גליון 2279 מתאריך 6 במאי 1981

איימיוזו

האוכרול ו׳ייי
לא שיגיד אותו,
ה א כז תי

לא מ ל מד אד
גל כך״פגז.
איו גוה לעשות,
1 6 6

עו ש ה

אישי ידי

נושא זה. סבורני שיש לראות במאמרו
מעין מישקל נגדי למאמר המפורסם של
״מיסטר איקס״ (ג׳ורג׳ קנן) שפורסם ב־פוריין
אפיירס משנת , 1947 ושפיתח את
המדיניות של עצירת ברית־המועצות.
כפי שתיווכח, מפרט טאקר את מיגוון
האופציות למדיניות־החוץ האמריקאית,
החל ב״עצירה מתונה״ של ברית־המועצות
(העמדה המתונה) וכלה ב״תקומת אמריקה״
(העמדה התקיפה יותר) .הנחות־היסוד שלו
מתאימות לשתי העמדות, וההבדל ביניהן
הוא רק בהערכה הטאקטית. הוא עצמו
מעדיף, אמנם, את האופציה של ״תקומת
אמריקה״ ,אך מרגיש כי היא מעבר לכוחה
של ארצות־הברית. לכן הוא נוטה לעבר
העמדה של ״עצירה מתונה״.

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי ה&ערכת והמינהלדז: תל־אביב,
רחוב גורמן 5״ טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורך
הראשי: אורי אבנרי ראש המערכת: יוסי ינאי ״ עורך־
תבנית: יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית בוארון צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני י המו״ל :״העולם הזה״
בע״כו. מודפס ב״הדפום החדש״ בע״כז, תל־אביב, רחוב כד־אביגדור.
הפצה ״גד״ כע״מ •י גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

המיכתב שהגיע השבוע למערכת
הפתיע את כולנו. הוא היה מייז׳עד לחיים
ברעם, בעל המדור עולם קטן, והוא נשא
את חתימתו של נועם חומסקי.
שמו של הומסקי (צ׳ומסקי, בהיגד אמ ריקאי)
ידוע בחוגים המצומצמים של
אישי־הרוח בעולם. הוא אהד מענקי ה מדע
המודרני ,׳בשטח הליגגואיסטיקה —
תורת השפה .׳במדע זה הוא סלל דרכים
מהפכניות, שיש להן השלכות כבירות גם
על שטחים רבים אחרים. הייתי מנסה
להסביר כאן את מהות המהפכה המדעית
שהוא חולל, אך לצערי אני הדיוט גמור
בשטח זה.
לעומת זאת ידוע חומסקי בחוגים רח בים
יותר בשל פעילותו הפוליטית. בכל
מאבקי הדור בארצות־הברית הוא עמד
בשורה הראשונה של אנשי־המצפון —
נגד מילתמת ויאט־גאם, נגד הניצול של
עמי אפריקה ואסיה, בעד מדיניות אמ ריקאית
באורה, בעד זכויות־האדם בכל
הארצות. על כך כתב ספרים וחוברות,
ושמו הפך שס־דבר.
גם בענייני ישראל היה חוטסקי תמיד
מוכן לתת יד לכל שוחר־שלום. בנעוריו
(גם עתה גראה חומסקי כמדריך תנועת־נוער,
צעיר בהרבה מכפי גילו) ,לפני קום
המדינה, היה בארץ וחי בקיבוץ של השו־מר־הצעיר.
מאז עשתה מפ״ם דרך ארוכה׳
מן הדרלאומיות של הימים ההם ועד ל עמדות
שהן לא פעם לאומניות קיצוניות.
אך חומסקי נשאר נאמן לחלום הדו־לאומי.
הוא מוכן אמנם להסכים לפיתרון של דו־קיום
ישראלי־פלסטיני בשתי מדינות שכ נות,
אך במעמקי ליבו הוא דבק עדיין
ברעיון הדדלאומי במדינה משותפת.
על כך היו לנו לא פעם ויכוחים ידידו תיים.
אני לא דגלתי מימי בדו־לאומיות,
וראיתי בה תמיד פיתרון בלתי־מציאותי.
הלאומיות היא כוח כביר בדורנו, ושום
פיתרון, שאינו לוקח בחשבון את עוצמת
הלאומנות של הישראלים והפלסטינים כ אחד,
פשוט לא יצלח.
היו לנו גם חילוקי־דיעות אחרים. יש
לו לחומסקי כישרון מייוחד להסתבך, מתוך
עודף של רצון טוב וכוונות טובות, בפר שות
שבהן מנוצל שמו לרעה. זה קרה
לאחרונה בצרפת, צאשר הוגה-דיעות אנטי שמי,
שטען כי השואה היא המצאה יהודית,
ניסה לנצל את ש מו׳ של חומסקי, מפני
שזה טען שחופש־הדיבור צריך לחול על
כל הדיעות, וגם על דיעה נתעבת כזאת.
אך בכל המאבקים הרציניים בעולם
אנחנו מוצאים את עצמנו, אוטומטית, ב מחנה
אחד. ולכן שמחתי לראות את מיב־תבו,
שנשלח למערכת זו.

בלי שיקולים
מו ס ריי ם
תחילה תמהתי למה מתייחם מיכתבו
של חומסקי. הוא לא הגיב על שום מאמר
מסויים שהופיע בשבועון זה. רק כשקרא-
תיו בעיון התברר לי כי כלולה בו מחמאה
בלתי-מכוונת: נועם חומסקי המציא לחיים

ברעם חומר וביקש להקדיש מאמר לנושא
מסויים.
חומסקי, כך מסתבר, קורא בקביעות את
העולם הזה, וגישתו של המדור עולם קטן
— שהוא אכן מייוחד במינו בארץ —
מצאה חן בעיניו. אף שאונו כותב עוד
עברית, יודע חומסקי לקרוא את השפה,
עוד מאז שהותו בארץ. במיכתבו, הכתוב
באנגלית על נייר־המיכתבים של המיכללה
עתירת־היוקרה שבה הוא פועל (אם־איי־טי
— המכון הטכנולוגי של מאסאשוסטס,

הוא מצטט את גורמן פודהורץ (עורך
כתב־העת היהודי הימני קוטנטארי) כנציג
האופציה של ״תקומת אמריקה״.
אני סבור כי טאקר צודק בהחלט בפירוט
האופציות המונחות על שולחנם של מעצבי
המדיניות האמריקאית כיום, והוא מבטא
את הנחות-היסוד המשותפות לכולם. אין
ספק כי האנשים הקרובים לדרד־המחשבה
של פודהורץ וקבוצת קומנטארי נמצאים
עכשיו בקדעליה. משום כך מעניין מאוד
לבחון את האופציה ה״מתונה״ הנדחית
עתה, ואת ההנחות שעליהן היא מושתתת.
מה שבולט במייוחד, לדעתי, הוא כי
מוותרים עכשיו לחלוטין אף על היומרה
של שיקולים מוסריים, דבר שהוא חדש
לגמרי בוויכוח על עניינים בינלאומיים
מחוץ לגרמניה הנאצית. יש לארצות-
הברית צרכים מסויימים ורצונות מסויימים,
ויש לה הזכות להשיג את מה שהיא צריכה
ורוצה — ואם יש צורך, גם בכוח .״העצירה
המתונה״ ו״תקומת אמריקה״ שונות זו מזו

פרי עבודה קולקטיבית, בצורה זו או
אחרת. היא מתוכננת מראש בהתייעצות
בין חברי־המערכת. לפעמים נעשה הדבר
בישיבות־מערכת, שבהן מגלגלים רעיונות
אנה ואנה, עד שמתגבשת הנחייה לפעולה.
לפעמים נעשה הדבר בשיחה בין שניים
או שלושה.
לאחר מכן יוצא צוות (פעם קראנו לזה
״חוליית כיסוי״) ,המורכב בדרך כלל מ כתב
וצלם. בעניינים חשובים פועל יותר
מצוות אחד. העבודה בשטח יכולה להי משך
שעות, וגם ימים, ולפעמים שבועות.
כאשר ישנו החומר, ומושלמות הבדיקות
הדרושות, נכנסת העבודה לשלב המכריע.
קוראים לזה ״עימוד״ .זהו השלב שבו
נקבע השטח המוקדש לנושא בגליון מסר
יים ; מחובר נוסח הכותרת הראשית, כווד
רות־המישנה והכתבות לתמונות! נבחרים
התצלומים או חומר חזותי אחר אשר
יהווה חלק מן הכתבה. עורך־התבנית עו רך,
על פי הנחיות אלה, את העמודים ה סופיים,
ואילו עורכי־הכיתוב עוברים על
החומר, מעירים הערות, מחזירים אותו לפ עמים
לכותב לעיבוד נוסף, מבטיחים את
איכותו הסיגנונית.
כאשר אתה נוטל לידיך את הכתבה, אתה
רואה את המוצר המושלם, הכולל את כל
היסודות האלה. גם כשמופיעה מתחת ל כתבה
חתימה של הכותב — הכתב ה אחראי,
או בעל המדור — אתה רואה את
פרי העבודה המערכתית המשותפת של
כמה וכמה אנשים.
אם כן, מדוע חלק מן החומר חתום, ולא
כן חלק אחר?
הגישה העיתונאית היסודית של העולם
הזה — בדומה לשבועוני־חדשות דומים
בעולם, כמו טייס האמריקאי ודר שפיגל
הגרמני — היא שהחומר כולו מופיע על
דעת המערכת כולה, ועל כן אינו חתום.
לא פלוני או אלמוני מדבר אליך, אלא
העולם הזה. לא פדרציה של כתבים, אלא
מערכת מגובשת.
מתי מופיעה אצלנו חתימה מתחת ל .
חומר?
כאשר
יש לכך אחת הסיבות הבאות,
או כמה מהן:
• 1החומר
כותב. זה נכון
כגון נמר של
קטן של חיים

משקף דיעה אישית של הלגבי
כמה ממדורי־הביקורת,
נייר של דן עומר, או עולם
ברעם•

#החומר כתוב בטיעון אישי סייוחד.
זה נכון לגבי מדורים כמו הראיון השבועי
של שרית ישי, או מדורה של אודסה
דנין, לא לגברים.
• התומר מהווה הישג מייוחד, ומן
הראוי לציין את בעל ההישג הזה.
לכל החומר הזה — החתום והבלתי-
חתום — אחראי אדם. אחד, והוא לבדו נו שא
באחריות המיניסטריאלית, המוסרית,
הציבורית והמישפטית: החתום־מטה, כ עורך
ראשי. האחריות אינה נובעת רק מ־השתתפותי
בעיצוב חלק ניכר מן החומר,
אלא גם מן העובדה שאני אחראי לבחירתם
של חברי־המערכת, לחלוקת ׳התפקידים
ביניהם ולתידרוכם.

נועם חומסקי
עודף של רצון טוב וכוונות טובות
בעיר קיימבריג׳ ליד בוסטון) ,הוא מספק
כמה מחשבות למדור.

הנה המיבתב:
חיים ברעם, העולם הזה, ת.ד , 136 .תל-
אביב.
מר ברעם היקר,
אני מצרף מאמר העשוי, לדעתי, לעניין
אותך די הצורך כדי שתרצה לפרסם קטעים
ממנו. אני מתנצל על הקווים והסימונים
בשוליים, שהם שלי.
זהו המאמר הראשי של (כתב־העת רב-

היוקרה) פוריין אפיירס (״ענייני חוץ״)
לחורף . 1980/81 המחבר, רוברט טאקר,
הוא מדען ידוע־היטב ומכובד, פרשן ל עניינים
בינלאומיים. אף שהוא מגדיר את
עצמו כ״איש הימין״ ,הוא שייך למעשה
לזרם המרכזי של הליברליזם האמריקאי,
והיה מעין יונה אקדמית בעניין ויאט־נאם.
הוא ממש המדען היחידי מאנשי הזרם
המרכזי שניסה להעריך באופן רציני את
עבודת המתנגדים (״הרוויזיוניסטים״ ,כב יכול)
למילחמה הקרה (קולקו, פלאמינג,
אלפרוביץ וכו׳) וכתב ספר די מעניין על

רק בהערכת היכולת להשיג את רצונותינו
(ובמייוחד את שיעבוד אמריקה המרכזית
לדיקטטורות צבאיות).
מאמר זה מטיל, לדעתי, אור חשוב על
המחשבה האמריקאית העכשווית על עניי נים
בינלאומיים, ועל ההתפתחויות הצפו יות
— במייוחד אם זוכרים שטאקר מייצג
עמדה הנחשבת כה מתונה, עד כי. הוא
איבד את הגישה שהיתה לו לממשלה
וליועציה.
שלך, נועם חומסקי.

מתי ה ס
חו ת מי סז
זוהי ההזדמנות להשיב שוב אל שא לות
הנשאלות מדי פעם: מדוע יש ב שבועון
זה מדורים חתומים ובלתי־חתד
מים ז באיזו מידה משקפים המדורים את
דיעות בעליהם, להבדיל מדיעות העולם
הזה? מתי מופיעה כתבה מסויימת ב חתימת
הכותב, ומתי לא ז מהו השיקול ז
כל כתבה המופיעה בשבועון זה היא

שאר חברי־המערכת נושאים במישרין
רק באחריות לחומר החתום על-ידם. אין
לבוא לפלוני בטענות אלא על החומר
החתום על־ידו.
אולם כל חברי המערכת, יהיה תפקידם
כאשר יהיה, זכאים לחלקם בהצלחותיו־,
של מערכת זו, בהישגיה, בסקופים המוש גים
על־ידה, בעמידתה על עקרונות מוס ריים
ועיתונאיים. כי הגיליון הזה, שאתה
מחזיק אותו ברגע זה בידיד, הוא פרי
עבודתם הקולקטיבית, כשכולם רואים ב פעולתם
לא רק מיקצוע ופרנסה, אלא גם
משימה, יעוד, השקפת־עולם, חובה חבר .
תית.
ערב
חג-ר,עצמאות ד,־ 33 אני מאחל ל כולנו
שנה טובה, שנה של טיפוח העצ מאות
האמיתית (להבדיל מן הפורמלית)
של ישראל. זו כוללת את העצמאות הרו חנית
והמחשבתית. פעולתו העצמאית־מאוד
של העולם הזוז היא חלק מן המאבק היומ יומי
להשגת מטרה זו.

מכתם אילו אילו היה
בידי י הו די...

* 5מט 0ז 0קסקט£

דרוזי נהרג

מה היה אידו קרה דבר מוזר,
שכידוע לא יכול לקרות בארצנו,
ויהודי מאחד מקיבוצי הגליל היה
הורג דרוזי מכפר סמוך. נניח ש־למישטרה
היו מגיעות ידיעות על
כך שהדרוזים מתכוננים לנקום
את דם ההרוג, ולפשוט על הקיבוץ
היהודי הסמוך. האם מישהו מתאר
לעצמו מה היה קורה? מייד היו
כוחות מישטרה וכוחות צבא פוש טים
על הכפר הדרוזי, מחרימים

מציעה

טיוליס גהדריס
* לאירופה.
*ארודיכ,לן ודה וטפסמן ו.
* הטורה הרהוין.
* דרוס אטרילן ה.

חשוב לשיקום הנכה בישראל —
ייעשו הדברים בדרך יעילה והו גנת
יותר.
דנה קרסנו, גיבעתיים

רוזה הקנאית
אורי אבנוי שאל מדוע
אין בארץ רחובות על־שמה
של רוזה לוכסמבורג
״העולם
אישי,
(יומן
הזה״.)2276 ,
ווזה לוכסמבורג היתד, מצהירה
על עצמה: אם אתה סבור שאני

המסלוליס -טלויפיס וטושלטיס.
ר 7לולל ׳ ל ׳ ס -טעוליסיטמסיס.

כמי?ולרן־טוניס, רינס מדרגה א:

דרוש ניטוכו הנטיעות שלך
א ת הוכרת טיולינו.׳

הרס ככפר יסי?1

זול המפרסם

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

1מועדון לתרבות חדשה

רח׳ הס ,5תל־אביב
טל׳ 297263

יום שלישי ה־12.5.81

בירסום אידיאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(בינת אנטוקזלשקי)
טלפון 77211• ,227117
בעיוות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

דיון פתוח עס
משלחת מבויתהמועצות
המבקרת בארץ
* נצ׳נקין
ני קול אי —
מראשי אירגון ותיקי
הלוחמים בנאצים

* סי דנ קו
וי ק טי ר —
עיתונאי

* דובינוב סקי
לזאר —־ אומן
(חבר נשיאות הסובייט
העליון של מולדביה)
המועדון פתיח בימי טליטי
משעה 8.30 בערוב התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

רק לא בקיבוץ
כל כלי־נשק — מסכין גילוח ועד
מרגמה קלה, ועוצרים שישים
חשודים. נוסף לכך היתד, טבעת
של כוחות צבא ומישטרה מקיפה
את הקיבוץ, כל מנהיגי העדה היו
מכונסים ״עד שיצא עשן לבך,
כלומר: עד שתיחתם שביתת־נשק
וסולחד, בדת.
אלא שכפר־יסיף אינו, כידוע,
קיבוץ או מושב יהודי. שם הדם
הפקר.
סטיפן סנדיץ׳ ,חיפה

מדוע ר ק שיענה
בעיקבות מיבצע טלתרום
והכתבה ב״חעולם חזה״
(.)2277
שנים רבות פעלתי בחוץ-לארץ
כמתנדבת באירגונים ובמיבצעים
רבים ושונים, ומעולם לא נכחתי
בתופעה משונה שכזו.
ברצוני לשאול:
!• מה היו הקריטריונים שלפיהם
נבחרו דווקא ששת האימונים ש הוזכרו

!• מדוע לא פורסמה מראש
פנייה בעיתונות אל האירגונים ה־וולנטריים,
לשלוח בקשות להש תתפות
במיבצע, ורק אחרי שהווע דה
היתד, בודקת ומאשרת אותם —
היתה מפרסמת שמותיהם ברבים?
למרוח שהמודעה הזמינה איר-
גונים נוספים לפנות אליה — הזמן
הקצר שנותר עד המיבצע, הפלה
לרעה את כל שאר האימונים ש לא
פורסמו. יש לקוות בי בעתיד,
כשמארגנים מיבצע כה גדול וכה

יהודיה, אתה טועה. אבי ואמי
היו יהודים, אני פועלת עכשיו ל מען
האידיאה שלי בוורשה וב ברלין.

לאשה כזאת נקרא יהודיה,
הרי נעליב אותה. ואם לא די
בכך, אשד, זו היתד, לוחמת קנאית
נגד הרעיון הלאומי היהודי — ה

צ חון
מוחץ בעיקבות הצבעת חברי
ההסתדרות הערביים
במזרח ירושלים.
בבחירות להסתדרות, לנעמ״ת
וגם למועצת הפועלים שהתקיימו
ב־ 1985 ניצח המערך
ניצחון מוחץ במובלעת הנוצ רית
בלבנון.
פנשושה, קיבוץ נתיב הל״ה
ציונות. לקרוא על שמה רחוב ב־עיר
ישראלית — זה קצת מוגזם.

אינג׳ משה פגחסיק,
קריית־חייס

א׳ ה צד ק יחוויר
במדורו ״עולם קטן״ שב
חיים ברעם ותוקף את
מישטר האפרטהייד ב•
דרום־אפריקה.
(המשך בעמוד )6
ה מו ל ח

הז ה

ייי

>< 6זי 9 \ 6א י 5ן

80׳#י• און

0־ ז •!#און

8 0י או 10

׳6*6י*זי 6

0ייסייז אי3

הניידים ש ל נ ס 5

0״ 0יזיז או*

>10 010^1׳>־.ורסארנו-י*1

מכחכים
(המשך מעמוד )4
לאחרונה חזרתי משליחות בתפ קיד
חקלאי במדינה מערב־אפריק*
אית, ולדעתי מתעלם חיים ברעם
מבעיית זכויות האדם של עמי אפ ריקה
העצמאיים, שיש בהם מישטר
שחור. מסופקני אם יודע בעל ה מדור
מהי מידת החופש הפוליטי
שממנה נהנים תושבי גאנה, ני גריה,
קמרון וגאבץ! מה זכותם
להגנה מישפטית, ומהן זכויותיהם
הכלכליות והחברתיות. מסופקני
אם יודע הכותב מה מצבן של
קבוצות אתניות המצויות בתחום
שליטתו של קבוצות אתניות אח רות
— ועל כך תעיד מציאותם
של חמישה מיליוני פליטים ביב שת
השחורה.
כמי.שמכיר את אפריקה דהיום,
דומני שאי־הצדק שבאפרטהייד מח וויר
לעומת המתרחש ברחבי היב שת
השחורה, בקרב המדינות ה־

מאוזן:
. Iהגם לי תאפשרו ללמוד על
חשבונכם? (מ 5
.4מאוד לא אדיב מגרמניה,
אך בטלביזיה זה מעורר צחוק

.9חשיבה חוזרת מעוררת עצ בות

. IIלמשטרה יש הוכחה חותנת
לתורת דרוויו (.)4
. 12 לאחר שאיש הדת הסתלק,
נשאר רק הזוחל לשמור על
הדלת (.)4
. 13 הוא נמצא בעץ השלישי
בחלק הנמוך ביותר (.)4
.15 המולדת החלי*־ ,בעלים
בעיסקה פיננסית (.)5
. 16 המוקיון מוסתר מהשמש,
האם זו סיבה לבכות 5
. 19 אני יפה, אז למה לי להת אמץ
כדי למצוא חן 5
.21 וכך יכתב בדברי הימים ד
ויהי ביום ההוא ורבי רוט
הפך לנושא ענינן של חוט*
אות רבות (.)7
.22 נערה זו דואגת רק לעצ מה

.23 בארצות־ערב הוא מסדר
את זריו כך לכבוד חבר־המט-
שלה (.)4
.25 האם צריכים השכלה מש פטית
כדי להגן על הצפודים?

.29 אפשר להביע חוסר סב לנות
בשפת־הרחוב, אך בצורה
עדינה (.)5
.31 המנהיג המזמר שמח מאוד,
זד, לא פלא יש לו המון מע ריצים

.33 שמענושגם הכוכב היפני
נפל קורבן להסכם השלום (מ)

.34 רקוד מיובא (.)4
.36 נגיע למסקנה סופית רה

ת מי מו ת
או צביעות?
מה בין פלאטו״שרון
שהורשע ובין חאחרים
שלא הואשמו כלל!

ח״כ שמואל ם לאטרשרץ
הבטיח דיור מכספו הפרטי.
יורם ארידור מחלק מתנות מ כספי
הציבור — זה אינו שו חד
־פוליטי גדול יותר? עשרות
אלפי פעילים של כל המיפלגוח
מקבלים מישרות, ברובן פיק טיביות,
תמורת עזרתם למים-

לאחר הפעלת החימום (.)4
.38 התינוק התגנדר, רק חבל
שהוא הרטיב מלמטה (.)4

.40 התיבלון המועדף על נעמי
שמר (.)4
.42 איזה צחוק, מרחו את
הצפרדע קרוב לעשרים פעם

.43 הייתכן שלא קר בדרך
חזרה? זה באמת גורם נחת

מאונן•:
.2קיים הדבר המשמיע צלילים
נפלאים 3,3
.3לא הסתדרת עם שש נשים?
צריך להחזיק אותך במקום
סגור (.)3
.5חיפש בקפידה אך ללא תו צאה
ממשית (.)3
.6צ׳יטה נעדרת? זה מענין,
ממש אי אפשר להרדם (.)6
.7בתוך 15 מאוזן יש המון
אנרגיה (.)3
.8משמש דוגמה בסוף כל
ההוכחות (.)3
. 10 לאחר למעלה מארבע מאות
שקרים, לא כדאי לתלות בה
תקוות (.)5
. 11 בטרם שט בכיות שונה,
הוא מכין את המפות הדרר
שות (.)5
. 12 הפילוסוף לא נראה כל־כך
נקי מלמטה (.)4
. 14 הגוף איבד את צורתו
בגללי (.)4

. 17 פיצול כזה ניתן לבצע רק
על־פי הוראה מפורשת (.)2 ,3
. 18 האם צריך לנסוע לאוסטריה
כדי לראות שלג 5
. 19 כאשר שרים בטמפרטורה
גבוהה זה מעלה את חמתם (.)5
.20 את כספיו הוא מפזר כמו
מטורף (.)5
.24 הם מפורסמים אולי בגלל
שיריהם, אך בוודאי לא בגלל
טוב ליבם (.)4
.26 נתן דמי שתיה לילדים,
אך במנות קטנות (ם 5
.27 במערב אץ כל חדש, אחד
נרדם איכשהו וגם היתר אינם
ערים (.)5
.28 הבן עשה דיאטה — איזה
בלגן (.)4
.30 ממשחק סיני וכבד אנגלי
אפשר לעשות משהו גדול (.)6
•32 אם תבצע את הנחיתה
בהצטיינות׳ ,תוכל לצאת להפ סקה

.35 המאפה הוא ״מעשה ידיה״
של דבורה (.)3
.37 הטוסט התהפך, זה עוד
נזק שעשו למצרים (.)3
.39 צרוף פלינדרומי לכבוד
המלך החדש (.)3
.41 מנטילה כזאת אפשר ללמוד
משהו (.)3

להלן רשימת הזוכים
בארוחה משגעת
במסעדת ;,הטיילת״:
מרדכי דן, רחוב המלך ג׳ורג׳ ,76
ת״א ; א. עצמור, אייזנברג ,14 רחו-
בות; א. רפופורט, רחוב בוסתנאי
,65 רמת״השרון ; ליבנה שלמה, רחוב
המכבים ,13 בני־ברק ; ברכה נאור,
שער העמקים•

רחוב הרברט סמואל , 80 תל אביב, טל 656992

על הזוכים לתאם עם מנהלי
״הטיילת״ בטלפון את מועד בואם.

קורא מטלץ
מי הרמאי?•
לגה. המיפלגות משלמות מ כספי
הציבור. פלאטו־שרון חי לק
מכספו הפרטי. איזה שוחד
הוא גדול יותר?
פלאטרשרון ניצל את תמי מותם
ובורותם של הבוחרים.
אך עשרות אלפי עניים שהצ ביעו
בעד הליכוד והעלו את
בגין לשילטון, נדפקו על־ידי
שר אוצר ״ליברלי״ התומך
בבעלי־הץ, שהעשיר עשירים
ורושש עניים. היכן ההונאה
הגדולה יותר?
מאיר מטלו־ן, רמת־ גן
עצמאיות שבתוכה. סביר להניח
שד,המולה סביב האפרטהייד מש משת
למנהיגי ד,דיקטטורות ביבשת
כלי להסחת הדעת מקשיים פני מיים
בתוכן. בלי להצדיק את מיש־סר
האפרטהייד, יש להזכיר לאותם
מנהיגים ש״צדקה מתחילה בבית״.
אילן אלטמן, פתח־תיקווה

חסים 1ילסעוע •
הקורא מחיפה שיגר תדפיס
של מודעה שהתפרסמה
בצהרון, בה מודיע
המפרסם מתוככי בית״
הכלא, כי הוא חף מפשע
(מדור מיכתבים ,״העולם
חזה״ .)2275
(חמ׳שך בעמוד )8

א ב 11
לאלף לדם!

ה ^ לו ב ם

מבצע זיפ-בוא להצטלם עם גביע אירופה לאלופות
לרגל זכיתה של קבוצת מכבי ת״א בגביע
אירופה לאלופות, מכריזה חברת עלית,
החברה המאמצת של מכבי ת״א זה 9שנים,
על מבצע מיוחד:
* כל ילד שישלח 10 עטיפות ריקות של זיפ
יקבל בדואר את הפוסטר הצבעוני המיוחד
של מכבי ת״א עם גביע אירופה.
* המשתתפים במבצע יכללו ב־ 4הגרלות ^
שיערכו בכל חודש:
ההגרלה הראשונה ;14.5.81 -
ההגרלה השניה ־ ;15.6.81
ההגרלה השלישית ־ ;15.7.81
ההגרלה הרביעית .16.8.81 -
ובכל הגרלה יקבלו 250 ילדים את הזכות
הגדולה:

להציף אישיה אה גביע אירופה; להצטלם
ולקבל את התמונה למזכרת!
כל ילד יקבל הזמנה לביתו עם מועדי הצילומים.
את העטיפות יש לשלוח במעטפה ל:
״זיפ ־ מבצע הגביע״ ת.ד 3468 .תל־אביב .61033
חשוב לזכור
אין הגבלה על מספר המעטפות שאפשר
לשלוח למבצע.
מי שישלח יותר מעטפות(בהתאם לכללי
המבצע) מגדיל את סיכויו לזכות.
בכל הגרלה ישתתפו כל המעטפות שיגיעו עד

תאריך ההגרלה.
בהצלחה עם גביע זיפ

ל* 1)5 2המשקה מוכן!

טובלי עם

מכחכים
(המשך מעמוד )6
יחיעם אוחנה, שפירסם את ה מודעה,
נעצר במיסגרת ״מיבצע
ניקוי עמקים״ ,שבו נעצרו כ־50
איש מבני טבריה. כל ״העצורים
שנעצרו טוענים לחפותם. אם ייב דק
מיבצע זה על-ידי ועדת־חקירה
פרלמנטרית אמינה והגונה, יראה־אור
טיבו האמיתי של מיבצע זה,
שלא נראה דוגמתו בישראל עד
היום. הודעתו של יחיעם אוחנה
אינה אלא דרך נואשת להוציא
צדק לאור, ומי כמוני, מעצורי
אותו ״מיבצע״ ,יודע כי הוא חף
מפשע.
מאז אותו ״מיבצע״ זועקים עש רות
אנשים כי הם חפים מפשע,
ולדאבונם אין. מי שיוכל להושיע.
דגי מזור, בית־המעצר, רמלה

שר־אוצר ארידור

שר־חוץ שמיר

בחירות ומטוסים

העיקד דה^נטל־ם

הוציא להורג את הלורד
מוין בקאהיר.

לכל דבר יש סיבה וגם
למתינות הישראלית ביחס
למכירת המטוסים ל־סעודיה.

נראה
לי שבנקודה זו חלה טעות
או הטעייה ומן הראוי שאתרום ל אמת
ההיסטורית על־ידי מסירת
עובדות מדוייקות יותר. כאיש לח״י
לשעבר, שהיה אחראי על המודי עין
הארצי של הלח״י באותה תקו פה,
ידוע לי הן מפעילות, והן מ מגעי
ההדוקים עם מרכז לח״י, ש
סוד
גלוי הוא שיורם ארידור,
שר־האוצר שלנו, ביקש מן האמריקאים
הלוואה בסף 600 מיליון
דולר, כדי לממן את מערכת־הבחי־רות
— בעוד ששר־החוץ יצחק
שמיר הבטיח, שלא למחות בקול
רם מדי נגד מסירת 63 מטוטי אף-
15 קטלניים, המצמידים במיכלי-
דלק מיוחדים, לסעודיה, כדי ש יוכלו
להגיע אל ערינו ולהפציץ
אותן.
יש אנשים המשתוקקים כל־כך
להיות ראש־ממשלת ישראל — ו להצטלם
בחיוכים ויד־ביד עם מו־קיונים
אמריקאיים — עד שלא
איכפת להם אפילו אם לא תהיה
כלל ישראל...
יום]? שריק, תל־אביב

דגם 301

• 5שנות אחוחת
• תוצרת ארה״ב

דג כזי םנוספים להספקה 803£ 501
60$£ 601
608£ 901
נציניס 71 עז״ם בישראל 1 1 1 1 0 1

*ל סוד

נכו המדינה. ה׳ באייר ,52ת״א
׳ }!לפונים; 03-455620,455938 :

איתן ענניחי הדברת מומחים לוזדברת
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירת על בריאותך ורכושך.

העורב חוא חבוחר,
השועל הוא הנציג,
והמשל :

רמת־גן• יח׳ מזדיעיו 8ו־ ת ד• 2272

טל6 .־ 5־ 7 9 0 1 1 4רש׳מסיוג עסק *׳481/75 יי ״ *
איבת — 9 x 1 * 7־0 *7

בעת טכס גמר הייצור של
סידרת מרכבה, לא ידעו
האלופים אם להצדיע, או
לא (אנשים ,״העולם הזה״
•)2277
אתם מציינים כי ״הוחלט״ (אח רי
התייעצות עם ענף מישטר ו משמעת)
שאין להצדיע באולם
סגור.
החלטה זו היא בת שלושים. היא
הופיעה מאז בפקודות הצבא ואני
מצרף תדפיס של פקודות אלה ב ספר
טכסים של צה״ל, שראה אור
בהתחלת שנות ה־ .60 נאמר בו,

מנהיג ילין־מור
יגיב. בחומרה
בניגוד לנאמר בשידור, מעולם לא
נכנע הלח׳׳י לכל תכתיב מצד גו רם
כל שהוא להפסקת פעולותיו.
נהפוך הוא: נתן יליך־מור הודיע,
בפגישה עם דויד גולומב, שלא
תהיה מילחמת־אחים חד־צדדית, ו הלח״
,יגיב בחומרה רבה על כל
נסיון לפגוע בו.
הערת אגב הקשורה אף היא ל אותו
שידור ולדיוק ההיסטורי :

א. מצדיעים בשעת השמעת ההמנון הלאומי, או ההמנץ של כעצמה זרה. בעת
תרועת ההצדעה יפנה החייל המצדיע לכיוון התזמורת, אין חובה זאת
חלה, במקדה שההמנון נשמע מרדיו, במועדון או מקום מגורים.
ב. בעת השמעת המנון באולם סגור יעמדו אנשי צבא, מכל הדרגות ,״דוס״
מבלי להצדיע.
ג. חובת ההצדעה בהתאם לסעיף 3לעיל.

קטע מוזוך ספר הטכסים של צה״ל
אסור להצדיע
כלשון הפקודה :״בעת השמעת
הימנון באולם סגור יעמדו אנשי
צבא, מכל הדרגות, דום מבלי ל הצדיע.״
האלוף
״קותי״ אדם, לא ידע מה
הוא עושה.
משה איזנברג, הדרה

לא ק־ 3ל ו 37 חי 3

כעת הופיע רובינשטיין ב׳ ה מנסה
להתכחש לעברו ולבנות תד מית
חדשה. לא עוד בעל הפתרון
לכל הבעיות, אלא משהו צנוע
יותר: מעין שולמית אלוני ממין
זכר, פלוס קצת גינוני צופיות.
רובינשטיין ב׳ בונה את ניסיונו
על אמונה בזיכרון הקצר של ה ציבור,
ממש נשם שחברו לשעבר,
שמואל תמיר, זחל על ארבע כדי
חמשיר חמי שה

מתי דא >>*ו־יווים

הקניה ה טוג ה •תו*
באחו־יקה ל שווו 1980

פרופסור מאסיפה לאסיפה כשב״
אמתחתו פיתרון לכל אחת מבעיות
המדינה, החל מפנים וכלכלה וכלה
בחוץ וביטחון. בדרך כלל היו אלה
פתרונות־סרק שבלוניים, קלושים מן
האוויר. במיקרים רבים יכול היה
לאמת אם הפתרונות הם בני ביצוע.

בעיקבות התוכנית ״עמוד
האש 7.4.81 שאיזכרה
את האולטימטום שהוגש
על״ידי מוסדות היישוב ל-
מחתרות, אחרי שלח״י

המילחמה בבריטים לא נפתחה ב הכרזת
ה״מרד״ של האצ״ל, כפי
שניתן היה להבין מן השידור, כי
אם על-ידי הלח״י, שקדם להכרזת
האצ״ל בכמה שנים.
יצחק חסון, תל־אביב

רוביגשט ״ ן א׳ *3 1
הקורא מספק את הנמשל
למשל על התאומים רו בינשטיין
(חשבון עובר
הזה״
״העולם
ושב,
.)2277
לפני ארבע שנים התרוצץ ה
הבחירות
הן בדרג גבוה /
כל נציג הוא ...שועל בן־ צבוע/
ויפצח העורב /בקולו הערב /
לשועל, שפער פיו לבלוע!
רוב עסקני המיפלגות אינם
יוצרים דבר, ועניינם בעיסקי
אוויר: עסקנות זהו עסק פורח/
העוסק בו, ביכלל לא טורח /
הוא איננו זורע /רק קוטף וקוצר
/באוויר, בים ובירח !
הווי הבחירות הקרובות ב חמש
שורות בילבד: הבחירות
כבר הניבו ניצנים /על בימות
מתאפרים הליצנים /החזאי
מהמר /הליצן מזמר /והקהל
מפצח חרצנים!
בעיית אי־הנוכחות של ה-
ח״כים באולם מליאת הכנסת
ניתנת לפיתרון בקלות: צריך
להתקין שירות מילואים בכנסת
— לכל העם: הבחירות הן
ביזבוז וזעזוע /לאוצר המדינה
הרעוע /נתנדב לפי התור /
.מלפנים ומאחור /כל בחור
יהיה ח״כ ׳לשבוע !
מה צריך לעשות הליכוד
כדי לזכות בבחירות? אס ילך
הליכוד עם הדת /הוא יזכה
בלי ספק במנדט /כסובן רק
בתנאי /שלוחות הר־סיני /
ישבתו ממלאכתן בשבת !
סמי אי לון, תל־אביב
להתקבל חזרה
שעברו יישכח.

לליכוד, בתיקווה

בשני המיקרים לפנינו גרוטסקה
הצפויה לכל מי שמנסה להשכיח
כישלונות ולהיאחז בקש הצלה
אחרון לשם הישרדות פוליטית.
אכן, צריך לדעת מתי לרדת מן
הבמה, וצדק ייגאל ידין באמרו
״אינני נכס אלקטוראלי״ .הדברים
חלים גם על גרוטאות ד״ש האח רות.
עמירם
לוץ, פתח־תיקווה

בכרתים, הגדול באיי יוון תמיד שמח
וכל חודש יש שם פסטיבל אחר- :
— פסטיבל ריקודים.
במאי
— פסטיבל הדובדבן.
ביוני
— פסטיבל היין. ביולי באוגוסט -פסטיבל הצימוקים.
לבקר בכרתים פרושו חגיגה גדולה של יין,
מצב רוח, אוכל פיקנטי, חופים שלווים והמון
שמש טובה.
בכרתים תמיד שמח. בוא לבלות אתנו חופשה
בלתי נשכחת.
בוא להדבק במצב רוח יווני עליז.
אולימפיק לוקחת אותך בטיסה ישירה
לכרתים.
פרטים בכל סוכנויות הנסיעות. י

צריך דק לקפוץ לימן
וכדאי באולימפיק.

1 הרים

מן הראוי להזכיר גם אישים אחרים
שתפסו מקום נכבד בעם, ומזלם שור.
ביניהם: מוטה גור, שהיה רמטכ״ל.
יוסף אלמוגי, שחיה ראש עיריית״חיפה.
ומבין חברי־הכנסת: מרדכי וירשובסקי,
דני רוזוליו, משה שחל, שרה דורון, שלמה
הלל, זלמן שובל. ומבין המיעוטים: טו-
פיק טובי, טופיק זיאד וזידאן עטא-
שי. כולם נולדו במזל שור, ומרגישים
צורך חזק לפעול למען עקרונותיהם
ובניין המדינה, כפי שהם מבינים. פרופסור
יובל נאמן, הידוע כאיש מדע, שייך
למזל שור ומרגיש צורך להשתתף באופן
פעיל, ואינו מסתפק בחלומות ובדיבורים
על דברים שאינם נראים לו•

1בנימיני

הקשו נין
מדיות ׳שואל
!ועם ישראל
לגוזל שוו

אפשר להגדיר את תקשר בין מדינת
ישראל למזל שור כקשר ישן וחדש• כבר
בתורה, בתקופת יציאת מצריים, מתוארים
בני״ישראל כ״עם קשה־עורף״ .ומי
אם לא בני מזל שור מאופיינים בעיקר
על״ידי עקשנותם. בזמן מתן תורת עשו
להם את ״עגל הזהב״ ,המסמל את השקפתו
החומרנית של בן מזל שור, שחול-
שותיו הן: הדאגה המופרזת לנוחיות
ול״סיר הבשר״ ,ולעיתים התעלמות מהצד
הרוחני והריגשי.
אלפי שנים מאוחר יותר נולדה מדינת
ישראל ב( 14.5.1948-יום הכרזת המדינה)
,ומעניין לציין שתאריך זח נופל
במזל שור.
גם מזל זה, כשאר מזלות האדמה,
קשור במיוחד לקרקע, ומחפש איכות
קבועה ויציבות• העם חוזר לארצו, מכה
שוב שורשים. בונה ועוסק בחקלאות.

שבוע זה יביא עימו רעיונות חדשים
בתחומים שבעקיפין יגרמו להגדלת ההכנסה
הכספית. הזמן
מאוד מתאים להשמיע
את מחשבותיכם ורצו-
נותיכם, אין מה לחשוש,
זה עשוי להביא
תועלת• נסיעה קצרה
טומנת בחובה היכרות
חדשה, או ידיעה מאוד
חשובה, הקשורה בעתיד
הלא רחוק. בבית
יתכן מתח רב בסוף
השבוע וחוסר שביעות-רצון. התייחסות
הנכונה לקשיים המתעוררים: קלילות.

יש לנהוג בייתר זהירות בענייני כספים,
מכיוון שהנטייה לבזבז את כספכם בקלות
עשויה להב״א לחרטה
בשבוע הבא. השבוע
יתרכז סביב פעילויות התלהבות אמנותיות.
פתאומית משירה וממו סיקת,
ובכלל התייחסות
מיוחדת לצד האמנותי
או הסיפרותי שבכם. הצורך
לשקט ולשלחה
: 1 21 אפריל -
;[0.בלואי
יגבר, אך לא יהיה קל
להגיע לכך. היכרות חדשה
עשויה לגרום לבילבול ואפילו לשיפוט
מוטעה, רצוי להפעיל את הזהירות.

שווו

למרות שמצב״הרוח מעט כבד לאחרונה,
בשבוע זה תחושו הקלת-מה. אנשי עס-
קים יוכלו לקחת על
עצמם התחייבויות חדשות.
לאחרים זהו זמן
מתאים לחתום על פו״
ליסות־ביטוח, או כיוצא
באלה. אך עדיין
רצוי לשמור על סודיות•
מבחינה נפשית
— תחושה יותר נוחה.
גורמים שונים, שעיכבו
אתכם והפריעו למהלך
התקין של החיים, יסולקו, ואתם
תהיו חופשיים להתפנות לעיסוקיכם.

הליכוד ערה
רשירטוו במזל
שוו ועיקו

מייבש ביצות, בונה קיבוצים ומושבים
ומעבד את האדמה.
תהליכי הבנייה באיזורים העירוניים
מתפתחים גם הם בקצב מהיר. האידיאל
של דור החלוצים המשקמים הוא העבודה
המלווה בשירה. שוב שתי תכונות
אופייניות למזל שור, הידוע באהבתו
לזימרה, לנגינה ולעבודה.
גם דמויות בולטות מבין המנהיגים
משתייכים למזל זה — בנימין זאב הרצל
(בן מזל שור) ,חזונו לא נשאר בגדר
חלום• ברגע שהאמין בשיבת העם לארצו,
דאג אף להגשים את חזונו, הלכה
למעשה. גולדה מאיר, השייכת לדור שבנה
את המדינה, ושנאחז בעקשנות ובהתמדה
בשילטון. כזכור, היא היתה ידועה
בעקשנותה, היה קשה מאוד להזיזה
מדעותיה, ושליטתה החזקה במיפלגת
העבודה היתה אף היא עובדה ידועה.
משח דיין משתייך למזל שור. לכל אורך
חדרך הפך כעין סמל בעיני העולם, של
הישראלי החדש שלא פוחד לומר את
דברו. צועד בעקשנות ובחוסר־גמישות
מסויים הקיים בבני המזל, עד שכמעט
לכל אורך הדרך הוא מחמיץ את ההזדמנות
שאליה הוא שואף. והעם בהתמדה
שוורית טיפוסית מראה שוב ושוב
את נהייתו אחריו•

הליכוד נבחר לשילטון בתאריך
— 17.5.1977 שוב במזל שור. ומעניין,
שעיקר הבעיות המתעוררות בתקופת שיל-
טונם קשורות בכספים ובכלכלה, שהם
מאפיינים בולטים מאוד של המזל. הצלחתם
או חוסר-הצלחתם ויחסם אל
העם נקבעים אך ורק לפי יכולתם לדאוג

המתח שוב מתגבר ומביא אתכם למצבים
של לחץ יש להאט את הקצב, ולהבהיר
לסובבים אתכם את
פשר התנהגותכם המוזרה.
חברים ואפילו
ידידים קרובים עלולים
לגרום לצרות לא מעטות,
יתכנו קשיים ואפילו
ניתוקים. כדאי
רק לחכות מיספר ימים
ו 2ביוג-י—:
עד שמצב זה יעבור,
׳ 20 ביול* ,׳
__ ולהימנע משינויים חשובים.
לקראת סוף־השבוע
המצב עשוי להשתפר. נוסף לכך, עשויה
להגיע אליכם ידיעה הקשורה לכמפכס.

שבוע מפתיע בכל מה שקשור לכסף
ולרכוש. עסקים מחוץ־לארץ עלולים
להביא להפסד כספים,
לכן רצוי לדחות חתימות
חוזים עם ארצות
זרות. בני מאזנים, ה מתכוננים
לנסיעה ארוכה,
רצוי שלא יתנו
מיקדמות, שכן הם
עלולים להתאכזב. יש
לשמור היטב על ברי{322000691
אותם
של האנשים הקרובים
אליכם, ולנסות
לעודדם, שכן מצב־רוחם לא קל
בתקופה זו. צפויים קשרים חדשים.

במקום־עבודתכם המצב מאוד עדיו, עליכם
לתמרן בזהירות רבה. בתיכנון מיספר
מהלכים קדימה ושימוש
בטאקט רב תוכלו
להגשים כמה משאיפו-
תיכם החשובות, ולזכות
בקידום רציני.
יש להיזהר מאנשים
מתוסכלים הנמצאים
בקירבתכם, והמשפיעים
עליכם להתייחס
אליהם. בנדיבות מופרזת•
גם במיפגשים
חברתיים, או מסיבות עליזות, יש למתן
מעט את פרץ ההתלהבות שתחושו.

מריבות מישפחתיות עלולות.להביא אתכם
להתנהגות קיצונית ומוגזמת, שעלולה לגרום
לצער מיותר. עניינים
הקשורים לחוץ־
לארץ מעסיקים אתכם.
אלה שבעצמם לא נוסעים,
יעמדו בקשר מיכ־תביס
או טלפונים עם
ארצות אחרות, ועתידים
להיות מאוד מופ מהאינפורמציה תעים 22ב
או גו ס ט -
22בספטמבר
שתגיע אליהם יתכן ש יתחולל
שינוי פתאומי
בקשרים הדוקים. אלה המתכוננים לק חת
סיכונים בענייני כספים — היזהרו.

כסנים וכלכלה

מא]1״0

אתם נמצאים במצב מביך קמעה, ואינכם
מסוגלים להסביר לעצמכם מהן הסיבות.
דברים שונים גורמים
לכך, וקשה להבדיל בין
העיקר לתפל. אתם
מעורבים ביחסי אהבה
בלתי־ יציבים ולא ברורים,
ונדרשים על־ידי
בני־הזוג לתת דין וחש בון
מפורט — מה קורה
ותדבר גצ^?>.ונ;נ<)>ע 6מ
כס תשובה,
> 8. 71 לקשר ביניכם. אין ביד־מתסכל
עוד יותר, מאחר
שמצפונכס מציק לכס. בקרוב יהיה
קל יותר להחליט, לכן הימנעו משינויים.

