גליון 2280 מתאריך 13 במאי 1981

וימר יעקבסון טמיר

לרגל זכיתה של קבוצת מכבי ת״א בגביע אירופה
לאלופות, מכריזה חברת עלית, החברה המאמצת
של מכבי ת״א זה 9שנים, על מבצע מיוחד:
כל ילד שישלח 10 עטיפות ריקות של זיפ יקבל
בדואר את הפוסטר הצבעוני המיוחד של מכבי
ת״א עם גביע אירופה.
המשתתפים במבצע יכללו ב־ 4הגרלות שיערכו
בכל חודש:
ההגרלה הראשונה?14.5.81 -
ההגרלה השניה 15.6.81 -
ההגרלה השלישית ;15.7.81 -
ההגרלה הרביעית .16.8.81 -
ובכל הגרלה יקבלו 250 ילדים את הזכות הגדולה:

0 $והמשקה מו כן!

להניף אישית א ת גביע אירופה, להצ טלם ולקבל
א ת הת מונה למזכרת!

כל ילד יקבל הזמנה לביתו עם מועדי הצילומים.
את העטיפות יש לשלוח במעטפה ל:
״זיפ -מבצע הגביע״ ת.ד 3468 .תל״אביב .61033
חשוב לזכור

אין הגבלה על מספר המעטפות שאפשר לשלוח
למבצע.
מי שישלח יותר מעטפות(בהתאם לכללי המבצע)
מגדיל את סיכויו לזכות.
בכל הגרלה ישתתפו כל המעטפות שיגיעו עד
תאריך ההגרלה.

טוב לי עס

ג לי ג 1א ס בי ב!
״העולסהזה / ,שכועוד החדשות הישראלי. המערכת והמינהלז־ן: תל*

תא־דואר

אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 .־*1״״ העורף אכנרי ראש המטר
אורי אכגרי
הראשי * :דרי
המערכת: יוסי ינאי
עזיד־צלמי
לילית.
בוארון י
יוסי שנון עורכת כיתוב
תכנית-• :
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ. תל־אביב, רחוב כד
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

משה דיין זעם. הוא קרא מאמר של
אמנון דנקנר גהארץ, תחת הכותרת ״הלנצח
תרדוף בצע״ .הוא ישב וכתב למערכת
הארץ מיכתב, כדי להכחיש את הדברים.
לדעתי, ההכחשה מעניינת ״אף יותר
מאשר המאמר המקורי.
כותב דיין :
• ״לא שוחחתי עם מר ירון לונדון
לא בטלפון ולא בעל־פר הכוונה היתה
לטענתו של דנקנר, כי דיין הציע ללונדון
לערוך עימו מופעי־ראיונות בכל רחבי
הארץ, בנוסח ״שיחה בשניים״ ,תמורת
כסף. אחרי ההכחשה טען דנקנר כי אמנם
לא דיין עצמו פנה ללונדון, אלא בתו,
יעל שיאון, בשמו.
• ״מעולם לא ביקשתי כסף דווקא
במזומנים.״ הכוונה לטענת דנקנר, כי דיין
לא רק תבע תשלום (גבוה) עבור הסכמתו
להתראיין בטלוויזיה האיטלקית, אלא גם
לא הסכים להתחיל בראיון עד שהתשלום
הובא לו במזומנים. אחרי ההכחשה תיקן
דנקנר את עצמו וקבע כי דיין אמנם ביקש
את התשלום מראש — אבל היה מוכן
לקבל המחאה.
• ״ספרי בשוק המקדמות אינם שווים
חצי מיליון דולאר, ואף לא מחצית סכום
זה.״ דנקנר טען כי דיין, הכותב עתה ספרים
בסיטונות, יכול לקבל חצי מיליון דולאר
לספר, כמקדמה, מידי המו״לים. על כך
באה הכחשתו של דיין. כלומר: לא 50
מיליון לירות מקבל דיין מראש, אלא
פחות מ־ 25 מיליון( .הכוונה אינה למלוא
שכר־ד,סופרים עבור הספר, אלא רק ל סכום
שהוא מקבל מראש, לפני מסירת
הספר לדפוס, ואולי אף לפני התחלת
כתיבתו).
• ״בעד הרצאותי בארצות־הברית לפני
קהל יהודי אינני מקבל פרוטה. מוסד
שאינו יהודי משלם 10 אלפים דולאר, אולם
שליש מזה מקבל האמרגן ושליש יורד
למס באוצות־הברית.״ זאת היתד, תשובתו
של דיין על הטענה שהוא מקבל 10
אלפים דולאר עבור כל הרצאה. דנקנר
הוסיף על כך פרט מעניין: אמנם אין
דיין מקבל כסף עבור הרצאותיו למגבית,
אך המגבית משלמת עבור נסיעותיו.
כך שאם יש לו הרצאה תמורת 10 אלפים
דולאר (מיליון לירות!) בשיקאגו, הוא
מרצה באותה הזדמנות גם ליהודים שם,
כביבול בחינם — ואלה משלמים את
הוצאות הנסיעה והשהות במקום.

לאליל

מותר הכל
לקוראי העולם הזה״ יש עניין
מייוחד בענייני־הכסף של משה דיין, כי
שבועון זה ד,יזה הראשון שהקדיש תשומת-
לב לפרשה זו. זה היה לפני עשר שנים,
כאשר שמו של דיין היה קדוש, האיש
כיהן בתפקיד האליל התורן של המוני
ישראל, וכל פגיעה בו עוררה גל של זעם
ושינאה, שהיה לא פעם מלווה באיומים
ברצח.
לפני עשר שנים חשף העולם הזה את
העולנז הזה 2280

פרשת העסקים הארכיאולוגיים של דיין.
עד אז היה מקובל להתייחם לחיבת־העתי-
קות של האיש בסלחנות ואף בחיבה. נכון,
אמרו, הוא מפר את החוק, חופר בלי
היתר וסוחב עתיקות בלי רשות. נכון,
כרמטכ״ל הפעיל את. המישטרה הצבאית
כדי לסגור איזורים שבהם רצה לחפור,
וניצל כלים צבאיים כדי להוביל את
השלל. אבל זה היה הובי, ולאיש גדול
מגיע הובי. מה גם שזהו הובי פטריוטי.
החידוש הגדול של העולם הזה היה טמון
בעובדה שהתחביב הוא גם עסק פורח, ה

רוחו, להפעיל לצורך זה אנשים וכלים
של צה״ל, לקנות בזול מן המשועבדים
לשילטונו, לגבות כסף תמורת שמו עטור
ההילה.
התקוממנו אז נגד תופעה זו. העליתי
את העניין בכנסת. פנינו למישטרה וליועץ
המישפטי, שלא העזו להתערב בפרשה הנוגעת
לאליל הלאומי.
ביקשתי להפעיל את החוק האוסר על
חבר־ממשלה לעסוק בעסקים פרטיים —
והסתבר כי אין חוק כזה. הדבר בא כאפי
תעה גמורה גם למומחי־חוק. פניתי ל פרופסור
אמנון רובינשטיין, שכיהן אז
כדיקן הפקולטה למישפטים בתל־אביב,
והוא היה בטוח שאכן יש חוק כזה. אחרי
כמה ימים של מחקר קדחתני נאלץ להודות
כי טעה — אין חוק.
מדוע ז בשנים הראשונות של המדינה,
כאשר היו עדיין קיימים חישוקים מוסריים,
פשוט לא עלה על דעת איש שיש צורך
בחוק כזה. איש לא תיאר לעצמו כי אכן
יבוא יום ושר, חבר בממשלה, יעסוק
במיסחר. בימי דויד בן־גוריון זה לא יכול
היה לקרות.
בינתיים השתנו הזמנים. הגשתי הצעת-
חוק. היא עלתה בכנסת השביעית, ונדחתה
ברוב עצום לפי דרישת גולדה מאיר.
גם הליכוד (אז גח״ל) לא הצביע בעדה.
מפלתה של הצעת־חוק זו היתד, פתח
להשתוללות. מאותו רגע נקבע כי הכל
מותר, כי לשר-הביטחון מותר לסחור בתותחים,
לשר־השיכון בקקרקעות ולשר-
הבריאות בתרופות. כל מיגבלה מוסרית
וחוקית התנדפה.
כאשר הגיע הליכוד לשילטון, הוא נתקל
בבעייה זו, מפני שכמה וכמה משרי
ממשלתו היו תעשיינים, סוחרים ובעלי
מיפעלים אחרים. הוקמה ועדה, הוועדה
פסקה מה שפסקה, ודבר לא השתנה. בסך-
הכל הומצאה שיטה חדשה של סידורים

שער ״העולם הזה״ 1787

לירות — עבור הרצאה אחת של שעתיים-
שלוש הוא סכום מופקע ביותר, גם אם
יורדים מכך שכר האמרגן והמס( .מכל
הכנסה יורד מס. הסכום המשולם למס-
ההכנסה האמריקאי יורד, על פי הסכם
בינלאומי, מן המס הישראלי המגיע ממנו).
עם כל הכבוד למרגליות שמפיק פיו של
דיין — אין הן שוות 10 אלפים דולאר,
וגם לא רבע מהסכום הזה. ציבור המשלם
את המחיר המופקע הזד, משלם תמורת שמו
של האיש, ההילה שלו כאישיות בינלאומית
וכגיבור לאומי.
השם, ד,ד,ילה, המעמד — אין הם רכוש
פרטי של דיין. זהו הרכוש שלנו, של עם-
ישראל. אנחנו הענקנו לו את המעמד,
אנחנו סיפקנו את החיילים שאיפשרו לו
לרכוש את ההילה, והם שילמו בחייהם.
לכן אין דיין מוכר מה ששייך לו, אלא
רכוש שלנו, שהופקד בידו, וגם את ה-
״רכוש״ הנורא ששמו שכול.
הוא הדין, ביתר שאת, לגבי ספריו.
לדיין יש כישרון־כתיבד״ ובהחלט סביר
שמו״ל ישלם לו שכר הוגן, וביכלל זה
מקדמה. אך הסכומים שהוזכרו דם אגדיים
גם לסופרים מוכשרים לאין־שיעור יותר
ממנו.
המו״ל אינו משלם עבור הסחורה הכתובה.
הוא משלם עבור סחורה אחרת,
העוברת לסוחר — שמו של דיין, המעורר
אסוסיאציה ישירה עם מדינת־ישראל ד
מילחמות־ישראל. הוא משלם עבור הסודות
שהגיעו לידיעת דיין בתוקף תפקידו
כשר.
כל אלה — המעמד, הידיעות, הסודות,
הקשר עם מילחמות-ישראל — הם רכושו
של עם־ישראל. האפשרות שאדם אחד ימכור
את כל אלה תמורת בצע־כסף, במחיר
המופקע המירבי, היא שערוריה.
למעשה קיים עתה מצב שבו משלם עם-
ישראל ש לו ש פעמים לאדם הזוכה ב
שער
״העולם הזה״ 1834
הלנצח תאכל כסף?

מכנים הון״עתק לבעליו, והחובק עולם.
דיין מכר את המציאות הארכיאולוגיות
שלו במחיר מופקע. חלק מן הכסף ניתן
תמורת אישור בכתב מידי דיין, שהעיד כי
החפץ היה שייך ל״אוסף הפרטי״ של האיש
האגדי. הוא גם קנה עתיקות בזול,
אצל ערבים בשטחים המוחזקים שלא
העזו לתבוע מחיר מלא משר־הביטחון
הכל־יכול של ישראל, ומכר אותן ביוקר.
בקיצור: שר־הביטחון של ישראל היה
סוחר בינלאומי. שמו הופיע במודעות
מיסחריות למכירות ארכיאולוגיות, ועסקיו
הפרטיים היו קשורים במישרין בעיסוקו
הממלכתי.
תודות למעמדו כשר־הביטחון וכשליט
השטחים הכבושים יכול היה לחפור בלי
היתר, לסחוב (קרי: לגנוב) ככל העולה

פיקטיביים, שערכם המעשי הוא כקליפת-
השום. גם היום הכל מותר, והחברות בממשלה
יכולה להיות פתח להתעשרות
קלה.
גם בשטח זה ׳ניצח משה דיין.

שוחד,
מי לחמה ושלום
מכאן —חזרה להכחשתו של דיין
את דיברי דנקנר. מה היא אומרת?
אני סבור כי שערורייה רבתי היא ש־מדינאי
ישראלי, בכיר, בתפקיד או בדי מום,
מרצה תמורת תשלום, העולה על
כיסוי הוצאותיו.
סכום של 10 אלפים דולאר — כמיליון

מעמד של שר — מעמד שכימעט כל עסקן
ישראלי מוכן לעשות כל דבר להשגתו,
מזנות ועד (כימעט) רצח. ואלה הם:
• 1התשלום הישיר — כבוד, משכורת,
מעמד, מכוניות־שרד, נסיעות בלתי-מוגב־לות
בעולם, חיי-מותרות על חשבון הכלל,
פירסומת, הילד, ומד, לא.
י• היכולת לעשות עסקים בעודו מכהן
בתפקיד של שר, כך שהקשרים המדיניים
והחברתיים שלו מקדמים את עסקיו. לצו־
(המשך בעמוד )54

מכת בי ם
רב״ 1י !גחה

*/\ 701105 קס£)10

הקורא משיב על השאלה
המטרידה: מי ינצח בבהירותו
סטטיסטיקאים
ומומחים לבחירות
מתחבטים בשאלה זו.
למרות שאינני נמנה על העוסקים
במדעים הנ״ל, יש בידי תשובה:
בבחירות הבאות תזכה רפ״י
— מיפלגת טרמפיסטים בע״מ ש קמה
ב* 1965 ואשר שלוחותיד. פזו

צי ע ה

טיוליס גהדריס

בכל ההיסטוריה של כל העמים על־מנת
שיופיעו כיורשים וממשיכים
לכל הנשגב וזזהירואי בתולדותיו
של העם ההוא. כל מה שהשפיל
והעליב את הרגשתו הלאומית של
העם — משתמשים בו כנשק בנגד
אוייבי הפאשיזם. בגרמניה מוצאים
ספרים למאות, שמטרתם האחת
והיחידה לסלף סילוף פאשיסטי את
דברי־ימי העם הגרמני. בספרים
אלה מציגים את גדולי האישים
בעברו של העם הגרמני כפאשיס-
טים ואת תנועות האיכרים הכבי־

* לאירופה.
* ארוזיב, ון רדה וטפסייוי,
* הטורה הרהוין.
* דרוס אטרילן ה.
רפ״יסט דיין

רזמסלוליס

טלויפיס יטושלטיס.ולמלריליס -מעולים ומנוסים.
כו לימלון -טונים, רונם מדרגה א:

כבר ניצחו

דרוש מסונו הנסיעות שלך
א ת חוכרת טיולינו!

קול המפרסם

ה מ בון
1111־ 0

הי עו ד א לי

לסב רו ת

קו ס מ טי ק ה

ו פ די קו ד

ספחת נשים־קוסמ( 1יקה3 -דיקוך <10 קוו|
הוצאת שערבחשמל (אפילציהז

רפ״יסט

הורכיץ

רפ׳׳יסט פרס

סלו! *31• 113111

תסרוקות, תספורות,החלקות,לסול,
צביעה,פסי,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב ש עוו ה

* הגות מו ת *
•ס חי רי ם עממיים • שוו ת מעולה •
חל-אניב י 1דפת 4ליד דיזגגוף 229388 226066 190

רנזת-גן הרצל 86 מול בניו אואזים ״סלוואוהיי

רות על פני כל המפה הישראלית,
בפרט במקומות שבהם יש
סיכוי להגיע לעמדות כוח.
ישנה רפ״י של פרס, יעקבי והר-
צוג, שניצלה את מפלת המערך
ב־ 1977 כדי להשתלט על מיפלגת
העבודה ולהכניס את נאמניה ל-
עמדות־מפתח תוך ברית עם העסקנים
המיקצועיים (פרס מגדיר זאת
כ״שיקום המיפלגה״).
ישנה רפ״י של הורוביץ־שובל,
שתפסה טרמפ על הליכוד, וכיום
גם רפ״י־תל״ם של דיין־הורוביץ.
גם שאריות רפ״י שלא עזבו את
הליכוד עתידים לזכות בנתח כל שהו.
אני
רואה שני תסריטים. אם
המערך יגיע לתוצאות המאפשרות
להרכיב קואליציה, אנשי דיין מצטרפים.
הצטרפותו של דיין למע רך,
אף במעמד של סיעה נספחת,
עשוייד. להכריע את הכף לטובת
אנשי רפ״י המצויים כבר בפנים.
התסריט השני הוא שהליכוד יש מור
על עיקר כוחו, אף כי תוך
הפסד מסויים. כאן סביר להניח
שדיין וסיעתו מצטרפים לליכוד, אך
לא בגפם: סביר להניח שאנשי
רפ״י במערך, לרבות פרס, הרצוג
ויעקבי, לא יסכימו להיות ארבע
שנים ללא ג׳וב והם עתידים להצטרף
לליכוד תמורת תיקים.
פרשת רפ״י מהווה שיעור טוב
בפוליטיקה הישראלית: כיצד להגיע
לכוח פוליטי בעזרת טרמפים.
מבחינתי, בבוחר, המערך בהנהגת
אנשי רפ״י והליכוד של בגין
נראים דומים להפליא מכל בחינה
אפשרית. דומני שמעולם עוד לא
נזקקנו לכוח אלטרנטיבי גדול
וחדש.
אמנון רודניצקי, קריית־אונו

רות מקדשים באבותיה
של התנועה הפאשיסטית.״

החוקיים

יחזקאל כהן, חיפה

ש לי טי םחו לי ס

מת שאפשר ללמוד
ההיסטורית.
בעניין ובהלם אנו קוראים מה
שיש לעזר וייצמן לומר בסיפרו
על עשיית־השלום — אודות ברי

אדיר כתמיד ולהוכחת: חמשיר.
חבורת הלצים ירקה את
תמיר /חזיונו של אבנרי
קיים ושריר /אפילו חסרי־

אדיר תמיר
בעיוות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

3־ 0101 אידיאל

אכן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולטקי)
טלפון 77211• , 227117
תן טרמפ
לחייל

עלהפא שיז ם
עוד על מקורות הפאשי-
זם, כעיקבות הכתגות על
הימין הישראלי (״העולם
הזה״ .)2276/7
והנה מה שכותב הפילוסוף
והמבקר גיאורג לוקץ׳ בספרו
״הרומן ההיסטורי״ :״הפאשיזם״ —
אמר דימיטרוב — ״משלהב בהמונים
לא רק את הריעות הקדומות
המושרשות עמוק, אלא מתכוון גם
להפיק תועלת ממיטב ההרגשות
שבהמונים, מאהבתם את האמת,
ולפעמים אפילו ממסורותיהם המהפכניות
— הפאשיסטים מחטטים

יותר ממריו
דעת החליטו הפעם /שאף
בתנועה שדמותה — כדמות
דיר /רישומו של הנ״ל הוא
יותר ממריד.
גיא משיח, תל-אביב
אותו הגופנית והנפשית של ראש-
הממשלה מנחם בגין — וכיצד מש פיע
הדבר על החלטותיו ו ...או,
מוטב לומר, על העדר־ההלטותיו.
הפאריסאים רואים עתה סרט-
תיעודי בשם ״החולים, הם השולטים
בנו״ .הבמאי קלוד ואז׳דה
משכנע אותנו כיצד מחלתם של
שליטינו מסכנת את גורלנו.
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 2280

60״ * י אי 5ו

80י איז

80ז ״ .אין

8׳ 60י* איסו

הניידים של 8 0 ^ ¥

0ייסיזז א\^

0ר0ו00 תיק|ר0ארט*רז<ן

11ו!ובץ

הוגולם הוה

(המשך מעמוד )4
אין זה סוד שאדולף היטלר סבל
מהיסטריה (אולי לא נכון שבמהלך
התקפיו הוא היה משליך עצמו על
הריצפה ונושך את השטיח, אבל
נכון שהוא בילע הררי גלולות
כדי שזה לא יקרה).
סטאלין לקה בהסתיידות-עורקים,
שגרמה לשיגעודהרדיפה שלו.

מאוזן :
)1הלך לפני בני־ישראל, בלילה,
במדבר; )5מושב בש רון;
)10 השנה הבאה לעצמאות
ישראל; )11 מזל; )13
אילן; )14 דין ומשפט (כ״ח);
)15 הנותנת לנו חיים! )16
יבם ! )18 גבבא ; )20 אחת
מתוך הסכו״ם! )21 לשם־כך
(לטינית); )22 בית־מרזח אנגלי
(ב״ח); )24 גמול, שבר —
לראש ממשלה?; )25 עטור;
)26 ריח רע; )28 תיקו, מצב
ללא הכרעה במשחקי החרות;
)30 את, בלי עבודה. לחפירה:
)31 סופר ״הדבר״ (ש״מ) ;
)32 מותר, יש רשות — לזמרת
ישראלית; )34 שם עברי
קדום לחודש בו אנו ע,מדים;
)35 גרניט; )38 מס עקיפין
על מצרכים; )39 אחה ג,שתי
השנים של גזרות חט״•צקי;
)41 כלי־רתמה לבקר עוגד:
)42 שבט, מגלב ; )43 סוג אדמה;
)45 מובן, פתרון; )47
זרוע, יד ; )48 הנח ! )50 פורר;
)51 צעיר; )52 ראשו של מבנה;
)54 עוף לילי מן הטמאים;
)57 עוף דורס ממש׳
הנשרים; )61 קל-דעת! )62
אשפה ! )64 היושב בארץ נכריה
; )65 מנוחה, שקט ; )66
חרון; )67 קידומת סקוטית:
)69 עיך־נפט לחוף הים ה שחור
; )70 מסמלי מדינה ; )72
סופר יהודי אמריקאי ״המרד
על הקייך ; )74 עמל ; )75
פרי־בטן, ילדים; )77 אחד מ מיני
הארז (בתלמוד 78
תודעה; )81 קיבוץ בנגב; )83
חוט לטוויה ! )85 ראשון בסולם
הצלילים; )86 ירק גיבה)88 :
בהמת־משא! )89 חלון מצוייר
מעשה אמן; )91 תואר הולנדי;
)93 בבקשה; )95 השמיד,
בילה — העשב הרע ; )96
שווא שאינו נח ואינו מרחף;
)98 פתח, ראשית ; )100 מסמר
כפוף ; )102 שמו הפרטי של
אבי ה״צנע״ בימי ראשית ה מדינה;
)103 שר התמ״ת;
<104 חוסר יכולת לבצע, רפיון
רוח ( 2מלים); )105 שע שועי
אהבה.

מאונך נ

)1שמחה גדולה; )2מכשיר
מדידה )3 :.תבנית, דמות;
)4גז שנתעבה ; )6אל מצרי
; )7התנפח, צבה ; )8רע,
בן־משפחה )9 :בשקע מקומו:
)12 עוף טורף; )15 רצועה
לצואר בהמה ; )16 כמוה —
סובה — בצפון הארץ; )17
צמח הגדל לחוף נחלים, ו־תפרחתו
— אשבול ; )19
אמה )20 :כבש רך)21 :
זווית שבין הכוון לעצם מסו-
יים ובין כוון לצפון; ,)23 מן
הצאצאים )24 :כאן; )26 כלי
במשחק השחמט ; )27 תבלין;
)29 תנועת מחתרת בצרפת

מבחנים

מופע סטריפטיז
במלחמת העולם ה־)30 ; 2
רמטכ״ל אמריקאי בעל תכנית
ל״הבראת אירופה״; )33 כלי־נגינה
ממש׳ כלי-נשיפה של
עץ ; )34 סופר צרפתי — ״אני
מאשים״; )36 עוות־דין)37 :
ממיני הזפת ; )40 ילדים; )41
בעלה של תמר המקראית ;
)44 כועס; )46 חבר הקבינט
הממשלתי ; )47 .הופיע, פרץ;
)49״הנהר הגדול״ בספר
בראשית; )50 הזמנה להתמודדות;
)53 מנהיג רוחני הודי
״הנשמה הגדולה״; )54
מנענע בפסנתר; )55 ממהר:
)56 נוזל לאספקת חמצן; )58
יום־טוב ; )59 מקום פיטום
לבהמות ; )60 מלחין יהודי

אמריקאי, מחבר הסימפוניה
״ישראל 62 עלה בספר;
)63 ישן ; )66 במוסיקה —
בעליזות מתונה; )68 מאורע
משעשע; )71 מיתר קפיצי;
)73 קבוצת אנשים מייצגת;
)76 נחשול; )77 חלק מן הפרח
)79 :קול הבליעה; )80
תקופה ; )82 קול בכייה ; )84
יהודיה נושאת משרה רמה
בצרפת (ש״מ 85 אורח ;
)87 שמא; )90 רטיבות)92 :
מלך ביהודה )94 :סימן ; )96
הר בפאתי הארץ המובטחת;
)97 סגר; )99 זהב מובחר;
)101 אות הנצחון — החודש
לפני 36 שנה; )102 משעמם: )103 במתימטיקה — .3.14

הסרת החסינות
משום כך חשד במרבית חבריו-
לשעבר, ורצח אותם (מעניין לציין,
שהאיש שבו בטח ביותר היה
דווקא ...אדולף היטלר. סטאלין לא
האמין באזהרות שהיטלר מתכוון
להפר את הסכם סטאלין־היטלר,
(ולא הכין את רוסיה לקראת ה פלישה
הגרמנית).
זמן קצר לפני מותו השתכנע
סטאלין כי רופאים — רופאים יהודים
— מתכוונים להרעילו! בעיק־בות׳זאת
הוא הכין את הפוגרום
הגדול והיעיל ביותר שהיה אי־פעם.
צ׳מברליין
סבל מקשיי־עיכול
כרוניים במהלך החתימה על הסכם
מינכן, שוויתר על צ׳כוסלובק־יה
והוביל למילחמת־העולם השנייה.
רוזוולט היה חולה מאוד ביל-
טח, כאשר חתם על ויתור על
פולין, צ׳כוסלובקיה והונגריה.
הגנרל פראנקו סבל ממחלת
פארקינסון. מוסוליני סבל מכיב-
קיבה. מוחו של דווייט אייזנהואר
נפגע בגלל התקפי־הלב שבהם
לקה.
ובסיפרו של עזר ויי צ מן...
יוסף שריק, תל־אביב

1919בסטריפט ־ ז
״בכירים במפד״ל לחצו
בעניין אנו-חצירא וביקשו
לדחות עד לאחר הבחירות
את הדיון בוועדת הכנסת
בהסרת חסינותו בעניין
הקרן ברמלה״ — מן העיתונות.

פלא שבכירי המפד״ל —

כולם, אגב, יהודים דתיים יראי־שמיים
וארץ — בוחלים בדרך
שבה נוהג היועץ המישפטי לממשלה,
ששוב ושוב מבקש להסיר
את חסינותו של כבוד השר.
כנראה שדרך זו של הסרת חסינות
שבה ונעשית דומה בעיני אנשי
המפד״ל למופע סטריפטיז,
כאשר הרקדנית מסירה את ״חסי־

נותר כלומר, את בגדיה —
בזה אחר זה, ובהפסקות קצרות.
אם, תל־אביב

ל א *נול;ר ,1ת?-
הקורא החותם בראשי-
תיבות מגיב על הכתבה

מותקף! גור
פרטים נוסולפיס
אודות מוטה גור (״העולם
הזה״ .)2275
קראתי בעיון רב את הרשימה
על ״עזית הכלבה השקרנית״.
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2280

ט ל ־ א תיו

מילקי -מעדן חלב בטעם שוקולד עם קצפת אמיתית ורק 80ו קלוריות.
עכשיו -בדאי עוד יותר לערבב את הקצפת של מילקי עם השוקולד,
עכשיו -בהגרלה הגדולה של מילקי יועלו 2ו ברטיסי-טיסה לארה״ב, הולנד
ומצרים במטוס א ד /ג ד
מהרי לשלוח במעטפה 5מכסים של מילקי אל: שטראוס, מבצע מילקי ,״שק נעול׳ /בהריה.
ואל תשכחי לציין את שמך וכתובתך! ותשתתפי בהגרלה.

מי ל קי אתה*י 1(1(-ת*ק

ההגרלה ב־ו 3במאי ו 98ו.

^ 01/176 טבע טוכ1ל 1חלב סה1ר.

מכחכים
(המשך מעמוד )6
לעניות דעתי נכתבו פרטים רבים
שהינם מסולפים מהיסוד.
ריל ,.תל־אביב
י• הקורא מתבקש לפנות שוב
למערכת בשמו המלא. ולהצביע על
הפרטים המסולפים.
איסה מערת המכפלה יעל
מיקומו המדוייק של
האתר הקדוש, בעיקבות
עירעורו של אורי אגנרי
(״להשתין בחגרון״ ,יומן
הזה״
אישי ,״העולם
.)2277
למיטב ידיעתי, המסורת על
מיקום מערת המכפלה היא קדומה
והמוסלמים קיבלו אותה מהיהדות
או מהנצרות. המיבנה
עצמו הירודיאני, והוא שימש גם
ככנסייה נוצרית־ביזנטית וצלבנית.
עניין הראיות הארכיאולוגיות הוא
בלתי־רלוונטי לעניין של אמונה
ומסורת.
לא נראה לי שיש צורך להעדיף
אמונות מסויימות על־פני ה־

אף מילה

נחשו תוצאות
הבחירות לכנסת ה־10
הפרס :

טי סהה לון ושוב ל מ צריי ם׳
טפסי ה שתתפות בגליון מ אי של

במוחב

למינהג ישן וכואב
מסיבים כאן את תטו-
מת״לב הקוראים.
בערב פסח הודיעו ברדיו, שקצין
דרוזי קנה את כל החמץ
של המדינה. זד, הזכיר לי
שאפשר למכור גם את כל
העורלות של עם ישראל, במקום
לחתוך אותן. בטוחני שאלוהים
הנדיב לא התכוון,שהאדם
יבצע בפועל שיפוצים
בבריאותו המושלמת.
ממש לא יאומן שבמאה ה סב
בני־אדם ממשיכים לדבוק
במסורת מאובנת של עובדי
אלילים פרימיטיבים מתקופת
המבול ! והכי מגוחך הוא, שהם
מתיימרים להיות בני תרבות
נאורים, הצועדים עם ה זמן.
אכן צועדים . ,צועדים,
אבל לאן ו
הריעה המקובלת שסילוק העורלה
טוב לבריאות הופרכה
על־ידי הרופאים. כשם שאין
מקצצים את האוזניים ואת האף
כדי לשמור על נקיונם — כך
אין ׳לקצץ את העורלה. רחיצה
במים ובסבון מספיקה בהחלט.
מלבד הפגיעה המעליבה בגוף
האדם, חיתוך העורלה גורם
גם נזק מוסרי עצום: נטולי
העורלה מאמינים שעצם
היותם נסולאים מקנה להם את
תואר אלופי המוסר, ולפיכך
הם פטורים מניהול תקין של
חיי יושר. נוכל להפסיק אסון
לאומי זה אם נאזור עוז לשבור
מסורת מעוותת, שנבעה
מהבנה מוטעית של דברי ה אלוהים.
כמה אלפי שנים נוספות
יעברו עד שנשים קץ למנהג
ברברי ואווילי ז הי
פרניא דרשן, חולון
אחרות, במאבק נגד הלאומנות
והקנאות הדתית של היום. כחילוני׳
אין אני יכול לקבוע עמדה
כלפי המשמעות הערכית של מסורת
זו או אחרת, אך השקפת עולמי
מחייבת אותי לכבד מסורות
ואמונות דתיות, בתנאי שאינן
משמשות קרדום לחפור בו למען
מטרות ורעיונות אחרים, ואינן
מנסות לכפות את עצמן, כפי שהדבר
נעשה היום.
יהושע רוזין, רחובות
לאב טנ קי ם
הקורא סובר שהרוסים
לא ידרסו בטנקים את
הדילמה התיאורטית ש-

לא לדרוס בטנקים
דילמה תיאורטית
צצה בפולין, כפי שחשש
שלמה פרנקל (״חשבון
עובר ושב״ ,״העולם הזח״
.)2775
קשה, קשה מאוד לקבל החלטה
לדרוס בטנקים את ״הדילמה התיאורטית״
של הקשיים בדרך התפתחותו
של המישטר הסוציאליסטי
בפולין. ומפני שזו החלטה קשה,
לא דורסים, ומקווים שהפולנים עצ מם׳
תוך ביקורת עצמית נוקבת,
ימצאו את הדרך לפתור את בעיותיהם.
הפרובוקטורים המערביים,
רצונם ודאי עז לקעקע את המיש־טרים
הסוציאליסטים. הם בוחשים
בקדירה כמיטב יכולתם, ואין לזל זל
בהם. הם בוחשים בפולין, והם
רוצים להשתמש למטרותיהם גם
בעמנו ובמדינתנו, ולכן כל שוחרי
השלום, הדמוקרטיה והשיוויון בארצנו
צריכים דווקא להחזיק אצבעות
לפולנים ולרוסים — למען
יצליחו.
יוסף מירה, מושב בית הלוי

איבר ו־.א1מד 18 דו?
בעיקבות הכתבה על מיפ-
על השידוכים הבינקיבוצי
(״העולם הזה״ .)2276
איך שדכנית קיבוצניקית טובה
ואמינה, כמו רות עצמון מעין-
שמר, נותנת שיפרסמו עלון פנימי-
סודי׳ הקשור ישירות לעבודתה?
מרתה שוהם, בת־ים
• העלון ״הפנימי הסודי״ איה־סודי,
ולרות עצמון לא היה קשר
להשגתו על־ידי כתבת העולם הזה.

עוד !טז־נריס
על מה שחסר לקורא.

כקורא ותיק של שבועונכם, הנני
מציע לכם להוסיף עוד שני מדורים:

1חדשות מעולם הרפואה.
י• חדשות מעולם המדע.

על ״חירות״
ואש״ף
הקורא מביע דעתו בשני
עניינים אקטואליים.

אילו חירות היתה בשיל-
טון במשך כל השנים, כמו
שהיתה מפא״י, רוב מכריע של
המפא״יניקים היו כבר ״חי-
רותניקים״.
!• אני מתפלא מדוע אש״ף
לא עותר לבג״צ נגד הפצצת
מעוזיו על־ידי צה״ל. אני
סבור שבג״צ היה נעתר לעתירה
כזאת, ומוציא צו על־תנאי
נגד שר־הביטחון וראש־הממ-
שלה !
שימשון שיכק, בני-ברק

אני בטוח, שאלפי קוראים יקראו
מדורים אלה ויהנו מהם.
יצחק לניאדו, תל־אביב
• הקורא מתבקש לשלוח למערכת
את כתובתו המדוייקת.

סרט ־ תו ר !
הכתבה על פסטיבל ברלין
(״העולם הזה״ )2270 לא
מצאה חן בעיניו של יו״ר
הקרן.
בכתבה בת שני עמודים על פסטיבל
ברלין הופיעו שמונה שורות
על השתתפות ישראל. יכול
השליח שלכם לפסטיבל לחשוב
שזוהי פרופורציה נכונה, אבל
דומני שגם הוא יודה שהוא מוזמן
לפסטיבל זה לא בשל תרומתו ה דגולה
לביקורודהקולנוע העולמית,
אלא משום שהוא מייצג את
ביקורת־ד,קולנוע בישראל — ובעקיפין,
את הקולנוע הישראלי.
חובתו כלפי הקולנוע הישראלי
היא לפחות לדווח בצורה מכובדת
על הסרטים הישראליים המוקרנים,
ולעשות זאת בפחות יובש
ולאקוניות מאשר החליט לעשות.
אולם לא זוהי הנקודה. בכתבה
הנ״ל הוא מדווח על מחבואים של
דני וולמן ומכנה אותו ״הסרט
התורן של הקולנוע הישראלי להצגה
מכובדת״ .זילזול זה בסרט
איננו מכובד. זהו איננו סרט תורן,
זהו פשוט סרט טוב, וכמה
מנהלי־פסטיבלים אמנם חושבים

כמו כן כותב כתבכם, שבשנה
שעבדה היה זה סום־עץ שייצג את
ישראל. צר לי לציין שעובדה זו
אינה נכונה; בשנה שעברה היה
זה טרנזיט. סוסעץ השתתף בפסטיבלים
רבים שנה קודם לכן, לא
בשנה שעברה. ממבקר-קולנוע
בעל מוניטין כדן פיינרו אפשר
היה לצפות שלא ייכשל בקביעות
כאלה.

:נחמן איננכר,

יו״ר תקרן לעידוד סרטי איכות
• הביטוי ״סרט תורן״ לא בא
לבטא זילזול אלא לציין עובדה.
הסיקור לא היה נרחב שכן הסרט
לא הוצג במיסגרת התחרות ה־רישמית
של הפסטיבל. בכתבה
לא נאמר שסוסעץ יצג את ישראל
בברלין בשנה שעברה, אלא
רק שזהו סרט שייצג את ישראל
בשנה האחרונה בחו״ל.

לידי ע ת הקוראים המערבת אינה נוהגת
להחזיר בתס־יד וחומר
הנשלח אדיה. הכותבים
למדור זה מתבקשים לכתוב
כקיצור, עד צד אחד
של הדף, כרווחים גדולים
— רצוי כמכונת־כתיכה.

ל״קופל׳ יש5

בשורות טובות

רכוש ב״קופל״ כי טי ס טי ס ה לחו״ל
ושלם תמורתו ב־ 5ת שלומים!
ללא ריבית! ללא הצמדה!

כרטיס טי ס ה לחו״ל,

רק ״ קופל׳ /חברת הנסיעות הגדולה בישראל, יכולה להציע לך
ב־ 5תשלומים שווים ללא ריבית! ללא הצמדה!
לכל סוג כרטיס שהוא, במטוסי חברות תעופה סדירות, על פי יעוץ מקצועי אשר עתן לך במשרדינו.

היכנס לאחד מסניפי ״קופל״ ברחבי הארץ; בחר לך את הטיסה אל העולם הגדול ושלם —

^ ס? 2 0ממחיר הכרטיס במזומן עם רכישתו
^ ו־ס? 8 0בארבעה ת שלומים חודשיים שווים, החל ב 1-לחודש, שלאחר מועד רכישת כרטיס הטי ס ה באמצעות
או״אשראית דיינרס״ של בנק דיסקונט,

ה״דיינרס קלוב״

ו 1 2ץ ההצעה בלעדית לחברי ה״דיינרס ! אינך חבר ב״דיינרס״?
אם אתה אוהב לטוס לחו״ל בוא עכשיו להזמין לך טיסה ב״קופל״!

זה הזמן הנכון להרשם!

כרטיס ה״דיינרס״ מעולם לא היה כה כדאי ומשתלם.

ו!ו 3לוסיווחו
משרד ראשי:
ת״א פ רי ש מן : 46121 , 14
ת״אטש רני חו כ ס קי 650555 ,4
ת״א הי ר קון 222217 , 122
ת״א הי ר קון ׳ 452111 , 252

ירו שלים הלל 02 - 232:25 , 8
גוה א בי בי ם או פ נ היי מ ר 4:3943 , 13
הרצליה כי כ ר׳ ה כנו רהרצ לי ה פ תו ח052- / 8057 ,
נ תני ה כיכ רהעצמאות 053- 31262 , 10

חיפה מ ח ניי ם 0 4 -8 8 0 1 1 /2 ,4
חיפה נו ה־ ש אנן ט רו מפל דו ר 04 - 224730 .56
קרי ת בי א לי ק י רו ש לי ם 04-740451 15
רמת גן בי א לי ק 731751 , 19

ב״שהרצל 057 - 78860 , 79
א?לת מ ר כז תיי רו ת חד ש059 - 74105 ,

לעולם הגדול סע עם הגדולים -׳״קופל״.

הורוסהוס מדים בנימיני

הקשו בין המיסבוים והמזלות
מזל שור, כאחד משלושת מילות הא דמה,
ואולי הארצי מכלם, מתקשר נ־אסטרולוגיה
ליציבות, שורשיות, קשר
חזק לקרקע, לבית ולרכוש. כאשר בן
מזל שור מוצא לעצמו בית, הוא מתכוון
להתגורר בו שנים רבות, ולמצוא בו
את כל מה שאדם מצפה מבית — חום,
נוחיות, שלווה וביטחון.
באסטרולוגיה ניתנת חשיבות מסויי-
מת גם לספרות, ומשמעותן. חלק מה
אסטרולוגים מאמין, שיש קשר בין
מיספר הבית שבו אדם גר, לבין יכולתו
למצוא בו את שלוותו ואושרו• כל סיפרה
מייוחסת לכוכב מסויים, השליט על
על מזל כלשהו, שלפעמים השפעתו חיובית,
ולעיתים קשה ובלתי-נוחה.

בית מ* 30ר

אוהבים אנשים נוחים וידידותיים. נכנסים בו
גם לנסיעות — לכן דייריו

אנשים רבים. מכוניות רבות חונות ליד
נסיעות, וגם נוסעים.

דעים לחשיבות מעמדם. לעתיס״קרובות
הם עצמם אנשים יצירתיים, הם במרכז
החברה, וקהל מובחר מבקר בביתם. הם
בררנים בקשר למי שייכנס לביתם. הבית
אמור להיות מרשים בצורתו, מוקף בגינה
נאה, והוא מסודר בטוב־טעם ובצבעים
חמימים. האווירה האופפת בית
כזה מייוחדת. לעיתים הבית יכול להראות
קיצוני לכיוון השני, כלומר, במקום
להיות מטופח, הוא מוזנח ובולט בצורתו
הבלתי״שיגרתית. ייתכן שבבית כזה גר
אמן, שכל זמנו מוקדש ליצירתו, ושאינו

הבית. והכל בו שוקק חיים ותנועה.
אורחים רבים מתארחים בו, ומורגשת
פעילות רבה.
האנשים המתגוררים בו עוסקים ב-
מיקצועות שונים ומגוונים — חלקם
אמנים, ואנשי רוח, אך בעיקר אנשים
העובדים בעבודות הקשורות לחברה. זהו
בית שמורגש שגרים בו. אין סביבו אווירה
מסוייגת ומרחיקה, הוא נותן הרגשה
נוחה ומזמינה. דיירי בית כזה קשורים
בנסיעות לשם הנאה, ולפעמים עבודתם
קשורה בנסיעות. גם פיטפוטים,
רכילות ואפילו מריבות בין שכנים מתקשרים
לבית כזה, בגלל המעורבות וה קשר
שנוצר בין השכנים.

בית מי
יכול להיות 30 , 21 ,12 ,3וכו׳ .מיספר
— 3מייצג את יופיטר ושולט במזל
קשת• כוכב יופיטר מסמל התפתחות,
התפשטות ושפע. ולפי מסורת זו, זהו
בית שצומח כל הזמן. נוספת לו מירפסת,
או חדר, או כל מה שניתן להוסיף לבית
כזה. זה ״בית שגדל עם הזמן״.
יופיטר קשור ללימודים דת וגם לאח-

בית מיסנו 1נחשב 1011׳ ,מיסכו 2
מייצג את היזח, השורט נמזו1סומן,
בית מיסב ו 6קשור דוחס1־ 8לשבתאי

יכול להיות גם בית מיספר ,100 ,10
37 , 2$ ,19 וכו׳ .כאשר יש יותר מסיפרה
אחת, מחברים את הספרות, והתוצאה
הסופית היא הסיפרה שאליה מתייחסים.
הסיפרה
1מייצגת את השמש
השולטת במזל אריה. בית שמיספרו — 1
נחשב לבית ייצוגי, הוא לעולם לא יראה
כבית רגיל ופשוט. המיוחד שבו —
היחודיות. גרים בו אנשים המכבדים
את עצמם, ומבקרים בו אנשים יוקרתיים.
על־פי״רוב גרים בו אנשים שמו
מתפנה
לטפח את ביתו. מכל מקום, בית
מיספר 1תמיד מראה על ״יחוד״.

יכול להיות 200 , 20 , 11 , 2וכו׳.
מיספר 2מייצג את הירח, השולט
במזל סרטן. זהו בית עממי, לעיתים-
קרובות מתחלפים בו הדיירים. גרים בו

בת חיות. לכן בבית כזה מתגוררים אנשים
מאמינים, או מלומדים. לעיתים
הם עוסקים בענייני דת, או שעוסקים
בדברים השייכים לאמונות, שאין להן
קשר עם דת כלשהי. המוסר וההגינות
חשובים לדייריו. צמחים וחיות־בית הם
חלק בלתי״נפרד מבית כזה. תרבות והשכלה
מאוד משמעותיים עבור יושביו.
קיימת בו כל הזמן הרגשה של פתיחות
והתפתחות. יופיטר קשור, בין השאר,

במקום־העבודה חשים התקדמות, אך
הלחץ רב, ולמרות ההתקדמות צצים מיב-
שולים בלתי־צפויים.
מומלץ להימנע מלח תום
על מיסמכים
חשובים, או להתחיל
בעיסקות חשובות וגדולות.
הגישה חייבת
להיות זהירה, איטית
ושקולה. היחסים עם
בני המין השני גם הם
אינם פשוטים בתקופה
זו — או הקשורים
במערכת״יחסים ממושכת וקבועה יאלצו
לעשות ויתורים למען בני-זוגם בחיים.

בתחילת השבוע יתכן שיהיו מתחים ובעיות
בחיי המישפחה. לא רצוי לתכנן חופשות
מישפחתיות, גס
ענייני עסקים, בייחוד
אלו הקשורים בנסיעות
קצרות, טעונים זהירות
רבה. זה שבוע שבו
מסוכן לתת אמון בצורה
עיוורת, מכיוון שאפילו
ידידים קרובים, שעליהם
ניתן לסמוך, עלולים
לגרוס לאכזבה, בגלל
דיבורים מיותרים לאוזניים
לאנכונות. ילדים יגרמו הנאה
ושימחה, כמו גם עיסוקים ספורטיביים.

בעיות כספיות יטרידו אתכם בתקופה זו.
תימצאו במצוקה נוכח חובות מתמשכים
והולכים, ונושים עקשנים
ותובענים יעמידו
אתכם נוכח המציאות.
בעלי״חיים הגדלים
בביתכם עלולים
להיפגע בבריאותם, יש
להיזהר מזרים המאיי מים
לפגוע בהם. ואם
כבר בענייני בריאות בריאותכם מדברים,
טעונה השגחה מיוחדת,
מאחר שמצב־הרוח הירוד גורם
לחרדות ולהרגשות מצוקה ואי־נוחות.

ביחמ
בית

יכול
להיות 40 , 22 ,13 ,4וכו׳.
מיספר 4נמצא בחסות כוכב
אוראנוס ושולט במזל דלי. בבית כזה
אווירה ידידותית ונעימה• דייריו חיים
בשלום, אך כמעט אינם מצליחים להח זיק
את הבית בצורה משביעת־רצון. על-
פי־רוב מוצאים פגמי בנייה, האדמה
שוקעת, או שהיתה טעות בחישובים בעת
בנייתו. לעיתים נערכים שינויים בזמן
הבניה, ולאחר מכן נשאר איזה שהוא
סדק למעלה, או משהו מסוג זה. כשמנסים
לשנות ולשפץ את הבית, זה
כמעט בלתי-אפשרי, או שלפחות אין
סיפוק מהשינוי. ברגע שנערכים שינויים
הם אינם מספקים. מכיוון שהוא לא
נועד לשינוי.
בדרך־כלל גרים בו אנשים שהם מומחים
בתחום כלשהו: מהנדסים, טייסים,
אנשי טלוויזיה ואסטרולוגים. בבית
כזה עלולים להתרחש דברים בלתי-
צפויים, גם דייריו חיים בצורה לא שיג-
רתית. הם נוסעים ובאים והתחלופה בו
רבה. לפחות מחצית מהדיירים גרים
בשכירות. לעיתים גרים בו אנשים קשוחים
או קפריזים, ולמרות זאת האווירה
בו חופשית ונעימה.

בית מי

יכול להיות גם 50 ,311 , 23 ,14 וכו׳ .

מיספר 5קשור לכוכב מרקורי —
שליט מזלות תאומים ובתולה. בית שקל

לתחזק אותו, בבית מיספר 4תמיד
מתבצעים שיפוצים, ואילו במיספר 5

אין בעיות, כפי שנבנה, כך הוא נשאר .

הוא מתוכנן כך שתמיד יראה טרי, נעים
ורענן. זה בית שנעים להתגורר בו, הוא

נוח לטיפוח ומסודר בטעם.

