גליון 2281

גורדאש ג׳ינס
הצלחה דוהרת
בארצות הברית

מיי ג ינ ס בן י הוד ה 14
להשיג בתל אביב :״סופר גיינס״ .י הוד ההמ כבי 57 טלי , 456351 חנויו ת ״מצקין ,״גיינס סנ טר״ ,דיזינגוף , 66״בוב 2׳ דיזינגוף 185
בן־יהודה , 1״ בו טי ק 109״ איבן גבירול , 109א פנ ת סגל, העליה , 6״לי״ בזר א מ רי ק אי, סו לו מן , 20 יפו :״מזן ״ ,שד• ירו שלים 48 או פנ ת גזר שד ירו שלים 43 בתים:
שיש״ ,רוט שילד 27 רחובות :״סופר ג״ינס״ .הרצל 181 רמת גן :״סופר גיינס״ ,ד״ר כ הן ( ,2פינת בי אליק , )66 גבעתיים :״טופ ג ינ ס ויצמן 2 3אשדוד רו קי פתחת קו ה\
סוד,ולוב 19נ \
־מדיו סו קו לו ב
חיים ם עוזר 10 רמת השרון :״אפרל״ סו קו לו ב , 52״לי״ סו קו לו ב 64 הרצליה :״לי״ סו קו לו ב 47 חולון :״אפנ ת דבש סו קו לו ב 66 אר 1י ת די ו
חיי
מ ח סן רג ינ ס ש:
גיינס״ .דיזינגוף פינת הרצל אדם וחוו ה״ ,הרצל 29 ירושלים :״מצקין ספו ר ט רחביה״ ק ק ״ ל 29״ ס פו ר ט או לי מ פי ר כיכר ר דו דקר

ר ר צל 7
אוו רו י ס
שמאי , 8״לי״ בן ה לל 7באר שבע :״גיינס סנטר״ ,החלוץ 81 קרית מל אכי :״רוקי״ חיפה :״מצקין״ • בי ת הג ינ סהר צי 20
ובחנויות נו ס פו ת!
ו ב חנויו ת
נוספוו*
״שולמית״ ,א ר לוזו רו ב 14
הנשיא 124 קרית ביאליק: ג ינ ס ליי עפולה: בו טי ק ״סיימון״
תירושוורזוהרזחועור * .שוחוי[

ווסטג״יג

ב ל שו א 7ובע

(מפסיק כדי לנשום אוויר. אורי צבי מוריד
את משקפיו הזהובות מעל עיניו ופושט
את רגליו מתחת לשולחן. הוא מתכונן
להתקפה חדשה).
״אני ממשיך. תראה, מה שהצעתי בעניין
העיתון זה ככה. יקבלו לשם אנשים לפי
כישרונם ולא לפי כרטיס המיפלגה שלהם.
מבין ז אותו אפשר לקבל לשם, את אבנרי.
כי הכישרון צריך לקבוע בעיתון הממשלתי
היחיד ולא כרטיס המיפלגה!״
אני :״ומי ישלוט בעיתון זה?״
הוא (בכנות) :״איני מבין •כלל למה
כיוונת את דבריך.״
(אורי צבי נושם אוויר. הוא יושב דרוך
בפינתו. מחכה לשאלה הבאה. לחדר נכנס
בנו הצעיר .״לך !״ אומר לו גרינברג

אחרי בניין הדואר בתל-אביב נ ראית את
הפרצופים הדגנרטיים של העולים החדשים,
שמוכרים שם בדים? ראית איזה
טימטום? אז את זה צריך לחסל ! ואני
אומר שאת זה יכול לחסל רק מישטר חזק,
רק ממשלת חירום!״
אני :״מה זה? מה תעשה ממשלה
כזאת?״
או רי צ ^י (בהתלהבות רבה) :״היא
קודם כל תחסל את האנרכיה ברחוב. תגיד
לי באיזה ארץ מעז לובש־מדים או ילא-
לובש־מדים לחבק ולערוך מזמוטים גלויים
כאלה ברחוב או באוטובוס כמו בארץ?
זאת זנות, תסלח לי, מה שקורה ברחוב.
פה מתנשקים ומתחבקים וגבר אם ילך
ערום או כמעט ערום ברחוב איש לא

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהדוז: תל־אביב,
רחוב גורדץ ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136 העורף
הראשי: אורי אבנרי ראש המערכת: יוסי ינאי * עורר-
תבנית: יוסי שנץ * עורכת כיתוב: לילית כוארון י צלמי
מערכת: ציץ צפריר וענת סרגופטי ראש המינהלה: אברהם
סיטץ. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ מודפס כ״חדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כ ד
אביגדור הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

אורי צבי גרינברג היה הנביא העליון
של הימין הקיצוני. אין דבר הנאמד
עתה על־ידי אחת הקבוצות הרבות של
הקנאות הלאומנית, מגאולה כהן ועד בנימין
פלד, שלא נאמר על־ידו לפני שנים
רבות. הוא גם היה בעל יחס ידידותי לשבועון

איך זה הלך ביחד ן לאלוהיו פיתרונים.
לפני 21 שנים בדיוק, במארס ,1961 אחרי
שקיבל מידי דויד בן־גוריון, שנוא־נפשו,
פרס־מילגה בסך 2500 לירות, שלחנו
את אחד מחברי־המערבת (איני זוכר
מי זה היה) כדי לראיין אותו. הדברים
שנאמרו אז הם בעלי אקטואליות מדהימה

לתוך מכנסיו החומים הדהויים) .״איפה
ראית את זה ז תיארתי לי שזה יעורר
רעש גדול וכולם יכתבו.״
אני :״לא, העיתון עוד לא יצא לאור.
אבל ראיתי את המאמר. אדוני רוצה
לבטל את העיתונות החופשית ולהסתפק בעיתון
ממשלתי אחד. זה נכון?״
אורי צבי גרינברג (משורר התנועה
הלאומית אינו נבהל. הוא רק מחייך) :
״נו, אז מה? מי ישמע לי בעניין זה?״
אני :״האם אין למשוררים משקל בציבוריות
הישראלית?״
הוא (מרים את גבות עיניו טוב,
יש בזה מן האמת. אני אסביר לך מדוע
מספיק עיתון אחד( .משתתק) .תראה, היום
יש הפקר בעניין זה. כל אחד שוכר בית-
דפוס ומדפים כל העולה על רוחו.״
אני :״אז מה רע בזה?״
הוא (גועש) :״אוכיח לך, אבל אל

אורי צבי גרינברג
״באיזה ארץ מעז לובש־מדים לחבק ולערוך מזמוטים גלויים ברחוב?״
בחיבה. הבן מסתלק. הוא לא נעלב .״הם•
כבר רגילים,״ מחייך המשורר.
פתאום הוא מתנער מן ההפסקה .״שמע,

יעשה לו דבר. אז אני שואל: דבר כזה
היה באיזה ארץ תרבותית בעולם? בגרמניה
אסור היה לנשק בן או בעל או

בראיון שהעניק לפני 21 שנה דגל אור׳ צבי גרינברג
בהקמת דיקטטורה !בחיסול העיתונות החופשית, השמיץ
את משה 1שמיו ומנחם :1גין ושיבת את עורר ״העולם הזה״
כיום. יש רק הבדל אחד: הדברים, שנשמעו
אז כרחשי-ליבו התימהוניים של איש
בודד וחריג, הפכו עתה ניכסי-צאדברזל
של חלק ניכר של הציבור. אז היו מוזרים,
כיום הם מפחידים.
החלטתי לפרסם כאן את הראיון במלואו,
כפי שפורסם בהעולם הזה 1172 בלי
שום שינוי• .

הנהו :

העיניים הסמוקות ננעצות בשער הגינה.
הוא מדבלל בידו את רעמת-שערותיו ה אדומה,
שלא כהתה במרוצת השנים, ומבליט
את קמטי מצחו.
״מה אתה רוצה, אדוני?״ הוא שואל.
״ראיון? מה? אותי אני לא, זה לא.
אני לא רוצה שום סנסציות. אני איני
נושא מעניין. אתה מבין? שיחה, ציטוט
ענייני, מילא. לא, גם זה בספק.״
אורי צבי גרינברג, מחבר ספר הקיטרוג
והאמונה, ממהר להיכנס אל ביתו׳ .״סלח,
אצלנו בדק־בית. תיכנס לחדר־העבודה.
נשב. אני אסביר. אבל בזהירות.״
פתאום הוא קם. כפוף־גו, מכונס בתוך
עצמו. הוא ממהר לנעול את נעליו, מצוח צחות,
כפי שציווה זאת ז׳בוטינסקי על
ההדר הבית״רי. אורי צבי מתיישב בחזרה
על הספה, מהדק בידו את שפתי פיו.

כתיבה זולה
על ח תי כו ת
״אז מה העניין, אמור?״
״מאמרך על העיתונות בירחון עיריית
רמת־גן?״
הוא (מתפלא) :״זה כבר הופיע?״
(מסדר את עניבתו הכחולה, התלויה ברשלנות
על חולצתו הירוקה ומוכנסת עמוק

תפריע לי באמצע דברי. יש בעיתון הארץ
אחד ששמו אורי קיסרי. הוא כותב על
שמונה־עשרה אביבים, או מדור דומה. זהו
שם יפה, מסך־עשן על האמת. אבל דע לך
את האמת: אין הבדל בין כתיבה זו ובין
כתיבה זולה על חתיכות! (צועק בקול
צרוד) :איזה הבדל יש בין אביבים וחתיכות?
ראית מה שעיתונאי מכובד זה כותב?
ובכן, אולי יצליח מישהו להסביר
לי מה טוב בכך? לשם מה כל זה בא?״
אני :״אבל למי הוא מפריע?״
הו א :״נכון, נכון. יש לי עוד דוגמה.
המשוררת הזאת, מה שמה, הא? שולמית
הר־אבן. הלכה אל הרבנות ושמה את
הרבנית ללעג ולקלס, כשהרבנית אמרה
לה כי אסור להתחתן בימי הווסת.״
אני :״ובכן?״
או רי צ בי (בתוקפנות) :״מה, ובכן?
היא • המשיכה ולעגה לתפילה הנאמרת
מתחת לחופה. בשביל מה עשתה זאת?
זה עוזר לכל אלו הנלחמים בעד נישואים
אזרחיים! מה היא בכלל מבינה בתפילה
נהדרת זאת? הרי מה שנאמר בה זה
שיא התאווה והאהבה, יופי קדוש. אני זוכר
את עצמי. כמה התרגשתי כשעמדתי
מתחת לחופה ושמעתי את התפילה! אז
הנה עוד שאלה: למה להדפיס דברים
כאלה?״
אני ז ״וזוהי סיבה מספקת?״
הו א (באנחה) :״אוי ואבוי, לא זה
בלבד. הנד. קח את משה שמיר. שני עיתונים
קופצים על דבריו. והוא הרי נעדר
כישרון ואידיאלים! ריק שבריקים! דבר
לא בוער בליבו, לפיד לא מהבהב בנש מתו!
והוא כותב מה שכותב, ועיתונים
מדפיסים מה שהוא כותב. ואני שואל את
שאלתי: מדוע?״

אתה רוצה לשאול אותי מה יקרה עם עורכי
העיתון הממשלתי יהיו בלתי־הוגנים
ולא ידפיסו את שירי, נכון?״

הפרצופים
הדמר טיי ם

אני :״בדיוק זה.״
הוא ז ״מה שקשור בי, אני מוכן
לוותר. אבל נכון, זו בעייה. אלא שעכשיו
אין דרך אחרת אלא ריכוז הכוחות.
זה העם שלנו, אנחנו מוכרחים.״
אני (בהיסוס רב) :״אדוני רומז לדיקטטורה?״
(אורי
צבי מנחית באגרופו על השולחן.
זגוגית המשקפיים מתעופפת באוויר
ונופלת ברעש ):״אני לא מסתיר כלום.
קרא לזה דיקטטורה! אני לא מתבייש,
זה הכרח לא יגונה!״
(איני מבין. הוא מנסה להסביר ).״תראה,
זה מה שהעם צריך ורוצה. פה כל אחד
הפך לבעל-בית. אף אחד לא עובד. להי-
פך מזה.״
אני :״מה זאת אומרת?״
הוא (מאמץ את שרירי פניו) :״השבוע
נסעתי עם ידיד מווילנא באוטו. ואני יודע
מהי וילנא, אוהו, ועוד איך יודע! הת רחצו
שם פעם בשנה, כשהקרח על הנהר
נמס. פתאום הוא אומר לי שמצבו רע,
אשתו רוצה חרסינה על קירות האמבטיה
ואין לו כסף. שמעת? (הוא מתגעש ושופך
אש וגופרית) :״חרסינה תנו לה, ל,נסי-
כה מווילנא ,.אחרת היא איננה יכולה לרחוץ
את בשרה האציל!״
אני 1״רוצה לומר שצריך ממשלת-
חירוס־לאומית כדי להוריד את רמת-
החיים?״
אורי צבי :״כן, אבל לא רק זה. לך

בעיקר אהוב לפני שנפרדו ממנו בתחנת-
הרכבת, ורק פה לא כן.״
אני :״אז זוהי הסיבה
:הוא (בשטף) :״כל אלה ביחד הסיבות•
דע לך, הדור הצעיר בישראל איבד
את היצרים הטבעיים שלו. היום בחור יוצא
עם בחורה לא מתוך יצר, ולא מתוך
תאווה עזה. היום הכל מיסחר קטן, אפור.
אילו לפחות הדור הזה היה חוזר ליצריו
הטבעיים !״
אני :״אז במה תעזור ממשלת־החרום,
בעלת העיתון היחיד?״
הו א :״היא תעמיד כל אדם על מקומו
הנכון. אדם בריא לא ימכור את סחורתו
מאחורי הדואר, אתה תופס או לא? היום
הכל הפקר. והממשלה הזאת, על־ידי כפיה,
תכניס נורמליזציה לאנשים ! היא, כמו
שאמרתי, תעשה אותם יותר טבעיים.. ,רוד־פי־יצרים
נורמליים.
״פה, כמו שאתה שומע, בארץ־ישראל,
יש דיבוק של אנשים שבעים, שאין להם
מה לעשות. אז הם רודפים אחרי רוחות
ואבנים ודברי־הבל חסרי״טעם.
״הנה אני, למשל 11 :שנים שאני חי
עם אשתי והיינו פעמיים, או סליחה, כן,
היינו שלוש פעמים בקולנוע. בפעם האחרונה
באו מכירים ואמרו שאנחנו מוכרחים
לראות את הירושימה אהובתי, ולכן
הלכנו. אבל לא יותר מזה. ומה קרה לנו?
הכל בסדר. חיים כרגיל.״
אני ז ״ומה עם
(המשך בעמוד )72

מכחכים

אמא מיולדת, אדמה

*5מע0זסקסקטו

הבעייה שנשמטה מזכרונו
של נשיא חמדינה, ערב יום
העצמאות.

בדברו לפני העם, לרגל יום
העצמאות, מנה הנשיא את הבעיות
הקשות הניצבות בפנינו. ומיס-
פרן אינו מבוטל כלל וכלל. אך
משום מה דילג הנשיא על הבעייה
המכאיבה של היורדים, ולא הקדיש
לה אפילו מישפט אחד. האם יתכן
שאינו מודע לבעייה כאובה זו?
בדברי הנשיא לאומה /לא אמר
מר נבון מאומה ׳ /ליורד הזועם /
שנטש את האם /את אמא מולדת,
אדמה!
סמי אילץ, תל־אביב

כועיערז

טיולי (הדרי
* לאירופה.
*ארודכ,ון ודהוטכסמן ו.
* הטורה היהוון.
* דרוס אטריון ה.

,.מי 3אע *ו־יף עיד״
למען ׳שידוד טו ב יוחד
״אחד מקורבנות הדו״ח
של רשות״השידור הוא
מזכיר מערכת החדשות
בעבר, איתן אלמוג, שצבר
לעצמו כמויות״עתק של
שעות נוספות, למרות שעיקר
עבודתו היתה מיג-
הלית העולם הזה״

הטסלוליס

־ טלן יפיס וטושלטיס.
ללטללילי -טעוליסוממסיס.
כוליטלון -טונים, רוכס מדרגה א:

דרוש טסוכו הנסיעות שלך
את וזוכרת טיולינו׳.

קול המפרסם

_ בריזה

מוסיקפה

חוברט סמואל . 80 טל* 656992 .

בלוז, סו ל ק,
נר יוס אי ג׳ 1

הדברת מזיקים
מומחים לחדנרת תיקנים (ג׳וקיס),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירת על בריאותך ורכוטך.

רמת־גן, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
6 .717,־ 5־ 780114 רש׳מס׳ 21 עסק 481/75
אילה — *7*01

.)2263
להעולם הזח מגיע צל״ש על
המידע המדוייק. אכן, צברתי לעצמי
״כמויות־עתק״ של שעות נוספות
בעבודתי כמזכיר המערכת.
ליתר דיוק: הממוצע החודשי שלי
נע בין 90ל־ 150 שעות נוספות —
בעבודה מעשית במערכת החדשות
וענייני היום, בפיקוח ובניהול המערכת
משעות הבוקר המוקדמות
ועד שעות הלילה, כולל שבתות
וחגים• הכל לפי הצורך והעניין
המיקצועי, ועל פי הנחיות הממונים
עלי.
על פי הוראת הוועד המנהל של
רשות־השידור, אין משלמים לעובדים
בתפקידי ניהול מעל 75 שעות
נוספות לחודש. דבר זה חל על
המנכ״ל, מנהלי הרדיו והטלוויזיה
וכל שאר מנהלי המחלקות והיחידות
ברשות־השידור, כולל מזכיד
מערכת החדשות. לפיכך, חשוב
שהקוראים יקבלו את המידע ה

כל מי שכואב את
כאבם של עיד אגו״גרון
וילדיו, שאיבדו כהרף עין
אישה ואם בפעולת צה״ל,
שבה ירה חייל לעבר טנדר
נוסע והמית את לנימה
אבו לקימה.

אנו החתומים מטה פונים אלי־כ*0אישית.
היכרנו
את עיד אחרי מותה האכזרי
של אשתו; ביקרנו באוהלו
וראינו את ששת הילדים. פגשנו
באימו הזקנה והתשושה, שעליה
נפל התפקיד הקשה לטפל במיש־פחה.
המצב הכלכלי של המיש״

קורא ספירו

אחריות השילטונות
צילום קורסים למתחילים
ממשיכים ומתקדמים

״קמרה אובסקווה״
ת״א,ניאליק 658677-23
י-ם,בצלאל 233502-. 6

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

איתן עם

הפעלה כתבים, עורכים, מפיקים,
רכזי־חדשות ועוד. יש בכל אלה
גם אספקטים מינהליים, כהכרח הנובע
מעצם העבודה.
קוראי העולם הזה, הנוהגים גם
להאזין לקול ישראל, לא תמיד מודעים
לקשיים, למיבצעי־השידור המורכבים,
ולכל המלאכה הנעשית
מאחרי הקלעים — למענם, למען
שידור טוב יותר.
איתן אלמוג, פידלפיה
• הקורא אלמוג, לשעבר מזכיר
מערכת החדשות בקול ישראל,
מכהן היום כשליח עלייה בארצות־הברית,
בחופשה ללא תשלוס מ־רשות־השידור.

פיוסום
איויאל
אבן גגירול 110 תל״אביב
(פינת אגטוקולטקי)
שלפו( 772118 ,227117

קורא אלמוג
בחופשה ללא תשלום
משלים: איתן אלמוג צבר שעות
נוספות, אך קיבל תשלום רק על
כמחצית מן השעות הנוספות ש עבד.
וגם על כך שילם מם-הכ-
נסה כחוק.
עבודתו של מזכיר מערכת החד;
שות בקול ישראל היא מינהלית
בדיוק באותה מידה שעבודתו של
ראש מערכת העולם הזה היא
מינהלית. מזכיר מערכת החדשות
עוסק, קודם כל, בעבודה עיתו־נאית־מיקצועית
בתנאי לחץ, בקביעת
מדיניות לכיסוי אירועים, ב
פחה-קשה
מאוד. אין לעיד רכוש,
חוץ מעדרו, שמספק לו אוכל וחלב
עבור הילדים. אדמתו החורמהעל־ידי
המדינה, במיסגרת התוכנית ה־ _
ממשלתית להחרמת קרקעות הבדואים.
עליה
— הבת הבכורה, בת ,10
עוזרת לאביה ברעיית הכבשים.
עודה — בן ,8גר אצל הורי
האם, נדי שיוכל להגיע ללימו־ י
דים בבית־הספר. גם סלמה — בן
,6מתעתד להתחיל בספטמבר ללמוד
בבית־הספר, הנמצא מרחק רב
מהאוהל. ולחה — בת ,4סולי-
מאן — בן השנתיים, ותפה — בת
שנה, זקוקים לטיפול של אשה,
שתהיה מוכנה לקבל תפקיד זה על
עצמה.
כולנו מכירים באחריותם של —
השילטונות להריגה, ומכאן — חד *
בתם לפצות פיצוי מלא את מיש־ י
פחת אבו־גרון ולשקמה.
עם זאת, חשבנו ביחד עם עיד,
כיצד אפשר להקל על מצבו. לדע תו׳
הקמת צריף בקירבת מישפחת •
אשתו ז״ל, היתה יכולה להקל הרבה
על הטיפול בילדים. המישפחה
לא תתפצל, והילדים יוכלו להגיע
לבית־הספר ממקום מגוריהם.
בטוחים אגו כי רבים הם האנ שים
שברצונם לעשות למען עיד
(המשך בעמוד )6

60ז8׳ 6

96״0ז\\״זי,

נ<6ז*׳י אי ן

60י״* אי 10

׳88*6ק*6

׳ו#אי ג . 23ן 0
סיזסיזז אי3

הניידים של £יז*נ 3 0
גוסוססמיקן רפאלטיראן

מכתבים
(המשך מעמוד )4
וילדיו. נראה לנו שתמיכה כספית
לרכישת הצריף — יתרת הכסף
תוקדש לטיפול וחינוך הילדים —
הינה עזרה חשובה מצידנו.
אנו מבקשים את הקוראים לתרום
לחשבון הבנק עבור ״מיבצע
צריף עיד״ ,חשבון ,9—405755
בנק דיסקונט, סניף באר־שבע.
המען למיכתבים: ת.ד 228 .באר-
שבע, מיקוד .84101
גידעון ספירו, ירושלים;
דג קולר, באר־שבע ועוד
26 חתימות.

מאת נדיב אבידן
מאוזן :
.Iהזהר זה חד ! אם תפצע את
הבבון הוא יצרח קצת (.)5
.4כועסת מאוד באוטובוס,
בדרכו לעיר המקובלים (.)5
.9הגיע הקץ למחשבות זדון

.10 פלט דג קטן מהפה (.)3
.IIפועל הבנין מבצע את עבודתו
ללא הפסק (.)3
.12 עלה מרוסיה בתקופת השלכת?

.13 לאחר תשלום כל המיסים
הקימו אהל (.)3
.14 ערפל אנגלי בנהריה? זה
ענין אפוף מיסתוריו (.)7
•16 קיצו הבזוי על הבנל;,
הוליד טרגדיה (.)7
.18 האפיפיור מדושן מעונג, כי
טבלו אותו בחמאה לפני הסרט

.21 בתוספת כשרון, ברנש
מחונן זה עשה לעצמו מוניטין

.24 דקדוקי-כשרות אינם מעסיקים
את החיה, העיקר שיהיה
מה לאכול (.)3
•26 פיירברג תעה בדרכו, אך
א. גינזבורג העמיד אותו על
טעותו (.)3
.27 הוא שוב הציק לתרנגולות?
עדיין לא (.)3
.28 זה אולי תמוה, אך קיים
עץ בצבע סגול (.)3

פ ת רון תשבצופן 2 2 7 9

מרשת ׳״בול״
הכחשח הנאה ממרחקים.

בידיעות ׳אחרונות ( )26.4.81 הופיעה
כתבה הטוענת כי ״..שמואל
מור ומקסים גילן ...עומדים
לפרסם ספר בשם פרשת בול
לא כתבתי ולא השתתפתי בכתיבת
ספר כלשהו על פרשת בול.

.29 את התשובה אפשר למצוא
על־גבי המכתב (.)3
•30 מנהלי-ישיבות כאלה מתנכלים
גם לסוסים (.)5
.31 למשל, כמו התבור שבבעלותה,
זה שייך לפולקלור היהודי

מאונך :
.1בעיות חימום לקומיקאים,
נובעות אולי מהשקפת עולם
קיצונית (.)4 ,3
•2הדוב וטנטור המשוגע, זה
כבר יצא לי מהאף (.)5
.3התפוצץ במדבר, בעת קיום
הטקס (.)7
.4הסורי קר ומוזר, זה כבר
קרה לכותל כמה פעמים (.)4,3
.5צר לי גאון קטן כי התג
נשמט, אך גם המטוס אינו
בשימוש עדיין (.)5
.16 הוא רזה וגבוה, כך התברר
לנו ממקור דתי (.)3 ,4

.7בלשת המלחים זה המקום
המתאים לשינוי הצבע (.)3 ,3
•8הסתכל על־הבהמה ג׳והני,
היא מגזע משובח (.)6
.15 תקפו אותו באבנים בחזרה
מנחל אכזב (.)3
.17 ביפו מקיימים קורס ל־קציני-צבא

•18 ירח מהופך הופיע בדמות
אגדתית, קבל עם ועדה (,)6
.19 פסלי רוט מבטאים כך
משהו מן האווירה הכפרית (.)7
.20 מה לוליין כזה מחפש בשדה
קוצים 7
.21 אפילו ראש־הממשלה של
מדינה זו, גר בשכר חודשי (.)7
.22 משקה חריף לא מוריד את
הסטטוס החברתי (.)4 ,3
.23 עניין החטיפה הגיע לסיומו
באכזיב (.)3 ,3
.25 נדבק לקיר ממהלומות הדוב

.27 בדרכו חזרה קיבל הוראה
להפליג, וכך אמנם עשה
— אך בחוסר בהירות (.)5

עורך גילן
פגיעה בול

עיסוקי — בהווה ובעתיד, ולא
בעבר הרחוק.
אם יפרסם מישהו ספר כלשהו
על נושא זה, בו מופיע שמי כמחבר,
אפנה לבתי־המישפט ואתבע
את החרמת כל הטפסים המופצים.
מקסים
גילן, עורך ישראל ופלסטין,
פאריס

בגין. ל ד לו״חד ושם״

הסוד המוכר ביותר —
במחילה — איננו הסוד
שמר מנחם בגין גילה

__ המוכר לכל
ולכל ילד עד כמה
לא לאכול ב,,טיילת״!
הטיילת לאוהבים״.לאכול
רחוב חרברט סמואל , 80 תל אביב,טל 656992

מי שטורח
בערב שבת,
אוכל טוב בשבת
בין הפותרים נכונה את
התשבץ יוגרל פרס :
ארוחה זוגית מלאה
יכולל יין* במיסעדה
ה״טיילת״ ,רחוב הר-
ברט סמואל ,80ת״א,
את חתשנץ חפתור י* לשלוח
למערכת ״חעולס חוח״
עס חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שבוע
אחרי חופעת חגליון. חפית־רוגות
הנכוניס, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירסום התשבץ, ייכנסו
לחגרלח. חחודעח על חווכים
תפורסם ב״חעולם חוח״ 4
שבועות אחרי חופעת חמשבץ.

דברי ראש״הממשלה מגמדים
את השואה.

בעצרת לזכר השואה אמר ראש-
הממשלה, מנחם בגין, כי מה שעושים
הסורים ׳בלבנון זהה למה
שעשו הנאצים ליהודים בשואה.
אם כי איני סבור שהסורים הם
טלית שכולה תכלת, ההשוואה הזו
מזעזעת ומקוממת אותי. היא מג מדת
את אימי השואה ומפחתת
את זוועותיה. השוואה זו היא
כימעט חילול הקודש.
אני מייעץ לראש־הממשלה ל הקדיש
כמה שעות לביקור ביד
נשס, ואז יווכח במו עיניו עד
כמה אווילית היא ההשוואה.
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 2261

תיצאית ההגרלה הגדילה
של מבצע פר־סיסאז^ר
כ״ 100 כרטיסי טי ס ה ללונדון
הלון ושוב ב מטוסי אל״על זכו:

ב״ 100 תנורי שביט זכו:

חנה חנה, ראשון לציון. בן־יעקג שושנה, רמת־גן. ורח שרה, הוד השרון. הלוי ארבל,
קבוץ תל־יוסף. מיכל מלכה, אשדוד. סגל יצחק, טבריה. נדל עינה, כפר דניאל. אביבי
יוסף, פתח־תקוה. רייס, נצרת עלית. וירון, כפר דניאל. הראל תלמה, תל־אביב. אדרי
אסתר, לוד. גליק יוכבד, פתח־תקוה. מאיס לאה, תל־אביב. בלאו, פתח־תקוה. חבני
עינת, נס ציונה. גרוסמן מאיה, תל־אביב. שוילי ציונה, זכרון יעקב. מסה לונה, חולון.
ענבר יפה, פתח־תקוה. פז יוסי, חיפה. לוינשטיין בטי, תל־אביב. רייספלד רוזה,
רחובות. בן אדר רויטל, קבוץ יראון. יפרח שמעון, צופית. בן־חמו אסתר וציון, מושב זינגר כפר־שמאי. טלילה יוסי ויחיאל, רמת השרון. ארבוב רונית וחגית, נתניה.
ג׳ניה, גבעתיים. שניאור רחל, אשדוד. באום יעל, מולדת. קראוס מיכל, תל־אביב.
אבידב שמחה, אילת. בושנק(יחיא) נירה, כפר קמא. האוזר סוזי, עין עירון. פונפדר יעל,
בני־ברק. פורת שי, כפר ויתקין. חיים דורון, בית שאן. אורנשטיין מרגנית, כרמיאל.
שמפלאנר רינה, ראשון־לציון. סיון עופר, ירושלים. לביא אסתר, נשר חיפה. מרגלית
אליהו, קיבוץ ברור חיל. גלנטי לבנה, בת־ים. אורנשטיין יהודה, רמת־גן. יחיאלי רויטל,
ראשון לציון. רוזנר ברכה, רחובות. סער ברכה, אשקלון. בראוו חגית, תל־אביב. שדמי
אורי, חולון. סגל איציק, חיפה. שיים רוזה, גבעת אולגה. מרמלשטיין אסתר, ירושלים.
שאלזון הניה, תל־אביב. גפני אותי, רמת־גן. לוי דניאלה, ירושלים. חרמן דליה, רמת
יצחק. מזרחי אלי, בית זית. באום זהבה, עכו. קדוש דליה, דימונה. שיפר יהודית, כפר.
מסריק. שגיא רחל, תל־אביב. אובלנדר שושי, חיפה. גרינבאום צבי, באר־שבע. יוסף
שרונה, רמלה. ניר עירית, הרצליה. פרוגן בתיה, יסוד המעלה. רונן אייל, רמת־גן. אביב
וידן, קרית מוצקין. פרץ יפה, גבעת עדה. שמואל מרים, אשקלון. לב שושנה, גבעתיים.
חולבסקי נאוה, קיבוץ עין השופט. דור אסתר, קיבוץ גבעת השלושה. פישר מיכל,
פתח־תקוה. מסיל אבנר, קרית שמונה. הנדלסמן צילה, נתניה. פלור אריה, כרמיאל.
צמח דליה, חיפה. כהן זהבה, חיפה. כספי מזל, ירושלים. לימור עוזרי, חצור הגלילית.
סרוקה הדסה, פתח־תקוה, כפר גנים. בוזגלו שמואל, באר־שבע. משה יונה, אילת.
ברכה רבקה, הרצליה. אבן נעמי, ראשון לציון. דבורקין ורה, קרית ים גי. אברהם הרצל,
פתח־תקוה. אסולין חגית, מושב צרופה. חיון אלי, רמלה. לבבי אורנה, אילת. הורביץ
אסתר ׳,חיפה. בן עוזרי רחל, הרצליה. פילובסקי זהבה, פתח־תקוה. מיקי שושן,
תל־אביב. כוכבה לוי, צפת בי. אלון רחל, ראשון לציון. דביקו בת־שבע, נתניה. מרדכי בן

יאור, פתח־תקוה,

האי מלכה ועוזיאל, תל־אביב. אהרון ויקי, חדרה. כהן רבקה אורה, חולון. לי
קרית גת. וויניש שלמה, נצרת עלית. בלומנפלד אורן, ראשון לציון. אוחנה שלמה,
חדרה. אגוזי טלי, רמת השרון. גבטל אמיר, ירוחם. אהרון עדה, פרדס חנה. אלדד עדנה,
ירושלים. ויץ זלמן, גבעתיים. גאנח מרים, אשקלון. יעקובי חני, תל־אביב. וולף עליזה,
כפר אזר. עוז דורית, רמת־גן. וסר מוטי, מטולה. כהן עדה, כפר תבור. כהן איריס,
כרמיאל. ג׳וקובסון סלובין, חיפה. תקוה יהודית, נתניה. אדיר רינה, קרית. ביאליק.
אלפרוביץ זויה, נתניה. שחר יניב, נתניה. בנימין נעמי, ראשון לציון. ברקאי ירחמיאל,
בנימינה. זילברשטיין ציון, תל־אביב. בלום אוליביה, רמת צבי. דיגה אידה, בת־ים.
טננבוים נורית, ק .טבעון. מימון רינה, ראשון־לציון. יפנה שמעון, נוה־שרת. זיזובי רחל,
מבוא ביתר. כץ רונית, גבעתיים. גולדשלגר אתי, תל־אביב. גולדברג יעל, ראשון־לציון.
גלית ביליה, ק .טבעון. ביטון שרה, צפת. שני י ,.ראשון לציון. הרשליקביץ שושנה, בי״ח
ע״ש שיבא. הופמן חנה, בי״ח ע״ש שיבא. קופקוב גיורא, אשדוד. עטרה חרותי,
תל־אביב. פוכר עטרה, רמת אביב. אפללו פנינה, אשדוד. וישינצקי קרן, חיפה. מרזל
עטרה, קיבוץ נוה איתן. וורפסט אלה, תל־אביב. צבוטרו מירה, חיפה. דרוקמן אביקם,
חולון. לוינגר דורית, פתח־תקוה. ענבי מדי, הרצליה. גיא בן־יעקב, עין יהב. אטיאס
רינה, מעלה אפרים. קופיט טלי, הרצליה. סלומקה שרה, תל־אביב. פישר פטפקה, בית
זית. בן״נון אייל, חולון. זוארץ אליהו, נתניה. אמסלם יונתן, חצור הגלילית. שרף יפה,
גבעת עדה. שבידו רחל, חולון. גבע נעמה, מושב אמץ. ולנסקי טובה, מזכרת בתיה.
בליזון שרה, גבעתיים. כהן חוה, תל עדשים. אפרת אתי, ירושלים. ערן אבני, גבעתיים.
כהן אילן, רחובות. בן־זקן ארז, בת־ים. אלקיים יצחק, ראשון לציון. פרסיקו רות,
בת־ים. נויברגר צפורה, פתח־תקוה. אורה צ׳ציק, תל־אביב. יעל ליאור, חיפה. אושרי
מאירה, ק .עקרון. כץ שרון, נתניה. ישראלי עדה, בית השיטה. גליקסמן כנרת, נתניה.
אבידן שולה, באר־שבע. ישורון קלרה, אילת. כהן רות, כפר סבא. בר־שיר נועה, רמת
הכובש. ברזילי רחל, ראשון לציון. ירושלמי זוהר, חולון. פרידמן נורית, תל־אביב. כהן
יובל, אשקלון. חביליו דליה, ירושלים. ברטמן ברונו, גבעתיים. וסרמן ביאנקה, חדרה.
בנדיק אריה, גבעת שמואל. בליזון שרה, גבעתיים. שמחה יוסף, גבעת אולגה. כץ עליזה,
אודים. כמיסה שרה, נתניה. טנגו הרצל, אופקים. דרורי צילה, רמת השרון. גולד אריה,
פתח תקוה. הולי פרידה, חיפה. שי שריד, רמת־גן. ויזר א ,.ירושלים.

ב״ 100 מכשירי פוד פרוססור זכו:

ב״ 100 מצלמות ז&ס* פוקט עם פלש זכו:

פרידמן שולה, קרית חיים, חיפה. קרביץ רינה, חיפה. סיפו אנט, קרית שמונה. בן
כליפה מאיר, חיפה. נזרי אורי, אור עקיבא. יאנקו משה, הוד השרון. נדב מיקי,
פתח־תקוה. חדד רבקה, באר־שבע. מירמברג רחל, חיפה. מגיד נעמי, בני־ברק. שטיר
אבי, ירושלים. טוכמאכר זהר, ניר.אליהו. וינד חנה, תל־אביב. אלחדיע סיגל, חולון.
חדד אסתר, טבריה. רוזנבלט יהודית, יד אליהו. חכם שרון, פתח־תקוה. אבוטבול
כרמלה, תל־אביב. אוחיון לימור, תל־אביב. פרנק לידיה, חיפה. סקר חנה, זכרון יעקב.
טרגן ליאור, קרית אתא. הלמן מיכאל, חדרה. בוזגלו סימה, ק .טבעון. חיים יוכבד,
גדרה. קראוס אסתר, תל־אביב. כסלו הדסה, תל־אביב. מזרחי מאיר, כפר מסריק. בצר
זהר, נהלל..מסיל אסתר, קרית שמונה. פינסקי עמי, קבוץ אפיקים. קול דינה, קבוץ
אפיקים. כלב דורית, חיפה. לביא יונה, נתיב העשרה. כהן לאה, חדרה. נץ יהודית,
חיפה. מזן מלכה, חולון. בדוסה חיים, קרית ביאליק. פלדנר רביב, קבוץ גזית. רוימי
דליה, קרית מוצקין. לנדבר ר ,.קבוץ דורות. נדל יפה, אילת. בן מנשה מלכה, ירושלים.
מיגגורסקי פזית, חדרה. קריקב דליה, אשדוד. סגל אלכס, מושב נטעים. ועקנין יעקב,
באר־שבע. ארצי רויטל, כפר בני צייו רייד אידה, תל־אביב. קסטרו אבי, תל־אביב.
מנחם עירית, בת־ים, פלישמן יהודית, יד בנימין. סגל אלון, נהריה. כהן רבקה,
תל־אביב. דנון אתי, קרית אונו. דזאנה רחל, ראשון לציון. נגל טרודה, גדרה. זיסהולץ
יוסף, רמת השרון. סניה אלון ואורן, חולון. נאמן מוטי, חיפה. שהם מרום, ירושלים.
ארידב אבנר, תל־עדשים. מזורי מיכל, רמת השרון. קמינצקי גל, פתח־תקוה. שמפלונר
פנחס, ראשון לציון. ברקוביץ רבקה, כרכור. שטרנברג מורי, קרית־ים. שפרלינג אורנה,
רמת־גן. וולף רינה, פתח־תקוה. משפ׳ זלצר, חולון. מזרחי כוכבה, ראשון לציון. לנדאו
נורית, באר־שבע. קיעקי רחל, בני־ברק. יוסף אריה, ירושלים. מור אורגה, מגדל העמק.
בכר גילה, חולון. פסקל יעקב, רעננה. ממיס זהבית, רמלה. זמיר דיב, חיפה. כהן
יחזקאל, רמת־גן. גפן שרה, קבוץ משמר השרון. קושניר ורד, רחובות. הרט יורם, נתניה.
אבדורחמנוב זהבה, כפר־סבא. ראוכפלייש רחלה, ירושלים. קלו גיל, טבריה. כסון
אריה, רחובות. פודלובסקי חנה, בת־ים. איהאב וחיד עמר, כפר פקיעין. בן־יעקב דינה,
חולון. ראובני עגת, ירושלים. לטמן דרור, צה״ל. פורט זאב, רמת־גן. תלם טל, עתלית.
חג׳בי גאולה, תל־אביב. ראובן נורית, נצרת עלית. עבו רחל, תל־אביב. טפירו עליזה,
חיפה, בונה רינה, באר־שבע, קרוננברג דני, תל־אביב.

מרגי תקוה, בני־ברק. בן עזרא גילה, חיפה. פוגל הלנה, תל־אביב. בליפה בטי, דימונה.
אמיתי גבי, תל־אביב. שטרום רותם, קיבוץ יהב. עתאי אסתר, גבעת שמואל. הרמן
יהודית, תל־אביב. דרעי נורית, מושב זרעית. כהן יחזקאל, רמת־גן. שפריר רחל,
תל־אביב. ברזילי שרון, תל־אביב. שיין מאירה, רעננה. קהילה עזר, רמת־גן. זליג סימה,
ירושלים. פרידהבר צבי וברכה, קרית חיים. רבינוביץ רחל, ירושלים. פורת חדוה, קיבוץ
אפיקים. שקדלינגר נועה, תל־אביב. ישראלי משה ומרסל, בני־ברק. וידן אביב, קרית
מוצקין. דרוקמן זהבה, נהריה. סולומון מש /ראשון לציון. יוסף נעמי, בת־ים.
גולדשטיין אירית, חיפה. פפירני אלה, פתח־תקוה. רוזנפלד ויקטור, באר־שבע. קורן
גליה, תל־אביב. דגול ע ,.רמת־גן. דורי יהודית, ירושלים. לוי חגית, אשקלון. ממן גדעון,
טבריה. לוי טל, חולון. בן־ישראל רוני, קיבוץ כפר גליקסון. דאוזמר נינט, ערבה.
עבאדי, תל־אביב. אמירה עופר, תל־אביב. שכנר רחל, רמת־גן. אפרת, קיבוץ דורות.
פרימו שמואל, תל־אביב. מיוני מרים, רמת־גן. שיף רחל, נתניה. אנגל יאיר, תל־אביב.
בכר גילה, חולון. קוטלר דב וחגית, ראשון לציון. אינדרמן נורית, רמת־גן. דרזי זהבה,
פתח־תקוה. בוזנח בלה ודני, ערד. הלוי חנה, קרית חיים. גוטמן טובה, גבעתיים. פרץ
יפה, גבעת עדה. קלאוזנר אהוד, ירושלים. ניר שושנה, חולון. אבדורחמנוב זהבה, כפר
סבא. ברלינסקי נחמה, קרית אונו. גרינברג שפרה, נצרת עלית. רייך, כפר־סבא. ליזון
יצחק, פתח־תקוה. אקוקה מרגריט, תלמי אליהו. ראובני מרגלית, ירושלים. הקשר
דוד, ירושלים. גיטלין יהודית ושמואל, נוה שרת, תל־אביב. מטסדורף אסתר ויורם,
ירושלים. חכם אורית, רמת־גן. בוסקילה צפריר, נהריה. ירון זהבה, הרצליה. אמיתי
הרי, חיפה. פס ברכה, חולון. עיני סיגל, רמת־גן. ניסים עידן, בן שמן. רוט שרית, נתניה.
קנטרוביץ מרגלית, תל־אביב. הגואל מירי, רמת־גן. מילר מ ,.כפר־סבא. בן זקן אהובה,
קרית גת. שמפלונר רונה, ראשון לציון. ורימי רענן, קבוץ עברון. קגן פרידה, כפר־סבא.
ורבני שלמה, נוה נוף. אזכר ענת, נס־ציונה. כהן נחמה, רחובות. אילון אסתר, רמת־גן.
סמבול מירב, מושב ניר צבי. שץ רוזי, ירושלים. ציטרום אוהד, ירושלים. מגל עתליה,
חיפה. גנור ירון, ירושלים. חג׳ג׳ מנשה, בני־ברק. בלאיש נירה, באר־שבע. אלקיים
רבקה, ראשון לציון. שפיצר יוסף, ירושלים. פז חנה, חדרה. סרחאן נמר נמר, מגדל
כרום. דרור נילי, רחובות. דורון עליזה, תל־אביב. פיסינגר חנה, אבן יהודה. לוי רותי,

ירושלים. הלוי מיכל, צפת. אוחיון זיוה, עפולה. דגול יפעת, רמת־גן.

כן זכו 1,000 משתתפים 1־ 1,000 כדורי סל ב־ 4הגרלות ביניים.
הודעות על הזכיה נשלחות לבתי הזוכים בדואר רשום.
עלית מודה לרבבות הרבות של המשתתפים ששלחו מעטפות למבצע
ומזמינה אותם להשתתף במבצע זיפ החדש ״בואו להצטלם עם הגביע״.

שימו לב

יי זוהי רשימת הזוכים ה מו ס מכ ת ולא כפי שפורסם לצערנו בטעות ב״מעריב״3.5.81
וימר יעקבסון טמיר

מכתבים
(המשך מעמוד )6
ובכלל, נימאס לי מניצול השואה
לצרכים פוליטיים מפוקפקים.
יוסי זיו, תל־אביב

הידיעה הנ״ל היא מזיקה ועלולה
לחבל במאמצי.
יחיאד גוטמן, עורך־דיז,
ירושלים

כולנו עורבי
ממכהאסמ

הצעתו של משיח.

ז׳ורבין ושריד, לשם מה הפולמוס?
פירסומאים
נכבדים, למה לכם
תביעות מצידם של דידי מנוסי ויואל
מרקוס?
הפסיקו עם ״יחד נתגבר״ ועם
״אנחנו על המפה״ ,כי מ״ישראל
חזקה״ ומ״איש חזק״ האומה כבר
עייפה. קחו לכם את העורב, ובנו
עליו תעמולה יפה.
לדוגמה, מודעה שבמרכזה תמונה
או ציור של עורב, בליווי ה־

נעלה של זמרת האופרה
הנודעת נתניה דוברת טוען:
היא מפה אותי !
(״העולם הזה״ .)2276

בכתבה על נסיבות גירושיהם
של המהנדס יעקב שפירא וזמרת
האופרה נתניה דוברת פורסמה
תעודה רפואית, המעידה כי הבעל
נחבל בעת קטטה עם אשתו. היא
עצמה טענה, כי הוא היכה אותה.
לי עצמי ידוע, שנתניה דוברת היא
אשד, חסונה, בעלת כוח פיסי רב.

עורך־דין גוטמן
פיברוק פוגע

אי־דיו?
הקורא מבקש לתקן ו להסביר
שלא כולם רשעים,
בפי שאפשר להבין
מדברי הפרופסור עזרה
זוהר (מימין תיפתח החזה״
״העולם
רעה,
.)2276

הרשו
לי להגיב קצרה על אי-
דיוק שנפל בכתבה. מצוטטים בה
דבריו של הפרופסור זוהר :״אין
במיפלגות בארץ בחירות אמיתיות
שרק חברים משלמי־מיסים משתתפים
בהן.״ האמנם? בידר סניף
שינוי בהרצליה, הרשו לי לומר
לכם שייאמר מד, שייאמר על שינוי,
אך יש בד, בחירות אמיתיות,
שרק חברים משלמי-מיסים משתתפים
בהן.
למרות יחסכם, שאינו נטול חוסר
אובייקטיביות למיפלגתי, אני
מרשה לעצמי לקוות שתגובתי זו
תפורסם וש״בלי משוא פנים״ אינה
סיסמה ריקה מתוכן.
ג׳קי גולדין, יו״ר סניף
שינוי בהרצליה

ל אנו א ולבת
בכל גיל.
הצעתו של גיא משיח למודעת כחירות

הרשמי

מיפלגת העורבים

לקורס מרוכז
לשפוד הגוף

טכסט הבא: הפעם — מיפלגה
חזקה. ומאוחדת — לא אגף יוני
ולא אגף ניצי ; כולנו עורבים !
גיא משיח, בארישבע

* ו ת היי ב רי א ה, ג מי ש ה

ומפ תי ע ה

ת חז קי שרירייך ותקב לי י צי ב ה טו ב ה

* צוו ת מו רי ם מ עו ל ה

שוויצרי וקאר ״ רי ס טי ם

* אווי רהנ עי מ ה
* מיזוג אווי רמלא

האסטרולוג דני הרמן מייעץ לממשלה :
״להימנע מהרפתקה צבאית בלבנון!״

הרשמי מיד, המקומות מוגבלים.
שעות הקורס — בוקר ואחה״צ.

או ל פן לאהפדטשר
דח׳ אגן ;טירול ,60 תל־אכיב, טל 267682 .

בתגובה על מיכתבו של
הקורא עמי ליבנה (״העולם
הזה״ ,)2278 שהציע
לארגן מתנדבים לעזרת
הנוצרים בלבנון.

אני שמח להודיע לקורא ליבנה
מקיבוץ עין־חרוד (מאוחד) ולשאר
הקוראים, שכבר התחלתי לארגן
יחידה לוחמת לפי הצעתו. אולם
לצערי הרב לא נוכל לקבל את
אבי הרעיון, ליבנה, לשורותינו. אין
מתקבלים לשורותינו ילדים מתחת
לגיל ,12 טיפשים, שוויצרים וקא-
רייריסטים•

התוצאות של פעילות צבאית ישראלית נרחבת, אם כי עשויות
להיות מרשימות בטווח הקצר, תהיינה מזיקות ביותר בטווח הארוך...
אם כי מילחמה כוללת עם סוריה לפני הבחירות איננה בגדר
אפשרות סבירה.
התנהגות לא יציבה ומפתיעה של הממשלה בחודש מאי, תחריף
את בידודה של ישראל. הפגנה של יכולת צבאית בחודש זה, גם
אם תוכתר בהצלחה, עלולה להוליד לסידרת אילוצים ותכתיבים
מן החוץ, שישראל תיאלץ להיענות להם בחודשים יוני־יולי, ובכללם
ויתור על אינטרסים חיוניים והגברת התלות של ישראל במדינות
אחרות. פעילות דיפלומטית בחודש יוני תגרום להגדרה מחדש של
מקומה ותפקידה של ישראל במזרח התיכון — שלא לטובתה...
דני חרמן, אסטרולוג, לישכת
האסטרולוגים להכוונת מדינית,
תל־אביב

גולן, באר־שבע

ן מועדון 5
לתרבות חד ש ה

יום שלישי 26.5.81
טרמפ לחייל

רח׳ הס .5תל־אביב
טי׳ ׳ 297263

פגי שה
עם ה מ שו ררת

סי ה ם דאוד

לרגל
הו צאת סי פרה
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

ידיעה מצ 1צ ה
מן! ה א צב ע
על הידיעה כי הקורא גוטמן
הצליח לסחוט מ-
שימעון פרט את המקום
ה־ 70 ברשימת מועמדי המערך
לכנסת•

ידיעה זו היא מפוברקת ומצוצה
מהאצבע, ואין בה שמץ של אמת,
וכל כולה באה להזיק ולפגוע ב־יו״ר
מפלגת העבודה, מר שימעון
פרם׳ במפלגת העבודה ובי.
מאחר ובכוונתי אמנם להתמודד
על מקום ברשימת המערך לכנסת,

רצוני לנצל הזדמנות זו, כדי
להסב את תשומת־ליבה של המערכת
למיקרים רבים של בעלים
המוכים על־ידי נשותיהם. בעל מו כה
אינו מתלונן במישטרה, לרוב
מחמת הבושה• בעייתן של נשים
מוכות היא כאובה, ידועה ומפורסמת,
אך קיימות גם נשים מכות
ובעלים הבוטים עד זוב דם. אני
עצמי שכן למישפחה שבד, האשה
היא גברתנית אלימה, מכד, את בעלה
לעיני הילדים, לעיתים באכזריות
רבה. היא כד, גדולה וחזקה,
עד שאני עצמי חושש להתערב
למענו.
ירון אטלס, גיבעתיים

#גס הקורא גולדין מתבקש
לדייק. אין שוס חוסר דיוק בכתבה,
שבה נמסרו בדיוק דבריו של הפרופסור
עזרה זוהר.

לידי ע ת הקורא המערכת אינה נוהגת
להחזיר כתם־יד וחומר
הנשלח אדיה. הכותכים
למדור זה מתכקשים לכי־תוכ
כקיצור, על צד אחד
של הדף, כרווחים גדולים
— רצוי כמכונת־כתיכה.

העולם הזה 2281

שרש!
לגברים
כמ 1ך

״מאז ששמתי
את״שרתוך על הכוונת
איני מחליף אותה
באף סיגריה אחרת.
אני אוהב את הטעם
המיוחד של ״שחזון״.
יש בה תערובת מעולה
של טבק וירג׳יניה
והיא נותנת לי
הנאה אמיתית.
עם ״שחזון״
קלעתי בול!״

הכר על חשבון ״אר״ו״מטרה״ הי א פולי ס ת ..ה בי טו ח הכפול׳
של ״אריה״ ה מ עני ק ה לך ביטוח מלא לרכב
וגם פתרון לכל בעיה בדרך:
תיקוני דרך וגרירה ע״י ״מגור״:
ב מקר ה של תקלה מכני ת כל שהיא או ת אונ ה׳
שרות תיקוני דרך ק לי ם של ״מגור״ עומד
לרשותך ובמקרה הצורך גם שרותי גרירה ל מו סך
שלך ע״י ״מגור״ -הכל על חשבון ״אריה״.
רכב של ״אוויס״ -לבל מקום בו נתקעת:
ב מקר ה שרכבך נגנב או נגרר ל מו סך עקב ת אונ ה או
תקלה טכני ת כל שהיא -יובא אליך ל מ קו םהתקלה
רכב של ״ אווי ס״ שיעמוד לרשותך למשך 24 שעות ־
על חשבון ״אריה״.
לינה במלון ברמה של 3כוכבים לפחות:
לבחירתך אפשרות נו ספ ת ׳ -ללון במלון -על חשבון ״אריה״
ב מקרה שהתקלה או ה ת אונ ה הי תהב מר ח ק של למעלה
מ־ 50ק״ מממ קו ם מגוריך.
וזה לא עולה לך יותר:
פוליסת ״ הבי טו ח הכפול מטרה״ ניתנת בלעדית

ל מבוט חי ״אריה״ בעלי רכב פרטי,
בפוליסות המת חד שו תהחלב־ 1.5.81 לל א
כל תו ספ ת תשלום.
ואולי גם פחות:
ב״ביטוח הכפול״ אתה יכול להגיע ל הנ ח ת
העדר תביעות הגבו ה ה ביותר בישראל 650/0.-י
וזה עוד לא הבל:
עפ״יהה סד ר ה מיו חד בין חברת ״אריה״ ל״מגור״
הינך זכאי למגוון רחב ביותר של שרותים נוספי ם
כגון הסעה לביתך, שמרטף, הסעת בני משפחה לבית
חולי ם ועוד.
פנה לסובן הביטוח שלך ודרוש א ת ״מטרה״.

האריה עול הביטוח
חברה לביטזח בע״ב!

_העונם הזה

מה עצובים הלילות האלה בבפר״יסיף.
הירח משקיף עליו במלואו.
צללי הסימטות הציוריות נראים לאורו כתיפאורה
דמיונית לדממה שזעקתה קורעת לב ולילה.
החורים השחורים של חלונות ודלתות הבתים השרופים
ניבטים אלי ברמז מאיים של אכזריות וחדלון.
ריחם וריח המטלטלים שנשרפו בהם, או הושלכו
החוצה בוערים, ממלא את האוויר, הקופא עדיין בפחדן
הנורא של אותן שעות סיוט אחר״הצהריים רצחני.
הריח חריף במיוחד בהתערבבו בריחות האביב
הפורח, בפינות הגן המטופחות, המוצנעות בחצרות
בתים ועל מירפסות.
הוא מספר ומזכיר כי אביב בארץ, כי חג בארץ,
והפכוהו פורעים לחגא.

הם ממשיכים לחיות ולנשום את אווירת פחד המוות,
את הכאב וחוסר האונים של הפרעות, ואת
בלימת הוריהם שמצאו יחד איתם מחסה ומיסתור
מתחת למיטות ולמרבדים, בארונות ובבוכים, במרתפים
ובחדרי־שירותים, ובין בהמות הדיר; והרפת, וקצרה
ידם מהגן על ילדיהם.
וממשיך הסיפור על הפצועים, שלא ידוע אם יישארו

מכוניות הפוכות ושרופות מוטלות בסימטות כפגרים
גדולים של חיות קמאיות, שנפחו את נפשן, והן ספק
חוסמות בעדך, ספק קוראות לך, לנוע הלאה, אל
מוראות חדשים•
והאנשים, הו, האנשים האלה, הנאספים מישפחות
מישפחות וידידיהם, לילה אחרי לילה, בבתיהם, אם
לא נחרבו ונשרפו, ומספרים שוב ושוב בקולות נרגשים
את קורות אותו היום ואת נוראות חוויית הפוגרום.

בחיים, על אלה שניצלו אך יישארו נכים, ועל מי שיצא
בשלום מפציעתו, אך חותמה יישאר בבשרו ובנפשו
לתמיד.
ומתגלגל הסיפור בפעם המי יודע במה אל קולות
הקרב, שהתגלגלו ורעמו במשך שעות ברחבי הכפר,
ואל קריאות הזדון והחרפות של המתקיפים, בעודדם
זה את זה להרבות בהרג ובהרס, כשהשפה העברית אף
היא נשמעת ביניהם.
ומספרת אחות רחמניה, שריפאה במשך 14 שנה

שו ש * תעשם חות
אלת גנ בו אתהשמש
באגדות ובסיפורי המיתולוגיה השונים סיפרו לנו
על חיה אימתנית, או יצור כלשהו, העומד לבלוע את
השמש, או פשוט לגנבה.
הבוקר, כשקמתי, נוכחתי לרווחתי שעדיין לא גנבו
אותה...
גם את השלום רוצים לגנוב. בל לילה, כשאני הולך
לישון, אני חושש — האם הבוקר יאיר לי השלום
או התיקווה לשלום, אם לאו.
הפחד מפני היעלמות השמש הוא הפחד מפני היעל-
מות האור, התיקווה, החיים. לגבי, ולגבי רבים שאני
מכיר ויודע, חוסר תיקווה לשלום כמוהו כחוסר תוחלת
לחיים, של הפרט ועל אחת כמה ובמה של המדינה.

״שלום עכשיו״ קמה כשרבים וטובים חששו שעומדים
״לגנוב לחם את השמש״ ,את השלום• ביקשתי לי במה
זו, בהיותי אחד ממנהיגי ״שלום עכשיו״ ,מראשית
דרכה ועד ספטמבר ; 1980 בלומר, לבל אורך דרכה
בתנועת־המונים חוץ־פרלמנטרית.
אני רואה לעצמי לבן זבות להגיב על מאמרו של
אורי אבנרי (״העולם הזה״ ,)2276 וזאת מן הטעם
הכפול — כאיש התנועה ובמעורב בה מחד, ובאדם
שהיה בהנהגת ר״צ — התנועה לזכויות האזרח —
כימעט מיום הקמתה.
ובבן, מר אבנרי, גם אני מרוגז. אני מרוגז, כי בסדר
החשיבות של ערכים אליהם אני חותר במיסגרת חיים
במדינה מתוקנת, מצוי גם הערך דמוקרטיה. מאז
השתתפתי עם מוטי אשכנזי בהפגנותיו, בנגד מחדלי
גולדה ודיין, ראיתי באקט ההפגנה ובאפשרות ׳קיומו
של כוח חוץ־פרלמנטרי, בתקופה שבין בחירות לבחי רות,
אלמנט משלים הכרחי לביטוי דעת הציבור על
הקורה במדינתו

בזמן
מוטי אשכנזי דרשנו אחריות פרלמנטרית
ותשלום עבור ״המחדל״ ,ובזמן הקמת ״שלום עכשיו״
התרענו כנגד הסכנה לשלום. בשני המיקרים, ובעוד
רבים אחרים, המוטיבציה להקמת כוח חוץ־פרלמנטרי
באה מלמטה, מן העם, מן התיסבול הקיים נובח
החשש ל״גניבת השמש״ .בשני חמיקרים היתה גם
חשיבות לכך, שהדרישה לפעולה מלמטה תמצא לעצמה
קול שיבטא אותה ויד שתכוון את הכוח הפורץ —
מנהיגות.

1 1 1
הירח משקיף באדישות על כפר־יסיף הבוכה.
אני סובב לאורו בסימטות הכפר עם ידידי, מראשי
העדה.
הם מעודדים ממידת ההזדהות והנכונות לעזרה של
המוני בני עמם, ושל היהודים הרבים הבאים לכפר
לנחמם, לראות את אשר עוללו להם, ולהגיש את
עזרתם בפועל.
ידידי מציגים אותי בפני הנוכחים — הנזעקים אל
חלון ביתם בבהלה, בשמעם רעש מנוע או אנשים
מדברים ברחוב — כאיש יהודי שבא לחלק איתם את
מנת צרתם ועושה לילות בימים כדי לנחמם ולהקהות
את עוקץ המרירות המעמיק בליבם כלפינו, היהודים,
השולטים במדינה שחרתה על דגלה סיסמות בה יפות,
ומעפרת אותם בעפר.

״מדוע כה
מעטים הם
אלה שתשו לעזרה?״

עצוב ומדכא יותר מכל, עד בכי, עד יאוש, הוא
מראה ומבע פני הילדים. חיוורים, פעורי עיניים לוהטות,
הם מקשיבים בדחילו למדובר, וכל הווייתם
שואלת למה.
הם שקטים בל כך, שלא בדרך ילדים.
זה למעלה משבוע לא עלתה בת״צחוק על שפתותיהם
ולא ידעו שעשוע.
הם ׳׳ושבים מן הצד, מחרישים, קול בכיים לא
נשמע, ורצים בנפש חפצה למלא בקשת אם או אב
ובילבד שיבקשוה.

את תחלואי בני ג׳וליס, איך הצילה את נפשה ואת
נפש ילדיה בהסתתרה איתם בחדר המרתף. ושואלת
ותוהה בכאב :״איך יבלו אותם בני ג׳וליס לעשות
לי זאת, איזה מין בני-אדם הם אלה, מה מריץ אותם,
מדוע הפכו ככה לפראי-אדם ! והרי אני הבאתי להם
רק טוב, מרפא ומזור לכאביהם.״

אני מסכים עם אורי אבנרי, כי למנהיגים אלה אין
בל גדודים מאחוריהם ואין הם אלא אזרחים התורמים
מזמנם, מירצם ובישרונם למען מטרה החשובה להם
ולרבים אחרים באותו זמן. אני מקבל גם את הגדרתו
לגבי מנהיגים אלה: נאמנים, בעלי פיקדון.
לעומת זאת איני מסבים עם רבות מהנחות-היסוד
ושלבי פיתוח הרעיון שבאו לידי ביטוי בכתבתו של
אורי אבנרי. אולי היתה כוונתו לנגח בשניים מאותם
״נאמנים״ ,אך בניתוחו יש סבנה אחרת והרבה יותר
גדולה: סבנה שדור שלם של אזרחים, שראה בתנועה
החוץ־פרלמנטרית אמצעי ביטוי דמוקרטי חשוב, יאבד

״חיה אימתנית עומדת
ובלוע את השמש ...אן גם
את השחם חצים לגנוב
את אמונו בה בתור שבזו, ולא יירתם לפעולות דומות
שתידרשנה (ובוודאי שתידרשנה) בעתיד.
מדבריו של אבנרי אפשר לחשוב כי היה לאנשים
כלשהם, ממיפלגות כלשהן, חלק בקביעת מנהיגי ״שלום
עכשיו״ .זוהי לא רק החטאת האמת׳ אלא גם חטא
למאות אלפי האוהדים של ״שלום עכשיו״ ,במידה
ויחשבו שכך היה•
התנועה קמה ״מלמטה״ ,מן העם, וכך, גם מתוך
סלקציה של עשייה והתמדה, נוצרה המנהיגות. היו
איזורים ש> פעילות בהם המנהיגים נבחרו, והיו
איזורים שבהם הם קיבלו את האחריות בצורה אחרת.
על״בל־פנים לא היה אי פעם מצב, בו נציגי מיפלגה
כלשהי היו אמורים להשתתף בהנהגת ״שלום עכשיו״.

אני, אישית, שהייתי ידוע באיש ר״צ ואף שימשתי
בתקופה מסויימת ברכז התנועה לזכויות האזרח, ובהמשך
גם מקיים לישבות לפניות הציבור מטעמה —
פרשתי באותה תקופה מכל עיסוק בר״צ, למרות שלא
נדרשתי לכך. וכמוני עשו רבים מחברי התנועה לזכויות
האזרח, בראותם בסכנה לשלום סכנת קיום, וב״שלום
עכשיו״ אמצעי ביטוי לארבע שנים של בין בחירות.

אני חש את חוזק חוטי ההיכרות הנקשרים מהר,
ההופכים לעבותות של אמון וחיבה, ואת התרופפות
מתח הפחד שמביאה נוכחותי היהודית אל מעמקי
הלילה של הכפר. וכבל שגובר זעמי על ממשלה זו
ומוסדותיה, המבדילה בין דם לדם, ונושאת, בה בעת,
בפי ראשה המפייט, את דברי רמייתו על המוסר היהודי
הנעלה המונח כנר לרגליה, בן רב באבי על בי יהודי
יחידי אני באן, בבפר-יסיף, בליבו של הלילה הכאוב.
ובשכבי לישון, באשמורת שניה או שלישית, שנתי
נודדת ואני מתפנה להגיגי המרים. מדוע לא קם עמי
כולו ולא יצא בהמוניו נגד הפוגרום י
מדוע בה מעטים הם אלה שחשו לעזרה?
מדוע איננו עולים בהמונינו להפגין את שאט נפשנו
ואת זעמנו על ממשלת הזדון הזוז
מדוע נתעוותו עד לבלי הבר פני מדינתי, שקמה
בכוח מיצוי כל היפה והנעלה ששימר עמנו לדורותיו,
והפכה מגולת-הכותרת של תנחומים על יסוריו בגלות,
למייצרת גלות״ביסורים למיעוט היושב בתוכה ז
וליבי נשבר בי, ביודעי בלילות האלה של כפר-
יטיף שלאחר הפרעות, בי באן ועכשיו הולך ונכתב
על קיר ביתנו ה״מנא מנא״ שלנו, אם מה שקרה
כאן אכן יישאר הביטוי האמיתי למהותנו ולדמותנו,
כעם ובמדינה, גם בעתיד.

דבירמיה!* ,הדיה

אין ספק בליבי בי הנהגת ״שלום עכשיו״ — שהיתה
מורכבת מפעילים בעלי הזדהות מיפלגתית מד״ש, דרך
העבודה ור״צ, ועד של״י — היתה נאמנה לקונסנזוס
הרחב, עליו מדבר אורי אבנרי׳ ולקהל אוהדים.
אין ספק בליבי כי הטעות של אבנרי ואחרים,
בנסיון להטיל את אשמת הצטמקותה של ״שלום
עכשיו״ ,עד כדי העלמות, באדם זה או אחר, נובעת
מאותם טעמים עליהם עמד בכתבתו ; מן הסיבה ש
״שלום עכשיו״ לא היתה בכיסו של אף אחד מאיתנו.
להיפך הוא הנבון. המנהיגים של ״שלום עכשיו״,
בעשותם את אותה טעות שעשה אבנרי, לא קראו את
המפה הפוליטית, ובתקופה בה התחיל הציבור לנתב
את תיסכוליו הפוליטיים לכדי הזדהות עם מיפלגה
זו או אחרת, חשבו שיובלו להמשיך ולהנהיג תנועה
על-מיפלגתית• ולא הוא ! המגוחך הוא, שדווקא עתה
מצאו לעצמם במה מחברי ״שלום עכשיו״ זמן לדבר
בנציגי התנועה, ביודעם בי בל אשר הם אומרים הוא
שיקוף דעתם בילבד, ובשרות מיפלגה זו או אחרת.
הכל תלוי בשם הדוברים, שאני לפחות, מזהה בל
אחד מהם עם נאמנויותיו.
לא היה כל סיכוי ל״שלום עכשיו״ להתקיים בשנת
בחירות, כאשל העבודה ושינוי חששו ממנה, שמא
תקים ד״ש חדשה, ור״צ ושל״י משכו אליהן את פעי-
ליהן, להכנת מערכת הבחירות. מבאן שאותו תיסכול,
בגין ״גניבת השמש״ ,נותב עתה בכיוון (אולי מדומה,
אך עובדתי) של מערבת בחירות, ואותם אנשים עליהם
התבסס אירגון התנועה ,״הפעילים בשטח׳ /הלכו ל-
מיפלגותיהם.
לכן נכנסה ״שלום עכשיו״ לתקופה של תרדמה,
שיתכן שאף לא תקום ממנה. אמנם לא בל כך חשוב
אם ״שלום עכשיו״ בתור שכזו תקום מתרדמתה אחרי
הבחירות או לא. חשוב הוא, כי אחרי הבחירות,
ותמיד, יידע הציבור כי את השמש לא ניתן לגנוב,
ובבל שתהיה סבנה שבזו, ובל עוד נהיה מדינה דימו־קרטית
(וגם הדימוקרטיה היא בבחינת ״שמש״) ,חייבת
לקום תמיד תנועת״המונים חוץ־פרלמנטרית, אם בשם
זה או אחר, אם תחת מנהיגות זו או אחרת, שתראה
לשאר הציבור ולמנהיגים, בי יש עקרונות עליהם אין
לוותר וכי הדימוקרטיה חייבת לבוא לידי ביטוי גם
במהלך ארבע השנים שבין בחירות לבחירות...
איני יודע אם אני, או אתה, אורי, נשתתף באותה
תנועה שתקום, אך, אנא, אל תיטול מהאזרחים־מן•
השורה את האמונה בחשיבותה של תנועה שבזו, ואת
הרצון להשתתף בה בבוא העת• היא חשובה לשנינו.

אורגדורדימון, חד־אב־ב

עם היד על הלב
אני מכיר מע טמאד
מארגני טיו לי ם בעולם
כולו שהתנסו בכל ה חויו ת
שאני חוי תי על בשרי לפני
שהם ״ מכרו״ אתאמ רי ק ה
לנוסעים שלהם. בארץ,
היי תי הרא שון שאירגן
טיולי ם לארה״ב. בעקבותי
הלכו האח רי ם (אגב, עד
היו ם ה טיו לי ם של ״בו א
ניסע״ ה ם נושא
לחיקויים) .הנו סחה שלי
לטיול מו שלם הינ ה פשוטה :
אני נוסע לכל מ קו ם,
מ סיי ר בכל אתר, ישן בכל
אחדמה מלונו ת, טו עםאת
האוכל במ סעדו ת!.
מה שאינו ^ טו ב
מ ס פי ק בשבילי 1
אינו טו ב
^ *188180
בשבילך.

נקיי ה

מיד נסעתי לשם. ז ה הי ה ( 7
כדאי. ה תו צאה — עוד __/
אטרק צי ה במסלול( .אני

מוכן להתערב שבשנה

הבאה מ קו םזה יופיע

במסלול מתחרינו).

אנחנו לא נוסעים
ל״דיסנילנד״ ,שליד לו ס
אנג׳לס, אל א ל״די סני
גם מוו ת רי ם על י צי א ה.
וורלד״ ,שבפלורידה. כי
בניו־ אורלי אנ סל מ שג
הו א גדול יותר וחד ש
אנחנו לני ס ב״ קארה״ •
יותר.
ו ב ענין ה״די סניוו ר לד״ ז ה הרובע הצרפתי היקר
ביותר, ב מלון בעל ^ 0
נוכחתי לדעת שסיור רצוף
של יו ם שלם בחום, מעייף א ר כי ט ק טו ר ה
ו אווי ר ה צרפ תיי ם
א ת האנ שים. פיצלנו א ת
או טנ טיי ם. זהחלק ^ 4־1
הביקור בגן. בשעות
מהענין. לדעתי, מי שגר״״
הבוקר מבק רי ם
בניו־ אורלי אנ ס ״בעוד״
באטרק ציו ת ה מו צלו ת,
מלון מודרני, פשוט,
חוזרי ם ל מלון ל מנו ח ה
מפ סיד א ת העיקר. בלאס־
(וגם להפתעה!) ,שבים לגן
וג א ס לעו מ ת זאת, אנ חנו
בשעות הערב ה ק רי רו ת
לה שלמת ה סיו ר ול ת ה לו כ ת גרים ב״ ד און ט און ״ (ולא
ה סיו ם. מנ סיון, זאת הדרך ב״סטריפ״) כי שם ישנו כ׳
הי חיד ה להנות באמת
מהמ קו ם.

אני שונא ל׳׳אכול
אספלט״

בעשר השנים האחרונות ״עשיתי״ את אמריקה
עשרות פעמים כדי שאתה תקבל א ת טיול חייך.

פעמים רבות ליווי תי
אי שית ק בו צו ת מגוונו ת
כדי לשמוע תגו בו ת בשטח.
או טו סטר דו תמח לי או ת .
א ת האנ שים. ו ה תו צאה -
מ תכונ ת ה טיו לי ם שלנו בה
תמצא את

ס ה איזון המו שלם פעם היינו ט סי ם
בין טבע לעיר.
לדוגמא :

לדוגמא הביקור
בפלורידה

פעם היינו נוסעים
למיאמי, אבל נוכ חתי
שהיא חמהומ שע ממ תאת
הנוסע הישראלי. ניגשתי
ללשכת ה תיי רו תהמ קו מי ת
לקבלת אינפורמציה.
׳ הגועשת ו מיד
הגברת ה שמנמונת בלשכה
...א ח רי ה חבל
שאלה או תי אםב״ סייפר ס
! ! 7 7 1 7 7איימי ש.

גרדנס״ כבר
ן ! 1 0 0 1 .1פנסילבניה

ביקרתי• י
דרך מפלי הניאגרה לשיקגו
ו א חרי ה הפרקים. וכך
הלאה לאורך כל הטיול.
בק טעים ״ ה מ תי ם ״
במסלול פשוט, ט סי ם. חבל
על הז מן. בעיקרון אני לא
חוזר פע מיים על או ת ה
דרך. א ם׳ עו שי םאת הדרך
לטורונטו בספינה א ת
את דע תם של
הדרך חזרה לניאגרה
אלה שכברי ^ ד ^ !
עושים ב או טו בו ס. ן נסעו עם
״בו א ניסע״,
סוכני נ סי עו תאמ רי קניי ם,
עובדי ל שכות תיי רו ת, א ת
עצמי. כל תגו ב ה נבדקת.
רמת בתי ה מ לון ו מי קו מ ם: כל ח ויה נרשמת. ק שה
למנו תאתה שיפורים
אנחנו לנים ת מיד
שעשינו ו אנו עו שים כדי
במרכז העיר או ברובע
להעניק לך א ת טיו ל חייך.
המעניין יותר. ז ה מיי ק ר
מי שלא ה תנ ס ה בז ה לא ידע.
לכאורה, אבל בסופו של
דבר ז ה עולה לנוס ע פ חו ת: בקש א ת חובר ת ״ א מ רי ק ה
כשלא גרים במרכז העיר
א מ רי ק ה 81״ ,אבל קו ד ם,
מ שלמים הרבה יותר עבור אולי כ ד אי שתשאל א ת מי
מוניו ת, עבור טי פי ם ובערב שכבר נסע.

כל שנה אני שואל

מחדש

קיימת נקודה
אחת שעליה אני
מתעקש

אמריקה אמריקה
מ אי

ת אריכי י צי א ה מספר יוני
אוגו ס ט ספ ט מ בר י מי ם
יולי
29 3,10,17 6,13,20,27 2,9,16,23,30 4,11,18,25

הללויה אמריקה
יוני
3,17,24

ת אריכי י צי א ה יולי אוגו ס ט
5,19
8,15,29

מוסיק בריקמן־מנכ׳׳ל בוא ניסע

ספט מ בר
2,9*,23

מספר
י מי ם

האתמו לן ן מו ע מ דיו המחר
הוא רוצה להיות ככנסת. אולי אפילו בממשלה.
כמיפלגה חושכים שהוא מתאים. הוא יהיה כרשימה.
מתחת לתמונה שלו בתעמולת הבחירות תופיע כיוג־רפיה
מצוחצחת. כרטיס־ביקור מפואר. אכל הבוחר
צריך לדעת את האמת.
הבוחר זכאי לדעת לא רק לאן רוצה האיש ללכת.

הוא זכאי לדעת גם מאין הוא בא וכיצד הוא פ;,על
קודם, כדי שיוכל לשער כפני מי הוא עתיד ליו׳ת!
דין־וחשכון.
כסידרה זו יביא ״העולם הזה״ פרטים מן האתמול
של מועמדים ממיפלגות שונות, המבקשים להיבחר
לכנסת העשירית.

בסוף מרס 1979 נקשו שני צעירים על
דלת ביתה של מישפחת השר כץ בירוש לים•
״הבאנו לך פרחים,״ אמרו השניים
לאשת השר, שפתחה, ללא היסום, את הדלת׳
ואז קפצו לדירה שמונה שפנים
קטנים, מתנת ״הפנתרים השחורים״ בירושלים׳
לשר שנלקח ממנו כל האשראי
הציבורי לפעילותו מאלה שחשבוהו כשלי-
חם בממשלה. כך הסתיימה מערכת יחסים
מעניינת בין הציבור של שכונות המצוקה
והשר ״האשכנזי״ שלהם, הד״ר ישראל כץ.

