוא התהלך כאדם שהזדקן תוך כמה ימים בכמה שנים.
הבנתי לרוחו. יגם אני בנוי כך. שום אדיב אינו יכול
לדכא את דוחי. להיפך, ככל שמחריף המאבק, פורשת
רוחי כנפיים. אבל אני
רגיש מאוד לדקירת הסכין
בגב. מעשודבגידה של ידיד
ושותף יכול לעשות שמות
בנפשי.
בגין החזיר את תמיר
׳ליתנועודהחרות אך שנה
לפני כן, למרות שתמיר
נטש את התנועה, ברא שית
שנות ה־50׳ .בטריקת־דלת.
במשך כל אותן ישנים
השמיץ ׳תמיר את בגין ב מיטב
כישרונו, הציג אותו
כאיש עלוב, צבוע, כושל
והרסני. לשיא הגיע באסי-
פת־היסוד של תנועת ״ה־תמיר
מישטר
החדש״(אחת מקבר
צות־הנפל הרבות שהקים
במרוצת השנים) ,בקולנוע מוגריבי בתל־אביב, כאשר
צעק :״אלוהים ירחם על המדינה אם אתם (אנשי־חרות)
תגיעו לשילטון!״
והנה סלח בגין, והחזיר את הבן האובד. תמיר
התרפס, נשא את כליו של בגין (פשוטו כמשמעו),
היה כאסקופה נדרסת לרגליו. עד שבאה ההזדמנות לתקי-
•עת־סכין מהירה.
הסכין החטיאה. בגין התאושש. תמיר סולק מחרות.
הוא הקים תנועה נוספת, פילג אותה וחזר לליכוד. שוב
התפלג, שוב הקים •תנועה חדשה. וחוזר חלילה. עתה
הגיע תורו לחזור שוב לחרות, בפעם הרביעית.
והפעם, סוף־סוף, ינקם בגין את ניקמתו. נקמה מתוקה.
תמיר היה, כרגיל, בוטח בעצמו. בגין הניח לו להגיע
עד לסף הבית. רגל אחת של תמיר כבר היתה בפנים.
ואז נטרקה הדלת בפניו.
(יש בדיחה על גביר, שמשרתיו הודיעו לו שפלוני,
יריבו, בא אליו הביתה .״השליכו אותו החוצה!״ פקד
הגביר .״אבל הוא עומד בחוץ,״ השיבו המשרתים .״אז
הכניסו אותו הביתה, והשליכו אותו החוצה!״)
בגין היה נהדר. איזה הדר בית״רי ! איזה כבוד פולני !
הוא היה סלחן. הוא היה מובן להושיט שוב את הלחי
השניה. הוא הטיף לאנשיו מוסר. הוא קיבל את דינם
מתוך נאמנות נשגבת ׳לדמוקרטיה. כל ישותו אמרה חסד
ורחמים. הוא ריחף על פני הדברים, כמו רוח אלוהים
על פני המים.
אבל מה ׳לעשיות? חסידיו של בגין לא היו מובנים
לסלוח. והם השליכו את האיש החוצה.
שנאמר :״בדם וביזע /יוקם לנו גזע /גאון ונדיב
ואכזר.״
1וז0ע0 ליבי, ליבי לעורב.
לעורב ההוא, ביפו.
באחד מספריו סיפר קונראד לורנץ, חוקר-החיות,
כיצד התקשר אליו עורב. לורנץ גר בעיירה במרחק-מה
מווינה, ובכל יום היה נוסע לעיר־הבירה וחוזר ברכבת.
הציפור היתה מחכה לו. היא הייתה חגה בשמיים, מאות
מטרים מעל לתחנה. כאשר היו עשירות הנוסעים יוצאים
מבניין התחנה, דיה העורב מבחין בלורנץ מגובה רב
ועט עליו. הוא לא טעה מעולם.
משום כך אני נוטה לסברה כי העורב מיפו אכן
התקשר אל אדם מסויים, שדמה לאותו נוריאלי, וכי כל
מעשיו נבעו מאהבה. הוא בוודאי יתמה על התנהגותו
המוזרה של נוריאלי• ,שפחד מפניו, ברח והסתתר מתחת
למשאית. איזו התנהגות זאת? האם כך מתייחסים אל
ציפור אהובה?
ואולי, חשב, זהו מישחק ׳שיבזה, המתאים להומור
האינפנטילי של בני-אדם?
אם אין גירסה זיו נבונה, אין ׳מנוס מן האפשרות
השניה: שנוריאלי יזה אכן פגע פעם בעורב או במישפח־תו.
העורבים הם ביעלי זיכרון מצויץ, ואין הם שוכחים.
עד-אין־דור, כפי שאמר זאב ז׳בוטינסקי, בתירגום
שירו של אדגאר אלן פו.

^ נח חידון קטן:

בין הפותרים נכונה אפשר להגריל מקום
ריאלי במליאת רשות־השידור, מטעם ה־מיפלגה
הליברלית או ד״ש.

תרות והפרשנות , .הרדיו והטלוויזיה, עי תוני
הבוקר והערב, מגיעים באורח פלא
בדיוק לאותן המסקנות.

וזה מוזר.

מי שמע? מי

1 1מצא?
החפץ האבוד הוא ידיעה, ששמעתיה במו
אוזני בקול ישראל, באחד מימי השבוע
שעבר. ולא פעם אחת, אלא פעמיים, בשתי
מהדורות־חדשות רצופות•

נאמר כה כי פארוק אל־קאדו־מי,
ראש המחלקה המדינית של
אש״ף, אמר כי אירגונו מוכן ליטכת
לשולחן אחד עם ישראל, כדי לנהל
משא־ומתן מדיני.
הוא גם הודיע כי אש״ף מקבל את
יוזמתו של ליאוניד ברז׳נייב, שהציע לקיים
ועידה בינלאומית בהשתתפות כל הצדדים
לסיכסוך, ובכללם ישראל ואש״ף.
הקשבתי לידיעה רק בחצי אוזן, כי
הייתי בטוח שידווחו עליה ביתר הרחבה
במאגאזין היומי של הרדיו, ובמבט של
הטלוויזיה. ולמחרת היום, כד סברתי, אוכל
לקרוא את הידיעה בהרחבה בעיתוני-
הבוקר ולעיין בנוסח מלא, שרק הוא
מאפשר הבנה מדוייקת של טכסט מדיני.
אך במהדורות־החדשות הבאות של ה רדיו
לא היה זכר לידיעה. גם לא במבט.
גם לא בכל תוכנית אחרת של הרדיו
והטלוויזיה. וגם לא בעיתון כלשהו מעי תוני
הבוקר והערב שלמחרת היום.
אולי הוחבאה הידיעה בעיתון כלשהו
בתחתית של עמוד פנימי, בלי כותרת
בולטת. ואולי לא הופיעה כלל. על כל
פנים, בלי זכוכית מגדלת לא מצאתיה
בשום מקום.

^ כל אין אנחנו עוסקים פה בחידו ד
* נים בלשיים. אנחנו עוסקים בחידון
מסוג אחר גלמרי :
כיצד ניתן לקיים במדינת־ישראל קשר־השתקה
לגבי נושאים הנוגעים לעצם קיו מנו
ועתידנו?

נחזור־נא לפרשת קאדומי. הוא אמר
מה שאמר עם תום המושב של המועצה
הלאומית הפלסטינית ד 14-,בדמשק, שבה
נבחרו מוסדות והתקבלו החלטות.
כל אמצעי־התיקשורת בישראל, בלי
יוצא מן הכלל, קבעו חד־משמעית: באש״ף
חלה ״הקצנה״ .ואילו אני (המתיימר בכל
הענווה לטעון כי איני הדיוט בנושא
זה, אשר לו הקדשתי שנים רבות של
חיי, ושיש לי לגביו מקורות־מידע לאין־
שיעור טובים יותר מאשר לעמיתי) טוען
שקרה בדיוק ההיפך, ושהתחזק באש״ף
הקו המתון.
איש אינו חייב לקבל את דעתי, אף

מי הם הכוחות המחליטים למנוע
ממך מידע חשוב כיותר,
הדרוש לך כדי לעצב לעצמך את
השקפתך על כעיות־היסוד של המדינה?
איך
אתה יכול ללכת בעוד חודשיים אל
הקלפי, כאזרח נבון ואחראי, ולהצביע בעד
מיפלגה זו או אחרת, הדוגלת במצע זה

מי גנז את הידיעה ברדיו? מי מנע
את שידורה בטלוויזיה? מי השפיע על כל
העיתונות היומית לגנוז אותה?
האם יש יד מכוונת? היכן? כיצד היא
פועלת בארצנו, שאין בה צנזורה פוליטית
לאמצעי־התיקשורת היהודיים (להבדיל מן
הערביים) ?

זהו החידון. בין בערי התשובות
הנכונות אפשר להגריל ביקור בהתנחלויות
בהדרכתו האישית שד
השר אריק שרון.
דם שאינו נאיבי כמוני יחייך למיק-
ר רא החידון הזה• הוא יציג, במקומו,
חידון אחר:

איך ככלל שודרה ידיעה כזאת
פעמיים ברדיו?

מי היה העורך התורני, שנתן לידיעה
כזאת לעבור מתחת לידיו ולהגיע אל ה מיקרופון?
מיהו
עובד־הרדיו שהרים את השפופרת,
כאשר צילצל הטלפון אחרי השידור השני?
מי שמע את הקול, בצד השני של הקו,
צועק בזעם :״מה אתה חושב לעצמך,
אידיוט שכמוך? האם אתה סבור שאתה
מקבל משכורת מאש״ף, כדי לנהל את
תעמולת האוייב?״

מי היה בעל הקול ץ במה הוא
איים? כיצד התנצל העורך על
הרשלנות שלו, ובאילו מלים הבטיח
שזה לא יקרה שנית?

!ממל

אין אתה יכול להסיק כל מסקנה שהיא.
אתה נאלץ לקבל את דעתו של מי שחו לש.על
כלי־התיקשורת.
כאשר יש ויכוח בין אמצעי־התיקשו־רת,
בין ידיעות ומעריב, בין פרשן־טל-
וויזיה אחד ובין עמיתו, יכול האזרח לב חור,
ולאמץ לעצמו את חדיעה הנראית לו.

אך כאשר כורם אומרים את
אותו הדכר כדיוק, כאשר דיעה
אחרת כלל אינה מגיעה אד ידיעתו
— איזו כחידה יש לו? מה
שווה ההצכעה שלו כקלפי?

^ הרי מילחמת יום־הכיפורים, בעידן
הקצרצר של חשבון־הנפש, כשאיש
היכר. על־חטא על חזהו של הזולת, הטל תי
את עיקר האשמה לאסון על אמצעי־התיקשורת.

אמצעי־התיקשורת עשו יד אחת
וקול אחד כדי לספר לאזרח שישראל היא
חזקה ודרוכה ומוכנה, ושהיא יכולה לכ בוש
את בגדאד ואלג׳יר תוך שבוע. ושכל
צבאות-ערב אינם אלא ערימות של גרו טאות,
ושלעולם לא יוכל לוחם ערבי לע מוד
מול לוחם עברי, ושגבולות־הביטחון
הנהדרים לאורך הסואץ ועל הגולן הם
בלתי־חדירים לעולם ועד, וכי קו בר-לב...
נכון, גולדה היתד. אשמה. ומשה דיין
נושא באחריות לשפיכת הדם (ומוכר אותו
עכשיו, טיפה אחרי טיפה, בדולרים ירוקים)
.אבל מי הפך את דיין ׳לאליל? מי
כתר לאשה פרימיטיבית כתרים של חב-
מת־הדור? מי העלים במשך שנים כל
דיעה נגדית, ומנע כל ויכוח רציני, וקבר
את נביאי־האמת תחת קיתונות של לעג? ומלבד אמצעי־התיקשורת עשו זאת.
שבועון אחד מסויים, איש מהם לא ינוקה.

^ נה כי כן, החידון :
1 1היכן נע 7מה הידיעה?

מי מנע ויכוח זה? מי מנע
את עצם ידיעת העוכדות?

הנשיא אפריים קציר אמר ״כולנו
אשמים״ .זאת לא היתה אמת.
שום אזרח אינו יכול להיות אשם,
כאשר כל אמצעי-התיקשורת העלימו
ממנו •טנים את העוכדות.

יוק. סאפיש. היא נעלמה כאילו
כלעה אותה האדמה.

זוהי ידיעה חשובה ביותר. פארוק אל-
קאדומי ידוע כאחד מנציגי הקו הנוק שה
באש״ף ובתנועת פת״ח. הוא גם
מזוהה עם הקו הפרדסובייטי. הוא נמנה
עם מייסדי פת״ח, וזה עתה נבחר מחדש
לוועד־הפועל של אש״ף.
אם איש כזה מכריז פומבית שאש״ף
מוכן לשבת לשולחן אחד עם ישראל, יש
לכך חשיבות.
תהיה המסקנה הנובעת מכך לגבי יש ראל
כאשר תהיה — והיא יכולה להיות
ניצית או יונית או תוכית או עורבית
(מאחר שהעורבים הם עתה באופנה) —
קודם כל צריכים לדעת את העובדות.
אמר או לא אמר? מ ה בדיוק אמר?
היכן אמר? למי אמר? רק כאשר
יודעים זאת, ניתן בכלל להתווכח על
השאלה מדוע אמר, מה היתה הכוונה,
וכיצד צרייך הדבר להשפיע על הש קפותיהם
של חסידי ארץ־ישראל השלמה הפלסטינית האופציה וחסידי מכאן
מכאן.

ועכשיו הם עדשים זאת שוב.

שר־התעמולה גבלס מתדרך את עורכי־העיתונים
שכמה וכמה מטובי הפרשנים בעולם סבו רים
בעניין זה כמוני, יכולות להיות די-
עות שונות. מישהו יכול ׳להגיע למסקנה כי
הקיצוניים התחזקו. מישהו יכול להאמין כי
ניצחו המתונים. אחר יכול לטעון כי לא
חל כל שינוי. רביעי יכול להצביע על
סימנים לכאן ולכאן. יכול להיות ויכוח,
תוך הבאת מובאות ואיזכור עובדות וצי טוט
נאומים ופירוט החלטות•
בוודאי, אין לקבל דבר בלי ויכוח.
אין נושא פוליטי בעולם שלא יתכן ׳עליו
ויכוח, ודיעות שונות.

או אחר, אם כלל אינך יכול לדעת את
העובדות המאפשרות החלטה שקולה?

במלים אחרות: מי מקיים
בארץ קשר נגד הציבור, נגד הדמוקרטיה,
נגדך, על-ידי מניעת
מידע?

ף גרמניה הנאצית היה הרייכס-
* פרופאגאנדה־מיניסטר, הר יחף גב־לס,
מכנס מדי יום את עורכי העיתונים
החשובים כדי לתדרכם .״ובכן, רבותי,״
היה פותח בקולו הערב והאדיב ,״מה
.נכתוב היום?״ ואז היה מכתיב להם, כמעט
מילה במילה, את עיקרי הדברים שיופיעו
בכותרות הראשיות ובמאמרים הראשיים.
מובן שאין כל דמיון בין המתרחש אצ לנו
ובין אותה ממלכת־אשמדאי, טפו-
טפו־טפו. אצלנו אין שר־תעמולה, ולפי
שעה גם לא ״שר-הסברה״ .אין תדריך
יומי לעורכים. אין צנזורה. יש חופש־עיתונות.
אנחנו המיבצר היחידי של ה דמוקרטיה
במיזרח התיכון.

אך זהו כדיוק העניין. אצלנו
אין ויכוח.

הכל מסכימים שהיתה ״הקצנה״ .ברדיו
ובטלוויזיה ובעיתונים מתווכחים בעלי ה־דיעה
האחת הזאת בינם לבין עצמם. שום
דיעה אחרת כלל אינה נשמעת. מובן
ששום דיעה אחרת אינה משתקפת במא מרי
הפרשנות, ובמאמרי־המערכת.
יש אחדות־דיעים טוטאלית. כמו בין
פראבדה ואיזוומטיה. כמו בין צ׳ילה ואל־סאלוואדור.
כמו בין האפיפיור והבישוף
של רומא. כמו בין סג״מ והרס״ר שלו.
כמו — להבדיל שוב אלף אלפי הב דלות
— בין מר גבלס והאדונים שהת אספו
סביבו מדי יום.

זה נכון. ובכל זאת

ובכל זאת, אתה יכול לשים זה לצד
זה את כ ל המאמרים הראשיים של כ ל
העיתונים היומיים, מהארץ ועד ג׳רוסלם
פוסט, מעל המשמר ועד הצופה, שלא
לדבר על תריסר העיתונים הלועזיים של
מפא״י — ונדמה לך שאיש אחד כתב את
כולם. כאשר נוגעים הדברים לנושאים של
״חוץ וביטחון״ ,כולם אומרים את אותו
הדבר בדיוק.

וזה מפחיד.

* ה מפחיד, מפני שגם האזרח הנבון
1והחכם ביותר אינו יכול לשפוט אלא
על־פי העובדות המובאות לפניו.
אם נודע לך שקאדומי דוגל במשא-
ומתן מדיני בין אש״ף וישראל, ומכריז
על כך פומבית, אתה יכול להסיק מס קנה.
אתה יכול להתייחס להודעת קאדו-
מי בחיוב או בשלילה, בהסתייגות או על-
תנאי. אבל כאשר כלל אינך יודע על כך,

איך זה? האם תריסר אנשים
שונים, ג׳ינג׳ים ושחורים, תכולי
עיניים וחומי-עיניים, גברים ונשים,
אשכנזים וספרדים, חושבים בדיוק
בדיוק את אותו הדבר?
הוא הדיו לגבי ניסוח הידיעות, הכו־

! 1 מצעי־התיקשורת אינם גופים
י אלמוניים• הם מורכבים מבני-אדם.
בני־אדם יכולים לנהוג ביושר, בהגי נות,
באומץ־לב. גם באמצעי־התיקשורת.
הנה, למשל, הדיווח ברוב אמצעי־התיק־שורת
על המתרחש בשטחים המוחזקים הוא
מצויין, ומתאים לנורמות הגבוהות ביותר
של אתיקה עיתונאית ואנושית. חבורה
קטנה של דוברי־אמת ברדיו, בטלוויזיה
ובעיתונות היומית כותבת כאן מדי יום
תעודת־כבוד לתיקשורת הישראלית.
אך המצב הפוך בכל הנוגע לדיווח על
המתרחש בלבנון, על אש״ף, על נושאים
חשובים ביותר לגבי עתידנו הלאומי.

כאן יש קשר-השתקה, העלמת*
האמת, מניעת־הוויכוח. כאן שולט,
בקיצור, השקר. שקר מודע, מאורגן,
מתודרך.
הוא מסכן את המדינה.

^ ה ניתן לעשות לשינוי מציאות
חמורה זו? הרי אי־אפשר לחוקק חוק
המחייב את העיתונאי לכתוב את האמת,
גם אילו ניתן היה לקבוע בחוק מה זאת
אמת. אפשר וצריך לחנך את הציבור לק רוא
עיתונים באופן ביקורתי ולפתח בו
מודעות של צרכני־תיקשורת — אך זהו
תהליך ארוך.
אפשר לנתק כלב מן הרצועה שבה הוא
מובל• אך מה לעשות כאשר הכלבלב נו שא
בעצמו בפיו את רצועתו, והולד אחרי
האדון מרצונו כפי שעושה העיתונות?
יכול אדם לתבוע את עלבונו, אם נכתב
בעיתון משהו הפוגע בו. אך מי יכול
לתבוע את עלבונה של האמת, הנוגעת
לכולנו?

אני מציע שיתמנה אומבודסמן
ציבורי, שאליו יוכל לפנות כל אזרח
אם הוא סכור כי אמצעי־תיק
שורת כלשהו מעלים כמזיד מידע
או מסלף אותו, או משתתף כקנוניה
של השתקה, גם (וכעיקר ) :
כאשר אין זה נוגע לפרט, אלא
לאינטרס של הכלל.
אני מציע שתקום מועצה של אנשי-
תיקשורת ואזרחים בעלי־הכרה, שתפקח
עין על המתרחש בעיתונות ושתשמש
ככלב־שמירה של האינטרס הציבורי.

איני כטוח שדי ככך. אך כדכר
אחד אני כטוח: המצב הנוכחי יו
כיל ליום־כיפורים חדש.

| 1־ ייי 1י׳

׳מנהיגי תנועת שלום עכשיו חוששים שהיא מתרימה
בעלי־הון שנהגו לתרום לשלום עכשיו, וכי תרומות
אלה יגרעו מהתרומות לתנועה זו. לפני חודשים
אחדים גייס דדי צוקר, שהצטרף לאחרונה אל
ישולמית אלוני, רבבות מרקים גרמניים למען
שלום עכשיו.

מחשש לפאניקה ציבורית, בעיקבות
ניסיונות-החדירה של אנשי אש׳׳ף בעזרת
כלי-תעופה זה.

חרב הירושה במפד ״ ל
ה ת חיל כבר עכשיו
תיג יו ןיך

למרות שלכאורה נראה היה כי הרב חיים
דרוקמן ושר־החינוך זבולון המר הם כעלי
כרית — המאבק האמיתי במפד״ל
התנהל ביניהם.
הד״ר יוסף בורג הודיע כי יפרוש בתום כהונת
הכנסת העשירית, ולסיעתו, למיפנה, אין מועמד
שיוכל לרשת את מקומו. המועמדים שבאו בחשבון
היו המד ודרוקמן, והאחרון נוכח לדעת, שלמרות
חיוכיו של המר, מנסה זה להכשילו ולדחפו
לפרישה, כדי להישאר יורש אפשרי יחידי.

צדוק ובן־ שחר
ל א יהיו ח״כ ם
חיים צדוק והפרופסור חיים בן־שהר,
,שלשניהם מיועדים תיקים כפירים כממשלת
המערך — אם תקום — לא ייכללו
כמקומות הריאליים כרשימת המערך
ככחירות לכנסת העשירית. שניהם אינם
רוצים להתחייב לפעילות פוליטית כארכע
השנים הכאות, כמיקרה שהמערך לא
ירכיב את הממשלה הכאה.

ב דאי ל ר כו ש
עכשיו מטייח
לישראלים המתכננים לנסוע הקיץ לחו״ל,
ויש ברשותם כסף פנוי, כדאי לרכוש
עכשיו מטכע־חוץ.
שערי־החליפין של המט״ח נמצאים בעונה זו ברמה
נמוכה במיוחד — ועומדים לעלות. בדרך־כלל
נובעת עליית־השערים מהביקוש הרב בעונת
החופשות.
השנה תהיה לעליית מחירי המט״ח סיבה נוספת:
הבחירות לכנסת העשירית. הישראלים נוטים
להשקיע במט״ח בתקופת אי־הוודאות של ערב־הבחירות
ומייד אחריהן, עד שמתברר מהי
המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה.

ה ס קי יתרמו בי ד
רחבהל״שירוחרו

בצמרת הבנקים הגדולים התגבשה החלטה
להעלות תרומות גדולות כמיוחד כמיכצע
ה״שירותרום״ ,שמארגנים ״גלי צה״ל״
כיום־ העצמאות.
כך מקווים הבנקים להיטיב את תדמיתם בעיני
הציבור, שנפגעה אחרי שתרמו סכומים קטנים
במיבצע טלתרוס של הטלוויזיה.
בגלי צה״ל זועמים על החלטת שידורי ישראל להפיק
ביום־העצמאות ברדיו מיבצע־שידורים גדול, אשר
יתחרה במיבצע־ההתרמה של גלי צה״ל.

זעם בתשלום ע בשי ר
על שולמית אלוני
מנהיגת ר״ץ, ח ״כ שולמית אלוני, יצאה
לחו״ל לאסוף תרומות למיפלגתה.

רומן חשאי

ל חבר ה ורה
בניית הממגורות החדשות באשדוד
תימסר, ככל הנראה, לחברה זרה.
בקרב קבוצת חברות קבלניות ישראליות שוררת
התמרמרות קשה על עמדת מישרד התמ״ת. הן
השקיעו כסף רב בהכנות למיכרז, ועתה נראה
שמישרד התמ״ת עומד להעדיף חברה זרה על־פניהן.

מס ה כנ ס ה עשו

בטווח ה 3רו 3יהיו
עליות שערי ב בו רסה

ה מי פלגו תמחדל

ברוקרים בבורסה מעריכים שירידות השערים,
שאיפיינו את רוב סוגי המניות בימים האחרונים,
אינם סימן לכך שהשערים ישובו ויתמוטטו
כמו בינואר השנה. הערכה זו מבוססת על־כך
שבחודש הבא צפוייה הזרמה גדולה של כסף
לציבור, וצפרות הנפקות חדשות.

ל ב דו ק מימון
מישרד־האוצר ניסה להימנע עד־כה
מהתערבות בדרך מימונן של המיפ־לגות
על־ידי תרומות מחו״ל. לאחרונה
הגיעו אל אגף מס־הכנסה ידיעות כי
אחת המיפלגות החדשות מקבלת
תרומות גדולות מתאגיד בגרמניה.
החשד הוא שמוצאן של תרומות אלה
הוא בישראלים שמצאו דרך להעביר
את הכספים לגרמניה, שכן אינם
רשאים לתרום ישירות למיפלגה.
החוק מונע תרומות למיפלגות מתאגידים
בארץ.

עם זאת, כדאי להיזהר ממניות ספקולטיביות
שגורמים אינטרסנטיים גדולים, כמו
בנקים וקונצרנים, אינם עומדים מאחוריהן
כדי להגן על שעריהן.

חישוב ולשונה שיד

גם שמטוב

הצמודה ב סו פתגמל

רוצה להיות שר

שלחברתתח בו ר ה

מזכיר מפ״ם, ויקטור שמטוב, לא הציג את
מועמדותו לשרות מטעם מיפלגה זו.
השיקול של שמטוב הוא זה: אם יזכה
המערך במיספר ח״כים שיספיק לו
להרכבת הממשלה הבאה, סביר להניח כי
אז יהיה למפ״ם ייצוג בכנסת שיאפשר
לה לדרוש שר שלישי, כלי תיק, וזהו
התפקיד שאליו חותר שמטוב.
לעומת זאת, אם ייכשל המערך בבחירות, יהיה
שמטוב ח״כ, ואילו תייקה גרוסמן ואליעזר רונן,
שנבחרו כמועמדי מפ״ם לממשלת המערך, ייצאו
קרחים מכאן ומכאן. במפ״ם מקובל שהמועמדים
לתפקידי שרים אינם מכהנים כחברי־כנסת.

ביטון ״ שאר
ב מ קו ם ריאל
ח״כ צ׳רלי ביטון יישאר במקומו הריאלי
ברשימת חד״ש לכנסת.
בעיקבות הבחירות בהסתדרות, שהוכיחו כי גם
אחרי ארבע שנים של פעולה פרלמנטרית אין
לביטון אלא כמה מאות קולות בשכונות־המצוקה,
נשמעו בקרב החברים הערביים ברק״ח הצעות
להעביר אותו למקום בלתי־ריאלי. ביטון הודיע
כי לא יתנגד לכך• אולם צמרת המיפלגה החליטה
להשאירו במקומו.

בצמרת
שר ככיר לשעכר מנהל מזה זמן־
מה רומן חשאי עם איטה הממלאת
תפקיד ככיר כרשות ציבורית. שני
הנאהבים הכירו כמיסגרת פעילותם
כאותה מיפלגה, וההיכרות הפכה
רומן. מבחינה מסויימת ניצבים
השניים משני צידיו של המיתרס,
הוא בפעילותו העיסקית והיא בפעילותה
הציבורית.

בנייח הטט גורו ח

בחברת תחבורה גדולה עשוייה להתעורר בקרוב
שערוריה רבתי• עובדי החברה מבוטחים בקופת גמל
מטעמה, ומסתבר כי חישובי ההצמדה אנים זהים
לגבי כל החברים. יש חברים המקבלים תשואה
גבוהה יותר על החיסכון, למרות שהסכום המופנה
לחיסכון הוא זהה.

פ רו פ סו ר
בוא לי שראל
הפרופסור הפלסטיני־האמריקאי אדו־ארד
סעיד יגיע כקיץ למסע-הרצאות
כישראל.
סעיד הוא אחד האינטלקטואלים
הפלסטיניים שרכשו לעצמם שם בעולם
האקדמאי האמריקאי. בשלב
מסויים, ערב מסע אנוור אל־סאדאת
לירויטלים, הוזכר כנציג פלסטיני
אפשרי במישלחת כל-ערכית לוועידת-
שלום.

ר ק רובינשטיין
11 ירשו ב סקי בטוחי
בעוד שבועיים יתקיימו במועצת תנועת־שינוי
הבחירות, שבהן תיקבע רשימת שינוי לכנסת•
במועצת שינוי יש כמאה חברים. אלה מגלים
עצמאות רבה, ואינם מעריכים ביותר את חברי־הכנסת,
המייצגים עתה את שינוי בכנסת.

הבלון הפורח שהובא ל״מדינת הילדים״ ,עם
קבוצת מפעילים בריטיים, לא הועלה
לשמיים. המישטרה מנעה את הפרהתו,

ההערכה הרווחת בשינוי היא שרק חברי
הכנסת אמנון רובינשטיין ומרדכי
וירשוכסקי יכולים להיות בטוחים במקומם
בחמישייה הראשונה של רשימת שינוי
בבחירות לכנסת העשירית. לפי הסקרים
אין לתנועה סיכוי ליותר משני מנדאטים.

