הנגישה באוניוה
להשיג: בתל אביב :״סופר גיינס״ ,יהודה המכבי 57 טלי ; 456351 חנויות ״מצקין״ ,״איוניר-פולגת״ ,דיזנגוף ; 129״גיינס סנטר״ ,דיזנגוף ; 66״מיי גיינס״ בן־יהודה ; 14״וו ס ט
גיינס״ דיזנגוף , 171 בן־יהודה ; 1״בוטיק 109״ אבן גבירול ; 109 אפנת סגל העליה ; 6״לי״ בזר אמריקאי, סלומון .20 יפו :״מזן״ ,שדי ירושלים ; 48 אפנת גזר, שדי ירושלים
.43 בת ים :״זה מה שיש״ ,רוטשילד .27 רחובות :״סופר גיינס״ ,הרצל .181 רמת גן :״סופר גיינס״ ,ד״ר כהן ( ,2פינת ביאליק ;)66 גבעתיים :״טופ גיינס״,ויצמן .23 אשדוד׳:
הרצליה :״לי״ סוקולוב .47 חולון :״אפנת דבש״ ,סוקולוב ; 66
רמת השרון :״אפרל״ סוקולוב ; 52״לי״ סוקולוב .64
פתח תקוה :״שאול״ ,חיים עוזר .10
״רוקי״
״ארי לונדון״ ,סוקולוב .19 נתניה :״בלו גיינס״ ,דיזנגוף פינת הרצל; ״אדם וחווה״ ,הרצל .29 ירושלים :״סופר גיינס״ ,יפו 50 בנין העמודים; ״מצקין״ ,״ספורט רחביה״
קק״ל ; 29״מחסן הגיינס״ ,שץ ; 8״לי״ בן הלל .7באר שבע :״גיינס סנטר״ ,החלוץ .81 קרית מלאכי :״רוקי״ .חיפה :״מצקין״ ,״בית הגיינס״ הרצל ; 20״אור הגיינס״,
הרצל ; 7״הגיינס״ שדי הנשיא .124 קרית ביאליק :״גיינס לי״ ; ובחנויות נוספות בכל הארץ __ ת י 1י> 4רי 0
אהרון אבו-חצירא, שעליו דיווחה אילנה
בגליון האחרון.
מספרת אילנה אדון:
ב ״ 7י י
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. הפערכת והמינהלה: תל*
אביב, רחוב גורמן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורך
הראשי: אורי א מ רי. ראש חסערבת: יוסי ינאי * עזרך־
ת מי ת: יוסי שנון. עורכת כיתוב: לידית כוארון בלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגופטי ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״ם מודפס כ״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן׳־
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״ם. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״ם.
סבלותיה של חברתי, תחיה אדר, במילוי
תפקידה ממסיבה למסיבה, אשר פורטו במדור
זה לפני זמן מה, פרצו לזיכרוני
כאשר נחבאתי בתא־טלפון צר. עיתונאי
זר סוכר עלי בגופו מפני ההמון המתפרץ
ממישפטו של השר אהרון אבו־חצירא.
לכאורה אין תפקיד קל ונוח מזה של
כתב מישפטי. אתה מבלה את זמנך בבית-
המישפט, מוקף בעורכי־דין, בפרקליטים
ובשוטרים שומרי־סדר. אינך צריך להרחיק
לכת למקומות נידחים, שבהם קרה
סיפור זה או אחר. כולם באים לתחום העיר
הגדולה. לרוב אין הנאשמים יכולים
לברוח מפניך, מכיוון שהם במעצר, ועבודתו
נעשית במיזנון בית״המישפט.
אך גם עבודה נעימה זו אינה פטורה
מצרות. לעיתים מתרחשות פרשיות מיש-
פטיות מחוץ לתל-אביב, ואז אתה עוזב
את הטריטוריה הנוחה והמוכרת שלך ויוצא
לגלות. אם היה לד מזל, תכניס אותך
תעודת־העיתונאי שלד לאולם המישפט בלי
בעיות. אבל אם המישפט הוא מוקד-
המשיכה של העין הציבורית (והרי לולא
כד לא היית טורח לצאת מתל-אביב)
תמצא, בבואך לשם, כי האולם כבר מלא
בקרה פנימית וריסון סכנה שכזו בעוד
מועד.
נראה כי ראשי המיפלגות היו בטוחים
באי־תלות העולם הזה גם לפני שהחלטתי
להתייצב במקום ה־ .120 ולראייה: כל ה־מיפלגות
החליטו להשתמש בעמודי שבועון
זה כבמכשיר להסברה, ומפרסמות בהם
את הודעותיהם. הסקרים המדעיים הוכיחו
להן, כי בדרך זו הן מגיעות אל השיכבה
החשובה ביותר מבחינת עיצוב דעת־הקהל
במדינה: החלק הצעיר של השיכבה המשכילה,
המושרשת והמבוססת בארץ.
בסופו של דבר תצטרך גם אתה להכריע
בעד מי להצביע. טוב שתשמע לפני כן
את המסר של כל המיפלגות, תשקול אותו
לפי מיטב הבנתך, תוך הפעלת חוש-
הביקורת והספקנות הטיבעית שלך. זהו
התהליך הדמוקרטי, ששבועון זה הוא חלק
ממנו.
זוהי,הפעם הראשונה מאז 20 שנים
שאיני מופיע במקום ריאלי ברשימת-
מועמדים לכנסת (הסכמתי להיות המועמד
האחרון ברשימת של״י).
אחד השיקולים שלי היד, הרצון להבליט
מחדש את האובייקטיביות ואי־התלות של
העולם הזה במאבקי־בחירות, ברוח סיסמתנו
:״בלי מורא, בלי משוא־פנים״.
אמנם, שמרנו על אי־תלות זו גם ב-
מערכות־בחירות קודמות. אך לא היה זה
קל. כאשר הייתי ראש רשימת־מועמדים
(של העולם הזה — כוח חדש ב־, 1965
ב־ 1969 וב־ )1973 ומועמד שלישי (ברשימת
של״י ב־ ,)1977 הקפדתי הקפדה יתרה
שלא לערב את פעילותי הפוליטית בתפקידי
כעורך העיתון. אך היו מי שראו
בכך צביעות, או העמדת־פנים. או לפחות
משימה בלתי־אפשרית.
לא נמנעתי אז מלהביע את דיעותי
על הבחירות התלויות־ועומדות במאמרים
הסניגורים שלהם לאולם. כך הצלחנו כולנו
להגיע ממש בדקה הששים אל דלת האולם.
אלא ששם הצליחו רק הסניגורים להידחק
פנימה, וגם זה בקושי. השוטר, שידיו היו
מלאות עבודה מהבוקר, שלח אותן בכוח
אלי, ודחף אותי החוצה. וכך עמדתי ליד
הדלת בחברת עוד כמה עתונאים.
כאשר נשמעו מתוך האולם מחיאות־הכפיים
שבישרו על הזיכוי, נדחק החוצה
עיתונאי אחד, שנשיא בית־המישפט הרשה
לו לצאת מהאולם, והוא מסר את החדשות
ליתר עמיתיו, שעמדו ליד הטלפונים וחיכו
לחדשות. כבר אז היה ברור כי הקהל,
שייצא מהאולם בתום ההקראה, ידרוס את
כל מה שיעמוד בדרכו. מאחר שהייתי
לכודה בין שתי הדלתות הנעולות של ה־מיסדרון,
מצאתי לי תא־טלפון מוגן בשלושת
צידיו בלוחות עץ, וקיוויתי ש למרות
חזיתו הפרוצה אעבור בשלום.
תקיעות שופר ושירה המונית בישרו
את בוא ההמון, והוא שטף את המיסדרון
הצר, מוחץ ודורם כל מה שעמד בדרך.
תא־הטלפון לא היה די בו כדי להגן עלי,
לולא עמד בפרץ גבר גדל־קומה מסוכנות־ידיעות
זרה, אשר סוכך עלי בפני ההמון.
כאשר ירדו הכל לחצר בית־המישפט,
גיליתי כי הייתי בת־מזל. שני אנשים אחרים
לא החזיקו מעמד והתעלפו. אמבולנס
הוזעק למקום, ואנשיו טיפלו בגבר בלתי-
מזוהה, ובאשתו של הנאשם שמואל דסקל,
שהתעלפה גם היא מההתרגשות ומהמהומה.
אשה ליד
הכותל
עד כ אן סיפורה של אילנה אלון. בזה
לא הסתיימו הבעיות של חברות־המערכת.
בשעה שהכתבת המישפטית עמדה מחוץ
בודדה מול
הה מון הסוער
בתכת־ פרשנית אלון
אילנה אלון היא תופעה מייוחדת׳
״אין מקום!״
צלמת סרגוסטי
״רק לגברים!״
המהומה ככית־המישפט אחרי פסל,־דין אבו־חצירא
״ההמון שטף את הנזיסדרון הצר, מוחץ ודורס
חתומים. אך נתתי הוראה המורה לכל
חברי־המערכת שלא להטביע חותם מיפי
לגתי כלשהו על עבודתם.
זה לא היה קשה, כי חברי מערכת זו
אינם קבוצה אידיאולוגית. לכל אחד מהם
השקפות משלו, והמיגוון הוא רחב למדי.
מעולם לא נשאל אדם לדיעותיו בבואו
להתקבל לעבודה בשבועון זה. ההנחה
היא שדיעותיו האישיות אינן משפיעות
על פעולתו העיתונאית המיקצועית. ואם
יש חריגות — שהן בלתי־נמנעות, מפני
שגם העיתונאי המיקצועי ביותר הוא בן־
אדם — הרי פעולת המערכת מבטיחה
העולם הזה 2283
במינה בנוף העיתונות הישראלית: עו-
רכת־דין ממדרגה ראשונה, מומחית למיש-
פטים, הממלאה תפקיד של כתבת ופרשנית
לענייני מישפט בעיתון. הדבר מעניק
להעולם הזה מעמד מייוחד בשטח זה.
זה יכול להיראות כתפקיד שליו. אפשר
לתאר את בעלת־התפקיד במישרד שקט,
כשהיא דוגרת על פסק-דין ארוך ומנומק,
מעיינת בסיפרי־חוק עבי־כרס וכותבת את
דברה. זה גם היה מתאים לאילנה אלון,
שהיא צעירה נאה ועדינה.
אך זה יכול להיות גם אחרת. וזה אכן
היה אחרת בעת קריאת פסק־דינו של
לחלוטין, והשוטרים שאינם מכירים ואינם
מושפעים כלל מתעודת־העיתונאי שלך.
שיא-ד,שיאים היה מישפטו של השר
אבו־חצירא. לקראת פסק-הדין נקבצו למקום
אזרחים אוהדי השר ויתר הנאשמים,
קהל גדול ורב. גם השוטרים בבית־המיש-
פט נערכו כהלכה לקראת עימות זה. וכך,
כאשר הגעתי למקום מתל־אביב בשעה
8.30 בבוקר, יחד עם שניים מהסניגורים,
לא שמע איש לתחנונינו. כולנו נשארנו
עומדים מאחורי הדלתות הנעולות.
רק בהתערבות קרובי הנאשמים, שהר-
עימו בדפיקותיהם על הדלתות, הוכנסו
לאולם, בית־המישפט היתד, צלמת המערכת׳
ענת סרגוסטי, בתוכו. היא צילמה
את השר לפני ואחרי מתן פסק-הדין. תמונות
אלה הופיעו בגליון האחרון.
לאחר מכן הנציחה סרגוסטי את המהומה
בבית־המישפט, וליוותה את ההמון אל
הכותל המערבי, שם ערך השר הצגה
של הודייה שהיתר — ,כפי שהסתבר לאחר
מכן — פתיחת מערכת־ד,בחירות שלו.
בהתקרב ההמון אל הכותל, היתד, סר-
גוסטי צריכה להחליט החלטה מהירה. היא
רצתה לצלם את השר מקרוב, כשהוא
מנשק את האבנים. אך הכותל נחשב כבית-
כנסת, ויש שם הפרדה בין גברים ונשים.
ענת סרגוסטי נוהגת לקצץ את שערה
ולהתלבש באופנה החד־מינית המקובלת
בשנים האחרונות. לכן צץ בראשה רעיון:
להתחפש כגבר ולהתקרב אל הכותל.
היא כיפתרה את המיקטורן׳ הגברי שלבשו׳׳
שהסתיר את חלק־גופה העליון,
וחבשה כיפת־קרטון לראשה.
אך מסתבר כי שומרי-הכותל הם חדי-
עין. הם הבחינו בענת המחופשת, סילקו
אותה מהמקום. היא יכלה להנציח את השר,
הרוכב על גב מעריציו, רק מרחוק.
מכחכים
אירופה שרש
בגווני! ה ה מון ה שבוי
1 5 5 * 5 5 5 * 31
51 מע0זסססקט*
בגין ופרס נאבקים איש
ברעהו והשמאל נוחר במאורתה
עתה,
כשהבחירות עומדות בפתח,
אני פונה בקריאה לכל מצביעי
השמאל, להתלכד, לשנס מותניים
ולהתגייס למערכה הכבדה. שהרי
מערכה זו תקבע את עתיד האומה...
כולם נגד הליכוד, ואין מי שיצביע
בעד שימעון פרס. למה, אם
כן, לא שומעים את תנועות השמאל
מציעה
טיו לי ס יו ז ד רי ס
* לאירופה.
*ארודכ>,ן גדוזוטכסיון ו.
* הטזרה וזריזמן.
* דרוס אטריון ה.
ר׳ מנחם בגין הי״ו
ראש ממשלת ישראל
יו־לדתך
שרי
בביקורך היום על ציון התנא האלקי
ר׳ שמעון בר־יוחאי זיע״א
פוסזדר הדתית
המחוקה למקומות קדוחים
?בר הרשב׳יי
הסח. י.י,\-.זת קרוטים
קבר הרטב•!
הטס לו לי ס -טלן יפיס וטושלטיס.
רז כלד רי כי ס -טעוליסוטווסיס.
כתי מלון -טוניס, רוכס מדרגה א:
סידרה חדשה של תכשירי שיזוף המבוססים על ידע רפואי נרחב של
מפעלי פישר — מעבדות פרמצבטיות יוצאים בימים אלה לשוק תחת
השם אולטרסול•
התכשירים תוכננו כך שיאפשרו שיזוף טבעי תוך הגנה על העור מעודף
קרינת שמש ומגרימת נזק לעור. סידרת התכשירים החדשה מבוססת
על מחקרים שנעשו ע״י מעבדות פישר המתמחות בתרופות ובתכ־שירים
לטיפול ולטיפוח העור, וכן על ידע שהצטבר באירופה ובארה״ב
בנושא השיזוף והחשיפה לשמש.
סידרת התכשירים החדשה בנויה מ־ 5תכשירים לשיזוף בריא וטבעי
ע״פ סוגי העור השונים וזמן השהייה בשמש.
המחקרים הרפואיים והפרמקולוגים שנערכו בשנים האחרונות מראים
כי הנזק הנגרם לעור מהשמש הוא משלושה סוגים — :
.1נזק מיידי מכת שמש — :נזק זה נגרם ע״י קרני אולטרה סגול
מסוג ב׳.
.2נזק לטווח ארון — :גם אם לא מקבלים יטכת שמש ולא נראה
נזק חיצוני לעור לאחר היחשפות לשמש, עדיין יש להניח שנגרם
לעור נזק אשר תוצאותיו ייראו רק לאחר שנים• נזק זה מצטבר
לאט לאט בגוף ותוצאותיו הן התקמטות העור, איבוד גמישותו של
העור, הזדקנות העור ואף סרטן העור. נזק זה נגרם ע״י קרני אולטרה
סגול ׳מסוג א׳ (בנוסף לקרניים •מסוג ב׳) .קרני אולטרה ויולט א׳
חודרות לשכבות עור עמוקות במיוחד.
.3התיבשות העור — :גם עור שזוף וגם עור לא שזוף מתיבשים
בשמש ובחום באותה מידה. התיבשות זו תורמת לנזק לטווח ארוך
(קמטים, הזדקנות עור, קילוף עור וכר).
בפיתוח מיוחד שנעשה במעבדות פישר המתמחת בפיתוח תכשירי
עור ועיניים נלקחו בחשבון כל סוגי הנזק מהשמש והרצון של אנשים
רבים להשתזף•
ץ!-ר מרשג״ן
שילוב של שנויים וארץ
קול המפרסם
סידר ת תכ שי רי שיזוף ח ד שי ם
תו צרתפישר ־ מעבדותפרמצבט יו ת
ל״ג בעומר תשמ״א — מירון
כרוז לכבודו של ראש־הממשדיה *
דרוש מסוכן הגסיעוול שלך
את וזוכרת טיולינו׳.
אוולטורסול
ערך נעלה המעלה את דרגתו לדרגה
שמעל לחוק. ולא היא: החוק
במדינה הינו ערך עליון ואין אפשרות
לקבל טענה כי ניתן לסרב
לבצע חוק מטעמים שבמצפון.״
(.)6.1.1981
י• בפסק־הדין שדן את החייל
שירד, למוות בדואית גנימה אבו־אל־קימה,
אשה שלווה וחסרת־מגן,
שנדון ל־ 38 ימי מאסר, נטען כי
״הטלת עונש מרתיע עלולה לגרום
לכך שחיילים אחרים ימנעו מלם -״
תוח באש בשעת הצורך״( .ידיעות
אחרונות.)5.5.1981 ,
השונות? היכן נרדמה של״י? ומה
איתך, עורו יקר?
מד, עם התעמולה? מדוע מחכים
לדקה ה־? 90
יש לפנות אל ההמונים — אל
ההמון השפוי במדינה: תלמידים
וקיבוצניקים ותושבי שכונות-מצוקה
וכר.
חיים אליעז, קויית־שמונה
במילים פשוטות: אצבע חופשית
על ההדק וחיי אדם הפקר. פסק-
דין זה לא הסתפק, איפוא, בכך שטיהר
את היד המגואלת בדם, ולא
חם על הטורח והמציא את, הגיון
ההחלטה׳ המסולף של ״גרימת המוות
מתוך רשלנות שלא בכוונה״,
כדי לקבוע תקדים וחיזק את הש פעתו
ההרסנית של פסק־הדין גם
על-ידי עידוד לכל חייל בנסיבות
דומות, שלא יפחד מפני עונש מר־
ויהירות, סכנה !
לא נעים להזכיר, אך חובה להזכיר
שלא לפני שנים רבות שילמה
האנושות, ובכלל זה העם ה יהודי,
מחיר יקר ביותר בשל הע מדת
הציות לחוק וחובת מילוי
הפקודה כערך עליון ומעל לשיקולי
מצפון. גם במישפטי נירנברג
וגם במישפט כפר־קאסם נקבע בבירור:
האדם והמצפון הם ערך
עליון, מעל לחוק ולמילוי פקודה.
אזרחי ישראל, פנו לכנסת ולממשלה
בתביעה לביטול העקרונות
שהינחו שני פסקי־הדיו הצבאיים !
״האדם והמצפון הם ערך
עליון, מעל לחוק ולמילוי
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
ד״ד מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת
פיוסום איויאל
אבן גנירול 110 תל־אגיב
(פינת אנטוקולטקי)
טלפון 77211• , 227117
בחצי השנה האחרונה פסקו בתי־
צ׳יסט רו
וכל ה שאר
על סידרת הטלוויזיה
״דאלאס״.
הסידרה הטלוויזיונית דאלאס,
המועלית על האקרנים במוצאי-
שבת, היא מריחת אנשובי מטופשת.
סתם אוסף של מצבים
מעוותים, בלי שום בשורה לאנושות.
הצעתי:
לקיים מיפגש בין
ג׳י־אר ומרים פוקס, היא גברת
צ׳יבוטרו, ואז אודי יתהווה
קצר חשמלי הגון בתוכנית.
גילה (״פנשושה״) גיל,
נתיב הל״ה (במקום שבו
דויד הלך מכות עם גוליית)
דין צבאיים שני פסקי־דין צורמים
ומסוכנים :
* בפסק־דין של בית־הדין של
גייסות השריון, שדן את החייל גדי
אלגזי לשנת מאסר בפועל בשל סירובו
לשרת בשטחים שמעבר ל״קו
הירוק״ ,נטען אדם חייב לבצע
חוק של המדינה ולא יכולה
להישמע הטענה כי החוק מנוגד ל מצפונו
וכי המצפון הינו בבחינת
מרדכי אכי־שאוד,
נשיא הליגה לזכויות האדם
והאזרח, תל־אביב
גלו לו ת ׳רו הו ת.
גלו לו תצהו בו ת
על מישפחות
מושחתות.
פוליטיות
מנחם בגין האשים את הסעודים
בהיותם ״מישפחה מושחתת״ .וזאת
— מפיו של ראש מישפחה פולי טית,
שכללה את אהרון אבו־חצירא
והנתמכת בנאמנות על־ידי שמואל ־•
פלאטו־שרון ...אם להזכיר רק
שניגם מן החבורה.
הסעודים ניסו לרצוח את האמריקאים,
בכך שביקשו מהם לאסור
על בניו להפציץ את הסורים בלבנון.
עליזה,
בשם אלוהים — הסתירי
את הגלולות הירוקות והצהובות של
* הופץ על־ידי מישוד־הדתות.
(המשך בעמוד )6
העו ל ם הזה 2283
60ז 316 אי 5ן
׳ *״יי . 45ץ 0
**60י* ^7
׳98 יי״ז\\״ז
׳ 6׳ 60י איסז י
88833£88£
׳״אי* -23־ז 0
הניידים של 8 0 1 ^ ¥
גרם ום0מיק|ר?0דטרז׳ן
מכתבים
(תמשך מעמוד )4
מנחם, אשר — כפי שהודה בעצמו
— גורמות לו למצב־רוח מרומם.
יוסף שריק, תל-אביב
מאח נדיב איבידן
מאוזן :
החיל הפולני בגין
.Iמהוא, שנמלט בנם, מופיע
לעיתים על שולחננו (.)5
.4מסכן הטוויסט, נתנו לו
תפקיד בממלכה (.)5
.9נערכו שיפוצים עירוניים
בסביבות -תל־אביב (.)3
.10 בכל ביקור אצל רופא זה,
אפשר לקבל נשיפה (.)3
.IIזו דעתי הבלעדית ביום־
הבחירות (.)3
.12 בחול סמיך קשה לרקוד
בקצב מהיר (.)3
.13 מר רבץ עשה צרות למר
פרם (.)3
.14 כמו שרון, מצב בריאותו
מצוין 4 ,3
.16 בקור בית באווירת צחנה,
מתוך תהליך כימי (.)7
.18 הגורילה תהרוץ משפט בעניינים
שבלב (.)7
.21 למרות שלא קלטנו במדד
ייק את קול רפול, נספר זאת
לכל־העם (.)7
.24 דג מוסיקלי (.)3
.26 בהמה דקה אבל לא כל־כך
צעירה? חס וחלילה 3
.27 ידיעה מודיעינית שנתקבלה
באלחוט :״היא התחברה
לבועז לקראת הסוף 3
.28 בכור נתקבלה הידיעה על
נחיתת האדם על הירח בשוויון
נפש.
פ ת רון תשכ צו פן 212811
בעל חנות מחיפה, שראה
את מנחם בגין בנעוריו,
בפולין, מספר:
אבקש להפנות את תשומת־ליבם
של אזרחי מדינתנו לצידו האחר
של מר מנחם בגין. צד שאולי לא
כל כך ידוע לציבור, אבל גם הוא
כלול בהיסטוריה ששמה בגין. צד
שאולי מסביר את שינאתו-העיוורת
לרוסים ואת השימוש שהוא עושה
בשואה במיסגרת צעדיו ומחדליו.
זה האדם שדרש ב־ ,1939 בנאומים
חוצבי-להבות, מכל צעיר ש
קצין בחיל הפרשים (.)3
.30 בקשה למענק גדול משר-
השיכון (.)5
.31 מת י פוי ! כנראה שהרבה
לעשן (.)5
מאונך :
..1שוב שדור כזה י זה ממש
קטסטרופה 4 ,3
.2בעוד עשירית אפשר לרכוש
את חברותו של הסטיריקן (.)5
.3לרכוש מצרך לגיטימי במאפיה,
עבורי זה פק״ל (מ)
.4קוצר הצלחה מסויימת כ־חבר־ממשלה,
אך אינו כוכב-
על (.)7
.5׳מתי סלם מוסיקלי כזה,
מנוגן במקצב סוער 5
.6הטמבל הזה משתתף ב־הכנת־הסלט
.7במקרא לא זכה בכתר, למרות
הקשר המשפחתי (.)6
הפועל ת״א היא האלופה...
אליפות המיסעדות
שוב מקבלת כמו תמיד
מיסעדת ה״טיילת״.
הטיילת לאוהבים...לאכול
רחוב הרברט סמואל , 80 תלאביב,טל 656992
.8התקשרות מלולית תוך כדי
שמירה על עקרונות־היסוד (.)6
.15 יצא במחול לארבעה בל בד
.17 מסיבה זו הגיע הזמן לק טוף
אותו (.)3
.18 מעון המהרישי בהודו או
באוסטרליה (.)6
.19 סופר נבל, שזכה במוניטין
בידלאומי (.)4 ,3
.20 הדליקה אשר נרון הואשם
בה, בתחילת החג (.)5 ,2
.21 בחקירת המשטרה התברר,
שהגשש לקח סכום נכבד (.)7
.22 תורתה לא תפריד בינינו,
עוד נפגש 7
.23 ברא שני־מודלים חדשים
של קרמיט (.)6
.25 לאן כדאי לנסוע י ...איי-
לנד, השיב בקיצור (.)5
.27 מהחברה להגנת־הטבע, נש מעה
הקריאה לחום על־העופות
מי שטורח
בערב שבת,
אוכל טוב בשבת
בין הפותרים נבונה את
התשבץ יוגרל פרס :
ארוחה זוגית מלאה
(בולל יין! במיסעדה
ה״טיילת״ ,רחוב הר-
ברש סמואל ,8ת״א.
את התשבץ חפתור יש לשלוח
למערכת ״חעולם חוח״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שבוע
אחרי חופעת חגליון. חפית־רווות
חנכונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירשום חתשבץ, ייפגשו
לחגרלח. חחודעח על חזוכיט
תפורשם ב״חעולם חוח״
שבועות אחרי חופעת חתשבץ.
חייל פולני כנין וידידה*
נאומים חוצבי־להבות
יתנדב לצבא הפולני כדי להילחם
נגד הגרמנים. ואמנם, רבבות צעירי
בית״ר בפולין התנדבו לצבא הפולני׳
נהרגו ונפצעו בשורותיו, נפלו
בשבי הגרמנים איו הרוסים ומתו
מרעב וממחלות.
רק אחד לא התגייס, אלא ברח
עוד לפגי שהצבא הגרמני הגיע
לווארשה.
רק אחד מהמנהיגות הצעירה לא
חזר לגיטאות, להנהיג את היהודים
אחרי שההנהגה הוותיקה מילטה את
נפשה.
רק אחד לא לחם נגד צבאות
הגרמנים — לא בצבא הפולני,
לא בצבא הרוסי ולא בצבא הבריטי׳
למרות שהיה בגיל גיוס.
גם כל הפירסומים על לימודי
מישפטים בפולין או על דרגת קצו־נה
בצבא הפולני הם, כנראה, שטות
מוחלטת. עד כמה שידוע לי, שמו
כלל לא מופיע ברשימות הלומדים
באוניברסיטת וארשה (הרשימות
שמורות באוניברסיטה זו) והדרגה
הצבאית הגבוהה ביותר שאותה קיבל
היתה רב־טוראי בצבא אבדרס
(פקיד התשלומים היחידי מבין ה יהודים
בצבא זה, ששוחרר רשמית
משורותיו לפני יציאתו לחזית).
יתר על כן, יש סברה, שסיבת
בריחתו מווארשה היתה צו־גיום ל-
צבא הפולני, שהוצא ביום שבו
פרצו הקרבות, ושחייב כל צעיר
ששם מישפחתו מתחיל באחת ה אותיות
מ ^-עד ל-ס, להתייצב ל שירות(
.את יתר האותיות שבאל״ף-
בי״ת הלאטיני לא הספיקו השיל-
טונות הפולנים לקרוא אל הדגל).
(המשך בעחוד )8
* לימים רעייתו עליזה בגין.
העו ל ם הזה 2283
ג ב׳ עהארופים
לרגל זכיתה של קבוצת מכבי ת״א בגביע
אירופה לאלופות, מכריזה חברת עלית,
החברה המאמצת של מכבי ת״א זה 9שנים,
על מבצע מיוחד:
* כל ילד שישלח 10 עטיפות ריקות של זיפ
יקבל בדואר את הפוסטר הצבעוני המיוחד
של מכבי ת״א עם גביע אירופה.
* המשתתפים במבצע יכללו ב־ 4הגרלות
שיערכו בכל חודש:
ההגרלה הראשונה ;14.5.81 -
ההגרלה השניה ;15.6.81 -
ההגרלה השלישית ;15.7.81 -
ההגרלה הרביעית .16.8.81 -
ובכל הגרלה יקבלו 250 ילדים את הזכות
הגדולה: י
להניף אישית אה גביע אירופה, להצטלם
ולקבל את התמונה למזכרת!
כל ילד יקבל הזמנה לביתו עם מועדי הצילומים.
את העטיפות יש לשלוח במעטפה ל:
״זיפ -מבצע הגביע״ ת.ד 3468 .תל־אביב .61033
חשוב לזכור
אין הגבלה על מספר המעטפות שאפשר
לשלוח למבצע.
מי שישלח יותר מעטפות(בהתאם לכללי
המבצע) מגדיל את סיכויו לזכות.
בכל הגרלה ישתתפו כל המעטפות שיגיעו עד
תאריך ההגרלה.
בהצלחה עם גביע זיפ
והמשקה מובן!
סימן מסחרי ברישום
ההשת תפו ת במבצע א סו ר ה על עובדי עלית ועובדי משרד הפר סו ם.
ץ טובלי עם
וי מ ר וו\הררזיץ ו ע מי ר
טיסות צרנור סדירות לאירופה
מבצנו הרשמה מוקדמת
בהנחה נזישדת!
(המשך מעמוד )5
אגב, פרשת הקופה של בית״ד
פולין לא הוסברה עד עצם היום
הזה ולא נמסר דו״ח כלשהו על
גודל הכספים שהיו בה.
אליהו אבני, חיפה
עכו׳ ם עליך י שר אל
לנרשמים עז :15.6.81
לונסמבורג
329
$בלבד
יציאות נימי ה
הלוך ושוב
אמסטרדם״,״
8365 יציאות נימי ג׳
בלבד
? ^ 1 0הלוך ושוב
329
$בלבד
נעיקבות עצותיו המדיניות
של האסטרולוג דני הרמן
(״העולם הזה״ .)2281
ההישג של ספינת החלל קולונר
ניה, שהוטסה לחלל כטיל וחזרה
לאדמה כמטוס, מהווה פריצת דרך
בכיוון הפעלה ממשית של טכנולוגיה
בחלל על־ידי בני־אדם. ילא
ירחק היום שבו יטוסו בחלל כלי־רכב
שונים ומיספר ניכר של אנשים,
שהרי לא יתכן להמשיך ולשגר
רק חלליות בלתי־מאויישות
למרחקים אסטרונומיים. חייבים
לבוא בני-אדם בעיקבותיהן..
אלא שהמיכשולים רבים וההתקדמות
בכיוון זה נראית כמו התקדמותם
של הפורטוגזים במאות
ה־ 15 וה־ 16 באוקיינוס האטלנטי —
כלומר, התקדמות זהירה וקרובה
לחופים ככל האפשר. החלל הוא
אמנם ים, אך בניגוד לים המוכר,
השורץ דגים, הוא ריק וקר.
כדאי לשים־לב לכך, שמאז הפריצה
לחלל גברו דווקא הלכי*
רוח אסטרולוגיים, הגורמים נזק.
יש לחזור ולהדגיש, לחזור ולשנן :
אסטרונומיה ולא אסטרולוגיה, גם
אם העיסוק באסטרולוגיה מוצא חן
בעיני רבים (בעיקר נשים).
שימעון אפרתי, חיפה
יציאות נימי א׳ נ׳ה
5 .0 .5 .חיו ת
הלסינקי״,״
5649
נלנז כפוף ל ת קנו ת > 1י סו ת וז שנר
סו פדסו סי 1
) ) 116) 1 8וסקס
9/נ/ב׳ת ס״ור׳ הנריר
פו ט׳ טיול׳ הגליל תל אביב, הירקון 142 טלפון 221372.220 819 :
ירושלים. בן ירא : 3טל . 242 720 .חיפה, המגינים ,43 טל 522 958
טבריה,הידדן ,10 טל 2 0 5 5 0 ,2 0 3 3 0 .מרית-זטמונה תלח׳
(פסג מחן צפון) טל 49305 .ואצל כל ם1בני הנסיטות
| ^ג רי 1ה
על האגורה למען בעלי
החיים.
אגודת • 5.0.8חיות נוסדה למען
בעלי־חיים, עקב בעיות הקשורות
לנושא ד,נ׳/ל. האגודה הינד. עותומנית,
רשומה בפיקוח עורך־דין
ורואה־חשבון. חברי האגודה הם
אנשים הפועלים בהתנדבות, מתוך
אהבת בעלי־חיים ומתוך כוונה לעזור
למציאת ׳ פיתרונות הולמים ה קשורים
להתייחסות אל בעלי־חיים,
שוטטות בעלי-חיים וכיו״ב.
בכוונת האגודה להקים מיבנה
שישמש אכסניה לכל: חיה משוט טת,
עזובה, חולה או בריאה, תוך
כדי מתן טיפול הכולל טיפול רפואי,
תזונה מתאימה, דאגה לנקיון
בעלי־החיים גם מבחינה אסתטית.
במיסגרת פעולות האגודה ייעשה
כל מאמץ למציאת בית הולם
לכל אותם בעלי־חיים. כמו כן תשמש
האגודה מוקד בכל הקשור
לאימוץ בעלי־חיים, הטיפול ההולם,
הסברה ואינפורמציה בעניין
בעלי־חיים שאבדו לבעליהם, נמצאו
על־ידי אחרים ו/או נמצאים משוטטים
ברחובות.
במיסגרת האגודה יינתן טיפול
וטרינרי ועזרה ראשונה במחיר
סביר לתושבים ויתאפשר איכסון
מוסיקפה •
^י׳ *?6־י^ל*מ״<8״ חרברט סמואל ,80 סל* 656992 .
ש־ 3האל הגיטו
הרב הראשי לישראל, עד
בדיה יוסף, קבע שאין
להעביר את עצמותיו של
הפילוסוף הצרפתי רנה
קאסן לפנתיאון גדולי האומה
בצרפת.
התבטאותו של הרב עובדיה יוסף
מהווה התערבות של פקיד־בניר ב־ממשלת־ישראל
בענייניה הפנימיים
של מדינה אחרת.
נוסף לכך, זוהי התערבות בענייניה
האישיים של מישפחת קאסן
ואין לה מקום וטעם.
האומה הצרפתית נותנת כבוד לאחד
מאזרחיה ובניה, רנה קאסן,
שהוא מחבר ההכרזה העולמית של
זכויות האדם של האו״ם משנת
1948 וחתן פרס־נובל לשלום. אין
יהודי יכול אלא להיות גאה בהש תייכותו
ההיסטורית של רנה קאסן.
לעם היהודי.
אם שואף הרב הראשי ׳להבדיל
פיסית בין יהודים ו״גויים הרי
שהוא מטיף לבדלנות, לשיבה אל
הגיטאות, ונותן צידוק לאנטישמיים.
שאיננו נלהבים מטכסיות
מסוג זה — וספק אם רנה קאסן
עצמו היה רוצה בכך — אין זה
אלא עניינה של המישפחה ואותם
נשבר לו — ממי?
קורא חסון
הרב והפילוסוף
בשם האגודה ההומניסטית
חילונית בישראל, תל־אביב
טיומוטיס ג ד 1״ ם
בעלי־חיים שאין באפשרות בעליהם
להחזיקם למשך תקופות קצרות.
לצורך מימוש מטרותינו אנו זקוקים
לעזרת הציבור, וכל עזרה
תתקבל בברכה• מיבצע איסוף כספים
זה ישמש לבניית המיבנה
הדרוש להגשמת מטרות האגודה.
5.0.5 .חיות, רמת־גן
• ׳כתובת האגודה: אצל מיש־פחת
בצרי, רח׳ המתמיד ,10 רמת־גן
•52493
דיה במשך עשרות שנים נביאו• הזועם
של הימין הקיצוני בישראל?
דברים כאלה קורים במישפחות הכי
טובות. זו לא בושה. לפעמים זהו
מקור לגאווה דווקא. תלוי בסולם
הערכים של האדם.
ההסבר ליחסי ח״ג״אצ״ג מצוי,
אולי, באותו הגליון, בעמ׳ ,3באיגרת
לקורא, שהוקדשה לראיון
של אצ״ג להעולם הזה, שהתפרסם
לפני 21 שנים, כאשר ח״ג (חיים
גרינברג) היה עדיין ילד.
מיסעדן ח״ג בהלוויית אצ״ג
יצחק חסון,
פתוה כל יום ׳כולל יום א׳ משער 21.00
בעיקר נשים?
שברצונם לחלוק לו את הכבוד המגיע
בלוז, פולק,
כד ׳ 01 אי ג׳ ז
תן טרמפ לחייל
אסטרולוג חרמן כפעולה
ב ר חו 3״
״נשבר לי הזיו,״ כתב חיים
גרינברג במודעת־פירסומת
למיסעדתו, והסתיר את
עובדת היותו הבן של ה משורר
אורי צבי גרינברג
(אצ״ג) ,שהלך לעולמו לפני
שלושה שבועות (״העולם
הזה״ .)2281
ואולי נשבר לו הזין מאביו, ש
ובכן,
ביו אימרות־השפר של
אצ״ג (בדבר כינונה של דיקטטורה,
חיסולה של העיתונות החופשית
וכר) השתרבב קטע של המראיין:
״אורי צבי נושם אוויר. הוא יושב
דרוך בפינתו. מחכה לשאלה הבאה.
לחדר נכנס בנו הצעיר, .לך!׳ אומר
לו גרינברג בחיבה. הבן מסתלק•
הוא לא נעלב, .הם כבר רגילים׳׳
מחייך המשורר...״
האם באמת לא נעלב הבן?! או
שמא העמיד פנים והפנים את רגשותיו
עד ...עד שנשבר לו הזין?!
קשה לגדול במחיצתו של אדם, ש-
דיעותיו כה חשוכות, עד שהוא
מייעד לממשלת הדיקטטורה גם את
השמירה על המוסר (אוי לאותו
מוסר תגיד לי,״ אמר המשורר
למראיין ,״באיזה ארץ מעז לובש־מדים
או לא־לובש־מדים -לחבק ולערוך
מזמוטים גלויים כאלה ברחוב
או באוטובוס כמו בארץ?
זאת זנות, תסלח לי, מה שקורה ב רחוב...״
לי נשבר הזין.
יוכל שגיא, רחובות
העול ם הזוז 2283
׳י הקניה
•׳ ה טו ב ה
; ביותר
/וםפ• י
י ני ני י
]>!2ו1ורוג1>2
פרסים מחרל. תעודות נדשראל
ו־ 12 מיליון ם חמאות ביום.
סיגרית טיים קיבלה השנה בפעם הרביעית את מדלית
הזהב מ־חס 11ס( 1^1011010 5010 המרכז הבינלאומי לבדיקת
איכויות בבריסל) ואת גביע האיכות לצמיתות.
בישראל זכו השנה סיגריות טייס שוב בתואר ״המוצר
הנבחר 1981״ ובתואר ״הקניה חטובה ביותר 1981״.
כל זאת, ו־ 12 מיליון סיגריות טיים שמעשנים מידי יום,
מאשרים שוב כי: תוצרת ״דובק״ ערבות לטיב.
1י ₪ 1₪
העול ם הזה 2283
אזאא:יו>נ>^:
111
וימריעקבסון טמיר
ק שר בואל &שוחי
תמיד אהבתי תה.
תה אמיתי מעלי תה. כמו שעשו פעם
אבל לא תיארתי לעצמי מה אפשר
לעשות עם תה. נתנו לי לטעום תה
עם קינמון ותפוזים ...הפתעה.
אני לא אדבר הרבה. הנה כאן כתוב
בדיוק איך עושים את זה, ועוד כמה
רעיונות טובים אחרים.
״סע לאט״
(איך מכינים תה אמיתי מעלי תה?)
חמם תיון על ידי שטיפה במים רותחים. שים בתיון
עלי תה ״גולדטיפס״ של ויסוצקי(כפית אחת לכל
ספל) .הוסף מים רותחים ממש. תן לתמצית לעמוד
בשקט 8 —5דקות.
זהו ! מזוג לספל מלוא התמצית, או מעט תמצית
בתוספת מים חמים.
״אני רואה אותה בדרך לגימנסיה״
( 10 מנות של תה תפוזים צעיר)
4כוסות של תה חם.
2כוסות מיץ תפוזים טבעי.
1מקל קינמון.
5חתיכות ציפורן.
מיץ וקליפה מלימון אחד.
1/2בקבוק יין אדום מתוק.
סוכר לפי הטעם.
אופן ההכנה: מוסיפים את חתיכות התבלינים לתה,
ומחכים כ־ 5דקות. מוסיפים את היין. מחממים
ומוסיפים את הלימון ...שותים ונהנים !
״בדשא אצל אביגדור״
(תה על הקרח -אין משקה יותר מוצלח ליום חם).
מזוג תמצית תה לתוך כוס גבוהה. שים סוכר לפי
הטעם ובחוש. הוסף קוביות קרח, מים צוננים ופלח
לימון.
אפשר גם להכין מראש קנקן של ״תה על הקרח״
שיהיה תמיד במקרר. כשבאים החברה אפשר לצאת
לדשא(או למרפסת) וליהנות.
״כמה טוב שבאת הביתה...״
( 4מנות של תה ביתי וחם).
4כוסות תה מוכן.
4טיפות תמצית רום.
1כף צימוקים קצוצים.
1כף שקדים קצוצים.
דבש לפי הטעם.
נותנים את השקדים והצימוקים בכמויות שוות לתוך
4ספלי זכוכית. מוסיפים את תמצית הרום והתה.
ממתיקים עם דבש לפי הטעם.
כל אריזה ריקה
של תה ״גולדטיפס״ תזכה
אותך ב־0ץ< 20 הנחה בעת רכישת תיון
אחד מהמיבחר המרהיב שברשת חנויות קלאס.
״האהבה פנים רבות לה״
(מה עוד אפשר להוסיף לתה חם?)
אין כמעט סוף לאפשרויות ! הנה כמה רעיונות
שיהפכו את התה הטעים שלך למענין וריחני יותר:
• תה עם חלב(או שמנת חלב).
• תה עם כפית מרמלדה תפוזים.
• תה עם מקל קינמון ( 2ס״מ למנה).
• תה עם ציפורן ( 1—2למנה).
• תה עם פלח קליפת לימון, או קליפת תפוז
מיובשת,
• תה עם מעדן תות שדה.
• תה עם דובדבנים.
• תה עם ליקר, קוניאק או וודקה.
• תה עם תמצית רום.
• תה עם סוכריות מנטה.
• תה עם עלי מנטה(נענע).
• תה עם הל(כן, עם הל ! נסה את זה).
• תהעסשיבא.
גולדט׳סס
תוז
גולדטיפס
תה אמיתי זה ויסוצקי.
כבר 130 שנה.
שו ש • ח ש3ם חז ח
חטא ללא עונש
באותה שניה שבה הצהיר בית־המישפט״המחוזי
בירושלים ששר־חדתות, אחרון אבו״חצירא, חף
מפשע, עלו במה אישים על ספסל הנאשמים• אן לנא שמים
אלה לא נערן מישפט וחטאם יוותר ללא עונש.
הנאשם הראשון הוא עד״המדינה ישראל גוטליב.
החסינות שהובטחה לגוטליב, חסינות עד״המדינה, אינה
עומדת לו עתה• החסינות הבטיחה לו שלא יועמד
לדין בנותן השוחד לאבו״חצירא, ואולי כללה אף
פשעים אחרים שגוטליב עשה ושהמישטרה חיתה מובנה
לעצום עין, במיסגרת עיסקה כוללת.
אן החסינות לא הובטחה לו על השקר והעלילה.
בית״המישפט קבע שגוטליב שיקר. עצם זיכויו של
אבו־חצירא אומר שגוטליב המציא את סיפור השוחד.
ביגלל אותו גוטליב, שאיש פרט לתושבי בני״ברק לא
שמע עליו לפני הפרשה, הוציאה קופת המדינה מיליוני
לירות על החקירה ועל עריכת המישפט. שופטים,
עורכי-דין, שוטרים, חוקרים, ואפילו עיתונאים ביזבזו
אלפי שעות עבודה. חייהם של ארבעת הנאשמים,
נשותיהם וילדיהם הפכו לגיהינום משך חודשים.
קשה להניח שאדם כמו גוטליב הוא אכן ירא
שמיים. לכן אין לסמוך על כן שיקבל את עונשו
מידי שמיים. יש להעמיד את גוטליב לדין ולהטיל
עליו את מלוא העונש. שום עונש של בית־מישפט אינו
יכול להיות הולם לאדם כמו גוטליב, אך לפחות
עונש בזה חייב להיות מוטל עליו.
הנאשם השני הוא תת-ניצב בנימין זיגל. על מוסריותו
של לובש מדים זה אפשר ללמוד על פי אותן
שיטות חקירה, בפרשות קודמות, שבהן היה גאה. האיש
שחיה צריך להשתמש בליטרים של ליזול כדי לשבור
נאשם ן מי ששיקר, רימה ואיים על נאשמים אחרים ;
אדם שאצלו המטרה מקדשת את כל האמצעים —
איש כזה אינו יבול לשמש סמל לטוהר המידות בישראל.
אגב, עד כה לא נתן בנימין זיגל תשובה לשאלות
שהועלו עם פירסום המיסמך הגרמני בדבר השילומים
שהוא קיבל. המיסמך קבע שזיגל קיבל פיצויים
מגרמניה על סמך בעיות נפשיות שבהן לקה בעיקבות
מיסמך זח התעוררה השאלה, אם האיש שהטיל
את מוראו על המדינה כולה סובל מבעיות נפשיות
או שקיבל כספים בטענות שווא.
זיגל הסתתר מאחרי החסינות חמישטרתית שלו
וטען בצדקנות שאינו יכול להגיב, משום שהוא לובש
מדים. חמישטרה שוב חקרה את עצמה ומסקנתה
היתה, שהמיסמך אינו מכיל טענות־שווא. השאלה
שנותרה, כיצד אדם שסבל מבעיות נפשיות יכול להמשיך
ולהיות החוקר הראשון של מדינת״ישראל, לא
נענתה עד היום.
זיגל צמא למה שנקרא דם בחול. בנוסף לבעיות
שעליהן הצהיר במיסמן הגרמני, וחתקף־הלב שבו
לקה לאחרונה, חולה זיגל במחלה קשה לא פחות :
הוא אוהב לראות את שמו בכותרות העיתונים, ומובן
לעשות לשם כך כל דבר.
מאז פרשות ידלין, עופר, צור ופלד, חיו הצלחותיו
של זיגל, בבל הנוגע לפירסום, דלות ביותר. בדי לזכות
בבמה שורות בעיתון הוא היה מוכן אפילו להתעלל
בנערה צעירה, דיילת אל־על מיכל אדר, ידידתו של
קברניט-חזהב עקיבא פרסמן. אולם גם אדר זוכתה
על-ידי בית־המישפט.
כשהחלה פרשת אבו-חצירא נדלק זיגל. הוא הבין
•ח שנס
שבאן טמונה ההזדמנות הגדולה, אולי האחרונה שלו,
לזכות בפירסום ענק. יש המפקפקים בכישוריו של
זיגל כחוקר מישטרה, אך איש אינו מפקפק בנסיון
העשיר שלו. לולא היה זיגל מסונוור מסיכויי הפירסום,
הוא היה מבין שהחומר שבידו אינו מספיק כדי
שעד ״העולם הזה״ ()2282
לקבוע ששר בישראל לקח שוחד. אך העובדות אינן
תמיד חשובות לזיגל• הן משמשות בידיו רק קצה
של חוט.
זיגל ס מן על הליזול, השקרים, הקלטות״הסתר,
ושיטות השבירה הפסיכולוגיות שהוכיחו עצמן בעבר.
הוא לא הכיר את אבו־חצירא וההתרשמות שלו מההופעה
הצעירה, המהססת והלא-מהוקצעת של אבו-
חצירא באמצעי״התיקשורת גרמה לו שיחשוב, שאת
האיש הזה קל יחיה לשבור.
אך מול זיגל התייצב אדם חזק שהאמין בחפותו.
השיטות הזיגליות הקונבנציונאליות לא יבלו לאבו-
׳חצירא. או הפעיל זיגל את הנשק הסודי שלו :
העיתונות. הוא החל להדליף לעיתונאי-החצר שלו
ידיעות וסיפורים שרובם היה מצוץ מהאצבע. מול
מיתקפה כזו בעיתונים, לא יובל אף איש ציבור
לעמוד, כך חשב זיגל, ואבו״חצירא ישבר.
אך אבו־חצירא לא נשבר. זיגל הגיע לבית-המישפט
כשבידיו סיפור של אדם, בלתי מהימן אפילו על פי
קנה-חמידה שלו עצמו, שטען כי נתן לאדם אחר
חוח
״הוא
דמות
ציבורית,
ולכן
פלא
שרצו
הנאשם הרביעי הוא העיתונאי. שלא כאחרים, אני
לא מאשים את העיתונאים על מה שכתבו עד לפסק-
הדין. העיתונאים ניזונו מחומר שהועבר אליהם על-
ידי קצין מישטרה בביר. בבל מדינה מתוקנת, חומר
המודלף על-ידי קצין מישטרה בדרגת תת-ניצב הוא
חומר הראוי לפירסום• אפשר לתת לעיתונאים ליהנות
מהספק ולטעון, שלא ידעו בי החומר שהדליף להם
זיגל חיה מסכת גדולה ומורכבת של שקרים והטעיות.
אך בשהתבררה האמת בעיקבות פסק הדין, עלו
העיתונאים על ספסל הנאשמים. הם לא ביקשו את
סליחת קוראיהם על שהטעו אותם. הם לא יצאו
נגד המטעה ולא קבעו חד וחלק: לאיש זה אנחנו
לא מאמינים יותר.
יש עיתונאים גדולים בעולם המובנים להיכנס לכלא
ובילבד שלא לגלות את מקורות המידע שלהם. אותם
עיתונאים קבעו לעצמם חוק, שברגע שמתברר שאיש
מסויים הדליף להם מתון כוונות זדון, חומר שאינו
נבון, והם חושפים אותו ומוקיעים אותו בעיתונם.
אף עיתונאי ישראלי אחד לא יצא בהצהרה :״אני
מצטער. בנימין זיגל היטעה אותי והפך אותי למשרת
העניין שלו.״ קרה דבר הפוך: חלק מהעיתונאים
ניסו להצדיק את הטעות שלהם. במקום להבות על
חטא ולבקש את סליחת האיש שהוכפש על-ידם,
המשיכו במסע השיטנה וההסתה.
גם העיתון שאותו אני משרת חטא בכך. השער
של ״העולם הזה״ מהשבוע שעבר, המתחכם וקובע
שאבו-חצירא אבן יצא זכאי בבית״חמישפט, אן נותר
אשם מהבחינה הציבורית, ומאמרו של אורי אבנרי,
שנכתב באותה הרוח, אינו תעודת כבוד לעיתונות
המכנה עצמה עיתונות חופשית ושסיסמתה היא ״בלי
מורא, בלי משוא-פנים״.
ידווווליס
וס ינאי ,
* יוסי ינאי הוא ראש מערכת העולם הזד.,
נשיא על הכוונת
״שמעת את החדשות האיומות?״ קידם את פני
ידיד ביום השני, ה 30-במארס ,״מישהו ירה בנשיא
רגן ו החטיא.״
בארצות-הברית, ארץ בה עם שלם בבה את מותו
של נשיא אחר, בשנת ,1963 התגובות לנסיון ההתנקשות
ברונלד רגן מעוררות תמיהה מיוחדת.
מה קרה בשלושת החודשים הקצרים מאז נבחר
רגן, שחקן כושל משנות ה־ 30 וח״0י< ומושל מדינת
קליפורניה בשנות ה־ ,70 ששינה את יחס העם האמרי קאי
בלפי הנשיא החדש ן
שלושה חודשים אחרי שאומה שלמה מחתה דינד
עות־התרגשות כאשר הנשיא, שזה עתה הושבע, הודיע
בקול המורגל למיקרופונים ולמצלמות, שבני הערובה
האמריקאים שוחררו, גילה מיספר לא קטן של אמריקאים
אי-איכפתיות, ואפילו אכזבה, על שנסיון ההתנקשות
בנשיא ארצות-חברית נבשל. כמובן, שרוב העם
הביע זעם וצער, אולם העובדה שאחוז לא מבוטל
לא הגיב בכלל על המאורע מעוררת מחשבות. מייד
אחרי שנסיון ההתנקשות דווח ברדיו, והקריין מיצה
את הקלטת היריות עד תומה, נשלחו כתבים לראיין
את ״האיש מהרחוב״ ולשמוע מה בפיו. במשך רבע
שעה נפלטו ממקלט הרדיו תגובות בגון :
• ״מגיע לו. הוא בעד מיסחר חופשי בנשק, אז
מישהו ירה בו בנשק שנקנה באופן חוקי. ולמה לא ! ״
• ״הדבר היחידי שהרגיז אותי בכל העניין הוא
שלא הצליחו להרוג את האיש הנורא הזה, שעומד
בראש המדינה שלנו״.
שוחד, כדי שיעבירו לאדם שלישי.
העונש המינימאלי שצריך לחיות מוטל על זיגל
הוא הרחקה לאלתר מתפקידו. צריך להביא לכך שזיגל
לא יובל להמשיך ולהתעלל באזרחים חפים מפשע.
הנאשם השלישי הוא היועץ המישפטי לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר. זמיר ידוע במישפטן מעולה
וקשה להניח בי חשב, על פי החומר שסופק לו על-ידי
זיגל, שבית-המישפט יתפתה וירשיע את אבו״חצירא.
אך זמיר נפל בפח שטמן לו זיגל•
ההדלפות של זיגל לעיתונות לא כוונו רק לכתובת
של אבו-חצירא, אשתו וילדיו. הן הופנו גם לכתובתו
של היועץ״המישפטי. זיגל רצח והצליח ליצור דעת-קהל
שתשפיע על שיקול הדעת של היועץ המישפטי.
הפרופסור זמיר התגלה באיש חלש. הוא חשש
שהציבור והעיתונות יחשדו בו במשוא פנים אם יחליט
שבחומר הראיות אין די בדי להעמיד לדין את שר־הדתות.
הזיופים והשקרים של חמישטרה, כפי שהתגלו
לזמיר במהלך הדיונים להסרת חסינותו של אבו-
חצירא, גם הם לא הדליקו אור אדום אצלו. העיתונות
שניזונה על״ידי זיגל הפחידה את זמיר ולא איפשרה
לו לקבל החלטה אמיצה. זמיר נגרר, ופסק-הדין של
בית־המישפט מהווה סטירת לחי גם לו.
העוצמה המרוכזת בידי היועץ המישפטי לממשלה
הופכת מסובנת כשעל כס היועץ יושב אדם חלש ולא
אמיץ. על זמיר להסיק את המסקנות ולחזור לקתדרא
שלו באוניברסיטה.
להרוג אותו.״
ואם התגובות האלה נשמעות לא מייצגות, הרי
שלמחרת סיפרו העיתונים שבטכס חלוקת האוסקר,
שנדחה ביום אחד בעיקבות נסיון ההתנקשות, הביע
הקהל הערצה ואהבה רבה יותר לשחקנים ולבמאים
שנפטרו בשנה שחלפה (פיטר סלרס, אלפרד היצ׳קוק
וסטיב מקווין) מאשר לנשיא רגן, שהופיע בסרט מוקלט•
התגובות השליליות לא הוגבלו לאנשים ציניים
וקשי-יום. באשר מורה סיפרה לתלמידיה שבסן־לואיס
על נסיון ההתנקשות, פרצו הילדים בצהלות שימחה
ספונטאניות. ובעוד תחנות הרדיו משדרות תגובות
שימחה על פציעתו של נשיא ארצות-הברית, ותחנות
הטלווייזה מראות בפעם המי-יודע-כמה את הקטע
שבו נראו עשרות אנשי-ביטחון נופלים זה על זה (אחר
בן התברר שחם נפלו על החשוד — ג׳ון היינקלי)
ושולפים רובים ואקדחים, בולל ״עוזי״ ישראלי, הרי
שהעיתונים התרכזו במצב רוחו המרומם של הפצוע.
במשך היומיים הראשונים הציפו אמצעי־התיקשורת
את הציבור בצרור בדיחות שקלח, כנראה, ללא הרף
מפי הנשיא .״יקירתי, שכחתי להתכופף״ (לננסי) ,״אני
מקווה שאתה רפובליקאי״ (לרופא המנתח) ,״מי דואג
לחנות בהעדרי לג׳יימס ביקר) .בשלב מסויים הנשיא
אפילו הפריח אימרת-כנף או שתיים שנאמרו
על-ידי וינסטון צ׳רצ׳יל לפני שנים• העיתונאים לא
הורשו, במובן, לדבר עם הנשיא, אולם מקורות מהבית
הלבן דאגו לספק הלצות, בדיחות ואימרות״בנף בקצב
שלא היה מבייש בדרן ממוצע במועדון־לילה.
בשלב די מוקדם התחילו הקהל והעיתונאים להרגיש
אי-נוחות נוכח זרם הבדיחות הבלתי פוסק• ראשית,
קשה היה להאמין שאדם בן ,70 שזח עתה נוחה
בחזהו, מסוגל לשלוט בעצמו עד בדי בן שתחת אנחות־כאב,
יוצאות מפיו אימרות-בנף.
שנית, אם אכן הנשיא הפריח את ההלצות האמורות,
מדוע לא הסביר לו מישהו, בעדינות, שבזמן
ששלושה אנשים נוספים נפצעו קשה (אחד מהם, ג׳יימס
בראדי, עדיין מפרפר בין חיים למוות בשעת כתיבתן
של שורות אלה) ,הודעה קצרה של השתתפות בצער,
והערכת אומץ־הלב שגילו, היתה יותר מתאימה.
שלושה ימים אחרי נסיון ההתנקשות החלה האמת
להתגלות, טיפין טיפין. ראשית, מקורות מוסמכים
מבית-החולים אישרו, שהנשיא הובא לחדר הניתוח
במצב קשה של אובדן חושים. במו כן התברר, שאת
הימים הראשונים עבר בכאבים ובסבל, דבר רגיל אחרי
ניתוח רציני. ובכן, נותרה רק שאלה אחת — מה
עבר במוחם של היועצים בבית הלבן, אותם יועצים
הממליצים על מישלוח נשק לאל״סלבדור ועל קיצוץ
בתוכניות-סעד, מה עבר במוחם באשר ישבו מסביב
לשולחן והמציאו דברי הומור והתלוצצות שיוחסו אחר
כך לנשיא הפצוע 1
הטירוף שהתגלה ביום השני, ח־ 30 במארס, לא
היה שייך רק לזה שאחז באקדח. הוא שייך לציבור
שצהל למשמע הידיעה, לנשיא המתבדח, ליועציו שבילו
את זמנם בחידוד חוש ההומור שלהם, לארץ האפשרויות
הבלתי״מוגבלות — בולל חברות במפלגה נאצית
ורכישת רובים בחנויות שבקרן הרחוב•
רותם
ב ר, פילז־דפיה, ארה׳׳ב
הגדוד של קמפ־דייוויז: טמיר, רובינשטיין, דיין, תהילה, בגין, דמן ובוק
ירותי־הכיטחון הישראליים היו
״ מודאגים, נוכח שטף המידע שזרם
לשגרירות ארצות־הברית בתל-אביב. העובדה
שהשגריר, סמיואל לואים, ידע סו־דות־מדינה
רבים — בתחומים מדיניים-
פוליטיים ואף ביטחוניים־צבאיים — עוררה
את אנשי הביטחון לפעולה.
הם הזהירו את האישים בצמרת המדינה,
תבעו מהם לסתום את הפח בנוכחות אנשי
השגרירות האמריקאית. אך אזהרתם נפלה
על אוזניים אטומות.
צמרת המדינה המשיכה לפקוד את קב-
לות־הפנים שערך השגריר החביב, ואנשיה
בילו להנאתם במסיבות ובפיקניקים
שערך• אנשי קואליציה ואופוזיציה גם
יחד, שרים, חברי-כנסת ופקידים בכירים,
ממשיכים בכך גם היום: באים, טועמים,
לוגמים ומפטפטים ומפטפטים ומפטפטים.
בתנאים כאלה, מי בכלל זקוק לשי רותם
של סוכני הסי־איי־אי.
עובדה: בינואר 1978 נודע לשגריר האמריקאי,
כי בהתייעצות ממשלתית פני מית
אמר עזר וייצמן, שאין משמעוח
ביטחונית להמשך קיומן של ההתנחלויות
הישראליות בסיני. השגריר העביר את
המידע החסוי הזה למישרד־החוץ האמריקאי.
הדברים נרשמו ותוייקו, וכנראה שאף
נעשה בהם שימוש בשלב כלשהו של
המו״ם הישראלי־מצרי־אמריקאי, שקדם להשגת
השלום בין ישראל ומצריים.
עובדה נוספת, לא פחות מדהימה: לפני
שהמריאו לקמפ-דייוויד, לשיחות בתנאי-
הסגר, בניצוחו של ג׳ימי קארטר, לא טרחו
חברי המישלחת הישראלית להיוועץ
איש ברעהו. ראש־הממשלה, שריו ויועציו
לא היתוו מראש תוכנית־פעולה לקראת
המו.״מ ההיסטורי, ואפילו לא שיתפו
זה את זה בכוונותיהם ובמגמותיהם.
לא יאומן, אך רק איש אחד ידע
לאשורן את העמדות של ראשי המיש־לחת
— השגריר האמריקאי סמיואל לואיס.
ומה שהוא ידע — ידעו גם נשיא אר־צות־הברית
וחבר יועציו. ואולי גם המצרים.
דיין
מוכר א ת
קוד שי־ה או מה
לה מעט מן הפרטים הגודשים את
י סיפרו של עוזי בנזימן, דאש־ממשלה
במצור. הספר, שמחברו הוא הכתב המדיני
של היומון הארץ, יצא לשוק לפני שבועיים•
הוא כולל אמנם מידע רב, שחלקו
זוכה בהזדמנות זאת לפירסום ראשוני, אך
הוא עלול להישכח חיש-מהר, שכן חשיפת
סודות־מדינה כבר אינה עושה רושם
על איש.
כאשר הזמין מנחם בגין את משה דיין
להצטרף לממשלתו ב* ,1977 עורר הדבר
זעם רב — גם במערך וגם בליכוד. אולם
רק מעטים יודעים, שהתנגדות לא פחות
חריפה, אך הרבה יותר מכאיבה, התעוררה
דווקא בקרב בני מישפחתו של ראש־הממשלה
החדש ובין ידידיו הקרובים.
כשנאספו כמה עשרות מפגינים בחצר
ביתם של הבגינים, ברחוב רוזנבאום בתל־אביב,
למחות נגד הזמנת דיין לממשלה,
נשברה רעייתו של ראש־הממשלה. עליזה
שות אם יישמר מפניו. שהרי בעודו שרוע
על מיטת חוליו, נעתר דיין — או אולי
נכנע — לקארטר, והסכים עימו שיש
להקנות מעמד לפלסטינים בדיוני ועידת
ג׳נבה.
מקורבי בגין נזעקו: דיין מוכר לאמריקאים
את קון־שי־האומה ! הוא מכיר בפלסטינים
! בגין עצמו נחרד: הייתכן? !
דיין נקט בשיטה שהיתה חביבה עליו
ושהוכיחה עצמה: הוא שלח לבגין את
הפרוטוקולים של שיחתו עם נשיא אר-
טמיר עם השר שרון
חמישה גנרלים בממשלה
בגין, הנחבאת אל הכלים ומתרחקת מאור
הזרקורים, הפצירה בבעלה לזנוח את
כוונתו ולסגור את הדלת בפניו של ״הנבל
שהמיט על מדינת־ישראל את אסון מיל-
חמת יום־הכיפורים״ .אך בגין בשלו.
כשנואשה, הסתגרה עליזה במיטבח ונמנעה
מלדבר עם בעלה במשך כמה ימים.
״כאשר יבוא דיין לשוחח עם ראשי-
מדינה ושרי־חוץ,״ אמר בגין באותם ימים
בגאווה ,״הם יבדקו אם קמטי הגיהוץ של
מכנסיהם ישרים למהדרין.״
כעבור זמן, כשאושפז בגין בבית־החו־לים
איכילוב בתל־אביב, בגלל דלקת קרום
הלב שבה לקה, הירהר מן הסתם בשאלה,
האם רק מדינאים זרים חייבים לחשוש
מדיין, או שמא גם הוא עצמו יטיב לע
צות־הברית,
הוכיח שהתמודד עם קארטר
בתקיפות.
כך הצליח דיין ״לעבוד״ על בגין.
״במיסגרת הסטריאוטיפ של דויד וגלויית,״
מעיר בנזימן בספרו ,״שדרכו התבונן
מנחם בגין על מעמדה של ישראל בעולם,
דיברה על ליבו התמודדותו התקיפה של
דיין עם קארטר. המילים הנחרצות שהשמיע
שר־החוץ באוזני נשיא המעצמה ה אדירה,
חיפו בעיני בגין על המהלך המדיני
הממשי שאותו עשה דיין: הענקת
מעמד לפלסטינים בדיוני השלום.״
כמה שבועות לאחר מכן התהפכה הקערה
על פיה. ועידת ג׳נבה — עם הפלסטינים
או בילעדיהם — נדחקה הצידה וירדה
מסדר־היום. נשיא מצריים נחת בנמל-
התעופה בן־גוריון ופתח פרק חדש בהיס׳
טוריה של המרחב.
על מ ה דיבדו
בשולחן ה ממ שלה
* 14 רכית שריה של ממשלת־ישראל לא
1₪1ידעו עד לאותו הרגע מה בדיוק
התרחש בחודשים האחרונים מאחרי הקלעים.
גם בהמשכו של תהליך השלום
יוותרו מרבית השרים בצידי המאורעות.
הניהול הממשי של העניינים עבר באותה
תקופה לידיה של קבוצה מצומצמת: ראש־הממשלה,
שר־החוץ ושר־הביטחון, כשלידם
מסייעים שני יועצים מיקצועיים, האמורים
להיות ״אישים לא־פוליטיים״ — המיש־פטן
אהרון ברק והאלוף בשירות־פעיל אברהם
(״אברשה״) טמיר.
אם יכול היה בגין להשתבח באותם
ימים שבממשלתו לא מדליפים, הרי היה
זה בזכות עובדה פשוטה: מרבית השרים
לא היו בעניינים ולא ידעו מה מתבשל
בשיחות הדו־צדדיות והתלת־צדדיות עם המצרים
והאמריקאים.
לכן יכול היה שר־החינוך זבולון המר
לשאול בראשיתה של ישיבת ממשלה
שממנה נעדרו ראש־הממשלה בכבודו
ובעצמו (שהיה בקנדה) ושר־החוץ (שהיה
בארצות־הברית) :״מה הם שוב מכרו לנו
הבוקר?״ איש מעמיתיו השרים לא צחק. ז
לא חיתה זו בדיחה.
פרט נוסף המטיל אור על רמתה של
הממשלה :
יום לפני נחיתתו של אל-סאדאת בלוד,
התכנסה הממשלה לישיבה מיוחדת. השרים
לא עסקו בניתוח המאורע ההיסטורי המת־רגש
ובא, לא בחנו את השלכותיו ולא
ניסו אפילו לגבש תוכנית או לשרטט תריסים
ליוזמה ישראלית. אפילו ההערכות
החשדניות של סוכנויות המודיעין היש ראליות
לא הובאו לידיעתם. הם עסקו
תחת זאת, בשאלה אחרת: האם לאפשר
ליו״ר מיפלגת העבודה, מנהיג האופוזיציה
שימעון פרס, לשאת את דבריו במליאת ״
הכנסת׳ או לסרב לו. השרים החשובים-
בעיני־עצמם שמואל תמיר, יוסף בורג,
שימחה ארליך ואריאל שרון התנגדו. צריך
לזקוף את ביקור סאדאת לזכותה של
ממשלת הליכוד, הם אמרו. אך בגין הפ־גיו
אבירות ושיכנע את הממשלה להע-
.ניק לפרס את רשות הדיבור.
״לנו יש מדינה דמוקרטית,״ התריס
מנחם בגין בפניו של נשיא ארצות**
אליקום רובינשטיין היה יועצו של
דיין, תחילה היה מזכירו הצבאי של
וייצמן.
הברית, באחת משיחותיהם הקשות, בשלהי
מארס .1979״בממשלה חברים חמישה
גנרלים, שכל אחד מהם הוביל את
כוחותיו לניצחונות, והם אינם מקבלים
כל דבר שאני מביא בפניהם.״
״לא יעזור לכס,
נעשה שלום״
ף* גין גיסה בדרך זו להיחלץ מ־
•י ידיו של קארטר, שתבע עוד ועוד
ויתורים בדרך לשלום. הוא סבר שההי-
שענות על הגנרלים תעזור לו, ולא שיער
בנפשו כי בן־שיחו האמריקאי מיטיב לדעת
ממנו מה באמת מתרוצץ בראשם של ה גנרלים
הישראלים.
הכוונה לא היתה לגנרלים מסוגם של
ייגאל ידין ומאיר עמית, שפרש בשלב
מוקדם מן הממשלה, אלא בעיקר לשלושה
״עושי־צרות״ מיקצועיים: משה דיין, עזר
וייצמן ואריאל שרון. השניים הראשונים
היו דמויות־מפתח בצוות הישראלי שניהל
את המדמים השונים.
קארטר ידע ששני הגנרלים (מיל ),דיין
ווייצמן, עושים לא פעם יד אחת עם גנרל
בשירות־פעיל, טמיר, ועם מישפטן מכובד,
ברק, כדי להסיט את בגין מדרכו
הקיצונית והנוקשה. במיקרה מסרים אף
צירפו אליהם, ל״קשר הגנרלי״ ,את חב-
רם־לנשק, שרון, כדי לרכך את בגין.
בספרו על המאמצים האמריקאים להכשיר
את תוכנית האוטונומיה בעיני המצרים׳
מספר בנזימן :״בסידרה ארוכה של
מיפגשים, שיחות ודיונים, שהתנהלו בירושלים,
בקאהיר, בוושינגטון ובלונדון, כור סמה
בהדרגה, באיטיות אך בהתמדה, העמ דה
הישראלית ...משה דיין, עזר וייצמן,
אהרון ברק, האלוף אברהם טמיר והמימ־של
האמריקאי צרו על מנחם בגין במא מציהם
לשכנעו לשנות את ע מ דו תיו...״
ואכן —
• 1דיין חיבר גיירות־עמדה שנועדו
לשכנע את בגין, כי הפיסקה בהחלטת
מועצת־הביטחון ,242 המדברת על נסיגה
ישראלית, חלה על כל הגזרות, כולל, כמו־בך
הגדה המערבית.
• :ל כרק׳ניסה* לשכנעו בי נוסחת אסואן,
בדבר שיתוף הפלסטינים בקביעת עתידם,
אינה סותרת את השקפת ישראל.
•,וייצמן טען, כי פני המצרים לפשרה
וכי יש לתת להם צ׳אנס, לחזקם
ולעודדם על־ידי ויתורים ישראליים.
תצלוס־הזיכרון שד טמיר (עם קארטר, ם אדאת.ובגץ)*
דויד וגוליית
לשינויים בתוכנית האוטונומיה המקורית
שלו.
פרט מעניין, החוזר על עצמו פעם אחרי
פעם, כמעט בדייקנות, נוגע לדרכי עבודתו
של דיין. כדי לרצות את האמריקאים
ולהדגיש את האופי הארעי של האוטונומיה,
נזקק דיין לאישור הממשלה. אך
כדי לרכוש את לב השרים העלה בפניהם
ראל בפני השגריר לואיס, והם מיהרו
לאשר את הצעתו ולגרום בכך לשינוי בעמדת
הממשלה.״
בגין נפל גם הפעם לבור שחפר למענו
דיין, אך ניחם עצמו כי הצעת שר-
החוץ שלו ממילא אינה משקפת שינוי
ממשי.
כולם היו מרוצים.
האנשים המקורבים ביותר לראש־המפד
שלה — מנהל לישכתו יחיאל קדישאי ומי
שהיה אז מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה
אליהו בן־אלישר — היו מודאגים מן הברית
הבלתי-כתובה שנכרתה בין דיין
ווייצמן בבירכתו של השגריר לואים.
קדישאי ובן־אלישר ידעו, כנראה, שדיין
לא מהסס לשאול מלואיס מונחים ורע-
דיין, ו״צמן, ברק וטמיר חברו יחד וצרו על בגין ־
הקשר הישראלי שנועד לשבור את עקשנותו הקיצונית שר מנחם בגין
!• טמיר חיזק את גישתו של שר-
הביטחון בנימוק, שלבעייה הפלסטינית יש
אופי לאומי המחייב פיתרון מדיני מתאים.