;/קי א לי דב
סמל ראשון״
כץ ( )54 נולד בוינה וב־ 1938 עלה
ארצה. בהיותו בן 17 התחיל ללמוד
באוניברסיטה העברית בירושלים ובסוף
1949 יצא לניו־יורק, לאוניברסיטת קולומביה,
שם בילה שנתיים, והשלים את
לימודיו בעבודה סוציאלית.
תקופת שירותו הצבאי ׳לוטה בערפל,
ותשובותיו לשאלות בנושא זה הן מגומגמות•
הוא גויים ב 1948-לשירות מקוצר
של שישה חודשים, לטענתו בגלל היותו
סטודנט. בתקופה זו הספיק לשמש כתותחן
ביפו וכסגן קצידביטחץ של חזית ד׳ ב-
קסטינה. מפקדים בכירים לא זוכרים ש-
סגן־קצין הביטחון שם היה רס״ל כץ, והוא
עצמו מודה שדרגתו, רב־סמל־ראשון, נשללה
ממנו עם שיחרורו מהצבא, טענה
נוספת שאינה מתקבלת על הדעת, מאחר
שבזמן שיחרור נהוג היה להוריד חייל
בדרגה אחת, ולא עד לדרגת טוראי, כמו
במיקרה של כץ.
בשנת 1953 מונה כץ כמפקח״חינוך במוסד
לעליית־הנוער בסוכנות היהודית וב
1955
היה למנהל בית־הספר לעבודה סוציאלית
ליד האוניברסיטה העברית בירושלים.
גם במילחמת קדש שימש בתפקיד
עורפי ״בעניינים סוציאליים״ ,כדבריו, ב־חיל־הרפואה.
בין השנים 1959 עד 1963
שוב בילה בארצות־הברית, בקליבלנד, אוהיו,
לצרכי לימודים.
במילחמת־ששת־הימים, ב־ ,1967 היה עדיין
כץ כשיר לשרות צבאי, אך משום־מה
הוא לא שירת. לדבריו, הוא נתן מיספר
הרצאות במחנות צה״ל במיסגרת שירותו
ביחידת קצין־חינוך־ראשי. אחר־כד הכחיש
שהיה בתקופה זו ביחידת קצין־חינוך-
ראשי.
דוקטור כץ שימש כמנכ״ל בביטוח הלאומי
ובשנים 1971/2היה יו״ר ועדה
מטעם ראש־הממשלה, שחקרה את בעיות
נוער המצוקה. אולי זו היתה הסיבה, שגם
במילחמת־יום־הכיפורים לא שירת כץ כלל
בצבא, למרות שהיה כשיר עדיין לשירות
צבאי.

״דיין דחף
אותי״
הדוקטור לעבודה סוציאלית, שם־דבר
בתחום עיסוקו, שמר בדרך־כלל על פרופיל
פוליטי נמוך. אומנם בשנת 1965
הוא חיבר את המצע החברתי של רפ״י,
שהתמודדה אז בבחירות, אד לזירה עצמה
זינק רק ב־ ,1973 כאשר התפטר מתפקידיו
המגוונים והתכונן להיכלל ברשימת המערך,
על-פי עצת משה דיין. לבסוף זנח
את הרעיון ופנה למחקר. רק בשנת 1977

העז כץ, פנה לפוליטיקה והצטרף לתנועת
ד״ש, כשלרשותו אשראי ציבורי גדול.
שמו של כץ נודע לרבים בראשית שנות
ה־ ,70 עת מונה לתפקידו כיו״ר ועדת ראש־הממשלה,
גולדה מאיר, לענייני נוער במצוקה.
הרקע להקמת ועדה בדרג בכיר
זה היה הפגנות הענק של הפנתרים השחורים
בירושלים שזיעזעו את המימסד ה אדיש
ועוררו התרגשות ציבורית רבה.
מאז אמרה ברדיו ילדה מבית־שאן שהיא
רעבה, לא היתה מודעות רבה כל-כך לעוני
ולמצוקה של ישראל השניה, כפי שבאה
לידי ביטוי בעיקבות הפגנות הפנתרים.
הוועדה, שכץ עמד בראשה, הוציאה
מתחת ידה מימצאים מדהימים. נאמר ב־דו״זז,
בין השאר, שכ־ 25 אחוז מילדי ישראל
היהודים חיים בתנאי צפיפות של שלוש
נפשות לחדר ויותר. קרוב ל־ 46 אחוז
מילדי ישראל הם בנים למישפחות מרובות
ילדים, ולכ־ 60 אחוז מראשי דמישפחות
בישראל אין השכלה של שמונה שנות
לימוד לפחות. הדו״ח הצביע על העובדה
שהבעיה אינה רק פער בהכנסה, אלא
בעיקר פער בשירותים ובדיור בין העשירונים
העליונים והתחתונים.
אחת ממסקנות הדו״ח היתה, שיש להקים
מישרד לענייני רווחה. התיזה שעליה בנה,
כנראה, כץ את עתידו הפוליטי היתה,
שמישרד כזה, המאחד את מישרדי הסעד
והעבודה, יעביר כל נתמך סעד אל מעגל
העבודה וכד יחדל מלהיות נתמך.
פרטי הדו״ח זיעזעו את המימסד הפוליטי
הישראלי. לראשונה נחשפה באופן
רשמי עומקה של המצוקה בישראל. הוברר
(המשך בעמוד )82

הורוסהוס

מרים מימיני

מזל החודש:
תאומי בני תאומים נמצאים בתקופה, שבה
הם מרגישים צורן בשינויים. רוצים לשנות
את חייהם, או לפחות את עבודתם.
אלה שבכל־זאת ממשיכים ולא משנים,
מנסים להוסיף עיסוקים חדשים על אלה
שכבר יש להם.
בני תאומים מתגעגעים, בין השאר,
לשנות את סביבת״מגוריהם, אם בארץ
או מחוצה לה. חלקם ישנו את אורח-
חייהם: רווקים ירגישו צורך להתחתן.
ונשואים שלא מצאו את מקומם במיס־גרת
זו, ירצו לשנות את שיגרת״החיים
ואולי אף להיפרד.
בני תאומים — שהיו נתונים במשך
כשנתיים להשפעתו הקשה של כוכב שבתאי,
וסבלו מעיכובים בתוכניותיהם —
יחושו שכעת נפתחות אפשרויות חדשות,
אם כי עדיין הדברים אינם קורים בקצב
הרצוי להם• בנובמבר יוכרעו הדברים לצד
החיובי או השלילי — וזאת לפי מפת-
הלידה של כל אחד מהם.
כאן ניתנת תמונה כללית של מה
שעומד לפניהם בחודשים הקרובים. מחודש
יוני ועד סוף שנת .1981

עים לידיכם ומאפשרים לקדם את ה
תוכניות
שחתעכבו• זה יתחיל, בעיקר,

ממחצית יולי. תהיה הערכה מצד חברים
יש לשמור על קור-רוח, בגלל נטייה
ועמיתים לעבודה, מכיוון שבני תאומים
חזקה לעצבנות ואי שקט, מריגות ופרייפגינו
ידע רב בתחומים רבים, ויעוררו
דות. נעשים צעדים בהבזק של רגע ובלי
התפעלות בסביבתם הקרובה.
שום חשבון ושיקול״דעת. פרץ־הרגשות
שולט וגורם לטעויות ולשגיאות. אהבות

עלולות לעלות על שירטון• שותפויות חדשות
עלולות להגיע לעימות קשה, בגלל
חוסר״גמישות של שני הצדדים. בעבודה
יציאה מן חשיגרה. נסיעות רבות, קצרות
וארוכות, יכניסו רוח של התלהבות — .אכזבות וחוסר סיפוק מהתוצאות,
חוסר״יכולת להחליט על צעדים חשובים,
תיפגשו עם מכרים אחרים מאלה שאליואולי
זח לטובת העניין, מאחר שאין
הם אתם רגילים, גם הסביבה תשתנה
בתקופה זו. אפשרות מעניינת לפתח שויכולת
שיפוט נכונה. יש להיזהר מגניבות
ומאיבוד תעודות ומיסמכים חשובים .
תפות חדשה, שעשויה להביא רווחים.

בעיות הקשורות לענייני תיקשורת יוסיפו
אולי כדאי לציין שהשותפות קשורה ל*
אדם
מהימן, שאפשר לסמוך עליו. בילוי
אף הם לקשיי התקופה.

עם המישפחה יוסיף מעט אי-שקט, אן

תודות לידידים משותפים יחזרו שוב ה1
0 8 0 1 1
שאך לפני חודש נראו דימיוניות לחלוטין. ג שקט והשלווה לשכון ביניכם•
אך אליה וקוץ בה — למרות שההתקדמות
יכולה להיעשות בקצב מהיר,
בתחילת החודש עדיין חשים קשיים
בבית, עדיין קיימת נטייה לריב. בעבודה
עדיין קיימת סכנה להריץ דברים בצורה
נחפזת ובלתי-מחושבת דיה, מאחר שבמעדיפים
לעשות הכל לבד, ללא שותסוף״סוף
נפתחת תקופה רומנטית מאוד
פים• כל החודש שקועים בעבודה. הבריחודש
זה עלולות להיווצר טעויות, בגלל
התעלמות מכללי־זהירות פשוטים וכאילו עבור בני תאומים, המתגעגעים לאהבה אות טעוגה השגחה, יתכנו עיכובים בגלל *
מצב בריאותי, או עקב חולשה מסויימת.
מובנים מאליהם. עיקר הבעיה תתרכז
חדשה יותר מלכל דבר אחר. אהבות
בשטח הרומנטי _ תהיו שקועים באהבה
חדשות לבקרים יצוצו על כל צעד ושעל,
סביב ענייני כספים, כיוון שאלה שחשבו
חדשה, אווירה רומנטית אופפת אתכם,
בני־הזוג נראים מושכים יותר מן הרגיל ,
ומתגעגעים להתבטא, בעיקר בשטחים *
אומנותיים. במחצית החודש תחושו שינוי
גדול, וכמעט כל דבר יקבל מיפנה חדש
— כאן ניתנת הזדמנות להגשים תוכניות,
ולהחליט סופית על צעדים ברורים.

אוקטובר

אוגוטט

לבני מזו תאומים צפויה תקופת שיחייס
בחייהם. אחדים ישנו את סביבת
מגוריהם ואחרים ישנו את שיגות־חייהם

לאחר חודש די קשה, שבו היו לא
מעט קשיים, אכזבות ואפילו דיכאונות,
המצב השתנה — חשים מרץ וכוחות
מחודשים, ומצליחים לממש תוכניות,

העניינים מתחילים להסתדר, לפתע
מקבלים עזרה מחברים. סכומי כסף מגי-

בעיות כספיות עלולות להעיק עליכם
השבוע, הוצאותבלתי-מתוכננות גדולות
לצרכים בלתי-שיג-
דתיים. נסיעות קצרות
בענייני עבודה יפגישו
אתכם עם אנשים שיעוררו
בכם אמון, אך
יש להיזהר מפניהם,
מכיוון שהרושם הראשון
עלול להטעות.
הנסיעות תהיינה קשו-
21 בכזך-ס -
__ רות בעיקר לגיוס כס20ב
אפריל
פים, וחן תהיינה מוצלחות
ברוב המיקרים. בעבודה אתם מפעילים
את השפעתכם ומשפרים מעמדכם.

עייפות ורצון להתבודד יאפיינו את השבוע.
מצבי־הרוח מתחלפים מיספר פעמים ביום
אחד, וזה עלול להשפיע
על מצב הבריאות.
הקפידו על תזונה נכונה.
בעבודה נדרש מכם
מאמץ מיוחד, אנשים
בלתי־אחראיים עלולים
להוסיף לכס עבודה, שלא
מתפקידכס לבצעה.
פעילות חברתית, הק־ש.ורה
בחלקה לפוליטי__

תגרום להוצאה
של כוחות נוספים. רצוי לנוח ככל האפשר.
כי מצפה לכם בעתיד פעילות ערה.

הצעות מפתות לעבודה בארץ אחרת עשויות
להישמע מעניינות. אפשרות להמשך
לימודים ולהתפתחות
משמעותית בתחום שבו
אתם מתמחים. הפתעות
בכל מה שקשור
לנסיעות — חלק מבני
מאזנים ינחלו אכזבה,
בגלל נסיעה שלא תצא
לפועל, ואחרים יופתעו
לחלוטין מהצעה
פיתאומית ומדהימה. הארוכות הפרידות
מגיעות לסיומן, וקשרים שהיו חשובים
בעבר, עם בני זוג ישנים, יתחדשו.

מצבים מפתיעים יגרמו בילבול וחוסר-
יכולת למצוא את מקומכם. אי־שקט
מלווה את השבוע, אך
העייפות והדיכאון יחלפו
כלא היו• התרו״
צצויות ופעילות ציבו רית
ואירגונית ינחלו
הצלחה, אך יש להי זהר
מפיטפוט, או אפילו
מגילוי דברים הנראים
ברגע הראשון כ-
ז 2גכוז־״י -
20 .ביוני
__ בלתי״חשובים. בני המין
השני שוב מצפים
לחידוש הקשרים, היוזמה צריכה לבוא
מצידכם. כדאי להתכונן לביקור של ידיד.

לעבור דירה, יכולים להיקלע לקשיים
כספיים, שיעכבו את ביצוע העניין.

מרץ מחודש יביא אתכם לפעילות נמרצת,
אנשים יהיו מרוצים מעבודתכם וידובר
בכם טובות. התפרצויות
של כעס עלולות להוציא
אתכם משלוותכם
הידועה, אך אלה יהיו
מעטות. הברקות בלתי־רגילות
עשויות להביא
לשינויים מוצלחים ב־יצר
מקום־עבודתכם.
הביזבוז
ממשיך לסכן

את תקציבכס, שימרו
עליו ונסו להיות פחות
מושפעים מנטיות־הלב. מיכתבים מחוץ־
לארץ עשויים להביא לרעיונות חדשים.

ספטמבר

ומזל שמדובר בבני תאומים, שבתושייתם
וזריזותם המוכרת, ידעו לנווט בין כל
האהבות, עד שיגיעו לזו שאותה חיפשו.
מתרכזים גם בעניינים הקשורים לבית-
המגורים, שיפוצים, ריהוט מחדש, קנייה
של חפצי״נוי מיוחדים ומקוריים. וכן
מקדישים זמן לילדים הצעירים במיש-
פחה.

יוני

יולי

האריות שוב מעורבים במיפגשים חברתיים,
מסיבות, חגיגות ושמחות. רוצים
לשתף את כל העולם
בהתלהבותם, ונתקלים
בקשיים לשתף
את הקרובים אליהם
בעולמם. אהבות חדשות
תפרחנה וגם ה ישנות
לא תישכחנה.
בעבודה מכניסים רעיונות
חדשים ורוח צעי רה
ומרעננת, שתיגרום
לשאר העובדים לעבוד
ביתר חשק• דיבורים יומרניים מסוכנים
עבורכם בשבוע זה, עדיף כרגע לשתוק.

המאמצים שהשקעתם לא יוערכו על־ידי
מעבידכם, והדבר יגרום לכעס ולהתמרמרות.
חוסר יכולתם
לראות את המצב כפי
שהוא ישתנה שבוע
לאחר מכן. בשטח העבודה
•תוכלו גס למצוא
דברים שכן עשויים
לגרום לשימחה, כגון,
הכרויות חדשות ומיק־ריות,
שבהן עדיין לא
י ;.גא1ג!ס?- 1
; ! 72לזפענ
__יבורצוי לגלות סודות
חשובים• אירגון של
מסיבה בביתכם עשוי להצליח, רצוי להזמין
את אלה שעימם יש לכם קישרי עבודה.

תקופה מוזרה עוברת על בני מזל עקרב.
למרות שהתוכניות יוצאות אל הפועל,

משהו בהן גורס לשי־בלתי־צפויים. נויים ענייני
כספים גורמים
לדאגה, וחלות תמורות
קיצוניות בעניין זה.
הרומנים הסודיים עלולים
להתגלות. הפעילו
אינטואיציה ושימרלב
עם מי אתם מדברים.
מריבות עם בני־הזוג,
או טס עמיתים ללימודים,
או לעבודה, עלולות לגרום למצב
יחלוף.
זמני בלתי־נעים, אך גם הוא

שבוע של אהבה, רומנטיקה והפתעות
לא כדאי לתכנן, הכל
שונותומשונות.
יבוא מעצמו. אפשר
להגדיר את מהלך-
חייכם כמושפע לחלוטין
ממצב־רוח ריגעי.
ידידות חדשה וחזקה
עומדת להיווצר ולהשפיע
אף היא על ה עתיד
ועל העבודה• בעבודה
— חידוש פעי>
2ביזברובר
20נ ד! נזבו
לות רבה, המרץ יוצא
בהתלהבות ושימחה.
הבעיות הבריאותיות של הקרובים לכם,
כלא היו, יחלפו שהעסיקו אתכם,
דסלסר הצעות חדשות בתחומים של קשרים
אישיים וקישרי עבודה. כל אלה גורמים
לבילבול ולחוסר״יכולת להחליט מהו הטוב
ביותר. הצעות נישואיו עשויות להתקבל;
או להיות מוצעות על-ידי בני מזל
תאומים עצמם. אלה העובדים בתפקידים
ציבוריים יתבלטו במיוחד בתקופה זו, הם ־*־
יחושו מיפנה מהפכני בתחום עיסוקם.
כספים של שותפים מתעכבים וגורמים
למתח, לעצבנות ולחשש. הכספים יגיעו
לאחר מכן•

בני מזל גדי עסוקים שוב בדבר הטיבעי
להם ביותר — העבודה. הס עמוסים באח־
•ריות נוספת ובתפקידים
של אחרים, ואינם מספיקים
לנוח, למרות העייפות
הרבה התוקפת
אותם. יש לשמור על
הבריאות, מכיוון שדווקא
כרגע מצבכם הגופני
לא בכי טוב, והרגישות
רבה מן הרגיל.
הדבר שיכניס מעט
שימחה לשבוע — קיש־רי
אהבה, אך לאלה לא תוכלו להתפנות,
ולכן לא יוכלו להתפתח כרצוי.

דליים שמחים. שוב הכל רץ סביבם, הם
מעורבים בפעילויות רבות. חברים חדשים
וישנים פוקדים
את בתיהם, ומכניסים
רוח־חתלחבות. מעברים
חדשים עשויים
במקומות- להתרחש העבודה, ולהקל עליכם
את החיים. יתכן
שידובר על מעבר למקום
מגורים שונה.
חלק יהיו עסוקים בשיפוץ
ובאירגון של
מקום־המגורים. אורחים, שאותם שכח תם;
עשויים להפתיעכם ולגרום לכם עונג.

דגים מעדיפים בשבוע זה להיצמד מה
שיותר לבית, ולעסוק בניקוי, אפייה ובישול.
בעיקר נשות ־•1
״דגים״ תראינה את כר ׳*־
חן וחריצותן בעניינים
הקשורים לבית. גברים,
שיעסקו בשיפוצים בבית,
חייבים לנקוט בכל
אמצעי הבטיחות והזהימפני
רות,
בעיקר
מכות־חשמל. מכשירים
חשמליים עלולים לסכן
את בני המזל. בתחום
העבודה עשוי^ו להינתן לכם הצעות לקידום
משמעותי — כדאי להימנע מהבטחות.

החודש נתנת לך ההזדמנות
להכיר את טמפוני או־בה! אין
כל ויכוח ש״או־בה הנו
הטמפון בעל כושר הספיגה
הטוב בעולם, אוטם לחלוטין
ומונע ריחות. עובדה שרוב
נשות אירופה מעדיפות את
או־בה על פני כל טמפון אחר.
טמפון או־בה קטן אינו זקוק
למוליך -דחיפה קלה והוא
בפנים. כדאי שתזכרי שמוליך
ולו גם העדין ביותר, אינו
טבעי ולכן הוא עלול לפגוע.
המוליך הטבעי ביותר נמצא
בקצות האצבעות...
נסי את או* בה *
אין טוב ממנו.
טמפון או־בה ב־ 3גדלים:
מיני -לבתולה ולנערה
המתבגרת.
נורמל -למרבית הנשים
אקסטרה -לנשים עם
דימום רב.

לב׳ או־ בהמה׳ ההסברהת.ד , 2 1 1 5 .חי פ ה
אבקש ל שלוח אלי א ת חוברת ה הדרכ ה +השי:

31020

3טמפונים בנרתיק

כ תובת ,

מ שתמ ש ת בטמפונים לאמ שתמ ש ת

או־בה טבעי ובטוח.

העימות היוווראד הסוד ס בי ב הטילים בלגיון: האם
הוא פו ברק על—ד אילי הנפט ל שם הצלח המחירים?׳
ואירן לא הצליחה להשיג את המטרה
הזו — ציימצום התפוקה ועליית מחירי
הנפט — כי סעודיה התנגדה.

אך מילהמה במעורבות הישראלית
תשיג את המטרה, כי סעודיה
לא תוכל להתנגד לאמברגו ערכי
נגד המערב, בנוסח .1973—1974

המדינות הניציות של אופ״ק סומכות
על כך, ובצדק. לכן הן תעשינה את הכל
כדי שמילחיטה אכן תפרוץ. הן תעשינה
את הכל כדי שהניגודים הרבים, השוררים
בצפון שלנו, אכן יביאו למילחמה בינינו
לבין סוריה. הן תהיינה הנהנות העיקריות
ממילחמה זו, תהיינה אשר תהיינה שאר
תוצאותיה.

חוק הברזל הוא, שכאשר יש
עודפי נפט, פורצים זעזועים כמזרח
התיכון. ועתה אנו בתור.

הימין תוק ף
ל שראל וסוריה עומדות ישוב אחת
מול השניה, עם האצבע על ההדק.
איו ספק שניגודים רבים באיזור הביאו
למצב זה ושאלות רבות עומדות להכרעה.
הניגוד הישן שבין הנוצרים והמוסלמים
על השליטה בלבנון, הניגוד החדש שבין
אש״ף והיישות הלבנונית העצמאית,
בעיית הפליטים הפלסטיניים והניגוד בין
ישראל לאש״ף.
בל הניגודים האלה התמקדו במאבק
בין ישראל וסוריה על השליטה בתחום
האווירי של לבנון. לכאורה, שליטה זו,
בתחום האווירי של לבנון, היא עומדת
היום להכרעה. על שליטה זו אנחנו ׳והסורים
מוכנים להתנפל אלה על אלה.
אך מובן שלא רק התחום האווירי עומד
להכרעה. עומדים להכרעה גורלה של ה ישות
הלבנונית, גורלם של הנוצרים בלבנון,
גורל אש״ף בלבנון, עתיד השלום
עם מצריים, חייהם של אנשים רבים, וביניהם
בנינו, וכמובן, עתיד מדינת־ישראל
כולה.

עוד דבר עומד להכרעה, ואותו
אין מזכירים כקשר למתיחות
שבינינו ובין סוריה: מחירי הגפט
הבינלאומיים.

העולם מוצף נפט. עודפי נפט ענקיים
מצטברים בשווקים, והמחסנים מלאים. ה
מחירים
יורדים וארצות אופ״ק, במיוחד
הניציות שבהן, חסרות־אוגים מלהעלות
אותם שוב. אופ״ק נתון בסכנה של פירוק.
יש מילחמת־מחירים בין ארצות אופ״ק
בכיוון למטה, כדי לשמור על חלקן
בשווקים.
שום מונופול לא יכול להחזיק מעמד
בתנאים אלה.

ארצות אופ״ק מחפשות פיתרון.

א ס תר אלכסנדר
הפיתרון הוא זעזוע במרחב. הפי־תרון
האידיאלי הוא מילחמה כמעורבות
הישראלית, שתאפשר
הטלת אמברנו של נפט להעלאת
מחירים ולחיזוק אופ״ק המתפרק.
יש ניגודים באופ״ק. סעודיה לא מוכנה
לצמצם את תפוקתה מבלי שארצות אופ״ק
האחרות תסכמנה למדיניות התמחיר ישלה
— תמחיר אחיד — דבר שהן אינן מוכנות
לעשותו. מילחמה במעורבות הישראלית
לא תשאיר ברירה לסעודיה, אלא
להצטרף לאמברגו. מילחמה בין עיראק

ך לחץ הז ה של ניצי אופ״ק, הדוחפים
1למילחמה, יש תומכים. העולם המערבי
מתלבט במשבר עמוק, שהברית הבלתי-
קדושה של אילי הנפט והבנקים המיטו
עליו. הם המציאו את הסטגפלציה —
אינפלציה מלווה באבטלה — כמצב המשקי
הריווח, ביותר עבורם. סטגפלציה
זו, עם מחירי נפט גבוהים, עם עליית
מחירי המוצרים המערביים ועצירת ה צמיחה
בארצות המתועשות (׳אבטלה),
מאפשרת להם לשדוד — בשפה מעודנת :
להעביר הכנסות — הן את הארצות המתפתחות
והן את מעמד העובדים בארצותיהם.
אין צורף בשתי פעולות כדי
להשיג מטרה זו. מישטר של סטגפלציה
משיג את שתי המטרות בעת ובעונה אחת.

כמישטר של סטגפלציה גורמת
האינפלציה לעליית מחירים ולהכנסות
גבוהות למוכרי הסחורות,
מבלי שייט צורך לשלם בעבור זה
בהעלאת השכר, כפי שהיה נהוג
כתקופות של פיתוח (בגלל קיומה
של האבטלה).
בעבר, בתקופות של גיאות. היו אמנם
עליות מחירים אך גם השכר עלה; בתקופות
של נסיגה משקית היתה אמנם

המחליטניס: אל־ימאני כאופ״ק
נחל שחור
אבטלה, וירידה בשכר, אך המחירים לא
עלו. הסטגפלציד, מאחדת את הטוב בשני
העולמות, עבור אילי ההון: עליות מחירים
עם אבטלה! האם יש מצב טוב מזהז!
וכדי שהרווחים לא ישאריו בידי היצרנים,
שעלולים לגרום לחידוש הפיתוח
ועם זאת לעליות בשכר, המציאו את שער
הריבית הגבוה, שמעביר כל רווח שמקורו
בייצור, לידי הבנקים. בגרמניה יש היום
שער ריבית של ־ 167 בזמן שהאינפלציה
מגיעה בקושי ל־ .5.570 שם אין אפילו
אפשרות לטעון, ששער הריבית הזה נועד
למילחמה באינפלציה — כפי שטוענים
אצלנו ובארצות אחרות — שהרי האינפלציה
אינה קיימת בגרמניה. בך יצא
המרצע מן השק. שער ריבית גבוה לשם
העברת הרווח לידי הבנקים.
פארצות־הברית, אחרי שהימין הצליח
להעלות את רונלד רגן לשילטון, הוא
מרכז את התקפתו נגד תוכניתו הכלכלית
של הנשיא — נגד הקיצוץ במס־

עוז ונו עשו
ותנועה בקשו לעימות
שביתו ובין שדת:
מחיר ה1כמ הבינלאומ״ם
ההכנסה האישי (אנשי הימין ׳רוצים ב קיצוץ
מס־ההכנסה של החברות) .הם
* מפחדים שהדבר ״עלול״ לחדש את ה גידול
בתוצר הלאומי ולמגר את האבטלה
ואת האינפלציה גם יחד, כפי שקרה ב־
,1962 אחרי הורדה במס־הכנסה. לכן מר עישים
עולמות, שהסטטיסטיקה שהצביעה
על ירידה בתוצר הלאומי האמריקאי אינה
נכונה׳ ומציגים מיספרים אחרים, המוכיחים
כביכול ישיש גידול בתוצר האמריקאי,
ולכן אין צורך בקיצוץ במס-ההכנסה.

הקורבן: פלח לבנוני •טביתו נהרס במיבצע ליטאני
דם אדום

הבגקים מרוששים בדרך זו את
מעמד העובדים ואת היצרנים ב ארצותיהם,
כאשר בגפנפם כל
(המשך בעמוד )62

משתל

לשל ב
ישדאברט
בן ן@ן ן!ו־טיולי
עסש ס הו ס
י-רקסת
ל״הסתור־ טיולי נופש פלוס״ ו״רקפת״
מגוון של הצעות לנופש וטיולים ביוון,
אירופה הקלאסית, ספרד, סקנדינביה,
ארצות־ הברית, פלמה דה מיורקה,
מצרים ורומניה.
בהסדר מיוחד ובלעדי עם חב׳ישראכרט.
יכול כל מחזיק ישראכרט ליהנות
מתנאי תשלום בעת רכישת טיול מאורגן
של ״הסתור״ או חבילת נופש של
״נופש פלוס״ ב 500/0-תשלום ראשיו

והיתרה ב 5-תשלומים.
פרטים והרשמה במשרדי ״הסתור׳/
ת״א בף יהודה .32 ירושלים, המלך ג׳ורג . 25

חיפה, נורדאו .14ר״ג, ביאליק .47

״נופש פלוס״ ,ת״א, פרישמן 76 1 ואצל סוכן הנסיעות שלך.

סוהר

ם יתממש* כל עיסקות־הנשק שעליהן מדובר
י * עתה, יהיה לכל חייל סעודי ׳נשק אישי לפי הפירוט
הבא: שני ׳תותחים (אחד לטווח בימני, אחד לטווח
ארוך) ,שני נגמ״שים, מטום־קרב, סטי״ל.

צחוק כצד: לפי חשבון;ס שערכתי כעזרת
מומחה אירופי, מוציאה סעודיה ביום עד נשק
פי עשרה יותר לנפש מכפי שמוציאה ישראל
— וישראל עומדת כראש המכלה העולמית
של הוצאות-כיטחון כחלק מן התוצר־הדאומי־הגולמי.
גדולי
העולם עולים־ברגל לסעודיה — לא למכה, אלא
לריאד — כדי למכור שם את מרכולתם הקטלנית. אחדים
מהם אף אינם טורחים להסוות את מטרת ביקורם, ובאים
לשם בראש פמלייה גדולה של סוחרי־נשק.
האמריקאים רוצים למכור לסעודים מטוסי־ביון מתוחכמים
שבמתוחכמים, וציוד להגברת יעילותם של מטוסי-
קרב מתקדמים. הבריטים, הגרמנים, הצרפתים, האוסטרים
רוצים למכור להם טנקים, תותחים, ספינות־מילחמה.

ה־ 33 לעצמאות ״מדינת היהודים״ ,הגיע ייצוא־הנשק שלנו
לכך־וכך מיליארדים.

איזה הישג: איזה מקור לגאווה: מציון
ייצא נשק, וכלי־משחית מירושלים.

לגופות מרוטשות, לאברים קטועים, לדמעות של אלמנות
ויתומים. קראנו סיפורים על חברות-ע׳נק, שמכרו את
כלי־המשחית שלהן בלא אבחנה לשני הצדדים ב־מילחמת־העולם
הראשונה (ולאחר מכן קראנו על חברות
אמריקאיות שהמשיכו, באמצעות חברות־בת, לספק נשק
לצבא הנאצי גם במהלך מילחמת־העולם השניה).
כיום מתנהלת בעולם מערכ׳ת-הסברה אדירה נגד
סוחרי־ההרואין. מפיצי ״המוות הלבן״ מתוארים כבני-
בליעל מאוסים, המעלים נערים ונערות על דרך הניוון
והמוות. באיראן מוציאים אותם להורג. בכל מקום
מגייסים את מיטב המשאבים של החברה כדי ללכדם,
ומטילים עליהם עונשים כבדים.

אך סוחר המוות־הלכן הוא כמלאך צחור
כנפיים לעומת סוחר המוות-האדום. מי שמוכר
פצצות־נפאדם לשליט מטורף או מסוקי

והסעודים מוכנים לקנות את הכל,

י• ה יכול היה להצחיק.
1לסעודיה אין כימעט צבא. השילטון באותה מדינה,
המורכב מכמה מאות נסיכים של בית־המלוכה, החליט
בתבונה רבה כי צבא שאינו קיים גם אינו יכול לחולל
הפיכה. מכל הסכנות המאיימות על עושרו האגדתי,
של הימישטר הסעודי, סכנת ההפיכה הצבאית היא הסכנה
החמורה ביותר.
אם יהיו במדינה כמה גנרלים מיקצועיים, ולאלה יהיו
גייסות — מי ימנע מהם לעלות באחד הימים על ארמונות
הנסיכים, לשחוט את כולם ולהתחלק בשלל שאין דומה
לו בעולם כולו — אוצרות־נפט שאין להם שיעורן

לכסף אין ריח.

וכך נערמות כסעודיה ערימות-ערימות של
נשק, ויהפכו במהרה ערימות של גרוטאות.
לא אתפלא אם חלק מן הטאנקים מגיעים כלי
מנועים, ואם חלק מן המטוסים עשויים מקאר־טון.
מי יכדוק 1
כן, זה יכול להצחיק. אבל אין זה מצחיק, כי ההון
העצום הזה, המושקע בגרוטאות־של־מחר, יכול היה
לשמש לפיתוח העולם, להזנת מיליוני ילדים רעבים,
לאספקת אמצעי-ייצור, לקידום המין האנושי. וקודם כל
לקידום עמי המרחב הזה, שאנו שייכים אליו.

>> ין זה מצהיל, גם מסיבה אחרת.
כל נשק הוא מכשיר של רצח•

וכל מכשיר של רצח עלול, כיום מן הימים,
לממש את מטרתו.
׳אני שייך לדור שחונך מילדות לראות בסוחרי־נשק
את חלאת המין האנושי. קראנו בנעורינו סיפורים אין־
ספור על ״סוחרי-המוות״ הנתעבים, המתעשרים תודות

שבו מפרנס פועל יהודי
להיהרג מחר בידי קליעים
הלובי, או הירדני) על־ידי
אותם העקרונות.

1 1יי
ם להאמין להסברה הישראלית, הרי אין כל
י דימיון בין שני המיקרים. מה פיתאום?
לספק נשק לערבים, העלולים להרוג ילדים יהודיים —
הרי זה פשע נורא.
לספק נשק לשליט מרכז־אמריקאי, העלול לרצות
ילדים לא-יהודיים — הרי זה ביזנס. הישג כלכלי.

איך אפשר להשוות?

כקיצור: לנשק העצום הזה, הזורם לסעוד
יה, אין כל שימוש של ממש.

הנשק הזה משמש להעשרת סוחרי-הנשק.

ך מי הולך הנשק הזה? מיהו ה״צרכך הסופי?
* עיתו׳ני־העולם פירסמו פעמים רבות כי ישראל
מוכרת נשק לדרום־אפריקה — מדינה המתקיימת על
הדיכוי היומיומי של רוב תושביה, שהפכו עבדים במולדתם.
הנשק הישראלי, כמו שאר הנשק, משמש שם
לדיכוי כל נסיון של מיליוני העבדים להשיג את זכויות־היסוד
של האדם — חרות, דמוקרטיה, שיוויון, שכר הוגן.
ישראל מספקת נשק לשורה של רודנים לאטינו־אמריקאיים,
מן המאוסים בעולם בולו, העוסקים יום*יום
ברצח נתיניהם — החל ברציחה סיטונית של ״חשודים״
בנטיה לרפורמה }בעתים ישראליים?) וכלה בהשמדת
כפרים שלמים, על כל תושביהם (כן ,״נשים וילדים״,
מר בגין!) כדוגמה לאחרים.

הם נמכרים תמורת כסף
את ילדיו הנחמדים, העלולים
המסופקים לצבא הסעודי (או
סוחרי-נשק הפועלים על פי

מכיוון שאיש אינו ייודע מהו גודל האוכלוסיה של
סעודיה — ההערכות ׳נעות בין שני מיליון לשישה
מיליון ורובה מורכבת מבדואים נודדים, אין המדינה
יכולה כלל להחזיק בצבא גדול גם אילו רצתה בכך.

כל פריט עובר דרך סוכן סעודי. זה גובה קומיסיון
גדול, נוסף על השוחד המקובל, והוא מתחלק בכסף עם
בעלי־השררה המלכותיים. בצורה זו חוזר חלק גדול
מהכסף אל כיסים סעודיים, והכל נהנים.
יתד על כן, לסעודיה יש עניין בקיום היציבות של
המשק העולמי, כי בו מושקעים מאות המיליארדים של
הכסף הסעודי. כדי לקיים יציבות זו, צריכים צרכני-
הנפט באמריקה ובאירופה למכור משהו למפיקי־הנפט.
הפטרו־דולארים צריכים לחזור בחלקם לבעליהם, כדי
שלא יפשטו את הרגל. הם חוזרים בצורה של תשלום
עבור הנשק — אחרי ניכוי הקומיסיון שנשאר בידי
הנסיכים הסעודים, והמושקע אף הוא במעבר.

כיזנס הוא כיזנם, ולכסף אין ריח.

ייאמר-גא הדכר כפשטות הברוטאלית כיותר
].קליעים ישראליים, אשר יוצרו כידי ידיים
יהודיות כמיפעלים ישראליים, מפלחים את גופם
של גכרים, נשים וילדים כייכשת רחוקה.

לכן החליטו הנסיכים להסתפק כצכא קטני
טן, שגם הוא מחולק לכמה צכאות נפרדים,
שבל אחד מהם כפוף במישרין לאחד הנסיכים.

•1תוניס אלה הביאו § 4.ת החשדגים לידי השערה
מפחידה: שהסעודים כלל אינם מתכוונים לעכל
את הנשק בעצמם, אלא לחלקו לצבאות ערביים אחרים,
לשימוש נגד ישראל.
זה נראה סביר בעיני מי שאינו מכיר את המציאות
הערבית. הסעודים רוצים לשלוט לבדם בכל המתרחש
בעולם הערבי, ואין הם מוציאים מידיהם קלפים יקרים.
אם כן, לשם מה כל הנשק הזה?
יש לו מטרה. והיא סבירה מאוד־מאוד :

כל פריט הכלול ברשימה המרהיבה נועד להרוג בני-
אדם .״נשים וילדים״ ,בסיגנון־הפז של מנחם בגין,
העומד עתה בראש מיפעל זה.
ישראל אינה מוכרת נשק זה למדינות הפועלות,
לדעתה, למען אידיאלים הומאניים נשגבים. אין היא
מתיימרת.למכור את הנשק על פי אמות־מידה קבועות
של טוהר־המטרות של הצרכנים, מוסריות המישטרים
שלהם או השקפותיהם המדיניות והחברתיות.
כמו כל שוחרי־המוות, מוכרת ישראל את הנשק עלפי
אמת־מידה אחת ויחידה: המחיר.

״נראה שהמלך הוציא שוב כמה דולרים!״
תקיפה לרודן רצחני קוטל יותר כני־אדם מאשר
סוחר-הסמים הזריז כיותר ברחובות ניו־יורק.

העובדה שסוחר-הנשק אינו שייך למאפיה מחתרתית,
אלא עלול להיות שליח ממשלתי אדיב, או אף שר שופע-
חיוכים המצטלם בקבלת־פנים ממלכתית בנמל־התעופה,
אינה מקנה לו יתרון מוסרי על פני מפיץ ההרואין.
להיפך. והעובדה שכמה מן המדנים בעולם דומים
לנארקומנים של נשק אינה ׳מצדיקה את הספקים, בשם
׳שתאוות המכורים לסם אינה מצדיקה את ספקיו.
איש כמו מועמר קהאפי, המספק נשק למורדים
בפינות שונות של העולם, מתוך אידיאליזם מטורף, מאוס
פחות מאשר הג׳נטלמנים השפויים כל־כך היושבים ב־מישרדים
ממוזגי-אוויר, והמוכנים למכור נשק לכל המרבה
במחיר — בלי סנטימנטים, בלי אידיאלים, בלי קשר
לזהות הקורבנות המייועדים.

ביזנס הוא ביזנס —גם הביזנס כמוות.

^ ישראלי הייתי צריך להרים את קולי בזעקה
^ גדולה נגד התופעה המזוויעה הזאת. כי ישראל
היא מדינודהיהודים ,׳כך נאמר, והיהודים עמדו מאז
ומעולם בראש הלוחמים נגד סוחרי־הנשק. אכן, בנעורי
הצטייר בעיני סוחר־הנשק כמי שמייצג את הטיפוס
המנוגד ביותר ליהודי. המיסחר-במוות נראה, על פי
הספרים שנכתבו ברובם על-ידי יהודים, כאנטי־תיזה
מובהקת להומאניזם היהודי.
הייתי צריך לזעוק בשם המוסר היהודי והגאווה הישראלית.
הייתי רוצה — ואיני יכול.

כי אני תופס מקום מרכזי כחבורה מאוסה
זו שד סוחרי־הנשק.
אני אזרח ישראלי. ומדינת־ישראל היא כיום אחד
מסוחרות־הנשק הגדולות ביותר.

נדמה לי שעל פי מודד של ייצוא־נשק לנפש,
אנחנו עומדים כמקום הראשון כעולם.
באחד משידורי יום־העצמאות האחרון הועמדה עובדה
זו בראש טבלת ההישגים של המדינה. בשנה החולפת,

יש לי הרגשה כי כמה מקברניטי ישראל אכן חושבים
כך באמת ובתמים, במין טירוף מוסרי שמקורו בשואה
שעברה על עמנו. לפי מוסר מטורף זה, פשוט אין
דימיון בין ״ילד יהודי״ (בקול רוטט מהתרגשות) ובין
ילד כושי בדרוס-אפריקה, ילד אינדיאני בבראזיל וילד
לאטיני בניקאראגואה.

ש, כמוכן, התירוצים המקובלים. הם מקובלים
אצל כל סוחרי־הנשק.
״אם אנחנו לא נמכור להם, מישהו אחר ימכור!״
— כך אומרים הצרפתים בעיראק, הגרמנים בסעודיה
והישראלים בכל מקום. כך יכול גם להגיד כל סוחר־הרואין
.״אם אני לא אמכור, ימכור מישהו אחר.״
׳או :״זה דרוש כדי לפתח את תעשיית־הנישק שלנו,
שהיא חיונית לחימושה של ישראל עצמה ולהגנתה!״
באותו הגיון יכול בית־חרושת פרמצבטי לטעון כי:
״ייצור הרואין לנרקומאנים דרוש כדי לממן את ייצור
התרופות לחולים.״

המטרה אינה מקדשת את האמצעים.
או :״ייצוא-הנשק ממלא עתה תפקיד חשוב במאזן
המיסחרי של ישראל, ונחוץ כדי לקיים את הכלכלה שלנו.״

אם כן, מדוע לא לייצר הרואין ולייצא אותו
לכל העולם? גם זהו אמצעי מצויין לשיפור
המאזן המיסחרי, לחיסול האבטלה ולהעלאת
רמת-המחייה שד האזרח הישראלי.
היפאנים אינם מייצרים נשק, והם מסתדרים לא רע.
אילו השקענו את כישרונו׳תינו בייצור אחר, היינו מצליחים
גם אנו.

עולם מתעלם מזעקות-החמס של הדיפלומטיה
י 1הישראלית בעניין מכירת הנשק לסעודיה.

הוא מתעלם מהן כחיוך ציני, כי הוא יודע
כי ממשדת-ישראד עושה את אותו הדבר.

מי שרוצה למנוע בעד סוחרי־המוות מלספק את
מכשירי־הקטל לאויבינו, צריך להתחיל בהפסקת אספקתם
של מכשירי־הקטל לאויביהם של אחרים.
אם רוצה ישראל שעל המיסחר בנשק יחולו כללים
קבועים — מוסריים ומדיניים — עליה לנסח כללים
אלה, וליישם אותם קודם כל ^בעצמה.

בד עוד אינה עושה בן, לא יראה העולם
כמחאותינו אלא מיחווה צינית, ומי יעז לאמר
שאין זה כך?

העולם הזה 2281

ח׳ שיכול להעניק לן כל כן חובה •תוהות ברכישה טלויזיה ...שיקום !
תומיות רטשה
בחשווהים

מסי ו באמהות
רק חברת ״מץ״ -הב טוח ה בטיב מוצריה
והמצויירת במיטב הכלי ם המ שוכללים -י כול ה
ל ה עני ק לך י תרונו ת בל עדיי םולספק לך מכ שיר
מעול ה שעבר בדיק ה מעבד תי ת מ דו קדקת
(להבדיל מאספקת טלויזיות הישר ממ שאית
ברחוב כפי שהדבר קרה בחוד שים ה א חרוני ם).
מזה שנים רבות צועדת ״מץ״ ב מ קו ם הראשון
בנו שאי א מינות, חידושים ושרות לצרכן. חברת
״ מ ך היתה רא שונה גם בהפ על ת ה אנ טי מ חיקון
-לקלקטת שידורי צבע.

המאפשרות גם לר להנות
מטלויזיה מעולה בתשלומים נוחים
אלפי ל קו חו ת מרוצים אשר לחם סו פ קו המכשירים
ב דייקנו ת רבה ו הנ הני ם כיוס מטלויזיה מעולה,
היגם העדות הטובה ביותר לכדאיות שבהצטרפות
ל תוכני ת מץ -צבע.

עלה על הגל־ עם דוב• גל

5שעת אחריות
על חלקי חילוף

טלויזיה חץ צבע 81
הקניה הטובה ביותו 1981

בשנה הרא שונה -גם ה שירות והע בוד ה חינם!
השרות אך ורק באמצעות מעבדות ״מץ״ וז א ת
כדי ל מנו ע ״נפילה״ בידי מעבדות ו״ מו מ חי ם״
למיניהם. מבצע א מינו ת בין רוכשי טלויזיות
״מי: בחוד ש מאי 1981 בלבד!
1.000

שירות ארצי

לירות במתנה על כל תקלה
טבעית בשנת האחריות הרא שונה

(המצריכה ה חלפ ת חלק)

הכולל מסופי מחשב, צי רכב
ו ט כנ אי ם מעולי ם הנמצאים
ב כוננו ת 24 שעות ביממה.
ידיהם של ה ט כנ אי ם לא
ע מו סו ת במיוחד: ני תן
לזקוף עובד ה חיובי ת זו
ל איכות ם הג בו ה ה של
מכשירי ״מץ״.

(בנוסף לשרות
המלא חינם!).
מעבדות משוכללות
היחידות ה מ טפלו ת ב טלויזי ה
בעזרת ציוד בלעדי מ תו חכם
המכוון כל חלק לפי המתח
הרצוי -להבדיל מ מעבדו ת
רגילות המ שתמ שות
במכ שירים מיו שנים ל טי פול
כללי בלבד. ה תי קוני ם
נע שים ב חל קי חילוף
מקוריים

הטלויויה הברמנית חטובת ביותר

להשיגבמר כז יימ^ו ימודיעיו 9ו,בוי-ברק מיהוד 51263 :

!אצל סוכנים חודשים שליימעייבכל רחבי האדע

\ חרזוגיג״׳׳׳

חבות מץ ישראל
בית העסק הנבחר 1981

שת• הצבעות איחון של קהל הצוננים•
אם מי ש הו׳׳י קו ם״ בעקבות מודעה זו וי עני ק
לך יתרונות כאלה י ...אנו נברך על כך!
כי אז הבאנו שוב תועלת לציבור הצרכנים!

(מה(ן(התאמץ?
הצטרף(תומית מץ!

תלוש מידע

לכבוד
״בית מץ י׳ רח־ מודיעין 19 בני ברק מיקוד 51263 :
אני מעונין לדעת יותר על אפשרויות רכישת טלויזיה צבעונית במחיר
מינימלי, וברצוני לקבל פרטים על תכניות הרכישה של ״מץ צבע ״81
ע ס של טר חוק בלי של טר חוק

ברצוני לדעת היכן נמצא סוכן ״מץ״ הקרוב לביתי.
שם ...כתובת...

...טלסוץ בעבודה...

צרפת: מבצ רו ה אנ ט
המחזה המביש בבורסה הצרפתית היד. דוחד ,.אבל
לא מפתיע. אלפי הצרפתים שצבאו על דלתות הבורסה,
כדי למכור את המניות שלהם ולפגוע פגיעה קשה בפרנק
הצרפתי, התנהגו בדיוק כמו חבריהם למעמד בצ׳י־לה,
אחרי שסאלבדור איינדה עלה לשילטון.
קשה לומר שהיתר, להם סיבה טובה להתנהגות ההיסטרית
שלהם. הרפורמות שהבטיח הנשיא הנבחר, פראג־סואה
מיטראן, לא היו מרחיקות לכת במיוחד. כצפוי,
ינסה מיטראן להשתלט על כמה תעשיות-יסוד (אם תקבל

פ ט ריו טשדהנוכל

*נוי קניו
הצעת־החוק עובדה על־ידי ועדה משותפת לאנשי
סולידאריות, הממשלה, המפלגה הקומוניסטית וועדת תיאום
של אנשי־רוח ומדענים. היא כללה גם במאי תיאטרון
וקולנוע, פילוסופים, היסטוריונים ואמנים. לדעת
מומחים תצליח הוועדה להתגבר גם על סלע המחלוקת
האחרון, ולהכפיף את הצנזורה לפיקוח פרלמנטרי.
מגמות השינוי מוצאות עתה גם לגיטימציה אידיאולוגית
בתוך המפלגה. העיתונאי ניקולאס קארול, המדווח
על ההכנות לוועידת המפלגה במחצית יולי, מבשר על
תבוסה נחרצת של העסקנים השמרניים. ההצעה למצע
חדש במפלגה מסבירה, שמדינה סוציאליסטית חייבת
לשאוב את עוצמתה מתמיכת רוב הציבור בתוכניתה
הפוליטית. זוהי כפירה בכל עיקרון לניניסטי, והעזה
מעל ומעבר לכל מה שניסה לבצע אלכסנדר דובצ׳ק
בצ׳כוסלובקיה, באביב של פראג.1968 ,
המצע כולל:
י• הצבעה חופשית ותחרות חופשית על המושבים
לפרלמנט.

ואלרי ז׳יסקאר ד׳סטאן
׳אדמה חרוכה
מפלגתו הסוציאליסטית גם רוב פרלמנטרי) ,ולדאוג,
באמצעות מיסוי ותקציבי רווחה, לחלוקת הכנסות קצת
יותר שיוויונית. אפילו צעדים מתונים אלה עדיין לא
ננקטו, אך תגובת הבורגנות הצרפתית מוכיחה שלנשיא
החדש צפויות בעיות קשות ומאבקים יום־יומיים נגד
נסיונות רציניים לעירעור מעמדו ולהכשלת תוכניותיו.
המעמד הבינוני הצרפתי רגיל לרמת־חיים גבוהה. כל
נסיון לפגיעה בזכויות היתר שלו, כדי לפתור בעיות של
אבטלה או של חלוקת הכנסות, עלול להתקל לא רק
בגילויי עויונוח, אלא אפילו בחבלה מתוכננת בכלכלה
הצרפתית.
פרשנים תמימים בכלי־התיקשורת הישראליים שאלו
את עצמם בקול־רם, מה קרה לפטריוטיזם המפורסם של
הבורגנות בצרפת. עוד מיתוס נופץ לעיני מאות מיליוני
צופי טלוויזיה בכל העולם.
הפרום׳ ישעיהו לייבוביץ נוהג לצטט, כימעט בכל
נאום, את סמואל ג׳ונסון. הפעם הוכיחו הצרפתים שיש
לשנות את ההברקה הקלאסית, ולהפוך אותה על פניה.
מסתבר, לפחות לגבי סרסורי הבורסה הצרפתיים ושולחיהם,
ש״אנטי־פטריוטיזם הוא מיבצרו האחרון של הנוכל״.

לין :
שינוי אמיתי
הידיעה שהופיעה השבוע בסאנדיי טייטס לא נראתה
מרגשת במיוחד. הנושא היה, אמנם, פולין, אבל הפעם
בלי תמונה של לאד ואלסה, וללא אזהרות נרגשות, מתועדות
היטב, בפני פלישה סובייטית קרובה.
מהפכה אמיתית. אלא שקריאה מדוקדקת יותר
העלתה שהפעם מדובר באחד התהליכים החשובים והמשמעותיים
ביותר במחצית השניה של המאה ה־ .20 מעל
ומעבר לכל ההתרגשות הגדולה, המיצעדים והשביתות,
עוברת עתה פולין מהפכה חוקתית. הפולנים, ובתוכם
גם המפלגה הקומוניסטית הפולנית, מבצעים מהפכה די-
מוקראטית. הם קובעים עובדה שיהיה קשה לשנותה
מבלי לשפוך נחלי דם. והם גם קובעים ציון דרך היסטורי
בתולדות הסוציאליזם ההומאני.
חופש הדיכור. בראש ובראשונה מדובר בחופש
הדיבור וההתבטאות. הפרלמנט הפולני עומד לאשר הצ-
עת־חוק, המומלצת על־ידי המפלגה, שתעניק לסופרים
ולעיתונאים את הזכות לפנות לעזרת בתי־המישפט נגד
הצנזורה. הצנזור הכל-יכול (לשעבר) ,יצטרך להסביר
לבית־המישפט מה טעם ראה לפסול ידיעה מסויימת.
חובת ההוכחה תהיה עליו.

דיאוניד בדז׳נייב
מהפכה וגלולות ארגעו;
י• גישה לאנשים שאינם חברי מפלגה לעמדות
בכירות בממשלה ובמשק (למעשה, פתיחת הדלת בפני
אנשי סולידאריות).
• לעודד את סולידאריות להצטרף לקואליציה ה ממשלתית.
9שיתוף
פעולה מלא עם סולידאריות גם במישור
המפלגתי.
• קאתולים פעילים (המבקרים בכנסיה, או חברים

באירגונים דתיים) יהיו רשאים להצטרף למפלבה הקו מוניסטית.

שינויים בחוק המעצר ללא מישפט. ביטול זכות
המישטרה למעצרים פוליטיים ל־ 48 שעות ללא צו של
בית־דין.
<• אישור הזכות להחזיק חוות פרטיות, והבטחת
הזכות לבעלות על חלקות אדמה פרטיות לאיכרים.
כל ההצעות המדהימות הללו זוכות לתמיכת המימסד
הליבראלי של הממשלה. הן מייצגות נכונות של המפלגה
להתחרות עם סולידאריות ועם הכנסייה על תמיכת
הציבור.
לקח צ׳כוסלובקיה נלמד היטב. הפולנים למדו את
סיגנונו של מנהיג המפלגה הקומוניסטית ההונגרית,
יאנוש קאדר. כל הרפורמות הליבראליות והדמוקראטיות
נוסחו בעגה קומוניסטית מובהקת. אבל מעל הכל מבטיחה
גם התוכנית החדשה נאמנות ללא תנאי למוסקבה,
לברית״וארשה ולמנהיגותה של המפלגה הקומוניסטית
הסובייטית. הפולנים מקווים לשכך את זעמם של השמרנים
בברית־המועצות, ובכך למנוע פלישה.

ג ר מני ה: ש מי ד ט
מה עשית בנוילחמה?!
״במקום לשאול את הלמוט שמידט מה הוא עשה
לפני ארבעים שנה, כדאי לשאול את מנחם בגין מה הוא
עושה היום.״ הערה זו, שנאמרה בקור־רוח אנגלי טיפוסי,
בשידור הוורלד
סרוויס של בי־בי־סי,
שיקפה היטב את יחסה
של הקהיליה הבינלאומית
לראש ממשלת
ישראל.
עם זאת׳ ״הצליח״
בגין לעורר את השאלה-
הלא־כל-כך רלוונטית
של עברו הצבאי של
שמידט.
הלמוט שמידט גוייס
לחיל־האוויר. הגרמני
ב־ ,1937 והוצב בגדוד
תותחנים נגד־מטוסים.
ב־ ,1941 כסגן־מישנה
צעיר, נשלח שמידט לחזית
הרוסית. הוא
הוחזר לברלין בשלהי
, 1942 הועלה לדרגת
סגן, הוצב במפקדת
חיל־האוויר כקצידגיוס.
בסוף 1944 נפל שמידט
בשבי הבריטי, בעת ש שירת
בבלגיה. קציני
המודיעין הבריטי חשפו
את זהותו כאנטי־נאצי.
בתקופת שהותו בשבי
החליט שמידט להיכנס
לחיים הפוליטיים. הוא
הצטרף אז לתא של ה מפלגה
הסוציאל־דימו-
קדאטית הגרמנית.
האשמותיו של בגין,
כאליו נטל שמידט חלק
באסיפות נאציות בהן
הקרינו את הוצאתם ל הורג
של הקושרים נגד
שמידט 1940
אדולף היטלר, היא כושאלה
לא רלוונטית
זבת. למעשה קיבל
שמידט פקודה להיות
נוכח בישיבה הראשונה של המישפט עצמו. אחרי ביקור
אחד, ב־ 7בדצמבר ,1944 העז שמידט לבקש שיחרור
מחובה זאת — והצליח.

צי ה אי ה

זוג ת או מי ם
בכל בתי־הקפה, המיסבאות והמיסעדות סביב
בית אגרון בירושלים, ישבו עיתונאים זרים והביעו
בקול רם תדהמה של ממש .״ראש הממשלה שלכם
מטורף״ ,אמר עיתונאי בריטי הידוע באהדתו לארץ
,״הצהרותיו על גרמניה ועל ההתקפה־שלא-
בוצעה, היתה מובילה להתפטרותו בכל מימשל.״
האמריקאים היו הרבה יותר חריפים :״אילו
נתבקשתי לפני שבועיים לבחור את השליט הכי
מטורף במזרח התיכון, היה הלובי מועמר קאדפי
המועמד האוטומטי. היום כבר מסתובבים בשטח
שני מטורפים. קאדפי משתולל ברשיון סובייטי,
בגין ברשיון אמריקאי.״

מועמד קדאפי

מנחם בגין

אלופי הטירוף

חיים ברעם

על תריסר מיפעלים בכל רחבי־הארץ,
ושבשבוע שעבר הועמד בראש רשימת
אגודת־ישדאל לכנסת העשירית.
שפירא, בן ה־ 51 נולד בפולין כנצר ל־מישפחה
מכובדת• אחד מאבות־אבותיו היד.
רבי פינחס מקוריץ, מגדולי החסידים בתקופת
הבעל־שם־טוב, ואילו סבו, אבי
אביו, היה רבי מאיר שפירא, מי שהנהיג
בדור הקודם את למידת דף גמרא
ליום, המקובלת עד היום על חסידים ב-
רחבי-העולם.
בעת מילחמת העולם השניה עקרה
מישפחת שפירא לרומניה, ואברהם הצעיר
נשלח ללמוד גמרא בבית־הכנסת העתיק
של המלבי״ם. אחרי המילחמה עלתה
המישפחה כולה לארץ. האב פתח לו בית-
מלאכה קטן לפרוונות, ואילו אברהם נשלח
ללמוד בישיבת כוכב מיעקוב בירושלים,
שם התגלה במהרה כעילוי, זכה בכל
התחרויות של האברכים בקושיות בש״ס
ומוריו, רבניו ואביו נבאו לו עתיד של
רב גדול בישראל.
באחת מחופשותיו מהישיבה, כשהיה
אברהם שפירא בן ,20 אברך צעיר, נשוי
ואב לילד, הוא נסע לביקור בקיבוץ הדתי
חפץ־חיים. באותו יום ביקר בקיבוץ גם
מי שהיה אז מינכ״ל מישרד־הביטחון,
פינחס ספיר. בין תלמיד הישיבה לבין
ספיר נקשרה שיחה ארוכה, שהפכה להיות
השיחה הגורלית ביותר בחייו של אברהם
שפירא. ספיר אמר לו אז :״יש לך ראש
טוב. אתה לא תמשיך ללמוד. אתה תהיה
תעשיין.״
כמה שנים אחר־כך עמד איש־עסקים
ישראלי בשם טריגונוב לפתוח מטוויה
גדולה במעברת אור-עקיבא, אחד המקומות
הדלים והעניים אז בישראל. טריגונוב,
בעל בית-מיסחר גדול לטכסטיל ,־ השקיע
את כל הונו ברכישת ציוד יקר והבאתו
לישראל, אך הכסף לא הספיק לו כדי
להתחיל ולהפעיל את המיפעל. ספיר,
שהיה אז כבר סגן שר התעשיה, נזכר
אז בצעיר הדתי שבו פגש כמה שנים
קודם לכן בקיבוץ, הורה למצוא אותו
ולהביאו אליו. ספיר הציע לשפירא עזרה
ממשלתית וביקש ממנו לקחת את המיפעל
לידיים. באותה עת היה כבר שפירא
׳תעשיין קטן. הוא עזר לאביו בבית-
המלאכה לפרוונות שלו.

ספיר לא
הלך ברגל
ם תצליח תוך שנה להעסיק
1 1 / /במיפעל הזה 24 פועלים, אני אלך
ברגל מכפר־סבא לאור־עקיבא כדי לספור
את הפועלים,״ הבטיח אז ספיר לשפירא.
כעבור שנה עבדו במיפעל בקיסריה יותר
מ־ 100 פועלים בני המקום. ספיר אמנם
לא מילא את אבטחתו, ולא צעד ברגל
מביתו לאור־עקיבא, אך הוא ביקר במיפעל
כמעט מדי שבוע, ומילא הבטחות אחרות
במשך שנים רבות. ספיר הזרים לתעשיין
הדתי עשרות ומאות מיליוני לירות במשך
השנים, ועזר לו להפוך יצואן מס׳ 1של
ישראל.
ממיפעל הטקסטיל הקטן הפך ספיר את
שפירא ליצרן שטיחים ענק. בשנת 1963
שידך ספיר בין סיר אייזיק וולפסון ובין
שפירא. באותה תקופה היו כבר ספיר
ושפירא ידידים בנפש. אגדה נוספת על
שפירא מספרת שהיה הולך מדי יום שישי
לסאונד. של מד. שהיה אז מלון סמואל בתל-
אביב. שפירא אינו אוהב סאונה באופן
מייוחד״ אולם הוא ידע שמלון סמואל הוא

מ הו אבוהס שניוא, האיש שהרב מגור הקפיץ אותו במפתיע
אל ראש הרשימה של אגודת ־ ישואל לכנסת העשירית?
^ קיר־ ה שו מ ה שיפשף את עיניו ב•
תימהון. בדו״ח שהיה מונח לפניו הוכנסו
הוצאות נסיעתה לחוץ־לארץ של אשת
איל-הטכסטיל הישראלי, אברהם שפירא,
כהוצאות מוכרות במס. פקיד־השומה קרא
אליו את שפירא ושאל אותו :״מדוע
לדעתך הוצאות הנסיעה של אישתך לחוץ־
לארץ צריכות להיות מוכרות על־ידי
מס־ההכנסה?״
שפירא, יהודי הדור-זקן, כבד־גוף, מיש־קלו
עולה על 130 קילוגרם, בעל עיניים
נבונות ומחייכות, השיב לפקיד־השומה :
״אני, כפי שאתה יודע, יהודי דתי. על
פי ההלכה אני חייב לקיים יחסים עם אשתי
בכל יום שישי. אתה לא רוצה שהחוק

—ווו —-וי

יפלה לרעה אנשי עסקים יהודים מחילו״
ניים, נכון ן לכן אתם צריכים להכיר
בהוצאות הטיסה של אישתי כשהיא מלווה
אותי.״
לגבי שילטונות מס־ההכנסה היתד. זו
בעייה. אף פקיד לא היה מוכן לגרום למשבר
דתי, ואף פקיד לא היה מוכן
ליצור תקדים, לפיו כל איש עסקים הנד
סע לחוץ־לארץ ונמצא שם בימי שישי
יוכל לקחת איתו את אשתו, על חשבון
משלם המיסים•
הבעייה הועלתה בפני מי שהיה אז
נציב מס־ההכנסה, יעקוב תמיר. תמיר קרא
אליו את שפירא ואמר לו :״רב אברהם.
אני מוכן להכיר בהוצאות הטיסה של

אישתך.״ שפירא חייך בשימחה לניצחונו.
״אבל יש לי תנאי״ ,הוסיף תמיר ,״בכל
פעם שאתה נוסע לחוץ־לארץ, אתה לוקח
איתך את אישתך.״ פניו של שפירא נפלו.
הוא ויתר על כך שמס־הכנסה יכיר בהוצאות
הטיסה של אישתו.
פגישה גורלית
ל ו אחת האגדות המסופרות על אחד
1מאנשי התעשייה הססגוניים ביותר
בארץ, ילד הפלא של התעשייה הישראלית,
שבנה אימפריה של טקסטיל, החולש

הבסיס התל־אביבי של ספיר, וידע שספיר
אוהב סאונות.
בין האדים והמגבות הרטובות גילגלו
ביניהם שר־האוצר דאז ובחור הישיבה
הדתי, שהפך תעשיין, מיליונים רבים של
לירות, גילגול שהיה בדרך-כלל חד־סיטרי
מספיר לשפירא. גם היום, אחרי
הסתלקותו של מיטיבו מהעולם, לא שכח
שפירא בזכות מי הוא צמח וגדל. תמונותיו
של ספיר פזורות בכל פינה במישרדיו
ובביתו הצנוע שברחוב יהודה הלוי בתל-
אביב.
למרות ששפירא כמעט ולא השקיע
אגורה אחת מכספו במיפעל החדש, ולמרות
שוולפסון השקיע סכומים זעירים בילבד,

א גו דתישראל תי כנ סלכנסתעלגבי

וההשקעה כימעט בולה היתד, ממשלתית,
עמד המיפעל בקיסריה בפני פשיטת־רגל,
כמה שנים אחרי חנוכתו.
לשפירא לא היה כסף להזרים למיפעל
כדי להציל אותו, וולפסון סירב להשקיע
אפילו אגורה שחוקה נוספת במיפעל
הכושל. אז העלה אחד מנאמניו של ספיר,
משה זנבר, מי שהפר אחר־כך להיות
נגיד בנק ישראל, רעיון מבריק. לוולפסון
היו במה קומות במיגדל שלום, שבנייתו
הושלמה אז, שוולפסון רצה להיפטר מהם.
הוא לא הצליח למצוא לקוח לנכס היקר.
ספיר הציע לוולפסון שהממשלה תקנה
ממנו, תמורת סכום ענק באותם הימים,
2.7מיליון לירות, את הקומות שלו בנזיגדל
שלום, בתנאי שוולפסון ילווה את הסכום,
בריבית הוגנת כמובן, למיפעל בקיסריה.
וולפסון הסכים, המיפעל בקיסריה ניצל,
וכל מי שמבקש היום שירותים ממישרד־הפנים
או ממישרדי ממשלה אחרים, מכתת
רגליו למיגדל שלום.

חזודי-ה ^ה^יי׳וב

׳!והזזייס1ץ<נ* 0והע׳גס ׳1זני] הזז*.

עובכגר^ ^ברז 13 בזת

ימ׳ופין א41 נגן דכן £יג 1א תתש\ט*ן*

ה שתוללות
הבנ קי ם
ש ולס 2.7מיליוני הלירות לא הספיקו
י לשפירא, וספיר יצא למסע שיכנוע
ספירי טיפוסי בקרב הבנקים, כדי שיעזרו
לבך טיפוחיו. בנק טפחות, שנוסד כדי לתת
הלוואות לעולים חדשים ולזוגות צעירים,
הילווה לשפירא חצי מיליון לירות. בנק
המיזרחי נתן 400 אלף לירות. בנק הפועל
הנזיזוחי 100 אלף, בנק נזוכנתיל חצי
מיליון והבנק לפיתוח התעשיה 2.3מיליון
לירות. כל זאת בתקופת המיתון של ,1966
כשהמשק היה רעב לבל טיפת אשראי.
וכשהתברר לספיר שגם סכומים אלה אינם
מספיקים, הוא הצליח לסדר לשפירא הלוואה
נוספת, בת שלושה מיליוני לירות,
מחברה פיננסית של כור.
אולם על שפירא איים אסון אחר. יהודי
אמריקאי, נט ליפסון, בעל רשת עולמית
לייצור שטיחים בשם ונטור, קיבל ברצינות
את הבטחות השליחים הישראלים
בארצות־הברית, והחליט להקים בארץ
מיפעל לייצור שטיחים. במהירות עצומה
הקים ליפסון מיפעל לתיפארת בנצרת.
היה זה איום גלוי על מיפעל השטיחים
של שפירא בקיסריה. שפירא זעק לעזרה,
וספיר נענה לה. הוא נתן לו אישורים
לבנות מיפעל חדש בנתיבות.
ליפסון נדהם. הוא ידע שכושר המיפעל
שלו בנצרת הוא פי ארבע מתיצרוכת
המשק הישראלי, וידע שכאשר ייפתח
המיפעל החדש של שפירא בנתיבות, תייצר
ישראל פי שמונה מדרישות השוק. ליפסון
הבין את הרמז של ספיר, מכר לשפירא
את המיפעל שלו, עוד לפני שבנייתו
הושלמה, והסתלק מהארץ.
בינתיים הצליח שפירא להקים לו עוד
כמה מיפעלים, מיפעל טוילנד בבני־ברק,

ב ב תו וזיין רי 0

תח 1ץ

עחץיהודהז״י-
גגר רזסזב׳ד פיגריונזרבז^

^ רעעתתת•/

/׳ך1ז41 ץ יינז *׳״ת ג&עת טובוז 1ע* 1י1ז41

י׳ דיבניו־י
ביו({
ח חי צ ח גב׳ן ועוז 2אחדך ^ ה רי3ן
^,1ראבשק-ראנ׳ק\ בארו*במ,י 1בד .^ 4 (1א
ין^ 41פ 4ען א תי 1זחזפ1ז.
זאי״ה סצועחתק{ ג -״ 0ב ^ >גגע ^ 1ןוזיווי
הוחוזחחן•
אברת $יזקוף עז־ציוא 1ר? 9ת1
חידאביב,
1ו1ריהכי*ה
י/קזזנגטזן ן ג* 1ך ג\?(60 ערן 1רעי1ז1
י 1ע ץ

! 1ן 1 1ל ו | 11 בנו בכורו של שפירא, יהודה,
העובד בקונצרן הענק.
ו • 11
אברהם שפירא נחשב לראש מיש־פחה
מסור ונאמן למרות עיסוקיו הרבים.
לוי היא סוכנת־נסיעות. כל הנסיעות של
מיפעליו של שפירא נעשות דרך סוכנת
זו, ועולם מישרדי־הנסיעות בארץ יודע
שרק הנסיעות של שפירא עצמו ושל
המנהלים השונים במיפעליו יכולות לפרנס
מישרד־נסיעות גדול.

בין ״ היל טין״
ללוגדון

הזמנת המיליונים

ההזמנה לחתונה בנו של אברהם שפירא
נראית רגילה, אך במיקרים רבים היה צמוד
אליה כרטיס־טיסה ללונדון וחשבון אירוח פתוח. בתמונה התחתונה: אחת מהחנויות
של אברהם שפירא שהפך להיות היצואן הפרטי הגדול ביותר במדינת ישראל.
המייצר צעצועים מצמר ובד, ומיפעל
גלנויט בקיסריה, המייצר פרוות מלאכותיות.
במירוצו להצלחה ידע שפירא שהוא
אינו יכול לסמור רק על ספיר. הוא החל
אוסף סביבו אנשים בעלי קשרים טובים
וממישפחות טובות. האלוף (מיל׳) חיים
הרצוג עבד אצלו. כמנהל טוילנד הוא
מינה את דורון פלד, בנו של מי שהיה
אז מנהל המכס וידיד קרוב של ספיר,
דויד פלד. כמנהל מיפעל השטיחים בקיסריה
הוא מינה את מנוש קול, אחיו
של מי שהיה השר משה קול.
עד היום ממשיך שפירא בהעסקת אישים
בעלי שם במיפעליו. מנכ״ל הקונצרן שלו
הוא יהודה ניצן (בלום) ,אלוף־מישנה
לשעבר ומי שהיה היועץ־הכספי לרמטכ״ל.
בלום הדתי נחשב לעילוי בשטח הכספים,
ופרישתו ממערכת הביטחון והליכתו לשפירא
היתד. מכה לכל מערכת הכספים הביטחונית.
שם אחר שאותו מעסיק שפירא
הוא תת-אלוף (מיל׳) אשר לוי.
אולם לא רק ללוי דואג שפירא, אלא
גם לבני מישפחתו של לוי. בתו של אשר

ך* שהיה שפירא בתחילת דרכו, הוא
•י* תיכנן לערוך את בר־המיצווה של
בנו במלון הילטון בתל-אביב. ספיר, שבאופן
אישי היה דוגמה לצניעות ולנקיון-
כפיים, ראה בכך טעם לפגם. הוא הציע
לשפירא עיסקה: התעשיין הצעיר יוותר
על ניקור העיניים שבעריכת בר־המיצווה
במלון הילטון, יערוך את החגיגה בביתו,
ותמורת זאת יעמוד ספיר בפתח הבית
ויקבל את כל הקרואים. עבור תעשיין
במדינת-ישראל של אז היתד. זו מתנה
בלתי ניתנת לשיעור. במשך ארבע שעות
עמד ספיר ובירך את כל קרואי החגיגה.
האשראי הציבורי והכספי של שפירא זינק
באותו יום לפיסגה חדשה.
אך שנים אחר־כך, בשנת 1973 לא יכול
היה שפירא לעמוד בפני הפיתוי ולערוך
לאותו בן מסיבת־כלולות מפוארת, דווקא
בלונדון הרחוקה. יצחק־יהודה, בנו של התעשיין,
השותף היום בניהול הקונצרן
הגדול, נשא לאשה את שפרינצה מורגנ־שטרן,
בתו של יהלומן אנגלי עשיר. עשרות
פקידים ממשלתיים בכירים, עיתונאים,
שופטים ובנקאים הוטסו מישראל ללונדון,
שוכנו בפאר מלונות לונדון של אז, מלון
קמברלנד, וביום השלישי ה״ 10 ביולי ,1973
הוסעו בשיירת מכוניות מפוארות לאולם
החתונות המפואר ביותר בלונדון, דנסקרפט
גרדן, כדי להשתתף בשימחתו של אברהם
שפירא. עבור חלק ניכר מהמוזמנים שילם
שפירא את דמי־הכרטיס ואת מם־הנסיעות,
שהיה אז בתוקף. אחרים, פקידים בכירים
פחות, נדרשו להשתתף בחלק מדמי־הנסי־עה.
עם כל מוזמן ניהל שפירא משא־ומתן
דיסקרטי, עד שהגיע איתו להסדר אישי
(המשך בעמוד )60

_ 213

מה אומרים סוחרים
שאינם מוכרים 111 שאוב לורנץ?
...״נכון 111 ,שאוב לורנץ מצוינת
אבל יקרה. אני מציע לך לקנות
היא לא פחות טובה אבל יותר זולה
קנהטלויזיה שאתה חצה לקנות
ולא את זו
שלשוחר כדאי למכור !

נתונים מתוך מחקר
״גאלום ישראל״
בקרב סוחרי טלויזיות
על עמדתם כלפי
111 שאובלורנץ:״
א. דעה חיובית עד
חיובית מאוד

/ 0ס 8 8

ב .״ראוי לציין שברוב
החנויות בהן אין
טלויזיות ״שאוב לורנץ״
בכל זאת קיימת דעה
חיובית לגבי טלויזיה זו״,

111
ו!1אוב־לורנץ

2א£ן ו6-10ש/אס$

איכות ויוקרה
היבואן הבלעדי £ 1 1 1 9
רחוב פר ץ , 4תל־אביב, ט ל פון.624193 621984 :

/יו\ו\/ו\/וח 06 עע עזו >£ם\/ז/ץ ן

הטלויזיה הטובה בעולם.

להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות

ידייור-יז הזה י8י׳י׳

התרבית של המערך. ממשלת הצדלי1ת
ומתנת יום־ההולדת של טדי ק1לק
8בתקרית חמות /מיו
מעורבים ראש לישכת ראש-
הממשלה, יחיאל קדישאי,
ובעל הטור בדבר, נחום •כר־נע.
ברנע פגש את קדישאי
באחד ממיסדרונות הכנסת, מייד
אחרי נאומו של ראש־הממשלה
מנחם כנין בפני מליאת הכנסת.
ברנע, כמו מרבית ה עיתונאים
שהאזינו לנאום, הביע
את ספקותיו ביחס לשפיות
דעתו של ראש־הממשלה, אמר
שאינו מוכן להישלח לקרב
תחת פיקודו של בגין .״כני
כנין, בנו של ראש־הממשלה,

שמו של אמן הצלליות הידוע
אלמוזלינו, שאין לו כל קשר
מישפחתי עם חברת־הכנסת.

81 אחרי שח״כ חרות חיים
קאופמן שמע פעמים רבות

שהממשלה של הליכוד ״יורדת
מהפסים״ ,עלה בראשו רעיון
מזהיר. קאופמן הורה למפרסמי
חברת לגו שבבעלותו, לפזר
בכל רחבי הארץ שלטים :
״הרכבת של לגו לא יורדת
מהפסים.״
81 הסטיריקן כ. מיכאל
מציע לקרוא לתעלת הימים

פיליפ חביב

נציגו של הנשיא האמריקאי, רונלד רגן, שבא למסע דילוגים במזרח התיכון
בגלל משבר הטילים, פגש בראש־הממשלה מנחם בגין, כשמסביבם עיתונאים
ובלמים מכל רחבי העולם. בפגישה הראשונה בין השניים נראה כאילו הם יוצאים בריקוד.

הגיספח המיסחרי בשגרירות מצ־
# * 1ך | 1ן ^ 911י ן | 1 |1
11\ - 1י א 1ריים בישראל, בא השבוע לתערוכה
״אנרגיה ״2000 וניגש לביתן הלאומי. בפתח הביתן ניצב
מכשיר כוח שעליו צויינו כל מקורות האנרגיה, כמו מים, שמש,
פחם, גז, נפט, חשמל וגרעין. הוא היכה בפטיש וכוחו הגיע עד
נקודת הציון ״שמש״ .העיר מברוק :״שמש יש לכולנו, בלי הגבלה.״
את הביתן הלאומי תיכנו הארכיטקט ישראל גודוביץ.

בשם ״תעלת הימים האחרונים״.

ג׳ואל ירשה את תפקידה של

| 8מזכירתו של סגן ראש-
הממשלה, הפרופסור ייגאל
ידין, ג׳ואל טל, החליטה
שלא תהיה זו שתכבה את האור
בלישכת סגן ראש־הממשלה.
לכן היא מתכוונת לפרוש
מעבודתה עוד לפני הבחירות.
ג׳ואל קיבלה עשרות הצעות-
עבודה ונענתה בסופו של דבר
לבקשתו של ראש לישכת
העיתונות הממשלתית, זאכ
חפץ, לבוא ולעבוד בלישכה.

81 דוברת סיעת הליכוד
בכנסת, רות (״חיריק״) כן־
צור, שכחה להודיע לראשי
הסיעה שלה על עבודתה החדשה.
בן־צור מונתה דוברת
תנועת תל״ם של משה דיין
והדבר גורע רק במיקרה לראשי
הליכוד.
8 :העיתונאי גירעון דיי-
כר התבקש על־ידי הסתדרות
הסטודנטים של האוניברסיטה

לינדה רמכאום.