אנחם על המפה!
במדינה העם
ציפורים בראש

האורניתולוכיה השתלמה על
הפוליטיקה, וישראל
הכנה מדינה של ציפורים העורב גיבור־השבוע היה
מיפו, שהטיל את חיתתו על ה ארץ
כולה (ראה עמודים 46־ )47 הוא
התנהג כאחד מבעלי־הכנף האימתניים
בסירטו של אלפרד הי צ-
קוק, הציפורים, שהוקרן ב־בית־קולנוע
סמוך.
בקצה השני של העיר תל־אביב
הוצג הסרט העיט, שעורר סע רה
ציבורית גדולה (ראה עמודים
ז .)49—5שמו היה מבוסס על
טעות: כוונת הסופר, יורם קניוק,
לא היתה לציפור הטורפת, הנח שבת
כסמל האצילות (״עיט, עיט
על הריך /עיט על הריך חג.״״)
אלא לנשר, הניזון מפגרים, ב עבר
הוחלפו שמותיהם של שתי
הציפורים בטעות, עד שהמוסדות
הבלשניים המוסמכים קבעו כי ה נשר
נקרא כך משום שראשו ה קרח
נראה כאילו נשרו נוצותיו.
הנשר בנוי כך, בניגוד לעיט, מפני
שהוא תוחב את ראשו אל תוך
בשרו של הפגר.
באותה שעה נערך הקרב הגדול
על הכסאות במיפלגת־העבודה,
יונים כמו יוסי שריד וניצים
כמו יצחק רבין עשו יד אחת כדי
להיבחר מחדש, כאשר על כל ה תהליך
מנצח פרס, האיש הרא שון
בעל שם של ציפור שביקש
להיות לראש ממשלת ישראל.
לא חסרו גם עופות אחרים. ה ת
וכים מילאו את אמצעי־התיק־שורת
בדברי־פרשנות מלומדים ש הצדיקו
את ההתערבות המאסי-
בית של הממשלה במילחמת־האחים
המחודשת בלבנון (ראה הנדון).
בהשוואה לכל אלה, נראה העורב
התמים מיפו כציפור הסימפאטית
ביותר.

ב חי רו ת
שאפשר דהווזיר

כפתיחת מערכת הבחירות
לכנסת מצינה תעמולת
הליכוד מפח,
שמה שחסר כה מעניין
אפילו יותר ממה שיש בה
מודעה גדולה, המשתרעת על
פני עמוד שלם, שפורסמה בעיתו נים
ביום הראשון השבוע, מסמנת
את קו התעמולה של הליכוד ב בחירות
לכנסת העשירית. במודעה
מופיעה מפה גדולה, שמצויינים
בה מקומותיהם של 144 יישובים,
שהליכוד מתפאר כי הקימם באר בע
שנות שילטונו, כאשר ״עמוד
האש של חניתה שוב מאיר את
דרכנו״ .הכותרת לקוחה מהפסוק
הידוע שהשמיע מי שהיה קפטן
קבוצת הכדורסל של מכבי תל-
אביב :״אנחנו על המפה״ .תועמ לני
הליכוד מסבירים ני הקימו
מחדש את ״חומה ומיגדל״ ,וזאת
״נוכח הסכנות המאיימות על ביט חונה
וקיומה של ישראל״.
בכותרת גדולה, באותיות שמנות
ובולטות, מטעים הליכוד :״את
המפה הזאת אי-אפשר להחזיר אך
כבר במפה ש״אי־אפשר להחזיר״
יש כמה בעיות. כך, למשל, מופי עים
בה היישובים סופה, חולית
ופריגן, הנמצאים בפיתחת רפיח,
ועתידים להתפנות תוך פחות מ שנה
על-פי הסכמי קמפ־דייוויד.
כלומר: אפשר להחזיר גם כמה
מהיישובים שהוקמו על-ידי הלי כוד,
הרף הסכנה״ לקיומה וביטחו נה
של המדינה.
ה עו ל ם הז ה 2278

בעייה נוספת: הגבול הבינלאו מי
בין ישראל ומצריים אינו מו פיע
כלל במפת הליכוד, למרות
שממשלת הליכוד התחייבה בהס כמי
קמס־דייוויד לסגת עד למי לימטר
האחרון תמורת הסכם ה שלום
עם מצריים.
אך חשובה לא פחות מן המפה
שמצוייה במודעה היא המפה ש אינה
מצוייר, בה: מפת היישובים
שאותם התחייבה ממשלת הליכוד
לפנות תמורת הסכם השלום, ברגע
נדיר של פיכחון מדיני• נראה ש הליכוד.
בתעמולת הבחירות שלו,
ינסה לדבר על הסכם השלום ה־ישראלי־מצרי
בלי לדבר על מחי רו
— פינוי ההתנחלויות. הליכוד
גם ידבר על ההתנחלויות בלי להז כיר
את מחירן — מניעת המשך
תהליך השלום, ומילחמה אפשרית.

מי פ ל גז ת
מרכסת הנתגים

מעשה המרכבה ש 7רשימת
המערך?כגסת העשירית
יהיה הפעס משימה קדה
ביום הרביעי האחרון עברו עש רת
הח״כים הוותיקים של המערך
את מחסום ה־^ס 60 בקלות יחסית.
מיכה חריש, שהוזכר כמועמד ל ס61
תפקיד
שר־האנרגיה קיבל /0
בלבד, וכבר אינו מוזכר כמועמד.
בעוד שבועיים יאשר מרכז מפ לגת
העבודה אח הרשימה לכנסת,
שאותה תרכיב הוועדה המסדרת.
יצחק רבין הסכים לכהן בוועדה
זו רק בתנאי שגם שימעון פרס
ישתתף בה, וזה מינה את חיים
ברלב כמזכיר המפלגה, את נאווה
ארד בנציגת הנשים וחוג ביודברל,
ואח רפי אדרי כנציג עדות ה מזרח,
האינטרסים ההסתדרותיים
וחוג יחדיו.
כנתון תקבל הוועדה את שמות
30 הח״כים המיועדים שייבחרו ב מחוזות,
ואת שמותיהם של אלה
שהמחוזות — 16 במיספר — ימ ליצו
עליהם ל״רשימה המרכזית״.
מזסה, מוטה וויוזיאן. בתל-
אביב כבר נבחר אליהו שפייזר —
נץ קיצוני. בירושלים נבחרו עוזי
ברעם, יונץ, ויעקב גיל — נץ• ה קיבוץ
המאוחד ישגר לכנסת את
דני רוזוליו, יעקב צור, זאב כץ,

ואולי גם יומלץ לכלול את משה
כלפון — כולם ניצים• מטעם אי- יישלחו חוד״הקיבוצים־והקבוצוח
משה (״מוסה״) חריף ואברהם
(״כצל׳ה״) עוז, גם הם ניצים. ב איחוד
מזכירים גם את נחמן רז,
שהיה מזכיר התנועה, ואת יצחק
לגדסמן, שהיה מנכ״ל תנובה ,.נציגי
תנועת המושבים יהיו, ככל הנר אה,
אריק נחמקין, יחזקאל זכאי
או איש הגליל רענן נעים — כולם
ביצים.
את מחוז השרון ייצג יהודה
חשאי — נץ. במחוז באר־שבע ית מודדו
על המינוי מי שהיה מזכיר
מועצת־הפועלים אורי סבג — נץ,
ושניים שהם יונים: ראש העיר
משה נאווי, וראש יריית ערד אב רהם
שוחט. דאק אמיר, שייצג את
הדרום, גם הוא נץ, וכמוהו אותם
שמוזכרים כנציגיו האפשריים של
הצפון. אלה הם ארבעה ניצים, כו לם
ראשי ערים — אהרון נחמיאס
מצפת, ברוך ונגר מכרמיאל, מנ חם
אריאב מנצרת עלית ויצחק
קינן מבית־שאן.
גם ברשימה המרכזית, זו שתור כב
אחרי שתסתיימנה הבחירות ב מחוזות,
זוכים ניצי מפלגת העבו דה
לרוב. סגן מזכ״ל ההסתדרות,
ישראל קיסר, יהיה ברשימה זו.
הוא נץ קיצוני, המוזכר גם כמוע מד
לתפקיד שר. שמות נוספים של
ניצים שמועמדותם תובא מטעם ה וועדה
המסדרת: תמר אשל, מר דכי
(״מוטה״) גור, חיים (״ויוויאן״)
הרצוג, נאווה ארד, רפי אדרי, עמ רם
לוק, ראש מחלקת השכונות
במפלגה, רינה דותן, ראש אגף
חברות, הד״ד מיכאל בר־זוהר,
שימחה דיניץ ויוסף תקוע.
חלום כאספמיה. הרכבת ה רשימה
לא תהיה קשה. וזאת מ כמה
סיבות:
• למערך יש עכשיו רק 32
חברי־כנסת, שלא כולם ימשיכו
לכהן בכנסת הבאה. לעומת זאת
נחשבים 50 המקומות הראשונים
לריאלים. פירוש הדבר, שיש מקום
ליותר מ־ 20 פנים חדשות, הן מ טעם
מפלגת העבודה והן מטעם
מפ״ם (שלה מגיע כל מקום שבי עי
ברשימה).
• מחנה רבין שהוכה אינו יכול
להעמיד תנאים• הקיבוץ המאוחד,
המהווה את הגרעין הקשה של תומ כי
רבין, התמרד נגד שותפותו ה

אגיאי*גלהניציז
כך מ עוז גיגי״ילון ת^יד בניהילי(דומ 44.ג ז ^ ג 1שמקניי ג׳ ייהודה
האהרזנות >זימ#.מכיפת איך־^<י.5עמיד.מ ל חגיו5ה
עיב מאיר את דימו.
הקמט את היקיונ־סמל אזור 0ית גיהה־תממוגיוי^ן זגגל־ל
ז טילז י. בתבל יליד $.מי כתע מיכל ז־כ־עוי *:ס־סלי ילי חכרו; ונמית
הטב.מכח הסכמת דכיייייממ ללמיומה וקיימו! קליקיאל ״ :הקמנו

סיזדעו אח הרזימדן•גתמגדל׳ ,
החשונה הישראלית שתיד־חת סימה כניאה זזלתיט תאיזיתוין
התי״^כזת יהודית:
אנוזנז עללדגמה ,

את גזמפה הזאת אי אפ שר להחזיר.
מודעת־ ההתנחלויות שד הליכוד
נזילוזמה אפשרית
חדשה של רבין עם אליהו שפייזר,
ונבקעו בקיעים באחדות המחנה.
• כמה מהמועמדים לתפקידי
שרים אינם מבקשים להיכלל ב רשימת
המערך לכנסת.
העובדה שאין קשיים בהרכבת
הרשימה מתבטאת בכך שכבר עכ שיו
כמעט ברור מי יהיו עשרת ה ראשונים:
שימעון פרס, אבא אבן,
חיים ברלב, יצחק רבין, שושנה
ארבלי־אלמוזלינו, שלמה הלל, ויק-
טור שמטוב (מפ״ם) ,דני רוזוליו,
גד יעקובי ונפתלי בלומנטל.
תהיה זו, ללא ספק, הרשימה ה־ניצית
ביותר שהוצבה אי־פעם מ טעם
המערך. וזאת גם משום שב רשימת
מפ״ם ינתן ייצוג רב ל תומכי
תוכנית אלון הניצית, לא חר
שנציגי הקו היותר יוני ב־מפ״ם
— חייקה גרוסמן ואליעזר
רונן — זכו במועמדות לשרות ב ממשלה
הבאה. הרכב זה לא ימנע

מהמערך לבקש גם את קולות ה יונים,
בטענה שצריך לעשות הכל
כדי להוריד את הליכוד מהשיל־טון.
ספק
אם בהרכב ניצי כל־כך
של סיעתו בכנסת יוכל המערך
לקדם את התהליך המדיני לקראת
שלום כולל — שבלעדיו נראה פת רון
הבעיות הכלכליות של ישראל
כחלום באספמיה.

עי תונו ת
ניקמוו זחלה

זפעמיס די לשגות פרט קטן
כדי זהתאיס את המציאות 7אידיאודוניה בעיקבות הפוגרום שערכו ה דרוזים
מג׳וליס בשכניהם, הנוצ רים
בכפר־יסיף, ידעו העיתונים
בישראל לספר כי אחת מקריאות־הקרב
שהשמיעו הדרוזים המסתע רים
היתה :״נעשה לכם זחלה !״
כוונתם של הדרוזים •היתה, כמו בן,
להזכיר לבני כפר־יסיף את
המערכה בלבנון, שם הופצצה ה עיר
הנוצרית זחלה על־ידי הצבא
הסורי.
אל־איתיחאד (״האחדות״) ,ביט אונה
של רק״ח, לא יכול היה ל התעלם
מקריאה זו, שנשמעה הי טב
בכפר־יסיף. אך לפני עורכי
העיתון ניצבה בעייה אידיאולוגית
יקשה: בלבנון נמצאים הקומוניסטים,
ועימם השמאל כולו, לצד
הצבא הסורי — נגד הנוצרים, ואם
לא די בכד, אחד ממנהיגי השמאל
הלבנוני היה המנהיג הדרוזי ה מנוח.
כאמל ג׳ומבלט. אל־איתיחאד
לא היה יכול להרשות לעצמו את
הצבת הדרוזים של ג׳וליס והשמאל
הלבנוני באותו צד של המיתרס ה אידיאולוגי.
גם לא עלה על דעתם
של עורכי ביטאון רק״ח להשאיר
את הנוצרים של כפר־יסיף —
אחד ממעוזי רק״ח בגליל המערבי
— באותו צד שבו נמצאים הנוצ רים
של זחלה הלבנונית.
הפיתרון שנמצא היה פשוט. אל־איתיחאד
דיווח לקוראיו שהדרוזים
מג׳ולים הסתערו על כפר־יסיף, כ שבפיהם
הקריאה :״ננקום את
ניקמת זחלה !״ וכך בא הכל על
מקומו בשלום, והצדדים המעור בים
בפוגרום הישראלי שבו אל
הצד הנכון של המיתרס הרעיוני.

סרטו המרג ש וחבלת• נ שכח של

תיכוניסט/ית!!!

רוברט רדפורד
אנ שי ם פ שו טי

את/ז? דרוש/ה לנו 1:1
להפצת ספר שירים פופולרי
בדמי עמלה גבוהים.

1וכה ץ זרבערז פרסי רווסקר 1981
60 6 0 6 0 6 $
( 1ן 1} 1

הסרט הטוב כיותר
הכסא׳ הטוב כיותר
שחקן המשנה הטוב כיותר
התסריט הטוב כיותר

״־דונאלד סאתרלנד מארי ט״לור מור
טימוט• הטון
״גת״ ,תל־אביב 1 .
| 9.30 — 7.00 — 4.30

ת.ד 4120 .רמת־גן מיקוד 52140

גילוי ה ע תיד

1£ק £ 0ק
על •9רב המבר של ורודית גסס

בכורה ארצית ממוצ״ש 2.5

״כפיר״
ירושלים

״אואזיס׳ /רמת-גו
1ששי ב־19.30 — 7.00 — 4.00 • 10.00

סרט פדחונט בהפצת 0.1.0

בקרוב
״פאר / ,חיפה

הספר בטבר-ת בהוצאת

נום ת

קלפים בעברית — 30.שקל
חוברת שש שיטות
לגירוי העתיד״ 45. -שקל
חוברת ״הטמון כספל
.הקפה״ — 75.שקל
גל־אזר, ת״ד ,37612ת״א
מיקוד ,61375 טל 396075 .
מ־•17.00

בחורה /
אע1ה מנוצה ונמנה לתבעול גלריה עול ]נוצתו
בתל־אב־ב

אומנות כעץ
חלוטזז אופנווזיים מפץ מניגוב איסי
ריהחט• סטבדדם• מחיצות• רטדיגות

אם יש בך הרוח
הנבונה אנא פצי
אישית לגלריה
א.א.א. בינור בע״מ
רה׳ אבן גבירול ,100
תל״אביב,
טל 235324 .־03

בית היוצר: טל 03-926415 .
רחהמפ עלים .8התת אריה
פ ת 49513

כבר ביום שלישי
תוכל להשיג את

העו&ס הנה
ג ב חנו ת

לי רי ק

רח׳ דיזנגוף 190ת״א
פתוח עד חצות

חן טרמפ לחייל

תכשירי קוסמטיקה ״פיגמליון״ פותחו במעבדות ״קוסנויטל״ בשוויץ
ומיוצרים בבית אינטרקוסמא ־ ״וולה״ .ברשיון משרד הבריאות.
ה עו ל ם

הז ה 2278

הא הגיע שמואד תמיר אד סוף הדרך*

מואל תמיר ישב מול מצלמת הטל ״
וויזיה, חיוור כסיד. זה עתה שמע
מפי חנוך סמית, הנביא־התורן של הבחי רות,
כי רשימתו לא עברה את אחוז-
החסימה.
זה היה במוצאי יוכדהבחירות לכנסת
השביעית, ב־ . 1969 בפעם היחידה בכל דד
קאריירה הארוכה והמפותלת שלו התייצב
אז תמיר בראש רשימה עצמאית. שעתיים
אחרי סגירת הקלפיות מסר סמית את
תחזיתו.
תמיר נדהם. באותה מערכת־הבחירות
זכה בגיבוי עיתונאי חסר-תקדים. העיתו נים
השונים, ובראשם הארץ, התחרו ביני הם
ביצירת פולחן לאישיותו. הוא תואר
כמורד נועז וכלוהם בשחיתות. עיתונאים
היו מוכנים להקדיש כותרות ראשיות לכל
פיהוק ושיהוק שלו. אך הבוחר לא התרשם.
בסופו של דבר עבר אז תמיר את אחוז-
החסימה. הוא אף זכה במנדאט שני, על
חודם של כמה קולות, ולמעשה על חשבון
רק״ח, שכמה עשרות מפעיליה נעצרו ערב
הבחירות.
אך הוא לא שכח את הלקח. בליבו החליט:
לעולם לא עוד.

צרות וכמביא־אסונות — כפי שיש לשמואל
תמיר.

נילוגים וס1ן 1ו ו1ם
וי רמה לכך הקאריירה של תמיר עצ י
״ מו, רצופת הפילוגים והשערוריות.
לא היה בה אף שלב אחד, שלא נגמר
בהתפוצצות של מריבות וסקנדלים.
יש המייחסים זאת לאופיו של האיש
עצמו. שמואל מ(שה) תמיר־כצנלסון הוא
בנה היחידי של מישפחה ירושלמית ותיקה,
ענף של מישפחת כצנלסון המסועפת, והוא
למד משחר ילדותו מהוריו שהוא נועד
לגדולות. מעולם לא היה לו הספק הקטן
ביותר בייעודו להיות ראש ממשלת־ישראל
ומנהיג האומה. הוא רוחש בוז תהומי

לזולתו, ובייחוד לאותם המשרתים אותו.
האמונה המוחלטת בעליונותו היא הגורמת
לכל צרותיו.
ביגלל אמונה זו, אין הוא יכול לשבת
בשקט זמן רב, לכלכל את •מעשיו בסב לנות
ובשקידה. היא גורמת-לכך שאחרי
כל תקופה של הישג והצלחה, הוא עושה
מעשה־שטות, ההורס במחי־יד את הכל
והמחזיר אותו לנקודת־האפס.
יריביו טוענים כי הוא אדם חסר כל
עקרונות, המחליף את דיעותיו כמו גרביים
משומשים, לפי האינטרס של הרגע. אך
זוהי אי־הבנה: לתמיר יש עיקרון־ברזל
שאינו משתנה, והוא שטובתו של שמואל
תמיר וטובת עם־ישראל אחת היא. מה
שטוב לתמיר, טוב לעם-ישראל. דיעות,
השקפות, מצעים, רעיונות — כל אלה
אינם בעיניו אלא אמצעים שנועדו לשרת

את העיקר. והעיקר הוא תמיר עצמו. מעו לם
לא היה נאמן לרעיונות, להשקפות,
לעמיתים או למיסגרות. אך תמיד היה
נאמן לשמואל תמיר.
תכונות אלה מסבירות במידה רבה את
דרך־חייו, שאין לה כל הסבר אחר. השל בים

( )1חרות. אחרי תקופה של חברות
באצ״ל, שבה לא פעל כלוחם. נעצר על-
ידי הבריטים ונשלח למחנה בקניה. עם
קום המדינה הוחזר לארץ, אך לא התגייס
לצה״ל, אף שהיה בן .24 תחת זאת נכנס
לפעילות במיפלגתו החדשה של מנחם
בגין, תנועת-החרות. בגין טיפח אותו,
לקח אותו עימו לסיור בארצות־הברית.
אילו נשאר במיפלגה, כנושא-כליו הנאמן
של בגין, היה יכול להיות כיום יורש-
,1עצר. אך לתמיר אצה הדרך. הוא הבין

השבוע, כאשר עמד לפני קיר
אטום, ואחרי שספג סטירת־לחי
מצלצלת מידי הליכוד, עדיין
השפיעה עליו הטראומה 1של
עטע .1לא היה לא חשק לעכור
נסיון זה שנית.

״דיבוק תמיד׳
ך• יצד הגיע האיש למצב־ביש זה,
— שכל הדלתות סגורות לפניו ז
״תמיר הוא בעל כישרונות רבים, בייחוד
בשטח יחסי-הציבור, והפירסום העצמי,״
אמר אחד מעמיתיו, המתייחס אליו ברג שות
מעורבים .״אבל אין הוא מסוגל לתכ נן
את מעשיו מראש ולשקול שיקולים
איסטראטגיים. הוא סומר על יכולתו לשכ נע
כל אדם לשרת אותו. כשזה נכשל, הוא
אובד עצות.״

השבוע נכשל תמיר כישלון
חרוץ, והוא היה אובד עצות. אחרי
שלושים שנה של טרמפים על
עגלות שונות, וקפיצה מעגלה
אחת לשנייה תוך כדי דהירה,
נשאר כלי טרמם.
לקורא־העיתונים זה לא היה מובן. הם
ניזונו מפירות אחד הכישרונות המופלאים
ביותר של תמיר. תמיד, לכל אורך דרכו
העקלקלה, מצא עיתונאים ועורכים שהש תעבדו
לו לחלוטין, ושהיו מוכנים לשרת
אותו בלב ובנפש, בלי כל תמורה. כימעט
כולם הפכו לאחר מכן שונאיו.
בחוגי המיקצוע העיתונאי ידועה תופעה
זו היטב, ואף מעוררת חיוכים. עיתונאים
ששירתו את תמיר בעבר מביטים ברחמ נות
ב״קורבנות״ החדשים״ ,הכותבים עליו
מאמרי-הערצה בסיגנון של נערה בת־טיפש־עשרה
.״נכנם בהם הדיבוק של
תמיר,״ הם אומרים, וממתינים כי המערי צים
של היום יהפכו לאויבים של מחר.
חבורת העיתונאים הסוגדים לתמיר לא
נעלמה גם כאשר פעל תמיר. כשר־המיש-
פטים, לסתימת פי העיתונות, כפי שלא
העז לפעול אף אחד מקודמיו. חקיקת חוקים
אלה לא הפריעה למעריצים להקדיש השבוע
מאמרים ארוכים לשמואל תמיר, לקונן
על שרירות-ליבם של ראשי הליכוד, לתבוע
מהם לקבלו לשורותיהם, ולגנות את החל טתם
הסופית.
לרוע מזלו של תמיר, לא עשו מאמרים
אלה כל רושם על ראשי הליכוד. כמו
ראשי המיפלגות האחרות בארץ, הם הכירו
את תמיר שלא באמצעות מאמרי־מעריצים.
ואיש מהם לא היה מוכן ״לגעת בו ב־קילשוך,
כדברי אחד מהם.
כי אין איש פוליטי בארץ שיש לו שם
כה רע כתככן, כפלגן, כסכסכן, כעושה־

הדמוקרטית

דדו הזיגזאגים: מקצה לקצה ובחזרה בעשרה שלבים

טר מפיס ט ב לי טרמפ
(המשך מעמוד )37
כי בגין יישאר מנהיג זזמיפלגה במשך
זמן רב, וכי הוא מוקף בראשי אצ״ל ה בכירים•
תמיר פרש מחרות.
( )2המישפטים. כדי לסלול לעצמו
קאריירה, שם את הדגש על פעילותו כ־עורך־דין.
הוא בחר בכמה מישפטים 0נסצ־יוניים
— מישפט קסטנר, מישפט שורת
המתנדבים ועוד — והפך אותם מכשיר
לפירסום אישי כביר. שותפו באותה תקופה
היה השבועון העולם הזה, שסיפק לו את
עיקר הפירסום הדרוש, ותמורת זה קיבל
תמיר את ההשקפות הפוליטיות של ה שבועון,
שהיו הפוכות מאלה של חרות.
העולם הזה היה אז ראש האופוזיציה נגד
המישטר הבן־גוריוני, בענייני פנים וחוץ
כאחד.
( 0המישטר החדש. אילו נשאר
תמיר נאמן לקו זה, היה יכול להתייצב
בראש תנועה פוליטית שוחרת־רפורמה.
מן הסוג שהקים אורי אבנרי ב־ , 1965ש הולידה
לאחר מכן את הנסיונות של ר״צ
וד״ש. אולם תמיר חשש מפני תדמית
רדיקלית, אסף סביבו כמה גרוטאות פולי
בלית
ברירה, הקים תמיר תנועה של
פורשי־חרות, שנקראה ״המרכז החופשי״.
זו אימצה לעצמה שוב מצע יוני, מתחה
ביקורת קטלנית על הלאומנות הדוגמטית
של חרות. היו לה שלושה ח״כים בכנסת,
שנבחרו ברשימת חרות.
( )6המרכז החופשי >כ) .כל זה
השתנה במילחמת ששת־הימים. בגין הצ טרף
לממשלת הליכוד־הלאומי. בימין ה קיצוני
נוצר חלל ריק, ותמיר מיהר לתפוס
אותו. הוא הפך לנציג הימין הקיצוני
ביותר בכנסת, תבע לספח לאלתר את כל
השטחים שנכבשו, טבע את הסיסמה ״שטח
משוחרר לא יוחזר״ .מעתה גידף וחירף
את בגין כמי שמוכר את האידיאלים שלו
תמורת כסא בממשלה.
על סמך מצע זה הלך לבחירות של 1969
בראש רשימת המרכז החופשי, ונחל תבו סה
צורבת.
( )7הליכוד. מסקנתו היתה שאין
עתיד בדרך זו, ושעליו לחפש טרמפ חדש.
ההצלה באה בדמותו של אריק שרון, ש פרש
מצה״ל, אחרי שהתברר לו שאין לו
סיכוי להיות לרמטכ״ל. במיבצע־יחיד מר שים
הקים שרון את הליכוד, ועמד על כך

טובים, וקבוצתו של ייגאל ידין, שהיתר.
התאגדות של אנשי-מימסד מקופחים. ה מטרה
היתה לטהר את החיים המדיניים
מן העסקנים המיקצועיים, מסוגו של שמו אל
תמיר.
אבל תמיר הצטרף לשיירה בקולי־קולות.
כפי שאמר עליו אחד מאנשי ד״ש במרי רות,
אחרי ההתפוצצות :״זה היה כמו גנב
הצועק, תיפסו את הגנב !׳ והמוביל את ה אספסוף
הזועם!״
ידין ורובינשטיין לא רצו בו, והעמידו
תנאים חמורים להצטרפותו, בהיותם בטו חים
שתמיר לא יקבל אותם. בין השאר:
שתמיר ונוף יתפטרו מן הפנסת. אך תמיר
עשה זאת בלי היסום, ואי־אפשר היה
לסרב לקבלו.
מול פני החובבנים של ידין ורובינשטיין,
עמד תמיר כמיקצוען. בשורה של להטו טים
השתלט במהרה על התנועה כולה.
בייחוד השתלט על ידין, שהפך עבדו הנרצע,
בהיותו בטוח כי תמיר משרת אותו.
אחרי כמה חודשים של היסוסים, השתכנע
ידין על-ידי תמיר שכדאי להצטרף לממ שלת
בגין. הנימוק שהשמיע תמיר באוז ניו,
כשחזר ממסע בארצות־הברית :״מצב
בריאותו של בגין הוא בכל רע. הוא לא
יוכל להמשיך, ואתה תהיה אז ראש-המנד
שלה.״
כך התגשם חלומו של תמיר. העקרונות
של ד״ש נזרקו לפח־הזבל, ד״ש התפלגה,
כפי שהתפלגו לפניה ״המישטר החדש״
ו״המרכז החופשי״ .אך תמיר הפך שר.
( ) 10 התנועה הדמוקרטית. עם
פילוג ד״ש החלה התפוררות כללית. בעייתו
של תמיר היתד. להישאר בסופו של ה תהליך
בראש חלק גדול ככל האפשר של
המחנה. אחרי שנפטר מאמנון רובינשטיין,
היד. עליו להיפטר מייגאל ידין. ידין ה תמים.
שסמך על תמיר ושהוסיף להיות
משועבד לו אישית ונפשית, נשחק בהד רגה.
אולם בינתיים השניא תמיר את עצמו
על חברים כה רבים של התנועה, עד כי
נשאר, בסופו של דבר, בלי כלום. הוא לא
יכול היה להשתלט על רסיס חשוב, מפני
שכל הרסיסים נשחקו, וכל אחד מאנשי-
ד״ש החל דואג לעצמו.
בשלב הסופי התפטר תמיר מחברותו
בממשלה, מסיבות בלתי־ברורות. יתכן ש רצה
להשתחרר כדי להיות חופשי למסע
הבא שלו, יתכן כי הניעוהו לכך בעיות
אישיות, שגרמו לרכילות בלתי־פוסקת ב חוגי
הצמרת.