עקת

עדיין עליכם לשמור על מצב בריאותכם.
הרגישות עדיין לא עזבה אתכם, ורצוי
לשמור על קשר עם
הרופא. יתכן ששוב
יועמס עליכם תפקיד
נוסף בעבודה, בגלל
התחמקות של מישהו
שאינו ממלא את תפקידו.
זה עלול לגרום
למתח ולעצבנות, אך
בינתיים מלווה אתכם
} 2בנו בטבר -
20בדצמבר
תחושה של קבלת-
הדין. ההחלטות חשובות
בקשר לסיום קשר ותחילת קשר חדש
מחייבות אתכם להחליט כעת ובמהרה.

[1ש-11

למצב הכלכלי. בזמנם, הלירה מוחלפת
בשקל, שרי־אוצר מוחלפים איש ברעהו.
הרדיפה אחרי הכסף, שיגעון הבורסה,
הלהיטות להחליף דירות, מכוניות
וריהוט, והחרדה לקיום הפיסי.
זוהי אווירה שוורית טיפוסית, המעילות
מצד אחד, והמגבית מצד שני. כל אלה
מזכירים שוב ושוב את תאריך לידתה
של המדינה. נם חוסר-רצון לוותר על
נוחות וההרגשה ש״חכסף יענה את הכל״.
הם למעשה מונעים מהעם ״לאחוז את
חשור בקרניו״ ולהתמודד עם הבעיות
כראוי.
למרות זאת אי־אפשר להתעלם מהחצ-
לחות, שגם הן קשורות בתכונות המזל.
החקלאות והאמנות — שני שטחים שבחם
ישראל בולטת במיוחד. בהישגיה
החקלאיים מפורסמת המדינה כאחת המדינות
המתקדמות ביותר בעולם בשטח
זה• הצד האמנותי-רוחני הקיים במזל
שור (הנשלט על־ידי כוכב ונוס) בא גם
הוא לידי ביטוי. אם להזכיר את המרכז
המוסיקלי שקיים בישראל. אמנים יהודים
ושאינם יהודים אוהבם במיוחד להופיע
כאן, ומרגישים את אהבת האנשים
למוסיקה. ישראל כמעט ״מייצאת״ אט-
נים. גם חתיזמורת הפילהרמונית נחשבת
לאחת התיזמורות הטובות ביותר.
גם בשטחים אחרים ניכרת האהבה
לאמנות. ונוס — שליטת המזל, כאשר
היא במיטבה — מייצגת את עיקרון
הנתינה• וכאשר מתעורר הצורך לעזור
למדינות, או אנשים שנפגעו, ישראל היא
בין המדינות הראשונות הנרתמות לעזרה.
גם בקרב העם אפשר חיה להיווכח לא
מזמן, שהאמנות והכסף מתחברים יחדיו,
במיבצע התרמות ״אמנותי״ .הנתינה, ה אמנות
והכסף, שלושת המייצגים של ה מזל,
הראו יותר מכל את הקשר של העם
למזל שור. ומה יותר מכל, מסמל את
המזל הזה, אם לא צורת הבילוי בחג
העצמאות, במימונה ובשאר חגי ישראל
— אכילה בחיק־הטבע וישיבה באחו
הירוק. וכל זאת כשברקע צליליו הבוקעים
של הטרנזיסטור כגעיה רמה.

תקופה זו מחרה, וקשה להגדירה. למעשה
חל שיפור במצב־הרוח, אך דברים בלתי-
צפויים הקורים לפתע
גורמים לתקלות ולבעיות,
ואף עלולים לש נות
את ההרגשה הכשבני
ללית.
מאחר
מזל גדי מוכרים כאנשים
המסוגלים לבנות
את עצמס בכוח־רצו־י
2בדצמבר ־
נס — עליכם להתרכז
9 :ו בינו א ר
בעיקר בהזדמנויות ה טובות
שתגענה בשבוע
זח. קשרים חדשים לפניכם, והישנים
עשויים להתחדש. הקפידו על התנהגותכס.

מתחים בבית גורמים לכם לרצון לברוח
מחבית, לשבור מיסגרות ולצאת לחופשי.
אך יש לשיס״לב
לאלה החיים עימכם
ולהתחשב בהם• אמת
שתוטח בפניכם תק־פיצכם
ממקומכם, והפגיעה
עלולה לגרום
למצב-רוח קשה. מסי בה,
המתוכננת בביתכם,
תצא שונה מתיכ-
20 בינו א ר ־
18בפב רו א ר
נונה המוקדם, מאחר
שאורחים לא קרואים
יגיעו, וייגרמו למתח ולרוגז. למרות הכל,
תושייתכם המהירה תוציאכם מהמצב.

עקרות־הבית, שמתכוננות לניקוי יסודי,
רצוי שידחו את התוכנית, משוס שאורחים
רעשניים ישנו את
סידרי הבית, וחבל על
הטירחה. אחים ואחיות
יגרמו לביזבוז זמן וכסף,
ומריבות על עניי$

נים פעוטים. אל תלכו
שולל אחרי חיזורים של
״ 1ן ניו 11
מכרים מיקרייס, מאחר
19בפב רו אר ־
שצפוייה אי־נעימות ב20ב
מרס
אשר להבנתכם את
כוונותיהם. הזמנות לבילוי
במיסעדות עלולות לגרום להפרזה
בהנאות האכילה ולריגשי חרטה על כך.

איד קרה שהבן שדן־ נעשהרוק?׳

ניסית לחסוך..
בבע הבאה רק עם קודאק.

אריא

אתה מקבל בשמחה את המעטפה עם התמונות שצילמת,
פותח, ומגלה שהילדים שלך קצת ירוקים, ואשתך בצבע בלתי מזוהה.
אתה הרי מכיר אותם ויודע שזה לא הצבע הטבעי שלהם.
איך זה קרה? ניסית לחסוך בקניית הפילם...
בפעם הבאה צלם רק עם קודאק. כי פילם קודאק המורכב מיותר מ־ 10 שכבות צבע,
מבטיח לך תמונה מרהיבה בצבעים טבעיים לפי המקור.

בקודאק£.
מצלם ס
0131

העולם

קרית-ראשון-
רובע(וגור חדו!!
ע גורב!׳ קניו ת,
טגרש׳ טניס ובריבת עוחיה,
12 דקות נסיעה מתל אביב
5.000 עוקל בהרשמה
היתרה במ שכנתאות הלוואות ותנאי ת שלום נוחים

דרוקר זכריה בוויינו חברה לבנין ועבודות אזרחיות.

בונה חברת דרוקר זכריה את שלב א׳ של
קרית ראשון -רובע מגורים חדש הכולל
דירות של 4!/2 ,4 ,3חדרים, דירות גג
(פנטהאוז) ,וקוטג׳ים. הרובע מתוכנן על ידי
חברת ״ערים״ ומשרד הבינוי והשיכון.
• מערכת צירי הליכה להולכי רגל נפרדת
מתנועת כלי רכב.
• 5דקות נסיעה מחוף הים.
• עיצוב מיוחד של ״ריהוט רחוב״ הכולל
ככרות עם מזרקות נוי.
• גינה מרכזית מטופחת ושמונה גנים
ציבוריים לשכונות.
• גני ילדים ובתי ספר יסודיים
ותיכוניים.
• בכל בנין לובי כניסה מרווח.
• חרסינה צבעונית במטבח באמבטיה
ובשירותים.
• אספקת גז מרכזית ומערכת סולרית
למים חמים.
המכירה באתר הבניה או במשרד
המכירות הראשי דרך העצמאות ,102
חיפה טל.04-510235/6 .
המכירה במסגרת תכנית הסיוע של משרד הבינוי
והשיכון לזכאים, וכן למכירה חופשית.

לקראת יום־העצמאזת וסיח[ הסידדה: הדמעות של מנהיג ההגנה
לא צולמו<,וו קולו החנוק הוקלט ־ עדני עדך את הפרק על
מילחמת־העצמאוו 1־ ידיו השמיע החנית מחרידה -
איוך חובר הימנון ..עמוד האש״ ־ מאחד׳ הקלעים של הסידרה
בן־גוריון יודע כי זו שאלה של ״עכשיו
או לעולם לא״ .ב־ 15 במאי הוא. ניצב
באולם המוסיאון בתל־אביב, קורא את
מגילת־העצמאות ומסיים קריאתו במילים:
״אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה
יהודית בארץ־ישראל — היא מדינת ישר אל!״

נזוז מפה*״

הפרק ד,־ 18 של עמוד האש מביא, תחת
הכותרת ״מגש הכסף״ (1948־ ,)1947 את
תיאור הזעם הערבי על החלטת האו״ם.
הערבים פותחים בסידרה של מעשי-
איבה, כדי למבוע בכוח את חלוקת הארץ.
בו־זמנית מתחוללות פרעות בכמה ריכוזים

הפרק ה־ 19 והאחרון של עמוד האש
מתאר, תחת הכותרת ״אנו מכריזים בזאת
על הקמת מדינת ישראל 1948 את סיפור
מיבצע־נחשון, שבמהלכו פורצים כוחות
ההגנה, וביניהם הפלמ״ח, את טבעת־המצור
על ירושלים. מכאן ואילך מתחפר גלגל

ליל ה־ 29 בנובמבר היה בבחינת חווייה,
אשר לעולם לא תישכח מלב יהודי ארץ־
ישראל. מכוניות נסעו בלילה ועוררו ב צפירות
את הנרדמים. אנשים התלבשו
ויצאו להצטרף לחוגגים. הכל חיבקו את
הכל. נדמה היה כי כל ההיסטוריה של העם
היהודי לדורותיו היתד, מכוונת אל הרגע
הזה. נראה היד, כי המילים ״להיות עם
חופשי בארצנו״ קיבלו משמעות חדשה.
בבוקר ה־ 30 בנובמבר נהרגו ראשוני
החללים של מילחמת־ד,עצמאות, ביניהם
נחמד, זלטובסקי הכהן, שנקברה על הר ד,זיתים.
ב־ 2בדצמבר יצאה הפגנת־מחאד,
ערבית אדירה משער־יפו בירושלים, והפכה
עד מהרה הסתערות אלימה על החנויות
היהודיות במרכז המיסחרי של ירושלים.
למחרת הלכה גולדה מאירסון (מאיר)
אל המזכיר הראשי של ממשלת־המנדאט,
ובידה תצלומים שהראו קצידמישטרה
בריטי, העומד והמסתכל בהמון הערבי,
.כשידיו שלובות. עד מהרה הגיב האירגון־
הצבאי-הלאומי (אצ״ל) על מעשה זה, ב־פעולת־תגמול.
כמה מאנשיו התפרצו אל
הקולנוע הערבי וקס שברחוב הנסיכה מרי
בירושלים, הדליקו את סלילי הסרט, ותוך
דקות עלה בניין־ד,קולנוע כולו באש.
מילחמת תש״ח לא פרצה בבת אחת.
פה ושם היו חילופי יריות, הצתות,׳ מעשי-
רצח, פעולות־תגמול וגמול־על־גמול. עיקר
המתיחות התפתחה בערים המעורבות, כא שר
עיקר הסבל מתמקד בירושלים, שבה
שכנו שכונות יהודיות וערביות בעירבו-
ביה. תוך זמן קצר הוקמו מחסומים. חלו נות
של מכוניות שוריינו בפלדה.

נראה יהודי יושב וקורא בידיעות אחרונות,
שהכותרת שלו מראה בבירור, מדינה
עברית!׳ .בישיבת־עבודד, ראה זאת יוסף
לפיד, שהוא איש־מעריב-לשעבר, הוא
חייך ושאל, מד, זה פה ו פירסומת לעיתון?
זה דיווח לא־מאוזן הוזכר לו שעורך
ידיעות אז היה עזריאל קרליבך, מייסד
מעריב...
״הבאנו כאן גם קטע של יומן, המראה
את הטבח שנעשה ביהודי עדן. קטע־היומן
הזה, כמו ממחיש קביעה עקרונית, שד,יתד,
לנו בעמוד האש, שבתי־ד,קברות מלאים
בסרטים שנעשו על־ידי ועדות, והכל כדי
שהם יאפשרו לעשות את ד,סידרה הזאת
מתוך איזה חופש־יצירה. שהרי בתי־הקברות
הפילמאיים האלה שימשו אותנו.
מצאנו בהם חומר לא-נורמלי. ידענו עוב דתית
על הפוגרום בעדן, אבל לא מצאנו
שום חומר קולנועי בארכיונים לסרטים.
אבל מצאנו סרט די גרוע של הדסה בארכיון
ראד, ומתוכו הוצאנו מתוק מעז. כאשר
אנחנו משקיפים לאחור אפשר לומר שכל
ד,סידרה מחזיקה סרטים נפלאים מאותם
בתי-קברות, קטעים כמו הנאום של מנחם
אוסישקין, או שאר קטעים שבעבר נראו
איומים כ, סרטי סוכנות׳ ,ובעזרתם הצלחנו

לוחמי ההגנה בקסטל, אחרי כיבושו
שונא המופתי גרם לנפילת הקסטל
יהודיים במדינות־ערב. הבריטים, השוהים
עדיין בארץ, עוזרים ליצור מצב של תוהו־ובוהו,
תוך עידוד התלקחותה של מילחמה
בין היהודים והערבים.
בתהליך הדרגתי מצליחים הערבים להטיל
מצור על ירושלים. בעולם הרחב נוצר
הרושם כי הערבים מכים ביהודים, ואין
בכוחם של היהודים לשלוט במצב. כתוצאה
מכך מנסה מישרד־החוץ האמריקאי לבטל
את החלטת החלוקה של האו״ם, ומציע
להפוך את ארץ־ישראל לנאמנות של ה־או״ם.
בשלב
זה מחליטים היהודים להפסיק את
המיגננה ולצאת להתקפה; היעד הראשון
הוא פריצת הדרך לירושלים.

המילחמה בהדרגה לטובת היהודים, בעוד
שארצות־הברית מכנסת מושב מיוחד של
עצרת האו״ם כדי למנוע את הקמתה של
המדינה היהודית.
מישרד־החוץ האמריקאי מפעיל על ה יהודים
לחצים ואיומים למען ידחו את
הכרזת העצמאות. דאגתו העיקרית של
דויד בן־גוריון היא אחת ויחידה; מה
יקרה ב־ 15 במאי, עם עזיבת הבריטים
את הארץ, כאשר מכל עבר יפלשו לארץ
הצבאות הסדירים של מדינות־ערב, בעזרת
השריון, הארטילריה והמטוסים שלהם.
ייגאל ידין, קצין־המיבצעים של ההגנה,
מחווה דעה כי הסיכויים במילחמה הם
״שקולים״.

קאוקג׳י(באמצע, חובש כפייה) עם אנשי ״צבא ההצלה״
העיר העתיקה מלאה יללות וצווחות
עורכי עמוד האש דאגו להביא את תיאור
ד,שימחה הראשונית של ליל ד,־ 29 בנובמבר.
יגאל לוסין :״באחד מהיומנים, ה מתארים
את ד,שימחה שבאה על הישוב
היהודי אחרי החלטת כ״ט בנובמבר, היה

להעשיר את ר,סידרה.״
עם פרוץ המאורעות נתן דויד בן־גוריון,
שכיהן אז כיו״ר הנהלת הסוכנות היהודית,
הוראה שקבעה: אין לפנות שום נקודת־יישוב,
אפילו החזקתה אינה מתקבלת על

(המשך מעמוד ) 13
הדעת מבחינה צבאית. הוראה זו עלתה
בקנה אחד עם הדוקטרינה הציונית הוותי קה
שקבעה כי המצב המדיני הוא פועל-
יוצא מן העובדות בשטח. סיסמת הקרב
של החלוצים ״לא נזוז מפה!״ קיבלה
במצב זה תוקף מחודש. לפיכך ציווה ב ך
גוריון שלא להפקיר 33 ישובים שנכללו,
על־פי החלוקה, בתחומי המדינה הערבית.

וידוי של נהג
אחד הפרקים המרתקים ביותר בשלב זה
של קדם־המאבק על דמותה של הארץ הוא
הליווי המזויין של השיירות. כתב עליו
יגאל אלון, מפקד הפלמ״ח, בספר מערכות
פלמ״ח :״ליווי השיירות היה, אולי, ה משימה
המייגעת והמהלכת־אימים יותר
מכל משימה אחרת במילחמה אחד מ אנשי
השיירות שהובילו מזון לירושלים,
שקטעים מעדותו מופיעים בעמוד האש,
הוא יונה גולני.

הנה קטעים נכחדים מתוד טדז־תו:

אני
מבית זרע ...בפברואר-מרס 1948
התחלתי לנסוע בשיירות לירושלים. ב מכונה׳
עם מק (דיזל) של המשק...
זה היה פחד נוראי לנסוע כל יום.
ראינו חברים שהנה רק עכשיו נפרדנו
מהם ברחובות או בעקרון, והנה בקריית-
ענבים או בירושלים הם אינם ...לירושלים
יש רק דרך אחת — דרך שער־הגיא. ב אותם
ימים לא היו ישובים באיזור הזה.
הישוב האחרון היה חולדה. מחולדה ועד
לקריית־ענבים הערבים שלטו בכל השטח...
המק היה כולו תא משוריין עם שתי
דלתות, שני חצאי־חלונות קדימה שהיו
נפתחים ונסגרים לפי המצב. אחרי רחובות
זה היה נסגר הרמטית, והיה נשאר רק
חרך קטן בגודל של אצבע, כדי להראות
לנהג את המכונית מלפנים ואת חתיכת
הכביש. בפנים היה נוצר חום איום וחושך.
כשאתה מרגיש שמשני הצדדים יורים, אז
בפנים מתהווה איזה הד כזה, שמורט לך
את העצבים.
זה היה דבר נורא לראות, שהנה אתה
נוסע, ופיתאום מכונה עולה על מוקש
ומתרסקת, ואתה לא יכול לעשות שום
דבר. אתה יכול רק לנשוך את השפתיים.
אתה יודע מי זה שמה, ואתה יכול רק
לנשוך את השפתיים. אתה יכול לבכות,
אבל אתה מוכרח לנסוע, כי השיירה מוכ רחה
לעבור, כי ירושלים רעבה...
אחר כך שאלו אותי לא פעם: מה נתן
לכם את הכוח להמשיך ולנסוע במצב ה איום
הזה ז מצבה של ירושלים!
כשהיינו מגיעים לירושלים ונכנסים ל רוממה,
וילדי ירושלים היו יוצאים מה בתים,
עוצרים אותנו, מנשקים אותנו, בו כים,
ונושאים אותנו על הכפיים, אנחנו
היינו עומדים ובוכים ביחד איתם.
לא היינו בכלל גיבורים. לא גיבורים.
נסענו, וכשהיינו מגיעים לשער־הגיא, הייתי
נכנס לפחד כזה, שזה היה נוזל ממך ממש
כזיעה, מכל הראש לתוך הצוואר.
הייתי רואה דרך החרך. לפעמים הייתי
רואה על ההרים את הערבים שיורים. או
את הרימון שהיה מתפוצץ על ידך. אבל
לא היתד, שום ברירה. היינו שרים אז.
האמת היא שאני חשבתי שרק אני שר,
עם דויד. אבל התברר שכולם היו שרים.
היינו שרים את שירי הפלמ״ח ואת שירי
ירושלים, וזה לא היה מתוך גבורה, זה
היה מפחד. מפחד שאם תעשה משהו חוץ
ממה שאתה נוהג. אז שרנו ושחנו.
למשל, שרנו את השיר של הפועל ה עברי
ששר על ירושלים של שני ימי
עבודה, שהוא רעב ולא נותנים לו יותר,
ואנחנו הפכנו אותו: ירושלים, ירושלים...
ושרנו את השיר הזה ככה: ירושלים עיר
הקודש, למה ומדוע. הוא (הפועל) היה
שר: למה ומדוע לא נתת לי שני ימי-
עבודה בשבוע? ואנחנו שרנו: ירושלים
עיר הקודש, למה ומדוע, זה נתת לי בזה
החודש, יומיים בשבוע ז וזה החזיק אותנו...
בהתחלה היינו רצים להציל את הנהגים,
ואז נפלו הרבה נהגים בגלל זה. ואז באה
הפקודה של הפלמ״ח למשוריינים: אתם
לא מתעסקים בהצלת נהגים. אתם נוסעים...
כשמכונה היתד, עולה על מוקש ומתרסקת,
על־פי־רוב היא היתד, מתרסקת בצד ימין
לתעלה, והיא היתר, סותמת את חצי ה כביש
הימני. עכשיו היינו עוברים אותה...
באחת השיירות יצאנו מעקרון בשמונה
בבוקר. כשהגענו ליד לטרון, המפקד מוציא
אותי מאחור. היה לי מק משוריין גדול,
עם טמבון גדול ורחב, והיה צריך להשאיר
מכונה כזאת הכי חזקה ...כשהתקרבתי
שלוש מאות מטר מתחנת הדלק בשער-
הגיא, עמד אוטו־קמח שהתקלקל ורתח.

איש הגנה כראשית המילחמה
״נשכנו את שפתינו והמשכ נו
מפקד השיירה עצר אותי ואמר לי לעבור
אותו, לקשור אותו ולסחוב אותו לשער-
הגיא ...רק פתחתי את הדלת לנסוע אחו רנית
ולהתקרב אליו, אז שמעתי צרור,
והצמר פגע בדלת שלי. סגרתי מיד את
הדלת וצעקתי: יורים עלי...
הצעתי למשוריינים שיעשו לי קיר עם
שלושה משוריינים במקביל אלי, עד ל אוטו
קמח ...הצלתי את אוטדהקמח ונכנסנו
לשער־הגיא, כשאני סוחב את האוטו־קמח.
התקרבנו למשאבת־המים, ואז שמענו קרב.
המשוריינים ברחו לכיוון הקרב, והשאירו
אותי עם האוטו־קמח בתחנת־המים הרא שונה...
ביקשתי
מהנהג של האוטו־קמח שיכניס
מהר את האוטו־קמח לתוך החצר, ויצטרף
אלי בתור שלישי בקבינה...
היו שמה חיילים אנגליים, ונכנסתי ל-
שער־הגיא כשאני סוחב את האוטו־קמח,
ומביא אותו למשאבת־המים הראשונה, ו לוקח
את הנהג איתי, ונכנס לאש תופת
שלא־ייאמן. השיירה בוערת, ומכל הצדדים
קופצים בחורים ובחורות ממשוריינים בוע רים•
נהגים קופצים ממכוניות בוערות ונהרגים
בתעלות. המשוריינים יורים אש־תופת,
ובתוך הגיהינום הזה אני מנסה
לתמרן ועובר אותם...
באותם הימים יצאתי באחת השיירות
מעקרון לירושלים. עד שער־הגיא היה
איכשהו. כשרק נכנסתי לשער־הגיא, היה
מתחיל מתח נוראי. כשרק היינו עוברים
את משאבת־המים הראשונה, היינו מקב לים
אש תופת מכל ההרים. המשוריינים
היו יורים אש־תופת.
באותה השיירה התקרבתי לעץ שנקרא
מעיין־השייח׳ ,וראיתי אש־תופת. מכוניות
בוערות וד,משוריינים יורים. התחלתי להת קדם
הלאה ופיתאום התרוממה לפני מכונה
ממש ועלתה על מוקש. ידעתי מיהם שני
הנהגים האלה. אולם לא היתד, כל ברירה.
עקפתי אותם, וככה נסענו הלאה, כשאש-
תופת ניתכה עלינו ואנחנו ממשיכים לנ סוע...
בקריית-ענבים
היתד, התחנה הראשונה
אחרי שער־הגיא. כשהיינו יוצאים שמה,
רטובים מזיעה ורועדים, ונושמים את ה אוויר,
היינו מתחילים לבדוק מי חסר.
מי לא הגיע. ותמיד חסר מישהו, ותמיד
נשכנו את השפתיים ולא פעם בכינו, אבל
לא היתד, שום ברירה...

מדוע גכה גלילי ז
בין ד,־ 27 במרס ל 30-במרס השמידו ה ערבים
שלוש שיירות: שיירת נבי־דניאל,
שחזרה מגוש־עציון, שיירת יחיעם ושיירת
חולדה. שלושה ימים אלה המחישו כי
שיטת ההגנה הפאסיבית פשטה את הרגל.
אסור היה להמשיך במצב שבו הפלמ״ח,
הכוח הלוחם והמאומן ביותר בארץ, מבזבז
את כוחותיו ושופך את דמו באבטחת שיי רות
ליישובים נידחים.
כך התגבשה החלטה מהפכנית: להפסיק

את המיגננה ולעבור למיתקפה, לכבוש
שטחים. זו היתד, החלטה מסוכנת, שכן
הבריטים עדיין שלטו, לכאורה, בארץ.
היעד הראשון היה ירושלים, והסרת ה מצור
עליה. למשימה זו, שכותרתו היתד,
״מיבצע נחשון״ ,רוכז כוח, שכמוהו טרם
היה בארץ: אלף וחמש מאות לוחמים. רק
בעייה אחת נותרה בכל חומרתה: במה
נלחמים.
באחד באפריל , 1948 ארבעה ימים לפני
המועד המתוכנן, באישון לילה, נחת מטוס
קונסטילישון בשדה־תעופה בריטי נטוש
ליד בית־דראס. האנשים שבאו להקביל
את פניו רקדו מרוב שימחה. במטוס היה

אותו על ;נושא זה, ישב הצלם וצילם.
ברגע שבו סיפר גלילי כיצד הוציאו אנשי
ההגנה את הנשק מתוך בטן הספינה נורה,
פיתאום התמלאו עיניו של גלילי בדמעות.
הוא סימן מיד לצלם שיפסיק לצלם.
הצלם, שלכמה שניות לא הבין מה קורה
בדיוק, הפסיק לצלם, ואיבד את תצלום
אחד הדברים הכי מרגשים שהיו לנו ב־סידרה,
את קטע־הסרט בו גלילי בוכה.
סרט ההקלטה שלנו המשיך להקליט, והוא
קלט את בכיו של גלילי, תוך שהוא מספר
,ראיתי דמעות בעיני הבחורים מיד
סימנו לצלם להמשיך לצלם, אבל כאשר הוא
שב לצלם, גלילי כבר התגבר, ואנחנו נש ארנו
עם דמעות, ובלי תמונה. אבל הצופים
בסרט יבחינו כיצד שעשינו, פריזינג׳ (הק פאה)
של התמונה, והארכה שלה, כאשר
ברקע ממשיך פס־הקול של גלילי הבוכה.״

העורך העדבי
של, מגש הכסף7
אחד מעורכי־הסרטים הבולטים בבניין
הטלוויזיה הוא ז׳אק חנא, ערבי יליד נצרת
ותושב עין־כרם, ליד ירושלים. ז׳אק הוא
עורכו של הפרק מגש הכסף. הוא מספר
על עצמו, על עבודתו, ויחסו לעמוד האש :
״אני יליד נצרת. את עבודתי בענף-
הסרטים התחלתי אצל מיכה שגריר בקט.
שנתיים עבדתי שם, ואחר־כך עבדתי ב טלוויזיה
כאסיסטנט בסרט שמיכאל לב־טוב
עשה על קיבוץ רמת־רחל. התבקשתי
להמשיך לעבוד בטלוויזיה בשירותי הערי כה׳
ומאז אני עובד שם כעורך.
״בהתחלה, כאשר שמעתי על הסיז־רה
עמוד האש, אמרתי לעצמי שאני לא רוצה
ולא מעוניין לערוך שום סרט בסידרה
הזאת. היו לי הסתייגויות. לא ידעתי גם
מה הולך שם. אבל אחר־כך, כאשר התחילה
הסידרה לעלות לשידור, והתחלתי לראות
כל מיני פרקים שלה, התחלתי לראות
את הדברים קצת אחרת.
״יום אחד באו אלי ואמרו שישנם שני
סרטים בלתי־גמורים של עמוד האש, וש רוצים
לתת לי לערוך אחד מהם, או את
שניהם. ברור שהפנייה היתה על בסים
כישורי המיקצועיים. בדקתי את החומר,
ולא הבעתי התנגדות.
״בסרט הזה אני עבדתי על חומר היס טורי.
אומנם, העבודה פגעה בי פה ושם,
ובעיקר, הטיפשות של שני הצדדים ביחד,

אנשי־שיירה כחולדה לפני היציאה
״לא שרנו מגבורה, שרנו מפחד
מיטען יקר 200 :רובים ו־ 40 מקלעים.
בוזמנית, באותו לילה, הגיעה לנמל תל-
אביב ספינת־סוחר איטלקית עם מיטען
גדול. פקידי המכס הבריטיים, אשר בדקו
אותה, אישרו את המיטען. מתחת לכמה
טונות של בצל היו עוד 4500 רובים 200 ,
מיקלעים וחמישה מיליון כדורים.
עדות מכלי ראשון על הגעת הספינה
האיטלקית מביא. ישראל גלילי, ראש מיפי
קדת ההגנה באותם ימים. בקטע־העדות
שבפרק זה נראה גלילי כאשר קולו נצרד,
וכמעט בוכה.
לוסין :״עם גלילי היה לנו כאן דבר
נוגע ללב. הוא הרי ידוע כאדם היודע
לרסן את רגשותיו. כאשר הצוות ריאיין

בסוף תקופת המנדאט הבריטי. הם יכלו
הרי לגמור את זה בלי כל ההרג והרצח.
״אני אמנם לא חייתי אז, ואיני יודע
יותר מדי על אותה תקופה. הסרט הזה נתן
לי רקע, פחות או יותר, על מה שהתרחש
אז. אני קיבלתי חומר מוכן. לא אני
עשיתי את התחקיר שלו, וגם לא אני
סיפקתי את החומרים המצולמים. קיבלתי
לידיים שלי סרט, שבשפה המיקצועית ניתן
לכנות אותו במצב של חצי רף־קט (חתוך
וערוך בגסות, מצב שניתן להביא לו תוס פות)
.לקחתי את הסרט לידיים, ביחד עם
עוזר־העריכה שלי, קובי תקוע. ישבנו
ביחד, ולמדנו את החומר.
״יגאל לוסין, יענקלה אייזנמן וגידעון

;[ זאבי הנ ה בחתיך היום דקיד •מבנזנר ודק מוד ברזד ול חו מו ת נהוע־ת ...ת?׳• ו: נ? 77י ך >71 ין^ 7. 17ך-

הפצצתת״א־למועצת הבטחון
ד אי ז ס־ ש ג * ע ל. ד א ־ ץ ־ סמני ז׳יל־דרע־שי. המלכיתי ^ירסשייס ן שיהיו! ני! דניסיסים. ד.ניתנ 1תמוס *יד י ^
י ח כו שדדשלחדדי: תישראל נר־סיים. נידי-ם ס י.ד5ש*1נ.של ר,־ ש־נ שניאש ס״סת יאויב ו פי ינו * מיי ״
ה ד ־ י -עדיה _כ ש:י ־ דדע ־ ד רכ־ם-פ הבי-יסי־ם עז׳!י־וו-לם י כיזם־ו .-ףשר:זי ד,ח ש**ח *עאדיייזןמןן •

; דחם * כ ל * ב #י -נ?זנ4*4
!) י!חט! ריייי שי י!.נא י #ניי קינ ח ן
בידי רדרשלד. גכנאית הינחות ל|ינ־ניוני־יו

^׳331 —34

ד •::כש־דשא-ן זר בריס״ס יצל תל־אביב
••!•כ• י ־ י יי ע יעל מ רי ת שיני־ז. סי מי, ל-ק .0*6* 0י( 1י עצתחןא׳ דרישתה סו כ נווו ח י חו רי ת;
ירכיסלם יי הסד.יי לס• ר:.־י.נ נס־ל• כיםחץ * .תכנסחי ; י -כבח שי ץלח ציג ;יל סדר חיי ם דיון _
לי שי ב ח דח־ שח כ ־ ילרץבש ;י * .עשיתוישדת • סצדהםקייקנ
י־-ע-־ל?יל־דיייי.

הסחיר 24 סא־י /ש גה ד־ /חל־אביב, יום א: ז! אייו עזש-ח . 1!<1 ג ,01

הבוכנות דורשת פעולה מוזירה 11

מדינת ישראל 1

מתגשם חזון הדורות: קמה

במעמד חברי מועצת־העם וקהל מוזמנים ולקול שירת >>התלוה< הוכרז על עצמאות העם בארצו והלמת הממשלה הזמנית,וי

ארצות־הברית הכירה במדינה - .מחכים להכרת ברית־המועצות ופדינות הגוש הניאבי
י חזוץ הדואות תקיכית ישראל באיצי ובמדינתו. ודין
חרנל קם והיה למניאית, היקמה מדינת ישראל בארץ
ישראל ונוסדה ממשלתה הזמנית.
.אנו סבריזקס נז * תזל הקרי. סדינה י חי די ת בארץ־ישראי* ה 1:ן

דינו! יוו * ל • —
א רבו־ דדיצרזד. ההיססירי ת שהכריז ראש רר מזלר. הז מני ת יהרו־או
ת ו״ססשלחיוז הז מני ת סר דוד בן־גורייו. בטקש הכרזת העצמאות
יי* ו*״ ו>׳ ז די ד! חש־ח. בשעה 4אחר ועה רי ם. באולם הסיזיאון. בעיר
אנ ברי תתל־ א בי ^
חדדזן קזד שוברה זדי שגי האיייס בהערע הבעי רה חנע אז. כל
ייג מוד ס באר*ס — חברי המכ שלה והמועצה הזמנית והאירח־ם דיריז־
• נים — שמו כאיש אחד עי* רגיייים. דיננות שעמי בגיל של אישר
נים ג 1ג1י דמעות חדויה. ת שואית בלתי שיסיית רעמי כת

ר־יי זי. י מי. די ביימיייח סנורים. א־ב־ייל
עבת.־׳דקה אחרי חצית לילד -בדיו ק ברג ע שגכחייס הדאנדאס

היזע׳־ על יני ־ י סייי ״וייי־יי״ י

י דני. החישה, על יד• אישיח־הנתח ס ס

§ש להכיר י א פא־ .צי בכרשיר. הזמגית של בוייגת יערא־־ .מחכים• להכרת ־ לא-זר התייעני־וח ן פ ניי*יי > ,
לסרוטן וייצמן לסרימן
אגרת רייצמן
ההכרה!
לפניי ההררד
יום םלפנ

עד אתמייי^צהרי^הידקארצית־תברית. ג־ואטאכילד ..סיי#דיד. יניז*

— אגד במדינת׳יעסד־^ .ן;/ל[ד:ים לה־דאו־ .מצד קן ן:אדה. ואיו צרשת

יתכז שהניח מיד! •

הכרזת ^הנשיא כרומאן ;
־ רגש שי רעשי יב:
י נ־שייל. גז־יי* .דש־י
רזי אל חיש־נימי ־

! שנש־יחי.

גור רום ארי. נ• לדמשלר. הנייסית1
ר!.י. ר־י7־• הייר שדעייניב *נע-־ז
רי־גר. רזיויר. וני א*:ר .־ניי ח רעיי־ 1

גי־תי של יוייצלו ווו ביימן,
ברא• תמכייח לי .141י־י•
על ידי ועהלת .1ם יכגוה
יזי לשין י*.ניח:

כותרת ״הארץ״ מן ה־ 16 במאי 1948
הסרט קולקל בהעתקה

דרורי (במאי הפרק השני של עמוד האש)
עזרו לנו. הם נתנו את הרקע. קראתי
בקפדנות את ספר־העבודה של לוסין. ה חומר
גם נראה לי אמין. אבל למרות זאת,
היו לי מפעם לפעם התעייפויות במהלך־
העבודה. זה תהליך שעובר על כל אחד
במיקצוע הזה. התעייפות שאינה נובעת
מבחינת החומר, אלא מקצב־העבודה.
״על החצי רף־קט הזה הוספנו כמה
ראיונות. את העדות של רחל מוצרי,
שהיתר! עדת־ראייה לפיצוץ בניין הסוכ נות.
הוספנו כמה אלמנטים, כמו תצלומים
של שלדי הברזל בשער־הגיא, והכל ב מטרה
לחזק את המיבנה של הסרט...״

; ,חמי שה עולי־רגל
גלמודים״
המצב בירושלים הנצורה היה בכי רע.
החורף התחזק, ואנשים פחדו לצאת לרחו בות
מחמת הסכנה. בבתים היה קר. יותר
ויותר הורגש המחסור בדלק לבישול ול חימום.
בחנויות התרוקנו המדפים. לא היה
חלב, בשר, ביצים וירקות. הרובע־היהודי
בעיר העתיקה נותק מייתר חלקי־העיר ה־
״הודיים.
בסידרת פיגועים ניסו הערבים לשבור

לא להיכנס עוד אל השכונות היהודיות.
עמדת בריטניה היתד! בשלב זה מלאת
סתירות. רווחו אז שתי גירסות. האחת:
שבריטניה מקווה, כי היהודים, משיישארו
לבדם מול העוצמה הערבית, יתחננו בסוף
לעזרה בריטית. וגירסה אחרת: שבריטניה
יוצאת כדי לחזור־ בדלת האחורית.
דבר אחד היה ברור: בריטניה סירבה
להעביר את השילטון בצורה מסודרת לשום
גורם, לא ליהודים, לא לערבים ואפילו לא
לאו״ם, למרות שהיתר. אמורה לעשות
כך על־פי החלטת ה־ 29 בנובמבר. בנוסח
ההחלטה נקבע דבר קיומה של ועדת או״ם
לביצוע החלוקה, כפי שניסח זאת מזכיר
האו״ס, טריגווה לי, בסיפרו :״ועדת־הבי־צוע
היתד! צריכה לקבל את המינהל מן
המעצמה המנדטורית, ולכונן בכל אחת
מן המדינות החדשות מועצת־ממשלה זמ נית,
ולהעביר אליהן את מלוא האחריות
על מינהל ארצותיהן...״
הוועדה האמורה התמנתה ב־ 7בינואר
. 1948 היו בה חמישה חברים: נציגי פנמה,
בוליביה, דנמרק, הפיליפינים וצ׳כוסלו־בקיה.
כינויה בפי היו״ר שלה, קרל לי־סיצקי
מצ׳כוסלובקיה, היה ״חמישה עולי־רגל
גלמודים אבל גם בכינוי זה היתד.
גוזמה, שהרי איש מן החמישה לא זכה
לעלות־לרגל לארץ־הקודש. בריטניה הו
יגאל
לוסין :״ביום הרביעי בבוקר ציל-
צל אלי חבר שלי מילדות, מחיפה, ואמר
כי קרא בהעולם הזה שאני לא הצלחתי
לדעת את מקורו של הסירטון ...הוא עצר
לרגע, ואז המשיך וסיפר לי, כי לידו יושב
האדם שצילם את הסירטון הזה. שוחחתי
עם אותו אדם, וגם חקרתי אותו, והוא
נראה לי די משכנע.
״הכינוי שלו בלח״י. היה, יואב׳ ,והוא
היה מוכר בכינוי זה. יש לו מיבטא צרפתי,
הוא סירב לומר לי במה הוא עוסק כיום,
הרגשתי את הקונספירציה של אותם ימים
בדיבורים שלו.
״הוא סיפר לי כי צילם את הקטע ב מצלמת
באל אנד הואל. התעני״נתי לדעת
ממנו יותר פרטים, מאחר שהיו כאלה
שטענו, במהלך הכנת הסידחה, כי הסרט
הזה הוא מעשה שיחזור, למרות שאנחנו
היינו די בטוחים באותנטיות שלו. שאלתי
את, יואב׳ מתי הוא צילם את זה. והוא
סיפר כי הסירטון צולם בסוף , 1947 וציין,
כי כאשר הבריטים פינו את תל-אביב,
לח״י היתד. עדיין במחתרת, אבל כבר לא
תחת הפיקוח הבריטי הצמוד. לדבריו, הוא
ישב בתוך מונית, ומדביקי־הכרוזים ידעו
שמצלמים אותם. אגב, אם מסתכלים היטב
בסרט, ניתן להבחין שהעיתון שאותו מד ביקים
הוא המעש עיתון לח״י ; ולא

הקרב על
מי שמר־העמק

לוחמים ערכייס בדיד לירושלים

״היינו עומדים ובוכים יחד איתם
את רוחם של תושבי־העיר היהודיים. ב־1
בפברואר נהרס בניין הפלסתיין פוסט
(ששמו הוחלף אח״ב לג׳ווזלם פוסט).
מכונית־מישטרה, נהוגה בידי עריקים ברי טיים,
לבושים במדי שוטרים, היתד! מעו רבת
בפיצוץ. שלושה שבועות אחר־כך
הביאו שלוש מכוניות־תופת לפיצוץ ענק
ברחוב בן־יהודה. שלושה בני״נים גבוהים
התמוטטו. האיזור כולו נראה כמו אחרי
הפצצה מהאוויר, או רעש־אדמה.
מכאן ואילך התחיל הציבור היהודי
לחשוד גם בחיילים הבריטיים, שהתבקשו

דיעה כי לא תאפשר לחברי־הוועדה להגיע
ארצה לפני חודש מאי.״״

צילום הלח״י
מתוך מוני ת
בסיקור על הפרק ה־ , 16 המאבק, דווח
על סירטון שבו נראו אנשי לח״י מדביקים
מודעות בלב איזור מגורים יהודי, מבלי
שקורותיו של הסרט פוענחו עד כה. דיווח
זה בה עולם הזה ( )2277 הביא לפיענוח.

מילחמת העצמאות היא אחד האירועים
היהודיים במאה ד.־ ,20 שכימעט ואינם מונ צחים
בפילמים. במעט החומר הקיים נעשו
כבר שימושים בכל מיני צורות ואיכויות.
יגאל לוסין :״החומר הראשוני שלנו
היה דל למדי. אנחנו מראים המון תצלומי־פילם
של ירושלים. הפרעות במרכז־המים־
הרי, שריפת בית־קולנוע רקס, קבלת־הפנים
וחלוקת אותות־ההצטיינות בארמון
הנציב־העליון ועוד קטעי־סרטים, שכבר
הוצגו בפרק הקודם, שהוא הראשון מתוך
צמד סרטי מילחמת־העצמאות. קטעים אלד.
לקוחים מתוך צילומי יומני־קולנוע ברי טיים׳
מהתקופה שבה הם היו עדיין בארץ.
הם דיווחו על עזיבתו של הצבא הבריטי,
ועל הפיצוצים הגדולים שהיו בירושלים.
בשלב זה של מילחמת־העצמאות גם אב־סלרוד
כימעט ולא צילם.
״סרקנו הלאה, והמשכנו לחפש בכל ה ארכיונים
שבעולם אחרי הומר מצולם,
ועד מהרה התברר לנו כי הארץ כימעט
ואינה מצולמת, ועיקר החומר המצולם
הוא החומר המצולם המוכר, אשר צולם
בידי הצלמים הירושלמיים. מבין הפעולות-
הקרביות שצולמו גילינו תצלומים שצילם
צוות־צילום צרפתי בקסטל, ליד ירושלים.
בסרט הזה רואים יהודים הנכנסים לכפר
הנטוש קסטל, בסוף הקרב. את הקרב
עצמו הם לא צילמו.
״יש לנו אוצר אחד: תצלומים.של קרב
מישמר־העמק, כאשר פאתי אל־קאוקג׳י
ניסה לכבוש את הקיבוץ. הסרט הזה צולם
בידי חבר־משק של מישמר־העמק, וחלקו
של הסרט משוחזר.
״יש בסרט כמה תמונות של ההפגזה
על הקיבוץ. אני מניח שקטעים מתוך

סערת־הקרב שוחזרו על־ידי אנשי־הקיבוץ,
וזד. לגיטימי. בייחוד כשזה נעשה על ידם,
על-ידי המשתתפים האותנטיים. לכן הזזנו
במיקרה זה במקצת את הקו האדום שלנו,
שהרי שיחזור כזה הוא בהחלט פקסימיליה
קולנועית של הקרב, בהשתתפות הלוחמים

על סרט זה מוסיף מפיק הסידרה, יעקוב
אייזנמן :״את הסרט הזה עשה אדם בשם
לויתן ממישמר־העמק. חלקו הגדול צולם
מיד אחרי הקרב על מישמר־העמק. זה
סרט שמצאנו בארכיון ראד, ובדוק כי רוב
המשתתפים בו אכן השתתפו בקרב על
מישמר־העמק. אבל חלקו של הסרט הוא
שיחזור...״
לוסין :״מכיוון שהבריטים פינו את ה ארץ
דרך נמל־חיפה, איתרנו כמובן בלונ דון
פילמים של חיפה. יש לנו כמה תצלו מים
של תל־אביב, וגם כמה קטעי־פילם
מכיבוש יפו, שאיתרנו בארכיון צה״ל. ה פילמים
האלה צולמו בידי צלמים חובבים
אחרי הקרב עצמו, והחומר שבהם הוא
דל למדי.״

״ א ם לא ת היו
ילדים טובים
על האופן שבו תהליך מדיני מסויים, עם.
תיעוד קולנועי, משנים את אופן הצגת
הדברים, מוסיף לוסין :״מד. שהשפיע על
אופי הסרטים היה המטמון הקולנועי ה גדול
שמצאנו בארכיון האו״ם. תוך כדי
בחינת הסרטים התברר לנו בוודאות, כי
בוזמנית התנהלה מילחמה קשה באו״ם
על עצם קיומה של המדינה. מסתבר, כי
בסערודהמילחמה והקרבות שלנו, לא שמנו
לב לקרב זה, או שהפועל־היוצא של ה תפיסה
הציונית האינטגרלית, שהכל מת רחש
אך ורק בארץ־ישראל, ושתולדות
הציונות הן תולדות הישוב, לא קלטנו
בדיוק מה שהתרחש במקביל בזירה ה מדינית
והבינלאומית.
״כולנו חגגנו את 29 בנובמבר, ואת
הקלטת החלוקה, והתעלמנו מכך שהחל
ממרס 1948 היה קיים ניסיון עיקבי לבטל
את החלטת ד.־ 29 בנובמבר. ומי עמד בראש
הניסיון הזה, אם לא ארצות־הברית, ירי דתנו?

כיום, כאשר אנחנו כל כד סומכים
על ארצות־הברית, יש חובה להראות את
הסיפור הזה מראשית , 1948 וללמוד את
זה. שהרי בארצות־הברית תמיד פעלו שני
זרמים, האחד בעדנו, והאחר נגדנו.
באשר הזרם האנטי־ציוני חש שאנחנו
נחלשים במילחמה, הוא יזם נסיון אמרי קאי
להתנער מאיתנו. היה מאבק על נושא
זה. היו איומים שעד היום מאיימים או תם,
בנוסח של, אם לא תהיו ילדים טו בים,
יפסיקו את המגביות הבאנו בפרק
הזד, ראיון עם דין ראסק, מי שהפך אחו־כך
שר־החוץ האמריקאי.
״הראיון עם דין ראסק הוא אחד הקט עים
היחידים בסידרה שבמהלכו נשמעות
שאלות הראיון. המראיינת היא לילי ריב־לין,
המראיינת שלנו בארצות־הברית, מי
שערכה בעבר הרחוק גם את הראיונות
לספר ירושלים, ירושלים של לארי קולינם
ודומיניק לאפייר. ריבלין ערכה את ה־
(המשך בעמוד )52

דק ונגד מי
השעון המתוכנן במיוחד לצעירים
היודעים להנות מהחיים
מותאם לפרק היד

דגם 725601

דג ם 7 0304

דגם 725601
שעון עצר (סטופר! כפול;
כולו פלדת אל-חלד; נגד מים
עד 20מ׳; זכוכית קריסטל;
מראה: שעות,דקות,שניות,
תאריך, יום וחודש; תאורת לילה.
אחריות לשנתיים (כולל הסוללה).