יהיה בחוץ־לארץ ואני אצטרך
להילחם בגולן?״ שאל בתע
את קדישאי ברמזו לכך, שעד
הבחירות של מאי ,1977 היה
בנו של בגין, בני, בחזקת יורד.
קדישאי התרגז וצעק על בר-
נע :״אתה חרא, בן־זונה.״
קדישאי, שידע שברנע ובני
בגין הם חברים מילדות, גרר
את ברנע לעבר אחד הטלפונים
הסמוכים, חייג לביתו של בני
בגין וסיפר לו מה שברנע
אמר. אחר־כך נתן את האפרכסת
לברנע הנדהם. בני בגין
אמר לברנע :״בזמן שאתה
הזדיינת בניו־יורק, אני לחמתי.״
ברנע טרק את הטלפון.
! 8לא רק ברנע שאל היכן
יהיו ילדיו של בגין אם תפרוץ
מילחמה. קרא ח״כ צ׳ א ר לי
כיטיץ לעברו של בגין, בעת
נאומו :״הבנים שלד בטח יהיו
בתיזמורת צה״ל.״
81 מנהלת קרן ירושלים,
רות חשין, מארגנת סידרה
של מסיבות לקראת סוף החודש,
לכבוד יום הולדתו ה־70
של ראש עיריית ירושלים,
טדי קולק. אל אחת המסיבות
יוזמנו רק מיליונרים,
מישראל ומארצות־הברית, ש-
יחוייבו לתת לבעל השימחה
מתנת יום־הולדת מקורית, שתשמש
ככרטים־כניסה: כל
אחד יהיה חייב לתרום לקרן
ירושלים 100 אלף דולר, שהם
כ־ 10 מיליון לירות.
81 בכנסת מכנים את רשימת
המערך לכנסת העשירית,
שבה ניצבת ח״כ שושנה
ארבלי־אלמוזליגו במקום
השני ,״ממשלת הצלליות״ ,על
העולם הזה 2281

מנהל חברת־ביטוח, אביו של אורון ירדן, הילד שנחטף ונרצח לפני כשנה,
הפסיד במישחק טניס של ותיקים, מעל גיל ,35 בטורניר למנהלי״חברות
ולאנשי״עסקים. ההפסד לא דיכא את ירדן. הוא הבטיח כי ימשיך להתאמן וכי בטורניר הבא ינצח.

עמוס יוון

העברית לראיין בפומבי את
ח״כ •משיה דיין. רייכר טילפן
לביתו של דיין בצהלה וקיבל
את הסכמתו. אולם דיין התנה
תנאים: לרייכר אסור לשאול
על חייו האישיים, על אוסף
העתיקות, ועל מילחמת יום-
הכיפורים. דיין הרשה, כמובן,
לרייכר לשאול שאלות הנוגעות
לספרו החדש. ביום המופע
ניגש רייכר אל דיין, שישב
במיזנון הכנסת, הציג עצמו
וניסה לתאם עימו את הפרטים
האחרונים. להפתעתו אמר דיין :
״אני מרשה לד לשאול אותי
על כל נושא שבעולם. אתה
יכול לשאול על העתיקות,
על החתיכות, על יום־הכיפורים
— על הכל,״
81 בתום פגישה של קבוצת
מורים עם יושב־ראש הכנסת
יצחק כרמן הוציאה עוזרת
דובר מישרד־החינוך, רינה
יצחקי, הודעה לעיתונות. באותה
שעה עסקה דוברת הכנסת,
שרחל׳ה יצחקי, בניסוח
הודעה לעיתונות על אותו
נושא. רינה ושרהל׳ה הן אחיות.
81 בערב ראיונות שאל
ירון. לונדון את המרואיין
ח״כ אחוד אולמרט :״אתה
כבר הרבה שנים הולד אחרי
שר-הבריאות אליעזר שוס־טק
— זה ביגלל אידיאולוגיה
או ביגלל הכאריזמה המפור סמת
של שוסטק?״ אהוד אול-
מרט פרץ בצחוק ולא השיב
על השאלה.
81 נשיא המדינה יצחק
נ כון הוא ידיד־נפש של בעל
מלון ראטאדה בירושלים, עו־כדיח
לוי, אביו של מימון
לוי, אחד ממורשעי מישפט
הרצח הכפול, המרצה עתה את
עונשו בכלא. ביום העצמאות
היו הנשיא, רעייתו אופירה
ושני ילדיהם אורחיו של לוי
במלון שלו. בעוד ילדי הזוג
הנשיאותי צופים מהקומה ה־17
של המלון כזיקוקין די-נור,
עסק הנשיא בצפייה בטלוויזיה
שהקרינה ראיון עימו.
81 כשנשאלה השבוע, בראיון
עיתונאי, הזמרת גלי
עטרי אם כבר התחילה להלחין
בעצמה שירים, השיבה:
״עוד לא, אבל כבר קניתי
פסנתר.״

הר טלפון
ואחה בדיסקונט!״הלו טלבנק!
קנ ה לי
אי.די.בי.
אופציה , 9
תוד ה!״

״הלו טלבנק!
אגי רוצה להזמין
שיקים אי שיים
ושלח לי
תמצית חשבון,
תודה!״

//בוצע!

״הלו טלבנק!
קנ ה עבורי
המחאות־ נוטעים
וחדש לי א ת
הא שראית
הבינלאו מית
לשנה נו ספת,
תו ד ה!״

״הלו טלבנק!
פתח לי תכנית
״יתרון רב תכליתי״
עם 500/0הלוואה,
תודה!״

״בוצע!״

״בוצע!״

מהבית * בטלפון * בששת הנוחות
מ 6.30 -בערב ע ד 10.30 בלילה.
איך פועל הטלפנקז
אם אתה מחזיק חשבון עובר ושב בדיסקונט אתה יכול עכשיו לבצע
פעולות בנקאיות מהבית, בטלפון, בשעות הנוחות מ־ 6.30 בערבעד 10.30 בלילה.
.איש צוות הטלבנק, דיסקונטאי מנוסה, עומד לשרותך ויבצע את בקשותיך
והוראותיך הטלפוניות, ללא תשלום נוסף.

שיורני הטלפנק

קניה ומכירה של מניות, אגרות־חוב וקרנות־נאמנות;
רכישה ומכירה של מטבע־חוץ, המחאות נוסעים ;
פתיחת תכניות חסכון, תעודות פקדון סחירות והצטרפות
לקופות־גמל;
דיווח על יתרת חשבונותיך: עובר ושב, ניירות־ערך, מטבע־חוץ;
מידע
על תכנית הבנק ושירותיו ;
מתן הוראת קבע לתשלום חשבונות חשמל, טלפון ;
הזמנת דף חשבון, פנקסי שיקים, כרטיס כספומט ועוד
ועוד.

אתה מוסר את הקוד שלך — הבנקוד— מציין את מספרי החשבונות שבהם תרצה
לבצע פעולות בטלפון. אינך צריך לעמוד בתור, אינך קשור לשעות העבודה של הבנק . .
טופס הצטרפות לטלבנק, תקבל בסניף דיסקונט או הזמן בטלפון 03/637300
מ־ 10 בבקר עד 10.30 בלילה.

חוד

החויתה
״בת כמה את?״ שאלה בטוב-
לב של ממש הדוגמנית קארין
דונסקי את הדוגמנית חניתה
צנטנר, כאשר נכנסה למסיבת
יום־ההולדת של חניתה, שהתקיימה
בבית־מלון בהרצליה.
״אני כרגיל בת ,25ב־ 15 שנה
צעירה ממד,״ השיבה חניתה. קארין
היתד, בין הראשונות בסידרת ה אורחות
שהתעניינו בגילה של ה־

להתפעלות הרבה ביותר זכתה
דווקא דורי, בתה בת ה־ 18 של
חניתה, שכיום היא כבר חיילת.
לורי באה למסיבה בשעה מאוחרת,
כשהיא מלווה בכמה מחבריה.
בפתח לא נתנו לה להיכנס,
עד אשר שיכנעה את השוער שהיא
בתה של המארחת .״אנחנו לא
נותנים להיכנס לכל אחד,״ הסבירו
לה. אך במשך כל הערב נכנסו

אם ובתה

הם לורי וחניתה צנטנר• לורי
דומה מאוד לאמה היפהפיה
ואפילו הולכת באותה תיספורת קצרה כמו האם.

אב ובתו

הם אבנר ולורי צנטנר, שהי)
מאוד גאה בבתו .״יש לי בעין
קשה לי להחליט מי יותר יפה, הבת או האם.

נ /מ׳ד? /0ר

העומדת ללדת בכל יום, באה ע

בעלה, העיתונאי עידו דיסנצ׳י!
הדוגמנית בתיה, ישראלי בא
עם בעלה, השדר אלי ישראל
בשעה שתיים אחר־חצות .״א:
תמיד באה למסיבות בשעה כז
רק אז מתחיל להיות מעניין.״
פינצ׳י מור באה עם תב
בן־ עמי, המצפה לשובו ש
אולסי פרי מארצות הברית.
אחרי האוכל הובאה העוגה ד,ע,
קית, וחניתה סירבה להציב ב
נרות ,״זה יסגיר את גילי,״ אמר!

רגליים, רגליים

מפגינה הדוגמנית פינצ׳י מור.
בעלה, דייל אל־על, עטי מור, לא
בא עימה למסיבה, כי היה בטיסה, ופינצ׳י באה עם חברתה, תמי בן־
עמי. על רגליה היו מהוהות גרבי כסף ומעליהן כיסוי שקוף באורך מיני.

מארחת. חניתה לא ויתרה, ועד
תום המסיבה סירבה לגלות את
גילה .״היא עדיין החתיכה הכי
טובה שמסתובבת כאן,״ הבטיח
בעלה, תעשיין הטכסטיל אבנר,
שרקד כל הערב בהתלהבות רבה.
המקום המה דוגמניות ומעצבי־אופנה
שעימם עובדת חניתה כבר
18 שנה, מגיל שבע, לפי חשבונה.

למסיבה אורחים מן המלון, וכאשר
ראו את חניתה, שהיתר, לבושה
בבגד מבד כסף שקוף ונראתה יפה
מאוד הם ניגשו אליה והזמינו
אותה לרקוד. חניתה סירבה לרקוד
עם זרים, וגרשה מהמסיבה
בנימוס את מי שלא הכירה.
עמיתותיה של חניתה באו בהרכב
כמעט מלא. בתיה דיסנצ׳יק,

׳י י עידו דיסנצ׳יק, מעורכי, מעריב׳
11111 וג׳ודי מוזס, בתו של נוח מוזס, מבעלי
״ידיעות אחרונות׳ הפגינו אחווה. משמאל: חווה לוי וידידה, גי פילופ•

אם אתה בדעה שרהיט׳ דניש הם לוקסוס
אנו מקווים שהמחירים במודעה זו ישנו את דעתך.
כאשר תספר לידידיך שאתה עומד לרכוש רהיטים בדניש ודאי תהיה התגובה:
״איזה לוקסוס׳׳ .זה נכון בכל הנוגע לאיכות הרהיטים,
הגימור המושלם והעיצוב הבינלאומי.

זו אינה האמת בכל הנוגע למחירים: כדאי לך להשוות ולבדוק.
אנו משוכנעים שתגיע למסקנה אחת בלבד -רהיטי דניש הם לוקסוס שאתה
יכול להרשות לעצמך.

עגלת בר קליאופטרה עשויה במבוק
מיובא, בקוטר
5ם״מ, מקום
לאחסון 8
בקבוקים.

פינת ישיבה בוני -מעץ אורן מסיבי, נו ח
ושימושי -כריות לשימוש דו־צדדי. ספ ה
דו־מושבית, תלת־מושבית וכורסא.

ורשבסקי
-פריליך

ספת ישיבה מודולרית דגם באלד, המורכבת
משתי כורסאות. מכורסאות באלד ניתן להרכיב
ספות בגדלים ובצורות שונות.
ביבה מיטה זוגית ו־2
ארונות לילה
תואמים -עשוי
עץ אורן מסיבי.

כורסת טלויזיה דגם
טלסטר, עשויה עור
אמיתי, מסתובבת
ו מתנדנדת, מיובאת
מדנמרק.
ד 3 , 4 9 5ש׳

מזנון מודולרי דגם , 4000 עשוי טיק
אמיתי, מיובא מדנמרק.

המחירים כוללים מע״מ, תשלום
במזומן בשיטת ״שלם וקח״ .אפשרות
להסדרי תשלומים והובלה לביתך
בתוספת מחיר.

לה דונ ה -עיצוב
איטלקי יוצא־דופן,
בקש או בריפוד,
נוחיות מירבית,
מיוצר ע ״ ידניש
ישראל.

שולחן דגם פרים -בסים שחור, יצוק ממתכת, פלטה שיש
קררה, ו־ 4כסאות ביסטרו. הכל מיובא מאיטליה.

1* 1דטעי
רמת גן, דרך ז׳ביטינסקי 104 ירושלים, רח׳ הסורג מול בנק ישראל.

חיפה, אחוזה, רח׳ חורב 53

באר שבע, רח׳ החלוץ .124 אילת, המרכז המסחרי צופית-עלית.

)!(1שים
ידידי ישראל הם

בלונים

ברבארים 1ד1סים
81 לאיש הטלוויזיה מרדכי
(״מוטי״) קירשנכאום יש
הסבר מדוע לבראבאדוס יש
עדיין קשרים עם ישראל,> .מה
החוכמה? בבראבאדוס יש רק
ברבארים ודוסים.״
! 8עבודתו של כתב פרלמנטרי
עלולה לסבכו בסיכסו־כים
מישפחתיים אלימים. לא
מכבר התפרסם הסיפור אודות
המכות שספג הכתב הפרלמנטרי
של מעריב, יהושוע

מאת

דניאלה שמי
רגע, מר בגין,
אני בודק !

ביצור, מידי אשתו. הפרשה
הועלתה בבית-המישפט וביצור
ניסה להוכיח שאשתו אכן מכה
אותו. עתה הצטרף לביצור גם
יזנח כהן. אשתו של כהן,
הכתב ד׳פרלמנטרי של הצופה,
ויקטוריה כהן, טוענת בתביעה
שהגישה לביודהמישפט,
שבעלה רואה בה, מאז ומתמיד,
שפחה שלו וכי באחת
מהתפרצויות הזעם שלו נשך
את ידה.

העיתונאית״תזונאית עומדת להינשא
111י|| 11״ן
ליוני פרס, בנו של יושב״ראש מיפלגת
11 / 11 11 1
העבודה, שימעון פרס. הזוג הצעיר נסע לארצות״הברית כדי לפגוש
את הוריה של פיליס. בהיותה באמריקה ניצלה פיליס את
ההזדמנות ופגשה בסנטור האמריקאי ויליאם פרוקסמאייר,
האחראי להתרת השימוש בוויטאמינים בארצות הברית. הסנטור
מרבה להשתמש בויטמינים בדי לשמור על מראה צעיר וגילה
עניו בספר הבישול הצמחוני שכתבה פיליס. מימין: הרולד שומן.

הצרה שלן זה
שהנעליים שאתה
נועל גדולות עליך !

ל 1מנהלת להקת הבלט הגרמנית ״וופרטל״,
| 11י| 1 1י
1י 1 1י י 110 המתארחת בארץ, נשאלה את מי היתח
רוצה לפגוש בישראל• תשובתה היתה חד־משמעית — את השחקנית
ילידת גרמניה חנה מרון. השתיים נפגשו במוסיאון תל־אביב, לפני
קהל צופים, אחרי הופעת הלהקה. מרון העירה כי עבודת
הכוריאוגרפיה של באוש מזכירה לה את הסרטים הגרוטסקיים
של צ׳ארלי צ׳פלין, שבמרכזם עומד האזרח הקטן והנבון.
העול ם הזה 2281

ר שת מלונו ת ח. ש>ו | |ן
נפתחה ההר ש מה לשנת 1931

ל ק אונ טרי קלוב

חופשה!!

״מרינה׳

הנאה!!

ריביירה, בת־ים

ב ה 1הלה חד ש ה

הצעה מיוחדת לישראלים
.ש הו ת של 7ימים 5 :ב ת שלו ם +

המועדון כו ל ל * :ב רי כו ת ש חי ה (למבוגרים

2חי 1

ולילדים) ¥מגר שי ט ני ס ¥סאונה פיני ת

מרחץ טו ר קי ¥או לםהתעמ לו ת ¥חד ר

אפש רו ת ח לו קתה חו פשה בין 8ב תי ה מ לון של ה ר שת

דיפלומט ירושלים
דיפלומט תל־אביב ט ל 03-294422 :
מרינה בת־ים ט ל 03-596111 :
מרינה תל־אביב ט ל 03-282244 :
אריאל ירושלים טל 02-719222 :
הנשיא ירושלים ט ל 02-631273 :
מרינה שארם ט ל 057-99365/7 :
מרינה נתניה ט ל 053-36061 :

כושר ¥עי סוי ¥חוגי ס פו רטוחברה *

710831־02

י צי אהי שי רהל חו ף ה רי ביי ר ה.
פרטים והרשמה במשרדי הקאונטרי קלוב
במלון ״מרינה״,
שד׳ בו-גוריון ,36
ב ת -י ם

טלפון 03-596111 :
שעות הקבלה :
,13.00
- 9.00
19.00
- 16.00

ב קרוב יפתח
מועדון הרזי ה

התש לו ם בעת ה הז מנה
(לא יתקבלת שלו םבכר טי סאשר אי)
ה ת כני ת ב תו ק ף עד 20.9.1981

מטעמים מזרחיים בשרים
ת פ רי ט מגוון, אוירה נעי מה
במסע דו ת ה מז ר חיו ת

במלונות

\מטבח סיני כשר
לאניני הטעם.״
ולכל כיסי

13ל 13 7 1 1
ייייו ת

פתוחכלערב (מלבד יו ם ששי)

נאל הז מין מ קו מו תמראש

5י לייי ת ח. שיו
טל 7 7 7ת ל אביב

״ל ^ מ8נ־03

פרעה

הגריל ה מזר חי
דיפלומט

מ לון דיפלו מטי רו שלי ם

מ לון דיפלו מ ט תל־אביב

עציון ,6תלפיות
טל 02-710831 :

הירקון 145
טל 03-294422 :

מת ארגנים

״ ? י י א ירושלים
טל 73 .נו 63־נ 0
מליו מרינה נתניה
טל 35061 .־053

פ תו חכה ריי ס וערב
פרט ליו ם שישי ו שב תכה ריי ם.

ם אפ*רלאכול איניסיגיכשי נדטיב.
עלטרוח יליזפש יייהא טייפד( ,עמוסקינו,יייעותאחד1נית)1/

הופיע ונמצא למכירה

גליון מספר 2

חוגים להרצ או ת ו חבר ה
בכל רחבי הארץ (כל הגילים)
פרטים מת.ד 921 .ת״א (וכן בקשר למיפעל היכרות)

מגזין אחר שלנ שי ם

העולם הדה 2281

גוה עושים הסטח־נטים
התל־אביבייס
בשעת הרצאת* של אחד מדובור* המערך •וסי בי •לץ
! 9שנתיים אחרי גירושיה
מן השחקן יוסף כ רמץ החליטה
אתי קודמן לחזור ל-
ספסל-הלימודים אחרי הפסקה
של 24 שנים. אתי לומדת ב־

שו ממנו שלא להעניק באותו
יום ראיון לרדיו.
91 בלישכת ישראל־אמריקה,
שהכינה ארוחה חגיגית לפעי-
ליה, אמר מנכ״ל איגוד הבנ־

ואל שר

הנס גבל

(משמאל, בעניבה לבנה) הובא ארצה לפבוד
״שבוע אוסטריה״ הנערך עתה בישראל. גבל
הוא קרופייה אוסטרי, שבא לארץ במיוחד כדי להפעיל את שולחן
הרולטה במסיבה הענקית באחד מבתי־המלון של תל־אביב. הקהל
הרב שנכח במסיבה עט מייד על השולחן והתחיל לשחק רולטה.
הפרסים היו בקבוקי יין אוסטרי. הנס דאג להזכיר לכל, כי שם
מישפחתו אינו מסתיים באות סמ״ך, כשמו של הפושע הנאצי גבלס.

כיתה מיוחדת למנהיגים צעירים
מטעם המערך, האמורה
להכשיר חברי-כנסת לעתיד.
שני ילדיה, בני ה־ 19 וד,־,16
הולכים בעיקבות האב ולומדים
תיאטרון. גם אהבה חדשה
מצאה לה אתי: מדריך
תיירים בשם יצחק !מורנו,
המתגורר עימה.
! 9כתב קול ישראל א ג ״
רחם כן־מילד ידוע כידיד
מקורב של ח״כ הרב חיים
דרוקמן. לכן נדהם בן־מלך
כשדרוקמן סירב בגסות לשוחח
איתו, בשעה שהשניים נפגשו
בחגיגות גוש־עציון. בן־מלד
היה מעוניין לראיין את דרוק-
מן י על פרישתו מהמפד״ל.
תדהמתו של בך מלך גברה
כאשר הבחין, כמה דקות אחר-
כך, שדרוקמן נענה לפנייתו
של עיתונאי מאחד הצהרונים
והתראיין. רק מאוחר יותר
התברר לבן־מלד פשר התעלומה.
דרוקמן התראיין באותו
בוקר בטלוויזיה ומראייניו ביק-

הבדרן השתתף במסיבה שנערכה ב״קסה־דל־סול״
לכבוד משתתפי תוכנית גלי-צה״ל
״שירותרום״ .יואל התיישב ליד הפסנתר והתחיל להצחיק. בין
היתר אמר :״אתם יודעים מדוע איני מצליח להצחיק את הקהל
שבא למועדון שלי, בעוד שאותכם אני מצחיק מאוד! זה משום
שכאן אני עושה זאת בהתנדבות.״ הבדיחה הזו באמת הצחיקה.

קים, אשר הלפרין :״כאשר
אירגנו את הארוחה הזמנו את
מנכ״ל מך נפתלי כלומנטל,

! בוועדת החוץ והביטחון
של הכנסת אמר ראש־הממשלה
מנחם בגין :״אליעזר ז׳ור־וכין,
בעל פירסום דחף, העלה
ב־ 1977 את הליכוד לשילטון
ועומד לחזור על כך ב*.1981״
זורבין, שניהל את מערכת
הבחירות של הליכוד ב־,1977
מנהל הפעם את מסע הפירסום
של המערך.
! 9ח״כ אכרהם (״כצלה״)
כץ־עוז, חבר קיבוץ נחל-
עוז, העובד במטה הבחירות של
המערך בתל־אביב, לן בימים
אלה, כשאינו חוזר לקיבוץ,
בבית אמו, הציירת ציונה

תנ׳ר.

דוב׳ גל

הקומיקאי משתתף בימים אלה בסרט חדש בשם
״נשים, נשים, נשים״ .דובי משחק בתפקיד מעסה,
המסתבך בפלילים שלא באשמתו. בהיותו בכלא הוא מתכנן בריחה,
במדים של מפקדת שוטרות .״אני דווקא נהנה הפעם ללבוש בגדי
אשה,״ אומר דובי ,״אפילו שאיני מצליח לשכנע שאני גבר.״

אושר לאו

איש העסקים ממוצא קנדי, בא להצגת
הבכורה של אשתו, הרקדנית דליה לאו.
הוא נכח בכל החזרות, ועזר לטכנאים לכוון את אורות הבמה.
משמאל: ארתור, דליה, בתם שירלי, מרטין וורגאס והבן אדם.
העולם הזה 2281

כי חשבנו שהוא יהיה מועמד
לתפקיד שר־האוצר הבא. בינתיים
מונה לתפקיד זה חיים
כן־שחר, ואני מצטער שלא
הזמנו אותו.״
! 9ראש מטה הבחירות של
המערך, אהרון הראל, ש-
שימעון פרס דאג לשבצו
במקום ריאלי ברשימת המערך
לכנסת העשירית, חרף התנגדותם
של חוגים רבים במערך,
מתבייש ככל הנראה מכך ש עיתונאים
יבחינו באווירת השאננות
וחוסר המעש במטה
שלו. הראל הורה לשכור שומר
ולהציבו בפתח מטה הבחירות,
במלון דבורה, כדי למנוע כניסת
עיתונאים.
91 למרות שמועד הבחירות
מתקרב, מקפיד הראל על
הפסקת צהריים כימעט כל יום
בין השעות אחת עד ארבע.
בשעה ארבע עוזבים כל יתר
חברי המטה את המישרד.

91 לכץ־עוז היו השבוע
שתי הצעות כיצד למנוע מיל-
חמה. האחת: להוציא צו איסור
יציאה מהארץ נגד השליח
האמריקאי פילים חביב, מפני
שברור שהמילחמה לא תיפרוץ
כל עוד חביב נמצא כאן.
ההצעה השניה היא, להפעיל
את התנורים ולגרום שיהיו
עננים, כדי שחיל־האוויר לא
יוכל לפעול.
9 ,בקמפוס של אוניברסיטת
תל־אביב מתחוללת מילחמת־די
הליכוד מורידים מודעות
מודעות לקראת הבחירות. אוהד
של המערך ואוהדי המערך
גומלים לליכוד באותה צורה.
אחת המודעות, על הרצאתו
של איש הטלוויזיה לשעבר
עמירם ניר בנושא המאפייה
השמאלנית בטלוויזיה, זכתה
ל״תיקוך. ליד שמו של ניר
הוסיף מישהו את המילה
״הבוגד״.
91 בחוג למדעי המדינה
באוניברסיטה מרצה אחד מדוברי
המערך, יופי ביידין.
בתום אחת ההרצאות שאל
המרצה את הסטודנטים :״האם
יש תגובות!״ ענה אחד התלמידים
:״כן,״ ופיהק פיהוק
גדול.
91 נערת הזוהר פנינה
דוזנוכלום משתתפת בהצגה
בשם מי מפחד מפנינה רוזנ־בלום.
לפני שבחרו בשם זה
להצגה, הציע הבדרן גדי יגיל
לקרוא למופע אני יוצאת עם
שדי לדרך.
תערובת מיו חד ת ב מינ ה

של תאנטבקה

ע ם מי צי לי מון
ווו דסוקכ הר.לימון \
המ שקהלהג שת
ל פניו א חרי \
הארוח ה.
.1ב תוספ ת קוביו ת קר ח.
קר ח.
סוד ה ו
ב״וודקה לי מון״
שתמ ש
מילה
עם שר אפ בהצלחה ב הכנ ת קוקסייל־ ם שונים.
אמריקנו אמרטו
וודקה לימו הרביעיה החדשה
של ״כרמל
משקה ראשון• אצלכם בבאו

11ברמל מז ד ח
מיקבי ראשון לציון וזנרון יעקב

ו״ו סיעת המעון בכנסת
משה שחר(מימין! חתחבו
עם יורשיו תחדש של בגין
נ ח רו ת, עקב מ די חו
(משמאל) שקנה את
חבזת ־ הבניה !של
הסוכנות ..רסקו ,,מבלי
להשקיע בה נווטה אחת

י 6יושב־ ראש סיעת המערך בכנסת,
* ח״ב משה שחל, היתד, לפני שבועיים
בעיה. הוא היה צריך להחליט בין שתי
נאמנויות. הנאמנות שלו לאחד מראשי
חרות והנאמנות שלו למיפלגתו, מיפלגת-
העבודה.
שחל הוא בעל אחד ממשרדי עורכי־הדין
העשירים ביותר בארץ. מישרדו של
שחל, השוכן בהדר בחיפה, הוא מישרד
עורכי־הדין של איש־העסקים יעקוב מרידוד,
מי שלאחרונה נבחר על־ידי מנחם
בגין כיורשו. אחת העיסקות הגדולות ביותר
שאליהן לטש מרידוד עיניו היתד,
עיסקת מכירת חברת הבניח ההסתדרותית
רסקו. שחל היה צריך באותו יום לנהל
עבור מרידוד את המשא־ומתן ולחתום
עליו.
אך שחל היה גם, יחד עם אליהו שפייזר,
אחד ממעצבי רשימת המערך לכנסת ה עשירית
ובאותו היום היו צריכים שחל
ושפייזר לסיים את הכנת הרשימה ולהגיש
אותה לשימעון פרס. שחל מתגורר
בהיפה, המשא־ומתן על רסקו נערך בבניין
הסוכנות היהודית בירושלים ושימעון פרם
ישב בתל־אביב.
מרידוד עמד על כך שדווקא שחל ינהל
עבורו את המשא־ומתן. מרידוד לא התכוון
לשלם עבור רסקו אף פרוטה אחת
במזומן וידע שרק שחל ״המפא״יניק״ יוכל
לסיים עבורו את העיסקה.

וייצמן נזכר
מ או חד מדי
^ ת ״ ר ס קי״ עמד לקנות הקבלן אהרון
י*רובינשטיין, אביו של ח״כ אמנון רובינשטיין
השותף גם הוא בחברת הבניה.
רובינשטיין חתם כבר בראשי־תיבות עם
הנהלת הסוכנות על הסכם המכירה, אולם
ועד עובדי רסקו הציג לקונה החדש תנאים
כה קשים, עד שרובינשטיין נאלץ לוותר
על הרעיון.
שחל ידע שוועד העובדים לא יהווה בעיה
עבורו ועבור מרידור. ראש הוועד הוא
איש חרות ותיק וכמה חברים אחרים בוועד
הם אנשי מפא״י ותיקים. ואמנם, בהסכם,
שעליו חתמו מרידוד ושחל, אין זכר לדרי.שות
הפנטסטיות של הוועד שבגללן התפוצצה
העיסקר, בין הסוכנות לרובינשטיין.
שחל ידע עוד דבר. הוא ידע גם שקבוצת
משקיעים בראשותם של שד הביטחון ל שעבד,
עזר וייצמן, ועורך־הדין האמריקאי
ליאון צ׳רני, מתעניינת אף היא ברכישת
רסקו. וייצמן וצ׳רני רכשו מחברת רסקו,
כמה ימים קודם לכן, מיגרש יקר שהיה
בבעלות החברה הסוכנותית ליד בית־ציוני־אמריקה
בתל־אביב. רסקו ביקשה וקיבלה
מווייצמן וצ׳רני סכום אדיר של 26 מיליון

דולאר עבור המיגרש. סכום זה כולל בתוכו
גם בניית בנין מישרדים גדול על
מיגרש זה שתיעשה על־ידי רסקו בעתיד.
בשלב מאוחר מאוד הגיעו וייצמן וצ׳רני
למסקנה שכדאי להם לקנות את החברה
כולה מאשר רק את המיגרש מהחברה.
הסכום שנדרש עבור רסקו נע סביב 10
מיליון דולאר בילבד.
מרידוד ושחל לא חששו מקבוצת וייצמן.

עתה החל המאבק האמיתי בין שחל
לבין הסוכנות — המאבק על תנאי התשלום.
לקונה החדש הועבר המיגרש
שליד בית־ציוני־אמריקה בתל־אביב יחד
עם הסכם המכירה שלו לקבוצת וייצמן.
שחל ידע שווייצמן התחייב לשלם במזומן
5.5מיליון דולאר עבור המיגרש ואת
יתרת הסכום להשלים עד סיום בניית
בית־המישרדים על מיגרש זה. הוא רצה
להגיע למצב שבו לא יצטרך מרידור לשלם
אגורה אחת מכיסו עבור חברת רסקו
ולהשתמש רק בכספים אותם ישלם וייצמן
עבור המיגרש.
ראשי הסוכנות לא הבינו את התרגיל
של שחל־מרידור, או שהבינו אותו והסכימו
לו. על־פי ההסכם בין הסוכנות
למרידור ישלם מרידור רק סכום של
800 אלף דולאר עם הקנייה, מיליון דולאר
נוסף עבור חודש 6.5 ,מיליון דולאר
תוך שנה ואת העודף, בגובה של 1.5

קבלן רובינשטיין
ויתור תמורת שכר־טירוזה
הם ידעו שגם ועד העובדים, בראשותו
של איש חרות, וגם יושב־ראש הנהלת
הסוכנוודהיהודית, אריה דולצ׳ין, לא יסכימו
למכור לווייצמן, שנוא נפשה של
חרות, את רסקו ויערימו עליו קשיים.
בהסכם, שעליו חתם רובינשטיין בראשי־תיבות
עם הסוכנות, צויין שרסקו תימכר
עבור 9.5מיליון דולאר, מילבד מילוי
דרישות העובדים, שהסתכמו בעוד כמה
מיליונים. כשהגיע ׳ שחל למישרדי ד,סוכ־נות־היהודית,
המתין שם עוד קונה אחד :
נציגו של בנק טפחות, שהציע את אותו
הסכום בדיוק.
מבלי להתייעץ כלל עם הלקוח שלו,
יעקוב מרידור, החליט שחל להעלות את
ההצעה שלו. הוא הוסיף 300 אלף דולאר,
שהם 30 מיליון לירות, והעלה את מחירה
של רסקו בשוק המשא־ומתן ל־ 9מיליון
ו־ 800 אלף דולאר. לאמיתו של דבר
סכום זה נמוך הרבה יותר מהסכום שאותו
היה מוכן רובינשטיין לשלם, משום שדרישות
העובדים מרובינשטיין, שלא היו
מופנות גם כלפי שחל ומרידור, עלו על
300 אלף הדולארים הנוספים.

יו״ר סוכנות דולצ׳ין
לחתום מהר
מיליון דולאר, רק אחרי ארבע שנים.
אף אחד מתשלומי מרידוד אינו נושא
ריבית.
כך קרה שבעוד שמרידור מקבל מ־וייצמן
5.5מיליוני דולארים במזומן, הוא
משלם בשלב ראשון רק 800 אלף, ובשלב
השני עוד מיליון דולאר. חודש אחרי
גמר העיסקה נמצא בידי מרידוד סכום
של 5.5מיליון דולאר וחברת בניה מן
הגדולות בארץ, בעוד הוא צריך לשלם
רק 2.3מיליון דולר. עיסקה סיבובית
המזכירה את הימים הטובים של פינחס
ספיר.

כשסיים שחל את אחת העיסקות הגורליות
ביותר לחיי הכלכלה בישראל,
אותו ערך עבור אחד מראשי חרות, הוא
מיהר לסיים את אחד העיסקות העשויות
להיות גורליות ביותר לגורל הפוליטיקה
הישראלית, רשימת מיפלגת העבודה לכנסת
העשירית. כשהוא הגיע עייף ומיוזע
למישרדי מיפלגת־העבודה ברחוב הירקון
110 בתל־אביב הוא לא יכול היה שלא
לאמר לשימעון פרס שישב יחד עם ראשי
המערך במתח כשהם ממתינים לשחל:
״אני את היומית שלי כבר עשיתי.״ ואכן,
האחוזים אותם קיבל עורך־הדין שחל עבור
עיסקת המיליונים גבוהים מתקציב ה בחירות
של המערך.

התרגיל של
רובינשטיין
^ ט ה ימים אחרי חתימת ההסכם בין
• מרידור לסוכנות, חשך עליו עולמו
של שחל. מרידור קיבל הודעה שרובינש טיין
מתכוון להפעיל את האופציה שניתנה
לו. בהסכם שנחתם בראשי־תיבות בין
רובינשטיין לסוכנות נאמר שעד ה־13
במאי יש בידי רובינשטיין את זכות הסירוב
הראשונה. כלומר רובינשטיין יכול להחליט
ולקנות את רסקו באותו סכום שכל קונה
אחר מוכן להציע עבורה, אם הוא רוצה.
שחל ומרידור ידעו על ההסכם עם
רובינשטיין עוד לפני שהחלו את המשא-
ומתן עם הסוכנות. הם פנו אל רובינשטיין
והוא הבטיח להם נאמנה שהוא עם רסקו
גמר. הוא לא מעוניין לקנות את החברה.
ההודעה של רובינשטיין נפלה כרעם
ביום בהיר על מרידור ושחל שחגגו כבר
את סיומה המוצלח של העיסקה. מרידור
מיהר לפנות לרובינשטיין ואז התברר לו
שהיה זה תרגיל מחוכם של הקבלן התל-
אביבי. רובינשטיין רצה לקבל את החזר
ההוצאות המישפטיות שהיו לו בעת המשא-
ומתן על קניית רסקו, הוצאות שהגיעו
לכדי שלושה מיליון בלירות__.
מרידור נשם לרווחה. כשמדובר״ בעיסקה
המכניסה כל כך הרבה כסף, מבלי שמשקיעים
בה אגורה אחת, שלושה מיליון
לירות אינן נחשבות. הוא הציע לרובינשטיין
את כיסוי הוצאותיו ורובינשטיין
ויתר על כל חזקה שהיתר! לו לגבי רכישת
רסקו.
קואליציה עיסקית מבורכת, בין מי שנח שב
כיורשו של מנחם בגין לבין מי שמובטח
לו כסא ליד שולחן הממשלה בממשלת
המערך, הביאה למכירת אחת החברות
הציבוריות הגדולות ביותר בארץ, מבלי
שהקונה נדרש לשלם עבורה אף אגורה
יוסי ינאי ו
שחוקה אחת.

במבצע
ר סוו ס
איך מגרילים?
פשוט, מלקקים את השלגונים הטעימים של שטראום (אסקימו או לוליפופ,
רוקי או בומבה, פרוטי או גלידון, מילקי או פינוקיו).
כשמגיעים למקלון, רואים אות. מלקקים עוד שלגון ורואים עוד אות, ועוד ועוד.
אוספים את ״אותיות הפרם״ :״ש״ ״ט״ ״ר״ ״א״ ״ו״ ״ס״,
ושולחים אל: שטראוס, מבצע ״חפש את המטמון״ בהריה.
(ולא שוכחים לציין את שמכם וכתובתכם).
ועכשיו, מחכים להגרלה החודשית ובינתיים אוספים עוד סדרות של ש. ט .ר. א .ו. ם

ושולחים כדי שיהיו יותר סיבייים לזכות ^ך-־-ק ^
ליקוק נעים

אני רוצה לטוס אל על

אלפי פרסים ענקיי ם לילדים
ל ק קני ם
2טיסות לארצות הברית עם ״ א ^ /ב ר
6טיסות ללונדון עם״^מי/מ״
4טיסות לק היר ע ם מ א מי ״
טלויזיה צבעונית סילור ה 5
כפר מסריק.
3000 תיקי שכל
3000 גל שני גלים
אופני רוס 0
מצלמות אגפמטיק ״אגפא״
מחשבי כיס ״סיסטמה״*א£ז״ 5
ט כנו שרד, יפו 46 חיפ ה.

רוצים אסקימו חינם?
אז מהר מהר ללקק שלגון
שטראוס. כשגומרים, מסתכלים
על המקלון. אם כתוב עליו
״אסקימו חינם״ מקבלים מיד
מהמוכר אסקי מו בחינם.

טל־ ארויו

מגי פו ת

ה שבוע במשק

מ ס ־ הססה יקר מדי
• יום שני — 11.5 /פרקליטות המדינה תגיש תביעות נגד גופים שהפרו
את חוק ההגבלים העסקיים ; בין הקרטלים שיועמדו לדין: איגוד המוסכים,
אירגון בתי״הספר לנהיגה בצפון ,״אגד״ ו״דן״ ,ואיגוד יצרני האופנה.
היום מתפרסם ב״הארץ״ מאמר של עזרא זהר (פרופסור לרפואה, ראש מכון
הלר בבית־החולים שיבא) על :״מס הכנסה — גזירה שיש לבטלה״ .המעניין
במאמר זה הם הטיעונים והנתונים. וכן הוא אומר :״שכירים עניינם ב,נטו/
ה,ברוטו׳ הוא עניינו של המעביד. מכאן שמס״הכנסה הוא הוצאה נוספת של
המיפעל, הנכלל בתחשיב המוצר. היצרנים והסוחרים, מגלגלים׳ את המס על
הלקוח. כלומר, זה מס עקיף. מס־הכנסה הוא גורם מייקר וכו״ .ב״ 1979 נגבו
על־ידי מס־הכנסה 10 מיליארד שקל, מהם 4.2מיליארד משכירים. שליש מאלה
מועסק על־ידי הממשלה, הרי שלגבי חלק זה, מס־הכנסה הוא העברה מכיס לכיס.
הגבייה בפועל היא על כן 8.6מיליארד שקל. במחירם של הסחורות והשרותים
שקונה הממשלה כלול מרכיב מס״הכנסה ששיעורו כ־ 1מיליארד שקל, לכן
הסכום הריאלי שנגבה הוא 7.6מיליארד שקל• בשנת 1979 היה סיבסוד האשראי
8.6מיליארדשקל. מסתבר שהתמיכה ביזמים, בתעשייה וכד׳ גדולה והייצוא מהסכום הנגבח ריאלית על־ידי מס־הכנסה.״
והמסקנה היא :״מס״הכנסה לא זו בילבד שאינו מכניס כספים לממשלה,
אלא שהממשלה מפסידה בפועל בגינו.״ את התגלית הזו גילו הסעודים כבר
מזמן, והראייה: בסעודיה אין מס־הכנסה. גם בכוויית אין.
• יום שלישי; — 12.5ארנסט יפת, יו״ר מועצת המנהלים של ״בנק
המוכוון והחופשי, הנהוגה עתה מובילה לדרך
לאומי״:מדיניות האשראי,
ללא מוצא ; קיימת מגמה של ירידה בשיעור החיסכון.
האוצר נמנע מלעדכן את סכומי המס שמשלמים בעלי הרכב הצמוד (מנחלים
ופקידים בכירים).
בבורסה: עליות מתונות במניות ועליות בצמודים.
• יום רגיעי — 13.5 ,מערכת הבנקאות הבינלאומית מוכנה להעמיד
לרשותנו אשראי מעבר לסכומים שאנו מוכנים לקחת — דברי ארנון גפני,
נגיד ״בנק ישראל״.
הכנסת אישרה את חוק חברת הטלפונים בקריאה ראשונה, בקולות הקואליציה
והאופוזיציה( .הקשר הטלפוני פעל)• ועוד חוק אישרה הכנסת, שיאפשר ל־ 180 אלף
מישפחות לרכוש את הדירה הממשלתית שבה הם גרים בדמי שכירות מסובסדים.
האוצר מציע לכל היצואנים פיצוי עבור ההפרש בין שינוי השער לבין עליית
המדד על״ידי ביטוח שער.
בבורסה: שוב עליות מתונות במניות. מגמה מעורבת בצמודים.
• יום חמישי; — 14.5סיבסוד ההון והוויתור על מיסים, שניהם על
חשבון המדינה, הגיעו ל־* 20 מהתפוקה הלאומית בשנת .1980
בבורסה: ירידות מתונות במניות. בצמודים יציבות.
• יום שישי; — 15.5בעיתון ערב הנמכר בבוקר, כתוב שחמדד יעלה
ב־*( 8בילבד) .ב״קול ישראל״ ,בחדשות של שעה , 2.00 הודיע דובר הלישכה לסטטיסטיקה
על עליית המדד של אפריל ב .10.7$-הוא יודע מה שהוא׳ אומר. עובדה: שר-
האוצר, יורם ארידור, אמר בליל שבת כי מדד אפריל מצביע על בלימת האינפלציה
בתחומים רבים והעלייה בו משקפת בעיקר שינויים עונתיים ...גם הוא יודע מה
שהוא אומר. אז למה המדד לא יורד!
• יום ראשון — 17.5 ,היום מתחיל סיבוב ההוזלות החמישי של שר-
האוצר, הוזלו מזגנים — גם לרכב, משקאות קלים, בירה וקטנועים. פסנתרים לא.
מנכ״ל האוצר, הפרופ׳ עזרא סדן, אמר בשבת לטלוויזיה, כי ״מחוץ למיבצע
ההוזלות צייד לעשות עוד משהו.״ מה !
בבורסה: ירידות תלולות במניות. עליות בצמודים.

מיסיס

כ מה

שווה

אפס?

הרבה מאוד, על פי המחשב של מס־ערך״מוסף• מישרדי מע״מ נוהגים ״לשלוח
אישורים שנתיים לעוסקים שדיווחו ושילמו המס במועד, גם השנה הונפקו אישורים
כאלה.״ וממשיכה ההודעה הממוחשבת של מע״מ :״האישור השנתי לא הונפק
לך היות ובחשבונך רשומה יתרה בסך הנ״ל ואו/לא דיווחת ולהלן :״יופעלו
נגדך אמצעי גבייה, הטלת עיקולים, הגשת תביעה פלילית...״
ובאמת, ראו מה מודפס על ההודעה מצד ימין למעלה: יתרת זכות -״.0
מה עושים ז ניגשים למישרד מע״מ ומקבלים אישור ידני, בכתב־ידו של הפקיד,
שהאפס הוא באמת אפס. והכל כשורה ! לאו דווקא. אם, משום מה, לא הועברה
״הידיעה החדשה״ ,שבמילא מאוחסנת בזכרונו של המחשב, שהאפס הנדון אומנם
זכאי, אז אבל זה כבר סיפור אחר.

יתרה זכות — )0
איום בעיקולים ובתביעה פלילית

לאיזה מכוניות אין ביקוש ז לכל המכוניות
בעלות מנוע בנפח עד 1300 סמ״ק,
משנות הייצור האחרונות. המכוניות החדשות
בנפח מנוע זה הוזלו. אלה שברשותם
מכוניות משנות הייצור האחרונות
לא מוכנים לקנות חדשות, כל עוד המ חירים
שיקבלו עבור מכוניותיהם נמוכים
יחסית.
מה מחפשים ! יש ביקוש גדול למכוניות
במחירים של עד 35 אלף שקל.
מה אפשר לקנות במחיר זה ! מכוניות
מכל השנתונים, עד ,1972 פרט לאמריקאיות.
הביקוש לאמריקאיות גדל שוב.

20 מיליארד שקל
השבוע ( )17.5—11.5שוב היה יו-יו.
עולים ויורדים, עולים ויורדים עוד יותר,
חוץ, כמובן, ממניות הבנקים. המאפיינים
— עצבנות, חוסר מעורבות של הציבור
הרחב, ירידות גדולות, עליות מתונות.
לאן הלך הכסף הגדול שכולם חזו שיגיע
לבורסה ! חלקו הגדול הלך, וממשיך
ללכת, למישרדי הנסיעות. מחצית עם
ישראל נוסעת לחו״ל. החלק האחר הלך
למניות הבנקים. עד לפני חודשיים, בזמן
השפל, החזיקו הבנקים כמחצית ממניו-
תיהם, שערכן נאמד היום בכ״ 20 מיליארד
שקל. הבנקים מכרו את כל הסחורה.
זוהי, בלי ספק, הצבעת אמון במניות
הבנקים. הבנקים תפסו עניין זה מהר
מאוד והקימו קרנות המתמחות במניות
הבנקים. האם זה בטוח ז עד לבחירות,
בטח, לאחר מכן יש תיקווה.

ולח לעשות?

דינקולן משנת >)194
1600 מטר על ליטר
מחפשים מכל המודלים והשנתונים, עם
מיזוג־אוויר, הגה־כוח, בקיצור: עם נוחיות
מירבית, לקראת הקיץ.
גם מכוניות בינוניות, בנפחי מנוע שבין
1400 סמ״ק ל״ 2000 סמ״ק, מבוקשות•
מחירן הוא 70—80 אלף שקל.
ביקוש יש גם לג׳יפים ומכוניות פתוחות
— לצעירים הרוצים ״להשוויץ״ בקיץ.
ביקוש רב יש גם לרכב מסחרי — הוא
נחטף, ההיצע קטן.
שיגעון חדש ירד על המדינה — שיגעון
הענתיקות. כל מכונית אירופית שמלאו
לה 25 שנה, או אמריקאית מלפני ,1948
לענתיקה תחשב. חבורה הולכת וגדלה
של משוגעים־לדבר מחפשת ענתיקות, והם
מוכנים לשלם כל מחיר, ויש להם במה
לשלם.
תוכנית חיסכון חדשה מוצעת לחובבי
רכב בילבד: קנה מכונית ישנה בזול,
חכה 10—15 שנים, עד להפיכתה לענתי-
קה ואז ...לא יהיה כדאי למכור. ערכה
יעלה משבוע לשבוע.

עסקי

המתווך יקבל 3.5
מיליון דולר
עיסקת״ענק, הגדולה ביותר שנעשתה
מעולם, בין שניים מענקי הקהילה הפיננסית
של וול-סטריט, נחתמה לאחרונה.
אמריקן אכספרס״ (המחזור ב־5.5 : 1980
מיליארד דולר) ו״שירסון, לוב, רודס״,
הברוקר השני בגודלו בארצות-הברית
(מכירות 653 : 1980 מיליון דולר) הסכימו
להתמזג. תרומתה של ״אמריקן
אכספרס״ לעיסקה היא — 19.7מיליארד
דולר בנכסים מהמחאות-נוסעים, יותר
מ־ 12 מיליון לקוחות, מחזיקי כרטיס
אשראי 44 ,אלף עובדים ב״ 1,000 מיש-
רדי נסיעות ו״ 77 סניפי בנק ומישרדי-
השקעות ברחבי תבל. ועוד אחזקות שו נות:
החל בטלוויזיית-כבלים וגמור ב-
חברות״ביטוח. תרומתה של ״שירסון״
למיזוג היא 500 :אלף לקוחות 11 ,אלף
עובדים ב״ 270 סניפים בכל רחבי תבל
ו־ 8מיליארד דולר נכסי קרנות שונות.
המיזוג, אחרי שיאושר על״ידי השיל
טונות בארצות-הברית, יבוצע נ יי ד של
החלפת מניות.
המתווך בעיסקה, בנקאי בשם לואיס,
יקבל עבור שרותיו כ־ 3.5מיליון דולר.
אגב, שתי החברות פועלות בארץ •,
״שירסון״ באמצעות ״שירסון-כלל״.

הבורסה תמשיך לתפקד כרגיל. מי שרוצה
לעשות כמה שקלים מהצד, שיחכה
לרגע המתאים. כאשר הירידות תהפוכנה
כמה מניות־ לאטרקטיביות במיוחד, יעשה
״גיחה״ קצרה והרי שללו בתיקו. משקיעים
סולידיים ימשיכו להחזיק במניות
הבנקים, בעיקר הגדולים, ובצמודים. יש
להיזהר מסיפורים ומשמועות. ראו מה
קרה לפני שלושה שבועות למניות
״אתא״• אלה שקנו הפסידו תוך שבועיים
* 30 מכספם. מהו הלקח ! (א) אל תא מין
לשמועות( .ב) עם עזר וייצמן, מפקד
חיל-האוויר לשעבר, כדאי אולי לטוס.
(ג) אם איזנברג מוכר, הוא יודע למה.

הנפקה של..מגור־הנפקה
מעניינת מאוד הוצעה לציבור
בשבוע שעבר. ההנפקה של ״מגור״ ,חברה
העוסקת בשרותי־רכב. היא מעניינת בשל
כמה סיבות: ההנפקה קטנה יחסית,
לקהל הוצעו בסך־הכל מניות ב 4.6-מיליון
שקל; המניות הן רגילות; ההנפקה
היא רק בסוג אחד של מניות, בערך
נקוב של 0.1שקל המניה. להלכה ניתן
להשתלט על החברה בקלות, אך החלק
הכי מעניין הוא ניהולה הפיננסי. אך
לפני זה יש לציין, שערכה של ההנפקה
הוא בסך־הכל כשני-שליש מערכו של
״בית מגור״ ,בו שוכן כבוד מרכז החברה.
ועכשיו החלק המעניין ביותר: עיקר
הכנסותיה של החברה הוא מדמי מינוי
שנתיים של מינוייה, המשלמים מראש,
לשנה. סכומים אלה נרשמים בספרי ה חברה
כהתחייבויות. את הכסף עצמו
משקיעה החברה בצמודים. הרווח האינפלציוני
מהצמודים הוא של החברה, ואי נו
חייב במס• דמי המינוי המקוריים
הם, כאמור, התחייבות שחלקה הופך
להכנסה, עם ההוצאה השוטפת. התו צאה:
במאזן מופיע הפסד, אך הרווחים
הם גדולים. וכל זה בהתאם לחוקי המס.

ד פו סי ם:

מ דו ע ה
פו ש טי םרגל?
בשנה האחרונה הגיעו לכינוס נכסים
(לשון עדינה לביטוי הגס: פשיטת-רגל)
כמה מן הדפוסים הגדולים באיזור תל-
אביב. למה ! בעיקר משום שנוסף על
הצרות הרגילות שהיו מנת חלקם, כמו
עודף עובדים, קשיי מימון מחוסר הון
ומשקיעים, ציוד חדיש שנוצל רק בחלקו,
ניהול גרוע, אשראי מתקצר של ספקים
לעומת אשראי ענק ללקוחות, היתה עוד
צרה, ושמה תחרות פרועה — לא על
טיב, אלא על מחיר. הרצון לנצל את
המכונות החדישות ככל האפשר (ובצדק),
אולם במחירי הפסד (שלא בצדק, אך
מחוסר ברירה) ,גרם לתופעה חסרת״תק-
דים: דפוסים שונים היו מציעים במיכ-
רזים הצעות מחיר, שהשתווה למחיר
העלות. העיקר להמשיך ולגלגל, להמשיך
ולהחזיק את הראש מעל למים. התוצאה:
אי-עמידה בהתחייבויות• תוצאת-
לוואי: כונסי־הנכסים, עורכי־דין ורואי•
חשבון עושים חיים.

13 5

במדינה
העם
ה טו ב בגו ״ ם -
הרוג בד שון
מנחם בגין שופך
את חמתו על הגויים -
והמוני ישראל נהנים
״אם מטורף הוא - ,יש שיטה -ן

ן ות האחרונים כמיטכו. מביציו,
מהתקופה שכח שיי
ת־אופנועים מפחידה לפני
זכוניתו היוגה־ הסמל המיס־זרי
שלו, או מהתקופה שכה
זסית המון פראי להסתער
5ל כניין־הבנסת, ולהטיל
*כנים אל עכר מעוז הדמו־
־,הטיה הישראלית, חשו ש־
:נין שלהם יחזר אליהם.
כנין כראש־הממ׳טלה
יא צריף את האופנועים,
אינו רוצה כהמון מוסת,

בית, שאל בתמיהה מעושה ובנזיפה)
:״לחצת את ידיו המגואלות
בדם יהודים של רוצח נשים
ותינוקות 1״

• על קאנצלר מערב גרמניה,
הלמוט שמידט, בישיבת
׳מרכז חרות ב־ : 20.4רודף־
בצע. כל מה שמעניין אותו ואת
נשיא צרפת, ז׳יסקאר ד׳סטאן, הוא
לקנות נפט בזול ולמכור נשק
ביוקר. אנחנו הרי יודעים טוב
מאוד מי היה נוכח כשהקדינו סרט
על ההוצאה להורג של הקוש רים״
(כוונתו של בגין היתה לכו
ששמידט נכח כביכול בהקרנה שנערכה
ב־ ,1944 שבה נראתה ההוצאה
להורג של האדמירל קאנא־ריס
וקושרי מרד ה־ 20 ביוני. האשמה
זו של בגין אינה נכונה
מבחינה עובדתית. שמידט, שהיה
בוורמאכט, היה נוכח באחת מישיבות
מישפטם של הקושרים, כפי

התנחלות, קארטר מחה, מחה, מחה
וככה היו 144 התנחלויות.״

• על רא*ט ממשלת אנגליה,
מארגרט תאצ׳ר, בכנס
איחוד הליכוד :״כשבאתי לבקר
אותה בדאונינג סטריט מיספר 10
היא אמרה לי :׳אדוני ראש־הממ־
• שלה, אם אני הייתי במקום צ׳רצ׳יל
(שלא הסכים להפציץ את מסילת־הברזל
שהובילה למחנות־ההשמדה
במילחמת־העולם השניה) גם אני
הייתי נותנת הוראה לא להפציץ,
כי חשוב היה לנצח במילחמה.׳
פיתאום היא באה אלי עם ההערה
הזאת• לא ביקשתי אותה ביכלל.
לימדתי אותה פרק במוסר. הסברתי
לה את ההיסטוריה הצבאית והמ דינית,
ולא היה לה מה לענות.
לא רציתי לענות לה יותר, כי
היא בכל־זאת אשה ואני ג׳נטלמן.״

• על שליח הנשיא רגן,
פילים חכים, במסיבת־עיתונאים

בפתח לישכתו ב־ : 11.5״הוא ערבי

• על שר־החוץ, יצחק
*טמיר, בכנס איחוד הליכוד (אחרי
נשיא קארטר
מחה, מחה, מחה

עיירה אכניס לעכר הכנסת
:כה הוא שולט. את היצרים
עלו הוא מוציא עתה כצורה
1חרת לגמרי: הוא מעדיכ
פוגע כאישי־מדינה, ישרא־ים
וזרים, זוכה למחיאות־
:פיים מצד אוהדים שוטים,
מכייש את שם ישראל.
הכרקותיו שד כגין כשבו-
ן יים האחרונים, או כפי שלדי
הגן מכנים זאת —
לשחק כדהעליכ״ ,ניכר כהן
:הן גרמו דו נחת־רוח מרווה.
מה אמר כגין:
* על שר־ החוץ המיצרי,
:ומרום בוטרוס ראלי, בכנס

• על ח״כ שימעון פרס :
קשה להביא את כל הציטוטים
מסיפרי משה שרת ויצחק רבין,
המגנים את פרס, שאותם קרא
בגין מעל בימת־הכנסת, ואת כל
הנאצות שלהן זכה פרס מפיו של
בגין בעשרות הזדמנויות בשבועיים
האחרונים.

• על ח״ב גד יעקובי
בישיבת הכנסת מיום : 12.5״אדוני
שר־התעשייה המיועד. שב ושתוק.״

הפרופסור

• על סגנו,
ייגאל ידיין, בישיבת הכנסת מיום
ד 12.5״(אמנון) רובינשטיין עשה
את ד״ש.״

• על ח׳׳כ אבא אכן בכנס
איחוד הליכוד :״אני אספר
לכם סיפור על אבא אבן, כשהיה
שר־החוץ. יום אחד הוא עלה לנאום
בעניין החרם הערבי, ודיבר על
כך שיש חברות ומדינות, שלמרות
שהן רשומות בחרם הערבי הן

רק אשת

שנכחו קצינים רבים שקיבלו הוראה
לבוא ולהוות קהל במישפט) .״אמנם
הקאנצלר שמידט אומר שהוא היה
בוורמאכט ולא באס־אס, אבל אנחנו
יודעים כולם מה הוורמאכט עשה.
הוורמאכט היה מקיף את העיירה
היהודית, כשהאיינזסגרופה היו נכנסים
להשמיד את היהודים.״
• על הנ״ל בטלוויזיה הישראלית,
למחרת ההתנפלות על
שמידט (כשנשאל מה יש לו לומר
על הסערה שפרצה בגרמניה בעקבות
דבריו) :״לא איבדתי על
זה אפילו רגע אחד של שינה.״

• על גיטיא צרפת ז ׳ים
קאר ד׳סטאן ( :ראה דבריו של

שמידט).

ס על שר־החוץ ההולנדי,
דיסטופר ואן דר קלאו, ש

על נשיא ארצות־הכרית
לשעכר, ג׳ימי קארטר, בכנס

• על שר־האוצר, יורם

ארידור, בכנס איחוד הליכוד:
״יורם, מה שמו ז אה, כן ארידור.״-

ראש״ממשדה תאצ׳ר

יחוד הליכוד בבנייני־האומה ב־
( 10.אחרי שראלי הצהיר ש־וזה
ההגנה בין מיצריים וסוריה
ריף על הסכם קמס דייוויד) :
זוא מדבר שטויות. ממנו, הפרו־סור
למישפט בינלאומי, אני מצפה
ידע להבדיל בין שני החוזים.
:י מצטער על ידידי פיטר. כש־
:שיא סאדאת כועס עליו הוא
•רא לו פיטר. אני מתפלא עליך
יטר, פיטר, פיטר.״

יה אורחו של בגין בלישכתו ב-
( 12.אחרי שהאורח סיפר לו
נפגש עם יאסר ערפאת) :״לחצת
ז ידו?״ (כשקיבל תשובה חיו
ולוקחים
מישהו שיכתוב בשבילם״
(בהתייחסו לעובדה שהעיתונאי
איתן הבר כתב עם וייצמן את
סיפרו האחרון).

9על הנ״ל בכנס איחוד ה ליכוד
:״אומרים לי שאם אני
אמשיך לדבר ככה (על הגרמנים
ועל שמידט) לא יבואו לכאן תיירים
גרמנים. שישארו בבית.״

סופר וייצמן
לא יודע לכתוב
ששמיר אמר בטלוויזיה שאין לנו
שום עניין להמשיך את הפולמוס
עם שמידט ועם גרמניה) :״אני
מסכים בהחלט למד, ששר־החוץ
שמיר אמר.״ מיד אחרי מישפט
זה תקף בגין במשך דקות ארוכות
את גרמניה ואת שמידט,
ושמיר נראה כמי שרוצה לקבור
עצמו באדמה.

• על שר*החוץ לשעבר,
משח דיין, בישיבת הכנסת ב־
( 12.5בהתייחסו לביקורת שהשמיע
עליו דיין בעניין גילוי סודות
צבאיים) :״שמעתי נימה של ביקורת
בדברים של ח״כ משה דיין.
אני מתפלא עליו. אני זוכר שפעם
דיין גילה דברים שלא היה צריך
לגלות בקשר לאתיופיה, ואני לא
אמרתי לו שום דבר, והגנתי עליו.״

• על שד־הכיטחון לשעבר,
עזר וייצמן, בכנס איחוד

איחוד הליכוד :״קארטר מחה (על
ההתנחלויות) ואנחנו בנינו עוד הליכוד (אחרי שדיבר על הספרים
התנחלויות. קארטר מחה ואנחנו שיצאו לאור לאחרונה) :״יש אנבנינו
קארטר מחה והיתד, עוד שים שבכלל לא יודעים לכתוב,

ח ״ב אכן
צדיק יפרח
מצליחות ומשגשגות. ואז אבן
אמר :׳צדיק כתמר יפרח׳ .תראו
איזו שפה תנכית הוא מדבר.״

• על ח ״כ המעיד, זאב
פץ, בישיבת הכנסת מד,־12.5
(אחרי שכץ סיפר שהוא פורש
מהחיים הפוליטיים משום שלקה
במחלת הסרטן) :״שב בשקט. מה
קרה לו?״

• על ח ׳׳ב חמערן, יוסי
שריד, בישיבת ועדת־החוץ־והבי-
טחון של הכנסת :״סמרקאץ׳.״
• על הנ״ל בישיבת הכנסת
מיום ה־ : 12.5״אתה היית ממונה
על ההסברה של המערך בבחירות
האחרונות והמערך נכשל. עכשיו
(המשך בעמוד )41

בטירופו אמר פולוניום הזקן על
האמלט, נסיך דנמארק, במחזהו
של ויליאם שקספיד.
רבים בישראל סברו השבוע כי
מנחם בגין, ראש הממשלה, סטה
מן הדרך השפוייזז. לא עבר יום
מבלי שבגין העליב מדינה זרה,
מדינאי, ממשלה או שגריר (ראה
מיסגרת) .האיש, שנאלץ לנצור
את לשונו במשך ארבע שנות
שילטון, כאילו נתן לה פורקן.
אולם יש שיטה בטירוף זה של
השמצה כלל־עולמית. כמכשיר
לניצחון בבחירות, אין יעיל ממנו.
במשך דורות התחנן ־העם היהודי,
בליל הסדר :״שפוך חמתך
על הגויים!״ מערכת־החינוך הישראלית
הפכה תחנונים אלה לב־סיס
של תורה חינוכית, המלמדת
את הצעיר היהודי כי ״העולם
כולו נגדנו.״
מנחם בגין מתרגם אמונות
עמוקות אלה, שנזרעו בלב האדם
הישראלי, לשפה אלקטורלית המובנת
לכל. בעיני העולם, וגם
בעיני חלק קטן של הציבור ה ישראלי,
הוא מצטייר כמטורף..
אך בעיני ההמונים, אשר ינהרו
בחודש הבא לקלפיות, הוא מצ טייר
כגיבור לאומי, המבטא את
רחשי-ליבם הכמוסים ביותר.
״הטוב בגויים הרוג״ — נאמר
במקורות. ואם אי־אפשר לעשות
זאת בפועל, אפשר לפחות לעשות
זאת במילים.

ב חי רו ת
ההר־ון ה ע צו ב
האם יתכן שהכנסת
הכאה תהיה גרועה
אף מן הכנסת היוצאת?
שבוע לפני הגשת רשימות־המועמדים
לכנסת העשירית, היו
המיפלגות אחוזות בולמוס מטורף.
בכל מיפלגה, הרכבת הרשימה
היא תהליך ממושך ומכאיב, ה דומה
לצירי־לידה של אשה שה־גיע
זמנה ללדת. כשם שהאשה
צועקת, ושואלת את נפשה למות,
כך מתייסרת המיפלגה במכאוביה,
מתפתלת וזועקת. וינסטון ותוזליך מייאש.
צ׳רצ׳יל, הפרלמנטר הוותיק, אמר
כי הדמוקרטיה היא שיטה רעה,
שיש לה רק מעלה אחת: כל שאר
שיטות־המימשל גרועות עוד יותר.
למראה התהליך שבו בוחרת
החברה הישראלית את הנציגים
אשר ינהיגו את המדינה במשך
ארבע השנים הקרובות, אשר
יחוקקו את חוקיה, יבחרו בממשלתה,
יחליטו על עניינים של
חיים ומוות, מילחמה ושלום —
אפשר היה רק לעצום את העיניים
ביאוש.
מבחינת הרמה האנושית, להבדיל
מהחלוקה המיפלגתית, כבר
מצטייר הרכב הכנסת הבאה בבירור.
הכנסת הבאה תהיה כנסת
של עסקנים. יחסרו בה כמה מן
הכוחות הפרלמנטריים המעולים
ביותר של ישראל. וכימעט בכל
הסיפלגות חלה ירידה ממשית
נוספת ברמה האנושית, האינטלק טואלית
והמוסרית של המועמדים.
היה נדמה שלא יתכן שהכנסת
הבאה תהיה גרועה מן הכנסת
היוצאת, שהגיעה למעמקי השפל.
אך יתכן כי הכנסת העשירית תרד
עוד יותר.
העולם הזה 2281

לרדד!

^זיתון. פריטי ועשרוה השבוע את ה־י^מצב
במרחב לעלילת הסרט הקלאסי
בצהרי יום.
באותו סרט מופיע גארי קופד בדמות
השריף, שהחליט להתמודד לבדו עם כנו־פייה
של שודדים רצחניים. ככל שמתקרב
המועד המכריע, גוברת בדידותו. אשתו
החדשה, שתבעה ממנו לברוח, נוטשת
אותו. אזרחי העיר מסתגרים בבתיהם
ומונעים ממנו כל עזרה. הוא עצמו מתחיל
לפקפק בתבונת מעשיו. אך הוא שבוי
בהחלטתו. וכך, בצהרי יום, הוא עומד
לבדו ברחוב הראשי, מוכן לשליפה, וממתין
לעימות האימתני.
מנחם בגין אינו דומה לגארי קופד
בחיצוניותו• אך השבוע חיקה בחיים את
התנהגותו של ע על הבד. בדידותו גברה.
האמריקאים נטשו — כך נראה — את
שדה־הקרב. העולם כולו תבע ממנו להפסיק
את הדראמה ולעבור מעולם המערב
הפרוע אל עולם המציאות. אך בגין סירב.

וכד, בנשימה עצורה, המתין העולם
כולו למעשיו שד גארי־מנחם,
ביודעו כי לא רק גורלו, אלא אינטרסים
עולמיים עצומים, מוגהים
על כף המאזניים.

אורו ת
בוושינגטון
^ חלוף הימים, הוזכרה שוב ושוב
תקופת ההמתנה שלפני מילחמת ששת־הימים.
מבחינה
חיצונית היה דימיון מסויים
בין שני המצבים. אז, כמו השבוע, היה
הרבה תלוי בהכרעת ארצות־הברית, וממ־שלת־ישראל
השתדלה לקבל את אישורה
של מעצמת־העל לפתיחת המילחמה. אז,
כמו עכשיו, היה הציבור הישראלי מרוחק
כולו. אז, כמו עתוד, סירב הצד השני
להחזיר את המצב לקדמותו, אחרי שמעשה
שלו (ריכוז הצבא המיצרי בסיני ב־,1967
הזזת הטילים הסוריים ב־ )1981 הוכרז
על־ידי ממשלת־ישראל כבלתי־נסבל.

אודם דווקא דימיון חיצוני זה
הבליט את ההבדלים העצומים כין
שני המצבים.

בות הסובייטית. אמנם סברו המדינאים
האמריקאיים כי ברית־המועצות אינה
מעוניינת כיום בעימות, אך הם לא היו
בטוחים שהיא תוכל לזנוח את סוריה
בשעה המכרעת, מבלי לאבד את שארית
יוקרתה בעולם הערבי. ההנחה בדרג עליון
בוושינגטון היא שסוריה אינה גרורה סובייטית,
וכי הנשיא חאפט׳ אל־אסד פועל
ברוב המיקרים על דעת עצמו.

• הממשלה החדשה לא הספיקה עוד
להיכנס לעובי־הקורה של בעיות־המרחב,
והחליטה לדחות כל טיפול בהן עד לסתיו
הקרוב.
• אין לארצות־הברית כל עניין להסתבך
בשעה זו במשבר, העלול לקבל
מייד ממדים כלל־עולמיים.

כך נוצר מצב מכיר ומסוכן כיותר:
אחרי שממשדת-בגין הסתבכה
בפרשה הלבנונית מתוך
אמונה י כי יש לה גיבוי אמריקאי,
היא נוכחה לפתע לדעת כי גיבוי
כזה חסר.

החשש: אם תתקוף ישראל כלבנון,
עלולה סוריה לגרום ללוחמה
גם על אדמת סוריה עצמה, ואז
תהיה. ברית־המועצדת מחוייכת
להוש לעזרת סוריה. הסכנה: עימות
בינלאומי, שארצות-הכרית
אינה מוכנה לו ולא החליטה עליו.

היא נמצאה במצב־רוח של ערב־מילחמה,
מוכנה לפעולה• היא הכניסה את עצמה
למצב פוליטי־פסיכולוגי שלא איפשר לה
נסיגה בכבוד. הפרשה כולה השתלבה
במערכת־הבחירות של הליכוד, והיתה
קשורה בסיכוייו של בגין לחזור לשילטון.

• 1מילחמה בין ישראל וסוריה, על רקע
זה, תתקבל בעולם הערבי כמילחמת האומה
הערבית נגד האוייב הציוני, ולא תהיה
למישטרים הערביים ברירה אלא לחוש
לעזרת סוריה. בעוד שכיום סוריה מבודדת,
היא תהפוך בן־לילה מוקד העולם הערבי.

ומארצות־הכרית באה הוראה
חד־משמעית: לא לפתוח כמיל־חמה.

לארצות־הברית
אין כל עניין
לחזק כצורה זד את מעמדה של
המדינה היחידה כעולם הערכי
המיזרחי שיש לה קשרים הדוקים
עם כרית־המועצות.

לאו
א מ רי ק אי
ף * הו ה שי קו ל האמריקאי? מה גרם
׳למומחים־כביכול של ממשלת־בגין
לטעות כך לגבי המניעים של ממשלת־רגן ן
יתכן שהיתה לבגין תקופת־כושר קצרה
להלום בסורים — לפני שממשלת־רגן כולה
התעוררה לחומרת המצב.
אולם ביגלל ״מזג־האוויר״ בוטלה ה פעולה
כמה פעמים — ובינתיים צילצלו
פעמוני־האזעקה הבינלאומיים. שרי מכד
שלת־רגן התעוררו פיתאום ונוכחו לדעת
כי בגין זומם משהו — אולי בעידוד סמוי
של מישהו בממשלתם•

מאותו רגע הפך העניין לנושא-
ממדרגה־ראשונה בכית הלבן, וסל
החלטה יכלה להתקבל רק בדרג
העליון, כהשתתפות השרים המרכזיים
ובאישורו האישי של רגן.

כשהיו הדברים מונחים על שולחן הנשיא,
היו הנימוקים נגד פעולה ישראלית בעלי
כוח־שיכנוע מכריע. בין השאר:
• אין לדעת מה תהיה מידת המעור

מצריים תושפע קשות על-ידי מיל־חמה
כזאת. הנשיא אנוור אל־סאדאת לא
יוכל להתערב, כי אין ברצונו לספק עילה
לממשלת־ישראל שלא להחזיר את צפון־
סיני. הוא יצטרך לשבת בחיבוק־ידיים
ולחרוק שיניים. קשה לחזות מראש איך
ישפיע הדבר על דעת־הקהל המצרית ועל
הצבא המצרי.
דבר אחד ברור: מכל עברי המרחב
הערבי הגיעו לוושינגטון קריאות אס־או־אס
מפי ידידיה של ארצות־הברית. המסר
האחיד; רסנו את בגין!
זאת היתה מגמת שליחותו של פילים
חביב• תחילה רווחו במרחב חששות שמא
זוהי שליחות־הסוואה, שנועדה לטשטש את
ההכנות של ישראל למילחמה, בתמיכה
אמריקאית. אך במהלך השבוע השתכנעו
ראשי העולם הערבי כי חביב אכן בא

כך מצאה ממשדת־כגין את עצמה
השבוע כמצבו של אדם שהתכונן
להתעטש, אדא שהעיטוש

ב־ 1967 האמין הציבור הישראלי כולו
(בצדק או שלא בצדק) כי צפוייה סכנה
של השמדה למדינה, וכי אין מנוס מ־מילחמת־מנע,
כדי להקדים תרופה למכה.
השבוע חסרה בישראל הרגשה זו לחלוטין.
אז היה הציבור מאוחד כולו בנכונותו
לצאת למילחמה. השבוע גבר הקיטוב,
כשהשכבות היותר מבוססות ומשכילות
שוללות לחלוטין את הטענה שיש עילה
סבירה למילחמה. אז היה ברור לחלוטין
על מה יש להילחם. השבוע לא היה הדבר
ברור כימעט לאיש. אז לא פיקפק איש
בכך שסמשלת־ישראל נוהגת בתבונה ובאחריות
מירבית. השבוע פיקפקו רבים
במידת־האחריות של ראש־הממשלה• רבים
החשידוהו בתימרוני־בחירות וכמה פרשנים
אף פיקפקו בקול רם בשפיוודדעתו.
העץ הגבוה
^ ׳באלה היתה: אם ירצו האמריק-
י 1אים להכריח את ישראל לרדת מן
העץ הגבוה שבגין טיפס עליו — איך
יוכלו לעשות זאת?

המצב מאשר את הכלל הישן :
צד אחד יכול לפתוח כעימות, אך
רק שני הצדדים יכולים לסיימו.

יתכן מאוד כי הנשיא אל־אסד מעוניין
בהמשך המשבר, ביגלל אותן הסיבות עצמן
שביגללן מעוניינת ארצות־הברית בחיסולו.

לאסד אין, למעשה, מה להפסיד.
אם יספוג מכה כמילחמה, יהיה
ככל זאת גיבור ההמונים הערכיים,
ומדינות־ערב תיאלצנה לדזוש לעזרתו
ולממן את הפסדיו.
אם יספוג מכה גדולה, תיאלץ ברית־המועצות
להפעיל את חוזה״הידידות בין
שתי המדינות ולעניק לסוריה עזרה מאסי-
ווית — צבאית ומדינית — אם תרצה בכך
ואם לא, כי אחרת תציג את עצמה בעיני
העולם הערבי כולו כמישענת־קנה־רצוץ.
נוקשותו של אסד גברה עוד יותר אחרי
שיוזף סיסקו, מי שהיה פקיד בכיר במיש־רד־החוץ
האמריקאי, גילה השבוע גילויים
מדהימים על הסכם סורי־ישראלי סודי,
שהושג ב־ 1977 בתיווך אמריקאי. לפי אותו
הסכם תמכה ישראל אז בפלישה הסורית
ללבנון, סוריה הסכימה לוותר על כל פעולה
אווירית בלבנון, ישראל הסכימה שלא
לפגוע מן האוויר בכוחות הסוריים בלבנון,
סוריה הסכימה לפעילות אווירית אחרת
של ישראל בלבנון. סוריה גם הסכימה
שלא להדרים אל מעבר לקו מסויים* .
גילוי זה, שפירושו הוא כי במשך שנים
פעלה סוריה תוך הסכמה אילמת —
ולמעשה תוך ברית סודית — עם ישראל,
הכריח את אסד להיזהר עוד יותר מפני
כל מעשה העלול להתפרש עתה ככניעה
לישראלים ולאמריקאים. מכאן סרבנותו
הגלוייה, התעקשותו שהטילים לא ייסוגו,
והמשך הפעולות נגד הכוחות הנוצריים
בצפון, הנתמכים על־ידי ממשלת־ישראל.

כמציאות זו ניסו האמריקאים
השבוע להגיע לפשרה, העשוייה
להתקבל על כל הצדדים.

היה עליה לספק את הדרישות הבאות :
• להנחיל לבגין הישג גלוי, שיאפשר
לו לרדת מן העץ ולטעון כי ישראל השיגה
את מבוקשה.
• למנוע כל רושם כאילו אל־אסד
נכנע לישראל ו/או לאמריקאים, וכי ויתר
על אינטרס סורי ו/או ערבי.
• 1לשלב במערכת הכללית את סעודיה.
למנוע וטו של אש״ף.
• לאפשר לישראל לכפות אותה על
המחנה הנוצרי בצפון, שביקש למשוך את
ישראל למילחמה עם סוריה ועם אש״ף.
במשך השבוע הציעו הסעודים והאמריקאים
כמה הצעות ברוח זו. אף אחת
מהן לא התקבלה על דעת כל הצדדים.

וכעיקר: אז הודלק כרגע המכריע
אור ירוק בוושינגטון. השבוע
לא היתה סמשלת-ישראל בטוחה
אילו אורות דולקים ככירה האמריקאית,
מי מדליק אותם ומדוע.

אך ככל שחלפו הימים, כך גברה
התיקווה כי המילחמה, שלא היתה
פופולרית כישראל מלכתחילה,
מאבדת את יכולתה לפרוץ.

העמדה האמריקאית במשבר נשארה בבחינת
חידה, שרבים פיענחו אותה ב צורות
שונות.
בשלב הראשון של המשבר (ראה מיס־גרת)
סברה ממשלת־ישראל שנדלק אור
ירוק אמריקאי. עדיין לא התגלה איך נוצר
רושם זה.
יתכן מאוד שבאותו שלב אכן ביקשו
אישי־מפתח בממשלה האמריקאית לדרבן
את ישראל לפעולה מהירה ונמרצת נגד
סוריה, מתוך תיקווה להנחית במחיר זול
מכה מכאיבה על היוקרה הסובייטית בעולם.
אם כן, הרי נעשה הדבר בצורה
עקיפה מאוד, שאיפשרה לאותם אישים
להכחיש את הדבר למחרת־היום.