תמיר עם כגין כארצות־הברית ()1948
ההתחלה

טיות מחוגי הימין (מבלי לדחות גם כמה
אנשי־שמאל, לשם קישוט) והקים את
״המישטר החדש״.

שגם ״המרכז החופשי״ של תמיר וגם
״הרשימה הממלכתית״ של ייגאל הורביץ
יצטרפו אליו — לא ביגלל מישקלם ה כמותי,
שהיה קרוב לאפם, אלא לשם יצירת
אשלייה של התלכדות רחבה. ברגע ה אחרון
רב תמיר עם אריק, וכימעט נשאר
בחוץ. הדבר הרגיז את אריק שרון־ עד
כדי כך, שהחל מדבר על תמיר בצורה
המשמיצה והמבזה ביותר.

ההמשך היה דוגמה של קוצר־ראייד,
תמירי. שותפיו החדשים החלו מתקוטטים
ביניהם לבין עצמם, אי־אפשר היה להסכים
על רשימה לכנסת ועל עצם ההליכה ל כנסת,
והכל התפוצץ בסקנדל, כאשר כינד
עט כל ראשי ״המישטר החדש״ הפכו
שונאיו האישיים של תמיר. תמיר עצמו לא
העז להתייצב בראש רשימה לכנסת ה רביעית
והחמישית, ונותר בצד.

אך לתמיר לא היה איכפת. הוא לא
היה זקוק עוד לאריק. הוא נכנס לכנסת
השמינית, בראש חטיבה של ארבעה איש,
במיסגרת הליכוד.

המצע של ״המישטר החדש״ היה העתק
גלוי של מצע ״הפעולה השמית״ ,שהוקמה
לפני־כן על־ידי נתן ילין־מור, אורי אב נר
,׳ בועז עברון ואחרים. היד. זה מצע
יוני ורדיקלי.

( )4חרות. כישלון זה שיכנע אותו
שאין ברירה אלא לחזור לחרות. הוא עשה
זאת ערב הבחירות לכנסת השישית. הוא
נטש את מצעו כלא-היה, קיבל מחדש את
תורת חרות (שהכניסה באותה תקופה ל מצע
גח״ל פיסקה על דבקותה ברעיון
ארץ־ישראל השלמה משני עברי הירדן),
ועשה את הכל כדי להתחבב מחדש על
בגין. כך נבחר לכנסת השישית כאיש-
חרות, במיסגרת גח״ל.
( )5המרכז החופשי >א) .שנח
לאחר מכן ניסה תמיר, בעזרת אליעזר
שוסטק, להשתלט על תנועת־החרות ב וועידתה.
היה זה מקח־טעות. בניגוד ל ציפיותיו,
התלכדה התנועה ברגע המכריע
סביב בגין, ותמיר סולק יחד עם שוסטק
(ראה יומן אישי) .תוך כדי כך גידף וחירף
את חרות ואת בגין, כמו בימים שבהם
עמד בראש ״המישטר החדש״.

תוך כדי כך קרתה לו תקלה. מכיוץ
שהמקום הרביעי לא נראה ריאלי, היה
עליו להחליט מי משני נושאי־כליו, אהוד
אולמרט ועקיבא נוף, יקבל מקום זה. תמיר
העדיף את נוף הצייתן והנכנע, שהיה תלוי
בו לחלוטין, על פני אולמרט, חניכו ויציר-
כפו. אולמרט נכנס בכל זאת לכנסת, אך
לא סלח לתמיר, ופעל בלא לאות לפילוג
החטיבה. בשערוריה מתמשכת וקולנית,
התפלגה חטיבת המרכז החופשי, ותמיר
נשאר לבדו עם נוף.
״( )8המרכז׳׳ החופשי >ג) .תמיר
הבין כי במצב זה אין לו עתיד בליכוד,
והוא חיפש טרמפ חדש. כהכנה לכך הפך
שוב יונה, באמתלה שמילחמת יום־הכיפו-
רים פקחה את עיניו. כסיעה עצמאית
חסרודסיכוי המתין לטרמפ.
( )9ד ״ ש. הצורה שבה התברג בד״ש
היתד. הצגה של לוליינות פוליטית נועזת,
שאיו לה דוגמות רבות בתולדות המדינה.
ד״ש קמה כתוצאה מהתחברות של שתי
קבוצות: קבוצת ״שינוי״ של אמנון רובינ שטיין,
שהיתה מעין תנועת־מחאה של בני-

כאן עשה תמיר את אחת השגיאות
האופייניות לו. היה ברור לו כי עליו
לחזור שוב לליכוד או לחרות. הדבר נראה
קל, מפני שהליכוד היה במצב נואש, ותמיר
סבר שיש לו עמדת־מיקוח חזקה. הוא היה
כה בטוח בעצמו, עד שהפיץ ברבים שהוא
ינהל את מערכת־ההסברה של הליכוד ב בחירות.
לפי
לוח־הזמנים שלו, היה עליו תחילה
להיפטר סופית מידין ולחסל רשמית את
התנועה הדמוקרטית, כדי לעבור באופן
אלגנטי בראש שארית־הפליטה.
כאן קרה אסון בלתי-צפוי. תהליך ההת פרקות
של התנועה הדמוקרטית ארך זמן
רב מדי — ובינתיים החל הליכוד לפתע
מתאושש בצורה מדהימה, תודות ליורם
ארידור. בחרות גברה שוב רוח של ביטחון
עצמי.
תמיר לא היה עוד דרוש.

כשהגיע תמיר סוה־סות אד שערי
חרות, כדי לפתוח כשלב מס׳
,11 נטרק השער כפניו.

סוס טוויאנ
ך* החלטה של חרות היתד. טבעית.
י • הפלא לא היה בקבלתה, אלא אך
באיחור הרב שבה התקבלה.
סוף־סוף יכלו ראשי חרות לעשות מה
שרצו לעשות מזמן — לירוק פומבית
בפניו של האיש שניצל אותם פעמים כה
רבות, ושגמל להם בכל פעם כפי שגמל.
בהחלטה המעליבה שלא להכניס את
תמיר לליכוד או לחרות, לא בראש ״חטי בה״
ואף לא באופן אישי, התמזגו כמה
מגמות :
• הנקמה האלגנטית של מנחם בגין,
שלא שכח את מעלליו של האיש שנעץ
סכין בגבו.

• הביטחון העצמי של שלושת היור שים
— יצחק שמיר, יורם ארידור ודויד
לוי — שלא היו מוכנים להכניס לתנועה
אדם שכל מטרתו — כפי שהאמינו —
היתד, להתחרות בהם ולרשת את בגין,
או לפוצץ את התנועה ולהישאר בראש
חלק ממנה.
• השינאה הכללית של ותיקי חרות,
שלא ראו בתמיר אלא פלגן מיקצועי.
בסופו של דבר חש לעזרתו רק אריק
שרון, שהשמיץ אותו במשך שנים בלשון
בוטה. הסיבה: גם אריק מבודד עתה ב צמרת
חרות, והוא רצה להשתמש בתמיד
כדי ליצור את המהומה הדרושה לו כדי
לחזק את מעמדו מול שמיר־ארידור־לוי.
מעולם לא נדחה אדם בצורה כה מעליבה
ופומבית — וגם המאמרים של מלחכי-
פינכתו התורניים בעיתונים השונים לא
הסתירו זאת.

אמר אחד מראשי חרות :״גם
בני־טרויה לא הכניסו את הסום
הטרויאני ארכע פעמים לשעריהם.
אחרי הפעם השלישית לומדים

לפני תמיר עמדה החלטה קשה. הטרמ־פיסט
הניצחי מצא את עצמו בלי טרמפ.
מהן האפשרויות?

הליכוד

סגור לפניו.

>• התחייה אמנם דוגלת בדברים
שהוא הטיף להם בין השנים 1967ו־, 1973
אך מאז כבר דגל תמיר בהחזרת שטחי־מולדת,
לפי מצע ד״ש. הוא פסול בעיני
הימין הקיצוני.
• תל ״ ם, מיפלגתו של דיין, מהווה
אפשרות תיאורטית. דיין, טרמפיסט־לעת-
מצוא, אינו יכול להתנגד לכך שאדם
משנה את דיעותיו כל שני וחמישי. אך
דיין רוצה ברשימה של נמושות, התלויות
בו לחלוטין. אין. לו צורך במי שיתקע
לו מחר סכין בגב, ובמי שידאג אחרי ה בחירות
רק לקאריירה של עצמו. הוא
מכיר את תמיר.

שינוי

שונא את תמיר מימי ד״ש.

• ר״צ בוודאי אינה מעוניינת במי
שעלול להתחרות בשולמית אלוני.

המערך

סובל אותו.

אינו זקוק לתמיר ואינו

הדתיים אינו יכולים לקבל איש
כמוהו, במצבם הנוכחי — למרות שאין
לתמיר כל בעייה להפוך בדלילה לדתי
מתון או קיצוני.

כך נותרה, למעשה, רק כרירה
אחת: להתייצב כראש רשימה
משלו, או לחזור הכיתה ולשבת
כשקט עד שיזדמן טרמפ חדש
כפעם הכאה.
אין ספק שתמיר היה רוצה להוכיח
לליכוד שהוא יכול להגיע לכנסת בכוחות
עצמו. אך הטראומה של 1969 עדיין מכר סמת
בו. כישלון חרוץ נוסף יסיים את
הקאריירה שלו לחלוטין — ולא היה לו
חשק להסתכן במערכת־בחירות שבד, אין
לו מה להגיד ואין לו מה למכור.
לעומת זאת היו שני גורמים שדחפו את
תמיר להתמודות. האחד: תמיר, המתמכר
לפירסום־עצמי כמו !נרקימאן לסמים, הש תכר
ממאמרי־השבח שהומטרו עליו עקב
סירוב הליכוד לקבלו. גם בעבר לא היה
מסוגל תמיר להבחין בין מאמרים בעיתו נים
ובין דעת־הקהל ברחוב, והיה נדמה
לו כי מאמרים אלה מעידים על כוח אלק טורלי.
הגורם
השני: הכסף. ערב התפרקות ה־תנועה
הדמוקרטית נקבע במועצה, שבה
שלטו אנשי תמיר, כי האוצר האגדתי של
התנועה יחולק בין קבוצות־חברים שית ייצבו
בבחירות. כל עשרה חברי-מועצה
יכולים להקים קבוצה כזאת, ואז יקבלו
את המיליונים. לתמיר, הידוע כחובב-כסף
לא פחות ממשה דיין, פשוט חבל על הכסף
הזה.
השבוע כינס תמיר ״התייעצות״ של
אחרוני חסידיו, כדי להחליט לכאן או לכאן.
בשש מערכות־ד,בחירות האחרונות, מאז
,1959 נרתע פעמיים מלהתייצב (, 1959
,)1961 הלך פעמיים עם חרות 1973 .1965י־הלך
פעם באופן עצמאי 1969 ופעם ב-
מיסגרת ד״ש 1977 עליו להחליט עתה
על פי איזו דוגמה לנהוג הפעם.

משה למינגר
(המשך מעמוד )14
בחברון להיפגש עימו. הם המתינו לפגישה
במשך 10 ימים. כאשר התקיימה, לבסוף,
היתר, להם סיבה להיות מרוצים מתוצאותיה.
המושל הצבאי הבטיח שהמימשל יפנה
את שני הבתים שהופקעו בסמוך לבית
הדסה לאחר הריגת שישה מתושבי קריית־ארבע.
אך שימחתם לא ארכה זמן רב.
שעתיים לאחר תום הפגישה טילפן
המושל הצבאי, סגן־אלוף פרדי זק, אל
ראש־העיר חברון, מוסטפה־עבד אלנתשה,
והודיע לו כי בכוונת המימשל לפנות
את החיילים מהבתים שליד בית הדסה,
אך מכך אין להסיק כי הבתים יוחזרו
לבעליהם. היתד, זו הבהרה מוזרה ביותר,
שכן המימשל אינו צריך לדווח לראש
עיריית חברון על תנועות חיילי המימשל
הצבאי, אלא אם כן היה בכוונתו להחזיר
את הבתים המפונים לבעליהם.

שפל,
ך תעלומה זו ניתנת לפיתרון בקלות
י רבה. גם הפעם הובהר למושל הצבאי
מיהו השליט האמיתי בחברון. כשנודע
למתנחלים על הפגישה ותוצאותיה, הם
מיהרו להתלונן, שהערבים פוגעים ברכוש
המדינה, בונים על אדמתה, ופוגעים בקי שוטים
יהודיים במערת המכפלה. המושל
הבין את הרמז. אם יחזיר את הבתים
לבעליהם, צפויות לו צרות במערת המכ פלה.
הוא העדיף להפר הבטחה שנתן
לערבים, ולא להתמרד נגד הרב לווינגר.
התקריות בחברון רודפות זו את זו. חלו נות
ביתה של מישפחת שרבאתי נופצו.
לאחר שראש-העיר חברון התערב, הסכי מה
המישטרה לרשום את התלונה. המיש־טרה
הואילה אפילו לחקור, ומצאה שה חלונות
נופצו כתוצאה מ״מישחקי ילדים״.
״עכשיו יש לנו פורמאיקה בחלונות,
במקום זגוגיות. אבל גם זו אינה עומדת
בפני האבנים ר,מתעופפות במיסגרת מיש־חקי
הילדים הללו,״ אומר בלאל שרבאתי.
שכנתה של הרבנית לווינגר, הגברת עטאל,
מאושפזת מזה כמה חודשים. היא סבלה
מהתמוטטות עצבים, לאחר שהרב משה
לווינגר התפרץ לביתה.
כדי לסתום את פי העיתונות, התבקש
ראש־העיר חברון להגיש מיכתב, ובו
פירוט תלונות תושבי עירו נגד יושבי
בית־הדסה וחבריהם מקריית־ארבע. ראש־העיר
כתב את המיכתב המבוקש, והמימשל
הצבאי הודיע כי ועדת־חקירה בודקת את
התלונות. היתד, זו ועדת־חקירה משונה
מאוד, בת איש אחד: סגן־אלוף פרדי זק.
כל פעולותיה של ועדת־החקירה התמצו
בשיחה שקיים המושל הצבאי עם ראש־העיר.
בעיקבות השיחה הודיע המושל
הצבאי כי למתלוננים לא היתד״ אמנם,
כוונה רעה, אך ראש־העיר ראוי לנזיפה
על ״ניפוח״ התלונות. אין להעלות על ה דעת
שהמושל הצבאי ימצא את מפקדו,
הרב משה לווינגר, אשם. לכן התלונות
״מנופחות״.
בינתיים כבר התעוררה התקפת נגד.
הח״כ חיים (לגו) קאופמן, איש חירות,
הזהיר את ראש־העיר חברון. אם ימשיך
להתלונן, צפוי לו גורלו של ראש-העיר
הקודם, שהוגלה, פאהד קוואסמה.
ואילו המושל הצבאי, סגן־אלוף פרדי
זק, קיבל פרס על השירות הנאמן שהעניק
לרב לווינגר. בתחילת השבוע הפסיק
ש כמושלה הצבאי של חברון, והועלה
מעתה יהיה קצין אג״ם של מטה
״י בגדה המערבית. מינוי
ברור לכל המתנחלים
יעמוד לרשותם
אחד המוש-

הבורסה
ה ש בו ענמש?

האינדיאנים

חו ל +ו כו כי תודבק ־ פלדה

גאים!

יום שני; — 20.4ועדת״הבלופים אישרה את גובה המקדמות למס־הכנסה
ל 1981/82 איומי השביתה ב״אל־על״ גרמו לביטול אלפי הזמנות
רפאל רקנטי, בנקאי ישראלי, מחזיק מניות ב־ 139 מיליון דולר בחברה אמריקאית
היועץ המישפטי, הפרופ׳ יצחק זמיר: העברת בספים למוסדות הפועלים
מחוץ לתחום שיפוטה של רשות מקומית — בלתי חוקית במכון למחקר
באוניברסיטת הנגב בבאר־שבע הומצא חומר חדש 90 חול 2סיבי זכוכית
ודבק פלסטי. החומר הזה חזק כמו פלדה בנק לאומי״ קנה את הבנק
למשכנתאות ״אוניקו בבורסת ניו״יורק: מדד דאו״ג׳ונס הגיע לשיא של
1016 נקודות בבורסה: עליות שערים חדות במניות; גם הצמודים עולים.
יום שלישי — 21.4 ,שליח הסוכנות בארצות־הברית שפוטר, לא חוזר עד
שיזכה בהקלות המכס (אחרי שנתיים מישרד־התחבורה מתנגד לאיחוד
״אגד״ ו״דן ח״כ משה קצב :״מדוע שהמובטלים לא יעבדו בעבודות
ציבוריות מעביד הנוקט בהשבתת״מגן פטור מתשלומי שכר לעובדים
המושבתים — כך קבע בית־הדין לעבודה קרן המטבע הבינלאומית: מע״מ
האיץ קצב האינפלציה בישראל הממשלה מציעה לסגור את מישרדי ״אל־על״
בארצות־הברית, להעביר את מכירת הכרטיסים לסוכנים מלאי הנפט
בארץ יגדל עם ירידת מחירי הנפט הועלה שכר ראש־הממשלה ( 21,716 שקל),
השרים ( 19,296 שקל) ,וסגני השרים ( 18,096 שקל בבורסה: מימושים
במניות, עליות בצמודים.
יום רביעי — 22.4 ,הייצוא ב״ 10.1 — 1980 מיליארד דולר; הגרעון במאזן
התשלומים 3,832 מיליוני דולר; תשלומי ריבית לחו״ל — 1.9מיליארד דולר;
חובות חוץ נטו — 13.3מיליארד דולר שונו שערי הריבית בקרנות הייצוא
בנק ישראל״ :בנקים חרגו מתיקרת האשראי כדי לתמוך בשערי המניות
שלהם רואי־החשבון מתריעים על פגיעות והטרדת נישומים עובדי
המרכז למיכון מישרדי ממשיכים בעיצומים. התוצאה: פיגורים בגבייה
בקרוב יוחל בקידוחי נפט לפי ״תוכנית פרוינד בבורסה: במניות מעורב,
צמודים יציבות.
יום חמישי — 23.4 ,ב־ 1במאי יופחתו מיסי הקניה על שורה של מוצרים :
שעונים, פסנתרים, שוקולד, טלוויזיות, מקררים ומזגנים לבית ולרכב דנות״
רכשה השליטה בבית התוכנה ״מנוף עובדי ״אל״על״ תובעים להחליף
את אברהם שביט; טוענים: ההסתדרות נגדנו משוחררי צבא הקבע יקבלו
דמי אבטלה מהביטוח הלאומי האוצר החל בהקבלת רשתות המס של
מע״מ ומס־הכנסה ¥41¥ -סעודיה לוחצת על הורדת מחיר הנפט ב 150/0
עגבניות מישראל נמכרו בניו״יורק ב״ 55 שקל הק״ג מיתקן ענק לאנרגיה
סולארית יוקם בשדה התעופה ״עובדה בבורסה: במניות מעורב, בצמודים
עליה.
יום שישי — 24.4 ,תעריפי החשמל יועלו ב 90/0-ב־ 1במאי ברבע
הראשון של השנה עלה מדד המניות פחות ממדד המחירים מתדלקי
המטוסים בנמל־התעופה בלוד שובתים הסוכנות המוניטארית הסעודית
(סאמא) ,החולשת על 100 מיליארד דולר, מזרימה מיליארדי דולרים לבורסת
טוקיו חברות אמריקאיות עתירות טכנולוגיה, מקימות חברות בארץ. אחת
הסיבות: המשכורות בארץ מהוות ס 40״/בלבד מהמשכורת המקבילות בארצות״הברית.
יום ראשון — 26.4 ,מקדמות המס לעצמאים הוגדלו ב־״/ס 120 בריכת
שמש סולארית, על שטח של 250 דונם, נבנית ליד ים־המלח ; תפוקת החשמל
החזויה: חמישה מגוואט ירידה חדה בייצוא היהלומים נרשמה ברבע
הראשון של 1981 הודעת האוצר על הפחתת המיסים גרמה לשיתוק המסחר
המטבע החזק של השבוע הוא שוב היאן היפאני האוצר יחייב את
הבנקים לקנות אג״ח ( )230/0כדי לכסות את תוכניות החיסכון ; לעוד את שערי
אג״ח הנסחרות בבורסה בבורסה: ירידות תלולות בכל הענפים ; בצמודים
יציבות.

המילחמה
על האשראי
יאט״א (ראשי״תיבות של האירגון הבינלאומי
לתובלה אווירית) ,האירגון הבינלאומי
של חברות-התעופה, היה עד
לאחרונה קרטל בינלאומי מעוגן בחוק
הבינלאומי (אמנת ורשה) .הוא היה כל
יכול. הוא קבע מחירים ותנאים, הסדיר
רישוי לסוכן, קבע את העמלה ותנאי
התשלום. עמלת סוכן־נסיעות היא ״90/
ממחיר הכרטיס, בכל העולם פרט לאר-
צות־הברית, שבה היא מגיעה גם ל־״/ס.40
במה, איפוא, יתחרה הסוכן ! בשרות ובתנאי
התשלום. ואומנם עד לאחרונה
היו 350 סוכני-הנסיעות בארץ נוהגים
לשלם את מחיר הכרטיס שגבו על פי
סדר של ״שוטף 15 +לחודש הבא״.
שראל, שהיא בעלת שיא בינלאומי
ציה, יש סוכן־נסיעות אחד על כל
(במערב״אירופה 1ל 40-אלף,
הברית 1ל״ 18 אלף) .התח-וכנים נעשית בעידודן
יותר אשראי
ות רוצים

במט״חאחד

השקר משמין

השבוע בבורסה ( )26.4—20.4התנהל
לו כרגיל, עד ליום הראשון השבוע, כאשר
״האינדיאנים״ פרצו ונסוגו. אינדיאנים
בז׳ארגון של הבורסה הם אלה שפועלים
באולם המסחר בלי שיקול כלכלי, מנסים
לקנות הכל בבת״אחת ולמכור הכל בבת-
אחת. לא חשוב מה, העיקר לחטוף כל
היצע, לקנות ולשאול אחר כך. או למכור
הכל בלי שים לב לכדאיות המכירה.
השבוע התאפיין גם במכירות מאסי-
ביות של חברת ״בטוחה״ (של ״כלל״).
לדעת מומחיה של החברה היו צפויות
ירידות, לכן החליטה לחסל את כל
תיקי ההשקעות במניות מכל סוג. מתחילי*
השבוע הורגשו היצעים יוצאי-דופן,
אך כולם נקלטו בצורה יפה והשרו תחושי*
ביטחון וסיפוק בבורסה. מיספר
״מוכרים בלבד״ היה קטן• עתה שואלים,
האם יגרום שוק טוב ל״בטוחה״ לקניית
המניות שמכרה, אך במחירים גבוהים
יותר (המניות שחברה זו מחזיקה בדרך
כלל, הן של חברות־בנות של ״כלל״ —
שכולן ירדו).
עונת ההפקות בעיצומה. ההצלחה כמ עט
מובטחת לכל החברות היוצאות בהנפקות
קטנות של 5ו 10-מיליון שקל.
החתמת״יתר של פי מכה עשרות מובטחת
אף היא. הנפקות בהיקפים קטנים נסח-
רות בערכים גבוהים יותר, מייד עם יצי-
אתן לשוק, מבלי להתחשב בערך הפנימי
של המניה. ראה ״ארלדן״ ו״הראל״.

מניות הניזונות מסיפורים
יש בבורסה מניות, שעלייתן (בדרך
כלל) היא תוצאת״לוואי של שמועה
(״סיפור״) .סיפורים הילכו לאחרונה על
״רים״ .התוצאה: עלייה. לאחרונה היל-
כו שמועות ש״אתא״ מתכוננת לבנות
על הקרקעות שלה מיבני-מגורים. זה
אולי מצדיק עלייה בשערי המניות של
״אתא״ .אך מה פתאום עלו כל מניות
קבוצת אייזנברג, כולל ״אמישר״ז! לתופעה
זו יש חוקיות משלה. כאשר השמועות
פורחות המניות עולות ; כאשר
העניין נחתם, מסוכם או מתבדה, המניות
יורדות.

הצמודים, המדד
השבוע היה, ללא ספק, השבוע של
הצמודים ; הם עלו יפה• עתה הם בוודאי
זקוקים לאתנחתא עד ל־ 15 במאי, יום
פירסום המדד של אפריל. החוזים במדדים
טוענים, שמדד אפריל ינוע בין 10ל־12
אחוזים. וכל כך למה ! מדד אפריל צריך
להכניס תחת כנפיו את המיסוי העירוני,
את הלבשת הקיץ היקרה וכמובן, את
מדד הבנייה. אך עד לפירסומו עוד חזון
למדד.

כן, השקל שלנו עשה חייל. מאז ראשית
השנה הוא התחזק לעומת המטבעות
האירופיים. הייסוף (ההיפך מפיחות) הריאלי
של השקל הוא 8הערך הנקוב
של השקל פוחת ב״״ 150/בלבד, שפירושו
ייסוף ריאלי של ס/ס 30 בשנה.
התוצאות( :א) פגיעה בייצוא הישראלי
לאירופה (הייצואן מקבל פחות שקלים
עבור המט״ח שקיבל) .ראה: הפגיעה
בייצוא הטכסטילים לגרמניה וייצוא
הפרחים להולנד( .ב) המדד מסבסד את
המט״ח האירופי — כדאי לקנות.
המטבע החזק של השבועות האחרונים
הוא שוב היאן היפאני• אל הסעודים,
שהחלו משקיעים מיליארדי דולרים בבורסת
טוקיו, מצטרפים לאחרונה משקי-

עים אירופים, המוכנים להרחיק מזרחה,
כדי לברוח מהמטבע הלאומי שלהם. עד
מתי, איש אינו יודע. בינתיים עלה שער
היאן היפאני והגיע ל־ 218 יאן לדולר.

הציעו לשלם את מחיר הכרטיס פעמיים
בחודש. זעקת הסוכנים הועילה מעט ו-
הוצעה להם פשרה: התשלום ייעשה ב-
15 בכל חודש, לפי שער הדולר ב־1
בחודש. הסדר מוצע זה לא בוצע. מה
ורה עכשיו ! הסוכן משלם שני תשלומים
אחד ב״ 15 בחודש, על פי השער
השבועיים שקדמו ליום ה-
ב־ 30 בחודש, על פי השער
ה־ 15ל 30-בחודש•
ת_שחיו רגילים לאש-
•,גל^על״ מפעילה תוכנית

אשראי למוסדות מיפעלים ועסקים המרבים
להשתמש בשרותיה. על פי התוכנית
ניתן לקבל אשראי שבין 5000 דולר ל100-
אלף דולר לטווח של שלושה חודשים,
הניתן לחידוש כל שלושה חודשים. האשראי
הוא ללא ריבית וללא עמלה. הוא
ניתן באמצעות הסוכנים.
מוצע בזאת לסוכנים להקים אגודות
לקבלת אשראי מהחברות. לחברות-התעו-
פה מוצע שלא לכרות את השורש המספק
להם לקוחות. לסוכנים אין טענות לחברות
המפעילות טיסות״שכר.

סיפור
״דנות״ יחד עם ״גליל״ יקימו פארק
תעשייתי בנהריה ויגייסו הון בבורסה.
״דנות״ רכשה 50.01 אחוז של בית
התוכנה ״מנוף״ .לא היה סיפור. המניות
עלו.

התחת
11111

משותף, ראה את אפרת, והתחנן כי תשוב
אליו. לאחר מיספר ימים של הפצרות
חוזרות ונשנות היא הסכימה להיפגש
איתו לאחר שעות העבודה. חודשיים וחצי
נפגשו ונפרדו לסרוגין, כשתמיד אפרת
היא המבקשת לנתק את הקשר ביניהם,
ורפי משדלה לשוב אליו.

