2285
שגה 45
המחיר 13 :שקליים (כולל ם.ע.ט.
בגין,.גידה;,
מעבדה
תת־קרקעיח
ומפקד
חיד־האוו־ר
ה אלוף דויד עברי
* ה מ חי ר נ כון ליו ם 21.5.81
״העולם
הז ה׳ /שבועון החד שות הישראלי המערבת והמינהלה: תל*
אביב, רחוב גור מן ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי נ אורי אכנרי * ראש המערכת: יוסי ינאי עורד־תכני
ת: יוסי שנון עורכת כי תו ב: לילית כוארון צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגופטי. ראש המינהלה: אכרהם
רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
המודעות :
.מחלקת
כע״מ. מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ. תל־אכיב, רחוכ בן־
אביגדור. הפצה ״גד׳׳ כע׳׳מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.
אין חדש תחת השמש. גם לא תחת
שמש העולם הזה.
כשהתחלתי לכתוב, לפני שבועיים, את
סידרת־המאמרים ״המהפכה הספרדית״ ,נז כרתי
שכתבתי על אותו הנושא בשבועון
זה לפני 32 שנים.
בימים ההם הייתי חבר מערכת הארץ
וכתבתי בו מאמרים ראשיים. מעת לעת
גם תרמתי מאמרים, סיפורים ופיליטונים
לשבועון העולם הזה, שעורכו היה אז אז
אורי קיסרי ז״ל. באופן רשמי עוד הייתי
אז חייל לובש־מדים, בחופשת החלמה מ־פציעתי.
בקיץ
1949 סערה הארץ סביב מאמר
שכתב העיתונאי (כיום איש יחסי״הציבור)
אריה גלבלום בהארץ. היתד, בו התקפת־מחץ
על המארוקאים. זעמתי מאוד, ומ כיוון
שלא יכולתי להגיב על המאמר ב־הארץ,
פירסמתי את תגובתי מעל דפי ה עולם
הזה. היא פורסמה בגליון שנשא
את המיספר ,607 ואת התאריך 29 במאי
— 1949 כימעט שנה לפני שקיבלתי לידי
את עריכת השבועון הזה. הכותרת היתה
״המארוקאים שלי״ .על שער הגלית הו פיע
זוג של צעירים עונדי-כפיות באילת.
העורך דאז הקדים למאמר את השורות
הבאות :״עולי צפון־אפריקה — שבט
חדש הם בקיבוץ גלויותינו. כיצד הק-
בלנו פניו של שבט זה? דומה, מכל
מקום, לא בלבביות יתירה. מאחורי הווי כוחים
המועדים על אופיים ותכונותיהם
לא היה הרבה מן החמימות שבאהבת־אחים.
ומה האמת עליהם? — הנה דעתו
של חייל, סופר ועיתונאי, אשר חי, לחם
וסבל בחברתם.״
אולי כדאי לפרסם את אוחו מאמר כל שונו,
מכיוון שיש בו כדי לתת מושג על
לידתה של הבעייה, המסכנת כיום את
אחדות הציבור הישראלי.
על-ידי שמירת ״דיסטאנס״ .מכיוון שבעלי
הדעות האלה היו חיילים כמונו .,שבילו
את השנה בחזית ושלא הספיקו לראות
מימיהם מארוקאי חי, נראתה לנו אז דעה
זו בלתי־אובייקטיבית במקצת.
חברי ואני, בעלי הדעות ה״פרטיזניות״,
החלטנו לנקוט שיטה אחרת. גמרנו אומר
לחנך את האנשים על־ידי הדוגמה האי שית,
לתת. להם אותה אווירה שבה קם,
בראשית המלחמה, הצבא העממי של ר-,
נע במעשים. נמנענו מלענוד את סמלי־הדרגה
או ליהנות מזכויות־יתר כלשהן.
כל עוד לא קיבלו הם בגדי־חורף, לבשנו
גם אנו את בגדי־הקיץ שלנו בחורף. אכל נו
ליד שולחנותיהם בניגוד לפקודות-
הקבע, ועסקנו כמותם בעבודות בלתי״
אהודות אך הכרחיות. בנסענו במשאיות
לא ישבנו בתא־הנהג, אלא עמדנו ביני הם.
למדנו את שיריהם ולימדנום את
שירינו, שירי הארץ.
היה ברור לנו מראש, שהמיבחן האמי תי
ל״ניסוי״ זה יהיה בהתרגשות הקרב
ובשיעמום המישלטים• אודה למען האמת
שעברו גם עלינו רגעי-משבר, עת חשבנו
שטעינו בשיטתנו ושמוטב היה לנהוג ב שיטה
המקובלת של ״היד הקשה״ .אולם
בסופו של דבר לא התאכזבנו: היחידות
שזכו ליחס חינוכי, ושמפקדיהם התייחסו
אל האנשים שלהם יחס חברי וסבלני,
הצטיינו בחזית• אחת מהן נמנתה עם ״ה בוקעים״
המפורסמים — כובשי הכפר
חולייקאת בקרב־כידונים שלא היה כדוג מתו
לאכזריות.
באופן אישי קשה היה לי, כמובן, להיות
אובייקטיבי לגבי המארוקאים, כי בשעה
ששכבתי פצוע בשדה, מול עמדה של מיק-
לע מצרי בעיראק־אל־מאנשיה, וידעתי ש הוצאתי
מן המקום תהיה כמעט מעשה של
התאבדות, באו ארבעה מפקודיי המארוק-
אים, ובפקודתו של מם־כף ארצישראלי
הוציאוני מן המקום והביאוגי לחדר־הני-
תוח בעוד מועד.
אין ספק, שהמארוקאים שונים מאוד
מן הנוער שגדל בארץ. חסרות להם או תן
התכונות ה״צבריות״ ,נחלת האדם ש
ןןן| 0
הז ה
הוויכוח החריף שהתנהל לא מכבר ב עיתונות
על אופיים של עולי צפון־אפרי-
קה, אינו אלא הד להלכי־רוח המסויימים
שקנו להם אחיזה בישוב כולו. יש ונדמה
לך שלפחות בדעה אחת מאוחדים אצלנו
כל הזרמים: בדעה שהמארוקאים שלנו
הם עדה של דוקרי־סכינים, פראי-אדם ו אגסים.
כרוב
ההכללות ממין זה אין הדעה ה זאת
מבוססת, לרוב, על הכרה ממשית
של האנשים. האדם הפשוט קרא ידיעה
בעתון על תיגרה שפרצה בין חיילים מא־רוקאיים,
סיפרו לו על מיקרה של דקירה
בסכינים, מישהו לחש לו משהו על מיקרה
של אונס, והנה דעתו על המארוקאים
בדורה ומגובשת.
שער ״העולם הזה 1307 מה־ 26 כטאי 1040
״הבחורות אינן רוצות לדבר איתם
העו ל ם הזה 2285
1 1 91
עד היום לא הצליחו אנשי־המדע לגלות
מי קדמה למי — התרנגולת לביצה
או הביצה לתרנגולת. גם לנו קשה, כיום,
להבחין אם גילויי־הפראות מצד המארוק־אים
קדמו ליחסו העוין של הישוב אלי הם,
או שמא היה הסדר הפוך והיחס ה עוין
הזה הוא שגרם לגילויי הפראות.
פקודיי לשעבר, הכותבים לי מיכתבים
גם מאז היפצעי, מתלוננים מרות על
ההפליות הנהוגות כלפיהם בכל שטחי-
החיים .״החברים מרגישים,״ כותב לי.אחד
מהם, בן למישפחה עשירה שהתנדב לשירות
בצבא־ההגנה מתוך התלהבות ,״ש הפכו
בארץ אזרחים ממדרגה שנייה. בכל
מקום מתייחסים אליהם בבוז ובשינאה ב היוודע
שאכן מארוקאים הם. הבחורות אי נן
רוצות לדבר איתם, ולמעשה אין להם
כל, מגע עם הנוער הארצישראלי הטוב...״
והוא מוסיף :״ההתמרמרות בין החב רים
רבה עד כדי כך, שרובם רוצים לח זור
למארוקו עם השתחררם מן הצבא.
נסיתי להסביר להם, שהטובים נהרגו ונפ צעו,
ושלפיכך חייבים אנחנו להתייחס ב סבלנות
אל הנוער הארצישראלי 1אך בכל
זאת התנאים הם קשים מנשוא...״
הנהו כמלואו :
את המארוקאים הכרתי לראשונה ב צבא.
בחוזרנו מקורס המנדכפים בישרו
לנו שיימסרו לידינו טירונים מצפון־אפ-
ריקה. כבר אז פרץ בינינו ויכוח חריף.
היו שאמרו כי אסור להתיחס למארוקאים
ביד רכה, שהם פדאי-אדם, ושיש לרסנם
ליה — להתגעגע חזרה על מולדתו ברג עים
של דיכאון ואכזבה. בניגוד לנוער
הארצישראלי, היודע כי גדל בארץ ויחיה
בה, בטוב או ברע, הרי חולים המארוק־אים
במחלת ״המולדת הכפולה״ .שרידי
מחנות־המוות האירופיים יודעים שארץ-
ישראל היתד. להם מיפלט אחרון. ואילו
המארוקאים סבורים שהיחד, להם ברירה.
הם באו מרצונם, מתוך התלהבות כנה.
אמנם, גם עליהם העיקה שינאתה של
האוכלוסיה המקומית בצפון־אפריקה, אך
מכאן עוד מרחק רב למצב של ״אין
ברירה״.
אם נתחשב במצב פסיכולוגי זה נצ טרך
להודות, שהמארוקאים עמדו במבחן
הראשון לא פחות מאשר כל חוג אחר
של עולים. בצבא נקלטו בין בני־הארץ
ביתר מהירות מאשר עולי אירופה. גם
מבחינת ההשכלה אין הם נופלים מן ה נוער
העולה מאירופה, שהיה משולל אפשרויות
של חינוך בימי שילטון הנאצים.
כולם ספגו מעט מן התרבות הצרפתית,
והשפה הצרפתית שגורה בפיהם. ואם יש
ביניהם אשר הסכין קרובה לידם, הרי
חייבים אנחנו לבדוק מה הן הסיבות ה מניעות
אותם להשתמש בכשרון זה.
נוער העברי, למעט בשפת הפקודות ול הרבות
בשפת ההסברה והשיכנוע.
אין לאמר שניסוי זה היה מן הקלים.
לא הבינונו את שפת המארוקאים, והם
לא הבינו את שפתנו. ניסינו, איפוא, לשב־
נדמה לי שבין כל העולים שבאו עם
גל־העלייה הנוכחי אין שכבה המוכנה
מבחינה נפשית להיקלט באווירת הארץ
כעולי צפון־אפריקה. אין הם דבקים ב־לשון־אמם,
כדוברי האידיש. אין הם דב קים
בהווי תרבותי משלהם, כעולי כל
שאר הארצות. בבואם לארץ חשבו שית קבלו
כאן לחברה חדשה, בעלת תרבות
חדשה ואופי חדש.
אכזבתם ממהרת לבוא. בגלל דעות קדו מות
מגוחכות נסגרת לפניהם דלת־הכניסה
החברתית. בני־הארץ, ובעיקר בנות־הארץ,
מתרחקים מהם ככל האפשר. מקפחים או תם
עוד יותר מאשר עולים אחרים. בעוד
שבני־הישוב מרגישים קירבה מסויימת
לעולי־אירופה, הדוברים אידיש, הרי ה־מארוקאים
הם בעיניהם ״גזע זר״ ,כער בים
עצמם• אין הם מבינים את שפתם,
ואין הם משתדלים להבין לרוחם. ומכאן
שמארוקאים אלה הנם מטבעם בחורים
גאים, המגיבים על עלבונות במעשי-אלי-
מות ובתיגרות־ידיים, נולד נחשול של
״אינצידנטים״ .כך מצדיקה את עצמה אג דת
הפראות של המארוקאים במאוחר...
ע ד כאן המאמר מלפני 32 שנים. או לי
כדאי להוסיף שאף אחד מן המארוק-
אים שהיו בכיתתי לא נשאר בארץ. לפ חות
אחד מהם הוא בעל מספרה משג שגת
בניו־יורק. האחרים נמצאים, כמדו מני׳
בצרפת, ואולי אף חזרו למארוקו.
אני שמח שאני יכול לקרוא את ה מאמר׳
שכתבתי לפני זמן כה רב, מבלי
להסמיק• גישתי ודעתי על נושא זה לא
השתנו מאז, כשהבעייה עוד היתד, בחי תוליה׳
וכאשר יכולנו עוד לשנות את
פני הדברים.
גדל באווירה החופשית של מולדתו: חוש־ההומור
היודע להתגבר על כל התלאות
והאכזבות, רגש השורשיות בנוף הארץ.
טבעי לו לאדם שגדל בסביבה אחרת —
תהיה זאת אמריקה, מארוקו או אוסטר
מכחנים
אי רו פ ה
שרש
בחברה טובה
הפצצת הכור בעיראק מעמידה
את ישראל בשורה
אחת עם מעצמות״על.
משמעות ההפצצה
ברורה: זו
המתסכל, לאחר קריאת הכתבה,
היה להיזכר במה שקרה לפני
חצי שנה. מרתונים התנסותיים כ אלה
נערכו במשך השנתיים האח רונות
על־ידי דן כרמון (בוגר ה־
.)0$1אך המרתונים שלו הוש מצו,
ואילו היום זוכה ה־ 0$1ל-
כיגי ע ה
טיו לי ס נרזלריס
* לאירופה.
*ארודב)ון גדהוטכסמן ו.
* הטזרוז הרהוין.
* דרוס אטרילויז.
הפעם הראשונה מאז הופצצו הי רושימה
ונגסאקי, במילחמודהעו־לם
השניה, שמדינה ערכה התקפה
גרעינית על מדינה אחרת. לישר אל
לא היתה שום שליטה על מה
שיקרה לחומר הגרעיני שהיה ב כור,
והפרופסור יובל נאמן אכן
אמר אחרי ההפצצה, כי יהיה צו־דך
להסתובב בסביבת הכור עם
מוני גייגר. עכשיו אנו נמצאים,
יחד עם ארצות־הברית, באותו מו עדון
׳ מכובד.
המס לו לי ם -טרן יפיסוטושלטיס.
^ מדריכיס -טעוליסוטמסיס.
כ תי מלון-טוניס,רוכסטדרגה א.,
אברהם בן־דויד,
דרוש מסוכן הנסיעות שלך
את הוכרת טיולינו׳.
פתח־תקווח
בומבה של בחירות
?£1^ 71
| | ל | שנו ת נסיון
הפצצה שנפלה על הכור
העיראקי נפלת בעיתוי
מתאים.
קול המפרסם
״לא טוב היות האדם לבדו״
1ך ן הכרויות למטרת נישואין
1 1י ן 19 1שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת 1981
• • תל אביב. רח׳ בן יהודה 58
טל 03 282932:
לתרסת חדשה
רח׳ הס ,5תל־אביב
טי*׳ 297263
יום שלישי 23.6.81
שיחה עם פוגרום
כפר יאסיף
נימר מורקוס
^ בדי 1ה
ראש המועצה המקומית
מוסיקפח •
חרברט סמואל , 80 טל**656992 .
ב לוז3 ,ו ד?,
כר יום א׳ ג׳ 1
פרעה.כל; יום כו ל ל יום א״ בלע ער 21 00 .
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב• התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
ב עיו ת
ולב טי ם
בחיי המין
מאת
ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
תהילה. האם זה ביגלל השפה ה אנגלית,
או האירגון, או האנשים?
(המשך בעמוד )6
יאניצ׳אריס
הופעת הצבאות הפרטיים
בישראל מעוררת
זיכרונות היסטוריים.
למן
המאה ה־ 14 התבססה
האימפריה העות׳מנית על גדודי
היאניצ׳רים. מאז המאה ה־
16 היו גדודים אלה ומפקדי הם
מעורבים בענייני הפגים
של המדינה. הם המליכו סול טנים
והדיחו סולטנים, הושי בו
מושלים על כיסאם וערפו
את ראשיהם. כוחם היה רב עד
בגין השליך על העיראקים בומ בה
של בחירות, אבל לשימעון
פרס אין שום זכות להתלונן. הוא
שיגר בזמנו את טיל שביט הידוע,
בדיוק לפני הבחירות ב־. 1959
לעומת זאת כדאי לזכור שמיבצע
אנטבה, בדיוק לפני הבחירות ב־
, 1977 לא עזר למערך להישאר ב-
שילטון. מעניין לראות מה יקרה
הפעם.
אלי מרינפקי, ירושלים
לשון המאזניים
בעיקבות הופעתה של
תמ״י יש שמחים, יש
עצובים, ויש מאושרים.
אני מאושר. הופעתה של תמ״י
היא יום גדול, לדעתי. מעתה, יש
תיקווה שהחלוקה המיפלגתית במובהקת.
ארץ
תהיה עדתית,
תהיה מיפלגה אשכנזית גדולה, ו תהיה
גם מיפלגה גדולה של בני
עדות ד,מתרח. מכיוון ששתי ה עדות
הללו הן פחות או יותר ב אותו
גודל, תכריע את הכף לשון
המאזניים, וזו תהיה המיפלגה ה שלישית,
גם היא עדתית, כמובן
— המיפלגה הערבית׳ .כך נציג
סוף־סוף, על־פי השיטות של ה־מפד״ל,
גם שלום וגם שיוויון זכו יות
אחמד דרשאווי, ירושלים
בין אסט ל ־$1 £
בעקבות כתבתה של שרית
ישי על המרתונים של ה-
( £ 8 7״העולם הזה״
קורא תומרקין
כל דאלים
למאה שעברה. ב־ 1807 הם
התנגדו לריפורמות של סלים
השלישי וגרמו להריגתו.
כאשר הגיע לשילטון מח מוד
השני, הבין שכדי לבסס
מחדש את כוחה של האימ פריה
העוודמנית יש לפרק את
צבא היאניצ׳רים. רק ב־1826
הרגיש שהוא מוכן להתמו דדות׳
ויצא נגדם למסע הש מד.
בישראל,
ב־ , 1981 גואה תו פעת
היאניצ׳רים, בין אם ה מדובר
בגוש אמונים או בסיי רת
הירוקה, חילותיו הפרטיים
של שר־החקלאות, ובין אם
אלה הדרוזים של ג׳אבר מע די.
אלה גם אלה — וגם אח רים
— עושים שימוש באלי מות,
ובעזרת נשק הם נוטלים
את החוק בידיהם. המכנה ה משותף
לכולם: כל דאלים
גבר וציפצוף על החוק, ועל
כולם שורה רוח היאניצ׳רים.
יגאל תומרק ץ, תל־ אביב
.) 2281
ה עו ל ם הז ה 2285
והמשקה מובן !
טוב ל עם ויפ 7י ^<
י־^י־ץ ״־יייי־ייי
וימר יעקבטון טמיר
מכתבים
(המשך מעמוד )4
כל תשובה שתינתן לא תהיה מל אה,
ולאלוהים פתרונים.
ראובן מוזר, כפר מעש
מאוזן :
. Iמיטראן עבר בהצלחה, חלק
ממבחן הכשרות (.)5
.4תרגיל התעמלות המבוצע
באמצעות כלי־אכילה אסתטי
.9הסביר את הסיבה לרקבון
. 10 יחידה צבאית שומרת על-
נקיון־הזכוכיות בחזית (.)3
.IIמי אמר, שתנאי הכרחי
לשליטה הוא עוצמה 3
. 12 קשר את הבהמה לשיח
. 13 כי הוא גר לא רחוק ממני
. 14 ניער חוצנו מחשד, תוך
שמירה על־כללי ההיגיינה (,3
. 16 שחה ושר הח״כ, למרות
שפגעו בו בנקודה הרגישה
ביותר (.)3 ,4
.18 כלי־שיט פרימיטיבי, לא
לרווקים! (מ 3 ,4
.21 ביאליק או הרצוג למשל,
השתמשו באת? לא! בעט, ל-
כתיבת־פזמונים 3 ,4
.24 שוב העלו את התינוק
מהבאר (.)3
.26 חיה מפוארת כזו בלירה?
הייתכן? לא היום, רק בתקו-
פת־המנדט (.)3
.27 קשה כך להבין דבר מתוך
דבר (.)3
.28 ברנש פראי, מצא לו סיבה
לחגוג שם (.)3
.29 אחז בידו תכנית־חסכון
פתרון
המשותף והמבריד
כה לחי, אומר הקורא,
לכלכלנית אסתר אלכסנדר,
המצליחה בכישרון
לקרוע את המסיכה ה
כלכלנית
אלכסנדר
אנטי בן־שחר
סוציאליסטית מעל פניו
של אדריכל המדיניות
הכלכלית של המערך.
ת שכצופן 2121813
113 3 1י ן 1;1פ |7י! | 6ר
3 *9ז
ט ט 0
1כ * ח! *2ר
זוי 81ץ
* 8הן
י [ £5 11כ : 01ם 7
.30 מבריק, נוצץ ומאיים בו זמנית
. 31 הקדוש התעורר — בעזרת
טיפול נאות, יחזור למצבו ה קודם
מאונך :
. 1יש לספורטאים השק ומחץ,
אך יכולתם האמיתית באה לידי
ביטוי בב?ת (.)3 ,4
.2האם ע״י ריסוק ושיסוע
אפשר לשפר את התדמית?
.3הסורי טמן משהו השייך
לחברי־הפרלמנט (.)7
.4מרד צורך לפעמים אלמנט
מדרבן (.)3 ,4
.5שוב חי כזה מציק לך 5
.6אתן שיש לכן פרקטיקה
אימת לי: האם היא תאלף את
החיה 7
.7בנהלל קר וסוער ואין עם
מי לדבר (.)3 ,3
.8שוב שיט? נא לא לזלזל,
זה עוד יביא תועלת פעם (,3
. 15 אצל הרפתנים קשה לנ שום,
ממש נחנקים שם (.)3
. 17 כמובן שהוא יבש לפעמים
בכתיב אלטרנטיבי (.)3
. 18 גם השור התגנב בין ה טורפים
הזקוקים לסעד (.)6
. 19 אומרים שרפול עוסק ב יוגה
בים, אך לא מומלץ להא מין
להם (.)7
.20 ההוזה לא מופיע בשעור
דקדוק (.)3 ,4
.21 ערך נסיונות למצוא נסוח
הולם לדמוקרטיה (.)4 ,3
.22 האם גם העני והטורף ב-
חיל־משמר? לא, הם מהתע שייה
.23 סיום יחסים רומנטיים ב סגנון
צבאי מובהק (.)3 ,3
.25 שקלו והפכו בעניינה ב נהר
.27 חיכינו לשמוע את הצרות
שלהם (.)5
מי שטורח
בערב שבת,
אוכל טוב בשבת
כין הפו ת רי ם נכונה א ת
התשבץ יוגרל פר ס :
א רו ח ה זוגית מלאה
(כולל יין) ב מי סעדה
ה״ טייל ת״ ,ר חוב הר-
ברט ס מו א ל , 80׳ת״א.
הטיילת לאוהבים*. .לאכול
רחוב חרברט סמואל , 80 תלאביב,טל 656992
את התשגץ הפתור יש לשלוח
למערכת ״העולם הזה״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שגוע
אחרי הופעת הגליון• הפית-
רונות הנכונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירסום התשבץ, ייכנסו
להגרלה. ההודעה על הזוכים
תפורסם ב״העולם הזח״ 4
שבועות אחרי הופעת התשבץ.
כאחד מדיירי נווה־אביבים מר גיש
כנראה חיים בן־שחר הרבה
מן המשותף עם הבנקאים והתע שיינים
הגרים בשכנותו. הרבה
יותר מאשר עם העובדים המתק שים
לגמור את החודש במשכור תם.
יואב
כהן, קרית אונו
הדייר בעל דיחיק
לא פשוט לקבל טופס
הצבעה אם לא עונים על
שאלה פשוטה.
מסיבה כלשהי, לא קיבלתי את
טופס״הבחירות שלי. ניגשתי ל-
מיגדל שלום, עליתי לקומה ה־12
— כפי שיעצה לי המודעה בעי תונים
— והתייצבתי שם ב־ 8ב בוקר.
צעיר חבוש ירמולקה קיבל
אותי ועיין ברשימותיו .״נכון
מאוד, שמך אינו מופיע,״ בישר
הוא נטל את תעודת־הזהות
שלי .״היכן אתה גר? מה שם
אביך?״ שאל, ומילא טופס .״חתום
כאן.״
ואז שאל :״עבור מי תצביע?״
״חשבתי שזה סוד,״ עניתי. הוא
חייך.
זה היה לפני חודש. עדיין לא
קיבלתי את טופס־ההצבעה שלי.
האם אפשר שאילו אמרתי לו
שאצביע בעד הד״ר בעל ״תיק
אפרסק״ ,הייתי מקבל את הטופס
שלי מזמן?
יוסף שריק, תל־ אביב
בורא המאור
צמד חמשירים מענייני
דיומא.
חמשיר שעניינו בבורא האור:
כל עובד בחברת־החשמל /הוא
חושב את עצמו למשל /כמו בו רא
המאור /ומכבה את האור /
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 2285
ס כו ם המ שיכה ב״כספומט״ הוגדל:
־ 8 0 0 .שקלים לי ממה
כאשר ה״כספומט״ מקוון.
־ 4 0 0 .שקלים לי ממה
כאשר ה,,כספומט׳׳ איננו מקוון.
ל חיילי ם:־ 3 0 0 .שקלים ליממה.
1י י ׳
בבל הארץ בכל שעות היממה
כםפ 4כ 7ט
בוק לאוס׳• 7 0דיטקווט
אגוד• בנק ברקליס דיסקונט־בנק ערב שראלי-בנק עלי ה לא 1מ
וימר יעקבסון טמיר
סובסידיה אחרת
היהודי הישן, טוען הקורא,
שב ומתגלה כאן בישראל.
(המשך מעמוד )6
תוך שניה, בלי מורא, בלי עמל /
וחמשיר שעניינו פרי הגן:
סוף־כל־סוף המפד״ל מתפרק /
כל אשר יתנגד ייהרג /בורג נפ רד
מזבולון /ומבעד לחלון /
רומנסרו, רימון, אפרסק.
שלש אריזות ויטו
במחיר של שתים
תל־אביב
אמנם הפסדנו נגד ה מטים,
אבל זו לא חוכמה
גדולה.
הפעם הובסה נבחרת ישראל ב כדורסל
במישחק נגד הרוסים ב אליפות
אירופה, אבל מוטב שה רוסים
לא יתגאו, כי היו סיבות
טובות להפסד. ראשית, ראוי לז כור
שמיספר התושבים בברית־המועצות
גדול פי שבעים ממיספר
התושבים בישראל. שנית, לרו סים
יש ניסיון ארוך יותר בכדור סל.
שלישית, היה להם מאמן יהו די,
וידוע שהיהודים בחו״ל מוצל חים
יותר מהיהודים בארץ. רבי עית,
הרוסים הם יותר גבוהים.
חמישית׳,הם יודעים לשחק יותר
טוב. שישית, לנו היה יום חלש.
לאור כל הסיבות האלה, אנו יכו
לים
לראות בתוצאה הישג עצום
ולשיר שוב :״אראה, מה קרה,
הרוסים אכלו אותה.״
דרור אחרוני, תל־אביב
אחדותו הרעיונית של העם היהודי בכזב ובשקר יסודה. תמיכתו
נעה מבתי רוטשילדים בימין עד מארכס ורוזה לוכסמבורג בשמאל.
סטטיסטיקה מדוייקת אין, אך יש לומר כי מסיבות אובייקטיביות
התקשו היהודים לחרוג ממיסגרת של אידיאלים זעיר־בורגניים שהיו
ני עתה^בתום מיספר סיבובים של מילחמות מיותרות, דם שנשפך
לחינם ואינפלציה גואה כמערבולת אימתנית על שפת תהום, נושר
אט־אט, אך ביסודיות, מעטה הישראלי הנועז והאמיץ ומתגלה
היהודי הישן־נושן, הזעיר-בורגני העלוב, המשתטה על המיזבח
המוזהב של ערכיו הקטנוניים, שהיו עלובים גם בהיותו בגלות. אך
לפחות שם היתד. להם הצדקה מוסרית כבדת מישקל, ועתה עומד
הגולם על אדמת ארצו, פיו פעור וברכיו רועדות.
ומה מזונו? הסובסידיה למוצרי המזון הוקטנה בצורה דרסטית,
בעוד שעשרות בודדות של מיליונרים זוכים בסובסידיות הנעות
בסביבות 60 מיליארדי ל״י. הישראלי המכוער מביע את מחאתו
המוצדקת בצורת טונות של פסולת וזוהמה, המפוזרים ברחובות
הערים, בחינת סובסידיה לכוחות השאול, דוגמת הקומדיה האלו הית
של דנטה. אולי זאת היא סובסידיה לפיתוח לוחמה בקטריולוגיה?
יש בכך משהו טרגי־קומי. בבואה מפלצתית של עיירות יהודיות
מסיפורי מנדלי מוכר-ספרים ושלום עליכם. הזעיר-בורגני מתרפק
על ערכיו ״הנסתרים״ ,בדירתו הנקיה והמטופחת, ומגדל דגן־זוהמה
תחת חלונו. ומנהיגי מיפלגת העבודה הישראלית ממשיכים ותרים
אחרי אוצרות הנשמה היהודית־ישראלית, שהיא כולה טלית של
תכלת המתחדשת אי־שם כפניקם הקם מעפרו.
יצחק סובול, תל־אביב
אלמד משהו משידורי התעמולה
בטלוויזיה. ושוב — שום דבר!
הכל פעלולים ותעלולים, ולי לא
ברור כלום. איך חושב הליכוד
להוריד את האינפלציה? לא ברור.
כבוד הגרמני,״ נאמר; ״נישואין
בין יהודים ואזרחים בעלי דם גר מני
או קרובי־רם (לגרמנים) אסו רים
...מגע מיני מחוץ לנישואין
בין יהודים ואזרחים בעלי דם גד
ואיך.
יוריד אותה המערך? לא
ברור. מה תעשה שינוי לשם שי נוי?
לא יודע. מה תעשה תל״ם
למען העם? לא ברור. הכל מער כונים׳
שירים, הצגות וקישקושים.
מני או קרובי־דם — אסור ...מי
שעובר על סעיף 1בחוק זה —
עונשו מאסר בתנאים קשים...
גבר העובר על סעיף 2של חוק
זה — עונשו מאסר או מאסר ב תנאים
קשים.״
עלי לציין שאילו דברים דומים
לאלה של כהנא היו מתפרסמים
בשורה של ארצות, במערב ובמת־
ל״ו ע טרות
באמריקה * 198011119
דגם 301
• 5ש11 ונ אחריזת
• תש־ת אור1״.
דהכזים נוספים
להספקה
80$£ 501
80$£ 601
80$£ 901
סגלעז ״ ם ני שו א€ 1 1 1 1 0 1 * 5
אלמוד נכר המדינה. ה׳ באייר ,52ת״א
^ טופוניס; 03-455620,455938 :
על הקנקן היפה
שבתוכו.
ומח
דבר נפל בישראל. ל״ו רשימות
מתמודדות על קול הבוחר. אך בל
נטעה לחשוב — לא בל״ו מליצות
יושר עסקינן ...אומנם מצויות שם
״אמת״ ו״עוצמה״ ״תחיה״ ו״בי-
טול מס הכנסה״ ,״הצלת המול דת״
,״קידום״ ו״יוזמה״ ,ואפילו
״תנועת דרך ארץ״ ומיפלגה ״למ ען
עליה״ .אך אם ניגש להרכבן
האנושי, חוששתני שלא נמצא
בסים ממשי לכל אותם מושגי־תפארת
המתיימרים לשמש כעט רת.
וניזכר בלי־משים בפתגם ה עתיק,
על אותו קנקן מרשים אשר
הצצה אל תוכו חרצה את דינו...
כרמית בהן, תל־אביב
מבולבל לגומר
שידורי הנחירות לא עוז רים
למהטס להחליט.
חן טרמפ לחייל
אני מבולבל, אני מטושטש, אני
מיואש, אני גם נבוך. מהתעמולה
בעיתונים לא הבנתי בעד מי עלי
להצביע בבחירות הקרובות. הלי כוד
פירסם את פרם, המערך פיר־סם
את בגין, שינוי פירסמה את
המערך, והרב כהנא פירסם את
חוקי נירנברג. חשבתי לי: אולי
טלא־שנור
אלה לא בחירות. זה פשוט קירקס
עם קופים, לוליינים, קוסמים וגן־
חיות.
אינג׳ דויד מוזס, חיפה
הרגב הג א
וויו? ,רדו&ר*
ההיסטוריון המתמחה ב-
ניאו-פאשיזם מציג את ה הקבלה
במודעה שפירסמה תנועת כך
של הרב מאיר כהנא נאמר :״כדי
להרתיע את אלא הבאים לפתות
את בנות ישראל לטמיעה ולהתבו ללות
אנו מציעים מאסר חובה ב פועל
של חמש שנים, בלי אפשרות
של המתקת גזר־הדין או הורדת
תקופת המאסר, לכל לא־יהודי ה מקיים
יחסי־מין עם יהודיה.״
בחוקי נירנברג 15.9.1935 תחת
הכותרת ״להגנת הדם הגרמני וה־
לאחר הצלחת מינצעי
ההתרמה הטלוויזיוניים
מציע החרזן מיג-
צע התרמה נוסף.
ביערות הבשיל הדובדבן ו הזמיר
זימר /ויצאו מן ה סבך,
הנכה, החרש והעיוור /
ויראו כי טובע העם בשקליו/
בהררי יהלומים ובשקי הזהב/.
אז זעק העיוור וצעק החיגר/:
הבה נקים ״גג לעם המפגר!״/
ויהי ערב ויהי בוקר ויתגוסס
הדגל / ,והחמצן של המדינה,
מכונה היום שקל / .ויהי ערב
ויהי בוקר, כל השנה / ,והעם
עוד טובע במדמנה / .והאביב
הלך ולא נשמע קול התור/ ,
והעם הוא אחד רק בטלא־שנור/.
קובי
לוי, נתניה
רח כאחד, הם היו גוררים את מא סרו
של המחבר והמפרסם גם יחד
(בצרפת, למשל, על־פי חוק נגד
הגזענות משנת .)1972
יוסף אלגזי, תל־אביב
העול ם הזה 2285
הקניה/
הטובה !
יגיניי
פרסים מ חול, תעודות מישראל
ו־ 12 מיליון מחמאות ביום.
סיגרית טייס קיבלה השנה בפעם הרביעית את מדלית
הזהב מ־חס 11נ<10 5010 סחס( ^/1המרכז הבינלאומי לבדיקת
איכויות בבריסל) ואת גביע האיכות לצמיתות.
בישראל זכו השנה סיגריות טייס שוב בתואר ״המוצר
הנבחר 1981״ ובתואר ״הקניה הטובה ביותר 1981״.
כל זאת, ו־ 12 מיליון סיגריות טיים שמעשנים מידי יום,
מאשרים שוב כי: תוצרת ״דובק״ ערבות לטיב.
וימר יעקבסון טמיר
ה עול ם הזה 2285
העובדות שהוציאו את האוויר
לכל האופניים האחרים:
. 1ראלי-הקניה הטובה ביותר 1981
.2ראלי-האופניים המנצחים ב״טור דה פראנס׳׳
.3ראלי-האופניים הנמכרים ביותר בעולם
יבואני אופניים זולים של יצרנים
חובבים מרבים להזכיר את השם
״ראלי״ במודעות הפרסומת
שלהם. הם יודעים היטב ש״ראלי״
הוא שם דבר לאיכות ולאמינות
בעולם כולו, ושאופני ״ראלי״
מתוכננות על-פי ידע הנדסי
מתקדם, לפי מיטב מסורת
האיכות הבריטית, ומיוצרים אך
ורק מהחומרים המעולים ביותר,
תוך ביקורות איכות חמורות ביותר
יבואנים אלה מנסים באמצעות
תעלולים זולים לשכנע אותך כי
אופניים באיכות ירודה מהמזרח
יו 3זוטמלק, אלוף טור דה פרנס ;80 רכוב על אופני ראלי.
הרחוק או אפילו מאירופה יכולים
להתקרב לאיכות של ״ראלי״.
אבל אתה הרי יודע את האמת.
ואם אתה זקוק להוכחות -הרי
הן לפניך: ראלי זכו שוב בתואר
הקנייה הטובה ביותר .1981 אופני
ראלי זכו במקום הראשון במירוץ
האופניים המפרך ה״טור דה
פראנס״ וכתמיד נשארו ראלי
האופניים הנמכרים ביותר בעולם.
אל תסתכן בקניית חיקוי זול
ובלתי מוצלח, כשהמקור בהישג
ידך.
קנה לעצמך ״ראלי״;
15 דגמים לגברים, נשים וילדים.
פאר תוצרת בריטניה
16167
סוכן בלעדי לישראל :״טכניקה״ י. בוקשטין חברה בע״מ ׳
הפצה ומכירה לכל הארץ: מ .מצמן -אולמי התצוגה לאופני ״ראלי״ ,דרך פתח־תקוה ,112-110 תל־אביב, טל.251789 .
להשיג גם ב חנויו ת ה מור שו ת:
• חיפה 5ש. סאיאס ,״מרכז האופניים״ ,רח׳ יפו .141
תל־אביב: אופניים ״אריה״ ,רח׳ יהודה המכבי ; 4גרובר, ררך שלמה ; 111 שלסרף, בן־יהודה 126
ירושלים: ציון לוי, יפו .50ס חדרה: פלדמן שלום, רח׳ הנשיא • .42 חולון: רונקו עזרא, רח׳ סוקולוב $ .67 כפר-סבא :״מרכז האופניים״ ,רח׳ וייצמן • 1.132
נ ה רי ה: וולפוביץ, רח׳ הרצל • .63נ תני ה :״בסידן״ ,רח׳ הרצל 42 עפול ה :״מרכז האופניים״ מזרחי, דב־הוז 5קרי ת־ג ת: רן ספורט, מרכז מסחרי # .61
ראשון־לציון: רוזנבוים, רח׳ רוטשילד • .25ר חו בו ת :״הדרום״ פריצל יצחק, הרצל ; 138״אופני חף׳ משולמי, הרצל • .192ר מ תיי ם: אופני לינוי; דרו השרון
; 24 אופני חוד השרון, דרך השרון • .35 רמת־ה שרון :״כל־נוע״ ,רח׳ סוקולוב ; 37 סופר ספורט, רח׳ סוקולוב • 85 רעננה: שרון אלי, רח׳ השוק ; 3קורשידי
אליהו, אחוזה • .87פתח־ ת קו ה: ציצמן שמואל, שטמפר .8
ה עו ל ם הזה 2285
שחס • ח 0ו* 0וחח !
111
משיח עכשיו
לקוראי העיתונות הישראלית היתה הזדמנות להציץ׳
לאחרונה, לתוך עולמן של כמה כיתות הפועלות
בארץ ומבטיחות למאמינים אושר וחיי העולם־הבא.
כן למדנו על חהארי־קרישנה, המהרישי יוגי, הכושים
העיבריים ושאר כיתות של יהודים־משיחיים. משום
מה, כימעט שלא עושקים בכת המשיחית הגדולה
ביותר בארץ — תנועת חסידי חב׳׳ד• הגורו שלהם יושב
בק׳׳ק ניו־יורק, וחלק ממאמיניו ועושי דברו מסתופפים
שם בצילו. אך הוא מעוניין בארץ־ישראל דווקא, ולכן
שלח את צבאו אלינו.
הפלישה התחילה בצורה תמימה למדי. טנק המיב-
צעים נחת על אדמת הקודש, והחסידים החביבים
ניסו לשכנע עוברים ושבים להניח תפילין ולקרוא
ברכה. הם גם טרחו להודיענו מה זמן כניסת השבת.
למיבצעים אלה היתה השפעה מעטה, ולכן הוכנס
השימוש בכוח. החסידים התחילו לעצור אנשים ברחוב
ולגררם בכוח אל דוכן התפילין, ואף איימו במיני
עונשים משונים על הסרבנים ובשלילת המקום שלחם
בגן-העדן.
אך גם על כך לא חיתח תפארתם. הם הבינו
שעל החברה הישראלית אי־אפשר להשתלט על״ידי
השפעה מבחוץ, והחלו להשתלב במישור הפוליטי.
הם הטיפו לתורת ארץ־ישראל השלמה, ולחזרה לשורשים.
אך גם כאן לא הצליחו להגיע להישגים. התחרות
היתח רבה.
כאשר נוכחה מועצת המילחמח לדעת, שאינה יכולה
להשתלט על ההווה, החליטה להשתלט על העתיד•
במרכז המיתקפה החדשה, הנערכת בימים אלה ממש,
עומד ניסיון שטיפת-המוח הגדול ביותר בהיסטוריה.
המוחות הנשטפים חם מוחותיהם של מיליון ילדים
ישראלים. בכל עיר הוקם בית חב״ד — מיסיון במהדורה
חסידית.
שוטפי-המוח יוצאים לרחובות העיר, מכנסים את
הילדים ומספרים לחם בשיבחו של הרבי מלובאגיץ׳.
לכל ילד חם מעניקים תואר ״חייל צבאות השם״.
במחיר ס לו אמריקאי אחד
מל כל •לו לקנות ח
חלק בקולם הבא
וכי איזה ילד אינו רוצח להיות חייל ז סיסמת הקרב
היא :״אנחנו רוציס/רוצות משיח עכשיו״ .באיצטדיון
העירוני נערך כינוס, שם מסבירים לילדים שהם, ורק
?0 *111
שחס ;
:.בישראל, בעלת העושר
הבלת״׳וסגבל, יש אבשסת
למערכת בחירות יקדה, אספה,
בזבזנית ומשמיצה־תישח,
נראית מערכת בחירות שלווה כזו כמשהו
שלא מן העולם הזה, משחו תמים, וחייתי מוסיף 5
משהו שיש בו תרבות ואיכות״חיים.
לדנמרק אין חנוך סמית, אך בכל זאת מעבירה
הטלווייזה בלילה של סגירת הקלפיות את תחזית
התוצאות דקות ספורות אחרי סגירת הקלפי האחרונה.
המחשב עושה עבודה נאמנה ומדהימה בדיוק שלה.
התוצאות הסופיות נודעות כשלוש שעות אחרי סגירת
הקלפיות. מייד לאחר מכן מתאספים מנהיגי המפלגות
לסיכום בפני מצלמות הטלוויזיה — ליקוק פצעים
בפומבי או שימחה של נצחון.
אפשר גם אחרת. תיתכן גם מערכת בחירות קצרה,
עניינית, לא יקרה ביותר. ועוד פרט ״קטן״ ,אך חשוב
ביותר: מערכת בחירות שלא ניתן לשחד בה או
לזייף. ממש בלתיי״אומן! המדובר הוא בדמוקרטיה
צפונית מרובת־מפלגות — דנמרק, שידעה בעשיר של
שנות השבעים לא פחות מחמש מערכות בחירות
בטרם־עת ל״פולקטינג״ ,הוא הפרלמנט הדני. ראש-
המשלה מכריז על בחירות בטרם עת, בתאריך שאינו
מאוחר יותר משלושה שבועות אחרי תאריך ההכרזה.
בתוך תקופה זו מתחילה ומסתיימת מערכת הבחירות!
מחשב מירשם התושבים מעודכן כל העת, ולחיצה
על כפתור פולטת כרטיסי-בוחר לכל בעלי זכות הבחירה
עד יום הבחירות ממש. תוך עשרה ימים מקבל
כל תושב את כרטיסו, עליו מסומן שמו ומקום הקלפי
שלו. הזדהותו ביום הבחירות נעשית על-ידי מסירה —
בעל־פה — של מיספרו האישי (זה מה שקרוי בישראל
מיספר תעודת־הזהות) לוועדת־הקלפי והשוואת נתון
זה עם מה שרשום בוועדת־הקלפי. ואז נמסר לידו
פתק בחירות אחד, לעיתים ארוך, ועליו רשומות
יוסף לוי, בת־־־ם
אינן מעטות! בבחירות האחרונות, באוקטובר ,1979
השתתפו 12 מפלגות ורשימות !).
במחסני המפלגות מאוכסנים שלטי-קרטין ממערכות
הבחירות הקודמות, שלטים שישמשו גם במערכות
הבחירות הבאות. שכן לא יעלה על דעת איש לחבל
בתעמולה של מפלגות יריבות• שלטי״קרטון אלה מוצמדים
בחוטים לעמודי חשמל וגדרות, מתחננים
באוזני הבוחר הפוטנציאלי שישים את האיקס ליד
המפלגה (או המועמד שתמונתו במודעה).
לבוחר הישראלי, למוד מילחמת״בחירות מרה ומ-
שנת 1981 נכנסה לעולם בסימן של בחירות מוק דמות
והתפשרויות (מרצון) של ראשי-ממשלות. אלא
שראשי-ממשלות לא מתפטרים כל־כך מהר. בחירות
מוקדמות — כן. אם ארבעה חודשים מתוך ארבע
וחצי שנים זה נקרא ״מוקדם״ ,אז כמו שאומרים :
״מוטב מוקדם מאשר לעולם לא.״
בנורבגיה התפטר ראש-הממשלה בגלל שהרגיש
כי מחלתו מונעת ממנו להמשיך ולתפקד. בספרד
התפטר ראש״הממשלה יום קודם לכן, בגלל ביקורת
שהוטחה נגדו. בדרום־אפריקה הוכרז על בחירות בטרם
עת, מכיוון שדרוס״אפריקה ה״ענייה״ לא יכולה להרשות
לעצמה מערכת בחירות המתמשכת על פני תקופה
ממושכת מדי. לכן תארך שם מערכת הבחירות חודשיים
וחצי. לישראל, בעלת העושר הבלתי-מוגבל, יש אפשרות
(לדעת מיספר מוגבל של מוגבלים בעלי סמכויות)
לקיים מערכת בחירות יקרה, ארוכה, בזבזנית ומשמיצה,
הנמשכת כימעט חצי-שנה•
אכן, מיבצע מסובך ביותר, הדורש מימון כבד.
מהיכן יימצא הסכום הדרוש ן הפיתרון הוא מקורי.
המיבצע ממומן על-ידי הקורבנות עצמם. כל ילד קונה
אות אחת בספר תורה, במחיר דולר אמריקאי אחד.
וכך כבר נאספו יותר מרבע מיליון דולרים — סכום
מכובד ביותר.
מיבצע שטיפת״המוח נמשך בימים אלה, וזוכה
להצלחה לא מעטה. האם לא יקומו אזרחי המדינה
הנאורים וינסו למנוע את אובדנה של מדינת־ישראל
החופשית ז
ח 1ת
כאשר הגויים
הולכים לקלפי
הם, יכולים להציל את עמנו מאסון כבד. על כל ילד
מוטלת המשימה, לשכנע את אביו ללכת לבית״חכנסת
ולהניח תפילין, ולשכנע את האם להדליק נרות שבת.
כל המפלגות, המועמדים וסימניהן. כל אשר עליו
לעשות הוא להיכנס לתא הקלפי, לסמן איקס ליד
שם המפלגה או המועמד העדיפים בעיניו, לקפל את
הפתק ולשלשלו לקלפי. לא אלפי פתקים, פתקים
פגומים ופתקים חסרים, לא החבאת פתק בחזייה,
ושאר מגרעות שבשיטה, שלפיה צעדו אזרחי ישראל
תשע פעמים לקלפיות, ושלפיה יצעדו גם בפעם העשירית.
במערכת
הבחירות עצמה מתרכזות המפלגות בהעברת
המסר שלהן — הישגים ומצע — ולא בחשמצת
יריבים מרוב רדידות עצמית. אמצעי-התיקשורת מעמידים
זמן שווה לרשות המפלגות (והן, כמו בישראל,
מן הראוי להדגיש שאפילו תיכנן הבוחר להיעדר
מארצו ביום הבחירות, פתוחה בפניו האפשרות להצביע
— אם בדואר ואם בשגרירות ארצו בנכר. עוד
ברצוני להדגיש, שאין הסעה של מפלגות לקלפיות.
אלה הנזקקים לסיוע כדי להגיע לקלפיות, ומתקשים
בכך, זוכים להסדר מטעם המדינה.
ואגב, למרות קדושת הדמוקרטיה בדנמרק אין
יום הבחירות בבחינת שבתון יקר-ערך. ואלה המבקשים
לעזור למפלגתם מוותרים פשוט על שכרם. קל ופשוט,
והעיקר — זול ונקי.
עלי כהן, דנ מרק
איליו
הנעה 6x2
במ שאית פורד 2117 החדי שה
מעניקה ל 1ן 3טון
וחוסכת לן 2מיליון .
פורד גאה להציג בפניך את השיטה המובילה
לחיסכון כספך: ציר שלישי מתרומם במשאית
פורד 2117 החדשה.
הציר השלישי המתרומם מעניק לך מיגוון רחב
של אפשרויות העמסה, תוך שמירה על אורך חיי
הצמיגים ובלאי נמוך. ובנוסף לכך מאפשר לך
ליהנות מתצרוכת דלק נמוכה של כ־ 4קמי לליטר
בממוצע.
כושר ההעמסה המוגדל (עד 15 טון נטו) הוא
יתרון נוסף בשיטה, שאינו קיים במשאיות ללא
ציר שלישי. ואת כל זאת אתה מקבל במחיר
שעולה רק מעט יותר ממשאית 12 טון.
בפורד 2117 ארגז משא גדול (עד 8.8מטר)
הקולט את מטענך המוגדל בקלות ובבטחה.
תן לשיטה של פורד לעבוד בשבילך.
פנה עוד היום לאחד מסוכני פורד ודרוש לראות
את פורד 2117 החדשה עם הציר השלישי המתרומם.
9ווד נותן לך יותר.
חברה ישראלית לאוטומובילים בע״מ מפיצי פורר בישראל
פו ת לטווח אוון.
ת ל ־ א בי ב, רההמסגר , 43ט ל 03— 333221 .י רו ש לי ם, רדו׳ המלךדוד , 14ט ל02-226141 .
׳ * חי פ ה. רדו׳ י פו ,145ט ל531,171 .־ 04
סו כני מ שנ ה; אילת 76913־ ; 059א ש דו ד 32653־ ;055אשק לון 22284־ ; 051באר טו בי ה׳ 82454־ ; 055בארשבע 72277־ ; 057הרצליה 55463־ ; 052י פו 828411־ ; 03נ ת ני ה 23852־; 053
נצרת 55266־ ;065עפולה 23875־ ;065ק רי ת בי א לי ק 731291־ ; 04ק רי תשמונה 40205־ ;067ר א שון ל ציון 941385־ ;03רמלה 27681־ ; 054 איזו רהתעשיהרמתהחייל 479244־ , 03
חד ר ה ; 063-22937 כפר חיי ם . 053-91462
ברשימת ה מעוך לכנסת מוביעים
בי 5 0המקומותהראשונים :
שימעון פרס
נציון
( 1 1 2
׳ 11צ
יצחק רבץ
! 7ציוני
אכא אכן
יונה
דני רוזוליו
מיכאל כ ר־זו ח ר
ם ייקרא שימעון פרס לנשיא־המדי־י
* נה, כדי להרכיב ממשלה, אחרי ה־30
ביוני, ייקבע אופייה של ממשלה זו במי דה
רבה על־ידי הרכבה של רשימת המע רך
בבחירות לכנסת העשירית. אם יהיה
המערך באופוזיציה — גם אז יקבע הר כב
רשימה זו את רוחב ״הקונסנזוס הלאו מי״
הלאומני, שעליו תבקש להתבסס ממ שלתו
החדשה של מנחם בגין.
בחינה מדוקדקת של רשימת 50 המוע מדים
הראשונים של המערך מלמדת, כי
במיפלגת־האופוזיציה הגדולה, האמורה
להוות את האלטרנטיבה היונית לליכוד,
יש רוב גדול לניצים.
החלוקה היא יחסית, כמובן. קנה־המי־דה
לקביעת הסיווג הוא הפרק המדיני
שבהחלטות הוועידה השלישית של מים־
לגת־העבודה, שאושר בתחילת פברואר
השנה. ועדה, בראשותו של ישראל גלילי,
היא שניסחה את הצעות־ההחלטה, ובוועי־דה
כימעט שלא חלו בהן שינויים —
ובוודאי לא שינויים ממשיים.
ניסיונותיהם של ראשי האגף היוני,
הפרופסורים ירמיהו יובל ־וזאב שטרנהל,
להביא לשינוי בהחלטות, עלו בתוהו.
השניים גילו שכישלונם בא לידי ביטוי
גם בהרכבת הרשימה לכנסת. אף אחד
מהם אינו מוצב ברשימה.
בסעיף 13 שבהחלטות הוועידה נאמר :
״ישראל, בהיותה מודעת לקיומה של
בעייה פלסטינית, מוכנה לסייע לפיתרונה
במיסגרת של מדינה ירדנית־פלסטינית
ושבה תוכל לבוא לביטוייה הזהות העצ מית
של הערבים הפלסטיניים, וגם בעיית
הפליטים תוכל לבוא בה על פיתרונה.