מתגוררים בו סטודנטים, או שמת
אספים
בו על-מנת ללמוד. באים חברים
לצורך לימודים, ויש בו רוח חיים,
חברתיים.אירוב *
עים תרבותיים ומיפגשים
רמה אחרת נפגשים על-מנת לשחק קל-

(המשך בעמוד )74

העיסוק המיקצועי עשוי להפגישכס עם
יותר אנשים מכפי ש׳אתם רגילים. הרגשה
של חוסר־שקט,
בגלל תנועה המונית
מסביב. מבחינה כספית
— חשים לחץ
ונאלצים להוציא כסף
על דברים שאותם לא
לקחתם בחשבון. יתכן
שתהיו עסוקים בדאגה
לבריאותם של ידידים
או קרובים. הדברים
הטובים קשורים השבוע
למסיבות, הכרויות חדשות והפתעות
מבני המין השני אליהם אתם משתוקקים.

הסיבה למצב־הרוח המעייף והמדכא שבו
חשתם לאחרונה תתגלה בשבוע זה. דיבורים
ופיטפוטים, שיגיעו
לאוזניכם, יבהירו
לכם דברים שהיו
חבויים וסודיים. מבחינה.
בריאותית —
התחושה בלתי-נוחה,
יתכן שתיאלצו להיפגש
עם רופאים על-
מנת לשפר את ההרגשה
הכללית. מבחינה
כספית זוהי תקופת
מצויינת על־מנת לבסס עסקים שונים,
ולהכין בסיס שעליו אפשר יהיה לסמוך.

תהיו עסוקים מאוד השבוע. גם העבודה
דורשת חלק ניכר מזמנכם ומתשומת
לבכם. ההרגשה שזה
הזמן הטוב לקידום
היא הרגשה נכונה, אך
יש להיזהר ממחמאות
ולא להסתנוור מהן.
בתוך התקופה הסוערת
יתכן שתיאלצו
לפתע לשאת בחובות
מדיניות וצבאיות. הי•
2סו ל- - ו2 זהרו מביזבוז כספים,
למרות שסכום מסויים
שיכנס לכיסכם יפתה אתכם לכך, אך תי-
תכן הפתעה פיננסית לא כל״כך נעימה.

השבוע יתחיל במרץ מחודש, שילך ויח־לש
נוכח הקשיים שיערמו בפניכס ב־מקום־עבודתכס.
גס לסטודנטים
צפוייח תקופה
של מתח וחרדות.
ההתרגשות והרגישות
המלווים את התקופה
עלולים לגרום לטעיות
מיותרות, מכיוון שלמעשה
בתקופה זו
אתם מסוגלים לעבור
בהצלחה בחינות, בגלל
כישורכם וידיעותיכס הרבות.
אם תיכננתם נסיעות לחוץ־לארץ —
עדיף לדחותן, ביגלל מצב מדיני בעתיד.

העקרבים שרויים במתח רב, וכל עניין קטן
הופך ריב גדול, ואתם אפילו קצת נהנים
מזה. הסיכסוכים עלולים
להיווצר בעבודה
וגם בבית עם בן־הזוג,
ועליכם לשמור על
טאקט. הרוגז הרב שילווה
את השבוע עלול
לסכן אתכם, יש להיזהר
במיוחד בעת נהיגה.
גברים המשרתים במי11ב
אילוטוור
22ב גז גרז ב ר
לואים — הקפידו על
כללי הזהירות. ידובר
על שינוי מקום־המגו־רבותבתקופה

ריס, יתכן שיובא בפניכם רעיון מלהיב.

קשרים חדשים בעבודה ילהיבו אתכם
ויוסיפו צבע לחיים. נסיעות תתבצענה
עם מכרים חדשים.
גם בתחום הרומנטי
תהיינה הכרויות חדשות•
וייתכן שיובילו
לעבודה וליצירה משותפת.
לקראת סוף ה שבוע
תחושו עייפות,
יתכן שתיאלצו לבקר
קרובים או ידידים, השוהים
בבתי-חולים. יש
אפשרות לאכזבה מהב-
טחה שניתנה על״ידי אדם חסר״אח-
ריות, אך, כהרגלכם, תוכלו להתגבר.

מיפגשים חברתיים רבים ילוו תקופה זו,

אך לא תמיד לשביעות־רצונכם. הפתעות *
׳׳בלתי־נעימות עלולות
במיפגשים *
להתגלות

אלה, שיגרמו לכעס רב
ולהסקת מסקנות. הזמנות,
שישלחו אליכם
מחוץ־לארץ, לא יוכלו
להיענות על־ידכם, בעיקר
בגלל צרות־עין
של הממונה עליכם. בשטח
הרומנטי צפויה
תקופת רצינית ומבטיחה•
יתכנו יחסים חדשים רציניים, שמעורבים
בהם בני־זוג מבוגרים, אך אוהבים.

יותר מדי עסוקים בעניינים שמחוץ
לבית, והדבר מרגיז את בן־הזוג, הנאלץ
לשבת ולחכות לכם
בבית. דבר זה אינו
יכול להימשך לאורך
זמן, הוא יעשה את

חשבון״הנפש שלו, ו
כדאי
לכם להתחשב

בכך, לפני שיערוך סי
כומים.
מתכננים נסי£

עות
לחוץ־לארץ, אך

הפעם בשותפות עם

בן-הזוג. ספורט ושחייה
יהוו חלק מהעיסוקים בעונה זו ,

ותוכלו אפילו להתבלט בביצוע מוצלח ,

עיסוקים סביב קרובי־מישפחה מתישים

מעט את הכוחות ומכניסים מתח חזק לחיי
היומיום. בני״הזוג מאשימים
אתכם על לא
עוול בכפכם, ושוב

אתם נופלים קורבן ל
האשמות
שווא, וזאת

לאחר שהתאמצתם כל -
כך להיטיב עימם העצמאיים
שבכם עלו

פ ב רו א ר

לים להיקלע לקשיים

20במר7ד
בגלל נסיבות חיצוניות ,

שאינן תלויות בכם. האהבה,
שהתפתחה לא מזמן, יתכן שתמצא
את סיומה, עקב נסיעתו של בן־הזוג$ .

יש אפונה ויש אפונה
ויש סנפרוסט.

האפונה של סנפרוסט -
ישר מן הטבע.
טריה ורעננה ללא מרכיבים מלאכותיים
ללא צבע מאכל וחומרים משמרים.
האפונה של סנפרוסט -
האחרות מחווירות לעומתה.
רז סנפרוסט

טרי יותר מטרי

כן, זו ה א פונ ה של סנ פ רו ס ט. סביב לה א פונ ה של שבעה יצ רני ם אחרים.

נ מנ ה על קבוצת

מעורם רא היתה מ עונ ת־נ חי רו ת 3ה נזנזזי ת
בהסתדוות. המינדגות שומרות בסוד את הוצאותיהן.
העי תונות ו מי שו די־ ה פיו סו ם אינם מגרים במה הרוויחו.
..העולם הזה״ בדה ומצא נמה הוציאו ה מינדגו ת באמת

הכסף אי \ 1ה הו ד
ף ( ערבתהב חי רו ת בהסתדרות עלתה
— י למיפלגות הון־עתק, חסר תקדים
בהיקפו, יחסית לכל מערכות הבחירות
הקודמות. הסכום המדוייק שאותו הוציאה
כל מיפלגה מהווה סוד כמוס, שהוא נחלתה
הבילעדית של צמרת המיפלגה. אך על־פי
תחשיבים שיפורטו להלן, ניתן להעריך
סכומים אלה. ככל הנראה עלתה מערכת
הבחירות האחרונה, שהסתיימה לפני חודש,
כחצי מיליארד לירות, וזאת בלי להביא
בחשבון את הוצאות מוסדות ההסתדרות
עצמם, שהגיעו לעשרות מיליוני לירות.
היו שתי סיבות עיקריות להוצאות ה אדירות.
האחת: מועד הבחירות בהסתדרות.
עד למערכת הבחירות ב־ 1977 היו
הבחירות בהסתדרות צמודות לבחירות
לכנסת: תעמולת הבחירות התרכזה בעיקר
בבחירות לכנסת, וההוצאה על הבחירות
בהסתדרות היוותה רק ספח־ של מערכת
הבחירות העיקרית. כך חסכו המיפלגות,
אוצר המדינה ותקציב ההסתדרות סכומים
גדולים, לא רק בסעיף ההוצאה לפירסום.
הוצאות המיפלגות על שכר לפעילים, גיוס
רכב ואיוש ועדות־הקלפי בפעילים־בשכר
לא סבלו מכפילות. ב־ ,1977 כאשר פוצלו
הבחירות, התקיימו הבחירות בהסתדרות
אחרי הבחירות לכנסת, והמיפלגות הגיעו
אליהן כשהן מותשות, ולעתים גם סובלות
מגרעונות גדולים.
הפעם פתחו הבחירות בהסתדרות את
המערכה הכוללת. המיפלגות השונות ראו
בתעמולת הבחירות בהסתדרות מעין הקדמה
למערכה החשובה על מקומן בכנסת.
הסיבה השניה לריבוי ההוצאות הפעם,
היתה אדישותם הרבה של הבוחרים. האדישות
בלטה בכל סיקרי דעת־הקהל, לא
פחות מאשר בהלוך-הרוח הציבורי. הנהגת
ההסתדרות הוציאה סכומים עצומים בניסיון
לעורר את הבוחרים מתרדמתם.
זאת עשו גט המיפלגות הגדולות, היודעות
מניסיון־העבר כי ירידה בשיעור המצביעים
פוגעת בעיקר בהן. המיפלגות הגדולות
מהוות מעין סופרמרקט רעיוני. בדרך־כלל

שינוי קיבלה יותר מגיליון
לירות כל חודש, צברה
את הנסר ואת הריבית,
ניהלה מערבת בחירות
בזבזנית ותרמה לסלתוום
אין הן נהנות ממידת הזדהות גדולה מצד
בוחריהן.

היום השישי
__ הי קי
^ ניגוד למה שמקובל לחשוב, סעיף
* ההוצאה לפירסום בעיתונות אינו
סעיף ההוצאה הגדול ביותר. זהו סעיף

עיקרי במיפלגות הקטנות, אך המיפלגות
הגדולות מוציאות יותר על סעיף ה״איר-
גון״ ,שיש לו פנים רבות, ולעתים גם
משונות.
התחשיב שיפורט להלן מבוסס על הוצאות
המיפלגות לפירסומת בארבעה העיתו־

האיחוד חויגוקוס׳ קיבר
רא נחות משינוי, תוציא
חרבה נחות ולא עבד
את אחוז החסימה -
אינה יתרת הכסף?

כתרשים למעלה ניתן לראות כמה הוציאה כל אחת מהנניפלגות על
תעמולת הכחירות שלה. חד״ש אינה מופיעה כתרשים זה. שבן לא
ניתן היה לחשב את הוצאותיה על־פי הפירסומים כעיתונות. כתרשים
למטה אפשר לראות במה לירות הוציאה בל אחת מהמיפלגות על כל
קול בודד שקיבלה ככחירות להסתדרות. החישוב נעשה כדרר פשוטה :
סכום ההוצאה חולק כמיספר המצביעים למען אותה רשימה.

נים העיקריים — שני יומונים ושני הצר-,
רונים — בשלושה ימי הפירסום שקדמו
ליום הבחירות וביום הבחירות עצמו.
המיפלגות עצמן לא פירסמו, כמובן, כמה
הוציאו בימים אלה, וזאת לא עשו גם
העיתונים. כדי להגיע אל הסיכומים ש יפורטו
כאן היה צורך לעבור בדקדקנות
על העיתונים, למדוד את שטחי המודעות,
לרשום את מיקומן, ולחשב את מחיר
ההוצאה על־פי לוחות המחירים של העיתונים.
לקראת
הבחירות מבטלים העיתונים את
ההנחות שהם מעניקים למפרסמים בכל
ימות השנה. ההנחות מגיעות לשיעור של
25 עד 40 אחוזים ממחיר המודעה, אך
בעונת הבחירות נאלצות המיפלגות לשלם
מחיר מלא.
המחירים בצהרונים הם כלהלן: מחיר
האינץ׳ (רוחב טור x 2.5סנטימטר, בערך)
נע בין 1400 לירות בעמודים הפנימיים,
ביום חול, ל־ 7700 לירות בעמוד הראשון,
בגיליון היום השישי. מחיר עמוד שלם
בצהרון נע בין 130 אלף לירות ביום חול,
ל־ 320 אלף לירות בשער האחורי של מוסף
היום השישי. בעיתוני הבוקר נעים המחירים
בין 1240 לירות לאינץ׳ ל־ 8500 לירות
לאינץ /ומודעות של עמוד שלם עולות
בין 100 אלף ל־ 250 אלף לירות בגיליון
סוף־השבוע. כל המחירים הללו אינם כוללים
מס-ערך־מוסף, שאותו משלמות
המיפלגות.
על-פי החישוב שנערך כאן, הוציא
המערך על מודעות בארבעה ימי הפירסום
האחרונים כ־ 16 מיליון לירות. הליכוד,
לעומתו, הוציא על מודעות בארבעת היומונים
— ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ
ודבר — כ* 7מיליון לירות.
השלישית ברשימת המפרסמות העשירות
היא שינוי, שהוציאה 3מיליון לירות
בארבעה הימים הללו. רפ״י הוציאה כ־2.5
מיליון לירות, ורשימת האיחוד הדימוקרטי
של ישראל גרנית הוציאה כ 2-מיליון
לירות. הליברלים העצמאיים הוציאו יותר
ממיליון לירות, של״י הוציאה כ* 400 אלף
לירות, ואילו חד״ש, שכמעט אינה פונה
אל ציבור קוראי העיתונים העיבריים,
(המשך בעמוד )53

השעון המתוכנן במיוחד לצעירים
היודעים להבות מהחיים
מותאם לפרק היד

דגם 71( 401

דגם 71(304

דגם 725601

דגם 725601
שעון עצר(סטופר) כפול;
כולו פלדת אל-חלד; נגד מים
עד 20מ׳; זכוכית קריסטל;
מראה: שעות, דקות,שניות,
תאריך, יום וחודש; תאורת לילה.
אחריות לשנתיים (כולל הסוללה).

2ידמ ^011
8ק*ח 6סאסח 08

5£1£07

דגם 713304

081

7א!-ק*_ 1/100 1טמז*א\ק 570
0016
לחצן שעון
העצר

שעון נשים עם תאריכון מתוכנת
(חג0/ו\0 0 /\ 1_£1ו /\7ו\/ו 7 0טג./טטק),
כולו פלדת אל-חלד; נגד מים :
זכוכית קריסטל. מראה: שעות ,
דקות, שניות, תאריך,יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

דאפעמס

1401מ 8ז 0 *7 04א *40 זא1

דגם 713401
שעון נשים,עם תאריכון מתוכנת
(חג0 /ו\^ 1_£1ס 0ו 7ג\/1/ז 70 טג.) 7111.1. /
נגד מים; מצופה זהב:
זכוכית קריסטל; מראה:שעות,
דקות, שניות,תאריך, יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

מבצ(41
ן מיוחד
לחגי

להשיג בחנויות המובחרות בארץ. שחת יעיל ומהיר, חלפים מקוריים.

או ריינ ט בדיוק בזמן הנכון.
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע״מ-סוכנים בלעדיים של; א\/ק\/ג 1 00 .מז מ\\ 0 \17 וחס

העולם הזח 2280

י^זי״י
השיב המודיעין. זה, בשבילי, לא בא
בחשבון. ולחיפה, יותר מאוחר 1שאלתי.
והמודיעין הרגיל לא ידע להשיב, והיפנה
אותי למודיעין מייוחד. צילצלתי למודיעין
חמייוחד, ושם הסבירו לי ככה:
עד עשר וחצי בערב יש אוטובוסים בין
בית״שאן ועפולה, ומעפולה אוכל לתפוס
אוטובוס לחיפה, כי יש אוטובוסים לחיפה
שיוצאים עד חצות. מחיפה, ככה
חשבתי, אוכל לתפוס מונית״שירות לתל-
אביב, והכל יהיה בסדר.

ההכנות

וככה יצאתי לדרן. אלמלא ישנתי
בדרך, בוודאי הייתי יכול לתאר לכם
את יפי הפרדסים של פרדס״חנה, את
תפארת גבעות הכורכר של כרכור, את
נועם ההדרים של חדרה, ואת הדר הע-
פולונים של עפולה. ואילו חבשתי על
ראשי מיגבעת־שעם קולוניאלית, הייתי
יכול גם לתאר, בוודאי, את החן המייוחד
אשר לכפרים הערביים בוואדי״ערהן אין
הם משתלבים בנוף, וכמה זה נחמד
לראות את הנשים העובדות בידיים בשדות
הקטנים, ואת יתר עלילות הילידים
אשר בארץ הקודש. אבל, כאמור,
מיגבעת שעם לא היתה לי ולישון ישנתי
טוב מאוד.

רה, ועמד גם נחג אחד מחוץ לאוטובוס
שלו. הוא נראה לי הכי מוסמך לענות
על שאלות. שאלתי אותו אם יש אוטובוס
לחיפה, והנהג צחק צחוק גדול,
והסביר לי ככה: בתשע וחצי מגיע
האוטובוס האחרון מתל-אביב לעפולה.
האוטובוס לחיפה מחכה לו, כדי לקחת
נוסעים ליישובי העמק, בואן חיפה,
ומאז אין אוטובוס ואין כלום.
מה לעשות ו שאלתי את האיש אם יש
מלון. יש שניים, אמר הנהג, שם, אחרי
המישטרה, אחד מצד ימין, ואחד מולו,
והוא יותר זול. עכשיו בוודאי מובן
לקוראים שמעפולה לחיפה לא הגעתי
באותו ערב, ועל תל-אביב אין מה לדבר.

מלון זול

שוב, הלכתי למלון. מישרד המלון
נמצא בקומה השניה. המלון עצמו היה
מורכב מכמה חדרים בקומת הקרקע.

אל היעד
מסע בפרובינציה
כדי להבין מה הולך לקרות כאן,
צריד לדעת שהחתום למעלה, מימין,
הוא עכבר עירוני מוחלט. וכשאני אומר
מוחלט, אני מתכוון מוחלט. אני יודע
שיש אנשים שיצחקו, אבל אני, למשל,
אף פעם לא הולן למקומות שאני לא
יכול לחזור מהם ברגל הביתה. אפילו
רמת־גן נראית לי כמו משהו שמעבר
להררי החושן, ובפתח״תיקווה לא הייתי
בחיים שלי. מה שנכון-נכון, שפעם בחודש
חודשיים אני מגיע לחיפה, מסיבות
מישפחתיות, וכשאין ברירה — אבל ממש
כשאין ברירה — אני מגיע לירושלים
ונמלט משם הכי מהר שרק אפשר.
זה הרקע.

בעפולה התעוררתי, כשהכריז הנהג על
הפסקה של עשר דקות, ולא נעשה איתו
חשבון שזה היה עשרים. בסוף יצאנו
לדרך, אל הקיבוץ שלי, ואני שאלתי
את הנהג איפה לרדת• ״עוד שתי תח נות,״
אמר הנהג. עברו שתי תחנות,
וירדתי פעם ראשונה .״תעלה, תעלה,״
צעק הנהג שראה אותי במראה ,״זה
עוד תחנה.״ עברה עוד תחנה, וירדתי
פעם שניה .״תעלה, תעלה,״ צעק לי
נוסע שירד יחד איתי ,״זה עוד תחנה״.
עוד תחנה עברה, וירדתי פעם שלישית
ואחרונה, משאיר מאחורי אוטובוס

מיגבעת שעם
׳אילו רק היחה לי
״חדר עולה 800 לירות, אבל אני רואה
שאתה במצוקה, אז אקח ממן רק 600
לירות,״ אמר בעל המלון, ונתן לי קבלה.
בשעון עוד לא היה אחת-עשרה בלילה,
ואני הייתי רעב. אז שילמתי והלכתי
לאכול בפיצריה שראיתי לא רחוק.
המסע נפלי עלי מה שנפל עלי, ויום אחד
הייתי צריך לנסוע למקום שתמיד חשבתי
שהוא נמצא רק באגדות, איזה קיבוץ
בין עפולה ובית״שאן. צילצלתי ל-
מודעיו של אגד, ושם אמרו לי שפעמיים
ביום, בבוקר ובשעה שתיים אחר-הצה-
ריים, יוצא אוטובוס מתל״אביב לבית-
שאן, ועוצר אפילו באותו קיבוץ. ואיך
חוזרים ן האוטובוס האחרון מעפולה
לתל-אביב יוצא בשש״וחצי לפנות ערב,

פיצה ציפולה

המום, אין זה אדם עולה פעמיים על
אוטובוס בלי לשלם כסף.

הדרך חזרה

בקיבוץ עשיתי מה שעשיתי, ובערו
בשעה תשע בערב גמרתי לעשות מה
שעשיתי והתחלתי את הדרן חזרה. תח נת
האוטובוס נראתה לי שוממת באופן
חשוד. היה ערב עם רוחות קרות, אבל
מה, הייתי בטוח שאפילו אם יש אוטובוס
רק כל חצי שעה — כבר זה לא
נורא. שרפתי סיגריה, שרפתי עוד אחת,
ואין אוטובוס ואין בטיח. באו שני
ילדים על אופניים, ואחד רצה ממני
סיגריה, ואמר לי שכבר מזמן אין אוטובוסים,
בניגוד גמור למה שאמר המודיעין
של אגד. מה שנשאר לי היה לנסות
לתפוס טרמפ. גם זה לא היה פשוט.
אבל בעשר ומשהו תפסתי טרמפ, והייתי
מבסוט, כי הרי אוטובוסים מעפולה
לחיפה יש עד חצות.

מעפולה לחיפה
הכנות מודיעין מיוחד

בחדר

כשהגעתי לעפולה, נראתה לי תחנת
האוטובוסים של אגד סגורה ומסוגרה
באופן חשוד• עמדו כמה אנשים מחוץ
לתחנה, מחפים לאוטובוס לגבעת־חמו-

בפיצריה ראיתי אדם אחד יושב וקורא
עיתון, ולידו תיק גדול. נדמה היה
לי שזה אח לגורל, וגם הוא נתקע כאן
לא באשמתו• הזמנתי פיצה ציפולה, שכידוע
הולכת עם הרבה בצל וביצים.
בינתיים נכנסו עוד שתי בחורות לא
רזות ובחור לא רזה, ואחר כן עוד
שניים, בחור לא רזה ובחור רזה. הפיצה
הגיעה אלי, ומייד היו לי קשיים איתה,
כי לא הצלחתי לח תון; זאת אומרת,
עד לבצק הסכין דווקא חתן את הגבינה
והביצה והבצל, אבל בבצק נעצר.
בדקתי אם אף אחד לא רואה (צוות
העובדים הסתכל בטלוויזיה) והתחלתי
לשבור. כי אפילו אני לא מסוגל לאכול
פיצה שלמה בביס אחד. התחתית של
הפיצה היתה שחורה, כאילו שמו אותה
מאחורי מפלט-גזים של גורר טנקים,
שנוסע בראשון, פול-גז, בעליה של רחוב
בלפור בחיפה, והיתה קשה כמו יהלום.
אבל אני אכלתי, כי אל״ף, הייתי רעב,
ובי״ת, הייתי בעפולה, ואולי זה מה
שקוראים כאן לפיצה. התחילו לבוא
יתושים ועקצו לי את האצבעות. למה
דווקא את האצבעות, תהרגו אותי אם
אני יודע. זה הטעם שלהם.
בינתיים התחיל הבחור הלא״רזה מהצמד
האחרון להעיר הערות פוגעות על
הבחור הלא־רזה מהשלישיה הראשונה.
ההערות היו קצת עדתיות, אין לומר:
״רק אצל האשכנזים אפשר לראות שיושבים
בחור עם שתי בחורות וכולם
שותקים ולא מדברים מילה. זה למה
הבחורות אוהבות אותנו, שאנחנו יודעים
אין לדבר איתן ולתת להם הרגשה
יפה.״ בתגובה התחילה להתפתח שיחה
ערה בשולחן של השלישיה, והבחור ה-
לא-רזה מהצמד נאלץ להרים את קולו
כדי שיישמע. כל זה, לא להאמין, אחרי
אחת-עשרה בלילה, בעפולה•

חזרתי למלון שלי. הביתה, מה שנקרא.
בחדר היו שתי מיטות מוצעות,
כיור״רחצה, מראה, חלון עם וילון שקוף
וארון״קיר. הקירות היו צבועים במין
צבע קרם, ועל התיקרה היה מתוח חוט
שחור, עבה, שמטרתו לא היתה ברורה
לי בכלל, בחלון לא היה תריס. היה
גם מין ריח בחדר. מה אומר לכס?
פלוגה של חיל״רגלים מיוזע, אחרי מסע
של שבעים קילומטרים, לא משאירה
אחריה כזה ריח. כשבדקתי את הסדינים,
בשתי המיטות, הבנתי ממה בא
הריח. הרבה עבר על הסדינים האלה.
היו בהם קצת חורים שבאו מסיגריות.
וקצת חורים שבאו מזיקנה. היו בהם
קצת כתמים שבאו מליכלון סתם, וקצת
כתמים שבאו מילדים שלא נולדו. וכתם
אחד היה בסדין של המיטה השמאלית,
שכמוהו ליופי לא ראיתי מעודי. ממש
כל צבעי הקשת, עם שלוחות מעניינות,
בדיוק כמו אמבה שמסתכלים עליה בקליידוסקופ.
אז סילקתי את הסדינים.
חשבתי לי: מה שלא יהיה בשמיכות —
לא יכול להיות שהן יותר מלוכלכות
מהסדינים.

הביתה

לא היה פשוט להירדם שם, בחדר
המלון שלי, כי היו יתושים הרבה. מ איפה
הם באו, אני לא יודע, כי דווקא
היתה רשת-נגד-יתושים על החלון. אולי
הם נולדו בחדר הזה? אבל בסוף נרדמתי,
וישנתי שנת ישרים עד רבע לחמש
לפנות בוקר. ולמה דווקא רבע לחמש ז
כי ברבע לחמש היה כבר מלא אור
בחדר — תריס הרי לא היה שם בחלון
— ומשאיות מהעמק דהרו בכביש. אז
קמתי והלכתי לתחנת האוטובוסים של
אגד, ושם קניתי אחת מאותן עוגות
שבעל הקיוסק קרא להן שטרודל. ואילו
מה שהיתה העוגה שלי באמת, זהו
משהו שמכינים אותו ככה: לוקחים
את כל העוגות שנשארו מהשבוע, טוח נים
אותן, מוסיפים קצת מים ואופים
מחדש. זה מה שנקרא בעפולה שטרודל.
זהו. ושוב חלפתי על פני עפולוני
עפולה, היופי הטיבעי של ואדי-ערה,
חדרי חדרה, כורכי כרכור ופרדי פרדס-
חנה, והגעתי לתחנה המרכזית בתל״
אביב. ברון השם, אני לא צרין לשאול
במודיעין כל כמה זמן יוצא אוטובוס
מיספר חמש.

מסקנות

אילו היה לי כישרון המספר של
קרל מאי, בטוח שהסיפור הזה היה יוצא
כמו מסעות יד הנפץ בארץ המערב
המתפתחת, במרחבי האדמות החלוציות
וריח הבראשית של הטיפוסים המעניי נים
אשר בערבות השורצות אינדיאנים.
אילו היה לי, לעומת זאת, כישרון הסיפור
של ירוסלאב האשק, זה היה יוצא
כמו מסע של החייל שווייק בפרובינציות
של האימפריה האוסטרו־הונגרית השוקעת.
כיוון שיש לי כישרון התיאור שלי,
אני לא יודע בדיוק מה המסקנה מכל
הטיול הזה, אבל יקח הרבה זמן, הרבה
הרבה, עד שאצא שוב למסע כזה.

תוכניות וגישה במשלוחים המאפשרות גם לד להנות

רק חברת ״ מ ץ ״ -הבטוחהב טי במוצריה
והמ צויי רתבמיטבהכ לי םהמשוכל לי ם -יכולה
להעניקלךיתרונותבלעדייםולספקלךמכ שי ר
מ עו להשעברבדיקהמעבדתיתמדוקדקת
( להב די למאספקתטלוי זי ו ת הי שרממשאית
ב ר חו ב כ פי שהדברקרהב חו ד שי םהאחרו ני ם ) .
מז ה ש ני ם ר בו תצועדת ״ מ ץ ״ ב מ קו םהרא שון
בנו ש אי א מי נות, חידו שי םוש רו תלצר כן. חברת
״ מ ץ״ היתהראשונהגסבהפעלתהאנטימחיקון
-ל ק לי ט ת שי ד ו רי צבע.

מטלויזיה מעולה בתשלומים נוחים
א ל פי ל קו חו תמיוציםאשרלהם סו פ קו המכ שי רי ם
ב ד יי קנותרבהוהנהנים כיו םמטל וי זי ה מ עו ל ה,
הי נםהעדותה טו ב ה ביו תרלכד איו תשבהצטר פו ת
ל תו כ ני ת מץ -צבע.

טלויזית חץ צבע ו8
הקניה הטובה ביומו 1981

ב שנ ההראשונה -גםה שי רו תוהעבודה חי נ ם :
ה ש רו תאךורקבאמצעותמעבדות ״ מ ץ ״ וזאת
כ די למנוע ״ נפילה ״ בי דימעבדותו׳ ־ מומ חי ם ״
ל מי ני ה ם. מבצעאמינות בין רו כ שי טלויזיות
״ מ ץ ״ בחודשמאי 1981 בל בד!

1.000 לירות במתנה על כל תקלה
טבעית ( המצ רי כההחלפתחלק)
בשנת האחריות הרא שונה
( כנו סףלש רו ת
המלא חינ ם! ).

הכוללמסו פי מחשב, צי רכ ב
וטכנאיםמ עו לי םהנמצ אי ם
בכוננות 24ש עו ת בי ממה.
י די הםשלהטכנ אי םלא
עמוסותב מיו ח ד: ני תן
לז קו ףעובדה חיו בי ת זו
ל אי כו תםהגבוההשל
מ כ שי רי ״ מ ץ ״.
חענדות חשונללות

ח בו ת חץ ׳ שי א ל
בית העסה הנבחר 1981

שתי הצבעות אימון של קהל הצוננים
אם מי ש הו׳׳י קו ם ״ בעקבות מודעה זו וי עני ק
לך יתרונות כאלה ...אנו נברך על כך!
כי אז הבאנו שוב תועלת לציבור הצרכנים!

(מה לו(התאמץ?
הצטרף לתומית מץ

היחידותהמטפלותבטלוי זי ה
ב עז ר ת צי ודבלע די מ תו חכם
ה מ כוון כלחלקל פי המתח
ה ר צוי -להב די לממעבדות
ר גי לו תהמשתמ שו ת
במכ שי רי ם מי ו ש ני ם ל טי פול
כ ל לי בלבד. התיקו ני ם
נ ע שי םבחל קי חי לו ף
מ קו ריי ם

העולם הזה 2280

:ת מץ״ רח׳ מו די עין 19 בני ברק מי קו ד51263 :
י מ עונין לדעת יותר ע ל אפ שרויות רכישת טלויזי ה צבעוני ת במחיר
.ימלי, ו ב רצוני לקבל פרטים על ת כניו ת הרכי שה של ״מ ץ צבע ״ 81
עסשלטרחוקב לי שלטר חו ק

:רצוני לדעת היכן נמצא סוכן ״ מ ץ״ הקרוב לביתי.

הטובה ביומו
הטלויץ יה הגוסצה
להש״ג בנורכו יימגדמודיעץ 9ו,בוי-ברק

מ הו ד5 1 2 6 3 :

.כתובת.

ואצל סוכנים מורשים שליימנוייבכל רחב• האדנן

:לפון בבי ת.

.טלם וץ בעבודנז.

ארצו ח־ הברי ת: מזימות בינלאומיות
מוקד פעילותה של ממשלת ארצות־הברית עובר עתה
מאירופה לאיזור המיפרץ הפרסי. העיתונאי פרד האלידיי,
שעקב מקרוב אחרי פעילותו של שר־החוץ האמריקאי..
אלכסנדר חייג, לא הסתפק במסקנה נחרצת זו, והוא
מתעד אותה במידע מקיף וחשוב. ביקורו של הייג במרחב,
1ומסעות הלמוט שמידט ומרגרט תאצ׳ר, מהווים חלק
ממאמץ אמריקאי מרוכז ומאסיבי להשתלט על כל האיזור
מבחינה צבאית ומדינית׳ ולהרחיק את הסובייטים ככל
האפשר מהמדינות המפיקות נפט.
פעולה כזו אינה סותרת בלל את הסרת האמברגו
על חיטה אמריקאית לברית־המועצות, או את ניהולו של
המשא־ומתן על הגבלות לחימוש הגרעיני. הייג לא מעלה
כלל על דעתו מאבק חזיתי בסובייטים. הוא נלחם למען-

עד כה ברור 1שכוחוודהמשימה של ארצות־הברית
יוצבו במקומות הבאים:
• ראס באנאס, בים סוף -מצריים.
• 1ברברה, בסים סובייטי לשעבר, סומאליה.
• מומבאסה, קניה.
• רייסוט וחודאם, עומאן.
• גוואדאר, פקיסתאן.
הבסיס הפקיסתאני (שנרכש מסולטאן עומאן במחיר

עו ל ם?111

ז* מבאס זה :
תל מיד מצויץ

אחרי שנה בשילטון הצליח רוברט מוגאבה להפוך
למנהיגו הפלתי־מעורער של העם בזימבאבווה. הפרגמטיזם
שלו נבע הנחישות החלטתו שלא להפיח ולהפעיל גי ד
ענות נגד הלבנים. בכך הוכיח שהוא תלמיד מצויץ
של פטרונו בשנות מאבק המחתרת, נשיא מוזאמביק,
סאמורד, מאשל.
אך מוגאבה לא שכח, כמובן, את מצעו החברתי.
בהדרגה ובתבונה חנך ראש־ד,ממשלה השבוע את השלב
הסוציאליסטי בתוכניתו. הממשלה תגביר את התערבותה
בתעשיות הבסיסיות, תנהיג ׳שיטות של שיתוף פועלים
ברווחים ותיישם את הרפורמה הקרקעית. הלבנים ייהנו
מזכויות שוות, אבל ״זכות״ הניצול הפראי של 85
אחוזים מאדמות המדינה (על־ידי חמישה אחוזים מהאוב־לוסיה)
פקעה ללא שוב.

!.רמניה: לי כוד לאומי
בניצוח! של בגין

שר־ הגנה ויינברגר
עסקים בסעודיה
האימפריה האמריקאית, למען האינטרסים של החברות
העל־לאומיות ולמען חברות הנפט והבנייה הגדולות,
העושות עסקים מצויינים במיפרץ.
מטכ״ל •261 האמריקאים עוסקים עתה בהקמת כוח־משימה
מהיר, שיוכל לפעול בכל מוקד מרידה או
פגיעה באינטרס של ארצות־הברית במרחב. את הפעולה
מנהל באורח ישיר שר־ההגנה, קאספר ויינברגר, שהיה
עד לאחרונה מנהל בכיר בחברת הבנייה באכטאל, שלה
עסקים מסועפים בסעודיה. תחת פיקודו של ויינברגר
עובד מטכ״ל מיוחד, הממוקם בפלורידה ומונה 261 קצינים
בכירים. מטכ״ל זה יועבר בשבועות הקרובים לדרום־
מערב אסיה, ואליו תוצמדנה יחידות קרביות מובחרות,
כפופות לפיקודו הצמוד. בסיס מיוחד יוקדם כנראה באי
דייגו גארסיה, באוקיינוס ההודי. הבסיס קיים, אמנם,
מאז סוף שנות ה־ ,60 אך לדברי האלידיי משקיעים בו
האמריקאים עתר, סכום־עתק — 158 מיליון דולר. האמריקאים.
משקיעים מאות מיליוני דולרים גם בבסיסים אחרים
באיזור.

חברת גור ההסתדרותית ומנהלה, נפתלי בלו-
מנטל, המיועד מטעם המערך להיות סגן שר־האוצר,
בחרו להתעלם מן ההאשמות הכבדות
שהוטחו בהם במדור זה לפני שלושה שבועות
(העולם הזה .)2277 כדאי לאנשי כור ולמנהלי חברת״
העובדים לדעת, שביוזמת העולם הזה אוספים
אנשי־ציבור, אנשי-רוח ומישפטנים חומר על ההאשמות
בדבר שיתוף פעולה בין כור לבין דרום-
אפריקה, כולל פעילות כלכלית עניפה של אנשי
כור בארץ זו.
מטרת היוזמה: להגיש תלונה רשמית נגד מפלגת
העבודה בענייו זה, וללחוץ לסילוקה או להשעייתה
מהאינטרנציונל הסוציאליסטי.

שמונה מיליון דולר ב 1958 הוא חיוני במיוחד.
ממוקם במרחק 80ק״מ מאיראן והמיפרץ הפרסי. שר־החוץ
הפקיסתאני, אגא שאהי, העמיד אותו לרשות הייג
תמורת מחאה מתונה על שיתוף הפעולה הגרעיני בין
פקיסתאן לבין מועמד ׳גאדאפי הפרדסובייטי.
האמריקאים ייהנו גם מבסיסים אוויריים בקינא
(מצריים) ,ברברה (סומאליה) ,מאסירה ותאמרית (עו־מאן)
.כל זה, כמובן -מילבד שדה עציון בסיני ואולי
אף בסיסים נוספים בנגב הישראלי.
לגיון הזרים באפריקה. האמריקאים, המוצגים
בדרך כלל בכלי־התיקשורת הישראליים כשבויי הסחיטה
הסעודית, שולטים למעשה בג׳דה. כל שדות התעופה
בסעודיה נבנים על־ידי חיל־ההנדסה האמריקאי. כל
המערכות, כולל אייווקס, יהיו בשליטה אמריקאית מוחלטת.
בימים אלה הגיע מיספרם של החיילים האמריקאים
בסעודיה ל־ .1600 זהו מיספר מטעה, כי בנוסף להם
מועסקים שם כעשרת אלפים אנשי צבא ״לשעבר״.
חיילים אלד, עובדים בחברת וינאל, השייכת לסוכנות
הביון האמריקאית, סי־איי־אי.
למרות הפיטסוטים המצחיקים על האיום הסובייטי, יש
למערב יתרון צבאי ברור באוקיינוס ההודי. לברי מהמועצות
יש באיזור חמש אוניות־מילחמה. לאמריקאים
.17 שלא לדבר על 4000 חיילי לגיון־הזרים הצרפתי המוצבים
בג׳יבוטי.
למאמץ הצבאי הגלוי של האמריקאים יש להוסיף
את מיבצעי החתרנות והדה-סטאביליזציד, שנועדו לפגוע
בעיקר בסוריה, לוב, דרום־תימן ואתיופיה. כלפי סוריה
הגישה זהירה יותר, כי הייג עדיין סבור, כנראה בצדק,
שסוריה אינה אבודה למערב בכלל ולארצות־הברית
בפרט.
השלב האחרון בתוכנית ההשתלטות על המרחב חייב
להיות לחץ על ישראל ׳לשלם את המחיר. הטיהור שערך
הנשיא רונאלד רגן בדימוקראטים ימניים, אבל פרו־ישראליים,
שביקשו להשתלב בממשלתו, הוא משמעותי
ביותר. ממשלתו שורצת שרים, פקידים ויועצים בכירים
המייצגים חברות שלהן אינטרס ברור בסעודיה. להייג
לא איכפת אם בגין יכה קצת באש״ף ובסורים, או יקים
כמד, התנחלויות. השיכרון המשתלט על בגין בעיקבות
מעשים אלה מאפשר לו לבצע את תוכניותיו בקצב
הנראה לו.
יתור העימות עם ישראל יגיע מאוחר יותר.

מנכ״ל ״כור״ כלומנטל
עסקים בדוונדאפריקה?

ראש־ד,ממשלה, מנחם בגין, הוכיח השבוע שוב את
סגולותיו התרומיות כמלכד לאומי כימעט־מיקצועי. בנאום

הלמוט שמידט
בגין נכס אלקטוראלי
היסטרי אחד הצליח בגין ללכד את כל הקשת הפוליטית
הגרמנית סביב מדיניותו של הקאנצלר הלהוט שמידט.
בגין צריך לזכור שרק השמאל בגרמניה מתנגד לברית
ההדוקה עם סעודיה, בשל אופיו של המיישטר השורר
בה. כדרכו, עלב ראש־הממשלה לא רק בשמידט ובנשיא
צרפת, אלא גם באינטליגנציה של הציבור הישראלי :
י• אם אסור להתנגד למדיניות ישראל מטעמים
מוסריים (שואה) ,מדוע הורה בגין לנציג ישראל באו״ם
לתמוך בפול פוט, משמידם של -שני מיליון קמבודים,
כמייצג החוקי של ממשלת קמבודיה? בגלל האינטרס?
בגלל לחץ אמריקאי? יפה. אבל היכן המוסר?
י• בגין הוקיע את המישטר המושחת בסעודיה. הוא
צודק. מדוע הוא מתעקש על יצירת ברית מרחבית בחסות
האמריקאים, ישד,סעודים יהוו את בסיסה?
• מה למחוייבות הגרמנית כלפי השואה ולמדיניות
הדיכוי של ממשלת בגין בגדה המערבית ובדרום הלבנון?
י• אם בגין לא אוהב מישטרי דיכוי מושחתים, מדוע
מושתתת מדיניותו על שיתוף פעולה הדוק עם דרום־
אפריקה וכל ר,דיקטטורות הצבאיות הנתעבות ביותר-

כולל אורוגוואי, צ׳ילה, ארגנטינה
אותם דברים אפשר לומר גם לתאומו של בגין, ח״כ
שימעון פרם, שקונן על הברית שבין שמידט והסעודים
מטעמים ״סוציאליסטיים״ .פרם שכח מי הזמין את ראש
ממשלת דרום־אפריקה לישראל, מי סיפק נשק ולרוצחים ברחבי העולם.
פאשיסטיים

חיים ברעם

א 1ש*ס ב שו ס

גלנות איזונה: חיזר גחנה
מה שחיוכן של המלכה פאביולה מבלגיה (מימין בתמונה) ושל
המלכה ביאטרים מהולנד (משמאלה) אינו מגלה היא העובדה, שבי-
קורה של ביאטרים בבלגיה נועד להסתיר דברים רבים. אחד מהם
הוא המשבר הפוליטי החמור שבו נתונה בלגיה, שהחמיר בד בבד
עם החמרת מצבו הגופני של המלך בודואן (באמצע).

סווא״ה: בחווה אד הזוחו, בחווה אל האור
מאז העתיקו מושבם לבית הלבן נבצר מן הנשיא רונאלד רגן
ואשתו להרבות ברכיבה — הספורט שהיה חביב עליהם בחוותם
שבקליפורניה. מאז נפצע הנשיא נבצר ממנו לעסוק בספורט• אבל
ננסי אשתו, רוכבת על אופניים, ביחד עם יבנה, הרקדן רוני.

רבים אינם יודעים זאת: במשך כמה חודשים נאלצה הקיסרית־לשעבר, סוראייה, להתחבא במכסיפו
מפחד נקמנותו של חומייני. רק עתה, משעבר זעם, שבה להופיע ולהדהים את ידידיה ביופיה ובטעמה היקר
בהיכלי הבילוי של פאריס. מספרת סוראייה :״זה קרה בערב אחד בחווילה שלי בויא אפייה אנטיקה.
לפתע ראיתי מראה שהפחידני עד מוות: איש בעל חזות מסוכנת טיפס על סורגי החלון וניסה לפרוץ
פנימה. למחרת ארזתי מיזוודה ולא חזרתי לבית.״

שמה באבט אטיין, היא בת 24 ויפהפיה עד מאוד. ב־ 15 ביוני
תהפוך אשתו של ג׳וני האלידיי, ביום שהוא גם יום־הולדתו. להתחתן
ביום הולדתך זוהי סגולה בטוחה לחיים ארוכים ביחד, אמר
זמר־הרוק בעל הבטדדרס הנצחי מעור. תגובתה של הכלה־הדוגמנית :
.,כששמעתי על התאריך, ביטלתי את כל התצוגות לאותו יום!״

גיזנה המופלאה: מחדוות מודרנית עול דאספוטין

אנונמלח אנדרם: מהלומות ידידותית
על פי החיוך העליז השפוך על פניה של אורסולה אנדרם אפשר
להבין ששני הגברים המרביצים זה לזה, כשהכוכבת בין שניהם, אינם
עישים זאת בכל הרצינות. היה זה צלם זריז, שהצליח להנציח את
התמונה במועדון־לילה בפאריס, כדי לשמש בכד את יחסי־הציבור
של הכוכבת: שני הגברים שלצידה הם ג׳ראלדו אמאטו ווזל&וט

*401*^1*08111

ראספוטין

כשג׳ונה בעלת השיער השחור מחזיקה את ידיה מעל לחולים, מתהוללים
דברים מופלאים: כיבי-קיבה, מחלות־ריאה, קוצר־נשימה, בעיות
מחזור ואפילו סוגים מסויימים של סרטן נעלמים כלא היו. אפילו את
ליאוניד ברז׳נייב, שהיה חולה אנושות בשנת ,1979 ריפאה אשה זו.
שמה, ג׳ונה, שפירושו ״שדה״ ,הוענק לה בשל כוחותיה העל־טבעיים.
למעשה, שמה האמיתי הוא יבגנייה דאוידשווילי. היא בת ,32 בת
המיעוט האשורי בקווקז, וג׳ונה היא מילה בשפתו של מיעוט זה. היום
מעריצים אותה בברית־המועצות כקדושה. הקאריירה שלה דומה להפליא
לזו של הנזיר הסיבירי, ראספיטין, שלפני 66 שנים הפליא את שליטתו
המוחלטת במישפחת הצאר, בשל יכולתו לרפא את הנסיך ממחלת
ההמופיליה.
המדענים הסובייטיים מכנים את הכוח שלה כ״ביו אנרגיה״ ,וטוענים
שידיה זוהרות ושראשה מוקף הילה ברורה. כך אפשר להבין גם את
הטיעונים ההיסטוריים לגבי משה או ישו, שיוחסו להם סגולות מרפאות
והילד. מסביב לראשיהם .״אני לא -־כולה לעזור לכל אחד.״ טוענת ג׳ונה,
״לפעמים אני אומרת לחולה שאני איני יכולה להושיע לו• ואז הפיתרון
היחידי הוא סכינו של הכירורג״ .לברדנייב היא לא אמרה זאת, כשקרא
לה לדאצ׳ה שלו לאחר ועידת בלגראד ב־ ,1979 ומאז, אומרים, יש לאיש
הזקן כוחות של דוב.

)1 111113 11*11111

ו״ד׳ !ואדון: זוווינמת שי 110׳
הדימיון מדהים: אותו האף, אותו הסנטר, אותו הפה, אותו
החיוך. ובוודאי — אותו השם. זוהי ליידי פראנסס אמסטדונג־ג׳ונס,
שהיא בתו של לורד סנואדון — הלא הוא טוני אמסטרונג־ג׳ונס,
בעלה לשעבר של הנסיכה מארגרט — מנישואיו מחדש ללוסי לינדסי
הוג.

הקטנים של ואלסה: בממלכה של אמא
דאנוטה ואלסר משתובבת עם שני הקטנים שבבניה, יארק
ופדמרק באחד מרגעי השקט המעטים שנותרו בחלקה מאז הפך
בעלה, לך ואלסה, גיבור לאומי ומנהיג המאבק הפועלי בפולין.

הנסיך ציאולס: הנפילות לשוות צווה
צ׳ארלס לא האמין למראה עיניו: כשיצא לשליחות רשמית, הראשונה מאז הכריז על אירושיו לליידי
דיאנה ספנסר, ציפו לו בנמל־התעופה בנידזילנד שלוש עלמות־חן, שבאו לקבל את פניו. השלוש היו
דומות כשתי טיפות מים לליידי שנשארה בבית: יאותה התיסרוקת הקצרה עם הבלורית המופנית הצידה,
אותה מידת גוף, צבע עיניים זהה, חיוך דומה להפליא. כל אחת •לבשה חולצת תחרה זהה לזו שנוהגת
ליידי דיאנה ללבוש בהזדמנויות דומות, וכל אחת מהן הגישה לו שושנה.