כו ברחבי־הארץ, אל המופעים הרבים ש בהם
צפו, אל שיחות־הנפש הארוכות ש ניהלו.
אולם אפרת סירבה לשוב אל חיקו.
בני מישפחתו של רפי לא הבינו מה
קרה בין השניים. גם רפי לא הבין.
באחד הימים בהם ישב בביתו הריק,
אובד עצות

היד שלחצה על ההדק

אחד מתחביביו של רפי הוא אמנות
הצילום. הוא לחץ על הדק המצלמה
פעמים רבות אל מול פניה של אפרת הוא גס לחץ על הדק האקדח, שהביא למותה.
^ פאל פרי נכנס אל מקום־העבודה
> של אחיו, אלברט. בידו נשא את
תיק היד של אפרת. הוא מילמל :״אני
רוצה למות, אני רוצה למות אלברט
נבהל. מעולם לא ראה את אחיו בן ה־35
במצב נפשי רע כל־כך.
יומיים לאחר מכן נעצר רפאל על־ידי
המישטרה כחשוד באחריות למותה של
אפרת גינגולד בת ה־ .30 היא הומתה ב מסמר
שנורה מאקדח מסמרים.
רפי הכיר את אפרת בחברת האחים
פולק מרחוב לינקולן בתל־אביב. היא עב דה
כמזכירה במחלקת״החשבונות של ה חברה.
רפי עבד בה כחשמלאי. אפרת
היתה גרושה טרייה, רפי היה נשוי.
השניים התחילו לבלות יחד. הם יצאו
לקונצרטים, תערוכות, מופעי־בלט ולהצ גות
תיאטרון. בעבר הוא לא נהג לצאת
למקומות בילוי מסוג זה, אפרת האקדמאית
לימדה את רפי ליהנות מסוגי הבילוי
החדשים, שאותם לא הכיר אהובה.
רפי נולד במרוקו. מישפחתו מונה 14
אחים ואחיות. המישפחה התיישבה עם
עלייתה ארצה בעיירת־פיתוח בדרום ה ארץ.
לאחר שירותו הצבאי הוא נשא
לאשה את חברתו רותי, ונולדו להם שני
ילדים. השניים התגוררו בכפר־סבא, שם
פתח רפי חנות מצליחה למוצרי־חשמל.
ההצלחה נקטעה על״ידי מילחמת יום־
הכיפורים. רפי, שהיה חייל ביחידה קר בית,
שירת במילואים קרוב לחצי שנה.
בעת שירותו הצבאי צבר חובות רבים,
והיה עליו לחסל את החנות. הוא התחיל
לעבוד כחשמלאי עצמאי, כדי לשלם את
חובותיו• הוא לא הצליח כעצמאי, והפך
להיות עובד שכיר בחברת האחים פולק.
הקשר שנוצר בין אפרת ובין רפי הלך
והתהדק. רפי התחיל להיעדר בלילות
מביתו, שם ציפו לו אשתו ושני ילדיו.
כשמלאה שנה לפרשת האהבה בינו ובין
אפרת, הוא החליט לנטוש את אשתו וה ילדים,
ולהקים בית חדש עם אהובתו.
הזוג פרי התגרש. רפי הסביר לאשתו מה
עובר עליו, וביקש ממנה שתקבל את
צעדיו בהבנה• השניים נפרדו, ורפי שכר
לו דירה ברחוב רמב״ם בגבעתיים.
לרפי היה ברור כי ישא לאשה את
אהובתו, אפרת. אולם שנה לאחר שעזב
את מישפחתו ושנתיים לאחר תחילת חכ מתם,
החליטה אפרת כי היא אינה מעונ ו

יינת להינשא לו• היא ביקשה לסיים את
הקשר ביניהם, והודיעה לו על החלטתה.
למחרת הופיע רפי במקום עבודתם ה־

^ פני כחודש הודיעה אפרת לרפי
* שהחלטתה לסיים את הפרשה ביניהם
הי סופית, ושאין לה כל רצון לשוב ולר אותו.
רפי היה אובד־עצות: כיצד יוכל
להשיב לחיקו את האישה שכה אהב? את
האישה שעימה רצה לבנות את ביתו ה חדש
ולפתע היא אינה רוצה בקירבתו.
הוא ניסה כל דרך. הוא קנה לה מתנות,
והיא סירבה לקבלן• הוא ניסה לשכנעה
במילים, אך היא לא נענתה. כל פגישה
בין השניים הסתיימה בכך שאפרת היתד,
שבה לבית־הוריה שברחוב בלפור בבת ים,
ואילו רפי היה שב לביתו השכור
והריק שבגבעתיים.
הוא נהג ולשבת ולהתבונן בתמונות
של אפרת, שאותן צילם במשך השנתיים
שבילו יחד. הוא ניסה גם לצייר אותה,
כפי שהצטיירה בדימיונו. רפי נהג להתקשר
אל אפרת, ולהזמינה לביתו. הוא ניסה
לשכנעה לשוב אל הבילויים המשותפים
שלהם, אל הטיולים הארוכים שאותם ער־

כשהוא מיואש לחלוטין מכל הדרכים שבהם
נקם על־סנת להשיב את אפרת לחיקו,
הוא החליט לפעול בדרך שונה. רפי הת קשר
לבית הוריה של אפרת, שוחח עימה,
ולאחר שהבין כי אין בכוונתה לראותו
עוד, הודיע לד -כי הוא עומד להתאבד.
בידיו היה אקדח, שאותו נשא ברישיון.
הוא ירה יריה אחת, שפגעה בתיקרת דיר תו׳
כאשר שפופרת הטלפון לא הושבה
אל כנד -אפרת המבוהלת התקשרה ל-

החשוד

אפרת לנטוש אותו

אתאהובה, ר פי פר

ושוי •לדיו.

ו!ית היה אקדח ־ מסמר •

אותו רשם רפי מזיכרונו
ברגעים הקשים,
אהובתו היפה, אפרת.

קרובות היה מקיא ומתמוטט בעבודה.
מעובד אחראי ומסור לעבודתו, הפך
רפי עובד חסר־אחריות, שאינו עומד ב*
מישמעת, ומאתר לעבודה. מעבידיו, האחים
פולק, ניסו לעזור לו, והתעלמו לזמן־מה
מחוסר־היעילות שגילה. אך כעבור מיסטר
שבועות, כאשר ראו שהמצב הולד ומי-
דרדר, החליטו לפטרו.
רפי קיבל הודעת פיטורין. היה עליו
לעזוב ב־ 15 באפריל את חברת האחים
פולק. ב־ 14 בחודש הפציר שוב באפרת
כי תסכים לפגוש אותו לאחר שעות ה עבודה•
אפרת הסכימה. השניים נפגשו
בבית אחותה של אפרת בנווה־מגן. האחות,

רה והודיעה על המיקרה. כעבור מיספר דקות
ניידת מישטרה ואמבולנס. כאשר פרצו אל הבית
ר להם שרפי בריא־ושלם.
;דחו של רפי נלקח ממנו ,,ארבעה ימים ישב
האוהב בבית־המעצר. במישפט שנערך לו הוח־נל
שלילת רישיון האקדח שלו למשך חמש
השופט גזר גם שלושה חודשי מאסר על
אם ישוב ויבצע מעשה מסוג־זה.
הר שיצא מהכלא, הלך מצבו והידרדר. שנתו
בלילות. בימים לא יכול היה לעבוד, לעיתים-

דליה גינגולד, עובדת כדיילת־אוויר ב חברת
אל־על. היא היתה בחוץ־לארץ בעת
שהתקיימה הפגישה.
פגישה זו היתה פגישתם האחרונה
של השניים. לאחר. שבילו יחד כמה
שעות, ביקשה אפרת מרפי שיסיעה לבית
הוריה בבת־ים.
בערך בשעה 9בערב נמצאה אפרת
שרועה על הכביש ביפו, קרוב לתחנת
המישטרה. היא הובהלה לבית־חולים אי
שום
אהבה
שננטש

על־ידי

בילוב. במישטרד, סברו כי מדובר בתאונת
פגע־וברח. כחצי שעה לאחר מכן הופיע
רפי במקום העבודה של אחיו, אלברט,
כשהוא מבוהל לחלוטין, ממלמל ללא־הרף
שהוא רוצה להתאבד. בידו אחז את תיק
היד של אפרת, וסירב להרפות ממנו. רפי
לא יכול היה להסביר לאחיו היכן נמצאת
אפרת, ומה עבר עליו בשעות האחרונות.
האח לא ידע כיצד עליו לנהוג. הוא הוביל
את רפי לתחנת המישטרה, והסביר לשו־

למישטרה שמסמר שנורה מאקדח מסמ רים
פגע בעינה של אפרת, חצה את ראשה,
וניפץ את שימשת המכונית כלומר: אין
זו תאונת פגע וברח, אלא מדובר כאן
במיקרה רצח או הריגה.
בתחנת־המישטרה מסר רפי את גיר-
סתו. לדבריו, הוא איים בעת הנסיעה ל ביתה
כי ישים קץ לחייו. הוא כיוון את
אקדח המסמרים אל עצמו. אפרת ניסתה
למנוע את ההתאבדות והתחילה להאבק

ו 1ז ך ״ ך אפרת גינגולד כפי שצולמה בתקופה שבה היו רפי
והיא מאושרים. רק לאחר שנתיים הבינה אפרת גיו־ 1111111 גולו־ שאין היא רוצה לקשור את חייה עם רפי, והחלטה זו הביאה למותה.

ברחוב רמב״ס בגבעתיים נותר מיותם. בתצלום: רישומים מונקיס
1ן 1
על הספה, שצויירו בידי רפי. עשרות ציורים, שמהם נשקפים
111 \ 11 ב 1 1
פניה של אפרת גינגולד, מתגוללים בכל חדרי הדירה, ומעידים על אהבתו הגדולה.

טר התורן כי אינו יודע כיצד לנהוג באחיו
המאיים להתאבד. השוטר התורן עצר
את רפי פרי.
למחרת בבוקר הופיע רפי שוב במקום
העבודה של אחיו, כשבידו התיק של
אפרת, והבעת־פניו עדיין מבוהלת ומבול בלת.
האח פנה שוב למישטרה וביקש
לדעת מה עליו לעשות בדפי. בתחנת ה־מישטרה
הסבירו לאלברט כי הם אינם
יכולים להועיל עוד. בבוקר הם החתימו
את רפי על טופס שבו חוא מתחייב שלא
ישלח יד בנפשו. הוא שוחרר לאחר שחתם
על הטופס.
האח, אלברט, התקשר לביודהוריה של
אפרת, ולמד לדעת שאפרת לא שבה ל ביתה.
החשש התחיל לכרסם בליבו, והוא
פנה אל עורך־הדין צבי לידסקי. הפרקליט,
שהבחין במצבו הנפשי של רפאל פרי,
הסגירו למישטרת מרחב הירקון.
בינתיים, לאחר בדיקה נוספת׳ התברר

בו. האקדח היה טעון בחומר נפץ ובמסמר.
דיסקית הביטחון, המוצמדת לקנה והמו נעת
אפשרות יריד, כאשר האקדח אינו
מוצמד לקיר, לא היתר, במקומה. לדברי
רפי, תוך כדי המאבק הוא לחץ על דוושת
הבלמים, וו־,ירייה נורתה. לדבריו, פתחה
אפרת את הדלת במטרה לרדת, ובשעה
שהירייה נורתה היא נפלה מן המכונית.
הדבר קרה ברציף העליה השניה ביפו, ו אפרת
נמצאה שרועה בתוך שלולית דם.
נציג המישטרה, רס״ר יוסף רותם,
טען בבית־המישפט כי המישטרה חושדת
שמדובר ברצח בכוונד,־תחילה. מעצרו של
רפי פרי הוארך ביום שישי האחרון ב־15
יום. עורך־הדין צבי לידסקי דרש שרפי
יבדק על־ידי פסיכיאטר מטעם ההגנה.
למרות התנגדותו של נציג המישטרה, הח ליט
השופט יצחק רביבי שדפי יבדק על־ידי
פסיכיאטר לאחר עשרה ימי מעצר
גורית מא;דז
נוספים.

[יפרו של־ ופיק חלבי ־ ״הגדה המעוביוו :1ומוו >
כבור האחות״ ־ ה ביא לדרישה לפיטוריו 11 1אמוי
אם אנו סו, אהיה חיה פצועה, ואז אז

לחיות נין
ך* ל ילד בכפר הדרוזי דלית־אל־כרמל
״ יודע היכן גר התושב המפורסם ביותר
של הכפר, כתב הטלוויזיה רפיק חלבי.
יומיים בשבוע מתגורר הכתב לענייני ה שטחים
המוחזקים, בדירתו הענקית, שב קומה
השניה בבית הוריו. את היומיים ה אלה
הוא מבלה עם אשתו היפה איבתיסאם
ועם ארבעת ילדיו — בשמה, יסמין, יוסוף
ועסאמה, התינוק שנולד לפני כחודש ימים.
את חמשת הימים הנותרים של השבוע
הוא מבלה בדירת הרווקים הירושלמית,
שבה הוא מתחלק עם כתב אחר של ה טלוויזיה,
הכתב לענייני כלכלה אבי אנג׳ל.
בירושלים הוא מנהל חיי-חברה ערים.
הוא מקובל ואהוד בחוגי הבוהימה, נחשב
כאורח קבוע בכל המסיבות. הוא מבלה
חלק ניכר מזמנו הפנוי במעוזי הבוהימה,
בקפה טעמון ובית האלונים.
בדלית־אל-כרמל הוא חי בסיגנון שונה
לגמרי. שם הופך הכתב ואיש־הבוהימה ל־איש־מישפחה
למופת, המבלה את כל זמנו
בחיק מישפחתו.
בקומה הראשונה של הבית בן שתי
הקומות מתגוררים הוריו הקשישים. כ־מינהג
הדרוזים הם ישנים ויושבים על
מיזרונים. אביו יושב ישיבה מיזרחית
במשך שעות ארוכות בפתח ביתו. בחצר
חונה הסובארו החדישה של רפיק. בדירתם
של רפיק ואיבתיסאם, לצד הספות המיז-
דחיות, כלי־הנחושת והשולחנות הנמוכים,
יש ספרייה ענקית על עמודים, ועל הקי רות
ציורים של אורי ליפשיץ ויגאל תו־מרקין.
רפיק יושב במקום ״שלו״ על ה ספה,
ליד הטלפון. אשתו מגישה קפה
תורכי ומיצים. הילדים משחקים בחצר.
לכל מי שמטלפן ושואל לשלומו, משיב
רפיק :״עלה כיפאק, אני בגך עדן.״

10001ח< 161ז כ £ג1ח*{׳$

ז 6$16י*ו 5 0־ 1 ׳ 0 ׳9 061׳י

הימה (בתמונה: עם במאי התיאטרון עודד קוטלר ועם המפיק יעקב אגמון) .כשהוא נשאל
אם היה מרשה לאשתו להיות בבוהימה, הוא משיב לא, אני מכיר את הבחורות משם.״

גיבעת־חיים. בתום ההרצאה כתב את ה פרק
הראשון. סיפר חלבי :״בקיבוץ גיב־עת־חיים
אמרו לי, אתה אמנם ישראלי,
אבל אתה לא יהודי. לכן אתה לא יכול
להבין את הבעייה של השטחים.׳ אמרו
לי, :עד שלא תהיה יהודי, לא תבין מה
זה קיבוץ־גלויות. עד שלא תבין מה זה
קיבוץ־גלויות, לא תבין כמה הארץ הזאת
חשובה לנו.׳ חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי
שאני משתגע. אנשים דיברו אלי ודיברו
על מישהו אחר. הם פשוט לא מכירים
אותי. לך תוכיח שאין לך אחות!״
גם הוצאת־ד,ספרים הגרמנית גרמה ל־רפיק
״להשתגע״ :״הגרמנים דפקו אותי.
כשיצא הספר לאור הם לקחו חלק מ־מישפט
שאבא שלי אמר לי, וצירפו אותו
לכותרת הספר, כאילו כל הסיפור של
הגדה הוא, למות למען האדמה וכבוד-
האחות׳ .אצל הדרוזים יש פסוק האומר
,אל־ארד ואל־ערד׳ .כשבגרתי ועמדתי על
דעתי, אבא שלי אמר לי, אני מוריש לך
את מורשת אבותי: לעולם אל תמכור
שני דברים ותמות למענם — האדמה ו־כבוד־האחות׳

״אני מספר את זה בספר כדי להראות
את ההבדלים שבין הדור שלי לדור של
אבא שלי. אני אומר שאם הבת שלי תרצה
להתארס למישהו שאני לא מועיד לה, מה
אני, ארצח אותה? אני בעקרון מוכן למ כור
אדמה, אם זה משתלם מבחינה כל כלית.
אבא שלי — תגדעו לו את שתי
הידיים, והוא לא ימכור את אדמתו.
״מה עשו הגרמנים? לקחו פסוק, הו ציאו
אותו מהקשרו ועשו עליו הון. רציתי ׳
לתבוע אותם לדין. לבסוף החלטתי שב־מהדורה
השניה של הספר אדרוש להוציא
את הפסוק משם הספר.״

״לך תוכיח
שאין לך אחות!״

המחלקה שהובסה
בהתשה

ך* תג אחת מסוכנות-ידיעות הזרות
^ פולש לגן־עדן. הכתב מכין כתבה
על רפיק חלבי. הכתבה תישלח ל־ 50 עי תונים
בכל רחבי העולם. נושא הכתבה :
הדרישה לפטר את חלבי מהטלוויזיה, ב־עיקבות
פירסום ספרו סיפור הגדה המערבית,
שיצא לאור בגרמניה.
את סיפרו זה כתב רפיק בעיקבות מאמר
שנכתב עליו בניו־יורק טיינזס. בעל בית־ההוצאה
הגרמני אתניאוס, שקרא את ה מאמר.
התקשר לחלבי וביקש ממנו לכ תוב
ספר על הגדה המערבית מנקודת
מבטו האישית. רפיק קיבל מיקדמה בסך
מיליון לירות, וחתם על חוזה שלפיו יקבל
10 אחוזים מהמכירה ו־ 60 אחוזים משאר
זכויות הספר.
שבועיים לאחר מכן הוזמן להרצאה ב

• חו ד שי םהאחרונים בולטת העוב-
דה כי הכתב לענייני השטחים ה מוחזקים,
רפיק חלבי, נוטרל מעבודתו
וכימעט ואינו יוצא לכתבות בשטחים. כש הוא
נשאל מדוע, הוא משיב :״יש היום
בטלוויזיה פחות חברים, המוכנים להיל חם
על מיקצועיות במחלקת־החדשות. נמ אס
לי עד הסוף, וזה מעצבן אותי עד
שאני הולך להשתגע. לפתוח כל בוקר את
העיתון ולמצוא את שמי בכותרות! אין
לי כוח, וזה הפסיק להחניף לי. זה גם לא
בונה אותי יותר. זה סתם מעצבן.
״אני חושב שהיום יש במדינה פחות
פתיחות ויותר אטימות מאשר אי־פעם,

איש־מישפחה בכפו

יומיים בשבוע מבלה רפיק עם אשתו
איבתיסאם וארבעת ילדיהם בדלית
אל־כרמל .״אני חתר הביתה כמו מאהב צרפתי,״ הוא אומר ומוסיף, שאשתו היא בת כפר
מסורתית, שאינה רוצה להיות יוצאת־דופן בכפר. איבתיסאם אינה אנהבת
את הפירסום של בעלה, אך ככל אשה דרוזית היא משמשת לו מישענת.

* אל־ערד פירושו כבוד המישפחוז, ובעיקר
כבוד ר!נשיס במישפחה.

;אב. זה ביכלל
יט רוצים מישטר
את חברון ואת
מעצבן אותם• הם רוצים
הם רוצים רחוק, מחוץ
״שאני הולך ברחוב, אנשים צועקים
לי שאני הורס להם את המדינה. איזה
כוח יש ל יו יש לי כבר ארבעה ילדים.
מה אני צריך את זה י כמה זמן אני יכול
להחזיק מעמד בתור סמל?
״איפה מחלקת־החדשות של שנה ש עברה,
כשיעל חן היתה במלוא כוחה, אורי
גולדשטיין צעק, ישראל סגל וחיים יבין
היה איכפת להם ז איפה המאבקים עם
ההנהלה, כשארנון צוקרמן נותן גיבוי מלא,
כשעמירם ניר מתווכח ואלימלך רם נלחם
על כל מילה? איפה ישיבות־מערכת, ש לכולם
היה איכפת וצעקו חמס? היום זה
לא קיים יותר!״
חלבי טוען שמחלקת־החדשות הובסה
במילחמת־התשה, שהתישה את כוחה.
״היום״ ,הוא אומר ,״כשיורים עלינו, אנחנו
מורידים את הראש. לא הצלחנו להחזיק
מעמד, ולהנהלה יש כל הכלים שאין לנו.״
כשהוא נשאל מתי חלה התפנית הרצינית
הזאת לטובת ההנהלה, הוא משיב :״ברגע
שהם ראו שהם יכולים להוריד את יעל
חן מיומן השבוע, ו) 8ף אחד לא פוצה פה.
ברגע שהבינו כי אפשר לסרס את כימעט
חצות ואיש לא מעז להגיד מילה. וברגע
שהם נתנו הוראה שלא לראיין אישים
מהשטחים המוחזקים, ואנחנו עברנו על זה
בשקט.״
רפיק חלבי אינו מעז לקרוא לילד בשמו,
כשם שאינו מעז לקרוא להרבה ילדים
בשמם. הוא מעדיף להישאר על הגבול
הדק שלא לא לכאן ולא לכאן. אך מדבריו
ברור כי השינוי לרעה חל לפני כמחצית
השנה, ברגע שטוביה סער התחיל לנהל
את מחלקת־החדשות במקומו של חיים
יבין.
למעשה הוא מנסה להגן על סער ואומר ;
״טוביה חושב שהוא עדיין יכול לשנות
משהו בשיטת החשיבה הלאומנית הפנא־טית
של ההנהלה. אבל אין לו סיכוי. ני
יודע שסיקור השטחים המוחזקים היה
פגום, והיה הסר, ואני מאשים בזה את
כל חברי במחלקת־החדשות, ובעיקר את
עצמי. פשוט לא נלחמנו. גברו עלינו.
״אני יודע שלא ירחק היום שבו נעמוד
למישפט ציבורי ונצטרך להגיד לכולם
למה לא הבאנו את האמת במערומיה, למה
לא גילינו לעם הזה מה הולך בגדה.
״אני יכול להשתגע. חברים שלי, יהודה
ליטני מהארץ ודני רובינשטיין מדבר מסק רים
את המצב בשטחים בכלל, ובחברון
בפרט, כל הזמן. אני עושה אפס קצהו של
מה שהם עושים, ותראי מה קורה. עושים
לי עליהום, ,עוכר ישראל׳ קוראים לי.
״פעם הייתי מתווכח הרבה בישיבת־הבוקר.
היום אין לי כוח. חבל על האנר גיה.
יש לי חבר בן 35 שמת מהתקף־לב,
ויש לי חבר ששמו לו מיטען במכונית,
והלכו לו הרגליים. אני רוצה לחיות.״

ישראל. אני יודע שזו הפינה שלי, ואלה
אנשים מיוחדים מאוד, שיש להם יחם מיו חד
אלי. אבל עכשיו גם זה נגמר. אני
מרגיש רע מאוד גם מיקצועית וגם חב רתית.״
רפיק
חלבי חצוי, רגשותיו מעורבים.
בירושלים אין הוא מרגיש כיהודי, ובשכם

שפוי ביותר במדינת־ישראל, מבט לחדשות,
אינו מה שהיה פעם .״אנשים עייפים,
לא יכולים לעבוד, מוצאים עצמם במישפטי־שדה
ביגלל איזה מין פאפו שכזה, ה מחפש
טרמפ על כל דבר שקורה. מה היה
עושה פאפו אם לא הייתי קיים? הוא
הרי מקבל כותרות רק בגללי. ומה הוא,

תשבחי שאוכל לזד!ת נין שני העולגות
אן זה בלתי־אפשו .,אני מו ת מדלית
ליוושלים המתירנית *מירושלים לדלית תזסזותית.
איני מובא את מקומי לא בה ולא שם
אינו מרגיש כערבי. כששאלו אותו פעם
מדוע אינו מתגייר השיב :״אני פוחד
שיחשבו שאני עיראקי, ואז אהיה עוד
יותר דפוק.״
על פיצול האישיות שלו ורגשותיו ה־חצויים
אפען ר ללמוד מהסיפור הבא:
״פעם שאלו אותי איך אני מרגיש בשכם.
אמרתי שלא נוח, לא מפני שאני דרוזי
והם מוסלמים, אלא מפני שאני ישראלי.

בסך הכל? שופר של קבוצת־שוליים. אני
מציע לו, בצורה עדינה ביותר, ללכת
ללמוד מה זה דמוקרטיה. דמוקרטיה זה
לא אנרכיה ולא פאשיזם.
״תאמיני לי, אנחנו יודעים שהמחלקה
לא טובה ושזה לא זה. אנשים רוצים
לעבוד• אבל אי־אפשר לעבוד באווירה
כזו• ההנהלה השתלטה עלינו לגמרי, ואין
לנו ברירה אלא למלא את רצונה. במשך

חלבי לא אומר זאת במפורש, אך מתוך
דבריו מובן כי הבעייה העיקרית של
מחלקת־החדשות היא חוסר־הגיבוי לאנ שיה•
כשהוא נשאל אם הוא נמצא בעימות
עם טוביה סער, מנהל המחלקה, הוא
משיב :״אין לי איתו עימות. כל דבר
שאני מעביר אליו הוא מעביר ללפיד, ו לפיד
מחזיר. הנהלת רשות־השידור הפקי עה
ממנהל מחלקת־החדשות את הזכות
להחלים בנושא השטחים.״
וכשמקשים ושואלים מדוע אין סער
מתעקש על סיקור המתרחש בשטחים ה מוחזקים,
הוא משיב :״הוא לא יכול להת עקש,
כי הוא יילד הביתה. אל תשכחי
שהוא מקבל הוראות.״
גם חיים יבין קיבל הוראות .״ביגלל
זה חיים יבין הגיע לאן שהגיע,״ אומר
חלבי, המגן על סער, אך המתקיף, לעומת
זאת, את לפיד, שאישר לו את כתיבת סיפרו
והמתנגד לפיטוריו .״לפיד אומר שהוא רו צה
להגן עלינו מהתקפות פוליטיקאים.
איפה הוא היה כשאיימו לרצוח אותי?
איפה היה כשהלכתי עם שומר־ראש
צמוד? אנחנו לא פוחדים מפוליטיקאים.
לפיד יודע שבמליאה יושבים אנשים ש יעשו
את העבודה השחורה בשבילו —
ירון, פאפו, אהובה מרון — אז הוא משחק
את העיתונאי, את הבסדר. אמרתי לו
את זה בפנים, אבל אלה היו מילים לבטלה.
הסיפור הוא לא לפיד. הסיפור הוא שיש
בחירות, ואנשים רוצים מסך נקי.״
רפיק חלבי אינו אוהב לדבר על חייו

״הראש הערבי״
של הדרוזי
ף* פיק חלכי מודה שלא תמיד אהד
* את המדינה. כילד שגדל בכפר דרוזי
טיפח כבר מילדותו רגשות נגד הישרא לים,
שגזלו חלק מאדמותיה של דלית־אל־כרמל.
אחרי מילחמת ששת־הימים, כשעם־
ישראל היה נתון עדיין בשיכרון הניצחון,
היה רפיק חלבי צעיר דרוזי מבולבל:
״שנאתי את המדינה הזאת• הראש הערבי
שלי לא יכול היה לקבל את השחצנות
של העם הזה. פחדתי מהכוח העצום של
הישראלים. פחדתי מהעוצמה הטמונה
בהם. במילחמת יום־הכיפורים הייתי בעצמי
חייל עדיין, עם רגשות מעורבים, וכשהש תחררתי
הלכתי לטלוויזיה ומחלקת־החדשות
החזירה לי את האהבה למדינה.
״אני נשבע לך, במחלקת־החדשות קי בלתי
מאנשים חום שלא קיבלתי בשום
מקום אחר בעולם. כשהאוזן הלא־רגישה
שלי לא קלטה את הנימה המאיימת של
אריק שרון, כאשר כינה אותי בכל מיני
כינויים בכנסת בעיקבות הכתבה על חל־קות־האדמה
המעובדות שהופקעו, קלט את
הנימה חיים יבין, שלקח אותי אליו הביתה
וישנתי אצלו שבוע ימים. כשיעל חן
הזמינה אותי אליה הביתה, וכל יתר ה חברים
במחלקה דאגו לי כמו לאח, ידעתי
עם מי אני חי.
״אני יודע שזה לא דוגמה לכל עם-

.זה!גמדי

אומר הכתב לענייני שטחים ומספר

כי מנכ״ל רשות־השידור, יוסף
לפיד, פסל לו בתקופה האחרונה כל כתבה (לבד מהכתבה האחאני
זוכר שסיקרתי את אחת ההפגנות ב שכם,
והלב הישראלי שלי קפץ. ישראלי
סופר־שמאלי היה מרגיש אותו דבר. ה־שינאה
שלהם לכל מד. שקשור בישראל
היתד, מזעזעת. כשחזר בסאם שכעה, הר גשתי
אותו דבר. הלב שלי קפץ. קשה לי
מאוד. מצד אחד אני מאוד רגיש לבעייה
הפלסטינית. מצד שני אני רוצה שמדינה־ישראל
תמשיך להתקיים, ואני פוחד.״

״אני לא מוכן
לדווח ח צי -אמת״
ף* פיל! חלכי טוען כי במשך החודשים
י הארוכים שבהם נוטרל מעבודתו הר וויח
את לחמו ביושר. אמנם לא נתנו לו
לצאת לכתבות, וכל הצעה שהעלה נפ סלה
על־ידי המנכ״ל יוסף לפיד. יחד עם
זאת הוא טוען שכל המחלקה פשטה את
הרגל, ומה שהיה בעיני רבים הדבר ה־

רונה על חברון) בנושא השטחים .״מחלקת החדשות,״ אומר

רפיק ,״אינה מה שהיתה פעם — ההנהלה ניצחה אותה
במילחמת התשה והחבר׳ה הפסיקו להילחם ולעמוד על שלהם.״

התקופה שלא דיווחתי על השטחים עשיתי
סרט תיעודי על כפר לא־נגוע, החי ב מערות
פהר־חברון. השתדלתי להראות
בסרט איך ייראה כפר שלא נגעו באדמו תיו,
שלא פגעו בו.

החצויים, ועל תהפוכות־הנפש שלו ב-
עיקבות אורח חייו. לצד חברים וקרובי-
מישפחה דרוזים, ובהם המצדדים בפוגרום
כפר-יסיף, יש לו חברים יהודים קרובים
ביותר.