המדינה הירדנית־פלסטינית תשתרע על
מרחבי השטח של ירדן ועל איזורים מוג דרים,
צפופי־אוכלוסיה, ביהודה, שומרון
ועזה, שאותם יפנו כוחות צה״ל עם כינון
השלום. ישראל שוללת (את) כינונה של
מדינה פלסטינית נוספת
בסעיף 5נאמר :״ירושלים המאוחדת
בריבונות ישראל היא בירתה של מדינת־ישראל.״
בסעיף
29 נאמר :״ההתיישבות —
בביקעת הירדן, כולל צפון־מערב ים־המלח,
בגוש עציון, בסביבות ירושלים, בדרום
רצועת־עזה וכן בגולן — מתוך שיקולים
של ביטחון איסטרטגי ובשילוב הדוק עם
צה״ל — היא חיונית לביטחון המדינה,
והיא מהווה, ככל מיפעל ההתיישבות הציו נית׳
ערך חינוכי, חברתי וחלוצי, ונודע
לה ערך במאבק המדיני על עיצוב גבו-
לות־השלום. ממשלת ישראל, בהנהגת ה מערך,
תעשה לביסוסה ופיתוחה.״
ובסעיף : 30״ממשלת ישראל תעמוד
על־כך שלעת השלום, המערך של כוחות
צה״ל וההתיישבות, הכולל את ביקעת-
הירדן, לרבות צפון־מערב ים־המלח, גוש
עציון, סביבות ירושלים ודרום רצועת עזה,
יהיו כלולים בשיטחה הריבוני של ישראל.״
על החלטות אלה, המונעות מראש כל
אפשרות של שלום, מכיוון שמשמעותן
היא סיפוח חלקים רחבים בגדה המער בית׳
ברצועת־עזה וברמת־הגולן, חתומים
כל מועמדי מיפלגת העבודה. בהחלטות
מדובר בהתנחלות רחבודממדים. אין ב החלטות
אלה הכרה בקיומו של עם פלס טיני.
מדובר רק ב״בעייה הפלסטינית״,
ובמובן זה מהוות החלטות מיפלגת־העבו־דה
נסיגה אף לעומת הסכמי קמפ־דייוויד,
שנחתמו על־ידי מנחם בגין. יתרה מזו:
ההחלטות מדברות בשם ״ממשלת ישראל
בהנהגת המערך״ ,ולאחד יחסי־הכוחות ב-
מיפלגה זו, אין ספק שהן תחייבנה גם
את מפ״ם, הכלולה במערך.
עם זאת, יש הבדלי גישות במיפלגת
העבודה ובמערך בהתייחסות להחלטות
אלה. על פי התייחסויות אלה תיערך ה חלוקה
שלהלן, בין מי שיסווגו כ״יונה״,
״יונץ״ ,״נציוך ו״נץ״ :
• היונים הם מי שיהיו מוכנים לח רוג
מהמצע לכיוון של ״פשרה טריטורי אלית
מרחיקת־לכת״ ,והכרה בזכות ההג דרה
העצמית של הפלסטינים.
• היונץ והנציץ הם אלו המקבלים
את המצע כפשוטו, כאשר הראשונים נו טים
לכיוון היוני׳ והאחרונים לכיוון הניצי.
• הניצים כוללים רבים שהם חסידי
ארץ־ישראל השלמה, גם אם לא יעזו
לבטא זאת בגלוי; הם רואים בהחלטות
הוועידה נקודת-מוצא טובה, שכן ברור
להם כי החלטות אלה — אם ממשלת
ישראל תדע להתעקש עליהן — לא תאפ שרנה
כל המשך של תהליך השלום, ופי רוש
הדבר השארת המצב הקיים על כנו.
שושנה ארכלי־אלמוזדינו
אריק נחמקין
! ץ רשימה שלהלן היא על־פי סדר
המועמדים ברשימה, עד למקום ה־.50
שימעון פרם: נציץ. ידוע ביכולתו
״להגמיש את עמדותיו״ .בדרך־כלל ביטא
בשנים האחרונות עמדות של יונץ, אך
החלטות הוועידה, ויחסי־הכוחות במיפלגה
וברשימה לכנסת, מוליכות אוידגו לעבר
השני.
שושנה ארכלי־אלמוזלינו:
אין שום הבדל עקרוני בין עמדותיה לבין
עמדותיו של המועמד השני ברשימת
חרות, השר דויד לוי, או לעמדות השנייה
ברשימת התחיה, גאולה כהן. ארבלי אל-
מוזלינו היא נץ קיצוני.
אבא א כן: יונה. אך לא עיקבי
במיוחד בעמדותיו. לא היו לאבא אבן שום
קשיים במילוי תפקידו כשר־החוץ בממ שלה
הניצית של גולדה מאיר. אם יהיה
שר־חוץ, יהיה נאמן לקו הממשלתי.
יצחק רבץ: נץ. היה בעבר יונץ,
ניצב עתה בראש המחנה הניצי במיפלגת־העבודה.
הוא נדחף לכך מכוח בריתו עם
(המשך בעמוד )60
אליהו שפייזר
הורוסהוס
$האססוורוג1
אסטרולוגים אומרים—יהתאריך שנקבע
כיום הבחירות הוא הפחות מתאים
למטרה זו מבחינה אסטרולוגית• התאריך
הזה נושא בחובו חפתעות רבות־משמעות.
כנראה שיתרחש אירוע, שיגרום
לכך שלא תהיינה תוצאות ברורות
וחד-משמעיות.
אחת האפשרויות היא, שיתגלו זיופים
מאוד מתוחכמים ובלתי-שיגרתיים.
האפשרות השניה — שיקרה אירוע
מדיני, שימנע את עריכתן של הבחירות,
ושידחה את מועדו.
אך אם בכל״זאת תתקיימנה הבחי
רות
— צפויות הפתעות, הקשורות לכל
המיפלגות המשתתפות בבחירות. ואולי
הדבר הבולט באותו יום — חוסר״
או יותר נכון שיוויון בין שתי חמיפלגות
הגדולות. למרות־זאת מסתמן סיכוי גדול
יותר למנחם בגין להרכיב את הממשלה,
מאשר לפרס.
לשון־המאזנים היא המפתיעה מכולם.
לפי תאריך לידתו של אהרון אבו־חצי-
רא — בן מול עקרב — נראה שיש
לו סיכוי גדול לזכות במיספר מנדטים,
וכתוצאה מכך להיות מחוזר על־ידי שתי
המיפלגות, שתבקשנה את קירבתו על־מנת
להקים ממשלה. להצלחתו של אנו־חצירא
משמעות נוספת — פירוד או
קיטוב קיצוני ביותר על רקע עדתי.
הקיטוב הוא חריף, ובמפה של יום-
הבחירות נראה הדבר כדבר העלול לגרום
לאלימות ולהגברת שינאה ואיבה
בתוך העם. יתגברו גם המרירות וחוסר
שביעות-הרצון בקרב השכבות חמקו־פקחות,
דבר שיגביר את אווירת האלימות
ביום־חבחירות.
בקרב האסטרולוגים קיימים חילוקי-
דעות. יש כאלה שטוענים שהמצב ה ביטחוני
עלול להידרדר, ולהגיע ביום-
הבחירות, או בסמוך לו, למתיחות של
ממש, וכתוצאה מכך לא מן הנמנע שייאלצו
לדחות את הבחירות עצמן.
אסטרולוגים אחרים טוענים, שגילויי
שחיתות, זיופים, הונאה ומעשי מירמה,
יביאו לדרישה לערוך את הבחירות פעם
נוספת.
דעה נוספת היא, שאפילו אם במא מצים
רבים יצליחו להרכיב ממשלה,
היא לא תצליח להחזיק מעמד זמן
רב, כך שממילא הדבר יחייב עריכת
בחירות נוספות.
בקרב האסטרולוגים רווחת גם הדעה
היום ששחר לעריכת הבחירות הוא
הנחות מתאים מכל ימו ת השנזז *
לדע ת האסטרולוגים יביא יו ם זה
הנח עות * ליפי תאריו לידתו של
אברחצירא יש לו סיכוי לזכות במנדטים
* הכ ו כ ביו 0אומרים :
רב י ם
שו ו יון ביוהליכודוהמעון
כי אנו צפויים להפתעה מדהימה ביותר,
הקשורה למיפלגה הדתית לאומית. מפת
לידתו של יוסף בורג מצביעה על סיום
קאריירה פוליטית, או לפחות עמידה
מהצד (ייתכן באופוזיציה) .אחת האפשרויות
היא, שחמיפלגה הדתית לאומית
לא תזכה למיספר מנדטים כה גדול,
כפי שהם מצפים וכפי שאנו רגילים.
לכן מאוד יתכן שהיא לא תשתתף בהרכבת
הממשלה.
סופו של יום־הבחירות יהיה יותר
נעים מאשר תחילתו, אווירה של הקלה
מהמתח תורגש ותשפיע על הציבור בכיוון
מרגיע.
לאחר אכזבות וקשיים בתחום הרומנטי,
אהבות חדשות מחכות בפתח. המוזרות,
ששלטה ביחסכם ק-
קודמים, תפנה מקומה
ליחסים בריאים יותר
יותר. ומשמעותיים עליכם להחליט מהי
הדרך הרצוייה לכם,
ולנהוג בעיקביות. לבני
מזל טלה נשקפת סכנה
ממשית מתאונות-
21במרס •־י
דרכים. חולמנות ופזי-
20באפריל
זות עלולות להיות בעוכריהם,
עדיף בתקופה זו לבלות את
זמנכם הפנוי בבית, והרמוניה תעורורבו
העייפות נמשכת עדיין, אך אתם קרובים
לסיום התקופה המעיקה. השבוע
תרגישו קלילים יותר,
והעיכובים והדיכאון ש אתם
חשים ברגע זה
יוסרו מעל דרככם. בן
המין השני מעסיק את
מחשבתכם כבר זמן
ממושך. אתם תפגשו
בו -ותהיה הזדמנות לומר
לו כל אשר בלב־
• 21 בי וני
ס י. ביו ל
__ כם, אך הביישנות המאפיינת
אתכם תגרום
לכך שבן־הזוג לא יבין את כוונתכם
האמיתית. בשבוע הבא תצליחו בכך.
עבודתכם תביא לקשרים עם אנשים בחוץ־ ענייני לארץ, הקשר עשוי לקדם את
העבודה, ושמכם ילך
לפניכם. ענייני כספים
עדיין ממשיכים להעסיק
אתכם, יש להיזהר מ־בזבזנות,
ולשמור היטב
על הכסף. היכרות
חדשה ומיוחדת עומדת
לקרות, וזאת באמצעות
ידידים, המעורבים ב:
1 21אפריל -
;!0במא
חברה יותר מכס. ה־מיפגש
עשוי להוליד
רומן סוער ומתמשך. בני מזל מאזנים
ירתקו אתכם יותר מאחרים. נוחו השבוע.
שוו
בעבודה חדשה, שהתכוונתם להתחיל,
יהיו עיכובים, אך אל דאגה, למרות
הקשיים, הדברים כן
יסתדרו לפי תוכניותי-
כם, אך כחודש מאוחר
יותר. ענייני כספים
עדיין ממשיכים להטריד
אתכם, אתם שקועים
בחובות, ומצליחים
בקושי רב לגמור
את החודש• גם
אם נדמה לכם שיש
באפשרותכם להיכנס
להוצאה גדולה, הימנעו מכך, והמתינו
למועד מתאים יותר. אל תהיו אדישים.
שאיפות שחיו לכם בקשר לשותפויות חדשות,
או קשרים חדשים עם אנשים, כמוטעות תתגלינה
ותאכזבנה. צפויות גם
מריבות עם שותפים,
והדבר יראה לכם את
פרצופם האמיתי. נסיעות
שתיכננתם יידחו
עקב אירוע בלתי״צפוי.
שעל-פי-
בריאותכם,
רוב אינה מעסיקה את
21 ביו לי -
. 21באוגוסט
מחשבותיכם, עלולה להטריד
ולהוציא מכם
את שימחת״החיים, ההתלהבות ו-
התיקווה, שמאפיינים את האריות בכלל.
הבטחות לקידום בעבודה תאמרנה באוזניכם,
ובהקשר לכך גם העלאה כספית
ניכרת. אך היזהרו לא
להתפתות בקלות למילים
יפות ומושכות. ה־תיקוות
הגדולות שתתעוררנה
תתבדינה. אין
באפשרותכם ברגע זה
להתחיל במשהו חדש
וחשוב בתחום הקאריי־רה•
לאחר המתנה קצ 22ב
איגוסס -
22 בספעמבה:
רה מצדכם, עשוי המצב
להשתנות לטובה. בן־
הזוג יחזור מנסיעה ארוכה, והדבר עלול
להכניס אי־שקט ומתח רב לחייכם.
עיכובים וקשיים, שהיו מנת־חלקכם לאחרונה,
יוסרו מכם, ותוכלו לחוש עצמכם
על קרקע בטוחה יותר.
להתלבטויות שגרר
סבל רב יימצא פי-
תרוו פשוט וקל, אם
כי לא בהתאם לציפיות
המוקדמות. קשר בעייתי
עם בן חמין השני
יגיע לסיומו, אך אל
( 2בספטמבר -ן לכם להצטער על כך
22באוקטובר פרשה חדשה, פחות
מסובכת, כבר עומדת
בפתח. ידידות, שנעזרתם בה רבות בתקופה
שעברה, תתפתח ותהפוך קשר רומנטי.
מא[ונ״ס
היתקלויות עם אנשים העובדים אתכם עלולות
להגיע לעימות גלוי, עליכם לנסות
להעביר פחות ביקורת__ .
נסיונכם לשנות את
סביבתכם יגרום לרוגז,
ויגיע עד איכה נגדכם.
האחריות שלקחתם על
עצמכם מקשה, ומצב־הרוח
בלתי־יציב. נסו
להעריך את העידוד ש אתם
מקבלים בבית,
בני־המישפחה מעוניי־נים
בטובתכם. כל מה
שקשור לכספים מצריך זהירות רבה, עדיף
לא להתחיל בעיסקות כספיות בתקופה זו.
לאחר אכזבות וקשיים בתחום הקאריירה,
אתם תפעילו שוב את השכל הישר. רעיון,
שיבריק לפתע במוחכם,
יביא להתקדמות מש מעותית,
אבל עדיין
יהיו תוצאות טובות רק
כתוצאה ממאמץ ומעבודה
קשה. השבוע תהיה
הזדמנות לקחת יוזמה,
ועליכם לנצל כל הזדמ21ב
דצמבר ־
נות כזו. עדיין יש לש 19ב
ינואר
מור היטב על הבריאות,
מאחר שרגישות־כס
גבוהה מאוד בתקופה זו. כמו־כן יש
להיזהר במיוחד מפיזור בנהיגה במכונית.
זמן רב יוקדש השבוע לעניינים הקשורים
לבן־הזוג, יותר תשומת-לב ויותר זמן
תיאלצו להקדיש לו.
מתחילה עבורכם תקוני.
פה מעודדת, שבה
תוכלו להגשים שאי-
פות שהתעכבו עד עתה•
חברים ומכרים יושיטו
לכם עזרה. מצב-רוח
1( 111)1
אופטימי יעזור לכם
לעזור לבני-חזוג ה >
2בנו במבר -
20בדאנינר
שרויים בבעיות, וייתכן
אף בבעיות הקשורות
לבריאות. מיפגשים חברתיים רבים
יאפיינו את השבוע, וחוג המכרים יתרחב.
תוכניות משותפות לכם ולידידיכם תגרומנה
לפעילות קדחתנית. הכנות לטיולים
ולחופשות קצרות ותיקוות ומשותפות
גדולות תרגשנה אתכם.
אך בסוף השבוע, כתוצאה
מאי״הבנה ביני כם
ובין הידידים, תו-
אשמו במעשה שאינכם
קשורים אליו, ותעמדו
חדלי״אונים מול האש20ב
יגואר -
18בפב רו א
מות אלה. בהתחלת ה-
שבוע הבא תחול תפנית,
ותקבלו מרץ מחודש להשיב מיל״
חמה שערה, בגלל ידיד שיחזור מחו״ל.
וני
המתח בבית ממשיך השבוע. אי־הבנות על
עניינים קטנים גורמות לעצבנות ולחוסר־סובלנות
כלפי הסביבה.
יחסים עם ידידים קרובים
מעורערים מעט
לאחרונה, ואינכם מבינים
מדוע. מן הראוי
לפשפש במעשיכם ובד ברים
שנאמרו על ידכם.
חוסר״הבנה, שייגרם כ19ב
פ ב רו א ר
תוצאה מתקלות בתק 20ב
מרס
שורת, יביא לאי־נעי־מות,
אולם אורחים בל־תל־צפויים
ישמחו אחכם. היכרות חדשה
עשוייה להתפתח ולהכניס שימחת־חיים.
אריאל׳
החתול זלל את עוגת יום ההולדת
בדיוק כשהגיעו הילדים. מה עושים?
ן יש טרופית
1גדולה?
ציו
רצי לקמת שגה
חדשה ע הרבה
קצפת 1ת1ת.
פותחים טרופית גדולה.
טרופית גדולה אחת משתיקה
5שובבים.
אשכוליות __עננים
תפוחים
לימון __תפוזים
תשלובת תבור•
עם כמה כסף אתה נוסע לחו״ל?
11.1111׳;.וווו !1411) 1111 11 11-1
.ייייי׳,
ניתן להוציא כרטיס ״ויזה״ בינלאומי לשלושה חודשים בלבד
ו י > ו. נו ט־ ס רואעווא׳ ע1ל סבוצות
בדרך
הנכונה
3ינ ק ב
מערכת הבחירות הזאת תהיה היסטורית.
זו תהיה הפעם הראשונה שגלו-
לות ישחקו בה תפקיד חשוב. לא ה גלולות
שאתם חושבים. אני מדבר על
גלולות נגד בחילה. הרבה אנשים יקחו
גלולות נגד בחילה, ויצביעו. ולא סתם
אנשים.
לא סתם אנשים. באמת לא סתם.
אלה יהיו אנשים, מה זה, מענקי־הרוח
של האומה הזאת. מעמודי התווך של
הספרות העיברית החדשה. מאבני־המסד
של האקדמיה העברית המפוארת. השושנים
שבין חוחי הבוהימה העברית,
אבני־הספיר של העיתונות•
לא סתם אנשים. אנשים גדולים שכולנו
גדלנו על ברכיהם הרוחניות.
אנשים שהתקיפו את ברכט משמאל.
אנשים שניפצו את המיתוסים הכוזבים,
אנשים ששחטו כל עגלה קדושה. אנשים
שמילתם בסלע, וסיפורם הקצר — ב
ענק
רוח בולע גלולה
תרי־זוזים. אנשים ששרו לפועל ב 1-במאי
וכל ערבי אצלם קדוש מעונה. אנשים
משמנה וסולתה של ההגות שלנו.
אנשים שחקרו את חפאשיזמוס והזהירו
מפני הישנות התופעות.
הרבה מהאנשים האלה, רבותי, הולכים
לקחת גלולות ולהצביע למען המערך.
בבה הם אומרים, אני באוזני
שמעתי. גלולות נגד בחילה. העט שהתקיפה
את ברבט משמאל כותבת את
שבחי פרס. הפה ששר לפועל מזמר את
שיבחי בן־שחר. הפטיש ששיבר מיתוס
כוזב מכה על חטא־כולנו.
המערך הוא רע ונורא, הם אומרים,
הלא״סתם אנשים הללו, אבל במצב ה קיים
אסור להיות איסטניסים• אסור
לבדוק בציציות. אסור לדקדק בפרטים.
צריך לקחת גלולות נגד בחילה _ ולהצביע
מערך.
הרבה חידושים והפתעות לא היו, בינתיים, במערכת
הבחירות הזאת, ואך טבעי היה הדבר שאם יבואו חידוש
והפתעה, מי יביא אותם אם לא הצמד בן־אמוץ—אלוני ! הנה,
הלכו השניים ופירסמו יחד מודעה שיש בה תועלת לשניהם.
מכיוון שהן שבוע״הספר והן הבחירות לכנסת קרבות ובאות,
מה יכול להיות מועיל יותר מאשר לפרסם במודעה אחת
את זיוניוני הדרך של דן בן־אמוץ ואת ר״ץ של שולמית אלוני ן
בהתחלה חשבתי להתחכם ולומר שלא ברור מהמודעה
אם זיוניוני הדרך של בן־אמוץ באו לשרת את שולמית, או
ששולמית באה לשרת את זיוניוני הדרך של בן־אמוץ. אבל
בסוף החלטתי לא להתחכם, כי העניין רציני ופותח אפשרויות
אשר לא ישוערו. למשל, מה דעתכם על מודעה כמו :״הקבלן
רובינשטיין סומך על בנו, אמנון,״ או :״עם המסג׳יסט
אלפרדו ועם אבו־חצירא — בקומה זקופה וכן :״טלוויזיות
סניו והליכוד — בדרך הנבונה!״ /ועד כהנה וכהנה.
דבר פשוט
טראח השרים גאו בהולים ושמחים לחקר״
נה הגדולה. עפשיו בגין יראה להם איך
זה קרח בדיוק ! כולם התכנסו בסא-
לון, ומר בגין בכבודו ובעצמו הלן לה ביא
סדין מחדר המיטות. הוא השתהה
שם קצת, כי כל הסדינים היו פירחו-
ניים, כמו שאוהבת עליזה, אבל בסוף
מצא סדין ישן מאוד שפרחיו כבר דהו.
דויד לוי ויורם ארידור הספורטיביים
תלו את הסדין על הקיר.
״אני מצטער, עליזה זוגתי לא כאן,
אז לא אוכל להגיש לכם כיבודים,״ אמר
בגין.
״לא צריך, הבאנו מהבית!״ אמר
שוסטק, והוציא מכיסו שקית גרעינים.
כשראה זאת המר, הוא כבר לא התבייש
והוציא פופקורן משלו. השר בורג
הכין על השולחן שלידו ערימה קטנה
של ״אגוזי״ ,וטפח באכזריות על גב
ידו של יגאל ידיו, שניסה לגנוב לו
אחד. השר פת הסתפק בפיטום המק טרת
ואילו ארליך החליף בזריזות את
גומי הלעיסה שבפיו.
בגין מחא בכפיו /״אנחנו עושים עכשיו
חושך,״ הודיע ,״אריק ! איפה אתה
חושב שאתה נמצא ז להוריד מייד את
הרגלים מהשולחן.
החושך ירד /ועל הסדין הפירחוני
ואילו אני הקטן, עם הידע המוגבל
שלי ברפואה, יכול רק לומר כדבר הזה:
אם בפוליטיקה של גלולות אנו עוסקים,
הבעיות באמת נראות קלות יותר. למשל:
אפשר לקחת י שלוש גלולות נגד
בחילה, במקום שתיים, או אפילו רק
שתי גלולות, אבל במינון מרוכז יותר —
ולהצביע בעד הליכוד! ועוד אוכל לומר,
עם הידע המגבל שלי ברפואה, שעם
מספר מספיק של גלולות נגד בחילה
גם תנועת התחייה זה לא כל-כך נורא.
ואם /יחד עם הגלולות נגד בחילה לוק חים
גם גלולת״ארגעה קטנה, אפשר
להצביע גם בשביל הרב כהנא ! ולזה
אפשר להוסיף גם איזו גלולת אל־אס־די
אחת, והחיים בכלל נראים אחרת !
ואפשר באותה הזדמנות גם להזריק
קצת הרואין לווריד, ואז /רק אז, נבין
כולנו כמה חשוב להקים ממשלת •חירום
לאומית ! ואם יש קצת־קצת זמן, אפשר
להסניף קוקאין, ואז בכלל נגמרות כל
הדאגות.
בימינו, מי שמצביע כמו שהוא חושב,
או שהוא מטומטם, או שאין לו גישה
לבית-מרקחת.
הגיע הזמן להגיד דבר פשוט, בלי
כחל ובלי שרק, בלי התחכמויות ובלי
היסוסים. הרמטכ״ל שלנו, רב־אלוף רפאל
איתן, הוא איש בעל דיעות פוליטיות,
ועד כאן הכל חוקי וכשר. לפי
הערכתי מתלבט הרמטכ״ל בין הליכוד
והתחייה, ואם יורשה לי ניחוש, הוא
יצביע בסופו של דבר בעד הליכוד. בנסיבות
הקיימות זה הרע במיעוטו, וגם
זה חוקי וכשר.
תפקידו של הרמטכ״ל הוא להביא
לשר הממונה עליו את הנתונים, לקבל
פקודה ולבצע אותה, אם הוא אוהב
את הפקודה, וגם אם הוא לא אוהב
אותה. אם הוא מאוד לא אוהב אותה,
מותר לו להתפטר• אם הוא מאוד אוהב
אותה, מותר לו לקפוץ בחדר שלו מרוב
שימחה. אחרי שבוצעה המשימה שהוטלה
על הרמטכ״ל, מותר לו לדווח על-
כך לממונה עליו, ואפילו מותר לו להסביר
לעיתונאים כיצד בוצעה המשימה,
וכמה טובים היו הטייסים.
מה שאסור לרמטכ״ל היקר שלנו בתכלית
האיסור, הוא להשתתף בוויכוח
לשעבר הופיעו מטוסי חיל־חאוויר בשעת
הפעולה.
״טה״טה־טה־טה־טה צעק מודעי,
״טה־טה״טה ! טה״טה-טה ! ״
״בום! בום בום!״ קרא כץ, למראה
הפגיעה חמדוייקת, ואילו ארידור קרא :
״טראח ! ״
העליצות פשתה בסאלון. שוסטק פי-
צח גרעינים כאחוז תזזית, וכיבד גם
את אבו־חצירא לצידו. המר חיסל במהירות
את הפופקורן, ובורג לעס באיטיות
וביסודיות אגוזי אחרי אגוזי• בגין
צעק שוב ושוב על אריק שיוריד את
הרגלים מהשולחן.
״הם אוכלים אותה צעק ארידור.
ואכן, מטוסי חיל״חאוויר נראו צוללים
בזה אחר זה, יורים ומשחררים את
הפצצות, ובומים גדולים היו בכל מקום
על הקרקע.
״ישר בפרצוף של פרס נפלה הפצצה
הזאת צעק אריק ונענה בצחוק גדול.
חמר, שחיסל כבר את הפופקרון, ניפח
את השקית הריקה ופוצץ אותה בקול
רעם גדול בעיתוי נהדר, בדיוק כשנפלה
פצצה גדולה על מרכז הכור.
״ישר בלב של המערך קרא ארידור.
״והנה הסוף של בר־לב מגיע הודיע
אריק כשצלל מטוס נוסף.
״כן יאבדו כל אוייביך אדוני!״ הודיע
המר, ושלף מתיקו שקית חדשה
של פופקורן. בגין עצמו ישב בכורסתו
הקבועה, ושיפשף בנחת את כפות ידיו
הנאות זו בזו .״נו, תגיד בעצמך/״ אמר
למזכירו הצבאי אפרים פורן ,״הם לא
נחמדים?״
הציבורי על ההיגיון הפוליטי וחיוניות
הפעולה שביצע הצבא הנתון למרותו.
בשום פניס-ואופן אסור לו לנקוט עמדה
בוויכוח הזה. ובדיוק זה מה שהוא
עושה.
אי-אפשר לבוא בטענות אל
בי זה הליכוד. אי-אפשר לבוא בטענות
אל המערך ששותק, כי המערך ששותק
חושב אולי על השירותים הטובים שיובל
להעניק לו הרמטב״ל הבא, או זה שלאחריו.
אי-אפשר לבוא בטענות אל ח׳
טלוויזיה, בי אם היא תפתח את
הוא ישאר סגור. אי-אפשר לבוא בטענות
אל רפול, בי גם הוא, כמו
וסטלין, לא מסוגל להבחין בין האינטרס
הלאומי ובין האינטרס המיפלגתי,
אפשר לבוא בטענות רק אל מגדלי הבננות,
כי ברפובליקת״בננות כמו שלנו,
לפחות בננות צריבות להיות זולות יותר.
חזון האיש
העיתון ״הצופה״ זה דבר שצריך לראות
בשביל להאמין. זה, כנראה /מה
שעושים הרבה אנשים דתיים. רואים
את ״הצופה״ — ומאמינים שיש אלוהים.
כי אם אלוהים לא חיה קיים, לא
יתכן שהיה יכול להופיע עיתון במו
״הצופה״ .בלומר :״חצופה״ הוא ההוכחה
השישית לקיומו של האלוהים•
רק התיזה המפולפלת הזאת יכולה
להסביר איך יורד סופרו של ״חצופה׳׳
לענייני מיפלגות לרחוב, מוצא שם איש,
האיש ברחוב על •
תגובת ראש המערך:
״בגידה לארמית״
מאת סופרנו לענייני מפלגות
״כנידה?1אומית״ — הגיב
אמש האיש כרחוב בשומעו את
האשמת צמרת המעיד, כי הפצ צת
הכור העירקי נעשתה דצרכי
כחירות.
בשידור תעמולת הבחירות בטל ־
וויזיה אמש התבטא חיים ה,ו,צ 1ג
״הצופה״81 ,ע.1נ)10.
שואל אותו מה דעתו, האיש אומר:
״בגידה לאומית״ /וסופר ״הצופה״
ווח בדיוק על מה שקרה לו.
ולנו לא נותר אלא לשאול: איזו
רחוב זה היה? ומי היה האיש הזה !
היי ת רו צהדד
כו כ ב 3
אלגנטי, ספורטיבי או אופנתי במיוחד?
זאת ועוד נמצא במגוון הגדול של חולצות הגברים
של ״כוכב״ .ל״כובב״ מוניטין רב בייצור חולצות
גברים באיכות מעולה.
חולצות״כוכב״ להשיג בחנויות המובחרות ברחבי הארץ.
המפעל :״כוכב״ שביל המפעל ,3קרית המלאכה ת״א, טל׳ 834414
אירופה!. :לל מוד מהיפאני כי צ ד לעבוד״
כל כלכלן מתחיל בפאריס, בבריסל או בבון יצביע
על עיקרון הסחר החופשי כגורם ד,עיקרי לשיגשוגה של
מערב־אירופה. השוק האירופי המשותף, שהפך את דוק טרינות
היסוד של המשק הרכושני לאכסיומה שרק מעטים
חולקים עליה, נאלץ לשקול את דרכו מחדש. ראשי
השוק שוקלים ברצינות רבה הטלת הגבלות קשות על
הסחר הבינלאומי. כל זאת בעטייה של יפאן.
הנתונים הם פשוטים, שקופים ואינם ניתנים לעירעור :
+הפער במאזן המסחרי בין יפאן לבין ארצות השוק
האירופי המשותף מסתכם ב־ 11 מיליארד דולר. בלשון
הדיוטות מבטא סכום־עתק זה את עודף היצוא היפאני,
לעומת היבוא מארצות הקהילה האירופית.
* בארבעת החודשים הראשונים של 1981 הגבירו
שיות ונסיונות לפגוע באמינותו של טימרמן, וניסה הימין
להגן על בני טיפוחו בארגנטינה בטיעונים אידיאולוגיים.
יש להבדיל, טוען הימין, בין מישטרים טוטאליטרים לבין
מישטרים סמכותיים. דיקטטורה פאשיסטית המקיימת
מישטר של ״יוזמה חופשית״ עדיפה על דיקטטורה סוצי אלית
המבוססת על כלכלה מתוכננת.
אך בינתיים מגיעות בשורות מאוד לא סימפאטיות
מארגנטינה עצמה:
+השבוע פירסם עיתון ארגנטיני נפוץ מודעה ל-
זיכרו של אדולף אייכמן, לרגל השנה ה־ 19 לתלייתו ב ישראל.
במודעה נאמר :״קארל א. אייכמן מת באורח
טראגי ב־ 1ביוני . 1962 ביום השנה ה־ 19 למותו רוחשים
התלמידים אהבה למורם הגדול.״
!| 1>1> 911
תם. יהודים זוכיס״לעינויים קשים במייוחד. חדרי מעצר
וחקירה רבים מעוטרים בסמלי צלב הקרס.
* היהודים חוששים שהרמטכ״ל, ליאופולדו גאל-
טיירה, עלול להדיח את ראש החונטה, רוברטו ויולה.
בגין בשירות הי?דמדין
מכוניות יפאניות כדרר לאירופה
אי־אמון ומרירות
היפאנים את היצוא לארצות השוק ב־ 46 אחוזים נוספים.
* חרף ההגבלות על יבוא מכוניות יפאניות באי טליה,
צרפת ובריטניה מכרו היפאנים לאירופה 310 אלף
כלי-רכב מינואר ועד אפריל ,1981 גידול של 20 אחוזים.
+מיספר המובטלים בקהילה האירופית מגיע עתה
ל 8-מיליון בני-אדם. באיזורים תעשייתיים נרחבים ב גרמניה,
צרפת ובריטניה שורר משבר קשה עקב התחרות
היפאנית, בעיקר בייצור מכוניות.
תיכנון.מחד ש. כל התהליכים האלה הגבירו את אי*
האימון כלפי יפאן בפרט, וכלפי עקרונות הסחר החופשי
בכלל. לפני שבוע נכשלו השיחות שהתקיימו בבריסל,
בירת בלגיה, בין היפאנים לבין נציגי השוק. ראש צוות
המשא־ומתן של השוק, סיר רוי דנמאן, הודה בגלוי שלא
הושג דבר.
היפאנים מדברים, אומנם, באדיבות רבה, מבטיחים
הרים וגבעות, אך אינם מתכוונים כלל לבצע שינויים
כלשהם. הם פשוט טוענים שהפועלים שלהם חרוצים יותר
ומיפעליהם תחרותיים יותר. סגן שר המסחר היפאני,
קיואקי קיקוצ׳י, דחה כל תביעה ליתר איזון בסחר בין
יפאן לקהילה. הוא הציע לאירופים לשלוח מומחים ליפאן,
כדי ״ללמוד מהם כיצד יש לעבוד״.
היפאנים לא הפגינו אותה מידה של שחצנות כלפי
ארצוודהברית. לחץ אמריקאי די אלים, שהוגבר מאז
שרונאלד רגן נבחר לנשיא, הכריח את היפאנים להפחית
את יצוא המכוניות לארצות־הברית ב־ 140 אלף כלי־רכב.
המרירות באירופה גברה כשמכוניות אלה הופנו לארצות
השוק.
רוב ארצות הקהילה האירופית תומך עתה בתיכנון
מדוקדק חדש של יחסי הסחר שלהן עם יפאן. החוליה
החלשה בחזית המאוחדת היא דווקא גרמניה, הסובלת
קשה מתחרות המכוניות היפאניות. שר־המסחר הגרמני,
אוטו לאמבסדורף, מתנגד לאמצעים מינהליים ותובע
מהתעשיה האירופית לנהל תחרות עם יפאן, לעבוד קשה
ולייצר באורח יותר יעיל. דפוסי החיים באירופה, התרבות
ואורח־החיים שנוצרו שם כוללים גם את הישגי העובדים.
שיחזור כלכלת העבדים היפאנית באירופה הוא בבחינת
אשליה שאין לה כל סיכוי להתממש.
מודעה דומה הופיעה באפריל לזכרו של ״אדולפו״
היטלר.
+בתחנת הטלוויזיה הצבאית ״נחקר״ מנהיג יהודי
במשך שעה על־ידי המראיין, שהוא גם אחיו של גנראל
בכיר בחונטה השלטת בארגנטינה. בין היתר נשאל ה מנהיג,
מדוע שונאים כולם את היהודים במשך 4,000 שנה,
מדוע היהודים כל כך קמצנים, מדוע אין עניים יהודים.
יצויין שתוכנית כזו יכולה להיות משודרת בארגנטינה
אך ורק באישור השילטונות.
+האינפלציה דוהרת שוב, והיא תעבור את מחסום
100 האחוזים. הפזו הארגנטיני הופחת השנה ב־ 130 אחוז,
30 בנקים התמוטטו בחודשים האחרונים. שיעור האבטלה
עולה מיום ליום. עיתונים התומכים בממשלה מאשימים
בגלוי את היהודים.
+עצירים פוליטיים נשאלים באורח שיטתי על יהדו־
גאלטיירה הוא אנטי־שמי פעיל, המאמין במסע דיכוי
ממוסד נגד חתרנות אינטלקטואלית. עליית כוכבו מהווה
איום חמור על 400 אלף יהודי ארגנטינה.
פלס טין;
כמהב תי ם 1הרס? 1
ארגנטינה :״אייכמן מת
ב או ר ח טראגי
הימין־החדש בארצות־הברית תקף בחריפות את הסופר
חישראלי-ארגנטיני יעקובו טימרמן. מילבד חשמצות אי
מסע
הגינוי הבינלאומי נגד ישראל, על הפעולה
נגד הכור הגרעיני בעיראק, הבליט כמה מגמות
מנוגדות. המערב זעם לא רק על הפרת החוק הבינלאומי
אלא גם על אפשרות סיכול ההישג העיקרי
של ארצות־הברית באיזור: רתימת עיראק למחנה
האנטי־סובייטי. סין, שהגדירה את הישראלים כ-
״גנגסטרים שחצניים ואוייבי השלום״ ,זועמת מאותה
סיבה. היא רואה במעשה הטירוף של מנחם בגין
שירות טוב לסובייטים. מעצמה בינונית עולה, כמו
עיראק, עלולה להיפתח שוב להשפעת הגוש המזרחי.
על רקע זה ניתן להבין גם את הזעם במצריים.
לא רק ההזדהות הטבעית עם האומה הערבית
והחשש לבידוד במרחב מניע את ההנהגה המצרית.
בשנה האחרונה חלה התקרבות רבה בין עיראק למצריים,
חרף הגינויים הפומביים שמשמיעים העיראקים
על הסכמי קמפ״דייוויד. אנוור אל 1סאדאת
רואה במישטרו של סאדאם חוסיין חוליה חשובה
במערך האנטי־סובייטי באיזור. הוא רואה בהתקפה
הישראלית תעלול המבוסס על ביטחוניזם צרוף לטווח
קצר, אך המשולל כל שיקול מדיני והתייחסות
להיבט הגלובאלי.
רק איראן, חרף הגינוי הרישמי, נשמה לרווחה.
המישטר האיראני סובל ממרידות פנימיות קשות
לפחות בעשרה איזורים ברחבי המדינה. העיתונות
באירופה מדווחת על 100 קבוצות שונות, ממלוכנים
ועד למארכסיסטים, שמרדו בהיית-אללה רוח־אללה
חומייני. כמה קבוצות מורדים, בכללם קבוצה כורדית
המונה 30 אלף לוחמים, תומכות בגלוי במאמץ
המילחמתי העיראקי. חומייני מגלה פייסנות בלתי
רגילה ומנסה להתפשר עם כמה קבוצות מורדים.
עתה מקווים ראשי המישטר באיראן, שהמילחמה
נגד עיראק תסתיים.
התקרבות עיראקית-סורית, סיום המילחמה ב-
מיפרץ הפרסי ופנייה עיראקית לסיוע ממוסקבה,
מהווים מתנה נפלאה מבגין לסובייטים. ספק אם
יזכה ראש״הממשלה הישראלי להכרת תודה מאלכסנדר
חייג.
נשיא רוברטו ויולה (במרפז)
לזכרו של ״אדולפו״
העיתון הפלסטיני אל־פאג׳ר, המופיע במזרח־ירושלים,
חלק השבוע על קביעת שילטונות ישראל, שמאז כיבוש
הגדה והרצועה ב־ 1967 נהרסו בה 1259 בתים ״בילבד״.
עורכי השבועון של אל פאג׳ר בשפה האנגלית, מסתמכים
על ההיסטוריון הפלסטיני עראף אל-עראף, שנפטר ביולי
1973 בביתו שברמאללה. עראף, שליקט בתיקיו נתונים
חיוניים לכל מחקר עתידי על תולדות עמו, ערך סקר
קפדני בנושא הבתים שנהרסו על־ידי שילטונות הכיבוש.
מסקנתו מדהימה: בין 1967ל־ 1972 נהרסו 17,180 בתים
בשטחים, מבלי להביא בחשבון את רמת הגולן.
לפי מחקרו של עראף נהרסו בירושלים־רבתי 1,328
בתים. בשלושת הכפרים שנהרסו באיזור לטרון, מייד
אחרי המילחמה (יאלו, בית נובא, עימאוס) הושמדו 2,464
בתים! איזור חברון ״תרם״ 650 בתים הרוסים, השומרון
131 .3000 בתים נהרסו באיזור בית־לחם 53 ,באיזור
רמאללה ו־ 7ביריחו. עראף טען שברצועת עזה לבדה
נהרסו 10,592 בתים!
חיים ברעם 1
גם בשחור־לבן אפשר להבחין
ן בק סמיה של יוון, הצבעונית כל־כך.
האנשים ־ מלאי שמחת־חיים,
מכניסי אורחים, בעלי לב־חם.
אוהבי ם לארח, מאושרים לשמח,
שופעים עליזות.
הנוף -ציורי כל־כך. איים קטנים
פזורים על ים כחול, שמים רחוקים
ובהירים, מיפרצים רומנטיים, הרים
נישאים וערים לבנות. ארכיטקטורה
מודרנית שובת־עין לצד עתיקות מן
הנודעות בעולם,
כל זה מחכה לך ביוון. אל כל אלה
תוכל להגיע במחיר סביר.
לשם מביאה אותך אולימפיק,
חברת התעופה היוונית, אשר אנשיה
ישמחו לספר לך על נפלאותיה של
יוון. צריך רק לקפוץ ליוון וכדאי
באולימפיק.
פנה לסוכן הנסיעות שלך. הוא יודע!
1 1 1 1 1 1נ 1ו 1ל ס
אלנסנדוה סטואוט: גאדס קדוו
למרות שהשמש היתה השנה נדיבה ביותר, לאורך 15 הימים של
פסטיבל הסרטים, לא הצטיינה עיירת־הנופש קאן בהופעות של מח שופים
נדיבים. תגליות של לוליטות, דוגמת ברוק שילדם לפני שנ־תיים,
או נסטאסיה קינסקי לפני שנה, לא נמצאו. החשפנית הבו לטת
בשטח היתה קשישה למדי ומשומשת למדי — אדי מיטשל. לכן
הסתפקו הצלמים בכוכבת מבוססת, יפה ביותר ואפילו אינטליגנטית:
אלכסנדרה סטוארט, המחלקת את זמנה בין ארצות־הברית וצרפת.
סטוארט ערכה מסע פירסום לסרט נזאדס קלוד, סרט על בית־הבושת
המפורסם של פאריס בראשית המאה. היא הציגה את ההרכב המלא
של הבית, כיאה למאדם מבית טוב.
סונ׳ה נוג ה: מונוגרפיה עניין שד ג*א<ג!ופ׳ה
זאת היא, בלי ספק, כוכבת הקולנוע והטלוויזיה הגדולה ביותר בברזיל. אם לשפוט לפי הופעתה בסרט
אני אוהב אותך, שהוצג בפסטיבל קאן, היא גם הנועזת שבהן. בברזיל התפרסמה הודות להופעתה בסידרת
הטלוויזיה גבריאלה, המבוססת על ספר, פרי עטו של מחבר דונה פלור נשואה לשניים, שהוצג גם בישראל.
אני אוהב אותך של ארנאלדו דאבור הוגדר בקאן כמטעם סכסי־קולנועי, אך מפיצים ישראלים שרצו לרכוש
אותו התלבטו: הסרט משופע מעמדי־אהבה מפורטים, וספק אם זקני ציון של הצנזורה יעמדו בכך.
ואדה ואדגיא!׳:
חתן ופלה
זה הרגע שכל במאי וכל שחקן
שואף להגיע אליו: קבלת הפרס.
אנדז׳י ואידה ואיזאבל אדג׳אני זכו
והגיעו הפעם, בפסטיבל ה־ 34ב״
קאן. ואידה קיבל את דקל הזהב
על איש הברזל (למרבה הצער
מגיע לישראל רק עתה, שנתיים
אחרי שנעשה הסרט, תקודם לו
־איש השיש) .ואידה ניצל את ה הזדמנות
וקרא לבמאים גולים כמו
רומן פולנסקי ואנדז׳י ז׳ולבסקי לח זור
הביתה ולהשתלב בחיי היצי רה
בפולין החדשה. אדג׳אני ניצ לה
את ההזדמנות להודות במיוחד
לז׳ולבסקי. היא זכתה בפרס כשח קנית
הטובה ביותר של הפסטיבל
על שני סרטים (רביעיה של ג׳יימם
אייבורי, וטירוף של דולבסקי).
איזאבל, שנעדרה מקאן בשנה ש עברה,
הופיעה לאחרונה לפני שנ תיים
באחיות ברונטה וכימעט שהח ליטה
אז לפרוש מן הבד. עתה
היתה השחקנית היחידה שהיתר,
מועמדת רצינית לפרס.
העול ם הזה 2285
ליליאנה סאוואני: כניסה חגיגית
הבמאית ליליאנה קאוואני, בהגיעה לארמון הפסטיבלים בלוויית
מארצ׳לו מאסטרויאני, המגלם בסירטה העור את הסופר קורציו
מאלאפרטה, שעל פי סיפרו עשתה את הסרט. קאוואני (שוער הלילה)
ערכה כניסה חגיגית אחרי שבע שנים של היעדרות, אבל היציאה
היתה פחות חגיגית. אנשים רבים סלדו מן המעמדים המגעילים שהל כו
ותכפו לקראת סוף הסרט, ורבים השמיעו מחאתם בשריקות בוז
צורמניות.
ן מווניו טיסות ציוטו במחיר מי1חד!
ה מו ע מ דו ת הסופיות בתח רו ת
מלכת המי 81׳
תהיינה א 1רח! תחברת
דידנתריד
ב טיול מ שו ע ב אי כ ר תי ם
טוס להלסינקי
נ$649-
הלוו 3111(1
טוס לסויז
החל מ־ 8329
הלוך ושוב
ה מו ע מ דו ת ה סופיו תבתח רו ת
יציאות בימי אי ב, ה,
מדלת המי 81׳
טוס לאמססוזם
תאופר! ה ב מוצרי םהטב עיי ם
ץ זע 11£ 6£4ע ז^14
כ י יופי אינו מיקרי
עם מוצרי ה קו ס מ טי ק ה של
ב יו ט י
ני יטשר
החל מ8323 -
הלוו ושוב
יציאות בכל יום גי
טוס ללונסמבווג
ב 8329
הלוך ושוב
יציאות בבל •1ם ה׳
־נ פי רלת קני תטיסיתהשנר
דירה
בת 2וחצי 3חדורים בדמי מפתח
בתל־אביב
להתקשר לשרית :
232262־03
החוג הישראלי
לכלבי שפיץ
ביום שבת 20 כיוני 1981 תתקיים
) )110118ו5ף/5
9נ/ב־ת סיור•
בו טי ם טיולי הג לי לתל *ביב, הירקון 142 טלפון 221372.220 819 :
ירושלים. בן סי ר 3ט ל .242720 חי פ ה, המגינים . 43ט ל 522 9 5 8
טבריה.הירדן .10ט ל 2 0 5 5 0 ,2 0 3 3 0הרית-שמ] 1ר.,תלחי
( פ סג חלון צפון) טל 49305ואצלכל סוכני הנ סי עו ת
תערוכת
כלבי שפיץ
(כולל פלכים כנענים) ארצית רשמית.
התערוכה תתקיים בקיבוץ מעברות
(על הכביש הישן דרומית לחדרה).
גמר כינוס ורישום.14.30 ,
התחלת התערוכה 14.45 כדיוק.
נא להביא אישורי חיסונים ותעודות יוחסין.
דמי השתתפות בתערוכה — 100.שקלים.
(הסכום כולל חבילת שי של מזון כלכים ״בונזו״)
* יהיה מזנון *
לברור פרטים נוספים נא לטלפן 751525־•03
חן טרמם
סופדצרסי #ן
לחייל
ואיון ד111מ ק
דיזל ! 1 1 1
דודי
מר איין א ח :
וד׳בשולמיתאלוני
בנו ש א: ה א מנ ם
עול םשלגב רי ם?
ביום ראשון ,21.6.81 ,בשעה 20.30 בערב, בדיוק.
באמפיתאטרון, במכון רודי לפסיכוטרפיה אנליפית,
הרצליה, רה׳ אהרונסון בכניסה לקיבוץ גליל־ים.
הכניסה 40 :שקל
ה עול ם הזה?285
)*11*1111
ב 1וו( ס
ז״ל וילנב: הב תעה השנה במרוץ הגדול
שנואה אגוז״ :ומלוע! המבווסס ביותו של אונה
אפילו הקבצן המפורסם ביותר של צרפת לא ויתר על נוכחות בקאן, הנחשבת לעיר היקרה ביותר
בצרפת, ואחת היקרות בעולם בעונת־הפסטיבל, כשכולם מקפיצים את המחירים אל-על. מונואה אגוז׳י,
היושב לו בדרך־קבע במרכז פומפידו שבפאריס, התייצב בחזית בית־המלון קרלטון המפואר, ונשא את
דרשותיו הפילוסופיות, על רקע כרזת־פירסומת לסירטו החדש של רוג׳ר מור, מסידרת ג׳יימס בונד. אגוז׳י
מצא את עצמו בחברת קונקורנציה רצינית ביותר, שכן השנה, יותר מבכל שנה אחרת, שימשה קאן מרכז
לנוודים ולקבצנים מכל הסוגים, שהפכו את חלקת־החוף היחידה, המוגדרת כ״חוף ציבורי״ ,לשק-שינה
אחד גדול, בזכות הלילות הבהירים ומזג־האוויר הנוח.
בסוף־השבוע שלאחר תום הפסטיבל בקאן נדדה החגיגה למונטרד
קארלו, שם נערך מירוץ הגראנד־פרי — אחד ממירוצי־המכוניות
החשובים ביותר בעולם, המצטיין בעובדה שהוא נערך ברחובותיה
הצפופים והצרים של העיר ולא מחוצה לה, או על מסלול מיוחד.
לפי מיטב המסורת נשטף המנצח — נהג־מירוצים צעיר ומפתיע,
שהגיע מקוויבק, דיל וילנב — במיקלחת של שאמפנייה, והשימ־חה
רבה.
1וח־דבש חדש
קיוה נין י׳נסק׳:
אנא לא היה משוגע
קירד, נידינסקי, בתו של הרק דן
הידוע, הגיעה לפסטיבל׳ להצ גת
הסרט היא רוקדת לבד, שעשה
במאי צעיר בשם רוברט דורנהלט,
על חייה ועל אישיותה המיוחדת.
בתמונה נראית קירה בחברת רו־ברט
שאזאל, מבקר קולנוע, שנמנה
על חבר־השופטים. קירה הפכה כל
אירוע בהשתתפותה לחגיגה, דיק־למה
שירים ברוסית, ורקדה על
שולחנות• ״אבא לא היה משוגע,״
הודיעה ,״אבל אני קצת מטורפת״ !
קארלום מאורה, הבמאי ה ספרדי
הידוע, הגיע לפסטיבל
במזל חתונה: הוא הציג מחוץ
לתחרות גירסה יפהפיה של
חתונת הדמים מאת גרסיה
לורקה, בכוריאוגרפיה חדשה
של גדול רקדני ספרד, אנתונ־יו
גאדס. בתחום הפרטי הציג
את אשתו החדשה (המציצה
מאחוריו בתמונה) .עד לפני
כמה חודשים היתד, היא ה שמרטף
בביתו, טיפלה בילדיו.
היום היא גברת סאורה, אף
שגילה אינו עולה בהרבה על גיל
הבכור בילדיו. כאשר השניים
הלכו יד ביד בטיילת, במיכנסי
ג׳ינס, חשבו לפעמים כי סאורה
שלח את ילדיו אל החוף.
213
0 *1 1 1 1 1 1 ,
ב 111ל ם .
ביוון בורג: מיגוש עד הגג
גאלרי לאפיאייט, חנות הכל־בו המפורסמת ביותר של צרפת,
תפסה טרמפ על בואו של ביורן בורג למישחקי הטניס של רולאן״
גארוס, וערכה מיבצע: יחד עם עיתון הספורט ל׳אקיפ ותריסר
עיתונים מן הפרובינציות, הזמינה שישים ילדים מוכשרים, בני
11־ ,9לשחק טניס עם האלוף. איזאבל בואסה (הנראית עם בורג
בתמונה למעלה) ,בת־המזל בת ה־ , 11 הגיעה לפאריס מן העיר
בלואה שבעמק הלואר, מקום שם שוכנת אחת הטירות המפורסמות
והיפות ביותר. הילדים זכו לחווייה כפולה, שכן מיגרש־הטניס
הוקם על הגג, והשמיים התחשבו בקטנים ולא הזילו אף דמעה.
פטויק סגל: כסא גלגליה תל הטיילת
כלי־רכב לא שיגרתי בלט על רקע מכוניות רולס־רוייס ופורשה, שהפגינו ברק בשדרה הראשית
שלאורך החוף הידוע בשם קרואזט. היה זה כסא־הגלגלים של פטריק סגל, מחבר רב־המכר האיש שהלך
על ראשו, שהגיע לקאן לרגל הקרנת סירטו על אולימפיאדת־הנכים. רבים מחאו לו כפיים כשעבר
בריכבו, מלווה בלהקת צעירים על אופנועים — מחווה שהוכיחה כי גם ביחסי־ציבור לנושא שכזה אפשר
להעזר בהומור.