רוויה ואדים: הקאר׳ירה החדשה שד הבמאי
הבמאי בן ה־ ,52 רודה ואדים, היפנה את כל תשוקתו בעת האחרונה למיכחול ולחומר. כשהוא עומד
ליד אחד הפסלים שפיסל — על־פי אהבתו האחרונה — הסביר את הדימיון שבין האמנות־הפלסטית
ואמנות־הקולנוע, אליבא דוואדים :״גם לביים סרט פירושו לצייר ציור, או לפסל פסל״ .מסתבר, שיש
הגיון בדבריו, שכן תערוכתו הראשונה, שנערכה לא מזמן בלוס־אנג׳לם, שם הוא גר מזה כמה שנים,
זכתה לביקורות נלהבות, וקשה לדעת איזה צד מן השניים יגבר: במאי הקולנוע ואדים, או הצייר ואדים.
ה עו ל ם הז ה??* 0

אנ שי ם

! 0ראש הממשלה, מנחם
בגין, החליט לחגוג את ליל
יום־העצמאות באופן ספונטני.
בשעה עשר וחצי בלילה פנה
אל שומרי־ראשו ואמר להם:
״בחורים, בואו ונצא לחגוג!״
החבורה יצאה קודם־כל לכותל
המערבי ושם, אחרי תפילה
קצרה, שאל בגין את שומריו
איפה חוגגים עכשיו אנשי-
העיר. אמרו לו כי רוקדים
בגן־העצמאות. הם הלכו לשם
ואחר־כך לכיכר־ציון. רק אחרי
חצות חזר בגין לביתו.

!שאלה על מצב־בריא 1תו של בנ ץ נמחקה
מן הראיון המוקלט. ומשדי דיין מודיע
שאם יתעורר מחד בבוקר מת. זה ל א מד איג א 1ת1

| 0סיים דיין :״מה שמדאיג
אותי זה העתיד. מה שמעניין
אותי זה מה שמתרחש
בהווה, ומילבד האשה גם העבר.״
0ביום־העצמאות
נערכו
מסיבות רבות בכל רחבי הארץ.
בתל-אביב נוהגים כמה
מארחים לערוך מסיבת יום-
העצמאות בכל שנה לאותם

רה, ישבו סביבה ושרו שירי
מולדת במשך חמש שעות ברציפות.
בפינה אחרת התגודדו
אנשים סביב שימעון
פרס ושוחחו על פוליטיקה,
ובפינה שלישית התגודדו אנשים
סביב הנשיא יצחק נכון
ואשתו אופירה. השגריר היחידי
שהיה שם היה שגריר
ארצות-הברית בישראל, סטו־אל
לואיס, שדווקא נהנה

מאוד מן הישיבה סביב המדורה.
0אצל
עמית התחילה
מסורת מסיבות חג־העצמאות
ב־ ,1958 כאשר היה ראש אג״ם
ונפצע בעת שצנח. הוא היה
כולו חבוש בגבס, וכמה חברים
באו אליו כדי לארח לו
לחברה. אז הוחלט להתאסף
בכל שנה. הפעם חולק לכל

האורחים הקבועים אות על
השתתפותם הקבועה במסיבות
אלה.
0איצ׳ה ממבזיש, מוותיקי
אמני עין־הוד, אמר אצל
עמית :״ההבדל בין המסיבות
הקודמות של עמית למסיבת
השנה הוא בכך שפעם באנו
כולנו לכאן ושאלנו איפה החתיכות.
היום כולנו באים לכאן
ושואלים איפה יש רופא.״

למחרת היום חיכה 1 לבגין יום־עבודה עמוס. הוא
התחיל אותו בבית הנשיא, שם
חולקו אותות לחיילים מצטיינים.
אחרי־כן התראיין לתוכנית
ברשת האמריקאית אי־בי־סי,
בוקר טוב אמריקה, והמנחה,
דויד חרטמן, ראיין
אותו במשך 11 דקות. משם
עבר בגין לחידון התנ״ך בתיאטרון
ירושלים. אחרי־כן טס
לאריאל בגדה המערבית, שם
נערכה עצרת גדולה בהשתתפות
אמנים רבים. משם חזר
לתיאטרון ירושלים, לטקס
חלוקת פרסי ישראל.

! 0אנשי קול ישראל, רזי
כרקאי, ואריה גולן, ראיינו
את בגין בראיון המסורתי
ליום־העצמאות. לפני תחילת
הראיון שאל אותם בגין כמה
זמן, לדעתם, יש לו עוד לכהן
כראש־הממשלה, והשיבו לו :
״זה תלוי במצב-בריאותו של
כבודו.״ בגין מיהר לתקן את
טעותם :״לא, אני התכוונתי
כמה זמן יארך הראיון איתכם״.
! 0תקרית זו היתה עילה
לגולן לשאול את בגין כיצד
משפיעות התרופות, שהוא לוקח,
על תיפקודו, ובגין נתן
לשניים הרצאה מפורטת על
מצב־בריאותו. אחרי הראיון
פנה בגין למנכ״ל רשוודהשי-
דור, יוסף (״טומי״) לפיד,
וביקש ממנו לדאוג לכך שהשאלה
והתשובה יוצאו מן הראיון.
ואכן, מנהל הרדיו,
גירעון לב־ארי, נתן הוראה
להוציא קטע זה מן הראיון
המוקלט.
* 0בראיון פומבי ראשון

בערב־ראיונות סיפר

משה דיין לאיתן דנציג

כי על אף היותו עסוק ביותר
יש לו חברים. כדוגמה הביא
את שימעון פרם .״אני נזהר
שלא לפגוע בו באופן אישי,
על אף מילחמה רעיונית שיש
בינינו.״
01 על הארכיאולוגיה שלו
טען :״יש לי אוסף מן הטובים
בעולם, ואין אצלי אף
חפץ אחד הנמצא אצלי באופן
בלתי־חוקי, או שאיננו ידוע
למחלקת־העתיקות. אילו היה
כזה כבר היו באים ולוקחים
אותו.״
0 1על השאלה אם יש לו
מישאלה אישית :״שום דבר.
אפילו בריאות יותר טובה לא
הייתי מבקש. מבחיר, חומרית
אינני רוטשילד, אבל בשביל
ארוחת־הבוקר לרחל ולי זה
מספיק. רק המיסים שמשלמים,
זה נורא. בית בצהלה — זה
היה שיכון של אנשי צבא-
הקבע, והיום זה נקרא וילה...
הייתי קרוב למוות כמה פעמים.
בצבא, בחפירות וגם אם
מחר בבוקר אתעורר מת, זה
לא מדאיג אותי. גם אתה
תמות.״

שהתקיימה ביום העצמאות. היא שרה בגן של מישכן הנשיא, ומזג־האוויר
היה קריר ביותר. אילנית לבשה שימלה קיצית קלילה, והיה לה
קר מאוד. באמצע ההופעה הביאה לה רעיית הנשיא, אופירה נבון,
צעיף־צמר בצבע אדום (למעלה) .עם תום ההופעה ביקש ממנה הנשיא
לתת מחרוזת שירים בשפה הפורטוגלית, ואילנית נענתה לבקשת הנשיא.

המוזמנים. אחת מן !*.מסיבות
המסורתיות ד,אלה ד,יתד, בביתם
של הפירסומאי חיים ואשתו
זמירה פלד בד,רצ-
ליד,־פיתוח. בשעת צהריים
התאספו בגן ביתם כל ידידיהם,
הנוהגים לעשות כך מדי
שנה. הפעם ביקשו זמירה וחיים
מאורחי!,ם לבוא בבגדי
תש״ח, אך איש מן המוזמנים
לא טרח לעשות זאת. יעל
זאבי, אשתו של האלוף
רחבעם (״מדי״) זאכי,
באה בחליפת־קוקטייל. שחורה.
אחי המארח, ראש עיריית
רמת-גן, הד״ר ישראל פלד,
בא בחליפה ובעניבה, וגם יתר
האורחים לא לבשו בגדים ב־סימון
התקופה ההיא. בחצר
׳הכינו פלפל, כאשר גנדי ויצחק
קול, מנכ״ל אולפני
הרצליה, עוזרים בהכנה. מצב־הרוח
בכל מסיבות יום־ד,עצ מאות
השנה לא היה עליז ביותר.
השיחות נסובו סביב המצב
בלבנון, ובעיקר סביב
הבחירות הקרבות והולכות.
0מסיבה מסורתית אחרת
נערכה אצל מאיר עמית,
מי שהיה אלוף, סגן הרמטכ״ל
וראש־המוסד. בביתו ברמת־גן
התאספו ארבע מאות אורחים.
בפינה אחת הדליקו מדו-

נעמה נבו!

בת ה״ 7ישבה ליד אמה, אופירה, בעת ההופעה של אילנית, והצטרפה אל
הזמרת כאשר זו שרה שירים מוכרים לח• אך ^כאשר ניגשה צלמת בדי
לצלמה, הסתירה נעמה את פניה בביישנות בחיק אמה. אופירה לא לבשה פיאה, כהרגלה, אלא הופיעה
בשיערה הטבעי שצמח בינתיים, ובגאווה רבה סיפרה על כך לכמה מן האורחים. היא גם התנצלה

!זדי אלן עו מד להגיע ארצה ויעקוב א!מ 1ן
יודע מה עו שות הנשים ביד־ימינן ב־ 2בליל ה
8שלמה גזית, מי שהיה
ראש אמ״ן, כיום נשיא אוניברסיטת
הנגב בבאר־שבע,
סיפר אצל עמית כי לאחרונה
רצים אחריו עיתונאים רבים
ומבקשים לראיין אותו על המצב
בלבנון. מישהו במקום
הציע לו להתנות כל ראיון
עם עיתונאי על המצב בלבנון
בכך שיזכירו גם את אוניברסיטת
באר־שבע, וכך תהפוך
האוניברסיטה למקום הכי
מפורסם בארץ.

היפכו
את כרמליטה
למשקה אישי
העשוי בסגנון
שלכם, לאנשים
שאתם אוהבים.
שתו והגישו
כרמליטה סנגריה
קר או חם, לבה
בזוגות, במסיבה
ובכל מקום.

! 8מסיבה מסורתית אחרת
נערכה כמדי שנה אצל ריב״
קל׳ה קרמר, המכונה ״ריב־קל׳ה
מהצ׳יזבטרון״ ,משום
שהשתתפה בימים ההם בלהקת
הבידור של הפלמ״ח. גם
כאן היה שגריר אחד בלבד,
סעד מורתדא, שגריר מצריים
בישראל, שנהנה מן המסיבה
ונשאר בה עד שעה

לו אבן :״לכנס של מנהיגים
סוציאליסטיים.״ אמר ארידור:
״העבודה שלך בחוץ־לארץ
תהיה יותר קלה מהעבודה
שלי.״

( 8במי בגד עמירם
; י ד? כאשר השתתף במיבצע
הפצת־הפרחים מטעם המערך,
אירעה תקרית שבה האשימה,
כביכול, נערה את איש־הטל-
וויזיה־לשעבר בבגידה. כך
דווח גם במדור זה. האמת הי־תה
דומה — אך הפוכה: איש
שהכיר את ניר התנפל עליו,
חיבק אותו בהתלהבות וקרא :
״למה בגדת בנו, צופי־הטל-
וויזיה? היית כל־כך טוב !
אבל אין דבר, תצליח
! 8בפגישת עיתונאים עם
מפכ״ל המישטרה, אריה
איבצן, העיר אחד העיתונאים
למפכ״ל כי דובר־המישט־רה
לשעבר, אריה ארד, עו

ככתב דבר בבאר־שבע.
אמר איבצן :״מה כל־כך נוראה
בבאר־שבע?״
81 איש המפד״ל, רפאל
בן־נתן, חתם על הסכם !המבטיח
מקום ריאלי ברשימת
המפד״ל לאחד מפעילי ד,מיפ־לגה.
כאשר האיש הרים גבה
בחוסר־ביטחון, אמר בן־נתן :
״אתה יכול להיות בטוח שזה
בסדר. אני מקיים הסכמים,
אפילו כאשר אני עצמי חותם
עליהם !״

נו נראה היום נקי ומבריק די
הצורך, כפי שהיינו רוצים ש ייראה,
הואיל והתבקשנו לח סוך
במי שטיפה.״ פנים האוטובוס
היה בכל זאת נקי ביותר,
תודות לשיתוף־פעולה של
ציבור הנוסעים .״עכשיו אני
בטוח שאין אני נמצא בישראל,״
הפטיר סאמט־האב.
81 הבדיחה האחרונה מספרת
כי הח״כ לשעבר, שמו

8העיתונאי הוותיק שיט־עץ
סאמט נסע לבקר את
בנו, העיתונאי גידעץ סא״
מט, בארצות־הברית, שם מכהן
הבן ככתב הארץ. בנמל-
התעופה קנדי בנידיורק ראה
סאמט מודעה מאירה־עיניים
על אוטובוסים, בזו הלשון:
״אנו מבקשים אח סליחת הציבור
על שהאוטובוס שלנו אי
ראת
הבחירות סיעה חדשה,
שתיקרא ״אשרי יושבי״.
81 פרופסור זאב ויל נאי,
המכונה ״הטייל הראשי
של המדינה״ בשל אהבתו לנוף
הארץ, אמר בראיון לעמום
מר־חיים, מי שהיה
מנכ״ל מישרד־המיסחר-והתע-
שיה :״אינני מאנשי מה״ב,
מוררידי־השמנת־בישראל.״
! 8וודי אלן עומד להגיע
ארצה ב־ 31 ביולי. הכוונה אינה
לשחקן וודי אלן, אלא לכלב
הנדיר, מסוג ברייר, של
שרי שילון, אשתו של שליח
הטלוויזיה בניו־יורק, דן שי לון,
החוזר ארצה. שרי, המעריצה
את השחקן האמריקאי,
החליטה לקרוא לכלב על שמו.
גובה הכלב עולה על גובהו
של וודי אלן.

אל רבטמן, שמואד פלא־טו־שרון
ואהרון אבד־חצירא
עומדים להקים לק

דן שילון בא ארצה
לשבוע ימים כדי להשתתף באזכרה
לאביו, שמת לפני שנה.
הוא בילה את מרבית השבוע
במיטה, אחרי שלקה בשפעת.

ברמליטה פונש

חממו את הכרמליטה בסיר
טמוק.הוסיפו פלחי פרי הדר
טבטי.פירות הטונה וקינמון
לפי הטטם.

! 8בערב יום־העצמאות,
בשעה 2אחרי־חצות, הינחו

יעקוב אגמון ואייבי נתן

ברנזליטה קר

הוסיפו לכרמליטה קוביותקרח.
פלחי לימון, או פרי הדר אחר.
פלחי תפוחי טץ, וקינמון
לפי הטטם.

ראוי אזלו

נגן־המפוחית היהודי״אמריקאי, הופיע במיסגרת חגימת פסטיבל״האביב
בבריכת־השולטן בירושלים. אחרי ההופעה נערכה לו קבלת״פנים בבית־מלון
בירושלים, שם הוא פגש בטדי קולק. אדלר נתן לקולק מפוחית־פה זעירה, ולימד אותו בו במקום
לנגד שיר פשוט. טדי ביצע את ההוראות של אדלר, והשניים ניגנו דואט• אדלר סיפר כי ניגון־המפוחית
בא לו לפי שמיעה, ולא לפי למידה .״אף פעם לא הבנתי את החוקיות שבהלמות הפטיש,״ אמר.

את תוכנית ההתרמות של גלי
צה״ל, שירותרום. אמר אגמון
לפני המיקרופון :״אני יודע מה
כל הנשים עושות כרגע ביד
ימין שלהן?״ והשתתק. אייבי
גילה חוסר־סבלנות, והתעקש
לדעת מה הן עושות, ואז הרגיע
אותו אגמון :״הן בטח
כותבות לנו צ׳ק.״
השחקנית

מרקם הופיעה לפני פעילים
של הסוכנות היהודית במחל-
קת־העליה, המביאים ארצה

אביבה

מאוחרת. גם אצל ריבקל׳ה
באו אותם המוזמנים כמו מדי
שנה, שרו שירי־מולדת ורקדו
ריקודי-דיסקו. לביתה בכפר-
שמריהו באו 400 מוזמנים.
8:אבי שטיינברג, יו עצו
של שר־האוצר יורם
א רידוד, ליווה את השר ב
מסעו
לארצות־הברית. באחד
הלילות, כשחזר למלון וולדורף
אסטוריה בניו־יורק, שבו התגורר
עם השר, הוא עלה במעלית
ביחד עם זוג של כושים,
שנראו לו שיכורים. הבחורה
הכושית נשענה על אבי. רק
כאשר הגיע לחדרו הבחין כי
כויים, וכל כספו ותעודותיו
נלקחו ממנו.
81 ארידור הפתיע את
שומעיו, בפגישתו עם ראשי
המגבית היהודית בארצות־הברית,
באומרו להם :״אני
יודע מי ינצח בבחירות הבאות
בישראל.״ כאשר הבחין בפר-
צופיהם התמהים של השומעים,
אמר ארידור :״היהודים
ינצחו.״
• ; 8במטוס. אל־על לניד
יורק גילה ארידור את ח״כ
אבא אבן. שאל ארידור את
אבן :״לאן אתה נוסע?״ השיב

212

פור בייל

הזמרת־שחקנית האמריקאית שהופיעה גם היא בבריבת״השולטן, פגשה
מעריצה צעירה בשם ליוה, שניגשה אליה ושאלה אותה אם ביצעה פעם
תפקידים במחזות לילדים. ביילי אמרה לילדה שאכן עשתה זאת, ושיש לה הל התקליטים של ההצגות
האלה בחדרה במלון .״מחר בבוקר תמצאי מתנה קטנה, עם כל התקליטים האלה,״ הבטיחה לילדה.

בלתים
אנשים מארצות־הברית ומנסים
לשכנע אותם שיעלו לארץ,
במיסגרת מתוכנית תור
ועלה. בתוכניתה מספרת אבי-
בה, בעזרת שיקופיות, את סיפורה
האישי ואת סיפור ראשית
ההתיישבות בארץ. באחת
מן ההופעות האלה נוכח שגריר
ארצות־הברית בישראל,
סמואל לואים ואשתו פ א לי.
בתום ההופעה ניגש לואיס אל
אביבה ואמר לה,, :שיכנעת
אותי, החלטתי לעלות ארצה!״

| מסיבת-הפתעה ביום
העצמאות ערכו חברים לטייס
א ל ־ ע ל אורי ירום, במלאת
לו 50 שנה. אל ביתו ברמת-
השרון באו כל ידידיו, ותיקי
צה״ל ומאל־על. את שירי־המולדת
אירגן דן בירון,
איש־הטלוויזיה הירושלמי. סגן
הרמטכ״ל, האלוף יקותיאל
(״קותי״) אדם, היה גם הוא
שם, לא רק כחבר אלא גם
כמחותן־לעתיד. בנו, אודי,
הוא חבר של דוגית, בתו של

מאת דני אלה שמי

אני לא יכול
לדבר עכשיו

לא, שני אלה
לא מפריעים

יי * מי שחיה ראש עיריית־רחובית
וחבר״כנסת ויצא מבית־הבלא,
מציג בגאווה את אחד הפסלים שאותם עשה געת שישב בבית־הסוהר•
הפסל מתאר אסיר כבול בשלשלות-ברזל, ושמואל
רכטמן הציב אותו במקום בולט לעין בסלון ביתו ברחובות.

ענתה לו השחקנית :״אבל
סם, חשבתי שכבר עלית ארצה

! הזמר צכיקה פירן
נסע אל כל החלטורות שלו
בחג־העצמאות באמבולנס. לא
משום שהוא חולה, אלא משום
שאמרגנו יצחק גיזרי, שכר
אמבולנס כדי להסיע את הזמר
ממקום למקום, מבלי להתעכב האמבולנס בפקקי־התנועה.
צפר במשך כל הנסיעה שלו.
! 9מנהלי-מחלקות בעיריית
ירושלים נדהמו בשבוע שעבר
לשמוע הודאה משונה של
ראש-העיר, טדי קולק. אל
קולק הגיעו תלונות ממנהל
מרכז קהילתי על בעיות שעושות
לו מחלקות שונות בעי רייה.
קולק זימן אליו את מנהלי
כל המחלקות האלה, נעל
את כולם בחדר קטן בקומה
החמישית של בניין העיריה
ולקח את המפתח, כשהוא מודיע
להם כי עד אשר לא יפתרו
את בעיות המרכז הקהילתי,
הם לא ייצאו מן החדר.
תוך 20 דקות הם דפקו על
הדלת וצעקו לעברו כי כל
הבעיות ׳נפתרו.

ירום, והזוג הצעיר מתכונן
להתחתן בעתיד הקרוב.
! 9כלת פרם ישראל, דחה
פראייר, בת ה ,92-מי שייסדה
את עליית הנוער, נשאלה
השבוע, אחרי קבלת הפרס,
על־ידי בנה, פרופסור,
שדהכח פראייר, מה הן
תוכניותיה לעתיד. השיבה לו
רחה :״אני רוצה ג׳וב ממשלתי.
אני רוצה להיות שר-
האוצר.״
! 9בעת פגרת־הכנסת שולח
מישרד־התיקשורת מיכתבים,
המגיעים לחברי־הכנסת לפי
כתובתם בבית. לפני שבועיים
קיבל ח״כ משה שחל מיב-
תב, שהיה מיועד ליושב־ראש
שחל : סיפר הקואליציה.
״שלחתי את המיכתב למענו
של ח״כ חיים קורפו, וכתבתי
לו כי אני מעריך את המחווה
של מישרד־התיקשורת, אך הם
הקדימו בחודשיים.״
>• בעת המישחק, שנערך
באיצטדיון בלומפילד, שאליו
הוזמן יושב־ראש הכנסת יצ חק
גרמן, נראו לפתע סדרנים
רצים אל בימת־המוזמנים
כשבידיהם מגשים של תה וקפה.
שימעון
פרס במטה מיפלגתו

הקיץ א ת מוז מנ ת
ולאחר השיזוף-
מוצרי עם להשתזף בכיף
מיוחד המזין או
השיזוף המצויינים
גופך, מרגיע /מר
של תיא:

שמן אגוזים לשיזוף
עמוק ואחיד.
חלב אגוזים או קרם
אגוזים לבעלות עור ^ 11 רגיש.

ורשבסקי -פריליך

214

*11*11111
81 בכנס של יהודי יוגוסלביה,
שנערך יום אחד אחרי
חגיגות המימונה, סיפר טדי
קולק כי הוא והנשיא יצחק
נכון, יחד עם יושב־ראש הסוכנות
אריה דולצ׳ין, נפגשו
בחגיגות המימונה, ושם
התגאה הנשיא כי סבתו נולדה
במרוקו, אך ״כאן אף אחד
מאיתנו אינו יכול להתגאות
בסבא או בסבתא יוגוסלוויים.״
אמר קולק :״כאשר דיבר הנשיא
באותה הזדמנות, אמר:
״נכון שאיני יכול להצביע על
מקורות יוגוסלוויים, אבל אני
עדיין זוכר שיר יוגוסלווי, שלמדתי
לפני שנים רבות מ־אשה
אחת, שבאה משם.״ ה נשיא
דיקלם בעל פה את השיר.
0למסיבת־עיתונאים

הצוות הכלכלי של מיפלגת־

תו ויויאן, ומנכ״ל חברת־בי-
טוח, עמום ירדן, אביו של
אורון ירדן, הילד שנחטף
ושנרצח לפני שנה.
! השחקן חיים טופול
ביקר את ראש יריית ירושלים
טדי קולק. לפני שעזב אמר
לו טדי :״חג שמח וכשר !״
אמר לו טופול :״מה פיתאום
כשר?״ ענה לו קולק :״כשר
זה בשביל אורי זוהר. אתה
בטח הולך עכשיו לבקר אותו.״
טופול גילה לקולק כי
הוא אכן הולך לבקר את אורי,
והוציא מכיסו כיפה ציבעונית.
אז הוציא גם קולק כיסה מכיסו
ואמר :״בעיר כמו שלנו,
אני מוכרח להיות מצוייר בכיפה.״

8המיליונר הישראלי ה מתגורר
בארצות-הברית, מ־שודם
ריקלים, אירח קבו-

הנערה שהרתה ל ד 1ד 1ט 1פז התאבדה
1א בי 1של אורנן ירדן ב א לט 11ו*ד טניס
בריקודי־דיסקו. היחידי שהצטרף
אליה היה מנהל הקבוצה
האנגלית, דנוויל הארון, שהיה
גם הקשיש ביותר בין המוזמנים.

בישיבה האחרונה על
הסרת חסינותו של שר־הדתות
אהרון אבו־חצירא בכנסת בא
השר ללא עורכי־הדיו שלו.
היועץ המישפטי, יצחק זמיר,
אמר שהוא מתפלא על כך.
העיר על כך ח״כ יהודה
חשאי ז ״אני יודע מדוע.
אחד מהם, לפחות, עורך־הדין
רם כספי, לא הופיע כי החליט
ללכת בתל״ם.״
81 במיפלגת העבודה מרבים
הפעילים כיום לכנות את
עמיתיהם. בין הכינויים :״אר-
תור״ ,שהוא אשר כן־נתן,
״כצלה״ ,שהוא ח״כ אכרהם
כץ־ עוז ,״בנג׳ילה״ ,שהוא
כנימין יסעור ממפ״ם, וי־ויאן,
שהוא חיים הרצוג, יו-
שב־ראש מטה ההסברה ,״רד
ליק״ ,שהוא ישראל פלג,
דובר מטד-,הבחירות ו״בייגה״,
שהוא אברהם שוחט, ראש
מועצת ערד.
81 מי שהיתר, סגנית שנייה
של מיס עולס, ענת זמיר,
עובדת ביום כמארחת במים־
עדה הסינית של איש־העסקים
אכי אברמוביץ. ענת החליפה
את מקומה של הדוגמנית
ציפי לוין, שנסעה לחופשה
ללונדון.
! 8איש העסקים היהודי־אמריקאי,
ברני קורנפלד,
שהסתבך לפני שנים אחדות
עם שילטונות מס־ההכנסה ב־ארצוודהברית,
ביקר בארץ
כדי לזרז את תיקון המטוס
הפרטי שלו, שקנה לפני שנים
רבות מנלם ון רוקפלר, מי
שהיה סגן נשיא ארצות־הברית.
הוא ביקר בתערוכת הציורים
של שימעון אבישר, והח ליט
לתת לצייר לעטר את המטוס
שלו, כאשר יהיה מוכן.
81 לתערוכת־הציורים של
הלינה אולומצקי בא איש-
הטלוויזיה ירון לונדון עם
אמו. ניגשה האם אל הציירת
ואמרה לה :״תיראי את מי
הבאתי לך!״
81 בהצגת כבוד השופטת
יושבת השחקנית חנה מרון
על כורסה גדולה ועמוקה. החברה
שהעניקה את הכורסה
הסתפקה תמורתה בחמש הזמנות
להצגה.

81 הבדרן דודו טופז,
שכתב ספר־שירים אחד, עומד
להוציא לאור ספר שני משלו,
רומן שיהיה מוכן בשבוע הספר
תעברי. הרומן מבוסם על
סיפור־אהבה שהיה לטופז עם
נערה מדרום־הארץ. הוא פגש
בה כאשר יצא עם הדוגמנית
איריס קנר. באחד הטיולים
המשותפים שלו עם נערה זו

היא התעלפה. טופז לא חשד
אז בנסיבות התעלפות זו. אחרי
שסיפרה לו כי הרתה לו,
רצה טופז להתחתן איתה, אך
כעבור כמה ימים, כאשר התקשר
אליה, סופר לו כי היא
התאבדה והשאירה לו מיכתב,
שבו ציינה כי לא מיתה לה
דרך אחרת. רק אז גילה טופז
כי היתר, חולה במחלה ממארת.

ממשלתית בירושלים, החליטה לקחת שנת״חופשה אחת מעבודתה
ולעבוד במשהו שונה לחלוטין. היא עוזרת כיום לדני שלם, מנהל
תיאטרון ״החאן״ בירושלים, האחראי על המופעים האמנותיים
בבריכת״השולטן. הפרוייקט הראשון שטיפלה בו היה הופעתם
של לארי אדלר ופרל ביילי בירושלים .״אני אוהבת מיבצעים
וסיימתי את המיבצע הראשון שלי עכשיו,״ הצהירה.

!| *י| |ו ן *׳11 משתתפת במחזה המוסיקלי ״אני יוצאת
עם שירי לדרך״ .בתום אחת ההצגות

11 11
חיכה לה בעלה, הזמר דני ליטני, בחוץ, ניגש אליה ואמר לה
בצורה טובה ביותר.
תפקידה

כי היא ביצעה
ג׳ודי ליטני טוענת כי בעלה הוא המבקר החריף ביותר שלה,

העבודה באו גד יעקוכי ונפתלי
כלומנטל בחולצות
פתוחות, בעוד שהפרופסור
חיים בן־שחר בא בחליפה
ובעניבה. העירה העיתונאית
עדה הדז :״הוא עוד נאיבי,
מאמין בגירסתו של דויד
כן־גוריון שהחליפה, העניבה
והפראק הם באמת ביגדי-
העבודה של המיפלגה.״ העיר
עיתונאי אחר :״חב״ש הוא
חבר במועצת־המנהלים של
בנק דיסקונט, ולא של בנק
הפועלים הסוציאליסטי.״
81 בטורניר־הטניס ברמת-
נראו השבוע, בין הצופים,
פרקליט־המדינה גכריאל כך,
סגן נשיא האוניברסיטה העברית,
שמחה דיניץ עם אש-

העול ס הזה 2280

צר. של ישראלים בפסטיבל-
סרטים שנערך בלוס־אנג׳לס,
ושמטרתו היא להתחרות בפס-
טיבל־הסרטים של קאן. ריק-
ליס הזמין על חשבונו את
הקבוצה לבית המלון שלו ב־לאם־וגאס,
ריביירה. הוא מעורב
בעסקי־סרטים מאז שהפיק
סרט למען אשתו הצעירה,
פי ה, שבו השקיע שניים וחצי
מיליון דולר.
! 8אחרי מישחק״הכדורגל
בין נבחרת הכוכבים של ישראל
ובין הקבוצה האנגלית
מנצ׳סטר יונייטד, נערכה לכל
השחקנים קבלת־פנים בבית-
מלון בהרצליה. המסיבה היתה
משעממת מאוד, עד אשר החליטה
אחת האורחות לפתוח

? * 1 0 1 1עורך״הדין בא לפתיחת תערוכתה של ג׳ודי דונר, שציירה עבור הטלוויזיה
את הדמויות במישפטו של שר־הדתות, אהרון אבו״חצירא. עכשיו היא
111.1 / 11 מציגה את עבודותיה אלה. עורך״הדין של השר, רם כספי, היה אמור לפתוח את התערוכה, אך הוא
נאלץ לנסוע לארצות״הברית ולכן שלח את אביו. בציורים נראים הנאשמים, ישראל גוטליב ועדים.

האמ נם רגעו הש ם?
זד, כבר מרגיז יותר מדי.
ביום־ד,זיכרון שמעתי נאומים על גבי נאומים, שבהם
נאמר כי בחורינו ״חירפו את נפשם למות על קדושת

השם״ ,וכיוצא באלה.
מה פיתאום?
גם אני חירפתי את נפשי, ולא על קדושת השם או
כל קדושה אחרת.
וכשהייתי חייל בגדוד ,54 שבו היה — נדמה לי —
שיעור־האבידות הגדול ביותר בכל צה״ל במילחמת־העצמאות,
היכרתי הרבה־הרבה
בחורים ש״חיריפו את
נפשם למות״ .ביליתי הר־בה־הרבה
שעות בשיחות
אינסופיות עימם בטרם
מתו.
הריני מצהיר בזה חגיגית
שמעולם לא הכרתי
אף בחור אחד שחירף את
נפשו למות על קדושת־השם.
שמו
ישל השם לא הוזכר
כלל. וגם לא שמו של
הרב גורן. ביכלל לא דאיתי
אף רב אחד בכל ימי הלחימה.

חירפו את נפשם גודל למות למען המולדת, למען
עם־ישראל, למען עצמאות לאומית. כדי שלא יזרקו אותנו
לים. למען הגן על מישפחותיהם. וגם סתם למען ההגינות,
וכדי שלא להפקיר חבר בצדה, ומתוך גאווה בפלוגה,
בגדוד ובחטיבה. ומפני שבשעה כזאת זהו הדבר הנכון
לעשות.
קדושת השם י גו באמת !

לא הבטיח ליחידות הפורשים את החומר האנושי המעולה
ביותר, אם להשתמש בשפה עדינה.
מובן שאנשי אצ״ל ולח״י לא זכו באימונים של ממש.
המסורת של המחתרת הובילה לטיפוח ערכים שונים
לגמרי. הפלמ״ח היה אירגון צבאי אמיתי, שלמד מנסיון
הצבאות במילחמת־העולם, ושבו עסקו כמה מטובי ה מוחות
בגיבוש תורות־לוחמד, מודרניות. גדודי־ההגנה ירשו
את המסורת הפלמ״חאית המעולה הזאת, וגם את נסיון
החיילים שחזרו מן הצבא הבריטי. בסך הכל היו —
בתנאי הימים ההם — חיל־שדה טוב, סתגלני, מאומן.
כל זה חסר לאנשי אצ״ל ולח״י, שעברו לפתע
ממילחמתיגרילה עירונית (במושגים של ימינו) למילחמת־שדה
כימעט־סדירה, ובוודאי לחבריהם החדשים. המש־תמטים־למחצה.
אין פלא שדי היח במשבר הקרבי הראשון
בשדה כדי למוטטם.
על כך יש להוסיף את הגורם הפסיכולוגי. אצ״ל
ולח״י כבר היו אז מתוסכלים ״על כל הראש״ .עד
נובמבר 1947 היו הם הגיבורים, עטורי־ההילה, עתירי־התהילה.
כל אחד מאנשי שני האירגונים היה אפוף הילה
של גבורה, והמיסתורין של המחתרת אך הוסיפו על כך.
והנה לפתע — יוק. בן לילה — זמנים חדשים,
זמירות חדשות. הנסיבות, שהשתנו באופן דרמאתי,
העבירו את כל תשומת־הלב אל הפלמ״ח, אל החי״ש
ואל ההגנה, שהיתר, בזוייה בעיני הפורשים אך אתמול.
אנשי־ההגנה היו עתה הגיבורים. מלווי־השיירות ומלוות־השיירות
עוררו התלהבות כללית. הקרבות הגדולים
הראשונים הציפו את הארץ בגלים חמים של הערצה

*וווי *ובנד•

חזרה לדיר־יאסץ
באחת המסיבות ניגשה אלי הסופרת האנגלית האהודה,
לין ריד באנקס, ושאלה לדעתי על דיר־יאסין. היא
כותבת ספר על מילחמת־העצמאות. בין בוס-יין לבום־
ויסקי ניסיתי להשיב לה, תוך פישפוש •בזיכרוני.
אחר־כך. נשאלתי על־כך על־ידי עיתון ירושלמי מקומי,
ושוב נאלצתי לחשוב על מקום אומלל זה. ולבסוף בא
עמוד חאש, וגירד כמה פצעים.
בדיר־יאסין אירע פשע־מילחמה במלוא מובא המילה,
מן הסוג שביגללו נדונו קצינים גרמניים ויפאניים למוות
והוצאו־להורג• (מדוע הם, ולא בריטים, אמריקאים ורוסים
י מפני שהמנצח הוא, בדרך כלל, השופט).
זה לא היה מעשו•,־הזוועה היחידי במילחמה. קרו גם
דברים אחרים, וכמה מהם חמורים מאוד — כמו פשע״
המילחמה של שמואל להיס, המנכ״ל הפורש של הסוכנות־היהודית,
שהורה לרצוח מיספר גדול של בני־כפר חפים-
מפשע בשטח לבנוני. לאחר מכן היתד, קיביה של אריק
שרון וכפר־קאסם של מישמר־הגבול. אך מעשה דיר־יאסין
עלה על כולם, והוא הפך סמל ושם־דבר.
זה ברור. פחות ברורות הסיבות. מדוע זה קרה ז איך
זה יכול היה לקרות?
כדי להסביר זאת, ולוא במעט, צריכים לחזור אל
הימים ההם. וזה לא קל.
קודם כל: מי היו המבצעים?
כיום, כשאנחנו חושבים על אנשי אצ״ל ולח״י, עומדים
לנגד עינינו אחינו־אנשי־ד,תהילה, הגיבורים שביצעו
מעשי־העזה שכימעט לא ייאמנו, פורצי כלא עכו, המפוצצים
של בנייני־הבולשת, השניים שהצמידו את גופותיהם
אל רימון־היד המתפוצץ בכלא, דוב גריונר, שני אליהו.
אך באפריל 1948 היו אנשי אצ״ל ולח״י, לפחות
בחלקם, אנשים מסוג אחר.
בסוף 1947 נערך בארץ גיוס כללי של צעירי הישוב.
בראשית 1948 חויילו המוני צעירים, כונסו במחנות,
עברו אימונים מפרכים. עבר עליהס אותו המשבר הנפשי
העובר גם כיום על אדם הנקרע מביתו וממישפחתו,
והמוצא את עצמו, לפתע, בעולם זר ומוזר של פלוגת־טירונים.
אותם
שהגיעו — מרצון או מאונם — אל הגדודים
הקרביים, שוגרו חיש־מהר אל ׳שדר-,המערכה. הקרבות
עוד היו קלים, יחסית, אך בחודש אפריל כבר הרגשנו
שאנחנו חיילים ותיקים, עכברי־חזית מנוסים, גיבורי״
חיל המוכנים לכל.
רבים השתמטו, כמובן. היו לכך דרכים רבות. המכובדת
שבהן היתה ההתגייסות ל׳אצ״ל או ללח״י.
עד להקמת המדינה, לא הצטרפ״ ה״פורשים״ לגדודי־ההגנה.
היו להם יחידות נפרדות. אלה לא היו מגוייסות.
אנשיהן, גם מי שהצטרפו אליהן ברגע אחרון זה, גשארו
בבתיהם והופעלו לעת־מצוא, הם יצאו לפעולות מהבית,
וחזרו מחן הביתה, כמו בימי המחתרת.
זה קסם לרבים ,׳ולאו דווקא לטובים. היו שהתגייסו
לאצ״ל וללח״י פשוט כדי להימלט מן הגיוס המלא. וזה

הסתייג, למשל, מרצח הלורד פולקה ברנאדיוט, כעבור
כמה חודשים).
עד כמה שידוע לי, לא הסתייגו מן הפעולה שני חבריו
בהנהגת לח״י, יצחק שמיר וישראל אלדד. אך אולי
אני טועה.
חמור במייוחד יחסו של מנחם בגין. הוא לא גינה את
הפעולה ואת אנשיו. הוא צייו לא פעם לחיוב שהמעשה
גרם למנוסת־הבהלה של מאות אלפי ערבים מן השטחים
שנכבשו בידי צה״ל. אמנם טען כי לא קרה מה שקרה,
או שקרה בטעות מצערת ובשגגה שאין להלין עליה, אך
הוא היה מוכן בהחלט להתפאר בתוצאות שנבעו מן הזוועה.

חבל. עכשיו, אחרי שמלאו 33 שנים לפשע זה,
וכאשר הוא עצמו מכהן כשר־הביטחון, ראוי היה לו
למנחם בגין לגנות את הפעולה באורח חד־משמעי ומוחלט,
ולוא רק כאקט חינוכי לעיצוב דור חדש של לוחמים.

ה ת הלוכ ה של
גאוני הדור
במודעות המתפרסמות בעיתונות מטעם אזרחים־למען־
פרס (סניף של המערך המשוחרר מפיקוח מבקר־המדינה)
מופיעה עתה סידרה ארוכה של אנשים, האומרים בערך
כך :״בפעם שעברה הצבעתי בעד ד״ש. נוכחתי לדעת
שטעיתי. לכן אני מציע לכם להצביע הפעם בעד שימעון
פרם.״
בכך יש מידה לא־מעטה של חוצפה.
מה היינו אומרים על מודיעה שבה מכריז אשף־מיטבח :
״עד כה עבדתי במיסעדה בוקי סריקי. עשרים, מלקוחותינו
מתו מהרעלת־קיבה. עכשיו אני עובד במיסעדר, שאול
תחתית. נסו ותיווכחו!״
או על מודעה של מנתח־לב המכריז :״כל הפאציינטים
שלי מתו על שולחן־הניתוחים. עכשיו למדתי לקת. בואו
להינתח !״
אם הצביע פלוני בפעם שעברה בעד ד״ש, ניחא.
רבים וטובים עשו כך. אך לבוא עכשיו ולהסתמך על
גסיון זה כדי לתת עצות לזולת — זה מוגזם.
נכשלת — נכשלת. נהגת כשוטה — מילא. הצליחו
לרמות אותך -אין דבר. זה יכול לקרות לכל אחד.
זאת לא בושה.
אבל זה בהחלט אינו מעניק לך מעמד של יועץ-
הדור. במטותא ממך — שב בשקט!

וילה ב שוו״ ץ
לצעירים אלה, שעמדו בשורה דקה בין היישוב ובין
ההשמדה, מעטים נגד הרבים (כפי שהיה נדמה).
פעולות־השדד. של יחידות אצ״ל ולח״י באותה תקופה
היו מעטות, ולרוב בלתיימוצלחות, ביגלל כושרן הנמוך
בנסיבות החדשות של מילחמת־שדה. המוראל היה ירוד.
יתכן שהמישמעת היתד, מעורערת. הן היו זקוקות באופן
נואש לניצחונות. הן לא היו יכולות לסבול מפלות.
זאת ועוד. בימים ההם ריחפו בחלל סיפורים מסיפורים
שונים על זוועות ערביות נוראות. לפחות בחלקן היו,
בלי ספק, נכונות. סופר על ראשים כרותים של חברינו,
שהובלו בתהלוכה בעיר העתיקה. סופר על הריגת פצועים
והתעללות בגופות. מעשים מסוג זה היו אף הם חלק
מהמציאות. בצד השני לא לחמו יחידות סדירות, אלא
רק כמה חבורות בלתי־סדירות שנעזרו ב״פזעה״ (הזד״
עקות) של כפריים פרימיטייים, בלתי־מאומנים ובלתי״
ממושמעים.
הסיפורים השפיעו על כולגיו, ויצרו אווירה שלא דיר־בנה
להקפדת־יתר על טוהר־הנשק ומוסר־המילחמה. כל
מילחמה היא איומה, ומילחמה בין כוחות בלתי־סדירים
היא האיומה ׳שבכולן.
כשהלכו אנשי אצ״ל ולח״י לתקוף כפר קטן וחסר״
מגן ׳(כפי שחשפו) בפאתי ירושלים, התמזגו יחד כל המרכיבים
האלה, ואולי גם מרכיבים נוספים. הפעולה
הקטנה, שלא היתד, לה כימעט שום חשיבות במיסגרת
המערכה האדירה (לפי המושגים של אז) של מיבצע־נחשון,
השתבשה מייד. המפקד נפגע. הכפר היד, מוגן.
על התוקפים ניתכה אש שלא היו מורגלים לה. המכונית
שנשאה את הרמקול, שהיה אמור לקרוא לתושבים
לברוח, נפגעה ולא הגיעה, כנראה, כלל לטווח־שמיעה.
הלוחמים המתוסכלים, הבלתי־מאומנים, חסרי־הפיקוד,
נתפסו לפאניקה והשתוללו. האווירה של סיפורי־הזוועה
השפיעה. הזעם על ההילה האבודה תרם את תרומתו.
וייתכן, כמובן, שהיו מראש פקודות פסולות.
כך נולד מעשה־זוועה.
וההמשך :
נתן יליו־מור הזדעזע והסתייג מן הפעולה (אף שלא

אז אפריים קישון השתקע בשווייץ, בקאנטון אפנצל.
לשנה אחת בילבד. לכתוב זיכרונות.
מדוע לא? לכל אדם מותר לכתוב זיכרונות. ולהתבודד
לשם כך. ולשכור בית נאה בהררי שווייץ, אם יש לו
הכסף הדרוש לכך.
לכל אדם. אבל לא לקישון.
מדוע לא לקישון?
כי קישון הוא סופר-פטריוט. סופר־לאומי. סופר־
׳ארץ־ישראל־השלמה. סופר־מוכן־להילחם.
איש כזה צריך לשמש דוגמה לאחרים. אות ומופת.
הוא צריך לכתוב את הזיכרונות שלו בקיסריה. בכסף
טוב אפשר לשכור גם ׳שם
וילה נאה, ולהתבודד בה.
אלא מה — הפטריוטיזם
של קישון הייה תמיד קצת
מוזר. מי שקורא את דבריו
בעיון, ימצא בהם נימה
טיפ-טיפה אנטי־שמית. מוצ נעת,
קטינה, חבוייה. אבל
קיימת.
בייחוד כשזה נוגע ל יהודים
אוריינטליים. ידוע
שקישון אינו אוהב את
האוריינט בל-יכך. ומצטער
על כך שהאוריינט היהודי
משתלט על המדינה. וסבור
כי לאדם יהודי נאור ויישון
תרבותי
ואירופי שוב אין
כל־כך מקיום במדינה הזאת.
לכן טבעי שאיש כמוהו יתבודד בשווייץ, דווקא.
מותרי מותר!
בתנאי שיניח לנו לחיות את חיינו בלי הפטריוטיזם־
הסופר־סופר־סופר שלו .׳ושיניה לנו להחזיר שטחים
תמורת שלום׳ אם נרצה בכך, ולהסתדר עם הערבים,
אם זה יילד לנו.
כי לנו אין כסף לקנות או לשכור לכמה שנים וילה
בשווייץ, ואנחנו נצטרך לחיות כאן גם בעתיד.
אין ברירה.

הפה פעור לרווחה, ויורק לאבד. לוהטת

בנץ בחיטבו
^ מו עוף-החול האגדתי, קם מנחם בגין מן האפר
* של עצמו.

כמשך חודשים ארוכים היה שרוף. גרוטאה
של בן־־אדם. צל של עצמו.

ראיתיו מקרוב בכנסת, שקוע ומסוגר בתוך עצמו,
ער־ולא-ער, מקשיב אך בקושי. כל הנסיונות לגרותו
עלו בתוהו. יכולת לדבר באוזניו על זאב ז׳בוטינסקי,
על השואה, על הדר בית״רי, והאיש לא נשא עיניו.
יכולת לנפנף לנגד עיניו בדגל פלסטיני, והוא לא עיוות
את פניו.

זה היה מעציב. זה עורר רחמים. האריה
הזקן, כף נדמה, נגמר.

״זה לא אותו בגין,״ ׳אמרו מעריציו בנימה של אבל.
״אילו בגין היה חי, המצב במדינה היה אחרת,״
התלוצצו יריביו המרועשים.

זיי

והנה קם האיש לתחייה.

רגע אהד לא היה אלא ערימה של אפר עשן. כעבור
רגע קם מן האפר עוף דורס

שיש בה גוונים של אפור.

זה היה ״בגין במירעו״ .זה היה לא-בגין,
אנטי־בגין.
י * כשיו הכל השתנה. עוף־החול קם מן האפר.
< ״בגין במיטבו״ חזר במלוא הדרו הבית״רי.

מה קרה?

לבעלי התיאוריות הרפואיות יש. שוב, גירסות גופניות.
האיש מקבל תרופות אחרות, או חדל מלקחת
תרופות.

אני מוכן להסביר זאת בצורה אחרת. בגין
חזר אל עצמו, אל ״מיטבו״.

ריח־הבחירות עלה באפו, וכמנהל מערכת־בחירות שוב
אינו רואה עצמו כבול בכבליו של ראש־הממשלח.
הנהו מופיע שוב: בגין של שיירות־האופנוענים, בגין
הנואם מעל מירפסת מוגרבי, בגין המדבר בסיגנונו ה אמיתי,
בגין השופך את חמתו על הגויים.

ף זה קרה ז מה גרם לכך?

כדי להשיב על כך, יש לשאול קודם כל איד קרה
ההיפך. איך הפך בגין הגדול ,״בגין במיטבו״ ,לגרוטאה
שרופה ,״בגין במירעו״?

