גליון 2284 מתאריך 10 ביוני 1981

וימר יעקבסון טמיר

ג בי עהא לו פי ם
מבצע זיפ-בוא להצטלם עם גביע אירופה לאלופות
לרגל ז כי ת ה של קבוצ ת מכבי ת״ א בגביע אירופה
לאלופות, מכריז ה חברת עלית, החברה המאמצת
של מכבי ת״ אזה 9שנים, על מבצע מיוחד:
כל ילד שישלח 10ע טיפו ת רי קו ת של זיפ יקבל
בדואר אתה פו סטר הצבעוני ה מיו ח ד של מכבי
ת״ א עם גביע אירופה.
* המשתת פי ם במבצע יכללו ב־ 4הגרלות שיערכו
בכל חודש:
ההגרלה הרא שונה ;14.5.81 -
ההגרלה ה שניה 15.6.81 -
ההגרלה השלישית ;15.7.81 -
ההגרלה הרביעית .16.8.81 -
ובכל הגרלה יקבלו 250 ילדי םאת הז כו ת הגדולה:

0 0והמשקה מוכן!

להניף אישית את גביע אירופה, להצטלם ולקבל
את התמונה למזכרת!
כל ילד יקבל הז מנ ה לבי תו ע ם מו עדי הצילומי ם.
אתהע טי פו ת יש ל שלוח במעטפהל:

״זיפ -מבצע הגביע״ ת.ד 3468 .תל־אביב .61033
חשוב לזכור
אין הגבלה על מספרהמעט פו ת שאפשר לשלוח
למבצע.
מי שישלח יותר מעט פו ת( בהתאם לכללי המבצע)
מגדיל א ת סיכויו לזכות.
בכל הגרלה ישת תפו כל המעט פו ת שיגיעו עד
תאריך ההגרלה.

טו ב לי ע ס

אם לא מצאת יעניין בסידרודד,מאמרים
ו/או בסידרת־הטלוויזיה, אני יכול רק
להתנצל — מבלי להתחרט.
בשבוע שעבר יצא הספר העולם הזה
בעיקבות עמוד האש, שבו נלקטו כל הכתבות
ישל ח עומר, שהופיעו בשבועון.
במסיבה צנועה, שנערכה לכבוד עורכי ה־סידרה,
חולק ספר זה לכל מי שלקח
בה חלק וגם לאנשי רשות־השידוד, ובראשם
יו״ר הרשות, הפרופסור ראובן
ירון, זהמנכ״ל, יוסף (״טומי״) לפיד, שכתב
גם הקדמה לספר, שהופיע בהוצאת
פרוזה.
עצם העובדה שבספר אחד הופיעה הקדמה
של טומי לפיד ואחרית־דבר של
אורי אבנרי — יש בה אולי עדות מעודדת,
לכך• שבעלי דיעות המנוגדות באופן
קוטבי יכולים למצוא עניין משותף בטיפוח
יצירה חינוכיות על עברנו הלאומי.

״העולם _הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. ה&ערכת והבדנהלה: תל־אביב,
רחוב
־כ גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורד
הראשי: אורי אכנרי ראש המערבת: יוסי ינאי * עורד
כיתוב: לילית כוארון ׳צלמי
שנון עורכת כיתול :
תכנית: יוסי כדך
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי ראש המינהלה: אברהם
סימון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
כע״ם י מודפס כ״הדסוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בך
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״ם. גלוסות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״ם.

להיות עורן־־עיתון

פירושו לקבל

החלטות.
העורך הוא המחליט מה מתפרסם בעיתון
יומה לא. כלומר: הוא מחליט מה
מוצע לד לקריאה. השאלה הראשונה ש-
הוא שואל את עצמו היא: האם זה מעניין
ז האם אתה, הקורא, תהיה מעוניין
לקרוא זאת?
אני מודה שמדי פעם אני פוסח על
שאלה מכרעת זו, ושואל את עצמי שאלה
אחרת לגמרי: האם חשוב שאתה,
הקורא, תקרא זאת?
אני יודע שיש בזה מידה רבה של
חוצפה. האם אני רשאי להחליט מה טוב
לך? אני רק מקווה שאתה נותן בי אמון
ושתטעם מן התבשיל המוגש לך, אף אם
אינך מבין, ברגע הראשון, מדוע אנחנו
בישלנו אותו.
כך נהגתי לגבי הסידרה הטלוויזיונית
עמוד האש.

האם מו ת ר
ל אנו ס?

״רו צחי הי ה
חבר כנ ס ת? ״
שלוש פעמים בחייו ביקר יוסי ינאי
בביתו ־של הח״כ השייח׳ ג׳אבר מועדי

נכון גם ההיפך: לעיתים די לחזות
במשך כמה דקות בחלק של יצירה, כדי
לעמוד על איכותה הטובה.
ראיתי פרק אחד של עמוד האש שהוקרן
ביום־ד,עצמאות של השנה שעברה.
כימעט והחמצתי אותו. אמרתי לעצמי:
״מה זה כבר יכול לחיות? הטלוויזיה הישראלית
עוסקת בהיסטוריה? זה לבטח
עוד יצירת־קיטש ׳תעמולתית, מן הסוג הידוע.
לכל היותר, אכסודוס חדש.״
בכל זאת הפעלתי את המקלט. החלטתי
לחזות בפרק במשך כמד, דקות, לעמוד
על טיבו הגרוע ולעבור לעיסוק פורה
יותר. תחת זאת ישבתי מול המכשיר עד
הרגע האחרון, נרגש ומרותק. להפתעתי
הרבה, הייתה זאת יצירת־מיופת של היסטוריה
טלוויזיונית — הוגנת, מאופקת,
מאוזנת, חינוכית, מרגשת.
לקראת הקדנתה הסדירה של ר,סידרה
כולה שאל אותי דן עומר אם יש מקום,
לדעתי, לכתבה שתספק חומר־דקע על הכנת
הסידרה, תוך שימוש בחומר העצום
שנאסף בידי המראיינים, ושרק חלק קטן
ממנו מצא את מקומו בסידרה עצמה.
לא הייתי בטוח איך יתייחס הציבור
לסידרה, ואם היא תהפוך מאורע טלוויזיוני
בכל השכבות. גם לא הייתי בטוח

שייח׳ ג׳אבר בביתו עם יוסי ינאי
״אני לא רוצה אותך בתוך הבית שלי !״

מספרים על מבקר־תיאטרון שיצא מ-
אולם־ההצגה אחרי חמש הדקות הראשו נות,
וכתב עליה ביקורת קטלנית. שאלוהו
כיצד היוא מעז לכתוב ביקורת על מחזה

מנכ״ל לפיד עם דן עומר
לא אכסודוס ז1דש

יו״ר ירון מקבל את הספר
בעיקבות עמוד האש
שרק את ראשיתו ראה. השיב המבקר:
״איני צריך לאכול ביצר, שלמה, כדי לדעת
שהיא סרוחה.״
ה עו ל ם הז ה 2284

אם יהיה לקוראי העולם הזה חשק לקרוא
עליה עוד ועוד. אך קיבלתי אם
אחת ההחלטות החצופות: להקדיש מדי
שבוע שלושה עמודים לסיקור ד,סידרה,
וכימעט לאנוס אותך לקרוא אותם.
איני יודע אם אתה התמכרת לכתבות
אלה כמוני. אני עצמי הקדשתי מדי שבוע
כשעתיים־שלוש מזמני לעריכת כל פרק.
מכיוון שעשיתי זאת לפני הקרנת הפרק
המקביל של הסידדה מעל המירקע, היה
לי יתרון על פני כל הצופים האחרים.
אני מקווה שגם הצופים האחרים הפיקו
מן הסידרה הנאה רבה יותר תודות לחומר
הנוסף שסיפקנו.

ינאי שהה במשך שבוע תמים בכפר ובכפרים
הסמוכים ליו. הוא גילה דבר ש התגלה
אחר־כך גם למישטרה: שהטילים
נגנבו מהבסים הצבאי שבגליל המערבי.
יתור כדי חקירתו נתקל ינאי פעמים
רבות בשמו של השייח׳ הדרוזי ג׳אבר
מועדי. הוא שמע שמועות שונות על ה־מיסחר
בנשק גנוב, והוזכר גם שמו של
ד,שילח /על כן יצא ינאי לביתו של
שייח׳ ג׳אבר וראיין אותו על נושא זה.
ג׳אבר הכחיש שמועות אלה מכל וכל.
בפעם השניה ביקר ינאי את שייה׳
ג׳אבר בתחילת השנה, אחרי רצח הח״ב
הבידואי השייח׳ חמאד אבו־רביע.
כיששודרח ההודעה הראשונה על הרצח,
ביום השני בשעה 8.00 בלילה, טילפן
אלי ינאי• החלפנו דיעות על האפשרות
שמ״שפחת הישייח׳ ג׳אבר מועדי קשורה
ברצח.
במשך הלילה עבד ינאי על. הנושא.
נודע לו שעוד באותו לילה נעצרו שלו שת
בניו של שייח׳ ג׳אבד כחשודים ברצח.
מה שהיה, כמה שעות לפני כן,
רמז אינטואיטיבי פרוע, הפך אפשרות נ ד

בכפר ירכא שעל כביש עכו־צפת בגליל.
הפעם הראשונה היתד, לפני כחמש
שנים. בכפר הערבי אבו־סנאן היתר, התלקחות
בין שתי חמולות דרוזיות. ינאי
יצא לסקר את הפרשה, שהסעירה אז את
הארץ כולה.
מילבד תיאור מהלך ההתפרעות באבר
סנאן, הבנת שורשי הטינה בין שתי ה־מישפחוית
היריבות והרקע לשינאה ביניהן,
עניינה את ינאי שאלה נוספת: מניין
השיגו בני־הכפר את כלי הנשק והתחמושת,
שבהם השתמשו בעת ההתפרעות?
היתד, זו הפעם הראשונה שבח השתמשו
בקרב בין מישפהות ערביות בטילי־כתף.

ראה. אך בית המשפט אסר את פירסום
שמותיהם של העצורים בחשד של רצח
הח״נב
גל״ון השבוע של העולם הזה ()2263
הופיע למחרת הרצח. קוראים חדי־עין
שמו בוודאי לב לכך שיותר ממחצית הכתבה
על הרצח היתה מוקדשת לשייח׳
ג׳אבר מועדי — למרות שעל פי מה ש הותר
אז לפירסום, לא היה לו כל קשר
לפרשה.
אחרי צאת הגליון היה די זמן כדי
להכין כתבת־תחקיר מעמיקה על מיקרה-
הרצח של אבדרביע, לגיליון השבוע ש לאחר
מכן. בית המשפט עדיין לא הרשה
את פיירסום העובדה ששלושת בני ה-
שייח׳ הדרוזי הם העצורים בפרשת הרצח.
אולם לנו, במערכת, היה ברור שאנו חייבים
להסתכן ולשבור את קשר השתיקה.
כדי שלא להיות מואשמים במישפט־דיבה,
אך כדי שציבור קוראי העולם
הזה יבין בדיוק מה עומד מאחרי הרצח
שהסעיר את המדינה, היה צריך לעשות
תרגיל עיתונאי שבוודאי ייכנס להיסטוריה
של העיתונות הישראלית. שער העולם
הזה. שהופיע באותו שבוע (העולם
רזה )2264 נשא תמונה גדולה של שיייח׳
ג׳אבר מועדי׳ ולידו הכותרת :״רוצח
יהיה ח״כ?״
במערכת היה ידוע במעורפל סיפור על
מיקרה־רצח שבו היה השייח׳ ג׳אבר מועדי
מעורב לפני שנים רבות. ינאי הח ליט
להיכנס ישר אל גוב־ד,אריות, ביתו
של שייח׳ ג׳אבר מועדי עצמו, ולשאול
אותו על רצח זה. בתוך הכתבה על רצח
אבו־רביע פירסמנו, במיסגרת, כתבה על
(המשך בעמוד )20

מכחכים
א שר יגורנו

*5מ 00ז 6קס£1]0

הקמת תמ״י מסעירה את
רוחו של הקורא, הנבעת
מפחד הפיצול העדתי.

זה התחיל עם פרישתו של אהרון
אבו־חצירא מהמפד״ל, ולא
פסח גם על המערך, שמתוכו מתחילים
לנשור החברים מבני עדות
המזרח, המצטרפים אל בן־עדתם
אבו־חצירא ויוצרים, אגב כך, מפלגה
על טהרת בני המזרח.
אי־שם ברמה כבר נשמעת ה קריאה:
בן עדות המזרח, קום
והצטרף אל אחיך, בני עדתך, בני

מציעה

טיולים רהדריס
* לאירופה.
*ארודב>,ן(דהוטכפמן ו.
* הטורה הרוזולן.
* דרוס אטריון ה.

גורלה של תמ״י, כמה מנדטים
תקבל, ואם יצליחו ראשיה לזכות
במחוז חפצם ולהיות שרים ו־ח״כים.
לא איכפת לי אפילו שה־גלריה
המקשטת את ראשות ה רשימה
הזאת מורכבת משוטרים־
לשעבר ונאשמים־לשעבר. מה ש מעודד
אותי היא התגובה האשכנזית•
איזה פיק ברכיים פתאומי!
איזה פחד פתאומי! הם מריחים
את המרד! פתאום, אחרי שטיפחו
בתוך מיפלגותיהם סיעות עדתיות_ ,
הם נגד חלוקה פוליטית לפי
עדות! פתאום, אחרי שעשרות
שנים הם קיימו מיפלגות עדתיות
נפרדות לערבים, לבדואים ולדת־

הטסלוליס -טלן יפיסוטושלטיס.
רז כ ^ ד רי כי ס -טעוליסוטמסיס.
5ת י מלון־ טוכי ס, רוכס טדרגה א.,

דרוש מסוכן הנסיעות שלך
א ת הוכרת טיולמו!

קול המפרסם

המבון הישראלי לסברווו
נשים !ן וסוווויקח ובדיקוו

שר אכו־חצירא

ווסים 30 וות- 0*191 זו1(1101י 9ה 119*18 110*13-־1

הוצאת שער בחש מל (אפילציהז
* סזון והנו! ׳31׳
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, אי פור.
הוצאת שי ערבט עוו ה

*הננת מו ת *
• ס חיוי ס עממיים • >6ירות מעולה•

תל-אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
זת-גן הרצל 86 מול בנין צזואזים ״ ס לון צוו ה׳

אי תן ע מי חי

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת-גן, רח׳ מודיעץ ,18ת.ד2272 .
טל6 .־ 7 9 0 1 1 4 -5רש׳מס׳וג עסק *׳481/75

פירסוס אידיאל

אבן גבירול 110 תל־אביב
(•ינת אנטוקולשקי)

מל 14ו 77211• ,227117

טהרת העדה
מישפחתד! נקום יחד, כגוף אחר,
יציב ואיתן, ואבו־חצירא הוא
מנהיגנו, הידד!
ואני כבר רואה כבסיוט כיצד
קמים ומתבצרים בני עדות המערב,
אשר יקימו גם הם מפלגות
על טהרת הווז־ווז. הלוואי ואתבדה,
אבל אני כבר חש את זה
באוויר, מריח את זה. ויתארגן הייתי מציע שיקום
מייד גוף ציבורי אחראי של בוגרי
אוניברסיטות ופרופסורים, שיחד
עם פשוטי-עם מכל העדות
יטכסו עצר, כיצד לפעול בנידון,
כדי לעצור את נחשול גלי מילה-
מת־העדות, ויפה שעה אחת קודם!
ולהלן גם המשיך בעניין: עוד
שנה ועוד שנה ניווכח /מי יהיו
מנהיגינו בכרך /מי יתן את
הטון /בכל תחום בשילטון /
יקה ווז־ווז או פרנקופון.
אס, סל־אביב

פיק ב־ו־כ״ם
לקורא לא ברור מה יצא
מתמ״י, אך די לו במה
שכבר חוללה.

לא מעניין אותי כלל מה יהיה

זים, עינם צרה ביהודים המקימים
מיפלגה עדתית!
הקמת תמ״י עשוייה להביא לכך
שהייקים יתחילו פתאום לאהוב את
הפולנים, ואפילו הרוסים יתחילו
לאהוב את הרומנים!
אוהד לוי, רחובות *

צרת! ר בי ם
גם אשכנזים רוצים להרגיש
דפוקים מדי פעם.

היות שאני״רוצהי״להרגיע׳,לעודד
ולנחם את המקופחים מבני
עדות המזרח עד כמה שאפשר,
אני רוצה לומר להם שיש בארץ
דברים הרבה יותר גרועים. מתי
שמח הגיבן? כשהוא רואה גי בן ״
גדול ממנו!
אני, למשל, אחרי 27 שנות .
ותק, משתכר 87,70 שקל ליום
ברוטו — 2285 שקל לחודש, למרות
שאני אשכנזי טהור ויש לי
ייצוג רחב ביותר בכל המוסדות,
ולמרות שאני ניצול מחנות־המוות
הנאציים ונוסף לזה גם אב שכול,
ולמרות שחברי בעבודה (מבני
עדות המזרח) משתכרים יותר מ מני
בהרבה. לדעתי, מוטב פרנסה
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם

הז ה

2284

אם את דואגת לבתך תני לה טמפון בלי מוליך
רק או־בה טבעי ובטוח!

בתך הגיעה לגיל שבו היא עשויה
לקבל את המחזור החודשי בבל יום.
מנסיונך את יודעת שההתחלה קובעת לא מעט
את התיחסות
הנערה ל״אותם
ימים״ .הכיני
בביתך קופסה
של או־בה
מיני בלי מוליך
— המיועד
במיוחד לנערות
ולבתולות החל מהמחזור הראשון.

טמפון או־בה אינו זקוק
למוליך -
דחיפה קלה והוא
בפנים. בדאי
שתזכרי שמוליך
ולו גם העדין
ביותר, אינו טבעי
ולבן הוא עלול
לפגוע. המוליך
הטבעי ביותר
נמצא בקצות
האצבעות...
או־בה מיני הנו
בעל בושר ספיגה
הטוב בעולם,
קטן ובלתי
מורגש, קל לשאתו
ולהסתירו אפילו
בביס הג׳ינס או
בארנק הכסף.
נסי את או־בה מיני
אין טוב ממנו.

לבי או־ן ה מה, ההסברה ת.ד 5 .ו ו ,2חיפה
אבקש לשלוח אלי א ת הוברח ההדרכה +השי:
5טמפונים בנרתיק

כתובת.
משתמשת בטמפונים

ל א משתמשת

ה11 וו! 0הוה
מאוזן :
)1מקום חפור באדמה לשמירת
מצרכים לימים רבים ;
)5תרגום רומי ראשון, בידי
הירונימוס, של כתבי הקודש ;
)10 אחד מאלופי (מיל ).ב־צה״ל
(ש״מ); )11 די; )13
מקווה רחב־ידיים של מים
מלוחים ; )14 סופר אידי בעל
״קדוש השם״; )15 בת־קול;
)16 נשיא בישראל — קלע
חוטים אחד לאחד; )18 כימאי
שוויצי, בעל חוק היסוד ב־

תרמו־כימיה
עלוב; )21 לוח, ילקוט לדברי
ספרות וידיעות שימושיות;
)22 קיר נוזלים; )24 משום
ש ...הוא העוף הגדול בארץ ;
)25 עיר מטרופולין ביחס לערים
הקטנות שלידה ; )26 עוף
מידבר — משמיע קול; )28
רעשו, סאנו; )30 מאן; )31
עיר רבת אוכלוסין; )32 שמד;
)34 דבר בודד! )35 נשיא ב־צ׳כיה
אחרי מסריק ; )38 אליל
השמש של הכנענים הקדמונים
)39 :גבע־רם; )41 בגלל,
נגד ; )42 מזל טבת ; )43 לשד-
העצם; )45 שם כולל פיוטי
לשרצים ורמשים ; )47 מספיק,
לא עוד ; )48 חפרפרה ;
)50 סל הבכורים; )51 תואר
כבוד מוסלמי )52 :כוח עליון;
)54 מהסריסיס בשושן;
)57 סופר ישראלי מחבר
״יעיש״; )61 מילת זירוז; )62
חמת של עור לשמור בו מים :
)64 גבעה בירושלים ; )65
הזכות לבטל החלטה; )66
כלי־עינויים )67 :של ; )69
מניח אריח ; )70 תמים, נאמן,
צדיק )72 :פריצות בכוונה
רעה ; )74 צמר־גפן ; )75 נעים
לאוזן, לפני הלילה ; )77 פמיניסטי
; )78 קשר לו זרים
והקיפו; )81 צומת מרפא; )83
להיכן; )85 הרם, הגבה! )86
מלך בני עמון; )88 זעף)89 :
דברי הונאה ומרמה ; )91 מרח,
כיסה ; )93 בירה בארץ אירופית
(כ״ח 95 שיח בר נמוך
וקוצני ממשפחת הקטניות ;
)96 כאן )98 :שימש כמזכיר
האו״ם (ש״מ); )100 תן; )102
קריאת אזהרה באשקוקי ; )103
כתב־כריתות; )104 כינוי חיבה
לאפרים במקרא; )105 הר
בגבולנו הצפוני.

מאונך :

)1ממטרה אוטומטית )2 :
רסיסי־בוקר ; )3פרח נוי קוצני;
)4די והותר; )6אויה!
)7תואר לנזיר וכוהן בודאי
בטיבט ; )8לשכה, מדור ; )9
קרבן של איש־ישראל לכפר
על חטא ; )12 זימר זמר קל ;
)15 היפהפיה מטרויה )16 :
קרבן שלום ; )17 מטבע בדרום
אפריקה ; )19 המשתדל להידמות
לבני המעמד הנעלה ;
)20 הבנה, ידיעה ; )21 אבי
העורקים; )23 אבן־טובה; )24
שם האלוהות ; )26 פרובינצ־

מכחנים

21264

(המשך מעמוד )4
טובה ללא ייצוג, מאשר ייצוג ללא
פרנסה.
אני, על־כל־פנים, מוכן להתחלף.
למסור את הייצוג ולקבל
פרנסה.
שימעון שירק, בני־ברק

ע ל־ 3י־ו^חום
הפסימיות גוברת על
האופטימיות.

אנו מתבוננים במערכת־הבחי־רות
של המיפלגות הפוליטיות
שלנו, ורואים שהממשלה הביאה

מה ה ם 113
דימיון מפתיע בין סימלו
של אירגון בינלאומי חשאי
חיים ארוכי ם
הרופא״חקר ובדק —
והוא פונה במיכתב
אישי למנחם בגין :

אני מקווה ומאחל לך שתאריך
ימים, אבל, מצב בריאותך
כיום מצריך הסתלקותך
מייד מעמדת המפתח של ראש
ממשלה בישראל — עמדה
אשר בה אינך מסוגל לפעול
בשיקול דעת קר — וזאת כתוצאה
מהרפואות שקיבלת ב משך
שלוש השנים האחרונות,
ומקבל עד היום בשביל להוריד
את לחץ הדם הגבוה שלך
ולהקל על לבך החולה. כדלקמן:
הורדת לחץ הדם מורידה
את כמות החמצן המסופק
לתאי המוח, ומכאן הפגיעה ביכולת
הפעולה של תאי־המוח
חריפות המחשבה וכושר הניתוח.
אלפי אנשים עלולים
לשלם בחייהם ביגלל השגיאות
שמוח לקוי עושה ביגלל רפואות
הינתנות ללב חולה׳ מו־

יאל; )27 כעם; )29 מודע;
)30 אוברול ; )33 מעון, משכן,
כינוי לרקיע השביעי באגדה
; )34 הפלוגות הלוחמות
בטרום מדינה — בנות ; 40
)36 רם ונישא ; )37 התאגדות
לטיפול בענייני ספורט
וכר; )40 דבר־סוד; )41 אייל,
כוח ; )44 קרה, התאים ליום
מסויים ; )46 בהמת־משא ; )47
שבט בישראל ; )49 כשלון,
תקלה )50 :מזלו של חודש
ניסן; )53 מקור־מים)54 :
בירה באסיה ; )55 תוך ; )56
אות בא״ב ; )58 אגודת־פר־חים
; )59 מיטב היבול —
בשירה ; )60 משוררת יוונית
גדולה מלסבוס ; )62 מזל ; )63
איבר הנקה )66 :סופר אמריקאי
ממוצא ארמני שנפטר

לאחרונה )68 :עמק־עבודה,
עמק־הורה בארץ; )71 סמלו
של קיסר יפן ; )73 תכנית יומיומית
בטלוויזיה ; )76 דפנות
הפעמון ; )77 אור גדול ; )79
הכנסה מניירות־ערך ; )80
אריג־יוקרתי; )82 הוגה־דעות
יהודי בגרמניה בעל ״רומי ר
ירושלמים״ (ש״מ 84 אינווליד
)85 :ריק, הבל; )87
תכשיט בחוטם בהמה ; )90
חברה דנית המייצרת משחקי
הרכבה לילדים; )92 דרגה,
מעלה בסולם )94 :העלה בקול
שאון, שלא מרצון אוויר
וגזים מן הקיבה דרך הוושט
אל הפה ; )96 לחץ ; )97 עוון;
)99 מטבע במזרח הרחוק :
)101 אנא ; )102 מחזאי אירי ;
)103 בור לדריכת פרי־הגפן.

אותנו אל עברי פי תהום כלכלית,
ופיננסית וצבאית, והאופוזיציה
טוענת שברגל אחת אנו כבר מתנדנדים
על־פני התהום.
הסיבות לפסימיות כה עמוקות
ומשכנעות, והסיבות לאופטימיות
כה שטחיות ובלתי־משכנעות —
עד שנימוקי הפסימיות כבדים ב
חיים
ארוכים
רידות את המתח והרגישות
הדרושים לתאי המוח כדי להגיב
ולפעול כראוי במצבים
קריטיים.
אני מקווה שיכולת ההבנה
שלך לא לקתה עד כדי כך
שאינך מסוגל יותר להבין את
הכיתוב במיכתבי זה ולהוציא
את המסקנות מניתוח המצב —
ואני מאחל לך חיים ארוכים
בנחת, בכבוד ובשלווה!
ד״ר אדן גרץ, פירנצה
ובין סימלה של
בישראל.

תנועה

באיטליה השתמשו פוליטיקאים
ואנשי־עסקים מן הימין במסווה שסיפק
להם תא של הבונים החופשיים,
והממשלה נפלה בעיקבות
הגילוי. גם אני כמעט נפלתי כאשר
גיליתי את הדימיון המפתיע

סמל הבונים החופשיים

א חי תו פ ל
הקורא מביע את דעתו על
שינוי פרסונלי מסויים ב־לישכת
ראש־הממשלה.

רחוב הרברט סמואל , 80 תל אביב,טל 656992

פגיעה בחריפות

סמל תנועת עצמאות

מי יו?
הרבה מאלה המורים על אופטי
מיות.
יוסף שריק, תל-אביב

נאומו ותשובותיו של מנחם בגין
למימשל הגרמני ולמימשל הצרפתי
נוסחו ועובדו על-ידי היועץ
החדש, אין פלא שהמחדל הוא
גדול ורב.
עם יועץ מסוג זה, לא תאחר
לבוא גם הידרדרותנו הפנימית והחיצונית.
מי יתן ופרק זה בתול־דותינו
יסתיים חיש מהר.
מידן להב, תל־אביב

אורי פורת נתמנה כיועץ ראש־הממשלה
לענייני־תיקשורת. אורי
פורת הצטיין תמיד בדיעותיו ה ימניות
קיצוניות והניציות, ודגל
במאמריו בהקצנת יחסינו עם ה ערבים
בישראל, בגדה המערבית
ובמדינות השכנות.
הוא נוקט בעמדות לאומניות-
חשוכות כימעט בכל נושא ונושא,
ומגלה גישה אנטי־סוציאליסטית
מובהקת ותוקפנית ללא סייג. אם

בין סמל הבונים החופשיים לבין
סימלה של תנועת עצמאות הישראלית,
מיסודו של הד״ר עזרה
זוהר. האם הדימיון מיקרי י מה
מסתתר מאחורי התנועה הזאת?
אהרון כר־רצון, תל־אביב

אוב טי םבלח ״ ם
הקורא אינו אוהב את
בגין, אך עוד פחות הוא
אוהב את סימון המערך.

כצייר וכאדם שעבר את השואה
ואת התקופה שלפני מילחמת־העולם
השנייה בגרמניה, לא יכולתי
להבליג על השיטה שבה נוהגת
מיפלגת העבודה, בפרסמה בימים
האחרונים את קלסתרו של ראש-
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם

הז ה

2284

מיד נסעתי לשם. זה היה(/״
עם היד על הלב
כדאי. התוצאה — עוד /ע
אני מכיר מעט מאד
אטרקציה במסלול( .אני יע
מארגני טיולים בעולם
כולו שהתנסו בכל החויות מוכן להתערב שבשנה ^1 ן שאני חויתי על בשרי לפני הבאה מקום זה יופיע
שהם ״מכרו״ את אמריקה במסלול מתחרינו).
אנחנו לא נוסעים
לנוסעים שלהם. בארץ,
ל״דיסנילנד״ ,שליד לוס א
הייתי הראשון שאירגן
טיולים לארה״ב. בעקבותי אנג׳לס, אלא ל״דיסני
וורלד״ ,שבפלורידה. כי
הלכו האחרים (אגב, עד
הוא גדול יותר וחדש
היום הטיולים של ״בוא
יותר.
ניסע״ הם נושא
ובענין ה״דיסניוורלד״
לחיקויים) .הנוסחה שלי
נוכחתי לדעת שסיור רצוף
לטיול מושלם הינה
פשוטה: של יום שלם בחום, מעייף
אני נוסע לכל מקום,
מסייר בכל אתר, ישן בכל את האנשים. פיצלנו את
אחד מהמלונות, טועם את הביקור בגן. בשעות
הבוקר מבקרים
האוכל במסעדות!.
באטרקציות המוצלות,
מה שאינו £טוב
חוזרים למלון למנוחה
מספיק בשבילי [11
(וגם להפתעה!) ,שבים לגן

אינו טוב
בשעות הערב הקרירות
בשבילך.
להשלמת הסיור ולתהלוכת
נקודה.
הסיום. מנסיון, זאת הדרך
היחידה להנות באמת
מהמקום.

גם מוותרים על יציאה.
בניו־אורליאנס למשל,
אנחנו לנים. ב״קארה״
זה הרובע הצרפתי היקר
ביותר, במלון בעל ארכיטקטורה ואווירה צרפתיים י * *
אוטנטיים. זה חלק
מהענין. לדעתי, מי שגר י׳
בניו־אורליאנס ״בעוד״
מלע מודרני, פשוט,
מפסיד את העיקר. בלאס־וגאס
לעומת זאת, אנחנו
גרים ב״דאון טאוף׳(ולא
ב״סטריפ״) כי שם ישנו כל
״האקשן״.

אני שונא ל״אכול
אספלט״

בעשר השנים האחרונות ״עשיתי׳ את אמריקה
עשרות פעמים כדי שאתה תקבל א ת טיול חייך.

פעמים רבות ליוויתי
אישית קבוצות מגוונות
כדי לשמוע תגובות בשטח.
לדוגמא הביקור
אוטוסטרדות מחליאות .
בפלורידה
את האנשים.
והתוצאה-בה היום האחרון חשוב
מתכונת הטיולים שלנו
פעם היינו נוסעים
לי כמו הראשון
תמצא את״
למיאמי, אבל נוכחתי
האיזון המושלם פעם היינו טסים
שהיא חמה ומשעממת את
יין טבע לעיר. מאורלנדו, פלורידה, ישר
הנוסע הישראלי. ניגשתי
לשדה התעופה בנידיורק

ללשכת התיירות המקומית
ומשם לתל־אביב. שיניתי
לקבלת אינפורמציה.
הגועשת ומיד
זאת. הגעתי למסקנה, בלשכה הגברת השמנמונת
..אחריה חבל שיום נוסף בניו־יורק
שאלה אותי אם ב״סייפרס
1ד 1 7איימיש. ,
יסיים את הטיול כמו
גרדנס״ כבר
ן) [ 0 0 1 1פנסילבניה
שצריך. זו הזדמנות לערוך

ביקרתי. י
קניות אחרונות, לראות לשיקגו הניאגרה מפלי דרך
הצגה, לאגור רשמים
ואחריה הפרקים. וכך
לסיום, ואפילו לנוח
הלאה לאורך כל הטיול.
לקראת הטיסה הארוכה
בקטעים ״המתים״
הביתה.
במסלול פשוט, טסים. חבל
על הזמן. בעיקרון אני לא
כל שנה אני שואל
חוזר פעמיים על אותה
דרך. אם עושים

בספינהאתאתהדרך מחדש
לטורונטו

את דעתם של
הדרך חזרה לניאגרה
אלה שכבר ד ^ 1
עושים באוטובוס.
נסעו עם
״בוא ניסע״,
קיימת נקודה
סוכני נסיעות אמריקניים,
אחת שעליה אני
עובדי לשכות תיירות, את
עצמי. כל תגובה נבדקת. מתעקש רמת בתי המלון ומיקומם: כל חויה נרשמת. קשה
למנות את השיפורים
אנחנו לנים תמיד
שעשינו ואנו עושים כדי
במרכז העיר או ברובע
להעניק לך את טיול חייך.
המעניין יותר. זה מייקר
מי שלא התנסה בזה לא ידע.
לכאורה, אבל בסופו של
: פחות דבר זה עולה לנוסע
בקש את חוברת ״אמריקה
כשלא גרים במרכז העיר
אמריקה 81״ ,אבל קודם,
משלמים הרבה יותר עבור אולי כדאי שתשאל את מי
מוניות, עבור טיפים ובערב שכבר נסע.

אמריקה אמריקה
יוני
18,25

תאריכי יציאה מספר אוגוסט ספטמבר ימים
יולי
29 3,10,17 6,13,20,27 2,9,16,23,30

הללויה אמריקה
יוני
.17,24

תאריכי יציאה אוגוסט יולי
5,19
8,15,29

ספטמבר
2,9*,23
מספר ימים

מוסיק בריקמן־מנכ״ל בוא ניסע

נפיחות? עצירות?

אין תכנסי
לביקיני ז
תה ביקוניס לעיכול טבעי :
נמס (היחידי בישראל) ,עלים וטבליות.
תה ביקוניס מיוצר מצמחים.

(המשך מעמוד )6
הממשלה כשהוא ״צובט בלחיים״
של עצמו.
עקרונות השיטה הזאת היו נקו-
טים בימים האפלים ההם. מציירים
את דיוקנו של הקורבן כביכול
בצורה ריאליסטית, ולהבדיל
מסיגנון הקריקטורה משנים פרטים
קטנים בילבד, כך שהעין ה־לא־מקצועית
קולטת תמונה מעוותת׳
בלי לעמוד על כך שהיא
מעוותת.
מעולם לא הייתי מאוהדיו של
בגין. וזאת ביגלל שראיתי בעיני
את הסכנה שבלאומנות. יחד עם
זאת, בגין פעל תמיד, בדרכו,שלו,
למען המדינה, ובוודאי שלא מגיעה
לו פירסומת רוויית־רעל שכזו.
חורה לי שמילחמת הבחירות
הידרדרה עד כדי כך.
דויד שניאור, תל־אביב

צ׳יבוטרז 1ה חו ת 1ת
הקורא מודאג משורה
שלמה של עניינים שעל
סדר־היום.

תלמ״ן דיין

פוקס־צ׳בדטרו

תגמולים לנצח

שלום החותנת

שום רמת
במקום תמונתו של הכדורגלן
שום הופעה בטעות
זו של דמתי (״העולם הזה״
.)2282

אני פותח את
ופתאום אני רואה
הכדורגלן דמתי.
כתוב למטה, ואני

מדור הספורט,
את התמונה של
אני מסתכל מה
רואה שלא כתוב

רך = רסקו״ ,נאמר כי
מר אהרון רובינשטיין
דרש וקיבל תמורת ויתור
על הפעלת זבות סירוב
ראשונה בעיסקת רסקו —
כיסוי להוצאותיו המיש-
פטיות. נאמר גם שהסכום
ששולם עמד על
״שלושה מיליון לירות״
(״העולם הזה״ .)2281

ה סיני ר
מפ״ס1ם
מפלגת העבודה• מ פ ״

דרושי אנשים אמיצים, אנשים עצמאיים. אגשים
המוכנים לשחות נגד הזרם. אנשים
שאינם נגררים אחרי הרבים.אנשים כמוך.
לא רוצים בהמשך שלטון הליכוד!
לא רוצים לחזור למצב שלפני 1977 ולא
רוצים תרגיל חדש בנוסח ד״ש!
בואו אתנו לימים טובים יותר! אל תחכו
לפניה אליכם! התקשרו מייד למרכז של׳׳י,
רחוב דיזנגוף 87 תל-אביב טלפון .290257
אנוסנוישלי למז

זגי לו ם
קורסי למתחילים
ממשיכים ומתקדמים

״קמרה אובסקווה״
ת״א,ביאליק 658677-,23
י־ם,בצלאל 233502-, 6

תן טרמפ
ל חיי ל

חבול מפלגות העבודה-מך
אוהדיהם ותומכיהם מתכל׳ן עלמדשאותביתברל החל משעה 2.00 בצהוייס-, ן בשבת.11.4.81
בשעה 4.00 אחרל־הצהריים
עצרת באמפיתאטרון׳

קודאז׳ טרי
משם
אם טענתו של 1אורי אבנרי, שמנחם
בגין מסומם, אמנם נכונה,
אז מטה הבחירות של הליכוד
יכול להשתמש בסיסמה הידועה
לציבור :״עם הכוח הלבן אני
אלוף!״ (או אולי — ״האיש המתוחזק״)
כמו שבגין אומר :״טוב
סוליה בכים — מעימות עם מר
סארקיס״.
האם משהו קרה באוצר? אולי
ארידור התחלה? והרי מזמן כבר
לא הוזלו הטלוויזיות!
אם דיין מתכוון להוציא עוד
ספר בקרוב, שיקרא לו :״תל״ם
— תמלוגים לנצח מתקבלים. יש
אלוהים !
הלו? אדון צ׳י׳בוטדו? שמעתי
שהחותנת שלד התחשמלה. כן?
כן? טוב ־שיש חשמל, חסוך ש לא
יחסר!
גיא משיח, רמת־גן

שם שום רמתי ! כתוב סתם שום !
וזה מה שנקרא שום הולד עם
כל דבר, גם עם רמתי.
זילכה, תל־אביב

ל ה די ם
בכתבה ״ליכוד

עד ׳הד שא
מה שחושבים מעבר לים
על תעמולת הבחירות כאן.

באשר אתה שם בארץ הקודש,
מצורף בזה קולאז׳ חדש וטרי ל שנת
.1981 ככד. זד, נראה מפה.
גיל שער, ניו־יורק

מעי

מהאמור בכתבה עולה כי מר-
שנו, מר רובינשטיין! ,נתן הבטחה
לקבוצת מרידור, כי אין בכוונתו
להפעיל את זכות הסירוב הראשונה,
ולאחר מכן חזר בו, על מנת
לזכות בפיצוי כספי מהרוכשים החדשים.
למהלכים
אלה׳ המיוחסים למרשנו,
נותן כתבכם הנכבד ציון של
״תרגיל מחוכם״.
הננו מתכבדים להודיעכם כי הדברים
המיוחסים למרשנו, בכתבה
הנ״ל, הינם מצוצים מן האצבע
מתחילתם ועד סופם. מדשנו
לא הפעיל ולא הודיע כי ברצונו
להפעיל את זכות הסירוב הראשונה,
ממילא לא דרש ולא קיבל
כל פיצד שהוא, בין לכיסוי הוצ אות
מישפטיות ובין לכל צורך
אחר.
מדשנו רואה בחומרה רבה את
הדברים האמורים בכתבה, מהם
משתמע כי נהג ׳שלא בהגינות או
שלא בתום־לב ואף ניצל מעמד
־או זכות, לשם קבלת טובת הנאה
מקבוצת הרוכיסים.

אמנון עברון,

כדורגלן דמתי
לא שום

עורך־דין, תל־אביב
י• העולם הזה מקבל את גירסתו
של עורך־הדין עברון, ומצטער על
הניסוח הבלתי־מדוייק בכתבה.
ה עו ל ם

הז ה

2284

מלכת האיים

מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד•
* 8י מי ם 7לילות־ כולל טיסה ואירוח

בגושן 3ל ה עונ ה

יו ם שלי שי
טיסה י שירה
מה אתה אוהב? נוף הרים, חופים
ומפרצים — יש דיג, ציד, מיניגולף,
טניס -יש. שחיה בים צלול להפליא,
בריכת שחיה או מועדוני צלילה -יש.
טיולים ברגל, ברכב או ביאכטה -יש.
אוכל ומשקאות כיד המלך, בידור,
סירטאקי ובוזוקי -יש. רק תגיד מה
אתה רוצה, יש! בחר לד פינת חמד
באי כרתים את מפרץ אגיו ניקולאוס,
חוף הרסוניסוס, חוף רתימנון או קוקיני
הנה ובוא לחופשה באי האיים של יון.
ארגון ובצוע:

המחיר הו חלמיום 1 5 . 6 .8 1־$ 3 3 3 .

חגיגה נופש
האושר

כמו כן הצעות
מיוחדות לבית־מלון
מדרגה א׳ או דה־לוכס
פרטים והרשתה: אצל כל סוכני הנסיעות.

בן־יהודה 21ת״ א
,טל 652140 :

קדמום!

טל 292445 :
291354/5/6

גם בשחור־לבן אפשר להבחין

ןבקס מי ה של יוון, הצבעונית כל־כך.
האנ שים -מ ל אי שמחת־חיים,
מכניסי אורחים, בעלי לב־חם.
או ה בי ם לארח, מאו שרים לשמח,
שופעים עליזות.
הנוף -ציורי כל־כך. איי ם ק טני ם
פזורים על ים כחול, שמים ר חו קי ם
ובהירים, מיפרצים רומנטיים, הרים
נישאים וערים לבנות. א רכי ט ק טו ר ה
מודרנית שובת־עין לצד ע תי קו ת מן
הנודעות בעולם.
כל זה מ חכ ה לך ביוון. אל כל אל ה
תוכל להגיע במחיר סביר.
לשם מ בי א ה או תך אולימפיק,
חברת התעופה היוונית, אשר אנ שיה
ישמחו לספר לך על נפלאותיה של
יוון. צריך רק לקפוץ ליוון וכד אי
באולימפיק.
פנה לסוכן הנסיעות שלך. הו א יודע!

הורוסהוס
מ רי ם
בנימיבי

! מזר החודש :

! תאומי
! הקשר בין
בני1מזל
! תאו!ני
והמין נ!צועות

בן מזל תאומים שעוסק רק בתחום
אחו, או במיקצוע יחיו, לא מצא מקומו
קודם כל בן מזל תאומים, שמוצא
את עצמו רק כתחום אחד, ושאינו מודע
לצורן שלו לעסוק בכמה תחומים, או
לפעמים בכמה מיקצועות בעת ובעונה
אחת, הוא עדיין לא מצא את מקומו
הנכון. כדאי להוסיף שעל־פי״רוב הוא
זריז, יעיל, בעל תושיה, הברקות והספק
מדהים• אך לאחר כל אלה הוא מרגיש
משועמם ורוצה להתנסות בפעילויות חדשות,
שיגרו את דימיונו /ויהיו בעלות
אתגר מעניין.
כאן אזכיר מיספר מיקצועות המתאימים
במיוחד לבני מזל תאומים, ושבהם
הם מתבלטים. הדבר הטיבעי ביותר
עבור בן המזל הוא לקרוא את הרשימה
ולאמץ לעצמו שניים־שלושה, או אפילו
ארבעה מיקצועות, ואז כמעט מובטח
לו שיהיה מרוצה.
הוראה כאן ניתן למצוא רבים מבני המזל,
או יותר נכון מבנות המזל. הקשר לילדים
חשוב להם, מאחר שהם עצמם, בלי
קשר לגיל הכרונולוגי, תמיד נשארים
קצת ילדים ומרגישים עצמם טוב בחברה
ילדותית• כיתה שלה מורה בן תאומים
— זו כיתה שהילדים בה מרוצים, אף
פעם לא משעמם להם, המורה מתמצא
בכל־כך הרבה דברים מעניינים, ובשיעור
אחד לומדים ושומעים על נושאים שאולי
לא בדיוק שייכים לנושא, אך אלה
נותנים את העניין האמיתי. נוסף לכל,
כושר החיקוי של המורה, חוש־החומור
ויכולתו לרתק בסיפוריו את כיתתו,
יבטיחו לו כיתה ממושמעת ללא שימוש
בכוח.

מים ן לפני שהקונה יספיק לחשוב ולהתלבט,
הוא כבר יעזוב את החנות עם
הסחורה ביד> ועם ארנק כמעט ריק.
אין! זו אומנותו של אותו סוחר ממולח
ופיקח בן מזל תאומים, שחש מתי לומר
מה, ובאיזו צורה להגיד, מתי לטפוח
לקונה על הכתף, לקרוץ קריצה מהירה,
בתוספת בדיחה עסיסית, והעיסקה גמורה
לשביעות-רצונם של שני הצדדים.

מז כי רו ת
מזכירה בת מזל תאומים מגלה זריזות
ויכולת להימצא בכל המקומות, שבהם
היא נחוצה, בעת ובעונה* אחת. היא
מרחפת במישרד, מהבוס ללקוחות, כש-
בינתיים היא חולשת על שני מכשירי
טלפון, עונה לכולם, מספיקה למצוא את
התיקים הדרושים באותו רגע ולתקתק
במכונה מיכתב מהיר. אם ממתינים לקוחות,
היא תדע ״לזרוק״ להם מישפט
מרגיע בלווית חיוך מבטיח, וגם אם
היא מעט לחוצה, זה בדיוק המצב שבו
תרגיש סיפוק אמיתי ושביעות״רצון מהחיים.

יחסם של בני מזל תאומים לעבודה
לא קל להבין. מצד אחד הם זריזים,
בעלי מרץ ואוהבים להיות עסוקים. אותם
אי-אפשר לשייך לקבוצות של אלה
שמחפשים שלווה וחוסר-מעש. ובכל זאת,
כשהם כבר עוסקים במיקצוע כלשהו,
ולעיתים־קרובות אף בלתי-מרוצים.
הבעיה המרכזית היא שלעיתים־קרו־בות
הם אינם תופסים מה גורם להם
לחוסר שביעות־רצון זו. הגיונית הם יכולים
להסביר לעצמם ולאחרים שהדברים
מתנהלים פחות או יותר כפי המ הם
מוצאים את עצמם חסרי-מנוחה,
צופה. אז מה בכל-זאת גורם להרגשה
זוז

מי יוכל להצליח יותר מבן מזל תאו-

עיתונאות מיקצוע תאומי מובהק. הסקרנות,
העירנות, היכולת לקלוט אינפורמציה,
הזריזות שבה עובר בן המזל
ממקום למישנהו, ההסתגלות המהירה
למקומות ולמצבים /היכולת לדובב את
האנשים ולהוציא מהם גם את מה
שאינם מעוניינים לגלות, ובעיקר, כושר
ביטוי נפלא, כתיבה קלה ויכולת להמציא
את החומר החסר — אלה הופכים
אותם מתאימים ביותר לעסוק במיקצוע
הזה. רבים מהם אכן עוסקים במיקצוע
זה, ומהנים את עצמם ואת סביבתם.