ג ״מי קונווס : המעריצים הפרטיים
שהצו
את האוקיאנוס
פלה: איזה פלאי איזה ביה!
שחקן הכדורגל המהולל, פלה, הגיע לפאריס כאורח־הכבוד
במישחק בינלאומי שהתקיים בין ברזיל לצרפת, ולא היה מאושר
ממנו תחת שער הניצחון. אמנם פלה כבר אינו פעיל על המיגרש,
אבל הוא נ)א לאסוף תואר מיוחד שהוענק לו ,״אלוף המאה
בכדורגל״ ,ולחלק חתימות ככוכב־קולנוע. שכן מפארים ירד פלה
לקאן, שם קישט הצגת טרום־בכורה לא רישמית של הסרט הבריחה
אל הניצחון. זהו סרט של הבמאי ג׳ון יוסטון, על מישחק כדורגל
בין שבויים מבנות־הברית נגד ניבחרת של הצבא הגרמני בפאריס
הכבושה• השמועה על בואו של פלה עשתה גלים, והעמידה על
הרגליים את מישטרת העיר ניצה כתיגבורת לשוטרי קאן.
המתחרה היחיד על תודעת-
הקהל לפסטיבל־הסרטים היה
פסטיבל־הטנים, שנערך באותה
תקופה במרכז הטניס שליד
פאריס, רולאן־גארום. סידרת
התחרויות ברולאן־גארוס היא
השנייה בחשיבותה אחרי וינז־בל
תן, כשהשלישית היא זו
של פלשינג חדוס בארצות־הב־רית.
חלומו של כל טניסאי
מצטיין הוא, כמובן, לזכות באו תה
השנה בכל השלוש. ועל כן
באים כל הגדולים לכל השלוש.
השנה נפלה ההפתעה הפחות
נעימה בחלקו של ג׳ימי קונורס,
שלא הגיע אף לחצי הגמר,
ונאלץ להתנחם במעריצים ה פרטיים
שהביא איתו מעבר ל־אוקינוס:
אשתו פטי ובנו
ברט. לעומת זאת בורג, שנפ צע
במונטה-קארלו כמה שבו עות
לפני כן, היה המנצח ה גדול
על אף פציעתו.
ה עו ל ם הז ה 2285
מחפ שים דירה?
אני אשיג לבם את המימון
(ובהתאם לגובה הננ ס תנ ם
אולי אפילו את בולו).
• אני לוקח על עצמי את הריצות והסידורים הכספיים
ודואג שתקבלו את המשכנתא לה אתם זכאים במהירות
הגדולה.ביותר.
את סכום הכסף שחסר עדיין להשלמת הרכישה אני מוכן
לתת לכם בצורה הלוואה משלימה נוחה.
הכנסו למשרדי ונדבר גם על זה.
איפה בדיוק אני מציע לנם זיוה
בין כל אתרי הבניה שלי ברחבי הארץ תוכלו ודאי למצוא את
האזור המתאים לכם. אני בונה בשיתוף עם משרד הבינוי והשכון,
אך הגימור המושלם בדירות שלי הוא ברמה הגבוהה בהרבה
מזו שהוא דורש: מקום יבנה
אור־יהודה
נס־ציונה רמלה כפר־סבא(קוטג׳ים)
תל-אביב:
יפו(שד׳ ירושלים)
יפו(רה׳ שבטי ישראל)
כפיר
רה׳ מחל
רה׳ בירנית
מם׳ החדרים
3,31/2,4
גודל הדירה
74 - 91מ״ר
מ׳י׳ר
72 - 96מ״ר
73-92מ״ר
92-102מ״ר
3 ,31/2
2,3,31/2,41/2
56-105מ״ר
75 - 85מ״ר
55 - 98מ״ר
הדירות במסגרת תוכניות הבניה של משרד הבינוי והשכון.
* זכאי משרד הבינוי והשכון: זוגות צעירים, עולים חדשים,
״הטבת תנאי דיור 3+״
גניש שלום בע״מ -משרדי הרשמה:
ת״א -פינסקר ,30 טל 03-295851 .
• העצמאות ,27 טל 052-85046 .
.15.30-19.30 ;09.00-13.30
ט ל ־ א ר וי ו
שמי שלום גניש ואני קבלן פרטי.
ב־ 8השנים האחרונות בניתי 5000 דירות ואני גאה בכל אחת
מהן.
אני יודע כמה קשה היום לרכוש דירה שכולה שלכם.
הדרך שאני רוצה להציע לכם * למימון הדירה היא קצרה
ופשוטה:
• אתם באים אלי עם אישור הזכאות שקבלתם ממשרד
הבינוי והשכון ומשלמים דמי הרשמה 4000-2500 שקל
(בהתאם לגודל הדירה) שיופחתו ממחיר הדירה לאחר
חתימת החוזה.
10/0מהאנשים ,
הקונים:פמנ-שאוב לורנץ הם עשירים.
90$הנותרים הם-נבונים.
111 שאוב לורנץ היא
טלויזיה צבעונית יקרה,
אולי גם
היקרה ביותר בשוק.
כולם יודעים כי
111 שאוב לורנץ הינה הטלויזיה הצבעונית
הטובה בעולם.
העשירים קונים אותה
כי הם יכולים
להרשות לעצמם
את הטוב ביותר.
הנבונים קונים אותה
כי הם יודעים
שאינם מספיק עשירים
כדי לקנות טלויזיה
זולה.
111 שאוב לורנץ היא
טלויזיה אמינה
וללא תקלות.
לכן ההשקעה בה
מחזירה את עצמה באיכות לאורך שנים. .
111 שאוב-לורנץ
היבואן הבלעדי 1ר!
רחוב פרץ ,4תל-אביב, טלפון.624193 621984 :
הטלויזיה הטובה בעולם.
להשיג בחנויות האלקטרוניקה המובחרות
העולנ^זזה 2265
11*111111
ל מי הוז עקהקר דיו לזז. המטפל
ברא שי ה מדינ ה, ש הו בהלמ חו ץ־ל אד ץ?
1 ,בקהיליה הרפואית נארץ
רווחת האמונה שכל רופא ה מטפל
בראש־הממשלה, מנחם
בגין, צפוי לתקלה. הקורבן
הראשון היה הפרופסור אליהו
לוריא מבית־החולים איכילוב,
שהיה רופאו האישי של בגין
במשך 35 שנים ושהציל אותו
ממוות בטוח בשני התקפי־לב,
לפני הבחירות ב־ 1977 ואחרי הן.
לפני שנתיים נפטר לוריא
בשנתו. השני בתור היה ה פרופסור׳
שלמה לניאד־ו,
מנהל היחידה לטיפול נמרץ
בבית־החולים איכילוב, שירש
את בגין מלוריא, עד שעבר
דאש־הממשלה להתגורר בירו שלים.
לאחרונה אושפז לניאדו
במצב אנוש בבית־החולים בג לל
קרע פיתאומי ודימום מא-
סיבי במעי הגם. במשך שלושה
שבועות הוגדר מצבו כקריטי,
והוא עדיין זקוק לניתוח נוסף.
הבא בתור היה הפרופסור
סלאבין לביא, מנהל המח לקה
הנירולוגית בבית־החולים
הדסה בירושלים, שאליו הגיע
בגין אשתקד, כאשר לקה ב שטף
דם במוח. לביא נפטר
לפני שבועיים משבץ־הלב. מי
שמודאג עכשיו הוא הפרופסור
מרווין גוטפנץ, הקרדיולוג
של בגין בהדסה בירושלים,
המטפל גם באשת ראש־הממ-
שלה, עליזה בגין, המאוש פזת
! 8את מנחם בגין מכנים
עכשיו בחוגים מסויימים ב עיתונות
המצרית בשם ביגנין,
שפירושו משוגע, משורש ה מילה
מגנון.
81׳ אנשי רשת־הטלוויזיה
האמריקאית אן־בי־סי צילמו
את המיפגש בין בגין לבין
אגווד אל־ ס אד א ת באו-
בשיעור של 80 עד 100 אחוזים.
ילד בן ,8שנשרף כולו בחגי-
גת־פורים ושעבר עשרות ני תוחים,
כונה על־ידו ״סטיק
עם עצם״ .נער אחר, שנפל
לקדירת שמן רותח, הפך אצלו
ל״גריל אש״ ..כתב הטלוויזיה
לענייגי־בריאות, בניה ב ך
נ ץ, לא החזיק מעמד והתעלף.
הוא הוצא החוצה להתאוששות.
! 8בתוכנית־הטלוויזיה שעה
טובה הופיע העיתונאי נחום
כרנ? ,$ולא יכול היה לנקוב
בשמות הפוליטיקאים שעליהם
כתב. כאשר דיבר על אישיות
פוליטית מסויימת שהופיעה
מוקד, ושבבדיקה בתוכנית התגלה שסיפרה שם כזבים,
התכוון ברנע לאריק שרץ.
במוקד סיפר אז שרון שאילו
רצה להתחכם היה מחכיר את
שלאנשי הליכוד יש זמן למ סיבות,
עסוקים אנשי־המערך
בתעמולת־בחירות אינטנסיבית.
81 הסופר עמוס
אומר :״אני בז בלבי לסיסמה
האורתופדית של הליכוד על
זקיפות הקומה.״
81 הפרקליט אברהם לנד־שטיין
טוען שראשי סיעת
המפד״ל התנגדו להפצצת הכור
בעיראק, מפני שהם חששו
שמא יצטרפו גם יוצאי־עיראק
למיפלגתו של אהר ץ אבו־עוז
חצירא.
בראיון עם איתן דג־
ציג סיפר ח״כ שימעון פרס:
ידיד ירדני אמר לי :״תתאר
לעצמך שאתה נקלע לחדר אחד
עם המלך חוסיין ועם יאסד
ערפאת, כשהוא חמוש ב־
משה טיומקין
! 8נשיא האגודה העולמית
של הקרדיולוגים ומנהל מכון-
הלב בבית־החולים תל־השומר,
הפרופסור הנוי נויפלד,
מטיף לירידה במישקל כאמצעי
למניעת מחלות־לב. בחורף ה אחרון
גדל מישקלו של הפרו פסור
ב 15-קילוגרמים מיו תרים.
לאחרונה היה בסיור
באירופה, והתרוצץ ממדינה
למדינה, בקונגרסים שונים ש בהם
היה חייב להשתתף. באמצע
הסיור הוזעק טלפונית
לחזור ארצה להתייעצות רפו אית
סודית, בעלת חשיבות
ממדרגה ראשונה, כדבריו. נוי-
פלד מטפל בכמה מדינאים מן
השורה הראשונה בארץ. ה שבוע
נראה רזה יותר, וסיפר
כי הוריד 20 קילוגרמים מ-
מישקלו. נויפלד, המטפל, בין
השאר, במנחם בגין, במשה
דיין ובשימעץ פרס, סירב
לגלות אל מי הוזעק הפעם.
אחת מכוכבות להקת״המחול האמריקאית,
שבאה ארצה כדי להופיע בתערוכה
״אדם ומעוני ״,הנערכת בגני-התערוכה בתל־אביב. ליסה
(מימין) הינה אחת הוותיקות בלהקה. לפני שבועיים התחתנה
באמריקה עם נכה מילחמת וייט־נאם, אך נאלצה לעזוב אותו
בבית, ולבוא לארץ להופעות. איתה בתמונה: עוד רקדנית מן
הלהקה, ויקטוריה טיילור בת ה .23-שתיהן מתגוררות בלוס־אנג׳לס.
העו ל ם הזה 2285
בדרגת ניצב ומפקד מחוז תל-אביב
במישטרה, היה בסיור בכיכר־אתרים
בתל־אביב, שאליו הצטרף גם טר״חפנים, ד״ר יוסף בורג. בעודם
מבקרים באחת החנויות בביבר, היה טיומקין עסוק במישחק
הקוביה, בשבורג מתבונן בו. הפטנט של הקוביה, שהומצאה בהוג*
גריה, הוא בכישרון המשחק בה, שעליו לדאוג שכל אחד מששת
ציריה יהיה בעל צבע זהה. הקוביה הפכה לאופנה בבל הארץ.
פירה, אך צילמו גם את אנשי
הטלוויזיה הישראלית, כשהללו
מצלמים את המיפגש מבלי
לצלם את בגין, ביגלל חוק-
הבחירות, שלפיו אסור להר אות
אף אחד מן המועמדים
בבחירות הקרובות. הרשת ה אמריקאית
תראה לצופיה איך
עובדת הטלוויזיה בישראל.
ליסה מיילס
וחוש־הומור
ציניות
מקאברי מאפיינים את הפרו פסור
רץ וקפדי, מנהל יחי דת
הכוויות בביודהחולים הדסה
בירושלים. השבוע סיירו ב מחלקתו
כתבי רפואה ובריאות,
והוא הדהים את כולם בסידרת
שיקופיות בצבע, שבאמצעותן
הדגים את הישגי היחידה ב־הצלודחיים
במיקרים של כוויות
! 17 | 1 1 7 1 *1111ך ף 1הכדורגלן המצטיין של מחזיקת גביע
1 1171/111 המדינה, קבוצת בני-יהודה, מבוקש
ביותר בימים אלה על״ידי כמח קבוצות כדורגל בארץ. הוא נוכח
במסיבה שערך לכבוד השחקנים מיפעל ״עלית״ ,שם התבדח עם
יושב״ראש מועצת״המנהלים של המיפעל, מרק מושביץ .״המיפעל
שלך הוא ערובה להצלחה,״ אמר קירט למושביץ ,״עובדה שגם
מכבי תל-אביב בכדורסל היא אלופת המדינה בדיוק כמונו״.
החווה שלו לאמו, אך האמת
היא, כפי שגילה ברנע אחר־כך,
כי אריק באמת רצה להח כיר
את החווה לאמו, אך גילה
שהחוק אומר שאם המחכיר
מת, צריך היורש לשלם מס־עיזבון.
במיקרד, כזה היה על
אריק לשלם מס־עיזבון על ה חווה
שלו. לכן לא עשה זאת.
81 האישיות הפוליטית ש ביקרה
בכנס של ספרים, ש אותו
כינה ברנע ״כנס הז׳קלי־נות״
,היתד, אבא אגן.
! 8שגריר גרמניה בישראל,
קראום שיץ, עוזב את יש ראל
ומתמנה כמנכ״ל רשות־השידור
בברלין. השבוע נערכו
לו מסיבות־פרידה רבות. אחרי
שראש־עיריית תל-אביב ש ל מה
(״צ׳יצ׳״) להט, ערך
לו מסיבה, החליטו מנהל מלון
היל טון, דיטר הוכנשטיין,
ועורכת דבר, חנה זמר, לע רוך
לו גם הם מסיבת־פרידה.
זמר התנצלה כי אנשי־הליכוד
היו מיוצגים במסיבה שלה יותר
מאשר אנשי־המערך, כי בעוד
אקדח שבו יש רק כדור אחד.
אל מי, לדעתך, הוא יכוון את
האקדח ז כמובן, אל המלך
חוסיין
81ח״כ אכא אכן פגש
בעורך־הסקרים ופרשן־הבחירות
חנוך פפי ת. שאל סמית את
אבן :״מה שלומך?״ השיב לו
אבן :״אתה צריך להגיד לי
מה שלומי.״ ענה לו סמית:
״שלומך האינדיווידואלי הוא
טוב, אבל מצב תנועתך קשה.״
81 בתוכנית־הרדיו כל צבעי
הרשת ראיין יוסי ג ר בי את
הפסיכולוג המהולל ויקטור
שהמפורסם בהם הוא אדם מח פש
משמעות. הוא סיפר כי הת אהב
בישראל לראשונה לפני
שראה אותה. זה היה לפני כ עשרים
שנה, כאשר הוזמן לכאן
בפעם הראשונה, ובמטוס מצא
עלון של משר־התיירות שאמר
כי ישראל היא ארץ בעלת־מש־מעות
..״מאותו הרגע ידעתי כי
אני אוהב את הארץ הזאת,
מאחר והתורה שלי, הלוגו־תרפיה,
דוגלת בחיפוש מתמיד
אחר המשמעות.״
217
ייקוק
הפגינה דבורה דיטמן, מעצבת־האופנה
בת ה״ .33 למסיבה של עמית היא באה
מיבנסי הרמון בצבע בסף ובצעיף בסף. השבוע היא טסה לגרמניה,
זם עומדת להערך תצוגת־אופנה שבה בל הדגמים הם מפרי עיצובה.
כולם חושדים בי שאני מבלה
באופן פרוע, אך האמת היא שב שבועות
האחרונים לא הציפו אותי
ביותר ממסיבה שבועית אחת.
השבוע חל מיפנה לטובה. עושה
רוישם כי תשדירי־הפירסומת של מעוררים המיפלגות בטלוויזיה
את דמיונם של עושי־מסיבות ב עיר.
במסיבות
שהצלחתי לבקר הש בוע
נתקלתי באופנה חדשה. ה אורחים
מופיעים עם מדבקות שו נות
ומשונות, המתייחסות למיפ־לנות.
למשל, רק לא ליכוד יכול
ישבן פולים׳
מפגינה הציירת ליאת נישרי, שנטלה את
אחת המדבקות, ושמה אותה על ישבנה.
במסיבה של זיו היתה שימחה רבה, אורחים שונים באו בתלבושות
מוזרות, שיחקו במדבקות והשתוללו. ליאת היא משוגעת למסיבות.
טלישיית התאומים ד־
וופר שלמה שבא, אשתו, השחקנית זהרירה חריפאי
בעל הבאר, עמית לוינסון• שלמה הוא בן מזל
תאומים ומכיר את עמית
מתגוררים בצפון תל־אביב
שלמה גילה שם ידידים
סביב מזלות, באשר כל
במסיבה של שימחה זיו (מימין) השחקנית אורלי
1י 111 *1זילברשץ ובמאית״הסרטים דליה מבורך. השתיים
זיימו בימים אלה עבודה על סרט קצר. משמאל: עמית עם ידידת.
שנים רבות. הוא ואשתו
בקירבת הבאר של עמית.
אחרים והשיחה נסובה
אחד משבח את מזלו.
זיו,
אשר
פשט
הרגיש שימחה
חולצתו.
תעמולה ב חיו ו
ללוגיקה באוניברסיטת תל״אביב. לידה בתמונה :
תלמידה שלה, נורית גפן. ענת היא אחת מיוזמי
המדבקות ״רק לא ליכוד״ .בעלה של נורית, המשורר
יהונתן גפן, בא גם הוא למסיבה העליזה.
הוא אברהם גולדשטיין, הנקר
11י ! ל ׳|י ן 1ן 11ן 1 1ן! 1 1י 1ל
גילה. היא באה עם חבר חד
שלה, הולנדי בשם רולף, והשניים מצהירים על אהבה בוערת. גיל
אפילו מבטיחה להתחתן אתו בעתיד. הם באו למסיבה של עמיו
בקבוק
החזיק צמוד השחקן בידו
יצחק (״פיצ׳ו״) בן־צור, ששוחח
בקולניות עם אורחים רבים.
1X11* 11 1*1; 11 *1ביקשה השחקנית לשעבר, חנה עדן, במסיבה
* 11 1\ 1של עמית. חנה, קצוצות־השיער, באה עם
דיד שלה, ומאז הסרט האחרון שבו השתתפה היא מצהירה כי היא
חה עכשיו .״אני כבר לא כוכבת, ולכן לא צריך לצלם אותי,״ הודיעה.
1111ה היה הנושא המר־כזי
בשיחותיה של
ניצה שוחט, שהיא מעצבת־אופנה.
להיות גם רק לא ליקוק או רק
ליקוק. זה הפך כבר מישחק חב רתי
חדש. תוסיפו לזה את בני
מזל תאומים, הידועים כאוהבי
מסיבות, והחגיגה• גדולה.
עורך־הדין שימחה זיו חגג
את יום־הולדתו ה־ .33 בעל הבאר,
עמית דוינסון, חגג את יום־
הולדתו ה־ .25 להקת דודה חגגה
את סיום התוכנית שלה. השחקן
דוכי גל חגג את סיום צילומי
סירטו האחרון.
אני נדדתי ממסיבה למסיבה,
והפסדתי את הקומדיה המשודרת
של כל המיפלגות בטלוויזיה.
.אצל עמית לוינסון פגשתי גב רים
שבאו עם גברים ונשים שבאו
עם נשים. לעומת זאת אצל דובי
גל פגשתי בעיקר נשים, ואצל
שימחה זיו פגשתי בפירוש את כל
העיר. אל להקת דודה באו הרבה
זמרים, שאחר־כך גם באו אל זיו.
כל המסיבות הצטיינו במאכלים
אקזוטיים, כמו אורז הודי אצל
עמית, ויסקי חופשי אצל זיו, טחי נה
וגבינות אצל דובי גל, ובלהקת
דודה נאלצו האורחים לאכול את
הסנדוויצ׳ים של מיזנון צוותא.
להקת דודה שרה בלוז ביפא־
נית, בשיתוף עם אפרים שמיר,
שחז^מארצות־הברית, ואצל שימ חה
זיו התחבאו אורחים רבים ב־מירפסת
הארוכה והמוזרה. אצל
עמית הצטופפו כולם במירפסת
של הבאר ואצל דובי גל רקדו
על הגג.
החום והלחות שלטו בכל המסי בות,
אך לא ־גרעו מן ההשתול לות.
ואני, שלא בדרכיי, מצאתי
את עצמי נסחפת עם כולם ללגום
לגימה אחרונה של בוקר באחד
הבארים של תל־אביב, שם פגשתי
את כל נושרי־המסיבות.
שנות ה־30י
לפחות באופנת התיסרוקות, הפגינו אי
מור זילברמן (מימין) ,זמרת בלהקת ״ה
החדש״ באמשטרדם. לידה: סטלה עמר, הלומדת איפור קולנו
למי התכ הנז
לךל עי ר
מנכ״ל רשות־השידור ל שעבר,
יצחק ליבני, יזם
בשעתו את הקמת רשת ג׳
ברדיו. אז זה עורר התנגדות
רבה מאוד מצד מישרדי־ממ־שלה
רבים. כיום, במלאת חמש
שנים לרשת הפופולארית, מת אונן
ליבני כי למעשה הוא
סידר את עצמו משום שעכשיו,
כאשר הוא עסוק מרבית שעות
היום בקריאה, כל רעש מפריע
לו. בדירה משמאלו בוקע הקול
של גלי צה״ל שזמן השידור
שלו גדל מחמש ל־ 24 שעות
בזמן שליבני!ניהל את התחנה,
ובדירה מימין הוא שומע את
רשת ג׳.
־ ! 0הזמר מ תי כספי סיפר
את הבדיחה הבאה: אדם אחד
מטלפן לביתו. העוזרת מרימה
את הטלפון והאיש מבקש לדבר
עם אשתו. אומרת העוזרת:
״היא לא יכולה לגשת לטלפון,
היא נמצאת בחדר־השינה עם
עוד אדם אחד, והם סגרו את
הדלת.״ אומר הבעל המטלפן:
״את מכירה את המיזנון ב־סלון?
תפתחי את המגירה רד
שנ״ה, ושם תמצאי אקדח. תו־
£לז לילהיו*
מחי
נעל״ מ ״ ע 08״ 1מ ר״חת, ינעל״ י מ, י
נ עלת הנעי׳ קדמ י 5 -דלתות•
0אפע
***>י^ ^מושלם׳ ע ם
ת ל*-נינ טי
חי פ ר, ט ל• 7ג
״רנו •5שלוש דלתות
נבון ליום 10.6.81
108.925ש׳
י בו א אי שי -חסנחמשמשתי
חברת דניש נערכה לסייע לך ביבוא אישי
ממיטב היצרנים האירופאיים. י רהיטים ואביזרים ברמת עיצוב ואיכות בין־לאומיים,
המתאימים לביתך ולמשרדך.
גובה הקניה החל מ־.$250
הצעה זו מתאיקה למעצבי פנים,
לאנשי מקצוע ולקונים בעלי דרישות גבוהות.
זי^ודגיש
רמת־גן, דיר ז׳בוטינסקי . 104 ירושלים, רח׳ הסורג, מול בנק ישראל.
חיפה, ככר מטלה מריס החדשה, הכרמל הצרפתי, אילת, מרכז מסחרי, צופית עילית.
באר־שבע, רח׳ החלוץ . 104
אשתו של הבמאי ניסיס דיין,
באה להצגת־הבכורה של ה*
סרט, שבו כילבה בבימויו של
בעלה ,״סופו של מילטון לוי״.
את הסרט היא עשתה לפני
שנתיים, וביום היא נמצאת
בחודש השמיני להריונה. לה
ולניסים יש כבר בן אחד. בסרט
משתתפים לצידה גם ה זמר
אושיק לוי ודב גליקמן.
ציאי את האקדח, תלכי לחדר-
השינה ותירי באשתי ובאדם
שנמצא איתר, במיטה. אחר־כך
תשימי את האקדח בתוך שקית
ניילון, תלכי למירפסת של
המיטבח ותשליכי את השקית
אל תוך בריכת־השחייה, למטה.
אני ממתין על הקו.״ כעבור
שתי דקות חוזרת העוזרת אל
הטלפון ואומרת :״עשיתי ב דיוק
מה שאמרת, יריתי ב שניים,
שמתי את האקדח בתוך
השקית, ורציתי לזרוק אותז*
למטה, אך לא מצאתי בריכתו
שחייה.״ שואל האיש :״רגע,
זה לא מיספד 7406944ז״ עוטה
העוזרת :״לא, זה מיספר
.7586755״ מתנצל המטלפן :
״סליחה, טעות...״
העזל ס חזה 2285
ה אל מוני םשאמ רו ל תו ר כי:
ה קו ד ש והרוג ש ם את הפולני״?
קדוליין לנגפורד
השחקנית, משחקת בחורה אמריקאית בחולת־שיער בסרט
״שיגעון של אבא״ .באחת הסצינות בסרט היא משתזפת בעירום
מלא על המירפסת של הורי החבר שלה, דבר שגורם לבל השכנים מסביב להציץ• אחרי תום הצילומים
נשבעה קרוליין שיותר לא תצבע את שערה, מאחר שהצבע הכחול הרס את צבע השיער הבלונדי
הטיבעי שלה. היא נאלצה להסתפר. להופיע בעירום מטריד אותה כרגע פחות מאשר צביעת השיער.
! 8בדיחה חדשה מספרת
כי התורכי שהתנקש כאפיפ יור
יוחנן פאולום ה־ 2פשוט
טעה. הוא קיבל הוראה ״ללכת
לעיר הקודש ולהרוג את ה פולני״.
רוני ינקול
מפיק-הסרטים י אקדימן
ובמאי הסרטים
גולדוואסר נדהמו לקרוא
באחד העיתונים, כי זכו כפרם
הראשון בתחרות של סרטי־פירסומת.
הסתבר כי הברת־פירסום
הגישה את סרטם של
השניים לתחרות, ולא טרחה
להודיע להם•.
מאמן־הכדורגל של הפו
על תל-אביב, דויד שווייצי,
סיפר כי שחקני־כדורגל ותי קים,
ששוב אינם פופולאריים,
סובלים מכך שאנשים אינם
מזהים אותם. הוא הביא ל דוגמה
את הכדורגלן שייע
גלזי, שסיפר כי פעם בא
לצפות במישחק של הפועל,
והסדרן לא זיהה אותו וגירש
אותו מן המקום. אחרי זה
החליטה הנהלת הפועל להקצות
מקום של כבוד במישחקים ל שחקנים
ותיקים, מעין בית־לורדים
קטן.
1הבדרן דודו דותן הוציא
ספר־שירים לילדים׳.הוא
סיפר שכתב את הספר כאשר
טס שעות ארוכות בארצות-
הברית .״יום אחד טילפן אלי
משהו, בעל מבטא פולני כבד,
ואמר לי שהוא רוצה לפרסם
את הספר שלי. חשבתי שזו
מתיחה והתחלתי לדבר איתו
גם אני במיבטא פולני. רק
כאשר אמר לי שאינו משלם
כסף עבור העניין, הבנתי ש־המטלפן
הוא באמת מוציא-
לאור, ושלא עובדים עלי.״
: 1ראש מחלקת־הצלמים
בלישכת־העיתונות הממשלתית,
משה מילנר, היה עייף ב יותר
לפני שבועיים. הוא נסע
לאופירה פדי לצלם את ה פגישה
בין הנשיא המצרי לבין
ראש־יהממשלה, צילם שם ב משך
מרבית שעות היום, חזר
לתל-אביב בשעה 7בערב, כדי
לפתח את התמונות, ומשם
מיהר לאוניברסיטת תל־אביב,
משום שבאותו ערב קיבל את
התואר השני באוניברסיטה.
נושא הקורם שלו הוא ארצות
מתפתחות, ועבודת־הגמר שלו
עסקה בשיתוף־פעולה חקלאי
בין מצריים לישראל.
81 השמועה שנפוצה בארץ
(וגם בהעולס הזה) ,כאילו הוא
כותב חומר־תעמולה עבור ה ליכוד,
הרגיזה מאוד את יופי
פנאי. איש לא הציע לו לכ תוב
חומר כזה, ואילו הציעו
לו היה מסרב מכל וכל. לדב ריו,
דיעותיו ״רחוקות מאוד
מדיעות הליכוד.״
! 8סאמיה נח׳לה, אשתו
של הנספח הכלכלי בשגרירות
בישראל. ,סיקרי
מצריים
נח׳.ל ה, עזבה את ישראל ב יחד
עם בעלה, אחרי שהועברו
להמבורג. לפני עוזבה קנתה
חולצה רקומה, בעיצובה של
יהודית גוטפריד. השבוע
טילפנה סאמיה לידידה בארץ
ואמרה :״תראי איך אני ממ שיכה
להגשים את הנורמליז ציה!
בכל קבלות-הפנים ה רשמיות
אני לובשת את החול צה
של יהודית.״
8 1מלכת־היופי העולמית ל שעבר,
רינה טור, נשאלה
אם קרה פעם שהיא -התאהבה
באחד משומרי־הראש שלה,
כאשר ענדה את הכתר. השיבה
מור :״פעם אחת ישבתי ב-
בית־המלון שלי בניו־יורק, עם
גלגלים בשיער ובחלוק בית,
כאשר נכנם שומר־הראשי שלי
ואמר לי שהוא מאוהב בי.״
כאשר נשאלה אם יצא מזה
משהו, ענתה :״כן, למחרת
בשומר־ראש אותו החליפו
אחר.״
81 עורך העיתון אל־גונז־הוריה,
מוחסיין מוחמד,
שאל עיתונאי ישראלי אם זה
נכון כי 31 רשימות משתתפות
בבחירות הקרובות. משנענד.
בחיוב, אמר בחיוך של שימחה-
לאיד :״אני מאוד מקווה ש כולם
ינצחו בבחירות.״
מי׳יייי
*מויל׳מ 7/ ,גפי, £צימ>/׳
^י&פי׳ * 0פ 0וזג•
?/מיי^י סידי׳
״ ן ע0
ל,ר ׳ 7ן י
אמריקנו אמרטו
!חום שרים
מופיע בהצגה החדשה ,״סיפורי דקאמרון״,
שבה הוא מגלם שיבעה תפקידים. מימין :
שליט כגזירה, העומדת לאנוס את גנן תמינזר. באמצע: שליט
כמלך גגגד עם המלכה, אותה משחקת ענת קורן. בסצינה זו הוא
עורך מיסדר למשרתים, כדי לגלות מי מהם בילה עם אשתו. משמאל:
שליט כמלך בבגדי״לילה, ברגע שנודע לו כי אשתו בגדה בו עם אחד
המשרתים שלו. כל התפקידים הם קומיים, ושליט גורם לצחוקים
אדירים של הקהל הממלא את האולם בבל פעם שההצגה מועלית.
וודקה לימון הרביעיה החדשה
משקה ראשון• אצלכם בבאר
11 כדמל מזרחי
מיקב• ר א שון לציה יזכרו! יעיןנ
העו ל ם הזה 2285
דדך הל״כוד
הי א הדרך הנכונה־ד הרסכלכל
ס״ה /ה חז ר
א ! 6 /4מ. סו אי ע
חיים בן־ שחר הכין לעצ מו
מילון שלסל אנג
,צברי. ל שי מו ש בנאומיו
דבורה
העיתונאית
נמיר החליטה לערוך בביתה
מסיבה בליל־הבחירות. היא
הזמינה 20 זוגות של ידידים,
שכל אחד מהם מצביע עבור
מיפלגה אחרת. המסיבה תת קיים
בחצות, וכל זוג יביא
עמו דברי־אוכל. הם ימלאו
שאלונים, וישימו בקופה ה כללית
עשרה שקלים. מי ש ינצח
יקבל את כל תכולת ה
צביהה כיין,״ אמר. אש תו,
מירה רקנטי, חזרה ב ימים
אלה מפסטיבל קאן, שם
הוצג סרטה הראשון, אלף
נשיקות קטנות.
8 1הידידה האחרונה של
כתב-הספורט איכס ני ל ע די
היא צעירה יפה ואכזוטית מ מוצא
סיני. עובדה זו לא הפ ריעה
לו להקציב אחד מחדריו
בדירתו הלונדונית לידידות
| 1 \ 1 ¥ך 1ך הרקדן החירש־אילם מלהקת ״קול ו־
1111 *1דממה״ בא לפתיחת התערוכה של ה \/1י
ציירת עדית פאנק בפואייה של תיאטרון ״הבימה׳ /כדי לחזות
בעבודותיה, להן היא קוראת ״תנועה בצבע״ .עדית (עמו בתמונה)
ציירה את מאיר (בתמונה למעלה) בשעה שערך חזרות עם הלהקה•
קופה. אחד התנאים למוזמנים
הוא, שהם חייבים להישאר ב ביתה
עד 6בבוקר. תנאי נו האיסור
לשוחח על
מניות, מכוניות ורכילות, אלא
על פוליטיקה בלבד.
81 המישנודלמנכ״ל בנק
דיסקונט, ליאץ רקנטי, הח ליט
״לצאת מן הארוך, ול גלות
ברבים את תמיכתו ה כספית
במופעי-אמנות שונים.
״כאשר הבימה פנתה אלינו
וביקשה שנתמוך באחת ה הצגות
שלה, הצי׳עו לנו שתי
הצגות: תל־אביב הקטנה ו הקמצן.
בחרנו מיד בתל־אברב
הקטנה, כדי שלא תהיה לנו
חלילה תדמית של קמצנים.״
למיבצע ה שי ת תוו ם של ה אגודה
למען החייל וגלי צה״ל
תרם הבנק את התרומה השניה
בגודלה, אך סירב לנקוב ב סכום.
גם להפנינג של אייכי
גתן, שנערך השבוע ,״תרמנו
ה עול ם הזה 2285
ישראליות ותיקות, כמו הדוג מניות
ציפי לוין ויפה כפיר,
הנמצאות בלונדון. הן עוברות
מבוטיק לבוטיק, לבושות ב אופנה
ישראלית, ומוכרות את
הבגדים שהן לובשות.
81 הציירת רחל טימור
הציגה את עבודותיה בווינה,
שם פגשה במיקרה את הזמר
אבי עופרים, שהציע לה
לעצב את העטיפה לתקליטו
החדש, העוסק בגמילה מסמים.
אבי אירח אותה בווינה והטיס
אותה לחופשה בסאן־טרופה.
! 8אנשי המערך פנו אל
הפרופסור חיים בן -שחר,
המועמד לתפקיד שר־האוצר,
ואמרו לו כי בשידורי-התעמולה
כדאי לשבץ גם מלים בשפה
יותר פשוטה, כדי שהכל יוכלו
להבין אותו. בן־שחר ביקש
מחבריו להכין לו מילון קטן
של מילים שימושיות, כמו
״אכל אותה״.
בלננים
מאת
דני אלהש מי
סוריה? איבה ז ה?
מזר -זמן רב לא הצליח אורח זר בישראל לשמח את
ליבי כמו נבחר־הציבור האמריקאי, קונגרס־מן ז׳ק קמם.
הוא ממש נהדר. הוא מסורק להפליא, כל שערה
מונחת בדיוק במקומה הנכון. כאילו הולך אחריו ספר
בכל אשר יפנה, ומתקן את תיסרוקתו כל כמה דקות תוך
כדי הליכה. הוא מדבר בביטחון עצמי עילאי. פיו מפיק
שטויות כמרגליות.
כאשר רואיין בפעם הראשונה 1בטלוויזיה הישראלית,
היפנה את הזרקור של חיוכמתיו לעבר משבר־הטילים ב לבנון.
הוא הצדיק, כמובן,
את מעשיה של ממשלת־ישראל
ותקף את ממשלת
ארצו. הוא אמר שמנחם
בגין צודק לגמרי. הטילים
בלבנון מסכנים את ישראל
כשם שהטילים הסובייטיים
בקובה סיכנו את ארצות־הברית.
ישראל רשאית לדאוג
לסילוקם, כשם שאר-
צות־הבריית הביאה לסילוק
הטילים מקובה.
ואז, בלהט הוויכוח, הפ ליט
את הפסוק :״׳מובן מ אליו
שישראל אינה יכולה
לסבול טילים בסוריה!״
במשך שניה אחת של
תדהמה סברתי שהי׳תה זאת
פליטת־פה. אך כעבור כמה שניות נוספות תפסתי שהאיש
אינו יודע על מה הוא מדבר. הוא פשוט לא הבדיל בין
לבנון וסוריה, כשם שלא הבחין בין טילי־נ״מ, המוצבים
בביקעת־הלבנון, ובין טילים באליסטיים, שיכלו לשאת
ראשי־נפץ גרעיניים, שהוצבו בקובה, ושסיכנו את ערי
ארצות־הברית.
שמחתי .׳שמחתי שימחת־אמת. מדוע? משום שהאיש
גולל יאבו מליבי. כי הנה עמד לפני (על המירקע) פולי טיקאי
אמריקאי, חבר הקונגרס שלהמדינה החשובה
ביותר בעולם, מסורק להפליא, מדבר בביטחון עצמי
עילאי, ואינו יודע עלמה הוא שח. ממש בור גמור.
המצוי.
בדיוק כמו חבר־הכנסת
אם כן, הכנסת שלנו אינה נופלת מן הנורמה העול מית!
חברי-הכנסת התשיעית (שלא לדבר על הכנסת
העשירית, לא עלינו!) אינם נופלים מעמיתיהם האמרי קאיים.
קמפ אינו מבחין בין סוריה ללבנון ובין טיל
לטיל, כשם שהח״ב המצוי אינו מבדיל בין ניקאראגואה
והונדורס, ובין בושמו והוטנטוט.
איזו נחמה !
נותרה השאלה מדוע הוזמן האיש ארצה, לחוות את
דעתו המלומדת על עניינינו בטלוויזיה הישראלית. התע לומה
הזאת נפתרה חיש־מהר: אחרי שרואיין פעמיים
ארוכות בטלוויזיה והוצג כיו״ר של ועדה חשובה מאוד,
וגם בידידו האישי האינטימי של הנשיא רגן, הוא הופיע
בתשדיר־הבחירות של הליכוד, כשהוא מהלל ומקלס
ומשבח את המדיניות הכלכלית של יורם ארידור.
עכשיו אני מחכה לכך שרונלד רגן יזמין את דויד
לוי לארצות־הברית כדי לשבח את המדיניות החדשה של
ממשלת ארצות־הברית כלפי הסטאגפלאציה.
מרידוד, ו.און ה דו ר
לפני שאותו קונגרס־מן מסורק עבר את המיבחן הגיאופוליטי
שלו על המירקע הישראלי, עמד שם יעקוב מרידור
במיבחן דומה.
מזה כמה שנים שומע הדור הישראלי הצעיר על האיש
המופלא הזה, מרידוד הכל־יכול, הגאון הפינאנסי, המצביא
הדגול, המדינאי החובק-עולם. הוא בנה אימפריה ימית,
ובבוא היום, כאשר יגיע
מנחם בגין עד , 120 ייקרא
מרידור לנהל את האימפריה
העברית.
והנה התראיין האיש בפעם
הראשונה על עניינים
מדיניים מול פני המצלמה
(זה היה בתוכנית מוקד על
המשבר בלבנון) ובמשך
כמה רגעים התגנב לליבנו
החשד הסתום שיעקוב מרי דוד
מאמין בלב שלם
שהשיעים הם חברי אחת
הכתות הנוצריות הרבות
באותה ארץ אומללה.
׳אין בכך כל רע. מדוע
צריך מנהל חברה מיסחרית
לדעת את רזי האיסלאם
ואת ההיסטוריה של הפילוג בין הסונים ואנשי־השיעה?
מרידוד נולד בפולין (באותה ישנה כמו מנחם בגין) ובא
ארצה בגיל . 19 יש להניח בי גורלו של עלי, חתנו של
הנביא, לא עניין אותו במייוחד.
בסדר. אין טענות. אבל לא הייתי רוצה להפקיד בידי
אדם בעל מיגבלות כאלה את הנהגת המדינה. כי ראש־ממשלה,
הרוצה לנווט ־את המדיניות הישראלית בביצה
הבינעדתית הלבנונית, צריך שיהיה לו מושג על מארונים
ודרוזים, שיעים וסונים, עלאווים ולאטינים. והוא הדין
לגבי הרבה נושאים אחרים.
ביכלל, העובדה שמישהו מצליח בעסקים — אם אכן
הוא מצליח — אין לה משמעיות רבה לגבי יכולתו
המדינית. להצלחה כזאת יכולות להיות סיבות שונות.
למרידור איש״העסקים היו עליות חדות מאוד וגם ירידות
חדות מאוד. יש הסבורים כי סוד פעולתו טמון באופיו —
אופי של מהמר מלידה. זה יכול להיות טוב. בתנאי
שאינו נדרש להמר בחיינו.
דבקותו של בגין במרידור, קודמו וסגנו בפיקוד
האירגון-הצבאי-הלאומי, יפה בהחלט ומעוררת־כבוד. אפ שר
להעריך נאמנות אישית, תכונה שאפסה כיימעט מן
העולם. אך איני זוכר את מרידור כמפקד מבריק וכמנהיג
מרשים. להיפך.
פרשתי מאצ״ל עם קבוצת־חברים, בימי הפילוג הגדול
של יוני . 1940 המפקד היה אז דויד רזיאל, ומולו התייצב
אברהם שטרן. כעבור כמה שבועות של מבוכה חזרנו
לאצ״ל. אך בראשית 1941 חל ביו פילוג שני. סניף תל־
אביב נשבר. פרשנו סופית. אך מכיוון שכל חברי היו,
כמוני, אנשי־אצ״ל או פורשי־אצ״ל, הוספתי לעקוב אחרי
המשך הדברים.
רזיאל נהרג בעיראק, ואת מקומו כמפקד האירגון !תפס
יעקוב מרידור. במשך שתי שנות כהונתו בתפקיד זה
התפרק אצ״ל, וכימעט לא נשארה בו אבן על אבן. שררה
דמוראליזציה גמורה. הפעילות הייתה משותקת. גם הנות רים
עזבו והתרחקו בזה אחר זה. עד שבא מנחם בגין,
שחולל תוך זמן קצר את הפלא.
יבזה אחר זה חזרו רוב הפורשים. המוראל הרקיע
שחקים. הקונספירציה חזרה לקדמותה. האירגון התחיל
לתפקד שוב. ממש הרגשתי, אף ממרחק־מה, את כוחה
של מנהיגות.
האירגון שפתח בפעולה ב־ 1944 היה אירגונו של בגין.
יוקרתו של מרידוד היתד. בו אפסית.
איני כותב את הדברים כדי לפגוע באיש. הוא אדם
טוב וסימפאטי. אך לא הייתי רוצה שייווצר בארץ עוד
מיתוס אחד, ויקום לנו אליל תורני יחדש. האם לא די
ברסיסי האלילים הקודמים?
זקמ *) 1או$6
אני חייב לכסה אנשים תשובה על טרוניה חמורה
שהיפנו כלפי: מדוע לא יצאתי חוצץ נגד תעלולי־הזוועה
של ״הרב״ מאיר כהנא ז
ובאמת, מדוע ל או הרי לא היתה דרך נוחה יותר
להשגת פירסומת־חינם לפופולאריות מאשר לשגר מיכתבי-
מחאה לפלוני ולאלמוני, לתבוע את העמדת האיש לדין,
לפנות ליועץ המישפטי, לכנס את ועדת־הבחירות המר כזית
כדי לשלול ממנו את הזכות להתייצב בבחירות.
כך עשו כל האנשים ההגונים: שולמית אלוני, אמנון
רובינשטיין, יוסי שריד. מדוע לא אני? האם אני יכול
לעבור בשתיקה על מודעות הקוראות להנהיג ׳בישראל
את חוקי־נירנברג, לגרש את הערבים, לכלוא את המחללים
את כבוד בנות־ישראל, ומה עוד ז האם שכחתי כי כהנא
ומרעיו השליכיו את ראשו הכרות והשותית־דם של גמל
מיסכן בפתח מישרדי?
לא, לא שכחתי. אבל לא הגבתי על תעלולי כהנא.
וגם שיכנעתי את חברי שלא להגיב.
אסביר מדוע.
״הרב״ הוא פאשיסט. לא במרכאות כפולות, לא במר־כאות
יחידות, לא במרכאות ביכלל. סתם פאשיסט פשוט.
וכדי לדעת איך לטפל בפאשיסטים, צריכים להבין איד
פועלים הם עצמם.
הפאשיזם הוא, בין השאר׳ ,טכניקה מסויימית. בנעורי
הקדשתי כמה שנים לחקירתה, ואף כתבתי על כך ספר
(צלב הקרס).
אחד המקורות המאלפים ביותר הוא סיפרו של אדולף
היטלר עצמו, מיין קאמפף (״מאבקי״) .שם הוא מתאר
בגילוי־לב מדהים את שיטותיו.
היטלר נחשב אז כצעקן קטן ובזוי, ראש של כנופיית־בריונים.
בעייתו היתה איך לעורר תשומת־לב, כדי למשוך
בריונים נוספים, להקים, כוח, להתגבר על המתחרים
הרבים שלו (בגרמניה שרצו אז גופיפים ימניים־קיצוגיים
כמו בישראל כיום) ולהגיע למעמד של ׳תנועת־המונים.
״העלונים היהודוניים״ (כפי שהוא קרא לעיתוני גר מניה)
נטו להתעלם יממנו. הוא לא היה מכובד. הוא שבר
את המחסום הזה בדרך פשוטה. הוא אמר דברים כל־כך
מחרידים, עד שפשוט אי-אפשר היה שלא להגיב. האנשים
ההגונים גינו את דבריו, סופרים ועיתונאים ייסרו אותו
בשבט לשונם — והוא זכה בחינם בכל הפירסום שהוא
ביקש. אחרי כמה זמן, כפי שהוא סיפר בסיפרו בשימחה
זדונית, היו הדמוקרטים מחליטים שהם משרתים אותו
ב־תגובותיהם, והיו מטילים עליו שוב חרם של שתיקה.
אז עשה היטלר מעשה עוד יותר מחריד, ושוב לא יכלו
האנשים הטובים לשבת בשקט.
זוהי שיטה נאצית מובהקת. היא מבוססת על העובדה
שהפאשיסט מוכן לאמר ולעשות דברים ששום אדם אחר
אינו מסוגל להם. פשוט אי! לו סייגים של הגינות,
בושה או מוסר. עצם שבירתם של סייגים אלה היא חלק
עיקרי של תורתו.
מד, שראינו בשבועות האחרונים בארץ הוא דף מתוך
הספר מיין קאמפף, כתוב בעברית. האנשים ההגונים
בישראל הגיבו כמו האנשים ההגונים בגרמניה. האם
לעולם לא נלמד?
צד אחר של פרשת כהנא :
היתה פנייה לוועדת־הבחירות המרכזית לשלול את
זכותו להשתתף בבחירות.
הטענות היו סבירות מאוד. בפרשת אל־ארד קבעה
ועדת-הבחירות (באישור בית־המישפט העליון) שאין להניח
לאויבי המדינה ליהנות מן הזכות להשתתף בבחירות
לפרלמנט של המדינה. בית־המושפט אף הביא במפורש
את הנסיון הגרמני וקבע שאין להניח לאויבי הדמוקרטיה
לנצל את הדמוקרטיה כדי להרוס את הדמוקרטיה, כפי
שעשו הנאצים ברפובליקה שנקראה על שם העיר ויימאר.
״הרב״ כהנא מסית נגד ציבור שכל ישראלי שביעי
משתייך אליו — הציבור הערבי. הוא מציע לגרש את
הערבים מן הארץ, לשלול מהם זסויות־אזרח, להחיל
עליהם חוקי־גזע פורנוגראפיים, וכר. זה נוגד את יסודות
הדמוקרטיה הישראלית. ועדת־הבחירות המרכזית נדרשה,
על כן, לבטל את רשימתו.
הייתי מציע לחשוב פעמיים על נושא זה. הדרך
לגיהינום רצופה בכוונות טובות, ואין כוונות טובות יותר
מאותן הנשמעות עתה נגד כנופיית־בריונים זו.
ועדת־הבחירות המרכזית היא גוף המורכב כולו מ־עסקני־מיפלגות
— מילבד היו״ר, שהוא שופט. עסקני־מיפלגוית
פועלים תמיד על פי אינטרסים מיפלגתיים,
ובמסגרת של דיעות קדומות ואחרות של מיפלגותיהם.
אם נניח לגוף כזה להחליט מי יופיע בבחירות ומי
לא — לאן נגיע 1
זה התחיל באל־ארד. אני משוכנע שאיסור הופעתו של
גוף זה לא היווה רק פגיעה חמורה בדמוקרטיה, אלא
גם מישגה. אחת הסיבות לתהליך הרדיקליזציה של הנוער
הערבי בישראל, וגילוי מחתרות עתים לבקרים, היא
אי־יכולתם לבטא בדרכים
חוקיות את רגשותיהם ה לאומיים.
אבל
כל הפטריוטים
התאחדו למען פסילתה של
רשימת אל־ארד. עכשיו
מוכנים כל הדמוקרטים ל התאחד
כדי לפסול את
רשימת כהנא. האם זה יהיה
סוף־פסוק 1מחר יאסרו
רשימה המציעה להידבר עם
״אירגון המרצחים המתקרא
פי־אל-או.״ מחרתיים יאסרו
כל רשימה המוכנה להחזיר
אפילו שעל אחד של אד־מת־ימולדת
משוחררת. וזה
כהנא
לא יהיה סוף־פסוק.
הדמוקרטיה צריכה לפי ,
תיור בעיותיה במיסגרת החוק, והחוק צריך להיות תואם
את צרכי הדמוקרטיה. בושה וחרפה היא שבמדינת־היהודים
אין חוק ברור ומרחיק-לכת לאיסור הסתה
גיזענית, דתית ועדתית. אילו היה קיים חוק כזה, היו
כהנא ושות, מועמדים על פיו לדין ונשלחים ליעונישי־מאסר
ארוכים. בית־המישפט היה צריך לשלול מהם יאת הזכות
להשתתף בבחירות. הכל על פי קריטריונים ברורים בחוק
כתוב, שגם אותו יש לנסח בזהירות רבה מאוד, שמא
ישמש תקדים לדיכוי חופש־הביטוי וחופש־המחשבה.
אולם לתת לאנשים כמו חיים קורפו ומשה שמיר
להחליט מי זכאי להשתתף בבחירות ומי לא? אלוהים
ישמור! מוטב לסבול את רשימת־התועבה הזאת!
ורק דרך אגב: הרפובליקה של ויימאר ל א ניפלה
מפני שלא היו בה די חוקים לריסון הנאצים. היו בה
חוקים די והותר, אולם חוקיה לא הופעלו נגד הנאצים,
מפני שהשופטים והשוטרים היו בעלי תודעה ״לאומית״
וראו בבריונים הנאציים אידיאליסטים בעלי כוונות טובות,
המגזימים לפעמים בהכאת כמה יהודים.
וזה קורה גם בישראל.
אריאל
בגועם
אורו.גדוי
;ר ׳ ,0 0חומצת מאכל ר
^ן ^ חי מ ר משמר
1פרדס
תשליכח חכורי
א ל תו! סטודיו ניר|כזולה־הרמתי
ל היו ת 114־ ללבו ש ץ וויה.
אופנה מן החוט הארוג ועד לשלמות הגימור
וויי/
אסדזמז ג5ג
| 58**3
חול צו ת גברים ובקרוב ...מוצרי ץ וופנה נ
לתשעבב תי ־ אנ פנהנבח רי ם.
?111
היהדומו טובעים בחובות
בבווסת־היהדומים מנסים רטאסא חונות שר 100 מיריאוו ד י
אל מתחת לשטיח ־ או החובות מאיימים על היהלומנים והבנקאים
ף• יום שני, ה* 15 בחודש, קיבלו מאות
יהלומנים הודעות־חיוב לתשלום רי בית
מחמשת הבנקים הפועלים היום ב־בורסת־היהלומים.