בגין, כמובן, לא נכנע בקלות. אך כמו
שאמר לו פעם קארטר, בלשון מבודחת,
״לא יעזור לכם דבר, אנחנו נעשה שלום״
— לא עזר לו דבר. הוא נאלץ להסכים
גם הפעם ״דברים תקיפים״ שהשמיע כמה
ימים קודם לכן באוזני סמיואל לואיס.
כותב בנזימן :״חברי הממשלה, שרובם
לא ירדו לפרטי המשא־ומתן ולא עמדו על
משמעויותיהם הדקות של הניסוחים הנדונים,
התמלאו גאווה וביטחון למראה שר-
החוץ הנושא בתקיפות את דברה •של יש־
כמעט כולם.
ממשיך כגזימן בתיאור המצור
על ראש־הממשלה:
בזכות תימרוניו הצליח דיין, בעזרת
ברק, להסיט באיטיות את בגין מעמדותיו,
ולהיענות בכך בראש וראשונה לציפיות
המימשל האמריקאי, שלדעותיו ולד־צונותיו
גילה שר־החוץ רגישות גבוהה...
דיין, באמצעות ברק, ווייצמן, בסיוע האלוף
טמיר, הפעילו לחצים על אדם קשיש
וחרד, שמצב בריאותו הלקוי השפיע על
תיפקודו ועל עמדותיו המדיניות.
״המעמד ה סופי״
של השגריר
טמיר עם השגריר לואיס
מפטפטים, מפטפטים ומפטפטים
לחץ פעל. בחודשים אפריל-מאי
י 1978 1היה ראש־הממשלה זעף, תיאמנו
פג, והוא רזה ותחוויר. עוזריו ניסו
להעלים את מצבו, אך בסתר ליבם גברה
דאגתם לבריאותו. בגין היה יושב בליש־כתו
קודר ושותק, מגיב באופן מיכאני על
המתרחש ובוהה נכחו ללא הבעה.
עוזריו שקדו להפגישו עם אנשים מע טים
ככל האפשר. כריכים שהיתר! מגישה
לו מזכירתו היו נותרים על הצלחת מבלי
שנגע בהם. בישיבות הממשלה ראו השרים
לפניהם אדם שפניו מצטמקים והולכים
ומקבלים גוון של שעווה. תיפקודו ליד
שולחן הממשלה באותו זמן היה פאסיבי
בעיקרו.
עד כאן דברי בנזימן.
אלא שלא פאסיבים היו אנשי ״קשר
הגנרלים״ שמסביבו. הם עמלו — לעתים
תוך תיאום עם האמריקאים ולעתים תוך
תיאום כלשהו עם המצרים — להניע את
עגלת השלום קדימה.
יונות ועצות. לואים עודד את שר־החוץ
הישראלי לפעול לשינוי העמדה הישראלית
הבגינית, כדי להפגין קבל עולם שיש ראל
מקבלת שעיקרון הנסיגה חל על כל
הגזרות ; הווה אומר: גם על הגדה המערבית.
בהזדמנות אחרת ״נידב״ השגריר
האמריקאי לדיין את המונח ״מעמד סופי״,
כדי שידחוק בעזרתו את המונח ״ריבונות״
מן המיסמכים הישראליים, ויחליש
בכך את אחיזתה של ישראל בגדה המערבית
הכבושה.
קדישאי ובן־אלישר לא הצליחו להציב
סכר לפני יוזמותיו של דיין.
״אולי לי יש בו צורך,״ התוודה פעם
בגין בדברו על שר־החוץ, הסורר שלו.
י ילד ק טן
ש הוס תר ב תי ק
ך ין די ״ עי] יכלו לצפות מראש, ששרי
י החוץ ושר־הביטחון של בגין יערימו
קשיים על דרכו ואף יתעתעו בו ויש-
מיצוהו מאחורי גבו. אך איש לא חשד
באהרון ברק ובאברשה טמיר.
בגין רומם וקילס את המישפטן ברק
ורחש כבוד, כמעט אינסטינקטיבי, לקצין
טמיר. ברק שבה אותו במוחו המישפטי
ובכושרו לנסח ולנתח מיסמכים מישפטיים.
ואילו את טמיר כיבד כקצין בכיר בצה״ל,
מבלי שטרח להכירו מקרוב. והרי ידועה
(המשך בעמוד )56
* בכתב־יד :״מיטב האיחולים —
ג׳ימי קארטר״ ,״מיטב האיחולים — סא־דאת״
,״לאלופי וידידי, אברהם טמיר —
מנחם בגין.״
הורו ס חו ס
מדים בנימיני
אך אם בבר חדשות, אז ענייני בספים,
מצב הבורסה, מניות, עליות מחירים,
מחירי הדלק, או הדירות. ענייני אמנות
גם הם ימשבו אותו, וכאשר ידובר בהם,
יאזין בקשב רב. בין השאר, אין לשבוח
את מזג האוויר, שמעניין את כולם, אך
אותו יותר מבל. מאחר שמזג האוויר
הוא אחד הגורמים העיקריים היכולים
לגרום לו לאי־נוחות, הוא לא יזלזל
בחשיבותו.
$מזלדו1חווש:
!! ת או מי ם
! הנושאים
ת או מי
המענ״נים
! את המזלות
טלה הנושא שימשוך במיוחד את בן המזל
יהיה המילחמות. בתור בן מאדים נלהב
ואוהב סיבונים — בל דבר שיש בו
קורטוב של סבנה והרפתקה ילהיב ויעניין
אותו. מרוצי״מבוניות, טיפוס להרי-
ההימליה, ספורט ותחרויות שונות ומשונות.
מריבות בין פוליטיקאים, השמצות
פנים אל פנים, אולי אפילו אלימות
גופנית בין הניצים. הפגנות (בכביש רמות
למשל) ,התגודדויות של המוני אנשים
על רקע מחאתי, ופיזור מפגינים בסילון-
מים על-ידי המישטרה.
בן תאומים חי את החדשות ומתעניין
בהן בבל מאודו• מה מעניין אותו 2
הבל — בל נושא שיוגש ירתק אותו, אך
על פי רוב עד שהקריין יגמור לקרוא
את הידיעה הוא בבר יבין את סופה.
לעיתים הוא מסוגל להגיב מיד, לרוץ
למקום־האירוע, ולהיות שותף לחדשות
עצמן. הצהרות פוליטיות ימשכו אותו,
ובן מי אמר מה ומה אמר מישהו.
רכילות בבל נושא תמשוך מיד את אוזנו.
ואם ימצא חדשות המעוררות בו את
חוש־ההומור, מה טוב. אין דבר יותר
מוצלח מלהשתעשע מעט על חשבון עושי
החדשות, או אלה המוסרים אותן.
ס ר טן
אלה מרגשים אותו יותר מכל, הוא
אינו יבול לשאת שנגרם סבל לדור הצעיר.
גם נושאים הקשורים לים, אוניות
ומסעות ימיים, גילויים ארכיאולוגיים
חדשים, או חדשות בענייני היסטוריה.
א רי ה
חדשות לבן מזל אריה ז קשה לתאר
אותו יושב על כורסה מול הטלוויזיה,
ומאזין בשלווה ובנחת לחדשות המוק-
ראות לפי שרירות״ליבו של עורך־הח-
דשות. הוא לא זה שיפתח את הדף
הראשון של העיתון ויקרא בו את בל
מה שכתוב מתחילה ועד הסוף. הוא
יקלוט תוך בדי הצצה בעיתון את הדברים
המעניינים אותו — מה קורה
עם המנהיגים, או חדשות סביב בתי-
המלוכה בעולם, ומה עם אנשים חשובים
בכלל. מבוניות־ספורט מפוארות
שיצאו לשוק, או אם נעשה איזשהו
מיבצע נועז• עולם הקולנוע והתיאטרון
ומה שקשור לחייהם של שחקנים, שח קניות,
או מחזות שמועלים באותה עת.
ב תו ד ה
מאחר שגם הוא נשלט על״ידי כוכב
מרקורי, הקשור בתיקשורת — הרי שבל
החדשות מעניינות אותו. בעיקר צורת-
ההגשה שלהן. הוא יבקר את הצורה
שבה קוראים אותן, יכעס על שגיאות-
דפוס בעיתון, או על ניסוח לא מדוייק
וברור דיו. הוא ירגיש את עצמו מעורב
בכל מה שקורה בעולם, ובדרך־בלל יצא
כועס ונרגז על בל מה שלא בסדר. הח־
בן מזל שור מעדיף שהחדשות לא
תהיינה יותר מדי מרעישות וסנסציו-
ניות. הוא אינו אוהב במיוחד שינויים
שיגרמו לו לצאת מהשיגרח ומהשלווה.
בן המזל יתייחס ברצינות רבה לנושא
החדשות. לא בל חדשה מעניינת ומסקרנת
אותו, אך רגש חובה עמוק מחייב
אותו מצפונית להקשיב, או לקרוא על
בל מה שקורה בסביבתו הקרובה וה רחוקה.
ענייני המדינה ומה שמתרחש
בגבולות מעניינים אותו במיוחד. שבי-
תות-מורים, או עוול שנעשה לילדים —
(המשך בעמוד )68
מצב-רוח אופטימי מאפיין את השבוע.
מתעורר הצורך לשנות מקום, אולי על-
ידי טיולים, או נסיעות
קצרות. חברויות חדשות
תוספנה גוון מעניין
לשבוע. יש להשגיח
על תקציב מאוזן,
ולא למהר ולהוציא
בספים בגלל התלהבות
ריגעית. לפתע יידרש
מכם להחזיר חוב, ש21ב
מרס -
אודותיו במעט שבח-
20באפריל
תם, והדבר עלול להכביד
על ביסבם. אי-שקט ואפילו מעט
עצבנות בגלל בעיות הקשורות עם ילדים.
לבני סרטן תקופה מעייפת מאוד, ומתאימה
לתיכנון שקט של תוכניות, העתידות
להביא לקידום משמעותי.
כדאי להצניע כל
רעיון ועדיין לא לתת
לו פירסוס, הסודיות
חשובה כרגע, דבריכם
לא יובנו בצורה הרצו־ייה.
עניינים הקשדרים
לבריאות יקחו חלק מזמנכם.
לא בהכרח בריאותכם
היא המטרידה,
כי אם אנשים הקרובים
אליכם, שיזדקקו לעידודכם. קשרים רומנטיים
יגרמו ליותר בילבול מאשר הנאה.
נסיעה, שאותה תיבננתם, תעוכב בגלל
תנאים, חיצוניים שאינם תלויים בבם.
אורחים, שעשויים להגיע
מארץ אחרת, ישנו
את תוכניתם, ולבם
תיגרם אכזבה• אלה ש־בבל-זאת
יזכו לארח בביתם
אנשים החשובים
להם מאוד, עלולים
להגיע עימם לעימות
בלתי-נעים, בגלל פלי-
ג 2בספטמבר -
? 2באוקטובר
טות־פה בלתי־שקולות•
ענייני בספים עדיין
מצריכים זהירות, מאחר ומדובר על בספים
של אחרים, שסביבם ייתכנו מאבקים.
גדיים שתיכננו לעצמם חופשה יאלצו, כנראה,
לוותר עליה בשבוע זה, מכיוון שהם
עדיין נאלצים להקדיש
את מרבית הזמן
לעבודה. העומס והמתח
לא הרפו מכם, ואחרים
סומכים עליכם, ומעמיסים
עליכם אחריות נוספת,
הגורמת לעייפות. מעוניעיס בני־הזוג
21בדצמבר ־
לבוא לעזרתכם ולהקל
19בימאר
מעט, אך משיגים תוצאות
הפוכות, וגורמים
לכס למאבקים פנימיים ולריגשי־אשמה כלפיהם,
עניינים כספיים דורשים זהירות.
השבוע יושס דגש על ענייני כספים, הכסף
יזול כמענו מבין האצבעות, וקשה יהיה
לעקוב אחר הסכומים
הנעלמים. חששות שיהיו
לכם בקשר לביצוע
טוב של העבודה יתבררו
כמוגזמים. לפתע
תיווכחו שמעריכים את
עבודתכם, ואולי אף יראו
זאת על־ידי תוספת
כספית מתאימה. הכרות
1 21 כאפר״ל ־
0׳גבמאי
חדשה ומפתיעה עשויה
להוליד ידידות עמוקה
ורצינית שתחילתה מעט מעורפלת אולם
בהמשכה עשויה להתפתח לקשר הדוק.
שוו
מרץ מחודש משפר עד לבלי הבר את
מצב״הרוח. המון תוכניות חדשות נרקמות
בשבוע זה — חלקן
מתייחס לנסיעות
רחוקות, וחלקן קשור
בפרוייקט חדש, ואפילו
שיפור פני מקום המגורים.
יש לדחות
קניות לא הכרחיות,
בגלל ראיה מוטעית
של הסבום שאותו יש
להוציא. ביכולתכם פער בין עמדותיכם ובין
העולם הסובב אתכם יכול להביא
תיסכול. רצוי להאבק על צדקתכם.
בעיות, שבהן אתם נתקלים במקום־עבו-
דתכם עלולות לגרום להחלטה שתפתיע
גם אתכם. יתכן שעדיף
להפסיק להיאבק על
שאיפה מסויימת, ואפילו
לעשות תפנית
חדה, ולהתחיל להגשים
שאיפה נוספת,
שעתידה להצליח בעיתוי
נבון. לקשרי ידיישנים
וחדשים דות בדאי לתת חשיבות
מיוחדת, מאחר שהפריחה
שאותה אתם מרגישים עשויה
לעזור לכם להשיג את מבוקשכם.
הפתעות כספיות עלולות לגרום לאירועים
בלתי־צפויים. יש להימנע מקניות אימפולסיביות.
ידידים או עמי־ __
תיס לעבודה, ששוהים
בארץ אחרת, מתנהגים
בצורה שונה מן המצופה.
יתכן שתיגרם אכזי.ץ^/
כלשהי, בגלל הבטחות
שלא תקויימנה.
כדאי להמתין תקופה
קצרה, הדברים עשויים וז ט, 11:1גיזו^ס
להשתנות ולהשביע את
רצונכם. ידידות ישנה
תתחדש לפתע, תיגרוס להתלהבות עצומה,
אך יתכן שגס לסיום מהיר.
עקת
הקאריירה מעסיקה אתכם השבוע. קשרים
עם אנשים הקשורים לארצות אחרות עלו־
__ לים לגרוס לרוגז רב.
יתכן שתעמדו בפני בי$
קורת
בלתי־מוצדקת,
בגלל שגיאה של אח׳
רים. סיכוי טוב לקדם
ענייני קאריירה, בתנאי
שאתם פועלים לבד, ולא
בוטחים בחברים ובירידים.
עדיף למעט
22באוגוסט -
22בספטמבר
בחיי חברה, ולתת לעצמכם
דין וחשבון על
מה שקורה סביבכם. דברים הידועים לכם
ואינכם יכולים לגלותם גורמים לכם ללחץ.
יש לצפות לשינויים בתחומים שונים.
אלה העובדים בעבודות הקשורות לציבור
יאלצו לשנות את גישתם,
ואולי אף את
דרכם. תקוות גדולות
שתליתם במישהו עלולות
לגרום לאכזבה
אנשי־עסקים
זמנית.
חייבים להיזהר ממיר-
מה ומהונאה, מכיוון
שלאנשים זריזים, ממו״
} 2בנובמבר ־
לחים וערמומיים זוהי
2 0ב ד_ צ_מ_ב ר_ _
תקופה של הצלחה.
קשרים רומנטיים חדשים יתפתחו השבוע,
אל תתפתו לרושם החיצוני של בני הזוג.
ן ןשו1
מזל תאומים נשלט על־ידי כוכב מרקורי,
ושייך לקבוצת מזלות האוויר. הוא
מסמל את הבית השלישי בגלגל־המזלות.
בית זה מדבר, בין השאר, על סביבה
קרובה, צורת חשיבה ותיקשורת. תחום
מסויים בתיקשורת מושך את בני כל
המזלות — החדשות — בעיתון, ברדיו,
או בטלוויזיה. כאן אתאר איזה נושאים
מושבים ומעניינים במיוחד בל מזל
ומזל.
שו ר
בני מזל דלי נמצאים בתקופה קצת מבלבלת.
למעשה חשים שימחת־חיים וצורך
לחדש קשרים ישנים,
להרבות בנסיעות קצרות
וארוכות, ולשנות
בל דבר המזכיר שיגרה•
הרגש החזק המדריך
את ההתנהגות מפגיש
אתכם במצבים מוזרים
מאוד, ולא תמיד נמצאת
לבם התושיה ה
מהירה
על־מנת לצאת
ממצבים אלה. ההת
עניינות
בספורט, עשויה לעזור לבם לעבור
את התקופה בצורה שתגרום לבם הנאה.
תוכניות לשינוי פני־הבית מתעכבות מעט .
את הכספים, שהתכוננתם להקדיש לשיפוצים
ולקניה של דברים
חדשים, רצוי לשמור ב
ווי
ולהסתפק בהוצאות
הכרחיות בלבד. אורחים
לא צפויים יוסיפו הנאה
ועבודה, אך רעיונות באוזניכם שישמיעו
עשויים לשנות את תו־
19בפב רו א ר -
כניותיכם, ולגרוס לכם
20במרס, לחשוב טל דרך חדשה
ושונח מזו המתוכננת.
אלה העוסקים באמנות יוכלו לבטא את
עצמם בקלות אך לשונם עלולה להזיק להם.
ן יניו[
איך אמר האופטומטרי סט הותיק שנזדמן למפעל 0 0בכפר גלעדי?
״מחמם את הלב לראות מסגרות כחול־לבן ברמה בינלאומית״.
,0 0המשקפיים המיטיבות עם עיניך, מיוצרות בישראל מחומר חדש
ומהפכני, בשיטת ההזרקה. הן קלות, חז קו ת ונוחות במיוחד משום
שתוכננו להתאמה מושלמת לפניך.
אבל -לא רק הטכניקה משופרת. גם לעיצוב ניתנה תשומת לב.
משקפי 0 0מעוצבות בסיגנון מודרני, על־פי קוי האופנה המובילים
בעולם.
משקפי 0 0נמכרות למיטב האופטי קאי ם באמריקה ובאירופה ועכשיו
גם בחנויות האופטיקה המובחרות בישראל.
0 0־ שם מתחרה לאיכות וטיב של מיטב יצרני המ שקפיים בעולם. .
משווק ומופץ על־ ידי דגיל, טלפון 242410־03
סוב לעיניי ם
סלו.
מ 24-במאי עד 21 ביוני
טל״ארויו
חנן שדה
צלם תעשייתי המתמחה בצילופן מזון
ובגרמניה(בצילומי
חנן שזה
צבעו.
צלם תעשייתי
חנן שדה הגיע להישגים
המתמחה בצילום מזון.
יליד גרמניה, אוטודידקט, מרשימים בעבודתו,
וכרזות התיירות
העוסק בצילום זה 50
שצילם עבור חברת
שנה. את חב וחוו
צים זיכו אותו בפרסים
הקדיש לצילום
בינלאומיים.
תעשייתי, ובשנים
חנן שדה מרכז את
האחרונות הוא מתרכז
בעיקר בצילום מזון,
מגמת הצילום
במכללה לעיצוב של
ונותן שחת לרוב
תעשיות המזון בארץ.
בית הספר לעיצוב על
השתלם בארה״ב
שם נרי בלומפילז
(בצילומי מזו!)
בחיפה.
עם אגפא זה מצליח.
עד־־רא״ה מתאר את פעצרו של חשוד ברפיח
^ חדר האוכל, בבסיס צבאי בפיתחת
יי רפיח, יושבים עשרה מילואימניקים
משועממים וצופים בטלוויזיה. השעה תשע
ועשרים בערב. פתאום נכנם אחד החובשים
ומודיע לי שעלי לצאת בעוד רבע
שעה ל״מעצרים״ .צריך לקחת חגור ונשק.
אין צורך בקסדה, כי נוסעים בקומנדקר
סגור, מכוסה ביריעת ברזנט. ברור
לי, פחות או יותר, במה מדובר. יש
סיפורים. אפשר להשתמט בקלות, לבקש
ממישהו שייצא במקומי תמורת שמירה.
אבל אני רוצה לראות מה קורה.
בעשר יוצאים לדרך. אנחנו שישה. כולם
אלינו .״טוב, מה אתם עומדים? תעלו
אותו למעלה.״ אנחנו לא זזים.
אני מחליט לא להתערב, יהיה מה שיהיה.
לא לומר מילה. להיות סביל לחלוטין.
לשחק את המצלמה. לראות הכל —
כדי לדווח. אבל גם יעיש והדס אינם
זזים. הם זוכרים מה שנאמר בחדריך על
המכות. פתאום אני רואה שהם מחזיקים
את ידיהם בכיסיהם.
דידי מושך בכתפיו. הוא תופס ברגליו
של העציר, ומניף אותו מעבר למעקה,
אל תוך הקומנדקר, כשראשו לפנים. העציר
נוחת על ריצפת הפח של הקומנדקר,
פתאום אומר יעיש :״למה, למה? מה
הוא עשה? הוא חשוד?״
״שקט, לא לדבר, אמרתי כבר מה״.״
אומר דידי. יעיש והדם נשארים במקומם.
לא זזים.
״תן לי את הרובה,״ אומר דידי להדם.
הוא לוקח את הרובה שלו, הופך אותו
בידו, ובעזרת הקת פוגע בשכמו של העציר.
העציר מתחיל לייבב. דידי חובט בו
שוב, הפעם בראשו. פגיעת הברזל בבשר
מטיחה את העציר אל קרקעית הרכב.
הוא מנסה להתרחק אל תוך הקומנדקר,
גורר את עצמו על ישבנו. קשה לי לא
אנשי מילואים בגדוד טנקים. יואב הוא
הנהג. לידו יושב יגאל, קצין צעיר, מזוקן,
קיבוצניק. מאחור: הדם, חובש קרבי המתגורר
בערד, יעיש, פועל בבית־חרושת
סולתם שכבר עבר את גיל הארבעים, גם
הוא חובש קרבי. לידי יושב אלוני. הוא
הקשר.
בנסיעה למימשל מתלונן אלוני על כאבי-
בטן. הדס משחק עם הרובה שלו ומעצבן
אותי. אף אחד מאיתנו עדיין לא השתתף
ב״מעצרים״ .השיגרה היא שמירה, וסיורים
ליליים לאורך גדירות הביטחון.
במימשל כבר ממתינים לנו. מישהו מכוון
אותנו לכניסה. זהו דידי, חייל סדיר,
חובש כיפה. יואב ואלוני ששים לקרב.
״יהיה כסח׳ ,יהיה כסח׳?״ שואל אלוני.
יואב :״צריך להכין את הקת, מה? כדאי
לנקות אותה?״ דידי מבטיח להם שיהיה
בסדר. יהיה שימוש לקת הרובה.
מושיבים אותנו על ספסל. דידי נותן
תדריך .״הולכים לבצע מעצר של שניים
שהם חשודים שגוייסו.״ הוא מסביר את
הפרטים המיבצעיים, ומילות הסיום שלו
הן :״תכניסו להם, חבר׳ה, בלי רחמים.״
מסביב מתקבצים ״הפונקציונרים״ של
המימשל. חובש, קשרים, קצין חייכן אחד.
הם מתבוננים בדידי בהערצה, שגם אנחנו
זוכים בחלק ממנה, כמי שעתידים לעשות
את דברו.
יוצאים לדרך. לפנינו נוסעת מכונית
אזרחית עם אנשי השב״ב. מגיעים למקום.
יעיש ואני נשארים לשמור על כלי הרכב.
העיר הערבית שקטה. פה ושם חולפת
מכונית, או כמה הולכי רגל. יואב ואלוני
עדיין ששים לקרב. עליזים. מדברים על
״המכות״ שדידי שב ומדגיש את חשיבותן.
דידי, הדם והעצור מגיעים. היתר מת עכבים
קצת מאחור. דידי קורא ליעיש
ולי להתקרב. כולנו עומדים מאחרי ה־קומנדקר.
דידי מוציא מכיסו פיסת פלנלית,
המשמשת לניקוי רובים, ומורה להדס
לקשור את ידיו של העצור מאחור ולכסות
את עיניו. העצור הוא צעיר ערבי
מתולתל, שקבקבים לרגליו. הוא עדיין
מנומנם קצת. הוציאו אותו מהמיטה.
כשהדס מסיים, טופח דידי בכף ידו
על שיכמו של העציר, כאילו בחיבה —
ופיתאום, מכה! בדיוק במקום שבו טפח.
הוא מכה עם שורש ידו, בעוצמה רבה.
העציר המופתע מוטח אל דופן הקומנדקר.
הוא כבר אינו מנומנם. דידי צוחק, ואומר
משהו בערבית. עכשיו הוא מלטף את
צלעותיו של העציר — ושוב מכה בחוזקה
במקום שלוטף. הפעם בעזרת גב היד.
קול חבטה עז. העציר נאנק. דידי פונה
אלוני לא מצטרף. יגאל מציץ לאחור, אך
אינו אומר דבר. דידי משכיב את העציר,
ונועץ את ראשו אל תוך הגלגל הרזרבי.
הוא מכה בגבו בקצת הרובה. העציר מייבב
שוב. דידי גורר את העציר כלפיו.
״למה לשבת על העץ? זה קשה״ הוא
אומר, ומתיישב על גבו של העציר. את
קת הרובה הוא מניח על רגליו ,״שהקת לא
תתפוס חלודה,״ הוא אומר. איש אינו
משיב לו. דידי אינו יכול לשאת את השתיקה.
הוא מניח לרובה וממשיך להרביץ.
״די, מספיק, גמרת עליו,״ אומר אלוני
בשקט. קודם דיבר על ״כסח׳״.
דידי לא מקשיב, ואולי גם אינו שומע.
הוא שקוע במעשיו. ידו עולה ויורדת על
גופו של העציר, מתחתיו, במכות מהירות
וחדות. העציר מייבב. פתאום מסתובב
הקצין, יגאל, ממקומו ליד הנהג, ופונה אל
דידי :״די, מספיק עם זה, תעזוב אותו.״
דידי מושך בכתפיו. הוא ־־חוזר לטכניקה
הישנה. עכשיו היעד הוא עכוזו של העציר.
דידי טופח פעמיים — ומכה. מלטף קצת
— ומכה בחוזקה. יגאל מסתובב שוב. ה־ -
פעם הוא צועק בהתרגשות:
״תעזוב אותו, אמרתי לך, תעזוב אותו!״
התשובה של דידי — ליטוף נוסף וחבטה
נוספת על עכוזו של העציר, מתחתיו.
״אם לא תפסיק אני אחטיף לך!״ צועק
יגאל.
״לי תחטיף לי?״ דידי אינו מאמין למשמע
אוזניו. אחר־כך הוא צוחק. אבל הוא
נרגע קצת. עובר רגע אחד בלי מכות,
ושוב הוא חוזר אל עצמו, וקת הרובה
עולה כלפי מעלה ויורדת בחוזקה על ברכו
של העציר. העציר צורח מחמת הכאב.
יגאל שב וסובב על מושבו .״די! מספיק!״
הוא צועק. יואב, הנהג, אומר לו:
״אל תתערב.״
עוצרים כדי לערוך מעצר נוסף. הדס,
אלוני ואני נשארים עם העציר. הדס יושב
לידו. מציע לו סיגריה. העציר ממלמל
משהו. אלוני מתרגם :״הוא לא מעשן.״
״בואו, תעזרו לי להושיב אותו לידי,״
אומר הדס.
״בשביל מה?״ שואל אלוני.
״שהמשוגע הזה לא יוכל להרביץ לו.״
״זה בסדר, עכשיו הוא יישב עם השני,״
אומר אלוני. אנחנו מדליקים סיגריות.
כולנו המומים ממה שראינו.־
הצעיר השני כמעט שאינו זוכה במכות.
מגיעים למימשל. הפונקציונרים ממתינים
שם לדידי, שואלים אותו איך חיה .״דידי
לא מרחם עליהם,״ מסביר לנו החובש.
יגאל* הקצין, רוצה לברוח משם.
ודידי תופס בשיער ראשו ומושיב אותו
קרוב לדופן, על הריצפה. הוא אומר עוד
כמה מילים בערבית והעציר אינו עונה.
דידי נותן להדס את הרובה שלו, ומסתער
על העציר. הוא חובט באגרוף ב־ביטנו,
בכתפו, ואחר כך בפניו. דידי מתנשף
בכבדות. הוא פונה אלינו :״מה אתם
עומדים ככה? תשתתפו, בואו.״ אני שם
לב שאני נושם במהירות, נשימות עמוקות,
וידי מאוגרפות בכיסי. יעיש והדס אינם
זזים. דידי חוזר לטכניקה הקודמת שלו.
הוא טופח, כמו בחביבות, על עורפו של
העציר — ואחר כך מכה בחוזקה בשורש
כף ידו.
להתערב. אני מתרחק קצת, לעבר החיילים
המתקרבים אלינו.
דידי אינו מרפה מהעציר. הוא מזנק
ועולה לתוך הקומנדקר, מתיישב על מושב
העץ, מאחורי גבו של העציר, ומכה בכתפו,
בעורפו ובראשו.
״קדימה, נוסעים,״ אומר יגאל, הקצין.
דידי גורר עימו את העציר לחלק הקידמי
של הרכב. אנחנו עולים. יואב, אלוני ויגאל
לא חזו במכות. הם מדברים על המעצר.
הדס ויעיש שותקים.
נוסעים. אלוני יושב מול דידי, קרוב לעציר
.״קדימה, בוא, תשתתף,״ אומר לו
דידי, ומכנים אגרוף בלחיו של העציר.
״אין לנו מה לעשות פה, בואו נחזור,
יש לי עוד סיור הלילה,״ הוא אומר. הוא
חוזר לקומנדקר וצופר כמה פעמים כדי
להזעיק את החיילים.
חוזרים לבסיס.
״אני מבין, אם הוא היה מתנגד. אם
היה מנסה לברוח אומר אלוני.
.״בא לי להקיא כשראיתי את זה,״ אומר
הדם .״אם הייתי יודע שזה מה שהוא הולך
לעשות, לא הייתי קושר לו את הידיים.
למה שאני אעשה בשבילו את העבודה השחורה?״
״גיבור
גדול, להרביץ למישהו עם ידיים
קשורות,״ אומר יגאל.
האם נעוו הטגוום בנבו־יאסיו בטוש תחירה
כנעורת הסחה ורציחת הסוהו ששבו את
תאד־נ, שד נגו שד ח״נ ש״ח, גיאבו מועדי?
ידיווה 11x111111111 ,
ך ״׳ ר סלים מחולי ;נבהל. אל עבר
י ביתו שבכפר־יאסיף נורו יריות רבות.
פורעים ניסו לפרוץ את דלת הבית׳ וד״ר
מחולי שמע היטב את הקריאות :״להיכנס
ולהרוג אותו. להרוג את המלשין.״
ד״ר מחולי ידע היטב מי הם היורים על
דלת ביתו׳ אך הוא לא ידע מדוע בחרו
דווקא בו, ומדוע הוא בונה מלשין. ב־14
לאפריל השנה היו רחובות כפר־יאסיף,
הכפר הערבי שבו מתגורר ד״ר מחולי׳ טל אים
במאות תושבי הכפר השכן, בפר-
גץ לים, שירו לכל עבר, בזזו, שדדו, הרסו
וחיבלו.
;לפתע נשמעה פקודה של אחד הפור עים
:״זה לא הבית שלו. עיזבו את הבית
הזה. זד, הבית השכן.״ היריות פסקו, ואלה
שניסו לפרוץ לתוך ביתו של ד״ר מחולי
הסתלקו מהמקום.
באותו זמן היה חביב יעקוב דאוד בתוך
ביתו שלו, הבית השכן לבית ד״ר מחולי.
דאוד, סוהר בכלא דמון, בן 31׳ אסף את
אמו הקשישה, את אשתו הצעירה והנאה,
סאמיה ואת שלושת ילדיהם, אריז׳ בת
השש, הזאר בת החמש ויעקוב בן השלוש,
אל תוך אחד החדרים. הוא עצמו ניצב
מול הדלת, מבפנים, כדי לגונן עליה, אם
ינסו לפרוץ לביתו. הפורעים ירו לעבר
הדלת. דאוד נפל פצוע, ודמו החל לשטוף
את החדר. הדלת נפתחה, אנשים חמושים,
חלקם לבושי מדי צה״ל, נכנסו לתוך
הדירה, התבוננו בדאוד השוכב מתבוסס
בדמו, אך לא נגעו בבני מ״שפחתו. הם עלו
לקומה השניה של הבית, הרסו את הרהיטים׳
שברו את הדלתות והחלונות והסתלקו.
דאוד לא היה החלל היחידי בהתנפלות
של הדרוזים ,׳תושבי ג׳ולים, על הכפר השכן׳
כפר־יאסיף. תחסין עלי ברוק, תלמיד
בן ,18 היה החלל השני. תחסין, בן
הכפר אבו-סנאן, חגג באותו היום את
יום־הולדתו ה־ .18 הוא בא לכפר־יאסיף
כדי להזמין כמה מחבריו, בני בפר יאסיף,
למסיבת יום־הולדת שהוא עמד לערוך באותו
ערב. הפורעים לכדו את תחסין ברחוב׳
ירו בו והרגוהו.
במאורעות ה־ 14 באפריל היו עוד פצועים
רבים. אולם גם תחסין וגם הפצועים
נפגעו בעת שהיו ברחוב, וניקרו בדרכם
של הפורעים. דאוד היה היחידי שנהרג
בתוך ביתו. רבים מתושבי כפר יאסיף
משוכנעים שפותו של דאוד לא היה מיק רי׳
כמו מותו של תחסין, או פציעתם של
היתר. היה מי שחיפש דווקא אותו.
״חששתי ל ה תק שר
לשיח׳ ג׳ אגר״
רן רשת מיקרי הרצח התחילה שלושה
* ימים קודם לכן. בשבת, ז ד 11 באפריל,
נערך מישחק כדורגל ב׳מיסגרת ליגה ד׳.
הקבוצות המתחרות היו קבוצת הפועל כפר .
יאסיף והפועל ג׳ולים. הקבוצה המארחת
היתד, הפועל כפר יאסיף. המתח לפני ה־מישחק
היה רב, אם כי היה זה מתח רגיל
של מיפגש כדורגל, ישבו מתמודדות שתי
קבוצות המבקשות להעפיל לראשות הליגה
ואחר־כך לליגה גבוהה יותר.
רוב האוהדים התרכזו על גבי משאיות,
שחנו במיגרש הכדורסל הסמוך למיגרש
הכדורגל של כפר יאסיף. כבר משריקת
הפתיחה התחילו מריבות בין אוהדי שתי
הקבוצות. יש הטוענים שאוהדי הפועל
ג׳וליס הם שהתחילו, בקללות, האחרים
טוענים שאוהדי הפועל כפר יאסיף הם
שהתחילו בדחיפות .׳תוך רקות מיספר התחוללה
מהומה בקרב האוהדים, שפלשה
גם למיגדש.
במהומה נפגעו שלושה: סאלח חאסן
הינו, דרוזי בן 25 מג׳וליס, נוהל מילחם
הינו, דרוזי בן 21 ממולים ועמאל זאיד
זיידה, מוסלמי בן 21 מאבו-סנאן. השופט
ה פ סי ל ^נו ^ מי שחק ^ז פ צו עי ^ונ ^ ב ״ ת-
סאמיה ואוד עם בעלה בחתונה -ואחלי הווצח מצביעה על מקום חדירת הקליעים
חולים והמיש-חק תתחדש- .תוצאת הימישחק
היתה 3:1לטובת הפועל מלים.
בשעות לפנות־ערב של אותה השבת
הגיעה הידיעה לבניין המועצה המקומית
של כפר י-אסיף. אחד הפצועים, סאלח חסאן
חינו, מת מפצעיו בבית־החולים. נמר
מורקום, ראש המועצה המקומית של בפר
יאסיף, שישב באותה עת בראש ישיבת
המועצה, הבין מיד את: חומרת המצב והחליט
לפעול מיד. המועצה המקומית כפר
יאסיף קיבלה תוך דקות מיספר החלטה
המגנה את הרצח, המביעה תנחומים לבני
מישפחת הינו ולכפר ג׳וליס.
אולם: מורקום ידע שבכך לא די. הוא
ידע שיש לעשות צעדים -מהירים, כדי
לנסות ולמנוע ניקמת-דם וכדי לנסות ו־למנוע
מילחמה של ממש -בין שני הכפרים.
כפר יאסיף, הנקרא על שמו של יוסף
בן־מתתיהו, שוכן -כשמונה קילומטרים
מיזרחית לעכו. כ־ 60 אחוז ימ־ 6000 תושבי
הכפר הם ערבים -נוצרים. היתר הם מוסלמים.
בכפר מיעוט של כ־- 180 תושבים דרוזים.
לעומתו ג׳ולים הוא כפר בן 3000
תושבים בילבד, אך רובם -ככולם דרוזים.מודקום ידע -שלמרות היתרון המיספרי
של בני כפרו, הרי בני ג׳וליס, השוכן כשני
קילומטרים מיזרחית לכפר יאסיף, שירתו
רובם בצה״ל. מורקיום ידע עוד -סוד גלויבגליל. הכפר זוכה לתמיכה של -ח״ב שייח׳
ג׳אבר מועדי, הנחשב לאחד מסוחרי הנשק
הגדולים בקרב הערבים והדרוזים בגליל.
בג׳וליס, כד ידע מורקום- ,נמצא אחד מ־מצבורי
הנשק הגדולים ביותר בגליל.מורקיוס מיהר לטלפן לנכבדים דרוזים
וביקש מהם להוות דהה — ועדת פיוס.
כשקיבל את הסכמתו של שיי-ח׳ סאלח כני-
פס, אחד מנכבדי הדרוזים, יכול היה מורקום
לקוות שתושג ההודנה — שביתת־הנ-שק
שבאה אחרי רצח, ואולי: אף הסולחה הסופית
שתמנע נקמית-דם.
מורקום טילפן לראש מועצת ג׳וליס,
ג׳מיל נבוואני, וביקש את רשותו לשלוח
את מישלחת-הפיוס- .נבוואני הסכים, ו-
המישלחת בראשותו של כניפם יצאה ל־ג׳ולים,
בדי להתחיל במשא-וטתו.
לאיש אחד לא טילפן מורקוס: לשייח,
סלזיחה, טעות 3ר!גח !
(המשך מעמוד )19
מאבר1מועדי. לידידים הוא אמר אחר כך :
״חששתי להתקשר לשייח׳ מאבר. פחדתי
שהוא יקלקל את הד,ודנה.״
מישילחת הנכבדים: בראשותו של בניפס
התרוצצה בין שני הכפרים. למחרת כבר
היה ברור ששהודנה הושגה. כניפס ביקש
ממורקוס להכין 150 אלף לירות, האטווה
דמי־־ההודנה, והכסף נמסר לו במזומן.
למחרת הרצח בימיגרש הכדורגל נדמה
היה שהכל כבר מסודר. בניפס יצא ל־ג׳וליס
עם הכסף ומסר אותו לימישפחת ההרוג.
יקשה לדעת מה אירע בדיוק בפגישה
זו בין נכבדי ג׳ולים ובני מישפחית
ההרוג ובין ועדת־הסולחה. מה שברור הוא
שלמקום הגיע ׳שייח׳ ג׳אבר מועדי וכי ה־משא־ומתן
עלה על שירטון. מישלחת־הפיום
חזרה לכפר יאסיף כשבאמתהתה דרישה,
שהיה ברור שאי־אפשר לעמוד בה. בני
ג׳וליס הסכימו להומה רק בתנאי שראש
המועצה המקומית יודיע להם מיהו הרוצח.
היה זה •תנאי בלתי־אפשרי לביצוע. אמנם
בכפר יאסיף פרחו שמועות רבות לגבי
זהותו של הרוצח, אולם איש לא ידע בבירור
באיזו שמועה ׳להאמין ובאיזה שם
לבחור. באותו הזמן גם לא ידעה המישטרה
מיהו החשוד העיקרי ישלה ברצח. בידי
המישטרה היו חמישה עצורים. רק ימים
רבים אחר-כך, אחרי חקירה: נמרצת, נמצא
החשוד ברצח מתוך החמישה. תשובתו של
מוריקום היתה בהתאם :״אנחנו לא יודעים
עתה מי הרוצח. בשנדע ,׳נסגיר אותיו ל־מישטריה
ונודיע לכם. עד לאותו הרגע׳ כל
בני כפר יאסיף מרגישים אחראים ואב לים.״
ההומה
לא הוכרזה. שייח׳ ג׳אבר מועדי
סירב לקבל את תשובתו של מורקוס, והצליח
לשכנע את בני ג׳וליס שזיו 1תשו בה
מתחמקת ומתגרה.
מפצח האליבי
עמדו של ג׳אבר מועדי, בן כפר
וישכן ׳שלישי, כיפר ירכא, בקרב הדרוזים
אינו בדוד. לג׳אבר יש תמיכה גדולה
מאבר, נישאר, בינתיים לגבר אחר. ועברה
יחד עם בעלה וילדיה לכפר יאסיף הסמוך.
רוצח אלמוני השיג אותה ישם.
שוב פרצה מתיחות בין שיתי הימישפ־חות,
כשמיישפחתה שיל חישמי מאשימה בגילוי
את מאבר, שהוא השלים את ניקמתו,
״תסתלק
מכ אן״
אלמנה דאוד והתינוקת שנולדה אחרי הרצח
רוצחים במדי צה״ל
ברצח, היה סוהר בכלא שכם. המישטרה
הצליחה, בעזרת סוהרים מכלא שכם, להפריך
את האליבי שלו, שטען שהוא היה
בכלא בעת הרצח.
אחד מעדי המישטרה נגד בנו הסוהר
ישל מאבר מועדי, והאיש שנתן בידי ה־מישטרה
את מפצח האליבי של סייף הוא
סוהר ערבי מהכפר דירחתנא. אותו סוהר
נושא ישם דומה מאוד לשמו של ההרוג
מכפר יאסיף, חביב יעקוב דאוד. העובדה
ישיגם דאוד היד. סוהר, אם כי. בכלא דמון,
מבלבלת לא אחת את שירותי הדואר של
נציבות בתי״הסוהר.
המישטרה חוקרת עתה במרץ רב שמועה
שרווחה בכפר יאסיף, לפיה היה מי
שדאג לטרפד את הד,ונדה אחרי הרצח ב־מיגריש
הכדורגל, כדי לגרום לפרעות שהיו
שלושה ימים אחר־כך בכפר יאסיף. על-פי
השמועות, שאותן חוקרת המי־שטרה׳ היתד.
המטרה האמיתית של הפרעות לישמש כי סוי
לרצח חביב יעקוב דאוד, שנחשב ב־
במאבד ובמישפחתו היתה גדולה.
ג׳אבר מועדי לא היסס. הוא רצח את
סוליימן מולה, עוד לפני שזה הספיק להתחתן
עם חישמי, התחבא תקופה ארוכה,
ורק אחרי כמה חודשים נתפס על־ידי שיל-
טונות המנדט והועמד לדין.
(£ש תו שיד דאוד, סאמיה, בתו של
אחד המשוררים הערבים הידועים בארץ,
מישל חדאד מנצרת, עדיין המומה
מרצח ביעלה. שבוע אחרי הרצח נולדה לה
בת, שנקראה על שם האב, חביבה. סא־ימיה
יושבת ישיבת יאבל ייחד עם ארבעת
ילדיה, הנמשכת אצל הנוצרים הערבים 40
יום, בבית הורי בעילה, שהוא עכשיו ביתה.
״באותו יום הגיע חביב הביתה, כימה דקות
לפיני האסון. הוא בא מעכו והביא איתי
בגדים ונעליים לילדיה לכבוד חג הפסחא.
אני ואחותו עסקנו באותה •שעה בהכנת
עוגות לפסחא. כשהתחילו היריות הוא
נפל ויצא ממנו הרבה דם. אני והילדים
היינו עיל־ידו כשהוא מת.״ היא מספרת.
אולם אביו של דאוד, יעקוב מיכאיל
דאוד, רוצה בנקמה על מוית בנו, ויודע
בדיוק אל מי תהיה הנקמה מכוונת. יעקוב,
גבה־יקיומה ורחב־גוף, הוא נהג מונית. ב תקופת
שילטון המנדט הבריטי הוא היה
שוטר, ואז גם הכיר את שייח׳ ג׳אבר מועדי,
בן הכפר השכן. יומיים אחרי רצח בנו
אכי־הנאשמים והקורבן: מועדי (מימן) ואבו־רביע( :שמאל)
״להביע תנחומים״
הקורבן ואשתו: חביב וסאמיה דאוד
רצח בהמשכים?
בקרב החמולות הנאמנות לו, אך התנגדות
גדולה דווקא בקרב הדרוזים המשכילים
יותר. פרישת הרצח של ח״ב השייח׳ ה־בידואי
חמאד אבדרביע עוד החמירה את
:מצבו של שייח׳ מאבר בקרב בני העדה
הדרוזית. בניו של ג׳אבר נעצרו בליל רצח
אבו־רביע, וגיוס הם עומדים לדין באשמת
הרצח.
בבית-המישפט לא הושמעה הטענה כאילו
הבנים רצחו את הח״ב הבידואי בשליחותו
שיל אביהם, כדי שהוא יוכל להיכנס
לכנסת במקומו של ׳אבו־רביע. אך הבימאים
בדרום הארץ, בני שיבטו של אבו־רביע,
אינם מסתירים כלל את האצבע המאשימה
שהם שולחים לכיוונו של ג׳אבר
מועדי עצמו.
בניו שיל מאבר מועדי נעצרו בליל
הרצח במחסום ליד מנין. הם היו בתוך
ג׳יפ צבאי. אחד מהם, סייף, החשוד העיקרי
טעות כאחד היעדים המרכזיים בימישפטם
של שלושת בניו של מאבר מועדי.
בידי המישטרה כמה עשרות עצורים בפרשת
ההתפרעות בכפר יאסיף, אם כי חקירת
המישטרה עדיין לא גילתה מיהם רוצחיו
של דאוד -או של הנער תחסין. גם
אם תצליח המיישטרה בסופו של דבר ל גלות
מי לחץ על ההדק, ספק רב אם יודה
החשוד שהיה מי ששלח אותו ״לירות
דווקא בסוהר דאוד.
אין זו הפעם הראשונה ששמו של ג׳אבר
מועדי שורבב לפרשת רצח הקשורה בכפר
יאסיף. בשנת 1933 היה מאבר מועדי ינער
בן 14 וחצי. בת־דוד של ׳מאבר, חישמי
מועדי, הייתה צעירה בת גילו, שיועדה
להיות אישתו.
אולם מיישפחתה של חיישימי מועדי החליטה
להשיא אותה לסולימן מולה, בן למישפ־חד:
,מכובדת וגדולה בכפר ירכא. הפגיעה
אכי־הנרצח דאוד (משמאל)
״תהיה ניקטת־דם !״
מישפטו של מאבר מועדיי התנהל בעכו.
הוא הורשע ברצח על־פי הודאתו, ונדון
לחמש שנות מאסר. השופט הבריטי קיבל
את דבריו של •מאבר הצעיר, שעל פי המסורת
הדרוזית הוא היה חייב לרצוח את
סולימן, בגלל הפגיעה בכבודו ובכבוד
מיישפחתו. השופט התחשב נם בכך שמאבר
היה קטין בעת שביצע את הרצח-
כששוחרר מאבר ׳מהכלא הוא חזר לכפר
ירכא. ימים אחדים אחרי שהוא שוחרר
אירע באמור מיקרה רצח נוסף.
חישמי, מי שהיתה צריכה להינשא ל
הגיע
לביתו של יעקוב דאוד ג׳אבר מועדי,
בילווית עשרות שומרי־ראש מזויינים. הוא
בא להביע את תנחומיו ל״ידידו״ מתקופת
המנדט. בניגוד למקובל ולמסורת האירוח
הערבית, מסורת שגם האבל אינו דוחה אותה׳
דרש ממנו יעקוב להסתלק מביתו:
״אני לא רוצה אותך אצלי בבית. תסתלק
מכאן. אין לי מה לדבר איתך.״
יעקוב דאוד אינו מאשים את מאבר מועדי
ברצח הבן שלו .״הוא לא עשה את זה
:בעצמו. אני יודע מי עשה את זה. אני
אמנם הכרזתי על הודנה, אבל לא על סולחה.
עכשיו אין לגו נשק. אנחנו חלשים.
לאנשים של ג׳אבר יש הרבה נשק והם
יותר חזקים מאיתנו. אנחנו לא טיפשים
ולא נעשה עכשיו ׳נקמה. עכשיו לא נצליח.
אבל אנחנו נחכה. אף אחד לא יוכל למנוע
מאיתנו את הנקמה.״
ח״כ השייח׳ מאבר מועדי מכחיש כל
קשר לרצח של דאוד. הוא מודה שרבים
מבני הכפל מוליס חם מנאמניו, וכי יכול
להיות שהיד גם בני יכפר ירכא, הכפר שלו,
בין המתנפלים על מוליס ב 14-באפריל.
מאבר מודד, גם שישמע את השמועה כאילו
דאוד נרצח בכוונה תחילה, אחרי ש נחשב
בטעות לסוהר שעזר להחשיד את
בנו׳ העומד לדין באשמת רצח השייח׳
הבידואי אבדרביע .״זד, הכל שטויות. זה
סיפורים שמספרים המתנגדים שלי״.
לכתב העולם הזה אמר ׳מאבר מועדי:
״דאוד הוא כמו האח שלי, וגם הבן שלו
היה כמו הבן של האח שלי. כמו הבן שלי.
אני הלכתי לנחם את דאוד החבר שלי. אני
הצטערתי מאוד לשמוע שהבן של דאוד
מת. יכול להיות שיש אנשים שיעשו את
זה. יכול להיות שיש ׳אנשים שחישבו ש-
דאוד הלשין על דרוזים אחרים, אבל אני
ילא יודע מזה שום דבר.״
יוסי ינאי !
ע ד האי
אי* אפשר
ל ס מו ר
שר האוצר, יורם ארידור, התחמק מלהופיע
בטלויזיה עם שר האוצר הקודם, יגאל הורביץ,
ומועמד המערך לשר האוצר, פרום חיים בן־שחר.
לא קשה להבין שהיתה לו בעיה אמיתית.
הוא יודע היטב כי להטוטי ההוזלות שהוא מבצע
לקראת הבחירות לא היו עומדים
בעימות רציני ב״מוקד״.
אך אי־אפשר להבין איך איש ההדר,
יורם ארידור -פשוט קם ובורח.
כך נוהג תלמידו הנאמן של מנחם בגין.
על האיש הזה אי־אפשר לסמוך.
המערך־מפלגת העבודה• מפ״ם
חד ישראל חנקה
העולם הזה 2283
ע תריראן
לרודוס -
איך קונים מכשיר חשמל מעולה, ועוד מקבלים פרס על הקניה המוצלחת
בצורת כרטיס טיסה הלוך ושוב לשבוע חופש מסעיר באן קסום ומרתק?
פשוט מאד, בין התאריכים - 30.6.81ו 26.5.8נכנסים לאחת מחנויות למוצרי
חשמל, ורוכשים אחד ממוצרי תדיראן הבאים:
* מקררי תדיראן -מ תוך המבחר המגוון
* מקפיא -סי מנ ס 3ו\ו 3ו\/ו 3ו 3
* מזגן תדיראן -מתוך המבחר המגוון
* טלויזיה צבעונית-סאבא \ /ם\3 /
* טלויזיה צבעונית־ סי מנ ס 3ו\ו\/13ו 3ו 5
* מכונת כביסה־סי מנס 5ו\ו\/13ו 3ו 3
* תנור בישול ואפיה־רוזייאר 0031303
המבצע נערך לגבי טיולים מסדרה 5201 המופיעה בחוברת טיולי קרן,
ומותנה ברכישת חבילת שהייה ברודוס.
לחילופין ניתנת לכל הרוכש אחד מן
המוצרים המפורשים למעלה הזכות
להמיר את כרטיס הטיסה חינם לרודוס,
כיעדים נוספים כהנחה של 131 דולרים.
קבלת שוברי הטיסה חינם מתדיראן מותנית בהגעת הזמנת הרכישה
או גלויה לקבלת תעודת אחריות למשרדי תדיראן לא יאוחר מיום
ו.8ל ,7.כשעליהן מצויין תאריך רכישת המוצר בתקופת המבצע.
טיול קדו
ארגון ובצוע הטיולים:
״קרן טיולים,:
בן יהודה 77ת״א
ת מני ה, רודוס,
מצרים, פלמה— ,
יוון ופורשו הלי1 .
־ כפוף לתקנת המבצע המוצג לנוחיותכם
במשרדי תדיראן שווק ושרותים בע׳׳מ
רח׳ קרליבך 27ת״א או בחנויות החשמל
המובחרות.
ה עו ל ם הז ה 2283
בריטניה:
כתב הארץ בבריטניה, יוסי מלמו, כתב בשבוע שעבר
בגאווה, ש־ 40 חברי הפרלמנט הבריטי חתמו על עצומה
נגד מגעים ביו ממשלת מרגרט תאצ׳ר לאש״ף. מלמן אף
מדווח, בנימת הפתעה מסויימת, שכמה חברים באגף
השמאלי של מיפלגת הלייבור חתמו על העצומה.
ובכן, כדאי למלמו לדעת, שעצומה זו מהווה כישלון
צורב למדיניותה של ממשלת־ישראל. עד השנה האחרונה
יכלו ידידי ישראל בבריטניה לרכז לפחות 350 חתימות
על כל עצומה פרו־ישראלית. יותר מ־ 150 חברי פרלמנט
ש מ אד,
ימיו
או יותר, בשתי אמות המידה העיקריות בכלי־התיקשורת
הבורגניים: מדיניות חוץ פרו־אמריקאית וליברליזציה
בכלכלה.
קצת מוזר שארץ כלשהי תקבל לגיטימציה דווקא
מנוכל־עם־דיפלומה כמו הנשיא לשעבר, ריצ׳ארד ניכסון.
אבל מאז ביקורו ההיסטורי בפקין, ב־ ,1972 נפסקה כימעט
לחלוטין הדמונולוגיה של סין במערב. הסיני הפך לקומוניסט
הטוב, ממש כמו שהמצרי היה, לפחות עד לפני
כמה חודשים, הערבי הטוב בעיני הישראלים.
אהבה מרה. התמיכה הסינית ברוצח־ההמונים, מנהיג
החמד רוז׳ פול פוט, נראתה כדבר די טבעי בהקשר
למאבקי המעצמות. גם שיתוף הפעולה של סין עם מישט-
רים ימניים ואנטי־סוציאליסטיים בדרום־מער-ב ובדרום-
מזרח אסיה לא פגע בתדמיתה של -פקין. עיתונות הימין
גם תמכה בתוקפנות הסינית נגד ויאט־נאם, והדיבורים על
עם קטן העומד על נפשו מול מעצמה גדולה נשכחו.
בסין עצמה אין לוקחים את הסיפור על הליברליזציה
ברצינות־יתר. האינטלקטואלים שקיוו לקצת חופש־ביטוי,
עקב הפתיחות כלפי המערב, התפכחו די מהר. בחודש
שעבר נעצרו ללא מישפט שישה מתנגדי המישטר בעוון
פעילות אנטי־מהפכנית. המעצרים הוסברו בעגה סטאלי־ניסטית־-מסורתית.
ביטאון המפלגה הסביר להמונים ,״שיש
לעקור קצת יבלית מגן האמנות והספרות כדי לאפשר
לאלפי פרחים יפים לפרוח.״
מנהיג הלייבור מייקר פוט
40 מתוך 625
מסיעת הלייבור שייכים באורח רשמי ל״קבוצת ידידי
ישראל בליובור״ ,הפועלת בווסטמינסטר כבר 25 שנים.
העובדה שרק 40 פרלמנטרים, משלוש מיפלגות (שמרנים,
ליברלים ולייבור) חתמו על עצומה נגד קשרים עם יאסר
ערפאת מעידה פשוט על קונסנזוס של תמיכה בקשרים
כאלה! יצויין שבפרלמנט הבריטי יש 625 חברים. הימין
בפרלמנט הוא חזק, ויש לו עויינות מסורתית נגד כיו
תנזעות־שיחרור בעולם השלישי. עצומת ה־ 40 מוכיחה
שגם הימין, מסיבות הקשורות באינטרסים, בנפט ובסעד
דיה, סירב לחתום על עצומה נגד אש״ף. גם רוב ידידי
ישראל המוצהרים בלייבור ניערו את חוצנם ממנה.
ובאשר לאגף השמאלי בלייבוד: חשוב לזכור שדווקא
השמאל במיפלגת העבודה הבריטית אהד את ישראל
ב־48־ .1945 הימין תמך במדיניותו האנטי־ישראלית של
נציגו המובהק, ארנסט בווין. מצויים עדיין באגף השמאלי
•שרידים מאותה תקופה, כולל חברי פרלמנט הקוראים
לעצמם ציונים, כמו איאן מיקארדו. שמאלנים אלה יתמכו
בכל עצומה פרדישראלי׳ת, אבל גם הם מתנגדים למדיניות
הנוכחית של ממשלת־ישראל, ודוגלים בהידברות בין
ישראל לאש״ף.
סין: האורז וזמר
בשנים האחרונות זכתה סין למכובדות חסרת תקדים,
דווקא בעיתונות הימנית במערב. היא פשוט עומדת, פחות
ליל הגנראלים. שילטונות פקין מודאגים מאוד
מירידת היוקרה •של הצבא הסיני. שליש מחברי המפלגה
הם חיילים, והפוליטיזציה של הצבא היא גדולה ביותר.
אבל כישלון הפלישה לוויאט־נאם פגע קשות בתדמיתו
של צבא השיחרור העממי. לראשונה מאז 1949 פשטו
בפקין בדיחות אנטי־מליטאריסטי׳ות. הגילויים במי׳שפט
״כנופיית הארבעה״ ,על קישר של גנראלים לרצוח את
מאו, גרמו לזעזוע קשה בסין- .בתקופת ההפשרה התרבותית׳
בחורף שעבר, התפרסם -בפקין שיר בשם ״גנראלים
וחיילים״ .התוכן שלו דמה להפליא לשירים ביקורתיים,
בדרך כלל שמאליים, של משוררים אירופיים בתקופת
מילחמת־העולם הראשונה. השיר טען — ויש בכך, כמובן,
אמת אוניברסאלית — שהחיילים הפשוטים מתים והגנרא-
לים זוכים במדליות.
המטכ״ל הסיני הגיב בחריפות, טען שהגנראלים שלו
נלחמים שכם אחד עם החיילים. לא ידוע אם ביטוי כמו
״אחרי״ הופיע במאמר. המיפלגה פתחה במסע הסברה
חדש בתוך הצבא, גם הוא בנוסח סטאליניסטי מובהק.
חיילים חדשים נדרשים לעבור קורס אידיאולוגי, להישבע
באומרו יבלית התכוון ביטאון המפלגה, בין השאר,
לסופר הסיני באי הואה. תסריטו, אהבה •מרה, הפנה
כלפיו ביקורת נזעמת ׳ואיומים קשים מכל עבר. העיתונים
טענו שהוא מציג באור קודר את החיים בסין אחרי
המהפכה. היומון פקין דיילי אף טען, שהואה מציג את
המולדת הסוציאליסטית כארץ שאינה ראוייה לאהבה.
התסריט של הואה הוא בעצם די פטריוטי. הוא ממוקד
בסיפורו של הצייר הקומוניסטי, לינג צ׳נג־גואוונג, שחזר
לסין אחרי מהפכת .1949 לינג רצה בכל מאודו לשרת
את המולדת הסוציאליסטית, אך נתקל באכזבות רבות.
בתו ישל לינג רצתה ל״רדת״ מסין, לערוק לארץ אחרת.
לינג הפציר בה להשאר במולדת. תשובת הבת הפכה
0 * 111
קניו
נשק קטלני נגד מחבר התסריט :״אתה אוהב את סין,
וסבלת רבות למען אהבה מרה זו. האם המולדת מחזירה
לך אהבה ן״ מישפט די תמים ודי בנאלי, אבל המבקרים
האמנותיים השתמשו בו כדי לצלוב את הואה. ספק אם
יחזיק מעמד זמן רב מחוץ לכותלי הכלא.
צרכת:
המחבל׳ מ מ שי כי
כבר סופר במדור זה (העולם הזה )2281 על
התנהגותה האנטי־פטריוטית של הבורגנות הצרפתית,
מאז נבחר הסוציאליסט פרנסואה מיטראן
לנשיא.
מסתבר שהיסטריה עדיין נמשכת, והמחבלים
המעונבים והמכובדים ממשיכים בשלהם. השבוע
עצרו אנשי־המכס הצרפתיים שתי מכוניות מפוארות
בגבול הבלגי. באחת מהן גילו המוכסים מיליון
פראנקים צרפתיים (כ״ 200 אלף דולר) ,בשניה ״רק״
300 אלף פראנק (כ״ 60 אלף דולר) .הכסף הוחרם.
באותה תחנת־גבול נעצר צרפתי שניסה להבריח כסף
לתוך צרפת• בחפציו נמצאו כ־ 1150 מטבעות זהב
בערך כולל של 230 אלף דולר.
ואש״ ף
נשיא פרנסואה מיטראן
מכוניות פאר בגבול הבלגי
ידיד סין ריצ׳ארד ניבסון
נוכל עם דיפלומה
אמונים לא רק למיפלגה ולממשלה, אלא גם לתוכנית
הפיתוח והמודרניזציה.
מעל לכל מנצחת כיום בסין המסורת הישנה של הוקעת
בוגדים וח תרנים כאשמים בכל מחדלי המישטר.
מתנגדי המישטר אשמים בכישלון הצבאי ובהחמרת
המצב הכלכלי. הם הפכו לאוייב העם מס׳ ,1אפילו יותר
מהסובייטים.
ד רונד אפדי ק ה:
עידן הגרעין
בתחקיר מקיף ומתועד -היטב, שהוזכר בקצרה גם
בגליון הקודם של העולם הזה (״עולם קטן״ ,)2282 סוקר
הירחון הלונדוני דה מידל איעט את קשרי ישראל ודרום-
אפריקה.
בין השאר, מדווח העיתון, שלוויין אמריקאי מטיפוס
ולה גילה ב־ 22 בספטמבר 1979 התפוצצות גרעינית במימי
דרום האוקיאנוס האטלנטי. הירחון טוען שהמדובר בניסוי
גרעיני משותף של ישראל ודרום־אפריקה.
לפי דה מידל איסט, השתמשו ישראל ודרום־אפריקה
במשגר מתוצרת ספייס ריפארץ׳ קורפרישן, חברה אמריק־אית־קנדית.
לחברה קשרים הדוקים עם ה־סי־איי־אי,
הפנטגון, מישרד־החוץ האמריקאי, ממשלת־ישראל, ממשלת
דרום־אפריקה, חברות על-לאומיות אירופיות וחברות־בת
בריטיות וישראליות בדרום־אפריקה.
הכתבה מבליטה את פעילותו של ח״כ יצחק רבין,
הן כשגריר בוושינגטון והן כראש־ממשלה, למען הידוק
הקשרים הצבאיים והגרעי-ניים עם מדינת האפרטהייד.
מפלת המערך ב־ 1977 נראתה בעיני האמריקאיים והדרום-
אפריקאיים כנסיגה זמנית בפרוייקטים המשותפים.
עד מהרה מצאו שותף, לא פחות נלהב ונאמן, בדמותו
של שר-הביטחון לשעבר, ח״כ עזר וייצמן.
חיים ברעם
מה אומרים סוחרים
שאינם מוכרים 111 שאוב לורנץ?
״...נכון 111 ,שאוב לורנץ מצוינת
אבל יקרה. אני מציע לך לקנות
היא לא פחות טובה אבל יותר זולה
קנה טלויזיה
שאתה רוצה לקנות
ולא את זו
שלסוחר כדאי למכור !
נתונים מתוך מחקר
״גאלום ישראל״
בקרב סוחרי טלויזיות
על עמדתם כלפי
! 11 שאובלורנץ:״
2א£זו 10־8ש/א$0
א. דעה חיובית עד
חיובית מאוד 880/0
ב .״ראוי לציין שברוב
החנויות בהן אין
טלויזיות ״שאוב לורנץ״
בכל זאת קיימת דעה
חיובית לגבי טלויזיה
111
ש אוב-לורנ ץ
ץ עז\\/1/וח)3£
איכות ויוקרה
היבואן הבלעדי
רחוב פרץ , 4תל־אביב, טלפון.624193 621984 :
ו\וו /!£0£ץ ן
הטלויזיה הטובה בעולם.
להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות
ה עו ל ם הזה 2283
הפגישה שבין הנשיא
המצרי אנוור אל־סאדאת
לבין ראש־הממשלה מנחם
.כנין נשמרה בסודיות גמורה
גם בקאהיר וגם בישראל. סוכם
בין השניים כי הודעה על
הפגישה תצא באותו הזמן
בקאהיר ובירושלים, אך בישראל
היא התפרסמה תחילה.
ביום החמישי בבוקר נפגשו
שימעון פרס ושגריר מצריים
בישראל, סעד מורתדא, ושניהם
לא ידעו כלל על הפגישה.
אחרי שנודע על־כך
ביום החמישי בערב, שוחחו
ישראלים עם מקורבי אל־סאדאת
במצריים, וגם הם עדיין
לא ידעו על כך.
! 8׳ אחרי כל נאום של
ראש־הממשלה נוהגים הח״כים
מן המיפלגות השונות להקניט
את הח״כים של הליכוד בשיר
קטן, המושר על פי לחן תשדיר־הפירסומת
לוודקה :״כשמנחם
בגין במליאה, מצב הרוח משתפר,
שמידט, דיניץ או פרם,
הוא על כולם יורד, מנחם
בגין, הרוח החיה, בישיבות
הטובות ביותר.״
81 מזכיר מועצת־פועלי-
ירושלים, ניסן חרפז, כימעט
ולא הגיע השבוע לטכס בחירתו
ידידיו, הפרופסור משה אר־נם,
ח״כ דס שילנסק־י, הד״ר
אליהו כן־אדישר וסגן־שר־הביטחון
מרדכי ציפורי. שיף
היה מזמין מדי פעם ארבעה
אלה לאחד מבתי־המלון שלו,
כדי לנסח ביחד את המודעות.
! 8בערב־ראיונות אמר
יעקוב מרידוד לאיתן דג-
ציג :״אני איש אתגרים. אותי
לא מעניין להיות שר או ראש־ממשלה,
אם זה לא קשור
באתגר. אך אם יש אתגר בזה,
אני אפילו אוביל זבל. הובלתי
זבל וניקיתי בתי־שימוש בגימנסיה
בפולין, כשהייתי בן
.16״ הוסיף מרידוד :״אני
עכשיו במיפלגה על תקן של
עולה חדש.״
8אם הליכוד יישאר ב-
שילטון, מה יעשה מרידור
בממלכת הספינות שלו? תשובתו
:״אולי אנדב את כספי
למטרות צדקה, אולי לוועד
למען החייל. אולי לחתני,
ינאל כשן (בעלה של מיקה,
בתו) .הוא עשוי להצליח, הנה
הוא הצליח בגיטרה, אז למה
לא בעסקים?״
י באותו ערב התראיין
גם תת-ניצב בנימין זיגל,
ראש מחלקת־חקירות־הונאה ב
1500
כזסות קפה ותה ה.11ש 1בעת
המשא״ומתן בין הממ של ה והמורים
היו לי שני מיקרים בקאריירה
שלי, במשך 33 שנים, שבהם
אנשים שנאו אותי שינאה
פאתולוגית. הם גם שגאו את
המדינה וירדו ממנה, והמדינה
לא הפסידה כלום. ביני לבין
שר־הדתות לא נקשרו יחסים
ידידותיים.״
1על תחביבו, הצלילה
והדיג התת־מימי, אמר זיגל:
״פעם חשבתי שאם לא אוכל
לצלול זה יהיה סוף־העולם.
אך הרופאים אסרו עלי לצלול,
והנה אני חי די טוב.״
! 8בתום ישיבת נציגי-
הממשלה עם נציגי אירגון-
המורים, שבה הוחלט, בשעה
3.00 לפנות בוקר, על סיום
שביתת־המורים, חיפש מג־כ״ל
מישרד־החינוך, אליעזר
שמואלי, את בקבוקי־המשקה
שהכין למיקרה שהמשא־והמתן
.יסתיים בהצלחה. הסתבר שבמהלך
הדיון המרתוני היו היועץ
המישפטי, הפרופסור יצחק
זמיר, ונציגי־המורים כל־כך
צמאים. שחיסלו את המשקה
עוד לפני שהגיעו לסוף הדיון.
! 8רק אחרי שחודשו
השבוע הלימודים בבתי־הספר,
גילה דובר מישרד־החינוך־
והתרבות, ישראל בחן, כי
במשא־ומתן בין נציגי הממשלה
לבין המורים היו הגיבורות
האמיתיות מירי יוגב,
העוזרת של נציב־שירות־המדי-
נד, ורדתי ועקנין, המזכירה.
במשך כל המשא־והמתן, שנמשך
מאה שעות ברציפות,
הדפיסו השתיים את כל התזכירים
הדרושים, קישרו את
הנוכחים עם שרים ויועצים
רישפטיים, הודיעו לנשים על
האיחור של הבעלים לבוא
הביתה ובעיקר מזגו 1500 ספלי
תה וקפה, והגישו 16 קילוגרמים
של ביסקוויטים. כאשר נחתם
סוף־סוף ההסכם וכולם התפזרו,
נשארו השתיים להדפיס את
ההסכם בן תריסר העמודים.
כאשר סיימו אותו קיבלו זר־פרחים
ענקי מלישכת השר.
! 8שני עוזריו של ראש־הממשלה
משיאים החודש את
בנותיהם. האחד הוא יועצו הצבאי,
תת-אלוף אפריים פז
המשיא את בתו טלי,
והשני הוא יועצו לענייני
עיתונות, דן פתיר, המשיא
את בתו יטי־לי. שתי הבנות
נישאות בתאריכים שונים ב־תל-אביב.
יעקוב1מוידויו
מפקדו״לשעבר
של האירגון הצבאי
הלאומי, שחזר לבמה הפוליטית
והפך מועמד לרשת את מנחם בגין, הצביע לעבר הצלמת שכרעה
לרגליו וצילמה :״קומי, בבקשה ! אני לא אוהב שמצלמים אותי
מלמטה 1״ מרידוד, שהפך איש־עסקים בינלאומי בשנים שבהן לא
היה פעיל בחרות, אמר :״אומרים שאני איל־ספנות, וקוראים לי
אונאסיס. אני לא אונאסיס ומסופק אם אני יודע לשחות אפילו.״
אחרי הקונצרט של אגודת ידידי האוניברסיטה. בקונצרט נמנו
יצירות שלו, והוא ניצח עליהן, כשלצידו הופיע החלילן הצרפתי
ז׳אן פייר ראמפאל (מחבק אותו בתמונה) .במסיבה היה ברנשטיין
במצב־רוח מרומם, וסיפר שהוא מעריץ את שושנה דמארי, אוהב
מוסיקה ערבית ולוקח לבל מקום את מנהל עסקיו, מבשלת ומלביש.
מחדש. ניסן היה בדרכו מתל־אביב
לירושלים, כאשר מכוניתו
התקלקלה בדרך. רק
בעזרת נהגים אדיבים, שעצרו
לידו, הצליח ניסן להגיע לבניין
מועצת־פועלי־ירושלים בשניה
האחרונה.
81 מי עמד מאחרי המודעות
הפוליטיות הגדולות, שהופיעו
בשנה האחרונה בעיתונים, תחת
החתימה ״חוג תגר״ ? כותב
ומממן המודעות הוא המלונאי
חיים שי|ל, חבר מרכז חרות.
בעזרת המודעות הוא ניסה
להאדיר במיפלגה את כוחם של
העולם הזה 2283
מישטרה. אמר זיגל :״זה לא
יהיה הוגן מצידי היום לדבר
על מישפטו של אהרון אבו־חצירא.
קודם כל מחכה לו עוד
מישפט, ושנית פסק־הדין עדיין
איננו סופי.״
! 8על שיטות החקירה ב־מישטרה
אמר :״אנחנו לא מרביצים
מכות לנחקרים ולעצו-
רים. עוד לא היתה תלונה שביחידה
שלי היו מכות. אנחנו
לא עובדים בכוח, אלא במוח !״
על יחסיו עם הנחקרים
או העצורים אמר :״היחסים
ביני לבין הנחקרים הם טובים.
יצחק ליבוי
מנכ״ל רשות־וזשידור לשעבר (באמצע) ,במדים של הצבא הבריטי הלוחם
בצפון אירלנד במחתרת הקאתולית. בעיקבות המתח השורר שם ביום, נזכר
ליבני כי לפני חמש שנים ביקר באירלנד ורצה לראות מקרוב מה קורה שם• הוא הצטרף אל החיילים
הבריטיים, שהבריחו אותו ללבוש את מדיהם, ושמו עליו אפוד־מגן ששקל 40 קילוגרמים. בעת הסיור
איתם נאלץ לרוץ במשך ארבע שעות, כי כך הם מסיירים שם, מחשש מפני צלפים• ליבני נפגש גם
בסתר עם מנהיגי״המחתרת, וציטט באוזניהם את אשר בתב הסופר האירי ג׳יימס ג׳ויס באחד מספריו :
״אירלנד היא חזירה זקנה, האוכלת את גוריה,״ דבר שהוא נבון, לדעתו של יצחק ליבני עד היום.