גם זהו הבדל בין מאי 1967 ומאי : 1981
אז גברה מיום ליום הוודאות כי המילחמה
היא בלתי-נמנעת, וההמתנה רק סייעה
ללכד את השורות. הפעם נחלש המתח
מיום ליום. המילחמה־התקועה-בגרון הלהיבה
מיום ליום פ חו ת.
מול תיקווה זו עמד חשש שהפחיד את
המדינאים בעולם כולו: הפיקפוק בתקינות
מחשבתו ורגשותיו של מנחם בגין. ההרגשה
שהאיש אינו אחראי ללשונו, ואולי
גם לא למעשיו, היתד, לנחלת הכלל —
ולא רק בצמרת הישראלית.

כך המשיך גודל השלום — ועימו
גורלם של אלפי חיילים ואזרחים
משני הצדדים — להתנדנד במשך
כל השבוע אנה ואנה.

השבוע טענו כל אישי־הצמרת
כארצות־הכרית, ולא רק כהוגי הממשלה
החדשה, כי מעולם לא
ניתן היתר אמריקאי לממשלת־בגין
להלום בסורים.
יתר על כן, כולם היו משוכנעים כי
מתן היתר כזה כלל לא היה אפשרי,
מסיבות שונות. בין השאר:

קפא כגרונו כיגלל הסחת-דעתו
כרגע המכריע. הגירוי נשאר, אך
העיטוש נשאר תקוע בגרון.

העיט

* הדברים מאשרים את גילוי העולם הזה
באותם הימים בדבר הסכמה ישראלית
סודית לפלישה הסורית ללבנון, שנועדה
אז להציל את הנוצרים מפני ניצחון של
כוחות אש״ף במילוזמת־האזרחים.

לאומי מלווה לי ,
500.שקל על כל־,000.ן שלי י
,ועוד נותן לי על
הבל ריבית והצמדה.״
לזה קוראים ״כה וחצי דב תכליתי״
״מאז שהבנתי שבלי חסכון אי־אפשר להצליח, חיפשתי תוכנית חסכון מתאימה, שתיתן לי הרבה כח.
בנק לאומי הציע לי הצעה שאי אפשר לסרב לה: על כל 1,000. -שקל שאחסוך, אקבל 500. -שקל
הלוואה לא־צמודה, ובנוסף ריבית שנתית צמודה-גם על הקרן וגם על ההלוואה.
עשיתי חשבון פשוט: הבנק מלווה לי כסף שאינו צמוד ונותן לי על ההלוואה ריבית צמודה, זו ממש
מציאה!
מיד הכנסתי את כל חסכונותי לתוכנית הזו, קיבלתי הלוואה נוחה-ועכשיו יש לי כח וחצי.
כדאי גם לך לגשת מיד לסניף בנק לאומי ולפתוח חשבון חסכון בתוכנית ״כח נחצי
זה כדאי— כדאי וחצי!״
פרטים בסניפי בנק לאומי, בנק איגוד, בנק עליה־לאונוי ובנק ערבי־ישראלי.

ח סכון זה כוז

>תל2 ^/

בנק לאומי

העולם הזה 2281

בצעו חסו־תקדס הוציא שובם שרום צרהבאה
נגד ניצה בהן(משמאל) ,אישית שונט־מחוז.
נקלה השופט דן נהו התנטו אחו נ ו מתפקידו
שתו של קיסר צריכה להיות
/ן \ 4מעל לכל ספק,״ אמר יוליום קיסר.
האם גם אשתו של שופט מחוזי בישראל
חייבת להיות אזרחית מעל לכל ספק? כך
בוודאי שאלו עצמם באי בית־מישפט־השלום
בתל־אביב, ששמעו בסוף החודש
שעבר, כי ניצה כהן, אשתו של השופט
המחוזי דן כהן מבאר־שבע, לא הופיעה
כעדה למישפט.
שופט השלום התל־אביבי, אפריים שלו,
שדן בתיק שבו היתה ניצה כהן אמורה
להעיד, דחה את הדיון בתיק שבע פעמים,
ולאחרונה נעתר לבקשתה של התובעת,
פנינה גיא, ודחה את המישפט דחיה
אחרונה, כדי לשמוע את עדת־התביעה,
אשת־השופט.
עדותה של ניצה כהן היתה חשובה,

פטרה מעבודתה במישטרה, והתחילה לעבוד
באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
במשך שלושת השנים שבהן מכהן בעלה
כשופט בנגב, נידונו בתליאביב כמה וכמה
תיקים שבהם טיפלה ניצה כקצינת־מישטרה.
בתיקים אחדים הוזמנה על־ידי
הפרקליטות להופיע כעדת־תביעה. בכל
התיקים הללו היא לא הופיעה.
ברוב המיקרים התברר לבסוף כי הנאשם
הודה באשמתו, ולכן לא היה צורך כלל
בעדי־תביעה, ואי־הופעתה של קצינת־המישטרה
לשעבר לא הפריעה למהלכו
הרגיל של המישפט. אולם הנאשם בתיק
הנוכחי הוא עורך־הדץ נחמיה מימון,
שהואשם בהוצאת כספים בטענות שוא.
התביעה טענה, שלפני שמימון התפטר
ממישרתו הממשלתית הוא עקר למקום־

כתב החלטה המגנה את העדה והוציא
צו־הבאה. על פי צו־הבאה הצטוותה מיש־טרת
באר־שבע לעצור את ניצה כהן,
ולשחררה רק תמורת הפקדה של 5000
שקל במזומן.

שופט צעיר

מגורים אחר בבית־שמש באופן פיקטיבי,
כדי לקבל פיצויי פיטורין ממישרתו. עורו־הדין
לא הודה באשמתו, והוא מנהל מישפט
ארוך ומסובך. כדי להכריע במישפט זה
נדרשה עדותה של קצינת־המישטרה, ש גבתה
את עדותו של עורך־הדין במישטרה.
התובעת פנינה גיא, הנחשבת לאחת
הנשים היפות בפרקליטות תל־אביב,
התקשרה למקום־עבודתה החדש של אשת־השופט,
ושם נמסר לה כי היא בחוץ־
לארץ. מיספר הזמנות אחרות נשלחו, אך

שופט־שדום שדו
ביזיון בית־מי שפט

גייוימ**ז*

? **1י׳ייש

יסצז ׳ $5׳ז:ג־ץ ו. זי׳*•׳יי•

...תזרדיוג

5־ *1הדין ה ,

— האחת על־ידי בן מישפחה והשניה בידי
ניצה עצמה.
כאשר התברר לשופט שלו כי גם הפעם,
למרות שתי ההזמנות החתומות כדין, לא
הופיעה העדה, הוא חרג ממינהגו הרגיל,

חס׳ודזת חומת
בוגמדה השכיחו
את ההזמנה
לבינדחודשכם

* 1הגאה

<ד ל״יי יל״ר* יא• י י־4 1 ייו*15״*ייי

!,ממס

•י *י יי-י־-

1יין •

צוי־ההכאח
קיבלה רק הזמנה אחת
י״שכן לפני שבעלה התמנה לשופט והזוג
עבר לגור בבאר־שבע, היתד, ניצה קצינת־מישטרה.
היא עבדה במיחלק־מירמד, ב־מישטרת
מרחב הירקון בתל־אביב, וטיפלה
בתיקים רבים. אולם כאשר עקרו בני־הזוג
לבאר־שבע, לפני שלוש שנים, הוד

ך* החלטתו כתב כי זהו מיקרה ש•
אפילו בנסיבות המוכרות בבית־המיש־פט
הוא יוצא־דופן. עדה ששימשה בזמנו
חוקרת־מישטרה ואשר מוזמנת חודשים
לבקרים לבוא ולמסור את עדותה —
מתעלמת בצורה כה בוטה מהזמנות שונות,
עד כי הדבר גובל לדעתי בביזיון בית־המישפט.״
החלטה
חמורה זו, שנגעה לאשתו של
שופט מחוזי, לוותה בהערתו של השופט
שלו לשופט השלום הראשי בתל־אביב,
חיים שפירא. שלו ביקש משפירא שהוא
יודיע על כך אישית לבעלה של ניצה,

לא נחתמו כדין. בביתו של השופט כהן
בבאר־שבע אין טלפון, ולכן נדחה המישפט
של מימון במשך השנתיים האחרונות כמה
פעמים. לאחרונה התעקשה התובעת ושלחה
דרך ביודהמישפט שתי הזמנות לניצה
כהן. שתיהן התקבלו על ידה ונחתמו כחוק

תובעת גיא
יפהפיה ועקשנית

השופט דן כהן, כדי שלא יוודעו לו הדברים
מפי אמצעי־התקשורת.
מישפטנים המכירים את שופט השלום
הראשי, חיים שפירא, מעידים כי חוש־ההומור
הידוע שלו גרם לו לשאול את
השופט כהן אם הוא מעוניין כי יעצרו את
אשתו, שכן הדבר ניתן לסידור על פי צו־ההבאה
שניתן נגדה.
כבר למחרת פנה עורך־הדין התל־אביבי,
אהוד דגן, המייצג את ניצה כהן,
לשופט שלו, וביקש ממנו לבטל את צו־ההבאה
שהוטל על מרשתו. הוא העיד כי
ניצה קיבלה למעשה אך ורק הזמנה אחת
(המשך בעמוד )48

הפלסטיני, כפעילות נמרצת.
השבוע השתתף סרטאווי לצידו של אורי אבנרי
בדיון בינלאומי על השלום במרחב, שנערך בבריטניה,
ושבו הוגדר כנציג אש״ף. הוא גם נפגש בצרפת
עם האלוף (מיל׳) מתי פלד, יו״ר המועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני.

חברי־הכנסת של מיפלגת העבודה שפרש אחרי
הבחירות, וניתק מגע עם מיפלגתו.

אחרי שצדוק לא הוכלל כרשימת המערך
לכנסת הכאה, הוא החליט לחזור לפעילות
מוגברת, וביקש ממטה־הכחירות לשלב
אותו כמיספר גדול ככל האפשר של
אסיפות־הסכרה וחוגי־כית.

ד!;בע

תוגונן י ף
שרי

טחון

מקורבי ראש־הממשלה, מנחם בגין,
טוענים כי הקרקע כשלה אצל כנין למנות
את אריק שרון כשר־כיטחון
עוד לפני הכחירות.
בשבוע האחרון איו בגין מפסיק לדבר בשיבחו
של שרון, ולהזכיר את סגולותיו כמצביא. בגין אף
טוען ששרון ״התבגר״ ,וכי התנהגותו בימים
האחרונים מעידה על אופיו השקט והוותרני.

הו ר בי ץ -לי כו ד
גורמים בליכוד יודעים לספר על הסכם שנחתם
בין ח״כ יגאל הורביץ, השלישי ברשימת תל״ם
לכנסת, ובין ראשי הליכוד.

על פי הסכם זה יעכור הורכיץ עם המנדט
שלו לליכוד מייד אחרי הבחירות,
אם ראש רשימת תל״ם, ח׳׳כ משה דיין,
יחליט •טלא להצטרף לקואליציה עם הליכוד.

אח תאוות המד!
יושב־ראש מיפלגת־ד,עבודה, ח״כ שימעון פרם,
עומד להודיע בקרוב על הרכב הצוות המדיני
של המערך.

מילבד פרס עצמו יהיו הכרים כצוות :
שר־החוץ המיועד של המערך, אכא אכן :
שר־הכיטחון המיועד, חיים כר־לב;
ח״כ יצחק רכין; רב־אלוף >מיל׳) מרדכי
(״מוטה״) גור: השגריר לשעבר, שימחה
דיניץ ונציג מפ״ם ; ויקטור שם־טוב.

איזור־החוף כין טבא, שכה שוכן הכפר
של רפי נלסון דרומה לאילת, לכין
שארם־אל־שיח׳ ייסגר לתנועת אזרחים
ככד כחודש אוגוסט הקרוב.
שילטונות צה״ל יסגרו את האיזור, למרות
שהפינוי נקכע רק לחודש אפריל צא.10

5 0ו1ילייון 1
בחוגי כלכלה ומשק מובעת תמיהה רבה על תנאי
המכירה של חברת סונול לקבוצת אנשי־העסקים
גרניט.
השבוע החליטה קבוצה זו לרכוש את סונול
תמורת 50 מיליון דולר, למרות שמישרד־האוצר
מתעקש על גביית תשלום מלוא המם,
בגובה של 14 מיליון דולר נוספים.
על פי נתוניה הגלויים של חכרת ״סונול״,

הנמכרת ל״גרניט״ על־ידי האחים
ארתור וכוס כלפר סניו־יורק, אין ערך
החכרה עולה על 30 מיליון דולר.

מאבק
ב ר שי מ ת רייא
ח״כ שולמית אלוני הציעה את המקום
השלישית ברשימתה לחכר קיבוץ יוטבתה,
אדי שילוני. שילוני נמצא עתה כשליחות
איחוד־הקבוצות־והקיבוצים כארצות־הכרית,
והוא מארגן גרעיני־התיישכות של
התנועה הרפורמית לערכה.
אלוני פגשה את שילוני בניו־יורק, בעת ביקורה
בארצות־הברית בשבוע שעבר, והוא נתן לה
את הסכמתו.

כשנודע הדבר לפורשי שלום עכשיו
כתנועת ר״צ, דדי צוקר ויולי תמיר,
הם איימו לפוצץ את ההסכם כינם לכץ ר״צ,
אם יוצב שילוני כמקום השלישי.

תלונ ה

..אולם! ח בי ר ה״
ימכ רו
אולפני הבירה וחברת קוסמוס עומדים להיות מוצעים
למכירה בימים הקרובים, למרות ההצלחה הכספית
שלהם.

השותף הככיר כשתי הכרות אלה׳
המיליונר ליאון תאמן, גיסו של ניטים גאון,
הסתכסך עם מנכ״ל ההכרות והשותף
שלו כהן, אדי סופר, ולכן החליט למכרן.

מנכ״ ל ויקונטיונטל1,

נגד תבייש
ב אוגו ס ט

ט ד ווו

למכקר־ההפתדרות, הוגשה תלונה נגד
שר־האוצר המיועד מטעם המערך,
הפרופסור חיים (״חכ״ש״) כן־שחר.
על פי התלונה מיקם חב״ש את מטה־הבחירות שלו
במישרדי חברת איסקו, הנמצאים בבית אליהו
ברחוב אבן־גבידול בתל־אביב. איסקו היא חברת־בת
של החברה ההסתדרותית כור.
ראש מטדדהבחירות של חב״ש הוא עומרי פדן.

הו ד ח
מנכ״ל ״בנק קונטיננטל״ ,זאב לוין, הודח
מתפקידו חודשיים אחרי שמונה לתפקיד.
את ההדחה יזם יושב־דאש מועצת־המנהלים
של ״בנק קונטיננטל״ ,ואלטר הסלכך.
בנק קונטיננטל נמצא בבעלות בנק הפוטלים
ובנק האיגודים המיקצועייס של גרמניה. על־פי
ההסכם בין לוין להסלבך, יעזוב לוין את תפקידו
ב־ 1באוגוסט.

בגין משת?

המ שכר ב שד״

אח איפור

מ תע מ ק

ראש׳־הממשלה, מנחם כגין, אסר על
סגן־־שרייהביטחון, מרדכי ציפורי, לתת
ראיונות לעיתונאים או להתכטא כאמצעי
התיקשורת.

שכוע לפני הגשת הרשימות לוועדת־הבחירות
לכנסת, מתעמק המשכר ככנסת.

ה קי בו צי ם
גו״סו ל ב חי רו ת

גם במיפגשים בתוך מישרד־הביטחון, בישיבות־ממשלה
שבהן משתתף ציפורי, ובכנסי חרות, משתיק
בגין את ציפורי בכל פעם שהוא מתחיל לדבר.

המאבק בין מאיר פעיל ורן כהן על המקום
הראשון ברשימה לא הוכרע. נראה סופית כי
אורי אבנרי ומתי פלד לא יסכימו להופיע ברשימה.
הנציג הנוכחי של של״י בכנסת, ואליד צאדק
חאג׳־יחיא, האמור על פי חוק להגיש את הרשימה,
תובע אולטימטיבית את המקום השני בה.
הישיבות של מוסדות התנועה, שאין בהם הרוב
הדרוש לשום הרכב, נדחו שוב ושוב.

את ב גין

ד רו ק ר

״בד ק

שר־המישפטים לשעבר, שמואל תמיר, מאשים
את ראש־הממשלה, מנחם בגין, באי־הכללתו
ברשימת הליכוד לכנסת.

בר אשאל ־ ע לי

מ חיר המלט

המערך כבר החליט מי יהיה ראש מועצת המנהלים
של חברת אל־על, אם יעלה המערך לשילטון.

את אברהם (״כומה״) שביט יחליף כמיקרה
זה הקבלן החיפאי, המיליונר זכריה דרוקר.

מישרד־החעשייה עומד לבדוק את דרכי השיווק
והמכירה של המלט.
החברה המונופוליסטית למכירת מלט בישראל
היא חברת נשר סחר, חברת־בת של נשר.

א דו ק חוז ר

״נשר סחר״ היא החכרה היחידה
הגובה את מלוא תשלוס הקניה כ;
שלושה לפני ההספקה, ומישרד־התע,
טוען שאת הריבית שהיא מרוויחה׳..
היא היתה צריכה להוריד ממחיר הנן

תמיר גוא שיס

תמיר טוען שכגין אך העמיד פנים כאילו
הוא תומך כצירופו של תמיר, כעוד
שלמעשה הורה למקורביו להצביע נגדו.

סר טא ו1
מ מ שיך ל פ ונול
אחרי שהתפטרותו מן המועצה הלאומית
הפלסטינית לא התקבלה, ממשיך הד״ר
עיצאם סרטאווי, מנהיג מחנדדהשלום

4101

ל ב עי לו ת
שד־המישפטים לשעבר, חיים צדוק, חוזר לפעילות
במיפלגת־העבודה. צדוק היה היחידי, מקרב

שלוש התנועות הקיבוציות החליטו על הירתמותן
המלאה למערכת־הבחירות של המערך.

הוכנה תוכנית שלפיה יגוייסו, החל
כשבוע הכא, יותר מאלף חכרי־קיכוצים
לעבודת מטה־הכחירות. הם ישוחררו
מכל עכודות־המשק עד ליום־הכחירות.

כיום אפשר לרכוש מלט גם מסוחרים פרטיי
תמורת מחיר העולה ב־ 400 לירות לטון על !
נש ר־ סחר, או בשוק השחור במחיר העולה באלו*
לירות לטון על מחירי נשר־סחר.

הפה המ שתולל

3ךוה?!רה:

(המשך מעמוד )36
התפטרת (מתפקיד ההסברה של
המערך) ,אבל זה לא יעזור לכם.״

• על ח ״כ המעיד, דני
רוזוליו, בישיבת הכנסת מה-
: 1_2.5״הישיבה שלך כאן היא
בושה לכנסת.״

• על שר־המישפטים לשעבר,
חיים צדוק, בישיבת
הכנסת מיום ה־ : 12.5״הייתי מוזמן
לגולדה מאיר זכרונה לברכה יחד
עם יושב־ראש ועדת־החוץ־והבי-
טחון של הכנסת, אז קראו לו, מה
שמו 1״ (רק אחרי שיושבת־ראש
הישיבה אמרה לו :׳חיים צדוק׳
נזכר כביכול בגין בשם).

• על סגנית יושב־ראש
הכנסת, חייקה גרוסמן, בישיבת
הכנסת מיום ה־( 12.5אחרי
שגרוסמן ביקשה ממנו לדבר לעניין
עליו נסוב הדיון) :״אני אדבר על
מה שאני ארצה, כמה זמן שאני
ארצה.״

• על ח״ב שולמית אלוני
בכנס איחוד הליכוד (אחרי שהזכיר
מיפלגות שונות) :״שולמית אלוני,
איד קוראים להם ו״ (ואחרי שח״ב
חיים קורפו שישב לידו אמר לו:
׳ר״צ אה כן, כן, קוראים לה
רץ. רצים, רצים, רצים, רצים.״

• על ה״כ התחיה, גאולה

פירסומאי ז׳ורבין
בלי שמות
כהן, בישיבת הכנסת מה־ 11.5ו־מה־
: 12.5״את כל הזמן עם האצבע
שלך.״

• על ח״כ רק״ח, מאיר
וילנר, בישיבת הכנסת מה־: 12.5
״אה, מאיר וילנר, התעוררת 7אני
זוכר אותך בימי סטאלין. אני זוכר
אותך שהיית סטאליניסט, אחר כך
היית מלנקוביסט, אחר־כך חרוש-
צ׳וביסט ואחר־כך ברז׳נייביסט.״

• על ח״כ של ״י, דאליד

־צאדק, בישיבת הכנסת מה־: 12.5
״אתה עוד חדש כאן. תדבר בנימוס.״

על הפירסומאי אליעזר
ז׳ורכין בכנס איחוד הליכוד:
״הוא לא ראוי שאזכיר את שמו״
(ובכוונו דבריו לאנשי המערך):
״עכשיו אתם לוקחים אותו. לפני
ארבע שנים הוא אמר שאני מתאים
להיות ראש־ממשלה, עכשיו
הוא שינה את דעתו, הוא בטח
קיבל בשביל זה תמורה.״

• על הפרשן הצכאי של

״ יאיץ ״ ,זאכ שי(ל, בישיבת הכנסת
מה־ : 12.5״איזה בן־אדם
שחושב את עצמו לאחד הפרשנים
הצבאיים הגדולים.״

שרב אח ו ׳ שרב
הצהווח תמימות

תסומה

ראש־הממשלה, מנחם בגין, וה־רמטכ״ל,
רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן הגבירו את התבטאויותיהם
בעניין הנוצרים בלבנון. בעוד בגין
שם את הדגש על ההתחייבות המוסרית
של ישראל כלפי הנוצרים
בלבנון׳ תוך כדי הזכרת השואה
בכל נאום ונאום שלו, הרי שמדברי
הרמטכ״ל אפשר להבחין בגישה
השונה שלו: לבנון היא מרחב
ביטחון גדול לישראל,

התברר שהפלת שני המסוקינ
לא גרמה לשינוי במצב, מילבז
הכנסת הטילים. הסורים ממשיכינ
להפעיל מסוקים בגיזרה, בעיקו
לצרכי תובלה, אך גם לצרכי תקי
פה. רק אחרי הפלת המסוקים העז
הסורים, לראשונה, לתקוף ברקטוו
ממסוקים. למרות זאת לא שלמו
ישראל מטוסים להגן על הנוצרת

בלבנון.

טילים מסכים

הבסקת ההודעה

פורסם כי הסורים הכניסו גג
סוללות טילים סאס 2וסאם 3
בנוסף לסאם ,6וזאת ללא כי

תגובה ישראלית.
בינתיים חלה ירידה במתח הן
ביטחוני באיזור, ורגיעה בזחלה.

על פי הוראתו של מנחם בגין
הפסיק מטה־ההסברה של הליכוד
לפרסם את מודעת הבחירות, שטענה
:״טובים קשיי השלום מיסורי
המילחמה.״
תודו1הגשר הנוצרים השלימו את פריצת
הדרך ההררית לזחלה, דרך שאותה
התחילו לפרוץ עוד לפני חודשים
רבים, אך הפסיקו את העבודות
בגלל השלגים, והמשיכו אחר־כך.
הנוצרים תפסו את הגשר בזחלה
אחרי קרב עם הסורים, תוך כדי
גרימת אבדות לסורים והשמדת טנ קים
סורים• היתד, זו פעולת־נגד
של הנוצרים, על כך שהסורים
חטפו את מפקד הפלאנגות בזחלה.
הסורים הגיבו בהרעשות ארטילריות
כבדות, אך הנוצרים המשיכו ב־מאחזם
בגשר.

בגין וחביב
הרגעה והבטחה
מסוקים הופלו בתותחי־אוויר ולא
בטילים.

ם ןע1ת חדאד

ועדת שרים ב,

רב־סרן סעד חדאד הפנה בקשה
לראש״הממשלה, מנחם בגין (,)5.4
לסייע לנוצרים בזחלה.

ועדת־שרים לענייני ביטחון מתכנסת׳
הפעם עם אריק שרון, ששב
בינתיים מחוץ־לארץ, ומחליטה על
התערבות צבאית פעילה של יש ראל
בקרבות בצפון־לבנון.

מיבנה בודד — ארבעה מטרים
על ארבעה מטרים, על הר סנין —
ששימש מוצב עיקרי של הנוצרים,
נפל בידי חיילי קומנדו סורים,
יחד עם עמדות נוספות, שנכבשו
על־ידי הסורים על גב־ההר. שיטת
תקיפת הסורים את אותן פסגות
היתד, זהה כימעט לחלוטין לדרך
שבה הם כבשו את החרמון במיל־חמת
יום־הכיפורים.

תנוח תמסוק,

החרו הצום!,

בשעות הבוקר ( )28.4הופל על־ידי
מטוסי צה״ל מסוק סורי מסוג
טי 8 .במרחב הר סנין. אחר־הצה־דיים
הופל מסוק סורי נוסף. ה
דובר
צד,״ל, תת־אלוף יעקוב
אבן, אישר ( )29.4שהסורים הכי
ניסו לגיזרה טילי סאס .6

מטוסי חיל־האויר עמדו לצאת
כמה פעמים באותו היום ()30.4
ולתקוף ולהשמיד את סוללות-
הטילים הסוריות, אך הפעולות התבטלו
בגלל תנאי מזג־אוויר.
בצאתו מישיבת ועדת החוץ וה ביטחון
של הכנסת הכחיש בגין
את הידיעות כאילו הסורים הכניסו
טילים לגיזרה, למרות הודעתו של
דובר צה״־ל.

אי₪ו להסלסה
ראש אמ״ן, האלוף יהושע שגיא,
אישר לראשונה במסיבת כתבי־חוץ
( ,)14.4שישראל תומכת גם בנוצרים
שבצפון־לבנון.

ראש־ד,ממשלה מנחם בגין, אומו
כי רק נס יציל את האזור ממיל
חמה. השליח האמריקאי, פילי
חביב, מגיע לישראל 11.5אחו
שביקר בבירות ובדמשק.

ועדת שרים א,
ועדת שרים לענייני ביטחון התכנסה
כדי לדון בדרכים לעזור
לנוצרים בצפון־לבנון. הוועדה התכנסה
ללא שר־ד,חקלאות, אריאל
שרון, שהיה באותה עת בדרום-
אפריקה.

הקלה

• על נשיא סוריה, חאפז

אלוף־הפיקוד כן־גד (מימין)
פגישה עם הנוצרים

העולם הזה 2281

סגן־שר הביטחון, מרדכי ציפורי
הודה ( )8.5כי ידוע לישראל ע
הימצאותם של טילים מסוג סא
הטילי!

הם מתוצרת רוסית, אך הגיעו ל,
סורים מלוב.

חזות קשה

א ל־ אפי :״חביב נסע לסעודיה.
בסעודיה יש הרבה כסף. אסר צריך
כסף אז אולי זה יעזור.״

יוסי ינאי

סירים לובים

ראש־הממשלה, מנחם בגין, מבי
אופטימיות לגבי פיתרון פרשת ה
טילים הסורים ללא צורך במי?
חמה, ומדווח על הסכמת ישרא
לתת לחביב פרק זמן בלתי־מוגב
לפתור את הבעיות בדרכי שלום.

יוסי ינאי 1

במדינה
עי תונו ת

ג 11ל

מוראות הסירסומת של
בגו של אורי צגי גרינברג
זיעזעו את שומרי המוסרי
אך הכן הכחיש את
קשריו המישפחתיים
כשהתפרסמה בגליון מספר 2267

של העולם הזה מודעת״הפירסומת
של חיים גרינברג, היא גרמה לזעזוע
אצל כל שומרי המוסר.
המודעה פתחה בכותרת־הענק :
״נשבר לי הזין״ ,מתחתיה בצורת
כתבה, היה כתוב :״קוראים לי
חיים גרינברג ויום אחד נשבר לי
הזין״ וכן הלאה. במיסגרת הכתבה
הופיע תמונתו של גרינברג צעיר,
ארוך־שיער ומפורסם.
בישיבת־מערכת גילה אחד הכתבים
כי האיש המזעזע את אשיות
המוסר בארץ, בעצם הפירסום של

ע י שראל מת

מודעה כל-כך נועזת, אינו אלא
בנו של אצ״ג, אורי צבי גרינברג.
בירור קצר אצל חיים גרינברג
העלה כי הידיעה בטעות יסודה.
האיש הכחיש מכל וכל את הקשר
שלו למשורר הרביזיוניסטי.
במערכת קיבלו את דבריו והניחו
לעניין. גם עיתונאים אחרים קנו
את סיפורו של גרינברג. מודעתו
הפרובוקטיבית של האיש הביאה
לו ראיונות עיתונאיים. בכולם
הכחיש את הקשר שלו לאצ״ג. גם
כשהעיתונאית תמר אבידר הת־

מסיבת־קוקטייל רבת״משתתפים נערכה לפני כחודשים בביתו
של שגריר ישראל לאו״ם, הפרופסור יהודה בלום. אל המסיבה
נקלע המשורר חיים גורי, שהיה באותו זמן בניו־יורק. גורי אינו
מכיר את בלום, והוא נלווה לאחד ממוזמני המסיבה.
כדי להיות נחמד עם מארחו, ואולי כדי להכיר טוב יותר
את בלום, ניגש גורי אל השגריר וניסה לפתוח עימו בשיחת-
חולין. על״פי עדי״השמיעה לשיחה, היא התנהלה בערן בן :
גורי :״אני מבין שיש לך הרבה עבודה עכשיו״.
בלום :״אל תדאג, עם־ישראל יתקיים לנצח״.
גורי :״זה לא בדיוק תשובה לשאלה שלי. מה הקשר בין
העבודה הרבה או המועטה שלן ובין זה שעם־ישראל יתקיים
לנצח ז״
בלום :״אני אסביר לך מה הקשר. אני נלחם כאן, בחזית
רחבה, נגד מדינות הרוצות להשמיד את ישראל ונגד מדינות
אדישות לגורלה של מדינת״ישראל״.
בשלב זה קיבל המשורר מישראל הרצאה מהשגריר בניו״יורק,
שלפיה אין כלל ביטחון שמדינת־ישראל אכן תמשיך להתקיים,
אך לדעת בלום, אין זה משנה כלל אם המדינה תמשיך להתקיים
או תחרב. מה שחשוב, לדעת בלום, הוא שעם־ישראל ימשיך
להתקיים לנצח, וכי יהודים יהיו תמיד בכל מקום.
גורי, יחד עם כל מי ששמע את השיחה, נדהמו. לידידים
אמר אחי לך גורי :״לא האמנתי ששליח של מדינת״ישראל יחשוב
וגם יצהיר, שלדעתו מדינת־ישראל לא תמשיך להתקיים, וכי אין
זה משנה לו כלל אם היא תתקיים או לא.״
לבלום אמר גורי :״אחרי שמדינת״ישראל לא תתקיים, לא
איכפת לי בכלל אם אתה תגור בברוקלין ואם תהיה לך או לא
תהיה לך כיפה על הראש.״
שגריר ישראל לאו״ם, יהודה בלום, לא הכחיש בפני כתב
העולם הזה את תוכן השיחה. דוברו, נחמן שי, אמר :״השיחה
לא התנהלה בדיוק כך. זו היתה יותר שיחה פילוסופית. הדברים
הוצאו מהקשרם״.

נ ו ! 1ב ך
קגדאיס לי חייגו גרינברג. דו ס ההד נישבר לי חד\.
מ י הולד לי גבהריים ופתאום גא לי לאבול משהו. מה
אפשר 7ססימן. המבורגר, פלאפל.״ שבשתי משהוו
סוג, ביקשתי סמייק. זח גוחנים לי משהו קסן, גקישי
דואה אותו. עס גל הרעת המוב לא עיבד את ר, סס ו גרם.
״איפר. הזכהדת מגדלת?׳*אגי עוהל את המלצר, חזייגיח
אומר א ; ״יותר סוב ג א, שלא תראה את התיידד,ים״.

חיים גרינברג
מסתכל א בעיניים ותגיד, אני צודק א> לא?

קעתירהלכיד לקהת הממוגר? .דגלתי. עוד יומר ־ ו ממד * לידוה מזיח סחשינקורנונית מ 0תמ ם?י 1אה־*
קסן. משהו גמדי. לא עוכר את זד *0גרם, והה רחזיידקיס רשמתי אס השה • ם עורג ירושלסי״ כסימז ססזזיי, ואם
אפ^ר לדאות גלי זכוכית מגדלת אז לקחתי *לאפל. רק מישמו חישב להשתמש נשם ימה. מ י מכניס לו תגיעה
גזזן ת שעושה אימי׳סיליתר גרגע•
מה, היה הסר לי בפה סקס של כשד.
מג ח עם חתפדנים י אדקיי. גשכילם יש לי ם*יזי
באויזי־ היום נישגר א הזיץ וחלפתי להבי שלו אי׳יה
ואמרתי לי:דם וכרתים לעשות משהו לטובתנו ילז^גת דליקסס שנקרא ״עופלפל״ >ש 0דשים. דיר סולק).
אחה ג א אלי ואומר א.־ ״עופלפליי, חיבן* ומיד אני
המגר׳ת הרעבים עב?די והאח״.
ה שמי, בדקנו, ראינו, שאלנו ובאו לגז -שני דקיתית ליקח פיתח סדיח, הותר אותה. שס בשקית(שלא יפיל
טובים. האחד נקרא י ׳מ עורב ירומלסי״ וזה רעיון סוג גלוס החוצה גיהפיזת) ו ס מי ם שש קביעות עיר סתיו
לבן אדם רעב שיש א קזציו כסוי ככיס. השני נקרא סאופת בפידורי* לחם נטעם של עוד. רעל וח שופך
?מזמוז, סלם -ירקות אמיתי וחמועיס -ובשביל חכיר
״עופלפא־ וזה רעיון מעייז לנך־אדס רעב ותפדן.
אוכל י שליש. למיבין את כל העיר אאגו לנזסגח סיסיז׳ עוד שתי קאעות למעלה. פכת שריסעס הטוב
לא נ א כחשגיז. היפעגי. חיפשנו ומצאנו מקיס סבאגה גא א סחכים הראשיז.
הכל גקי ,-.נקי. בהשגחת כל טי שאתה יוצה. ועילה
במטרים של הלונדיז ר׳מיססיר. בפה התחיל הסיפור
לו כטעם כסי פלאפל. ואח *וסרת, תדגה מתר בער
על ־ הממלתכי נדואזכעיר• .
וזייס, פי שיש לו ברה ארי ת על ר1שר.דנאאא סהמבורנר, נפחות 03ו< .וחסלטיס -איך־דזז־האים.
ואוטו־ א .״סעורג״ .אז אני שס לו על הפלאמה ב ) $0יבמי שכטה ממקלייגסים ש א אוסרים :״עופלפל או
נרם נשר טרי. ס .עיוני. רבע קי א כנר ושיש לי ק שים דגר־^
אז אס ג 6לו נשכר היין ניסטייקיס גמדייננ דטכזי־ולכבות
וטחול יחלמוניס. ולכל הדברים הטיביס האלה,
אני מיסיח גצל• קמ ץ י תג או סודי שאגי מדק געצסי גרים מיקרוקקזפיים ופלאפל *איחה, שסע א. כוא אלי
(יוחד ניסו סיגי תכלעיס *וגיס* ״ יגס אס תחתכו א לפסג׳ ליגדיז סיגי סטור באיברגבידול 0נ ת •א, יתבקע
את השערות, כמו לשמשת. אני לא מבלה את חסוד מעירב ירושלמי״ אג יעיפלפל״ .כדאי א לבוא עוד
בל תכשר הזה הולך כפיתח אי בצלחת מס ח ס מי ם ודיס -ואני לא מאיים ־ אגל חתממה שלי מסתכלת
וסלטים ימת לא וזד. יוצא ייתר ממים, יותר גדול ויותר עליו מהקיר.

נזל מכל סטייק.שתמצאו א בעיר הזאת(ונכר פרסמתי
.״ מ עז ד ג ירו של מי״ ״עי שלפל״ יותר מעיס, יותר
געתתיס שחגי סוכן להתערב 05 גל אהד על העניין
״ תזה4 גדול ועולה פ״ים ססם־יס או הסבירנד__ .

עקשה בכתבה שפירסמה במעריב
וחזרה ושאלה את האיש על הקשר
המישפחתי שלו, הוא הוסיף ל הכחיש
את העניין בתוקף.

מודעת־הפירסומת למיסעדה שד חיים גרינברג
לא גילה את קשריו המישפחתיים

ויימונדה טאוויל :״ לחצ תי ידו ש ל לוינג ר! ״
בשבוע שעבר החמיצה העיתונות הישראלית תמונה היסטורית.
הפנתרה מרמאללה, ריימונדה טאוויל, נציגתם של הפלסטינים
בגדה המעחבית, נפגשה עם הרבנית מרים לוינגר, אשתו של הרב
משה לוינגר, ממנהיגי גוש״אמונים.

עב הפגישה ההיסטורית, שהתקיימה ב״בית
הדסה״ בחברון, סיפרה ריימונדה טאוויל ל,,העוקם
הזה״ :

הייתי בחברון בביקור עם אורחי היהודים, איירה וואלך,
מהאקדמיה הבינלאומית לשלום, ואשתו ובנם של הנדבנים היהודיים
טמואל וג׳יין גוטסמן, שבנו את ״היכל הספר״ במוסיאון
ישראל. טיילנו בעיר ובמקומות הקדושים והגענו לבית הדסה.
החייל שעמד בשער הציע לנו 1 להיכנס פנימה ולדבר עם ה-
רבנית לוינגר. נכנסנו. היה שם
גם בעלה, הרב לוינגר. לחצתי
את ידו.
אני לא יודעת, אבל אני הו-
ששת שהוא חשש שאני ערביה.
הרבנית היתה מוקפת בילדים
ובתינוקות מגן הילדים. הייתי
במבוכה. לא חלמתי מעודי,
שאלחץ את ידו של לוינגר.
הייתי ממש בהלם. מצד אחד,
זה האיש המפחיד את האוב-
לוסיה הערבית. מצד שני, גן
הילדים וכל ציורי הילדים על
הקירות, והאשה הזאת שפניה
שלוות, שהיא מאוד מאוד מרשימה,
ומסבירה בדרן טובה
מאוד את זכויות היהודים בחבריו,
לפי האלוהים והתנ״ן.
הייתי מופתעת ובהלם קלטתי
רכגית לויגגר
את האווירה, ולא הייתי יכולה
דת ואקדח לא
להאמין שרק לפני רגע, בחוץ,
ראיתי חיילים עם רובים מסתובבים
ברחובות. הייתי במבוכה. מצד אחד הילדים המשחקים,
ומן הצד השני החיילים החמושים. באיזה צד אני עומדת!
הסתכלתי מסביבי וראיתי תמונה של אלי הזאב תלויה על
הקיר. והרבנית לוינגר, עיניה טובות. רציתי להאמין לה באותו
הרגע. היא לא תאמה את מה שחשבתי עליה. היו לה פנים
אחרים. היא דיברה על זכויות העם היהודי על בית הדסה,
שהיה שייך ליהודים ב .1929-שאלתי אותה האם היא מסכימה
שהפלסטינים יחזרו ליפו• היא אמרה לי: למה שלא יתפשרו
על עיסקת חבילה, למה שלא יקבלו בסף עבור בתיהם! הפסקתי
אותה ואמרתי לה: אתם לא לוקחים כסף. אתם באים להתיישב.
לא רק בבית הדסה, גם בקריית ארבע.
עד לאותו רגע לא ידעה מי אני, ואז אמר לה איירה וואלך :
אני רוצה להכיר לך את ריימונדה טאוויל.
היה רגע של מתח. הסתכלנו האחת על השניה. פניה השתנו.

היא נעשתה מאוד מאוד מתוחה, העמידה פנים, ואז אמרה: בן,
ריימונדה טאוויל מרמאללה.
אמרתי לה :״אנחנו אוייבות ! ״
אמרה :״אני יודעת ! ״

בשבוע שעבר, בעת הלווייתו
של אורי צבי גרינברג, התגלה
לעיני העיתונאים והצלמים הרבים
שסקרו את הלווייה פי האיש ש נשבר
לו הזין אינו אלא בנו של
משורר החרות• חיים גרינברג פסע
ביחד עם בני מישפחתו מאחורי
הארון וניסה להתחמק ככל האפשר
מעיני הצלמים והעיתונאים. האיש
שלא גילה את קשריו המישפחתיים,
כדי שלא לבייש את אביו, ניסה

אמרתי לה שאני רוצה לשאול אותה שאלה אחת: אם אתם
חזרתם לבית הדסה, למה שאנחנו לא נחזור ליפו!
אמרה לי: שמתם פצצות במחנה״יהודה, אתם הורגים נשים
וילדים. אנחנו לא נוקטים בשיטות כאלה.
אמרתי לה שזה לא נכון .״את יודעת מה קורה בחברון,
הפכתם את המקום לפצצת תבערה.
בעצם ההתיישבות שלכם
לקחתם זכויות של אחרים״.
היא אמרה לי :״אני מא מינה
באלוהים וזה רצונו. תקראי
את חתג״ך ותראי שיש לנו
זכות על ארץ־ישראל ובשבילי
גם חברון זה ארץ״ישראל.״
אמרתי לה: ומה עם הפלסטינים
! אמרה לי: אני לא
אומרת להם לא לגור בארץ-
ישראל.
היא לא הבינה מה היא אומרת•
היא אמרח שהיא מקבלת
את זכותם לחזור לארץ־ישראל.
יחד עם זאת הבהירה לי, שהיא
לא רואה עצמה גרה תחת שיל-
טון פלסטיני בחברון.
הסתכלנו האחת על השניה,
ואני אמרתי לה :״את מאוד
מרשימה וחכמה. אני מכבדת
עיתונאית טאוויל
אותן.״ ניסיתי קשר אנושי ישיר.
הולכים ביזזד
אמרתי לה :״יום אחד יהיה
שלום. למה לא לנהל משא״ומתן
בדרכי שלום ! בלי רובים. דת ואקדח לא הולכים ביחד. את אשה
דתיה. אנשים הורגים בחוץ, מפחידים. תראי מה קורה בבית-
הספר שמול בית הדסה״.
והיא ענתה לי :״זה לא אנחנו.״ אמרתי לה שאני מכבדת
אותה כאדם דתי, אני מכבדת את הדת היהודית .״השתמשי
בכוחך למען השלום,״ אמרתי .״לא למען הנשק ״.והיא :״זה
לא אנחנו, זה אנשי כהנא.״
היא הקשיבה לי. לא היתה אגרסיבית. כשעזבתי אמרתי לה,
שאני מקווה שאלוהים יתן לה כוח לעבוד בדרכי שלום :״לכי
לרחובות חברון, דברי עם האנשים. אנחנו פה, רוצים לחיות
ביניכם. אנשים פה מעריכים את התנ״ך, דברי איתם. אם תלכי
בדרכי שלום ותגידי לאנשים שאתם רוצים דו״קיום בלי רובים,
יקשיבו לד• יש לך כוח. אנא, עשי זאת.״
עד כאן סיפורה של ריימונדח טאוויל.

חיים גרינברג בהלווית אביו
לא להצטלם
למנוע את הגילוי גם אחרי מותו
של האב.
אשתו, העובדת בחברת־הפיר־סום
טל אתיו סיפרה לחבריה ל עבודה
כי בעלה עשה ככל יכולתו
כדי שהצלמים לא יזהו אותו עם
בעל המודעה הסנסציונית.
העולם הזה 2281

איר קרה עוהחתוד עודר1עעוה כ חוד?

ניסית דחסוך..
ב 3ע הכאה רק ע קודאק.
בטבע יש שלל צבעים מרהיבים. חבל לאבד בצילום את הצבע הטבעי.
איך זה קורה? כשמנסים לחסוך בקניית הפילם...
כדי לקבל את כל קשת הצבעים הטבעיים המדוייקים צלם רק עם קודאק.
כי פילם קודאק מורכב
מיותר מיסו שכבות צבע ומבטיח לך דיוק צבעוני זהה למקור.

אריאלי

פילם קוזאק מורכב מיותר מ־ 10 שכבות צבע.

העולם מצלכובקודאק.

טלויזיות גרמניות
האלקטרוניקה המתוחכמת,
הגרמנים הבירה והתעשיה
כש״סניו״ תשלובת הענק של
שני דברים פרסמו א ת
יפן, יצאה עם טלויזיות
הגרמנים ברחבי העולם -
צבעוניות, וידאוטייפים
תעשית הבירה והטכנולוגיה
ה מ תקד מ ת והמשוכללת. באשר ומערכות סטראופוניות.
לתעשית הבירה עוד לא ק ם
הגרמנים מורידים את הכובע
בעולם העם שיודע לעשות
ויש להם סיבה טובה. כל בירה
ולשתות כל כך הרבה
למרות שהם מוכרים טלויזיות
כך טוב. הבעיה שהגרמנים
גרמניות, כשמדובר בקניה,
עומדים בפניה היום היא
אתה יכול לראות או ת ם
״הבעיה היפנית״.
מסתובבים בחנויות הגדולות

ת א כבשו היפנים וקונים טלויזיות סניו״.
הכבוד של הגרמנים גם בתחום את הבירה הם לא מוכנים
הטכנולוגיה והאלקטרוניקה.
להחליף בבירה זרה, אבל
כשמדובר בטלויזיה הם פשוט
איפה התחיל המהפך?
האם בשטח כלי הנגינה, מעדיפים לקנות א ת הטלויזיה
הטובה ביותר.
כשמרכז הכובד של תעשית
את הצבעונית של
הפסנתרים עבר מגרמניה ליפן?
״סניו״.
או אולי בשטח האלקטרוניקה
העדינה? ואולי דוקא בשטח

שני מליון צבעוניות
ב״סניו״ מייצרים כל
שנה למעלה מ־ססס2,000,
צבעוניות, בשלוש שיטות צבע
150 עו, ו_,5£0£1\/ו\/ק.
כל אחת משני מליון
הטלויזיות עוברת סידרת
בדיקות קפדניות של ביקורת
איכות לפני שיווקה. מערכת
1ס־זזחס 655 0ח *ו191־ו 6 8טן€ת 3רח 10ע\/

מבטיחה כוונון או טו מ טי של
חדות, בהירות וצבע.

3שנות אחריות
כל סוחר שמשווק א ת
מוצרי ״סניף׳ וכל צרכן שכבר
רכש אחד ממוצרי החברה
מכיר א ת המושג ״אפס
תקלות״ .לכן ״סניף׳ היא
החברה היחידה שנותנת
3שנים אחריות.

האיינשטיין של יפן
^ תשלובת ענק לטכנולוגיה מתקדמת.

איייההו

ץ־זאוכחיל **מת
לאמןי׳י ד

האפת?

לא מ ל גגד אד
כ ל כוי פוז.

אץ פה לעשית,
ץ ץ שיז

אגשיס יפיס

מיהי שדה חמו, אשר הניסוח
מסרב לשום רה מבני שירדה נבית
הגוידה הטנווית

דמך 11 עם העז ״בובה״ .השכנים התלוננו בעירייה שהעז מעלו!

1 1 - 1 0 . 1 11 11 צחנה. הפקחים שהגיעו למקום לא מצאו שיש ריח מיוחד.
את העז הביאה שרה לחדר לאחר שהפכה להיות טבעונית בעצת המרפא הטבעוני.
בביתה, בשיטה של לידה־ללא־אלימות.
שרה :״הנסיון שלי עם הרפואה היה
כל כך מר, ועם הטיבעונות היה כל כך
טוב, שלא פלא שהגעתי לדיעה כל כך
נחרצת. פחדתי פחות מסיבוכים, אולי
בגלל הביטחון שקיבלתי מהטיבעונות.
בני מישפחתי וידידי לחצו עלי מכל הכיוונים
ללדת בבית־חולים, אך היום מודה
בעלי שהלידה שלי בבית היתד, החוויה
הכי יפה שלו בחיים.״
הלידה־ללא־אלימות מבוססת על ההנחה,
שלא חייבים לגרום לעובר טראומה
סביבתית רק מפני ששינה כתובת. שינוי
הסביבה הטיבעית של התינוק ייעשה
בהדרגה ; הלידה תתבצע בשקט מירבי
— ללא צעקות של ״תלחצי עוד קצת,״
ללא זרקורי־אור מסנוורים הנהוגים בבתי-
החולים, ומבלי לבודד את התינוק מייד
עם צאתו לאוויר העולם.
כאשר יוצא הרך הנולד מבטן אמו,
לא ממהרים לחתוך לו מייד את חבל
הטבור. נותנים לו להתאושש תחילה,
ואחרי כחמש דקות מכניסים אותו ל אמבטיה
של מים בטמפרטורה של הגוף.
אמבטיה זו ״מחזירה״ אותו לסביבה המוכרת
לו ומשחררת אותו מן הפחד והמתח
המתלווים לחוויות החדשות שנפלו עליו
כרעם ביום בהיר. שיטה זו מנוגדת לתפיסה
המוכרת, שהרך הנולד אינו שומע,
אינו מבין ואינו רואה. אחרי האמבטיה
נמסר התינוק לידי אמו, המאמצת אותו
לחיקה החם, כדי שירגיש חום טבעי תחת
ניכור מאיים של חיתולים ומיטה.

^ ני אזרחית לא ממושמעת, לא
/ /י י זורקת אומנם ליכלוך לרחוב, אבל
יולדת, ברוב חוצפתי, בבית.״ בעלת הדבר,
שרה חמו 36 שהתעקשה ללדת בביתה,
בשיטת ה״לידה ללא אלימות״ ,גרמה לסערה
ציבורית. הביטוח הלאומי סירב
להכיר בה כיולדת מן המניין, ולזכותה
במענק־לידה, המגיע לה לפי החוק. וזאת
מפני שהיתה גלויית־לב וישרה, והודיעה
לביטוח הלאומי טרם לידה על החלטתה
ללדת בבית.
בארץ יש הרבה נשים שמעדיפות ללדת
בביתן. אבל שלא כמו שרה חמו, אין הן
מכריזות על כך מראש, אלא יולדות
בצינעה ובהיחבא, ואחר־כך ממהרות לבית־החולים
להירשם, כדי שלא להפסיד את
המענק. כיום מסתכם המענק ליולדת ב־
6,000 שקלים, שמתוכם מתקזזים ב־4,000
שקלים לדמי־אישפוז. היתרה מוכרת כ־
״הוצאות־לתינוק״.
מספרת שרה :״לא די שחסכתי למדינה
את הוצאות האישפוז, עתה דוצים לחסוך
עלי גם את ההוצאות לתינוק. בחוק כתוב
בפירוש שזה הוצאות לתינוק, ורק את זה
ביקשתי. לא העזתי לבקש את דמי-
האישפוז, אבל הם כרכו את זה ביחד, כדי
להכריח אמהות ללדת בבית־החולים.״
שרה, ילידת כינרת, היא בת להורים
שעלו לארץ מרוסיה. מאז היותה בת

מישפחה בריאה

שזכתה שוב באושר, ה״א מישפחתה של שרה
חמו. לאחר כל תלאות הסרטן, נרפאה האם
וילדה בן. את הבן לדה בלידה טיבעת בביתה, כאשר לידה בעלה ושאר בני המישפחה.

ך ך 1ן 11| | 1בחוצות אשקלון, רוכבת
על אופניים עם הבת

הילית, שנולדה לפני שאמה לקתה בסרטן.
שבע היא אשקלונית. יש לה שתי בנות,
בנות 16ו־ ,12 ועתה ילדה גם את עינם,
שעדיין לא מלאו לו ארבעה שבועות.
לדבריה היתד, אשד. רגילה ושקטה, שילדה
את שתי בנותיה בבית־החולים באשקלון,
״בלי שום ג׳וקים בראש.״ הכל היה רגיל
ונורמלי, עד שאיבחנו אצלה סרטן בבלוטות
הלימפה (בשפה הרפואית: לימפומה).
הבדיקות הקשות ״הרסו אותה,״ לדבריה,
לאט לאט, וכשנאלצה לקבל טיפול כימו-

טרפי, כדי להשמיד את תאי הסרטן שבגופה,
התמוטטה לגמרי. אחרי הטיפול
השלישי הרגישה כל כך רע, עד שהעדיפה
להתאבד על פני המשך הטיפול.
מספרת שרה :״בעלי היה בדיעה אחת
איתי, שמוטב למות מוקדם מאשר להישאר
חי ורק לסבול. זו היתד, אמורה להיות
החלטה הרת־גורל בשבילנו. זו לא היתד,
שאלה של אומץ. ידעתי שאני חייבת
לעשות משהו בשביל עצמי, ואפילו שיהיה
משהו אחרון. חיפשתי אלטרנטיבה.״
האשה שגולדה מחדש
יא שמעה סיפורים על רפואה טיב י
1עונית, צילצלה לכמה מרפאים טיבעו־נים
וכולם הציעו לה לגמור תחילה עם
הטיפול הכימוטרפי ורק אז לבוא אליהם.
את ההצעה לא נטתה לקבל, כי רצתה
להפסיק את הטיפול הכימוטרפי מייד. כש-
צילצלה למרפא הטיבעוני, אליהו שטראוס,
קיבלה תשובה חד־משמעית: להפסיק מייד
את הטיפול ולבוא אליו, לפגישה.

״נסענו אליו, אני ובעלי, מדוכאים ואבודים
לגמרי, ויצאנו ממנו זורחים. הוא
הסביר לנו את ההגיון שבטיבעונות, שלא
מוכרחים להרוס בכדי לבנות, כמו שה רפואה
עושה כיום ; הורסת מצד אחד,
כדי לרפא, מחוסר ברירה, מצד שני.
שטראום נתן לנו את ההרגשה שהיתה
חסרה לנו, ושהיא חזקה כל כך בטיבעו־נות:
שכל אדם אחראי לעצמו, ושלא
הרופא לבדו יקבע מה טוב בשבילו, ושהכל
מסתובב סביב תזונה נכונה.״
רפואת הטיבעונות עזרה לשרה חמו,
לדבריה, להתגבר על הסרטן שהיה לה,
אחרי כמה שבועות של תזונה טיבעו־נית.
כל מיני תופעות-לוואי כמו פצעים
מוגלתיים, שילשולים, כאבי־ראש וכאבי
פרקים — הכל נעלם כלא היה. לא היה
גבול לשימחתה של שרה, שהרגישה כאילו
נולדה מחדש. בהשפעת הטיבעונות קנתה
שרה עז, כי רצתה בחלב ללא רעלים
וללא פיסטור, ובעידודו של המרפא ה־טיבעוני
נכנסה להריון.
בגלל הדחייה שלה מפני תרופות, זריקות
ורופאים, החליטה לאמץ את שיטתו
של הרופא הצרפתי פרדריק לבואייד, וללדת

ה תינו ק
ב א מב טי ה

ך*׳ רופאים ערים היום לתופעות הי
1לידה הטבעית ובריחתן של יולדות
מבתי-חולים לקליניקות פרטיות. לכן הם
מגלים נכונות לבוא לקראת האשד, ולהיענות
לבקשותיה, כדי שלא תלד, חס
וחלילה, בבית, ללא מיכשור מתוחכם
בשעת לידה. אלא שנכונות זו עודנה מוצנעת
ואלויה בהלך־רוחו של הרופא המנהל.
בית־החולים הדסה בירושלים הוא הגמיש
מכולם, ומוכן לבוא לקראת היולדת. שרה
חמו התעניינה, והסתבר לה, לדבריה,
שרופאי הדסה אומנם גמישים אבל לא
עד הסוף. הם לא היו מוכנים להיענות
לבקשתה, להכניס את תינוקה לאמבטיית
המים, דבר פשוט לדעתה בתכלית הפש טות.
בשל כך העדיפה שרה ללדת בחיק
מישפחתה, שם זכתה בליטופים בשעת
צירי הלידה. בליל שבת הספיקה לראות
טלוויזיה ולשמוע את סיפורה של הרחובו-
תית, שהביסה אף היא את הסרטן, ומייד
לאחר מכן יילדה את בנה, עינם.
״ זה הצחיק אותי כשדובר הביטוח
הלאומי טען בפני, שלו הייתי יולדת בבית
מחמת החיפזון היו משלמים לי, אבל
מכיוון שזה לא היה בתום־לב ובגלל
שהודעתי להם מראש על כוונתי, אין
להם אפשרות לשלם לי לפנים משורת-
הדין.״ אומרת שרה.
״יילדתי בבית בתום־לב, ולא היתד, לי
שום כוונה ללדת כך כדי למחות נגד
הביטוח הלאומי, אך למרות זאת הם מסרבים
לשלם לי את ההוצאות לתינוק.״

דינה ונץ

השופט וואשת ה שו פטת 1
(המשך מעמוד )39
בפועל, ויתר ההזמנות לא הגיעו לידיה.
את ההזמנה הנוכחית לא כיבדה, כיוון
שהיתה באמצע ועידת חבר־הנאמנים של
אוניברסיטת בן־גוריון, והטרדות שהדבר
הטיל עליה מבחינה מיקצועית השכיחו
מליבה כליל את ההזמנה לבית־המישפט.
השופט ביטל בעיקבות בקשה זו את צו־ההפקדה,
אך השאיר על כנו את צו-
ההבאה נגד אשת־השופט.
שבועיים אחרי אירועים אלה הודיע
השופט דן כהן כי עם תום הפגרה הנוכחית
הוא מתפטר מתפקידו ולא ישוב לכהן
כשופט. הדבר הפתיע את כל ידידיו, שכן
השופט הצעיר והנמרץ ידוע לכל כלוחם
אמיץ, שאינו נכנע.

לשון שלוחה
__ וחדה
^ הן, שהוא היום בן ,39 נתמנה
~ לשופט מחוזי אחרי שהיה שנים אחדות
עורך־דין תל־אביבי. את התמחותו עשה
אצל מי שהיה נשיא בית־המישפט־העליון.
זוסמן התרשם מאוד מהמישפטן הצעיר
והמוכשר, ועזר לו לקבל את המינוי
כשופט.
מיד עם הגיעו לבירת הנגב התעוררו
קשיים מסויימים. כהן הוא מישפטן מוכשר
ואדם אמיץ, אך יש האומרים כי הוא גם
שחצן ובעל לשת שלוחה וחדה. ולשונו
היא אשר סיבכה אותו בסיכסוכים מיותרים
וחמורים עם המימסד המישפטי. הוא עורר
עליו את חמת פרקליטות המחוז, וקנה
לו שונאים נוספים. והדבר גרם לו קשיים
מיקצועיים חמורים. היו שניסו לפתור את
ד,בעיה על־ידי העברתו למחוז שיפוט אחר,
אך כהן התנגד בכל תוקף, ונשאר במקומו.
בחודש האחרון, אחרי שהשופט שלמה
אלקיים, שהיה נשיא בית־המישפט־ד,מחוזי
נבאר־שבע התפטר, ובמקומו התמנה המיש-
פטן הצעיר והמוכשר יעקב טירקל, חשבו
;כל כי בזה נפתרה גם בעייתו של כהן,
יהוא יוכל להסתדר היטב עם הנשיא הצעיר
•החדש, המבין אותו ומדבר בשפתו.
דווקא משום כך היתד, זו הפתעה, כאשר
(מרות. הכל הודיע השופט כהן על ד,ת-
!טרותו. היו שקשרו זאת עם צו־ההבאה
שהוצא נגד אשתו, וחשבו כי ראה בכך
זתנכלות נוספת לו על־ידי הפרקליטות.
זך ידידיו של כהן מכחישים כל קשר בין
־,תפטרותו לבין צו־ההבאה שהוצא נגד
אשתו.
הנימוקים שנתן השופט כהן להתפטרות
זיו אישיים. נראה כי לאנשים יוצאי־דופן,
:עלי חוש־הומור ולשון ספונטאנית, קשה
צאוד להיכלא בדל״ת האמות של מישרת
ציבור בדרגת שופט.

נא שו הגיש איש־דש ו ש ענו עתיוה ו ה חזו ת
המיויונים של ד ש ־ הסכים שמואל תמיד ותת
וו את המקום
השני ברשימה
שוו וכנסת
^ יים גנרל חכך ידיו בהנאה. יחד עם
י י פרקליטתו, עורכת־הדין הבלונדית הנאה
ימה מרקוביץ, הוא ישב ביום השישי
האחרון בלישכתו של נשיא בית־המישפט־המחוזי
בתל־אביב, השופט בנימין כהן,
שדן בתביעתו נגד קבוצת מנהיגי ד״ש
לשעבר. מול השניים ניצב עורך־דדיו
שימעון דגן.
על־פי התבטאויותיו של השופט כהן ב־לישכה
יכול היה גנדל להבין, שהשופט
מסכים עם דעתו, וכי קיים סיכוי שהוא
יפסוק בסופו של דבר כפי שרצה. נראה
כי אותה ההרגשה היתד, גם לעורך־הדין
דגן. כשהסתיים הדיון בלישכת השופט,
ושני הצדדים התחייבו להגיש לשופט סיכומים
בכתב תוך עשרה ימים, הזמין דגן
את גנדל ואת פרקליטתו לשתות קפה
במיזנון בית־המישפט.
גנדל לא היה חבר באף אחד ממוסדות
ד״ש. מורה הטניס לשעבר, בן
ד,־ ,63 עולה מברית־ד,מועצות, נסחף בזמניו
בגל ההתלהבות הכללית, שאיפיין את

ה סו דו ת
שמאח רי

מצביעי ד״ש, עסקניה ומנהיגיה. היום נמנה
גנדל על מאוכזבי ד״ש המוכים.
בעוד שכל ידידי ידין, חסידיו השוטים
של שמואל תמיר והד״שולדגים למיניהם
אינם יודעים להסביר מדוע פורקה התנועעה
הדמוקרטית במהירות־שיא, טען גנדל
בתביעות שהגיש לבית־המישפט, כי ידין,
ממי דד-,שליט, חיים סמט, מי שהיה עוזרו
של שמואל תמיר, ועוד שני עסקנים המקורבים
לתמיר, שמואל אייל ודויד ברין,
״גרמו, בין במישרין ובין בעקיפין, לכך
כי ישיבת המועצה (מועצת התנועה הדמוקרטית
,׳•שהחליטה על פירוק התנועה
ב־ 3במארס) התנהלה בניגוד לתקנון, וזאת
כדי להגיע למטרת חלוקת הכספים
בניגוד לחוק, וכדי להשתמש בכספי ה תנועה
לשם קידום מטרות אישיות ופוליטיות
של מיספר חברי־מועצה בודדים.״

אזר חי ת
המכבדת חו ק
* יום הראשון השבוע נערך דיון
—י נוסף במישפט, הדיון לו קיבלה ניצה
:הן את צו־ההבאה. השופט שלו קבע את
ומן המישפט לשעה 11.30 בבוקר, מתוך
:וזנה להקל על כהן, במידה ותחליט כן
(בוא. שלו ידע שכהן מתגוררת בבאר־טבע.
אולם הוא לא ציין בצו־ההבאה
שהוציא את שעת־המישפט, וכהן היתד,
:בר בשעה 8.30 בבוקר בבית־המישפט,
׳היתד, נאלצת להמתין עד השעה .11.30
כהן, מנהלת יחסי־הציבור של אוניברסי-
זת באר־שבע, אשד, צעירה ונאה, הופיעה
(דיון בבית־המישפט כשהיא מטופחת
:הפליא, ולבשה שימלח הודית כחולה.
בשיחה עם כתבת העולם הזה היא
אמרה :״אני הוזמנתי כבר לעשרות תיקים
שבהם גביתי עדויות, בתקופה שעבדתי
:מישטרה. הדבר מטריד אותי ומפריע
(עבודתי בבאר־שבע. הופעתי כבר, מאז
׳רשתי מהמישטרה, ביותר נד 10 תיקים.
קשה להאשים אותי שאני לא אזרחית
־,מכבדת חוק. הרי בדיוק ביגלל סיבה זו
זתגייסתי בזמנו למישטרה.
״ההזמנה, שעליה יצא קצפו של השופט,
:פלה עלי בדיוק כשהתקיימה ועידת חבר,נאמנים
של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
זייתי אז, יחד עם מאות אורחים, בשדה-
:וקר.
״פרשה זו ופרשת התפטרותו של בעלי
זן שתי פרשות שונות, שאין ביניהן כל
ן שר. בעלי אינו יכול בוודאי להגיב
נכשיו, כיוון שהוא עדיין עובד ציבור
׳מנוע מלמסור הצהרות לעיתונים.״

ידין טעה
בהערכה

עותר גנדל

מקום שני לכלב שמירה

^ תב גנדל בכתב־ד,תביעה :״ידין אח-
~ ראי, בין במישרין ובין בעקיפין, לכל
מעשיה ומחדליה של התנועה הדמוקרטית,
המפורטים בכתב־התביעה, באשר הוא היה
זה שיזם, ניסח וגיבש את הצעות־ההחלטה
(על הפירוק ואופן חלוקת־ד,כספים) ויזם
את קבלתה בניגוד לתקנון, ומבלי ששאר
חברי־ר,מועצה יכלו לדעת מראש מה ש מתבשל׳
בחדרי־חדרים.״
הסכם פירוק התנועה הדמוקרטית קבע
חלוקה משונה ביותר לכספים הרבים שנותרו
בקופתה של ׳תנועה זו. בעוד שהפרופסור
ידין טען בזמנו שבקופה נותרו
רק כחמישה מיליון לירות, שמהם צריך
עוד לשלם משכורות לעובדים ולסגור חובות,
הרי שכבר עתה ברור שאחרי תשלום
כל החובות נותרו בקופה שיבער, מיליון
לירות.
על־פי ההסכם הופרש סכום של מיליון
לירות לשלושת השרים של הדמוקרטים,
ייגאל ידין, הד״ר ישראל כץ ושמואל

תמיר, כדי שיסבירו את מנימוקים לפירוק
התנועה הדמוקרטית, ויסקרו את פעולותיהם
כשרים. היום כבר ידוע מה מתכוו־בים
השלושה לעשות: להוציא חוברת
מהודרת, שתהיה שיר הלל ושבח לשלושתם.
יתר
ששת המיליונים היו צריכים להתחלק,
על פי ההחלטה, בצורה הבאה: כל
עשרה מחברי מועצת התנועה הדמוקרטית
שיתאחדו לרשימה לכנסת העשירית, או
שיצטרפו לרשימה קיימת, יזכו בשלל. הקופה
כולה תתחלק בין כל הקפוצות (עש רה
אנשים בכל קבוצה) הממשיכות בפעילות
פוליטית באופן כזה, שככל שלקבוצה
יהיו יותר חברי התנועה הדמוקרטית לשעבר,
היא תזכה ביותר כסף.
עד ליום הראשון השבוע היתד, ברורה
לכל חלוקת הכספים. לשמואל תמיר היו
כ־ 75 אחוז מחברי־המועצה וקבוצת הד״ר
כץ, שהצטרף לתל״ם, היתד, כ* 25 אחוז.
על־פי מפתח זה היה צריך שמואל תמיר
לקבל כ־ 4.5מיליון לירות וכץ כ־ 1.5מילית•

זאת רצה גנדל למנוע. לא היה לו
דבר נגד תמיר, או נגד כץ. גנדל פשוט
רצה שהכסף יוחזר במלואו לקופת־המדי־נה,
ולא ישמש הרפתקה פוליטית חדשה.

עם תמיר בטלפון, אחרי שדגו ביקש ממנו
לעשות כן .״בוא נפגיש,״ אמר לו תמיר,
״אני חושב שיש לנו הרבה על מה לדבר.״
גנדל שאל אותו :״מתי אתה רוצה להיפגש,״
ותמיר השיב לו :״עכשיו. מיד.״
בסופו של דבר נקבעה הפגישה ביניהם ליום
הראשון השבוע.
בינתיים המשיך גנדל את המשא-ומתן
שלו עם דגן, כשדגן מדווח על כל שלב
לתמיר, ומקבל ממנו הנחיות .״אני רוצה
את המקום השני ברשימה לכנסת,״ דרש
גנדל. דגן, אחרי שהתייעץ עם תמיר, לא
השיב לבקשה, הנשמעת כדימיונית,־ בשלילה.
הוא ידע שגורל של מיליונים תלוי
בגינדל. מאוחר יותר הסביר גנדל :״אני
לא צריך את הכבוד, ואני גם לא צריך
לשבת בכנסת. אם שמואל תמיר יכול ל עזור
למדינה, כמו שהוא ניסה להסביר
לי, אני מוכן לתת לו צ׳אנס. אבל אני
רוצה שהפעולה שלו תהיה ברוח מצע
ד״ש המקורי, לשמו ניתנו הכספים. וכדי
שזה יהיה באמת כך, אני: מוכרח להיות
כלב השמירה של תמיר.״
גנדל לא ויתר על התביעה למקום השני,
למרות שדגו הסביר לו לדבריו:
״הנימוקים שלך משכנעים, יאבל אם תמיר
ייתן לך את המקום השני הוא יהיה מנהיג
ללא חיילים. כל הנאמנים שלו יעזבו או תו.״
נראה שתמיר לא: נבהל מאיומי הפרישה
של נערי־תמיר. בשיחה שד,יתד, לו
עם גנדל, לא דחה תמיר את הרעיון, אך
סירב לתת לגנדל התחייבות־בכתב. לדיברי
גנדל, טען בפניו ׳תמיר שהתחייבות כזו
אינה חוקית.
גנדל סירב להסתפק בהבטחה בעל-פה.
הוא ירצה בהתחייבות־בכתב, שאותה התעקש
תמיר שלא לתת לו. בשיחה שהתקיי מה
בין השניים ביום הראשון בצהריים,
דשהופסקה רק משום שתמיר טען שהוא
צריך לנסוע לאזכרה של אורי צבי גריג־

הריכוך הוטלה על דגן. דגן יציג את הנתבעים
בתיק, שהיו חברי הוועדה ה־מייוחדת
שהקימה התנועה הדמוקרטית ל־סידרי
פירוק התנועה.
תמיר לא היה באופן רישמי באותה ועדה,
אם כי דאג שנציגיו ישלטו יבה .׳לכן לא
היה תמיר ברשימת הנתבעים הישירים.
אולם דגן הוא איש תמיר, וכפי שהוא
מעיד על עצמו :״אני יד ימינו, והאיש
הכי קרוב לשמואל.״
להיטותו של דגן בלישכת כבוד־השופט
עברה את הגבול המקובל של עורך־הדין
המגן על לקוח, עד ׳שהשופט כהן העיר

פרג, דיבר תמיר כאילו הכסף דרוש לו
למימון פעולות המיפלגה החדשה שלו.
רק אחרי־הצהריים נודע לגנדל מהרדיו,
שתמיר הודיע שאין הוא מתמודד בבחירות
הקרובות .״אני חושב שלעובדה שלא
הסכמתי לחתום על הסכס-הפשרה, מבלי
שתמיר חתם לי על המקום השני, היתד,
השפעה גדולה על החלטתו ישל תמיר לא
לרוץ,״ טען אחר־כך גנדל.
* נראה היה שהקשר בין גנדל ובין
תמיר יפסק. לכאורה לא היה צריך
תמיר את גנדל יותר. כיוון שהוא לא
מתמודד בבחירות לכנסת, לא מגיע לו

רק ה ת חיי בו ת
בכתב
^ יום, השישי האחרון חשבו הכל ש שמואל
׳תמיר יקים רשימה עצמאית
לכנסת העשירית. יש להניח שגם תמיר
עצמו חשב כך. כשדיווח לו דגן על ההתפתחות
במהלך המישפט, לא מצא הדבר
חן בעיני תמיר, והוא החליט להפעיל
את מכבש הקסם האישי שלו על גנדל.
תמיר היה עסוק באותו היום, ופעולת

פרקליטה מרקוכיץ
איזה סוג של דו״ח?

כשהתעקש יגנדל ודרש להמשיך את ה־מישפט,
או לקבל התחייבות משרידי ה־תנועה
הדמוקרטית ומחמיר עצמו, שהכספים
כולם יועברו לקופת־המדינה, יצא המרצע
מן השק.
תמיר הודה, שהוא׳ לקח כבר את מרבית
הסכום שהיה מגיע לו אם הוא היה מתמודד
בבחירות הבאות. כששאל אותו
גנדל :״מה עשית עם הכסף?״ הסביר לו
תמיר :״אנחנו הקמנו גוף פוליטי, ולגוף
זה יש הרבה הוצאות.״
על פי הסכם פירוק התנועה הדמוקרטית
צריך גוף שלקח כספים מקופת־התנועה,

ביץ :״אני לא מוכן לסיגנון כזה של שי חה.
אני לא מוכן שמישהו יחשוד ביושר
האישי שלי, או של האנשים שיכיתבו את
הדיו״ח. אני לא צריך לתת לך מאזן מאו שר.
מספיק דו״ח רגיל.״
מרקוביץ לא ויתרה. היא חששה מפני
האפשרות שדו״ח ההוצאות של תמיר
יהיה מנופח, וכי מהכסף שצריך להיות
מוחזר לקופת־ד,תנועה הדמוקרטית לא
ישאר כמעט כלום.
״ומה עם ההצמדה של הכסף?״ שאלה
מרקוביץ בתמימות. תמיר מיהר להשיב:
״זה יהיה בסדר,״ ואילו דגן פצה לראשונה

שמואל תמיר נ בו לקח את המיליונים למען הרשימה
ומסרבלדווח על השימושבהםבמאזןמאושר
לו :״מוטב היה שהייתם שולחים׳עורך־
דין שאינו מעורב כל־כך בעיסקי התנועה.״
דגן, שהבין שהוא עומד מול יהודי חם,
הרוצה בטובת המדינה, יניסה לנגן על
הנימה האנושית. הוא טען בפני גנדל ש הוא
פוגע בתביעה שלו בעיקר בתמיר,
וניסה לשכנע אותו שכל כוונתו של תמיר
בהליכה לכנסת העשירית היא לשרת אות
העם והמדינה.
דגן ביקש מגנדל לוותר על התביעה יד
לחתום על הסכם־פשרה, לפיו יועמד הכסף
לרשות תמיר. הוא אף רמז לגנדל
שמקומו במיסגדת המיפליגתית החדשה
של תמיר מובטח.

__ מנהיג
^ ללא מלי ם

נדל לא אכל את הפיתיון. הוא
י • רצה הבטחות מפורשות. הוא שוחח

נתח מעוגת־ד,כספים של התנועה הדמוקרטית,
ולא היה צריך להיות איכפת לו
כלל אם גנדל יזכה בתביעה שלו. לכן רבה
היתד, הפתעת גנדל ועורכת־דינו, כשהם
הוזמנו ביום השני השבוע, אחרי ש תמיד
הודיע על פרישתו מהמירוץ, לפגי שה
במישרד עורכי־הדין של תמיר בשד-
רות־רוטשילד בתל-אביב.
תמיר קיבל את השניים כשהוא כולו
נופת־צופים. גם עורך־הדין דגן, שנכח
בפגישה, הסביר לגנדל ולמרקוביץ פנים.
״למרות שאני כבר לא מתמודד, ואני לא
צריך את הכסף, התביעה שלך פוגעת ב־.
שמי הטוב,״ הוא אמר ליגנדל, וביקש ממנו
לחתום בכל־זאת על הסכם־הפשרה.
במהלך השיחה האשים תמיר את גנדל
ומרקוביץ על שהם הדליפו את פרטי ה תביעה
להעולם הזה 2276 וטען ש־הפירסום
פגע בו.
לגנדל לא היה ברור בתחילת השיחה
מדוע תמיר כה מעוניין בביטול המישפט.