״בגין במיטבו״ היה דמגוג קנאי, אופוזיציונר
חסר־אחריות, בעל תמונת־עולם מעוותת
אך ברורה.

הוא ידע מה טוב ומה רע. המילחמה ״למען עמנו
וארצנו״ טובה. הערבים רעים. ארץ־ישראל משני עברי
הירדן, זו שלנו זו גם כן״ ,טובה. הפלסטינים רעים
מאוד, ובעצם אינם קיימים כלל. האמריקאים טובים. הגר מנים
רעים שברעים. ועוד חצי-תריסר סטיריאוטיפים,
ספק-רעיונות ספק-סיסמות, שבהם הצליח במשך דור
שלם לשלהב המונים.

אפשר לטעון כי אין דכר רע יותר לעתיד
המדינה מאשר מילחמה יזומה ערכ-כחירות,
כאשר כל חייל המחרף את נפשו יחשוד,
בסתר ליבו, כי הוא פועל למען אינטרס מיפי
לגתי המתעטף כסיסמה לאומית. וכי פעולה
כזאת עלולה ליצור בקעים במוראל הלאומי,
העולים כאלף מונים על כל רווח צפוי.

והנה הגיע האיש לשילטון, ועמד מול הפער
העצום שבין המציאות כמו שהיא ובין המציאות
שהיתה קיימת בדמיונו.

כראש־הממשלה נאלץ לעשות מעשים שלא ייעשו,
שנפשו נקעה מהם. הוא נאלץ לחייך לשנואי־נפשו,
להשמיע דיבורים שנגדו את כל נימי נפשו. ובעיקר:
הוא נאלץ לשתוק.

בגין שותק הוא בגין מחוסל.

אני משוכנע לחלוטין כי בגין שותק אינו
יכול לתפקד. כאשר אינו נואם, אין האדרלנין
זורם אל תוך דמו. נפשו וגופו קמלים, כמו פרה
שנותר בלי מיס.

^ אש־הממשלה נאלץ לעשות דברים ש״בגין
י במיטבו״ היה מרעיש נגדם שמיים וארץ. לא היתה
לו ברירה. המציאות לא דמתה להימנון בית״ר.

הוא חתם על הסכמי קמפ-דייוויד, הכוללים
את המילים הנוראות (לדידו) ״העם
הפלסטיני״ ו״זכויותיו הצודקות״ ,והמחזירים
״שטחים משוחררים״ לאוייב.

אחר-כך נאם. נאומים עגומים.
הוא נסע למצריים .״האם זהו הנואם הגדול שדיברת
עליון״ שאלוני בתמיהה ידידים מצריים. לא יכולתי
להסביר להם כי ״בגין במיטבו״ נואם על מילחמות ה׳
ועל דם נשותינו וילדינו. ואילו על השלום ועל הערבים
הטובים יכול לדבר רק ״בגין במירעו״.
בגין נאלץ לקבל פני גרמנים, ללחוץ את ידיהם,
לחייו* אליהם. גרמנים שהיו נאצים רשומים, כמו פראנץ-
יוזף .׳שטראום, חבר פילוגות־הסער הממונעות. גרמנים
שהיו מיילים בחזית המיזרחית, אנשי הוורמאכט הנאצי.

זה היה נורא.

וכך חדל האיש מלתפקד. הוא דעך. מסביבו התרוצצו
העכברים, מלחכי פינכתו של ״המפקד״ ,וחילקו ביניהם
את שערות רעמתו של האריה הזקן.
כמפא״יניק־מאולץ, כמשכין־שלום, כמדינאי שותק, לא
יכול היה בגין לפרוח. אין הוא יכול לתפקד במציאות

אפשר לטעון כי לסורים אין כל כוונה
״לחסל את הנוצרים״ כלבנון ולכצע שם רצח
עם, אלא להיפך, שיש להם עניין רב כשמירת
האיזון כין הנוצרים והמוסלמים, המאפשר להם
להופיע שם כמתווכים וכשוטרים. וכי הנוצרים
לא טמנו את ידיהם כצלחת כאשר אפשר היה
לכצע מעשי־זוועה, ואולי אף עלו על יריכהם.
וכי כל זה אינו נוגע, כעצם, לממשלת-ישראל.

אפשר לטעון כי רק אדם שלא היה מעולם בכל פעולה
קרבית יכול להתפאר בהפלת שני מסוקים חסרי־מגן על-
ידי המתוחכמים שבמטוסי־הקרב. וכי הדבר דומה לירייה
ברובדדצלפים טלסקופי בפרה עומדת, הרועה באחו. וכי
שום חייל אינו יכול להתגאות במעשה כזה, כשם ששום
חייל לא יתגאה בהטלת פצצות מגבוה על עיירות ומחנות-
פליטים.
אפשר לטעון כי החדרת הטילים הסוריים לביקעית־לבנון
אינה אלא תוצאה ישירה של ׳פעולת־ר,התגרות
של מטשלודבגין, וכי כל מדינה נורמלית במקום סוריה
היתה נוהגת כך. וכן אין הבדל בין ״המובלעת הסורית״
לאורך הגבול הסורי בביקעה ובין ״המובלעת הישראלית״
של חדאד לאורך הגבול הישראלי.

ן* ש המסבירים את הכל בתיאוריות רפואיות וכימיות.
האיש לקה בליבו. האיש קיבל תרופות. כתוצאה
מהתרופות הפך חנוט חסר־חיים.
איני רופא ואיני כימאי. לי יש הסבר, הנוגע למהות
האיש.

כל׳ חייו של בגין הם רצף גדול אחד של נאומים.
נאומים גדולים, נאומים קטנים. אך כולם נאומים ׳מרגשים
— מרגשים את המאזינים, ומרגשים קודם כל את עצמו.
ראיתי אותו לא פעם אחרי נאום כזה, כשעיניו זגוגיות,
פניו קפואות, אוזניו אטומות מלשמוע, זכל־כזלו אומר
שעבר זה עתה חוויה ריגשית, כימעט גופנית.

אפשר היה לטעון כיי כל הגרמנים, בני גילו של
הלמוט שמידט, שירתו בצבא הגרמני — נאצים, לא-
נאצים ואנטי־נאצים כאחד. וכי שמידט הצעיר היה בסך-
הכל סגן-מישנד, בחיל התותחנים, מפקד סוללת נ״מ
ופקיד־מטה, ושלאדם כזה לא יכול היה להיות קשר כל שהו
עם מיבצע־ההישמדה. וכי נוכחותו באחת מישיבות
בית־המישפט ששפט את המתנקשים בחיי־היטלר, כשהוא
קצין צוער ושליח כפוי של מטה חיליהאוויר, אינה
לעניין. וכי מעורבותו הנאצית של פראנץ־יוזף שטראוס,
״ידיד ישראל״ ,גדולה יותר.
אפשר היה לטעון כי השואה היא פרק מייוחד־במינו
בהיסטוריה האנושית, היהודית והגרמנית, זכי השימוש
בפרק זה לשם הפקת הון פוליטי חולף הוא חילול־קודש.
וכי אין שום קשר בין זכר השואה ובין המדיניות
המיזרח־תיכונית האקטואלית של ממשלודגרמניה, שאינה
רחוקה מדיעותיהם של כמה וכמה תנועות וחוגים ואישים
בישראל עצמה.
אפשר לטעון כי ממשלה ישראלית, המוכרת כמויות
ולגדולות
של נשק למישטר
שורה ארוכה של רודנים דמויי־נאצים באמריקה הלאטי-
נית, אינה יכולה להתנפל בזעם מוסרי על עיסקות־הנשק
של הגרמנים והצרפתים. וכי ממשלת־בגין, המתארת את
מכירות־הנשק שלה כהישגים כלכליים אדירים, אינה
יכולה להאשים סוחרי־נשק אחרים ב״תאוות־בצע״.

מנחם בגין: עננים של עשן־אופיום
יתכן שעזרו לכך הצלחותיו(הפסיכולוגיות, להבדיל מן
הכלכליות) של יורם ארידור. כל עוד היתה מערכת־הבחירות
אבודה מראש, לא עלה ריזדהמילחמזז בנחיריו
של בגין. יאך משהשתנה מצב־הרוח, הריח האריה הזקן
ריח של דם, וקם מריבצו.
יתכן שתרמו לכך המאורעות בלבנון. לא חשוב מי
גרם למשבר המילחמתי החדש — הפאלאנגות, צה״ל,
האמריקאים. בגין שומע קול שופרות של מילחמה, והוא
מגיב כסום התינ״בי הקורא ״היאח!״

עכשיו אין עוד מיגכלות. אין עוד גינונים
של ראש-ממשלה, הפה פעור, והרשות נתונה.
68 שנים של תסביך-נחיתות יהודי, של שינאת־גויים,
של קנאות בדלנית, של זעם רוויזיוניסטי, פורצים עתה
החוצה, כמו לאבד, רותחת שנעצרה בחיק־האדמה זמן
רב מדי.

הפה הפעור הפך לוע של הר־געש.

כל הגרמנים הם נאצים. הקנצלר עזר לאיינזאץ־גרופן,
שהשמידו מיליונים! .גרמניה החדשה רוצה ׳להשלים את
מלאכתה של גרמניה הישנה.
הערבים הם רוצחי-עמים, ויש לקדש עליהם מסע־צלב.
הסורים הם -נאצים חדשים. המרצחים הקרויים פי-אל-או
גרועים מהם.
היריבים הפנימיים הם אבק־אדם, פקידונים, עלובי־נפש.
יש לטאטא אותם מן הבמה.

הלאכה הרותחת נשפכת על הכל.

ין כל טעם לבדוק את האמרות האלה באמות-
י מידה של היגיון, להתווכח עליהן, לנסות להפריכן.

אין אלה טענות הנתונות לניתוח. אלה הן
שאגות של אריה, השוחר לטרף.

^ ןין

אפשר לטעון כי מנחם בגין היה מוכן בהחלט להשתמש
בשרותים של המפא״יניקים המשומשים, שאותם הוא
משמיץ עתה, כל עוד יכול חיה להפיק מחם תועלת
כלשהי, וכי לאחר מכן החליף אותם באפסים, יוצא־מדגרת־האפסים
של הליכוד.

אפשר לטעון כהנה וכהנה. אך מה הטעם

ככך?

תורתו של בגין היא אופיום להמונים הפרימיטיוויים.
מפיו בוקעים עתה ענני הסם המשכר, ומאות האלפים,
שהתמכרו זה מכבר לסם זה, חוזרים -ומשתכרים עימו
עתה בהתלהבות, כמו נרקומאנים שינאלציו זמן רב מדי

להתקיים בלעדיו.

להתווכח עם נרקומן •ו להפעיל היגיון נגד
עננים של אופיום?
חבל על המאמץ.
ה לעשות? אין מה לעשות, עד ליום הבחירות.
•יי׳ ״בגין במיטבו״ מתייצב שוב לפני הציבור, ומנדב
את עצמו -למשך ארבע שנות־כהונה נוספות.
טוב שהוא מתנהג כך, למען תהיה הברירה ברורה
לחלוטין.
אפשר להצביע בעד בגין וגרוריו הפוטנציאליים,
ואפשר להצביע בעד הרשימות המתייצבות נגדו.
הבחירה נתונה.
ברור כי מועמד הליכוד הוא ״בגין במיטבו״׳ ״בגין
הישן״ ,בגין היורק בפני מדינאי העמים (״הגויים״) ,בגין
איש־המילחמה, שהסתבך בענייני-שלום לא-נעימים כימעט
בעל־כורתו, כתוצאה מיוזמתו ההיסטורית החד־פעמית של
הנשיא אנוור אל־סאדאת.

אם עם־ישראל כוחר כו, הוא ראוי לו.

הוא יזכה בארבע שנים נוספות של התנחלות. של
החרפת המילחמה בין ישראל והעולם הערבי. של בידוד
ישראל בעולם. של דיפלומטיה המייועדת להפוך ידידים
לאויבים ולאחד את האויבים נגדנו. של התמוטטות
כלכלית. של כפייה דתית. של החנקת חופש־הביטוי בכלי־התיקשודת
הממלכתיים. של התפוררות מוסרית. של
העמקת התהום בעם, ובעיקר בנוער. של ירידה מן הארץ.

וכמו שכתוב כמודעות — זוהי רק ההתחלה.

האיש שנקוא עדיו׳ המעון להוציא את עגדח הנדנדה מן
הבוץ ־ הוא האיש שעזו להכ נ יס א ותה רשם -
טוענת אסתר אלכסנדר, הכלכלנית בעלת הויעות המחפעיוח

נים חשובים ביותר הנוגעים למינוי זה.
אחד העניינים הללו נוגע להבדל המהותי
שבין תפיסתו הכלכלית של בן־שחר ובין
תפיסתו הכלכלית של המועמד שבן־שחר
תפס את מקומו, איש בנק הפועלים, יעקב
לווינסון.
אמנם, גם בהסברים המקובלים לגבי
עניין זה יש מידה של אמת. אמת היא
ששימעון פרם חשש מאדם בעל עוצמה פו־לן
טית גדולה כיעקב לווינסון, והעדיף על-
פניו מועמד שעליו יוכל לכפות את מרותו.
אך נראה שלא פחות משהפחידח את
פרס עוצמתו הפוליטית של לווינסון, הדאיגו
אותו מאוד הצעדים הכלכליים שביקש
לווינסון לנקוט כדי להבריא את המשק
ולבלום את האינפלציה. צעדים אלה
היו, למעשה, הכרזת מילחמה נגד האינטרסים
הכלכליים האדירים ביותר במדינה,
שבמידה רבה מיוצגים היטב גם במים-
לגת העבודה. מבחינה זו, היה הפרופסור
בן־שחר מועמד נוח בהרבה. לא רק שהוא
נוח לאילוף פוליטי — הוא גם יודע על
איזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה, ואת
מי במשק הישראלי אסור להרגיז.
בעניין זה, של ההבדל שבין לווינסון
וחב״ש, יעסוק המאמר הבא בסידרה זו.
העניין השני, שלגביו קיים קשר שתי קה
מוזר, הוא פעילותו בעבר של המוערכינוכיץ

עצמו, חיים בן־שחר. חב״ש אינו בהמאמץ
בחינת
פנים חדשות בשדה הכלכלה הישראלית.
לא בתחום ההגות, ואף לא בתחום
ך * אז מונה הפרופסור חיים בן־שחר המעשה. בשנת 1976 התחיל שר־האוצר
—• כמועמד המערך למישרת שר־האוצר . ,דאז, יהושע רבינוביץ, בהגשמת תוכנית
שורר קשר שתיקה מוזר לגבי שני עניי הרפורמה במיסוי, תוכנית שאותה הגישה

ועדה שבן־שחר עמד בראשה. המלצות
הוועדה הזאת, בתחום המיסוי וחישוב תוספות
השכר למיניהן, בוצעו כמעט במלואן
על-ידי מאמצו, רבינוביץ, וגם על-
ידי מי שבא אחריו, ממשיכו בממשלת
הליכוד, שימחה ארליך. גם יגאל הורביץ
לא חרג ממדיניות זאת, ואף ארידור מסתפק,
בינתיים, רק בדיבורים על שינוי
ברפורמה.
לאימוצן של המלצות ועדת בן־שחר היו
השלכות מרחיקות לכת על כלל התהליכים
במשק הישראלי בחמש השנים האחרונות.
והנה, למרות שאפשר היה לצפות כי
למחרת מינויו של בן־שחר למועמדות
לשר־האוצר מטעם המערך יעסקו כלכלנים
ועיתונאים בהרחבה בניתוח הרפורמה
— שררו שקט ודממה. רק בפירסום
מיקצועי אחד ניתן למצוא ניתוח מעניין
של הרפורמה.
זה אינו מיקרה. העיתונאים ואנשי האקדמיה
התומכים במערך ובפרס אינם מבקשים
להזכיר למועמד לשר־האוצר את
״חטאי ילדותו״ ,הקרובים כל-כך להווה. גם
תומכי רבין שבין העיתונאים אינם מבקשים
להזכיר את הרפורמה, שהרי רבין
עמד בראש־הממשלה שקיבלה את התוכנית
הזאת. ואפילו אנשי הליכוד, שלכאורה
יכלו למצוא ברפורמה שלל רב
כדי לתקוף את המערך — שות?ים. הם
זוכרים יפה לא רק שהם עצמם תמכו
באימוץ הרפורמה במרץ רב, אלא גם
י שהיא משרתת יפה עד עצם היום הזה את
האינטרסים הכלכליים האדירים הניצבים
מאחרי הליכוד, לא פחות משהיא משרתת
ארליך הממשיך
את האינטרסים הכלכליים של המערך.
ראוי להפר את קשר השתיקה הזה.
(המשך בעמוד )38

זו יוון.
מדינה היודעת לחיות.
אנשים חמים מסבירי פנים המציעים לך חופים
שטופי שמש, לילות מרתקים, שווקים
צבעוניים, יין מקומי טוב והרבה שלווה.
יוון והאיים — אולימפיק מגישה לך אותם
מידי יום עם לוח טיסות מגוון שיתאים לך, עם
השרות המצוין של צוותי הקרקע והנוחות
המפורסמת של מטוסי האירובוס.
אולימפיק לוקחת אותך כל יום ליוון, ולאיים.

. 11.1

פרטים בכל סוכנויות הנסיעות.

צייו רק לקמוץ ליוון
וכדאי באולימפיק.

העולם הזה 2280

בחר את מועמדי!

תמו חילוקי הדעות.
יושבו המחלוקות.
סוכמו הויכוחים.
^^כחרפהאחדאתנציגיו.
שעה יפה לדמוקרטיה.
שעה יפה למערך.

יחד נצא לדרך \דולה

מאת מאיר תדמור

השבוע במשל

חברות ממשלתיות? מיותרות!

יום שני — 4.5 ,סיכום לחודש אפריל: שיפור בתשואה של קרנות הנאמנות.
הקרנות המשקיעות במט״ח השיגו את התשואה הגבוהה ביותר. המתמחות בצמודים
מפגרות אחר המדד.
אברהם (בומה) שביט תובע פיחות של 15 הפיגור בשערי המטבעות האירופים
לעומת המדד, גורם הפסדים ניכרים ליצואנים. חישובים העלו, כי במונחים שנתיים
מפגר המרק הגרמני ב־^ 45 והליש״ט ב״*( 39 ראה ״במט״ח אחד״).
תואר ״יצואן מצטיין״ הוענק היום ל״ 13 יצואנים מצטיינים( .התואר מוקנה
למי שייצא לפחות ב״ 1.5מיליון דולר והכפיל את יצואו בשלוש השנים האחרונות).
בבורסה: ירידות שערים תלולות במניות. בצמודים יציבות עם תנודות קלות.
יום שלישי — 5.5 ,ראש־הממשלה הודיע שהוא בעד החזרת ניכוי השכר
למורים ששבתו ; מה יהיה על המלצות ועדת עציוני ן
מישרדי האוצר והתעשיה עומדים לסכם על הנהגת ביטוח שער ליצוא במטבעות

שר־־על מיועד מרידוד

שר־אוצר. מיועד לשעבר רוינסון

התנאים שהתקבלו ושלא התקבלו
האירופים, נוכח השחיקה במטבעות אלה. ישראל מייצאת לאירופה 60 מכלל
היצוא התעשייתי שלה ו 90*-מהיצוא החקלאי.
החסכונות של תושבי ישראל בתוכניות החיסכון של הבנקים הסתכמו בסוף
1980ב־ 33.4מיליארד שקל. היגדול הריאלי בחסכונות ב״ 980ג היה 5.4אחוזים.
יום רביעי — 6.5 ,״בנק ישראל״ לא יאיץ את הפיחות של השקל, בעיקר
מטעמים של אפשרות לספקולציה, על״ידי ניצול הפרשי השער בין המטבעות על
חשבון הבנק.
עורבי לילה של במה עיתונים יומיים, שחזרו לביתם מאוחר מכרגיל, כתוצאה
מהשיבושים באספקת החשמל ,״ידאגו״ לכותרות בעלות נימה שלילית בבל הקשור
לגורמי השיבושים.
יום שישי — 8.5 ,ב״מעריב״ של היום מתפרסם ראיון עט יעקב מרידוד,
החוזר לזירה הפוליטית, לאחר שהעמיד תנאים מסויימים לחזרתו, וכולם נתקבלו
על-ידי מנחם בגין. לא את בולם גילה, אך מאלה שהסכים לגלות נצטט :״אחולל
מהפן ממשי במיבנה ודרכי הפעולה של מישרדי־הממשלה ; נרסן את תיאבונם
של השרים, ביד קשה אם אין אפשרות אחרת ; מדינת ישראל אינה זקוקה לחברות
ממשלתיות, הן מיותרות ויועברו לבעלות העובדים בהן ; לראש־המטשלח תחיה
סמכות לפטר שרים. מתוך המדד יש לעקר את מחירי הדיור. יהיה לנו מטבע יציב.
קבלנים יבנו דירות להשכרה. העם הזה יבול להתקיים מפרי עמלו ומוחו. נגדיל
את היצוא הצבאי ל״ 2מיליארד דולר; נקים תעשיות מתוחכמות. יש לי המשקיעים
הדרושים. ננהיג הקלות־מס מרחיקות־לכת ונחזיר את הרצון לעבוד ; בל השבר
תמורת שעות נוספות יהיה פטור ממס. נחליף אנשים בעמדות־מפתח ונציב שם
אנשים שלנו. ועוד.״
אם ירכיב הליכוד את הממשלה הבאה, עשוי יעקב מרידור להתמנות לסגן-
ראש־הממשלה, או שר-על בלבלי בעל סמכויות רחבות, על פי התנאים שהציג
ושנתקבלו. לא שפר מזלו של יעקב לוינסון, שר־האוצר המיועד לשעבר, של המערך.
אף הוא הציג תנאים, ליו״ר מיפלגתו, אך זה סירב לקבלם.
עתה נותר לחכות לבחירות ; מי יפטור ממס עבודת שעעות נוספות, מרידור,
או אולי בן־שחר!
יום ראשון — 10.5 ,מיטראן נבחר לנשיא צרפת. בבורסה: ירידות תלולות
במניות.

בי קורת

חלם, חלם, ועוז נעם חלם
כבבל שנה, גם השנה הומצאו למערבות
העיתונים, שבוע לפני מועד הפיר־סום,
הערות שר-האוצר לדו״ח השנתי
(מס )31 .של מבקר המדינה (לשנת
)1980 והרי כמה מחן.
עמוד .188 העובדות :״השכר ה ממוצע
לעבודות המתאימות לחיילים
משוחררים, חסרי מיקצוע היה באוקטובר
,1980 ביו 440ל״י עד 500ל״י
ליום, בו בזמן שדמי־האבטלה ליום ששולמו
על־ידי המוסד (ביטוח לאומי)

נקבעו ל־ 480ל״י ליום. דבר זה איפשר
לדורש העבודה לסרב לקבלה וזיכה אותי
ברישום דמי-אבטלה ובקבלתם.״
תגובת שירות-התעסוקה :״השירות
הציע למוסדות המוסמכים הצעות לתי-
קין המצב. ההצעות נמצאות בדיון.״
תגובתנו: חלם.
עמיד .19 העובדות :״מישרד-התיק-
שורת לא העביר לשילטונות המס את
מלוא סכומי מע״מ, שהיה עליו להעביר
על״פי החוק, על יסוד הסכומים שמישרד-

נדל ״1

הבורסה

סחורה טו בהי ירידה וגורד
עליה
מה קרה לדמי־המפתח ! הולן ונעלם
אט־אט. יש ביקוש, אן ההיצע קטן.
כל בעל־בית, שאחת הדירות בביתו מתפנה,
יעשה הבל לרוכשה מהדייר, ואז
פתוחות לפניו שתי אפשרויות: לשפצה
ולמוכרה, או ״לפרק״ את הבית (הביטוי
להריסת הבניין בעגה של הענף) ולמכור
את המיגרש, ואז, הוא עשה עסק מצויין.
דירות חדשות! שוק טוב, אומר אחד
המתווכים הגדולים בתל״אביב ; טוב
למי ז טוב לקבלנים, טוב למוכרים. במרכז
תל-אביב הכלל הוא :״סחורה
טובה בכסף טוב״ והאנשים משלמים.
רק בדולרים. בשוק הדירות של ״יד
שניה״ ,ההיצע אינו גדול, גם מיספר
הקונים אינו גדול. ממתינים ״למה שיהיה
אחרי הבחירות״.
קשה היום למצוא מיגרשים לבניה
בתל-אביב ; הקבלנים מחפשסי במרכז
העיר ובפרבריה, וכשנמצא כבר מיגרש
ראוי לבנייה, קיימת בעיית המימון. ה מוכר
רוצה מזומנים, הקבלן רוצה, ב־דרן־בלל
,״עיסקת אחוזים״ :דירות
תמורת הקרקע. ידם של בעלי הקרקע
בדרך״בלל על העליונה: הם מקבלים
מזומנים וגם דירות.
מי שמחפש דירה מרוהטת במרכז
תל-אביב, האיזור המשתרע מהבימה
צפונה, ישלם עבור דירה של שני חדרים
250 דולר לחודש ; שלושה חדרים יעלו
350—400 דולר לחודש. דירות עם ריהוט
חלקי, או ללא ריהוט, עולות .,במובן,
פחות. יש היצע, יש גם ביקוש. המחירים
תמיד בדולרים.
טי שמחפש מישרד בתל־אביב, יתקשה
למצוא ; מדיניות היד הקשה של עיריית
תל־אביב גרמה לעליית מחיר המיש-
דדים, ולצידם של אלה עלה גם מחיר
הדירות למגורים, במרכזי העסקים שיש
להם פוטנציאל של מישרד.
יש חדש: דירה של חמישה חדרים
במיגדלי דויד, ברחוב המלך דויד בתל-
אביב, עולה 300 אלף דולר ( 30 מיליון
ל״י, בלבד) .יש קונים. אפשר, אומר
המתווך, למצוא היום מציאות בסביבות
תל״אביב: וילות במחיר של 200 אלף
דולר. מציאה.

מעוללות ה שלו

כביסה מלוכלכת
בנאות-סיני מצויה המיכבסה הגדולה
בארץ. במיבבסה זו מכבסים מדי יום
את הכבסים של מוסדות שונים מהדרום
ומאיזור המרכז, כולל כביסה של צה״ל.
עם פינוי האיזור תיסגר המיכבסה,
שבה אפשר לכבס 10 טון כביסה ליום —
במות ענקית המובאת למקום יום־יום בעשרות
משאיות. מה יהיה ! הר של
כביסה מלוכלכת ! מי אשם ז הסכם
השלום.
התיקשורת קיבל מרשות־השידור לכיסוי
הוצאותיו להחזקת המשדרים.״
תגובת הנבדק :״המע״מ ל 1978-שולם.
המע״מ ל־ 1980 יועבר. החל מ״1981
יקפיד מישרד-התיקשורת ובו׳.
תגובתנו: חלם.
עמוד .132 העובדות :״בדיקת הנתונים
של 65 מתון 74 נציגויות של
ישראל בחו״ל העלתה, שרוב הנציגויות
שנבדקו ניצלו פחות מתקציב ההסברה.״
תגובת מישרד״החוץ :״החל מ־1981
מקיימת מחלקת-ההסברה בדיקה אחר
תקציב הנציגויות. במיקרים מסויימים
מועברות יתרות התקציב הבלתי״מנוצלות
לסעיפים אחרים.״
תגובתנו: עכשיו אנחנו מבינים מדוע
לא מבינים אותנו.

בשבוע המיסחר הקצר (שלושה ימים)
ויום ראשון ( )10.5שאחריו, לא נתחדש
דבר. מניות הבנקים יציבות ועולות, בל
היתר מתגלגלות במורד, אחת מהר, השניה
פחות מהר• שוב מופיעים ״מ״ לצד
הרבה מניות, ה־״ק״ כמעט ונעלם.
ההסברים שמנסים ״להדביק״ לאירועי
הבורסה לא תמיד עומדים במיבחן,
בעיקר, באשר שבוע לפני כן, התחזית
היתה שונה בתכלית. המשקיעים והכספים
הרבים שציפו להם בתחילת מאי
לא בולם הגיעו ; רמת שערי המניות
עדיין גבוהה י ח סי ת; בלבנון גבר ה מתח,
אבל מה זה שיין! שיין, ועוד
איך, אומרים לי. מימושים היו, אין
טעם למהר; המדד לחודש אפריל ית־פרסם
רק בסוף השבוע, ביום שישי ;
הבחירות ייערכו רק בעוד חודש וחצי ;
ההנפקות החדשות — קטנות י חסית;
אז מה הבעיות! הרגישות אצל הסוחרים
גדלה, סף־הרגישות הונמך והתגובות
הן עצבניות. הירידה תביא בעיק-
בותיה עליה.

השקעה דני גיזה
סיגנון חדש של השקעות הולך ומתפשט
ברחבי הבנקים. קרנות המתמחות
בעיקר במניות הבנקים. לפני שבוע יצא
״בל״ל״ עם קרן חדשה ,״צמרת״ ,שמח צית
נכסיה במניות הבנקים והמחצית
השניה באג״ח צמודות.
עתה בא ״הבנק הבינלאומי״ והחליט
על צורת השקעה חדשה בקרן ״מגוון״
— לפחות 60$מנכסי הקרן יושקעו
במניות־הבנקים והיתרה בצמודים. בקרן
זו מחיר הקניה והפדיון זהים, בך שלמעשה
אפשר יהיה לרכוש את מניות
הבנקים ללא עמלה. העדר העמלה הופך
את ההשקעה בקרן לכדאית, בעיקר
לטווח־קצר. זה יהיה מעין עו״ש צמוד,
שיחליף בוודאי את התפ״ס. דמי הניהול
בקרן הם ( 2£בשיעור שנתי) ,שהופכים
אותה לכדאית עוד יותר. מי שמחפש
סולידיות, הרי ההזדמנות.
קרן אחרת שמבטיחה שלווה היא
״מבטח״ ,אף היא של ״הבינלאומי״• קרן
זו מתמחה רק בצמודים, ועיקרה, בכל
יתר הקרנות המתמחות בצמודים בלבד,
להסיר מהלקוח את טירדת ניהול התיק.
יש גם סוג א חר; קרן ״סופר-ספקו-
לטיבית״ .מי שרוצה להמר, בבקשה.
הבנק מוכן לעשות זאת במקומו במיס-
גרת קרן ״מעוף״ ,המתמחה במניות, רק
לא של הבנקים.

במט״חאחד

ה דו ל ה
לאחר ירידה מתמשכת של כשלוש
שנים בערבו של הדולר, הוא החל צובר
עוצמה, עם עלייתו של רגן לבס הנשיאות.
למה
זה חשוב: כדאי לייצא לארצות־הברית,
פחות כדאי לארצות אירופה,
שהמטבע שלהן נחלש, הן כלפי הדולר
והן בלפי השקל. הן מפגרות פיגור רב
אחרי המדד, ובבן הופכות סחורה זולה
גם בשוק הבינלאומי. ערך הדולר הגיע
לרמתו הגבוהה ביותר אי״פעם ביחס
למרק הגרמני. הוא, הדולר, הגיע לרמתו
הגבוהה מזה שלוש וחצי שנים כלפי
הליש״ט, ולרמה הגבוהה ביותר מזה 10
שנים כלפי הפרנק הצרפתי.
התחזית: שער הדולר האמריקאי
ימשיך לעלות. שער הליש״ט ייחלש מעט
לעומת הדולר, יתחזק עוד יותר בלפי
המטבעות האירופיים ; סה״כ — יציבות.
למרק הגרמני צפויה ירידה נוספת.
הפרנק הצרפתי אף הוא יירד. הפרנק
השוויצרי — עליה מתונה• היין היפאני
— יציבות עם סימן שאלה.

ידיו אמד ואת
למרות שהכחיש את הדברים שפורסמו בשמו בשבועון
בשפה האנגלית, ניוזוויו, אמר סגן־ראש־הממשלה,
הפרופסור ייגאל ידין, את הדברים שהשבועון
ייחס לו.
על־פי הדיווח בשבועון, תקף ידין את הרמטכ״ל
בעת התייעצות־שרים שנערכה על לבנון. ידין
גם אמר לבגין באותה הזדמנות :״איבדת את
השליטה על מערכת הביטחון.״

מקורבי ידין יודעים לשפר 1.שהתבטאויותיו
על בגין בפורומים אחרים, שבהם לא נכח
ראש־הממשלה, היו חמורות אף הרכה יותר.

של יותר מחצי מיליון לירות עכור עכודה
של ערב אחד.
הצלחת השירותרום בניו־יורק היתד, קטנה ביותר.
מלבד תרומות הבנקים הישראלים שלהם סניפים
בארצות־הברית, שקיבלו מהמרכזים בארץ, הוראה
לתרום, נתרמו רק כמה אלפי דולרים לשירותרוס
בניו־יורק.
שני ישראלים, האחים יאיר וחיים לוי, אשר אירגנו
מסיבת־ענק ביום־העצמאות, במועדון־הלילה זינון בניד
יורק, התלוננו אף הם על אמיר, בטענה שבגלל
חבלתו בכוונתם לארגן התרמות למען חיילים
במהלך המסיבה, שבה השתתפו יותר משלושת
אלפים איש, לא נאסף סכום של כמה מאות אלפי
דולרים במסיבה זו.

מועדי רצה
להצטרד ל פ לאט1

פרס רוצה להיפגש
נושא הכור
יו 11ל ה שוב
נראה כי נושא הכור העיראקי יועלה שוב.
פרשנים אסטרטגים טוענים כי קיימת
אפשרות שעתה, אחרי שכבל הנראה
העיראקים תיקנו את הנזקים שנגרמו להם
בהפצצת הכור על־ידי מטוסים איראניים,
הוא שוב מהווה סכנה לישראל.
הכור הנבנה עתה בעיראק שוכן על גדות־החידקל,
17 קילומטרים מהבירה, בגדאד.

דיין פרשן טלוויזיה
בא רצו ח ״הבריח
כעל ״אולפני הכירה׳׳ ,אדי סופר, נמצא
עתה כמשא־ומתן עם ח ״ב משה
דיין, כרכר שותפות כהפקת תוכנית
טלוויזיה שכועית־קכועה כנושאים
ייטראליים.
סופר ודיין מתכוונים להפיק מדי
שכוע תוכנית כאנגלית, שתכלול
חדשות מישראל ופרשנות של דיין,
אשר תימכר למאות תחנות טלוויזיה
מקומיות כארצות-הכרית, שכהן קהילות
יהודיות גדולות.

עם מיטראן
יושכ-ראש מיפלגת־העכודה, ח ״כ שימעון
פרס, שלח באמצעות ידיד משותף כקשה
לפראנסואה מיטראן להזמין אותו לצרפת
עוד לפני הבחירות כישראל.
נראה כי בקשתו של פרס תענה על־ידי מיטראן,
שהוא ידיד אישי של פרס, ויושב־ראש מיפלגת
העבודה הישראלית יצא כבר בחודש הבא לביקור־בזק
בן יומיים בצרפת.

קרע דיין ־ הו רבי ץ
קיימת אפשרות שח״כ יגאל הורכיץ
יפרוש מתל״ם עוד לפני הגיטת הרשימות
לכנסת.
בין הורביץ לראש הרשימה, משה דיין, עבר חתול
שחור בימים האחרונים, והורביץ התלונן שדיין
מעליב ומשמיץ אותו מתוך כוונה לגרום לו
לפרוש מתל״ם.

רשימת של״י -
בדי ראש התנועה
כמה מהפעילים המרכזיים של של״י,
וביניהם האלוף >מיל 1/מתי פלד ומאיר
פעיל, הלכו כעיקכות אורי אכנרי, שהודיע
לפני חודש שלא יופיע כרשימת של״י
לכנסת.
מהפעילים המרכזיים של של׳׳י נותר ברשימה של
של״י רק רן כהן, הבר קיבוץ גן־שמואל, שעבר על
פעיל ברוב קטן במועצה. להצבעה זו לא היה תוקף
מחייב, לפי תקנון של״י. ח״כ ואליד צדק חאג׳־יחיא,
הנציג היחידי של של״י בכנסת, עדיין לא הודיע
על עמדתו.

בגין התעניין
בבס פי ד״ ש
ראש־הממשלה, מנחם בגין, התעניין באופן חלוקת
כספי ד״ש.

בגין ביקש ממקורביו לכדוק עכורו את
השמועות הקשורות כאופן חלוקת כספי
ד״ש, וקיכל מהם דין־והשכון, עוד לפני
שמרכז חרות החליט שלא לצרף את שמואל
תמיר לרשימת הליכוד לכנסת הכאה.

חקירה בניו־יורק
מרכז הוועד למען החייל כישראל חוקר
טענות שהושמעו באילו קיכל אבישי
אמיר, מי שאירגן את ה״שירותרום״,
שנערך כניו-יורק כיום־העצמאות, שכר

ח״כ שייח׳ ג׳אכר מועדי, שכניו עומדים
עתה לדין כאיטמת רצח ח ״ב
מחמד אכו־רכיע, היה כמשא־ומתן
מתקדם כיותר עם ח ״כ שמואל פלאטו־שרון,
מי שנדון השכוע לתישעה חודשי
מאסר, על הצטרפות לרשימת
פ״ש של פלאטו.
אחרי שמועדי הודיע על הקמת רשימה
עצמאית, הוא נעתר לפנייתו של
פלאטו להצטרף אליו. רק כשלבים
הסופיים של המשא־ומתן הוא עלה
על שירטון, והשניים נפרדו בלחיצת

פרס רוצה
באסיפות 3טנו ח
יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ שימעון פרס,
הורה לעוזריו שלא לארגן עבורו אסיפות המוניות,
ולמנוע מלהפגיש אותו עם ציבור רחב, במהלך
סיורי־רחוב, או ביקור במיפגשים המוניים.
הוראה זו באה מפרס אחרי תקרית המימונה, שבה
הושלכו עליו עגבניות וביצים.

נהגו של פרס, חיים כורכה, שבונה כמודעות
הליכוד כ״כיריון״ ,עומד להגיש תביעת•
דיכה נגד הליכוד על התואר שהדביקו לו.

בגין רצה
צילום צבע
אנשי לישכתו של ראש־הממשלה פנו
לטלוויזיה כבקשה לדאוג לבך ששידוד
נאומו של מנחם בגין מכנס איחוד הליכוד
יהיה שידור בצבע. .
לאור החלטתה שלא להקרין תמונות בשחוד־לבן
ובצבע באותה תוכנית, ולהימנע משידורי צבע
במהדורות החדשות, סירבה הטלוויזיה לבקשתו
של בגין.

הטלוויזיה הערכית קיבלה את הבקשה
כהוראה, ושידרה באמצע מהדורת
החדשות שלה את דכריו של בגין כצבע.

מאמרי א בי ר ־
לתעמולה הארגנטינית
שגרירות ארגנטינה כבל העולם הבינו
תרגומים של מאמריה של מירה אכרך,
ומפיצות אותם כתעמולה רשמית מטעם
מישטר־הטרור הארגנטיני.
אברך, בעלת טור לענייני־חברה בידיעות אחרונות,
הוזמנה בשעתו על־ידי ראשי ארגנטינה לביקור
בארצם וזכתה שם בכבוד מלכים. עם שובה כתבה
שורת־מאמרים שבהם תיארה את מחנות־הריכוז של
המישנר הפאשיסטי בארגנטינה כבתי־הבראה, ואת
ראשי השילטון כליברלים בעלי כוונות טובות.

פרס הזפין לכנסת
יושב־ראש מיפלגת־העבודה, ח״כ שימעון פרס,
ביקש מעוזריו לדאוג לכך, שקהל גדול של עובדי
מטה־ד,בחירות יהיה נוכח בעת נאומו במיסגרת הדיון
המדיני, שנערך בכנסת ביום השני השבוע.

מטה־הכחירות שותק לחלוטין, ומרבית
עובדיו נסעו כאותו היום לירושלים.

במדינה העם חשוד בצריח הראשון

יזהר סמילגסקי קרא
לאזרחי ישראל
?עצור בעד בכין
אשה תל־אביבית יצאה השבוע
לבקר את בנה, המשרת בצה״ל,
בקירבת הגבול הצפוני. כשחזרה
העירו; ,התמוטטה.
בעיני רוחה ראתה את בנה,
חשוף בצריח הטאנק הראשון ה שועט
צפונה, אל תוך המילחמה.

מזעיק פמילנסקי
״רק לשם זיקוקים של בחירות?״
היא היתר, בטוחה שהיא ראתה
אותו בפעם האחרונה.
״אל תתנו דנו:״ לא היה זה
מיקרה בודד. אלפים רבים מאז רחי
ישראל ומאזרחיותיה נמצאו
במצב דומה — מצפים בחרדה, ב־פאטאליזם
או בזעם לקראת מיל-
חמה, שאיש לא ידע בדיוק לשם
מה היא נחוצה.
את הרגשת הכלל ביטא אדם ה ידוע
בשל התפרצויותיו הרגשנ־יות
מעת לעת. יזהר (״ם. יזהר״)
סמילנסקי, הסופר שכתב את חיר־בת
חיזעה, מחנך, איש־רוח, בן־
אחיו של אחד מאבות ההומאניזם
הישראלי המודרני, כתב מאמר ש בו
קנה את עולמו ביום אחד.
תחת הכותרת ״לא לתת להצית
מילחמה!״ עשה סמילנסקי, לשעבר
חבר־הכנסת השישית מטעם
רפ״י, חסיד נלהב של דויד בן־
גוריון, מעשה בלתי־רגיל ; הוא
פנה אל אזרחי ישראל בקריאה
לעצור בעד ראש־ממשלתם.
״אזרחים!״ קרא בהתרגשות בסוף
מאמרו ,״ראו מה לפניכם!
הרימו קולכם ! אל תהיו נגררים
להתחלה, שסופה יפול על ראש
כולנו! החזיקו בו, במי שהולך
לשרוף שריפה — אל תתנו לו!״
״בגין: בגין:״ הסופר ה רגיש
לא הסתפק בדברים רגשניים.
הוא ניתח את סיבות המיל-
חמה באיזמל של היגיון צונן, הפריך
את כולן אחת לאחת.
״צרת הנוצרים בלבנון,״ כתב,
״שהיא כביכול גורם המילחמה,
אינה צרה שרק מילחמה כללית
יכולה לפתור, וגם לא תפתור:
צרת הנוצרים בלבנון לא רק תישאר
לאחר המילחמה כשהיתה, אלא
אף תגדל כשהיא כפולה ומכופלת.״
הוסיף סמילנסקי :״גם צרת ה טילים
שהכניסו הסורים ללבנון —
לא תיפתר על־ידי מילחמה, כל
עוד יש להם, מלאי בלתי־מוגבל
של טילים קלי־תנועה, שכדי לסלקם
יש לחסל את מקורותיהם, כלומר
את הסובייטים.״
אך עיקר הדגש שם סמילנסקי
על נקודה מכריעה: היעדר הקונ סנזוס
הלאומי לגבי מילחמה זו.
בעוד שבכל המילחמות הקודמות
של ישראל שררה, לפחות בעת
פתיחתן, הסכמה לאומית מלאה
העולם הזה 2280

בגי;
מ שחק
סרד רו מ ה
ילחמה היא דבר נורא. כל
יו מילחמה.
במילחמה נהרגים אנשים, נשים
וילדים. במילחמה נשלחים צעירים,
על סף חייהם, למות, להיפצע,
להיות לנכים.
במילחמה נהרסים בתים, מוש מדות
מישפחות, נזרע הרס וחורבן.
מילחמה
היא עניין של דם ודמעות,
שכול ויסורים.
שום מדינאי שפוי אינו מחליט
לאחוז באמצעי נורא זה, אלא
כאשר כלו כל הקיצין, וכאשר מתקיימים
כל אלה :
! 9אין ברירה — סכנה מאיימת
על עצם קיומה של המדינה
וביטחונה החיוני, ואין כל דרך
אחרת לסילוקה.

הסכמה

עצמו ועל־ידי כל שופרות התעמולה
הרישמית, היו הטילים הסוריים
בביקעת־הלבנון.
טילים אלה הוזזו לשם אחרי ש־מטוסי־קרב
ישראליים הפילו שני
מסוקים. של הצבא הסורי, שעסקו
בתיגבור המערך הסורי בלוחמה
המקומית סביב העיר זחלה.
התעמולה הרישמית תיארה טילים
אלה כסכנה ביטחונית חמורה
לישראל, עד כי ״החזרת המצב

של התנועה האווירית הישראלית
בשמיה הוא שנוי במחלוקת. לישראל
אינה מוקנית כל זכות טיב־עית
כזאת, גם לא במהלו המיל-
חמה־הזעירה בינה ובין אש״ף.

מידחמה עכורה זו, הנטושה
בין ישראל והפלסטינים
שבה יש לישראל עליונות
צבאית של אלף לאחד, אינה
זקוקה בהכרח לפעילות האווירית.
יש לצה ״ל אמצעיב
רכים אחריב.
השמדת הטילים אינה מצדיקה
מילחמה — אלא אם כן זהו חלק
מתוכנית ישראלית לפלישה לסוריה
מכיוון זחלה — כפי שאכן
טוענים הסורים.

אם ייהרסו הטילים —
יבואו במקומם תוך ימים טילים
סובייטיים חדשים. החלפה
זו אינה מצדיקה אף
את מותו של צעיר ישראלי
אחד.

--עם״* ״רצח
^ יעד *טני מספר בגין על
** ״רצח העם״ שמבצעים הסו רים,
כביכול, נגד ״הנוצרים בלבנון״.

לאומית

אין
סככה
ב טילי ם!

איזה אינטרס ישראלי
היה מונח עד כף המאזניים,
כאשר על הכף השנייה היו
מונחים חייהם של צעירים
ישראליים, וגם חייהם שד
אזרחים לבנוניים וחיילים
סוריים ץ
העילה הרישמית למילחמה, כפי
שהוסברה על־ידי ראש־הממשלה

— לא רק קונסנזוס מלאכותי של
עסקנים בכנסת, אלא גם בבית
וברחוב — הרי הפעם חסר הדבר
לחלוטין.
אמנם 200 ,באי ועידת הליכוד
בירושלים — ביניהם האבות והאחים
של חללי המילחמה הבאה

אפשר להתווכח עד תב
נתה של מדיניות זו. אך 1
מי יטמחייב אותה, מטעמי
ציניים בנוסח מאקיאוו?
אינו יכול להצדיק בשו
פנים את הקרבתם שד חיי
ישראליים כדי לתמוך בג
רם בדתי־יציב, בדתי־אחח
ומפוקפק זה.
לטענה כי הסורים ביצעו
יבצעו ״רצח עם״ בנוצרים 1
שמץ של תימוכין. במהלך מיל
מת־האחים האכזרית בלבנון בי
עו גם הפאלאנגות, גם המוסלג
וגם הסורים מעשי־זוועה רבים,
נדמה שאף אחד טהם לא הו
לממדים של דיר־יאסין וקיביה

אם כן, מה הן המטרו
האמיתיות ץ

ארה״!
״ ה אור הידוק
נחם בגין הכחיש השו
״ ז כאילו קיבל מידי האמר
אים ״אור ירוק״ לפתיחת מיל
מה. אך הידיעה על כך פורס
בביטאונים אמריקאיים אחרא׳
ומוסמכים ביותר.

קיים חשש סביר כי מ
שלת בגין מופיעה במיש;
זה ככלי בידי האמריקאי
כשם שהפאדאנגות מופיע
ככדי בידי בגין.

בללית — בקרב הציבור הרחב
ובקרב הנוער היוצא למילחמה.
9יש יעד ברור -שעליו
חלים שני הכללים של ״אין ברירה״
ו״יש הסכמה״.
גם אז תרעד ידו של המדינאי
השפוי, בחותמו על פקודת־המיב-

ך* שבוע התנדנדה המדינה
י 1כולה על עיברי פי פחת של
מילחמה גדולה בצפון — ואף אחד
מן התנאים האלה לא התקיימו.
לא היתה שום הרגשה של ״אין
ברירה״— לא בציבור, לא בצמרת.
לא היתה שום הסכמה כללית —
ועל כך התריע עד בלתי־משוחד
הנעלה מכל ביקורת — הסופר
יזהר סמילנסקי (ראה במדינה).
לא יכול היה להיות עד טוב ממנו.
ואילו היעד של המילחמה היה
מטושטש. הוא התחלף מדי פעם
בנאומיו של מנחם בגין, ראש־שהיה
הממשלה
ושר־הביטחון,
נתון במשך כל השבוע בהתקף
אויפוריה, שגרם לרבים לפקפק בעצם
יכולתו לתפקד כראוי ולקבל
החלטות שקולות (ראה הנדון).