2 :י ,1מ ^ <3 1 1

8ק*ח 6ס 8סח 08

2§1-ל ־629

8£1£07

דגם 713304

1/100

קב<$7

כי! £ 21ו_!1
לחצן שעון
הע צר

שעון נשים עם תאריכון מתוכנת
0ו /\7ו\/ו 7 0ט\. 7ט?),
כולו פלדת אל־חלד; נגד מים ;
זכוכית קריסטל. מראה: שעות ,
דקות, שניות, תאריך,יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

י מ ^נמס
< 0687

0816

מ 0 *7 8

^ ״ 10 7ע 1״ 3
א 1 *40א 1יו*_1

דגם 713401
שעון נשים,עם תאריכון מתוכנת

נגדמים; מצופה זהב;
זכוכית קריסטל; מראה: שעות,
דקות, שניות, תאריך, יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

־ 845־¥ 799.

מבצע
מי1חד לחגי

להשיג בחנויות המובחרות בארץ. שרות יעיל ומהיר, חלפים מקוריים.

אוריינטב דיו ק בז מן הנ כון.
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע״מ״סוכגים בלעדיים של:

ארןגות ־ ה 1ברית :
קוראי עולם קטן לא הופתעו במיוחד מהסרת האמבארגו
על חיטה אמריקאית לסובייטים. המאבק האנטי־סובייטי
משמש אמתלה ואמצעי לקידום האינטרסים האמריקאיים
בעולם השלישי. המזרח התיכון, אסיה כולה, חלקה הדרומי
של אפריקה ואמריקה הלאטינית הם הזירה האמיתית
לזרוע הנטוייה של אלכסנדר הייג. מעצמות־העל תסתדרנה
ביניהן, בסופו של דבר, אך בינתיים מאלף הייג את ישראל
ואת מצריים.
בגין כבר הצהיר, שאין סיבה לעימות עם ארצות-
הברית בנושא מטוסי אייווקס לסעודיה. וזאת, תמורת
יד חופשית למתנחלים בגדה ולרפול בדרום־לבנון.
המצרים הבטיחו להייג בסיסים בראם באנאס, נגד
דרום־תימן, אתיופיה ולוב: ובשדה־עציון, כדי להגן על

אילוף

ובדעת־הקהל .״גם אם ינצח מיטראן, יחזיק ז׳יסקאר ב נשיאות,״
התלוצץ השבוע עיתונאי אמריקאי .״הוא יישאר
תמיד נשיא מועדון המעריצים שלו.״
כית בבורגונדי. אבל לז׳יסקאר, שזכה ב־ 28 אחוז
מקולות הבוחרים בסיבוב הראשון, יש עדיין קלף מרשים :
השיגשוג במשק הצרפתי, שהוא נחלתם של רבים, חרף
מוקדי המצוקה והאבטלה בחלק התחתון של הסולם ה חברתי.
ההכנסה לנפש בצרפת זהה לזו שבארצות־הברית,
ועולה ני־וס/ס 60 על זו שבבריטניה! מיספר בעלי הרכב בצרפת
הוא הרביעי בגודלו בעולם. הצרפתים מחזיקים בשיא
עולמי בבעלות על בית שני, בדרך כלל בכפר. אפילו
למנהיג הקומוניסטי, ז׳ורז׳ מארשה, יש בית כזה ב־בורגונדי.
הנכס
העיקרי של ז׳יסקאר הוא שליטתו בכלי־התיק-
שורת הממלכתיים. הטלוויזיה והרדיו הצרפתיים משרתים
את השילטון, והראיונות עם המועמדים היוו תשדיר־שירות
ברור לנשיא. עם זאת תולים הסוציאליסטים תיקוות רבות
בשני גורמים חשובים: אישיותו של הנשיא, שמרתיעה
בעיקר את מיליוני הבוחרים החדשים, ובעיית האבטלה.
1,650,009 המובטלים מהווים צלקת מכוערת על סיפור
ההצלחה המתוק של דיסקאר. מיטראן ינסה לנצל את
בעיית האבטלה כמיטב יכולתו.
כדי לנצח בבחירות זקוקים הסוציאליסטים לקולות
הקומוניסטים. ז׳ורז׳ מארשה כשל בבחירות. התעמולה
הפופוליסטית והפשטנית שלו, שגבלה לפעמים בגזענות,
הנחילו לו ביזיונות חמורים. הקומוניסטים זכו בקצת יותר
ממחצית הקולות שקיבלו יריביהם בשמאל, פצע צורב
שלא ישכח במהרה. אבל הקומוניסטים, שנחלו את המפלה
הכבדה ביותר מאז , 1945 זכו, בכל זאת, ליותר מ־ 15 אחוז
מקולות הבוחרים.
מיטראן יצטרך לשלם מחיר כבד מאוד כדי שהמפלגה
הקומוניסטית תמליץ עליו במאבק נגד יריבו מימין.
הבטחות נדיבות מדי עלולות להבהיל את הבוחרים הוורד-
רדים ,״השלום עכשיוניקים״ של צרפת. התעלמות ממארשה
תוביל לתבוסה.
אבל גם למארשה יש בעיה חמורה. ברור שהוא רוצה

נשיא מצריים אל־סאדאת
רשיון מוגבל להשתולל בלבנון
סעודיה. כשיא מצריים, אנואר אל־סאדאת, דרש מד.אמ־ריקאיט
בקשה בכתב לשימוש בבסיסים, והשמיע באוזני
הייג דרשה נלהבת על ריבונות ארצו.
הייג לא התרשם. הוא יודע שהמצרים מעוניינים
בנוכחות אמריקאית בארצם, בעיקר כדי להשיג את הממון
הרב שהובטח לסאדאת. המדיניות האמריקאית כלפי סוריה
היא יותר מבוקרת. הייג אמנם רואה בסוריה בסיס
סובייטי, אבל הוא יודע שחאפז אל־אסאד מוכן לפרוק
את עול חסותה של ברית־המועצות בהזדמנות הראשונה.
תורכיה, מצריים, סומאליה, סודאן, ישראל, סעודיה,
מדינות המיפרץ, ובמידה רבה גם ירדן ועיראק, כבר
נרתמו למרכבת מדיניות החוץ האמריקאית. הרעשים ה יהודיים
והישראליים בעניין המטוסים לסעודיה נראים
בעיני הייג כמיטרד מעצבן, אבל בלתי־נמנע. הבטחות
על ״עיכובים״ ,ורשיון מוגבל להשתולל בלבנון, הם מחיר
זול עבור האמריקאים. תהליך אילוף הסוררות נשלם מזמן.

צרפת: ס 1ד הקסם
של הבורגני
יועציו של המנהיג הסוציאליסטי פרנסואה מיטראן
מאמינים הפעם שיש בכוחו של מועמדם לצמצם את הפרש
הקולות בינו לבין הנשיא היוצא, ואלרי ז׳יסקאר ד׳סטאן,
ולנצח בבחירות ב־ 10 במאי.
רק 425 אלף קולות — אחוז אחד — הפרידו בין
השניים ב־ . 1974 אם ינצח הנשיא, מדינאי מוכשר שהחל
לגלות בשנים האחרונות סימנים של שיגעון גדלות, מלווים
בסממנים של שחיתות אישית, הוא עשוי למשול לאורך
תקופה ארוכה 1988—1974 זה נשמע יותר כציון־דרך
בקורותיו של מלך אבסולוטי, מאשר תקופת כהונה של
נשיא נבחר.
ז׳יסקאר התחיל את דרכו הפוליטית כסופר־ליברל,
מעין אמנון רובינשטיין צרפתי. מאבקיו לליברליזציה של
חוקי ההפלה ולהצערת גיל הבוחרים (מ־ 21ל ) 18-הקנו
לו אהדה רבה במרכז הליברלי, שמאס בעודף הסמכותיות
ובנטיות כימעט־מלוכניות של הגוליסטים. בשלב מאוחר
יותר קסם ז׳יסקאר לבורגנות הפינאנסית, כאשף כספים
השולף יוני זהב מתוך כובעו. בשנים האחרונות החל
נוקט בגינוני מלכות, מגלה זילזול מוחלט בכלי־התיקשורת

הסוררת

108? 0^111
יותר פרו־ישראלי מדיסקאר, אך הוא תומך, כמובן,
במדינה פלסטינית לצד ישראל.
קשה לצפות לשינויים מיבניים בתחום הכלכלי-חברתי,
מילבד יתר דגש על ניהול עצמי ומאבק יותר תקיף
ומתוכנן באבטלה. לעומת זאת יהווה ניצחונו של מיטראן
תרומה מוראלית רבה לשמאל העולמי, בעידן קודר זה
של רגן—הייג—תאצ׳ר—ז׳יסקאר.
בחירתו מחדש של ז׳יסקאר תאשר מחדש את המדיניות
הנוכחית, את הציניות בזירה הבינלאומית ואת הרעש
הגדול סביב דמותו של הנשיא, הגובל בפולחן אישיות.

3 ..ו שו 1י 1ש חו רי
עומד ב חו ר
קוראים שעקבו בדאגה אחרי התבטאויותיו של
יו״ר הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית
בירושלים, ישראל כץ, יופלו, אולי, להתנחם במידע
שגם בבריטניה יש לו אחים־לדיעה.
סטודנט יהודי צעיר, מייקל פהן, השתתף השבוע
בוועידת הסטודנטים השמרניים בשפילד, צפון״אנג-
ליה, יידהם להיווכח שהרוח הכללית שנשבח שם
היתה ימנית־קיצונית, עד לגבול הפאשיזם. כהן עצמו
״שוחד״ על־ידי יו״ר ההתאחדות, ימני קיצוני בשם
פיטר יאנג, להשתתף בוועידה, לייצג קולג׳ שאינו
קיים ולהצביע עבור סיעת הימין הפרו־תאצ׳רית.
אך השחיתות היתה רק תופעה שולית בוועידה.
כהן מציין בדאגה את האווירה הגזענית ואת הרוח
הפאשיסטית ששררו בוועידה. צירים רבים לא הסתירו
את אהדתם לתנועה הניאו״נאצית, נאשיונל
פרונט. נציגים מתונים יותר, בעיקר תומכים של
ראש הממשלה לשעבר אדווארד הית, הושתקו באורח
אלים. פלוגות־סער של הימין צעקו במקהלה
״סוטה קומוניסטי״ ו״הומו־סכסואל״ לעברו של
כל נואם שהעז להביע דיעה ליברלית או אנטי גיזע-
נית. הנסיון של ״השמאל״ (שמרנים מתונים) ,להביע
את דיעותיו באמצעות הצגת תיאטרון חוסל בפלישה

זוו 0ק קוו 5
מועמד סוציאליסטי מיטראן
מאושה לא מפרגן
מאוד שמיטראן יובס. ניצחון הסוציאליסטים יהפוך אותם,
להלכה ולמעשה, למיפלגה ראשית של השמאל הצרפתי.
מארשה מעדיף בוודאי עוד שבע שנים תחת ז׳יסקאר. אלא
שתמיכה קומוניסטית גלויה בימין עלולה להבריח עשרות
אלפים מצעירי המפלגה, פעילים מסורים וממושמעים, אבל
גם אינטליגנטיים וביקורתיים, משורות המפלגה אל עבר
השמאל הקיצוני ואל מחנה מיטראן.
אין ספק ש״מארשה אכל אותה״ .עד ה־ 10 במאי עוד
יחזרו אחריו, אבל בתנועה הקומוניסטית הבינלאומית
כבר מתכוננים למאבק הפנימי שילווה את הדחתו הבלתי-
נמנעת.
פולחן אייטיות. גם ז׳יסקאר זקוק להמלצת יריבו
הגוליסטי, ז׳אק שיראק, שזכה בהישג מרשים — 18 אחוז
מקולות הבוחרים. שיראק מתעב את הנשיא באורח אישי,
מאז אילץ אותו ז׳יסקאר להתפטר מראשות הממשלה,
לפני חמש שנים. אבל כאן אין גלולה אידיאולוגית מרה
במיוחד. ז׳יסקאר ושיראק רצו במצעים כימעט-זהים.
רוב הגוליסטים יצביעו, קרוב לוודאי, עבור ז׳יסקאר.
אם ייבחר מיטראן (והסיכויים הם, שוב, שווים כימעט
לחלוטין) ,לא תשתנה מדיניוודהחוץ הצרפתית באורח
מהותי. האינטרסים הצרפתים ישארו בעינם. צרפת תשאר
בנאט״ו, מעמדה בעולם השלישי יתחזק וחילוקי הדיעות
עם ארצות־הברית עשויים להתחדד קצת. מיטראן נחשב

! £ 0111*5אז
סכסיזם בוועידת הסטודנטים

השמרניים

לממן הקיצוצים בתקציב !

אלימה של אנשי ימין, בהם גם ניאו־נאצים. בהזדמ נויות
אחדות שרו אנשי הימין (שהיו רוב מכריע
בוועידה) שירים היטלראיים — כ״בדיחה״ .אבל
השיר הפופולארי ביותר הושמע שוב ושוב לפי נעימה
של הפינק פלוייד :״אנו לא זקוקים לכושונים
ושחורים, ולא לזרים העומדים בתור לקיצבת אבטלה״.

א1111יסב עו ל ם

אלנסנוו ודג: ואשי זומולים
שר־החוץ האמריקאי, אלכסנדר הייג, חד חידה לעמיתו המצרי,
כאמאל חסן עלי, שגם הוא גנרל .״מדוע״ ,שאלו ,״מוכנים המימשלים
של מדינותינו לשלם כל כך הרבה עבור ראשיהם של גנרלים?״
ענה המצרי :״אומר לך מדוע, משום שהגנרלים מעולם לא עושים
שימוש בראשיהם בעת שרותם הצבאי, כך שיש להם ראש טרי.״

מקסים שוסטקוביץ: אכסודוס קשה
המנצח מקסים שוסטקוביץ (מימין) ,עם בנו דימיטרי (במרכז) ועם המנצח על התיזמורת הסימפונית
הלאומית בוושינגטון, מסטיסלב רוסטרופוביץ׳ (מ שמאל) ,היו מאושרים. חרף קשיי היציאה מברית־המועצות,
החליטו בנו של המלחין הידוע ונכדו להשאיר את כבודם מאחור (למקסים הגרוש יש ברוסיה רק אחות-
נשואה אחת) ולבק^ אזרחות בניו־יורק. מבחינה מוסיקלית הדרך כבר סלולה. מקסים ינצח על
התיזמורת הסימפונית מלונדון, במלאת 75 שנים להולדת אביו •,דימיטרי שוסטקוביץ. בחודש הבא יופיע
עם התיזמורת הלאומית בוושינגטון. זו תהיה הופעתו המיקצועית הראשונה בארצות־הברית.

הר גוודשגיוס: הגנתה התוונית
מי שנתגלתה על־ידי הבמאי אלברטו לטואדה בסירטו ״החתיכה״
היא החתיכה התורנית, המפתה במאים ומעצבי־אופנה בפאריס של
היום. צרפתיה מצד אמה, ואחייניתו של המיליארדר האנגלי ג׳ימי
גולדסמית, הפכה קליאו, ששהתה לפני כמה שנים כמתנדבת בקיבוץ
ישראלי, לאהובת צלמי־האופנה הפריסאים.

ניטו שסואוס: שנית שטואוס וא יסד בנח
פיטר שטראום יכול היה להיות מאושר. בגיל 34 סיים את הסרטת הסידרה מצדה, קיבל את
האימי עם הופעתו בגריקו מייל, זכה בחוזה מצויין עם חברת טלוויזיה המבטיחה לו סכום עתק
הופעות במהלך השנה הקרובה, וחוותו שבצפון לוס־אנג׳לס ממש פורחת• ובכל זאת קרה משהו
תוכו. שטראוס תיכנן לשאת לאשר. את ידידתו, הדוגמנית שאנה הופמן (עימה ביקר בישראל).
שברגע האחרון אסר :״פעם אחת שגיתי, ואיני רוצה ליפול שוב בפח,״ וסרב להתחתן.
פרס עבור בתוך אלא

לינדה וסל נסר• 01 ילדיהם, בתרה נרי גגו ססאר, אוליביה זג׳זרגי האויסוו: החתונה ה מאחדת
תריסר שנים חלפו מאז נערך האיחוד האחרון של הביטלס, ועתה זה קרה שוב׳.
שתי החיפושיות באו לטכס החתונה של חברם, התייצבו לימינו במישרדי־הרשום
שבעיריית לונדון• אם כי השלושה השתדלו שלא להבליט את היעדרו של חברם המנוח,
ג׳ון לנון, והצטלמו עם בני סישפחותיהם ליד עוגת־כלולות במועדון ״מייפייר רגס״,
היה משהו מלאנכולי באומרה. היעדרה של יוקו אונו, שהוזמנה לחתונה, אך לא נענתה,

בוים

חבת

במסיבה זוהרת שנערכה לא מכבר בקהילת הכוכבים של קלי פורניה,
הופיעה השחקנית הבלונדית בריט אקלנד בת ה־( 38 אשתו
לשעבר של פטר סלרס) ,עם בתה ויקטוריה מריה בת ה־ , 16 שהיא•
בתו של סלרס.

בלט לעין. הכלה, ברברה באך, לבשה שימלה שעוצבה על־ידי עמנואל, המעצב שנבחר
על־ידי דיאנה ספנסר לעצב את שימלת הכלולות המלכותית. למזלה של ברברה הוזמנה
שימלתה לפני שהוחלט בארמון על תוכניותיה של ארוסת הנסיך. שאם לא כן, אין
ספק שהמעצב לא היה מצליח לבצע את ההזמנה — שכן דייוויד עמנואל פשוט
מרותק לחצר.

כל 1ני \ז\ ויין: כן תכריס את הזונס
שישה מתוך שבעה בניו של ג׳ון ומין (משמאל לימין) :מלינדה, איתן, פטריק, מריסה, מייקל, וטוני
(אסיה היתד. חולה באותו יום) השתתפו בטכס חנוכת המרכז הרפואי לחקר הסרטן שעל שם אביהם,
באוניברסיטת ידסי־אל־איי. למעשה חנך ומין את המרכז בעודו בחיים, ב־ , 1979 כשהיה כבר חולה.
דיוקנו נראה במרכז.

11*111111ב שו ס

נזר״ב ובדתונדו: חן־חאן xשת״ם
שני מאורות, קרובים זה לזד. גיאוגרפית במשך עשרים שנה, לא
נפגשו איש עם רעהו אלא עתה. רודולף נורייב, הדון ז׳ואן בכורי אוגרפיה
של עצמו, וז׳אן פול בלמונדו, הדון ז׳ואן הבלתי מוכתר
של הבד הצרפתי, שבא לברך את הרקדן ביום הולדתו ה־ .42 לפי
הבעת פניהם היתד, זו פגישה לבבית.

ליידי ריאנה בנסר: תרגיל יר״ס למלכה ו1ת״דרו
ארוסתו של הנסיך צ׳ארלס החלה מתרגלת את נוהגי הבית־הפתוח בנוסח באקינגהם• דיאנה, הידועה
כביישנית, היססה תחילה ללחוץ את ידי מברכיה הרבים מול המצלמות. ובכל זאת, בקבלת־פנים שערכה
המלכה אליזבט בטרקלין המוסיקה שבארמון, השתררה אווירה נוחה ודיאנה היתד, נינוחה. מאוחר יותר,
כשביקרה עם הנסיד בקולג׳ המכין את שומרי המלכה, ניגש אליה ניקולם הארדי, סטודנט בן , 18 וביקש :
״המותר לי לנשק את ידה של מלכתי בעתיד ן״ דיאנה לא ענתה במילים, אך הושיטה ידה ברצון וחייכה
בהנאה גלריה.

1x300׳ מגונאקו: נד החדים 1x3

לחתונת הכסף של הנסיך רנייה ורעייתו גרייס ממונאקו היה
ציביון הוליוודי למהדרין. כל המישפחה הגיעה ללוס־אנג׳לם, וסטפאני,
|הצעירה בילדיה של גדיים, זכתה בתשומת־לב מיוחדת מצד שניים
מ״דודייז״ ,ששימשו כסנדקים מאז ילדותה: קרי גראנט (בתמונה
1העליונה) ,שהופיע עם גריים בתפסו א ת׳ הגנב 1955 וגרגורי פק
(בתמונה התחתונה) ,אחד מידידיה הנאמנים של גדיים.

כרמתה אונאסיס: לברוח לתור ומור
כריסטינה אונאסיס (היום בת )301 ויקירה האחרון, ניקי מברוליאון (בן ,)21 שומרים בדרך כלל
על סודיות מירבית. ניק, בנו של איל־הספנות הבריטי מאנואל מברוליאון, מעדיף שלא להיקלע למירדפי
העיתונאים, בגלל סלידתה של כריסטינה מן המעקב המתמיד. ובכל זאת לא היה מנוס מחשיפתם בצוותא,
כשהגיעו לנמל־התעופה שארל דה־גול בפאריס, שבו נודע להם על ההתנקשות בחייו של רונאלד רגן.
הם נראו מודאגים, ואחרי שנרגעו יצאו מן השדה במכוניות נפרדות. בבל זאת עקבו אחריהם הצלמים
(בתמונה) ,עד שהגיעו שוב, בצוותא, לאותו המקום: מגורי כריסטינה באבניו פוש ;88

*?..אין בעיות, את הטמפון של טמפקס
אני פשוט לא מרגישה.
זה מה שטוב בטמפקס. אבל אני קצת..
אין מה לדאוג,זה בטוח במאה אחוז.
החוט של טמפקס תפור בתפר כפול.
ו אין הוא סופג?
מצוין, בגלל ההרכב המיוחד
של טמפקס, לעומת טמפונים אחרים ...מסתבר שאין כאן
חוכמות, מה שטוב בטמפקס הוא הטמפון עצמו.
עד שלא מנסים לא יודעים. אתעודיוצאתעם החבר
הראשון שלך? השתגעת,פגשתי מישהו
גזעי באמת. הורי הגיעו, אני
אתקשר אליך אחר כך **
מה שטוב כטמפקס
הוא הטמפון
מה יש בטמפון של ט מפקס שהפך או תו
לטמפון הפופולרי ביותר בעולם?
יש בו כל מה שחייב להיות בטמפון מעולה
כי בטמפקס חשבו על כל פרט :
הטמפון של ט מפקס מורכב מכותנה וגם
זהורית לכן הוא בעל כושר ספיגה מעולה,
ואת יכולה להרגיש בטחון מלא
בעת השימוש בו.
החוט בטמפון של ט מפקס
תפור בתפר כפול — בניגוד
לטמפונים אחרים —

כך שאת יכולה להיות שקטה לחלוטין.
בעת הספיגה מתרחב הטמפון של ט מפ קס גם
לאורך ולכן אין את מרגישה אותו בעת
השימוש ובעת הוצאתו.
ב ט מפקס חשבו גם על מוליך־ההחדרה
המיוחד, הדואג להוביל את הטמפון בדיוק
עשרות מליוני
למקום הככין.
נשים ברחבי העולם משתמשות
בטמפקס, הן אינן יכולות
לטעות כל חודש.
לכבוד אינוו סט אי מפק ס בע״מ
(יבואני טמפקס) ת.ד6080 .
תל־אביב מי קוד 61060
נא לשלוח לי חומר הסברה
על השימוש בטמפוני טמפקס
ודוגמאות חינם 1-1
שם כתובת

גיל

ארי אל׳

מאי*

חדש מבית כתר פלסטיק:
צידנית - 33 היחידה המיוצרת בישראל עם בידוד פוליאוריטן המבטיח שמירת קור מעולה
ידית מיוחדת מותאמת לנשיאה גם ע״י 2אנשים. כושר הקיבול הגדול ביותר.
טרופיקל -מיכל רב תכליתי לשתיה קרה וחמה, בגדלים 5 :ו־ 8ליטר.

מ ^ 11י*ז *•

בידוד פוליאודיטן חדשני עיצוב מודרני, כולל סט כוסות.
קופסאות ואקום -רעיון אמריקאי לאטימה מושלמת ולשמירה על טריות המוצרים.
בד וכוסות אקריליק -עיצוב מרהיב, מהומרים מעולים, לשתיה קרה וחמה.

כ תר פלסטיק החברה המובילה בישראל במוצרי איכות מפלסטיק למשפחה ולבית

.אנ שי ם .
! 9בוועדת־החוץ והביטחון
נשמעו השבוע ויכוחים קו לניים.
הדיון נסוב על ההיס טוריה
של עם־ישראל. י־אש־הממשלה,
מנחם בגין, אמר
ליושב־ראש מיפלגת־העבודה.
שיטעון פרם, כי ההאשמות
של המערך נגד הליכוד בד בר
ההתפרעויות בחגיגות ה
בי-ין
התחיל להבין את רבץ ע ל פרס, וניצר בך
אלי שר לא ענ ד ה את התכ שיט שקנה לה בעלה

נך אצל מנחם בגין .״נתנו
לך קולאז /כי זה יותר קל
לשאת אותו במיזוודה במקום
אלבום מלא תמונות מכל ה אירועים
האלה,״ אמר לו צלם־
הלישכה, יעקובסער.
| באותה מסיבה אכלו,
שתו ורקדו כל האורחים. ד,פ־תעת־הערב
אחת האורחות, ש־

שם הכיר לראשונה וריאיין
א ת תחסין בשיר, שהיה
אז דובר של הנשיא המצרי,
אנוור אר־סאדאת. עכשיו
נסגר המעגל לגבי דן. במכון
למחקר בוושינגטון, שאליו
הוא נוסע, ושם יהיה הנציג ה ישראלי
במחקר על תהליך־הש-
לום, יהיה בשיר הנציג המצרי.
את אמריקה ייצג הארולד
סונדרם, מי שהיה עוזר שר־החוץ
לענייני המזרח־התיכון
בממשלת ג׳ימי קארטר.

כאשר יצא מנחם בגין
השבוע, מלישכתו ראה את
את שלישו של הרמטכ״ל מח בק
את מזכירתו, יוגה קדי־מוכיצקי.
שאל אותו בגין:
״אתה נשוי?״ השליש הסמיק
וענה לו :״לא.״ אמר בגין:
״טוב מאוד, גם יונה לא נשו אה,
ואני מאוד רוצה שהיא
תתחתן.״ העירה יונה לשליש:
״נפלת בפח!״
9ח״ כ עדי אמוראי
קיבל השבוע שי — כיפה
סרוגה, שעליה רקומה המילה
הללויה. עדי סיפר כי הוא
חובב שירים חסידיים, ואת
המתנה שלח לו דויד ויינ*
קרגץ, מנצח חבורת־הזמר
הללויה. את הכיפה סרגה עבורו
אחת מזמרות המקהלה,
ליאורה ברגר מבני-ברק.
! 9אל הוועדה המסדרת
של מיפלגת־העבודה באו מיש־לחות
שונות מכל חלקי הארץ,
כדי להמליץ על הצבת אנשים
שונים ברשימה של חברי־הכנ־סת
לקראת הבחירות הבאות.
בין הבאים היתח גם גאולה
חכקין, מפעילות נענז״ת. היא
פנתה אל חיים כר־ לב ואמ רה
לו :״אני רואה כמה ש אתה
עייף, אני מוכנה להחליף

שחקן כדור־מים בנבחרת ישראל השתתף
1 *11111ן, ך 1
במישחק, שנערך בטבעון, עם מלאת שנתיים
| 1 |# 111 להירצחו של אחיו, דני הרן, בפיגוע מחבלים בנהריה. על הגדר
המקיפה את בריבת״השחייה הונצחה תמונתו של דני, שנרצח
ביחד עם שתי בנותיו. לרוני עוד שני אחים, שניהם שחיינים. האח
הבבור, ברוך קרן, היה מאמן נבחרת ישראל בבדור״מים, ואחיו
האחר, סמי קרן, משחק גם בן בנבחרת ישראל בבדור״מים.
אותך. אני אעשה זאת כמו בכל בבית לוויות, ואכריז
פעם, :המנוח ־מר איקס לא
התקבל! קרובי הנפטר הבא,
בבקשה!״ כאשר נשאלה מדוע
תעשה זאת דווקא כך, השיבה
חבקין :״בלאו־הכי כל מי
שבא לוועדה זו בא במצב־רוח
עגום, משום שסיכויי המועמד
שלו ברשימה לכנסת אינם
ריאליים.״

סגן״נשיא האוניברסיטה העברית

ומי שהיה שגריר ישראל בארצות-
4 1 ! 111/1 111ן
הברית, באשר גולדה מאיר היתה ראש־המנישלה הודיע לשימעון
פרס, בי הוא מאמין בניצחון מוחץ למיפלגת העבודה, וכי הוא
מובן להיות מועמד מיספר 61 ברשימת המיפלגה לבנסת. קרוב
לוודאי שישימו אותו במקום ריאלי יותר. השבוע הוא בא לפתיחת
מועדון־לילה חדש במלון ״הילטון״ בתל״אביב, ובעוד בולם רקדו,
עסק דיניץ בשיחות ענייניות עם במה מן העיתונאים שהיו במקום.
מימונה הן כמו עלילת־דם.
אמר פרס :״אתם לא עוס קים
בעלילות-דם?״ בגין :
״מי אמר לי כי בעניין אלט־לנה
היטעו את דויד בן־גור־יון?״
פרס :״מי אמר לך?״
בגין :״אתה אמרת לי !״
פרס :״לא נכון!״ בגין :״מה
לא נכון? באת אלי הביתה
בתל-אביב, ואמרת לי באופן
מפורש שחקרתם בעניין אלט־לנה
והגעתם למסקנה כי אנחנו
הטעינו את בן־גוריון.״ פרס :
״יש לך שמיעה סלקטיבית!״
בגין :״אתה מכחיש זאת?
עכשיו אני יכול להבין מדוע
יצחק רבץ כתב עליך מה
שכתב בספר שלו!״

! 9בביתה ש ל טלי שליו
בהרצליה נערכה השבוע מסי-
בת-פרידה לדן פתיר, יועצו
של בגין לענייני עיתונות. טלי
היא העוזרת של פתיר במיש־רד
ראש־הממשלה. למסיבה
באו ידידים של דן מהלישכה
ואנשי־התיקשורת. פתיר קיבל
מתנה מקורית ממחלקת־ד,צ למים
של לישכת העיתונות
הממשלתית — קולאז׳ ובו
100 צילומים ממרבית האירו עים
שבהם השתתף בשש הש נים
האחרונות, בתחילה אצל
ראש־ממשלה יצחק רבין ואחר־ה
עו ל ם הזה 2279

9 :ד״ר רפאלה ביל־

רקדה ריקודי־בטן. בתום המ סיבה
הודיע יחיאד קדי שא
אני מזמין את כל
האורחים שכאן למסיבה שתי ערך
באחד במאי , 1982 כאשר
יעל ודן פתיר יחזרו משהותם
בוושינגטון, בביתה של טלי.״

9העיתונאי אדרי פורת,
שיחליף את פתיר בתפקידו,
סיפר כי קיבל חופשה מן ה-
צהרון ידיעות אחרונות חופשה
לשנה אחת בילבד.

השגריר לשעבר במצ
אליהו
כן־אלישר,
ניצח, באו בחצות

ריים, ואשתו למסיבה. ניצה ענדה על צווא רה
ענק מזהב וסיפרה ש בעלה
קנה אותו במצריים, אך
שם לא יכלה לענוד אוהו,
אלא רק כאן .״בהתחלה נעלב
בעלי וחשב כי הענק אינו
מוצא חן בעיני, אך הסברתי
לו כי לענוד תכשיט זה במצ ריים
זה״ כמו לענוד חנוכיה
בצבע קיטשי ירוק בישראל.
אך מאז שחזרנו ארצה אני
עונדת אותו בכל הזדמנות.״
! 9גם גדי צה״ל ערכו
לפתיר מסיבת-פרידה. דן עבד
שם בזמנו ככתב. הוא סיקר
עבור התחנה את ועידת־ג׳נ־בה
ב־ 1973 בשידורים יומיים.

בנו בן ה״ 11 של ח״ב חיים קופמן מתבונן
11ו 1ן1¥| 111
בפיסלון בצורת נבט, שקיבל אביו מאת

הנציג הדני בשגרירות הדנית בישראל. הפרס ניתן מדי שנה לחברה
המצטיינת בסחר חוץ עם דנמרק, וקופמן קיבל אותו בגלל פעילותו
בהחדרת מוצרי לגו בישראל. הלגו נוצר בבפר קטן בדנמרק
בשם בילונד. אסי שאל את אביו, מה הקשר בין הנבט ללגו,
ואביו הסביר לו בילמעשה אין כל קשר, אן הפרס ניתן
בבל שנה למוצר אחר. קופמן מבנה את הפרס הזה באוסקר הדני.

סקי, מרצה בחוג למדעי־ה־מדינה
באוניברסיטה בירוש לים,
פנתה אל ח״כ חיים בר־לב
ואמרה לו :״חיים, אני
מתחתנת ביום שני בשעה 4
אחרי־הצהרים, ולא אהיה ב ישיבת
המרכז של מיפלגת־העבודה
שבה ישובצו המקו מות
לכנסת. אך גם הרב נ־חם
הבחן לא יהיה בה, כי
הוא משיא אותנו.״ מיד הוחלט
במיפלגה להקדים את הישי בה
ל־ 2אחרי־הצהריים. אמרה
בילסקי :״יופי, הכהן יחזור
מן הישיבה ויוכל לומר לי
באיזה מקום הוצבתי ברשימה,
וזו תהיה מתנת המיפלגה ל חתונה
שלי.״ בילסקי, הנמצאת
בשנות ה״ 40 שלה, נישאת ל פרופסור
גחום כן־ חור, מנ תח
פלאסטי.
׳ 9הפירסומאי דויד אד־מ
ץ בילה את סוף־השבוע ה אחרון
באילת, שם התערב עם
אחד מעורכי־הדין של אילת
על סיכויי הליכוד בבחירות.
ארמון טען כי הליכוד יקבל
25 נציגים בכנסת, ואילו עו־רד־הדיו
טען כי הוא יקבל 20
נציגים. ארמון קבע כי עבור
כל מנדאט נוסף, מעל ל־,25
הוא יקבל מעורך־הדין 100
שקל.

213

11 ,7 0 1 0ל
אוהב אותי.
^ דוהים
עובדה, הוא סידר לי
מזג אוויר משגע,״ סיפרה אשת
יחסי־הציבור, מירי זכרוני, לכל
האורחים הרבים שבאו לחגוג עי-
מה את יום־הולדתה. מירי נולדה
ב־ 1במאי וחברתה הציירת, עדית
פאנק, נולדה ב־ 4במאי. לכך הח-
ליטו השתיים לערוך מסיבה לכל
החברים שלהן בדירת־הגג של
עדית ובעלה, אבי, ברחוב שמעון
התרסי בתל־אביב.
מזג־האוויר היה אמנם משגע,
והאורחים שבאו עסקו בזלילה
(ובשתייה הגונה, כשעל המוסיקה
ן מנצח ראובן לוי, קריין מקול
השלום, שהביא עימו את תקליטי
הדיסקו החדישים ביותר.

1האורחים העליזים הביאו למירי
ולעדית כל מיני בשמים ומתנות
אחרות, אך מי שספגה את כל ה מחמאות
היתה דווקא מירי, שלא
חדלה לרקוד במשך חמש שעות
!ברציפות .״כולם אמרו לי שאני

י מ * 0ל ס? /ד

[ך! 1ץ!| 1¥ה לא מפריעה לרקדן החרש מאיר שער, הרוקד בלהקת
קול ודממה של משה אפרתי. מאיר רקד עם כלת י המסיבה, מירי זכרוני. בעוד מאיר שער מפגין מיקצועיות בריקוד,
הפגינה מירי מרץ רב. שער שימש לעדית פאנק דוגמן לכמה מציוריה.

נראית שיגעון, שהשימלה הלב נה
שלי יפה ושהמסיבה שלי נהדרת,״
ציחקקה מירי.
בין חבריה ידועה מירי ככדור
של מרץ. כולם יודעים שאם צריך,
אז היא יכולה לעבוד 12 שעות
ביממה ללא־לאות, ויחד עם זאת
היא מספיקה להיות גם עקרת־בית
ואמא טובה, ובכלל מקור של
השראה לכל אותן נשים שתמיד
מתלוננות על עייפות או דיפרסיה.
אני התעייפתי רק להתבונן בה
־וקדת לל־הרף במסיבה שלה.
בעלה, עורך־הדין אמנון זכרוני

1ן׳י [ 111111 | 1היא טבעונה (״טיבי״) זכרוני, בתם בת ה״ 20 של
1 11# 11 11נ מירי זכרוני ובעלה, עורן־הדיו אמנון זכרוני. טיבי
עומדת לסיים את שירותה הצבאי בעוד שלושה חודשים, ואחר-כך
מתכוננת טבעונה זכרוני ללמוד מישפטים באוניברסיטת תל״אביב.

111 היא לירז בת ה־ ,8בתם של עדית ואבי

* י* י / 1 1 1 ^ 1ן פאנק, שלא ויתרה על המסיבה שנערכה
הבוקר.
הקטנות של
בביתם ונשארה ערה עד השעות
מאחוריה רוקדת מירי, כלת המסיבה, מאחוריה ד״ר אילן חרוזי.
החליט לבדר את האורחים שבחרו
שלא לרקוד, אלא לשבת בשקט
ולשוחח.
עדית עסקה כל הערב בהגשת
המשקאות והאוכל, ובעלה, אבי,
גם הוא רקד ללא־הרף. אפילו בתם
של עדית ואבי, לירז, בת ה־,8
היתד, ערה כל הלילה וחזתה ב מסיבה.

פ ה עם
הילדים

ו וני ם לוהטות

זהו שם סיפרה של
הדסה מור, על
ורומן שחיה לחם עם משה דיין. איתה טוביה סער.

פנטומיטה

הפגין אפילו בעת ריקוד*
דיסקו סוער חפנטומימאי
חניך רוזן עם חברתו, יעל דגני, שהיא סטודנטית.

ת האוכל בישל ידיד של
י 1מירי, גיורא ברנהרדט, המתמ חה
במימרחים. הוא הכין 10 מימ-
רחי גבינה, אורז עם פיטריות
ורגו בשמנת, כשכל האורחים מל קקים
את אצבעותיהם.

מירי קנתה לעדית כן לציור
ועדית נתנה למירי ציור משלה.
אני לא יודעת איך 24 שעות
ביממה מספיקות למירי כדי לע שות
את כל מה שהיא עושה. מל בד
היותה אשה עובדת, עם קא־ריירה
משלה, היא גם אמא טובה
ומסורה .״אין אסים ת־הורים שאני
איני הולכת אליה. אני חברה
בוועדת־ההורים של בית־הספר ש אליו
הולך בני, שרון. אני ליוויתי
את בתי, טיבי, לטירונות, כשהיא
הלכה לצבא, וגם הלכתי לטקס
סיום הטירונות של טיבי,״ היא
מספרת לי. זה כמובן לא כולל את
הקימות שלה בכל בוקר בשבע,
כדי לשתות את הקפה שלה עם
הילדים, וזה לא מפריע לה לטפח
את הגינה בדירת־הגג שלה. מירי
מבשלת, מנקה את הבית, מכינה

מוטי גלעדי והשחקן שמואל וילו־ז׳ני.
הבית גם אירח רקדנים מ להקת
קול ודממה של משה אפ רתי•
כל זאת משום שאבי פאנק,
בעלה של עדית, הוא בעל מכון
לתנועה יוצרת, הוא הזמין רקד נים
רבים למסיבה. גם עדית עו בדת
עם רקדנים המשמשים לה כ דוגמנים
לעבודותיה.

ך* תה לירז, החליטה להשתתף
במסיבה, בעוד בנה הקטן הלך
לישון. ילדיה של מירי גם הם לא
ויתרו על המסיבה, ובתה החיילת,
טיבי, רקדה עם כל האורחים, בעוד

בנה, שרון, בן ה־ , 14 מסתובב גם
הוא במסיבה. רק בארבע לפנות
בוקר החליט שרון לשכב לנוח קצת
על אחת המיטות הפנויות בבית.
המסיבה נמשכה עד השעות ה קטנות
של הלילה, המישטרה הט רידה
אותם רק פעמיים. פעם אחת אחרי באה המישטרה באחת
חצות, וביקשה להנמיך את רעש
הרמקולים, ופעם שנייה היא באה
בשלוש וחצי וביקשה בפעם נוס פת
ואחרונה להנמיך את הרעש.
בחמש בבוקר חזו כולם בזריחה
מעל הגג, והתפזרו סוף־סוף לבתי הם.
מירי כבר מתכננת את המסי בה
לכבוד יום־הולדתה בשנה הב אה,
ואני מנסה לנוח קצת לקראת
יום־העצמאות, שגם הוא הולך
להיות משופע במסיבות.

מיקצועית גד

אלדור, שהיא רקדנית ושחק>

דינאמיט

הוא השם שכל חבריה של מירי זכרוני מגנים
אותה. מירי רקדה במשך חמש שעות ללא-
הרף, כשבכל פעם הצטרף אורח אחר לריקוד. הפעם רקדה עם חיים
מוצ׳ניק, איש קולנוע, שהתעייף מהר יותר מאשר מירי מהריקוד הסוער.

הוא בעלה של מירי, עורך״הדין אמנון זכרוני,
שלא רקד, אך צפה ברוקדים ובעיקר שוחח עם
אלה שלא רצו לרקוד. אמנון עומד לנסוע השבוע לרומניה בענייני עבודה.

תיירת

היא אליס
פילד, שבאה א
לביקור מישפחתי קצר מארו

כך לפחות החליטה מיקי צחר, חברה של

111 •* 7 118 מירי זכרוני, שצחקה לשמע כל בדיחה
ששמעה סביבה. מיקי נשואה לחנוך צחר, מהנדס, בנו של ראש עיריית־טבריה
לשעבר, משה צהר ״.מאחריה, רפי זכרוני, גיסה ־של מירי.
ארוחות־ערב לאורחים של בעלה,
דואגת שתמיד תהיינה חולצות
,נקיות ומגוהצות בארון, ובכלל
אשת־חיל שלא ראיתי רבות כמר

ו 86#:ע*5 8יי *י ״יט״יייגחימ

״מה שמאפיין את בני מזל שור
הוא שיש להם כוח־התמדה והם
אוהבים לעבוד. לי יש את התכו נות
האלה,״ אומרת מירי.

בור ס ה
ופולי טי ק ה

י* ם עדית היא בת מזל שור
ו * אופיינית. גם לה יש קאריירה
פורחת של ציירת, יש לה שני
ילדים, בני 8ו 4-ויש לה בעל.

אחרי שהיא עברה ניתוח לקיצור
המעיים היא גם רזתה מאוד ונר אית
רזה ויפה מתמיד.
בדירת־הגג של עדית ואבי רק דו
כל האורחים חובבי־הדיסקו על
הגג, ובתוך הדירה ישבו אלה ש הם
חובבי־הזלילה וחובבי השיחות
עורד־הדין אברהם
הארוכות.
בריר, שבא למסיבה עם אשתו ה עיתונאית,
ברוריה אבידן, שוחח
כל הערב על נושאים רציניים.
״אני לא בא להתהולל, אני איש
רציני,״ התלוצץ בריר .״כן, הוא
שוחח כל הערב על הבורסה ועל
פוליטיקה,״ העידה עליו אשתו,
שישבה אתו ולא רקדה.
אמנים רבים באו אחרי ההופעה
שלהם — מתי כספי ואריק סיני
באו, ואחריהם באו יהודה ברקן ו על
דני
בן־ישראל, שלא לדבר

אדריכלות בתנועה

הפגין האדריכל
ישראל
גודוביץ שהיה במצב־רוח מרומם ולא חדל לרקוד.

צוותיהאוויר

הם הזוג ספי
דיילת אל״על ודוג!
עם חברה, דודי פרידמן, טייס, שהוא חבר קיבו<

מה אומרים סוחרים
שאינם מוכרים 111 שאוב לורנץ?
״...נכון 111 ,שאוב לורנץ מצוינת
אבל יקרה. אני מציע לך לקנות
היא לא פחות טובה אבל יותר זולה
קנהטלויזיה שאתה רוצה לקנות
ולא את זו
שלסוחר כדאי למכור !

נ תונים מתוך מחקר

״גאלופ ישראל״

בקרב סוחרי טלויזיות 1
על עמדתם כלפי

111 שאובלורנץ:״
א. דעה חיובית עד
חיובית מאוד ־880/
ב .״ראוי לציין שברוב
החנויו ת בהן אין
טלויזיות ״שאוב לורנץ״
בכל זאת קיימת דעה
חיובית לגבי טלויזיה זו״,
111 עזאוב-לורנץ

2א £א 6 -1 0ש /א ס $

איכות ויוקרה
היבואן הבלעדי
רחוב פרץ ,4תל־אביב, טלפון.624193 621984 :

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

ה עו ל ם

הז ה 2279

אנשים

בלתים

מאת דני אל ה שט

האשת המתה התלוננה
שמכ שיר־הק שר של
ה שוטר מפריע לה
י סן ד טיסיו אווי,
מפקד יחידת־הסיור בירושלים,
שמע השבוע במכשיר־הקשר

שלו הודעה על מיקרה-מוות
בשכונת קטמון. הוא חש מיד
למקום, ואת פניו קיבל שכן

אדית קימחי

האמנית בפתיחת התערוכה שלה —
שבה הציגה עבודות המורכבות
מזהבים העוטפים שוקולדים וממתקים אחרים — שנפתחה השבוע.
אדית, שהיתה בעבר דוגמנית, פגשה בדוגמנית קארין דונסקי,
שעימה נהגה לעבוד בעבר. קארין התפעלה מעגיליה של המוצגות מעבודותיה
ואחר״כך התפעלה
אדית קימחי,
בתערוכה• אדית עסקה גם בשירה לפני שהתמטרה לציור.

דודיו נסב׳

אשתו של הזמר״מלחין מתי
כספי נמצאת בחודש החמישי
להריונה. דורין ומתי נשואים
מזה שבע שנים, והיא גילתה
שהיא בהריון שבוע אחרי
שכלבם האהוב נדרס. דורין
באה למסיבה בתל־אביב,
וכאשר הציגו אותה כאשתו
של מתי כספי, אמרה :״עכשיו
כבר לא איכפת לי, כי
חלק ממני נמצא איתי כל
הזמן ״.דורין כספי היא מופיעה והיא
שחקנית,
עם בעלה בהצגת ילדים.

מבוהל, שסיפר לו כי באחת
הדירות מתגוררת ישישה ערי רית,
השוכבת במיטתה ללא
רוח־חיים. אדרי נכנס לדירה
וראה את הישישה שוכבת, כ שלצידה
מקל הליכה. הוא הניח
ידו על ליבה וזו מיד פקחה
את עיניה ואמרה לו :״אולי
אתה מוכן לסגור בבקשה את
מכשיר־הקשר שלך 1אתה מפ ריע
לי לישון!״
1הזמר יהורם גאון,
המתגורר ברמת־השרון, הסת דר
עד עכשיו ללא טלפון ב ביתו,
אך בשבועות האחרונים
התקינו לו סוף־סוף מכשיר.
״בכל פעם שהמכשיר מצלצל,
רצים אליו כולנו. זה ממש
אטרקציה בבית,״ מספר יהורם.
אורנה, אשתו, הנמצאת ב חודש
השביעי להריונה, אמרה :
״הטלפוניסט שלנו בבית הוא
הבן משה־דויד, המרים את
הטלפון ומדווח לכל אחד ימה
עושה עכשיו אבא ואיפה נמ צאת
אמא.״
1הזמרת רותי נכון קפ צה
ארצה ליום אחד בלבד,
ממקום מושבה, לוס־אנג׳לס.
הסיבה היא פתיחת תערוכה
של אמה, מרים נכון, במוסי־און
לטבע. אביה, המנהל את
מחלקת אסיה ואוקיאניה ב־מישרד־החוץ,
נשא דברי פתי חה.
ש מו יצחק נכון.
1כתב• הטלוויזיה מיכה
לימור נעלם לאחרונה מעל
המירקע. הסיבה: הוא נמצא
בלב ים, על אחת מאוניות צי־הסוחר,
כדי לעשות כתבה עלי הן.
עם תום הכתבה יישאר
בלונדון, שם קבע פגישה עם
אשתו, מתנה, והשניים ייצאו
לחופשה קצרה.