בתחילתו של השבוע עלולות לצוץ בעיות
במקום־העבודה. ואלה אינן קשורות
בטיב הביצוע, הן תתמקדנה
בעיקר על יחסים
ביניכם ובין שאר
האנשים המאכלסים
את מקום-העבודה. מיותרים פיטפוטים
שלכם ושל אחרים,
רכילויות קטנות והשמצות
מעצבנות — מכל
\ 1במרס -
אלה יש להיזהר במ20ב
א פ רי ל
יוחד. החלטות, שקשורות
למקום־המגורים, כדאי לדחות לזמן
מאוחר. הזדמנות לקשרים רומנטיים.

בני מזל סרטן הקשורים לעסקים חייבים
להיזהר־ בשבוע זה, זו לא תקופה טובה
לעסקים. ייתכנו טעויות
בשיפוט, ושגיאות
חמורות אחרות. לא
רצוי לתכנן לטווח־ארוך
ברגע זה. גם להבטחות
הנאמרות כלאחר
יד יש להתייחס
בחשדנות־מה. נסיעות
לצרכי עבודה עשויות
להפגיש אתכם עם אנשים
שבהם תוכלו להע־זר
מאוחר יותר. לאלה שנמאס לפתע הכל,
ושמרגישים צורך לשנות, כדאי להמתין.

ענייני עבודה יעכבו תוכניות שקשורות
לנסיעה, מאוחר יותר יתברר שזה היה
לטובה, למרות שברגע
זה המצב נראה מעורפל,
וגם בתחום העבודה
לא ברור מהו
מקומכם• תוך מיספר
שבועות תתחילו לחוש
מעט הקלה, והתקדמות
שתהיה רצויה
מאוד. קשרים רומנ-
טים חדשים עשויים
להיווצר השבוע דווקא
במקום־עבודתכם. קשר חדש, שתחילתו
בימים אלה, לא יוכל כנראה להאריך.

ענייני כספים רגישים במיוחד השבוע, יש
להימנע ככל האפשר מסיכונים, הימורים
קניות גדולות ומתם בי־זבוזיס.
נסי-עות קצרות
עלולות להפתיע אתכם,
אך לאו־דווקא בכיוון
חיובי. לאלה שנוהגים
כדאי לשיב־לב לחוקי־התנועה,
ולנהוג בזהירות,
בשבוע זה כל מה
שקשור לנסיעות קצת
1 21 נאפ ר״ל -
;!6ב מ אי
מסוכן. בעניינים רומנטיים
מחפשים יציבות,
ולא מוצאים. קשרים חדשים וישנים גורמים
לספקות ודאי־ביטחון באשר להמשך.

שווו

על בני תאומים להשגיח במיוחד לא
לאבד חפצים חשובים. תעודות, מיס-
מכים וכסף. חלק מ-
האבידות יהיו בתוך
הבית, ואלה יימצאו
מיספר שבועות מאוחר
יותר. גם דלתות-
הבית חייבות בבדיקה
נוספת, יש סכנה מפני
פריצות לבתים• מצב-
הרוח די עליז בימים
אלה, מחדשים קשרים
ישנים, ומבלים במסיבות
של ימי־הולדת. גם במקום־העבודה
אופטימית. יותר אווירה
תשרור

מ ס חר

חיי־החברה מעסיקים אתכם יותר מ הרגיל
בתקופה האחרונה, פגישות מיק-
ריות עם ידידים ישנים
מעלות זיכרונות. מצב־הרוח
אופטימי, אך באווירה
אופטימית כזו
עליכם להשגיח לא להיתפס
למחמאות, שעלולות
לטשטש כוונות הנסיעות אמיתיות.
תהיינה מוצלחות ויביאו
לתוצאות מקוות.
אלה שממתינים למיכ-
תב, או לשיחה טלפונית חשובה, ייתכן
שייתקלו בעיכובים. שימרו על סודיות.

אתם נמצאים בתקופה שבה נפתחות בפניכם
אפשרויות רבות בתחום המיקצועי. גס
בשטח הכספי תתחילו
להרגיש תזוזה לכיוון
רצוי. אך בין כל הדברים
החיוביים יש ל־שיס־לב
במיוחד להבטחות
ולהצעות שנאמרות
מבלי להתחייב באמת.
יוזמה, שתבוא מכם,
עשויה להביא לשיפור
22באוגוסס -
22בספטמבר
ניכר במעמדכס בעבודה.
בשטח הרומנטי
תחושו במרבית השבוע בעיות וחוסר־רצון
של בני־הזוג ליצור אווירה חמימה ביניכם.

עיתונות

אתם זקוקים לחופשה אך דבר זה לא
יוכל להתבצע השבוע. מומלץ להתחיל ב־תיכנון
של נסיעה יותר
ארוכה ולזמן יותר ממושך.
הימנעו מלהלוות
כספים לידידים, מכיוון
שמאמצים רבים ידרשו
כדי להחזירו לידכם.
הטיפול במכשירים חשמליים
הנמצאים בביתכם
דורש התייחסות
זהירה. מיכתב מחוץ־
לארץ, או שיחת־טלפון
ממישהו המשתייך לבני המין השני, עשויים
לשמח אתכם ולפתוח בפרשה חדשה.

עקת

קשרים חדשים שייווצרו השבוע עלולים
להתגלות כשונים מהציפיות הראשונות
שתליתם בהם, הרושם
הראשון ייגרום לטעות
בשיפוט. חלק מזמנכם
תיאלצו להקדיש
לטיפול בקרובים, שמעורערת. בריאותם ידידים,
שנמצאו בלח צים
ובקשיים, יישתח-
דרו מהם, ואתם תח גגו
איתם. מיפגשים
חברתיים יביאו להיכרויות
עיסקיות חדשות, ולהרחבת חוג
המכרים. צפו לקשרים רומנטיים חדשים

אמ*>ח
בין שאר המיקצועות מוכרחים להתייחס
גם לאמנות — בני המזל נמשכים
לאמנות, אם כי לא תמיד יהפכו אותה
למיקצוע בלעדי. אך גם אם יעסקו בה
כמיקצוע נוסף, יגלו כישרונות אמיתיים,
ויפתיעו את הסביבה בטיב הביצוע.
מוסיקה — זריזות, חוש קצב, עירנות
ושמיעה טובה גורמים לכך שיהיו נגנים
מבריקים, בעלי טכניקה זריזה, ושולטים
בתחומים שונים ומגוונים בעולם המוסיקה.

פ רו ח
רבים מבני המזל כותבים. סופרים לא
מעטים משתייכים למזל זה ומוכרים
כסופרים גדולים. הרי הכתיבה קולחת
מעצמה, בן תאומים מדבר דרך עטו,
המרחק מהמחשבה לכתיבה קצר ביותר,
כך שאחד המאפיינים הוא הכתיבה ה ספונטנית,
או לפחות כך מרגיש הקורא
בספר שנכתב על-ידי בן תאומים. הכתיבה
אינה מכבידה, ונותנת הרגשה שהקורא
מכיר אישית את הסופר. בן תאומים
מבורך בדימיון עשיר — וספריו
בדרך־כלל מרתקים ומעניינים.

פולי טי ק ה
בני תאומים יכולים להחשב כמתאימים
לעסוק בפוליטיקה, אך למעשה לא
כך הדבר על פני השטח. יכולתם לשוחח
בקלות וכושר השיכנוע שלהם מטעה, כל
זה לא במיוחד עוזר להם בדרכם לפוליטיקה.
הדבר הנחוץ ביותר לפוליטיקאי,
בדרך־כלל חסר להם — השאפת נות
ויכולת ההתמדה, אלה אינם מאפיינים
אותם. ולכן גם כאשר הם כבר
מגיעים למישרה רמה, ומושכים אליהם
תשומת-לב רבה, בגלל הופעתם, נאומיהם
המבריקים, והתנהגותם הבלתי־שיגרתית,
הם מסוגלים לפתע לעזוב הכל,
ולעבור לתחום אחר, שמעניין אותם לא
פחות.

מריבות במקוס־העבודה עלולות לפרוץ בגלל
טעות. הרוגז הרב יגרום לכם לברר
מי האשם האמיתי בטעות,
וזה לא יעורר
סימפטיה אליכם. יש
לשמור היטב על הברי *
אות, כיוון שאתם רגישים
במייוחד בתקופה
זו, החלק הרגיש בגופכם
השבוע — הרגליים
ו 2בדצמבר -
— היזהרו לא לעייפן
19 בינו א ר
יתר על המידה. אי־הבנות
עם בני־הזוג יכניסו
אתכס למתח, אך בסבלנותכם הידועה
תצליחו ליישר את ההדורים כהלכה.

תהיו עסוקים עד מעבר לראש בענייני
עבודה, אך דבר זה לא ימנע מכם להתמסר
לשאר ההנאות,
שבלעדיהן חייכם אינם
חיים. ספורט, קולנוע
מסיבות והרבה אהבות
— כל אלה ימלאו את
השבוע. מיפגשים עם
ידידים חדשים וישנים
יביאו אתכם לתכנן
תוכנית הקשורה לנסיעה
לארץ אחרת. הע־ !131 זדמ
דרות ארוכה מהרגיל
ממקום העבודה עלולה לגרום להתרג-
זות ולדברי ביקורת מעמיתים למיקצוע.

טעות בשיפוט עלולה להביא להפסדים כספיים,
ולאי־הבנה במקוס־העבודה. גם בבית
האווירה לא תהיה שקטה,
יורגש מתח רב, בך
הזוג חסר־מנוחה וביקורתי,
ומאמציכם אינם
מוערכים כראוי. הילדים
עלולים לגרום לאכזבה,
כאשר יתגלה שהעלימו
מכס מידע חשוב. רומנים
ישנים, שהיו מעורפלים
ותכליתם לא ברורה,
נראים יותר מב־טיחיס
עתה, בגלל סודות שיתגלו לכם2 .
הקשרים יקבלו אופי מיסתווי ומרתק* .

8* 11

ב-הנחות׳־׳ץ
עם בשנה ! עשרות אלפי מוצרים בהנחות
אירוע כזה רק פעם
ניכרות ביריד אדם ומעונו 81׳ — היריד הגדול מסוגו
בישראל. בואו ליריד רכזו קניותיכם, ופתחו את
עונת הקיץ בערב בלתי נשכח של בלוי משפחתי.
ביריד אדם ומעונו שילוב מרשים של תצוגה
עשירה ומבצעי הנחות וקניה.

שלל חידושים יחיד במינו בכל הקשור לתרבות
דיור. כלי בית, מכשירי חשמל, מוצרי ״עשה
זאת בעצמך״ ובפעם הראשונה ״ביתן מזון״
הכולל מבצעי הדגמה וטעימה של מיטב מוצרי
המזון. כל אלה וענפי תצוגה רבים אחרים
שירתקו אתכם בערב גדוש ומגוון.

הלהקה האמריקאית
•103113 1( 31166 111631:61־161ז7\ 1
( 1011< 831161 ) €3114011113ת 63ד 161ת ^
להקת היצוג רבת המ שתתפים הכוללת זמרים
רקדנים ונגנים,תופיע מדי ערב על במת ענק
שתמוקם במרכז היריד.
הלהקה תופיע בתכניתה ״ארץ פ ר אי ת׳/
המתארת את הווי החלוצים באמריקה, ימי
הקאובוים, האינדיאנים והמערב הפרוע.
המופע המרהיב של הלהקה, זכה ל שבחים
רבים ברחבי העולם, ונבחר להיות חלק מטקס
ההכתרה שנערך לנשיא רייגן

מדי ערב שפע
ארועים,
הפתעות וחוויות

הגרלת ענק לכל
מבקרי היריד
כל כרטיס כניסה מהווה תלוש השתתפות
בהגרלת ענק נושאת פרסים יקרי ערך.

מועדון הקוסמים הישראלימגיש: ראובן
ומרגרט איסרט אשפי הקוסמים 81׳.
שמוש חינם באחד ממתקני הלונה פרק.
על הדשא עם הזמרת מילי מירן
״קופצים על המטמון״
משחק בחסות חברת סודה סטרים, פרס של 25,000 שקל.
כל האירועים והמופעים
בכרטיס אחד,

מרבז דדריד־ם
גני י ת /נריכה. ש ד׳ רו ק ח. ת ל -א בי ב טלי ו 3ו - 4 7 4נ 0

גיתם מערכות חלמית

היריד ניפתח ביום ה׳ 11 ביוני וינעל במוצ״ש ה־ 27 ביוני.
שעות ביקור ; 23:00 - 17:00 :במוצאי שבת
מצאת השבת ועד .24:00 אוטובוסים . 48,47,28,21 :אגד 526

תפתח הרעה 3

האקלים ההכרתי והפוליטי של ישראל, היום: ,מהווה חממה נוחה
לצמיחתן שד קכוצות רכות ומגוונות כימין. אף פעם לא נהנו מתנאי
צמיחה טוכים כל כך, ומסיכויים טוכים כל־כך. כד אחת מהקבוצות

האלה מזכירה גופים ימניים שככר הופיעו כמקומות, אחרים כעולם.
גט כמיקרים הללו מצאו להן הקכוצות השונות מנהיג אחד כרגע
המכריע. כאשר הגיע כוח כזה לשילטון, היתה התוצאה תמיד נוראה.

04111:1דיה מטיל אוו ער הקבוצות המתרוצצות בשוליים הימניים
של הבמה הפוליטית־ המצפות להתמוטטות המישטר הדימוקרטי בישראל

פעם. חוג עין־ורד היווה מיסגרת נוחה,
בזמנו. כמה מהם הופיעו גם ב״במה״ לפני
שהפכה לתל״ם של משה דיין. איש דבר,
נחום ברנע, דיווח לא מכבר על פגישה
שקיימו על גדות הכינרת, שם נשמעו
איומי ״חיסול״ כלפי מנהיגים מן השמאל.
מדי פעם מעלים אנשי הימין הטכנוק-
ראטי את הגיגיהם על הכתב, בחוברות
העוברות מיד ליד. בני פלד כתב חוברת
כזאת לפני כשנתיים. כותרתה היתה :״אם
תרצו, אין זו אגדה״ .בחוברת זו דחה
פלד את הניסיון להפוך את מדינת-ישראל
למדינה דתית. הוא קרא ״להחזיר את
המנדט לעם״ ולהקים אסיפה מכוננת חדשה
שתכין חוקה ותביא אותה למישאל־עם לפני
שיימסר השילטון למפלגות כלשהן.
בראיון למעריב אמר פלד :״אם ננהג
בערבים בעצתי, העולם ינשום סוף־סוף
לרווחה. תהיה מילחמה לצורך השגת שלום.
לזה מצפה העולם מאיתנו. הגויים מבקשים:
עשו כבר סדר. היום הכל פתוח :
נפט, חנק ערבי, סחיטות, טרור פלסטיני.
העולם טוען נגדנו: לא סגרתם שום בעייה,
אך באותה עת אתם יונקים מאיתנו כל
הזמן. אתה שואל מה תעשה ארצות-
הברית? מה היא עשתה אחרי הניצחון

עין־חרוד
במיסגריה של קיבוצו, עין־חרוד מאוחד,
אחרי שנגמרה תקופת ״הברוגז״ בינו לבין
הקיבוץ. טבנקין, שהיה מפקד חטיבת
״הראל״ של הפלמ״ח, וסנאמניו של יגאל
אלון במילחמת העצמאות, חזר לקיבוצו
אחרי המילחמה. הוא נשלח לטכניון, ולאחר
שסיים את לימודיו הקים בקיבוץ את מיפעל
המתכת פלדות עין־חרוד. הוא ניהל את
המיפעל בצורה שעוררה התנגדות בקיבוץ,
תוך היזדקקות לעבודה שכירה במימדים
גדולים. הוא הקים שיכבת מנהלים שעמדה
לצידו, ומתנגדיו טענו שניהל את המיפעל
מרחוק, ממלון הילטון בתל־אביב. בסופו
של הסיכסוך הורחקו טבנקין וחבריו להנהלה
מתפקידם במיפעל. במשך זמן מה
ניסה טבנקין את מזלו מחוץ לקיבוץ.

לצ &תלמילחמת
הכרעה

כני פלד
׳אלביט
^ חת הקבוצות המסוכנות של הימין
הקיצוני היא זו שניתן לכנותה בשם
הימין הטכנוקראטי. על דרך השלילה,
אפשר לאפיין את חבריה כך: הלאומנות
שלהם אינה נובעת מאמונה דתית. בדרך
כלל הם אף אנטי־דתיים. הם גם אינם
חסידי המלל הרוויזיוניסטי, ודוחים כל
ניסיון לקשור אותם אל הלאומנות המיסטית,
הנשענת על ״השורשים הקדומים״
של העם. מאפיין שלילי נוסף: אנשי הימין
הטכנוקראטי אינם מתמודדים ׳בבחירות
לכנסת העשירית. הם ממתינים.
בקבוצה זו ניתן למנות אנשים כאלוף
(מיל׳) בני פלד, מי שהיה מפקד חיל-
האוויר והיום מנכ״ל אלביט, כאן נמצא
גם אחד מקודמיו של פלד בפיקוד על
חיל־האוויר, ומי שעומד היום בראש חברת
ההשקעות של בנק דיסקונט, דן טולקובסקי
(גם אלביט נשלטת על־ידי דימקונט) .כאן
ניתן לגלות גם אנשים כאיש כינרת איתן
איתן, חלק מאנשי חוג עין־ורד, איש
מעגן־מיכאל מאיר זורע, שניכווה במערכת
הפוליטית וחזר לקיבוצו, ואיש קיבוץ
נוסף — יוסף (״יוספ׳לה״) טבנקין מעין־
חרוד (מאוחד).
מבחינת העמדות המעשיות, אין הבדל
גדול בין אנשי קבוצה זו לבין יתר הקבוצות
של הימין הקיצוני. כמו האחרים,
גם אנשי הימין הטכנוקראטי מתנגדים
לכל נסיגה ישראלית מהשטחים שנכבשו
ב־ .1967 הם אונם מאמינים באפשרות של
שלום עם העולם הערבי. הם דוגלים
בהתעצמות צבאית גדלה והולכת, ואף הם,
ככל השאר, מאמינים ששעתם תבוא כאשר
תיקרום תחתיה המערכת הפוליטית הקיימת.

יוסף טבנקין

אחד המאפיינים החשובים שלהם הוא
בוז עמוק ומתנשא כלפי ״הפוליטיקאים
הקטנים״ השולטים היום בישראל. בעניין
זה אין הם מבחינים בין שימעון פרס
למנחם בגין, או בין יצחק רבין לשימחה
ארליך.
אנשי הימין הטכנוקראטי הם מי שהיו
מפקדים בכירים בצה״ל או בפלמ״ח ובהגנה.
הם תופסים עמדות בכירות במערכת
הכלכלית, או שהיו מצויים בעמדות ניהול
של התעשייה הקיבוצית או המשק הממלכתי.
חלקם מקורבים למה שמכונה ״תנועת
העבודה״ — וכל אלה מכתיבים את אופי
הטיעונים הפוליטיים שלהם. טיעונים אלה
הם כמו־מדעיים, כמו־מנוטרלים־מרגשות,
כמדהגיוניים.

מ ה לי ט גי
ועד מאיבה
שה להעריך, היום, אם העובדה
•\ שהימין הטכנוקראטי נטוע עמוק בתוך
המערכת הכלכלית והחברתית של העלית
הישראלית מגבירה את עוצמתם, או מעקרת
אותם. הם אינם דומים לרב כהנא, לד״ר
עזרה זוהר או אף לגאולה כהן ולשאר
הקבוצות משולי הימין, המסתערים מבחוץ
על העלית השולטת. הם קרובים לצלחת.
הם מכירים את כל מי שצריך להכיר.
יש להם דלת פתוחה במיסדרונות השיל־טון,
ומביטויים הנשמעים מדי פעם מפי
קציני צה״ל הבכירים דהיום, ברור שיש
לעמדותיהם תמיכה איתנה בצמרת הצבא.
חלק מאנשי הימין הזה מתכנסים מדי

דן ט^קוכסקי
דיסקונט

הגדול של ששת הימים? הריעה לנו.
הערבים חלשים בהרבה מאתנו, פחדנים.
כדי להשיג שקט הם יוותרו לישראל.״
פלד משרטט גם את גבולות המדינה:
״אני רוצה להגיע להסדר מדיני עם סוריה
כך: מנהר הליטני (חציו יהיה בגבול ישראל)
בצפון, בקו שעובר לכיוון מזרח
ומקיף את מקורות המים של החולה, יורד
דרומה ומקיף את הכינרת לאורך הירדן
עד כורנוס (נואיבה) ומשם לאל־עריש...
נעביר לירדן את הפוטנציאל האנושי שבגדה,
ואם יחפצו להישאר אצלנו — יהיו
אזרחים שווי־זכויות.״
גם יוסף טבנקין הוציא חוברת. הוא
בנו של מנהיג הקיבוץ המאוחד, יצחק
טבנקין, חברם ואיש־ריבם של ברל כצנל-
סון ודויד בן־גוריון. טבנקין עובד היום

ך * 1חוכרת של טבנקין כוללת עשרה
י 1עמודי מכונת־כתיבה. היא כתובה ב-
סיגנון שהוא תערובת של מאמר כלכלי,
קריאת אזהרה וניתוח היסטורי שיטחי. לחוברת
יש שלוש כותרות :״איבחון דינמי
1980״ ,״היחלצות בטרם שואה״ ו״הערכת
מצב לאומית״.
טבנקין נשמע ממורמר מאוד כשהוא
יושב בכורסא שבדירתו, בשיכון הוותיקים
בפאתי הקיבוץ. הוא טוען שעדיין לא מצא
איש שיוכל לסתור את ההנחות, הגיתוח
והמסקנות שבחוברת שכתב — וראו אותה
אנשים רבים מאוד. והנה, למרות זאת,
לא העז שום עיתון לפרסם את החוברת
הזאת.
בחוברת טוען טבנקין כי מאז מילחמת
יום־הכיפורים נעצרה התפתחותה של הציונות.
התסריט שהוא מצייר נשען על ההנחות
הבאות:

אומר טכנקין :
המשך התהליכים מאז מילחמת יום-
הכיפורים משמעותם :
• המשך גידול החוב הלאומי החיצוני
עד אשר לא נוכל לשלם את החזר הריבית
והחוב, ומקור האשראי יחדל.
6המשך ההתקפלות המדינית וויתור
על כל מעשה ציוני תחת לחץ צרכני הנפט.
• המשך התעצמות צבאות ערב עד אשר
תזכנה במירוץ החימוש ותשגנה עדיפות
צבאית כדי מיגורה של ישראל.״
עד כאן טבנקין.
מצב זה מאלץ את ישראל, לדבריו,
לבחור בין שלוש אפשרויות:
האחת: הכפלת התל״ג על־ידי צמיחה
כלכלית מהירה באמצעות כלכלת חירום,
וכתוצאה: עמידה בתחרות על העוצמה

מימין תפתח הד !71/
(המשך מעמוד )15
הצבאית המספקת תוך התעצמות והגברת
העצמאות של הציונות בישראל.
השנייה: יציאה למילחמת־הכרעה יזומה,
אשר תהרוס את הכוחות הצבאיים
המתגברים של ארצות־ערב ותשחרר אותנו
זמנית מן האיום הצבאי והתחרות במירוץ
החימוש, מילחמה אשר בתנאים המדיניים
הכלכליים אינה סבירה.
השלישית: אם לא נבחר את דרכנו
נותרת האפשרות הנוראה — שישראל
תוכחד. .

ע קו מ ת -ה ש * א ה
מ איי מ ת
כנד,ין דוחה כל ניסיון לקשור בינו
*י 1לבין תנועת התחייה, או כל גוף
פוליטי מילבד אחד — מיפלגת העבודה.

בתקופת שפל, כאשר חלק מהאזרחים
הופך למובטל כדי ללחוץ ולהוריד את
שכר העבודה.״
על החברה והכלכלה הישראלית אומר
טבנקין :״תוך שלושים שנה הגענו למצב
של קיטוב חברתי, כאשר לשני העשירונים
התחתונים יש 0/6ר מההכנסה הלאומית,
ולשני העשירונים העליונים יש .450/0
בגרמניה הגיעו למצב כזה אחרי 200 שנים.
אני לא עוסק בשאלה הסוציאלית, האם
זה טוב או רע. יש סימן אחר. אם הקיטוב
מביא לצמיחה ולהצלחה כלכלית — אז
הוא טוב. אם מביא לירידה בתוצר הלאומי,
לעירעור האיזון החברתי ולאובדן תחושת
ההזדהות עם העם בקרב חלקים בחברה
— זה רע.
״היום יש סימנים ברורים למה שקורה.
האלימות בחברה גוברת, ואצלי אלימות
היא לא רק פשע, אלא גם שביתה של
עובדים באל־על או בחברת חשמל. היום

הוא חבר מיפלגה זו, ומגדיר עצמו כמי
ששייך ל״מחנה תנועת העבודה ההיסטורית,
שבתוכה נשא מחנה הקיבוץ המאוחד
את הדגל הבהיר והבולט ביותר של הציונות
האקטיבית. אין ספק שהמחנה הזה
היה שמאלי יותר מהשמאל, ולפי המושגים
שלך גם ימני יותר מימין.״
ביסוד ההשקפות החברתיות של טבנקין
עומד שיקול אחד ויחיד: מיבחן היעילות,
והוא מנסח את הדברים כך :״המאה דד 19
השאירה לנו שני דינוזאורים רעיוניים.
הקפיטליזם המניף את דגם תחרות הכל־בכל
וכלכלת השוק, והקומוניזם עם השיל־טון
המרכזי העליון המתכנן הכל. שניהם,
ברוך השם, אינם מתקיימים בטהרתם. כל
העולם נוהג היום על-פי העיקרון של
כלכלת שוק בתחום המיקרו־כלכלה, ועל-פי
העיקרון של התיכנון המרכזי בתחום
המקרו. לכלכלת השוק יש יתרונות עצומים
בתקופת צמיחה — וחסרונות גדולים

מוגיל המולדת

הצעירים ליטול יוזמה. שיבואו מכל מקום
בארץ אנשים שמתאימים לשילטון. במערכת
הקיימת — כל האלטרנטיבות גרועות.
״הדרך היחידה היא למוטט את המערכת,
כדי שיצמח משהו חדש ובריא. יש
צורך במהפיכה חברתית כללית. צריך
להקים שורשים חדשים שיפילו את כל
העצים הרקובים. זה מוכרח לקרות תוך
זמן קצר. אם לא בבחירות האלה, אז
בבחירות הקרובות.
״אפילו דיקטטורה עדיפה על המצב
הקיים. להמשיך ככה אי אפשר. המצב
היום הוא הרם טוטלי מכל הצדדים. מישהו

אם יש מישהו שהוא ״המצביע הממוצע״
של הימין הקיצוני, יתכן שאלי שימעון
מייצג את הלך המחשבות שלו.

ה די ק ט טו ר ה עדיפ ה
על ה ד מו ק ר טי ה
פני כמה חודשים יצאתי לטיול
בחוץ־לארץ. זה פתח לי את העיניים.
ראיתי עולם שונה לגמרי מהעולם
שאני רואה בארץ. והמפתיע הוא שזה
יותר טוב שם, אפילו באזורים הגרועים

לאזרח יעוראל

מולדתנו הקדושה בסכנה
אנו הגו פי ם:

אזרחים לשינוי פני החבררל
דורשי טובת העם

מציל אדי שמעון
פטריוט
י • א פחות מתשע רשימות המייצגות
* את הימין הקיצוני לגווניו השונים
התייצבו בבחירות לכנסת העשירית. הרשימות
הללו נושאות לעתים שמות מוזרים,
ובראש כמה מהן עומדים טיפוסים
תמהוניים. אך אין ספק שהריבוי הזה
מבטא הלך־רוח מסויים. מנהיגי הימין ותומכיו
חשים שדבריהם נופלים על אוזניים
קשובות, יותר מאשר אי־פעם בעבר.
,נוסף על התחיה, תנועת עצמאות של
עזרה זוהר ורשימת כך של ״הרב״ כהנא,
ניתן למנות ברשימה זו את ״דרך ארץ״
ו״שורשים״ ,שהוחשדו כי הגישו רשימות
חותמים כוזבות, תנועת ״הצעירים״ של
עורך-הדין צבי סער, שבכל מערכת בחירות
מוצא שם חדש לרשימתו, תנועת
״יוזמה״ ותנועת ״עוצמה״ של רפאל חל-
פרין. העשירה שבין התנועות הקיקיוניות
היא ככל הנראה ״המועצה להצלת המולדת״
,המפרסמת מודעות רבות בעיתונות.

מאוד להתייחס בליגלוג אל ״המועצה״
הזאת. קשה שלא להתייחס אליה
אחרת. המודעה שפירסמה המועצה להצלת
המולדת נראית כפארודיח על מודעות של
אירגונים ימניים בכל רחבי העולם. המילים
״פטריוטיות״ ,״לוחמים״ ,״חזית״,
״עצמאות״ ,״לאום״ ו״הצלה״ מופיעות בה
שוב ושוב, בהטיות שונות ומגוונות. אך
קשה להימנע מן המחשבה שמאחרי תצוגת
הגיחוך הזאת עלול להסתתר משהו
מאיים, אם רק תיווצרנה הנסיבות המתאימות.
מייסדה
ומנהיגה של המועצה להצלת
המולדת הוא תעשיין פלסטיק ירושלמי בן
,41 שהחל את דרכו הפוליטית לפני כשישה
חודשים, כאשר ייסד את האירגון הנושא
את השם ״אזרחים לשינוי פני החברה״.
זהו אלי שימעון, בוגר ישיבת מיר בבני-
ברק, שאינו נרתע מפני הכישלונות הרצופים
שהוא נוחל.כשהקהל אינו מופיע
להרצאות ולעצרות־העם שהוא מכנם. אלי
שימעון אומר במילים פשוטות ובוטות מד,
שפוליטיקאים משופשפים יותר, כמו גאולה
כהן או עזרה זוהר, אומרים בזהירות.

• ל שנ ה

מ דיני ת

שלהר שי מ ה:

בריתרעם ״ חזיתמ שו ת לוחמים

מעהפ עו ל ה

ומפקדתפ לו גו ת מ תנ דביםפט ריו טיו ת,
ת. ד 5 5 7 .ו

שינוי מ בנ המשטרו גיו ס אז ר חי םלמ ען
ה מ דינ ה

מי קו דגו 521רמת -ג ן

• גוטארגונ 0 ,פטרין יםלהצלתהנ ( ולרת

• אסירי ציוו. ועדת

• חזיתלמעןנ ״ חוןלאומילהנואתהנ ( טק

• חזיתלמ ען קי דו ם ש נו נו ת עוני ו עיי רו ת פי תו ח

והחברהוהצלתהמפעלה ציוני

הג רוזיני ם

• ת נו עהלמ ען עצמ או תנלנליתומ דיני ת
•נו ערלמ ען נו ע ר

• ח זי ת לו ח מי םלמ ען מ דינ ת חו קוסדר

• תנו ע ה

ומ שטר יאג

המוניתעל -מפלגתית ״ ישראללנצחי׳

א נו מ צ הי רי ם בז אתעלהקמתר שי מהמ שו תפת

ש תי קרא:

״המועצה להצלת המולדת)׳
ב ר שי מ ה וו
•י׳ מגן

תו מניםה גו פי םהב אי ם:
• .מרנז ליוז מ ה אז ר חי ת פ עי לו ת־ צי בו רי ת

איגו דאר צי כ ל לי ל ה גנ ת זנויו ת

מקב לי קצב או ת ו קו ר בנו ת אינ פ ל צי ה
• מטה

ו ציוני ת

תנו ע ת אז ר חי ם פ עי לי םלמ ען ממשלת

• פדרציה ציו ני ת עו ל מי ת, אנ שי א מ נו ובעט
.ו בי דו ר

נמרל או מ י, ח .ד 1 3 5 7 .רמת -נ ן
• תנועהצ יו ניתלקידוםהאשה, עדותספרד
א לי
מ טו ר ־ פ עי ל ה

; ר -ש לי ם 2 2 5 6 7 4

ש מ עון

ו ה מו עצה

.0 2ת ל -אביב 2 9 6 7 2 0

ת ד 5 4 5 2 .ירושלים

הי ס ה 222856

ביי קו ר 9 1 0 5 5

737968־ ,04

( ר שי מהשל 6 2סניפיםתפורסםבקרוב )
ח ב רי ם ו או ה די ם גיז רו מו דעה זוו הצי גו הבמ קו ם בו ל ט

ביותר, כמו המקומות שבהם גרים הכושים.
יש שם נימוס לא רגיל — בגלוי;
דברים מושחתים עושים שם בהסתר.
אדם מתבייש מעצמו ולא עושה אותם
בגלוי. ניסיתי להבין מדוע שם זד. ככה,
ואצלנו המדינה נהרסת מבפנים, ובמקום
שתהיה לדוגמה, היא מטרה לבוז.
״הגעתי למסקנה שהכל בגדי-המלך-
החדשים. כולם יודעים, אך חוששים לפעול?
.דיך לבוא הנער שצועק. קומץ
קטן של מנהיגים, שמונה לא יותר מ־20
אלף איש, שולט באוכלוסיה ומכתיב לה
מכל הצדדים ובולם לכל האחרים את
האפשרות להתנגדות. יש דו״חות בכל
פינה, מחלקת חקירות מישטרתית, מס־הכנסה
שאין לו אמון באזרחים וביורוק רטיה
נוראה.
״אני רוצה לשבור את כל המיפלגות.
העם לא צריך מיפלגות. נעודד את כל

משלה את עצמו שלא יהיה פה אסון אחרי
הבחירות? יש מי שישלם את הטלוויזיות
והמכוניות?
״יתכן שמייד אחרי הבחירות יקום דור
חדש שיהרוס את הממשלה הזאת ויבנה
הכל מחדש. אנחנו נהיה שם. עתיד המדינה
הוא בידינו. כנסת או לא כנסת, זה לא
הסימן לכישלון או להצלחה. ההצלחה
שלבו תהיה — עידוד העם לדרך חדשה.״
אלי שימעון הוא נגד ביורוקרטיה. הוא
טוען שלא עובדים בארץ הזאת. הוא נגד
שביתות. הוא נגד החזרת שטחים. הוא
אינו מאמין שהערבים רוצים שלום. הוא
נגד מיפלגות. נגד מיסים. ובתנאים הקיימים
— בעד דיקטטורה. הוא אומר כל מה
שאומרים בימין, בדרכו שלו.
כאשר יקום המנהיג, או יקום הכוח,
שיבקש למוטט את הדימוקרטיה בישראל,
גם הוא יהיה בסביבה.

רבע מכל השנתון האמור להתגייס לצה״ל
מסווג מראש כבלתי־מסוגל להשתלב ב־ריקמה
החברתית והכלכלית, ורבים מהם
אינם יודעים קרוא וכתוב. זהו איום גדול
יותר מהאיום הצבאי. משום כך אני אומר
שהפער הוא רע.״
ההחלטה על העתיד — ובמהירות רבה
— היא חיונית לדעתו של טבנקין. חוסר
החלטה הוא רואה כהחלטה להתאבד, ללכת
שלא־במודע לקראת השמדת המדינה.
כמהנדס, הוא מתאר את החזון האפוקליפטי
שלו בעקומות על לוח גראפים. מול עקומת
העוצמה הצבאית הערבית העולה, מתפתלת
עקומת העוצמה הכלכלית והצבאית של
ישראל, שמאז מילחמת יום־הכיפורים היא
קופאת ואינה עולה בקצב העשוי להדביק
את התעצמות המדינות הערביות. ברגע
שבו ייפגשו על לוח ההיסטוריה שתי העקומות
הללו, זו העולה של הערבים וזו
היורדת של ישראל — תהיה שואה.

עסהער בי ם —
אי ב ת נצח
ת תיקוווד תולה טבנקין בעקומה
שלישית, עקומת המודעות של העם.
ככל שהמצב הפנימי בישראל מחמיר, יהיה
העם מודע יותר למצבו. הוא רואה את
תפקידו בהעלאת המודעות הזאת, שהוא
רואה סימנים לקיומה כבר עתה. סימנים
אלה הוא מונה בחוברת שלו:
( )1חרדה לאומית חריפה ומתמשכת,
אישית וקבוצתית.
( )2נכונות מפתיעה ועמוקה לעמוד ל רשות
משימת היחלצות לאומית.
( )3יאוש חסר־אונים מההנהגה הלאומית
על כל מרכיביה (קואליציה ואופוזיציה)
ומיכולתה להתמודד ולהוביל את האומה
להגשמת הציונות.
( )4הירהורים ועירעורים על הדימוקרטיה
הישראלית כדרך לאומית להגשמת הציונות.
חזונו
של טבנקין אינו לוקח בחשבון
אפשרות של שלום עם העולם חערבי.
הוא מבוסס על ההנחה של איבת נצח,
המנציחה את עצמה על־ידי תהליך הח־חמשות
הדדי המתפתח והולך.
״הרעיון העומד ביסוד התנועה הציונית
החדשה אומר שהשואה לא היתד,
מיקרה חולף, וזה קשור במסקנה שבגולה
לא יכולים היהודים להגן על חייהם. אין
הבטחה שבארץ־ישראל זה מובטח, אך
זו המטרה המוגדרת.
״בשנים 1936־ 1939 יצאו הערבים בארץ
הזאת — כפריים ועירוניים — למילחמה
נגד האימפריה הגדולה ביותר בעולם של
אז. רק אוויל יכול לחשוב שניתן לשכנע
אותם להסכים לקיומה של הציונות פה.
אותם לא תוכל לשקר. זה לא יעיל. לא
תשכנע אותם שיש לך זכות להחזיק
במישמר־העמק או בירושלים.
״השאלה היא שאלת האפשרי. אותו
יש למצות. לפני שהגענו להסכם עם מצריים,
היתד, דעתי שאסור למסור להם את
הנפט ואת סיני. אך מכיוון שאני דוגל
באפשרי, אני לא מציע שנצא לכבוש
אותם עכשיו מחדש. אך גבול המזרח
שלנו הוא חיוני, והכרח שתהיה שם עוצמה
צבאית מספקת כדי לקיים אותו. ואם
הגבול הזה חיוני, מתברר שאין לנו מה
להציע לפלסטינים. לא אוטונומיה נוסח
בגין ולא אוטונומיה נוסח סאדאת. לא
פשרה טריטוריאלית ולא מדינה עצמאית.״
טבנקין
דוחה את הטענה שיש עם
פלסטיני בעל זהות לאומית משלו.
הוא טוען שאין זו אלא המצאה תעמולתית
גאונית של ארצות ערב, המשתמשות בפלסטינים
כדי לנגח את ישראל, וכמכשיר
במאבק בינן לבין עצמן על ההגמוניה.
במיסגרת מאבק זה, הוא רואה גם את
חוסר הנכונות הערבית להשלים עם ישראל.
טבנקין
קורא לניתוח שלו ״איבחון
דינמי״ .הוא אינו מבחין בכך שניתוח
זה נשען על הנחות נוקשות, שביסודן
חוסר אמונה בשינוי היסטורי. סכנת ״השואה״
המרחפת על העם היהודי היא
מתמדת. המדינות הערביות תמיד רצו
ותמיד ירצו בהכחדת מדינת־ישראל. הפלסטינים
מעולם לא התקיימו כלאום, ול עולם
לא יהיו לאום. מכאן נובע שהמלחמה
היא ניצחית, ועיקר העיקרים של
הקיום הישראלי הוא התחמשות לקראת
הקרב הבא. לעיקר זה יש לכפוף את
המערכת החברתית, את המערכת החינוכית
ואת המערכת הכלכלית.

שדמה פרנקל ל

\ הקניה/
הו עובה 1
5ב יותר 0
פפו \
ינ״יי• ׳

111011ו.וגי 11

פרסים מחר ל. תעודו ת מי שר אל
ו־ 12 מיליון מחמאות ביום.
סיגרית טיים קיבל ה השנה בפעם הרביעית את מדלית
הזהב מ־חס 11כ<10 5010 סחס 91ו(המרכז הבינלאומי לבדיקת
איכויות בבריסל) ואת גביע האיכות לצמיתות.
בישראל זכו ה שנה סיגריו ת טיי ם שוב ב תו אר ״ ה מו צ ר
הנבחר 1981״ ובתואר ״ ה קני ה ה טו ב ה ביותר 1981״.
כל זאת, ו־ 12 מיליון סיגריו ת טיי ם שמע שני ם מידי יום,
מא שרי ם שוב כי: תוצרת ״דובק״ ערבות לטיב.

וימר יעקבסון טמיר

אריאלי

החתול זלל את עוגת יום ההולדת
בדיוק כשהגיעו הילדים. מה עושים?

פותחים טרופית גדולה.

טרופית גדולה אחת משתיקה
5שובבים.
אשכוליות

ענבים

תפוחים

לימון

תפוזים

תשלובת תבורי

אירלנד סופו של קונסנזוס לאומי
כל המאמרים המליציים על קדושת החיים ונגד
התאבדות, אינם יכולים לשנות את המציאות הפוליטית.
מותם הנורא של ארבעת לוחמי המחתרת האירית בכלא
הבריטי, עורר מהומות, הפגנות, התנגשויות ביו־עדתיות
והתקפות על צבא הכיבוש הבריטי. שובתי־הרעב־עד־הסוף
גדרו במותם גם אנשים אחרים למוות ולפציעות. אבל
היתד. למאבקם גם תוצאה פוליטית ברורה, המהווה ציין
דרך בהיסטוריה של צפון־אירלנד. הקונסנזוס הלאומי
הבריטי, נחישות ההחלטה להחזיק בצפון בכל מחיר
ולמנוע את איחודו של האי האירי, נשבר.
עד כה ניהלו שתי המפלגות העיקריות בבריטניה,
השמרנים והלייבור, מדיניות די דומה בצפון־אירלנד. הם
קיימו את מחוייבותם כלפי הרוב הפרוטסטנטי, אבל
דרשו ממנו ויתורים וגמישות כלפי המיעוט הקאתולי.
הצבא הבריטי ניסה להנמיך פרופיל, ורק נגרר מפעם
לפעם להתנגשויות דמים נגד אחד הצדדים, בדרך כלל
הקאתולי. הדימיון בעמדות ישני הצדדים הוכח מעל לכל
ספק בתמורות הרבות שפקדו את בריטניה מאז נצחונו
של מנהיג הלייבור, האדולד וילסון, בבחירות ב־.1964
כל ראשי הממשלה מאז — הארולד וילסון אדוארד הית,
ג׳יימס קאלהאן ומארגרט תאצ׳ר — נקטו באותה טקטיקה,
שאפו לאותם יעדים אסטרטגיים: להחזיק בצפון־אירלנד
במינימום אבדות ובמינימום השקעות. שיעור המובטלים
בחלק האירי של בריטניה, המתקרב עתה ל־&׳סק, מעיד
על היד הקפוצה של לונדון כלפי הפרובינציה המסוכנת.
כנוסח סעד חדאד. בשבועות האחרונים נשברה סוף־
סוף האחדות הבריטית כלפי אירלנד. צוות המוחות
של מפלגת הלייבור המליץ על שינוי דראסטי, רב
משמעות.

מישאל שנערך ב־ 70 סניפי המפלגה הצביע על תמיכה
מאסיבית באיחוד אירלנד ובנסיגת הצבא הבריטי מהצפון.

בניז־יורק
או במינכן. אבל הפרשניים המערביים סבורים,
שהעתיד שייך לגנרל קנאן אוורן ולכמאליזם, הלאומנות
התורכית החילונית שקמה לתחייה לפחות מאז ההפיכה
ב־ 12 בספטמבר .1980
נשיא כנוסח גוליסטי. גנרל אוורן אינו מעלה
כלל על דעתו להחזיר את תורכיה למישטר של דימו־קראטיה
בלתי־מבוקרת. הוא מבקר חריפות את מפקדי
הצבא שביצעו הפיכה ב־ ,1960—61 אבל לא עשו שום
שינוי מיבני אמיתי בארצם. תוכניתו של אוורן ברורה,
ולפי סאנדי טיינזס היא כוללת את הנקודות הבאות :

תורכיה :
! אתאתודק חוזר
הדיווח הנלהב בשבועון הבריטי סאנדיי טיימס, שיקף
נאמנה את עמדות אנשי העסקים באירופה כלפי תורכיה.
אנקרה ישבה למפה, תורכיה חזרה להיות ארץ בעלת
״אקלים נוח להשקעות״ .התורכים, סבור העיתונאי
האירופי הממוצע, אינם ראויים ׳לחופש מלא, בנוסח

* תורכיה תשאר תחת מישטר צבאי עד ,1985
אפילו אם הדבר יימנע את חברותה המלאה בשוק
האירופי המשותף.
* גם אחרי 1985 ישאר אוורן נשיא בנוסח הגוליסטי.
סמכויות הפרלמנט יוקטנו בהתאם.
* החוקה החדשה תאפשר את קיומן של שלוש
מפלגות פוליטיות. האחת ,״־שמאלה מהמרכז״ ,בנוסח
המפלגה הסוציאל־דיטוקראטית הגרמנית; השניה ימינה
מהמרכז (אך ללא כל קשר למפלגות האיסלאם הקנאיות),
והשלישית מפלגת מרכז גדולה, כמאליסטית, שתהיה
מיפלגת השילטון ״הטבעית״.

0 9 1 1 1

קניו

מפלגת העבודה הבריטית תומכת עתה באיחוד אירלנד׳
ושמה בכך קץ למדיניות הדו־מפלגתית בנושא זה. הצוות
הבכיר שדן בסוגיה כלל שני שרים שהחזיקו בעבר הקרוב

* העידן החדש לא יאפשר את קיומן של תנועות
מארכסיסטיות או איסלאמיות. מורים ומרצים שיטיפו
לתורות אלה יודחו או ייאסרו.
* המינהל האזרחי יעבור תהליך של דה־פוליטיזציה,
ישרת את כל האומה.
+תאסר כל תעמולה מעמדית או ספאראטיסטית.
מפלגות כורדיות לאומיות לא תוכלנה לפעול.
* הנוער והסטודנטים יעברו תהליך של חינוך־מחדש.

111111x 161־£01

311 ) 1101111 X3 0 £

1x1811 {3X180116X8
תאצ׳ר כפרזת המחתרת הקאתולית
מבוקשת בעוון רצח

בתיק צפון־אירלנד, מרלין ריס ורוי מייסון. הם המליצו
על איחוד הדרגתי של האי, באמצעות יתר דמוקרטיזציה
פנימית של הצפון, הידוק הקשריים הכלכליים בין.שני
חלקי אירלנד (אירלנד החופשית ובריטניה חברות בשוק
האירופי המשותף) ,ושיחות משולשות בין נציגי לונדון,
בלפאסט ודאבלין.
הקו החדש של הלייבור עורר חששות כבדים בלונדון.
גם התומכים הנלהביים באיחוד אירלנד, הפתרון הסביר
היחיד, חוששים מתגובה חמורה של הפרוטסטנטים. אלה
נהנו מזכויות־יתר מסורתיות, ושולטים מאז ומתמיד ברוב
עמדות המפתח בכלכלה של צפזן־אירלנד. מרלין ריס עצמו
אף הביע חשש מפני הכתה חד־צדדית על עצמאות,
הקמת יישות פרוטסטנטית בצפון בנוסח סעד חדאד.
עם זאת ברור, שוועידת הלייבור תאמץ את ההמלצה.