ההערכה אומרת כי
התשלום התלת־חודשי של הריבית מס תכם
ב־ 30 מיליון דולר ׳בערך — יותר
משלושה מיליארד לירות. מצבו של הענף
גורם לכך שרק מעטים מבין היהלומנים
מסוגלים לשלם את הריבית. הרוב לא
ישלמו. הם יודעים יפה שבמרבית המיק־רים
לא ינקטו הבנקים בצעדים מרחיקי־לכת.
הבנקים יודעים שהתמוטטות ופשי־טת־רגל
של יהלומן אחד עלולה לגרור
אחריו רבים אחרים ׳,ועם נפילת בעלי״
החוב, יאבדו הבנקים כל סיכוי לגבות את
החוב עצמו.
רק לאחרונה החלו מנהלי הבנקים
להיות מודעים למצב הקשה של סניפיהם
בבורסת־היהלומים, מצב שיש לו השל כות
לגבי מצבם של הבנקים בכלל. לפני
כשבועיים נערכה פגישה בין כמה מגדו לי
היהלומנים ובין צמרת בנק איגוד, ה פועל
בבורסת״היהלומים, ובנק לאומי,
העומד מאחריו. יו״ר מועצת המנהלים
של בל״ל, ארנסט יפת, ששמע, כנראה,
לראשונה, את המיספרים לאשורם, נדהם.
״אתם רוצים לומר לי שענף היהלומים
זקוק לתמיכה?״ שאל יפת בתום הפגי שה
,״אם כך זה רע מאוד״ .אחד היהלו מנים
שנכח בפגישה השיב ליפת :״אנח נו
כבר נפלנו. מי שזקוק לתמיכה — אלה
הם הבנקים״.
המיספרים הנוגעים לחובת היהלומנים
לבנקים הם מדהימים, לא רק בקנה־מידה
ישראלי. בעיסקי היהלומים מדברים במו נחי
דולרים אמריקאים, והסכום שבו מדו בר
נע בין 905 מיליון דולר ל־ 970 מיליון
דולר, שהם יותר מ־ 100 מיליארדי לירות
ישראליות !
החוב אינו מתחלק שווה־בשווה בין ה יהלומנים.
חלק קטן מאוד מכלל היהלו מנים
חב חלק עצום מן החוב הזה. שתי
פירמות של יהלומנים — זו של מרדכי
נועם וזו של האחום בן־ציון ופינחס פו״
זיילוב, חבים כחמישה מיליארד לירות
ישראליות כל אחת 19 .מגדולי היהלומ נים
— שהם אחוז אחד מכלל בעלי ה־רישיונות
לעיסוק ביהלומים, חייבים כ־
487 מכלל החוב, ושני אחוזים מכלל
בעלי הרישיונות חבים יותר מ־ 607מ כלל
החוב!
גם בין הבנקים אין החוב מתחלק שווהי
בשווה. בבורסת־ד,יד,לומים פועלים חמי שה
בנקים: לבנק איגוד, הוותיק בענף,
שאחריו ניצב בנק לאומי, חייבים היהלו מנים
כמעט מחצית מכלל החובות. לבנק
דיסקונט הם חייבים כמעט שליש, והשאר
— לשלושת הבנקים האחרים, ברקליס־
דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק
המיזוחי, שהיה האחרון להיכנס לענף.
כלפי-חוץ, אין דובריהם של היהלומנים,
של הבנקים המיסחריים ושל בנק ישראל
נראים מודאגים. הם חייבים לשמור על
ארשת־פנים שלווה. ברור להם שאם יראו
מודאגים, די יהיה בכך כדי לדרדר עוד
יותר את המצב בענף היהלומים. היהלומ נים
עצמם עדים לסגירת מלטשות, לפי טורי
פועלים באלפים בשנתיים האחרו נות,
לירידה של יהלומנים לדרום־אפרי-
קה, לבלגיה ולארצות־הברית, אך הם
פוטרים זאת במילים :״הענף חוזר לגו דל
הטיבעי שלו,״ ו״עכשיו מנערים את
כל הטרמפיסטים שעלו עלינו בשנות ה
יהלומן
שניצר
לא נורא 7
שבינם לבין עצמם, אומרים הבנקאים וה*
יהלומנים דברים שונים לחלוטין. יהלומן
אחד סיפר לכתב העולם הזה על שיחה
שניהל עם אחד ממנהלי הבנקים הגדו לים,
אשר אמר לו :״מה עשיתם לנו?
מה ׳ שהרווחנו בעשרים השנים האחרונות
יורד עכשיו לטימיון בגללכם״ .בשיחות
שלא לפירסום גם אומרים אנשי הבנקים
כי אינם חוששים להתמוטטות, שכן בנק
ישראל יתמוך בהם בכל תנאי, ביגלל ה השלכות
הפוליטיות והכלכליות החמורות.
כיצד הגיעו הדברים למצב נורא כל-
כך? כדי להבין זאת יש לסקור בקצרה
מה שהתרחש בענף היהלומים, במיוחד
בשנים האחרונות.
הענף הוקם בארץ בסוף שנות ה־30
על־ידי יהלומנים שנמלטו מגרמניה ומ ארצות
השפלה באירופה, מפחד הנאצים.
המרכז היה בנתניה, שנודעה כ״עיר ה יהלומים״
,עד שנדדה התעשיה לתל-
אביב, פתח־תיקווה ורמת־גן, עם הקמת
בניין בורסת־היהלומים. היהלומים הפכו
בנקאי יפת
צריך תמיכה
שפע.״ בבנקים טוענים שיש להם ביט חונות,
אם בצורת ״בטוחות״ ,שהם צרו רות
יהלומים הניתנים כערובה לאשראי
שניתן ליהלומנים, ואם בצורה של ביט חונות
אישיים. גם בנק ישראל מפגין
אופטימיות. דוברו, ישראל איגרא, אמר
לכתב העולם הזה, כי בחודשים האחרו נים
ירד סכום החוב במאות מיליוני דול רים,
וצפוייה התאוששות בענף. בנק יש ראל
גם תומך בגירסת הבנקים, שיש ב בטוחות
ובמלאי שמחזיקים היהלומנים,
כדי שהחוב יוחזר, במוקדם או במאוחר.
הרווח יורד לטמיון
^ לזה כלפי־חוץ. כל זה נאמר על־
~ ידי הדוברים. שלא לייחוס, ובשיחות
יהלומים בסך 1224 מיליוני דולרים —
פחות מאשר בשנה הקודמת.
שנת 1977 היתד, שנת־השיא. אז הגיעו
לענף אנשים רבים, שאותם כינו היהלו מנים
הוותיקים ״טרמפיסטים״ .אז גם הר חיבו
הבנקים את עיסקיהם בבורסת״היהלו־מים,
וחילקו אשראי לכל דורש ביד נדי בה,
ובבדיקה פחות רצינית. היום מסכי מים
כל הגורמים בענף, ששיטת העבודה
שהונהגה אז היא שורש הרע, ורבים מה חובות
הגדולים הם כאלה שהחלו להי ווצר
כבר בתקופת השיא, לפני ארבע
שנים.
שיטת מתן האשראי איפשרה אין־ספור
מעשי הונאה ועקיפת התקנות, כמו גם
מתן הלוואות־ענק מנופחות בריבית זולה
להפליא. שיטה זו תוארה כבר כאן, כאשר
התפוצצה פרשת המיליונר המיסתורי, לי־און
זיגמן (העולם הזה .)2269 למעשה,
היה זה בנק ישראל שאיפשר את היווצ רות
החובות הגדולים בעיקר משום שלא
טרח לפקח כהלכה על מעשי הבנקים ש פעלו
בבורסה.
בנק ישראל, התומך בענף היהלומים,
עושה זאת על-ידי מתן אשראי זול, ברי בית
נמוכה בהרבה מזו השוררת בשוק,
וללא חובת הפקדה של 970 מגובה ההל וואה,
כפי שחל הדבר על הלוואות -דו־לריות
רגילות.
בנק ישראל נהג להעביר לרשות הבנ קים
שפעלו בבורסת־היהלומים סכומי־כסף
אדירים, כדי שיועמדו לרשות היהלו מנים.
הבנקים לקחו עמלה, והילוו את
הכסף ליהלומנים בריבית של .670 מרגע
שהילוו הבנקים את הכסף, כבר לא היה
בנק ישראל אחראי לו. ריבית זו, בת נ ,67
היתד, נמוכה עד־כדי גיחוך, ורבים מאוד
בין היהלומנים — לא רק הטרמפיסטים
— מצאו שכדאי הרבה יותר לספסר ב אשראי
מאשר לסחור ביהלומים. את ה כסף
שניתן להם כאן בריבית של 676
הפקידו בבנקים בחו״ל, שם קיבלו רי בית
של , 127,וההפרש זרם לכיסם.
בנקאי מאיר
פיתוי ופתח
למעשי מידמה
האחרון
״ענף היצוא מם׳ 1של ישראל״ ,וההת פתחות
היתד, מהירה וגדולה: ב־: 1970
יצאה ישראל יהלומים בשווי 202 מיליוני
דולרים, ב־ 549 — 1975 מיליוניי דולרים,
ב־ 711 — 1976 מיליוני דולרים, וב־1977
— 1003 מיליוני דולרים. בשנת , 1978
שבה התחיל המשבר, הגיע היצוא לסך
של 1318 מיליוני דולרים, וב־ 1979 יוצאו
ך * דוו או תאדה ניתנו תמורת ״בטו-
י 1חות״ — צרורות יהלומים שהופקדו
בבנקים. תהליך הפקדת ד,״בטוחה״׳ומתן
ההלוואה הוא כזה: הלקוח בא לבנק,
כשבידו צרור יהלומים. מעריך העובד מ טעם
הבנק, קובע את ערכו של צרור
(המשך במנזוד )40
להרים תרומות גדולות למיפלגות.
בראש מגבית החירום של הליכוד עומד איש־ד,עסקים,
יעקוב מרידוד, ואילו בראש זו של המערך עומד
ח״ב מאיר עמית.
על פי חוק מימון הבחירות, אסור לתאגידים
ישראליים לתרום תרומות למיפלגות.
חברת העובדים
מתגייסת
״יגינ דו
עברו! התנגד לבגין שגריר ישראל בוואשינגטון, אפרים (״אפי״)
עברון, התנגד לפניית ראש־הממשלה, מנחם
בגין, לציכור האמריקאי, באמצעות
אמצעי־התיקשורת כארצות־הכרית.
במיברקים, שאותם שלח עברון למישרד
החוץ ולמישרד־ראש־הממשלה, הוא ניסה
למנוע מכגין לעשות כן, וטען שצעד זה
ירגיז כמידה רכה כיותר את הנשיא
האמריקאי, רונלד רגן ואת הממשלה.
ראש־הממשלה הורה לשר־החוץ, יצחק שמיר, להודיע
לעברון שהתנגדותו נדחית, ולבקש ממנו שלא לשלוח
מיברקים בנושא זה למישרד־ראש־הממשלה.
מי הטעה
אח בגין?
עובדים בלישכת ראש־הממשלה מנסים להטיל את
ההאשמה בשתי הטעויות של בגין בשבוע האחרון
על עוזרו הצבאי של ראש־הממשלה, תת־אלוף אפרים
(״פרויקה״) פורן. לדברי עובדי לישנה אלה, היה זה
פורן שדיווח לבגין על־כך שרדיו עמן הודיע
על הפצצת הכור על־ידי חיל־האוויר הישראלי, והיה
זה פורן שהביא לבגין את הציטטה, שלא היתד.
קיימת, על הודעת העיראקים לייצר פצצות שתשמדנה
את מדינת־ישראל.
נראה, שמקורן של שמועות אלה נגד פורן
כיחסים המעורערים כקרב עוזריו של
ראש־הממשלה.
אוספים חומר
וגד גאון
נראה שהליכוד מתכוון לצאת בכל־זאת במיתקפה
נגד תמ״י, מיפלגתו של שר־הדתות, אהרון אבדחצירא.
.בליכוד אוספים עתה חומר נגד איש־העסקים
השוויצי, ניסים גאון, מממנה
הראשי של רשימת תמ״י, ומתכוונים
להוציא אותו לאור לפני הבחירות. כין היתר
אוספים אנשי הליכוד חומר על עיסקות
שונות •טל גאון כחוץ־לארץ.
פרס
ויח
למיטראן ראש המערך, ח״כ שימעון פרס, הבטיח לנשיא
צרפת, פרנסואה מיטראן, שהביקור הממלכתי הראשון
שאותו הוא יערוך, אם הוא ייבחר כראש־הממשלה
הבא של ישראל, יהיה לצרפת•
ההודעה של פרס נמסרה למיטראן אחרי
שיחת פרס־־סאדאת, ונאמר כה־ שאם פרם
ייבחר, הוא יבקר כצרפת לפני ביקורו
המובטח במצריים.
גיוס כספים
במי פ לגות
בשבוע שעבר החלו שתי המיפלגות
הגדולות, הליכוד והמערך, בגיוס ענק של
כספים לקרנות הבחירות שלהן. על גורמים
עסקיים ישראלים הופעלו לחצים כבדים
מיפעלי חברת־העובדים התגייסו לעזרת
המערך ככלי־רכב ובעובדים. כ־ 1000 כלי־רכב
גוייסו ככר מחברת־העוכדים למטות
הבחירות של המערך.
המושבים נתנו 150 כלי־רכב עם נהגים, ואילו בנק
הפוסלים הפריש לעבודה במערך כ־ 500 עובדים,
שהם 10 אחוז מכל עובדיו.
סדן לא אמר
דיקן בית־הספר למינהל עסקים
באוניברסיטת תל־אביב, הפרופסור גדעון
פישלזון, קובע שמנכ״ל מישרד־האוצר, עזרא
סדן, לא אמר את אשר ייחסה לו תעמולת
המערך על שיעור האינפלציה הגבוה
הצפוי כקרוב.
יומון ההסתדרות, דבר, פירסם ידיעה כאילו סדן
השמיץ את שר־האוצר. סדן הכחיש זאת, אך המערך
ניצל ידיעה זו לתעמולת הבחירות שלו, ונראה היה
שהכחשת סדן לא התקבלה כאמיתית בתודעת הציבור.
עתה הודיע פישלזון למערכת דבר שסדן לא אמר
את הדברים שייוחסו לו. במיכתב למערכת, שאותו לא
פירסם בינתיים דבר, קבע פישלזון, שהיה יושב־ראש
הכינוס שבו נאם סדן את הנאום מעורר המחלוקת,
שהכתב הכלכלי של דבר לא הבין את אשר נאמר
בכנס.
ספד
על פיצוץ הכור
הספד הראשון על פיצוץ הכור׳
העיראקי ליד בגדאד יופיע כבר ב
שבוע הבא. כמיסגרת האנציקלופדיה
״צה״ל בחילו״ ,עמד לצאת השבוע
הכרך על חיל־האוויר. עורכי האנציקלופדיה,
רב-אלוף (מיל׳) מרדכי
(״מוטה״) גור והעיתונאים יעקוב
(״יענקלה״) ארז ואילן כפיר, עצרו
את ההדפסה, והוסיפו פרק שלם על
פעולת חיל-האוויר בעיראק. את הכרך
על חיל-האוויר כתב העיתונאי
זאב יטיף.
אדרת תקבל
מענקים *
נראה שבעלי מיפעלי הטקסטיל אדרת, ארנסט וודאק
ויוסי זרחין, הידועים כאנשי ארץ ישראל השלמה
וממקורבי אריק שרון, יקבלו מענק ממשלתי מוגדל,
בעיקבות העברת מיפעלם לאיזור ההתנחלות של
קרני שומרון.
בעלי ״אדרת״ יקבלו את המענק, למרות
שהם עומדים למכור את הקרקע שעליה
נמצאים מיפעליהם עתה, הנמצאת
כהרצליה־פיתוח, ולקבל עבורה סכומי-עתק.
הוו לוו לא יחיו מבצעיים למרות הודעת המישטרה, שמכוניות ״וולוו
2000״ שנרכשו עבור הקצונה הבכירה
יועברו לפעילות מיבצעית, נראה
שהמכוניות תישארנה כידי הקצינים
הבכירים. התברר שמכוניות אלה אינן
מתאימות לפעילות מיבצעית של מישטרה,
כיגלל הזינוק האיטי שלהן.
מינהל־הרכב עומד לדרוש מהמטה־הארצי של
המישטרה להחזיר את המכוניות למינהל.
בינתיים ביקשה המישטרה אישור לרכישת עוד 40
מכוניות מסוג אריקה, ונראה שהמינהל יאשר רכישה
זו רק אחרי שיוחזרו מכוניות וולוו .2000
מ׳ היה ו>ו 3״ד
הקימ״קאל״ס
מילחמת־הירושה על תפקיד מנכ״ל כימיקיאליס לישראל
החלה עוד לפני פטירתו של המנכ״ל, אליהו תאומים,
שנפטר השבוע. תאומים היה מאושפז במשך ארבעה
חודשים, ביוסטון טקסאם, ואת מקומו מילא יושב־ראש
מועצת־המנהלים של החברה, מי שהיה שר־ד,חקלאות,
חיים גבתי.
המועמד הטיבעי לתפקיד הוא מנכ״ל
״מיפעלי ים־המלח״ ,אריה שחר, אך נראה
שהממשלה, שהיא בעלת המניות הכילעדית
של ״כימיקאלים לישראל״ ,לא תסכים
למינויו, משום ששחר ידוע כמקורב למערך.
קיימת אפשרות שאת התפקיד יקבל המנכ״ל בפועל
של כימיקאליס לישראל, מקם רייס.
תחרות גם במיטעויס
על חברת אל־ על קיים באחרונה איום נוסף: טיסות
צ׳ארטר של חברות זרות למיטענים.
חברת-התעופה האמריקאית ,״פלייאינג
טייגרם״ ,העורכת כבר טיסות צ׳ארטר
נוסעים לישראל, קיבלה אישור ממישרד־התחבורה
לערוך גם טיסות מיטען.
חוגי אל־על טוענים, שטיסות מוזלות למיטעין מישראל
ואליה יפגעו קשה בחברה, ואל־על יוצאת
עתה למילחמת־חורמה נגד האישור שניתן לפלייאינג
טייגרם.
צימצום האשרות
האמרילן איוס
שגרירות ארצות־הברית בישראל צימצמה במידה
ניכרת את כמות אשרות־התייר לארצות־הברית,
ומעוררת קשיים גדולים יותר לישראלים המבקשים
אשרות.
מדיניות היד הנוקשה של האמריקאים באה בעיקבות
הוראות ממישרד־החוץ בוואשינגטון•
על-פי מסקנות של מישרד-ההגירה של
ארצות-הברית, עכר מיספר הישראלים
שנשארים בארצות־הכרית, למרות שבידם
רק אשרות-תייר, את הקו האדום.
המערר שי דם
300 אלף
כל עורכי־הדין בארץ קיבלו לאחרונה הקורא המערך,
מיכתב ממטה הבחירות
של 1^1.11
להם להצביע עבור רשימה זו לכנסת.
המיכתבים נשלחו על־פי כתובות שסופקו
למערך על-ידי לישכת עורכי־הדין, שקיבלה
עבורן סכום של 300 אלף לירות מהמערך.
עורך־דין תל־אביבי, חיים שטנגר, שפנה ללישכת
עורכי־הדין בתלונה על כך, קיבל תשובה שהלישכה
אכן נתנה את כתובות עורכי־הדין למערך עבור
סכום זה.
חשש במערך
ן בח למרות שד,סקרים הפנימיים של המערך מראים שאחוז
ההצבעה הגבוה ביותר עבור מיפלגה זו הוא בחיפה,
ניכרת דאגה במטה המערך במחוז חיפה מהתוצאות
הצפויות של הבחירות.
הדאגה נובעת מכך שיושב־ראש מחוז
חיפה, אורי אגמי, אינו פעיל במטה,
בעיקבות התקף־לב שבו לקה לאחרונה.
נהגים נוסעים בקאדידאקיס בחקירה פנימית שנערכה במישרד־החוץ התברר,
שהמכוניות שעשו בשנה האחרונה את מיספר
הקילומטרים הגדול ביותר, מצי מכוניות מישרד־החוץ,
הן שלושת מכוניות הקאדילאק, שאותן מהדק המישרד
בשביל אורחים רמי־מעלה המגיעים מחו״ל.
בבדיקה התברר שנהגיהם של מכוניות
אלה משתמשים בהן כרכב פרטי וצמוד
לכל דבר.
במדינה
שנה׳ כשהסכום המשולם א
מוצמד. מסכום זה משלם הסו
40 אחוז מס במקור.
יורם קניוק נחשב לפופול*
ולנמכר היטב, אך הוא ממן
להפריך את האשלייה כאילו ה
משתכר היטב. קניוק, ששניים
ספריו עובדו ושימשו כתסריט
לסרטים, אומר שהוא בר־מזל >
תרגומי ספריו נמכרים בחו״ל.
״אני אומנם מתקיים ממכיו
ספרי, אך מזלי הוא שזכיתי להיו
מתורגם לשפות שונות, וספרי [
חו״ל נמכרים. למעלה מ־ 80 אח
מהכנסותי ממכירות ספרים מג
עות מעבר לים.״
העם דגלים קרזעים
האס הוריד רפאל איתן
את הדגל השחור מע7
פעולות גזתי־חוקיותץ
שתי הידיעות באו בסמיכות זו
לזו:
מנכ״ל רשות־השידור הורה לג נוז
תסריט לסרט על פרשת כפר-
קאסם, שנועד להקרנה במלאת 25
לאותו טבח נורא, שאירע ב־29
באוקטובר , 1956 ,בפרום מילחמת־סיני.
במחנה־פליטים
לייד בית־לחם
נורה למוות בגגו צעיר ערבי,
שנחשד ביידוי אבנים במישמר של
צה״ל. שילטונות צה״ל מיהרו
להצדיק את המעשה המחפיר, עוד
בטרם החלה חקירה.
החרבה שלא לציית. כפר־קאסם
היתד. לא רק סימך דרך ל הידרדרות
שאליה עלול להגיע
אדם ישראלי. היא היתה גם סי-
מן־דרד להתעלות המישפט היש ראלי
ושל צה״ל.
על כף אחת של המאזניים הי-
תה מונחת הפעולה עצמה — טבח
אכזרי בנוסח האיינזאץ־קומאנדו
של הס״ם הנאצי. גברים, נשים
וילדים הועמדו בשורה ונקצרו
בדם קר במקלעים. אשמתם היחי דה:
הם חזרו מעבודתם בשדה ל כפרם,
אחרי שנכנס לתוקפו עו צר,
שהם כלל לא ידעו על קיומו.
על הכף השניה מונחת התגובה
של החברה הישראלית. אחרי ש־דעת־הקהל
הטובה התקוממה נגד
המעשה המחפיר, נאלץ דויד ב ך
גוריון לפרסמו, לגנותו ולהחליט
על העמדת האשמים לדין. הכנ סת
קמה על רגליה. הורכב בית-
מישפט צבאי מייוחד, בראשותו
של השופט המחוזי (דאז) ,בנימין
הלוי (כיום חבר־הכנסת מטעם
ד״ש) .בית־המישפט לא הסתפק
בהטלת עונשים מרתיעים חמורים
ביותר על האנשים שהורשעו (עד
17 שנות־מאסר) ,אלא גם קבע
עקרון מישפטי: חייל חייב שלא
לצוות לפקודות שמעליהם מתנופף
״הדגל השחור של אי־החוקיות.״
כתחתית התהום. כעבור
24 שנים וחצי, בימי שלוט הלי כוד,
בא בית־מישפט צבאי אחר
וקבע את ההיפר: חייל אשר ירה
בדם קר באשה בדואית, שהחזי קה
בידה תינוקת, נדון ל־ 38 ימי
מחבוש. הנימוק הרישמי של בית-
המישפט לפסק־דין מזעזע זה :
גזר־דין חמור יותר עלול היה
להרתיע את חיילי צה״ל מהפעלת
נישקם.
בין שתי התפיסות רובצת תהום.
בתחתית תהום זו נמצאות פרשות
אפלות, כמו פרשת החנינה ש העניק
הרמטכ״ל, רפאל (״רפול״) דניאל לפושע־המילחמה
איתן,
פינטו, המתחתן השבוע עם בתו
של האלוף דני מט, שליט השט חים
המוחזקים.
בממלכתו של מט אירעה השבוע
ה״תקרית״ של רצח הצעיר ליד
בית־לחם. אין מעשה פחדני יותר
מאשר לירות בגבו של אדם. כל
חייל אמיתי היה מתבייש במעשה
כזה. כל מפקד אמיתי היה מגנה
מעשה כזה בשאט־נפש. אך בממ לכתו
של האלוף מט, תחת כנפיו
של רב־אלוף איתן, הדגל השחור
נקרע לגזרים. יחד עימו נקרע
דגל מדינודהחוק — הדגל של
מדינת־ישראל.
הברית להגן על מנחם בגין בפ רשת
ההפצצה של הכור הגרעיני
העיראקי. שניהם היו משרתי אלו הים:
הרב הרפורמי מרדכי שינ״
דלר והכומר פולוול, מנהיג תנו עת
״הרוב המוסרי״.
שינדלר, מי שהיה העסקן מם׳
1במימסד היהודי האמריקאי (ב תפקידו
כיו״ר ועידת הנשיאים),
ידוע כמי שמוכן לזחול על גחו נו
לפני כל שליט ישראלי. הדבר
מובן מאליו, כי הקאריירה של כל
עסקן יהודי בארצות־הברית תלו־ייה
בחסדי השגרירות הישראלית,
הכפופה עתה למנחם בגין.
פולוול הוא אדם מסוג אחר.
הוא נביא הימין הקיצוני־ד,קיצוני
בארצות־הברית, מעין שילוב של
״הרב״ משה לווינגר ו״הרב״
מאיר כהנא. אחד מחסידיו קבע
לפני שנה כי ״אלוהים אינו שו מע
תפילות של יהודים״ .עתה.
נראה כי אלוהים, שאוזנו אינה
כווייה לתפילות של יהודים, שומע
את פצצותיהם.
צמד־חמד זה — מלחך־הפינכד.
היהודי והאנטי־שמי הנוצרי —
מייצגים עתה את שארית האהדה
שנותרה לישראל בעולם, אחרי
שכימעט כל שוחרי־השלום ואנשי־ד,קידמה
בעולם המערבי, התומכים
המסורתיים של ישראל והציונות,
מתייחסים אליה עתה כאל ״מדי נה
משוגעת״.
הפעולה ליד בגדאד לא גרמה
להתחלת התהליך הזה. אך נראה
שהיא הביאה להשלמתו.
השוד המשתולל. השבוע
הוסיף מנחם בגין לעשות את ה כל
כדי להגביר את הדימוי הזד,
של ישראל כשור משתולל בח נות
ו,חרסינה הבינלאומית.
הוא התנפל בשצף־קצף על שר״
הביטחון האמריקאי, כספר ויינ־ברגר,
והכריז שהוא ״רשע״ .ב עקיפין
צירף אותו למבצעי השו אה.
יתכן כי שמו הגרמני של
השר האמריקאי גירה את בלו־טות־השואה
של ראש־ד,ממשלה ה ישראלי,
שהטיח בפניו את האי שום
ששכח את גורלם של מיליון
הילדים היהודיים באירופה.
היה משהו מגוחך בהעמדה זו
של הדברים לפני השר האחראי
לביטחונה של ארצות־הברית —
מדינה שכל עריה הגדולות חשו צמד־
חמד ע 1ל *!דוהים
פות לטילים סובייטיים, בעלי
ראשי־נפץ גרעיניים, העלולים ל אלוהים
איגו שומע
השמיד בכל רגע כחמישים מיל תפילות
של יהודים; אך יון ילדים אמריקאיים. הבעייה ה גרעינית,
שהיא חדשה לישראל
שומע את פצצותיחס
(ראה הנדון) ,אינה חדשה כלל ל־ארצוודהברית.
שניים קמו השבוע בארצות-
הממ שלה
,העולם הזה 2285
קניוק אינו יודע במדוייק כנ
מספריו נמכרים בשנה בארץ* ,
הוא מוסיף באירוניה :״עם הו
נסות שכר־הסופרים שאני מקנ
כאן בשנה, אוכל להתקיים בקו?
שלושה שבועות במשך השנה.
״בארץ לא מבינים שללא תו
בות וללא לשון אין עם,״ הו
אומר, ומביא כדוגמה ארצות קל
נות עם שפה ייחודית .״בשוודי
ובדנמרק, אמצעי־התיקשורת ער
רים הרבה יותר לסיפרות. עם הו
פעת ספר, נכתבות עליו ביקורו
כבר בחודש הראשון. ביקורת ע
ספר חדש עשוייה להופיע בעמו[
הראשון של עיתון פוליטי. ישני
הרבה יותר תכונה סביב עולם ה
סיפרות.״
דו״קרב ל אור שמש
אך ההתנפלות על ויינברגר
אינה רק מגוחכת. היא גם הרת־סכנה.
ראש ממשלת־ישראל הת ערב
במישרין בתהליכים פולי טיים
אמריקאיים. בהתקפתו קרא,
למעשה, למישפט־לינץ׳ מטעם
יהודי אמריקה על שר בכיר באר צם,
כדי להרוס את הקאריירה ה פוליטית
שלו.
באותה התבטאות הילל בגין את
אלכסנדר הייג, שר־החוץ השאפ תני.
הכל יודעים כי הייג שולח
את ידו אל כתר־הנשיאות. למע שה
הבטיח לו בגין את עזרת יהו די
אמריקה בשאיפה זו, תמורת
שירותו של הייג לישראל.
בכך הופך בגין את יהודי העו לם
לזרוע מבצעת של מדיניות
ירושלים, כשם שהקומוניסטים ב כל
העולם הם זרוע מבצעת של
המדיניות של מוסקווה.
״הצד הטראגי״ .מול ההש תוללות
המילולית של בגין ודב־רי־ההתרפסות
של אנשי הימין
המטורף בארצות־הברית, עמדו
דיברי־ד,אזהרה השקולים של ניר
יורק סיימם, הביטאון החשוב וה־פרו־ישראלי
ביותר בעולם. במא מר
ראשי הזהיר את ידידי־ישראל
המפוקפקים :
״אין עושים טובה לישראל כ אשר
מעריצים את העזתה הצב־.
אית׳ המאיימת להפוך תחליף ל דיפלומטיה
נועזת. הישרדות יש ראל
אינה זקוקה לאומץ־לב ול ד,קרבד-,עצמית
בילבד. היא תלוייד,
גם במעמד איתן של ארצות־הברית
במרחב, ובהוכחת צידקתד, של ה דיפלומטיה
של סאדאת, שגם הוא
נחשב פעם על־ידי הישראלים כ־
,אי־רציונלי׳ ,כמו שאר שכניה.
״מצבה של ישראל רחוק מ להיות
נואש, כפי שטוען ראש־הממשלה
בגין. ישראל אמיצה לא
היתה מנצלת את תקופת עליונו תה
הצבאית לשם עריכת מיבצעי־ראווה,
אלא לשם קבלת סיכונים
רבים יותר למען ההסדר, תוך עי דוד
הפלסטינים לצעוד צעדי־שלום
תמורת שטחים.
״מי שאד,דתו לישראל גורמת
לו להצדיק את תביעתה, למרחב־הגנה
המתרחב בלי הרף, גוזר
עליה בידוד ומצור לנצח. מחי״
אות־הכפיים לרוח-הקרב של הממ שלה
הנוכחית מעודדות את הת נוונותה
הדיפלומטית.
״הצד הטראגי ביותר הוא שמי
שנוהג כך גורם לסחף ביכולתה
של אדצוודהברית לקיים את
מחוייבותה כלפי ישראל — מחו־ייבת
שהיא מוסרית בעיקרה, ו שתהיה
כזאת תמיד.״
ת ר בו ת
סומר׳ 3די כיסוי
כשכרע הספר העיברי
גורפים המו״ליס מיליוני
שקלים ורק חלק זעום
מסכום זה מגיע לסופרים;
שאינם מסוגלים
להתפרנס מכתיפתם
ברחבי־הארץ נפתח השבוע
שבוע הספר העיברי. בדוכנים ב כל
הארץ יימכרו ספרים בעשרות
מיליוני שקלים, ללא קבלות ול לא
קופות־רושמות, על־ידי אנשים
שבחלקם אינם קשורים כלל ל־הוצאת־הספרינ{
,ושאינם מבינים
מהו ההבדל בין ספר־בישול ום־
פר־שירה.
קניוק רואה בתשלום ד,תמלוגי!
יותר מפעם או פעמיים בשנה פיח
רון חלקי למצוקתו הכספית ש
הכותב בארץ.
״יוקרה לל א יקר״ .״אני ל;
חי משירה /השירה חיה ממני,
ציטט השבוע דויד אבידן משיר
עשר תשדורות מלוויין ריגול, כ
שהשיב לשאלת העולם הזה, האו
אפשר להתפרנס מכתיבה. אבידן
משורר־מתרגם־קולנוען, שבשניו
האחרונות החל לעסוק גם באום
נות־פלסטית, טוען שמצבו של אמ
בעל מוניטין בארץ, עם פוטנציא!
של כשלושה מיליון קוראים, איג
נופל ממצבם של עמיתיו בעולו
הגדול.
״בשום מקום בעולם אנשים ל:
שבוע הספר, שבתחילתו נועד
לקדם את הרגלי הקריאה של ה קורא
העיברי, תוך כדי מכירת
ספרים בהנחות משמעותיות, הפך
משורר אבירן
״השירה •חיה ממני!״
סופר קביוק
״ללא לשון אין עס !״
מרכז העסקים של המו״לים היש ראליים,
והעמיד בפינה את הסו פר
הישראלי.
״רום מסירותי ב חו ״ ל ״ .ה סופר
הישראלי מקבל בדרך־כלל
ס \ 0?/כתמלוגים, מהמחיר הקטלו גי
של הספר. התשלום מחולק
פעם, או לכל היותר פעמיים ב
חיים
משירה,״ אומר אבידן .״אפ
שר להתפרנס מעיסוקים קרובים
כמו קולנוע, תרגום, הופעות בפג
קוראים, עבודה באוניברסיטה וב
יוצא באלה. אני לא הייתי מוכ
לחיות אך ורק מכתיבה, משת
שזה משעמם אותי ואין בזה שוו
פעילות גופנית.
״סיפרי־שירה בישראל מופציו
ב־- 1000 עד 1500 עותקים בשג
תיים־שלוש הראשונות שלאח!
הופעת הספר, ממש כמו תפוצח
של ספר שירה בכריכה קשה ב
צרפת ובארצות־הברית. רק ב
(תמשך בעמוד 14
סכנה לריווח׳ ה ס קי
תנועת האזרחי
הערבים ישראל
אנו, האזרחים הערבים בישראל — מוסלמים, נוערים ודרוזים — סבלנו ועודנו סובלים
מהדיכוי הלאומי והאפלייה הגזענית שהפעילו נגדנו כל ממשלות ישראל מ־ 1948 ועד היום,
במטרה לנשלנו מאדמתנו וממולדתנו ולמחות את זהותנו הלאומית• ובכל פעם שמגיעה מערכת
בחירות, פונים אליו נציגי המפלגות, ללא יוצא מן הכלל, וכדי להסוות את מטרותיהם הם
מקימים להם רשימות ״ערביות״ לייצגנו בכנסת, או שהם מקשטים את מפלגותיהם הציוניות
בשמות אנשים מבין הערבים.
מתוך רצון לשים קץ לקומדיית־הסחר בקולותינו ובכבודנו האנושי והלאומי, ומתון שאיפה
להקים מיסגרת או מפלגה ערבית בקנה״מידה ארצי לשמירה על האינטרסים של המונינו
ולייצוג זכויותיהם האנושיות והלאומיות, התכנסנו אנו — קבוצה של אזרחים ערביים ממקומות
הערבים בישראל. האזרחים שונים בארץ — והחלטנו לייסד את תנועת
אנו רואים בתנועתנו רק צעד ראשון בדרן זו.
אנו אומנם יודעים מראש, שייתכנו חילוקי״דיעות בדבר מצעה הפוליטי של תנועתנו ובדבר
דרכי המאבק שיש לנקוט, אך אנו רוצים להבהיר כאן שאלה חשובה, והיא: ייסוד תנועתנו ערב
הבחירות אין משמעותו, בשום פנים ואופן, שאנו מהווים רק רשימה לבחירות, שכל מה שהיא
רוצה הוא להגיע לכנסת. עיתוי הופעתנו, קרוב לבחירות, משמעו דבר אחד בלבד, והוא :
ההשתתפות בבחירות והמאבק הפרלמנטרי אינם אלא אחת מדרכי המאבק הרבות; זוהי במה
להשמעת קולנו ברמה נגד דיכוי האדם, נגד ההפקעות, נגד הריסת הבתים ונגד הייהוד.
תנועתנו תמשין להתקיים בתוך שורות עמנו ותיאבק כל יום למען האדמה ולמען הזכות
לחיות בכבוד ובבטחון.
ת1ועת האזרחי הערבי
בי שראל נאבקת למען:
השוויון ה מל א בין כל ה אז ר חי ם — ללא א פליי ה ל או מי ת;
עדתית, ד תי ת או מיני ת.
* 0השוויון ה מל א בין המועצות ה מ קו מיו ת הערביות ו ה מו ע צו ת
^ ה מ קו מיו ת הי הו דיו ת — בתק ציבי ם, ב שירותים הציבו ריים,
בתיעוש, ב תו כניו ת־ ה מי תאר ובפתרון בעיות הדיור בכפרינו
ובערינו.
חופש הבי טוי וההתא רגנו ת לכל קבו צו ת ה אז ר חי ם בי שראל.
ז /שינוי תוכני ת הלי מו די ם הערבית, כך שתכובדנה ה הי ס טו רי ה
י•* של עמנו ומור שתו ה ל או מי תוהתר בו תי ת.
^ שיחרור נכסי הוו קףה אי סלא מי ו מ סי ר ת ני הול ענייניו לידי
9אנ שים מ הי מני ם שייבחרו מ טע ם ה מו ס ל מי ם, והפסקת
הפגיעה בקוד שי כל ה ד תו ת.
^ השוויון בין הפועלים הערבים לבין הפועלים הי הו די ם —
0ב תנ אי העבודה, בזכויו ת ה סו צי א ליו ת, ובזכות להתא רגנ ת
חופ שית.
* בי טול כל חו קי םוהת קנו ת של הדיכוי ה ל או מי והא פליי ה
#נגד בני עמנו, כ מו: חו קי הפקעתהאד מו ת, חו ק ״ הנ פ ק די ם
הנוכ חי ם״ ,ת קנו ת־ ה הגנ ה ל שעת־חרום ,״ חו ק הבדו אי ם״,
ה אפליי ה ב קי צ ב או ת הילדי ם (ב חו ק הבי טו ח הל או מי) ועוד.
ז כו ת ם של ה מנו שלי ם הערבים בישראל ל חזור לכ פרי ה ם
0ולאד מו תי ה ם, ו ה חז רתהאד מו ת ו הנ כ סי ם שהפקיעו
מ מ שלות ישראל לב עלי הםה חו קיי ם.
^ נ סיג ת ישראל מכל השט חי ם שכבשה ביולי 1967 וני הול
מ שא־ומתן עם הנציג הלגי טי מי של העם הערבי ה פל ס טיני.
לא תי תכן ה שכנת שלום ערבי־ישראלי ללא ההכרה בזכו תו של
העם הערבי ה פל ס טיני ל חיו ת, ובזכותו להגדרה עצמית ולהקמת
מדינתו הע צ מאית על אדמת ארצו ו מולד תו.
סו לי ד א ריו ת ערבית־יהודית מ שותפת במאבק למען
ה שלום הצודק והפסקת שפיכות־הד מי םוהמלח מו ת,
ולמען זכויו תהאדםוהח רויו תהמלאתל אז ר חי ם בארץ.
ממועמדי התנועה: נורי אל־עוקבי — איזור באר־שכע, עלי אד־וחידי — רמלה, עאדל
עיאדאת — נצרת, עלי נסאר ( קאסטרס — עראבה.
תנועת ה אז ר חי ם הערבים בי שראל — נ ק <— י חד אנו כו ח
עראבה — טל ; 067—96710 .רמלה — טל ; 054—26238 .נאר״שבע — טל.057—70049 .
|י |יייי
חנועח ה אזר חי
הערבי בישראל
(המשך מעמוד )37
היהלומים. מגובה הערכה זו גור עים
הבנקים? ,207 ומניקים לעצמם
״מקדם ביטחון״ נוסף של כ־, 150/0
כך שהלקוח מקבל הלוואה שערכה
; 607 עד ס/ס 70 מערך הסחורה ה מוחזקת
בידי הבנק. כך זד. צריך
להיות. למעשה, טוענים היהלומ נים,
הרי התהליך בשנות השפע
;שונה לחלוטין. המעריך מטעם ה בנק
הוא בדרך־כלל יהלומן שפרש
מימיקצועו, ומשכורתו בבנק אינה
גבוהה. זה כשלעצמו מהווה פיתוי
ופתח למעשי מירמה, כאשר היו
מעריכים שנטו להעריך את הסחורה
ביותר מכפי ערכה, ולפי רצון ה לקוח.
הבנקים גם לא נטו להקפיד
בשנות השפע: הם לא חששו מ התמוטטות
היהלומנים, וככל ש־הילוו
יותר, כך גם הירוויחו יותר,
הן מהעמלה שגבו בדרך שעבר
הכסף מבנק ישראל אל היהלומן,
והן מהריבית ששולמה להם על־ידי
היהלומן.
כך אירע שכבר בשנות השפע
לא היה בין היקף סכומי האשראי
ובין היקף הבטוחות שהופקדו ב בנקים,
היחס שאותו דרש בנק
ישראל. אך המצב הוחמר בהרבה
כאשר החל המשבר, ובנק ישראל
הוציא הוראות מחמירות לגבי
סכומי האשראי. בנק ישראל הורה
לבנקים להלוות ללקוחות כסף
תמורת בטוחות גבוהות יותר ב ערכן,
וכן העלה את הריבית ל־
־ . 14.77 משמעות הדבר לגבי ה יהלומנים
היתה: שעליהם להחזיר
שביעית מסכום ההלוואה שנטלו,
או להפקיד בבנק יהלומים נוספים.
רוב היהלומנים לא יכלו לעמוד
בכך, וכאן נכנסה לפעולה שיטת
״הנאמנויות״ :היהלומנים הביאו
לבנקים יהלומים נוספים — אך
קיבלו אותם מיד חזרה לידיהם
ב״נאמנות״ .לכאורה, עמדו כך
בדרישות בנק ישראל ואכן הגדילו
את הבטוחות שברשות הבנק.
למעשה — ניפחו את האשראי
עוד יותר. בבורסת־היהלומים יוד עים
לספר על יהלומנים שיש להם
חשבונות בכל חמשת הבנקים,
ושנהגו לעבור עם אותה חבילת
יהלומים מבנק לבנק, כאשר אותה
חבילת יהלומים עצמה שימשה ב הפקדת
בטוחות, בכל אחד מהבנ קים,
וכל אחד מהבנקים החזיר
מיד את אותה חבילת יהלומים
לידי אותו יהלומן ״בנאמנות״,
כאשר היהלומן זוכה בסכומי אש ראי
עצומים.
חובות
אל העתיד
י מו תאלה גרמו לכך ש-
״ בנ ק ישראל העביר לבנקים —
והבנקים העבירו ליהלומנים, סכומי
כסף אדירים, שלא עמדו בשום
יחס לכמויות הסחורה שבידי ה יהלומנים,
או בידי הבנקים —
כאשר כמעט כל סכומי ההלוואות
ניתנים בריבית זולה בהרבה מתנאי
השוק.
יתכן שמצב זה יכול היה להימשך
עוד זמן רב, כאשר החובות מגול גלים
אל העתיד, לולא כמה סיבות
שחברו יחד.
!• המשבר בענף היהלומים
החריף. תוך תקופה קצרה יחסית
איבדו היהלומים ״ 307 עד ס/ס50
ויותר מערכם — ובכלל זה היה לומים
שנמצאו כבטוחות בידי ה בנקים.
הביקוש הצטמצם, והיהלו־מנים
נקלעו לקשיי נזילות קשים
ביותר, שלא איפשרו להם להחזיר
אף את הריבית על החוב.
!• שערי הריבית על הדולר
האמריקאי עלו והגיעו ליותר מ-
.2070 דבר זה יצר קשיים באשר
ליכולתם של היהלומנים להחזיק
במלאי של יהלומים, ולהמתין ל הזדמנות
שיוכלו למכור במחירים
נוחים. היה עליהם לעשות חשבון,
שכאשר הם מחזיקים ביהלומים
שערכם מיליון דולר, למשל, עליהם
לשלם 200 אלף דולר לשנה
כריבית, אם לא הצליחו למכור
את היהלומים שבידיהם, ושערכם
הלך וירד עם המיתון הגובר בשוק
היהלומים, תופעה שמקורה במיתון
המעמיק בכלכלת המערב בכלל.
י• בה בעת, ירד ללא הרף ערך
היהלומים שהוחזקו כבטוחות ב בנקים.
הבנקים ערכו שיערוך של
היהלומים מדי שלושה חודשים,
כדי שלאשראי יהיה כיסוי מתאים,
ועל היהלומנים היה להוסיף מייד
סכומים גדולים — או להפקיד
מייד יהלומים בכמויות גדולות,
כדי להצדיק את גובה ההלוואה
שבידיהם. בד בבד, הצטברה ו הלכה
גם הריבית על הלוואה זו,
ששוב לא היתד, נמוכה כפי שהיתר,
בשנות השפע.
•י שלל גורמים אלה — שיטת
״הבטוחות״ ו״הנאמנויות״ שהנהיגו
בנק ישראל והבנקים הפועלים ב בורסה:
השפל וירידת ערך ה יהלומים
פשוק העולמי ובישראל;
עליית שיעור הריבית על הדולר
האמריקאי, בארצות־הברית (שהיא
השוק העיקרי לסחורה הישראלית)
ובישראל — כל אלה הביאו למצב
חמור השורר בענף היהלומים, ו מדאיג
הן את היהלומנים והן את
הבנקאים.
הטיפש והחכם
ן >ידו נעשה הכל כשורה, לא
י * היה על איש לדאוג. אם מגיע
היום חובם של היהלומנים לבנקים
ל־ 100 מיליארדי לירות ישראליות,
הרי יש לכאורה בבנקים יהלומים
שערכם 1500 מיליארדי לירות.
דובר בנק ישראל ממשיך לטעון
שהכל כשורה, אך בחוגי הבנקאים
והיהלומנים מתייחסים בליגלוג ל טענה
זו. האופטימיים שבין ה יהלומנים
טוענים, שערך היהלו מים
המצוי למעשה בבנקים מגיע
ל־ 60 מיליארדי לירות, וד,פסימיים
מדברים על הרבה פחות מכך. הללו
טוענים שחלק גדול מהיד,לומים
שניתנו כ״בטוחות״ מצויים — אם
בכלל — בידי היהלומנים כ״נאמ־נדות״
,וגם על שיטת ההערכה
אי־אפשר לסמוך. יתרה מזו: ה יהלומנים
טוענים שגם הסכום הזה
הוא ״על הנייר״ ,משום שהבנקים
אינם יכולים, למעשה, לממש את
היהלומים שהם מחזיקים ברשותם.
אם ינסו לעשות זאת, יווצר לחץ
עצום על השוק, ויוריד את ערך
היהלומים באחוזים רבים נוספים.
כך נוצר מצב שבו הפער המסוכן
הזה גדל והולך: מצד אחד יורד
ערך היהלומים, ומצד שני נוספת
ללא הרף על הסכום בן 100 מיל יארדי
הלירות הדבשת הגבוהה של
הריבית, שמרבית היהלומנים אינם
מסוגלים לעמוד בה.
הגורם לאופטימיות של הבנקים
ובנק ישראל היא הירידה המהירה
בגודל החוב מאז תחילת השנה.
על פי מיספרי בנק ישראל הסתכם
החוב בפברואר השנה ב־ 1,117 מיל יוני
דולרים, ואילו עתה הוא עומד
על 905 מיליונים. משה שניצר,
נשיא בורסת היהלומים, מאמין,
בניגוד לרבים מבין היהלומנים,
שגם השפל הזה יעבור ותגיע
פריחה לענף. הוא מצביע על כך,
שלמרות השפל יגיע השנה יצוא
היהלומים למיליארד דולר (לעומת
1.4מיליארד אשתקד).
ובינתיים יש כמה אנשים מוד אגים
מאוד בבנקים שליד בורסת
היהלומים. אלה הם שימחה סורוקר
מבנק איגוד, משה נויידרפר מבנק
ברקליס־דיסקונט, ליאון ריקנטי׳ מ בנק
דיסקונט, בינו צדיק מהבנק
הבינלאומי הראשון, ואהרון מאיר,
מנכ״ל בנק המזרחי.
ואילו האדם הנערץ ביותר ב בורסת
היהלומים הוא יעקב לוויג-
סון דווקא. בתקופת השיא, כאשר
כולם נדחקו לתפוס מקום ליד גיזת
הזהב המשובצת יהלומים, עצר
לווינסון את מרכבת בנק הפועלים,
ולא הניח לה להיכנס לעיסקי ה יהלומים.
אז חשבו בבורסה שהוא
טיפש. היום כבר יודעים שהוא
חכם.
העו ל ם הזה 2255
טירוף הוא דהתעלם מן המט 11־ 3י
פרד ה אובר
ך* שיבעה בדצמבר 1941 עטו מטו״
סים יפאניים מן השמיים הכחולים על
צי־המילחמה האמריקאי בפרל־הארבר, ו השמידו
אותו כימעט כליל.
הפעולה היתד, מדוייקת להפליא, והביצוע
היה במאה אחוזים.
המוני יפאן בכל עריה, וביניהן
הירושימה ונאגאסאקי, יצאו מכליהם
מרוב התלהבות ושימחה.
המיבצע הנחיל ליפאן שליטה מוחלטת
במרחב־המחייה שלה. האמריקאים, אשר
איימו על הגמוניה זו, הוצאו מכלל פעולה.
אבל היתרון היה זמני. המשאבים העדי פים
של ארצות־הברית היטו בהדרגה את
כף המאזניים. יפאן הוכרעה, וערב תבוסתה
הסופית הוטלו שתי הפצצות הגרעיניות
הראשונות על הירושימה ונאגאסאקי.
הממשלתית הראשונה על ההפצצה מסרתי
לפירסום הודעה שהיתה מורכבת משלושה
פסוקים. .
לא היו בה קריאות־הידד, ועל כן לא
מצאה חן בעיני הפטריוטים. לא היו בה
השמצות, ועל כן לא מצאה חן בעיני
האנטי־בגעיסטים המיקצועיים, שאינם מו דדים
דברים על פי תוכנם (שאותו אינם
מבינים ממילא) אלא במין מכשיר שראוי
לקרוא לו ״מד־שמץ״ .שלושה פסוקים
שאין בהם לפחות חמש השמצות אישיות
גסות, לפי סיגנונו של בגין עצמו, נראים
בעיניהם כהבעת תמיכה בפעולה.
עם כל הכבוד לאלה וגם לאלה, בעניין
קיומי זה איני מתכוון לשחק מישחקי־הבל.
אני מתכוון לדבר על העניין עצמו.
את שלושת עיקרי השקפתי כבר בי-
אף הן בחימוש גרעיני — אם בדרך של
ייצור, אם בדרך של רכישה.
העיראקים נהגו כפי שניתן לצפות.
שאלה מישנית היא מתי בדיוק יכלו
לייצר את הפצצה הגרעינית הראשונה
שלהם. אין ספק כי הדבר היה מתרחש
במוקדם או במאוחר. אין גם ספק שמדינות
ערביות נוספות תלכנה בדרך זו.
זהו האתגר• .טטות היא להתעלם
ממנו. הוא בלתי־נמנע.
הסיכסוך הישראלי-ערבי החל לפני מאה
שנים כמאבק של שכנים, שהפעילו אלה
נגד אלה אגרופים, מקלות ואבנים. הוא
עבר לשלב של אקדחים ורובים. משם
עבר לשלב של טנקים ומטוסים. הוא עומד
עתה על סף הסיבוב האחרון — דימילחמה
הגרעינית.
בהשלכות מעשיות, מבלי לנגוע בשורשי
הבעייה עצמה.
כך זה היה בימי בן־גוריון, שנתן יד
חופשית לחוסר־האחריות הגרעינית של
שימעון פרם. כך זה היה בימי לוי אשכול,
שניסה לצמצם את התקציב הגרעיני. כך
זה היה בימי רבין, וכך זה בימי בגין.
וככל העת הזאת החמירה ה
בעייה משנה לשנה. כל צעד נוסף
הכנים את המדינה עוד יותר אל
תוך מבוי גרעיני סתום, שאין ממנו
מוצא.
ר*! סכנה קיימת. אי־אפשר לסבול
קיום נשק גרעיני בידי אוייב פוטנ ציאלי.