משה דיין באסיפת־הייסוד של תל״ם
ודם הזה 2279

217

) 1שנים של
311:טעם!

פני כשש שנים נכנסתי, במקרה,
^זנות בגדים נאה ברחוב המלך
ורג׳ , 51 כדי לרכוש חולצה.
ן:שתי חולצה. ביחד עם החולצה
כשתי גם ייעוץ 3 ,זוגות מכ־זיים,
מעיל מלחים, עוד שתי חולצות,
ניבה ומספר זוגות גרביים ולבנים.
כשתי גם מינהג של קבע לרכוש בחנות
יזת את מרבית בגדי ורכשתי גם ידיד.

:ני לקוחות רבים כמוני-.רבים מאוד.
ית האופנה שלו אינו מתבסס על לקוות
מזדמנים, אלא, בעיקר, על קליע-
ורה קבועה של כ־ 2000 לקוחות נאמנים.
ני מכיר את לקוחותיו ואת נתוניהם
יודע מה מתאים למי• אם קיבל פריט
!ופנה חדש המתאים לדעתו, במיוחד,
מישהו מלקוחותיו׳ אין הוא מהסס

להרים טלפון ולהזמינו. בדרך כלל אין
הוא טועה.
עשר שנים חלפו מאז פתח בני את בית
האופנה שלו ברחוב המלך ג׳ורג׳ , 51
מול קולנוע מקסים 10 .השנים הללו
היו משופעות בחליפות אופנה. דגמים
באו והלכו, השמלות התארכו, התקצרו,
התרחבו והוצרו, המכנסיים פשטו צורה
ולבשו צורה, ובכל אלה עמד בני, תמיד,
בקו הראשון. בלי להגזים, בלי להיות
אקסטראוואגנדי, תוך שמירה על סו לידיות
מאופקת קמעה, כדי שגם מי
שאינה דוגמנית ומי שאינו ג׳ון טרא-

בולטה יוכלו להתלבש אצלו באלגנטיות
אמיתית.
כבעל בית אופנה משגשג כל כך זכה
בני תמיד להצעות מפתות מיצרני ויבואני
אופנה• כולם רצו ורוצים לעבוד עם
בני, אולם, האצילות מחייבת! בני בורר
בקפידה דקדקנית את היצרנים עימם
הוא עובד ומקפיד שיהוו חתך נאמן
של צמרת האופנה בארץ ובחו״ל. מה
הפלא, אם כן, שיש לו ק הל לקוחות
קבוע ונאמן כל כ ך!
במלאת לבית האופנה 10 שנים, ערך
בו בני שיפוץ וחידש את פניו. לא כאילו

היה בכך צורך .״רק בשביל ההרגשה
הטובה״ ,אומר בני .״של מי׳ שלך או
של הלקו חו ת!״ ,אני שואל .״של שנינו״.
בני עצמו, איש אופנה על פי בחירתו,
הינו מהודר, ידידותי ונעים סבר. אולם
קפדן גדול בכל הקשור בהתא מת האדרת
לגברת והבגד לגבר. כדאי לשמוע בעצתו
הוא יודע מה הוא מדבר.
עם זאת, בחברותא, הוא איש רעים
להתרועע, לשתות עימו בבדיחות הדעת
או להעמיק עימו בשיחה רצינית אל
תוך הלילה. כדאי להכיר את בני. אין
רבים כמותו בתחו ם האופנה•

ידיד

*רגל יובל 10 שנים 2 0 7 0הנחהאמיתיתעלכלמוצרינו !
ל אופנת בני
המלך ג׳ורג׳ ,51 תל-אביב
זר ברכות
לעשור

ל אופנ ת בני
המלך ג׳ורג׳ /51 תל-אביב

ברכות
מ אלפו ת

ל אופנת בני
המלך ג׳ורג׳ ,51 תל-אביב

שמחים
ב שמחתך

ל אופנ ת בני
המלך ג׳ורג׳ ,51 תל-אביב
שפע ברכות

יצרני הלבשה עילית

רטיס הכני ס ה שלך ושלך
לאופנת העולם ! |

אופנ ת בני
מלך ג׳ורג׳ ,51ת״א

־בה ברכות ביום חגכם
משיכו למכור איכות.
משיכו למכור יופי.

ק׳רנהס

/:ת 1י 1פ י תפ/ר׳ק ׳ח?
ייצור יצוא ו שווק
טריקו ו ס ריגי ס
ודה הלוי ,8ת״א, טל| 652098 ,657237 .

רחוב השוק ,8תל-אביב
טלפון 827078

יצרני חולצות או פנ ה

ל אופנת בני
המלך ג׳ורג׳ ,51 תל-אביב

אי חולינו הלבביים להמשך ה ה צל ח ה
לבני ברכה אישית מקרב הלב
מידידיך

< 1וו 0ע!
אופנת

נשים

רח׳ קלישר ,44 תל־אביב
טלפון 656260 :

ק ר סו ם

קורן

רפי הולכ ת בתלי ם
בק 1מ ה וקופה ובגובה של
גמדים 1 .פלאט 1לא הבין את עצמו! בנאומי!
1ז׳אל, שיראק, מי
שמתמודד בבחירות לנשיאות
צרפת מטעם המיפלגה ד,גולים-
טית, מוכר היטב לשלושה יש ראלים
לפחות. האחד הוא שג ריר
ישראל בצרפת, מאיר
.רוזן, השני הוא שגריר ישראל
לשעבר במצריים, הד״ר אליהו
בן־אדישר והשלישי הוא
העיתונאי גיל קיסרי. שלוש תם
למדו איתו באותה שנה
בבית-הספר למדעי־המדינה ב פאריס.
בית-ספר זה הוציא מ בין
כתליו ראשי-ממשלות אח דים
של צרפת. העיתונאי חזי

שנתרמו מקח אנט פלאטו־שרון
לריפוי־שיניים ומעשים
טובים אחרים, אמנם הגיעו
אליו בזיעת אפו ובכבוד .״יש
לי הרושם כי ככל ש תרם
החבר־כנסת, ידע לסדר כי
הציבור בצרפת יתרום עבו רו,״
סיים התובע, בהתייחסו
להרשעות הקודמות של פלא-
טו־שרון בעבירות כלכליות
בצרפת.

דים שהציבור אינו מבין או תם.
אבל אני הייתי המועמד
היחידי שלא הבין אפילו את
עצמו,״ אמר הח״כ בחיוך.
י בדיחה המתהלכת עכ ראש־הממשלה
מנחם
שיו :
בגין, משוחח בטלפון עם סגנו,
ייגאל ידין. לפתע נשמע
רעש בטלפון. שואל בגין :
תגיד לי, אצל מי הרישרוש,
אצלך או אצלי?״
1בדיחה שניה: מישהו
מטלפן אל הכנסת ומבקש לד בר
עם שרון. שואלים אותו:
״איזה שרון אתה רוצה? זה

| פלאטו־שרון בעצמו,
סיפר כאשר טען לעונש, על
הקשיים שהיו לו בעת מסע-
הבחירות .״יש הרבה מועמ
שמדבר
כמו ילד או זה שמדבר
צרפתית?״
יוסי גרבר קיבל ה שבוע
הצעה מפתה — לשמש
מנהל תיאטרון באר־שבע. ה ציע
לו אותה גרשון בילו,
המנהל בפועל של התיאטרון,
העומד לפרוש מתפקידו כדי
לנהל את בית־הספר הממלכתי
לדרמה ברמת־גן. יוסי סירב
להצעה, בטענה כי הוא קשור
בחוזה לקול ישראל, שבסיומו
עליו לחזור לתיאטרון הקאמרי.
״מילבד זאת אני צעיר מדי מ כדי
לנהל תיאטרון,״ אמר.

היפכו

את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם,לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קראו חם, לבד,
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.
ט־מליטה פונש

חממו את הכרמליטה בסיר
עמוק,הוסיפו פלחי פרי הדר
טבעי. פירות העונה וקינמון
לפי הטעם.

ברמליטה קר

בנינו והע לו ם
מאוד עסוקה
נערת״הזוהר
בעבודות דוגמנות, גין שאר
הדברים שהיא עושה. בתמונה היא מדגמנת את מוצרי דניאל לורנט
בארצות״הברית. בעל החברה הוא ג׳ונאס מימון, מי שהיה חבר שלה
לפני כמה חודשים. בימים אלה היא מופיעה עם מוצרים אלה
בסירטון־פירסומת בטלוויזיה האמריקאית. וישראלים החוזרים משם
מטלפנים אליה, כדי לספר לה כי לא רק בארץ היא מרבה להראות

כרמל למד שם גם הוא, שנה
אחרי שיראק.
בערב־ראיונות אמר 1 הכומר סקוט גארדנר, החי
שנים רבות בירושלים, והמנהל
בית־הארחה שם. הוא אמר:
״פרופסור מרטין כובד היד,
בא לפעמים לבית־ההארחה
שלנו כדי לכתוב. פעם אמר
ילי, :הבעיה בירושלים היא לא
למות ביחד, אלא ללמוד לח יות
ביחד.״׳
׳ 8יושב ראש סניף רפ״י
בירושלים ,׳מתי עצמון נש אל
מה דעתו על ההחלטה של
מיפלגתו להצטרף לרשימתו
של משה דיין. השיב עצ-
מון :״אנחנו הולכים לתל״ם
בקומה זקופה, אבל בגובה של
גמדים.״
י ז׳אק בן אודיס, מי
שהיה עוזרו של ח״כ שמואל
פלאטו־שרון, שהורשע יחד
איתו במישפט שוחד־הבחירות,
אמר בעת הטיעון לעונש ב-
מישפטו כי כאשר הסתיים
מסע־הבחירות, החל עבורו
מסע־הבחילות: חקירת המיש־טרד.
והמישפט הארוך.
0באותו מישפט ביקש
פרקליט מחוז־ירושלים, מיב־אל
קדוש, המשמש כתובע,
כי פלאטו־שרון יעלה על ד ד
כך העדים ויעיד כי הכספים
ה עול ם הז ה 2279

בטלוויזיה ומעל דפי העיתונים, אלא גם באמריקה. הסירטון שבו
היא משתתפת נוחל שם הצלחה רבה — גם לה וגם למוצרים
שאותם היא מדגמנת. בתמונה משמאל: יהודית יעקובי, בת״דודתה
של פנינה, באה עם ידיד של פנינה, דויד בורשטיין, משקיע אוסטרלי,
להצגת״הבכורה של ההצגה ״אני יוצאת עם שירי לדרך״,
שבה מככבת חנה לסלו. פנינה רוזנבלום לא הרגישה טוב
באותו ערב, ולכן שלחה במקומה את בת־הדודה עם הידיד.

הוסיפו לנרמליטה קוביות קרח
פלחי לימון. או פרי הדר אחר,
פלחי תפוחי עץ, וקינמון
לפי הטעם.

קוול״ן לנג טו ד

השחקנית שעלתה ארצה מאנגליה, מגלמת בסרט החדש
״שיגעון של אבא״ ,תפקיד של בחורה אמריקאית, הבאה ארצה
עם חברה, הזמר ששי קשת. בתמונה: בסצינת אהבה בסרט. קרוליין היא חברתו של הבמאי אסי דיין,
בעוד ששי הוא בעלה של השתקנית יינה אליאן .״אנחנו מתעלסים רק לפני המצלמות,״ הבטיח ששי.

!.פנים אל הדלת
יש לי ׳חולשה אישית ,׳שאיני ׳מסוגל להתגבר עליה.
קשה -לי מאוד ׳לשבת במקום ציבורי כלשהו, כשגבי אל
הדלת.
״תכן שזה רפלכס שנוצר בשנים הרחוקות שבהן
שירתתי באצ״ל, ושהתחזק בימי שירותי בשועלי שימשון.
יתכן שזהו פרי הסקרנות הטיבעית, שבילעדיה אין אדם
יכול להיות עיתונאי -טוב (או חבר־כנסת טוב).
כך או כך — זוהי עובדה. ביושבי כשגבי אל הדלת,
אני חש באי־נוחות גופנית רבה. בדרך כלל אני תופס
אינסטינקטיבית מקום כשגבי יאל הקיר, ואם אפשר —

בפינה.
יש רק אדם איחד בעולם שלמענו ויתרתי על כך
ביודעין.
פעם נדברתי עם הד״ר עיצאם סרטאווי לסעוד ביחד
במיסעדה צרפתית. בבית־אוכל זה, כמו רבים אחרים
בפאריס, מסודרים השול חנות
לזוגיות כך שאחד
משיני הסועדים (בדרך כלל
הגברת) יושב כשגבו אל
הקיר, והשני (בן־זוגה) יו שב
כשגבו אל האולם, כך
שיוכל לשלוח בבת־לווייתו
מבטי־הערצה באין מפריע.
על כל פנים, נמנע ממנו
להעריץ באותה שעה גברת
אחרת.
בהיכנסנו למקום, פסעתי
אוטומטית אל המקום ש ליד
הקיר. אחרי היסוס
קל ביקש ממני סרטאווי
להתחלף במקומות. עשיתי
זאת.
קשה לי לאמר שהרגשתי
מאוד בנוח. לא רק בשל חולשתי, שעליה התוודיתי זה
עתה, אלא גם מפני שהייתי בקו־האש בין־ האיש ובין
הכניסה. בכל רגע יכלה הדלית להיפתח, ומסופקני אם
הייתי מספיק לשמוע את קולות הירי.
סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, האיש שעימו
פתחתי את המגעים שלי ־עם מחנה־השלום הפלסטיני
לפני שבע שנים ,׳נרצח לאור־היום במישרדו בלונדון,
על־ידי שליחי עיראק. עמיתו הפאריסאי נרצח באותה
דרך, מפני שנחשד (שלא בצדק) שהיה לו חלק במגעים
שלנו עם מישלחת !אש״ף שבאה לפאריס. ילא היה זה
סוד כי סרטאווי עמד בראש רשימת הקורבנות המייועדים
של הקנאים.
במשך שנים היה הד״ר עיצאם סרטאווי צפוי להירצח
בכל רגע 24 ,שעות ביממה. אשמתו היחידה היתד, שהוא
דוגל בקו של הידברות בין המחנה הפלסטיני ובין
מחנה־השלום הישראלי, וביכללו הציונים. להשקפה זו
יש לו שותפים רבים מאוד באיש״ף, עד לדרג הבכיר
ביותר. אך בניגוד לאחרים, חשף סרטאווי את עצמו
בגלוי, ניהל את המגעים בעצמו ואף הודיע על כך
ברבים.
לפני חודש עשה מעשה נועז עוד יותר. הוא בא
לדמשק, מרכז הקנאות האניטי־ישראלית והאנטי־ציונית
בעולם הערבי. במועצה הלאומית הפלסטינית, שנערכה
שם, העמיד בגלוי על סדרזזיום את הצורך במגעים
בין הפלסטינים ובין הישראלים הדוגלים בפיתרון הסיכסוך
הישראלי־פלסטיני יעל בסיס הזכות להגדרה עצמית (של
שני הצדדים) ,גם אם הם ציונים. הוא עשה זאת בפורום
שביו אין מחסור בדמגיוגים, בקנאים, במסיתים ובמדיחים
— יממש כמו בכנסת הישראלית.
כאשד לא התקבלה ׳תביעתו לנמק קו זה בישיבה
פומבית הוא התפטר, והתפטרותו לא התקבלה. מצבו
הנוכחי אינו ברור. אך ברור שאילו היתה נערכת בעולם
התחרות על פרס איומץ־הלב בשירות השלום (להבדיל
׳מפרם־נובל לשלום, שהוא לא־יפעם מגוחך) ,הוא מועמד
רציני מאוד.
מדוע אני מזכיר זאת ז
הנה נודע כי המזכירות של תנועת שלום עכשיו
הדיחה שניים מחבריה, על כי נפגשו פעם עם סרטאזוי,
בביתו הפרטי של מיליונר יהודי בווינה. השניים הסתירו
את דבר הפגישה מפני הציבור, וכנראה גם מפני חבריהם.
לא היה להם האומץ לקום ולהצדיק את מנשיהם בפומבי
ובפה מלא. להיפך, הם הצטרפו בינתיים לרשימת־בחירות
הדוגלת בהמשך זבמיסוד הכיבוש הישראלי בגדה
המערבית.
איזה הבדל בין דרגות אומץ־הלב!
בעבר הטיחו אנשי הימין והמערך בפני לא פעם,
אחרי שנאמתי בכנסת על הצורך בשלום :״היכן אורי
אבנרי הערבי?״
זה היה לפני זמן. עכשיו הייתי יכול לשאול :״היכן
עיצאם סרטאווי הישראלי?״

הפרוטוקול׳ של
ז קני ה ט רו ר
סעיד חמאמי, אויבי, ידידי, גיבור השלום, נרצח
בלונדון בינואר . 1978 הוא היה האיש הבכיר הראשון

ווי

באש״ף, שחשף את עצמו, כאשר קיים מגעים עם פטריוט
ישראלי (אם מותר לי לקרוא לעצמי כך).
׳אגרי קוריאל נרצח בפאריס בימאי . 1978 מתנקשים
אלמונים קטלוהו ביריות במעלית של ביתו (העולם הזה
.)2123 הוא מילא תפקיד חשוב ביותר בטיפוח המגעים
בין מחנות־השלום מישראל ומפלסטין.

קוריאל היה אחד ה׳אנשים המרשימים ביותר שהיתר,
לי הזכות להכירם בחיי. הוא היה אידיאליסט צרוף,
בלא שמץ של אמביציה אישית. הוא סיכן את חייו פעמים
ללא־ספור למען האידיאלים שהאמין בהם. הוא היה
אינטלקטואל מזהיר. כל שיחה עימו היתד, בבחינת
תענוג שיכלי טהור: .ניתוחיו הפוליטייפ-חברתיים, שחבקו
עולם ומלואו, סיפקו למזח ׳תמריץ ואתגר, גם במיקרים
שבהם לא הסכמתי עימו (כמו בפרשת ביאפרה, למשל.
אני תמכתי בשיחרור החבל, הוא ראה בכך מזימה שיל
חברות בינלאומיות ציניות.
גם בהערכתם של מילחמת
ששת־הימים, גורמיה ותוצ אותיה,
נחלקו דיעותינו ב אופן
קיצוני. הוא היה
מארכסיסט עיקבי, ואני —
עם כל הכבוד למארכס
ז״ל — איני כזה).
הכרתי את קוריאל על
רקע מילחמת־השיחרור ה-
אלג׳ירית. הוא היה אחד
מראשי המחתרת הפרדאל־ג׳ירית
בצרפת, ואני חי פשתי
אז קשרים עם לו*
חמי־השיחרור האלג׳יריים.
האמנתי שכדאי לישראל
להתקשר עימם בעוד מו עד,
כדי לפלס באמצעותם
דרכים אל קאהיר ואל העולם הערבי.
קוריאל עמד בראש קבוצה קטנה,שעזרה לכל לוחמי-
השיחרור ברחבי העולם השלישי — אנשים שנאבקו
טרוריסטיים במדינותיהם ואנשים
במישטרי־עריצות
שנאבקו במישיטרים קולוניאליים, מאורוגוואי ועד דתם-
אפריקה. הוא היה יהודי, מצרי, קומוניסט שמתח ביקורת
חריפה על ברית-ד,מועצות.
כאשר פירסם העיתון הצרפתי לה פואן1מאמר־השמצה,
שבו תואר קוריאל כראש רשת בינלאומית של הקג״ב
הסובייטי, פרצתי בצחוק. באותו היגיון אפשר לקבוע כי
מנחם בגין הוא סוכן סובייטי( .שמעתי גם תיאוריה זו.
מדוע שיחררו אותו הסובייטים ממחנה־המוות שלהם
בסיביר? האם לא מילא תפקיד חשוב בגירוש הבריטים
מהמרחב? האם אינו עושה את הכל כדי להנציח מילחמה
אשר תפתח את המרחב לפני ברית־ד,מועצות?)
הצחוק עבר לי, כאשר אותו מאמר הופיע בשבועון
הגרמני דר שפיגל. מישהו דאג לכך. זמן קצר לאחר
מכן נרצח קוריאל ,׳והודעה אלמונית טענה כי מבצעי
הרצח היו פאשיסטים צרפתיים אנטי־שמיים, משרידי
הקולונלים האלג׳יריים, היה ברור כי יש קשר בין
המאמרים, שבאו מתיקי השירותים החשאיים, ובין הרצח.
בשבוע שעבר קראתי בידיעות ׳אחרונות מאמר־השמצה
נתעב עליו. היה זה פרק מסיפרה של אחת קלייר סטרלינג,
הידועה בישל קשריה המצויינים עם הסי-איי-אי, סוכנות
הביון המרכזית של ארצות-הברית. ספר זה עומד להופיע
בהוצאת הקיבוץ סמאוחד.
וזה מחריד אותי.
הנד, העובדות: לא מכבר הופיע בצרפת ספר־השמצות
המוקדש כולו לקוריאל. הוא היה מלא שקרים כרימון
(על כמה: מהם אני יכול להעיד אישית, מתוך היכרותי בת
20 השנה עם האיש) .מכיוון שרק בישראל יכול אדם מת
לתבוע דין על פי החוק לאיסור לשון הרע וחוק הגנת
הפרטיות (הגויים לא המציאו המצאה פנטסטית כזאת)
אי-אפשר היה להגיש מישפט נגד המחבר, חוץ מאשר

לגבי פרטים שנגעו לאנשים חיים. אחד מאנשי קיוריאל
אכן הגיש מישפט כזה. מחבר הספר, בתבלב מאום הידוע
ברבים, הודה בבית־המישפט כי קיבל את החומר מתיקי
סוכנות־הביון האמריקאית, והתחייב להוציא מהספר את
הקטעים שביגללם נתבע לדין.
עכשיו הופיעו באמריקה שני ספרים, שהכילו את
אותו החומר עצמו. סיפרה של קלייר סטרלינג הוא
אחד מהם, האשד, ידועה כתועמלנית של הימין האמריקאי
הקיצוני, המבקש לחדש את המילחמה׳ הקרה. כתירוץ
לכך הוא ממציא את האגדה של מערכת עולמית של
טרוריסטים, בני כל האומות, הפועלים בהדרכת המרכז
הזדוני במוסקווה. גם לממשלת־בגין יש עניין בהפצת
אגדה זיו, כדי לזהות את ״אירגון המרצחים המתקרא
פי-אל-או״ כחלק מן הקשר הנתעב העולמי האנטי-
אמריקאי, זה שווה הרבה כסף ונשק.
הכל מזכיר להפליא את הפ׳רוטוקולים של זיקני ציון.
׳*;כן, סיפרה של סטרלינג, כמו שאר הספרים שהונחו
על־ידי השירותים החשאיים האמריקאיים, כתובים באותו
סיגנון. אחרי פרק שלם של השמצות נוראות, שאינו
כולל אף הוכחד, אחת, אין ח״סופרת״ טורחת להסביר
כיצד היה אדם, שעמד במשך 27 שנים תחת השגחה
בלתי-פוסקת של הבולשת הצרפתית 24 ,שעות ביממה,
יכול להפעיל עשרות אירגוני־טרור בעולם. זה הגיוני
כמו טענות דר שטירימר הנאצי ׳שהבנקאי היהודי רוטשילד,
בעל האף הארוך, שולט בברית־ד,מועצות.
מילא. העטים המורעלים שוב אינם יכולים להזיק
לקוריאל. הוא כבר נרצח. אבל אני שואל את עצמי
איך זה קורה שהוצאודספרים של ארץ־ישראל העובדת,
נושאת האידיאלים של הקיבוץ, מקבלת על עצמה לפרסם
ספר מאום כזה, המשרת אינטרסים עכורים ביותר של
הימין הפאשיסטי העולמי, ואיך ידיעות אחרונות מפרסם
קטעים ממינו.
אלמלא היו הפיסטוקולים של זיקני ציון מכוונים
נגד היהודים, והיו מכוונים נגד הצוענים או אדומי-
השיער, האם היו הקיבוץ המאוחד וידיעות אחרונות
מפרסמים גם אותם?

הוי. איזה מזל
יום־העצמאות

וסיום

ומחשבה אפיקורסית לקראת
ד,סידרה עמוד האש :
אמנם, הבריטים היו מדכאים. הם עשו בארץ דברים
שלא ייעשו. פעם־פעמיים פתחו באש על עוברי-אורח
חפים־מפשע, בהשתוללות של זעם אחרי שנהרגו חברי הם.
למשל, אחרי תליית שני הסמלים. שנאנו אותם אז,
והיה מותר לנו לשנוא אותם.
ובכל זאת, ובמבט-לאחור של 33 שנים :
איזה מזל היה לנו שהמדבאים שלנו היו בריטים!
ולא צרפתים. ולא סובייטים. ולא אמריקאים.
ולא ישראלים.

שבת בירו שלים
אם אתבקש פעם לפריט את הימים הגדולים של חיי,
לא אתקשה לזהות אותם. יהיו ביניהם היום שבו נתקבלתי
לשורות אצ״ל, היו שבו יצאתי לקרב הראשון במילחמת־העצמאות,
היום שבו נפגשתי לראשונה עם סעיד חמאמי,
היום הראשון שלי בקאהיר׳ ועוד יום אחד או שניים
שעדיין איני יכול לתארם.
יהיה ביניהם היום שבו עלייתי בשיירה לירושלים
הנצורה, באפריל . 1948
נזכרתי ביו השבוע, למיקרא המונולוג של נהג-
המשאית המתפרסם ביגליון זה (ראה עמוד ,)13—15
במיסגרת הדיווח על הסידרה עמוד האש.
היתד, זאת שיירה של כ־ 130 משאיות. ישבתי מאחרי
תיבות של גבינה צהובה במשאית הבלתי־משוריינת.
כאשר עברנו, במהירות
נמוכה, בין ההרים המייו־ערים
של באב-יאל-ואד
(שער הגיא) דרוכים ׳לקראת
מטח־האש שעמד ׳לרדת
עלינו בכל עת, ידענו שכל
רגע יכול להיות הרגע ה אחרון.
עבדנו
בלא־פגע את מס-
לול־האימה, ולפתע — מי
יכול לתאר את המיפגש!
— ׳לותמי־יהקסטל, אנישי ה־פלימ״ח,
שירדו לקראתנו
בצהלה מן הגיבעה שנת פסה
עיל־ידם, אחרי הקרבות
המרים שבהם נהרג עבד-
אל־קאדר האגדתי.
אך הרגעים הגדולים
באמת באו לנו במבואות ירושלים. היה זה יום־שבת. אך
העיד פתחה לנו את ליבה בהתפוצצות של התלהבות.
המונים הריעו לנו ברחובות, במירפסות׳ על הגגות.
נכנסנו אליה כצבא מנצח. הרבנים ובחורי־הישיבה חיבקו
אותנו באכסטאזה, הנערות נישקו אותנו כאילו היינו
גיבורי הדור. זה היה נהדר( .למרות שכבר חשבנו אז
שאנחנו פייטרים גדולים, היינו כולנו ביישנים לא-קטנים).
מי חלם אז על כביש רמות?

״תאמינו לי...
בשביל להצליח
צרידכח...
הרבהכח״
ורשבסקי ־ פריליך

>> הדברים הטובים בחיים לא באים בקלות. בשביל ללמוד באוניברסיטה, לשפץ את הבית, להחליף
מטבח, להנות ממכונית קטנה, וגם לטייל בחו״ל צריכים ״כזד, מוכרחים לחסוך.
קחו לדוגמא את בני הנעורים(הלוואי עלי) או אפילו חיילים(שיהיו בריאים) .איך הם יכולים לממש
חלומות עם גמר התיכון או השרות הצבאי? אם יש להם ״כזד זה פשוט מאד. בנק לאומי דואג להעמיד אותם
על הרגליים עם ״כח נעורים״ ו״כח לחיילים״ .גם לאנשים כמוני וכמוך בנק לאומי נותן ״כח רב תכליתי״
ואפילו ״עצמה״ ,או חסכון בקופת גמל אחרת.
תוכניות ״כזד של בנק לאומי משלבות בתוכן את כל היתרונות שאתה רוצה למצוא בתוכנית חסכון
אידיאלית: גמישות מכסימלית בתנאי החסכון, רווחיות גבוהה ומגוון הטבות כולל הלוואות, כרטיס חבר
במועדון חצב ועוד ועוד...
אם גם אתם רוצים להנות מהדברים הטובים והחשובים בחיים, תתחילו לחסוך ולצבור כח. גשו לסניף
בנק לאומי-זה שמעבר לפינה, ובחרו את התוכנית המתאימה לכם. זה כדאי, גם לי גם לכם>>.

חסכון זה כוז

בנק לאומי

יש 3בשורות טובות

רכוש ב״קופל״ כרטיס טיסה לחר׳ל
ושלם תמורתו 1־ 5תשלומים!
ללא ריכית! ללא הצמדה!
כ ר טי ס

טי סהל חו״ל,

רק ״ קו פ ל׳ /חבר ת הנ סי עו ת הג דו ל ה בישראל, י כו להלה צי ע לך
ב־ 5ת ש לו מי ם שווי םללא ריבית! ללאהצמדה!
לכל סוג כ ר טי ס שהוא, ב מ טו סי חב רו ת ת עו פ ה סדי רו ת, על פי יעוץ מ ק צו עי אשר ינתן לך במשרדינו.

היכנס לאחד מסניפי ״קופל״ ברחבי הארץ, בחר לך את הטיסה אל העולם הגדול ושלם —
ס? 2 0ממחיר הכרטיס במזומן עם רכישתו
־^ 4ו־סס 8 0בארבעה ת שלומים חודשיים שווים, החל ב 1-לחודש, שלאחר מועד רכישת כרטיס הטי ס ה באמצעות
או״אשראית דיינרס״ של בנק דיסקונט.

ה״דיינרס קלוב׳

ההצעה בלעדית לחברי ה״דיינרס ! אינך חבר ב״דיינרס״?
אם אתה אוהב לטוס לחו״ל בוא עכשיו להזמין לך טיסה ב״קופל״!

זה הז מן הנכון להרשם

כרטיס ה״דיינרס״ מעולם לא היה כה כדאי ומשתלם.

קו 3ל וסיעות
משרד ראשי:
ת״א פ רי ש מן 246121 ,14
ת״אטשר ני חו ב ס קי 650555 ,4
ת״א הי ר קון 222217 , 122
ת״א הי ר קון ׳ 452111 , 252

ירו שלים הלל 02 - 232225 ,8
נוה א בי בי ם או פ נ היי מ ר 423943 , 13
הרצליה כי כרה כנו רהרצ לי ה פ תו ח052-78057 ,
נ תני ה כיכ רהעצמ או ת 053- 31262 , 10

חי פהמח ניי ם 0 4 -8 8 0 1 1 /2 ,4
חיפה נו ה־ ש אנן ט רו מפל דו ר 04 - 224730 , 56
ק רי ת בי א לי ק י רו ש לי ם 04 - 740451 , 15
רמת גן בי א לי ק 731751 , 19

ב״שהר צל 057 • 78860 ,79
א?לת מ ר כז תיי רו ת חד ש- 74105 ,

לעולם הגדול סע עם הגדולים־ ׳״קופל/

ה עו ד ם

הז ח 2279

אור ירוק וקו אדו בל בנון ה ש חור ה

ובחיריח
ן* ושב־ ראש ועדת-החוץ־והביטחון של
הכנסת, חבר־הכנסת משה ארנס, איש
הימין הקיצוני ואוייב הסכם־השלום עם
מצריים, השמיע השבוע בטלוויזיה היד־הור
פילוסופי על הניגוד הקיים, לעיתים
קרובות, בין האינטרס הלאומי ובין המוסר.
בלבנון, כך קבע, אין סער כזה. האינטרס
הלאומי של ישראל, ומיצוות המוסר עולים,
במיקרה זה, בקנה אחד.

אבי מסכים עיסו שאין כאן פער
כזה. אך כגדל פיכה הפוכה :
המדיניות של ממשלת־בגין כלכנון
היא גם כלתי־מוסרית וגם נוגדת
את האינטרסים של ישראל (להבדיל
סן האינטרסים האלקטורליים
•טל הליכוד, העלול לחזור לשיל-
טון על גכי הסוס הלבנוני)..

כענייני מוסר.

ף תחיל
ב מילהמת־האחים הלבנונית החדה,
לפני שש שנים, על רקע בל־תי־מוסרי
כהחלט.
המימסד הימני של המארונים הנוצריים
הוא שפתח במילחמה. הוא לא עשה זאת
כדי למנוע את ״חיסול הנוצרים״ ,כי
איש לא איים לחסל את הנוצרים. איש כלל
לא איים עליהם.
המילחמה נפתחה מפני שהאצולה המא-
רונית בלבנון נהנתה, מאז הקמת מדינה
זו, מזכויות־יתר מפליגות. רוב העמדות
הממלכתיות והחברתיות שוריינו רשמית
למארונים בלבד. שאר הלבנונים — מוס למים
מכל העדות וגם נוצרים מעדות אח רות
— היו אזרחים ממדרגה שנייה.
במרוצת הזמן נוצר לחץ רב לרפורמה
במדינה, ולכינון מישטר נורמלי, חילוני
ודמוקרטי בלבנון. כי בינתיים הפכו הנוצ רים
בלבנון מיעוט• הרוב המוסלמי תבע
זכויות, נוכחותם של מאות אלפי פלסטי נים,
רובם מוסלמים, שהעתיקו את מרכז-
הכובד שלהם מירדן ללבנון אחרי ״ספטמ בר
השחור״ ,חיזקה את הביטחון העצמי
של המוסלמים.
(על רקע זה נוצרו המושגים ״שמאל״
ו״ימיך. ה״ימיך רצה לשמור על זכויות־היתר
והבדלנות העדתית, המשרתים את
האינטרסים של העשירים המארוניים. דד
״שמאל״ רצה ברפורמה, ועל כן בלטו בו
המוסלמים, לצד הנוער הנוצרי האינטלק טואלי.
השמאל כרת ברית עם אש״ף).

אם המימסד המארוגי, הרוצה
לשמור על זכויותיו, אף כמחיר של
נהרות של דם, הוא ״מוסרי״ —
ניתן להעניק תואר זה גם למימסד
הלכן כדרום־אפריקה. אין לי ספק
שהפרופסור ארנס אכן סוכן לכך.

ך * מימסד הנוצרי בלבנון נהנה, מן
י 1הרגע הראשון, מתמיכה מלאה של
ממשלת־ישראל שהיתה אז, אגב, ממשלת-
המערך.
ההוכחה לכך רשומה ביומנו של משה
שרת. שם מסופר כי עוד בראשית שנות
ה־50׳ הציע דויד בן־גוריון, בתמיכת משה
דיין, לעודד את הנוצרים בלבנון להביא
לחלוקת אותה ארץ ולהקמת מדינה נוצ רית
נפרדת.
דיין הציע אז לקנות קצין לבנוני נוצרי,
ולספק לו את הדרוש להרפתקה כזאת.
אז לא ידע עדיין על קיומו של רב־סרן
אלמוני בשם סעד חדאד.

גם כלי גילויים אלה, כרור כי
שום מנהיג לכנוני נוצרי לא היה
מעז לפתוח כסאכק זה לולא היה
כטוח בגיבוי צכאי, כלכלי ומדיני
מצד מדינה זרה. המדינה היחידה,
שכאה כחשכון, היתה ונשארה
ישראל.

מה הביא את בן־גוריון ויורשיו לנקוט
עמדה זוז
הם חיו בצילו של מיתוס, שהטיל עלי הם
את חיתיתו. לפי מיתוס זה קיים ענק
.ערבי מוסלמי, מין גוליית מודרני, ומולו
דויד הישראלי. אבל דויד אינו בודד. יש

עוד מיעוטים אתנדדתיים במרחב. ישראל
צריכה להתקשר עימם, לעזור להם לצבור
כוח, וכך תיווצר קואליציה ישראלית־מא-
שהש רונית־כורדית-קופטית־ועוד־ועוד,
תווה
לענק הערבי־מוסלמי.
תיאוריה זו היתה מלכתחילה אווילית.
אין ענק ערבי־מוסלמי. העולם הערבי-
מוסלמי מפולג ומפוצל כמו העולם הנוצ רי,
על רקע מדיני, מעמדי, גיאוגדאפי, כל כלי,
אידיאולוגי. קיימות בו יריבויות אין־
ספור בין מדינות, חבלים, קבוצות כל כליות
וחברתיות, אוריינטציות גלובליות,
השקפות־עולם, אינטרסים אישיים ומה
עוד. ההתחרות בין עדות דתיות היא רק
אחת החלוקות המפצלות את המרחב.
אבל המיתוס עשה את שלו, וישראל
פעלה כפי שפעלה. היא. דחפה את מנ היגי
המאמנים, או עודדה אותם, לצאת
לדרך הרפתקנית הרת־שואה לגביהם.

כהעמידם את עצמם מול העו
כים
ומרים, עמדו כוחות אש״ף (ולמעשה,
כוחות פת״ה) מול הצבא הסורי, והצליחו
לעצרו. ברגע המכריע התערב מלך סעודיה
וכפה על הסורים ועל אש״ף הסדר המת קיים
עד היום.
מאז נמצאים הסורים בלבנון, תחת דגל
של ״כוח הרתעה״ ,כשמגמתם העיקרית
היא לשמור על איזון בין הצדדים ולמ נוע
מן הימין הנוצרי ומן השמאל המוס למי
(ואש״ף) להשתלט על לבנון.

סוריה מעוניינת כאיזון כדי לשלוט
כלבנון בעקיפין.

האינטרס הישראלי במצב זה?

כאשר נתן יצחק רכין את האור
הירוק לפלישה הסורית ללבנון,
הוא היה מוכן שסוריה תככוש את
לכנון כולה, עד למילימטר האחרון
שליד הגבול הישראלי.

לעות שונות — מובלעת־טריפולי המוס למית
בצפון: מובלעת נוצרית פרו־סורית
של מישפחת פראנגיה, אף היא בצפון,
מובלעת נוצרית־ישראלית בדרום, ועוד.
ביירות נשארה מחולקת.

האמריקאים ריסנו את ישראל,
וישראל את הנוצרים. הסובייטים
ריסנו את הסורים, והסורים את
המוסלמים ואש ״ף. נוצר איזון זמני
רופף ומסוכן.
אם כן, מה קרה עכשיו?

אין ספק לגבי העובדות: הנוצ רים
פתחו שוב במערכה, בסללם
כביש לזחלה שבאיזור הסורי.
אילו הצליחו בכך היה הדבר משנה את
האיזון, מרחיב את המיני־מדינה הנוצ רית,
פותח (כפי שחששו הסורים) שער־פלישה
נוסף לצה״ל אל תוך סוריה. הסו רים
הגיבו כפי שהגיבו, בברוטאליות ה אופיינית
להם.
האם דחפה ישראל את מנהיגי הפאלאג*
גות (השם לקוח, ולא במיקרה, מן המיס־לגה
הפאשיסטית הספרדית) ,או שרק עו דדה
אותם? האם פעלה ממשלת־בגין
מתוך שיקולים אלקטורליים, או שקיבלה
גם רמז מאדצות־הברית? האם עודדה מפד
שלת־רגן החדשה את ההתלקחות כדי
לזכות בניצחון־יוקרה על הסובייטים?
את התשובה על כך לא נדע במהרה.
אנחנו יודעים רק מה קרה: הנוצרים פעלו,
הסורים הגיבו ועברו למיתקפה נגדית, יש ראל
התערבה, האמריקאים נתנו — או לא
נתנו, או נתנו בטעות אור ירוק לישראל,
הסורים הביאו סוללות־טילים נ״מ.

פעמוני האזעקה מצלצלים בוושינגטון
ובמוסקבה, האורות האדומים
מהבהבים כמטורפים. הפרופסור
ארנס הוא מבסוט. סיכויי
הבחירות של הליכוד גואים.
המערך העלוב שותק בפחדנות.

האופטימיסטים מקווים כי ישראל אינה
יכולה לזוז בלי אישור האמריקאים, וכי
הנוצרים אינם יכולים לזוז בלי אישור
ישראלי. וכך גם בצד השני: הסורים אינם
יכולים לזוז בלי אישור סובייטי.

זה נכון — עקרונית. אך הכלב
יכול להחליט לכשכש קצת בזנב,
והזנב יכול להחליט לכשכש קצת
בכלב.

מי הפגיז! הסורים! הישראלים! הנוצרים! המוסלמים!
לם הערכי כולו, הם עלולים להמיט
אסון על עצמם ועל עדתם. שהרי,
,כמונו, הם צריכים להמשיך ולחיות
כמרחב הזה, ומישקע השינאה
הנוצר עת העלול להתנקם כהם.

ן ה כאשר למוסר. מה בדבר האינט-
1רסים?
יתכן שישראל יכולה להפיק תועלת
כלשהי מקיומה של מדינודחסות נוצרית
בלבנון, שתהיה תלוייה כולה בישראל,
כשם שישראל תלוייה בארצות־הברית.

אך יתכן כי המחיר עולה כהרבה
על הסחורה. כי זוהי הרפתקה
שאין לה סוף, והעלולה לגרוף את
ישראל למילחמות שאין להן כל
קשר עם אינטרסים ישראליים.

הדבר כבר הוכח.
ב־ 1976 עמדו כוחות השמאל ואש״ף לג ביר
על הנוצרים, למרות העזרה הישראלית
הדיסקרטית. ישראל לא היתה מסוגלת או
מוכנה להתערב לטובת בני־חסותה. תחת
זאת קראו הנוצרים, בצר להם, להתערבות
הצבא הסורי.

יש לזכור זאת: הסורים לא נכנסו
ללבנון כדי ״לחסל את הנוצרים״
אלא להיפך, כדי להצילם עלפי
כקשתם.
יתר על כן, הם נכנסו ללבנון תוך שי-
תוף־פעולה הדוק ומלא עם ממשלת יש ראל,
שבראשה עמדו׳ יצחק רבין ושימעון
פרם. על ברית מוזרה זו ריחפה רוחו של
הנרי קיסינג׳ר, מלך הציניקאים של הדור.
הסורים באו כדי לעצור את ההסתע רות
של אש״ף על מעוזי הנוצרים, שהכ ריזו
עליו מילחמה. בשורה של קרבות ארו
הוא
סבר בי הדבר תואם את האינטרס
הישראלי משני טעמים :
• הצבא הסורי ייספג לתוך לבנון,
יתפזר ויתפצל, וכך נוצר מצב איסטרא-
טגי נוח לצה״ל, לכל מיקרה שיבוא או
שלא יבוא.
׳ • גבול החוצץ בין צה״ל והצבא ה סורי
הוא מטיבעו גבול שקט. זה הוכח
ברמת־הגולן. אצל הסורים אין פעולות
עצמאיות של פידאיון. הם יודעים כי כל
תקרית עלולה להביא להתקפה צה״לית
עליהם. דמשק קרובה לחזית.

שימעון פרס הוא שמנע את התקדמות
הסורים עד לגכול. הוא
שהמציא את ״הקו האדום״.
מדוע ו האם היתה לו מחשבה איס־טראטגית
אחרת? מסופקני. לדעתי, פעל
כך רק על רקע מילחמת־הקינטור בינו
ובין רבין. מילחמות־היהודים, לא מיל-
חמות־הערבים, הולידו את ״הקו האדום״.

התוצאה היתה התבצרות הפי־דאיון
לאורך הגבול, התקריות,
מיכצע־ליטאני המזוהם, יצירת ה•
״מובלעת״ בראשותו של קצין
לבנוני שכיר.
י 1 1
י• ה היה המצב בשנים האחרונות. הכל
( הסכימו שאין תחליף לנוכחות הצבא
הסורי בלבנון, ולסורים לא היתד, ברירה
אלא להשאירו שם. היא גם הרוויחה מזה,
כי הערבים שילמו.
הימין הנוצרי והשמאל המוסלמי הבינו
כי אין לאף אחד מהם האפשרות להש תלט
על לבנון כולה. למעשה נוצרו כמה
מיני־מדינות: נוצרית בצפון: מוסלמית־אש״פית
בדרום: סורית בביקעה> ומוב־

הנוצרים יכולים להגזים בהתגרות, ב-
תיקווה שישראל תיגרף אל תוך הקלחת
בעל-כורחה. ישראל יכולה לנהוג כך,
מתוך תיקווה לגרור אחריה את ארצות־הברית.
אותו הדבר יכול לקרות בין הסו רים
והסובייטים.
כל הגורמים מושפעים גם על־ידי ה אינטרסים
האישיים של המנהיגים. הלי כוד
רוצה להישאר בשילטון. כמה מאנ שי
הליכוד רוצים גם להפר את חוזה-
השלום עם מצריים, ומקווים כי התלקחות
בלבנון תכריח את המצרים להתערב בצורה
שתצדיק את ביטול החוזה. למישטר
הסורי יש בעיות מדיניות וכלכליות, והוא
יכול לחשוב כי התלקחות מבוקרת רצוייה
לו. בוושינגטון לוחמים הכל בכל, ויתכן
כי המצב במוסקבה אינו שונה כל-כך.
כך יכולה לפרוץ מילחמה — מתוך קו־צר־ראות,
מתוך האיוולת של איש זה או
אחר, מתוך הרפתקנות קלת־דעת. כמה
דגמות כאלה יש בהיסטוריה?

את המחיר ישלמו החיילים,
שיישלחו לקרב ולקבר, והאוכלוסיה
האזרחית, שהיא תמיד הקורבן
האמיתי של כל הרפתקה. המטבע
הוא דם ודמעות.
ני רוצה

לקבוע כאן, בצורה חד

משמעית :

• שום אינטרס ישראלי חשוב
אינו מעורב בלבנון.
!• שום סכנה של ״רצח־עם״ או ״חי סול״
אינה מרחפת בלבנון על האוכלוסיה
הנוצרית בכלל והמארונית בפרט.
י !• אם היו בלבנון מעשי־זוועה בו דדים,
הם בוצעו על־ידי כל הצדדים,
ודווקא הפאלנאגות המארוניות השיגו את
האליפות בספורט רצחני זה.
!• אין שום יחם בין היתרונות אשר
ישראל עשוייה להפיק מהתערבות בלבנון,
על פי תפיסה כלשהי, ובין הסכנות ה כרוכות
בכך — החל בעימות עם ברית-
המועצות וכלה באובדן השלום עם מצריים.

אלא אם כן מותר לשלם כל מחיר
כדי להשאיר את הליכוד בשילטון.

במדינה
העם

שה, כי צה״ל יספק שירותי״לוח־מה
לאינטרסים של מעצמת־העל,
תמורת אספקת נשק וכסף.

סגאוח שכזאת

ום־השנה ה־ 33 להולדתה
לא נותר כמעט שמץ
ש 7עצמאות למדינה
דגל. יש הימנון. יש בולים.
שטדות־כסף, הנושאים דיוק־ציוניים.
יש צבא.
י האם יש עצמאות למדינת־

ואורעות בימים האחרונים
השנה ה־ 33 לעצמאות ישראל
מצביעים על כך.
:לן לשירותי לוחמה. ה הלבנוני מוכיח לכל אדם
א בין השיטין בעיתונים, ו ו
מתרשם מן התעמולה ה־דת,
כי ישראל פועלת עתה
׳ן־מישנה של המדיניות ה־קאית.