ושבסופו של דבר לא מתמודד בבחירות
לכנסת, להחזיר את הכסף לקופת־המיפל-
גה. תמיר הבטיח שהוא יחזיר את הכסף.
וציין שתמורת הכסף הוא נתן ערבויות
טובות, אם כי סירב לפרט את מהות הערבויות.
נראה היה שהכל בסדר, עד ש תמיר
הפליט בכדרך־אגב :״אני מתחייב
להחזיר את כל הכסף, מילבד הוצאות
שוטפות שהיו לנו.״

צמוד
או לא

ך נדל לא שם־לב להערה, אך חושיה
של מרקוביץ התחדדו :״אני מקווה
שאתה תצרף מאזן מאושר לכל ההוצאות
שלך,״ היא אמדה לתמיר. לפתע איבד
תמיר את נימוסיו ואת הבעת החביבות
שלו. הוא הזדקף בכיסאו וצרח על מרקו-

במיפגש זה את פיו ואמר :״בין כה וכה
הכסף אצלנו מעט זמן׳ אז אין כאן עניין
של הצמדה.״
בפגישה, שהסתיימה ברוח הרבה פחות
טובה מאשר התחילה, לא הגיעו הצדדים
לידי סיכום. הוחלט שתמיר ישוחח עם
הד״ר כץ ועם מאיר (״ממי״) דה־ישליט, מי
שהיה גיזבר התנועה הדמוקרטית, ויבקש
את הסכמתם לפשרה, שלפיה תועבר יתרת
הכסף לקופת־המדינה, כפי שדרש גנדל,
וללא פסק־דין של בית־מישפט. תוך ימים
אחדים צריך תמיר להודיע לגנדל אם הוא
קיבל את הסכמת השניים, ואם הוא מסכים
לצרף ליתרת הכסף שהוא לקח מאזן
מאושר של ההוצאות.
כאשר עמדו כבר גנדל ומדקוביץ לעזוב
יאת חדרו, לא שכח תמיר להפליט :״אני
מבין שהחברים שלי כבר הבטיחו לך שאנחנו
נכסה את כל ההוצאות המישפטיות
שהיו לך בתביעה הזו.״

דן בן־אמוץ, שספרו החדש ..זו ונ, ו 1והווו ״ יצא בימים ארה
לאוו, מסכו עד יחס 11 עם ילדיו, יווסו 1ו־מוות, משים צעירות,
הגגניוווו בבורסה, הסתות זהותו האמיתי! 1והחופש המינ י שרו
האשה שדי
צריכה להיות
להמית
!להתחלק אתי בכל

אני לא קמצו, אבל
אני לא אלתחאיסט,
יש אנשים שאני
אדיש לקיומם

אני לא אסכים
שמישהו
•קרא ל רחם:
משה תהירים־זאגער

אם לילדי יש צפיית
ממני זה לא מכתיב
את מעשי, אני מוכרח
לקחת ציאנם

קראו לי בבן־שמן
:משה שעתי,
אזורנו, שקראו למרשה,
הייתי מתעים

אני מחרבן
על החברה,
אני הסמכות
האחרונה

כשהגעתי לניתו היפואי של דן בן-
אמוץ הרגשתי בבית. אחרי ככלות הכל,
ביליתי כמה שעות בבית הזה, כשקראתי
את שני ספריו ״זיונים זה לא הכל״
ו״זיוניוני הדרד״ ,שיצא לאור בימים אלה•
כשנכנסתי לחדר־האורחים לא הופתעתי
לגלות שם את דו על המרבץ המפורסם,
בחברתן של שתי חתיכות בנות שמונה-
עשרה מכסימום. במהלך הראיון הצטרפה
חתיכה נוספת, שלא הייתי נותנת לה
להיכנס לסרט המיועד למבוגרים מגיל
16 ומעלה.
אל כל החבורה העליזה הזו הצטרף
גם הצייר שלמה צפריר, שכנו של בן־
אמוץ.
הגעתי לראיון מתוך ידיעה, שסקופ
גדול לא אגלה כאן. דן בן־אמוץ שוטח
בספריו א ת חייו, כולל הפרטים האינטי

מיים שבהם. הוא חכם מכדי לכתוב משחו
שהוא לא רוצה שידעו, והוא חכם מכדי
להיכשל בלשונו כשהוא מדבר איתי. הוא
גם יכול תמיד להגיד ״זה אוף דה רקרוד״
והוא גם מתעקש לקרוא את החומר לפני
שהוא יורד לדפוס. קיוויתי, בכל זאת,
שבשיחה בארבע עיניים אצליח לשבור
אותו. רציתי שיגיד לי שהוא עייף וזקן
ומפוחד, שנמאס לו להסתובב בלילות
יחף ולבוש גלבייה. רציתי שהוא יגיד לי
שבגילו לא רק שזיונים זה לא הכל,
אלא גם שזיונים זה כבר לא מה שהיה
פעם. תח ת זאת הוא סיפר לי שהוא
מלא מרץ וצעיר. ושהוא בכלל לא מסתובב
בלילות בבארים של תל-אביב. ו שלא
רק שהוא כימעט שלא הולך יחף,
הוא כבר לא לובש גלבייה, לא חובש
את הכובע המפורסם שלו, וכמו שאני

רואה, גילח את הזקן. כי ברגע שהם
הפכו לסמל המסחרי שלו, הוא מאס
בהם, כי הוא מואס בסמלים. דן בן-
אמוץ, צוק גיברלטר, שכב שרוע על
המרבץ, מלטף חתיכה אל״ף מימין, חתי כה
בי״ת משמאל, ובעיניים צוחקות סיפר
לי שהוא בעצם מבסוט לאללה מהחיים,
ושאם אני מחפשת אצלו נפילות או מעידות
אני מחפשת בכתובת הלא נכונה.
הוא גם הבהיר לי שהוא לא יתן לי
הסיפור הקלאסי של נער״השעשועים ה מזדקן
/המוצא הנאות בכתיבה על מה
שפעם גרם לו הנאה

ארנה לא עייף זו
לא, בשום פנים ואופן לא. פיסית כן.
פיסית אני עייף, כי אני קם כל בוקר
בחמש-וחצי-שש בבוקר ועובד על תערוכה

עד שמונה־תשע בערב. כשאני עובד אני
ישן בחוסר סבלנות. אתמול בלילה התעוררתי
שלוש פעמים. משהו הטריד אותי
בקשר לתערוכה שאני מכין, כך שפיסית
אני עייף מאוד.

• יש לך זמן חופשי זו
יש לפעמים תקופות מעבר. כימעט כל
שנה מורכבת אצלי מהכנת ספר או תערוכה
ובין לבין יש איזה חודש־חודשיים. זה
הכל.

• מה אתה עושה בזמנך ה חופשי
ז־כלום,
קורא בעיקר.

• ומה עם בילויים זו
שנים שאני יוצא מהבית רק פעם אחת
בשבוע. ביום שישי, בין שתיים לארבע

אחר הצהריים. לא הייתי בקולנוע כגר
חצי שנה
האחרונה
של חיי, בדיוק כמו שאת הסמכות
האחרונה של חייך.

•,ומה עם השוטטות המפורסמת
שלך בכארים של תל-אכיכץ

• עם אכא כמוך זה לא כל בך
פשוט.

אני משוטט בבארים של תל־אביב?
בכלל לא.

• כלומר, אינך חי חיים הכרתיים

אם את מתכוונת למסיבות, אז אני לא
הולך למסיבות ואף פעם לא היתד, אצלי
מסיבה בבית. אני רואה אנשים שמוצאים
חן בעיני. לפעמים אני מבשל ארוחת־ערב
לחמישה-שישה אנשים.

• אתה איש בודד ץ
אני רואה את הבדידות כמצבו הטבעי
של האדם. הוא בא לעולם לבד ועוזב
את העולם לבד. המצב האידיאלי בעיני
הוא למצוא את מלוא הכיף ומלוא הסיפוק
בעבודה. אני יכול לחיות לבד, אבל כשאני
פוגש אנשים שאני אוהב זו חגיגה. אני
לא תלוי בהם. יש אנשים הזקוקים לאישור
מתמיד שאוהבים אותם, שהם חסרים למישהו.
לי זה לא נחוץ! חברים הם לא
תנאי לקיומי. הם פרס לקיומי.

• אתה לא חושש לחשוף את
עצמך כאופן כד כך נועז כספרים
שדך ץ
אין לי מה להסתיר. רק אנשים שקוברים
שלדים במרתפים חושפים את עצמם לפעמים•
אני לא מקבל את האיסורים המקובלים
בחברה, ולכן אני לא חושף את
עצמי כי אם, מדבר על עצמי.

• לא מפריע לך שילדיך ילמדו
פרטים אינטימיים כיותר מחייהם
כיחד עם כל עם ישראל ץ
לא מפריע ילי. אני מאוד מקווה שנעמי
תבין לרוח הדברים שכתבתי. ציפיות הזולת
אינן מכתיבות את מעשי. אם לילדי
יש ציפיות ממני, זה לא מכתיב את מעשי.

• אני לא מדכרת על הזולת,
אני מדכרת על ילדיך, כשר מ
כשרך ץ

אני מוכרח לקחת את הצ׳אנם שלי. זה
לא יזיק לבת שלי להיאבק מגיל מוקדם
על חייה ועל אהבתה לאמה ולאביה. תארי
לעצמך שבכיתה שלה כולם חרדים, ואני
מספר שאני לא חרדי. האם זה יכול להזיק

• אתה קורא לאם כתך כשמה
:האמיתי, כתך לומדת ככית־ספר
ככפר־סכא: אינך חושב שדפי
מוסכמות החכרה הגילויים המרעישים
שדך עשויים להזיק לחץ
אני מחרבן על החברה. אני הסמכות

אני לא חושב שאני אבא קשה, אם כי
אני לא אבא קלאסי.

• מה הם יחסיך עם שלושת
ילדיך החיים כארצות־הכרית ץ
יש בינינו יחסי היכרות. אנחנו מתכתבים.
לאחרונה המיכתבים נעשו מעניינים
יותר. היחסים בינינו הם, יחסים של אנשים
מבוגרים. אף פעם לא היה לי רגש של
אבהות• כשלא עמדתי עדיין על דעתי
עשיתי ילדים ושיחקתי כמו כולם את
מישחק האבהות. לא היתד, לי אף פעם
הדגשה של רכושנות כלפיהם. לא חשתי
גאווה על בשר מבשרי ועצם מעצמי. אני
מאוד גאה בנעמי, בתי הקטנה, לא מפני
שהיא בתי אלא משום שהיא חכמה ורגישה

אני מקזוה
שאשגן לא ננסו
בגלל הספר שלי
ובעלת כושר אבחנה יוצא מהכלל. קוראת
המון. אני לא חושב שאני אחראי לזה.
העברתי אליה איזשהם גנים וזה הכל.
אני אוהב אותה מאוד ואני גאה בה כמו
שאני גאה בכל ילד אחר של חברים, שיש
לו תכונות ואופי כמו שיש לה.

דן כן־אמוץ (כמרכז) עם אשתו הראשונה אלן וידידו שאול כיכר
״אני מודה לה שעזבה אותי!-״
מממש את יכולתי, ואדם אינו יכול להיות
מאושר מבלי לזהות את הפוטנציאל שבו
ולממשו. יש לי מטרות חברתיות ופוליטיות
— למען עצמי ולמען העולם. אני
רוצה לחיות במדינה שבה הכפייה תהיה
מינימלית. .רוצה מידה גדולה ככל האפשר
של חרות. רוב האנשים אינם משתמשים
בכלי־החשיבה שלהם והכתיבה היא נסיון
לעורר אנשים לחשוב. אולי הם יגיעו
למסקנה שאפשר לחיות אחרת. זו הסיבה
שנתתי שמות כאלה לספרי. אני רוצה
שהם יגיעו גם לבחור העומד בטרמפיאדה

• מה, אם כך, עושה אותך
דאכא שלה ץ
לא יודע. הבאתי לעולם יצור חסר ישע
ואני אחראי למעשי עד שהילד יעמוד על
רגליו. זה הכל.

• זה נשמע לי לא אנושי.
בעיני כל מה שאמרתי אנושי מאוד.
אשד, קשורה לילד שלה באופן טבעי מאוד.
יתכן שהאב היה צריך למות אחרי שהוא
עושה ילד, בדיוק כמו בטבע. בסך הכל
מה הגבר עושה? הוא תורם את הגנים
שלו וזה הכל. עיקר העבודה מוטלת על
האשה.

דן כן־אמוץ עם צ׳ארלי צ׳אפלין
״הכנתי לו קפה!״

כעס על כך שפגעת כככוד שירו
״ציוניוני הדרך״ כשקראת לספרך
כשם ״זיוניוני הדרך״.

• למה כתכת את ״זיונים זה
לא הכל״ ואת ״זיוניוני הדרך״ ץ
האם יש דך איזושהי הנאה מזה
שכל עם ישראל מכלה אתך כחדר
השינה הפרטי שדך ץ

פנו אלי מאקו״ם ואמרו לי שאשמן
שמע שאני עומד להוציא ספר ויש לו
זכויות מוסריות על השיר ציוניוני הדרך.
אני עושה פאראפראזה על השם. זה שם
אחר. אי אפשר להוציא זכויות יוצרים
על כל השפה העברית.

אני כותב מתוך סיבות רבות ולמטרות
רבות. קודם כל, באמצעות הכתיבה אני

• הוא נפטר לפני שכועיים.
אני מקווה מאוד שאין לזה כל קשר
לספר שלי. הוא היה איש סימפאטי ונחמד.

דן כן־אמוץ עם מארלון כראנדו
״אדם אמיתי בהוליווד !״
וקורא את ״הייתי כלבתו של קולונל
שולץ״.

• אנשים שקראו את ספריך
מספרים שהם מדלגים עד קטעי
הפילוסופיה ומתרכזים כקטעי הזיונים.

זכותם. כל אדם הוא השופט העליון
של עצמו. כשהייתי בן שש־עשרה דילגתי
על קטעים שלמים של תיאורי נוף ובגיל
מבוגר חזרתי אליהם.

• כ״זיוניוני הדרך״ יש יותר
פילוסופיה ופחות זיונים.
זה עניין של גיל. לאט לאט אני מתקדם
לקראת הספר השלישי, שבו יעלמו הזיונים.
חשבתי שכשאגיע לספר השביעי,
אקרא לספר האחרון ״זיונים? רגע, מה
זה זיונים?״

• האם הספרים שדך הם מעין
תראפייה לעצמך ץ
מה פתאום, איזו תראפיה. אם יש לי
בעיות יש לי דרכים לפתור אותן.

• מדוע אתה מסתיר את גילך ץ
דן כן־ אמוץ עם אשתו השניה, בתיה אפולו
״הדבר היפה ביותר שקרה לי!״

איזו חשיבות יש לגיל? אני לא חייב
להגיד בן כמה אני. אני חייב להגיד אמת
רק לעצמי ולבית־המישפט.

• מספרים •טאשמן, לפני מותו,

• מנין בא לך הרעיון לשפץ
היתד, לי רשימה של שלושים שמות,
החל מ״זיונים זה כן הכל״ או ״מי אמר
שזיונים זה לא הכל?״ אחר כך חשבתי
על אפשריות של ״מזיון תצא חורה״.
התחלתי לחשוב על שמות הקשורים פונ טית
לזיון, כמו ציון, והגעתי לזיוניוני
הדרך.

• מה שכטוח הוא שגמרת את
השיר. אן! אחד לא ישיר יותר את
היי ציוניוני הדרך.

יתכן שהשיר יעורר אסוסיאציה לספר
ומבחינתי זה בסדר גמור. את הביטוי
״זיונים זה לא הכל״ ,הנשמע היום על
ימין ועל שמאל, הטבעתי אני. לפני כן
לא היה מישפט כזה בשפה העברית.

י • המוות מפחיד אותך ץ
יוסל ברגנר אמר :״אני לא מחזיק
מהמות״ .הדרך היחידה היא לצחוק מהמוות.

זה עניין של גיל.
כן בן, אני איש יותר מבוגר ממה שהייתי
פעם

כן כמה אתה ץ
אם את דווקא מתעקשת לדעת — אני
עוד לא בן שלושים.

• באמת...
את יודעת שהייתי בפלמ״דו ואת יכולה
לנחש. גיל זה מצב נפשי. את מרגישה
בת כמה את? יש ימים שאת מרגישה בת

ד 71 1־1

(המשך מעמוד )51
שמונה־עשרה, אבל תמיד יש מי שמזכיר
לך את גילך האמיתי. אני לא אחראי
להורמונים ולעצבים. אני אחראי רק לגילי
הרוחני. אני משער שאמות יום אחד וזה
לא מפחיד אותי.

#מתי החלטת להפסיק לגלות
את גילך ז

לפני שנתיים, כשמלאו לי עשרים וחמש,
אמרתי די, יותר אני לא מגלה !

#אתה קמצן?
אני לא חושב שאני קמצן אבל אני
לא אלטרואיסט• אני לא נותן לאנשים
שאינם ראויים לכך. אני נותן למי שהופך
את חיי לעשירים ולטובים יותר. יש
אנשים כאלה אבל יש גם הרבה אנשים
שאני אדיש לקיומם.

+אתה מופיע בהתנדבות?

פעם נהגתי להופיע בהתנדבות. בימים
שטרם עמדתי על דעתי. כעת, כשאשת
יחסי־ציבור מתקשרת אלי לפתיחה או
סגירה או הצגה, ומבטיחה כיסוי עיתונאי
וצלמים, אני מבקש ממנה חמשת אלפים
לירות עבור הופעה המשרתת את האינטרסים
שלה.

#מספרים שאתה אשף בבורסה
ובניירות ערך.

יש לי יועצים. כל מה שלמדתי על
הבורסה למדתי מאילי גורליצקי. ואם

שעוני בחיל־הים הבריטי
״אני לא מתגעגע לשום דבר״
פירסם רשימות בעלון הנוער העובד וחותם
שימעון פרסקי, ובסוגרים בן אמוץ. לשם
היה צילצול יפה• חיפשתי שם פרטי
בעל הברה אחת, ובחרתי בדן.

#אתה מתגעגע לילדיך?

ולא מתוך געגועים, אלא משום שרק עכשיו
אני מצליח להבין מי הייתי בגיל עשר
או עשרים. אני לא מתגעגע לא לתקופת
בן־שמן ולא לתקופת הפלמ״ח.

* למה הסתרת את זהותך האמיתית?

אני
לא מתגעגע לשום דבר. לא מתגעגע
לשום תקופה בחיי. הימים האלה שאני
חי עכשיו הם היפים בחיי.

עברתי כמו כל ילדי חוץ־לארץ תהליך
של התבוללות.

* בספרך אתה עוסק בעברו.

• להוריך המתים, למישפחתך 1 שנכחדה?

אני עוסק בעבר לא מתוך נוסטלגיה

אני לא מתגעגע לאתמול. אני מתגעגע
למחר.

#ומדוע גילית את האמת אחרי
כל כך הרכה שנים ז־

לא, אבל אני משתעשע ברעיון. הכספים
והרכוש ודאי ילכו לילדים.

בן־אמוץ בפלמ״ח

פתאום זה היה חסר חשיבות. יש אנשים
שאני מכיר, שעדיין לא מסוגלים לספר
מה היה שמם הקודם. אני מזמן התגברתי
על הבעיה הזו. יחד עם זה לא אסכים
שמישהו יקרא לי משה תהיליכדזאגער.
השם הזה לא אומר לי שום דבר.

* מתי החבר׳ה גילו שאתה
בעצם ממוצא פולני?

יום אחד התחלתי לדבר אידיש ופולנית
עם יוסל ברגנר. שנינו היינו שיכורים.
1 1 1

• אתה מעדיף אנשים צעירים?
תהילים־זאגער בבן־שמן
תהליך של התבוללות
עשיתי כסף זה רק משום שהכסף שווה
חרא. שמרתי על ערך כספי ואולי פה
ושם הרווחתי משהו. הבורסה היא הדופק
האמיתי למה שקורה במדינה.

+הדוקטור משה קרוי, שנימנת
על חסידיו, נטש את תורתו, מה
איתך?
מעולם לא הייתי חסיד שוטה של קרוי,
גם כששמעתי את הרצאותיו לא הייתי
חסיד שוטה• היו לא ויכוחים רבים איתו.
יש לי תיק שלם של מיכתבים. חייתי
חיים רציונאליים לפני שהיכרתי את קרוי.
פירסמתי את ספרו ״הוכחות לוגיות בדבר
קיומה של הנשמה״ — ספר שבו עשה
תפנית של 180 מעלות — למרות שאני
לא מקבל את תורתו החדשה. נשארתי
אדם רציונאלי. אני ממשיך להשתמש
בשכל, כמכשיר בילעדי לגילוי האמת.

• ביצר הצלחת להסתיר את
העובדה שנולדת בפולין?

בדרכון הישראלי שלי כתוב דן בן־אמוץ
נולד בתל־אביב. בפלמ״ח עבדתי בעליה
בי״ת ומסרתי את דרכוני האמיתי לעליה
דל״ת. כשהגעתי ארצה באחת הפעולות,
אחרי קום המדינה, הוצאתי דרכון ונתנו
הוראה לכתוב בדרכון שנולדתי בתל־אביב.
שמי מלידה היה משה. ההורים קראו לי
מוסייה. שם המישפחה היה תהלים־זאגער,
כלומר אומר־תהילים. זה היה שם נורא
להגיע איתו ארצה. ברגע שהיגעתי לבן-
שמן המורה שלי חשב שזאגער זה שעון
וקרא לי משה שעוני. כך קראו לי עד
שעזבתי את בן־שמן, בגיל .16 שנים
אחרי זה הייתי פוגש אנשים והם היו
אומרים לי שלום מוישה. הייתי מתעלם
מהם• הייתי מכחיש שלמדתי בבן־שמן.

+איך הגעת אל השם דן כן
אמוץ?

שימעון פרם היה מדריך בבן־שמן ו־

כן, מכל הגילים. אלא שמשום מה יש
יותר בני־אדם צעירים־צעירים מאשר
מבוגרים־צעירים.

• האם נכון שגברים מבוגרים
בגילך, שהתנסו בחוויות עם נערות
צעירות, מעדיפים בסופו של דבר
נשים מבוגרות ומנוסות יותר?
ודאי, נשים מבוגרות בנות עשרים־
ושתים־שלוש.

• בר צינו ת...

בשום פנים ואופן לא! כשהייתי בן 16
מתתי על נשים בשלות עם פרוות ושמלות
משי וגרבים עם פס מאחור. זה תהליך
טבעי שאנשים מבוגרים בני שלושים
(בגילי) מתעניינים בנערות צעירות. אבל
אולי אני חוזר לנעורי שוב. פתאום נשים
קשישות מוצאות חן בעיני. יש לי שתי
חברות מקסימות — אחת בת 35 והשניה
בת •37

+האם אתה חי עם אשה?

מאז שנפרדתי מליזה — לא. אני נהנה
לחיות לבד. אבל אני פתוח להצעות.

+יש לך רצפט של האשה
האידיאלית בשבילך?

רצפט ברור מאוד. היא צריכה להיות
דו־מינית. מכאן שהיא לא קנאית ולא
רכושנית. היא צריכה לאהוב את הבית
שלי לפחות כמו שאני אוהב אותו. היא
צריכה להיות שותפה לכל, כולל לאהבות.

>• אתה עצמך דו-מיני?
כן! אני דו-מיני. כל אדם נורמלי הוא
דו־מיני בצורה זו או אחרת, אבל למה
אנחנו מדברים על זה? למה שלא נדבר
על הספר החדש שלי.

+האם היית רוצה להיות סבא,
האם העניין של נכדים ודור המשך
מעניין אותך?
לא. לא איכפת לי. לא מעניין אותי
אם לילדי יהיו ילדים או לא יהיו להם
ילדים. לא מעניין גם מה יקרה לספרים
שלי אחרי מותי. לא איכפת לי אם כבר
עכשיו יתגנבו בהם, בתנאי שיקנו אותם.

• כתבת צוואה?

עם יורם קניוק בפאריס
1,אני אחראי רק לגילי הרוחני״
העולם הזה 2281

הזוג המוזר
לא צריך להכיר אותם באופן אישי, כדי
לדעת שהם באמת זוג מוזר. די להסתכל
בהם כשהם צועדים ביחד ברחוב. שגידם
מפורסמים, וזז עוד סיבה לכך שכל מי
שרואה אותם ביחד יסובב את הראש.
במוקדי הבילוי של תל-אביב נראים בשבועות
האחרונים, כשהם צמודים כמו
תאומים סיאמיים, זוכה האירוויזיון, יזהר
(אבאניבי) כהן, דק־הגו ובעל ההופעה
העדינה, יחד עם כוכבת־הסרטים העולה,
דכורה כקץ, התגלית האישית של ה במאי
אפי דיין. דבורה, למי שלא זוכר,
היא בעלת גוף מטיל־אימה, ואומרים עליה
שהיא נשמה טובה. היא הופיעה בכמה סרטים,
בהתאם לכישזרי־הגוף שלה, וזכתה
בהצלחה גדולה. קודם־לכן היתה שומרת־סף
בדיסקוטקים, וקודם לקודם־לכן היא

ח־קווח־שון א
ל ב חו רו ת
אני מציעה שכל מי שמעריצה את צכיקה פיק — ומי עד
גיל 12 אינה מעריצה אותו? — לקרוא את הסיפור הזה רק
עד החצי, ללכת אחר-כך לישון עם המון תיקווה בלב וחלומות
נעימים, ורק למחרת בבוקר לקרוא את החצי השני.
מי מכן לא קינאה בעתונאית מידית שם־אור, אשתו
החוקית לגמרי של צכיק׳ה פיק ז׳ אז אתן יכולות להפסיק
לקנא בה, כי לא הכל כל־כך טוב בקן הפיקי הזה.
השבוע הגישה מירית תביעה לבית־המישפט המחוזי בתל-
אביב, שבה היא דורשת סכום של 200 אלף לירות לחודש
מזונות בשבילה ובשביל הצאצא המשותף ילה ולצביקה. כמו
שאני מכירה זוגות שמתגרשים, זה השלב האחד לפני הפגישה
הלא־נעימה ברבנות.
עד כאן לקרוא הערב, ולחלום שאולי נפגוש את צגיקה באחד
הערבים, שהוא ישים את העיניים שלו דווקא עלינו, ושזה יהיה
הרומן הכי משגע שלנו.
את הקטע של הבוקר אני אכתוב בקיצור. מסתבר שצביקה
עוד לא הצליח להיכנס להלם של התביעה של אשתו נגדו, וכבר
מצא לו נערה צעירה ונחמדה איחה הוא מבלה, ככה בלי בושה
ובלי להסתיר שום דבך.

הסיפור הני עצוב

( ב ר כו ת החלמה

זה אולי הסיפור הכי-עצוב שסיפרתי
לכם בשנים האחרונות.
לפני שש שנים היתד. החתו׳נה הכי־מרג־שת
שאני נכחתי בה. היתד. זו החתונה
של הילה אלעזר, בתו של מי שהיה
מי שראה את ׳תוכנית חג־העצמאות בהרמטכ״ל
של צה״ל, דויד (״דדו״) אלעזר , ,טלוויזיה, בהנחיית נעמי שמר, בוודאי
עם שלמה כהן ,׳ששירת עם הילה בשם
לב לשינוי הגדול שחל אצל הכוכב,
צבא, בנו של מנהל סניף בנק לאומי
יהורם גאון.
בטבריה.
אני יודעת כמה כולן אוהבות אותו, אז
היתד.
הכלה כי מרגשת? חתונה למה
,אני מוכרחה לספר לכן, מה בדיוק קרה
יפהפיה, והאבא היה האבא הכי מאושר

בעולם. דדו, שהיה כבר בלי מדים, אחרי
כמה שבועות לפני שהתוכנית צולמה
הנבזות שעשתה לו ועדת-אגרנט, ערך בלקה
יהורם בהתקף־לב. הידידים הקרובים
אמצעיות חתונה זו את מיבחן־האמת לידידים
שלו: האם הם עזבו אותו, אחרי, שלו מספרים שזה היה התקף קל, ואני
מקווה שהם צודקים. יהורם, כמו כל כוכב
שהוא הושמץ על־ידי הוועדה, או שנותרו
) אמיתי, מגדיר את ההתקף כ״תשישות גופידידי-אמת.
נית
בילבד.״ והופי ידידי-אמת שהם הוכיחו
הידידים

השיער הלבן שלו, שהחל מידלדל,
עו כאילו על פי פקודה. היתד. זו הרהבי י מצליח יהורם להסתיר בעזרת פאה נוכרית
ליטציה הציבורית הגדולה ׳והחמה ביותר
חדשה, אבל את הקמטים, שבאו בעיקבות
שיכול היה דדו לקבל.
1ההתקף, קשה להעלים. אבל לכל מי ש אז
למה אני נזכרת דווקא עכשיו בכל
מודאג אני יכולה לפשר שבזמן האחרון
זה? כי העורב השחור לחש לי באוזן !מרגיש יהורם ממש בטוב, והוא אף יצא
שלא הכל בסדר אצל הילה ודורון. הילה
לארצות־הברית לשורה של הופעות, שהיו,
אפילו היתד. מאוד רוצה להתגרש, ודורון ) כפי שמוסרים לי המרגלים שלי שם, מוצל עסוק
עתה בלשכנע אותה שלא לעשות
חות ביותר.

אני מאוד מקווה שהוא יצליח.

ליהורם

צכיקה פיק
תביעה בבית־המישפט

שו אה
שלח תו 1ה
את עדנה לב אתם זוכרים? כמה ש היא
היתד, נחמדה, אתם זוכרים? אז את
זה אתם יכולים להתחיל לשכוח. עדנה
פשוט כבר לא נחמדה.
החלטתי לכתוב עליה כדי לברך אותה
לחתונתה׳ .עדנה, שירדה כבר לפני כמה
שנים מהארץ, נישאה ליורם שינמן,
יורד ותיק יותר ממנה, העוסק במכירת)
מכוניות משומשות בארצות־הברית.
אין לי שום דבר אישי נגד יורדים, ו־כימעט
ואין לי שום דבר נגד מי שמתחת־

דבורה בקץ
שומרת צמודה
הייתה פאנצ׳ר־סאכרית, או בעברית —
מתקנת תקרים.
יש הטוענים שזה רומן אמיתי. יש ה אומרים
— ודווקא המכירים את,בני־הזוג
— שזו ידידות אמיתית, ושדבורה פשוט
באה לסעוד את יזהר בתקופת־משבר שלו.
בשביל זה היא גם עברה׳להתגורר איתו,
ודואגת לבשל לו שלוש ארוחות׳ מינימום
ליום.
וכשהם בכל זאת יוצאים מהבית ומי
הארוחות, נזכרת דבורה במיקצוע הקודם
שלה. במומחיות רבה היא מצליחה לסלק
מעליו את כל המעריצות הטורדניות, ה־נטפלות
אליו סתם ככה ברחוב.
אני לא יודעת מה ייצא מהרומן או
מהידידות הזו, אבל בירור לי לגמרי שדבר
אחד כבר יצא ממינה: יזהר כהן הוא הבדרן
הישראלי הראשון ההולך עם שומר־ראש
צמוד.

עדנה לב וידיד
המרחק הקטן
נים, אבל מדוע לערוך חתונה שמחה, עם
המון־המוו מוסיקה, דווקא בערב י תד
השואה? כל פניות ידידיה של עדנה אליה
לדחות או להקדים את החתונה לא עזרו :
״אותי לא מעניינת השואה,״ היא הסבי־

הילה אלעזר ושלמה כהן
דדו היה מאושר

החתונה נערכה במיסעדה ניו־יורקיית
מפורסמת, טאברן אין דה גריז, במרכז
סנטרל־פארק, במרחק של כמה מאות מטרים
ממישרדי הקונסוליה הישראלית, שם
נערכה בדיוק באותה שעה עצרת לזכר
יום־השואה.

ספורט
כ דו רגל
הקבלות חייבו ת
כסךלשח קני ם
קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה נמצאת,
כנראה, במצב כספי קשה, אחרת
אי־אפשר להבין את הזילזול שהיא מפגינה
כלפי תשלומים לשחקניה. מזה כמה חודשים
חייב המועדון תשלומי פרמייה לשחקנים,
אבל אינו משלם.
טענת הנהלת הקבוצה מוזרה. חברי
ההנהלה טוענים, שהקבוצה אינה משחקת
טוב, ולכן יש ירידה בכמות הקהל שמגיע
להתמודדויות.
״יש משהו במה שהם אומרים,״ כך
רוני גלאוכרמן, שוערה החדש של
הקבוצה ,״נכון שירידה ברמה גוררת
ירידה בקהל, אבל זה לא רלוונטי, ולא

להם המוטיבציה לאפס, והם משחקים כדי
לגמור את העונה. זה נראה מוזר, אבל
זה המצב אצלנו, והדבר היחידי שאנחנו
רוצים כרגע הוא לגמור את הליגה ולהתכונן
ברצינות לעונה הבאה, כדי לקחת
את האליפות.״
בעיות דומות יש לקבוצת הכדורגל של
מכבי פתח־תיקווה. השחקנים טוענים,
שההנהלה חייבת להם כסף זה זמן רב.
הגיעו הדברים לידי כך, שביום השבת
האחרון סירבו ניסים כהן וגד מכנס
לעלות ולשחק נגד הפועל תל־אביב, עד
אשר תחזיר להם ההנהלה את הכסף שהיא
חייבת להם.
דברים מוזרים מתרחשים במועדון הפתח-
תיקוואי׳ .כמה מההמחאות, שניתנו בזמנו
לשחקנים, חזרו, חלק לא קיבל כסף, ואחד
מהם אף טען במרירות, שהנהלת הקבוצה
מעדיפה שהם יפסידו ואז לא תצטרך לשלם
פרמיות לשחקנים. אין לקבוצה בית משלה.
היא ממוקמת יחד עם כל ענפי-הספורט
באותו מקום .״לקבוצה בליגה הלאומית
מגיע מקום ויחס טוב יותר,״ טוען השחקן.
״ואם יש לה בעיות כספיות, יש מספיק
עשירים בפתח־תיקווה שיכולים לעזור
לקבוצה לצאת מהבוץ, איך אפשר לשחק
ככה?״

כ ד 1ר ג 1ל מגו״סדב חי רו ת
הנהלת בית״ר חוגגת את עלייתן של
ארבע קבוצות לליגה גבוהה יותר: בית״ר
תל-אביב ובית״ר ירושלים, שעלו לליגה
הלאומית, בית״ר נתניה, שעלתה לליגה
הארצית, ובית״ר חיפה, העולה לליגה א׳.
,מיכה רייסר, צעיר נמרץ, מראשי
הליכוד, החליט שיש סיבה לחגיגה, וערך
ערב אמנים בהיכל־הספורט של יד־אליהו.
יחד עם צכיקה פיק ועפרה חזה
הופיעו השרים דויד לוי ויורם ארידור.
אליהם הצטרפו ראש עיריית תל-אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט וסגנו, יגאל

גריפל.

שוער גלאוברמן
חייבים כסף
צריך לעניין אף אחד מאיתנו. אנחנו
עושים את שלנו, וצריכים לקבל מה
שהתחייבה הקבוצה לתת.״
״ לגלאוברמן~יש גכ -הסבר״מהי קרה העונה
לאלופת אשתקד :״מכבי נתניה של היום
היא קבוצה של מנצחים, של אנשים המתמודדים
על אליפות. ברגע שהשחקנים
ראו שאת האליפות הם לא יקחו, ירדה

אין זאת הפעם הראשונה, ובוודאי לא
תהיה זו האחרונה, שהספורט מנוצל למטרות
פוליטיות. אנשי הליכוד תפסו טרמפ
על עגלת הליגה לכדורגל, כל זאת ערב
בחירות.
בסוף החגיגה נערך גם מישחק קט־רגל,
ובסיומו הוענקו פרסים למצטייני קבוצות
בית״ר.

היעוראול״סהמט״ די ם
יום הרביעי הבא, שבו תשחק קבוצת
הכדורגל של ליברפול מול ריאל מדריד,
יהיה לא רק חגם של האנגלים היוצאים

ביקור
סודי מנהלה המפורסם של קבוצת הכדורגל
הגרמנית בורוסיה ממשנגלדבאן, ה 5־
מוט גרהסופ, ביקר בישראל ושהה
בה ארבעה ימים. הביקור היה חשאי.
מיספר קטן מאוד של אנשים ידע על
כן, וגם זאת במיקרה. במשך שהותו
בארץ נראה גרהסופ בחברתו של המאמן
הלאומי לשעבר, עימנואל שפר.
הניסיונות לגלות את הרקע לביקורו
עלו בתוהו. השניים סירבו לומר מה
המניעים לכך. אין זה מן הנמנע שהקבוצה
הגרמנית מגלה עניין בכמה מהשח קנים
הישראליים.
לאחרונה התפתח בארץ מסע אירופי
לגילוי כישרונות. כן ביקר, לאחרונה,
מנהלה של קבוצת הכדורגל האמריקאית
קליבלנד, כן שהו בארץ אנגלים המעורים
היטב בכדורגל בישראל. נראה שה פוטנציאל
הטמון בשחקנים הישראליים
מעניין את הקבוצות הזרות. כמה שחקנים
לוטשים עיניהם אל מעבר לגבול,
בתיקווה לתפוס מקום בקבוצה אירופאית
טובה. לא יהיה זה מן הנמנע
שהתפתחויות בכיוון זה יתנו את ביטויים
כבר בימים הקרובים, עם סיום המחזור

את ארצם במטוסים מייוחדים, או של
אוהדי קבוצת־הפאר ממדריד, תהיה זו גם
שימחתם של שני ישראלים שזכו לכבוד
מייוחד. השניים, העיתונאי פנחס (״פיני״)
זהפי ועורך־הדין הירושלמי ראוכן
רי^פלין, יושב־הראש לשעבר של קבוצת
הכדורגל של בית״ר ירושלים, הוזמנו
לצאת במטוס מיוחד של ליברפול^לפאר^ס^
מישחק זה, גמר גביע אירופה בכדורגל״
מושך אחריו התעניינות רבה. מיספר
הצופים שיגיע לשם יהיה עצום. במטוס
שבו יוצאים ריבלין וזהבי יהיו, מלבדם,
שחקני הקבוצה ואנשי המועדון בלבד.
זימונם של השניים הוא מחווה יוצאת־דופן,
שלא רבים זוכים לה.
השניים קשורים למועדון זה זמן רב.
לזהבי קשרים עם אנשי הכדורגל האנגלי,
שאותם הוא מטפח. קשריו עם ליברפול
העמיקו, לאחר שהיה קשור במכירתו של
א בי כ הן, מה שהיה בסופו של דבר
לשביעות־רצונו של המועדון. על כך ועוד
גמלה ליברפול לשניים במחווה מיוחדת זו.

ה 3ריו צי :3
ל ה רווי ח!
400,000 לירות שטרלינג, שחם כ״ 80 מיליון לירות ישראליות׳
תדרוש קבוצת הכדורגל של מצצ׳סטר יונייטד עביר השחקן
המחונן ג׳ו ג׳ורדן. סכום זה יידרש, אם יימכר החלוץ
המצטיין לקבוצה אנגלית. במיקרח שקבוצה אירופית אחרת
תהיה מעוניינת לרכוש אותו, תדרוש מנצ׳סטר סכום קטן
יותר, של 240,000 לירות שטרלינג, שהם 48 מיליון לירות
ישראליות.
ג׳ורדן הסקוטי, שעליו נאמר שהוא מגדילי החלוצים שקמו
אי-פעם לממלכה הבריטית, הוא כבר בן .29 גיל שאינו צעיר
לכדורגל, ולא נותרו לו שנים רבות להרוויח כל־כך הרבה כסף.
הוא תפס, כנראה, את הפרינציפ, ועם סיום החוזה שלו עם
מנצ׳סטר סירב לחדש אותו, אלא בתנאים אחרים.
הוא הציע לראשי המועדון את הצעתו לפני חודש, אבל
הם דחו אותה על הסף. ג׳ורדן לא התייאש, ולפני בואו
לישראל הוא נתן למועדון אולטימטום של שבועיים, כדי
שיגבשו עמדה סופית לפני דחיה של הצעתו• עם סיום מישחקו
בישראל נגד נבחרת הכוכבים וחזרתו לאנגליה חיה על ההנהלה
להודיע מה תשובתה. לא נראה כרגע שההנהלה תיעתר
לדרישותיו. גם כך היה ג׳ורדן אחד השחקנים היקרים בליגה
האנגלית.
״יש שחקנים שמשחקים גרוע יותר״ ,הוא אמר לכתבת
העולם הזה, כששהה בישראל ,״בכל זאת משכורתם גבוהה
יותר מזו שאני מקבל. אין שום סיבה, ששחקן טוב כמוני
לא יקבל את מה שמגיע לו.״
מנצ׳סטר שילמה עבור ג׳ורדן סכום של 350,000 לירות
שטרלינג לפני שלוש שנים, ושיחררה אותו מלידס יונייטד.
אמנם, קהל רב, שהביא לגידול בהכנסות המועדון, בא בעיק-

מאמן שפר
פגישה חשאית
האחרון של הליגה, שיהיה ביום שבת

בכל אופן, אחד מאנשי־המפתח, ומה ראשונים
שיזמו חילופי שחקנים הוא
עימנואל שפר. את תגובתו אי״אפשר היה
לקבל, שכן מיד עם סיום ביקורו של
האורח מגרמניה עזב שפר את הארץ לרגל
עסקיו.

מי מרוויח>־ -ממפ סי ד *
הכדורגל מרכז סביבו סכומים אדירים
של כסף. הפועל תל-אביב, למשל, תוציא
סכום גדול עבור הזכייה באליפות. השח קנים
יקבלו מענקים של 200,000 לירות
עד 500,000 לירות כל אחד. אלה הם
מענקים מיוחדים עבור הזכייה באליפות.
מלבד זאת ׳יקבל כל אחד מהם סכום
נוסף, של 40,000 לירות כל אחד, על־פי
החוזה שלהם עם האגודה. החוזה מזכיר
בעצם סכום של 18,000 לירות לכל שחקן,
אבל אחרי המתנה ממושכת של 12 שנה

מאמן שוויצר
רבע מיליון לירות

כדורגלן ג׳ורדן(משמאל)
אולטימטום בישראל
בות ג׳ורדן, אך נראה, שאם אמנם יימכר השחקן חזה לקבוצה
אירופית, יפסיד המועדון כסף על העיסקה כולה.
״איני ממהר להודיע על פרישתי ממנצ׳סטר,״ אומר ג׳ורדן,
״אני מקווה שהמועדון יחליט להגיע איתי לעמק השווה. אבל
אני בטוח, שברגע שהדבר יפורסם, תהיינה מספיק קבוצות
שתרצנה לקנות אותי.״

כדי לזכות באליפות, החליטו קברניטי-
הפועל להגדיל את הסכום. מאמן הפועל
תל־אביב, דויד שוויצר, לא יצא נפסד
מהעיהקה, והוא יקבל רבע מיליון לירות
עבוו ההישג.
בחלק התחתון של הטבלה מפסידים
כסף. כך זה, לכל הפחות, לגבי כמה
משחקני הפועל חיפה, היורדת לליגה
הארצית. השחקן שלום שוורץ חתום
על חוזה, שלפיו יעלה לו השיחרור מהקבוצה
800,000 לירות אם הקבוצה תרד,
ו־ססס 360,לירות אם הקבוצה תישאר
בליגה. לאלי מיאלי יעלה השיחרור
150,000 לירות, אם הקבוצה היתה נשארת
בליגה ו־ 500,000 לירות אם היתד. יורדת.
יוצא ששוורץ מפסיד 500,000 לירות ומיאלי
מפסיד סכום של 350,000 לירות.
בבית״ר תל-אביב, העולה השנה לליגה
הלאומית, החליט מאמץ הקבוצה, אהרץ
גניש, שלא להמשיך ולהעסיק את הוותיק,
גיורא שפיגל. שפיגל זכאי למענק-
עלייה בסר 500,000 לירות. גם ירון אריב
ואבי ליברמן יקבלו כסף, כל אחד מהם
יזכה במענק-עלייה של 150,000 לירות.
העולם הזה 2281

ך ־ ן ך ־ ן ־ ךךיין 1י

פרי יכין-מפרי טבעי מובחר,
לל א חותר משמרללא זצבט מאכל.

00 קתו 8 )13 ץ נ) 8 3
שמפו עדין בעל נו סחה
מיו חדתה מונ ע ת גירוי
ה עיניי ם ועור הקר קפ ת.

•ו016״\סק ץ נ 031
טלק מיו חדלס פיג ת
ה ל חו ת ה מיו תר ת,
לצינון והרגעת העור.

לה שיג בב תי המרקחת ובחנויות ה מו ב ח רו ת ל שרות עצמי.

ח 1_ 01!0ץ 6 3 6
ת חלי ב ה תינו ק הנ מכ ר
ביותר ב ארצו ת הברית.
מרכך ו מזין א ת העור.
מ. נע ד ל קו ת וגירויים,
בעל פעולה מ מו שכת
ומצ טיין בני חו ח
של רעננו ת ובריאות.

1ו 0ץ8313
שמן תינו ק מ עול ה.
מונ ע גירוי של
עור ה תינו ק ב חי תו ל .
מונ ע ייבוש העור
לא חרח שי פ תו לשמש.

831 )1ץ 8 3 6
תכשיר חדי שהמשמש
כ ת חלי ףאמבטל תינו ק.
צמר הגפן ה ס פוג ב־ 831)1ץ נ 831
מ ח לי ק על עורו של
ה תינו ק ו מו תי ר או תו
נקי רענן ורגוע.
המשר מו לאחראמרט

מה איכפת לתינוק שלך ש־ ^ 9סו6 0 )31! 0
הוא ספור הצלחה באמריקה?
העור שלו ימן לד את התשובה.
להצלחתה חסרת התקדים של סדרת ^ 3910ץ 8 3 6מוצרי ^ 13910 ץ נ 831 נמכרים ב־ 3גדלי אריזות,
והם מצויידים כשסגור חסכוני מיוחד המאפשר לך
(בייבי מג׳יק) נגיעה ישירה במיליוני תינוקות
להוציא מן הבקבוק הפלסטי את הכמות המדוייקת
ברחבי ארצות הברית. מוצרי 3910 זע1ץ835
הפכו תוך זמן קצר לנמכרים ביותר בארצות הברית, הדרושה לך. היום גם את יכולה להעניק לתינוקך
עור בריא, רענן ומלא חיוניות עם סדרת 1^13910 ץ נ. 831
ו הכמויות מוכפלות בחלק מהמוצרים מדי שנה.
שז ץ נ?831
מהו סוד ההצלחהשל!39!0
אנשי המחקר ורופאי הילדים העומדים מאחורי
39!0זעו ץ נ 831 בארצות הברית יצרו מיגוון
תכשירי טיפול שהותאמו במיוחד לעורו העדין
של התינוק, ולמידת הלחות והשוממות
החיוניים לבריאותו ולרעננותו.

ר ני ו הו וה לח ני!
תוכנית נ לנו ט ק
נ ג זו 1ת 1ו 1ו 1 1
31 שהתב ו ו
שהתוכנית הציגה
דווקא את חובבנות
לגנוז אותה

מיל חמת

כמה ימים לפני מיבצע הדגלים התקשר
אליו יצרן דגלים בשם חסת. חסון דרש
לשתפו בתוכנית, ולמכור דגלים במחיר
שברמן מוכר אותם. מרגלית הסביר לו
בנימוס, שהוא נזכר מאוחר מדי, וכי התוכנית
כבר מוכנה, אבל הבטיח לו:
״במיבצע של השנה הבאה, ניתן גם לך
הזדמנות להשתתף.״ חסון התרגז ואיים
על מרגלית :״אני אפנה לעיתונאים ואלך
לכלבוטק.״ מרגלית טרק לו את הטלפון
בפניו.
ביום הראשון לפני שבוע, יומיים לפני
שידור כלבוטק, התקשר גינת עם מרגלית
:״אנחנו עומדים לשדר איזו כתבה
על מיבצע הדגלים שלכם ביום־העצמאות.
אל ׳תדאג. הכתבה לא תתקוף את כל
צבעי הרשת, אלא רק את ברמן ואת
ליבי.״ מרגלית עמד על כך שהוא ישותף
בדיון שאחרי התוכנית .״לכל מי שאתם
תוקפים בתוכנית, נותנים הזדמנות להגן
על עצמו. גם אני רוצה את ההזדמנות
הזו.״ נינת סירב וידע מדוע הוא מסרב:
מרגלית ידוע כאיש רדיו וטלוויזיה מעולה,
וקשה לצוות של כלבוטק להתמודד
אייתו.
על לפיד הוטל להחליט אם לאפשר למרגלית
לענות על ההאשמות במיסגרת
התוכנית או לא. מנהל הרדיו גידעון לב־ארי,
התקשר ללפיד. להפתעתו של לפיד,
לא ביקש לב־ארי שלא לשדר את התוכנית.
הוא אפילו תמך בישידורה. הוא רק
דרש הגינות עיתונאית אלמנטרית — לאפשר
למרגלית להופיע בתוכנית. ללפיד
לא היתד! ברירה, והוא הורה לגינת לשתף
את מרגלית בכלבוטק.

בטלוו

נכ״ל רשות השידור, יוסף
(״טומי״) לפיד, חכך ידיו בהנאה.
מולו ניצב מפיק התוכנית כלבוטק, דפי
גינת. לגינת היה סיפור־שחיתות: תוכנית
הרדיו, כד ציבעי הרשת, ערכה לפני
יום־העצמאות מיבצע מייוחד. יחד עם
ליבי, הקרן־לביטחון־ישראל, ועם יצרן
הדגלים הירושלמי המפורסם, יצחק ברמן,
נערך מיבצע מכירות רדיופוני של דגלי
הלאום, שנמשך חודש שלם. תמורת כל
דגל קיבל יצרן הדגלים 15 שקל, ויתר
הסכום הוקדש לליבי. גינת בא עם מידע,
שלפיו סירבו עורכי כל ציבעי הרשת ל ערוך
את המיבצע עם יצרני דגלים אח רים,
ישרצו לתת את הדגלים במחיר זול
הרבה יותר .״כך, בגלל יחס מועדף לברמן״
,טען גינת ,״הפסידה הקרן־לביט־חון־ישראל
כסף רב״.
אחד החוקים שעליהם מקפידים מאוד ב־רשות־השידור
אומר, שאין לשדר, ב רדיו
או בטלוויזיה, אף מילה על רשות־השידור
עצמה ללא אישור מוקדם של
מנכ״ל הרשות. כשבא גינת ללפיד, כדי
לבקיש ממנו רשות להכין כתבה על תוכנית
הרדיו, הוא היה משוכנע שלפיד
יאסור זאת. אך גינת אינו אוהב את מנהל
הרדיו, גידעון לב־ארי ואת ׳מפיק כל צבעי
הרשת, דויד (״דודי״) מרגלית. לב־ארי ומרגלית
היו המפיקים הקודמים של כל־בוטק,
ולגינת כבר נמאס לשמוע הערות
מסוג :״פעם התוכנית הזאת היתזו מצויי־נת.״
להפתעתו
ולשימחתו של גינת נתן לו
לפיד אור ירוק. היו ללפיד, ככל הנראה,
סיבות טובות לאשר תוכנית טלוויזיה שתכה
את הרדיו. לפיד אינו אוהב את
עצמאות היתר שמגלה מנהל הרדיו, גירעון
לב־ארי, בחודשים האחרונים ,׳והח ליט,
ככל הנראה, ללמדו לקח. התוכנית
כל צבעי הרשת היא התינוק של לב־ארי,
שהפקיד עליה !את האיש המקורב לו
ביותר ברדיו ואת ידידו האישי, דודי

מנכ״ל לפיד
מנסים כלבוטק שמפיקי למרות
ליצור את הרושם אצל קהל-הצופים,
שהתוכנית מוגשת בשידור חי, הרי ש־כלבוטק
מוקלט בבוקר יום ההקרנה, ביום
שלישי בבוקר. מרגלית, יחד עם יצרן
הדגלים ברמן ועם אלוף מישנה ד״ר
אהוד דיסקין, אחד מראשי ליבי, הוזמנו
לאולפן. באולפן נכח גם היועץ המישפטי
של רשות השידור, עורך־הדין נתן כהן.
כהן נופח בכל פעם שמקליטים תוכנית
כלבוטק, כדי למנוע ממפיקיה להביא על
רשות־השידור יותר תביעות־דיבה מאשר
יש לה עד כה בגלל כלבוטק.

טוג ת־ הג א ה
שלישית י

הגינות עיתונאית
מרגלית. לפיד גם רצה להראות שהוא
ליברל אמיתי וכי כאשר יש מקום, הוא
מוכן שרש׳ו׳ת־הישידור תבקר גם את עצמה.

הגיגית

תונ אי ת
ד ינת הטיל על אחד מכתביו, ירין
קימור, לערוך את התחקיר ואת הכתבה.
גם גינת וגם קימור שכחו להודיע
למרגלית שהם חוקרים עליו, אולם׳ כפי
שקורה תמיד בטלוויזיה, המידע דלף החוצה.
למרגלית נודע שכלבוטק מכין כתבה
נגד התוכנית שלו, אך הוא לא גילה ל אנשי
כלבוטק שהוא יודע על מזימתם.
מרגלית ידע גם כיצד התחילה הפרשה.

מפיק מרגלית
להכין שעורי־בית

מנחל לכ׳־ארי
לגמור חשבונות

בפני הנוכחים באולפן הוקרן סרט, ש אותו
צילם ירין קימור. בסרט רואיינו
יצרני-דגלים, מתחרים של ברמן, ביניהם
גם חסון, שסיפרו שהם היו מוכנים לייצר
את הדגלים בסכום נמוך מזה של ברמן.
קימור אף גילה חריצות רבה, הוא מצא
יצרן־דגלים פלסטיים קטן, ולקח ממנו
הצעת-מחיר זולה בהרבה מהמחיר שאותו
קיבל ברמן.
הרושם מהסרט היה חמור מאוד. נראה
היה שהקשר בץ דודי מרגלית ובין ברמן
גרם להפסד כסף רב, שהיה צריך לעבור
לצה״ל. מבלי שהדברים ׳נאמרו, נוצר־רושם
שלמרגלית יכולה היתד, להיות
טובת־הנאה אישית מדמיבצע.
(המשך בעמוד )60

בתוכנית ה ת שלו מי ם
ה סנ ס ציוני ת של דיזנהויז
תוכל ליהנו ת כעת
מנסי עו ת ו טיולי ם ב חו״ל
בתשלומים, מבלי שתהיה
חייב ל היו ת בעל זכויו ת
ב״ מו ס דו ת שונים״
ולהשיג פנקסי חברות
ב״מועדונים שונים״!
בחברת דיזנהויז,
מהגדולות, הרציניות
ו ה מו בילות בענף
התיירות, לא מוכ רי ם לך
״הנחות״! אין ״ מכי רו ת
סוף עונה״! אין טיו לי ם
״ מיו א שי ם״ ו אין
״ מכי רות עודפים״! אנו
מארגנים עבורך טיולי ם
מכובדים, על רמה, לכל
היעדים לפי רצונך, הז מן
העו מד לרשותך והיעד
הנבחר על ידך. אתה
מק בל מיד ע מ דויי ק על
פרטי הטיול. אתה,
הנוסע, נהנה בטיולי
דיזנהויז מן ה מ חי רי ם
הסבירים, ההט בו ת
ו ה תנ אי ם ה מיו ח די ם
הנובעים מיכולתנו
כחברה גדולה.
תשלומים לטיולים
תשלומים לכרטיסי

20</0ממחיר הכרטיס, במזומן עם רכישתו
ו־נ)ז< 80 בארבעה תשלומים חודשיים
שווים, החל ב־ 1לחודש שלאחר מועד
הרכישה( .התשלומים בשקלים).
לכל סוג כרטיס שהוא
במטוסי חברות התעופה הסדירות

בתוכנית ״סע־קל״ של

טרנט־אירופה

סקוטנוביה

מיני אירופה

26 יו ם, אי ט לי ה, שוויץ,
צרפת, הולנד, אנגלי ה
ובלגיה.
ב תי־ מלון דרגה א׳
חצי פנ סיון( למעט לונדון)
ה טיו ל ה מפור ט והמו שלם
ביותר לאירופה ובנוחו ת
מכ סי מלי ת

• 25 יו ם, ס קנ דינ בי ה
ו ס קו ט לנד. דנמ רק,
שוודיה נורבגיה,
ס קו ט לנ ד ואנגליה.
חצי פנ סיון( למעט לונדון)

16 יו ם: אי ט לי ה, שוויץ
הרביירה ה אי ט ל קי ת.
חצי פנסיון, בתי מלון
דרגה א׳

1001 פנים
טיולי יוקרה
של דרום אפריקה
לארה״ב
22 יו ם ח צי פנ סיון
27עםארה ״ ב
מ חו ף ל חוף

$2947

$1/872

$2,230

נ ,/מהמחיר במזומן בעת ההרשמה,
— !/3כ־ 10 ימים לפני היציאה לחו״ל לפי
שער הדולר ביום התשלום ׳/3 ,ב־6
תשלומים חודשיים שוים, החל ב־1
לחודש שלאחר מועד היציאה. בשקלים

$1,197

יום ארה ״ ב
מ חו ף ל חוף

כ לי מ ה שיש ל ר או ת
ב ד רו ם־ א פ רי ק ה
(כרטיס ה טי סהב־ 12
_ ת ש לו מי ם, ב שקלי ם ללא
הצמדה (.ק_.ו.ק)

$3247

$3/100

ועוד מגוון רחב של הצעות לטיולים!

1הצעה בלעדית לחברי ישראכרט! אם אינן חבר ישראכרט הזדרז להרשם
סע כאושר
אשראי וטוב לנסוע עם דיזנהויז בכרטיס האשראי של ישראכרט

ואשראי

לכל מקום בעולם

הכנס לאחד
מסניפינו :

ת״א, רח׳ בן יהודה 21
טל 652140 .

ת״ א, רה׳ בן יהודה 33
טל 654676 .

ר״ג, בורסת היהלומים
טל 266222/3 .

ירושלים, רח׳ שמאי 9
טל 246868/9 .

העולם הזה 2281

ויציאוד פ או קו החלים שהוא בנם
של נעמי ושלמה לוי ולמוות שהבוטות
המעבדתיות 1שוללות אפ שרות 11
הם ק יבל ו א ות ולמישפחתם
הפנים יעזור לו. אלא שפקידי המישרד
לא ידעו מאומה על עברו. מדי פרק זמן
האריכו את היתר השהייה שלו בארץ,
כדי שיוכל למצוא את הוריו, אך סוד
עברו לא נפתר. ריצ׳ארד נותר בודד.
הילד שבחלומו ת
^ שנואש, פנה למערכת ידיעות אח־רננות,
שפירסמה את תמונתו ואת
סיפורו האישי כדי לסייע לו .״זה לא
היה קל ללכת ולחשוף סיפור כל כך אישי
בפני הציבור,״ הוא מסביר במבוכה.
נעמי לוי, בת העדה התימנית, אם ל־11
ילדים שמתגוררת בשכונת דורה בנתניה,
ראתה את התמונה בעיתון וקפאה על
מקומה. היא ילדה 14 ילדים, שמהם נפטרו

ומיאנה

השאירה במחלקה ילד בריא,
להשלים עם הבשורה המרה.
גם אחת מבנותיה אושפזה באותה השנה
באותו בית־חולים. הילדה התקשתה לנשום,
אחרי זריקת חיסון שקיבלה. בבית־החולים
גילו הרופאים לאם כי הילדה סובלת מלב
מוגדל. חלפו יומיים, ומצבה החמיר. כעבור
יומיים נוספים נפטרה.
נעמי ושלמה לוי, בעלה, החליטו להח ליף
מקום מגורים, כמאמר הפיתגם ״משנה
מקום — משנה מזל״.
לידת הבן יורם — הילד השלישי שנפטר
במישפחת לוי — היתד. בזמנו לאירוע
משמח במיוחד. כשנולד היה בן יחיד.
מילבדו היו עוד ארבע בנות.
לפני מועד ברית המילה הוא נבדק
על-ידי רופאה, שגילתה כי הוא סובל
מצהבת. לכן נשלח מייד לבית־ד,חולים
בילינסון. כעבור יומעיים הופיע שוטר

נעמי לוי נושאת בידיה את בנה אהרון, שנפטר מכוויות בהיותו בן
1 0 1 *0
שנתיים. בחלומותיה ראתה נעמי את בנה השני, יורם, שנפטר שבוע
אחרי הלידה. כשראתה את ריצ׳ארד פארקר האנגלי, חשה שהנה הבן יורם חוזר אליה.

1981

נער שחום, ששיער ראשו מקוחל, הופיע בפתח ביתה של מישפחת לוי
בנתניה, אס המישפחה קראה לו יורם וחשה שהוא בנה. עתה יורם
הוא הבן ה־ 12 במישפחת לוי. גס ריצ׳ארד מרגיש כאילו מישפחת לוי היא מישפחתו.

דל נידי שאני הבן שלך, שאת ה•
*//אמא שלי,״ ביקש ריצ׳ארד פארקר
מן האשה שישבה מולו. נעמי לוי נעצה
בו מבט, ודמעות חנקו את גרונה .״אני
מרגישה שאתה הבן שלי,״ השיבה.
1לפני״ש^לושיישניטייהגיע פארקר לישראל
כדי למצוא בה את זהותו. כשהיה בן שבע,
גילו לו הוריו, שגידלו אותו בבריסטול
שבאנגליה, כי הוא ילד מאומץ. ריצ׳ארד
י*א הופתע. תמיד היה מוטרד מכך, שמראה
פניו שונה מזה של שאר הילדים בשכונת
מגוריו. שיער ראשו המקורזל וגוון עורו
השחום הבדילו אותו מחבריו. אפילו בגילו
אין הוא משוכנע. הוא משער שהוא בן
.23 להוריו אין מיסמכי־אימוץ והפרטים
שהצליח לדלות מהם מעטים. הוא נימול
והוריו סיפרו לו שהוא ממוצא תימני.
כאשר החליט לנסוע לישראל מימנו הוריו
המאמצים את כרטיס הטיסה. הוא פנה
לקבוצת שילד — קיבוץ ליד רחובות —
והתקבל לעבודה כשאר המתנדבים המגיעים
לארץ_ .
לריצ׳ארד היתד, י מטרה׳ י אחת: למצוא
את הוריו האמיתיים. הוא קיווה שמישרד־

בביתה של נעמי לוי ובפיו בשורת־איוב:
שלושה, וכל השנים היה לה קשה להשיורם
נפטר. האם מיהרה לבית־החולים
לים עם כך. אחד מהם, אהרון, שהיה
צריך להיות היום בן ( 23 כגילו המשוער ובדלת הכניסה נעצרה. הסבירו לה שאין
של ריצ׳ארד) הובא בזמנו לבית־חולים, צורך שהיא תיכנס למחלקה .״אנחנו נטפל
בגלל כוויות קלות ממים רותחים שנשפכו בכל,״ הסבירה לה האחות. נעמי נותרה
על רגלו. אחרי יומיים הודיעו הרופאים עומדת במקום, מזועזעת. היו אלה ימי
בבית־החולים הלל יפה לאם המודאגת, מילחמת ששת־הימים ובעלה, שלמה, לא
שבנה נפטר. היה לה קשה להאמין. היא היה עימה.
מעולם לא הראו לה תעודת פטירה ולא
ביקשו ממנה לחתום על מיסמך כלשהו.
״הרגשתי שנעלם לי הילד,״ היא מסבירה.
ומאז היא רואה את יורם בחלומותיה.
ע 1י ייני הוי כב ד.
התמונה בעיתון הפיחה בד, תיקווה, שהנה

;יפי בק שהו בדקנו אר, חשניחח
יורם חוזר. היא הזעיקה את בנה יוסי,
המשרת היום בצבא, והראתה לו את ה:עו
דהזהות, הוא זו ה ר> ,לידי
י 1רלוי ( יליד ) 1957ו.גיז|
תמונה שבעיתון .״היא היתה כל כך נרה
ו שלהר, לויוגבינ;נווי לוי
גשת,״ מספר יוסי ,״אף פעם לא ראיתי
כזה. הרגשתישאנימוכרח
אותה במצב
מבדיקות של סוגיהדס ״ו לן נ ח *י, ותסווג הרקמווז התברר שמר לוי
להביא אליה את יורם.״
אל ריצ׳ארד פארקר,ששהה
שלמה אינומתאיםלהיות האג של >תי יורםוגבילוינאתיאינהמתאימה יוסי טילפן
4ך.יויז וזאזז מלי ליי י י יה
באותם ימים בקיבוץ מישמר דויד, וסיכם
עימו שיבוא לקחתו ולהחזירו אל חיק
וכבוד רב
המישפחה הנרגשת בנתניה.

\ 1י־י
מי אמה;
רו ס• ד. נ ל קן ר ה״; ונגדהלאיהונוהמטולץגיה

ד ¥11 ! 1,!¥15ד 1ו[! 71ד!ח>י 1,אחרי האכזבה מתוצאות בדיקת־הדס וסיווג
* ! 1 -1 /1 1 1 111 #111 רקמות שנערכו להורים ולריצ׳ארד בבית־החולים
תל־השומר, פנתה המישפחה לבית־החולים הדסה בירושלים, כדי לבצע בדיקות
חוזרות• בשתי הבדיקות נקבע, שנעמי ושלמה לוי אינם הוריו הביולוגיים של ריצ׳ארד.

יור ס לוין
.ף* יה זה רב שבת. כל בני המישפחד,
י 1המתינו בפתח הבית, מתוחים ונרגשים.
ריצ׳ארד טיפס במעלה המדרגות וחש
התרוממות רוח .״קראתי לו יורם, ל־
(המשך בעמוד )63

שטיח של זהב

*מ״דחמדו הרדיו בטלווי!>וז

(המשך מעמוד )23
בעניין זה• האירוח במלון־הפאר היה, כמד
בן, על חשבונו של אבי החתן.
היום ידועים מיפעליו של שפירא בכל
העולם. התוצרת שלהם היא כה מעולה,
עד שהשאה הפרסי, לפני שהופל, ביקש
משפירא להקים מיפעל לשטיחים ולמכור
ידע באמנות זו לארץ שהיא מולדת השטיחים
הבלתי־מעורערת. שטיחי כרמל מפארים
כימעט כל בניין ציבורי גדול המכבד
את עצמו ברחבי־העולם. שפירא עצמו
מפקח על ההזמנות הגדולות או היוקרתיות,
ומבלה ימים מעטים בארץ. במרבית
ימות השנה הוא נמצא עשרות אלפי רגל
באוויר, או במיסעדות ובתי-מלון כשרים
בבירות אירופה, ארצות־הברית או ה-
מיזרח־הרחוק.

(המשך מעמוד )57
אולם מרגלית היה מובן לשידור. הוא
הביא עימו מיסמכים, שהוכיחו שאין לסמוך
על דיברי יצרני־הדגלים האחרים.
מרגלית הצליח לקבל הצעות־מחיר שונות
לגמרי מהצעות־המחיר שאותם נתנו יצר־ני־הדגלים
המתלוננים, ושאל :״מתי אתם
רוצים להאמין להם ז כשהם רוצים לנגח
מיתחרה ולנקום ברדיו, או כשהם מגישים
הצעות־מחיר ריאליות?״ מרגלית גם
הצליח להוכיח שייצרן דגלי־הפלסטיק נתן
הצעת־מחיר נמוכה, משום שידע שאין
כל כוונה לרכוש אצלו דגלים, אלא רק
להוכיח שיצרן אחר לקח מחיר מופרז
כביכול.
פניהם של רפי גינית וירין קיטור חוורו.
הם עמדו מול איש רדיו וטלוויזיה מיק־צועי,
שטרח גם להבין היטב את שיעורי־הבית
1שלו. ליד מרגלית הם נראו חובבים
ועלובים.

ע ס קי ס ־—
רק ביום

ן * מרות הצלחתו המיסחרית לא
• איבד שפירא מלמדנותו הידועה,
מחוש־ההומור שלו, מנדיבותו ומהנאתו

שפירא עם כנקאי לוינסון
הבנקים הצילו
משיחת חכמים מפולפלת. מדי יום הוא
לומד דף גמרא, ממש כפי שנהג בהיותו
תלמיד ישיבה :״המזל שלי,״ הוא אמר
פעם לידיד ,״שהגויים לא עושים עסקים
בשעות הלילה, כך שאני יכול ללמוד
מדי לילה.״ למרות עיסוקיו הרבים, הוא
מקפיד להיות ראש מישפחה מסור ונאמן.
ידידיו הקרובים אומרים עליו שהוא אב
נפלא לחמשת ילדיו, שלושה בנים ושתי
בנות, ובעל מסור.
כשהחליט הרבי מגור שהוא רוצה את
שפירא בראש רשימת אגודת־ישראל,
היתר. זו מכה פוליטית קשה לעסקני האגודה
ולחברי הכנסת שלה, שכולם התמודדו
על ראשות הרשימה. היתה זו, ככל הנראה,
הסיבה לכד שהרבי החליט דווקא על
שפירא. אולם תדהמתם של אלה היתד.
קטנה לעומת זו של שפירא, שהיה באותה
עת במסע עסקים בארצות־הברית.
שפירא מעולם לא חשב להיכנס לפוליטיקה,
ובוודאי שלא במיסגרת הצרה של
אגודת־ישראל, כפי שלא חשב אף פעם
לחזור ללימודי תורה, או להשתמש בתואר
הרב שאותו הוא נושא. שלא כמו רבנים
אחרים, הרואים זאת כמיצווה להשיא
זוגות בישראל, מסרב שפירא להשיא
אפילו את ידידיו הקרובים ביותר . .פעם
הוא הסביר זאת :״השליחות שלי זו
התעשיה. כשאני יוצר מאות ואלפי מקומות
עבודה ליהודים, אני מרגיש שאני עושה
מיצווה גדולה יותר מאשר לעסוק בהוראה,
או חס וחלילה בפוליטיקה.״
כשטילפן אליו ערב יום־העצמאות, למלון
הפאר שבו התגורר בניו־יורק, אחד מעסקני
אגודת־ישראל והציע לו את המקום הראשון
ברשימת האגודה לכנסת, דחה שפירא
את ההצעה בתקיפות רבה. יומיים אחר כך
הודיע לו אותו עסקן שההצעה יצאה
ממיסגרת הצעה והפכה להיות הוראת
הרבי מגור. בפני הוראה כזו אפילו האיש
החזק של התעשייה הישראלית אינו יכול
לעמוד, ושפירא הסכים מיד.
קשה להניח שמישהו מבין עסקני אגודת-
ישראל שמח למינויו של שפירא, אך
במטה המערך היתד. שימחה גדולה. שפירא
נחשב למפא״יניק של אגודת-ישראל, ולאיש
כמעט ואין ספק, שעד כמה שזה
יהיה תלוי בו, תצטרף אגודת־ישראל לקואיוסי
ינאי !81
ליציה עם המערך.

לגמור
ח שבונות

ר* רגלית לא הירפה. בנימוס רב
״ ז הוא לעג והתעלל בעורכי התוכנית
ובמפיקיה. ה״ועץ־המישפטי של הרשות,
נתן כהן, הבין שעומד לקרות אסון. אם
התוכנית היתד. משודרת. היא היתד. מציגה
את עורכי כלבוטק ומפיקי תוכנית
זו באור שלילי ביותר, ולדבר היה השלכות
גם מעבר לאותה תוכנית שעסקה
בדגלים, בעיקר לנוכח העובדה שנגד
כלבוטק עומדים עתה כמה מישפטי־דיבה.
כהן
מיהר לטלפון והזעיק את לפיד.
לפיד פרץ לאולפן באמצע ההקלטה והחל
לצעוק על מרגלית :״אתה לא תעשה לנו
את זה. אנחנו נקליט את התוכנית מחדש,
ואתה לא תגיב על הדברים כמו שהגבת.״
מרגלית סירב :״אתה יכול לפטר אותי
אם אתה רוצה, אבל אני אגיד בתוכנית
רק את האמת. אני לא יזמתי את התוכנית,
אבל אם אתם רוצים תוכנית על
מיבצע הדגלים, בבקשה, שזו תהיה תוכנית
עם כל האמת,״
ללפיד היתד. באותה עת פגישה עם
ראשי מישרד האוצר, והוא לא יכול היה
להמשיך ולנהל את הוויכוח. הוא הורה
-להמשיך את הקלטת התוכנית מהמקום

^4אונס יש תמיד שני צדדים. אבל
* לאונס שבו נאשם ששת רונן יש שני
צדדים מוזרים מאוד. הגבר התימהוני, בן
ה־ ,39 נאשם בכך שבחודש פברואר השנה,
בלילה קר וגשום, הסתובב בצפון חל־אביב.
בערך בשעה אחת אחר־חצות, ראה
צעירה בת ,22 הממהרת לביתה. הוא עצר
אותה, תפס בצווארה ואיים עליה כי ירצח
אותה ״ויגמור עליה״ .ואז גרר אותה
במשך שעות ארוכות מחדר־אשפה אחד
לשני, ובמרתון מפחיד ביצע בה שני
מעשי־סדום, וכמה מעשי-אונס. בכל פעם
בחדר־אשפה אחר של בית משותף.
בשעות־הבוקר הגיעו השניים לקירבת
ביתה של הצעירה, ואז נכנס איתה לבית,
ושם ביצע בה את האונס האחרון לאותו
לילה, בחדרה שלה, כאשר הוריה ישנים
בחדר הסמוך.
בעת פתיחת המישפט מונה לששת סניגור,
כפי שדורש החוק בעבירות חמורות
כאלה. אך ששת, בנימוס מירבי, ביקש
לשחרר את עורך-הדין. הוא אמר לעורך-
דין, יצחק וינוגרד, שמונה לו :״אני מבקש
את סליחתך, אבל איני זקוק לעזרתך.
איני מוכן לקבל הגנה, ואני מבקש ממך
שלא תיעלב. אין לי שום דבר נגדך.״
בפני השופטים, חנה אבנור, ישראל
גלעדי ונחמיה בר, חזר ששת על דבריו.
בית־המישפט, למרות הפצרותיו, החליט
להשאיר את עורך-הדין לצידו, כדי שיעזור
לו בחקירת עדים, וקרא בפני הנאשם את
כתב־האישום המפורט.

;,המישטדה
יו דפתא חרי״

יועץ־מישפטי כהן

8-0.5ללפיד

שבו היא הופסקה, והודיע שיבוא מאוחר
יותר כדי לצפות בה.
כעבור שעה׳ כשהסתיימה הקלטת רד
׳תוכנית, חזר לפיד. הוא צפד. בתוכנית
במלואה, והורה לגנוז אותה. למרגלית
הוא אמר :״אני לא אתן לך לעשות צחוק
מהטלוויזיה׳ אבל עוד לא גמרתי איתך
את החשבון.״ אחר-כך הוא טילפן ללב־ארי,
וביקש ממנו לנזוף במרגלית :״הוא
איש מיקצועי ולבן הוא הצליח •לעשות
צחוק מהאידיוטים של כלבוטק, אבל אני
לא אתן לכם להשמיץ את הטלוויזיה.״
לב־ארי שתק. במילחמה בין הרדיו והטלוויזיה
הוא זכה בעוד נקודות לטובתו.
למפיקי כלבוטק נותר זמן מועט כדי
להטליא -תוכנית אחרת. התוכנית על דגלי
יום־העצמאות -נגנזה סופית, ולפיד הסביר
את הגניזה לעיתונאים :״התברר לנו ש אין
-שום חומר של ממש.״ את זאת היה
לפיד יכול לדעת לפני שהושקע כסף רב
יוסי ינאי ו
בהכנת התוכנית.

* $ץשתשמע את כתב־האישום ואמר
״ לבית־המישפט :״בכביש, כן היא
ואני התמזמזנו, אבל לא בכוח, ולא עשיתי
לד. את המעשה הזה מאחור בכביש, שום-
דבר. לקחתי אותה, הכנסתי אותה אתי
ביחד ואמרתי לה: תשמעי, המישטרה
רודפת אחרי. אחרי שהיא שמעה על העבר
הפלילי שלי, אז הסברתי לה שאני מפחד
שיראו אותי בשעה כזאת בכביש, כי
אני ארבע שנים מחוץ לבית־הסוהר, וכל
הזמן המישטרה רודפת אותי. ואני פוחד
שאני אעצר. אז נכנסתי איתה, על־מנת
שהשוטרים שעברו בניידת לא יחשבו
שבאתי לפרוץ. שם התמזמזנו, אבל לא
בעלתי אותה, לא מקדימה ולא מאחורה.
״אחר-כך, בקטע שהייתי אצלה בבית,
כן שכבתי איתה. אצלה בבית, בחדר שלה,
כמו שהיא אמרה. אבל מרצונה. היא
שיתפה פעולה, היא הלכה וחזרה, יותר
מכך, המפתח של הבית היה אצלה, היא
הכניסה אותי...״
עדת התביעה הראשונה עלתה על דוכן-
העדים. והפרקליט, אברהם לנדשטיין, חקר
את איילת• המתלוננת, היא צעירה תל-
אביבית בת .22 בחורה משכילה, מבית
טוב בצפון־תל-אביב. קטנת־קומה ושמנמונת,
עמדה מול מבטי הנאשם, והעידה
בדלתיים סגורות.

סיפרה איילת:
• שם בדוי. השס האמיתי נאסר לפירסום.

ן ן בלילה בין ד.־ 5—4בפברואר הלכתי עם
ידיד לסרט. אחר כך הייתי אצלו בערך
חצי שעה. בערך באחת וחצי יצאתי לבדי
בדרכי הביתה.
הדרך מבית הידיז* לביתי אורכת כעשר
דקות. פיתאום שמעתי קריאות :״רותי
רותי!״ אני התעלמתי מהקריאות. וראיתי
דמות שהתחילה ללכת לעברי. הוא צעק:
״בואי הנה, תעצרי רגע, תעמדי,״ הסתובבתי
ואמרתי :״תעזוב אותי, אני לא
רותי,״ והמשכתי ללכת. הוא תפס לי את
המעיל ואת החולצה, תפס אותי וחנק
אותי. אני צרחתי צריחה חזקה, בתיקווה
שמישהו ישמע אותי, הייתי נורא מבוהלת.
הוא התרגז ׳נורא מהצעקות שלי, והתחיל
לגרור אותי אחריו.
הוא משך אותי לאיזה כוך בחצר, דחף
אותי לעבר הקיר וצעק :״תשבי !״ נתן
לי מכה חזקה בראשי והושיב אותי בכוח.
הוא אמר לי :״תיזהרי ממני, אני מסומם
ואני גם שיכור, אני בן־אדם מסוכן, תיזהרי
ממני, את עלולה לא לצאת בחיים. תעשי
מה שאומרים לך ותסתמי את הפה.״
שיכנעתי אותו איך שהוא שיניח לי,
ושאלך הביתה. הוא אמר :״בסדר, את
תלכי הביתה, אבל אני ג׳נטלמן, אני אלווה
אותך עד הבית.״ הוא שלף שטרות כסף,
ואמר שהוא מוכן לתת לי כסף למונית.
אחר כך הוא אמר :״בינתיים את תישארי
אתי, אני מסומם ואני צריך שמישהו
יקשיב לי.״
היה זה לילה חורפי, והרחוב היה ריק,
הבחנתי במונית מתקרבת, ונפנפתי בידי.
כשהוא ראה שהמונית נעצרת, הוא תפס
אותי בידי וצעק לנהג המונית שיסע.
הוא המשיך לגרור אותי לתוך חצר,
ושם הצמיד אותי בחוזקה לקיר של מיבנה
פחי־האשפה. הוא איים עלי שהוא יהרוג

׳ 11 ! 1בכך מאשימה צעירה בת 22
את ששת רונן. לדבריה, 111 גרר אותה מחדר אשפה אחד לשני וביצע בה מעשי־סדום.
אותי. שלא אוציא הגה מהפה, ושאין לו
סבלנות לשמוע אותי. הוא דחף אותי
בגסות פנימה, הצמיד אותי לקיר ואמר
לי :״הרי אני יכול לחנוק אותך בכל
רגע, אבל לא בא לי עליך,״ אז אני הבנתי
שהבן־אדם פסיכופאט. ניסיתי לשמור על
קור־הרוח שלי, והוא נגע לי, מעל הבגדים
שלי, בחזה ובין הרגליים.

המתלוננת טוענת כי ששת רונן
עצר אותה בדרכה לביתה, אייס
עליה כי ירצח אותה, ואחר־כך ביצע בה מספר מעשי־אונם.