קל לפתות אותי בהזמנה לקפה
ביום שישי אחר־הצהריים, אחרי
שמבטיחים לי שגם תהיינה עוגות
טעימות ובעיקר, כשהמזמין הוא
הספר הפרטי שלי, גילי גמלי־אלי.
אליו אני יודעת שתמיד
באות רק בחורות יפות, וכמה
מהן אפילו חברות טובות שלי.
גילי הזמין אל ביתו את כולן
לכבודה של בתיה אלקיים, שפעם
היתר, הבוסית שלו במיספרה,
וכיום היא נמצאת בביקור בארץ.
! מטיול בחוץ־לארץ חזרה הדוגמנית פסי קומרד.
1111 111 היא סיפרה בהתלהבות על הטיול שלה, וציינה
שתמיד טוב לחזור הביתה, ובעיקר לראות את כל החברות
הטובות שלה במכה אחת. פסי לבשה מכנסיים קצרצרים וחטובים.
זה מה שסיפרה הדוגמנית תמי בן־
עמי, שבאה ישר מן הגריפה, שזופה
פה עם בגד ישן ״עוד מן השנה שעברה,״ לדבריה. אולסי היה
אילת לרגל עסקים, ותמי ממשיכה בעבודות הדוגמנות שלה.
לשעבר
מלכת״יופי היא חנה אורדן, בעלת
היופי העדין והפרופיל המוש-
לם. חנה היא גרושה, המגדלת את ילדה לבדה.
רגליים!
ת מיד
ש מ צייני ם
זה מה שסיפרה הדוגמנית פינצ׳י מור,
בעלת הרגליים החטובות להפליא .״נמאס
את הרגליים שלי,״ אמרה פינצ׳י.
הביתה יש לבתיה אלקיים,
^111X11 *11
השוהה בלוס־אנג׳לס והחו־
^ 111111111
למת על הרגע שבו תחזור עם בעלה ובנה לישראל.
רחמים ומאדי״) אוהדנוי
טילפן מחז־־ל ל שחק 1י
בני־יהזדה כ די לב רכ ם על ניצחתם. והם התרגש!
ירושלים חוגגת את ראש קולק
ביקש אמנם שלא יערכו לו
מסיבות, אך במשך כל השבוע
האחרון נערכו עשרות מסיבות
לכבוד המאורע, שחל, כאילו
במיקרה, ביום־ירושלים. את
המתנה המקורית ביותר הביא
לטדי הד״ר משה שנקר
מג׳נבה — מכשיר לברית־מילה
עשוי מכסף, בן 200 שנה. טדי
תרם את המתנה לנווסיאון
ישראל. מתנות אחרות שבהן
זכה המוסיאון: הפסל נימרוד
של הפסל המנוח יצחק דג״
צער, פני ברונזה עתיקים,
מתנתו של ח״כ משה דיין,
שרשרת־זהב שניתנה על־ידי
עורך־דיו ירושלמי, שביקש לשמור
על עילום שמו, וכתב-
יד עברי מאוייר משנת ,1710
שנכלל באוסף ששון.
לישכתו של טדי, נוכח גם
איש־העסקים הירושלמי דני
אנג׳ל. מכיוון שהיתה זו
מסיבת יום־הולדת לטדי, הוא
תרם בו במקום מילגה של 40
אלף לירות על שמו של קולק.
8מזכירתו של טדי במו-
סיאון, שולה אייזנר, הכינה
לו מסיבה צנועה במישרד. כל
המזכירות והעובדים לבשו חולצות
שעליהן נכתב ״יוכדהולדת
שמח לטדי׳/
! ! איש מישרד־החוץ אליוי
ע ר חגג השבוע את יום-
הולדתו במסיבה שנערכה באחת
המיסעדות בירושלים. אשתו,
לאה, העניקה לו מתנה מקורית
— כד חרס גדול, שבו
יוכל להכניס מטבעות ולחסוך
כסף.
! 1אגב, קולק סיפר השבוע
מדוע הסכים לנסוע
לארצות־הברית כדי לקבל תואר
דוקטור כבוד יחד עם
נשיא ארצות־הברית, רונלד
רגן, וההיסטוריונית, כדברה
מוכמן. הסביר קולק :״12
שעות טיסה לשם ו־ 12 שעות
טיסה חזרה הן 24 שעות נטו
של שינה!״
באחת מהמסיבות, ב
ליאורה
רפידות
הדוגמנית הוותיקה, הצועדת
על המסלול מזה 18 שנה,
החליטה לעבור לצד השני של המיקצוע ולהנחות תצוגות״אופנה.
אחת התצוגות הראשונות שהינחתה היתה תצוגה שבה הוצגו
דגמים בעיצובה של יהודית גוטפריד• ליאורה התרגשה מעבודתה
החדשה והתייחסה אל הדוגמניות על המסלול כאל חברות.
1בין האורחים שהגיעו
לכבוד חגיגות קולק היה ראש
עיריית מיינץ שבגרמניה, אג ״
מון־ מריה קיץ. הוא סיפר
למארחיו כי בעירו הוקם בית-
ספר על שם אנה פראנק,
וכי נדר לבקר בכל בתי־הספר
על שם אנה פראנק בישראל.
בבדיקה שערכו אנשי־העירייה
התברר שיש רק בית־ספר
אחד ויחידי בישראל על שם
אנה פראנק — בקיבוץ סאסא.
רק עתה מתברר מדוע
נוכח כתב־הטלוויזיה דן סמ טה
באולפן בעת הראיון שערך
יעקוב אחימאיר עם
שר-הדתות אהרון אבו־חצירא,
ביום זיכויו של השר.
אנשי הטלוויזיה חששו שאבו־חצירא
יתקוף את הטלוויזיה
על האופן שבו וביקרה את
הפרשה שלו, והכינו את סממה
כדי שיוכל להתגונן.
בנו של נפתלי לביא, דובר ויועץ שר־ן||
/1ן יך 1ן
1* 1 #החוץ, היה רק בן ,12 אך השתתף נתח״
1 ! 1 11
רות בנייה של דגמי פלסטיק. הוא קרא לדגם שלו ״חזרה לימי
העבר״ ,שהוצג בתערוכה שהתקיימה בתל״אביב. בידו תעודת הוקרה.
( העיתונאי דן מרגלית
וח״כ דויד גלאס, התערבו,
לפני כמה חודשים, אם שר-
הדתות אהרון אבו־חצירא •יורשע
במישפט או לא. מרגלית
אמר שאבו־חצירא יזוכה וגלאס,
שהיה עד־התביעה במישפט,
היה משוכנע שהשר יורשע.
מרגלית הסכים לשמור על
ההתערבות בסוד, אך דרש
שמי שיפסיד יזמין את השני
לארוחת־צהריים במיסעדה מרו
קאית
בירושלים, שבה אוכלים
בדרך כלל השר ומקורביו, כדי
שהשר יראה במו עיניו את
תוצאות ההתערבות. כבר ביום
פסק־הדין הזמין גלאס את
מרגלית לארוחה, אך לאכזבתו
של מרגלית היתה המיסעדה
ריקה לגמרי. כל האורחים היו
באותה שעה ליד הכותל המערבי,
שם חגגו את זיכויו
של שר־הדתות.
0במסיבה שערכו לשחקני
הכדורגל של הפועל תל-
אביב אחרי שהפסידו את גביע-
המדינה לקבוצת בני־יהודה,
אמר מני פאי, שהיה במקום
:״בפעם הבאה שהפועל
תל־אביב יקח את הגביע,
ישדרו את המישחק בטלוויזיה
בצבע.״ העיר אחד הנוכחים :
״לג׳ימי (השחקן הערבי ריס־עת
טורק) זה בלאו הכי לא
משנה.״
:שחקני הפועל הפסידו
במישחק משום שהיו עייפים
מאוד. מדוע 1אמרה ההלצה :
אחרי שזכו באליפות־הליגה
בשבוע הקודם, והתקבלו אצל
שימעון פרם בלישבתו, הוא
נתן לכל אחד מהם עותק
מסיפרו לך עם האנשים. השחקנים
היו עסוקים כל הלילות
בקריאת הספר, ולכן הפסידו.
! בשיאה של החגיגה
בשכונת־התיקווה, כשהשחקנים
והנהלת קבוצת בני-יהודה הת כנסו
במיסעדה לעריכת החפלה
הגדולה, הגיע למקום רץ מייו־חד.
הוא קרא לאשת־הבוהמה
נעמי אדווה, ביקש שתתלווה
אליו לדירה סמוכה, כדי
לקבל שיחת־טלפון מעבר־לים.
על הקו היה רחמים (״גו-
מאדי״) אהרוני. הוא ביקש
למסור ״כל הכבוד לבני־יהודה,
אני מרים כוסית לכבודכם.״
כשמסרה נעמי לדויד טסה,
מנהל הקבוצה, ולאפי עוזרי,
חבר־ההנהלה, את הד״ש׳ אחזה
התרגשות בחוגגים. אמר אחד
השחקנים :״זה שווה יותר
מפרמיה !״
מנכ״ל רשות נאות־מרפא,
סמי טוויג, מי שהודח
מתפקידו כעוזרו של שר-
האוצר, התמרמר על כך שהתקציב
שהוצע לרשות שלו
הוא רק חמישה מיליון לירות
לשנה, שאינו מספיק אף לכסות
את המשכורות של טוויג ופקי-
דותיו. הוא איים השבוע על
אנשי חרות ש״אם מנחם פגין
לא יטפל בעניין זה, אני אלך
אל הנשיא רונלד רגן.״
! 1הצגת־הבכורה של דו נה
רזזיטה, הרווקה של
התיאטרון הלאומי של מדריד,
שנערכה בשבוע שעבר בירושלים׳
החלה באיחור. במאי
ההצגה החליט ברגע האחרון
לערוך שינויים בתפאורה, ולא
עניין אותו שבין המוזמנים
היו ראש־עיריית ירושלים, שר
החוץ יצחק שמיר ושגרי-
רים רבים. שמיר עזב את
ההצגה באמצע.
! 8השבוע ישבו גאולה
בהן וחנן פורת בבית סו־קולוב
ואכלו ארוחת־צהריים.
השניים היו עסוקים ביותר בשיחה,
וכאשר סיימו את הארד
חה קמו ועמדו לעזוב. ניגשה
אליהם המלצרית ושאלה :״ומי
משלם עבור הארוחה ז״ רק אז
נזכרו כי עמדו לעזוב מבלי
לשלם. גאולה התנצלה ושילמה
עבור הארוחה.
18* | 3־יו
ר,אי>י /י׳
נ ו * י י׳י נ
אמריקנו אמרטו
וודקה לימ הרביעיה החדשה
של ״כרמק
משקה ראשון •אצלכם בבא
1ז כרמל מזרח
י מי ק בי ר א שון לציון וזכרוו יעקב
העולם הזה 2283
הקיץ א ת מוז מנ ת
להשתזף בכיף עם מו
השיזוף המצויינים
של תיא:
שמלאגוזים לשיזוף
עמוק ואחיד.
חלב אגוזים או קרם
אגוזים לבעלות עור
רגיש.
ולאחר ה שיזוף -תחליצ
מיוחד המזין
גופך, מרגיע, מרענו
ומונע קילוף.
תענוגלהשוןזף עי ם מ §1
ורשבסקי ־ פריליך
העול ם הזה :283
א 111 וי ם
מיה! המאזין האלמת•
א שר טילפן לגל• צה״ל
זהזדיע על טביעת האוויר
לפו• שזה היה ידוע לצי״ ם?
81׳ אלמנתו של צלם העיתונות
הנם פיין, שהתחיל לצלם
בשנות ד.־ ,30 תרמה השבוע
את אוסף צילומיו למחלקות
הצילומים של לישכת העיתונות
הממשלתית. פיין הוא אביה של
צלמת הקולנוע נורית אביב,
שסרטה האחרון, על חבל דק,
מוקרן עתה בבתי הקולנוע.
. 81 מפיק הסרטים מיכה
שמונה חודשים שם.
8הסיפור על אוניית צים,
שיקמה, שטבעה 300ק״מ צפונית
לנמל מסאווה בים־סוף,
הגיע ראשון לגלי צה״ל. מאזין
אלמוני התקשר לטלפון האדום
והודיע למפיקה, אילנה בית־אל,
כי אוניה של ציס טובעת
במיפרץ הפרסי. כאשר שאלה
אילנה איזו אוניה זו, ואיך
111ך| ל׳ 0 1נערת־הזוהר הניצחיוי, הצטל־
1^ 1 4 1 1 1מה שוב ללוח־שנה, בפי
שעשתה בשנה שעברה. המוציא־לאור, רמי חפמוב, הצליח למכור
את כל לוחות השנה וגייס שוב את פנינה ללוח חדש. בתמונה זו
נראית פנינה בתדמית קצת אחרת, כשהיא מרכיבה מישקפיים
וכותבת. פנינה עוסקת לא רק בדוגמנות, אלא משתתפת גם בהצגת־תיאטרון
חדשה, מופיעה בטלוויזיה, מנחה תצוגות־אופנה, משתתפת
קבועה בערבי-ראיונות ורוצה להפיד גם אשת־עסקים מצליחה.
שרפשטיץ ערך מסיבה לרגל
סיום צילומי סירטו החדש,
ביום בהיר, העוסק בפרשת
אודי אדיב, הקיבוצניק
מגן־שמואל המרצה עונש
מאסר אחרי שהורשע בריגול.
המסיבה התקיימה בביתו של
במאי־הסרט, ערן ריקליס,
שהוא בן אחיו של המיליונר
הישראלי היורד, משולם
ריקליס, המתגורר בארצות-
הברית. ערן שהה בחמש השנים
האחרונות באנגליה, ו־בעיקבות
הסרט החליט לחזור
ארצה. אחת האורחות במסיבה
היתד, מונה זילברשטיין,
שסיימה תהליך של גמילה מסמים,
ושעבוד. בסרט כנערת-
תסריט. אורחת אחרת היתד. השחקנית
נלית רויטמן, שבאה
עם בעלה, איש-הקולנוע
צבי ניל• השניים חזרו מ־לום־אנג׳לס
אחרי שהות של
העו ל ם הז ה 2283
הוא יודע על כך, אמר לה
המאזין :״אני לא יכול להשיב
על זה,״ וטרק את שפופרת
הטלפון. למרות שהסיפור נראה
דימיוני, התקשרה אילנה עם
דובר צים בחיפה, אליהו
שרגאי, אך המזכירה שלו
אמרה כי הוא בהתייעצות דחופה,
והיא אינה יודעת דבר
על האוניה. רבע שעה לאחר
מכן טילפן אותו מאזין שוב
ואמר :״טעיתי, לא במיפרץ
הפרסי אלא בים־סוף.״ אילנה
שוב צילצלה לדובר צים, והוא
סיפר לה כי שיקמה נטתה על
צידה בים־סוף ושהצוות נטש
אותה ונמצא באוניה שוודית.
שתי דקות לאחר מכן שודרה
הידיעה בטלפון האדום. עד
היום אין יודעים בגלי צה״ל
מי המאזין שטילפן, שהסכים
לוותר על הסכום המוצע למטל-
פנים, בסו 30 שקל.
בל 11 ים
מאת
דניאלה שמי
המהפכה הספרדית ()1
אור׳ א סרי מ1תח את משמעות השבר השרת
ן* ת כן כי בשבוע שעבר החלה המהפכה במדינת־ישראל.
המהפכה היחידה שאינה פרי של פיטפוטים, אלא תוצאה של תהליכים עמוקים
במציאות.הלאומית ובתודעה הלאומית.
מהפכה אמיתית, העשוייה לשנות לחלוטין את מהות האומה הישראלית, תרבותה,
תכניותיה המדיניות והחברתיות.
המהפכה של ״עדות המיזרח״.
או, כסלאנג העממי הכלתי־מרוייק :״המהפכה הספרדית״.
באופן נבון. זיגל לא היה יכול להפסיק את החקירה, שכבר עוררה רעש כה עצום,
כשהתברר לו שאין לו אלא עדותו של ישראל גוטליב. זמיר לא היה מסוגל להפסיק
את ההליכים המישפטיים, אחרי שגיוטליב סיים את עדותו והיה ברור ששום שופט
בעולם לא ירשיע גם כלב על סמך עדות שכזאת( .ולא חשוב אם גוטליב אכן ״נשבר״,
או שהחליט בשלב מסויים למסור עדות שלא תאפשר את הרשעתו של אבו־חצירא).
כאשר נקרא פסק־הדין בביודהמישפט באה התפוצצות הרגשות. שתי מילים קטנות
כמו ״מחמת הספק״ יכולות לעניין מישפטנים ואינטליגנטים למיניהם. להמונים של
״עדות המיזרח״ הם לא אמרו דבר. הם הרגישו רק שנעשה עוול נורא לאיש משלהם,
ושהאיש הוא קדוש־ימעונה, גיבור, מנהיג.
הסכר נשכר. ברגע המכריע נפגשו יחד הנסיכות
הרגשות הסוערים והאיש שנועד דעמוד כראש.
המתאימות,
^ ילוסוף גרמני הגה את הרעיון של ״העורמה של התבונה״.
״ הוא התכוון לאמר: יש תהליכים המתבקשים על פי התבונה, אך המתגשמים
במציאות בדרכים עקלקלות ובצורה הבלתי־צפוייה ביותר. כאילו שר־התבונה הוא
איש ערמומי מאוד, הבוחר לו במכשירים מכל הבא ליד, כדי לבצע את זממו הנבון.
הדוגמה הקלאסית: השלום הישראלי־מיצרי. מי היה מעלה על דעתו כי דמגוג
לאומני׳ בעל המוח העקר של קנאי קיצוני, יחתום על ההסכם הראשון שבו התחייבה
ישראל להחזיר באחת הגזרות את בל השטחים שכבשה ב־ 1967 תמורת שלומי
ך ״ ל זה אינו חשוב. חשובה רק התוצאה :
^ אחרי שזכה: כהילה והבחין כהזדמנות החד־פענזית שניתנה לו
באקראי, אחז אהרון אכו־חצירא כשיער רעמתה. עכשיו הוא רוכב עליה.
כלומר: שר־ההיסטוריה הוא בעל חוש־הומור. אחרי שהחליט שמשהו מוכרח
להתרחש, הוא בוחר בשרשרת של אירועים אבסורדיים, ואף מגוחכים, כדי להביא
להתרחשות. מהפכה אדירה עשיוייה להתחיל ביגלל סיבה מצחיקה. מילחמה מזעזעת־ארץ
עלולה לפרוץ ביגלל מסמר קטן.
הגורמים המהפכניים, החותרים לשינוי המצב, זורמים להם לאיטם עד שהם נוד
גם בעבר היו סערות ריגשיות ונסיבות חמורות להתפרצות עדתית. פרשת ואדי-
סאליב ב־ 1959 היתה אות מבשר־רעות, אך לא נמצא אז מנהיג. קל היה למימסד לקנות
את גיבוריה, להפעיל עסקני־מיפלגה שכירים מבני ״עדות המיזרח״ כדי לשכך את הסערה.
היהתקוממוית־זוטא של הפנתרים השחורים ב־ 1971 היתד, אות־אזהרה קולני עוד
יותר. אך גם זה היה ברמה ־נמוכה. מנהיגי־הרגע היו בחלקם יסודות פליליים, שהסתבכו
בפרשות של סמים. אחרים עמדו בגבול העולם התחתון. כימעט כולם היו צעק־
אפשר להוסיף על סך רעיון שני :״האירוניה של ההיסטוריה״.
העדה היא גז ע
ליד הכותל המערבי: אהרון אברתציוא על נתבי מעריציו אחרי הזינו
קלים במכר מוצק של המצב־הקיים. הסכר נראה כמיכשול אשר יעמוד לעד. המים
מצטברים מאחריו בשקט, בשלווה, לאט־לאט. אך ברגע מסויים, כאשר לחץ־המים חזק
מחוסן הסכר, מוכרחה לבוא התפוצצות. אז יכול שר־ד,היסטוריה לבחור לעצמו בסיבה
המוזרה ביותר. אולי די בתוספת כמה טיפות של מי־ביצה מצחינים כדי שהסכר יקרוס.
פרשת אהרון אכו־חצירא היא דוגמה לאירוניה שד ההיסטוריה.
הרי אבו־חצירא לא חלם יעל מהפכה. הוא הטיפוס האנטי־מהפכני ביותר העשוי
לעלות על הדעת. אין הוא מנהיג מהפכני, ואין הוא מנהיג כלל. אין הוא נואם מלהיב
או נואם בכלל. הוא בסך־הכל איש צעיר, ערמומי, רדוד, פשוט מכל הבחינות ; עסקן-
מן־המניין הנושא את שמה של מישפחה גדולה.
הוא הפיל את קודמו האשכנזי, יצחק רפאל, בתרגיל ציני, שכל שותפיו בו היו
אשכנזים. הוא התברג היטב במיפלגה אשכנזית. הוא היד, מסתפק בהחלט בהתמקחות
הרגילה על כיסאות וכיבודים, שבה יכול בן ״עדות המיזרח״ להגיע, בו/נאים מועדפים,
למקום מס׳ 2בכל מיפלגה. הוא לא חלם על יותר מזה.
יוחנה באה הפרשה. חוקר אשכנזי ויועץ־מישפטי אשכנזי החליטו שיש להעמידו
לדין על מעשי־שחיתיות — מעשים השייכים בחלקם לתמונה הכללית ישל השחיתות
הכימעט־רישמית של המיישטר הקיים במדינה, והגולשים בחלקם לשטח השחיתות האישית,
מן הסוג שהוא מקובל לגמרי במדינות־ערב.
בדיעבד ברור כי בנימין זיגל ׳ויצחק זמיר (ובעקיפין גם יוסף בורג) פעלו כאילו
היו סוכניו של אבו־חצירא. הם שלפו אותו ממאגר העסקנים האפורים, והעמידו אותו
,בראש מחנה מהפכני פונציאלי.
הם היד המיילדים של המהפכה.
ב׳האשימם את השר הם הפכו אותו למוקד ההתעניינות הלאומית. במשך חודשים
תפס את הכותרות הראשיות בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות. ההדלפות של המישטחה,
ד,לוחמה הפסיכולוגית משני הצדדים, הוויכוחים בוועדת-הבנסת ובמליאת־הכנסת, ה׳מייש־פט
עצמו — הכל נועד כאילו להוביל לקראת שיא דרמאתי.
שחקן ממדרגה עשירית הפך גיכור טראגי כמרכז הכמה, כשפל
הזרקורים מופנים לעברו, והקהל כולו עוצר את נשימתו .״להיות או
לא ל היו ת
׳אחרי שלב מסויים, נתפסו כל הנפשות במחזה במילכוד, ושוב לא יבלו לפעול
נים פרימיטיביים, סקנדליסטים ערמומיים. רובם היו מוכנים למכור את עצמם במחיר
נמוך. שיניים מהם נכנסו לכנסת בקולות של אשכנזים וערבים.
ציבור אשר נדמה לו (בצדק או שלא־בצדק) כי הוא קורבן לעלבונות ולבוז, הלוחם
על כבודו־בעיני־עצמו ׳ועל תדמיתו־העצמית, אינו יכול להזדהות עם עסקנים שהם
עבריינים, סקנדליסטים, נוכלים, הדוברים שפה קלוקלת. הוא רוצה במנהיגות מכובדת,
מייוחסת, שכבר זכתה כהכרה.
פרשת שר־הדתות סיפקה א׳ת הנתונים האלה. בקרב המארוקאים אין מישפחה מכובדת
יותר מזו הנושאת את השם אבו־חצירא, ובקרב כל ציבור בעולם הערבי י׳ש
מישקל עצום לייחוס המישפחתי. שני האהרוגים (אבדחצירא !ואוזן) היו שרים מטעם
המימסד האשכנזי. השלישי ׳ברשימה הוא חבר־כנסת. הרביעי והחמישי הם ראשי-יערים.
אף אהד מהם אינו סקנדליסט, נרקיומאן, זרוק. נגד כמה מהם הועילו חשדות של מידמה
ושוחד, אך אלה הן עבירות כלכליות שאינן פוגעות בכבודם בעיני חסידיהם, ואולי
להיפך. ובינתיים גם איש לא הורשע.
כך יש, כפעם הראשונה מזה דור, מיפדגה גיזעית — ולמעשה
גיזעגית — של ״עדות־המיזרח״ ,או לפחות של המארוקאים־פלום. היא
מעוררת רגשות עמוקים כיותר כלכ רכים.
יתכן שאצל רובם היו רגשות אלה חבויים, בל׳תי־מודעים -חצי־מודעים. יתכן שתססו
וגעשו במשך זמן רב בניבכי הנשמה. עכשיו הם יכולים לפרוץ החוצה בפרץ גדול,
באופן לגיטימי.
מה שהיה עוד אתמול ״אסור״ ,כלתי-לגיטימי, מוקצה מחמת־מיאום,
כוגדני, כזדי (׳הכל על פי הכללים שקכע המימסד הא־טכנזי) הפך עתה
״מותר״ ,לגיטימי, מכוכד.
הנושא ה״עדתי״ עלה על הפרק בזבנג גדול.
״עדתי״ — קרי ״גיזעי״ .כי אין העדתיות (האשכנזית והספרדית
כאחת) אלא הגדרה יפה יותר, ועל כן גם מקובלת יותר, של גיז•
עגות טהורה.
אין כל טעם להתייחס ברצינות לדיבורים על ״רשימה הפתוחה לכל״ ,״אהבת כלל
ישראל״ ,ושאר בלה־בלה־בלה של פוליטיקאים.
מדובר כאן על מוצא, ועל מוצא בלבד. והכל מכינים זאת היטב.
אץ ברשימה אלא ״ספרדים״ ,רובם הגדול מארוקאים. נאמר שהוצע מקום נכבד
ברשימה לאחד משני סניגוריו של שר־הדתות, שלמה תיסיה־כהן. לא הוצע מקום
לסניגור השני, רם.כספי. ההבדל בין השניים הוא אחד: זה ספרדי, זה אשכנזי.
יהודי יכול להתנצר. מוסלמי יכול להתגייר. ישראלי יכול להפוך אמריקאי, צרפתי
יכול להיות לישראלי. בעזרת ניתוח, יכול בימינו גבר להיות לאשה, ולהיפך.
אכל ספרדי לא יהפוך אשכנזי, ואשכנזי לא יהפוך ספרדי.
להיות ספרדי או אשכנזי — אין זה עניין של הכרעה אישית, דיעה, אמונה. אין
אדם יכול לבחור. הוא נולד ספרדי או אשכנזי, אלא אם כן הוא ״בן־תערובת״ ,אשכרדי.
ההגדרות של חוקי״נירנברג טובות בהחלט למצבים אלה.
משוס־כך כל תורה ״;•דתית״ ,אשכנזית או ספרדית, היא כבחינת
שאינו יהודי־אשכנזי־אירופי צריך להתבולל בה ולהיטמע בה. הצמרת החברתית והפוליטית
של אומה זו שולטת בה כחוק, כמבטאת תרבות זו. האחרים הם אחים רצויים,
אך בהיותם רחוקים מן התרבות האמיתית עליהם להסתפק. במקומות האחוריים.
לא היה יפה להגיד זאת בפה מלא. כאשר עשה זאת אחד קלמן קצנלסון, בסיפרו
המהפכה האשכנזית לפני 22 שנים, נגנז הספר מייד.
כעיני המימסד, המצכ היה נכון, צודק, וגם התאים היטב לאינטרסים
שלו. כמו תמיד, האידיאולוגיה של המימסד והאינטרסים ישל המימסד
ירדו לעולם כרוכים זה כזה.
המיתוס הזה נשבר עתה. בכך צוייר סימן־שאלה גדול על החברה הישראלית כולה.
בעלי״המחשבה בישראל — ואפשר למנותם על אצבעות שתי הידיים — מודעים
לכך כבר מזה כמר, שנים. הם ידעו כי היחסים בין ספרדים ואשכנזים במדינת־ישראל
הם פיצצת־זמן אדירה, העלולה לרסק את החברה כולה. הם ידעו כי זוהי סכנה העולה
על כל ׳שאר הסכנות — על יחסי ישראל־ערב, ישראל-פלסטין, דתיים־חילוניים׳ גב-
רים־נשיט. אך הם קיוו כי ניתן לדחות את ההתפוצצות עד ׳אחרי השגת השלום הכולל
במרחב, כאשר תוכל ישראל להתפנות לבעיותיה הפנימיות בתנאים נוחים יותר.
מאחר ישבני ״עדות המיזרח״ בישראל גדלים באווירה לוהטת של שינאה לערבים
והתלהבות אוטומטית לכל מילחמה, היתד, תיקווה זו סבירה.
• השכוע היא התכדתה.
ס ל סוסי המיר
^ רפתקת אכו־חצירא היא התחלת ההתפוצצות הגדולה.
י י אם העיתוי הוא פרי המיקרה או שהוא נובע מגורמים עמוקים יותר — זה היינו
הך. כי עובדת היסוד — הכישלון ההיסטורי של מיזיוג־הגלוץ ת — הוא עובדה קיימת.
אלמלא הוכרז על כך היום, היתד, ההכרזה באה בעוד חודש, בעוד שינה, ,בעוד כמה,
שנים.
33 שנים אחרי הקמת המדינה— שליש המאה אין מיזוג של ממש. נכון
ההיפך. הפער הממשי בין העדות הוא גדול מאוד, והוא מצטייר בכל סטאטיסטיקה.
הפער הפסיכולוגי הוא גדול פי כמה וכמה. יש ויכוח רב על הסיבות לכך. אין ויכוח
אמיתי על העובדה עצמה.
הרעיון של התמזגות הכל כהכרה לאומית אהת נכשל.
האידיאולוגיה ישל דויד בן־גורייון התבדתה.
מימסד •טלם, המכוסס על אידיאולוגיה זו, נתון כסכנה.
גוף חדש קורא תיגר על אידיאולוגיה זו. זהו צעד שאין להשיבו לאחור. כאשר
נשברת קליפתה של ביצה ,״כל סוסי המלך וכל חייליו״ אינם יכולים להחזירה לקדמותה,
כדיברי החרוז האנגלי.
ההרפתקה של אבו־חצירא יכולה להסתיים במעט, ואף בלא־כלום. האיש יכול
להיכשל, או למכור את עצמו.
בפרספקטיבה ההיסטורית, אין זה חשוב. אם ייעלם -יבואו אחרים במקומו. ואם
הוא לא ייצג אידיאולוגיה חדשה, יבואו אחרים ויעשו זאת מחר.
מה היא תהיה?
במקום האידיאולוגיה המאחדת של מיזוג־גלויוית בעם אחד — מה יבוא?
הרעיון של קיום שני עמים יהודיים? השאיפה למהפכה שתכיא
להשתלטות המימסד הספרדי על האשכנזים ולהפיכת הקערה על פיה ץ
מדינה יהודית שאשכנזים יירדו ממנה כהדרגה, וישאירוה כידי
הספרדים ץ או מהפכה־נגדית אשכנזית, שתעמיד כגלוי את הגיזענות
של השליטים מול הגיזענות של הנשלטים *
על כך נשתדל להרהר בהמשך סידרה זו.
אברחציוא ואשתו בביהמ״ש: מכובד
תועכה כלפי השקפת־העולם ההומאניסטית. גזענות והומאניזם אינם
יכולים לדור ככפיפה אחת.
תורה הדנה אדם על פי מוצאו שאינו־ניתן־לשינוי, בלי קשר לאיכותו האישית,
השקפותיו ומעשיו, היא תורה אנטי־הומאנית. מבחינה זו אין הבדל בין נאציזם ו״על-
יונות לבנה״ ,אנטי־שמיות ו״אפארטהייד״ ,גיזענות ועדתיות. לכל היותר ניתן לאמר
כי הגיזענות של המדוכאים מתועבת קצת פחות מאשר הגיזענות של המדכאים.
רכים מכני ״עדות המיזרח״ מאמינים כי כארץ קיים שילטון מוסווה
של גיזענות אשכנזית. הדכר שקם עתה הוא כיטוי גלוי ־טל גיזענות
ספרדית.
דו חו ת שבורי
מילים החשוכות ביותר שנאמרו השבוע — המילים המבשרות את המהפכה —
י י ׳נאמרו כימעט בהיסח־הדעת. בתשובה לשאלתו ישל מראיין זריז, ניסים מישעל,
אמר המועמד מס׳ 2של תמ״י, אהרון אוזן, כי הקמת הרשימך, היא הוכחה לכך
שמיזוג־הגלויות נכשל.
יתכן מאוד כי אוזן לא הבין את אשר הוא אומר, ושנמשך בלשונו על־ידי מראיין
העולה עליו מבחינה אינטלקטואלית.
אך הוא כיטא אמת היסטורית.
מה ׳שקרה השבוע הוא הרבה יותר מאשר פילוג במים לגר, ממדרגה שניה, אירוע
העשוי לשנות את הנתונים לגבי הקמת הקואליציה הבאה אחרי הבחירות. מה שקרה
חשוב לאין שיעור יותר מאשר בעיותיהם האישיות והפוליטיות של מנחם בגין ׳ושימעון
פרס, שלא לדבר על יוסף בורג וזבולון המר.
השכוע נשכר אחד המושכליפ-הראשונים של החכרה הישראלית,
אחד מנכסי־צאן־כרזל של המישטר שהוקם כמדינה לפני 33 שנים על־ידי
דויד כן־גוריון. לכך יש השלכות כעלות ממדים היסטוריים —
השלכות קיומיות לגכי מדינת־־ישראל, האומה הישראלית והחכרה הישראלית,
וגם לגכי התורה הציונית.
העקרונות של ,,קיבוץ גלויות״ יוהאח־התאום שלו ,״מיזוג גלויות״ ,היו מבוססים
על ההנחה ישיש אומה יהודיית אחת בישראל ,׳שאליה מצטרפים העולים החדשים. באומה
זו יש ״עדיות״ (וה״עדות״ הן יתמ י ד ״עדות המיזרח״ ,כי אין ״עדות המערב״) ,אך
זהו שריד פולקלורי בילבד, אשר ייכחד בהדרגה, או אשר יוסיף קצת צבע וקישוט
לקיים. אם אכן יש הבדלים, הפלייה, קיפוח, הרי אץ אלד, אלא תופעות שוליות, צירי־הלידה
של החברה החדשה, והן ייעלמו מן העולם.
לאומה אחת יש תרבות אחת, והיא, בהכרח, התרבות המערבית, האירופית —
היהודית וה״גיויית״ .האחים בני ״עדות המיזרח״ מצטרפים אל האומה הזאת ותרבותה,
בהשאירם אחריהם את הדפוסים ד,״פרימיטיביים״ שהביאו עימם (לחנים, מיבטא, תפיסות
ומושגים) ,אלא אם כן אלה הם ״פולקלור״ או נוסחי־תפילה.
ההנחה היתד, כי האומה הישראלית היא יהודית־אשכנזית־יאירופית, וכי כל מי
ואדי סאליב :1959 לא די מכובד
ר אור׳ זוהו, מתנחל
שמעתי שר׳ אורי זוהר, במאי־סרטים מוכשר ובדרן
של בדיחות גסות שהזר בתשובה, מתכונן להקים התנחלות
חדשה בשטחים הכבושים, ומתכנן גם את הקמתה
של מיפלגה חדשה שתהיה דתית, לאומנית ונחלנית.
עד כה יכולנו להתייחס אל ״החזרה בתשובה״ של
אורי זוהר כאל שיגעון פרטי. אחרי ככלות הכל, אלוהים
עדיף על סמים, אלכוהול וכיוצא באלה. אם אין אדם
חזק די צורכו כדי לעמוד על שתי רגליו, והוא זקוק
לקביים רוחניים ולנתינדשל־בריחה, הדת מסוכנת לבריאות
פחות מאשר הרואין.
אך דרכו -של אורי זוהר חדלה להיות פרשה אישית.
היא הופכת הדגמה של
אמת מפחידה: שדת־ישר־אל,
במהדורתה הישראלית
החדשה, הניאו־פגאנית, מובילה
בהכרח ללאומנות
קיצונית, דורסנית ואנטי־הומאניסטית.
לפני
16 שנים נעניתי
לקריאתו של אורי זוהר
ואחרים והצטרפתי להפגנה
גדולה של אחוות־עמים.
עלינו לגליל, שם הפקיע
המימשל הצבאי (שהיה
,קיים אז שם) שיטחי־אדמד,
׳נרחבים של ערבים. אמור
זה נקרא אז ״שטח 9״.
זוהר*
השיטה היתה כמו זו הנהוגה
עתה בגדה המערבית
וברצועת־עזה: השטח נסגר באמתלה כלשהי — שטח־אימונים,
מיטווח, מחנה או מיתקן כלשהו ואחרי זמן־
מה הוא מועבר למתנחלים יהודיים. צה״ל, הצבא שבו
כולנו שירתנו, ושאחדים מאייתנו קנו בו מניית־יסוד —
מנוצל כאן באופן ציני ומחפיר כמכשיר לשוד־אדמות.
אורי זוהר נטל לידיו את היוזמה והנהיג את המחאה
היפה נגד תועבה זו. ההציבורית
שלארץ־ישראל
תנועה,שהפגינה בשטח ,9היתד, מעין מהדוררו מוקדמת
של שלום עכשיו••.
והנה — אותו אורי זוהר, בתוספת פיאות וכיפה,
מנהיג עתה תנועה הפוכה — תנועה של שוד־אדמוית,
התנחלות, כיבוש ודיכוי לאומי.
איך והפך אורי זוהר את עורו? מה גרם לכך? יש
לזה רק תשובה אחת, ברורה לחלוטין :״החזרה בתשובה״.
זוהר עצמו מסביר זאת לכל המוכן לשמוע: אלוהים
הנחיל לנו את הארץ כולה, ההתנחלות בשטחים
הכבושים היא מיצווה אלוקית. כסיסמת הצלבנים הרצ חניים,
בימי־הביניים :״אלוהים רוצה זאת !״
כמה שנים של חזרה בתשובה משולות לשיבה באלף
שנים אל עולם ימי־הביניים, או ב־ 3,000 שנים ויותר אל
עולמו של יהושע בן־נון.
מי שסב7ר שאפשר להציל את עם־ישראל ומדינת־ישראל
מפני התאבדות, מבלי לפתוח במילחמת־תרבות
נגד דת לאומנית־פגאנית זו, בורח מן הקרב המכריע.
דגל שחור מ שחור
בהמולת הימים האחרונים — לבנון, בחירות ועוד
צרות כאלה — לא עוררה הידיעה הקטנה את ׳תשומת-
הלב הראוייה.
בית־מישפט צבאי הטיל עונש של 38 ימי־מחבוש על
החייל אשר ירה והרג אשה בדואית צעירה בנגב, שהחזיקה
בזרועותיה תינוק. הדבר קרה ליד מחסום, בשעה
׳שהצבא הופעל באחת הפעולות להצרת צעדיהם של הבדואים•
האשד, ישבה במכונית שעברה, כנראה, את
המחסום.
השופט הסביר כי הוא מסתפק בעונש קל, מפני שאינו
רוצה להביא לכך שחייל יז^ום לפני שהוא פותח
באש. החייל שוחרר מייד, כי כבר ישב כמה ימים במחבוש.
השופט, כך נאמר לי, הוא אותו האיש שהטיל
עונש־מאסר מרתיע וממושך על גדי אלמי, הצעיר ש־
׳סירב לשרת ב-שטחים המוחזקים. למען יראו וייראו.
לפני שנים הטיל שופט צבאי אחר עונשים דראקו־גיים
על פושעי כפר־קאסם. הוא נימק זאת בכך שיש
להטיל עונש מרתיע על חיילים (ואנשי מישמר־הגבול,
הנאשמים באותו מישפט) הממלאים פקודה אשר מתנופף
עליה ״הדגל השחור של אי־ד,חוקיות״.
הפתיחה באש קטלנית על אם צעירה, המחזיקה בידיה
תינוק, בפעולה שלא היה לה שום קשר עם ביטחון
המדינה, היא פעולה בלתי־חוקית. אם היתד, פקודה
כזאת, היא היתה בלתי־חוקית בעליל, ואסור היה
לחייל למלא אחריה.
ההלכה החדשה אומרת, כנראה: אם יש לך ספק —
פתח באש. פתח באיש כדי להרוג. גם נשים וילדים.
איני רוצה להאמין כי אכן זהו המוסר החדש ׳של
צד,״ל, בימי הרמטכ״ל רפאל איתן. אך אם אינו כזה,
* ב״שטח .)1965( ׳ 9
** העולם הזה (.)1432
מה קורה כאן, לכל הרוחות? האם רוצים אנחנו לגדל
כאן דור של קלגסים?
1מגו של סרטן
כמו כל הנשים, ראתה רחל בטלוויזיה את הסרט
המצויין (והמפחיד) על האשד, שחלתה בסרטן השד. כמו
כל הנשים קראה מאמרים על נושא זה. כמו כולן שמעה
את הקריאה לבוא ולהיבדק. ולבסוף, תוך גיוס משאבי
הנפש. התארגנו כמה חברות וצעדו ביחד על בית
שטראוס בתל־אביב, שם נערכות הבדיקות. בחינם.
לפני כן טילפנה למקום. קול נשי חביב אמר לה
לבוא בשעה 1אחרי־הצהריים ״ולהצטייד בתעודת זהות
ובהרבה סבלנות.״
בשעה 1התייצבה הקבוצה — אחרי ציפיה מתוחה,
חרדות סמויות ואולי גם לילה של נדודי־שינה — בבית
שטראוט. הושיבו את כולן — הן וכל הנשים שהוזמנו
לאותה השעה — כ־ 40 במיספר — על ספסלים קשים
במיסדרון חשוף, מול הדלתות של בתי־השימוש. מובן
שלא היתד, מוסיקת־רקע להרגעת העצבים המתוחים, ולא
חומר־קריאה.
ישבו והמתינו. אותן שבאו למקום בפעם הראשונה
מעינינו, ואז החל דוהר. ניסיתי לרסנו, והדבר אך הגביר
את סרבנותו. הוא פתח בדהירה שיגעונית, קפץ
על פני גדרות־תיל דשיחי־צבר. כשחזרנו כעבור שעה
הביתה, היה הסום שטוף זיעה. הוא התנשף באושר,
והידיד הערבי שלח בי מבט שאמר :״לעולם לא אניח
עוד ליהודי לעלות על הסוס שלי !״
מאז רכבתי על הרבה סוסים, אך לא אשכח )את
הרכיבה ההיא. לא רק מפני שהצלחתי להישאר באוכף
מבלי ליפול ולשבור את המיפרקת (הישג שהיותי גא
בו מאוד) אלא גם מפני שהמאבק עם הסום הנהדר,
המרדני, התיש אותי אז לחלוטין.
בשנים האחרונות יש לי צרה דומה.
זהו הסיטרואן הלבן. שאני נוהג בו מזה שמונה שנים..
מנוי וגמור עימי לנהוג במהירות המותרת 90 .קמ״ש,
אף שבשום פנים ואופן איני מבין את ההגיון שבד,גבלה
זו בכביש בינעירוני מהיר, כמו הכביש מס׳ ( 1תל־אביב־ירושלים)
.הרי המהירות -הבטוחה תלויה בסוג הרכב.
לפני עשרים שנה נהגתי בג׳ים, שקאבינה מעץ היתד,
מותקנת עליו. יתא זה שיבש את מרכז־הכובד שלו, וגם
במהירות של 70ק״מ לא היד, בטוח בסיבובים. ערב
מילחמודסיני התהפכתי בו, בשעה שנסעתי בגליל כדי
להראות לשתי צעירות נחמדות את מיבצר־מונפור.
(שלושתנו יצאנו מן העניין בשריטות קלות).
ואילו הסיטרואן הזה בטוח לגמרי׳ גם במהירות של
130 קמ״ש. אם אין מסתכלים במד־המהירות, תחת להסתכל
בכביש, אין יודעים אם המכונית נעה במהירות
של 60 קמ״ש או במהירות כפולה מזו.
אבל חוק הוא חוק, ואנו מצווים לכבדו. הסברתי זאת
פעמים רבות לסיטרואן, והוא בשלו. לרגע אני מסיט
את מבטי ממד־המהירות — והוא עולה מ־ 90ל־.120
אני מוריד ל־ ,90 הוא עולה ל־ .115 אני חוזר, בכעס,
ל־ — 80 והוא עולה ל־ .130 בסוף כל נסיעה אני מותש —
ממש כמו אז, על הסום הלבן.
הסום, לפחות, לא סיבך אותי עם החוק. ואילו כשאני
לוחם בסיטרואן, אני חושש בכל רגע מפני הסתבכות
כזאת.
לך תסביר לשוטר את נפתולי נישמתה של מכונית!
חלינו בראשות דיין
התבקשו למסור כמה פרטים אישיים. זה ארך שלוש־ארבע
דקות.
היכן הרופאים? הרופאים עדיין לא הגיעו. הם צריכים
להגיע פשעה 2וחצי. י
מדוע הוזמנו הנשים שעה וחצי לפני המועד הדרוש,
ונאלצו לשבת על ספסל-עץ בתנאים המגבירים את המתח,
הקשה גם בלאו־הכי? ככה.
כמה מהנשים היו בהפסקת־עבודה. הן הסתלקו,
ממילא די בתירוץ כלשהו כדי להתחמק מהבדיקה המפחידה
כל־כך.
התוצאות של רחל היו בסדר. היא הוזמנה לבוא
לבדיקה נוספת בעוד שנה. אבן נגולה מליבה.
אחת החברות הוזמנה לבוא לבדיקה בעוד חצי שנה.
מדוע? הרופא לא אמר לה. היא יצאה מהמקום כש־חרדה
בליבה. אולי מצאו משהו?
המסקנה העגומה היא שגם במקום הזה — כמו ב־מישרדי״ממשלה
כה רבים — מתייחסים אל האדם —
האדם בכלל זד,אשד, בפרט — כאל בהמה. אין צורך
להתייחס אליו בהתחשבות מינימלית, לחסוך בזמנו, להקל
על מצוקתו הנפשית, להסביר לו. הרי אין זה עולה
אף בכסף !
גם במקום הזה, שכולו קיים למען מטרה שאין טובה
ממנה !
יורשו של
הסוס הלבן
שנד( ,או שנתיים?) לפני מילחמת־העצמאות שררה
בארץ בצורת קשה. הבדואים בנגב לא יכלו לכלכל את
סוסיהם האהובים, ונאלצו למכרם. כל מי שקנה סוס כזה
נאלץ להישבע באללה שלעולם לא יעביד את הסום, וש אם
ירצה למכרו — יצטרך להחזירו לבעליו. מי שהפר
שבועה כזאת היד, צפוי לעונשים נוראים בעולם הבא.
היה לי ידיד ערבי בקירבת הכביש הישן, מצפון
לכפר־סבא, שקנה סוס בדואי נהדר, לבן. הפצרתי בו
פעם להניח לי לרכב עליו. תוך היסוס בולט, ואחרי
שנשבעתי לו שאני רוכב מצזיין, הסכים.
כשעליתי על הסוס הלבן, הוא שלח בי מבט מלא-
בוז. הסוס, לא הידיד הערבי.
הוא נאות לציית לפקודותי עד שבעל־הבית נעלם
הבחירות הן מיבחן ארבע־שנתי של כל הערכים
הציבוריים במדינה. אם לשפוט על פי מערכת־הבחירות,
תוצאות המיבחן עומדות להיות עגומות מאוד.
הבחירות מוכיחות כי כל הערכים נתונים במצב של
הידרדרות, שלא לאמר התמוטטות. ויכוח רעיוני אין,
ויכוח על״פיתרונות אלטרנטיביים לבעייות־הגורל של המדינה
אין, מופת אישי של המנהיגים אין.
בין הערכים המתמוטטים נמצאת גם השפה העברית.
נדמה כי אין תקופה כמו זו שבה בולטת הבורות
הגוברת של הצמרת המדינית והחברתית של המדינה.
כבר עמדנו על כמה דוגמות בולטות (״כדאי לך הסתדרות
חזקה״ ,״עם מי משניהם תוכל לישון מתר בשקט״
,ועוד).
אך הנה יש שיא חדש (בינתיים) :מיפלגה שלמה
חדשה אימצה לעצמה שם שהוא שגיאה.
התנועה הקיקיונית ישל משה דיין, בתוספת טרמפיס טים,
מלחכי־פינכד, וסתם גרורים, בחרה לעצמה שם.
לפי הכלל הקיים בארץ (וגם בעולם) ,מיפלגה חדשה
בוחרת לעצמה תמיד שם
המנוגד לחלוטין ׳לתוכנה.
(בסיפרי צלב ׳הקרם ניסיתי
לעמוד על תופעה זו ולהסביר
את המכניזם המביא
לכך ).תנועת דיין, שהיא
תנועה פרטית לגמרי
של כמה גרוטאות פוליטיות,
קוראת לעצמה ״חתנו־אה
להתחדשות ממלכתית״.
יפה.
הצרה מתחילה בכתיב
של ראשי־התיבות. כימעט
כל תנועה בארץ בוחרת
לעצמה את *שמה מתוך
פזילה לעבר ראשי־ד,תיבות
שלו. זה נוח לתעמולה
ויוצר אסוסיאציה רצו־ייה(
.חריג בולט: מיפלגת־העבודה-הישראלית. ראשי-
התיבות שלה עלולים לפתות אותנו לחשוב כי זהו המע״י
העיוור בגוף הלאומי, ואולי המע״י הגס).
כך גם מיפלגית־דיין. ראשי־התיבות שלה הם ת״ף-
למ״ד־מ״מ. בקיצור: תלם (מתחרז עם חלם ).תמונה
יפה: אנשים חורשים. בזיעת־אפם תלם חדש, או הולכים
בתלם.
ראשי־תיבות אלה צריכים להיכתב תל״ם. זהו כלל
פשוט בשפה העברית: כאשר ראשי־ד־,תיבות מצטרפים
למילה, ומבוטאים כמילה, האות האחרונה היא סופית.
כמו: מפ״ם, או״ם, תנ״ך, ח״ן, אג״ם. לעומת זאת, כאשר
ראשי־התיבות אינם מצטרפים למילה, ואין מבטאים
אותם כמילה, האות האחרונה נשארת בלתי־סופית :
מו״מ, בריר,״מ, שב״כ, סג״מ.
ראשי־התיבות של המיפלגה החדשה נועדו מראש
להיות מבוטאים כמילה, ולקבל את משמעותה של מילה
קיימת. תל״מ היא שגיאה. הכתיב הנכון הוא תל״ם.
איך להפוך
את פרמיית ב*ט1ח הרכב שלך
לחסכ1ן צמוד הח 11ר אליך?
שיטת
הגיעה להפסיק את הקסל בדרכים
הגיעה העת
שנהג זהיריהנה משיסת ״מצמד״
יום יום נפגעים אנשים, נשים וילדים בתאונות דומם.
מדינת ישראל עומדת במקום הראשון, הלא מכובד,בעולם
בשעור תאונות הדרכים. אלפי משפחות סובלות סבל רב
והמשק הישראלי נושא בנסל כלכלי כבד.
הגיעה העת לפעולה של ממש.
לפיכך, מכריזים בנק דיסקונס, וחברות הביסוח:
העיקרון הינו פשוס ביותר: את הפרמיה נסו של השנה
הראשונה בביסוח הרכב שאתה משלם, מפקידות חברות
הב׳סוח ״הפניקס הישראלי״,״הדר״ ו״ארד״
בבנק דיסקונס, בתכנית חסכון צמודה, על שמך.
אם תתמיד בביסוח במשך } שנים ולא תוגש כל תביעה או
דרישה לתשלום, אתה מקבל בתום ( השנים(מיום גמר
תשלומי הפרמיה של השנה הראשונה) את הפרמיה נסו
של השנה הראשונה כשהיא צמודה למדד במלואה
כלומר, אתה מקבל את ביסוח הרכב בשנה הראשונה -חינם.
פנה לסוכן הביסוח שלד ב״פניקס הישראלי״ ,ב״הדר״
וב״ארד״ (מקבוצת הפניקס) לחידוש ביסוח הרכב שלך,
או פנה לחברת ״הפניקס הישראלי״ בסלפון מס׳ }61195
ותקבל הפניה לסוכן באיזור מגוריך.
נהג בזהירות, נהג בתבונה ותיהנה משיסת
״הפניקס הישראלי״ ,״הדר׳ ו״אוד״
(מקבוצת הפניקס) על
״מצמד״־חסכוו פרמיה צמוד לנהג הזהיר.
הפניקס ה^שואל
״מצמד״-חסכון פרמיה צמוד לנהג הזהיר.
בנ ק ! סקונט
ביותר מחמישים מדינות,
בחמש יבשות,
בבל מקום בו דרכו כפות הרגליים של ״הנג טך,
הן הפכו להיות סמל פופולארי
של בגדי ספורט והלבשה ספורטיבית.
מפעלי אומן וטל בדודי,
אשר העלו את ישראל על מפת א0 !£א*א,
עיצבו עבורכם מבחר ססגוני ומרהיב
של דגמים אפגתיים,
באיבות הנודעת של תשלובת פולגת.
טל בדודי ו -א0 !*:א*א
יפעילו גם מבצעים מיוחדים
לחינוך ולקידום ספורטאים צעירים בישראל.
שלחו התלוש להלן
ותקבלו בדאר את עלון ההדרכה;
״למד כדורסל עם טל״
ג 1ל בדודי מציג את
לכבוד א 0 7£א*א -רדו׳ ריב״ל גו, ת־א
אבקש ל שלוח אלי א ת עלון ההדרכה
״למד כדורסל עם טל־
כתובת
סאד־את
מתבדד
לויצ: חון
ש ל, ב גין
ף יזם השלישי שעבר היו כל המוס״
דות המצריים המטפלים בענייני יש ראל.
עסוקים בעבודה קדחתנית. הנשיא,
אנוור אל-סאדאת, תבע מהם הערכה מיידית:
מה תהיינה תוצאות הבחירות בישראל
ההערכה שהתגבשה היתה זהה עם זו
שהופיעה בגיליון העולם הזה 2282שהופיע
יבשעות־הערב של אותו היום: לפי
כל הסימנים, ינצח הליכוד. שיסעון פרס
כבר הפסיד את המערכה, מפני שהוא זקוק
ל־ 50 מנדאטים כדי להשיג את אותה המטרה
צידקתה של הערכה זו התערערה במידה
מסויימת כבר באותו ערב, כאשר הגיש
אהרון אבו*חצירא את רשימת־המועמדים
שלו. זו החזירה למערך מידה מסויימת
של חופש־תימרון, שלא היתה לו קודם
לכן (ראה במדינה) .אך מאורע זה, שהתרחש
רק כמה דקות לפני חצות באותו
יום, לא נכלל בהערכה שנמסרה לנשיא
המצרי.
ההערכה שהגיעה לידיו היתה
כי כגין שולם כמצב. וכי מעתה
ועד לתאריך הבחירות עלול מצכו
להשתפר עוד יותר, לאור אי־היכו•
לת של פרס לנהל מערכת־־כחירות
מוצלחת.
המתנה הגדולה סו ד
ך* דרישה של הנשיא לקבלת הערכה
י י מוסכמת לא היתה פרי הסקרנות. הוא
התכוון לבסס עליה את מדיניותו.
עד לאותו רגע פעל אל־סאדאת על פי
ההנחה, שהיתה מקובלת בעולם כולו, כי
ניצחונו של שימעון פרם הוא ודאי. לפי־
אך בפוליטיקה המעשית הוא אדם
פרגמטי. ברגע שהגיע למסקנה
שבגין עומד לנצח, קיבל החלטה
ש־טיגתה במכה אחת את מערכת־הבחירות
בישראל.
הוא נתן לבגין את המתנה הגדולה ביותר
שיכול היה מנהיג־חרות לקבל: הודעה
על נכונותו להיפגש עימו על אדמת
סיני, בשיאה של מערכת־הבחירות ביש ראל.
לפרס
ניתן פרס־תנחומים: הותר לו
לבוא אל סאדאת במצריים, כמה ימים
לאחר־מכן.
הברון התנוצץ
י גבי תעמולת המערך, היתד,
• מהלומה ניצחת•
גם בילעדיה מתנדנדת תעמולה זו בצעדים
כושלים, בלי מסר ובלי יעד. היא
איבדה מזמן את הביטחון העצמי שלה,
צולעת אחרי המאורעות. סידרה שלמה של
מודעות על המצב הביטחוני, שבאה לתקוף
את בגין, נגנזה בחיפזון כאשר החל
המשבר בלבנון. המערך פחד שמא תפרוץ
המילחמה בכל רגע. הוא לא רצה שיתקבל
הרושם שהוא היה נגד המילחמה.
אחרי שחלפה סכנה זו, החליט המערך
לצאת בסידרה חדשה, שהיתר, מכוונת נגד
בגין אישית. ההנחה היתה שחלק גדול מן
הציבור הנאור, שהמערך פונה אליו, החל
מואס בנאומי־הארם של בגין נגד מנהיגי
העולם, בהצהרותיו המפוצצות ובמעשיו הפרובוקטיביים.
מאחר שנוצר הרושם ש בגין
חי בעולם של אויפוריה, ושהוא
עושה מעשים בלתי־שקולים, אימץ לו
המערך סיסמה חדשה :״אי-אפשר לסמוך
על איש זה״• תמונה של בגין משולהב
זאת
מ ד > 111־
|ן ־זו 1וון ווין וון ־ן [ 1ן |) 1 1ווווווייוון י ו י׳
ממשלת־בגין: חוזה־השלום עם מצריים:
הוא מחזק מחדש את הרושם של בגין
כמדינאי שקול ואחראי, אשר מנהיגי
העולם שמחים להיפגש עימו כדי לדון
על עניינים הרי־גורל.
כאופירה ייראה כגין כמדינאי
אחראי, האיש •טהכיא את ה־טלום,
יקבל אל־סאדאת את כל סיני בחזרה, עד
המילימטר האחרון, הוא יוכל להופיע כלפי
העולם הערבי כמנצח, כאיש ששיחרר את
כל אדמותיו מבלי לירות אף יריד, אחת.
הוא יוכל להגיד ליריביו הערביים: הנה,
זהו מה שהשגתי. מה השגתם אתם בכל
דיבוריכם 1
נשיא מצרים זוגיע ונ דו מסקנה שבגין עומד רוצח ננחיוות ושרממשדת בגין
•היה יותר קל מאשר לממשלת פרס להחזיר את פיתחת רפיח למצרים
כך נמנע מכל דבר שיכול היה לעזור
לבגין ),ואף עשה מעשים שבאו להצר
את צעדיו של ראש-הממשלה. הוא הפסיק
באופן הפגנתי את המשא־והמתן על האוטונומיה,
שנכנס למבוי סתום. הוא הטיל
וטו על פגישה של בגין עם הנשיא האמריקאי
החדש, רונלד רגן. והוא נמנע
בעצמו מפגישות נוספות עם בגין. כל זה
בטענה של ״אי־התערבות בבחירות בישראל״.
אולם
השינויים שחלו בישראל לא נעלמו
מעיניו. יתכן כי אריק שרון, שהוזמו
למצריים, הצליח לערער את ביטחונו של
אל־סאדאת בניצחונו של פרס.
בעת נאום באה להמחיש הרגשה זו, שבראש
המדינה והביטחון עומד דמגוג
שלוח־רסן.
אנשי-תעמולה מיקצועיים פיקפקו בתבונה
של מסע-הסברה אשר במרכזו
עומדת תמונה של היריב דווקא. אך
הרעיון המרכזי היח סביר: לתאר את
בגין כאדם המוביל בקלות־דעת למילחמה.
בייחוד אחרי שנודע שנתן התחייבות
בכתב להגן על הפאלנגות הנוצריות בלבנון.
המנהיג
המצרי הוא איש־חזץ,
הודעתו של אל־סאדאת על פגישתו
עם כגין כאופירה פוצצה
טענה זו כמו שפיכה מפוצצת
כלון נפוח.
* הערכה זו הופיעה במדור ״במדינה״,
בתת־מדור ״בחירות״ ,בעמוד 41 של
הגיליון (העולם הזה .)2282
במעשה דרמאתי זה, לפי מיטב השיטה
של המנהיג המצרי, הוא משמיט את
הקרקע מתחת לתועמלני המערך. הוא שם
מחדש את הדגש על ההישג המרכזי של
כר־שיח מכוכד של מנהיגי העולם.
בשלב הנוכחי של הבחירות, זוהי מתנה
שלא תסולא בפז, פשוטו כמשמעו.
והחזיר אה *!דח
** דוע העניק אל־סאדאת מתנה כזאת
יי • לבגין? האם השיקול היחידי שלו
היה לפייס את האיש העשוי לעמוד בראש
ממשלת־ישראל גם בארבע השנים ה קרובות
יתכן כי היו לו נימוקים כיכדי•
מישקל נוספים.
הבעייה העיקרית העומדת עתה במרכזם
של יחסי ישראל־מצריים היא החזרת
שארית־סיני באביב .1982
זה יהיה המיבחן האמיתי של מדיניות
אל־סאדאת בעיני ערבים רבים. אם אכן
׳צ4׳־ר!* 86 וגמ ט
אם, לעומת זאת, לא תתבצע ההחזרה,
יעמוד אל־סאדאת לפני העולם הערבי ככלי
ריק.
אין ספק כי המנהיג המצרי שאל את
עצמו: מי יהיה מוכן ומסוגל יותר להחזיר
את פיתחת־רפיח: מנחם בגין או שימעון
פרסו
יתכן מאוד שהגיע אל המסקנה
ההגיונית, כי למטרה מסויימת זו
כגין יצלח יותר.
יש לכך כמה וכמה סיבות:
• בגין הוא שחתם על ההסכם, ויהיה
לו עניין רב להוכיח כי הוא מגשים את
הבטחותיו.
• אם יעמוד בגין במועד המכריע בראש
הממשלה, יזכה בתמיכה המאסיווית של
הליכוד, וגם המערך לא יוכל להתנגד.
התנגדות ממשית לנסיגה תוכל לבוא אז
(המשך בעמוד )40
עד מה שהוא הגדיר :״שיתופו של עזר
וייצמן ^בדיונים סודיים.׳^
תוגונן יך
ה ט לוויזי ה 3ןתשדר
אתה מי בגש
שידור המיפגש בין נשיא מצריים, אנואר אל־סאדאת,
ובין ראש־הממשלה, מנחם בגין, שייערך ביום
החמישי הקרוב באופירה, כן ישודר על־ידי
הטלוויזיה.
יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית.
השופט משה עציוני, אסר על שידור
המיפגש, אך הליכוד ירכוש את סרט
הצילום מאחת מרשתות הטלוויזיה הזרות
שיצלמו אותו, ויקרין את הסרט כמיסגרת
שידורי תעמולת הבחירות.
ככך למעשה מוד ה גם הליכוד, שמיפגיט
סאדאת־כגין הו א תעלול כחירות
של הליכוד.
לח*ן א 3ד * ;3א
על ישראל
בימים האחרונים גבר הלחץ האמריקאי על ישראל,
וגורמים מדיניים בירושלים מגדירים אותו כ״בלתי
נעים וגובל באיומים.״
האמריקאים דורשים מישראל להימנע מכל
פעולה צכאית כלבנון, ומראש־הממשלה,
מנחם בגין, להימנע מהמשך התבטאויותיו
הקיצוניות כלפי סוריה, התבטאויות
המוגדרות על־ידי האמריקאים כ״חסרות־טעם
ומזיקות כיותר.״
בשבועות האחרונים התנהל מאבק בין׳ גורמים*״*,
ביטחוניים ומישרד־האוצר ובין חיל־האוויר, לגבי
סוג המנוע שיוכנס למטוס המתוכנן דבייא.
בזמנו החליט וייצמן שהמנוע שייוצר בארץ ושיותקן
בלביא יהיה אפ־ 404 מתוצרת ג׳נרל אלקסריק.
לאחרונה דרשו מפקדי חיל־האוויר לייצר ולהתקין
בלביא מנוע אחר, ה־אפ־וו־ .1120 ראשי־האוצר
ומישרד־הביטחון התנגדו לדרישה, וגייסו לעזרתם,
בדיונים שנערכו בנושא זה, את שר־הביטחון
לשעבר, עזר וייצמן. כששמע על כך בגין, הוא
התרגז והחליט בסופו של דבר, נגד דעתם של
ראשי־האוצר ומישרד־הביטחון, על ייצור
האפ־וו־.1120
את ההחלטה הזו הגדירו הן וייצמן והן
מעיין :״טעות בממדים היסטוריים, גם
מהבחינה הצבאית וגם מהבחינה
הכלכלית.
לאחרונה התחיל בגין להתייעץ בנושאים מדיניים
וביטחוניים עם כמה אישים, שעד כה לא היתה
להם נגיעה בתחומים אלה.
בגין הקים לעצמו מיטבה. שבו הכרים
מלבד הרמטכ״ל, רכי־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, השרים דויד לוי ומשה ניסים.
חסים מ חו ח *
ב מי שלחתל או ״
יחסים מתוחים שוררים לאחרונה במישלחת ישראל
לאו״ם. השגריר, הפרופסור יהודה בלום, אינו מדבר
עם הדובר שלו, נחמן שי. בלום רואה בשי ״בוגד״,
מאחד ששי נענה להצעה להיות דובר שגרירות ישראל
בוושינגטון.
שפר הו ד ח
מרכז מחלקת־הסברה כמטה־הבחירות
של המפד״ל, אליעזר שפר, הודח מתפקידו
כתחילת השבוע על־ידי ח״כ יהודה כן־
מאיר.
בן־מאיר האשים את שפר שהוא הדליף לעיתונים
את הידיעה, לפיה חוששים במפד״ל מהפסד
של ארבעה מנדטים לרשימתו של שר־הדתות,
אהרון,אבו־חצירא.
סי ג ריו ת מו כ ר חו ת
פקר חו מ ר
ש רון
תודאלוף (מיל׳) רן רונן־פקר, התחיל לעזור
למטה־הבחירות של הליכוד, ובעיקר לפעולותיו של
שר־החקלאות, אריק שרון, במיסגרת מטה־הבחירות.
יש הטוענים, שפקר מקווה ששרון יתמנה
אחרי הבחירות לשר־כיטחון, ואז יחזיר
אותו לצה ״ל וימנה אותו כמפקד חיל-
האוויר.
בשק^ם
סיגריות אמריקאיות מסוג ״קנט״
ו״מדכורו״ נמכרות בחנויות השק״ם
תמורת 100 לירות, כעוד שמחירן
כשוק האזרחי הוא 150 לירות.
סיגריות אלה הן הסיגריות שאותן
תופסים כוחות הביטחון, כעת שהן
מוכרחות מלבנון לישראל.
ה מ עי ר
מו צי א עי תון
ל ר פו ל
ראש־הממשלה, מנחם בגין, הבטיח
לרמטכ״ד, רב־אלוף רפאל איתן, הארכת
תפקידו מעבר לארבעת השנים שהובטחו
ככר לרפוד.
השנה החמישית של רפול, תלויה, כמובן, בניצחון
הליכוד בבחירות הקרובות. חוגים ביטחוניים
׳מעריכים, שאם ירכיב המערך את הממשלה הבאה,
יתחרו על תפקיד הרמטכ״ל אלוף פיקוד־הדרום,
דן שומרון, וסגן הרמטכ״ל, יקותיאל (״קותי״) אדם.
ראשי־המערך מכחישים שהם עומדים מאחרי הוצאתו
לאור של שבועון חדש, שיצא מדי מוצאי־שבת
ושייקרא מוצ״ש. את השבועון יערוך אחד מעורכי
על המשמר לשעבר, חיים שוד, וישתתפו בו
סופרים כחיים גורי, נתן שחם וחיים באר, הידועים
כאנשי מערך מובהקים.
שור טוען שהשבועון ימומן מההודעות שלו.
השבועון יהיה בן שמונה עמודים, ויעלה 2שקל.
שו ב מ הי מו ח
ר פו לנגד
מי טבחחדש
ל ב גן
אחריו צועד ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רבין.
יושב־ראש המיפלגה, שימעון פרס, צועד באחד
המקומות האחרונים מקרב אישי מיפלגה זו.
כשבוע שעבר נעצרה מכוניתו של
הרמטכ״ד, רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן, ליד טרמפיאדה, שדידה עמדו
כמה עשרות חיילים .״רפול״ כדק את
החיילים וביקש את פרטיהם של
שמונה מהם, שהיו לכושים ברישול.
שישה מחיילים אדה הועמדו ככר
למחרת לדין ונשפטו בולם לתקופת־מאסר.
לשניים אחרים, שהיו אנשי
צכא־קכע, הותר החוזה, והם גורשו
מצה ״ל.
ס בי בהשד רי ת
בצה״ל קיים רוגז רב על היחס המועדף שבו
זוכה מצד הרמטכ״ל השדרית עדנה פאר, המפרסמת
את שידוריה גם במעריב.
גורמים בכירים טוענים, שהרמטכ״ל עוקף
את דובר צה״ל ואת ראש אב״א, כשהוא
מאשר לפאר סיורים וראיונות, שאותם
סירבו לתת קודם לכן שילטונות צה״ל
לעיתונאים אחרים.
ה ל! דוח
עראפאת !31*1
ליו עץהשר
תו כני תאב
האיש היחידי כמדינה שאינו משלם מס-
הכנסה עכור השימוש כרכב שלו, הוא
עוזר שר־האוצר, חיים חכם.
יו״ר אש״ף, יאמר עראפאת, ציווה להכין
תוכנית־אב כלכלית למדינה פלסטינית
שתקום בגדה המערבית וכרצועת־עזה.
התוכנית כבר הושלמה כרוכה.
על־פי הוראה מיוחדת של האוצר לא מנכים מחכם
זקיפת הטבת רכב, כפי שעושים זאת לגבי כל
פקיד המשתמש ברכב צמוד.
כדום סירב לקבל את מי שיועד להחליף
את שי כתפקיד, יהודה מילוא, שעבד עד
כה כשגרירות בלונדון וקיבל תואר חסר־תובן
של ״יועץ כדדי״ .לתפקיד הדובר
מינה כדום את אחת ממזכירותיו, יהודית
ירנאי־כרנגר.
עראפאת גם מזמן אליו מולטי־מיליונרים פלסטיניים
שונים, ומפציר בהם להכין מראש פרוייקטים
כלכליים, שניתן יהיה להקימם בגדה וברצועה אחרי
הקמת המדינה הפלסטינית שם.
ה מעגל
עזר בין ב גי ן
מו ט ה
נ סגר
ל א רי דו ר
ה כי פו פו ל א רי
ראש־הממשלה, מנחם בגין, נזה כצורה
חמודה כשר־האוצר, יורם ארידור, וכמנב״ל
מישרד־הביטחון, יוסף (״יושקה״) מעיין,
כסקר שערך המערך התברר, שרב־אלוף
(מיד׳) מרדכי גורי הוא הדמות הפופולארית
המבוקשת כיותר לאסיפות־כחירות.
האלוף דני מט היה אחד מאלה
שהמליצו על חנינה לרוצח הערבים,
דניאל פינטו. כ־ 16 לחודש תיערך כגן
ביתו של האלוף מט חתונת כתו עם
דניאל פינטו.
עיל־פי ההערכה מרוויח חכם מדי חודש
כ־ 40 עד 50 אלף לירות מהסדר מיוחד זה.
__במדינה
ב חי רו ת
•שועה ^מ 1/ר ד?
אגדחצירא עשוי לזכות
כעשרה מגדאטים ולשגות
את ;המפה הקואליציוגית
כימעט בכל מערכת־בחירות יש
תופעה אחת, המטביעה את חותמה
על המערכה כולה.
ב־ 1965 היתה זאת הופעתה של
רפ״י, מיפלגתו הפורשת של דויד
בן־גוריון. תופעה שביה היתה הופעת
העולם הזה — כוח חדש, ה רשימה
החדשה בתולדות המדינה
ששברה את המונופול של המיפל-
גות הוותיקות בכנסת.
ב־ 1969 היה זה המרכז החופשי
של שמואל תמיר, שעורר רעש
עצום — ושנכשל כישלון מחפיר.
ב־ 1973 הקים אריק שרון את
הליכוד, שהתקדם אל השילטון אך
לא הגיע אליו.
ב־ 1977 עמדה ד״ש במרכז ה אירועים,
וריתקה אליה את כל
תשומת־הלב. רק למחרת הבחירות
התברר שהיתה זאת בועת־סבון.
ב־ 1981 היה נדמה כאילו רשי־
* מתו של משה דיין תהיה התופעה
הבולטת. אך המטוס של דיין לא
המריא מן הקרקע. הוא לא לכד
את הדמיון. רשימת־מועמדים חס־רת־עניין
הוציאה את האוויר מן
הבלון. אחרי שהסקרים הראשונים
] דיברו על 15 ואף על 19 מנדא־
1טים לדיין, החלו הסקרים היותר־אחראיים
להבטיח לדיין רק שניים
עד ארבעה מושבים בכנסת.
את מקומו, כתופעה הבולטת והמרתקת
ביותר, תפסה רשימתו
העדתית של אהרון אבו־חצירא.
כמה וממי? יתכן כי בטווח
הרחוק תהיה זאת תופעה הרת־אסון,
שתאיים על עצם קיומה
של חברה ישראלית מאוחדת (ראה
עמודים ,)30—31 אד בטווח הקצר
יכולה הרשימה לגרום לתוצאות
אשר ייראו כחיוביות בעיני רבים.