כימעט ואינו מוסתר. קב ישראל תובעים לעצמם את
וד של ״נכס איסטראטגי״ של
ת־הברית. הם מציעים, למע־

מסע הצלב

מכות אופיר
* שהיתה אופיר לב כת 16 ניחתה עליה המפה הראשונה. אל כיתה שבכפר כיל״ו הגיעה
הידיעה המרה. מטוסו של אכיה, אלוף־מישנה ארלוזור (״זוריק״) לב, ,טייס ומפקד:סיס רמת־דויד, נס1ל ליד פורט־סעיד, בעיצומה של מילחמת יום־הכיפורים.
משד חודשים רכים פיעמה התקווה כלב. אולי עוד יתברר שזוריק כין החיים.
שנה אחר־כד, אולי כדי להדגיש שהתקווה היתה תקוות שווא, כאה המכה השניה.
:יום הזיכרון לזוריק, שבינתיים ככר הוכרז כחלל צה״ל, קיבל אחיה כן החמש של אופיר
:תקר קצרת חמור. הוא הובהל מכית־הקברות לכית־החולים ושם נפטר.
^ וד לפני שאופיר נולדה ניחתה המכה הראשונה על מישפחת מרים ורפול איתן. אחיה
של מרים, יוחנן, נפל כטילחמת־העצמאות. כמה שנים אחר־כד, כשנולד למרים ורפול
:נם ככורם, חם קראו לו יוחנן !,על־שם אחיה של מרים.
כשהיה יוחנן כן תשע, הוא לקה כהתקף קצרת חמור ונפטר.
יום השני האחרון נעיד מושב תל־ערשים לחגוג את חתונת אחד מכני המשק. התיזמורת
ערכה חזרות אחרונות וכני המושב עסקו כעריכת השולחנות ובקישוטם. שלושה שכועות
קודם לכן נערכה באותו מקום חתונה אחרת, חתונתו של יורם איתן, בנו של הרמטב״ל,
אופיר לב, כתו של זוריק.
לפתע פשטה השמועה בתלעדשים. יורם נפל. התיזמורת קיפלה את כליה. חחתוגה של
שכוע הפכה לצנועה, חרישית ושקטה — ממש כמו החתונה שלפני שלושה שבועות.

ך כ־סרן יורם איתן היה ידוע כאחד הטייסים הקשוחים והמעולים של חיל־האוויר. הוא
שם התגורר כשבועות
כבסיס חיל־ האוויר
! היה מוצב
:אחרונים עם רעייתו הטריח. יורם יצא לאימון שיגרתי,

כאותה שעה היה הרמטכ״ל כדיון ׳במישרד־ראש־הממשלה כירושלים. כשסיים את
!דיון והיה כדרכו למכונית, עצר אותו הנוטר שבפתח הלישכה :״הרמטב״ל, יש לד טלפון
חוף.״ מהעבר השני היה מפקד חיל־האוויר דויד עיכרי. ההודעה שלו לרמטב׳׳ל היתה
צרה :״יורם נפל.״
רפול מיהר ללישכתו כתלאביב. שם המתין לו סגנו, האלוף יקותיאל (״קותי״) אדם.
ידי קותי היו ככר הפרטים על האסון. רפול מיהר לטלפן לאשתו. מרים עמדה לצאת
תדעדשים לתל־אכיב כדי לפגוש את כלתה אופיר. רפול ביקש ממנה להישאר ככית:
אני מגיע הכיתה.״
מהלישכה נסע רפול לשדה־התעופה שדה־דב בתל־אביב. הוא כיקש ממפקד הכסיס
לתל־עדשים. המפקד, ששמע בכר על האסון, מטוס אפשר לו להטים כעצמו
ירף טיים־מישנה לטיסה:
כאותה שעה חיפשו כתל־אכיב חבריו של יורם את אופיר. הם מצאו אותה כבית
ידים ושם היא קיבלה את מכת אופיר החדשה: הידיעה על נפין לתו של יורם.

* שניסח רפול לפני כמה ימים את פקודת היום שלו, לקראת יום־הזיכרון לחללי צה״ל,
הוא כוודאי כיוון את המילים לאשתו ששיכלה את אחיה, לכלתו החדשה• ,ששיכלה אתכיה, ולעשרות מידידיו ששיכלו את בניהם. כאשר התפרסמה כיום השלישי השבוע פקודת
יוסי ינאי
יום של רב־אלוף רפאל איתן היא היתה מכוונת גם לרפול.

בלבנון הוצגה תיאוריה זו בפו על.
הסורים תקפו את מעחי־הנוצ־רים
בהד־הלבנון, בעיקבות הת פתחות
מקומית (ראה הנדון) .ה אמריקאים
הגישו לסורים אולטי מטום:
לסגת מן העמדות שכבשו.
הסורים, הסומכים על עזרת ברית-
המועצות, דחו את התביעה בבוז.
מייד לאחר מכן תקף חיל־האוויר
הישראלי את המסוקים הסוריים,
והפיל שניים מהם. דוברים ישר אליים
טענו לאחר מכן כי קיבלו
״אור ירוק״ לכך מארצות־הברית.
דוברי הממשלה האמריקאית הכ חישו
זאת. ההסבר הסביר: אחד
מאגפי השילטון האמריקאי אכן
נתן את האור הירוק, וצה״ל הופ על
מתוך אמונה כי הוא פועל על
פי הנחייה אמריקאית.
עצות וטילים. יתכן כי ה פעולה
של צה״ל זירזה את המג עים
הדיפלומטיים הסמויים בין
המעצמות. על כל פנים, באה הו ראה
אמריקאית להפסיק מייד כל
פעולה.
אלא שבינתיים קרה משהו: בת גובה
טיבעית על התערבות חיל-
האוויר הישראלי, הכניסו הסורים
את טילי הנ״מ שלהם לזירת־המע־רכה
בלנון. המצב הטאקטי השת נה
לרעת ישראל.
הדבר מזכיר את ההתרחשויות
של 1969 במצריים. אז הודיע ה שגריר
הישראלי בוושינגטון, יצ חק
רבין, שהאמריקאים יראו ב עין
יפה את הפצצת מצריים על-
ידי חיל־האוויר הישראלי. המניע
האמריקאי: ניטדול התנגדותם של
יהודי-אמריקה להפצצות האמריק איות
בצפון ויאט־נאם. קשה היה
להצדיק את הפצצת מצריים בעו מק,
ולהתנגד באותה עת להפצצת
ויאט־נאם בעומק.

העולם הזה״
מגלה ::איו
דלפההידיעה
על פוגישת
ו״צמן־נוס
ף* יום שלישי שעבר התנהלה
י• שיחה עירה ליד השולחן ב־מיסעדת
מלון דן בתל־אביב.
אף אחד מהמשתתפים בשיחה
לא שיער כי דבר־קיומה ותוכנה,
יגיע ובמהירות רבה לידיעת ה ציבור.
אף אחד מהם אינו יודע
עד עתה כיצד התפרסמה הידיעה
על השיחה.
העולם הזה מגלה זאת כאן
לראשונה.
שימעון פרס, יו״ר מיפלגת״
העבודה, היה סבור שהוא עומד
לשלוף משרוולו את הקלף הפו ליטי
שיכריע את המערכה, ושיב־טיח
לו את ראשות הממשלה הב אה.

מולו
ישב עזר וייצמד. פרס
היה סכור שהוא מציע
לווייצמן הצעה שאי־אפשר ,
לסרב לה: המקום השני ברשימת
המערך, ותפקיד של

ישראל הפציצה על פי ההנחייה
האמריקאית, והמצרים הזמינו מ־ברית־המועצות
מערכת גדולה של
טילי נ״מ. טילים אלה מילאו לאחר
מכן תפקיד חשוב במילחמת יום-
הכיפורים, ותרמו למפלה ההתחל תית
של ישראל.
כלים של שח־מת. השבוע,
יחד עם ההוראה האמריקאית להפ סיק
את הפעולות, שיגרו האמרי קאים
אולטימטום נוסף לסורים:
להזיז את הטילים חזרה לשטח
סוריה. כדי לתת תוקף לתביעה
זו, השמיעו ראשי ישראל — מנ חם
בגין ושימעון פרס — הצהרות
על האפשרות של הפעלת׳ צה״ל.
כל זה היה מישחק מעניין. אך
לא היה לו קשר רב לאינטרסים
של ישראל. ישראל כולה, וצה״ל
בפרט, הופיעו במישחק זה ככלים
על לוח השח־מם — כשהיד של
מעצמת־העל היא המזיזה את ה כלים.

בחירות

שתמיר שוות
לליכוד

הפרופסור למדעי־המדיגה
גכחר כמועמד מיפלגתו
לכנסת — ועורך כין
תלמידיו סיקרי כחירות
מעניינים, המגלים ששמואל
תמיר היה שווה 21
לליכוד, ושמפ״ם
גורעת מקולות המערך
״זה לא מייצג, זה לא משקף,
אבל זה מעניין מאוד,״ אומר ה־
(המשך בעמוד )36

פירסומאי נחמן
העיקר: לא לזוז

סגן ראש־ממשלה כעל תיק
לניהול המשא־ומתן לשלום.
כדי לסייע לו במלאכת השיכנוע
הביא גם את מנהל מישרד דחף,
אליעזר דורבין, המנהל את תע־מולת־הבחירות
של המערך. יתכן
כי דורבין הוא אשר יזם את ה רעיון
כולו.

שלושה
ח שודים
ץ /ורכין, ידידו הוותיק של
וייצמן, ניסה לשכנע את חברו י הוותיק. וייצמן לא נטה להשתכנע
בקלות. הוא אמר שוב־ושוב ש אינו
רוצה להיראות כ״זונה פולי טית״
,והזכיר מדי פעם את גיסו־לשעבר,
משה דיין, שנטש את ה מערך
כדי למלא את תפקיד ״שר
השלום״ בממשלתו של מנחם בגין,
ועתה הוא עומד בראש מיפלגה
קיקיונית.
פרם ניסה להעמיד את וייצמן
על ההבדל: וייצמן כבר נטש
למעשה את הליכוד, והוא אינו

עומד להיבחר במיסגרתו כדי לע בור
למערך אחרי הבחירות.
וייצמן התעקש• ז׳ורבין המשיך
ללחוץ, ולבסוף סוכם בין השלו שה
כי וייצמן יתן את תשובתו
ברגע האחרון כימעט, מבחינת
לוח־הזמנים של הוועדה־המסדרת
מוצאי-
מיפלגת־ן זעבוליה : של שבת, ארבעה ימים אחרי קיום ה שיחה.
השלושה
היו משוכנעים שסוד
השיחה החשאית ביניהם לא יד לוף•
לא נראה היה, משום בחינה,
כי למישהו משלושתם יהיה עניין
בפירסום השיחה לפני שיתן וייצ־היה

את תשובתו החיובית.
ברור לכל השלושה כי במיקרה
שהתשובה תהיה שלילית — לא
יהיה כל פירסום למגעים הללו.

הצלע הבעייתית במשולש |
עזר וייצמן. בניגוד לדעת יד!
ז׳ורבין, החליט וייצמן זה מ!
להתרחק ממערכת־הבחירות
. 1981 כמו כמד, אנשי־ציבור ן
רים, החליט וייצמן, כי בעונה
אין לו מה לעשות. המאבק ין
בין הליכוד והמערך, ולשום !
אחר אין בו תקומה. כל מי ש
תתף בו רק יתבזה.
בניגוד למשה דיין, המושפע
ממצב־בריאותו, סבור וייצמן
לו זמן. הוא יכול להקדיש נ
שנים לעסקים ולהתעשרות,
נציגם וכשותפם של גופים כלכל
גדולים, ולהמתין למשבר הפו
טי הבא.

ההנחה: שהמערה יו
לשילטון, ייכשד ויתבזה ר
שנתיים־^ולוש. אז, לד
וייצמן, יקרא העם לא
חדש, שלא התלכלד, כ׳
שקראו הצרפתים לשא
דה־גול כשנות ה־50׳ .כ
דה־גול כקולומכיי־דה־דז!
ליז, ימתין וייצמן לקרי
כקיסריה.

אך עוד לפני שנתן וייצמד
את תשוכתו, ככר דלף הסוד
.״קול ישראל״ שידר
ידיעה מוזרה, שהכחישה ש־היתה
שיחה מעין זו —
מכלי שידיעה על קיום אותה
שיחה פורסמה ככלל כ־רדיו
או ככל מקום אחר.
מי הדליף? האם וייצמן פיט־פט
ברגע של חולשה 1האם היה
זה פרס, שחשב כי יהיה זה עוד
״תרגיל מחוכם״ ,נוסח ההדלפה
על פגישתו עם חסן, מלך מארוקו ז
האם היה זה דורבין, שביקש לל חוץ
בדרך זו על וייצמן?

ז׳ורבין ידע זאת היטב. אך !
גם יודע כי וייצמו/הוא אדם ח!
סבלנות, המושפע ממצבי־רוח
הסומך על האינטואיציה שלו. ן
קיווה כי עם התקרב המועד ל
שת הרשימות לכנסת, יגבר
בווייצמן, ברגע האחרון, הח
להשתתף בכל זאת במירוץ.
רקע זה נולדה ההצעה, בבח
״הצעה שאי־אפשר לסרב לה׳׳

״העולם הזה׳׳ מגלה עתה :
אף לא אחד מהשלושה.

גבו
של איש

וייצמן סירב. יתכן כי
הדלפה, שהיתה הפעם מ׳
רית לחלוטין, אך שהעכי
את האווירה כין השלוע
מילאה תפקיד חשוכ כסו
מת הנולל עליה.

ף* לון ״דן״ בתל-אביב ידוע
ז כמקום־מיפגש של פוליטי קאים
ואנשי־עסקים. ליד שולח־

נות המיסעדה המפוארת נחתכים
לא פעם עסקים במיליוני דולארים,
ונקבעים עיסקי־מדינה. השלושה
שישבו לסעוד — פרס, וייצמן ו־ז׳ורבין
— לא היו זהירים.

כשולחן הסמוך, כשנכו
אליהם, ישב אדם ידוע, שהכיר
היטב את השלושה.
מייד כאשר שמע את צליליה
הראשונים של השיחה
שהתנהלה מאחורי גכו, ניז־קפו
אוזניו. הוא זיהה כקלות
את הקולות, וכאשר שמע
את המילים הראשונות שהוחלפו
כין השלושה ידע
שצפוייה לו ארוחה רבת־עניין,
כתנאי שלא יזוז
ממקומו, ולא יפנה אל השלושה
את פניו. השלושה הכירו
אותו, לא פחות מכפי
שהכיר הוא אותם.
האיש שמע את השיחה מתחי לתה
ועד סופה. שלושת המשר
*חחים לא העלו על דעתם שכל
מילה שהם משמיעים ליד השולחן
במיסעדת המלון עלולה להגיע ל ידיעת
הציבור.
האיש המתין עד שהשיחה תס תיים,
והשלושה יצאו את המיסע־דה.
רק אז שילם את חשבונו ויצא.
הוא ידע שיש ברשותו סקופ
בינלאומי.
היה לו עניין בפירסומו, אך
לא היתד, לו דרך לפרסמו במיש רין.
הוא חשש שאם ידבר —
אפילו בעילום־שם — עם העיתונ אים,
יזהו את קולו, וזהותו של
המדליף המכובד תדלוף במוקדם
או במאוחר. האזנה בסתר אינה
נחשבת כמעשה נאה לאדם במעמ דו.

האיש
מצא פיתרון. הוא טילפן
לידידו, הפירסומאי יעקב נחמן,
וסיפר לו מה ששמע.
כבר ביום הרביעי, למחרת ה שיחה,
דיבר נחמן עם איש־הטל-
וויזיה, טוביה סער, עם כתב־המיפלגות
של קול ישראל, אמנון
נדב, ועם כתב ידיעות אחרונות,
שלמה נקדימון. הם סירבו להא מין
באמיתות הידיעה, ולא פירס־מו
אותה•
יעקב נחמן פנה להעולם הזה.
כתב העולם הזה פנה אל מישרדו
של אליעזר ז׳ורבין כדי לקבל אי־

שהכחישה דבר שכלל לא שודר
או פורסם בצורה כלשהי.

שר־ה
שלום
ן* המולה הכללית סביב ה *
פירסום — ובמטר ההכחשות
והחשדות סביב ההדלפה — נשכח
העיקר: טיבה של ההצעה עצמה.

אילו התגשמה, היתה
יכולה להיות תכסיס גאוני.
בדרך זו היה שימעון פרם מנט־

אילו ה תג שמהה הצע ה של
שמעון נו ס לתזז ׳ויי צמ ,1ו!יא
היתה י נולה להיות תכסי] 1גא׳11
שור לשמועה שבידו.
היתה הכחשה מוחלטת.

החשובה

אך אצל ז׳ורכין נדלקה
נורה אדומה. היה כדור לו
שהסיפור דלף. הוא ידע
שלא הוא הדליף את הסיפור.
החשודים היחידים היו
— הכוס הקודם שלו, עזר
וייצמן, והכוס הנוכחי, ש*מ
עון פרס.
יתכן שז׳ורבין התייעץ תחילה
עם פרס, ויתכן שהחליט על־דעת
עצמו. אך התוצאה זץ יתה פניה
לקול ישראל, והידיעה ששודרה —

רל מראש את משה דיין, המקווה
לשחק אחרי הבחירות של התפקיד
של לשון־מאזניים. בעזרת וייצמן,
כך קיווה, יכול היה להשיג את
מיספר הקולות הדרוש כדי לזכות
בשילטון בלי שותפותו של דיין.
כי לכל הדיעות, וייצמן פופולרי
בציבור יותר מאשר דיין, והוא
יכול היה להעביר למערך את
הקולות העשויים להינתן, אחרת,
לרשימת דיין.
יתר על כן, פרס הציע לווייצמן
בדיוק את התפקיד אשר משה דיין
תובע אותו לעצמו. דיין כבר הכ
ריז,
כי ימכור <.ת הקולות של
סיעתו לכל מי שיעניק לו את ה תפקיד
שיכלול שני מרכיבים:
השליטה בשטחים המוחזקים וה־משא־והמתן
לשלום. פרס הציע
לווייצמן את אותו התפקיד עצמו.
פרט מעניין: אילו התקבל רע יון
זה, היה פרס מגשים באיחור
של 25 שנים את הצעתו של אורי
אבנרי, שהציע אז להקים מיניס טריון
מייוחד לענייני השלום (או
לענייני המרחב הערבי) ,שייטול
מידי מישרד־החוץ ומישרד־הביט־חון
את הסמכויות והכוחות ה דרושים
כדי לרכז את כל פעולות
ישראל בעולם הערבי. עם כיבוש
השטחים המוחזקים הפכה הצעה
זו דחופה עוד עותר, ועם חתימת
חוזה־השלום עם מצריים נועדה
לה חשיבות אקטואלית נוספת.
מסירת תפקיד זה לווייצמן, ה איש
ששינה את דיעותיו מן היסוד
אחרי ביקור אנוור אל־סאדאת
בירושלים, היא פיתרון מצויץ. מה
גם שווייצמן שינה במידה ניכרת
גם את גישתו כלפי פיתרון ה־בעייה
הפלסטינית, ויש לו בעניין
זה דיעות שהן הרבה יותר מת קדמות
מאשר מצע מיפלגת־הע־בודה.
הפיתרון
הזה היה גם עונה ל־מישאלוח־הלב
של ז׳ורבין. הפיר־סומאי
הדינאמי ידוע בחוזק ידי דותו
לאנשי־ציבור שונים, וברא שם
משה דיין (בעבר) ועזר וייצמן
(בהווה) .יצירת קשר בין פרס
ווייצמן, תוך איחוד ידידותו ל-
ווייצמן עם מחוייבותו המיקצועית
כלפי פרס, היתד, מהווה עבורו
הגשמה של חלום•

אולם אין ביטחון שזהו נ
פסוק. לווייצמן יש עוד שלו?
שבועות לחרטה — עד הגשת
רשימות. וגם אחרי־כן הוא ין
להתחרט — עד להקמת הממש
הבאה, אם ההצעה עדיין תהיה
פתוחה.

זה עוד יכול לקרות.

במדינה

מבט מקרוב מגלה
א ת ההבדל.

(המשך מעחוד )35
פרופסור שבח וייס על ׳הסקרים
שהוא עורך בין תלמידיו, לצורך
כתיבת ספר פוליטי, שבהם הוא
מציג לסטודנטים מדי שבוע שא לות
הנוגעות לתוצאות הבחירות
ולפעילותה.
לכנסת העשירית
וייס, שנבחר לפני שבוע כמועמד
מחוז מיפלגת העבודה בחיפה לכנ סת
העשירית, מלמד בשלוש מיב־ללות,
ועורך את הסקרים השבו עיים
שלו בקרב 300 תלמידיו.
הללו הם תלמידי הפקולטה למיש־פטים
בתל־אביב, תלמידי החוג
למדעי המדינה באוניברסיטת חי פה
ותלמידים בשיעור למדעי המ דינה
בטכניון בחיפה.

בסקר האחרון, שהציג וייס לתל מידיו,
הוא ביקש מהם לבחור בין
שני צוותות שהרכיב מבין ראשי
המיפלגות הגדולות• הצוות של ה מערך,
שכלל את שימעון פרם,
אבא אבן, חיים ברלב וחיים ב ך
שחר, זכה בסקר זה ביתרון של
אחוז אחד על-פני הצוות של הלי כוד,
שכלל את מנחם בגין, יעקב
מרידוד, יורם ארידור, דויד לוי
ויצחק שמיר. וייס ניסה לבדוק
כיצד משפיע צירופו של יצחק
רבין לצוות המערך על התוצאות,
ומצא שהמערך זוכה לתוספת של
.70/0לעומת זאת מוסיף צירופו
של שמואל תמיר לצווח של הלי כוד
/0,״ 2למיפלגה זו.

נציגי סיעות קטנות פעילים
יותר. שאלה נוספת, שהציג
וייס לתלמידיו, נגעה למקומה של
מפ״ם במערך. הוא ביקש שעל
שאלה זו ישיבו רק התלמידים ה תומכים
במערך, או אלה שהיו

לופטהנזה נותנת יותר. יותר יעדים, יותר מטוסים חדשים. יותר טיסות
היוצאות בדיוק בזמן. יותר טיסות המשך ויותר תשומת לב.
למה להסתפק בפחות?

חוקר וייס
מפ״ם גורעת!
תומכים בו אלמלא נמצאה מפ״ם
בתוכו, והתוצאה היתד! מעניינת:
לא זו בלבד שמפ״ם אינה מוסיפה
למערך — היא אף גורעת ממנו!
בין תלמידיו של וייס היתד. יכולה
מיפלגת העבודה לזכות נד/ 0,ס 7נוס את
פים
אלמלא צירפה אליה
מפ״ם, על־פי חישוביו של וייס.

נחשה והתנצלות

]המשך לכתבה ״להתגרש מהעץ״
,שפורסמה נ״העולם הזה״
; ,)22 מבקש ״העולם הזה״
רגיש כי עורך־הדין חבר קיבוץ
|קי ,0הנזכר בכתבה, מכחיש
ן תוקף את הדברים שייחסה
לאה פיק, רואה בהם דבר
ן ר מוחלט ואומר כי הדברים
•טטו על־ידה, כביכול מפיו, לא
זרו על״ידו מעולם, לא במפורש
במשתמע.
וערכת ״העולם הזה״ והאח-
ם לה מתנצלים בזה על הלה
והנזק שנגרמו לעורך־הדין
ג הפירסום הנ״ל, ועל כך ש-
רסום נעשה מבלי לקבל את
בתו של עורך־הדין טרם פירו
הכתבה.

316

כבר ביום שלישי
תרכל להשיג את

העוו!0

היה

1ם ב חנו ח * 1ריק
רוז׳ דיזנגוף 190ת״א

פתוח עד חצות

וייס הציג לתלמידיו גם שאלה
באשר לחברות־הכנסת הבולטות
ביותר, והללו השיבו כי אלו הן
גאולה כהן, שולמית אלוני, אורה
נמיר ושושנה ארבלי אלמחלינו.
על השאלה מיהם חברי־הכנסת ה פעילים
ביותר, השיבו תלמידיו
של וייס: יהודה בן מאיר (מפד״ל),
אורי אבנרי, מאיר פעיל (של״י),
שלמה לורנץ (אגודת ישראל),
גאולה כהן (התחיה) ,שולמית אלו ני
(ר״ץ) ,יוסי שריד, משה שחל
(מערך) ,ומרדכי וירשובסקי (שי נוי)
— שישה מבין התישעה הם
נציגי סיעות קטנות בכנסת ה תשיעית,
ורק שניים מייצגים סי עה
גדולה.
אף לא אחד מבין חברי־הכנסת
של הליכוד מופיע ברשימה זאת,
על־אף הפופולריות הרבה (יחסית
לאוכלוסיית הסקרים הכללית) שלה
זוכה הצוות של הליכוד להרכבת
הממשלה, בין תלמידיו של וייס.
ה עול ם

הזה

2279

מ את מאיר תדמור

הבורס ה

הצוינה

השבוע במשק

1אבל אותה!

נפט

חשגוע נקדיש מדור זח, שלא כמינחגנו, לשר-האוצר יורם ארידור ולשר-חאוצר
המיועד מטעם המערן, חיים בן־שחר (חב״ש).
נתחיל גדבריו של האחרון, שאותם אמר גמסיבת״עיתונאים, שגה הציג את
עיקרי תוכניתו הכלכלית• וכן אמר: היעד הראשון הוא פיתוח צמיחה מהירה
של המשק, במקביל לריסון האינפלציה ; יש לחתור לכד שהמשק יגדל ריאלית
ב 6*-לשנה, על־ידי פיתוח התעשייה, התיירות, החקלאות ועוד; יש לחתור להכפלת
היצוא תוך ארבע שנים ל״ 20 מיליארד דולר ; יש להקטין הגרעון במאזן התשלומים ;
אין לשלם מס על ריווחי אינפלציה, המס ישולם רק על הרווח הריאלי ; יש לרסן
התקציב; יש לעודד החיסכון לטווח״ארוך; יש לשמור על השכר הריאלי של
העובד ועוד.
פרופסור בן־שחר, כל עם ישראל מוכן לחתום על התוכנית, אך יש בה סירכא
אחת, האם תוכל לבצע אותה ז האם יתני לד 1אלה שישבו עימן סביב שולחן

תמחיר משיר לרדת
מיכליות־הדלק הענקיות היוצאות ט־נמלי־הנפט
של המדינות המפיקות נפט,
מאיטות את מהירותן אל נמלי היעד,
בעיקר באירופה ובארצות״הברית ; בהפלגתו
האיטית הן משמשות כמיכלי״איח-
סון צפים של דלק. כל המיכלים לאיח-
סון דלק ברחבי־העולם מלאים עד אפס
מקום• חברות״הדלק הענקיות משתדלות
להימנע מחוזים ארוכי״טווח עם ספקי
הנפט. וכל זח משום שירדה צריכת
הנפט העולמית בחמישה מיליון חביות
ליום.
מומחים אומרים, שבעתיד הנראה לעין
יהיה העולם החופשי חופשי מלח צים
של מחסור ועליות מחיר פרועות,
שהיו מנת-חלקו עד כה. ב־ 1979 צרד
העולם החופשי 52.4מיליון חביות ליום.
השנה תגיע הצריכה ל 48.2-מיליון חביות
נפט ליום. למרות כל אלה אומר מומחה
נודע לענייני נפט, ואלטר לוי: מדינות
אופ״ק יצליחו לקיים את מחירי הנפט
שלהן, כל עוד יצריד העולם כמויות ענק

שר־אוצר ארידור

מועמד כן־שחר

האם יוכל לבצע?

האם יהיה שר־אוצר?

הממשלה, אם וכאשר יקים המערד את הממשלה ; אלה שיסתובבו סביבד יסבירו,
ילחצו, יאנחו, האם תעמוד מול כל אלה ז
יורם ארידור, שר״תאוצר הצעיר של ישראל, עשה את חהיפך ממה שציפו
לו וממה שעשה קודמו בתפקיד. הוא בוודאי ייזכר כ״שר־החוזלות״ .למה הוא
נסע והשאיר אותנו פה לבד. למה לא אמר לנו פה את מה שהסכים לומר לאנשי
המישלחת הכלכלית שלנו בארצות״הברית ! ל מה! וכה אמר: נעייד ריפורמה
יסודית בשוק ההון. נגיע בשנת הכספים הנוכחית לאינפלציה של * 98 ונשאיר כמה
דברים לקדנציה הבאה.
מר ארידור, איננו יודעים בדיוק מה תשאיר לקדנציה הבאה, אם אמנם
תרכיב מיפלגתך את הממשלה הבאה, אבל אנחנו מסכימים לכל הדברים הטובים
שאמרת ועוד תאמר ועוד תעשה עד לבחירות. אד האם אתה הוא שתהיה
שר־האוצר הבא !
העם הזה מסכים לכל הדברים הטובים שמבטיחים לו הקברניטים של היום
והמיועדים של מחר• אד לעם הזה קשה להאמין שיוכלו לבצעם. לעם הזה, לעומת
זאת, צייד לחיות ברור לפחות דבר אחד: מי שלא יהיה, מי שלא ירכיב את
הממשלה הבאה ומי שלא יהיה שר״חאוצר הבא, העם הזח יאכל אותה, כבר השנה !

חקלאות

פרחים: התחלת הסוף

אפשר היה להכתיר (מלשון כותרת)
סיפור זה גם בכותרת ״עוללות השלום״,
אד אנחנו נעסוק רק בצד הכלכלי. איד
משווקים פרי-הדר לחו״ל ! יש משווק
אחד, יצואן אחד ,״המועצה לשיווק פרי
הדי״ .יש בתי-אריזה שונים, של חברות
שונות, כמו ,״תנובה אקספורט״ ,״יכין״,
״פרדס סינדיקט״ ,״מהדרין״ ועוד. חברות
אלה מתחרות ביניהן על הפרי,
על המגדל, על הכנת הפרי ואריזתו,
אד כאשר המיכלים עם הפרי מגיעים
לנמל, הם כולם ״ג׳אפאס״ ,השם המיס-
חרי של תפוזי ישראל בחוץ־לארץ.
בשיווק הפרחים לחוץ־לארץ שונה
המצב. ישנו המשווק והיצואן הגדול,
״אגרקסקו״ ,ועל ידו יצואנים קטנים ;
אלה מתחרים ב״אגרקסקו״ בארץ וב־חוץ״לארץ.
התוצאה בחוץ־לארץ: מפולת
של מחירים• התוצאה בארץ: ירידה
תלולה בהכנסות המגדלים (רובם
מושבניקים) .מה שמדאיג בכל העניין
אינו הוויכוח בין שני צדדים אלה, אלא
חוסר האפשרות להגיע לכלל הסכם,
על שיווק משותף ומאורגן של פרחים.
אד אפילו יסתדרו העניינים, צפוי
עתה איום חדש על הענף: אחד מה יצואנים
הפרטיים הגדולים הגה רעיון
מבריק: הוא החל במשא ומתן עם
בעלי הון מגרמניה, הקרובים לענף, על
הקמת חוות-פרחים ענקית, על שטח

מחיר ם

גגה עשוי השוסווד?
מחירי הקקאו ירדו בשנה האחרונה
ב ,33*-גם מחיר הסוכר בשוק העולמי
ירד ב 55*-במחצית השנה האחרונה, ובכן
ממה עשוי השוקולד ז על-פי מחירו,
יש בשוקולד מעט מאוד קקאו, שאלמלא
כן חיה צריד מחירו לרדת!
הקפה עשוי, לכל הדעות, מקפה ;
מחירו ירד בשנה האחרונה ב״* .36 כל
אלה שהימרו על הקרה והברד בברזיל
נתבדו. היבולים שם עלו יפה, ובשל
בד באמת ירדו עסקיו של יבואן קפה
ירושלמי ידוע, שמספרים שנעלם ונמצא
ב.״ברזיל. מה קורה ! עיסקי הקפה כרגיל,
גם המחירים.
של 2000 דונם ב...מצריים. לחוות־פר-
חים כזו יש כמה יתרונות על פני חממות
הפרחים בארץ( ,על״פי־רוב שניים־שלושה
דונם למושבניק) ,ששום תיחכום יידע
ישראלי לא יוכלו להם. במצריים, בגלל
אקלימה המיוחד, אין צייד בחממות
(המחיר להקמת חממה של דונם בארץ
הוא כ 100-אלף שקל = מיליון ל״י) ;
כוח העבודה במצריים זול מאוד; המים
אף הם זולים. ועוד משהו: הידע נמצא
בשפע — אצל הישראלים. צירוף כל הגורמים
האלה יוצר את. האיום שעלול
להביא כלייה על ענף הפרחים ליצוא.

טו ב
11111־ יו ת ר
השבוע ( )3.5—27.4חיה שוב מעניין,
ההנפקות נחטפו וגם מניות הבנקים לא
פיגרו. זה שהיו מימושים וירידות, סוף־
סוף זה בורסה, לא תוכנית חיסכון.
השוק עדיין ברמה גבוהה. כוחות שונים
פועלים לעליה נוספת. אף כי האוצר
ספג 190 מיליון שקל (באפריל) ,היתה
הזרמה מאסיבית, אם לוקחים בחשבון
את הגרעונות של העיריות, את הגרעו-
נות של הסוכנות, את האשראי המכוון
ליצואנים, שאינו מופיע באופן רשמי,
במקום שהיה צריך להופיע. בקיצור,
הממשלה שוב לא טמנה ידה בכיסנו,
הוזילה ועוד תוזיל, הכל כדי להנעים
עלינו את חיינו. תהליך זה צפוי שיגבר
בחודש זה. איך אמר אחד ממקורבי
הבורסה: לא ירד הרבה, לא יעלה
הרבה. כספים ימשיכו לזרום.
ההנפקות הגדולות הצפויות — של
״בנק הפועלים״ בהיקף של 450 מיליון
שקל ושל ״דנות״ בהיקף של 130 מיליון
שקל — יוצרים אווירה חיובית כבר
עתה•
אגב, נסיון העבר מלמד, שככל שרבות
ההנפקות והיקפן, צפויות יותר אג-
רות״חוב לירידות, שכן חלק מהכספים
להנפקות בא מאג״ח הצמודות.
הירידות של יום ראשון השבוע חיו
צפויות, אומרים מקורבי הבורסה. השבוע,
בגלל יום־העצמאות, שיחול ביום
חמישי, יהיה שבוע המיסחר קצר מהרגיל
— .שלושה ימי מיסחר בלבד ; ב־דרך־כלל
בשבוע כזה רבים המימושים.
לאחר החג, בהתחדש המיסחר ביום
ראשון, תתחדשנה העליות.

מניה שהיא אג־ ח

שר־נפט ימאני
מה יאמר בוועידת אנשי אופ״ק?

של נפט. אחמד זאכי ימאני, שר-הנפט
של סעודיה, מוכן להסכים לדברים אלה.
נראה מה יאמר בוועידת שרי אופ״ק
החודש, בג׳נבה.

כסף

יובל המאה
השבוע, עם פרוס יום העצמאות ה־,33
יחול גם יובל המאה ללירה הישראלית
( 10 אגורות, נכון להיום) .השבוע יגיע
ערכן של 100ל״י ( 10 שקלים, הרצל
אחד) לדולר אחד של ארצות-הברית.
לשער חליפין זה יש *תרוו אחל _ אין
צורף להרבות בחישובים, מכפילים ב10-
שקלים, או במאה ל״י ואתה יודע בדיוק
כמה זה ; לא רק כאשר אתה בחוץ-
לארץ, גם כשאתה בארץ, כשמיספר ה חפצים,
השרותים והעיסקות הנקובות
בדולרים גדל, ככל שגדלה עקומת האינפלציה•
עצוב
למי שזוכר את החור שבגרוש.
ב־ ,1948 בדיוק לפני 33 שנים, היו 25
גרוש שווים דולר אחד; כן, ארבעה
דולרים בלירה אחת, היום בדולר אחד
100ל״י, פי 400 פחות — מה שעושה
האינפלציה.
לכבוד היובל הודיע ״בנק ישראל״
על הנפקת מטבע ושטרות בערכים חדשים.
יונפק מטבע של חמישה שקל.
יוכנסו למחזור: שטר של 500 שקל
( 5000ל״י) עם דיוקנו של הברון אד-
מונד רוטשילד; שטר של 1000 שקל
( 10,000ל״י) עם דיוקן של הרמב״ם
ושטר של 5000 שקל ( 50,000ל״י) עם
דיוקנה של גולדה מאיר. אגב, מה נוכל
לקנות בשטר של 50,000ל״י — לכשיו-
פיע? קופסת גפרורים, או אולי צמיג
משופץ לקטנוע!

״בנק לאומי״ יוצא עם קרן חדשה —
״צמרת״ — קרן פתוחה, שהמיוחד בה
הוא: מחצית נכסיה יהיו באג״ח צמודות
והיתרה מניות בנקאיות. ההיגיון
שמאחורי קרן כזו, בהרכב נכסים כזה,
הוא ״סולידיות +תוספת״ .משקיעים
המחפשים השקעה סולידית עם סיכוי
לתשואה יותר גבוהה מאשר בצמודים,
ימצאו כאן את מנוחתם.
וכאן ראוי להעיר: טענו נגד הבנקים
(שלושה הגדולים) כי מניותיהם הם
למעשה אג״ח צמודות בשם אחר, כיוון
שהם, הבנקים, מבטיחים את שעריהם
בכל מיקרה (זיכרו את מפולת פברואר)
ותומכים בהם כדי להשיג את המדד
ועוד משחו. הקרן החדשה׳היא הוכחה
נוספת שאומנם כך הדבר.

סיפורים

* מרבים לדבר על ״פוליגון״ .הם
נכנסים לתחומי פעולה חדשים — בדי
פרוטה, בשיתוף עם משקיעים מחו״ל.
+משקיעים מוסדיים נכנסים ל״פול-
גת״ ,״דשנים״ ו״אלקטרה״ .מה תעשה !

ביטוח

ב ימח צמוד למקור
נניח שקנית מכונית וביטחת אותה
בביטוח מקיף וצמיד, ב 50-אלף שקל.
לאחר חצי שנה מכרת את המכונית
וביקשת מחברת־הביטוח, שתעביר את
הביטוח שלך לרכב החדש שקנית. בכבוד!
יאמרו לך. ואומנם, בפרמיה החדשה
ששילמת נלקחו בחשבון הסכומים
ששילמת כפרמיה על המכונית ה קודמת:
פרמיה על 50 אלף שקל וכן
הוסיפו את הפרמיה להשלמת מחירה
של המכונית החדשה שקנית. כך עשו.
אך לא זו הדרך. וכל כך למה! מהטעם
הפשוט: ערכה של המכונית שמכרת,
מבחינת הביטוח, לאחר חצי
שנה, הוא 50 אלף שקל ועוד ההצמדה,
נניח עוד 10 אלפים שקל ובסך הכל
60 אלף שקל. מכאן שמה שחברת-הבי-
טוח היתה צריכה לעשות — לזכות
אותך בפרמיה גבוהה יותר על המכונית
הקודמת. מעטים הם אלה שזכו לכך.

המתינה בהרכבת רשימת תנועתה לבחירות לכנסת
העשירית, מתוך ציפייה לתוצאות ההצבעה במרכז
מיפלגת העבודה. היא ציפתה לכך שחבר־הכנסת
יוסי שריד לא יעבור את מחסום 60 האחוזים,
ועמדה להציבו, במיקרה זה, במקום השני ברשימתה.

הצבתו של שריד כמקדם השני כרשימת
ר״ץ היתה מקובלת גם על דעתו של מירון
כנכנישתי, המוצב עתה כמקום זה.
שריד מכחיש בתוקף שהיה לו הסכם עם אלוני.

כלא

צ ב אי

גוון..מעשיהן,,
שילטונות צה״ל פתחו כלא חדש, הקרוי כלא ,7
ובו סידורים הדומים לנוהל של כלא מעשיהו האזרחי.

הכלא מיועד לאסירים שנדונו על עכירות
צכאיות כלכד, ושעונשם אינו עולה
על שלושה חודשי מאסר.

אם לא יחזרו האסירים על העבירה תוך שנה, לא
ינוכו ימי־המאסר מתקופת השרות בצה״ל.

בחירו ת חוששים
מהאויפוריה של בגין
בצמרת תנועת־החירות חוששים כי

כ ח 3־ 0דעו על
ה מר ש ה -שחל!ו
נראה שכתבים מקומיים רבים בחיפה, ובכללם
כתבי־ספורט, ידעו מזה זמן רב על ״פרשת קניית
המישחקים״ ,הנחקרת עתה על־ידי המישטרה.

הכתבים לא פירסמו את החשדות מחשש
לפגוע כמקורות המידע שלחם —
כמועצת־־הפועלים המקומית, ובחוגי
העסקנים של קבוצת הכדורגל החיפאית.

שלו שה שרי
שילמו כו פ ר
שלושה שרים — שניים כהווה ואחד
כעכר — שילמו לשילטונות מס־ההכנסה
כופר על עכירות־מס.

עיס ק ת־ ענק
בירו ש לי ס
תוך השכוע הקרוב תכוא, כנראה,
לכלל סיום עיסקת מקרקעין גדולה.
הממשלה מעורכת כעיסקה זו, וככל
הנראה יועברו כ־ 100 דונם של קרקע
ירושלמית לרשות משקיעים זרים.
התשלום הראשון יהיה בסך 15 מיליון
דולר.

יחליף
את שילון
הכתב המדיני של הטלוויזיה, אלימלך רם,
יחליף את דן שילון ככתב הטלוויזיה
כניו־יורק.
במחלקת־החדשות הוחלט לקבוע את מינוי הכתב
החדש בניו־יורק כבר עכשיו, למרות שכהונתו
של שילון תסתיים רק בעוד כשנה, כדי למנוע
לחצים פוליטיים מצד אנשי הליכוד בהנהלת
רשות־השידור.

ב א גו ד ת ־ י שר אל
כמיסגרת המאכק על קכיעת פדר־המועמדים
כרשימת סיעת אגודת
ישראל לכנסת הכאה, מתנהלת עתה
מילחמת שמועות.
כהוגי אגודת־ישראל ככני־כרק מופצת
שמועה המכוונת נגד חסידי גור
כירושלים. היא אומרת, כי ״אחד
ממקורבי החצר של הרכי מגור, שהוא
יהודי אמיד כלי זקן ופיאות, שהיה
ידוע כמכקר כתיאטרון ובקברטים,
יהיה מועמד כמקום ריאלי בבחירות
לכנסת.״
חיפה של מיפלגת העבודה כמועמד
לכנסת, הוציא 0צ אלף לירות על מערכת-
הבהירות שניהל, שכללה מישלוח מאות
מיכתבים ומאות שיחות־טלפון מכיתו.
יריביו של וייס אומרים ששילם מחיר נוסף :
נטישת מחנה רבין. הם מצביעים על כך שכמה
מראשי מחנה־רבין בחיפה פעלו נגד בחירתו
של וייס. הפרופסור החיפאי מכחיש בכל תוקף
דברים אלה.

מ תי חהאכזריתמס עי רהאתה מי שטרה
מתיחה אכזרית של קציך־מישטרה כידי שני עמיתיו מסעירה את קצונת־המישטרה.
היטניים סיפרו לו יטיש צורך כקצין שייסע לכוסטון, כארצות־הכרית, כדי להביא
משם את רחמים אהרוני (״גומדי״) ,שהתגלה שם על־ידי האף־כי־איי. הקצין כלע את
הפיתיון, קנה לעצמו כגדים כסאות דולרים ונסע לנמל־התעופה כלוד, כמונית שסופקה
לד על־ידי המותחים. בנמל-התעופה נתחבה לידו מעטפה, שכה היה אמור להיות
כרטיס־טיסה — אך תחת זאת מצא הקצין פתק כזו הלשון :״חייך, אכלת אותה ! ״
הקצין התלונן, ולפני זמן קצר הוגשו מסקנות ועדת-הכדיקה שמונתה לחקור
כנושא. הוועדה החליטה שעל הקצינים, שהשתתפו במתיחה, להתנצל לפני קורבנם,
ולחסל ככך את הפרשה. קצינים ששמעו על תוצאות החקירה אינם מסכימים שאפשר
להסתפק כמסקנה זו.
״התקפת האויפוריה״ של ראש־הממשלה,
מנחם כגין, באה. מוקדם מדי.

מפקדת חנ ת ־
המי שטרה
עשו להתפטר

ב שיטה על בתי ^קסה
ערב ביום ה שואה

מפקד תחנת־המישטרה הממוקמת ליד
כפר יסיף, רב־סמל שאול אפרתי, עשוי
להתפטר.

בגין שרו עתה במצב־רוח טוב במיוחד, מרבה
להתלוצץ ולתקוף את יריביו. בחירות כבר מוכרת
המחזוריות, שעל־פיה מגיעד. אחרי כל תקופת־שיא
כזאת תקופת־שפל, וחוששים שאם ראש־הממשלה
יקלע לתקופה כזאת סמוך למועד הבחירות, יפגע
הדבר בסיכויי הליכוד בבחירות.

כוחות מישטרה פשטו כיום החמישי
שעכר על כתי־קפה שהיו פתוחים ככפר
הערכי הגדול טייבה שכמשולש.
השוטרים סגרו את בתי הקפה, ורשמו דו״חות
לבעליהם, בטענה שעברו על החוק האוסר פתיחת
בתי־שעשועים ביום השואה. הדבר בא במפתיע,
כי זוהי הפעם הראשונה שמנסים לאכוף חוק זה
׳ברחוב הערבי, מבלי שניתנה כל אזהרה מוקדמת.
בהתערבותו של חבר־הכנסת ואליד חג׳־יחיא,
תושב הכפר, הסכימה המישטרה לבטל את הדו״חות.

הפרק לי טו ת הציעה
י ס לנ אנ ס ת
הפרקליטות הציעה לתיירת השבדית,
׳טנאנסה לפני כחודשיים על־ידי שוטר,
ש״חקר״ את מיקרה־האונס שעליו
התלוננה, כי תכוא להעיד כמישפטו של
השוטר, והיתה מוכנה לשלוח לנאנסת
כרטיס־טיסה הלוך־חזור על השכונה.
לא התקבלה כל תשובה מהנערה השבדית.

אליוו רצחה להציע

20אדף לי,״ -

ל שריד מקום שוי

מחיר מ*1ו

מנהיגת ר״ץ, חברת הכנסת שולמית אלוני,

הפרופסור שכח וייס, שנכחר מטעם מחוז

מילחמת־ שמועות!

״סיף

בערב הפוגרום, שערכו הדרוזים מהכפר ג׳וליס
בכפר־יסיף, תבע אפרתי תיגבורת מהממונה עליו,
סנ״צ דויד פרנקו, ונענה בשלילה. אפרתי שוקל
התפטרות כאות־מחאה.

ארב לי
יו שב ת־ראש
ח״כ שימעון פרם הודיע למועמדת מיספר
שניים כרשימת מיפלגתד לכנסת הכאה,
ח״כ שושנה ארכלי־אלמוזלינו, שהוא
מייעד אותה לתפקיד יושב־ראש הכנסת,
אם יזכה המערך בבחירות הכאות.
למי שהיד. עד כה המועמד לתפקיד זה, שר־המישטרה
לשעבר שלמה הילל, לא הבטיח פרס
דבר. נראה שהילל ימשיד לכהן כיושב־ראש ועדת־הפנים
של הכנסת גם אחרי הבחירות.

ניר ויניב
קר״ני ה מ עי ר
עתה התברר שהוויכוח שנערך ברשות השידור,
אם להתיר לעובדי רשות לשעבר לעבוד במיסגרת
הבחירות פרץ בעיקבות המינוי הראשון של קרייני
שידורי התעמולה של המיפלגות בטלוויזיה.

קרייני •טידורי התעמולה של המערך יהיו
מי שהיה הכתב הצבאי של הטלוויזיה
עמירם ניר ושדרית הספורט, עוכרת
״גלי־צה״ל״ לשעבר, אורלי יניב.

במדינה .
מישטרה
ע־סקת הרצח

כל הארץ דיברה על ״הגננת 11 נשכה א 1הילד־היא
עצמו: טוענת1. :עשי!1י או 111ז חוו־ כדי וישחק!