המערבי המקובל. הם נגועים בנטייה לקיצוניות, בתנועות
איסלאמיות פרועות ובשמאל קיצוני בלתי־סביר. יורשיו
של כמאל אתאתורק, השולטים כיום באנקרה, מצאו,
לדעת הפרשנים בכלי־חתיקשורת הרכושניים, את הדרך
הנכונה.
קשה אומנם להסביר טיעונים כאלה ל״ 50 אלף
האסירים הפוליטיים בתורכיה, המוחזקים בבתי־כלא
סיוטיים ועוברים עינויים בנוסח ימי*הביניים. גם עשרות
אלפי המובטלים, איכרים לשעבר שאיבדו את זהותם
האתנית ואת צלמם האנושי, לא מתעניינים כל־כך
בהשקעות של החברות העל־לאומיות, שמרכזן בלונדון,

המסע למען האידאלים הישנים של מוסטאפה כמאל
אתאתורק (לאומיות, חילוניות, השתלבות באירופה) יכלול
גם סמינרים מיוחדים לאסירים פוליטיים. הסיסמה :״כמא־ליזם,
שנחשב פעם לעבר המזהיר שלנו, הוא עתה
פילוסופיה של עתיד מזהיר לא פחות״.
הכתובת שעל הקיר. ספק אם יש בכוחן של
מילים יפות ׳לגשר על פני הפער המעמדי ההולך וגובר
בתורכיה. אוורן ינסה לא לחזור על שגיאותיו של השאה
האירני. הוא שופע אופטימיזם, לפחות כלפי חוץ, אבל
הסוציולוגים שלו אינם פוסקים מלהצביע על הכתובת
שעל הקיר. ב־ ,1950 אומריים המומחים, גרו רק 19
אחוז מתושבי תורכיה בערים הגדולות. ב־ 1985 יגורו בהן
54 אחוז מכלל האוכלוסיה. לא צריך להיות מארכסיסט
אדוק כדי להבין שצפויות שם צרות גדולות.

שו ב קיסיוגיר ניצחונו המרשים של גלאפקוס קלרידס בבחירות
בקפריסין, הועם במקצת עקב גילוי של הרגע האחרון.
כיום אין ספק, שקלרידס זמם עם שר״החוץ
האמריקאי לשעבר, הנרי קיסינג׳ר, למנוע את שובו
של הנשיא, הארכיבישוף מקאריוס לקפריסין בקיץ
.1974
אין ויכוח שארצות״הברית איפשרה את מרידת
הנפל של ההרפתקן הימני, ניקוס סאמפסון. הקשר
של סאמפסון גרם לאי הקטן אסונות כבדים. פלישה
תורכית, אלפי נפגעים, בעיית פליטים, שבר כלכלי
ומשבר מדיני. פרשת סאמפסון יצרה זעם רב בקרב
יווני קפריסין נגד ארצות־הברית. ההפגנות האנטי-
אמריקאיות אף הביאו למותו של שגריר ארצית״
הברית בניקוסיה רוג׳ר דייוויס. מיסמכים חדשים,
שנחשפו בארצות־הברית, מוכיחים שב״ 19 באוגוסט
1974 סיכמו ביניהם הנשיא בפועל קלרידס ו-
קיסינג׳ר למנוע את שובו של מקאריוס לקפריסין,
ולנסות למנוע התפרצויות אנטי־אמריקאיות.
קלרידס לא יכול היה למנוע את שובו של
הארכיבישוף הפופולרי (קאסטרו של הים התיכון).
אך מאז מותו של מקאריוס הוא הצליח לבנות
בסיס אלקטורלי רציני. ביום ברור שנצחונו בבחירות
ימנע את הניטרליזציה והפירוז של קפריסין ויבטיח
שהאי הקטן ימשיך להיות בסיס אמריקאי חשוב גם
בעתיד.

הנרי קיסינג׳ר
קשר נגד מקאריזס

חיים ברעם

תכונותיו. לא האמנתי לאף מילה אחת
שלו. היה מנר וגמור איתי שאם
פרס יבחר לראשות הממשלה-
כף רגלי לא תדרוך על מפתנה״

פנקס שירות עט׳ 417

ה ס תכל לו שר בעיג״.
האם א פ שר לתת אמון באיש ה1ה7

העולם הזה 2284

אלכם מטיס, ישראלי החי בניו־יווק,
טוען שההגירה הישראלית 1לארצות־הברית
שונה מכל האחרות. הישראלים
מוחרמים ע ליידי ה יהודים,
ואין הם חייםב: גטאות
ך* חיילים הפריט׳יים, שלקחו את
יי 1המעפילים היהודיים למחנות־המעצר
בקפריסין, ניסו לזהות אותם בשמותיהם.
״יהודי מארץ־ישראל,״ היתר. התשובה
האחידה שקיבלו החוקרים, בעת נסיון-
הנפל להכין רשימת־עצורים.
״היורדים״ ,כפי שמכונים יהודים שהיגרו
לארצות־הברית ממדינת־ישראל, נוקטים
באותה שיטה .״ישראלי ממדינת־ישראל,״
עונה המהגר היהודי, כשהוא נשאל לארץ
מוצאו .״היורד״ הממוצע הוא בן ,30 נולד
בארץ אחרת ולא במדינת־ישראל, שהה
במדינת ישראל רבע או חמישית מימי
חייו ובכל זאת הוא קורא לעצמו ״ישראלי״.
נכון: יש לו תעודת־זהות ודרכון ישראליים,
והוא שירת בצה״ל, אם לא פטר

בעלי דרכונים ישראליים היגרו לארץ
המובטחת, הרי קרוב לוודאי שדו״ח ועדת־להיס
הוא מהימן יותר מנתוני הלישכה
המרכזית לסטטיסטיקה (המכירד. ב״ירי־דתם״
של ישראלים שלא חזרו לישראל
במשך ארבע שנים רצופות. מרבית המהג רים
הישראלים מבקרים בארץ לעיתים
תכופות ונרשמים בבואם ובצאתם על פי
דרכוניהם הישראליים ותעודות־השיחרור
שלהם מצה״ל) .אם המושג ״ישראלי״ יהיה
שמור רק לאלה שנולדו בישראל והיגרו
ממנה לארצות־הברית, או שחיו במשך רוב
שנות חייהם במדינת־ישראל — יש להניח
כי פחות ממאה אלף אנשים שהגדרה זו
מתאימה להם חיים עתה בארצות־הברית.
במשך שנים אחדות, מאז טבע יצחק

ה־ הו ד־ ס
דופק עצמו כבחור-ישיבה או כנערה דתית. אך
״ישראליותו״ היא שאלה מארץ השאלות
של ״מי הוא יהודי?״ או ״למה פירקו את
הפלמ״ח״ — שלשתיהן, כמו לשאלה ״מי
הוא ישראלי״ ,אין עדיין תשובה.
הוויכוח סביב השאלה ״כמה ישראלים
ירדו לארצות־הברית״ הוא ויכוודסטטיסטי-
אתני. אם הוא נסוב סביב השאלה כמה

א ת התוודאד
רבץ, ראש ממשלתה הכושל של ישראל
בשנים 1977—1974 את מטבע הלשון
״נפולת של נמושות״ ,זרמו מים רבים
בנהר ההדסון, שהוא הנהר הראשון שרואה
הישראלי־המהגר בעת בואו אל הארץ
הנכספת, ארץ־חלומותיו, ארצות־הברית
של אמריקה. שש שנים אחרי חרפותיו של
רבץ, החליט הרמטכ״ל לפתוח את מחנות
צה״ל, כדי ״לאמן מם־כפים של הגדנ״ע
משורותיהם של בני היורדים לארצות-
הברית״ ,ואילו תנועת הצופים הקימה
״שבטים לישראלים בלבד״ בלום־אנג׳לם
ובניו־יורק, כששליחים נוספים אצינדרצים
לארצות־הברית כדי להקים סניפים נוספים
של תנועת הצופים הישראלית. הגולה
היהודית הפכה ל״פזורה״ בהבל־פיהם של
״הציונים״ נוסח שרלוט ג׳קובסון, שלא
עלתה ולא תעלה לישראל, ואילו הגאולה-
הישראלית החלה לגאול את בניה בדרך
חזרה: אל גולה ישראלית בארצות הים.

ת ע מו לתה לי כו ד
ו א לו ףהמערך
ף• תקופת ממשלת הליכוד, חדלו
הישראלים ככלל להיות ״רעים״,
אלא שחלק מהם נשאר ״רע״ או ״מתייוון״
בלשון־הזהב של הקונסול הישראלי בניו-
יורק מר פול (הוא לא עיברת את שמו
הפרטי) קדר. הישראלים ה״לא רעים״ הם
אלה המשתתפים בפגישות קציני מילואים
של צה״ל ומקבלים עליהם משימות הסברה
של גוש-אמונים ומדיניות ההתנחלות של
הממשלה. בשביל ״ישראלים טובים״ כאלה,
הקימה הממשלה, בעזרת קרנוודסתר, מכון
מיוחד, השוכן בבניין הקונסוליה הישרא־

* היהודי דובקיס את הישראלי
(המשך מעמוד )19
לית בניו־יורק, והמספק לישראלים ב-
ארצוודהברית חומר בכתב ומסבירים, כדי
״להדוף את המזימות האנטי־שמיות, האנטי-
יהודיות והאנטי־ישראליות,״ כלשון חומר
ההסברה של המכון. לעומת ה״ישראלים
הטובים״ יש, כמובן ,״ישראלים רעים״.
ואלה הם המסייעים בידיה של תנועת שלום
עכשיו, משתתפים בכינוס ניואאוטלוק
בוושינגטון או פעילים בקרן האמריקאית־ישראלית
לשלום במזרח התיכון.
בסיווג הישראלי הרישמי, הסופרת רבת-
המכר רחל (״ברקיע החמישי״) איתן, היא
ישראלית ״רעה״ .איתן, מרצה לספרות
אידיש באוניברסיטה בנידיורק, היא פעילה

יוכלו ללמד עברית...״
הקהילות היהודיות בארצות־הברית לא
היו זקוקות להנחיותיו של דולצ׳ין כדי
להחרים את המהגרים מישראל. בשביל
היהודי האמריקאי, שהוא או הוריו הגיעו
מאחת מארצות אירופה המזרחית במאה
הנוכחית, היתד, התופעה החדשה של מהגרים
מישראל בבחינת אסון־טבע. במשך
כל השנים שחלפו מאז מילחמת ששת־הימים,
דימו היהודים האמריקאיים לעצמם,
שהישראלים החלוצים מחזיקים באדמות
שהאלוהים נתן בהבטחתו לאברהם, כדי
שהיהודים האמריקאיים יזכו בהן עם בוא
המשיח. עכשיו, באים הישראלים לארצות־הברית
ובעצם נוכחותם בה מעידים כאלף

לקונסוליה יש מילון משלה וווים
הם׳ שואלי ם שאינם מסכימים למדיניות
הממשלה.. .י שואלים־ הם יו דדי ם ני צי ם
למען שלום ישראלי־פלסטיני במזרח התיכון.
נתן פלג, סוחר ישראלי שפשט את
הרגל בתל־אביב, והוא בעל עסקים מצליחים
בלוס־אנג׳לם, הוא ״ישראלי טוב
מאוד״ ,כי הוא פותח את ביתו וכיסו לעזרת
אנשי הליכוד, קרן תל־חי, הקונסולים
להסברה, הבונדס והמגבית.
הסוחר הניו־יורקי חיים זיטמן ומפיק
סרטים גידעון פיאט, היגרו מישראל והם
מבני ביתו של הקונסול הישראלי וחביבי
המימסד הישראלי הרישמי בארצות־הברית.
שניהם עזבו את הארץ לצמיתות, אך
בהיותם בעליה של ״שעה בטלוויזיה״,
המשדרת את תעמולת הליכוד עם דברי
פרשנות ימניים־לאומניים של האלוף
במילואים, חיים הרצוג — הם ישראלים
טובים. נילי ינאי היא ״ישראלית רעה״,
שניהלה את השעה העברית בתחנת־רדיו
ניו־יורקית ופוטרה מעבודתה בלחץ הקונסוליה,
אחרי שהעזה להזמין לראיונותיה
ישראלים המצדדים בשלום ישראלי־ערבי

עדים כי הנסיון הציוני נכשל, ההבטחה
האלוהית אינה מתגשמת ויתכן, אפילו,
שהמשיח לא יבוא כלל. כמו קוף מכוער
המתנפל על ראי ושוברו, כך החלו היהודים
האמריקאיים (מהקהילות האשכנזיות; הקהילות
הספרדיות קלטו מייד את היורדים
מישראל) להרחיק, להפלות לרעה ולהחרים
את הבאים מישראל.
הבדל עצום הסתמן ביחסם של היהודים
האמריקאיים האשכנזים אל יורדים ישראלים
בני בריודד,מועצות, לעומת יחסם אל
״היורדים״ מישראל. גם הנושרים וגם

מנפ״ל־לשעגר להיט
מדהים

סופרת איתן
״רעה״
ובחלוקת הארץ בין שני העמים, הישראלי
והפלסטיני.

ח ר פו ת; גי דו פי ם
ונזי פו ת

ך שהתאוששה הנהלת הסוכנות ה*
יהודית מתדהמתה הראשונה, אחרי
שפורסם דו״ח ועדת־להיס, החל ראשה,
היהודי המכסיקאי-פולני אריה דולצ׳ין,
לתקן תקנות חדשות, כדי ״להנחות״ את
הקהילות היהודיות בפזורה .״הישראלים
שירדו מישראל לא יוכלו לבחור או להיבחר
בקהילות היהודיות במקום מושבם,״ פסק
המנהיג הציוני, ש״הסולידריות היהודית״
היא, כביכול, חלק מהפילוסופיה והשקפת-
העולם הציונית שלו. הקלה אחת, שדולצ׳ין
הסכים לעשות לישראלים־יורדים :״הם

היורדים באו מאותה מדינה, ישראל, ואלה-
כמדאלה הם בני הדת היהודית. היהודים-
הסובייטים התקבלו בסבר פנים יפות, זכו
בדירות ובמקומות עבודה, מועדונים ובתי-
כנסת, תרומות ונדבות ביד פתוחה. הישראלים
זכו בחרפות, גידופים ונזיפות.
יחסה השלילי של הקהילה היהודית
הממוסדת בארצות־הברית אל המהג רים
מישראל הוא, עתה, בעוכרי מדיניותה
החדשה של הממשלה, הרוצה לקרב
את היורדים ולהפכם לגיס חמישי ישראלי
בארצות־הברית, חרף הדרכון האמריקאי
שבכיסי היורדים ושבועתם לחוקה
ולדגל האמריקאים. בגלל היחס המשפיל
והמסתייג, לא התיישבו הישראלים בתחומי
המושב של היהודים. משום כך, אין
ביום מקומות מגורים קולקטיביים של
יהודים מישראל, כשם שהיו שכונות
״פולניות״ ,״איריות״ ,״איטלקיות״ או
״לאטביות״ ,כתוצאה מעלייתם של גלי
ההגירה האופייניים לארצות־הברית.
תופעה מעניינת היא יחסם של האנטישמיים
המקומיים — שמיספרם גדל והולך,
ותוקפנותם גדלה אף היא — אל ה ישראלי
המהגר לארצות־הברית, בניגוד
ליחסם ליהודים האמריקאיים אוייבי־ננד
שם .״אתה אינך נראה כיהודי,״ אומר אנ טישמי
מצוי לישראלי, הנתקל בפעם
הראשונה בחייו בתופעות גזעניות כלפי
יהודים, עליהם למד וקרא בעת שהותו
בישראל.
בארצוודהברית הולכת ונוצרת גולה
ישראלית, כשיחסר, של הקהילה והמימסד
היהודי אליה, ממש כיחסה של הממש לה
הישראלית — הוא יחם גלותי.

קורא קר
(המשך מעמוד )3
רצח אחר ,׳שנערך לפני 48 שנה, ושבו
הורשע אז השיייח׳ ג׳אבר.

״הרבה דם
יי שפך!״
העובדה שהכתבה הזאת הופיעה
בסמוך לכתבה על רצח אבו־רביע היתה
יותר מרמז לקוראי העולם הזה.

מדי אנשים וגורמי-מודיעין מישטרתיים
היו מוכנים להישבע שהסוחר שנרצח, ב־איצטלה
של ניקמת־דם בין דרוזים לנוצרים
נהרג לאמיתו של דבר משום שנח שב,
בטעות, כאחד מעדי־המפתח במיש־פטם
של בני ג׳אבר מועדי.
כאשר סיים את איסוף החומר לכתבה,
הוא הבין שבידיו חיומר־נפץ. האשמות
מהסוג שהיו בידיו אינן יכולות להתפרסם,
על פי חוקי ההגינות העיתונאית,
מבי^י שתינתן הזדמנות למואישם להגיב

כתב אז ינאי על קבלת הפנים
שהמתינה לו בכית שייח׳ ג׳אכר :

הראיון עם השייח׳ ג׳אבר מועדי נערך
בשבת האחרונה. כשהגעתי לכפר ירכא,
עצרו אותי בכניסה לכפר אנשי מישמד־הגבול.
הם לא הסתפקו בהצגת תעודת־עיתונאי.
הם ביקשו ממני לרדת מהמכונית,
בדקו את המכונית ואת ארגז ה־מיטען,
וערכו חיפוש מדוקדק על גופי.
ביתו של השייח׳ ג׳אבר דומה לסיב־צר.
ליד הבית חונים שני ג׳יפים צבאיים.
אחר־כך התברר לי שהג׳יפים שייכים ל קצינים
דרוזיים שבאו לעזור, באופן אי שי,
לשמירה על שייח׳ ג׳אבר. על גגות
הבתים הסמוכים, השייכים למישפחת מועדי,
ניצבים צעירים חמושים.
ברחבה שלפני הכניסה נעצרתי על-ידי
כמה צעירים, אף הם חמושים. הם שאלו
אותי לשמי ולרצוני. כשאמרתי להם את
שמי הם הפליטו :״אתה העיתונאי מהעולם
הזה!״ שבוע קודם לכן כתבתי
מאמר שקשר יאת השייח׳ ג׳אבר מועדי
לרצח ת״כ אבו־רביע.
״אתה לא תיכנס איליו,״ הם הודיעו לי.
אולם שייח׳ ג׳אבר הבחין בי מתוך הבית
ויצא אלי. ההיכרות בינינו היא מהתקופה
ישבה הוא היה חבר־כנסת, ואני
כתב פרלמנטרי. לפני יחמש שנים גם ביקרתי
בביתו. היה זה בעת חקירת פרשת
קרב־חמולות בכפר הדרוזי אבדסנאן שבגליל.
במילחמת־חמולות זו השתמשה מיש־פחת
מישליב, אחת החמולות, בטילי־כתף
שנגנבו מבסיס צה״ל. כשהעולם הזה חקר
את זהות סוחרי־הנשק בקרב הדרוזים בגליל
הובילה החקירה אל שייח׳ ג׳אבר.
אז ביקרתי בביתו כדי ׳שישיב על השא לות,
אם אכן הוא מכר את הטילים לבני
המישפחה הדרוזית באבו־סנאן.
תוך כדי אמירת ״אהלן ומחלו,״ כשסבר־פניו
חמור, הכניס אותי השייח׳ ג׳אבר
אל תוך החדר הגדול שבקומת־הקרקע של
ביתו. בחדר ישבו יותר מ־ 30 נכבדים
דרוזיים, וכמה צעירים. אחר־כך התברר
לי ׳שהנכבדים הם כולם מכפרים אחרים,
מג׳ת ומפקיעין, דשה,צעירים הם קציני-
צבא מהיחידה הדרוזית. אלד, היו נאמניו
של הישייח׳ ג׳אבר, שבאו להביע את תמיכתם
בו ואת צערם על מעצר בניו.
צעיר בניו של השייח׳ ג׳אבר הגיש
קפה. ג׳אבר ביקש ממני להמתין. הוא
נעלם באחד החדרים במשך עשר דקות,
שנראו •ארוכות בעיני, ואני יחד עם הנכבדים
והצעירים נותרנו דוממים בחדר.
איש לא הוציא הגה מהפה. נשמע רק
קול שיקשוק אבני־המסבחה. כשחזר ה־
׳שייח׳ ג׳אבר לחדר הוא היה לביוש בבגדים
חגיגיים יותר .״יש לי אורחים,
הייתי צריך להתלבש יפה.״
ג׳אבר נאם באוזני הנכבדים במשך חמש
דקות. מדי פעם נשמעו מילמולי-הסכמה.
מייד כשהסתיים הנאום יצא ג׳אבר מהבית
ועמד בראש טור של בני־מישפחה.
השיייח׳י׳ם עברו על פני הטור, לחצו את
ידיהם של בני־המישפחה והגיעו אל ג׳א-
בר. חלקם נשקו את ידו, אחרים נישקו
את לחייו. אחדים דחפו לידו שיטרי-כסף.
ג׳אבר הזמין אותי לחדר־האורחים ה שני,
שבקומה העליונה של הבית. בחדר
תמונות רבות של אישי־מדינה — דויד
בן־גוריון, משה דיין, המיכתב של סא-
דאת ומיכתב של נשיא ארצות־הברית ו-
ציורי־קיר רבים. את הראיון הוא פתח:
״לא כתבת עלי מספיק? אמצעי־התיק-
שורת יעשו מיליחמה והרבה דם יישפך!״
עד באן קטעים מהכתבה של אז.
ההאשמות שהופיעו בהעולם הזה נגד
׳ג׳אבר מועדי עוררו סערה לא רק בקרב
קוראי השבועון אלא גם בקרב הדרוזים
בגליל. איומי רצח טלפוניים החלו מגיעים
אל ינאי גם למערכת וגם לביתו.

//תלד
מפה! ״
כאשר הגיעו אלינו לפני שבוע שמועות
על המניעים לרצח הסוהר חביב
יעקוב דאוד בכפר־יסיף( ,העולם הזה
,)2283 שוב יצא ינאי לכפרי הגליל. יותר

שייח׳ ג׳אכר (בחתונה)
ספל קפה הכריע
עליהן. ינאי החליט לבקר בשלישית את
שיייח׳ ג׳אבר־ מועדי.

מספר ינאי על ביקור זה :
די פחדתי. זכרתי את קבלת־הפנים ש היתר,
לי בביקור האחרת, את האזהרות
של ידידים מוסלמיים נוצריים ודרוזיים
מפני ג׳אבר, את האיומים הטלפוניים ואת
החבלות במכוניתי.
לפני שנסעתי אל ג׳אבר ביקרתי בבית
הוריו של הנרצח. האב השכול סיפר לי
כי יומיים אחרי הרצח הגיע לבייתו שיייח׳
ג׳אבר, כדי לנחמו, כביכול .״אמרתי לו
מילים קשות, וגירשתי אותו מהבית שלי.
למרות שאמרתי לו לצאת, הוא המשיך
לשבת בביתי עוד שעתיים, בלי שאף
אחד דיבר איתו.״
כשהגעתי לבית ג׳אבר, הוכנסתי על־ידי
אחד מבניו, שלא הכיר אותי, אל תוך
הדר־ד,אורחים הגדול בקומה הראשונה. עם
ג׳אבר ישבו באותה עת כ־ 20 דרוזים, חל קם
קשישים, חלקם צעירים, ושניים ש לבשו
מדי־צה״ל. אילו יכול היה מבט
להרוג, הייתי מת מהמבט הראשון שתקע
בי ג׳אבד.
״׳אני לא רוצה אותך בתוך הבית שלי.
תלך מפה!״ הוא אמר לי, מבלי שטרח
להשיב לבידכת־השלום שלי.
אני סבור שמרוב פחד התיישבתי. אמרתי
לו :״כמו שישבת שעתיים אצל מיש־פחת
דאוד מכפר־יסיף, אחרי ׳שאמרו לך
לצאת, ככה אני אשב פה שעתיים, או
עד שתענה על השאלות שלי״.
מאותו הרגע התעלם ממני ג׳אבר, וכך
עשו כל יתר הנוכחים בחדר. לא הייתי
קיים עבורם. הם המשיכו את השיחות
החרישיות בינחם׳ כשמדי פעם הם שולחים
לעברי מבט זועם.
שלא בכוונה הציל את המצב אחד מבניו
של ג׳אבר. הבן נכנם כשבידיו מגש
עמום ספלונים של קפה תורכי מר. בטעות
הגיש גם לי ספל-קפה, ואני מיהרתי
לקחת אותו וללגום ממנו. היה ברור
לי באותו הרגע שניצלתי. אפילו ג׳אבר
מועדי לא יפר מסורת מקודשת של פגיעה
באורח. ועל פי המסורת, שתיית קפה
הפכה אותי לאורח.
גם ג׳אבר הבחין בטעות של הבן שלו.
לפתע השתנה היחס אלי. הוא קם ממקומו
והזמין אותי לעלות לקומה השניה,
ממש כמו בעת שביקרתי אותו בפעם
הקודמת. סיפרתי לו על השמועות וההאשמות
נגדו בעניין הרצח בכפר־יסיף.
ג׳אבר הכחיש אותן, אם כי הודה שהוא
שמע את השמועות.
אני לא ידוע כנהג איטי במייוחד, אך
מעולם לא נהגתי במהירות כה רבה כמו
ביציאה מכפרו של ג׳אבד, כפר ירכא.
עד כאן סיפורו של יוסי ינאי.

אלפס מסים ן

העולם הזה 2284

עסיס החברה המובילה בייצור משקאות חדש -אב ק ת שתיה -בארבעה
ומיצים בישראל, הכינה עבורכם משקה טעמים: לימון, תפוזים, ענבים ותפוחים,

להכנה מיידית
גזרו את הדמויות שעל האריזות, הדביקו אותן על התלוש
המצורף ושלחו במעטפה סגורה, כל מעטפה
מגבירה את סיכוייך לזכות. ההגרלה בקרוב.

ורשבסקי -פריליך

5גלשנים ^ 30 1מ שקפי שחיה
20 מסכות צלילה
5חגות אופניים
50 סטים של מחבטים לים
סו שעוני צלילה
20 כדורי רגל מעור 1.000 חולצות עסיסית.
20 כדורי סל

משקה עסיסי לקיץ חם
מרווה, מצנן וכמעט מובן.
משקה נפלא בטעם פיחת
עם ציורים ישר מארץ ^

האגדות.

פיל פילון לא מתווכח
שותה מיץ תפוזים ותמיד שמח.

לכבוד עסיס
ת.ד 508 נתניה
42104

שם פ ר טי _
שם משפחה
כתובת __

החתול במגפיים
מיץ ענבים שותה כמו מים.

הג׳יראף עושה צרות
רק מיץ למון רוצה לשתות,

במשו דוו שרם צינזו אבנו בראוו את
עיתונ שואר, וגנז ידיעות ודא סנוו ־
הוא מספר עד הסודות שתאחר הסודות ־
וגם ער מאבקיו עם ״השבועון המסו״ם

הצמודממה

ארו וזבד?
הצנזור הצבאי הראשי פירסם לאחר שיחרורו
מהצבא את הספר ״הסיפורים שלא סופרו״ .במהומות
רכים בספר מספר תת־אוף (מיל׳) אבנר ב—און על
מאבקיו עם ״העולם הזה״ ,ואף מקדיש לשבועון פרק

#השבועון המסו״ם
שיתופם של עורכי העיתונים בסודות
המדינה לא היה נטול־בעיות. מלכתחילה,
מאז החל בן־גוריון בפגישותיו הלא-
רשמיות עם העורכים (להבדיל מפגישות

שפוט אהרון כהן
שבוע!ו| ״בפינה״
הכ״ט בנובמבר, ה״רשמיות״) ,עשה לו
ראש הממשלה לחוק שלא לשתף בהן
את נציגי העיתונות הלועזית — פרט
לג׳ווסלם פוסט — ולא את נציג קול העם.
לגבי קול העם טען, שעיתון זה חב את
נאמנותו למדינה זרה, ולא לישראל. ואילו
אל העיתונים הלועזיים התייחס בביטול,
אף שתפוצת כמה מהם עלתה עשרת
מונים על זו של כמה עיתונים בעברית.
גם שר החוץ והרמטכ״ל נהגו כמוהו.
העיתונים הלועזיים קיבלו עליהם את
הדין...
לעומת זאת התעוררו בעיות קשות עם
העולם הזה. בשבועון, לא היה כתב־העת
מיוצג בוועדת העורכים, שהיתר, מוגבלת
לעורכי עיתונים יומיים בלבד. הואיל וכך,

;פרד בדטם ״השבועון המסויים״ .דהלן כמה מסיפוריו
של בר־־און על הפרשיות ש״העולם הזה״ היה מעורב
(באות רגילה) והערותיו של אבנרי (באות שמנה).

אף לא היה צורך לשתף את עורך העולם
הזה בפגישות שלא-לפרסום עם ראש־הממשלה,
שר־החוץ והרמטכ״ל. אולם
העורך, אורי אבנרי, פיתח קשרים מצויינים
עם כתבים ואנשי־מפתח במערכות העיתונים
היומיים, בכללם גם כאלה שנמנו על
החוג המצומצם בכל מערכת, שלפניהם
נהג העורך לחזור על הדברים שלא-
לפרסום אשר שמע בפגישות: והדברים
היו מתגלגלים אל דפי השבועון.
לאחר כמה ״דליפות״ כאלה, ולא־מעט
מקרים בהם פירסם השבועון חומר טעון-
צנזורה בלי שהגישו לבדיקה מוקדמת,
הוצאתי הוראה שחייבה את העולם הזה
להגיש לצנזורה את כל החומר שבגליון.
לא היתד, בכך אלא תרופה פורתא.
ברגיל, לא היו עוברות 24 שעות מפגישה
כלשהי בין ראש הממשלה והעורכים,
והעולם הזה היה מגיש לי לצנזורה לפחות
ידיעה אחת מן הידיעות שנמסרו בפגישה
ושאר העורכים התחייבו שלא לפרסם.
ואז, אם הצנזור פסל אותה, היה אורי
אבנרי מערער על הפסילה לפני מפקד
הבסיס או לפני .״איני יודע,״ היד. אומר,
״שידיעה זו נמסרה אתמול לעורכים והם
התחייבו להימנע מפרסומה למרות שאיננה
ידיעה בטחונית והצנזורה אינה הלה עליה.
אבל אין להם זכות להתחייב בשמי. ואני
לא התחייבי.״
אז היינו נפגשים עמו ו״מדברים ציונות״,
מסבירים לו את הנזק שייגרם מן הפרסום
ומנסים לשכנעו. לרוב, גם אם לא הש תכנע,
היה מוותר. בעצם, מה שרצה
באמת היה להיות מוזמן לפגישות-
העורכים והוא ניצל כל הזדמנות להפגין
שאין טעם באי־הזמנתו, כי ממילא מגיעים
הדברים לידיעתו. אד היו מקרים שלא
ניאות לוותר. ואז, ביודעי שאין לי הסמכות
החוקית להטיל איפול על הנושא ואם
ילך לבג״ץ — יזכה, הייתי אני מוותר.
הייתי מודיע אז,לכל העורכים כי הידיעה
המסויימת הזו עומדת להתפרסם בהעולס
הזה ואם יגישוה לצנזור אף הם — לא
אפסול אותה.

מעיר אורי אגנרי :
נבון שאי־שיתוף ״העולם הזה״ נ
וועדת־העורכים הרגיז אותי תחילה. היה
זה חלק מן החרם הטוטאלי שהטיל
המימסד — בראשות דויד נן־גוריון —
על ״העולם הזה״ .בן־גוריון הוא שהחליט
שאין אף להזכיר את שם ״העולם הזה״,
ועל כן הוא יצר את המושג ״השבועון
המסויים״ .כל מלחבי-הפינכה של ה-
מישטר צייתו להוראה זו ונהגו על פיה.
התוצאה היתה הפוכה: הכינוי ״השבועון
המסויים״ הפך שס״נרדף לשמו
של ״העולם הזה״ ,וחלק מן הציבור

החל רואה בו תואר־כבוד. כמו שמות-
גנאי אחרים בהיסטוריה (״חסרי-המבנ-
סיים״ של המהכפה הצרפתית ,״הקבצנים״
של מילחמת־השיחרור ההולנדית) הפך
גם זה תואר־כבוד — עיטור לביטאון
שעמד לבדו מול שילטון־היחיד של ״הזקן״
ומיפלגתו, על כל גילויי השחיתות והפגיעות
בזכויות״האזרח.
החרם של המישטר היה מוחלט. כל
מיפעלי־הכלכלה העצומה שהיו כפופים
לו — מיפעלי הממשלה, הסוכנות היהודית,
ההסתדרות, העיריות — החרימו
אותנו במשך שנים רבות ולא נתנו לנו
מודעות. צה״ל ניתק את היחסים עימנו,
ולא הכניס את גליונות ״השבועון ה-
מסויים״ למחנותיו• ״אל על״ נהג כך
במטוסיו. מיטב המישפטנים אימצו את
מוחותיהם במשך שנים כדי לטכס עצה
כיצד להצר את צעדינו בחוקים חדשים
ובתביעות מישפטיות. התיאטרון הלאומי
פיברק מחזה כדי להכפיש אותנו.
ולטר בר״און מסביר, למעשה, את אחת
הסיבות לכך :״העולם הזה״ לא שתק.
הוא גם לא הניח לבן־גוריון להשתיק.
שברנו כל קשר־השתקה שבא לגנוז פרשות
של שחיתות ושרירות, הפלייה ודיכוי,
חירחור״מילחמה ופרובוקציה.
החרמתנו באמצעות ועדת״העורפים אכן
הרגיזה אותי תחילה, אך למדתי במהרה
כי בעל״כורחו יצר בן־גוריון מצב אידיאלי:
המצב המתואר על-ידי בר-און.
אחרי בל ישיבה של ועדת-העורכים,
שבה התחייבו העורבים להשתיק פרשה
זו או אחרת, היה אחד מהם, או אחד
מאנשיהם, מזדרז לטלפן אלי או אל אחד
מחברי המערבת, ומספר על בך. סקופים
בלא-ספור, שראו אור לראשונה ב״שבו-
עון המסויים״ ,באו אלינו בדרך זו.
מעולם לא קיבל איש אף אגורה אחת
עבור שרות זה. בל מדליפינו פעלו מתוך
אידיאליזם טהור. הם היו אמנם שותפים
לקשר״השתקה, אך מצפונם האזרחי
והעיתונאי, הציק להם. והם מצאו
את הפיתרון: לשתוק בעיתוניהם, ולהביא
לפירסום הדברים ב״העולם הזה״.
תופעה זו לא עברה מן העולם. אמנם,
ביום קשה יותר לקיים קישרי־השתקה
מוכתבים, אך עדיין יש חומר רב שאינו
יכול להתפרסם בעיתונים האחרים. וגם
ביום מטלפנים לנו עיתונאים בעלי-מצפון,
המוגבלים בעיתוניהם, ומוסרים לנו את
הסקופים שנמנע מהם לפרסמם.

• פרשת נכו־סאסם
ב־ 25 בנובמבר הוטל, לבקשת נתמיד,
ארגוב, איפול על העדויות שנמסרו לפני
ועדת החקירה (שקיימה את ישייבותיה ב־

צנזור כר־ און
הפעם בלי מספריים
דלתיים סגורות) .ורק למעלה משבועיים
אחר כך הודיע נחמיה על הקלה: מותר
לפרסם את מספרם של הקצינים ושוטרי
מג״ב שנאסרו, אך לא את שמותיהם ו־דרגותיהם.
ורק ב־ 17 בדצמבר התיר בן־
גוריון — לדעתי, בלחץ חברי ועדת העור כים
— את פרסום מספר ההרוגים.
למחרת נודע לי כי העולם הזה מכין
כתבת־ענק על הטרגדיה של כפר קאסם
׳ובה תיאור מפורט של התקרית, כולל כל
אותם הפרטים שפסלנו עד כה. גם נאמר
לי שהשבועון לא ייעתר לכל ותדריכים
בנושא זה ואם תמנע הצנזורה את הפרסום
— יפנה לבג״ץ. היה ברור לי שלא אצליח
לשכנע את שופטי בית־הדין העליון, שבעה
׳שבועות לאחר התקרית, כי פרטיה עודם
מהווים סוד בטחוני. התקשרתי עם נחמיה
ארגוב ־וביקשתיו להסביר לבף גורייון כי לא
ניתן להמשיך באיפול. שער, לאחר מכך
נאמר לי כי האיסול הוסר. אני מודיע
על כך לכל העיתונים ופרשת כפר קאסם
ממלאת את עמודיהם.

מעיר אורי אבנרי:
אם יש פרשה אחת שאני מתגאה בה
יותר מכל, הרי זאת פרשת כפר-קאסם.
למערכת ״העולם הזה״ בולה מגיע עליה
ציון־לשבח — וציון זה בלול, למעשה,
בתיאורו הקצר של בר״און.
ימים מעטים אחרי המעשה קיבלתי
צרור של מיסמכים: עדויותיהם של עדי-
הראייה שנשארו בחיים. הם לוקטו על-
ידי תופיק טובי, שכבר חיה אז ח״כ

שער אהרון כהן

שער כפר־קאסם

שער ישראל גר

שלושה שערים שהתגברו על הצנזורה. הצנזור ניסה לעכב או למנוע את הפירסוס, אך במקרים הללו, כמו ברבים אחרים _ ללא הועחך
מטעם הקומוניסטים, והוא המציא אותן
לאישי-ציבור שונים.
קראתי את הדגרים — והזדעזעתי כפי
שלא הזדעזעתי מעולם. כמילים פשוטות
של נשים, גברים, ילדות וילדים, שנשארו
בחיים מתחת לערימת הגוויות, תואר
סיפור שכאילו נלקח מספר על פעולות
האס״אס הנאצי. נשים, שחזרו עם ילדיהן
מן העבודה, הועמדו בשורה ונקצרו במקלעים,
יחד עם הילדים. פישען היחידי
היה שלא ידעו כלל שהוטל עוצר בכפרם.
הן חזרו מן העבודה אחרי כניסת עוצר
זה לתוקפו.
ברגע שקראתי את הדברים, ידעתי כי
חובתי המוחלטת היא להביא לפירסום
הדברים. הייתי מוכן לסכן למען משימה
זו את עצם קיום ״העולם חזה׳׳• שהרי
למען משימה זו קיבלתי לידי את השבועון
המסויים.
העתקנו את העדויות המחרידות, כלשונן,
בכתבה, והגשנו אותה לצנזורה. זו
פסלה אותה•
התייעצנו בינינו — אורי סלע, אלכס
מסיס, שלום כהן, אלי תבור, עד כמה
שאני זוכר — והחלטנו כי עלינו לסכן
את עצמנו בהפרת-חוק חמורה, מבלי לערב
במישרין את השבועון. חיברנו חוברת,
שבה נלקטו כל העדויות. באתי בדברים
עם כמה אנשים הגונים במפ״ם — שימחה
פלאפן ואחרים• ״העולם הזה״ תרם
את הנייר, שהיה אז יקר-מציאות. מפ״ם
תרמה את הדפוס שלה• אולם ברגע האחרון
הסתבר כי מפ״ם הפעילה צנזורה
פרטית משלח וגנזה חלק מן החומר.

בכל זאת הופיעה החוברת׳_ .טיף דורי
ואורי סלע, שהפיצו את החוברת ברחוב,
נלכדו על-ידי חולייה של ״מנמון־החושד״,
שחיכתה אותם מכות נאמנות, לקחה את
החוברות והשמידה אותן.
הדפסנו את החוברת מחדש. נוסף על
העדויות היא הכילה תגובות של נתן
אלתרמן, אברהם שלונסקי, עמוס קינן,
דן בן־אמוץ ועוד, נוסף על תגובתי שלי.
עם הופעת החוברת הבינה הצנזורה
כי אין עוד להשתיק את הפרשה. היא
נתנה היתר לפירסום• היא הופיעה על
שער ״העולם הזה 1001 יפה להיווכח
כי ולטר בר־און עצמו מברך בדיעבד על
פעולת ״העולם הזח״ ,ומודה שהצלנו
אותו מיסורי-מצפון קשים.

• וזאסוו של אתה! נהו
בדיעבד הגעתי למסקנה שאילו ביקש
למרחב להיתמם יכול היה לפרסם את ה ידיעה
השנייה שלו בלי להגישה כלל לצנ זורה
והוא לא היה עובר בכך כל עבירה.
ההוראה הכוללת שלי כבר מנעה זאת, אולם
במחיר של גילוי הסוד לכל הקשור בעיתונות.
מיד החלו עורכים לטלפן, בשאלות :
מי זה אהרון כהן ו על מה נאסר? דחיתי
את כל שאלותיהם, אך לא עבר חצי יום
והם הגיעו בעצמם אל התשובות. אך לפרסמן
— לא יכלו.
פרט להעולם הזה. אותה תקופה הועמד
השבועון ״בפינה״ .לאחר מקרים חוזרים
ונשנים של עבירות צנזורה, בעיקר של

אי־הגשה, חייבתי אותו בהגשה לצנזורה
מוקדמת של כל החומר המיועד לפרסום.
אולם אותו יום התחכם לנו. בתוך כל
החומר שהגיש השבועון לצנזורה הסתתרה
ידיעה קטנה :״יש לצפות בקרוב להתנג-
חות בידמפלגתית חמורה״ .תחזית זו לא
נקשרה בשום צורה במעצר כלשהו, בריגול
או כבטחון — והיא אושרה. כך יכול היה
העולם הזה לטעון כי היה הראשון שפירסם
רמז על המעצר.
ולמחרת, ב־ 4בנובמבר, יצא העיתון
האידי לעצטע נייעס בכותרת מנקרת־עיניים
:״זעזוע גדול בצמרת מפ״ם.״
ובגוף הידיעה: מזה מספר ימים זועזעה
צמרת מפ״ם בעקבות פרשה פוליטית נוראה
בה מעורב במישרין חבר מרכז מפ״ם, איש
קיבוץ. הפרשה עוררה רושם קשה בחוגים
פוליטיים במדינה, כי המעורב בה ידוע
כאזרח מקובל בחברה ואיש־אמונה של
מפ״ם.

ידעתי שהוא פטריוט נאמן, ציוני אדוק,
והייתי בטוח לחלוטין שאין כל אפשרות
שהוא אכן מרגל.
(דעתי זו התאשרה לאחר מבן בבית-
המישפט. בית״המישפט קבע בי ״הדעת
אינה סובלת״ את הרשעתו בריגול, אן
אישר שהוא קיים מגע אסור עם סוכן זר.
הייתי משוכנע אז, כשם שאני משוכנע
כיום, שאהרונצ׳יק קיים מגע זה בתמימות,
אולי מתוך נאיביות יתרה —
אך בוודאי לא בזדון).
המודיע סיפר לי כי הנהגת מפ״ם
מהססת להתייצב לימינו של כהן, וכי יש
סכנה שהוא יישאר נטוש וחסר״מגן• החלטתי
באותו רגע ש״העולם הזה״ יפוצץ
את הפרשה, ובכך ייצור את הלחץ הציבורי
הדרוש בדי להזיז את צמרת מפ״ם,
שלא רחשה אהדה לאהרונצ׳יק.

מעיר אורי אבנרי:
מודיע אלמוני — נדמה לי שהיה זה
אמנון דרור, אז איש ״למרחב״ — התקשר
עימי וסיפר לי בהתרגשות כי אהרון
בהן נעצר בעוון ריגול.
עוד לפני שסיים את המישפט הפלטתי
:״שטויות !׳׳
הכרתי את אהרונצ׳יק מזה שנים רבות,
וראיתי בו את אחד מאבותי הרוחניים.
אף שלא קיבלתי הרבה מדיעותיו —
המארכסיזם שלו, הערצתו את ברית-
המועצות — הייתי תלמידו בבל הנוגע
להבנת התנועה הלאומית הפלסטינית.

מרגל בר (עם ידידה)
בצל פרשת אייכמן
בפי שמספר בר-און, בך בדיוק עשינו.
בתחבולה הגנבנו מבעד לרשת הצנזורה
ידיעה תמימה״כביבול, שפורסמה בהבלטה
בראש המדור ״תצפית״ :״התנגשות חס-
רת־תקדים צפוייה בין מפ׳׳אי ומפ״ם״.
(״העולם הזה״ .)1101

• מאסוו שו נו
ההמונים צובאים ברחוב דיזנגון? על מוכרי ״העולם הזה״ עם הגילויים על פר

בין גורדון ופרישמן

כולם מבטיחים; יתר על כן, אחדים
מהם אף מבקשים לדחות את הפרסום,
לפחות לשבוע. לאחר כל המאמצים שעשתה
ממשלת ישראל, אומרים הם, להעלות את
משפט אייכמן אל כותרות העיתונים בעולם,

_ 213

ה צנזור מג ד ה אח הכד
(המשך מעמוד )23
אסור שיבוא מעצרו של בר ויסיח את דעת
הקהל מן המשפט.
אני מלא התרגשות נוכח גילוי פטריוטיות
זה, אך בתוך תוכי אני פסימי! דווקא
בגלל משפט אייכמן, ובגלל 400 העיתונאים
הזרים שהגיעו לארץ, איני מאמין שנצליח
לשמור את הסוד.
ואמנם, שעות מספר אחרי הפגישה עם
איסר, מגיש העולם ׳הזיה כתבה גדולה
ומתוכנה ברור שמישהו הדליף לו את כל
אשר נאמר בפגישה. הוריתי למפקד בסיס
ת״א לעכב אף כתבה זו, אולם עד מהרה
טלפן אלי ואמר שעורך העולם הזה
אינו מקבל את ההוראה וטוען כי ידוע
לו ממקור מהימן שלא סיבות בטחוניות
גורמות לעיכוב אלא — בקשה של עורכי
העיתונות היומית.
על־פי הצעתי, הוזמן אבנרי אל מפקד
הבסיס וזה שכנע אותו כי הסיבה האמיתית
לעיכוב היא, שהחקירה טרם הסתיימה וכי
מפעיליו של בר בשגרירות הרוסית אולי
אינם יודעים על מעצרו. אז ויתר העורך׳
אולם תוך הודעה שהוא ימתין רק עד
יום א׳ הבא, ה־ 16 באפריל, ואז יוציא
הוצאה מיוחדת של עיתונו, ויהי מה.

מעיר אורי אבנרי :
גם על מעצרו של ישראל בר הודיע לי
מודיע אלמוני בטלפון. אך בניגוד להודעה
הדומה שקיבלתי שנתיים לפני כן על
מעצרו של אהרון בהן, לא עוררה בי
הודעה זו תגובה של ספקנות. להיפך,
קול פנימי, אינטואיטיבי, אמר לי :״זה
סביר ! ״
הכרתי את בר היטב, והייתי מיודד
עימו. הוא חיה אחד המודיעים החשובים
ביותר של ״השבועון המסויים״• בשעה
שהמישטר הבן־גוריוני הטיל עלינו חרם
מוחלט, וראה בנו את ״האוייב מס׳ 1
של המישטר״ (כפי שגילה לאחר מכן
איסר הראל, הממונה על שרותי-הביט-

חון) ,שימש לנו בר כמודיע במוקד ה־מישטר
ומערכת״הביטחון. הוא ידע את
הכל, והוא גילה לנו את הכל. אם יכולנו
להילחם בשנים ההן ביעילות ובהצלחה
בקנוניות השונות של בן־גוריון, משה דיין
ושימעון פרס, ולשבור בזה אחר זה את
קישרי־ההשתקה שלהם, היה לישראל בר
חלק נכבד בכך.
אך היו בליבי תמיהות לא״מעטות
לגבי בר, שהצטברו במשך השנים. לא
הייתי מודע להם לגמרי. הן היו אינטואי טיביות,
בלתי־מודעות. אך ברגע ששמעתי
את הידיעה על מעצר בר, פרצו כל התמיהות
האלה החוצה. במוח שלי שמעתי,
כאילו ,״קליק״.
כרגיל החלטנו לשבור את קשר-ההש-
תקה לגבי המעצר• אך — כפי שמספר
בר-און — נפגשתי עם הצנזור הראשי
בתל״אביב, שעימו התיידדתי במשך השנים
— והוא שיכנע אותי שפירסום
מיידי יכול לחבל בחקירה ולעזור למרגלים.
(כשנודע
לי שמו של המפעיל הסובייטי,
סוקולוב, לא תמהתי. הכרתי אותו• באחד
הימים הזמין כתב ״טא״ס״ אותי
ואת שלום כהן לארוחת־ערב. במקום
נוכח גם אותו סוקולוב, פקיד בכיר של
השגרירות הסובייטית. הערב דמה לפא־רודיה
של סרט״ריגול: שתינו כמויות
ענקיות של וודקה רוסית טובה, ואכלנו
כמויות אדירות של אוכל. בסוף הערב
שכבו שני הטוואריצ׳ים הסובייטיים
פחות או יותר מתחת לשולחן, ואילו
אני הגעתי על רגלי הביתה).
הסכמתי עם הצנזור על המועד לשיחרור
הידיעה: אחרי חצות במוצאי־שבת• ההמשך
דמה לאגדה. הכינונו גיליון מיוחד
של ״העולם חזה״ ,ובו הסיפור המלא,
והמרתק, על ישראל בר, בעיקר מפי
המאהבת שלו, ששיתפה עימנו פעולה.
במוצאי״שבת הטה רחוב דיזנגוף מרוב
אנשים, ששמעו על הגליון העומד להופיע.