איש אינו יכול לדעת מה יהיה
כוח־המשיכה של הרשימה. היו ש דיברו
על ארבעה מנדאטים —
וזו היתה גם ההנחה של האישים
שדחו את הצעותיו של אבדחצירא
למקומות מרוחקים יותר. שלמה
אליהו סירב לקבל את המקום ה
שמיני,
ולא הצטרף. שני הטרמפיסטים
של ד״ש ושל״י, מרדכי
אלגרבלי וסעדיה מרציאנו, סירבו
למקום התשיעי והעשירי.
יתכן שכל אלו טעו. אם אכן
תצליח הרשימה לנצל את ההרגשות
העמוקות של עלבון וקיפוח, ה מקוננים
בלבם של מאות אלפי ה־צפון־אפריקאים
במדינה, היא עשו־ייה
להגיע גם לעשרה מנדאטים.
אסשר לנשום. יתכן מאוד כי
למחרת הבחירות תהיה רשימתו של
אבדחצירא די חזקה כדי להוות
את לשון־המאזנייס — במקומם
של המפד״ל ומשה דיין.
עד כה היתה ההנחה כי המפד״ל
תיתן עדיפות ראשונה לקואליציה
עם הליכוד, מכיוון שהרב חיים
דרוקמן ואנשי גוש־אמונים מהווים
בה כוח־לחץ חזק. דיין יכול למכור
את עצמו לכל המרבה במחיר,
אך יתכן כי גם אצלו העדיפות
הראשונה היא לליכוד.
לא כן המצב לגבי אבו־חצירא.
אין לו דיעות פוליטיות — ואם
יש, הן מתונות יחסית. האיש ה שני
ברשימתו הוא שר־לשעבר מטעם
המערך. לא תהיה לרשימה
כל בעייה פנימית שתמנע ממנה
להציע את עצמה, תמורת מחיר
מתאים (בין השאר: עיכוב ה הליכים
נגד הנאשם אבו־חצירא),
למערך. בייחוד עם זה כדאי גם
לניסים גאון, המיליונר מז׳נבה.
הדבר משנה את מצבו של המערך.
עד כה היה זקוק ל־ 50 מג־דאטים
לפחות, כדי שיוכל להקים
קואליציה( .ההנחה: חמישה־שישה
הנבחרים של של״י, ר״ץ ושינוי,
וחמישה־שישה הנבחרים של חד״ש,
יצביעו אוטומטית נגד קואליציה
של הליכוד ).אך אם תזכה הרשימה
של אבו־חצירא בחמישה עד 10
מנדאטים, ייווצר מרחב־תימרון
רחב יותר למערך.
לפני שבוע נראה מצבו של ה מערך
כמייואש. עכשיו הוא יכול
לפחות, לנשום.
בנלר ש**1ה ת
קרום למחצית הסטודנטים
יוצאי אסיה ואפריקה
יצביעו למיפלגה החדשה
בשבת נערך באוניברסיטת תל־
אדם קבץ מו המיופסת במשך 18 שבועות רצופים הק דיש
״העולם הזה״ בעמודיו מקום
נרחב לסיקור סידרת־הטלוויזיה
״עמוד האש״ ,וסיפק חומר־רקע
רב להמת פרקיה המרתקים.
השבוע הופיעו כתבות אלה,
שחוברו בידי דן עומר, בספר
הנושא את השם ״העולם הזה
בעיקבות עמוד״האש״ ,בהוצאת
״פרוזה״ .בספר יש הקדמה מאת
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טו־מי״)
לפיד, ואחרית-דבר של עורך
״העולם הזה״ ,אורי אבנרי.
כתם אכנרי :
אדם עומד על המרפסת של
בוער, ומנסה למלט את נפשו.
קופץ ׳למטה ונוחת על ראשו
עובר־אורח העובר במיקרה
קום. זה נפצע קשה והופך
לכל ימי חייו.
את המשל הזד. לסיכסוך היש־ראלי־ערבי
המשיל ההיסטוריון היהודי
יצחק דויטשר. הסידרה
עמוד האש מאמתת אותו.
אין צורך בכישרזן כדי להסריט
סרט־תעמולה, תוך חיבור
קיטעי־יומנים ישנים וחזרה על
מליצות שחוקות. גדולתו של
עמוד האש היא בכך שיוצריו הצליחו
שלא להילכד במלכודת זו.
הם הראו את שני הכוחות הכבירים
שהתמזגו בתנועה ההיסטורית,
ששמה ציונות — כוח-
הדחף הטראגי של המצוקה היהודית
וכוח־הדחף היצרני של האידיאליזם
העברי בארץ.
אך אילו הסתפקו בכך, היתד.
התמונה נשארת דו־ממדית. יוצרי
עמוד האש הצליחו לספק גם את
המימד השלישי — התגובה הער־בית־הפלסטינית.
צד זה של ה־סידרה
אינו ישלם, ולא הוצג במלוא
משמעותו. אך עצם הנסיון
להציגו, להבין מדוע התנהג העם
השני כפי שהתנהג, יש בו כדי
ויהי רעב בארץ ויירדו מצריימה...
העזלם הזה 2283
בית הוא של במנכה
פרוזה
להעניק
לסידרה זו אות־כבוד של
אמינות ואומץ־לב.
איני מעלה על דעתי מעשה חינוכי
חשוב יותר. חייבים אנחנו
להתמודד עם העבר הקרוב שלנו,
לראות את אורותיו ואת צלליו.
שאם לא כן, לא נגיע לעולם
לאיזון נפשי לאומי. נהיה דומים
לאדם המדחיק זיכרונות בל-
תי־נעימים אל מעמקי הלא־מודע
בנפשו, שם הם ממשיכים לכרסם
ולחבל בבריאות הנפש.
ואכן, קפצנו מן המרפסת הבוערת.
לא היתד. לנו ברירה. כאשר
מאיימת האש עליך, על אשתך
וילדיו, אינך יכול לערוך חש בונות
של צדק ואי־צדק. קפצנו
ופגענו בעובר־האורח. זמן רב מדי
הכחשנו זאת. זמן רב מדי שנאנו
את האיש הזה, המנסה להחזיר
לנו מכה׳ הזועק נגדנו חמס. מוטב
היה להכיר בעובדות ולהבין
לנפשו, כי אחרת לא נגיע לעולם
להתפייסות היסטורית.
עמוד האש עוזר לנו במלאכה
קשה זו של התמודדות עם עב רנו.
הוא מראה לנו כי המיל-
חמה הנטושה בינינו ובין העם הפלסטיני
— מילחמה שכבר ניתן
לכנותה מילחמת־מאה־השנה —
אינה מילחמה מטורפת, אינה
מילחמה בלתי־רציונלית, אלא דווקא
מילחמה סבירה מאוד. באנו
הנה כדי למלט את נפשנו, וגם
מפני שזו היתה הארץ שאליה
הובילונו זיכרונותינו הלאומיים.
בארץ הזאת ישב עם, שראה בה
את מולדתו, ושהתנגד לפלישה זו
של עם אחר אל תוכה. כפי ש
אביב
כנס של המשתתפים ב״תוכ־נית
להכשרת פעילי ציבור״ ,כולם
סטודנטים מיוצאי אסיה ואפריקה,
רובם יוצאי ארצות צפון־
אפריקה. בכנס השתתפו כ־ 250 סטודנטים.
הועבר ביניהם שאלון, שנוסח
במילים הבאות :״בשבת־עיון
זו נדון כולנו במערכת הפוליטית
של ישראל, על בסיס הסכמה שקיים
פער חברתי ויש להביא לחיסולו.
מוצעות שלוש אלטרנטיבות
לפעולה בתחום הפוליטי :
!• הקמת מיפלגה חדשה ;
!• פעולה בתנועת מחאה חוץ־פר־
ץ עוכין ו
אמר פעם זאב ז׳בוטינסקי (במא
מרו ״קיר הברזל״ ,שהעניק או
שמו לאחד מפירקי עמוד האש)
כל עם אחר היה מתנהג, במצ,
זה, בדיוק כפי שהתנהגו הערביו
של פלסטין.
צפיתי בסידרה זו על כל פר[
קיה, מן הרגע הראשון ועד האח
רון. דחיתי למענה כל עניין אחו
יצאתי בגללה מישיבות הכנסת. ה
צפייה היתד. בעיני חוויית השובו
יותר מכל דיון בעניין חולו
חשוב ככל שיהיה. כי הנה קמ
לנגד עינינו הרגעים הגדולים ש׳
חיינו. לבטינו, מעשינו.
היה לי יתרון אחד על כל ה׳
צופים האחרים. לפני כל פר־קראתי
את כתב־ידו של דן עומר
שהביא השלמות ותוספות לאותו
פרק. שאר קוראי העולם הזה יב
לו לקרוא את הדברים רק אחד
שראו את הפרק הנדון. גם א׳
זה הוסיף להם הרבה לדברים ש
ראו׳ הרחיב את היריעה והעמי?
את ההבנה.
אני סבור כי סידרת־כתבות זו
היתד. החשובה ביותר שפורסמה
על־ידי העולם הזה בשנה זו, כ־ישם
׳שיאני סבור כי הסידרה עצמה
היתד. החומר החשוב ביותר
שהוקרן אי־פעם על־ידי הטלוויזיה
הישראלית.
המצעד ההיסטורי שלנו נמשך.
עמוד האש צריו להוסיף וללכת
לפנינו.
׳תודות לסידרה זו ניתן לנו
להיות קצת יותר חכמים, חכמים
בשכל וחכמים בלב, בהמשך הדרו•
הלוואי שנממש אפשרות זו.
למנטרית ;
י• פעולה באמצעות המערכת המפלגתית
הקיימת.״
התוצאה: כמחצית מבין הסטודנטים
תמכו באפשרות הראשונה.
הפרופסור שבח וייס״ שהשתתן
בכנס כמרצה, הופתע מן התוצאות
הוא מיהר להעביר שאלון דומו
בין הסטודנטים מיוצאי ארצות אסיר
ואפריקה, המשתתפים בקבוצת־מיד־גם
שהוא עורך בקירבה סקר פו־[
(המשך בעמוד [39
מלכת האיים
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחדי
־ 8ימים 7לילות-כולל טיסה ואירוח
יום שלישי
טיסה ישירה
מה אתה אוהב! נוף הרים, חופים
ומפרצים -יש דיג, ציד, מיניגולף,
׳ טניס -יש. שחיה בים צלול להפליא,
בריכת שחיה או מועדוני צלילה -יש.
טיולים ברגל, ברכב או ביאכטה ־־ יש.
אוכל ומשקאות כיד המלך, בידור,
סירטאקי ובוזוקי -יש. רק תגיד מה
אתה רוצה> יש! בחר לך פינת חמד
באי כרתים את מפרץ אגיו ניקולאוס,
חוף הרסוניסוס, חוף רתימנון או קוקיני
הנה ובוא לחופשה באי האיים של יון.
ארגון ובצוע:
דיזנהוי!!
״ 5י עי
כמו כן הצעות
מיוחדות לבית־מלון
מדרגה א׳ או דה־לוכס
פרטים
ו הו שמה: אצלנל סו ס׳ הנ סי עו ת.
בן־יהודה 21ת״א
טל 652140 :
קדמוס!
טל 292445 :
291354/5/6
קדסום קורן
חגיגה של נופש
^ באי האושר
במדינה
(המשך מעמוד )37
ליטי בכל שבוע. התוצאות היו דומות.
וייס
קיים שיחה עם כמה מהסטודנטים,
אותם הוא מגדיר כבעלי
השקפת־עולם סוציאליסטית ואף
מארכסיסטית .״חלק מהמועמדים ב־מיפלגה
החדשה אינם לטעמנו, אך
אנו נעלה על העגלה כדי לנסות
ולנתב אותה,״ אמר אחד הסטודנטים.
אחר אמר לוויים, שהוא עצמו
חבר מיפלגת העבודה ומועמד
מטעמה בבחירות לכנסת :״ד,מיפ־לגה
שלך נותנת לנו שליש, ואילו
אנחנו רוצים לתת לך שליש.״ תגובה
נוספת :״נמאס לנו להיות נתינים.
אנחנו רוצים להיות אזרחים —
וזו הדרך.״
״לפי הערכתי,״ אומר וייס ,״תק־קבל
המיפלגה העדתית החדשה
קרוב ל־ 10ח״כים, ותהווה את הפתעת
הבחירות הקרובות. כוח כזה
ישנה לחלוטין את השיקולים כשבאים
להעריך את דמות הקואליציה
הבאה.
וייס טוען כי 720 אלף יוצאי
ארצות צפון־אפריקה החיים בישראל,
חם שגרמו למהפך הפוליטי ב־
— 1977 והם שיגרמו עכשיו למהפך
נוסף.
צנזו ר ה
1גנזור!ה ס די טי רו
^ ומגדו של רוצחים נמצא בשעה זו באירופה.
• \ היעד שלו: להרוג שורה של אישים, המזוהים עם רעיון
ההידברות הישירה בין ישראלים ואנשי־אש״ף, כדי להגיע להס-
דר״שלום ישראלי־פלסטיני•
הודעה על כן התקבלה בכמה מרכזי־ביון באירופה, שנקטו
אמצעי־מגן מתאימים.
ר ס־ סרצח ני
^ אירגון המפעיל את הקומנדו הוא רסיס רצחני, המתקרא
י 1עתה בשם ״המועצה המהפכנית״.
בראש רסיס זה עומד עורך־דיו הידוע בשם ״אבו־נידאל״ .איש
זה היה, בראשית שנות ה־70׳ ,הנציג של אירגון פת״ח בבגדאד.
בשיא היריבות בין הנהגת אש״ף ובין עיראק, שהיתה אז קיצונית
ביותר, הצליחו העיראקים לשחד את אבו־נידאל ולמשכו
לצידם. אבו־נידאל הכריז על יאסר עראפאת כעל בוגד, וסירב
לקבל את פקודותיו. כתגובה על כך גורש אבו־נידאל משורות
פת״ח, והוא נידון למוות בהעדרו.
הדבר לא הפריע לעורן־הדין השאפתני. הוא קיבל סיוע
ע1ו 1ה !*דיון
כספר •טסירסם הצנזור הצבאי הוא מנזה שנוסף
ע 7הצנזורה הצבאית
עבר דו״ח אנרנט
גב צנזורה פוליטית
בינואר ,1975 יותר משנה אחרי
מינוי ועדת אגרנט ותשעה חודשים
אחרי שפירסמה את הדו״ח הראשוני
שלה, סיימה הוועדה את חקירתה.
הצנזור, תת־אלוף אבנר בראוו׳
הוזמן כדי לעבור על הדו״ח.
עראפאת עם קרייסקי ובראנד
אזהרה לקאנצלר
מידי העיראקים ופעל באופן עצמאי. יתכן גם כי נתן רק את
שמו לפעולות של המודיעין של עיראק.
בינואר 1978 רצחו אנשיו של אבו־נידאל את סעיד חמאמי,
נציג אש״ף בלונדון, שדגל בשלום ישראלי־פלסטיני, ושפתח ב־1974
בהידברות עם אורי אבנרי. לאחר מכן נרצח נציג אש״ף בפאריס,
שהיה חשוד (בטעות) במעשים דומים, ואנשים נוספים. היעד הבא
היה הד״ר עיצאם סארטאווי, שקיבל על עצמו את ניהול המגעים
עם ישראלים מאז אמצע •1976 אן סארטאווי, בניגוד לחמאמי,
נקט אמצעי״זהירות, והרוצחים לא הצליחו לחסלו.
הי תרלרצח
ראש־ ועדה אגרנט
הסוד השמור ביותר
השופט אגרנט הגדיר בבירור את
תפקידו של הצנזור :״הומלץ בפנינו
להזמין אותך, על מנת ש תייעץ
לנו איזה חלקים מן הדו״ח
ניתן לפרסם ואיזה יש לגנוז, מבחינת
השמירה על ביטחון המדינה.״
הדו״ח היה חסוי. לרשות הצנזור
הועמד חדר בבניין הוועדה, ורק
שם יכול היה לעיין בדו״ח .״אסור
היה לי לשתף איש במה שנאמר
בו, אפילו לא את ראש אמ״ן, אפילו
לא את הרמטכ״ל,״ מספר בדאון.
הצנזור גייס לעזרתו את מפקד
בסיס הצנזורה בתל־אביב, סגן־אלוף
יצחק שני, ובמשך ארבעה ימים
עברו שני הקצינים על הדו״ח המלא,
וסימנו את כל הקטעים שאין
לפרסמם.
על מה שאירע לאחר מבן
מספר בר־און:
הדו״ח פורסם ב־ 31 בינואר .1975
קעודס הז ה 2283
ף* ינתיים שינתה עיראק את עמדתה, התקרבה לגוש הערבי
1המתון (הכולל עתה את סעודיה, אש״ף וירדן) ,והפסיקה —
כנראה — את תמיכתה באבו״נידאל. האיש עבר מבגדאד לדמשק,
יריבתה, ופועל עתה בתיאום עם המודיעין של סוריה.
במשן כמה שנים לא העזו אבו־נידאל ודומיו להפריע להנהגת
אש״ף, שהתקדמה בדרך של מיתון עמדותיה והידברות. יאסר
עראפאת נפגש עם ברונו קרייסקי ומנהיגי ספרד ופורטוגל, המגעים
בין ראשי״אש״ף ו״המועצה הישראלית למען שלום ישראלי־פלס־טיני״
הפכו גלויים ורישמיים, עראפאת עצמו מסר לא מכבר הודעה
פומבית על קיום מגעים עם של״י.
מגמה זו הגיעה לשיאה כאשר העז עיצאם סרטאווי, בהפגנה
להפתעתי, כלל הפירסום רק חלק
מן הפרקים שעליהם המלצנו כמותרים
לפירסום, וקטעים שלמים נוס פו
לאלה שהמלצנו לגנוז.
למחרת, ב־ 1בפברואר, הניח האלוף
שלמה גזית את כרכי הדו״ח
לפני עורכי העיתונים, בצירוף בקשה
שלא לנסות להשיג פרטים מאותו
חלק של הדו״ח שנשאר גנוז.
אחר העורכים שאל אותו, בשמץ
רישעות :״מה באותם פרקים מדאיג
אותך כל־כך י״ גזית השיב:
״לא אני ולא הרמטכ״ל ראינו את
אותם הפרקים: הצנזור הראשי הוא
היחיד שקרא את הדו״ח השלם, אבל
אני יודע שהאוייב היה מוכן לשלם
מיליון לירות שטרלינג עבור הפרקים
שנגנזו. בכל אופן, אני הייתי
מוכן לשלם סכום כזה עבור דו״ח
דומה של צבאות האוייב...״
למחרת היום הוזמנתי שנית לירושלים,
אל הוועדה, ולידי נמסר
עותק אחד של הדו״ח המלא, למען
יוכל לשמש אותי בבדיקת הכת
מטרה
סרטאווי
טעות ברצח
יחידה״במינה של אומץ־לב, להיכנס ישר ללוע הארי. הוא הופיע
במושב המועצה הלאומית הפלסטינית שנערך בדמשק, תבע לדווח
שם על מגעים עם כוחות ישראליים. כאשר הדבר לא ניתן לו,
התפטר באופן הפגנתי ומסר בדמשק הודעה לעיתונות, שבה העלה
על נס את המגעים ואת הצורך בשלום.
נראה כי יאסר עראפאת לא סבר כי השעה כשרה לקבל
במועצה הלאומית — ודווקא בדמשק — החלטה חד-משמעית
ברוח דבריו של סרטאווי. התפטרותו של סרטאווי לא התקבלה,
אן ההחלטה הרשמית, שהתקבלה במועצה, היתה פשרה שהיתה
רחוקה מאוד ממתן גושפנקה פרלמנטרית לפעילותו. בעקיפין היתה
זאת מפלה גם לעראפאת עצמו, מכיוון שכל באי־המועצה ידעו
היטב כי סרטאווי הוא איש-אמונו של עראפאת ופועל על דעתו
ועל פי הנחיותיו.
תוצאה זו של המועצה הלאומית משקפת את המציאות הנו-
כחית, כשממשלת־בגין מאיימת על אש״ף במיבצע-חיסול צבאי,
והדבר מכריח את אש״ף להישען על סוריה ועל ברית-המועצות.
במצב זה אין לעראפאת חופש-תימרון הדרוש להתקדמות בדרך
השלום, והכוחות הקיצוניים באש״ף מרימים את קולם.
נראה כי אבו־נידאל סבור כי באווירה זו הוא יכול לחדש
את פעולותיו הרצחניות, בעזרת הסורים. מייד עם סיום המועצה
הלאומית הוא פתח בפעולה.
הי ע די םלרצח
ך* שבוע שעבר נפגשה כתבת של כתב״העת האוסטרי ״פרופיל״
* עם שלושה נציגים של ״המועצה המהפכנית״ של אבו-נידאל
בדמשק, היא שמעה מפיהם דברים מחרידים.
בין השאר מסרו לה השלושה כי שליחי אבו־נידאל הם שרצחו
בווינה באחד במאי, את ראש האגודה לידידות אוסטריה־ישראל,
היינץ ניטל. רצח זה עדיין לא פוענח. מכיוון שהאיש שהיה עסקן
סוציאליסטי וחבר מועצת״העירייה של וינה, כוונו החשדות לאפיקים
אחרים. עתה טענו אנשי אבו״נידאל כי האיש נרצח כאות-
אזהרה לברונו קרייסקי, וכי קרייסקי עצמו צפוי להירצח בשל
מאמציו הבלתי״נלאים למען שלום ישראלי״פלסטיני.
באותה הזדמנות איימו השלושה ברצח על כל מי שנתן יד
למגעים ישראליים־פלסטיניים. הם לא הוציאו מרשימת המועמדים
להירצח את יאסר עראפאת עצמו.
מי הם היעדים לקומנדו־הרצח 1
לפי כל הסימנים, שלושה סוגים של אישים :
• האישים הפלסטיניים שהשתתפו במגעים, ובראשם עיצאם
סרטאווי. האיש, שסיכן את חייו למען השלום יום־יום מזה שש
שנים, נקט כנראה אמצעי״זהירות. מקום־הימצאו הנוכחי אינו
ידוע ברבים.
• האישים האירופיים שסייעו לפעולה זו, וביניהם ברונו
קרייסקי• בשבוע שעבר הזהיר אורי אבנרי כמה אישים אירופיים
שיש להתייחס ברצינות לאיום על חייהם.
האישים הישראליים שהשתתפו במגעים, אם יימצאו במקום
שבו יוכל הקומנדו של אבו״נידאל לפגוע בהם.
בות שהגישה העיתונות בהסתמך
על הדו״ח. סגרנו את שני כרכי ה־דו״ח
בקופת הברזל שבמישרדי.
איש לא ידע על הימצם שם. כעבור
כחודשיים, כאשר נראה לי
שיהעתונות מיצתה את הדו״ח עד
תום וחדלה לעסוק בו, החזרתי את
העותקים לידי יו״ר הוועדה.״
עד באן דברי בר־און.
משמעות הגילוי חמורה ביותר.
חלקים שלמים של דו״ח אגרנט נגנזו
— אך לא מסיבות צבאיות או
ביטחוניות. מישהו — הוועדה עצ
מה, או ראש־הממשלה, או שר
הביטחון — ערכו צנזורה נוספת
אחרי הצנזורה הצבאית. צנזורו
נוספת זאת לא היתד, צבאית, אלא
ככל הנראה, פוליטית.
למפקדי צה״ל בכירים ולשרי!
בממשלת־ישראל לא ניתן לעיין ב
אותם חלקים שעברו צנזורה פו
ליטית, בנוסף לצנזורה הצבאית
ומובן שחלקים אלה של הדו״ח לז
הגיעו גם לידיעת הציבור.
טאדאת מתפלל
המשך מעמוד )35
ק מצד גוש־אמונים, תנועת ה״
;חייה ותנועות קיקיוניות אחרות
ול הימין הקיצוני. על כך ניתן
התגבר.
• המצב יהיה שונה לגמרי אם
נמוד שימעון פרם בראש הממולח.
הליכוד יהיה אז באופוזיציה,
־!לקים גדולים שלו יתאחדו עם
ימין הקיצוני כדי לסכל את החזרה.
בגין עצמו עלול למצוא
;ירוץ כלשהו כדי להתנגד לממ־ולה.
פרם אינו אדם חזק, וקיים
ופק רב מאוד לגבי התנהגותו בועת
משבר, כאשר גוש־אמונים
איים עליו בהתנגדות מזויינת. הורגשה
הכללית היא שפרם הוא
!הדן.
!• בצמרת המערך, המתייצבת
:בחירות, יש אחוז גדול מאוד של
יצים קיצוניים. במקום השני ב־ישימה
עומדת שושנה ארבלי-
:למוזלינו, שדיעותיד, בעניין זה
,ן כדיעותיה של גאולה כהן. ב־ועת-משבר
עלולה לקום קבוצה
1זקה, שתכלול אישים כמו ישראל
לילי, דני רוזוליו, ראשי הקיבוץ
ומאוחד ותנועת־המושבים, ולש-
^ש את מהלכיה של ממשלת־
במדינה
י ח סי עבודה
העלטהגמ שכ ת
לפני שכוע השתררה
החשיכה ככל רהכי
המדינה — ועד היום
אין איש יודע
את הסיכה לכך
גם אנשים המגלים בדרך־כלל
סובלנות כלפי פועלים שובתים יצאו
הפעם מגידרם, כדי לגנות את
עובדי המישמרות בתחנות־הכוח
של חברת־החשמל, שבהורדת מתג
השליטו עלטה בכל רחבי־המדינה,
ושישבו את מהלך החיים הסדיר.
מזכ״ל ההסתדרות וראש־הממשלה
התלכדו הפעם — למרות מערכת
ובלילות — אך משתכרים יפה.
השביתה פרצה ביגלל עיוות מוזר
הקיים בין עובדי המישמרות.
עובדים אלה מקבלים שכר על־פי
שני סולמות שכר שונים: שכר
״פועלים״ (גם הפקידים והמנהלים
שאינם מהנדסים מקבלים שכר עלפי
טבלה זו) ושכר ״מיקצועיים״
— התקף לגבי מהנדסים, טכנאים.
או עובדים המשמשים בתפקיד של
טכנאים. טבלת השכר של המיק־צועיים
עדיפה על זו של הפועלים
— אך לא בכל המיקרים.
מיקרה נפוץ ביותר בתחנות־הכוח
הוא, שפועל מגיע לדרגת
תורן מישמרת. דרגה זו שמורה
לטכנאים, ולכן פועל המגיע לתפקיד
זה, מתחיל לקבל שכר על־פי
דירוג ״מיקצועיים״ .אולם, במקום
ששכרו יעלה בעיקבות העליה בתפקיד
— יורד שכרו, שכן הוא
מי שפט
גם כנושאים אחרים אין
׳עתו שד אל־סאדאוז נוחה
!מעשיו של שימעון פרס.
דברךא! ל| ק ^ל
מי שמאיים 7רצוח
את כנין משוגע?
בעיקבות פגישתו עם חסן מלך
ארוקו, החל פרס מדבר על סעו־יה
— .יריבתה של מצריים —
על מרכז העולם הערבי. אחרי
ופרם הרגיז את המנהיג המצרי
משך זמן רב בדיבוריו על ״האד
ציה הירדנית״ ,שהיא לצנינים ביני
אל־סאדאת, השונא את חד
יין, באה ״האופציה הסעודית״
הרגזה נוספת. ואילו בגין רואה
אופציה המצרית חזות־הכל.
יתכן שפרם היה מפריע לאל־אדאת
פחות אילו היה מציע, לפות,
פיתרון לבעייה הפלסטינית
זתיחות כלפי אש״ף. אך דווקא
עניין זה אין כל הבדל בין ה־יכוד
והמערך. ארבעת הלאווים
ול ״הקונסנזוס הלאומי״ (לא לחד
לגבולות ,1967 לא לשנות את
סיפוח של ירושלים המיזרחית,
א להסכים למדינה פלסטינית לד
ישראל, לא לנהל משא־ומתן
מ אש״ף) ,שהמערך דבק בהם
קנאות, נוגדים באופן חזיתי את
פיסתו המוצהרת של אל־סאדאת.
.ומכרים בידנד
* מנהיגות המצרית חוש ו
שת כי אין לצפות לתזוזה
ענייני האוטונומיה, כאשר בגין
וא בשילטון.
אם הוחלט לתמוך ככגין.
;ידושו •טל דכי שהנושא של
;חזרת צפון־סיני נראה כ־
;אהיר בחיטוב יותר — או.
פחות, כדחוף יותר —
;איטר הנושא של הקמת
אוטונומיה.
ישנה אפשרות נוספת: שבגין
א קיבל את הפגישה כמתנה, אלא
שילם עבורה מחיר גם בנושא
אוטונומיה. אריק שרון טוען מזמן
אוזני כל מי שמוכן להקשיב,
הוא יקדם את עניין האוטונומיה
מידה רבה, אם יתמנה כשר-
ביטחון האחראי לנושא זה. יתכן
העביר מסר זה גם לנשיא הגרי,
וכי מנחם בגין נתן את ביר־זו
לכך.
כך או כך — עד שימעון
רם ירדה מהלומה נוספת.
יום שכו ייפגשו אד־סאדאת
בגין כאופירה, ייסחרו מנות־
המערך בכורפת־הכחי
ת כסימן של ״מוכרים
ילכד״.
אותם לעבור לסולם־שכר שונה עם
עלייתם בדרגה, ולהשתכר פחות,
צריך להיפסק. אך בחברת־החשמל
לא מצאו אוזן קשבת. הוועד שלח
אותם להנהלה, וההנהלה שלחה
אותם לוועד. כשנמאס להם, החליטו
לשבות.
עובדי המישמרות זועמים על ה־פירסום
המטעה שניתן בכלי־התק־שורת
באשר לגובה שכרם, ולא
פחות מכך על העובדה שלא ניתן
להם להגיב. לדבריהם, העבירה ה הנהלה
לעיתונאים תלוש־שכר של
חודש מאי, הכולל תוספות חד-
פעמיות על־חשבון הבראה שנתית
וביגוד קיץ, שניפחו את תלוש־המשכורת
בעשרות אחוזים. בגלו־פת
תלוש המשכורת של עובדי
מישמרות המופיעה כאן, מסתכמות
תוספות אלה ב־ 59,000ל״י
בברוטו.
קשה להצדיק את הצעד הקיצוני
שנקטו עובדי המישמרות. יתכן
מאוד שלא היה נבון גם מבחינתם.
אך אין ספק שעדיין שמורה להם
הזכות להציג את גירסתם. זכות
זאת ניתנת אפילו ל״טירוריסטים״,
״סחטנים״ ו״בוגדים״.
ה״לוקש״ של איש־מישמרת
111,340ל״י נטו
הבחירות — ושניהם גינו את ה שובתים.
הביטויים הידועים —
״טירוריסטים״ ,״סחטנים״ ו״בוג־דים״
— חזרו על עצמם.
כל המדינה סערה — אך דומה
שאיש אינו יודע מדוע, בדיוק.
העלטה שאפפה את נימוקי השובתים
היתה עמוקה. לא פחות מהע־לטה
שהם השליטו. קשר השתיקה
היה מושלם.
עובדי המישמרות של חברת־החשמל
אינם זקוקים לקיצבות־סעד
500 .העובדים בעמדת־המפתח
הזאת עובדים שעות נוספות רבות,
עובדים בשבת ובחגים, בערבים
מתחיל בדרגה נמוכה, יחסית, בסולם
השכר של המיקצועיים.
כך קורה, שכאשר עובד המקבל
שכר על־פי דרגה 14 של ״הפוע לים״
,מקבל בתפקידו כתורן שכר
על פי דרגה 7״מיקצועיים״ —
השווה בערך לדרגה 12 בטבלת
ה״פועלים״ .אם לא די בכך, גם
הקידום בדרגות איטי בהרבה. לדוגמה:
כדי לעלות מדרגה 13 עד
דרגה 18 בדירוג הפועלים יש צורך
בשמונה, שנים, ואילו כדי לעלות
מדרגה 8עד •דרגה 13 בדירוג ה־מיקצועיים
יש צורך ב־ 16 שנים.
נמאס להם. עובדי המישמרות
סברו שהסדר משונה זה, המאלץ
ב־ 1977 היה יצחק דראי אחד
ממעריציו הגדולים ביותר של
ראש־הממשלה, מנחם בגין. כאשר
לקה ראש־הממשלה בלבו באותה
שנה, מיהרו דראי ואשתו לעודד
את בגין החולה. מכיוון שלא היר־שו
לו להיכנס לחדר החולה, הש איר
המעריץ מיכתב, ובו איחולי-
החלמה. ואמנם, ימים אחדים אחר־כך
הגיע לביתו של דראי מיכתב־תודה,
חתום אישית על־ידי בגין.
לשונו :״הריני אסיר תודה לכם
על מיכתב־הברכה אלי. דבריכם
ואיחוליכם הטובים יקרים לי
מאוד. דאגתכם לבריאותי נגעה
ללבי, ואני מקווה לא לאכזב גם
בעניין זה.״
חלפו כמה שנים, הבחירות
עומדות בשער, בעולם חוגגת האלימות,
ההתנקשויות במנהיגים
ואנשי־שם הפכו שכיחות. השבוע
עמד דראי לדין לפני השופט דויד
ולך על שבלהט הדיבור אמר
לעובדת סוציאלית מבני־ברק שהוא
יהרוג את ראש״הממשלה.
מעריץ מסוכן? בעיקבות
פליטת־פה זו נשלח דראי, שמעולם
לא סבל ממחלת־נפש כלשהי,
להסתכלות. הוא בילה כמה ימים
בבית־החולים אברבנאל, עד שם־
ניגודו, יוסף שהם, שיחרר אותו
משם.
התובע המישטרתי ביקש מבית-
המישפט לעצור את המעריץ המסוכן,
והוא נשלח למעצר במשך
15 יום. רק בערר שהגיש שהם
לשופט ולך בוטל המעצר.
שהם הסביר לשופט כי מאות
אנשים במדינה אינם נזהרים בלשונם,
ומפעם לפעם אומרים את
המילים שבגללן יושב דראי במע צר.
אין צורך להתייחס ברצינות
כזאת למילים בעלמא, אמר הסניגור,
והביא לפני בית־המישפט את
תצלום מיכתב־התודה ששלח בגין
לדראי ב־.1977
השופט ולך התרשם כי אכן אין
מקום לעצור את החשוד, ולכן, עד
שיגיעו תוצאות הבדיקות הפסיכיאטריות,
נשלח דראי למעצר־בית.
אפילו ערבות לא נדרשה
עבורו.
ארבעה ימים לאחר מכן שוחרר
דראי כליל.
^ ידיעה נפלה כרעם ביום
• י בהיר. אוהדי הגשש החיוור,
חסידי המערך, רתחו מזעם. אוהדי
הגשש החיוור, חסידי הליכוד,
חשו כאילו ׳נולדה למיש-
פחה שלהם שלישיה. חסידי הליכוד
האיינטיליגנטים, כפי שמגדיר
אותם דובר הליכוד, גירעון גדות,
לא אהבו את הרעיון, ושמחו ש הוא
נכשל.
הידיעה שפורסמה היתה, שהגשש
החיוור היה במשא ומתן עם
הליכוד לשם הופעה בשידורי תעמולת
הבחירות של הליכוד בטלוויזיה.
על־פי הידיעה התפוצץ המשא
ומתן׳ ,משום שהגששים תבעו
20 מיליון לירות עבור הצילומים,
והליכוד לא היה מוכן לשלם
סכום כה גדול.
הפרשה הזכירה את האימרה,
הידועה של ברנרד שיאו, לפיה
לכל אשד, יש מחיר. לפתע הת
המלך,
כשהם לבושים בחצאיות. רק
כאשר התגלה מיהו איש הקשר,
התברר מדוע שמרו את שמו בסוד
כה כמום. איש הקשר היה
הגרפיקאי ראובן אדלר.
אדלר בן ד,־ 37 הוא הגראפיקאי
של הליכוד וידיד אישי של פשנל.
אדלר נשוי לדוגמנית היפהפיה
רונית רוזנ׳שטיין, בתם של אשת־החברה
המפורסמת, מלכה (״מל-
בהלה״) רוזנשטיין ובעלה, עורך-
הדין אמנון רוזנשטיין.
אמנון רוזנשטיין אינו רק עו־רך־דיו
מצליח, עשיר ומפורסם.
הוא גם אחד מהפעילים הבכירים
של המיפלגה הליברלית שבליכוד
ואחד מאנשי סודו של איש־העס־קים,
התומך במיפלגה הליברלית,
ויש הטוענים מנסה להשתלט עליה,
שאול אייזנברג.
אייזנבירג היה מעוניין שהגששים
יופיעו עבור הליכוד בטלוויזיה,
והוא שלח את פרקליטו, אמנון
רוזנשטיין, לבצע עיסקה זו. אמנון
ידע שחתנו, ראובן אדלר,
מקורב לבוהמה וידיד של פשנל,
׳והטיל עליו לסיים את העיסקה.
דמי-
בושה
גרות פוליטי
י ^ דרישה הראשונה של היי
1גששים היתד 20 ,מיליון ליידות.
על פי חוק הבחירות אסור
היה לליכוד ׳לשדר קטעים מפור סמים
וקיימים של הגששים. שידוד
קטעים קיימים הוא בבחינת
בידור האסור על פי החוק. הגששים
היו צריכים לפנות ליוסי
בנאי, כדי שיכתוב להם קטעים
חדשים, במייוחד לצרכי שידור ה־
׳תעמולה בטלוויזיה.
אולם גם כתיבת כמה קטעים
קצרים חדשים, שידברו בוודאי בשבח
הליכוד ובשיבחו של מנחם
בגין, אינם מצדיקים סכום ענק
כזה. פשנל הגיב השבוע בצחוק,
כשנשאל יאם הסכום הגבוה הוא
״דמי־בושה.״ גדעון גדות, מי שערך
את המשא־ומתן מטעם הלי כוד,
מנסח זאת במילים אחרות:
זו הגיע מטז•,־ההסברה של הליכוד
לשתי מסקנות, שבמבט ראשון
נראות מנוגדות: הופעת ה־
עושה מזה עניין. עכשיו אני לא
מוכן להתדאיין״.
במשך שנים רבות הקפיד פשנל
על ניהול נכון של הלהקה. הגשש
החיוור הוא בעשור וחצי האחרון
לא רק הלהקה הטובה ביותר בארץ,
אלא גם הוותיקה ביותר.
פשנל בנה את הלהקה שלו בזהירות
רבה. הוא סירב להרשות לטלוויזיה
לצלם את מופעי הלהקה,
מילבד במיקריס מייוחדים, כמו
פסטיבל הזמו. פשנל לא רצה לחשוף
מדי את הלהקה, חשיפה שתפגע
במכירת הכרטיסים להופעו־תיה,
ושת׳שחוק אותה בעיני הציבור
במהירות. כל אמרגן אחר מוכן
לתת את יד ימינו בשביל שתי
דקות ללהקה שלו בטלוויזיה.
יורדים במחיר
מתווך רוזנשטיין
כותב בנאי ומוכר דשא
חתן בבוהמה
הכנות בכל מחיר
ברר ״מפולי גברי ושייקה הם כמו ״ 20 מיליון הלירות היו בעיקר
כל האמנים האחרים: מוכנים לע עבור כך שהגששים הסכימו למסבוד
בשביל כל אחד, כשהבעיה חר עצמם באופן פוליטי.״
היא רק המחיר. קשה היה שלא
ועדת־ההסברה של הליכוד, ש׳להיזכר
קיתונות השופכין שנזר התכנסה לדון בהצעה, התייעצה
קו לעברו של צביקה פיק, שכמעט עם שדים, ויש הטוענים גם עם
וחתם לפני כמה חודשים על הס מנחם בגין עצמו. הסביר השבוע
כם דומה עם ח״כ שמואל פלאטו־ גדות :״אין ספק שהגששים הם
שרון.
הסטאריים הכי גדולים במדינה וזה,
במבט ראשון, טוב שהם יוהמתווך
פיעו בעד הליכוד. .אבל היינו צרי כים
לבדוק את זה. עבור אוכלו-
המיסתורי סיית־מטרה מסויימת, אליה אנחנו
מכוונים את ההסברה שלנו, הגש^
שה היה להבין מדיבריהם שים הם התעמולה הכי טובה ש ץ
של אמרגן ואביהם של הגש יכולה להיות לנו. עבור אוכלו-
שים, אברהם (״פשנל״) דשא, זשל סיית־מטרה אחרת, האינטיליגנטית
דובר הליכוד, גדעון גדות, של יותר, חששנו שהדבר יפעל כבומי
היתד, היוזמה. כל אחד סיפר מרנג. לא שהם לא אוהבים את
על איש קשר מיסתורי, שתיווך הגשש, אבל זה עלול להשפיע
בין מיפלגתו של מנחם בגין ובין עליהם בכיוון ההפוך.״
אחרי דיונים מעמיקים בסוגיה
השלושה ששרו את מים לדויד
גששים עבור הליכוד שווה כל
אגורה, גם אם היא תעלה 20
מיליון לירות, והמסקנה השניה:
אסור להוציא סכומים ׳כאלה על
הופעה כזו.
חוץ מרק״ח
^ שנל אינו אוהב לדבר על
״ • העיסקה .״כימעט ואין מיפי
לגד, שלא פנתה אלינו, בעקיפין
או ישירות, כדי שהגשש יופיע
בשבילם בסירטי הבחירות בטלוויזיה.
בעצם כל המיפלגות הגדולות,
חוץ מרק״ח, פנו אלינו. אני
עוד לא יודע אם לא נעשה עיס־קר,
עם אחת מהן. בינתיים עוד
לא יצא שום עסק. אם היה יוצא
מזה עסק טוב לג׳ששים, הייתי
ף* ליכוד ה רגי שו שהגששים
י!—י ואמרגנם בכל־זאת מעוניינים
לקחת חלק במערכת הבחירות.
אחרי משא ומתן ארוך ומייגע
הסכימו הגששים לרדת ביותר
מ״ 50 אחוז מדרישתם הראשונה.
הם הסכימו לקבל רק 9מיליון
לירות. עבור סכום זה — שהוא
סכום ברוטו, לפני מס־ההכנסה —
היו מוכנים הגששים להורות לכותב
המערכונים והשירים שלהם,
יוסי בנאי, לכתוב טקסטים מייו־חדים
לשידורי התעמולה של הליכוד,
לשלם עבור בימוי הקטעים
המייוחדים שיעשו על־ידי בנאי,
לרכוש תלבושות מייוחדות למופעים
הטלוויזיוניים ולערוך חזרות
— משום שללא הכנה קפדנית
פשנל אינו מאפשר להם להופיע
— ולהתייצב באולפן־הצילומים
למשך לב זמן שיידרש.
דיות. נראה שגורמים בתוך ה
כוד סירבו להשקיע בגששים
קופת-הבחירות. התרומה שבאה
צורך זה, ככל הנראה מציד׳ו
שאול אייזנברג, היתד, בגובה
שיבער. מיליון לירות בילבד.
בעוד שבעיתונים פורסם כא
שהמשא ומתן התפוצץ, הרי ש
ליום השני של שידורי התעמר
יום הרביעי הקרוב (את השיז
רים של הליכוד פותח ביום
שלישי מנחם בגין) ,עדיין נמ
המשא־ומתן. כדי להיות מוכ1
במידה והוא בכל -זאת יצליח
תשלום לגששים יהיה בין שיב
לתשעה מיליון לירות, כתב כ
יוסי בנאי את הקטעים, שאוש
על־ידי ועדת־ההסברה של הלי
יש הטוענים ישד,׳גששים כבר ע|
כים חזרות על קטעים אלה.
אם אמנם יצליח המשא ומ1
יש סיכוי שבמקום נאומי בחיר
תבדר הלהקה מם׳ 1של ישר
את הציבור. אחרי הכל, הם ז
חידים במדינה היכולים להתמז
בשטח הבידור נגד מנחם בגין
יוסי ינאי
התמודדות נגד בגין
דעון גדות ואנשיו
לשלם רק שיבעה מ״
תורם אייזנכרג
רק 7מיליון
— 411
במט״חאחד
הבורסה
דו ל ר
אתה חייב מיליון לירות ישראל
יום שני — :5.5 /כותרת השבוע :״אהרון לא צוין לדאוג; נשלם הוצאות
המישפט.״ חוסר הדאגה יעלה כ־ 200 אלף דולר (יותר מ״ 20 מיליון ל״י).
הקיץ יצאו לחופשה בחו״ל 150 אלף ישראלים. אם כל אחד מהם יוציא רק
1000 דולר, נגיע ל־ 150 מיליון דולר, או למיליארד וחצי שקלים. זה לא הרבה אם
ניקח בחשבון שק״ג דובדבנים לסיטונאי עלה השבוע 55 שקל.
הממשלה החליטה להפעיל החל מהי
תמורת פרמיה נמוכה יקבל היצואן מעין
ביטוח בתמורה לייצוא. כך, א ם הפיחות
בארץ יפגר אחר האינפלציה, יפוצה ה יבואן
בהפרש.
הלי־לה,יום שלישי 26.5 ,
הלי״לה, תהיה עלטה, אמרו עובדי ה־מישמרות
ב״חברת החשמל״ .והיא היתה.
כל הכבוד. הבטיחו וקיימו. גם ב״אגד״
השביתו את התחבורה לשעתיים אבל זה
היה אתמול.
פיצויי הפינוי למתיישבים החקלאיים
בפיתחת רפיח יסתכמו בכ 800-מיליון
שקל. מאיפה יבוא הכסף ן ידפיסו,
רבותי, ידפיסו. והרבה.
יום רביעי — 27.5 ,העיתונות היו מית
מלאה בעמודי מודעות של המפלגות
השונות 36 הנה אחת מהן (ראה
גלופה בעמוד זה) המתאימה לכולן. אך
מי שילם עבור המודעה ז תל״ם, בראשות
ייגאל חורביץ.
הסיכום עם המורים יעלה לאוצר
(גם לנו 700 מיליון שקל. מאיפה יקחו
את הכסף 2ידפיסו רבותי, ידפיסו !
דו״ח של ״חברת החשמל״ קובע:
״חלה ירידה באמינות התפעולית של
החברה.״ באמת!
יום חמישי — 28.5 ,שמעתם ן תק ציב
הסובסידיות יגדל בעוד 610 מיליון
שקל. התקציב השנתי לסובסידיות לכמה
מוצרים אזל. גם החשמל יסובסד.
מאיפה יקחו את הכסף? ידפיסו, רבותי,
ידפיסו.
ביולי ביטוח שער על בסיס מסחרי ;
ארבע השנים הבאות בכלכלה
הדולר חוגג. בשבועיים האחרונים הוא
עולה ועולה. בשבוע האחרון לבדו הוא
עלה ב־״ 3.57 ובשבוע שקדם לו נכ״.970
נו, בשבועיים לעשות כמעט 1470 זה
הרבה מאוד, אפילו באינפלציה שלנו.
כשאנחנו אומרים עולה, אנו מתכוונים,
כמובן, למחירי הדולר בשקלים. רק לפני
פחות משבועיים חגגנו את יובל המאה
(לירות) של הדולר, והשבוע מציינים
כבר את יובל ה־ . 110 תארו לכם, הקרן-
הקיימת-לישראל היא רק בת ! 80
לעליה מהירה זו של הדולר — או,
בנוסח הפוך — ירידה מהירה זו של
השקל — יש דואג, והוא גם הדואג ליצוא.
אך בתהליך זה יש תקר: הדולר
והליש״ט עלו מהר, אך יתר המט״ח
של ארצות מערב״אירופה ממשיכים לפגר
אחרי הדולר (ראה תרשים) .לכן יצא
זעמם של היצואנים לארצות אירופה על
האוצר ובנק״ישראל, על שאינם גורמים
לפיחות מהיר יותר של מטבעות אלה.
כאן בא לקראתם האוצר, שהודיע בי
ארבע השנים הבאות תהיינה
שנים קובעות לעתידה
הכלכלי של ישראל,־לחידוש
הצמיחה במשק,
לעצירת האינפלאציה,
לתקוותנו לעצמאות כלכלית.
מודעת• כחירות מתאימה לכולן
איזו מיפלגה שילמה עבורה?
יום שישי,
הבחירות של הליכוד נקלע לקשיים כספיים״.
קחו הלוואות, עשו אובדראפט• ועדת״הכספים של הכנסת תאשר לכם תקציב מיוחד.
גם ליריבים. כולם יצביעו בעד.
החוב הפנימי של הממשלה (החוב,לאזרחי המדינה במטבע מקומי) הגיע לסכום־
עתק של 160 מיליארד שקל. הוסיפו על אלה את החוב החיצוני, בסך 20 מיליארד
דולר׳ שהם 200 מיליארד שקל. מה יוצא ן כל אזרח, החל מיום היוולדו, חייב
מיליון ל״י.
יום ראשון — 31.5 ,סקר שערכה חברת ייעוץ פרטית (נ. סי ).מגלה, שהיקף
סיבסוד ההשקעות בתעשיה בארץ מגיע ל״> 607 מהיקף ההשקעה, לעומת /,״13
המקובלים בחו״ל. כדאי לבנות את ארצנו.
אוגיברסיטות
חינוך משלים
לא חשוב מה אתה לומד, שכר״לימוד
אתה חייב לשלם באוניברסיטה של חי פה
לפי בסיס מסויים 2400 :שקל. כל
קורס שאתה רוצה או חייב בו, יש לו
ערך כספי על פי ניקוד מסויים. כל
נקודה שווה 67 ,מהבסיס• ״כל קורס
הכי מושתן ציטוט מדוייק של הסטודנט
— שווה 4נקודות, שהם 24
שהם 576 שקלים.
ריבוי ה חקיק ה בענייני מיסיס גורם
לאנדרלמוסיה ולבילבול. יפה. זאת הכותרת
המורחבת. ועכשיו לעניין. ב30.3.81-
פורסמה הצעת תיקון מס׳ 48 לפקודת
מס-הכנסה, שעסקה בניכוי הוצאות למחקרים
מדעיים, בתעשיה, בחקלאות, בתחבורה
ובאנרגיה.
כמו כל נושא של מיסוי הועברה ה הצעה
לוועדת-הכספים של הכנסת. מה
עשו חבריה 2כללו תחת אותה כותרת
נושאים נוספים ומשונים. למשל: אפשרות
להפחית מההכנסה תשלומים למזו נות,
בסכומים מוגבלים, לתושב״ישראל
החייב בתשלום מזונות לתושב״חוץ, כאשר
חובת התשלום נוצרה כשהיה עוד תושב-
חוץ; או במילים פשוטות: עולה חדש
יהיה רשאי להפחית מהכנסתו דמי״מזו-
נות שהוא משלם לגרושתו בחוץ־לארץ.
מדוע לא מיטיבים עם תושבי ישראל ה משלמים
מזונות לגרושתם בארץ ז
אגב, התיקון הזה לחוק, יחול למפרע
מ־ . 1.4.79 חלם 2בהחלט ! למה 2מה יעשו
אלה שחייבים היו על פי החוק להגיש
את תדו״ח השנתי על הכנסתם עד
יולי , 1980 ולא יכלו לדעת על התיקון
לחוק שנתקבל שנה לאחר מכן.
אתה מכין את מערכת הקורסים, ה מועברת
למחשב של האוניברסיטה ; ה מחשב
פולט כמה נקודות לק ח ת וכמה
עליך לשלם. מתחשבים בך — אתה יכול
לשלם בחמישה תשלומים. אחרי התשלום
השני מקבלים הודעה בנוסח של
״זכות וחובה״ — כמה שילמת וכמה
אתה עוד חייב• המאחרים מתחייבים
בקנס פיגורים .״הבחור שלנו״ קיבל הו דעה
על קנס פיגורים ורץ לשלם, אף כי
היה משוכנע ששילם הכל במועד. אחרי
ששילם רץ לגזברות ושאל מדוע שלחו
לו הודעה על קנס פיגורים. בדקו ומצאו,
ששילם הכל במועד• שאל, אז למה(
אמרו לו: אז למה שילמת ז !
הוא שאמרנו — חינוך משלים.
עליית ערבו של הדולר לעומת
הפרנק הצרפתי. היין היפאני.
המרק הגרמני, הפרנק השווייצי
והלידה שטרלינג. ככל שהעקומה
שד מטבע מסויים עולה, עולה ערכו
•טל הדולר כלפי מטכע זה. היחס
הוא — כמה יחידות של מטכע
(יין )100 אפשר לקנות כדולר אחד.
חוקי
תקוו מספר 48
במי מתחרה גנק-ישראל?
בנק״ישראל נכנס לאחרונה ל״שוונג״.
הנה, השבוע נודע על יוזמה חדשה: הנפקת
אגרות-חוב צמודות לשער היציג של
הדולר, שישאו ריבית משתנה פלוס .1.57,
אדיר 2לא! זה שם האיגרת החדשה :
״אדיר״.
שני דברים אפשר לייחס לאיגרת ה חדשה.
ראשון, שזו לא מציאה ; שנית,
שהיא ״דופקת״ את התעשיה• למה 2כי
עד היום אג״ח דולריות שימשו מקור
מימון טוב למיפעלי תעשייה. בא הבנק
ומתחרה בהם, אף כי ספק א ם יצליח.
התעשיות בארץ מתקשות לצאת לבורסה,
כיוון שהמשקיעים אינם מוכנים לק נות
במכפילים שהתעשיינים מציעים. מה
עשו, הנפיקו אג״ח דולריות, שעולות להם
במחצית הריבית שדורש הבנק על הלוואה
דולרית. הריבית שגובה הבנק היא
כ 307 בה בשעה שבאמצעות אג״ח ה ריבית
האפקטיבית היא 3־ •1570 את
אלה עשוי בנק-ישראל לנגח. אך יש ספק.
ולמה 2הנה התשובות: אג״ח של ״אל-
קו״ ,הנסחרת בדולרים, עמדה בתחילת
השבוע על 91.8נקודות. מובטחת ריבית
משתנה פלוס ( 370 בנק-ישראל 1.570 בלבד)
.הוא הדין ב״אלריו 1.57 וב-
״פוליגון 270
סיפור חזק
בעל בית״מיסחר לכפתורים נידון לחודשיים מאסר בפועל על אי רישום תקבולים
של שלושה שקלים.
— 29.5״מטה
השבוע ( )31.5—25.5היה כמו השבוע
שלפניו, שהיה כקודמו• ירידות תלולות,
עליות מתונות. סך־הכל של התמונה,
ממנה נוציא, כמובן, את מניות הבנקי ם:
מגמת הירידה נמשכת. השאלה היא עד
מתי. ועל כך יש שתי תשובות: עד
לאותו הרגע, ההולך ומתקרב, שבו תהיי נה
די מניות אטרטקטיביות מבחינת
שעריהן, שיתחילו לקנות ה״מקורבים״
ואולי גם אחרים• על כל פנים, לא כדאי
להצטרף לאלה שירוצו ״אחר-כך״ ,אחרי
ששערי המניות ירוצו למעלה. צריך להצטייד
קודם• אה, מתי זה קודם 2אילו
הייתי יודע את התשובה המדוייקת,
הייתי הופך לברוקר מצליח, במקום לכתוב
על הנעשה בבורסה.
יפצה אותם מכספי התקציב על־ידי מענק
של 570 על הערך המוסף בייצוא
שלהם• אך גם בכך אינם רואים די, ו תובעים
לפחת את השקל עוד• לכך מתנגד
האוצר. פיחות מהיר מייקר מהר
את הייבוא, ובעיקבותיו את מוצרי הצרי כה,
והרי הבחירות נקבעו לחודש זה.
נאנח מישהו ואמר :״לפחות יש לנו
דבר בסיסי אחד משותף עם האמריק אים,
הם חיים מדולרים וגם אנחנו ב ארץ
חיים מדולרים.״ (שלהם).
בתחילת השבוע היה שוויו של הדולר :
0.486 ליש״ט 2.32 ,מרק גרמני2.07 ,
פרנק שווייצי 5.51 ,פרנק צרפתי 223,6
יינים יפאניים. השער היציג של השקל
היה 10.78 שקל לדולר.
ועוד תיקון לחוק. על פי תיקון 46לפקודת
מס־הכנסה, שפורסם באפריל ה שנה,
שוחררה מ מס קיצבת־שאירים שמשלם
הביטוח הלאומי, בתוקף מ־. 1.4.81
אך הפלא ופלא, לתיקון 48 לחוק ״שירב־בו״
גם קיצבת-שאירים וגם קיצבת-
תלויים, בתוקף למפרע מ־ . 1.4.79 וכאן
שוב תמוה העניין. האם נישומים ש הגישו
את הדו״ח ל 1979-עד 31.7.80
יוכלו לקבל את כספם חזרה משילטונות
המס 2
מתהלכות שמועות ש״אורדן״ (הנמ נית
על קבוצת ״כלל״) ,עומדת לחתום
על עיסקות ייצוא גדולות• המניה עמדה
בתחילת השבוע על 300 נקודות, שהוא
שער מגוחך לכל הדעות. אז מה 2תסתדרו
יפה בתור וביום הרביעי, עם הו פעת
השבועון, תמלאו את הטפסים ה נכונים.
ביטוח
שער
שאלו אותי מה זה ביטוח שער. עד
עכשיו חשבתי שכל מי שקורא עיתון יו מי,
יודע מה זה• מסתבר שטעיתי. ובכן,
קודם כל זה ביטוח וצריך לשלם פרמיה.
מה זה מבטיח 2 2את השער של מטבע
זר אחד כלפי השני. נניח שהיום 1000
מ ר קי םגר מניי ם שווי ם 400 דולר. צריך
להבטיח יחס שערים זה, כך שגם בעוד
שלושה חודשים או שישה חודשים אק בל
עבור 1000 מרקים את 400 הדולר,
גם אם ערך המרק יירד•
*103
תפי ס עם מס?
יודעי דבר אמרו לי לנהוג בזהירות
בנושא זה ; קיבלתי את עצתם תפ״ס
הם ראשי-תיבות של תעודות פייקדון
סחירות• תעודות כאלה ניתן לקנות בכל
מוסד בנקאי, בערכים של 50 אלף שקל
ויותר. תעודות אלה משמשות כתחליף
להשקעה לזמן קצר: ימים ושבועות. חן
נושאות ריבית בהתאם לגודל הפיקדון
ומשך הזמן בו הוא מופקד למשל: עד
200 אלף שקל הריבית היא ; 6870 מעל
200 אלף, עד שבועיים ,717,למעלה
משבועיים •737,
את העיקר שכחנו: הריבית חייבת
במס של 357,המנוכה במקור, בעת
תשלום הריבית ולעניין זה אין זה חשוב
אם המפקיד הוא חברה או יחיד• אבל
מה שכן חשוב הוא: מתי כדאי שה-
תפ״ס יירשם על שם חברה בע״מ, ומתי
כדאי שיירשם על שם אחד ממנהליה.
עד כאן•
צידנית 33
כ ל יפני יו ד עש
ז 0000>110ס<<068)<0
¥ 0א * 5גדול ה
פי ככלה מ-ז4יזאנ .8 0 ממיקרואלקטרוניקה במעבדות המשוכללות מותר.
כדאי שתדע גם אתה
את מה שיודע כל ילד ביפן .״סניף׳ יושבים מהנדסי החברה,״המוחות ועד עגלת גולף
תחומי היצור של ״סניף׳ הינם
הגדולים״ ומיישמים רעיונות
תשלובת ענק לטכנולוגיהרבים ומגוונים.
מתקדמים למוצרים שימושיים
מתקדמת הינה החברה השניה
בקפדנות מקצועית ממדרגה
ציוד אלקטרוני מתוחכם -
בגודלה ביפן. מרכזי התעשיה של
טלויזיות צבעוניות, וידיאוטייפים
ראשונה.
״סניף׳ פזורים על פני כל יבשות
ומערכות סטריאו.
העולם.
ציוד אלקטרוני לתעשיה -ציוד
לפניך מספר עובדות על גודלה של על הניטים ועל ההמצאות
עד היום במשך 34 שנים הומצאו
שמן וגז, המצאות לשיפור חיי
״סניף׳ בהשוואה לסוני*
האדם והסביבה.
ב״סניו״ ־ 22,350 פטנטים( .נסה
לחשב כמה פטנטים מומצאים
מיכשור ביתי חשמלי -מזגני אויר,
מבחינת הון
ב״סניו״ בכל יום, לא כולל
שואבי אבק, מעבדי מזון, תנורי
״סניף׳ 35,005,000,000 -יאן
שבתות) .ב״סניו״ המציאו את
מיקרו, מקררים, מקפיאים,
״סוני״ 10,781,000,000 -יאן
האמבטיה הממוחשבת, את
מכונות לרחיצת כלים, מכונות
המכונית הסולרית, את
כביסה וייבוש, מערכות
מבחינת מכירות
המיקרופילם פקסימיליה את
סולאריות, מערכות מחשבים
״סניף׳ 865,490,000,000 -יאן
הטרנזיסטור הסולרי ועוד
ועוד. את הרכיבים של ״סניף׳ ניתן
״סוני״ 541,317,000,000 -יאן
המצאות רבות אחרות. ב״סניו״
למצוא במוצרים של חברות רבות.
שוקדים על רעיונות ויישומם
ה־ 1.0..הגבוה בעולם
לטובת הפרט והאנושות
כל יפני יודע שה־ 1.0.הגבוה ביותר
ולשיפור אורח החיים * הנתונים לקוחים מ־ 88<3-79ו\ו/4ק0/4
בעולם נמצא בגיפו ובאוסקה. כי
והסביבה.
בערים אלו מצויים שני ״מאגרי
655 1981ח51 גו 318ח3110ח־ז6זח 311 קונ)חה8
המוחות״ של תשלובת ״סניו״.
בהוצאת 818ס
האיינשטיין של יפן
לת שלובת ענק לטכנולוגיה מתקדמת.
א ד יפה ו
אז מיז י
לא וזעיס־ו־היופי
אנו האופי
איץ כוה לעשות
£ 6עושה
ילדים־ יפיס־
היועץ המשנס
!המישטוה נדושו
בעתידהדבג• ץ
רהנסיק את מעשיו
שד ע קי ב א 111
ורה ע מין! לוין
עניוות
חמודות שונות,
בטענה שהוא:
ההתזולה: החי נ והעיתונאית בשיא הרומאן
מועד מדוייק אינו זכור לעותרת?! ,ותקפה
העותרת מיספר פעמים על-ידי הבעל.״
סעיף : 19״במהלך חודש מרס ,1979
מועדים מדוייקים אינם זכורים לעותרת,
גנב הבעל מהדירה חפצים שונים יקרי-
ערך. העותרת מסרה למישטרה שמות של
עדים אשר ראו את הבעל גונב מהדירה.״
אלה הם רק חמישה סעיפים מתוך 49
סעיפי העתירה שהגישה אשה כנגד מיש-
טרת־ישראל והיועץ־המישפטי־לממשלה. האשד,
היא העיתונאית מירד. נוף־ויינגרטן.
עורך־דינה, מרדכי עמום, ביקש מבית-
המישפט-העליון לצוות על המישטרה לחקור
נגד בעלה של מירח ועל היועץ-
המישפטי-לממשלה לפעול להעמדתו לדין
של הבעל.
פנייתה של מירד, נוף לבית-המישפט-
העליון היא מייוחדת במינה. בדרך־כלל,
כאשר נודע למישטרה על פשעים מהסוג
שבו מאשימה מירד, את בעלה, היא ממהרת
לפעול, והתביעה הכללית ממהרת להגיש
כתב־אישום. אולם המישטרה והפרופסור
יצחק זמיר נמנעו מלחקור את עשרות
התלונות של מירה. הם ידעו שהבעל הוא
ח״כ עקיבא נוף, ידעו שיש לו חסינות
מפני מישפט ומאסר.
על פי העתירה שלה היתה מירד, נוף
חשופה לסידרה של התעללויות פיסיות
ונפשיות מצד חבר-הכנסת הצדקן במשך
שנים רבות. גם אם נכונות רק מיקצת
מטענותיה של מירד״ הרי שגם המישטרה
וגם היועץ־המישפטי־לממשלד, הפקירו אותה
למעשיו הפרועים של בעלה לשעבר.
בעתירתה מגוללת מירה כיצד אירע
הקרע בינה ובין עקיבא נוף. מספרת מירה
תוקף 71010 גו ע!
ך י| עיף : 7״ביום 1.12.78 תקף הבעל עותרת ברחוב הגיע הבעל, חסם את דרך
״ י את העותרת באכזריות וכלאה בתוך תנועתה עם מכוניתו ותקף אותה.״
סעיף : 16״ביום 31.1.79 בשוב העותרת
הדירה.״
סעיף : 15״ביום 27.1.79 הגיע הבעל לדירה הוברר לה כי נעלמו מביתה כלי־אל
הדירה, תקף את העוזרת. בהיות ד -,כסף שונים ויקרים, וזאתשעות מיספר
אחרי שהבעל היה בביקור בגפו בדירה.
העותרת מסרה למישטרה כי היא חושדת
בכך שהבעל הינו האדם שגנב מהדירה
את כלי־הכסף.״
סעיף : 18״במהלך חודש פברואר ,1979
בלשון המישפטית היבשה :״העותרת, קודם
נשואה לבעל, היתד, אשה אמידה ביותר
ולה רכוש רב, ואילו רכושו של הבעל
היה דל ביותר וצבר חובות רבים. במהלך
שנות נישואיהם נקט הבעל באופן שיטתי
הסוו: עקיבא 111 חוקו את אישתו במיטבה ביתה, בבואו לקחת חפצים
1419
י ״תוקף, מנ של; גונב׳׳
(המשך מעמוד )47
בפעולות שונות ומשונות לנישולד, של
העותרת מנכסיה והעברתם אליו. פעולות
אשר באו לביטוי בעיקר בכך שהעותרת
היתר, מכניסה כספים לחשבונם המשותף
בבנק, בעיקר דולרים( ,אלה) הוצאו על-ידי
הבעל מהחשבון המשותף, הועברו לחשבון
פרטי אחר של הבעל, ותוך זמן קצר
הועברו. לחשבון אחר של הבעל במקום
אחד.
״תחילה לא והיתר. העותרת ערה למעשיו
של הבעל, אך בתחילת שנת 1978 גילתה
את מעשיו ושיטותיו של הבעל, ובעת
נסיונה להציל את רכושה החלו להתגלע
סיכסוכים בינה לבין הבעל.״
על פי טענתה של מירד. נוף לא הפסיק
ח״ב עקיבא נוף, תלמידו של שמואל
תמיר, לגזול את כספיה ורכושה גם אחרי
שנפרדו. מילבד גניבת כלי־הכסף היקרים,
בהם חושדת מירה נוף בבעלה, כפי שזה
מופיע בסעיף 16 של העתירה, חזר עקיבא
נוף בחודש מרס 79 לדירה, ועל־פי העתירה
:״גנב הבעל מהדירה חפצים שונים,
יקרי־ערך.״
על פי עתירתה של מירה נוף, היא
תפסה ביום ה 20.4.79-את בעלה, כשהוא
נושא בידיו תיק גדול .״הוא תקף באכזריות
את העותרת, וזאת עקב דרישתה של
העותרת לבדוק תיק גדול אותו התכוון
הבעל להוציא מן הדירה, שמא לוקח הבעל
חפצים שבבעלותה.״
באחד הדיונים הרבים בין מירה ועקיבא
גוף החליט ביודהמישפט־המחוזי בתל-
אביב שעקיבא רשאי לקחת חפצים שונים
שבבעלותו מהדירה, אך זאת רק בנוכחות
בורר, שיוסכם על שני הצדדים. על פי
טענתה של מירה נוף, התעלם עקיבא מצו
בית־המישפט, באותו היום שבו ניתן הצו :
״הבעל הגיע לדירה, ללא נוכחות העותרת,
ללא רשותה, והוציא ממנה חפצים שונים
אותם העמים על מכונית שחנתה בקירבת
הבית. לידיה (אברג׳יל, המטפלת של בתה
של מירח נוף) ,שהגיעה לדירה וראתה
את הבעל במעשיו, ניסתה למנעו ומשלא
הצליחה התקשרה טלפונית לעותרת. העותרת
הגיעה לדירה רק לאחר שהבעל
שב מהסיבוב הראשון, שבו לקח מהדירה
מלוא מכוניתו מחפצי הדירה. העותרת
ניסתה למנעו מלקחת סיבוב שני ומשלא
הצליחה, פנתה למישטרה. המישטרה הגיעה
לדירה רק אחרי שהבעל נסע עם
לפני: מידה נוף ככתבת כמילחמת יום־ביפור ועקיבא נוף מזמר כמועדון־לילה
״רכוש הבעל היה דל ביותר, והוא צבר זזובות רבים״
פרצו מנעול של אחת מדלתות ארון־הקיר
של העותרת ולקחו חפצים שונים, שבחלקם
בבעלותה של העותרת .״ימים ספורים אחרי
אירוע זה, כנראה למחרת האירוע, הגיעו
הבעל והאח לדירה, ותוך שימוש בכוח
הוציאו מהדירה חפצים שונים, שבחלקם
בבעלותה של העותרת.״
ניצול
ה ח סינו ת
¥¥ל פי העתירה לא הסתפק ח״כ עקיבא
? נוף בגניבות כסף, ניירות־ערך ורכוש,
אלא ניסה לנשל את מירד. מהמכונית
חתום בידי העותרת ובו מורה, כבייכול,
העותרת למישרד־הרישוי למחוק את שמה
מהבעלות על המכונית. העותרת לא חתמה
על הבקשה המפורטת במיכתב, וטענה
שהבעל זייף את חתימתה. יודגש כי שבועיים
אחר־בך פנה הבעל למשירד־הרישוי
ורשם את המכונית על־שם בן־דודו, שרגא
נפרסטק. הבעל משתמש במכונית עד
היום, וכל רצונו היה לנשל את העותרת
מבעלותה על המכונית.
״בחודש אוקטובר 1979 הודיעה פקד
הדסה נוחומובסקי, והקצין האחראי עליה,
לעותרת, כי הגרפולוג מיכאל פיינווקט
קבע ביום ,9.9.79 שהחתימה על גב המיכתב
היא של העותרת.
מירד, נוף לא הבינה מדוע אין המישטרה
מתייחסת ברצינות לתלונות שלה נגד
בעלה הח״כ. כדי להוכיח למישטרה שהוא
אינו נוהג מינהג רמאות, זיוף וגניבה
רק במד. שקשור אליה, על פי טענתה,
היא התלוננה על מיקרים אחרים. כותבת
מירד, בעתירתה :
״בחודש נובמבר 1977 מכרה העותרת
מכונית מדגם וולוו ,144 שנת יצור ,1971
מיספר רישוי 283742 למר אלי קינן.
בוולוו היה חסר מנעול אחורי, אותו
התחייבו לספק למר קינן. מר קינן לא
העביר את הבעלות בוולוו ולפיכך הגיעו
לדירה דו״חות של מישטרת ישראל על
עבירות חניה שנעברו בוולוו, כנראה
מדוע סירבו המישטוה והיועדחמישפטחדממשדח להגן על אשת חח־ נ? האם
השתמש עקיבא 111 בחסינות שדו נדי לעשות שווה שד פשעים חמורים?
מכוניתו ולקח את הסיבוב השני, שכלל
חפצים רבים שבבעלותה של העותרת.״
במיקרה אחר עזר לעקיבא נוף לגנוב,
על פי העתירה, גם אחיו, גרשון אצבעוני.
כותבת מירד, בעתירתה :״במהלך חודש
מאי 1979 הגיע הבעל עם אחיו, גרשון
אצבעוני( .הם) נכנסו לדירה ללא רשותה
של העותרת ובניגוד לרצונה ובעזרת מברג
המשותפת שלהם. מירד, טוענת, שעקיבא
זייף את כתב-ידה במיסמך שאותו היפנה
בשמה למישרד־הרישוי :״ביום 7.11.1976
קנו העותרת והבעל מכונית מדגם סובארו,
מיספר רישוי ,387402 אשר נרשמה למחרת
במישרד־הרישוי על שם העותרת והבעל.
שמונה ימים אחר-כך הציג הבעל בפני
מישרד-הרישוי מיכתב שהתיימר להיות
.״העותרת פנתה למחלקת־מירמה (של
המישטרה) ודרשה את חוות־דעתו של
הגרפולוג. להפתעתה הוברר לה שהמומחה
לא קבע את אשר נאמר לה, אלא קבע
במפורש שיש זהות בכתב־היד שבמיכתב
לבין כתב־ידו של הבעל, אשר דוגמה
ממנו ונמסרה לגרפולוג. באשר לחתימה
לא יכול היה המומחה לקבוע של מי ר,יא.״
על־ידי מר קינן ו/או שלוחיו. במועד שאינו
זכור לעותרת סיפרה לידיה (המטפלת)
לעותרת שהבעל ביקש ממנה להתקשר
למר קינן ולהודיעו כי שילם את דו״חות
חחניה של ד,וולוו ולפיכך אינו חייב עוד
לספק את המנעול למר קינן.
״לעותרת הוברר שלמעשה הבעל לקח
את הדו״חות לכנסת וביטלם בשל חסינותו
ח״ב נוף אוסף ספריס סריצפת הדירה של אשתו ולוקח אותם לביתו כניגוד לצו כית־המישפט
״עקיבא גנב ספרים מספריות ציבוריות ואנשים פרטיים ואחר־כך לקח אותם מהבית.״
כחבר־כנסת (בטענו) כבייכול שאלת עבי רות
תנועה שנעברו על־ידו כחבר־כנסת.