במצב של מילחמה מתמשכת.
דאין לבעייה זד פיתרון צבאי.
בוודאי, אפשר לעשות הרבה דברים
כדי לחבל במאמצי היריב, לדחוק את
הקץ, ואף להחזירו אל נקודת־ד,זינוק1 ,
במשך השנים הודיעו עיתוני־העולט על
פעולות רבות, שייוחסו על־ידם לישראל.
נכתבו עליהן כמה ספרים סנסציוניים.
: 7.12.41מ טו סי חיל־ ה אווי ר ה קי ס רי היפ אני תו ק פי םאתהב סי ס הי מי האמ רי ק אי בפרל־הארבר — מ ה הי ה ה סו ף!
אלא שיפאן היא אומה חזקה, היושבת
לבטח על אדמתה. איש לא ביקש להש מידה.
תוך כמה שנים התאוששה, ועתה
היא משגשגת שוב.
ביום אין עוד אדם נבון ביפאן
המפקפק שההתקפה על פרל־האר
בר היתה פעדלת־טירוף. המדינאים
והמצביאים שהחליטו עליה זכורים
לדראון. הקונסנזוס הלאומי שהוליד
אותה נחשב כביטוי של שי
נעון.
ף עשרת הימים שחלפו, מאז ההודעה
״ על הפצצתו של הכור הגרעיני בעיראק
בידי חיל־האוויר הישראלי, נאמרו הרבה
מאוד דיברי־הבל.
המימסד הישראלי כולו — מוס־דות־השילטון,
אמצעי־התיקשורת
— הציג מחדש את כישרונו להתחמק
מבעיות-היסוד, ולברוח מהן
אל עולם של רכילויות, התנצחויות
וקרטים טפלים.
האם צריכים היו להפציץ את הכור לפני
הבחירות, או אחריהן? האם ההפצצה
עזרה למנחם בגין או לשימעון פרס? האם
היה הכור העיראקי צריך להיות ״חם״
ביולי או בספטמבר? האם באה ההודעה
שלתית אחרי הודעה ברדיו הירדני,
לל לא היתד. כזאת? האם היה
מיכתב אישי וסודי של פרס
התכוון פרס למה שכתב,
התכוון לאמר?
־־ד: קיומנו ה יו
כמשמעו
וכל אשר הוא כאנא־
טאתי באותם שלושה פסוקים מאולתרים,
המשלימים זה את זה, לאמור:
• ״ישראל אינה יכולה לסבול
הימצאות פצצות גרעיניות כידי
אוייב פוטנציאלי.״
• ״אין לבעייה זו פיתרון
צבאי.״
• ״הפיתרון הוא פירוז המרחב
מנשק גרעיני.״
איני מוצא לנכון לתקן אף מילה אחת
בשלושה עקרונות אלה. אני מבקש כאן
לבחון אותם בצורה מפורטת יותר.
ך, סיכסוך הישראלי־ערבי
נכנס
יי * לעידן הגרעיני.
זה לא קרה לפני שבוע, כאשר נפלו
הפצצות ליד בגדאד. זה כבר קרה לפני
דור, כאשר החליט דויד בן־גוריון להקים
את ״מיפעל הטכסטיל״ הסודי ליד דימונה.
החלטה זו לא היתה חלק ממדיניות
שקולה כל שהיא. בן־גוריון,
כמו כל יורשיו, ובגין ביניהם, לא
חשב אלא במושגים •טל שנתיים־
שלוש.
בן־גוריון היה צריך לדעת כי הכור
יתגלה, והוא אכן התגלה. אי-אפשר להס תיר
מיתקן גרעיני• .המיבנה האופייני
מסגיר אותו. ודי במטוס, האוסף דגמי־אוויר
מעל למיתקן, כדי לעמוד על טיבו.
בן־גוריון היה צריך גם לדעת שעם
גילוי הכור הישראלי יחששו הערבים
שמא תייצר ישראל פצצות גרעיניות, ויראו
בהן איום על עצמן( .הישראלים, המאמינים
כי ״הערבים זוממים להשמידנו״ ,אינם
יכולים לתאר לעצמם כי בעיני הערבים
קיימת אמונה הפוכה: שהישראלים זוממים
להתפשט ולגרשם מאדמתם. מאז 1967
אמינים הערבים כולם כי זוהי אמת
כזה, לא יכלו לעבור שנים רבות
ינה ערבית אחת או יותר תחלטנה
כל מחיר כדי להצטייד
אם יימשך תהליך זה, ואם ה־סיכסוך
לא יחוסל בעוד מועד,
קיימת אפשרות מעשית לכך ש*
המיפעל הציוני ותולדתו, מדינת־ישראל,
יהיו נתונים בסבנה מוח־
•טית •טל השמדה. הם עלולים להי־רשם
בהיסטוריה כאפיזודה מזהירה,
שהסתיימה כיטואה גרעינית.
1 1 1
^ לזה היה ברור זמן רב לפני ההפצצה
~ בעיראק.
לא פעם באו אלי בשנים האחרונות
מומחים זרים, העורכים סקרים שונים על
היערכות המדינות בעידן הגרעיני, ושאלו
אותי לגבי מהות הוויכוח על נושא זה
בישראל.
נאלצתי לגלות להם שאין ויכוח
כזה בישראל. אומה שלמה
החליטה לעצום את עיניה, לכל
תראה את הסכנה אשר תאיים,
תוך זמן קצר, על עצם המשך
קיומה.
הזרים לא האמינו לי. הם היו בטוחים
שאני מעלים משהו מעיניהם. אך היתד.
זאת האמת לאמיתה.
במשך עשר שנות כהונתי בכנסת, שהש תרעו
על פני יותר מ־ 15 שנים, לא הייתי
עד אף לוויכוח אחד על הבעייה הגר עינית
של ישראל. מעולם לא נערך ויכוח
כזה.
ניסיתי לא פעם לעורר ויכוח כזה על־ידי
הצבעתי נגד הסעיף, לפיתוח גרעיני,
החבוי אי-שם בתקציב המדינה. לא הצ לחתי.
יכול
היה מישהו לנחם את עצמו באש־לייה
שביגלל סודיות העניין מתקיים
הוויכוח הרציני במוסדות אחרים, כגון
ועדת-החוץ־והביטחון. לא דובים ולא יער.
לגבי הבעייה הכללית, אין סודות, ואפשר
להתווכח עליה בפה מלא, כפי שאני עושה
כאן. ואני יכול להצהיר במלוא האחריות
כי גם בוועדת־החוץ־וד,ביטחון לא נערך
מעולם דיון החורג מן הטיפול ד,שיגרתי
אוניה שנשאה מיטען של אוראניום נעלמה
בלב ים, ועיקבותיה לא התגלו עד היום.
במיפעל אמריקאי, שמנהלו היה יהודי,
נעלמו כמויות גדולות של אוראניום מוע שר,
וסאף־בי־איי חשד כי הועברו לישראל.
בצרפת בוצעה חבלה בכור הגרעיני שעמד
להישלח לעיראק. מדען־גרעין מצרי בכיר,
שעבד למען עיראק, נרצח בצרפת בנסי בות
מיסתוריות, שהעידו על פעולת רוצ חים
מן הדרגה המיקצועית העליונה. הכור
ליד בגדאד הופצץ לראשונה על-ידי מטו סים
בעלי זהות חשודה, שהוגדרה לאחר
מכן כאיראנית, בנסיבות מיסתוריות למדי.
עתה הושמד הכור בהפצצה ישראלית.
במיקרה הטוב ביותר דחה מיבצע זה
את הקץ בעוד שנתיים־שלוש. אז מה?
האם בפסק־זמן זה ייעשה משהו
אשר ישנה את מהות הבעייה? ואולי
להיפך, ניתנה עתה מוטיבציה
נוספת לעיראק ולשאר הערכים
להחיש את קצב החימוש ה גרעיני,
המפחיד כל־בך את ״האד
ייב הציוני״ ץ
רק מנהיגות לאומית החיה מן היד אל
הפה, ושד,אופק שלה מצטמצם בעתיד
הקרוב ביותר, יכולה להאמין כי בכך יש
פיתרון. גם מבחינה זו ממשלת־בגין אינה
אלא ממשלת־המשך.
מול פני המשאבים הכלכליים הכבירים
של העולם הערבי, עוצמתו המדינית והת קדמותו
הטכנולוגית המתמדת — האם
תיתכן פעולה צבאית אשר תשים קץ ל סיכויי
חימושו בנשק גרעיני?
האם יכולה ישראל לנהוג לאורך
ימים כשריף על סוסו במערב ה פרוע,
הדוהר ממקום למקדם כדי
להרוג את המתפרעים?.
האם זה אפשרי מבחינה צבאית? האם
העולם יסבול זאת? האם נשמיד כל כור,
מפאקיסתאן ועד מארוקו — היום, מחר
ומחרתיים?
זוהי תפיסה מטורפת. אין היא
אלא הסוואה לאובדן־עצות. קרי־
(המשך בטמוד )42
הודון
(המשך מעמוד )41
אות־ההידד שד ההמונים מעלימות
את הדממה הדקה כמוסדות השיל־טון,
שאין להם שום תשובה על
האתגר המרכזי של חיינו.
ן* יט המשלים
את עצמם שביכלל אין
צורך בפיתרון.
נכון, הם אומרים, שאי־אפשר למנוע את
הצטיידות הערבים בנשק גרעיני. אפשר
לעכב, אך בסופו של דבר יהיו בידי האוייב
^הפוטנציאלי נשק גרעיני ודרכים לשיגורו.
אלא שאז ייווצר ״מאזן האימה
ד• ימיני״.
״־יי בין ארצות־הברית וברית י•
-י• ־8״ייי־יהה מונופול
האם יוכל מישהו לישון בשקט כאשר
אנשים כאלה יחזיקו את אצבעותיהם
על הכפתור האדום של מערכת טילים
גרעיניים?׳ האם מישהו מאלה יסמוך על
יריבו, ומשום כך ירסן את עצמו?
״מאזן האימה״ כמרחב שלנו
הוא מירשם להשמדה. מדיניות
שפוייה צריכה לקחת כחשבון את
הימצאותם של מטורפים כעמדות
פיקוד כשני הצדדים.
ך * נ ה כי כן, יש בעייה נוראה. אין לה
י 1פיתרון צבאי. אין להשאירה במצב
של חוסר־פיתרון.
מה נותר ז
נותר הפיתרון המדיני.
חופשיים לערוך כיקורת רצופה
ככורים ערכיים, ובמיתקנים חשודים
אחרים. מפקחים ערכיים יהיו
חופשיים לערוך ביקורת כזו כישראל.
כיקורת הדדית זו תתווסף
עד הביקורת הבינלאומית שלפי
הסכם אי־ההפצה.
#הפרת חוזה זה על־־ידי אחד
הצדדים כמרחב — ביטול תקפותו,
מניעת ביקורת או שינוי במיתקנים
— תהווה עילה מוסכמת ל פעולה
צכאית מצד הצד הנפגע.
• אם מעצמת-על תפר את
התחייבותה ותספק נשק גרעיני ל צד
אחד, תהיה מעצמת־העל ה שניה
מחוייכת לספק נשק כזה ל צד
השני.
טיבעה של הסכנה הגרעינית מחייב שכל
חוזה מסוג זה יהיה שלם ומושלם בכל
מאה האחוזים. לא ב־ס ,950/ולא ב־!.99.90/0
אסור שתהיה בו פירצה כלשהי.
למרבה המזל, הנושא הגרעיני מתאים
לצורך זה. בשטח זה אי-אפשר לרמות
ולהסתיר, כשיש ביקורת יעילה. אי־אפשר
לשנות את המצב בן־לילה. כשיש הפרה,
דרוש למפר זמן ניכר כדי להגיע לייצור
נשק גרעיני. את הזמן הזה ניתן לנצל
באופן יעיל לפעולת־מנע.
לכן אין אנו עוסקים כאן באוטופיה, או
בחזון של יפי־נפש. אנו עוסקים כאן
בעניין מעשי, נוקשה, תכליתי, שהוא
מתאים למדינאים, למצביאים ולמדענים.
הפירוז הגרעיני הוא פיתרון
שפוי ומציאותי — ואילו המצב
ההפוך הוא מטורף ודמיוני.
68 אחרונה ביצעה הדיפלומטיה היש /ראלית
תרגיל אשר היה יכול להיות
מבריק, לולא היה מטופש.
מישהו (יצחק שמיר? יהודה בלום?)
החליט שישראל תאמץ לעצמה את העיקרון
שלנו, תוך • ריקונו מתוכנו, בטכסים של
תעמולה. מישלחת ישראל באו״ם הציעה
כמה פעמים את רעיון פירוז המרחב.
הדבר לא היה מלווה בשום צעד ממשי,
בשום פעולה דיפלומטית שקטה כדי
להסביר לערבים שזוהי כוונה רצינית,
וכמובן לא בנכונות.לוותר על המונופול
הגרעיני הישראלי.
באיזה עומק היתיה
המ ענדה
של בגין? מדוע
הכחיש מפקד חיל־האוויר
את קיומה?
פקד חיל־האויר, האלוף דויד
י׳ עברי, אינו מרגיש נוח מול מצלמות־הטלוויזיה.
חשיפה ציבורית מנוגדת ל-
אופייו של עברי (ראה מיסגרת) .אולם
ביום השישי האחרון הרגיש עברי עוד
פחות נוח מתמיד. מולו ניצב הכתב הצבאי
של הטלוויזיה, דן סממה, שראיין אותו
להשבוע יומן אירועים.
סממה העלה את השאלה הבלתי־נמנעת.
בהתייחסו להודעותיו של ראש־ד,ממשלה
מנחם בגין — בדבר חיסול המעבדה הסו דית
התת־קרקעית בכור שליד בגדאד —
ביקש סממה לדעת אם המעבדה המיסתורית
היתה טמונה בעומק של 40 מטר, כמו שטען
מנחם בגין בגירסתו הראשונה, או ארבעה
מטרים, כפי שטען בגין בגירסה השנייה,
ואם בכלל היתד, מעבדה כזו.
תשובתו של עברי היתד, לחוצה :״אני
לא יודע שום־דבר על מעבדה.״
קשה להניח, שמפקד חיל־האויר ואדריכל
הצד המיבצעי של הפעולה, לא היד, יודע
על המעבדה המיסתורית, אם היא אכן היתד,
היתה זאת הסוואה נוספת של
ההכנות להפצצה.
במסיבת־העיתונאים הצורמנית שלו חזר
מנחם בגין השבוע על טכסיס זה, אך הוא
קבע כי הפירה הגרעיני יכול לבוא, כמובן,
רק אחרי השגת השלום הכולל במרחב.
מכיוון שבגין (כמו שימעון פרם) דוגל
במדיניות המחסלת מראש כל אפשרות
של השגת שלום כזה, ביגלל הסירוב לפתור
את הבעייה הפלסטינית, אין אלה אלא
מילים ריקות.
גם אילו היתה זאת קביעה רצינית, לא
היתד• עומדת במיבחן ההגיון.
״עיצרו או ת ה
— מודעה אי ט ל קי ת נגד הנ שק הגרעיני
אין זו אמת שלא יתכן חוזה ל פירוז
כהעדר שלום. להיפך: חוזה
הפירוז יכול להוות צעד חשוב
מאוד לקראת השלום.
פירושו: פירוז המרחכ מניטה
גרעיני.
לשלום.
על נשק גרעיני, לא שיגרה מטוסים כדי
להפציץ את הכורים שבהם הכין סטאלין
את הפצצה שלו.
שני הצדדים השלימו עם המצב. הם
יודעים כי כל מילחמה גרעינית תסתיים
בהשמדה הדדית, ולא חשוב מי יתחיל
בה. ידיעה זו מונעת מילחמה.
אם ייווצר מצב כזה בין ישראל והמדינות
הערביות — כך סבורים בעלי תפיסה
זו — זה יבטיח את הביטחון, גם בלי
שלום. אולי זה אף ימנע את הצורך בשלום.
כעיני זוהי תיאוריה מטורפת,
מפני שהיא מתעלמת מן הטירוף
הקיים כמרחב שדנו — כשני עכרי
המיתרס.
ג׳ימי קארטר ורונלד רגן, ניקיטה חרוש-
צ׳וב וליאוניד ברדנייב — כולם היו אנשים
שפויים. יש לקוות לכך שמעצמות־על
מסוג זה לא תיפולנה בידי מנהיגים מטו רפים(
.ואם תתבדה תיקווה זו, יגיע ממילא
סוף העולם התרבותי).
אין חזקה כזאת במרחב שלבו. אפשר
לסמור על חאפט׳ אל־אסד, מנחם בגין
וסדאם חוסיין (כן, גם עליו!) שלא יעברו
גבול מסויים של אחריות. דיבוריהם קיצו ניים
ממעשיהם. דווקא סדאם חוסן התקרב
בשנים האחרונות לגוש הערבי המתון.
אך יש כמרחב אנשים כמו כוו־עמר
קד׳אפי. ויש כישראל אנשים
במו אריק שרון, כני פלד, יוכל
נאמן ומשה לווינגר. כל אחד מהם
יכול להיות מחר ראש־ממשלה.
אין זה פיתרון קל. הוא מחייב אותנו
לוותר על האופציה הגרעינית.
הנראה
תמורת משהו
כהרבה יותר מופשט.
זה נוגד את הטבע הלאומי הישראלי,
בדיוק כמו העיקרון של ״שטחים תמורת
שלום״ .אך הוא נכון כמוהו, וחיוני לעתיד
המדינה כמוהו.
הצעתי פיתרון זה כמה פעמים בעשרים
השנים האחרונות, בכנסת ומחוצה לה. אני
מציע אותו שוב.
עיקרי הפיתרון, העומד לנגד עיני:
• ייחתם חוזה לפירוז המרחב
מנשק גרעיני.
• עד החוזה יהיו חתומות כד
המדינות הערכיות וישראל, וגם
מעצמות־העל.
• חוזה זה יתווסף על האמנה
הבינלאומית לאי־הפצת הנשק הגרעיני,
שכד הצדדים יצטרפו
אדיה.
• מדינות המרחב יתחייבו שלא
לייצר נשק גרעיני, ולהשמיד
כד נשק גרעיני קיים.
• מעצמות־העל יתחייבו שלא
לספק נשק גרעיני לגורם כלשהו
כמרחכ.
• תקום שיטה שד פיקוח הדדי
ישיר. מפקחים ישראליים יהיו
תמריץ
הוא יכול להיות
מדוע?
גם הערבים שאינם מעוניינים דווקא
בשלום בשעה זו, מעוניינים בפירוז. מכיוון
שקיים מונופול גרעיני ישראלי, המאיים
על הערבים, מעוניינים כל הערבים בפירוז.
כדאי להם לשלם מחיר יקר עבור חיסול
הסכנה הזאת.
המשא-והמתן הגלוי והסודי ל השגת
חוזה־הפירוז, חתימתו, סי־
׳ דורי־הכיקורת ושאר הנוחלים שייווצרו
כמצב של פירוז יוצרים כשלעצמם
מציאות חדשה כמרחכ,
מציאות של שלום־בפועל.
ן אם זה מציאותי? כן, זה מציאותי.
י י האם זה טוב? כן, זה טוב.
האם ממשלת־בגין מסוגלת לכך? מובן
מאליו שלא.
האם ממשלת־פרם, אילו קמה, היתד,
מסוגלת לכך? אין שמץ של סימן לכך.
אולי נותרו עוד שנה-שנתיים לשינוי
גישתה של ישראל לכעייה
זו, המאיימת על קיום המדינה ועל
קיום כולנו.
זוהי השעה האחרונה לאזרחים השפויים
ובעלי-האחריות להתעורר, ולשנות את פני
הדברים.
אם לא נעשה כן, לא נוכל, בבוא ה
לטעון כי איננו אשמים.
לא נובל לטעון דכר,
עוד קיימים.
אלוף שגיא
איפוק —
קיימת. אם היתד, מעבדה כזו, יכול היד,
עברי לענות לסממה שאכן היתה מעבדה,
מבלי שהוא היה מסתכן בגילוי סודות
צבאיים, מאחר שראש־הממשלה שלו כבר
הכריז עליה בפני העולם כולו.
סממה לא לחץ יותר בעניין זה. בשיחה
מוקדמת שלו עם עברי ועם הקצינים
המלווים הוסכם שהוא יסתפק בתשובה
הזו. אם היה סממה דורש תשובה ברורה
מעברי, יתכן שראש־ד,ממשלה היד, מצטייר
בצורה עילגת עוד יותר ממה שהוא
הצטייר בעיקבות הצהרות המעבדה הסו דית
הפרטית שלו.
ך* ויד עברי היה
י על הפצצת הכור
לתם. עברי אינו
ולכן קשה
ובקור־הרוח
יכולים
הד,חל
׳ שנפגע ביותר ממילחמת יום־זזכיפורים.
שגיא לא היה שותף לכך, אך הוא למד
מהנסיון המר של קודמיו.
שגיא, יחד עם אחרים מראשי הקהילה
המודיעינית, מסרו לדרג הביטחוני והמדיני
מידע מודיעיני והערכות הנובעות ממידע
זה. שגיא מקפיד ביותר שהמידע שהוא
מוסר יהיה מדוייק, ומשתדל שההערכות
המודיעיניות שלו תוכחנה בסופו של דבר
כנכונות. אך שגיא יודע שההחלטה, בעיק-
בות המידע וההערכות שלו, היא תמיד
בידי הדרג המדיני.
שגיא אינו מתרגש כלל כאשר ההערכות
שלו אינן מתקבלות. לו היה שגיא מתנגד
לתקיפת הכור בעיראק, לא היה זה משנה
בכלל את קצב, כמות ותוכן הזרמת המידע
המודיעיני וההערכות המודיעיניות לדרג
הביטחוני הבכיר ממנו ולדרג המדיני.
אופייו השקט של שגיא ו״עור הפיל״
המפורסם שלו גורמים לכך שהתנהגותו
ומסירותו לתפקיד אינם משתנים כאשר
ההערכות שלו מתקבלות, או כשאינן
מתקבלות.
קצינים מהסוג של שגיא ועברי יידבקו
בעמדותיהם, אך ייפעלו על-פי הפקודה
בכל מיקרה. שלא כקצינים אחרים, בצה״ל
או בצבאות אחרים, הם גם לא יינהגו
ך ימים !הראשונים שאחרי פעולת
*י חיל־האוויר בעיראק אפשר היה לחשוב
שלייד הגזדהמטוסים ישבו מנחם בגין
ויצחק מודעי. מערכת יחסי־ד,ציבור האי שיים
של ראש־הממשלה ומערכת יחסי-
הציבור של מטה־הבחירות של הליכוד
הצליחו לגנוב את דעת־הקהל, ולאמץ את
כל ההילה של פעולה זו. צה״ל וחיל-
האוויר כימעט ולא הוזכרו. הסתבר שבגין
צדק, כשאמר לפני הפעולה :״זה יהיה
מיבצע אנטבה שלי.״ האספסוף השולט
ראה ועדיין רואה את בגין כאיש שהפציץ
את הכור הגרעיני העיראקי.
זרועות ההסברה של צה״ל התעוררו
מאוחר מדי. רק אחרי שבגין כבר נאם
עשרות נאומים על המיבצע, רואיין ה־רמטכ״ל
בטלוויזיה, ורק בסוף השבוע
שעבר, כימעט שבוע אחרי הפעולה עצמה,
רואיין גם מפקד חיל־האוויר, האלוף דויד
עברי.
מבלי להתייחם לצדדים הפוליטיים של
השמדת הכור, הגיבור האמיתי של מיבצע
בבל, כפי שכונה מיבצע השמדת הכור,
היה מפקד חיל־האוויר.
הוא היד. במיפקדה, או כפי שמכנים זאת בסלנג
הצבאי ,״החזיק את המיקרופון,״ עקב
אחרי הפעולה, וניהל אותה ממיפקדת חיל-
האדר.
כדי הוא אחד הקצינים הבכירים
! הבלתי-ידועים בצבא. שלא. כמפקדי
־יד שלפניו, או בקצינים בכירים
חיל, אין עברי מחסידי ההוויסל חיל־האויר, שעוצב על-ידי
^מן. הוא אינו מופיע במסיבות,
•{ תפקידו מחייב זאת, אינו משתתף
; ציבוריות, או בקוקטלים חברתיים.
ו הפסיקו המסיבות מסוג המסיבה
בפזיזות,
סודית, שהושמדה
אגדת המעבדה הסודית
יין 5885ו, שכמו כל מי שהיתה לו יד
> בפעולה, שמחו עברי ושגיא על הצל חתה.
יתכן שהם הביעו את השימחד,
בצורה מאופקת יותר, אולם שוב, האיפוק
נובע מאופיים.
אולם יש להניח שגם שלוות נפשם של
קצינים מסוגם של׳ עברי ושגיא התערערה
אחרי הפעולה, בעיקבות הפטפטת שבה
לקו ראש־ד,ממשלה וראשי הליכוד האחרים.
יש להניח שאף חייל, בין אם הוא אלוף
או טוראי, אינו אוהב שפוליטיקאים רות מים
את צה״ל והצלחותיו למערכת הבחי רות
שלהם. קשה להניח שמישהו, חייל או
אזרח, מוכן להסבים שעל מיזבח תעמולת
בחירות זולה, ייתגלו סודות ביטחוניים
ראשונים במעלה של מדינת־ישראל.
רק פסיכיאטרים יוכלו, ככל הנראה,
לענית על השאלה — מדוע היה על בגין
לרוץ אחרי כתב סוכנות־ידיעות זרה
במסיבה חברתית שנערכה בתל-אביב, ול
שערך
תת־אלוף יאלו ילובסקי, כשנפרד
מבסיס עציון שעליו פיקד, מסיבה שהיוותה
שערוריה.
תכונות אלה שלו הן שהביאו אותו
לפיקוד על חיל-האויר. אחרי שהמפקד
הקודם, האלוף (מיל׳) בני פלד, פרש, היה
על מי שהיה אז שר־הביטחון, עזר וייצמן,
לבחור בין שניים לתפקיד. המועמד ה-
טיבעי אז היה תת-אלוף רפי הר־לב. אך
וייצמן רצה במפקד חיל־אוויר שקט, ושלא
יהיה מעורב בשערוריות, כפי שהיה פלד.
הר־לב, בעל המזג הסוער, לא היה, לדעת
וייצמן, מתאים לחיל־אויר רגיש ועצבני,
אותו הותיר אחריו פלד.
וייצמן שלף מהטכניון בחיפה את עברי.
עברי, בעל השיער הבהיר, העיניים התכו לות,
הדיבור השקט, מי שנראה הססן
וחסר־ביטחון, היה הטיפוס ההפוך מפלד
ומהר־לב. שלוש שנים לפני מינויו כמפקד
החיל, ב־ 28 באוקטובר , 1977 החל עברי
ללמוד הנדסה אוירונאוטית בטכניון בחיפה.
אחד ממוריו היה מי שמכהן היום כיושב-
ראש ועדת-החוץ־והביטחון של הכנסת,
הפרופסור משד( .״מישה״) ארנם. אם בגלל
תקופה זו, או בגלל סיבות אחרות, היחסים
בין ארנס ובין עברי מוגדרים על-ידי
חברי־כנסת, שנכחו במיפגשים ביניהם
במיסגרת הוועדה, כיחסים ״קרים עד
קורקטים.״
ינויו של עברי כמפקד חיל־האויר
י היד. מהפכה בסיגנון החיים של חיל
זה. השוויץ המייוחד והחינני, שאותו
החדירו עזר וייצמן ומוטי הוד, פינה את
מקומו למד. שמכונה בחיל ״רצינות אינ טלקטואלית.״
אחד מידידיו של עברי טען
השבוע :״האיש הזה הוא פשוט בלתי-
נסבל. אין לו פילגש, הפקידות שלו הן
לא בהכרח הכי חתיכות בצה״ל, אין לו
תחביבים, הוא לא יודע שתות, ובקושי
אפשר לראות אצלו חיוך.״ שלא כמפקדי
חיל-אויר קודמים, מקפיד עברי שלא לערב
ספר לו על מעבדה
כבייכול בכור בעיראק.
לגבי׳ה שאלה אם. אכן היתה מעבדה
כזו או לא, חלוקות הדעות. יש הטוענים,
שבגין פשוט לא הבין את מה שהסבירו
לו אנשי מיקצוע לגבי הכור, וייחם בטעות
חלק מוכר וידוע של כורים כאלה למעבדה
סודית, דמיונית, השקועה באדמה. אחרים
טוענים, שבגין, ספוג התרופות והסמים, פשוט יצר. את אגדת המעבדה
הסודית. כך או אחרת, כל מי שמצוי
בחומר יודע, שהפטפטת הגרעינית של
בגין עלולה להביא נזק רב לישראל.
וגמה לחוסר־האחריות הממלב-
תית של שר־הביטחון היא פרשת
הסרט שצולם על־ידי המטוסים, ושהוקרן
בפני ועדת־החוץ-והביטחון של הכנסת.
בגין ואנשי יחסי־הציבור שלו לוחצים על
פירסום הסרט, וטוענים שמבחינת ביטחון-
שדה אין סכנה בפירסומו. כוונתם שקופה :
הקרנת הסרט בטלוויזיה תביא לדעתם עוד
קולות לליכוד.
קשה לדעת אם יש משום חשיפה ביט חונית
בפירסום הסרט, או לא. סביר
להניח, שאפשר לפחות לפרסם קטעים
מסויימים ממנו מבלי לפגוע בביטחון
המדינה, ומבלי לגלות שיטות פעולה
מייוחדות של תקיפת מטוסים.
אולם עברי, שבידיו נמצא הסרט, מסרב
בכל תוקף להתירו לפירסום. ייתכן שמפקד
חיל־האויר רגיש במיוחד לצד הביטחוני
הכרוך בהקרנת הסרט, וייתכן שמפקד
חיל־האויר, כמו כל אזרח שפוי אחר
במדינה, אינו מוכן שצה״ל, חיל־האויר
ומיבצעיו המסוכנים. ,יירתמו למערכת
בחירות של מיפלגה, כל מיפלגה שהיא.
יוסי יגאי !
אלוף עכרי
— בכל מצב
את אשתו ושלושת בניו בהווי החיל.
פרשת רן פקר, שזיעזעה את חיל-
האויר, השפיעה גם על עברי. פקר כעם
על כך שעברי אינו מוכן בשום פנים
ואופן למנות אותו כסגנו, ואינו מוכן
לתת לו קרש־קפיצה לתפקיד מפקד־החיל.
עברי לא רצה בפקר. הוא לא התייחס
כלל לשאלה אם פקר אכן הרג את השבוי
הערבי, או לא. עברי סלד מסיגנון ההש מצות
של פקר, ומכך שפקר פרץ לדעתו
את המיסגרת המקובלת להשמיע בה את
טענותיו, המיסגרת הסגורה של מישפחת
חיל-האויר. אז הפך גם עברי אחד ממוקדי
התקפותיו של פקר. פקר האשים אותו
בכך שהוא אף פעם לא פיקד על חיילים
בעת קרב, מד. שמוכח כלא נכון מהביוג רפיה
של עברי.
בעיקר משום שהוא מונה לתפקיד אחרי
שערוריות שבהן היה מעורב בני פלד,
ושבתקופתו התפוצצה פרשת רן פקר,
דואג עברי, יותר מכל, לשמירה על פרופיל
נמוך בתודעת־ד,ציבור בכל מד. שנוגע
למה שהוא מכנה ״רכילויות חיל־האויר.״
כאשר פורסם שמערך התחזוקה של חיל-
האויר מחזיק שני מסוקים מדגם שיצא
כבר מתקן מיבצעי, רק משום שעברי
עצמו אוהב להטיס אותם, יצא עברי
מגידרו כדי להזים טענה זו, וטען שהוא
חוסך כסף רב לחיל־האויר בכך שהוא
מטיס מסוקים אלה.
פעולת חיל־האויר בעיראק הפכה את
עברי גיבור החיל* אנשי המיקצוע טוענים,
שחלק נכבד מההצלחה המיקצועית של
הפעולה נזקף לזכותו. הוא שבחר, מתוך
התוכניות הרבות, דווקא בתוכנית שהצ ליחה.
הוא ששקד על מערכת־אימונים
מורכבת וארוכה, מבלי לוותר על אף פרט
אחד, שהביאה בסופו של דבר להצלחת
הפעולה.
שלא כמפקדים אחרים במצבים דומים,
חזר עברי לאפרוריות המאפיינת אותו,
ובשקט המייוחד שלו דיכא כל נסיון מצד
פקודיו או מפקדיו להלל אותו בפני הציבור
ייפי י״*י !
האזרחי.
413
מאת מאיר תדמ1ר
״יי י״י״ח על 11!1שואות
ב חירו ת
נמה הן באתת עודות?
בטלוויזיה, ברדיו ובכמה עיתונים /ניסו להעריך כמה תעלנה הבחירות לכנסת
העשירית. ניסו לחשב על״פי מיספר הדקות של שידורי צבע ושחור/לבן (1000—2000
דולר לדקה) ,על״פי מיספר האינצ׳ים בעיתונים, כרזות שהודפסו, גרפיקאים שעיטרו
פירסומאים שהפריחו רעיונות וכו׳.
חישבו גם את ההקצבה על־פי חוק הבחירות, על־פי התרומות למיפלגות
והתרומות האפשריות לכל האגודות של ״אזרחים תו מכי וכו׳ וכו׳ .למה הגיעו
ל־ 300 מיליון שקל. כל אלה שעשו את החשבון, עשו את חשבון המיפלגות• אני
רוצה לעשות את חשבון עם ישראל. כמה תעלינה הבחירות לעם היושב בציון.
+על־פי הערכת האוצר, ההפסד מהפחתות מס״קנייה, מאז ה״ 9.2השנה
בכל ששת מיבצעי ההוזלות, לאחר שנלקחה בחשבון הספיגה מקנייה מוגברת של
טלוויזיות ומכוניות ועוד, היא שני מיליארד שקל.
שקל.
* ביטול מס״רכוש שווה להפסד שנתי של 700 מיליון
* עידכון מדרגות המס, מעבר למתחייב מהמדד 3 ,מיליארד שקל.
* מס מופחת על שכר״עבודה במישמרות. ההפסד 100 מיליון שקל.
* ביטול מס עיזבון. הפסד הכנסה של 20 מיליון שקל.
* מענק מייוחד למגדלי הפרחים — 45 מיליון שקל.
* מענק מייוחד לפרדסנים — 25 מיליון שקל.
* 600 מיליון שקל ליצואנים לאירופה, על שחיקת ערן היצוא במונחי דולר
* המלונאים יקבלו מענק של 100 מיליון שקל.
* סיבסוד מיצרכי היסוד מעבר לתקציב יעלה עד לבחירות 2.2מיליארד שקל.
עד בלחירות יוציאו על סובסידיות אלו סך של 3.5מיליארד שקל. מזה מתוקצב
1.7מיליארד שקל בלבד.
* סיבסוד החשמל עולה 150 מיליון שקל לחודש. האוצר כבר הגיש לוועדת״
הכספים בקשה להקצבה של 400 מיליון שקל לחשמל. הוועדה לא דנה בעניין.
בינתיים מוציאים. האישור יתקבל בדיעבד.
* סיבסוד המים עולה 1 0 6מיליון שקל בחודש.
* סיבסוד הטלפון, על״ידי אי״העלאת התעריפים, עולה 150 מיליון שקל לחודש.
* ״אגד״ ו״דן״ מקבלים כל חודש תוספת של 50 מיליון שקל, בגלל איומי
שביתה, עד שייגמרו איתם על ״קל״תחבורה״ חדש. הם מלן בלים היום בכל חודש :
״דן״ 280 מיליון שקל ,״אגד״ 450 מיליון שקל.
* אי״העלאת מחיר הדלק עולה 200 מיליון שקל לחודש*
עיריית תל״אביב קיבלה מענק של 70 מיליון שקל מעל ומעבר לקריטריונים
הרגילים.
+״פרוטארום״ קיבל 19 מיליון שקל עבור ינואר— אוקטובר 1980 כמענק
לסיבסוד החשמל, רטרואקטיבית. ביום שישי האחרון קיבל המיפעל מענק נוסף
על חשבון מאי, יוני, י(לי, של 200 אלף דולר לחודש. גם עבור נובמבר ועד אפריל
השנה קיבל הנחה על מחירי החשמל של 25
* ״אופ-אר״ קיבל 21 מיליון שקל.
* לבידי אשקלון קיבלו 25.2מיליון שקל.
+ההפסד על אי־העלאת הבלו על הסיגריות הוא 180 מיליון שקל לחודש
* תושבי אופירה יקבלו 600 מיליון שקל*
הענקת הניכוי האינפלציוני לעצמאיים בשיעור של ס/ס 10*15 תעלה בהפסד
שנתי של 600 מיליון שקל.
* המורים קיבלו 700 מיליון שקל במונחים שנתיים.
* כל הסקטורים קיבלו. גם החקלאות, גם המיסחר, גם התעשייה. חלקם
שלא נמנו עד כאן, קיבלו הלוואות בתנאים מועדפים.
* סיבי דימונה (חברה בבעלות ניסים גאון) לצורך שיקום הציוד, יסבסדו
למיפעל הלוואה של 3.5מיליון דולר.
פיתאום חזר השקט למרכז למיכון מישרדי ז החבר׳ה בדואר קיבלו הבטחות !
ב״אל־על״ פסקו השביתות, כולם מרוצים• אנחנו נשלם. לא חשוב מי ירכיב את
הממשלה הבאה. המדד באוקטובר 1981 יעלה ב־ 18 אחוזים. הדולר יימכר, אם בכלל,
ב״ 16 שקלים. ליטר בנזין יעלה למעלה מדולר. לחם קימל של חצי ק״ג יעלה 10
שקלים. והמשכורות תשולמנה לפי הצעת מרידור ב״שקל־דולר״ .על כל דולר
ידביקו בדבק אפוקסי מכל צד, הרצל אחד. אבל הבסיס יהיה דולר•
חקלאות
מה קרה
ל מי שמש?
בעיקבות הקטע על האפרסק שפורסם
בגיליון השבוע שעבר, פנה אלי מושבניק
מהמועצה האזורית ״בני שימעון״ ,דרומה
לבאר-שבע, ושאל אותי, מדוע אני
״מקפח״ את המישמש. האמת היא שלא
ידעתי שעשיתי עוול למגדלי המישמש.
ובכן, מסתבר שהמצב בפרי זה חמור
עוד יותר: לא די שלא קוטפים אותו,
והוא נופל מהעץ ונרקב על הקרקע, אלא
שחייבים גם לאסוף את כל הפרי רקוב,
ולשלוח אותו להשמדה למזבלה, למנוע
זיהום הסביבה. אתם בוודאי מבינים את
הרמז: האיסוף והמישלוח עולים שוב
כסף, שהוא בבחינת הוצאה שאין אחריה
הכנסה, אלא גרעון.
מסביר המושבניק: השנה היה יבול
טוב, הרבה מישמש. השקעתי, ריססתי,
גזמתי, וברוך השם יש הרבה פרי על העץ.
העונה בוערת ; הזמנתי פועלים לקטיף.
פיעל עולה לי 1600 לירות ליום• הוא
ח ״ רו דו
הבורסה
לפני שבועיים הגיע ארצה תייר יוצא
דופן. מיליונר (העניין נבדק) מדרוס-אפ-
ריקה, נושא פגם מלידה, בעל חזות שאינה
מעוררת אמון, ובכל-זאת הצליח להפוך
ל״מלך ההנחות״ בדרום־אפריקה, ארץ
הולדתו.
טוני פאקטור, בעליה של, בין היתר,
״דאונטאון אינטרנשיונל טרוול״ ,רוצה
למכור את ישראל לתיירים מכל רחבי-
העולם. הוא אומר שהוא יודע איך. כדאי
להקשיב לכמה מן הרעיונות שלו, לא
כולם חדשים, אך מעניינים :״ישראל
אינה זקוקה לכסף, היא זקוקה לאהבה.״
ומיד אחרי זה: מדוע אני לא יכול
לקנות במלון, שאני משלם בו 500 דולר
מיליונר פאקטור
תיירות מותרות במחיר רגיל
ללילה, קופסת-סיגריות אחרי 10בלילה
! למה צריך למכור לתייר הבא
ארצה חבילת תיור זולה ; צריך למכור
במחיר רגיל ולתת לו את הטוב ביותר !
איך עושים את זה ז צריך לחפש את
נקודות־התורפה של המרכיבים. למשל
המלונות. אפשר לסכם עם ״הילטון״
על תעריף נמוך ללינה, בעונה המתה,
או בימים שהמלון ריק• הם ישמחו. אני
אביא את התיירים. או ענייו הטיסה.
נניח שהמטוס יוצא מדרום־אפריקה לספרד,
על-פי-רוב חציו ריק. את ׳החצי
השני אני אמלא. אקבל תנאים מיוחדים.
בספרד יישהו התיירים שלושה ימים.
מכאן ייצאו לישראל. המטוס מלא בחציו.
את החצי הריק אני אמלא ; אקבל
תנאים מיוחדים. בארץ ישהו באילת,
באכזיב, בתל-אביב ובירושלים. כל זה
במחיר רגיל, אבל בתנאים מצויינים.
נראה כאילו העניין פשטני מידי. כאשר
האירגון, השיווק והפירסום, נעשים על-
ידי מארגן מוכשר ועם עורף פיננסי,
נראים הדברים שונים.
מספיק לקטוף 16 ארגזים, כל ארגז 6
ק״ג. אני צריך לשלם גם עבור הובלת
הפועלים והחזרתם. אני משלם עבור
המיון אחרי הקטיף. העברת הפרי למחסן
עולה 0.5שקל לארגז. הקרטון עולה 1.5
שקל לכל 6ק״ג•
רגע, רגע, לאט ; כמה זה
תיכף עלהתבין עד כלכלה
עכשיו ז עוד לא גמרתי,
במיון צריך למיין את הפרי לפי הגודל.
״גודל 50״ ומעלה נחשב לטוב. כאלה
יש בערך 10 מהפרי, ועבור ק״ג אחד
זה תלוי מי השואל ומי נותן את
של גודל זה, אני מקבל ארבעה שקלים
התשובה. אצל מס־הכנסה כל רווח הוא
זה טוב. אבל עבור ס/ס 90 מהפרי בגודל
רווח, לפחות עד לאחרונה. כדי להסביר
,35-40 אני מקבל רק שני שקלים לק״ג,
את העניין, צריך קודם לקבוע כמה
נו, אז איך אפשר ז
״תנובה״ משלמת רק אחרי חוד דברים: למשל, מה בין ״רווח ריאלי״
לבין ״רווח מדווח״.
שיים, והוועד במושב טוען שהוא לוקח
חברה שהאמצעים שעמדו לרשותה,
כסף בבנק, שעולה 200 ריבית, וגם
את זה אני צריך לשלם, אז תגיד, כדאי
הון, יתרות וכו׳ ,בתחילת השנה היו
נניח 100 מיליון שקל, מודיעה בסוף הלקטוף!
שנה
בחשבון רווח והפסד שלה, שהרווי יש
לי גם חממה של שני דונם פרחים,
תבוא תראה, יופי של פרחים, ורדים,
חה 80 מיליון שקל. הפסידה או הרוויציפורן,
עדעד. גם את אלה אני לא קוטף.
חה ! ה״רווח המדווח״ הוא באמת 80
לא כדאי.
מיליון שקל, אך רווח ריאלי לא קיים,
אז מה יהיה ו אומרים שהישמנו ובנינו
להיפך, החברה הפסידה 52 מיליון שקל
וילות בשנים קודמות ן יש גם כאלה.
באינפלציה של /0״ 133 של .1980
עכשיו הורידו לנו את השומן; כל אחד
קחו למשל מיפעל כמו ״אתא״ ,העוסק
במושב חייב מיליונים ולא רואים את כידוע בייצוא, הגורם לו הפסדים כבדים.
הסוף. מי שיכול הולך לעבוד עבודת -ל״אתא״ יש תיק גדול של צמודים. תיק
חוץ. הבנים בכלל לא רוצים לשמוע על זה מממן את ההפסדים מהייצור, וכל
חקלאות עכשיו. אז, מה יהיה י
הרווח של המיפעל הוא ״רווח מדווח״.
בחירות, חביבי, בחירות תהיינה !
הבינותם את הפרינציפ ן
מהי ריח הוא ריח?
השבוע החולף היה קצר, הוא היה
אומנם בן שיבעה ימים, אך החג באמצע
קילקל לבורסה את ימי המיסחר. הם
התמעטו. וטוב כך. שאם לא כן, מי יודע
לאן היו מידרדרות המניות ״החופשיות״
והצמודים, ועד כמה היו מניות הבנקים
עולות. בקיצור, שבוע רגיל, אך קצר יותר.
הג לי ל ה נעפיל
״בנק ישראל״ הנפיק בזמנו סידרת
איגרות חוב הקרויה ״גליל״ .סידרת
״גליל״ החדשה היא אג״ח, הצמודה
במלואה (ס/ס )100 למדד ונותנת 3ריבית,
עליהם יש לשלם 35 מס במקור, שפירושם
תשואה נטו של 0( 1.95״65
מ/0-יי .)3בין יתר התנאים של סידרה זו :
היא תמיד צמודה למדד של החודש שבו
הוצעה ההנפקה. היום ,14.6 ,בשעת כתיבת
הדברים, עדיין לא פורסם מדד מאי,
מדד יוני יתפרסם רק באמצע יולי.
בקיצור, האיגרת שהונפקה היום תפסיד
שני מדדים, של מאי ושל יוני. אך לעומת
זאת אג״ח שכבר נסחרת בבורסה נושאת
כבר את המדדים של מאי ויוני, בעוד
החדשה לא. שתי האיגרות נושאות תשואה
של 1.95 אולם הקיימות תקבלנה
גם את עליית מדדי מאי ויוני (כ,)120/,-
בעוד החדשה לא תקבל• ושוב כלומר,
האיגרת תיפדה ב/0-״ 12 יותר מהחדשה,
כאשר תעמוד לפידיון בעוד עשר שנים.
תוספת התשואה לאג״ח הקיימת תהיה
״/״ 1.2לשנה 12 לעשר שנים).
זאת ועוד משהו: כיוון שאג״ח מסוג
״גליל״ הנסחרות היום, שערן לא עלה
בקצב האינפלציה בחודשים האחרונים,
עלתה התשואה שלהן והיא עומדת היום
על 2.4כבר כיום בחצי אחוז יותר
מההנפקה החדשה.
כל הסבר המייגע והארוך הזה, בא כדי
להסביר, מדוע אג״ח קיימות מסידרת
״גליל״ ,כדאיות הרבה יותר מהחדשות.
וזה גם מסביר, מדוע ״בנק ישראל״ לא
מצליח למכור, אלא מעט מהסידרה ה חדשה.
ואם לא הבנתם הכל, תוכלו בעניין
זה לסמוך על הכתוב.
אג״ו־ו דו ל ריו ח
צריך להעריך את ״בנק ישרלא״ על
המאמץ שהוא עושה כדי ״לספוג כסף
מהציבור״.
אחת הדרכים היא על־ידי הנפקת אג״ח
ממשלתיות מסוגים ותנאים שונים. וכשהמצב
קשה, התנאים יותר טובים, כך
לכאורה טוען הבנק, אף כי בשיחות
פרטיות יאמרו לך שגם זה לא בטוח
(התנאים הטובים) .כבר כתבנו על הסיד-
רה החדשה שהנפיק השבוע ״בנק ישראל״
— אג״ח צמודות לשער היציג של
הדולר, שיימכרו עם הנפקתן ב,960/0-
יתנו ריבית כמו בפת״ם פלוס ״.1.5״/
ובכן אני חוזר ואומר לכם, שכבר
היום יש בשוק מציאות טובות יותר. קנו
אג״ח דולריות של ״אלקו״ עם ריבית
פת״מית פלוס 3*/,הנסחרות ב״.910/0
הסחורה בזול ומובטחת ריבית יותר
גבוהה. אז למה ״בנק ישראל״ מנפיק !
את התשובות נדע תוך שבוע״שבועיים.
איזנ ב רג
אני מעריץ גדול של איזנברג. הוא
קליבר בקנה״מידה בינלאומי. יודע לעשות
עסקים טובים, ולהרוויח עוד יותר יפה,
מבלי להכניס את אצבעו למים קרים.
כישוריו הם בשיטה. קחו למשל דוגמה
קלאסית, כאשר לפני כמה שנים ״קנה״
מיפעל גדול ב״ 100 מיליון שקל, וזמן קצר
לאחר מכן הנפיק מניות ב 300-מיליון
שקל. הציבור קנה, והוא השאיר לעצמו
את השליטה.
השיטה היא: לקנות חברות כדי ש-
ישמשו מקור לגיוס כספים מהקהל;
קחו למשל את ״קיסריה״ ,״פיויון״
״הבנק לספנות״ ויש עוד. אותה
ובהרבה הצלחה. לפחות במיקד!
״קיסריה״ ,גגלל סיבות שונות, הפ-ז
ג די דתזהב
שטר או ס
עלטהרתהשמנת,
כבר 3 3שנוז.
טל־ ארויו
בטעמים:
שוקו-וניל,
מוקה-וניל,
וניל-צימוקים.
משקל:
400 גרם 600,גרם
!6061
- 601314
?וסס &ת
ססקוזססי^
011ץ 6 0 6
_02 .וזוו
00 נן וח 3ו 51ץ 8 3 6
ז*/016 סק ץ ג) 6 3
ח 0ו 1.01ץ8313
011 ץ ג 631
שמפו עדין בעל נו סחה
מיו חד ת ה מונ ע ת גירוי
העיניים ועור הקרקפת.
טלק מיו חדלס פיג ת
ה ל חו ת ה מיו תרת,
לצינון ו ה רג ע ת העור.
ת ח לי ב ה תינו ק הנ מכ ר
ביו תר בארצות הברית.
מרכך ו מזין א ת העור.
מונ עדל קו ת וגירויים,
בעל פ עול ה מ מו שכת
ומצ טיין בני חו ח
של רעננו ת ובריאות.
שמן תינו ק מ עול ה.
מונ ע גירוי של
עור ה תינו ק ב חי תו ל .
מונ ע ייבוש העור
לא חרח שי פ תו לשמש.
להשיג בבתי המרקחתוב חנויו ת ה מו ב ח רו ת ל שרות עצמי.
מ ה איכפת לתינוק שלד ש 09 וח ן 1ג1ו 0ט
הוא ספור הצלחה באמריקה?
העור שלו יתן לד א ת התשובה.
מוצרי 13910 עוץ 836 נמכרים ב־ 3גדלי אריזות,
להצלחתה חסרת התקדים של סדרת^ 3910ץ836
והם מצויידים בשסגור חסכוני מיוחד המאפשר לך
(בייבי מג׳יק) נגיעה ישירה במיליוני תינוקות
להוציא מן הבקבוק הפלסטי את הכמות המדוייקת
ברחבי ארצות הברית. מוצרי 139!0עו ץ כ 831
הפכו תוך זמן קצר לנמכרים ביותר בארצות הברית, הדרושה לך. היום גם את יכולה להעניק לתינוקך
והכמויות מוכפלו ת בחלק מהמוצרים מדי שנה. עור בריא, רענן ומלא חיוניות עם סדרת^13910 ץ כ.831
מהו סוד ההצלחה של 0ו139 שוץ כ?831
אנשי המחקר ורופאי הילדים העומדים מאחורי
^ 3910 ץ נ 831 בארצות הברית יצרו מיגוון
תכשירי טיפול שהותאמו במיוחד לעורו העדין
של התינוק, ולמידת הלחות והשוממות
החיוניים לבריאותו ולרעננותו.
!-6061
?01001
ר11ב< 6ץ 06ס
ן80 חס0י9€רן^זנ^ס
• *¥1X10¥00 סי 91102 1יי
63111ץ 8 3 5
תכשיר חדיש המשמש
כ ת חלי ףאמבטל תינו ק.
צמר הגפן ה ס פוג ב ״ו 8311 ץ כ 631
מ ח לי ק על עורו של
ה תינו ק ו מו תי ר או תו
נקי רענן ורגוע.
ממשכ מו לאחראמבט.
) 6051 ) 1509 כל תינוק יתיש בהבדל.
לא באתי ממצריים נדי לחיות עם ג בו
שאני עזבת אותו!־ ,אומות יעדלילא,
האשת מאלכסנוויה שבאה לביקור
לילא, אז וכיום
יפהפיות העיר
לקח לרשותו את ילדיהם ועלה איתם ארצה.
זה היה ב־. 1957
משני צדי
הגבול
^ ע ל ־ לילא, שהמשיכה לחיות במצריים
בתור מוסלמית, לא שכחה לרגע את
יוצאי חלציה הרחוקים, היושבים בארץ־
אדיב. אך עובדות־החיים שיכנעו אותה,
שלא תוכל לראותם. אושרה לא היה שלם,
אבל התיקווה לא עזבה אותה. להיפך, היא
חיזקה את רוחה. כל השנים התפללה
לאלוהים, שיעשה הכל כדי שילדיה, משני
צידי הגבול, לא ייפגשו בשדה הקרב.