להגיע לבניין שלי. מכיוון שאני באמת
האמנתי לו שהוא יעזוב אותי ורציתי
להגיע הביתה, אז אמרתי לו :״תלך
עכשיו, כאן אני גרה.״ הוא אמר :״בסדר
גמור, אבל אני מפחד שיקרה לך משהו
בחדר־המדרגות, אני אלווה אותך, שתרגישי
שנתתי לך יחס טוב.״
כשהגענו לקומה שלי, הוא ביקש שאביא

או1ס

״תיזהרי ממני, אני מסומם ואני גם
שיכור, אני בן אדם מסוכן, את
עלולה לא לצאת בחיים,״ איים רונן על הצעירה.

כולנו נהיה רצוחים. הוא תפס אותי בידיים
ודחף אותי לתוך החדר שלי. הוא הושיב
אותי על כסא, ולא נתן לי לזוז מילימטר.
הוא ישב ודיבר על החיים שלו, ועל
בית־הכלא בגרמניה ועל חבורת־הכרם וכל
מיני סיפורים כאלה. אני האזנתי לו בשקט,
קיוויתי כי הוא יוציא את כל מה שמעיק
עליו ויניח לי. הוא השכיב אותי על

שלי, ודחפתי את המפתח לכיס.
כשחזרתי, הוא השכיב אותי במיטה
שלי, הפשיט אותי מכל הבגדים שלי, סגר
את הדלת, ואז הוא בעל אותי בחדר שלי,
במיטה שלי. אחרי שזה נגמר, הוא הרשה
לי להתלבש. אני כל הזמן ביקשתי ממנו
שילך, והוא התרגז ואמר :״אם את רוצה
לצאת בחיים, תסתמי את הפה שלך. אני

תמונות ני ד עויו ת מ שיחזוו המישסוה את אחד ממיקו האונס
האכזריים ביותו. הקורבן נגררה מנח אשנה אחו וגיששו ונאנסה
הוא פקד עלי להסתובב כשהפנים שלי
אל הקיר, שם היתד. רשת ברזל כזאת.
הוא פתח את המיכנסים שלי ונגע לי
באיבר־המין. אז הרגשתי את איבר־המין
שלו על הישבן שלי, אחר כך הוא שוב
גרר אותי החוצה.

ה אנ ס
האדיב

,ך* ציוד לאלץ אותו להגיע עד סוף
1הרחוב, כי שם יש שגרירות ונמצא
שם זקיף יומם ולילה. אבל הוא סירב
בתוקף. ביקשתי ממנו שיעזוב אותי, אבל
הוא אמר שהוא צריך אותי עד שהשפעת
הסמים תעבור. יש שם איזה בניין ציבורי
עם גן גדול והוא רצה שניכנס לשם, אבל
הוא תפס לי ככה בגרון, וגרר אותי לתוך
החצר. אני בכיתי.
היה שם משהו ממתכת, אני לא יודעת
.בדיוק מה זה היה, הוא ציווה עלי שאשים
את ידי על הלוחות, אוריד את הראש
ואתכופף. אז הוא הוריד לי את המיכנסיים
ואת התחתונים. אמרתי לו :״תעזוב אותי,״
אבל הוא אמר שידחוף לי סיגריה בוערת
לאיבר־המין וכל מיני איומים כאלה. שוב
הוא עשה בי מעשה־סדום. ואחר כך
התחיל לפשפש לי בין הרגליים. הייתי
במחזור והיה לי טמפון, הוא שלף את
הטמפון החוצה וזרק על האדמה. הוא
פקד עלי לשכב על האדמה, ואז הוא ביצע
בי אונס. ואז בג׳נטלמניות מופלגת הוא
עזר לי לקום, ניקה את הגב של המעיל
שלי מהאדמה, והוא הבטיח שיניח לי
ללכת הביתה. הוא אמר לי שהוא ג׳נטלמן
והוא מביא בחורות עד הבית.
התלבטתי אם להגיד לו שאני גרה
בבניין אחר, ואז להגיד לו שילך, או

לו כוס מים, כי הוא נורא מסומם, והמים
יעזרו. כמובן שלא התכוונתי להביא לו
כוס מים, רק את המישטרה. ברגע שפתחתי
את הדלת, הוא הסתער על הדלת. הוא
ידע שההורים שלי שם, כי אמרתי לו
קודם. הוא סגר את הדלת ואמר לי לא
להוציא אף הגה, כי אם ההורים שלי ידעו,

המיטה שלי, הרים את הרגליים שלי וכיסה
אותי, הוא ליטף לי את הראש, וכל הזמן
אמר שהוא מתכוון לרצוח את ההורים
שלי. אני חששתי לחייהם, ראיתי שיש
לי עסק עם בן־אדם שלא שולט במעשים
שלו. ביקשתי ללכת לשירותים, ובדרך
נעלתי את דלת חדר-השינה של ההורים

בתוך הדירה הזאת קבור כאן מצידי. אני
אשאר פה כמה שאני רוצה.״
חשבתי על אפשרות אחרת, ראיתי שהוא
רצוץ כולו, אמרתי לו :״אולי אתה רוצה
כוס קפה?״ הוא היה נלהב מאוד מהרעיון
הזה. הלכתי איתו למיטבח, הורדתי קופסת
נס־קפה וסוכר, ונתתי לו ביד את הקנקן
של המים. אמרתי לו :״אתה תעשה את
הקפה, אני הולכת לשירותים ותיכף חוזרת.״
הלכתי על קצות האצבעות במהירות
לדלת הדירה, פתחתי אותה, והשארתי
אותה פתוחה, כדי שהוא לא ישמע את
הטריקה. רצתי בהיסטריה במדרגות, זה
היה שש בבוקר. עשיתי את הדרו עד
השגרירות בשניות. אמרתי לזקיף בשגרי רות
שיזעיק מיד את המישטרה, כי יש
בדירה שלנו מטורף, שאנס אותי כל
הלילה. השוטר היה די אדיש. הוא ניסה
להתקשר וזה לא הלך, התחננתי בפניו
שייכנס לשגרירות ויטלפן מטלפון רגיל.
נשארתי אתו כל הזמן, ואחרי כמה דקות
ראיתי פיתאום ניידת מגיעה.
כשראיתי את הפנים שלו, נכנסתי לפאניקה
נוראה, ולמרות שהייתי מוקפת
שוטרים חמושים, התחלתי לרוץ. אחד
השוטרים הרגיע אותי, סירבתי להיכנס
לניידת. הם כבלו אותו באזיקים, ואני
נסעתי במכונית אחרת למישטרה. ובזה
זה הסתיים.

עד באן דיברי איילת.

אונס בבית

הנאשם באונס התעקש ללוות באדיבות את הנאנסת לביתה,
אחרי שלדבריה, ביצע בה מעשי־סדוס. גס בביתה, בחדרה,
הוא חזר ובעל אותה, כאשר הוריה ישנו בחדר הסמוך, לאחר שסיפר לה על חייו.

בשלב זה הפתיע הנאשם את כולם,
כאשר קם על רגליו וטען כי הוא נמצא
כבר ארבע שנים בטיפול־גמילה מסמים.
גיגלל טיפול זה לפעמים אין לו זיקפה
כלל, אבל גם כאשר יש זיקפה, אין זרע
כלל. ובכל זאת ^ס 80 מהדברים שאיילת
מספרת הם נכונים, אבל זה היה לא בכוח
ולא בחניקות.
המישפט נמשך.

— קשר הוסט ו
(המשך מעמוד )17

הירידה ככוח הקנייה שד מעמד
העובדים, כתוספת הריבית ׳הנכוחה,
גורמות להתמוטטות מיפ
עדים רכים כארצות המתועשות,
והדבר מתכטא בזעזועים גדולים
ככורסה הניו־יורקית — כפי שאירע
לפני שבועיים — שמאיימים
בהתמוטטות.

העת במחירי הנפט כסיכה לאינפלציה,
וכשער הריכית הגכוה כסיכה
לאכטדה, שהיא חיונית למיל
חמה באינפלציה.
לברית הזיו, שבין אילי הבנקים והנפט,
יש שיטה עוד יותר משוכללת לשדוד —
״להעביר הכנסות״ — את הארצות המת פתחות,
שאין להן כסף1לשלם בעד הנפט,
ושאחיותיהן באופ״ק לא נותנות להן הנ חות•
הבנקים הגדולים שבעולם מלווים
להן את הכסף לשם קניית הנפט; זהו
אותו כסף שארצות אופ״ק מפקידות אצלן
כעודפים מהכנסות הנפט. כך התוצאה:
מסכום מסויים שמקורו בהכנסות הנפט
נהנה אופ״ק שלוש פעמים — הן מן
המחיר הגבוה, הן מהריבית מן הבנקים
שבהם מופקדים הכספים, והן מן ההלוואות
הניתנות מכסף זה לארצות המתפתחות,
כדי^שתיקננה״בו נפט•
הפנקים ״נהניס׳׳כמובן, מריבית גבוהה
יותר מן הארצות המתפתחות מאשר הם
משלמים לאופ״ק. כך מתעשרים הן אופ״ק
והן הבנקים, על חשבון הארצות המתפתחות
ההולכות ומתדלדלות. קוראים לזה
.£ת011ץ.€£מ. מול כ־ 120 מיליארד דולרים
עודפים במאזן התשלומים המאוחד של
50 מיליארד דולרים של
אופ״ק, עומדים
במאזן התשלומים של הארצות גדעון המתפתחות ורק 70 מיליארד דולרים של
במאזן התשלומים המאוחד של גרעון הארצות המתועשות.
אם נשווה גרעונות אלה לתוצר הלאומי
של הארצות המתאימות, הרי בתר ש־50
מיליארד הוא הרבה יותר, באחוזים מן
התוצר, מאשר 70 מיליארד דולר.

יש סכנה של איבוד השליטה על ה־סטגפלציה.
יש סכנה שהשיטה הזו תמיט
על העולם משבר כלכלי גדול. עם אובדן
היכולת של הארצות המתפתחות לשלם
עבור הנפט, עם סכומי־עיתק של פטרו-
דולרים משווקי הכספים, שאין מה לעשות
בהם, עם הזעזועים בבורסות העולמיות
ועם ההפגנות של מחוסרי העבודה באנגליה,
הפכה סכנה זו ממשית מאוד.

מצב זה טומן כחוכו סכנת מיל
חמה. יש כוחות גדולים שמעדיפים
מידחמה על פני משכר. לאחרונה
נשמעים קולות כאלה בהכרזות
רמות מעבר דים. אל דנו לשמוח
אם ארצות־חכרית נותנת ״אור
ירוק״ כדי לנוע אד תוך לכנון.

איבוד
ה שליטה
*ץ כל היה טוב ויפה, אם אפשר היה
1י 1להמשיך כך. אך, כמובן, שזה בלתי
אפשרי. הארצות המתפתחות אינן מסוגלות
יותר לשלם את חובותיהן לבנקים הגדולים,
ולכן אין הן זוכות להלוואות נוספות.
(מעניין לציין, שבזמן שהמדינות המתו־

שדה-נפט בסעודיה
אש בלב המידבר
עשוית אינן מוכנות לתת הלוואות לארצות
העניות מתקציביהן, הן מוכנות להשקיע
את עודפי הכספים של אופ״ק באיגרות־

ש 11 מי
״בוקר של שלום״ או מר הליכוד. באמתי
לדבר על ״שלום״ בזמן של שפיכות ד מים בלתי פו סקת
ב שטחים הכבו שים ושל סכנ ה איו מ ה, שממשלת בגין
תפ תחבמלחמה נגד סורי ה ולבנון .״ שלום״ כזה הינו
פועל יוצא מכשלון עי סקת ״קמפ-דייוויד״ ו תוכני ת
״ ה או טונו מי ה ״ ,להן רק חד״ש התנגדה מרגע הופעתן.

״ישראל חז ק ה ״ ,מב טי ח המערך. באמתי
למערך אין תוכני ת אל טרנ טיבי ת, שתחלץ אתה מדינ ה
מהמשבר הק שה ביותר ב תול דו תי ה. אנשי המערך,
שעדיין מדברים על ״האופציה הירדנית״ ,ולד שמת
ב טרם נולד, תו מ כי ם למעשה במלחמה בלבנון.

חוב צמודות אצלן, ולשלם את הפרשי
ההצמדה מתקציביהן ישר לכיסיהם של
יצרני הנפט).

אם עודפי הנפט מאיימים על השלום
במזרח התיכון, הרי התמוטטות השיטה
הסטגפלציונית מאיימת להרחיב מילחמה
זו. מה גם שידוע כי המעצמות הגדולות
מעורבות בסיבסוך שלנו עם סוריה ויתכן
שנמצא מי ששמח בצד הסובייטי נוכח
הסיכוי שתפרוץ מילחמה, שכן המילחמה
עשויה לסייע לאי חוד המחנה
זה הרקע ׳לעימות שלנו עם סוריה.
כוחות גדולים וחזקים דוחפים הן למיל-
חמה והן להרחבתה, למילחמה עולמית
קרה או חמה, לשם קיום האינטרסים של
אילי ההון, הנפט והבנקים. אלה הם
הגורמים היחידים שיפולים• באמת להרוויח
ממילחמה כזאת.
את הניגודים שלנו עם סוריה אפשר
לפתור בדרכי שלום. שהרי כל הבעיות
העומדות להכרעה לא תיפתרנה במילחמה.
האינטרס שלנו ושל סוריה, של הלבנונים
ושל הפלסטינים, של הנוצרים ושל ה מוסלמים
הוא פיתרון בדרכי שלום. עמי
האיזור צריכים להיות ערים לכך, שדמם
לא יוקז למען אינטרסים לא להם.

לדבר!

ל תוכני תנו יש פרטנר :
תוכני ת זו מ קו בלת על אש״ף,
על ה מ דינו ת ה ערביות ה שכנות
ועל ה ק הי לי ה ה בינ ל או מי ת.

ברירה !

האלט רנ טי ב ה
ה פו לי טי ת הי חיד ה:

למילים שלהם אין כיסוי, לדברנו יש כיסוי.
ב חד״ שהש לו ם פירו שו :״ ה או פ צי ההפלש תיני ת ״
ה ת מו דדו ת עם לב ה סי כ טו ך, בלו מר ה סדר עם
העם הערבי הפל שתינאי על ב סי ס הדדיות —
שתי מ דינו ת לשני ע מי ם, ה ס דר שלהשגתו יש
לכנס ועידה בינל או מי ת, בה י טלו חלק גם ממ שלת
ישראל וגם האירגון היציג של הפל ש תינ אי ם,
א ש״ף; ה סדר שיכלול הקמתמ דינ הפלש תינ אי ת
עצמ אי ת (בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח
ירושלים) בצד מ דינ ת י שראל, ב מ סג ר ת של ה סדר
שלום כולל ובר־ קיי מ א.

ה חזי תהד מו ק ר טי ת ל שלום ולשוויון
המפלגה הקומוניסטית הישראלית, אירגון הפנתרים השחורים,
ראשי מועצות מקומיות ערביות, שמאל סוציאליסטי ישראלי,
ועד היוזמה הדרוזי, חזיתות מקומיות וחוגי ציבור יהודים
ת.ד ,4885 .תל־אביב
וערבים

ומלח משגע במלח הסלע האדוס אילת
מחיר מחחד 395 ש׳ (לפני מע׳מ) חצי פנסיון לאדם בחדר זוגי. מל.ו059*7317

הורים בכל מחיר

(המשך מעמוד )59
ריצ׳ארד,״ מספרת נעמי .״הרגש תי
שהבן שלי ההר הביתה.״
לכל בני המישפחה היה מובן
שהנה אחיהם האובד שב הביתה.
ואמנם מזה חצי שנה חי ריצ׳ארד
בבית המישפחה ועובד בשיפוץ
בתים.
שכנות סיפרו להורים, שישנה
אפשרות לערוך בדיקת־דם, כדי
לוודא את שייכותו של ריצ׳ארד
למישפחה. הם ניגשו למעבדה
פרטית, שילמו אלפיים לירות וביצעו
בדיקת דם. תוצאות הבדיקה
היו ברורות: לריצ׳ארד סוג
דם ס, כמו לנעמי ולשלמה. אך
הם התאכזבו כשנוכחו לדעת, שלא
די בבדיקה זו כדי להוכיח קשר
מישפחתי. הם שילמו עוד 20 אלף
לירות, לבדיקת דם וסיווג רקמות
בתל־השומר. ב־ 30 בדצמבר 1980
התקבלה התשובה מהמעבדה ה המטולוגית
בבית״החולים תל״
השומר: אין שיתוף אנטיגני בין
ריצ׳ארד פארקר לבין שלמה או
נעמי לוי. במלים אחרות: התוצאות
מצביעות על כך שאין הזוג
לוי הוריו הביולוגיים של ריצ׳ארד
פארקר. תוצאות אלה שקולות כמו
עדות שניתנה בבית־מישפט.
ריצ׳ארד פארקר מסרב להשלים
עם תוצאות הבדיקה. הוא אומר:
״אני לא צריד נייר חתום כדי
לשוב אל הורי.״ לפי עצתו של
עורר־הדין משה עינבר מרמת־גן,
ניגשה המישפחה אל היחידה לזיהוי
רקמות בבית־החולים הדסה
בירושלים, כדי לבצע בדיקת דם
וסיווג רקמות חוזרת — לאב, לאם
ולצעיר האמור להיות בנם. מחיר
הבדיקות היה 35 אלף לירות, אולם
התוצאות לא היו מעודדות.
לפני שלושה חודשים התקבל
פתק המעבדה ובו רשום :״יורם
לוי (יליד )1957 הגיע ללא־ תעודת־זהות.
הוא זוהה על־ידי מר שלמה
לוי וגברת נעמי לוי. מבדיקת סוגי
הדם וכן מבדיקות סיווג הרקמות
מתברר שמר לוי שלמה אינו מתאים
להיות האב של לוי יורם,
וגברת נעמי אינה מתאימה להיות
האם של לוי יורם^.
יורם הוא שמו החדש של רי-
צ׳ארד.

במדינה
ם י שפ ט
כ פי ת ׳כרוה מ13
שלוש שגות מאסר
ע 7גגיבת כפית
• השווה 12 לירות
הפיתגם העממי אומר, כי יש
אנשים הנולדים עם כפית כסף
בפיהם, אולם כנראה שיש גם כאלה
הנתפסים עם כפית כזו ביד.
מסעוד אזולאי נתפס בינואר ,1980
אחרי שפרץ לדירתו של זיסו ליברמן
בתל־אביב, שבר את המנעול
וגנב מתוכח כפית מוכספת.
שוויה של הכפית, לפי כתב ה אישום,
הוא 12ל״י בלבד.
אלא שלמסעוד היו כמה בעיות.
תוך כדי הודאה בתיק הנוכחי,
ביקש מבית־המישפט לצרף לו עוד
כמה תיקים שהיו תלויים ועומדים
נגדו. גם תיקים אלה היו בענייני
גניבות ופריצות, אך בהם לא הסתפק
בכפיות.
השופט עמית הטיל עליו עונש
מאסר של שלוש שנים, על כל
התיקים שבהם הורשע, למרות שאחד
מהם מדבר בכפית אחת.

ב חי רו ת
הד״ינים
כ ,3ת ־ ד,ןדעבידה
דרגת הדייגים הועלתה
בוועדת הכספים
חודשיים לפני הסחירות
בקרב שופטי השלום במדינה
התעורר בימים אלה זעם רב בגלל
שינוי פתאומי בסטאטוס־קוו. ב-
,1953 כאשר נחוק במדינה חוק
השופטים, נקבע כי קיימות שלוש
דרגות־שכר לשופטים: שכרם של

יש לנו עוד הרבה מה להדאות*...
* לדיוה 300 ,דגמים של

בגדי ים וחוף
לקיץ 81׳.
בואו לראותם
בבתי האפנה המובחרים

דיוה -הרצל ,119ת״א.

מה או מר
הרגשן
ף* דיקת סיווג הרקמות היא
^ בדיקת־דם. זוהי בדיקה המאפשרת
לגלות את ״תעודת הזהות״
הגנטית של האדם. בבדיקת־דם זו
ניתן לבדוק תיאום בין הורים
וילדיהם. תוצאות הבדיקה הזו מתקבלות
היום כאמינות בבתי־ה״
מישפט הישראליים.
כאשר מנסים לאתר אדם המתאים
לתרום אבר לחולה, מבצעים
בגופו את אותה בדיקת־דם הקרוייה
סיווג רקמות. התאמה המתגלה
בבדיקה זו קובעת אם האבר של
התורם מתאים לגוף החולה.
כל עובר ברחם אמו ניבנה מ־רקמות
שאותן מורישים לו הוריו.
התא שמורישים ההורים לצאצא
נושא עימו את כל התכונות ה תורשתיות.
אם היה ריצ׳ארד בנם
הביולוגי של נעמי ושלמה, היתה
בדיקת סיווג הרקמות מאשרת
עובדה זו.
״הרגש שלי אומר לי שזהו
הבית שלי,״ אומר ריצ׳ארד־יורם,
״ולא מעניינות אותי הבדיקות.
עשיתי אותן מפני שבית־המישפט
החליט שאני חייב לעבור בדיקות.״
בני מישפחת לוי לא אמרו נואש.
הם רוצים שריצ׳ארד יוכר כבנם
ומבררים אפשרות לערוך בדיקות
חוזרות. הם מודעים לכך, שאם
הבדיקות החוזרות ונישנות לא
תאשרנה כי ריצ׳ארד הוא אכן בן
ביולוגי של מישפחת לוי, תיוותר
להם דרך אחת: לאמץ את רי־צ׳ארד־יורם
באמצעות בית־המיש־פט.
במיקרה זה יימצא אמנם בית
ומישפחה אוהבת, אך ייוותר בסטאטוס
של בן מאומץ. גי ל ה רזין;1

יו״ר לורנץ
שכר בחירות
שופטי־השלום, שהוא הנמוך ביותר,
שכרם של שופטי בתי־המישפט המחוזיים,
ושכרם של השופטים ה עליונים.

,1955 כאשר נחוק חוק הדיינים
בבתי־הדין הדתיים, הוצמד
שכרם של הדיינים לשכר שופטי־השלום
וכך היה הדבר עד לימים
אלה.
בפברואר השנה הועלה שכרם
של כל השופטים במדינה, ובכלל
זה גם הדיינים. והנה לפני כמה
ימים התברר, כי ללא כל הודעה
מוקדמת או התייעצות עם איש,
הוחלט בוועדת הכנסת, שהיא המוסמכת
לטפל בשכרם של שופטים,
כי שכר הדיינים לא יהיה
עוד צמוד לשופטי־השלום, אלא
לשכרם של שופטי בתי־הדין ל עבודה.
בכך ראו שופטי־השלום
צעד קונסטיטוציוני חסר תקדים,
ולא העלאת שכר בילבד. הם פנו
מייד בתלונה על שינוי הסטאטוס-
קוו בצורת מיסתורית וסודית כזו.
מה שהרגיז את השופטים יותר
מכל היתה העובדה, כי הדרגה
שונתה כחודשיים לפני הבחירות
לכנסת, כאשר ראש ועדת־הכספים
של הכנסת, האחראית לשינוי, הוא
הרב שלמה לורנץ, איש שטובת
הדיינים קרובה בוודאי לליבו.

שלש אריזות ויטו
גמחיר של שתים

שיחר
מ אחרי הקל עי ם

מיכתב אחימאיו וספיחיו

15־ 0מ א שיס
אורח הפגישה הדו־שבועית של חברי
מועדון השדרים בטלוויזיה, בשבוע שעבר,
היה ראש האופוזיציה, שימעון
פרסי בדקות הראשונות של המיפגש בין
פרם ובין השדרים מתח שר־הביטחון־
לשעבר ביקורת נוקשה על כתבי הטלוויזיה,
פרם טען, בי שדרי הטלוויזיה הת קפלו
מול הלחצים הפוליטיים של ממשלת
הליכוד, איבדו את היושר המיקצועי שלהם.
וביססו את עבודתם על מיקריות.
פרס המשיך והביא מהנייר סידרה של
דוגמות, שבעזרתן ניסה להוכיח את תהליך,
ההתכופפות של שדרי הטלוויזיה׳.
פרט נוסף, שאותו הקפיד פרס לשוב
ולהזכיר, היה הדבקות של עובדי הטלווי זיה
בהוראות השונות של, הוק הבחירות׳
ומיצויו בידי עובדי־הרשות.
היו״ר התורן של ״מועדון השדרים״,
אלי ניסן, הזים את מרבית טיעוניו של״
פרם- ,תוך שהדגיש כי בעניין מיצויו של
.חוק הבחירות ,,הרי ש״המערך אוכל את
הדייסה שהוא עצמו בישל אותה ו־
.כוונתו היתד — .האופן שבו תירגם המערך
את, הוקי הבחירות׳ ופירסומן, כפי
רדיו הרשודו ה ר בי עי ת
דויד ארמון, החבר החדש והנמרץ ב-

ל פני

חו ד׳ גי ם

בו ל מי ם בי הו ד ה
יוז מ ת

א ח די םנחקבלה

סו מ רון

ביו ת ר

ובחבל

עז ה

חיוניחלע בו ד ה

ו ס בו ר

נזקח מו ר: ייתר

ל מוו ח א רו ך -ולא רק

ל סוו ח קג ר

״ מוז ל ם ״.

ר כ אן
ש לנו
בשע תו

לכל אחד

מאח ־ו,

בוו ד אי

החיוניותוה כו ר ח
ב ת חו מי ם

ד עו ה ר עיוניו ת

בו עדה סנ הלואסר

היו

א ני מאחל לך חג

החדעווזז המע* 3 3ות
כתבי מחלקת-החדשות בטלוויזיה מכונים
באחרוני .״מחלקת החדשות המעופפות״
.הסיבה: הלק ניכר של הכתבים
מצוי מזה כמד. שבועות בנסיעות לחוץ-
לארץ.

ה לי ליו ת

על כי

ח ד שו ת

ה מ לויזי

״ יחסי ״ אלא

לג בי

ה ע תו נ אי גסבת חו מי םאח רי ם.

מ הי לייון

חו ש בי ם

-לא רקלת קנ תהסיקורבת חו םזה

ג שם חו פשהסי ־ זרבלבד
;וג או תי ה

ביו ״ ש

אותיהת חו ש ה

אינהדבר -מ ה

ע תי דההב לי םהאלה

אחראיםלגורלם של יותר

ב סי קו ר א מין

א ח רי ם.

לי חן

דין

וחש בון

ה כי סוי

ה אי רו עי ם

מ ד רי כ ה

נג ר ם
הז ה.

-ח שי סאתהבנזגרההלא -ר ש פי ח ה קיי מתבת חו ם

מ ש פי עלרעהעלהסיקור

כ אז ר חי ם,

ישראל, הממ שלה ו זי ה ״ ל,

ה ס לויזי ה.

אמינותהחד שו ח -ואמינותבכלל

אודהלך אס הועדהמנהלישקול

שהיו קיימים ביומני־הקולנוע בעידן ה־טרום־טלוויז״וני,
וכפי שאלה תורגמו בלא
כל שינוי למדיום הטלוויזיוני.
שימעון פרם הבטיח לחברי מועדון
השדרים, שאם המערך ישוב לשילטון, יש
בכוונתו לשנות את חוק הבחירות ואופן
סיקור הבחירות בידי כלי־התיקשורת האלקטרוניים.
כאשר
נשאל יועצו של פרס לענייני
טלוויזיה, שימחה דיניץ, שנלווה אליו
למיפגש זה, לסיבות התוקפנות של פרם
כלפי השדרים, השיב דיניץ :״פרס נאבק
על הסיקור שלו במשך השבועיים הקרובים
בטלוויזיה, והוא מעוניין להכניס את
השדרים ללחץ.״
האורח הבא במיפגשי ״מועדון השדרים״
עומד להיות ראש־הממשלה ושר־הביט־חון,
מנחם בגין, שיש בכוונתו לדון עם
השדרים באותם נושאים שהועלו לדיון
עם ראש־האופוזיציה.
באשר העלה פרם בפני השדרים, כהוכחה
לכישלונם, את אופן סיקור נאומו
בשבוע שעבר — בתגובה למתן ההודעה
המדינית של ראש־הממשלה, בעניין משבר
הטילים — הרי שפרם לא ידע כי הפילם
במצלמה, שצילמה אותו נואם, נשרף. ב-
מיסדרונות הטלוויזיה מהלכת מזה כמה
ימים בדיחה, הטוענת בי המצלמה, ש שרפה
את כל הפילם שצילמו את יגאל
ידין, הועברה באחרונה לצילום אירועים
שבהם משתתף מר שימעון פרם.

כי ס הו

חיי ב י הי ה

הכתבה מו פקד על ה ת חו ם -ואניכ עו ר ך

י ר רי ס

משודר פרס

לאסינותן של ח ד שו ת

ב ח חו הזה,

ותחוםאחד של

עחונאיח. מ *ז

סנחקבלה. אותההחלמה,

כינגרם •גזקממ שי לארקלסייקור

נמצ או

הז ה,

ח ס רו תופגופוח .

כי סוי

אין

ראיונוח עם אי שי ם
המדיה , ,רדיו׳ .1ם לוי זי ה

במהדורות ״ נ *נ כ ״ שלהאירועיםוההתפתחויותכתחום

אניחסבכך,

-אלא נג ר ם

פי ה

ליזו ם

-ללאקבלח. אי שו ר מו קדםסןהסמוניםעל

-הי א

ל סי קו רהחד שו תי

כעורךרא סי של ״ סבם ״

בועדהמנהלהסלסהא שר ע ל

וחבל עז ה

ה ע חונ אי -כחב ^ כ עו ר ך

נזק קשה

מני ח

להכניס שדרים ללחץ

בור ואזרחים באולפן, ויבקשו את תגובתם
לתוצאות הראשוניות של הבחירות.
מחלקת החדשות של הטלוויזיה תדווח
ברציפות על זרימת התוצאות, ואימות ה־מידגם
הטלוויזיוני עד לשעה ארבע לפנות
בוקר. לאחר הפסקה, שתימשך עד לשעה
7בבוקר, תגיש את התוצאות הכמעט־סופיות
של הבחירות.

-אני

אךכל אז ר ח בי שרא לע ר כי יםיבשס חי ם.

-אל אגםל שי פו ר ה סי קו ר

פונהאליךלבסלאתההחלסה שנ תקבלה

ביו תרכל פי

שיקול חד ש ב נו ש א

אני

אמינותהחד שו תהמגולמות .

שסח.

לפני כמה שבועות דיווח העולם הזה על המיכתב החריף ששיגר עירך־
מבט, יעקוב אחימאיר, אל יו״ר רשות־השידור, פרום׳ ראובן׳ ירון (ראה גלופה).
בימים אלה השיב יו״ר הרשות, ראובן ירון, על מיכתבו של אחימאיר,
שבו הסביר, בין השאר :״מדוע יש צורך בבקרה מיוחדת זו במיקרו; דנן?
משום שהעמדת הרדיו והטלוויזיה לרשותם של גורמים הקשורים ישירות עם
אויבי ישראל, יש בה כדי לפתוח להם פתח לתעמולה המכוונת לכיוונים שונים :
לא רק אל עבר תושבי ישראל היהודיים, גם אל עבר תושבי ישראל הערבים...
״מה לא כלול בהגבלה זאת? שני דברים חשובים אינם כלולים כאן:
לא הסיקור של אירועים שוטפים מיש״ע, אפילו אירועים אלה קשים במהותם.
מקובלת עלי החובה להביא לתושבי הארץ מידע מפורט ומספיק מכל תחומי
החיים״•
מר אחימאיר הנכבד, דומני כי לנגד עיניך יש אך ורק שיקולים, .מיקצועיים׳.
אצל עיתונאי בעל מעמד כשלך, חייבים השיקולים המיקצועיים לכלול גם שיקול
ציבורי. לא כל שכן, נכון הדבר לגבי הממונים עליך ; ועל אחת כמה וכמה —
לגבי הוועד־המנהל.
״מה שמייחד את הראיון היזום זאת היא שותפות העשייה הנוצרת בין
מראיין ומרואיין. אין אנו מסכימים לכך שתהיה שיגרת שותפות כזאת בין
כלי התיקשורת הממלכתיים שלנו, לבין אנשים אשר כלל אינם מסתירים זיקתם
ההדוקה לאויבי ישראל. אם אינני טועה, היית אתה אשר העלה לפני זמן רב
את השאלה ההיפוטתית, אם יאות להתראיין — האם נראיין את עראפת/
התשובה שלנו היתה חדה וברורה• עלינו להביא את עראפת מכלי שני, אין
אנו צריכים להביא דברו ישירות בראיון בלעדי...״
שתי תגובות נוספות למיכתב אחימאיר לירון, ודברי תשובתו של ירון
לאחימאיר, נמסרו לכתב העולם הזה. התגובה הראשונה, תגובתו של מנהל
חטיבת־החדשות, טוביה סער :״למרות זאת, הרי שאיננו מעוניינים במחסום
אדמיניסטרטיבי בדרך הדיווח. אם כתב יצא לשטח, וצריך לראיין, הרי שעליו
לפנות אלי, ואני צריך לפנות למנהל הטלוויזיה. והוא לממונים עליו. אי־אפשר
לעבוד כך.
״היה לנו מיקרה קונקרטי, כאשר רפיק חלבי צילם בעזה, ולא רחוק התפוצץ
רימון־יד, רפיק רצה לראיין מיד את ראש־העיריה שם, ונתקל במיגבלה זו.
רפיק ריאיין בלי רשות, וביצע בכך עבירה אדמיניסטרטיבית...״
תגובה אחרת, אך בעלת גוון אירגוני, היא תגובתו של יו״ר אגודת־העיתונאים
בירושלים, אלי ניסן, שפנה במיכתב אל פרום׳ ירון, בעניין העקרוני שאותו
הציג אחימאיר במיכתבו. מיכתב שטרם נענה על־ידי יו״ר רשות־השידור.

חנן עזרן, הכתב לענייני הסתדרות
שוהה בימים ׳אלה בגרמניה, כאורח האיגודים
המיקצועיים הגרמניים. לדיברי
כתבים אחרים, הוא לומד מהם כיצד
לסקר את המתרחש בהסתדרות עבור הטלוויזיה
הישראלית.
יגאל גורן, הכתב לענייני השטחים
המוחזקים ,׳נסע לארצוודהברית בשליחותו
של מנהל מחלקת־החדשות, ללמוד
תיפעול של ציוד דיווח חדש. הכתב הכלכלי,אלישע
שפיגלמן, טס לאירופה
בשליחות תא-ד,כתבים הכלכליים. גם
הכתב לענייני שיכון, אליעזר (״גזר״)
יערי, יצא לחוץ־לארץ בשליחות תא-
הכתבים הכלכליים. הכתב לענייני שטחים,
רפילן חלכי, שב בשבוע שעבר מ־
•יור קצר שאותו ערך בגרמניה׳ במיסג־רת
מסע הפירסום לסיפריו, סיפור הגדה
המערבית, ומיד יצא לארצות־הברית כאורח
מישרד-החוץ האמריקאי.

וועד־המנהל ברשות־השידור, החליט לשנות
את דעתם של מנהלי רשות־השידור
בקשר לפירסומת בשידורי הרד״ו. מיכתב
רב־פירוטין, ששוגר מטעמו אליהם, הביא
הצעה מהפכנית — לפצל את רשת א׳
לשתי רשתות, לפי המתכונת שנעשתה בשירות
השידור הבריטי, כאשר רשת
אחת תשדר מד, שמכונה, מוסיקה רוגעת׳
והרשת השניה מוסיקה קלאסית.
הצעתו של ארמון קובעת, כי הרשת
שתשדר את המוסיקה הרונעת תהיד,
מלווה בפירסומת, ותגדיל את הכנסות
רשות־ד,שידור.
במקביל הציע אדמון לראשי רשות־השידור,
שהטלוויזיה תמכור, פטרונות׳
(ספונסרשיפ) של תוכניות טלוויזיה לחב־רות־מיסחריזת.
במילים אחרות, שחברות־ענק
ובנקים יפיקו ׳תוכניות טלוויזיה עבור
רשות־השידור, תוכניות שתוקרנד, בלא
בל תשלום של הרשות לחברות הנ״ל. ה דבר
נהוג בארצות־הברית ובעוד ארצות,
ולדעת ארמון, יש בכוחה של הצעה זו
לתרום לייצוב המצב הכלכלי של הרשות.
סרטים אמריקאים רבים, המוקרנים ב טלוויזיה
לאחרונה. הם סירטי פטרונות
של חברות־ענק, נוסח חברת אי־בי־אט
— כאשר הפירסומת אינה תשדירית, אלא
מודפסת בהקרנות הכתובות במסך.

פ ס קו ל
ועד־הגויהרלן ו־ .ש ל 3 13ל ד
רשוודד•,שידור תתמודד בכל ניסיון של
טלוויזיה פיראטית בישראל בחופיה, הבהיר
מנכ״ל רשות־ד,שידור, יוסף לפיד,
לפני חברי הוועד־המנהל של הרשות • •
מינויו של שימעון טסלר כשליח רשותך,שידור
בלונדון אושר סופית במוסדות
כתוצאה מיציאתו של טסלר הרשות ללונדון, יתמנה זמנית מיכה לימור כ־

הקדמח שידוד ה ב חי רו ת
החלטתה של ועדת־הבחירות המרכזית
להקדים את סגירת הקלפיות בשעה אחת,
הביאה את מחלקת־החדשות של הטלוויזיה
לשנות את התיכנון המיועד לשידור ולדיווח
תוצאות הבחירות, מיד עם זזיסגר
הקלפיות.
המישדר המיוחד של ליל־הבחירוח יתחיל,
למעשה כבר בשעה 9בערב במהדורת
מבם, שתסקר את הצד הלא תוצאתי
של הבחירות, מהדורה שתימשך עד לשעה
,10 היא שעת נעילת הקלפיות. בסן
יעריך הסטאטיסטיקאי, חנוך סמית,
מאולפן הטלוויזיה בירושלים את התוצאות
הראשונות של הבחירות, כאשר לצי-
דו חיים יכין ומיכה לימור. באולפן
תל־אביב יפנו יעקב אחימאיר וצוותו
אל פאנל של אנשי מיפלגות, צי
חכר־־ועד
ארמון
מוסיקה רוגעת
מגישה וכמפיקה של תוכנית מוקד, העומדת
לצאת בעוד כשבועיים לחופשת־בחירות,
שהרי מרבית משתתפיה יהיו מנועים מלהשתתף
בה, בשל הוק־ד,בחירות
בהמשך הדיון בתוכנית מוקד, כאשר המצלמות
המשיכו לצלם והקול ירד, בעת
הקרנת הכותרות, אמר האלוף (מיל).
כני פלד, לשאר המשתתפים בדיון :
״ממשלות ישראל הקודמות פעלו לא רע
בתור ועד הקהילה של מדינת ישראל״

העולם הזה 2281

יום רביעי
20.5
• סרט טבע: רוצי
פומה רוצי 5.30 שידור
כצבע, מדכר אנגלית):
סרט מתוך הסידרה עולמו של
וולט דימני, שבו מסופר על
מישפחת פומה, שבה נהרג אבי
המישפחה, והאם עם שני גוריה
מתמודדות עם מילחמת־הקיום
האכזרית.

• מדע כידיוני: חלוצי
החלל 0.15 שידור
כצבע, מדכר אנגלית) :

שמש מלאכותית, המקיפה את
הכוכב באלאן, נשלחת לעבר
הארגו על־ידי הגאמילונים,
התצליח ארגו להתחמק ממנה?

שחור-לבן, מדבר ומזמר
ערבית) :פרשת־אהבים כפולה,
בין כוכבת קולנוע מצליחה,
הנשואה לבמאי מבוגר
ממנה בשנים, אך מצליח. התמסרותו
של הבמאי לעבודתו
גורמת לכך שאשתו מוצאת
אהבה בחיקו של כוכב קולנוע
צעיר, המככב לצידה. בסרט
מככבים: מגדה, רושדי אבדה,
עבד אל מונעים איברהים.

#בידור: שעה טובה
עם מני פאר ׳ואורחיו

* סידרה: קיז^מול-
עדן 10.15 שידור
בצבע, מדבר אנגלית) :
פרק ראשון. עיבוד לטלוויזיה,
בן 5פרקים, לרומן הידוע שכתב
חתן פרס נובל, ג׳ון
סטיינבק. הפרק הראשון מספר
על שני האחים, אדי וצ׳רלס,

• סרט בלשי: קווינ
סי 10.50 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :
הפרק ״מירוץ מסוכן״ ממשיך
להביא מעלילות הרופא־פתלוג.

ביום רגיעי ( )28.5תקרין הטלוויזיה את הדרמה ״חיפוש אחר
אהבה״ .סיפור הדרמה מבוסס על אירוע אמיתי. במהלכו מתואר
מאבקה של אם באבי ילדה, על רשות ההחזקה של בנם המשותף.
מערכות החוק מנסות למנוע את החזקת הילד ברשות האם, בשל
היותה של האם לסבית. ב״טי״וי גאייד״ נכתב על סרט זה :
״אחד מסירטי הטלוויזיה הנהדרים של השנים האחרונות

יום ר א שון
24.5
+שידור חי: ארץ
אהבתי 8.03 שחדר־לבן,
מדבר עברית) :
תוכניתו של מאיר שליו.

• סידרה: לו גראנט
( — 10.00 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :הפרק ״כל-

• סרט קולנוע: גוגב
הפשעים (—10.00 שידור
כצבע, מדבר צרפתית) :

לקראת שזזו: חינוש אחו האהבה

סרט המספר על אלמוני, שנתקף
בצורך להזדהות עם רוצח
מיסתורי. הוא מתחיל לפברק
עובדות, אשר אמורות להוביל
את המישטרה אליו, ולהוכיח
שהוא בעצם פושע מסוכן. בסרט
מככבים: ז׳אן לואי טרינ־טיניאן
ורובר חוסיין.

עמוד ענן ב ד מי ם
לרגל פטירתו של המשורר
אורי צבי גרינברג, תגיש הטלוויזיה
בשידור חוזר את
הסרט ״עמוד ענן בדמים״.
הסרט מנסח לעקוב אחר התמורות
שחלו בשירתו ובהשקפותיו
של המשורר מאז ימי
חמילחמה העולמית הראשונה

כלפיו. דני מגלה כי אחת מנערות
העירום היא חברתו של
טיבם. בינתיים בבית טייס ממשיכים
הדברים להסתבך. ה משרת
הכושי, סנדרס, פורץ
בצחוק היסטרי כאשר צ׳סטר
מבקש ממנו שילווה לו כסף.

יום חמיש

אורי צבי גרינברג
יום חמישי ( )28.5שעה 10.00
ראיון שעורכת כביכול הטלוויזיה
הישראלית עם המפגינים
ליד רחבת הכותל, התובעים
את שיחדור חברים מן הכלא״.

יום שלי ש•
26.5

21 5
+בידור: צכיקה פיק
( — 0.30 שידור בצבע
מאנפף עברית) :הבדרן צביקה להיטים קרוליין ולהקת

• מדע: תצפית (8.03
— שחור־לכן, מדבר עברית)
:מגזין דו־שבועי בנוש-

25.5
זה הסוד

• בידור :
שדי (.)3.03
• דרמה: מיגוון של
תשוקות 0.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית):

פיק מגיש שורה של
מפרי עטו, ומארח את
לנגפורד, דבורה בקון
ויילד פנטזי מלונדון.

• •טיחזור: חיים על
כף המאזניים (— 10.15
שחור-לבן, מדבר אנג
ג׳ין
עומדת לזכות ב־ 250 אלף
לי״ש• התנאי שעליה לקיים
הוא להמשיך להיות רווקה.

לי ת) :שיחזור חטיפה של
שליח בריטי במונטריאול, קנדה•
את החטיפה ביצעה חוליה
של הקבוצה הלאומנית, המש תייכת
לחזית לשיחרור קוייבק.

עי טבע, מדע וטכנולוגיה.

• בידור: המיסכאה
של ארצ׳י כאנקר (8.30
שידור כצבע, מדבראנגלית) :אהבה חדשה תו
קפת
את חייו של מורי קליין,
שותפו של ארצ׳י באנקר, וזו
אשתו לשעבר.

• בידור: מונטה קר

+מתח: שרלוק הו
למס וד״ר ווטסון (11.05

קנדל: מיגוון של תשוקות
יום שני, שעה 9.30
י-זר^י^.־.ער־בים״
ממשיך בסיפורי מערכת,
האוהבים ושונאים לסירוגין
יומון בלוס-אנג׳לס. כלבה ה־*
(כמשל על קין והבל) .אדי האהוב
של הגב׳ פינצ׳ץ, המו״ל
בכור נשלח לשרת בצבא, בנישל
היומון, מדליק את המערכת
גוד לרצונו. במקביל לסיפור
כולה לנושא הכלבים.
האחים מובא סיפורה של קת־רץ,
הגדלה בבית דתי והופכת
* דיון: שיחה ב׳טניים
נערה הוללת. המשתתפים: טי־

מותי בוטומם, ג׳ין סיימור, אן
בקסטר וברום בוקסלייטנר.
* סידרה סאטירית :

שבת

בועות 11.25 שידור
בצבע, מדבר אנגלית :

במטרה להתנגד לטיבס, הסוחט
את השריף ברט ועוזרו/בנו
דני, הם מתכננים מיתקפת־נגד

23.5
+דת: שמעון בר־יו־האי
8.00 שחור-לבן,
מדבר עברית) :על דמותו
לנגפורד: צביקה פיק
יום חמישי, שעה 9.30

— שידור כצבע, מדבר

אנגלית) :הסרט התעלומה
של שלושת הדודים מציג עוד
אחת מהרפתקותיו של הבלש
המתוחכם וידידו הרופא.

יום שי שי
22.5
#סרט ערבי: הנשיקה
האחרונה (— 5.32

גופר ופרביאץ׳ :ארנסטו

של רבי שמעון בר יוחאי, שלכבודו
נערכת ההילולה בל״ג
בעומר. משתתפים: ד״ר צבי
מלאכי, ד״ר נפתלי סלוקר ואח רים.
במאית: ורדינה ארז.

יום שני, שעה 11.05

• סרט קצר: ארנסטו
( — 11.05 שידור כצבע,
מדבר עברית) :סירטו של

* סידרה: דאלאס
( — 10.05 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :סערה קשה
גורמת להתרסקות מסוסה של
המישפחה שבה טסו בובי
וג׳י.אר. הנשים מחכות בבית
לידיעה אם ניצלו. אלי מנסה
לשמור את העובדה בסוד, כדי
שלא לגרום התרגשות לצ׳וק,
שזה עתה החלים מניתוח לב
קשה. הלחץ על שלוש הנשים,
המחכות לשמוע על גורל האחים,
חושף את הצדדים השונים
שבאופיין.

אסגר: לו גראנט
יום ראשון, שעה 10.00

חורחה יוחנן, המתאר ישראלים
יוצאי ארץ דרום־אמריקאית,
על רקע העלמות קרוביהם
בארץ מוצאם. על סרט זה נכתב
במדור קולנוע (העולם הזה,
: )2271״ואכן, למרות שכל
הסיפור מתרחש בישראל, ניתן
ללמוד ממנו על הרדיפות ה נהוגות
במישטרים הטוטאלי-
טריים בדרום־אמריקה: מאסרים
שרירותיים, עינויים ואכזריות.
הסצינה המתוכננת והאפקטיבית
ביותר בסרט היא

לו 10.00 שידור כצבע,
מדבר ומזמר כאנגלית)
:בהשתתפות בן וריק,
זמר ורקדן. מטון סידרה :

( — 10.50 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) :הפרק
״בלשים ורוחות״ .במהלכו חוקרת
המישטרה רצח של אשה,
שהיתר. חברה בכת מיסטית,
ולשם כך היא נעזרת באשה
שעיסוקה הוא פרפסיכולוגיה.
אנשי מחלק־הרצח מציבים בדרכה
של האשה, העוסקת ב-
פרפסיכולוגיה, מיכשולים רבים
בדרך הפיענוח של הרצח.

בכרתים, הגדול באיי יוון תמיד שמח
וכל חודש יש שם פסטיבל אחר :
— פסטיבל ריקודים. במאי פסטיבל הדובדבן.ביוני
— פסטיבל היין. ביולי באוגוסט פסטיבל הצימוקים.
לבקר בכרתים פרושו חגיגה גדולה של יין,
מצב רוח, אוכל פיקנטי, חופים שלווים והמון
שמש טובה.
בכרתים תמיד שמח. בוא לבלות אתנו חופשה
בלתי נשכחת.
בוא להדבק במצב רוח יווני עליז.
אולימפיק לוקחת אותך בטיסה ישירה

לכרתים.
פרטים בכל סוכנויות הנסיעות.

צריך דק לקפוץ ליוון
וכדאי באולימפיק.

המאפיונרים
כבר תריסר שנים ויותר שאני עושה
מילואים, ועוד אף פעם לא עשיתי מזה
עסק מי־יודע־מה. הסיבה לכן היא ה-
נימנום. בעוד שבאזרחות אני אדם די
ן נמרץ, מתגרד, מתעטש, מזיע, עושה עיניים
ודברים כאלה, הנה במילואים, כמו
שאני נכנס למדים, אני נכנס למין מצב
של נימנום מתמיד. אני עושה כל מה
שנדרש — שמירות, סיורים וקישקושים
כאלה, אבל בכל יתר הזמן אני מנמנמ-
נמנמנם אותה. מין נימנומאניה כזאת.
ומה שקרה הפעם הוא שיצאתי לכמה
דקות מהנימנומאניה הזאת, ומה אני
מגלה ז ברדק ! כמו שיש במדינה ברדק,
ככה יש ברדק גם במילואים ! לא יאומן!

מאפיונר כפעולה
הסיבה ליציאה הפיתאומית הזאת
היתה שאיזה ערב אחד שמרתי עם מי לואימניק
טרי ותמים — הוא רק שנתיים
אצלנו בגדוד, והוא פתח לי את העיניים.
מתברר שיש אצלנו בגדוד מאפייה !
כן, לא פחות ולא יותר — מאפייה !
ואחר־כן, כשהתעניינתי, התברר לי שזה
לא רק בגדוד שלנו, אלא בעוד הרבה
גדודי מילואים. נו, הייתם מאמינים לזה 1
מאפייה במילואים !
ובכן, יש. ואפילו קוראים לזה מאפייה.
מה שסיפר לי המילואימניק הטרי, הוא
בערן ככה :״כשאנחנו חוזרים מהשדה,
מזיעים, מלוכלכים ומזיעים, ועד צריכים
לטפל בטנקים, מסתובב לידנו הפקיד
הזה, מגוהץ מלמעלה עד למטה, עם
אקדח בחגורה, וסירחון עצום של אפטרשייב
נודף ממנו. ואם זה לא מספיק,
יחד איתו מסתובב עוד אחד, שעד היום
אני לא יודע מה הוא עושה בפלוגה,
גם־כן עם אקדח ואפטר־שייב, ושניהם
צוחקים עלינו• לאלה תמיד יש מצב-
רוח טוב.״

ואם אנחנו כבר בעיסקי מילואים, אז
קיבלתי זה >ן תה מיכתב מחברי משה,
שהוא מהגר ישראלי היושב בצירין, וכבר
סיפרתי עליו פעם. והנה מה שכתב לי
משה, בלי המילים הגסות:
ולאחרונה עליתי בדרגה, ולא סתם
אלא כישראלי, וליתר דיוק כישראלי
החי בחו״ל, או בשפת בני״אדם: יורד.
ולשם המחשה אני מצרף את הטופס
המצ״ב, להלן מיסמך א״ .הטופס הגיע
אלי מלווה במעטפה מבויילת ובשי קטן:
עיתון במחנה עבה, ציבעוני וריחני, מהדורה
מיוחדת לחיילינו בחוץ־לארץ.
כפי שתיווכח מקריאת הטופס, הוא
אדיב מאוד, נקי מאיומים, ויכול לזעזע
אחד כמוני, הרגיל משנים לצורה אחרת
לגמרי של טיפול. תוכל לשאול, כמובן,
מה אני בעצם רוצה? שולחים לי מיכתב
אדיב, מעטפה מבויילת ועיתון ציבעוני
אז למה להתלונן?
התשובה פשוטה: במשך שנים רבות
״מילאתי חובתי״ (ראה סעיף 1בטופס),
אן איש לא טרח להודות לי. ואילו כאן
מודים לי מראש (סעיף .)7על ״מיספר
דקות״ (סעיף .)3בקיצור: שים צו קריאה
רגיל ליד טופס זה (מיסמך א) והשווה.
זוהי,
כמובן, לא הדוגמה היחידה ל־עלייתי
לדרגת ישראלי סופר (פ׳ דגושה),
שאפשר לקרוא לו גם ישראסופ, או
סופישט. למשל: מאז תחילת ישיבתי
בציריך אני מוזמן חדשות לבקרים לפגישות
עם אנשים חשובים מישראל. כן
הוזמנתי לארוחת־ערב עם אבא אבן, לשיחה
עם עקיבא לווינסקי (גיזבר הסוכ־נו,
אז זה לא מעניין? מגייסים גדוד
של אנשי מילואים, אבל לא כולם מתאמנים
או שומרים, או עושים סיורים.
יש מיוחסים, מתברר.
ככה התחלתי לתקוע את האף שלי
בעניין הזה ולרחרח, והתברר לי שיש
ממש מוסד כזה של מאפייה, שחבריה
מונים כמה עשרות אנשים, לא פחות
ולא יותר.
המאפיונרים, למשל, לא חותמים על
נשק, כמו כולם. הם מביאים אקדחים
מהבית. בשבילם זה מספיק. הם תולים
אותם על החגורה, או נועצים אותם ב־מיכנסיים
מאחור, ונראים כמו בוק ג׳ונס
או ג׳יימס בונד.
המאפיונרים לא שומרים כמו כולם.
זה לא בגלל הדרגה, או בגלל שיחרור
מהרופא או בגלל פחדים טמירים. פשוט
ככה זה. מסורת.
המאפיונרים גם לא יוצאים לסיורים,
לא עושים תורנות מיטבח, ובכלל, הם
כאילו לא שייכים לגדוד מבחינת החו בות.
מבחינת הזכויות הם בהחלט בגדוד.
באזרחות הם משוויצים, שהם קרביים
בשיריון, וכשהם יוצאים לחופש הם נראים
מאוד מרשימים, כמו כרזת-פירסומת
של המילואימניק המצליח• המאפיונרים
יודעים איפה, בקו, יש המיטבח הכי
טוב, איפה ומתי אפשר לטלפן הביתה,
איפה יש תנאי דיור מוצלחים במיוחד,
ותמיד תמצאו אותם שם, ליד השמנת.
המאפיונרים לא נכנסים בסבב החופשות
של הגדוד. עושה רושם שהם יוצאים
הביתה בדיוק ברגע שיש להם חשק,
ולא צריכים לשאול אף אחד. יש כמה
מאפיונרים אצלנו שרואים אותם ביום
הגיוס וביום השיחרור, וזה הכל.
אין בדיוק נעשה מילואימניק מאפיונר,
אני עדיין לא יודע. ברור שהלשון
ממלאת פה תפקיד חשוב. את המאפיונרים
רואים תמיד בסביבת הקצונה הבכירה
בגדוד, מקשקשים בלשונם. אולי גם
הכסף ממלא תפקיד? להרבה מאפיונרים
יש כל-מיני מוסכים, חוות ומשקים מצליחים,
דברים כאלה. יש גם מאפיונרים
שהם פטריוטים גדולים מאוד, שששים
להיכנס איתי לוויכוחים על שטחים,
פלסטינים ועוד. המאפיונרים נמצאים
איכשהו בג׳ובים שמאפשרים להם מין
ניידות משונה כזאת. הם פקידים, סמלי
תרבות, סמלי שלישות ומיבצעים ואפסנ-
אות, דברים מהסוג הזה. אנשים יקרים.
אין זה מתאפשר? שמעתי לזה כמה
הסברים. למשל: שזו מסורת, והקצינים
לא מעזים לשנות אותה. למה לא מעזים?
אף אחד לא יודע• שמעתי עוד
הסברים, אבל הבה לא ניכנס לחוק לשון
הרע.
נו, אז לא מעניין? או אולי, רק חמור
כמוני יכול להיות,מופתע מזה שבמדינה

לפניזמןמהמילאתאתחובתךכלפיהמדינהויצרתקמר עם הקדבסדליההקרובהלמקדם
מגו רי ך, בפי ש מ חיי בו ת ת קנו ת ה הגנ ה למעת חי רום נדבר חונות אז ר חי ה מ דינ ה הנ מ צ אי ם

מתוךכוונהלשמורעל קשר טובניןהקונסוליהלבינך -אנו
פניהזואליך ׳ ,תהליך של שמירתקשרועדכוןפרטיםאישיים .
פעם נ שנ ה.

מב צעים ביום ,
אנונחזור על
באמצעות פעול הזו

נבק שךלהקדישלנושאחשובזה רק מספרדקותמזמנך, התבונןנאבעיוןבמסגרתלמטה
משמאל ובדוק אם הפרטיםנכונים. א ס הם משובשיםאושגויים, אנא השתמש במטבעות
ה רי קו תמימיןה טופ סוכ תו ב ז * ת נ צו רהמ תו קנת, בלועזיתובאותיותר פו ס.
בסיוםפעולהזואנאגזורמחציתו התחתונה של

חז רתב תוך המעטפה ה מ צו רפת.

חוז ר

נ קו

הינךמתנקשלשלוחלנוחזרהחלקזה של ר, חוזרבסאסאיד
וזה ישמש לנואימותואישור על מילויחובתךכאמור .

ה מרו סק,

שוס

ושלח

תיקון

לנו

ל פו טי ם

או תו

ה אי שיי ם

ב ע תי ד אס ת שנה כתונתאנא הו דעעליהלקונסוליההקרונהלמקוםמגוריךע~מ שנוכל
לעדכןרישומינו. א ס יש. לךחבריםישראליםשטרםנרשמו -אנאנקשמהםלהתקשר
לקונסו לי ה ולהר שס.

מודים, לךמראשעל שיתגן*

הפעול ה.

בברכה,
הקונסול נות) ,לטקס חילופי נציג מישרד-התיירות
בנוכחות כל ״הצמרת״ הישראלית, ועוד
פגישות עליהן כבר שכחתי.
אני מקבל שירותים טובים בהרבה יותר
מאשר בארץ, לא רק מהשווייצרים
המופלאים, אלא גם מהקונסוליה הישראלית,
המייצגת בשבילי, בין השאר,
את מישרד-הפנים ומישרד-התמ״ת• נסה
פעם להשוות הארכת דרכון ישראלי ל-
תהלין המקביל בארץ, או יעוץ בענייני
מכס ויבוא כאן לאותו שירות בארץ.
מחוגים יודעי דבר פה אני יודע ש-

משה דיין, אריק שרון ונמושות אחרות,
מתים להיות מוזמנים לכאן בתואנה של
הרצאה לקהילה המקומית (מה שאפשר
לקרוא: להוזמן) ,והקהילה אינה רוצה
בהם.
את יצחק רביו, יוסף בורג, זבולון
המר ואבו-חצירא אתה פוגש פה פשוט
ברחוב (אני, לא אתה) .שלושים ()30
שנה הסתובבתי בחיפה ולא פגשתי אף
אחד מהם שם. צירוף מיקרים.
זה מה שכתב משה, וכל המוסיף גורע.

שידוך גווב, שידוך רע
כידוע יש סיכוי טוב שנצא למילחמה פגזים מסוגים שונים — ואני מדבר רק
חשובה בלבנון, כדי להציל שם את העם על הפגזים המיובאים. נניח שהמחיר ההנוצרי
מסכנת כלייח, וגם כדי לגונן על ממוצע של פגז כזה הוא רק עשרת אלפים
האינטרסים החיוניים של ישראל. באמת לירות, וזה לא חרבה. נניח גם שמטוסים
שלא הייתי רוצה להיות קטנוני בעניינים ישראליים יטילו במילחמה זו רק אלכאלה,
אבל תאוות־חחשבון שלי משת פיים פצצות, ונניח שיירו רק 200 טילים,
ונניח שמחיר ממוצע של פצצה מונחית
מי דחף כזה שאינו־ניתן-
לטת עלי,
טובה הוא רק 200 אלף לירות, ומחיר
לריסון.
כל טיל רק מיליון לירות. נניח גם, שחס״ שיש הקוראים לכל שידוע מניח אני
וחלילה יופלו במילחמה הזאת שישה
בארצנו אנשים הנקראים ״סוכני-נשק״.
מסוקים וארבעה מטוסים ויושמדו רק 30
אנשים אלה קשורים בחוזים עם חברות
טנקים ו״ 40 נושאי־גייסות משוריינים 20 ,
הנשק האמריקאיות והאירופאיות, ותפמשאיות
וכן גם כמה תותחים מסוגים
קידם לקדם מכירת־נשק בישראל. האנ שונים וכו׳ — וכל זה רק ממה שאנחנו
שים הללו, מיסכנים שכמותם, אינם
מייבאים בחתיכות שלמות, ולא מתוצרת
עובדים על משכורת, אלא על אחוזים,
התעשייה הצבאית שלנו, שגם היא כש בדיוק
כמו מלצרים. נניח שהם מקבלים
לעצמה קונה לא מעט פריטים מחו״ל
רק * 5מכל מכירה.
דרך סוכני״הנשק, כדי לתת לנו את המו -־
ואם כבר התחלנו להניח, אז נמשיך, צר המושלם•
ובכן, חשבון זהיר מראה לנו שתתקבל
נניח שבמילחמה הפטריוטית הקרובה בהתוצאה
הבאה, לפי הפירוט שלהלן:
לבנון יירו כוחות צה״ל רק 40 אלף
לירות = 400 מיליון ל״י
40,000 $פגזים א 10,000
לירות = 400 מיליון ל״י
2,000 0פצצות א 200,000
טילים א 1,000,000 לירות = 200 מיליון ״
• 200
= 20 מיליארד
• 4מטוסים 6 +מסוקים
30 0טנקים 40 ,נושאי גייסות,
מיליארד

20 משאיות
מיליארד

• שונות
24 מיליארד
• סה״כ
הגענו, אם כן, בחישוב זהיר מאוד ונניח 200 פצועים. מכאן יוצא שסוכני-
הנשק ירוויחו בממוצע 24 מיליון לירות
לסיכום של 24 מיליארד לירות, מחירו
של עימות מוגבל. ברור שכל פגז שיירה, על כל הרוג, או 6מיליון על כל פצוע.
כדי לעשות חשבון אמיתי, צריך לה כל
פצצה שתוטל וכל מטוס שיופל יוח לפו
בחדשים, וכך יצא, שכדי לחשב את ניח שסוכני־הנשק משלמים מיסים כחוק,
ולא עושים כל מיני תרגילים מלוכלכים
דיווחיהם של סוכני-הנשק, עלינו פשוט
לבדוק כמה זה * 5מ 24-מיליארד ל״י, עם הוצאות מדומות וחברות פיקטיביות.
מכאן יוצא שהרווח לאחר-מס על כל
והתשובה היא 1.2 :מיליארד.
הרוג יהיה בערך 10 מיליון לירות, או
כלומר — מיספר מסויים של אנשים
בישראל ירוויחו מהמילחמה בלבנון 1.2כ 2-מיליון לירות על כל פצוע.
אפשר לעשות את החשבון חזה גם
מיליארד לירות ישראליות, וזה נראה
המון אפילו בשקלים. כל מה שנשאר מצד אחר: נניח שיש בארץ 100 סוכני״
נשק — ואז יוצא שבממוצע ירוויח כל
עכשיו לעשות, הוא לעשות עוד חשבון
אחד מהם 12 מיליון לירות לפני מס,
אחד קטן כדילקמן:
או 4מיליון לירות בערך אחרי מס.
כיוון שמדובר בעימות מוגבל, אפשר
בהתחשב בעובדה שכל התחשיבים כאן
להניח שלא יחיו יותר מ־ 50 הרוגים,
נעשו בהנחה שמדובר בקומיסיון של !53
בלבד, ובהנחה שמדובר בעימות מוגבל,
וכמו כן בהתחשב בעובדה שלא סוכני-
שיש בה יעקב מרידוד וירוחם משל, יש
הנשק (בדרך־כלל) הם שייהרגו או יפצעו
גם מאפיונרים בגדוד שיריון מילואים.
במילחמה המוגבלת הזאת, אלא אני או
ואגב — זה לא מוכרח להיות ככה.
אתה — צריך להודות שבן של סוכן-
יש בגדוד פלוגה אחת, שבה התארגנו
החיילים והתלוננו נגד הפקיד. הפקיד נשק צריך לחיות שידוך טוב מאוד בשוק.
עף כמו טיל, ובמקומו יש פקיד שעושה
וככל שהוא שידוך יותר טוב, כך אני
הכל כמו כולם ואפילו יותר, והפלוגה נעשה שידוך יותר רע, וזה עוד לא הדבר
ההיא בכלל היא לדוגמה, בלי צחוק.
הכי מרגיז בעסק.

617

היכן קמההמדינה?
את הצהרת דויד בן־גוריון על הקמת המדינה שמעתי
כימעט במיקרה. עמדנו לצאת לפעולה, לכיבוש הכפר
אל־קובאב בכביש ירושלים (מישמר איילון של היום),
כשמישהו צעק שהרדיו משדר את טכס הקמת־המדינה.
נכנסנו לשעה קלה לחדר־האוכל של קבוצת חולדה
(אשר לנו, החיילים, היתד׳ הכניסה אליו אסורה) .שמעתי
בחצי־אוזן קטעים מן השידור, ולא התרשמתי ביותר.
את נוסח המגילה כתב בן־גוריון, ולבן־גוריון פשוט
לא היה שום כישרון־כתיבה. זהו מיסמך יבש, בלי השראה,
בלי מעוף. משהו שכתב פוליטיקאי מן המניין, לא
משורר או איש־רוח.
סיקרן אותי רק פרט אחד: מהו שם המדינה החדשה?
הסתבר כי קוראים לה ״מדינת ישראל״ .חשבתי אז
(וחושבני גם כיום) שלא
נבחר שם מוצלח ביותר.
מדוע לא נקראה, למשל,
,.מדינת ירושלים?״ זהו
שם השייך למקום, לארץ.
הוא היה מתקבל ביתר־קלות
על דעת הערבים, ש קשה
להם לבלוע שם ה שייך
לעם אחד. זהו שם
הידוע בעולם כולו, והמעורר
בארצות רבות רגשות
עמוקים. גם הצלבנים
קראו כך לממלכתם.
על כל פנים, הטכס נראה
לי אז בלתי־חשוב למדי.
ולא בלי סיבה: לגביכן־גוריץ

אנשי החטיבות הלוח מות,
היתה מדינת־ישראל
קיימת מזמן. החזקנו בשטחים רחבים, קיימנו בהן שילטון,
ואיש לא יכול היה להוציאנו משם אלא במילחמה. לכן
נראו לנו הוויכוחים באו״ם חסרי כל עניין.
נדמה לי שבסידרה עמוד האש השתנתה קצת הפרופורציה,
אולי ביגלל העובדה שהמילחמה עצמה כימעט
ולא צולמה, בעוד שדיוני האו״ם סוקרו בהרחבה.
מדינת־ישראל לא היתה קמה ומתקיימת בלעדינו.
אבל היא היתה בהחלט קמה ומתקיימת בלי אותו טכס קטן
בשדרות רוטשילד בתל־אביב.

בעיית־הפליטים. העורכים השאירו את השאלה בלי מענה
נחרץ, ועל כך מגיעה להם תודה. הם חרגו מן השיגרה
התעמולתית.
כדאי להרהר על נושא זה שנית. בעיית־הפליטים
מרעילה את חיינו עד היום, והיא מטילה צל-ענק על
עתיד המדינה וסיכויי־השלום.
איד היא נוצרה? מה האמת ומה השקר בטענות של
תועמלני שני הצדדים, שהעלו גירה במשך שנים כה
רבות, עד כי כל זיקה לאמת ההיסטורית אבדה גם לאלה
וגם לאלה?
כעד־ראייה הזוכר לא רק את המאורעות, אלא גם
את מצבי־הרוח והדינאמיקה של התהליך, נתתי את
תשובתי באחד מפירקי סיפרי נזילחמת היום השביעי.
הייתי רוצה לחזור׳ כאן על עיקרי הדברים. כי עתה,
כאשר תמונות הסידרה עוד עומדות לנגד עיני הציבור
כולו, יהיו הדברים מובנים יותר.
לדעתי לא היתר, מעולם בריחה של ערביי פלסטין.
לדעתי גם לא היה גירוש של ערביי פלסטין. היה תהליך
מתמשך שסיבותיו השתנו מחודש לחודש. בכל שלב
ושלב השתנו מניעי הצדדים ולבשה הטראגדיה של המיל־חמה
צורה חדשה.
אני מחלק את התהליך הזה לשלושה שלבים עיקריים.
שלב א׳ :מיום ההחלטה של עצרת האו״ם ועד סמור
להכרזת המדינה.

אורי אבנר•

שאו נס ציונה
קראתי בעיתון כי ההורים השכולים בנם־ציונה נפגעו
קשה ביום־הזיכרון, והגישו לאחר מכן מחאה נגד הרשות
המקומית. בדרכם לתפילה, כך נאמר, נתקלו ההורים
בדגלים שהונפו ברחובות, וביניהם דגלים מצריים. מכיוון
שבניהם נפלו במילחמות נגד מצריים, פגע בהם הדבר.
עם כל הכבוד להורים אלה, אני מרשה לעצמי —
בדחילו ורחימו — לאמר להם שהם טועים.
בני נס־ציונה שירתו, במילחמת־זזעצמאות, בגדוד
,52 הגדוד של בני־המושבים. נתקלתי בהם לא פעם
במהלך הקרבות. על גיבעה חשופה בשם עיבדים, ליד
נגבה, ראיתי אותם ביום הגדול ביותר של גדודם, שהיה
גם היום הגדול והמכריע במילחמה כולה — היום שבו
נשברה סופית ההסתערות המצרית על תל־אביב. כאשר
עשן הפגזים היתמר מעל לגיבעה, כאשר המיקלע האחרון
החל מגמגם, כאשר ההרוגים והפצועים מילאו את השוחות
שנחפרו בחופזה — למדתי להכירם.
דבר אחד אני יכול לקבוע בביטחה גמורה: הם לא
שנאו את המצרים.
איני בטוח מה היה היחס לאוייב בשאר החזיתות,
ומה התרחש בלב החברים שלחמו בלגיון הירדני במיזרח
ובצבא הסורי בצפון. אך אני בטוח לגבי מה שהתרחש
אצלנו, בדרום. לא היתה שינאה. היה מין כבוד נסתר
לאוייב, שעמד באומץ־לב בקרבות חולייקאת ועיראק־סואידן,
שהחזיק מעמד בביתור של כיס־פאלוג׳ה. היה
כבוד לשבויים.
אבא קובנר, משורר שבא מגטו וילנה, ושהביא מן
הפרטיזנים את סיגנון הצבא הסובייטי, כתב לנו ״דפים
קרביים״ שהטיפו לשינאה, ברוח ״כלבי־דם דינם מוות!״
חיבבנו את קובנר, שנראה לנו קצת תימהוני בקסדה
שלו׳ ואהבנו את הדפים הקרביים שלו. אך חייכנו
למיקרא סיגנונם. זה לא היה סיגנוננו.
הבנים האלה, שלחמו בדרום, לא שנאו את האוייב.
הם לא לחמו כדי להרוג. הם לחמו כדי להגן עליכם,
הורים יקרים׳ ועל המדינה החדשה.
הם היו בטוחים, כפי שהיינו אז בטוחים כולנו, שאחרי
המילחמה יבוא השלום. ואף כי התמהמה — השלום בא.
לפחות השלום עם המצרים. והדגלים שהונפו בנס״ציונה
באו לסמל את ההישג הזה.
מותר לכם להתגאות בשלום הזה, וגם בדגלים האלה.
לולא הבנים שלכם וחבריהם, שהחזיקו מעמד כאשר
גורל המדינה היה תלוי בדרום על חוט״השערה ביוני
וביולי , 1948 הדגלים האלה לא היו מתנופפים בנס־ציונה
כדיגלי־שלום.

סירים חמים על התנור
ועוד בעיקבות ענזוד־האש.
בסרק האחרון הוזכר — כימעט ברמז — איך נוצרה

יש לזכור כי תוכנית־החלוקה הציעה מדינה יהודית
שבה היו כימעט מחצית התושבים אמורים להיות ערבים.
הערבים, שהתנגדו לחלוקה, טענו שהדבר אינו
אפשרי. החרו־החזיקו אחריהם הבריטים, ולאחר מכן גם
האמריקאים, כאשר נסוגו מרעיון החלוקה.
משמע שבאותה תקופה היה לערבים עניין להוכיח
כי אין ערבים יכולים לחיות תחת שילטון יהודי, וליהודים
היה עניין להוכיח את ההיפך. אם אכן היו קריאות
של מנהיגים ערביים לבני־עמם לנטוש את בתיהם שב סביבה
יהודית (הדבר מעולם לא הוכח בצורה כלשהי!)
הרי זה סביר רק בתקופה זו. וסביר גם כי בעת נפילת
חיפה הערבית, למשל, ביקשו דויד בן־גוריון ועמיתיו
באמת ובתמים למנוע את בריחת התושבים הערביים
משם. הבריחה פשוט לא תאמה את התעמולה היהודית
באותו שלב.
החל בראשית אפריל, כאשר זוועת דיר־יאסין הטילה
את מוראה על הערבים, גברה הבריחה הספונטנית. הערבים
היו משוכנעים כי היהודים ירצחו את כולם — גבר,
אשה וילד — כפי שעשו באותו כפר אומלל.
איני סבור כי בתקופה זו היתד׳ קיימת מדיניות יהודית
מכוונת לגירוש הערבינן. גם בלי מדיניות כזאת
ברחו הערבים מן הכפרים שכבשנו. לא פעם נכנסתי
לבית שבו עוד היו הסירים חמים על התנור.
שלב ב׳ :מתקופת ערב־המדינד, ועד להפוגה השניה,
בסוף יולי.
בתקופה זו היה להגנה עניין ליצור שטחי־כיבוש
רצופים, לקראת הפלישה הצפוייה של הצבאות הערביים.
אז גורשו התושבים הערביים במתכוון, ובלי חוכמות.
במקומות רבים היה גירוש הערבים מרכיב חשוב בתיב-
נון המיבצע כולו. כך סיפר פעם יגאל אלון כי בעת
התיכנון של כיבוש צפת נעשה הכל כדי ״להקל על
יציאת הערבים״ .כך היה גם בבית־שאן ובמקומות רבים
אחרים.
איני סבור כי אז כבר היתה מחשבה מגובשת לגירוש
כל האוכלוסיה מן השטח שנכבש על־ידינו. כי עדיין
היה נטוש אז הקרב הבינלאומי בין חלוקת־הארץ ובין
רעיון־הנאמנות.
שלב ג׳ :מחודש יולי 1948 והלאה.
בשלב זה השתנו כל הנתונים. המדינה כבר היתה
קיימת, ולוויכוח הבינלאומי שוב לא היתה משמעות
מעשית. ברית־המועצות וארצות־הברית היו לצידנו. בקרבות
הקשים שהתנהלו בין שתי ההפוגות (אמצע יולי)

היתד, הכרעה צבאית לטובתנו. הסתערות הצבאות הערביים
נבלמה הלכה למעשה.
אז התפנה בן־גוריון, לדעתי, למחשבה על העתיד.
הוא ראה את הבריחה שכבר היתה, ונוכח לדעת כי
הוא יכול לזכות לא רק בשטחים נרחבים, הרבה מעבר
לגבולות שנקבעו למדינה בעצרת״האו״ם, אלא גם בשטחים
ריקים. זה היה פיתוי עצום, ורק ההיסטוריון
יקבע, בעוד מאה שנה, אם היה זה המישגה הגורלי
ביותר בתולדות המדינה (כפי שאני סבור) או להיפר.
על כל פנים, בשלב זה נעשה הכל כדי לגרש את
הערבים — במתכוון, במחשבה תחילה, ביעילות. אנחנו,
קיבלנו פקודות מפורשות למנוע את
שועלי שינושון,
הסתננות הערבים חזרה לכפריהם שננטשו, ולהרוג בו
במקום כל ערבי שייתפס תוך כדינסיון כזה. את התוצ אות
תיארתי בשני סיפרי־המילחמה שלי, בשדות פלשת
(במרומז) ובהצד השני של המטבע (במפורש).
אך האמת החשובה ביותר אינה טמונה גם בתיאור
זה. היא היתד׳ הרבה יותר פשוטה, בלתי־אמצעית, ורק
חייל שהיה׳שם בשטח יכול להבין אותה נכונה.
פשוט לא היתה אף פעם בריחה של ערביי פלסטין
מן הארץ.
החיפאים ברחו לעכו או לביירות. עשירי יפו ברחו
לעזה. ירושלמים עשירים נסעו לכל מקום בעולם. אולם
המוני הפלחים, אותם כפריים היושבים עתה במחנות-
הפליטים ברחבי המרחב, לא ברחו אף פעם מן הארץ.
קרה דבר הרבה יותר פשוט. כאשר הסתערנו על
כפר, ברחו התושבים — לרוב ברגע האחרון ממש, אחרי
מכת־האש הראשונה שניתכה על הכפר למטרהזו אל
הכפר שמאחוריו. כאשר הותקף הכפר השני, כעבור
יומיים־שלושה, ברחו אל הכפר השלישי. וכן הלאה,
מכפר לכפר.
לבסוף קפצה על הפליטים האלה שביתת־הנשק. לפתע
פיתאום, בן לילה, חצץ גבול בינם לבין בתיהם. הם
היו משוכנעים כי כעבור זמן־מה יורשו סוף־סוף לחזור
הביתה. הם ממתינים עד היום. ועד היום הם משייכים
את עצמם לכפר שנטשו, ושחדל מזמן מלהתקיים. הם,
וביניהם ונכדיהם וניניהם אחריהם.
אם נותר ביכלל מיעוט ערבי גדול במדינה, הרי זה
ביגלל שתי סיבות. תושבי הגליל לא הספיקו לברוח בעת
הכיבוש, כי ההתקדמות של כוחות צה״ל באיזור זה
היתד׳ מהירה מדי, ולמען הצורך הצבאי הזה ויתר הפיקוד
היהודי על פעולת הגירוש. פה ושם, כמו באיקרית
ובבירעם, נעשה ננזיון לתקן את ״המעוות״ אחרי שוך
הקרבות, ולהבריח את התושבים בכל זאת. אך ברוב
המקומות זה היה מאוחר.
אוכלוסיית נצרת ניצלה מפני שמפקד הכוח הכובש,
קצין יהודי-קנדי בעל-מצפון, פשוט סירב למלא פקודה
מפורשת לגרשה.
במשולש נשארה האוכלוסיה הערבית על אדמתה מפני
שחבל־ארץ זה כלל לא נכבש. הוא הועבר לידי ישראל
על־ידי המלך עבדאללה, בהסכם שביתת־הנשק, בתנאי
מפורש שלא יאונה רע לתושבים.
זהו הסיפור האמיתי. אין הוא נעים ביותר, אם כי
אינו כה שחור כפי שמתארת אותו התעמולה הערבית,
המייחסת לנו כוונה זדונית מוכנה מראש.
מה שקרה אין להשיב. נוצרה מציאות חדשה. השאלה
היא עכשיו כיצד להגיע לפיתרון שיאפשר לפצע
עמוק זה להגליד. כי כל עוד יישאר פתוח, לא יהיה
שלום — לא היום, לא מחר, לא לעולם.