לפי מיטב ידיעת העותרת הוזמן קינן (על-
ידי המישטרה) לחקירה ואישר את האמור
לעיל.״
ניצול קו פ ת המיפלגה ולס עקיבא נוף לא רק רימה את
י * קופת־המדינה, על פי טענותיה של
אשתו, אלא גם רימה את קופת מיפלגתו
לשעבר, התנועה הדמוקרטית לשינוי.
מספרת מירר. בעתירתה :״בתחילת חודש
אפריל ,1977 או בסמוך לכך, בתקופת
הבחירות לכנסת העשירית (כאן יש למירה
טעות והכוונה לכנסת התשיעית) ,קיבל
הבעל ממר משה שאלתיאל תרומה בשיק
על־סך 500 דולר (במחירים של היום :
50 אלף לירות) ,לקרן הבחירות של ד,מיפ־לגה
הדמוקרטית לשינוי שהבעל היה חבר
בה. הבעל נדרש על־ידי הגיזבר של המיס־לגה
להמיר את התרומה ללידות ישראליות
ואת ההמרה להעביר למיפלגה (וזאת מפני
חוק מטבע הזר האוסר להסב צ׳קים במטבע
זר) .הבעל הפקיד את התרומה בחשבונו
בבנק לאומי סניף שדרות רוטשילד בתל-
אביב ביום .19.5.77 רק ביום 3.11.77 המיר
הבעל את התרומה ללירות ישראליות. את
תונה של הדירה, בניגוד לצו ג׳ (של בית-
המישפט) ,תקף את העותרת באכזריות.
(אחר־כך) גילתה כי (הוא) לקח 71 ספרים,
שאותם רצתה העותרת למסור למישטרה.״
על פי עתירתה של מירד, לא הסתכמה
ההשתוללות של הח״כ והתעללותו באשתו
בגניבות, זיופים, מכות אכזריות ופציעות.
הוא אהב גם לפרוץ לביתה, לשבור חפצים
ודלתות וגם לגרום לה הטרדות לשמן.
מספרת מירד, בעתירתה :״ביום 24.12.78
פנה הבעל למר יונגרמן, סגן מהנדס מחוז
תל־אביב והמרכז בשירותי הנדסה במיש-
רד־התקשורת, וביקשו לחסום את הטלפון
שהיה מותקן בדירה, ושהיה בבעלותה ועל
שמה של העותרת( .הבעל) ביקש לחסום
אותו לשיחות בינלאומיות ישירות. המהנדס,
בהתאם לבקשתו של הבעל, חסם את
הטלפון לשיחות בינלאומיות ישירות בשל
הטעיית הבעל. העותרת התלוננה במיש-
טרה ובמישרד־התקשורת .״מירד, מצרפת
את מיכתב ההתצלות של מהנדס המחוז
שנשלח אליה, המדבר בעד עצמו:
״ביום .24.12.78 התקשר אלי ח״כ נוף
טלפונית וביקש לחסום את הטלפון לחיוג
בינלאומי ישיר. הודעתיו כי עליו לפנות
למשט״ת ולהסדיר זאת דרכם. ח״כ נוף
הודיעני כי הדבר דחוף וביקש לחסום מיד.
״הודעתיו כי אני מוכן לעשות זאת כדבר
יוצא מן הכלל, בהיותו חבר־כנסת, וביקשתיו
להסדיר זאת מיד במשט״ת. כעבור
הוצל״ם 1349/79 צו מאסר (נגד עקיבא
נוף) על אי־תשלום חוב מזונות.
״ביום 6.3.79 הגיש הבעל בקשה לצו
מניעה זמני, האוסר על עיתון העולם הזה
בע״מ ואחרים לפרסם את גליונות העולם
הזה שבהם צויין דבר צו המאסר. בסעיף
10 לבקשה מצהיר הבעל שצו המאסר לא
הוצא. לאימות עובדות הבקשה צירף הבעל
לבקשה תצהיר, שבו הוא מצהיר שכל
עובדות הבקשה הן אמת.
״מיד ובסמוך למתן צו המאסר צולם
צו המאסר על־ידי מישרדו של בא־כוח
העותרת. טענה זו של העותרת באה הואיל
והוברר לאחר מכן שצו המאסר נעלם
מתיק ההוצאה־לפועל. ביום 15.3.1979 פנה
המוציא לפועל בתל־אביב—יפו (שופט)
לבעל ולבא־כוחו, עורך־דין הוכמן ובו
הוא דורש את תגובתם להיעלמות צו
המאסר מתיק ההוצאה־לפועל.״
אין גניבה
במי שפחה
יר ה נוף הגישה במשך תקופת ה•
סיכסוך בינה ובין בעלה עשרות
תלונות למישטרה. היא הגישה לפחות 12
תלונות על תקיפה אכזרית, את חלקן
הגדול תמכה בתעודות רפואיות של רום־
ח ׳׳פ נוף כמטיף ־מום ו האס
הוא גנב מהמיפלגה?
אולם למירה ברורה לגמרי הסיבה מדוע
לא טיפלה המישטרה בתלונות שלה, מדוע
היא הופקרה על־ידי המישטרה ומדוע לא
ביקש היועץ המישפטי לממשלה, הפרו פסור
יצחק זמיר, את הסרת חסינותו של
עקיבא נוף, בדי שאפשר יהיה להעמידו
׳לדין. כותבת מירד, בעתירה שלה לבית־המישפט
הגבוה לצדק :״העותרת תטען
כי היא פנתה עשרות רבות של פעמים
בקריאות עזרה ובקשות לזירוז הטיפול
בתביעותיה ליושב ראש הכנסת, למפכ״ל
מישטרת־ישראל וליועץ־המישפטי־לממש־לה,
אך התשובות אותן קיבלה היו שיג־רתיות
ביותר, בדחיות של לך ושוב, וכל
תוצאה עניינית לא נבעה מפניות אלה.
״העותרת תטען כי מעשיו של הבעל,
כמפורט באירועים דלעיל, מהווים עבירות
פליליות חמורות על־פי החוק הפלילי •
במדינת־ישראל, וכי היה על המישטרה
לחקור את כל האירועים ולעמקם, וכי
אם היתד, המישטרה הוקרת אירועים אלה
לעומקם, היא בוודאי היתה ממליצה בפני
היועץ־המישפטי־לממשלד, על הסרת חסינותו
של הבעל ועל העמדתו לדין פלילי.
שומר הצדק
נוף על גמל בתעלול פירסומת
האם הוא זייף את המיסך הרישחי?
סכום ההמרה בסך 7.619.62 לירות הפקיד
בחשבונו הפרטי.״
מידה נוף מצרפת לעתירתה מיכתב של
גיזבר התנועה הדמוקרטית, החותם רק
בשמו הפרטי, גדעון, שבו מבקש גדעון
מנוף להמיר בעצמו את הצ׳ק, ולהעביר
את התרומה לתנועה בלירות ישראליות.
כן מצרפת מירד, את צילום פקודת ההמרה
בבנק על סך 500 דולר אלה. המעניין
בצילומים אלה, שהם מיועדים ל״נוף עקיבא
ע״י עורך־דין תמיר.״ כן מצרפת מירד,
את חשבון הבנק הפרטי של עקיבא, שבו
היא מסמנת את סכום ההפקדה.
פרשה אחרת, שאותה מעלה מירד, נוף,
היא פרשת הספרים. כותבת מירה בעתירתה
:״בתחילת חודש אפריל ,1979 לאחר
שתלונותיד( ,למישטרה) על גניבת נכסיה
לא זכו לטיפול הנאות, פנתה העותרת
למישטרה והודיעה להם כי ברשות הבעל
ספרים רבים, אותם הוא גנב מספריות
ציבוריות שונות ומאנשים פרטיים. במעשה
זה. רצתה העותרת לשכנע את המישטרה
באמיתות תלונותיה כנגד הבעל.
״ביום 12.4.79 נכנם הבעל לקומה התח־
מיספר
שבועות הופעת בלישכתנו ואז
נודע לי, להפתעתי הרבה, כי הטלפון הוא
על שמך ולא על שמו של חבר־הכנסת.
כמו כן נודע לי כי הוא לא הסדיר זאת
במשט״ת. הורינו כמובן מיד להסיר את
החסימה ולא תחוייבו על חסימת הקו.
״הנני מצטער על הטירחה שנגרמה לך,
תביני שכוונתי היתר, טובה.״
על המיכתב חתום י. יונגרמן, סגן מהנדס
מחוז תל־אביב והמרכז בשירותי ההנדסה.
סתם
ל ה טריד
פשר ללמוד על שיטותיו של
י * ח״כ עקיבא נוף, שאינו בוחל, על־פי
העתירה, אפילו בשקרים והטעיית בית-
מישפט, במיקרה שבו היה העולם הזה
#עורב. כותבת נוף :״ביום 26.2.79 על־פי
בקשת העותרת, ניתן צו נגד הבעל בלישכת
ההוצאה-לפועל בתל-אביב בתיק
אים וחדרי״מיון בבתי־חולים, שאליהם
היא הובהלה אחרי שהותקפה, לדבריה,
על־ידי בעלה. היא הגישה לפחות שש
תלונות על מעשי מירמה חמורים של ח״כ
עקיבא נוף, שש תלונות על גניבה, ארבע
תלונות על חטיפה, שתי תלונות על פריצה
בכוח, תלונות על הפרת צווים של בית-
מישפט, איומים והטרדה, זיוף ושקרים
בבית-מישפט. ככל הנראה, המישטרה לא
התייחסה כלל לתלונות שלה. תלונות רבות
אף לא הוגשו כלל. מסבירה מירד במיש-
טרה אמרו לי שלא להגיש תלונות, אשר
לדבריהם היו מעכבות את הטיפול בתלונות
,,אשר הועברו בינתיים ליועץ־המיש־פטי-לממשלה
לצורך הסרת חסינותו של
ח״כ עקיבא נוף.״ דברים אלה נאמרו למירה
לפני שנתיים בדיוק.
לאחד מקציני המישטרה, מאלו שטיפלו
בפרשת הזוג, היתד, גם תשובה מעניינת
ביותר, מדוע אין המישטרה עוסקת בתלונות
הגניבות של עקיבא נוף. אחד בשם
רב־פקד גבריאלי המציא חוק חדש, באומרו
לפירה שאינו יכול לקבל את תלונתה
מאחר ש״אין גניבה בין בעל ואשד.,״
־!ך* עותרת תטען כי בעיקבות אי1
טיפול בתלונותיה על-ידי ד,מיש־טרה
והיועץ־המישפטי-לממשלה, נוצר מצב
שבו הבעל, תחת מסווה של חסינות, עושה
מעשים אשר לא יתאמו מדינה דמוקרטית.״
מבלי לקבוע עמדה, אם צודקת מירד,
נוף בתלונותיה נגד ח״ב עקיבא נוף או
לא, הרי שברור לגמרי שהמישטרה התייחסה
לתלונות אלה בזילזול מופגן, וכך
עשה גם היועץ־המישפטי־לממשלה. יתכן
שדבריה של מירד, נגד בעלה אינם נכונים,
וכי ח״כ עקיבא נוף הוא צדיק מוחלט.
יתכן שעשרות העדים, את שמותיהם העבירה
מירר, נוף למישטחה, ביניהם עדים
שהיא אינה מכירה כלל, אשר הסכימו
להעיד על מה שראו עיניהם בתקריות
בין מירד, ובעלה ברחוב, משקרים כולם.
יתכן שכל המיסמכים הרפואיים, המיש־טרתיים,
של התנועה הדמוקרטית לשינוי,
של בית־המישפט וההוצאה־לפועל, של
הבנקים ושל מיישרדים ממשלתיים — כולם
מזוייפים. אולם לא המישטרה והיועץ־
המישפטי־לממשלה צריכים לקבוע זאת,
אלא בית־המישפט צריך להחליט על כך.
טענתה של מירד, נוף היא שהמישטרה
והיועץ־המישפטי־לממשלה לא טיפלו כראוי
בתלונות שלה, ולא הביאו אותם
בפני בית־המישפט, ולכן היא היתד, ועדיין
חשופה למסכת התעללויות נוראה של
הה״ב, המנסה להציג עצמו כשומר הצדק
והמוסר במדינה.
יוסי ינאי 8
_ - 419
ישראל גן עדן למיליונרים?
מי משלם מם־הכנסה?
האם במדינת ישראל משלמים מי סיס
רק פועלי התעשיה, המורים ואלו
שהכנסותיהם מוגדרים כמינימום?
שלוש שאלות לאנשי מס־הכנסה
האם מדינת ישראל היא גן עדן ל מיליונרים?
עובדה.
קראנו כמודעותיו של אפרים אכרון ״לא עוד מם־הבנסה״ כיצד שלטונות מם
הכנסה המציאו תורת רישום חדשה ו״גאונית״ הגורסת שאין צורך לרשום
המחאות כספר קופה, יתרה מזאת אין צורך לרשום עסקות ענק כספריה של
החכרה המכצעת.
״שיטה חדשה זו ידועה לכודדים כמדינת ישראל — המיליונרים.
דוגמא — חב׳ כלל הרוויחה כשנת הכספים 1980/81 סכום עתק של
3.000.000.000ל״י (שלושה מיליארד ל״י) ושילמה מס כשעור ״/״0.25
רכע אחוז ! (שים לב י זו לא טעות דפוס) כמקום 60 כמקוכל.
נציכות מס הכנסה לא מצאה לנכון להכחיש —
השתיקה כהודאה?
במדינה עיריות
חיוו 1ד ״!חוזהה
ראש המועצה הדתית
באור־יהודה זוכה מחמת
הספק, למרות שבית
המישפט 7א האמין 17
אפריים שירין לא הלך לכותל
לברך על זיכויו. אולי מפני שהזיכוי
ביתן בבית־מישפט השלום ב־תל־אביב,
והכותל היה רחוק. אך
יש אומרים כי הסיבה האמיתית
היו כמה מילים נוקבות שכתב שופט
השלום הראשי בתל־אביב, חיים
שפירא, על שירין וחבר מרעיו.
״אם אכן עשה הנאשם את כל מה
שעשה, בידיעה מלאה ובאישור מלא
של המועצה הדתית וחבריה, לא
נעברה כל עבירה שהיא. וכדי למנוע
ספיקות אני מציין, שאיני מאמין
לנאשם, ואיני משוכנע שלא
אנא מנהיגי המפלגות בישראל
חקרו נא סוגיה זו ולפני שאנו הולכים לקלפי דאגו שאנשי מס־הכנסה
יסבירו מאיפה שאכו את שיטתם החדשה שגרמה לאנשים דכים וביניהם
אפרים אברון לשלם מחיר כה גבוה — מחיר החרות.
ומדוע הם כה להוטים להטיב עם גורמי ההון?
אנו מחכים לתשובתכם עוד לפני הבחירות!
אנו קבוצת איכפתניקים ; ה ת ארגנו
בכדי לברר וללמוד הבעיה, החפץ
להצטרף אלינו יכ תוב ל: הוועד למען
״מס שווה לכל״
רח׳ ירושלים 45/28 בת־ים
יביס
ה שתלמות
מקצועית
מ ח ״ רי ם
1* 130
בך וו!ו
• •31 של
בית 3 0ר
במסגרת בית הספר מוענק
לבל המעוניין טיפול מקצועי
בשיער בתנאים מיוחדים.
בן־חור, בית הספר המעולה וחמקצועי ביותר לספרות פותח
השתלמויות מקצועיות לספרים, ברמה בינלאומית בבל
הרמות, בתחומים הב אי ם:
4צגיעת שיער
4תספורות מודרניות
טיפולי השיער בחומר קרסטס
וצביעת השיער בפרפנס
החלקה סלסול
החומרים המעולים ביותר בעולם תוצרת. ז ^ קקס.!. 1
המוכרת
בל בוגר ההשתלמות יקבל דיפלומה של
בכל העולם.
בוגרי ביה״ס הם הספרים המבוקשים
י צ! 8
ביותר.
משך ההשתלמות כחודשיים בשעות
לפנה״צ או אחה״צ, לבחירתך.
מחיר הה שתלמות:
— 1,200 שקל לחודש.
מענק חברת 300— 1/011£7 שקל
ממחיר זה. סה״כ 900 שקל לחודש.
פרטים והרשמה :
רח׳ ביאליק ,9רמת־גן, טלפון
•736424
ספרות יופי של
• •31 של
סוצריס
לשיער
שופט שפירא
הקדמה לאבו־חצירא
נעברה כל עבירה. ברור לי שהיו
ליקויים מינהליים וציבוריים באופן
ניהול העניינים במועצה הדתית.״
אחרי הדברים האלה זיכה
השופט את הנאשם מחמת הספק.
התביעה שהוגשה נגד ראש המועצה
הדתית באור־יהודה ב״,1977
עסקה בזיוף פרוטוקול של המועצה,
בו נקבע תשלום לזכותו של שי־דין,
עבור קילומטראז׳ של 750 קילומטר
לחודש. התביעה טענה, כי
למעשה אושר לראש המועצה הדתית
קילומטראז של 750ק״מ ביל-
בד, ופרוטוקול הישיבה זוייף ותוקן
על־ידו.
לקלקל את שורת האמת.
״זוהי פרשה עגומה של ספק שחיתות
ספק בורות בעיסוקם של שלי-
חי־ציבור בצרכי ציבור. פרשה ש לא
חסרו בה מתח, קנוניות, שינאת
אחים ואמירת דיברי־שקר,״ אמר
השופט בפסק־דינו. ימים ספורים
אחר־כך חזרו שופטי בית־המישפט
המחוזי בירושלים, בפסק־דינו של
השר אהרון אבו־חצידא, כימעט על
אותם מישפטים עצמם.
״בין אם נעברה עבירה פלילית
ובין אם לאו — הדבר הראשון ש אדון
בו להלן — ברור שנכונותם
של כל המעורבים בפרשה לקלקל
את שורת האמת ואת שורת המידות
הנאות הראויות לשליחי־ציבור, גרמה
לניהולם של עסקי המועצה הדתית
שלא כיאות למוסד ציבורי
נכבד.״ וכך, למרות שראש המועצה
זוכה, המועצה כולה גונתה על־ידי
בית־המישפט. נקבע כי ישיבות
המועצה נוהלו בצורה רשלנית וההחלטות
נרשמו בצורה מוזרה. לא
היו הצבעות אחרי הוויכוחים, אלא
נרשמו החלטות בטיוטות שהוש־
(המשך בעמוד )52
ה עו ל ם הדה 2283
פריחת
הגפן
( 4 1 7 ( 0 7 7 7 7/77
היא, ששרד, הו מרגנית והוא, ששם
מישפחתו גפני, נראים צמוד ומאוד יחד
לאחרונה — ביחסים החורגים מיחסי אמרגן
— זמרת. היא, הזמרת מילי מירן, והוא
האמרגן איתן גפני.איתן מוכר כאדם המתפאר מאוד ב־כישרועו
לגלות זמרות ולספחן כמו מר־גניות.
די אם אזכיר את עדנה, ל!כ, שהוא
הסקס טו ת
איך שאני אוהבת אותן, את בנות להקת
סקסטה, הן כאלה חמודות ומתוקות.
השבוע תפסתי שלוש מהן על חם!
מ ש תוללו ת
שתמיד־תמיד היתד, לבד, תפסה לה פיתאום
אהבה — מהנדס־בניין צעיר, העונה לשם
צכיקה. צביקה דנן הוא כבן ,30 ושומר
על רותי חזק־חזק.
סקסטה ב׳ :אירים שמי. היא היפה
רותי בן־אברהם
— סקסטות
חני אלקיים
נשארו —
שלוש מבנות
והן מאושרות
עושה לי חם
סקסטה א׳ :
הלהקה תפסו להן חברים,
ומאוהבות. דבר כזה באמת
על הלב.
רדתי כן־אברהם. רותי,
הפרידה האחרונה
מילי מירן
לבלות עם האמרגן
טיפח וגם קצת יצא איתה, אך בסופו של
דבר היא פרחה מבין ידיו.
בזמן האחרון הוא מטפל בעינייניה של
מילי מירן באופן יסודי מאוד. אני, בכל-
זאת, רואה אותם המון ביחד, לא רק
בשעות העבודה, ויחסו אליה גורם לי
להבין, שאיתן באמת מטפח את מילי
בחמימות, כפי שמטפחים מרגנית. בסלנג
הפרטי שלי אני מכנה זאת רומנצ׳יק.
אירית באוויר
אחרי מאלאן ת׳לפים פעם של פרידות
והתפייסויות זה קרה ! רואה-החשבון עו ד ד
ליברמן 40 ממנהליה הבכירים של
חברת־ביטוח ואחד מרווקיה המושבעים
והמבוקשים באמת של תל־אביב, עשה
זאת!
אחרי שמונה חודשי אהבה סוערת
וחיזור — כאמור, בפרידות והתפייסויות
מתגרשת. אל תקפצו משימתה, כל מעניין
הזה נמצא בינתיים בהליכים, אך אירית
נשבעת שהיא אכן מתכוונת להתגרש
מבעלה, בעל מיפעל לשקיות ניילון, יורם
אורן.
לא נראה לי כי יפהפיה זו מתאבלת
על כך. להיפך, ניתן לומר שאירית נראית
מאושרת, יפה מתמיד, ובולטת בכל מוקדי-
הבידור. לאחרונה הופיעה אירית בתצוגת־אופנה
מייוחדודבמינה וראשונה־מסוגה בארץ.
היא דיגמנה באוויר, בתוך בטן של
מטוס.
אירית נעה לצלילי הדיסקו בקלילות,
— עוד שתי —
של סקסטה. את אירים ואת חברה, יוסי
מזור, המכנה את עצמו קבלן־תיאטרון,
הדוגמנית והניפה
פיק
זוכרים אותה? את הדוגמנית היפה
והתמירה אירים קנו*? אירים התגלתה
בעבר באחת מתחרויות־היופי הרבות.
מנחה התחרות ראה ונכבש. המנחה, דודו
טופז, שיחק אותה באופן ספונטני מתוכנן׳
ואירים אף היתד, מיועדתו בציבור
י למירית שם־אור, אשתו של הזמר
במשך זמן רב.
צכיקה פיק, היה לא נעים. היא האשימה
מאז עברו הרבה מים בירקון והרבה
את בעלה בכל הפשעים שבעולם, חוץ
שינויים באירים. היא זנחה מעט את
מרצח, כשהגישה נגדו תביעת־מזונות
הדוגמנות והחליטה להפוך שחקנית. כעת
(העולם הזח .)2282 אחר־כך, תהרגו אותי
היא תלמידת השנה השניה בפקולטה ל-
אם אני יודעת למה, היא החליטה לבטל
מישחק באוניברסיטת תל-אביב.
את התביעה, ולקבל את צביקה חזרה
לזרועותיה. אז התחיל להיות לעורך־דינה
בין ההפסקות מצאה לה אירים זמן לשחק
הנאמן, יעקוב סירי, לא נעים.
אותה באהבה. אני אהבתי דווקא את
כי למירית היה קשה להסביר לי מדוע !הבשורה הזו, כי אני פשוט אוהבת אוחד,
כתבה את כל הדברים הנוראים האלה
עכשיו. איריס משחקת אותה עם סטודנט
על צביקה, ולחילופין, איך היא חוזרת /לבימוי, אף הוא שנה שנייה, בחור דתי
לאיש כל כך נורא. ההסבר שלה :״זה
וחתיך. החתיך הזה אמנם נשוי לכוריאוג־לא
אני כתבתי, זה עורך־הדין שלי. אני ן רפית מסויימת, אך נראה בעליל שהדבר
לא אשמה.״
אינו מפריע לו לעזור לאירים במישחקיה.
סידי לא אוהב שלא נעים לו. אז הוא י לי נראה, שמההפסקות הללו, שבהן
לוחשים השניים דיברי אהבה זה לזה,
הלך לאמא של מירית, חסידת ארץ־ישראל
השלמה, אורה שם־אור, והוציא ממנה ן ייצא משהו. אירים תשחק אותה והוא
יביים אותה. עכשיו רק נשאר לחיות
את המיכתב המופיע בגלופה.
עכשיו אני מתחילה להאמין לצביקה , ,ולראות מה תגיד אשתו החסודה של
שאמר לי השבוע שמירית לא אשמה ׳ הבמאי.
במשבר, יש לה פשוט אמא שכזאת.
נגד פיק
אני׳ ,ורה שס-אור, סה סל סיריה שס-אור -יק, סאשרח •כל הפרסיס
דניאלה רקח
סוף טוב!
דוגמניודהצמרת ומלכת־היופי לפני 11
שנה, שעדיין יפה באמת, אירית לביא,
אירים שמי
אפשר היה לראות השבוע באחת המסיבות.
איריס הציגה אותו בפני כולם באורגינל
אמיתי.
סקסטה ג׳ :הג׳ינג׳ית שבחבורה — חני
אלייקים. חני חיה לה באושר ואושר,
ממש כמו באגדות, עם הגיטריסט שמדליק
בוגדו. היא הודיעה השבוע שהם מחפשים
דירה גדולה יותר, כדי להגדיל את קן־
אהבתם.
אבל למה אתם מודאגים? נותרו עוד
שתי סקסטות שלמות.
אין־ספור, הוא נשא השבוע לאשר, את
היפה דניאלה רקח, קניינית של בית-
אופנה, השוכן בלב ליבה של העיר —
בדיזנגוף.
כעת שוכנים השניים האחד בלב השני,
ואני מקווה, שלמרות שהם נפרדו וחזרו
איזה 800 פעם במשך שמונה החודשים
שהם מכירים, שזה יהיה עד הסוף הטוב!
ננהג החניקה •ל ניחי נגד נקלה *ניקח •יק -ג• •נוסחו ק״י קו״ד סירי
נספרו לו ק״י ניחי.
ביחי קראם בל קסוד וקסוד של בחב החניקה הנ״ל, וחתסה קליו בנוכחותי,
ביום הגשת החניקה.
נאשר לבחנה נ״חקולס הזח״ ,אין ל• בל סירק אס אסרה ניחי הפי שכחוב
והקהל, שנסע מלוד לאי היווני קום,
התלהב עד כדי כך, שפרץ במחול ומחא־כף
בהתלהבות עצומה.
אתם רואים, לא כל הפרידות עצובות!
המיכתם של אורה שם־אור
״בתי קראה כד עמוד ועמוד
ן יי דם !החמישי האחרון היה אחד הימים
המתוחים והקשים ביותר בחייה של
עורכת־הדין נירה לידסקי. בשעה 8.30
בבוקר הופיעה נירה בבית־הדין הרבני.
אחרי חמש וחצי שנים של חיים בנפרד
מבעלה, עורך־דין ידוע לא פחות, צבי
לידסקי, הסכים לידסקי לבסוף לתת גט
לאשתו.
חודש קודם לכן היתה נירה באותו אולם
בבית־המישפט, כשהיא ממתינה לבעלה.
אולם צבי התחרט ברגע האחרון ולא
הופיע.
ביום החמישי האחרון לא הופיע צבי
בשעה היעודה. עברה חצי שעה, עברה
שעה, ונירה היתה בטוחה שגם הפעם היא
לא תצא אשד, חופשיה מבניין הרבנות.
אולם ברגע שעמדה לעזוב את הבניין,
הגיע לידסקי.
לפני שבני־הזוג נכנסו לאולם־הדיונים,
שאל צבי את נירה :״קראת מה שכתבתי
הלילה. פה אתה אומר שתסכים לבסוף
לתת לי גט.״
צבי לידסקי אינו רק עורך־דין מצליח
ומפורסם, הוא אינו רק אחד מגדולי המבלים
ומעמודי־התווך של חיי הלילה, אינו רק
סופר פורה, אלא גם בעל מדור קבוע
בשבועון לאשה. בשנתיים האחרונות ניצל
לידסקי כמה פעמים את המדור שלו, כדי
לערוך דו־שיח עם אשתו נירה, החייה
בנפרד. תחת מסווה של אגדות הוא היה
מתאר בני־זוג, מקפיד תמיד שהם לא יהיו
עורכי־דין, להם שניים או שלושה ילדים
(ללידסקים שלושה ילדים) ,להם בעיות
בחיי הנישואין.
בתקופות שבהן רצה צבי לחזור לאשתו,
היתד, מסתיימת האגדה שלו בכך שהאשה
סלחה לבעלה או להיפר, והם חיו באושר
ועושר עד סוף חייהם. כאשר הוא לא
היה במצב־רוח של פיוס כלפי נירה, היו
האגדות של צבי מתארות בצבעים שחורים
את הגיבורה.
לא אחת הוא אמר לי שלולא הוא,
לא הייתי מגיעה לשום דכר. האמת
היא שצכי דחף אותי להיות עו-
רבת־דין, אכל האמת היא גם
שאנחנו כנינו את המישרד ביחד.
כשנפרדנו, לפני חמש שנים, צבי
גירש אותי מהמישרד, וחשב שאני
אהיה גמורה כעורכת־דין, אכל
היום, למרות ההפרעות שדו, יש
לי, תודה לאד, מישרד גדול ומצליח
מאוד.
סמוך לארמון המלכות היה יער שחור־שחור
ועבות־עבות וביער, בתוך ביקתה
אכל כל זה לא משנה לצבי.
הוא החליט שהשכנה-הידידה היא
האשמה כגט כיננו. חצי שעה אחרי
הגט הוא טילפן אליה, סיפר
לה שאנחנו גרושים ואמר :״לך
יש חדק ניכר כגירושין שדנו.״
מאז שנהפך ליבה של המלכה, מכוח
שיקוי הכשפים, והיא הפכה לאשת־מדנים
ותככנית, נשתבשה לשונה והפכה להיות
כלשונה של תגרנית בשוק. כל הקללות
והחרפות, אשר היו על לשונם של התגרנים
בשוק והסבלים אשר במבואות־העיר, הפכו
להיות לאופן־דיבורה הקבוע של המלכה.
נמשו שנה שלמה ניהל הפרקליט
הפלילי 1תנודו 1א 11 יחסיו 1עם
אשתו הפוקליטה באמצעות סיפורים
לד השבוע בלאשה?״ נירה השיגה בשלילה.
אז שלף צבי את גליון השבועון, ונתן
לה לקרוא את הטור השבועי שלו. כשסיימה
נירה לקרוא את הכתבה, שהיתר,
תחת הכותרת אגדות האחים גרים, היא
פנתה לבעלה ואמרה לו :״למה לא סיפרת
לי על הכתבה הזאת? הייתי ישנה בשקט
צבי לידסקי וידידה
איך נעשית ההשמצה
ערב הגט ערך צבי את סיכום חיי הני שואין
שלו באגדה על מלך ומלכה. כתב
לידסקי במדורו:
במשך 20 שנה, לא היה מלך בארמון
המלכים וכל הנסיכים, הרוזנים והדוכסים,
אשר היו תאבי־שילטון, התחרו ביניהם
על כס־המלכות.
ביום בהיר אחד, כשהשמים היו כחולים־
כחולים והשמש היתה זהובה־זהובה, הופיע
עלם צעיר ויפה־תואר, נעול סנדלי־עור
ולבוש מכנסי־כותנה פשוטים וייפן כה וכה
וייכנס אל ארמון המלוכה.
ההלך הצעיר והיפה פקד על המשרתים
והשפחות אשר בארמון המלוכה ויאמר
להם :״הביאו לי את בגדי־הארגמן, את
כתר־המלכות ואת השרביט, כי מן היום
הזה אני הוא המלך.״
כל בני העם אהבו את המלך וכינוהו
תמיד :״מלכנו החכם״ ו״מלכנו הטוב״.
איש מבני העם ואף לא מן הרוזנים, הנסיכים
והדוכסים, ידע אי מזה צצה לה לפתע
המלכה. אולם ביום בהיר אחד, פגשה בה
הפמליה הכבודה של הרוזנים, הנסיכים
והדוכסים. בבואם אל ארמון המלך, ראו
את מלכתם יושבת בסמוך למלך על כממלכות
קטן יותר, אך עשוי אף הוא משן-
פיל ועליו גילופי־זהב.
תחילה התרעמו הרוזנים, הניסיכים והדוכסים
על כי המלך לא נשא לו אנסה
את אחת מבנותיהם .״למה עשה זאת?
וכי אחת משלנו אינה טובה בעיניו?״
אמרו איש אל רעהו.
נירה וצכי לידפקי
מלך ומלכה
קטנה מעץ אלון, גרה מכשפה זקנה־זקנה
ושמנה־שמנה.
ביום אחד, בין־הערביים, בשעת דמדומים,
באה המכשפה אל המלכה, ותאמר
לה :״היודעת המלכה שהמלך מתעסק עם
אחת המשרתות שלו? חי חי חי,״ צחקה
המכשפה בשחוק פראי, בפיה חסר השיניים,
״היודעת המלכה שהכל נדים לה בראשה
ומרחמים עליה, על שוס שהמלך מתנה
אהבים עם אחת מהשפחות?״
מגיכה על כך נירה: את השיגעון
הזה של צכי אני מבירה. הוא
החליט, שדווקא שכנה מסויימת
שלנו, היא שגילתה לי כפעם הראשונה
על הבגידות שלו. השכנה,
שהיא גם ידידה טוכה שלי, פשוט
לא אשמה, זה לא היא שגילתה
מגיבה עד השוואה זד ניריה נ די את זה, אבל לצכי זה נכנם
אבא שלי היה עורך־דין, אודי לא לראש. אמרתי לו פעם :״מה זה
כל גף מפורסם, אכל עורך דין. משנה אם השכנה הזאת סיפרה
אבא שד צבי היה ספר. אז איך לי, או מישהו אחר. מה שחשוב
הוא מעז לרמוז שאני סאה ממוצא הוא שסיפרו לי ושזה היה נבון,״
נחות ממנו ץ זו לא הפעם הרא אכל דצכי זה אף פעם לא היה
משנה. הוא לא התייהס לעצם
שונה שהוא אומר לי את זה.
המלך, שטרוד היה עד בלי די בענייני מעשה הבגידה. כל מה שהעסיק
.המלכות, העניק למלכה סמכויות. תחילה אותו היה שהשכנה הלשינה.
נתן בידיה שרביט״מלכות, עשוי מזהב,
חוץ מזה, מה שהתגלה לי —
אחר הפקיד בידיה חותם־מלכות, כחותם אני מתכוונת לבגידה הראשונה
אשר בידו, על מנת שתחתום אף היא שלו כי שהתגלתה לי, ושאז התעל
מגילות־הקלף ובהם צווי המלך ופקו חיל הקרע כיננו — לא היה שהוא
דותיו, אשר יצאו חדשות לבקרים מארמון התעסק עם העוזרת ככית, או
המלוכה.
בפי שהוא מגדיר אותה כאגדה
מגיבה נירה: אני את הרמזים ״אחת השפחות״ ,אלא שהוא התהאלה,
באילו צבי כנה אותי כעו עסק עם זכנית כחנות סמוכה
רכת־דין, מבירה ככר הרכה זמן. לכית.
אלא שבכך לא אמרה המלכה די: היא
הפיצה בכל רחבי־הממלכח שמועה כי
המלך הוא הזאב־הרע, וכי המלכה היא
כיפה אדומה, שהמלך — הזאב — הרע,
מתאווה לטרוף אותה.
אמרה השכוע נירה: הוא מאשים
אותי שהשמצתי אותו! אני רוצה
לראות שמישהו יבוא ויספר שאני
אמרתי עדיו מילה רעה אחת, ויש
מה לאמר עליו רע. מי שרואה את
צבי ככל מועדוני־ הלילה והבארים,
בל פעם עם ״פרחה״ יותר ״פרחית״
מהקודמת, יודע שצבי משמיץ את
עצמו. עד מה שהוא סיפר עדי
לחברים, ועד איך שהוא התנהג
בלפי, אני בכר לא רוצה להגיב.
דיברו המלך והמלכה ביניהם כה וכה
והסכימו שהמלך יתן למלכה גט. פנו
לעורך־דין מומחה והוא ערך למענס הסכם־
גירושין.
״חצי למלך וחצי למלכה,״ קבע הפרקליט
הבקיא בתורת המישפט ,״וזה מכוח החוק
ליחסי ממון בין בני־זוג.״
מגיכה נירה: זה הקטע הבי
מצחיק כאגדה האינפנטילית שד
צבי. כדי לקבל סוף־סוף את הגט,
אני ויתרתי על הרכה. אפילו כיום
הגט הוא כא לי עם תנאים חדשים,
שאף אחד לא היה מסבים
לקכל אותם. כשסירבתי לחתום
עליהם, הוא איים שהוא ידך ולא
יתן לי גט, אז חתמתי.
ומאז המלך והמלכה, חיים כגרושים,
באושר ועושר עד עצם היום הזה.
מסכמת נירה: אני מקווה, גם
בשבילו וגם כשבילי.
במדינה
(המשך מעמוד )50
מדו אחרי הדפסתן. ואם לפעמים
היתה הצבעה, לא טרח איש לציין
אם היא נתקבלה ברוב דעות או
פה־אחד.
בית־המישפט התקשה לקבוע
מימצאים עובדתיים כיוון ״שקיימות
כמה אפשרויות לתשלום שכר לעובד
ציבור, שכיר או נבחר, ואיני
מתיימר למצות את כולן, עקב עושר
הדמיון של משלם השכר ומי
קבלו במדינת־ישראל.״
תככים ומזימות. שירין כיהן
כראש המועצה הדתית באור־יהר
דה וגם כסגן יושב־ראש המועצה
המקומית שם, וקיבל תשלומים
• עבור החזקת רכב משני המקומות.
ההקצבה לנסיעות היתה גלובלית,
פטורה מדיווח. הנאשם נחקר גם
בקשר לתיאום בין דו״חות שהגיש
לבין מצב המונה במכוניתו, והודה
כי לא היתד. התאמה בין השניים.
אך על כך לא נאשם כלל.
נראה שהשופט התרשם, כי עיקר
עבודתם של נבחרי״הציבור במקום
היתד, בבישול תככים ומזימות,
וכי הנאשם עצמו ,״שאינו נאמן עלי,
העיד בקשר לחיים הפוליטיים ב־אור־יהודה,
על התככים השונים ש יי
קיומם נאמן עלי׳ להבדיל מיתר דברי
הנאשם.״
ערב הבחירות לכנסת העשירית
כדאי לשים לב לדבריהם של שופטים
על הדרך שבה מנוהלים עניי ני
הציבור במדינה — החל משר־הדתות
ועד לידר המועצה הדתית
באור־יהודה.
ד ר בי חיי ם
ח״ם בין מגיב ער איום ואש־הממשלה ״רעקם לו אח
הפרצוף״ :״האם יעשה!את בעצמו או שישלח בידיונים?״
וף* יום החמישי האחרון עבר
השדר יורם רונן את אחת מחוויות
חייו הגדולות ביותר. רונן
סיים לראיין את ראש־הממשלה,
מנחם בגין, בעניין תקיפת טילי
הסאס 9על־ידי מטוסי חיל־האוויר.
רונן לא ידע באותה השעה מה
שראש־הממשלה ידע, שהראיון, שאותו
העניק בגין לטלוויזיה, היווה
חזרה מדוייקת, מילה במילה, על
ראיון שהוא העניק כמה שעות
קודם לכן לגלי צה״ל.
עוד לפני הראיון הוסכם בין בגין
ורונן שהוא יימשך ארבע דקות.
כשעבר בגין את הזמן המוקצב,
ניסה רונן לסיים באלגנטיות את
הראיון, אולם בגין השתלט על
המיקרופון ו״חטף״ עוד שתי דקות.
בסיום הראיון הפליט רונו״כב־דרך־אגב
:״אנחנו נערוך אותו,
וזה יקצר את הראיון.״ באותה
שניה שינה בגין את פרצופו. ה פנים
הנעימות והאבהיות, המדב רות
אל העם בראיונות מסוג של
״ראיון בנעלי־בית״ — סיגנון ש אותו
סיגל לעצמו בגין בימים האחרונים
בעצתם של אנשי יחסי־ציבור
אמריקאיים, שהובאו לארץ
על־ידי הליכוד — הפכו פנים רוש פי
אש וזעם :״אתה לא תקצץ
שום דבר. אני לא מוכן שתחתכו
מילה אחת. או שכל הראיון יהיד״
או שהוא לא ישודר בכלל.״
רונן לא הגיב, אך בגין המשיך
ריעה בעבודה, ומתחילה להיות לא
נעימה. אני כבר שמעתי איומים
גלויים, אחרי שבגין אמר מה שאמר,
מצד עסקנים גדולים וקט נים
של הליכוד. הם קוראים לעברי
, :חכה עד ה־ 30 ביוני, אנחנו
נגמור אותך.׳
״בגין מנסה להפוך עכשיו את
העניין לבדיחה, אבל מי שהיה
נוכח במעמד הזה ידע שהוא התכוון
ברצינות וכעס באמת. אבל
זה לא משנה. אפילו אם בגין אמר
בדיחה. ,ולא כל כך מוצלחת, אני
מכיר סוג מסויים של חסידים שלו.
הם לא מבינים בדיחות, ואז זה
מתחיל להיות לא נעים ואולי אפילו
מסוכן.
בלתי״חזוי
ני ר,וצח לדעת איך בגין
1 מתכוון לממש את איומו, ה אם
הוא יעקם לי את הפרצוף בעצמו
או ישלח ביריונים לעשות
את זה. אני גם די מופתע מכך
שאף אחד מהמנהלים שלי לא אמר
שום דבר. אחרי הכל הם צריכים
להגן עלי. כשאני הייתי מנהל מחלקת
החדשות, במיקרים דומים,
והיו כאלה, תמיד הייתי יוצא ל הגנת
הכתבים שלי, אבל אני כבר
אשה מ מ־!1ל
עחוס?
הבע 7הראשון האשימה
כבגידה. הבעל ד!ש3י
גם כן
מה עשתה נזרה מקבל ( )42 לבעל
מס׳ 2שלה, שגם הוא התחיל חושד
שהיא בוגדת בוז
גירסתו של אלבך יעקב ( )61ב־תחנת־המישטרה,
בדרך למעצרו,
הרתיחה את דמה של אשתו, נזרה.
הוא חושד בה ובידיד נפשם הערבי
מאום־אל־פחם מזה שנתיים. יעקב,
הבעל, מעולם לא אמר שחשד בה.
הוא אומנם לא נתן לה חופש כמו
שרצתה — לצאת עם חברותיה לטיולים
לטבריה, או לאילת — אבל
זה מפני שיעקב היה גבר קשה מאוד
ובעיקר גבר קנאי ״שצריך אשה
מברזל״.
בעלה הראשון של נזרה דמה
בהתנהגותו לבעלה הנוכחי. גם הוא
היה קנאי, הצר את צעדיה וחשד בה
בבגידה.
נזרה, בת למישפחה ממוצא עיראקי,
ידועה מזה 12 שנה כאשתו
החוקית של יעקב אלבך וכאם בתו,
וזאת למרות שאינה רשומה ברב׳
נות כאשתו. היא רשומה ברבנות כאסורה
לו לפי הדין. דין שחל על
כל אשה שנחשבה למורדת. על נזרה
חל דין זה מאז הואשמה בכך ש בגדה
בבעלה הראשון (עם יעקוב,
בעל הנוכחי) ,עוד לפני שקיבלה
ממנו את הגט.
אבל הרישום המדוייק אינו חשוב
לנזרה. לדבריה ,״הבת שלי זו הכתובה
שלי, והצוואה רשומה על שמי
ושם בתי. בהתחלה יעקוב אהב אותי
מאוד, ופחד שהילדים שלו מאשתו
הראשונה יקחו ממני את הרכוש
שלו״.
י אבל מבני המישפחה היא חששה.
להם לא גילתה כי היא אינה רשומה
י ברבנות כאשתו .״עכשיו״ ,היא אומרת
,״הרם לה יעקוב את הכל, את
כל מה שבניתי בעמל רב במשך
תריסר שנים. בגלל חשד סתמי ולא
נכון, ועוד לעיתונים סיפר, ועכשיו
גם אחי יודעים את האמת, שהצלחתי
להסתיר מהם כל השנים. כל
עולמי חרב עלי״.
לא היו לנזרה לדבריה, יחסים
מיניים עם אבוראג׳ה ג׳ברין (.)41
ה עו ל ם הז ה 2283
להשתולל :״אתם משדרים כל
מיני דברים בלתי-חשובים, ואיתי
אתם מתווכחים על שתי דקות?
תתביישו לכם. חוץ מזה אני רוצה
להגיד לך: נמאס לי מהפרצופים
שלכם. נמאס לי מהפרצוף של
חיים יבין. אם הוא יעשה עוד פעם
חיוך עקום אחדי דברי, הפה שלו
ישאר עקום.״
״ אנ חנו
י^ל נגמור או תך ״
ף* דנן לא הגי ב. הוא מיהר
1חזרה למערכת, ומסר את כל
הודעות בגין. טוביה סער החליט
כמובן לקבל את תכתיבו של בגין,
לשדר את מלוא שש הדקות של
ראש־הממשלה. חיים יבין נדהם
מההשמצות של בגין :״אני לא
מומיה. אני עיתונאי אובייקטיבי.
נמאס לי מההסתה נגדי, ונמאס לי
מזה שהם מדביקים אותי לאיזושהי
מיפלגה. הם עורכים נגדי פשוט
הסתה״.
חיים יבין גם אינו מבין על מה
יצא הקצף של בגין .״עד במה שאני
מבין, מדובר על עניין שהיה לפני
יותר מחודש. אני הגשתי את מבט
והיה קטע עם בגין. ברגע שבגין
מזה כשנתיים נכנם ובא אבוראג׳ה
בביתם ונעשה בן־בית אצלם. יעקב,
״בעלה״ ,הוא שחיבב ושהכניס את
הערבי עם הלב הטוב, שעבד בבניין
בבית הסמור לביתם.
כדי להקל עליו בנסיעותיו הארוכות
כל יום עד לכפרו שבצפון הרחוק
היו מארחים אותו. אבוראג׳ה
יפה־התואר אכל, שתה, התרחץ, ומידי
פעם גם נשאר ללון בביתם.
״אפילו שילם את המחיר, לא היה
שדרן יכין עם מנחם בגין
הזמנה לאלימות?
התחיל עם נאום בחירות — הוא
דיבר משהו על מונופוליסטים —
קטע העורך את דבריו, משום שזה
היה בניגוד לחוקי הבחירות. ה מצלמה
חזרה אלי בהפתעה, ותפסה
מוכן לקבל שום דבר חינם. כאלפיים
לירות בחודש שילם. כל יום
שתי ארוחות, ופעמיים־שלוש נשאר
ללון. ממש כמו אחד מהמישפחה,״
אומרת נזרה.
״הוא ישלם על הבל׳ /לא-
בוראג׳ה אשה יפה בכפר ושיבעה
ילדים. את אשתו הכיר ברמת־גן,
כשעבד בבניין. אשתו היהודיה, ילידת
אירופה, התאסלמה ונשארה לגור
קבע בכפר מולדתו — אום־אל־פחם.
אותי, יכול להיות, עם חיוך. זה
לא היה נגד בגין. אני לא מביע
את הדעות שלי בשידורים, לא במילים
ולא בהבעות־פנים.
״אבל ההסתה שלהם נגדי מנד
הוא לא זוכר איפה היא נולדה בדיוק
,״אולי ביוגוסלביה״ ,הוא
אומר.
מספר אכוראג׳ה ג׳פרין :
נכנסתי אצלם כמו אח. יעקב ואשתו
תמיד רבו. הייתי חבר שלו,
אפילו אמר לי יום אחד: חבל
שאין לו חדר נוסף, הוא היה נותן
לי אותו. היו נחמדים אלי מאוד,
היינו יוצאים, שתי המישפחות, לפיקניקים
ולטיולים. הם מאוד
התרגלתי למה שקורה בטלוויזיה
עכשיו.
״הבעיה היא, ואני אומר את זה
בצורה עדינה, שבגין הוא אדם
בלתי חזוי מראש. אחרי אותו שידור
ולפני ההתנפלות שלו עלי,
נפגשנו כמה פעמים בכמה אירועים.
בגין לא העיר לי שום
דבר על, הפרצוף העקום.׳ לד,יפך,
הוא היה נחמד ואפילו בהזדמנות
אחת היתד, לנו שיחה ארוכה. אני
מכין עתה עבור הטלוויזיה סידרו,
דוקומנטרית על הבחירות, יבגלל
זה קרה שכמה פעמים בתקופה האחרונה
פגשתי את בגין. אני לא
יודע מה פיתאום הוא נזכר בפה
העקום שלי דווקא מול יורם רונן,
ולא נזכר כשהוא ראה א!תי.״
נראה כי בגין הביו שעשה טעות
בהערה המסיתה שלו נגד חיים
יבין• הוא ניסה לתרץ זאת כאמי רה
של חוש־הומור, ובכנס של
הליכוד, שנערך ביום השני ה אחרון,
אף תימן מייאש לגשת אל
יבין, ללחוץ את ידו בהפגנתיות
רבה, כשהכרוז מודיע :״ראש־הממשלה
ניגש לברך את חיים
יבין.״
אם הביריונים של בגין שמעו
על כך, אולי ניצל חיים יבין.
יוסי ינאי !0
אהבו את אשתי והילדים. יעקב
הוא בן-אדם קשה מאוד.
בעלה חשד שיש לה מאהב,
אינסטלטור אחד. בי הוא לא חשד
בכלל, אחרת הייתי הולך, עד
אותו יום שישבתי בסלון, והוא
הלך לחמם משהו במיטבח. פיתאם
שמעתי את נזרה צועקת בקול
גדול, רצתי מייד לחדר־השינה
שלה, ומצאתי שיעקב מחזיק סיר
(המשך בעמוד )68
ספורט
כ דו רג ל
מדוע !*צחה •מ״־יהודה י
לא היתד, זו הקבוצה בלבד, שהביאה
את הניצחון. מאחריה עמדה שכונה שלמה,
שכונת־התיקווה. היה זה ניצחונה של
הרוח יותר מאשר ניצחון הרגל, שהרי
אין ספק בכך שהפועל תל-אביב היא ק מצה
טובה יותר מבני-יהודה.
כדי להבין מה קרה במיגרש, צריך
להתחיל קודם לכן. להיות שחקן בקבוצת
בני-יהיודד. יש יותר משמעות ׳מאשר לשחק
בהפועל תל-אביב, משמעות שנובעת
מכל מה שמלווה את הקבוצה. היה ברור
לכל האוהדים שלה, שהניצחון בגמר
מובטח, השאלה היתד, רק מה תהיה התוצאה.
לכן גם הקימו בימות־בידור עוד
בבוקר יום המישחק, הרבה לפני שהוא
התחיל.
קבוצת בני-יהודה, מהיותה קבוצה שכונתית,
חשה עצמה חייבת יותר לאוהדיה,
כשאלה מקיימים יחסי־גומלין. דוגמה טובה
לכו היא העובדה שלפני המישחק
חילקו האוהדים השרופים לכל תושבי השכונה
עלונים, שבהם התבקשו התושבים
להניח תפילין להצלחת הקבוצה.
אפשר היה לראות את זה יגם במישחק
עצמו. היו אלה האדומים של הפועל יתל־
כמת בידור בשכונת־ ה תיקווה
הניצחון היה בטוח
לחזור על הדאבל, ואם לא, היו אומרים
שאני מאמן ירע.״
האם שיטת בעימות
11 מטר צוד ק ת ולא
באל״ף רבתי. אין שום סיבה בעולם,
שתסביר מדוע חייב להיות מישחק
כל כך חשוב, על גמר־גביע, מוכרע בבעיטות
11 מטר.
דוגמה טובה ביותר נתנה אנגליה. מיש־
חק הגמר, שנערך לא מכבר, תסתיים בתוצאת
תיקו. על פי החוקה, נערך מיש-
חק חוזר, שהלהיב עשרות אלפי צופים,
והניב יבול של חמישה שערים. אף לא
אהד הפסיד מזה. הקבוצה הטובה יותר
ניצחה, האוהדים חזו במישחקים נדירים
ביופיים, והקופות עשו את המזומנים
שלהן.
בעיטות 11 מטר אינן משקפות, לדעת
מומחי כדורגל, את היחס האמיתי ביכולת
של הקבוצות, אלא את כושרם האישי
של השחקנים. לפיכך השימוש בשיטה
כזו אינו יכול אף פעם לקבוע, שמי
שניצח היה באמת טוב יותר.
א 1ך שמוחו ואויר התאב לו י״אנחנו
על המפה,״ צעק אחד מאלפי
החוגגים בשכונת־התיקווה. היה זה אחרי
מישחק הגמר, כאשר בל האוהדים נהרו
בהמוניהם לשכונה. השמפניה נשפכה
כמים וכך גם קוקה קולה. מיני בשרים
מעוררי־תיאבון חולקו !חינם לכל דיכפין,
זקנים נשים וטף רקדו ברחובות ריקודי-
בטן, שלא היו מביישים רקדנית מיקצו־עית,
בעוד עופרה חזה, ילידת השכונה,
שוער־ פצוע כז׳ראנו
מתח של גמר
אביב, שהכניסו גזל ראשון, בני־יהודה
הישווה. כד היה גם עם השער השני.
בני-יהודה לא תקפה. היא החזירה מהלומות.
הקבוצה שיחקה לא רק בשביל
עצמה, אלא למען הרבה אחרים, שנושמים
את הקבוצה באמת ולא רק מהפה
לחוץ.
בוטה וינברג. הוא הגן על שערו ב־חירוף-נפש,
והצליח לעצור שתי בעיטות
11 מטר, הישג נדיר לכשעצמו.
סיכם מאמן הפועל, דויד שוויצר,
ספק ברצינות ספק בצחוק :״מזל שלא
הבאתי גם את הגביע, אחרת מה היה נשאר
לי לעשות בשנה הבאה? הייתי חייב
שחקן מפסיד סיני
להבקיע שער
מדוע ה פ סי ד ה
הפועל תל־ א סי ב ל
הקבוצה, שעלתה על כר־הדשא של
איצטדיון רמת־גן בשבוע שעבר, היתד.
עייפה. לא חיתה זו רק עייפות גופנית
של השחקנים, שחלק מחם השתתפו גם
במישחקי ניבחרת ובמישחקים אחרים.
היתה זו יגם עייפות נפשית ׳מכל מה שקדם
לגמר. עד ימים ספורים לפני המיש-
חק לא היה ברור להם אם הוא יערך,
ומתי. פיצוץ מיישחק ׳חצי-יהגמר עם רמת-
עמידר יגרם למתחים עצומים אצל השחקנים.
למרות
הכל הצליחו שחקני האלופה לתקוף
בהצלחה אית שערם של בני-יהודה.
מה שהיה בעוכריהם, הייתה פציעתו של
שוערם, אריה כז׳ראנו, שלא יכול היה
להגן על שערו. לכן הורכב שוער הדש
וצעיר יחסית, משה מרקוביץ׳ .אי-
אפשר להאשים אותו בהפסד כגורם בלעדי!
שהרי מעמד זה 1של גמר-גביע אינו
דבר של מה בכך.
תרמה לחוסר נסיונו של מרקוביץ׳ התעלות
יוצאת־דופן של שוער בני-יהודה,
שחר,ן מפסיד טורק
להסתכל בצלחת
שחקני הפועל תר־ אסיג אחרי המשחק
להתנחם בנוסח סיני
נתנה קולה בשיר מעל בימת־הבידור,
שהותקנה בעוד מועד. בכל מקום היו
פנים נוהרות, המביעות שימחה אינסופית,
והיו גם שהצליחו לכייס, בלי בעיות, את
אחד מתושבי השכונה, אליהו מלמלה,
שבא לשמוח עם הקבוצה.
הפועל תל־אביב התאבלה על הפסד הגביע
והזכיה בדאבל בצורה מעוררת
קינאה. שחקניה הוזמנו לאחת ממסעדות
היוקרה הסיניות שבצפון תל-אביב על-
ידי אחד האוהדים.
העו ל ם הזה 2283
אתם רוצים ל טו ס לאירופה !
אתם רוצים להיות דוגמנים !
אתם נראים טוב בג׳ינס !
כאן, עכשיו — זה קורה!
מיס ומיסטר ליוויס -המבצע החם של השנה!
חמים
מו ד די ם ג׳ינ סי ם ב־ 22 חנויות.,
אנ שי ליווי ס עורכי ם ״ מבצע
התאמה׳׳ .הםיק חו א ת
ה מי דו ת שלכם, ח תי כי ם
ו ח תי כו ת, וי ת אי מו לכםג׳ינ ס
צ מו ד יו תר, מונ ח יו תר...
ח תי כי יו תר.
שב תאי לוי ומשה סיני, כוכ בי
ה כדו רגל ה צ עי רי ם, יבח רו,
בכל חנו ת, אתהח תי כהה...
ביו תר.
חם חם
פנינה רוזנ ב לו סתבחר, בכל
חנו ת, אתהח תי ךהמ שגע
ביו תר.
ת מונו ת הנ ב ח רי םיתפרס מו,
בכל שבוע, ב ק רי א ת־ ביניי ם
של מע רי ב וב מעריב לנוער.
חם נורא
ליווי ס חינם
לכל
גו פיי ת
,מ שתתף, בכל חנו ת.
לזו כי ם בכל חנו ת -גם
לגמר.
עליה
לוהט
ת ח רו ת הג מר!
ב חי ר ת מי ס ו מי סטר ליווי ס,
ה ח תי ךוהח תי כהה לו ה טי ם
ביו תר ה שנה, ה ח תי ך
והח תי כ ה שיזכו ב־ 2כ ר טי סי
טי סהל אי רו פ ה.
( אתםתשתת פו ב ב חירה.
פ ר סי ם י היו. פ ר טי םבהמשך
המבצע).
אשי
אבלזה נכוף.
לא ת א מינו,
צ מד הזו כי ם ב מב צ ע ״ מי ס
ו מי סטר ליווי ס 81׳״,
יוכ רז ר ש מי ת כ דממני
ליוויס לשנה זו״.
יש לכ ם סי כוי להג שי ם ח לו ם.
מי ס ו מי סטר ליווי ס -המבצע
החם של ה שנה, ב ש תוף עם
ו ק רי א ת ביניי ם
רשימת האירועים
מתפרסמת בעתונים אלה.
זו ייון.
מדינה היודעת לחיות.
אנשים חמים מסבירי פנים המציעים לך חופים
שטופי שמש, לילות מרתקים, שווקים
צבעוניים, יין מקומי טוב והרבה שלווה.
יוון והאיים — אולימפיק מגישה לך אותם
מידי יום עם לוח טיסות מגוון שיתאים לך, עם
השרות המצוין של צוותי הקרקע והנוחות
המפורסמת של מטוסי האירובוס.
אולימפיק לוקחת אותך כל יום ליוון, ולאיים.
פרטים בכל סוכנויות הנסיעות.
צריך רק לקפוץ אוון
וכדאי באולימפיק.
ה עו ל ם הזה 2283
נפתרה
מ י ־ 11 ן ב*
ה ציונו ת
ב מי טב ה
באיזה אירוע ציוני חשוב מאיד, שהיה
בימים האחרונים בלונדון, התכצסה הצמרת
הפיננסית של עמנו, כדי לשמוע
מה יש לנו להגיד. באחת ההפסקות הזדמנו
אצל שולחן אחד האדונים אייזנ-
ברג מיפן, פרידמן מפאריס, כץ ממכסיקו,
גאון מז׳נבה ורוטשילד מפאריס,
ושוחחו על מה שקורה.
אייזנברג: נו, מה אתם אומרים
על החבר׳ה שלי ז לא להאמין, מה י
להגיד את האמת, כשבא אלי מיקי אלבין,
לפני כמה חודשים, ואמר לי שאפשר
עוד להציל און המיפעל, לא האמנתי.
אבל מה, אמרתי לעצמי: שאול-
נוח, לעצמך אתה יכול להגיד את האמת.
בעסקים אתה תמיד הולך על
בטוח ! על אתא לא לקחת צ׳אנס 2אז
למה שלא תיקח צ׳אנס גם על ארליך ן
נו, אז נתתי למיקי את האו״קיי, ותראו
בעיית הירידה עומדת למצוא את פיתרונה.
אני יודע שזה נשמע מאוד בומבסטי, מישפט אשר כזה.
מין קביעה מוחלטת שאין אחריה ערעור, אבל עובדה.
הבעייה עם הירידה היתה שלא ניגשו לעניין באופן מדעי.
השאירו את הטיפול בעסק לפוליטיקאים, עיתונאים, רבנים
ועוד אנשים לא־מיקצועיים מהסוג הזה. עכשיו, סוף־סוף כבר
עבר העסק לידי המדע, ואפשר לראות אור בקצה המינהרה.
כל זה נודע לי מעיתון חיילי צה״ל, במחנה, שנפל לידי
בנסיבות עגומות מאוד. בעמוד 42 ההיסטורי של הגיליון,
שראה אור ב־ ,13.5.81 מופיעות 400 המילים שישנו את פני
ההיסטוריה, ועל זה ניתן לומר שגם מסע בן אלף מילים
יכול להתחיל ב־ 400 מילים.
שמה, תחת הכותרת ״למה הם יורדים ז״ נאמר:
״הסיבה האמיתית לירידה מישראל אינה כלכלית או
חברתית, כי אם נפשית — קובע פסיכולוג קליני.״
האיש הגדול הוא ד״ר נתן פרוינד, שהוא פסיכולוג קליני
ומרצה בבית״הספר לחינוך באוניברסיטת תל־אביב, שפירסם
מחקר ״המתבסס על מעקבים וניסיון קליני בטיפול במיש-
פחות יורדים.״ להלן כמה ציטטין :
״היורדים מישראל אינם מהגרים. הגירה היא חיפוש
מולדת, אך היורדים אינם מחפשים מולדת. הגירה נובעת
ממצוקה אובייקטיבית, בעיקר משני סוגים: עוני אובייקטיבי
ורדיפות פוליטיות או אידיאולוגיות. היורדים מישראל אינם
נרדפים אינם סובלים מעוני אובייקטיבי. כאשר אדם שאינו
סובל ממצוקה אובייקטיבית מחליף את המקום שבו היכה
שורשים — מוכרחה להיות סיבה נפשית.״
כלומר, ליורדים יש ליקוי נפשים מסויים, והוא: חוסר
היכולת להרגיש סיפוק. מין מחלה כזאת, או מום :
״תכונה זו — היכולת להרגיש סיפוק — נפגמה אצל
היורד, ממש כמו שעלולה להיפגם היכולת המילולית או
השמיעה.״
וכמו כל הצרות שלנו, גם הצרה הזאת מתחילה אצל
היורדים בגיל נמוך מאוד:
״היכולת להרגיש סיפוק היא תכונה נפשית המתפתחת
במיסגרת מישפחתית, ואם יש בה ליקויים, הרי זה כתוצאה
מתקלות בחינוך עוד בגיל הינקות. כל אדם נולד קפריזי,
חסר היגיון אובייקטיבי ועושה מה שמתחשק לו ...עם הגיל
נגמל הילד מתכונה זו, אך בניגוד ליניקה או לזחילה, אין
לקפריזה גמילה אוטומטית ; דבר זה צריך להיעשות במיסגרת
המישפחה, על־ידי חינוך נכון, התייחסות לילד והקניית
ערכים, שיתנו לו הרגשה של סיפוק, של עשיית דבר חשוב
מהחשק. תכונה זו נושאת בתוכה התייחסות למישפחה, ולכן
אדם שגדל בלי תקלה בתכונה זו, מרגיש צורך להשתייך
השתייכות מוסרית אל השורשים ...אצל היורדים התקלקל
המנגנון של גמילה מקפריז־ה. היורד עובר לארץ אחרת כדי
בנוייה־ציריכר־צייטונג ! אני מכניס להם
כסף, והם באים אלי עם התעריפון של
ידיעות אחרונות ואומרים: תן עוד,
אחרת שימעון לא עובד. אז מה אני
יכול לעשות ן אני נותן. ואתה, שאול-
נוח, לך אני רוצה לומר — תחכה עם
השמפניה. העסק עוד לא גמור. רק
אתמול הכנסתי להם איזה צ׳ק קטן
שנכנס לי מהפרשי״מס, ואני מציע לך
להציץ בעיתונים שלהם בימים הקרובים.
ט שי ל ד: בלי הצגות, ז׳אן. לאחרים
לא נתת משהו 2ככה, לביטוח 2
(צחוק כללי).
הבעייה
לא להשתייך. סדר העדיפויות שלו לקוי ומתרכז בסיפוק
מהיר. אין כל אפשרות להתווכח איתו: כשאנו אומרים
סיפוק, הוא חושב על תענוג, וכשאנו מדברים על אידיאלים
ושורשים, הוא מוצא בנו חטאים.״
וזו לא סתם מחלת-נפש, הירידה. המחלה הזאת גם
עוברת בירושה, כמו שכתוב בעיתון 5
״על סמך ניסיונו הקליני מציין הד״ר פרוינד במאמר /כי
בקרב ילדי יורדים רבים קיימות הפרעות נפשיות העלולות
להתפתח למחלות-צפש, כיוון שהוריהם עצמם לא נגמלו מקפ־
כפי שעלולה להיפגם היכולת המילולית או
השמיעה״.
עד כאן תיאור ״המחלה״ .האם גם ניתן,
אליבא דד״ר פרוינד, לרפא את הליקוי הזה,
ובכך לעצור, סוף סוף, את התהליך המסוכן,
המדיר שינה מעיניהם של רבים בארץ?
התשובה, עפ״י המאמר, חיובית בעיקרון
— אולם מי שחושב על תרופת־פלא בנוסח
״גלולה־נגד־ירידה״ לבליעה חד־פעמית —
טועה.
״היכולת להרגיש סיפוק היא תכונה נפשית
המתפתחת במסגרת משפחתית, ואם יש בה
״במחנה״13.5.11(81 ,
ריזה, ואין הם מסוגלים לבצע את תהליך הגמילה לילדיהם.
לדבריו, אם ההורים עצמם עדיין מתלבטים ולא התמכרו
לחלוטין לתענוג על חשבון הסיפוק, קיים עוד סיכוי, באמצעות
הדרכה פסיכולוגית, להציל את ילדיהם״.
נו, זה לא נהדר ן ב־ 400 מילים בעיתון במחצה יכול
להשתנות כל מהלך ההיסטוריה שלנו! מה שהמדע יכול
לעשות ! אין ספק שד״ר פרוינד פשוט מצא את הנקודה
הארכימדית, ומעכשיו הכל שאלה של טכניקה.
בעניין הטכניקה, יש, ברוך השם, ממי ללמוד. שהרי
יש כבר מדינה אחת לפחות שמתייחסת לבעיית הירידה
אצלה כבעייה נפשית לכל דבר, וכבר הצטבר שם ניסיון
ממושך בטיפול הקליני בליקוי הנפשי הזה. בעניינים אחרים
אנחנו אומנם בצרות עם המדינה הזאת, אבל שמעתי שדווקא
בעניינים מדעיים קיימת פתיחות מסויימת, וכדאי לנצל אותה
לפני שיהיה מאוחר מדי.
תיזכורח בכל יום בשבע בבוקר יוצא לדרכו אוטובוס
גדול, צהוב, יפה ומצוחצח מסוג
מרצדס, כדי לאסוף את ילדי המושבים
בפיתחת-רפיח ולהביאם אל בית״הספר
האזורי במושב שדות.
ילדי מושב תלמי־יוסף מצפים לאוטובוס.
הם כל״כך חמודים, הילדים. עומדים
בשתי שורות, תרמיליהם על כתפיהם,
שורה מול כל אחד משני פתחיו של
האוטובוס הגדול והצהוב. נהג האוטובוס
עושה סיבוב, מתמרן, ועוצר בדייק-
כץ: מה שמדאיג אותי, זה הפילוג
ביהדות הדתית. מי שלא ינצח, האי־דישקייט
תפסיד. תאמינו לי, זה כואב
לי יותר מהעסק הזה שהיה לי שם
בניקראגואה עם הנשק שמכרתי בדיוק
לפני שהתחלף השילטון, ואחר־כך עשו
לי מורטוריום. ואני לא מדבר כבר על
הכסף שהם עלו לי. יהודי נותן כמה
דולרים ורוצה לראות נחת, ומה הוא
מקבל במקום זה 2מהומה ומבוכה, מבו-
קה ומבולקה, ויד איש באחיו.
רו ט שי ל ד: אתה, מרקוס, יכול לה גיד
תודה גם לנסים על ה״ברוך״ שקרה
מיליארדר גאון
מה הוא והמטורללים שלו מעוללים !
כל גרוש אני אראה בחזרה.
רוטשילד: מה זה חשוב כל־כך,
שאול־נוח ז הליכוד, המערך, מה זה
משנה? הם כולם פטריוטים, וכולם
מסכימים לקחת ממני תרומות. אמרתי
למוקה לימון שלי: אתה תצביע מה
שאתה רוצה, אבל המדיניות שאתה
מנהל שם זה המדיניות של הבית שלנו
מזה מאתיים שנה: כולם יהודים, לכולם
מגיע משהו. מה שחשוב זה שהעסקים
הולכים• בנק כללי עובד ז עובד.
פרידמן: מה שהורג אותי זה ה מחירים
שם. אתם יודעים כמה עולה
מודעה בידיעות אחרונות ז יותר מאשר
ג און: האמת? נמאס לי לעבוד דרך
מתווכים• גם בגין וגם פרס לוקחים דמי־תיווך
יותר מהגויים בבנקים של ציריך.
הנה, אספר לכם מיקרה שקרה :
אני שם מיליון פרנקים — לא חשוב
למי — ושואל: מה קרה עם הכסף 2
בא אלי הגיזבר, ומראה לי שבדרך ירדו
* .40 ככה אפשר לעשות עסקים 2אז
ביקשתי ממנהל החשבונות שלי, דווקא
אשכנזי פיקח, להגיש לי הצעה .״מר
גאון״ ,הוא אומר לי ,״למה שלא תעבוד
בישראל כמו שאתה עובד בהונג-קונג:״
אז אני שואל אותו: ואיך אני עובד
בהונג״קוצג!״ והוא אומר :״במקום לעבוד
עם מתווכים וקבלני״מישנה, עובדים
ישר עם סוכנים, וכמה פויילע־שטיק
שהם יעשו, אתה עוד חוסך * 20 לפני
מס ״.אז זה בדיוק מה שעשיתי.
״מרצדס״ צהוב
נות מול שתי השורות המוכנות מראש,
כדי לחסוך זמן.
אחד״אחד, בסדר מופתי ובשקט מטפסים
הילדים של מושב תלמי־יוסף על
האוטובוס. כל-כך נחמדים. במיכנסיים
קצרים, בחולצות טי ועליהן כתובות חכמות,
בנעלי אדידס או סתם בסנדלים.
ילדים יפים, רחוצים, מסודרים, נוסעים
לבית־הספר בשדות, כל בוקר.
במרחק 50 מטרים מהמקום שבו ניצבים
הילדים יש שדה-ירק קטן. שורה
של ערבים עובדים בשדה. קוטפים מש
נדדת*
מדי
פעם טוב להזכיר נשכחות. רא שית,
זה נותן מיטד היסטורי להווה
האפור. שנית, העבר הוא חומר גמיש
מאוד, שאפילו פלסטלינה לעומתו היא
שיא הקשיחות. תענוג להתעסק איתו.
הנשכחות שאני רוצה להזכיר הפעם
הוא אחד עגול מאוד. למעשה — בדיוק
עגול, ושמו סעדיה מרציאנו. היו זמנים
שהעגול הזה רצה לחיות חבר-כנסת,
והיו אנשים, כמוני, שלא התלהבו מזה.
מכיוון שאמרתי, גם בערך וגם בדיוק
מה אני חושב על העגול, היו הרבה
אנשים טובים מאוד שלא רק חשבו שאני
גזעני, אלא אפילו אמרו את זה. לא
יכול להיות שיהודי־מרוקאי יהיה גם
עיגול מדוייק, אמרו האנשים הטובים,
ולכן מי שאומר כך הוא בעצם גיזעני.
אסף יגורי יכול להיות עיגול מדוייק.
מרציאנו לא. לך תתווכח עם זה.
נו, אז בבקשה לראות מה קרה עכשיו.
מרציאנו שלנו רצה להיות ח״כ
אצל תמ״י. לא איכפת לו במיוחד על-
חשבון מי הוא ח״כ. הכל הולך. אז בא
אהרון אבו״חצירא, שהוא בימים אלה
הסמכות הע-דתית הגבוהה ביותר במדינה,
ועשה למרציאנו א-פייג אשכנזי
לגמרי. אף אחד לא יספר לי שאבו־חצירא
לא רצה את מרציאנו משום ש־מרציאנו
יהודי-מרוקאי. הוא לא רצה
אותו משום שעכשיו כבר כל אחד יודע
שמרציאנו הוא עיגול מדוייק, ואני שוב
יכול ללכת ברחוב בראש זקוף.
הו. פיתאום מזדקף ילד ערבי, בן עשר,
אולי, ונועץ מבט באוטובוס הגדול והצהוב
ובילדים המטפסים עליו, הילדים
הנחמדים של תלמי-יוסף, שנוסעים ללמוד
בשדות.
התמונה חוזרת על-עצמה גם במושב
פריגן וגם במושב אוגדה, בפיתחת״רפיח.