המחשבה על כך הפכה לה לסיוט. היא
ידעה שלמרות שהחליטה לוותר על בעלה,
לא ויחרה בכך על ילדיה, אלא מחוסר
ברירה. כל השנים דאגה להם, נשאה
אותם בליבה, במחשבותיה ובחלומותיה.
אחרי כעשר שנים במחיצת בעלה השני,
אחמד, התעייפה גם מנישואין אלה. הגב רים,
לדעתה, מתייחסים לנשים כאל רכוש
בילבד. וזה המריד אותה. היא התגרשה
מאחמד, ויתרה על דמי־מזונות, לקחה
עימה את ילדיה ופתחה דף חדש בחייה.
הפעם היתה חופשיה. יעל־לילא התחילה
לעבוד במיפעל תפירה, והפכה תוך זמן
קצר למנהלת־עבודה אהודה ומצליחה.
היא החליטה להקדיש את חייה לעצמה
ולכל ילדיה, גם לאותם שמעבר לגבול.
היא חיכתה לשעת כושר, פירנסה וחינכה
את ילדיה בעמל רב, ללא כל עזרה.
לילא־יעל לא חיפשה נישואין בפעם
השלעזית. פעמיים הספיקו לה.
ילדיה הישראלים ידעו סבל רב. אביהם
נשא לו אשה חדשה, שלא שמחה לגדלם
בביתה. עד גיל 12 התגלגלו הילדים במוס דות
וכשבגרו החלו לחפש את האמא
האמיתית שלהם. הם לא נחו ולא שקטו,
ולאחר חיפושים מייגעים, במשך שנים
ארוכות, יצר הבן הבכור קשר עם אימו
והחל להתכתב איתה. השלום בין ישראל
ומצריים נראה אז כחלום באספמיה.
המהפך הגדול התחולל עם בואו של
נשיא מצריים אנוור אל-סאדאת לירושלים.
(המשך בעמוד )54
׳ ^ על סן היתד, בת שלוש כשאמה נפטרה
ממחלה. היא נותרה עם אביה ושתי
אחיותיה באלכסנדריה שבמצריים, איתם
גדלה ואותם אהבה. השנים חלפו, יעל
בגרה והפכה יפהפיית העיר. מחזרים רבים
התדפקו על דלתה וביקשו את ידה, והיא
בחרה מכולם באליעזר בוניאל, עלם יהודי
פשוט, שמצא־חן בעיניה. הם נישאו בשנת
, 1947 כשהיתה יעל רק בת . 15 בתוך שנ תיים
ילדה יעל שני ילדים, את אלי ואת
רחל. חיי האושר של הזוג !נמשכו ארבע
שנים, עד שיעל גילתה שבעלה אינו
מסתפק בה, ומרבה להביט לעבר נשים
אחרות, ומידי פעם אינו מסתפק במבטים.
יעל החליטה שאין לה צורך בבעל שכזה,
וביקשה גט. אליעזר בוניאל לא הסכים
לשחרר בנקל את האשד, היפה והטובה
שלו. הוא אמר לה שהוא מסרב לתת לה
גט. הבעל לא תיאר לעצמו, שמאחרי
יופיה של אשתו מסתתר גם אופי חזק
ואמיץ, ושהיא אינה נוטה לפשרות.
את אופיה האמיתי גילה הבעל רק
מאוחר יותר. יעל, ירוקת־העין, לא היתד,
מוכנה לוותר על אושרה. היא החליטה
להילחם בבעל הבוגדני. לחיות עם בעל
כזה, חשבה, זהו העונש הגרוע ביותר
שישנו. היא עזבה את בעלה כשהכירה
את אחמד עבד־אללה השכן, שבו התאהבה.
המוסלמי, שנראה לה, רצה לשאת אותה
לאשה.
יעל בת דד 19 לא ,,עשתה חשבון״ לאף
אחד. היא האמינה שיש רק אלוהים אחד,
ושהוא אלוהים של כולם. לכן היתד, מוכנה
גם להתאסלם, כדי להשתחרר מכבליו של
הבעל הסורר.
יעל־חסן־בוניאל נישאה לאחמד עבד־אללה
והפכה לילא עבד־אללה. גם לו
הביאה שני ילדים — הבן וואל והבת מיסה.
כשנוכח אליעזר בוניאל שעקשנותה של
אשתו חזקה ממנו, נתן לה את הגט המיוחל,
14)9
מע שים * 0 *1*1
בבנותיו של הקצין
ה בביר ה נ דני ם
שד ח״ נ וון תברוח
את ח־־נמיל וא
ובויוניו * פצצות
ליד חחה הבהירות
^ הקיבוצניקים
נ סו עלנפשם
השבוע בפתח־תיקווה. משנואל אפשר להבחין בנציג קלאסי של
איש ההתיישבות הוותיק (במישקפיים) ,שלמרות גילו מתמודד
נגד צעירים בעלי חזות מאיימת, בעוד שוטרים ניצבים לידם
שונים של ארץ ישראל: הוותיקה — המפא״יניקית, והשנייה.
המאבק לבש בבחירות 1981 דמות 1של מאבק אלים, מלא שינאה,
המעיד על הפער העצום, ולא רק הפער הפוליטי, בין שני המחנות.
1 1 1 1 1 * 8־
החלו הפירחחים למזמז אותן בשדיהן, לקול
צהלות השימחה וקריאות העידוד של אלה
שבאו לצעוק בגין בגין. רק בעמל רב
הצליחו בנותיו של הקצין הבכיר להימלט
מידיהם המלטפות־בגסות של שליחי הלי כוד,
שיש להניח שחלקם כלל לא שירת
בצה״ל, ואלה שבכל זאת שירתו, בילו
את מרבית הזמן בבתי־כלא צבאיים.
כשחדלו הפירחחים להציק לצעירות, הם
פנו לעבר הבמה. שימעון פרס היה מוגן.
שוטרים, שומרי־ראש ושוטרי מישמר־
שו עו
ענדו סמלים של אמת, ויצאו לעצרת של
פרט.
קבוצה של פירחחים התנפלה עליהן.
״אתן אשכנזיות של המערך,״ קראו לעברן.
״היפהפיות של המערך, אנחנו נראה לכן.״
בנות הגנרל לא נבהלו מהאיומים והתעלמו
מהפירחחים. אך אלה עברו במהירות ממי לים
למעשים — מעשים מגונים. הם התנפלו
על הצעירות, תלשו את סמלי המערך
ואחר כך קרעו את החולצות שלהן.
אך מסתבר שלא רק האותיות אמת הן
שגירו את יצרי הפירחחים של הליכוד.
אחרי שהנערות נותרו עם חולצות פתוחות,
הגבול הגנו על הבמה שעליה הוא ניצב.
כוח מישטרה שסובב בתוך הקהל כימעט
ולא התערב במה שהתרחש. הצעירים
קראו לעבר פרס ״מאניאק! מאניאק!״
נופפו לעברו אצבע משולשת וניסו בכל
צורה לפוצץ את אסיפת הבחירות שלו.
אך הפעם היה המערך מוכן. שלא כמו
באסיפות הקודמות שבהן הופיע פרם, שם
היה חשוף לפלוגות־סער של פירחחים
צורחי בגין־בגין ולחוסר־אונים של שוט רים
נבוכים, היה הפעם מי שהשליט סדר
באסיפה ומנע את פיצוצה. עוד לפני שהגיע
פרס לאתר העצרת, התפרסו בשטח 230
מחל/ת
שילוב של שני גושי אוהדים שבאו לפוצץ את אסיפת הבחירות בה
נאם פרס. אפשר להבחין בצעירים המניפיס את כרזות מח״ל (מימין)
לבין אלה המניפים את כרזת התחיה. ישנס סימנים המעידים טל אירגון ההתפרעויות.
* ת־אלוף אריה בראון נהנה עד
• היום מקירבתו לשימעון פרם. בראון,
שהיה ראש לישכת פרם, כשזה היה שר-
הביטחון, הועלה על־ידו לדרגת תת־אלוף.
הדבר עורר בזמנו סערה בצה״ל. אולם
לבראון לא היה איכפת. היה לו גיבוי של
פרם. בעוגת ההבטחות של פרם זכה גם
בראון בנתח. הוא יודע, שאם יעלה המערך
לשילטון ימנה אותו פרם למזכיר הצבאי
של ראש־הממשלה.
אך יש להניח שהשבוע התחרטו גם
בראון וגם אשתו רותי, שניהם תושבי
פתח־תיקווה, על הקירבה שלהם לשימעון
פרם. רותי בראון עובדת במטה הבחירות
של המערד. רק טבעי היה שרותי תתייצב
עם שתי בנותיה בעצרת הבחירות של
פרם, שנערכה בעירם, פתח־תיקווה. בנותיו
של אריה בדאון היו עסוקות באותו היום
בלימוד לקראת בחינות הבגרות שלהן, אך
הבנות מכירות את פרס מהבית, ואף
תומכות באמן העובדת במערך. הן לבשו
חולצות עליהן מודפסות האותיות אמת,
ל 7 1 |11 חסידי התנועה החדשה של גאולה כהן ומשח
ונייי • שמיר למדו מהר את טכניקת האלימות של
#111
אבותיהם, תנועת החרות, והחלו אף הם לבוא לאסיפות בחירות של המערך במטרת
לפוצצם. עובדה זו לא הפריעה לח״כ משה שמיר להוקיע מעל במת־הכנסת את המתפרעים.
מתוך קהל צעירים פרוע,
0ך י[
שצרח ״בגין, בגין״ ,בעת
| 11 אסיפת בחירות של המערך, הניף אחד
המתפרעים חפץ בידו. קשה להבחין בתמונה
אס זה מכין, או חפץ חד מסוג אחר. 4 בני קיבוצים שהובאו במשאיות ושימשו
כסדרנים. ההוראות שקיבלו היו ברורות
לגמרי. לא להכות, לא להשתמש באלי מות.
רק לשלוף מתוך הקהל מכסימום של
מתפרעים ולסלק אותם מתחומי העצרת.
אנשי מערך נשבעים שחלק מפרצופי
המתפרעים מוכר להם מאסיפות קודמות
שנערכו בכל רחבי הארץ. מתפרעים אלה,
שעד היום עשו באסיפות המערך ככל
העולה על רוחם, נעלבו. הם לא הצליחו
לפוצץ את האסיפה של פרס, והחליטו
לקחת נקם.
להפריע לחלוקת המידבקות. בראש החוליהנסע ח״כ הליכוד, רוני מילוא, שהוא קרוב
מישפחתו של מנחם בגין. מילוא, ששירותו
הצבאי קוצר בגלל ליקוי בריאותי, החליט
להוכיח שהוא ״פייטר״ .הביריונים שב פיקודו
התנפלו על הקיבוצניקים, נטלו
את המידבקות. במקום. התפתחה תיגרה.
מרבית הקיבוצניקים היו נערים תלמידי
תיכון. הביריונים של מילוא היו יותר
מבוגרים ובעלי חזות ״מיקצועית״ .היה
ברור לרון, שהניצחון הוא לצידם של ה
מיקצוענים. רון, סגן־אלוף במילואים, נזכר
לפתע שסוג מסויים של אנשים פוחד
מכלבים יותר מכל. הוא נכנם למכוניתו,
נהג במהירות מטורפת אל עבר קיבוצו
וחזר משם בלוויית הכלבן של הקיבוץ
וכמה כלבי־שמירה. הצבא הפרטי של רוני
מילוא התפזר לשמע הנביחה הראשונה.
אולם לא תמיד מלווים כלבים את אנשי
המערך. דבורה רופא, פעילה באירגון
הנשים נעמ״ת, היא תומכת המערך. לכן
גם הצמידה מידבקה על שימשת מכונית
האסקורט שלה. בבוקר מצאה שמישהו
גרד את המידבקה. היא התעקשה ושמחה
מידבקה אחרת תחתיה. למחרת גורדה
גם זו. כך שיחקה דבורה עם מסירי המיד בקות
של הליכוד במשך כמה ימים, עד
שהחליטה להתחכם להם. היא הצמידה את
המידבקה על הצד הפנימי של שימשת
המכונית, ונעלה את המכונית. למחרת
מצאה את השימשה מנופצת, וכעונש —
את ארבעת צמיגיה חתוכים.
הטעם הטוב
של הליכוד
ל? ודד רוזן ויעקוב סמרי אינם חברי
? מערך. לדבריהם גם לא יצביעו אמת
והם עדיין חוככים בדעתם בין שינוי לר״צ.
אולם רוזן וסמרי הצטרפו לאגודת צעירים
שהוקמה בשבוע שעבר, ביוזמת המערך
ובמימונו, תחת הסיסמה :״רק לא ליכוד״.
בשבת יצאו רוזן וסמרי במכונית ווספה
400 של סמרי למיגרש החנייה שליד פארק
הירקון בתל־אביב. הם ביקשו לחלק במקום
תנועה מיזוחית
אספסוף של הליכוד מניף כרזה •של מח״ל בעת
אסיפת המערך, בעוד אחד המתפרעים, לבוש
גופיה, הנישא על. כתפי חבריו, מניף את ידיו בתנועה מיזרחית מגונה לעבר הבמה.
אחת השאלות החשובות, הנוגעות ל טירוף
המשתולל של הליכוד — האם
הביריונים הם כוח מאורגן, שנשלח למשי מותיו
על־ידי מטה פעולת, או אספסוף
המתלהט מנאומיו של ראש־הממשלה ויוצא
לרחובות באורח ספונטאני. ראשי מטה
הבחירות וההסברה של הליכוד טוענים,
שאין כלל מעשי ביריונות. ראש מטה
ההסברה של הליכוד, גידעון גדות, אף
הודיע שהקהל מגיב כך על נאומים פרו בוקטיביים
של פרם. הודעה אחרת של
גדות טוענת, שמקור הביריונות הוא באנשי
המערך, ושזוהי פרובוקציה שנועדה להש חיר
את פני הליכוד. בשיחות שאינן
לציטוט מודים גם אנשי הליכוד הקנאיים
ביותר, ששתי הטענות האלה אינן נכונות,
אך הם דבקים בעמדתם, שהמתפרעים אינם
מאורגנים, אלא ״ילדים חסידי הליכוד
שעוברים לפעמים את הטעם הטוב.״
י 1י ה 7111111/1
1#1 111 1 11י י 1י *
המערך, הונף על־ידי חבריו
השיער השחור •והמדובלל
אחד מצעירי הליכוד ,׳שבא לפתח־תיקווה יחד עם כמה
מעשרות חבריו, כדי לפוצץ את אסיפת הבחירות של
באוויר, כשהוא -שולח אצבע משולשת לעבר במת־הנואמים.
והתנועה המיזרחית הפכו סימלם של מפוצצי־האסיפות.
מייד כשהסתיימה האסיפה הסתלק
פרס, ועימו גם הסדרנים. עתה היתה
פתח־תיקווה כר מתאים לבריונות לשמה.
מכוניתו של יצחק (״איצ׳ה״) שחם, אחד
מפעילי המערך שלא הזדרז לצאת מהזירה
יחד עם שיירת פרס, הותקפה. במכונית,
שעליה שלטי אמת, ישב גם עיתונאי
הארץ אמנון דנקנר. השניים הותקפו,
והמכונית נחבלה. אולם במכונית זו לא
היח די. הבריונים יצאו לרחובותיה של
אם המושבות, התנפלו על מועדון מפ״ם
בעיר, ניתצו דלתות וחלונות והבעירו
בו אש.
יום קודם לכן, בשבת, התייצבו בני
קיבוצים מעמק הירדן בצומת מגידו.
בשבתות האחרונות נהגו צוותים של בני
קיבוצים, בראשותו של ח״כ אימרי רון
ממישמר־העמק, להציב דוכנים בצומת,
ולהציע לנהגים מידבקות של המערך.
למטה הליכוד נודע על מיבצע קבוע
זה שבצומת מגידו. חוליית ביריונים
ממונעת יצאה מתל־אביב לצומת, כדי
את הכרוז של אגודתם ומידבקות למכוניות
האומרות ״רק לא ליכוד״.
״ראינו מייד, שהקהל שבא לפארק כדי
לערוך פיקניקים עם שישליק, סטייקים
וקלפים זה לא הקהל שלנו. היתה לנו
הרגשה שכולם מהליכוד,״ סיפר רוזן.
״החלטנו להסתלק משם וללכת למקום שבו
יש קהל שאפשר אולי להשפיע עליו.״
השניים הספיקו להתרחק רק כמה עשרות
מטרים מהמקום כשהבחינו בשני טנדרים
טרנזיט, נושאי שלטים גדולים של הליכוד
ורמקולים. הטנדרים חסמו את דרכם, ושני
גברתנים יצאו מתוכם. אחרי הקללות ה מקובלות,
ועוד לפני שרוזן וסמרי הבינו
מה מתרחש, חטף סמרי אגרוף בפרצוף
ורוזן אלה בראשו.
סמרי התעלף ורוזן החל לסגת. לידם
ניצב שוטר, שכלל לא ניסה למנוע את
המכות או לעצור את התוקפים. השוטר
לא טרח אפילו לרשום את מיספרי המכו ניות
של התוקפים (מיספרי הטנדרים של
הליכוד הם 1 3949081־.)3947781
שלא לנהוג באלימות, אך אפשר רק לחייך
לשמע קריאה זו. כל נאום היסטרי. ,מן
הסוג של ״יאנוש ורפול מוכנים״ ,דוחף
לרחובות עוד ועוד בריונים המוכנים לכל.
כשאל הנאומים האלה מצטרפים רמזים
״מלמעלה״ ,שהכל מותר, הופכת הבעת
דיעה למעשה אמיץ ומסוכן.
יוסי ינאי
מעשה אמיץ ומסוכן יימים סימנים רבים המעידים על
י \ כך שההתפרעויות הן תוצאה״ של יד
מארגנת, כימעט מיקצועית. השיטות דומות
כימעט בכל אתרי ההשתוללות. אמצעי-
עזר רבים מוכיחים שנמצא גם מי שמממן
את ההפרעות המאורגנות. בפתודתקווה,
למשל, חילק הליכוד כעשרת אלפים מש רוקיות
לקהל, כדי שיפריע בעזרתן לפרס.
הביריונים שתקפו את צעירי ״רק לא
ליכוד״ באו במכוניות של הליכוד, שנשאו
שלטים ורמקולים. ח״כ רוני מילוא הוא
תושב תל-אביב וגם הביריונים שבאו עימו
לצומת מגידו היו מתל-אביב. לא היו אלה
צעירים משולהבים מעיירות־פיתוח שכנות.
פצצות הסירחון שהוטלו בעת נאום־
בחירות של פרם בחולון, בשבוע שעבר,
עלו בכסף רב. מאות מטרים של פילם
הועלו באש. גם שתי הפצות שפוצצו בידי
חבלני מישטרת תל-אביב — האחת ליד
מטה הבחירות המרכזי של המערך, והשניה
ליד אחד מסניפי המיפלגה בתל־אביב —
לא היו מעשי ידיהם של צעירים בני
חמש־עשרה, כפי שמנסה הליכוד לתאר.
ביום השני השבוע קרא בגין לציבור
שומדואש ן
אופוזיציה׳ לא היה צריך פרס שומירי־ראש] ,
כטת החלינו הש״ב להצמיד לו אחד1 .
בחוף ללא מצילים אסורה, הוא מכריז
שוב ושוב, אולם אף אחד לא נראה יוצא
מן המים.
״הרחצה בים מסוכנת יותר מן הרחצה
בבריכה,״ מסבירים המצילים .״בים יש
כל הזמן זרמים, שיכולים לסחוף את המת רחצים
הרחק מן החוף, מבלי שירגישו
בכך. רוחות פיתאומיות משנות את גובה
הגלים, ואלה עלולים לחבוט בעוצמה רבה
בשוחים.״ אלא שהמשוגעים־לים אינם
מוותרים על תחביבם.
הגנרל צ׳יצ׳
לוחם בחוף
ך* מצילים יודעים לקרוא את הים.
יי !מעמדתם במרומי סוכת המציל הם
ף צלתי יותר מעשרים ילדים,״
/ /י 1מספר אברהם לוי, סמרומי סוכת־המציל
בחוף גורדון .״ההורים ישבו בשקט
ברוב המיקרים, ולא ידעו שהילד שלהם
היה בסכנת טביעה.״
מסוכה זו, על החוף שליד רחוב גורדון,
משקיף אברהם לוי מזה 22 שנים אל קטע
החוף שבפיקוחו. תריסר שעות מדי יום,
בעונת הרחצה האורכת יותר משישה
חודשים. אך מזה חודש שהוא נוטש את
מישמרתו על החוף בשעה 2.00 בצהריים,
כפי שעושים שאר המצילים בחופי תל־אביב—יפו.
הם נוקטים עיצומים, אינם
עובדים כלל בשבתות ובחגים.
העיריה מיהרה להתקין שלטים בכניסה
לחוף ובשטח החוף, שבהם רשום ״הרחצה
ללא מצילים אסורה בהחלט״ .גם בכלי ,התקשורת
פורסמו הודעות המזהירות את
הציבור מרחצה בים ללא מצילים. מדי
שעה מזהיר פקח של העיריה, מצוייד
ברמקול, את האזרחים והאזרחיות שבאו
לשזף גופם בשמש ולטבול במים. הרחצה
מונף מעל סוכוז־הנזצילים בחוף גורדון.
המציל אברהם לוי (בתמונה למעלה,
1111111 # 1 1 1
מימיו) יורד מהסוכה ועוזב את החוף בשעה 2.00 אחוי־הצהריים.
ולפתוח חופים כראות עיניה. המצילים
הופתעו מקביעתו. הם חשבו שאחרי ש השופט
יעמיק חקור בדיווחים שהועברו
אליו, יבוא לחוף כדי להתרשם מן הנעשה
בשטח. אולם השופט לא הגיע .״הלא רשם
את פסק־הדי! ממיטת חוליו,״ קובל אברהם
לוי, חבר ועד המצילים.
לוי הוא עובד קבוע בעיריית תל־אביב.
כמוהו יש עוד 35 מצילים קבועים. בעונת
הקיץ מעסיקה העיריה עוד 24 מצילים
זמניים. וכך היא מצליחה לאייש את כל
תתנות־ההצלה שלאורך החוף, לפי התקן
שנקבע על־ידי מישרד הפנים.
עד השנה האחרונה פעלו לאורך חופי
העיר 14 תחנות־הצלה. בראשית העונה
הנוכחית נפתחו שמונה תחנות בילבד.
מ־ 36 המצילים נותרו .29 שיבעה מצילים
יצאו לפנסיה מוקדמת, אחרי שנואשו מן
הסוכה נותרת נעולה, וילדים משחקים ומטפסים עליה. הדגל
השחור, והידיעה שהמצילים נטשו את החוף, אינם מרתיעים
את הקהל. גלי הים ־ מגרים אותם והם מחליטים לקחת סיכון.
אינם מסירים עין מן המתרחצים. המישקפת
מסייעת להם בכך. בעיני כל מי שנמצא
על החוף נראים השוחים בים כנקודות
שחורות, רחוקות. אין אפשרות לשמוע
קריאות לעזרה. רעש הגלים חזק .,מכל
זעקה. אך הידיעה שהמציל נמצא בחוף
מקנה לשוחים הרגשת ׳ביטחון.
עד לשנה שעברה נהג מישרד־הפנים
לממן /01ס 75 מהוצאות אחזקת החוף. השנה
מעביר המישרד רק /0,ס 25 מהסכום. וכשאין
כסף — נאלצים לקצץ. אומרים המצילים :
״הגנרל צ׳יצ׳ שאל את יועציו בכמה חללים
תעלה לו המילחמה הזו. אמרו לו :׳שלו שים
ושישה /ואז הוא החליט שזה כדאי.״
יעקב הדר, גיזבר העיריה, מודה ש-
בעיריה רואים בשירותי ההצלה שבחוף
נטל כספי כבד .״אין ברירה,״ הוא אומר,
״צריך לחסל את המצילים תוך שנתיים.״
הסימנים •לסיכסוך הנוכחי בין המצילים
נתגלו עוד בעונה הקודמת. המצילים ידעו
שהעיריה מתכוונת לסגור חופים וחששו
למקום עבודתם. בחורף האחרון מינתה
העיריה את השופט צבי ברנזון כבורר
בסיכסוך. הוא קבע שהעיריה רשאית לסגור
המאבק נגד מנגנון העיריה .״אנחנו לא
יכולים לפטר מצילים שהם עובדים קבועים
בעיריה,״ מסביר דובר העיריה רוני רימון.
בשיחה מתערב יעקב הדר :״גם את שאר
המצילים נביא למצב שבו יאלצו לצאת
לפנסיה מוקדמת.״
הצימצום במיספר תחנות־ההצלה יצר
מצב חדש: כל תחנה חייבת לפקח עתה
על קטע חוף גדול יותר. אם יטבע אדם
בחוף פרישמן, שנסגר, יחושו אליו המצי לים
מחוף גורדון. הם לא יעמדו מנגד
ויפקירו חיי אדם, רק משום שהקטע אינו
בפיקוחם. המצילים אחראים עכשיו על
גיזרת־חוף גדולה מזו הקבועה בתקנון
מישרד־הפנים — 150 מטרים בילבד .״מה
יאמרו עלינו, אם בדיוק באותו זמן שנרוץ
להציל אדם בחוף פרישמן, יטבע ילד בחוף
גורדון?״ שואל המציל אברהם לוי.
כמוהו חושבים כל שאר המצילים שבחרו
לנקוט עיצומים.
בשעות אחרי הצהריים מתרבים ה רוחצים
בים. התלמידים באים בתום הלי מודים,
המבוגרים באים אחרי שסיימו את
עבודתם. ודווקא בשעות אלה אין השגחה
אלוהים יציל!
קורץ.
מסביר יוסף
בשבילו לא קיימים
מצילים, אלא אך ורק השגחה אלוהית. הוא בא לים כל יום.
כבד חודש ימים נמשך המצב הזה בחוף.
הקהל ממשיך לנהור לחוף, קורא את שלטי
האזהרה וטובל בים, אפילו ששחייה בים
ללא מציל נחשבת עבירה פלילית חמורה.
הדגל השחור והחוק, שכוונתם להתריע,
אינם מרתיעים איש.
בחודש השביתה אירע כבר אסון ; תייר
טבע בשעות אחר־הצהריים. האסון לא זכה
לתשומח־לב מיוחדת. אמר דובר העיריה :
״הוא ממילא לא היה יכול לקרוא מה
אין ביטחון
אומרת ליאת אורן, אמם של ערן בן
השגתייס ויוחאי בן השלוש. היא
נחרדה ללוצוא את סוכת המצילים ריקה, פן תזדקק לסיוע מהם.
שהיה כתוב בשלט.״ רק חלק מהשלטים
כתובים בשלוש שפות — עיברית, אנגלית
וערבית. רוב השלטים הם על טהרת ה עברית.
״תוך
שנתיים,״ אומר דוני רימון ,״נרגיל
את התושבים שחוף הים אינו מחייב הע סקת
מצילים. כלומר, מי שבא לים אחראי
על עצמו. זהו נוהג המקובל בכל העולם,
אז למה שלא יהיה כך גם בתל־אביבז״
לתל־אביב—יפו יש חוף־ים המשתרע על
איו צי־צ׳ מעז?
קובלת שוש
יק שני,
להפקיר את חוף הים כל יום ללא מצילים.
פני 14 קילומטרים. בעונה פוקדים את
החוף מיליוני מתרחצים מכל חלקי הארץ,
ותיירים מכל ארצות העולם. בקרוב יהיו
כל אלה חשופים לסכנה, אם תצליח עיריית
תל־אביב לממש את תוכניתה. חוף הצוק
שמול הקאונטרי קלאב גודר השנה. רק
אזרחי תל־אביב, הנושאים עימם תעודת-
תושב, רשאים להיכנס אליו ללא תשלום.
השאר חייבים לקנות כרטיס־כניסה. בדרך
זו מקווה עיריית תל־אביב להפיק רווחים
נקטו עיצומים כדי להפעיל לחץ על ה־עיריה
.״עוגמת הנפש הנגרמת לציבור
אינה מצדיקה קניית שקט,״ אומר הדובר
רימון בשם ראש העיר .״אפילו ועד עובדי
העיריה אינו עומד מאחורי המצילים ב מאבק.״
לטדי
קאופמן, העומד בראש ועד העוב דים,
יש גירסה שונה לחלוטין. לדעתו,
צודקים המצילים בתביעותיהם לתוספת
כוח-אדם .״הבעיה,״ הוא מסביר ,״נובעת
לפני חודש הופקר חוף תל־אביב ללא מצילים מ־ 2בצהריי
ובשבתות ־ עד היום טבע ת״ד אחד והעיד״ה אומדת: דמגוגיה
מהפעלת החוף .״אם תצליח התוכנית הזו,
נסגור עוד חופים, ושאר החופים יבוטלו,״
אומר רימון. בינתיים הותקנה גדר בכניסה,
אך אין מי שיגבה תשלום, בשל עיצומי
המצילים. חוף הצוק הוא היפה והמטופל
ביותר מבין חופי העיר.
את חוף הילטון־צפון, לעומת זאת, פקד
גורל אחר. הוא פשוט נסגר, והועבר לידיים
פרטיות — בעלי המלון. הם מקווים למשוך
קהל באמצעות שירותים טובים בחוף —
תמורת תשלום, כמובן.
__ הכל גידי
אלוהים והעיריה
אבא משגיח
בים,
מסביר
עידו,
הוא עידו, שבא לחוף עם שני ילדיו, נורית ועמית, בשעה
5.00 אחרי־הצהריים זוהי השעה הנעימה ביותר לשחיה
שמשגיח היטב על שני ילדיו הרצים לכיוון הגלים.
ך* שחקנית שושיל, שני מזועזעת מן
• •הנעשה בחוף. היא נולדה מול החוף
של תל־אביב, והרחצה בים הוא הרגל
שהפך כבר לטבע. המצילים של חוף גורדון
הם שלימדו אותה לשחות. עד היום, כש שלחה
את בנותיה לים, ידעה שהמצילים
נמצאים על מישמרתם, והיא סמכה עליהם.
״אני לא מבינה איך ראש העיריה מוכן
להפקיר את החוף ללא השגחה,״ היא
קובלת בדאגה.
שושיק ובנותיה ממשיכות לנצל כל רגע
של פנאי כדי לרדת מביתם ולשחות בים.
והשעה הנוחה להן ביותר היא אחר־הצהריים.
יוסף
קורץ בן ה־ ,72 הוא מאלה הפוק דים
את החוף יום־יום. הוא רץ מדי יום
לאורך החוף, ולאחר מכן שוחה בים.
כשהוא מביט בתלמידים הגודשים את החוף
בשעות הצהריים מקננת בו דאגה. הדגל
השחור שמעל תחנת־המצילים הריקה אינו
מרתיע אותם מלהיכנס אל בין הגלים.
כאדם דתי הוא אומר :״הכל בידי האלו הים
!״ אולם לא על הקדוש־ברוך־הוא תוטל
האחריות במיקרה של אסון־ים.
בעיריית תל־אביב גורסים: המצילים
מכך שהורגלנו למאבקים על שכר, ועל־כן
אף אחד בעיריה לא מתייחס ברצינות
למאבק למען תוספת כוח־אדם. זו הסיבה
להתעלמות העיריה ממאבקם של המצילים.
אך אם יקרה אסון בחוף, תוטל האחריות
על העיריה, שהרי החוף הוא באחריותה
כל השנה. גם כאשר נמצא בחוף מציל,
אחראית העיריה לכל תקרית בחוף. על
אחת כמה וכמה כשהחוף מופקר בצורה
מודעת.״
הדובר אינו מעוניין להתייחס לשאלת
האחריות .״זוהי רק דמגוגיה,״ הוא מסביר,
״ואם יטבע מישהו זה יהיה מצער מאוד.״
עיצומי המצילים נמשכים כבד חודש,
אך בעיריית תל־אביב לא מתכוונים כלל
לכנס את ועד המצילים לבירור תביעו תיהם.
בעיריה אומרים :״אין לנו על מד,
לדון עימם.״ ועד המצילים אומר :״להט
שונא אותנו.״
בעיריה מחפשים עתה מצ׳ילים״שכירים,
שיעבדו כל יום משעה 2.00 בצהריים עד
7.00 בערב, וכן בשבתות ובחגים. כך
חושבים להתגבר על המצילים הנוקטים
עיצומים .״תשלום למצילים־שכירים יחם וך
לקופת העיריה ס/ס 50 מהסכום שהיינו
משלמים למצילים הקבועים של העיריה,״
אומר גיזבר העיריה יעקב הדר.
אך העיריה לא מוצאת מצילים שכירים.
המצילים הקבועים, הנוקטים עיצומים,
מפסידים עשרות אלפי לירות מדי חודש,
ובעיריה מקווים שהם יישברו לבסוף.
לטענת דובר העיריה, החוק עומד לצידה
והיא רשאית לסגור חופים כאוות נפשה,
כפי שקבע השופט צבי ברנזון. המצילים
אומרים :״אם נסכים לעבוד על שטח חוף
גדול, עם פחות מדי כוח־אדם, ניתן בכך
יד לאסונות.״
שתי נשים מבוגרות, בתחנת נזגן־דויד
אדום הסמוכה לחוף, אומרות :״אנחנו
חוששות להיות כאן ללא מצילים.״
גירה רזין 1
יי לא ׳הודיה, לא מוסלמית
משך מעמוד )49
*ב נסע מצריימה, לבדוק אפ ו
דו ת להביא לילדיו את אמם
׳רתם. הבת רחל, שהיא נשואה
:ם לשניים, כה חששה מהפני ה,
עד שלדבריה חלתה במשל
זודש ימים, ולא עצמה עין
!שד לילות שלמים. היא דאגה
מא אחרי כל שנות הצפייה
זרוכות תתאכזב למראה האם
איבה מוכרת לה, מילבד הידיעה
היא הפקירה את ילדיה בעודם
!נים.
יעל־לילא הגיעה לביקור בארץ,
!:יסגרת הנורמליזציה בין יש־
*ל ומצריים. למזלה של קבת,
זל, נתגלתה לה אמה כאשה
יינה ויפה, מטופחת וגם אינט־גנטית,
אמא שופעת סמימות.
ל־לילא מרגישה בישראל ״כמו
זלום, לא מאמינה ומאושרת עד
י די.״ עכשיו היא יושבת אצל
וה, לא זזה ממנה לרגע, כמו
סה להחזיר את כל הימים
זסרו לה.
מספרתי עד־דיד א :״אני לא
׳גישה היום לא כיהודיה ולא
ווסלמית. אני שייכת לאלוהים
:שמיים. אני מאוד מצטערת על
מה שעבר עלי. אילו הייתי
־עת מראש שכל כר אסבול
גלל כל מה שקרה, הייתי מח-
טה אחרת.״ מה כיום קשה לה להחליט
:שות עם עצמה. ילדיה מבחי ן
בקשיים שלה ולא מאיצים
ן. אומרת רחל :״היא תיסע
!צרים ותחשוב. ורק שם תחליט
! לעשות. אי־אפשר ללחוץ עליה
זום כיוון. היא כל כר נרגשת
;פגישה, שזה כשלעצמו מספיק
ובינתיים עורר ביקורה סערה
ולה והתרגשות אצל אשתו של
ניאל, מזל. בימים אלה היא
ישה תביעה למזונות לבית־
!ישפט על סד של 2500 שקל,
ד בעלה אליעזר בוניאל. ב זיעה
מאשימה האשה את בעלה
;תנהגות גסה כלפיה, בהזנחת
ילדיו, ובהרגל לבלות עם נשים
אחרות, כולל אשתו לשעבר, שבאה
לישראל, לדבריה, לבלות עימו.
מכל סיפור הריב בין השניים
נפגעה קשה לילא-יעל.
מספרת כתה רחר:
אבא שלי לא חי עם לילא. הוא
בסד הכל הביא אותה לפה בש בילנו.
אני עמדתי על זה שאני
רוצה לראות את אמא שלי. האמא
שלי נורא נעלבה מההתנהגות של
האשה של אבא שלי. מספיק יש
לה כאב בלב על כל מה שעבר
עליה. האשה הזאת שרופה מתל אות
החיים. היא באה לכאן לכמה
חודשים כדי לנוח, והאשה הזו
מתנפלת ופוגעת בה. היא כתבה
בעיתונים שאבא שלי מבלה איתה
וזה דברים לא נכונים.
איך היא יכולה לספר שהוא
ישן פה? שתבוא ותסתכל אם יש
פה איזה בגדים שלו. בסר הכל
אמא שלי זו אשה פשוטה ומסו רה,
שעבדה כל החיים ולא יודעת
מה זה בילוי. היא גם לא רוצה
בשום פנים ואופן להתחתן. כיום
היא חיה בשביל ארבעת הילדים
שלה, ומנסה להחזיר לנו את הכל.
היא עוזרת ועושה כל מה שב יכולתה.
סאן דברי רחל.
לילא מספרת שהיא עייפה מה חיים
,״לא מחפשת כאבי־ראש
אלא את השקט הנפשי.״ טוב לה
במצריים והיא מודה לכל אלה
שעזרו להשיג את השלום, המה ווה
בשבילה אירוע אישי חשוב
ביותר. בינתיים היא מתכוונת
לשהות חצי שנה אצל ילדיה ב ארץ
וחצי שנה אצל ילדיה ב מצריים.
מספרת
לילא-יעל :״בסך־הכל
באתי לראות את הילדים שלי.
עשרים שנה חייתי ללא גבר, כי
לא רציתי להינשא מחדש. לא עם באתי לכאן בשביל לחיות
גבר שעזבתי פעם. דווקא עכשיו,
כשאני עסוקה עם הנכדים״ שלי,
הנישואין מעניינים אותי פחות
דינה דברן !
מאשר בעבר.
במדינה
(המשך מעמוד )39
ברית־המועצות נמכר יבטושנקו
ב־ 200 עד 300 אלף עותקים במה דורה
ראשונה. ג׳ון אשברי, שאין
עוררין על יוקרתו, נמכר במהדו רה
ך אשונה בארצות־הברית ב־
1500 עותקים. מה שקורה אחר כך
זה כבר עניין אחר.״
אבידן אינו מרכז את ביקורתו
בצד הכלכלי דווקא, אלא בתנאי
עבודתו של היוצר. לדעתו, סופר
שאינו יכול לעבוד בסטודיו מ שלו,
ללא הפרעה חיצונית, אינו
מסוגל להתפתח, והוא נגרר ל שמרנות.
אבידן,
שזכה כקניוק להכרה
בינלאומית, תורגם ליותר מתרי סר
שפות, ביניהן רוסית וערבית,
מעריך, שברחבי״העולם נמכרים
אלפים רבים מספריו. בארץ נמ כר
הקובץ שירים שימושיים ביותר
מ־ 20 אלף׳עותקים. לדעתו נק נו
בישראל 20 ויותר ספריו ביו תר
ממאה אלף עותקים .״ואני
מקווה,״ מוסיף אבידן ,״שלא על־ידי
אותם אנשים.״
סתיו 69 היה גשום היה להיט
מיד עם הוצאתו לאור. עד היום
נמכרו יותר מארבע מהדורות של
הספר הפופולארי בעיקר בקרב
בני־נוער. יגאל גלאי, שפירסם את
הספר כשהיה בן 21 פירסם גם
את התובעות, שהופיע בחמש מה דורות,
ואת מים ביד. הוא אינו
חבר באגודת־הסופרים, והצלחתו
לא שינתה את יחס הביקורת ב מוספים
הסיפרותיים כלפיו, הללו
התעלמו מקיומו.
״למרות שהמו״ל שלי הוא הוגן
בהשוואה לאחרים, הרי שאותם
עשרת האחוזים שהוא מעביר אלי,
במשך השנה, אינם מספיקים ל קניית
נייר, סרט למכונת־כתיבה,
וקוניאק אחד לרפואה. אני עוסק*
מורשה, ואם תפתח את סיפרי־החשבונות
שלי תגלה, שהשנה
קיבלתי תמלוגים בסך 15 אלף
שקל, לפני ניכוי ארבעים אחוז
מס. חלק 9,000 שקל ל־ 12 חוד שים,
וראה כמה אני מקבל בחו דש
ממכירת ספדי,״ אומר גלאי,
המוצא את פרנסתו בכתיבה עיתו נאית.
״הדבר
המדאיג לא פחות הוא
הציבור המצומצם שאליו אנו פו נים׳
.איני מסוגל להיות אופטימי
כמו אחרים ולדבר על חצי מיל יון
צרכני־תרבות. הלוואי. האומדן
בדבר 200 אלף קוראי ספרים פו טנציאליים.
,נראה לי אף הוא לא
פעם מוגזם.״ .
הוועד, שיוזמים גלאי ודן בן־
אמוץ, אמור להגן על ציבור ה כותבים,
פעולה שהאיגוד הסיק־צועי
של הסופרים בארץ אינו עו שה.
אגודת־הסופרים היא האיגוד
המיקצועי היחידי בארץ שאינו
נאבק למען חבריו. הסופר נאלץ
לעמוד בודד מול המו״ל, שאינו
תלוי בו, והמעדיף גם מסיבות
כספיות להוציא לאור סיפרות
מתורגמת. הסופר ניצב חסר־או־נים
מול תגמולים קטנים — המו עברים
אליו פעמיים בשנה, לא
מוצמדים, בשקים דחויים — וב עיקר
סול סיפריות ההשאלה, ה גוזלות
ממנו קהל קוני ספרים
פוטנציאלי.
יגאל גלאי ודן בן־אמוץ רואים
בחקיקת חוק הסיפריות אמצעי ל תיקון
המצב. אם המדינה או כל
גוף ציבורי אחר ישלם סכום מסו־יים
לסופר שספריו מושאלים ב־סיפריה
לקורא, הרי שהכנסתו של
הסופר מקריאת ספריו לא תיפגע
בגלל קיומן של סיפריות־ההשאלה.
כך יקבל הסופר גמול ממשי על
כתיבתו.
גלאי :״איני מעוניין להתחנף,
לבקש נדבות בדמות מענקים, ול־השתייך
לקליקה סיפרותית מסויי-
מת, שמסדרת לחבריה פרסים. אני
תובע במפגיע לקבל את מה ש מגיע
לי. אלפים קוראים את ספרי
בסיפריות ואיני מקבל מכך אגו רה
שחוקה. זהו מצב בלתי-נסבל.
יש לשים קץ לגזל הסופר בחסות
החוק.״
ש ט חי ם מוחזקי ם
שד מן המנוול
מי ממליץ ומאשר ץ
המימשז הצבאי
אד האגורה?
השבוע הם ניסו לעשות זאת
שוב. עורך־דין עצאם ענאני מ ירושלים
המיזרחית ומיספר עור־כי־דין
מירושלים והגדה ניסו לה קים
אגודת עורכי־דין עצמאית,
אשר תהווה תשובה לאגודה הק יימת,
שהינה בעצם סניף של ה אגודה
הירדנית.
״ישנן המון בעיות בין עורכי־דין
לבין עצמם. בין עורכי־דין ובין
קליינטים. ישנם המון דינים
הדורשים בדיקה והערכה, צווים
של המימשל הצבאי, שאותם יש
לבקר, ואין פשוט מי שיעשה
זאת,״ טען עורך־דין ענאני .״ה אגודה
הקיימת, שבראשה עומד
עורך־דין ג׳רייס חורי, אינה מתפ קדת,
ואין מי שיפתור בעיות״.
לכאורה, יוזמה ברוכה. רצון למ לא
פער, לפתור -בעיות מיקצוע־יות,
לתת שירות. למעשה, סיב־סוך
אישי, שאינו נוגע ישירות
לענאני, ושבו הוא שימש כלי־מישחק
ביד גורמים אינטרסנטיים.
מאחז ירדני. ביום השישי
לפני שבוע הזמין ענאני לפגישה
במלון פנורנוה שבמיזרח ירושלים
כמאה ועשרים עורכי־דין פעילים.
פגישה זו היתה אמורה להוות
מעין אסיפה מכוננת לקראת ערי כת
הבחירות לאגודה החדשה. ל הזמנה
נענו פחות ממחצית המוז מנים.
ההיענות
הזעומה של המוזמ נים
קברה כמעט לגמרי את היוז מה.
כל החלטות לא התקבלו, ואף
לא נקבע מועד לפגישה נוספת.
כל זה לא מנע מענאני לפרסם
בעיתון אלקודס כי הפגישה נח לה
הצלחה רבתי, וכי בעתיד ה קרוב
אמורות להתקיים בחירות
למוסדות האגודה החדשה.
הפירסום לכשעצמו היה עיקר
המעשה. חשוב היה ליזמים כי
פעילותם תתפרסם, ושמעה יגיע
לירדן. חשוב במייוחד היה הדבר
לאנואר אלח׳טיב, מי שהיה מושל
ירושלים, ומי שהיה שגרירה ה־בלתי־מוכתר
של ירדן במיזרח
ירושלים עד העת האחרונה. זאת
משום שהחצר ההאשמית החליטה
להפשיט את אלח׳טיב מתארו זה,
שבאמצעותו גרף יוקרה וממון,
ולהעניקו לאחד עבד אלרחים אל-
שריף, ממנו ציפתה ירדן לשחק
בבותיות יתר.
אלח׳טיב החליט לנגח את מע סיקיו
לשעבר בתחום שבו סבר
כי ידו תהא על העליונה. מחשבה
זאת היה לה במה להיאחז, שכן
נציגות אגודת עורכי־הדין הירד נית,
שמרכזה בבית חנינא שב־מיזרח
ירושלים, אינה מגלה כל
פעילות זולת היותה מעין מאחז
ירדני, שדרכו עוברים הכספים
שאותם משלמת ממשלת־ירדן ל־עורכי־הדין
שהחליטו לשבות מאז
. 1967 הבסיס לשביתה זאת נעוץ
בטיעון כי ייצוג התושבים בפני
בתי־הדין הישראליים כמוהו כהכ רה
בשילטון הישראלי בשטחים
המוחזקים ובירושלים. טיעון ש אינו
מפריע לאגודה לאשר ייצוג
על-ידי עורכי־דין ישראליים, וב־מייוחד
על־ידי פליציה לנגר.
הדביקות בטיעון זה מגיעה ל עיתים
לידי אבסורדים, שגם עור־כי־הדין
השובתים מרימים ידיהם
בפניהם, ידוע, למשל, המיקרה
של עורך־דיו שובת, אשר נעצר
על עבירה ביטחונית, וביקש ייצוג
על־ידי עורך־דין. כשנאמר לו על־ידי
עורכי־הדין הפעילים כי דרי שתו
אינה עולה בקנה אחד עם
עמדותיו הלאומיות, השיב :״זוהי
שטות״.
עורכי־הדין הערביים שייצגוהו
עשו זאת ללא־תמורה, אך בתור
״טסט קייס״ נתנו ביד אביו קב לה
על סך 200 דינאר׳ ,ואמרו לו
לדרוש סכום זה מאגודת עורכי־הדין
הירדנית. כשזה הגיע למיש-
רדי האגודה בירדן, נאמר לו, כי
אסור היה בעצם לעורכי־הדין ה ערבים
לייצג את בנו, שכן הם
אמורים לשבות, ולכן לא יוכל
לקבל את דמי־הטירחה. אילו עו־רך־דין
ישראלי היה מייצג את
בנו, היה כמובן המצב שונה.
״סמכויות של מקומיים״.
ריפיונה וחוסר־המעש *של אגודה
זאת המריצו את אנוור אלח׳טיב,
שהינו עורך־דין במיקצועו, לה רים
את נס המרד. בבחינת ״הבה
ונראה מי יעשה למי אצבע משו לשת״
.סביר להניח כי אצבע זו
לא תישאר באוויר זמן רב, והיא
תאולץ להתקפל. שכן לאנוור אל-
ח׳טיב יש עדיין מה להפסיד ביר דן,
וזו, מצידה, לא תאפשר לו
להשתולל אפילו למראית־עין.
אך גם אם ירדן תחליט להעלים
עין לזמן־מה, עדיין יש לעורכי־הדין
הפעילים מה לומר. גם להם
אינטרסים חשובים בירדן, למרות
החרם המוטל עליהם שם. .ועובדה
כי יותר ממחציתם לא טרח להש תתף
בפגישה במלון פנורמה. ולא
בכדי, משום שלהקמת אגודת עור-
כי־דין עצמאית בגדה יש השלכה
נוספת. לא יכול לקום בגדה גוף,
אלא אם כן אושר תחילה על-ידי
המימשל הצבאי. חברי גוף זה
צריכים להיות מאושרים אף הם
מן הבחינה הממשלתית והביטחו נית.
עורכי־הדין הפעילים קיבלו
מדי המימשל תעודות, לפיהן הוכ רו
כעורכי־דין מורשים, זאת בנו שניתנו
לתעודות־ההסמכה סף להם
באוניברסיטאות שבהן למדו.
תעודות המימשל מקנות לעור*
כי־הדין את הזכות להופיע בבתי־הדין
בשטחים המוחזקים הצבאיים
והאזרחיים. עם זאת יש מיספר
לא קטן של עורכי־דין אשר פעי לותם
הינה לצנינים בעיני המיס־של
הצבאי. זה יעמוד במצב לא
נוח אם יאלץ לשלול את תעודת
עורך־הדין ממי מהם. שכן אז
עלולים עורכי־הדין הפעילים להצ טרף
אף הם לשביתה, ובכך יישמט
אחד מאשיות־הצדק עליו מושתתת
המערכת השיפוטית בגדה. אשר
בלאו־הכי נתונה היום לביקורת,
ובמייוחד המוסד הקרוי ועדת-
הערר.
לא כך יהיה אם אגודת עורכי-
הדין החדשה, אם תקום, תהיה
הגוף המאשר והמסמיך עורכי־דין
לפעול באיזור. ניתן יהיה בקלות
להחליט כי מי שאינו חבר באגו דה
זו אינו יכול לייצג לקוחות
בבתי־המישפט בגדה. ואז סוף
להתלבטויות. לא המימשל ממליץ
ומאשר, אלא האגודה, מה שנק רא
״סמכויות של מקומיים״ .סמ כויות
היונקות את כוחם מן ה־מימשל
הצבאי. ומזה בדיוק חוש שים
אותם עורכי־הדין, שלא הש תתפו
בפגישה. הם סוכנים בלית*
ברירה לקבל הרשאה ישירה מן
המימשל. זהו בעיניהם הכובש
הרישמי. הם לא יסכימו לקבל הר שאה
כזו מעמיתיהם הפועלים ב שם
המימשל. סוג כזה של אוטו נומיה
אינו יכול להתקבל. והדבר
נכון לא רק לגבי עורכי־דין.
ה עו ל ם הזה 2285
מיש פט
ע ל?15־ אביו
הרופא העיד פי
גכח בזירה —
הסניגור הוכיח
כי הרופא ישב שפעה
חלומו של כל עורך־דין הוא
לשבור פעם עד על דוכן העדים
בחקירה נגדית. כימעט־ בכל סרט
קולנוע על נושא מישפט עושה
זאת אחד מעורכי־הדין. אך במצי אות
זה כימעט בלתי־אפשרי.
שעל כך מואשם דולברג בהריגה.
הרופא נכנם לפרטי פרטים של
יום המיקרה. הוא סיפר כי נכח
בביקור הרופאים של אותו בוקר,
וכבר אז הציע כי ביולדת יבוצע
ניתוח קיסרי, אך דולברג סירב.
הוא חזר שנית על בקשה זו אחרי
שעות אחדות, ושוב סירב דולברג,
שעמד על כך שהיולדת תלד ב אופן
טבעי. הוא ידע גם לספר על
מה שקרה בעת הלידה באותו דד
ש שני
01131*12
ב מ קו ם! 2£ §0שקל
י ק 1 4 9 9שקל
הפרופסור השבוע עשה זאת
דויד ליבאי, כאשר שלף מתוך
מיסמכיו צילום של מצבה והציגו
בפני העד׳ הד״ר יעקב זמיר .״ה אם
התאריך שעל המצבה הוא תא ריך
פטירת אביך המנוח?״ שאל
הסניגור. העד ענה בהן. השופטים
הביטו זה בזה ואחר כך הבהירו
בהנחה של ס0/׳40
ל־ 10 דוגמאות חדישות של
שעוני קוורץ מצופים זהב
לנשים ולגברים.
עקב הפחתת מס קניה, ירידת ערך
הפרנק השוויצרי וגידול מחזור
המכירות(מרוין הינו השעון השוויצרי
הנמכר ביותר בישראל),
(מחיר זול יותר ממחירי ה^££-ו 1¥טס)
המצפה של האפ
כמו בסרט קולנוע
יום, למרות שהוא אישית לא הש תתף
מרוץ־
שעון מלכות היופי של ישראל.
בעת החקירה הנגדית חזר ה סניגור
ושאל את העד אם הוא
בטוח שאמנם נכח באותו יום בי
בית־החולים. העד חזר ואישר זאת
בביטחון. גם כאשר הציג לפניו
ליבאי את הרישום של סדר ה עבודה
בבית־החולים באותו שבוע,
שם מצויין כי זמיר היה בחן פש,
עדיין עמד הרופא על דעתו. הוא
טען כי דולברג הוא שערך הרי שומים
הללו, ולכן אינם מדוייקים,
ויש בהם טעויות רבות.