הידיעה עברה מפח לאוזן. אחרי חצות
התקבצו בקטע הרחוב שבין גורדון ו־פרישמן
מאות רבות של אנשים, שהמתינו
בסבלנות. בדיוק בשעה 1אחרי״
חצות הופיעו מוכרי־העיתונים, ובידיהם
גליונות ״העולם הזה 1231 שציבעם
היה — במיקרה חריג ויחידי זה — צהוב.
נדמה לי שאותו גליון נמכר יותר
מכל גליון אחר בתולדות ״העולם הזה״.

#לשנו שר עזו ו״צמן
עזר וייצמן, מפקד וזיל־האוויר חד־הלשון,
נמנה על הקצינים המבוקשים ביותר להרצאות.
ביולי 1961 הוזמן ׳לשאת את ההרצאה
המרכזית בבית-הספר לפיקוד ומטה,
הקורם הבכיר של צה״ל. על יפי המסורת
בפו״ם היה מפקד יחיל נושא את ההרצאה
המרכזית על חילו, וזו שימשה אחר-כך
כנושא לדיון מקיף עם החניכים. אך עזר
לא הסתפק בהרצאה ״מקצועית״ אלא בחר
להרחיב יאת הדיבור על נושא גבולותיה של
ישראל. בהיותו ידוע כאחד ה״אקטיביס־טיס״
בין מפקדי צר,״ל, לא היה זה לפלא
שתיאר את גבולות ישראל במונחים לא
אוהדים ביותר. הביטוי ״גבולות לא־טבעיים״
היה הפחות שבהם.
ב־ 22 ביולי הגיש על המשמר ידיעה
בהאי לישנא :״ועדת החוץ והבטחון תתבקש
בקרוב לדון בדברים שנשא יקצין
בכיר בפני חניכי פו״ם. כפי שנודע, התבטא
הקצין באומרו שמגמת צה״ל צריכה
להיות — הרחבת תחומי הארץ בצפון ובדרום.
כאשר שאל יאחד החניכים, מאימתי
צה״ל הוא המחליט על מגפות מדייניות
ומה יקרה, אם הממשלה תאמץ לה מדיניות
אחרת, הגיב הקצין הבכיר, הידוע בקלות
לשונו, באמרו למפקד בית־הספר כי אינו
מרוצה מרוח התבוסתנות השוררת בין
החניכים.״
עלי לציין שהופתעתי מן האיפוק שבו

קי בי ה: מ• נחן אחה הו ראהלא רי ק *
סעודת קיכיה ;ערכה ב־.1*(53

(! 0מתושבי הכפר, וככלל זה
נשים וילדים, נהרגו. עד הפעולה
פיקד אריאל שרון. כאשד הזד כן־
גוריון למישרד־הכיטחון, זמן קצר
לאחר מכן, היתה לו גירסה על מה
שאירע. מספר כר־און:
״משום מה הוחלט לאמץ קו של התכחשות
למעשה. ב־ 19 באוקטובר שודרה
בקול ישראל הודעה של בן־גוריון, לפיה
לא היה צה״ל מעורב בהתקפה על קיביה.
,נערכה בדיקה ,,אמר בן־גוריון, ,והתברר
ששום יחידה של צה״ל לא נעדרה מן
המחנה שלה בליל ההתקפה.׳ אין זאת,
הוסיף ראש־הממשלה, אלא שההתקפה
בוצעה על-ידי מתיישבים יהודים נזעמים
מכפרי הגבול, שנלאו מלשאת את ההתקפות
החוזרות ונישנות של הפידאיון על
כפריהם. ההודעה נתקבלה בחוסר אימון
מוחלט. זמן קצר לאחר מכן פרש בן-
גוריון מן הממשלה ועקר לשדה־בוקר.
פינחס לבון נתמנה כשר־הביטחון ובראש
הממשלה התייצב משה שרת. אבל המדיניות
של התעלמות רישמית מפעולת התגמול
נשארה בעינה.

ההדלפה
א מי ג ה יו ת ד

תריסר שנים מאוחר יותר,
כאשר התייצב בן־גוריון בראש
רפ״י ותקף את מפא״י, כמערכת
הבחירות ב־65ע ,1היתה גירסתו
שונה.
״בראשית אוגוסט נאם בן־גוריון בצהלה
ושוב תקף את לבון, אך הפעם — לא
בעניין הפרשה אלא על פעולת קיביה. בין
היתר אמר, :מאז ומתמיד נשמר הכלל,
שעל פעולות תגמול מחליטים ראש-
הממשלה, שר־הביטחון ושר־החוץ במשותף.
אך כאשר לבון מילא את מקומי כשר-
ביטחון, והחליט על פעולת קיביה, הוא
לא טרח להיוועץ תחילה עם משה שרת,
שהיה גם ממלא-מקום ראש־הממשלה וגם
שר־החוץ ,.בן־גוריון חזר על טענותיו נגד
לבון גם כעבור ימים מיספר, בעצרת־עם
גדולה בחבל תענך. אז אמר שבצה״ל
היתד, פקודת קבע, אשר דרשה להימנע,
בפעולות תגמול, מפגיעה באזרחים, .אבל
בקיביה, לפי פקודת לבון, פגעו לא רק
בצבא האוייב אלא גם באוכלוסייה האזרחית
,.דבריו גרמו לפולמוס חריף בעיתו—

תונים כאשר עכרו עד הוראות
הצנזורה, לא דנה כמתכונת רגי לה
של מישפט. בר-און מתאר את
ה״מישפט״ :
״הדיון התנהל תוך־כדי ארוחת־צהריים,
כשהכל — השופטים, התובע והנתבע;ם
— מסבים אל שולחן אחד. אגודת העיתונאים
קיבלה על עצמה את האירוח, והיא
עשתה זאת בנדיבות רבה: ארוחות בנות
ארבע מנות, עם יין בצידן וקוניאק עם
הקפה בסופן. קבענו לנו נוהג — אין
משיחין בשעת הארוחה אלא רק בין
המנות. מועד השמעת טענות התביעה היה
לאחר שבילינו את המנה הראשונה ואז,
כאשר הנתבע — בדרך־כלל סמוק פנים
מרוגז — ביקש להפריך את דברי, היה
היו״ר משתיק אותו, :תחילה יביאו את
המנה השניה,.״

טו ר שביעי
מ צונזר

כן־גוריון
מתי הוא שיקר?
נות, אשר נמשך כחודש ימים, אולם לא
נגד בן־גוריון כי אם נגד הצנזורה, אשר
הירשתה את פירסום הדברים.״

בעיית ההדלפות מישיבות הממשלה
התעוררה ככל הממשלות,
ועל בך היה לגולדה מאיר סיפור :
״ראש־הממשלה, אמינטורה פאנפאני שכיהן
בעבר גם כשר־החוץ של איטליה,
קיבל את גולדה לשיחה, שהתנהלה בלבביות
ובחוסר רישמיות, ותוך כדי שיחה
שאל אותה כיצד שומרים בישראל על
סודיות דיוני הממשלה.
״,זה פשוט ,,ענתה גולדה, ,יש לנו ועדת
עורכים ואם יש נושא שהממשלה מבקשת
להצניעו אנו מספרים אותו לוועדת העורכים.
הסדר זה פועל היטב, בדרך כלל.
ואצלכם ז, ,אצלנו ,,ענה פאנפאני, ,זה עוד
יותר פשוט. כתום ישיבת הממשלה אני
יוצא ומספר לעיתונאים את כל אשר
התרחש בה. אני בטוח שדבר מכל זה לא
יפורסם, כי העיתונאים אינם מאמינים אף
למילה אחת שלי

מי שפ ט
ב ארב ע מנו ת
ועדת השופטים שדנה כתביעות
שהגיש הצנזור נגד עורכי העי
כ51-ע
1פסלה הצנזורה שיר כפעם
הראשונה, וח״כ יעקב ריס
תין (מפ״ם ).השתמש כפעם הראשונה
בכמת הכנסת כדי לעקוף
את איסור הפירסום.
״אירעה תקרית מצערת ליד אוס-אל-
פאחם במשולש הקטן. פטרול של צד,״ל
הבחין בדמות שחמקה לתוך חורש זיתים.
אחד החיילים קרא לדמות לעצור ומשלא
נענה פתח באש. בין העצים נמצאה גופתו
של נער ערבי, מנערי הכפר.
״על הפרשה הוטל איפול, אך המשורר
נתן אלתרמן ניסה לעקפו בשיר לטור
השבועי שלו שבדבר תחת הכותרת, עניין
של מה בכך.,
״פסלתי את השיר כי חששתי שהוא
יתורגם לערבית ויגרום לסערת רוחות
בכפרים הערביים. לאחר שהסברתי את
נימוקי לעורכי דבר הם נמנעו מלערער
על ההחלטה.
״השיר הגיע לידי ח״כ יעקב ריפתין
(מפ״ם) ובעת דיון בכנסת על מצב ד,אוב-
לוסיה הערבית החל להקריא אותו מעל
הדוכן. בטרם הבין יו״ר הישיבה (היה
זה יו״ר הכנסת יוסף שפרינצק) את הנעשה
והפסיק אותו, כבר הספיק ריפתין לקרוא
שני בתים. שני בתים אלה נכנסו, איפוא,
לפרטיכל הכנסת שעל פי החוק — אין
הצנזורה חלה עליו, כך שלא היתה לי
ברירה אלא להתיר את פירסומם.״

מפקד וייצמן
פה גדול מדי
ניסח העיתון את הידיעה זמן העידון
שערך את דברי עזר. בדבריו בפו״ם הש תמש
עזר בדימויים מפולפלים הרבה יותר.
בכל זאת ביקשתי ממזכיר המערכת לוותר
על הפרסום, למען שמיו הטוב של צה״ל
— והעיתון נענה. אולם כעבור יום או
יומיים הגיש העולם הזה ידיעה באותו
עניין, שהוסוותה בערמומיות רבה.
תחת הכותרת ״שוליית הקוסם״ סיפר
השבועון על ״אסיפה של אנשי בטחון״
שנערכה לא מכבר יושבה אירע ״אירוע
מזעזע ביותר״ .המרצה המרכזי, איש
בטחון ידוע מאוד, ממקורביו של שר החקלאות
משה דיין, אמר כי מדינת ישראל
״שווה לתחת״ באשר לא הגיעה לגבולות
שהוא, המרצה, חושב לרצויים. ולמה לא
הגיעה? — הפוליטיקאים אשמים. המרצה
הגדיר את בן־גוריון כעובד־בטל זקן ומוג־לב
שב־ 1956 הפקיר את סיני ואת רצועת
עזה ...כשהגיעה העת לשאלות, קם אחד
הנוכחים ואמר כי סאלאן (הגנרל סאלאן,
מראשי הצבא הצרפתי שהתמרדו נגד
דה־יגול בגלל מדיניותו באלג״ריה) ״נדון
למוות בשל התבטאויות דומות.״ ואז קם
היו״ר ונעל בחפזון את האסיפה. אך ה מרצה
הספיק להבהיר כי, לדעתו, צעירים
כמו השואל הם סמרטוטים שלא יכירם
מקומם בין אנשי־בטחון אמיתיים ...הדברים
— סיכם העולם וזזה — נחשבים כמבטאים
גם את דעתו של דיין...
׳מאחר שבידיעה כולה לא נרמז שהיא
מכוונת לאירוע שהתרחש בצבא, התיר
הצנזור התורן את פרסומה. ואז קבע
העולם הזה תמונה של עזר זייצמן בראש
העמוד שבו התפרסמה הידיעה ואילו בתחתית,
כעין ״אליבי״ לתמונה, הדפיס
ציטטה סתמית קצרה מדברי עזר וייצמן
בטכס ענידת־כנפיים לימסיימי קורס טיס.
הסיפור פורסם — ואני הוצפתי קריאות
טלפון של אנשי צה״ל ומשרד הבטחון,
כולם מלאים פליאה ורוגז: כיצד ניתן
לדברים אלה לראות אור? רק אחד לא
טילפן: עזר וייצמן. ואני נזכרתי בדבריו :
״...ואם יתפרסם, לא איכפת לי

מעיר אורי אבנרי :
פרשה זו זכירה לי היטב, בי בה
התחילו היחסים — האם מותר לי לאמר
״יחסי הידידות בין וייצמן וביני.
ימים מעטים אחרי שפירסמנו את הדברים
נתקלתי בעזר וייצמן בבריכה של
מלון ״השרון״ .הוא קרא לי• התחלנו
לשוחח• לפתע הופיע במקום האלוף יצחק
רביו, גם הוא בבגד־ים, ופנה אל עזר
במורת־רוח בולטת :״האם לא מספיקות
לך הצרות שיש לך? מה אתה מדבר
איתו ! ״
עזר, כדרכו, התייחס לאזהרה בביטול,
והוספנו לשוחח. קבענו שאבוא אליו באחד
הימים, ונחליף דיעות על עתיד המדינה.
באתי
אליו. הוא פתח בקבוק־ויסקי,
והתחלנו לדבר. הרציתי לפניו את השקפתי
על האינטרס האמיתי של ישראל :
להשתלב במרחב השמי, להביא לאיחודו
הכלכלי, להגיע לשיאים חדשים של התפתחות
ושיגשוג כחלק מרכזי ביחידה
כלכלית מרחבית.
עזר שמע, השיב, שאל. התווכחנו, ו-

(המשך ז^עמוד )56

אריאל,

טומי לפיד ניסה? 1השתלט על 1 בערב־ראיונות של 81 הדסה בירושלים התראייו וד־טר
איתן, מי שהיה שגריר
ישראל בפאריס ומנכ״ל מישרד-
החוץ במשך 20 שנה, אצל
עזריה רפ,ופורט. בימי כהונתו
של משה שרת כראש

הקובייה הוהתגרייוז והרב לנינו. ר שיחק פינג־פוע

רים יש ארבעה טובים מאוד.״
! 8באותו ערב השתתף גם
מנהל היחידה הניאו־כירורגית
בבית־החולים הדסה, הפרופסור
משה פיינצוד, הידוע ב-
מילחמתו בתאונות־דרכים. הוא
טען כי מרבית התאונות בארץ

מתוף ששת ילדיהם נולדו גם
הם שם.
! 8רותי, רעייתו של ח״כ
עוזי כרעם, משמשת כעוזרת
דובר מישרד־התיקשורת, זכר יה
שיזרוצקי. רותי עסוקה
עתה במיבצע בדיקת אדיבותם
של פקידים במישרדי־הממשלה,
כשהם עונים לפניות טלפוניות
של אזרחים. היא מטלפת לעשרות
מישרדי־ממשלה ביום
ובודקת אם עונים לה בנימוס.

אורי

רמז-עגר־ .זו א ה טי׳
כאשר שהיא

לסז־י ק!לק
ימן תמוג י**

האדריכל הירושלמי
פונגר שמח מאוד
אשתו הבלונדית, אנה,
כתבת של עיתונים גר
מניים
ואוסטריים בארץ, הזמינה
אותו לארוחת־ערב ב־מיסעדה,
לכבוד יום־הולדתו
ה־ .45 גם בנם בן ה־ ,8עמוס,
הוזמן לחגיגה. כאשר חזרו
הביתה, בשעה 9בערב, התקשה
פונגר למצוא מקום־חנייה
למכוניתו .״בטח יש באיזשהו
מקום מסיבה,״ אמר במורת-
רוח. כשעלה לדירת־הגג שלו
והדליק את האור בסלון, נדהם
לראות שם את כל ידידיו
ועמיתיו, שהמתינו לו בחושך.
מסתבר כי אנה, שהיא ממוצא
גרמני, הכינה לו הפתעה
אמיתית.
81 הקוביה, המשגעת את

כל המדינה, הגיעה גם לבניין
הטלוויזיה. השבוע נראה מנכ״ל
רשות השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, כשהוא מהלך במיסדרו־נות
הטלוויזיה ומנסה לסדר
את דפנות הקוביה, כדי שתהיינה
באותו הצבע. עכשיו מתלוצצים
עובדי־הרשות כי סוף-
סוף השתלטה המאפיה ההונגרית
גם על הקוביה ההונגרית.
81 קרובי מישפחתה של
ראש־הממשלה לשעבר, גולדה
מאיר, פסלו את הרעיון לקרוא
לכביש רמות בירושלים
על שמה. אך לפני ועדת-
הצעה של אזרח בשם אפריים
גרינסלד, לקרוא לכביש

1ך ך [ 1ל בוזו של עירך־הדיו יוסף קולק, בן־דודו של
* | י 1ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, אירגנה
יי י
את המתנה הפרטית שהעניקה המישפחה לשדי, לכבוד יום
הולדתו ה״ .70 המישפחה נטעה חורשה של 70 ברושים ו־ 11 ארזי
הלבנון, שהם עצים נדירים, על שמו של בעל השימחה בשכונת
קטמון בירושלים. בין בני המישפחה שתרמו למימון החורש היו
אחיו של טדי, פאול, שהוא איש־עסקים, ובנו, עמוס, שבא
ארצה לכבוד המאורע. עמוס שוהה בימים אלה בניו־יורק.

ממשלה הקים איתן את בית-
הספר לדיפלומטים. אמר איתן :
״עכשיו, אחרי 35 שנה, נדמה
לי שהבחירה שלנו היתד, לא
רעה. יש ארבעה ח״כים, שר
אחד ועשרה שגרירים בכירים,
שהיו חניכי הקורם הראשון.
על הח״כים לא אחווה דעה,
וגם לא על השר. בין השגרי-

נובעות מתוקפנותו של הנהג
הישראלי, ולא מתוך שיכרות
או מהירות מופרזת, כמו בחוץ-
לארץ. הקשר שלו עם בית-
החולים הדסה הוא אמיץ ביותר:
הוא נולד בבית־החולים
הזה, אשתו נולדה גם היא שם,
השניים נפגשו בבית־הספר לרפואה
של הדסה, וארבעה

יצחק ובין

הונצח על״ידי צלם זריז בכנס של מיפלגת״העבודה, בשעה שהקשיב לנאומו של
יריבו הוותיק, מועמד המערך לראשות הממשלה, שימעון פרס. רביו ניקה את
עינו, אך בתצלום הוא נראה כאילו הוא עושה את התנועה העממית ״עלינא״ ,שפירושה: עובדים עלינו.

״רחוב סמבטיון״ ,על שם הנהר
האגדי שזרק אבנים במשך
כל ימות השבוע, ובשבת היה
שקט. השם הוצע בתיקווה ש כך
גם יקרה באותו כביש, הידוע
כבר כ״כביש המריבה״.

! 8האדריכל אלישע גת
סובל מבעיות של זיכרון, מאז
שנפגע בתאונת־דרכים. השבוע
סיפר כי לא מכבר, בלילה
חורפי, נסע במונית־שירות בחברת
איש שישב מכורבל
במעילו ושחבש מיגבעת. קולו
של האיש עורר זיכרונות במוחו,
והוא פנה אליו :״תגיד
לי, כשהיינו ילדים אנחנו לא
שיחקנו פינג־פונג בתל-ארזהז
אתה לא הנכד של הפרופסור
פרנקל ז״ האיש לא זכר את
הפינג־פונג מלפני קרוב ל־50
שנה אך הודה שהוא נכדו של
הפרופסור, מצד אמו. רק כאשר
הסיר את המיגבעת שלו הבחין
גת מי האיש: הרב משה
לווינגר, מנהיג קריית-ארבע.

חיים בר שתו

מועמד המערך לתפקיד שר־האוצר,
אם תזכה המיפלגה בבחירות, רקד
הורה במסיבת הסיום של חבר־הנאמנים של אוניברסיטת תל״אביב
ה עו ל ם הז ה 2284

לצד אשתו, יעל. על הכניסה לחיים הפוליטיים אמר בן־שחר :״זה
כמו לקפוץ לתוך מים קרים. כל זמן שעמדתי על המקפצה, פחדתי
מאוד, אך מרגע שקפצתי פנימה, אגי מרגיש כמו דג במים.״

! 8איש העסקים יעקב
מרידוד, שהוא מועמד חרות
לרשת את ׳מנחם בגין, היה
נוכח, משום מה, בתצוגת תיס-
רוקות שנערכה השבוע בתל-
אביב, אמר :״אני רגיש ליופי
— לא רק של נשים, גם של
גברים, גם של המדונה וגם
של החיים, ואם אבחר לכנסת
אני מבטיח לתמוך בחוק להסמכת
מעצבים ואומנים.״

לערב אחד היתה שושיק שני, שהי־י
*׳ 1י תה אחראית על הבזאר, ושמכרה
פריטים שתרמו אנשים שונים בפואייה. היא מכרה

את המיקטרת הארוכה שתרם אייבי נתן במאתיים
שקל לקופאי של בית־החייל, שקנה גם את השימלה
של גילה אלמגור. לידה: הזמרת עליזה אביב.

ת מקם ימה

הרקדנית״זמרת־שחקנית היתה אביבה פז. היא הופיעה עם קוסם
ל הבמה /הפריחה יונים וצודדה לבבות באוברול הנוצץ בצבע ירוק
שלבשה. אביבה חזרה ארצה אחרי תקופה ארן וכה בפריס ובלונדון.

חי לא
היה שם?
וברברה

פראנק פינטרה;
טרייפנד לא היו
איינשטיין, שרום
שלמה ארצי וצביקה

היו שם. אך כל היתר
התייצבו, חגגו ושוב, כמו
שנה שעברה.

אירגון אמני ישראל (אמ״י) חגג
את השנה השנייה ליסודו בערב
רב־משתתפים בתיכל־התרבנת ב־תל־אביב.
בעוד על הבמה מופיעים
בזה אחר זה, מאחרי הקלעים
ישבו כל האמנים, שרבים מהם
באו עם נשותיהם, ושתו את ה־סנגריה
המפורסמת של כמוה

איש־ כפית.

כולם הסתובבו מאחורי הקלעים
בהמולה גדולה, ואני ביניהם. רק
מפעם לפעם הצצתי אל תוך ה־

אולם, כדי לראות כמה מן ההרכבים
היותר מוצלחים של ערב
זה. אחד מהם היה זה של דורין

או 1

כפפי, ציפי שביט וישראדה

צינית
בלבד לרגע
תיתה השחקנית
ירית מאירי מאחורי הקלעים.

קריכושה, שכולן נמצאות בהריון,
והן שרו את השיר מי
עשה_לי את זה.
פעמיים התרגשו כולם מאחרי
הקלעים. פעם אחת כאשר כל
קבוצת הכדורגל של בני-יהודה
באה כדי להופיע עם הזמר ניפים
גרמה. הם לבשו את החולצות

להצחיק בכל מחיו

של השחקן שמואל וילוז׳ני, שהיה לבוש כמו צ׳רלי

צ׳פלין. בפואייה של היכל״חתרבות הוא נשכב על
הריצפה כמת, להנאת הקהל הסקרני שהתגודד
סביבו במעגל. וילוז׳ני הוא שחקן מצחיק מאוד.

הכתומות שלהם, ובאו עם הגביע
המפורסם שלהם.
פעם שנייה התרגשו כולם כאשר
השחקנית האמריקאית קתרין
הלמונד, זו שמגלמת את ג׳סיקה
בבועות, באה לברך את הקולגות
שלה ואמרה על הבמה :״אני מדגישה
כאן על הכיף כיפק.״ כל
השחקנים עטו עליה, רצו לדבר
איתה, להצטלם איתה, להתחבק
איתה׳ להתנשק איתה ולגעת בה.

בעלה הצעיר, דיויד כריסט־יאן,
חייך בהבנה אל כולם .״היא
לא רק משגעת על הבמה, היא גם
משגעת בבית,״ הוא הבטיח לכל
מי שהביט בו.
הגעתי הביתה בשלוש לפנות־בוקר,
והצטערתי שערב כל־כו
ספונטני -ומהנה רואים רק פעם
אחת בשנה. אני כבר מצפה למופע
השנתי הבא של כל החברה
האלה.

היתה השחקנית האמריקאית קתרין הלמונד, שחיי׳

עשתה השחקנית חנה לסלו, שאיש לא הצליח
לזהות אותה בתילבושת של עוזרת״בית. לידה
עומדים מאחרי הקלעים: העיתונאי ג. עיטור והזמר דני
ליטני. חנה לסלו עלתה גם על הבמה באותה תילבושת.

שלוש הגואציות

מאל: הזמרת גלי עטרי, שוש עטרי השדרית ויונה

כה אל כולם בחביבות. היא הסכימה לעלות 1
הבמה לרגע, כדי להראות לקהל כי גם ג׳סיקה שי
אוהבת את אמני ישראל. לידה: שמואל וילוז׳

עטרי, שהופיעה בשיר עם יוסי בנאי, על החור שבד
גלי הופיעה עם הלהיט החם שלה, על החתיך שאו
היא עוזבת. שוש חזרה לא מזמן מארצות״הבר

בלתים

מאת

דני אל ה שמי

א 1שי1צ
8בכרזות־תעמולה של
תנועת התחיה מופיעה צללית
תמונתו של הסופר יעקוב׳
שבתאי. התמונה הוצאה מתוך
אחד האלבומים, שיצאו
לאור לקראת יום־העצמאות
העשירי. הסופר, שאינו נימנה
על אנשי התחיה, התמרמר על

צריך קצת לשפר
את ההיגוי

ואז אני מסדר לך
לקריין לבחירות

8 1מפכ״ל המישטרה בדימום,
הרצל שפיר, נשאל
כיצד ירגיש אם יכהן כשר
בממשלה הבאה ויאלץ לשבת
ליד אותו שולחן עם הד״ר
יוסף בורג, אם גם הלה יכהן
כשר באותה ממשלה. השיב
שפיר :״אני מציע לשאול את

בתה שוורץ

מי שהיונה נערת״זוהר בישראל
ושעברה להתגורר בלונדון, שם הסתבכה
במעצר בגלל חשד בסחר סמים, קפצה ארצה לביקור קצר
ויצאה למסיבה תל־אביבית. ברכה סיפרה שהיא נוסעת בעוד כמה
ימים לארצות־הברית, להופיע כדוגמנית. במסיבה פגשה בקוס־מטיקאי
אבי אושרוב .״רק במסיבות יוצא לי לפגוש את כל ידידי,״
אמרה ברכה ,״כי בביקור הפעם החלטתי להתרכז רק במישפחתי.״

לאיזה מפלגה
שאתה רוצה !

1*1 1 1 1 1 1 1 1 השחקן האידי בן ה ,85-ואשתו,
^ 1י 1 0 *11 השחקנית ליליאן לוקס, ו;או
לערב האמנים והופיעו ביחד עם בנם בשיר באידיש. פסח וליליאן
היו בעלי תיאטרון אידיש בארץ לפני שנים רבות, אך אחרי שנסגר
שבו לארצות״הברית, מקום מגוריהם. הפעם באו ארצה לפי בקשת
בנם, טייק בורשטיין, שהופיע עימם בעבר והופיע עימם גם הפעם.

עמירם ניר וכלבו דינה

הפירסום והודיע לאנשי התנועה
כי אם לא יגנזו את תמונתו
מייד, יתבע אותם לדין.
! 8חד״ר יוסף בורג, שר-
הפנים :״יש עכשיו ל״ו רשימות,
אבל לא בכולן יש ל״ו
צדיקים.״

בורג איד הוא ירגיש לשבת
לידי סביב אותו השולחן.״

! 8גאולה בן־אליעזר,
בתו הבכורה של דויד בן
גוריץ, הצטרפה לתנועתו של
ח״כ משה דיין, ואילו בנה,
הד״ר יריב בן־אליעזר,
ה עו ל ס

הז ה

2254

ה סו פרי עקוב שבת אי מ א״ ם ב מי שפ ט על הגועה ה ת חי ה
זח ים דוי דולאס משמיץ את מי פלג תו
משמש כיועץ לפרופסור חיים
(״חב״ש״) כן* שח ר מן המערך.
לדעת יריב, רק סבו בן-
גורמן ידע כיצד לנהוג במנחם
בגין, שהיה אז מנהיג האופוזיציה

81 נשיא בית־המישפט המחוזי
בתל-אביב, השופט כני־
׳מין כהן, ידוע בלשונו השנונה.
כאשר התעייף, בעת עדותו

הארוכה והמעורפלת של המו
דיע
המישטרתי מיפו, פלומון
משראווי, במישפט המפוצצים

מיפו, אמר לו :״היה כדאי
שתמקד את דבריך. דבריך הם
כמו פצצות מיצור, הכל נופל
ומתפזר לכל עבר.״
! 8אחד הסניגורים באותו
מישפט החל מונה את שמות
השופטים שבפניהם הופיע מש

כתב ״מבט ספורט״ בטלוויזיה, ומי
שהיה אלוף הארץ בשחייה בסימון
חתירה, פוזל לעבר קאריירה של שחקן קולנוע. אחרי שהשתתף
בסרט אחד בעבר ,״דיזנגוף 99״ ,הוא קיבל שוב תפקיד קטן
בסרט ישראלי חדש בשם ״האיש שבא לקחת״ .בסרט זה משחק
גרטל כמדריד״טניס, שהתלמידה שלו היא הדוגמנית־שחקנית מירי
זמיר. גרטל עובד לעתים כמדריך טניס בירושלים, שם הוא מתגורר.
הוא בן קיבוץ רמת־יוחנן ובעל תואר שני בחינוך גופני.

ראווי כעד בחודשים האחרונים.

התערב השופט מנחם אילן
ואמר :״אם אתה רוצה לקצר,
כדאי שתקריא את רשימת
השופטים שבפניהם לא הופיע
משראווי בעת האחרונה, היא
בוודאי הרבה יותר קצרה.״
8התובעת בתיק המפוצצים
מיפו, דכורח פרלינר, הגישה,
כראייה לבית־המישפט,
גלויה עגולה ששלח משראווי
מהולנד לישראל. השופטים
עיינו עיין היטב בתמונה והשופט
כהן העיר, כי זוהי צורה
מוזרה מאוד של גלויה, וכי
בנעוריו היו כל הגלויות מל־בניות.
בחיוך רחב אמרה לו
התובעת :״אדוני, אנשים לא-
מרובעים, כמו משראווי, שול חים
גלויות לא-מרובעות.״
גה החדשה שלה ,״רק למבוגרים׳ /מגלמת פנינה גם את ריטה
היוורת (למטה, מימין) ואת ברמן מירנדה, הזמרת״רקדנית הדרום״
אמריקאית, שנהגה לזמר עם כובע שעליו פירות חיים. השבוע
התקיימה ההצגה הראשונה של פנינה, שבה^ישתתף גם יואל שר.

81 במיפלגה הדתית נוהגים
תמיד לומר, כי ״מפד״ל יש
רק אחת״ .הגיב על כך ח״כ
דויד גלאט, שהוצא מרשימת
המפד״ל לכנסת העשירית :

״כמו שהמיפלגה נראית היום,
מזל שאין שתיים.״
! 8מנהל תיאטרון החאן,
דני של כ, טילפן לדויד
כרנמן, סגן ראש עיריית
ירושלים, המופקד על תיק
התרבות העירוני, והזמין אותו
לבוא ולחזות בהצגה נזילחנזות
היהודים. אמר ברגמן :״אני
מצטער, אך אני חייב לנסוע
להצגה פוליטית אחרת, המתנהלת
עכשיו בתל־אביב, ב-
מיפלגתי.״ ברגמן הוא איש
המפד״ל.
! 8אחרי שכמה מיפלגות
הציבו ברשימותיהם לכנסת,
במקום מס׳ ,2יוצאי עדות
המיזרח — כמו שו שנ ה
ארפלי־אדמוזלינו במערך,
דויד לוי בליכוד ומרדכי
פורת בתל״ם — הציע מני
פאר ששר־הדתות, אהרון
אכו״חצירא, ישים אשכנזי
כמם׳ 2ברשימתו. פאר אפילו
הציע מועמד מסויים מאוד:
עד-המדינה ישראל גוטליט.
81 ועוד אמר פאר :״הרשימה
הכי יפה בעיתונים היתה
השבוע זו של אמ״י, אי ר גון
אמני ישראל. האמת היא שכולנו
היינו יכולים לרוץ לכנסת,
וכמה מאיתנו היו גם מצליחים,
אך אנו האמנים אנשים רציניים,
אנחנו יודעים שתיאטרון
זה מיקצוע רציני.״

^ ס׳ןיסי*ב**,

^)7,ישני׳

.ריל,נז ל ל ^יי
,זלי׳ י׳ י *,נל ל/יניי?ץ לילו ,

* מ ריל^ * 7גפי ^ לימ ( /

י -מי היי

81 הצייר רפי קייזר,
המתגורר דרך קבע בפאריס,
בא ארצה לביקור. ידידתו, רו ת
שרון, ערכה לו מסיבת יום-
הולדת, עם מלאת לו 50 שנה.
כאשר האורחים ציינו, כי קייזר
נראה צעיר יותר מכפי גילו,
הציג בפניהם הצייר את אביו
בן ה־ ,81 שגם הוא נראה צעיר
מכפי גילו. ולמי שעדיין לא
האמין — קייזר הציג גם את
בתו בת זד ,22 העומדת להינשא
השבוע לקיבוצניק מגן-
שמואל. אחד האורחים במסיבה
היה הפסל מנשקה קדישמן,
שבא, כהרגלו, במיכנסיים קצרים,
בלי נעליים. בשיא ה-
שימחה חטף קדישמן עב־הכרס
תנומה קלה על אחת הספות,
אחר כך התאושש והשתלב
במסיבה.
אמריקנו אמרטו
וודקה לימו הרביעיה החדשה
של ״כרמל

משקה ראשון• אצלכם בבא

ס כרמל מזדה
מיקב• רא שון לוגיה יזנרוו •עקב

ה עו ל ם הז ה 2284

רק אצל

אברה גינדי

אין צורך במיליונים

10,000 שקל
זהדירה שלך.
היתרה בתשלומים עד 10 שנים
אין צורך בגיוס מיליונים כדי לרכוש דירת איכות
לך או לילדיך. אברהם גינדי בנה תכנית
למכירת 20 דירות בלבד לפיה תוכל
סוף־סוף להסיר ממך את הדאגה
לרכישת דירה.
כל הסקרים מוכיחים כי דירה היא
ההשקעה הטובה ביותר. לכן הכנס
שדהיומלאחדממ שרדי המכירות של
אברהם גינדי ורכוש אחת מתוך
20 הדירות שיימכרו בתנאי המבצע.

* ברא שון ל ציון 10.000 -שקל
בפתח־ ת קו ה 60.000.-שקל
בתל -א בי ב 200.000 -שקל

אבר ה ם גינ די
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר סו

רמת השרון
סוקולוב 84

פתח-תלזוה
חיים עוזר 28

ראשון־לציון
הרצל 62

הנבחר

ץ וברהם גמדי בונה דירו ת שץ ו3שים״ץ ווהבי

הרנה

התדמית

עי בי ״ ת

פי־ננן בי

קראתי בעיתון שאגודת-הכורמים ויק בי
״כרמל מזרחי״ החליטו לפתוח בשורה
של מיבצעי־הסברה והדרכה, במטרה
להגביר את צריבת היינות בארץ,
וזו בהחלט הזדמנות לחדש את מילחמתי
בייצרני האלכוהול.
שימו־לב למה שאמר מנב״ל אגודת-
הכורמים, אהרון נחשון: שלמרות שמחירי
היינות בארץ אינם יקרים, הצריבה
להם נמוכה. ועוד אמר המנכ״ל, שה צרכן
הישראלי קונה בשר יקר ואינו
מתלונן על כך, אולם כאשר מדובר ביינות,
הוא מבקש רק יין זול ונרתע
מהמחיר הגבוה.
מזה לא ברור כל-כך אם חושב ה-
מנב״ל שמחירי היינות בארץ אינם יקרים,
או שהמחיר גבוה, ולא ברור גם
מדוע צריך לעשות מיבצעי הוזלה והדרכה,
כשכל מה שצריך זה להוריד את
המחירים.
בארץ לא משיגים יין בפחות ממאה
לירות הבקבוק. בצרפת, ששם היין, נגיד,
לא פחות שוב, אפשר להשיג יין באיכות
דומה ב־ ,50ו־ 60 לירות הבקבוק, ויש
סוגי יין זול באמת, הנמכרים בבקבוקי
פלסטיק ענקיים, שעולים אפילו פחות.
אז אני לא יודע מאיפה מוציא כבוד
המנכ״ל את הנתונים שלו.
מה שאני רוצה להציע לקוראים לעשות,
כדי להתגבר על מחירי היין המקומיים,
הוא לעשות יין בעצמם. העסק
מאוד פשוט, וכל מה שצריך בשבילו זה
מיכל בקיבולת של 25 ליטר. אפשר להשיג
באלה מפלסטיק.
ובך משחקים אותה: קונים 25 קילוגרם
ענבים, ירוקים או שחורים, באשר
המחירים בשפל, כמובן. רוחצים אותם
טוב־טוב, שמים אותם בקערה גדולה
ואחר כך מתחילים לקפץ עליהם ברגליים
יחפות ונקיות, שיה תענוג בפני עצמו.
מהמרק הענק הזה שולפים את הקונסטרוקציות
שעליהן היו הענבים תלויים,
ושופכים את המרק לתוך המיכל. מי
שאוהב יין מתוק יכול להוסיף לזח
קילוגרם סובר או שניים•
מכסים את המיבל בגזה, ונותנים לזה
לתסוס שבועיים־שלושה. בל יום בוחשים
את העיסה בבלי־עץ, בדי לא לשרוט
את החרצנים. החוכמה היא לדעת להפסיק
בדיוק בשנגמרת התסיסה, שזה
דברים שרואים על-פני העיסה. אז מסננים
הבל בתוך חיתול, ומכניסים את
היין לתוך עשרות בקבוקים שנשטפו
היטב. צריך למלא את הבקבוקים ממש
עד למעלה ולפקוק היטב.
מ 25-קילוגרם ענבים אפשר להפיק
לפחות 20 ליטר יין, ובל אחד יכול
לעשות את החשבון באשר לגובה החיסכון.
אם משהו מתחרבן, ולא מפסיקים

בשמחפשת חברת״טבסטיל דוגמן לע-
ניבות סולידיות, עליו להיות גבר נאה —
אם בי לא יפה מיקצועי, בערך בגיל
העמידה, עם קצת שיער שיבה, קצת
מבט שליו וקצת חיוך מרגיע. מלבישים 4
אותו בחליפה בהה וסולידית, חולצה
בהירה, שתבליט את העניבה, מעמידים
אותו לפני המצלמה, ומורים לו לחייך
ישר אל העדשה, ולהושיט את היד
קדימה בתנועה לא תוקפנית מדי, האומרת
:״גם אתה יכול להראות כמוני,
אם תענוד לצווארך עניבה מתוצרתנו.״
מכיוון שמה שחשוב בבל העניין הוא
מכירת העניבה, המסר במודעה הוא העניבה•
אסור שיהיה במודעה משהו שיסיט
את תשומת״הלב מן העניבה. הדוגמן
הוא בסך הבל קולב חי. המפרסם
אומר באמצעות המודעה: קח בן״אדם
רגיל, סתם אחד, שים עליו עניבה מתאימה
— ופיתאום הוא נראה אחרת.
פיתאום הוא נעשה משהו. אבל כדי שזח
יעבוד, צריך הרקע להיות אפור ומטושטש,
וגם הדוגמן אפור ומטושטש, חסר
אופי וחסר-תדמית• ורק העניבה צריבה
להיות יפה וזוהרת.
אילו היה המערך בית־חרושת לעני-
בות, הוא היה שובר את השוק ב30-
ביוני, עם הדוגמן שימעון פרס. שימעון
פרס הגיע לשלב הנוכחי של מערבת
הבחירות בשכל מה שהוא יבול להיות
זה דוגמן של עניבות. קולב חי. יש לו
התבונה החיונית ביותר לדוגמן עניבות:
אין לו תדמית.
פעם היתה לו אחת. לשימעון פרס
היתה תדמית של איש חלקלק וערמומי,
איש המסובב בכחש את יריביו ונופל
בחתול על רגליו, מה שלא יהיה. בקיצור:
היתה לו תדמית של נובל פוליטי•
ביכלל לא חשוב אם הוא היה
בזה. קרוב לוודאי שלא. נוכל פוליטי
הוא אחד שיש לו תדמית של איש תם
וישר דווקא, בדרך־בלל.
ופיתאום מישהו עשה טעות נוראה,
והביא לפרס מומחים אמריקאים לענייני
תדמית.
מומחים אמריקאים יודעים מה טוב
בשביל אמריקה. באמריקה לא אוהבים
נופלים פוליטיים. תראו מה שקרה ל-
ניקסון. אבל מומחים אמריקאים לא
מבינים שמה שלא טוב באמריקה יכול
להיות טוב מאוד בישראל• כאן זה לא

דוגמן עניבות פרם
אמריקה. אצלנו יש חמישה ווטרגייט
בחודש, ואף אחד לא מתרגש. אצלנו
פלאטו״שרון הוא להיט, וכל מה שצריך
לעשות בשביל להיות מנהיג לאומי זה
לצאת חצי-מזוכה במישפט, או לספסר
בזיכרונות. מי שאין ספקות לגבי תומתו
נזרק לפח־האשפה של ההיסטוריה, או
שהוא נובל פוליטי אמיתי.
המומחים האמריקאים הצליחו לקלף
את תדמית הנובל הפוליטי. התדמית
היחידה שהיתה לו. תדמית טובה מאוד
בפוליטיקה הישראלית. אלמלא המומחים
האמריקאים היתה יכולה להיות
מערכת בחירות נפלאה, שבמרכזה ה
עקיצות

מזמן חזרתי משירות המילואים
שלי, ומשהו עוד נשאר לי מזה, על הרגל.
במילואים לא ישנתי לבד בלילות. כל
לילה התרחשה במיטה שלי אורגיה
מופלאה עם חמיקה מתחת לבגדים,
דקירות וחדירות, מציצות וגירודים• במה
עשרות פרעושים, מיפלצות קטנות ומרושעות,
שכמובן, עשו עלי חיים משוגעים.
מסיבה לא ברורה, אהבו הפרעושים
במיוחד את הרגליים שלי, מאיזור הברך
ומטה. רק פה ושם היו ביקורים גם
באזורי המותניים והגב.
לאחר כל אורגיה כזאת הייתי מסתובב
כל היום ומתגרד, והתוצאה היא שהרגליים
שלי מנומרות עדיין, עד עצם היום
הזה, בשלל נקודות.
וכך, בכל ערב, כשאני מתבונן בעוגמה
בתוצאות האלה של תאוות״הבשרים, זה
מזכיר לי משהו.
הצורה הכללית, התיפזורת, הצפיפות
— הכל בדיוק כמו מודעות הבחירות
האלה, של הליכוד, המערך, המפד״ל
והתחיה, עם ״אנחנו על המפה״ ,״אנחנו
בזמן, זה גם לא נורא, משום שאז התוצאה
היא חומץ טיבעי מצויין, מה שנקרא
חומץ בן יין.
ואגב — מכיוון שהמנכ״ל בכל זאת
צודק במשהו, וגם הבשר בארץ יקר
מאוד, אלמד אתכם בשבוע הבא איך
לעשות בשר בבית.