גם שם מזדקפים פיתאום ילדים ערבים
מאצל דליי הפלסטיק הכתומים ונועצים
מבט ארוך בילדים החמודים כל־כך, שעולים
לאוטובוס הצהוב, אלו צאצאי ה מתנחלים,
בני עם אדונים, גזע נבחר
וגוי -קדוש, שילדים ערבים עובדים למענם.
עדנה פ״נרו מסכמתאתהפסטיבלה־ 3 4כ ק אן:
הסוד!
ב מ קו ם
האמריקאים
11— 1 1 1 8 8 — 8וווו ווו וווו
—ווו
ך* דעההכל לי ת אומרת שקאן 1981
׳* 1היה פסטיבל חלש. אבל הדעה הכללית
אמרה בדיוק אותו הדבר גם ב־
1980 וב־ ,1979 ובכל השנים הקודמות
לזו. ואחרי כל הספד שכזה, בחלוף כמה
חודשים, מתחילים הסרטים שהתנגשו זה
בזה בפסטיבל, לחדור לתודעה לאט לאט.
ואז מסתבר, שהפסטיבל בכל זאת לא
היה כל כך דע.
ועוד אומרת הדעה הכללית שמבחינה
עיסקית זה לא היה פסטיבל מוצלח ביותר.
וכאן יש, אולי, משהו מן האמת. אבל
מה אפשר לעשות כשהאמריקאים ערכו
לעצמם שוק של סרטים בלוס־אנג׳לס לפני
כמה חודשים, והצרפתים עסוקים בנשיא
החדש ובפרנק הצרפתי שגולש מטה בהתמדה,
והעולם וכלו עסוק בטילים הסוריים
בלבנון, ובצבא הסובייטי על גבול
פולין, ובבני־ד,ערובה בספרד? האם יש
עדיין מישהו החושב שהקולנוע הוא הדבר
החשוב ביותר בעולס?
ובכן — יש! לפחות בימים האחרונים
התחיל הדוחק שבטיילת להזכיר את הנוף
הרגיל של הפסטיבל מימים ימימה.
יורש־תורן של אלביס פרסלי (שסרט תיעודי
לזכרו הוצג כאן) פורט על גיטרה,
מתפתל ומזמר על המידרכה. צעירים מרוחים
בצבע לבן על פניהם מנסים לחקות
את תרגילי ללוליינות של מרסל מרסו על
מידרכה אחרת. ג׳ק ניקולסון ודונאלד
סאתרלנד לוגמים קפה לראווה כשהשמיים
הרחמניים, שהתאפקו ולא הזילו דימעה
אחת. עד היום הלפני־אחרון של הפסטי
מעודדים את ילדות־הפלא להציג את
גופן לראווה.
מה שהוצג באפלה לא היה פחות טוב
ממה שהוצג בשנים הקודמות. אותו אחוז
של יומרה חסרת יסוד, של נסיונות הראויים
לפרסים — על המאמץ אם לא על
התוצאות — .ושל, סרטים שידובר בהם
עוד הרבה זמן אחרי שיינעלו שעריו של
הפסטיבל ה־ 34 בקאן.
אולי משום שהאמריקאים הקטינו השתתפותם,
ואולי משום שהחברה המערבית
מתנוונת וחסרה אתגרים של ממש
(לפחות על הבד) ,היה זה הפעם פסטיבל
של מיזרח־אירופה. ההונגרים, הפולנים
והיוגוסלבים זכאים למירב השבחים, אם
כי חלק ׳מהם נאלצו לעשות את סרטיהם
רחוק מאוד מן הבית.
בין ק א ריי ר ה
ו מ צפון
ן* סרט המרשים ביותר בשלימותו
נ 1ובאיכותו היה סרט הונגרי בשם
מפיסטו, שהבמאי שלו, איסטוואן סאבו,
מוכר לקהל הישראלי מסרטו התוודעות,
שמוצג כבר כמה חודשים במוסיאון בתל־אביב.
מפיסטו, שזכה הן בפרס הביקורת
והן בפרס על התסריט, הוא סרט שונה
לחלוטין מן הסיפור הקאמרי ׳והאינטימי
של התוודעות. הוא מבוסס על רומן, הנושא
אותו שם, של קלאוס מאן, בנו של
הסופר תומאס מאן, שנפטר, אגב, בעיר
קאן לפני 32 שנים.
סכין בואש
אחד המהגרים בסירטו של דושאן מאקאבייב מונטנגרו.
זהו אחד הסרטים המשעשעים והמתוחכמים ביותר מאלה
שהוצגו בפסטיבל קאן השנה. בעת העבודה על הכנת הסרט! התבטא
הבמאי ואמר, כי זאת הפעם יעשה ״סרט פשוט, סרט נורמאלי לחלוטין״.
סיפרו של מאן שיחזר בצורה שקופה
למדי את חייו של גוסטאב גרינדגנס,
מגדולי השחקנים של גרמניה הנאצית
בתיאטרון !ובקולנוע .״הדימיון בין הדמות
המרכזית בספר לגרינדגנס עצמו גדול
עד כדי כך, שיורשיו תבעו לדין את
המו״לים ישל הספר וימנעו את הפצתו בגרמניה
במשך !תקופה ארוכה, בטענה שהספר
מסלף את דמותו של השחקן ופוגע
בתדמיתו.
קורות חייו המפורטים של גריינדגנס,
עניינו את סאבו רק במידה זעירה. מטרתו
של הבמאי היתד, שונה. הוא רצה
להראות מה קורה לאמן כאשר עליו לבחור
ביו הקארייחה, משאת נפשו, לב־ן
המוסר, שהוא עניין למצפונו. גיבור הסרט,
היוצא לדרך כשחקן שאפתן מאוד
ובעל דעות פרוגרסיביות מאוד בתיאטרון
צנוע בהמבורג, עולה בהדרגה בסולם
ההצלחה כשבכל שלב עליו לעשות
פשרה מוסרית נוספת. זה מתחיל עם
פשרות אישיות, כמו חנופה לכוכבות
שיש להן השפעה על מנהלי התיאטרון,
מסתיים בכניעה מוחלטת למישטר הנאצי.
החשיבות ואשליית הכוח שהעניק לו ה־מישטר
החדש בהתחלה, ניטלים ממנו. הוא
מוותר על אשתיו, על אהובתו, על ידידיו,
על הכבוד העצמי ועל כל מה שהיה שלו.
הוא מרים ידיים ונכנע כל אימת שמפולו
הקטן ביותר.
עילים עליו לחץ
הוא מוכן להשתמש בהאמלט כבמכשיר
׳תעמולה ארי, ומגלם את עצמו בדמות
מפיסטו, שבמילים של גתה הוא ב״רוח
השוללת״.
איש הברזל
סידטו של אנדדי ואידה, משלב חומר תיעודי בדימיון,
שבו נראה מנהיג הפועלים הפולנים, לד ואלסה,
בבואו למיפגש אמיתי של האיגוד המיקצועי החופשי בפולין — סולידאריות.
בידי סאבו הפך הסיפור להרבה יותר
מגילגול פרשה אישית לקולנוע. מדובר
כאן באתיקה המחייבת כל אמן וכל אדם
ביחסיו עם המימסד שבתוכו הוא חי, ובמיוחד
פשהמישטר הוא טוטאליטרי, ה שולח
ידו יאל חייו הפרטיים של כל אז רח.
השאלה הנוקבת שמציג הסרט: האם
היצירה האמנותית בת־קיום בפני עצמה,
בלי קשר כלשהו למציאות שבתוכה
נולדה, והאם מותר לאמן לוותר על יושרו
האמנותי והמוסרי כדי שיוכל להמשיך
להתקיים וליצור.
זו השאלה המוכרת היטב לכל ימי שחי
על מענקים ופרסים, על ׳תמיכות ומימו־נים
של המימסד, בין אם המדובר בישראל
ובין אם המדובר בארצות־הברית,
שלא לדבר על הארצות הקומוניסטיות או
על הארצות במרחב. אין ספק שסאבו
הכיר את הבעייה מקרוב, בשנים הרבות
מאז *שהוא. עשה סרטים בהונגריה.
ה טי רו ף
שזכה בפרס
>> ם ״מפיסטו״ ראוי לתואר הסרט
י הטוב ביותר, הרי איש הברזל ראוי
לתואר הסרט האמיץ ביותר, והוא באמת
זכה בדקל הזהב. אנדז׳י ואידה נראה בעבר׳
בעיני ספקנים׳ כמין גירסה פולנית
של מפיסטו, מורד בשרות המיימסד. אחרי
איש הברזל אין עוד ספק ששרף את כל
הגשרים שלו אל המיפלגה. הסרט המשח זר
את האירועים האחרונים במספנות
של גדאנסק, בהנהגת לך ואלסה, תוך
כדי שילוב חומר עלילתי וחומר תיעודי
טהור, אומר בצורה מפורשת ביותר שהממשלה
הפולנית מעוותת מידע כדי להוליך
שולל את הציבור, שהמישטרה הפולנית
מתעללת באסירים פוליטיים, שהשחיתות
והשקר היו המידות המקובלות
ביותר על המישטר. הסרט, המהווה ׳מעין
המשך לאיש השיש שעשה ואידה לפני
כמה שנים, חסר אולי את השלימות ה־דרמאתית
או את העומק הפסיכולוגי ה דרוש
ליצירה קולנועית. אבל אין ספק
שהוא היה הסרט האקטואלי והרלבנטי ביותר
שהוצג כאן, ממש כמו יומן־חדשוית
טרי.
ועוד שני פולנים. המרתק: ביותר: מכל
הסרטים שראינו היה של אנדז׳י דולב־סקי,
על משהו דמוי הדיבוק. שם הסרט
בעברית: טירוף. הכוונה לאותה השתלטות
הנפש, הגובלת בטירוף, דוגמת הדיבוק
של אנסקי. הבמאי, תסריטאי ועוזר
לשעבר של ואידה, נשלח להתאוורר
במערב אחרי שסרט מדע בדיוני שעשה
לפני שנתיים נאסר להצגה בפולין.
אין ספק שסרטו של דולבסקי קשה,
רווי חולניות, מביך ומפחיד. זהו סרט
על השתעבדות האדם לקסמי הרשע והי-
דרדרותו ההדרגתיות אל תהומות הייאוש
המוחלט. המצלמה אינה פוסקת מתנועה,
אפילו לשנייה אחת. גווני הכחול של
הצילום משרים אווירה מקפיאת דם. עוצמת
ההרס העצמי של הדמויות מתבטאת
בחבלה עצמית מפחידה, וסצינת הטירוף
הארוכה ישל השחקנית איזאבל אדג׳אני,
במינהרה של רכבת־תחיתית, אינה פורחת
מן הזיכרון. סצינה זיו תיכנס, בלי ספק,
להיסטוריה של הטירוף בתולדות הקולנוע,
ואדג׳אני זכתה בפרס השחקנית הטובה
ביותר.
צריך להצטייד בעצבים חזקים כדי לראות
את הסרט מתחילתו ועד סופו. וזאת
הפעם הראשונה בתולדות הפסטיבל, שהזהירו
את הקהל מראש בפני הסכנה.
מרביית העיתונאים צפו בסרט !בשעה 8.30
בבוקר, ולא היתד, זו התחלה מרנינה
ליום עבודה ארוך.
המסר המדכא של הסרט עשוי לרדוף
העמוק השולט בכל יצירתו של סקולי־מובסקי
ממד כלל-אנושי.
טרגדיה של
אדס מגוחך
^ סרט המשעשע ביותר של הפסו
1טיבל (שסבל ממחסור בהומור) הגיע
מיוגוסלביה דרך שוודיה. דושאן (סרט
מתוק) מאקאבייב, אחד הבמאים המעניינים
ביזתר בעולם, החליט הפעם, כדבריו,
לעשות סרט פשוט. מונטנגרו הוא
קומדיה יעל תיסכוליה של אשה אמריק אית
נשואה, החיה בשוודיה ופוגשת קבוצה
של מהגרים מן הבלקנים. מאקאבייב
אומר שהסרט מוקדש לאומה הרביעית
בגודלה באירופה, אומת הנוודים העוזבים
את הבית והולכים לעבוד בשדות ׳זרים,
כשהם נוטלים עימם את ההרגלים, המוסכמות
והמינהגים של המולדת.
כצפוי, גדוש הסרט מראות נועזים ודיאלוגים
חריפים. זהו מיפגש מרתק בין
התרבות המתנוונת של המערב ילבין השורשיות
הספונטאנית של המהגרים, ויש
בו !שימוש מקורי במוסיקה ובאפקיטים
של פם־קול.
לגבי מאקאבייב זהו סרט לא מסובך.
ומי יודע, אולי תתגשם מיישאלית לבו והסרט,
שהופק בכסף שוודי, יצליח בקופה
ויאפשר לו להמשיך במלאכת הבימוי
ממנה שבת, בעל כורחו, אחרי הכישלון
מקופיתי של סרט מתוק והעימותים האי־
בדמותו של קרל מריה ברנדוואר, בסרט מפיסטו של איסטוואן סאבו
שייצר גם את הסרט התוודעות, המוצג כבר כמה חודשים במוסיאוו תל־אביב.
הסרט זכה בשני פרסים: פרס הביקורת ופרס על התסריט הטוב ביותר
שחקנית הפרס
איזאבל אדג׳אני, בסירטו של אנדדי דולבסקי,
טירוף. אדג׳אני זכתה בקאן בפרס השחקנית הטובה
ביותר. לראשונה בתולדות הפסטיבל הוזהר הקהל כי עליו להצטייד בעצבים חזקים.
את הצופים בו גם כעבור זמן. ועם זאת,
הכישרון להשתמש בשפה קולנועית בצורה
כל כך נוקבת ולשמור על מידת
העוצמה ׳והמתח החזותי לכל אורך הסרט,
בלי הפוגה, ראויים להערכה בלתי
מסוייגת.
הפולני השלישי הוא ידי סקולימובסקי.
הוא בא לקאן אחרי שהשתתף כחישקן
בסרטו של הבמאי הגרמני, פולקר (תוף
הפח) שלנדורף זהות מזוייפת, שצולם בביירות.
בשעה שעבד בביירות בישרו לו
מן הבית ׳שהסרט ידיים למעלה, שעשה
לפני 14 שנה, זכה סוף־סוף להיתר הצנזורה.
הסרט
הוא מעין קריאת־זעם נואשת על
מצב החברה הפולנית ב־ ,1967 שבאה ל ידי
ביטוי במסע דמיוני שיל חמישה חברים
לספסל הלימודים. בפגישת מחזור
הם עושים חישבון־נפש בכל הנוגע להצלחתם
המדומה. הייאוש שרווח בפולין
באותם הימים וההרס של לבנון הולידו
אסוסיאציה בתודעתו של סקולימובסקי.
הוא צילם מבוא ארוך, שבו הוא מספר
גם על הפרשה ׳שניליוותה לסרטו הישן,
ומסביר את החשיבות שהייתה לפרשה זו
בחייו האישיים. השילוב של המבוא, הצבעוני
והאקטואלי, עם הסרט הישן ש צולם
במקורו בשחור-לבן, יוצר פרספק טיבה
מוזרה ומפחידה למדי, משום ש היא
קושרת את פולין ולבנון (לא חס רים
ניתוחים פוליטיים בליתי-קולניועיים
לחלוטין העושים זאת) ,ומקנה לפסימיזם
דיאולוגיים עם ראשי תעשיית הסרטים
ביוגוסלביה.
מתרח אירופה הפגינה את אונה והמערב
הבריק פחות. התחזיות ריקה זנבו־בה
של ברנארדו ברטולוצ׳י בתסביכי
אדיפוס ובטרור בסרט טרגדיה של אדם
מגוחך; התפקעות מחשיבות עצמית
חסרת כיסוי בטיפול במיתוס של המערב
הפרוע בסרט שערי הרקיע ישל מייקל
צ׳ימינו; ליליאנה קאוואני שפכה מעיים
והפכה בני־אדם לרסק-עגבניות בעיבוד
גס ישל ספר כימעט־קלאסי על שיחדור
נאפולי בידי בנות־הברית, בסרט העיר
לפי מאלאפרטה; ברטראן בלייאה הש־
׳תעשע בתיאור יחסים אסורים בין אב
חורג ובתו בסרט האב החורג.
כל זה לא היה מעניין במיוחד, משכנע
במיוחד, איו מקורי במיוחד.
ג׳ון בורמן ניסה בסרטו אכטקליבר
להשתמש במיתוס שיל המלך ארתור ואבירי
השולחן העגול, כדי להפיק לקח
מוסרי לגבי הימים האלה. אבל השיעור
הוא מעורפל ׳ונסתר מדי ׳,והקהל עשוי
לחישוב שזהו סרט לנוער. הסרט יזכה
בפרס על תרומה אמניות״ת לקולנוע.
ג שיקות ק טנו ת
וזיכרון פורה
ך מאמץ הפירסומי הגדול ביותר,
יי • בכל הפסטיבל הזה נעשה על-ידי ה חברה
האמריקאית של מנחם גולן ויורם
גלובוס — קנון. לא חלף יום בלי מידע
נוסף על הפקותיהם החדשות. מטוסים
חכורים נשאו את כרזותיהם בשמיים, וכמה
בתי־קולנוע הציגו בלי הרף את יצירותיהם.
אבל גם זה היה ייצוג אמריקאי,
כי הרי אי אפשר להתייחס אל קנון כאל
ענף בתעשייה הישראלית.
וישראלי יאחר שבלט ביקאן הוא אלכם
מסים, שחברת ההפקה וההפצה שלו ישרם
מביאה לכאן 11 סרטים.
הישראלים היו ממש גאים מאוד השנה
.׳שלושה סרטים במיסגרות רשמיות:
אחד ב״ישבועיים של הבמאים״ ,אחד ב-
״מבט מסויים״ ואחד, תאמינו או לא,
ב״שבוע הביקורת״ .ובמה שנוגע להעייט,
גאוות המישלחת הרשמית היתד. מסוייגת
מאוד. הסרט זכה לתגובות טובות, הרבה
מעל לממוצע, ועיתונאים מכל פינות העולם
ביקשו חומר ואינפורמציה. אבל
פרשת העייט בישראל הכניסה כנראה את
הנציגים הרשמיים למבוכה.
אלף נשיקות קטנות של מירה רקנאטי
זכה למסע פירסום מוצלח — כרזה יפה
מאוד התנוססה בכל מקום ועידוד רש מי
נלהב הורעף עליו בשפע. הסרט, שבאורח
מוזר עורר יעניין שיל עיתונאים
זרים יותר משעורר עניין של עיתונאים
ישראלים, הוא ללא ספק הישג אסתטי
לקולנוע הישראלי. העובדה שאין בו מרכיבים
פוליטיים עזרה כנראה למצפון של
המישלחת, שאירגנה שתי מסיבות לכבוד
הסרט והזמינה אפילו את שגריר ישראל
בצרפת, מאיר רוזן.
אילו היו מוותרים על שירי מיילחמת
ששת־הימים. במסיבה שאליה הוזמנו גם
עיתונאים מצריים, לא היה קורה אסון.
אבל איש אינו מושלם, כפי ׳שאמר בילי
ווילדר, גם לא מארגני המסיבה.
הסרט הישראלי השלישי עטה איצטלה
ישל הפקה ״בליגיית-פלסטינית״ ,ובכך חסד
הרבה כאבי־ראש למישלחת הישראלית של
מרכז הסרט. לכאורה אין שום סיבה ש לא
להתייחס לסרט הזיכרון הפורה של
הבמאי הצעיר מישל כליפה כאל סרט
ישראלי. כליפה הוא יליד נצרת, וכל סר טו
צולם בישראל. הוא מדבר על בעיות
אותנטיות של האובלוסיה, כמו בעיית האשד,
בתוך החברה הערבית ובעייתה ה כפולה
בחברה הערבית הנתונה לשילטון
ישראלי. כליפה מתרכז בשתי דמויות:
עקרת־בית שהתאלמנה מייד אחרי מיל־חמת
העצמאות ושאדמות מישפחתה הופקעו
על-ידי השילטון הצבאי, והסופרת
ילידת שכם סחר כליפא, שהעזה להתגרות
במוסכמות של החברה שבה נולדה.
כשהצליחה לקבל גט מבעלה, אחרי 13
שנים של מאבק, הלכה ללמוד באוניברסיטה
בביד־זית. היום היא מלמדת בה.
קשה לומר שכליפה אכן חודר לעומק
הבעיות של שתי הנשים׳ כשהוא משקיף
מן הצד או כאשר הוא יוצר הקבלה של
ממש ביו דיכוי האישה בחברה הערבית
לבין דיכוי החברה הערבית במציאות
הישראלית. אף על פי כן זהו הסרט
היחיד ממוצא ישראלי המתמודד עם ה־בעייה
של האיזור ועושה זאת בצורה
אינטליגנטית. מי יתן ותבוא גם תשובה
ישראלית ישל ממש לאתגר זה.
המלך ארתור
ואבירי
השולחן
העגול.
קשרהגנר לי ם
(המשך מעמוד )13
חולשתו של בגין למישפטנות ולצבאיות,
לאנשי חוק ולגנרלים•
ראש־הממשלה לא טרח מעודו לתהות על
השקפותיהם בכלל, ועל התייחסותם לסיב־סוד
הישראלי-ערבי ולשאלה הפלסטינית
בפרט. לגביו היו אנשי־מיקצוע, מוכשרים
ומיומנים ככל שיהיו, שאסורה עליהם החדירה
לתחום המדיני. האחד מומחה ל״
מישפט והשני מומחה לצבא ולביטחון, גרס
בגין לתומו.
מראש למדינה פלסטינית: משהו שהוא
על גבול הבגידה.
״אני אדאג
למצפון שלך״
ינני יכול מבחינה מצפונית
להמשיך ולהיות שותף למשא-
ומתן,״ כתב האלוף טמיר בפתק לשר־הביטחון,
כאשר התכנסה המישלחת הישראלית
במלון מדיסון בוושינגטון, לשמוע
דיווח על הלך הרוח של שרי הממשלה
בירושלים.
בהיותו ילד בן שמונה ניצל אהרון ברק
ממוות בגיטו קובנה שבליטא. הוריו הסהממשלה
— כך נראה הדבר בעיניהם
תירוהו בתוך תיק גדול, בעת שנמלטו מ של שר־הביטחון ויועצו — מנסה ואף מצאימי
השואה , .כשהתבגר העסיק עצמו רבות ליחה לשים מקלות בגלגלי מרכבת השלום.
בשאלות המוות ואחרית החיים.
הדבר העיק על טמיר והוא חשב לקום
כשהיה היועץ המישפטי של ממשלת וללכת, אפילו -ישים הדבר קץ לקאריירה
המערך למד ברק להכיר את סבך היחסים הצבאית ארוכת־היומין שלו. הוא היה אז
שבין ישראל והפלסטינים, והתוודע לני האלוף הוותיק ביותר בצה״ל. אך וייצמן
גוד שבין מומשל הכיבוש ואוכלוסיית ה סרב לוותר עליו .״גם לי קשה,״ השיב
שטחים. הוא נמנע ממגע עם ערביי הגדה שר־הביטחון בפתק משלו ,״אך זה לא
והרצועה, והדיר רגליו ממקומותיהם. הוא הזמן המתאים שאתה תבוא ותכביד על
נימק זאת בכך, שאינו חפץ להימצא המצב. אני אדאג למצפון שלך.״
.האלוף מהיר־החימה, שנודע בהתפרצובמקום
שבו אינו רצוי ואולי אף שנוא.
יותיו הרגשיות וביצריו העזים, כבש את
משה דיין ועזר וייצמן, שהכירוהו רק זעמו ולא טרק את הדלת•
כשהפכו שרים בממשלת הליכוד, גילו חיש
מאחוריו היה נסיון צבאי עשיר. ב־1948
מהר שהוא בן־ברית נאמן לכל מי שחפץ היה סגן מפקד גוש עציון, ניהל את הקרב
לקדם את תהליך השלום ולמנוע
הרג האחרון של הגוש בהיותו פצוע ־ ונפל
המו״מ
הדדי של יהודים וערבים.
במהלך ברק כמי בשבי הירדנים. כעבור עשר שנים היה
התגלה
עם המצרים והאמריקאים
באימוץ הניסוחים של ראש מחלקת המיבצעים במטכ״ל ואחר-
שמוכן להרחיק לכת
אנשי שיחו. שר־החוץ שם עליו עין והע כך ייסד את המחלקה לאירגון ותיכנון
דיף לשגר דווקא אותו אל ראש־הממ -במטכ״ל. כשמונה עזר וייצמן ראש אג״ם,
שלה, כדי לקבל את הסכמתו ואת אי הפך טמיר עוזרו.
עד 1970 עסק בתיכנון מיבצעי ובהקשורו
לניסוחים שנרקמו בין הישראלים,
האמריקאים והמצרים. למרבה הפלא היה ניית תורות־לחימה מקוריות לצה״ל, אך
ברק מצליח לשכנע את בגין לאשר ני מאותה שנה החל לעסוק בחשיבה אסטרטגית
לטווח ארוך.
סוחים שקודם לכן שלל אותם בתכלית
השלילה.
העיסוק החדש והנסיון הצבאי רב־השנים
לגופו של עניין גרס היועץ המישפטי חוללו מהפכה בראשו של טמיר.
הוא הוטרד מן המחשבה שקיומה המתשיש
לכונן קונפדרציה שתכלול את יש ראל,
הגדה המערבית וירדן, ושבירתה ה משך של מדינת־ישראל בגבולות מילחמה,
משותפת תהיה ירושלים. במצב זה יקרה כשהיא תלויה בארצות־הברית וחיה על
אחד מן השניים: או שלישראל ולירדן החרב, עלול להוליד תהליכי כירסום פניתהיה
ריבונות משותפת על הגדה המער מיים. הוא החל להאמין כי יש להבדיל
בית, או שריבונות זו תישלל משתיהן בין זכויותיה ההיסטוריות של ישראל על
גם יחד. כינון הקונפדרציה ישאיר, לדעת השטחים שנכבשו במילחמת ששת־הימים
ברק, את עיצוב פני האיזור בידי הכו לבין יכולתה המעשית להחזיק בהם, והיר־חות
הממשיים החיים ופועלים בו: היש הר באפשרות להרפות את הקשר בין
ישראל והשטחים הכבושים.
ראלים, הירדנים והפלסטינים.
מילחמת יום־הכיפורים, שבה שירת כבעיני
שומרי־החומות של תנועת החרות
פירוש הדבר הוא חד־משמעי: הסכמה סגנו המיבצעי של האלוף אריאל שרון —
אלוף טמיר (מול מחסום מפגינים נגד הסדר־הביניים)1975 ,
אריק שרון טילפן
בתוקף מינוי של שעת־חירום — חיזקה את
הנחתו כי הפיתרון האמיתי לבעיותיה
הביטחוניות של ישראל טמון בשלום עם
שכנותיה.
האלוף הגיע לעמדה מהפכנית, הזהה
למעשה עם עמדותיו של מחנה השלום
הישראלי: ישראל חייבת להסכין עם קיומה
של מדינה פלסטינית שכנה: לכן אין
מנוס מהתדיינות עם מנהיגיהם של 3,5
מיליון הפלסטינים: הווה אומר: אש״ף.
מכיוון שהיה חריג במימסד הפוליטי-
צבאי הרשמי, שמר האלוף את דעותיו
בסוד. הוא היה פותח. את סגור ליבו
רק בנוכחות קומץ אנשי סוד, ביניהם,
כמובן, עזר וייצמן. ראש־הסמשלה לא
העלה בדעתו לשאול, לחקור ולברר מהן
דעותיו של האלוף, שהיה שותף פעיל בכל
שלבי המו״ם עם המצרים ואשר בתקופות
מסויימות היה הישראלי היחידי ששהה
בקאהיר ושהחזיק בידיו את החוט־המקשר
הדק שבין ישראל ומצריים.
//אריק
טילפן אלי״
חד המוקשים שאיים לפוצץ את
\ * שיחות קמפ״דייוויד, היה טמון בחולות
סיני — היו אלה ההתנחלויות האמיתיות,
שני רפאים וטיפש מטופש
הם התדיינו והתמקחו אלפי שעות, .כירושלים,
כקאהיר ובוושינגטון. לאור הזרקורים ובהיחבא.
לפעמים בשוכה ונחת, לעתים ברוגז רב. כין
השאר הם אמרו זה לזה וזה על זה את הדברים
הבאים :
• רכ-אלוף מרדכי (״מוטה״) גור, באוזני ראש-
הממשלה וראשי קהיליית המודיעין :״אסור להציע תוכנית
זו — תוכנית האוטונומיה תהיה הצהרת בלפור של האומה
הפלסטינית.״•
•,מאיר רוזן, היועץ המישפטי שיו מישרד־החוץ,
בטענו באוזני סמיואל לואיס, כי הסייי־איי־אי עומד מאחרי
מסע האיומים וההשחרה של ישראל בכלי־התיקשורת האמריקאיים
:״כאשר סוכנות הביון המרכזית התעניינה במצב
בריאותו של יוסף ברוז טיטו, היא שיגרה לבלגרד צוות
מיוחד כדי להשיג דגימת־שתן של המנהיג היוגוסלבי. המשימה
בוצעה בהצלחה, והתשובה שהתקבלה מן המעבדה היתד: ,
טיטו בהריון. אני בטוח שהסי־איי־אי משתמש בשיטות
כאלה גם אצלנו.״
+אריאל שרון אל עזר וייצמן :״לפחות אל תחייך
כל כך אל המצרים.״
• עזר וייצמן, בתשובה לשרון :״אם לא אחייך —
לא אהיה מה שאני.״ .
• הנ״ל ז ״המדינה נשלטת על־ידי שני רמאים, בגין
ודיין, ועל־ידי טיפש מטופש — ייגאל ידין.״
• משה דיין לסיירום ואנס, על נסיגה ישראלית מהגדה
המערבית תמורת ברית־הגנה בין ישראל וארצות־הברית :
״מה נעשה עם עזה? הייתי שמח לו יכולתי להרוס אותה
ולהיפטר ממנה.״
• מנחם בגין, באוזני חבריו למישלחת הישראלית
בקמפ־דייוויד :״לי יותר חשוב הסכם עם אמריקה מאשר
עם המצרים.״
• שימחה דיניץ ואליקים רובינשטיין, על מיש-
קל אימרתו המפורסמת של תיאודור הרצל :״בקמפ-דייוויד
ייסדנו את מדינת הפלסטינים.״
• אהרון ברק למנחם בגין, בוויכוח על צורת סימונו
של קו הגבול ברצועת־עזה :״כך תדבר אל מיפלגוזך, אלי
תואיל לדבר בהיגיון.״
• ג׳ימי קארטר למאיר רוזן :״אתה מבזבז את זמני.״
• סיירוס ואנס לרוזן :״רוזן, נמאס לי מטיעוניך.״
עזר וייצמן על הישראלים :״עם משוגע ומיסכן.״
• משה דיין לאריאל שרון, שחלק על עמדתו :״מוטב
שתעסוק בענייני החווה שלך.״
• זכגנייב בז׳דינסקי למנחם בגין :״אדוני ראש-
הממשלה, אולי תואיל לחדול מלהפסיק אותי באמצע דברי?״
ס ג׳ומי קארטר למנחם בגין, בנימה של שובבות:
״לא יעזור לכם דבר, אנחנו נעשה שלום.״
• אנוואר אל־סאדאת, על אהרון ברק :״מי יתן
והפוליטיקאים הישראליים יהיו כמו המישפטנים שלהם.״
• עזר וייצמן, אחרי ישיבת ממשלה :״היהודים אינם
רוצים בשלום, הם חיים בגיטו גם בארץ־ישראל. לי יש
יחס אחר• אני איני חושש ממיפגש עם הערבים אני
משוכנע שהם רוצים בשלום דיין הוא פאטליסט, הוא
אינו מאמין בערבים. בגין הוא פולני גלותי, הנקרע בין הסיכוי
לכונן שלום לבין אמונתו הקודמת.״
התנחלויות־הדמה והעיר ימית. המצרים
תבעו פינוי מוחלט ושלם של היישובים
הישראליים. בגין הסכים אמנם להחזיר
את כל סיני למצרים, אך ניסה להציל
משהו מן ההתנחלויות לטובת ישראל. הוא
פחד מתגובת חבריו בארץ, אם ייעתר
לדרישות האמריקאיות, ללחץ המצרי
ולבקשות חבריו הישראלים במישלחת —
לוותר כליל על האחיזה הישראלית בסיני.
במיוחד חשש בגין מתגובתו הזועמת של
שר־החקלאות.
טמיר, על דעתו של וייצמן, החליט
לפנות ישירות לשרון ולנסות לשכנעו כי
השלום עם מצריים עדיף על היישובים.
כל אדם מן הצד, שהיה מתבקש להמר
על סיכוייו של טמיר לשכנע את שרון
לוותר על ההתנחלויות, היה קובע חד-
משמעית: הסיכוי אפסי, שהרי. דווקא שרון
ניסה להפוך את ההתנחלויות בשטחים
לסימלו־המיסחרי והוא שאירגן, דירבן, יזם
ואף הוציא אל הפועל תוכניות התנחלות
רבות, ביניהן כאלה שזכו לתואר ״התנח־לויות־דמה״.
החוש
של טמיר לא הטעה אותו. שרון
אכן הסמיך את ידי חברו־לנשק להודיע
לראש־הממשלה, כי ״לדעת שר־החקלאות
עדיף השלום על היישובים״.
טמיר לא הסתפק בכך. ליתר ביטחון
ביקש משרון שיתקשר בעצמו לבגין וישמיע
באוזניו את הסכמתו.
ושוב הפתעה. גם לבקשה זו נענה
שרון, והוא באמת התקשר לבגין.
כאשר התכנסה המישלחת הישראלית
להתייעצות היומית שלה בקמפ״דייוויד,
אמר בגין לחבריו, כשארשת של סודיות
נסוכה על פניו :״יש לי לדווח על דבר
חשוב, אריק טילפן אלי
בגין גילה לחבריו את תוכן הדברים
שהשמיע באוזניו שר־החקלאות. הם נראו
כמופתעים. והתוצאה לא איחרה לבוא :
בגין נענה למצרים ולאמריקאים — הסכים
לפרק ולנטוש את ההתנחלויות היש ראליות
בסיני, עד האחרונה שבהן.
את סוד התנהגותו המוזרה של שרון
מסביר בנזימן כך :״כאשר היה שותף
פעיל בדיונים המדיניים, גילה מתינות
ורצון רב להגיע להבנה עם המצרים :
כאשר לא נמצא במוקד — מתח ביקורת
על הנושאים ונותנים ונקט עמדות שהכבידו
עליהם.״
וההתנחלויות? אלה כנראה אינן חשובות
בעיניו יותר ממעמדו האישי ומיוק-
רתו.
קשר הגנרלים נגד בגין הציל, כנראה,
את גורל המשא־ומתן עם המצרים. התברר
כי הגנרלים הישראליים הם מתונים
יותר ומפוכחים יותר מאותם שרים אפורים׳
המסבים לשולחן־הממשלה בירושלים,
ושרובם לא התנסו מימיהם באימי המיל-
חמה ובסיבלותיה.
האם יימצאו גנרלים כאלה גם בעתיד?
תחת פיקודו של רב־אלוף רפאל (״רפול״)
איתן אין שוררת אווירה היכולה לסייע
לצמיחתו של זן צבאי מיוחד במינו זה —
גנרלים־של״שלום.
ה עו ל ם הזה 2283
על מה המערכה! על ארבעה דברים עומדת מערכת הבחיתת
של .1981
על ההכרח להבטיח את עתיד ישראל במדינה
יהודית, דמוקרטית, בטוחה, בגבולות בני־הגנה.
טיפוחם של מליון ורבע פלשתינאים, על פי רצונו של
מין, יהפוך א ת ישראל ללבנון שניה. תכנית
.האוטונומיה שלו תוביל בהכרח למדינה
פלשתינאית.
על ההכרח לשקם את החברה הישראלית
ולהציל את כלכלת המדינה.
העול חייב להיות שווה יותר, החלוקה -יותר
צודקת, והעבודה ־ מכבדת א ת בעליה.
יש לרסן את האינפלציה ולחדש את הצמיחה
הכלכלית. שום משק בשום מדינה לא יחזיק מעמד
בתנאים של אינפלציה־שוברת־שיאים ושל קיפאון
עמוק בפיתוח.
על ההכרח להעמיד לישראל הנהגה אחראית,
מנוטה ויוזמת, היודעת את אשר היא עושה,
והעושה את אשר היא יודעת. כהונה נוספת של
הנהגה הרפתקנית, חובבנית, ובלתי מאוזנת,
בראשותו של בגין, רק תעמיק א ת הבוץ הבטחתי, י המדיני והכלכלי, שהמדינה שקועה בו.
על ההכרח לרכז מספיק תמיכה וכוח כדי שאפשר
יהיה לומר לא לסחטנות של המפלגות הדתיות
ולתגרנות של כל ״לשונות המאזניים״ למיניהן.
תוצאות דחוקו ת בקלפי ופיצול ההצבעה ב־ 30 ביוני
יביאו למשא ומתן קואליציוני מייגע וממ ש,
ולממשלה חלשה ומסוכסכת החסרה יכולת
להחליט ולעשות.
על כל אלה המערכה.
יידע כל אזרח בישראל על מ ר
הויכוח, הצבע אמת
מטעם
1 1 :1
מ^וי^״י״ה״-יייי״מיד־^׳ר־ז*מ&מ;?3מ4ידי.זז
בחסות
ע עז גזי ת?
יצר! ,זברה, סבון קאפו׳ ,שמפו דויאל והשמפו החדש בריח תפוחים
ו ב שי תו ף מנ ב ״ לחברת ״א. גינ די1״י.
אברהם גינדיי. אשרי עני קלמלכה
הנ חהשל ־ 500,000ל״י
ל ר כי ש ת די רהבחבר תו
הדרכת ה מוע מדו ת: אולפן לאה פלטשר
• עיצוב תי ס רו קו ת: סלון ג׳ימי חיפה
איפור :״נייטשו
מו ע מ דו ת המעונ״נו תלהשתתףבתח רו תמתבק שו תלהתקשר
ע מירי ! כרוני ,0 3 - 2 4 7 4 2 8 ,0 3 - 2 3 0 8 5 6כדילקבוע. תור לראיון
המלכה
תדגמן דגמי ה קו
החדש של
ניבה או פנ ת
הנ שי ם הי פו ת
ל אביב /קייץ
1981
...תציג א ת בגדי־הי
םוה חו ף של
״ גוטקס ׳׳
...תטפל בשערה בתכ שירי פריס לוריאיל דה
תכשירי טיפול וצבעי שיער
מיספר אחדבעולם
תציג א ת
המ שקה
שכבש א ת
העולם
פינה
קולדה
איו
ת חליף
^ נ 01ש ^ ן ק
_ו\3 £ /ז 0ט
לפינה
תכשירי טיפול וצבעי שיער מסי ו בעולם
קולדהא מי תי ת
של ״ קו ק טייל ס־ פו ר־ טו ״
...תזכה ב ת עוד ת 50א חוז
הנ חהלח תונ ה בא ולמי
אמברהמ פו א רי ם ב חולון
אפנת הנשים היפות
...תאופר במוצרי
ץ ז 8 £ 6 11ט ז 4א
יופי אינו מי ק רי עם מוצרי
ה קו ס מ טי ק ה של
מרנת המים 80׳
]..״טשו 1יוטי״
...תציג א ת הדג מי ם החד שי ם
מרנו שעוצבו
של נעלי
חי קי סי מן ־ טוב
על־ידי
נעלי
...תגיע לנ שפים בכל רחבי
הארץ ב או טו בו ס של ד ן
תיור, יונייטדטורס
• * 11ד ח
ססס׳ו10
תשלב א ת
יופיה הנשי
בתצוגת
חול צו ת הגב רים
של הווי
2000 חו״ל- הווי צות
2000 או פנ ת
הוסו
...תענוד אתהכת רי ם ש הכינה
עבורה אנדין
חבר ת ה תכ שי טי ם הגדו לה
בי שראל שתציג בתחא
ת קו ל ק ציי ת רויות שלה.
החד שה
הקיץ
תכ שיטי ״ אנ דיו ״ בשק ״ ם,
במשביר לצרכן, בכל בו
שלום ובבור ס ה לתכ שי טי
ם בר חוב ריינ ס 6ת״ א
העולם
׳וטי״
עיצוב הבת רי ם :״אנדיף׳
...ת טו סותתארח בכר תי ם על-ידי
חב רתדיזנהויז לנ סי עו ת
ו תיירו ת — בכירת ח ב רו ת ה תיי רו ת
בישראל המספקת שירותיה לעש רות
אלפי נופ שים ו מ טיי לי ם
־ לי ־י כ היי ־י
טיפול בשיער: תכשירי ״לוריאל״ #אי רגון: מי רי ורפי זכרוני
שיחר
רבדל את מקומו של מיטה עמירב, הדובר
שהתפטר.
סער
מאחר• הקל עי ם
אל כתבי־הטלוויזיה, הנמצאים בחופשה
ובשליחות (אלישע שפיגלמן, יגאל
טלווויז*ה צ בו ע ה לגמד
בישיבה החודשית של מליאת רשותי
השידור, שנערכה בשבוע שעבר, נעשה
ניסיון לפריצה העשויה לשנות את אופי
הטלוויזיה הישראלית מן הקצה אל הקצה.
מנכ״ל הרשות הציע לחברי־המליאה
לאשר את פתיחתה של הטלוויזיה לפני
פירסומת סמוייה, תחת הכותרת של ״מהן
חסות לנופים כלכליים על מישדרי־טל־וויזיה״
(ספונסרשים).
בין הסיבות שהביא יוסף לפיד נ ״טלוויזיות
עניות לא עושות שידורים טובים
...קיימת אפשרות, שמפאת קשיי־תקציב
תשוב הטלוויזיה לשידורים בל־בדיים
בשחור־לבן, דבר שיגרום עוגמת־נפש
לכל אלה שרכשו את טלוויזיות ארי-
דור לפיד גם ציין ש״אם תרצו, הרי
שבשנת 1982 תהיה הטלוויזיה ציבעונית
כולה, או צבועה לגמרי...״
בדיון על הצעתו של לפיד בלט בהיעדרו
עורך־הדין אהרון פאפד. הפירסומאי
ונציג המיפלגה הליבראלית במליאה,
דויד, אדמון, מבעלי ההצעה למתן
חסות, צידד בהצעה. חברת הוועד־המנהל
של הרשות, אהובה מרץ, אמרה ש ״מתן
פירסומת לנוצות יהיה בטח אל הציפור,
ובהמשך דבריה, לא היה ברור,
אם היא מצדדת ברעיון החסות או לא.
חבר המליאה לוי יצחק הירושלמי,
התנגד עקרונית למתן החסות, וציין בשו לי
הדיון :״נערי שאול אייזנברג יתני
חסות ליצירה של י״ח ברנד. פלאטו־שרון
יתן חסות ליצירה של ש״י עגנון. יהושע
בן־ציון יתן חסות ליצירות ביאליק וטש־רניחובסקי.
כך תהיה רהביליטציה להרבה
אנשים ישרים...״
לסיכום התקבלה החלטה עקרונית :
להקים ועדה אד־הוק, שתבדוק את הנושא,
ושתביא את הצעותיה לישיבה הבאה
אצלנו
0ז 1פע1ר.
גורן, חנן עזרן, אליעזר יערי ורפיק
חלבי) הצטרף בשבוע שעבר מנהל
חטיבת־החדשות טוביה פער, המבלה
חופשה בדרום הארץ. את מקומו של פער
בניהול חטיבת החדשות ממלא יעקוב
אחימאיר, עורך מבט.
ר די1
המכר שיד גדי*צ
לנו להיכנס ולצלם בתוך בתי־הכנסת.״
את בני״המיעוטים והנשים במליאה של
רשות־השידור ייצגו אשר• אחת ובדמי-
עוטים אחד. .
את אחד מן ההישגים החדשותיים המובהקים
ביותר של הזמן האחרון השיג כתב
גלי צה״ר בירושלים, טל דבינא, בבוקר
שבו נקרא פסק־הדין במישפטו של
שר־הדתות, אהרון אבדחצירא.
בשעה 8.50 ערך רבינא פריצה למהדורת
יומן הבוקר של גל״צ, והביא את
הידיעה על זיכויו של שר־הדתות.
במהדורת החדשות של קול ישראל בשעה
9.00 טרם הובאה הידיעה על־־ידי
כתב הרדיו הממלכתי, ורק בתום המה דורה
ציינה הקריינית כי גלי צה״ל הודיעו
על ״זיכויו של שר־הדתות.״
ה מיכרז: סוף
הגסיסה ער ד ב־ א ר״
ביום החמישי תתכנס ועדת־המיכרזים של
רשות־השידור. יעברו לפניה האנשים שהציגו
את מועמדותם למישרת דובר
רשות־השידור, במיכרז החיצוני שהופץ
ברבים.
אין ספק, שדוברתמיישרד־השיכון,
אראלה רבדל, תתקבל בחדר־הישיבות
בחיוך על־ידי
בבניין חוטי ירושלים
שניים מחברי הוועדה, הפרום׳ ראובן
ירון, ויוסף לפיד, שהרי היא המועמדת
העדיפה בעיניהם על פני כל שאר ה מועמדים.
סביר
להניח שלמחרת היום תתפוס
אחד הסודות הכמוסים ביותר במהלך
סיכסוו־העבודה התוקפני בין מנהל הרדיו
גידעץ לב־־ארי ובין טכנאי ה רדיו
בירושלים הוא סיפור שמכנים אותו
במיסדרונות ״כיבוש הבסטיליה״.
לפני כעשרה ימים השתלטו 70 טכנ אים
בראשות כמה מהסופרווייזרים (ה מפקחים)
,על חדרו של גידעון לב-ארי.
לב־ארי הצליח להרגיע את הטכנאים, תוך
כדי תליית קולר האשמה במצבם ב־מנכ״ל
רשות־השידור, יוסף לפיד, וסגנו,
שדמה עבאדי, כפי שאחראים
להידרדרת ביחסי-העבודה ברדיו.
מנהל לכ-ארי(עם גאולה כהן).
מי אשם?
של מליאת רשות־השידור.
נושאים נוספים שהוזכרו ׳בישיבת המליאה:
הראיון שהעניק עורך עמוד האש,
יגאל לוסין, להארץ. כמה מחברי־המלי־אה
תבעו לנזוף בלוסין, בשל הדיעות שהשמיע
על רמתם של חברי המליאה והבנתם
את מכשיר הטלוויזיה. בתגובה על
המחלוקת שבין הנהלת רשות־השידור והסוכנות
היהודית ציין לפיד שוב :״אנחנו
לא תרמנו לירידה בשנה האחרונה
כמו הסוכנות היהודית.״
נציג המפד״ל, צבי ברנשטיין, התרעם
על הקרנת הכתבות על האפיפיור,
ההתנקשות בו ומהלכי החלמתו. השיב
לפיד :״מדובר באישיות בינלאומית, ו עלינו
לדווח עליה.״ נציג אחר של ה־מפד״ל,
מיכה ינץ, נציגו של שר־החינוך־
והתרבות בוועד־המנהל, שאל מדוע הראתה
הטלוויזיה בדיווח שלה על חג־הפסח
פיקניקים וזבחים. לפיד :״מפני שלא נתנו
כי ה חזי תהד מו ק ר טי ת ל שלו םול שוויון —
חד״ ש — הי א חזי ת י הו די ת־ ע ר בי ת, על ב סי ס
שוויון מלא וכבוד הדדי, תוך נ א מנו ת ל אי נטר סי ם
ה א מי תיי ם של שני ע מי הארץ — י הו די ם וערבים,
דוג מאלאפש רו ת ה טו ב ה של ה בנ ה, י די דו ת ושי־תוף־פעול
לשם מה?
קוד ם־ כ ל ׳— ל ה שג ת שלו ם צוד ק, כולל ויציב.
ה ב חי רו ת ל כנ סתה־ 10 ייע רכו ב סי מן הכ שלון של
הסכ מי קמפ ״ דייווי ד ו תו כני ת ״ ה או טו נו מי ה ״.
חד״ש התנגדה מהרגע הראשון
לתוכניות אלו.
הוכח שצדקנו, ה סכ מי קמפ-ז־ייוויד החריפו א ת סכנ ת ה מלח
מ ה באזור (לבנון, סוריה) ,להח רפ ת פעולות הטרור, הדיכוי
והנישול נגד העם הערבי הפל שתינאי (ב שטחים הכבו שים
וב מ חנו ת ה פלי טי ם בלבנון) .הבעייה ה מרכזי תוהמפתח
לשלום א ן ורק באופציה הפל שתינאית.
אחרת!
כיצד?
ומה אומר אש״ף על תוכנית השלום
של חד״ש?
כידוע, הוועד הפועל של אש״ףקראלת מו ך ב חזי תבב חי רו ת.
פירוש הדבר — שתוכנית ה שלום של חד״ש מ קו בלת על
אש״ף.
כ ל קו ללח די׳ ש -הו אקוד
נטו תו בטחוגדהליכוד !
האלטרנטיבה הפוליטית היחידה:
מה פירוש י— ״האופציה הפלשתינאית״?
! שלו ם שי הי ה מו שתת על כי בוד הז כויו ת של
כל ה ע מי םוהמ דינו ת ב אזו רנו, ל רבות י שראל והעם
הערבי הפלש תינ אי.
הכרה בז כו תו של העם הערבי הפלש תינ אי
ל הגד רהעצ מי תולהקמתמ דינ העצמ אי ת בגד ה
המער בי ת, כולל י רו שלי ם ה מז ר חי ת, וברצועת
עזה, בצד מ דינ ת י שראל.
הכרהבאש״ ף כנציג ה ל גי טי מי של הפל ש תינ
תו כני ת שלו ם זו הי א רי א לי ס טי ת.
היא מ קו בלת על ה ע מי ם הערביים ו מרבי ת
או מו ת העול ם.
ה חזי תהד מו ק ר טי ת ל שלום ולשוויון
המפלגה הקומוניסטית הישראלית, אירגון הפנתרים השחורים,
ראשי מועצות מקומיות ערביות, שמאל סוציאליסטי ישראלי,
ועד היוזמה הדרוזי, חזיתות מקומיות וחוגי ציבור יהודים
ת.ד ,4885 .תל־אביב
וערבים.
בילו• משגע במלין הסלע האדום אילת
מחיר מיוחד 3 9 5 ש׳ (לפני מע״מ) חצי פנסיו! לאדם בחדר זוגי. סל 059*73171.
יום רביעי
• סרט טבע: רוצי פומה
רוצי 5.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :
מתוך הסידרה עולמו של וולט
דיסני. בסרט: מישפחת פומה
נאלצת להתמודד עם אויבים
רבים, אבל גם מתיידדת עם
רועה־צאן ספרדי.
• מדע כידיוני: חלוצי
החלל 0.15 טידור
כצבע, מדבר אנגלית) :
חלוצי־החלל ואנשי גאמילון
מתקרבים לנקודה שבה עתיד
להיערך הקרב הגורלי.
• סידרה: ספינת
האהבה 8.03 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :
• סידרה כלשית :
וגאס 10.10 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :
סידרה בת 13 מותחנים, שעלילותיהם
מתרחשות בעיר-
ההימורים לאס וגאס. גיבור ה־סידרה
הוא הבלש הפרטי דן
טאנה, המעסיק שתי מזכירות.
בין דן ובין המישטרה המקומית
שוררים יחסים הרמוניים.
השחקן רוברט יוריד מגלם את
דמותו של דן. בתפקיד ידידו
הטוב של הבלש — שהוא,
אגב, בעליו של בית־המלון שבו
מתרחשים האירועים שעליהם
מסופר בסידרת המותחנים
— מופיע השחקן הוותיק טוני
קרטיס. כמו כן מופיעים ב־סידרה
בתפקידי אורח: מולי
פיקון, מוחמד עלי ואחרים. שם
הפרק הראשון ״אמא מישקין״.
• קונצרט: שוכרט
( — 11.00 שידור כצבע):
התיזמורת הסימפונית ירושלים
את תיזמורת צה״ל והמנצח
יצחק גרציאני. בתוכנית: סיפור
הפרברים מאת ליאונרד
ברנשטיין, ואלס העטלף מאת
יוהאן שטראוס, הפתיחה הפרשים
הקלים מאת סוזה. הזמרת
נורית גלרון ונגן הסקסופון
מורטון קם ישמיעו עם התיז־מורת
שלושה שירים, ביניהם
שירה הנודע של ג׳ודי גארלנד
מעבר לקשת בענן. מפיק אילון
גויטן.
פרק שלישי בעיבוד לטלוויזיה
של הרומן הנודע, פרי-עטו
של ג׳ון סטיינבק. אדם מצליח
בעסקיו והופך אב לתאומים.
קאתרין מואסת בחיי החווה,
ועוזבת אותה לטובת עסקי-
הזנות בעיר הגדולה.
היל, כרי ומאפיי: ב״אמור לי מה שסי זו״
;• סרט טלוויזיה :
בשהקרקם בא העירה
( — 10.10 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :
יום רביעי ( )10.6שעה 10.10
עשרה מאומצת אחר אמה הטיבעית והאמיתית, שמעודה לא
סיפרה לבעלה הפרופסור ולשני בניה הבכורים אודות הבת הבלתי־חוקית
שלה, שנמסרה לאימוץ בהיותה בת .18
סיפורה של נערה, שהקדישה
את חייה לטיפול בהוריה, המחליטה
להצטרף לקירקס. היא
מצליחה להתגבר על המיכשו־לים
העומדים בדרכה, כדי להפוך
אחת מהלהקה. בתפקידים
הראשיים: אליזבט מונטגופד
רי, כריסטופר פלאמר ואילץ
ברנן.
שואין. אלא שריי ניצב בתחרות
קשה מצידו של ג׳י.אר.
על ליבה של זמרת הקאנטרי.
ג׳י.אר. משתמש בעושרו ובהשפעתו
כדי לזכות משירותיה׳
הבלעדיים של גראנט,
ובהרחקת ריי ממנה.
׳ 1חחיש•
ביום רביעי 10.6בשעה 10.10 יוקרן הסרט ״אמור לי מה
שמי ז״ בכיכוכבם של ארונור חיל, ברברה ברי, במרד יוי וואלרי
מאפיי. הסרט הוא דראמה בת זמננו, על חיפושיה של בת טיפש־
6סידרה: קידמת
עדן 10.00 שידור
כצבע, מדכר אנגלית) :
פרק נוסף בסידרה הבידורית,
המביאה שלושה סיפורי אהבה,
שהתרחשו על סיפונה של ספי־נת־נופש
באיים הקאריביים.
• מגאזין: פגישה
כחצר הירושלמית (7.00
— שחור־לכן, מדבר ערכית)
ז דיון בנושאים אק-
וקראת שידור.. :אמור ד מה שמי?״
יום שישי, שעה 9.15
רביעיית מיתרים אופוס —161
887 בסול מדור, מאת שוברט,
בביצוע רביעיית גבריאלי.
יום שישי
• סידרה לילדים :
הקדכרי פין וידידיו
( — 3.00 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) :בפרק
״האק מוצא את ג׳ים״ מגלה
האק שני ציידים המחפשים
מישהו על האי. הוא חושש שהם
מחפשים אחריו ומתחמק,
מבחין באש, מתקרב ומופתע.
• פולקלור: חג שבועות
תעשה לך (— 8.00
שחור־לכן, מדבר ומזמר
עברית) :שירים וקיטעי
קריאה לחג, בהשתתפות: רביעיית
האחים והאחיות, להקת
המחול של האוניברסיטה העברית
בירושלים.
יום שני
שבת
• סידרה: דאלאס
( — 10.35 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :הפרק
״משולש רומאנטי״ מספר על
ריי קראבס, המתאהב בזמרת
קאנטרי שאפתנית, גראנט מק־גיי
(קייט מאלגרו, המגלמת
את אשתו של קולומבו בסידרה
על מעלליה) ,ואף מציע לה ני
חדשות: מהדורת
מבט 8.30 שהור־לכן)
קרטיס: וגאס
טואליים משולב בקיטעי מוסיקה.
הפעם עם חלפן־כספים
ממיזרח ירושלים. בחלק הא מנות,
תיזמורת המזלות והזמר
סטאלוס.
מהדורת חדשות מקוצרת.
• בידור: חמוש כ
מישקפיים 8.45 שידור
בצבע, מדבר ומזמר
בעברית) ז אריק איינשטיין
• סרט ערכי: השלישי
בהם השטן (צ— 5.3
יום חמישי, שעה 10.10
סרט קולנוע :
המיליונרית 9.55 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
:תסביך אלקטרה, אופי
שתלטני ונערה מפונקת
עומדים במרכז הסרט המיליונרית.
הסרט מספר על נערה,
אזרחית בריטית, בת למיליונר
איטלקי, הזוכה בהון עתק, אך
נאלצת להיאבק כדי לזכות גם
באהובה הרופא — אשר אינו
שש למלא אחר מבוקשה, ואינו
מתרשם כלל מכספה. בסרט
מככבים: סופין, לורן ופיטר
סאלרם.
יום ראשון
גרציאני: מוסיקת ליל קיץ
שר שירים מתוך תוכניתו החדשה,
חמוש במישקפיים, המשולבים
בשיחה על עצמו ועל
עבודתו כזמר.
• דת: עליוניס ששו
( — 8.00 שחור-לכן,
מדבר ומזמר עברית) :
בשיר ובסיפור, משתתפים :
תוכנית למוצאי חג מתן־תורה
אריה אליאם, אבי מסלו. או רי
שבח, גיורת יפאנית ועוד
רבים אחרים.
• חדשות: מהדורת
״מבט״ מקוצרת (.)8.30
• סרט טלוויזיה :
צ׳ארלי קוב (— 9.40
•טחור-לכן, מדבר אנג לית)
:קלו גולאגר משחק
שי דו רכצבע, מדבר ערבית)
:עפאף מסרבת לקיים
את מיצוות הוריה ולהינשא לגבר
עשיר שהם בחרו עבורה.
,היא נמלטת אל אהובה האשם
׳(מחמוד יאסין) ,שחקן תיאטרון
צעיר בראשית דרכו. האשם ו*
עפאף נעלמים באופן מיסתורי
למטרת נישואין. במהלך הלילה
נעלמת עפאף, והאשם
נמצא פצוע משיברי זכוכית.
בתפקיד צ׳ארלי קוב, בלש
פרטי משנת ,1870 שאותו שוכר
בעל חווה בקליפורניה, במטרה
לאתר את בתו האבודה.
יום שלישי
• מוסיקה קלה: מוסיקה
ליל קיץ (— 9.15
שידור בצבע) :קונצרט
של מוסיקה קלה, שבו מארחת
תצפית מדע :
( — 8.03 שחור־רכן, מדבר
עברית) :דו־שבועון,
שידורי ה ב חי רו ת
המגיש כתבות קנויות בענייני
מדע.
• החל ניהשבוע ועד לבחירות יוקרנו בטלוויזיה שידורי־התעמולה
של המיפלגות לבחירות לכנטת העשירית. השידורים
בימים ראשון עד חמישי יהיו מייד לאחר מהדורת ״מבט״ ,ובמו־צאי־שבת
אחרי מהדורת החדשות. שידורי״הבחירות ישודרו בצבע.
בעיקבות שידורי־הבחירות יחולו שינויים בלוח־המישדרים. התוכניות
״המיטבאה של ארצץ באנקר״ ,״החבובות מארחות״ ,״קווינ־סי״
ו״המיקצוענים״ וכן תוכנית הבידור של יום חמישי לא
תשודרנה .״כולבוטק״ יוקרן בשעה , 8.30 ותוכניות ״מבט שני״
ו״מוקד״ לא ישודרו במהלך מערכת הבחירות.
עלילותיו של הספק־בלש,
ספק־־שוטר, סטון, שאותו מגלם
השחקן דנים ויבר.
• צרכנות: בולכוטק
( — 9.30 שחור-לכן,
מדכר עברית).
• סידרת מתה: סטון
( — 11.00 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) :המשל
איינשטיין: חמוש כמישקפייס
ערב שבועות (יום ראשון) ,שעה 8.45
1אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים מה הם אומרים
רוו מי לו א :
מ די םגהט ״ ה
3רו פי עורהזהר :
״דחיות הנא נוס 3 ,נ 10נדי 3ד ״קידמת את קוובו
שלהמוי נה ! המדינה התאחדו!״ רק למקום ה־! 23״
הפרופסור עזרה זהר, האיש שביטל את מישמעת
המים בצה״ל, תואר על־ידי רבים פאיש המזדהה בדי-
עותיו עם דיעותיה של תנועת התחייה• לכן כשקם
והקים א ת תנועת עצמאות חיו שטענו, כאילו הוא
רוצה לק ח ת קולות מהתחייה. אחרים סבורים כי הרופא
הידוע הוא דון קישוט הנלחם בטחנות״רוח, שכן
אין לו כל סיכוי להיבחר לכנסת
פרופסור זהר, מדוע לא הצטרפת לתנו עת
התחייה ץ
אף פעם לא הייתי חלק מתנועת התחייה. זו לא
חוכמה להגיד שרוצים גבולות גדולים כשאי אפשר
לחיות בארץ הזו. המטרה שלי היא שאני והאחרים נוכל
לחיות במדינה שאפשר לחיות בה• לכן אנחנו פונים אל
העצמאיים והסוחרים, והמגמה שלנו היא לעסוק יותר
בענייני פנים מאשר בענייני גבולות.
• אתם מפרסמים מודעות־ענק בעיתונים.
מי עומד מאחוריכם?
לצערי כרגע אנחנו כבר לא מפרסמים מודעות-ענק,
ומסתפקים בפירסום מודעות קטנות. אין לנו מימון מיפ-
לגות, וגם אם היו מחלקים לנו, לא היינו לוקחים. את
יודעת שסכום הכסף שחולק למימון המיפלגות זהה לסכום
הכסף שאזרחים תרמו לצה״לן
מניין התקציב שלכם ץ
אנשים תורמים לנו כסף.
• בגלל שהיית עובד מדינה נאלצת לעזוב
את עבודתו הרפואית. אינך מצטער ץ
יש לי חולה רציני מאוד, המדינה חולה, צריך קודם
כל לרפא אותה.
כסף.
• גברת גהטייה, מי אירגן את רשימת
הגימלאים והקשישים וכיצד נולד הרעיון לצאת
ברשימה לכנסת ז
אנחנו קבוצת אנשים שאיכפת לה. אני עצמי הייתי
מרכזת מתנדבים שדאגו לקשישים שאינם יכולים לתפקד.
שאר החברים הם קשישים ופנסיונרים הגרים בבתיהם
או נמצאים בבתי־אבות. בפגישות חברתיות הגענו לידי
מסקנה, שאם איש אינו מוכן להטות לנו אוזן קשבת,
נלך לכנסת בעצמנו ונשמיע את קולנו. רק בדרך זו
מישהו בממשלה יקשיב לנו ונוכל לשפר את מצב הקשישים
בארץ.
האם יש לכם מישרד ץ
הדירה שלי שימשה כמישרד, אך ההצלחה לה אנו
זוכים היא כל כד גדולה שנאלצנו לשכור חדר במישרד
של אירגון ניצולי הנאצים.
• מניין גייסתם את 0צ אלף השקלים
ואת התקציב לתעמולת הבחירות?
אנחנו עצמנו תרמנו את הכסף. כולנו פנסיונרים
בעלי הכנסות יפות של פנסיה, ביטוח־לאומי והכנסות אחרות,
ואיננו נתמכי-סעד• כך שיכולנו להרשות לעצמנו
לתרום כספים.
לכמה מנדטים אתם מקווים?
אנחנו מקווים לשני מנדטים, ואני רוצה להגיד לך
שלפי תגובת הקשישים עוד נגיע לזה. הטלפון שלי אינו
מפסיק לצלצל. ההתעניינות היא עצומה.
עשרים אלף שקלים זה הרבה מאוד
• היכן אתם מנהלים את תעמולת ה בחירות?
לתנועת
בכל
מקום. ברחוב, בבתי־אבות, בבתים פרטיים. בבתי-
אבות התעמולה נעשית בהסתר. מנהלי בתי־האבות אינם
מרשים לנו לדבר עם הקשישים. אני עצמי, כשהלכתי
לבית־אבות ברחוב ברודצקי ברמת־אביב, כדי להביא
חומר לחברים, התנהגתי כאילו אני חברת מחתרת.
אנחנו מאמינים שנכסה את ההשקעה.
• כמה מנדטים
עצמאות ץ
אחדים.
מכל הרשימות החדשות, השונות והמשונות, שהוגשו
לכנסת יש לי סימפאטיה לרגב — רשימת הגימלאים
והקשישים• החבר׳ה האלה ראו שאין להם עם מי לדבר
והחליטו לק ח ת את עצמם בידיים ולרוץ לכנסת. ושם,
קבל עם, עדה וטלוויזיה, להשמיע את טענותיהם הצודקות
ולדאוג ליישום זכויותיהם. בראש הרשימה החדשה
והדינאמית עומדת מרים גהטייה, אלמנה, בת 72
שהיתה מורה ומנהלת בית־ספך לילדים מפגרים בהדר-
רמתיים.
אתה
צופה
ח״כ חיים קורפו פבש ביום החמישי בשבוע שעבר
את כותרות העיתונים. הוא הוקפץ מהמקו ם ה31-
ברשימת הליכוד לכנסת למקום ה״ .19 סגן שר״הבי-
טחון, מרדכי ציפורי, ומי שהיה שגריר ישראל במצריים,
אליהו גן־אלישר, מיהרו אל ראש־הממשלה רותחים
מזעם. הקפיצה של קורפו הדחיקה א ת מקומם.
העיתונים ידעו לספר כי האחראי הישיר לקפיצה ה מרתונית
היו הוא חבר״הכנסת כל-יכול רוני מילוא.
שאלתי או תו:
איד עשית את זה?
העניין מאוד פשוט. פנו אלי ושאלו אותי אם אני
מוכן לזוז מקום אחד אחורנית, כדי שקורפו יקודם.
• מי פנה?
מסניף ירושלים. החבר׳ה שם היו מעוניינים שאיש
שלהם יזוז קדימה. אמרתי להם שמבחינתי אני מסכים.
הייתי מיועד להיות במקום זד ,23 אהיה ב־ .24 הנחתי גם
שהמועמדים הנמצאים בין המקומות 23ל־ 30 לא יתנגדו
לזוז מקום אחד. אני עצמי פניתי לדויד מגן, שהיה
במקום ,29 והוא אמר לי שהוא מסכים. ידוע לי שפנו
אל מיכאל דקל וגם הוא. אמר שהוא מסכים.
• אם כולם הסכימו, למה העסק התפוצץ
בקול רעש כל כך אדיר?
מכיוון שנעשתה טעות טקטית של מישהו, שרצה
להזיז את קורפו עוד יותר קדימה. מי שעשה את הטעות
הטקטית לא שאל את בן־אלישר ואת ציפורי, והם התרגזו.
מי עשה את הטעות הטקטית הזאת?
הנגיעה שלי לעסק היתה עד למקום ה־ ,23 עליו
ויתרתי. עד כאן הייתי בתמונה. מאותו שלב ואילך
יצאתי מהעסק.
• כלומר, הקרדיט שקיבלת, סאילו אתה
האיש שהקפיץ את קורפו למקום ה 1אינו
מגיע לך?
בדיוק.
למי, אם כן, הוא מגיע?
אני יודע שהאנשים שהגישו את הרשימות של המועמדים
היו משה גיסים וחיים קורפו. מה קרה בחדרי. לפני
שהרשימות הוגשו, את זה את צריכה לשאול אותם.
חה הם אומרים...מה הם אומרים ...מה הם אומרים ...מה הם או
ע די ת פ אנ ק :
גי להאלמ גוו ־ :
ש ס ־ טו בלוי:
״נר העסק רקח ..שיבואו לבדוק נסנו רא מסתכלת יותר
ע שו דקות החשבונות שרי!״ לאנשים בעיניים!
שם טוב לוי, או בפי שהוא מבונה בפי ידידיו שמי,
הוא מוסיקאי מחונן. בעבר היה חבר ל הקו ת ״ששת״,
״צליל מכוון״ ו״קצת אחרת״ .בתב מוסיק ה לסרטים
״מסע אלונקות״ ,״שרגא קטן״ ולמחזה ״חשמלית
ושמה תשוקה״ .אן אל ההיסטוריה הוא יכנס, ללא
ספק, בכותב ה מוסיקה הנפלאה לסידרת הטלוויזיה
״עמוד האש״ .שמי בן ה 31-עדיין אינו קולט את גודל
הפירסום, ההצלחה והפופולריות שנפלו עליו.
• כיצד ;וצר הקשו• כינך לבין
האש״ץ -
״עמוד
צילצלו אלי יענקל׳ה אייזמן ויגאל לוסין ושאלו
אותי, אם אני מעוניין לכתוב מוסיקה לסידרת טלוויזיה,
משהו על הציונות. אמרתי שבאופן עקרוני כן, אני
כותב גם יצירות מוזמנות. נפגשנו. הסבירו לי איזה
אופי של מוסיקה הם רוצים, משהו דרמאתי, גדול, אות
פתיחה רציני. מעין פוטפורי של כל מיני מוטיבים של
שירים, כמו ״אל יבנה הגלילה״ .בעיני זה ילא נראה,
אבל הם היו הבוסים, אז עשיתי נסיון והם לא אהבו את
מה שיצא. עשיתי עוד נסיון, אצל יגאל לוסין בבית
על הפסנתר, ותוך עשר דקות כתבתי את המנגינה.
• האם תיארת לעצמך שהמוסיקה תקבל
מישקל בכד כל בך, תהפוך לסמל ותזכה
לפופולריות ז־
לא תיארתי לעצמי שום דבר. הופתעתי מגודל העניין
ומהתגובה של האנשים. בשבילי זו היתה רק עוד עבודה.
עבודה בכיף, כי אני אוהב לכתוב מוסיקה לסרטים ולתי אטרון.
אבל לא הבנתי שזה הולד להיות בסדר גודל
כזה. לא הבנתי גם שהסידרה תהיה כל כך חשובה.
ידעתי שעובדים עליה קשה, ושאספו המון חומר, אבל
נדמה לי שלא קלטתי את גודל העניין. מוסיקאים הגיבו
על היצירה וזו היתד, מחמאה גדולה עבורי, אך מה
שהפתיע אותי יותר מכל, היה שרופא השיניים שלי
ובעל המכולת התחילו לשאול אותי מי אתה, מה עשית
עד היום. וזה על הכיפאק שחוג שומעי המוסיקה. שלי
התרחב בעיקבות עמוד האש.
• מישהו הציע להחליף את התיקווה
כיצירה שלך ל״עמרד האש״ .מה דעתך ז
לא יודע מה להגיד לך. זה משמח אותי שמישהו חושב
כד, זה אומר שהמסר של היצירה נקלט, שהמוסיקה ממלאת
את התפקיד שלה. מה שעוד יותר משמח אותי זד,
שבעיקבות המוסיקה הזאת ייצא תקליט חדש שלי, שיכלול
את הגירסה המקורית לעמוד האש וכן גירסות שונות
ליצירה, ביחד עם שירים חדשים שכתבתי. כנראה
שיש התעוררות בנושא המוסיקה שלי. יש לי ערב שנקרא
״הקשר המוסיקאלי״ .אני מופיע בו יחד עם הגי-
טאדיסט עמוס גן־אור. פתאום אני רואה בהופעות אנשים
שלא ראיתי קודם.
גילה אלמגור היא לא רק שתקנית מצטיינת, בי אם
גם עסקנית מצטיינת. עבשיו היא עושה ימים כלילות
למען הצלחת המופע של אמ״י, אירגון אמני ישראל,
שהיא הדוברת שלו וחגרת הוועד־המנהל שלו. למרות
שהיא הבוח הדוחף את האיגוד, שתפקידו לאו דווקא
לדאוג לשחקנים במעמדה, יש באלה שחושבים שהיא
לא בסדר. השבוע קיבלתי מיבתב החתום בידי קבוצת
שחקנים אנונימית. במיבתב נאמר שגילה מפרה את
חוקי האימון, שהיא בעצמה יזמה, ומשתתפת, ללא
תשלום, בחזרות למחזה ״מסבת פורים של אדם בן
בלב״ ,במיסגרת קבוצת התיאטרון של עודד קוטלר.
שאלתי את גילה —
• האמנם אינך מקפלת תשלום
החזרות ומפרה ככך את חוקי האיגוד ז־
עכור
לא נכון ! גאוותי המיקצועית היא כזאת, שאקבל תש לום
של אגורה אחת עבור עבודתי ובילבד שלא אעבוד
בחינם. כשהתחלנו לעבוד על ההצגה, החליטה הקבוצה
שהשחקנים יהיו שותפים בהצגה. עדנה פלידל ואני
החלטנו שאיננו רוצות להיות שותפות עם עוד עשרים
איש. באנו אל מנהלי קבוצת התיאטרון, עודד קוטלר,
נולה צ׳לטון ודני טראץ׳ ,עשינו תחשיב, כולל חזרות,
והחלטנו לקבל לפי הצגה. מי שמחפש בי כתמים בתחום
זה׳ לא ימצא• אני עובדת ומקבלת שכר, ומי שרוצה
מוזמן לבוא ולבדוק את ספרי החשבונות שלי.
• כואי נדכר על נושא אחר. מה דעתך
על התכטאותם של חכרי להקת ״תיסלם׳/
שאמרו כי הם ומרים פוקס א ינם יכולים להיורת
כאותו איגוד ובי איגוד אט;י ישראל אינו די
טוכ כשכילם ז
אני חושבת שזו התרברבות וחוצפה. במקום אחר
בעולם היו נוהגים בהם בדרך אחרת.