״סרט תמים, לא שכם, לא חברון —
ועשו לי אלף בעיות עד שקיבלתי אישור.
״חוץ מזה הייתי עורר־מישנה כל הזמן.
הרווחתי את לחמי בכבוד. אנשי אמרו:
מה זה, בעטו בו למעלה? הם לא יודעים
שבמחלקה אף אחד לא רוצה להיות
עורך. כולם רוצים לצאת לשטח.
״כל כתבה שהצעתי — פסלו. הצעתי
להכין כתבה על המנהיגות החדשה בהר־חברון,
על כפר ערבי בעוצר, על המיפלגה
הקומוניסטית בגדה המערבית. הכל נפסל.
הציעו לי כל מיני כתבות פשרה. לא
הסכמתי. אני צריך לדווח אמת. לא נותנים
לי לדווח אמת — אני לא מוכן לדווח חצי־אמת.״

,/אשתי

פולני ה״
ך ל שפר־הזהות מלווה אותו משחר נעו-
י׳ ריו .״זה התחיל כשלמדתי בתיכון ב חיפה,
וגרתי בדלית, וזד, נמשך כשהייתי
בצד,״ל, ביחידה הדרוזית. תמיד נפש חצו-
ייה. הסיכוי היחידי שלי להיות גם דרוזי
וגם ישראלי הוא לדעת לשמור על עצמי,
ותאמיני לי — זה קשה לי גם בדלית־אל־כרמל
וגם בירושלים.
״קשה לי בדלית, מכיוון שזה מעט מאוד,
(המשך בעמוד )46

— 4!3י

או מ רי ם ...מ ה הם אומרים ...מה הם <זומרי ם מה הו*

מיכה חריש:

אליע 1ר רונן:

גד א דג אז׳:

רש ו ת בשטח ים
או ללכת ה בי ת ה!״ ,
גדי אלגזי, סרבן השרות בשטחים, שוחרר מצה״ל
לפי החלטת הרמטב״ל. שיחדור מינהלי, מבלי שצח״ל
טרח לתת הסברים על סיבת השיחרור. מי שחשב שגדי
יקפוץ על המציאה, טעה. הצעיר בעל הפרופיל חגבוח,
שרצח לשרת ביחידת שיריון בתחום הקו הירוק, חיה
עסוק יומיים אחרי חשיחרור בחיפוש עבודה. שאלתי
אותו —
חבר״הכנסת מיכה חריש, המועמד לתפקיד שר-
האנרגיה בממשלת המערך, אם וכאשר תקום, עבר את
מיבחן שישים האחוזים במיפלגת העבודה במקום האח רון,
על הגבול הדק של שישים ואחד אחוזים. שאלתי
אותו —

• האם לאור תוצאות ההצבעה אתה עדיין
רואה עצמך כמועמד לתפקיד שר-האנרגיה
גממשדת פרס, אם תקום?
לפני ארבע שנים הוא היה חבו״כנסת דינאמי. דמותו
הקפיטליסטית, עם סיגר נצחי, חליפה ועניבה, לא
התיישבה בדיוק עם דמותה הסוציאליסטית של מפ״ם.
אבל גם חבר־הכנסת תופיק טובי לא נראה בדיוק כמו
קומוניסט• אז ויתרנו לו. אחרי ארבע שנים של היעדרות
מהבמה הפוליטית, חוזר אליעזר רונן לחדשות,
יחד עם חברת־הבנסת חייקה גרוסמן. שניהם מועמדים
של מיפלגתם, מפ״ם, לכהונות שרים אם וכאשר יעלה
המערך לשילטון.
• אליעזר רוגן, איפה היית ארבע שנים ך
ניהלתי את חברת קרתא, שהיא חברה לפיתוח ירו שלים
ומיתאר ממילא. לא הייתי אמנם על הבמה הפו ליטית
באופן ייצוגי, אבל בפנים הייתי חבר בכל המוס דות
של מפ״ם. ומה שיותר חשוב הוא, מפני שלא
הייתי עסוק בפעילות פרלמנטרית, סיימתי לפני כחודשיים
את הפקולטה למישפטים והוסמכתי כעורך־דין.

• אם תנצחו בבחירות, כאיזה תיל, אתה
מעוניין?
לא מעוניין לדבר על זה. עדיין מוקדם לתפור חליפות.

• איזה שר אתה רוצה להיות ץ

קודם כל, את המועמדים לתפקידי שרים קובע יושב-
ראש מיפלגת העבודה, לא החברים. אני רואה עצמי כשיר
למלא את תפקיד שר־האנרגיה, ולו רק בגלל התמחותי
בת עשר השנים בנושא זה. ואם את שואלת אותי, אני
חושב שזו הסיבה שיושב־ראש המיפלגה בחר בי, אם
בחר, כמועמד.

• מדוע, לדעתך, הלה ירידה בפופולאריות
שלך כתוך המיפלגה?
מפני שזו הפעם הראשונה שבה אני עומד לבחירה,
אני לא יודע אם חלה ירידה או עלייה בפופולאריות
שלי. אני מעורב במחלוקות, אני מביע דיעות ועומד
בראש החוג לשילוב, יכך שבאופן טבעי יש אנשים שהם
בעדי ויש שהם נגדי. כל מה שאני יכול להגיד הוא, שאגי
מודה לאלה שהיו בעדי ומכבד את אלה שהיו נגדי.
כמו שאני מכיר את ד,מיבנה הנפשי שלי, הייתי מקבל
בשקט את התוצאות גם אם לא הייתי נבחר.

הופתעת מהתוצאות?

כן• חשבתי שיש לי שבעים אחוזים. פיספסתי בתשעה
אחוז. מכיוון ששם המישחק הוא שישים אחוזים, אני
שמח שעברתי אותו.

• האם ישבת על הטלפונים. כמו יתר
המועמדים, להוציא את אבא אכן ויצחק רבץ?

שר טוב. מפ״ם דורשת שני מישרדים מתוך חמי שה׳
ואני אמנה אותם: חקלאות, שיכון, פנים, עבודה-
ורווחה וחינוך. לחינוך, עבודזדורווחה וחקלאות אני לא
מתאים. נותרו, אם כן, שניים — פנים ושיכון.

אולי זה חלק מהעניין. האמת היא שלא טילפנתי
למעני. קשה לי, באופן אישי, לטלפן למען עצמי. טיל-
פנתי למען יוסי שריד. חשבתי שיש לו בעייה.

• אתה לא תהיה שר־הפנים. בורג יהיה
שר־הפנים.

• מה, אם יכך, עשית בימים שלפני
ההצבעה?

טוב, אני מדבר על מה שיהיה אחרי שנת אלפיים.

414:

ראיתי עם אשתי שלושה סרטים חדשים.

• האם אתה מרוצה, האם אתה מעדיה
לא לשרת כצה״ל ובלבד שלא לשרת בשטחים
הכבושים?
לא, אני לא מרוצה כלל וכלל. רציתי לשרת בצה״ל
ביחידה קרבית ולהיות חייל טוב לפי מצפוני.

• מדוע, לדעתך, שוחררת מצה״ל?
זה היה האמצעי האחרון שהצבא נאחז בו. הם נקטו
בשיטת האיומים. אחרי השיחרור מהכלא, לפני כחודש,
בילית בראיונות עם קצינים בכירים. כהשתחררתי
מהכלא קיווית שישבצו אותי מחדש בחיל אחר ושאת חיל
את השרות שלי כאילו מהתחלה. הצבא החזיר אותי
לשיריון ושם אמרו שישלחו אותי לגדה. אמרתי שאחרי
המחיר הכבד ששילמתי, זה מגוחך שהצבא מאמין
שאעשה עכשיו מה שלא עשיתי קודם. לו רציתי למכור
את מצפוני, הייתי מוכר קודם, בלי לשלם מחיר כל-כך
כבד. האלוף־מישנה שדיבר איתי טען, שאם לא אשלח
לשטחים זה ייראה כאילו צה״ל נכנע לי. אמרתי לו
שזהו נימוק יוקרתי־פוליטי.
שבוע אחרי אותו ראיון רואיינתי על-ידי השליש
הראשי של צה׳׳ל, אל״מ ברזילי, והוא הודיע לי באופן
קטגורי שאין לצבא כל אפשרות אלא שאשרת בשטחים.
הצעתי שאשרת כחובש־קרבי בכל יחידת צה״ל, ממתולה
ועד אילת. אחרי שזדמרתי את זה הוא אמר לי: יש לך
שתי אפשרויות — או שרות בשטחים או שיחרור מצה״ל.
אמרתי לו: שניהם גרועים בעיני ואני מציע ברירה
שלישית — שרות בתחומי הקו הירוק.
אחרי שבוע נקראתי לקצין כוח־אדם במיפקדת גייסות
שיריון, שהיה האחראי הישיר שלי, והוא אמר לי
שאשובץ בתחומי הקו הירוק. זה היה ביום השישי. בי נתיים,
ביום הראשון, רפול נתן ראיון לגלי צוד׳ל ואמר
שהוא משחרר אותי מצה״ל. כשהתייצבתי במיפקדה הו דיעו
לי שאני לא מוצב, אלא צריך ללכת הביתה לתמיד.
הקצין אמר לי שהוא מצטער, הן כאדם והן כחייל.

ואתה מצטער?

מאוד קשה לי להאמין שצד,״ל מסוגל לבצע החלטה כל
כך טיפשית. זו היתר, החלטה של רפול. אני יודע
שבקרב הקצונה הבכירה היו כאלה שהתנגדו לשיחרורי
מהצבא.

מה תעשה כעת?

אחפש עבודה ואחזור ללימודים•

מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומדים מה הם אוח

הדי ח שורון:

וסף מונו־:

ר עש 1ת
ןשא 1אוהבת משלמים במכולת!
פעם היא היתה אחת הנשים המצולמות והמפורסמות
ביותר בארץ. הלית ישורון, שהיתה מפורסמת
כחלית קתמור, דוגמנית־צמרת ושחקנית קולנוע (״מיקרה
אשה״ ו״התרנגול״) ,היתה מציצה אל עם ישראל מעל
גבי כל מודעת־פירסומת שנייה בעיתונים. היא היתה
חביבתו של צלם־האופנה הנודע פיטר הרצוג, שירד
לניו־יורק, ונחשבה אחת הנשים היפות ביותר בארץ.
בפסטיבל בקאן, לשם נשלח הסרט ״מיקרה אשה״,
גנבה את ההצגה מכוכבות קולנוע ידועות. היא עשתה
זאת באמצעות יופיה הרב והתלבושות הנועזות והמיוחדות
שלה. בימים אלה יצא לאור כתב־עת ספרותי
חדש בשם ״חדרים״ .הלית ישורון היא העורכת והמוציאה
לאור שלו.

לאן נעלמת בעשר השנים האחרונות ז

התחתנתי עם בעל הגלריה שייע יריב, וילדתי שני
ילדים — בני תשע ושש.

שיחקת את תפקיד עקרת־הכית?

לאו דווקא. בשש השנים האחרונות אני עסוקה בתיר־גום
טרילוגיה של בקט. שני הספרים הראשונים, מולו
ומות מאלון, יצאו לאור, ועל השלישי, לא זהו, אני
עובדת כעת.

• ואיזה מן כתג־עת הוא ״חדרים״ ז
כתביעת לשירה, שייצא לאור כל חצי שנה. בחו ברת
הראשונה משתתפים אבי׳ אבות ישורון, נתן זך,
זלדה, דויד אבידן, יוכבד בת-מרים ואחרים. אני עצמי
תרגמתי טקסס של בקט ושירים ומיכתבים של אר־תור
רמבו.

מה את מצפה מכתב־עת שכזה?

הוא נסוב כולו סביב שירה, ואין לי כל אשליות
בקשר למכירה שלו• אחרי הכל זה לא ספר־בישול.

• אם כך, זהו צעצוע שאת, כאשתו של
איש עשיר, יכולה לשחק בו?

זה הרבה יותר מצעצוע, אבל זה נכון שיש לי את
הלוקסוס לעשות מה שאני רוצה ומה שאני אוהבת.

• איך קיבלו את כתב־העת החדש כתבי•
העת הוותיקים ,״פרוזה״ ו״סימן קריאה״?

לצערי ולשימחתי אני לא מעורבת בשום קליקה, כך
שאפילו היתה לאחת הקליקות התנגדות, זה לא היה
מגיע אלי. מהכיוון של סימן קר״אה לא שמעתי מטוב ועד
רע. יוסי קריים, עורך פרוזה, עזר לי למעשה למצוא
מפיץ לחוברת.

• את מתגעגעת לעולם
נטשת?

הזוהר

שאותו

העולם הזה לא עניין אותי אף פעם. עד כדי כך אני
רוצה לשכוח אותו, עד שחזרתי אל שם נעורי — ישו רון
— ואת השם שהייתי מפורסמת בו כשהייתי דוג מנית
— קתמור — אני רוצה בכלל לשכוח.

צרה ושימחה למחזאי יוסף מונדי. קודם שימחה :
בימים אלה יצא לאור קיבץ סיפורים פרי עטו הנקרא
״השיבה לשום מקום״ .צרה, שלא גדע, היא תביעה
מישפטית, שהוגשה נגדו והוא מבלה את זמנו בחקירות
במישטרה.

למה הוזמנת לחקירה כמישטרה?

דתי אחד מירושלים הגיש נגדי תביעה דרך היועץ
המישפטי לממשלה, וטען, שאני מחלל ופוגע בקדשי
ישראל.

וזה נכון?

הוא טוען שאני משתמש בתפילין במחזה שלי המבשר.
המישטרה הזמינה אותי לחקירה והיה מצחיק מאוד. השו טרת,
מותק של בחורה׳ חקרה אותי על יצירתי הספ רותית.
באיזשהו מקום צחקתי. אחר־כך התרגזתי, מה
פתאום קוראים לסופר למישטרהז מה אני. אשר ידלין ן

• האם אתה כאמת מחלל את קדשי
ישראל על הכמה?
במחזה, כשהרצל מנהל ויכוחים פרגמאטיים מדיניים
עם האלוהים, רואים ברקע את האפיפיור מתעסק עם
בחורה.

• וזה הכל?
לא. הוויכוחים שהרצל מנהל נעשים תוך כדי הנחת
תפי.לין. התפילין אינם אמיתיים. הוצאתי מבפנים את
כל הבלה־בלה־בלה, איר קוראים לזה — התפילות. עכ שיו
חוקרים אותי במישטרה, לראות אם יש מקום
למישפט.

מה אתה עושה בינתיים?

אין לי עבודה באף תיאטרון בארץ. בהבימה שולט
דויד לוין, שהיה לי איתו סיכסול. בקאמרי שולט אורי
עופר, שהיה לי איתו סיכסוך. עם החאן איו לי שום
שפה משותפת ועודד קוטלר, שמקים תיאטרון חדש בנווה־צדק,
כלל לא פנה אלי.

• המימשד הכיר כך. עובדה שהעניקו לך
את פרס מפקין.
הפרס הזה הוא שום דבר. הבדיחה היא שאפילו כסף
אני לא מקבל מזה.

ומה עם הבכוד?

עם כבוד לא משלמים במכולת.

ר 3 3ה מיבאל:

..שהנ שיא ס אד א ת
יעשהג׳ סטה ! ״

לפעמים אני רוצה להיות זמרת או שחקנית. אם
הייתי זמרת ו /או שחקנית, הייתי נוסעת לנואיבה,
מרביצה הופעה חד-פעמית בכפר-הנופש של נביעות
ומקבלת חופשה עם הבעל, הילדים והכלב, על חשבון
המושב. ככה זה הולך אצלם, בנביעות• ורבקה׳לה
מיכאלי היא רק אחת משורה ארוכה של אמנים שאני
מכירה באופן אישי, שהלכו על העיסקה הלגיטימית
הזאת. הלוואי עלי. אלא שרבקה׳לה חזרה מנביעות
לא רק שזופה, אלא גם עם ברק בעיניים ורעיון בראש.

רכקה׳לה, איך היה בנביעות?

משגע, ממש משגע. אחרי כמה ימים אמרתי לחבר׳ה
למה אי אפשר לחכור את המקום מהמצרים 1אמרו לי :
אם יהיה מי שיזום דבר כזה, זו תהיה גם ברכה וגם
הקלה

ואת הולכת לנסות לשכנע את המצרים
להחכיר את נואיכה לאנשי מושב נביעות?
אני
מדברת ברצינות. אולי, אם נכתוב פטיציה, שעליה
יהיו חתומים אנשי־שמאל ידועים, יונים ואנשי־שלום,
זה יעזור. אולי אם נפנה אל הנשיא סאדאת בנימה אי שית,
ונגיד לו ונסביר לו כמה חשוב להשאיר מירפסת
למדינה.,זה ישבור את ההתנגדות שלו. מה יש, שיעשה
ג׳סטה.

• מה הולך
היטמאלנית?

את לא

מהמאפייה

קודם כל אני לא בשום מאפיה. חוץ מזה, זה ממש
קורע את הלב לראות מח הולך שם. החבדה יושבים
על מיזוודות. בפברואר מתחילים לפנות את המקום. אז
כשהם יודעים שהכל אבוד הם מפסיקים לטפל בגינה,
מפסיקים לתקן, מפסיקים לצבוע. כואב הלב. .

אומרים שזהו מחירו של השלום.

.כן, אבל החבר׳ה האלה הם לא קולוניאליסטים. הם
לא גירשו מישהו וישבו במקומו. הם ממש הפריחו את
השממה. אין ספק שאני רוצה שלום. אין ספק שיש
מחיר. אבל כשאני באה לנביעות, אז מבחינה אישית
לעקור אנשים מהמקום, לייבש אותו ולהוריד אותו מהמפה
זה עצוב נורא.

שרי ת ישי

לחיות בין ש1י עולמות

(המשך מעמוד )43
וקשה לי בירושלים, בגלל שזה יותר מדי.
המעט מאוד נובע מכך שהחברה הדרוזית
היא סגורה לפני זרמים תרבותיים מודר ניים
טכנולוגיים, ובתוך החברה מתנהל
מאבק בין הזרם המודרני והמסורתי, ונופ לים
בו הרבה חללים. אני חשבתי שאוכל
לשחק בין שני העולמות, אבל זה בלתי-
אפשרי. לכן אני מוצא את עצמי בורח
מכאן לירושלים, אל החברה המודרנית ה מתירנית,
הפתוחה, התרבותית יותר. וכ שאני
בירושלים אני מוצא עצמי בורח ל כאן,
אל החברה המסורתית, הסגורה. אני
לא מוצא מקומי לא פה ולא שם.״
איבתיסאם, אשתו היפה של רפיק, לבו שה
בלבוש דרוזי מסורתי. את ראשה מע טרת
מיטפחת לבנה, כדרך הנשים הדרו־

משב ו הזחוח התחיל כבר
בבית־הספו

השוט ריס הוגו בחשאי עווב -אך אינם בטוחים שזוהי
הציפור אשו גירו״ שינאתה או אהבתה שיגעו את המדינה

האם ־צ\ז

?3111111
ך * ק ׳ ה עו ר ב הזה היה חסר לנו, עם
כל הצרות שיש לנו,״ אומרת צילה

נוריאלי, אחותו של אריה. צילה גרה עם
שני ילדיה אצל הוריה. מכל המהומה שהת עוררה
סביב אחיה שכחה לאכול, לדבריה,
כבר שלושה ימים.

איך העורב תוקף אותו. מזל שאמא שלי
עובדת בבית־המישפט המחוזי, וכולם
מכירים אותה. לא נתנו לה לעבוד בשקט.
כל היום שאלו אותה אם זה הבן שלה. עם
העורב.
״אריה למד לצבוע מאבא שלי. עשה

זיות. אין היא יושבת עם האורחים, ונכנסת
רק כדי להגיש קפה טעים להפליא.
כששואלים את רפיק מדוע איבתיסאם
אינה מצטרפת אל האורחים, הוא אומר:
״אשתי לא פולניה. היא לא מכניסה את
האף שלה לכל דבר. בענייני המאבקים
שלי היא נותנת לי הרבה כוח. היא לא
מקשה עלי, לא מתרגזת, לא לוחצת אותי.
היא אומרת לי, אם זה מה שאתה רוצה,
וזה הראש שלך — יבושם לך. אני לא
אוהבת את זה, .
״היא נמצאת חמישה ימים בשבוע לבד
עם הילדים. אני חוזר הביתה רק בסוף
השבוע. מצד אחד זה טוב, כי אני חוזר
הביתה כמו מאהב צרפתי. מצד שני קשה
לה בלי גבר בבית.
״איבתיסאם אשתי היא אשה שיגעון.
היא בוגרת בית־ספר תיכון, ולא יותר
מזה, אבל השכלה לא רוכשים בבית־ספר.
היא יודעת מה העניינים, ומעורה ביותר.
היא שומרת מסורת, ואינה רוצה להיות יו־צאת־דופן
בכפר. היא אשד. עם שורשים
עמוקים כאן.
״קיבלתי מילגה להארווארד. היא לא
רוצה לשמוע מזה, לא רוצה לנסוע לאר־צות־הברית.
זה מפחיד אותה.
״לפעמים היא באה אלי לירושלים. אנחנו
מבלים בדרך כלל בדירה שלי, כי היא
לא הולכת למיסעדות והיא לא אשת־בוהימה.
זה לא בראש שלה.
״האם הייתי מסכים שתהיה אשת־בוהימה,
אילו זה היה בראש שלה? לא!
אני מכיר את אלא מהבוהימה. לא הייתי
רוצה שאשתי תהיה כמותן.״

״ א הי ה חי ה
פצועה ,,
ף* שהזא נשאל מה יעשה אם יפוטר
מהטלוויזיה, הוא אומר: בשלב זה
אני נוסע לגרמניה ולארצות־הברית, ואש־הה
שם חודשיים. בגרמניה אערוך מסיבת־עיתונאים,
כדי לקדם את מכירת הספר,
ובארצות־הברית אהיה אורח הממשלה,
כמו אלימלך רם, עמירם ניר ואהוד יערי
לפני.
״כשאחזור, אני חושב שאמצא עצמי שוב
בחדשות. אין להם שום דרך חוקית לפטר
אותי. הם ילכלכו אותי, יכפישו את שמי
ולא יצליחו גם הפעם, כי תמיד יהיה מי
שיזהיר אותם שפיטורי יגרמו לבעיות.
״הלוואי והיו קוראים את הספר, ורואים
כמה אין להם קיים. אני רוצה להגיד להם
שירדו ממני. נמאס לי ! אם אפוטר, אהיה
חיה פצועה, ואז אני אכאיב יותר ממה
שאני מכאיב עכשיו!״ שרירו ישי !

בעיית העורב, שהסעירה את המדינה,
לא פסחה על זרזירי הדת. כבר ביום ה ראשון
הופיעה בבית נוריאלי עדת חסידים
מכפר חב״ד, נציגי הרבי מלובביץ /שלא
הפסיקו להתפלל. הם בדקו את המזוזות
בבית ומצאו שכולן פסולות — יש בתוכן
ניירות־סתם במקום דיברי-אלוהים־חיים.
החסידים מיהרו להחליף את מקור הרע
במזוזות כשרות למהדרין, ולא שכחו להס ביר
לבאי הבית החרדים, שנגזרה גזירה
משמים, ויש לעשות משהו כדי להעבירה.
הם סילקו את התפילין, שמא, חלילה, זהו
מקור הרע.
שרה נוריאלי, אמם של אריה וצילה,
היתד. מרוצה ממצב־הרוח הטוב שהפיחו
חסידי חב״ד בבית .״אני דווקא אוהבת
דתיים, אבא שלי היה חזן. הכניסו לנו
הרבה שימחה בבית, ונורא כאב להם
שמוכרים מזוזות פסולות.״
שמעון אסייג, שכן ותיק מהשכונה, הוא
חוזר בתשובה .״נעשתי דתי מס 1 ,של
המדינה,״ הוא אומר. הוא היה איש הקשר
בין אריה ובין הרב הזקן, ישראל אבד

,.רק העורב הזה
היה חסר,
עם נר הצוזת
ועיש לנו״

1 1 (1 ׳ *1111 בקולנוע נוגה ביפו מתאספים העורבים. אנשי הטלוויזיה לא חדלו
* 111111 # 1להציק לנוריאלי ״בוא ניגש לקולנוע״ ,הם ביקשו שוב ושוב ,״ננסה
עוד פעם״ .הם ניגשו. העורב שמר על מרחק בטוח, כשהבחין שאריה מוקף מאות אנשים.

חצירא מנתיבות. בשם הרב ניסה שמעון
לשכנע את שכנו, נוריאלי, שימהר ויסע
לנתיבות (הרב ישלם את המונית) ,כי הרבי
יודע במה דברים אמורים.
אומר אסייג :״אדם אכזר, שעשה צרות
לאריה ושנפטר בינתיים, נשמתו נכנסה
לגוף העורב, כל מה שהעורב רוצה הוא
לבקש מחילה מאריה. אריה מוכרח לבוא

״אני בחורה שלא חסרות לה צרות. בעלי
ברח לפני שלוש שנים מהבית, ומאז אין
לי מושג איפה הוא. אני נשארתי תקועה
פה אצל הורי, ולא טוב לי. אבא שלי היה
קבלן צבע, כולם אהבו אותו, גם אשתו
של עקיבא נוף, מירד ,.העריצה אותו כש־

חסידים וזננו חב״ד,
שהחליפו וזח המזוזות
בבית!וראי׳ ,הסבירו
ני זו..סגזלור
לתיסול הפרועה
צבע לה את הבית. הוא פינק אותנו, ולא
החסיר מאיתנו מאומה. לא נתן לנו לעשות
שום דבר מרוב דאגה, עד שיום אחד נשבר
ונכנס לדיכאון. לא עושה כלום, כל היום
בבית יושב ולא מדבר.״
סקרנים רבים נהרו מכל רחבי הארץ
לביתו של נוריאלי .״כל אחד בא לכאן
עם העורב הזה, כאילו יש כאן סרט. מה
זד, צריך להיות כל הבלגן הזה? למה זה
מעניין כל-כך את כולם?״ שואלת צילה
ומוסיפה ,״אף אחד לא האמין לאריה,
האת שלי, גם אני לא. עד שראו בעיניים

אומרים חסידי חב״ד, שמיהרו לביתו של נוריאלי,
#11 *1 11י י כדי לגלות את שורש הרעה. הם החליפו את המזוזות,
ובין תפילה לתפילה הסבירו לבאי הבית שנגזרה גזירה משמים, ושיש לעשות להעבירה.
עבודות מדי פעם, היו קוראים לו אנשים
שיצבע להם את הבית, אריה בחור טוב,
מה ששילמו לו היה לוקח, לפעמים עבד
ממש חינם. לקח מאמא שלי כסף. זה בגלל
העבודה בצביעה שנתקל עם העורב.״

לנתיבות, אצל הרב, והוא יעזור לו למצוא
את הדרך, למחול לנשמה האומללה שלא
מוצאת לה מנוח. אריה צריך לומר אחרי
הרב: אני מוחל לך. אני מוחל לך. אני
מוחל לך. וכל ההטרדות והאימה יפסקו.״

נוריאלי נסע, הרבי גירד וההטרדות לא
פסקו עד היום הזה.

ך( רשת: וריאלי והעורב התפרסמה
* רק לפני פחות משבוע, אבל נוריאלי
מוטרד כבר כחודש ימים. הוא לא ידע
לאן לפנות עם הבעיה המוזרה. איש לא
האמין לו, רבים חשבו שהוא משתגע.
שוטרת, שהזדמנה לקולנוע נוגה שביפו
וחזתה בעורב בפעולתו, היא שהודיעה
על התופעה למישטרה. מאז מסתופף המון
סקרן סביב בית !נוריאלי ולא נותן מנוח
למישפחה. כולם מבקשים לראות כיצד

״!שמתו של אום אכזר,
שעשה אחת ראויה
ושננסו בינתיים! ,מסה
וגוו העורב. הנשמה
י האומללה הצח לבקש
מאדה מתירה״
העורב תוקף את נוריאלי. נוריאלי חיוור
ותשוש, מחפש לו פינה שקטה.
נוריאלי, כמו אחותו צילה ושאר בני
המישפחה, אינו מבין מה מסעיר אח כולם.
אופייו המכונס לא מתיר לו להתפרץ,
או לבקש שיניחו לו מעט.
אנשי הטלוויזיה מבקשים בכל מחיר
לצלם את שני הכוכבים, נוריאלי והעורב,
ביחד. הם הציקו לו יותר מכולם .״בוא
ניגש לקולנוע,״ הם ביקשו שוב ושוב.
״ננסה עוד פעם.״ נגשו, ניסו, ושוב לא
הצליחו. העורב התעופף ממעל. שומר על
מרחק בטוח, מצוי בסביבה כל הזמן .,אך
אינו משתוקק לצלול ולהתקרב לנוריאלי
דווקא עכשיו, כשאריה, חביבו, מוקף ב מאות
אנשים. מישהו אומר שהעורב הזה
פיקח :״תפס מתי להתקיף ומתי לא.״
אנשי רשות־שמורות־הטבע דבקים ב אמונתם
שהעורב הוא יצור לא־תוקפני,
בדרך־כלל, אלא אם כן עליו לגונן על
צאצאיו. הם מנסים להניסו על־ידי יריית
הפחדה, ללא הועיל. המישטרה החליטה
לשים קץ למיטרד, אלא שגם לה מתברר
שהעניין אינו פשוט כל כך.
1 1 1
1יום שישי האחרון, בשעה , 11 הגיע

יי סמל מישטרה והודיע לכל המישפחה
העורב חוסל. המישטרה עייפה מכל ה פרשה
והרגה את העורב. הכל נשמו לרווחה
בבית נוריאלי. סמל המישטרה ביקש לש מור
שסוד הריגת העורב לא ידלוף, כדי
שלא לעורר את חמתם של אנשי רשות־שמורות־הטבע.
המישטרה יודעת שאנשי
רשות־שמורות־הטבע אינם מעוניינים לפ־

תור את הבעיה בדרך אלימה, על־ידי
חיסולו של העורב, מה גם שמדובר בעורב
כה מפורסם, שכל העולם עוקב אחר צעדיו.
אבל במישטרה רוצים שקט.
הסיפור הגיע לשיאו בשבת בבוקר. כל
מישפחת נוריאלי היתד. רגועה. אין צורך
לדאוג: העורב הרע מת. הם ביקשו לחגוג
בביתם את השלווה החדשה. לפתע: רעשים
עזים. השכנים הציצו מהחלונות, כדי לב דוק
מה קרה. והנה, להקת עורבים, החגים
ומקרקרים בהמולה עצומה, החרידה את
שלוות השיכון.
נוריאלי יצא לבדוק מה קרה, והבחין
שאחד העורבים נחבט ונפל פצוע. אריה
ניגש להרימו ולפתע מצא את עצמו מוקף
בעדת עורבים, החגה סביבו בהמולת־קרב.
שוב הוזמנה המישטרה. השוטרים שהגיעו
סקרנים רבים נהרו רכל כעסו על נוריאלי שלא נענה לבקשתם
[1ךייו
1י 1 - 1נ רחבי הארץ לביתו של נו־ לצאת את העיר לכמה שבועות, כדי שתהיה
ריאלי, וציפו לראות את העורב התוקף. לשוטרים מעט מנוחה.