המפה״ ,״אנחנו במקום המפה״ ו״אנח-
נו מתחת למפה״ .עקיצות של פרעושים,
כל זה, בל ההתנחלויות חללו.
במו הפרעושים על הבשר הזר שלי נוחתים
המתנחלים הללו על אדמה של
מישהו אחר, עוקצים, מוצצים, ומשאירים
אחריהם פיצעונים קטנים על המפה•

מאבק בין בגין חמאניאק ופרס הנובל.
אבל המומחים האמריקאים עשו מ פרס
משורר. הם עשו ממנו איש מיש־פחה.
הם עשו ממנו צדיק תמים. איזה
מין תדמית בבר יכולה להיות למשורר
מישפחתי תמים* שום תדמית. מכסימום
הוא יבול להיות דוגמן עניבות.
בנראה שגם לליכוד יש מומחים אמריקאים.
הליכוד מפרסם עכשיו מודעות
המציגות את פרס בנובל, באיש שאי־אפשר
להאמין לו. הם מנסים להחזיר לו
את התדמית האבודה• מטומטמים.
שארה אור בני ת חשובה
היום נעסוק בשאלה אורבנית חשובה,
והיא: למה הצד המערבי של דיזנ-
גוף יותר הומה מהצד המזרחי של הרחוב.
נא לא לזלזל בשאלה. היא
מעניינת את בעלי-העסקים, והיא מעניינת
מיליוני אנשים שעוברים ברחוב ההוא,
הולכים ותוהים.
התשובה הראשונה שמקבלים על השאלה
הזאת היא, שבצד המערבי יש
יותר חתיכים וחתיכות, ולכן האנשים
הולכים שמה. זה נבון, במובן, אבל זו
לא תשובה• למה יש דווקא שם יותר
חתיכים וחתיכות ן התשובה על זה היא
שבצד המערבי יש יותר בתי-קפה, שמושכים
חתיכים וחתיכות. גם זה נכון,
אבל למה יש שם יותר בתי-קפה? ולמה
יש שם יותר קיוסקים ודוכנים למכירת
עיתונים וסיגריות ובל זה ן למה ן
ובאן באה התשובה המרעישה.
תל-אביב היא עיר ים־תיבונית, עם
אקלים סוב־טרופי אופייני, דהיינו: חם
ולח במשך שמונה חודשים בשנה. במצב
בזה אנשים אוהבים ללכת בצל. אבל
צל יש רק בצד המערבי במשך בל היום.
בבוקר ובצהרים ביגלל העצים, ואחר-
הצהרים ביגלל השמש הנוטה לשקוע.
בצד המיזרחי, לעומת זאת, יש צל רק
מוקדם בבוקר, כשהשמש זורחת.
ולמה בצד המיזרחי העצים לא נותנים
צל גם בצהרים ואחר־הצהרים ן פשוט
מאוד. משום שעמודי״החשמל וחוטי-
החשמל נמצאים בצד ההוא, ולבן יש
לגזום את העצים קצר-קצר, ואין צל.
יותר פשוט מפשוט, לא ן

סגן שמידט ובני דוה
ערב מילחמת ששת־הימים, בשיא החרדה של ימי-
ההמתנה, קיבלתי מיברק מגרמניה. הובעה בו דאגה עמוקה
לישראל, והוא נגע מאוד ללבי. היה חתום עליו
״רודי״.
מי זה רודי?
מישפחתי עזבה את גרמניה, סמוך ליום הולדתי ה-
,10 חצי שנה אחרי עלות אדולף היטלך לשילטון. במישך
חצי־שנה זו הייתי ;תלמיד בכיתה הראשונה של הגימנסיה.
הייתי היהודי היחידי בקרב כ* 500 תלמידים, ובוודאי
בלטתי בנוף ישבו החלו משתלטים חגים פטריוטיים
ושירים לאומניים. אני, לעומת זאת, כימעט ואיני
זוכר איש מבין חברי־ללימודים. בארץ התחילו בשבילי
חיים חדשים, נוף חדש, אנשים חדשים. המעבר מהעיר
האנובר למושב נהלל היה חד ומוחלט.
הנחתי שרוב הילדים שישבו לידי על ספסל־הלימו־דים
הפכו לאחר מכן קצינים בוורמאכט ונהרגו — כי
זה היה השנתון שהגיע לגיל 16 עם פרוץ מילחמת-העולם,
ושהיה בן 22 כשהסתיים הקטל הנורא.
באמצע שנות ה־ 50׳ ביקר בארץ כתב של השבועון
הגרמני ד ר שפיגד. שוחחנו על העיתון שלו ועורכו, רו־דולף
אוגשטיין, ואז התברר כי אנחנו בני אותו גיל
ושגדלנו בילדותנו באותה עיר. בירור נוסף גילה ש למדנו
לא רק באותו בית־הספר — אלא גם באותה כיתה.
זה היה מוזר, מוזר מאוד. כי באותו רגע נמצאנו
במצב דומהלהפליא: שנינו היינו הבעלים והעורכים
הראשיים 1של שבועונים.
גרמנים רבים נהגו להשוות
את שני השבועונים האלה
זה לזה, ולמצוא ביניהם
דמיון רב. באותה עת
היה דרש פיג ר מסובך ב־מילחמה
לחיים־ולמוות עם
הגרמני,
שר הביטחון
פראנץ־יוזף שטראוס — וה
עול ם הזה היה מסובך
במילחמה לחייס-ולמוות עם
שר־הביטחון דויד בן־גור־יון.
נגד שנינו הוגשו
תביעות פליליות. אצלנו
היו פצצות, אצל ד ר שפי גר
נערך חיפוש אלים.
שנינו היינו על הכוונת
של שרותי־הביטחון שלנו.
אחרי הפסקה של יותר מעשרים שנה חידשנו —
אוגשטיין ואני — את היכרותנו. הוא זכר אותי ואת
מישפחתי, וגם את העוגות של אמי. מדי פעם יכולנו
להשוות את קורותינו; .נבחרתי לכנסת ב־ ,1965 וכעבור
כמה שנים נבחר הוא לבונדסטאג( .הוא התפטר מייד,
כי בניגוד לי, לא ימצא עניין בעבודה הפרלמנטרית).
הוא היה חלוץ ההשלמה עם קיום גרמניה המיזרחית וה וויתור
עלרעיון ״איחוד גרמניה״ ,אני לחמתי למען
ההשלמה עם זכות הפלסטינים למדינה משלהם, וויתור
על רעיון ״ארץ־ישראל השלמה״ .הוא הושמץ כעוכר
גרמניה, אני הושמצתי כעוכר ישראל.
היה בינינו הבדל גדול אחד, כמובן: גרמניה היא
מדינה גדולה ועשירה, ורודולף אוגשטיין הפך עשיר
מופלג. ישראל היא קטנה ועניה, ואני נאלצתי להסתפק
במצב כלכלי צנוע יותר.
בפגישותינו למדתי להכיר את העולם הרוחני המסובך
של גרמנים בני גילו לגבי כל הכרוך בזכר השואה
וביחס לישראל. רודולף אוגשטיין מעולם לא הפך את
אהבת־ישראל לסמל המיסחרי שלו, או לקרדום לחפור בו,
כפי שעשה עמיתו, אכסל שפרינגר, בעל העיתון בי ל ד.
אך מעולם לא היה לי ספק לגבי מחוייבותו העמוקה
ביותר לגורל ישראל. זוהי מחוייבות אמיתית, שקטה,
שאינה מישתקת את חוש־הביקורת שלו.
אני סבור כי זהו יחסם של גרמנים רבים בגי הגיל
הזד, שנציגם הבולט ביותר הוא הלמוט שימידט. כל האנ שים
האלה היו מגוייסי הוורמאכט במילחמת־העולם. רבים
מהם הוו קצינים זוטרים ו״מילאו את חובתם״ .את דעתם
הפרטית על הנאצים הם שמרו לעצמם. הם לא רצחו
יהודים, ולא יצאו מגידרם כדי להצילם. אחרי המילחמה
ערכו את חשבון: נפשם, והחליטו להקדיש את חייהם
להקמת גרמניה דמוקרטית, שבה לא ׳תהיה תקומה לגיז־ענות
ולדיקטטורה.
על גרמנים אלה דווקא יצא קיצפו של מנחם בגין.
בנאומי־ההשמצה ישלו נגד שמידט הכריח אותם לחשוב
מחדש על יחסם לישראל ׳ולעבר הגרמני. כתוצאה מכך
כתב אוגשטיין מאמר שעורר תשומת-לב רבה, מפני שהוא
כתוב בהתרגשות עמוקה, כימעט בדט-ליבו.
הנה כמה קטעים ממנו :
!• ״ובכן, היה היטלר, והיו גבלם, היטלר ושפר. היו
רבבת עוזריהם ועוזרי-עוזריהם. וגם אנחנו עצמנו היינו.
גם אנחנו ״שיתפנו פעולה״ ,מרצון או שלא־מרצון.
״שיתפנו פעולה? מי שהיה לא־נאצי (ביגלל השקפת־עולם,
מיקרה או מישפחה) מה יטל היה לעשותו הוא
יכול היה להיות גיבור או קדוש, ולעשות את אשר לא
עשו גם הקורבנות עצמם — חוץ מהגיבורים והקדושים.
הוא יכול היה להקריב את עצמו למען רעו, על פי
מיצוות התנ״ך. את זאת לא עשו הגרמנים, ואת זאת
גם לא עשו היהודים. איו הבדל מוסרי בין הרוב הדומם
של הגרמנים והרוב הדומם של היהודים.״
1 34י...

שער ״דר שפיגל״
״האם

כו לנו נ א צי ם?״

• 1״אגב, אין גם הבדל בין הטרוריסטים הפלסטיניים,
שפעלו במינכן, ובין הלוחמים למען ישראל, שפוצצו את
מלון ׳הימלך דוי ד ב־ ,1946 ושהרגיו ב־ 1948 את מתווך־
האו״ם, הרוזן פולקה ברנאדוט. הם לא חסו על נשים
וילדים, כאשר הושמד ב 1948-הכפר דיר־יאסין, בלי בל
סיבה. האם עמד אז בגין מן הצר?״
ו•׳ ״מה שנאמר על־ידי סוכנות־הידיעות של המים-
לגה הסוציאל־דמוקרטית (הגרמנית) היה חסר־טאקט, אך
נכון: שבגין הוא פוליטיקאי בעל עבר של מניח־פצצות,
פוליטיקאי אשר סיפק ברצון ינשק לפושע סומוזה בני-
קאראגואה. הגיע הזמן לשים קץ למוסר הכפול!״
;• 1״הקאנצלר שלנו, הלמוט שמידט, ושר־החוץ שלנו,
דיטריך גנשר ...התנהגו מבחינה מוסרית כמו הרוב
המכריע של הקורבנות היהודיים. הם לא הקריבו את
חייהם למען אחיהם היהודיים • .זוהי — ורק-זוהי —
אשמתם (ואשמתנו).״
• 1״מדוע צריכים (שמידט וגנשר) לסבול שישמיצו
אותם פומבית כעוזרי־יתליינים וכצאצאיהם של עוזרי-

!• ״הרי ידוע כי ילדים, שהוכו על־ידי הוריהם,
מכים את ילדיהם. בני״ישראל מתנהגים כיום כלפי שכניהם
הערביים כפי שהפרוסים והרוסים התנהגו כלפי היהודים
הפולניים לפני .1914״
• 1״לקאנצלר שמידט מגיעה תודת הישראלים על
כי הוא מנהל מדיניות העשוייה למנוע שואה שניה כלפי
היהודים. הוא הולך בעיקבותיו שיל וילי בראנד, שהחל
חרד באופן גופני להישרדות הפיסית של מדינת־ישראל
ותושביה, אחרי שנתקל בסביתת־הברזל, גולדה מאיד.״
#״מה הקשר בין עצמות האם התנ״כית, שרה,
בחברון הירדנית, ובין המדיניות של המאה ה־? 20״
!• ״איננו יכולים למנוע בעד ישראל מלצעוד אחרי
בגין ושמיר לקראת אובדנה ...גם בלי בגין ושמיר יש ראל
היא מדינה התפשטותית, כובשת, מדינה המתוכנתת
לכיבושים, בתוך מרחב העולה עליה מבחינת חומרי־הגלם
והאוכלוסין אנו, אזרחי גרמניה, יכולים רק לנהל מדיניות
הנראית לנו כסבירה, והעשוייה — אולי! — לשרית את
האינטרסים של ישראל יותר מאשר הפוליטיקה של בגין
ושמיר.״
#״טירוף מוחלט הוא לבסס את המדיניות של
מדינודישראל על העיקרון התנ״כי של האל יהווה, ה מעניש
בנים עד לדור השלישי והרביעי.״
/01 #ס 75 שיל: אוכלוסיית גרמניה המערבית נולדו
אחרי ( 1933 עליית היטלר לשילטון) ,או שהיו אז בני
עשר ופחות.״
!• ״אין לנו עניין בארץ־ישראל השלמה. אולם איננו
רוצים שהאוכלוסיה היהודית, שהתקבצה בישראל• ,תושמד
...ישראל צריכה לחיות. כולנו׳ וזה כולל את בגין
ושמיר, צריכים למנוע שואה ׳שניה!״
את מאמרו הכתיר אוגישטיין במילים ״אנא, בל תהיה
שואה שנייה !״ ועל שער הגליון שהכיל את המאמר
הופיעה הכותרת ״האם כולנו נאצים לצד תמונות
של בגין הזועם וסגן הלמוט שמידט בעת חתונתו ב־.1942

?ז 85ה 1401)$
חידון: מהו ההבדל בין שינוי ור״ץ?
אין לי תשובה. בשנתיים שבהן ישבתי בכנסת התשיעית
לא היתר — ,עד כמה ישזכור לי — אף לא
הצבעה אחת שבה היה הבדל בין איופן־ההצבעה של
אמנון רובינשטיין ושולמית אלוני. שניהם הצביעו בהצבעה
הראשונה בעד !.חוק-ירושלים של גאולה כהן,
והצביעו נגדו בהצבעה האחרונה. לשניהם עמידות
שוות בענייני דמוקרטיה, זכויות־האדם, המיילחמה בשחיתות
׳והכפייה הדתית ׳(עמדות שנקבעו כולן, אם מותר
לי להיות בלתי־צנוע, על-ידי סיעתי עוד בכנסת ה־השישית
).גם בענייני השלום יש להם אותה הגישה
המטושטשת והבלתי־מרגיזה.
קראתי ׳ששתי הרשימות האלה כרתו ביניהן הסכם-
עודפים. זה טוב, כי בכך יצילו, אולי, מנדאט אחד,
שהיה עלול להגיע ׳אחרת לליכוד.
אך בלבי עלתה השאלה: מדוע ביכילל היה צורך
בשתי רשימות? מדוע לא יכלו רובינשטיין ואלוני לדור
ברשימה אחת, ובכך להציל, אולי, מנדאט נוסף? האם
רק מפני שרובינשטיין הוא פרופסור ואלוני אשה? האם
לא יכלו להסכים יעל המקום הראשון? האם אי־אפשר
היה להכריע על כך בהטלת מטבע, למשל?
(מכיוון שרשימה כזאת היתד, צריכה לדגול גם ב־שיוויון־האשה,
אי-אפשר היה להנהיג בה את הכלל
השוביניסטי־גברי העתיק: ליידיס פירסט!״).

הר הורי םשד
מאחר קום

׳תליינים, כשמדובר בענייני הגיון ופוליטיקה (שאינם
תמיד זהים) י הרי אינם עושים את אשר עושים בגין ויצחק
שמיר: אין הם מפירים את האמנה לזכויות־האדם,
אין הם מענים ואין הם מבצעים פשעים גיזעניים.״
ו• ״יתכן כי הישראלים מסוגלים להצדיק ולתרץ את
התנהגותם (כלפי הפלסטינים) — אך לא תוך הצבעה
על העבר. כי לערבים אין חלק בעבר הזה. הערבים
הם כעת קורבנות הישראלים, כשם שהיהודים היו קור בנות
הנאצים הגרמניים. אגב, יש להדגיש שאין מקום
להשוואה בין היטלר ובגין.״
• 1״מי שהיה בישראל נאלץ לשים לב, בעצב רב,
לשחצנות ולריגשי־העליונו׳ת של שלושת מיליוני הישראלים
כלפי מאה מיליון הערבים. ליתר דיוק: של
השיכבה השלטת, שאגב אינה ממוצא יהודי־גרמני״.

מזון למחשבה:
באחד הימים, סמוך לביאת המשיח, ייושבו כל ה-
סיכסוכים.
הישראלים יסתדרו עם הפלסטינים. והיהודים עם ה אנטישמים.
והלבנים עם השחורים. והקומוניסטים עם
הקאפיטאליסטים. וגם — הפלא ופלא! — הגברים עם
הנשים.
ואז יישאר סיכסוו אחד בלתי־מיושב, מאבק־איתנים
שאין לו הכרעה: הקרב בין המשכימים־קום והמאחרים־
קום.
כי זהו מאבק הנוגע לשורשי ההווייה האנושית,
לערכי־היסוד של האדם.
המשכימים־קום מאמינים שהם בעלי כל המידות הטובות.
הם החרוצים, הם העובדים, הם הבונים עלי
אדמות.
המאחריבדקום מאמינים שהם השאור שבעיסה, כו-
חות־היצירה בכל השטחים, פורצי-הדרכים, הממציאים
והאמנים והמשוררים ובעלי־החזון.
המשכימים־קום שונאים את המאחרים־קום, מפני שהם
משחיתים את המידות.
המאחרים־קום בזים למשכימיכדקום, וסבורים שהם
פרימיטיביים וחסרי־נשמה.
ופיתרון אין. ולעולם לא יהיה.

המהפכה ה ס פרדי ת 2

או רי אבנר׳ מנתחאתמשמעותהשברהעדתי

^ פסוק שהפליט אהרון אוזן, המועמד מס׳ 2ברשימת תמ״י, שטען כי ״קיבוץ •
י גלויות נכשל״ — מכיל מידה רבה מאוד של אמת. גם אם אוזן לא ידע בדיוק מה
הוא אומר, הוא שימש פה לאמת היסטורית.
״קיבוץ גלויות (או ״מיזוג גלויות״) הוא רעיון ציוני מרכזי. אם נכשל רעיון זה,
האם פירוש הדבר הוא שהציונות כולה נכשלה י

יתכן, מאוד שיש להשיב על שאלה זו כחיוב.

אך יתכן שאפשר לסייג תשובה זו. דגםאחד של הציונות נכשל, הדגם אשר
נוסה במדינת־ישראל (וביישוב שקדם לה).

האם יתכן דגם ציוני אחר ז

אריים ת כו לי־ עינ״ ם
ך* /רעיון הציוני, שעליו התחנכנו משחר נעורינו, אמר: יש עם יהודי אחד בארץ•
1ישראל. כל עולה חדש מצטרף אליו. הוא משאיר בחוץ את התרבויות הזרות, ובא
לקבל את התרבות שלנו.
(אנשים מתוחכמים יותר דיברו על ״אומה יהודית״ ,או ״אומה עברית״ או ״אומה
ישראלית״ ,אך התכוונו, בעצם, לאותו הדבר. יש אומה חדשה, ואליה יש להצטרף).

האומה נתפסה כיחידה אחת — כמו האומה הצרפתית, למשל.

יש רק אומה צרפתית אחת, מונוליטית ואחידה. יש אומה צרפתית, רפובליקה צרפתית,
שפה צרפתית, תרבות צרפתית, מיטבח צרפתי. אין מקום לחריגים. מי שרוצה
להיות צרפתי, צריך לקבל על עצמו את הכל — החל במולייר וכלה בלחם הלבן
הארוך, הבאגט.
מהי דמותה של האומה היהודית החדשה (או המתחדשת) בארץ־ישראל? את זאת
קבע המימסד המדיני־התרבותי־החברתי שלה, שבא כימעט כולו ממיזרח־אירופה.

האידיאל לא היה ״אשכנזי״ בלבד. יהודי אירופה היו עם מדוכא.
כל עם מדוכא נוטה לאמץ לעצמו את הסטראוטיפים של מדכאיו, ולהלום
להיות כמוהם.

האידיאל הציוני היה ״ארי״ .לא במיקרה נולד הסטראוטיפ של הצבר גבה־הקומה,
הבלונדי, תכול־העיניים. איכשהו נוצר הרעיון שהיהודי המשתחרר במולדתו יהיה כמו
הפאן הפולני או האציל הגרמני — שהרי כך נראה אדם משוחרר, שהוא אדון לגורלו.
משהו מהתפיסה הזאת התגנב, לפחות מתחת לסף ההכרה, גם לרעיון ה״הדר״ של זאב
ז׳בוטינסקי. הציונות הושפעה לא מעט מהסטראוטיפים של האנטי-שמים האירופיים,
ואימצה אותם לעצמה.
היה ברור כי בארץ־ישראל נהווה חברה אירופית, מערבית. מהרצל ועד בן-
גוריון, מז׳בוטינסקי ועד בגין, עובר רעיון זה כחוט־השני במחשבה הציונית. אין זה
רק רעיון מדיני. זוהי פילוסופיה בסיסית, המבטאת את דאיית־עצמנו על המפה
המדינית־תרבותית.

היה תמיד משהו מגוחך בתפיסה זו — אלא שבעליה לא יכלו,
כמובן, לחוש בגיחוך זה.

פולין ורוסיה חיו בשולי התרבות האירופית. היהודים חיו בשולי החברה והתרבות
של פוליו ורוסיה. הרעיון שהיהודים האלה דווקא הם נושאי־הדגל של התרבות
האירופית, שיהיו מעין נושאי־צלב של תרבות המערב (כמו בגין בלבנון) הוא כימעט
גרוטסקי. אך זה לא הפריע לבעליו במאומה.
הכנענים לא היו אלא הצד השני של אותו המטבע. יונתן רטוש וחבריו אימצו
לעצמם את התפיסה הלאומנית־ד,קיצונית שהיתר, אופנתית באירופה של שנות ה־30׳,
והעתיקו דגם זה ל״ארץ־עבר״ ,בתוספת כמה קישוטים מקומיים. הרעיון נשאר ״ארי״,

פדר צי השל עדו ת
(המשך מעמוד )35
גם אם שם את העברים הקדומים במקום הטבטונים הקדומים. אהרון אמיר, יליד פולין,
אימץ לעצמו את החי״ת והעי״ן של השפה השמית, אך העברי החדש שלו דמה
באופן חשוד לפולני החדש של המרשל יוזף פילסודסקי.

לאומה החדשה הזאת, בעלת התדמיות האירופיות, נדרש העולה
מקאזאכלנקה ומתוניס להצטרף.

הוא נדרש להעריץ את לודוויג ואן־בטהובן, להתפעל משיריו של שאול טשרני־חובסקי
על הנוף של חצי־האי קרים, להוליד צבר בלונדי ותכול־עיניים.
למעשה מת הדגם הציוני הזה כאשר ביצעו גרמנים בלונדיים ותכולי־עיניים את
השואה. מרכז-הכובד של העלייה היהודית לארץ עבר לריכוזי היהודים השחומים. אבל
התודעה צולעת תמיד אחרי ההודיה.

עכרו עשרות שנים עד •טהמציאות אחזה בגרונה של הציונות, כדמותו
של אהרון אכו־חצירא.

אתה מו ע ד

^ פשר לטעון כי לא הדגם של אומה־אחת־ויחידה הוא שמת, אלא רק הדגם של
אומה אחידה אירופית־אשננזית מסויימת זו.
יכול מישהו לטעון: יש לשמור על האידיאל של אומה אחת (יהודית, או עברית,
או ישראלית) בארץ־ישראל, בעלת תרבות אחת וזהות אחת, אלא שזו אינה צריכה
להיות אשכנזית. יש ליצור אומה אחידה חדשה, אל־עדתית, שבני כל עדות המיזרח
והמערב יוכלו וירצו להיטמע בה( .ולא חשוב אם זוהי אומה מסוג גוש־אמונים או
מחנה־השלום).
יכול אותו מישהו להרחיק לכת ולטעון: זה חיוני לעצם הישרדותנו הלאומית
בארץ. אם לא נצליח בכך, תתפורר החברה הישראלית, ותוך שניים־שלושה דורות לא
יישאר ממנה דבר.

אני סכור כי איחרנו את המועד לכך.

יתכן שזה היה יכול לצמוח לפני דור־או־שניים. יתכן שאילו היו אבות הציונות
בעלי-מחשבה, ואלמלא הסתפקו באידיאולוגיות רדודות וחמקניות, ניתן היה להביא
לצמיחה כזאת.
אך האם ניתן לעשות זאת כיום, אחרי שנוצרה כאן מציאות אחרת, אחרי כל
המישקעים התרבותיים והפסיכולוגיים והחברתיים והכלכליים והפוליטיים שהצטברו זה
על גבי זה ל

איני מאמין כפך. ובוודאי לא כטווה הקצר והבינוני.

הדגםהאמ רי ק אי
ך האם הדגם של אומה־אחת־ואחידה הוא הדגם היחידי?
\ £למרבה המזל ישנו דגם נגדי — זה של ארצות־הכרית, למשל.
יש ״אומה״ אמריקאית — שבניה קשורים זה בזה בשותפות־גורל מדינית. מצטרפים
אליה באמצעות האזרחות. כשאמריקאי מדבר על לאום — ¥ז \ 1.1נ א 0ך ד\,נא — הוא
מתכוון לאזרחות בלבד.
ארצות־הברית מלאה דגלים — הרבה יותר אף מאשר ארץ לאומנית כמו ישראל.
דגל הפסים־והכוכבים מתנופף בכל מקום — לפני בית־חרושת ומתחנות־מישטרה, בתחנות׳
בנזין ובבתי־ספר. הוא עומד בפינת־החדר של כל שופט ופקיד בכיר. כי הדגל הוא,
למעשה, הסמל המאחד היחידי.
אמריקאי טוב אינו צריך לדבר אנגלית. הוא יכול לדבר ספרדית של פוארטו־ריקו
או של מכסיקו, סינית, יפאנית, אידיש. הוא יכול לדבוק במורשה האירית, האיטלקית
או הפולנית של הוריו. הוא יכול לחיות בגטו כושי או יהודי. הוא יכול לשמור אמונים —
לפחות מבחינה נפשית, וכל עוד אין מילחמה — למולדת הקודמת שלו. אין אונס.

ארצות־הכרית היא מעין פדרציה שד עדות אתניות, שכה שייך
כימעט כל אדם ל״סיעוט״ איזשהו, או אף לכמה מיעוטים כו־זמנית :
אשה, כושית, קאתולית. כל עוד נושא אדם דרכון אמריקאי ושומר
אמונים לדגל, הוא אמריקאי לכל דכר.

נכון, כמובן, שהשילטון המעשי הוא בידי ה״אשכנזים״ .רונלד רגן, אלכסנדר חייג
וחבורתם הם כימעט כולם אנגלו־סאכסים־לבנים־פרוטסטנטים (ואס״פים, בקיצור) ,והוא
הדין לגבי המיליונרים העומדים מאחוריהם. אך גם זה יכול להשתנות.
פלורליזם לאומה מסוג אחר מתבטא בדגם הסובייטי או היוגוסלבי. בברית־המועצות
יש עשרות לאומים מוכרים. אמנם כולם, מלבד הלאום היהודי (המוכר אף הוא ריש־מית)
יושבים על אדמתם. אך גם זה משתנה, כנראה, במהירות במציאות המודרנית. יש
ניידות רבה. גם בברית־המועצות-שולטים ה״אשכנזים״ (הרוסים בעיקר, וגם שאר
הלאומים האירופיים, ההופכים במהירות מיעוט במדינה) .אך זה יכול להשתנות. כבר
היה רודן גרוזיני, אחד דז׳וגאשווילי. מחר יכול לקום רודן אוזבקי או קירגיזי.
יש דגמים לאומיים רבים בעולם של ימינו. למעשה אין שתי אומות דומות מבחינת
הדגם הפנימי שלהן. באיטליה יושבים ה״אשכנזים״ בצפון וה״ספרדים״ בדרום, ויש
הבדלים רבים ביניהם. בגרמניה התפרקה אומה אחת (״רייך אחד, עם אחד, פירר אחד״)
לשלוש אומות (קומוניסטית, מערבית ואוסטרית) .יש אומה שווייצית, המפולגת כדין, בין
קנטונים, שפות ותרבויות, והמאוחדת להפליא.

לי כדור כי הדגם הציוני הישן נשכר. המהפכה הספרדית, שהרוצה
המיקרי־כהחלט הוא אהרון אכו־חצירא, התחילה כהריסתו.

אם הנסיון הציוני יחזיק מעמד, והאומה החדשה שלנו תעמיק את שרשיה בארץ,
יהיה עליה להוליד מתוכה דגם לאומי חדש. הוא לא יוכל להיות העתקה של משהו. הוא
יצטרך לבטא את המציאות הלאומית שלנו, המורכבת והמסובכת.

יכול להיות שמהפכה הספרדית, כאשר תכוא, תתרום לכך דווקא
תרומה חיוכית — לפחות סכחינת חשיפתה של מציאות מכאיבה.

לא במיקרה עומדים בראש המהפכה, בשלב הנוכחי, יוצאי-מארוקו.
כל מי שהיה במארוקו יודע שזוהי ארץ יפהפיה, מושכת מאוד, שובדדלבבות. הנוף
מגוון ויפה• החברה מושרשת, בעלת מסורת עתיקה. האומה המארוקאית מילאה תפקיד-
מפתח בשלבים שונים של ההיסטוריה האנושית בכלל׳ והיהודית בפרט. יש במארוקו
מעמד עליון תרבותי להפליא, השומר על נכסיו התרבותיים בעודו מסגל לעצמו
יסודות צרפתיים רבים. יש עוני במארוקו, אך איני סבור שהוא חמור מזה ששרר
לפני שלושה דורות בפלונסק או בברסט־ליטובסק.
אם כן, מדוע יתגאה יוצא־מארוקו במולדתו ובמוצאו פחות מאשר יהודי מגרמניה,
שבני מולדתו ביצעו את גדול הפשעים של המאה ה־ ? 20 או יהודי רוסי, שבני
מולדתו חיים עד היום במישטר טוטאליטרי פרימיטיבי? או יהודי פולני, שבני
מולדתו נאלצים להאבק כיום על זכויות־אדם יסודיות?

אך זוהי עובדה: רכים מיוצאי־מארוקו מנסים להסתיר את מוצאם.
רבים טוענים שהם ״מצרפת״ (ומכאן ההלצה האכזרית המגדירה את מארוקו
:״דרום צרפת״) .נערות מארוקאיות אינטליגנטיות ויפות מאמינות כי מוצאן מקפח
זת יכולתן למצוא חתן ״מוצלת״ ,לעומת נערות אשכנזיות הנופלות מהן. הבדיחות
גל דויד לוי לא היו בלתי־קשורות במוצאו.

כא־טר ציכור שדם מתכייש כמוצאו, כתרכות אכותיו, כעצם זהו־זו
— הרי זה מצכ מחפיר, מסוכן, כלתי־נסכד, שום חכרה אינה יכולה
־החזיק מעמד במצכ כזה. היא נושאת כקירכה חומר־נפץ, העלדל להת
5וצץ ככל רגע, וככל צורה שהיא.
על התוצאות נשתדל לעמוד בהמשך סידרה זו.

א נוור אד־סאדאת הגיע לידי הי
* מסקנה כי מנחם בגין ינצח בבחירות,
ובא לאופירה כדי לפייס אותו (ראה עמודים
.)39—38 תוך כדי כך הגביר עוד יותר
את סיכוייו של בגין.
העיתונאים הזרים בישראל הסיקו מסקנה
דומה, והחלו מדווחים לתחינותיהם ולעי־תוניהם
ברוח זו.
סיקרי דעת־הקהל הראו שקיימת מגמה
מתמדת של עליית הליכוד. אף שסקרים
אלה רחוקים מאוד מלהיות מדוייקים, אפשר
לסמוך עליהם לגבי המגמות הכלליות.
במטות המערך שרר השבוע דיכאון,
שגבל בפאניקה. במטות הליכוד שררו ה־ביטחון־העצמי
והשימחה.

הכד עמדו מול תופעה, שלא
קל היה דהסכירה: חמישה הו

לא היתה זאת הצכעת־אמון
כאופוזיציה, אלא הצכעת אי־אמון 1 כממשדה.
מאז התחוללו כמה תהליכים בלתי־צפו־יים,
ששינו תמונה זו מעיקרה. בין השאר:

• התרגילים הכלכליים של
יורם ארידור, מאז שקיבל לידיו את

תיק־האוצר. ארידור, עסקן־מיפלגה מנוסה
שעמד עד אז בצל, לא השתדל לטפל בכלכלה,
אלא בסיכויי מיפלגתו בבחירות.
על־ידי שורה של צעדים פופולריים, שינה
את מצב־הרוח הכלכלי בארץ, פייס את
השכבות המקופחות והחזיר לליכוד את
אמון המיגזר האלקטורלי התומך בו באופן
מסורתי.

^ • ההתאוששות האישית שד
מנחם כגין. אחרי תקופה ממושכת, שבה

רבני נ עוו ת חיר־האוויך נבגזאז
היו סיכוייו קלושים למדי -אחריה
דשים אחרי יטהסקרים ניבאו ניצחון
מוחץ של המערך, כשיעור
שד צ ,1:נעלם הפער כיין שני הגושים
הגדודים. בשבועות שנותרו
עד לבחירות עלולה מגמה זו להימשך,
ואז עשוי הליכוד לעכור על
פני המערך ולעמוד כראש טבלת
המנצחים.
האיש שמגמה זו נזקפה לחובתו היה,
כמובן, שימעון פרם, ראש רשימת המערך.
האם הוא אשם בה?

הריבוד: עלייה מ1נע?1קים
ה) ישנים רבים לק ו לו קת קולו
״ האחריות להתפתחות זו במערך דווקא,
אלא בליכוד בילבד.
כאשר הראו הסקרים כי למערך צפוי
ניצחון מכריע, לא הביעו האזרחים, בעצם,
אמון במערך ובהנהגתו. הם הביעו אי־אמון
מוחץ בממשלת הליכוד, שנראתה אז כ-
עלובה וככושלת.

גילה סימנים של אדישות ודיכאון, התעורר
בגין לחיים חדשים, והצליח להחזיר
לעצמו את התדמית של מנהיג נמרץ,
השולט במצב. נאומיו התוקפניים, שעוררו
אי־רצון רב בעולם ובשיכבה הישראלית
המשכילה, גרמו לתוצאה הפוכה בקרב
ההמונים מעוטי־ההשכלה, התומכים בליכוד.

המשכר כלבנון, שחיזק תדמית
זו של בגין כאיש המתפקד כראוי, שאפשר
לסמוך עליו בעת משבר. העובדה שתוב-
נית-המילחמה של בגין לא יצאה אל ה פועל׳
מסיבות של מזג-אוויר, חיזקה בדיעבד
את בגין ע$מו, מאחר שהוא מופיע
עתה כאיש שמנע מילחמה.
הפצצת הכור בעיראק, שבוודאי
חיזקה את תדמית בגין.

• התמיכה הגלוייה •טל נשיאי
מצריים וארצות־הכרית, הממטירים
על בגין גילויי תמיכה וחיבה, והמוכיחים
כי הקו הניצי של בגין אינו מחבל ביחסי
ישראל עם שתי המדינות החשובות ביותר
שהיא קשורה בהן.

הא עוד ש דו •ס׳ להגיע לש־לטון?
• התדמית החדשה שד הממשלה,
שחבריה חדלו מלקלל זד. את זה

!• בשנות ה־50׳ עלה לגדולה כעוזרו
וכיורשו המייועד של דויד בן־גוריון.
״הזקן״ עשה את הכל כדי לקדם אותו.
כאשר כבר נראתה הדרך בסלולה, התמוטט
שילטונו של בן־גוריון בפרשת־לבון. בן-
גוריון התפוטר והלך למידבר. פרס נאלץ
ללכת אחריו.
!• ב־ 1965 נחלה רפ״י הישג זעום,
הכניסה 10 חברים לכנסת. פרס היה הפעיל
המרכזי, עבד ללא־לאות, הקים ובנה. אך
כאשר נקראה רפ״י אל השילטון, ערב
מילחמת ששת־הימים, היה זה משה דיין
שקטף לבדו את כל. הפירות. דיין הפך
אליל תורני, פרס נשאר בצל, בלי מישרה.
רק כעבור שנתיים זכה בתפקיד של שר
זוטר בממשלת גולדה, אשר דיין היה
הכוכב שלה.
$ב־ ,1973 כאשר התמוטט דיין כמו
פסל שנותץ לרסיסים, היתה הדרך פנוייה
לפרס. אך לא הוא -אלא יצדק רבין הוצנח
אל ראשות־הממשלה.
!• במשך שלוש שנים חתר פרס בלי-
מנוח תחת מעמדו של רבין, ולבסוף הצליח
לשבור אותו. ברגע האחרון קיבל לידיו

ולהדליף השמצות הדדיות. באיחור רב,
אך כנראה בעוד מועד, מציגה הממשלה
חזות של גוף מלוכד, המתפקד כראוי.
ממשלה, הנמצאת בשילטון בשעה שהמצב
נראה כמשביע־רצון, נהנית תמיד
מיתרון רב. היא יכולה להשתמש במכשירי
השילטון כדי לזכות באהדה ובפיר־סומת
— כפי שהוכח שוב, באופן בולט,
במיפגש־אופירה.
כל התהליכים האלה יכולים להסביר את
ההתאוששות הרבה של הליכוד בחמשת
החודשים האחרונים. מאוכזבי הליכוד חזרו
אליו. ד!ביקורת נחלשה ואף השתתקה.
מכיוון שרוב בני־אדם הם שבויי־השיגרה,
ונוטים להצביע בעד מי שהצביעו בעבר
— אם אין סיבה חזקה מאוד המונעת
זאת — יכול הליכוד לסמוך על הבסיס
האלקטורלי הקודם שלו.

אם לא יקרה דכר שלישי כשלושת
השסועות הקרובים — ולכד
אין כיום כד סימן — יתכן כי יתרונות
הליכוד עוד ינברו. הכישרון

מ־ס-א\זרמראך
העיקרי של בגין — דמגוגיה המוצאת
הד בלב ההמונים — בא
לידי גילוי מלא דווקא כתקופת
כחירות, ועד כן יש לו יתרון בולט,
נוסף.

ובמעון: אין מסו
ף פרשנים רבים אינם מסתפקים
בהסברים, הרואים בליכוד לבדו את
האחראי לשינוי המצב. מול הצלחתו של
בגין עומד כישלונו של שימעון פרס.

כעוד שהליכוד מתפקד כראוי,
אין המערף מתפקד כלל.

הסימנים לכך רבים ומגוונים. מול תעמולת
הליכוד, שהיא פשוטה ותכליתית,
בעלת קו מרכזי ברור, בולט העדרו של

בשום שטח אין למערך תוכנית אלטרנטיבית
סבירה, משכנעת ועיקבית, מול
תוכנית הליכוד. בעוד שהליכוד יכול להופיע
במערכה זו כגוף לאומני-קיצוני שהביא
את השלום — וכך הוא יכול לאחוז
בשני קצוות החבל — אין מסר של המערך.
הגישה העיקרית שלו היא ״גם אני״.
המערך חושש מלנקוט עמדה אנטי-לאו-
מנית, העלולה להרחיק ממנו גושי־בוחרים
חשובים. הוא פוחד מלאמר דברים ברורים
בעניין הפלסטיני ודבק ב״אופציה הירדנית״
,שאינה משכנעת איש. התוכנית הכלכלית
שלו מורכבת מסיסמות, שאינן
משכנעות מול מעשי ארידור. ביודעו ש מחר
יהיה עליו לרכוש את לב הדתיים,
אין הוא יכול לצאת נגד הכפייה הדתית.
אילו עמד בראש המערך מנהיג כארי־זמטי,
יתכן שהיה מעז להציג לציבור קו
מדיני חדש ונועז, שהיה ביכולתו לשבות
את הדמיון. יתכן שאיש כמו עזר וייצמן
היה מסוגל לכך. פרס, שאין לו תכונות
כאלה, העדיף לשחק מישחק זהיר, מבלי
להסתכן במאומה. זה לא הספיק מול ההתאוששות
של בגין ואנשיו.

המצב האובייקטיבי והפסיכולוגי
אינו לטובת המערך. מחדלי ה־מערך
החסירו אותו.
סיבה אחרת
המערך. אחרי
התרגלו עדיין
כאנשי הליכוד
בשילטון.

טמונה במנטליות של ראשי
שני דורות בשילטון, לא
לתפקד באופוזיציה, כשם
לא התרגלו עדיין למעמדם

כך נוצר מצב פאראדוכסלי :
המערך מנהל את התעמולה שדו
כאילו נמצא עדיין בשידטון, והליכוד
מנהל את התעמולה שלו כאילו
היה באופוזיציה, ומאשים את
המערך במחדלים מלפני ארבע
שנים.

מועמד פרס
מזל

ר ע או

הרס

ע צ מי?

קו כזה בתעמולת המערך. זו מתפזרת
בכיוונים שונים, אין לה מסר מרכזי ברור,
אין בה תנופה של דימיון.
אנשי הליכוד אינם מוכשרים יותר או
פחות מאשר אנשי המערך. הרמה של
שתי הקבוצות שווה, בערך. אך במילחמת־התעמולה
נכשל המערך.

מדוע?

יש לכך כמה סיבות פוליטיות־פסיכו-
לוגיות יסודיות׳.

קודם כד, למערף אין באמת מסר
מרכזי. הוא לא הצליח לגבש
כזה -וזוהי, בלי ספק, אשמתו
העיקרית של שימעון פרט.

סיפר אחד מאנשי המערך :״כונסה ישיבה
לטיפול בבעייה מסויימת. באו מומחים
מרשימים מאנשי המערך, דיברו והחליפו
ריעות. זה היה דיון מעניין, עד שקם
מישהו ואמר: רבותי, אתם שוכחים שאינכם
מנהלים את המדינה! הבעייה שלנו
כרגע אונה להציע מדיניות לניהול המדינה,
אלא להציע קו־הסברה להצגת נושא
זה מטעם האופוזיציה בבחירות.״

נעיץ! של אוני
ד ם הבעייה האישית של שימעון
^ פרס לא נפתרה. זוהי בעייה של
אמינות.
לפני ארבע שנים נוצח פרס בעימות
הטלוויזיוני המכריע על-ידי בגין, שלא
היה אז אלא מנהיג אופוזיציוני חסר-
הישגים. עתה, כשבגין מופיע כראש־המנד
שלה שניהל את המדינה ושהביא את השלום,
מצבו של פרס קשה שיבעתיים.
תועמלני המערך חלוקים בדיעותיהם על

המסקנה. יש הסבורים שיש להסתיר את
פרם, ולשים את הדגש על הצוות. אחד
השידורים המעטים של המערך שהיו מוצלחים
הציג את האלופים של המערך סביב
שולחן, והראה שמיטב המומחים הביטחוניים
נמצאים שם.

לעומת זאת טוענים אחדים כי
אבסורד הוא להסתיר את ראש
הרשימה, המועמד לראשות־המכד
שדה, אם יש בעייה, יש להתמודד
עימה — להציג את פרס ולשכור
את מחסום אי־האמינות.
ואכן, השבוע הופיע פרס בטלוויזיה ב-
נאום־בחירות שעשה רושם חיובי. הדבר
אושר על־ידי סיקרי־בזק מייד אחרי השידור.
אך מכאן עדיין רחוקה הדרך להשגת
קולות, מול פני אריה תעמולתי
ותיק ומוכשר כמו בגין.

בעייה נוספת היא
האירגונית של המערך.

אי־היכולת

במאמץ התעמולתי של המערך עוסקת
עתה ביורוקרטיה עצומה, ללא כל הנהגה
מרכזית יעילה. מנגנון אדיר עוסק במיגוון
עצום של תפקידים — טלוויזיה, רדיו,
דוברות, חומר בכתב, הסברה בעל־פה,
פעולה בשטח ועוד ועוד — ללא יד מרכזת.
כל אבר פועל בנפרד, על דעת עצמו,
ולא פעם ברוח הפוכה מזו של חלק אחר.
יש הסבורים שגם בהעדר מסר פוליטי
וכלכלי מרכזי, יכול היה המערך לגבש
מסר מרכזי מסוג אחר.
המערך יכול היה לבוא אל הציבור ו-
לאמר: היינו בשילטון זמן רב. בנינו הרבה
מאוד דברים. אך היו לנו מחדלים, שגיאות,
תופעות של שחיתות וביורוקרטיה. על כן
סילק אותנו הציבור מן השילטון לפני
ארבע שנים. הציבור צדק אז. אך בינתיים
ישבנו באופוזיציה, ערכנו חשבון־נפש,
למדנו. עכשיו אנחנו הרבה יותר מוכשרים
מאשר הליכוד. אנחנו מוכנים ׳לחזור אל
השילטון כשאנחנו מאוששים ומטוהרים,
בעלי נסיון עשיר ובעלי רוח חדשה.

הצרה היא שכיום אין המערך
מסוגל עוד לאמץ לעצמו מסר כזה,
מפני שזה מאוחר מדי.
רשימת־המועמדים של המערך, שאין בה
פנים חדשות ומעניינות, סותרת אותו. התעמולה
של המערך עד כה סותרת אותו
אף היא. ויתכן שסותר אותו גם אופיו של
שימעון פרס.

גיסו סואג׳
ש ה דו אי ם באופיו של פרם את
שורש הרע.

אילו היה לפרס עומק נפשי, יכול
היה להיות דמות טראגית. כי כל
דרכו עד כה היא צירוף של כיש
לונות־כרגע-האחרון, מכות־על־סף־
ההצלחה.

את ראשות־המיפלגה, ובחירתו כראש-ה-
ממשלה נראתה כבטוחה — כאשר אירע
המהפך הגדול, וההישג נשמט מידיו.
• 1מאז, במשך ארבע שנים, פעל פרם
לשיקום מיפלגתו. שוב הגיע אל סף המטרה.
הסקרים הוכיחו כי ניצחון המערך
בטוח לחלוטין, ושוב לא נותר, כביכול,
אלא ״לתפור את החליפות״ .והנה באה
ההתאוששות המופלאה של הליכוד, ושוב
נראה כאילו היעד המייוחל נעלם.

האם זהו רק עניין של מזל רע ז־

האם מזל רע כל־כך ממושך יכול
להיות סיקרי ץ

יש העוסקים בפסיכולוגיה־בגרוש, הטוענים
כי יש לפרס יצר־של-הרס-עצמי, ושהוא
עצמו שואף, בתת־הכרתו, שלא
להצליח. יש המגלים בפרס ליקויים אחרים.
אך עובדה היא כי פרס. עומד עתה מול
המיבחן הגדול ביותר שלו, כשסיכוייו להיכשל
הולכים וגדלים מדי יום. נדמה שב-
עיקבות ההפצצה של הכור ליד בגדאד
הפך הכישלון כימעט ודאי.

אם ייכשל גם הפעם, יתכן מאוד
ששוב לא תהיה לו תקומה כמנהיג
מיפלגתו.

^ ה היתה מטרת הפגישה באופירה?
למחרת האירוע המוזר היתה התשובה
ברורה לגמרי: מטרת הפגישה היתה
הפגישה עצמה. לא היתה לה שום מטרה
אחרת.

זו נוקלנ שי א
ונ שי קהרנד תו-
ואשי תו ש ו
וזינגש שלא נועד
אלא ל ציני צילום
ניסו בכוח להכניס בה תוכן כלשהו.
אנוור אל-סאדאת הבטיח ״לתווך בין יש ראל
ולבנון״ — אחרי שהסורים ייצאו
מאותה מדינה אומללה. מכיוון שהסורים
אינם מתכוונים לצאת, ומאחר שכל העולם
הערבי תומך בנוכחות הסורית שם, כדרך
יחידה למניעת שחיטה הדדית, הרי זוהי
הבטחת־סרק חסרת תוכן ממשי.
דיברו על הכוח הרב־לאומי אשר יקום

בסיני ערב הנסיגה. אולם המשא־ומתן
על כך מתנהל בדרג המיקצועי בלא בעיות׳
ולא היה שום צורך בהתערבות האישים.

האם
רצו המצרים לראות את אופירה,
כדי להזין את עיניהם בעיר הלבנה היפה
שתימסר להם מחר? נראה שלא. כי כאשר
הוסעו האורחים המצריים באוטובוס

ממוזג־אוויר בעיירה, הם פיהקו, וכימעס
נחרו מרוב שיעמום. העיד לא עניינה
אותם כלל.
האם רצו הישראלים להפציר בנשיא־

דינה אל־־סאדאח רצ ת ה דווקא ל בו אלתל ־ א בי ב
מאות עיתונאים וצלמים, ישראליים וזרים, נהרו
ואופירה כשהם מצויידים בכובעי־קש ענקיים ובביגדי־ים.
בולם חזרו כשבליבם ההרגשה כי היה שם בלגן עצום
:גלל סידורי־הביטחון הקפדניים.
שלושה כתבי־חוץ החליטו לנצל את ההזדמנות
׳להיכנס למים ולשחות• כאשר •חזרו, לא נתנו להם
זנשי־הביטחון לעבור את המחסום, ורק אחרי שידולים
*בים מצד הישראלים הם הורשו לבסוף להיכנס לשטח
ימיפגש•
י הכל ציפו לכך שהנשיא המצרי יבוא בלוויית שתי
:נותיו, אך תחתן הביא את כלתו, דינה, אשת בנו
מאד, הקרוי על שמו של גמאר עבד־אל־נאצר.
אנוור אל־סאדאת שלוש בנות ובן. בת אחת, נוהא,
שואה לבנו של מעיד ׳מרעי. השנייה לובנה, נשוה
גם היא, והשלישית היא ג׳יהאן, הנשואה לבנו
!ל עות׳מאן אחמד עות׳מאן, הקבלן העשיר.
ספרים כי לפני שנים רבות נשבע אל־סאדאת לעבד־
:ל־נאצר שאם משהו יקרה לו, הוא יהיה האפוטרופוס
זל ילדיו. את בנו קרא על שם הנשיא הקודם, כשזה
:וד היה בחיים.
ראש־הממשלה, מנחם בגין, הביא אתו את אחותו,
יחל הדפדין, ואת בתו, חסיה מילוא. לשתיהן
:יה זה הביקור הראשון באופירה.
כלתו של אל־סאדאת, דינה, ביקשה להתרחק מן

המיפגש ולשוטט באופירה. סיירו עימה חסיה מילוא
ומזכירחו האישית של בגין, יונה קלימוכיצרן י. דינה
גילתה עניין בתל־אביב דווקא, ואמרה שהיתה רוצה
מאוד לבקר שם•
העיתונאים הישראליים הירבו לחקור את אנשי ה־מישלחת
המצרית על הנושא שריתק אותם: מדוע הסכים
אל-סאדאת להיפגש עם בגין לפני הבחירות. אלה
מילאו את פיהם מים ולא רצו להשיב על כך. בתום
הביקור ניגש השר לענייני־הסברה־ותרבות, מנצור
חסן, אל העיתונאית הישראלית סמדר פרי ואמר
לה :״נו, עכשיו את יודעת למה הסכים הנשיא שלנו
להיפגש עם בגין?״ התלוצצה סמדר ואמרה לו :״גיליתי
כי אהד הסעיפים הסודיים במיפגש בין שני המדינאים
קובע כי אל־סאדאת יאמר כל חמש דקות, בגין
ידידי /וזה יתן לבגין בכל פעם שני מנדטים נוספים.״
הבדיחה של סמדר נראתה מציאותית ביותר בעת
פגישתם של אל־סאדאת ובגין עם העיתונאים. שם אמר
בגין :״המיפגש שלי עם הנשיא סאדאת כל־כך הצליח,
שאפילו מתתיהו דרובלס, הנמצא במקום ה״63
ברשימה שלנו ייכנס לכנסת!״ אך בגין טעה, כי דרוב־לס
בכלל אינו כלול ברשימת המועמדים של הליכוד,
ובמקום ה 63-ניצב אחד יצחק אבינועם.
בתום המיפגש שאלו עיתונאים ישראליים את עורך

השבועון המצרי או ק טו ב ר, אניס מנצור, מדוע הסכים
אל־סאדאת להיפגש עם בגין. התלוצץ מנצור:
״הנשיא שלנו נפגש ערב הבחירות באמריקה עם הנשיא
ג׳ימי קארטר, וזה הפסיד בבחירות. אחר-כך נפגש
ערב הבחירות בצרפת עם הנשיא ואלרי ז׳יסקאר
ד׳סטאן, וגם זה הפסיד את הנשיאות. לכן הוא בא
עכשיו להיפגש עם מנחם בגין.״
את הנשיא המצרי ליוו עורכי־העיתונים המצריים.