אחריך. בנימין!
הוויכוח האחרון בתוכנית מוקד ריתק אותי. לא בשל
תוכנו (הרבה מהדברים היו דיברי־הבל) ,אלא בשל
הרכבו.
הטלוויזיה היא בבואה של המדינה. על המירקע אפשר
לראות מי !נמצא ״בתוך״ המחנה, בתוך הקונסנזוס, ומי
נשאר בחוץ. וכאשר רואים היכן נמצא המחנה, ואת מי
הוא כולל, ניתן להבין את מצב המדינה.
ובכן, היה איזון, כנדרש. איש אחד של הליכוד, איש
אחד של המערך. יעקוב מרידור( ,שלא ידע על מה הוא
מדבר, ומישפט אחד שלו
לא התקשר עם רעהו,
אלא בדרך הסתירה וה-
בילבול) וחיים בר־לב (שדיבר
דווקא דיברי־טעם).
השלישי היה האלוף
(מיל׳) בנימין פלד. פלד
הוא איש הימין הקיצוני-
הקיצוני. כדי להשלים את
התמונה היה צריך להופיע
מולו איש מחנה־הש-
לום הרדיקלי. למשל: האלוף
(מיל ),מתיתיהו פלד.
מרידור מול בר־לב, פלד
מול פלד — זה היה סביר.
אבל לא הביאו את מתי
פלד, ולא כל אדם אחר
כמוהו. הכיסא הרביעי נש אר
ריק. וכדי שלא ירגישו בכך, הושיבו עליו מישהו. את
אהוד יערי• הוא התאים למקום כמו חרש־אילם לתחרות־נאומים.
כאיש־הטלוויזיה, אסור לו להשמיע דיעות. הותר

לו למסור מידע — והמידע של יערי לא היה שקול,
כמובן, כנגד הדיעות של בני פלד.
בני פלד הוא פאשסיט. פאשיסט קלאסי. לא רק
בתוכן דבריו, אלא בכל. הוא העתק מושלם של רודן־
בדרך באירופה של שנות ה־30׳ .הוא דומה להפליא לסר
אוסוולד מוסלי, המנהיג הפאשיסטי הבריטי באותה תקופה.
אילו נדרש מנהל־ליהוק בהוליווד להמציא טיפוס
לתפקיד של רודן־בדרך, לא יכול היה למצוא אדם מתאים
יותר: העיניים הבעות־הפנים, החיוך המתנשא של
״המנהיג״ ששיגעון־הגדלות שלו בא לידי ביטוי בכל
תנועה.
הוא הדין, כמובן, לגבי דיעותיו. אלה הן דיעות פא־שיסטיות
קלאסיות, המובעות בסיגנון פאשיסטי קלאסי.
דרושה מילחמה כוללת מייד, כדי להגשים את המטרה
הלאומית העליונה (שאותה לא הגדיר, למרות הפצרות
המנחה) .הליכוד והמערך ראויים שניהם לבוז שווה. ומכאן
(במרוכז) :דרוש איש חזק. דרוש מנהיג. אחריך,
בנימין !
האיש הז ה נמצא עתה בתוך המחנה. הוא שותף
רצוי וטיבעי לוויכוח. לאותו ויכוח ששוב לא עולה עוד
על הדעת להזמין אליו את מתי פלד. מחנודהשלום הוא
בחוץ. הקונסנזוס הלאומי משתרע מן המערך אל הקצה
הפאשיסטי.
וזה מפחיד יותר מכל דבר שנאמר באותו ויכוח.

המשורר כילד מגודל
בכל פעם שאני שומע בטלוויזיה את שיריו של נתן
אלתרמן, עולה לנגד עיני דמותו של איש יפה ותמים זה.
כמו כל בני־גילי הייתי שבוי בידי שיריו — אני מצפת,
כלניות — זמן רב לפני שהכרתיו אישית( .אז התאהבתי,
כמובן, גם בשושנה דמארי).
פגשתיו לראשונה, כמדומני, בשעה שהקמנו ועד ציבורי
להגנה על הימאים, יוצאי הפלמ״ח והפלי״ם, שעמדו
בראשם מרד־הימאים הגדול בראשית שנות ה־50׳.
זכיתי אז במחמאה רבה מפיו. נתפסתי באחד הערבים
בידי המישטרה בשעה
שהדבקתי כרוזים לטובת
הימאים בחוצות תל־אביב,
בחברתו• של ״בומבה״ צור
המנוח. הועמדתי לדין. ב־בית־המישפט
הכרזתי כי
״טוהר המצפון הלאומי
חשוב מטוהר הקירות!״
כשקרא זאת אלתרמן
בעיתון, שיבח את דברי
בפומבי.
ברבות הימים הצטלבו
דרכינו פעמים רבות, לרעה
ולטובה. בשעה שהעולם
הזה עמד בראש המערכה
הגדולה לטיהור המישטרה,
באמצע שנות ה־ / 50 התנפל
עלינו אלתרמן בשצף-
קצף, וקרא בכתב :״של נעליך כשאתה מדבר על המפקח
הכללי של מישטרת ישראל!״ אותו מפקח הורשע,
לאחר מכן, בעדות־שקר.
גם בפרשת־לבון עמדנו בשני הצדדים של המיתרס.
הוא היה מסור לדויד בן־גוריון, ואנחנו לחמנו בו.
בסוף ימיו הצטרף לתנועת ארץ־ישראל השלמה, והגיע
אל הלאומנות הקיצונית ביותר. הצטערתי על כך.
אך לא יכולתי לכעוס על איש כמוהו. ידעתי שהוא פועל
בתום־לב, ולא מתוך טירוף או דמגוגיה, כמו כמה מחבריו.
בשנותיו
האחרונות נפגשנו לעיתים קרובות, כי בתו,
תירצה ז״ל, היתה השכנה שלי. הייתי פוגש בו במעלית,
ברחוב ובכניסה לבניין, כשהוא מוביל את נכדו — צנוע,
תמים, ידידותי, בעל אדיבות טיבעית. פעם. כשראיתי
אותו משחק עם הילד ברחוב, עלתה בליבי המחשבה:
״הנה הולכים שני ילדים !״

יזם א׳ בפאריס
לפני חודשיים, בשהותי בפאריס, נמסרה לי הודעה
מפתיעה. הוזמנתי לבוא למחרת בבוקר אל ארמון אליזה,
כדי להיפגש עם אחד היועצים המדיניים הבכירים של
נשיא-צרפת.
לא ביקשתי פגישה כזאת. היא התארגנה בצורה מוז רה
למדי: איש־מדינה בעל שם עולמי ובאחד הימים
אוכל, מן הסתם, לגלות מי זה) שמע שאני בפאריס,
התקשר מארצו עם הנשיא או עם לישכתו ויעץ לו לש מוע
מה בפי.
וכד, ביום א׳ בבוקר, התייצבתי בשער הארמון. לו־בש־מדים
קיבל את פגי בכבוד והוביל אותי בפרוזדורים.
עד כה ראיתי ארמון זה רק על מירקע הטלוויזיה.
מבפנים הרשים אותי קצת פחות. הוא פחות מהודר
מאשר ארמון עבדין בקאהיר, פחות נוח מאשר ארמון
הקאנצלר בווינה, פחות יעיל מן הבית הלבן. אבל —
למה להסתיר? — מרשים.
היועץ הושיב אותי בכורסת־עור, והחלפנו דיעות.
ריח הבחירות כבר ריחף, כמובן, בחלל החדר. בעל־שיחי
היה בטוח כי ואלררי ז׳יסקאר־ד׳אסטן ייבחר מחדש,
אם כי ברוב לא־גדול. הוא גם הניח כי רוב היהודים
בצרפת יצביעו בעד היריב, פראנסואה מיטראן. ה לאומנות
הישראלית של היהודים בצרפת — מקומיים
וצפון־אפריקאיים — גואה בפרופורציה הפוכה לנכונותם
לעלות לישראל ולהשתתף בגופם במילחמותיה. כמו
אצל יהודי ארצות־הברית.
עיקר השיחה נסבה על היוזמה האירופית ועל גישתו

של דיסקאר. היינו תמימי-דיעים על כך שאף לאחת
משתי מעצמות־העל — ארצות־הברית וברית־המועצות
— אין עניין אמיתי בשלום במרחב שלנו, וכי לשתיהן
יש עניין רב בקיום המצב של לא־שלום ולא־מילחמה,
אם כי מסיבות שונות. ואילו אירופה מעוניינת באמת
בשלום ישראלי־ערבי כולל. היא תלוייה בנפט הערבי,
ויש לה עדיין מחוייבות ריגשית עמוקה לגורלה של
ישראל, כמדינת פליטי־השואה.
דיברנו על המצב באש״ף, ועל מה שניתן לעשות
כדי לחזק בה את הכוחות המתונים ולהחליש את הכוחות
הקיצוניים. גילינו כי המידע שלנו על המתרחש
באירגון הפלסטיני זהה, פחות או יותר.
ישבנו כשעה וחצי. הבענו את התיקווה להיפגש שנית,
אחרי הניצחון של דיסקאר. ובינתיים סיכמנו שלא לתת
פירסום לפגישה — שמא יימצאו חוגים לאומניים בקהי לה
היהודית אשר ניסו לנצל לרעה את העובדה שעוכר־ישראל
כמוני, איש מחנה־השלום הארור, התקבל בהיכל.
עכשיו אין הפירסום יכול עוד להזיק לאיש. ז׳יסקאר
נפל. ניצח מיטראן, ידידם של שימעון פרם ושל מנחם
בגין. שניהם מקווים שעכשיו תשתנה המדיניות הצרפתית,
וששוב לא יבלבלו בפאריס את המוח בענייני
השלום ובשאר עניינים פסולים.
סבורני כי ״תיקוות״ אלה תתבדנה. אותם האינטרסים
שדירבנו את ז׳יסקאר לנקוט בקו שלו, המקובל
על רוב האישים המרכזיים באירופה, ידחפו גם את
מיטראן אחרי זמן־מה באותו כיוון. כמו תמיד, יקבעו
האינטרסים הלאומיים — ולגבי אלה קיבלתי, באותו
בוקר אביבי של יום א׳ בפאריס, שיעור מאלף מאוד.

רב המשטינים
יתכן ולא הייתי שם לב לרשימתה של יהודית אוריין
במעריב, שפורסמה תחת הכותרת ״לאן נעלם נחי פרידמן?״
לולא הוזכר בה שמי. מישהו שם לב לכך ושלח
לי את הקטע.
הוא עורר בי מחשבה רבה.
זהו מעין קטע־זיכרונות. יהודית אוריין חוזרת לגיל״
העשרה ומספרת על אחד נחי פרידמן, המדריך שלה
בתנועת־הנוער, שהיה סמל האידיאליזם, הפטריוטיזם
הצרוף, הציונות, החלוציות, ההגשמה והטוהר. וכנגדו
אחד החניכים, ספקן ושואל־שאלות, בשם זאב.
נחי היה המדריך החלוצי המושלם. וכך מתארת אותו
יהודית אוריין, בין השאר:
״נחי לא אהב חבר׳ה שעושים ספקולציות, וגם לא
זלמנים ומוגי־לב, כל מי
שנחשל היה לצחוק. מי
שפחד פחד־מוות במיבחני
סיבולת במחנות־העבודה,
מי שהחוויר ושילשל כשהיה
עליו לרדת באומגה,
הושפל עד עפר, לצרכים
חינוכיים, כי נחי היה מח נך
ואידיאליסט.״
שמי השתרבב לתיאור
זה, כי אני הייתי סמל הרע,
לאמור - :
״באותם הימים הופיע
הספר הצד השני של המטבע,
ונחי יצא חוצץ,
בעלוך התנועה, במאמר נגד המשטינים בעם ונגד
רב־המשטינים, אורי אבנ־רי,
וכולם — החרו החזיקו אחריו.״
מדוע נזכרה אוריין בוויכוח זה? הסוד מתגלה בהמשך
הרשימה, ובו טמון החומר למחשבה:
״כשהגיעה שעת ההגשמה, חל הקרע הגדול. מי שלא
התחייב במפורש לצאת להגשמה, הסתכן בסילוק. השחיתות
היא עניין מידבק. תפוח אחד בארגז־תפוחים. המסו-
לקים והמסתלקים־על-דעתם, ידעו שהם עשו הכרעה,
בחרו את דרכם, אבל הם גם ידעו כי משהו בהם פגום,
כי תהום רובצת בינם לבין תמימות הדרך. להם אין
כוחות לאלטרואיזם, לוויתור על טובת־ההינאה הפרטית
למען הרעיון, ועם אות קין בלב, הלכו איש־איש לדרכו.
נחי יצא מחיינו, אבל המשיך לרחף בהם כחיובו של
החתול בעליסה בארץ הפלאות, זמן רב לאחר שנעלם.
״...נחי פרידמן אכן נעלם לי ועקבותיו לא נודעו.
איש־איש בדרכו התקרבנו יותר ויותר לאהבת המותרות,
כשההכרה הלאומית כבר אינה חלק מסגפנות לשמה. כולנו
צומחים עם הארץ הזאת, מטים ראשינו כחמניות
לתרבות אמריקה, פונים אליה, אבל תקועים, מושרשים
כאן עמוק. ואני שבה לחפש אחר נחי בקיבוצי הגליל,
אולי בשליחות, אולי בשנת־שבתון באוניברסיטה.
״ואז נודע לי, שנחי פרידמן הוא קבלן עשיר בפלו רידה.
יש לנו שם עוד כמה חבר׳ה, מהם בשיקאגו מהם
בברוקלין, אבל נחי פרידמן זה דבר אחר. אף אחד לא
רוצה שהמצפון שלו יהיה קבלן עשיר בפלורידה. ובשל
מצפון כזה התייסרנו כל השנים?
״בא לי לפגוש בו, לוא פעם אחת, להביט לו בעי ניים,
באותן עיניים שנקבו את זאב שציטט לו את
אורי אבנרי, החזר לי את כוס־הדם שלי ואחזיר לך את
המדינה !׳
״אז נחי החזיר את המדינה בעד לא כלום. ואילו
זאב, שציטט לו את אורי אבנרי, עירער דוגמות, הרגיז
בספקותיו. זאב חיפש את הזהות שלו, והוא יושב כאן,
מרצה להיסטוריה, הולך למילואים ובנו משרת בשריון.
״לכל אחד מאיתנו יש איזה נחי פרידמן כזה. וגם
איזה זאב כזה, מהתנועה.״
עד כאן הכתבה של אוריין. למען האמת, היה לי
קשה לזכור היכן כתבתי את הפסוק המצוטט. נאלצתי
להוריד מן האיצטבה את העותק היחידי של הספר

ששרד שלי, ולחפש.
גיליתי את המקור. באפילוג לספר תיארתי מסיבה
שערכתי לכמה מוותיקי פלוגתי ביום־השנה לפציעתי.
כתבתי :
״המישתה לא היה שמח ...יתכן שהגזים החבר הפצוע,
אשר סיכם את הוויכוח בפסוק המזעזע, :החזירו
לי את ארבע כוסות הדם ששפכתי, ואני מוכן להחזיר
לכם את מדינת־ישראל.׳ מקווה אני כי הגזים בהבעת
רגשותיו. אולם במישפט נוקב זה ביטא אמת אחת גדולה:
מקימי המדינה מאוכזבים ממנה אכזבה עמוקה וצורבת.״

פלא שהדברים זיעזעו את נחי פרידמן, בן הדור
שלאחר־המילחמה, שהפך בינתיים יורד עשיר בפלורידה.
אני מוכן להתערב על כך שאותו בחור, שאת דבריו
המרים ציטטתי, עדיין נמצא בישראל, משלם מיסיס,
מקטר, ונושא בעול.
היה מעניין אותי לדעת איך מגיב דור חדש על אותו
ספר, שעורר בשעתו התנגדות כה מרה וקיצונית, עד
שהופעת מהדורותיו הנוספות נמנעה בכוח (על־ידי אי-
הקצאת נייר, בתקופת־הצנע) .אולי היה כדאי להוציאו
לאור מחדש.
ואגב: המהדורה המקורית של הצד השני של המטבע
הופיעה בעטיפת־נייר, שאותה תיכננתי בעצמי, ושצויירה
בידי שימעון צבר. יש בה יד התלוייה על גדר־תיל,
על רקע אדום. אולי שרד בידי מישהו מהקוראים עותק
של המהדורה המקורית (משנת 1950 בעטיפתו?

מי התורמים. בעצם
איני מסוגל להתלהב מכל מיבצעי־ההתרמה ברדיו
ובטלוויזיה, שהפכו אופנת־המדינה.
בוודאי, המטרות רצויות. כאשר ציבור שלם מתאחד
במעשים טובים, זה חינוכי יפה.
אבל איני יכול להשתחרר מן ההרגשה שחלק ניכר
מן הכסף, הנתרם בידי הנדבנים הגדולים למטרות טובות,
הוא הכסף שלי.
עשירי המדינה אינם משלמים מסים. זה ידוע. המיס־עלים
הגדולים, הכספיים והמים חריים, משתמטים מתשלום
חלקם במאמץ הלאומי. מיליארדים של שקלים מועל-
מים מדי שנה באופן בלתי־חוקי, ומיליארדים נוספים
משתחררים מחובת־המס באופן חוקי, באמצעות כנסת
שכמה מטובי חבריה קנויים על־ידי הגורמים המעוניינים.
אז אם אדם שהעלים, נגיד, מיליון שקל ממם־ההכנסה
מחזיר לנו כמה רבבות לירות כתרומה לילדים נכים
— מיהו, בעצם, הנדבן? מי אם לא אתה ואני?
התרומה האמיתית לילדים ולזקנים אינה במיבצעי-
ראווה. היא תהיה בחקיקת חוקים שיטילו מס צודק על
בעלי־היכולת, ובהקמת מערכת־מס שהדגים השמנים
ייתפסו ברישתה. אז יהיה למדינה כל הכסף הדרוש לה
כדי לדאוג כראוי לזקנים ולילדים, לחולים ולנכים.

הדג• של מפ״ם
מסופקני אם קורט טוכחולסקי שמע אי-פעם על מפ״ם.
אני מניח שלא. כשהתאבד יהודי מבריק זה ב־,1935
שנתיים אחרי עלות היטלר לשילטון, עדיין לא היה
עניין רב במיפלגות ציוניות בפלשתינה.
אבל בין כתביו הרבים של סאטיריקן זה מצאתי קטע,
שנכתב ב־ 1930 והמתאים להפליא — אתם יודעים למי.הנהו במלואו, בתרגום חופשי שלי:
ליד אסקונה בקאנטון טסין שבשווייץ חי לו אדם
צדיק תמים בדורותיו, האוהב
את בעלי־החיים למיניהם:
בהמה ורמש ו־חייתו־ארץ
ועוף־כנף למי-
נהו.
טוב. אבל האיש הזה
אוהב מאוד לדוג. על כן
הוא יושב לו מדי פעם
בשפת האגם מאג׳ורה, ורגליו
משתלשלות, והוא
אוחז בחכה ומביט במים.
ותוך כדי כך הוא מתפלל.
הוא מתפלל ששום דג
לא ייתפס בחכה.
כי הדגים מתענים כלבך
כאשר הם מפרפרים בטוכחודסקי
קרם
החכה, ובזאת אין
האיש רוצה. לכן הוא מש גר
שוב שוב תפילה חמה אל הקדוש־ברוך־הוא, לתשר
מת־לב המחלקה־לדגי-האגם־מאג׳ורה: שלא ייתפס אף
דג אחד בחכתו. והוא ממשיך לדוג.
הוי, ידידי ! האין האיש הזה בבחינת משל, ממש סמל?
אכן, כזה הוא. אחת מן השתיים: או שהוא יהודי זקן,
או — מיקרה חמור של יהדות מוגברת — הוא למד אצל
הישועים. הוא הגיע אל השיא שאין למעלה ממנו: הוא
הצליח לאחד את האידיאלים השמימיים שלו עם דחפיו
החוטאים, ולא כל אחד מסוגל לכך. אמנם, זה לא איכפת
לדגים, המפרפרים בחכתו. אבל לו זה איכפת מאוד. כי
יש לו גם זה וגם 1ו: שלל של דגים ושלוות־הנפש.
מסקנה כללית:
הנה הם יושבים, בשפת אגם החיים או בשפת ים
החיים, זו יפה עוד יותר ...הנה הם יושבים בשפת ים
החיים, ורגליהם משתלשלות, והם אוחזים בחכה כדי
לדוג את ההצלחה. אך אם פיקחים הם, הם מתפללים
באותה שעה.
כאלה הם — זונות יראות־שמיים, מנהלי־בנקים בעלי
תודעה סוציאלית, אלופי־צבא דמוקרטיים ועיתונאים האוהבים
את האמת בליבם פנימה.
הם דגים והם מתפללים.

אומרים מה הם או מ רי ם ...מה הם או מ רי ם ...מה הם אומרים

שמואל מיקוניס:

פנינה דדן:

א ״ ב 1ח ן :

..ה״ת טוב־דנ, ולא ..מי רוצה ל ש מו ת ..ל הפריע לענווה
נכנסתי להיסטוריה!״ היוםעלי? ״ חיל ־ הים ! ״

מי שהיה מנהיג מק״י במטך שנים ארופווז, שמואל
מיקוניש, גילה. בשבוע שעבר כי מנהיג רק״ח, מאיר
וילנר, הערים עליו, וחתם במקומו על מגילת־העצמאות.
שאלתי אותו :

כאיזה אופן הערים עליך וילנרץ

הוא עשר, לי תרגיל ואמר לי שאיני •מכיר את
העניינים, לכן מוטב שהוא יחתום, כי הוא בקי בעניינים,

האמנם לא הכנת את העניינים ץ

הייתי בבלגרד, עסקתי ברכישת נשק וחלפים, וניסיתי
לשכנע את טיטו להעמיד לרשותנו 400 חיילים יהודיים
למען עצמאותנו והגנת היישוב היהודי.
חזרתי ארצה ב־ 13 במאי. וילנר, שהיה ממלא־מקומי,
אמר שהיות והייתי בבלגרד איני מכיר את העניינים,
ומוטב שהוא יחתום במקומי על מגילת־העצמאות.

• מדוע הסכמת לבד ץ
מכיוון שהייתי טוב־ילב, וגם הסכמתי לזה שהוא מכיר
את העניינים הביורוקרטיים טוב ממני. לא הבנתי על
מה הוא מבקש לחתום׳ לא הבנתי שתהיה לחתימה
השלכה היסטורית.

מדוע שתקת 33 שנים ך

מכיוון שאסור היה לספר את זה, למרות שהבנתי
שהוא הערים עלי בפירוש. אפילו המזכיר הראשון של
הכנסת טעה וכתב שאני ממלא־מקומו של וילנר, בזמן
שהוא היד, ממלא־מקומי. אז שתקתי 33 שנים, מכיוון
שלו הייתי מדבר, זה היה מתקבל קטנוני, ואסור היה
לעסוק בקטנוניות כאלה.

•• מדוע גילית את הסוד עכשיו ץ
מכיוון שקיבלתי את אות־העצמאות, יושאלו אותי
למה קיבלתי את אות־העצמאות בזמן שלא חתמתי על
מגילת־העצמאות. לידי ישב השר היחיד שעוד חי
מהממשלה הזמנית, השר בנטוב, אז הסברתי לבנטוב
מדוע אני מקבל את האות, ומדוע שתקתי במשך 33 שנים.

השבוע שמעתי סיפור מזעזע. סופר לי כי לפנינה
ירדן, אמו של אורון ירדן זיכרונו לברכה, נגנב הארנק.
כשהוצע לה לפנות למישטרה, אמרה, בך סופר לי :
לא, המישטרה עייפה מלטפל כבעיות שלי•
טילפנתי לפנינה ירדן, העובדת במישרד״נסיעות סמוך
למערכת, וביקשתי ממנה אישור לסיפור.
שאלתי אותה :

האומנם נגנב ארנקך ז

כן. הארנק נגנב ממישרדי. אני מניחה שאחד השליחים
המגיעים למישרד שם־לב היכן אני שמה את הארנק,
וגנב אותו. אחר־כך מצאנו את הארנק במדרגות׳ הכסף
והתעודות נעלמו מתוכו.

• האם סירכת לפנות דמי׳טטרה כטענה
שהמישטרה עייפה מבעיותיף ז־להיפך,
המישטרה התייחסה יוצא מהכלל. ברגע שהם
שמעו שמדובר בי, הם הגיעו מיד.
אבל הגידי לי, מי רוצה לשמוע היום על פנינה
ירדן? אני בטוחה שאני כבר לא מעניינת היום איש,
ודאי לא את קהל הקוראים שלך.

האכ את מרגישה כך כאמת ץ

עוד מעט שנה, ואנחנו נורא־נורא עייפים. אנשים
ממשייכם לחיות, אני ממשיכה לחיות, אני עובדת כל
יום עד חמש .׳אני חוששת קצת מפירסום שמי בעיתון.
בכל פעם ששמנו מוזכר, כל המשוגעים והפסיסופאטים
של המדינה מתקשרים בכל מיני שעות ומטרידים אותנו.

• האט הוטרדתכ על־ידי פסיכופאטיכ אחרי
•טמסרתכ את בלכו של אורון ץ
היו שטילפנו והיו שקיללו אותי על כך שאני מוסרת
את הכלב. איך אני מעזה, הם אמת לי, לעשות דבר
כזה, הטלפונים היו מגיעים בשתיים־שלוש לפנות בוקר.

• ומה שלום הכלם ץ
התקשרתי כמה פעמים לבית בעליו החדשים. הם
אמרו שהכלב מתנהג יפה, שהם אוהבים אותו, שטוב
לו. עליזותו הטיבעית חזרה, והוא כבר אינו רץ כל בוקר
לבית־הספר לחפש את אורון.

החייל האמיץ אייבי נתן יצא שוב לדרך. הפעם הוא
לא טס, אלא יצא באוניית־המוסיקה שלו לגבול המים
הטריטוריאליים של ישראל לבנון, במטרה לשדר אל
ליבותיהם של הניצים, שיחדלו לעשות מילחמה ויתחילו
לעשות אהבה.

ספר די עד הרפתקות הנסיעה •טלך ץ

בשבת בבוקר נסענו לגבול. כשהגעתי קרוב לצור,
ראיתי את ספינות חיל־הים, והטלתי עוגן. הם אמרו
לי לחזור לחיפה, שאלתי אותם למה, אז הם אמרו לי
שהם לא יכולים לתת לי פרוטקשן. אמרתי להם לא
רוצה פרוטקשן. אמרו, אייבי, דחילק, אל תעשה בעיות,
קיבלנו הוראות.

ואז חזרת דחיפה ץ

לא ! אמרתי להם שיש לי תקלה, ושאני נשאר בגבול.
הספינות התרחקו, ואני שידרתי לפלנגיסטים. אחר כך,
כשהספינות לא נראו בראדאר, הרמתי עוגן והתחלתי
להפליג לביירות. נו, הספינה שלי נוסעת שישה מייל
בשעה, הספינות שלהם נוסעות ארבעים מייל בשעה,
אני לא יודע מאיפה יצאו, פיתאום ראיתי אותם לידי.
אמדו לי: אייבי, אנחנו מבקשים שתחזור, אין לנו זמן
לשמור עליך, ואתה בסכנה.

• אתה דא חושב שהם צודקים ז אתה
לא חושם שאתה מפריע דעיכודת חיד־־הים ץ
הלוואי שהייתי יכול להפריע לחיל־הים ולזזיל־האוויר
ולשיריון, זה מה שאני רוצה לעשות. זו לא הדרך!
דרך אלימות לא נגיע לשום דבר! דרך מילחמה לא
נפתור כלום !
וחוץ מזה׳ מה יש לנו לעזור לנוצרים עם כלי־מלחמה
ז לא הייתי נותן שאזרח ישראלי יאבד אצבע
בשביל עם אחר.

• איך אתה מציע לפתור את בעיית המשכר
צפון לבנון {
אני חושב שבגין צריך לנסוע לדמשק, וכך נפתור
את כל הבעיות פעם אחת ולתמיד. את כל הבעיות של
מדינת ישראל.

זה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים חה הם <זומ

צד צרפת:

שמש :

ללמוד

איו

נועל ת מהתות!

מ־ בל פ ת ־ אדס:

להגיע לטלוויזיה
פוחזת מהכל!״
לוד
ד רו

צדי צרפתי הוא האיט האחראי, באופן ישיר וכמעט
עצמאי, על שיר״השבוע ומופעי האמנים בתוכנית הטלוויזיה
שעה טובה. הוא האיש שמאחרי־הקלעים —
האיש הדואג לכך שגלי עטרי תראה טוב, ששימי
תבורי יהיה מה שהוא, שרבקה זוהר לא תעשה יותר
מדי צחוק מעצמה ושהעם יהיה מרוצה. שאלתי אותו :

• איך אתה מגדיר את תפקידך זי

פגשתי את איש הפנתרים השחורים, כוכבי שמש,
בבית״האמנים בירושלים. שם, על כוש תה עם נענע
ולחם עם זעתר, הוא סיפר לי שהוא חזר מסיור מדליק
בדרום־אמריקה.
חשבתי לעצמי: אקפולקו, איפה הבן־אדם הסתובב
לו בארצות דרום־אמריקח השסועות, ממחתרת
למחתרת, וחזר עם זקן סטייל צ׳ח גאוורה.

ספר לי על ביקורן כאל פאלוואדור.

על כל מטר יש חייל. את הולכת כרחוב, אסור
לעצור, צריך כל הזמן לנוע, אם מישהו נעצר הוא
מסכן את חייו.

• מה עשית שם ץ
הגעתי לבית־מלון, ונפגשתי בחבר מחתרת אחד,
אולטרא שמאלי• ,שהכרתי בארץ. הוא אמר לי: בוא
תראה איו עובדים פה. יצאתי אייתם ללילה אחד, כדי
לראות איד מדביקים כרוזים. מה את יודעת, כמו שפעם
המחתרת בארץ היתד. מדביקה. פיתאום פתחו עלינו באש
ונאלצנו לברוח משם.

• לא פחדת?
או־הו, מה זה פחדתי? פחד אימים, ממש שיקשקתי
במיכנסיים.

למה הסתבנת זו

סתם, רציתי לראות מה זה באמת פעולת מחתרת.

יש לך תוכניות לעתיד זו

רציתי לראות איד באמת מתמודדים בתנאי לחץ
חזקים. עשיתי אותו דבר בפאריס. אחרי שרצחו את
באדר בגרמניה, אירגנו ארגוני האולטרא שמאל הדבקת
מודעות נגד הרצח. המודעות קראו להפגנה שהתקיימה
למחרת היום, נטלתי בזה חלק.

• מתוף הזדהות עם כאדר מיינחוף ז־לא,
בשבי £ללמוד.

אני כ ל ־ כ ו

באנגלית קוראים לזה במאי פלור, כלומר, במאי הנמצא
בתוך האולפן עצמו. בקרדיט נתתי לעצמי את התואר
יועץ־אמנותי. אני בעצם אחראי לאיד שהאמנים נראים,
לתאורה, להוראות, לצלמים.
למעשה, אני עושה עבודה של במאי טלוויזיה, אבל
בארץ אין דבר כזה שני במאי טלוויזיה — אחד שיושב
בחדר הבקרה ואחד באולפן — אז אני עושה בעצם
עבודה בלתי־חוקית, כי איגוד הבמאים מתנגד לתפקיד
במאי פלור.

• אם כך, הכמאים המכיימים את ״שעה
מוכה״ אינם משתפים איתך פעולה ז־

אם אני תופס איתם ראש, אז הם משתפים. למשל,
עם ראול יחיאל ועם חגי מאוטנר אני בראש לא נורמלי,
אז הם הולכים יחד אתי. כשבאבמאי אחר, אני עוזב
את האולפן.

• מדוע לדעתך מתנגדים חכמאים לתת
לך את התואר המגיע לך ז

לא יודע, יש להם בטח סיבות. אז הם קוראים לי
במאי פיזמונים, ואני עושה מה שאני רוצה. אחרי הכל
עברתי קורם במאי טלוויזיה, הם לא יכולים להגיד לי
שאני לא יודע מה אני עושה. למעשה, אני מכתיב
לבמאי הטלוויזיה מה לעשות, כשזה נוגע כמובן לצד
האמנותי. אני פשוט מביא לו הצעה, שהוא לא יכול
לסרב לה.

אתה נשמע כועס.

נפגשתי עם מיכל בת״אדם, אחרי שראיתי את סיר-
טה, על חבל דק, והערצתי את האומץ שלה לחשוף
כך את חייה. כשפגשתי אותה לראיון ממושך וארוך,
הסתבר לי שהגברת החושפת את הסודות הכי כמוסים
של חייה בסרטים שלה, אינה מוכנת לחחשף
אפילו מעט בשיחה בארבע עיניים.
אני יכולה לתת פה הרבה דוגמות למה שהיא לא
אמרה ולתשובות המתחמקות שנתנה. אך בתוך כל
מה שלא אמרת, היא בכל־זאת אמרה משחו. שאלתי
אותה :

• האם ״על חכל דק׳׳ הוא סיפור כיוג
רפי, האם את הילדה שכסרט?
הסיפור של הסרט מבוסם על המון פרטים שאובים
ממני. אנשים נורא רוצים שאני ׳אהיה הגיבורה שלו.
בסירטי רגעים, למשל, לאנשים היד, נורא חשק שאני
אגיד להם שהיתר, לי הרפתקת־אהבים בשלושה. האמת
היא שזה לא קרה לי אף פעם, אבל זה יכול היה לקרות.

• לא ענית לי, האם הסרט הוא כיוגרפי ץ

• כמו הילדה כסרט, גם את התחנכת
כקיבוץ מחוץ לכית כיחד עם אחותך הגדולה,
כמו האכ כסרט, גם אכיר היה צדם, כמו האם
כסרט, גם אמך היתה חולה, ואת עדיין אומרת
שהסרט אינו כיוגרפי?
פרטים חיצוניים יש המון. לו היה לי חשק להביא,
לא הייתה לי בעיה. אנשים רוצים לחלוב ממני פרטים,
׳ואם החיים הדימיוניים שלי ׳תוססים, ומה חשוב מה
קרה לי באמת?

• הסרט, כעיני לפחות, הוא החשפות
מדהימה. האם את פותרת דרך הסרטים שדך
את הכעיות המעיקות עליך, כאילו נפרדת
מהכעיות כרגע שהן ידועות לכלל הציכור ץ

• אתה מתכוון לכך שגם דרכם של האס־נים
לטלוויזיה קצרה יותר דרך לוד ז־

אני לא מרגישה כאילו שלוקחים ממני חתיכת בשר
וזד, כואב לי, אם לזה את מתכוונת. הייתי שמחה להגיד
לד שכך הוא, הייתי שמחה להגיד לך שהסרט דורש
ממני כוחות, הייתי שמחה להגיד לד שהוא פותר לי
בעיות. אבל לא. אני לא עושה סרטים בגלל הצורך
להיפטר מבעיות. אם היו לי איזישהן בעיות, פתרתי
אותן הרבה קודם. זו לא איזו תרפייה, אני פשוט אוהבת
לביים, זה מאוד מוצא־חן בעיני.
קשה לי לחיות בעולם הזה בלי לעשות משחו. אני
נורא מפחדת מהכל, ולעשות סרט לוקח כל כך הרבה
זמן, עד שאץ זמן לפחוד.

היו שיקולים. חשבנו שהיא מספיק מוכרת ושמת־געגעים
אליה׳ טעינו. רבקה זוהר היא הוכחה שאנחנו
לא שירות פרסומת. היא הופיעה אצלנו וברחה מהארץ.
אף אחד לא קנה כרטיסים להופעות שלה.

לא חושבת שיש לי חשק לדבר על זה. זה נראז
לי כל יכך ענק, שאני לא יכולה להשתלט על זה באיה
מישפט ולהגיד לך.

אני כועס. מרגיז אותי שהדרך הכי קצרה לטלוויזיה
היא דרך לוד, זה מרתיח אותי. לא רק לטלוויזיה, זה
לכל מקום. אם הייתי גומר קורס במאים בבי־בי־סי, היו
נותנים לי בטוח לביים׳ אבל אני גמרתי קורס במאים
בארץ, ואנחנו הרי לא מתייחסים ברצינות לעצמנו.

ועוד איך. פגשתי השבוע איזה אמן שגר בחו״ל,
בא לביקור בארץ, ורוצה ישכל העם יראה אותו. את
יודעת איד הוא מרר לי את החיים?

• למה אותו אמן לא ורכקה זוהר כן ז־

את אמא טובה?

— ש רי ת ישי

ויי

יעקב שרת /איש ממאדים

חובות השכול
לא ראיתי את ״העיט״ ובכל הנראה לא אראה אותו, ולא
מפני שזה סרט קשה או סרט בוסר, אלא מפני שאני חש,
כי אין במסר שלו כדי לחדש לי דבר. במובן, אין צורו להכביר
מילים על קטנות המוחין, האיוולת ובל שאר תופעות הארצ׳י־בנקריזם
שאיפיינו את התנהגות שוללי הסרט, המועצה לסרטים
ולמחזות, וסגן שר־הביטחון בקלושמרל ישראלי תורני זה.
הדבר שגירה את מחשבתי אגב פרשת ״העיט״ הוא תופעת
תרבות השכול הממוסדת בישראל.
קודם בל, באשר מדובר בשכול, הכוונה אך ורק לשבולי
צה״ל. מי ששכל פרי־בטן או פרי־זרע בתאונה או במחלה אינו
נחשב, משום מה, לשכול. הוא סתם אומלל, שעח ששבול־מילחמח
הוא אומלל בעל יוקרה מיוחדת, שכאילו תרם והקריב
את בנו לטובת האומה ולבן מגיע לו יחס מיוחד.
אני חושב, שבן־אדם בוגר אינו שייך לאף אחד מילבד
לעצמו, ולבן איש אינו יבול לתרום אותו או להקריבו.
אני חושב, שכאשר אדם צעיר מת זה אסון נורא, אך לא
ברור לי מדוע מוות אזרחי נחשב שונה ממוות צבאי עד שהוא
מקנה זכויות מיוחדות להורי מי שנהרגו במיסגרת צבאית
(ולא חשוב אם בקרב או במיני תאונות ומחלות שונות
ומשונות, או אפילו בהתאבדות).
אני חושב, שאין ניחומים על מות בן. אבל אין ניחומים
גם על מות בת. שום מליצה, ולו גם הבנה ביותר, על ״מות
קדושים״ ו״חירוף נפש״ ו״מגש הכסף״ אין בהן לנחם את
הנפגעים הישירים ממות איש קרוב• אבל אם בבר נפגע מישהו
ביותר, הרי זו האשה או הבעל או הילדים, ולא ההורים,
שאמנם הביאו את המת לעולם, אך לא מרצונו״הוא, ולא היו
בעליו מעולם, ולא בל שבן מיום שבגר.
אני חושב ששום מיפעל הנצחה — ספר זיכרון, אנדרטה,
מיפעל על שם וכו׳ — אין בהם להנציח את המת, ובוודאי
שאין בהם לנחם באמת, כשם ששום מיפעל אינו יכול להנציח
מי שמת בשיבה טובה. אדם הוא בן־תמותה, ובתור שכזה
אינו יכול להיות נצחי, מונצח או מת וחי בעת ובעונה אחת.
אני חושב, שמותר לבל שכול, ואף רצוי במידה סבירה —
איך אסא כשר אומר ! העיקר לא להתמכר לשום דבר —
לנסות להתגבר על באב הפרידה מן המת בשיטות שונות
של ריפוי בעיסוק, שמיני ״מיפעלי הנצחה״ הם חלק שלהן.
לבן אין זה חשוב בלל, שלמרבית מיפעלי ההנצחה, אם לא
לכולם, אין שום ערך סגולי, שלא לדבר על ערך נצחי ן העיקר,
שבמשך תקופה מסויימת הם מעניקים למתמסרים לחם יכולת
להמשיך לתפקד והרגשה מדומה — אך גם הרגשה מדומה
היא הרגשה — שהמוות אינו סופי. עם זאת נראה לי, שהורים
שבולים, המסוגלים להפריד בין חייהם־הם וחיי בניהם, ואינם
״שויכים״ אותם לאחר המוות — לא אחת בצורה מוגזמת
וקיצונית יותר מאשר בהיותם בחיים — וממשיכים לתפקד
בבני־אדם עצמאיים בזכות עצמם, חורים שממשיכים להיות
הם־עצמם ולא הופכים פתאום למין זהות חדשה של אם־
השכול או אב־השבול, הם בני־אדם בריאים יותר בנפשם.
אני חושב, שהמדינה לא חייבת שום דבר למי שמת באיזו
צורח שהיא, וגם לא לקרובים שלו• המדינה חייבת לעזור
לאנשים במצוקה. ליתום, לאלמנה שנשבר מטה לחמה, להורים
שנתמכו על־ידי בן שמת — צריך לעזור, אבל עזרה זו אין לה
ולא בלום עם סיבת המוות.
אני חושב, שצרת רבים אינה נחמה ומתקשה להבין את
התופעה של התאגדויות שבולים. התאגדות של שבולי תאונות-
דרכים, במטרה להילחם ביתר שאת בתאונות״דרבים, מובנת
לי כלשהו. התאגדות של שכולי־צבא אינה מובנת לי. מפני
שייתכן, בי נפגע ממות בן בתאונת־דרכים ייטיב להטיף לצורך
בנהיגה מתחשבת, מונעת, אבל למה יטיף השכול ז לפירוק
נשק חד״צדדי או למילחמת־מנע שתמנע בבל מחיר את, כל
המילחמות הבאות ז אז מה, אם יש גם באלה וגם כא*לה
יקומו שתי התאגדויות? התאגדות שבולים לכל מטרה אחרת
אינה אלא מזוכיזם הברתי, התגרדות לעין בל.
אני חושב, ששבול צבאי אינו מקנה שום זכויות מוסריות,
חברתיות או פוליטיות. מצב השכול עשוי לחזק דעות פוליטיות
או לשנותן מן הקצה אל הקצה, אבל אינו מקנה שום זבות
להתערב מכוח השכול ובשם השכול בהליכים פוליטיים, תרבותיים
או אחרים. לשבולי הצבא אין זבות להתערב בסרט או
בספר או ביצירה תרבותית אחרת על נושא השכול יותר מאשר
בקביעת גבולות הארץ לפי במות הדם שנשפכה במילחמות
ישראל או לפי המקום שבו נשפך הדם. גם לנופלים בגבולות
אין זבות כזאת, ומה גם שהם דוממים.
אני חושב, שמדינה שמעניקה זכויות מיוחדות לשבולי
צבא עושה זאת, כנראה, בגלל רגשות אשמה עמוקים מאוד
של העומדים בראשה, אשר במידה לא מעטה אחראים לתופעת
השכול. אבל מה התוצאה ז כך קם מימסד של שכול צבאי,
מתגבשת תרבות של שבול צבאי, אשר מתחילה לתפקד כמין
קולט־אבל לאומי, המקל על המכונה הצבאית״מילחמתית
להמשיך לתפקד.
אני חושב, שאולי היה חרבה יותר טוב אילו העומדים
בראש המדינה הקדימו להבין, כי לא השכול הוא הבעיה,
אלא המילחמות, שראייתן בבלתי־נמנעות היא הגורם העיקרי
העושה אותן לבלתי־נמנעות.
אני חושב, שהיתומים של אתמול הם המשכלים של חיום
והיתומים של היום הם המשכלים של מחר, וחשכולים של כל

הזמנים מאיצים לא אחת את גלגל הנקם והשכול המוזר הזה.
זה מה שאני חושב.

^ הרס, של מרידוד
מזל, שהרוסים עוד ישנם. באשר שלל הטיעונים אוזל כמו
החול בשעון־החול הישראלי־סורי, והנימוקים הירושלמיים מתקהים,
ואיש בעולם אינו מתרגש כאשר ישראל מתייצגת במצילת
נוצרי הלבנון משואה, ולאיש לא איכפת אם בתגובה על
הפלת מסוקים סוריים על-ידי ישראל הסורים מזיזים טילים —
להיפך, זה מתקבל כצעד הגיוני למדי — מה נשאר ז
הדחליל הרוסי.
כי הרוסים תמיד שם — עירניים, אורבים, זוממים, מפעילים
חוטים ומה לא. ומה הגיוני ופשוט יותר מאשר לתלות
בהם בל מהלך ומהלך בהשתלשלות המתדרדרת של משבר
ישראל־לבנון סוריה ו
מצטער, לא הגיוני וגם לא בל כך פשוט. אף על פי שהאשף
החדש יעקב מרידור טוען בך.
זה שהרוסים נבנים ממה שמתרחש סביב משבר הטילים
הסורי-ישראלי, עדיין לא מוכיח שהם יוזמיו, חרף כל הקיר-
קורים והבירבורים. זה מאוד לא נעים, מאוד מאוד לא נעים,
שאתה עושה איזה מעשה איוולת, והיריב שלך ניבנה ממנה.
מאוד, מאוד לא נעים, לפעמים, שבאשר ממשלת ישראל
עושה משהו נפשע, או מתירה אותו או מעלימה ממנו עין,
זועקים שופרות התעמולה של מוסקווה או של בל יריב נכבד
אחר של הציונות, של מדינת ישראל, חמס — והצדק איתם.
מאוד מאוד לא נעים. אבל מה לעשות? במצב שכזה אי-אפשר
להאשים את זועקי החמס, אפילו הם אוייבים בנפש. במצב
זה אין ברירה אלא להאשים את העומדים מאחרי מעשי
החמס. אם המטרה למנוע מעשי איוולת וחמס נוספים בעתיד,
כמובן.
אבל אין באן רק שאלה של צדק ושל יושר ושל אמת.
יש פה גם עניין של אינטרס.
ומה אומר האינטרס ז האינטרס אומר, שאסור להסתייע
בטיעון שאין לו סיכוי להתקבל על הדעת, שבן בצורה שכזאת
אתה אינך משיג בלום ; אתה רק מחליש את עמדתך.
מי שחשב, כי האשמת הרוסים בתיכנון משבר הטילים
תעשה רושם על מישהו, תקפיץ לדום את בל ״העולם המערבי״
לפקודת הרס״ר מנחם בגין, פשוט לא חשב עד הסוף.
גם אם נניח, ש״העולם המערבי״ מעוניין בעימות צבאי
עם הרוסים, בדי לחסל את האיום הסובייטי־קומוניסטי אחת
ולתמיד, בוודאי נסבים בי הוא ירצה לבחור לו את הזמן
והמקום והצורה של העימות הזה לפי ראות עיניו־הוא, ולאו
דווקא מפני שבאשמת מדיניות״על״הסף של ישראל חלה הסלמה
שמעורבת בה מדינה״לקוח של רוסיה.
לא, גם הפעם הרוסים הרשעים לא יחלצונו מן הביצה
שלתוכה קפצנו בחופזה במו רגלינו. מן הביצה הזאת ניחלץ,
אם בכלל ניתן להיחלץ מתוכה, רק בכוח החלטתנו אנו —
אם נרצה.
איך! על-ידי שקודם בל נכיר במיגבלותינו, חן בעשיה
עצמית והן בהפעלת אחרים והן בהרתעת יריבים, קטנים
בגדולים.
אבל הרושם הוא שדרושה עוד מילחמה אחת, לפחות, כדי
שנעפיל אל גובה העדשה של האמת הפשוטה הזאת, שחז״ל
הגרירות בשעתם כ״תפסת מרובה״.

£תודה לבג !,
תודח, בגין. תודה. אני רואה אותך בתמונות ב״מעריב״
וב״ידיעות אחרונות״ מניף את יומנו של אבי לעיני העם,
וקורא בו בתלמיד שקדן באוזני נבחריו — ולבי רחב.
ולא מפני שאולי זה ישפיע על מישהו לקנות את היומן,
ולקשט ברבע״מטר שמונה כרכיו את איצטבתו בספרים שראש
ממשלת ישראל הנוכחי מנפנף בהם בבאוריס״ותומים. אפילו
לא מפני שאולי מישהו יהגה רעיון גאוני לתרגם את היצירה
הזאת לאנגלית או לבל שפה אחרת, דבר שעוד לא קרה —
העולם מסתפק בבן־גוריון, גולדה, דיין, רבין, ובגין. שרת י
זו אופרה אחרת. אני לא מזלזל בתמלוגים, אבל כסף זה לא
הכל.
לבי רחב, אפילו לא מפני שאם אנשים ירכשו את היומן
האישי של משה שרת, או סתם יסתקרנו לקרוא בו בספריה,
הם ידעו מה משה שרת אמר עליך, בגין, ועל חבריך. סוף סוף
ההגיון אומר, שאם מה ששרת אמר על פרס יש לו ערך, יש
ערך גם למה שהוא אמר על בגין.
לבי רחב, באמת, מפני שאם הודות לבגין השוקד על כתבי
משח שית, מישהו — ולו ישראלי נוסף אחד — יקרא את
היצירה הזאת, הוא יגלה עולם של תרבות ישראלית השונה
תכלית שינוי מתרבותם של בגין, ושל פרס. ושל רבין ושל
גולדה, שלא לדבר על תרבות בן-גוריון. ואז הוא אולי יתחיל
לחשוב קצת אחרת.
לחשוב קצת אחרת לפעמים זה דבר גדול.

קור א •קר יי

(מוך מעמוד )3

אדרי צבי :״כן, אני יודע מה שתאמר.
כן, לדעתי ממשלת חירום לאומית
יכולה לפתור את הבעייה.״

אני :״ומה עם הכנסת?״
הוא (בהרהור פילוסופי) :״נכון, צריך
לפזר אותה. דור גלותי חי בארץ, עבדים
בני עבדים, דור המידבר. דור בלי רוח־חיים
ונשמה. צריך לפזר את הכנסת, אין
לי ספק בעניין זה!״
אני :״ומה יהיה אם הממשלה הזאת
לא תמצא חן בעינינו? מה יהיה אם נרצה
להפיל את שילטון מפא״י?״
הוא (במבט אבהי) :״הסכת ושמע,
אדון צעיר״ (קס ותופס בצווארו) :״המחנק
כבר מחזיק בגרוננו. אנחנו מוכרחים להתלכד
סביב ממשלה לאומית. אתה חושב

שמיר בהלוויית אצ״ג
מהפכה לא ת הי ה פה

שבגין יותר טוב? אם הוא היה בשילטון
והיה רוצה להצליח — לא היתד, לו
ברירה אלא ללכת בדרך של ממשלה לאומית,
ברור?״
אני ג (מצליח ל הגני ב נזישפט) :״אתה
רוצה לומר שלעולם לא יפילו את
מפא״י?״
אורי צבי :״מה יצא לך מזה שתפיל
אותה עכשיו? מה אחרים טובים ממנה
במצב המדיני החמור?״
אני :״טוב אדוני, אז אתה מנבא
שלנצח מפא״י?״
הוא (בפעם הרא שונה ברגיע ה) :״אינני
נביא ואיני בן־נביא. אולם שמע איש
צעיר (הוא ממלא את פיו בוז, לוחש) :
״מהפכה לא תהיה פה ! זהו דור של
מיקסרים ומכוניות. זה לא דור של מהפכה
ואמונה.״
אני :״כתבת פעם, אדוני, ,דרך אחת
מובילה אל הפרת ודרך שנייה אל תהום !׳
מה קרה לדעתך זו?״
הוא :״שמע, אני ריאלי. כל זה אינו
עומד עכשיו. אבל הקמת ממשלת־חירום־
לאומית היא ראשית הדרך.
״תרשה לי לומר לך משהו על אורי
אבנרי. אני מאמין לו, משהו דופק בליבו.
הוא אינו משה שמיר. הוא גם המוכשר
בין אנשי הפרסה של העיתונות העברית.
אבל הוא טועה.
״מה כל העניין הזה של המרחב השמי?
אם לא הצליחו לאחד את המרחב הסלאבי,
למה שיצליחו לאחד את המרחב השמי?

״שיבין: שיוויון לערבים — כן, ,כן
וכן ! סטיפנדיות ללמוד? שוב פעם כן !
אבל אותו סופר ערבי שבא לתל־אביב
ואמר לחבר שלו, באמצע העיר העברית:
העץ היה שלי — זה לא! לא בא בחשבון!
אל־ארד, שמשמיצים את ישראל באוניברסיטה
העברית שלנו — זה לא !
שאנחנו נרוץ אחרי דמשק? למה? זה
לא! ואם אבנרי מדפים ומפיץ דעתו בין
רבבות קוראים, מוטב לו שישקול את
דבריו שנית.״
״זהו מה שיש לי לומר,״ מתפרק אורי
צבי על כורסתו
העולם הזה 2281

חולצות לגברים המגיעים רחוק

הקיץ הגיע לאופות ברוך ב שלל
דוגמאות ושילובים. חולצות כותנה
אווריריות בגזרה גברית ומחמיאה,
המביאה אליך את רוח האופנה
בעולם הגדול. חולצות אלגנטיות

וחולצות ספורטיביות, חולצות בפסים
וחולצות מצוירות, בצבעי ם רכים
ובגוונים עזים, מתאימות לגברים
היודעים את ר צונ ם -אתה תאהב
אותן.

אופנת ב רו ך -או פנ ה שאוהבים.

ו\ו פ

מפעם לפעם מגיע לי...

קשר בתיול4שותי

שווה כל מחיר.

מפעם לפע ם אני מר שה לעצ מי
מ ש הו מיו ח ד. כ מו קנ ט למ של.
אני מ ד לי ק לי קנ ט ונ הנ המה שי לו ב
הנ פלא של רעננו תוטעם עדין, נ קי ורך.
הטעםה מיו ח ד של תע רוב תהטבק
האמ רי ק אי ת ו פיל טרה מי ק רוניי ט
ה מ פו רסם. קנ ט.
מפ עםלפעם מגי ע לי.

ספר ז כרינו תיו של הפותר הראשון
יונתן סוויפט לפתרון בעיות אירלנד
אלישר אליהו אלישר, ממנהיגי היישוב הספרדי
משך שנות דור, ומי שהיה נציגה
של המפלגה הספרדית בכנסת הראשונה,
פירסם החודש ספר עב־כרם — ל חיו ת עם
יהודים המהווה מעין המשך לסיפרו
הקודם ל חיו ת עם פל שתינאים.
סיפרו החדש של אלישר מהמם, עמום

אליהו אלישר
אצבע על הדופק

תעודות והוכחות, החושפים היבטים כימעט
בלתי־ידועים בתולדות הישוב הספרדי־יהודי
בארץ־ישראל.
אלישר פותח את סיפרו בסקירה, המתארת
את תולדות יהודי ספרד מאז
גירוש ספרד, ההתפצלות לשתי הקהילות
העיקריות של יהודים וספרדים, והתהוות
היישוב הספרדי־יהודי בארץ־ישראל. אלי־שר
מתאר את הספרדים בארץ־ישראל
כחלק מן הקהילה היהודית באימפריה ה-
עותמנית! הוא מציג את מיבנה הקהילה
באמצעות מוסדות, שכונות והסדרי-עזבד
נות (הקדשים).
פרק מרתק הוא חינוך בירו שלים במאה
הת שע־ע שחז, הנקרא כעבודת מחקר מדעית,
המתארת את התשתית התרבותית
עליה בנתה קהילה שלימה את מסורתה.
האחרון בפרקים ההיסטוריים הוא הפרק
ישוב חדש מיל ישוב ישן, בו מתאר אלי־שר
את המאבק בין אנשי הישוב הישן
בירושלים לבין ראשוני המתיישבים הציוניים
בארץ, ביניהם אליעזר כן ־ יהודה
ואחרים. בפרק זה נחשפת מסיכת שלימה
של ציונות ספרדית, שאין לה עדויות אחרות
בספרות הציונית המקובלת.
בפרק ירו שלים בה נול ד תי מובא הרקע
המישפחתי של המחבר, תיאור אבותיו
ואבות אבותיו, שאחד מהם היה הראשון-
לציון, הרב הראשי הספרדי. אלי-
שר, שהתגייס עם פרוץ המילחמה העולמית
הראשונה לצבא התורכי, מביא גירסה
אישית לסידרה שלמה של אירועים היסטוריים
מאותה תקופה, וביניהם הגירוש
של היהודים מיפו ומתל-אביב, אירגון
ניל״י והרעב ששרר בארץ באותה תקופה.
בבהירות מדעית למחצה מציג אלישר
אלי שר — לחיות עם יהודים !

*) אליהו
הוצאת מרכוס,
(כריכה קשה).

י רו שלי ם;

711

עמודים

את תהליך המעבר משילטון תורכי לשיל-
טון בריסי בארץ, תוך כדי הבאת מערכות
שלימות של תעודות ומיסמכים, הממחישים
באורח חד־צדדי את תהליך הקיפוח
של עדות המזרח. בתעודות, זכרונות ועדויות
הוא מבליט את המאפיינים העיקריים
של יהדות המזרח ואת חלקם בישובה
של ארץ־ישראל. בפרק המסיים הת ארגנו
ת הספרדי םלא חר הכיבוש הברי טי

הוא מציג את כישלון אותה התארגנות
ואת ניוונה ההדרגתי.
בפרק אחר שב אלישר לזכרונות אישיים
יותר — שירותי בממ של ת המנדט — ובו
הוא מתאר את חלקו בעידוד התעשיות
הקלות בארץ. מתוך עדותו ניתן לאתר
את תהליך יציקת הבסיס הראשוני לתעשיות
בארץ־ישראל.
קבוצת הפרקים המתארת את שנות ה־20
וה״ 30 מבחינתו של אלישר (ההתפתחות
הכלכלית של הארץ ושל הקהילה הספרית
בה) ,מהווה תעודה מרתקת, אותה חיבר
אדם קל עט, בעל מעוף ומבט של סופר,
שניחן בחושים נהדרים לתאר את כל
שחווה.
החלק האחרון של הספר מתמקד בשנות
המנדט האחרונות, בתהליך האירגון־מחדש
של הקהילה היהודית הספרדית בארץ-
ישראל; באותן שנים היה אלישד אחד
מנציגיה הבכירים של קהילה שהאמינה
בזכותה להציע נציגים משלה למוסדות
המובילים של הישוב, אמונה שלא הגיעה
לידי התגשמות.
בפרק המספר על ישיבתו בכנסת, כנציג
המפלגה הספרדית, מציג המחבר סידרה
של תיעודים ושל ניסוחים, המעידים על
כך שמאז ועד היום לא השתנו הבעיות של
כמחצית האוכלוסיה הישראלית. אלישר
היה הראשון שהניח את אצבעו על הדופק.
בנקודות התורפה של החברה הישראלית׳
מבלי שאיש ישים לב לצעקותיו ולטענותיו.
בפרקים
האחרונים של הספר מוצגת
גלריה של נושאים אתניים, כמו הפרדת
הדת מהמדינה, חוקה ובית־עליון, שיחזור
בתי־כנסת ספרדיים בעיר־העתיקה, ועוד
נושאים שהינם סימליים בעיני אלישר והקהל
שהוא דוברו.
לחיות עם יהודים הוא ספר היסטוריה
מעולה, בו שזורה גם החוויה האישית של
מנהיג, שהיה בכוחו לקרוא על הקיר את
סימניה האמיתיים של החברה הישראלית.
בינות לעמודי ספר זה ניתן לאבחן בגלוי
את הקשר העמוק שקשר את אלישר אל
אחיו הפלסטינים, כבסיס אחד ויחיד לכינון
חיים של ממש בארץ־ישראל.
סיפרו של אליהו אלישר הוא מספרי ה-
זכרונות המעולים שראו אור בשנה האחרונה
בארץ. הספר מומלץ לכל מי שמוכן
לקלוט הפתעות, שאינן מצויות בסדרות
ספרי הלימוד והמורשת של עדות המזרח,
שאותן מפיץ מישרד החינוך מתוך סיבות
השמורות עימו.

הצעותיו של

^ לא מלאך. לא שטן ולא זמר
מאת עיתונאי בשם דודו אורן * .במיכתב
מטעם המו״ל כותב זה (צבי מוריק) ,בין
השאר, על ״תדמיתו של צכיקד פיק כסמל
מין ושאר דברים ההופכים אותו, אליבא
דבית־ההוצאה, שווה^אלבום^שכזה__ .
כבר בפרק הראשון מבהיר־המחבר, כי
מדובר ב״אנטומיה של סופר־סטאר״ .ולשם
הוכחת היותו של פיק סופר־סטאר, מתבסס
מר אורן על סידרת ציטוטים מתוך כתבות
בעיתוני פיזמוגים ונשים. למשל: הגב׳
י שי מלא שה כתבה ב־ 8.10.76 כי ; ״כניגוד
לזמרים ישראליים אחרים, שעומדים כמרכז
הכמה, עוצמים עיניים ושרים למיקרופון,
הוא מעז להופיע על הכמה ככגדים
מטורפים מקטיפה וטריקו, מרכיק לעיניו
כובכי כסף מכהיקים המנצנצים למרחוק,
עונד שרשרות, עגילים וצמידים, ומעל
לכל מעז להתנועע פרק זה מסתיים
בהצהרה מטעם מר אורן, הקובעת לא
פחות ולא יותר, כי :״כיום צכיקה פיק
היא אימפריה של איש אחד״.
אימפריה־זו־של־איש־אחד, במיסגרת מצוי פרק שהוא מעניינו של הרמטכ״ל
ודובר צה״ל ; פרק שבו מוצג טכס הענקת
דרגת סמל לחייל פיק על־ידי רב־סרן,
הנושא את תג המטכ״ל• הפרט המרגש בתצלום:
מדיו של החייל האמיץ פיק,
הכוללים חולצת פסים, שצה״ל טרם הנפיק
כמותה לחייליו עד עצם היום הזה.
בפרק השני של ספק־אלבום ספק־ספר
זה, לומד הקורא כי מר פיק נוטף כא־ריזמה.
וההוכחה מצוייר, בקביעתה של
גברת בשם סנדרה סקארבק, הטוענת
כי :״יש בו מגנטיזם חייתי־חושני. איכות
ערפילית, משהו שלא מן העולם הזה...״
וכנראה שהגברת הנכבדה, והמחבר הנכבד
יותר, אינם יודעים מהי כאריזמה. הוכחת
הכאריזמה של מר פיק טמונה בתנוחת
ההתפרקות שלו, אחרי המתח באולפני

מישפט נפתח במילים ״בדומה לחיפו שיות...״
וכד.
האלבום מגלה כי סצינת השיא של המחזמר
שיער היתה, כמובן, סצינת העירום
של מר פיק, שחשף את חמודות גופו בפני
המעריצים הנלהבים.
השורה המרתקת ביותר בסיפרו של אורן
היא זו המצטטת את הזמר המעולה אריק
איינשטיין. הלה נשאל לדעתו על תוכנית
של פיק בטלוויזיה, והשיב ; ״יש לי פתק
מהרופא לא להסתכל על דכרים כאלה.״
תצלום מרתק הוא זה שבו נראה פיק
מעניק מזמנו לאדונים מנ חםב גין ויצהלו
ש מי ר. ליד התצלום כתוב :״באו תה
הזדמנות העניק מר בגין לצכיקה פיק
— בלוויית הקדשה אישית — את טיפת
,המרד׳ .צכיקה פיק לא שכח את המחווה
שעשה עבורו מנחם בגין ולימים שלה
עותק מתקליטו, המראה׳ למישרד ראש-
הממשלה — בלוויית הקדשה אישית ובברכת
ידידות הצניעות בוקעת מכל
שורה.
באמצעות תצלומים צבעוניים אפשר
לעקוב אחר תהליך ההזדקנות המהיר
העובר על האדם המכנה עצמו מלאך או
שטן. ומה שחסר באלבום הוא פרק על
כישלונותיו של פיק בפסטיבלי הזמר.
הפרק האחרון בספר מצחיק זה מכיל
את דיעותיו של פיק על כל מיני נושאים
שבעולם, כמו שלום עכשיו (״אלימה ו בוטה״)
,מנחם בגין (״איכזב אותי אישית״)
,גאולה כהן (״משעשעת אותי״)
ואחרים.
האלבום מסתיים בתיקווה ש״אולי יהיה
אז גם מקום לספר שני כסידרה...״
:הכותרת המוצעת פה: לא מלאך, לא
שטן ולא זמר.

קולינור.

ילדותו ממש מרגשת. חרף היותו סופר־סטאר,
יש לו אלבום תמונות־ילדות שאינו
שונה מכל אלבום־ילדות אחר. את התצלום
של פיק בן השנה וחצי פירסם מחבר ה ספר,
מר אורן, בליווי קביעה נבואית :
״בן חצי שנה — ,הקטן הזה גדול יהיה
מעורר גיחוך הוא הפרק על מישפחתו של
פיק :״שעות ארוכות עשו האם והכן כמוזיאונים
ובתערוכות, בולעים כצמא את
מוצגי האמנות הרכים. יצר הסקרנות ש
אמנות

חינוך
העין
מעט מאוד ספרי חינוך להבנת האמנות
מצויים בשפה העברית. אל המעט הקיים

פולקלור
פיק כותב שורות אלה לא הגיע מעודו ל־ריגשה
אינטלקטואלית או מינית נוכח דמותו
של זמר הדיסקוטקים צבי (״צביקה״)
פיק. מילות שידיו ופיזמוניו לא עוררו
מעולם הד כלשהו, וגם אם נלקחו מתוך
ספרי שירה של משוררים כיונתן רטוש
או נתן יונתן, הרי שעוררו תגובת דחייה
בשרשרת מהשירים המפוזמנים.
בימים אלה קיבל כותב שורות אלה בדואר
ספר בתבנית אלבומית, הנושא את
הכותרת צביקה פיק — מלאך או שטן?

מלאך או שטן פיק בן חצי שנה
עניינים של הרמטכ״ל או דו ב ר צה״ל

גילה הבן היה הרכה מעכר למה שמאפיין
ילדים כגילו...״
פרק מצחיק באינפנטיליות שבו, הוא
זה שבו מנסה הביוגרף של פיק, דודו
אורן, לשחזר את הגירסה הפיקית על
הקאריירה של החיפושיות. כימעט. כל

הצטרף החודש ספר מעולה לחינוך העין —
א מנו ת ל תל מיד, מאת דום מדזיני *.
א מנו ת ל תל מיד, שהוא חלק שני של ספר
(שכותב שורות אלה אינו מכירו) ,מעוצב
להפליא, נפתח בתצלום של הפסל ״ניט
צביקה
פיק — מלאך

* דו ב מדזיני — אמנות לתלמיד ; חלק
ב׳; 107 עמודים (כריכה רכה +פל טו ת
צבעוניות).

• דודו אורן —
או שטן? הוצאת תמר; 140 עמודים (כרי כה
רכה).

ומר עול נייר
(המשך מהעמוד הקודם)
רוד״ של יצחק דנציגר המנוח, כממחיש
ראשוני של הפרק על הפיסול.
גישת מחבר הספד אינה שמרנית, והוא
מוליך את הקורא אל פסלי אהרון פרי כי ,יגאל תומרקין והנרי מור, תוך
פירוט מילוני ולקסיקוני של ערכים ושמות
באמנות.
הפרק ״הצבע בפיסול״ מתאר את תולדות
הנושא, ומייד אחריו הסרק ״אורג-
מנסיקה״ ,שבו יש עשרות המחשות.
הפרק הרביעי ,״ציור חופשי״ ,מוליך
את הקורא מציור בקבר מצרי עתיק, דרך
כיכר לפי ג׳אקדמטי, עד לערך קנדי:־

סקי.

מיקבץ גדול של הדפסות מעולות בצבע
ממחיש את ״הפרש המונגולי״ ,״פסל המלכה
נפרתיתי״ ,טולוז לוטרק ,״המונה
ליזה״ של ליאונרדו דה־דינצ׳י, רם-

כרנדט, אל גרקו, מרק שאגל, יוסה

זריצקי, נחום גוטמן ועוד רבים אחרים.
הפרק
״הנוף באמנות״ מתמקד במרכיבי
המרחב והיציאה ובהתפתחותם באמנות
מימי קדם ועד היום.
לא נפקד גם פרק הטיפוגרפיה. ועיצוב
הספרים כאמנות. הפרק החמישי, הוא הפרק
העוסק באדריכלות, ממחיש צורות
אדריכליות שונות ואת השימוש בהן. הפרק
האחרון הוא ״טכניקות שונות״ ,בו מסביר
המחבר את נושאי הפרספקטיבה, צורות
מיבנה גיאומטריות ועוד.
אין ספק, הספר הזה מהווה תרומה נב-

צירה נ• — שער הספר -משלי שועלים״

משלי שועלים
חינוך לעיצוב
בדה לתהליך חינוך העין של צרכן האמנות
של הדור הבא. הספר מעניק את הבסיס
להבנה ראשונית של האמנות באמצעות
ערכים פשוטים.

תרגום

(לא) יפה
קיים סוג של ספרים הבנוי על המתכון
הדהוי והמשומש ביותר של תפירת ספרים.
ספר כזה הוא פגישת מחזור, מאת
המחברת האמריקאית רונה יפה * .ספר
• רונה יפה — פגישת מחזור! עברית:
סרים יחיל־ווקס ; הוצאת כינרת ;
330 עמודים (כריכה רכה).

מציאות

בנק הגידופים של הדיקאן סוויפט

אלה. אדיקותם כדת תשמש עתבה מספקת
מותו של לוחם הגרילה האירי הרפוליקאי כוכי סאנדם,
וחרוצה של מי׳טרתם•
ביום ה־ 66 לשביתת־הרעב שלו, הביא עד לכדי קיצוניות
מתקבל על הדעת שעיטתם־אלף לירות תידרשנה לביטוי
חסרת־תקדים את המאבק בן מאות השנים של האירים על עצכל
ההוצאות על משרתים, מ שבותת וכף. גם לאחר ניכוי סכום
מאותם. אירלנד, שהיא ארץ מקוללת, היא בבחינת נעלם
וה, יוותר בל שנה סף של מאה־אלף לי ת ת נטו, אשר בהסתמד
לישראלי. מעט מאוד ספרות אירית ראתה אור בעברית.
עליו ניתן בצדק לדת ש סובסקריפציה של מילית אחד.
קטע יוצא־דופן, המתאר מעם מהעולם יוצא־הדופן של
מוחלט בזה להקדיש את יתרת התוה אשר לה לא יימצא
אירלנד, הוא הקטע בנק הגידופים — או ערובה פרלמנטריח
׳מימוש (אף היא תסתכם בסכום נכבד) ,להקמתם ולהחזקתם
להקמת בנק חדש באירלנד, ובו נבחנות סגולות המרפא יאשר
של בתי־ספר לעניים תוכנית רבת־לקללות
— נכתב בידי הדיקאן סוויפט
יתרונות לציבור בולו, ובייחוד לאינט ותורגם
בהשמטות קלות בידי נתן זך,
רסים של הפרוטסטנטים בממלכתנו, אשר
שראה אור בחוברת דפים צהובים .1966
אף נתקבלה בהתלהבות יתירה על־ידי
זהו קטע בעל נימה אקטואלית למתרחש
מיספר לא־מבוטל של חסידי־אנגליה מוש כיום,
בארץ האיבה, אירלנד.
בעים, עד שהתחייבו להעביר הצעת־חוק
קטעים מתוך בנק הגידופים מובאים
המקדישה את כל דיווחי המלשינות אשר
כאן:
על־פי חוק זה לידי סוכניו ושמשיו של
״להאמין מה שפוג ידוע של בני-אדם
הבנק החדש•
אומרים, ולא להטיל ספק במאומה מפל מה
רכים מידידי מתחייבים להוכיח, כי ה שיספרו,
ויהי זה כלתי־מתקבל על הדעת
בנק המוצע אף יוכל ברכות הימים להת ככל
שיהיה — ,הדי זה בלל גדול
חרות ב״חברת הים הדרומי״ (״שערוריית
המסייע כיום כידי הפנקים האירים, כ־פאנאמה״
פרשיה כלכלית נודעת מאותם
דרף שתמר מאז ומעולם את אישיותיה
ימים) .משוכנעים הם, כי הכוחות המזויי־של
הדת האפיפיורית. ולא רק עליו מס נים
לבדם משתמשים מדי שנה במיספר
תמכים גם זו וגם אלה ; איתרע מזלם
כה גדול של קללות, עד בי מתוכם בילבד
הטוב, וקדוש אחד משמש פטרון לשני ניתן
לגייס מאה־אלף לירות טביו ותקי־הם:
הכערות, הורתה המפורסמת של ה לין
לשנה.
אדיקות בדת, מקיימת כמדומה אותו יחם־
חישבו ומצאו, כי בעיר זו חיים כמאה
קירבה מסור גם אל האשראי.
כרנשי־חמד המקללים חמשים־ליום, כל
כל הנותן ידו ונידבת ידו לבנקים,
אחד: כמה מהם אף יראו עצמם נפגעים
שאת כוונותיהם ומטרתם אין הוא יודע,
אישית, אם נכוא לג ח ע — ולו רק קללה
משול לאותו אדון החותם על תזכירים
אחת — מן הסד העגול של מאה־ליום.
מבלי לדעת את תוכנם. הצטרפות לבנק
ענף זה לבדו עשוי איפוא להניב הון
שאין לו לא יפוי־כוח פרלמנטרי, אף לא
עתק.
כתב הרשאה, או נכסי דלי ניידי כל הירידים
השנתיים בממלכה זו עתידים
שהם, כתורת ביטחונות, כמוה כשיגורה
אף הם להכניס הון תועפות ; קללותיו של
של ספיגה ללא קרקעית. כל המקווה להר איש
קטן אחר מקונוט טיפסו ועלו, במידה
כיב עצמו, כעזרת הבנקים, במרכבה
רתומה לשישה סוסים, סופו מתגחד כזה
ששני אנשים מפוגלים היו למנותו, לכדי
שלושת־אלפיס. אכן, לא את כולן ניתן
הממתין למיטען חוזר באוניה בלי קרקעית. סוויפט סאטירין
יהיה לתרגם לכסף מזומן ; שבן שילינג
מאחר שרבים כל כד מיקיריה של העיר הפרוטסטנטיות הזונות כל הוא מס כה גבוה על קללה בודדת, שאם
הזאת התאזרו עוז בנפשם לסכן מיליון
אומנם ייגבה בקפידה — לא יוכלו עוד
או שניים, בלי כל ביטחונות שהם, ניתן
פשוטי־עם להתיר לעצמם אלה וקללה, יותר טשיוכלו להתיר
לקוות כי אפשר יהיה לשכנעם להרים לפחות מיליון אחד לטו לעצמם
לגימה, ונמצאת הקללה יקרת־המציאדת ביניהם
בתה של הצעה זו שאין בה כל סיכון.
משירת שעליו הטלתי ללוות את המיליציה ביום מיפקרה
בדי לעודדם, מציע בעל־התוכנית להקים את הבנק על יסוד
האחרון, מנה שלוש-מאות קללות במשד שמונה שעות. דא עקא,
ביטחונות פרלמנטריים, וביתר דיוק: ביטחונות שלא יהא להם
שאילו ביקשנו לכוף את החוק בימים מעץ אלה, היינו מצליחים
מה לחשוש, לא מפני הפיכה, אף לא מפני תמורות העתים.
רק למלא את בתי־הכלא בעבתינים, ואת בתי־העבוט — כ ת בי ם
למען סלק בל חשד, כי את טובתו שלו תאה כעל־התוכנית
ובחרבות. מאחר שנאמני האפיפיור, ובן שאר אנשים מרי־גפש
לנגד עיניו, התהו מבטיח בזה לעולם כולו, בי הוא ישוב
במחנגו, היו ודאי נהנים בשמעם את המיליציה שלנו, כשהיא
לו עתה בעליית־גג, כשלסוטה קלה לב שת, שכן הגיש לאר מחרפת
את רוביה וחרבותיה, מוחלט בזה לאסור כל שימוש
צו הוכחה ניצחת לאהבתו אותה, בתיתו את מעילו האחרון
בקללותיו של חייל המיליציה, כל עוד הוא נוטרת בשרות פעיל.
בעבוט, בדי לשלם את הוצאות הדפוס, וכד הוא ניגש לעיין
כן לא תופק שום תועלת מן הקללות שאדם משמיע בארבע
כטובת הכלל.
ערכאות המישפט, בתנאי שהוא עומד אותה שעה לדין, או נתבע
בגלוי ובידוע, שבהתאם לחוק פרלמנטרי, המבקש לשרש את
לפרוע את חשבון עורד־דיגו.
נגע הקללות המגונות, צפוי כל אדם העובר עבירה זו ומואשם
כחוק על־ידי עדים לפני שופט, לחסתן שילינג אחד, אותו
כוח המרפא שבקללה נמנה על הדברים בהם אין יוזם חוק זה
ניתן לגבות ללא קושי ניכר.
מתכוון, בשום פנים, לפגוע. קל וחומר במקום שבו יש לחוש
למותר להזכיר כי הקללה היתה בינינו לחטא טיפוחים ;
לעזרת התאות, בבקשן לפלוט מיצים חריפים. אם יאשריאיפוא
אף כי הגיל הופר אותנו לבלתי מסוגלים לכל שאר החטאים,
רופא, כי המליץ על דיאטה של קללות, יגופק לפציינט, תמורת
תשלום של לא למעלה משש פנס, כתב־היתר מיוחד.
הנה זו, משאר חיכתה כנו שורש, שוב אינה נוטשת אותנו
אלא עם הדיבר
יש לצפות שתוכנית, אשר בה רבה הברכה בה לכלל הציבור,
תזכה ליתר עידוד מזה של הכנקים כאספמיה ; והוגה־התובנית,
...חוקרי ידיעת הארץ הישבו ומצאו, כי בממלכה זו, אירלנד,
חיות שתי מיליון נפשות• מתיר מיטפר זה, ניתן ודאי
אחר שהוציא בהריונה את ממונו, מביע בזה את התיקווה כי
להביא בחשבון מיליון מקללים.
יותן לו לחזות בהגשמתה לטובת הרבים, גם אם הוא עצמו
עתיד לחלוק את גורלם של שאר כעלי־התוכניות, כלומר, להביא
הערכה מקובלת היא, כי באירלנד מצויים כ־ 5000 בעלי-
על ראשו צרה ופגע וניקיון שיניים.
אחוזה. והנה, כל בעל אחוזה יכול, בדיד כלל, להתיר לעצמו
קללה אחת ליום ; משמע, הכנסה שנתית של מיליון־שמונה-
כן נקבע בזה, ששום הסכמים לא ייחתמו ושום אסמכתות
מאות־ועשרים־וחמישה־אלף קללות, שהן — במטבע קשה —
לקללות לא יונפקו, בכוונה להשתמש בכסף למטרות הסודות.
תשעים־ואחת־אלף־ומאתיים־וחמישים לירות לשנה.
נוהג זה מ תיז ומעליב כל-כף, שהוא ראוי רק לכם־האפיפיור,
זוהי, כמוכן, שומה נמוכה ביו תר; שהרי בתר, כי בממ הנדטתמש
בהכנסות ההיתרים לזכות צויד הרבצת מוסר שמיים.
לכה זו נעשה שימוש במיפפר גדול הרכה יותר של קללות ;
לחרפתה ולגנותה של סימטת הזונות, וכן של כל הזונות הפרוטס וכד
ניתן גם לגייס סכום שנתי גבוה מזה בהרבה.
טנטיות (ובעיקר אלה מהן, המסתופפות באורה של כמורת
למען אפשר גבייה קלה ומסודרת של הכסף, הנני ממהמיסיון)
,ייאמר שברומי הקדושה אין זונה משתרעת על גבה
ליץ על העסקתם בעתם הגדולות של מלשינים, וזאת בהתאם
מבלי להגות תיקווה חרישית, כי בדרד זו יוחזר למוטב כופר
לצפיפות האוכלוסיה ; בכ פתם יש להעסיק פקידים תככים.
מיסכן או מין שאין לו תקנה.
ומאחר שאיו לד דבר המבזה מיקצוע כלשהו יותר מן הדלות,
את ההכנסות מקללותיה של העיר קורק יועיד הבנק, דרף
יוחלט, כי האדונים המועסקים על־ידי הבנק ייהנו ממשכורות
קבע, לתמיכה באלמנותיהם של אנשי כמורה עניים ; ואילו אלה
נאות, למען תחבב עליהם רמת־חיים גבוהה תפקיד אשר עורר
שמרינג־סנד — להחזקת ממזריהם של ספנינו המפליגים בים.
באהתנה מורת־תח רבה, עד כי רק כמרים, מנהלי בתי־יראה
תור ימים ספורים מתכוון בעל התוכנית לקבוע את המקום
נונפורמיסטים (כיתה פתטסטנטית) וסוחרים פ ושטי־ ת ל ניאותו
והמועד להרשמה; החותמים חייבים להיות מוכנים לשלם רבע
להתמסר לו.
במזומן, בעת החתימה.
בן ייקבע, בי רק אנשים הידועים בתורת בנים נאמנים
עד כאן אירלנד, והבערות של התרבות המערבית מאז ימי
יונתן סוויפט ועד עצם היום הזה.
לכנסייה ומשתתפי־קבע במיסה, יורשו להתעלות למישרות
להנהגה ישרה

זה הוא בבחינת נוסחה זולה למדי של
החבורה, סיפרה הנודע של מארי מק״
ארתי, שראה אור בעשור שעבר. ככותרת
הספר, כן תוכנו :״פגישת מחזור״
של ארבע בוגרות מחזור אחד בבית-ספר
אריסטוקרטי אמריקאי. אלא שהגב׳ יפה

זנחה את המעלות שהיו בסיפרה של מק-
ארתי, את העניין המהפכני, ומצאה להם
תחליפים הומו-סכסואליים, ברוח התקופה.
פגישת מחזור הוא ספר משעמם, העוסק
בנשים המזכירות יותר בובות של חלונות*
ראווה, או שערים של ווג, מאשר דמויות-

תלת־מימדיות. זכותו של המו״ל לציין בדש
האחורי של העטיפה שהגב׳ יפה היא
״אחת המשובחות שבסופרות אמריקה״,
אבל קביעה זו היא על אחריותו הבלעדית,
וכל קשר בינה לבין המציאות
הספרותית באמריקה הוא מיקרי בהחלט.