פרקליט ליכאי
יום נורא —
תאריף הפטירה. אבל ליבאי
היה מוכן היטב היטב. הוא זכר
כי היולדת עצמה העידה, שביום
הלידה לא. היה זמיר בבית־החו־לים
כיוון שישב אז שבעה על מות
אביו. הסניגור היה משוכנע כי
האשה, שזה היה יום נורא בחייה,
זוכרת טוב מכולם את אשר קרה
באמת. לכן טרח וחקר מה היה
שמו של האב שנפטר ובאיזה בית-
קברות הוא קבור. ליבאי ביקש
שיביאו לו את תצלום המצבה, וב ישיבה
הבאה הציגו בפני העד.
״האם זהו תאריך הפטירה של
אביך?״ שאל הסניגור את זמיר,
ששם אביו היה אליהו זיבלי, וה עד
ענה ״כן״ .תאריך הפטירה
והלידה שבה מדובר התרחשו
ב־ 18 של אותו חודש. באותו יום
היה עדיין הרופא באבל על מות
אביו ולא עבד.
העד תיקן את עדותו ואמר, ש התחלפו
היוצרות בזיכרונו מפני
שהיו בבית־החולים הרבה מיקרים
שבהם מתו תינוקות כתוצאה מ טיפול
לקוי.
עוו\/הו\^ו/ץ ן
בחיר שעוני שוויץ
יבוא ושיווק: מרוץ -יבוא שעונים בע״מ
ת״א רח׳ הס ,1קומה א; טל 294492 .
להשיג בחנויות שעונים מובחרות
בהזדמנות נדירה להשכיר:
בי ת בנוה־צדק
משוחזר בסגנון המקורי
4חדרים ענקיים ( 140מ״ר)
תקרות גבוהות, תריסי עץ,
אריחים מצויירים, פאטיו פרטי_ .
דקה ממרכז התיאטרון, שתי דקות מחוף הים.
• $350 מראש.
.03/476140
לסניגור כי בזד, בעצם הסתיימה
חקירת העד.
בחירות
־״ במרחב
כמו בסרט דרמאתי, התפתחה
חקירת העד לאט לאט לקראת ה שיא
של הצגת התצלום. הד״ר
זמיר הוא אחד העדים הראשיים
במישפטו של הד״ר מנשה דול־ברג,
מי שהיה סגן מנהל המחלקה
הגינקולוגית בבית־החולים בכפר-
סבא, ונאשם כיום בשלושה מיק רים
של גרימת מוות לעוברים ו ניהול
רשלני של המחלקה להם־
דייה מלאכותית.
ניתוח קיסרי. הד״ר זמיר
העיד, כי היה נוכח ביום בו ילדה
אחת הנשים שעובריהן נפטרו, ו
תורוו־דימיתו
והיד.ד(71־ם
הנערה
פתתה את
היהלומן לנסוע דמקום
גידה, דשם נשדד
עד־ ידי אלמונים
כתב־׳האישום שהגישך השבוע
התובעת הבלונדית, נאווה שילר,
מפרקליטות מחוז תל־אביב, נקרא
כמו רומן בלשי. מצויים בו כל צעירה הסממנים. נערת־פיתוי
ביקשה טרמפ מיהלומן. בדרך הז מינה
־ אותו לבילוי מיני. וכאשר
היו השניים ערומים במכונית ה־
(המשך בעמוד )73
הופיעגל יון וני
יומן מדיני :״אשר לטירוף ה מל ח מ תי של
מנחם בגין, זה לא סיפור חדש• אין תקראו
לאדם שפיאר א ת מל חמת 1956צ־ 14 שמות
תואר ז״
שיח ילדים — -יומן בלבלי — תרבות — טורי
ישראל.
בגין: ג׳יימס בונד קולק טיבי בעיראק.
השמאל נערן לבחירות רעיונות ומידע על
אליעזר רונן. צ׳רלי ביטון, ימין סוויס ה
ומאיר פעיל.
נחשו תוצאות הנחירות לכנסת העשירית וסעו למצריים.
במרחב להשיג בדוכנים.
העולם הזה 2285
למכירה גורי פינצ׳ר
גרמני חמודים
״׳ טל 21114 .־.054
למד
* לו ס
קורסים למתחילים
ממשיכים ומתקדמים
;אשם דולפת
— בחייה של אישה
גורי פינצ׳ר
גרמני
״קמח! אובסקורה״
ת״א,ניא 7יק 658677-,23
.י ־ ם, נ צ 7א233502-, 6 7
תן טרמפ
לחייל
1חוו ווו
נו ו השוס
א 1מה
א הוא
1שוי*
את השחקנית ענת עצסון כולנו מכי רים.
אם כבתו של שחקן הבימה• ,טמואל
עצמון, ואם כשחקנית בזכות עצמה. יש
לה, תמיד, המון מחזרים והיא אוהבת
להחליפם, כדי לגוון וכדי שלא להשתעמם.
הפעם קלטתי אותה עם מחזר חדש,
במאי סרטים ישראלי צעיר, שסרטיו
היפים זכו בשנים האחרונות להצלחה.
אדד * ר
לרב״נוב־ץ
כששימחה ארליך היה שר־האוצר, הוא היה העוזר שלו, עבד
במישרד־האוצר ונתן הרבה עצות. זהו סמי טוויג, איש
הליכוד. אחר־כך הוא התחתן עם בחורה עשירה, שאבא שלה
מהליכוד גם כן. אבל כשהיחסים בין הליכוד לסמי התקררו,
התקררו גם היחסים בינו ובין אשתו והם התגרשו.
אחרי מות בעלה היא היתד, זמן רב לבד וחיפשה אהבה אמיתית,
ואני כל הזמן ייחלתי לה אהבה שכזאת. פשוט מגיע לנחמדה
הזאת הזמרת נירה רכידביץ, את כל הטוב שבעולם.
כשגיליתי שנירה וסמי ביחד החלטתי לא רק לאחל לה שיהיה י
לה כל טוב, אלא גם ללכת ולהתפלל בשבילה.
אבשו גם
נדי פנטומימה
הם בצוותא על הבמה, צבועים כמו
ליצנים, לבושים בבגדים עליזים, עושים
לנו תנועות ואנו צריכים להבין.
נירה רבינוכיץ וסמי טוויג
אהבה אמיתית ׳
ה עיניי ם
ה מ או ה בו ת
ענת עצמון
לא להשתעמם
עירית
נתן מנספלד, מנהל אולפני הטלוויזיה
בהרצליה, הוא גרוש, שמגדל את בתו
בכוחות עצמו. אחרי גירושיו הוא הפך
אחד הרווקים המבוקשים והפופולארים
אותו במאי הוא גבר נשוי, אך בעיני
ענת, כך מסתבר. אין לעובדה זו כל
חשיבות.
אי אפשר לסמוך על שחקנים. הנה,
ראיתי במו עיני את השחקנית הצעירה
בת ה־ ,23 עירית שלג, מחזיקה ידיים
ושולחת מבטים אוהבים לעבר ש ח קן
נשוי מאוד ואב לילדים במיזנון של
התיאטרון הקאמרי. ועכשיו היא אומרת
שאין כל רומן ביניהם, ושזו היתה סתם
הצגה.
יורם בוקר ורותי גדמן
שפת הפנטומימה
התנועות הן שפת הפנטומימה, וכשאני
אומרת ״הם״ אני מתכוונת ליורם סוקר,
מבכירי הפנטומימאים שלנו, אם לא הבכיר
שבהם, ולרזתי גלמן, המופיעה יחד איתו
ועם אודי טננגוים ו שיי ק ח אופיר.
אבל לא רק על הבמה הם ביחד. גם
אחרי ההופעות הם יחד. אני, בכל אופן,
ראיתי אותם במסיבה. הם היו כל־כך יפים
ומאושרים ביחד, עד שאני בהחלט יכולה
להבין מה עושה האהבה לאנשים.
זה קרה, ואני חייבת
כי חיכיתי לזה, למרות
זמן. אני מתכוונת לרומן
רודולפו כהן וזמרת
עירית מתגוררת כבר יותר משלוש
שנים עם שחקן אחר, משה איבגי בן
ה־ ,27 שהוא גם בעל התיאטרון הצועני.
מזל שאני לא שחקנית, כי אצלי להחזיק
ידיים ולעשות עיניים זה בדרך כלל סימן
שאני מאוהבת מעל לראש, אך לא כך
בסיפור הזה.
מנור.
זה לקח להם כמה שנים טובות של
אהבה וחיים בצוותא, עד שלפני שבועיים,
כששהו בניקוסיה שבקפריסין, נתנו ליח סיהם
גושפנקא חוקית ובאו בברית ה נישואין.
עירית
נראית תמיד מאוהבת, אולי
מתוך ז>רגל, כי במחזה אותלו היא משחקת
את אהובתו של הגיבור, דסדמונה, ובסרט
לא לשידור היא הצטלמה בעירום ואהבה
את מנהל התחנה. אז אם תראו את עירית
נראית מאוהבת במקומות אחרים, אל
תפלו בפח, כמוני. תדעו לכם שהיא חיה
בעושר ובאושר עם איבגי, ואפילו מתכוננת
להופיע עימו בהצגה משותפת, שהוא גם
יפיק.
דקמרון שראל
בדקמרון — הצגת העירום החדשה — מראה לנו דליה עזר את חמודות גופר. עד
שהועלתה ההצגה, היא היתד, מאוד ביחד עם המפיק של ההצגה, ששון שכתאי, .ולי
היה נראה, שטוב להם ביחד. אך כאשר החלה ההצגה לרוץ, היא עברה לזרועותיו של
שותף אחר בה. זהו השחקן נחום שליט. כמו שאני מכירה את נחום, ואני מכירה
אותו טוב, הוא מחליף נערות בקצב של כבס־ולבש, ואני מציעה לשותף־האחר, לששון
שבתאי, לא להתייאש.
לומר: סוף־סוף!
שזה 1משך הרבה
של איש־המלונות
ההקלטות ריקי
הזרוק נתן מנספדד ושדי גרינכרג
זוג זריז
ביותר בעיר. בכל פעם אפשר לראותו צמוד
ליפהפיה זוהרת אחרת. עד לפני שלושה
שבועות. אז פגש בשלי רינכרג, הרווקה
בת ה־ ,34 שהיא מעצבודאופנה במיקצועה.
משהו קרה ביניהם, והם החליטו להתחתן
אחרי היכרות של שבועיים בילבד. לרומן
כזה אני קוראת רומן של צ׳יק־צ׳אק.
מאיר ארגל, בעליו של רוטשילד׳ם
פאב, מצא חן בעיני ממבט ראשון. הוא
זרוק, וכמו שאני מכירה אותו הוא אוהב
להיות כל הזמן חופשי ומאושר וכל יומיים
להחליף את השותפה לחוויותיו.
לכן, כשראיתי שמאיר מנהל רומן אמיתי,
במשך שנה שלמה, עם תמי פורז, בעלת
בוטיק-שמאטעס מדיזנגוף, זה נראה לי
מוזר.
אבל השבוע שוב הכל הסתדר לי, כי
מאיר ותמי כבר לא ביחד. הם כבר לא
גרים במשותף, ומאיר הזרוק מחפש שוב
שותפה זמנית לחוויותיו.
רגלים יפות הן רגלים בריאות
החליקי לסנדלי ״שול״ ומיד תחושי בהבדל: רגליך
תרגשנה ותראנה טוב יותר.
5011011
את כל היתרונות של סנדלי ״שול׳ ,תמצאו
בסנדלי העור — דגמי 81׳ הזהרו מ ח קויי ם זולים
סנדלי ״שול״ נוחות
ומתרגלות את רגליך
עם כל צעד שאת עושה.
\ לב׳ ״שול״
^ מח׳ ההסברה
* ת״ד ,2115 חיפה 31020
הקמורית — (בלעדית ל״שול״) שבסוליה המיוחדת
מפעילה את אצבעותיך ואת כל שרירי כף רגלך. פשוט...
ויעיל. הפעלת השרירים משפרת את מראה רגליך
ומונעת את התעיפותך, גם בהליכה או בעמידה ממושכת.
סנדלי ״שול״ יחידים במינם בעולם, ולכן, עולה ערכם
על מחירם. סנדלי ״שול״ במבחר דגמים ובצבעים אופנתיים.
״שול״ עושה לך את הקיץ!
להשיג בבתי המרקחת, חנויות אורטופדיות
ובמשביר לצרכן בירושלים, בחיפה ובת״א -
סניפי דיזנגוף סנטר ואלנבי.
אבקשלש לו ח א לי קטלוג ״ שו ל ״
מו צ רי איכותל טי פולוטיפוחה רג ל.
כתובת
חולצות לגברים המגיעים רחוק
ה קי ץ ה גי עלאופותב רו ךבשלל
דוגמאותו שי לו בי ם. חולצות כו תנה
אוו רי ריו ת בגז רהגב רי תומח מי א ה,
ה מ בי אהא לי ךאת רו חהאופנה
ב עו לםהג דו ל. חולצותאלגנ טיו ת
ו חו ל צו ת
ו חו ל צו ת
ו בגווני ם
היו ד עי ם
אותן.
ס פו ר טי ביו ת, חו ל צו תבפ סי ם
מ צוי רו ת, בצב עי ם ר כי ם
עזי ם, מ ת אי מותלגב רי ם
אתרצונם— אתהתאהב
אופנת ברוך— אופנה שאוהבים.
קולנוע אורחים הברזוז״ם עותו דאט
היה זה בפסטיבל הסרטים בקאן — לפ ני
שנה בדיוק: הבמאי הנרי יגלום לא
האמין למראה עיניו: על בית־הקולנוע
שבו הוצג סירטו, סיטינג דאקס, צר קהל
עצום. עיתונאים ואורחים אחרים נלחמו
ביניהם כדי להידחף פנימה. יגלום נדהם:
״אמנם כבר ראיתי את הביקורת האמרי קאית
יוצאת מכליה כדי להחמיא לסרט
שלי, אבל לא תיארתי לעצמי שהמישטרה
הצרפתית תצטרך לסלק אנשים, באזיקים
על ידיהם, מן הקולנוע. זה קצת מפחיד,
אבל זה גם נפלא״.
הברווזים, כך נקרא הסרט בתירגום פש טני
בישראל, שחו לכאן לאט. למעשה
שמו האמיתי של הסרט צריך להיות מט רות
רמות, והכוונה היא לאותם שני טיפוסים,
גיבורי הסרט, המחליטים לרמות
את העולם ואת המאפייה, ובלי דעת הופ כים
מטרות נעות.
ומשהגיע הסרט לישראל ואפשר לברך
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, בא איתו
אחד ה״ברווזים״ האלה, מייקל יגלום, ה רשום
בכותרות כמייקל אמיל, ואינו אלא
אחיו של הנרי הנ״ל, שהפיק ומשחק ב סרט.
ואם השם יגלום מזכיר את דודתם
של השניים, רעייה יגלום (נשיאת. ויצ״ו
העולמית) ,הרי העבר הקולנועי של-ה שניים
־מקורי ביותר: שני אחים אלה הם
לא רק מהפכנים קולנועיים אמיתיים, העושים
הכל במו ידיהם, כי אם צוות לא
שיגרתי, המנצל את הקשר וההיכרות
המישפחתית לעשיית הומור חדש, רענן,
מחוכם ובלתי־קונבנציונאלי. מה שיכולה
מחשבה מקורית לעולל בקופה הוכיח סרט
זה בלי תקציבים, בלי כוכבים ועם סיפור
ה פ סי כו אנליז ה
פו שטת רגל
מחיי המאריונ טות (סטודיו,
תל־אביב, גרמניה) — שתי דרכים
פתוחות בפני מי שמבקר סרט
חדש של אינגמר ברגמן• מצר אחר הוא יכול לבדוק כיצד
משתלב הסרט בטבלה הכללית של יצירת הבמאי השוודי.
אז צריך לחלק נקודות למישחק, לצילום, לתיחכום התסריט
ולמבנה שלו, וכן הלאה. מאחר שהמישחק הוא מרשים,
אבל לא מדהים, הצילום מעולה אבל לא מסנוור, והתסריט
מרתק, אבל לא גאוני — צריך להגיע למסקנה שיחסית
לניקוד של סרטיו הקודמים, אין לסרט החרש מקום בראש
הליגה. זה צריך לספק את חובבי הספורט שבין ההולכים
לקולנוע.
מצר שני, אפשר לראות את הסרט כחלק בלתי״נפרד
מכלל יצירתו של ברגמן, המשך למה שעשה עד עכשיו ואות
למה שיעשה בעתיד. ואז מתקבל הסרט החדש כנרבך נוסף
להתפוררות חיי המישפחה של חברת־השפע הפרוטסטנטית,
שבה חוקי המוסר מחר גיסא, ודרישות הגוף מאירן גיסיא,
גורמים למשבר שאין לו פיתרון. הסרט חוזר, כמוכן, על
טענת ברגמן לפשיטת הרגל של הפסיכואנליזה כדרך לתיקון
נפש־האדם, ומדגיש את הרגשת החטא שאין לו כפרה,
הרובצת על כל דמויותיו.
הצורה שבה בחר ברגמן הפעם להציג את התיאוריות
שלו היא דרך החקירה: מפקח־מישטרה אוסף נתונים,
עורך חקירות ושואל שאלות את כל מי שהיה קשור בפרשת
רצח יצאנית על־ידי איש־עסקים צעיר, נאה ומצליח• פרט
לסצינות הרצח עצמן, המצולמות בצבע, הסרט כולו הוא
בשחור־לבן, מעין אינדיקציה להבדל שבין העובדות הריא-
ליסטיות היבשות לבין העולם עוטה הערפל של נפש
האדם, שעליה מביע כל אחד מו המרואיינים את רעתו
הפרטית, תוך כרי שיחזור האירועים שקרמו לרצח.
כריסטין בוחגר ו רו בו ט אצורן: משבר
סוון ניקוויסט, הצלם הקבוע של ברגמן, סיפק לו,
לפי דרישתו, צבע בגווני אדמדם, המזכיר דראמות אהבה
סוערות ונרגשות מלפני שלושים וארבעים שנה. וצילום
שחור״לבן מחוספס, קצת מעורפל, כמעט כמו צילום תעורי
של מי שאכן הולך כל הזמן מאחורי מפקח המישטרה
כרי לאסוף עובדות.
כהרגלו, ניצב ברגמן קרוב מאוד לדמויותיו, הפעם
כמעט מובטל את הרקע לחייהם, שאינו קשור באורח
ישיר לערוץ המרכזי של העלילה, והוא משיג מישחק משכנע
מאור מצוות שחקנים אלמונים בקולנוע, כולם אנשי תיאטרון
ממינכן. כל זה יכול להיות הישג שיגרתי, כשמדובר
בברגמן, אבל אפשר לספור על אצבעות יד אחת את הקולנוענים
האחרים שמסוגלים להגיע לשיגרה כזאת.
רו שנים, וכל הגדולים, מקופולה ועד
צ׳ימינו, עשו מטעמים מוייט־נאם, וסירטו
הקטן והפיוטי של יגלום נדחק לקרן־זווית.
זוג שד סולנים. אבל שכרו של הנח
עלה מהפסדו: סייקל, אחיו הבוגר ממנו
בשש שנים, התגלה לא רק כיועץ מומחה
לבעיות הפקה, כי אם גם כקומיקאי מחו נן.
הנ ח הפקיד בידו ובידי ידיד אחר,
זק נורמן, את רגעי ההרפייה הקומית של
הסרט. והשניים קרנו החוצה כזוג של
סולנים.
לעומת מייקל, שהגיע למישחק בעל
כורחו, שאפה פטחס טאוסנד, בתו של
סופר ובמאי הוליוודי, להיות שחקנית.
מישחק אימפולסיבי וכישרון טיבעי מדהים
קטן ואבסורדי סחף את הקופה והביקורת
גם יחד בהצלחה חסרת־תקדים באמריקה
המפונקת בקומדיות מיסחריות.
מצלמה נסתרת. באופן מפתיע ב החלט
היתה מילחמת־ששת־הימים התחלת
הקאריירה הקולנועית של הנרי, שנולד
בלונדון, למישפחת יגלום (שברחה לשם
מגדנסק ואח״ב היגרה לאמריקה .״דהרתי
לנמל התעופה בניו־יורק כדי להספיק לה גיע
למילחמה. לא ידעתי מה אעשה בה
בדיוק, אבל ידעתי שאני רוצה להיות
קרוב. אף שלא היה לי כל מושג בהם־
רטה, קניתי מצלמה פשוטה ביותר, קודק
אינסמטיק 8מ״מ. זה היה הנשק הקול נועי
הראשון שלי.״
בתום ששת־הימים מצא עצמו הנרי
עם שלוש שעות של סרט שכלל גם את
המאבק בכנסת על שאלת איחוד יחש;
העו ל ם הזה 2285
לים, בלי שאיש ידע שמישהו מסתיר מצ־למת־קולנוע
בין כותלי הבית. הוא חזר
הביתה וערך את החומר בלי לדעת איך
בכלל עורכים סרט. המפיק, ברט שניי־דר,
אחד מידידיו, שראה את הסרט, הת פעל
כל־כך מעריכה לא מיקצועית^זאת,
עד שמאוחר יותר קרא להנרי לעזור
לג׳ק ניקולסון לערוך סרט שהפך אבן־
דרך בקולנוע האמריקאי: אדם בעיקבות
גורלו, של דנים הופר. היתה זו ההצלחה
הלא צפוייה של הסרט, שנתנה לכל אחד
ממשתתפיו דרכון לקולנוע. ניקולסון
עשה את סירטו העצמאי הראשון, נהג —
היא אמרה. בוב ראפלסון — את רסיסי
חיים ו הנ ח יגלום עשה את סירטו הרא שון,
שמעולם לא הוקרן כראוי בישראל,
מקום בטוח, כשבין כוכביו ניקולסון ו־אורסון
וולס, והנושא לא מיסחרי ביותר
— הזיותיה של נערה צעירה, כשמציאות
ידממו משמשים בו בערבוביה.
חברת קולומביה הצטיינה בכך שהפיצה
את מקום בטוח בצורה כושלת ובחוסר־הבנה
לאופיו המיוחד של הסרט, וכך
החליט הנ ח שהוא חייב לעשות הכל, לא
רק לכתוב ולביים, אלא גם לדאוג להפ צה
הולמת. לכן החליט שאת סירטו״הבא,
טרקס (סיפור של סמל החוזר הביתה מ־מילחמת
וייט־נאם) ,וגם הוא לא הוצג
בישראל, יעשה אחרת. יחד עם משקיעים
עצמאיים ובשיטת ״טקס שלטר״ עשה את
הסרט, שהשתתפו בו ג׳יין פונדה וג׳ק
ניקולסון.
אבל מעבר לפינה ציפתה לו הפתעה
אחרת: אם כי פסטיבל קאן קשר לו זרי־דפנה,
הרי באמריקה לא רצו לנגוע בו.
מילחמת וייט־נאם היתד, קרובה מדי. עב
פטריס
והנרי יגלום
הנישואין הולידו שחקנית
״היכרתי את נבכי המיקצוע, אך רציתי
לחסוך מעצמי את ההשפלות שבדרך,״
ולכן הציעה עצמה לד,נרי כנערת־תסריט.
היא לא קיבלה את העבודה. מאוחר יותר
התחרט על בחירתו בנערת־תסריט, וכ פיצוי
נשא את פטריס לאשה, והפקיד
בידה את התפקיד הראשי בסירטו — מה
שפתח לפניה את שערי הוליווד בצודה
מכובדת לחלוטין, ודי בצפייה בהופעתה
הפתוחה וו־,קורנת בברווזים כדי להבין
מדוע.
*ומדים מה הם *ומרים מה הם *ונזריג ...מה הם *ומדים 1. .
מינה צמח:
עקב אחימאיד:
אפריים ם־דון:
ענייןדרשות הצינור גושנע . .מהפיתא 1ם
ש מ ור ות ־ הטבע ! מאירועים זמניים! שני מיליון לירות?
מאז שרפיק חלבי נסע לגרמניה ולארצות״הבוית
לא הפסקתי לרחם על עירך״הדין, מה שמו ן פאפו.
אין שהבן־אדם מפספס כותרות• והנה לא חלפו ימים
רבים ופאפו הנ״ל מצא לו עץ חדש לטפס עליו — את
עורך ״מבט״ ,יעקב אחימאיר, שאותו הוא מאשים
בסקירה עויינת של הפצצת הפור העיראקי על״ידי
חיל״האוויר. ואט לא די בזה, איים השבוע פאפו כי
ישמור על צעדיו של אחימאיר, כמו שהעורב מיפו שמר
על צעדיו של נוריאלי.
שאלתי את אחימאיר :
ידיה של עורכה הסקרים, הדוקטור מינה צמח,
מלאות עבודה. היא לא מספיקה לערוך סקר אחד,
וכבר מתרגש ובא אירוע המסעיר את עם ישראל, והיא
מתבקשת לערוך סקר נוסף.
הסקר האחרון שפירסמה מינה צמח ניבא 43 מנדטים
למערך ו״ 42 לליכוד. מיד לאחר פירסום הסקר
פגש בגין את סאדאת, וגברת צמח התבקשה להכין סקר
חדש. היא לא הספיקה לסיים את הסקר וחיל־האוויר
הפציץ את הכור העיראקי, וכבר היא עסוקה בימים
אלה בעריכת סקר חדש. לפי תגובתה הלא״מפורשת
על שאלתי, ניתן להבין כי בפעם הזו יהיו נתוני־הסקר
שונים בהחלט טנתוני־הסקר הקודם, שהבטיחו רוב של
מנדט אחד למערך.
• מה דעתך עד כך שפאפו ישמור מהיום
והדאה עד צעדיך. כשם שהעורב מיפו שמר
עד נוריאדי?
• נמסר די כי כסקר פנימי שערך המערך
הסתמנו 50 מנדטים דדיכוד ו-צ 4דמערד, מ ה
דעתך עד אפשרות כזו ץ
בדומה לפרשת העורב, אולי כדאי ישרשות־ישמורות־הטבע
תטפל גם בבעיה הזו עם עורך־הדין אהרון פאפו.
באופן יותר מהותי אני מחשיב את רשות־השידור ואת
האנשים העומדים בראשה, ובראש וראשונה את אלו
מהמיגזר הציבורי. אני מקווה שהם יתייחסו במלוא כובד־הראש
להתבטאויותיהם, לפחות באותה מידה של כובד-
ראש שהם דורשים ממני בעבודתי בעורך מבט. ומי
שחושב כי מדובר כאן בהתבטאות חסרת־רמה, וכי צריך
להתייחס להתבטאותו זו של פאפו בהתאם, טועה, משום
שאין להעלות על הדעת התבטאות כזאת כלפי עובד
בכל מדינה אחרת בעולם.
לא ידוע לי על סקר זה ועל תוצאותיו. היום׳ סקר-־ם
שנעשו לפני יומיים, אין להם משמעות. הציבור הישראלי
מושפע מאירועים זמניים. מחר יכול לקרות משהו, שישנה
את תוצאות־הסקר. אם המערך, למשל, יצליח להתגבר
על הפצצת הכור באירוע כלשהו, או שהציבור יתחלק
לשתי קבוצות — לאלה שפעולת הפצצת הכור תעודד
אותם לתמוך בליכוד, ולאלה שהפעולה -תרתיע אותם. קשה
לחזות תוצאות כאלה מראש.
• מה יש דך דהגיד עד רמת ההתבטאות
שד פאפו ץ
רמת ההתבטאות ישלו הופכת אותו לצחוק ולשנינה
לא רק בעיני הציבור, ידוע לי גם שאנשים חשובים
ברשות־השידור מלגלגים באופן פרטי על עורך־הדין
אהרון פאפו.
• האם יש דדעתך דהעכיר אותך מתפקידך
כגדל הדרך העויינת שכה סקרת את פרשת
הפצצת הכור העיראקי ץ
אני עומד על קרקע מוצקה. אני חושב שבמיקרה זה
לפחות לא צריך להעביר אותי מתפקידי, כפי שדורשים
עורכי־הדין פאפו וינון, אלא צריך להעביר מתפקידו את
הנשיא רגן, שהחליט על עיכוב ארבעה מטוסי אף , 16
את ראש־ממשלת צרפת ושר־החוץ שלו, שמתחו ביקורת
על הפצצת הכור, ואת יושב־ראש ועדת החוץ והביטחון
של הסנט האמריקאי, הסנטור צ׳ארלס פרסי. אך בשום
פנים ואופן אין לחזור במחצית השנייה של המאה העשרים
על המינהג האכזר הקדמון, אשר לפיו השליט היד, מוציא
להורג את מבשרי הבשורות הרעות.
• האם דדעתך מושפע קהד־הכוחרים מתוצאות
הסקרים שאת מפרסמת ץ
זה יכול להיות, אם כי אנשים אינם מוכנים להודות
שהם מושפעים מסקרים. המטרה העיקרית של סקרי־הבחירות
היא לעזור לאזרח להחליט עבור איזו מיפלגה
מהמיפלגות הגדולות לבחור. לפעמים תוצאה של סקר
יכולה להביא אדם למסקנה שחבל לו לבזבז את קולו
על מיפלגה קטנה.
איך מתבצעים הסקרים שאת עורכת?
אנחנו לוקחים מידגם מייצג של האוכלוסיה היהודית
הבוגרת, כ־ 97 אחוז מכלל האוכלוסייה, ויש לנו הנחות
לגבי האוכלוסייה הערבית. בסקר משתתפים בין 1000
ל־ 1250 איש, והוא מתבצע בכל הארץ.
יאנו שולחים לבתי האנשים מראיינים, אחרי שאני
מנסחת את השאלות. אחר־כך אנו עורכים ביקורת על
המראיינים, כדי לוודא שאכן ביקרו בבתי האנשים ולא
ישבו בבית ומילאו בעצמם את השאלונים, ואז בא ניתוח
הסקר.
האם הציבור הישראדי משתף פעודה {
יש אנשים שאינם מוכנים להתראיין, ואז אנחנו
מוציאים את החרבה. יש המסרבים להשיב על כל
השאלות. אך בדרך־כלל יש היענות, אנשים מרוצים
שבאים לשאול אותם.
מכל מערבת הבחירות האנשים המעניינים ביותר הם
לאו־דווקא נבחרי־העם ומועמדי המיפלגות, כי אם אלה
העומדים מאחרי הקלעים של התעשייה הזו. המוסיקאים
התמלילנים, התסריטאים.
אחד מאותם תסריטאים הוא אפריים סידון, המכונה
פרוייקה. איש מערבת ״העולם הזה״ לשעבר, שהיה
שותף לטור הסאטירי ״זו ארץ זו״ ,חבר מערכת תוכנית
הטלוויזיה ״ניקוי ראש״ ,סאטיריקן ותמלילן נודע.
שאלתי את פרוייקה, העובד למען המערך ביחד עם
סאטיריקן אחר, ב .מיכאל.
• האם זה נכון כי תמורת עבודתך כשירות
המערך אתה מקכד סכום השווה דשני
מידיון דירות?
מה פיתאום שני מיליון לירות 1שנינו ביחד, ב .מיכאל
ואני, מקבלים משהו בסדר גודל של מיליון.
הכסף?
האם אתה עושה את עכודתך דמען
מה פיתאום? מיקי ואני חשבנו שהמצב חמור. באנו
ליוסי שריד ואמרנו לו ,׳שאם רוצים אותנו במערך
למערכת־הבחירות אנחנו פנויים.
• כאחד העיתונים פורסם כאידו אתה
חיברת את הימנון המערך.
אני לא חיברתי את ההימנון, מישהו מפירסום דחף
כתב את ההימנון הזה.
1ה הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם או
משה איש־כסיח:
בור* סגאל:
אסתר שמיר:
הייתי לוקחאת אם המ צ ב ״ משך
הישראלים לכל מקום!״ אסגור את, נסית !,שיוצאים מהבט ן !״
בשבוע שעבר נהרג בתאונה טראגית במאי הקולנוע
והטלוויזיה בוריס סגאל. הוא ירד מהליקופטר שהביא
אותו לאתר־צילומים, ונפגע מהמדחף. בוריס סגאל,
שאת סירטו ״הקרקס בא העירה״ ראינו לפני שבועיים
בטלוויזיה, ביים בישראל ובהוליווד את הסידרה הטלוויזיונית
״מעדה״.
שהיתי אותה תקופה בהוליווד, ובעיתוני הקולנוע
שם פורסם על צרות־צרורות שהיו לצוות האמריקאי
בישראל. השחקנים, כך נכתב, חלו בדיזנטרייה, ופיטר
שטראוס הוחש לבית״חולים בלונדון. אנשי הצוות האמריקאי
סבלו מתשישות, והיו בעיות טכניות בהפקה.
נפגשתי עם סגאל, ואת הראיון שערכתי עימו
עמדתי לפרסם עם הקרנת ״מצדה״ בישראל. סגאל,
איש נאה, חם ולבבי, בא לפגישה עם אשתו, מארג/
רקדנית לשעבר, ששהתה איתו בישראל•
שאלתי אותו :
השמועה ריחפה בין פריסמן לדיזנגוף, והחזירה אל
קפה ״כסית״ גם את הבוגדים שעברו ל״דיצה״ .משה
איש כסית, אמרה השמועה, רוצה להפוך את ״כסית״
למיסעדה סינית.
אני, הנמנית על הישובים ב״כסית״ מאז שהתחלתי
לשבת בבתי-קפה, מיהרתי אל מויישלה, המכונה
״כסית״ ,ושאלתי אותו . :
• ממה לדעתך נבעו הבעיות שהיו לד
ולצוות האמריקאי כישראל ץ
לדעתי, הצוות האמריקאי נדהם מכך שהסרט היה
סרט קשה. אני ידעתי זאת מההתחלה, הם ידעו זאת
מההתחלה, ובכל זאת הופתעו. אני חושב שאנשים נזרקו
לחברה שונה, חלו מהאוכל שלא היו רגילים אליו
ומהאקלים הקשה, וכל זה גרם למורת־רוח.
היה גם חוסר־הניסיון של אנשי ההפקה הישראלים.
אני לא מאשים אותם, אני יודע שאין להם הנסיון בסרטים
גדולים. היו גם בעיות עם הצוות האמריקאי, כולם כל־כך
רצו לעשות את הסרט, שעצמו את העיניים לבעיות
מציאותיות של ההפקה. לו היינו מודים מהתחלה שיש
בעיות, היו נמנעות צרות רבות.
בסך־הכל נהניתי מאוד מהצילומים בישראל. יש לכם
צוות טכני נהדר, הייתי לוקח אותו לעבודה בכל מקום.
גם המפיקים הישראלים, אני משוכנע, ילמדו עם הזמן.
הסרט?
האם עברתם את התקציב המקורי שי
כן, התקציב המקורי היה 18 מיליון דולר, והגענו
ל־ 21 מיליון. עברנו בשלושה מיליון את התקציב, למרות
שאני יודע שאנשים זורקים הרבה מיספרים.
להגיד
דברים
• האם זה נבון ־שכתוכניתך להפוך את
כפית למיסעדה סינית?
היו דיבורים כאלה, אבל מלל הסנטימנטים של
אחותי צביה, התוכנית ירדה מהפרק.
• האם שנה וחצי לאחר מות אביך אתה
רוצה לסיים את הקאריירה של קפה ״נסית״ ?
יש לי ברירה? אני לא רוצה להפוך את כסית לסינית,
אני לא רוצה למכור בכסית בורקס, אז יותר טוב לסגור.
אני לא עומד ברפורטים של עיריית תל־אביב, בשנה
שעברה קיבלתי 350 רפורטים.
מדוע קיבלת את הדו״חות?
אבי נפטר, ועם מותר בוטל הרישיון שלנו לשולחנות
ולכיסאות על המידרכה. לקח לנו שמונה ׳חודשים להסדיר
את העיניין, ובמשך כל הזמן קיבלנו רפורטים. אחר־כך
נותרו עוד ארבעה חודשים לסוף השנה, ושילמתי 58
אלף לירות לארבעת החודשים הנותרים, רק• בהתערבות
של צ׳יצ׳ בוטלו הרפורטים.
שילמת 58 אלך לירות כשביל מה?
ביום חמישי שעבר פתחתי את הרדיו, ושמעתי זמרת
לא מוכרת שרה במיקצב רוק ובקול לוחץ על המקום
הכי נמוך בתל״אביב. לא הספקתי להתאושש מהשיר
המדליק הזה, וחטפתי זבנג נוסף — הקריין סיפר כי
את ״המקום הכי נמוך בתל-אביב״ שרה לא אחרת
מאשר הזמרת אסתר שמיר, שעם שירה ״עברתי רק
כדי לראות״ אני משכיבה את הילדה שלי לישון.
שאלתי את אסתר :
שלך ¥
מדוע השינוי הקיצוני כפיגנון השירה
זה לא כל־כך שינוי, זו עוד דרך להביע את עצמי.
הדברים שאני כותבת עליהם כעת שונים מהדברים ש כתבתי
קודם, הם אחרים, הם יותר קשוחים. קודם כתבתי
על דברים ושמתי אותם בממלכות, קודם הייתי מלכה,
כעת זו לא מלכה, זו אני, יותר חשופה, יותר אמינה.
בשביל רישיון לכיסאות ולשולחנות על המידרכה.
בשנת 1978 שילמנו 900 לירות, ב־ 1980 שילמנו 2,500
וב־ 1981 שילמנו 58 אלף, איך אפשר לעמוד בזה?
חוץ מזה מגיע צל״ש לפקחים של העירייה, בגלל
הדקדוק הרב שהם מדקדקים עם כסית. יש לי פה רפורט
של חריגה בעשרים סנטימטר ממה שמותר. כל פקח
חושב שהוא מלך. יום אחד, ב־ 12.00 בלילה, הכיסאות
היו על השולחנות, היינו בכסיית רק זקי, מרסל -
המלצרים — ואני, קיבלתי רפורט, משום שהמקום לא
מבחינת התוכן גם קודם היה לי אומץ, אבל מבחינת
דרך־הכתיבה יש לי כעת יותר אומץ. אני כל הזמן רוצה
להגיד את הדבר היותר נכון ובצורה ישירה. אני מחפשת
דרך להגיד דברים שיוצאים מהבטן, ושיגיעו באופן ישיר
ולא בדרכים עקיפות, בדיוק כמו שמדברים.
ד,יה *סגור איך אתה מתכוון לפתור את הכעייה ¥
• כשנתיים האחרונות לא הקלטת שירים
חדשים, מה עשית ץ
למכור את כסית.
מה יציל את ״כפית״ ¥
אולי צריך רגש וחום־לב, אולי עוד עשרה אנשים
• מה דעתך על השחקנים הישראלים שכמו
יבי. אם את !תקבעי את הפגישות שלך בכסית ולא
השתתפו כסרט?
בבית־סוקולוב. אולי אם שחקנים יבואו כמו פעם אחרי
מיכאל שילה וראובן בר־יותם היו מצויינים, היתה
ההצגה. אני מוכן ללכת לקראתם, לעשות להם מחירים,
להם רק בעיה עם המיבטא.
• מהן תובניותיך לעתיד ץ
כמו בימים הטובים *של כסית.
האמיני לי. צביר, ואני יש לנו סנטימנטים חזקים
נתתי למפיק הישראלי, יצחק שני, גירסה חדשה י של
למקום, רוצים להשאיר את כסית כמות שהוא. ואני מאמין
הדיבוק, ואני מקווה לחזור לישראל ולעשות את הסרט.
1שנמשיך להחזיק במקום, ולתמוך בכל האמנים הרעבים,
אבל זה קשה, זה קשה.
• את מתכוונת שכעת יש לך יותר אומץ
מאשר קודם לחשוך את עצמך?
רוב הזמן כתבתי את השירים החדשים שלי והלחנתי
אותם, זוהי דרך ארוכה וקשה. מעבר לזה היו לי בעיות
טכניות, שנבעו מכך שרציתי לעשות דברים בדרך שלי
ולא בדרך אחרת.
• האם העובדה שהתגרשת מאפרים
שמיר, שכתב את הלחנים לשירייך המפורס מים,
השפיעה על הסיגנון החדש שקי¥
לא, בכלל לא ! אין לזה בכלל קשר, זאת מן התפתחות
שנובעת ממני. כעת אני כותבת לבד את הלחן, לפי כיוון
המילים.
שרית ישי —
אנו חרדים
הפצצת הכור הגרעיני ליד בגדד הוכיחה שוב, שממשלת
בגין מנהלת מדיניות כוח הרפתקנית, העלולה להצית
ה תל ק חו ת מל ח מ תי ת כללית ולהמיט אסון שקשה לתארו
על ישראל.
מיד עם פירסום הידיעה על הפצצת הכור, גינתה חד״ש
התקפה זו ללאהיסוס.
עמדת חד״ש ברוחה :
הפצצות לא׳ י;מנעו שואה גרעינית, אל א להיפך — מקרבות
אותה. כדי למנוע שואה גרעינית — על ישראל להצטרף
לאמנה הבינלאומית לאיסור הפצת הנשק הגרעיני (שכל
המדינות האחרות באזורנו כבר הצטרפו אליה) ולאפשר
פיקוח בינלאומי על הכורים שברשותה, כמו הפיקוח שקיים
.בארצות אחרות.
אנו חרדים
הכיבוש נמשך, מעשי הדיכוי והנישול מחריפים, ת הו ם
האיבה מעמיק, ושהאל הופכת׳ בהדרגה מדינת אפרטהייד.הנסיון הוכיח, כי הסכמי קמפ-דייוויד לאי קירבו א ת השלום
הכולל, אלא החריפו א ת סכנ ת ה מלח מ ה (וההוכחה: משבר
הטילים בלבנון) .הסכמי קמפ-דייוויד מעדו להנציח א ת
הכיבוש הישראלי, הביאו להחרפת הדיכוי בשטחים הכבו שים
ומנעו מהעם הפלשתינאי לכונן א ת מדינתו העצמאית
בצד ישראל.
אנו חרדים
למרות הסכנות החמורות לשלום ולחירות ת הדמוקרטיות,
למרות המחיר הכבד שנדרשים העובדים לשלם עבור מדי ניות
המלחמה של הליכוד (אינפלציה דוהרת, אבטלה
גוברת) — עדייו לא התלכד מחנה השלום והשוויון.
חדש״ הציעה לשל״י בבחירות לכנסת ה 9-ועתה, בבחירות
לכנסת ה , 10-ל ה קי ם רשימת שלום מ שותפת ..של״ידחתה
הצעה זו.
האמנם לא רואים מנהיגי של״י אית הנזק שבפילוג כו חו ת
ה ש לו ם י
האמנם אינם רואים, שבתמיכתם ב הסכ מי קמפ-דייוויד הם
תומכים ב ה סכ מים שמלכתחילה נועדו לכונן גוש צבאי פרו-
אמריקאי נגד הפלשתינאים, נגד העמים באזור ו הייתכן
להתעלם מהעובדה, שנושאי דגל הסכ מי קמפ-דייוויד הם
בגין, שרון ודומיהם !1
אנו חרדים, ולבן אנו נמשיך במאבקנו
העקבי לאחדות כוחות השלום והדמוקרטיה
היהודיים והערביים.
קול לחד״ש הו א קול נטו מובטח נגד הליכוד.
קול לתד״ש הוא קול נטו לשלום צודק, לדו-קיום ישראלי-
פלשתינאי, לדו-שיח עם איש״ף על ב סי ס העקרון ״שתי
מדינות לשני עמים״.
יש ברירה!
חד״ש
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון
(המפלגה הקומוניסטית הישראלית; אירגון הפנתרים השחורים;
שמאל סוציאליסטי ישראלי (שט״י) ; הוועד היוזם הדרוזי ;
חזיתות מקומיות ; חזית השמאל ; ראשי מועצות ערביות ;
חוגים ואנשי ציבור יהודים וערבים)
תל־אביב, ת״ד 4885
מ> מפ חד
מג עגו עי ם
* נס?ת
בי שרע
ד״ר יקוחי אל
>1111
1 1 --זץ ז 8־| 11 1־8־^18 ועדנה פ״נרו.
מיקרה אוזן
אין כמו טיול בין־ערביים של ימי הקיץ
הראשונים, כשאתה וכלבך מטיילים ב שדות
המעטים שנותרו לפליטה פה ושם.
אך אין כמו שדות אלה, בעיקר אם אי נם
מטופלים ועמוסים בקוצים ובצמחיית־בר,
כדי לגרום לכלב גירוי חזק בראשו,
בעיקר אם מדובר בכלבים מגזע פודל,
קוקר־ספאנייל או סטר־אירי. אתה רואה
כיצד הכלב מנענע ראשו בחזקה, מנסה
לגרד את אוזניו ברגליו האחוריות, ואפי לו
משפשף ראשו באדמה. לפעמים אפילו
לא שמים לבי לכך, ואז, כעבור כמה ימים,
מופיעה לפתע גם דלקת באוזן. ואז עליך
לקחתו לרופא בדחיפות.
בעזרת אוטוסקום אפשר לראות את ה־הגוף
הזר, אורח הקבע באוזניהם של ה כלבים
המטיילים בשדות קוצים: שיבולת
השועל. זוהי צרה נפוצה, שאינה מפתיעה
את הרופא אבל מציקה לכלב. היא נדחקת
לאוזן הפנימית ומעצבנת את הכלב עד
כדי כך, שלעתים הוא נזקק לתרופות
לפני תחילת הטיפול. משנרגע, אפשר
לחלץ את שיבולת השועל בדרך נוחה,
אם כי לא קלה.
אם לא מצאת רופא, ונוכחת שמדובר
במיקרה אוזן, תן לו עזרה ראשונה. עשה
לו שטיפה עם מי סבון, בעזרת מזרק
מפלסטיק. ולאחר מכן עסה את אוזנו
החיצונית. האוזן הוא איבר רגיש. רצוי
מדי פעם לנקותה, כדי שחוש השמיעה
לא ייפגע.
ובהזדמנות זי — הצעה לפאטנט על
מי־סבון. בכל בית שבו משתמשים בסבון,
נשארים פינות־סבון, קצוות, או מה ש נקרא
״הסוד של הסבוך. אוספים את ה פינות
בדל־ פלסטיק, ממלאים במים, והרי
לכם דלי של מי־סבון תוצרת־בית, לשי מושים
מגוינים, כולל מיקרי* אוזן.
לא כדאי לחכות לצרות חריגות כדי
לתת לכלב מסז׳ בריא באוזניו. אבל ב עדינות,
אנא, בעדינות.
התשובה: כולנו. ואם יש מישהו, ה מתכנן
את חופשת הקיץ שלו בלי לקחת
בחשבון את העובדה, שבדהמישפחה ה הולך
על ארבע עשוי להתגעגע אליו —
שיקום! גם כלב עשוי להתגעגע עד מוות.
הוא יכול לשקוע במרה שחורה ובדיכ און
כה עמוק עד שהוא עלול להרעיב
עצמו עד מוות. אבל לא לקלל באנו, כי
אם לברך. לכן נחשוב על הכלב הנור מלי׳
הקשור אליך ואל בני מישפחתך.
הוא עשוי לשאת פרידה של כמה שבו עות
אם תזכור כמד, דברים:
• ישנם כלבים כה נאמנים, עד ש אפילו
אם יקבלו טיפול מסור ואוהב, יסר בו
לאכול בימי הפרידה הראשונים ויהיו
עצובים ואפטיים. לכן כדאי להרגיל כל בים׳
מטיפוס המתגעגעים המובהקים, ל בדידות
מסויימת. להשאיר אותם בבית
לפרקי זמן קצרים ולהכשיר אותם לכך
שלא יהיו קשורים בך בילבד.
ס אם יש הזדמנות, ואתה יוצא לסוף־
שבוע׳ השאר את הכלב בבית ותן לאחד
מילדיה או לידיד המוכר לכלבו, להר
ציאו לטיולים ולתת לו אוכל. יהיה זה
תרגיל שימושי לקראת נסיעתך הארוכה.
>• אם אתה יכול להרשות לעצמך
שלא להפקידו בפנסיון, אלא להשאירו
בבית, בחברת אחד מילדיך או שכן מוכר
— אין טוב מזה. הכלב אוהב את סבי בתו
וקשור אליה. והעובדה שנשאר ב טריטוריה
שלו עם אדם מוכר לא תערער
את ביטחונו ולא תשנה את אורח חייו.
<• אם השארת את הכלב בידי ידיד־שכן־הורים-ילדים,
בקש מהם שיתנו לו
לשמור על הרגליו הקבועים. רשום את
סדר״היום שלו על דף נייר: שעות יצי אתו,
הטיול היומי, שעות האוכל. צרף
דף זה אל פינקס החיסונים שלו, יחד עם
כתובת ומיספר הטלפון של הרופא הפרטי.
<• השאר את כלי האוכל וקערת המים
שלו.
השאר הנחיות למזון ולאוכל יבש
לשעת הצורך. אל תסכים ששומר הכלב
יעסוק בנסיונות קולינריים בעת היעדרך.
כלבים במצב־רוח מפתחים רגישות מוג ברת,
צמים או משלשלים. לא כדאי לה עמידם
בנסיון.
• קורה שכלב מתגעגע מסרב לאכול
בימים הראשונים של העדרות בעליו.
אבל אם הוא מאריך בצום, או מגלה הת נהגות
חריגה, בקש משומר־כלבך שיקח
אותו לרופא בלי דיחוי. הרופא עשוי לדעת
אם הכלב חולה א 1אם הוא זקוק לעידוד
ולנחמה. כך או כך, יטיב הרופא לעזור
יותר מכל רצון טוב של המטפל המסור
ביותר.
ולבסוף: כדאי לזכור את תשובתם של
רופאי־הילדים להורים מודאגים, ערב
נסיעתם: סעו. לשלום. אתם תתגעגעו
אליו יותר משתחסרו לו.
הקיץ הישראלי מתאכזר לבני־אדם ואינו
מקפח גם את ההולכים על ארבע. הם
מגיבים לחום התוקפני בנשירה היסטרית
של שיער. הם משמשים חממה לפרעושים
ולקרציות, ולכל מיני טפילים אחרים
המולידים בעקבותיהם צרות נוספות: רגי שות
נוראה בעור ואגזמות רטובות, ש בהחלט
לא נעים לטפל בהן. לכן מוטב,
כמצוות השכל הישר, למנוע אותן בכל
מחיר.
ישנן כמה דרכי־מנע שיגרתיות אבל
יעילות מאד.
א י בו ק. לפחות פעם בשבוע אבק את
כלבך והברש בכיוון ההפוך. ככל שהשיער
ארוך יותר, יש להקפיד על כך ולהשתדל
להגיע לכל מקומות התורפה, כולל איזור
האוזניים. הקרציות משתגעות על האיזור
הזה!
תיגלחת. נכון אמנם שישנם בעלים
האוהבים ללטף את שיער כלבם ולהעריץ
את אורך תלתליו. אבל הקיץ מצווה לוותר
על היופי ולגלח. זה טוב בשבילו. לא
לבכות, זה עניין זמני בילבד. השיער גדל
מהד.
קיצוץ צפרגיים. לגורים יש לפע מים
צפרניים חדות, ורצוי לקצצן בעזרת
רופא. קיצוץ צפרניים היא אמנות, ואסור,
חלילה וחס, לפגוע בכריות שבבסיס ה־צפרנגים.
אם צפרני הגורים דוקרות אפשר
לשייפן בעדינות. אם מדובר בכלבים
גדולים ובצפרניים ארוכות, משמע: הכלב
עצלן או בטלן. מוטב להזיזו קצת.
הולכים לים? לא לשכוח להצטייד במים
מתוקים. כלל טוב ויפה לכל טיול: הכלב
זקוק להרבה מי שתייה, ולא. קיימת סכנה
של התייבשות. זו סכנה מוחשית יותר
מכפי שהיא נראית לעין.
דזולכים לעבודה ז אל תשאירו מזון יותר
מרבע שעה. מוטב שלא יאכל מאשר
ירעיל את קיבתו באוכל שהתקלקל בחום.
הולכים לטיול? .אל תתירו לו לצעוד
באספלט החם, או על חול לוהט. כריות
רגליו נשחקות מן החום, ואין אפשרות
לחבוש אותן. זהו חבר יקר לנו.
23 ניצי,
(המשך מעמוד ) 13
״האקטיביסטים״ של אחדות־העבודה והקי בוץ
המאוחד, שכולם נמנים עם המחנה
הניצי. רבין מרחיק לכת בעמדתו זו עד*
כדי הגנה על התבטאויות לאומניות ומע שים
של ממשלת הליכוד.
׳יונה. מנהיג
ויקטור שמטדב :
מפ״ם. כנציג החלק העירוני של מיפלגה
זאת, הוא נמנה עם היונים. שמטוב הוא
מבעלי ״נוסחת יריב־שמטוב״ הידועה,
ועדיין מחזיק בה. אך גם שמטוב היה שר
בממשלת גולדה מאיר הניצית, וכמו אבן
לא עורר שום בעיות.