• כאיזו דרך ץ
היו מטילים עליהם סנקציות. הם כל כך צעירים וחסרי
נסיון, ואינם יודעים כי ההצלחה קפריזית. איך הם יכולים
לבוא למישרד האיגוד, לעשות פרובוקציות ולהגיד כן
כן כן, אבל זה לא הראש שלנו. זוהי חוצפה שאין כמוה.
מנסיוני אני יכולה להציע להם היום לשקול את מעשיהם.
ההצלחה היא עגולה — היום הם מצליחים ומחר אני
אפילו לא מעיזה להגיד מה יכול לקרות מחר.
בשהציירת עדית פאנק התארחה בביתי, בלוס-
אנג׳לס, אירגנתי לה מיטה בפולה. מיטה בודדת לא
הספיקה לה. היא היתה בעלת ממדים. כשחזרתי לארץ
לא היברתי אותה. עדית היא חצי ממה שהיתה, בעיק־בות
ניתוח מעיים אותו עברה. הניתוח שינה א ת חייה
לחלוטין. אולם יחד עם השימחה על הצלחת הניתוח,
ניחת על עדית אסון. רופאיה קבעו כי היא חרשת
באוזן אחת ובי שמיעתה באוזן השנייה הולכת ונח לשת,
ותסתיים בחדשות מוחלטת. בימים אלה מציגה
עדית תערוכת ציורים בלובי של תיאטרון ״הבימה״.
הדוגמנים שלה הם חברי ״להקת הדממה״.
איך את מרגישה כתור רזה ז
רזה.
זה אומר ז־
לקום בבוקר לתוך חג׳ינם.
הג׳ינם הוא סמל לרזה ז־
הג׳ינם הוא התגשמות של חלום, שמעולם לא העזתי
לחלום. ג׳ינס וטריקו זה בגד של אנשים שאין להם בעייה
של מה ללבוש בבוקר. את יודעת, הרבה זמן אחרי הניתוח•
היו לי חלומות שהכל חזר, שאני שמנה כמו מקו דם.
חלמתי שהניתוח היה חלום.
• רזית כשלושים קילו. חייך השתנו.
מאיטה •טמנה הפכת לאשה נאה. יחד עם זאת
גילו רופאייך שאת נחרשת. איך אוכלים את
זה ז־לאט
לאט.
• זה מפחיד אותך ז
איך
את מתמודדת עם הפחד ז־
אני לומדת לחיות כמו מי שלא שומע. עבדתי עם
להקת הדממה ולמדתי מהרקדנים את שפת הידיים. אנשים
אומרים שאני מדברת עכשיו יותר בשקט. אולי זה בגלל
שאני יודעת שמי שלא שומע, צועק. ונדמה לי שאגי
צועקת. כשמישהו מדבר אלי, זה הכי גרוע. פשוט הפסקתי
להסתכל לאנשים בעיניים ואני קוראת שפתיים.
אנשים שואלים למה את לא מסתכלת בעיניים. .בתי אטרון
אני חייבת לשבת מקסימום עד שורה ארבע׳ אחרת
התיאטרון הופך לפנטומימה. הבת שלי יודעת שאני לא
שומעת והיא מדברת אלי בקול. ויתרנו על סודות
בחברה, כי סודות הפסקתי לשמוע. בעלי לא עושה מזה
עניין. הוא יודע שזה מה שיש ושזה לא אסון־טבע.
אנחנו נתגבר• אני לא מתייחסת אל החרשות כמו אל
נכות, ובינתיים אני לא צריכה נחומים. תמיד, כשהיה
קורה לי משהו, הייתי אומרת מזל שלא ביד הימנית.
נחרשתי באוזן הימנית, אבל האוזן לא צריכה לצייר ואני
מתנחמת בזה.
י שרית 111־־
במדינה
דן בך אמ ץ ס מך
על שולמית אלוני
(המשך מעמוד )53
עם מיים רותחים ומי־אש, כשאת
החצי הוא כבר שפך עליה. ניסיתי
להוציא את זה מידו ולהוציאו
מהחדר, אז הוא שפך עלי את
השאר ישר לתוך העיניים. ורץ
לספר במישטרה שהוא מצא אותי
במיטה שלה, ושקיימתי איתה יחסים
מיניים כל השנתיים שאני
מכיר אותם.
הכל שקר, הוא ישלם על הכל,
גם את דמי־האישפוז שלי עכשיו
בבית־החולים בלינסון. אני חבר
קופת־חולים כללית, ולא רצו לה כיר
בפציעה שעשה לי יעקב בעיניים.
הודיעו לי שאני חייב
לשלם את כל ההוצאות, שבינתיים,
ח״כ גלאם
יי ל
מדושני עונג
סין
יייז \ז . 0
ביינון
־ ויגי .
0ילל ״
י׳ לי -ד
יי ע רי
דיז י-יי ^
ממץ
י * 0 0יסיר׳ יייס ״ ,ס ״
גיי ׳* יייייס
י ^ ך ר. יא
גז פי־דגז
יזג ^ ר
0י ו ידי-
בוז
בסי
י 0ייזסו,
י די ־י
משבוע אישפוז, מסתכמות ב־150
אלף לירות. וזה עוד לא נגמר.
עד כאן דיברי ג׳ברין.
גם נזרה מאושפזת בבית־החולים
בלינסון. היא חרדה מפני תגובת
בעלה, יעקב, כשישתחרר בימים
אלה ממעצרו, שאליו הובל לאחר
תקיפת אשתו הלא־חוקית וידידם
בנפש, אבוראג׳ה.
״אני מפחדת שהוא יבטל לי את
הצוואה.״ היא אומרת, יש לנו חש־בון־בנק
משותף וגם ביטוח לאומי
משותף וקופת־חולים, בכל דבר
אני מופיעה איתו. איפה אני אל ח
אין לי אף אחד, יש לי ילדה ממנו,
שמתגלגלת עכשיו מבית לבית,
ואני דואגת שהוא לא יתנקם בילדים
שלי מהבעל הראשון.״
נזרה מחלימה בבית־החולים במחלקת
הפלסטית, מהכוויות הק שות
שמכסות את גופה ופניה,
סימנים שישארו לה, כנראה, עד
יום מותה, זכר לחשדות בוגדנותה
בבעלה השני. גם מבעלה הראשון
יש לה מזכרת נצח — היא אינה
יכולה להינשא יעקב אלבך, שאיתו
גרה במשך כל השנים האחרונות.
מסכמת נזרה את מצבה :״לא
היה לי מזל בבעלים. הראשון היה
גרוע, והשני היה עוד יותר גרוע.״
אחיה, שביקרו אותה בבית-
החולים, ידעו רק לאמר לה :
״תאכלי אותה.״
ה כנ ס ת
ז>1ן ר 3מד
ה תנו ע ה לזכויו ת ה אז רחולש לו ם
המעיף התגבר עז
הכוונה זייעז את
מערכת המישכט
ח״כי המערך צהלו כילדים קטנים
שהצליחו לסדר את המורה. לא,
הם לא הפילו את הממשלה יאף
לא מנעו ממנה ביצוע מהלך חשוב.
הם רק פגעו, מתוך חישוב קטנוני
1של מישחקי קואליציה ואופוזיציה,
1בנסיון להנהיג חידוש שירענן את
| מערכת השיפוט הישראלית.
618
על פי חוק השופטים, מינויו של
שופט תקף ושריר עד הגיעו לגיל
70 שנה. לא קשה לתאר את הרגשתו
של שופט שמכהן כבר 20 שנה
ועדיין שנות שיפוט רבות לפניו.
בייחוד כאשר הוא מכהן, לעתים
אף ללא סיכוי ממשי לקידום, ב־בית־מישפט
השלום, שבו, מטבע הדברים,
נידונים לא פעם עניינים
פעוטי-ערך. שופט, ככל אדם, זקוק
לגיוון ולריענון בעבודתו, ולידיעה
כי יש לו סיכויי קידום. אחרת הוא
עלול לאבד את העניין בעבודתו.
חיוכים רחבים. הוועדה שמונ תה
לבדוק את מיבנה מערכת ב ת-
המישפט בארץ ולהציע הצעות ל שיפורה,
בראשות ושיא ביודהמיש־
פט העליון, משה לנדוי, עסקה בבעיה
זו והגיעה למסקנה כי הזרמת
דם חדש לעורקי מערכת השיפוט
תיתכן, אם תהיה אפשרות לפרישה
מוקדמת לגימלאות של שופטי־שלום
המכהנים בתפקידם זמן רב.
המלצת הוועדה — לאפשר פרישה
מוקדמת כזו — התייחסה לשופט־שלום
שהגיע לגיל 50 לפחות, כש־אחריו
20 שנות שיפוט, או לשופט־שלום
שהגיע לגיל 55 ומהן לפחות
15 שנים על כס המישפט. המלצת
הוועדה, אשר התייחסה אך ורק
לשופטים ותיקים שלא קודמו לכהונה
בבית־המישפט המחוזי, הפכה
להצעת־חוק שעברה לפני כחודשיים
את הקריאה הראשונה בכנסת.
בהגיע ההצעה לדיון במליאה, בקריאה
השניה והשלישית, הציג אותה
יו״ר ועדת חוקה־חוק־ומישפט,
ח״כ דויד גלס. כנגדו התייצב חברו
למפלגה, ח״כ זרח ורהפטיג, שב־הסתייגותו
ביקש לדתות את ההצ עה.
ח״כ ורהפטיג נימק את עמדתו
בטענה, כי מתן גימלה מאוצר ה מדינה
למי שעדיין לא הגיע לגיל
גימלה וכוחו עוד במותניו, הוא ב בחינת
ביזבוז כספי הציבור. דבריו
אלה נאמרו בלהט וברצינות באוזני
חברי־הכנסת, שאך כמה דקות קודם
לכן החליטו כי בנוסף למימון המפלגות
המשולם ביד רחבה מאוצר
המדינה, תקבלנה המפלגות גם החזר
עבור הריבית שאותה הן משלמות
לבנקים תמורת ההלוואות שהן
לוקחות עוד לפני הבחירות*.
כשהחלה ההצבעה התברר כי בעד
הסתייגותו של ח״כ ורהפטיג
הצביעו נציגי אגודת־ישראל, שמע רכת
השיפוט הממלכתית היתד. מאז
ומעולם לצנינים בעיניהם, וחלק
מח״כי המפד״ל, שניצלו פזדמנות
זו לחיסול חשבונות אישיים וסיע־תיים
עם ח״כ גלס. ח״כי המערך,
שהשתהו אל מול תופעה זו, הביטו
(המשך בעמוד )71
י על חשבון אותו חלק מסכומי
המ מון שאותו הן זכאיות לקבל,
על פי החוק, רק לאחריהן.
העול ם הזה 2283
אתה יכול ללמוד לשלוט בעצמו ער מעוכות
הגור שלו ־ הרחבת כלי ־דם, מניעת הנעה,
ריפוי מחלת 1פסיכו־סומאטיות בלי תחפות ופיתווו
בעיות־מין ־ הכל בעזות מכשיר העולה 2060 שקל
311071
31X311.
להקשיב לשפת הגור צ 33
קה פרטית בתל־אביב, לטיפול בקשיי־תיקשורת, מחבר אלקטרודות
ר* דרי צלידק מתל-אביב, המטפל בי
קשיי־תיקשורת, ריפא עצמו מכיב־קיבה
(אולקוס) .ראובן דמני, פסיכולוג
ילדים מקיבוץ נירים שבדרום, שיחרר ילד
מפחד־קלסטרופוביה שהיו תוקפים אותו
במיקלחת. טוני אטלס, אחות מרמתיים,
משתמשת במשוב כדי להמחיש בפני נשים
בקורם ללידודללא־כאבים מהי הרפייה
נכונה.
הרופא הנוירולוג אלכם סגל סיפר איך
הצליח, בעזרת משוב, לרפא אנשים ש סבלו
שנים רבות מכאבי״ראש (מיגרנה),
באמצעות שליטה בטמפרטורת העור ודד
רפייה.
הפסיכולוג דן דמדינה פירסם ברבים את
מעלותיו של המשוב. הוא עצמו השתמש
במכשיר זה כדי לטפל בחיילים שחזרו מ־מילחמת
יום־הכיפורים כשהם לוקים בהלם
קרב.
עד לעשור האחרון לא האמינו הרופאים
שהאדם מסוגל לשלוט באופן מודע בתהליכים
פיסיולוגיים המתחוללים בגופו.
אך כשהפנו את מבטם להודו הרחוקה, גילו
אלקטרודות
ללמד את האשה להגיע להרפייה
אשר תשחרר אותה מכאבי־ראש (מיגרנה).
אנשים שעסקו בפולחן יוגד! .היוגיסטים
מסוגלים להאיט את הדופק שלהם עד ל־30
פעימות בדקה. אצל אדם רגיל זהו מצב
מסוכן — קרוב למוות. הם גם הצליחו
להעלות את הטמפרטורה של חצי כף־יד,
ולהותיר את המחצית השניה קרה.
בהודו לא הכירו את המשוב. הם השיגו
מצבים מיוחדים במינם ללא שימוש ב
מכשיר,
אלא רק בכוח השליטה העצמית.
המדענים ידעו שבשעות של מתח, חרדה
או התרגשות מתחוללים שינויים בפעילות
הפיסיולוגית של הגוף: גובר קצב פעימות
הלב, עולה לחץ הדם, הנשימה נעשית
מהירה וההזעה גוברת.
רק בשנים האחרונות, בהשפעת היקזגי
היוגה בהודו, נוכחו החוקרים לדעת, כי
האדם מסוגל לשלוט במערכות הגוף על-
ידי פעולה מכוונת. בניסויים רבים קיבלו
״שפני חנסיון״ משוב אינפורמטיבי, שסייע
לאדם לשלוט בתהליכים שעד כה לא היה
מודע להם.
המכשיר, שקרא את פעילות הגוף, סייע
לאדם לפקח על התהליכים ולשלוט בהם
באופן רצוני. הוכח שניתן להתגבר על
ליקויים גופניים הנובעים טהפרעות פסי-
כופיסיולוגיות.
מהו משוב?
משוב הוא מכשיר אלקטרוני שממנו
יוצאים כבלים, שלקצוותיהם מחוברות
אלקטרודות. את האלקטרודות ^מצמידים
לאיזורים שונים בגוף הנבדק. האלקטרודות
מעבירות אל המכשיר רישום של
תגובות גופניות, כמו מתח שרירים, שינויים
בלחות העור, שינויים בטמפרטורת
העור (חום וקור) וצורת נשימה (עמוקה
או שטחית).
בתוצאות הנרשמות במכשיר מבחין המטופל
באמצעות מחוג או לוח של מיס-
פרים. כדי להגביר את התרשמותו אפשר
להסתייע גם בצלילים: הטונים עולים
כאשר המיספרים עולים, ויורדים כאשר
המיספרים יורדים.
למצח הפציינטית ומרכיב לה אוזניות, כדי שלא רק תראה את
מדידות המכשיר, אלא גם תקשיב להן. ליד המשוב (משמאל)
מונח טייפ, המשמיע הוראות שינחו אותה כיצד להשיג הרפיה.
אצביע מתרגשת
שיר קורא את מידת ההזעה ואת חום היד• יתר־הזעה מונע
מגע חשמלי טוב של האלקטרודות .,ומביא לקריאת מיספרים
נמוכים במכשיר. חאשה לומדת להעלות את קריאת המימפרים
במשוב, ולשלוט בדרך זו בלחץ־הדם ובהזעה של גופה.
*שנו אמנם לא מועמדים
מנני שאנחנו עוז קטנים, אבד
אנחנו ממשפחת האדונים שר
*ל ק הונ ד נורבגי
מ שו בבלימכ או ב
(המשך מעמוד )69
בתחילה מגיע האדם להרפייה
בעזרת הנחייתו של המטפל; ממצב
ההרפייה שבו הוא שרוי מנסה
האדם לשלום בתגובותיו לגירויים
החיצוניים הנשלחים אליו. אפשר
להשוות את המשוב לגלאי־שקר
(פוליגרף) .בגלאי נרשמות תוצאות
רגעיות המשקפות תגובה לשאלה
מסויימת שמציג החוקר. במשוב
לומד המטופל להשתלט על המכונה
כך שגירויים חיצוניים
ישפיעו עליו בהתאם לרצונו ובחירתו.
בצורתו
החיצונית דומה המכשיר
לרדיו בעל מימדים בינוניים
או לרשמקול. הוא מופעל על־ידי
בטריות.
האשה בעזרת המכשיר מכאבי בביקורת נוקבת על התוצאות המזיקות
העלולות לנבוע מן השיהמחזור
החודשי.
בבתי־החולים מקובל ומוכר יותר מוש במכשיר. זאת הסיבה שדן
מכשיר גלי המוח — אי־אי־ג׳י. אטלס נמנע מייצור המשוב אי־אי־המכשיר
מודד את הפעילות המו ג׳י, שכן שימוש בלתי זהיר בו
יכול להכניס את האדם להתכור
חית, המתבטאת בגלים חשמליים
צויות שמהן לא יצליח להשתחרר.
המשודרים מהמוח, באמצעות אלק טרודות,
אל המכשיר. כל גל הנרשם
היום הוא מפתח משוב ביתי.
גודלו כחפיסת סיגריות והוא
במכשיר מאפיין מצב מסויים.
באמצעות רישומים אלה למד ישווק לאנשים שתירגלו כבר את
שיטת המשוב, לפחות במשך חודהאדם
להכיר מצבים של הרפייה,
מנוחה, טרום־שינה ונימנום. גלים שיים, בהנחיית בעל מקצוע. הם
אחרים הצביעו על מתח, חרדה יוכלו לרכוש את המשוב הזעיר
ודאגה. בעזרת אי־אי־ג׳י טיפלו ב־ 1.500 שקלים ולהמשיך את ה־
טיפול בכושר
__ המיני
ך יו טיפול כמחלות אלה הפר
1 1חיוני ביותר בחברה המערבית.
האנשים נוחים לכעוס ולהת־עצבן.
הם מגלים ^חוסר סובלנות
איש כלפי רעהו. מצבי הלחץ יוצרים
מיחושים גופניים וניוורוטיים
מכל הסוגים: דאגה, חרדה, סיוטים,
מצבי דיכדוך ודיכאון.
החברה הישראלית נושאת את
סיוטי שואה ! ומילבדם מעיקים
על הישראלי גם המתח הביטחוני
ומזג־האוויר החם, הגורמים תשישות
ומפחיתים את כושר העמידות
הנפשית במצבי לחץ.
מחלות שבהם הרקע הראשוני
הוא פסיכוסומאטי, כמו לחץ דם
גבוה, כיב, אסטמה וכאבי־ראש —
אנ חנו מ ב טי חי ם:
ריכוז דשיעווים
החל מגיל שמונה מתאימים ילדים
לטיפול בשיטת המשוב. אפשר
לתרגל העלאת ריכוז אצל ילדים שסובלים מקשיי למידה, הנובעים מחומר
ריכוז• חיבור המשוב למסך הטלוויזיה יעורר עניין באמצעות תמונות.
* ל היו ת 1א מ 1י
* 1ל ש מו ר ו 1ל בי תכם
* ל נ בו ח ל עניין
* לאלש בו ת
א ם ׳אתם מעוניינים לנ חו ר בני,
התק שרו לטלפון 481191־ 03
1 | 117111י | ^1י! 14 | 1דן אטלס, מהנדס ביורפואי, הוא הייצרן
היחידי בארץ של כל סוגי המשוב. בארץ
11נ11#י# 1 ^ 1
אי_ן פיקוח על המכשירים הרפואיים שהוא מייצר. אטלס מפקח בעצמו
אל מי מגיעים המכשירים, כאמצעי של זהירות ושמירת המוניטין שלו.
כן־ נהיה כשנגיע לגיל בחירה
תן טרמפ
לחייל
! ויבש 1913
הנגב׳,
שים יד
על העתון ״החם״
שהולך טוב
לצעירים 17—30
שלח/י גלויה וכהוכתד
ל״בקרוב״
של העוגון שיגיע אליך
ת.ד 31232 .תל־אביב
61312
מחמירות עם הזמן ומותירות נזקים
גופניים. בתחילה ניתנות תרופות
כדי לשכך כאבים, ואחר כך כדי
לטפל בנזקים המצטברים. אך אפשר
להניח, שאם יידע האדם לש לוט
במצבו הנפשי לא יזדקק לתרופות.
אטלס, מהנדס ביורפואי,
בונה בארץ את המכשיר שיחולל
פלאים. הוא למד את שיטת המשוב
(ביופידבק) בארצות־הברית
והחל לעניין בה רופאים ישראליים.
היום מפעילים משוב ברוב
בתי־החולים למטרת מחקר בילבד.
במחלקות השיקום מנסים לחזק
בעזרתו שרירים רפויים ולשחרר
שרירים מכווצים.
במחלקות פנימיות ונוירולוגיות
עושים בו שימוש כדי לשלוט בטמפרטורות
הגוף, בלחץ הדם, בהפרשת
מיצי קיבה, ובהתקפים
אסמטיים ומיגרנות.
כתבת העולם הזה לא מצאה
עדות לכך, שבישראל לומדים בעזרת
המכשיר לשלוט בזיקפה של
אבר המין הגברי או בהתכווצויות
ובהרפייה של מערכת המין הנשית.
בארצות־הברית טיפולים כאלה
מקובלים. שם גם נהוג לשחרר את
הרופאים בקשיי־שינה, בחוסר ריכוז
ובאימון לפיתוח יצירתיות.
משוב לכל דורש
** טפלים בקליניקות פרט•
יות בארץ החלו לרכוש מכשירים
אלה ולהציע שיטה חדשה
זו כטיפול. לכל טיפול יש מכשיר
שונה, אך מכיוון שהמכשיר נייד
ופשוט להפעלה, ומחירו 2,000 שקלים,
קל מאוד להתפתות ולרוכשו.
בארצות־הבדית זכה המשוב לשי ווק
המוני. בארץ אין פיקוח עליו,
ורק מעטים מכירים אותו.
דן**אטלס *הוא ״הייצר^הישראלי
היחידי, והוא מפקח ובודק לאיזה
ידיים מגיע המכשיר שלו. יש לו
סיבה טובה להיות זהיר. הוא
״משוגע״ על ההמצאה החדשה,
וחשוב לו שלא ייפגע המוניטין
שלו.
בארצות־הברית נשמעה לאחרונה
ביקורת שלילית על המכשיר.
קמו הרבה חברות לייצור המוני
של המשוב, והן פגמו באיכותו.
העיתונים מילאו עמודים שלמים
תירגול לבדם, כדי להשיג שליטה
עצמית.
״שיטת המשוב הצליחה״ ,מס בירה
טוני אטלס.״ אם האדם יוכל
להשתחרר מהמכשיר אחרי תירגול
במשך כמה חודשים, ולשמור על
שליטה עצמית בלעדיו, סימן הוא
שהטיפול הצליח.״
דורי צליוק, בעל קליניקה פרבקשיי־תיקשורת,
טית
לטיפול
רכש את כל סוגי המכשירים המ שווקים
היום. הוא חסיד נלהב של
שיטת המשוב.
לפני שנתיים גילה צליוק את
המשוב האלקטרוני ואז הבזיק בו
הרעיון: במכשיר כזה אפשר לטפל
בילדים המגיעים לקליניקה שלו.
הוא יצא להשתלמות באוניברסיטת.
סן־פרנסיסקו והתמחה בטיפול החדשני.
חולים
מבוגרים שנואשו מהטיפול
התרופתי במחלות כלי־הדם
מגיעים אל צליוק ללא אמונה.
אחרי שלושה חודשי תירגול קשה
להכיר אותם. בחורות הנוטות להתרגשות,
והסובלות ממצבי״הזעה
מטרידים, מגיעות אליו כדי להשתחרר
מן היסורים הללו. בעל מוסך
אחד, שלא היה מסוגל לעמוד בוויכוח
עם לקוחותיו, הצליח לש נות
את אופיו הרגשני. צליוק
עצמו סבל מכיב־קיבה, ומעיד על
עצמו שהיה אדם רגשן. עם המשוב
הוא למד להרגע. היום הוא מסוגל
לשלוט בגופו ואין לו צורך להתחבר
למכשיר. הכיב שממנו התייסר
נרפא לגמרי, והוא השליך
לפח את כל התרופות השיגרתיות.
עתה הוא גאה לומר :״אף לא
אחד יוכל להוציא אותי מהשקט
הנפשי שלי.״
תור ארוך של אנשים ממתין
בפרוזדור הקליניקה של צליוק,
השוכנת בדירת מרתף. רבים הם
המבקשים להירשם לטיפול, אך
דורי צליוק אינו מוכן לקבל כל
אחד. הוא דורש מהם לחזור ׳ ג י -
רק אחרי שיעברו בדיקות רפואיות
יסודיות אצל רופא המישפחה.
חשוב לו ללמוד היטב את הרקע
הרפואי של כל אחד מלקוחותיו.
״כדי שהטיפול יצליח,״ אומרים
חסידי השיטה ,״צריו להקפיד ולבחור
בפציינטים מתאימים לטיפול
חדשני זה.״
גילה רזין !
ה עו ל ם הז ה 2283
במדינה
(המשך מעמוד )68
אל ספסלי הליכוד, ומשגילו כי הם
ריקים כימעט לחלוטץ, התנערי
מכל אחריות ממלכתית ומיהרו להצביע
בעד ההסתייגות של ורחם־
טיג. הים פיירו חיוכים רחבים לכל
עבר ,׳.דאו מדושני עונג מנצחונם
הבלתי צפוי על הקואליציה.
מי שפט
אקד ח לו כ די ם
זו3ה מאשמת החזקת
גשק 77א רשיון3 ,י היה
זה אקדח צעצוע
״זהו ביזבוז זמנו של גית־המישפט״
,קבע השופט דויד ולך
בפסק־דין, שבו זיכה את אמנון
מזרחי מכל אשמה.
בגלל חשד על החזקת רכוש
גנוב, ערכו שוטרים חיפוש בביתו
של מזרחי 20 ולא גילו כל דבר
חשוד. החפץ היחיד שלקחו אתם
בצאתם, היה אקדח קטן שמצאו
באחת המגירות התחתונות של
הארון. כאשר מצאו את האקדח לא
זכר אמנון בכלל על קיומו. רק
אחר כך נזכרה אמו, כי כאשר
נוטע לחדל?
נצל א ת מבצע:
״הר ץ קו פנ הגן ל תיי ר הי שרא לי ״
התחלאת טיו לן ב קו פנ הגן,
קחמ כוני ת הרץ ב מ חי ר ה מב צ ע,
ס ע אי תהבכל אי רו פ ה,
והש אר או ת ה היכן ש תר צ ה.
שוג הרכב *
מ חי ר ל שבוע $מ חי ר ל שבוע $מ חי רלש בו עיי ם! מ חי ר ל של ש ה שבועות
מתח רי ם
במב צע הרץ
$ב מב צ ע הרץ
במבצע הרץ
( קופנ הגן)
קו פנ הגן
קו פנ הגן
קו פנ הגן
^ פורד פיאסטה
8פורד אסקורט
0 .פורד טאונוס
ק וולוו 242
מחיר לשבוע למטייל בפורד פיאסטה
( 2ב מ כוני ת)
* דגמי המכוניות בהרץ.
166 193 235 430
120 125 135 155
230 240 260 300
315 330 360 420
57.5
52.5
מחירים ללא הגבלת ק״מ כולל ביטוח צד ג׳ .לא כולל מ.ע.מ זדלק.
שים לכ! זה לא חלום, זה ״הרץ קופנהגן״.
השופט ולד
ירייה מתוך צצעוע
היה אמנון בן ,12 נתנה לו עשרים
לירות כדי שיקנה לעצמו אקדח־צעצוע
לפורים. אקדח זה היה
כלי המישחק של הילד שנים אחדות,
ואחר כך נשכח במגירה ללא
שימוש.
אולם המישטרה חשבה אחרת.
מומחה מישטדתי קבע, כי אם
יוכנס כדור לקנה אפשר יהיה
לירות אותו מתוך הצעצוע. לכן
התייחסה אליו המישטרה כאל נשק
חם ומסוכן, הדורש רשיון.
שי לנכדים. הסניגור עזריאל
בכר העלה את האם על דוכן ה עדים,
והיא סיפרה כיצד קנה
אמנון את האקדח עוד לפני חגיגת
הבר־מיצווה שלו. הסניגור הראה
לבית־המישפט את הקופסה האורי־גינלית
שבה נמכר האקדח, ועליה
כתוב במפורש כי התחמושת המתאימה
היא כדורי־סרק מסויימים,
שנמכרים בחנויות ספורט ושאינם
מסוגלים לפגוע באדם.
השופט ולך שוכנע כי אכן לא
היה טעם לבזבז את זמנם של בית
המישפט והתביעה, כדי להתווכח
על אקדח־צעצוע וזיכה את אמנון
מכל אשמה. אז קמה האם וביקשה
כי האקדח יוחזר לה, כדי לשמור
אותו לנכדיה. שישחקו בו כשיגדלו.
השופט נעתר לבקשה, ב־תיקווה
שלא ימצא עצמו יושב
לדין בעניין אותו אקדח כשיתבגרו
הנכדים.
העול ם הז ה 2283
פנה עוד היום לסוכן הנסיעות שלך, למשרדי אל על או ׳,5 5 .לאחד מסניפי הרץ בישראל
או חייג למרכז ההזמנות של הרץ•.
טלפון 4־ 3־ 03-255252 ובקש פרטים על מבצע ״הרץ קופנהגן״.
תכנית הרץ בשתוף עם אל על וס.א.ס.
זו היא הדרן החסכונית והנוחה כיותר לראות את אירופה.
אפשר להשאיר את המכונית בכל
סניפי הרץ באירופה בתנאי השכרה
של שבועיים.
לרשותך מכוניו ת פורד
ו מכוניו ת מו ב ח רו תאח רו ת
הו רז ס קו פ
יעקב שרת /איש ממאדים
זעקי ארץ אהובה!
הקדוש אהרון אבו״חצירא יצא זכאי מחמת הספק בלי
צל של ספק, ועובדה משמחת זאת בוודאי עוררה תגובות
שונות בלב אנשים שונים. אצלי, למשל, התגובה היתה בעלת
אופי דתי מובהק. קודם כל היה לי צורך לברך :״ברוך
השם אחר־כך קמתי ממקומי וצעקתי קול אדיר :״יש
אלו הי ם!״ וכל הארץ שמעה. אחרי זה ניגשתי למגירה,
שלפתי את שופרי הכשר, זה שאני תוקע בו מדי בוקר בבוקר
עם עלות השחר בעד החלון, ואחר־כך משקיף למרחוק
בהאהילי בידי על עיני — אולי אראה באופק מישהו, רוכב
עלי אתון צחורה — ותקעתי תקיעה מיוחדת.
אחרי זה מיהרתי להיפרד מעל בני־מישפחתי היקרים ומי הרתי
ירושלימח, אל הכותל המערבי. לצערי, בגלל
עומס התעבורה בדרכים, החמצתי א ת הרגע שיכול
להיות המאושר בחיי, ואחר הקדימני בהרכבת הזכאי
הקדוש על שכמו, אבל זכיתי להתקרב עד הרוכב
ורכובו, ונגעתי בשניהם ברטט קדושה, לאחר שהגשתי תחילה
את ידי לפי, כדרך שעושים במזוזה ובספר תורה. כמובן,
בזאת עדיין לא מילאתי את כל מישאלותי, הכמוסות עימדי
זה מכבר, שכן רק אחרי כל מעשי הקדושה האלה, שהעניקו
לי פורקן רוחני עילאי, חתמתי את שמי בספר החתימות
הדרושות להגשת רשימה עדתית לכנסת בראשותו של הזכאי
הקדוש מחמת הספק בלי צל של ספק, כה יעשה אדוני וכה
יוסיף לכל המפדלים הווסווסים, ורק אז הרשיתי לעצמי
לחזור הביתה.
מצב־רוחי היה לעילא ולעילא, כמעט כמו של בגין אחרי
שהוא הכניס לכל הגויים ימח שמם ושם זיכרם, בחיי שלא
יכולתי להעלות בדעתי, שהשטן בכבודו ובעצמו תיכף יתנכל
לי ויעשה לי ממש שחור בעיניים. מה היה ן אני יושב
במונית לנסוע חזרה לתל־אביב, והנה מתיישב לו על ידי
אדם צעיר למדי, שלפי חזותו נראה לי שהוא משלנו במאה
אחוז. הוא לא לבש כיפה והיה מגולח למישעי, אבל משלנו
הוא היה בוודאי, ותאמינו לי, לפעמים זה הרבה יותר חשוב.
גם לאהרון השני ברשימה, מה שמו, אוזן, אין כיפה על
הראש, אבל מי יכפור בכך שהוא משלנו. אצלנו דם זה לא מים !
ובכן, השכן שלי לנסיעה מסתכל בי ורואה שאני שמח,
ואני מסתכל בו ורואה שהוא לא כל כך שמח, ואז אני שואל
או תו :״חבר, מה העניינים! אתה לא שמח שהזכאי הקדוש
מחמת הספק בלי צל של ספק ידפוק אותם עכשיו על בטוח
בבחירות ! ״
הבן־אדם הזה, שטן אני אומר לכם, תיכף ומייד ענה לי
ככה :״ומה יהיה אם הוא ידפוק אותם ! זה יהיה טוב
לעם־ישראל ולמדינת־ישראל ! ״
״מה אתך — אני אומר לו — מה אתה דואג כל כך
לעם ישראל! תדאג קודם כל לעצמך, לעדה שלך, לקדושים
שלך שהווסווסים תמיד דפקו אותם ועכשיו באו סוף־סוף
על עונשם. עכשיו הם לא יודעים מה לעשות בלעדינו, ממלאי
הקלפיות שלהם ! מה, והם חשבו על עם־ישראל ועל מדינת-
ישראל — או על עצמם ! ״
״מה איכפת לי מה הם חשבו״ — הוא אומר לי, שטן,
אני אומר לך, שטן — ״איכפת לי מה אני חושב ! ״
תיכף ומייד הבינותי עם מי יש לי עסק. בוגד. תינוק
שנשבה ! אחד משלנו שטעם טעם אשכנזי ויצא לתרבות רעה
ולא איכפת לו כלום מהעדה שלו, מהאמא והאבא שלו!
שלא יעשה רושם. לנו יש ניסים גאון, בן אדם עם תרבות
שגר בשווייץ, אבל אף אחד לא יקנה אותו, והנה, הברנש
הזה שעל ידי הוא מאלה שמחקים את האשכנזים כמו תוכים !
שאלתי אותו ישר :״תגיד, אתה בטח גם נשוי לאשכנזית ! ״
״כן״ ,הוא אמר לי.
״ולא איכפת לך מה יקרה לכל העדה שלנו א ם כל אחד
מאתנו יעשה כ מוך! הלא אנחנו כולנו נהפוך לווסווסי ם!״
״למה הוא אומר לי, השטן הזה — ״הלא ככה
גם האשכנזים ייעלמו. אתה לא חושב!״
ברגע הראשון הייתי נדהם. לא מצאתי מה לענות לו,
אבל אחת־ושתיים התעשיתי ואמרתי לו :״שמע, עם אחד
כמוך אין לי מה לדבר, אתה בוודאי אפילו לא מאמין
באלוהים ! ״
״אני באמת לא מאמין, אבל לך יש בעיה הוא אומר
לי, השטן הזה.
״לי יש בעיה ! אתה מצחיק אותי ! רק היום האמונה
שלי באלוהים התגברה פי אלף!״
״בזכות פסק״דין של ווסווסים ! ומה יהיה, אם בפסק־הדין
במישפטו השני של הקדוש שלך מרמלה יצא חייב ! אז
זה יהיה סימן שאין אלוהים, או שהווסווסים נמכרו לשטן ! ״
״לך כיביני מאת״ — אני אומר לו — ״אתה, חכה
אתה רק עד אחרי הבחירות. גם עם כמוך נגמור ! ״
״בזה אני בטוח מזמן״ — הוא אומר לי — ״אבל א ם
לא איכפת לך, קלל בבקשה בערבית ! ״
^ מוזה אחת כתל״ ם
^ האי ש בעננים
מנסיוני האישי אני יודע: לכתוב מתוך זעם זה דבר
אחד, לכתוב מתוך אהבה — דבר אחר לגמרי. בכוח הזעם
אתה משיג לא אחת הישגי קליעה מופלאים. אהבה, כידוע,
מקלקלת תכופות את השורה.
וזה מה שקרה לנפש אחת, שבדרך־כלל היא זועמת ובכוח
זעמה וזעמומיה היא מוציאה מתחת ידה מלאכה שאין
להתבייש בה. כוונתי להדה בושס.
כי הנה לאותה הדה בושס יש אהבה אחת _ אולי לא
אהבה יחידה, אבל אהבה גדולה — המקלקלת את שורתה
שוב ושוב. כוונתי למשה דיין.
לא מכבר, כשהאהבה הזאת של הדה בושס כתב ספר
מיסחרי מחליא לפי הזמנת מו״ל יהודי אנגלי, המפליא
לדעת א ת ביקושי השוק שבמדינות הים, ספר שגם תורגם
לעברית ונקרא שמו בישראל ״לחיות עם התנ״ך״ ,איבדה
הדה הזועמת את אמות־המידה הספרותיות״אמנותיות״תרבו-
תיות המעודנות שלה, וקשרה לו כתרים במדור ״המוזות״ שלה
ב״הארץ״.אני פותח את הממזר האלבומי הזה, וקורא פסוק מקורי
וחדשני :״ארבעים שנה מלך דויד, שבע שנים מלך בחברון
על יהודה ושלושים ושלוש שנים מלך בירושלים על כל
ישראל״ (עמ׳ ,)195 מה יש לדבר, הרי זה לחיות ממש עם
התנ״ך ! או :״שבע שנים לאחר־כך, ב , 1973-פרצה המילחמה
הבאה — מילחמת יום־הכיפורים. במילחמח זו לא לק חה
ירדן חלק וגם בגבולות עם מצריים וסוריה לא חלו שינויים
של ממש. עם סיומה נחתמו הסכמי, הפרדת כוחות עמ׳
.)199 מה תאמרו לזה ! כפתור ופרח ! רוצים עוד דוגמה !
פיתחו עמ׳ : 83״לבקר בסיני לעיתים־קרובות איני יכול,
אבל סל של אבן־חול נובית (סתם אבן־חול ! ח ס וחלילה!<
שחרותות עליו כתובות (אהה ניצב מול חלוני.״
עכשיו בא האהבה של הדה בושס ולא רק כתב ספר
חדש — ״הלנצח תאכל חרב!״ אלא גם הקים לעצמו מעין
מיפלגת״מפתח פרטית, כדי להשיג בכוחה עמדת־מפתח בכנסת
העשירית. אלה הן שתי סיבות כבדות מישקל, המצדיקות
עלייה לרגל לביתו התרבותי של משה דיין, כדי לשמוע מפיו
חידושי תורה ואמרי״שפר בלי לשאול שום שאלות מביכות
ובלי להשמיע שום תהיות סרקס טיות. שכן באהבה גדולה
מדובר, לא בזעם. וכך, המראיינת שהפשילה מעליה בלי
בושת את כל שנות בגרותה מול האובייקט, מתחנחנת אליו
ככתבת ״צבע״ ירוקה, ומבקשת לדעת א ם הוא מחוסן או
פגיע ,״האם איכפת לו מה כותבים עליו״!
דיין :״מבחינה נפשית לא איכפת לי ואין זה פוגע בי,
אלא אם כן כותבים דברים נכונים, שאני לא רוצה שיתפרסמו.
אבל היות ו־ 992 אחוז מן הנאמר עלי אינם נכונים עובדתית,
אינם צודקים, וההערכות אינן זהות לשלי, לא איכפת לי
מן הבחינה האישית. איכפת לי מן הבחינה הפונקציונלית.״
בן־תמותה הקובע בפסקנות, ש״ 99 אחוז מן הנאמר עליו
אינו נכון עובדתית, ומעריך דברים אחרת משמעריכים 99
ראוי, לפי עניות דעתי, לעורר ! 992 זעם, ולכל היותר ־ 12 אהבה.
איך קרה, למה, מתי — אבל ה 1*-הזה עקץ את הדה
בושס עד כדי כך, שאפילו לא מעניין אותה לשאול מהו
אותו 12 של ביקורת מוצדקת על המושמץ מצהלה, ואנו
נותרים במחשכים, למרבה הבושת!
בהמשך הראיון, האובייקט מגלה כמה דברים מעניינים
למדי על דויד בן־גוריון. למשל, הוא מספר איך אחר גמר
מילחמת״השיחרור, כאשר הוא, משה דיין, היה מפקד ירו שלים,
והירדנים לא מילאו את הסכם שביתת״הנשק לגבי
הר הצופים, הוא בא אצל ראש״הממשלה והציע לו לכבוש
את האיזור בצ׳יק צ׳ק שלוש שעות, ולשים קץ לביזיון הזה.
״והוא (בן־גוריון) ענה , :בשום אופן לא. המילחמה נגמרה,
והדבר החשוב ביותר (עכשיו) הוא להביא יהודים לארץ
וליישב אותה. ירושלים תחכה ויומה יבוא. זו הציונות עכשיו׳.
״מימי״ — אומר דיין למראיינת הנלהבת — ״לא פגשתי
איש שהיה מסוגל לתת תשובה כזאת ולעמוד עליה, ועוד
בעניין ירושלים. אני לא הייתי מסוגל להחלטה כזאת.״
אלה הם דברים מעניינים מאוד, וביותר מבחינה אחת
מעורבים בהם אמת וחצי־אמת ושקר גם יחד. אבל על כל
פשעים תכסה אהבת ללא בושת, א ם בין מצד דיין לגבי
בן־גוריון ואם מצד בושס לגבי דיין. כי מהי כל פרשת ״הבכיה
לדורות״ בשלהי מילחמת-השיחרור, אם לא התגלמות התפישה
הבוגרת והנבונה של ״תפסת מרובה לא תפסת״ ,של ״הרוג
תורכי ונוח״ ,או אם תרצו, של קביעת עדיפויות לאומיות
מתוך ראיית-הנולד ועל יסוד חישוב כמות המשאבים הלאו מיים
מזה, ועוצמת ההתנגדות הערבית והבינלאומית מזה !
אז איך יכול דויד בן־גוריון להאשים מישהו מסויים מאוד
ב״בכיה לדורות״ לגבי ירושלים המחולקת, והגדה בכלל,
אם במו פיו, באותם ימים, אמר לאוהבו משה דיין :״ירושלים
תחכה ויומה יבוא. זו הציונות עכשיו״! ואיך אחרי כל
הדברים האלה יכול משה דיין לבוא ולהגיד להדה בושס,
שהוא, אומלל שכמותו, לא פגש מעודו איש שהיה מסוגל
לתת תשובה כז א ת! ואיך יכולה העיתונאית הממולחת שלא
לתפוש, כי לפניה דוגמה מובהקת של אהבה ה מקלקל ת
את השורה !
נו, ואחרי זה צריך להפליא, שהדה בושס מעלה גירה
את התאוריה העלובה של דיין, כי מי שחטא במחדל
במילחמת יום־הכיפורים היה העם! לנתן הנביא (הוא גם
כן חי עם התנ״ך) היתה תשובה אחרת.
ועשיתי על הפסיכיאטר המחוכם /היודע, אך במורד־לב
— אינו ק ם :
מה אתה שותק, פסיכיאטר נערץ על כל היהודים —
ימין ושמאל ומרכז, אשכנזים כספרדים !
מדוע אינך זועק :״הוא מסוכן ! מקומו יכירנו בבית-
הזקנים ! זה אני אומר לכם, פסיכיאטר ! אינכם מבינים !
בגין בעננים ! ״
(המשך מעמוד )14
דשות יהיו קצרות מדי עבורו, יעדיף
שימסרו לו יותר פרטים מכל אירוע,
ולא יסלח על התיי חסו ת שיטחית ל נושאים
המובאים.
מ אזני ם
חשוב לו לדעת את החדשות על״מנת
שמצבו לא יורע. הוא מתעניין בבעיות
כלכלה וכספים. מדד יוקר המחייה
ועליות מחירים — יעצבנו אותו במיוחד.
תמיד יתעניין לדעת מה חדש בשוק !
מוצרים חדשים ואפשרויות חדשות ה עומדות
בפני האדם יגרו א ת דימיונו.
ענייני חוק ומישפט, ח קי קו ת חדשות
ופיסקי-דין מעניינים. ענייני אופנה ומה
שקשור להופעה חיצונית, עיצוב פני ה דברים
ואיכות הסביבה.
עקרב שוד מזויין, מירדף מישטרתי מסעיר
ומרתק אחרי פושע נמלט, מיבצעי בילוש
של היחידה-המרכזית, מירדפים לגילוי
פרוצות, כל מיני פישעי-מין, רצח ומעשים
פליליים אחרים — אלה מגרים
במיוחד את דימיונו, ומוציאים את ה תוקפנות
שבו, מבלי שהוא עצמו יהיה
מעורב. מחקרים חדשים בתחום הרפואה
או הפסיכולוגיה, גילויים של מיב-
רות, או התפרצויות הרי-געש, גם הם
מהווים תחום המושך אותו במיוחד.
קשת קשתים מעדיפים לעשות את החדשות,
ולא לבטל את זמנם באיסוף אחר אינפורמציה
של מה שכבר קרה. אך אם
בכל זאת יתעניינו, הרי התחומים ה מושכים
אותם קשורים לחדשות־חוץ,
ענייני יבוא ויצוא. מדורים סיפרותיים
וכל דבר שיכול להעשיר את השכלתם.
כתבות העוסקות בענייני צדק חברתי,
קיפוח מיעוטים, שיחרור האשה ושיוו-
יון לכולם. הם יתקוממו נגד צנזורה
וכל הגבלה של הדברים הנמסרים.
ג די
גדי מתעניין בענייני מיפלגות, ובכלל
בכל מה שקשור לפוליטיקה, ה תקדמות
של אישים בתוך המיפלגה, ומה שקשור
בבניית המדינה, התנחלויות חדשות,
ודרך הטיפול בהן. ענייני חקלאות, הצלחות
או כישלונות, ופיתוח של מכונות־חקלאיות
חדשות. ידיעות שקשורות לקשישים
ולטיפול בהם, או חס וחלילה
לעוול שנעשה להם. ידיעות בדבר נזקים
שנגרמו למיפעל, שפועליו זילזלו באח ריות
המוטלת עליהם וגרמו להפסדים,
וכמו-כן ידיעות על זמרים, מוסיקאים,
או אירועים אמנותיים.
ד די
חדשות מאוד מעניינות א ת בן המזל,
אך הוא מאבד את סבלנותו באם הן
אינן מוגשות בצורה מעשית. בעיות חב רתיות,
סבל הנגרם לאנשים בגלל תנאים
כלכליים קשים ושכונות״מצוקה. במיוחד
יתעניינו בהמצאות ותגליות, בחידושי-
המדע, ענייני־תעופה וטיסות״חלל. אירו עים
חברתיים וכל ענייני החברה הגבו הה
מצד אחד, ומצד שני כל מה שקשור
למיפעלי צדקה — הזנת ילדים ותינוקות,
מעונות־ילדים, שירותי-החינוך והעשרה
תרבותית.
ד גי ם
בני דגים מתעניינים בסבל הזולת,
אסונות שבהם נהרגים אנשים, ובאפש רות
להתנדב או לנדב כסף ולעזור ל־מיסכנים.
ענייני בריאות ומה שקשור
לסמים, או לאלה שנזקקים להם. צימ-
חונות, טיבעונות ודברים בלתי-מציאו-
תיים• גישות חדשות או על־טיבעיות לחיים,
לבריאות ולקיום. בני דגים שו אפים
לפשטות אמיתית באורח-החיים,
ולכן יתעניינו בכל תנועה חדשה שבאה
להתקו מם נגד תרבות הצריכה ההמונית.
ה עו ל ם הז ה 2283
/ !96.161 ץ ק*י
ויח 11ד 5וא למדוד
פרשת סלומון אבו
ך• אשר הורשע סלומון אבו ברצח,
~ לפני עשר שנים, לא חיה לאיש ספק
באשמתו. הרי הוא נתפס ממש ״על חם״.
עוברי־אורח רדפו אחרי הבורח ממקום-
הרצח, ותפסוהו בלי לאבד קשר עין איתו
במהלך ^ כל ^ המירדף.
עשר׳שנים טען אבו מבית־הכלא כי
הורשע על לא עוול בכפו, ואולם השנים
עברו וכמעט הכל נואשו. אשתו התגרשה
ממנו ונישאה לאחר. סניגורו, צבי לידסקי,
אשר טרח בשנים הראשונות אחר ההרשעה
וניסה לשכנע את היועץ המישפטי
ושרי־המישפטים לתת לאבו הזדמנות לעבור
את הבדיקה המשולשת, מיבחן מתוחכם
של מכונת־אמת והיפנוזה, התייאש גם
הוא כאשר הכל דחו את בקשותיו.
לפני כחצי שנה, כאשר איש לא התעניין
יותר באבו ובטענותיו, הגיע למערכת
העולם הזה מיכתב מיורם לנדסברגר, מי
שהיה אחד העבריינים הנודעים בישראל
לפני כעשר שנים, והיושב היום בכלא
בהולנד. בין יתר הדברים סיפר לנדסברגר
כי הוא יודע על מיקרים של אנשים חפים-
מפשע שהורשעו ומרצים את עונשם ב־בתי־כלא
בישראל. הוא הזכיר גם את
פרשת אבו, ואף סיפר דבר מתמיה —
הוא טען כי הוא עצמו פגש ברוצחם ה אמיתי
של עזרא שם־טוב מזרחי ואהרון
אלמליח, שאבו הורשע ברציחתם.
לנדסברגר הדגיש כי הוא אינו ידיד או
חבר של אבו, ואפילו לא החליף איתו מילה
מימיו. השניים אמנם ריצו תקופת־מאסר
בכלא רמלה יחדיו, אבל בגלל אופיו המסוגר
של אבו לא נוצר כל קשר בין
השניים.
״אני יודע שסמי אבו אינו הרוצח, כי
את הרוצח האמיתי פגשתי במיקרה באחד
האיים הספרדיים בשם פלמה דה מיורקה.
החבר שהכיר לי את הרוצח האמיתי רמז
לי שזה הרוצח של עזרא שם־טוב ונהגו.
ואז החלטתי להתחבר לאותו בחור (שלעולם
לא אגלה את שמו) ,דבר שאני
בקיא בו, והגענו למצב שהוא לא הרשה
לי ולחברי, שבא אתי מפאריס, לאכול
נאשם אבו כשעת שיחזור לילי
שירקב בכלא רמלה
במיסעדות־יוקרה, אלא רק בביתו, שהיה
בו שפע מכל וכל״.
כאשר נתקבל מיכתבו של לנדסברגר
במערכת פורסמו הדברים (ראה העולם
הזה )2275 אך מאחר שהפרשה היתה
אז רדומה, לא היה להם הד.
זמן קצר אחרי פירסום המיכתב התברר,
בעזרת סניגורו החדש של אבו,
עורד־הדין זלמן סגל, כי בתיק המישטרה
מזמן המישפט נמצא דו״ח מעבדה של
המומחה המישטרתי, אהרון ברגמן, אשר
קבע כי אקדח הרצח, שנמצא למחרת ה-
מיקרה, היה נקי בעת שמצאוהו השוטרים.
אקדח
נקי
ך* כרים אד ה סתרו את גירסת התביעה
י במישפט• אם אמנם נתפס אכו
על-ידי רודפיו אחרי מירדף רצוף, שבו
לא איבדו את קשר-העין איתו, ואיש מהם
לא ראה אותו זורק אקדח — אפשר היה
לתרץ זאת בכך שהיתה זו שעודלילה,
והרודפים היו תמיד במרחק־מה מאבו.
לכן אפשר היה להאמין כי הוא זרק את
כלי־הנשק בחשאי מתחת לאחד השיחים
במנוסתו. אבל אי-אפשר היה לתרץ זאת
עם האפשרות שאבו עצר בדרכו, כדי
לנקות את כלי-הנשק, לפני שהשליכו מתחת
לשיחים.
בעת המישפט, באמצע שנת ,1970 הביא
התובע, אורי וגמן, את כל עדי-הראיה ל רצח.
חלקם ראו את מטח־היריות שפגע
במזרחי ואלמליח, כאשר חצו את כיכר
הרברט סמואל לכיוון מכוניתו המהודרת
של מזרחי. אך איש ׳מהם לא יכול היה
לזהות בברור את מראה־פניו של הרוצח.
אולם היו אחרים אשר רדפו אחרי אדם
שברח ממקום־הרצח. אותו איש פנה לרחוב
הירקון, המשיך לכיוון רחוב ננדציונה,
וחצה את רחוב בן־יהודה. הוא הספיק ל היכנס
למונית חונה ברחוב אידלסון, כאשר
רודפיו השיגוהו וצעקו לנהג המונית
כי נוסעו הוא רוצח. הנוסע דילג מדלתה
האחורית של המונית, והמשיך במנוסתו
בין סימטאות וחצרות. אך רודפיו לא
ויתרו, ומצאוהו לבסוף כאשר הוא מתחבא
מאחרי מקרר ישן במירפסת ברחוב חברון
יורם לנדסברגר במעצר
יש די עקרונות בחיים
האיש שנתפס מאחרי המקרר היה סלומון
אבו. בידו לא היה כל כלי־נשק, והוא
טען כי היד. בכיכר הרברט סמואל כדי
לפגוש את אשתו, שהיתה אמורה לחכות
לו באחד מבתי-המלון בסביבה. הוא הכחיש
כל קשר לרצח, וטען כי ברח כיוון
שחשש מאנשי המישטרה.
למחרת, אחרי חיפושים מדוקדקים, נמצא
אקדח ברטה מתחת לשיחים בפינת
רחוב הירקון נס-ציונה. לא ה״ה ספק כי
זהו אקדח הרצח, והתביעה טענה כי אבו
זרק אותו בעת מנוסתו. היו אמנם חילוקי-
דעות — אם האקדח נמצא ליד הבית שעל
פניו חלף אבו במנוסתו, או בצידו השני
של הכביש — אך בית-המישפט העליון
דחה את ערעורו של אבו.
ביייון גדל-גוף
ן* בר אחד נותר בפסק-הדין ללא הסבר
— המניע לרצח. מזרחי, הקורבן ואבו,
הנאשם, לא היו כלל מאותה ליגה בעולם-
התחתון. למעשה, גם לא הכירו איש את
רעהו באופן פורמלי. אבל מזרחי, שהיה
רק בן 36 במותו, הספיק להגיע לראש
הפירמידה של העולם התחתון בתל־אביב,
בעוד אבו היה דג רקק ועולה חדש.
עזרא, שנולד בשכונת שפירא, היה ביר-
יון גדל־גוף ובעל כוח פיסי אגדי. הוא
נכנס לעולם־הפשע עוד בילדותו, כאשר
היה מעורב בפריצות ובגניבות. השוטרים,
שהכירוהו באותם הימים, סיפרו אגדות
על גבורתו. כדי לתפוס אותו נדרשו תמיד
כמד. וכמה שוטרים, כיוון שהוא היה
נלחם כארי כדי למנוע את תפיסתו.
1כאשר התבגר, רכש כמה חנויות בשוק
הסיטונאי, והפך אזרח הגון. אולם הוא
נודע כמלך מועדוני-הקלפים בתל-אביב.
את לילותיו היה מבלה כשהוא עובר מ מועדון
אחד למשנהו, במכונית האמריקאית
המדורה שלו, שהכילה באר מלא משקאות.
סלומון אבו, שהיה בעת המיקרד. כבן
,27 היה עולה חדש מצרפת. הוא נולד ב־צפון־אפריקה,
בא בילדותו לישראל, ועזב
אותה למיספר שנים. הוא חזר לישראל
(המשך בעמוד )77
ך* מכונית עצרה בחריקת בלמים, בשיכון
הבולגרים ביפו. מתחת לגלגליה
פירפר כלב־חוצות שלא הספיק להימלט.
לפתע זינקה נערה צעירה, אספה את הכלב
אל בין זרועותיה ונסעה איתו מייד
לרופא וטרינר, שאיבחן קרע בחוליות
עמוד השידרה. הכלב נותח, נאסף אל
ביתה של הנערה, הפך מאז דייר קבע
בביתה.
הנערה, ריקי בצרי שמה, גדלה בחברת
כלבים משחר ילדותה. כל כלב או חיה
עזובה שמצאה ברחוב אספה אל ביתה,
טיים והמישפטיים גייסו השתיים עורך־דץ
צעיר בשם אורי בראל, חובב כלבים מושבע,
שהסכים לפעול בהתנדבות. השלושה
פנו ביחד לראש עיריית תל-אביב, שלמה
להט, שהסכים שהעניין חשוב ונתן הוראה
בעיריה לסייע למימוש התוכנית. מזכיר
העיר, יעקב אדר, התלהב גם הוא לשמע
הרעיון והציע לרשום אגודה עותומנית
בשם ״ 8.0.8 .חיות, האגודה למען בעלי-
חיים״.
אחרי שנרשמה האגודה כחוק, הציעה
עיריית תל-אביב שטח של כשני דונאם,
ביג נמרי
״צריכים לשים כלבים בגני־ילדיס,״ אומר הזמר יוני נמרי.
״זוהי תעסוקה נהדרת לילדים וגם גורם מחנך ראשון במעלה.
צריך לקיים מופע אמניס כל שבועיים, כדי לגייס כספים להקמת מעון לכלבים עזובים.״
ודאגה לכל מחסורם .״ראיתי שיש בארץ
הרבה אנשים שמעוניינים לאסוף כלבים
עזובים,״ סיפרה ,״וזה דירבן אותי להפוך
את העניין למשהו קבוע, על־די הקמת
מעון לבעלי־חיים עזובים.״ ריקי הציעה
את הרעיון לחברתה, מונה הלפרין, שהיא
עולה חדשה מצרפת, מורה לאנגלית באו ניברסיטה,
פסיכולוגית במיקצועה וחובבת
חיות מושבעת. מונה התלהבה ונרתמה ברצון
לסייע במימוש הפרוייקט.
הבעיה הראשונה היתד, להשיג שטח
שיתאים להקמת המיבנה ושיהיה מרוחק
מן העיר. לטיפול בכל ההליכים הביורוקר-
באיזור תעשייתי בצפון העיר, להקמת
המיבנה. כמו כן נפתח חשבון בנק על
שם האגודה, כדי לאסוף תרומות.
גדולים מ תעללים
__ ב ק טגי ם
חותה של מונה, אדריכלית במיק-
י צועד״ תיכננה בהתנדבות את ד,מיבנה
המיועד לקליטת בעלי־חיים. מיבנה המעון
תוכנן בצורת ביתנים קטנים, שלכל אחד
מהם יש חצר קטנה שבה יוכל הכלב
קארוליין לנגפורד סירבה להשתתף
ף 1י י ; 1 ,ך | ך ך | י ! ך 1ך 1ת י | ך ך
במופע האמניס בגלל נאמנותה הרבה
*־• יי י י # 1/ - 1יייינ -י ׳ י ׳י
לאגודת צער בעלי־חיים, שבה היא עובדת בהתנדבות. לדעתה על האגודות להתאחד.
לנוע בחופשיות. כן תוכננה חצר גדולה,
שבה יוכלו הכלבים לרוץ, כאילו היה זח
שדה או רחוב, וכדי שאנשכם הרוצים
לאמץ בעל־חיים יוכלו לראותו בתנועה.
התאים הופרדו, כדי למנוע מן הכלבים הגדולים
את האפשרות להתעלל בקטנים
מהם.
כדי להתחיל בהקמת המיבנה יש לגייס
כ־ 400 אלף שקלים. ולמטרה זו עובדה
תוכנית מפורטת. הכספים יגויסו באמצעות
מתנדבים, שחלקם הביע גם את רצונו
לתרום כספים מכיסו. גם אמנים שברשותם
בעלי־חיים — ג׳וזי כץ, דני ליטאני, מתי
כספי, דויד ברחה, יהודה ברקן, דני גרנות,
יהודית רביץ, מייק בורשטיין, יוגי
נמרי ויהונתן גפן — נרתמו למשימה.
ביום החמישי שעבר הם ערכו ערב אמנים
גדול, בחסות צ׳יצ׳ ,שכל הכנסותיו —
כ־ 75 אלף שקלים — הוקדשו להקמת המעון.
האמרגן אריה סבן התנדב לארגן
את המופע, ואת האולם לעריכת המיבצע
תרם אחד מבעלי קולנוע דקל, שגם הוא
חובב בעלי-־חיים. צעירה בשם רותי רוזג־בלום
התנדבה לדאוג להפצת הכרטיסים
ברחצה הגונה. המרפאה תשרת גם כלבים
תמורת תשלום, אם יתברר שלבעליהם יש
אמצעים.
האגודה שוקדת עתה על הכנת חומר-
הסברה, שיופץ ברבים. לשם כך פנתה רי־קי,
שהיא מורה במיקצועה, אל אחת מחברותיה
למיקצוע, שהסכימה להיות אחראית
על פרוייקט חינוכי בנושא היחס
לבעלי־חיים. במיסגרת הפרוייקט יגישו
התלמידים עבודות מפרי עטם. הם יציירו
ויכתבו על בעלי־חיים ועל הקשרים ההדדיים
שבין האדם והחיה.
יו קרה
ו ת חרו ת
ל השאלה כיצד תסתדר אגודה זו
< עם אגודת צער בעלי־חיים הקיימת,
משיבה ריקי :״המטרה היא לפעול יחד
עם אגודת צער בעלי־חיים. האגודה שלנו
לא תהיה תחרותית ומנוגדת, אלא תפעל
בשיתוף פעולה מלא עם האגודה הקיימת.
רנד׳ ליטאני
״אם הכלבים המשוטטים הם חולים, אין צורך לחסל
אותם — צריך לדאוג לרפא אותם ולמצוא להם בית חם,״
אומר הזמר דני ליטאני, שאוסף כלבים עזובים ברחוב ודואג לחלקם בין חבריו הטובים.
צ״קי אריק׳ם
היא חברתה הטובה ביותר של אחת מבנות סקסטה,
חני אליקים. צ׳יקי נילווית לחני לכל הופעות הלהקה.
חני מצטערת שלא יכלה להשתתף בערב האמניס, אך מבטיחה לעזור בעתיד.
ולמודעות, ואת הפירסום בעיתונות תרם
פירסום אריאלי. ספר הכלבים הנודע,
ז׳יררדו, שהוא גם אדריכל במיקצועו, התנדב
לעזור בתיכנון המיבנה.
״הפעולה העיקרית של האגודה,״ אומרת
מונה ,״תהיה בגיוס כספים, כדי שהמקום
החדש יוכל להחזיק את עצמו ולא יהיה
תלוי רק בתרומות ובהתנדבות. לכן ישמש
המקום גם כאכסניה בתשלום, ויהווה מעין
פנסיון לכלבים שבעליהם נוסעים או נאלצים
לעזוב לזמן־מה את כלביהם.״
במקום תפעל מיספרה-לכלבים בתשלום,
וכן תוקם בו חנות למכירת אביזרים
לבעלי־חיים. למרפאה שתפעל במשך כל
שעות היום והלילה יובאו חיות עזובות.
מילבד טיפול רפואי תזכנה החיות גם
כבר התקיימו בינינו כמה פגישות מועילות.״
״בפאריס,״
מתפרצת מונה לשיחה,
״פועלות שלוש או ארבע אגודות למען
בעלי־חיים, מפני שאגודה אחת אינה מספיקה.
המיבנים קטנים מלהכיל את כל
.החיות המגיעות למקום, ולא פעם יש צורך
להשמידן. אנחנו נפעל להקמת מיבנים
כאלה בכל חלקי הארץ — באילת, בקרית
שמונה, ובירושלים. המטרה היא אחת:
לעזור לכמה שיותר בעלי־חיים ולא להילחם
על עניינים פעוטים כמו יוקרה ותחרות.״
כבר
היום פועלים כ־ 100 מתנדבים,
באירגון האגודה וביסוסה. נערים ונערות,
(המשך בעמוד )80
היא חתולה ג׳ינג׳ית קטנה, שהובאה בשקית ניילון לגן־הילדים
ן 1ו ^יון ־ ץ
בו מתחנכים ילדיה של ג׳חי כץ. הגננת לא רצתה בה וג׳וזי
אספה אותה אל ביתה. לג׳וזי. יש עוד שני כלבים קטנים, אותם מצאה ברחוב.
מסיבת היוווים שבעונה בניריורק הסתיימה בשעווו״ה שבה התעו!
יאיר וחיים פנו למועדון־הלילה האופג־יתי
ביותר בניו־יורק, מועדון זינון. מרבית
מסיבות הכוכבים של ניו־יורק נערכות במועדון
זה, אשר שמו מופיע מדי יום ב יומו
בטורי־החברה של עיתוני ניו־יורק.
ערב לפני מסיבת־העצמאות נערכה בזינון
מסיבה לכבוד אליזבט טיילור וההצגה החדשה
שלה המועלת בברודווי, שועלים
קטנים.
הצעד הבא היה לפנות לאגודה למען
החייל בישראל. אל יושב־ראש האגודה,
תת־אלוף (מיל ).נתקה ניר, נישלח מיברק
זבו בקשה לקבל את החסות. האחים לוי
הבטיחו שכל הכנסות הערב יוקדשו לאגודה
למען החייל, שהם עצמם ירימו תרומה
נכבדה, וכי במקום תערך התרמה לעשרות
המיליונרים היהודים והיורדים, שהוזמנו
על־ידי האחים למסיבה. מיבדק
תשובה של דובר האגודה, העיתונאי לשעבר
חזי לופבן, הודה לאחים על היוזמה, ו הבטיח
שיתוף פעולה.
״ הללוי ה
לישראל״
וינטרס, סחפה את קהל האמניס המפורסמים והיורדים הישראלים,
שהתקבצו במועדון הלילה הניו־יורקי זינון, בריקוד הורה מועך,
החיה ולהשתולל בזזסיבה למחרת הופיעו עיתוני ניו־יורק עם
תמונתה של שלי וינטרס המרקדת בעמודיהם הראשונים,
ייייייייי
פני כמה שנים היו האחים יאיר
׳ ! וחיים לוי מקבלים את התואר יורדים.
צמד בני שכונת שפירא שבתל־אביב,
השוהים בארצות־הברית כבר יותר מעשר
שנים, הצליחו לבנות לעצמם אימפריה,
מסוג זו המקובלת על היורדים הישרא-
חסת 01_0£א
7 * 1א ח1600י א 0 0 £ 5 7 1 0ט 5
ן* צעד הבא היה להכין תוכנית מפוא-
י * דת, לשלוח הזמנות לאישים נכבדים,
ולהשתדל למכור עד כמה שיותר כרטיסים,
כדי שהאגודה למען החייל תרוויח
עד כמה שיותר. האחים לוי שכרו מישרד
מייוחד לנשף, מילאו אותו במארגנים
מיקצועיים ואנשי יחסי־ציבור, ואף מצאו
שם לערב: הללוק־ו לישראל.
האגודה למען החייל בישראל מעתה את
אחד מעובדיה בניו־יורק, אבישי אמיר,
להיות איש הקשר בין הללויה לישראל
לבין האגודה. אמיר, יורד ישראלי המתפרנס
כשאין אירועים של האגודה למען
החייל בניו־יורק מפיטום כנריות ומכירתן,
מונה קודם לכן על-ידי האגודה למען
החייל לארגן את השירותרום הניו־יזרקי:
תוכנית דוגמת השירותרום שנערך באותו
^8יי1ל1י> י)1י_|ו^1וז 1ו1ן>111111(1
חזן ״ ס 7 £ח . 10ן £ס
£י*\ .ד 0חז ם ח 1ח 5א 0 7 1 0א 0 0א 0 0א 1א 10ז ג 15 או 0 /ח 0חם 0ז 1ת £א 3 £
ז א £11££מ * 0 £א 117£חי*ו תס 3£ז 6 /אאס 7£מ ה £ח 70 0 0 0ז? 00£וו
_ 5 11_1ח 0א 0ס £31 310נ £01חטס׳ו ס אנ סחססס * 0 3 .ץ £0 8חז /ח £ק
1£ * 8 ם 1££ח 0 3א מ 7 1 £ 1 0 * 7£ח £0£10£ 5801 * 1. 0 £ח
אנזיחז
ח 0עמח 7 . 3א חסת ן!£א*- 70 0£7 3?£פ()116-09ת1201-5
יום בגלי צה״ל בישראל, שנערכה בשעות־השידור
בעברית באחת מתחנות הרדיו של
נידיורק.
עבור מיבצע השירותרוס ישלו קיבל אבישי
אמיר סכום אגדתי של 5100 דולרים,
שהם יותר מחצי מיליון לירות. תחילה
_*1ץ*א* 0ח א**ר]י* 1_£סם *0א94 תנ £1ץ £2ח 0
001 240 73 10023
שמחים על ההצעה
דובר האגודה למען החייל, העיתונאי
לשעבר חזי לופבן, שיגר מיברק
למארגני מסיבת־המריבה, שבו בירך אותם בשם האגודה למען החייל על יוזמתם.
לופמן הסכים שהאגודה למען החייל תעניק תעודות מיוחדות לתורמים גדולים
במסיבת והבטיח גם להשתדל ולשלוח מהארץ אישיות אשר תרצה במסיבה.
יושב־ ראש האגודה למען
ןחי 1־1־ החייל בישראל, תת־אלוף
( 1מיל׳) נתקה ניר, הודיע שהוא מסרב
| לקבל תרומה בסך 25 אלף דולר.
נייי
לים — ממלכת ג׳ינס. הם אמנם פחות
מפורסמים מהאחים נקש, בעלי ג׳ורדאש,
אך מיפעל הג׳ינס פרארי שלהם הוא הרביעי
בגודלו בארצות־הברית. בנוסף ל-
מיפעל הענק יש לאחים לוי שרשרת של
חנויות־הלבשה גדולות, מתפרות, הפזורות
ברחבי ניו־יורק, וחנות גדולה למוצרי-
חשמל.
לפני כישנה החליטו חיים ויאיר לוי לחזור
לארץ .״תמיד ידענו שבסופו של דבר
נחזור, אבל פחדנו להגיד את זה. ידענו
גם שפל יורד אומר שהעניין אצלו זמני,
ובסופו של דבר הוא יחזור לארץ, ולא רצינו
לעורר חוסר־אמון בדברים שלנו,״
מסביר חיים ,״אולם עכשיו אנחנו כבר בדרך
הביתה, אז יאפשר להגיד בלב שקט.״
חיים ויאיר לוי התחילו למכור את עסקיהם
ולרכוש נכסי דלא ניידי בניו־״ורק.
״עסקי ג׳ינם וחנויות אי־אפשר לנהל ב*
ניו־יורק מהארץ. כשיש בניינים שמכניסים
כסף כל חודש, לא צריך לשבת בניו־יורק,
אפשר לחיות בארץ,״ מסביר יאיר.
חרש יחסי־הציבור של האחים לד היה
בין הגורמים להצלחה שלהם בארצות־הברית.
חוש זה הביא אותם גם לנסות ולהכין
את שובם לישראל. הם רצו ללוות
את עלייתם לארץ במיבצע יחסי־ציבור
מרשים, שיכה גלים גם בקהילת היורדים
בניו־יורק וגם בישראל.
הרעיון היה פשוט: לערוך מסיבת יום-
עצמאות שבה ישתתפו כוכבים ידועי-שם,
אישים ישראלים, שיגיעו במייוחד מהארץ
כדי לכבד את צמד היורדים, ולערוך ב־מיסגרת
הנשף מגבית־ענק למען האגודה
למען החייל. לאחים לוי היה ברור שהכוכבים
המפורסמים, יחד עם מיליוני
הלירות שיאספו עבור החיילים, ירפדו את
שובם ארצה.
אמריקאי, הרולד ריווירה, מדליק את אחד
יום־העצמאות.
מ־ 33 הנרות, לציון
התובע הכרר
התלהב אמיר מרעיון המסיבה בזינון, ש היתר.
צריכה להיות משולבת עם השירות־רום,
עודד את האחים לוי להמשיך את
הכנותיהם והבטיח להם הרים וגבעות.
אולם כמה ימים לפני יום־העצמאות הבין
אמיר שהשירותרום עומד להיות כישלון.
הוא לא הצליח להשיג הבטחות מוקדמות
של תרומות מיודדים ישראלים ויהודים
עשירים. האגודה למען החייל בישראל
נקראה להציל את המצב. שלושת הבנקים
הגדולים ביקשו להעביר חלק מתרומותיהם
לשידותרוס דרך סניפיהם בניו־יורק׳ כדי
שאפשר יהיה לנקוב בסכום גדול שבא
מארצות־הברית.
אבישי הבין שאם הערב בזינון יצליח,
הוא ״תקשה להסביר מדוע הוא קיבל שבר
של חצי מילית לירות עבור פעולה ש נכשלה,
בעוד פעולת התרמה אחרת, ש נעשתה
ללא שכר־טירחה, הצליחה. הוא
החליט לטרפד את הערב מינון. כמה ימים
לפני המסיבה, כשהכל היה כבר כימעט
מוכן, הודיעה האגודה למען החייל בניו־יורק
שהיא מסירה את חסותה מהערב.