מי-טל

לאסישראג?
ה ל בי כשצריכיס חנוריס

ועתה-תמרי הק החדש!

אמישדאגז 2001

אמישראגז 3001

0עוו_)1\ 1 1

בגודל מ ק סי מ לי (x 60 60
4להבו ת,
תא א פי ה וגריל ח ש מלי.
הצתה אל ק ט רוני ת.
שיפוד ח שמלי מתסובב לגריל
עיצוב חדיש ומרהיב

5להבות בי שול־גז,
שני ת אי ם נפרדי ם ל אפיה ולגריל־ח ש מל
הצתה אל ק ט רוני ת.
בגוונים מ ר הי בי ם ובעיצוב חד שני.

שים לב לתו השרות והבטיחות המוצמד
לכל תנור. תו זה, הינו ערובה לכך
שאתה מקבל מוצר שתוכנן בקפדנות
ועבר ביקורת איכות ובטיחות, מבטיח לך
שירות יעיל וחלקי חילוף מקוריים לאורך שנים.

תנורי אמישראגז ניתן להשיג ברשת חנויות \ /אמישראגז ברחבי הארץ ובחנויות החשמל המובחרות

!עולם הזה 2281

אפיעודאג? -הקו החדש

אמנוח

אוכלים ב-

ל!אבגת
ול אבאשק לון
לא בגת ולא באשקלון, לא ב־ביקעה
׳ ולא במישור מוצא הצייר
הוותיק והמעולה אליהו גת את
נושאי ציוריו. תערוכתו החדשה,
שבגלריה בית לייוויק, בתל־אביב,
מזמנת לאוהבי הציור האימפרסיד

צייר כמה כבשים, בהשראת אחד
מפסליה. האמת היא, שהיא כלל
לא נתכוונה ליצור ראש של כבש
באותו פסל. כל פסליה של חלפי
הם מופשטים לגמרי. אולם מה צורות
שבהן פיסלה, מהחמוקים
והקימורים שהעניקה לגושי השיש
הקרים — נוצרו פסלים המקרינים
חום ותחושה של חושניות.
אם הצורות שקבעה חלפי לפס־

ומזה שנים אחדות היא מקדישה
את מירב זמנה לעיסוק פורה זה.
את התערוכה הנוכחית יצרה ב־קרארה,
שבאיטליה, הידועה בעולם
בשיש הנפלא שלה, שבו
עבד מיכאלאנג׳לו. חבל רק שה חלל
היפה של הגלריה גדוש יתר
על המידה בפסלי השיש. אפשר
היה להמעיט במיספרם, ובכך למנוע
את התחושה, כאילו נכנס ה
גריל

כמו
בימים הטובים!
״הוילאד • כית הגריל• טל׳ 475550
תחנת הדלק פז, ליד הכפר הירוק .
נוף הררי של הצייר אליהו גת
כוח צבעוני רב עוצמה

חנויות סופר ג׳ינס:
תל־אביב:
ר חובו ת :
רמת-גן :
ירושלים:

רח׳ יהודה המכבי 57 טל 456351 .
רח׳ הרצל 181 טל 76274 .־054
רח׳ ד״ר כהן ,2פינת ביאליק ,66 טל 734730 .
רה׳ יפו 50 בניו העמודים טל 233559.־02

פרסום רם

ניסטי נופי מידבר, הרים ושקיעות.
״כשאני זקוק לנושא לציור,״ מספר
גת ,״אין לי אלא לפתוח את
חלון הסטודיו שלי, בצפת, והמראה
של השגיא בהרי ישראל —
העצמון, מזמן לי נושאים רבים.
ההשראה כבר באה מאליה.״
בעוד אמנים רבים נתפסים ל-
סיגנונות ״נועזים״ ,״חדשניים״,
ברוח הגל של שנות ה־ ,70 גם
אם אלה אינם מתאימים לאופי הפרטי
שלהם, הרי אליהו גת ממ שיך
בדרכו האמנותית, שבה החל
לפני עשרות שנים. רוח הציור ה אופיינית
לו היתה ונשארה זו של
ציור הנשען על תיאור המציאות,
תוך שימוש בהנחות צבע מלאות
רגש ורטט. הליריות ואהבת החיים
החושניים מהווים את ״כתב
היד״ שלו. רבים חוזרים עתה
לציור ולצבע, אחרי שנים שבהן
בעטו בכל המוסכמות, ואילו גת
ממשיך בדרך שבה האמין ושאותה
לא נטש, חרף שינויים קלים שהזמן
מחייבם.
גם אם כמה מהציורים המוצגים
בבית־ליוויק אינם עשויים במיר-
קם הצבעים שאיפיין את גת ב עבר׳
מאיר גם עתה בוהק צבעי
המידבר את יצירותיו. בולטת בם־
יוחד תמונת השקיעה, עשויה בגמא
כהה, אינטנסיבית ומרוכזת מאוד.
גם אם יצר כבר עבודות טובות
יותר בעבר, הרי זוהי אותה היד
שמחזיקה במכחול, ואופיו המיוחד
ניכר בכל אחד מהציורים. סיג־נונו
הוא שלו, לטוב או לרע, ובכך
ייחודו, וזוהי הרי שאיפתם של
אמנים רבים.

ליה מקורן ברגש פנימה, בהחצנת
תחושותיה, או שיש בהם לקח
שלמדה ממוריה הגדולים, ביניהם
הפסל רודי לחמן — את זאת
אין לדעת. חלפי החלה לפסל בגיל
מבוגר יחסית, לאחר ששהתה במכסיקו.
שם החלה ללמוד אמנות,

צופה לבית־קברות. כימעט שאין
אפשרות לפסוע בתוך הגלריה,
בגלל צפיפות הפסלים שעל הכנים
הלבנים, וחבל. תפסת מרובה —
לא תפסת, שכן הגודש מפריע ליהנות
מהיצירות ולעמיד על ערכן
האמיתי.

החו שניות שבא בן

חן טרמפ לחייל

כשביקר הפסל מנ ש ה (״מנש קה״)
קדישמן בתערוכתה של
מרים חלפי, בגלריה מבט בתל-
אביב, לא יכול היה להתאפק, ר
כתב כמה מילים חמות של הת פעלות
במחברת שהונחה על שול חן
בגלריה. על הדף ליד המילים,

פסל אירוטי של מרים חלפי
קדיש מן חשב שזה כבש
העולם הזה 2251

אנטי־ חופה של מיכאל רורכרגר
צבע על צילום

לתת כשהזמן יעשה את שלו, ותהיה
לו היכולת להשקיף על ה דברים
בפרספקטיבה של זמן.
מיכאל רורברגר בולד בארץ,
בוגר האוניברסיטה העברית בארכיאולוגיה
ואמנות. ערך תערוכות
רבות של ציור בצבע שמן, אחר
כך עבר לצילום. עתה נסגר המעגל,
כשהוא מצייר על גבי צילומים.

שבץנ 11ל מו צגי ם

מיכאל רורפרגר
חזרה ל מ קו ר

גו רלםהמר
נוול ציס מי־ חו & ה
מה עולה בגורלם של צילומי
החתונות, המפארים את אלבומי
המישפחה מדור לדור? ובכן,
מיכאל רורכרגר החליט ללקט
צילומים שמצא פה ושם, במשך
שלוש שנים, ולהשתמש בהם כ״
חומר־גלם לציוריו. מסתבר ש כמחצית
מהצילומים שמצא מוש לכים
בקרנות רחוב, היו צילומי*
חתונות. למה ברחוב, מתגוללים
מיותמים — זאת אין איש יודע.
רורברגר בחר בצילומים של אל מונים,
כדי ליצור מהם עבודות
לתערוכה. וזו מוצגת עתה בגלריה
שרה לוי בתל־אביב.
את הצילומים שמצא העתיק ב־פוטו־קופי,
לפעמים על כל הנייר,
לפעמים על חלקו, ועליו הוסיף
צבע. התוצאה היא תערוכה מעניינת,
היכולה להעיד לא רק על
יכולתו של האמן, אלא גם על
חשיבתו ועל הרעיונות שלו, ה,מוסתרים
מאחרי המושגיות שביצירות.
מדוע, למשל, מכסה ה י
אמן את עיני כל הכלות בצבע
שחור? האם הוא נגד הכלה? ומדוע
חלקים אחרים בגוף הכלה
מכוסים גם הם בפס שחור, וכמוהם
גם שולחן המישפחה, עם העוגה
המסורתית? האם מבטא ה דבר
התנגדות למוסד הנישואין,
או שזוהי תוצאתו של משבר זמ ני?
האמן מסרב להתחייב לפרטים,
אך מסכים שהכל מבוסס על
מה שקרה. תשובה ברורה יוכל
העולם הזה 2281

כולה עדינות, ביישנות וצניעות.
היא נראית למתבונן בה כנערת
קיבוץ שהגיעה זה עתה העירה.
אלא שבלתה קוצפיצקי, כחו-
לת־העין המתולתלת, היא תל-
אביבית במקורה, שעלתה לירושלים,
תערוכת עבודותיה, בגלריה
דוגית, אינה חושפנית, ואינה
מגלה לצופים מה הולד לה
בראש. להיפך. עבודותיה, רובן
מכילות דף נייר גדול ולבן, שרק
חלקים מיזעריים ממנו מצויירים,
מעידות על רצון להסתיר — לא
לספר ולא לחשוף.
הטיפול המועט בדף מותיר את
הצופה כימעט ללא תגובה, אך בהחלט
מסוקרן. ברגישותה לטבע
ולנוף אפשר להיווכח באמצעות
הנושאים שאותם היא מתארת בקרעי
הרישומים שעל גבי הנייר.
אפשר לנסות ולהרכיב תשבץ
מן המוצגים בדוגית. אך עדיף
לתת לציירת הצעירה והמוכשרת,
שלאחר גמר לימודי האמנות בב
צלאל המשיכה בלימודים במכון
פראט בניו־יורק, להמשיך
בדרכה, להתפתח ולהביא לידי
ביטוי ערכים שהם שלה בילבד,
בצורה חופשית יותר, ללא מורא.

ה א קו
כרת

9ימים ( 8לילות)
9/6/81 - 1/6/81
נופש והנאה עם אפשרויות
סיור במרכז איי יוון.

8ימים ( 7לילות)
9/6/81 - 2/6/81
נופש נפלא ומלהיב בגדול א.יי יוון
מחירים מפתיעים.

אורניתור נופש ותיירות בע׳ימ:

ברודצקי **3רמת-אביב טל. 03-428215/6 .

ארמון טורס נסיעות ותיירות:

חיפה: אבן סיני 4טל 04-672722/3/4 .
קריתביאליק; קרן היסוד 16 טל 047707766,04-712681 .

ליר טורס
נהריה: כיכר העיריה, טל 923483 ,920121 .־04
שגיא טורס -נסיעות ותיירות:
תל-אביב: בן יהודה 76 טל 248204/5/6 03
אשדוד: רוגוזין 11 טל- 22520 .
שלום טורס (ישראל):
תל-אביב: רח׳ הירקון 126
טל 03-220136/7/8 .

שפי טורה.
עכו: דרך הארבעה 20
טל 912730 .־04

פדהה קוצכיצקי
ללא מורא

ג בו !
התלבשעלח לי פתהספ או

ב -או -קי
ה כינו
ע בו ר ך
ה קי׳ ז

קולק ציה מרשימה הכוללת:

חליפות ספארי
גצב עי ם שונים

חליפות גחלקים

ומכנסיים-
דגמים חד שים
מכירות ושיווק:
ת״א,רח׳המשבירכ
סל 52 .ו822

להשיה בחנויות התובנה המובחרות, בנלי־בו שלומ, מצחין ׳11111

במדינה
מי שפט
סול׳ ציסנז־ר מכיס
המישטרה מועכת כי הוא
הפורץ -הנאשם מס5ר כי
__ גא לעזור לשפנים
אנשי המישסרה, שהגיעו לדירה
שנפרצה ברחוב ניצנה בבת־ים,
מצאו גבר צעיר מטייל בה ללא־הסבר.
הם התנפלו עליו ורצו לעצרו,
אבל אחרי מאבק קצר נמלט
מידיהם וברח.
לשוטרים, שהוזעקו למקום. על־ידי
שכנים, לא היה ספק כי תפסו
פורץ ממש ״על חם״ ,והם המשיכו
לרדוף אחריו, עד שתפסוהו במ]חק
כמה רחובות.
אבל כאשר נחקר הצעיר, הוא
העלה סיפור, שלפיו אין לו כל
קשר לפריצה, או לפורצים. שלום
מלכה הוכיח לשוטרים כי הוא
מתגורר באותו רחוב עצמו, וסיפר
כי כאשר עבר ליד הבית, פנתה
אליו אחת השכנות וביקשה ממנו
לעזור ולבדוק את הדירה שנפרצה.
הוא עשה טובה ועלה לדירה, כאשר
התנפלו עליו לפתע כמה אנשים
בלתי־מוכרים, שלא היו לובשי-
מדים. הוא חשש כי אלה חבריהם
של הפורצים, ולכן נמלט על נפשו.
מוזר ונוצץ. התביעה הגישה
כתב־אישום נגד מלכה, וביקשה
לעצרו עד תום ההליכים. אבל
עורך־הדין, נחמן בטיטו, חזר בפני
השופט, חיים שמחה נחמני, על
סיפורו של הנאשם וביקש כי מלכה
ישוחרר בערובה.
מצבו של מלכה היה אולי טוב
יותר לולא מצאו השוטרים בכיסו
חצי צילינדר שבור. זהו החלק
שאותו שוברים בדרך־כלל הפורצים
בצבת מיוחדת מתוך מנעול
הדלת, כדי לפרוץ לדירה.
אבל למלכה היה הסבר גם לכך.
הוא סיפר כי כאשר עלה במדרגות
לדירה, ראה את החפץ המוזר הנוצץ
מונח על הארץ, מתוך סקרנות
התכופף ושם אותו בכיסו. השופט

צר באמצע חודש אפריל, אחרי
שהתגלה למישטרה כי היה במשך
זמן־מה בתורכיה, ונפגש שם עם
בלדרית ההרואין, חגית ולדמן.
המישטרה טענה כי טמסוט היה
שותף להברחת קילוגרם ההירואין,
שהביאה חגית מתורכיה, וכי הוא
נסע לתורכיה כדי לעזור לה. טמ־סוט
לא הכחיש כי היה אמנם
בתורכיה ונפגש עם חגית. אך
הוא הכחיש בתוקף כל קשר לסמים.
הוא היה מוכן להיבדק במכונת־אמת,
כדי להוכיח את חפותו. אך
בכל־זאת נעצר לעשרה ימים.
״סתם נקלעתי לצרה״ .הסניגור
ביקש כי המישטרה תשחרר
את מרשו, כיוון שלצעיר אין
הרשעות, ואינו קשור לעניין.
פקד המישטרה, משה שטורם,
אמר לשופט כי יתכן שהיו משחררים
את טמסוט, לו היה נותן
גירסה סבירה למסעו לתורכיה,
״אך גירסתו נראית גם על פניה
בלתי־סבירה״.
השופט פנה לעציר ושאל אותו:
״מה היתה מטרת הנסיעה ד׳ וטמ־סוט
ענה :״אני בסך הכל נתבקשתי
לנסוע לתורכיה למסור שלושה
ג׳ינסים ומיספר ספרים למישהו ב-
חו״ל; איני יודע מה זה מישטרה,
ובחיים לא הסתבכתי.
גם כאשר העיר לו ביודהמישפט
כי גירסתו אינה הגיונית, חזר הצעיר
על דבריו בעקשנות. בית-
המישפט החליט לעצרו לעשרה
ימים נוספים.

חקל או ת
3ח ד 0לוג,11 בים
המישטרה והמושבניקים
אינם מצליחים להתגבר
על כגופיות־גגכים,
המרוקנות כלילות מדבקים
שלמים
״לקום בשעה 5בבוקר ולגלות
שאתה לפתע מחוסר־כל. אין לך
מקור פרנסה, שבו השקעת 30

מיתקן לשמירה על מפונית במושב קידרץ
״הגנבים צוחקים נזאיתנו!״
קיבל את בקשת הסניגור, ושיחרר
את מלכה בערובה.

ל תו ר כי ה 1חזר>ר.
__נסע לתורכיה גרי
למסור שלושה זוגות מיבנסיים לכל אדם בישראל זכות לגירסה
שלו, אפילו היא מוזרה, מצחיקה
ובלתי-אפשרית. כך חשבו כל ה נוכחים
באולם של השופט אורי
שטרוזמן.
השופט דן בערר של יוסף טם־
סוט על מעצרו. הסניגור, סמי יונה,
סיפר לבית־המישפם כי שולחו נעהטודס
הזה 2281

שנים מחייך, אין לך, בעצם, למען
מה להמשיך לחיות.״ כך מס ביר
אהרון מרצ׳ל מה שעובר על
המושבניק המתעורר בבוקר ומגלה
שגם הוא הפך קורבן למגיפת
הגניבות החקלאיות הפוקדת את
הארץ בימים אלה.
אהרון מרצ׳ל, ממושב משמר-
איילון ליד רמלה, התעורר בשעת־לילה
מאוחרת, בעיקבות צילצול
האזעקה המותקנת ברפת שבחצרו.
גופו של מרצ׳ל היה נתון כולו
בגבם, בעיקבות ניתוח קשה שע בר
כמה ימים לפני כן. בעזרת
מקל הליכה הצליח להגיע אל ה רפת.
בידו היה רובה. מרצ׳ל הבחין
בדמות חומקת מהרפת וירד.

קורבן מרצ׳ל ברפת שלו
חוסר־אוניס
באוויר. הדמות נעלמה אל תוך
החשיכה. מרצ׳ל שמח על כי הצליח
להבריח את הגנבים למרות
מצבו הפיסי הקשה. הוא נכנס
אל תוך הרפת, הדליק את האורות
ועיניו חשכו 20 .הפרות שלו, ש ערכן
נמדד בעשרות אלפי שקל,
נעלמו. תוצאה של 30 שנות עבודה
קשה נעלמה. עתיד בטוח ושקט
של משק חקלאי משגשג היה כלא
היה.
בעבר נגנבה בעיקר תוצרת
חקלאית מן השטח שבו גודלה.
אולם בזמן האחרון פועלות כמה
כנופיות במרכז הארץ בשיטה שונה.
הן אינן מתרכזות עוד בגניבת
התוצרת, אלא בגניבת תש תית
המשק החקלאי, ומרקנות את
המשקים. לחקלאים קשה להתאושש
ממכות אלו. למעשה עליהם
להקים את המשק שלהם מבראשית
לאחר כל גניבה כזאת.
מישפחת עזרא ממושב יציץ,
ליד רחובות, הינה אחת המישנד
חות שנותרו ללא כל המשק ה חקלאי
הקטן שלה התבסס על
דיר צאן שמנה 50 כבשים. בני
המישפחה ישבו שיבעה לאחר
מותו של הסבא. בלילה האחרון
של השיבעה נכנסה כנופית גנ בים,
וחתכה את גדר המירעה.
לאחר מכן שברו חברי הכנופיה
את דלת הדיר ונעלמו עם 50ה כבשים
.״נשארתי עם 50 ילדים
של שלושת המישפחות שבבעלותם
היה עדר־הכבשים, ואני לא
יודע מה יהיה מחר,״ מסביר יש ראל
עזרא.
השיטה שבה נוהגות כנופיות
גונבי־הבקר דומה בכל המיקרים.
הגנבים חודרים אל המשקים מבעד
לפרדסים הנמצאים מאחרי המש קים.
הם מנתקים את מכשירי ה אזעקה,
פורצים אל תוך הרפתות
והדירים ומובילים את העדר אל
מחוץ לתחומי הישוב. לאחר מיס-
פר קילומטרים הם מעמיסים את
הבקר על משאיות ונעלמים.
לעיתים־רחוקות זוכה בעל המשק
לראות שוב אח הבקר ש נגנב
ממנו .״כל מה שנשאר מה עדר
הם החובות הגדולים שעלינו
להשיב למזכירות המושב,״ מסביר
מרצ׳ל ,״כשקונים עגלות קטנות,
לוקחים הלוואה לשם קנייתן והל וואה
לשם גידולן. כשהפרות מניבות
חלב, מצליחים להשיב חלק
מהחובות, וכאשר מוכרים את ה פרות,
מצליחים להשיב את שאר
החוב ולהרוויח מעט.״
מיהם הגנבים ז השאלה ה עולה
מיד היא לאן נעלמות כמר
יות הבקר העצומות ז למושבניקים
יש מיספר השערות: במושבים ה קרובים
לכפרים הערביים, כדוגמת
מושב מישמר איילון, השוכן
קרוב לגבולות ,67 טוענים, כי
הבקר מובל אל העדרים של ה כפריים
הערבים. שם מורידים מהם
את מיספר הזיהוי המוטבעים ב־

אוזני הפרות ואלה מתערבבות
עם הפרות האחרות, ללא כל אפשרות
לזהותן מאוחר יותר.
במושבים אחרים טוענים, כי הבקר
מובל מיד לשחיטה ונמכר בשוק
השחור, שבו אין צורך בקבלות
קניה ומכירה.
העובדות שבידי המישטרד. מוכיחות
שאין הדבר כך. דובר מיש־טרת
רמלה, סגן־ניצב קלמן בורנשטיין,
טוען כי על פי גילוייה של
המישטרה, הבקר מובל אל עבר
רצועת־עזה. בעבר נתפסה מיכל־את־בקר
גדולה בחאן יונס, והיו
מיספר מושבניקים בעלי מזל, ש זכו
לקבל חלק מן הגניבה בחזרה.
בזמן האחרון נתפסה כנופייה
נוספת, גם זו מרצועת עזה, אלא
שהפעם מרפיח. המישטרה תפסה
12 תושבי רפיח, שעסקו בגניבת
בקר, במושבים במרכז הארץ. לכנופיית
היו נציגים, שעבדו כפועלים
במושבים. אותם נציגים
ידעו בדיוק מה קורה בתוך המושבים
— על פעולות השמירה שם,
היכן ניתן לגנוב, כמד. וכיצד.
בדרך זו פעלה הכנופייר, תקופה
ארוכה, ללא כל אפשרות לעלות
על עיקבותיה.
כיצד הצליחו להעביר את ה בקר
לתוך הרצועה, וכיצד מכרו
אותו, לא הסכים נציג המישטרה
להסביר .״אנחנו כעת באמצע
מיבצע גדול,״ הסביר סגן־ניצב
בורנשטיין .״אותם פרטים הינם
חסויים, ופירסומם עלול להרוס
את המיבצע כולו.״
המישטרה מקלה־ראש. ה מושבניקים
טוענים שהמישטרה
מקלה־ראש בנושא. אולם על־פי
הסברו של איש המישטרה. ניתן
להבין שהמישטרה פועלת בדרכים
מתוכננות ויעילות. המושבניקים
מצפים, שבכל גניבה תעקוב ה־מישטרה
אחר העיקבות, ותעשה
כמיטב יכולתה על־מנת להשיב
להם את הבקר. אנשי המישטרה
מודעים לדרך הגניבות, ואינם עוסקים
במעקבים, מאחר שמהמקום
שבו מועלה הבקר על משאיות
אובדות העיקבות.
משקי הבקר אינם הקורבנות
היחידים של הכנופיות. במושבים
שבהם אין משקי בעלי־חיים, כדוגמת
מושב קדרון, שעל יד גדרה,
גונבות הכנופיות את המכוניות,
ואף עוסקות בפריצות אל תוך
הבתים.
״כולם חושבים שלחיות במושב
זה אומר לחיות בווילה וברמת־חיים
גבוהה,״ אומרת אורה ברקת
מקדרון .״השקט, הירוק וריחות
הפרדסים אכן קיימים, אולם
איש אינו יודע שבלילות אנחנו
ישנים בפחד, כשרובה מונח על-
יד המיטה.״
בכל המושבים התארגנו לאח רונה,
כדי למנוע גניבית. יש מושבים
שגידרו את כל שיטחיהם
בגדרות גבוהות, ונעלו את הפת
חים
בשערים. בתוך המושב מתנהלת,
בתורנויות, שמירה קבועה,
על-ידי חברי המושב. למרות כלו
אלה עדיין מתבצעות בקרב אותם
מושבים גניבות גדולות.
המושבים מהווים פיתוי לכנופיות
הפושעים, שהתייאשו מה בנקים
ומהבתים בעיר. במשקים
החקלאיים ניתן לגנוב רכוש רב,
כמו תוצרת חקלאית וכלי־עבודה,
שקל למוכרם או להעלימם.
״המושבים לא תוכננו מראש
נגד גניבות,״ מסביר גבי, בעלה
של אורה .״לדוגמה, במושב קד״
רון, הבתים נבנו רחוקים אחד
מן השני, והמושב כולו מתפזר
על פני שטח רחב. אין כל אפשרות
לגדר אותו, והעובדות הללו
הפכו פיתוי לכנופיות הגנבים. האנשים
שבאו לכאן, אל השקט,
חיים בפחד מתמיד. אנו מנסים
להילחם בנגע ולעשות כמיטב יכולתנו.
כל בית מוגן במערכות־אז־עקה.
המושב חולק למיספר חלקים,
וכל שעתיים שומרים שני
נציגים מאותו חלק במשך כל הלילה.

המכוניות אנו קושרים בשרשרות
כבדות לעמודים, התקנו
מערכות־אזעקה במכוניות עצמן
ובמוסכים שבהם הן חונות, אח
המוסכים הגפנו בדלתות־ברזל כבדות
ונעולות, ולמרות כל זאת המכוניות
עדיין נגנבות. בבוקר
אתה קם ומוצא בפתח הבית אח
אביזרי־השמירה המתוחכמים מפר
דקים. ממש צוחקים מאיתנו.״

לא סומכים על המישטרה.

גבי ברקת טוען, שרוב עיקבוח
הגנבים מובילות לכיוון רצועת־עזה
.״לפני חודש גנבו לי אח המכוניח המכונית המיסחרית.
היתד, מחוברת לכל האביזרים המיועדים
להגן עליה מפני גניבה.
ובכל זאת הצליחו לגנוב אותה,
דיווחתי למישטרה, ובמקביל הקמתי
ארבע חוליות־חיפוש. העיקבוח
הובילו לדרום. סרקנו את השטחים
עד רפיח. ברפיח מצאנו אח
׳המכונית.
״במיקרה שלי היה לי עוד מזל,
משום שעליתי על העיקבות לפנן
שהצליחו לפרק את הרכב לחלקים
או להעביר אותו אל מעבר לגבול,
למצריים.״
העיקבות מובילות אל עבר
רצועת־עזה. לכן קל יותר לתפוג
את הכנופיות, משום שעליהן לעי
בור דרך מחסומים של המישט׳
רה וצה״ל. למרות זאת רכוש ר1
מועבר ואינו נתפס במחסומים
לדברי סגן־ניצב בורנשטיין, הי
מישטרה מתגברת בזמן האחרו
את המחסומים בכוח אדם נוסף
ברחבי הארץ הוקמו יחידות מיו׳
חדות, השייכות למישמר־הגבו׳
ולמישטרה, כדי לטפל בנושא ה׳
גניבות. על פי דבריו של סגן ני׳
צב בולנשטיין, יוכלו המושבניקיב
בקרוב לישון בשקט.

באופן שיטתי לעיתונאים. כץ טען, שהוא
חש עליונות על חברי הממשלה האחרים
ביגלל השכלתו האקדמאית והכשרתו ה־מיקצועית,
אך קולו כימעט ולא נשמע
בה. כל עימות שלו עם שר־האוצר
הסתיים בהפסד שלו. דו״ח של הביטוח
הלאומי, שפורסם לאחרונה, מלמד ש-
מיספר העניים גדל. אם מוסיפים לכך את
אחוזי המובטלים במשק, הרי כישלונו של
ישראל כץ מושלם. לראשונה, מאז המיתון
של אמצע שנות ה״60׳ ,מדובר על אבטלה
של ממש וירידה ריאלית של כארבעה
אחוזים ״בשכר המשולם לשכירים
כשהתנועה הדמוקרטית נותרה עם שלושה
שרים וארבעה ח״כים, לא אבה השר
להתפטר, למרות שכל הלובי שלו כבר
נואש ממנו. האיש שטען שאינו זקוק
למישרה ממשלתית, ושעל פי הכשרתו הוא
מסוגל לעשות דברים אחרים ובהצלחה

סיכום תוצאות פעולותיו של ישראל
כץ כשר*הרווחה בממשלת הליכוד שואף
לאפם. תחת להימלט בצורה מכובדת מפרק
אומלל זה בחייו, הצטרף האיש בעל חזות
הפנים הסימפטית, המחייך כל הזמן, ל-
רשימת־נפל אחרת.
כץ, שפן פוליטי אמיתי, בעל רקע צבאי
מפוקפק, אדם שבגד בעקרונות שעליהם
הוסכם בד״ש לפני שהצטרפה לממשלת
הליכוד, מותיר אחריו אדמה חרוכה בתחום
החברתי.
הפער בין העשירונים העליונים והתח תונים
הועמק. בעלי ההון היטיבו את
מצבם• העניים הפכו עניים יותר, והצטרפו
אליהם בני המעמד הבינוני-נמוך. האינפלציה
היא בת שלוש ספרות והאבטלה
במשק היא גורם דומיננטי לירידה הרבה
מישראל. על עלייה כמעט שאין מה לדבר.

השר כץ עם ח ״כ פרוש
התברג היטב במינזסד
(המשך מעמוד )13
ש״ישראל השניה״ היא חבית־נפץ המאיימת
להתפוצץ בכל רגע, ושיש לתת את
הדעת לפיתרונות מהירים לבעיה. הז־ו״ח
הזה דחף את כץ אל מרכז הבמה הפוליטית.
שנת 1977 היתד, שנה רעה מאוד למערך,
ורבים נטשו אז את תנועת־ר,עבודה. תנועה
חדשה, שזכתה לאהדה ציבורית רבה, ד״ש,
הצליחה לגרור אליה את הד״ר כץ, והוא
ניסח את סעיפי המצע החברתי של ד״ש,
שפתחו את מצע ד״ש בבחירות הקודמות.
מצע ד״ש, שהיום נראה כבדיחה טפלה,
נפתח בדרישה לתת עדיפות לאומית לבעיות
חברה על-ידי הקמת מישרד לרווחה
חברתית וטיפול ממלכתי מיוחד ב־איזורי
מצוקה מוגדרים.

״אני פועל על־פי
מצפוני״
הצטרפות כץ לד״ש היתד, סימן ראשון
להתמנותו. ד״ש, הרכב לא-ברור
של ימין ומרכז־ימין, לא היתד, יכולה,
מסיבות אובייקטיביות, להציג פיתרון רא־דיקלי
לבעיה שכץ היטיב כל-כך לאבחן.
כשנשאל כץ מדוע נטש את תנועת העבודה
הסוציאליסטית (לפחות על פי דג לה)
,הסביר שהגיע לד״ש משום שמאס
בריקבון ובהתאמות של המערך. כעבור
ארבע שנים, לצידו של דיין אמר :״מעולם
לא הייתי ד״שניק טהור״.
המומחה לענייני חברה, שכל חייו הוקדשו
לתחום האקדמי לא נבחר ח״כ מטעם
ד״ש. יתכן שהיה חוזר שוב לתחום עיסוקיו
הקודם, אך חודשים אחדים אחרי הבחירות
ב־ 1977 הצטרפה (או ליתר דיוק
זחלה) ד״ש לקואליציה ובין התיקים שהמתינו
לה היה תיק הרווחה. לובי של
עובדים סוציאליים ואנשי תנועת עודד
דחפו את כץ למישרה.
בעוד כץ מחמם את כיסאו ומחפש
מנכ״ל למישרד החדש, הודיע שר־האוצר
דאז, שימחה ארליך, על שורת צעדים כלכליים,
שכונו בקיצור ״ה,ליבראליזציה״,
בהשראת פרופסור מילטון פרידמן. בעיק-
בותיהם נפגעו (כרגיל) השכבות החלשות
מאותם עשירונים שכץ היה שליחם.
השר כץ לא התפטר. מי שכונה פעם
על־ידי פנחס ספיר ״עוכר ישראל״ ,ביגלל
המימצאים שהציג, התברג היטב במימסד.
בדיעותיו הראדיקליות בנושא הפער החברתי
חלה מטאמורפוזה. בראיון לדורון
רוזנבלום עדיין נשמע כץ אופטימי, למרות
צעדי ארליך. הוא האמין שביכולתו לשנות
את מצבם העגום של עשרות אלפי מאכלסי
העשירונים התחתונים. בסוף הראיון הוא
אמר :״אני מקווה שבסיום תפקידי יהיה
אפשר לומר, שהמצב הכלכלי שופר תוך
כדי צימצום הפערים והעלאת איכות־החיים
בארץ.״ (הארץ )11.11.77
״הצלחתו״ של ארליך כמעט וגרמה למשבר
ממשלתי. האינפלציה הרקיעה שחקים,
תקציב מישרד-ד,רווחה קוצץ, ובעיק־בותיו
הורעו תנאי השירותים הניתנים
למטופלי המישרד. כץ, שעדיין האמין
ביכולתו לשנות דברים, אמר בכתבת דיוקן
ליוסף שביט :״אני פועל על פי מצפוני

ואם אגיע למסקנה, שאיני מסוגל לקדם
דברים, או שאסור לי להתפשר יותר, לא
אשב עוד בממשלה. בשום פנים ואופן
איני רואה בפוליטיקה מסלול חיים.״
(ידיעות אחרונות .)8.6.79
כץ נימק באותה כתבה את הסיבה לאי-
התפטרותו מהממשלה, למרות שאינו שבע־רצון
מהישגיה בתחום הרווחה. לדעתו, כך
אמר, יש חשיבות לכל קול יוני בישיבות
הממשלה. שטויות אלה אמר כץ בזמן
שבגין חיסל במו ידיו, בעזרת מתנחלי
שרון, את רעיון האוטונומיה, ובירבורי
ד״ש בוועדת חוץ וביטחון לא הזיזו אפילו
מתנחל אחד ממקומו.
בנובמבר 1979 הצליח בגין למנוע את
התפרקות המרכבה הקואליציונית, ואת
ארליך החליף יגאל (״אין לי״) הורביץ.
בתום ישיבת הקבינט הכלכלי הראשונה
הודיע הורביץ על סידרת גזירות כלכליות
מדהימות ״למילחמה באינפלציה״ .העלאות
המחירים הדרסטיות של מוצרי היסוד המסובסדים,
המעלות את האינפלציה, למרבה
האירוניה לשיאים חדשים, ובני שכונות
בירושלים יצאו לרחובות להפגנות
אלימות.
אמר, בהקשר זה, השר כץ בסוף אותו
שבוע דרמאתי בראיון לרפאל בשן :״אין
לי ספק, כי קיימים אלמנטים פוליטיים
שאנו מכירים אותם היטב, המנצלים את
המצב ומסיתים את האנשים לצאת לרחובות
״.זה כל מה שהיה לכץ לומר על
גזירות הורביץ, ואף לא מילה אחת על
כך שהם זירזו את התפוצצות חבית־הנפץ
של הפער החברתי.
שאל אותו רפאל בשן בעוקצנות :״יש
הטוענים כי ויתרת על הגשמת כמה מן
הרעיונות שלך בתחום הרווחה ובטיפול
בשכבות המצוקה בגלל רצונך העץ להמ שיך
ולשבת בממשלה. האם זה נכון?״
כץ הרים קולו והשיב :״אין לך דברי-
הבל גדולים מאלה ! היו לי הרבה פיתויים
לעזוב את הממשלה, אך נשארתי בה,
כדי שאוכל לשמור על ההישגים הקיימים
בתחום הסוציאלי ולדחוף קדימה פרוייק טים
לטווח־ארוך. זה מה שמחזיק אותי
בממשלה. זה הפיתוי — ולא הכיסא.״
(ידיעות אחרונות )23.11.79

״הגה,
אני פורש״
שר*הרווחה לא התפטר, כידוע, גם בתקופת
הורביץ, כשתקציב מישדדו קוצץ
שוב• עיתונאים יודעים לספר, שמדי פעם
היה לוחש באוזניהם, שהנה הוא עומד
להטיל פצצה, ולהודיע על התפטרותו ב-
עיקבות כשלונות הממשלה בתחום החברתי.
אך בסופו של דבר לא התפטר
השר׳ והעיתונאים חדלו מלהתייחס ברצינות
לאיומי הפרישה שלו. לפני שנה גרם
לכינוס מועצת התנועה הדמוקרטית, כדי
לדון בפרישה מהממשלה, אך לבסוף חזר
בו מרעיון ההתפטרות.
כץ התמיד להופיע לישיבות הממשלה,
ונהג לרשום בצורה מסודרת את הנאמר
בה. לפני כחודש חשף נחום ברנע מדבר
את העובדה ששו״הרווחה נהג להדליף

השר כץ ;וטע
רצון עז לשבת בממשלה
רבה יותר, לא רמז שהוא מתכוון להיפרד
ממישרדי הסעד והעבודה, שעדיין לא
אוחדו, למעשה, למישרד אחד.
ההחלטה להקדים את הבחירות אילצה
את קומץ עסקני התנועה הדמוקרטית להחליט
על המשך דרכם הפוליטית. לכולם
היה ברור שהתנועה הדמוקרטית היא פגר
פוליטי וייגאל (״פופאי״) ידין הסיק את
המסקנה ההגיונית, אומנם באיחור, והודיע
על פרישה מהחיים הפוליטיים. שמואל
תמיד נכשל בניסיונו להצטרף שוב לליכוד,
ואילו כץ, תחת לחזור לעבודה סוציאלית,
פנה לפליט פוליטי אחר והצטרף לרשימת־הצללים
של משה דיין.
עיון בעיתונות היומית במשך ארבע השנים
האחרונות מגלה שכץ כמעט ואינו
מוזכר בה. נחום ברנע טען שחסד זה
נטו לו העיתונאים, שלהם דאג להדליף
מדי שבוע את מהלך ישיבות הממשלה.
אחרים טוענים שאי־ההתעניינות בו מקורה
בחוסר עניין ציבורי רב בפעולות מישרד-
הרווחה. טענה זו יש לדחות על הסף, משום
שאם. על פי כץ, הפער החברתי הוא
חבית חומר״נפץ, הרי שאי־העמדת נושא
זה במקום גבוה יותר בסדר־העדיפויות ה ממשלתי
היא כישלון נוסף של הד״ר
כץ, ואולי הצורב ביותר.

כל פיתרונות דיור מהפכניים לא הוצעו
לאלפי חסרי קורת־גג. כספים, שהיו אמורים
להגיע לשכונות המצוקה, מצאו דרכם
להתנחלויות בשטחים הכבושים.
הייקה הטיפוסי הזה לא יוכל להימלט
מאחריות, משום שהוא היה שותף מלא
בדרג המבצע, אך לא עשה דבר ולא התריע
בפני הממשלה על המצב הנואש של
״ישראל השניה״ .נדמה שהתפקיד, המעמד,
הכסא, הסיחו את דעתו מהמתרחש בארץ,
ובהדרגה הוא ניתק עצמו מהמציאות היומיומית
ומאלה שבחרו בו.
כמהופנט, מסתובב היום הד״ר ישראל
כץ בזירה הפוליטית ומחפש שותפים ל הרפתקה
חדשה. גנרל שתום־עין ועוד כמה
פליטים פוליטיים הם חבריו למערכת־ה־בחירות
הקרובה לכנסת העשירית. הוא
כבר שכח את חבית־הנפץ שגילגל למרכז
הבמה הפוליטית בראשית שנות ה־70׳,
והוא אינו מסוגל לראות שהפתיל מתקצר.
״המומחה״ (למה?) אינו יכול לוותר על
ישיבות יום א׳ של הממשלה בירושלים,
וכל מי שבקי בחיים הפוליטיים בארץ
לא יתפלא אם יראה את הד״ר ישראל
כץ ממשיך למלא פינקסי-רשימות מישיבות
הממשלה הבאה.

כן־ ציץ ציטרין 1
העולם הזה 2281

השעון המתוכנן במיוחד לצעיר
היודעים להבות מהחיים
מותאם לפרק היד
1ייייי ק

דגם 713401

דגם 725601

דגם 713304

דגם 725601
שעון עצר (סטופר! כפול;
כולו פלדת אל-חלד; נגד מים
עד 20מ׳; זכוכית קריסטל;
מראה:שעות,דקות,שניות,
תארי! ,יום וחודש; תאורת לילה.
אחריות לשנתיים (כולל הסוללה).

2ידמ ^ ז _ <3 1
* ק * ח 6סאס 8 0נ<

־ 6 2 9

8£1£01

דגם 713304
לחצו שעון
העצר

שעון נשים עם תאריכון מתוכנת
(*8סו\0 0 * 1£1וד*ו\/ו 0ד ט* ,0=111.1.

כולו פלדת אל־חלד; נגד מים ;
זכוכית קריסטל. מראה: שעות ,
דקות, שניות, תאריך,יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

0016

!זינשננמס

13681
0 8 1/100ד*א\ 3 1 0 8

כ כ 1* 1
כיי ו - .י,ו_וו

1140

1111 0491־ 0 * 1צ* 0א *40ז א1* 8 1

8 2 8 -

דגם 713401
שעון נשים,עם תאריכון מתוכנת

נגד מים; מצופה זהב:
זכוכית קריסטל; מראה:שעות,
דקות, שניות,תאריך, יום וחודש;
תאורת לילה.
אחריות לשנתיים(כולל הסוללה).

8 4 5 -

מבצע מיוחד

לחגי
7 להשיג בחנויות המובחרות בארץ. שרות יעיל ומהיר, חלפים מקוריים.

א ו ריי נ ט בדיו ק בז מן הנכון.
שעון מעולה ללא בעיות• יבוא שיווק והפצה: בגי משה קרסו בע״מיסוכנים בלעדיים של 00 1* 8* 8 :ו081£81 70 -

קולנוע
סרטים
מח־י 71 אד׳ 11 טו ת
״בחלק הראשון של סצינות מחיי נישואין
מופיעות שתי דמויות זועמות והרסניות,
להן קראתי פטר וקאתרינה. מן הדין היה
להקדיש להן אז יותר מקום, אלא שיוהן
ומאריאן מילאו אז את כל החלל הפנוי,
ועל כן נכפתה עלי שתיקה בכל הנוגע
לבעיותיו של זוג מעורער זה. בתסריט

פיטר גרמן (השחקן רוכרט אטזורן) —הכעל הנורמלי שהפך רוצח פתולוני כ״ח יי מאריוגטות״
כולם המומים מן הקורה להם

חדשה שרקמתי, סצינות החלו לקבל צורה.
עכשיו חיי מ אריונ טו ת הפך להיות עובדה
קיימת.״
במילים אלה נפתחת ההקדמה של אינג־מר
ברגמן לתסריט סירטו החדש ביותר,
מחיי מאריונטות, שיוצג בקרוב בישראל.
בדרך זו הוא קושר את הסרט למה שעשה
קודם לכן, ועוסק בפעם נוספת בשטח
המטריד אותו לאחרונה בצורה עיקבית.
כי לסרט החדש אפשר היה לקרוא, בלי
לחטוא לאמת ,״עוד סצינות מחיי נישואיך.
נדמה, שלצורך זה הפשיט הבמאי
השוודי עוד יותר את סיגנונו, הפך אותו
קאמרי עד כדי קיצוניות, כאשר הוא אינו
מש אף לרגע מן הנושא המרכזי.
מבחינה חזותית, זה יכול להזכיר סרט

אינגמר ברגמן וסכן ניקדויסט
הבמאי והצלם

אחר שכתבתי, ואשר לא עלה יפה בסופו
של דבר, הופיע סיפורם של פטר וקאת*
רינה כאחד מתוך כמה נושאים משולבים
זה בזה. תוכנית ההסרטה נפלה למים, אבל
שניים אלה סירבו לרדת למצולות. הם
חזרו והופיעו בעקשנות בתוך כל תוכנית

פיטר מדמה לעצמו •טהוא רוצח את אשתו קאתרינה (כריסטין בורגר)
עוד ס צינו ת מחיי נישואין

אגרופים מצחיקים (הוד, תל־אביב,
ארצות־הברית) — ג׳קי
צ׳אן, בך טוענים באמריקה, עתיד
לרשת את ברוט לי. אבל להבדיל מן האליל ההונג־קונגי,
שלקח את עצמו ברצינות מחרידה, צ׳אן עתיד להפוך את
מלאכת הקונג־פו לפארודיה מצחיקה, מן הטוג שהוגש
על קצה המזלג ב״סרט מטוגן״.
כך לפחות מבטיחים המומחים. אבל כדי שישיג את
מטרתו, כדאי יהיה שימצא לעצמו צוות שיתייחס אליו
קצת יותר ברצינות מאשר הצוות שעשה את ״אגרופים
מצחיקים״ .הכוונה אינה שיעמידו אותו במרכזן של דרמות,
אלא שידאגו לבנות סיפורים קצת יותר מוצלחים מסביב
למעשי הלוליינות העליזים שלו, כדי שתהיה גם מיסגרת
למהלומות האקרובטיות, ולא רק אפקטים קוליים מהדהדים
ברקע.
הצמד רוברט קלאוז (במאי) ופרד ויינטראוב (מפיק),
שעבדו גם על הלהיט הגדול ביותר של ברוס לי ,״הדרא-
קון״ ,מציג כאן את צ׳אן כבנו השובב של מיסעדן סיני,
שמסרב לשלם דמי־חסות למאפיה, אבל עם זאת גם מתנגד
לתגובה בכוח נגד העולם התחתון. הבן, שמוא חסיד נלהב
של שיטות הלחימה הסיניות, שאותן הוא לומד אצל דודו,
הכיבשה השחורה של המישפחה, אינו יכול להתאפק,
כאשר באים הביריונים להכות את אביו. תוך כמה תנועות
אלגנטיות ומהירות מאוד הוא מפזר אותם על פני
סימטה שלמה•
מכאן שואל הסרט את הנושא החביב על קלינט איסט-
ווד, ומתחיל לדבר על אליפות ההתכתשות של ארצות-
הברית. צ׳אן החביב הופך לנציג העדיף של הבוס המקומי,
גם זאת משום שאותו בוס חטף את כלת אחיו.
משהו לא ברור כאן ז לא חשוב, גם אם תראו את

814

לולינות עליזה

היצאנית קה (רימה רוסק)
קצר

ג׳קי צ׳אן: יורשו של בחס לי
הסרט לא תבינו הרבה יותר. אנשים הולכים בו לעשות
משהו, אבל הסרט שוכח לומר אם הגיעו אי־פעם. דמויות
מופיעות ונעלמות לפי הצורך ולא לפי העלילה. סק רנים
שממלאים כיכר שלמה, כדי לראות התגוששות ראוותנית,
לא יילכו בעיקבות המתגוששים לתוך אולם קולנוע
ריק, פשוט משום שהדבר אינו מסתדר לבמאי. למען
האמת, זה נראה כאילו כאן הוסרט סרט ארוך ומפורט
הרבה יותר, אבל כשהוחלט להביא אותו לממדים מיס-
חריים, העדיפו להוציא את קיטעי העלילה, כדי להשאיר
את המכות בשלמותן. צריך להודות שהמכות הן אמנם
משעשעות מאוד, בעיקר כאשר צ׳אן קטן״הקומה מכה
בגושי-בשר ענקיים ביעילות של צרעה המחסלת דובים• מי
שאינו מבקש יותר, יבוא על סיפוקו המלא.

במוח האדם

קודם משלו, שלא הוצג מעולם בארץ,
הפולחן, בקירבה היתרה של המצלמה
לדמויות, בהיעדר כמעט מוחלט של רקע
חזותי, בהתרכזות הקיצונית בפני השחקנים.
תמונות נמוגות לתוך מסך לבן,
כמ בפ ר סונ ה, והסרט כולו הוא שחור
לבן, פרט לשתי סצינות־מפתח, שאחת מהן,
סצינת הפתוחה, מראה את הגיבור רוצח
יצאנית.
הכוח ההרסני. בתוכנו — שקוע הסרט
עמוק בתוך עולמו של ברגמן. השאלה
המופיעה לכל אורך הסרט היא, כדברי
הבמאי :״מה גורם לאותו קצר במוח
האדם, שמעביר אותו על דעתו, גם אם
מדובר באיש הנראה מאוזן ושקול לגמרי
בהתנהגותו? ב פני ם אל פני ם ניסיתי להתמודד
עם נושא דומה, אלא שהפעם הכוח
ההרסני אינו מופנה כלפי פנים, אלא
כלפי חוץ, אל אדם זר.״
הסרט כולו בנוי כמעט כמו עבודת-
מחקר תעודית. אחרי הרצח בהתחלה, ותמונות
הגיבור המאושפז במוסד לחולי־נפש
העולם הזה 2281

בסוף ורכבת כל העלילה מסצינות אפורות
בכוונה־תחילה (עם צלם כמו סוון
ניקוויסט, אי! מיקרים או טעויות על זד
מסו) .סצינות אלה עמוסות מונולוגים,
או דיאלוגים — לעיתים ארוכים למדי —
נעות קדימה ואחורה בתוך הזמן, חלקן
מתרחשות לפני הרצת, חלקו אחריו, והן
מורכבות יחד כסרט תעודי, המנסה להסביר
את המניעים שהביאו את האיש לביצוע
המעשה.
כל אחד מן המשתתפים חושף את
האמת שלו בפני המצלמה, וזה כולל את
הרוצח, שהוא כלכלן מצליח, את אשתו,
מעצבת־אופנה, את הפסיכיאטר, שהוא ידיד
המישפחה, העוגב אחרי האשה, ואת אמו
של הרוצח.
״בסך הכל, צריך להדגיש שאף אחת
מן הדמויות בסרט, למרות היומרות שלהן,
אינה מסוגלת לפרש או להסביר את הדראמה•
כולם מעורבים בה והמומים מן
הקורה להם. אשר לפסיכיאטר, אשר בתוקף
עיסוקו צריך היה להיות הקרוב ביותר
לאמת, הוא רחוק יותר מכולם.״
הדוד מ&מריקה. מוזר לראות את
הסרט הזה בצמידות לדוד מאמריקה של
אלן רנה, המציג את תורותיו של פרופסור
הנרי לאבוריט. מוזר, משום שאפשר
למצוא אצל ברגמן אישור לרבות מן התיאוריות
של לאבוריט. למשל, שאישיותו
של האדם נקבעת על-ידי סביבתו, והוא
אינו אלא סך הכל של ההשפעות שספג.
זה מד. שקורה לפטר, הבעל הרוצח,
שגדל לפי מוסכמות הקובעות מה זאת
הצלחה (הכנסה גבוהה, עמדת כוח בחברה)
,מה פירוש חיי נישואין מאושרים
(חופש מיני, מיגוון התעלסויות) ,מה מותר
ומה אסור• כאן באה תוספת ברגמנית
טיפוסית: האיש הזה אמנם תוכנת על-
ידי החברה בכל מיני מישורים, אבל מה
שלא הוכנס בו היו הנתונים הנוגעים ל רגש,
לאהבה, להשתייכות. ולכן, כאשר כל
המטרות האחרות מושגות לכאורה, נופל
האיש לתוך התהום הפעורה לרגליו.
עוד טוען לאבוריט, שבחברה סגורה
אדם חייב להיות שולט או נשלגט, ואם
הוא נשלט, עליו להילחם או לברוח.
פטר, במילחמתו הנצחית עם קאתרינה,
מנסה לשלוט, אבל נכשל שוב ושוב. היא
לועגת בסצינה אחת לאונו הגברי, מסרבת
בסצינה אחרת להיתלוות אליו לביקור אצל
אמו, מתייחסת אליו בהבנה וסלחנות
אמהית כששנתו נודדת.
במצב כניעה שכזה, לפי לאבוריט, ה־תיסכול
חייב להופיע, ובעיקבותיוי החרדה,
שתוצאותיה אלימות. פטר אמנם אינו רוצח
את אשתו, למרות שסיוטים על רצח
כזה הם שמובילים אותו בהתחלת הסרט
לקאבינט של ידידו הפסיכיאטר, אבל הוא
רוצח יצאנית אשר במיקרה, או שלא
במיקרה, נושאת את שם אשתו.
״אין אמצעי מושלם יותר לשלוט במישהו,
מאשר להרוג אותו״ ,אומר האפילוג
בסרט, כאילו על־מנת ׳לאשר• את תיאוריית
השליטה בזולת עד הסוף.
העדדם הקר. למרות שהסרט הופק
בגרמניה, עם שחקנים גרמנים, דוברי גרמנית,
לא קשה לזהות בו את העולם ה

שתונסינ1

נהג

שיכור ב בוו נקס
א 1נלים

א ן 11 1ר ״! 1111 ין ! 1
״פורם אפאש״ היה מיבצר מרוחק, בלב
שטח״המחייה של השבטים האינדיאניים.
״פורט אפאש״ הוא גם סרט מפורסם,
שעשה ג׳ון פורד לפני 33 שנים. הסרט
תיאר כיצד הובסו חיילי ארצות־הברית
בידי האינדיאנים, משום שהמפקד הממונה
על אנשי הצבא היה איש אקדמיה, שניסה
להילחם לפי חוקים כתובים ולא לפי
התנאים המיוחדים של הלוחמה במערב
הפרוע.
מה לכל זה ולסרט חדש בשם ״רובע
הברונקס״י פשוט מאוד — במקור נקרא
הסרט ״פורט אפאש• .בברונקס״,
והכוונה ברורה: העלילה מתרחשת בתוך
תחנת־מישטרה ברובע הברונקם, ותחנת־מישטרה
זו משולה ל״פורט אפאש״ ההיסטורי׳
מעין מיבצר בודד וחשוף בתוך שטח
עויין.
עוד יותר מזה, בתחילת הסרט מקבלת
תחנת־המישטרה הזאת מפקד חדש, בדמות
אד אסנר (המוכר יותר כלו גראנט מן
הטלוויזיה) ,מפקד המסרב להתחשב בתנאים
המיוחדים שבשטח — בעובדה
שהרוב המוחלט של האוכלוסיה במקום
אינו דובר אנגלית, שבתוך כמה עשרות
גושי בתים שוכנים כמה עשרות אלפי
נרקומנים, פירומאנים, זונות, סרסורים,
כייסים וסתם מטורפים, ובחתך אוכלוסיה
שכזה אי־אפשר לטפל בעזרת החוק היבש,
הכתוב עבור יישוב נורמלי, ממוצע.
למעריצי פול ניומן הסרט הזה הוא
בהחלט בשורה טובה. בגיל 56 הוא נראה
משובב־נפש, מרתק ובעל נוכחות חזקה,
לפי מיטב המסורת, ואפילו יותר מזה:
בדמות אחד השוטרים ב״פורט אפאש״
שבברונקס, הוא זוכה לאחד התפקידים
המוצלחים שלו בשנים האחרונות, קשוח
וחביב, זועם ומחייך וחושף הרבה יותר
מן החיוך הנחמד והעיניים הכחולות, ש־בדרך־כלל
הספיקו לו לאחרונה.
לעומת זאת, כל הכמהים לארץ כל
האפשרויות עשוי ״רובע הברונקס״ להדליק
כמה נורות אדומות. עצם העובדה שחלק

פול;יומן;כמרכז) עם פיט טפיטורה ותום מולהרן, השוטרים האמיתיים
במקום ל א סור נרקו מן —

;יומן כתפקיד השוטר מורפי
לוקחי ם לו. א ת הנעליים

מן העיר הגדולה באמריקה נראה כמו
דרסדן או הירושימה אחרי הפצצה, ושתו־שביו
משועבדים לכנפי הסמים, אינה
משובבת־נפש.
ואין זו תחבולה קולנועית: הסרט מבו

על סיפורים אמיתיים של שגי שוטרים,
אחד ממוצא אירי, השני ממוצא איטלקי,
ששירתו כמה שנים טובות באותה
תחנת־מישטרה המתוארת בסרט, והמכונה
באמת ובתמים ״פורט אפאש״.
תום מולהרן ופיט טסיטורה עבדו יחד
כצוות (לצד ניומן בסרט מופיע שחקן
צעיר בשם קן ואהל, הזכור מ״איפה כל
החבר׳ה הטובים״) ,השתמשו בכל האמצעים
הכתובים והלא כתובים בחוק, כדי
ללכוד שודדים ולמנוע פשעים, עשו לא
פעם דין בעצמם :״במקום לאסור נרקומן,
היינו לוקחים לו את הנעליים, כדי
שלא יוכל לצאת ולחפש חומר. כשתפסנו
נהג שיכור, פשוט אכלנו לו את הדיש־יון,
והכרחנו אותו לעבור את כל המסלול
הבירוקרטי של השגת רשיון חדש.
כשמצאנו מישהו מריח דבק, הדבקנו לו
את השערות לגולגולת״ ,הם מספרים.
רשויות המישטרה לא גילו התלהבות
גדולה מדי לסיגנון הזה, והשניים נאלצו
כל הזמן לעבור ועדות־ביקורת וחקירות
פנימיות, עד שהתעייפו, התפטרו והציעו
את זיכרונותיהם לחברות־הסרטים.
ימה שיש ב״רובע הברוקנס״ הוא רק
חלק מן התוויות הפרטיות שלהם. באמתח תם
סיפורים לעוד תריסר סרטים, כך
לפחות הם טוענים. ואם יקבלו עבורם
את התמורה המקווה בדולרים מרשרשים,
הם יקנו מהר כרטיס־טיסה ויברחו לבא-
האמה .״רחוק ככל האפשר מברונקס״,
הם מסבירים.

צפוני, הפרוטסטאנטי, הקפוא, הקר והעקר
ריגשית, שעימו מתגושש ברגמן מזה עידן
ועידנים. עולם שבו מותר לאדם לההרס
מבפנים, כל עוד הוא שלם כלפי חוץ,
עולם שבו כל הנאה כרוכה בהרגשה של
חטא, ושבו הפתיחות המתאפשרת מן המו־

פיטר, קאתרי;ה וארתור כר;ר, ידיד המישפחה ;השחקן היינץ ב;;ט)
התיסכול חייב להופיע

פיטר וקה — כמה ש;יות אחרי הרצח
ל שלוט במי שהו — ל הרוג אותו

סר החדש (והרי ידוע שסקאנדינאביה חלוצה
בנושא) עומדת בניגוד גמור למיבנה
הנפשי של אלה אשד צריכים להנות
ממנו.
בצורה עוד יותר בוטה מאשר בכל
סרטיו האחרים, קובע כאן ברגמן, שכל
אדם עומד עירום בפני עצמו, ואין לו
מנוס מן הדיו שהוא עושה לעצמו, ואין לו
מושיע שיוכל לסנגר עליו, או לעזור לו.
כמו בכל סרטיו האחרים, יש גם כאן
סצינה המכחישה נקודה אחרונה זו בצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים, סצינה

החורגת מן המיבנד, העיקרי של העלילה,
בערך כמו הסיפור של האשד, המבקשת
ייעוץ לגט בס צינו ת מחיי נישואין. כמובן,
שמדובר בחריגה למראית-עין, כי
בעצם יש קשר אמיץ בין הסרט לחריגות.
בחיי ה מאריונ טו ת מתרחשת חריגה זו
כביכול כאשר האשה, קאתרינה, לאחר ריב
עם בעלה, מבקרת בבית שותפה בבית-
האופנה, הומוסכסואל מתבגר הקורא לעצמו
טיס, משום שזה נראה לו מעניין יותר
משמו האמיתי, תומאם איזידור מאנדל־באום.

ההיה

כגיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השכוע לפני 25 שנה
בדיוק, פורסמה הכתבה הראשונה בסידרה ״דת או ביזנס?״ פו־תרתה
:״העסק הפרטי של מינץ ושות׳ ״ ונושאה: מערכת
העסקים המסועפת של מנהיג פועלי אגודת־ישראל, ח״ב בנימין
מינץ• גם מדור העורף התייחס לנושא זה תחת הכותרת ״מכירת
המשיח״ .כמדור ״איש מופת״ ,תחת הכותרת ״הצעיר שכיסה רימון״׳
פורסם סיפורו של שלמה ורדי, שהציל חיי אנשים רכים
כשניסה כגופו רימון־יד. צוות כתכי השבועון, ששהה כקיבוץ
מזרע, סיקר את סיפור שיכתו של אסיר פראג מרדכי אורן.
כמדור הקולנוע והחכרה, תחת הכותרת ״קארולין השובבה״,

:שהיה

הובא סיפור שהותה של כוכבת הקולנוע הצרפתיה מרטין קארול
בישראל. כתבו המשוטט של השבועון כאירופה, עמום קינן,
דיווח על פסטיבל הסרטים כקאן, כרשימה שנשאה את הכותרת
״שותים וודקה וקוראים תנ״ף״ .״צברית 56״ ,אופירה ארז (כיום
נכון) המשיכה כתיאור מסעה כצרפת ופגישותיה עם נציגות
ממדינות ערב.
כשער הגיליון: מנהיג אגודת־ישראל ח״כ בנימין מינץ.

קי 1אה בסיגווו
חונש־עיתונות בנוסח קיבוץ מזרע
סטירה רעמוס איל 11
]חזיה ^ אונקים חדשים

עיוזשח
״חנו דא 1דן לדבר !״
העיתונאים שנכחו בחדר האוכל של
מזרע, בעת נאומו של מרדכי אורן, ביום
שובו למשק, רשמו במהירות כל מילה
שהוציא מפיו. לפתע ניגשה רגה אורן
לבעלה, לחשה משהו באוזנו. אורן הפסיק
את דבריו והודיע :״אם יש עיתונאים
באולם, אני מבקש מהם להתאפק
בדברים שאמרתי ושהם ביני ובין הקיבוץ.״
הכתבים,
שהופתעו מהבקשה המוזרה,
קיוו בליבם כי לא היתד, רצינית, חיכו
לפגישה מיוחדת עם אורן לבדו. במסיבת
העיתונאים, כעבור שעה, סירב אורן לענות
לשאלות, חזר בתקיפות על דרישתו :
״לא לפרסם את הפרטים האישיים שהז*
כרתי.״
העיתונאים
היו נבוכים. כל אחד מהם
כימעט והסכים לבקשתו של אורן, אך איש
לא היה מוכן להתחייב לשתוק, מחשש פן
חברו לא יעמוד בהבטחתו.
שומרים עם אקדחים. היחיד שדיבר
גלויות היה אריה נשר, מנהל סניף הארץ
בחיפה. התרתח נשר המשופם :״אי-אפ-
שר להסתיר ׳דברים שאלף איש שמעו.
יש במדינה הזאת עדיין חופש עיתונות.״
גם נסיונות השיכנוע של ראש עיתונאי
חיפה, איש על המשמר שמואל
האוזר, שטען כי אין לאיש רשות לפרסם
דברים שאורן אמר בתוך ביתו הפרטי,
לא הועילו. ישיבת החירום של העיתונאים
נסתיימה ללא כל החלטה מחייבת,
וגרמה להתרתחות מזכיר קיבוץ מזרע:
״בפעם הבאה נדע כיצד להתייחס אליכם.״
לא היה צורך להמתין לפעם הבאה.
בחדר האוכל ניגשו לעיתונאים שומרי ה
משק
הגברתנים, חמושי אקדחים, ושאלו
בשפה קרירה :״יש לכם עוד מה לעשות
כאן?״
למחרת חג השבועות, הופיע נאומו של
מרדכי אורן במלואו בכל העיתונים, כולל
על המשמר. גרמה לכך התקשרות טלפונית,
שהתקשרו אנשי מפ״ם ממזרע עם
מנהיגם הרוחני, מאיר יערי, במרחביה. הם
נועצו בו כיצד לעצור את פירסום דברי
אורן. השיב יערי ברורות :״תנו לאורן
לדבר! אפשר לפרסם את הכל!״
נתניה כיצד מחסדי ווסל! ?־
אחת החנויות המהודרות ביותר במרכז
נתניה היא חנות ההלבשה של ברונו מרג־לר.
הסוחר היקה השמנמן, שהוא מוותיקי
סוחרי נתניה, היה ידוע כאדם מהוגן
ושקט, שלא הסתכסך מעולם עם איש.
אולם בחודש האחרון אירע משהו בחייו
של ברונו.
בעוברו עם אשתו ברחובה של העיר,
או בשבתו באחד מבתי־הקפה, הרגיש ב״
התלחשויות משונות מאחורי גבו. האנשים
ברחוב הסתכלו בו בעיניים מוזרות,
הורו עליו באצבע, לחשו זה לזה דברי
סוד. העניין נמשך כמה שבועות והשמועות
הגיעו גם לאוזניו של ברונו מרגלר
עצמו. הוא מיהר לתחנת המישטרה המקומית,
הודיע בהתרגשות לקצין :״מוציאים
עלי דיבה ברחוב. אומרים שתפסו
אצלי בית־בושת.״
השמועות הספיקו כבר להגיע גם לאוזני
הקצין, אולם הוא היה חסד-אונים
להילחם בהן.
חיוך רב־משמעות. בחנות ההלבשה

ע 1ך 11^ 1 1ך: ד | 1׳ 1״! ח שבוע אחר שובו למשק מזרע עוד היה אסיר
יייי פראג עצבני, עייף ומתוח. עם שובו התעוררו
׳ ייי 1״יי ״ י
שאלות עקרוניות: האס הוא גיבור לאומי — או אסיר שבור הראוי להבנה? האס היתה
זאת טרגדיה אישית — או פרשה דרמאתית של המאבק הלאומי? בתמונה: אורן מתנשק.

עצמה, אשר שקקה קונים יותר מתמיד,
סיפרה השבוע אשתו של מרגלר, אשה
גוצה ושופעת־חיים :״עוד לפני חודש
היה הכל בסדר. אבל כנראה שמישהו
מקנא בהצלחתנו והחליט לחסל אותנו. אם
כן, בחר בשיטה השפלה ביותר. כי פתאום
התחלתי לשמוע כאילו גילתה המיש־טרה
בית־בושת בביתי בו ביקרו כל
נכבדי העיר. השמועות לא פסחו אל יהלומנים
ידועים, בעלי בתי־קולנוע ואפילו מזכיר
העיר עצמו.״
היתד, למרת מרגלר סיבה מוצדקת להתרתה
:״מזכיר העיר אפילו איננו מכיר
אותי, והקשר היחידי שלי עם בעלי בתי־הקולנוע
הוא באמצעות הקופה, שם אני
קונה כרטיסים. סיבכו בעניין כל מיני
נשים נשואות, שכאילו באו אלי למצוא
פורקן מחיי הנישואים. גם את העובדות
בחנות שלי הכניסו לתוך העסק. אילו
ידעתי מי מפיץ את ההשמצות — הייתי
תובעת אותו מייד לדין!״
אולם רוגזה המוצדק ישל האשד, הפשוטה
לא היה בו, כנראה, כדי לשבור את
מעגל־ר,לחישות האכזר. תושבים חסרי
עניין הוסיפו לרכל בהנאה, מבלי להעריך
כמה פגעו בנושאי רכילותם• בעוברם על
פני חלון הראווה של חנות מרגלר, היו
קורצים בעיניהם ומחייכים חיוך אווילי
לעבר השלט הקטן, שהודיע בצניעות :
״דרושה מוכרת מיקצועית ! ״

אמנ 1ח
כתמי משגע ,
צלמי היומנים העיפו מבט חטוף אחד
על קירות האולם המרכזי של מוסי׳און תל־אביב,
והזדרזו לצאת בחזרה. נראה להם
כי באו אל הכתובת הלא נכונה.
באולם היו מוצגים ציוריו של יוסף
זריצקי, איש ״אופקים חדשים״ .הציורים,
שהיו תלויים במיסגרות נאות, היו למעשה
כתמי צבע סתמיים, שהשתלבו ביניהם
ללא כל תחום ברור בין כתם לכתם.
לדעתו של הצייר עצמו, היתה זו התגלמותה
של ההתפתחות הטבעית של הציור
המודרני.
אסכולה זו — הטאשיזם או ד,כתמי־זם
— נפוצה עתה מאוד בצרפת, שווייץ,
ארצות־הברית ואיטליה. היא התפתחה מן
הציור המופשט, שנעשה כה מופשט בשנים
האחרונות עד כי אי אפשר היה
להפשיטו עוד יותר. הכתמים, במיקרהו
של זריצקי, היו הבעה צבעונית של רגשותיו.
לולא גילו 65 אפשר היה לח שוב
כי נאספו בסוף יום מייגע מעל
ריצפת גן־הילדים•
הצעירים והזקנים. התמונות של
זריצקי היו חלק מהתערוכה הכללית של
16 מציירי ״אופקים חדשים״ .קבוצה זו,
הכוללת עתה 21 חברים, קמה בתום מיל־חמת
העצמאות, כאשר כמה ציירים צעירים
החליטו כי לא יוכלו להציג את
ציוריהם יחד עם כלל חברי אגודת הציירים
הישראלית.
לדעתם, קפאו עסקני האגודה על מכחוליהם,
היו מנותקים מריתמוס החיים ה-
ישראגיים ומדופק הזמנים החדשים. אופקיהם
של הזקנים, החליטו הצעירים, היו
כבר מיושנים. הם ניגשו לחידושים.
רוצה שימלח כזו. באותה תערוכה,
השמינית בתולדות הקבוצה, בלטו במיוחד
ציוריו של יוחנן סימון• עוד לפני שנתיים
היה סימון מראשי הציירים של

״העולם הזה״ 971
תאריך 24.5.1956 :
הקיבוץ הארצי, ועזר לעצב את סיגנון הריאליזם
הקיבוצי.
לפני שנתיים עזב את קיבוץ הזורע,
נשא לאשה את מעצבת האופנה פני
לייטרסדורף. לא היה זה מאורע פרטי ;
גם ציורו של סימון החל משתנה. נושאיו
נשארו לרוב אותם נושאים לקוחים מחיי
הקיבוץ, אך ״הריאליזם הסוציאליסטי״ לא
בלט בהם כל כך. בכל זאת, סימון הינו
עתה אחד הציירים הטובים בארץ.
אופיינית לרוח התערוכה כולה היתר,
תל-אביבית צעירה, שהצביעה על אחד
מציורי משה קסטל, ביקשה מייד מבעלה
שיקנה לה שימלה ,״עם דוגמה משגעת
כזו!״ הציירים עצמם לא נעלבו. להיפך.
לגביהם היתה זו הוכחה נוספת כי האמנות
החדשה והמופשטת קרובה מאוד לאמנות
השימושית. ,ולכן מבטאת את תקופת התע-
שיה, בה הם גם חיים.
ייוי י 1
תיאטרון טייסת עליזוו
החסידה כאה (תיאטרון זירה) באה
לאשר את ההנחה כי החסידה שבאגדה,
בדיוק כמו החסידה שבטבע, מופיעה בלהקות
גדולות. במחזה של אנדרה רוסן,
נוחתת טייסת שלמה של חסידות בביתה
של מישפחת דאקה בפאריס, מטילה את
פצצות־הלידה שלה אצל ( :א) האם או־לימפ,
שעברה מזמן מגיל העגיבה לגיל
העמידה( ,ב) מזכירת הבעל שארל, בעזרתו
הפעילה את בן הבום( ,ג) הבת אנט,
(ד) המשרתת תרז. כמו כן ׳מתפוצצת
פצצת־זמן ישנה מאוד, בדמות המאהבת
הנשכחת של האב.
בניגוד לאם המבוהלת, השואלת שוב
ושוב ״איך זה קרה?״ אין הצופה זקוק
להסברה. התהליך ברור לו פחות או
יותר.
ההסתערות הגיניקולוגית הענפה מתקדמת
בחסות הפצצה מרככת של רעמי־צחוק
מצד הקהל, ובעזרת מישחק מצויין
מצד ציפורה פלד (האם) ויהודה פוקס
(האב) .כאשר ממריאות החסידות וממ שיכות
בדרכן, מגיע פרס ילודה לא רק
למישפחה הפאריסאית, אלא גם לתיאטרון
זירה, שצעד צעד רציני קדימה אל
המיקצועיות.

אנשי

את התיאור המקורי ביותר של קוג־צט
תיזמורתו של דאיונל המפטון נתן
השבוע כתב הארץ, עמוס אילון :״לגבי
אנשים רבים בקהל זוהי בראש וברא שונה
חוויה מינית.״ אילון עצמו זכה
באותו שבוע לחוויה גופנית: אחד מחברי
מערכת עיתונו נתו לו כמה סטירות־לחי
בתגובה על נכונותו להפר את שביתת
עובדי הארץ לפני שנסתיימה. סיבה
אפשרית לנכונות זו: עורך הארץ, גר שום
שוקן, הציע לאילון לנסוע לאד-
צות״הברית ולשמש שם כשליחו הקבוע
של היומון.
• 1בתשובה לבקשה להתיר עלייה של
יהודים מברית־המועצות, השיב שגריר
ברית־המועצות בישראל, אלכסנדר ני״
קיטה אכרמום :״אני אשתדל אצל
ממשלתי, ואני בטוח שאשיג הסכמה להר שות
עליית יהודים מרוסיה למדינת יש ראל,
בדיוק באותם המיספרים כפי ש יבואו
יהודים מאדצות־הברית.״

חזרה לתחילת העמוד