מלבד אניס מנצור, היו שם גם איכרהים נאפע,
עורך א ל־ אהראם, שנמנע מפגישות עם ישראלים,
ומוסא סכרי, עורך א ל ־ א ח׳ באר, היחידי שפירסם מו-
דעות־פירסומת של השגרירות הישראלית במצריים. בלטה
העיתונאית מהא עבד אל־פתאח, הכתבת המדינית
של א ל־ א ח׳ באר, שלבשה חליפת־מכנסיים לבנה
וחולצה שחורה. גם איברהים סעדה, עורך השבועון
החדש מ איו, ביטאון מיפלגת־השילטון, היה שם.
כתבת העיתון א ל גו מ הו רי ה, הודה טאופיק,
הנשואה לכתב המדיני של א ל ־ א הו א ס, חמדי פואד,
באה לבושה בשחור. הישראלים חשבו שהיא מפגינה
בכך נגד הפגישה, כי היא שייכת לחזית־הסירוב ומתנגדת
להסכם־השלום. אך האמת היא שהודה היא באבל.
בנר, בן ה־ 25 נהרג לפני שבועות אחדים בתאונת־דר-
כים בצרפת, עת בילה שם את ירח־הדבש שלו• הודה
ובעלה מלווים את אל־סאדאת בכל ביקור שלו בישראל.

מצריים להשאירם שם אחרי הפינוי ן הכל
ידעו כי זוהי מישאלה שאין לה שמץ
של סיכוי להתקבל, וכך גם אמר אל־סאדאת
למתיישבים שם, באדיבות רבה.
האם רצה בגין להשיג רשות להשתמש
בשדה עציון אחרי החזרתו למצרים ז לא
היה צורך בכך, כי רשות זו מובטחת
בחוזה־השלום.
אם כן, מה היתה מטרת התרגיל י
הדבר היה ברור לגמרי במקום: הוא
נועד ליצור ״אירוע תיקשורתי״ ,אירוע
אשר ייראה בטלוויזיה, יישמע ברדיו ויופיע
בכותרות הראשיות של העיתונים
בישראל, במצריים ובעולם.
ותו לא.

מ א חו ד י

ן * חד העיתונאים שליוו את בגין
י ולא ידע לשם מה, דויד לנדאו מג׳־
רו סלם פו ס ט, העז לבטא את הדברים בגלוי.
בדיווח ציני שם את הדגש על האופי
התקשורתי של המיפגש, שגבל בסאטירה:
(• אחרי שאל־סאדאת הגיע לאופירה,
עלו שני המנהיגים מייד למסוק לשם סיור
— כשלא היה להם מה לסייר. המטרה
היחידה של הטיסה היתה לאפשר לעיתונאים
להגיע משדה־התעופה אל מקומו
של האירוע הבא, מלון מ ארינוז, להתארגן
שם ולהציב את מצלמותיהם, לפני ששני
האישים הגיעו לשם.
>• הצלמים לא הוכנסו לאולם־הדיו־נים,
קבוצות־קבוצות, כמקובל. שני האישים
יצאו אליהם, כדי שהצלמים יוכלו
לצלמם בנחת. היה ברור כי הצילומים
חשובים הרבה יותר מאשר השיחות עצמן.
אל־סאדאת ובגין ישבו בחוץ, במירפסת,
והעמידו פנים כאילו הם מנהלים שיחה
כלשהי, לעיני 300 עיתונאים.
• בסוף היום, אחרי מסיבת־עיתונאים
משותפת שבה לא נאמר דבר, הודיע דובר
ישראלי כי שני המנהיגים ילכו ״אל
מאחורי הווילון הלבן ההוא״ ויחכו שם
עד שהעיתונאים יגיעו למסלול שדה־התעו־פה
כדי להנציח את טכס־הפרי׳דה. כאשר
כל המצלמות והמיקרופונים היו מוצבים
במקום, הופיעו המנהיגים לטכס.

מחיי כבד
מ או ד

ם כן, מה היה עניינו של אל־סא-
י דאת באירוע שתכליתו היחידה היא
לעזור למנחם בגין להיבחר מחדש כראש-
הממשלה 1
התשובה• היתה בולטת וחד־משמעית:
לקבל בחזרה את צפון־סיני. נשיא־מצ־ריים
הגיע למסקנה כי בגין יוכל לעשות

זאת, בעוד שאין לבטוח בשימעון פרם
בעניין חיוני זה. הוא גם השתכנע כי בגין
ינצח במילא ( ה עול ם הז ה ,)2283 ועל כן
החליט שכדאי לפייס אותו. וגם אם יפסיד
בגין בבחירות — מוטב שכראש־האופו־זיציה
יעזור בגין לפינוי־סיני ולא יחבל בו.
תמורת סיכוי זה היה אל־סאדאת מוכן
לשלם מחיר כבד מאוד. כל תחנות־השידור
הערביות בישרו בהרחבה, ובשימחה־לאיד
על הודעותיו של אל־סאדאת באופירה —
שטח שהוא כבוש בידי ישראל — שבהן
הוא הטיל את האשמה הבילעדית למשבר
הלבנוני על סוריה וטיהר את בגין. הש בוע
היה אנוור אל-סאדאת מבודד יותר
בעולם הערבי מכפי שהיה אי־פעם, ונח שב
כבוגד באחיו הערביים יותר מכפי
שנחשב אי־פעם.
״מה בגין עושה לנוי״ שאל בשיחה
פרטית אחד המצרים שנלוו אל נשיאם,
״הוא מרחיב בכוונה את התהום הרובצת

כיום בין מצריים ובין העולם הערבי כולו.
כמה זמן יכולה מצריים להישאר במצב
כזה?״ הרמז הברור: אחרי החזרת סיני
תצטרך מצריים למהר ולתקן את המצב.
מה יהיה אז גורל היחסים בין ישראל
ומצריים י
כעבור ארבעה ימים, כאשר נודע על
הפצצת הכור הגרעיני העיראקי בידי צה״ל,
הפך מעמדו של אל־סאדאת קשה שיבע-
תיים. הכל חשדו בו בשותפות למזימה.
אם מחשבה זו הטרידה את בגין, הוא
לא גילה זאת. באופירה הוא זרח מאושר.
ובצדק לא יכול היה להיות סיוע חזק
יותר לסיכוייו לנחול ניצחון ביום־הבחי־רות
מאשר אישור זה מטעם אנוור אל־סאדאת
שמנהיג הליכוד הוא איש־שלום,
מדינאי ושותף רצוי, למרות שהוא שולל
החזרת שטח כלשהו מן הגדה והרצועה,
ודוגל במילחמת חורמה באש״ף ובסיפוח
הגולן לישראל.

•חפות מווו: חסיה בגין ודינה סאזאת(מחזיקה בסנדליה!)

מחוליית שומרי־האישים, משום שהוא שר־ביטחון
לשעבר. כשדרשו גם שימחה ארליך וייגאל ידין
מאבטחים כאלה, ויתר פרם על המאבטחים.

מדענים לאס ־ ח צי ר א
בבלמח*ר

זיטקיף
תל״כוד מכי! הפתעות הליכוד מנין פירסומן של כמה הפתעות, אשר
יפורסמו כמה ימים לפני הבחירות.

נוסף על השמדת הכור האטומי בעיראק.
עומד ראש־הממשלה, מגחם בגין, להודיע
על הצלחות שלו בדבר חידוש הקשרים
-עב ארצות אפריקה.

אם תהיינה תוצאות־הבחירות בבחינת תיקו בין
המערך והליכוד, או אם יהיה למערך יתרון זעיר
על הליכוד, תהיה האיסטראטגיה של המערך מכוונת
למניעת הקמתה של ממשלה חדשה של הליכוד.

המערך ישתדל לקנות במיקרה זה בכל
מחיר די קולות ככנסת כדי להקים ממשלה
חדשה, שתנהל את המדינה כמשך תקופה
קצרה בלבד, עד לעריכת בחירות חדשות,
שעליהן יוכרז מייד.
במיקרה זה ישלם המערך כל מחיר לסיעות הדתיות,
לסיעות אבו־חצירא ודיין, ולא יהסס גם מלהזדקק
לקולות של רק״ח, כדי לקיים — במיקרה הצורך —
ממשלת־מיעוט.

לדעת ראשי המערך, אסור בשום פנים
לאפשר במיקרה כזה לליכוד לנהל את
מערכת־הכחירות הכאה כמיפלגת־שילטון.

ר בין צופ ה

הליכוד מתכנן גם פירסומים על רכש, ועל קידום
היחסים עם מצריים.

ל כי ש לון ה מ ערך

בי קור תבממשלה

ראש־הממשלה לשעבר, יצחק רכין, המוצב
כמקום הרביעי ברשימת המערך לכנסת
הכאה, טוען בשיחות פרטיות שלדעתו
לא ירכיב המערך את הממשלה הבאה.

על הוויתורים

למרות תחזית פסימית זו, יצטרף, רבין, ככל הנראה,
לצוות המוביל, אחרי שיובטח לו על־ידי פרס תפקיד
של סגן־ראש־הממשלה בממשלת פרס, אם תקום כזאת.

כמה שרים העלו בישיבת־הממשלה האחרונה דברי-
ביקורת על ״הוויתורים״ שעשה ראש־הממשלה, מנחם
בגין, לנשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, במיפגש
אופירה.

קרע

לדעת כמה שרים, לא צריך היה בגין
להודיע על נכונות ישראל למסור את כל
המיתקנים באופירה למצריים, גם אם לפי
ההצהרה המצרית יוכלו האמריקאים
להשתמש בהם.

הן בגין והן אריק שרון דחו את הביקורת, וטענו
שהנושא אינו עומד על סדר־יומה של הממשלה.

י בו ט ל הבי קור
ב מ צר״ ס?
גורמים במיפלגת־העכודה מנסים להשפיע
על ח״כ שימעון פרס לבטל את הביקור
שלו במצריים. על־פי טענת גורמים אלה,
הביקור לא יוסיף מאומה למערך, ואף יכול
לגרוע ממנו.
אותם גורמים הביעו את תדהמתם על כך שפרס
דחה את ההזמנה של נשיא־צרפת, פרנסואה מיטראן.
לדעת גורמים אלה, יכול היה הביקור אצל מיטראן,
שבו היה פרם כוכב-יחיד, להוסיף הרבה לאמינות
פרס לקראת הבחירות.

פר ס
להפקד הו״מ
מפקד כוחות הנ״מ של חיל־האוויר, אלוף־מישנה
הועלה לדרגת תת־אלוף.

מקורות בצה״ל טוענים •טדרגה זו
כעיקבות הצלחת כוחותיו הוענקה בהפלת הבלון של המחבלים לפני כמה
חודשים.

ו אור ־ ב גין

ראשי רשימת תמ״י של שר־הדתות, אהרון אבו־חצירא,
מכינים עתה גרעין של מדענים יוצאי-עדות־המיזרח,
שיביעו את תמיכתם ברשימה החדשה.
כוונת אנשי תמ״י היא לנסות ולשכנע שיש לרשימת
תמ״י פיתרונות במיגזרים שונים בחיי־המדינה,
ושלא קמה על רקע עדתי.

ב ר ־ ל ב מפין צווח
מועמד המערך לתפקיד שר־הביטחון, חיים בר־לב,
הקים צוות העובד כבר על תוכניות לקבלת מישרד־הביטחון
מידיהם של מנחם בגין ומרדכי (״מוטקה״)
ציפורי, אם יעלה המערך לשילטון.

כצוות של בר־לב חברים האלופים (מיל׳)
אהרון(״ארל׳ה״) יריב, ישעיהו(״שייקה״)
גביש ומאיר עמית. חבר בצוות גם מי שהיה
קצין בכיר במישרד דובר צה״ל, זרובבל
(״בבל״) שלו.

הטלוויזי ה הלי מודי ת
ב ש רו ת ה לי כו ד
הטלוויזיה הלימודית, הנמצאת בפיקוח
מישרד־החינוך־והתרכות, עובדת עבור מטה־הבחירות
של הליכוד ומספקת למטה זה
את ניידת־־השדה שלה ומיתקנים שונים.
גם קריינית הליכוד, רות ושדי, היא עובדת הטלוויזיה
הלימודית, ולא התבקשה להתפטר ממקום־עבודתה
בעיקבות עבודתה בבחירות.

ה א לו ףדרש

יחסים קרירים שוררים באחרונה בין ראש־הממשלה,
מנחם בגין, ובין מזכיר־הממשלה, אריה נאור.

נאור טוען בשיחות פרטיות כי יחם ראש־הממשלה
אליו השתנה בעיקבות מינויו של
העיתונאי אורי פורת כדובר ראש־הממשלה.
היחסים בין פורת וכין נאור אינם טובים
כבר מזה שנים אחדות.

אלוף פיקוד הצפון, האלוף אביגדור
(״יאנוש״) בן־גל, דרש ממנכ״ל רשות
השידור, יוסף (״טומי״) לפיד, להחזיר
לצפון את הכתב יורם המיזרחי, מי שהיה
סגן־אלוף ביטרות סדיר, ולהוציא מהצפון
את כתב־הטלוויזיה שם, רמי וייץ.

ה מ עדר מפין

לפיד אכן הודה להחזיר לצפון את המיזרחי, ואילו
וייץ חזר למערכת הטלוויזיה בירושלים.

פ לוגו ת הפרע ה

ארו חות ב שי ש ה

המערך מארגן פלוגות של בני־קיבוצים,
איטר יופיעו בכל האסיפות •שבהן ישתתפו
אישים מהליכוד, ושיפריעו לנואמים, מתוך
כוונה לפוצץ את האסיפות.

מליו! לי רו ת

צעד זה בא כצעד־תגמול על שליחי הליכוד,
המפריעים באורח־קבע לאסיפות פרס.

ציי בו טרו

הנהלת

הי כ ל

של מ ה

בירושלים, מקום מושבה של

הרבנות הראשית, חתמה על הסכם עם מלון פלאזה

הסמוך, שלפיו יספק המלון ארוחות לראשי
תמורת סכום של 60 אלף דולר, שהם כשישה מיליוני
לירות, לשנה.

הי כ ל של מ ה

מול רי ב לין

ע ליז ה

הקומיקאית השמנמונת, מרים פוקס,
שהתפרסמה בעיקבות סירטי־הפירסום
לחיסכון בחשמל, שהוקרנו בטלוויזיה,
כשזכתה בכינוי ״גברת צ׳יבוטרו״ ,תופיע,
ככל הנראה, בסירטי־התעמולה של המערך,
כתשובת המערך לקומיקאי של הליכוד,
ספי ריבלין.

ל א די ברה

צ׳יבוטרו מופיעה כבר עכשיו בתעמולודהבחירות
של המערך ברדיו.

רעיית ראש־הממשלה, עליזה בגין, סירבה
לקבל בבית־החולים שיחת־טלפון מה ״כ
שימעון פרס.
אחרי שפרס לא הצליח לדבר עם עליזה, הוא
התקשר עם ראש־הממשלה עצמו, ודרש בשלום
רעייתו.

פר ס מ קבל

עוז תמוך

מאבט חי ם

ב מעדר

מאבחים מחוליית שוטרי־האישים של
שרות־הביטחון־הכללי מתחילים החל
בשבוע זה, לאבטח את ראש האופוזיציה,
•טימעון פרם.

הסופר עמוס עוז יכריז השבוע על תמיכתו
כמערך.

עד לפני שלוש שנים אובטח פרס על־ידי מאבטחים

על השמועה שנפוצה במערך, כאילו הבטיח לו
שימעון פרס את תפקיד שר־החינוך־והתרבות, הגיב
עוז במילים ״לא היה ולא נברא״.

במדינה העם מאזן תאימות
לכל היותר השיגהמיבצע
לישראל פסק״זמן של
שגתייס״שלוש. כהעדר
פירוז ;רעיני עד אז,
תיתכן שואה 2
אחרי ההתלהבות הראשונה, שכל
מיבצע צבאי כזה מעורר בקרב
הציבור הישראלי, באו השאלות.
האם זה היה נחוץ י מה המחיר ז
האם זה יעזור?
ובראש וראשונה: האם זה היה
מיבצע־בחירות?

סטריינג׳לאב.

אצל

איש כמו בגין, ההבחנה בין המדינאי
והפוליטיקאי קשה מאוד. קרוב
לוודאי שבגין עצמו אינו מודע
כלל להבדל שבין אינטרס לאומי
והישג אלקטורלי. שני הדברים
מעורבים אצלו עד שאי־אפשר
להפריד ביניהם. יתכן מאוד שהוא
משוכנע לגמרי שקיבל את ההחלטה
על התקפת חיל־האוויר על
הכור הגרעיני ליד בגדאד ועל עי־תוייה
מבלי להיות מודע לכך ש זוהי
החלטה אלקטורלית מובהקת.
אבל התוצאה תהיה, מן הסתם,
אלקטורלית (ראה עמודים ,)37—36
השאלה המרכזית היא לגבי הטענה
שהכור נועד לייצור פצצות גרעיניות,
וכי תוך שבועות מיספר
היה נוצר מצב ששוב לא היה
מאפשר את הפצצתו.
בעניין זה עומדת טענה מול
טענה. ועדה מדעית צרפתית, ש בראשה
עומד חתן פרס-נובל הידוע
כידיד מובהק ביותר של ישראל,
טוענת כי הכור לא יכול היה
לשמש לייצור פצצות. ממשלת יש ראל
טוענת את ההיפך.
זוהי שאלה שרק מדען מומחה
ואובייקטיבי יכול להשיב עליה —
ואין מדען כזה. כל העדויות חשודות
מראש• יותר מכל חשודה עדותו
של הפרופסור יובל נאמן ,״ד״ר
סטריינג׳לאב הישראלי״ ,שהוא גם
מדען, פיסיקאי וגם לאומן קיצוני.
שינה מתוקה. השאלה העיקרית
היא: האם זה יעזור?
גם לדעת מחייבי ההחלטה, תעכב
ההתקפה את הפיתוח הגרעיני העיראקי
במשך שנתיים־שלוש, לכל
היותר. בעזרת ידידים בינלאומיים,
תוכל עיראק לקצר תקופה זו.
אם כן, במה השתנה המצב? מה
ייעשה בשנתיים אלה, כדי לשנות
אותו?
הדרך היחידה למניעת הסכנה
האטומית, המרחפת על ישראל, היא
הקמת מישטר מרחבי, אשר ימנע
את הכנסתו וקיומו של נשק גרעיני
בכל ארץ שהיא במרחב —
ובכלל זה ישראל.

בהעדר פירוז יעיל ומחייב, תהיה
פצצה גרעינית בידי הערבים —
בעוד שנה או בעוד חמש שנים.
רק פתי יאמין כי במרחב הזה
יתכן מצב של ״מאזן האימה״ ,כפי
שהוא קיים בין ארצות־הברית
וברית־המועצות. אנשים כמו מועמד
קד׳אפי, גאולה כהן, ד׳איית־אללה
רוח־אללה חומייני והרב משה
לווינגר, אינם יצורים רציונליים.
מאזן־אימה בין אריק שרון וחאפט׳
אל־אסד לא יאפשר שינה מתוקה
בלילות.
כריחה צכאית. לכן דרוש
פירוז המרחב מנשק גרעיני, תוך
הנהגת סידורי־פיקוח שאינם ניתנים
להפרה. זה יכול רק להיות
חלק ממישטר של שלום. בהעדר
מאמץ מאסיבי להשגתו תוך זמן
קצר, לא ימנע מיבצע־הראווה של
מנחם בגין את האפשרות של הש מדת
ישראל בשואה — 2השואה
הגרעינית.
הבחירה האמיתית היא בין נשק
גרעיני בידי שני הצדדים — ובין
מצב שבו לא יהיה נשק אף בידי

מפקד חיר־האוויר עיבוי
נושא ועלה שוב
נראה כי נושא הכור העיראקי יועלה שוב.
פרשנים אסטרטגים טוענים כי קיימת
אפשרות שעתה, אחרי שככל הנראה
העיראקים תיקנו את הנזקים שנגרמו להם
בהפצצת הכור על־ידי מטוסים איראניים,
הוא שוט מהווה סכנז^ לישראל.
הכור הנבנה עתה בעיראק שוכן על גדות־החידקל,
17 קילומטרים מהבירה, בגדאד.

הידיעה בתשקיף ״העולם הזה״ ( 12280 סה־ 13 במאי 1981
״הנושא יועלה שוב
צד אחד. הליכוד, כמו המערך, בורח
מפני בחירה זו. גם התקפה
צבאית היא צורה של בריחה.

ש ט חי ם מו חז קי ם
מוזה בבריסל
הצעיר שהוגד
להיות כומר, נרצח
הרחק מכפרו וגקכר בגלות
התגובה הראשונה היתה כימעט

שיגרתית: דוברי אש״ף הכריזו
כי נציג האירגון בבריסל, נעים
סלים ח׳דר, נרצח בידי שרותי-
הביטחון הישראליים.
ישראלי גולה, אורי דייוויס, ה דוגל
בפירוק ישראל, הגדיל לעשות
ופירסם בישראל גילוי־דעת
ארוך, שבו האשים את שליחי ישראל
ברצח, ואף הביא נימוקים
פוליטיים לכך*.
אך באותו רגע ידעו יאסר ער-
פאת ומומחים אחרים כי זוהי טע-
!נת־שווא. השבוע הודה יו״ר אש״ף
בכך בגלוי. הוא הטיל את האחריות

לרצח על ״המועצה המהפכנית״,
קבוצת־פורשים בהנהגת עורך־הדין
אבו־נידל, לשעבר סוכן־עיראק וכיום
סוכן־סוריה. כפי שגילה העולם
הזה ( )2283 היה ידוע לפני
שלושה שבועות כי הגיע לאירופה
קומנדדרוצחים של אבו-נידל, כש בידיו
רשימה של מועמדים־להיר־
* כתב דייוויס :״עד כה אין
יודעים בוודאות מי ביצע את הפשע
הזה, אולם אצבע מאשימה
מכוונת עקשנות לכיוון שירותי־הביטחון
הישראלייס.״

יוסי ינאי ן ן
צח. .בראש הרשימה עמד הד״ר1
עיצאם אל־סרטאווי, האיש שניצח
על המגעים עם חברי המועצה ה־|
ישראלית למען שלום ישדאלי־פלס־ן
טיני וראשי של״י. ד,רשימה כללה.
גם אישים אחרים שנתנו את ידם
לקירוב ישראלי־פלסטיני, כמו הקאנצלר
האוסטרי ברונו קרייסקי.
היעד הסופי של מערכת־הרצח :
ערפאת עצמו.
מדוע היה הקורבן הראשון דווקא
ח׳דר? יש לכך סיבה טכנית פשוטה.
הנציג הסימפאטי בבריסל, ש־
(המשך בעמוד )48
41 העולם הזה 2284

ו ווו ר,ג

מאתמ איר ת ד מו ר
בנק ישראל

הנגיד וסגניו
מיד ״בנק ישראל״ הוא אחד התפקי דים
היותר יוקרתיים בישראל. הנושא בתפקיד
זה נחשב גם לבעל השפעה רבה

נגיד גפני
ה ק דנ צי המס תיי מ ת בנו במבר

בתחום הבלבלי. מיישדו ומעצבו של הבנק
הממלכתי המרבזי, דויד הורוביץ,
הוא שהקנה לו את חשיבות״היתר. הנגיד,
בנוסף להיותו מופקד על הבנק,
הוא גם יועצה הכלכלי הבכיר של הממשלה
בתוקף החוק (חוק בנק ישראל
— .)1954
החוק גם קובע מתי על הנגיד להגיש
דו״ח לממשלה ולוועדת-הכספים של הכנסת.
החוק אינו קובע מה יהיה כתוב ב-
דו״ח, למרבה הפלא, את זה קובע הנגיד
בהתאם למימצאיו. הצרה היא שהשנה
נקבעו הבחירות ל 30-ביוני, כאשר
חודש לפני מועד זה הגיש הנגיד את
הדו״ח השנתי שלו לממשלה. הופעת ה-
דו״ח מלווה. ,בדרך־כלל, במסיבת״עיתונ-
אים, שבה אמר הנגיד כמה אמיתות
כלכליות, שלא ערבו לאוזניו של שר-
האוצר, יורם ארידור, ובדין. אף כי הדברים
שאמר הנגיד לא היו חדשים, חשיבותם
היתה בכן שהנגיד אמר אותם ; באיזו
עדינות, כמה נזהר מלפגוע, רק רמזים.
אבל גם זה לא עזר. ויורם ארידור
קצף.
את הנגיד אפשר לפטר רק בנובמבר
השנה, כאשר תסתיים תקופת כהונתו.
בטוח, הוא כבר נגיד לא יהיה, אף כי לא
אחת הביע את מישאלתו להמשיך בתפקידו.
ספק גם אם ימשיך כאשר הליכוד
יהפוך לאופוזיציה.

בנק ישראל

בנקי

מ כו ת
מ כ אי בו ת
״בנק המזרחי״ ספג לאחרונה כמה
מכות מכאיבות, שיהיו להן בוודאי השלכות
על מאזן הבנק ל 1981-ואולי עוד
לפני מועד זה.
לפני כמה שנים החליט הבנק להיכנס
גם הוא לעסקי מימון היהלומים,־ ולהתח רות
על נתח מהעוגה שהיתה עד אז בידי
״בנק איגוד״ ,״בנק דיסקונט״ ו״ברקליס-
דיסקונט״ ו״הבנק הבינלאומי״ (בסדר
זה) .ואומנם, הוא נחל הצלחה לא מעטה,
מה גם שחלק גדול מהיהלומנים
בארץ ובחו״ל הם יהודים דתיים, או לפחות
שומרי־מסורת. כניסתו של הבנק לענף
זה בצורה מאסיבית, בשנות הגאות,
גרמה לתחרות גוברת בין הבנקים על
חסדי היהלומנים, שהיו גם הנהנים ממנה.
בשנה
האחרונה, עם גבור המשבר בענף
היהלומים, היה ״בנק המזרחי״ בין הראשונים
שנפגע קשה, בעיקר בגלל חוסר
אפשרות של כמה יהלומנים לעמוד ב״
התחיבויותיהם.
בשבועים האחרונים קרה עוד משהו :
קרנות הנאמנות של הבנק הפסידו כמח צית
מנכסיהן. מי שחושב שמנכ״לים של
בנקים ישנים תמיד טוב, טועה. תשאלו
את אהרון מאיר, מנכ״ל ״בנק המזרחי
המאוחד״.

חקלאות

נווה קורה
לכבוד הממשלה וועדת הכספים של הכנסת ירושלים הריני מתכבד להגיש בזה את הדין־וחשבון של בנק ישראל לשנת ,1980 בהתאם
לסעיף 59 לחוק בנק ישראל, תשי״ד־.1954
המדיניות הכלכלית בשנת 1980 הציבה שני יעדים מידיים: צמצום עודף היבוא,
וריסון התהליך האינפלציוני. כדי להשיג יעדים אלה, ננקטו צעדים לצמצום
הביקושים במשק, דרך הגבלת גידולו של האשראי הבנקאי. הקפאה ריאלית של

הקדמת הנגיד לדו״ח ״כגל, ישראל״
ה ת אריך :

מיסיס

מסיפורי מע׳־מ
לפני שלושה שבועות הבטחתי סיפור
נוסף על נפלאות מע״מ (״העולם הזה״
.)2281 הנה הוא: מעשה ביהודי שפתח
עסק ביולי ,1977 ומיד הודיע לשילטונות
מע״מ על עיסקו החדש. מאז הוא מדווח
מידי חודשיים, על פי החוק, על עיסקו-
תיו• לאחרונה החל היהודי שלנו מקבל
התראות על ״יתרת חוב״ ,אף כי דאג
לדווח כהלכה ובזמן. להתראה הראשונה
וגם לשניה התייחס קצת בביטול ,״בטח
בדו״ח הבא העניין יתיישר״ ,חשב. אך
האיום בעיקול הוציא אותו משלוותו,
והוא אץ רץ למישרדי מע״מ לברר את
עניינו. ומה מתברר ! שהמחשב צודק !
הוא לא הגיש דו״חות מע״מ על התקופה
מיולי ,1976 שבו נכנס חוק מע״מ לתוקף
ועד יולי ,1977 שבו פתח את העסק.
זה שבאותה תקופה לא היה לו עסק
ולא היה לו על מה לדווח, זאת המחשב
לא ידע, למה ו כי תוכנית המחשב של
מע״מ היא ״טמבלית״ .והנה ההוכחה :
כדי להסיר את איום ההתראות והעיקו-
לים, הוא נתבקש להגיש דו״חות מע״מ
על התקופה שבה לא היה לו עסק, ולכתוב
בהם ( 0אפס).
אז, את ה 0-הזה יקלוט המחשב, וישלח
לו הודעה שאינו חייב דבר.
על הטירטור שמטרטרים אזרחים שונים
על לא מס בכפם, צריך להושיב את
המתכנת של תוכנית המחשב בחדר מוסיקה
אלקטרונית, שהוכנה על-ידי מחשב
במשך 24 שעות. הוא כבר לא יטעה.

31.5.1981

אבל לנגיד יש שני סגנים׳ מישנים לנגיד,
ד״ר אליעזר שפר וד״ר צבי זוסמן.
מדי פעם היינו רגילים לשמוע אותם,
ואפילו את דעותיהם, ויש להם כאלה.
בחודשים האחרונים לא שומעים דבר,
הם הפכו חסרי״דיעה? למה 2פשוט
מאוד; תקופת הכהונה שלהם מסתיימת
ביולי, מיד לאחר הבחירות. אז עדיין תשלוט
ממשלת מעבר, עד לכינונה של
ממשלה חדשה. כששותקים, הדובים ישנים,
ולמה לדבר ולעורר דובים. אבל ב-
מיסדרונות הליכוד מתהלכים כבר כמה
מועמדים בכוח, בזכות עצמם, שהתואר
מישנה לנגיד והמשכורת ויתר התנאים
קוסמים להם. מי יודע, אולי.

המדד

מדד מאי ־
5.2אחו!
קשה מאוד לחזות את התנהגות ה מדד,
אך ישנם חודשים שבהם מותר להסתכן.
כך עשינו לגבי מדד פברואר השנה,
כאשר התחזית שלנו פגעה בול.
5.5ההערכות השונות של כמה ממחלקות
המחקר של הבנקים נעות סביב
חמישה אחוז. האופטימיסטים טוענים
פחות מחמישה, הזהירים אומרים יותר.
האמת, כרגיל, תהיה איפה שהוא באמצע.
ההערכה שלנו 5.2

הוא נפל מהעץ ! כי לא כדאי להוריד
אותו משם, וחבל. מי שסבר, שהידיעות
בעיתונות היומית על משבר בחקלאות הם
תעמולת־בחירות, טועה. יש משבר והוא
חמור. אך ראשי אירגוני החקלאים, במקום
לדבר לעניין, מדברים על ״אשמת
הליכוד״ ,במקום על אשמתם הם. שום
חקלאי לא יכול, לצערו, להתפרנס מהאשמות,
אפילו לעיתים יש בהן משהו.
ובכן, עבור ק״ג אפרסקים אנחנו משלמים
בין 7—10 שקלים, החקלאי מקבל
קדחת ן הנהנים הם המתווכים למיניהם :
כולל המובילים, בתי-המיון, המשווקים-
הסיטונאים, הקטעוני-הירקן ואנחנו ה משלמים.
התשומות
החקלאיות (ההוצאות הכרו כות
בגידול הפרי) עולות, המחיר שמקבל
המגדל יורד. פשוט לא כדאי לשווק ן הוא
משאיר את הפרי על העץ ; שיירקב.

ב חי רו ת

כפתורי תעמולה

בין יתר האביזרים שהובאו ארצה לקראת
הבחירות, מצאנו את סמלי הכפתור,
העשויים ממתכת, חומר פלסטי או
נייר, עם דבק או סיכת־ענידה.
מגיפת כפתורי-התעמולה נפוצה בממדים
עצומים, עשרות מיליונים, בבחירות
האחרונות לנשיאות בארצות־הברית.
מחקרים שנערכו בעת הבחירות, פסיכולוגים
של המון וסוציולוגים, ניסו למצוא
הסבר לשיגעון החדש ששטף את כל
אמריקה, הזדהות אישית עם מועמד, או
נושא, על-ידי ענידתו על הבגד. בינתיים
חלפו הבחירות בארצות-הברית, המחקרים
הוטמנו, והכפתורים הגיעו לישראל.
שתי המיפלגות הגדולות עטו על הכפתורים:
הליכוד בציבעי כחול, תכלת
ולבן, המערך בציבעי ירוק, אדום וכחול.
המחיר הזול יחסית (שלושה שקלים)
הופך את הכפתור לכדאי עוד יותר, מלבד
היותו ״לוח מודעות״ נייד, שלא צריך
לשלם עבורו טס שלטים עירוני. אגב,
נוסף על המיפלגות, גם אסירי כלא רמלה
נהנים מהם: חם מרכיבים אותם.

הבורסה

מיניות הבנקים
ושוב שבוע של ירידות, אף כי יותר
מתונות. כמה דברים ראויים לציון: ה-
מעבי אל מניות הבנקים נמשך וביתר
עוצמה ; ביום חמישי האחרון היה חלקם
של הבנקים המיסחריים כ 85 מהמחזור
הכולל במניות. וזה היה צפוי. ענפי הגי-
טוח והמקרקעין הפסידו יותר מ־״/ס, 50
הפסד ריאלי, בהשוואה לרמת השיא של
ינואר. בשוק איגרות החוב הצמודות חל
קיפאון, שיפשיר קרוב לוודאי אחרי הבחירות.
במונחי תשואה לפידיון עמדו
הצמודים בתחילת השבוע במחיר הזול
ביותר מאז תחילת השנה.
החגיגה האמיתית היתה במט״ח. שוב
המשיך לגדול הפער בין המטבעות האירופים
לדולר; גדל מיספר יחידות ה מטבע
האירופיות שאפשר לקבל עבור
דולר. ובאשר לשקל: בסוף חודש מאי
היה מחיר הדולר גבוה ב״ 43.1אחוז,
לעומת סוף חודש דצמבר .1980 המדד
עלה (כולל חודש מאי) ב-״ 37.80/בלבד.
שער המכירה של הדולר במזומן (בבנקים)
היה בסוף השבוע 11.34 שקל.
אם נסדר נתונים נבחרים לסוף מאי
ונשווה ביצועים מתחילת השנה, בטור
יורד, נקבל את התמונה הבאה: בראש,
מניות הבנקים שעלו — אי-די-בי /0י<; 66
בל״ל 61.6פועלים 56.4דולר אמריקאי
43.1המדד (כולל מאי 37.8
אג״ח צמודות מסדרות 3000 32 היאן
היפאני כ-״/ס 30ן ליש״ט כ.240/<>-

קתות הנאמנות
התופעה של לחץ על קרנות הנאמנות,
שהחלה לפני כמה שבועות, תימשך. מיס-
פר והיקף הפידיונות בקרנות אלה הוא
אדיר, וכל עוד יש הנפקות חדשות, תהיה
בריחה מהקרנות. בשבועיים הקרובים
צפויות הנפקות בהיקף גדול. הנפקת זקו-
יות של פועלים בהיקף של 350 מיליון
שקל, אי-די-בי 200 מיליון שקל; הנפקות
בינוניות בגודלן של ״טבע״ ו״דנות״
וכמה קטנות כמו ״התכוף״ ו״תיא״ .הכסף
להנפקות יבוא מהקיים. והקיים
הוא בעיקר קרנות הנאמנות.
מגמת הירידה במניות תימשך, כך גם
יקרה לצמודים. על היקף הפידיונות הכבד
בקרנות ניתן ללמוד גם על פי סוגי ניי-
רות־הערך שהחלו הבנקים למכור, ביניהם
כאלה שבעבר לא נמכרו על ידם
״כמעט בכל מחיר״.

הכלל הוא: להיכנס לניירות טובים
שירדו חזק. קובע אחד מהיועצים :״לא
ייתכן שלאורך זמן הדולר יעלה והצמודים
יירדו״; הוא צודק. מי שיש לו תיק
של 50 אלף שקל, שיישאר במה שיש
לו. אך מי שיש לו 500 אלף שקל, שייכנס
עכשיו. קנו מניות תעשיה טובות,
קנו ״אורדן״ ,״כבלי ציון״ ,אפילו ״אלק-
טרה״ .גם ״ים־המלח״ ,״פולגת״ ו״עלית״.
הן טובות ותישארנה כאלה.
היזהרו מ״תרו״ ,״מקט״ ו ״הראל״,
אחרת סופכם להצטרף למיסדר המפסי דים
של ״שמן״ .ותמיד, לעזאזל, חוזר ה תרגיל,
אבל החבר׳ה לא לומדים. ומתפתים
לקנות במחירים גבוהים, למה !
תשאלו אותם. הם יסבירו לכם איך מניה
בכמות אפסית קופצת ל״ 15 אלף נקודות,
משום שמישהו דוחף אותה, וכעבור זמן
קצר אי-אפשר למכור, ומפסידים עד ס/״60
מההשקעה ויותר.
אתם רוצים לדעת למה ״נשואה״ מכניסה
ביקושים ל״קיסריה״ והיא עולה
מידי יום. תשאלו את מיכה אלבין. הוא
צריך לדעת. אני מציע להתעלם ממניה
זו. ואז גם לא תצטרכו לשאול שאלות שאינן
במקומן.
יועץ אחר אמר לי :״תשמע, אנחנו
עכשיו בתקופת המתנה לעליות. היום הסיכוי
גדול יותר מהסיכון ואז אנחנו
נכנסים״ .גם הוא צודק. מעניין, כולם
יודעים להסביר את מה שקרה, אבל לא
תמיד את מה שייקרה. ובאמת מי יודע
איזו ממשלה תהיה לנו אחרי הבחירות
בעוד שלושה שבועות.
אגב, מישהו טרח להסביר לי, שאם
רוצים להטיל מס רווחי הון בבורסה,
עכשיו הזמן, כשהבורסה בשפל. אמרתי
לו שהתיאוריה בסדר, אבל הוא טועה בתאריך.

אריאל,

קבלת פרקרז אתה יקר למישהו.

* המחיר נכון ליום 21.5.81

ויזה עושה לך חגיגת קיץ. עכשיו תקבלי עד ־? 25 הנחה על סט מוצרי יופי
של הלנה רובינשטיין, כשתשלמי בכרטיס האשראי רזה. מלבד ההנחה
רווח נוסף של אשראי עד חודש ימים.
הכיני עצמך לקיץ-השתמ שי בויזה לעולם היופי

ח 5161ח1כ 1ו 1מ 3ח1016־1
המבצע בתוקף מה 10-עד ה 30 -ליוני ,1981
או עד גמר המלאי.

1רח

זרז 3־ז 0 6 0 0 1 0ץ־ו 0

16 נן וזז £ 0 0 5 3־ • 813261

1 • 8011ו ח 100
1וזז )1״1^136( 50

ח 1_0110ץ 808־ • 813261

1ו ח ( 6 0־ 56 )031ח 0נן 6 8 6 8״ונ 511ו /10ץ1• 1רזרו 1 0 0ח >1 !0

16 נן רח £ 0 0 5 3ז 1* 8 1 3 2 6וזז 0 011 1 2 5בו 5׳

56ח 0נן 8 6 5

מחיר רגיל 264 -ש׳
למשלמים בכרטיס ויזה ־ 214 שי

6־1\/10181111

מחיר רגיל 322 -שלמ
שלמים בכרטיס ויזה 252 -שי

1רח 31 1 2 5וזח־ו 1\ 10ץ1נו 8 6 3ח 1* 0 0 1 6 6רח 0 0 2 0 0נן חח 3ר116 51 וז 6 0 6־ 1311׳ 031־• 1
16 נן ו ח £ 0 0 5 3ז • 8 1 3 2 6

מחיר רגיל 472 -ש׳
למשלמים בכרטיס

ויזה ־ 352

ב־׳ו חודו ודו

) 1.ץ 8 0 6־ • 813261
^ 86311ח • 001016

1רח

(ז 5 6 )0 3ח 0נן 6 8 6 5־91״ • 1^10151111

150

ח 0ו 1_01ץ 8 0 6־ • 813261

00 קוזז3ו^ 5ץ ג 631
ש מ פו ע דין בעלנוסחה
מיו חדתה מונ ע ת גי רוי
ה עיניי ם ו עו ר

הקרקפת.

ז/016״סק ץ 836
טלק מיו חדלס פי ג ת
ה ל חו ת

ה מ יו תרת,

ל צינון ו ה רג ע ת

ה עו ר.

ח 0ו 1_01ץ 836
ת ח לי ב ה תינו ק הנ מכר
ביו תרבאר צו ת
מרכךו מזין
מונ ע
בעל

ה ב רי ת.
ה עו ר.

דלקותו גי רויי ם,
פ עו ל ה

מ מו שכת

ומצ טיין בני חו ח
ל ה שיג ב ב תי

המרקחתוב חנויו ת

ה מו ב ח רו ת

לשרותעצמי.

שלר ענ נו תוב רי או ת.

011 ץ ג) 63
ש מן תינוקמ עו ל ה.
מונ ע גי רוי
עו ר

ה תינו ק ב חי תו ל .

83111 ץ כ 631
ת כ שי ר ח די שהמשמש
כתח לי ף
צ מר

הג פן

אמבטלתינוק.
הספוגב־ז) 031ץ ס 0 8

מונ ע יי בו ש ה עו ר

מ ח לי קעל עו רו של

לאחרחשיפתולשמש.

ה תינו ק ו מו תי ר או תו
נ קי
ממש

רענןור גו ע.
כ מו לאחר

אמבט.

מה איכפת לתינוק שלך ש־ ^ סוחן 1ג01 צו
הוא ספור הצלחה באמריקה?
העור שלו יתן לך את התשובה.
מוצרי 13910״! ץ נ 831 נמכרים ב־ 3גדלי אריזות,
להצלחתה ח סר ת התקדים של סדרת 139 10״זץ 836
והם מצויידים כשסגור חסכוני מיוחד המאפשר לך
(בייבי מג׳יק) נגיעה ישירה במיליוני תינוקות
להוציא מן הבקבוק הפלסטי א ת הכמות המדוייקת
ברחבי ארצות הברית. מוצרי1^ 3910 ץ כ 831
הפכו תוך זמן קצר לנמכרים ביותר בארצות הברית, הדרושה לך. היום גם א ת יכולה להעניק לתינוקך
והכמויות מו כ פ לו ת בחלק מהמוצרים מדי שנה. עור בריא, רענן ומלא חיוניות עם סדרת^139!0ץ גז.83
מהו סוד ההצלחה של 139!0עו ץ נ 631ז
אנשי ה מחקר ורופאי הילדים העומדים מאחורי
0י139 שזץ כ 831 בארצות הברית יצרו מיגוון
תכשירי טיפול שהותאמו במיוחד לעורו העדין ן
של התינוק, ולמידת הלחות והשוממות
החיוניים לבריאותו ולרעננותו.

הנ7ו1ו7ר]/ן0
המישון ףיס

מי עומר מאחור, בור גוי נוו א דו,
האיש שנעצר נמה נעמיס בחשדות
של מיומה, וכמה כסו השיג לאוניה?

שד *וד יוז

5ל שד!ל ד וגבר הפירסום שניתן
~ לאוניית השידור אודליה, כך התעבה
הערפל שאפף את האנשים המשיטים אותה.
היחיד אשר נחשף לאמצעי־התיקשורת,
פול גרינוולד 35 רק הגדיל את המיס־תורין.

היה מוכן להשקיע הון הנדרש
לאוניית־שידור, כאשר בראש המיבצע עומד
אדם כמו גרינוולדי״ שאלו רבים.
ואמנם בישראל היה גדינוולד ידוע ומפורסם.
תוכניות מתוחכמות רבות נולדו
במוחו ועמדו לקרום עור וגידים כאשר
התפוצצו ברעש גדול בכל אמצעי־התיק-
שורת והפכו מרכזן של שערוריות וחקי־רות־מישטרה.
במהלך
הקאריירה שלו בישראל נעצר
גרינוולד כמה פעמים לחקירה, ונחשד
במעשי מירמה שונים. אך מעולם לא
הועמד לדין. ובכל זאת הצליח להגשים
חלום ישן שלו, להקים תחנת טלוויזיה
מסחרית בישראל. כיוון שהחוק אינו מאפ

הפעלת תחנה כזו מתוך שטחה הטריטוריאלי
של המדינה בלי רשיון, החליט
להתחכם, כפי שעשה אייבי נתן באוניית
השלום שלו, ולהפעיל את תחנת הטלוויזיה
מלב ים.
לתוכנית כזו דרושה, כמובן, אונייה
מתאימה, וציוד לשידורי טלוויזיה בצבע,
שאפשר להפעילו מתוך האונייה. לפני
כשנה החל גרינוולד מגשש בישראל כדי
למצוא משקיעים לתוכניתו זו. לבסוף
נואש, יצא לחפש אותם בחוץ־לארץ. את
המשקיע הראשון, איל-אוניות יווני בשם
פיראקוס, מצא ביוון. גרינוולד שיכנע
אותו — לדבריו — כי הוא עומד לשתפו
במיכרה זהב. תמורת השקעה באונייה
ישנה, יוכלו להרוויח 40 אלף שקל לכל
דקת שידור.
אחרי כמה שיחות לתוך הלילה הסכים
לבסוף פיראקוס. הוא קנה את האונייה
אודליה (הנקראת על שם בתו של גריני
וולד) ,אונייה בת 13 אלף טון ובעלת

שני מנועים. היא שימשה בזמנו כאוניית־משא
מהירה, אך מחירו הגואה של הדלק
הותירה ללא עבודה. וכך הצליח פיראקוס
לקנות אותה בזיל הזול. היא נרשמה
בבעלות חברה ליברית בשם פורסיה, ופי־ראקוס
החכירה לגרינוולד למשך עשר
שנים תמורת 45 אחוזים מהתקבולים
ברוטו.