עתה במאבק עם הסורים — 1
היא עצמה קראה לצבא הסו
לפלוש ללבנון בקיץ .1976
ממשלת ישראל החליטה, מג
בות מפוקפקות השמורות עים
להשליך את יהבה על מיפל
זו, שהפכה עתה מעין מיפלג
חסות של ישראל.

עצמאות ישראל
לקדמותו״ היא עניין חיוני לביטחון
ישראל.

זוהי טענה מופרכת מעיקרה.

אכן,
הטילים הסוריים בביקעה
עלולים להפריע לתנועת מטוסים
ישראליים בשמי לבנון. אך לבנון
אינה שטח ישראלי, ועצם קיומה

— הריעו כשיכורים לכבוד בגין,
כאשר הודיע על כוונתו לפתוח
בפעולה צבאית, אך לצעקות היסטריות
אלה של ״בגין! בגין!״ לא
היה הד ברחוב.
לשם מה? הרחוב הסכים במידה
רבה עם דבריו הנרגשים

אין לזה שחר.
הנוצרים בלבנון אינם מאוחדים.
רבים מהם תומכים דווקא בסורים.
ה״פאלאנגות״ הן מיפלגה אחת,
שהשתלטה בכוח־הזרוע על חלק
גדול מן החבל הלבנוני הנתון ל שליטת
הימין הנוצרי, תוך חיסול
יריביה. אמנם, מיפלגה זו נתונה

אך השקולים של סמילנסקי:
״מלכתחילה היה כל המהלך
גרוע, פזיז, יהיר, חסר שיקול כולל,
ללא ראיית הנולד. ובדיעבד,
הוא מהלך של התפוצצות שאין
יודע איך לא תפוצץ את המפוצצים
עם המתפוצצים.

מאז עלתה לשילטון, מבק׳
ממשלת הנשיא רונאלד רגן ל
כיח לעמה ולעולם כי היא מס
לת להנחית מכה על ברית־המ
צות ולזכות בניצחון נגדה.
הדבר אינו אפשרי באפגג
תאן, לא התבצע (לפי שעה) ב
לין ושקע בבוץ באל־סלוואדור
יתכן מאוד כי בוושינגטון ד
ליט מי שהחליט, כי סוריה ו
המקום הטוב ביותר. ואכן יש ל
כמה נימוקים טובים :
#סוריה נחשבת כמדינת־חג
סובייטית, ומפלתה תיראה כג
לה סובייטית.
9אין לסוריה גבול משו
עם ברית־המועצות, ועל כן יק
על ההנהגה הזהירה של בר
המועצות לתת לה גיבוי מלא.
נגד סוריה אפשר להפי
את צה״ל, צבא יעיל ומוכן למ
חמה, שאינו זקוק לעזרת חיי׳
אמריקאיים.
!• ממשלת ישראל מוכנה ו
בהתלהבות.
<• אם ייכשל משהו, תוכל ז
ריקה לטעון כי ידה לא הי
במעל, וישראל תישאר אז לנ
האשמה בעיני העולם.
טיוליו של פילים חביב במר
השבוע, עלולים להיות תימח
הטעייה, כדי להסוות מטרה זו.
יתכן שזהו מסע שנועד לסו
מן הסורים, ברגע הארחון,
תורים לטובת ארצות־הברית.

מצד ארצדת-הברית, הה
בון הוא סביר. אך מה ל
זה ולאינטרסים של ישדא
האם לשם כך מותר להקו
(תמשך בעמוד

״מילחמה ללא מטרה לאומי׳
חיובית, מילחמה ללא הסכמה לאו
מית כללית, מילחמה ללא סילו
סיבות המילחמה. ובכן לשם מה
רק לשם זיקוקים די־נור של בחי
רות? קשה להאמין, אבל לא נו
אה שיקול תבוני אחר.״

החודש נמנת לך ההזדמנות
להכיר את טמפוני או-בה! אין
כל ויכוח ש־או-בה הנו
הטמפון בעל כושר הספיגה
הטוב בעולם, אוטם לחלוטין
ומונע ריחות. עובדה שרוב
נשות אירופה מעדיפות את
או־בה על פני כל טמפון אחר.
טמפון א׳ו־בה קטן אינו זקוק
למוליך -דחיפה קלה והוא
בפנים. כדאי שתזכרי שמוליך
ולו גם העדין ביותר, אינו

טבעי ולכן הוא עלול לפגוע.
המוליך הטבעי ביותר נמצא
בקצות האצבעות...
נסי את או-בה ־
אין טוב ממנו.
טמפון או-בה ב־ 3גדלים:
מיני -לבתולה ולנערה
המתבגרת.
נורמל ־ למרבית הנשים
אקסטרה -לנשים עם
דימום רב.

לב׳ או־$ה מח־ ההסברהת.ד 15 .ו , 2חי פ ה 31020
אבק שלש לו ח א לי א ת חו ברתההדרכה +ה שי :
3ט מ פוני ם בנר תיק

םמשתמשתבטמ פוני ם

ם לא מ שתמשת

או־בה טבעי ובטוח.

איך סודרה הרשימה של העבודה לכנסת

ח ק1
ך* מבט ראשון נראה הרעיון של ח״כ
^ אליהו שפייזר מבריק,, .מדוע שלא
נקבע, כי כל מי שהובטח לו תפקיד של
שר בממשלה הבאה, יוצב אחרי המקום
ה־ 61ז ״ הוא שאל. שימעון פרס קיבל
את ההצעה. פינוי של כשיבעה עד עשרה
מקומות ריאלים עשוי היה לעזור לאלה
שישבו על מדוכת הרכבת הרשימה.
שתי ועדות מונו להרכיב את רשימת
מועמדי מיפלגת־העבודה לכנסת הבאה.
בראש ועדה אחת, הוועדה המסדרת, עמד
פרם עצמו ויחד עימו היו בה יצחק רבץ.

חיים כר־דב, ירוחם משד ואבא

אכן. בראש הוועדה השנייה, שכונתה
הוועדה המייעצת, ושמנתה 14 חברים, עמדו
האיש החזק של מיפלגת העבודה, אליהו
שפייזר ויושב־ראש סיעת המערך בכנסת,

משה שחד.

הוועדה של פרס הסתבכה עם שלל
ההבטחות למקומות ריאלים שפרם הבטיח
בחודשים האחרונים, וכלל לא ניסתה להרכיב
רשימה. כל דיוניה נסובו על חלוקת
המקומות לאנשיו של רביו. הוועדה של
שפייזר־שחל יכולה היתה להרשות לעצמה
להתעלם מחלק ניכר מההבטחות של
פרס, ולהגיש רשימה למוסדות המיפלגה.
לא אחת יכלו חברי הוועדה לשמוע את
שפייזר עונה למי שטען בפניו * :פרס הבטיח
לי,״ בצורה חדה וחלקה :״אם פרם
הבטיח, שפרם יקיים. אנחנו קובעים מה
שצריך להיות.״
אולם הוועדה נתקלה בקשיים רבים
בבואה לשבץ את אישי המיפלגה. למדות
שחברי הוועדה החליטו עוד קודם לכן
להתייחס למקום ה־ 52 של מיפלגת העבודה,
שהוא המקום דד 61 ברשימה לכנסת —
בגלל צירוף אנשי מפ״ם — כמקום ריאלי,
עוררה ההחלטה גיחוך אפילו אצל
חברי הוועדה עצמה. קשה היה לשבץ את
כל האישים.

סידרו או תי
פעם
ך* הצעה להעכיר את המועמדים לי
י תפקידי שרים נדחתה מייד על־ידי כל
המועמדים. חלקם, ככל הנראה, כבר אינו
מוכן להישבע בניצחון המערך. חלק אחר
אינו סומך, ככל הנראה, על ההבטחות
של פרס. חיים בר־לב, המועמד לתפקיד
שר־הביטחון, צעק באיטיות :״אותי לא
יסדרו עוד פעם. אני לא מובן להיות
במקום ה־ .61 פעם החליטו שכל השרים
יתפטרו מהכנסת, ואני הייתי היחידי שהתפטר.
אז סידרו אותי. אני לא מסכים
שיסדרו אותי עוד פעם.״
גד יעקוכי, מועמדו של פרס לתפקיד
שר־התעשייה, נימק את התנגדותו בנימוקים
הגיוניים :״בין כה וכה אנחנו עומדים
להעביר חוק, אחרי שנעלה לשיל-
טון, לפיו יוכלו שרים להתפטר מהכנסת
ולחזור אליה ברגע שהם מפסיקים להיות
חברי ממשלה. אז זה בכלל לא נחוץ
שאנחנו נופיע במקום כל כך רחוק. אני
בכל אופן לא מוכן לסידור הזה.״
היחיד שהסכים להצעה, למרות שכלל
לא ברור שהוא יהיה שר, היה יחזקאל
זכאי, איש המושבים :״אני מוכן לא
להיות בעשירייה הראשונה, אבל לא שיר חיקו
אותי למקום ה־ .61 אם שימעון פרס
מבטיח לי היום שאני אהיה שר, אני מוכן
להיות במקום וד .45 אגב, ברשימה הסופית
הוצב זכאי במקום ה־.29
אבא אבן היה באותה שעה בארצות-
הברית• היה מי שדאג לטלפן אליו ולספר
לו על ההצעזז. אבן שיגר טלקס בן 1500

מילה לשימעון פרס, שבו מחה נמרצות
ודחה את ההצעה. אלה שקראו את הטלקס
של אבן טענו, שאיש לא שלח
מעולם מיכתב כה זועם ומלא עלבונות
אישיים לפרס כמו הטלקס של אבן. פרס
נבהל והתקפל מתמיכתו בהצעה.

^ ״ישנתי על
בלילה״
ף טייח נוספת היתה בעיית טדי
קודק. פרס נפגש עם קולק ואמר
לו :״טדי, אתה תוצב ברשימה באיזה
מקום שאתה תבחר. אתה רוצה להיות
בחמישייה הראשונה, אתה תהיה בה.״
קולק, שאינו מעוניין להיבחר לכנסת מטעם
רשימת המערך, החליט למתוח את פרס.
כאשר נפגש באותו יום עם עוזי כרעם,
אמר לו טדי :״פרס הבטיח לי להיות
בחמישייה הראשונה.״
עוזי, שהיה חבר הוועדה המייעצת של
שפייזר ושחל, נבהל. הוא מיהר לכנס את
הוועדה, וסיפר לה על ההבטחה של פרס
לקולק, ועל כך שקולק רוצה להיות בחמישייה
הראשונה. שפייזר היה סמוק
מכעס :״אתה יכול להודיע לטדי ולשימ-
עון שהם לא יחליטו מי יהיה איפה ברשי

ושטדי לא יהיה בחמישייה הראשונה,
גם לא בעשרים הראשונים.״
כשחזר ברעם אל קולק, כשהוא מנסה
לברור את המילים, כדי לבשר לקולק
על החלטתו של שפייזר, הוציא אותו קו־לק
ממבוכתו וסיפר לו כי היתה זו מתיחה
בלבד.
הרשימה שאותה הכינה הוועדה המייעצת
היתה מוכנה יומיים לפני
מועד כינוס מוסדות המיפלגה. פרס עבר
עליה ודרש כמה שינויים, שכולם נענו.
אז הוכנה הרשימה השנייה. גם ברשימה
השנייה דרש פרם כמה שינויים באומרו:
״ישנתי על זה בלילה.״ חברי הוועדה
החליטו להכניס שינויים משלהם, וכך
נולדה הרשימה השלישית, שפורסמה בסופו
של דבר•
שימעון פרס מופיע, כמובן, בראש שלושת
הרשימות. במקום השני ברשימה הראשונה
מופיע אבא אבן. באחת מהתייע־צויותיו
עם המקורבים לו, לגבי תפקיד
יושב־ראש הכנסת, עלה שמה של שושנה
ארבלי-אלמוזלינו. הצבתה של ארבלי לתפקיד
זה פותרת לפרס בעיות רבות,
אולם הכל יודעים שארבלי אינה מוכנה
לקבל תפקיד זה, וכי היא רוצה בתפקיד
של שר לענייני חברה ורווחה. פרס החליט
להעמיד אותה במקום השני ברשימה,
ובכך לנסות ולשכנעה לקבל על עצמה
את תפקיד יושב־ראש הכנסת. קודם
לכן ניסה פרס להשפיע על משה שחל
לקבל עליו את התפקיד, כדי לפנות מקום
ליד שולחן הממשלה, שאותו הבטיח לשחל,
אך שחל דחה את ההצעה.
אבא אבן הועתק למקום השלישי, ואילו
יצחק רבץ, שהופיע במקום השלישי ברשימה
המקורית, הוזז למקום הרביעי.
כאשר פרס עיין ברשימה הראשונה,

הפשרה
^ ישהו זוכר את תביעת-הדיבה של יצחק רבין נגד
י י השבועון ל׳אכספרסי לפני כחצי ישנה פירסם העיתונאי
הצרפתי הנודע, דאק דדדרוז׳י, בשבועון הצרפתי סקופ גדול :
יצחק רבין, ראש ממשלת־ישראל לשעבר, שילם — כך נאמר —
את הקנס שהטיל בית־המישפט המחוזי בתל־אביב על אשתו,
מכספים שקיבל מבצלאל מיזרחי.
העיתון ידע להביא פרטים שונים, והמאמר הפך שיחת היום.
הפירסום היה בעיצומו של המאבק הגדול במפלגת העבודה בין
שימעון פרס לרבין על ראישות־המיפלגה. הוא נראה לאנשי־רבין
כמעשה ידיו של פרס. אחרי הכחשות שונות לכאן ולשם, הגיש
רבין, בסופו של דבר, תביעת־דיבה מישפטית בישראל נגד
העיתון, מפיציו בישראל ואחרים, על סכום של 25 מיליון לירות
ישראליות — הנזק שנגרם לרבין מהוצאת הדיבה הזאת.
מאז נרדמה התביעה בבית־המישפט, ואיש לא שמע עליה
עוד. מישפטנים מנוסים פיקפקו מלכתחילה בכך שרבין מתכוון
ללכת בתביעתו ״כל הדרך״ .הם ביססו זאת על סכום־התביעה
המוגזם שדרש התובע, ועל בחירת עורך־דינו. יצחק מוריץ היא
עורך*דין ותיק: ואיש אינו מטיל ספק בכישוריו המישפטיים. אבל
הוא בהחלט לא הבחירה המתאימה לתביעת־דיבה ארוכה ומסובכת,
המצריכה הופעות רבות בבית־המישפט. מזה שנים אינו
מופיע כימעט בבית־המישפט, ואת עסקיו הוא מנהל בהצלחה
רבה במישרדו.
אם מטרת התביעה לא היתה דיון מישפטי מלא וממצה —
מה, אם כן, רצה בעצם רבין ו מדוע בחר להיכנס להוצאות
הכספיות הרבות, הכרוכות בהגשת תביעה כזו, ובפירסום הנובע
ממנה? השבוע, כאשר הסתיים העניין בקול דממה דקה, התברר
במה רצה.
ל׳אבספוס הוא שמעון לוחם. וגם העיתונאי דה־רוז׳י ידוע
בכך שאינו מרים ידיים מול קשיים ותביעות מישפטיות. ואכן,
מייד אחדי שנודע לו על התביעה בישראל, בא דה־מז׳י לארץ
ושכר את עורך־הדין אלכסנדר טל, כדי שיגיש בשמו כתב־הגנה.
הוא החליט להתגונן במרץ. בעזרת ידידים ועובדים בישראל
עשה עבודת־מחקר מעמיקה על חייו והוצאותיו של רבץ במשך
השנים האחרונות. הוא ניצל את המידע הזה בשאלון רב־שאלות,
שהגיש לראש־הממשלה לשעבר.
מי שקרא את השאלון ידע כי בכך הסתיימה, למעשה,
התביעה. אם ירצה רבין להשיב על כל שאלה, ייאלץ לפרוש
את כל מקורותיו הכספיים, ולחשוף את אורח חייו ומינהגיו
הפרטיים. ספק גדול אם אדם הממשיך להימצא !תחת ביקורת
העין הציבורית יבחר באלטרנטיבה זו. מה גם שכל תשובה

הוא קלט את המקום שבו הוצב מוטה
גור, המקום ה־ .23״אני רוצה את מוטה
בעשירייה הראשונה,״ הוא אמר לשפייזר.
ברשימה השנייה הופיע אמנם מוטה במקום
התשיעי. אולם כשביקש פרס לקדם
גם את מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל,
למקום גבוה יותר מהמקום שבו הוצב
משל ברשימה הראשונה, המקום העשירי,
הוזז משל למקום התשיעי ומוטה ירד
למקום ה־.11
שפייזר הציב את מי שהיה מועמד לתפקיד
שר־האוצר, מנכ״ל כור, נפתדי בלו־מנטל,
במקום ה־ .20״נפתלי לא יעלב,
אפשר להוריד אותו קצת,״ אמר פרם. בלו־מנטל
ירד ב־ 17 מקומות, למקום ה־.37
אנשי הוועדה המייעצת הציבו את האלוף
(מיל׳) חיים (״ויויאך) הרצוג
במקום ה־ .36 פרס דרש להעלות את הר-
צוג למקום נכבד יותר. אחרי ויכוחים,
ואחרי ששפייזר כמעט התפטר מהוועדה,
מה שהיה מביא לפיצוצה, הוסכם לבסוף
שהרצוג יופיע במקום ה־•22
כאשר דרש פרס לקרב את עדי אמו ראי
לראשית הרשימה, מהמקום ה־31
שבו הוצב הכלכלן של מיפלגת העבודה,
הסכימו אנשי הוועדה המרכזת להעלות
אותו רק למקום ה .24-בעיקבות זאת,
ובהסכמת פרס, היה צריך להוריד את
יוסי יטריד מהמקום ה־ 24 למקום ה־.25

״פרס הגזים
בדרישות שלו״
^ ם מקומו של גד יעקובי לא מצאו
• חן בעיני פרס. יעקובי הוצב ברשימה
הראשונה במקום ה־ .17 פרס דרש לקרבו
לפסיגה. כאילו כדי להרגיז את פרס,
הורד יעקובי, ברשימה השנייה, למקום
ה־ .18 אז התרגז פרס, ויעקובי הועלה למקום
ה־.13
ראש המטה של פרס, אהרון (״ארלה״)
הראל, הוצב במקום ה־ .30 פרם דרש
להכניסו ל־ 15 הראשונים. שפייזר סירב.
פרם התעקש, אולם הפעם גם שפייזר התעקש.
לבסוף נמצאה פשרה, שהיתר, בעצם
ניצחון לשפייזר. הראל הועלה בשתי דרגות
והוצב במקום ה־.28
פרשת מקומו של שימחה דיניץ
(המשך בעמוד )36

הסודית

רבץ ופרס
מי המקורבים 7

שהיה נותן לשאלון היתר. פותחת את הדרך לכמה וכמה שאלות
נוספות, מביכות יותר.
אחרי בקשות אחדות לדהיית התשובות לשאלונים, הגיעו
הצדדים לבסוף לעמק השווה. הפיתרון שמצאו אינו נותן, אולי,
את כל הסיפוק לרבץ, ואינו פוגע במיוחד בשבועון. אבל הוא
בהחלט מזיק לפרס. בעוד שרבץ והשבועון היו מייוצגים על-ידי
עורכי־דץ ׳שדאגו לאינטרסים שלהם, היה פרם חשוף, למעשה.
השבוע, באופן סודי ביותר, הגיעו הצדדים לפשרה, שלפיד.
יפרסם השבועון הודעה שתביע צער על העוגמה שנגרמה לרבין
בגלל הפירסום, ותגלה כי מקורו היה במקורביו של שימעון
פרם.
הפירסום לא יכחיש במפורש את הדיבה שעליה הוגשה
התביעה, אלא בנוסח מתוחכם יחליק על כך בעדינות, כאשר
הוא מעביר את הנטל על ראשו של חבר־הכנסת פרם ומקורביו.
מילחמות־היהודים בין פרס לרבץ יתחדשו, כנראה, כאשר
יתפרסם הנוסח המלא של הפשרה.

מק 1טוב בחוץ
(המשך מעמוד )35

עדיין מסעירה את מיפלגת־העבודה. די־ניץ
היה ידוע כמועמד בטיוח לרשימת
המקומות הריאלים. שפייזר כלל לא הכנים
אותו לרשימה. פרס דרש שהוא יוכנס,
וברשימה השנייה מופיע דיניץ במקום
ה־ .41 אולם אחרי, כפי ששפייזר אומר:
״שפרס הגזים בדרישות שלו,״ הוריד
שפייזר את דיניץ למקום ה־ ,62 ופרס לא
פצה פה. אחרי פירסום הרשימה התברר
ששפייזר צדק• דיניץ שאל את פרם בתמימות
:״אתה באמת חושב שהמקום שלי
הוא ריאלי 1״ פרס השיב בהינהון ראש,
שאפשר היה להבינו ב״כך.

״לא רוצה
או תו בכנ ס ת״
ך כ מיכה חריש הוא מועמדו של
י 1פרס לתפקיד שר־האנרגיה. עובדה זו
לא עשתה רושם על שפייזר ושחל, שהציבו
אותו במקום ה־ .43 פרס ביקש
להעלותו ״יותר למעלה״ ,ושפייזר הסכים
למקום דד 32 לחריש. גם מקומו של עמי־רם
סיוון, נאמנו של יעקוב לווינסון,
לא מצא־חן בעיני פרס. סיוון הוצב במקום
ה־ .46 ופרס דרש להורידו אל תחתית
הרשימה :״אני לא רוצה אותו בכנסת.״
שפייזר התעקש, אולם בסופו של דבר
הורד סיוון והוצב במקום ה*.49
ח״כ זאב כץ הוצב במקום ה־ ,40 עלפי
המפתח הראשון בשלישייה ה׳שלישית
של ההתיישבות. רק אחרי הצבתו נודע
לאנשי המיפלגה, שכץ אינו רוצה להיבחר
כלל לכנסת• כץ לקה במחלה קשה,
והוא רוצה לפרוש מן החיים הפוליטיים.
את מקומו של כץ תפס רפי סוויסה,
אולם בהזדמנות זו הורידו אותו מהמקום
ה־ 40 למקום ה־.42
חברי הוועדה המייעצת הבחינו בכך שהם
שכחו את המועמד הערבי. הם אמרו זאת
לפרס, וביקשו ממנו לשבץ את המועמד
בעצמו, במקום הנראה לו, ולהוריד את
כל המועמדים שיבואו אחרי מקום זה
בדירוג אחד. אנשי הוועדה הציעו לפרס
לקבוע את המועמד הערבי במקום ה״27

מוען? דיניץ
פרס לא התעקש

ר שי מהואשתו !

שמעון פרס
אבא אבן
יצחק רבין
שושנה ארבלי
מפ״ם
חיים בר-לב
רפי אדרי
משה שחל
נאוה ארד
ירוחם משל
אליהו שפייזר
מפ״ם
עוזי ברעם
אריק נחמקין
מוסה חריף
דני רוזוליו
גד יעקובי
שלמה הילל
מפ״ם
נפתלי בלומנטל
אורה נמיר
מנחם הכהן
מוטה גור
יוסי שריד
ז׳אק אמיר
מפ״ם
יחזקאל זכאי
אברהם כץ־עוז
יעקוב צור
אהרון הראל
עדי אמוראי
דב בן־מאיר
מפ״ם
יעקוב גיל
שבח וייס
חיים הרצוג
יהודה חשאי
תמר אשל
מיקי בר־זוהר
זאב כץ
נחמן רז
רפי סוויסה
מיכה חריש
אורי סבג
חיים רמון
עמירם סיוון
מפ״ם
בנימין אפרת
אהרון נחמיאס
מנחם אריאב
רינה דו׳תן
עמוס ערן
אברהם שוחט
גדעון בן-ישראל
אורי עמית

ו שיג חשדה

שמעון פרס
שושנה ארבלי
אבא אבן
יצחק רבין
מפ״ם
חיים בר-לב
רפי אדרי
משה שחל
מוטה גור
ירוחם משל
נאוה ארד
מפ״ם
אליהו שפייזר
עוזי ברעם
אריק נחמקין
מוטה חריף
דני רוזוליו
גד יעקובי
מפ״ם
שלמה הילל
אורה נמיר
חיים הרצוג
מנחם הכהן
יוסי שריד
ז׳אק אמיר
מפ״ם
אהרון הראל
עדי אמוראי
יחזקאל זכאי
אברהם כץ עוז
יעקוב צור
מיכה חריש
מפ״ם
דב בן־מאיר
שבח וייס
יעקוב גיל
נפתלי בלומנטל
יהודה חשאי
תמר אשל
מיקי בר-זוהר
שימחה דיניץ
גדעון בן־ישראל
רפי סוויסה
אהרון נחמיאס
נחמן רז
אורי סבג
מפ״ם
בנימין אפרת
אליהו נאווי
רענן נעים
מנחם אריאב
חיים רמון
רינה דותן
עמוס ערן
אורי עמית

ר שי מהסונית

שמעון פרס
שושנה ארבלי
אבא אבן
יצחק רבין
מפ״ם
חיים בר-לב
רפי אדרי
משה שחל
ירוחם משל
נאוה ארד
מוטה גור
מפ״ם
גד יעקובי
אליהו שפייזר
עוזי ברעם
אריק נחמקין
מוסה חריף
דני רוזוליו
מפ״ם
שלמה הילל
אורה נמיר
חיים הרצוג
מנחם הכהן
עדי אמוראי
יוסי שריד
מפ״ם
ז׳אק אמיר
אהרון הראל
יחזקאל זכאי
אברהם כץ־עוז
יעקוב צור
מיכה חריש
מפ״ם
דב בן־מאיר
שבח וייס
יעקוב גיל
נפתלי בלומנטל
תמר אשל
יהודה חשאי
מיקי בר-זוהר
אורי סבג
רפי סוויסה
אהרון נחמיאס
רענן נעים
עדנה סולידור
נחמן רז
מפ״ם
חיים דמון
עמירם סיוון
אברהם שוחט
אליהו נאווי
גדעון בן־ישראל
רינה דותן
מנחם אריאב
אורי אגמי

אחר, עוזר ברעם, הוצבה אשל ברשימה
הסופית במקום ה־ 38 ואחריה חשאי.
אחד מראשי הצעירים של מיפלגת־העבו-
דה, חיים רמון, הוצב ברשימה הראשד
,נה במקום ה־ .45 רבים במיפלגה טוענים,
שכיום מקום זה אינו ריאלי. ברשימה
השנייה הורד רמון למקום ה־ ,52 שלכל
הדעות אינו ריאלי. מוטה גור התערב
אצל שפייזר וביקש להעלות את רמון,
והפשרה היתה: המקום דד.48
מעניין לבחון מי מכל מועמדי מיפלגת־העבודה
מופיע ברשימה הסופית בדיוק
באותו המקום שיועד לו מלכתחילה, ברשימה
הראשונה. מלבד שימעון פרם,
שברור שהוא ניצב בראש הרשימה, שמרו
על מקומם חיים בר־לב, במקום השישי,
רפי אדרי ומשה שחל במקומות השביעי
והשמיני, אורה נמיר, שעליה גוננו כל
אנשי רבין, הפרופסור החיפאי שכח
וייס, שעבר בימים האחרונים ממחנה
רבין למחנה פרס, ח״כ תמר אשל ורפי

סוויסה.

הס ערו ת
שיבואו
^ ולס בינתיים עומדות לפרוץ עוד סעי
רות כתוצאה מהרשימה: עורך־הדין
דויד ליכאי, שלו הבטיח פרס מקום ריאלי,
הוצב במקום ה .63-נאוה ארד, מי
שפרס הבטיח לה להיות ״מקסימום שני
מקומות אחרי שושנה,״ נפגעה עד עומק
נשמתה מכך שארבלי הוצבה במקום ה שני
והיא רק במקום העשירי, אחרי שהורדה
אליו מהמקום התשיעי. כנימין
אפרת, ראש עיריית קריית־ים, שהיה
במקום ה־ 48 ברשימה הראשונה והורד ל מקום
ה־ 61 ברשימה הסופית, מאיים להקים
את קריות־חיפה נגד הרשימה.
למרות שהכל הצהירו חגיגית שזו הרשימה
הסופית, מלבד פיתרון בעיית ה מעומד
הערבי, אין ספק ששימעון פרס
עוד יכנע להרבה לחצים, ועד ה־ 25 לחודש,
מועד הגשת הרשימות, יהיו עוד
רבים שימצאו לעצמם מקום טוב, אבל
יוסי ינאי !
בחוץ.

מועף סיוון
פרס דרש להוריד

שלוש רשימות אלה, המתפרסמות כאן לראשונה, מראות כיצד הורכבה
רשימת מועמדי מיפלגת־העכודה לכנסת העשירית. הרשימה הראשונה
הוגשה על־ידי חברי הוועדה־המייעצת לשימעון פרס, שהכניס בה
תיקונים, המופיעים ברשימה השנייה. הרשימה השלישית, הסופית, הוכנה
בעיקבות שינויים נוספים שד פרס ושינויים נגדיים של שני חברי
הוועדה־המייעצת, אליהו שפייזר ויושב־ראש הסיעה בכנסת, משה שחד.
ברשימת המערך, שהוא המקום ה־ 23ברשימת
מיפלגת־העבודה. פרם ״שכח״ את
ההמלצה ועורר את הסערה. עתה מנסים
להשפיע על אליהו נאווי, שהוצב במקום
ה־51׳ לוותר על מקומו לטובת המועמד
הערבי. אך נראה שנאווי יסרב,
וכי הערבים של מיפלגת־העבודה לא יסכימו
שמקום זה הוא בחזקת מקום ריאלי.
׳׳ושב־ראש ועדת־הפנים של הכנסת ושר־המישטרה־לשעבר,
שלמה הילל, אמנם
הוזז רק בשני מקומות, מהמקום ה18-
למקום ה־ ,20 אך עולמו חרב עליו, בגלל
הצבתה של שושנה ארבלי־אלמוזלינו במקום
השני, והכוונה למנות את ארבלי
כיושבת-ראש הכנסת. עד כה היה הילל
בטוח שתפקיד זה שמור לו. בשבוע שעבר
היה פרס איתן בדעתו, שלהיליל לא מגיע

יותר מאשר ועדת־הפנים של הכנסת. אך
ידידי הילל עשו לובי אצל פרס, וזה
הבטיח גם להילל את תפקיד יושב־ראש
ועדת החוץ והביטחון, והילל נרגע.
נקמה פרטיות קטנה של שפייזר היתה
בדב בן־מאיר. למרות שה#ניים נח שבים
כידידים, דאג שפייזר לכך שבן-
מאיר ידע שהוא הוצב ברשימה הרא שונה
במקום ה־ 32 וברשימה הסופית הוא
הופיע במקום ה־.34
מעין תחרות היתה בין יהודה חשאי,
הח״כ החדש ביותר של מיפלגת העבודה,
ובין ח״כ הירושלמית תמר אשל. ברשימה
הראשונה הוצב חשאי במקום ה־37
ומייד אחריו אשל. ברשימה השנייה ירד
חשאי למקום ה־ 38 ואשל המשיכה לצעוד
אחריו. בהתערבותו של איש ירושלים

ממליך• שפייזר
פרס יכול להבטיח

בגין משחר, במידחמה
(המשך מעמוד )33

את חייו אן? של חייל ישראלי
אחד ץ

הגוצריס:
גירוש ה סו רי ם
ן* עד אחר יכול להיות ניצול
המשבר המלאכותי שנוצר
סביב הטילים כדי לגרש את ה סורים
מלבנון.

האם זהו אינטרס ישראלי

ממשלת־רבין הסכימה למסירת
לבנון כולה בידי הצבא הסורי
ב־( 1976 רק באיחור נולד הרעיון
של ״הקו האדום״ ,שהגביל את
התקדמות הסורים עד לנהר הליטאני).

המוחות
הביטחוניים של
ישראל לא ראו בכך אז סכנה
לישראל. להיפך, הם ראו
בכך חיוב.
שום דבר לא השתנה מאז לרעת
ישראל. להיפך, סוריה מבודדת
יותר, אין חשש למילחמה בשתי
חזיתות, כפי שהיתר. ב־ .1976 אין
שום אינטרס ישראלי חיוני המצדיק
מילחמה.
גם יעד אחר — לכבוש את
לבנון כדי למסור אותה לנוצרים,
תוך חיסול שטח״השליטה של
המוסלמית־האש״פית
הקואליציה
— אינו מצדיק מילחמה, כי אינו
פותר שום בעייה. אפשר לגרש
את אש״ף מאיזור אחד, אך אז
הוא יקנה לו אחיזה באיזור אחר.
הסורים יפתחו לו את שעריהם.
ולכל היותר תתחזק השליטה הסורית
על האירגון הפלסטיני. במה
זה טוב לישראל? במה זה מצדיק
אובדן חיים, הרס וחורבן?

נם עזרה מאסיווית של
צה׳׳ל לא תאפשר לנוצרים
להחזיק כצמיתות ככל לבנון.
הדבר יביא להפיכת לבנון
לוויאט-נאם ישראלית, ולהח־רפת
המילחמה כין ישראל
והעולם הערכי כולו.
הקורבנות העיקריים יהיו, בסופו
של התהליך, הנוצרים —
שיעמדו מול כל העולם הערבי,
כבוגדים שנואים.

י שראל:
ב חירו ת
ף ר ילחמה כלבנון ב1981-
״ י תיכנס ללשון העברית כ־
״מילחמת הבחירות״.
מנחם בגין הכחיש — בין שאר
הכחשותיו התכופות — כאילו
אמר לאמריקאים כי המצב דמה
השבוע למצב ימי־ההמתנה לפני
מי לחמת ששת־הימים.
יתכן מאוד שבגין אכן אמר
זאת. אך אם כן, טעה.
לפני ששת־הימים היתד. הסכמה
לאומית מלאה ושלמה, כי מאיימת
סכנה נוראה על ישראל, ושיש
להקדים מכה למכה. שום דבר
דומה לזה אינו קיים בישראל עתה.

רכים וטובים משוכנעים
כי בגין משחק כמילחמה —
תרתי משמע — כתכסיס של
כחירות, כדי להחזיק את הליכוד
כשילטון. כאשר איש
כמו יזהר סמילנסקי מכטא
חשד נורא זה כפומכי, הרי
זה דכר מחריד. מעולם לא
היה כדכר הזה כישראל.
לא יתכן דבר נורא יותר ליש ראל
מאשר ללכת למילחמה באווירה
כזאת. די בחשד כזה —
אפילו היה מופרך לחלוטין —
כדי לחזור על קריאתו של סמי-
לנסקי :

לא לתת להצית מילחמה !
העולם הזה 2280

פלא טו נשלחלמאסר ־ מה הלאה
ן לא ניד עפעף קיבל ח״כ
* שמואל פלאטו־שרון את גזר-
הדין — תשעה חודשי מאסר בפועל
ו־ 27 חודשי מאסר על תנאי
— שנגזר עליו בבית־מישפט ה שלום
בירושלים. האיש, שנידון
בצרפת לשנות מאסר מרובות, לא
גילה גם עכשיו סימני התרגשות
למשמע גזר־הדין.
למרות שביצועו של גזר הדין
נדחה ל־ 45 יום, לפי בקשת סני־גוריו
של פלאטו־שרון, כבר החלו
הגלגלים לנוע. יום אחרי גזר-
הדין דנה כבר ועדת־הכנסת בבקשה
להשעות את פלאטו־שרון מחברותו
בכנסת. הדבר אפשרי הודות
לתיקון מס׳ 7לחוק יסוד הכנ סת׳
שנתקבל ב־ 1באפריל .1981
בעת הקריאה השנייה והשלי שית
של החוק אמר חבר־הכנסת
דויד גלאס :״ברצוני להביע תיקווה,
שהיא ללא ספק משותפת לכל
חברי הבית, שהתיקון יישאר בספר
החוקים שלנו כאות מתה, ושלא
יזדקקו להפעילו.״ שבועיים בילבד
אחר כך, ביום שבו הורשע פלאטו־שרון
בשני סעיפים של שוחד
בחידות, ביקשו חברי־הכנסת יוסי
שריד ומשה שחל להפעיל את ה תיקון
לחוק, ולהשעות את הח״כ
מחברותו בכנסת.
הכנסת התשיעית היתה משופעת
בח״כים נאשמים. הראשון שנכנס
לכלא, בעבירה של קבלת
שוחד, היה שמואל רכטמן, איש
הליכוד, שנידון למאסר. אז עדיין
לא היתה כל דרך חוקית להשעות
את חברותו בכנסת, והוא הביך
את חבריו ואת המדינה כולה כאשר
השתעשע באפשרות להמשיך
להיות ח״כ בכלא. רק לחצים והש פעות
מצד חברי מפלגתו שיכנעו
את רכטמן להתפטר מרצונו הוא.

כבודה
של ה כנ ס ת
** ד לקדנציה הנוכחית
לא היה צורך בחוק כזה,
והבעיה התעוררה בכל זזומרתה
כאשר ח״כ רכטמן הורשע בדין.
בהצעת־החוק נעשה צעד קדימה,
לא רק כדי לסתום לאקונות חוקיות,
אלא נתרום בכך תרומה להע לאת
כבודה של הכנסת,״ אמר
דויד גלאס בנימוקיו להצעת ה חוק.
וכאשר הורשע פלאטו־שרון,
היו חברי המערך, שהציעו את ה תיקון
לחוק, גם הראשונים ש ביקשו
ליישמו.
התיקון מציג שלוש אפשרויות.
אם נידון ח״כ לעונש מאסר של
שנה אחת, או יותר, על עבירה
פלילית, רשאית הכנסת להעבירו
מכהונתו כליל. פלאטו־שרון נידון
לעונש מאסר פחות משנה אחת,
ולכן אין סעיף זה חל עליו.
הסעיפים החלים עליו אומרים.
כי ועדת־הכנסת יכולה להשעותו
למשך זמן ריצוי המאסר. אך אם
טרם החל ריצויו, כפי שקרה כאן,
אפשר להשעותו מחברותו בכנסת
עד שיהפוך פסק־הדין לחלוט.
פסק־דינו של פלאטו-שרון יהיה
חלוט רק אחרי שיסתיימו העירעו־רים
בכל הערכאות האפשריות, או
כאשר איש מהצדדים לא יערער
יותר. במצב העניינים במדינת יש ראל,
אם ימצו הצדדים את זכותם
לערער על פסק־דינו של בית־מישפט
השלום בירושלים, יתכן
שבית־המישפט העליון יסיים את
הדיון בעירעור רק בעוד שנים
אחדות. ובינתיים, האם יושעה
הח״כ?
אין כל חוק האוסר על פלאטו־שרון
לרוץ לכנסת העשירית חרף
הרשעתו, ואפילו מתוך הכלא.
גירסה אחת אומרת, כי גם אם
ייבחר פלאטו־שרון לכנסת העשירית,
תוכל גם כנסת זו להשעותו
עקב אותה הרשעה, עד לפסק-
דין חלוט. ולכן, יתכן כי גם כל
משך הכנסת העשירית יעבור עליו
בהשעיה, עד לסיום ההליכים ב תיקו.

נדאטרשחן, שיעה קלה אחרי מתן גזדהזי
מאידך, גורסים סניגוריו, כי מאחר
שהתיקון לחוק מדבר על ״ה כנסת״
בה״א הידיעה, הכוונה
היא אך ורק לכנסת אשר במוש בה
הורשע הח״כ. ואילו כל כנסת
אחרת אינה יכולה להשעותו.
פרקליט מחוז ירושלים, מיכאל
קירש, הזכיר כבר את התיקון
לחוק בעת שטען לעונש.

הוא ביקש מבית״המישפט שאם
יחליט שאין הנאשם ראוי לכהן
כחבר־כנסת, יגזור עליו עונש
מאסר העולה על שנה, ובכך יאפשר
לכנסת להדיחו מתוכה. אלא
שהשופטים דחו טענה זו בגזר־דינם,
והצהירו כי אין בדעתם
להתייחס לעניין זה. ואם כי הח״כ
נידון לתשעה חודשי מאסר בפו

על כל אחת מהעבירות שבר
הורשע, לא מצא ביודהמישם
מקום להטילן עליו באופן מצטבו
מאידך, הביע בית״המישפט א1
דעתו כי עבירות אלה יש עיט
קלון, והן מסוכנות וחותרות תח
סידרי מישפט ראשונים במעלו
השופטים גם הביעו את דעתם ע
מהימנותו ואמינותו של הח״כ.

הרפורמה הקימה את הבורסה
(המשך מעמוד )28
צריך להצביע על הקשר האמיץ
שבין הרפורמה שעליה המליץ בן־
שחר ובין שיעורי האינפלציה ה אדירים
שאנו יודעים היום. ראוי
להצביע על הקשר שבין הרפורמה
ובין ההתעוררות העצומה שחלה
בבורסה התל־אביבית בשנים ה אחרונות,
על הקשר שבינה ובין
ירידת פיריון העבודה, הירידה בהשקעות
בייצור, התעצמות הבנ קים
וירידת השכר הריאלי.
כיצד גרמה לכל אלה הרפורמה
של ועדת בן־שחר?

אן חסר לנו סמל

אנטי־תמריץ
לעבודה

גרפיקאי/ת
זוהי פניה המיועדת אליך אם את/ה
מעונין/ת להשתתף בתיכנונו ולהרויח
3000 שקל (כל הזכויות שמורות) עזנב
עבורנו סמל חדש.
״אילה״ אופנה של חלוקים, נמנמות
(פיז׳מות) וכותנות (רק לגברות) השם
חייב להיות בעברית תוספת של אנגלית
הצעות יש לשלוח
לא תזיק
לת.ד 2424 .ת״א.
הסמל הזוכה ילווה אותך ואותנו לפחות

לא לכלכלת הבחירות של ארידוד,
לא למלחמת הבחירות של בגין בלבנון.
ש ק ״ י ישנאל סוציאליסטי ישראל),
ת.ד 3 3 0 7 6 .ח״א

למד

ונילוס
קו ר סי םלמת חי לי ם
מ מ שי כי ם 1מתקדמים

״ ק מר ה או ב ס קוו ה ״
ת ״ א, בי א לי ק 6 5 8 6 7 7 -,23
י ־ ם, בצלאל 233502- ,6

למדו 0צד 1ות
עברית ו/או אנגלית
במהירות ובהצלחה מובטחת
ב״אולפן גרג״ (בד־קמא)
ת״א: וייצמן ,22 טל 254826 .
חיפה: בי״ס ״במעלה״ 664922־04

־׳ נחננרון
לתרבות חדשה

רח׳ הם .5תל־אביב
טל׳ 297263

יום שלישי ה־19.5

סירטו של
דוי ד א רנ פפד

״אני א ח מד ״

תן טרמפ
לחייל

מתפנה

עורך מישנה בשבועון גדול
נסיון רב בכתיבה עיתונאית
מעוניין להשתלב
במטה בחירות מפלגתי
ת.ד ,37451 .ת״א61374 ,

בסיום דיון בהשתתפות גיבור הסרט
אחמד מסרארווה
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. חתובניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

לזכותה. לא יכולנו לחיות בלי
עידכון כזה באינפלציה של !,13070
אך היא המליצה שהעידכון יהיה
על 707,מן האינפלציה ולא על
.־.1007
התוצאה מעידכון חלקי כזה׳ ום*
אינפלציה גבוהה כזאת היתד, שבעוד
שב־ 1975 רק .־ 1.27 מכלל ה שכירים
הגיעו לדרגת מס שולי
של ,6070 הרי ב־,. 1979־ 12.57 מהם
נכללו במדרגה גבוהה זו של המס
השולי. ב־ 1975 שילמו 7270.מהשכירים
מס ממוצע של 2570 ורק
287,מהם שילמו יותר. ב־,1979
בעיקבות הרפורמה, שילמו !6670
מכלל השכירים מס ממוצע של
יותר מ־>.257
אין ספק שאפלייה זו במיסוי,
היוותה שינוי מכריע בחלוקת ה הכנסה
הלאומית, וכבר הוכחתי
כיצד גורמת הצטברות של הון
עצום בידי עצמאים וחברות לתה ליך
האינפלציוני.
כל אחד יודע שאם הוא קונה
איגרת חוב צמודה, לא ישלם
מם על הפרש ההצמדה שיפול בחלקו,
בשעה שעל תוספת היוקר,
שאינה אלא הפרשי הצמדה של
השכר, ישלם השכיר מס מלא. גם
זהו חידוש של הרפורמה. מה שלא
יודע כל אחד, אך אנשי העסקים
יודעים היטב, הוא, שאת הפרש
ההצמדה שעליהם לשלם על הל-
וואותיהם מן הבנקים אפשר לנ כות
מהכנסותיהם החייבות במס.
על־פי הרפורמה, הפרשי ההצמדה,
בדיוק כמו הריבית, מוכרים כהו צאה
עיסקית שניתנת לניכוי מן
הרווח החייב במם.
התוצאה: בעלי־עסקים ותעשיינים
לקחו הלוואות גדולות, הש קיעו
הלוואות אלה בצמודים —
במקום בעסקים והרוויחו פעמיים :
פעם מניכוי הפרשי ההצמדה מהכנסותיהם
החייבות במס, ופעם
מאי־תשלום מס על הפרשי ההצמדה
שהניבו איגרות החוב הצמודות
! התוצאה: עיסקי ההלוואות
מן הבנקים ובעסקי הצמודים
תפחו, וביחד עימם האינפלציה.