האחים לוי הם אנשי־עסקים מובהקים,
הרגילים להפתעות של הרגע האחרון. תוך
כמה שעות הוכנו הזמנות חדשות, שמהן
נעדר שמה של האגודה למען החייל. בהזמנות
נאמר שההכנסות מהללויה לישראל
יוקדשו לאגודות למען חיילים בישראל.
ביום
המסיבה התקשר עורך־הדין של האגודה
למען החייל בניו־יורק אל חיים
לוי .״בוא נפגש,״ הוא הציע ללוי ,״היו
כאן כמה אי־הבנות, אולי נצליח לחסל אותן
עד הערב.״ לוי שמח על ההזדמנות
ליצור קשר מחודש עם האגודה הישראלית׳
ומיהר לעבר מישרדו של עורך־הדין.
שם המתינה לו הפתעה. בחדר ישבו
מילבד עורך-הדין ואבישי אמיר גם שני
נציגים של מישרד התובע הכללי של ניו־יורק.
עורך־הדין של האגודה למען החייל,
מרטין נובק, האשים את לוי בכך שהוא
מרמה את הציבור ומציג את הנשף, שעמד
שלושת אלפים ישראלים,
)11*711 ^ 11
1 *11
יורדים מישראל, אמנים
מהארץ ואמניס זרים גדשו •את אולמו של מועדודהלילה, הנחשב
היום לאופנתי ביותר בניו־יורק מועדון זינון. כאלפיים נוספים
נותרו בחוץ ולא הצליחו להיכנס. מארגני הערב נדהמו, כשנוכחו
בהצלחה הגדולה שלהם, אולם היו אורחים שטענו נגד הדוחק
והצפיפות הרבה. המימסד הישראלי בניו־יורק החרים ברגע האחרון
את המסיבה, והפסיד בכך תרומות של מיליונים רבים של
לירות לאגודה למען החייל. התובע הכללי של ניו־יורק הופיע
אף הוא למסיבה, ומצא שהכל בה היה כשר למהדרין.
פרקליט היהודי, שהוא ידידו ושותפו של
שר־הביטחון לשעבר, עזר ויצמן, נפל בפח
והסכים להסכם שבעל־פה. כהן מצידו הבטיח
לבוא בעצמו לנשף ולפקח על ההתרמה.
״חבל
הכסף״
* לנהל מו ע דון וינון טען אחרי נשף
1יזם־העצמאות ה־ 33 של מדינת ישראל,
שהוא מעולם לא ראה קהל כה גדול
במועדון שלו. לנשף נמכרו 540 כרטיסים,
במחיר של 25 דולר כל אחד 500 .אישים
ועיתונאים הוזמנו ללא תשלום. אך אל ה־
(המשך בעמוד )81
שנערך אי־פעס, מימין: אג׳
מארגני נשף העצמאות
הגדול והמפורסם ביותר
רעייתו האמריקאית היפהפיה
להערך באותו הערב, כנשף של האגודה
למען החייל, בעוד שאין הדבר כך.
לוי נדהם מהאמבוש אליו נפל והתרגז.
כשנרגע הוא הזעיק את פרקליטו, ליאון
צ׳רני, והתחיל להסביר לנציגי התביעה
הכלל״ת בניו־יורק את מהלך ההתרחשויות.
למזלו הרע של עורך־הדין נובק, היה
הנציג הבכיר של התביעה הנידיורקית
יהודי חם בשם רונאלד בהן. כהן הבין
שר? אינטריגות פנימיות של האגודה ה
איש־העסקים חיים לוי, הניצב לידה בתמונה. ליד חיים
עומד אחיו ושותפו לעסקים, יאיר, ולידו אשתו, סוניה. חיים
ויאיר לוי השקיעו באירגון הנשף עשרות אלפי דולרים.
ישראלית גרמו לפיצוץ מיפעל יפה .״אני
לא רוצה שהחיילים בישראל יפסידו כסף
ביגלל מה שקורה פה,״ הסביר כהן לשני
הצדדים וניסה לפשר ביניהם.
בסופה של שיחה, בעיקבות הלחץ של
כהן, הסכימו אנ־שי האגודה למען החייל
בניו־יורק לקבל את התרומות שיאספו ב־וינון.
הם גם הבטיחו לשלוח אנשים משל הם,
כדי שיערכו התרמה בעיצומה של ה מסיבה.
חיים לוי הבטיח לתרום 16 אלף
דולר, שהם כ־ 1,6מיליון לירות• ,תרומה
אישית שלו ושל אחיו. בלחצו של כהן הוע לה
הסכום ל־ 25 אלף דולר, שהם 2.5
מיליוני לירות.
ליאון צ׳רני, למוד־התחכמויות של האגודה
למען החייל בניו-יורק, דרש לערוך
בו במקום הסכם בכתב. אנשי האגודה סירבו
:״אין לנו מספיק זמן להכין את זה.
סיכום בעל־פה בנוכחות עורכי־הדין ומר
כהן מישרד התובע הכללי מספיקים.״ ה
7ל 1 1ן אחת היורדות המפורסמות
י י • ייי ביותר, השדכנית הלנה,
היתה אחת האורחות במסיבה. מעליה יאיר
לוי, ממארגני נשף־המריבה ביום העצמאות.
ל שיר למען הכלבים
גם הזמר דני ליטאני, המגדל כלבים
מילדות, חושב שצריך להקים אגודה נוספת,
מהר ככל האפשר. כי האגודה הקיימת
קטנה מלענות על כל הדרישות
וכדי שתיפסק מייד הריגת כלבים מחוסר
מקום לשכנם. דני אוסף כלבים עזובים
ברחוב, וכן את אותם המגיעים למועדון
הביקתה, שאותו הוא מנהל. דני הקים
שם פינת־חי ואת הכלבים שהוא מוצא
הוא דואג לחלק בין חבריו הרבים.
(המשך מעמוד )77
וכן פנסיונרים, מבקשים לעבוד בהתנדבות
במקום החדש. האגודה פונה לפרטים, לחברות
ולמוסדות, כדי לגייס עזרה כספית,
ומחלקת חומר־הסברה בכתב בחנויות
ואצל הווטרינרים. בתערוכת הכלבים האחרונה
הוקם דוכך הסברה שמשך אליו
אנשים רבים, חובבי חיות וסתם סקרנים.
אחרי שהסתיים מופע האמנים, אמר
אחד המשתתפים הזמר יוני נמרי :״מופע
אחד לא מספיק. צריך לארגן מופעים
כאלה כל שבועיים, ובכל הארץ. המעון
היחידי לבעלי־חיים הפועל כיום הוא מתחת
לכל ביקורת — מהנח, מלוכלך וצפוף.
ידועים מיקרים של חריגת בעלי-
חיים, שלא נמצא להם מקום במעון. אנ שים
לא שמים לב לבעיה, ואין די כספים
לתחזק את המקום. ישנם פנסיונרים ומובטלים,
והעבודה עם חיות יכולה לשמש
להם ריפוי בעיסוק. צריך לתת כמה ש יותר
כלבים לקיבוצים הנמצאים על הגבולות,
ולאנשים בודדים. הרי אין שלוב
טוב יותר מכלב בודד ואדם בודד. אם
ישישים וישישות חיו מחזיקים כלבים,
לא היו מותקפים לעיתים כה תכופות. כלב
הוא גורם מרתיע. שיחזיקו יותר כלבים
בבתים, ותתמעטנה הגניבות והפריצות.״
מחקה את תנועותיו של חברו, הזמר דני גרנות,
ושניהם צוחקים בפה מלא .״אצלי לא קיים המושג הזה
של להרוג כלב,״ אומר דני גרנות .״כל מה שחי צריך לתת לו לחיות טוב.״
כלבים במועדון
״ ה בי קתה ״
כל חיה עזובה, אומרת :״מוכרחים לעשות
משהו. יום אחד נכנסתי לאגודת צער בע-
לי-חיים ביפו, ומישהו הביא לשם ציפור
עזובה. הרופאה במקום השיבה למוצא
בחומרה רבה, שאין מקום לשכן בו את הציפור
ויש צורך להרגה. יצאתי משם באותו
יום במצב־רוח קשה מאוד. זה היה
ממש מדכא ומזעזע.״
לג׳וזי שני כלבים וחתול קטן. כלב
אחד מצאה ברחוב, אחרי שאוטובוס דרס
ד וני מזדעזע לשמע הרעיון של הריגת
כלבים .״אוי לו למי שיתנכל לכלב
ויתקל בי,״ אומר הזמר שגדל בקיבוץ
אשדות יעקב. יש לו גם כמה רעיונות:
״למה לא לשים כלבים בגני-ילדים? לילדים
תהיה חוויה נהדרת שתתרום לטיפוח
רגש האחריות ותחזק את הביטחון שלהם.״
האמנים מתייחסים ברצינות לבעיית הכלבים
העזובים. הזמרת ג׳וזי כץ, שאוספת
אותו. החתול הובא בשקית ניילון לגן שבו
מתחנכים ילדיה של ג׳וזי. הגננת סירבה
לקבל את הגור הקטן וג׳וזי אספה אותו
אל ביתה. היא האכילה אותו באמצעות
מזלף, וכעת הוא אוכל עם יתר כלביה
של ג׳וזי, מאותה הצלחת .״מה רע בכלבים
עזובים?״ היא שואלת .״האם בגלל
שהם אינם גזעיים צריך להפקירם? הם
חכמים, עצמאיים ומשרים אווירה טובה
בבית.״
לדני היו שני כלבים גדולים .״יום אחד,״
הוא מספר ,״הלו אחרינו ילד קטן. למחרת
ראה אותנו, ושוב התחיל ללכת אחרינו.
וכך המשיך יום־יום. הילד נקשר לכלבה
שלי בכל נפשו ולבסוף נתתי לו אותה
במתנה. מאותו היום השתנו כל החיים
בבית של אותו הילד.״
השחקנית קרוליין לנגפורד היא חובבת
חיות מושבעת ועובדת בזמנה הפנוי באגודת
צער בעלי־זזיים ביפו. כשנתבקשה
קרזליין להופיע למען האגודה החדשה
׳ ,8.0.8סירבה והסבירה :״עד שלא
יהיה שיתוף פעולה מלא בין שתי האגודות,
לא אוכל להירתם לגיוס כספים
לאגודה מתחרה. למרות שהפעולה חיובית
והמטרה היא אחת. אני מעדיפה להופיע
בינתיים למען האגודה שבה אני פועלת.״
חני אליקים, מבנות להקת סקסטה, רצ תה
להופיע במופע האמנים, אולם היא
קשורה ליתר בנות הלהקה והאמרגן, ה אחראי
להופעותיהן, דחה את הרעיון ב טענה
שהבנות עסוקות באותו ערב. חני
היא היחידה מבנות הלהקה המחזיקה בביתה
כלב, והיא מוכנה להתנדב לכל
מיבצע למען האגודה החדשה.
״כלבים מעניקים אהבה, לכן מגיעה להם
אהבה,״ אומרת מונה .״עם רצון ויוזמה
אפשר להגיע רחוק, אני יודעת, ראיתי את
נירה ג׳ל !
זה בחוץ־לארץ.״
התיאטרון הלאומי
ק ת *ו /כ ת
7י 1ר י
הפת׳וורי
פין
פ 1* 3
פ 1111״ 6
2000
רית#ר)כוז ת!*[
0ת 1ח 1 0
1פ [ 6 0
1800
20.00
13.00 -
ב ח סו ת: אגודת החר שים בישראל — בי ת הלן קלר
תוד ה :
למשה
אפר תי
ולהקת
״ קו ל
הדממה״
ה עו ל ם הזה 2283
מ סי בתה מי לחמהי
מי ה רו צ ח האמיתי *
(המשך מעמוד )75
זמן קצר לפני הרצח, והביא איתו
מצרפת בחורה בלונדית יפהפיה בשם
אולגה. היא עבדה עבורו כמארחת
בבארים, ולדברי התביעה מאסה
בחייה בארץ וביקשה להשתחרר
מפטרונותו של אבו. באחד הבא רים
נתקל בה עזרא ושמע את תלונותיה.
הוא שיחרר אותה מידי אבו,
ועזר לה לעזוב את הארץ. לפי
גירסת התביעה זה היה המניע לרצח
מזרחי. אבו רצה לנקום בו על
שלקח ממנו את אולגה.
כיוון שגירסה זו לא הוכחה מעולם,
היתד. עוד גירסה שריחפה
באוויר. היו שאמרו כי אויבים של
מזרחי בעולם־התחתון שכרו את
אבו לבצע פסק־דין מוות, וכי בעצם
היה רוצח שכיר. אך כיוון ש הוכחת
המניע אינה אחת מדרישות
החוק במישפטי רצח, הורשע אבו
של ם. אבו בלי להפליל את הרוצח
האמיתי אשמח לעזור.
״אני זוכר שאני ישבתי בכלא
בזמן הרצח. כפי שאני זוכר מאותה
תקופה, כאשר נורו היריות
ששמו קץ לחייו של עזרא ונהגו,
נראה סמי בורח מזיעת־הפשע על-
ידי חיילים ואזרחים אשר היו בסביבה
(שבה נולדתי וגדלתי ושמו־כרת
לי היטב) .ראשית, עלי לציין
שאף עד לא ראה בפרוש שס. אבו
לחץ על ההדק. ואם מישהו העיד
נ4ך, הוא טז|ה, או שיקר, או
הוטעה מהנסיבות.
בזמן שם. אבו רץ מכיכר הרברט
סמואל ופנה לרחוב הירקון, הרוצח
האמיתי עדיין עמד בזירת־הפשע
כצופה. אדם קר־רוח זה הבין ש עצם
ריצתו של ס. אבו מזירת־הפשע
תמשוך את כל תשומת־הלב
אליו. מאחר שעובדה זו היתד, ברורה
לו, הוא לא ברח ולא רץ, אלא
פשוט הלך כאדם שבוצע בפניו
דבר מזעזע. הוא שם את ידיו על
פניו, כמי שלא מאמין למתרחש,
וכך התרחק לאט-לאט בדיוק לכיוון
הנגדי של הרודפים אחרי
ס. אבו, ושם זרק באחת החצרות
את האקדח. זה אני יכול לאמר
בביטחון שאני יודע ממקור ראשון״.
סיפורו
של לנדסברגר אינו פותר
את כל השאלות המתעוררות ל אור
מציאת האקדח הנקי, אך הן
מאירות את הנושא מזווית חדשה.
לנדסברגר חוזר ומפנה למניע:
״השאלה העיקרית לדעתי היא
המניע לרצח. לכל רצח חייב
(המשך מעמוד )79
אולם הגדול של זינון נדחקו יותר
משלושת אלפים יהודים, יורדים
ותיירים ישראלים שבאו לחגוג.
אלפיים נוספים נותרו בחוץ, כש הם
מנסים להילחם עם הסדרנים
הגברתנים של זינון להיכנס
פנימה.
לגבי אמריקאים היה הדוחק
ללא־נשוא כימעט. ישראלים רגילים
למסיבות ההמוניות וד,צפופות.
האחים לוי היו מאושרים. עם
קהל כזה גדול אפשר יהיה לערוך
התרמה שתעלה על מיליון דולר.
גם איש התביעה הכללית בניו־יורק,
כהן, היה גאה. הוא ידע
שהתרומות שיאספו למען האגודה
למען החייל הן במידה רבה בזכות
הסולחה שהוא ערך בין האגודה
ובין חיים ויאיר לוי.
השחקנית הכימעט ישראלית,
שלי וינטרס, פתחה בהורה סוערת,
אליה הצטרפה אנה שטראסברג,
אשתו של מורה השחקנים לי
שטראסברג. את הערב הנחו שניים:
שדר הרדיו המפורסם של ניו־יורק
ומגלה הכוכבים, ביניהם את פרנק
סינטרה, וויליאם בי. ויליאמס והזמר
הישראלי יהורם גאון. סמי
קאן, מחבר רבים מלהיטי ברודווי,
שר כמובן את ביי מיו ביסטו
שיין, והשגריר ג׳ון דיווים לודג/
ממקורבי הנשיא רונאלד רגן, ייצג
את ואשינגטון. רובין מור, סופר
ומחזאי (הקשר הצרפתי) ,בכד,
מהתרגשות וג׳ו פרנקלין, מנחה
תוכניות טלוויזיה יחד עם הרלדו
ריווירה, כוכב הטלוויזיה האמריקאית,
המתינו להתרמה, כדי שיוכלו
להודיע לסוכני הפירסום
שלהם על התרומות הגדולות שהם
העלו למען חיילי ישראל. להקת
רקדני ג׳אז, תזמורת בת עשרה
מנגנים, והזמרים רן אלירן, ג׳ימי
לויד והאלי ליפטון נתנו הופעות
ארוכות.
חיים לוי כימעט שלא הסתובב
בין אורחיו. הוא ניצב ליד הדלת,
ממתין לנציג של הוועד למען
החייל, כדי שיתחילו לאסוף את
התרומות מהאורחים.
קורבן מיזרחי
סיפור* אג אטה
כריס טי
ף• מיבתב ללנדסכרגר ביקש
** העולם הזה הסברים נוספים.
בתשובה שנתקבלה בימים אלה
כותב יורם :
״אני רוצה שתביני, כי אני לא
להרחיב את הדיבור על
יכול
-.פרשת ם. אבו. כיוון שיש לי עק רונות
בחיים. אפילו אוכל להוכיח
• מעל לכל ספק, שם. אבו יושב חף-
מפשעעל חשבון זה שביצע את
הרצח; אז אני מעדיף שסמי אבו
להרקב בכלא רמלה. אני ימשיך מאמין שגישה כזאת אינה מובנת
לך, ובוודאי שאינה מקובלת עליך,
אבל אחד העקרונות הבסיסיים
שלי זה להמשיך ולחיות, וברגע
שאעשה דבר כזה, חיי יהיו בסכנה
בכל מקום שאהיה אי־פעם. אבל
אם אוכל לעזור להוכיח את חפותו
העולם הזה 2283
גריל
כמו בומים הטובים !
״הוילאג בית הגריל• טל׳ 475550
תחנת הדלק פז, ליד הי פ ר הירוק.
ן נזן עדזן 5
לזזדסת וזדשד.
רח׳ הם ,5תל־אכיב
בראש הפירמידה
בלי שבית־המישפט נכנס לעומקו
של עניין.
כאשר נודע לפני חודשים מעטים
כי אקדח הרצח נמצא נקי, והתעוררו
השערות שונות, נבדק מיכתבו
של יורם מחדש, וכך כתב :
״כאשר רכשתי את אמונו המלא
(של הרוצח האמיתי) כיוונתי אותו
לעניין הרצח של עזרא שמטוב ונהגו•
ואז הוא סיפר לי את כל
הסיפור, אשר גם נתן הסבר כיצד
נמצא כלי־הרצח, האקדח, בצד החסוד
לדרך נסיגתו של סמי אבו.
הוא סיפר לי את זה בצורה כל כך
פשוטה וברורה, כאילו הדליק סיגריה.״
יוצאים
חיים לוי המתין
לנציג הוועד למען החייל,
במשך כל הערב — הנציג לא
הגיע.
אבו בחתונתו
דג רקק
להיות מניע. אז לידיעתך ס. אבו
לא הכיר את הנרצח, וזה שהמיש־טרה
טענה כאילו בגלל בחורה ש עזרא
לקח מסמי, או ניסה לעזור
לה להימנע מהידרדרות לזנות —
זה מסיפורי אגאטה כריסטי.
הכרתי טוב־טוב את עזרא שמ־טוב,
ואני יודע שהוא לא הטיפוס
שיחפש מין צרות כאלה.
שנית, לא רק בגלל שאני יודע
את האמת, אלא בתור אדם המס תכל
מהצד — את סמי אבו ראיתי
בכלא רמלה, למרות שלא החלפנו
מילה. הוא בחור יפה לפי כל קנה-
מידה, ובתור כזה אני מניח שכל
בחורה שניה היתד, משתוקקת להיות
איתו.
״אני יכול לאמר לך שעזרא
שמטוב נרצח על רקע של אינטרסים
עסקיים. פשוט החליטו שהוא
מיותר בשטח ומפריע, ויותר איני
יכול להוסיף מילה בנידון״.
יורם לנדסברגר אינו צריך להוסיף
מילה בנידון. אחרי הראיות
החדשות שהגיש הסניגור ליועץ
והוא החייב להחליט על חקירה
חדשה, או עריכת מישפט חוזר.
אילנה אלון
ליאון צ׳רני יעץ לאחים לוי
שלא לערוך את ההתרמה ללא
השתתפות נציגי האגודה למען
החייל. צ׳רני חשש שאלה יטענו
אחר כך שכספים נעלמו בדרך,
ושינסו להמשיך ולהכפיש את שמם
של האחים לוי. ללוי כאב הלב:
״יש כאן יותר ממיליון דולר (100
מיליון לירות ישראליות) שאפשר
לקבל כתרומות. חבל על הכסף״.
ההתרמה לא נערכה. המסיבה
הסתיימה. כמה מהאורחים טענו
נגד הדוחק, אחרים נהנו מהמופעים
ומהאווירה. האגודה למען החייל
הפסידה כסף רב.
אך כפי שקורה בארועים מסוג
זה :,הפרשה לא הסתיימה בכך.
נתקה ניר, שהיה באותה עת ב־ניו־יורק
יחד עם אבישי אמיר,
ניסו לתרץ את ההפסד הכספי.
בעזרת כמה עיתונאים ישראלים,
הניזונים מידיעות מהמימסד ה ישראלי
בניו־יורק, הם התחילו
להכפיש את שמם של יאיר וחיים
לוי, ניר הגדיל לעשות כשהודיע:
״אני לא מוכן לקבל מכל אחד
ובוודאי שלא מהאחים לוי.״ ניר
ודוברו, חזי לופבן, סירבו להסביר
לכתב העולם הזה את ההצהרה
ואת מחדלי האגודה למען החייל
ביום־העצמאות בניו־יורק.
י״״ 3י׳ 972י
יום שלישי 9.6.81
14 שנים ל מל ח מת
יוני ׳67
שיחה עם אישיות
מהגדה המערבית
עוזי בור,שטיין
(דובר דק״ח)
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב• התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
טרמפ לחייל
איתן עמיחי
וזז־ברת מזיקים -
מוטחים להדברת תיקד ם (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בסטירת על בריאותך ורכוסך.
רמת־גן. דח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .
.טל׳ 7 9 0 1 1 4 5 - 0 .רע׳מס׳וב עסק 431/75י
ילי• — נסו /חתו
חן טרמפ לחייל
אמנ 1ח
ארכ*? 13ו -
רקב* 1וורא*7
בשנת 1936 הכריז היטלר כליה
על כל אספי האמנות שנמצאו בגרמניה,
שלדעתו ולדעת גבלם היו
״אמנות מנוונת״ .כל עבודותיו של
אלכסנדר ארביפנקו, שהיו ב־מוסיאונים
ובאוספים פרטיים שם
נידונו לכליה.
מכיוון שקודם לכן זכה ארבי־פנקו
בהכרה באמנותו דווקא בגרמניה,
ולא בפאריס, שבה התגורר
־ -יצירת צל במקום שאיננו — אד
במיוחד במה שקרא לו ״ציור־פיסול״.
התבליטים
הנהדרים שיצר, וש בזכותם
הפך שווה-ערן־ לפיקאסו
כבר בראשית המאה, מקסימים
ומהפנטים את הצופים גם כיום.
האוסף המוצג בתל-אביב הוא ברובו
מהשנים — 1910 עד .1921
ארכיפנקו נולד בקייב, אוקראינה,
עבר לפאריס ב־ ,1908 ואחר
כך לברלין, כמו שאגד, קנדי־נפקי
ואמנים רבים אחרים. הע בודות
שהשאיר בעת מילחמת־
עשור לבניין החדש של מוסיאון
ת״א מסיימת תערוכה רבת־היקף
של אוצרות המוסיאון, שנרכשו במהלך
עשור זה. תערוכה מרשימה
זו מוצגת במקביל לתערוכת אלכ סנדר
ארכיפנקו ולאוסף המושאל
של מוסיאון לואיזיאנה מדנמרק.
תקופת העשור האמורה מתחלקת
לשתי תקופות, שבהן היו למוסיאון
שני מנהלים, השונים בטעמם וברקע
שלהם. וכך מתגוון אוצר הרכישות,
ואינו מתמקד באמני זרם מסרים,
כי אם מכיל יצירות שמרניות ולטעם
הקהל, שרכש הד״ר חיים
גמזו, מנהל המוסיאון שפרש מטעמי
בריאות, ומצד שני — את
עבודות הזרמים הקיצוניים ביותר
— שנחשבו חדשניים בעשור הקודם,
אך כיום הפכו מעט מיושנים —
שבחר המנהל החדש של המוסיאון.
מרק שפם.
לו היתה מדיניות הרכישה של המוסיאון
כיום מאפשרת ליותר כיוונים
באמנות להיות תלויים במו־סיאון,
היה הקהל יוצא נשכר מכך.
חרף הנועזות בהצגת ורכישת יצירות
מינימליסטיות, הרי יש כאן
שמרנות מסויימת, בעיקר במקורות
המכוונים את הרכישה, והכוונה לקשר
העמוק שיש לבעלת גלריה
ניו-יורקית -כרטה אורדנג,
על מדיניות רכישותיו של שפס.
אין לשכוח שאת הרכישות מבצע
המוסיאון ביחוד הודות לנדי־בות־ליבם
של אמנים התורמים
את עבודותיהם, אספנים מהארץ
ומחוץ־לארץ, ומעט מאד מתק־ציבו־הוא.
חבל שתקציב המוסיאון
המיועד לרכישות הוא כה זעום,
עד שמה שנותר לו לרכוש בבחירתו
החופשית הן לרוב עבודות
על נייר או הדפסים.
יש, אמנם, עבודות המוצגות
באוסף זה, שאין להם קשר לברטה
אורדנג, כמו התבליטים היפים של
זיווה ליכליך, ציוריו של דויד
הנדלר, או עבודותיו המעולות
של יאן רייכוורגר, אך מולם
מקלקלות את הטעם והרושם הטוב
״רגלי אשה בגרביים כעלי תפרים״ של אוטרכרידג׳
עירום על גבי גלויות
עבודות סתמיות של סרז׳ שפי־צר,
דוד גינתון ומיכל נאמן.
אין להסיק מכאן שמדיניות הרכישות
של המוסיאון בחמש ה שנים
האחרונות היתה שלילית.
להפך, מיסודה היא נועזת מקודמתה,
פתוחה יותר ומגוונת. מתן
רהביטליזציה לאמנים שנשכחו
והוזנחו בעבר, כמו גוטמן, או
הארה על יצירתו של צייר נדיר
באיכותו כמו מישל חדד, שחייו
הסתיימו בצורה טראגית בטרם
הספיק להתפרסם — אלה צעדים
חיוביים ביותר, ועל כך יש לברך
את מרק שפם וחבר עוזריו —
שרה כרייטכרג ועדנה מו־שגזון.
הגלריה הלבנה בתל־אביב היא
היחידה בארץ שכל תערוכותיה
מוקדשות לצילום בלבד. בימים
אלה פתחה הגלריה הלבנה חדר
למכירת גלויות מצולמות מפארים,
שאת הצילומים המקוריים שמהן
הן צולמו עשו גדולי וטובי הצלמים
בעולם. בין היתר נמצאות גם
גלויות מקוריות מראשית המאה.
בשבוע־הפתיחה, מוצגות גלויות
המוקדשות לצילומים אירוטיים.
הצייר הוותיק, הפרטיזן לשעבר,
אדכסגדר כוגן, מפתיע את מד
קיריו בתערוכה חדשה בגלריה גיא
בתל־אביב, המוקדשת ברובה לאק-
וורלים. ההפתעה העיקרית היא ה־סיגנון.
מצייר הידוע כמופשט, או
פיגורטיבי למחצה, אך בסיגנון ה משלב
מיזרחיות וקוביזם, הוא
מענג ומפתיע הפעם בציורי צבע
המים העדינים, המתארים נופים
ענוגים. בוגן זכה לא מכבר בפרס
ראשון בתערוכה בנושא הים.
לאקוורלים של סטמצקי יצא
שם דבר. עבודותיו מוצגות גם
בתערוכה הנערכת כרגע בניו־יורק,
בג׳ואיש מיוזיאום, וגם בת־[
ערוכה בנזוסיאון ישראל. בירושלים
הוא מציג עבודות חדשות
מהשנה האחרונה, עת צייר את
מראות אבדטור הירושלמית.
״אשה עט מניפה 1914 של ארכיפנקו
ציור פיסולי
בשנים הפוריות ביותר שלו —
הלכו לאיבוד רוב עבודותיו המוקדמות.
יוצא מן הכלל היה אוסף
ענק (כ־ 30 יצירות) שלו, שנרכש
על-ידי האספן היהודי־גרמני אריך
גריץ, שמתוך דחף נבואי החליט
לשלוח את אוספו לתל-אביב בשנת
,1933 ושם הן שכנו במרתפי
הבניין, שהפך מאוחר יותר למו־סיאון
תל־אביב.
בשנת 1974 הוחלט לעשות רסטורציה
ליצירות, לתקן את השברים
והנזקים שהזמן חולל בהן,
ובימים אלה מוצג במוסיאון תל־אביב
האוסף הגדול ביותר בעולם
של אחד מענקי־ד,פיסול של המאה.
אלכסנדר ארכיפנקו מדהים גם
כיום ביצירותיו את הצופים. יחיד
ומיוחד בסיגנונו — הוא שילב
כמה סוגי חומרים בפסל אחד, או
שצבע את פסליו בצבעים, ונתן
אשליה של עומק במקום בולט,
כששיחק ותיעתע בצופים על־ידי
812
העולם בסטודיו שלו בפאריס, בעת
שהוא עבר לניצה, נכחדו בגלל
רטיבות ותנאים לא תנאים. עבודותיו
כללו יצירות בגבם צבוע, בנייר
מוקשה וחומרים רגישים אחרים.
הביקור בתערוכת ארכיפנקו מצטלב
עם חגיגות העשור לבניין החדש
של המוסיאון ברחוב שדרות
שאול המלך, ומהווה חגיגה לעיניים
וללב. לקהל הישראלי הוא נותן סיפוק
וגאווה על היות ישראל בעלת
אוסף כה נדיר ויוקרתי. אמנים ומבינים
מכל העולם, שירצו ללמוד
את יצירות ארכיפנקו, לא תיוותר
ברירה בידם, אלא לבוא לביקור ב־תל-אביב,
כדי להרחיב את אופקיהם
בתחום זה.
תהליך הפיכת שכונת נווה־צדק
— שכיום היא שכונת־עוני, אך הי-
תה פעם ראשיתה של תל־אביב —
לאיזור המרכז פעילות אמנותית,
שאולי יהיה ״מונטמרטר״ תל-
אביב, קורם עור וגידים.
לפי התוכנית המקורית יהיו ב־
!רובע סטודיות לציירים במחיד
סימלי, פעילות תיאטרלית, בצורת[
אולמות להופעות וסטודיות.
ע שר ש11 דו ר כי ש ה -
בנ 17 סיאון ת ד ־ אביב
את החגיגה המשולשת של מלאת
״דיוקן אכיגה אורי״ של הנדלר
אוסף־רב מתרומות
כרגע התחילה להופיע בבניין
בית-הספר יחיאלי לשעבר ״קבוצת
התיאטרון״ של עודד קוטדר,
בהצגה מסיבת פוריס שן אדם בן
כלב. הספר הומחז על־פי סיפרו
של יורם קניוק. הצגות תיאט־׳
רון־הקיץ מבשרות סנוניות ראשונות
בתוכנית, שלמעשה הגה;
ראש־העיר המנוח מרדכי גמיר!.
העול ם הזה 12283
מתח שק לך ככר עכשיו לצאת
לנופש מלהיב או לטיול מהנה?
על פלמה עוד לא שמעת? אי גן
עדן שיש בו הכל.
תוכל לבלות שם חופשה
מלכותית בת שבוע שלא תשכח
במהרה.
.החל מה־ 3.7בכל יום ו׳.
זו הדרך המרתקת ביותר
לראות את ארצות הברית —
במכונית אמריקאית חדישה.
אתם נהנים מכל הפרטיות
בקצב שלכם: מבלי לבזבז זמן
באוטובוס דחוס ובחיפושים
אחרי בתי מלון.
הדלק על חשבוננו. הארגון
והמדריכים — מקצועיים
להפליא.
וכל זאת במחיר ובתנאים שרק
אנחנו יכולים להציע.
אמריסע — 81ב־ 25 ביוני,
בחודש יולי בתאריכים ,9 ,4,2
30,23,18,16,11 וב־27
לאוגוסט.
ספרד +פלמה
אם אתה מרגיש שאתה רוצה
להנות גם מספרד וגם מפלמה
צא לטיול של 15 יום הכולל
שבוע בספרד -מדריד, טולדו,
ולנסיה וברצלונה,ושבוע שני
בפלמה דה־מיורקה ב־$1095
בלבד.
אם חשבת שזהו יעד יקר הבט.
במחיר הטיול שאנחנו מציעים
— ורק אנחנו מציעים! 3ענקי
תיירות חברו להגיש לך את
החלום הסקנדינבי במחיר
נמוך בהרבה מהמקובל :
נופש פלוס — החברה היוזמת
והמארגנת.
סטרליע — חברת התעופה
הסקנדינבית הגדולה בעולם
לטיסות שכר.
צ׳רבורג — חברת התיירות
הגדולה ביותר בסקנדינביה.
תהנה משבועיים בדנמרק,
שוודיה, נורבגיה והפיורדים.
מלונות פאר( ,כן, גם שרתון!)
שייט תענוגות ומסלולי טיול
מרתקים, בלוית מדריך ישראלי
צמוד — והכל הכל כלול
במחיר. החל מה־ 3.7בכל יום וי.
נופש פלוס מטיסה אתכם לנופש
בכל מקום ביוון.
אנחנו המומחים מס׳ 1בארץ
ליעדי יוון, ומטיסים לשם
תיירים מרוצים מכל
חברה ישראלית אחרת.
מגוון היעדים רחב —
החל מסיור בן 10 ימים ביוון
הקלאסית, דרך שבוע ברודוס
או בקוס, מיקונוס, כפר הנופש
הבינלאומי, פוסידון,אתונה
והאיים, קורפו, סקיאטוס ועוד
ועוד.
בחר לך יעד, ואנחנו נדאג
שתגיע לשם. המחירים יפתיעו
אותך, וההנאה כולה שלך.
המחירים כוללים:
טיסות הלוך ושוב, הסעות,
מלווה ישראלי, מלונות, שייט
וכל פעילות אחרת כמפורט
בתכניות הטיולים.
פרטים והרשמה:
הסתור -טיולי נופש פלוס,
פרישמן 76ת״א,
טל)03(222158/9 .
ובסניפי הסתור :
ירושלים : )02(224171/2:חיפה,
: )04(671313ת״א,
: )03(299281ר״ג:)03(721343 ,
ואצל טוכן הנטיעות שלך.
מחיר מבצע לנרשמים עד .10.6
אמריקה ב־ 33 יום במכונית
פרטית מחוף אל חוף.
צא לנופש בלי הסוס -צא עם
נוסש סהוס
החברה המובילה לטיולי נופש בחו״ל.
העולם הזה 2263
מלכות היופי מבלות עם ״נופש פלוס״ בפלמה דה מיורקה.
813
פא שיסטית
אנ א טו סי השלתנועה
רו מן ש ב 1ל 1צעקה
^ שמונה סיפורי אהבה מן ה תל מוד ^ מאסר על־תנאי
זרוק בטרקליני הספרות העברית לא יפרשו
לו שטיחים ולא ירפדו את דרכו בשושנים,
למרות שהוא כותב את סיפור החיים ה אמיתי.
זו התחושה העולה למקרא ספר
הביכורים של גידעץ גלעדי זרוק * ,שראה
אור בימים אלה.
הנפש הפועלת המרכזית של הספר :
עבריין צעיר ומתוסבך, הנכלא במוסד
סגור וחושף את מחזור חייו הראשון. אח רי
שהייה ארוכה במוסד הסגור הוא
סופר גילעדי
מישגל ליד הכותליהמערבי
יוצא לירושלים ונתקל בטיפוסים שוגים,
שהמז״ל ממיינם לפי הסדר :״זונה כת
ארבע־עשרה טובת לב, צייר שלא יודע
לצייר, אגרופן רוסי לשעבר שעוקר שיניים
בשיטה מיוחדת במינה, זונה ערביה
שקיעקעה מגן־דויד בין רגליה, מרגלים
ארמנים, חכר־כנסת שומר מסורת ומעלה
רוחות בסיאנסים, שיכורים בהרודיון בארבע
לפנות בוקר, אימפוטנט ומלכת־יופי
מאוהבים, שאוכלים אצל בעלת מיפעדה
שרוחצת רגליה בסיר המרק, ורבים
אחרים
זרוק מזכיר את הז׳אנר הספרותי של
ז׳ |5קרוואק, אחד מנביאי הספרות ה־ביטניקית.
הנפש הפועלת המרכזית שב ספר
מצוייר, באי־שקט סביבתי ובתנועה
מתמדת• הנפש הפועלת היא נווד, המתאר
בלשון של מיברקים את שהוא עובר ואת
שרואות עיניו.
מקום ההתרחשות הוא בירושלים, בעולם
התחתי והבוהמי שלה. המחבר שולף
מתוכו גלריה של דמויות, חוויות, אירועים
ומפלות ועובר חוויות גופניות
כמו זו :״אני שרוי במין עליצות זכרית
שלאחר כיבוש נוסף. העליצות שלי היתה
כנראה מדבקת, משום שהיא נאחזה בה
כמו אש בקש. היא אהבה את לארי, לא
היה לי כפק• דימיתי לעצמי שהיא נכנעת
לקמטי כגלל המיכתוריות, חוכר הפתיחות
וכל יתר הקודים של מישחק הדמויות
את מפולת החוויות והרגשות מרפדת
הנפש הפועלת המרכזית בניסוחים המעידים
על החברה הסובבת, כמו :״הטכנאי
גר בקריית יובל. מה שקוראים קריית
הטלוויזיה. הקישוט היחיד שלו היתה עו־רכת־דין
שכתבה כפר מפורסם וגרוע. היא
היתה קרובת מייטפהה. הסלון התמלא ב*
גירעון גלעדי — זרוק: הוצאת בוסתן;
223 ענזררים (כריכה רכה).
יי 8 4
ישראלים נוספים. מוכיקה לא מוכרת. אני
ופו גמרנו, כלואים׳ .היא רקדה עם המארח
שייק אחד ושלושה כלואו. בשתים־
עשרה, לאחר טכס כיבוי והדלקת האור,
צעקו כולם, הפי ניו ייר׳ ,זרקו אורז
ויצאתי עם סו. צעדנו לעבר העיר. היא
לא ה ת לוננ ה
הנפש הפועלת וסו עורכים את טכס
האהבה שלהם ליד קדשי האומה, ליד
הכותל המערבי• ״ירדנו ליד הכותל ונכנסנו
לחפירות. השוער לא היה• התיישבנו
על אבן גדולה. אחרי רגע, ללא מילים,
היא התיישבה לידי והחלה להתחסד
בי בכוח. קינאתי פה. בגלל הקוד
לא יכולתי להוריד את כגדי. היא לא
עשתה מאמין קל ביותר לגתת אותי עד
שאגמור. איני יודע אפילו אם היא בתו לה.
פניה התעוותו ביופי של הגמירה.
היא ירדה מעלי כשהיא מתנצלת. הרגשתי
מנוצל ומטופש. היא הבחינה בהרגשתי.
היא פתחה את רוכסן מיכנסי, הורידה
את ראשה ומצצה לי. אורות הכותל הסתחררו
מעלי ויצאו בטחול עם הכוכבים.
טיפוף ת לי לגיונרים רומאיים, מסד טל וויזיה,
גופה של עורכת־הדין הסופרת,
נהרות של נפט, ג׳יימם דין
גלעדי, כסופר, מוליך במתכוון אל התרחשות
זו, במקום כה קדוש: .הוא עושה
זאת בהכרה מלאה, שכן ספדו שייך
לז׳אנר ספרותי של מחאה, העוסק בני פוץ
פסילים ומיתוסים. גלעדי מוהל, במינון
סביר, את ניפוץ האלילים עם עולם
חווייתי, ספק היפי ספק זרוק מקומי, כמו:
״כל הזמן במיטה אני שומע סנטנה והיא
מבקשת אדאמו וגבי שושן. היא מנסה
לגלח אותי. אני מאושר. הדיירים בבית
מפחדים ממני. רותי הסכימה לפתוח רגליים
ולתת לי עד הסוף או :״יום
אחד הגיע מיכתב כדואר שעלי לגשת
ללישכה הסוציאלית לקבל כסף. מישהו
אישר או שכח או אני לא יודע מה,
שעלי לקבל כסף. קיבלתי שם סכום רציני.
שלוש מאות ועשרים לירות. קניתי
תקליטים. הרבה תקליטים. האנשים היו
מתחלקים בעיני לקטעים מוסיקאליים.
מישל ומישפחתו היוו את המוסיקה של
נינו מטה, מרכוס היה מוסיקה יוונית
בכיינית, אני הייתי מאהלר. במיקרים אלה
מדובר במצבי־מח עגמומיים במיוחד. אני
השתמשתי במוסיקה לווסת פחות או יותר
את מצב מחי לחברה. אם רציתי לעשות
רושם דרמתי או דפרסיבי על מישהו היה
עלי, להיכנס׳ למאהלר. כשהייתי מנגן
בראש את מאהלר, הייתי הולך באיטיות
ועיני מושפלות מעט, ופני מעוותות ככאב,
תלוי בדתות המינוריות. למה באיטיות?
כי ככה היה דירק בוגארד מהלך ב,מוות
בוונציה׳• כף היכרתי את מאהלר• מצב-
מ ה סגפני עם מטב אלטרואיסטי כל
מחקר
בחוברת החדשה של מדינה, מימשל
ויחסים בינלאומיים* ישנם כמה מאמרים
מרתקים. הראשון שבהם הוא על אלימות
ובעיית הלגיטימציה הפוליטית, מאת הפרופסור
שלמה אבינרי, המתייחס לחלק
ממכלול בעיות האלימות הפוליטית
והטרור הפוליטי. בחינת הגבול הדק שבין
טירוריסטים ולוחמי חופש, והשוואות ישירות
בין האלימות והטירור במערב־גר־מניד,
ובאירלנד. תגובה על עמדותיו של
אבינרי מציג כרוך זיסר, המטיף, בין
* מדינה מימשל ויחסים בינלאומיים
— עורך דן כספי; הוצאת מגנם; 100
עמודים (כריכה רכה).
השורות, לאנרכיזם, בשל הלחץ הכבד של
המדינה והמימסד. כלשונו :״כוחן העצום
של המדינה המודרנית והביורוקרטיה שלה,
ההולכות ופולשות לכל תחום, הוליד יחס
מוזר כלפי אלה, אשד למרות היותם
שבויים לבלי הכר בכבליה של המדינה,
מנהלים קרב אמיץ אם גם חסר תיקווה
נגד כוחותיה האדירים. קסמיה של אגדת
רוביו הוד רחוקים מלהיות נחלת העבר ;
אדרבא, הם נמצאים בשיאם, כאשר מאזן
הכוחות בין האזרח ובין המדינה נוטה
בבירור לטובת המוסדות הפוליטיים והפור־מאליים(
.אין זה מיקרה שבספרות ובקול נוע,
למשל, מושם דגש כה חזק כדמות
הנון־קונפורמיסט, האנטי־גיבור, הפושע-
הקדוש וזייסר ממשיך :״כאופן פא-
ראדוכסלי, האלימות האנטי־חברתית של
הטרוריסט היא, הצבעה באגרופים׳ למען
קונספציה אימננטית של המדינה, למען
אותה צורה של אירגון חברתי, המתייחסת
ברצינות רכה אל הסולידאריות הקהילתית
ואל המציאות של הקולקטיב. מכלול גרוטסקי
זה, של אידיאלים נשגבים של אחווה
ורצח־אחים ללא הבחנה, מהווה את
הלוגיקה הרצחנית של הטרוריסט. אדם
מפוצץ וחוטף לא למען אינטרס קטנוני
כלשהו, אלא למען המטרה הנעלה מכל :
כינון קהילה פוליטית שהגופים הציבוריים
שלה הם ביטויים אמיתיים של הרצון החופשי
הפנימי של כל אחד מאזרחיה...״
עוד התנחלות. זוהי חוליה מוחשית בתה ליך
י שהחל עם הקונגרס בבאזל, נמשך
עם הצהרת כלפור, המאבק נגד הספר
הלבן, הקמת המדינה ומילהמת ששת־הימים...״
מרכיבי אידיאולוגיה נוספים
מוכתרים כך: חידוש הציונות, ההגשמה
וההתנחלות, רעיון קדושת ארץ־ישראל כטריטוריה
והיחס לערבים ולבעייה הפלסטינית.
פרק
בעל חשיבות הוא היחס למדינה,
לדמוקרטיה ולשילטון החוק בישראל. ראוי
היה לשכפלו ולחלקו לראשי השילטון בישראל,
בקואלייצה ובאופוזיציה :״הבעיה
היחידה שעולה בהקשר זה היא שלגוש
יש פרשנות ספציפית של ניהול המישטר
הדימוקרטי הישראלי במיסגרת הנושא ה אחד
המטריד את התנועה באמת, דהיינו,
שאלת ארץ־ישראל. על פי התפיסה ה־
,אמונית׳ עקרון הלגיטימציה הבסיסי, שבשמו
הוקמה מדינת ישראל, אינו המישטר
הדימוקרטי והנורמות של מדינת חוק, אלא
ההתנחלות הציונית בכל שטחי ארץ־ישר־אל.
הדמוקרטיה, על פי תפיסה זו, היא
מישטר סביר, בתנאי שהיא תתקיים ב-
מיסגרת הציונית ה,אמונית׳ .במיקרה שהשתיים
מתנגשות, קודמת הציונות ה־
,אמ-נית׳ ואם הרוב — המיוצג על־ידי
ממשלת ישראל — פוסק כנגדה, הרי שזהו
רוב פוליטי זמני, מניפולטיבי ומטעה,
ויש להילחם נגדו בכל מחיר...״
גוש אמונים
״רוב פוליטי זמני, מניפולטיבי ומטעה״
ולסיכום מעיר זיסר :״הטרור הוא בעייה
פוליטית, והקונספציות השונות של המדינה
הן פונקציות של מציאויות פולי טיות
שונות ומגוונות...״
הד״ר אהוד שפרינצל״ שהקדיש בשנים
האחרונות מזמנו לחקר תנועות שוליים
פוליטיות בישראל, בוחן במאמרו-
מחקרו גוש1אמונים — ״מודל הקרחון״ של
הקיצוניות הפוליטית, את דרכו של הגוש,
שהחל כתנועה חוץ־פרלמנטרית והשתלב
במיסגרת פוליטית קיצונית — התמיר, של
גאולה כהן.
שפרינצק מתעד וממיין את הנושא מאותו
כנם שנערך ב־ 1974 בכפר־עציון, שבו
השתתפו 200 המייסדים של גוש אמונים.
על האידיאולוגיה של הגוש כותב המחבר,
כי היא מודרכת על-ידי דוקטרינת הגאולה :
״היא תפיסה של,התהליך הארוך׳ ; ועבור
גוש אמונים היא קושרת את כיבוש יהודה
ושומרון ואיחוד ירושלים בקשר אמיץ עם
כל המהלך הציוני של מאה השנים ה-
אחרונות ...עבורם אלון מורה איננה סתם
אהוד שפרינצק מנסה לפענח את סוד
החומר האנושי של מנהיגי גוש אמונים.
הוא מבהיר כי ״את תקומתו והישגיו של
גוש אמונים אי אפשר להסביר גם בעזרת
מודל ה,קכוצונת׳ .מודל זה מסביר יפה
קבוצות, שמאל׳ קטנות כמו מצפן ושי״ח,
שהיו פעילות בקמפוסים אחרי מילחמת
ששת הימים ובהמשך כותב שפרינצק :
״כותב שורות אלה, שעקב אחר גוש אמו נים
מאז הקמתו, נטה במשך תקופה ארוכה,
להסביר את הגוש באמצעות מה שכינה
בשם, מודל פני יאנוס׳ (על שם האל הרומי,
יאנוס, המתואר כבעל שתי פנים).
מלכתחילה היתה תנועת גוש אמונים צריכה
לפעול הן בתוך המימסד, כקבוצת לחץ,
המקבלת עליה את כללי המישחק של
המישטר בישראל, והן כתגועה חוץ־פרל־מנטרית...״
וכאן המעבר ל״מודל הקרחון
של הקיצוניות הפוליטית״ — רק המעט
בולט מעל פני המים.
״...אחד התהליכים המרכזיים ביותר שאירעו
בחברה הישראלית מאז הקמת ה־
מדינה, ושעדיין לא נחל,רו דיים מבחינה
סוציולוגית ותרבותית. עיקרו של התחליד
הוא כבד, שהמנצחים הגדולים במילחמת
התרבות (ל,ולמור קאמפף) שלא נערכה
כשנות החמישים והשישים וככל זאת הו כרעה,
היו החימר הדתי, כתת־התרכות
של הפועל המזרחי וה,כיפות הסרוגות׳.
כניגוד לסקטורים האחרים של מערכת
החימר הציונית — אשר כמהלד המעכר
לחימד הממלכתי איבדו כמעט לגמרי את
צכיונם הערבי — פיתחו הדתיים הלאומיים
מערכת סוציאליזציה חינוכית רבת
עוצמה...״
מאמרו של הד׳׳ר שפרינצק הוא מאמר
מדעי, החורג מעבר לתחום המדעי. הוא
שופר אור על כמה מן התופעות המסכ נות
את שלומה של החברה הישראלית.
מאמרים־מחקרים נוספים בחוברת זו הם
נזיבניס ותהליכים של השתתפות פוליטית
בברית־המועצות, מאת תיאותר ה.
פרידגוט, ומטרות, מילחמה ותוצאותיה :
מילחמת יוס־הכיפורים, מאת שמואל
חרל״ס. במדור ביקורת הספרים מבקר
גבי שפר את הביל״ויים של שולמית
לסקוב, בעוד שגיורא גולדברג מציג
את סיפרו של עורך־הדין יחיאל גוטמן,
היועץ המישפטי נגד הממשלה.
חוברת מעולה, כמו קודמותיה.
החל בחרוזים וכלה במלוא כובד המישקל
של שירתו.
הפרק השני, פתיחה לתיאור דאנרי של
הליריקה האלתרמנית, מציג את מיפוי העולם
החווייתי־הגותי של המשורר המנוח,
תוך שפיטת כלי השיר והמשורר, האימאז/
המטריקה, המצלול וכר, והמעבר אל ה־מימד
של הבאלדה האלתרמנית, המוליכה
לסיגנון מסויים של אפוס עברי מודרני.
מירון בוחן את שירת אלתרמן תוך בחינת
המרכיב האכספרסיוניסטי שלה, ותפיסת
גלי מועקותיו כאדם וכמשורר. מירון חושף
את התפרצויות הזעם של אלתרמן,
המאבד את תום העולם, התוהה בדבר
קיומו כיצור־על, ושואל שאלות בדבר
גורל האשד, כאשד.,
על מימד הזכרון ב״כוכבים בחוץ״ —
באמצעות דיון ועיון מוצא דן מירון בשיר
אביב למזכרת כמעט את כל חומרי השירה
האלתרמנית. נתיב בחינת השירה האלתר־מנית
מוליך על פי מאמר זר, אל מימד
הזיכרון, שהוא, לדברי מירון ,״הגשר ה עיקרי
המחכר את שני חלקי השיר, כשם
שהוא יוצר מגע כין שני חדוכרים —
הריטוריקן המתהלל של החלק הראשון
והילד המכוהל של החלק השני.
פרק אחרון במסכת אלתרמנית זו הוא
הפרק דרכו של נתן אלתרמן אל השירה
הלאומית, שבו מנסה מירון להעמיד את
אלתרמן על מקומו, כמשוררה הרשמי של
מדינת ישראל, כמייצג של נורמה שירית
לאומית, כמשורר של דור. דומה שיש
שורשים
אחראי סוטרא
דויד צימרמן, חבר קיבוץ מישמר
השרון, פירסם החודש ספר יוצא־דופן בשם
סיפורי אהבה מן התלמוד והמידרש * ;
מיבחר זעיר מתוך מיכלול הסיפורים של
התורה שבעל־פה, שהיבם בגדר יצירה 0פ*
רותית־אמנותית.
סיפורים אלה מבוססים על ההנחה כי
חכמי המידרש והתלמוד היו מודעים לתפקיד
המרכזי שממלאי היצר המיני בחיי
האדם• בתקופה זו הוסדרו יחסי־המין בקפדנות,
במיסגרת שהאמינה כי האשה אינה
אלא אמצעי לשם קיום מיצוות פרו ורבו
ולשם סיפוק יצרו המיני של הגבר. שמונת
הסיפורים שבקובץ זה מעידים, כי גם באותם
ימים רחוקים של מיסגרות נוקשות
וקשוחות, היד, מקום לאהבת גבר ואשה.
שמונה סיפורי אהבה מן התלמוד וה־מידרש
הם סיפורים בעלי ערך ספרותי,
פרק מתוך מסורת תרבותית דתית, בימים
שקדמו לאלף שנות השחור של הרבנות.
יש טעם ועניין לקרוא ולעיין בסיפורים
אלה, ובפרשנות הקפדנית שמעניק להם
דויד צימרמן.
ביקורת
על אלתרמן
ספר מאמרים חדש של דן מירון הוא
מפרט על עיקר** ,שבו הוא מנסה לחדור
אל ה״מיבנה, הז׳אנר וההגות בשירתו של
נתן אלתרמך. חלק ראשון בסידרת ספרים
של מירון, הנושאת את הכותרת בדרך
אל שירת התבונה — עיונים בשירת אברהם
שלונסקי, נתן אלתרמן ובני הדור.
כבר בפרק הראשון שבספר בוחן מירון
את ד,״מיבנה ובינה בקובצי השירה של
נתן אלתרמך, תוך ניסיון לניתוח מיקרוסקופי
של היחידה השירית האלתרמנית והשוואתה
לז׳אנרים השונים של יצירותיו,
* דויד צימרמן — שמונה סיפורי אהבה
מן התלמוד והמידרש ; הוצאת ספרית פועלים;
79 עמודים (כריכה רכה).
** דן מירון — מפרט על עיקר, מיבנה,
ז׳אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן;
הוצאת הקיבוץ המאוחד, בשותפות עם ספרית
פועלים; 231 עמודים (כריכה רכה).
משורר אלתרמן
אפום עברי —
עולמו התרבותית והשירית של אלתרמן
ובחינת הדיווח החווייתי של המשורר.
לבחינה מפורטת יותר מגיע דן מירון
בפרק השלישי, על שלושה שירי דרך
ב,כוכבים בחוץ׳ ,שבו ניבחנת השירה ה־אלתרמנית
בצורה ושירה יותר ומתמקדת
יותר. אחד מהשירים הוא בדרך הגדולה :
״עינכלים במרעה ובשריקות /ושדה כזהב
עד ערכ / .דומיית כארות ירוקות/ ,
מרחבים שלי ודרך העצים שעלו מן
הטל / ,נוצצים כזכוכית ומתכת• /להביט
לא אחדל ולנשום לא אחדל /ואמות
ואוסיף ללפת מתוך שירים שמכבר).
מירון מנתח ומפענח את השיר ומסביר
את פשטותו ואת מורכבותו. משיר זה מוליך
מירון לבחינת עוד חוזר הניגון ומזכרת
לדרכים.
פרק אחר הוא שירת הבינה והגודל בתחילתה,
שבו בוחן מירון את מקומו של
הז׳אנר הראפסודי בשירתו המוקדמת של
אלתרמן, התייחסות ביקורתית לשלב כניסתו
של אלתרמן לעולם הספרות והשירה
בשנים ,1932—1931 בהיות אלתרמן משורר
צעיר היושב בפאריס ושולח את שיריו ל־ביטאונים
ר,מודרגים של תל־אביב, כתובים
וגזית. עמדת מירון היא, שכבר בפיתחת
שירתו של אלתרמן נראים האותות והסימנים
המעידים על דרכו לעתיד לבוא,
ובעיקר המרכיב הסיפורי המצוי בשירתו.
פרק אחר הוא הפרק הטיול בעקבות
הפילים, שבו בוחן מירון את שירו של
המשורר אל הפילים ואת בעיות הרציפות
של השיר הקשה בכוכבים בחוץ. מירון
מנסה להמחיש כי אלתרמן הוא משורר
המביא ״כרוניקה של מעשים״ .מירון מביא
קטעים מתוך השיר המבוקר (אל הפילים) :
״אין קץ לחוכמה ואין כסיל לקישוט /
ואפילו ידך הלבנה איטמה היא — /
אצא לי על כן, במעיל קיץ פשוט/ ,
לטייל כין פילי השמיים מירון מפענח
בית זה והבתים הבאים אחריו, ומדבר על
הדובר המוצא לו ידידים בקרב פילי ה שמיים,
שנער קטן נוהג בם. המשורר
הוא הנציג האחרון של התום וה״כסילות״
המאפשרים לו את המגע עם פילי השמיים.
מירון מעמיד מול ההתנגנות האלתר־מנית
את הנופים האלתרמניים, אותן שעות
שקיעה, הינד,וני הדרך המיוחדים למשורר
זה, אותה נדידה אלתרמנית בין המילים,
תוך הסתייעות בפיענוח פרוידיאני של
מבקר מירון
— בעל עוצמה
הגזמה לא מועטה בתיאור זה, למרות ש־אתלתרמן
ראה עצמו בכמה שלבים בחייו
כמי שניצב בעמדה זו.
לסיכום: אלתרמן מת, ושירתו חיה.
והמשורר שכתב בתיבת־הזימרה נפרדת
את ״כי הסוף, אחים, הוא אלם / .כי
באזני הדממות / .כעיניים מול ההלך /
הדרכים נעצמות״ ,הוא הוכחה לעוצמתה
של השירה המפרה את החיים גם לאחר
מות המשוררים. למרות שכותב שורות אלה
מעודו לא היה נלהב ונרגש מדי משירת
אלתרמן, אין ספק שקובץ מאמרים זה
של הפרופסור דן מיתן הוא בעל עוצמה ;
קובץ התורם תרומה להצבתו של אלתרמן
בפרופורציות הנבונות בתולדות השירה
הישראלית.
מאסר על־תנאי הונהג בישראל רק ב־
.1954 הכוונה היתה שמצב ענישה זה יהווה
תחליף יעיל למאסר בפועל ודרך ענישה
חדישה, אך מרתיעה.
בימים אלה ראה אור סיפרו של אהרון
אנקר, מאסר על־תנאי, שבו מפרט המחבר׳
איש אוניברסיטת בר-אילו, את ההיבטים
השונים של מצב מישפטי-ענישתי
בפתיחת סיפרו מציג אנקר את מטרות
הענישה, ולידן את הפירוט המלא של
מצבי מאסר על־תנאי ומיבחן. הוא מקטלג
* אהרון אנקר — מאסר על־תנאי;
הוצאת אוניברסיטת בר־אילן; 177 ענחדיס
(כריכה קשה).
את הצורות השונות של מאסר על-תנאי
והתאמתן לנורמות שונות של מדיניות
ענישה, תוך הבהרת הוראות החוק השונות
בישראל ופירוט מצבים של הפרת התנאי
והפעלת המאסר.
אנקר מעמיד זה מול זה את הנוחלים
של בתי-הדין האזרחיים והצבאיים. הוא
מפרט את המצב הענישתי, בנושא המאסר
על־תנאי באנגליה ובארצות־הברית, ודן
במקורותיו של החוק הישראלי בנושא זה.
בניגוד לספרי מישפט וחוק אחרים, הרי
ספר זה כתוב בבהירות רבה, והוא עשוי
לעניין גם קוראים שאינם מישפטנים.
בחטף
ו•!• הספר זיכרונות הדריאנוס, מאת
המחברת הצרפתיה מרגרט יורסנר (ה־אשה
הראשונה שנתקבלה לאקדמיה הצרפתית)
,עמד לראות אור בהוצאת זמורה
ביתן סודן (זב״מ) .כאשר גילתה את הדבר
ספריית הפועלים, שכבר תירגמה את הספר
והתקינה אותו מבלי להסדיר את
עניין הזכויות, היא נאלצה להגיע להסדר
יוצא־דופן עם זב״מ, כדי שהשקעתה בזיכרונות
הדריאנוס לא תהיה לשווא ו•!•
הכלב הרובץ, של סופרת צרפתיה אחרת,
פרנפואז פאגאן, העסיק את בית־המיש־פט
הפאריסאי, שקבע כי הוא ״העתקה
בלתי חוקית״ של רומן אותו חיבר הסופר
ז׳אק הזדון. בית־הדין הפאריסאי הטיל
על סאגאן קנס כבד, גינה אותה ואף
דרש להשמיד את העותקים של גירסתה.
פסק־הדין עורר תדהמה בחוגים ספרותיים
בצרפת • ו • תדהמה בחוגים ספרותיים
בישראל עורר לפני כשבועיים עסקן אגו־דת־הסופרים,
החרזן אשי ריין* .תדהמה
זו כלל לא שיפרה את מעמדו של הסופר
בחברה הישראלית, ולא את תדמיתו המוסרית.
במישפט־דיבה תבע האדריכל דויד
ינאי (חושף פרשת בית״הלוחם בחיפה)
את אירגון נכי צה״ל ואת ראש האירגון,
שלמה לדור •,על פירסום חוברת משמיצה,
שהופצה בקרב ציבור הנכים, ושבה
הושמץ והוכפש שמו של ינאי. עורכה של
אותה חוברת הוא מי שהיה באותה תקופה
עורך עיתון הנכים הלוחם — אשר רייך.
רייך הובא למישפט כעד, ולדברי הסופר
פדפרגנכת פאגאן
_ קנס כבד
יגאל גלאי, שהיה נוכח באולם בית-
המישפט ״התפתל על דוכן העדים והתחמק
ממתן תשובות ענייניות..״ לבסוף ביקש
פרקליטו של ינאי לקבוע כי רייך הוא עד
עויין. השופט קיבל בקשה זו• רייך לא
גילה על דוכן העדים, את עיסוקו, כעסקן
באגודת הסופרים או כחרזן, אלא כ״כתב
במחנה״ .כאשר שמע על כך משורר ירושלמי
נודע, העיר :״הוא שליח במחנה
באגודת הסופרים
ה היה
:שהיה
גיליון ״העולם הזה״ ,שראה אור השכוע לפני 25 שגה
כריול״ פירסם ככתכת־שער את סיפור רדיפתו של המוכס מרדכי
מהסמיליאן שטנת ר כידי תועמלני־מיפלגה, פרליטים, כיריונים
ונציגי־פועלים כמורים, כגין עמידתו כשער ומאכקו כשחיתות
שפשתה כמכס. בהמשך הסידרה ״דת או כיזנס?״ פורסם הפרי,
״פינקם החסר של הקב״ה״ ,שתיאר את חלה, של מישרד־הדתות,
כראשות איש המפד״ל, השר משה שפירא, כהפיכת המיפלגות
הדתיות לגורם עיסלי. כסידרה ״מאחורי מסד החול״ ,אותה
היכר מנחל הקולג׳ האמריקאי כרמאללה, הד״ר חליל תותח,
הוכא הסיפור ״כתוככי עזה״ ,שתיאר את חייהם המרים של
הפליטים הפלסטינים תחת עול השילטון המצרי.
בישראל
הכתכה ״מישפט לינץ׳ כשכונת גריף׳ תיארה את סיפורו
של האזרח ישראל עוזירי, י שמישטרת־ישראל סרכה להגן עליו
מפני אלימות שכניו, שחשבוהו לרוצח הנער מיכאל קריטי.
צכרית 56׳ ,אופירה ארז (כיום נכון) ,המשיכה לתאר את
חוויותיה ממסעה באירופה. השכוע תיארה את כיקורה בממלכת־הננס
סונטה קרלו.
בשער הגיליון: מוכס מרדכי מקסמיליאן שטטנר.
עיתונאי מצרי ראשון
* היאוש !והאושר של מלו הפלאפל
העם
מעלהאפל טוני ת
כנאה למדינה אשר בראשה עומד
חובב־אפלטון מושבע, דמה המצב בה השבוע
למשל המפורסם של החכם היווני
הדגול. מעשה באסירים שהיו כלואים במערה.
החלון היחיד היה מעל לראשיהם,
כך שלא יכלו להסתכל החוצה. מבעד לחלון
הטיל האור על הקיר שממול את צל האנשים
שהתהלכו בחוץ. האסירים ראו רק את
הצל הזה. אבל נדמה היה להם שזו המציאות.
אזרחי
ישראל הכלואים במערה חשוכה
של קנוניות מפלגתיות דאו השבוע כמה
וכמה מאורעות שנראו להם כאמיתיים. הם
לא יכלו לנחש שהיו אלה חזיונות־תעתו־עים,
הדים קלושים ומסולפים של תהליכים
אמיתיים שנשארו חבויים מעיניהם. העיתונות,
המשרתת כולה אינטרסים מפלגתיים,
דאגה לכך.
אם צעקו מזכירי לישכות״המס של ה הסתדרות
על מצב האבטלה, אם איימו
מנהיגים דתיים במשבר ממשלתי בגלל גידול
החזירים, אם ניבאו העיתונים את
מינויו של משה שרת לתפקיד מזכיר
מפא״י — האזרח לא יכול היה לנחש שכל
אלה היו תמרוני־הסוואה, שביטאו למעשה
דברים שונים לחלוטין.
מעולם לא היתד, דרושה עיתונות בלתי־תלויה
בישראל כמו עתה, כדי לשפוך
מעט אור לתוך המערה האפלטונית.
רוכש לישראל אהדה נלהבת בכל עיתוני
העולם, ומקהה מראש את העוקץ של כל
השמצה אפשרית.
אולם בטימטום הראוי לחכמי חלם, דחתה
הממשלה את כל ההצעות, נכנסה בעיניים
פקוחות למצב שהפכה למגוחכת בעיני
העולם כולו. משנעשה הנזק, פנתה הממשלה
המבויישת לאותו עיתונאי זר, ביק-
שתו לפרסם עתה את הידוע לו. תשובתו
של העיתונאי הנרגז היתה :״עכשיו, לא !״
החי
קרפהמל כי ם
מיום בו קנה לו מוכר הפלאפל המזוקן,
אהרון (״המיואש״) כוהן( ,העולם הזה )905
את התואר הבלתי מעורער כמלך הפלאפל
התל־אביבי, גברה קינאתם של שאר מוכרי
הפלאפל בעיר. הם הסתכלו בצרות עין
כיצד הפך המיואש למאושר, הקים קיסרות
פלאפל גדולה מלא-כלום.
תוך תקופה קצרה צצו סביב ביתו הקטן
של המיואש מיסעדות מפוארות וחדישות,
שחשבו למשוך את נתיני מלך הפלאפל
בעזרת אורות ניאון וריהוט מפואר.
קללה למתחרים. תחילה בטח המלך,
הלבוש תמיד במיצנפת אדומה, בנאמנותם
העיוורת של נתיניו. אולם עד מהרה התברר
לו שרבים מהם סרו מן הדרך אל
חצרו. מוכרי הפלאפל השכנים נשאו על
סינריהם את התוארים ״מלכת הפלאפל״ ר
״קיסר הפלאפל״ ,והיטעו כמה קונים לחשוב
שהם נימנים על מישפחת המלוכה האמיתית.
יחסים
מרחביים
ניחוח אחרי ובמוות
בקאהיר הוסיף איברהים עיזאת, הכתב
בן ה־ 29 של רנז אל יוסוף, להתנהג כאילו
חדר בגבורה עילאית לארץ אוייבת, הצליח
לרמות את ראש ממשלת ישראל ותריסר
שרים ואישים אחרים. מאמריו אומנם עזרו
לנטוע בלב הערבים כבוד חדש לכוחה של
ישראל, אולם הם היו מטובלים ברוטב
חריף של השמצות.
אותה שעה ישבו בירושלים האנשים
שיזמו את המיפעל היפה, ניסו לנתח לעצמם
כיצד זה קרה שרעיון טוב הפך לחרבון
ממדרגה ראשונה למדינה ולממשלתה. היה
זה ניתוח־אחרי־המוות, מן הסוג העצוב.
טימטום שד חלם. כשאך הובא עי-
זאת לארץ על-ידי ממשלת ישראל, בהסוואה
של עיתונאי דרום־אמריקאי, נשמר
הסוד בקפדנות בפני עיתונאי ישראל. אולם
המנהל הזר של סוכנות־ידיעות אירופית
חשובה שמע עליו, והתנדב מייד להודיע
על כך לעיתונות העולם.
היתה זאת הצעה טובה: אם אומנם
התחייבה הממשלה לשמור על הביקור בסוד,
מסיבה בלתי-מובנת, הרי שלא חייב
הדבר את העיתונאים הזרים. ביקורו של
כתב מצרי בארץ היה הופך מייד לסנסציה
בינלאומית. עיזאת לא יכול היה עוד
לטעון כי ביקר בארץ בגניבה.
עיתונאי אחד הציע כי תיערך מסיבת-
עיתונאים רשמית, בה יוצג המצרי לפני
חבריו למיקצוע בארץ. דובר הממשלה
יכול היה לציין במסיבה זאת, כי עיזאת
נתקבל בסבר פנים יפות, מתוך כבוד לחופש
העיתונות, וכי הוא רשאי לכתוב
בחהרו ככל העולה על רוחו. הדבר היה
816
״העולם הזה״ 973
תאריך׳7.6.1956 :
השבוע, כדי למנוע אי־הבנות, תלה כוהן
שורת פנסים לכל אורך ביתו וקבע בראשו
שלט ענק :״ישרים הולכים ביושר למאושר
חקלאוח
הפרה רז ר בי טמקרר
מדי יום ביומו מהרעות 14 אלף פרות
אמריקאיות בהזרעה מלאכותית. ישראל,
הארץ השניה בעולם בשימוש בהזרעה,
טרם הגיעה לשיא כזה, מזריעה מלאכותית
רק ס/ס 70מ־ 48 אלף פרותיה.
לעיתים קרובות מקנאות פרות אלה באחיותיהן,
המשתמשות בשיטה המקורית
— ההרבעה. כי כאשר מתייחמת הפרה
בשבת או בחג (וישנם 60 ימים כאלה
בשנה) היא אינה יכולה לבוא על סיפוקה.
נציג אגודת ההזרעה אינו עובד בימים
אלה.
לא הרבה יותר טוב מצבם של הפרים-
המזריעים. הם עובדים ללא תיכנון, מנוצלים
בעונת ההתייחמות יותר מדי, ובשאר
ימות השנה פחות מדי.
סל פרה, ככד שעה. הפתרון לבעיות
אלה הובא לאחרונה ארצה. בשיטה זו,
שעיקרה הקפאת זירמת הפר ל־ 79 מעלות
מתחת לאפם, אפשרי לשמור זירמה לתקופה
כימעט בלתי מוגבלת, מבלי שתאבד
במאומה מפוריותה.
התוצאה: אגודות ההזרעה יוכלו לקמץ
בפרים על-ידי ניצול מלא של זירמתם.
התוצאה החשובה עוד יותר: כל בוקר
יוכל לספק לו כל פרה בכל שעה. כל
שעליו לעשות הוא להכין מראש בקבוק
טרמוס מיוחד, ממולא קרח יבש, וזירמת
פר בכמות מספקת.
אין זה, כמובן, הכל — כפי שמציין
משה פלמון, יועץ הסוכנות לגידול בקר,
בגליונו האחרון של הירחון החקלאי
השדה. הזירמה המוקפאת מפשירה בעיה
נוספת: היא מבטלת את הצורך בפר
רזרבי, המוחזק במשקים רבים בארץ,
למרות ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית,
פר אשר תפקידו היה להרביע את הפרות
בשעת חירום, כשהמזריע המלאכותי לא
יכול היה להגיע אליהן.
אנשים
!• הקריקטוריסט קריאל (״דוש״) גר״
דוש, על השמועות בדבר העברתו של
משה שרת ממישרד־החוץ למשרת מזכיר
מפא״י :״שינויים מרחיקי שבת!״
!• העיתונאי אייזיק רמבה, כתב
הבוקר, באותו עניין :״שרת מחפש לו
שדה־בוקר משלו.״
• ח״כ יוסף שופמן בשאילתה לשר-
הבריאות בדבר עשרות פקידי מישרדו
שנסעו לראות הופעה של דגי ל! יי :
״האם הדבר נעשה בהמלצת שירותי בריאות
הנפש, או התחנות להיגיינה רוחנית?״
• שר-הבריאות ישראל ברזילי, בתשובה
לאותה שאילתה :״פקידי הממשלה
זקוקים להמלצת שירותי הנפש או
נבזית זיווה שפיו(רודן) בהוליווד
צירפה למיכתב שנשלזז ארצה, ושבו טענה כי משכורותיהם של כוכבי
הבמה, הנחשבות לאגדיות, אינן אלא אגדה, וכי אין משגת ידה לבקר בארץ.
* המחיר נכון ליום 21.5.81
אשו^ו עול חבר ^ ה כ ^ ס ח
טוענת בעתירה לבית־המישפט:
1— 111׳
ח 1 1מ1
וםח !׳ 1
היו
1-11 _1!11
וגט 1 :״ 3ן, רמא
מידה