כ ס פי מי ס ע דו ת
ו מו ע דוני ם
^ צעד זז ב א היה לרכוש את הציוד
יי 1הטכני. גם כאן התמזל מזלו של גריני
וולד, וחובב רדיו בישראל גילה את אוזנו
כי חברת ג׳י־וי־סי היפאנית מוכנה למ כור
ציוד כזה במחיר נמוך ביותר. תמורת
כ־ 100 אלף דולר אפשר לקנות, את כל
הדרוש כדי להקרין סרטי טלוויזיה בצבע
בשיטת ס, ברדיוס של 40 קילומטר.

גישושים נוספים בין בעלי־הון בארץ
גילו לגרינוולד כי לא יקבל את מבוקשו
כאן, ומילבד סכום של 30 אלף דולר,
תמורת אחוז אחד בפרוייקט, שהצליח למכור
לדייל אל־על, לא מצא משקיעים
נוספים.
הוא נסע לאיטליה, לחפש שם ידע מקצועי
ומשקיעים נוספים, ומצא יהודי תושב
גוץ*ניה, שהשקיע את הכסף הדרוש
לקניית ציוד הטלוויזיה. כך יכול היה
גרינוולד לצייד את האונייה באנטנה מתאימה
באיטליה ולבוא לישראל כמנצח,
על סיפון אוניית־שידור.
הצרות הגדולות התחילו מייד עם כניסת
האונייה לנמל אשדוד. שילטונות הצבא
עצרו את גרינוולד בטענה כי הוא
משתמט משרות מילואים. כבר בעת הפלגתה
הקצרה של האונייה לישראל נתגלו
בה פגמים טכניים כבדים, שהטילו
בספק את המשך תיפעולה. מישרד־התיק־שורת
בישראל גילה ברבים, כי דעתו
אינה נוחה כלל מהתחרות החדשה.
מייד כאשר שוחרר גרינוולד ממעצרו,
החל מחפש כסף לשפץ את האונייה. יש
הטוענים כי פנה לכל מי שידוע כבעל
ממון במדינה, וכולם, גם בצלאל מזרחי,
השיבו את פניו ריקם. אז נתקל בקבוצת
אנשי־עסקים צעירים ובלתי ידועים, שע שו
את כספם במיסעדות ובמועדונים. הם
היו מוכנים להשקיע כסף באונייה, אבל
(המשך בעמוד )54

במדינה
;המשך מעמוד )41
;יה ידוע כאיש שווזר־שלום, לא
כול היה לרדת למחתרת, כפי ש־נשו
סרטאווי ועמיתיו. כנציג ה־ישמי
של אירגונו בבירה הבלגית
ליד מוסדות השוק המשותף, היה
־תוק למישרדו ולתפקידו. על כן
;יה !ניתן לתכנן בשקט את רציחתו
לבצעה בלי קושי ובלי סיכון של
נמש.
מאותה הסיבה רצחו שליחיו של
!ותו אירגון ביגואר 1978 את הציג
של אש״ף בלונדון, סעיד
ומאמי, האיש שפתח ב 1974-ב־ז־שיח
עם אורי אבנרי, ושסלל
:כף את הדרך למגעים שבאו לאחר
:כן עם ישראלים ציוניים אחרים.
בין עצי, השקד. רקע זה לא
יה ברור למישפחתו של ח׳דר
גדה המערבית, כאשר קיבלה את
יידעה על רצח קרובם.

מדווח צבי כראל, לתב
העולם הזה״ בגדה, שביקר

:בסר :
חמישה כדורים, אחד בלב ואר עה
בראש, שמו קץ לחייו של
ד״ר נעים סלים ח׳דר דעיבם,
ציג אש״ף בבלגיה, שעה שעשה
רכו לעבר מישרדי האירגון ב ריסל.
״מישהו
לא אהב, כנראה, את
דרך שבד, קשר נעים קשרים הדו-
ים עם מדינות־אירופה, ובמיוחד
ם ארצות השוק האירופי חמשו־ף,״
אמר בן־דודו של נעים, כומר
איזור ג׳נין .״הרי ידוע שעד לפני
זן לא-רב נטו מדינות־אירופה ל-
ובת ישראל. והנה חל שינוי וזד
וגל התהפך. לא עוד תמיכה בל-
י-מסוייגת, לא עוד הצהרות-אה-
ד״ אלא הסתייגות, קריאה להכרה
וכויות העם הפלסטיני, לנסיגה
השטחים הכבושים. אין ספק כי
רומתו של נעים היתד, מכרעת,
יצירת הלך־רוח חדש זה. מישהו

קורבן ח׳דר
כימעט כומר
1אהב את העובדה שכך התגלגלו
׳ברים. ולא קשה לנחש מי.״
דרך ארוכה ופתלתלד, עבר נעים
דר עד שהגיע לעמדת־השפעד,
נירה בשורות אש״ף ומונה נציגו
נריסל. נעים נולד בכפר זבאבדה,
^נפת ג׳נין, ביום האחרון של
.19 כפר קטן למרגלות הרי
ומרון, על אם הדרך המוליכה
ן נומת קבאטיה אל עמק הירדן.
רות שלף נרחבים, מטעי שקדים,
ויפים ומשמיש, ושטחי מרעה לון,
מקיפים את בתיו הספורים
ו הכפר.
״האגדה מספרת כי בני הכפר
גו להתפרנס מעשיית סוג מסו!
של גבינה, זבדה,״ סיפר בחיוך
!ד מבני הכפר .״אולם מכיוון
:יה עודף תוצרת, נהגו להשליך
1השאריות לתוך בור. יום אחד
ל גמל לבור וטבע בערימות-
ונר, שהצטברו בתוכו. מאז קראו
פר זבאבדה, כלומר, עושי הנה.״
פישפחתו
של נעים, המולת דעי,היגרה
אל המקום מן הכפר
׳בה שבנפת רמאללה, אחרי ש

התגלע
ריב בינם לבין מישפחה
אחרת .״כנראה גאולת דם, אך איננו
יודעים לבטח,״ הודה השבוע
אחד מצעירי הכפר. השטח היה
שייך למישפחת ארשיד עתירת-
הנכסים מג׳נין, שהעסיקה את בני
המולת דעיבס כאריסים. עם הזמן
קנתה המישפחה חזקה במקום והשטח
הפך רכושה.
בינתיים הגיעו מהגרים נוספים,
חלקם ממצריים, חלקם מאיזור אל-
שאם והתיישבו במקום. כ־3,000
תושבים חיים היום בזבאבדה, מרביתם
נוצרים בני כיתות שונות —
לאטינים, פרוטסטנטים, יוונים־
קתולים ויוונים־אורתודוקסים. כל
כת מחזיקה בכנסייה משלה בכפר.
״לא אהיה כומר טוב״ .כש היה
בן שבע מת עליו אביו, ובהשפעת
דודו נשלח ללמוד בסמינר
לכמרים בבית־ג׳אללה, מייד אחרי
שסיים את לימודי היסוד בבית-
הספר שבכפר .״במשך כתריסר
שנים היינו ידידים קרובים ביותר,״
סיפר רפיק אל-חורי, המכהן ככומר
בכנסייה הלאטינית בירושלים ,״ו־מעודי
לא פגשתי אדם שהיה כה
מוצלח בכל אשר עשה. הוא היה
מבריק, פיקח ופרפקציוניסט, אולם
לא מן הסוג המתנשא. תמיד אפשר
היה לשמוע מפיו עצה טובה, להסתייע
בו בהכנת השיעורים ובזבנג
וגמרנו
הבנת חומר הלימוד. עד היום אני
זוכר כיצד טרח להסביר לתלמידים
בכיתה חומר מסובך בפיסיקה, ו פעילותו הספרותית, תרומתו ההסברו
היה בהיר יותר מזה של עיתונאית העניפד, לכמה עיתונים
המורה. לא היה תחום שבו לא ׳באירופה, כישרונותיו
וכישוריו 3-3וח 11*31 זחוחה ד א1 מראשי הריטוריים לא נעלמו
התעניין.
״פעם ראיתי אותו שקוע בספר אש״ף, וב־ 1976 התמנה כנציג ה־אם
מותר?גה? משא־ומתן
של אנדרה ז׳יד. התפלאתי. כיצד אירגון בבלגיה. מינוי זה איפשר
7מען המתים — מדוע
אתה קורא ספר שאינו עוסק בדת, לו לקיים מגעים חצי־רשמיים עם
שאלתי אותו, .ראשו של אדם צריך נציגי ארצות השוק האירופי ה אסור
7גהדו למען החייט ץ
להיות פתוח לכל,׳ השיב לי , :עלי משותף, שאותם שאף לשכנע כי
השבוע ניהלה מדינת־ישראל
נו לדעת דברים שאינם עוסקים יכירו בזכויות העם הפלסטיני.
משא־ומתן עם אירגודהשיחרור־במישרין
בתחום הלימודים שלנו׳ .״סיגנונו היה מבוסם על הוויכוח
הריטורי,״ סיפר רפיק אל־חורי. הפלסטיני.
המטרה היתה חיובית ואנושית•.
״הוא אהב מוסיקה ונהג לפרוט ״הוא דיבר בהגיון, בשקט ובת על
הפסנתר שבסמינר יצירות של בונה. לא צעק ברגשנות, כפי להביא לידי עיסקה שעל פיה תובטהובן.
וכמובן, הצטיין בשחייה שנוהגים מרבית המנהיגים הער ׳ תר קבורתו,של נעים ח׳דר, שליח-
ובכדור־רגל. כשראית חבורת תל ביים, ולא נקט לשון איומים. הוא אש״ף שנרצח בבריסל, בכפר־מו, -
מידים עומדת ומתווכחת, היית יכול גם לא נמנע מפגישות עם ישרא לדתו בגדה המערבית, תמורת החזרתו
לישראל של עצמות ארבעה
להיות בטוח שנעים עומד במרכזה. לים, ואף כתב מאמרים משותפים
הוא היה מנהיג לכולנו.״
החללים הישראליים, שנהרגו בעם
כמה מהם.״
״פתיחותו לשמוע אחרים, גם היתקלות עם כוחות־אש״ף בדרום-
אחרי 11 שנים החליט נעים
לבנון בשלהי מיבצע־ליטאני * .ה כי
זאת אינה דרכו. הכמורה חדלה אם היו יריביו, הכריזמה שלו ו
וגם ארבעה נקברו בשטח המוחזק
להיות משאת נפשו .״לא אוכל הגיונו היו הסיבות
להצלחתו לע בידי כוחות־אש״ף בדרום לבנון
״ניסינו
דודו.
להיות שלם עם עצמי, ולכן לא למותו,״ הפטיר
(ראה מיסגרת).
אהיה כומר טוב,״ הסביר לרפיק רוד בכפר מעין הלווייה סמלית,
המשא־והמתן לא היה ישיר,
לפני שעזב את הסמינר. עם זאת, משום שאין מקוננים אצלנו על
לא נטש לגמרי את נושא הדת אדם שנהרג למען המטרה, אלא פנים־אל־פנים. הוא התנהל באמ והמשיך
ללמד בירדן את תולדות שרים לכבודו ומספרים בשבחו. צעות מתווכים. אך הצורה לא
הנצרות.
מכונית צבאית שעברה במקום היתה חשובה. נקבע תקדים של
מצוייד בצרפתית, איטלקית וספ חשבה כי אנו מפגינים ומייד הוז משא־ומתן בין ממשלת ישראל ורדית,
שלמד בסמינר, בנוסף ל עקו לכפר חיילים רבים שירו ב הנהגת אש״ף.
הדבר סותר ״לאו״ מוחלט, ש ערבית
ולאנגלית, שאותה למד ב אוויר והיכו כל מי שנפל לידיהם,
עצמו, החליט נעים לנסוע לבלגיה וגם ילדים, למרות שהסברנו להם נקבע על־ידי ממשלת־ישראל: לא
כדי ללמוד. מישפטים ומדעי־המדי־ שאין מדובר בהפגנה אלא בהל -לנהל לעולם משא־ומתן עם אש״ף.

ווייה. חבל שגם גוויות הופכות זהו אחד מארבעת־הלאווים המ תוך
זמן קצר הפך נעים ליו״ר להיות קלף במיקוח פוליטי. אבל שותפים לליכוד ולמערך, המהווים
התאחדות הסטודנטים הזרים באו אללה כרים, אנו יודעים כי כל. את ״הקונסנזוס הלאומי״( .שלוניברסיטת
לובאן בבריסל, וב־ מטרה דורשת את קורבנותיה ו שת האחרים; לא נסיגה לגבולות
1972 קיבל תואר דוקטור למיש־ אנו מוכנים לכך. גם מחמוד אל־ ,1967 לא מדינה פלסטינית, לא
פטים. באותה שנה נשא לאשה המשרי (פאריס ,)1972 ,חוסיין שינוי הסטאטוס קוו בירושלים).
מותר לממשלה לשבור עיקרון
(קפריסין,
אבדאל־חיר
את ברנדט, גערה בלגית שהיתה בשיר
(לונדון, שקבעה לעצמה, אם המטרה היא
עמיתה ללימודים ועבדה בשגרי ,)1973 סעיד חמאמי
רות הסעודית. לרגל נישואיו הח )1978 ידעו כי זה עלול להיות הומאניטרית. אך יכול אדם תמים
ליט נעים לבקר בכפר הולדתו גורלם* .נעים ח׳דר נמצא בשו לשאול: האם החזרת גופות היא
ולפגוש את חבריו משכבר.
רה אחת עם גיבורי האומה הפלס מטרה הומאניטרית יותר מאשר
לא היתד, לו כל בעייה לבקר בטינית.
בין אם ייקבר בכפתו ובין מניעת הרג?
אם מותר לנהל משא-ומתן עם
גדה המערבית. הוא נשא תעודת -אם ייקבר במקום אחר, הריהו נעזיהוי
ישראלית, אותה מנפק זד רץ על־ידי כל אחד מבני עמנו.״ אש״ף למען עצמותיהם של מתים
מימשל הצבאי לתושבי הגדה, אשר
השבוע נקבר ח׳דר, לפחות זמ — -האם אין היתר זה חל פי אלף
חודשה מדי תקופה. באותה עת
על משא־ומתן למען הצלת חיי ה ם
עדיין לא היה ידוע כפעיל באיר־ מנית, בירדן. הנסיון להביא לקבורתו
בכפר מולדתו בגדה, תמורת של מאות ואלפי צעירים משני ה גון־השחרור
הפלסטיני. רק אחרי החזרת עצמותיהם של ארבעה צדדים, שהם עדיין חיים?
שהזר לבלגיה החליט להקדיש את
האם העיקרון היהודי העתיק של
חללים ישראליים שנשארו בשטח
עתותיו לבעיה הפלסטינית. הוא אש״ף בדרום־לבנון מאז מיבצע -״פיקוח נפש דוחה שבת״ א־נו
פירסם שלושה ספרים על הבעיה
ליטאני, נכשל לפי שעה (ראת חל על דחיית מדיניות שאינה מו הפלסטינית
ותולדותיה (אחד
בילה אלא לשפיכות־דמים בלתי-
מהם, במדינה).
רפובליקה פלסטינית
־לקראת
פוסקת?
סוציאליסטית״ ,נכתב יחד עם אורי
דייווים. עותק ממנו הוקדש על־
* באותה היתקלות נשבה ישרא*
מקובל להניח כי מחמוד אל:
ידי דייוויס למישפחת ח׳דר ועליו המשרי וחוסיין בשיר אבו־אל־חיר לי חמישי, שהוחזר כעבור זמן
כתב בערבית ־עד הניצחון — נהרגו על־ידי סוכנים ישראליים, תמורת שיחרורס מן הכלא הישאורי
דייוויס״).
ואילו חמאמי נרצח על־ידי אירגונו ראלי של 74״אסירים ביטחוניים״,
גם גוויות הן קלף פוליטי. של אבו־נידאל, בשליחות עיראק.
אנשי אש״ף.

יחסים מרח ביי ם

רזט >ב,הרע 1הנ 7ת
אם יחס טובים
בשהם מתים —
מדוע אינם טובים
כשהם חיים ץ
אימרה אמריקאית מפורסמת,
מימי מילחמות־האינדיאנים, קבעה
כי ״האינדיאני הטוב הוא האינדיאני
המת״.
כלל דומה נהוג באמצעי־התיק־שורת
הישראליים לגבי אנשי-
אש״ף. הם הופכים טובים ברגע
שהם מתים — או לפחות מתפטרים.

ר או־ גא ״ 1אמת זו הוכחה
לראשונה כאשר נודע כי עיצאם
אל־סרטאווי התפטר במהלך המושב
של המועצה הלאומית הפלסטינית
(״הפרלמנט בדרך״ של
אש״ף) בדמשק. אל־סרטאווי התפטר
באופן הפגנתי מפני שלא
ניתן לו לדווח בישיבת־המליאה
של המועצה על מגעים עם אישים
ישראליים, רובם ציונים, חברי
המועצה הישראלית למען שלום
פלסטיני, שרי, שלום עכשיו ומערכת
ניו אוטלוק.
עד אותו רגע הושמץ אל־סר־טאווי
באמצעי־התיקשורת הישראליים
כסוכן חורש־מזימות, כמנהל
מחלקה סודית ללוחמה פסיכולוגית
נגד ישראל, או כהרפתקן
תימהוני שאין מאחוריו דבר.
אך ברגע שהתפטר הופיע בכותרות
הראשיות בישראל. הטלוויזיה
והעיתונות הציגה אותו כ איש
חשוב, שוחר־שלום אמיתי.
המסקנה: ראו־נא מה קורה לאיש
שוחר־שלום באש״ף. הוא מחוסל.
השבוע קרה דבר דומה לנעים
ח׳דר, הנציג הרישמי של אש״ף
בבריסל (ראה לעיל) .עד לרגע
שבו נרצח בידי פורשים קיצוניים,
אנשי חזית־הסירוב באש״ף, לא
היה אלא שליח של אירגון־מרצ*
חים, אחד מחורשי־המזימות באירופה
המנסים לחבל ביחסי יש ראל
עם מדינות השוק המשותף.
כל הנציגויות הדיפלומטיות של
ישראל בעולם פועלות נגד ההיתר
שניתן לשליחי אש״ף במדי נות
השונות לקיים מעין־שגרי־רויות
מסוג זה.
משנרצח ח׳דר, השתנתה דמותו הישראליים באמצעי־התיקשורת
כהרף־עין. פורסמו בהרחבה דיווחים
של פרשנים מקומיים וזרים,
שתיארו את האיש כאדם אהוד,
תרבותי, שוחר־שלום מדופלם, ש פעל
באש״ף ללא־הרף למען עמ דות
מתונות. המסקנה: ראו־נא
מה קורה לאיש כזה. רוצחים אותו.
מסקנה
אהדת. המסקנה ה אמיתית
יכולה להיות הפוכה. אם
יש באש״ף אנשים כמו ח׳דר :
סעיד חמאמי, שנרצח בנסיבות דומות
ביגלל אותן הסיבות! ועיצאם
אל־סרטאווי, המסכן יום־יום את
חייו למען ז1ניין השלום — אולי
יש בו אישים מתונים רבים אח רים?
אולי ניתן להגביר את כוחם
על־ידי מדיניות ישראלית, שתעודד
את בעלי הקו המתון באש״ף? אולי
מחייב הדבר את החלפת המדיניות
הנוקשה הנוכחית של הליכוד
והמערך בנוסחת יריב־שם־
טוב, למשל?
שאלה זו לא נשאלה השבוע אף
באחד מאמצעי־התיקשורת בישראל
— לא בטלוויזיה, לא ברדיו
ולא בכל עיתון שהוא.

ב חי רו ת
עשו *>ר.ם ה,
ל א 1ץ ילח1ץ ר.
את מי רוצה
מוטה גור
לדפוק ץ
אין אדם נתפס בכעסו. ואיו כעם
גדול יותר מאשר זה של פוליטי-
ה עו ל ם

הז ה

2284

קאי, המבקש לנאום באסיפה שנקראה
על־ידי מיפלגתו, ושחבורה
של בריונים, שליחי המיפלגה היריבה,
מונעת ממנו בכוח מלשאת
את דבריו.
גם פוליטיקאי משופשף ומנוסה
עלול לאבד את השליטה העצמית
במצב כזה ולהפליט קללה עסיסית.
רב־אלוף (מיל׳) מרדכי (״מוטה״)
גור, שאינו פוליטיקאי משופשף,
מצא את עצמו במצב כזה בירוש לים,
והפליט פסוק ברוח ״אנחנו
נדפוק אתכם, כמו שדפקנו את
הערבים!״
למחרת היום התאושש מוטה
גור מכעסו, מד. גם שהפסוק שלו
הפך בינתיים ונשק־בחירות בידי
הליכוד. הליכוד ביקש להוכיח כי
ראשי המערך מתייחסים לבני
עדות־המיזרח כמו אל הערבים.
גור מיהר להכחיש זאת. ראשית,
הסביר, לא התכוון לכך. שנית,
הוא השתמש בסלאנג צבאי. השורש
העברי ״דפק״ אינו בעל משמעות
מילחמתית בילבד, אלא גם
מינית. והוא התכוון דווקא למש מעות
המינית. בקיצור, הוא לא
ביקש להעליב את בני עדות־המיז־רח.
העוקץ
שבהסבר זה הוא דווקא
במה שלא נאמר בו. גור לא
סבר כי הוא חייב להתנצל גם לפני
הערבים, המהווים בשביעית מאוכלוסיית
המדינה. אותם, כך מסתבר.
הוא רוצה להמשיך ו״לדפוק״
גם להבא.

נכים עיוורים ועוקשו
מנה 7בית־חממן התאהב
בעיווריס, גבי־צה״ד,
וממשיך 7טפ 7בהם,
למרות הסכגה זפרגסתד
קולו הרועם של מיקי יעקובסון
נשמע בכל הלובי של מלון וו רינ ה
בתל־אביב. יעקובסון, גבה־הקומה,
מנהל המלון, ניצב מול בעליו של

נכה גרשוני ומנהל יעקובסץ
ה פגנ ה מול ה כינ ר ת

מלון מ רינ ה, חיים שיף. במשך
כמה שנים ניהל יעקובסון את ה מלון
לשביעות־רצונו של שיף, אך
נראה היה שהקרע בין השניים, ש התגלע
באותו היום, היה בלתי־ניתן
לאיחוי.
ימים אחדים קודם לכן ערך
יעקובסון נשף לעיוורים, נכי
צה״ל. לגמרי במיקרה פגש יעקובסון
בבית ידידים שני עיוורים, שנפגעו
במילחמת־ההתשה .״קשה
היה שלא להתאהב בהם,״ סיפר
אחר־כך יעקובסון ,״חוש־ד,הומור
שלהם, ההתייחסות הנהדרת שלהם
לחיים והגבורה שלהם ושל ה נשים
שלהם, גבורה המתבטאת בהמשך
החיים, כימעט וכאילו לא
קרה להם שום דבר, היא שכבשה
אותי.״
ה עו לםהזה 2289

מיקי יעקובסון החליט לערוך
במלון שאותו הוא ניהל נשף לעיוורים.
הוא גייס תרומות מגורמים
שונים, ערך הגרלת־פרסים,
ואפילו הצליח להשיג סוס־רכיבה
כתרומה לנכים. מי שמכיר את
מאה נכי־צה״ל העיוורים, יודע
שכל מה שנראה כאילו בלתי־מת־אים
לעיוור, הוא דווקא המוצא־חן
בעיניהם. רכיבה על סוס מהווה
עבורם אתגר של ממש.
את המזון, המשקאות והמקום
תרם מלון מרינה. שיף לא היה
מאושר מכך, ודרש מיעקובסון
למצוא גם תורם לכסף זה. יעקוב־סון
נעלב, או כפי שהוא אומר,
״נעלב מהנכים״ ,ואמר לשיף מילים,
שאיש מעובדי מלונאי זה לא
העז לאמר לו קודם לכן. התוצאה
היתה בלתי־נמנעת, יעקובסון נאלץ
לעזוב את עבודתו.

״הרגשנו כמה שהכינרת

יפה״ .כעבור כמה ימים מצא
יעקובסון מלון אחר לנהל, מלון
ידלון, השוכן מעל לטבריה. המלון
בן שלושת הכוכבים נרכש כמה
חודשים קודם לכן על־ידי קופת־
•חולים לעובדים לאומיים. הוא היה
במצב מוזנח, ללא לקוחות קבועים
ובהפסדים עצומים. תוך כמה
חודשי עבודה הצליח יעקובסון
להקים את המלון על רגליו, לשפץ
אותו, לאמן צוות־עובדים מעולה,
ולהביא את סוכני־הנסיעות לשלוח
לשם אורחים, ישראלים ותיירים.
כשסיים את מלאכת הקמת המלון,
נפנה יעקובסון לנכים שלו.
הפעם היה לו ברור שבעלי־הבית
החדשים שלו לא ידרשו כסף מ־עיוורים,
נכי־צה״ל. הוא הזמין את
הנכים לבוא ולהתארח לסוף־שבוע
במלונו, יחד עם נשותיהם ובני-
מישפחתם.
כשהגיעו הנכים לבית־המלון
התברר להם שההזמנה אינה כוללת
רק אירוח בבית־המלון, אלא
סוף־שבוע עמום באירועים ובחוויות.
נשותיהם ידעו לדווח להם על
שלט גדול המוצב בחזית המלון
ומברכם. בערב הם הוזמנו לפיקניק
על שפת הכינרת, שבו הוגשו
סטייקים ומיני מאכלים, עד ש־אי־אפשר
היה לאכול יותר. עובדי
מלון יאלון נדבקו בהתלהבות של
הבום שלהם, והנכים הצליחו בקד
שי לאמר ״לא״ לעוד מנה ועוד
מנה של סטייק, לבבות, או כוסית
ויסקי.
כשמצב־הרוח היה מעולה והבטן
מלאה, הזמין יעקובסון את ה נכים
שלו לשייט על הכינרת. אמר
אחד מהם :״אנחנו הרגשנו כמה
שהכינרת יפה, ממש ראינו כמה
שהיא יפה.״
אולם ההפתעה האמיתית היתה
רק למחרת. יעקובסון הצליח
לקבל מקיבוץ דגניה א׳ כ־ 15 זוגות
אוני דואל, אופניים בעלי שני
מושבים. הנכים יצאו למסע בן
50 קילומטרים, מטבריה לעין־גב,
כשבמושב הקידמי יושב מלווה
ואילו במושב האחורי יושב הנכה־העיוור.
אפילו ד״ר קוטי גרשוני,
שהוא קטוע־ידיים בנוסף לעיוורון
שלו, השתתף במסע זה, ש היה
מעייף גם פיקח בעל שתי
ידיים. לתשומת־לב מייוחדת זכו
הצמד אורי ונגה כהן — הוא עיוור,
נכה־צה״ל והיא, אשתו —
שרכבו ביחד על אותו זוג אופניים
לאורך המסלול כולו.
מיקי, כדרכו, דאג לכל הפרטים.
בראש המסע נסעה מכונית-
מישטרה, שפינתה את הדרך ה הומה
ממטיילי החג, ואילו כמאסף
נסעה מכונית של המלון, שסיפקה
משקאות קרים לרוכבים. בעין־גב
המתינה לרוכבים ארוחת-דגים, ש אותה
הסכים הקיבוץ להעגיק ל־נכי־צה״ל.
בסיומו
של סוף־השבוע היו ה נכים
מאושרים, אך האושר שלהם
לא הגיע לאושרו של מיקי יעקוב־סון,
המתכנן כבר עתה את המיב־צע
הבא של העיוורים, נכי־צה״ל.

__ספורט
כ דו רגל
חיפוה ]?משיבר
פרשת החשדות על הטיית מיש-
חקים של הפועל חיפה ירדה כבר
מהכותרות הראשיות, אבל לא הסתיימה.
לאחרונה חקרה המישטרה
שני עורכי־דין ידועים בחיפה,

יום!? ליבנה, וגרוד שיפמן.

ליבנה היה חבר הנהלת הכדורסל
של הפועל חיפה, והוא גם
ידידו של עודד אייל, מי ש הקליט
את השיחה המפורסמת שבה
דיבר דובי שטיין, אחד מעסקניה
של הפועל על קניית המישחק.
לאחר שנערכה ההקלטה ניסה ליבנה
להניא את אמנון צידון,
מנהלה לשעבר של הקבוצה, ש החזיק
בסרט, לא לפרסם אותו.
הגיעו הדברים לידי כך, שליבנה
טילפן לשיפמן, עורך־הדין של
צידון, ואמר לו, בשם שטיין, שלא

רב אותם שיש להם כבר שיחדור
מן הקבוצה. כל השחקנים שהחוזה
שלהם הסתיים מחפשים קבוצה,
וכל המרבה לשלם הרי זה משובח.
בינתיים
נודע על כמה שחקנים

כשלמה קירט וירון אביב,

שאינם מהבולטים ביותר, שהציגו
דרישות כספיות בסכומים של
שניים עד ארבעה מיליון לירות
לעוגה.
הנהלות הקבוצות דחו את ד,צ־

בקשים להגיע לבופוטוצואנה ל
אירוע כלשהו, הם לא היו עושי!
מזה עניין,״ אמר אחד הכדורגל
נים.

בין ש חי ק בו צו ת

שניים וחצי מיליון לירות תובע
הכדורגלן אברהם לב מקבוצת
מכבי יפו, עבור הופעת!
בקבוצה בעונה הבאה. יחד עב
זאת נודע, שהכדורגלן הג׳ינג׳י־הנמרץ
לוטש עיניים לעבר קבוצת
הפועל רמת-גן, שהיא קמצו
האם שלו. אס תציע לו הפוע?
סכום, שלפחות שווה לכסף שהו<
דורש מיפו, יעדיף לב את קבוצתו
לשעבר, למרות שירדה לליגה הארצית
.״אני חושב שיש לי מד
לתרום לרמת־גן,״ אומר לב ,״והייתי
רוצה להיות שותף לעלייתה
לליגה הלאומית בעונה הבאה.׳

מ כ בי ה
קוד כלחתסדה

קפטן דמתי
רק 700 דולו

עורך־דין שיפמן

עותיהם על הסף. השאלה היא מי
יחזיק מעמד זמן רב יותר —
השחקנים או הקבוצות. השאלה השנייה
היא כמה יבקשו השחקנים
הטובים באמת בליגה.

ע צו ת י די דו תיו ת

גדפו! דמת׳
לפרסם את התמליל, אחרת תיפתח
תיבת פנדורה של צידון.
מדוע חקרה המישטרה פרשה

המטרה היתה לקשור את הקצוות
של החקירה. שטיין טען, ש כל
מה שאמר והוקלט היה בצחוק.
אם כך, שאלה המישטרה, מדוע
ניסה שטיין לגרום לכך שהתמליל
לא יפורסם י
פרשה אחרת, שעדיין לא הסתיימה,
היא הפרשה שדנה במנהל
לשעבר של הפועל חיפה, יעקב
(״קוקו״) גור. זה הודיע על נכונותו
לשמש עד־מדינה בפרשת
הטיית מישחק בעונת המישחקים
של ,1976 אבל לא לקח בחשבון,
שלמישטרה תהיינה די ראיות גם
בילעדיו.
השאלה שנשאלת היום היא, אם
יצליח קוקו למצוא מידע שאינו
ידוע למישטרה, ובכך יסיר מעליו
את האיום של כתב־האשמה, שיוגש
נגדו בהיעדר עזרה מצידו.
עד עתה חקרה המישטרה, ללא
תוצאות, חשד בדבר עיסקה בין
עיתונאי חיפאי לעסקן ציבורי, ש חרגה
מהמיסגרת המקובלת. אבל
חקירה זו הופסקה כי לא היו די
הוכחות. אגב, קוקו היה זה שמסר
את המידע שהוביל לפתיחתה של
חקירה זו. השאלה ששואלים את
עצמם חיפאים רבים, הקשורים
בפרשה במישרין או בעקיפין,
היא מתי יגיע תורם.

מ׳ •כוע דא שוו *
הפשרת ההקפאה של שוק ה כדורגלנים
עוררה התלהבות בק והגיזעוווו בופוטוצואנה
היא מדינוז דרום־
אפריקאית, הנמצאת סמוך ליוהוס־בורג.
היא עלתה לאחרונה לכו!1״
רות העיתונים בישראל, בעיקנדת
מישחקים שקיימה שם קבוצת
כדורגלנים מישראל.
מתברר שלמדינה זו יש נציג

מיסחרי בארץ בשם רפי ללקין.
הוא האיש שאירגן את המסע, בשיתוף
עם צמד המאמנים הוותיק

יוסף

מירמוביץ׳

ואמציה

לבקוביץ. דרום־אפריקה המוח רמת
אינה חברה בהתאחדות ה כדורגל
הבינלאומית פיפ״א, ואין
מרשים לחברי פיפ״א לשחק בתחומיה.
בין
היוצאים היה גם קפטן ה־ניבחרת
הלאומית גי דעץ (״גידי״)
דמתי. הובטח לו שיקבל
15 אלף דולר, שהם כמיליון וחצי
לירות ישראליות. בעיקבות הביקורת
על המסע, החליט דמתי לא
להסתבך בדין מישמעתי וסירב ליטול
חלק בהתמודדויות. לכן סירבו
המארגנים לשלם את הסכום
המובטח, והוא קיבל רק דמי״קדי־מה
בסך 700 דולר, שהם 85 אלף
לירות.
בינתיים יצא ״*משכנע״ מטעם
קבוצת שימשון תל-אביב להחזיר
אותו לישראל. דמתי הודיע שבכוונתו
להמשיד לארצות־הברית,
ולנסות להתקבל לקבוצת היוקרה
קוסמוס. הכדורגלנים לא נשמעו
מוטרדים במיייחד ממה שצפוי
להם בישראל .״אם יישב־ראש התאחדות
הכדורגל, מיכאל אלמוג,
וסגנו, עזריקם מילצ׳ן היו מת
גשר,
שהובא מחוץ־לארץ, ייב!
נה מעל הירקון, במייוחד לקראו)
טקס הפתיחה של המכביד, ה־,11
שיתקיים ב־ 6ביולי באיצטדיו!
רמת־גן. הגשר יקשר בין פארק-
הירקון ובין רחבת הכניסה ש?
האיצטדיון.
עיריית רמת־גן, שמקימה אותו.
מקווה שהוא יאפשר גישה נוחה
ל־ 53 אלף הצופים שאמורים להגיע
לטקס.
הקמת הגשר באה גם לפתור או
בעיית הגעתם של 150 אוטובוסים,
שיביאו את 8000 המשתתפים בטקס
הפתיחה, שכן הדרכים הרגילות
יהיו סתומות, כנראה, באלפי
כלי־רכב פרטיים.
גם רכבת ישראל משתתפת במאמץ
הכללי, היא תפעיל רכבו
מייוחדת, שתצא מחיפה, ושד,תעצור
בדיוק ליד האיצטדיון.
מטה־המכביה טוען שיש התעניינות
שיא בכרטיסים. תושבי־חוץ
הזמינו כבר כרטיסים בסכוב
של 50 אלף דולר, שהם כשישה
מיליון לירות ישראליות.
עבודות נוספות נעשות גם ב־איצטדיון
הכדורגל של הכוח מכבי
רמת־גן, שליד פארק הספארי ב־רמת־חן,
כדי להשלימו למישח־קים.
אלה מתרכזות בעיקר בהשלמת
בניית המושבים, שבסיומם
יהיו באיצטדיון עשרת אלפים
מקומות־ישיבה. בינתיים סיימו
כבר את בנייתם של חדרי־ד,ד,לבשה
והשירותים, כאשר תאורת־הלילה
נמצאת בשלבי סיום. דבר
זה חשוב במיוחד, היות וכל מיש־חקי
הכדורגל יתקיימו בשעות
אחר־הצהריים המאוחרות.
באיצטדיון האתלטיקה בהדר־יוסף
ייבנו 2500 מקומות־ישיבה
מיוחדים וזמניים, ובכפר־המכביה
הולך ומוקם מישטח־דשא למיש־חקי
כדורת, כאשר בסמוך נבנים
שני אולמות חדשים לכנסים ולישיבות.
במטה
המכביד, מקווים, שהכל
יהיה מוכן לפתיחה. השאלה שנותרת
ללא־מענה היא — מדוע:
יש לחכות למיפעל מסוג זה, כדי|
לשפר את הדרוש תיקון. הספורטאים
הישראליים משוועים לתאורה
טובה, לחדרי־הלשבה ולאולמות.
לפני ואחרי מישחק כדורגל
מסקרן נגרמים בכבישים שסביב
איצטדיון רמת־גן פקקי־תנועה
אדירים, דבר שמונע מקהל רב
להגיע אליו, ומוריד את מיספר
הצופים המשלמים כסף לקופות הריקות.

מלכת האיים
מלכת המים 81

מז מינ האתה מו ע מ דו ת ה סו פיו תבתח רו ת

לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי א חדי
ב ח סו ת

נסיעו ת ו תיירו ת

ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!
טמט־אירופה

חברה מספר 1לנ סי עו ת, תיי רו ת
׳יולים מ או רגני ם ו חו פ שו ת נו פ ש
בווו לחבשלהצעותלטיולים

המס לאחד
מסניפינו;

26 יום, איטליה, שוויץ,
צרפת, הולנד, אנגליה
ובלגיה.
בתי־מלון דרגה א׳
חצי פנסיון(למעט לונדון)
הטיול המפורט והמושלם
/ביותר לאירופה ובנוחות
מכסימלית

טקוטנוביה

25 יום, סקנדינביה
וסקוטלנד. דנמרק,
שוודיה נורבגיה,
סקוטלנד ואנגליה.
חצי פנסיון(למעט לונדון)

מיני אירופה

16־ידס: איטליה, שוויץ
הרביירה האיטלקית׳.
חצי פנסיון, בתי מלון
דרגה א׳

ת״א, רה׳ בו יהודה 21ת״א, רח׳ בן יהודה 33ר״ג, בורסת היהלומים ירושלים, רח׳ שמאי 9
טל 246868/9 .
טל 266222/3 .
טל 654676 .
טל 652140 .

..המחיו
דא שווה
את זה!״ אומות נעות הזוהו
איריס וויוסקו
נודוו אישי
עד הידרדרותה
לסמים -ונסיונותיה
ומקיפים אותה מכד צד, גולדה
את סיפורה :

להחלץ מהם

ישה שוטרים, מלווים בכלב זאב
׳״ אימתני, פרצו לדירה ׳הממוקמת באחד
מרחובותיה הראשיים של תל־אביב.
הם העיפו את המשקוף והחלו להרוס כל
חפץ שנקלע בדרכם. בעלת הדירה הצעירה,
שידעה בדיוק לשם מה פרצה המיש־טרה,
נטלה את כל כמות הסמים שהיו
אותה שעה בביתה ובלעה אותם. ברגע
שהבחינה בכלב המישטרה, שאיים להתנפל
עליה, תחבה ידה לכיס שימלתה, הוציאה
משם חתיכת חשיש, ובלעה גם אותה.
בעוד השוטרים הורסים כל פינה בביתה,
בחיפוש אחרי סמים, התמוטטה לפתע ה־נערה.
הסמים התישו את גופה. היא איבדה
את הכרתה, נלקחה מייד באמבולנס לבית־החולים
איכילוב, כשהיא על סף המוות.
רק בנס עלה בידי הרופאים להצילה.
הנערה, איריס דוידסקו, היא אחת הבחורות
היפות ביותר של ישראל. בהיותה
בת 16 הוכתרה כמלכת המים, ובמשך שנים
ארוכות, לא ירד שמה מכותרות העיתונים.
יופיה המדהים, גובהה, עור פניה הצח
כשלג, כישרונותיה הרבים כציירת, משו ררת,
דוגמנית־צמרת ושחקנית, היקנו לה
שם. עיתונים ומפרסמים חפצו ביקרה, ותמונותיה
פיארו לא פעם שערי עיתונים.
עתה עברה את התקופה 5הקשה ביותר
בחייה, כאשר בחרה להישאר בחיים ולהי-
גמל מן הסם שפיעפע כרעל בעורקיה ואיים
לחסלה בעודה בת .25
ך* שבוע ׳החליטה אירים לספר, בפעם
הראשונה, את סיפורה.

יפה ותמירה, על הספה שבביתה
המטופח, כשציורים פרי מכחולה
מעטרים את קירות החדר

הכל התחיל כשהייתי בת ,16 ואהוב חיי,
אורי גלר, עזב אותי ואת הארץ, שהפכה
לפתע קטנה עליו. אורי ואני גדלנו יחד.
מגיל 12 לא נפרדנו. היינו צמד בלתי-
נפרד. לא חיינו במו גבר ואשה, היינו כמו

רומיאו ויוליה. כשהיכרנו, אורי היה כלומניק
ונוכל, בעל זריזות־ידיים מדהימה. אני,
שהייתי מבוקשת אצל צלמים, הכנסתי
לכל צילום שלי גם את אורי. זה היה
התנאי שלי לצלמים, וכך הכנסתי אותו
לעסקי־השעשועים. אני גם נתתי לו את
הרעיון לנצל את כישרונו וזריזות־ידיו
ולעשות מהם משהו מועיל.
עשינו הכל יחד. הפכנו לאגדת אורי
גלר ואירים דוידסקו. כשאורי החליט לעזוב
את הארץ, הייתי כימעט בת ,16 ולא
קיבלתי את הסכמת הורי לעזוב איתו. אורי
נאלץ לעזוב אותי והבטיח שתוך שנתיים
יקח אותי אליו. ככה נפרדנו.
קודם הייתי רגילה שאנחנו עושים הכל
יחד, ולפתע נותרתי לבדי, כשאהובי רחוק
ממני. אורי לא קיים את הבטחתו ואילץ
אותי לחכות שנתיים תמימות, תוך מתח
ואשליה.
תמיד צחקנו על כל העולם, לפתע נאלצתי
לחיות לבדי, עם כל אלה שצחקנו
עליהם. נפגעתי מאוד, לא היתד לי יותר
מוטיבציה לחיי, והכל נראה לי שחור.
התחלתי להסתובב בכל מיני מסיבות עם
חברים, שם תמיד עישנו חשיש. התחלתי
כמו כל הנרקומנים, משאכטה (מציצה) אחת
בילבד, תוך ביטחון עצמי רב, שלי לא
יקרה מזה דבר ושאני לא אתלרדר לעולם.
יום אחד ידידים השאירו לי על השולחן
בדירתי ״פס״ (שורה של אבקת הרואין)
ואמרו לי בתמימות :״השארנו לך מתנה.״
התפתיתי באותו הלילה וטעמתי מן הסם.
למחרת הגיעו אותם ידידים וחגגנו כל
הלילה. החברים החלו להשפיע עלי לא
להתעסק עם חשיש, כי זה משאיר אפר
ובדלים, וצריך לגלגל את זה, ולמישטרה
קל לגלות עקבות. בו בזמן שפם של הירד

אין עושה אותך מסטולה מייד, וקל להעלים
את זה מעיני המישטרה.
נכנסתי לעניין יותר ויותר, ולפתע זה
מצא חן בעיני. אמנם בהתחלה מקיאים,
אולם אחר כך משתלטת עליך הרגשה
טובה ואז, מבלי להרגיש, התחילה ההתמכרות
הנוראה — החיפוש המתמיד אחרי

הסם, ההשתעבדות הנוראה אליו, להיות
מסטול כל היום. המחיר הנוראי שמשלמים
לא שווה את זה. כשהשפעת הסם עוברת,
נמצאים במצב נואש. הגוף וכל החושים
דורשים את זה עד לאובדן חושים. ההש פעה
עוברת ושוב לוקחים סם, עד טימטום
מוחלט.
לברוח מהמישטרה כל הזמן, לברוח מ־מלשינים.
הבושה הגדולה ביותר היא עם
מי את עומדת ומדברת, מי החברים שלך.
הרי אלה אנשים שבחיים לא הייתי חולמת
להביט לעברם, ולפתע מצאתי את עצמי
יושבת בחברתם, מעשנת איתם סמים,
כשהנושא סביבו מתרכזים חיינו הוא משותף.
כל כך התביישתי, אבל לא היתה לי
ברירה.
כשקמים בבוקר, המחשבה הראשונה
לפני ציחצוח השיניים ורחיצת הפנים זה
איפה הסם — לקחת אותו ולהיות מסטולה
כל היום. אין שום דבר אחר בראש. לא
רצון לעבוד, לא לאכול, לא ליצור — שום
דבר. הסם דורש ממך לוותר על כל הנאות
החיים האחרות. אין תיאבון לאוכל, אין
תשוקה מינית. הסם הורס את כל המהלכים.
אתה הופך לסתם בן־אדם, כמו צמח.
המחשבות היחידות שעוברות במשך היום
בראש, זה איך לדאוג למחר, לקום
בלי קריזה.

יופי, הצלחה
ו מ חז רי ם
ך יצד משיגים את הסם? הו, זה
~ פשוט מאוד. מחירי הסם הם גבוהים
מאוד, לכן ישנן כמה דרכים להשגתו. יש
בחורות שהופכות לזונות ומוכרות את גופן

בשביל זה, אבל אני בחרתי בדרך השניה.
קונים בשביל מישהו אחר, וגונבים קצת
מכל אחד. אין דרך אחרת. כל מי שמשתמש
בסמים, גם מוכר אותם, כדי להשיג
סם בשביל עצמו. חייבים לסחור ולמכור,
כדי שיספיק קצת כסף לקנות עוד מנה
יקרה.

*ירים ודי־וקן עצמי*
.״ אני לאמדברת ! ״

זה בעצם לא סחר בסמים, זה פשוט
חוסר ברירה של נרקומנים משועבדים.
אני, תודה לאל, לא התפתיתי ולא הפכתי
לזונה. עד היום לא התפתיתי בשביל דברים
יותר חזקים מסם. היתד. לי ילדות,
שהכניסה אותי לפרינציפ — נגד ללכת עם
מישהו בשביל כסף. אמא שלי היתד, מחליפה
גברים בשרשרת. כשהיתה מביאה
גבר הביתה, ואני עוד הייתי ילדה קטנה,
היתד אומרת לי :״תהיי נחמדה לגבר הזה,
אירים, אולי הוא יקנה לנו ארוחת צהריים.״
הרגשתי בליבי תועבה נוראית. אמא שלי
היתד. סמל בשבילי, מה לא להיות בחיים.
לכאורה, חשבו תמיד שהיה לי הכל.
יופי, הצלחה, מחזרים. אבל את הדבר
העיקרי בחיים לא היה לי, וזאת האהבה
שכה חשובה עבורי. היא סם־חיים בשבילי.
תמיד הייתי מוקפת מחזרים. תמיד הסתופפו
בחברתי, במטרה להתפרסם ולהתגאות
בפני חבריהם, שהם יצאו בחברת דוגמנית
הצמרת איריס דוידסקו. אולם אף אחד
מהם לא השקיע בעניין רגש כלשהו. הכל
היה חיצוני ומזוייף. הו, במה רגש אני
השקעתי באנשים מבלי לקבל מאומה.
תמיד רצו להפיק ממני תועלת ונעלמו
לאחר מכן. כשראיתי את הניכור והזרות
והניצול, לא היתד לי יותר מוטיבציה ל*
שצוייר על־ידה בשעה שהיתה בגמילה
בבית־החולים.