ך* רפורמה הורידה את המס
י 1השולי וגם את המס ־הממוצע
על כל ההכנסות במשק. השכירים
לא נהנו מהורדה זו בשיעור המס.
מרכיבים רבים בשכרם, שעד אז
היו משוחררים ממס, חוייבו מעתה
במס והדבר קיזז את ההורדה
בשיעורי המס. לעומת זאת, עבור
העצמאיים וחברות היתה ההורדה
בשיעורי המס רווח נטו. שום ויתור
לא נדרש מהם כתמורה.
תוספת היוקר, שעד הרפורמה
היתר, משוחררת ממס, גדלה אומנם,
אך חל עליה מיסוי מלא. וגרוע
מכל (גם מן הבחינה של
חוסר־שוויון בין השכיר לעצמאי
וגם מן הבחינה של ההשלכות לגבי
המשק) היה המיסוי על החזר
ההוצאות לשכיר. ההכנסה החייבת
במם של העצמאי אינה כוללת,
ובצדק, את הוצאותיו לרכב, והוצאות
אחרות הקשורות בעבודתו
(הוצאות היוצרות את ההכנסה),
בזמן ששכרו החייב במם של השכיר
כלל מאז הרפורמה הוצאות
אלה. הוצאותיו של השכיר נח שבו
לפתע כהכנסות לכל דבר
לצורך המם, בשעה שהעצמאים
והחברות המשיכו לנכות את הוצאותיהם
מן ההכנסה החייבת במם.
מיסוי הוצאות השכיר ומיסוי
כל מרכיבי השכר ללא שום הבחנה
חיסל גם כל אפשרות לשלם לעשות לעובד בעד עבודה שמעל למינימום
הנדרס) .עד לרפורמה אפשר סדר היה לפצות עובד בעד שעות עבודה
נוספות, בעד שיפור טיב עבודתו,
בעד פיריון גבוה יותר ובעד. ך• רפורמה, באה לעשות
ביצוע עבודות מחוץ לשעות ה יי 1״סדר״ במיסוי על ההכנסות
עבודה הרגילות• הרפורמה חיסלה השונות, גם מן השכר וגם מן
כל אפשרות לפיצוי ולתמריץ ל הרווח. ואכן ,״סדר למופת״ נעשכיר׳
בגלל שיעורי המס הגבו שה בהכנסות מן השכר ובמיסוי
הים שהוטלו על הכנסות מסוג כל מרכיביו. אפילו שר־האוצר דזה.
יש להבין שעל כל הכנסה, ד,יום אינו מצליח להקל על מיסוי
הפרמיות מפיריון עבוהה גבוה.
מכל תוספת של עבודה או מאמץ
חל מאז הרפורמה המיסוי השולי בשטח מיסוי הרווחים לא הצליחה
הגבוה. התוצאה: ירידה במורל ה הרפורמה לעשות שום סדר. שיעורים
השונים, והוסיפה לתמוך
עבודה ובפיריון העבודה במשק,
שני הדברים שבהם קיים הצורך עדיין קיימים, לפי סוגי ההשק עות•
ה ר פו רמה לא בי טלה את השי הרב
ביותר, אך מאז הרפורמה אין
עורים שובים של מס על רווחים
שום דרך לשלם עבורם.
זכור היטב מסע הצלב שקדם בעשרות השיטות השונות המאפלרפורמה,
שאותו ניהלו הכלכל שרות לעצמאים ולחברות להקטין
נים וכלי־התיקשורת נגד ה״עיור באופן מלאכותי את הרווח החייב
תים״ הכרוכים בתוספות השונות במס. למשל: על הכנסות מריבית
לשכר. אפילו ועדה מיוחדת קמה, ומרווחי־הון בכלל לא מוטל מס
ועדת ברקאי, כדי לחסל תוססת הכנסה (לאלה שעיסוק בבורסה
אחת מסויימת, את התוספת ה אינו עיסוקם הרשמי) .לסידור כזה
ייחודית דווקא. בזמנו טענתי ש אין אח ורע בשום מקום בעולם,
איו אלה עיוותים, אלא אמצעים וגם לכך נתנה הרפורמה את ידה.
לסיכום: התשובה לשאלה למי
לשלם בעד עבודה. יש להודות
שלא היו אלה אמצעים מושלמים, ולמה הועילה הרפורמה ולמי ולמה
אך גם עיוותים לא היו. הם מילאו הזיקה, היא ברורה• היא הזיקה
תפקיד חיוני. והרפורמה, במקום לכל גורם ייצרני! לשכירים ולהון
לספק למשק אמצעי מתוקן יותר הייצרני כאחד. היא הזיקה לפיר־למילוי
תפקיד זה של תמריץ ל יון העבודה ולהשקעות הייצרניות,
עבודה, חיסלה את ״העיוותים״ ,אך היא הועילה להון הפיננסי ה ויחד
איתם כל תמריץ לעליית ה־ ספקולטיבי ולבעליו. אין ספק ש־ב־
1976 היה מקום לרפורמה במס
פיריון במשק.
בסופו של דבר לא ירד המס ההכנסה, רפורמה שובה לחלוטין
השולי וגם לא המס הממוצע, כפי מזו שהציעה ועדת בך שחר, שושמר
אשר אריאן, מנהל מחלקת נה לחלוטין מזו שביצע שריד,אוצר
המחקר במינהל הכנסות המדינה, דאז בעיקבות המלצות הוועדה
שהיה בזמנו המזכיר של ועדת ב ך הזאת.
שחר, מציין במאמרו המצויין,
בעיקבות התוצאות הנוראות של
״חמש שנים לוועדת הרפורמה ב הרפורמה ההיא — אין ספק ש מם
הכנסה (ועדת בן־שחר)״ ,ב היום יש צורך חיוני אף יותר ברבעון
הישראלי למיסים. הרפור רפורמה בשיטת המיסוי בישראל.
מה המליצה על עידכונים במדר מי יבצע אותה 1הפרופסור חיים
גות המם, וזאת יש לציין בהחלט בן־שחר?
הטולם הזה 2280

איר ברה שהחתול שלן־ נעשה ב חול?

לסיח לחסוך״
בני ע הבאה רק ע קודאק.
בטבע יש שלל צבעים מרהיבים. חבל לאבד בצילום את הצבע הטבעי.
איך זה קורה? כשמנסים לחסוך בקניית הפילם...
כדי לקבל את כל קשת הצבעים הטבעיים המדוייקים צלם רק עם קודאק.
כי פילם קודאק מורכב
מיותר מ־ 10 שכבות צבע ומבטיח לך דיוק צבעוני זהה למקור.

אריאל׳

פילם קח־אק מורכב מיותר מ־סו שכבות צבע.

העולם מצלכובקודאק.

טלויזיו ת גרמניות
אבל״ .קונים ״סניד.
שני מליון צבעוניות
האלקטרוניקה המתוחכמת,
הגרמנים הבירה והתעשיה
ב״סניו״ מייצרים כל
כש״סניו״ תשלובת הענק של
שני דברים פרסמו את
שנה למעלה מ־ססס2,000,
יפן, יצאה עם טלויזיות
הגרמנים ברחבי העולם ־
צבעוניות, בשלוש שיטות צבע
צבעוניות, וידאוטייפים
תעשית הבירה והטכנולוגיה
המתקדמת והמשוכללת. באשר ומערכות סטראופוניות.
,5£0£1\/1,1\1750
כל אחת משני מליון
לתעשית הבירה עוד לא ק ם
הגרמנים מורידים את הכובע
ויש להם סיבה טובה. הטלויזיות עוברת סידרת
בעולם העם שיודע לעשות
ולשתות כל כך הרבה בירה כל למרות שהם מוכרים טלויזיות בדיקות קפדניות של ביקורת
איכות לפני שיווקה. מערכת
כך טוב. הבעיה שהגרמנים
גרמניות, כשמדובר בקניה,
עומדים בפניה היום היא
1כח1וזס 655 0ח1ר 91ח 116 8ן€ת3ררו 0וט^/
אתה יכול לראות אותם
מבטיחה כוונון אוטומטי של
״הבעיה היפנית״.
מסתובבים בחנויות הגדולות
חדות, בהירות וצבע.
היפנים כבשו את מקום וקונים טלויזיות סניו״.
3שנות אחריות
הכבוד של הגרמנים גם בתחום את הבירה הם לא מוכנים
הטכנולוגיה והאלקטרוניקה.
להחליף בבירה זרה, אבל
כל סוחר שמשווק את
כשמדובר בטלויזיה הם פשוט מוצרי ״סניף׳ וכל צרכן שכבר
איפה התחיל המהפך?
האם בשטח כלי הנגינה, מעדיפים לקנות את הטלויזיה רכש אחד ממוצרי החברה
הטובה ביותר.
מכיר את המושג ״אפס
כשמרכז הכובד של תעשית
את הצבעונית של תקלות״ .לכן ״סניף׳ היא
הפסנתרים עבר מגרמניה ליפן?
החברה היחידה שנותנת
״סניו״.
או אולי בשטח האלקטרוניקה
3שנים אחריות.
העדינה? ואולי דוקא בשטח

האיינשטיין של יפן
¥ 0א 5ת שלובת ענק לטכנולוגיה מתקדמת.

הסוננות היהודית גיירה
את הנערה הצ ובתיה
בנאויס באמצעות וב
אוותוזנסי-אבד הרבנים
בארץ מסובים והניר
בגיור מסיבה ביורוקרטית
הח תן בני אלגאי

הכלה סילבי ה א לי מלך

החתונה טרא
ינך יכילה להינשא, משום שאי1
נו יהודיה,״ אמר הרב לנערה המעוברת
בת השבע־עשרה וחצי שעמדה
לפניו• ״בשום מקום לא מצאנו תעודות
המצביעות על גיורך.״
אסתר סילביה הנדהמת החווירה, פנתה
לרב ואמרה :״אבל אני יהודיה ! גויירתי
בפאריס, בגיל תשע, כשעליתי לארץ עם
מישפחתי.״
אך הרב בשלו :״לא מצאנו שום תעודות
המעידות על כך, לכן לא נוכל
להשיאך עם בחיר ליבך ברבנות.״
אסתר סילביה אלימלך פרצה בבכי מר
למשמע דברי הרב, סיפרה על כך ל-
יחבר־ הנדהם, שהמתין מאחרי הדלת.
לפתע, אחרי 11 שנים שבהן גדלה כיהודיה,
הטיחו בפניה שהיא נוצריה ושלא
תוכל להינשא, למרות שהיא נושאת את
כרסה בין שיניה.
סיפורה של מישפחת אלימלך התחיל
בצרפת, כאשר האב, יוסף אלימלך, הכיר
את אשתו הראשונה, לוסיה דודריגז הנוצריה.
נולדה להם בת, שלה קראו סילביה.

מאוחר יותר, בעת גיורה, הוחלף שמה
לאסתר. כשהיתה אסתר בת תשעה חודשים,
ניספתה האם בתאונת דרכים. האב
יוסף נותר לבדו עם ילדתו הקטנה.
כשהיתה הפעוטה בת שנתיים הכיר
יוסף את רדינה בואטו, נוצריה שעבדה
עימו במעבדה. השניים החליטו לחיות יחד
ללא נישואין. הסיבה להחלטתם: בנישואין
אזרחיים עלולים להיווצר קשיים בקשר
למעמד בני הזוג, וקשיים אלה עלולים
גם לפגוע בילדיהם המשותפים.
דדינה גידלה את הילדה כמעט לבדה.
כשחלה יוסף והיה מרותק למיטת בית־החולים
במשך חמש שנים, היתה זו רזי׳נה
שפירנסה את המישפחה. בינתיים נולדה
הבת השנייה, ורידיניה, שזכתה בשם
מרים בעיקבות גיורה.
ב־ 1971 החליט יוסף לעלות לישראל
עם בני מישפחתו .״עזבתי הכל בפאריס,
את כל רכושי, את עבודתי ואת ביתי,״
מספר יוסף ,״ועליתי לארץ כיהודי טוב.״
אך במישרדי הסוכנות בפאריס הציבו
(המשך בעמוד )49

סילביה נמצאת בחודש השלישי להריונה, מתבוננת באהבה על בן
ך! ״ 1ןרי111
חגה, החייל בני אלגאי. מימין: סילביה מחזיקה בטבעות הנישואין;

משמאל: האם החורגת רז׳ינה בואטו, שהרבנות סירבה לגיירה, מדליקה נרות שבת.

רק 300 איש ליוו את אוו׳ צבי
גרינברג בדרכו האחרונה ־ שהפכה
התכנסות שד ותיקי הימין הקי

האלמנה עליזה ואחת הבנות יוכבד
שמאלן ופאציפיסט הפך לאומן קיצוני

השבוע הלך לעולמו המשורר אורי צבי
גרינברג, שהיה נערץ על אלפים שלא
ידעו את שירתו במיטבה, ושנוא בחוגי
הליכוד, שהוא בז לו ולמנהיגיו.
אורי צבי גרינברג נחשב היום כאחת
הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בתרבות
ובספרות העברית החדשה. הוא היה
חייל במילחמה־העולמית הראשונה והפך
לפציפיסט. הוא היה משורר אידישי ש חפץ
לכבוש את טרקליני התרבות של
ברלין. הוא הפך בהדרגה למתבולל, עד
שניצת בו הניצוץ שהוליך אותו מברלין
אל ארץ־ישראל, שם העמיד עצמו כ-
משוררם של הפרולטרים. הוא היה מראשוני
המפרסמים בדבר, עיתון פועלי ארץ-
ישראל, ואחר־כך הפך השונא המושבע
ביותר של תנועת־העבודה, מטיף, נביא
ומחוללו של הימין הארצישראלי וצאצאיו
הישראליים.

האמא של
אורי צבי
ב־ 22 בספטמבר 1986 נולד אצ״ג (אורי
צבי גרינברג) בכפר קטן במיזרח גליציה.
בליל לידתו חלמה אמו חלום, שעליו
כתב מאוחר יותר :״ימי ההריון קשים
היו. קשים מהם היו חבלי הלידה בלילה
האחרון. ומשהגיעה שעת־חצות עלתה ה לבנה
והגיחה בחלון שכנגד. עלי נפלה
תרדמה ונדמה לי, שאני עומדת בתוך
גינת־ורדים עדינה. לפתע פיתאום ראיתי
את הסב. חרדתי — משום שידעתי שהוא
מת. הציץ הסב והרגיש בזה וקרא בשמי.
ניגשתי אליו, הושיט לי ענף של ורדים׳
רעננים וטלולים. חייך ואמר אלי: לכי...
כרבע שעה לאחר מכן ילדיתיך. אני הסתכלתי
בפניך: הם הזהירו משונדמה. עיניך
הקטנות מופנות היו כלפי לבנה וכוכבים
שמעבר לחלון! ואני הבנתי את
הכוונה שבדבר: אושר גדול ניתן לי.״
מומחי גינאולוגיה (תולדות שושלות
היוחסין) מעידים, כי מוצאו מאורי השרף
מסטרליסק, קשר דם שבא לו מצד אמו.
הקשר בין אצ״ג לבין אמו הוא קשר בעל
השלכה פרוידית חזקה, העובר כחוט-
השני לאורך כל חייו של המשורר, ומוצא
את ביטויו בשירתו.
בשיר ״מולדתי באש ופני לאלוהים ול אמי״
,בספר וזקיטרוג והאמונה, כותב
אצ״ג על יחסי־הקירבה שבינו לאמו:
״אמי! לא מרחוק / .שאלחץ את פני
ללחיך ולהניח ראשי על שכמך / ,בלי
אודם שבחיו ובלי זר הגידוף ממשנאיו/ ,

אני שומע קריאת הוררא ...אנשים נופלים
אחוריהם אל המים ...רציתי לצעוק
בקול ולא יכולתי. העיניים הביטו קמות.
משהו חם נזל על הלחיים. וראיתי גופותיהם
של אנשים תלויים על התייל, ראשיהם
למעלה, על הסוליות השחוקות הד
דהרו בהירים המסמרים והפרסות ...בכל
שתצעד — דע, קבר למטה. ב׳ אמות
מתחתך רבוץ אדם, פלוני אדם, שאיני
יודע, חזהו שסוע וגולגלתו מרוסקת...
מתחת לרגליים מתגוללים גופים יש מהם
צועקים ומשריקים בשיניהם ...מוחו של
אדם וצוואר חם של נער השקו ערבות...

ולהריח כילד לריחך. אמי /את, שבשרי
מבשרך ודמי מדמך / .את, שבבטנך היה
משכני ומזרני / .את, שמרחמך יצאתי
לאור ולחושך ביקום / .את, שנתת לי
חלב מגופך גם יום וגם לילה ...את ש־קרעת
שמיים בעת התלקח גופי הקטן/ .
ואת האשד, הראשונה והאחרונה אשר אין
חליפות באהבתך עד הסוף...״

וכשזרח הירח, דיברתי אל עץ, חרקתי
שיניים וגופו של מישהו רובץ, כלב לידו,
זולל את ביודהחזה ...הסוס הגוסס ההוא,
שם, בתוך דמים, בקצה הדרך ...הא, ראו
נא, איזה העוויות משונות הוא עושה...
ואם ליד התיל הדוקרני מונחים אבריו
של פלוני־אדם ...וגופה מעוותת...״

בנעוריו עבר אצ״ג להתגורר בלמברג,
שם פגש את משוררי האידיש הראשונים,
ואז החל מפרסם את שיריו באידיש ובעברית.
אביו של הצייר יוסל ברגנר,
המשורר והמספר האידישי מלך רביץ׳,
מתאר את אצ״ג הצעיר במילים :״אברך
אדום־שיער, משולהב, פורץ בהתלהבות
משתנקת מדבר עצמו! פיאות, עיניים
כחולות ירוקות גדולות לטושות תכופות
לעבר מרחקים בלתי-מוגדרים, מעיל עליון
ארוך־שחור ודק ונעול מגפיים! הוא
בנו של, רבי׳ ובלבוש זה הייתי פוגשו
במשך זמדמה.״״

מדד המשוררים

אורי צבי
בשדה הקדב
באוגוסט 1915 גוייס תחת השם לנדמן
(שם מישפחת אמו) לצבא הקיסר האוסטרי.
אחרי טירונות קצרה הועבר אל
החזית הסרבית, שם השתתף בקרב על
הנהר סווה, שאצ״ג תיארו שנים מאוחר
יותר בפואמה ״בלילות רחוקי המהות בארץ
קרב״(שפורסמה בלוח -הארץ תשי״ג):
״...נגד גדודים המונים /ובמילחמת פנים
אל פנים /הם בנמרים ובחרונים / /הם
נוגסים בגרוגרת אוייבם /כי אין להם די
כידונים ...את זה אני סח על הסווה /
לפני היכנסו בלגדרה /ברוב תותחים
וכלי רכב ׳ /וארץ תחתינו תרעדה...״
ואת המראה שלאחר הקרב מתאר אצ״ג
בנוסה הספרות הפאציפיסטית שתיארה
את מילחמת־העולם הראשונה :״מראה
הגופים התקועים במהופך במכמורת התיל
...מדי פעם צונח גוף חי /פצוע
קודקוד או כתף /והזרם בולעו מן הצד...״
תיאור מילחמתי נוסף, באידיש, מצוי
בסיפרו אין צייטנס רויש (בשאון העיתים)
,שם כתב :״אדמתו של עולם היא
בית־קברות גדול, ואתם — רק צללים
המתענים נצחי־גצחים על אי־המוות ...הנני
חייל בר־שכל אשר ברזל נפשו לא יסוג
בפני אש ...אנו צריכים לעבור את הנהר
...על פני מים רחבים ושוצפים ...מישהו
צועק ומיטלטל. גל חם זונק לפתע
אל הפנים: דמיו של פלוני ...היכן אני?

שהוא מלעיג על הנצרות. בצד פואמה זו
פירסם אצ״ג פואמה אחרת — ״תפוחים
אדומים של עץ־הדווי״ ,עליה חתם בשם־
העט ״מוסטפא זהיב״ .בפואמה זו עשה
אצ״ג שימוש נועז בשילוש הנוצרי הק דוש
(האב, הבן ורוח־הקודש) .כתב אצ״ג
בין השאר :״אניח ידיים מסביב לגוף...
תשכבי! כוואלט וייטמן: קבלי את הזרע
שלי למען קיום העולם, אשה! יוולד ישו.
אל תחששי, יוולד ישו ...מה זה משנה
היום או מחר. היינו הך יהיה לי (אני
מחייך) .תינוקות שפכתי על כרסי נשים
בלילות הצעירים בשל מישפט שהוגש
בווארשה אחרי המילחמה העולמית הגיע אצ״ג
אל המרכז התרבותי היהודי של אותה
תקופה — וארשה. בשלב זה כבר היה
משורר אכספרסיוניסטי, בעל הנטיות והל-
כי-הרוח של זרם תרבותי זה. הוא אימץ
לעצמו הנחות יסוד שיריות, המאפיינות
את שירתו מאז.
באווירה תרבותית זו של מרכז־אירופה
הטיל אצ״ג את סיפרו ״מעפיסטא״ ,שבו
תיאר נשמת מפיסטו יהודית מודחת, בשעת
בין־השמשות. במחזור שירים זה
מביא אצ״ג את שירתו כחלק של הניהיליזם
האירופי.
ביחד עם קבוצת משוררים צעירים, ביניהם
פרץ מארקיש (שהפך מאוחר יותר
לקומוניסט) ,מאכם עריק, דניאל לייבל,
מלך ראוויטש, י .אופאטושו, י .י. זינגר
(אחיו המבוגר של יצחק בשוווס־זינגר)
ואחרים, פירסם אצ״ג את כתב־העת המהפכני
באידיש כאליסטרע. אצ״ג וידידיו
בזו וירקו על כל הקדוש. כתב אצ״ג
באחד משיריו :״חבורת נוודים של הפקר
אנחנו /במצחים שלנו מתבלט והולך
אות קין. והבל כבר נקבר / .ועולם במיד-
רון פצוע ומעורער /ועולם־במידרון פצוע
ומעורער...״

ישראל שייב (עם רנקין)
״1אדמתו של

עולם —
השילוש הנוצרי הקדוש
בווארשה , 1921 ,מחבר אצ״ג את פרא־נאכטעגאלד
(זהב בינערביים) ,יצירה ש היא
לירית יותר משאר יצירותיו, ומוליך
את עצמו ואת עוצמותיו לאלבאטראס,
אותה ציפור־ים מלכותית נדירה, שהפכה
כותרת וכינוי לכתב־העת המהפכני מכולם
בווארשה היהודית. בחוברת השניה
של כתב־עת זה פירסם אצ״ג את שירו
אורי צבי פארן צלם 111א( 1אורי צבי
נוכח הצלם 111א ,)1פואמה אידישאית
בעלת ייצוב טיפוגראפי של צלב, תוך

גאולה בהן״
״על פני מיס —

נגדו בגין פואמה זו, נמלט מווארשה לברלין.

טי רתל חי מצלצלת
מ אלז ה לסקר־ שילר

בברלין פגש אצ״ג בפרנץ וורפל (מחבר
״ארבעים הימים של מוסה דאג״) וב־משוררת
הגרמניזדיהודיה הנודעת אלזה
לסקר־שילר, הנחשבת כאחת מדמויות המפתח
בשירה האכספרסיוניסטית הגרמנית.
היא היתר, אז כבת 50 ואצ״ג כבן .25
בין שניהם התפתחה עלילת אהבה מרתקת.
אצ״ג כתב למענה את ״דבורה בשביה״
,שם כינה אותה כ״אחותי הגדולה
מאשכנז״ .יש עדויות כי במשך ימים
ושבועות בילה אצ״ג במחיצתה בבתי־הקפה
של ברלין. יום אחד, כאשר אצ״ג
;נעץ מבט ארוך מדי באחת המלצריות של
בית־הקפה, נתנה לו אלזה לסקר־שילר
סטירת לחי מצלצלת קבל עם ועדה. המשורר
אדום השיער והגאוותן, לא הניד
עפעף.

בימי ברלין שלו עבר אצ״ג את המהפך
הראשון של חייו, אותו ביטא במאמרו
״לעת נעילה״ :״רציתי לגור באירופה,
שבה נולדתי — ולא ניתן. אולי יקבלו
אותי במזרח בחזרה ועל המזרח כתב:
״כי במזרח גרים הערבים, גר עם האוהב
את ציון יותר מן היהודים...״

הצדעה
ל מין
ביום ג ,4.12.1923 /הגיע אצ״ג לארץ-
ישראל. את מאמריו הראשונים בארץ

אורי צבי גרינברג בבית־הלווייות
הצדעה ללוין ביום מותו

פירסם בקונטרס. הוא היה ;הראשון בתנועת
הפועלים בארץ שהביע עמדות חדשות
וימניות בנושא הערבי, והתנגד לדו־קיום
בשלום בין שני עמי הארץ. אצ״ג
של אותם ימים מאמין עדיין בחזון הסוציאליסטי,
ועם היוודע דבר מותו של
מנהיג המהפכה הרוסית ולאדימיר איליץ׳
לנין, כתב בקונטרס :״הפרולטרים העברים
על האי העברי עומדים אל עבר
מוסקבה בסלוט (הצדעה) ללוויית לנין...״
אצ״ג הגדיר את תפקידיו בחברה החלוצית
הנבנית בארץ :״פרולטרים בישראל
קראו לי להיות פייטנם ולשלח את הרך
ואת /הענוג — לעזאזל! /וכמותם לחצוב
ביטוי מני שיש — לחייהם.״ והמשיך
ותיאר את עולמם של החלוצים בתיאורים
צבעוניים, בשורות שיר רחבות:
״השרב פה שורף לאט עלומינו החמודים
ואפרם יפוזר יום יום על נקיקים כזהב...״

״שתי ה ד מיו ת
קו ד חו ת ״

משה לווינגר
— היא בית־קברות גדול״

עד מהרה הופך אצ״ג משורר זעם. הוא
מחבר סידרה של מניפסטים ספרותיים,
המכעיסים את אנשי המימסד הספרותי
של אותם ימים. גם שירתו מכעיסה אותם,
כמו הפואמה ״אימה גדולה וירח״:
״ואוי למתרוננים נצא לרוח, וגוויות נישאות
יום יום אלי קברות רימה אוכלת
הבשר שלהט...״
אורי צבי גרינברג מגיע לירושלים, והוא
פותח במחזור האובססיה שלו כמשורר
וכאדם — האובססיה של ירושלים :
״אני עמדתי על החומה: חיל אחרון ל-
בית־דויד, אשר נולד באירופה אז מגלה
אצ״ג את פיסגת הר טור מלכא (ההר
עליו ניצב בית־החולים אוגויסטה ויקטוריה
בירושלים) ומתחיל לכנות את עצמו בשם
טור־מלכא.
באותם ימים היה לאצ״ג קשר יוצא-
דופן עם המשוררת רחל. בהקדשה לספר
שאותו מסרה לאצ״ג האדמוני היא רש מה
:״מה ביני — השקטה — ובינך /
אדמוני, מבושם ונלהב? /איך אדע לח נים
מפניך /את אשר לי אגרתי בסתיו...״
במקביל לפרשיה מוזרה זו, התחיל אצ״ג
לפרסם בשלהי 1924 את כתב העת המהפכני
שלו סדן, שעורר עליו כעסה של
ארץ־ישראל באותם ימים.

משה שמיר
— רחבים ושוצפים״

״בי אליק הפוך
השולחן הערוך״
אצ״ג של מחצית שנות העשרים קרא
תיגר על ביאליק, המשורר הלאומי של
אותם ימים, שקשר את גורלו עם תנועת
העבודה. בסיפרו כלב בית יוצא אצ״ג
בחריפות שכזאת כלפי ביאליק, שמאז ועד
היום לא היתד, כדוגמתה :״גם ביאליק,
גאון השירה הזועמת / ,הוציא את ראשו
מתחת לכנף /שכינתו השבורה ובמקום
אחר הוא מתארו בליגלוג ציני מעט:
״ביאליק הפוך השולחן הערוך /ובזעם
עיניים גרש מסובים אלא שביאליק,
שהיה סלחן, סלח לאצ״ג, קירבו לשולחנו
ועודדו כמשורר.
ב־ 1928 פירסם אצ״ג את סיפרו אנקרי־און
על קוטב העיצבון :״אנחנו מיליונים
בעולם עירומים בשמלות /הננו מדמו
של הבל ומבשרו של קין והוא שולח
קללה אל ההוגים הגדולים :״אסימון לכם
פילוסופי הנצח..״ בשלב זה מתגבשת שירתו
בהדרגה בכיוון פוליטי ברור, תוך
התייחסות ישירה לאירועים פוליטיים אקטואליים.
בשלהי 1928 הוא מפרסם את
סיפרו חזון אחד הלגיונות, שהוא תיאור
שירי של המשבר הכלכלי שעבר על הארץ,
כאשר פסק השיגשוג של ימי העליה
הרביעית :״ואני ומרעי הולכים סחור/ ,
ואני ומרעי רעבי־לחם אחר כך הוא
מפרסם את כלב בית, שבו הוא מנסח את
תפקידו כמשורר :״מסכת נביחות באותיות
מנוקדות! בזה מלאתי תפקיד כלב
במולדת והוא מתאר את תוצאת הציונות
בארץ־ישראל של אותם ימים באורח
נוקשה :״אין עם ומלכות, אלא שבט
קטן /על אי־ לחם קטן ! /ויש שלט גדול
על חנות קטנה ...אני יצאתי לחפש מלכות
— ,ומה מצאתי בבואי הלום? /
תמורת מלכות — חנות המטלטלת /מפו־לין־ליטה
— הנה לציון...״
אצ״ג מתחיל להתרחק מן החלוצים, שהוא
היה חברם, שותפם ומשוררם. הוא
כותב על מנוסתו לתל-אביב :״אל-אן
להימלט? אני נחנק /בין בנק־הפועלים
ובנק אפ״ק...״

ועל הנהגת הישוב :״אני שונא את שלום
הנכנעים הניכרת באונם [ על קופת חללים
יהודים ובצחנת הדם...״
אצ״ג מכריז על מילחמה תרבותית עם
ארץ־ישראל העובדת וההנהגה החלוצית
שלה. הוא קשר את גורלו במחנה הרווי־זיוניסטי,
שפילג ופיצל באותה תקופה את
התנועה הציונית. כנושא דגל השירה של
זאב ז׳בוט״נסקי מתדרדרת האיכות השירית
שלו. במאמריו בעיתונות הרוויזיוניסטית
הוא תורם את תרומתו למחול
השטנים, שהביא לרצח חיים ארלוזורוב,
כטענת תנועת העבודה של אותם ימים.
בפולין הופך אצ״ג לפונקציונר של התנועה
הרוויזיוניסטית־ ועורך את עיתונה.
אצ״ג מגיע ל״חופשת מולדת״ בארץ-
ישראל, אותה תיאר בהירדן 15.10.1934
״באת? טוב לך? ארלוזורוב בקברו ...כמה
השעה? ברחוב מלצ׳ט בונים חלוצים
שלושה בתים. ד״ר יבין ואני עוברים בסמוך
להם בעצם היום. לפתע קול יללה
מעל הפיגומים. קולות המוכרים יפה ב שעת
התנפלות על יהודים העוברים ברחוב
בערי הגולה. המייללים הללו אינם
שקצים, אלה הם אחי מארץ־ישראל, אלה
הם ציונים וסוציאל-דימוקרטים בוז
אורי צבי גרינברג! רוצח!״
ב־ 1937 הוא מפרסם את ספר הקיטרוג
והאמונה, שלדעת רבים הוא האחרון ביצירות
השיריות הערכיות של אצ״ג הוא
יוצא בספר זה במילחמת חורמה מילולית
נגד התנועה הקיבוצית, ובאחד השירים
הוא ממחיש זאת במילים נוקבות כמו:
״ברמת־הכובש, הסמוכה לכפר-סבא
ברמת־הכובש, עדת מרכס המפוחדת/ .
יושבים שם בחושך בחורים כדובים...״
קיבוץ אחר שאינו אהוב על אצ״ג הוא :
״מעשה במישמר העמק הכפר ...אני מגיש
את מדליית־הבוז דרגה א לכל קיבוצי
השומר הצעיר ...לכן כדין גדוד שנעכר
מגינו / ,למישמר העמק דבר הקלון: ן
נפלת בכבודך בתרפ״ט לערב /ונגעל בך
מגן ישראל בתרצ״ו ואת השיר מסיים
אצ״ג כשהוא מאמץ את הקללה הנודעת
מהתנ״ך :״היי ישימון במפת המדינה/ ,
אל טל בהריה אל עץ ואל טף...״

״ להפ קי
העמק״

אורי. צבי גרינברג מתרחק במהירות
אצ״ג חיבר אז את ספר הגברות העולה,
שבו ניסה להתחקות אחר קורות גופו. את יי ממאמציו בתנועת העבודה, מידידיו, ברל
כצנלסון ודויד בן־גוריון, שאף שילמו לו
הארץ תיאר בצורה פלסטית למדי :״עין-
חרוד, תל-יוסף ובית־אלפא, שתי דגניות את הכסף כדי לקבל אזרחות ארצישראלית.
אורי צבי מפרסם ב־ 1930 את איחר
קודחות! /ירושלים — תפילין־של־ראש
מגן ונאום בן הדם, ובו הצהרת כוונות
והעמק — של יד! /למד ודן בכל הקי פוליטיות,
שהפכה מאוחר יותר לדגל ול בוצים
בהוד אלוהי כל הדדים מלכות...״
במהלך הזמנים עוד ישתנה התיאור הזה סמל של ״ברית הביריונים״ של אב״א
אחימאיר :״הננו סיקיריקים! /את בכי
לכדי שלילה מוחלטת של ארץ־ישראל
אבותינו נישא כלבת הר געש סגורה...״
העובדת.

בשנים האחרונות פיתחה ביקורת הספרות
והשירה בישראל ראייה בעלת פרספקטיבה
על יצירתו ומעמדו של אצ״ג
בשירה העברית, פרספקטיבה המנסה להפריד
הפרדה שלמה בין יצירתו מהבחינה
הערכית, לבין השקפותיו ועמדותיו הפוליטיות!
דבר שלא יתכן, שהרי יצירותיו
הן דעותיו של המשורר.
במשך עשרות שנים הפך אצ״ג לנביא,
למוכיח, ולמטיף העיקרי של הימין היש ראלי.
הוא עשה זאת בכישרון מעולה,
ביכולת שירית רבת עוצמה, כשהוא מקומם
עליו את האגפים השפויים של התרדן
עומר ן
בות הישראלית.

חנו ת־העס ת שושנה אובוו־ארתוזדו1ו, מס? 2נו שימת המעדו
לכנסת, מספרת על פעילותה המחתותית בעיראק, ער גשוא״די,
שאיפותיה הפוליטיות, היחסים במיפלגת־הענודוו וחייה הפרטיים
תרבה בחורים
ביקשו את ידי,
אר אני
סירבתי

בניו של בעלי
הם כאילו
•לדי
וזו נתווה׳

אם יש דבר
שאני מצטעוח
עלי! ער היום
זה שאי! לי ׳לד

אני לא סבתא שאפשר להשאיר אצלה
את הנכדים
רציתי להיות אם

אף פעם
לא ראיתי
במוצאי העיראקי
קרדום לחפור בו
ולא ניתן לי

שוס רי ם ש הי א בולדוזר. שאי*אפ־י
שר לסרב לה, שהיא משיגה כל מד,
שהיא רוצה. אומרים שהיא חברת־כנסת
מצטיינת, המקדישה ימים כלילות לעבודתה
הפרלמנטרית, והמוותרת כמעט לח לוטין
על חייה הפרטיים.
שושנה ארבלי-אלמוזלינו עברה דרך
ארוכה מאז היתד, נערה צעירה בעיר
הכורדית מוסול, שבעיראק ועד שהגיעה
לעמדתה הנוכחית.
כשהודיע שימעון פרס על רשימת מוע

מדי מיפלגת־ד,עבודה לכנסת, נפלה ההפתעה.
ארבלי־אלמוזלינו קיבלה את המקום
השני — אחרי פרס ולפני אבא אבן ויצחק
רבין. הלשונות הרעות מיהרו לשלוף מה שרוול
את מוצאה העדתי של אלמוזלינו,
את העובדה שפרם חייב לה, משום שתמכה
בו בהתמודדות נגד רבין, את העובדה
שפרס חייב לאחדות העבודה.
היו שסיפרו כי ארבלי־אלמוזלינו זכתה
מן ההפקר. אבא אבן, סיפרו חוגים יודעי-
דבר, הודיע לפרס כי הוא מסרב להיות

השלישי ברשימה אחרי רבין. כדי למנוע
פרישה סנסציונית של אבן שלף פרס את
שושנה ארבלי־אלמוזלינו, הידועה כחברת-
כנסת מצטיינת, אהודה ומקובלת על כל
החוגים.
שושנה ארבלי-אלמוזלינו היא אשה
פשוטה, לבבית וחמה. היא מספרת על
חייה בגילוי־לב. כשהיא אומדת דין התנועה,
אתה מאמין לה, אחרי הכל היא
היתה נשואה לתנועה. במשף יותר מעש רים
שנה, עד שנישאה בגיל מבוגר לגיז־

בר ההסתדרות, נתן אלמוזלינו והפכה להיות
נשואה לשניהם.
היא מספרת על חוויות בריחתה מעיראק
במטוס המפורסם שנחת ביבניאל, על
נערה יהודייה אמיצה בעיר שמרנית, שבה
נשים הולכות רעולות־פנים, נערה ^עוזבת
את ביתה כדי ללמוד באוניברסיטה
והמנהלת סניף מחתרתי של תנועת ה חלוץ.
כשהיא מדברת על העובדה שנבצר
ממנה ללדת ילדים, היא אינה מסתירה
את הכאב. היא לא מדברת על שיוויון בין

נשים לגברים, היא מגשימה את השיור
יון הלכה למעשה

ספרי לי עד הרקע שלך ז
נולדתי בעיר מוסול, שבעיראק. זוהי
עיר־הבירה הצפונית. הבית היה מסורתי
ציוני. כשהייתי בת ,16 אבא, שהיה סוחר,
נפטר. סיימתי את לימודי התיכוניים ונסעתי
לבגדאד, ללמוד מדעי־החברד, באוני ברסיטה,
כדי להכשיר את עצמי להיות
מורה לאנגלית. הייתי הבת היהודייה ה ראשונה
במוסול שגמרה בית־ספר תיכון
ילמדה באוניברסיטה.

• האם זה היה מקובל להתיר
לכנות לנסוע בעצמן לעיר הבירה?
לא, זה היה יוצא-דופן, אבל מכיוון
שאבא שלי נפטר, ואני הייתי הבת הגדולה
שנשארה בבית, הפכתי עצמאית מגיל
צעיר, וברגע שהחלטתי ללמוד אף אחד
לא יכול היה להגיד לי לא.
כשסיימתי את לימודי התמניתי להיות
מורה לשפה האנגלית בבית־הספר הממלכתי
במוסול. יום בהיר אחד באה אלי
תלמידה, וסיפרה לי שיש אצלם פגישה
עם שליח מארץ־ישראל, ושהיא מזמינה
אותי לבוא. מה אני אגיד לך, זה היה
כמו אות משמים.
באתי לפגישה. דיברו שפה שלא הבנתי,
אמרו לי שזו שפת״הקודש, עברית. הטילו
עלי לארגן את הסניף. אחר־כך נשלחתי
לסמינר בבגדד.

• כת כמה היית?
. 18 וכבר גיליתי כושר מנהיגות. כש הסתיים
הסמינר קיבלתי הודעה אס־אדאס
— מחפשים אותך בבית, רוצים לדעת אם
את פה, או בארץ־ישראל. הסתבר שנפוצה
שמועה שעליתי לארץ. עליתי על
הרכבת, וכשהגעתי כעבור 12 שעות ל מוסול,
נסעתי לשכונת־היהודים (שמונת
אלפים יהודי מוסול התגוררו באותה שכונה)
.והנה, ברחוב שלי אני רואה, מה
זה, בפתח כל הבתים מסתכלים עלי כאילו
ירדתי מהירח.
טוב, הגעתי הביתה׳ הבאתי איתי מיזוו־דה
גדולה של סיפרי עברית, התכנסנו ל-
ישיבת־מדריכים• פיתאום דפיקה בדלת,
אחותי רצה לראות דרך חור־המנעול ואמרה:
מישטדה. הספדים בעברית על
השולחן פתוחים, נתתי לאמא, היא הכניסה
אותם מתחת לשימלה הרחבה שלה
ונעמדה במקום.
והנה כל הבית מתמלא קציני־מישט־רה
ושוטרים וציבור גדול מאוד של יהודים
ממלא את החצר ומעל לגגות. קציך
המישטרה ביקש ממני להתייצב לפניו,
מאיפה אזרתי את הכוח לעמוד על הרגליים
מול הקצין ללא־מורא וללא־פחד, אני
עד היום לא יודעת. התחיל לחקור אותי:
איפה היית? מדוע נעדרת ממוסול? ידוע
לך על בחור שנעלם, שעלה לארץ־ישראל?
עמדתי ואמרתי לו לקצין: אתה פוגע בי,

לא מצאו שום דברי הקצין לקח את הכובע
מהמיזוודה, הלב שלי הפסיק ללכת,
הוא יצא והזמין אותי לחקירה במישטרה.
החזיקו אותי במעצר לחקירות.

• כיצד הגיבה אמך עד פעי
לותך המחתרתית ועל מעצרך?
בבית היה לנו ויכוח. אמא פחדה שמא
אני מסכנת את חיי. אמא פחדה שאסע
לארץ־ישראל ואשאיר אותה, אשה אלמנה
מטופלת בארבעה ילדים קטנים, לבד• היא
אמרה לי: אם את נוסעת, קחי אותנו
איתך.

• האם דא חששה לשמך הטוב?
בנושא זה לא היתה בינינו תמימות־

גי שאוגר שקיבלתי נוס
על זה שתגנת׳ ננו ס
נגר ובין מליל סלילה
דעים. אמא ואחי הגדול רצו שאתחתן.
הרבה בחורים ביקשו את ידי . ,אך אני
סירבתי. אמרתי.לעצמי שאני לא הולכת
להקים מישפחה ׳במוסול, רק בארץ־ישר־אל.

האם מוסול היא חלק מכורדיסטאן?

כל הכפרים סביבה הם כפרים כורדים,
אך מוסול עצמה היא מוסלמית ומדברים
בה ערבית.

• אם ק־ ,אלו שחושבים שמו
צאך עיראקי טועים. את כעצם
ממוצא כורדי?
הורי באו מאירביל, שהיא עיר כורדית,
מכאן גם שמי, אירבלי, פאהומה אירבלי.
בחלוץ נתנו לי את השם העברי, שושנה.
פאר,ומה פירושו נבונה.

• מה קרה אחרי
מכית־המעצר?

ששוחררת

הוצמד לי מעקב• לא יכולתי בשום פנים
ואופן לחזור לפעילות מחתרתית. מי תי
בת ,18 לא יכולתי לשבת בבית באפס
מעשה. כתבתי מיכתב לשליח החלוץ בבגדה
ירחמיאל אסא, חבר חולתה, וביקשתי
לאשר לי עלייה ארצה, כי אני
מסכנת את עצם קיום התנועה במוסול.
יום בהיר אחד, ויש לי דמעות בעיניים
כשאני נזכרת, ה־ 20 לאוגוסט 1947 ,יום
חמישי, שעה שלוש אחרי־הצהריים, שעת
קייץ לוהטת, כל הבית נם את שנתו —

ארכלי(שנייה מימין) כישיבת מרכז התנועה במחתרת בכגדאד
מהרעלה על הפנים למיכנסיים הקצרים

שאני נוסעת לבגדד בענייני עבודה —
המצאה של אותו הרגע. מזה יצאתי, עכשיו
מה? הרי מישהו מוכרח להגיד לאמא
שלי, שלא תדאג•
הלכתי לאחי הגדול, ימין דניאל, היום
הוא מבקר בהסתדרות, אמרתי לו: דני,
אני רוצה להודיע לך משהו. כשאני נזכרת
באותו הרגע, אני נורא מתרגשת.
דני, אמרתי לו, אני נוסעת לארץ־ישראל.
מה? מתי? מה פיתאום? איך? דני, אמרתי
לו, עכשיו. ואתה יודע שהמצב לא
מאפשר לשאול שאלות. אל תגיד לאיש,
רק אחרי שאגיע לארץ־ישראל תודיע ל־אמא,
אני נפרדת ממך במילת שלום ולהתראות
בארץ־ישראל.

• ספרי לי עד נסיעתך דכגדד?
רעולת־פנים ולבושת עבאייה יצאתי מהבית.

האם התחבאת מאחורי רע־לת־הפנים,
אד שכך הלסתן כמו
סוד?
זו היתד, תילבושתנו. לא רצינו להיות

גגיס ל׳ להיוון
במקום השני ואו אחז
לא עושה ל׳ 10 נוח

שושנה ארכלי־אלמוזליגו במוסול כגיל 111
היהודיה הראשונה שגמרה בית־ספר תיכון

אתה שואל אותי על בחור? אתה לא
יודע שבמקומותינו בחורה לא באה בקשרים
עם בחור? אתה רוצה לפגוע בשמי?
הוא עזב אותי, והשוטרים פלשו לחדר
שלי, פותחים ספרים, הופכים את כל החדר.
והנה, הקצין מסיר את כובעו ומניח
אותו על המתוודה המלאה בסיפרי עברית.
הלב שלי מתחיל לדפוק, רק שלא
יפתח את המתוודה• עשו מהפכה בחדר,

דפיקה בדלת. רצתי, הצצתי דרך חור המנעול.
בחוץ עמד אחד הבחורים והושיט
לי דרך הסדק מיברק כתוב בכתב־צופן,
שעלי להיות למחרת היום בשעה זו וזו
בבגדד. הבנתי: עלייה. מה עושים? כולם
ישנים ואני לבד ואיך אני מודיעה ואיך
אני נוסעת.
התעוררה אחותי הגדולה, ראתה אותי
אורזת מתוודה, שאלה מה קרה, אמרתי

שונות מנשים מוסלמיות, כדי למנוע התנכלויות•
היינו לובשות עבאייה ורעלה,
וזה כמובן סייע גם לפעולת המחתרת.
עליתי לקרון־הרכבת. את יודעת מה זה
12 שעות ברכבת, מאובנת מפחד.
היה ערב־שבת, הגיעו עוד״עשרה איש,
היתד. קבלת-שבת, אבל כשאדם יושב ומחכה,
גם השימחה אינה יכולה לקחת
את ליבו• הלב שלי *וה בדברים אחרים
— איך? באיזו דרך? ומה יהיה ואם ניתפס
ובית־הסוהר, הכל יכול לקרות. ואז
נכנס לחדר ירחמיאל אסא, קראנו לו עמו
אלבר (עמו בערבית דוד) ואמר: אגיד
לכם איך תגיעו לארץ־ישראל, אך אני
מבקש בלי תגובה. אתם נוסעים באווירון.
יצאה לנו מהלב זעקה מאופקת. עמו

אלבר אמר: כל אחד נוסע עם מה שעליו,
את המיזוודות תשאירו פה.
נסענו, הגענו לשדה פתוח, המוניות
עוצרות, הדלת נפתחת, מישהו צועק:
״אחרי״ ,חושך מצריים, הולכים בשורה,
בקושי מפלסים דרך, פיתאום דורכים על
אדמה חרושה ואותו מישהו צועק :״ארצה
פול !״ משתטחים ארצה אחד ליד
השני, דממה מסביב, עוברות דקות ה משולות
לנצח. נשמע זימזום של אווירון
וזרקור מאיר השטח ומסנוור את עינינו.
והנה יד נוגעת בי, מרימה אותי וזורקת
אותי אל תוך האווירון. בפנים חושך. אני
מגששת למצוא מקום, איפה אני יכולה
להתמקם, לא רואה כלום.

• איך הרגשת?
קודם כל הקאתי, כל אחד מאיתנו הקיא.
טסנו בחושך, לא ידענו מי לצידנו. היה
שקט, דממה, כל אחד עם עצמו. אני כל
הזמן חשבתי רק שנגיע ושלא יתפסו
אותנו. פחדתי מחזרה לעיראק, חששתי
לגורל המישפחה, אם יתפסו אותנו.
כעבור שעה וחצי נפתחה דלת תא הטייס,
נדלק האור, הסתכלנו אחד על השני.
הרוב היו בחורות ומעט בחורים. והנה
יוצא בחור נמוך־קומה, עיניו אדומות,
ומי הוא אם לא הדוד יוסף — שלמה הילל.
הוא הרגיע אותנו, סיפר שיצאנו מגבול
עיראק ושתוך שעה וחצי ננחת בארץ-
ישראל.
איזו שימחה פרצה מליבנו, התחלנו
לשיר שירי ארץ־ישראל, ירושלים, הקיבוץ,
הכינרת.
כשהאיר השחר ואני הסתכלתי וראיתי
את הכינרת היפהפיה ואת העמק, זלגו לי
הדמעות מהעיניים.
נשלחתי למסדה ואחרי חמישה ימים
לשדה־נחום. נתנו לי לנכש עשבים עם
נעליים לבנות על עקבים ושימלת משי
לבנה שבהם באתי מעיראק, אפילו ביגדי-
עבודה לא נתנו לנו. אבל מה, זה היה
המאושר בימי חיי, הגשמתי חלום, אני
בארץ ישראל.

• היכן היית
שיחדור?

כמילחמת ה

שירתתי בבסיס האמורי בכוכב הרוחות.
אחר כך עלינו לנווה־אור ויסדנו
את המשק1 .איזה תנאים היו אז, מים
היינו מובילים על חמורים מוואדי בירה.
את יודעת איזה מהפך עברתי, אחרי
הפנים הרעולות מיכנסיים קצרים. הייתי
מאושרת, מה זה מאושרת? זה לא מילה.
אושר שלא היה כמותו. בן־אדם משוחרר,

(המשך מעמוד )47

חופשי. אבל בלב מעיקה הדאגה למיש־פחה׳
והמיסבנים בבית סבלו מעצרים׳ השפלות
עינויים, ואמא המיסכנה אכלה
את הלב מדאגה.

• מתי התחלת לעסוק כעבודה
ציבורית?

התחילה לבוא עליה מעירק, ביקשו
ממני לעבוד עם העולים. קיבלתי רשות
מהמשק, ועבדתי בקליטת־עליה בבית־ליד.
ביקשתי מהחבר׳ה בשדה־ד,תעופה שיודיעו
לי כשהמישפחה שלי תגיע. במאי ׳ 51
מצאתי אותם בשער העלית.
׳נסעתי לשער העליה במיכנסי חאקי ו־בטלדרם.
את מתארת לעצמך מה זה
היה בשביל אמא שלי לראות אותי ב־מיכנסיים?
הצצתי מפתח האוהל, דאיתי
את אמא יושבת וסורקת שיערה, היה
לה שיעד ארוך, יפה. אני עמדתי והסתכלתי
על אמא, והמלווה שלי אמרה לה:
אמא של דניאל את יודעת מי היא זו
העומדת פה, זוהי פאהימה, בתך.
אמא שלי קמה לקראתי, נפלנו האחת
על צוואר השניה, והיא התחילה לבכות
— למה עזבת בלי להגיד שלום, הר*
הבטחת לקחת אותנו, למה עזבת? ואני
הסתכלתי על הסבל בעיניה ובפניה ואמרתי
לה: אמא, אנחנו ביחד אנחנו ב-
ארץ־ישראל. יותר לא אעזוב אותך אמא.