שלום זוארץ, איש רשות־שמורות-הטבע,
חרד מאוד בימים האחרונים מהמצב ה חדש.
אנשים החלו נבהלים מכל ציפור

״!וריאלי פגע במיסוה
בקן עורבים,
בשעה שעסע בצביעה
של גג״
חולפת, ומיהרו להזעיק את המישטרה ואת
רשות־שמורות־הטבע בכל מיקרה .״אין
כל הצדקה לפחד,״ הוא טוען. הוא מבקש

שיטרידו פחות את הציפורים. כל עניין
העורב, לדבריו, התחיל בכך שנוריאלי
פגע, במיקרה, בקן עורבים, בשעה שעסק
בצביעה של גג. העורב הבחין באוייב
וביקש להתגונן מפניו. העורב, כמו כל
בעלי־החיים, שומר על צאצאיו .״תארו
לכם מה היתד. עושה לביאה לו מישהו
היה מפריע לגוריד,.״ אומר זוארץ.
בינתיים לא ברור אם המישטרה הרגה
את העורב הנכון. ההטרדות לא פסקו. גם
זוארץ סבור עכשיו, שעל נוריאלי לצאת
את העיר עד שתחלוף הסערה.
״לאן אלך 1ומי ירצה לשכן אותי בביתו
במשך שבועות?״ שואל אריה ואין איש
שיוכל להשיב על שאלתו.
לאריה אין מושג מה רוצה ממנו העורב,
העורב מזהה אותו ללא קושי גם כשהוא
מצוי בתוך קהל, ונוריאלי פוחד ממנו
פחד מוות. העורב לא מניח לו, עוקב
אחריו ומדי פעם צולל לעברו ומפחידו.

_ 417

ספורט
כ דו רסל
דתדע א 1דעעוחז כסף
לא ברור מה קורה בנבחרת הכדורסל
הלאומית. מיקי כרקוכיץ ומוטי ארו־אפטי
טוענים לעייפות מצטברת, כתוצאה
מכל מישחקיהם במיסגרת מכבי תל־אביב.
״בטח,״ אומרים במרירות שחקני הנבחרת,
״הם עסוקים בלעשות כסף במדינת־הילדים
מהחולצות שלהם, כשאנחנו מזיעים. אחר-

הלסת המאמנים שד מכני יפו

הספקולציות, הנעשות לאחרונה לגבי השאלה מי יאמן את מי, לא פסחו
על מכבי־יפו.

הנהלת הכדורסל של מכבי תל־אביב
לא חתמה עדיין חוזה עם המאמן רל ף
לוליין ״אנו מדברים עם רלף,״ אמר
שמואל (״שמדור,״) מחרדבסקי, מנ הל
הקבוצה .״בעוד שבוע תהיה ישיבת-
הנהלה, ואז נחליט סופית בקשר להחתמתו
של קליין.״
ההנהלה עדיין לא החליטה מי יהיה
עוזר־המאמן של קליין. העוזר הקודם,
צביקד! שרף, חתם על חוזה עם קבוצת
הכדורסל של הפועל רמת־גן, ומכבי מחפ שים
עוזר־מאמן בנרות. אף לא אחד מה הנהלה
מוכן לנקוב בשמות. נראה שטל
ברודי הוא המועמד המתאים ביותר לקבל
את התפקיד.

כ דו רג ל
מ״ הביא את האגגד׳ם
מזה שלוש שנים מנסה יוסף יופל׳ה
מרימוכיץ׳ להביא לישראל את קבוצת-
הפאר המפורסמת מאנגליה, מנצ׳סטר יו־נייטד.
מנהל הקבוצה, דייג סכסטון,
הוא חבר אישי שלו, אך בשנים האחרונות
היתה הקבוצה עסוקה ביותר.
הפעם האחרונה שביקרה מנצ׳סטר־יוניי-
טד בארץ היתד. לפני שמונה שנים.
קבוצת־הפאר האנגלית לא רוותה נחת

תחילה בישרו עיתוני־הספורט בקול־תרועה שהמועמד הכטעט-ודאי לאימון
הקבוצה הוא יופל ׳ה מרימוכיץ, המסיים את תפקידו בשורות פתח־תיקווה.
אבל נודע שאין, ולא היתה, בכוונתו של יוסל׳ה לאמן את מכבי־יפו או כל
קבוצה אחרת בליגה הישראלית.
המאמן הוותיק החליט לעזוב מעט את הארץ, ולנסות את כוחו מחוצה לה.
יש לו קשרים טובים מאוד עם אנשי־כדורגל ברחבי־העולם. נראה שהוא ינסה
את כוחו בארצות־הברית, שבה הכדורגל נמצא בתנופת־התפתחות אדירה. כדאי
יהיה לו להיות, בתוך תקופה זו, באדצות־הברית, שעד השנים האחרונות לא
הקדישה כל־כך מאמצים בכיוון זה, ויוסל׳ה החליט לקחת חלק פעיל בהתקדמות.
ובחזרה לארץ: עדיין חלוקות הדיעות מי יאמן את מכבי־יפו. הוזכרו שמו תיהם
של שמואל ליי והבולגרי ואסילי פפאפוב. האחרון זקוק לאישור
מהישלטונות הבולגריים כדי לאמן בישראל.
יהיה זה מעניין לראות מאמן בולגרי דווקא ביפו, עירם של הבולגרים. הנ הלת
הקבוצה מקווה, בינתיים, שמוצי ליאון, שחקנה בן ד.־ 37 של הקבוצה,
לא יעזוב אותה .״אנו עדיין זקוקים לו,״ אומרים חבריה.

רבות. שחקניה הטובים ביותר — ויל־קינם,
תומאס, נ׳ורדאן ומקץ -היו
פצועים, ולכן כשלה כל־כך. אגב, בעייה
דומה היתד. לקבוצת איפסוויץ׳ ,שצעדה
בתחילה עם אסטון־וילה רגל בצד רגל אל
עבר הצמרת. איפסוויץ׳ ,שהיתר. המועמדת
העיקרית לגביע ולאליפות הליגה, כשלה
לבסוף בגלל הפציעות של שחקניה.
לאוהדי־הכדורגל צפוי, אם כן, מישחק
מעניין בשבוע הבא, כאשר תתארח מג-
צ׳סטר־יונייטד.

עורך־הדין חיים אלחדיף, חבר בית-
הדין המישמעתי, קבע כי לשתי הקבוצות
היה נשק חם וקר, ושהמישחק רק שימש
במה למילחמות הדרוזים של כפר ג׳וליס
בערבים הנוצריים של כפר־יסיף.
אין אלה הרשעותיהן הראשונות של ה קבוצות.
לקבוצת ג׳ולים כבר היתד. הרשעה
קודמת על שימוש בנשק, וכפר־יסיף כבר
הושעתה מהליגה והוחזרה אליה לא מכבר.

עלה מי גרש הוורעוח1חוצאווז לשתי התרעות של המולם הזה היה
המשך:
י• העולם הזה ( )2275 התריע על כך
שמאמני קבוצות־כדורגל חותמים על חוזה
עם קבוצות אחרות, עוד לפני שתמו מיש-
חקי־הליגה. כך קורה שמאמן מתמודד עם
קבוצתו־לעתיד. ניגוד-אינטרסים זה הועלה
באחד מישיבותיה האחרונות של התאח־

קפטן לייכוביץ
נפגש עם הגיזבר
כך הם יעלו ראשונים בהרכב. זה לא
פייר !״
הרוחות סערו יותר כאשר נפוצה שמועה
שלו פי לטר מקבל סכום של 20 אלף
שקל, כבונוס כדי שיופיע בנבחרת. ההת אחדות
מיהרה להכחיש את השמועה. בינ תיים
החליטו הכדורסלנים, לאות מחאה,
שלא להתאמן באימון שנקבע להם.
עסקני ההתאחדות עדיין אובדי־עצות.
דלף קליין, מאמן הנבחרת, אינו רוצה
להיכנס לקלחת, שכן הוא־יאמן, כנראה,
גם את מכבי תל־אביב בעונה הבאה. לק ראת
המישחק ביום הראשון האחרון נגד
השבדים שככו מעט הרוחות, אולם נראה
שלא להרבה זמן.
בשבוע הבא ייפגש כארי לייבוכיץ,
קפטן הנבחרת, עם יופף עינכר, גיזבר
איגוד־הכדורסל. הוא מאמין שיצליח לפ תור
את בעיות הנבחרת.

מאמן מרימוכיץ
פעל מאחורי הקלעים
בתחילת העונה, אולם לקראת סופה החלה
בסידרת־ניצחונות מרשימה. היא ניצחה
את ליברפול בביתה של זו, גמרה בתיקו
3:3עם האלופה אסטון־וילה, ניצחה את
איפסוויץ׳ , 1:2ותגמור, כנראה, את העונה
במקום שישי־שביעי.
בתחילת העונה סבלה הקבוצה מפציעות

1מיר מיגר־ש

עוד לפני שהוצאו הכרטיסים כבר הת קשרו
אנשים רבים למישרד הדרן, כדי
לשאול מתי אפשר יהיה לקבל כרטיסים.
יש בארץ אוהדים שרופים של מנצ׳סטר-
יונייטד, עוד מימיה הגדולים יותר.
מחירי הכרטיסים מ־ 20 עד 70 שקלים.
המחיר הגבוה ביותר הוא עבור כרטיסים
בשער מם׳ , 1שהוא שער־היוקרה. שער זה
כבר שמור ברובו לפונקציונרים. איגוד־השופטים,
למשל, קיבל 500 הזמנות. מיספר
גדול של אנשים מהתאחדות־הכדורגל זכו
אף הם בהזמנות, ומשום־מה קיבלו גם
אנשים ממועצת־הפועלים כרטיסים.

אוהדיה המושבעים של קבוצת הכדורגל של מכבי-יפו לא היו מופתעים
במיוחד, כאשר שמעו את שחקנה המוכשר של הקבוצה, הרצל קכיליו,
שר ברדיו.

יוסל׳ה מרימוביץ׳ ,שפעל מאחורי הקל עים
להבאת הקבוצה האנגלית, צופה ל-
כדגרגל טוב.

קביליו, שהוא בן ,30 משחק מזה זמן רב במכבי-יפו. והוא מזוהה אוטו מטית
עם הקבוצה. לפני חצי שנה הוציא את השיר עוד שבת של כדורגל,
שהפך להיט לכל אוהדי הכדורגל היושבים במיגרשים צמודים לטרנזיסטור,
שלא להפסיד, חלילה וחס, את יתר התוצאות.

הרשעות ״קודמות

״אינני חושב לעזוב כעת את הכדורגל,״ אומר קביליו ,״בשלב זה אני רק
מוציא שירים.״
בעוד שבוע ייצא לאור תקליטו הראשון, ובו ארבעה שירים ידועים וחדשים
כאחד .״אם השירים ירוצו ברדיו,״ הוא אומר ,״יכול להיות שבבוא זמני לעזוב
את המיגרש תחכה לי קאריירה של זמר. אני מנסה כעת להכשיר את הדרך.
זה לא פוגע לי בכדורגל או בעבודה. אם זה יצליח, אכנס לזה, כנראה בבוא
הזמן. כרגע טוב לי בקבוצה כמו שהיא• אני גם מבסוט מהמאמן.״
לקביליו חנות לדברי־ספורט ביפו, לא רחוק מחנות־הבורקס של שחקן אחר
ממכבי יפו -משה אוננה.

בית־הדין המישמעתי של הכדורגל גזר
על קבוצות הפועל ג׳ולים והפועל כפר-
יסיף עונש כבד: הרחקה משדה-הכדורגל
במשך שתי עונות, עד לתום עונת-המיש-
חקים של . 1981/2הדבר בא בעיקבות
התפרעות אוהדיהן של הקבוצות במישחק
ביניהן לפני שבועיים, שבו נרצח אוהד
של הפועל ג׳ולים.
בית־הדין גם קבע שהשחקנים לא יוכלו
לשחק בשום קבוצה אחרת, אף אם תת-
פרקנה שתי הקבוצות.

מאמן קליין
ממתין להחלטה
דות־הכדורגל, והומלץ לאסור כל מגע כגון
זה, עד גמר מישחקי־הליגה.
• העולם הזה ( )2276 התריע על ביזבוז
כספים מיותרים, שהוצאו על נבחרת-
הכדורסל של הנשים, שכן עקב הטיפול
הכושל בה לא כדאי היה בכלל לנסוע
לתחרות בגרמניה. ואמנם, הכדורסלניות
הגיעו לישראל ביום הראשון האחרון, אח רי
שלא הצליחו לעבור כלל את המשוכה
הקדם־עולמית.
אולי יתנו קבחניטי-הכדורסל עתה את
דעתם לנבחרת־זזנשים מוקדם יותר, ויעס קו
בה באופן רציני.
ה עו ל ם

הז ה 2278

יקי יושע, יוצר הסרט שעורר סערה מפז שפגע,
כ בי כו ל, בהורי ה שכולי ם, טוען כ׳ ל א הבינו א ת
הסרט וכי ה שלו שה ב מי ט ה אינם עוסקי כלל במין

אצתו הנד תפור.
אנא אומו הדיש

לטבע אין התנגדות
ליחסים ביו
נמה נשים וגנו

אנו שטיפש זרק לגיס,
חמישים הנמים
לא ימצאו

תאה שנא נחזהת
אומדות אהה מוצא תן
בעיני, או יאללה א ו

צוין לעמוד
מהתת לפנס
נדי להיות זונה

לא למדתי נמשו
שלוש שנים באיזה יד
מנגב פדני אה תתתת

111 > 11

דיאייוה

ך * אקדמיהלל שון העברית קבעה כי
י 1הציפור ששמה זסט ,¥1111 הניזונה
מפגרים, היא נשר, ואילו הציפור ששמה
£3#10 היא עייט. הנשר, קבעה האקדמיה,
הוא עוף הניזון מנבלות. הוא מכנים לתוכן
את ראשו ולכן ראשו קרח.
יורם קניוק בחר לקרוא לפרק מסיפרו
היהודי האחרון בשם העייט. העייט, אומר
גיבור הפרק, בועז, חי מנבלות.
הוויכוח הציבורי שהתעורר סביב הפרק
בספר, שהפך לסרט בבימויו של יקי יושע,
לא נסב סביב תפקידו של הנשר או העייט,
כי אם סביב הנושא הדן בתעשיית ההנ צחה
של חללי צה״ל. כבר בהקרנת ה בכורה
היה ברור כי הקרנת הסרט לא
תעבור בשלום. יקי יושע, שמלאו לו 30
ביום שבו יצא סירטו אל האקרנים, צפה
בעיות. לכן לא הירשה כניסת עיתונאים

לאתר הצילומים של הסרט. אירגוני הו רים
שכולים הביעו הזדעזעותם. עיריית
תל־אביב הסירה חסותה• אב שכול הגיש
צו־מניעה פרטי. הצנזורה התבקשה על־ידי
סגך שר־הביטחון לשוב ולעיין בסרט, אח רי
שקודם לכן אישרה אותו להקרנה. מה
שנדמה היה בתחילה כתכסיס פירסומת
מצויין מצד יוצרי הסרט, הפד ויכוח צי בורי
נוקב. מה שהתחיל כוויכוח ציבורי
נוקב הפך וואנדליזם, כאשר אלמונים
שפכו צבע שחור על קופת הקולנוע, חבלו
במנעולים, איימו בהטמנת פצצות באולם
הקולנוע .,ואיימו על חייו של יקי יושע.
לפני כל הקרנה עולה יקי יושע לבמה
ומבקש מבני המישפחות השכולות הנוכחים
באולם לחתום על אחת משתי הרשימות
התלויות בכניסה. האחת נגד הזכות להק רין
את הסרט; השניה בעד הזכות ל-

שרית

הקרינו. בהקרנה שבה נכחתי אני חתמו
68 איש בעד הזכות, ורק שמונה אנשים
חתמו נגד.
אנשים יוצאים מאולם הקולנוע, עומדים
בפתח ומתווכחים. גילה, אלמנתו של טייס
חיל־האוויר אמיר אמית, הנשואה כיום
בשנית, אמרה לי :״נכנסתי לאולם ה קולנוע
מלאה חרדות, אותן יצרה העי תונות
שסיפרה כי זהו סרט נורא למיש־פחות
השכולות• קראתי. שהסרט שופט
אותנו על דיר ההנצחה שבחרנו כדי לז כור
את המתים. ברגע שמודיעים למיש־פחה
על ההרוג היא נכנסת למילכוד של
הזיה אחת גדולה. קשה להתמודד עם ה צער,
אז המציאו רצפט חדש לשעת ה דחק:
לא מספרים למישפחה שזו היתד
סתם תאונה טפשית או מילחמה מיותרת.
מספרים שהבן נהרג כגיבור למען ה
מולדת.
לכן הסרט עושה, לדעתי, את
העבודה של ספת פסיכיאטר.
״זו בושה ללכת לפסיכיאטר, נכון? אז
אפשר לקנות כרטיס לקולנוע. אם הטיפול
בהלם לא עוזר אחרי ההקרנה הראשונה,
אפשר להשאר להקרנה חוזרת. לדעתי
הסרט חושף בפנינו, המישפחות השכולות,
את האמת במערומיה. אנחנו לא פרות קדו שות.
השכול לא מקנה לנו זבות וטו.
״אני לא״ יכולה להסכים לכך שקבוצה
של הורים שכולים, שהיא, לדעתי, קטנה,
תקח לעצמה זכויות־יתר ותעמיד אחרים
בפני עובדה. זה אופייני למישפחות ה שכולות
לעשות מה שעולה על דעתן,
שכן הן זוכות תמיד מהעם הזה לליטוף־
יתר. כשיצאתי מהסרט סמרו שערותי. תק פה
אותי צמרמורת. למה? קשה לצאת
מהזיות. הסרט החזיר גם אותי וגם את

_ 149

,.פוצצתי פארונקל!״
(המשך מעמוד )49
בעלי מוטי, ששכל את אחיו, הטייס גיורא
רזין, לממדים מציאותיים ואמיתיים. וזה
הרבה יותר מחוברות־הזכרון ומד,אבנים
של המצבות.״

יקי יושע עומד להילחם על זכותו להק רין
את סרטו. הוא יסע עם רשימות ה מצדדים
בזכות הסרט לצנזורה בירושלים,
ויתלוו אליו מישפחות שכולות. מולם ית ייצבו
אנשי אירגון יד־לבנים ומישפחות
שכולות המתנגדות להקרנת הסרט.
יקי יושע החל לביים סרטים בגיל . 17
אומרים עליו שהוא ימכור את אמו הורתו
כדי לעשות סרט. בשלב זה הוא מכר
את דירתו שבצפון תל-אביב.
יחד עם אשתו היפר,פיה דורית, העובדת
בסרטיו כנערת־תסריט, הוא מתכנן כבר
את סירטו הרביעי. העיים, כמו סוסעץ
לפניו, מוקרן בפסטיבל קאן. ואם אכן
תשלול הצנזורה את זכות הסרט להיות
מוקרן הוא יזכה לפירסומת־חינם בפס טיבל
היוקרתי.
בעל בית־קולנוע תל־אביבי הבטיח, כי
יקרין את הסרט באולם הקולנוע גם ללא
רשות הצנזורה.

• ציפית לתגובה כל־כך חריפה,
חשכת שהסרט יעורר פולמוס
כזה?
לא• הערכתי שתהיינה תגובות בעד
ונגד. אוסקאר ויילר אמר, שאם אנשים
מתווכחים על יצירה, סימן שהיצירה מענ יינת,
לכן אני רואה את הוויכוח שנוצר
כהישג. אבל מכאן ועד לוואנדאליזם הדרך
ארוכה.

אחוז מהזמן, הייתי רואה אותו. הוא הס תמך
על מה שכתב יעקב העליון. אומרים,
שאבן שטיפש זרק למים, חמישים חכמים
לא ימצאו. כעת העניין מתגלגל כמו כדור
שלג. בא פיתאום סגן-ראש־ד,עיר ומודיע
שהעיריה חוזרת בה מהחסות. מה זה פה
מישחק ילדים, הוא אומר פוס.

• לך עצמך אין נסיון של חייל
שחזר משדה־הקרב. אינך מכיר
מעצמך את הרגשות והבעיות
המתעוררות אצל חייל כזה, אתה

בעיות בקנה־מידה יותר רחב, ושאיכפת
לי מהארץ הזאת לאללה.

• האם הסרט הזה הוא הנדבך
ל״שלום תפילת הדרך״?
בשלום ניסיתי להגיד, שניווטנו את
עצמנו למצב שבו אנו צריכים את כל
האנרגיה, הכישרון והגאוניות למען הצבא,
ואז בהכרח לא נשאר כוח לדברים אחרים.
העייט הוא תוצאה מאוד ישירה של המצב
הזה, נגענו בפרונקל, אולי אפילו פוצצנו
אותו בלי להביע דיעה, בלי להגיד שום
דבר, וסגרנו את המעגל.

אמרו לי :״אווסוו ולס זא
פופ־קוון בקוחוע ד

משהו מהבטן, כמו אמא אדמה. ואז נוצר
מצב, שיש בארץ כאילו מתירנות, בעיקבות
שוודיה או אמריקה. אבל זה לא כך. בארץ
זה אחרת, זה יותר רגיש. נכון שזו ארץ
שיש בה בחורות שאומרות ״אתה מוצא
חן בעיני, אז יאללה, בא״ ,אבל זה נובע
מחופש שהוא מעבר לחופש המיני. ה אווירה
בארץ בין גברים לנשים היא אווי רה
נכונה, לא אווירה חולה. פה הבחורות
לא מסתובבות כמו איזה זונה המנפנפת
בדגל של שיחרור האשה. פה השיחרור
הוא אמיתי, הוא מבפנים, בלי תירוצים.

• כסרט אתה מציג, כנוסה
לסצינה שכה נראים גכר ושתי
נשים ישנים בצוותא, כאופן מיקרי,
גם מצב שכו הגיבור בועז חי
עם שתי כהורות כאותה הדירה
ורק במיקרה שתיהן הכרות של
כהורים שלא חזרו מהמילחמה.
אתה חושב שזה ריאלי? שזה
אפשרי?
חלק גדול מהאוכלוסיה לא בדיוק הת נסה
בנסיון שכזה. אבל מצד אחד מדובר
בסרט, ומצד שני היו דברים מעולם. אני
לא רואה בזה שום דבר רע.

חושב שטיפלת כדמותו של כועז
— ״העייט״ ,כהלכה?
לא צריך למות כדי לכתוב על מוות,
ולא צריך לעמוד מתחת לפנס כדי להיות
זונה. יש כל מיני משוררים שאת יכולה
לבכות מהשירים שלהם, ואת פוגשת אותם
מסריחים, מגעילים בתוך הביבים. את יו דעת
כמה במאי קולנוע הם מתרוממים,
אז מה, הם לא יכולים לעשות סרט על
אהבה? אני בחור בריא, אף אחד לא
ישכנע אותי שצריך למות בשדה־הקרב

• אחת הטענות של ההורים
השכולים היא לגכי סצינת המין
המשולשת שאתה מציג כסירטך.
הם אומרים שהיא פוגעת ככבוד
החללים, כהם מדכר הסרט,
ושהיא מיותרת לגמרי מבחינת
העלילה.
מה פיתאום? איזה סצינה של סקס, אני
יודע שסקס זה אקט מיני, איפה יש ב סצינה
הזו אקט מיני, שלושתם ישנים
כמו פרפרים בלילה.

• אמרת קודם שבסרט ״רגעים״,
בסצינת האהכה המשולשת, הציגה
מיכל כת-אדם את החלומות
האירוטיים שלה. האם כ״חעייט״
אתה מציג את החלומות האירו
טייס שלך?
אין לי חלומות אירוטיים.

• כ חיי ך...
תראי, הסיטואציה הזאת לקוחה מהספר
של יורם קניוק. תשאלי אותו אם אלה
הם החלומות האירוטיים שלו. בשביל

• האירגונים שנתנו־ חסותם
לסרט מסתייגים ממנו. מדוע?
בואי נהיה מדוייקים. אלון גרבה, מנהל
הסינימטק, הציע לי שהעירייה תערוך
הצגת־בכורה לסרט במיסגרת אירועי ה אביב.
כמו כן מצא לנכון לשתף את מנהל
בית יד לבנים. קבענו הקרנה מיוחדת,
ואותו מנהל, נתן הרפז, הזמין קבוצת
הורים שכולים, כמה מהם עסקנים, לחזות
בהקרנה.
יצאה אם שכולה בשם אילה שחר,
ואמרה שזה סרט חשוב, שחדרנו לנפש
הנוער. יצא יהודה אונגר, שלמיטב ידיעתי
הוא יושב־ראש בית יד לבנים. ואמר:
אמרתם בסרט את האמת במערומיה. ויצא
יוסקה לוטנברג ואמר שהסרט נותן חומר
למחשבה.
הוחלט שבית יד לבנים יתן חסותו ל ערב.
בשלב מסויים בא אירגון יד לבנים
— ואני מבקש לכתוב אירגון באותיות
גדולות ועם קו מתחת — והודיע שלא
נתן חסותו לערב. מה שאני.צריך עכשיו
זה שגם אירגון יוצאי הונולולו יגיד שהוא
לא נתן חסות, אבל סי טען שהוא נתן
חסות?

• וכקיכוץ גכעת־כרנר?
הקרנו להורים השכולים בקיבוץ. והם,
בלי להיכנס לפרטים, אמרו: תודה רבה
שעשיתם את הסרט. בהקרנה נכחה גם
אשתו של הפסל שעשה את הפסל בגבעת־ברנר,
המצולם בסרט. היא התרעמה שה פסל,
שיצר כאילו את הפסל בסרט, טוען
באחת הסצינות שהפסל הפוך. אחת ה אמהות
השכולות אמרה לה: מה שחשוב
הוא לא שהפסל הפוך, מה שחשוב הוא
שאצלנו העולם הפוך — אב אומר קדיש
על בנו — זה מה שחשוב.

• אם הכל נעשה כרוח טובה,
והם אמרו תודה רכה שעשיתם
את הסרט, למה הם מתרעמים
כעת ץ
באו חברי ועדת־התרבות להקרנת־הבכו-
רה, תפס אותם העיתונאי יעקב העליון .׳
על חם, ואז הם שוב הביעו דאגה.

• מדוע לדעתן• דורש סגן־שר-
הביטחון מהצנזורה לדון מהדש
בהקרנת הסרט?
ציפורי בכלל לא ראה את הסרט.

• איך את יודע?
הוא לא בא להקרנות, לא להצגת־הבכורה
ולא לקולנוע. אני נמצא פה מאה

שרגא הרפז ואנדי ריצ׳מן בסצנה עם חכרת החייל המת
להפעיל את הנשק האישי
כדי להוכיח שאיכפת לך מהארץ הזו. אני
דור 12 בארץ, נולדתי פה, לא בטוח שאני
אהרג פה, אבל בטח אמות פה.

• קולנוענים, לעומת זאת, טוענים
כי הסצינה גנוכה מ״רגעים״,
פירטה של מיכל כת־אדם.

לסגור את זה, אני רוצה להצהיר בזה,
שאני יודע לפחות על מיקרה אחד של
מישהו, שעבר חוויה כזאת.

• למה כהרת כנושא כל־כף
בעייתי כמו הנצחת חללי צה״ל,
למה טיפלת כמה שקדוש ומקודש
כל-כך כמסורת הישראלית ץ

מה הקשר בכלל, הסרט של מיכל בת
אדם, עד כמה שאני יודע, זה החלומות
האירוטים שלה, והסרט שלי הוא סרט
על בחור שחוזר מהמילחמה. מצד אחד,
מה שיש לו בראש זה לזיין, וזאת לא
מילה גסה, כשאתה חוזר מהמילחמה ונע
בין חיים.ומוות, הכי טיבעי זה שאתה מר גיש
צורך להפעיל את הנשק האישי שלך.
מצד שני, יש נשים בארץ, ומהבחינה ה זאת
בהחלט נשים מיוחדות. לחלק לא
חוזר הבעל, לחלק לא חוזר החבר, ויש
אצלן איזושהי מידה של הקרבה חיובית,
כאילו שהן משתתפות במאמץ המילחמתי,

• סגרנו את זה. לא סגרנו את
סצינת האונס. כשכיל מה צריד
אותה? כשכיל שתהיה בסרט
קצת אלימות?