שנבשדה

כדי?הקד בעוגש
הסגירו האחים את
הגאשם השלישים
וחזרו כהם מהעיסקה
תישעה חודשים חיפשה המיש-
טרח אחרי יעקוב מורדוב. הוא
היה חשוד ברצח שימעון (״שאל תי״)
שאלתיאל (העולם הזה )2258
בחודש יולי שעבר. מייד אחרי
הרצח ברח והוכרז עבריין נמלט.
עיקבותיו נעלמו.
שני אחיו, יצחק וציון, נאשמו
גם הם באותו רצח, ונעצרו. חם

המות
ה ש ענ ת
תה גטזח שהיא נשכה
אותך 1״ חזרה ושאלה דינה
ארז את בנה, שלומי, בן ה־ .5האם
לא יכלה להאמין לדיברי בנה
הקטן. שלומי חזר וטען :״אתי,
הגננת, נשכה אותי!״
הילד, ששב כמו בכל יום בשעה
15.30 ממעון־היום קרן־הילד לביתו,
נראה מוזר. האם, שזה עתה שבה
מיום עבודה ארוך ומייגע, קיבלה
את פניו .״אני יודעת שרע לו
במעון מאז התחילה המטפלת,
אתי וייצמן, לעבוד שם. חיבקתי
אותו בחוסר־אונים, וניסיתי להר גיעו,״
היא מספרת .״לפתע הבחנתי
שלחייו השמאלית נפוחה ואדומה.״
מעון־היום קח־הילד, שברחוב
צהלון שביפו, חינו אחד משלושת
הגנים שבבעלות הרבנית דבורה
גוטלבסקי מבני־ברק. שלומי שוהה

מעון, נזפה באתי חמורות, ואחר
פנתה אל האם :״היא׳ ביקשה ממני
שאסלח,״ מספרת רינה ארז .״היא
הסבירה לי את מצבה של אתי.
לטענתה, היא בחורה שאינה מסו גלת
לעשות שום דבר אחר. היא
פשוט ביקשה שאתחשב במצבה
המיוחד של אתי. אבל למה דווקא
בני צריך להיות הקורבן של מצבה
המיוחד?״

״ כלה מדינה
^ 7מדברת עלי״
וגי וייצמן מגיעה למקום ^
עבודתה בשעה . 12.30 על
ראשה מיטפחת־ראש כהה, המסתי רה
את שערותיה ומבליטה את
פניה היפות.

שלו יכלה לעשות לי דבר כזה,
כל המדינה כבר מדברת עלי. זה
פשוט עוול, נשכתי אותו בלי
כוונה, תוך כדי מישחק, הרמתי
אותו ונשכתי אותו בצחוק. הילד

גופת שאלתיאל
עיסקה גרועה מאוד

עומדים לדין בפני בית־המישפט
בתל־אביב. סניגוריהם, הפרופסור
דויד ליבאי ועורכת־הדין נירה
לידסקי, ניסו לשנות את האישום
מרצח להריגה. לשם כך נשאו
דנתנו עם התובעת פנינה דבורין,
ולבסוף החליטו הצדדים שאם יוסגר
האח האובד, יעמדו כל השלושה
לדין באשמת הריגה.

שלושה תחת שניים. בתחי לת
החודש שעבר הסגיר עצמו
יעקב למישטרה בעזרת עורכת הדין
לידסקי. התובעת היתד. מוכנה
לבצע את העיסקה, ולהאשים את
כל השלושה בהריגה תחת רצח.
אלא שאז חל שינוי של הרגע
האחרון. אחד האחים החליט כי
אינו מוכן להודות אפילו באשמת
הריגה, וכי הוא רוצה להילחם עד
הסוף.
במצב זה הכריזה התובעת כי
העיסקה בטלה. היא צירפה גם
כתב־אישום נגד יעקב, באשמת
רצח.

מישפחת מורדוב עשתה את אחד
העסקים הרעים ביותר בימים טרו פים
אלה. תחת שני נאשמים, עומ דים
בפני בית־המישפט שלושה
אחים מורדוב — כולם נאשמים
ברצח. העונש על עבירה זו, אם
יורשעו השלושה, הוא, כידוע,
מאסר עולם. אם לא יתרחשו שי נויים
!וספים בתהליך המישפט,
תיזכר העיסקה כאחת הגרועות
שעשו נאשמים אי־פעם.
ה עול ם הזה 2279

;שוך ארז ואמו עצבנית בשעות הבוקר בגן־הילדים שבבע לותה,
ובין השעות 15.30—12.30
במעון.
אתי וייצמן עובדת כמטפלת
במעון. את מקום־העבודר. הנוכחי
קיבלה לאחר שחזרה בתשובה.
לאחר שקמה מהומה סביב המיקרה
עם שלומי, דרשו הורים רבים
להחליפה. הרבנית הגיעה אל דד

לאתי גירסה משלה. לדבריה,
אימו של שלומי נוהגת לבוא אל
המעון ולאיים בצעקות שתיגרום
לסגירת הגן. אתי מספרת שהיא
אוהבת את שלומי. היא אוהבת את
כל הילדים במעון, אבל אותו ב מיוחד,
כי יש לו תשובות ושזאלות
שתמיד מפתיעות אותה. מספרת
אתי :״שמע ישראל, איך אמא

הזה לא בכה ולא הגיב, אפילו
ביקש שארים אותו שוב. זו לא
הפעם הראשונה שאימו מתלוננת,
היא רעה מטיבעה. אני מבקשת
לא לצלם אותי, כי לא עשיתי שום
עוול, אם הייתי נושכת אותו בכעס,
היה סימן כחול, והוא היה בוכה.״
על אופייה של אתי מעידה תמר
פטאל, אחת הגננות מהגן הסמור.

תמר מכירה את אתי וייצמן 1
שנתיים והיא מספרת :״אתי בג
גמור, רק עם האמא של של
יש תמיד בעיות. היא לא מפסי
להתלונן, ומכל זבוב היא עו
פיל. אתי היא בחורה חוזרת
תשובה, אדוקה מאוד וטובה. י
לפני שהאם בררה את ד,ענ
כבר למחרת בבוקר בשעה 00
הגיע שוטר לגן, ששאל על א
שלומי סיפר לנו אחר-כך שהשי
הוא חבר של אבא שלו. איך
ייתכן שלמיקרה פעוט כזה י,
כל-כך מהר שוטר? הרי יש דבו
נוראים הרבה יותר והמישט
לא מזדרזת להגיע.״
גם חברתה לעבודה של ז
במעון, דינה חמו, ממושב שומו
העידה עליה :״אתי בחורה דח
מאוד, ואפילו קיצונית בהר
מיקרים. כשילד משקר, היא
יכולה לסבול את זה, היא מעני׳
ומכניסה אותו למחסן. אביא
ילד, את אייל, שהיה נוכח בז
שזה קרה, והוא יוכיח לך ש
הסיפורים על אתי ועל שלומי אי
נכונים.״
אולם אייל בן ד,־ 5מספר בתנ
מות של ילד מה בעצם קח
״אני לא אוהב את אתי והיא
אוהבת אותי,״ הוא אומר ,״ה
תמיד מרביצה בכפיות ומוש(
באוזניים.״ הילד מבחין לם
בגננת, דינה, ומשתתק. לא
שדינה עוזבת את החדר וז
ממשיך :״את דינה אני כן אווז
היא לא מרביצה. אבל אתי תל
מרביצה, במיוחד לי ולשלומי: .
ראיתי שאתי נשכה את שלומ
נפתח תיק חקירה במישט(
יפו, הבודק את התנהגותה?
המטפלת. לגבי התנהגותה אין 17
כל מסקנות והחלטות, והיא מ1
שיכה לטפל בילדים רכים.
תלונות כמו :״אמא, היום א
הרביצה לי בכפות הידיים ו
שרף: היום היא משכה לי בשער
והכניסה אותי למחסן: היום ה
הרביצה לנו בכפיות ומשכה
באוזניים,״ עדיין נמשכות.
שני טיעונים אנושיים מועל!
משני צידי המיתרס. האחד 17
הרבנית :״התחשבו בה! במק
אחר היא לא תסתדר!״ והשני 0
ההורים, שאיזנם יכולים לצפ
בחיבוק-ידיים בילדיהם הסובלי

הנינה השקטה

מבט

שני,

הופך

אחרי

או כך לפחות זה נראה בשעות היום. הבית
הראשון בשדרות רוטשילד, שאיש אינו מעיף
חצות, אחד המקומות הצפופים ביותר בתל־אביב.

סוף רחוב הירקון, ליד רחוב יורדי־הסירה.
זד, ידוע.
גם רחוב דיזנגוף לא נס ליחו, והמונים
מסתודדים שם, בייחוד בליל־שבת וכמו־צאי־שבת.
לשם
באים מבקשי־הבילוי, אנשי השכו נות
ועיירות־הפיתוח, הנוהרים לתל־אביב
כדי לתפוס הרגשה של שייכות לחברה
הגבוהה, ולתור אחרי אנשים מפורסמים.
והנה, הרחק משני מוקדים אלה, קם מו קד
שלישי. אולי דווקא משום שהוא רחוק
משני המוקדים. לשם בא דק מי שיודע,
מי שרוצה להסתודד הרחק מן ההמון
הסוער.
קשה למצוא מקום יותר רחוק מן המו־

וד לא היה כדבר הזה בתל־אביב.
? קוראים לזה רוטשילד פאב, והוא
נמצא בבית שלפני האחרון של שדרות
רוטשילד השקטות, ס&וך להיכל־התרבות.
פעם היה כאן ביודקפה שקם ורדום,
שנקרא סוף השדרה.
עכשיו זה דומה לפאב אנגלי — פאב
דחום מאוד־מאוד.
יש מקום ל־ 30 עד 40 איש, ליד השול חנות׳
ובעמידה לאורך הבאר. על המיר־פסת
יכולים לשבת עוד שישה־שמונה איש.
אבל בחצות יש בפאב מאה איש ואשה,
כמעט כולם צעירים בגיל 20 עד ,25
בני־טובים ובנות־טובים, זרוקים ולא־זרו־קים,
סטודנטים ומי שנראים כתיכוניס טים•
הם נדחסים לאורך הבאר, ליד ה שולחנות,
במעברים, עד שקשה להסתובב
במקום, פשוטו כמשמעו. כמה עשרות נו ספים
יושבים על המדרגות בכניסה, נש ענים
על המעקה הסמוך י, מסתודדים ב עמידה.
כמעט
כולם שותים בירה מן החבית,
בכוסות גדולות.
רוטשילד פאב הוא זיי . 11 ועוד איך !
בשתיים או בשלוש בבוקר, זהו עכשיו
המקום בתל־אביב.
מדוע? מדוע דווקא כאן?
חיי־הלילה של תל-אביב ממוקמים ב־

בני טובים ראן?

לשולחנות, ואלה שלא מצאו מקום, פשוט עומדי
הם סטודנטים, המתגוררים ברחובות הסמוכים ק

דוחק־בנניסה

לפאב׳זה לא מפריע לצעירים הרבים המתעקשים
להיכנס. הס נדחפים ונדחקים, אינם מצליחים להגיע
לבאר, מתייאשים ומתיישבים על המדרגות. כל הבאים יודעים מראש שיהיה צפוף.

הוא לייזר בהט, ישראלי חוזר ך111 מארה״ב, שביחד עם שני חב*

רים פתח המקום. לידו אורנה, המלצרית.

על המדרגות

קד. שדרות רוטשילד היו איזור־מגורים. מקום
שקט. רק היכל התרבות ותיאטרון הבימה מוש כים
קהל.
והנה קם לו, בשקט, מרכז־בילויים חדש. אולי
מפני שהדיירים נסוגו מבתי סוף־השדרה ופינו
את מקומם למישרדים. לפאב אין שכנים מיי דיים.
רק במרחק של כמה בתים. ומכיוון שבאי
הפאב אינם רועשים, והאווירה אינה אלימה, אין
הדיירים מתלוננים. כשהמישטרה באה להטריד,
היא עושה זאת ביוזמה עצמית.
הפאב שייך למרכז חדש. מולו נמצאת
הגלריה הלבנה, בית־קפה המקיים תערוכות־תמו־נות.
ליד היכל־התרבות קיים אפרופו. מסביב
לפינה, ליד קפה סקאלה, במרתף, יש באר בשם

יושבים כל אלה שלא מתחשק להם להצטופף בתוך הפאב.
בערבים חמימים אלה אפשר לשבת בחוץ עם כנם של
בירה ולשכוח את כל הצרות. רוב המתגודדים הם צעירים, המתגוררים בסביבת הפאב.

ביוה ומצב־ווח

זה מה שיש לפאב להציע לצעירים. ברקע הס
שומעים מוסיקה של שנות ח־ .60 על הקירות הס
רואים תמונות של כוכבי־קולנוע זקנים לדעתם, כמו מרילין מו נ ח והאחים נדארקס-.

הפאב בפנים בערב
מסביב
ם יושבים
1בצד. רוב היושבים
פאב. לכמה מהם יש

הורים המנהלים בתי״קפה אחרים בעיר, אך הם
לפאב הזה .״זה המקום היחידי לצעירים בעיר
הפתוח עד שעה ארבע בבוקר,״ אזמריס
אשר למרות הצפיפות והדוחק, ממשיכים

מעדיפים לבוא דווקא
הזו, המקום היחידי
החבריה הצעירים,
לבוא חדי ערב

שבאנגליה, דבר המעורר בו געגועים לאנ גליה.
השחקנית ענת עצמון מתלוננת כי
לכל מקום שהיא באה לא נותנים לה
מנוח, ומטרידים אותה ללא-הרף. הזמר
בני אמדורסקי מכריז :״תרבות אני לא
מחפש פה. הבירה מושכת אותי, ובכלל
זה פסאג׳.בין העבודה לבית.״
הנאשים שמסביבם בנוי הפאב הם
שלושה צעירים, האחד הוא לייזר,
טייס לשעבר, שהתגורר במשך שבע שנים
בניו־יורק, והחליט לחזור ארצה ולפ תוח
את המקום. השני הוא מאיר, שהיה
מנהל כספים של מיפעל לבגדי-עור, והשלי שי
הוא רפי, קצין בכיר בקומנדו הימי.
הם אינם מוטרדים מן הצפיפות הרבה
במקום, להיפך. הם מגישים, מתרוצצים
בין השולחנות, רצים החוצה אל האנשים
היושבים על המדרגות, או נשענים על
המעקה. אין להם זמן לשיחות בטלות.
ערב־ערב מתמלא הפאב בבחורות צעי רות
הבאות לבדן, בגברים צעירים, המחפ שים
בילוי ובקהל סקרנים, הרואה את כל
המתקהלים על המדרגות ומחליט להציץ
ולראות מדוע.
הבוהמה טוענת שהמקום לא מעניין או תה
יותר• הצעירים האחרים ממשיכים
לבוא אליו מדי ערב, ובעלי המקום מחיי כים
באופטימיות רבה. כל זמן שצפוף,
סימן שהעסקים פורחים י תחיה אדר ;

] 1 ^ *1ן מפגינים בני־הזוג הצעירים
1\ - 4י י דניאלה זומרפלד, הנוסעת
ללמוד בקנדה והחבר שלה, משת
באולפני־הקלטה. קול טכנאי
חמו,

שלאגר, המושך אליו אנשים עשירים המבק שים
מקום לשבת ולשתות בשקט. לכולם יש
בלילה מקומות־חנייה במיגרש הגדול של ההיכל.
זה לא הולך ברגל.
הצעירים הבאים למקום טוענים, שבפעם ה ראשונה
הם פותחים מקום שאפשר ללכת אליו
ולתפוס שקט, ואז באה הבוהמה ומקלקלת להם
את כל העסק. האמת היא שכאשר נפתח הפאב,
ב־ 1בינואר השנה, החליטו רבים מאנשי הבו המה
לבוא ולראות מה קורה שם. הם באו
אחרי הצגות, ישבו שם שעות, ולבסוף החליטו
שהמקום לא בשבילם.
השחקן ניסים עזיקרי טוען, שהוא בא
למקום, כי זה מזכיר לו פאב בהאמסטד

יים רבים ליד הבאר, שותים בירה, נוגמים בתפוחי־ים
ומתלוצצים זה עם זה. זה שעומד מאחורי הבאר
הצפיפות והדרישה הרקה לבירה ישר מן החבית.

אסיפה נחוץ

עורכים כל אלה שכבר נכנסו פנימה,
גילו שצפוף שם ויצאו החוצה
לשאוף אוויר. הם עומדים כך במשך שעות, מעשנים, שותים

ומקשקשים. הם מתעייפים ולא חולמים ללכת למקום אחר, שם
אפשר למצוא מקוס־ישיבה. טוב להם היכן שהם נמצאים. אפילו
המלצרית באה כדי להגיש להם את הבירה שהם שותים בשרשרת.

במדינה
דרכי אדם

גוח ולא דתזוד

צים כבירים של הסניגורית ובני
המישפחה, הגיע רותם, כימעט
מעולף, לכלא מעשיהו בשנית.

..יוחד !181

האסיר גיסה להתאבד
= 73 דרך אפשרית; בדי
שלא לחזור לכלא

ד01 טו*י 0 £ק -מסוכן \״
הגאשם קרא הרבה מספרי
דוסמויבסקי, ונשלח
לבדיקה פסיכיאטרית

היתד. חופשתו הראשונד. של
יה רותם מהכלא. שבעה חוד-
תמימים ישב בכלא מעשיהו,
ם הראשונה בחייו. לפני חג
ת החליטו שילטונות הכלא
יתו, נתנו לו חופשה לשמונה

־תם הוא בן ,24 ונידון בבית-
טפט המחוזי בתל־אביב לשלוש
:מאסר. הוא נאשם בפריצה
יסורות לזנות. על שתי עבירות
נידון, למרות עברו הנקי,
ן־ש שנות מאסר בפועל.
תם היה בדיכאון עוד לפני
:ר. הוא ניסה להתאבד, והיה
!ול פסיכיאטרי. אבל כאשר
לכלא גבר דיכאונו. למרות
ירעור שהגיש על פסק־הדין
י תלוי ועומד, חש כי חייו
׳ימו. את השעות הראשונות
שתו בילה בבית-מישפחתו,
כך קם וביקש להישאר לבד.

״קבל עליך את המינוי הזה,
כשירות לציבור,״ אמר השופט
חיים שימחה נחמני לעורך־הדין
צבי לידסקי. חרף היותו אחד
מעורכי־הדין העסוקים ביותר, הס כים
לידסקי לקבל את המינוי. הוא
גם הוסיף ואמר כי את שכר ה טיחה
שיקבל, יתרום לאיל״ן.
היה זה תיק קטן על היזק לנכ סים
בזדון, וכאשר ראה הסניגור
את הנאשם לא הבין את העניין.
הנאשם, אלון בועז, צעיר גבה-
קומה כבן־עשרים, נאשם כי השתו לל
בבית אמו, ושבר אגרטל, זכו כית
וחפצים אחרים.
כאשר הובא לדין בפני בית-
המישפט, לא רצה לענות לשופט.
לכן נשלח להסתכלות, בבית־חולים
לחולי-נפש.
לומד בעיות החיים. אחרי

מורשעים בן־אודיס ופלאטו־שרון
תקדים בבית מישפט השלום
צא מהבית, פנה לעבר פרדס
שכב תחת עץ ובלע בזה
זה כ־ 50 כדורי אדולן, ב ;
להירדם לנצח.
:תעתו התעורר בכל זאת,
בפיו טעם נורא וראשו
:ץ. הוא הבין כי נכשל ונותר
.בייאושו מצא במקום בק-
שבר אותו וניסה לחתוך את
.הוא התעלף, כאשר דמו
את אדמת הפרדס.
ים שעברו במקום מצאו
מתבוסס בדמו, והחזירוהו
הוריו. המישפחה טילפנה
לעורכת-הדין מוניקה בר,
•ד עורכי־הדין המטפל ב ו של רותם, והיא הביאה
לטיפול רפואי דחוף. אולם
חזר ואמר כי אם יראה
יטיח את ראשו בקיר וית-
הפעם סופית. עורכת־הדין למילכוד בין בתי-החולים
טרה. כיוון שלפי החוק חיי-
רופאים לדווח למישטרה על
יקרה של נסיון התאבדות.
רותם החליט להסגיר את
ורצה כי בינתיים לא יבואו
פ לעצרו. וכך, אחרי מאמ־

שיחה קצרה התרשם הסניגור כי
הצעיר אולי מופנם, אבל מקומו
אינו בבית־חולים לחולי-נפש. הוא
ביקש מבית־המישפט לשחררו ב ערובה,
כדי שיוכל לצאת מהמוסד.
״התרשמתי כי הצעיר מבין את
המדובר אליו,״ אמר הסניגור ל שופט
.״הוא בחור אינטליגנטי
ומרבה לקרוא בספרי דוסטויבסקי.
ואם הוא קורא ספרים כאלה, הרי
שהוא בוודאי איש מוסר, ולומד
את בעיות החיים.״
השופט שקל את הדברים ששמע,
ואמר :״לקרוא את דוסטויבסקי
זה חשוב מאוד, אבל לקרוא רק
את דוסטויבסקי, זה מסוכן.״ בכל
זאת נענה לבקשת הסניגור, ושיחרר
את הצעיר בערובה של 2000 שקל.
חוק תקדים פלאטו־שרון

העבר הפלילי מחוץ־לארץ
רודף אחרי העולה לישראל
איזה תקדים מהווה ח״כ שמואל
פלאטן־שרון בפוליטיקה ובדמוק־

רטיה הישראלית, תחליט ההיס טוריה.
אבל הפקולטות למישפ־טים
במריבה יתחילו כבר השנה
ללמד תקדים פלאטו־שרון, לפי
פסק־הדין שניתן בבית־מישפט־השלום
בירושלים.
היה זה דווקא בשלב של טיעו נים
לעונש, שלב חסר ברק וזוהר
מישפטי בדרך*כלל, שנתעוררה
השאלה המישפטית החדשנית —
האם יכולה התביעה להביא נגד
חבד־הכנסת את הרשעותיו הקודמות
מצרפת.
כאשר ביקש פרקליט מחוז-
ירושלים, מיכאל קירש, מיד אחרי
סיום הקראת פסק־הדין, להביא
את ההרשעות מצרפת, נתעוררה
תדהמה כללית. ורק בישיבה הב אה
היו כבר כל הצדדים מוכנים
לטעון בעניין זה. לפי הדין ה ישראלי,
אסור לתביעה להביא
בפני בית־המישפט במהלך ה־מישפט
אפילו רמז על עברו ה פלילי
של הנאשם. אם במיקרה
מתגלה לשופט עבר זה, הוא נוהג
לפעמים לפסול את עצמו מלהמ שיך
בדיון, כדי שלא יחשוב חלי לה
איש כי המידע הזה השפיע על
החלטתו בתיק הנוכחי.
אבל, כאשר מוכרע הדין וה נאשם
מורשע, ועל השופט לגזור
עליו עונש, מביא התובע את רשי מת
הרשעותיו הקודמות של הנא שם,
כפי שהן מופיעות במחשב
המישטרה. השופט בוחן אותן, בו דק
את סעיפי העבירה, מברר מתי
נעברו העבירות, ומה היו הענשים
שנגזרו על הנאשם. ואת כל זה
הוא מביא בחשבון כאשר הוא
גוזר את העונש הנוכחי.
נהוג לחשוב כי דרך זו היא
צודקת ויעילה. שכן בשלב זה על
השופט לדעת מי עומד בפניו. אם
זהו עבריין מועד וקשוח, שאינו
נרתע מעונשים חמורים ומסכן את
החברה, או טירון מיסכן, שזוהי
הפעם הראשונה שהוא נתקל ב־בית־המישפט.
על השופט לדעת
אם עליו להרחיק את העבריין מ החברה
לתקופה ארוכה, כדי שלא
יסכן אותה, או לתת לו הזדמנות
לחזור למוטב. את המידע הדרוש
לו לשם כך הוא מוצא לרוב ב הרשעות
הקודמות של הנאשם.
אולם עד כה היה נהוג כי ההר שעות
שהובאו היו כולן של בתי-
המישפט בישראל. על עבירות ש המחוקק
הישראלי קבע, ונידונן
בדרך הפרוצדורה הקבועה בארץ.
עניין של גאוגרפיה. ואמ נם׳
טענו הסניגורים שלמה תוסיה־כהן
ויצחק לאלו, כי אי־אפשר
להביא הרשעות קודמות שנגזרו
בבית־מישפט זר. שהרי העבירות
עליהן נשפט האיש אינן אולי כלל
עבירות לפי החוק הישראלי. ו אמנם׳
במיקרה זה נטען כי חלק
מהעבירות הכלכליות, שעליהן
הורשע פלאטו בצרפת, אינן מהוות
כלל עבירות בישראל. וכי הוא לא
היה מורשע עליהן לו נשפט כאן.
מלבד זאת טענו כי אי־אפשר למ זוג
ממישפט של מדינה אחת לאח רת׳
כאשר כללי הדיון שלהן שו נים׳
ואולי כל השקפתן של המדי נות
על מוסר וחוק היא שונה.
למשל, טענו הסניגורים, האם
יתכן כי התביעה בישראל תביא
הרשעה של יהודי שנידון על טפי לות
ברוסיה, ונשלח ל־ 30 שנות
גלות בסיביר, ותבקש מבית־מיש-
פט ישראלי להחמיר לכן בעונשו
של הנאשם ז או האם יתכן כי יובא
בפני בית־מישפט ישראלי עונש
שנגזר על אדם שעבר עבירה על
חוקי האיסלאם באיראן, ונידון ל מאסר
ממושך על כך?
״חוק, כמו פורנוגרפיה,״ טענו
הסניגורים ,״הוא כמאמרו הנבון
של סקיני בבית התה של ירח או גוסט,
עניין של גאוגרפיה.״
לעומת זאת, ענה על כך התובע
ואמר, כי בית־המישפט בגזרו עו נש
צריך לבדוק מיהו האדם ה עומד
לפניו. האם זה אדם שומר
(המשך בעמוד )44

העוני מנה!״ צעק עליה המנהל ־1ה היה שיא של \ו
ההתקנות וההשמצותשל המניקה המוכשרת, המעוררת התנגדנו

ן ץ עו פי מכאן ג את מפו .
//מרת מהטלוויזיה!״ ,צעק
חנוך חסון, האחראי על מחלקת־הבידור
בטלוויזיה, לעברה של
המפיקה אהרונה דיין•
המיקרה אירע בצהרי היום שבו
שודרה התוכנית טלתרום בהיכל
התרבות בתל־אביב.
עשרות האנשים שנכחו בהיכל
באותם רגעים נטשו את עיסוקם.
שקט השתרר במקום, הכל הביטו
לעבר המפיקה הוותיקה וביקשו
לראות כיצד תגיב. אהרונה דיין
עזבה את האולם בכעס.
טענות רבות הוטחו כלפי אח רונה,
שמונתה מטעם הנהלת ה טלוויזיה
כמפיקת המופע. אומנים,
מפיקים, אמרגנים ונגנים לא פסקו
מלרנן על הדרך שבה ניהלה את
הפקת התוכנית.
תפקידו של מפיק תוכנית• בטל וויזיה
הוא חשוב ואחראי. עליו
לקבוע הרכב, אומנותי של המש תתפים,
לקבוע מה יהיה החומר
האומנותי שיוגש, מי יהיו•המעב דים,
הנגנים, התפאורנים והמעצ בים.
כאשר
הוחלט, לפני כמחצית
השנה, על קיומו של המיבצע, הח ליטה
הנהלת־הטלוויזיה להציע
את התפקיד של מפיק המופע, ב אופן
טבעי, לאלכס גילעדי. גילע-
די, בכיר מפיקי הטלוויזיה, הפיק
אשתקד את המופע למען ילדי
קמבודיה ומופעי־ראווה אחרים של
הטלוויזיה. אולם לגבי הטלתרוס
הוא העמיד סידרה של תנאים. ה תנאי
העיקרי היה נטילת הסמ כויות
האמנותיות, בדבר ליהוק
המופע וסדר ההופעות, מידי מח־לקת־ה,בידור.
הנהלת
הטלוויזיה לא קיבלה
תנאים אלה, והציעה את התפקיד
לחיים מלובן. מלובן לא היה מוכן

השמצות נגד אהרונזז. פתאום נז כרו
שלא מונתה לתפקיד המפיקה
על פי החוק, הקובע שעל מפיק
לעבור מיכרז רישמי. המרננים
שכחו שרוב המפיקים בטלוויזיה
לא מונו על־ידי מיכרזים ריש־מיים.
רובם החלו את דרכם כעוד
רי־הפקה, מנהלי־הפקה ובתפקידים
דומים. אחרי שצברו נסיון קיבלו
את המינוי של מפיק למופע נס־יוני,
ולאחר שהוכיחו את עצמם
— נשארו בתפקיד זה.
הטענות שהועלו היו שאהרונה
לא עברה כל הכשרה רישמית כ־מפיקה,
שהיא מאחרת לעבודה ב אופן
חולני, שאינה מסודרת ואינה
עומדת בנטל הדיווחים ומילוי ה טפסים.
השם דיין היווה גם הוא
עילה להתקפה׳.ביגלל שמה, טענו,
נפתחות דלתות רבות לפני מי
שהיתה כלתו של משה דיין, ובשל
כך היא מבוקשת בקרב הבמאים
וההנהלה.
למרות גל ההשמצות הפיקה אה־רונה
דיין את התוכנית האמנותית
של הטלתרום. ההנהלה עמדה מא חוריה,
וזכרה לה את תוכניותיה
הטובות, כמו אלה עם נעמי שמר,
תוכניות צוותאצ ,2התוכניות שבהן
אירחה אמנים כשלום חנוך, אריק
לביא ורבים אחרים. אהרונה גיל תה
את הזמרות נורית גלרון,
שרל׳ה שרון, רונית מקטורה ו אחרים.
בעיקבות בקשתה נכתבו
שירים לתוכניותיה, והולחנו מנ גינות.
אולם
תמיד לוו תוכניותיה ב מריבות.
אהרונה מעולם לא הס כימה
לוותר על עמדותיה, והיו
מיקרים שבהם אף ויתרה על תפ קידה — אולם לא על דרישותיה.
לקראת תוכנית הטלתרום הית־וותה
אחרונה קו אמנותי מסויים.
היא הכינה רשימה של אמנים יש־

ניסתה להתעקש על עקרונות ש קבעה
מראש, אולם לא הצליחה. היתה אחת המהומות שהקימה
סביב ההחלטה שיפה ירקוני תו פיע
בשימלת־ערב של גוטקם, ש עליה
יכריזו המנחים. אהרונה הת נגדה
נמרצות, בטענה שזו אינה
תוכנית־פירסומת. אולם יפה יר קוני
הופיעה כפי שנקבע מראש,
כשהיא לובשת את השמלה, והמנ חים
הכריזו על־כך.

הכל בגלל
ס ק סו פון ק טן
ן* וםל פני שידור התוכנית
נערכה חזרה כללית. אולם
היכל התרבות המה מצלילי כלי-
הנגינה שכוונו לקראת החזרה.
לפתע הבחין אילן מוכיח, המנהל
המוסיקלי של המופע, כי אחד
מנגני־התיזמורת נעדר. נגן הסק היה
סופון,
אילן שול, שאמור
ללוות את ג׳רי לואיס, לא הצליח

להגיע לחזרה. מוכיח הרגיע את
הרוחות, נטל לידיו את הסקסופון
והחזרה התנהלה כסידרה.
למחרת היום, שעות ספורות
לפני השידור, נערכה החזרה ה אחרונה.
הפעם הופיע נגך־הסקסו-
פון לחזרה, אולם אילן מוכיח סי רב
לשתפו. הוא טען שהנגן אינו
יכול להופיע ללא חזרה קודמת,
ורצה ללוות בעצמו את ג׳רי לו־איס
לפי החזרה שנערכה יום קו דם
לכן. המפיקה אהרונה דיין לא
הסכימה•
בין השניים התנהל ויכוח, שב סופו
צעק מוכיח שהוא מתפטר.
הוא קם כדי לנטוש את האולם.
עשרות האנשים שנכחו במקום
לא זעו ממקומם. במשך דקות אח דות
לא היה ברור אם ברגע זה
מתבטלת התוכנית כולה.
חנוך חסון קטע את הדממה ב צעקה.
הוא פנה אל אד,רונה דיין,
דרש ממנה לנטוש את האולם ו להפסיק
להפריע למהלך החזרה.

אהרונה יצאה מהאולם, א>
מוכיח *שב למקומו ואחז בסקסופ
ברגע זה, שבו אמורה היתד,
חזרה להימשך, הבחינו המארג!
כי הדף ובו פירוט לוח־המופע 1
תר בידיה של אהרונה דיין. אח
כמה דקות שבד, אהרונה אל ה*
לם, והחזרה נמשכה.
״כך מתנהלות תוכניות גדולוו
מסביר חנוך חסון ,״כשכוכב
גדולים מופיעים, ולכל אחד מו
שיגעונות משלו, כולם לחוצו
הדברים שאמרתי נשכחו באה
מהירות שבה הם נאמרו. אהדו
אינה כועסת ואני איני כועס* .
מודע לטעותי, שאמרתי את שאמ
תי, בנוכחות אנשים רבים.״
אחרי התוכנית הוצע לאהרו[
לצאת לחופשה. לגבי מה שקו
בתוכנית סירבה להגיב .״מה
חשוב ששיר אחד היה קודם וש
אחד היה אחר כך?״ שאלה די!
׳׳המטרה היתה קדושה וכל הש!
זד, קישקוש נורית מאנה ן ן

1 1 1 ) 1־1111
ליטול על עצמו את האחריות. את
הפקת המופע קיבל על עצמו יוסי
משולם• הלה טרם התנסה בהפקת
תוכניות בסדר־גודל כזה, ונסיונו
בהפקת תוכניות־בידור אינו רב.
משולם התחיל את דרכו בטל וויזיה
כמנהל־ייצור. אט־אט הת קדם
והגיע לדרגת מפיק. בעצם
הוא הדוגמה החיה לכך שההת מדה
מובילה לפיסגה.
הוא היה מודע לחוסר נסיונו
בתוכניות־בידור, גדולות, ודרש
שאהרונה דיין תמונה על הפקת
התוכנית האמנותית, שתשודר ב היכל
התרבות. חנוך חסון, מנהל
מחלקת״הבידור, נתן את הסכמתו
לכך. גם ההנהלה הסכימה שאה־רונה
היא המסיקה המתאימה ל־מיבצע.

ריב
בגלל שימלה הדונה דיין עובדת מזה
12 שנים בטלוויזיה, ולרוב
זוכות תוכניותיה. בהצלחה ובשי-
דור חוזר.
אך החלטת ההנהלה לגבי המי נוי
גרמה אכזבה למפיקים אחרים,
שציפו בתיקווה רבה למינוי, ש יכול
היה לתרום לקידומם בהמשך
דרכם כמפיקים, ולקידום קשריהם
עם אמני־צמרת רבים.
עם מינוייה החלו הרינונים. בין
כותלי בנין־הטלוויזיה החל גל ה־

ראליים והגישה אותה לממונה על
מחלקתה, חנוך חסון• הוא אישר
את הרשימה ודרש ממנה להוסיף
עוד אמנים ישראליים, מאחר ש לדעתו
לא הצליחה לתת מידגם
ייצוגי של כל אמני ישראל. אה־רונה
נענתה לבקשתו.
ככל שהתקרב תאריך המופע,
התערבו בהחלטותיה גורמים שו נים,
וביניהם גורמים פירסומיים
ומיסחריים. דיברי־הקישור של
התוכנית הוצאו מידיה. הזמנים
שקבעה לשירה ולקישור, ומיבנה
התוכנית, שונו. בעיות רבות צצו
בזו אחר זו.
דיין קבעה שהזמרת חווה אל-
ברשטיין תפתח את התוכנית ב שיר
שיטרי נפשך. יוסי משולם
החליט שאינו מעוניין בכך ואל-
ברשטיין לא פתחה את התוכנית.
זמרי־הצמרת של ישראל, כאריק
אינשטיין ומתי כספי, לא הופיעו,
מחוסר אפשרות להקציב להם זמן
לשם איזון (באלאנס) של מכשירי
ההגברה באולם. אמנים רבים, ש התנדבו
להופיע, נידחו מסיבות
שונות. אהרונה דייו התחילה
לאבד את השליטה כאחראית על
התוכנית. באחת הישיבות עם ה ממונים
עליה טענה שהיא מתחי לה
להרגיש מיותרת בתוכנית, ו עזבה
את החדר שבו נערכה השי חה.
מריבות
רבות התנהלו בין ה גורמים
השונים במהלך המופע,
כמקובל במדיום זה. אהרונה דיין

מפיקה דיין כ״טלתרום״
עקרונות המעוררים ויכוחים

יעקבשרת /אי שממאדים

פעםאחתולת מי ד
תחילה שלוש דוגמות :
• כמו לפי פקודה, נזכרים סוף־סוף כל יומוני ישראל
להגיש לקוראיהם מידע חזותי בצורת מפת הלבנון כולה עם
סימוני מקומות השמדת שני מסוקים סוריים בתותחי מטוסי
חיל״האוויר הישראלי, עדיין משוחררים מסיכון טילים (״סובייטיים
או״אז מתחוור לקורא הישראלי המצוי, כי זירת-
הקרבות מצוייה במרכז הלבנון וכלל לא בצפונה, אף־על־פי
שהעיתונים ואמצעי־התקשורת הממלכתיים בישראל המשכילית
ממשיכים לקשקש בלי־הרף על הקרבות בצפון לבנון, ועל
הסיוע שמגישה ישראל לצפון הלבנון.
• אילן כפיר, סופרו הפוליטי של ״מעריב״ ,מגלה סודות
מדהימים מחדר־הממשלה 3־ .29.4.81 למשל :״בין המדינאים
הישראלים, במיוחד אלה המוכרים כ,ניצים׳ מובהקים, קיימת (!)
דעה, כי העימות הצבאי בין ישראל וסוריה הוא בלאו הכי
שאלה של זמן, ולכן אין להחמיץ הזדמנות(!) להכות את הצבא
הסורי בלבנון אם תהיה הזדמנות(!) לכך.״ (בפיו של בגין זה
נשמע כך :״מדינת היהודים לא תניח לסורים לחסל(!) את
הנוצרים״) ,ומציין לפי תומו :״מתנגדי הקו הביטחוני התקיף
(בממשלה) חוששים, כי בתקופה של ערב בחירות יהיו
בתוך, הליכוד׳ גורמים שיעודדו את הדרג המדיני בכיוון אופציה
צבאית נגד הסורים״ .ואם זה לא מספיק, אילן כפיר מוסיף
עוד :״מקור מדיני בירושלים אמר לי השבוע, כי הסורים יעשו
טעות אם יתעלמו משדרי האזהרה הישראלים, וישכחו שישראל
נמצאת ערב בחירות. בתקופה כזו עלול סף הגירוי של
ישראל כלפי ההתגרות הסורית הגלויה להיות נמוך מן הרגיל״.
לא עובר יוםאחד, ובאותו עיתון עושה העורך, משה
ז״ק — שגם ראה להתנבא בעוצמה בלתי״רגילה בשם העם הלבנוני
(שכידוע, רובו מוסלמי, מוצא חן או לא מוצא חן) — לשחוק
את טענת סוכנות ״רויטרס״ מפי מקורות דיפלומטיים אמריקאים,
כי מהתערבות צה״ל בלבנון עולה ריח הבחירות הכלליות הממשמשות
ובאות בישראל, שכן ״הליכוד״ מחשב להיבנות מאווירה
לוחמנית.
• עודד גרנות, הסופר לעניינים ערבים.של ״מעריב״ ,שדומה
כי הוא אמון על ״מקורות״ ו״חוגים״ האמורים להיות יודעי
כל דבר באזורנו, כותב 27.4.81-3מנקודת-מבט מופתעת של
מומחה לסוגי דם מיזרח־תיכוניים :״חידוש נוסף בשלב
החדש של הלחימה הסורית בלבנון הוא הצטרפותם של
הלוחמים הנוצריים של המיפלגה הלאומית הסורית לצד חיילי
סוריה בידי על המיליציות הנוצריות• בפרדוקס הלבנוני גוברים
אינטרסים ושיקולים שונים על אחוות הדם שבן לוחמים נוצרם.״
מהו המכנה המשותף של שלוש הדוגמות שטרחתי להביא ז
המכנה המשותף, לדידי, הוא בורות ובילבולת הפושות במדינת
היהודים, האמורה לדעת משהו על המתרחש במדינה שכנה שבה
היא מעורבת, או יותר נכון שקועה — אולי כבר עד אין חילוץ.
״ עובדות גיאוגרפיות פשוטות, כגון הבדל בין דרום, מרכז וצפון
של ארץ שכנה אינן מחוורות. כתב לענייני ערבים, שלכאורה אמור
להסביר לקוראיו ולשנן להם כתינוקות של בית-רבן את ״סודות״
הרכב האוכלוסיה הלבנונית, המסובך עד כדי הטעיה (מי שמדבר
על הנוצרים בלבנון בנשימה אחת, כאילו הם מיקשה אחת,
פשוט אינו יודע מה הוא סח? מי שלא מבהיר את המצב האופייני
המיוחד — מאז ומעולם — של כיתות מיעוט במיזרח התיכון,
המוסלמי בעיקרו, מצב שאי־אפשר ״לכופף״ אותו, רק מטפח
אשליות ״כורדיות״ ,שלא לדבר על חלום הפריפריה הבן־גוריוני
ושיברו) — חושף תחת זאת הפתעה מחדלית נוכח היעדר ״אחוות
דם נוצרית״ בלבנון, שלא לדבר על כך, שאיש לא שם אותו
שר ושופט לענייני אחוות-דם. ואחרון ולא חביב — בין אם נודף
ריח בחירות מהמעורבות הישראלית המעמיקה בלבנון ובין אם
לא, ברור שיש כאן מצב של או או, ולא גם זה וגם זה, ובכל
אופן לפני שטורפים את ״רויטרס״ והמקורות הדיפלומטיים
הזרים שלו, צריך לטרוף את הכפיר והמקורות הדיפלומטיים
המקומיים שלו.
וכל זה — מבלי לגבב את מסכת צביטת הלחיים הישראלית
העצמית והנסיונות האומללים לפרש התבטאויות ושתיקות אמרי קאיות
כמעידות על ״אור ירוק מוושינגטון״ ,לאמור: עלו והכו
בסורי, סוכן ברית-המועצות.
מה צבע האור המנצנץ למוכי הסנוורים הירושלמים יבהירו
האמריקאים בעצמם, אותם אמריקאים אשר אך תמול-שלשום
ביטלו את חרם הדגנים שהכריזו על קיבות העם הרוסי ן אם
חשקה נפשם של הרוסים בווייטנאם אפגניסטית, יבושם להם —
מדוע צריך. האיכר האמריקאי לסבול! אילמלא נכשל הכריזמטור
ג׳ון קנדי כישלון מחפיר בהפלת מישטר קסטרו בקובה, היתה
קובה שייכת כיום למחנה המערב ומוסקבה היתה שותקת כרגע.
מכיוון שככלות הכל, קובה סמוכה לארצות־הברית כשם
שאפגניסטאן סמוכה לברית-המועצות ; ואם ישראל טוענת לזכות
התערבות בלבנון כמדינה שכנה, עד כדי יצירת ויאט״נאם משלה,
מדוע ייגרע חלקה של סוריה, ומה בדבר הטענה הסובייטית
הנושנה, כי ״אין ברית־המועצות יכולה להישאר אדישה לנעשה
בגבולה הדרומי״ — דבר אחד הוא לתעב את הסובייטים, דבר
אחר — להעלימם מהמפה הגיאופוליטית, דבר שאם אין ארצות״
הברית מעזה לעשותו, אולי מוטב שישראל הצידקנית תלמד אותו
היטב מבעלת״בריתה החזקה, אבל גם הזהירה ממנה.
אבל צביטות הלחיים העצמיות — מה הן משיגות חוץ מכאב
לחיים !
מחרחרי ״המלחמה הבלתי-נמנעת״ בסוריה, הרוכבים על סוס
ההזדמנות הנוצרית, עלולים להשיג את שלהם, ולו רק בתוקף

חוק מחזור המילחמות ישראל-ערב, אשר מאז 1921 מפריץ
מילחמה של ממש מדי שבע-עשר שנים• אכן, היש עכשיו דבר
חיוני יותר מכיבוש דמשק על״ידי צה״ל! סוריה תוגש על מגש
הכסף הישראלי לעולם המערבי? מישטר אטד הפרו-סובייטי
יטואטא? סאדאת יבין את הרמז> אש״ף יימחק> רמת״הגולן
תסופח באין פוצה פה ומצפצף? קרן ישראל בעמים תעלה ן
הליטאני יוזרם לכינרת ן הירידה תיפסק? העלייה תתחדש?
הנשירה תיעלם? כוח-אדם זול יוזרם מהשטחים החדשים וישחרר
באין שיבוש את מילואי צה״ל לתיחזוק חמימשל הצבאי הישראלי
בסוריה רבתי? ברית-המועצות תלמד לקח ותחדש את קשריה
הדיפלומטיים עם ישראל, וכל השגרירויות שערקו יחזרו ירושלימה?
והעיקר — רק לא לשכוח את העיקר — תושבי עמק החולה
(הכוונה לאיזור המכונה בשם המיפלצתי ״אצבע הגליל״) והגליל
המערבי ייצאו מן המיקלטים•
מפני שלפי שעה, חרף השחץ הבגיני. והרהב השרוני והקליעות
המדוייקות ביותר של מטוסי חיל-האוויר הישראלי, משוגרות
פצצות ממטולי רקטות לעבר ישראל דבר יום ביומו, ואם לא
נעשה מילחמה ותיכבש דמשק ויושם קץ אחת ולתמיד למעשי
התגרות צבאיים באיזור, לא יהיה מנוס מן השאלה של הילד
ההוא, שראה את המלך העירום :״מה יצא לעם ישראל מכל
ההשקעות האדירות שהשקיע בלבנון בצורות מצורות שונות
מאז ״מיבצע ליטאני״ ,לרבות דלק מטוסים, אם העם בצפון
הארץ יושב במיקלטיס!
לא אני, היושב בתל־אביב, המצאתי את השאלת הפשוטה
והמתבקשת הזאת. שמעון וייס, כתב ״דבר״ בצפון, דיווח
ב : 29.4.81-״הסבלנות פוקעת יותר ויותר וקולם של הקוראים
,לחתוך את העניין׳ נשמע בישובי הצפון. אומר ג׳ינו, בעל מיזנון
ידוע במטולה , :אינני מבין את אלה שיושבים בירושלים ובתל-
אביב וצריכים להחליט — יש לגמור אחת ולתמיד עם העניין
הזה• הרי כך אי-אפשר להמשיך ולחיות. חיל-האוויר מפציץ,
ואחרי חמש דקות אנחנו חוטפים את הקטיושות. אז בשביל
מה ההפצצות האלה ז כמה זמן אדם יכול לחיות בלי שינה
בלילות! העיניים שלי לא נעצמו כבר שבוע. הן אדומות ונפוחות.״
לחשוב — שכל זח התחיל במיבצע חסתבכות-נפל צבאי מנופח,
מיבצע נקמת-ילד-קטן־עוד-לא-ברא-השטן, שבא מתוך תגובה יצרית,
מוכת סנוורים וזעם וחסרת-אונים על מחדל הפיגוע החבלני בכביש
החוף ליד ח״קאנטרי-קלאב״? מיבצע דה-לוקס, שלא זו בלבד
שלא פגע כמעט במחבלים ובוודאי לא עיקר את כוחם, אלא חיזק
אותם מאז בסוגי נשק ודירבנם לתיחכום יתר בנסיונות חדירה,
והוליך מאז מהסלמה להסלמה באש, בדם, בתמרות עשן ועד
טילים הגיע — בדרך בטוחה למילחמה המיוחלת.
לחשוב — שכל זח לא היה די להחכמת מצביאי ישראל עד
שייפתח ראשם להביו, שמכוח עובדות מוצקות, אם גם מכאיבות,
ישראל לעולם לא תוכל לנצח את הערבים ניצחון מוחלט וסופי
במילחמה — אמיתה שאך לפני ימים מיספר השמיעה שוב חיים
בר-לב בראיון עיתונאי — והם שועטים צפונה כסיר נפוח ״לנצל
הזדמנות״ כדי ״לחכות״ בסוריה בחסות פטנט לא מוכר של
האחווה חיחודית-נוצרית ההיסטורית מבית מדרשם של בגין-
שמיר, שבשורתה חמורעפת על אוזני אלכסנדר הייג אינה מביישת,
משום-מה, את הנוצרי האמריקאי חטוב הזה, היודע שבחיים
יש הלכה ויש מעשה, יש עיקרון נשגב ויש אינטרס עצמי, ואינה
גורמת לו, לנוצרי-שבנוצרי הזה להגיד :״אוי, בגין, כמה שוב
שהזכרת ! אתה יודע מה ! תחזיק את צה״ל היהודי שלך ברזרבה,
כי הנה הצבא האמריקאי, מגן העולם הנוצרי, כבר נכנס לפעולה
נגד הנאצים הסורים. אחר הכל, זה עסק שלנו!״? לא הוא בכלל
לא ממהר להסתבך ולסבך את ארצו-הוא ואת צבאו־הוא במילחמה
בסורים ,״העושים בנוצרי הלבנון בדיוק מה שעשו הנאצים ביהודים
בשנות הארבעים לא פחות ולא יותר, למרבה הקלס באמת
ובאמינות הישראלית, שכל משכיל בעולם שאינו שטוף־מוח שותף