נשואים ויש להם ילדים. כשאשתו של
אלמוזלינו ׳נפטרה׳ אחרי מחלה קשה, התחלנו
להיפגש גם מחוץ למיסגרת העבודה.
הוא הציע לי נישואין, ואחרי שיקול
הסכמתי. נישאתי לו ביוני .׳65

• אחרי רומן סוער?
לא, לא היה רומן סוער, הרי לא*התוו־דענו
היום, הכרנו אחד את השני טוב־טוב.

מדוע לא התחתנת בל השנים?
האם מישפחתך לא לחצה
עליך להינשא?
אמא נפטרה ב־56׳ אחרי שייתוק במוח.
בוודאי שרצתה שאתחתן, אבל אני הייתי
כל כך פעילה בחיים הציבוריים, כל כול*
היה קודש לציבור ולמיפלגה, ולא היה
לי זמן לעסוק בעצמי. למרות שאחי
ואחיותי נדנדו לי לא פעם להינשא, אמרתי
יום יבוא ואנשא. לא דאגתי, לא היה
לי זמן להתפנות לעניינים אישיים.

+באיזה גיל נישאת?

שושנה ארבלי־אלמוזלינו ונתן אלמדזלינו בדועידת־העכודה
לא רומן סוער

התחתנתי בגיל .39 זהו גיל די מבוגר.

לא היה חשוב, כל מקום היה מכובד בעיני.
לא עשיתי מאבקים כמו אחרים.

רציתי מאוד ילד, ולא ניתן היה בגיל
כזה ללדת. הצטערתי מאוד. אם יש דבר
שאני מצטערת עליו עד היום, זר, שאין
לי ילד. גם נשים הרוצות להיות שוות
לגברים מרגישות את הרגש העז של
האמהות, הרגש ללדת ילדים. רציתי להיות
אם ולא ניתן לי.
אני מתנחמת בכך ששני בניו של בעלי
הם כאילו בני שלי, ואני אוהבת אותם
מאוד־מאוד. הנכדים קוראים לי מאמא,
אני הסבתא שלהם. אני מצטערת שהם
לא זכו לכך שתהיה להם הסבתא האמיתית,
אך אני עושה כמיטב יכולתי למלא
את מקומה, למרות שזה לא תחליף.
זוהי נחמתי. אלה הם ילדי, כאילו ילדתי
אותם, זה ממלא לי את החלל. אם יש
מישהו ששומר על קשר עם המישפחה זו
אני. כל יום שישי אני יושבת ליד הטלפון
ומטלפנת לכולם. לפחות זה, הרי
לביקורים אין זמן, רק אולי פעם בכמה
חודשים. מה אני יכולה לעשיות, אני עסו־

• מתי נודע לך שאת אחרי
פרס ולפני אבן ורבץ?

• האם משום פך אין לך ילדים?

יום לפני ישיבת המרכז שמעתי את
ניסים משעל בטלוויזיה אומר, שהיושב־ראש
מציע למנות אותי במקום השני.
בשבילי זו הייתה הפתעה. לא היתד, לי
שיחה עם שימעון, התביישתי לדבר על
מיקומי. אמרתי לבעלי: זה לא יתכן,
יש אבא׳ אבן, יש יצחק רביו, זו רק
הצעה והדברים ישתנו. בעלי אמר לי:
אם ניסים משעל אמר׳ סימן שהוא יודע.

• מדוע לדעתך קיבלת את המקום
השני הכל־כך מכובד?
לא יודעת מה היו השיקולים של שימ־עון.
הרבה דברים פעלו כאן. אולי ביטוי
לעבודה שהשקעתי כל השנים. אם תקחי
את חוברת הכנסת ,׳תדאי כמה עבודה, לא
לאור הזרקורים, בשקט. אולי משום שאני
אהודה ופופולרית במיפלגה.

• אולי משום
עדות־המיזרח?

שאת

נציגת

ודאי שגם משום שאני נציגת עדות. אני
גאה בכך. זוהי סיבה טובה מאוד, למרות
שאף פעם לא ראיתי במוצאי העדתי
קרדום לחפור בו. למה לא? תגידי לי, אם
יש אדם המקובל על כולם והוא גם איש
עדיות, היכול לייצג את הכלל, אז למה לאד אנשים אמרו לי: שושנה, מגיע לך!

שושנה (מימין) במוסול

• מדוע עברת ממחנה רבין למחנה
פרס?

הייתי איש רבין כשהוא התמודד בפעם
הראשונה. גם אז כ׳אב לי ׳מאוד שיגאל
אלון לא הלך להתמודדות. אם היה איש
שהגיע לו ושיכול היה למלא את התפקיד
טוב מכולם זה היה יגאל. אבל הוא ויתר
לרבין, תמיד ויתר לכולם. אני הייתי
עם יגאל. הוא היה מנהיג שהערכתי,
אהבתי והערצתי. יגאל מת.
כשעמד ינושא ההתמודדות פרס—רבין,
אמרתי לא ! אין מקיום להתמודדות. ד,מיפ־לגד,
צריכה ללכד שורותיה נגד האוייב,
שהוא הליכוד, וכל התמודדות תזיק. פרם
נבחר לעמוד בראש ואין סיבה שיתמודד.
פרס השקיע שלוש שנים מחייו, שיקם
את המיפלגה, אי־אפשר להגיד הכושי
עשה את שלו הכושי יכול ללכת. אז
אלה שהלכו כל הישנים עם אלון, הלכו
עם רבין, ואני הלכתי עם פרס.

• אומרים שפרס הודיה לך על
כך ונתן לך את המקום השני ברשימה?

פיתאום? מה זה שייך לתודה. לא
תמכתי בו כדי לקבל פרס, אלא מתוך
הכרה מלאה. לא הובטח לי מאום ולא
ביקשתי. אין זו אלא עלילה להגיד שנתנו
לי פרס זה או אחר.

• את נחשבת לנץ קיצוני.

אני את דיעותי לא שיניתי כל החיים:
אחדות־ד,עבודה, הקיבוץ המאוחד, כל החיים,
עד היום, ציונות סוציאליסטית זו
האמת שלי, בלי זיגזגים. אני תומכת בקו
גלילי-אלון, לא שיניתי את דעתי עד היום.

• את כעד ארץ ישראל שלמה?

עיר שני האביבים

אני לא בעד ארץ־ישראל השלמה, מעולם
לא תמכתי בארץ־ישראל השלמה,
אני בעד התנחלויות בעלות ערך ביטחוני.

ואחר כך. כשהקיבוץ לא הרשה להביא
את המישפחות למשק, נאלצתי בגלל ה־
׳שבועה לעזוב את המשק, ועברתי לגור
עם אמא בשיכון עולים בדורה, שליד
נתניה. שיכון אני אומרת ו זו היתד קופסה,
אולי 26 מטר מרובעים, אני ואמא
ואחותי ואחי בתוך חדר אחד.

• במשך השנים נהגו לספר
בדיחות על יהדות עיראק. כמו הבדיחות
המפורסמות על תילכושת
השבת של העיראקים ,״הפיג׳א
מות׳׳ .כמשך השנים קראו ״כורדי״
לכל מי שביצע עבודה לא מושלמת,
האם זה פגע בך? האם זה
העליב אותך? הרי היית בוגרת
אוניברסיטה, באת מבית תרבותי?

המיזדח, אלא משום שהוכחתי את עצמי
בתפקידים שמילאתי.

• אומרים שאם וכאשר יעלה
המערך לשילטון יטיל עלייך שיט-

קה. לצערי הרב אני לא סבתא שאפשר
להשאיר אצלה את הנכדים.

תפקיד יושב־ואש ווכנסת
לא בדוי בשבילי
ואני לא מעוני״נת ס

• בעדך הוא גיזבר ההסתדרות,
לא. ידעתי שהבדיחות נובעות מכך חבר הוועדה המרכזת ויושכ-ראש
שהישוב העברי אינו מכיר את יהדות דשת החינוך ״עמל״ .איך מסתרעיראק.
שאלו אותי אם היה לנו חשמל ,רות שתי קאריירות בבית אחד?

יושב-ראש

רדיו, קולנוע — ׳ודאי שהיה. לא נעלבתי,
ידעתי שהכל נובע מחוסר־ידיעה. בי הבדיחות
והכינויים לא פגעו• החינוך שקיבלתי
בתנועה שמר עלי.

• מתי התחילה פעילותך ה־מיפלגתית?

הזמן הייתי פעילה. במיסגרת ה־מיפלגה
הקמתי את סניף אחדות העבודה
ברמת־גן. הסתובבתי עם יגאל אלון במעברות,
הוא היה נואם בעברית, אני
בערבית. הוא תמיד היה ׳אומר לי: שוש נה,
את זוכרת איך הסתובבנו במעברות
את בחולצה הלבנה ובחצאית השחורה.

• מתי הכרת את בעלך, נתן
אלמוזלינו?
הכרתי אותו בסניף אחדות־העבודה. ב־רמת-גן.
הוא גייס אותי לעבודה ב־.1963
פשרעייתו נפטרה, התהדקו בינינו הקשרים.
היא השאירה אחריה שני בנים —
היזם עוזי הוא חבר בקיבוץ נתיב הל״ה
וישי הוא טכנאי אלקטרוניקה, שניהם

שושנה (משמאל) בבגדאד
המטוס נחת ביבנאל

עון פרס את תפקיד
הכנסת.

יוצא מהכלל, אחד משלים את השני,
הוא בהסתדרות, אני בפרלמנט. יש לנו
שיתוף פעולה, החלפת דיעות, השקפות.
שיחות מלאות תוכן, מחליפים רשמים,
מטכסים עיצה.

אף פעם לא זילזלתי בתפקיד חשוב זה,
חלילה וחס, אלא שזה לא תפקיד שבנוי
בשבילי. אני איש מעשה, איש לוחם
ובתפקיד היושב־ראש אתה מנוטרל, אתה
לא יכול לעשיות שום ידבר. זה תפקיד
ייצוגי. אני לא בנוייה בשביל ללכת ממסיבה
למסיבה.

• יש לך מכונית?

לא. אני לא נוהגת ולא רוצה לנהוג.
אני נוסעת באוטובוס, אני אוהבת לראות
אנשים, לא להיות מנותקת. אני אוהבת
כשהנהג או הנוסעים מפתחים איתי שיחה.
למה לא? מה זה נחיתות־כבוד לנסוע
באוטובוס? להיפך, להיות עם העם זה
דבר חשוב מאין כמוהו, צמחתי מתוך
העם ובתוכו אני נמצאת. אוי ואבוי לאותו
אדם ׳ששוכח מאיפה הוא בא בגלל תפקידו
הרם.

• האס העלית בדעתך שתהיי
השנייה ברשימת מיפלגת־העכודה
ככנסת?
חשבתי שאהיה בעשירייה הראשונה, כמו
בבחירות הקודמות. באיזה מקום בעשירייה

#אם אכן יוטל עלייך התפקיד,
האם תקבלי את דין התנועה?

שושנה בנווח־אור
היוס המאושר בחיים

אף אחד לא חשב שזה משום שאני ממוצא
עיראקי. אבל האמת היא שאני באמת
לא יודעת מה התרחש מאחרי הקלעים,
לא לחצתי, לא ביקשתי. אותי מעניינת
התוצאה, וזה מגיע לי ואף אחד לא עשה
לי טובות, לא רק משום שאני מעדות

אני רוצה להאמין שלא יעלה על דעתו
של שימעון אפילו להציע לי את התפקיד
הזה. מי אמר שהוא יציע לי? זוהי שמועה
שמפיצים אותה אלה הרוצים לנטרל אותי.

• האם היית רוצה לכהן כשרה?

שנה אני עוסקת בנושא העבודה
והרווחה, ילא באופן תיאורטי, אלא במעשה.
אני ׳מכירה את המישרד לפני
ולפנים, את האנשים, אוהבת את ד,מיש-
רד. ממש היה לי חלק בהקמת המישרד

החתונה ענדא תהיה
— אני הקמתי את לשכות־ד,תעסוקה,
הלכתי מבית־חרושת לבית־חרושת למצוא
עבודה לעולים חדשים. זה טיבעי ומובן
מאליה הופעתי במקומות עבודה לפני
הבחירות להסתדרות, ותמיד הציגו אותי
כשרת־ה,עבודה והרווחה לעתיד. זהו רצונו
של הציבור. יש הוגים שרוצים למנוע
ממני את התפקיד ומפיצים שמועות.

• איזה חוגים ץ
יש כל מיני חברות...

• האם את מתכוונת לחברה
נאוה ארד? היא הביעה את רצונה
להיות שרת העבודה והרווחה.
זו זכותה לרצות, אבל היושב־ראש בוחר
וקובע. אני רק הייתי מייעצו! לו שלא
להחמיץ את ההזדמנות ולהטיל את התפקיד
עלי.

• .האם נאוה ארד מתאימה
לדעתך לתפקיד שרת העבודה
והרווחה ז
אני לא רוצה לדבר על זה, אני גם
לא רוצה ללכת בדרך של מאבקים אישיים.
זכותה לבחור את הדרך שלה, להשיג את
מבוקשה. אני לא זקוקה למרפקים, או
ללחצים, אני הוכחתי את עצמי בעבודה.

• חכרי־כנסת מספדים. שאיש
אינו יכול לעמוד בפנייך. שכשאת
רוצה להעלות הצעה דחופה לסדר
היום לא אומרים לך לא — איד
את עושה את זה?
אני יודעת לגעת בנושאים הכי רגישים,
שאי־אפשר שלא להכיר בהם. ואני עושה
את עבודתי בכל ליבי, זהו העיסוק היחידי
שיש לי. יש מי שמכור לסמים, אני
מכורה לכנסת.

(המשך מעמוד )43
בפניו תנאי לעלייתו ארצה: גיור הבנות.
״התחלתי להתרוצץ בפאריס,״ נזכר יוסף׳
״הכל הלך מהר מאוד. הייתי חייב
לגיירן תוך 48 שעות.״ כאן מתפרצת
אסתר־סילביה לשיחה ומתארת כיצד ד,יא
ואחותה גויידו :״הלכנו עם הדודה שלנו
למיקווה, שם טבלו אותנו. לאחר מכן
בירך אותנו הרב גינזבודג וקרע את השרשרת
עם המדליון שעל צוואר אחותי
הקטנה. כל זאת נעשה בנוכחות שני
עדים. אחיו של יוסף, אבי, ואשתו. אנחנו
גיויירנו כדת וכדין.״
את כל המיסמכים מסד יוסף לסוכנות
היהודית בפאריס, שם אישרו לו את
עלייתו לארץ .״סמכתי על הרבנות,״ מרים
יוסף את קולו בכאב .״חשבתי שהכל יהיה
בסדר, שהרבנות ׳תטפל בתיק ותדאג ש תעודות
הגיור: תעבורנה לסוכנות היהודית
בארץ.״ ובינתיים, ללא דאגות, ובהרגשה
שהבנות יהודיות כשרות, כדת וכדין, חיה
לה המישפחה בארץ. הבינות לומדות בבתי-
ספר עבריים וחיות כישראליות לכל דבר.
הכל התנהל על מי מנוחות עד שבחג
הפסח האחרון גילתה אסתר לאביה שהיא
בהריון ושבן זוגה מוכן לשאתה לאישה
כדת וכדץ.

״מגלגלים
או תי ככדור״
יץ מישפחה שברה אולם חתונות
יי י ותיזמורת, ישלחה הזמנות לכל הקרובים,
בארץ ובפאריס. לכלה תפרו

התעודות ואני אשם ז ברבנות אמרו לי :
״זאת הבעיה שלך. לך לחפש!״ אז אני
מחפש. אני מתרוצץ ממקום למקום, מרבנות
אחת לשניה, ומגלגלים אותי כמו
כדור. כל רב אומר לי תלך לרב אחר.
פניתי במכתב רשום אל הרב הראשי
שלמה גורן, שבו גוללתי את כל הפרשה
וטרם נעניתי. חייב להיות רישום באיזה
מקום, לא ז
עד כאן דברי יוסף.
מכיוון שיוסף עובד כסמל במישטרת
באר־שבע, פנה לעזרת הרב המישטרתי
של באר־שבע, בתיקווד, שזה ייתדרך אותו.
״כל מה שקיבלתי ממנו זוהי ערימה של
־י מיספרי טלפון בפאריס. אני כבול למערכת
/גדולה ומסובכת שאיני מתמצא בה. אין
לי עוד כספים. כל המשכורת שלי כשוטר
הלכה על טלפונים לפאריס. איני יכול
להרשות לעצמי לטוס לפאריס, וגם איני
יכול לעזוב לפתע את העבודה. לכן הזעקתי
את אחי מפאריס, וגם הוא מתרוצץ
כל היום בין מישרדי הרבנות, ואין זכר
לרישום של ׳גיור בנותי. מה קרה כאן?
״אחי פנה לבית־הדין • הרבני בפאריס,
שם חיפשו בארכיון, בספר הגיור של שגת
,׳71 ולא מצאו מאומה. עכשיו הם טוענים
ישיש בפאריס כל מיני מקומות שבהם
עוסקים בגיור. אני כבר לא זוכר את
הכתובת — הכל נעשה תוך 48 שעות,
במהירות.״
מישפחת אלימלך שרויה במבוכה.
האב אינו יכול לשאת את הבושה
הגדולה, ובקול חנוק מדמעות הוא מקונן:
״מה אעשה? הוצאתי הון תועפות על
החתונה. הזמנתי ׳אנשים מפאריס. מה

בשבת, שומרת על הכשרות, מתפללת
בבית־הכנסת ומקיימת את מיצוות חגי
ישראל כדת וכדין.
כשהרתה, לפני זמן קצר, הפילה,
מחשש שיתווסף עוד נוצרי למישפחה.
מספרת רז׳ינה בעברית הרצוצה שבפיה:
״כל כך רציתי להתגייר! באוגוסט 1972
הופעתי בפני דיינים, ונתבקשתי ללמוד
את עיקרי הדת. נתנו לי שאלון וביקשו׳
ממני ללמוד את התשובות. נאמד לי ש־בבחינה
ישאלו אותי את אותן השאלות
המופיעות בשאלון. למדתי את ההלכות
של היהדות אצל גברת להמן. כשהייתי
מוכנה הופעתי לבחינה. העמידו אותי׳
לפני הרבנים ושאלו אותי שאלות שלא!

• האם אהבת את תפקידך ב־סגן־יושב־ראש
הכנסת?

אבל שמונה שנים הייתי יושב־ראש
יועדה ולא התפרסמתי, לא זכיתי להתראיין.
ארבע שנים הייתי סגן־יושב־ראש
הכנסת ויצאתי מהאלמוניות שלי, כל העם
ראה אותי עם הפטיש.

אב יוסך אלימלך
״חיי הפכו לגיהינוס!״

• חכרי־כנסת אומרים. ש־בתפקידך
כסגן־יושב־ראש הכנסת
ובמנהלת הישיבות לא שמרת על

הופיעו כלל בשאלון. התקשיתי להשיב
ולא עברתי את המיבחן. הרגשתי שהרבנים
עשו הכל כדי להפשיל אותי. אבל
זה אינו מפריע לי היום לחיות כיהודיה.״

ה חייל מ איי ם
להתנצר

אני לא בנוייוו
בשביל ללכת
ממסיבה למסיבת

ך• חתן כני אלגאי בן ד 20-,הוא
1 1חייל בצה״ל, בן למישפחה מסורתית.
לדבריו יודעים הוריו שבנות מישפחת
אלימלך גויירו והן יהודיות כשדות, אך
עדיין לא סיפר להם על הקשיים שנערמו
בדרך לחופה.
מספר כני ז ״הורי הם אנשים מסורתיים.
אם הם היו חושבים שבבית אלימלך
האוכל לא הוכשר בראוי, לא היו
אוכלים ולא היו עושים את השבת בבית

אובייקטיביות והרשית לעצמך להביע
את דעתך כהבעות־פנים.
אה, על הפנים הם מתלוננים? נו טוב,
לפחות לא אומרים שבדיבורים הבעתי
את דעתי: .תפקיד היושב־ראש הוא להקשיב
לנאומים, כל מילה חשובה, וצריך
להשתלט על קריאות־הבייניים. ייתכן שלא
הרגשתי ונתתי ביטוי בהבעות־פנים, אבל
בפועל נהגתי באובייקטיביות.

ההזמנה לחתונה שלא תהיה

• איזה חכרות-פנסת הצטיינו
לדעתך בעבודתן?

ציונים אני לא יכולה לחלק. רק אגיד
לך שחברוודכנסת שקדניות וחרוצות עושות
שיעורי־בית ומתייצבות לעבודה יותר
מחברי־הכנסת.

אלוני?

דעתך על

שולמית

אני אוהבת את ישולמית, אבל בכנסת
האחרונה היתד. פחות פעילה. הרבה פעמים
לא היתד. נוכחת בישיבות, לא עסקה בנושאים
חברתיים, כמעט לא עסקה בנושאי
נשים, השקיעה מאמץ במילחמה ׳נגד הדתיים.
היתד, לי הרגשה שזו לא אותה
שולמית, כאילו משהו קרה לה, הרגשתי
שנשבר לה.

• גאולה כהן.
אישה לוחמת, אמיצה. כולם העריכו
אותה. אדם הלוחם על דיעותיו
ודרכו, וזה לא קל.

#־ גולדה מאיר היתה אן! היא
שרת־העכודה. האם יש לך שאי־פות
ללכת בדרכה להגיע לתפקיד
הרם של ראש־ממשלה?
קטונתי מלחשוב שאני כמו
מאיר. יש לי כמה דברים ׳שאני
להיות בין היוזמים שלהם, אני
להשפיע ליד שולחן הממשלה, אבל
ראש־ממשלה עוד לא.

+וכעוד ארבע שנים?
גולדה רוצה רוצה להיות

״בשינוחת כלולות בניהם
שימלת־כלולות לבנה וקנו טבעות נישואין.
יוסף הכין לבתו נדוניה נאד, והחופה
נקבעה ל־ 4ביוני השנה. הזוג הצעיר
פנה לרבנות ונפתח לו תיק לרישום נישואין.
אך לפני שבועיים נקראו בני הזוג
בדחיפות לרבנות, שם בישר להם הרב כי
סילביה אינה יכולה להינשא לבחיר ליבה
בגלל שתעודות הגיור אבדו.
מאותו הרגע הפכו חייו של יוסף אלימלך
לגיהינום.

מספר יוסף:
קרה לי אסון. איני יודע מה לעשות.
רצתי לסוכנות לחפש את התעודות יושם
מצאו רק מיסמך אחד, האומר כי יוסף
אלימלך, תיק מס׳ ,215/71 הוא רווק עם
שתי בנות.
אמה של הילדה הגדולה נפטרה, והיא
היתד, לא יהודיה. אמה של השניה גם היא
גויה רווקה, חתמה בקונסוליה על הסכמה
מלאה. מבחינה חוקית זה בסדר. אנו
עוסקים כעת בגיור הבנות.
ברבנות מתווכחים היום על המישפט.
הם טוענים שאין להם הוכחה ממשית
שאכן הבנות שלי גויירו. הרב גינזבורג,
שגייר את הבנות, נפטר בינתיים, ובפאריס
לא מוצאים את הרישומים.
אני לא מבין את זה. הרבנות איבדה את

אומר להם כעת? איזה פנים יש ליי
מה יהיה על בתי? מה יקרה לילד שייוולד
לה? קודם צעקו והעליבו אותה
שאמא שלה נוצריה, עכשיו יכנו את
הילד שלה בשמות גנאי. ומה הוא יד,יה,
נוצרי? ונניח שהתעודות לא נמצאו, מדוע
לא רוצים לגייר את הילדה מייד? הרי
היא בחודש השלישי להריונה, וחייבת
להתחתן. הרבנים אומרים שנגיש בקשה,
נמתין שישה חודשים, ואז יראו מה לעשות.
אבל בעוד שישה חודשים ייוולד
הילד.״

י הודי ה
לכל_דבר
ך* מישפחה איבדה תיקווה, והאב
1י מתכוון לקחת את אשתו, שתי בנותיו
וחתנו לעתיד״ ולרדת לצרפת .״אם
בנותי הפכו פתאום נוצריות, מה ׳ נ ׳ ן ^
לי לחפש כאן,׳ :בארץ־ישראל?״
גם לאשתו, רז׳ינה, עי^תה* .הרבנות
בעיות וסירבה לגיירה. למרות זאת היא
מסרבת לשוב לפאריס. טוב לה כאן. היא
חיה כיהודיה לבל דבר, למרות שלא
גויירה. צמה ביום הכיפורים, מדליקה נרות

עדים צ׳רלי וליליאן אלימלך
״היינו עדים לגיור!״
הזה. את אסתר הכרתי בבריכה לפני כשנתיים•
אני אוהב אותה מאוד. לכן אתחתן
איתד, ונגדל ביחד את ילדינו. למיש־פחת
אלימלך נעשה עוול משווע. הרבנות
אשמה והיא חייבת למצוא את התעודות
או לגייר מייד את הבנות. אם לא ׳נמצא
פתרון אני אצטרף למישפחת אלימלך,
אתנצר וארד מן הארץ. מקומי ליד אשתי
נידה גל !
ולידי.״

אללה קאדים.

ספ1רט

נדוחנד
כדורגל הפסד ע 1ל 50 אלף
למי שהתפלא על המישחק הנוקשה ש״
הופגן על כר הדשא בבלומפילד, במיש־חק
בין מנצ׳סטר יתייטד לנבחרת הכוכבים
— התשובה לכך היא, שכל שחקן
מהקבוצה האנגלית צריך היה לקבל מענ
ק של 250 לירות שטרלינג, שהן כ־
50,000 לירות ישראליות, אם היו האנגלים
מנצחים את הכוכבים.
במשא ומתן בין אלה שהביאו את הקבוצה
לבין הנהלתה היו חילוקי-דעות
על הפרמיה. ההנהלה ביקשה פרמייה על
ניצחון או תיקו, אבל הסכימה להתפשר
על ניצחון בלבד. כאשר הישוו הכוכבים
את התוצאה, יכלו הצופים להרגיש שה־מישחק
נעשה תכליתי יותר. הסיבה לזה
היתד. נעוצה בעובדה, שהמיקצוענים ה אנגליים
הרגישו איך מתעופפים להם 250
לירות שטרלינג מהידיים.

מכ*רה כפולה
ההכרעה מי תהיה היורדת השלישית
לליגה הארצית נדחתה גם השבוע. שני
מחזורים נותרו עד סיום הליגה, ועדיין
לא ידוע מי תהיה הקבוצה השלישית ש תיפרד
מהליגה הלאומית.
אחת המועמדות היא הפועל כפר־סבא,
הנמצאת במקום 13 בטבלה ולה 27 נקודות.
בשבת האחרונה שיחקה נגד בני-
יהודה, סגנית המובילה, שהיא בעלת יומי
רות להיות אלופה. אוהדי הכדורגל ציפו
למישחק נוקשה ומעניין, כאשר אחת מהקבוצות
נלחמת על האליפות והשניה על
הישארותה בליגה. תוצאת המישחק היתד.
תיקו .3:3
היתד. מילחמה נוספת במישחק הזה,
פרטית יותר, של מאמן בני-יהודה, שלמה
שרף. הוא גר בכפר־סבא, ושם נמצא גם
העסק שלו. לפני המישחק קיבל שרף
איומים רבים בטלפון משני הצדדים —
אוהדי כפר־סבא, שאיימו לשרוף לו את
העסק, ואוהדי בני־יהודה, שחשבו לתומם
בחינת עסקן אייל
מי הלשין —

״הכל בגלל מועצת הפועלים,״ אמר
אחד מיושבי בית־הקפה הידועים בחיפה
אל חבריו שהסבו איתו לשולחן ,״אם
הכדורגל שלנו היה חופשי מכל מתחים
פוליטיים, הכל היה נראה אחרת, ואולי
לא היינו מגיעים למצב כזה.״ האוהד
דיבר, כמובן, על הנושא שהסעיר את
חיפה כולה, החשדות והחקירות בדבר
קניית מישחקים על־ידי קבוצת הפועל
חיפה.
שלוש קבוצות בליגה הלאומית לא ירדו
מעולם לליגה נמוכה יותר, אלה הם
מכבי תל-אביב, הפועל תל-אביב והפועל
חיפה. פעם אחת היתד. חיפה ממש על
סף ירידה, אבא חדשי היה אז ראש־העיר
הכל-יכול ויוסף אלמוגי שימש
מזכיר מועצת־הפועלים. תודות לקשרים
טובים של מיספר אנשים הוקפאה הליגה
וחיפה נשארה בליגה הלאומית.
מאז חלה הידרדרות בקבוצה, בעונות
האחרונות היתד. פעמים רבות בסכנת ירידה,
אבל לקראת סוף הליגה הצליחה,
במישחקים האחרונים, להיחלץ מהבוץ.
המאבק העיקש להישאר בליגה הלאומית
חרג מהקשרו הספורטיבי והפך מאבק לרכישת
עמדות כוח במועצת פועלי חיפה,
הגוף העומד מאחרי קבוצת הכדורגל.
מבקר ההסתדרות התריע בדו״ח שלו
על המצב החמור במועצת פועלי חיפה,
על ביזבוזי כספים ללא צורך, ועל חוסר־סדר
בניהול המועצה. נראה שיש לזה
השפעה גם על קבוצת הכדורגל.
עד השנה האחרונה ניהל את הקבוצה
אמנון צידון, בעל עסק למכירת כריכים.
כמנהל הקבוצה רכש לעצמו צידון
עמדות־כוח, כאשר הוא מנהל את עניי-

מידרזמח ות1נוזרו1י 0
״במיסגרת ביקורי הקיץ של קבוצות
כדורגל אנגליות בארצות מתפתחות, אירח
אתמול איצטדיון בלומפילד את מז־צ׳סטו
יונייטד,״ כך פתח ישראל רו״
זנבלט, עורך מדור הספורט של מעריב,
את סקירת המישחק בין מנצ׳סטר יוניי־טד
לבין נבחרת הכוכבים של ישראל,
שנערך על-ידי הצהרון המתחרה ידיעות
אחרונות.

מאמן שרף
אף אחד לא מרוצה

שהמאמן ימכור את המישחק לכפר־סבא.
אחד מאוהדי כפר־סבא טילפן אליו, לא
הזדהה ואיים על חייו .״בן זונה,״ הוא
אמר ,״שלא תמכור את המישחק בכפר-
סבא״.
גם במהלך המישחק לא רווה שרף נחת.
כאשר הובילה כפר־סבא, צעקו עליו, שהוא
מכר את המישחק, וכאשר בני-יהד
דה הבקיעו, צעקו שהוא מוכר את כפר-
סבא.
״בסוף כל ליגה אני נתקל בתופעה הזאת,״
אומר המאמן ,״אלה הם אנשים
שמוצאים כך פורקן למתחים שלהם. חוץ
מזה אני לא פוחד מכל העניין.״

היתר, זו הפעם הראשונה, שמעריב יצא
בגלוי נגד מיפעל של ידיעות אחרונות.
שני העיתונים מקיימים מסורת של שנים
להכתרת ספורטאי השנה. ידיעות אחרו נות
הכתיר במעמד זה את כדורגלני השנה
מיטה סיני ושפתי לוי. מעריב
מכתיר את ספורטאי השנה בכל הענפים.
קיימים כללים בלתי־כתובים בין הצהרו-
נים לכבד את המיפעלים האלה.
רוזנבלט המשיך בכתבתו :״וכך יכלו,
בסיום, הילידים לשוש על תוצאת תיקו
נפלאה, עם קבוצה שכונתה נבחרת האיים
הבריטיים, מה שמוכיח, כי הסיפורת
הבידיונית חדרה גם לכדורגל הישראלי.״
מערכת ידיעות אחרונות הגיבה על
כתבה זו באומרה, שזכותם של כתבי
מעריב לכתוב כפי הבנתם, אבל לא ההבנה
הכתיבה להם את הטכסט, אלא
אינטרסים אחרים .״מלבד זאת,״ טוען
אחד מעורכי ידיעות ,״ידיעות אחרונות
לא טען מעולם, שהוא מביא את נבחרת
האיים הבריטיים, והערתו זו של רוזג־בלט
לא ניזונה ממידע נכון. עד היום

ניו מתוך הסנדוויץ׳־באר שלו בחיפה.
במערכת הבחירות האחרונות לעיריה
אירגן את כל אגודות הספורט בעיר למען
אריה גוראל, וזה מינהו אחרי שנבחר,
למנהל הייצור של בית־המיטבחיים העירוני
בחיפה. שנה אחרי זה נקנה העסק
על-ידי מישפחת יגאל הורביץ, וצידון
פרש ממנו.
בין שחקני הקבוצה שררה מתיחות וחוסר
רצון ממינויו של צידון. השוער,
כדמה ויינבדג, ניסה להמריד את הקבוצה
וזה עלה לו בהעברה לקבוצת
בני-יהודה תמורת יעקב אסייג, שהוא
גם השוער הנוכחי. מחזיק תיק הפועל
במועצת פועלי חיפה, יצחק סינואני,
פיטר את צידון, שהאשים בכך את מעסה
הקבוצה לשעבר, דוכי שטיין. שטיין
היה פיזיוטרפיסט צמוד עד היכנסו של
דויד שוויצר לתפקיד מאמן הקבוצה.
שטיין האמין שצידון נתן יד לסילוקו
ומאז שוררת איבה בין השניים.
בינתיים נותר צידון ללא שום תפקיד
בקבוצת הפועל, והוא חיפש הזדמנות להשיב
למסלקיו מילחמה שערה.
כאן נכנס לתמונה עו ד ד איי ל ״
הירש. הירש הוא עסקן המקורב לקבוצת
הפועל חיפה. לדבריו, הוא פנה אל
אמנון צידון מתוך דאגה למצב הקבוצה,
שהיתר, שקועה עמוק בתחתית. הירש טוען,
שאמנון צידון הציע לו להקליט את
הפיזיוטרפיסט דובי שטיין, כאשר הם
משוחחים על קניית מישחקים. בשיחה
ביניהם הוזכר פעמים רבות שמו של יצ חק
סינוואני. הם גם דיברו על מעורבותה
הגדולה של המועצה בכל הקשור לקבוצה
ובמיוחד למימונה.
בשיחה זו הציע הירש, באופן פרובוקטיבי,
להטות חלק מהמישחקים. שטיין
קנה את העניין והתחייב לכך שהוא ימציא
את הכסף הדרוש. הם גם דנו בפר טים
טכניים, כיצד יגיע הכסף ולאיזה
חשבון.
מכאן קיימות שתי גירסות:
י• דובי שטיין התכוון לכל מילה שאמר
בשיחה המוקלטת.
• 1שטיין רק התלוצץ והשתמש בסיג־גון
דיבור נמלץ.
אמנון צידון הגיע עם סרט־ד,הקלטה
למועצת פועלי חיפה והשמיע להם את

הם שמרו את הכללים,״ הוסיף העורך,
״זו הפעם הראשונה שהתעלמו מהם.״
על דברים אלה אומר רוזנבלט :״מה שכתבתי
היה עדין מדי. כל מי שהיה ב־בלומפילד
וראה את המישחק לא יכול
היה להתעלם מהעובדות כפי שפירסמתי
אותן.
״אני לא מוכן לרמות את הקוראים
שלי עבור מה שנקרא כללי מישחק, אם
אמנם קיימים כאלה. אם היה זה מישחק
טוב, הייתי׳ כותב שהוא טוב, אבל אנשים
עזבו באמצע, כמה מהם שרקו בבוז, וב-
מו־אזני שמעתי צופה שהתלונן שהמיש-
חק לא שווה הוצאה של 700 לירות.
״אם מישהו הפר את כללי המישחק לא
היה זה אני. לפני כמה חודשים הזמינה
התאחדות הכדורגל את קבוצת הכדורגל
האנגלית סאותהמפטון לארץ. אנחנו ביקשנו
מההתאחדות לתת את חסותנו ל-
מישחק ולהעניק בהזדמנות זו את הפר סים
לספורטאי השנה, שנבחרו על-ידי
העיתון. כששמעה זאת מערכת ידיעות
אחרונות, עשתה כל שביכולתה על־מנת
להפריע לנו. היא פנתה להתאחדות וביק שה
חסות על המישחק. זה לא עזר לה
הרבה ואנחנו היינו אלה שזכו.״
״אנחנו היינו הוגנים במה שנוגע ל*
סאותהמפטון,״ אומר אחד מהעורכים הבכירים
של ידיעות אחרונות ,״מעריב פיר־סם
כתבות על הקבוצה והבטיח שכל שח קניה
יגיעו, בעוד שארבעה שחקנים מההרכב
הראשון נעדרו. אני לא רואה שהיינו
לא הוגנים, אבל אם מעריב מרשה
לעצמו להשמיץ את המישחק עם מנצ׳ס־

מעשה שטיין
— על מי?

תוכנו. הוא דרש לפטר אנשים מסויי־מים,
ביניהם דובי שטיין, כדי להשתיק
את העניין. המועצה סירבה להיענות לדרישותיו.
צידון פנה עם סרט־ההקלטה
למישטרה.
עודד אייל, שלא חזה. אפשרות שבה
יצא סרט־ההקלטה מהתחום הצר לגורמים
אחרים, החליט להיות עד־מדינה, ולספר
את כל הידוע לו. אחרי הגילויים הראשונים
בעיתונות הוא היה נתון לאיומים
מצד אוהדים קנאים.
תוך כדי כך נפתחה תיבת־פנדורה של
קבוצת הפועל. התברר, על פי עדותו של
שטיין, שבעבר היתד, הקבוצה מעורבת
בהטיית מישחק לפחות פעם אחתח. היה
זה במישחק נגד פתח־תקווה, שבד, ניצחה
.0:4שטיין סיפר, שבלם פתח־תקווה
דאז, יצחק דרוקר, קיבל סכום של 30
אלף לירות. היד, זה בעונת המישחקים
.1976/77 כמה ימים אחר כך נחקרו בעניין
זה שורה שלמה של אישים, המעורים
היטב בספורט הישראלי ובעסקונה
של מועצת פועלי חיפה, ביניהם גם
סינוואני.
אברהם המאירי, שהחזיק אז בתיק
הפועל והיום הוא ממלא־מקומו של מזכיר
מועצת פועלי חיפה, נחקר גם הוא.
נחקרו אנשים נוספים ומועצתה־,פועלים
חרדה היום לגורלה.
לאחרונה נתגלו ראיות נוספות בדבר
קניית מישחק בשנת 1970 על־ידי הקבוצה,
והמישטרה ממשיכה לחקור.
אמנון צידון מנער את חוצנו מכל הפרשה,
וטוען שאין לו שום חלק בה. העיר
סוערת, ויש שמועות שיקפיאו את הליגה,
ללא עליות או ירידות.

טר יונייטד באופן כל־כך חריף, אנחנו
לא נשתוק, ונדע איך להגיב על המיפ־עלים
שלו בעתיד.״

הגחס עוד חד־י* 3י 3
הפועל תל־אביב לא הבטיחה עדיין לעצמה
את האליפות. משהו חורק בקבוצת
הכדורגל שלה, הפסדה האחרון ל-
רמת־עמידר בתוצאה 2:4הדליק אור אדום
אצל קברניטי הקבוצה.
רבים טוענים, שחסרונו של הכדורגלן
המצטיין ריפעת טורק מורגש במיגרש.
טורק, שהיה פצוע ונותח לאחרונה, לא
ישחק עוד העונה. בביתו ביפו הוא הו-
רק־שיניים וכואב את מאבקה של הקבוצה,
שכל מחזור היא או־טו־טו אלופה.
בקבוצת הפועל מתבדחים בהומור
מריר, ואומרים שיש סיבה נוספת לד.פ־סדה
של הקבוצה, הכוונה למאמן רמת-
עמידר ושוער העבר, מיכאל (״לופה״)

קדוש.

״הוא הנחס של הפועל,״ אומרים כמה
אוהדים ,״בכל מישחק שהוא מופיע נגדנו
כמאמן, או כשוער, אנחנו מפסידים.״
אוהדים אלה מתכוונים למישחקים של
הפועל נגד קבוצת הכוח רמת-גן, מכבי
נתניה, וגם מכבי תל-אביב, כאשר קדוש
שימש בהם שוער.
נחס או לא נחם, הפועל תל-אביב נמצאת
במצב עדין. סיכוייה לקח את כתר
האליפות גדולים. אבל בכדורגל גם ה-
בלתי-אפשרי מתרחש.
העולם הזה 2280

ווו

שלום. אביב בחוץ ונעים. זה הזמן להשתחרר מהבגדים הכבדים של החורף. זה הזמן
לדלתא. התחתונים והגופיות של דלתא קלים ונעימים ונותנים לי הרגשה
טבעית ואביבית, ממש מזמינים לגעת; הם רכים, אופנתיים, צבעוניים
ומחמיאים 100^ -כותנה ס רו ק ה, ס סו הרגשה טבעית וחפשית.
אני מזמינה א ותכם להרגיש כמוני, להתפנק ולפנק את כל
להשיג בחנויות המזון בשרות עצמי,
המשפחה בדלתא.
בחנויות הכל -ב ו ובחנויות ההלבשה המובחרות. התחדשו!

יש כאן משת שמזמין לגעת. דלתא.

ה עולנו הזה 2280

ורשבסקי -פריליך

חגיגה של נופש
באי האושר
מלכת האיים

מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
8ימים 7לילות-כולל טיסה ואירוח

־לם שלישי

טיסה ישירה
מה אתה אוהב? נוף הרים, חופים
ומפרצים -יש דיג, ציד, מיניגולף,
טניס — יש. שחיה בים צלול להפליא,
בריכת שחיה או מועדוני צלילה -יש.
טיולים ברגל, ברכב או ביאכטה — יש.
אוכל ומשקאות כיד המלך, בידור,
סירטאקי ובוזוקי -יש. רק תגיד מה
אתה רוצה, יש! בחר לך פינת חמד
באי כרתים את מפרץ אגיו ניקולאוס,
חוף הרסוניסוס, חוף רתימנון או קוקיני
הנה ובוא לחופשה באי האיים של יון.
ארגון ובצוע:

נותרו מספז ^ ^
מקומות לטיסות

טיד י .

26.5 ,19.5
פרטים והרשמה: אצל כל סוכני הנסיעות.

בן־יהודה 21ת״ א
טל 652140 :

קדמוס!

טל 292445 :
291354/5/6

הכסף איוו הקור
(המשך מעמוד )13
הוציאה קצת יותר מ־ 100 אלף לירות.
חד״ש היא יוצאת־דופן בין המיפלגות
הקטנות. היא, כמו המיפלגות הגדולות,
מוציאה את עיקר כספה לא על פירסום,
אלא על ״אירגוך.

״שינוי׳׳ —
בלי שינוי
^ ל־ פי חישוב זה, ניתן להעריך את
< כלל ההוצאה לפירסום בעיתונים היומיים.
מערכת
הבחירות בהסתדרות נמשכה
כחודשיים, אך רק בחודש האחרון היא
נוהלה באופן אינטנסיבי. צפיפות הפירסום
בארבעה ימי הפירסום האחרונים היתה,
כמובן, הגדולה ביותר. מומחי פירסום
שעימם התייעץ כתב העולם הזה טוענים,
שניתן להביא בחשבון כי בכל מערכת
הבחירות לא הוציאו המיפלגות על פירסום
בארבעה העיתונים הגדולים יותר מפי
ארבע או פי חמש ממה שהוציאו בימים
האחרונים. טוענים המומחים: על הפירסום
בעיתונים הגדולים צריך להוסיף עוד
כ־ס 250/כדי לקבל את הסכום שהוצא
לפירסום בעיתונים בכלל. סכום נוסף זה
כולל את העיתונים הלועזיים המופיעים
בארץ, את השבועונים, הירחונים והפיר־סומים
המיקצועיים השונים, ובעיקר את
העיתונים המקומיים, שבהם התנהל עיקר
המערכה הפירסומית בבחירות למועצות

הפועלים.
מחישוב זה מתברר כי המערך הוציא
על פירסום בעיתונים כמעט 100 מיליון
לירות, והליכוד הוציא כמחצית מן הסכום
הזה — כ־ 50 מיליון לירות. החישוב לגבי
השלישית ברשימה, שינוי, הוא שונה.
מיפלגה זו החלה את מערכת הבחירות
לפני שהחלו בה יתר המיפלגות, ופירסמה
לאורך כל מערכת הבחירות בכמויות גדולות
ובקצב שכמעט לא השתנה. שינוי
הוציאה על התעמולה במערכת הבחירות
לפחות 30 מיליון לירות. רפ״י הוציאה
על מודעות בעיתונות כ־ 10 מיליון, וכמעט
סכום כזה הוציא גם האיחוד הדימוקרטי
של גרנית. ל״ע הוציאו יותר מ־ 5מיליון
לירות, ואילו של״י הוציאה על פירסום
בעיתונות יותר מ־ 2מיליון לירות. חד״ש
הוציאה על פירסום כ־ 2מיליון׳ל״י.
על ההוצאות לתעמולה ניתן להוסיף גם
את ההוצאה על כרזות, שלטי־חוצות,
כרוזים, מדבקות וכר. אך זהו סעיף הוצאה
קטן יחסית, המסתכם במיליונים ספורים
אצל המיפלגות הגדולות, ובמאות אלפי
לירות ואף עשרות אלפי לירות במיפלגות
הקטנות.
אירגון שווה זהב
^ הוצאה העקיפה על תעמולת היו
1בחירות של המערך היתד. גדולה
בהרבה מהסכומים המופיעים כאן. המערך
ניתלה בכך שהליכוד פירסם מודעות שבהן
הותקפה חברת־העובדים ההסתדרותית ו־מיפעליה,
ו״שיכנע״ את כור, סולל בונה,
תנובה, ובנק הפועלים לפרסם ״מודעות
הגנה״ שמחירן הסתכם בעשרות מיליוני
לירות בתקופת מערכת הבחירות.
אך הסעיף העיקרי בהוצאות המיפלגות
היה על מה שמכונה בשפת העסקנים
״אירגון״ .סעיף זה מורכב בעיקרו מתשלום
שכר לאלפי פעילים שגוייסו לחודש או
לחודשיים, עד יום הקלפי, ולאלפים הנוספים
שגוייסו ביום הבחירות עצמו, כדי
להוליך את הבוחרים לקלפיות ולאייש
אלפי ועדות־קלפי בכל רחבי הארץ (אפילו
בשטחים המוחזקים) .סעיף זה כולל, כמובן,
גם את ההוצאות העצומות לרכב ולטלפונים,
ולשכירת מישרדים לניהול מערכת הבחירות.
ההערכה
המקובלת היא, כי היחס בין
ההוצאה לתעמולה ובין ההוצאה לאירגון
במיפלגות הגדולות, הוא לפחות 1ל־.1
כלומר: על כל לירה שהוצאה על תעמולה,
הוצאה לפחות עוד לירה אחת על אירגון.
אפשר לקבל מושג על היקפן של ההוצ אות
על אירגון מן המיספרים הבאים.
המערך גייס כ־ 500 פעילים מן התנועה
הקיבוצית למשך החודש שלפני הבחירות.
ההוצאות לכל פעיל כזה — כולל הוצאות
רכב — הסתכמו ב־ 100 אלף לירות לפחות.
הוצאה זו בילבד מגיעה ל־ 50 מיליון לירות.
ביום הבחירות שילמה ההסתדרות 350
העולם הזה 2280

י חסי המין הפו וחים
בח ז ות הש קים
נימעט !חיסל1
אתה מלאי
במחסן השמיכות

אנ הגינ ת
ף * אז שמעתי את העדגיות ב/
מישפם, אני מסתכלת בעיניים
אחרות על אנשי השק״ס. כל פעם שאני
נכנסת לשם, אני נזכרת בסיפורי־הסכס
הסוערים, שהועלו בביודהמישפט,״ אמ רה
מישפטנית צעירה שיצאה מהאולם שבו
נערך מישפטו של מילו מודריק.
מודריק 34 יליד רומניה, היה האחראי
על הקופאיות בשק״ס הראשי בתל־אביב,
ברחוב איבן גבירול. הוא הקפיד
תמיד על לבושו, והיה ידוע כדון ז׳ואן.
תפקידו היה לפקח על כ* 80 קופאיות.
הסתבר כי מודריק השתמש בקסמיו
כדי לקבל טובות־הנאה מכמה מביו ה בחורות
שסרו למרותו הן ביחסי־מין, הן
בהנאות כספיות.
הדבר התגלה כאשר איש הבטחון של
השק״ס הבחין, כי אחת הקופאיות אינה
מכניסה לקופה כמה צ׳קים, שהסתכמו ב־
1200 לירות. הוא העיר לה על כך והיא

לירות כאש״ל לחברי ועדות־הקלפי, אך
המיפלגות הגדולות לא הסתפקו בכך.
הליכוד שכר כ* 400 איש, סטודנטים ואנשי
מודיעין אזרחי, ושילם לכל אחד מהם
3,500 לירות ליום הבחירות. לאותה מטרה
שכר המערך אלפי אנשים, ושילם להם
סכום זהה. חד״ש גייסה בחודשיים שקדמו
לבחירות מאות פעילים בשכר — לפחות
פעיל אחד בכל כפר ערבי. המערך הודיע

כי ד

תיקנה מייד את טעותה, על-ידי כך ש לחצה
על כפתור הביטול. כפתור זה מיועד
לסחורות מוחזרות לשק״ס בלבד, ומזכה
את הקופה בסכום הרשום. מאחר שאיש
לא בדק בחנות אם הסחורות המוחזרות
תואמות את הסכומים שנרשמו בקופות,
לימד מודריק את ידידתו ללחוץ על ה כפתור׳
לשלשל את הכסף לכיסה. ולהתחלק
עימו ברווחים.
האשה העידה במישטרה כי בדרך זו
נהגה כשנה, ושילמה למודריק 28 אלף
לירות בחלקו בשלל.
על החלק הרומנטי של יחסיהם סיפרה
הקופאית, כי היו מתראים בדירת־אהבה
שכורה, ושם היו מקיימים יחסי־מין. הדירה
נשכרה על־ידי כמה מעובדי השק״ם,
שטענו כי היא משמשת להם למנוחה.
אבל כאשר עלה על דוכן־העדים אחד מ מנהלי
המחסנים בשק״ם, הוא סיפר כי
הרעיון לשכור דירות מיוחדות מצא חן
בעיניו, כיוון שהיה חבל לו על מחסן

משתמש בסכום זה כדי לממן את הפעילות
השוטפת. אך כאשר מדובר בפלגי ד״ש,
למשל, לא כך היו פני הדברים. ד״ש זכתה
בבחירות להסתדרות ב־ 1977ב־ .80/0אחרי
התפלגותה של סיעה זו בכנסת, התפלגה
גם הסיעה בהסתדרות. שתי הזוכות העיק ריות
היו שינוי של אמנון רובינשטיין,
והאיחוד הדימוקרטי של גרנית. אלה קיבלו
מדי חודש (על־פי מחירי )1981 יותר

מעונת הבחיוות להסתדרות מוכיחה,
לא די!בהוצאת סכומי־עתק על תעמולוה
ריקה נדי לזכות באמון הבוחר־ 0
כי לקראת יום הבחירות גוייסו מטעמו
כ־ 50 אלף מכוניות כדי להסיע בוחרים
לקלפיות. גם המיפלגות האחרות גייסו
אלפי מכוניות.