לגיהיגזם ובחזיהיי
(המשך מעמוד )51
חיים. אנשים וחברים איכזבו אותי. האהבה,
שנותנת לי את הכוח, והיא החשובה
לי ביותר בחיים, לא הגיעה אלי. אהבה
היא כוח אדיר, שאפילו הסמים חלשים
על־ידו. לבסוף נותרתי לבדי לבדי.

״אכי הו רסת
א ת גופי״
ך נגסתי עוד יותר חזק לסמים. לקח *
תי סמים קשים מאוד, ואז נכנסה ה־מישטרה
לתמונה והחלה להפיץ, בעזרת
המלשינים שלה, שאני המלשינה של העולם
התחתון. איש לא יודע איזו הרגשה היא
לחיות בפחד הזה, שחושביש שאני מלשינה.
כינוי הגנאי הוא ״מניאקית״ .המיש־טרה
רצתה שיהיה לי קשה להשיג את
הסם, ושהסוחרים יפחדו למכור לי. המיש־טרה
הדביקה לי בלש, שהתחפש לנרקומן
ועבד עלי שבועיים. הוא ניצל את העובדה
שהייתי באותה תקופה בהירואין וזקוקה
נואשות לסם. למעשה השתמשו בי בדי
לגלות אחרים. בעצם העובדה, שהפיצו
שאני מלשינה גזרו עלי גזר־דין מיית.

איריס דווידסקו עם אורי גלר
״ א הב ה הי א כו ח א די ר —

סיגריה פשוטה, לא הרגשתי טעם, התחלתי
קצת לגמגם. לא צעקתי, רק אכלתי את
עצמי בשקט. כל נרקומן מגיב אחרת. ישנם
שצועקים ובוכים.
במצב כזה העצבים עובדים. הייתי על
סף התמוטטות. כל דבר קטן מעצבן ואין
סבלנות לאף אהד. הכרחתי את עצמי
לאכול. כשהגעתי לבית־החולים שקלתי 44
קילוגרם, ונראתי כמו צל חיוור. היום
אני שוקלת 55 קילוגרם. הייתי במחלקה
עם משוגעים, ורק דבר אחד ניחם אותי
וחיזק אותי: ההרגשה שאני לא כמוהם.
זה מה שנתן לי את הכוח להמשיך.
ידעתי שהתחנה הבאה שלי לפני המוות
תהיה שיגעון, אם לא אגמל. בבית־החולים
קיבלתי יחס נהדר, מהמנהל ומהפסיכולוג
שטיפל בי. אם הייתי יודעת מקודם מה
זאת גמילה הייתי נכנסת לטיפול לפגי
הרבה זמן. היות והייתי בבית־החולים במחלקה
פתוחה, הורשיתי לצאת לגינה.
תהליך הגמילה בבית־החולים נמשך שישה
שבועות. את השלב הקשה כבר עברתי,
אולם ההתמודדות הקשה היא אחר כך,
כשאתה נמצא לפתע עם עצמך, ללא מים־
גרת. אני מאמינה שאוכל להתגבר ולהצ ליח.
בבית־החולים
היתה איתי בחורה, שגם
היא עברה את אותו התהליך. עזרנו אחת
לשניה. היום אני רוצה שקט, שאוכל לצייר
ולכתוב שירים. אני מאמינה שעם רצון
אפשר להתגבר על כל המשברים
פעם הייתי מציירת רק תחת השפעה
של סמים, היום אני רואה שאני מספיקה
ביומיים מה שלקח לי פעם שנה. היום
אני מתכוננת לתערוכה, ונוסעת לחוץ-
לארץ ואחזור רק לפתיחת התערוכה. אין
לי יותר כוח להיות כאן. עברתי גיהינום.
העיתונות עשתה ממגי מטעמים. במקום
.להבין אותי ולעזור לי, ליכלכו אותי בלי
סוף והשתמשו בי. נמאס לי להיות סנסציה,
אני רוצה שקט.

צו ח קי ם
עד די מעה
!ף* ום שי ש לי את אבא שלי. הוא זה
* שעודד אותי והיה איתי במצבים הקשים
ביותר. אני יודעת איזה סבל גרמתי
לו. תסביך־אשמה, שאני גוררת את אבא
שלי ובכך אני הורסת אותו, רדף אחרי כל
הזמן. רציתי לצאת מהסמים בגלל אבי,
שסבל כה רבות. אמא הרסה את הבית
ואותנו, ועכשיו גרמתי נזק כה רב לאבי.
אני מקווה שגמרתי לאכזב אותו.
עד כאן דבריה של איריס.
באחד מרגעי המשבר, בבית־החולים,
ישבה איריס בחדרה, התבוננה סביבה וכתבה
על פתק קטן את השורות הבאות:

איריס עם אביה ועם אמה כעת ה־כתרתה כ״מדכתי־המים״
— א פי לו ה ס מי םחל שי םעל־י ד ר׳

החלו לחפש אותי והייתי נאלצת להתחבא.
אני מכירה הרבה מניאקים, שעובדים
בשביל המישטרה ומלשינים מחוסר ברירה,
כי הם עבריינים בעלי עבר פלילי
והמישטרה לוחצת עליהם בדרך זו. אבל
איזו סיבה היתה לי להלשין? תמיד קל
מאוד ללכלך אדם, ובפרט למישטרה, שלא
איכפת לה. במקום להוציא אוחי מזה,
חיפשו דרכים איך לחסל אותי, שמישהו
אחר יעשה עבורם את המלאכה וידיהם
לא תהיינה במעש.
הייתי מסתכלת יום יום בראי ומתביישת,
ואני לא אדם שרגיל להתבייש. לא היה
איכפת לי מכלום. ראיתי שאני נכנסת
לדרך ללא מוצא, ולא ידעתי אם יהיה לי
אי־פעם את הכוח לצאת מזה. הסיפורים
של החבר׳ה, על תהליך הגמילה ועל הגיהינום
המתלווה אליו, הפחידו אותי עד
נעות. כל יום שנאתי את עצמי מחדש.
כל יום אומרים מחר ומחר ולא מעיזים.
אף פעם לא היית׳ שלמה עם הסמים.
עובדה, בשנים האחרונות החלפתי את
ההרואין בכדורי אדולן,.ידעתי שאני הורסת
את גופי ועוד משלמת בשביל זה המון
כסף. ידעתי שהחברים שלי ימכרו אותי
בשביל חתיכת סם.
והנה, הגיע היום שבו פרצה המישסרה
אל ביתי ומרוב פחד בלעתי את כל כמות
הסם שנמצאה בו. כל הנרקומנים עושים
את זה ברגע שהמישטרה תופסת אותם.
קרה הדבר לי והסמים התפוצצו לי בגוף.

ה מ שוג עי םמתפל לי םומבר כי םעדקללה;
צו ח קי ם עד דמעהו בו כי ם עד ש מחה. ה ם
עייפי םמל היו ת א סי רי תו דהכלה חיי ם,
מלהק שי ב, להא מין ולב סו ף
ה ס עיי פי ם
ל הי פג ע. ה ס סגו רי ם, כי הספ תו חי ם עד
צעקה אך א מו רליאתה: הלאלפע מי ם
נלרח גל |
כלאחד קצת משוגע?

לא פעם גרמה בכך המישטרה למותם של
נרקומנים, שהסם התפוצץ בגופם. הפעם
איבדתי את ההכרה והתעוררתי כעבור
כמה ימים בבית־החולים כשידי מחוברות
לאינפוזיה. אח, שטיפל בי בבית־החולים,
אמר לי שאני נמצאת בסכנת מוות אם לא
אתחיל לעבור מייד תהליך גמילה. הוא
פירט באוזני את כל העינויים המצפים לי.
הסכמתי לעבור לבית־החולים לחולי־נפש
אבר בנ א ל ולנסות להיגמל. אמרתי לעצמי:
יותר גרוע ממצבי כבר לא יכול להיות.
היתד. לי ברירה — או למות או לחיות.
בחרתי בחיים. .
הייתי חלשה, לא ידעתי מה קורה לי.
בימים הראשונים כל הגוף כואב, בקושי
אפשר לזוז. שרירי הבטן כואבים ואין
אפשרות לקום לחדר האוכל או לנוחיות.
קיבלתי זריקות הרגעה, כי היה קשה לי
ללכת לישון לא מסטולה.

במחלקה
עם מ שוג עיס
אט לאט ויתרתי גם על כדורי ה*
הרגעה וגם על כדורים נגד תופעות-
לוואי, כמו הקאות ושילשולים. כל הגוף
שלי היה הרעלה אחת גדולה. רציתי לטהר
אותו. הקאתי בלי סוף ושילשלתי כל היום.
הרגשתי כאילו השטן יוצא מתוכי. היו
לי תופעות־לוואי קשות. לא יכולתי לעשן

איריס עם מוקיון שציירה
״נו ת ר תי ל ב די ל ב די ״

ה עו ל ם

הז ה

2284

הצרה
של עירית
על הבמה היא אהובתו של אותלו, הלא
הוא יוסי פולק• בחיים היא אהובתו של
מישהו אחר. בסרט לא לשידור היא היתד,
אהובתו של המפיק הראשי בתחנה הצבאית.
זוהי הבלונדית הגבוהה, ,עירית
שלג, ששיגעה את כולכם בתצלומי ה׳־
עירום
שלה בסרט.
אז כמו שאמרתי, על הבמה היא אהובתו
של אותלו ובחיים הפרטיים היא אהובתו
של מישהו אחר• המישהו הזה הוא שחקן

צעיר.

( £ 70/7777 7/77

מר אפרופו מתגרש נחי לאור, שהיה אחד מרווקיה המבוקשים ביותר של העיר
תל-אביב, גרם להמון כאבי־לב לכל הנערות, שרצו בו כשנשא
את רחל לאשה. נחי, שהוא הבעלים של רשת בתי־הקפה אפרופו,
חי לו בטוב עם אשתו במשך שנתיים תמימות. עכשיו אני יכולה
להודיע לכן, ציידות הרווקים הבבוקשים, שבקרוב מאוד שוב
יהיה נחי רווק, ואתן תוכלנה לנסות ולצוד אותו.
כן, נחי מתגרש מרחל. היא חזרה לפני כמה שבועות מאמריקה׳
והפרידה הזמנית מצאה־חן בעיני אחד מהם, או בעיני שניהם,
והם החליטו להפוך את העניין למוחלט.

;חי לאוד >עם אחותו עדנה)
וזחה אלברשטיין ןהש מנ ה
מתח תנ ת
נוכחישה

הנסיון הצליח יותר מדי

ירדנה

טו ש׳

עירית שלג
למה הוא נשוי ן
בעבר היה קוטף היפהפיות הזה שחקן
של תיאטרון באר־שבע. עקב סיכסוכים
אישיים עם מנהל התיאטרון עזב, והגיע
אל בית הקאמרי.
הצרה של עירית היא שהוא גם נשוי
ואב לילדים. אבל עירית כבר התגברה
על צרות גדולות מאלה.

איריס ה פ סי ק ה

אחרי שכל העיר דיברה ודשה בנושא,
וכולם רצו שזה יקרה, כדי לנפץ לחווה
אלכרשטיין את תדמית אשת־המישפחה
המושלמת, ואחרי שאחד העיתונים גם רמז
על זה, אני רוצה •להרגיע אתכם. אין סנסציות
בבית מישפחת אלברשטיין־טננבוים.
הסדר הושב על כנו, כמימים ימימה. חווה
ובעלה, ע מי ר ם לא מתגרשים ולא רבים.
״כל הרכילויות סביבי מבחילות אותי
וגורמות לי לאי־שקט תמידי. אנחנו אנשים

ן שו ב

מי שהיתר, דוגמנית עירום מפורסמת
מאוד, בעיקר בשל משמניה הרבים, והיתד,
ידועה גם כבת־דודתו של האברך אורי
זוהר, הלכה בדרכו, הפכה לאברכית ולמדה
את מקצוע ההוראה. עתה מצאה^
סוף־סוף גם את אהבת חייה.
ט ושי פרפר שמחה מאוד בחלקה. היא
תצעד בקרוב מאוד אל מתחת לחופה ע ם׳
אברך ירושלמי מכובד, שכמובן, נחבא
אל הכלים.
לבד כמה שאני אוהבת אותם, את ד,מרוכלים
הטובים שלי, הם תמיד מספקים לי עניין
בסיפורי.

11111111

להש תו ל ל
רק לפני שבוע גיליתי לכם שאיריס
שמי מסקסטה מציגה לעיני כל את האוריגינל
הפרטי שלה, קבלן התיאטרון
יוסי מזור. והנה חלף שבוע והם כבר
לא ביחד. לאיריס כבר אין סיבה למסיבה.
היא כבר אינה משתוללת. הדרך פנויה,
אלא אם כן שוב תפתיע איריס את כולנו
ותמצא לה אוריגינל חדש.

כתר פז
שר 11 אמדווסק,
זוכרים אותה, את אסיפה פז 7זו
שפירסמה את שם ישראל באירופה, ובעיקר
בצרפת, יחד עם בן זוגה לצמד
ולחיים שוקי לדי 7אז קראו להם שוקי
ואביבה. אחרי הגירושין ופירוק הצמד חז רה
אביבה לישראל.
אביבה, שתמיד התגאתה בעיעי החתול
היפות שלה, החליטה שזה לא מספיק לה.
היא גמרה אומר לחשוף את שאר חלקי
גופה בהצגת־עירום חדשה.

ירדגה גורכיץ
בלי איש עסקים

חווה אלפרשטיין ועמירם
לא נכון

אביבה אמנם חיפשה קאריירה חדשה,
אבל בינתיים תפסה ציפור נוספת, אהבה
חדשה. המאושר הוא החצי השני של
צמד הדודאים, כני אמדורסקי, החי
בנפרד ממיקי אמדודסקי, אחרי שהתחתן
איתר, פעמיים.

שקטים ושלווים, החיים הרחק מן ד,המון
הסואן, ואין לנו כל ענין בליכלוכים שכאלה,״
אמרה לי השבוע חווה.
אבל מה אגיד לכם: אם הרבה אנשים
מדברים, יתכן ויש בכל זאת מעט מן
האמת בכל ההתלחשויות. אני מקווה שהפעם
זה לא יהיה כך.

ירדנה גורופיץ היא כזאת מרוכלת
טובה, שתמיד מספקת לי סיפורים. בזמן
האחרון ניהלה ירדנה רומן סוער עם איש־העסקים
יורם אל רועי, אך השבוע נפרדו
השניים.
ירדנה כרגע לבד, אך יורם אלרועי כבר
מנהל רומן עם אשת-החברה מוריאל
צוויג, דוגמניודצמרת, שהיתר, נשואה
לתכשיטן רודה צוויג. אני חייבת לציין
שיורם הוא בחור זריז מאוד, עכשיו נותר
לנו לחכות ולראות מה יהיה עם ירדנה.

ייירגמוסקיוניפ ה מי ס חו ר ״ ם י

שידור

(המשך מעמוד )47
בצורה שתבטיח אותם היטב. הם לא הסכימו
לקנות אחוזים במחירים המפולפלים
שדרש גרינוולד, אבל הסכימו לש לם
את כל חובותיו של גרינוולד לנושים
ישראליים, שהסתכמו במיליון וחצי לירות׳
ולהוסיף על כך עוד מיליון לירות
כדי לשפץ ולתחזק את האונייה.

נאצים באמ רי ק ה
!• לדן רכיב, כתב הטלוויזיה בוושינ
שידורי
מי פ לגו ת
על פגי הג לי ם

גטון, על דיווח אמיץ ומרתק על פעולות
הקו־קלוקס־קלאן, האירגון האנטי-שמי ו־הכימעט־נאצי
בארצוודהברית, במיסגרת
השבוע — יומן אירועים.

^ כספים אלה תיקנו את המנוע ה יי
שני של האונייה, אשר שבק חיים
בדרך לישראל. חיזקו את כננת העוגן,
ושיפצו את הגנרטור שלא סיפק זרם
יציב.
בשלב זה נדמה היה כי האונייה יכולה
להתחיל לשדר, ובגלל הבחירות בישראל
היא עשויה אפילו להפוך מיכרה־זהב,
עליו חלם גרינוולד. התברר כי כמה וכמה
מפלגות התעניינו באפשרות לשדר באמצעותה
תעמולת בחירות לציבור ד,ישראל
ולעקוף בעזרתה את החוק המקציב דקות
שידוד למפלגות. אולם כאשר החלו השידורים
בפועל התברר כי האונייה אינה
די יציבה על פני הים, וכאשר מתעוררים
אפילו גלים קלילים היא מתנועעת וד,אנ־טנה
שלה משנה זווית ואיכות השידורים
הנקלטים בחוף היא גרועה. התקנה לכך
היא בנסיעה איטית לאורו החוף בעת
השידור. מתברר כי האונייה יציבה בנסיעה
יותר מאשר בעמידה. אולם נסיעה
כזו מצריכה דלק, ומייקרת את התחשיב.
ייתכן שגם על תקלה זו היתד, האונייה
מתגברת, כאשר התרגשה עליה לפתע
סכנה חדשה, סכנת החוק הישראלי. חברי
הקואליציה העבירו בקריאה ראשונה בכנ סת
תיקון לפקודת הטלגרף האלחוטי המתייחס
לאודליה בלבד. החוק אינו קובע
דבר באשר לשידורי רדיו מן הים, אלא
אוסר באיסורים חמורים, כמעט דראקו־ניים,
כל שידור טלוויזיה לארץ. החוק
עבר את הקריאה הראשונה ביומה האח רון
של הכנסת התשיעית, הועבר לוועדת־הכלכלה
ושם הוקפא. אם יכנס חוק זה
לתוקף, הוא יאסור על פול גרינוולד,
שהוא אזרח ישראלי, להפעיל את אוניית
הטלוויזיה. הוא יאסור על אזרחים יש ראלים
לעבוד בה, ויאסור על כל אונייה
הרשומה בישראל להפוך לתחנת טלוויזיה.
החוק
לא מסתפק באיסורים החלים על
מפעילי התחנה. הוא אוסר על כל אדם
לעזור לה בתחזוקה, לספק לה חדשות
או ידיעות או תשדירי פירסומת, ומעניש
גם את מי שמייצג את התחנה. אפילו
העיתונים שיפרסמו את מועדי השידורים
של התחנה יהיו צפויים לעונש.

כלכליאה״ל
לשמואל >אקון) נחושתן, מפיק

שי קו פי ת
של צבע
^ סעיף החמור ביותר, המסכן כל
׳י 1תחנת־שידור מסחרית, הוא דווקא זה
המתייחס לאי הכרה בתשלומים לפירסו־מת
בתחנת הטלוויזיה, כהוצאות מוכרות
לצורך מס־הכנסה. סעיף זה עלול להרוס
כל אפשרות למפרסמים ישראלים להש תמש
בשירותי התחנה, וקשה להאמין כי
היא תוכל להתקיים על פירסומים של
חברות זרות בילבד.
אך בעוד החוק קבור בוועדת־הכלכלה,
נפל על אודליה רוגזו של משרד־התיק־שורת׳
שהחל משבש את שידוריה. הוא
הקרין עליהם את שיקופית הצבע של יש ראל,
והוסיף על כך הפרעות קולניות.
לדברי המשקיעים עולה הפעלת מש דרי
השיבוש למדינודישראל כחצי מיליון
שקל ליום. דבר המורה, כי סגירת
התחנה שווה למדינה הרבה מאוד כסף.
אדם הקרוב לפרוייקט והמבקש להישאר
בעילום שם מסכם ואומר :״אודליה
כנראה תיכשל. היא אינה ממומנת מספיק,
ולא הכינו מראש את הרקע המתאים
להפעלתה. אבל כשלונה של אודליה
יכול להוות שיעור טוב מאוד למי שיחליט
להקים את תחנת הטלוויזיה הימית
הבאה. בסכום של כ־ 200 אלף דולר אפשר
יהיה לקנות מיכלית ישנה, בגודל של
כ־ 30 אלף טון, שתהיה יציבה על פני
הגלים, ושתוכל להכיל ציוד כבד יותר,
מסוג 11 זהו אמנם ציוד ישן יותר,
אבל מתאים לשידורים כאלה, ואי-אפשר
לשבש אותו מהחוף. ציוד כזה הוא גם
זול יותר. אם יהיה בכנסת לובי לאונייה
כזו, היא תתגבר אז על כל הקשיים.״
אבל גורלה של אודליה, החלוצה, נחרץ.

צ ל ׳ ש

התוכנית השבועית של גלי צה״ל ״שעה
קלה לכלכלה״ ,תוכנית הדיווח והפרשנות
הטובה ביותר לענייני כלכלה על גלי האתר
(כולל הטלוויזיה) .התוכנית השומרת
על אי־תלות בבנקים ובמפרסמי־מודעות,
חושפת את הכלכלה הישראלית, הבנקים
ומערכת הצרכנות לפני צוות משתתפים,
שעימו נמנים, בין השאר, איתן ליפ
שיץ,
דוס גנחובסקי, אכרהם טל

ולאה פורת, המצליחים להעניק לתוכנית
מימד מרתק.

מ אחרי הקל עי ם
מטע -הפחדה מאורגן
למיתקפה חסרת־תקדים על מוסדות
רשות־השידור יצא הכתב־הצבאי לשעבר
של הטלוויזיה, שדר מערכת הבחירות של
מיפלגת־העבודה (בטלוויזיה) ,עמירם
ניר. בערב ראיונות של המראיין איתן
הנציג, שנערך ברמת־אביב, סיפר ניר,
בין השאר, בתשובה לשאלות המראיין :
ס ״נדמה לי שהטלוויזיה נמצאת מול
מסע־הפחדה מאורגן ושיטתי. היא הוכנסה
לסד, היא כבולה באזיקים. הרבה מאוד
נושאים, שהיו מטופלים בימים כתיקונם,
אינם מטופלים כלל כיום, ואני לא חושב
שזה מיקרה. נושאים רבים שהיו מטופלים
באיזון דיווחי, ובצורה הוגנת ביותר, מטופלים
כיום במימד צר, כאשר קשת הדיעות,
שהטלוויזיה מופקדת על הבאתה, השאירה
רק את הקו״ף מתוך הקשת. וכשאמרתי
שזה לא מיקרה, התייחסתי למסע־ההפחדה
שאני מניח, כי מתנהל כלפי העובדים...
״את המסע מנהלת ממשלת ישראל. זה
התחיל בשידור יורם ארידור, שהיה נאום-
בחירות מובהק, וזה נמשך בהתנכלויות
לכתב רפיק חלפי, שנמנע ממנו כימעט
באופן שיטתי, במשך כחודשיים, לסקר
את המתרחש בשטחים המוחזקים, והמשיך
בהתנפלות על רפיק חלבי, כאשר זה
פירסם את סיפרו. המסע עבר לכתב לענייני
התנחלויות (יגאל גורן) ,שחדל
לסקר את המתרחש שם במשך תקופה
ארוכה. בקיצור יש בטלוויזיה מסע ר.פחדה.״

קריינית
מזור
אצלה הפנים צרות
״איני רואה שזה נכון מהבחינה הציבורית
והאישית. אני חושב שזה לא רצוי.״
באותו ערב ראיונות השתתפה גם הקריינית
דליה מזור, שסיפרה מעט על
הווי הקריינים :״בחדר־האיפור גיליתי כי

חיים (יבין) ,יעקוב (אחימאיר) ועודד
(!בן־עמי) יש להם פנים מלאות

ורחבות, ומאפרים אותם כדי להצר את
פניהם, בעוד. שאצלי זה הפוך לגמרי,
אצלי הפנים צרות, ויש לאפר כך שהן
תהיינה מלאות ועמלות...״

כפיי ה ד חי ת *וטח ינון
נציגם הישיר של שר־החינוך־והתרבות

בתביעתו של ינון לעבות ולהגדיל את
הזמן המוקדש לדת ולמסורת במישרדי
הטלוויזיה, תוך פיזורם בתוך כלל מישדרי
הטלוויזיה, ולא רק במיסגרות הקבועות
והמוגדרות של תוכניות הדת.
מילבד חברי הוועד־המנהל השתתפו בדיון
גם מנהל הטלוויזיה יצחק שימעוני,
מנהלת מחלקת התוכניות אסתר סופר
והרב מרדכי צכיאילי, המופקד יעל תוכניות
הדת והמסורת. בעוד ששימעוני וסופר
הציגו את הצדדים העקרוניים של
נושא הדת בטלוויזיה, ואת חפצם להרחיב
את קשת הנושאים ואת איכותם, הציג
צביאלי את הצד הרעיוני ואת הצורך להפוך
את תוכניות־הדת למכשיר אשר יפיץ את
הרעיונות הדתיים, בעלי מגמה של שמירת
מסורת, באמצעות המסך הקטן.
קואליציה מוזרה קמה במהלך ישיבה
זו בין נציג המערך, דניאל גליד, ובין
מציע ההצעה, מיכה ינון. הם תמכו ברעיון
שהעלה מנכ״ל רשות־השידור, יוסף
לפיד ,״לשקול אפשרות לרענן את שידורי
הדת והמסורת ולהחליף את מיסגרת מורשה
באמצע השבוע בסרטי־תעודה ברמה גבוהה,
שישתלבו בתיכנון הרגיל של תוכניות הטלוויזיה...״

ס קו ל
קדו ש טעונה

מראיין דנציג טופח עד גבו שד ניר
הטלוויזיה הוכנסה בסד
• 1״אני הולך עכשיו לדרד־חיים אחרת,
שאץ חזרה ממנה, מתיקשורת לפוליטיקה,
בלי כל כוונה לחזור לטלוויזיה...״
!• (בתשובה לשאלה אם היה מוכן לק-
^בל בטלוויזיה תפקיד בעל גוון פוליטי) :

זבודון המר ושל המפד״ל בוועד־המנהל
של רשוודהשידור הוא עורו־הדין !מיכה
ינץ• הוא תבע באחרונה דיון מקיף בוועד-
המנהל על תוכניות דת ומסורת בטלוויזיה.
בשבוע שעבר נערך דיון כזה, שהתמקד

מרירות רבה שוררת באחרונה במיסד־רונות
בניין־הטלוויזיה. הסיבה: מישלוח
!הסרט הפולקלורי מישל עזרא ספרא ובניו
של הבמאי ניפים דיין כמייצג של סירטי
הטלוויזיה לתחרות פרס איטליה, תחרות-
הצמרת של תחנות־השידור שהן חברות
באיגוד השידור האירופי. לדעת רבים בטלוויזיה,
אין זה מכובד לשלוח לתחרות
חלק ראשון מתוך טרילוגיה, ששני חלקיה
האחרים טרם הוסרטו, וייתכן שלא יוסרטו.
סיבה אחרת: רמתו של הסרט. י• במית־קפתו
חסרת־המעצורים של ראש-יהממשלה
!מנחם בגין על שדר הטלוויזיה, מי שהיה
מנהל מחלקת־החדשות שלה, חיים
יבין, נשמט מישפט אחד שאמר ראש-
הממשלה. את המישפט הזה שמעו המק-
ליטים וטכנאי־התיקשורת, שהיו בקירבת
ראש־הממשלה! .המישפט :״מילה שלי היא
קדושה, וזה לא משנה אם אני מדבר ארבע
דקות, או עשר דקות. כל מישפט שלי

ה עו ל ם

הז ה

2284

יום רביעי
10. 6

מדכר

הנחיית
קר את
מפיק :

עכרית) :מגזין בפרופ׳
ברוך לב, הסוהמתחולל
בשוק ההון.
חנינא אמוץ.

מיבחר דיו

*שנב למוסיקה
חדשה

• מגזין: איזה קטע
30 שחור-לכן) :
מגזין לילדים בענייני אקטואליה׳
תרבות, הווי ובידור,
המוגש בשידור״חי. קיטעי
מישחק והומור: צרוייה להב
ומנהם עיני.

• סידור: ספינת
האהסה 8.03 שידור
כצבע, מדכר אנגלית!:

פרק נוסף בסידרה הבידורית,
המביאה* סיפורים רומאנטיים,
המתרחשים על סיפונה של ספי־נת־שעשועים.

נוף: נקודת חן
8.53 סידור כצסע,

יום שיש

במיסגרת המוכניו* ״אשנב
למוסיקה החדשה״ (יום שלישי
11.00 ,בלילה, ברשת א׳),
שבעריכת ג׳ואן פרנקס־ויל-
יאמס, יובאו הקלטות מפסטיבל
דונאו-אשינגו, וביניהן היצירות
פרידלהם דל, פראג-
מנט לאורגן ; נוס יאנסן,
קאמלתיזמורת
״טוגן״
רית,
ופיטר־מיכאל האמל,
״גשטאלט״ לתיזמורת סימפונית.
התוכנית תובא בשידור
סטראו.

12. 6
• סידור • :טעה טובה
עם מגי פאר וידידיו
( — 0.15 שחור-לכן, מדסר
ומסדר בעכרית).
• סידרה סהמשסים :
קידמת עדן (— 10.30
שידור כצכע, מדסר אנגלית)
:פרק רביעי ובו מסופר
כיצד שני התאומים שגדלו
דומים לאביהם ולדודם. גם

שואין של עולה חדשה מרוסיה,
שבעלה עזב אותה ורוצה להתחתן
עם אחרת•

• סידרה: סטרסקי
והאץ 10.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית) :

שידור חד־פעמי של פרק מ-
סידרה שהוקרנה בעבר בטל וויזיה
הישראלית.

• סרט קצר: ארנסטו
( — 11.20 שידור כצכע,
כוקסלייטנר: קידמת עדן
יום שי שי, שעה 10.06

שוכן ליד
סרט מספר
יות העולם
ערבות של

כארי וקיל: אמור לי מה שמי
יום רבי עי, שעה 10.06

מדכר עכרית) :פרק נוסף
בסידרת הטיולים עם אורי
דביר, באתרי־נוף שונים בארץ.

פוליטיקה: שידורי
תעמולה 0.30 שידור
כצכע, מדכר עכרית) :
שידורי תעמולה של המיפלגות
לקראת הבחירות לכנסת העשירית.

סרט עלילתי: אמור
לי מה שמי (— 10.00
שידור כצכע, מדכר אנגלית)
:דראמה בת זמננו, ה
מתארת
חיפוש של נערה מאומצת
בגיל העשרה אחר אמה
הטיבעית. האם לא סיפרה מעולם
לבעלה, מרצה בקולג/
ולשני בניה הבוגרים על הבת
הבלתי־חוקית שנולדה כאשד
היתה בת ,18 ושמסרה אותה
לאימוץ. בסרט משתתפים: אר־תור
היל, ברברה בארי, בר־נארד
יוז, וואלרי מייהאפי.

מערכת־היחסים שבין התאומים
זהה כמעט למערכת היחסים
שהיו בעבר בין אדם לבין
צ׳ארלס. כלב מגלה את האמת
אודות אמו, ומחליט להסתיר
זאת מאחיו.

שבת

ארצות־הברית• ה גם
על כמה מבעהשלישי
ועל ההתקובה
באפריקה.

• פוליטיקה: שידורי
תעמולה לסחירות

• סידרה: דאלאס
( — 10.40 שידור כצכע,
מדכר אנגלית) :לבובי יו-
אינג נכונה פגישה מחודשת עם
אלילו מימי לימודיו בקולג׳,
טיילור ״גלאזר״ בנט (ריצ׳ארד
קלטון) .כשזה מופיע העירה,
מחדשים השניים את ימיהם כקדם,
לאחר שבובי מציע ל-
גלאזר להצטרף אליו כשותף
בחברת־הבנייה שלו.

תוכנית המתמקדת בנושאים
ארצישראליים, בהנחייתו של
מאיר שליו.

• פוליטיקה: שידורי
תעמולה לסחירות

• סידרה: לו גראנט
( — 10.30 שידור כצכע,
מדסר אנגלית) :הפרק
״מישחק לילה״ ,המתאר עוד
אפיזודה במערכת של יומון
מקומי בלום אנג׳לס.

• דיון: שיחה ס
שניים 11.20 שחור

סול: סטארקי והאץ׳
יו ם

13. 6
• סרט־תעודה: פנורמה
על קוכה (— 0.30
שחור־לכן, מדכר אנגלית)
:על 20 שנה לשיל-

טונו של קאסטרו, על הבעיות
הכלכליות, החברתיות והפוליטיות
של האי הקומוניסטי ה־

יום ראשון

מדבר עכרית וספרדית):
סרט שאותו ייצר חורחה יוחנן,
על מצבם של האסירים
הפוליטיים בארגנטינה. אנשי
שגרירות ארגנטינה בישראל
הפעילו לחצים, כדי שהסרט לא
יוקרן.

14. 6 ארץ מולדת :

אהכתי 8.03 שחור
לסן, מדכר עכרית טוסה):

יום שלי שי
16. 6

יום חמי שי
קאסטרו: פנורמה, קוכה

11. 6

מו צ אי־ שבת,

לכן, שיחה

• ילדים: מרציפר .
( — 5.30 שידור סצסע) :

• צרכנות: סין האזרח
לרשות (— 7.00
שחור-לכן, מדסר ערכית):

1ויו*יו1ו

תוכנית המטפלת בתלונות של
אזרחים ערביים נגד הרשויות
השונות.

15. 6

• פוליטיקה: שידורי
תעמולה (.)0.30
• סידרת־מתח: ווגאם
( — 10.20 שידור כ
צכע, מדבר אנגלית) :

• כורסה: מהון להון

שטה

6.30

כעכרית) :

אורחי התוכנית: אורה ומרדכי
ארדון.

סרטים מצויירים מוגשים בידי
פילים בלול.

סידרת מותחנים חדשה, שעלי־לותיד!
מתרחשות בעיר ההימורים
הנוצצת לאם־וגאם. בהשתתפות
רוברט אוריק וטוני
קורטים בתפקידים הראשיים.

שני,

שטה 10.30

מקלין: כ״פורום׳ /טורונטו
יו ם שלי שי,

שעה 10.30

• סידור: זה הסוד
שלי 8.03 שחור-לכן,
מדכר ומנסה לשעשע גד
עכרית).
• סידור: שמונה
וחצי (— 8.30 שחור-לכן,
מדכר עכרית).
• דת: שורת-הדין
( — 0.30 שחור-לכן,
מדכר עכרית) :עיכוב ני-

• דת: מורשת (8.03
— שחור־לכן, מדכר עס־רית).

צרכנות: כולכוטק
( — 8.30 שחור־לכן, מד*
כר עכרית).
• פוליטיקה: שידורי
תעמולה לסחירות

• סידור: דון מק
לין 10.30 שידור
כצכע, מדכר ומזמר כאנגלית)
ז הקלטה של תוכנית
פומבית אשר התקיימה בפורום,
טורונטו, בקנדה. בתוב-
תוכנית מגיש הזמר מלהיטיו
הידועים וביניהם: פשטידה
אמריקאית, ליל כוכבים ועוד
שירים רבים אחרים.

• סידרת מתח: שדלוק
הולמס ודוקטור ווט־סון
11.20 שידור
כצכע, מדכר אנגלית) :
הפרק ״ארבע פחות ארבע שווה
אחד״ ,המבוסס על דמותו של
הבלש הבריטי הנודע.

ה צנזור מג ל ה אח הכל
(המשך מעמוד )24
גמרנו בינינו את הבקבוק, ואולי שניים.
בסוף, אחרי חצות, אמר לי פסוק שנחרת
בזיפרוני :״אתה צודק במאה אחוז• אני
מסכים איתך לגמרי• אבל קודם כל צריכים
לכבוש את הגדה המערבית. אחר״כך
אפשר לבצע את הרעיונות שלן.״
ברבות הימים, כאשר הפך וייצמן אחד
האדריכלים של קמפ-דייוויד והחל מדבר
על עתידה של ישראל בתוך כלכלה מיזרח־תיכונית
מאוחדת, נזכרתי לא פעם באותה
שיחה. ידעתי כי עזר לא שינה את
דעתו לפתע, כפי שנדמה לרבים, אלא
שהניצנים לגישתו הנוכחית כבר היו טמונים
בו מזמן.
על כל פנים, גם בשיא המילחמה
בינינו ובין בן-גוריון, דיין ופרס, הקפיד
עזר וייצמן לקיים עימנו יחסים ידידותיים
וגלויים, ולא פעם היתה לי ההרגשה
שהוא מפגין אותם בכוונת, בצורה כימעט
פרובוקטיבית, כדי להוכיח שאינו ״נותן

• נתיבי 031
באוקטובר 1971 פירסם העולם הזה
כתבה סנסאציונית על גילויי שחיתות ב-
שדה־הנפט באבדרודס ובחברת נתיבי נפט
המפעילה אותו.
אותה עת עדיין היה בתוקף הצו הממשלתי
שהטיל איפול כולל על כל נושא
הנפט ובמסגרת צו זה פסלתי בעבר עשרות
ידיעות על כמויות הנפט שהופקו בשדה,
רמזים על כך שאנו ״חולבים״ אותו עד
קצה גבול היכולת ופרטים על זהות החברות
הזרות ששיתפו פעולה׳עם ישראל
בהפעלת השדה. אולם כשהגיעה לידי הכתבה
של העולם הזה לא ראיתי סיבה
למנוע את הפרסום.
לאחר שהתפרסמה הכתבה הצטרפו כל
העיתונים אל המקרה, מי לשבט ומי ל-
לחסד, ובסופו של דבר הורה היועץ
המשפטי לפתוח בחקירה ונגד מנהלי נתיבי
נפט הוגש משפט, שהעסיק את ישראל
במשך חודשים ארוכים (המנכ״ל נמצא
חייב בדין ונשפט למאסר).
כביכול, השיג השבועון הישג עיתונאי
הראוי להתפאר בו. אבל הצלחתו עוררה
קנאה וקנאת עיתונאים — לא !תמיד מרבה
חכמה. נמצאו עיתונים שראו צורך ״להסביר״
לקוראים מדוע דווקא העולם הזה,
ולא הם, זכה ב״סקופ״ והם עשו זאת —
בהטלת האשמה על הצנזור .״אם הנושא
לא העסיק עד כה את הציבור״ ,כתב אחד
מהם ,״הרי זה בשל הצנזורה שדאגה כי
על המתרחש בסיני יוטל פרגוד של
סודיות.״ ׳ועיתון אחר :״הצנזורה פסלה
כל ידיעה על נושא הנפט וכך לא יכולנו
לדווח על הנעשה באבו־רודס.״
היה בטענות אלה עיוות מכוון של
המציאות. במרוצת השנים התפרסמו׳ באישור
הצנזורה ,׳מאות ידיעות בנושא

הנפט — על צינור אילת־חיפה, על מי-
כליות שהביאו נפט לאילת וגם על השדה
באבו־רודם. לפעמים פסלנו מה שנראה
לנו ראוי לפסילה. אולם מעולם לא פסלנו
אף רמז על מעשי־׳שחיתות׳ משום שידיעות
כאלה לא הוגשו לנו, עד שעשה זאת
העולם הזה.

מעיר אורי אבנרי :
יפה מצידו של בר-און שהוא זוכר לנו
את הישגנו העיתונאי החשוב הזח.
״העולם הזה״ הוא שפוצץ את פרשת
״נתיבי נפט״ .אחרי שעשינו זאת, תוך
הסתכנות רבה במישפט של הוצאת-דיבה,
זבו הקופצים על המציאה. כימעט כל
עיתון במדינה טען לסקופ, הצביע על
איזשהו פסוק מובלע שפירסם אי־פעם,
וטען :״אנחנו גילינו ! ״
עלה על כולם שמואל תמיר, שהפקיע
את ההישג הזה כולו לעצמו, כפי שהפקיע
הרבה מהישגי ״העולם חזה״ במרוצת השנים.
אולי זוהי הסיבה התת־הכרתית
לשינאה הפאתולוגית שהוא רוחש ל-
״שבועון המסום״ ,שאותו הוא ניצל במשך
שנים באופן יומיומי ממש•

• ..מילהמת הגנרלים
הראיון שנתן אריק שרון, בעודו בשירות,
לכתב ה״נידיורק טיימס״ (ובו
מתח ביקורת על דרך ניהול המלחמה על-
ידי האלוף גונן ודב-אלוף בר־לב) מוסיף
להכות גלים. למרות שאריק טוען כי
העיתונאי האמריקאי בא אליו עם קצין-
ליווי מטעם דובר צה״ל, ועל כן האמין
׳לתומו כי הראיון הותר, דורשים יריביו
לסלק אותו גם משירות־המילואים. והריב
מתלהט.
ב־ 27 בינואר פונה אלי מזכיר הממשלה
ומספר כי בישיבת הממשלה האחרונה
דרשו כמה שרים להפעיל את הצנזורה
על מגת לשים קץ ל״מלחמת הגנרלים״,
לפחות זו הפומבית, המתנהלת מעל דפי
העיתונים. אולם בטרם תקבל החלטה,
ביקשה ראש הממשלה לשמוע מה דעתי.
אמרתי שאין אפשרות לסגור ברז לאחד
שהיה פתוח זמן כה ממושך, מה גם
שחילוקי-הדעות גלשו בינתיים אף לעיתונות
בחו״ל. לא את הצנזורה צריך להפעיל,
אמרתי, כי אם את המשמעת בקרב
הקצונה הבכירה. צריך להבהיר לקצינים
שאין הם יכולים להוסיף ולנהוג כפי שנהגו
במלחמה, כאשר כל אחד מהם ניהל!מדיניות
פרסום עצמאות ועצמית, להאדרת שמו.

מיויר אורי אבנרי :
אף שבר-און אינו מזכיר זאת גמפורש,
״העולם הזה״ הוא שתרם תרומה מכרעת
לפתיחת ״מילחמת הגנרלים״.
לא יכולנו לעשות זאת בלי עזרתו
הפעילה של אריק שרון, שפיקד אז על
אוגדה כדרום.
לא פעם שאלו אותנו מדוע מצאנו אז

בגינמניה מפחידה אותך
יגעת ולא מצאת הבדלים בין הליכוד,
המערך וכל השאר?

בו אלש מו עאתחד ״ ש

ח ״ כ צ׳רלי בי טון

ח ״ כ תו פי ק ז אי ד

בני מין גונן

ד״ר בני מין כ הן

אסירי העסק־הביש*
מה הפריע לשיחרור
לנכון להסתייע באריק, ולסייע לו ב-
מילחמתו שהיתה אנוכית. התשובה היא
שאריק היה הראשון שהיה מוכן לפתוח
את פיו. סברנו כי חובה לאומית היא
להביא לחשיפת כל פרטי המחדל, בשעה
שאוזנו של הציבור הנדהם כרוייה עדיין
לשמוע. לא היה איכפת לנו מהם מניעיו
של אריק — בעקיפין תרם תרומה חשובה
להבראת המדינה (או לפחות לאפשרות
שניתן למדינה להבריא את עצמה) על״
ידי כך שפתח במטח ההאשמות שלו, והכריח
את קורבנותיו להשיב במטחים
משלהם.

#נוע1ת ינון
רק פרשה חשובה אחת נשמטה מזיכרונו
של בר־און — התרומה המכרעת של
העולם הזה בחשיפתה ישל פרשת העסק־ביש
במצריים.
ליתר דיוק: שתי תרומותינו.
כאשר אך התפוצצה פרשת־לבון, בראש־השנה
,1960 ידע רק קומץ אנשים את הסוד
הכמוס ביותר במדינה: על. מה נטוש ה וויכוח.
החלטנו כי חובתנו היא להנחיל
ידיעה זו לקוראינו — אף שהצנזורה מחקה
כל מילה וכל רמז.
עשינו זאת בצורת תרגיל מחוכם: פיר-
סמנו כתבה שפורסמה כמה שנים לפני כן
!בשבועון מיצרי. היה זה דיווח על מישפט
קאהיר, והוא הכיל את העדויות של השוטרים
והנאשמים במישפט. לא הגשנו
חומר זה לצנזורה, שהרי לא היה אלא
* רוברט דסה ומרסל ניניו, בחתונתה.

חזרה על חומר שפורסם בעיתון מצרי, ושגם
העולם הזה פירסם אותו בשעתו.
באותו עמוד עצמו פירסמנו תמונה גדולה
של פינחס לבון, בליווי סיפור סתמי כלשהו,
שבא להצדיק, כביכול׳ את פירסום התמונה
(העולם הזה .)1201
כמו בפעמים אחרות, סמכנו על האינטליגנציה
של קוראינו, שיידעו לקשור
את הדברים. בעלי החוש המפותח, על כל
פנים, הבינו אז לראשונה כי ״פרשת
לבון״ המיסתוריח קשורה באותה פרשה
בקאהיר משנת , 1955 שנחשבה, עד אז,
בעלילה מצרית זדונית.
הפרשה הוסיפה להכות גלים במדינה
מדי יום, מבלי שפרטיה הותרו לפירסום.
כל הגיבורים העגומים, שהוזכרו במהלך
הוויכוח בין בן־גוריון ויריביו, יזכו בעיתונות
בשמוודצופן, מאחר שאסור היה
לזהותם.
באחד השבועות לא יכולתי להתאפק,
והתחבטתי. כפי שמזכיר בר־און, זכה אז
העולם הזה ביחס מיייוחד: הוא היה העיתון
היחידי במדינה שהצטווה להגיש
לצנזורה את כ ל החומר המתפרסם בו,
ולא ריק חומר הנוגע לנושאים מסויימים,
בעיתונים האחרים. אך אז עדיין לא נהגנו
להגיש גם את התשבצים לצנזורה מוקדמת.
חיברתי בעצמי תשבץ. הכנסתי לתוכו
את שמותיהם האמיתיים של כל גיבורי
הפרשה: אברי זיידנוורק, בנימין גיבלי,
בן־צור, הראל ועוד. אך חיברתי תשבץ
כך שדק מי שידע אית השמות ממילא
יכול היה לפתור אותו. לא היתד, כל
אפשרות לפיענוח אחר.
היד, זה יותר מעשה־מחאה מאשר גילוי־סודות,
ועל כן הסתפקה בצנזורה בסנקציה
אחת: מאותו יום הצטווינו להגיש לביקורת
מוקדמת גם את התשבצים שלנו.
יתכן שעד היום יושבת בחודה מיסכנה
במישרדו של הצנזור ומנסה לפתור את
כל התשבצים לפני הופעת הגליון.
אך תרומתנו העיקרית היתה כלולה במעשה
שאני מתגאה בו ביותר — יותר
מאשר בכל פעולח אחרת של העולם הזה,
מילבד גילוי פרשת כפר־קאסם.
באחד הימים בא אלי, בתנאי מחתרת,
גיבור־המילחמר, צבי סווייט׳ איש־ר,קומנדו
קטוע־ד,רגליים. הוא הביא לי סיפור מדהים.
אשתו של סווייט היא אחותו של אברי,
ראש הרשת במצריים, שהיה ידוע אז רק
בכינוי ״האדם השלישי״ .היא היתה משוכנעת
שנעשה לאחיה עוול נורא, והחליטה
להביא לפירסום הדברים בדרך האחת והיחידה
שהיתר, אפשרית: על־ידי העולם
הזה. היא סמכה על אומץ־ליבנו.
בשורה של פגישות, שכולן התנהלו לפי
מיטב הכללים של קונספירציה מחתרתית,
הביאו לי צבי סווייט ואשתו את פרטי-
הפרטים של העסק־הביש — על פי גירסתו
של אברי, כמובן. מילבד חצי־תריסר ראשי
השילטון ושרותי־הביטחון, הייתי באותו
רגע האיש היחידי במדינה שידע מה