אחת הבעיות החמורות שלי היא שיצא
ככה שאני לא טרוד בבעיות יום־יום. אני
לא קם בבוקר ושואל את עצמי איד אני
אגמור את החודש, או איך אני קונה אוטו
חדש. ויש לי מזל שאין לי אשה שמזיינת
לי את השכל על מה שיש לשכנים, או
שהיא רוצה פריג׳ידר בגודל של חדר. אז
הבעיה שלי היא שיש לי פנאי לראות

ירדנה היא בחורה שעובדת במישרד־הביטחון,
במחלקת השיקום וההצנחה, וב תוקף
תפקידה הפנה להיות ״מלאך מק צועי״
.המלאך, כידוע, טוב ומיטיב, והוא
גם לא בשר ודם. אבל ירדנה היא כן בשר
ודם ויש לד. את הצרכים אלה, ולכן גם יש
מישהו המתנהג כמו שוביניסט־גברי —
צבר גברי ממוצע במרכאות, שבא לספק

את הצרכים שלה. היא חונכה כל החיים
שלה לאונס הזה.

לא נכונה, יכול להיווצר הרושם כאילו
בעבודה איתי אין דמוקרטיה. דמוקרטיה
יש בכנסת, בקולנוע זה בלתי אפשרי.
אני יודע מה אני רוצה בסרטים שלי.
ברגע שאלה שעובדים איתי מבינים שאני
מנהל את העניינים, אין שום בעיות.

הדמות מבוססת על המציאות. יש מי שהי
קיימת. באים אליה אנשים בייגונם,
מספרים לה על הדבר הכי נורא י שקרה
להם ופותחים את ליבם. מצד אחד נוצר
מצב אינטימי, מצד שני היא מלאך קדוש
שאסור לנגוע בו. ואז בא ידידנו בועז,
ושובר גם את המיתוס של המלאך פד
מישרד־הביטחון. תביני, הוא בסך הכל
בחור שרואה בחורה, לא. מלאך, ואומר
״מותק, בין כל המתים שאת מטפלת בהם
כל יום בטח גם את זקוקה לסם חיים״.
הדמות של המלאך מבוססת על בחורה
אמיתית.

• אומרים שאתה כמאי אלים,
שוכר כיסאות, שוכר מכשירים
אומרים •שאתה לפעמים כלתי
אפשרי.

• האם ירדנה היא המצאה
שלך ושל יורם קניוק או שפגש
תם כהורה כזאת ץ

• כיקשת לסגור את עניין ה־שלישייה
החיה כיחד, אכל אני
חוזרת אל הנושא מכיוון שהוא
מעורר מחלוקת ושאלות. אמרת
שאתה מכיר לפחות מיקרה אחד

אני עובד עם אותו צלם תשע שנים
ומעולם לא רבתי איתו. בשני הסרטים ה אחרונים
סוסעץ והעייט, עבדתי עם שני
חבר׳ס שאף אחד לא לקח אותם לעבודה
כי הם בלתי אפשריים. האחד מהם שמוליק
קראום והשני שרגא הרפז, ואת המוניטין
שלהם אני לא צריך לספר לך. כל אחד
מהם עשה תפקיד קשה ואינטנסיבי וכל
אחד מהם עשה את חלקו בצורה מרשימה.
ושניהם היו יותר מסורים, יותר רציניים
ויותר מקצועיים מכל מיני שחקנים אחרים
הנחשבים לשחקנים מן השורה•

• ספר לי על שמוליק קראום.

יש ביניהם הבדלים. שרגא הוא יותר
שחקן, במובן שהדמות שהוא מגלם מש תלטת
עליו. הוא הופך להיות תלוי בדמות.
הוא אף פעם לא איחר לבימת הצילומים.
סיפרו לי סיפורים שהוא נעלם לשלושה
ימים מהסרט של עמוס קולק. אני מתאר
לעצמי שהוא נעלם, כי לא היה לו מה
לעשות שם• הקולנוע בנוי על טיפוסים
יוצאי־דופן. יוצא־דופן היא מילה אחרת
לכישרון. אנשים שהם יוצאי־דופן הם
אנשים קשים, אחרים בוחרים לקרוא להם
משוגעים, מופרעים. מה שהייתי מציע
באמת לבמאי קולנוע הוא לא להרוג עכבר
עם תותח. זאת אומרת, שאם צריך, למשל,
בחור יפה לתפקיד ראשי, לא צריך לקחת
מישהו כמו שרגא הרפז.

• קולגוענים, כייחוד צעירים,
לא מפרגנים לך. אם תרשה לי
להשתמש כלשון כדטה הייתי אומרת
שונאים אותך. למה ץ
יש להם שתי בעיות בנוסף לבעייה שהם
שונאים אותי. הם השקיעו שלוש־ארבע
שנים מחייהם, פלוס מאמצים כספיים של

אני חושב שג׳אד פשוט שכח שגם בקולנוע
יש לכישרון תפקיד חשוב מאוד.

• אדרי זוהר נתן לך את ההזדמנות
הראשונה והדריך אותך.
כאיזה שלב היכרת אותו ץ
כשעשה את התרנגול ושם בערך הת חילה
ההדרדרות שלו. אני זוכר אותו
מסתובב על הסט וממלמל לעצמו ״מה
אני עושה פה בכלל״.

• מה היו היחסיכ כיניכם?
בואי נגיד שהוא היה מהאנשים הבו דדים
שלא הרגזתי אותם במה שאני עו שה,
אלא להיפך. הוא היחיד שלא היתר,
אצלנו הפאניקה שאין מקום לאנשים אח רים•
לזכותו או לחובתו זה שעשיתי את
הסרט הראשון שלי כשהייתי בן שבע-
עשרה. לא ידעתי איך מסתכלים על מצ למה.
הלכתי לאנשים מהקולנוע וביקשתי
עצות. התייחסו אלי בבוז. אחד אפילו
גרש אותי מהבית — איזו חוצפה שאני
מעז לעשות סרט. אורי זוהר אמר לי
״אתה רוצה לעשות סרט, קח מצלמה
ותעשה סרט — ביום תצלם בשמש ובלי לה
תצלם ליד חלון־ראווה שיש בו אור״.
אמרתי לעצמי, כוס אומו, אני עושה סרט.

• לפני כשנתיים התפרסם
באילו אורסון ולס עומד לכככ
כתפקיד ראשי כסרט ״אדם כן
כלכ״ שאתה עומד לכיים כמימון
בינלאומי. מה קרה לאורסון ולס
ומה קרה לסרט?
כשהחלטתי לעשות את אדם בן כלב
היה ברור שזה צריך להיות סרט בינ לאומי׳
שבתפקיד הראשי אני רוצה את
אורסון וולס. כי האיש הזה הוא מלך
ובקולנוע יש גבול לרמאויות. באתי ל אמריקה
ואמרתי אורסוו ואלס. אמרו אור-
סון ולס לא מוכר פופ־קורן בקולנוע.
הדברים התחילו להתגלגל די מהר. היתד,
לי מפיקה בקנדה, שהיתר, צריכה לדאוג
למימון, והיתה לי מפיקה בלוס־אנג׳לס
שטיפלה בשחקנים ובהסכם־הפצה עם ה אולפנים.
האשה הזו, שהיתר, בעבר מראשי
יונייטד ארטיס ושמה מארשה נאסטר, ד,יפ־נתה
את התסריט לכל מיני שחקנים. אני
רציתי אורסון ולס, אבל שלחנו את התס ריט
לוולתד מתיאו, שהוא תרכובת של
מלך־ליצן וכאן ויתרתי על המלך לפול
ניומן, כי הוא בחור נחמד לאללה. אבל
מה לאדם בן כלב ולפול ניומן. אמרו לי
תשתוק, תשתוק. שתקתי. בהוליבוד הם
יודעים מה הם אומרים.

כמאי יושע כעכדדה (כסרט ״סוסעץ״)
״אני לא הבן של גיגי פרס ולא של משה דיין ! ׳

שכו חיו שתי נשים וגכר. אמרת
את זה כאילו העניין כרור וטכ־עי.
אתה חושכ שזה טכעי, שפולי־גמיה
היא טכעו של האדם?
תראי, ליעקב אבינו היו ארבע נשים.

• הוא חי לפני אלפי שנים.
אנשים לא משתנים, חברה משתנה• ה חברה
היום לא היתד, מקבלת בסובלנות
יחסים כאלה, אבל לטבע, לדעתי, אין הת נגדות
ליחסים של כמה נשים וגבר אחד.

היה תענוג לעבוד איתו, מכיוון שהיה
איכפת לו. הוא נתן את נשמתו. אספר לך
סיפור. בגלל המוניטין לא רציתי להסתכן
בבעיות של המשכיות, אז החלטתי שבסרט
הוא ילבש רק ג׳ינס, כי ג׳ינס הוא ג׳ינם.
ואם קראום שוכח לבוא עם הג׳ינם לא
צריך להיכנס לפאניקה — תמיד יש ג׳ינס
אחר. אבל הוא היה מכבס בעצמו כל

ההורים שלהם, ישבו ולמדו באיזו יד פלי-
ני מנגב את התחת. במקביל יש איזה מין
שמנדריק שמתרוצץ ועושה סרטים בלי
שעבר את התהליך הזה. כל איש קולנוע
חולם לעשות סרט באורך מלא• כמה מהם
עשו 1שוב ־מתרוצץ איזה שמנדריק, עוד
לא בן שלושים, ושיחק אותה שלוש פע מים,
ואף אחד לא יגיד לו שזה בגלל

• וליחסים של כמה גכרים
ואשה אחת?
היתרון של גבר שהוא יכול להכניס כמה
נשים להריון במכה אחת, אשה לא יכולה
להיכנס במכה אחת להריון מכמה גברים.
אני רציני. הטבע לא בנוי למערכת יחסים
של כמה גברים ואשה אחת. היהדות קיב לה
כדבר מובן מאליו את העובדה שלגבר
יש כמה נשים• השאלה היום היא, כמה
גברים את מכירה שיכולים לספק יותר
מאשר, אחת.

• למה אומרים שקשה לעכור
איתך?
אני לא חושב שקשה לעבוד איתי. אני
יודע שאומרים את זה. כנראה שאנשים
לא אוהבים אדם שלשם שינוי יודע מה
הוא רוצה. אם מסתכלים על זה בצורה

• שלחנו ללורנם אוליביה, שהוא שחקן
טוב. לכל הדיעות, אלא שהוא זקן וחו לה׳
ואז היו רינונים שהוא הולך למות.
אבל אמרתי לעצמי שאם לבחור בין פול
ניומן חי לאוליביד, מת, אני בוחר ב-
אוליביה. ושלחנו לדאסטיו הופמן, שהוא
שחקן על הכיפאק, אבל לדעתי צריך לח כות
עשרים שנה כדי לגלם את אדם. בקי צור׳
וולטר מתיאו, אחרי שישה שבועות
מודטי־עצבים, כתב לי מיכתב נורא יפה
שהתפקיד גדול עליו. המפיק של פול
ניומן קרא את התסריט ואמר שהוא
מרתק, להערכתי, כשאומרים מרתק סימן
שלא הבינו מה העניינים. הסוכן של או־ליגיה
אמר לי, שלדעתו האיש לא יגיע
לתחילת הצילומים וחבל לקחת סיכת. בי נתיים
אני רואה שהאיש עדיין חי. והופ מן׳
זה היד, לפני קרמר, והקאריירה שלו
היתד, על חבל דק והסוכנת שלו אמרה
שמה שהוא צריך כעת זה משהו כמו
קתזר.

בוקר, בארבע, את המכנסיים ותולה אותם
לייבוש מול התנור. הוא הקפיד לבוא עם
אותו זוג מכנסיים. זד, כאילו מישני, אבל
זה מאפיין את כל ההתייחסות שהיתר, לו
לסרט.

• ושרגא הרמז ץ

שהוא נולד אצל גיגי פרם או אצל משה
דיין. וגם זה בטח מרגיז. עכשיו יש עוד
דבר. את שני הסרטים האחרונים שעשי תי
לקחו לפסטיבל קאן, שהוא האירוע
הקולנועי הכי חשוב, להוציא את האוסקר.
באותה שנה עשו בערך עשרה סרטים
אחרים וזד, מרגיז. קראתי שג׳אד נאמן
אמר פעם, שנגמרה התקופה שהקולנוע
שייך לבוגרי בית־העם. הוא התכון לאורי
זוהר, שגם הוא, רחמנא ליצלן, לא למד.

אני יושב שישה שבועות עם כל הסי פורים
האלה בהוליבוד, ויום אחד אני
אומר כוס אומו, מה העניינים. עוד מעט
אני מבקש פה גרין־קארד, ופול ניומן
יגיד לי כן ואני אצטרך לעשות איתו את
הסרט. מה אני אעשה, אני רוצה אורסון
ולס. הלכתי להנרי יגלום, במאי אמרי קאי
שעשה סרט עם אורסון ולס, ואמרתי
לו דבר איתו. דיבר איתו ואמר להביא
תסריט. אמרתי הנה עוד פעם צריך לח כות
שישה שבועות. אחרי יומיים — תשע
בבוקר — אני מבשל לי ארוחת־בוקר
י (המשך בעמוד )52

.. 1פוצצתי מארונקל!׳׳ 1

יעקב שרת /איש ממאדים

חעלת הנחיווח
אצה-רצה ממשלת יש־לי והחליטה: עבודות החפירה של
״תעלת הימים״ יחלו תוך חודשיים !
אומנם׳ עדיין לא הופחה סופית עדיפות התוואי הדרומי
של התעלה, ועדייו לא הובטח הכסף הדרוש להגשמת המיפעל,
ועדיין לא סולקה כליל מועקת הצורן לבוא בדברים עם ירדן
כבעלת מחצית יס״המלח, לפחות, אך מהם שיקולים פעוטים
שכאלה נוכח הסיכוי המרנין, שמודעי או אפילו בגין בכבודו
ובעצמו יגזרו סרט כלשהו מול מצלמות הטלוויזיה — בעוד
מועד לבחירות!
הממשלה החליטה ברוב תבונה, בי אתר״היניקה של
התעלה יוקם, לא פחות ולא יותר, בחבל־עזה. במובן, קביעה
זו לא באה לסבך את עם ישראל בצרות צרודות, אלא לקשור
את החבל הפרובלמטי הזה לנצח עם מדינת״ישראל. תאמרו :
הכבד סופח חבל״עזה למדינת״ישראל ! היביר בבן העולם,
התרשה זאת ארצות־הברית, המממנת ומזיינת אותנו, זו שבזכות
אישוריה והבטחותיה מבשר לנו סגן שר אי״הניטתון
מרדכי מוח״ציפורי, כי עוד־מעט־קט יחול מהפן מהפכני ביצוא
הביטחוני שלנו, ואו־טו״טו תיפתה בל בעייתנו הכלכלית חרף
יובש באר ״געש״ — והדעת נותנת, שהכרה ואישור אלה דרושים
יידרשו, נין היתר׳ כדי לאפשר נטילת מלוות להגשמת
המיפעל האדיר, המשנה סדרי-בראשית, לרבות מילוות ואפילו
תרומות על חשבון מס-הבנסה של הדוד סם מידי יהודים
אמריקאיים — היתואר, שארצות-הברית תשלול רתימת חבל־עזה
לתעלת הימים, ואילו יהודיה ימחו פי ממשלתם, וייעשו
שותפים לדבר-עבירה בין־לאומי חד-צדדי !
ובבן, נמצאה עצה חלמאית משופרא דשופרא: התעלה,
אומנם, תתחיל בחבל״עזה, אלא שבתחומו היא תוסתר מעין
כל בצינור תת״קרקעי !
ובכלל, ליתר ביטחון — בניגוד לדעת השר אריאל שרון,
היודע בדיוק מה הוא רוצה: תעלה-שמטעלה, העיקר לטרפד
את הסכם השלום הישראלי־מצרי בהקדם האפשרי — ממשלתנו
הנבונה החליטה להתחיל את עבודות התעלה בצד הבטוח,
ליד מצדה, אז מה כל הרעש ! בהגיע החופרים אל גבול חבל־עזת,
או קצת לפני בן, תמיד יהיה אפשר להבריג לצינור זווית
של 45 מעלות, ולכופף את התעלה צפונה, לאיזור זיקים.
הירדנים אולי לא נחמדים, אבל מה לעשות, הם שם! הם
בעלי מחצית ים־המלח אפילו כהודאתנו (ולדידם, בעלי שלושת־רבעים
של הים הזה) .היתואר, בי בעלת המחצית האחת
תעשה ברמת פני הים בבתון שלה, ללא הסבם ! היתואר, כי
התעלה, תחת להיות תעלת שלום ופריחה כלכלית הדדית,
תהיה לתעלת מריבה או אפילו תעלת מילחמה ! היתואר,
שהירדנים ישבו בשקט ! אגב, אם לא איכפת לכם, גם לירדנים
יש ים שגובהו מעל פני ים־המלח מגיע לב־ 400 מטר. בן, ים
סוף! כסף לא חסר להם ולא יחסר להם, והם׳ שפיתחו
בעקבה נמל גדול משלנו באילת, שהקדימו אותנו בהרבה
בהנחת מסילת-ברזל עד אותו נמל, יוכלו — אם רק ירצו —
להקדים אותנו גם בחפירת תעלה מיס-סוף לים־המלח —
ובמידה-בנגד-מידה יעשו זאת ללא הסכמה מראש של הישראלים.
מה תהא זכותנו לקבול! לפני מי נשטח תעצומותינו —
לפני בית״הדין הבין־לאומי בהאג, או שמא נפנה לעצרת או״ם.
או מה ! ואם, בשל סיבות ונסיבות כלשהן, לא נצא למילחמה
על ירדן בגלל תעלתה־היא, בי אז הדעת נותנת, שבמצב הטוב
ביותר התעלה שלהם תקטין בחצי את ספיקת התעלה
שלנו !
הסכם מראש עם ירדן ! מה פתאום ! הרי הסבם שבזה
מחייב מדינאות של שלום, של שיתוף־פעולה, של חזון שקט
ושלווה — ללא סיפוח וללא קיפוח וללא התנחלויות של
רעות״רוח.
שמש במיגדל שלום
בחלומי״הזייתי־מצוקתי, והנה אני כמו כלוא במין גיטו
של יהודים חופשיים, וסיעות סיעות של יהודים דתיים פוק דות
את איזורי מגורי המיוחד, כדי להציץ בי ובקומץ חברי,
בדי לראות במו עיניהם כיצד נראה יהודי ללא כיפה, ללא
זקן ופיאות, ללא ארבע בנפות וקפוטה שחורה משחור, כיצד
נראית יהודיה ללא שביס וקפלטה, זרועותיה חשופות, רגליה
לא גרובות.
בקיצור, מין מאה״שערים במהופך.
סבי איש ביל״ו, שמרד באביו ועלה לארץ־ישראל בבחרותו,
הבטיח לאביו, שלא היה — כבר הוא אדוק ביותר, כי
ימלא אחר שתיים מבקשותיו: לא לגלח זקנו ולא לאכול
בשר חזיר. בל מה שנשאר מזה לאבי היה שפם. בי לא דבק
אפילו שמץ חותם ״דתי״ זה. אבל עד שאני תוהה היכן יעמדו
צאצאי במישור אני-אלוחים זה׳ אני שומע כי קפץ רוגזו של
עלם־חמודות מהלן ארבעה בתים מביתי-מבצרי על המדינה
הציונית החילונית, והריהו מגדל זקן ולובש ציצית ומדקדק
בקלה כבחמורה לתדהמת בל מכריו ולמגינת לב הוריו, אשר
עימהם לא ישב אל סדר של פסח בשל חשש להיכשל ולו
בפירור לא-כשר אחד, חס וחלילה ! וחזקה על אותו עלם
רווי״אושר שיצאה נפשו להמית עצמו באוהלה של תורה, שלפני
זמן־מה התפלל בכוונה גדולה את תפילת החמה, שכל המחמיץ
אותה אחת דינו להמתין עשרים ושמונה שנה עד להזדמנות
הבאה להעלותה על דל שפתיו הקדושות.
לא אכחד, בי לא אדע מה מדהים ממה — העובדה

שעלמ״חמודות בו־חילוגים־בני-חילונים, שהוריו נלחמו בגופם
על הקמת מדינת-ישראל נאורה, נעשה מורד-אור פשוטו כמשמעו,
תולה כל צרות עם ישראל באי-קיום מצוות התורה,
ומדינת-ישראל בעיניו אינה אלא כקליפת שום — או העובדה
שבבוקר אביבי אחד משכימים רבבות בני״אדם ומתפללים אל
השמש, ולא זו בילבד, אלא בדי שתפילתם תישמע ותשפיע את
השפעתה המכוונת, הם מחפשים אחר המקום הגבוה ביותר
בסביבתם, כלומר המקום הקרוב ביותר אל השמש, בגון גגו של
מיגדל שלום בתל-אביב !
אכן, בדבר אחד לא יוכל לכפור אפילו אגנוסטי שכמוני :
למחרת יום ״ברכת החמה״ מפי רבבות יהודים, ובתוכם נשיא
ישראל שהצטרף לסגל-חבורה — השמש זרחה !
כן, כשם שלעולם לא יובל איש לדעת מה פרצוף היה לעמנו
אילמלא הלן בגולה — היינו יושבים פה בטח על אדמתנו
בעם כוהנים וגוי קדוש, ומעלים קורבנות של יונים צלויות
ועגלי מרבק וסאת סולת ליהווה בהיכל שבהר המוריה, או
כעם פן אי-אדם המעבירים את בניהם באש, קורבן לאל
המתחרה הקרוי מולן בגיא בן״הינום — או, מה שמתקבל
על הדעת יותר, שניהם גם יחד — בן גם לא יוכל איש
לדעת לעולם מה היה קורה לעולמנו, מרכז היקום, אילמלא
נמצאו בתוכנו בן וכן רבבות אדם הכורעים ומשתחווים לאל
השמש הנורא. הלב מתחלחל והמוח מחשב להתייבש למחשבה,
כי אילו הוחמצה אותה ברכת חמה, אל השמש היה נעלב —
ומפסיק להסתובב כמינהגו סביב בדור הארץ!
אגב, זו הזדמנות לתת כבוד לאל הזוטר, הלא הוא הירח
היקר ההולן, הממשין להקיף את ארצנו ולסמן לנו את
חודשינו בנאמנות אן ורק הודות לתפילתם של מאות אלפי
מאמיניו היהודים מדי מולד במולד• ושוב, מה היה אילו!...
תארו לעצמכם, עולם בלי יריח — והלא מיטב חגינו, לרבות
הפסח שאין יפה ואהוב ממנו, נחוגים בהגיע הלבנה למלוא
כוחה הברוכה — והאלילית.
אשר על כן, באשר יש לן עסק עם אלוהים, בלומר לא
עם אל אחד ושמו אחד, אלא עם אלים רבים, בפי שמעיד
שמו, וביניהם יהווה והשמש והלבנה, לעולם אינן יודע מניין
תבוא המכה — מבת אלוהים נוסח עשר מכות מצריים, מכת
שמש או מבת סהר״סהרורים — ואינן יבול להוציא מכלל
חשבון את האפשרות הסבירה, שעובדי גרמי השמים למיניהם
יתרבו וילבו בינינו אם בדרן ההשפעה הרוחנית ואם בדרן
השפיעה הוולדנית (שקורין, דמוגרפי׳ בשפת עם לועז, טפו,
ימח שמם, וחטוב שבגויים הרוג) ,עד שמאה־שערים ומדינת־ישראל
יתחלפו בבל מכל כל, עד ששם המדינה היהודית יהיה
מאה״שערים, ומדינת-ישראל יהיה שם גיטו (במצדה ! על הר
הכרמל!) של מיעוט חילוני״תמהוני, משונה ובזוי, מין שמורת־טבע
אנושית ששרדה איכשהו מימי תיקוות גדולות ב,1948-
ועכשיו תפקידה לשמש אתר לתיירים סקרניים.
ובאן אני מגיע להזיית הבלהות שלי. בהזייתי, והנה אני
בורח באישון לילה-לילה-ליל-אליליס-ללא-בוכב-ללא-אורות מן
הגיטו הזה, וחופן ליהודי חילוני נודד, נע ונד על פני יבשות
וימים, ממתין למחזור הגדול של תיקוות החרות האנושית,
המתחדש רק פעם באלף שנים• וכל המחמיץ אותו אחת דינו :
לחכות הרבה הרבה שנות שמש וירח, עד .2948

גם בארזים
נפלה קטיושה
עד עצם היום הזה לא קראתי בשום מקום הסבר נהיר
ומשכנע למתחולל בלבנון, כמטחווי קטיושה מגבולנו.
קראתי שהסורים רוצים לכבוש את הלבנון.
קראתי שהנוצרים התחילו.
קראתי שיד הרוסים בוחשת בקדרה.
קראתי שחדאד מתנהג כגנרל סיני.
קראתי שיאנוש מתפרץ להציל, לשעוט, להלום.
קראתי שלישראל אסור לעמוד מנגד, כי בנפשנו הוא.
קראתי שישראל צריבה להזהיר את הסורים: זוזו או
תמותו !
קראתי שישראל פשוט צריכה לשבת בשקט, לא להיות סדרן
בינלאומי ושוטר מקוף איזורי, ואם דרוש לה ריפוי בעיסוק —
שתבנה דירות לזוגות צעירים.
קראתי שארצות־הברית אמרה לסורים: או ש, או שהישראלים
יזוזו.
קראתי שארצות-הברית אמרה לישראל: נומי נומי ! רגן
רוצה לישון ולא להשתגע.
קראתי שהסורים אמרו שהרוסים יבואו, אם רק...
בן, את כל זה קראתי, ועוד ועוד. וברדיו שמעתי קולות
נשים לבנוניות, שזעקו הרף! בוס היגוגים, לאט!
אבל מהי האמת! האטת האמיתית! האמת לאמיתה!
יכול להיות, שללבנון בבר אין סיכוי. שהיא תתפורר. לפעמים
יש רושם, שמכל עבר בבר אורבות לח תוכניות סיפוח.
שלום לן, לבנון, ולא להתראות. בבר מתחילה לא היתה
לן תיקווה. מחנע שהבריטים גירשו את הצרפתים, ואולי עוד
לפני זה, מימי צורים וצידונים שעשו הרע בעיני נביאי ישראל.
הפסקת אש ! שם זמני. עוד יישמעו יריות בחוצות ביירות,
עוד תהיה יד נוצרי בנוצרי, מוסלמי בנוצרי, פלסטיני בשיעי,
סורי במוסלמי בנוצרי בשיעי בפלסטיני.
וגם ישראלי זכור לטוב.
מעניין, איזה שלום ייצא מזה.

(המשך מעמוד )51
והטלפון מצלצל ומישהו מבקש את יקי
יושע. אמרתי מדבר, ואז הקול אומר
״שלום, זה אורסון ולס, מה שלומך,״ אמר תי
טוב מאוד• אמר בוא ניפגש בצהריים,
נדבר.
קבע איתי פגישה במיסעדת מה מזון.
הנרי אמר לי תביא הרבה כסף, האיש
אוכל הרבה, ושיהיה לך ברור — אתה
תשלם. נכנסתי. איך שאני נכנם עשה
לי שלום בלי חינטרושים ופארנויות של
כל כל השחקנים שעושים עצמם עסו קים
רק בשביל הפוזה, למרות שהם יוש בים
חודשים ומחכים לאיזה תפקידון. אמר
לי התסריט על הכיפאק ואני מאוד רו צה
לעשות את הסרט.

• החתמת אותו על חוזה?
׳גם בזה הוא אישיות יוצאת־דופן. כל
שחקן אחר רוצה חוזה חתום ואילו הוא,
זה מה שמפחיד אותו — כבלים. אני מבין

שימעון פינקל בתפקיד האג השכול
האמת במערומיה
אותו. גם עם שמוליק קראום לא חתמתי
על חוזה וזה אולי עזר ליחסים בינינו,
שהיו מבוססים על אמון. אמרו לי שאם
לא אחתום, אין סרט.
האיש סיפר לי שהוא כותב תסריט
ורוצה לביים בעצמו. הנרי יגלום צילצל
לאורסון ולמחרת קיבלתי ממנו מיכתב
שבו הוא אומר בערן כך, זהו תפקיד
חיים. במשך כל הקאריירה הארוכה שלי
כשחקן לא הוצע לי תפקיד שיש בו
אתגר כה רב, ואני בטוח שלעולם לא
אתקל בתפקיד דומה. חזרתי עם המיכ-
תם לקנדה ואמרתי בואו נחכה לאור-
סון. אמרו לא, אנחנו עושים את הסרט
עם אלי ואלאך והחתמנו אותו על חוזה.
אמרתי מה זה חותמים, בלי שאפגוש ב איש.
ומה אם אנחנו לא מסתדרים?
נסעתי לניו־יורק לפגוש את אלי ואלאן
ובלי לפגוע בכבודו הבנתי שאם אני לא
חוזר מייד הביתה, אני הולך לאיבוד.