לחשוב — שישראל נעשית צבאית יותר ויותר, לוחמנית יותר
ויותר, שואפת קרבות יותר ויותר, מנצלת ״הזדמנויות לחכות״
(הזדמנות סיני 1956 שמח קץ למילחמות והביאה את השלום,
כידוע) — כאילו נכוותה בשלום עם מצריים כוויה ללא ארוכה,
שאפשר לרפאה רק במילחמה חדשה, מילחמח ללא כוויות.
לחשוב — שבעוד בגין מדבר גבוהח״גבוהה על ״חיסול הנו״צרים״,
מדברים קציניו בשפה פשוטה על הצורך לחסל את הפלסטינים.
לחשוב — אילו את כל האנרגיה השכלית, את כל המשאבים,
את התשומה בכוח-אדם לצורותיו שהשקיעה ישראל בלבנון היו
מתעלים לא לאפיקים מילחמתיים אלא לאפיקים מתוחכמים של
מנע והידברות.
לחשוב — מה נעשה, מוכי סנוורים מחר-מחרתיים, אם פצצת
רקטה אחת, לביש המזל, לא תחטיא !
לחשוב — איך אמר ההולך בתל״ם :״הלנצח תאכל חרב !׳׳
הלנצח זבנג ולא גמרנו! עוד מילחמה ולא פתרנו! עוד הרפתקה
ולא נחלצנו ! עוד הקזה ולא החלמנו !
לחשוב — היפול פעם התבלול כולו מעיני ג׳ינו, עד שיקום
כנציג מוסמך של האומה ויגיד :״אם אי-אפשר לגמור עם העניין
הזח אחת ולתמיד, אולי, לפחות, ננסה דרכי שלום גם במיזרח
וגם בצפון! לפחות, אם אין מנוס מקטיושות, אולי נוכל לחסוך
כך קצת כסף יקר ולהקדישו לאיכות־חיים — ואז תתחדש העלייה
ותיפסק הירידה ותיעלם הנשירה ויחוסל חג׳ונגל שבחיינו, ולמי
שמודאג מאוד — אז נוכל גם להקים צה״ל ענקי ולגמור עם
העניין חזה באמת אחת ולתמיד: מה לבנון, מה סוריה, מה
ליטאני ומה בראדה — קדימת אל הדון, הדנייפר וחוולגה, כי
לפי מה שיכתבו העיתונים, האמריקאים כבר נתנו אור ירוק!״

במדינה
(המשך מעמוד )42
חוק, אשר נוהג למלא אחר כל
חוקי המדינה שבה הוא מתגורר
והחברה שבה הוא מצוי, או שמא
הוא מפר אותם. לכן, אמר התובע,
יש לבדוק כיצד כילכל פלאטו־שרון
את ענייניו בארץ שבה היה
מרכז עסקיו וחייו קודם לכן. ואם
יתברר כי גם שם, בצרפת, הקל*
ראש בחוקים, ונענש על כך בעונ שים
חמורים ביותר, עד עשר
שנות מאסר, צריך הדבר לשמש
אינדיקציה לבית־המישפט בארץ.
קירש לא התעצל והביא פסק-
דין משנת , 1973 אשר בו קיבל
ביודהמישפט־העליון מפי השופט
משה בייסקי הרשעה קודמת בפ ריצה
של נאשם שנידון בבית רד
מישפט המחוזי בבית לחם. אולם
סעיף החוק עליו הורשע היה תו אם
בדיוק לסעיף החוק הישראלי,
שכן שני החוקים מתבססים בעצם
על החוק האנגלי שנהג בארץ ב שנות
המנדאט.
היה זה דווקא השופט צבי כהן,
שהפתיע את התביעה והסניגוריה,
כאשר שלף פסק־דין ישראלי עתיק
יותר, משנת , 1951 מפיו של ה
פרקליט
קידש
שיקול נסיבות העניין
שופט אריה דונקלבלום, שקיבל
הרשעה קודמת של בית־מישפט
אנגלי בשוד. ואף הרחיק לכת,
וציטט שני פסקי־דין אנגליים, ה מהווים
עדיין תקדימים משכנעים
בישראל, בהם קיבלו הרשעות
קודמות מצרפת ומאוסטרליה•
״פסק־דין בהיעדר״ .על כך
נותרה בידי הסניגוריה רק טענה
אחת. במיקרה הנוכחי נידון פלא-
טו־שרון בפני בית־המישפט בצר פת
על עבירות שביצע בשנים
1965—1963 ונשפט עליהן בשנת
. 1979 הוא נידון שלא בפניו, ולפי
החוק הצרפתי גם לא ניתנה לו
רשות להעמיד לעצמו עורך־דין.
ולכן יכלו יתר הנאשמים בתיקים
אלה להטיל עליו את כל האשמה,
ובידו לא היתה כל דרך להתגונן.
פסק־דין כזה אינו סופי גם בצר פת.
כיוון שניתן במעמד צד אחד,
וללא הופעה כלשהי של הנאשם,
הוא נקרא פסק־דין בהיעדר (פר
דפו) ,וניתן לביטול על־ידי הנאשם
ברגע שיופיע בצרפת ויבקש זאת.
אחרי ביטולו של פסק־הדין מתחיל
מישפט חדש, שאיו לו ולא כלום
למישפט שהתנהל בהיעדר הנאשם.
בית־המישפט בהרכב השופטים
יצחק שבתאי, צבי כהן ורות אור,
הקשיבו קשב־רב לטענות המעניי נות׳
ויצאו כדי להחליט.
ההחלטה, שתשמש מעתה תק דים
ישראלי, קבעה, כי הרשעו תיו
הקודמות של נאשם מחוץ•
לארץ הן קבילות בדרך־כלל ב־בית־מישפט
ישראלי. אולם בית-
המישפט ישקול ב&ל מיקרה את
נסיבות העניין, ויחליט מה מיש־קלה
של כל הרשעה והרשעה כזו.

מה הם אומרים מה הם או מ רי ם ...מה הם או מ רי ם ...מה הם או1

דן בן־אמוץ:

ציפי שביט:

רון דחו־ון:

בתיה אנודו ביקשה וציתי רק לחטוו אבנים
שתידקות ! ולא לעשות כלום״!
להוציא

קטע !

אם הוא נעלם לאחרונה מ כ סי ת ביום שישי אתרי״
הצחריים ומאצל שמיל ורוט שילדס׳ פאב בשעות הלילה
ה מ אוח רו ת — סי מן שהוא זו מ ם משהו.
דן בן אמוץ עסוק כרגע בהכנת שלוש תערוכות —
אחת מיועד ת למינכן, אחת לגלריה ארטר בירושלים
והשלישית לגלריה שלוש עשרה וחצי ביפו.
חוץ מז ה, וזה מ ה שמעניין בעצם, הוא השלים א ת
סיפרו השני בנושא זיוניו הפרטיים. שם הספר הוא,
כאילו שזה לא מובן מאליו ,״זיוניוני חד רן״.
שיהיה בריא דן בן אמוץ, בשמות הוא חזק.

• האם ״זיוגיוני הדרך׳ הוא חדק כי״ ת
של ״זיונים זה לא הכל״ ץ
זיוניוני״ הדרך הוא המשך של של זיונים זה לא הכל.
בסתיו אני מתכוון לכתוב ספר שלישי, שיהיה המשך
לראשון ולשני. אני קורא להם טריוויאלוגייה.

כמה עוסק הספרץ

הוא ממשיך איפה שזיונים זה לא הכל נגמר,
כלומר, בסיפור על בתיה אפולו, ומשלים דברים שזנחתי
בספר הראשון. כמו, למשל, סיפור הפרידה שלי מאשתי,
הלן, שהזכרתי אותו בשניים־שלושה מישפטים, זוכה כאן
לפרק שלם.

+אתה מספר כספריו על אנשים קיימים
ומגלה פרטים מאוד אינטימיים מחייהם. האם
אתה מקכל את הסכמתם לבך ז
בעניין הזה אני נוקט בכלל חמור מאוד — כשאני
כותב לטובת אנשים, לפי קנה המידה שלהם, אני מזכיר
את שמם האמיתי. כשאני כותב לרעתם, לפי קנה המידה
שלהם, אני כותב בשמות בדויים. קרה לי, למשל, שכתבתי
בספר הקודם על אלכם אנסקי, קראתי לו דודו. במיקרה
הוא היה אצלי בבית וקרא את הפרק, היה מבסוט. בי קשתי
ממנו רשות לקרוא לו בשמו והוא הסכים.

האם קיבלת רשות מכתיה אפולו ז־

כמובן. כשכתבתי את הפרק השני בספר קראתי לה,
היא באה עם בתנו, נעמי ועם בעלה החדש, אמנון. הם
קראו את הפרק, הסכימו, ואהבו מאוד את מה שכתבתי.

• אתי כל מה שכתכת זו
היה שם קטע מסויים עדין מאוד, שבתיה ביקשה ממני
להוציא, אז הוצאתי.

מאז מיבצע הטל תרום של ה ט לוויזי ה אני מק בל ת
מיפתבים מקוראים, המבק שים ממגי לברר אצל ציפי
שביט מדוע לא הופיעה בלילה הגדול. האמת הי א
שגם אני שאלתי איד ז ה נפקד מ קו מ ה של ״ מלכ ת
הילדי ם״ מהערב הזה, שחיה מיועד לאיסוף תרומות
לילדים נכים.
א ת ציפי שביט, הנח שבת להצלחה כלכלית
מד הי מ ה, אי תר תי בקושי. הגברת, שהיא מטר
וחצי של מרץ בלתי-נדלה, אינ ה מתח שבת בחודש
החמי שי להריונה, ומרביצה או ת ה בהופעות נון־סטופ.
תפסתי או ת ה בין הופעה להופעה ושאלתי או ת ה :

למה לא הופעת כטלתרום זו
מי אמר ז־

אהרונה דיין, שהפיקה את הערב.

• פנית אליה לפני הטלתרום,
להופיע ז־

ביקשת

בעלי, אבישי, טילפן אליה שלושה חודשים לפני
השידור. זה היה חשוב לי מאוד, וביקשתי ממנו להז כיר
לאהרונה שאני מעוניינת להופיע. לא היה לי שמץ
של ספק שאני משתתפת בטלתרום.

• למה דווקא את זו
אני מופיעה לפני ילדים כבר עשר שנים. אני לא
צריכה להגיד לך שאני מאוד אהובה עליהם. פעמיים
בחודש אני מופיעה בפני ילדים נכים. עשרים פעם בשנה
באופן קבוע ומוחלט אני מופיעה לפני ילדים בהתנד בות,
בדרך־כלל אלה ילדים מבית־ספר אבראהמס ביפו,
שהם חולי שיתוק־מוחין, ילדים מבית־ספר האון, שהם
ילדי סי־פי, לפני ילדים חולי סרטן, נפגעי תאונות-
דרכים — אז אני לא מתאימה? את מכירה מישהו שמת אים
יותר?

אימה ז

הוצעה אד לא הוצעה לך עיסקה על־ידי
דיין, או כשמו של דיין ז
לא נעשתה ביני ובין דיין שום עיסקה, ולא נעשה
שום ניסיון לעיסקה. בקיצור, לא היו דברים בנושא זה
ביני ובין דיין.

• השבוע אתה כחדשות לא רק כגלל
דיין, כי אם גם כגלל ילד שאתה מואשם כתקי־פתו,
מה אירע כינך וכין הילד ז
אמרו
לי שאני לא מתאימה.

ירון לונדון כבר אינו מנ ח ה מז מן א ת עלי כותרת,
אך הוא עדיין על ת קן של כוכב טלוויזי ה, וכל מ ה
שקשור בו מעורר סקרנות.
אמנון דנקנר, כתב הארץ, פי ר ס סיל פני שבוע כאילו
פנה משה דיין אל ירון לונדון והציע לו לצא ת אי תו
לסיבוב הופעות — דיין על ת קן של מרואיין, לונדון
על ת קן של מראיין.
השבוע פירסם דנקנר שנית א ת הסיפור, שהוכחש
על־ידי דיין. דנקנר כתב כי לונדון התק שר אליו ואמר,
כי הוא נאלץ להכחי שאת הסיפור בנושא סיבוב ה הו פעות
עם דיין.
שאלתי א ת ירון לונ דון:

איך הגכת כשהודיעו לך שאינך מת

נורא־נורא כאב לי. קשה לי להגיד מה הרגשתי.
אני לא מאחלת לאף אמן להרגיש כאב כזה. עד היום
אני לא מסוגלת להבין איך זה שאני לא מתאימה.

זה קרה בזמן שהופעתי ביורדינו על השבוע. חבורת
ילדים התגודדה מאחורי חדר־ההלבשה, הטיחה אבנים ושפכה
מים דרך חלונות, וגם הטרידה את אחת הבנות שלנו,
שהיתר, בחדר־השרותים. זו לא היתד, התנהגות חריגה,
זה די מקובל שכנופיות־נוער בערים קטנות שמאחורי
חדר־הלבשד, שלהן יש מיגרש ריק מתנכלות לאמנים.

• אם זה מקובל, מדוע זה חרג הפעם
והגיע לידי אלימות זזה
קרה לנו מיספר פעמים, הפעם זד, היה מטריד
במיוחד. רצינו לטלפן למישטרה, אבל הטלפון היה
בקדמת התיאטרון, אנחנו היינו באמצע ההצגה, ולא
היתד, לנו גישר, לטלפון. החלטנו להסתדר לבד. יצאתי
החוצה וניסיתי להבריח את החבורה, כולם ברחו חוץ
מטמבל אחד, התכוונתי להכניס אותו פנימה למיספר
דקות, כדי להרתיע אחרים. היד, שם איזה שכן, שראה
איש גדול וילד בן . 14 השכן לקח את הילד למישטרה,
ושיכנע אותו להגיש תלונה. אני בטוח שאילו היה זה
איש אחר, המישטרה לא היתה עושה מזה עניין.

אתה מצטער על מה שהיה זו

ודאי שאני מצטער. המישפט הוא בחיפה, וצריו לקחת
עורך־דין, זה מסבך את החיים. יותר טוב היה לחטוף
אבנים ומים ולא לעשות כלום.

שרית ישי

ספורט

3 0אלף די רו ת

כ ד 1ד ו. ל

1ה אחורה
4,0ש(נ

״הוא כינה אותנו בישמות־גנאי, ואמר
שאנחנו כמו נייטיבס (ילידים),״ אמר אחד
משחקני נבחרת הכדורגל הישראלית, ש חזרה
ארצה ממישחק בסקוטלנד. גם שח קנים
אחרים התמרמרו והתלוננו על
המאמן גזק מנסלי לדבריהם הוא קילל
אותם באמצע המישחק, תחת שיתן הו ראות
טאקטיות, ובכל הזדמנות שהייתה
ליו אף לעג להם.

אחרי מישחק ההפסד ערכו אנשי הקהי לה
היהודית בגלאזגו מסיבה לישראלים.
מנסל, ברוב ׳חוצפתו, נטל מידי יושב־ראש
התאחדות הכדורגל של ישראל,
מיכאל (״מיקה״) אלמוג, את המושכות.
הוא נאם במקומו, והותיר אותו יושב
נדהם על כיסאו.

בגמר המסיבה נסע מנסל בחברת
רעייתו לחופשה במנצ׳סטר, מבלי שנפרד
לשלום מהשחקנים. אחד השחקנים הפ טיר,
ישכיל נסיעותיו של מנסל עם הנב חרת
מסתיימות, משום מה, בחופשה.
לדברי הבינלאומי יעקב כהן, החזיר
מנסל את הנבחרת 40 שנה אחורה. המאמן
הלאומי ׳שיחק בשיטה של שישה מגינים
— צורת מישחק שבאירופה כבר שכחו
ממנה.
עתה שוררת דמוראליזציה בנבחרת. גם
יזצדדיו של מנסל בעבר מודים, שאין טעם
להמשיך ולהעסיק אותו. עד אוקטובר
אין לנבחרת אפילו מישיחק אחד. ההת מודדות
האחרונה במיסגרת. יקדם הגביע
תהיה בנובמבר.
כל אלה מגבירים את הלחץ להדיח
את מנסל מתפקידו. מנסל לא רצה ללכת
למישחק של ליברפול, כיוון שהכרטיסים
לא הגיעו דרך ההתאחדות, ורק לחץ ה שחקנים
הוא שהכניע אותו. הוא גם
׳,איבד את הצפון״ כשראה עיתונאים
אנגלים וסקוטים. הוא פנה אליהם והש מיץ
את הכדורגל הישראלי. לאחד מהעי תונאים
אמר, שהשחקנים הישראלים הם
כמו השחקנים ישל ׳נסיכות הנפט בבאחריין,
שאותם אימן בעבר.

ווו1ץ כ מוסד ״אסלן אותה״

כתבי הספורט בעיתונות היומית נחלקו
לשני מחנות, בקשר למאמן נביחרת ה־
:דורגל הלאומית של ישראל, ג׳ל! מגסד.
קחנה אחד, שהיווה את הרוב, וכלל את
קתנגדיו החריפים של המאמן האנגלי,

ל שתלו!
החוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד) ,תיקון מיספר ,5
שנחקק בעיקבות דו״ח ועדת־עציוני, קובע :״הנותן שוחד בכוונה
להשפיע על קיום, על מהלך, או על תוצאות של תחרות ספורט,
או תחרות אחרת שיש לצימר עניין בקיומן או בתוצאותיהן,
דינו מאסר שלוש שנים. לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.״

התיקון לחוק נחקק בעיקפות התפוצצות פרשה של הטיית
מישחק, המזכירה את החקירה המתנהלת עתה נגד מיספר גדול
של אנשים הקשורים יוד,מעורים היטב בכדורגל הישראלי בכלל,
ובקבוצת הפועל חיפה בפרט.
החקירה מתנהלת עתה בעיקר בעניין חשד להטיית מישחק
בשנים . 1976/77
בעונה זו אימן הוותיק כ חי םסטלמד את הקבוצה
החיפאית. במישחק נגד מכבי פתח־תיקווה, עירו של המאמן,
׳ניצחה חיפה בתוצאה ,0:4שהיתר. תמוהה באותו זמן.
המישטרה חוקרת חשד ששחקן!מצטיין של מכבי פתח־תיקווה
׳קיבל סך של 30 אלף לירות כדי להטות את המישחק לטובת
הפועל חיפה.
ביום הראשון האחרון נחקרו במישטרת ירושלים שני אנשי-
מפתח במועצת־פועלי-חיפה: אברהם המאירי1 ,שהחזיק אז
בתיק הפועל במועצת־פועלי־חי׳פה, והממלא כיום את מקום
מזכיר מועצת־פועלי־חיפה, משה ודטמן. מאירי הוא מועמד
מס׳ 1לרשת את אורי אגמי, מזכיר המחוז של מיפלגת־העבודה,
כאשר הוא גם שואף להיות סגן ראש עירייית־חיפה. בינתיים
הוא חבר־הנהלה.

מרים רוזנטל,

השניה, שמסרה עדות, היא
גיזברית מחלקת־הכדורגל של הפועל חיפה.

׳שהיתר. אז

לא נחקרו עדיין יושב ראש מחלקת הכדורגל דאז,

מנסל היו הראשונים שפירסמו את רשימת
השחקנים שהיו בהרכב הראשון במישחק
חשוב זה. הצד שכנגד לא פירסם דבר
בקשר להרכב, ולא הזכיר אותו כלל.

השדרים נשארו 3ב-ת
ביום השלישי שעבר פירסימו העיתונים,
במדור המוקדש לתוכניות הרדיו, כי בשעה
21.00 ישודר המישחק בין נבחרת הכדו רגל
של ישראל לבין נבחרת הכדורגל
של סקוטלנד. הפירסומים התייחסו להח לטה
קודמת לשלוח שדר, שיסקר את
המישחק. אבל בדרך בין ההחלטה לבי צועה
אירע משהו.

מאמן סטלמד
0:4נגד פתזז־תיקווה
כספי, שהוא מנכ״ל חברת לים בחיפה, ואין שום מידע המייחס־לו
יקשר לפרשה. דמות אחרת היא מנחיל הקבוצה בעונה ההיא,
יעקב (״קוקו״) גור. נודע שבמיקרה הצורך ישמש גיור עד־מדינה.
המישטרה
חוקרת את העניין במרץ רב.
למסור פרטים על גילוייה. ארמונד לוי, ראש
פשעים חמורים של מישטרת ישראל, המטפל
להרגיע את הרוחות, באימרו שבינתיים אין
נוספים.

בינתיים נישכח הגורם ׳שהסעיר יאת חיפה, ושלח את העסקן
עודד אייל (הירש) להקליט נסיון להטיית מישחק בעונה זו,
שבה נמצאת חיפה בסכנת ירידה ממשית. להיעולם הזה נודע,
שהמדובר בעסקן ותיק וידוע, המנסה לנקום בדרך זו בהנהלה,
ביגלל חשבונות אישיים ישיש לו איתם. אי-אפשר למצוא את
האיש, החושש מניקמת־אוהדים.

אמן קצת. דבורין שידר את המחצית
השניה של מישחק הכדורגל בין נבחרות
ישראל ורומניה.

שעות. המדינות האירופיות צידדו ביש ראלים,
מתוך הבנה למניעיהם, ובסופו של
דבר הוחלט לדון בפרשה בקונגרס הבא.

בסופו של דבר החליטו לא לשלוח איש
לסקוטלנד. כתבים ששאלו לפשר הדבר
נענו, שאם אנשי הרדיו לא מסתדרים
ביניהם מוטב שיישארו בבית.
היתד, זו הפעם הראשונה מאז , 1947
שמישחק בינארצי רשמי לא שודר,

בדרך לישראל־ מצא עצמו שאוד
אייזנבדג, יושב־ראש התא הישראלי,
בטיסה בקו ריו־מילאנו־רומא, בחברה
צמודה של ערבים. לצידו האחד ישבו
שני הנציגים הכוויי׳תים, ולצידו השני
עיראקי ולבנוני. במהלך הטיסה, שארכה
14 שעות, לא הוציא אייזנברג הגה מפיו.
בעולם רובטוו למנציסטר

ודיטד

בחוגים המקורבים לכדורגל האנגלי היו
כמה אנשים מרוצים מאוד מהצעת הנהלת
מועדון טנצ׳סטיר יונייטד לבובי רוכסון,
מנהל איפסוויץ׳ ,לאמן את קבוצתם בעונה
הבאה. כמו דייב סקסטון, שהודח בגלל
ניהול כושל של מנצ״סטר, גם דיובסון
מקורב לישראלים המעורים בליגה ה אנגלית.
סקסטון
עצמו אינו קופא על שמריו.
הוא מנהל משא־יומיתן עם קבוצת צ׳לסי
על קפלת תפקיד המאמן בעונה הבאה.
הוא לא יגיע למיישחק בישראל. חבריו
בארץ, שמחפשים אותו בטלפון, אינם
זוכים למעטה. הם משערים שעזב את
העיר ויצא לחופשה.

מדוע שתק שאול איימסרג

מאמן מנפל ואשתו
חופשה פרטית, אחרי המישחק

לא חסך את שבט ביקורתו על צורת
פעילותו של מנטל במשך כל העונה.
־,מיעוט תמך במנסל לאורך כל הדרך,
נם כשהמאמן ישגה.

והנה מסתבר, שדווקא תומכי מנסל היו
אלה ש״אכלו איותה״ במישחקה האחרון
טל הנבחרת נגד הסקוטים. דווקא מתנגדי

דני דבורין היה צריך לשדר את
המישחק, אבל שדר אחר של הרדיו, רמי
יצהר, נזדעק. גם הוא רצה ינתח מן
העוגה. למה שגירעון הוד ישדר כדור סל
ודני דיבוריו כדורגל, הוא שאל, ומה
איתי ו
רשות־השידור נתנה לו אפשריות להת
אין
היא מוכנה
המחלקה לחקירת
בעניין זה, מנסה
צפויים מעצרים

בקונגרס הבין־לאומי של נציגי תא כתבי
הספורט, שנערך בסאו פאירלו, ברזיל,
היתד, ישראל, כרגיל, מוקד התעניינות
ומקור לשערוריה. התברר שלפני הקונגרס
הדיח התא האסיאתי את הנשיא היפאני,
גוב מיקויאה. תחתיו מונה נציג כוויית.
גם סגן הנשיא הוא כווייתי, בעוד שהמזכיר
הכללי מקטאר.
במהלך הקונגרס נערכו ישיבות של כל
התאים. התא האסיאתי ־ התעלם לגמרי
מהישראלים, לא הזמין אותם אף לא
לישיבה אחת. במהלך הקונגרס, כאשר כל
תא דיווח על פעולותיו, נטשו הישראלים
את האולם כשהגיע יתורו של התא ה אסיאתי,
וזאת במחאה על יחסו של התא
לנציגי העיתונות הישראלית.

מירוץ

״בסוף אני אפול מהרגליים,״
מילמל אחד מכדורגלני הפאר של
ישראל ,׳תוך כדי אימון עם קבו צתו
.״איך אוכל להחזיק מעמד
בשבוע מטורף כזה?״
בימים הקרובים ייכנסו חלק
מהכדורגלנים בארץ למירוץ מטו רף
אחרי הכדור על מיגרשי ה כדורגל
.׳ביום השלישי תשחקנה
הקבוצות כמה מישחקים במיסגרת
הגביע, ביום החמישי אחר־הצהריים
׳מתמודד נבחרת הכוכבים של יש ראל
עם קבוצת מנצ׳סטר יונייטד,
וביום ישבת — מישחקי הליגה
הלאומית, שיהיו מסקרנים יותר
מתמיד, וגורלייס לכמה מן הקבו צות.
לדוגמה: הפועל תל־אביב,
שאינה עדיין אלופה, יורק ארבע
נקודות מפרידות בינה לבין ה קפוצה
הדולקת אחריה.
מיספר יקטן של שחקנים ישתתף
בכל שלושת המישחקים. שחקנים
אלה יתקשו לשמור על כושר מלא
לקראת מישחקי הליגה, וכמה מאמ נים
התמרמרו נוכח מצב דברים

בעיקבות זאת פרצה שערוריה. המליאה
דנה בהתנהגות התא האסיאתי במשך שש
ה עול ם

הז ה 2279

גילה רזיו, אלמנת מילחמה, מספרת איו התגברו; על האש 1־
׳1ול יחס הטייסים לאלמנות ־ על יחסיה עם מישפחת בער!
1ול יחסו בעלה השני לעובדה שהיא ..חיה עם שניהם״

לא ישנת 1שנעה.
טיילת• כל הזמן נתיבה
עם חנויס.
וצית, החוצה, החוצה...

עוד לפני השלושים
צאתי לגילויים חברתיים,
החלטתי לשעם את ח״ -
ויהיה מה

היחה ל• הוגשה שכולם
חושנים שאז׳ צרכה
להתאנד, שאין לי
נשניל מה לחיות

נעלי הסכים לסבר אות׳
עם אמיר, ואני הסכמתי
חותר על שמו
ועל טנעת־הנישזאין

תפסתי טרמפ
על האלמנות שלי,
ניצלתי אזחה כדי
לפתור כל נעיין!

אלמנה מנתחת חלות
מראית נמישוד־הניטחון,
מתנה שהם יסור!
נשנילה הנר

ני מכירה אוחד! כבר שלוש שנים.
י אם לא היו אומרים לי, במיקרד, לא
הייתי מעלה על דעתי שגילה רזין ( )30 היא
אלמנת צה״ל. היא הגיעה למערכת העולם
הזה כצלמת, ויצאתי איתה לאין־ספור
כתבות. ידעתי שהיא נשואה לארכיטקט
מוטי רזין, ושיש לה ילד קטן בשם ארז.
היא מעולם לא הזכירה את העובדה ש אלה
הם נישואיה השניים, מעולם לא
סיפרה, כי היתד, נשואה לטייס חיל-האוויר,
שנפל אחדי מלחמת יום־הכיפורים, ימים

ספורים לפני הפסקת האש. גילה לא הת נהגה
כאלמנת צה״ל, וההוכחה היחידה
לקשר שיש לה עם חיל־האוויר היתד,
בקיאות מפתיעה בכל הנוגע לטייסות
וטייסים.
גילה רזין היא אלמנה משוקמת, נשו אה
בשנית, ואם לילד שנולד מנישואיה
השניים. היא הצליחה לאחות את כל ה שברים,
ולבנות לעצמה מיסגרת חיים
חדשה.
בארץ ישנן אלפי אלמנות, חלק מהן אמ
הות
לילדים. רבות לא הצליחו לשקם את
עצמן, והן חיות עדיין בצל האסון שניחת
עליהן. גילה רזיו היא אלמנה מסוג שונה,
יש לה דיעות משלה על השכול ועל רד
מישפחות השכולות, דיעות שגרמו להו רים
שכולים, שהפגינו נגד הקרנת הסרט
העייט, לכנות אותה בשם ״אלמנה סוג
זיין.״
גילה טוענת, כי האלמנות מפתחות יחס
לא בריא לסביבה שלהן, ותלות כמעט
חולנית במישרד־הבטחון. היא מספרת על

הכאב שבאובדן האדם הקרוב ביותר, על
בגרות בטרם עת הנופלת על אשד, צעירה
שעולמה חרב עליה, על מאגרי הכוח ה עצומים
שהיא שואבת ומגלה בעצמה,
מאגרים המאפשרים לה להחזיק את ה יסודות,
כדי שכל המישפחה לא תתמוטט.
היא מספרת על מאבק עיקש בבדידות
ובסטיגמת המיסכנות שנוהגים להדביק
לאלמנות. על עזרתה של מישפחת בעלה
הראשון, על הקשרים הנפלאים השוררים
בינה ובין אבי בעלה, ובעיקר על מאבק

..אל מות זהלאמ־קאוע!״
(המשך מעמוד )47
עיקש ועיקבי של להישאר בחיים ולהע לים
עם מה שיש.
בה״א באייר תעלה גילה רזיו ביחד עם
בעלה, מוטי, ובנם, ארז, לפקוד את קבר
בעלה הטייס, אמיר אמית, שנפל כשחש
להציל פצועים בחרמון ומטוסו התרסק.
יחד עם גילה, מוטי וארז יפקדו את בית-
הקברות בארץ אלפי מישפחות שכולות,
המתמודדות יום־יום עם הכאב.

• כמה שנים היית נשואה ל
זזייס אמיר אמית ץ
״ שנתיים. הכרתי אותו כשהיינו בכיתה
השישית בכפר־גלים. הוא היה מבוגר
ממני בחודש. התחתנו מיד כשגמר קורם
טייס. אני למדתי אז בבית־ספר לאחיות.
כשהתחתנו עברתי לגור בטייסת של
אמיר, וחיינו, כמו הרבה מישפחות של
טייסים, בתנאי מגורים טובים, מכונית,
וחיים חברתיים שסבבו בעיקר סביב ה טייסת•

מתי נפל אמיר ץ
הוא נפל בה״א באייר, יוט־העצמאות
. 1974 הוא היה בן .23

• יעד מה
אותם ץ

חשבת כשראית

חשבתי: לכל היותר מודיעים לי שהוא
פצוע• הוא היה כל־כך ביריון, היו על זה
בדיחות, הוא נהג לומר למי שהרגיז
אותו , :אם לא תרד ממני אני אעלה עליך׳.
בראש שלי היה שלאמיר לא יכול לקרות
כלום. מה זה הליקופטר ן אפילו שהוא
יתרסק, אמיר פשוט יוריד מעליו את
שיברי ההליקופטר, ויצא החוצה.

• מה הם אמרו לך?
שאמיר נהרג.

באו״ם, יהודה בלום) .אני נסעתי לחיפה,
הכי חשוב היה לי לקחת מהבית את ה ארנק
של אמיר ואת תעודת הקצין שלו,
שום דבר אחר לא. פיתאום כלום לא היה
חשוב בבית הזה. ידעתי שברגע שבו
אצא מדלת הבית לא אחזור אליו לעולם.
הגענו לחיפה. במדרגות הווילה של
הורי אמיר פגשתי בן של שכנים, אמרתי
לו: אמיר נהרג, הודע להוריו ובקש
מהם שיבואו. סגן־מפקד הבסיס דפק בדלת,
אני עמדתי מאחור, הוא מיד הודיע
שאמיר נהרג. אבא של אמיר הלך לאמ־בטייה,
שמעתי אותו מקיא. לא, הוא לא

וגיסי, איתן, בא להודיע לי על האסון.
באינסטינקט החלטתי להתקשר לאותו
גיס, שכבר עשה פעם את הג׳וב. אחותי
הרימה את הטלפון, היה יום־העצמאות,
ברקע שמעתי אנשים צוחקים ושרים שירי
מולדת, ואחותי אמרה לי: גילה, יופי ש־טילפנת,
אנחנו חוגגים אם יום־העצמאוח,
בואי תצטרפי אלינו. ואני, שומעת את
קולות הצחוק והשימחה, אמרתי לה: אני
רוצה לדבר עם איתן! הוא ניגש לטל פון,
אמרתי לו: אמיר נהרג, תודיע להו רים.

מה היתה תגוכתו?
הוא מיחידה , 101 הוא עבר ארבע מיל-
חמות בחיים, את המילחמה האחרונה עבר
כשארבע הילדים חיכו לו בבית, הוא יודע
מה זה.
99 אדיר ישנו בנו .010(1אני מדגישה אוחו
כאיודמציאות״ם
שוחא נא פיתאוס

• איך עכר עליך הלילה הראשון
אחרי האסון ץ
זה היה לילה נורא ואיום. כל הלילה
חשבתי על זה שאני לבד במיטה, שאמיר
לא יהיה פה איתי יותר, שאני לבד־לבד,
זה כל מה שהעסיק אותי.

• וככול,ר?
• האם נסיכות מותו ידועות

לד ז•

זה קרה כמה ימים לפני הפסקת האש.
הוא היה בדרך הביתה, אחרי יום שלם
של בוננות, ואחרי טיסות איו״ספור
לכיוון הגבול הסורי. לפתע קיבל הודעה
באלחוט, שצריך לחלץ 14 פצועים במוצב
הפיתולים בחרמון. ההוראה אמרה ש ההחלטה
לחלץ את הפצועים נתונה לשי קולו
האישי, מכיוון שכבר נשלחו למקום
הליקופטרים לחילוץ. אלא שאמיר היה
קרוב מאוד למקום החילוץ, לכל הליקופ טר
אחר היה לוקח שלושת רבעי השעה
להגיע. הוא החליט ביהד עם הצוות שהיה
במטוס לחלץ את הפצועים.
בזמן הנחיתה הוא כוון יעל-ידי צנחן.
שלא הזהיר• אותו שהוא קרוב לצלע הר.
הרוטור (הפרופלור העליון) נתקע בהר,
המטוס התרסק ועלה באש. כל מי שהיה
בהליקופטר נהרג.

• איך הגבת ץ

בכה, זו לא המנטאליות שלנו לבכות, אנח נו
עוצרים את הרגשות. הוא ניגש אלי
התחבקנו. אבא של אמיר הכנים את כולם
לחדר־האורחים. לובשי המדים ישבו בצד
אחד והמישפחה בצד השני. לובשי המדים
היו נבוכים, ריחמתי עליהם, הם רצו לל כת,
אחרי הכל עשו את הג׳וב שלהם,
חשבתי שזהו בהחלט ג׳וב לא נעים.

שתקתי. אחר כך חשבתי רק על אבא
של אמיר. הוא אמנם איש בריא, אבל
חששתי שיקבל שוק. הייתי מאוד מחוש בת.
הרופא נתן לי ואליום. אמרתי לו
שאני לא צריכה ואליום, אני אהיה בסדר.
תוך כמה דקות מילאה הטייסת את ה סלון
שלנו, ממש ישבו אחד על השני.
אני לא התפרצתי ולא בכיתי, פשוט שתק תי.
מפקד הטייסת חשב שצריך לזעזע
אותי, אז הוא אמר לי: את יודעת שאמיר
נשרף לגמרי. אמרתי לו אם אתה אומר
אתה בטח יודע.

• מתי
דהורייך ד

אחר כך תיכננו איך נודיע להוריו של
אמיר• הצעתי להם להודיע גם לסבא ו־ולסבתא
שלו( .דודו הוא שגריר ישראל

שש שנים לפני שאמיר נהרג בחרמון,
נהרג אחי, עוזי, שהיה בחופשת שיחדור,
בתאונת־צלילה. למדתי אז בכפר־גלים,

* מנין ידועים לך פרטים כל
כך מדוייקים -,האם הצבא הסביר
לך? האם קיבלת מידע מקציני
הטייסת ז

הודעת

האסון

הייתי מפוכחת לגמרי, נתתי הוראות למי
לתת ואליום ולמי לא. ממש ניהלתי את
העניינים, טיפלתי באחותו הצעירה של
אמיר, היא מאוד רגישה וקיבלה את ה אסון
קשה מאוד.
ההלווייה עברה בשלום, וישבו שיבעה.
אני לא יכולתי לשבת רגע, כל הזמן יצא תי
מהבית. חברים, שהגיעו לניחום אב לים,
התפלאו שאני לא בבית.

• לאן הלכת?
טיילתי בחיפה. לא יכולתי לשבת ב מקום,
זה בלתי־אפשרי, כל הזמן רציתי
החוצה, החוצה.

• איך התייחסו כני־המישפחה,
הכלתי־החכרים
להתנהגותך
רגילה ץ
אף אחד לא ידע איך להתייחס אלי,
כולם חיכו שעוד רגע אשבר, הם ידעו
שאמיר ואני גדלנו יחד, ושהוא היה הכל
בשבילי מילדות, הם ידעו שאחי נהרג,
הם חשבו שאני אבודה, שאני בהלם.

• היית כהלם ץ
לא, קיבלתי את האסון כמציאות קבועה.
הבנתי שזה המצב, אולי הייתי מוכנה
לזה, אולי כשאת נשואה לטייס את יודעת
שזה יכול לקרות.

לא. אף אחד לא סיפר לי מה קרה. אני
עצמי שאלתי, פגשתי אנשים ששירתו
איתו, אך הם לא יכלו לספר לי פרטים
מדוייקים. לגמרי במיקרה, חודש אחרי
שאמיר נהרג, קיבלתי הזמנה, למילואים.
בבסיס אמרו לי אל תלכי, נסדר לך שיח דור.
אני התעקשתי. רציתי לצאת למי-

* יש אלמנות המתנהגות כאילו
חרב עולמן, כאילו אינן יכו־

היה חשוב ר׳ וודא
להוכיח שאני לא
מ־סכנה, ושלא צדו
לרחם עלי

כל הזמן חשבתי
על זה שאד לבד,
שאמיר לא יהיה איתי
יותר במיטה .

לואים. היה חשוב לי לצאת מהמעגל סבי בי.
שירתתי בבית־החולים ברפידים, פגש תי
שם איש חיל-האוויר, התחלתי לדלות
ממנו פרטים על התאונה, ובלי שידע כלל
מי אני, סיפר לי בפרטי־פרטים. כך אני
יודעת.

לות להמ׳טיך הלאה, כאילו אין
להן כשכיל מה לחיות.
היתר. לי הרגשה שכולם סביבי חוש בים
שאני צריכה להתאבד, שאין לי יותר
בשביל מה לחיות. ואז. לילה אחד חשבתי
כל הלילה שאולי הם צודקים, אולי אני
באמת צריכה להתאבד. בבוקר הבנתי ש אני
לא מסוגלת להרוג את עצמי, אני יותר
מדי אוהבת את עצמי, אני מוכרחה להת חיל
לחיות מחדש ולחיות טוב.

• מה הודיע לך הצבא ץ
גרתי בבסיס, ובאותו יום נסעתי לתל-
השומר, לבקר בן כיתה שלי, גם הוא
טייס ששכב פצוע. בדרך חזרה לבסיס
הש״ג שהכיר אותי דיווח ישר למיפקדה.
הייתי באמצע המיקלחת, כשדפקו בדלת.
כשפתחתי, ראיתי מולי שלושה אנשים :
סגן־מפקד הבסיס, החבר הכי טוב של
אמיר מהטייסת, והרופא של הבסיס.

גירה, מוטי וארז וזין
להקים מישפחה חדשה ולא לשכוח

• אני לא מכירה מיקרים של
אלמנות שהתאכדו, אכל אני מכי־
(המשך בעמוד )51
ה עו ל ם

הזה

2279

אם אתה בדעה שרהיטי דו ש הם לוקסוס
אט מקווים שהמחירים במודעה זו ישנו את דעתך.
כאשר תספר לידידיך שאתה עומד לרכוש רהיטים בדניש ודאי תהיה התגובה:
׳׳איזה לוקסוס״ .זה נכון בכל הנוגע לאיכות הרהיטים.,
הגימור המושלם והעיצוב הבינלאומי.

זו אינה האמת בכל הנוגע למחירים: כדאי לך להשוות ולבדוק.
אנו משוכנעים שתגיע למסקנה אחת בלבד -רהיטי דניש הם לוקסוס שאתה
יכול להרשות לעצמך. כיבה מיטה זוגית ו־2
ארונות לילה
תואמים -עשוי
עץ אורן׳ מסיבי.

ספת ישיבה מודולרית דגם באלד, המורכבת
משתי כורסאות. מכורסאות באלד ניתן להרכיב
ספות בגדלים ובצורות שונות.

־ 6,330

5,030 .-שי

עגלת בר קליאופטרה עשויה במבוק
מיובא, בקוטר
5ס״מ, מקום
לאחסון 8
בקבוקים.
־ 1,535 .ש׳

פינת ישיבה בוני -מעץ אורן מסיבי, נוח
ושימושי -כריות לשימוש דו־צדדי. ספה
דו־מושבית, תלת־מושבית וכורסא.

־8,150 .

כורסת טלויזיה דגם
טלסטר, עשויה עור
אמיתי, מסתובבת
ומתנדנדת, מיובאת
מדנמרק.

ת 3,495

י ו! £11ט 8

לה דונה -עיצוב
איטלקי יוצא־דופן,
בקש או בריפוד,,
נוחיות מירבית,
מיוצר ע״ידניש
ישראל.

מזנון מודולרי דגם , 4000 עשוי טיק
אמיתי, מיובא מדנמרק.

־ 7,995 .ש׳

המחירים כוללים מע״מ, תשלום
במזומן בשיטת ״שלם וקח״ .אפשרות
להסדרי תשלומים והובלה לביתך
בתוספת מחיר.

1דעש
רמת גן, דרך ז׳בוטינסקי 104 ירושלים, רח׳ הסורג מול׳בנק ישראל.

חיפה, אחוזה, רח׳ חורב 53

באר שבע, רת׳ החלוץ .124 אילת, המרכז המסחרי צופית-עלית.

לגברי
כ מו ר —
ארמ1ן

ציורי שמן מקוריים
הדפסים על נייר, קרטון, פלסטיק ומשי
בד לציור תוצרת חוץ
מסגרות לתמונות מעץ ואלומיניום
בסגנונות שונים: מודרני, בארוק ורוקוקר
מסגרות מיוחדות (אנטיק) גילוף יד
לאספנים, מוזאונים וציירים ידועים
תמונות אלומיניום מחליפות צבע

^!111

רח׳ אילת ,47ת״א, טל׳657112 :

תן טרמפ
לחייל

קמרה ץ וובסקורה

מעבדות צילום לעבודה עצמית

למד צילום
יחש לי ס

רח׳ בצלאל 6טל׳ 2 3 3 5 0 2

מ חזו ר קו רסיםרא שון צי לו ם פי תו חוהדפסה
ב ש חו ר לבן למת חי לי ם

תל -אביב

רח׳ בי א לי ק 23ט ל׳ 6 5 8 6 7 7

קו ר סי םלמת חי לי םולממ שי כי ם -ש חו ר לבן.
קו ר סי םלהדפסהבצבע /סי ב כ רו ם. ס דנ א מ רו כז ת
ל לי מו די המשךב צי לו ם. קורסל צי לו םבס טו דיו.

ה עול ם

הז ה

2279

״אלמנה 11זלא מקצוע!״
(המשך מעמוד )48

רה מיקרים שד אלמנות שאירעו
דהן תאונות מוזרות תקופה קצרה
לאחר שבעליהן נהרגו.
בזמן מילחמת יום־כיפור בא אמיר הבי תה
וסיפר לי שהושיבו אותם ביום הרא שון
למילחמה לכתוב צוואה. חבר שלו,
ששירת איתו בטייסת ושהוא עורך־דין,
יעץ לו לכתוב בצוואה שישלמו לי את
ביטוח החיים חודש לאחר מותו. כשאמיר
שאל למה, הסביר עורד״הדין כי לאל מנות
יש נסיה להתאבד, או להיפגע בת אונות
זמן קצר לאחר מות יקיריהן, ואז
קשה להעביר את הכסף לקרובי מישפחה
אחרים. החבר׳ה בטייסת קיבלו את עצת
עורך־הדין, וכולם רשמו בצוואה לתת את

אמיר לא יוצא #תעבו,
ואני לא #זבות
011 אבנים

הביטוח לאלמנה חודש לאחר המוות. לי
עצמי קרתה תאונת־דרכים, שבנס יצאתי
ממנה. לפני תום השלושים חזרתי מתל-
אביב ומכוניתי התהפכה. כך שיכול לה יות
שיש בזה משהו.

• את אומרת שלא בכית, שניהלת
את העניינים, לא ישבת
שיכעה והיית מפוכחת. מתי נשכרת
בפעס׳ הראשונה, מתי בכית?
כעבור שבוע וחצי. חברה ישבה אצלי
ובעלה חזר מהמילואים, הם התחבקו וזה
שבר אותי. עליתי לקומה השנייה ובכיתי,
אהר־כך נרגעתי וירדתי למטה. הם הר גישו
רע מאוד• אמרתי לחברה שלי, אני
לא כועסת עליך, מותר לד להתחבק.

נות כלום. לא הלכתי בשחור, כשהלכתי
לבית־ד,קברות ושמו לי מיטפחת על ה ראש,
הרגשתי גועל־נפש.