ה לוו א ה נוחה;
נ דיגי ת שלילית
ף* רק נככד מהסכום שהוציאו ד.מיפ־
1 1לגות לתעמולת הבחירות שלהן סופק
על־ידי ההסתדרות עצמה. תשלום זה מחולק
לשני חלקים. החלק האחד הוא ההקצבה
החודשית שמקבלת כל מיפלגה שעברה
את אחוז החסימה בבחירות הקודמות. על
כל אחוז שזכתה בו בבחירות ב־1977
קיבלה כל אחת מהמיפלגות סכום של 360
אלף לירות מדי חודש בחודשו. סכום זה
— שניתן באפריל השנה — צמוד במלואו
לעליית המדד.
חלק מהמיפלגות — אך לא כולן —

השק ״

ממיליון לירות כל־אחת, וכמעט שלא
הוציאו כסף על פעילות הסתדרותית בארבע
השנים האחרונות. פירוש הדבר: בתוספת
ריבית, הצטבר בקופותיהן של כל אחת
מהסיעות הללו סכום של כ־ 50 מיליון
לירות. השתיים לא הוציאו את כל הסכום
הזה על הבחירות להסתדרות. כך היתה
יכולה שינוי להפגין נדיבות כאשר תרמה
סכום של כמה מיליוני לירות לטלתרום.
הסעיף השני בהכנסות המיפלגות היה
ההלוואה שניתנה לכל אחת מהן לקראת
הבחירות מטעם ההסתדרות. כל אחת מה־מיפלגות
היתד. זכאית להלוואה של כמיליון
ד 400 אלף לירות על כל אחוז שבו זכתה
בבחירות .1977 כל המיפלגות, ללא יוצאת
מן הכל, ניצלו את הדבר. כך קיבל המערך
הלוואה של יותר מ־ 80 מיליון לירות;
הליכוד קיבל כ 35-מיליון לירות, ושינוי
קיבלה כימעט 5מיליון לירות. למיפלגות
היה כדאי לקחת הלוואה זו, שאותה יש
להחזיר תוך שנתיים, בתנאים טובים

השמיכות• ״השמיכות החדשות התלכלכו
ויצאו מכלל שימוש עוד לפני שהגיעו
לחנות,״ העיד האיש .״מרוב שימוש של
עובדים עם עובדות ולקוחות של השק״ם-.
מודריק נאשם בגניבה ממעביד —
עבירה חמורה שעונשה עשר שנות מאסר.
הוא הודה כי קיים יחסי־מין עם נשים
רבות, הן מקרב עובדות השק״ס והן מק רב
לקוחותיו, אבל כפר בגניבה.
סניגורו, דרור מקרין, העלה את הגיר-
סה, כי חשבונות הבנק הגדושים של מוד־ריק
ואורח חייו הבזבזני נתאפשרו מאז
מות אמו. גם הנאשם וגם אביו העידו,
כי כאשר נפטרה האם מצאו מתחת למיטתה
מטמון של 300 אלף לירות שאספה
בחייה, וכי כסף זה הוא שעזר לו להיטיב
את תנאי חייו.
בית־המישפט לא האמין לגירסה זו,
והרשיע את מודריק. הוא נידון לשנת מאסר
בפועל.

במיוחד: הריבית מגיעה ל־מ/ס 102 בלבד,
שהיא ריבית שלילית בתנאי האינפלציה
השוררים היום במשק, והמיפלגות מחזירות
אותה מתוך ההקצבה החודשית השוטפת.

מי ה ם
חלוצי הגיזבוז
ך יו השקעה העצומה, כדי לחזק את
1 1מודעות ציבור חברי ההסתדרות, לא
הוכיחה את עצמה. שיעור ההצבעה הפעם
היה נמוך במיוחד — פחות 0־56־ 55 לעומת
כ-י< 680/בבחירות ב־.1977
כמה מיפלגות ניהלו מערכת בחירות
בזבזנית שכמותה לא נודעה בעבר. בראש
רשימה זו צעדו שני פלגי ד״ש. שינוי
זכתה לקבל את קולותיהם של כ־ 17 אלף
מצביעים, ופירוש הדבר, שהוציאה לא
פחות נד 2,350 לירות על כל מצביע
שהביאה לקלפיות. רשימתו של גרנית,
האיחוד הדימוקרטי, אפילו לא עברה את
אחוז החסימה. היא זכתה -במעט יותר
מ־ 3000 קולות, והוציאה על כל אחד מהם
כ־ 3,350 לירות. השלישית בתור היתד.
רפ״י, שעברה אך בקושי את אחוז החסימה,
והוציאה כ 1600-לירות על כל מצביע.
המיפלגות הגדולות, המערך והליכוד, הן
הבאות בתור, ואילו של״י — ואולי גם
חד״ש — ניהלו את מערכת הבחירות
הזולה ביותר.
מערכת הבחירות להסתדרות מוכיחה
שהכסף לא בהכרח עונה על הכל — בעיקר
כשמדובר בקול. לא די בהוצאת סכומי-
עתק על תעמולה שאינה אומרת דבר, כדי
לזכות באמון הבוחרים. זאת למדו על
בשרן, בדרך הקשה, שינוי ורפ״י, כמו גם
האיחוד׳ הדימוקרטי, אותו שריד מגוחך
ואומלל של ד״ש, שהעומד בראשו הצטרף
אל רשימתו של משה דיין לכנסת השלמה
פרנקל 1
עשירית.

קורא •קר

יעקבשרח /אי שממא די ם

מ׳ משוגע? מ׳ משוגע?
אני חושב שבגין השתגע. אתם יודעים מח ז הלוואי שאגי
טועה, הלוואי שבגין שפוי ואני הוא המשוגע, משוגע עד פדי כך
שאני מרשה לעצמי לקרוא בגלוי: רבותי, אני מזהיר אתפס, ראש-
הממשלה שלכם משוגע!
בינינו לבין עצמנו, אני יודע שלא כל כך קל לשפנע אזרחי
מדינה, שראש ממשלתם משוגע. ראש־ממשלה משוגע ! לא, זה לא
יכול להיות ! סתם אזרח יכול להיות משוגע. פן, זה סביר למדי.
בכך אין שום קושי להאמין. אבל ראש־ממשלה ז אתם השתגעתם ז
חצרה היא שבכל זאת, ככלות הכל, גם ראש־ממשלה הוא בן•
אדם, כלומר גם סתם אזרח, ככה שההגיון אומר שהשיגעון,
המכבד ראשי־ממשלה ונעצר על סף ביתם השמור היטב, עלול
להיכנס אליהם בפתח האחורי, האזרחי. ואז יש לנו בעיה
מסויימת, שכן אם סתם אזרח משוגע זה דבר אחד — על כל
המבוכה והפגיעות והנזקים וההוצאות הכרוכים בדבר — אבל אם
ראש־ממשלה משוגע, מייד לובשים כל המאפיינים הללו סדר-
גודל אחר, שאנו מכנים אותו בלשון יום־יום לאומי ״גורלי״,
״שואתי״ וכיוצא באלה מילים מפוצצות.
לכן אני אומר בהכנעה: הלוואי שאני המשוגע, כלומר, מהו
משוגע? סוף־סוף ראוי להגדיר תא המצב הזה בצורה פחות או
יותר אינטליגנטית ! מורי ורבי אברהם אבן־שושן עשה מלאכה
קלה ואמר :״משוגע: חולה רוח, שדעתו נטרפה עליו״ .אבל זה
כמו להגדיר שמיים כרקיע. קשה לומרש זה מחכים הרבה. נעשהאיפוא להעמקת ההגדרה, ונאמר, שמשוגע הוא אדם שתפישתו
את המציאות כה שונה מזו של הרוב המכריע של סביבתו, עד
שהוא נעשה מסוכן לעצמו ולסביבתו גם יחד.
אני חוזר ואומר איפוא בהכנעה: הלוואי שאני הוא המשוגע
ולא ראש־הממשלה, מפני שאם תפישתי את המציאות מעוותת
לפי הגדרת הרוב המכריע של סביבתי, כי אז הנזק לעצמי עולה
עשרת מונים על הנזק שאני עשוי לגרום לסביבתי — מה כבר
אני מסוגל להזיק — לומר שראש־הממשלה משוגע ולקבל זאת
כבומרנג לעגני 1אבל אם ראש־הממשלה משוגע, למי איכפת הנזק
העצמי שבמצב יוצא־דופן זה נוכח הנזק העצום שהוא עלול לגרום
לסביבה !
אבל כאן העניינים מתחילים להסתבן, מפני שאתם יכולים
לבוא ולטעון שני טיעונים, זה או זה או שניהם גם יחד :
א) ומה אם המציאות משוגעת? מה, אין דבר כזה? העולם
לא משוגע? העולם לא מעוות? בעולם שולט ההגיון, מולכת
התבונה, מכריעה השפיות? אז אולי בעולם שכזה דווקא צריך
ראש־ממשלה משוגע? אולי, במצבנו, ראש־ממשלה משוגע הוא
ראש״ממשלה משגע?
ב) גרועה עוד יותר, ההגדרה של משוגע על יסוד סטטיסטי,
במי ששונה בתפישת המציאות מהרוב המכריע של סביבתו —
האם היא תופסת לגבי בגין? עם כל הכבוד למה שאומר משקיף
שכמוני, מי פה במיעוט מבוטל — אני או הוא? לפי מחיאות
הכפיים וזחיחות הדעת וההשתלהבות — ולא רק במרכז תנועת
החרות — שעורר בגין בנאומו ההיסטורי האחרון, בצורה ובתוכן
של דבריו על הלמוט שמידט ועל ז׳יסקאר דאסטן ובצורה ובתוכן
של התבטאויותיו הראש״ממשלתיות בהדר על כמה וכמה מעתודי
מפלגת העבודה, יקשה לקבוע שהאיש נמצא במיעוט כה מבוטל
בתוך הסביבה הישראלית, עד שאובייקטיבית הגדרת המשוגע
שהבאתי לעיל — זו המושתתת על החיטב הסטטיסטי — ישימה
לגביו.
במצב זה אין מנוס מהירהור מעורר חלחלה: בגין, שאינו
יחיד במינו בסביבתו, אינו משוגע מכוח ההגדרה. אבל סביבה
סביבה — גם העולם שמחוץ לסביבה זו הוא סביבה, ואם נתעלם
לרגע מהסביבה המזרח־תיכונית, האם אין תפיסת המציאות של
הסביבה העולמית מעמידה את בגין ואת כל סביבתו־הוא במיעוט
כה מבוטל, עד שבמישור העולמי הוא כן משוגע — הוא וכל
סביבתו המשתוללת?
גיבורים סביבתיים שלי, בגינים שפויים־אחד־אחד שלי, צפצפנים
צפצוף־ארוך־על־העולם שלי — אתם משתינים על הסביבה העולמית
כמו ילדי ישראל החמודים והעוקצניים בחברון? השתינו, הביכו,
הרתיעו, נכרו, השניאו — אבל בין כל אלה, הציצו נא בספרי
ההיסטוריה, אפילו בלחיות־עם חתנ״ך, ותלמדו משהו על גורל
עם קטן שמשתין על סביבתו הרחבה, כלומר עושה מעשה המעיד
כי תפישתו את המציאות מעוותת, אינה עולה בקנה אחד עם
התפישה מכללית, עד כדי סכנת גרימת נזק לו״עצמו לאין שיעור
יותר מאשר לסביבתו. עם כזה מסתכן בקללת שתיית מי״רגליו
במצור, בהעשרת ארכיאולוגים מקצוענים וחובבנים באסון חורבותיו.
טוב.
לא שיכנעתי. בגין לא משוגע. הוא משגע. אני הוא המשוגע
ואתם יכולים לישון בשקט, ואם תרצו — לרחם עלי.
וכאשר הוא יעשה את זה לרגו — תרחמו על עצמכם.

^ ש אלה כבדהמ אד
אילו הייתי שר־האומה הייתי מפטר את בגין. אילו הייתי
בגין הייתי מפטר את חמטכ״ל. אילו הייתי המטכ״ל הייתי מפטר
את ראשי אמ״ן. אילו הייתי אמ״ן הייתי הולך ללמוד מזרחנות.
תאמינו לי. אין בלבי שמץ חיבה כלפי הסורים, אבל זה
עדיין אינו מאפשר לי להעלימם במחשבתי. הם שרירים וקיימים.
הם שם.
עכשיו, אפשר לקבוע שאיבת״עולם תשרוף בין ירושלים ודמשק,
ובלשון חיילית — בוא נהיה כנים, או שאנחנו נדפוק אותם או
שהם ידפקו אותנו, וזהו זה, עד שיבוא המשיח.
אז אם כן, אני שואל את בגין: איכה זה היית מסוגל
להחמיץ את הרגע ההיסטורי החופזני־חמקני, שהזדמן לן עם
חציית ״הקו האדום״ הישראלי בלבנון על״ידי טילים סוריים-

סובייטיים — ולא לאסור מילחמה על הסורים מייד? הרי זהו
מחדל לאומי בקנה מידה שואתי ! עכשיו כל העולם וגם אמריקה
מסתכלים לנו על הידיים, מה על הידיים, על כל אצבע ואצבע —
ולן תעשה מילחמה ! אילו היינו יושבים היום בדמשק, בחאלב,
בחומט, בטריפולי — העולם היה נושם לרווחה ואפילו מודה לנו
בגלוי על השירות העצום שעשינו למענו, ואילו עכשיו אותו עולם
צבוע ומתחסד גופו רואה בנו פוטרי מדון. בגין, אתה מפוטר!
ותתייצב לי כל יום במישטרה. יש לן סיכוי לא רע להאשם
בפשע לאומי !
אבל — כן, יש מילה כזאת, השבת להגיון, ולא רק בעברית
(או אם תרצו, אפילו בעברית) — אבל מה אם איבת״עולם בין
ירושלים ודמשק אינה גזירה מן השמיים, כשם שלא היתה גזירה
ביחסי ירושלים קאהיר? האם קריעתה של גזירה זו אינה צריכה
להתחיל במקום כלשהו, בזמן כלשהו, באופן כלשהו!
או כן או לא. או כן או לא. כלומר, בינתיים לא. אבל בגין,
מטכ״ל, אמ״ן — יד על הלב ! סוריה סוריה, אבל מה חלקכם
אתם ב״בינתיים לא״ הזה !
לא• לא היה לכם מעולם שום אינטרס לקדם שלום עם
סוריה, מפני ששלום עם סוריה פירושו ויתור על רמת הגולן,
ואת זה הקונסנסוס הלאומי דוחה, כידוע, בכל מכל כל.
קונסנסוס בעברית של יום־יום זה תמימות־דעים. אבל בעברית
היסטורית זה גם מחדל לאומי. ואם לכם לא היה אינטרס, למה
יהיה לסורים! אם יש בסוריה איש אחד, שסבור משום־מה
שישראל היא עובדה בשטח שיש להשלים עעימה — מה ישראל
עשתה כדי לעודדו !
שום דבר היא לא עשתה.
שום דבר ! את ההיפן היא עשתה.
תחת לנפנף לפני החוטם הסורי בגזר רמת״הגולן, הצלפנו על
הגו הסורי ב״קו האדום״ שקבענו בכוח כוחנו, וכן, תחת לרופף
את האחיזה הסובייטית במדינה זו ולקדם את תהליך המרתה
באחיזה אמריקאית, שתולין ל״פאקס אמריקנה״ במזרח התיכון
ותשכין שלום גבולות ישראל, ולו במחיר רמת הגולן, העמקנו
את האחיזה העויינת. ומה חשבתם לכם, בגין, מטכ״ל, אמ״ן י
שהרוסים לא עושים חושבים לפעמים? שהסורים אינם מסמנים
על הלוח שלהם כמה מטוסים היפלנו להם בכוח כוחנו ולמרבה
שימחתנו הרגעית — שימחת ילד־קטן״שלא״יגדל־לעולם עוד לא ברא
השטן — ואנים מטפחים בלבם מחשבות״נקם וציפיות לשעת-
כושר לדפוק אותנו !
אז מה הדיבורים הצבועים הללו על ״קו אדום״ שלא היה
ולא נברא אלא משל היה באגדות ישראל? מה הדיבורים האלה
על שמי לבנון השייכים בלעדית לחיל״האוויר הישראלי ! אני אגיד
לכם מה הדיבורים הללי: הם איוולת חולפת, מפני שהכל זורם,
הכל משתנה, לרבות יחסי כוחות וחלוקת הזדמנויות ושעות-
כושר ויכולת לתמרן ולפעול.
אז כאשר מישהו מכריז באורח חד־צדדי שחצני, ששני הצדדים
— סוריה וישראל — ״מוכרחים״ לחזור לסטטוס־קוו״אנטה בארץ
הארזים ובשמיה — זה לא מוכרח לחייב יותר מצד אחד, ואם
הצד האחר מצצפף על ה״מוכרחים״ הזה, והצד המצופצף לא
עושה כלום, נוצר, כמובן, מצב חדש. ואם מצב חדש שכזה אינו
גורם לשר-האומה לפטר את האחראים הישירים לו, אין מנוס
מלשאול מה קרה לשר״האומה• וזו באמת שאלה נכבדה מאוד.
אולי מישהו חושב שאין דבר כזה, שר־האומה. אני דווקא
מאמין גדול בשר הזה, ולפי שידוע לי הוא נטל חופשה כדי
למצוא מוצא מן הפירכח של שלושת בניו הדגולים — מנחם,
שימעון ומשה — שהכריזו קבל עולם, כי אם הסורים לא יסיגו
את הטילים יהיה צורן לפעול לפינויים בכוח — אבל מילחמה
לא תהיה.

^ אנטי־מימתה
יבוא יום, וצאצאי יוצאי מרוקו ויוצאי כורדיסטאן ויוצאי
גרוזיה ויוצאי לוב ויוצאי אראן וצא כל שאר ארצת המזרח
האיסלאם, אזרחים ישראלים גאים, פטורים ומשוחררים מרגשי-
נחיתות עדתיים, יקומו ויאמרו לכל מיני הפטרונאים והבחשנים
בקדרתם: הרף! לא רוצים מימונה ולא רוצים שמימונה, עם
תוכן ובלי תוכן, עם או בלי ביקור הנשיא והראש והשר והרב
והחכם והגאון והנכבד והמאכלות והמחולות והצעקת והצווחות
והמלבושים והתרבושים וזקיפות־הקמה טייפוח הייחוד וגירוד
המורשת ונאומי הקשקשת. לא רוצים ולא צריכים. אנחנו לא
חולים ולא מיסכנים. לא נחותים ולא עליונים. אבותינו באו משם
או משם, אבל אנחנו מכאן, ולא איכפת לנו מה מישהו מתישהו
ואיפהשהו לבש ואכל ושתה ורקד בחקותו את שכנו הלא יהודי,
נציג תרבות הרוב המוסלמית בארץ גלותו. מי שרוצה לדעת
מה היה פעם — שיילן למוסיאון ולמכוני־מחקר ולספריות. אנחנו
מפה. אנחנו ישראלים וזהו זה!
יבוא יום ואשכנזים פטרונאים לא יעזו לזקוף חוטם ולדעת
מה טוב ״בשבילם״ ,טוכי״הנחיתות האלה׳ שצריך ללטף את
האגו הדפוק שלהם פעם בשנה, לא יחייכו חיוכי-הנאה מזוייפים,
מגעילים, ויגלו פיתאום, כמו החבר ירוחם משל, את היופי הגנוז
במורשת החיקוי של הערבים בגלויות האיסלאם, כשם שאינם
מגלים את היופי הגנוז בחיי הניוון והשפל של חגיטו והעיירה
שממנה ברחו אבותיהם אל ארץ חדשה, לא יתנבאו בצביעות
נוסח ״כמה מחברי הטובים ביותר הם שחורים״ ובגירסה הישראלית
המשפילה עוד יותר :״מתי כבר יהיה לנו רמטכ״ל תימני ! ״
כבר היום יש כאלה, שהמימונות למיניהן רק מבחילות אותם,
שלא לדבר על ניצולן הפוליטי, עם או בלי עגבניות וביצים. אולי
באביב הבא חם יתכנסו יחדיו לאנטי״מימונות של ישראליות
יפה וישירו שירי מולדת.

(המשך מעמוד )3
רך זה אין הוא צריך אלא לעשות
כמה סידורים פיקטיביים,
כדי להישאר במיסגרת ההנחיות
המגוחכות שנקבעו. העסקים כוללים,
כמובן, קבלת מקדמות עבור
ספרים שייכתבו, הרצאות תמורת
תשלום לפני ״מוסדות לא-יהו-
דיים״ ,ועוד.
(אגב, הרצאות אלה יכולות
לשמש מסווה לשוחד פשוט. אם
גורם ממשלתי זר, או מוסד-מודי-
עין זר, רוצה לרכוש את חסדיו
של איש־ציבור ישראלי, אינו
צריך אלא להזמינו לשורת־הרצ-
אות במוסדות הכפופים להשפעתו,
כדי לשלם לו, בצורה חוקית לגמרי,
עשרות מיליוני לירות).
!• הרווח המתחיל לאחר מכן,
כאשר השר־לשעבר יכול למכור
את הסודות שהגיעו אליו, בצורת
ספרים וראיונות בתשלום, בסכומים
המצטברים למאות מיליוני
לירות. אם זכה בתפקידו למעמד
בינלאומי — למשל, אם היה ראש־ממשלה
או שר־ביטחון בעת מיל-
חמה, או אם השתתף כשר במשא-
ומתן בינלאומי, בכריתת שלום, או
הוא יכול לגבמשבר
עולמי
רוף הון־עתק.
יש כאן, כמובן, פיתוי רב לע שות
מעשים מסויימים — למשל,
לערוך מילחמה או, להבדיל, שלום
— כי כל מעשה דרמאתי כזה
הופך אוטומטית לכסף, בצורת
ספרים, הרצאות, ראיונות, סרטים.

א סו ר
א ת הכל
זה מתאים למדינה דרום־אמ־ריקאית
או למדינה שהיו רגילים
לכנותה, שלא בצדק, בשם ״לבנטינית״.

רחוק מאוד ממדינה מוסרית
ומתוקנת, מדינה שהיינו יכולים
להתגאות בה.
אילו היינו רוצים להחזיר למדינה
זו מינימום של הגינות, היגיינה
ומוסר, היינו דואגים לאלה :
י• חקיקת חוק האוסר על שרים
לעסוק בפעילות כלכלית פרטית
כלשהי, בלי חוכמות.
י• קבלת התחייבות מכל עסקן,
לפני התמנותו כשר, כי כל ההכנסות,
שיהיו לו מספרים, מהרצאות
ומראיונות, כתוצאה משירותו
הממלכתי ובעזרת הידע שרכש בו,
יהיו קודש למדינה.
#חיוב כל אישיות ציבורית
למסור למבקר-המדינה הצהרות-
הון עם כניסתו לתפקידו, ומסירת
הצהרות־הון מעודכנת כעבור כל
שנתיים־שלוש נוספות. הצהרות
אלה צריכות להיות פתוחות לציבור.

ר אוו תנו ת ובצינעה משה דיין בולט יותר מעמיתיו,
כי הוא רודף־בצע יותר מכולם.
זוהי אחת מחולשותיו האישיות.
יתכן שזוהי תוצאה פסיכולוגית
של תנאי-העוני שבהם גדל בנהלל.
אך דיין אינו יחיד, והוא רק עושה
בראוותנות יתרה מה שאחרים
עושים קצת יותר בצינעה.
ציבור המשלים עם נוהגים אלה
של מנהיגיו, ראוי למנהיגים כאלה.
שבועון זה הרים בשעתו את נס-
המרד נגד מציאות זו. והוא ימשיך
להילחם בה עד חורמה.
העולם הזה 2280

דן פתיר :

שלמה ניצן:

די ר יעחב אדוון :

״העבודה היא כשבאינפלציה
נטו רולטה ! היהחוו ! עזרה מידידי!״

יועצו של ראש״הממשלה לענייני תיקשורת, העיתונאי
דן פתיר, עומד לנסוע בשבוע הבא לוושינגטון, כאורח
״המכון ליוזמה אמריקאית בענייני מדינה וחברה״.
שם, לצידם של האמריקאי הארולד סונדרס, מי שהיה
עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח־התיכון, והמצרי
תאחסין באשיר, מי שהיה דוברו של הנשיא אנוור אל-
סאדאת ושגריר מצריים בליגה הערבית, יעסוק פתיר
במחקר על תהליך השלום הישראלי־מצרי. דן פתיר
סיים שש שנות כהונה לצידם של שני ראשי ממשלות,
יצחק רבין ומנחם בגין• שאלתי אותו :

איד היה ץ

העבודה היא כמו רולטה. הלכתי לשנה, מצאתי עצמי
מסיים שש ורבע שנים. הלכתי לעבודה שיגרתית —
חשובה אמנם, אך אפורה מאוד — ומצאתי עצמי עובר
את החוויות הכי גדולות שעיתונאי או דובר יכול לחלום
עליהם.

• לפני שנבחרת לתפקיד על-ידי יצחק
רבץ, לא היה מקובל כי לראש־הממשלה יש
יועץ לענייני תיקשורת.

נכון. אני הראשון בתפקיד. אני חושב שלמרות שזהו
תפקיד חדשני, הוא חיוני מאוד ויש להפעיל אותו גם
בעתיד.

• איזה אופי צריך יועץ ראש־הממשלה
לענייני תיקשורת?
אין אדם יכול להעיד על עיסתו. אך לדעתי, האיש
חייב להכיר היטב את שני צידי המיתרס. בפעולתו ובאישיותו
הוא צריך להבטיח שהעיתונאים יבינו את המיס-
סד, ולחדד את הבנת המימסד לגבי עבודת העיתונאים.

• מונית לתפקידך על־ידי רבץ, שהכיר
אותך באשר היה שגריר ישראל בוושינגטון.
אתה הייתי אז יועץ השגרירות לענייני עיתו
נות והסברה. התבקשת להמשיך כתפקידך על־ידי
בגין. האם אינך סכור כי יועצו של ראשהממשלה
לענייני תיקשורת חייב להחזיק בדי־עותיו
הפוליטיות והמדיניות של הבוס שלו ץ
לא, אינני חושב שצריך להיות כך. היועץ חייב להיות
בעל מרחב פעולה ותימרון, שראש־הממשלה נותן לו,
ולא צריך להחזיק בדיעותיו. מכיוון שיועץ אינו צריך
להציג עמדות אישיות. אין זה מתפקידו. זהו תפקיד של
מיקצוען. אינני יוצא־דופן מבחינה זו. גם הנרי ג׳יימם,
דוברה של ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ׳ר, היה
קודם לכן דוברו של הרולד וילסון, כשזה היה ראש-מנד
שלה מטעם הלייבור.

מעט

שלמה ניצן הוא הכוכב התורן של עם ישראל. כערבי
שישי הוא מצחיק אותנו עד דמעות, בסיפוריו ובפע־לוליו,
במיסגרת התוכנית ״שעה טובה״ בטלוויזיה. מה
יש לדבר, הנעליים הגדולות שהשאיר אחריו מאיר שליו
התאימו לו להפליא.
גימים־טמפים־אלה, של אינפלציה דוהרת, כשקשה
לגמור את החודש והבנקים חוגגים על האוברדאפטים
הפרטיים של כל אחד מאיתנו, קצת מוזר לשמוע כי
פעם, לפני לא־כל־כך הרבה שנים, המצב היה קצת
שונה. הד״ר יעקב ארנון, מי שהיה מנכ״ל מישרד״האו־צר
בתקופתם של אליעזר קפלן, לוי אשכול, פינחס
ספיר וצבי שרף זוכר זמנים אחרים.

• ד״ר ארנון, מה היה השיעור הממוצע
•טל האינפלציה כתקופה שבה היית מנב״ל
משרד־האוצר ץ
בשנות ה־ 60 הממוצע של האינפלציה בארץ היה בערך
שישה אחוזים בשנה, ואני חושב שאף אחד כבר לא זוכר
את זה. אני זוכר, שכאשר הייתי מעורב בעבודת מישרד־האוצר,
בכל פעם שהאינפלציה היתה מגיעה לחמישה וחצי
אחוזים לשנה, היינו נחרדים ונוקטים בצעדים כדי להוריד
אותה לשלושה וחצי אחוזים.

• על איזה שניס אתה מדבר?
על השנים שבין 954ז ל־ .1972 לא לפני הרבה זמן.
ואף אחד לא זוכר. מאז הקמת המדינה ועד ל1952-
כמעט שלא היתד, אינפלציה רשמית בארץ. היה קיצוב
והיה פיקוח על המחירים. כמובן, היה גם שוק שחור,
אך בחישובי המדד לקחו בחשבון רק מחירים רשמיים.
ב־ 1952 חל פיחות. המדינה קיבלה מענקים מארצות־הברית
והתקבלו שילומים מגרמניה. הייבוא גדל ותוך שנה־שנתיים
נגמרה תקופת השוק השחור. בשנים 1952ו 1953-היתה
אינפלציה עצומה בארץ, המחירים הרשמיים עלו בשבעים
אחוזים. תוך שנה ירד אחוז האינפלציה משבעים אחוזים
לשלוש־עשרה וחצי אחוזים, ושנה לאחר מכן ירדה האינפלציה
לשישה אחוזים. חשוב לזכור את זה, לא? !

• מתי התפטרת מעבודתך במנכ״ל מיש־רד־האוצר?
כשפינחס
ספיר חזר למישרד.

• מניין לך כל הרעיונות המדליקים האלה?
כל רעיון הוא ספציפי למה שקורה באותו השבוע.
אני עובר על כל העיתונים של השבוע, ועם מעט עזרה
מידידי, הצייר דני קרמן והבמאי אהרן שמי, אני
מבצע את הרעיונות.

איך מתבצעים הרעיונות?

אנחנו יושבים ומדברים על התוכנית, מעלים אסוציאציות,
מדליקים אחד את השני. זהו.

ספר די על רעיון המלאכים של אייכי.

זה היה קצת מפחיד. באתי קצת יותר מוקדם לאול פן,
וישבתי עם קורסט מתחת למכנסיים. לקורסט היו
מחוברים שני חוטי ניילון• כל הזמן פחדתי שאפול ואש בור
את הראש. בשביל להרגיע את עצמי ניסיתי את
העניין פעם או פעמיים לפני התוכנית. האיש הכי מופתע
מהעסק היה מני פאר. הוא לא ראה את החזרות שלי,
וכשהתחלתי להתעופף הוא היה ממש בהלם.

והפיילה עם המים?

הפתעתי את החבר׳ה. אמרתי להם: תביאו פיילה, תמלאו
אותה מים. הם לא י ידעו שאני אכנס למים. אבל מה,
לפני המצלמה אני מרגיש כאילו אני בורח מהאוייב, וזהו.
נכנסתי למים, התרטבתי ונהניתי נורא. בכלל, אני עושה
לפני המצלמה דברים שבחיים שלי לא הייתי מעלה
בדעתי שאעשה. את רואה אותי סתם כך, להנאתי, יושב
עם עורב על הראש?

חששת להיכנס לנעליו של מאיר שדיו?

לא, רק אמרתי שאני רוצה לעשות את העבודה בדרך
שלי, לא כמו מאיר שליו. זהו, אני נהנה מהעבודה. אני
נהנה להגיב על דברים, על עיתונות, על אירועים פוליטיים.
זה בראש שלי, ואני עושה רק מה שבראש שלי.
אני, למשל, לא יכול לספר משהו שלא מצחיק אותי.
כזה אני.

שרית ישי

רהורים יש ה זכ ות 1לועה את כר תזצאוווז הבד יקה
שלמיישביר־ :מהומןהעובו־ ברחםהאם 1ואם
הוא רוקה במחלה תורשתית כמו תאי 1אקס או במושלואידיות
^ על למיקרוסקזפים רבי־עוצמה
ו שבמעבדה רוכנות טכנאיות העוסקות
במחקר. הן מחפשות וגורעות 46
כרומוסומים של החיים הפוטנציאלים. הספירה
נעשית בזהירות מירבית וכמה
טכנאיות חוזרות ובודקות את התוצאות.
כך נראים הדברים במעבדה הציטוגג־טית
שבבית־החולים• מהעבר השני ממתי נות
בשים במתח ובדאגה לתשובת המעבדה.

אשה שבמישפחתה סובל מישהו ממום
תורשתי מופנית לייעוץ ולבדיקת מי־שפיר.
כל אשה מגיל ,37 שהרתה, רש אית
לבקש בדיקת מי־שפיר בכל מרכז
רפואי בארץ. הבעיה היא, שנשים רבות
אינן מודעות לחשיבות הבדיקה.
הריון בגיל מאוחר נחשב מסוכן מבחינת
בריאותו של העובר. בדיקת מי-
שפיר יכולה לגלות מומים בעובר. ואם
מתגלים מומים, שוקלים ביצועה של הפלה.
דבר
נוסף שאינו ידוע לקהל הנשים
הוא, שעליהן להזדרז ולהגיע לבדיקה עד
כמה שיותר מוקדם. גם הרופאים שאליהן
פונות הנשים לא מקפידים, ברוב המיק־רים,
להחדיר את המידע הזה לתודעת
הנשים ההרות• עד שמתקבלת תשובת המעבדה
על בדיקת מי־השפיר חולפים
חמישה או שישה שבועות. זהו הזמן ה דרוש
להתפתחות התאים במעבדה, עד
לשלב החלוקה. רק בשלב זה אפשר לראות
תמונה של תכונות תורשתיות ולדעת
את מיספר הכרומוסומים. והתמונה
היא אשר תקבע אם •מצב העובר תקין או
שהוא בעל־מום.
אין אפשרות לקצר פרק זמן זה. לכן
אם מגיעה האשה לבית־החולים אחרי ה שבוע
ה־ 18 להריונה, ותוצאת הבדיקה
מעידות על פגם כלשהו בעובר, מאוחר
מדי לעשות הפלה. זו לא תהייה הפלה
פשוטה, מהסוג המוכר ל־ 60 אלף נשים
ישראליות שביצעו הפלד, מסיבה כלשהי ב-
,1980 באישור רפואי. זו תהיה הפלה המבוצעת
על־ידי החדרת תמיסה לרחם. זוהי
הפלה קשה ומסוכנת 1ממש טכניקה של
גרימת לידה.

סודו ת
המעבדה
ף• אמריקה מפיצים ברבים חוברתהסברה
על בדיקת מי־שפיר — על
מטרותיה ועל חשיבותה• בישראל מצויה
חוברת אחת בידי אחות אחת בכל בית־חולים,
והיא מקריאה את תוכן החוברת
בליווי הסברים. זהו שירות נפלא, אבל
הוא ניתן אך ורק לאותן נשום שכבר
הגיעו לביודהחולים.
דליה מור, תחקירנית תוכנית הטלוויזיה
שעה טובה, הרתה בגיל מאוחר
וכך נכללה בקבוצת הנשים ההרות הזכאיות
לבדיקת מי־שפיר. אחרי שעברה את
הבדיקה וקיבלה תשובה שהכל תקין, היתה
רגועה. אולם הטרידו אותה שאלות רבות
אחרות. הראשונה שבהן היתד״ שעד היום
אין היא יודעת מהו המועד שבו אשה
הרה צריכה להגיע לבית־החולים. כאשר
גילתה את הריונה, ומיהרה אל הרופאה
שלה, קיבלה תשובה ״יש לך זמן״.
דליה מור לא הרפתה וניגשה לבית-
החולים. שכנתה למיטה בבית־החולים
קיבלה תשובה שמצב העובר שלה אינו
תקין, ושהיא חייבת לבצע הפלה על־ידי
החדרת חומר לרחם. איש לא הסביר לאשה
מסכנה זו, החייבת לעבור הפלה מסוכנת,
שאפשר היה לערוך בדיקת מי־שפיר בשלב
מוקדם יותר ולבצע הפלה פשוטה
בחודשי ההריון הראשונים.
דליה מור ערכה את הבדיקה בבית־החולים
תל־השומר — שבו לא נהוג
לגלות לאם את מין הילוד. זוהי תוצאת-
לוואי של בדיקת מי־השפיר והמדיניות
בבית־החולים זה היא לא ״לנדב״ מידע
שאינו צורך רפואי.
קובלת דליה מור :״לי לא היתד, סקר 56

התבשרה שהכל תקין. היא ידעה שעל
אותו מיכתב־תשובה מן המעבדה, שהרופא
מחזיק בידו, רשום גם מין העובר
שהיא נושאת ברחמה .״זו היתר, רק סקרנות,״
היא מודה .״לחצתי עליו לגלות
לי, ונורא רציתי בת.״

ס כנ ה מיו חדת
לבנים

^ ( 111* ״1 ״1 1 1כל אשה הרה מעל גיל ,37 או אשה שבמישפחתה יש מחלה תורש־
1תית, יכולה להתייצב בכל בית־חוליס ולבקש בדיקת מי־שפיר.
1 1 1יי 1
מי השפיר — חומר העוטף את העובר בדחס אמו ונושא את כל סוד החיים.

נות לדעת אם תהיה לי בת או בן אבל
הרגיז אותי ד,עקרון. זה העובר שלי, מיד,שפיר
שלי, וזכותי לדעת כל מה שנרשם
בפתק התשובה של המעבדה. הרופא הוא
רק צינור האינפורמציה. זכותי לדעת,
ואין לרופא זכות להחליט בשבילי אם
אני זכאית או לא זכאית לדעת. אין חוק,
והכל תלוי בשרירות ליבו של הרופא.
השיטה היא שהרופאים יודעים מה טוב
בשבילינו.״
הריון יקר מכל
ן• ליה מור ילדה בת. היא מאושרת,
1כי גם בעלה רצה בבת• יומיים לפני
הלידה עוד התארחה במרבית הבתים בישראל,
בתוכנית שעה טובה. יחד עימה
ישבו המנחשים. כולם הבטיחו לה בן.
הרופא, שידע את תוצאת בדיקת מיד,שפיר,
לא גילה. לא לצופים בבית ולא
לדליה מור. הוא טען ש״לא נהוג לגלות.״
אכן, בבית־החולים תל־השומר לא מגלים
לנשים את מין העובר, אך בבית-
החולים הדסה בירושלים נהוג לגלות.
דליה מור קובלת :״הארץ מחולקת ל שניים.
אם את תל־אביבית, איך לך זכות
לדעת; אם את ירושלמית, מגלים לך את
הסוד. הרופאים רק חושבים שהם באים
להגן עלינו. אנחנו אנשים בוגרים כדי
להביא ילדים לעולם, כדי לגדל אותם,
אבל אסור לנו לדעת מה אנו נושאות
בכרסנו !״
״הכרתי את הבדיקה באמצעות חברות
שהרו בגיל מאוחר,״ מספרת ורדינה ארז,

החובקת את בתה — בתאל. ורדינה, אחו תה
של רעיית נשיא המדינה, אופירה נבון,
היא מפיקה ובמאית בטלוויזיה. היא הרתה
בגיל מאוחר וכך נכללה בקבוצת הנשים
ההרות הזכאיות לבדיקת מי־שפיר. הבדיקה
קובעת, בין השאר, אם העובר מוג-
גולואידי, שהרי סכנה כזו שכיחה יותר
ככל שעולה גיל האשד, ההרה.
היא ידעה שאם תבצע את הבדיקה ב-
בית־החולים הדסת בירושלים, עיר מגוריה,
יגלו לה הרופאים את מין העובר.
אך הרופא שלה עובד בבית-ך־,חולים תלחש
ומר. בתל־השומר נאלצה לוותר על
המידע הזה .״רציתי לדעת,״ היא מודה.
״כל כך רציתי ללדת בן.״ חברותיה, שערכו
בדיקה דומה בארצות־הברית, סיפ רו
לה ששם מגלים לכל אשד, את כל תוצאות
הבדיקה. היא אינה יודעת אם הגילוי
המוקדם של מין היילוד גרם למישהי
לבצע הפלה רק מפני שלא רצתה ללדת
מין מסויים — ילד או ילדה. אך היא
שמעך, שכמה מחברותיה איימו לבצע
הפלה. ורדינה עצמה ילדה בת.
תאירה שפירא, העובדת כבמאית בטלוויזיה
הלימודית, הרתה בגיל מאוחר.
גם היא הכירה בחשיבות הבדיקה של מי-
שפיר, כדי לוודא שהיא נושאת בכרסה
עובר בריא .״הייתי נורא מתוחה עד ש הגיעו
תוצאות הבדיקה,״ נזכרה השבוע.
״זה יכול להיות ההריון האחרון, הריון
שהיה יקר לי יותר מכל.״
תאירה מעידה על עצמה שהיא פחד־.
נית .״אבל לבדיקה הזו יש מטרה, ולכן
הפכתי לגיבורה גדולה,״ היא אומרת.
אחרי שישה שבועות הגיעו התוצאות הסופיות
של הבדיקה. תאירה נרגעה כש־

^ ארץ עורכים בדיקת מי־שפיר ל-
י— כאלף נשים בכל שנה. הבדיקה לא
נועדה לספק את סקרנות ההורים באשר
למין היילוד, אלא כדי לגלות ליקויים
תורשתיים אצל העובר עוד בטרם יצא
מרחם אימו. יש מומים המצדיקים הפסקת
ההריון, כדי שלא יוולד תינוק בעל מום,
שעלול לסבול כל חייו. הפלות כאלה, אם
תבוצענה במימדים גדולים, עשויום להק טין
את שכיחותן של מחלות תורשתיות
מסויימות, עד להיעלמותן המוחלטת.
אך רק אלף נשים מגיעות בארץ לבדיקה
זו. חלקן היה מודע לסיכון וביקש
להיבדק, אחרות הופנו על־ידי הרופא, שגילה
להן את חשיבות הבדיקה. הרוב הגדול
של הנשים שהגיעו לבדיקה הן נשים
שיש להן אח הנגוע במחלה תורשתית או
בן שהוא בעל־מום. הניסיון המר הזה
הוא שהריץ אותר לבקש בדיקה.
רוב המחלות התורשתיות מועברות מאם
לבן. מין היילוד נקבע על־ידי צורת
השילוב שבין שני כרומוסומי־מין. האחד
מהם מכונה Xוהשני מכונה .¥בזכר
מצוי צירוף של כרומוסומי־מין משני ה סוגים
— Xו־ ,¥השונים בגודלם וב צורתם,
ואילו בנקבה מצויים שני. כרו־מוסומים
מטיפוס ^ הדומים זה לזה.
המחלות המועברות מאם לבן הן מחלות
המועברות בכרומוסום .Xכרומוסום
אחד יבטל את השפעת הכרומוסום
ה״נגוע״ ,וכך לא תגיע המחלה לכלל
ביטוי חיצוני בנקבה שיש לה שני כרו־אצל
הזכר הכרומוסום
מוסומים מסוג
Xהבודד שהבן מקבל מאמו אינו מנוטרל.
כי כרומוסום־המין השני שלו הוא
מטיפוס שונה לכן מופיעה המחלה ה תורשתית
בצאצא הזיכרי.
ברוב המיקרים ההעברה נעשית כך,
שמחצית הבנים יהיו חולים ומחצית ה בנות
תישאנה את הגן הנגוע. הן עצמן
בריאות, אך עלולות להעביר את המחלה
לצאצאיהן הזכריים. שוב, לפי אותה הסתברות.
רק הבנות הן המעבירות את ה מחלה
ואילו הבנים הם הלוקים בה.

כרבולת תרנגולת
ואשכי פר
ך! רוב המיקרים יודעים לזהות ב*
נקל את מין העובר, אבל לא תמיד
יודעים גם להבחין מי נגוע ומי לא. במחלות
שהמדע לא מסוגל להתמודד עימהן
בהצלחה, נוהגים להציע לאשה׳ ההרה
להפיל כל עובר זכרי. ידוע שיש חברות
רבות שבהן תופסת האשד, עמדה נחותה.
לידת בן במיסגרת כזו היא מאורע מעורר
שימחה הרבה יותר מלידת בת. כך התעורר
בעבר, בחברות רבות, הצורך לחפש
דרך כדי להבטיח הולדת זכרים דווקא.
גם בימינו קיים הצורך להקים מישפחה
לפי תיכנון מוקדם, ולהעמיד צאצאים משני
המינים לפי סדר מסרים. עובדה זו
גרמה לכך, שבמהלך ההיסטוריה הרפואית *י
ידוע על מאות שיטות שנועדו להשפיע י
על מין היילוד. כך נהגו בעבר לתת ל נשים
הרות כרבולות מבושלות של תרנ גולות,
או דם מליבו של אריה, או נוזל
שנסחט מאשכיו של פר — הכל כדי
לסייע ללידת בנים זכרים.
מאוחר יותר במהלך ההיסטוריה, ועד
לא מכבר, הומלץ על בחירת תפריט מזון
מסרים כערובה להולדת בן. הומלץ גם
על שטיפת הנרתיק בחומצות או בתמיסות
בסיסיות לפני המגע המיני, או על כיוון