• וככה ויתרת על הזדמנות
לעשות סרט בינלאומי עם כוכב
בינלאומי כמו אלי ואלאך?
ויתרתי על המימון הקנדי ועל אלי
ואלאן, לא ויתרתי על הסרט ולא מכרתי
את עצמי בשביל כסף.

• ומה יהיה?
יהיה טוב. אני אעשה את הסרט בקומ-
בינציה אחרת.

• אתה איש של עקרונות?
זה נשמע קיטש. תראי, אני לא מוכרח
לעשות סרטים. לא חלמתי בגיל שמונה
על פנם־קסם.

• אומרים שתמכור את אמא
שלך כשביל לעשות סרט.
כבר עשיתי שלושה סרטים ולא מאמין
שאפשר לעשות סרט, עם המחיר שאקבל
בשביל אמא שלי — מקסימום סרט קצר.
ה עז ל ם

הז ה 2278

1^ 0להתחתן
(המשך מעמוד )27
יותר בארץ. אחרי ארבע שנות
נישואיו התגרשו השניים• שושנה
התחתנה בינתיים עם מירון בני
בנישתי, מי שהיה סגן ראש עיר-
יית־ירושלים, וזקם התסרפר.
מישפט כסק־הדין -חנינה

־בשנת 1964 פגש בשחקנית־רקד־נית
גבי אלדור, שהשתחררה אז

השופטת התרעמה ע?
החוק המחייב מאסר
בפוע 7והמריצה ע 7חגיגה

״חיים
שקטים
עם הרבה
הרבה ילדים״

״יש לי סימפאטיה לטענתו של
הסניגור, אולם על אף הסימפאטיה
נראה לי כי אין מנוס מן המסקנה
שעלי לקבל את טענת התביעה,״
כתבה השופטת שושנה ברמן ב-
פסק־הדין האחרון שנתנה בשבתה
כשופטת־שלום בבית־המישפם ב רחובות•
לבה
של השופטת — היום שו פטת
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
— הלך אחרי טענת הסניגו רים
יורם שפטל ואיל שמחוני,
אשר טענו כי אין חובה להפעיל
מאסר על־תנאי כאשר יש הרשעה
נוספת בתיק מאוחד על שתי עבי רות
נוספות. יש לשער כי השו פטת
קראה בעיון את חוות־הדעת
שנתנה קצינת־המיבחן בתיק, ש אמרה
כי הנאשם, יעקב רחמים,
הצליח לעשות את הבלתי אפשרי
כמעט. בגיל 24 הצליח לשבור את
מעגל הקסם של העבריינות שסגר
עליו שנים רבות. במשך השנתיים
שעברו מאז , 1978 בה נתפס לאח רונה
כשהוא מחזיק סמים*,השתקם
רחמים. הוא מצא עבודה קבועה,
התחתן ונטש את החברה העבריי נית
שבה בילה קודם.
בדו״ח שהוגש לשופטת נאמר,
כי רחמים השתקם כבר בכוחות
עצמו ואינו זקוק עוד לעזרת שרות
המיבחן.
לתת צ׳אגס. רחמים הודה ב שתי
עבירות של החזקת סם מ אוקטובר
, 1978 והצהיר כי היו
אלה עבירותיו האחרונות. בית־

מלהקת הנח״ל, למדה באוניברסי טה
ועבדה בתיאטרון הקאמרי.
נישואיו אלה החזיקו מעמד 16
שנים. לזוג נולדה בת, דינה, היום
בת . 11 לפני שלוש שנים הם
התגרשו. אז הכיר את רחל, ילידת
מצריים, העובדת בקונסוליה ה אמריקאית
במיזרח ירושלים• מאז
הם ביחד.

פ תרונות
ז מניי ם

במדינה

ץקסכתב פעם ספר על סופר
י אנגלי מהמאה ה־ , 18 סמואל
ג׳ונסון, שטען כי מוסד הנישואין
הוא מסובך ביותר. מי שנמצא ב פנים,
רוצה לצאת החוצה ומי ש נמצא
בחוץ, רוצה להיכנס פנימה.
עוד טען ג׳ונסון, כי נישואיו הם
ניצחון התיקווה על הניסיון. את
התאוריות האלה אימץ לעצמו ה פרופסור.
הוא מאמין כי האדם נמ צא
במצב של אי־שקם תמידי, ד
מוצא לעצמו פתרונות זמניים, אך
לא הנעורים ולא הזיקנה, לא ה נישואין
ולא הרווקות הם פיתרונות
הולמים.

זקס נראה מאוהב, ורחל נראית
מרוצה. השניים התחילו את חיי הם
המשותפים במסיבה ענקית ב ביתם
בירושלים• אריה בישל רי זוטו
ל־ 150 איש, ורחל הכינה עלי-
גפן ממולאים בקובה. השמפניה
זרמה כמים, והחברים הטובים נכ חו
— מה עוד צריך הבן־אדם?

בעיר הם התגוררו ביפו, בבי תה
של האישה מס׳ ,2גבי, שנסעה
כמה ימים קודם לכן לארצות-
הברית לחופשה, והשאירה לזוג
הצעיר את הבת, דינה ואת הבית
שלה.
המסיבה בכסית הסתיימה רק
בשעות הקטנות של הבוקר — כי
מבסית הלכו כמה חברים עם ה זוג
הצעיר למועדון־לילה ביפו ו שם,
אחרי שכולם שתו עוד כמה
משקאות, התחילה הכלה לרקוד
ריקודי־בטן לשימחת החברים ו בעיקר
להנאת החתן.
עכשיו רוצה זקס קצת שקט,
כתיבה רצינית, אך בכי של תינוק
בלילות בהחלט לא יפריע לו.
ה עו ל ם הז ה 2278

;!!ריסה

תל-חביב

שגי קרוגות רבבת עתיקים,
אוצר מוסיאוגי,
גשרסו ברשזגות

האשה האידאלית היא זו היודעת
להיות בת, אחות, מאהבת ובעיקר
בן־אדם, עצמאית ותלויה, ורחל
היא אדם חם ואוהב.

רח׳ בצלאל 6טל׳ 233502
מחזור קו ר סי ם ראשון צילום פיתוח והדפסה
בשחור לבן למת חי לי ם

3לן רזו1וו הרכבת

כל מה שאריה ורחל רוצים עכ שיו
זה חיים שקטים עם ילדים,
הרבה ילדים.

מיד אחרי המסיבה הירושלמית
ירדו השניים לתל־אביב, ובכסית
כבר הכינו להם שולחן ארוך עם
הרבה חברים הרבה ויסקי ובעיקר
הרבה מצב־רוח. מכיוון שהחתן
שתה כבר קודם, הוא לא שר ולא
רקד, כמו האורחים שלו, אך הוא
התנהג יפה מאוד, בעיקר לאשתו
הטרייה, שהראתה את טבעת ה נישואין
לכל מי שביקש.

ומכיוון שבתיק הנוכחי עמד רח מים
לדין על שתי עבירות של
החזקת סם, מתאריכים שונים, אם
כי סמוכים, הרי יש לראות בכך
שתי הרשעות, ואין לביודהמישפט
סמכות להאריך את תקופת התנאי.
הסניגורים הציעו לבית־המישפט
להתייחס לשתי העבירות כאל הר שעה
אחת, ובכך לפתור את ה בעיה.
אך למרות הסימפאטיה ש רחשה
השופטת לטעון זה, לא
היתה יכולה לקבלו מבחינה מיש־פטית,
כיוון שקיים כבר תקדים
השולל פירוש זה שניתן בבית־המישפט
העליון ב־. 1971
״נראה לי כי אין מנוס, ועלי
לקבל את טענת התביעה ולהפעיל
את המאסר על־תנאי,״ אמרה ה שופטת
והפעילה את המאסר.
אולם בהתחשב בנסיבותיו של
הנאשם החליטה השופטת לעכב
את ביצוע גזר־הדין למשך שנה.
וזאת כדי לאפשר לנאשם להגיש
בקשת־חנינה לנשיא המדינה.
תשעים אחוז. על העבירות
שבהן הורשע בתיק הטילה ה שופטת
עונש מאסר על־תנאי של
עשרה חודשים, וקנס של אלף
שקל.
בהזדמנות זו הביעה השופטת
את דעתה כי יש לתקן את החוק,
ולאפשר לשופט גמישות בהפעלת
שיקול דעתו, ולא להגביל בצורה
דראקונית את סמכותו של בית-
המישפט לגבי הארכת מאסר על״
תנאי .״אני תיקווה כי בעת פנייתו
של הנאשם בבקשת חנינה יובאו
גם כל נימוקי בחשבון,״ סיימה ה שופטת
את פסק־הדין.
הסניגורים הגישו בקשת חנינה,
שאליה צירפו העתק מפסק-הדין.
הנסיון מלמד כי במיקרים כאלה
מקבל הנידון חנינה בתשעים אחוז
מהמיקרים.

פרקליט שפטל
חנינה ב־ס׳909
המישפט היה מוכן לקבל את חוות־הדעת
ולתת לנאשם צ׳אנס להוכיח
כי אמנם השקתם. אולם על ראשו
של הנאשם היה תלוי ועומד עונש
מאסר על־תנאי מתיק קודם, ש עדיין
לא פג תוקפו, והתביעה ביק שה
מבית־המישפט להפעילו. העו נש
היה שנתיים מאסר בפועל, ו ברור
היה לשופטת ולצדדים כי
עונש זה יחזיר את רחמים לעולם
הפשע — אולי לתמיד.
השופטת עמדה בפני בעיה טכ נית
שלא ידעה להתגבר עליה.
לפי החוק מותר לבית״הסישפט ל האריך
את תקופת המאסר על־תנאי
בלי להפעילו, רק פעם אחת.

אחרי שסעיד מסראווה הצית
את הסיגריה שלו, זרק את ה גפרור.
תוך דקות ספורות עלו
שני קרונות־רכבת באש. לא היו
אלה סתם קרונות, אלא קרונות־שינה
ששימשו בעבר את הנוסעים
העשירים בקו קנטארה־דמשק.
הקרונות ההדורים, ספוני עץ,
עמדו שנים רבות ליד תחנת הרכ בת
הישנה של נתניה. איש לא
השתמש בהם, והיתה תוכנית ל-
ך!ום כם למוסיאון־רכבות קטן. בינ תיים
התמלאו ניירות שכוחים ו גרוטאות
שאוחסנו בהם• הגפרור
של סעיד עשה בהם שמות. תוך
רגעים היו שני הקרונות למאכולת

סעיד עובד בבית־אריזה לתפו זים,
ליד תחנת הרכבת של נתניה.
הוא נלקח לחקירת מישטרה. ה חוקרים
סברו כי הצית את הקרונות
בזדון, לשם שעשוע או כדי לגרום
נזק. הפרקליטות מצאה סעיף מיו חד
בפקודת הרכבות המנדאטו רית,
המטיל עונש על כל מי ש גורם
בזדון נזק לקרון ולפסי־רכבת.
המק
נאמד בכ־ 40 אלף לירות,
אבל לקרונות אין תחליף. הם היו
היחידים שנותרו מתקופת הזוהר
של רכבת המרחב• אך למרות מא מצי
התביעה להוכיח כי סעיד גרם
את הנזק בזדון, וכי זרק קופסת
גפרורים שלמה דולקת לתוך ה קרון,
הוסכם לבסוף כי הסעיף ה חמור
יוחלף בסעיף קל יותר, ה מדבר
על גרימת נזק ברשלנות.
הסניגורית, ליאורה פרנקל, הצלי חה
להסביר את עמדת הנאשם,
והוא נידון לחודשיים מאסר על־תנאי
ולקנס כספי.

הוצאת ש. פרידמן בע׳׳מ

ת״א, רחיגרוזנברג 27ת.ד 4337 .טל 659091—659756 .
לה שיג ב כל חנויו תהספ רי ם ה מו ב ח רו ת בארץ

קסרה ץ זובסקורה ן

מ עבדו ת צילום ל עבוד ה עצמית!

ל מד צ\ל 1ם ־[
׳ת שלים

רח׳ ביאליק 23 טל׳ 658677
קורסי םלמת חי לי ם ולממ שיכים -שחור לבן.
קו ר סי םלהדפסהבצבע/סיב כרו ם. ס דנ א מרוכזת
| ללימודי המשך בצילום. קו ר ס לצילום בסטודיו. ן

עצרת הפגנה במאי תתקיים בשבת 2.5.81 בשעה 17.00 אחה״צ
במדשאה מול הפתח הראשי של גני
התערוכה (ליד מגרש החנייה) ובה ישאו
דברים :

מאיר פעיל * רן כהן

* יעל לוטן +ואליד חאג׳י חי ה
הפותח:

חיי ם ברעם

ישאו ברכות אישי ציבור
הופעות אמנים, קטעי קריאה
בסיום העצרת יתקיים
מפגש ארצי של פעילי של״י

קולנוע-
ס ר טי ם
הגבדת המנחית
קשה לדעת מד. הסוד של הגברת עם
הקאמליות, שלא קמלה גם אחרי הרבה
שנים. שהרי איש לא סבר, גם לא כאשר
הופיע ספרו של אלכסנדר דיומא הבן,
כי המדובר ביצירת־מופת ספרותית. זאת
אינה אמה בובארי, שבשיממונה ובאשליות
האהבה שלה מייצגת עולם שלם בצרפת
של המאה הקודמת• זהו בסך הכל רומן
של יצאנית־צמרת חולת שחפת ונער
שעשועים, שמסתיים בהתערבות אבי ה נער,
המשכנע את היצאנית לוותר על
אהובה כדי שלא להפריע לעתידו. סיפור
מן הסוג שהטלוויזיה מספקת עתה שלוש
פעמים בשבוע מבלי להתאמץ.
איך, בכל זאת, ממשיך סיפורו של דיומא
הבן (על מה שקרה לו בנעוריו) ,להוות
מוקד של התעניינות? אולי משום שיש
בו חומר רקע, העשוי לשמש הרבה יוצרים
להרבה מטרות• ורדי, למשל, השתמש בו
כבסיס אידיאלי כדי לפרוש עליו את מנ גינותיו,
גם אם עד היום לא ברור כיצד
מסוגלת חולת שחפת לשיר את ״אדיו דל

פאסאטו״ בטרם תגווע. ועדיין זהו אחד
הדפים היפים של המוסיקה הלירית.
איזו שחקנית תיאטרון יכולה לעמוד ב פני
הפיתוי להיות יפהפיה במערכה הרא שונה,
מאוהבת עד מעל לראשה במערכה
השניה, וגוססת חיוורת במערכה השלי שית?
ואיזה במאי יחמיץ את ההזדמנות
להעלות מחזה שיש בו סצינות של פאר
וסצינות אינטימיות, שיחזור תקופה ורג שות
עזים, ונושא שכבר הוכיח את עצמו
ככובש לבבות בטוח?
מיהי המושלמת מכודן ז זוהי כנר אה
הסיבה שמאז הוצגה הגברת עם ה־קאמליות
לראשונה על קרשי הבימה, לפני
129 שנים, מהווה תפקידה של מארגריט
גוטיה (או, לסירוגין, ויולטה, כפי שהיא

גרמה ;ארכו — 1937

איזכד הופר כגילגול האחרון — 1981
חייה האמיתיים של מארי דיפלסיס

האלוהית

נקראת באופרה של ורדי) אבן־בוחן
עה של כוכבים באופנה. ומאז שיש
קולנוע, פשוט קשה לספור את הגיו
השונות של הגברת. שרה ברנאר
עקשה להנציח עצמה בתפקידה ר.מפ!
ביותר, ואחריה מזדנבת רשימה אר
תדה בארה, פולה נגרי, נאזימובה, נ:
טאלמדג׳ ,גרטה גארבו, איבון פרנטן! ,
לין פרל, לודמילה צ׳רינה (בטלת
ועוד• ולאחרונה גירסה שהכל מד
בה — גירסתו של הבמאי מאורו בול
האיטלקי, מומחה לעיבודים ספרותייו
קולנוע, עם איזבל הופר בתפקיד הר
להבדיל מקודמיו, בולוניני אינו
רק בספר של דיומא הבן, אלא גם בק
חייה האמיתיים של מארי דיפלסיס,
גברת שהיוותה השראה לספר (לאח
הופיעו, בצרפת כחצי תריסר ספרים
חייה)• הסרט של בולוניני מתחיל מ!
יותר מן הספר, מתאר את היחסיב
מעורערים שבבית דיפלסיס ואת הא1
דחף אותה אל הזנות• הוא מגיע אל נ
האהבה האומלל ואל המחלה הקטלניו
במחצית השניה של הסרט.
ובמה עוסקת העיתונות? כמובן1 ,
וואות. מי היתה הגברת המושלמת
אותן שקמו עד היום? לשאלה הזאת
כמובן, הרבה תשובות, ויש להניח
וויכוח יימשך כל עוד תוצג הגברח
הקאמליות בתיאטרון, באופרה או ג

נוע.

:די מלבה — 1890
פאר ואינטימיות

הכאב ד?א11 עו

מאריה קאלאס כ&הוה — 1955

שרה כרנארד כתיאטרון — 1884

אבן בוחן

מי היתה הגברת המושלמת?

הדבר המפליא ביותר בסירטו ז!
הפרסים של רוברט רדפורד .,אנשים
טיס, הוא השליטה המוחלטת של ה
בחומר שבו הוא עוסק: בנושא, בשח
בצד הטכני ומלאכת הבימוי. זהו ו
הראשון של הבמאי. וגם אם הבמאי
ה עו ל ם

הז ה

כוכב מפורסם, שמופיע כבר 17 שנים ב סרטים
ונחשב היום לנכס היקר ביותר
בעיר הסרטים, הפליאה נותרת בעינה.
אפשר להניח שהוא למד הרבה כאשר
עבד במחיצתם של במאים מן הדרגה ה ראשונה,
כסידני פולאק (שהוא גם ידיד
אישי קרוב) ,אלו ג׳י פאקולה וג׳ורג׳ רוי
היל. אבל אסור לשכוח שהוא עצמו הודה,
כי הצד הטכני של הפקת סרטים היה
רחוק ממנו מאוד. כל הכתבים שביקרו
על בימות הצילומים שבהם השתתף, ציינו
כי רדפורד בלט בכך שלא גילה שום
עניין באותם המרכיבים של עשיית הסרט
שלא נגעו במישרין לעבודתו.
אבל כנראה שהשנים עושות את שלהן.
רוברט רדפורד, הצייר המתוסכל שהפך
לשחקן כימעט באקראי, הרגיש שאין לו
כבר אפשרות להתקדם בתחום הציור. כא שר
השחקנית ג׳יין אלכסנדר ציינה פעם
שרדפורד הוא השחקן היחידי שהאיפור
אינו יכול לו, היא התכוונה להחמיא לו:
״אפילו אם תשימו שק על ראשו, עדיין
תזהו מייד את בוב,״ אמרה. בעיני רדפורד
עצמו אין זה בהכרח קומפלימנט. לא פעם,
בעבר, דיבר על מיגבלותיו האישיות כ שחקן,
ומן הדברים השתמע הרצון לנסות
משהו אחר.
כל א;שי ה:שיא. יתכן שלא חשב
מייד על בימוי. הוא פרץ למעשה מן ה אולפנים
של הוליווד כאשר קנה חווה
גדולה במדינת יוטה, הנקראת כשם הדמות
שהפכה אותו לכוכב גדול ,״סאנדנס״ .אחר
כך התחיל בפעילות פוליטית, בעיקר ב נושאים
הקשורים בניצול האנרגיה ה טבעית
(אנרגיית השמש) ובשמירת ערכי
הסביבה• לבסוף הפך מפיק סרטים כדי
לטפל בנושאים שנראו בעיניו חשובים
במיוחד, וזכה להצלחה מסחררת עם כל
אנשי הנשיא .״למעשה,״ מציין היום רד*
פורד בגאווה ,״הקשר שלי עם בוב ווד-
ווארד וקאדל ברנשטיין* התחיל זמן רב
לפני הסרט. אני עודדתי אותם ועזרתי
להם לכתוב את הספר ורכשתי את הזכויות

ס 10
פולחן הנוהים
העיט (פאריס, תל־אביב, ישראל)
— מי שיילן לסרט כדי
לחפש את השערוריה המתוארת
בעיתונות, עשוי להתאכזב. אין עלבונות כלפי הורים שכולים,
אין נסיון לנצל את כאבם או לעשות ממנו וגחוק.
זהו נסיון כן ואמיתי להתמודד עם בעייה קשה שאין
ממנה מנוס במדינה כישראל, שבה המילחמה היא מציאות
שאין ממנה מיפלט. מה צריך להיות היחס של
אותם שנותרו בחיים, כלפי זכרם של חללי הקרב! והאם
אין סכנה שפולחן המתים יפריע, בסופו של דבר, לחיים ז
בועז, גיבור הסרט (אם אפשר לקרוא לזה גיבור) ,הוא
קצין־מילואים שחוזר מן הקרב, נגרר שלא ברצונו להפקת
חוברת־זיכרון המוקדשת לחבר שנפל לידו. מחוברת •אחת
הוא עובר לשנייה, והעניין הופך לתעשייה. בשלב מסויים
הוא צריך למסור דידוחשבון, לעצמו ולאחרים, על מעשיו.
לזכותם של הבמאי יקי יושע והסופר קניוק, שכתב
עימו את התסריט, צריך לומר שהם אינם מנסים לגמד
את הטרגדיה של ההורים השכולים, או להתעלם מן הצורך
הנפשי שלהם להנציח את זכר יקיריהם, גם אם אין זה
הולם תמיד בדייקנות את המציאות. בועז אכול רגש
אשמה על שנותר בחיים שעה שאחרים, טובים כמוהו, קיפחו
את חייהם• הוא זועם על שמצפים ממנו להיות טוב
מכפי שהוא באמת, מפני שעבר באותה תופת שממנה לא
חזרו חבריו לנשק, ומניח לאירועים לגרור אותו. יש בו
הרבה מן הדמות של הצבר המצוי. החל באותו פולחן
גבריות מוגזם ביחס לנשים, עבור בהסתגרות במעטה של
ציניות וכלה בנקיפות מצפון על שהוא ״העיט הניזון על
גוויות״.
אין זה סרט מסוגנן או מלוטש במיוחד. גם בעשייתו
יש משהו מן החיספוס הצברי, ונדמה שלהט העשייה היה
במיקרים רבים חזק יותר מן השיפוט ההגיוני• הקארי-
קטורה של יחס הצבא אל הנופלים מיותרת בהחלט, ולו

רוכרט רדפורד מכייס את טיס האטון
להסביר ב שרת הציור

הרפז ווינברג: אין עלבונות
רק משום שאינה תואמת את המציאות ואת רוח הסרט.
המסר נדחס לא פעם בכף מרק גדולה אל פיו של הצופה,
כדי שיבין בדיוק במה המדובר, עם פיזמוני״רקע כפרשנות
נוספת. לקראת הסוף מתחיל הסרט לחזור על עצמו.
עם זאת, זהו אחד הסרטים הישראליים המעניינים
ביותר שנוצרו בתקופה האחרונה. סרט שמדבר בשפה ישראלית
אמיתית על בעיות ישראליות אמיתיות, ואולי משום
כך יש סיכוי שעניין גם צופם מבחוץ.
שרגא הרפז מתאים להפליא לתפקיד הראשי, ואם הרו שם
הכללי שהוא יוצר אינו לגמרי סימפאטי, הרי שזה
נעשה כנראה בכוונת תחילה. חנה מרון, בתפקיד קטן,
מרשימה ביותר כאם שכולה שמסרבת להיסחף באשליות.
שימעון פינקל מהווה ניגוד מתאים, במליציות שלו, לדור
החדש, ואילו ניצה שאול, אנדי ריצ׳מן וענת עצמון מציגות
שלוש גירסות של נערות־אחרי״המילחמה — קצת מתומצתות
מדי, אבל אמינות.

פורר יש לומר שהצליח בכל המובנים.
מבחינה טכנית זהו סרט פשוט עד כדי
להרגיז, סרט שכמותו אפשר היה לעשות
גם בישראל — אילו היה מצוי כאן הכיש־רון
הדרוש לכך. אמצעי־ההפקה אינם
מהווים בעיה, אך מה שלא ניתן למצוא
כרגע בארץ הוא צוות מתאים של שח קנים.

מרי טיילור מור חשב רדפורד מן
הרגע שקנה את זכויות הספר של ג׳ודית
גסט, לפני חמש שנים. וזה אולי מוזר,
בהתחשב בדמותה הקבועה של מור, ה חביבה
של אמריקה, החייכנית מן הטל וויזיה,
שהפכה את החינניות לתעשייה
משגשגת• ״רציתי להראות את הפן האחר
שלה,״ טען רדפורד כאשר הציע להפקיד
בידיה את תפקיד האשד, היפה, המטו פחת,
המעודנת, המאלצת את עצמה להת נכר
לכל מה. שעשוי לפגום בדימוי שהיא
קבעה לעצמה.
מוזר לראות על המסך את שיחת החר שים
בין האם ובנה הצעיר (״אלה אנשים
שמדברים א ל ולא ע ם אנשים אחרים,״
אומר רדפורד) שהרי שבועיים לפני שיצא
הסרט אל המסכים התאבד בנה בן ה־23
של מרי טיילור מור, כמה חודשים אחרי
שסיפרה בעיתונים על יחסיהם הקרובים.

על הספר עוד לפני שהושלמה כתיבתו.״
רדפורד מודה שלא היתה לו הכשרה
מעשית כלשהי לקראת מקצועו החדש.
גם היום, כאשר שואלים אותו מה מפריע
לו במעמדו ככוכב, הוא מציין את העובדה
שאינו יכול עוד להתגנב, כאלמוני, לתוך
גנים ציבוריים או בארים, לשרבט דיו קני
אנשים. ואכן, במהלך ההסרטה הוא
השתמש בכישרון הציור שלו כדי להסביר
לצלם, לתיפאורן ולכל אלה שעבדו עמו,
מה בדיוק הוא רוצה להשיג על המסך.
אנשים פשוטים הוא רב-מכר המתאר
חייהם ־של בני מישפחה בורגנית בשכונה
בורגנית ליד שיקאגו. המישפחה נתונה
במשבר. הבן הבכור נהרג, הבן הצעיר
עובר משבר נפשי ומנסה להתאבד, האם
מתקשחת ומנסה בכל כוחה לשמור על
החזות המוגנת של המישפחה מן ההידרה.
זהו סרט על השבריריות של השלווה ה בורגנית
האמריקאית, שאינה מסוגלת לע מוד
במשבר רציני מבלי שתתמוטט.
שיח של חרשים. לזכותו של רד •
צמד העיתונאים שחשף את פרשת
ווטרגייט.
ה עו ל ם הז ה 2278

בחירת שני השחקנים האחרים, דונאלד
סאתרלנד וג׳אד הירש, יכולה להיחשב
שגרתית יותר, מכיוון שהשניים ידועים
כשחקנים מעולים המסוגלים להתמודד עם
מיגוון גדול של תפקידים. אבל מי שזוכר
את סאתרלנד הופך את תפקידו בסרט 1900
לקאריקטורה, יכול להעריך עד כמה
חשובה עבודתו של במאי כמו רדפורד.
הוא השכיל להחזיק כל אחד מן המשתת פים
בדיוק בטון הנכון, לא איפשר שום
חריגה, והצליח להפיק מן הטובים השק טים
ביותר ומן הדיבורים המאופקים ב יותר
זעקות חזקות ומזעזעות יותר מכל
מה שניתן היה להשיג באמצעות צריחות
ובמריטת שיער.
״בהתחלה,״ טוען רדפורד ,״חשבתי ש־כסרט
ראשון אני צריך לבחור סרט פעו לה.
זה יותר הולם את האופי שלי ...אבל
החלטתי שאם כבר אביים, אלך עם זה
עד הסוף ואבחר לי משהו קשה באמת.״
אין ספק שהבחירה היתה קשה, אבל
התוצאה מצדיקה אותה לחלוטין.

ת ד רי ך
חובה לראות:
תל־אכיכ — קאגמושה, התוודעות,
בתו של כורה הפחם, הציפורים, גלוריה,
טוראית בנג׳מין.
ירושלים — קאגמושה, קרמר נגד
קרמר, לילה. מאד מוסרי, איש הפיל.
חיפה — הסח השחור.

תל־אגיב

מרי טיילר מור ודדנאלד סאתרלנד כ״אנשים פשוטים״
הפנים האחרים של האשה המטופחת

קאגמושה (גורדון, יפאן)
— גנב מן השורה נדרש למלא במשך
שלוש שנים מקומו של מצביא מהולל
שנהרג בקרב. סרט היסטורי מרהיב, מלא
הברקות, מחשבה ופיוט, של גדול במאי
יפאן, אקירה קורוסאווה. חוויה קולנועית
אמיתית.
הציפורים (לימור, ארצות־הברית)
— משל מאיים על הציפורים ש-
מחליטות ביום בהיר אחד לשלם למין
האנושי כגמולו, בגין כל ההתעללויות
בהם. אחד הסרטים המפורסמים והמזהירים
של אלפרד היצ׳קוק, שמוסר ההשכל שלו
מתאים לכל תקופה.
כתו של כורה הפחם (תכלת,
ארצות־הברית) — סיפור חייה של
זמרת ה״קאונטרי״ לורטה לין, מאז ילדותה
בעיירת בורים פרימיטיבית ועד לזוהר
המצועצע של עולם הפיזמונים בנאשוויל.
סיסי ספייסק זכתה באוסקר על תפקידה