• האם את פוקדת את בית•
הקברות דעיתים קרובות זו
לא, אני כמעט ולא הולכת, אף פעם
לא הלכתי. מה יש שם בסך־הכל, אבן
מגעילה. בשבילי אמיר קיים בכל מקום,
לא בבית־הקברות. הוא חי איתי, אני לא
זקוקה לאבן. זה לא נותן לי כלום הביקור
בבית־הקברות. אמיר לא יוצא מהקבר,
ואני לא מדברת עם אבנים.
היתה לי חברה שהיתה הולכת כל יום
לבית־ד,קברות, קונה פרחים באלף לירות.
היא היתד, מבלה שם כל היום, היתד, מבז בזת
את כל הכסף על פרחים, חיה באו בר
דרפט נוראי, ומקווה שמישרד־הביט־חון
יכסה לה את זה• היא היתד, בתחרות
עצומה עם הורי בעלה מי נותן יותר למת.
בתחרות שלהם המת היה שייך לזה שנותן
הכי הרבה.

• מתי בכל-זאת את הולכת
לכית־הקכרות ז־בה״א
באייר. ,שהוא יום־הזיכרון ויום
השנה למותו של אמיר. הלכתי גם לפני
שסאדאת בא לירושלים, לפני חשלום עם
מצריים היה חשוב לי ללכת לאמיר.

• ערכת חוכרת-זיכרון לזיכרו
יטל אמיר. למה חוברת-זיכרון כן
ומצבה וקבר לא זזה
אחרת, זה תמונות שלי ושל אמיר.
רציתי חוברת רק עם תמונות, חברים
רצו מלל. בשבילי זה כמו לפצות אותו
על זה שלא היה לנו ילד.
החוברת של אמיר יוצאת־דופן, יש בה
ציבעוניות, בדרך־כלל חוברות*הזיכרון הן
בשחור לבן.

• מהו יחם מישרד־הביטחון
לאלמגת צה״לז־פנטסטי.
כל הזמן הציעו לי הכל, ואני
הרבה פעמים סירבתי. מיד אחרי האסון
הם שמים לך בבית חוברות, המסבירות
לך למה את זכאית. קיבלתי שתי משכו־

כיצד שיקמת את עצמך ז

• מדוע לא נשארת ככשיס כמו
אלמנות רכות אחרות זו

ה עו ל ם הזה 2279

• ומה עם הבדידות ומה עם
הכאכ זו

• את הפרת את אמיר מילדות,
הוא היה כל עולמך, מרגע
שנישאת למוטי, היכן היה מקומו,
האם הוא הפך חלק מהעבר, או
שהוא ממשיך לחיות איתך ז־כשהתחתנתי
עם מוטי רציתי להתחתן
עם הטבעת של אמיר, ולשמור על שם
מישפחתו. אחר־כך ויתרתי. הבנתי שמוטי
מקבל אותי כמו שאני, עם אמיר, הוא
לא דרש ממני לוותר עליו, לכן אני צרי כה
לוותר על השם והטבעת. עם אמיר

הט״סים בבסיס לא יבלו לסבור
את האלגנות. הן חיו בגו עדות חיה,

גלמו לוומוייזציה
לויים חברתיים, החלטתי לשקם את חיי
ויהי מה.

• לא ריכלו עלייך ז

האם הטייסים דיכרו על זה
שהאלמנות מפריעות להם ז־ האם
נשות הטייסים דיכרו עד זה כינן
לכין עצמן ז

אלמנה זה לא מיקצוע. זה היה כמו צבע
שחור, כמו כתם לכל החיים, כמו לא
להצליח בנישואין, כמו להיות גרושה,
כמו לא להצליח להתחתן ולהיות רתקה,
איום ונורא. התנ״ך תמיד התייחס לאל מנות
וליתומים כאל מיסכנים, פחדתי נו רא
שיחשבו שאני מיסכנה. היה חשוב
לי להוכיח שלא צריך לרחם עלי. היה
חשוב לי שיבינו שאני לא מתאמצת להת גבר,
אלא שאני מתגברת באמת. צריך
לחיות עם זה, אין ברירה, אי־אפשר לש־

בלי שום. ותק. תפסתי את הפרינציפ, הת חלתי
לתפוס טרמפ על האלמנות שלי,
ניצלתי אותה לצרכי — הייתי צריכה
למישרד״הבריאות,
להחזיר שנת־חובה
אמרתי שאני במשבר, שאני לא מסוגלת,
שאני צריכה לנסוע ל ח דל להתאושש.
ממש תיכננתי איך לעבוד עליהם. הייתי
נעלמת לשלושה ימים מהעבודה ומספרת
שאני מיסכנה ועצובה, כשלמעשה תפסתי
שמש בנואייבה. תמיד ויתרו לי, נתנו לי
מה שרציתי, כי הייתי בסטאטוס של אל מנת
טייס.
פעם הייתי במילואים, והייתי צריכה
לעלות על טיסה לצפון, לא הצלחתי לע לות
עליה, מיד שלפתי אח האלמנות שלי.
נתנו לי מקום בטיסה. את המיזוודה סחבו
לי, וסידרו לי הסעה מהשדה הביתה.

רק אחרי שהודעתי לאבא של אמיר
הודעתי להורי. מוטי הודיע להוריו, היה
קשה לי לספר להם שאני מתחתנת פעם
שניה, מוטי חסך ממני את העניין וסיפר
להם. בנם, גיורא, הטייס, נפל גם הוא.
כששמעו שאני אלמנת טייס, הם אמרו
למוטי: אנחנו לוחצים יד לאותו הגורל.
הם רצו חתונה גדולה, מוטי היה בנם
היחיד אחרי מות גיורא, אני לא רציתי.
בכלל לא טיפלתי בכל הנושא. מוטי עשה
הכל. קניתי שימלה לא מדדתי אותה• ה חתונה
עם אמיר היתד, חגיגה גדולה, ב חתונה
עם מוטי זה היה אחרת. כל המיש־פחה
היתד, וכל החברים של אמיר, אבא
שלו יזם את החתונה, הוא שלח את כל
המישפחה ובעצמו לא בא. הוא בא אלינו
הביתה אחרי החתונה.

כולן נשארות בבסיס לפחות חצי שנה,
שנה. מתייחסים אליהן נהדר, בכפפות של
משי. יש להן בית, נהג צמוד ונציגת מיש-
רד־הביטחון צמודה אליהן. בדיוק בגלל
זה עזבתי. זה הגעיל אותי.
היתד, לי חברה טובה, אלמנה, שבעלה
נהרג. אמיר מעולם לא ביקר אותה, היא
שאלה אותי למה אמיר לא בא לבקר,
הסברתי לה שקשה לו. הטייסים לא יכלו
לסבול את האלמנות בבסיס, הן גרמו ל־דמורליזצייה.
הטייסים יצאו לפעולה, חזרו
מפעולה, האלמנות הפריעו למודל שלהם,
כל אחד חשב שזה מה שיכול לקרות לא*
שה שלו, הן היו כמו עדות״חיה. אבל
אף אחד לא אמר כלום. לעומת זאת אף
גבר טייס לא בא לבקר אלמנה, רק ׳ה נשים
באו לבקר, או לנחם.

• האם היתה לך התנגדות
לתואר אלמנה זו

״התבגרנו ביחד ! ״

הבדידות היא הנוראית בצרות הנופ לות
על אלמנה. אני אוהבת להיות לבד,
אבל לפי בחירה. מאז שאמיר נהרג לא
הייתי לבד לרגע, למרות שהרגשתי לבד.
כשאמיר חי היינו רביעיה — הוא, אני
ושני חברים שלו. אחרי מותו שרצתי אצלם
כל הזמן, או שהם שרצו-אצלי. הם חיו ה מלווים
הקבועים שלי למסיבות ולאירו עים.
לפני השלושים התחלתי לצאת לבי
היה
ברור לי שלבסיס אני לא חוזרת,
והתחלתי מיד לחפש עם אבא של אמיר
דירה שכורה, ומיד התחלתי לעבוד. כע בור
חודש שאלה אותי נציגת מישרד-
הביטחון אם אפשר לעזור לי למצוא עבו דה,
אמרתי לה שאני עובדת מזמן.

לא דיברו על זה. הכל קרה כל כך
מהר, כל יום היה אסון בבית אחר, ה אסונות
באו בקבוצות, לא מספיקים לדבר
וזה קורה בבית השני. היינו הולכות לאל מנה,
נותנות לה להשמיע כמה עצוב לה,
ולא מדברות על המחר.

גילה רזין עם אמיר ()1973

יבול להיות שריכלו, לי לא אמרו כלום.

• איך קיבלו הוריו של אמיר
את התנהגותך ז־אמיר
אמית ז״ל
לחלץ פצועים מהחרמון
רות, אחת ממישרד־הביטחון, אחת שלי.
ביזבזתי כסף בצורה נוראית, אכלתי רק
במיסעדות, חייתי בלי חשבון, היתר, לי
מכונית שלא הייתי מחליפה. מה שאני
מנסה להגיד הוא שאת מתפנקת, מאפש רת
לעצמך בתור אלמנה דברים שלא
חלמת עליהם.

• וזה רע?
כן, כי את מפתחת תלות נוראית ב־מישרד־הביטחון,
את מחכה לביקור של הם,
את סומכת עליהם שהם יסדרו בש בילך
הכל, ישיגו לך הכל.
במישרד־הבריאות
קחי אותי למשל,
סידרו לי קורס שהקפיץ לי את הדרגה

בבדיחות, הם היו מתלוצצים איתי על
המחזרים שלי, ועודדו אותי לצאת כמד,
שיותר. כך יצרו מצב שבו סיפרתי להם
עם מי אני יוצאת, ועל מי אני לא שסה.

• מתי הכרת את מוטי, בעלך
הנוכחי זו
שנה אחרי מות אמיר. הוא ידיד המיש־פחה.
אחותו של אמיר נשואה לחברו
הטוב ביותר. הכרתי אותו בבית הסבא
והסבתא של אמיר. נהגנו לבוא לשם
לכייף — סטיקים, קלפים. וכך נוצר בינינו
הקשר, בעידודה של אחותו של אמיר.
אבא של אמיר לא רצה שאהיה לבד,
הוא התייחס אלי כמו אל ילדה קטנה,
שמישהו צריך לשמור עליה. כשהוא ראה
שהסיפור ביני ובין מוטי רציני, הוא
אמר לנו: למה שלא תתחתנו? כשהחלטנו
להתחתן באנו קודם כל אליו, השקנו כוס יות,
והוא חיבק ונישק את שנינו.

התחתנתי כשהיינו ילדים, גדלנו יחד,
התאמנו את עצמנו זה לזה. את מוטי
הכרתי בגיל שבו היתד, לשנינו אישיות
מעוצבת, וכעת אם רוצים לחיות ביחד,
צריך או לוותר או להסכים• הוא הסכים
לקבל אותי עם אמיר, אני הסכמתי לוותר
על סמלים.

• האם את מתכוונת לכך שאלמנה
חיה למעשה עם שני גברים ז־בדיוק.
אמיר ישנו כל הזמן, הוא בבית,
בכל מקום אני מרגישה אותו. אני חולמת
הרבה חלומות, שהם כאילו מציאותיים.
אני חולמת שאמיר חוזר, ושאני נשואה
למוטי, ויש לי בעייה מה אני אעשה,
ותמיד אין לי פיתרון, והחלומות נגמרים
כך שאמיר מנתק איתי את הקשרים,
ומחפש אשה אחרת.
אני לא יכולה לקרוא לאף אחד אמיר,
יש לי בעייה עם השם הזה• אני מחפשת
׳בילד שלי ושל מוטי את מיר, כמו ש חיפשתי
באמיר את אחי המת, עוזי. כש נולד
בננו, ארז, מוטי רצה לקרוא לו על
שם אחיו, אני חשבתי על אחי ועל אמיר,
בגלל הערבובייה הזו החלטתי שאסור
לנו לגעת בזה, צריך לתת לילד שם בלי
שום קשר למתים.

הא ש
(המשך מעמוד )15
ראיון במישרדו של ראסק, שהוא
כיום פרקליט נודע. היא גם ראיי נה
לפרק זה את קלארק קלי-
פורה מי שהיה יועצו החשוב של
הנשיא הרי טרומן.
״אגב, קראתי איזה ספר העוסק
ביועצים לנשיאים אמריקאיים, וב השפעתם
של יועצים אלה על נשי אם,
וקלארק קליפורד קיבל, כיועצו
של טרומן את הציון הגבוה ביותר
מבין היועצים. קליפורד היה, מאו חר
יותר, שר־ההגנה של ארצות־הברית,
בממשלתו של הנשיא ג׳ונ-
סון.
״על כל פנים, קליפורד היה פרו־יהודי
ביותר באותם ימים. הוא
היווה את האנטי־תיזה למישרד-
החוץ, שהיה אנטי-ציוני. ברור כי
באותה תקופה של אי־ודאות, פסח
הנשיא טרומן על שתי הסעיפים.
הוא אף פעם לא הלד קדימה. הוא
תמיד עצר וחשב, ושוב עצר ושוב
חשב.
״לטרומן היה קשה מאוד לתמוך
חזיתית במדינה יהודית. אבל קלי־פורד
הגיש לטרומן כל הזמן
דו״חות על כוחו של הקול היהודי,
תוך הצגת שיקולים אלקטרוליים.
״דמות נוספת באותו שלב של
אי־ודאות היתד, אבא הלל סילבר,
ממנהיגי ציונות אמריקה, ששימש
באותה תקופה כדוברו של העם
היהודי באו״ם, ועמד בפרץ. הוא
טיפח קשרים חזקים עם הנציג ה סובייטי
באו״ם, אנדריי גרומיקו,
וניצב בראש מה שאבא אבן כינה
מאוחר יותר כ,קואליציה הציונית-
סובייטית /שנועדה להדוף את
,המזימה האמריקאית/
״אני יודע שהגדלת חשיבותו
של נושא זה תביא לכך שאנשים
ימתחו עלינו ביקורת, ושישאלו
איפה מילחמת־השיחרור? אבל זה
החומר היחידי שיש לנו, וזו ה תרומה
שלנו לידע ההיסטוריה.
״יתכן שניפחנו יותר את עניין
האו״ם, מפני שחסרו לנו תמונות
של המילחמה. אבל המילחמה המ נהלה
אז גם במיסדרונות האו״ם
ובטרקליני וושינגטון.״

התו תחוש ע1ר אפנת גינה
אב׳ב /קיץ 81׳
מערכת ״ספארי״ דו-חלקית עם מכנסי ברמודה
עשוייה אריג כותנה (״דלוה״).

נ ח שו תוצאות
הבחירות לכנסת ה־10
הפרס :

טי סהה לון ושוב למצריים!
טפסי ה שתתפות בגליון מאי של

במרחב
ב דו כני

512

ג׳יי קוג סון מכני ס
א ת וייצמן
לבית הלבן
בחודשים הקשים שעברו בין
הצהרת ה־ 29 בנובמבר ועזיבת ה בריטים
את ארץ־ישראל, מצאו מנ היגי
הציונות את דלתות הבית
הלבן נעולות בפניהם• כפי שניסח
זאת הנשיא טרומן בעצמו :״נתתי
הוראה, כי אף אחד, אף אחד לא
יורשה לבוא אלי בשאלת ארץ־
ישראל לנשיא היו תלונות על
מכבש־הלחצים הציוני שהופעל
עליו.
במצוקתם, הזמינו הציונים את
הד״ר חיים וייצמן, שהגיע חולה
מלונדון. אבל טרומן היה הפעם
קשזדעורף, וסירב לראותו. לפתע
נזכר מישהו ביהודי אחד ופשוט,
סוחר סידקית, המתגורר בקנזס־סיטי,
במדינת מיזורי. האיש נלקח
מחנותו אל העסקים הגדולים של
ההיסטוריה. שמו היה אדי ג׳יי־קובסון.
בשיחזור,
שנעשה מאוחר יותר
לאותה פרשה, סיפר הנשיא טרומן
לפני מצלמות אחת מתחנות־הטל־וויזיה
האמריקאית :״שמו היה
אדי ג׳ייקובסון. אתם יודעים, הרבה
אנשים שאלוני, כאשר חזרתי מ־מילחמת־העולם
הראשונה, מדוע
נכנסתי לעסקים עם יהודי. שאלות
אלה העלו את חמתי, מפני שאמו נת
•אדם או צבע-עורו מעולם לא
השפיעו על רגשותי או על קשרי
עימו•
״אדם זה, שהיו לי איתו עסקים,
היה אדי ג׳ייקובסון, אחד האנשים
המצויינים ביותר שהיכרתי. הוא
ואני הבנו איש לרעהו והשלמנו
זה את זה. הוא היה אחד הקניינים
הטובים ביותר שנתקלתי בהם, ו־

אני הייתי אחד המוכרים הטובים
ביותר שהיה קשור עימם...
״הוא נכנם ועמד, לא דיבר הר בה•
היה שקט ככל האפשר, ולב סוף,
אמרתי, :אבל למען השם,
מה קרה לו? האם באת סוף-
סוף לבקש משהו? הרי מעולם
לא באת אלי בבקשה, מאז שאני
בבית הלבן, ומאז שאנחנו ידידים !
״ואז הוא אמר לי, כי הוא חושב,
שאסור לי למנוע מהד״ר וייצמן
לבוא אל הבית הלבן. הוא חשב
שעלי לראותו. אמרתי לו שאראה
את הדוקטור. ,אבל צריו להיכנס
בשער הצדדי...
״ד״ר וייצמן בא לראותני, והיתד,
לנו שיחה ארוכה מאוד. הוא הס ביר
את המצב מנקודת-ראותו, ו אני
הקשבתי לדבריו ברוב קשב,
וקראתי לאדי ג׳ייקובסון, ושניהם
דיברו אלי זמן רב. כשהסתיימה
הפגישה אמרתי: בסדר, אתם,
שני היהודים, שיכנעתם, ואני שמח
על־כך, כי אני מחבב את שניכם...״
למחרת, בישיבת מועצת״הבטחון
שנערכה בלייק־סאכסס, היתה סי בה
לנציגי הסוכנות היהודית

לוסין :״הערבים שאיתם דיברנו
לא היה להם לספר לנו על גבורה
רבה. שהרי הם הפסידו את ה־מילחמה.
אבל הם הסכימו לדבר,
בניסיון להסביר מדוע הם הפסידו
את המילחמה. זאת אמר לנו אנוור
אל־נוסייבה, כאשר טען שלער בים
לא היתה מנהיגות בארץ, וה מנהיגות
שהיתר, לא היתה רצינית
דייה• גם נימר אל־הווארי מנצרת,
מי שהיה ראש נג׳אדה (אחרי ה־מילחמה
חזר לארץ, הפך שופט
מחוזי בנצרת, והיה אף הערבי ה ראשון
שהיה מועמד לשבת בכם
בית־המישפט־העליון) הסביר ל צוות
ענזח־ האש את המפולגות ש בין
הכוחות הערביים.״
נג׳אדה נוסדה בשנת 1946 על-
ידי עורו־הדין מוחמד נימר אל ד,וארי,
ועד מהרה התפשטו סני פיה
על פני כל הארץ. המדריכים
שלה היו קציני-צבא ערביים, וה־סיסמה
שעל דגלם היתה :״ארץ
הערבים לערבים״• הציונות הוג דרה
בפירסומי הנג׳אדה כ,פשע ה־יותר־מכוער
שנודע בהיסטוריה/
בוזמנית חידשה מיפלגת המופתי,

ג׳ייקוכסון(משמאל) עם מרומן
״מדוע נכנסתי לעסקים עם יהודי?״
להיות רגועים ושאננים, שכן ידעו
על השיחה הלבבית שנערכה בין
טרומן לווייצמן. אבל כאשר עלה
נציג ארצות־הברית לדבר, התחל פה
שלוותם בתדהמה. הנציג ה אמריקאי
הודיע על הסתלקות אר צו
מתמיכה במדינה יהודית, והציע
להעביר את ארץ־ישראל זמנית
״למישטר של נאמנות מטעם ה־או״ם...״
הד״ר
אבא הלל סילבר הוקיע
מיד את המהפך במדיניות ארצות-
הברית.
למחרת נתקף הגטיא טרומן ב מבוכה,
וקרא ליועצו קלארק קלי-
פורד וביקש אותו ״לברר איו זה
יכול היה לקרות. הבטחתי לחיים
וייצמן שאנחנו בעד חלוקה, ולא
נסור ממנה. הוא יחשוב שאני שק רן
פשוט...״

מי ל ח מו ת הגנרלים
של הערבים

כמישקל־נגד לנג׳אדה את ה פחוות,
אירגון שסימלו היה פרש,
ובידו דגל, ובפיו שבועה ״לשמור
יעל ערביותה של פלסטין ולהתנגד
לבית הלאומי היהודי״ .בראש ה־פחווה
הוצב כאמל עאריקאת,
קצין־בולשת לשעבר במישטרת
ירושלים.
היחסים בין האירגונים היו מתו חים.
החוסיינים, תוך כדי מסע־השתלטות
חסר־מעצורים על ה רחוב
הערבי ודיכוי כל אופוזיציה,
לא ראו, כמובן, בעין יפה את
קיומו של אירגון בלתי־תלוי כ ־
נג׳אדה.
חצי שנה לפני פרוץ הקרבות
בארץ־ישראל נכנע אל־הוארי ל לחצים,
ומיזג את אירגונו עם ה־פחווה,
במיסגרת חדשה של אירגון
הנוער הערבי, אשר בראשו הועמד
כאמל עאריקאת. עם ניטרולו של
כוח עצמאי זה, שחשוד היה בעיני
המופתי כאיום; לשילטון, היחיד
שלו, הזניחו אנשיו את כל השאר :
האירגון, האימונים, הרכש הצבאי.
מילחמת 1948 מצאה אותם בלתי-
מוכנים.

ארבעה לילות אחרי בוא הנשק
מצ׳כוסלובקיה החל ״מיבצע נח שון״.
התוכנית
היתר. נועזת, ובעיני
כמה מפקדים היא גם היתה מטורפת
למדי. התוכנית: לכבוש את כל
הכפרים הערביים בדרך לירושלים,
לתפוס את מישלטי־ההרים ולפתוח
פרוזדור צר, שדרכו תוכל להתנהל
תנועה חופשית לחלקים היהודיים
של ירושלים.

הכוח הלוחם העיקרי של הער בים
בא משורות הפלאחים, שהיו
בלתי־מאומנים ובלתי״ממושמעים.
אז דרך כוכבו של עבד-אל-קאדר
אל־חוסייני, בן־דודו של המופתי,
שהיה לוחם עז נפש, מנהיג צבאי
מלידה, אשר שמו היה נערץ בכל
הכפרים שבאיזור ירושלים.

הקרב על הדרך לירושלים נחשב
בעיני ערבים רבים, עד לעצם ה יום
הזה, כמפלה שסיבתה העיקרית
היא במילחמות הגנרלים שבין ה ערבים,
חוסר תיאום ואי־ניצול
שעות־כושר.

באיזור יפו ישב מפקד מוכשר
אחר.,חסן סלאמה, אף הוא מאנשי
המופתי. סלאמה הציב עמדות על
צריחי המיסגדים של יפו, ומשם
המטיר אנשיו אש־צלפים על ר חד
בות תל־אביב, הפילו חללים ו־ה
עול ם

הז ה 2279

״עיון במפה גילה לעבד־אל־קאדר
את האמת של המילחמה:
ינצח מי שישלוט על דרכי־התח־בורה.
מבאן ואילך ניטשה המערכה
העיקרית על הכביש ירושלים— תל־אביב.
שער־הגיא, המוקף מידרונות
תלולים, הפך מלכודת־מוות. עבד-
אל־קאדר חידש בו שיטה עתיקת־יומין,
המכונה, פזעה׳(״הזדעקות״):
עם התקרב שיירה עבר קול־קורא
בהדים, ומכל כפרי הסביבה נזעקו
פלאחים, חגורי רובים, אל המקום,
הקימו מחסומים לרוחב הכביש,
והתנפלו על השיירות ביריות וב־זעקות־קרב.
גם היהודים וגם הער בים
ידעו כי כאן המיבחן העיקרי
של מילחמת תש״ח.״

ב־ 8בינואר 1948 הופיע בארץ
גורם צבאי נוסף, צבא התצדר, של
קאוקג׳י. בריטניה פירסמה מחאה
על חדירת צבא זר לתחומי המג דאט,
שהיא עדיין היתד. מופקדת
עליו, אך לא נקטה שום צעד ממשי
לסילוקו.
פאוזי אל־קאוקג׳י, מפקד גדוד
הירמוך של צבא ההצלה, לא הס תיר
את התארגנותו בהרי־שומרון.
הוא הזמין עיתונאים וצלמים, וערך

הסיכסוכים בין הכוחות הלוחמים
פגעו קשות בכושר לחימתם. כדי
לרקום מזימות נגד מישפחת ה־חוסיינים,
היה קאוקג׳י מוכן לע שות
זאת אפילו עם היהודים. יהו שוע
(״ג׳וש״) פלמון, באותה תקו פה
איש״המודיעין של הסוכנות ב רחוב
הערבי, תיאר כי הגיע לכדי
הבנה עם קאוקג׳י, שצבא־ההצלה
יימנע מתמיכה בכוחותיו של עבד-
אל־קאדר אל-חוסייני, לכשיתקפוהו
היהודים בחזית ירושלים. ואכן, כע בור
זמן, הוכיח קאוקג׳י כי ניחן
היה לסמוך על דיברתו זו.
כאשר כבדה המילחמה במיבצע-
נחשון, טילפן עבד־אל־קאדר אל־חוסייני
אל קאוקג׳י, מפקד צבא
ההצלה, וביקש ממנו סיוע דחוף
בנשק. תשובת קאוקג׳י היתד,
אתת :״מפיש — איו לי!״ היה
לו נשק בשפע, אלא שהוא לא היה
מוכן לסייע לשנוא־נפשו, המופתי.
לוסין :״חיפשנו ולא מצאנו את
האיש שעשה את ההאזנה לערבים,
שקלט את השיחה הזאת. יש לזכור
כי מדובר עדיין בתקופת האנגלים,
כאשר קווי־הטלפון של עבד־אל־

עכד־אל־קאדר אל־חוסייני

בתוך סערת ההתלהבות של ה ערבים
כובשי־הקסטל, מצא נער
אחד את גוויית עבד־אל־קאדד.
חדוות־הניצחון הפכה והתחלפה ב היסטריה
של בכי ויללות קורעות־לב•
הלוחמים הערביים נטלו את
גוויית מפקדם הנערץ, והביאוהו
במסע־אבל לירושלים.
עדות על שהתרחש בצד היהודי
הביא בעמוד האש יעקוב סלמן,
שהשתתף בקרבות הקסטל. והוא
סיפר כי באחד הערבים הגיעה
מירושלים תשדורת האומרת כי
העיר־העתיקה מלאה ביללות וב־צרחות,
מהומות וצווחות, וכי נפו צה
שם השמועה שעבד־אל-קאדר
נהרג בקרב על הקסטל. אנשי כוח
הפלמ״ח וחטיבת עציוני התבקשו
לבדוק את הדבר נכון. מיד נבדקו
התעודות של החללים הערביים, ש היהודים
נהגו לאספו במהלך הקר בות
למטרות מודיעין, ואז התברר
כי אכן נמצאו ליד אחת הגוויות
תעודותיו של עבד־אל-קאדר.

פאוזי אל־קאדקג׳י (יושב)

יצחק נבון האזין על הקו
לכבודם תצוגות־אש ראוותניות. ה התרשמות
מציודו ומכוחו של
קאוקג׳י היתה גדולה, וכמה מה עיתונאים
התנבאו כי עם צאת הבריטים,
יעלה בידי קאוקג׳י לכ בוש
את כל צפון הארץ.

קאדר היו בהאזנה מלאה. ידוע כי
אחד ממאזיני ההגנה באותם ימים
היה מי שמשמש כיום כנשיא־המדינה,
יצחק נבון. מאזיני ההגנה
קלטו את קאוקג׳י מסרב לעבד-אל-
קאדר, במהלך הקרבות על הקסטל.״

צבא ההצלה היה יציר כפיה של
הליגה הערבית, ובמופגן הוא לא
סר למרותו של הוועד הערבי העל יון.
בעצם מינויו של אל-קאוקג׳י
היה משום קריאת-תגר של מכד
שלות־עדב על שאיפותיו של ה מופתי
הירושלמי, אדום־הזקן, חג,
אמין אל־חוסייני.

את התקפת הנגד למיבצע־נחשון
אירגן עבד־אל־קאדר אל־חוסייני
מול הקסטל, שהיה עמדודהמפתח
העיקרית בדרך לירושלים. הוא
עצמו השתתף בקרב הזה, ומצא
בו את מותו.

קאוקג׳י היה מגיבורי המרד ה ערבי
בארץ בשנות ה־ .30 כמו ה מופתי
הוא מצא בשנות ה״ 40 מיק־

עם מותו היה הקרב הזה
בחינת הקרב בה״א הידיעה
הערבים במילחמת השחרור.
שמועה כי המפקד הנערץ נפל
שבי היהודים, או מת, הפיחה
בשל הבב-

קשר
בחיולגשותי

שיבשו את החיים. טעותו העיקרית
של המופתי היתר, אחת. הוא סבר
שאם אך *רימו הערבים י ה לא
תהיה ליהודים תקומה• כמד׳ ה ת-
קפות־נפל, האחת על שכונת התיק־ווה
ליד תל־אביב, והאחרת על
כפר־עציון, לימדו את עבד־אל־קאדר,
כי לא תהיה תהילתו על
דרך ההתקפה הישירה.

לט בגרמניה הנאצית, ולמדות ה גורל
המשותף, לא נקשרו נפשו תיהם
בעבותות של אהבה .״קאוק-
ג׳י סיפר לי,״ כתב שנים מאוחר
יותר נימר אל־הוארי ,״איך המופ תי
האשים אותו, בעודו באירופה,
בריגול לטובת בריטניה ...ובשתיית
יין וברדיפה אחרי נשים, ולכן
הוא, קאוקג׳י, אינו ראוי להיות
מפקד צבא ההצלה.״

ערבים רודדגבורה, והם עשו מא־מץ־גבורה
כביר לכבוש שוב את
הקסטל. לחצם של הערבים היה
כבד, ומצב המגינים היהודים הלך
מדחי־אל־דחי. בראות מפקד הכוח
היהודי על ההר את הדגל הערבי
מונף על בית־המוכתר, הוא נתו
את פקודת הנסיגה, אשר נכנסה
להיסטוריה של מילחמות־ישראל :
״כל הטוראים ייסוגו — המפקדים
ייחפו עליהם !״ כל המפקדים, פרט
למ״כ אחד, מצאו את מותם בצורה
זו בקרב, וביניהם.המפקד שימעון
אלפסי, שנתן את פקודת־הנסיגה.

הלוויית עבד־אל־קאדר היתד,
מחזה בלתי־נשכח. רבבות ערבים
נהרו לירושלים, בוכים ומתאבלים.
הוא זכה בכבוד שרק יחידי־סגולה
זכו בו — להיקבר על הר־הבית.
האנשים ליוו את ארונו בזעקות
יאוש, יורים באוויר בלי־הרף. מיל-
בד הכאב על מותו של מפקד מוכ שר
ונערץ, פשטה בין הערבים
ההרגשה כי אבד אדם שאין לו
תחליף, ומן הרגע הזה הכל הולך
ומתערער. איש לא יוכל עוד להל היב
את ההמונים וללכדם, כפי ש עשה
זאת עבד־אל־קאדר.
הכוחות הערביים, שהופקדו על
שמירת הקסטל, נטשו את ההר.
(המשך בעמוד )54

מ׳ שאוהב את האומנות האפריקנית
המקורית ואת האוידה המיוחדת שהיא
משרה בבית. בל יחמיץ את הדברים
היפים של קניה. הם עכשיו בקלאס
בהזדמנות מיוחדת:
פסלי אבן מאסיביים כלים שימושיים
מגולפים בעץ בסבלנות אין קץ.
עבודות יד ומיניאטורות עם פתרונות
נאיביים מקסימים ועוד מבחר אביזרים
ומתנות שכמותם יכולים להציע לך
רק בני השבטים החיים בג ונגלים
של קניה. הכנסו לקלאס ותופתעו!
ליבשת השחורה יש הרבה הרבה
קלאס.

עמוד הא ש
(המשך מעמוד )53
כדי להשתתף בלווייה של מנהיגם.
הם הפקירו את המקום, שנכבש
שוב בידי היהודים בלא קרב. ב סרט
מסביר זאת אנוור אל־נוסייבה
כגדול הכישלונות של המילחמה.
עכשיו היתד. הדרך לירושלים
פתוחה. שלוש שיירות עמוסות ב מזון
ובתחמושת הגיעו אל העיר,
והתקבלו בה בשימחה היסטרית.
מיבצע נחשון, ושלוש שיירות-
המזון הללו, הצילו את ירושלים
המורעבת.

פרשת ה טב ח
בדיר־יאסין
מכל הפעולות הצבאיות השונות
אשר התרחשו באביב תש״ח, בימי
מיבצע-נחשון, זכה בפירסום הרב
ביותר פרשת כיבושו של כפר ער בי
קטן ובלתי־חשוב, ששכן ליד
שכונת גיבעת־שאול בירושלים :
דיר יאסין.

שלש אריזות ויטו במחיר של שתים

המעשים אשר התרחשו במשך
לילה ויום בכפר זה אינם מטוייחים
בסרט האחרון של עמוד האש,
ומוצגים בלא כחל ושרק. כדי להבין
את שהתרחש שם, מובא כאן ה נוסח
המלא של התיאור, כפי ש נכתב
בתסריט המקורי של עמוד
האש :
״בפעולה זו קיפחו את חייהם

שית הביעה, בושה וצער .,בן-
גוריון עשה צעד בלתי־רגיל ושלח
מיכתב התנצלות למלך עבדאללה
ברבת־עמון. האחרון דחה את ה התנצלות,
ובתשובה הטיל את ה אחריות
לפשע על ראשי היהודים

על דברים אלה, כאן המקום אולי
להזכיר את המיגשר שפירסם, אח רי
הטבח, מפקד מחוז ירושלים,
האלוף דויד שאלתיאל, שבו אמר
בין השאר, :חולל צלם אלוהים
שבלוחם העברי וחולל כבוד הנשק ־׳יו
העברי וכבוד הדגל העברי../״
אנשי אצל״ ולח״י דחו את ה האשמות
נגדם כעלילה, והוויכוח
לא תם עד עצם היום הזה. אך
חלק ממנהיגי לח״י, ובראשם נתן
ילין־מור, הביעו לאחר מכן סלידה
עמוקה ממה שקרה.

/,תוכנית ד׳״
בשלב זה של מילחמודהעצמאות
החל להתפתח אחד הסיפורים ה מחרידים
של המילחמה, סיפור ש הוא
אחד ממרכיבי הקונפליקט ה־יהודי־ערבי
עד עצם היום הזה,
סיפור אשר טרם נמצא לו הפיתרון
ההולם: סיפור הפליטים הערביים.
ספר־התסריט של עמוד האש מביא
במילים אלה את סיפור התפתחותה
של, בעיית הפליטים׳ :
״פרשת דיר־יאסין יכולה היתה
להישאר בגדר תקרית בלתי־נעי־

לוחמי תש״ ח
״כל הטוראים ייסוגו ! ״

כ־ 250 ערבים. על נסיבות מותם
יש גירסות אחדות. הגירסה שזכתה
בפירסום עולמי מדברת על טבח
חסר־הבחנה, רצח בדם קר של אנ שים
חפים־מפשע, נשים ותינוקות.
הגירסה של כובשי דיר־יאסין עו מדת
על-כך כי כל ההרוגים נפלו
בסערת הקרב. היתד, אזהרה מוק דמת
לאוכלוסיה האזרחית כי תפ נה
את הכפר, אך היא לא נשמעה
משום־מה לאזהרה, ולכן סבלה
אבידות קשות, כאשר התנהלו ב כפר
קרבות מבית לבית.
״האירוע שפך שמן על מדורת
היחסים המקולקלים בקרב היהו דים.
מאז קרא זאב דבוטינסקי
תגר על מנהיגותו של חיים וייצמן
בתנועה הציונית, פילג סיכסוך
עמוק את היישוב, והיחסים הידר דרו
לפעמים עד הסף של מילחמת־אחים.
אירגוני המחתרת, אצ״ל ו־לח״י,
האשימו את המוסדות ה לאומיים
הרשמיים שאינם לוחמים
בתקיפות להגשמת מלוא מטרותיה
של התנועה הציונית, וסירבו לק בל
את מרותם. עכשיו ניערו המוס דות
את חוצנם מן המעשה המביש.
״כימעט כל העיתונים גינו את
הפעולה בביטויים חריפים ביותר.
הסוכנות היהודית הוקיעה את ה פעולה
כ,ברברית /הרבנות הרא־

מה, אלמלא השימוש הנרחב ש עשתה
בה התעמולה הערבית. ב משך
הימים הבאים חזרו תחנות־הרדיו
הערביות על תיאורי־הזוועה
מדיר־יאסין ...הדוברים הפליגו ב סיפורים
מסמרי־שיער על חיילים
יהודיים, התוקעים פגיון בבטן
נשים הרות או שוחטים תינוקות.
התיאורים הרגשניים עזי־הצבע,
השפה העסיסית, הגחמות כיד ה דמיון
המיזרחי — השיגו תוצאות
הפוכות והרות־אסון.
״מכאן ואילך נפל פחד היהודים
על הערבים. במקומות רבים הגיעה
השמועה כי היהודים מתקרבים —
והאוכלוסיה החלה בורחת בזעקות
היסטריות, דיר־יאסין׳! וכך הפך
כפר עני וחסר־חשיבות לסמל. סמל
הטרגדיה של ערביי ארץ־ישראל:
בריחתם מן הארץ, היווצרות בעיית-
הפליטים.
״היהודים גורסים, כי ההיסטוריה
של בריחת הערבים מבתיהם אינה
מתחילה ב־ 8באפריל, הוא יום
קרב דיר־יאסין, אלא ארבעה חוד שים
קודם לכן, כאשר נשמעה
שריקת הכדורים הראשונים, אז
ברחו 30 אלף מבני המישפחות
העשירות, והשאירו את המוני העם
ללא יד מכוונת. כל זמן שהיהודים
התגוננו ולא תקפו — המשיכו ה־ה
עול ם

הזה

חיים להתנהל כפי שהתנהלו. אבל
כאשר התהפך גלגל־המילחמה, לא
קמה בקרב הפלאחים רוח לעמוד
על נפשם. התעמולה הבלתי־אח־ראית
בכל הנוגע לדיר־יאסין גר מה
לכך שבמקומות רבים ננטשו
כפרים, מבלי שנורתה עליהם אפילי
ידיה אחת.

40 אחוז. לאחר הכרזת המילחמה
של העולם הערבי כולו היו אנשים
אלה בחזקת גייס חמישי. מבחינה
זו היו יתרונות לבריחתם, שעה
שהיהודים נערכו להדוף את פלישת
צבאות־ערב. בכמה מקומות, כגון
בית־שאן, אף עודדו את הבריחה.
״היו דוגמות, ששם התחננו בפני

הנמל, וטיפסו על כל כלי שייט
אפשרי, במטרה להגיע לעכו ומשם
צפונה — ללבנון. ראשי היהודים
הפצירו בהם שלא לעזוב את העיר
שבה גדלו, ושבה שרר דו־קיום
בין שתי העדות, אבל ללא הועיל.
״כשנודע הדבר לבן־גוריון, קרא
לגולדה מאירסון(מאיר) ואמר לה :
,אני רוצה שתסעי מיד לחיפה ו תנסי
לשדל את הערבים האלה
שעל החוף שיחזרו• את צריכה
להכניס להם לראש שאין מה לפ חד׳
.בזיכרונותיה כותבת גולדה
מאיר, :ישבתי לי שם ליד החוף
והתחננתי לפניהם שיחזרו לבתי הם.
אנו נחזור! — אמרו הבור חים,
וספינתם התרחקה מהחוף

גולדה פוגשת בעבדאללה בחשכת הלילה, ב־ 11 במאי , 1948
נסעה אשה, שפניה רעולות, ב מכונית
לרבת־עמון. היתה לה סיבה
טובה להסתיר פניה, שכן זו היתה
גולדה מאירסון, מנהלת המחלקה
המדינית של הסוכנות היהודית.
היא היתה מחופשת כערביה, ו היא
נשלחה בשליחות חשאית אל
המלך עבדאללה.
בפגישות קודמות איחה ועם מנ היגים
יהודיים, הבטיח המלך ה ירדני
כי צבאו לא יתקיף את ה יהודים.
עכשיו, משתכפו הידיעות
על השינוי בהלך־רוחו, הוחלט ל שגר
אליו את גולדה, בתיקווה למ נוע
את המילחמה עם עבר־הירדן.
״מה הבהלה?״ שאל המלך את
גולדה ,״מדוע אתם כל־כך ממה רים
להכריז על המדינה שלכם?״
הוא הסביר לאורחיו היהודיים,
כי אין לו ברירה, אלא לצאת ל-
מילחמה ביחד עם יתר עמי־ערב,
וכי יש אך ורק דרך אחת למנוע
את המילחמה: היהודים יוותרו על
שאיפתם לעצמאות. כאשר הארץ
כולה תהיה שלו, הבטיח המלך,
הוא יעיניק לנתיניו היהודיים או טונומיה,
וגם ייצוג של חמישים
אחוז בפרלמנט.
גולדה מאירסון השיבה לו, ב אותה
פגישה, כי תוכנית זו אינה
מתקבלת על הדעת, וכי כל המאמץ
היהודי לא היה, כדבריה ,״רק כדי
שיהיה לנו ייצוג בפרלמנט זר״ .זה

דיונו ת!

א לאור ע•

1111118

ר 1שרי 0

כ״! 7 מזזיר ז די*

״דבר״ ,״הארץ״ ,״הפקד״ ,״המשק־ף״ ,״הצפה י המונ 1מר״

,גלי ההתקנות חעוביות מתנפצים אל גבורת לוחמי!!

אפנת ניבה ־ אביב /קיץ 81י
הדפס פנל בפול בגוני הכחול והירוק על רקע לבן.
נפיחות? עצירות?

אין ת כנ סי
לבי קיני ן
תה ביקוניס לעיכול טבעי :
נמס (היחידי בישראל) ,עלים וטבליות,
תה ביקוניס מיוצר מצמחים.

*רה 3ות~ה 3עו! ועד 1יר~וו .0הסתערות ערכית במערב *רועור״ם. המערכה ער התחבורה נמשכת
יי עדגדם גהרגי י י״• גפצזי לפי נדכים קיל ר.־
דגו * מ בליביי! שהתוזיילו מרשו יי השעות האזזרתיה
נ כי רחב• האיץ• במיוחד כידה ה מר פד דו כערב ירו•
ישלים מכיב * 2ממזנייי מ רבי ם כהתקפת מצח ׳•שד מאית
אג־די מיפירי דדי לרמז את ־ח זיתם דהוזדה פתפוסם ת עם
כביש הד הקסמל עיי מחי ת ח.חמה• בל פאסזדדע -להיש •
תדע על הגבעות הצופית אד הכביש ליד מוצא -נכשלו
הפציר על יררשליס נסרץ ושיירת אכפמז גדולה הגיעה

לנדרה•
בצפת הארץ בגעי הערבים התקפה. על להבות הבשן.
שעודה גנישדת יכן היו התנגשויות יי ד כפר בלום שבי ציון ובצפת השדי העמק הדיי התקפה עזה -השלישית כישר של־ ־
שת ודסים האחדדנים
מגב הותקפה שיג השיירה לניר־עם אילם השיירה סר
1ד. לה דיד והגיעה לביחדז תעעה

! ירידים נהרגו ע י צדפים
.׳.יק חרט י עני • נ ר * מ סי מז -נע*
מ תי ק ה רי ב א־ שעני• ~ מזיז
׳ ביררשיים,
:אי׳י ץ 8ו*י י, מ זו. י ד זי: רגו ידי. זזיגאי• לקרדה נגי־ן מיי-
ג י סיג עט ממ שדר. י.ארץ • שייי״ יו דין ב דנ ת ח פנהרדזיד.
ייילי׳ מינוי* גי־י
גיי ח אתסיל מ ר .-.הדתי* י-ריתי׳
רות• ממי מיהודי,־ ליד דחי׳ הדי: תי׳יי^ש הדבי יה?־•

•ים תמדשלתי שגלדגי? .מ ת יד* ז־ש דיב־ב נ ־ ד ז רש*
נבח גיריסל-ס. גש *-ר *הריי אדה מי
•רגנה ק י *?ק*• קנ מ עי< ,ר<* ה*א
; י שני ילד*• הישג באיהי נידם
ל מי יחו בבש־ק, ד ש״ ד מ־ אי
יי׳ תי מי?-־,עי־ביש רי מלחריג
ני ריה *וו איי -דת•,לפיי-
גינת ר•סדיר• עי?י דיי ג-חפחז ני ־
:וזז נעת־׳ .ומל בנ ץ.־ויז ע את־תיל
ש מאל יגניא ^ ת השישי• הסול
בבקר מי ש ב הזי שעיג -ם נזשלד־ רדיו* א.*1זן מ ל > .כנן ני• מגלנת
קסס־ן גש י ו 1דיזזז מלזז * פים ז מיני ם תחי כיקקפתש לעי;*
מדרס * ס מי >* השית הנקר. ל יקרדי ח תרשטז־׳ר. ו חג טו ׳בדז-זז?
לא כל ו א עי בי חמר תגב* שקבע נראד •,נערי ם תתנת: הגדשת של

:ענטילד •י רניי ר •י למן

׳•יוגי; זהדג׳ זגגצ־זד ריש

:ת מדו-ת נקרי־ מיא -
;ב^*יח תי שי דיי־יר שי־ .יעו*

:ינכיג-שתיל׳ש א*ז •זזחע-

; כל נר.י זדד־םבד , -דד דד*— ד
:יפלם *-עמק ידךרז יד״ס־דיה יה־
:נ*?ק 5-שיי מימש דש * *י !ע•
ב 7 -שיר המש ידי״ ימןמ עי*5
:ג דזי ש י־גקי ~ז־״*מי. ם־דד
— מ ש מג ר
167 שיג מנש ,

עיתון מקומי כירושלים הנצורה, יומיים לפני דיר־יאסין
שלוש שיירות הצילו
״באותו שלב של המילחמה לא
ירדו היהודים לעומק המשמעות
של תופעה זו. הם היו שרויים ב ביצוע
מה שנקרא, תוכנית ד׳,
גיבוש שרשרת־הישובים הרופפת
לשטח רצוף אחד ובר־הגנה, על פי
גבולות החלוקה של האו״ם, בדי
להיערך מבחינה צבאית לקראת
הפלישה הממשמשת ובאה. המדינה
העברית על־פי (החלטת) האו״ם
היה בה מיעוט גדול של ערבים,
ה עו ל ם הז ה 2279

הערבים לבל יעזבו את בתיהם.
כך היה בחיפה. כאן התחוללה ב משך
31 שעות לחימה, שבכל של ביה
היתד. יד היהודים על העל יונה.
המוני הערבים נמלטו אל

* הונפק בשנת , 1965 כששם
הנודינח היה עדיין ״הרפובליקה
הערבית המאוחדת״.

היה נסיון־ההידברות האחרון עם
הערבים.

להכריז
או לא להכריז?
ב 12-במאי 1948 נכנעה יפו, ר
תל-אביב שוחררה מהסיוט של ה־
(המשך בעמוד )62

להשיג בבתי המרקחת בלנד.
אישור משרד הבריאות 002־
929־11146
עייני בעלון לצרכו המצורף
לאריזה שאושר ע״י משרד
הבריאות,