חיים, ברלב: יונץ. מי שהיה רמטכ״ל
ומיועד (בינתיים) לתפקיד שר־ד,ביטחון,
הפתיע כאשר הגיש יחד עם האלוף (במיל׳)
מתי פלד תזכיר מישפטי המערער על
חיוניותה הביטחונית של אילון־מורה. אך
ברלב הוא תומך בתוכנית אלון. יונץ.
רפי אדרי: נץ. מנכ״ל שיכון עובדים,
שכמו חבריו מן המיגזר ההסתדרותי אינו
מרבה להתבטא בתחום המדיני. אך אדרי
הוא ינער טיפוחיו של אליהו שפייזר, וכמו
שפייזר ינהג בכל פעם שתצוץ בעיה
מדינית. אדרי הוא נץ.
משה שחל: יונץ. כמו רוב חברי
״החוג לשילוב״ ,מנסה שחל ללכת בין
הטיפות, לא להתרחק יתר על המידה מ עמדותיו
של שימעון פרס. מדי פעם ״חו טא״
שחל בהתבטאות יונית, אך דואג
לתקן את עצמו מייד. שחל הוא יונץ.
ירוחם משל ׳ :ונץ. קשה לעמוד על
טיבו של מזכ״ל ההסתדרות. מקורביו טוע נים
שהוא יונה, אך מדי פעם הוא משמיע
התבטאויות ניציות קיצוניות. נראה שתפ קידו
כמזכ״ל ההסתדרות מחייב זאת, ו יחייב
זאת גם בעתיד. משל הוא יונץ.
רב זכין: יונה מאנשי מפ״ם. כבר
היה ח״כ בעבר. היה גם יו״ר הוועדה
המדינית של מפ״ם. זכין הוא יונה.
נאווה ארד: נציץ. מזכירת נעמ״ת.
כמו חבריה מהמיגזר ההסתדרותי אינה
מרבה לעסוק בתחום המדיני. השמיעה ב עבר
כמה התבטאויות ניציות, אך בממד
יוני
תל־אביב, ומי שיהיה, כנראה, גם מזכיר
המיפלגה. שפייזר מתנגד לשיתוף מפ״ם
.במערך, בגלל תדמיתה היונית. הוא נץ
קיצוני, ויש לו השפעה על שורה של
מועמדים אחרים, שהוא גוררם לעמדתו.
עוזי ברעם: יונץ. כמזכיר מחוז
ירושלים במיפלגה, שהוא מחוז ניצי, הנושא
מיפלגת העבודה, והיחיד במיפלגה זו ה מוכן
להתבטא מדי פעם בזכות האפשרות
של ״מדינה שלישית״ .גם לו יש מדי פעם
טיק בטיחוניסטי, כמו בהצבעה על חוק
הבדואים.
מוחמר ואתר. יונה. נציג מפ״ם,
וככל הנראה הנציג הערבי היחיד המוצב
ארד, צור, חריף
נציוניוז, נץ, נציון
את עיניו למישרת מזכיר המיפלגה כולה,
יכול ברעם להתיר לעצמו להיות נציון
או יונץ. כרוב חבריו _בחוג לשילוב, הוא
יונץ.
אריק נחמקין: נץ. מי שהיה מזכיר
תנועת המושבים, שפינה את מקומו שם
לעמוס הדר, הוא תופס את מקומו של הדר
בכנסת כנץ קיצוני. גחמקין יהיה מד,מצ־דדים
הנלהבים ביותר בהתנחלות נרחבת,
במקום ריאלי ברשימת המערך. כמו רוב
חבריו במפ״ם — יונה.
י ז׳אק אמיר: נץ. ראש עיריית דימו נה.
כמו ארבלי-אלמוזל״נו, גם הוא מיוצאי
הפלג העירוני של אחדות העבודה, וגם
הוא נץ. שלא. כמו ארבלי־אלמוזלינו, נמנה
אמיר על מחנה רבין.
אה רץ, הראל: נץ. איש האירגון של
המיפלגה, ממקימי רפ״י ומנאמני שימעון
מתברר שהוא נץ.
אימרי רון: נציץ. איש מפ״ם, מ מנהיגי
האגף הימני של המיפלגה. אחד
מנאמניו של יעקב חזן, ומהמצדדים בתוכ נית
אלון. רון דחף את השומר הצעיר
להתנחלות ברמת־הגולן ובביקעת־הירדן.
נציון.
מיכאל כר־זו הר: נץ. מאנשי רפ״י
לשעבר, איש אמונו של פרס. מרצה ומחבר
ספרים פוליטיים וסיפרי־מתח. הקים. את
״החבורה״ ,שנועדה לגייס צעירים לממד
לגה, ושהחלה לתמוך בהתנחלויות. נץ.
אורי פבג: נץ• נציג באר־שבע. גם
הוא מהפנים החדשות במיפלגה. היה מזכיר
מועצת הפועולים בבאר-שבע, ויריבו של
ראש־העיר, אליהו נאווי. סבג הוא נץ.
רפי סוויסה: נץ. מאנשי פרס. יו״ר
המועצה המקומית מזכרת־בתיה־עקרון, ומי
שהיה מחושפי שיטת העברות הכספים של
מישרד־הפנים למוסדות דתיים ומיפלגתיים.
סוויסה הוא נץ.
אהרון נחמיאס: נץ. ראש עיריית-
צפת. כמו ראשי הערים והמועצות המקו מיות
היהודיות בגליל, גם נחמיאס הוא
״ 1רענן נעים: נץ. חברו של יחזקאל
זכאי, ממייצגי המושבים החדשים בתנועת-
המושבים. יו״ר אירגון הקניות של מושבי
הגליל. נעים הוא נץ.
נפתלי פדר: יונה. איש מפ״ם, מ מייצגי
המיגזר העירוני בפיפלגה זאת. היה
חבר־כנסת ונדחק למקום מרוחק ברשימה,
לאחר שלא התבלט בכנסת. פדר הוא יונה.
חמד חליילה: יונה. נבחר לייצג
את חברי המיפלגה הערביים. תושב סכנין
שבגליל, ומנהל המחלקה הערבית במוע־צת־הפועלים
באיזור הגליל המערבי. נדחק
למקום ״מכובד״ ,אך ככל הנראה לא
ריאלי. יונה.
עדנה סולודר: נץ. מייצגת את נשות
הקיבוץ המאוחד. היתד. מזכירת קיבוץ
גשר. כמו כל אנשי הקיבוץ המאוחד, גם
היא נץ.
נחמן,רז: נציץ. איש איחוד הקבוצות
המעון מבקש את אמונו שד ״הציבוו השט או ברקת ההונב
שד ושימת־המועמדים שרו מלמדת: לביצים יש רוב ברשימה
לגת העבודה אומרים שמי שנמצא ב״שובך״
של יעקב לווינסון אינו יכול להיות נץ
מוחלט. ארד היא נציון.
מרדכי (מוטה) גור: נציץ. ה-
רמטכ״ל לשעבר, שהיום הוא מנכ״ל חטי בת
המכניקה בכור, חשד במניעי אל־סא-
דאת, והודיע לאחרונה ש״דפק״ את הערבים
ב־ . 1967 עם זאת הוא חסר להט לאומני,
בדרך־כלל. נציון.
גד יעקובי: נץ. בדרך־כלל הוא מנ סה
שלא להימצא רחוק מדי מן המקום
שבו ניצב שימעון פרס, ועמדותיו משתנות
במיקצת על־פי יחסי הכוחות במיפלגה.
כשהרוב הוא עם הניצים, גם יעקובי הוא
נץ מובהק. היום הרוב הוא עם הניצים.
אליהו שפייזר: נץ. מזכיר מחוז
סוויסה
6(41
וממנהיגי האגף הרפ״יסטי של הניצים.
מופה חריף: נציץ. נושא את עיניו
למישרת שר. היה מזכיר איחוד הקיבוצים
והקבוצות, והוליד את תנועתו לאיחוד עם
הקיבוץ המאוחד. עמדתו ומעמדו מכתי בים
את הסיווג: נציון. גם הוא יתמוך
בהתנחלויות.
דני רוזוליו: נץ. מנהיגם של יוצאי
אחדות העבודה והקיבוץ המאוחד, הכוח
המניע של מחנה רבין, הוא נץ קיצוני.
הוא רואה בהתנחלות ברמת־הגולן את
ילד־טיפוחיו.
יאיר צבן: יונה. מי שנמנה על הימין
במחנה של״י ועבר. למפ״ם לפני ה בחירות.
במפ״ם הוא נמנה על האגף היוני.
לצבן יש לעיתים תאווה עזה להיכלל בכל
מחיר בתחומי ״הקונסנזוס הלאומי״ .מ ממשיכי
דרכו של משה סנה.
שלמה הילל: נץ. מי שהיה שר-
המישטרה, כמייצג עדות המיזרח בממש לות
המערך האחרונות, הוא כאז כן היום,
נץ קיצוני. לעיתים־קרובות נמצא מצדד
בעמדות הליכוד בדיונים בוועדת־חוץ-
וביטחון.
אורה נמיר: יונץ. יו״ר ועדת-החי-
נוך של הכנסת, שביקשה להיות שרת-
החינוך. בהתמא־ות במיפלגת העבודה
הימרה על מחנה רבין — והפסידה את
סיכוייה. ידועה, אמנם, כיונה, אך בהת-
בטאויותיה בשנים האחרונות אין מה ש יעיד
על כך. יונץ.
חיים הרצוג: נציץ. מי שהיה הנציג
התוקפני של ישראל באו״ם, ואחיד המומחים
להסברה של המערך. מייצג בארץ חברות
אמריקאיות. נציון.
מנחם הכהן: יונה. נציג העובד ה דתי
במערך, ובעל טור בידיעות אחרונות.
אחיו הוא הרב שמואל אבידור־הכהן, וכמו
אחיו גם הוא יונה מובהקת.
עדי אמוראי: יונץ. מי שהיה מ אנשי
אחדות העבודה ומוחזק בעיניהם כ בוגד.
דובר המערך בעניינים כלכליים ב שנות
האופוזיציה, לא הירבה לעסוק בתחום
המדיני. כמו חבריו מן החוג לשילוב, נוטה
לעבר היוני, אך אינו ״מגזים״ בכך. יונץ.
יופי שריד: יונה. דובר היונים ב
פרס.
כמו גד יעקובי, גם הראל הוא נץ.
יחזקאל זכאי: נץ. ממייצגי המושבים
החדשים בתנועת־המושבים. כמו כל חבריו
מתנועת־המושבים, גם זכאי הוא נץ.
אכרהם כץ־עוז: נץ. ממייצגי איחוד
הקיבוצים והקבוצות ברשימת המערך. כץ־
עוז הוא מהלוחמים התקיפים לסיפוח רמת-
הגולן לישראל. נץ.
יע?!ה צור: נץ. נציג הקיבוץ המאו חד.
יחד עם מוסה חריף הביא לאיחוד
שבין התנועות הקיבוציות. מראשי מחנה
רבץ, ומנאמני תוסנית אלון. נץ.
מיכה חריש: יונץ. מאנשי החוג
לשילוב. התנדנד על סף כישלון, בהתמו-
דות במרכז מיפלגת העבודה על מקומו
ברשימה לכנסת. כמו חבריו, גם הוא יונץ.
אלעזר גרנו ת: יונה. נציג מפ״ם,
מן האגף הקיבוצי. היה המזכיר האירגוני
של המיפלגה, ונחשב בה לאיש המרכז,
עם נטיות לאגף השמאלי. יונה.
דם כן־׳מאיר: יונץ. מזכיר מועצת
פועלי תל-אביב יפו, מבני בריתו של
שפייזר. בספריו ובמאמריו מגלה שעמדו תיו
שונות מאלה של שפייזר. יונץ.
שכח וייס: יונה. הפרופסור החיפאי
שהצליח לגבור על מנגנון המיפלגה בעירו
ולהיכלל ברשימה לכנסת. מתנגד חריף
לפרס, ואחת היונים הבודדות במחנה רבין.
יונח.
יעקב גיל: נץ. מהפנים החדשות ב־מיפלגה.
חבר מועצת עיריית-ירושלים ו מאנשי
טדי קולק. התמודד נגד עוזי ברעם
כדי לזכות במועמדות מטעם מחוז ירוש לים,
והגיע למקום השני. גיל הוא נץ.
נפתלי בלומנטד: יונה. מנכ״ל כור,
המיועד לתפקיד סגן־שר־האוצר בממשלת
העבודה. אינו מרבה להתבטא בעניינים
מדיניים. כמו אחרים שהיו מקורבים ל יעקוב
לווינסון, בלומנטל הוא יונה.
תמר אשל: נץ. כמי שמייצגת את
מחוז ירושלים של מיפלגת העבודה, וכמו
כל חבריה ממחוז זה (להוציא עוזי ברעם),
אשל היא נץ קיצוני.
יהודה חשאי: גץ. איש אירגון, מייצג
את איזור השרון. חשאי אינו מרבה להת בטא
בשום עניין, אך כשהוא עושה זאת,
סבג נץ והקיבוצים, שהיה מזכיר התנועה לפני
מוסד, חריף. איש חינוך. כמי שייצג את
התנועה הקיבוצית המאוחדת, רז יתגלה
סנציון.
חיים רימון: יונה. מזכיר המישמרת
הצעירה, שביקש להשיג מקום ריאלי. ככל
הנראה יהיה בכנסת רק אם המערך ירכיב
ממשלה והשרים יתפטרו מהכנסת. יונה.
ך יתוח רשימת המערך לבחירות ל כנסת
העשירית מלמד כי יש בה תרי סר
יונים, מחציתם אנשי מפ״ם, ומחציתם
אנשי מיפלגת העבודה. שמונה נוספים
נוטים לכיוון היוני, וסווגו כאן כ״יונץ״.
הרשימה כוללת לא פחות נד 23 ניצים,
ועוד שיבער הנוטים לכיוון זה.
דדך הדיכוד-
הדרן־ הנכונה להרפתקנות בטחונית
מ &י׳ ש 1ין ( 5נ 6וי* מ 0 .״ ה ״ 9 /ח/ר
0ואס _
4 /4ו
שידור
צ ל ׳י ש
1רלא בין זאת
חריר ומאופק
• לשרי רז, על כתבה ביקורתית
תרבותית, חריפה אך מאופקת; על רי־קודי־העם
הישראליים במיפגש־צמח.
מ אחרי ה קל עי ם
הפצאת תפור
זה החל בשמועה שהסתובבה בחוגים
פוליטיים. תוכנה: יש בכוונת הליכוד
לדאוג לשיחרור הסרט, שצולם על־ידי
מטוסי חיל־האוויר במהלך הפצצת הכור
הגרעיני של עיראק ליד בגדאד, לשם הק רנתו
בטלוויזיה, כחלק מתעמולת־בחירות
סמוייה.
בדיקת העולם הזה גילתה את הדברים
הבאים: מייד אחרי הקרנת הסרט בווע־דת־החוץ־והבטחון,
בראשית השבוע שע בר,
הורה מנהל חטיבת״החדשות של ה טלוויזיה,
טוביה סער, למ״ם הכתב ה צבאי,
דן סממה, לפנות בדחיפות לדו־בר־צה״ל
ולבקש את התרת הקרנתו. סמי
מה הציע לדובר צה״ל שהסרט יוקרן ב־מיסגרת
׳השבוע — יומן אירועים.
סער הבהיר את הסיבות לפנייתו :״זה
סיפור עיתונאי ממדרגה ראשונה. אם
צה״ל יתן לי את הסרט להקרנה, יהיה
לי קשה מאוד לעכב את הקרנתו מבחי נה
מיקצועית.״
דובר־צה״ל העביר את הבקשה לבדי קת
שילטונות־הביטחון ולאנשי המודיעין
של חיל־האוויר .״אין זו בעייה פוליטית
אלא בעייה ביטחונית,״ אמר ,״ועל פי
אספקט זה התבררה בקשתה של הטלווי זיה.
אחרי פעולות של חיל־האוויר מבק שת
הטלוויזיה מאיתנו באופן די שיגרתי
שנמסור להם את הסרטים מפעולות חיל״
האוויר. מילבד מיקרים בודדים, לא מסר
להם חיל־האוויר סרטים.״
אחרי ששילטונות צה״ל החליטו שלא
להתיר בינתיים לפירסום את הצילומים
של הפצצת הכור בבגדאד, יש בכוונת
סער לפנות שוב, לקראת ה־ 23 ביולי, ש הוא
״יום חיל־האוויר״ ,כדי שצילומים
אלה יהוו את כתב־הסיקור על יום החיל.
חשיפה חסרת-תקדים חשף את עצמו ואת עבודתו מנהל מח־לקת־החדשות
לשעבר בטלוויזיה, חיים יבין, בערב־ראיונות
שבהנחיית איתן דנציג בתל־אביב.
אמר יבין:
#אנחנו לא שירות ממשלתי, אנחנו שירות לציבור. הטל וויזיה
נמצאת כיום בעמדת־בונקר, בחוסר יכולת לבצע את תפקידיה,
והפכה במידה רבה כדור־מישחק בין המיפלגות השונות.
כאשר אתה מקרין את תמונתו של שימעון פרס, מר בגין כועס,
וכאשר אתה מקרין את תמונתו של מר בגין, הרי מר פרס כועס.
וכאשר אתה מקרין את התמונות של שניהם, כועסים האחרים.
• יש שלא אוהבים את החיוכים שלי, אבל הרוב הדומם
אוהב אותם. אכן, לפעמים אני מחייך, מה אני יכול לעשות.
ביליתי לילה ארוך במצודת זאב, בליל הבחירות הפנימיות של
מועמדי תנועת־החרות לכנסת, והיו כלפי התפרצויות בלתי־נעי־מות
של צעירי חרות, שבמהלכן אמרו לי ״נחסל איתכם את
החשבון אחרי ה־ 30 ביוני והם עשו זאת באגרסיביות מפחידה.
שדרן יכין
למישפט העם !
.מועמד מרידור
לא יהיו חיים קלים !
מיקרה דומה התחולל כאשר השר יצחק מודעי עמד ב״כנס
ליכוד הליכוד״ בחיפה׳ הושיט יד לעברי ואמר :״אני מעמיד
את הטלוויזיה הישראלית למישפט־העם.״ ואז נשמעו קריאות
״בוז״ מכל הצדדים. הדבר הזה גבל ממש בהסתה. זה היה דבר
הפוגע בקיומה של הטלוויזיה.
• היו לי ויכוחים רבים עם טומי לפיד, ושילמתי על כך
ביוקר רב.
#אני לא מכיר אדם המחוסן מפני הביקורת. הדבר תלוי
בשאלה באיזה שלב של הקאריירה זה קורה לך, ומי המבקר.
כשהייתי צעיר, התרגשתי מכל ציוץ שמישהו •כתב. אבל ככל
שאתה חשוף יותר ומשתפשף יותר, אתה נעשה מחוסן יותר.
אני רגיש לביקורת — אבל זה תלוי בטיב הביקורת. עכשיו אני
מקבל רק ביקורות טובות, כך שאין לי בעיות.
כתב סממה
״יהיה קשה לענב...״
הפצצת הכור צולמה בצבע, כך שיש
בהקרנת הסרט גם עניין בינלאומי רב
מצד רשתות־טלוויזיה זרות.
רוח נכאים
מזה כמה ימים שוררת בבניין הטלווי זיה
בירושלים אווירת נכאים. הסיבה: ה הערכות
האומרות שהליכוד ישמור על
כוחו ויהווה את הגוף המרכזי בממשלה
הבאה.
לדעת עובדים רבים חל במהלך שלוש
השנים האחרונות סחף מחריד בעצמאות
רשות־השידור, ובעיקר בעצמאות הטלווי זיה.
רווחת התחושה שאם הליכוד ימשיך
להיות בשילטון, תגיע אחרי הבחירות
תקופת ״חיסול חשבונות״ עם אנשי־טל־וויזיה
רבים, שהצליחו, במאמצים רבים,
למרות מיתקפות פומביות של כמה ממנ היגי
הליכוד, לעמוד בפרץ ולשמור במיק־רים
רבים על מדיניות של טלוויזיה ממ לכתית•
כמה
מראשי הליכוד הצהירו במערכת־הבחירות
על כוונתם לערוך שינויים ב מעמד
רשוודד־,שידור ולשנות את חוק
רשות השידור, כדי להפוך את הרשות
לכלי־שרת בידי השילטון ולא בידי ה מדינה.
מזה
שלושה חודשים מכבידה הממש לה
את ידה התקציבית על רשוודהשידור,
ומנצלת עיכובים בהעברתם של תקציבים
שוטפים לרשות, כאמצעי־לחץ להשפעה
על הרשות, ובעיקר על מחלקת־החדשות.
האדם הניצב באחרונה מאחרי כל אלה
הוא יועצו החדש של ראש־הממשלה ל״
ענייני־תיקשורת, אורי פורת, המייצג
גם את אגודת־העיתונאים במליאת רשות־השידור.
רוח
הנכאים לגבי העומד להתרחש מיד
אחרי הבחירות, מאחדת את כל עובדי
הטלוויזיה, החל בדרגים החדשותיים, דרך
הדרגים הביצועיים, וכלה במערכת ההם*
קתית.
ההשע״ה שלא התק״מה
ארבעה
פרקליטים
ירושלמיים
הגישו
• הפוליטיקאים למדו לדעת שלא כל חשיפה בטלוויזיה
היא טובה, וכי עדיפה חשיפה טובה בטלוויזיה.
י• (על מעמדו כ״כוכב טלוויזיה״) אני שונא את הכינוי ״כו כב
טלוויזיה״ ,ולא מטעמי צניעות. אבל הרגשתי היא שהמילה
מקטינה את התפקיד האמיתי שאני עוסק בו, תפקיד של עיתונאי
במדיום אלקטרוני.
• עם יורם ארידור יש לנו חוסר־הבנה וחוסר־מזל
טראגיים.
• הממשלה טיפחה איבה בינה ובין רשות־השידור, איבה
שאינה בריאה. לפי דעתי, יש לעשות דטאנט, כי עכשיו זה מצב
של חצי-ברוגז. מצב זה הגיע לשיאו כאשר מנכ״ל רשות־השי־דור
אמר לראש־הממשלה, בישיבה האחרונה של הממשלה (ב ענייו
רשות השידור) :״אני מקווה שהממשלה לא תכריז מיל־חמה
על רשות־השידור.״
• רפיק חלפי הוא כתב מצויין. אילו הייתי אני הכתב
המסקר את המתרחש בשטחים המוחזקים, היו הדיווחים שלי פי
אלף יותר קשים, מפני שהייתי אומר את האמת על המתרחש שם.
• (על כתבת עמירם ניר) לדעתי זו היתד, כתבה שלא היתה
ראוייה לשידור. אם כי עמירם ניר היה בסדר מבחינה עיתו נאית׳
הכתבה היתד, עשוייה בנוסח של ניקוי ראש, ולכן לא
היה לה מקום כרפורטז׳ה. אבל מאחר שיוסף לפיד אישר אותה
לשידור, שידורה היה באחריותו.
באותו ערב ראיונות הופיע, לפני חיים יבין, המועמד מם׳ 2
ברשימת הליכוד, יעקב מרידוד, שאמר, בין השאר, כיצד הוא
רואה את רשות־השידור אחרי הבחירות :״כאן קיים שירות
ממשלתי שהציבור משלם לו — ועל השירות הזה להגיש שירות
לציבור. אני מקווה שאם יהיה לי מה לומר בממשלה הבאה, לא
יהיה להם (לטלוויזיה) חיים קלים. אני לא ארצה כלל להשתעבד
להם, וגם שהם לא יהיו משועבדים לעבודה זרה. אני מצפה
מהם ל״פייר־פליי״ ,ואם זה לא יהיה כך, יהיה לא טוב, ואז
נצטרך לחוקק חוקים לאכוף זאת עליהם.״
לבית־המישפט־הגבוה לצדק בירושלים
עתירה שתבעה לבטל את רשימתו של
הרב מאיר כד,נא (כך) ,ביגלל סיגנון־הת־עמולה
הגזעני שלה, ומשום שרשימה זו
חרתה על דגלה פגיעה באושיות המדינה
ובדמוקרטיה (ראה יומן אישי).
שניים מבין ארבעת הפרקליטים הם
עורכי-חדשות בכירים בקול ישראל, משה
נגבי וג ד עד שר.
כאשר נודע הדבר ברבים, שיגר יו״ר
רשות־ד,שידור, הפרום׳ ראובן ירון,
מיכתב אל מנכ״ל רשות־השידור, יוסף
לפיד, וביקש מלפיד להשעות את שני
עורכי־החדשות מעבודתם ברדיו.
בהתאם לנוהג התקשי״ר (תקנות־שי־רות)
מסר לפיד את מיכתבו של ירון
לעיונו ולחוות־דעתו של היועץ־המישפטי
של ר׳שות־השידור, נתן כהן. אחרי בדי קה
הבהיר כהן ללפיד כי אין פגם כלשהו
בעתירתם של עורכי״החדשות ברדיו, ש הרי
מילבד היותם עובדי רשוח־השידור
הם גם אזרחים בעלי זכויות במדינת־יש־ראל,
הדשאים לעתור לבג״ץ כאשר הם
חשים את עצמם נפגעים כאזרחים.
לפיד אימץ לעצמו את חוות־דעתו של
היועץ־המישפטי של הרשות, ולא קיבל
את בקשתו של ירון להשעות את שני
עורכי־החדשות. המיגבלה היחידה שהציג
לשני העורכים היתד״ שלא יעסקו בדיווח
ובעריכה של נושאים הנוגעים לרשימתו
של הרב כהנא, כדי שלא תהיה טענה
של פגם אסתטי.
פסקול
״תחגוז־ז־יבוז עולנו״
מסירתו של ארכיון נתן אבסדרוד,
בשבוע שעבר, לידי גינזך־המדינה העני קה
למדינה את אחד מאוצרות־הפילם
החשובים ביותר במדינה. בחוגי מיקצוע
מעוררים את השאלה אם יוענקו לגינזך
תקציבים, כדי לטפל ולשמר חומר נדיר
זה, שהזמן עשוי לכלותו כשנשאל
מנהל חטיבת״החדשות טוביה סער, ב קשר
לנסיעות ההמוניות של עובדי מח לקתו
לחו״ל בחודש האחרון, היתה תגו בתו
:״בינתיים חזרו למולדת אלישע
שפיגלמן,
רפיה
חלבי,
אליעזר
יערי וחנן עזרן, וכולנו ערוכים ומוכ נים
לדווח על ליל ספירת הקולות״
במיסגרת תוכנית־הבוקר הפופולארית של
גלי צה״ל, נכון לעכשיו, כינה מגישה
הקבוע, יצחק בן־נר, את תחנת־השי-
דור היריבה בכינוי ״תחנת־הבת שלנו —
קול ישראל״.
ה עו ל ם הזה 2285
אתם זוג צעיר?
אתם רוצים
לטייל הקיץ
באירופה? יליכם ופיק כסף?
י דעתכם
על הלוואה
ללא ריביתל
אנו ב׳׳רימון טורם״ יודעים שלא קל לזוג צעיר לממן טיול באירופה,
אבל איננו חושבים שצריך לוותר בגלל זה על חוויה שכה שאפתם אליה.
לכן יצרנו שיטת מימון -הלוואה דולרית המאפשרת לכם לממן מחצית
מהטיול ואולי יותר, אחרי שתחזרו ממנו ללא ריבית.
תכנית טיולי ״רימון טורס״ לזוגות צעירים:
מסלול הטיול
ו) איטליה, שויץ, צרפת, בלגיה
הולנד, אנגליה
מס׳ ימים
מועדי יציאה
6/7,9/7ו,6/8,30/7,23/7,
3/9,20/8
)2איטליה, שוייץ, לוקסמבורג,
בלגיה, הולנד, אנגליה, צרפת
(כולל הריביירה)
6/7,2/7,25/6ו ,6/8,30/7,
3/9 ,20/8
)3איטליה, שוייץ, צרפת
(כולל הריביירה)
2/7ו 9/8 ,26/7 ,
)4אנגליה, בלגיה, הולנד,
״ לוקסמבורג, שוייץ, צרפת
6/7ו 3/8,30/7 ,ו
מעניו נכון?
כעת כל מה שעליכם לעשות הוא להכנם למשרד הנסיעות שלכם ולבקש
פרטים מלאים על תכניות התשלומים השונות של ״רימון טורם״ לזוגות
צעירים -לא כדאי לדחות, מי יודע כמה זמן נוכל להציע תנאים מהפכניים
כאלה.
רימון־שורס
טיול שיהפוך את חייך
למסיבה מתמדת.
ייייס 0.׳׳*
בקש עוד היום את חוברת הטיולים של ״רימון״
בכל סוכנויות הנסיעות.
אינןי בו ל ל היו ת
וברגע זה תוכל להשסיע רק בכיוון אחד:
האם הליכודרכיב נוגושלה חזקה או ממשלה חלשה?
עם כל הלבטים ועם כל הביקורת עליך לקבל החלטה אמיצה.
לטובת מדינת ישראל גורלה ועתידה ב״ 4השנים הבאות.
הסעם אתה חייב לבחור הליכוד.
• 01 רביעי
• מדע-בידיוני: חלוצי
החדל (— 6.15( )22
שידור בצב;* ,מדבר אנגלי
ת טיל ״המקדח״ ,שנורה
המיפלגות לקראת הכחי•
רות לכנס ת העשירית
( — 0.30 שידור בצבע).
• סידרת מ תח: ווגאם
( — 10.30 שידור כצבע.
מדבר אנגלית) _ הפרק
תוך בית־הכלא השמור. שריף
מחליט לנקום בשופט (עמאד
חמדי) ,שגזר את דינו. והוא
חוטף את בתו אמאל (נגלא
פתחי).
״לאהוב, למות ולצחוק״ ממשיך
בתיאור מעלליו של בלש פרטי
מחר, הפועל באיזור בתי־ה*
מלון ובתי־ההימורים של לאס-
ווגאס.
חדשות: השבוע
יומן אירועים (. 13א —
שחור־לבן).
• בידור: שעה טובה
לקראת שידור: לוח מ׳שרו ויגכביה ה־11
מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית עומדת לסקר
חלק ממישחקי המכביה ה־ 11 גשידורי-צבע, לפי הפירוט
המובא כאן :
יו ם ג׳ —
יו ם ג׳ —
יו ם ד׳ —
יו ם ה׳ —
יו ם ו׳ —
שבת —
יו ם א׳ —
יו ם ב׳ —
יום ג׳ —
יו ם ד׳ —
10.7
11.7
12.7
13.7
14.7
15.7
( 8עד 10.30 בערב) טכס הפתיחה.
( 4עד 5.30 אחה״צ) גמר שחייה.
( 4עד 5.30 אחה״צ) גמר שחייה.
( 8עד 9בערב) גמר התעמלות.
( 3עד 4.30 אחה״צ) גמר שתייה.
( 9עד 10 בערב) התעמלות.
( 4עד 5.30 אחה״צ< גמר שחייה.
( 5.30 עד 6.30 אחה״צ) גמר אתלטיקה קלח.
( 5.30 עד 6.30 אחה״צ) גמר אתלטיקה קלה.
( 8.30 עד 10.15 בערב) גמר כדורסל.
יום ראשון
וולן, לאנג, דראנדי, קופל, מקפלאוד וטיוז: ספינ ת האהבה
עם מני פאר ואורחיו
( — 0.15 שחור־לבן) —
לעבר ה״ארגו״ ,נשלח בחזרה
ומשמיד את הצי הגאמילוני.
ליפים מודיע לחלוצי החלל,
כי הטמין פצצה מתוחכמת ב־ספינתם.
תוכנית
בידור וראיונות, הכו ללת
את פינתו של שלמה ניצן.
המפיק: אהרון גולדפינגר.
ספינ ת
• סידרה :
האהבה 8.03 שידור
בצבע, מדבר אנגלית) —
• סידרה בהמשכים :
קידמת עדן (— 10.15
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
— הפרק האחרון בסיד-
פרק נוסף על ספינת טיולים
השטה בים הקאדיבי, ושעל
סיפונה נרקמות עלילות בעלות
אופי רומנטי.
רה. שני האחים מגלים את ה אמת
אודות אמם הפרוצה. אה רון
אינו יכול להתמודד עם
המציאות החדשה, מתגייס ל צבא
ונהרג. כלב מאשים את
עצמו על מות אחיו.
יום חמישי
• ספורט: מישחק
השבוע (.03א — שחור־לבן)
— סיפור אליפויות ה עולם
בכדורגל.
• תעמולה :
שידורי
מי ב ח רדיו
שחרית מוסיקאלית
לאותם שעייפו ממערכת
הבחירות ומן הברוטאליות המילולית
שלה, מזומנת תוכנית
יומית של מוסיקה קלא סית
— שחרית מוסיקלית,
כמו השחרית שאותה עורכת
ארלט אברהם. ברשת אי, ביום
ראשון 21.6בין השעות 7
ו־ 10 לפני הצהריים. בתוכנית:
פילידור, גאלופי, מוצרט, פליה,
יוהן שטראוס, קונסטנט לט־ברט,
מנדלסון, טלמן, בוקס־טהודה
וארנולד שנברג• ה-
חווייה משתלמת, אם לא
תהיה השבתה ברדיו.
סידרה לילדים :
בי ת קטן כערבה (— 5.40
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
— סיפורו של תום קרלץ,
נער עיוור, המשוכנע שעיוורונו
הופך אותו חסר־אונים! אביו
אינו תורם דבר לשינוי מצבו.
יום אחד מוזמן תום להשתתף
במישחק כדורגל בין קבוצת
נערים מהמעמד העליון וקבו צת
נערים עניים. לאחר ה-
מישחק ההיסטורי רוכש תום
מעט ביטחון עצמי. הדבר תורם
לשיפור במצבו, ולשינוי היחס
של אביו.
גלינה — אוניה קטנה וחדשה,
עומדת בנמל ומחכה בקוצר
רות להפלגה אל העולם הגדול.
מר ברזילי המנוף, שטיפל בה
ואוהב אותה, אינו רוצה שתע זוב,
אבל גלינה יוצאת שמחה
אל הים ומגיעה לנמלים רחו קים.
קבלת-הפנים הקרירה אי נה
תואמת את ציפיותיה. על
הציפיות ועל האכזבות של גלי נה
מספרים נירה עדי וישראל
גוריון לרב־החובל צ׳ומפי.
• שידור חי: ארץ
אהב תי 8.03 שחור־לכן)
— מגזין שבועי לאהבת
• תעמולה: שידורי
המיפלגות לקראת הבחירות
לכנס ת העשירית
( — 0.30 שידור בצבע).
• סידרה בהמ שכים :
לו גראנט 10.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
— סיפורה של הכתבת
בילי, הנלכדת כבת-ערובה אצל
שוטר שהוא זכר שוביניסטי,
מכיוון שהיא יודעת את תוצ אותיו
של דיון שנעיר בחבר-
יום שישי, שעה 9.15
יום שיש
19. 6
• סידרה לבני-נוער :
האקלברי פין וידידיו
( — 3.00 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) -הפרק
״אבעבועות״ ,שבו מסופר כיצד
מסרב האקלברי פין לזוג סקר נים
שמציצים אל עבר המח בוא
שלו ושל ג׳ים השחור. ה סקרנים
מספרים כי אביו של
האקלברי פין חלה באבעבועות
וקיבל את כספו.
• סרט ערבי: אעת*
דאא (צ — 5.3יטידור
בצבע, מדבר ערבית) —
שריף (חסין פאהמי) נעצר
ומואשם ברצח אהובתו. הוא
נידון לתליה עד צאת נשמתו.
אלא שהוא מצליח להימלט מ
תעמולה: שידורי
המיפלגות לקראת הבחירות
לכנס ת העשירית •
( — 10.05 שידור בצבע).
• סידרה בהמשכים :
דאלאס 11.05 שידור
בצבע, מדבר אנגלית) -
חטיפתו של בובי יואינג.
• תעמולה: שידורי
המיפלגות לקראת הבחי רות
לכנס תהע שירית
( — 0.30 שידור בצבע).
דראמה: הנערה
בסנדלי הזהב (— 10.30
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
— לינדה, אשד, כבת ,30
סידרת מעלליו של הבלש ה בריטי
האגדי שרלוק הולמם,
יציר דמיונו של הסופר הבריטי
ארתור קונן־דויל.
• סרט-תעודה: ג׳א
בור ושלמה (— 0.30
שחור-לבן, מדבר ערבית)
— סיפורם׳ של ג׳אבור ושלמה,
שני פעילים במועצת פועלי
ירושלים. האחד ערבי והשני
יהודי. ההיכרות בין שניהם
החלה להתפתח אחרי מילחמת
ששת־הימים, כאשר התברר ש־לפועלים
במזרח־ירושלים אין
כל הגנה מיקצועית במקומות
העבודה שלהם, והם משוללים
זכויות סוציאליות. ג׳אבור החל
בפעולת אירגון הפועלים ה ערביים
במזרח העיר, בשיתוף
עם שלמה. כיום, התוצאה :
יותר מ־ 12 אלף פועלים ערביים
מאורגנים בהסתדרות בירוש לים.
סיפורו של מאבק מקצו עי.
עורך
ומגיש התוכנית הפעם
הוא מי שהיה ניספח התרבות
של ישראל מיו־יורק, העיתו נאי
נתן שחם.
• מתח: שרלוק הו
למס וידידו ד״ר ווטסון
( — 11.20 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) -פרק ב־
20. 6
פאר: שעה טובה
• בי דו ר: זה הסוד
שלי 8.03 שחור-לבן).
• בידור: מוס׳׳ף! —
מגזין דו־שבועי בנו שאי
בידור, ספרו ת וסופרים
( — 8.30 שחור-לכן) —
מתגוררת עם בעלה טראבור
בדירת־מרתף, בבניין השייך
לידידו מנוער של הבעל, מארק.
לינדה ממורמרת על שמארק
אינו מביא אותם אל חוג ידי דיו.
תשתית זו מהווה רקע
לדראמה בריטית אופיינית.
שבת
• ילדים: מרציפר
מגיש סרטים (— 5.30
שידור בצבע, מדבר עברית
ואנגלית) -תוכנית
שבה מוגשים סרטים צבעוניים
עם עיטור מילולי בעברית.
21. 6
22. 6
בידור לילדים :
שלוש, ארבע, חמש וחצי
שחור-לכן,
(— 5.30
מדבר ומזמר עברית! —
ארץ־ישראל.
יום רביעי, שעה 8.03
יום שני
יום שלי שי
23. 6
תצפי ת
מדע :
( — 8.03 שחור-לכן) —
מגזין למדע.
שרלוק הולמס
יוס שני, שעה 11.20
מושבעים, בבית־מישפט
במישפט סנסציוני.
הדן
• דיון: שיחה בשניים
11.30 שחור•
לבן) — הצייר הישראלי ה וותיק
וחתן פרס ישראל מרדכי
ארדון, וכלתו אורה ארדון. הצייר
מספר על חייו, ועל ה מעבר
שלו מציורי-ענק לציור
ויטראג׳ים חרף גילו המופלג
• תעמולה: שידורי
המיפלגות לקראת הבחירות
לכנס ת הע שירית
( — 0.30 שידור בצבע).
• בידור ק ל: בידור
מונטה קרלו (— 10.30
שידור בצבע, מדבר ומז מר
אנגלית) — בהשתתפות
הזמרת דבי בון.
• סידרת מתח: סטון
( — 11.20 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) -השוטר-
סופר, השחקן דנים ויבר, מעו רב
בפרשה של ״סמים בין
ידידים״.
יצחק בן־נד, סופד, חתו נוס ־יווש די ס ו אי ש־ו דיו, מג ד ה
אח סוד הצלחתו ומספד עד ו ד נו מאז שהיה איש חסייציבוו
ועד שהפך סו פו הנ חשבב עיני רבים כטוב ביותר בארץ
אני חי גזה 19 שדם עם
אותה אשה, היא הקוראת
הראשונה שלי, ונוקטת
עמדה לא-אוב״קט׳ביח
עבדתי כאיש •חסי־ציבזר.
שנאתי את זה שינאת־מוות.
זהו מיקצוע משרבו,
שבו אתה צריו לההתנו
׳להרבה כבים
חלטוריסטים שימשתי
נאונו לרכב עליו,
בהיותי עודו תוכניות
כשהופיע ספרי1.אדץ
רחוקהי טילפן אלי עיתונאי
ואמר לי.. :כתבת עלי אבל
לא אעשה לו מישפט״
כרס ירושלים לא עשה
ל׳ שום דבר. לא כבור
ולא זה, אבל בשביל
!ואם,מ א1ע ם,ם 1 .111 ום
אני לא יושב על הו
בבוה, מנותק מהעולם.
אני מסתובב, קורא הכל,
ספרים דאינ״ס ורכיסת
יצחק נן־נר הוא אחד משלנו. איש
פשוט, לבבי, חם, סופר חשוב, כותב
על בני הארץ הזו. סיפרו ״ארץ רחוקח״
נמצא בראש רשימת רבי־המכר. רבים
מחשיבים אותו כסופר הטוב ביותר בארץ•
איש הכותב על דמויות מוכרות,
עכשוויות. איש הכותב בשפה יומיומית
מדוברת, מובנת, ועם זאת סיפורית כל-
בסיפרו ״ארץ רחוקה״ שישה סיפורים•
גיבורי כל סיפור משתלבים באחד
מהסיפורים האחרים. יש שם אליקו
בן״שושן, ספרדי סמ״ך־טי״תניק שעלה
לגדולה, הפן איש-ציבור ושכח את מוצאו,
מאחת השכונות הספרדיות של תל-
אביב. איזו שכונה! אולי יד-אליהו, אולי
שכונת שפירא.
יש שם ח׳ — איש־ציבור מצמרת
המימסד הפוליטי. מיהו ! ידלין ! צוד !
יש שם הדר, זמר רוקנ׳רול ישראלי מבית
טוב, בנו של ח׳ ובעלה של בר /הקיבוצניקית
הנופלת בטעות לפסבדו־בוהי-
מה של תל-אביב ושאינה מסוגלת לעשן
חשיש, או לשתות וודקה ולהשתכר.
מיהו הדר! שלמה ארצי! אולי יונתן
גפן! ויש נהג־מונית, שחולם כל חייו
על ניו״זילנד, ושנתן לילדיו שמות כמו
זוהר ועדי וארנון /בתיקווה שיצליחו
בחיים. אך הם סרחו. אחד מהם הוא
בעל באסטה בשוק״הכרמל, שני מת ב-
מילחמת יום־הכיפורים, שלישי הוא
עבריין המסתבך בפלילים והאחרת היא
הזיון של השכונה.
יש שם הרדוף, עיתונאי ישראלי מצליח,
מבריק, כובש נשים, אשר נפטר
מסרטן בבית-החולים בקאהיר.
מיהו הרדוף ! עיתונאי ישראלי מצליח
ומבריק התקשר ליצחק בן-נר, והתעקש
שהוא־הוא גיבור הסיפור. ויש גדי,
הקיבוצניק היורד לאמריקה. מבעד לעיניו
הקיבוצניקיות מוכר לנו בן־נר
חתיכת אמריקה של יום־יום ולבטים של
בן־הארץ, הנקרע מגעגועים ויחד עם זאת
מתעקש להישאר שם.
איציק בן־נר מספר על חאנשים הא-
לה, ואתה יודע שהוא מכיר אותם לא
פחות ממך• בימים אלה הוענק לו ״פרס
ירושלים״ לסיפרות. הפרס לא עלה לו
לראש, גם הכבוד לא. הוא עדיין יושב
ב״כסית״ בימי שישי אחרי״הצתריים,
חובש את כובע־המצחייה הנצחי שלו,
מבלה במסיבות, משמיע ארבע פעמים
בשבוע את תוכנית״הרדיו הפופולרית
שלו ,״נכון לעכשיו״.
במיסגרת התוכנית הוא לומד את
המוסיקה שאנחנו שומעים, את הזמרים
שאנחנו אוהבים, את הסופרים שאנחנו
קוראים, את הפוליטיקאים שמנהלים
לנו את החיים. אחר-כך, כשהיא
׳כותב את הספרים שלו, אתה יודע
שילמדו אותם ויקראו בהם גם בדורות
הבאים, בדי ללמוד על מדינת־ישראל
של השנים האחרונות, מה שנכון ל-
עכשיו.
• מהו הרקע שלך?
אני יליד כפר־יהושוע, דור ראשון ל חלוצים
מרוסית ומפולניה. אחותי, שהיא
סבתא, גרד, בכפר עם מישפחתד, עד היום
הזה. לאבי היד. משק בכפר, אך כיוון ש בחרתי
בחיים אחרים, המשק נמכר.
• מתי עזכת את כפר־יהושוע?
עזבתי שנתיים אחרי הצבא. כשהשתוד
ררתי מהצבא מטרתי היתה, כמו כל מושב ניק,
לחזור הביתה ולחלוב פרות. ראיתי
שזה לא זה, החלטתי לעזוב. זו היתד,
החלטה קשה מאוד. הכפר הוא מעין חממה,
הורי, שבעצם בנו בארבע כפותיהם משק
ובית, רצו לראות יורש אצלהם במשק,
אבל הם ידעו על נטיותי לכתיבה, ובאצי־לות־רוח
נתנו לי לעשות מה שאני רוצה.
ומה רצית?
זה לא היה ברור. באתי לתל־אביב של
סוף שנות ר / 50-.היתד, לי חברה גבע-
תיימ׳יקית, הסיפור אתה נגמר מהר מאוד,
כי מבחינת ההורים שלה לא הלכתי בתלם
של קורס מנהלי־חשבונות, וכך התחלתי
את הקאריירה העירונית שלי די לבד.
עבדתי במעריב לנוער ככתב, עבדתי
בעיתון שנקרא קולנוע, וגרתי בדירת-
רווקים ברחוב צייטלין עם אביטל מוסינ־זון.
את הדירה הזו מול קולנוע גת הזכרתי
בכמה סיפורים שלי.
נכנסתי לאחר כבוד לחבורת כסית של
שנות ד.־60׳ ,שהיו בה שמות גדולים כמו
אלתרמן, שלונסקי ורובינא. אני נמניתי,
כמובן, על הדור הצעיר יותר של כסית,
שהיו חברים בו התרנגולים ודודיק סמדר,
שהוא אחד מבחורי־דזהב של תל-אביב.
אלו היו חיים עם הצגות־יומיות והצגות-
ערב ומסיבה פה ומסיבה שם.
חילטרתי איפה שרק אפשר. עבדתי
כעורך־דפוס של עולם הקולנוע, עורך־
לילד. בדבר, איש יחסי־ציבור של תיאטרון
בימות.
• היית
ציכור?
טוב
כאיש
יחסי*
אני חושב שהייתי טוב, אבל שנאתי את
זה שינאת־מוות, זהו מיקצוע מחורבן. בת-
אחותי רוצה להיות אשת יחסי־ציבור, ואני
!חרבה מו״רים רצו
להוציא יאור את..ארץ
רחוקה״ ,אבר הציעו ר׳
כספים שלא הספיקו
לקניית נעליים מנסה נאלח.
להסביר לה כמה המיקצוע הזה
• כעיתונאי צעיר נחשכת לעיתונאי
מצליח ץ
את מתארת לעצמך מה זה עיתונאי צעיר
שלא מכיר את האנשים הנכונים? משה
דור, שהיה עורך עמודי־הפנים של מעריב,
הציע לי פעם לכתוב כתבה. הכתבה לא
התפרסמה, באתי לראות מה העניינים. היה
שם אחד מגדולי מעריב, ולא אנקוב בשמו,
הוא עמד בחדר יחד עם קישון, והוא
הושיט לי את כתב־היד ואמר לי: בשביל
לכתוב מצחיק צריך להיות קישון. סתם
גסות של מישהו שיש לו כסא. זה פגע
בי, אני זוכר את זה עד היום, זה היה
כל-כך מגעיל ולמדתי מזה לקח.
אחרי שנים בגלי צת׳׳ל, כשהתחשק לי
לרדת על כתב בצורה מגעילה, כשהביא
לי חומר גרוע, תמיד זכרתי איך נעלבתי
אז, כשהייתי עיתונאי צעיר.
• האם משום שהיית איש
יחפי־ציכור אתה שונא אנשי יה
פי־ציבור?
אנשי יחסי־ציבור נכנסים לעצמות, מטל פנים
תמיד כשיש לי שעה וחצי לנוח ב בית,
ומספרים לי על איזו הצגה מפוצלחת.
אבל אני תמיד זוכר איך כשאני הייתי
איש יחסי־ציבור עיתונאי אחד אמר לי:
לא מעניין אותי, ואל תבלבל ת׳מוח.
אחרי מילחמת ששת־הימים היתד. לי
הזדמנות לצאת מהדבר הזה. יצחק לבני
מונה כמפקד גלי צה״ל. לבני עשה לי
בחינות. אצלו, בדרך־כלל, זה שיחות. הוד
כן־גר כ״מסך גדול, מסך קטן״
בוקר טוב ישראל?
חלתי אז תוכנית ראשונה של שאלות
אישיות עם יענקל׳ה אגמון, שהיה טרי
כמוני. התוכנית הוקדשה לחיים טופול,
שהיד. אז סטאר גדול באנגליה. לא בדיוק
ידענו מה לעשות, ניסינו לעשות את זה
כמו בחוצלארץ, בסיגנון אלו הם חייך,
ויצא מזה קאראקוז לגמרי.
התוכנית השנייה היתד. טעם וריח עם דן
בן אמוץ, שהיה מעין מגזין אישי, ודן
הכנים ישר כמה דברים שעוררו זעם. אני
הייתי יושב ליד ח, כמו איזה אד מק מהון
כזה (עוזרו של ג׳וני קארסון בתוכנית־הלילה
האמריקאית הנודעת).
יצאנו עה תוכנית ראשונה. הדה בושם
כתבה ביקורת די טובה, אבל אמרה שהיא
לא בטוחה שהפטנט של אולפן חי יחזיק
מעמד. דן התרגז, הלך הביתה, ולתוכנית
הבאה בא עם התקפה גדולה על הדה.
ואז התחיל כסח הדדי, ואני בתווך. ה התקפות
היו איומות, ונעשו חמורות מפעם
לפעם. באחת הפעמים הכניסה לי הדה
משהו בסיגנון: יצחק בן נר, הצוחק לכל
מילה של ח בן אמוץ. זה נגמר בכך ש-
הרמטכ״ל דאז, חיים בר לב, נתן הוראה
לא להתקיף יותר. את הדה.
מכל מקום אלה היו ימים קשים, של
מריבות נוראיות. אני זוכר שבתקופת
שאלות אישיות היו ויכוחים נוראיים בין
יענקל׳ה אגמון ויצחק לבני. אני הייתי
יושב בבית באמצע ההגדה לבית פורסייט,
והרי אני מכור על הדברים האלו, ופיתאום
היה מגיע טלפון מיענקל׳ה: תגיד לזיפט
הזה, לבני, שהוא לא מבין שום דבר.
ומלבני: תגיד לאגמון שלא רוצים אותו
בגלי צה״ל. ואני תמיד באמצע. הם היו
חברים מצויינים, אבל רבו דרכי.
• האם אהכת להיות האיש
מאחרי הקלעים?
לבני לא נתן לאנשי התחנה להופיע לפני
גיסו לחפש באשתי את
נר סוגי הנשים שכתבתי
עליהן. ינ1ד להיות
שבכל אחת מהנשים
יש משהו מנועה
:ן־גר עם אשתו, נועה, וילדיו, גיא וגדי, כארצות־הכרית
קוטאג׳ מעץ ובית ליד האגם
המיקרופון. אורחים כן, אנחנו לא. זה היה
קשה מאוד, הייתי עושה את כל העבודה
השחורה בשביל כאלה שלא הגיע להם.
עם דן בן אמוץ — אנחנו חברים על הכיפאק
עכשיו, אבל כשעבדנו הוא היה בלתי־אפשרי.
לא היה נעים לעבוד איתו.
היו כאלה, שלא אנקוב בשמותיהם, ש שימשתי
להם כאוכף לרכב עליו. הרבה
תוכניות התבססו על הכריזמה, או הפר
דחיות ח״ם עוד מיעותו — י י ״
(המשך מעמוד )71
סונה של המראיין, שהיד. בא חמש דקות
לפני השידור, כשהוא רץ מחלטורה לחל-
טורה, והיה מעצבן אותי מחץ, כשהיה
מפשל לנו עבודה של שעות.
ערכתי יחד עם איזה כוכב שבתחנה,
אמרו שהוא חלטוריסט לאללה, ושלא אנ קוב
בשמו, מכיוון שהוא עדיין פעיל תוכ נית
פופולרית. לקח לי שבועות של עבודה
להביא את אחד המרואיינים מאיזה קיבוץ
ליחידת צה״ל, איזה מנייברות עשינו כדי
להביא את האיש. המראיין האינטליגנטי
שאל שאלה אחת את האיש ואמר תודה-
רבה. אני הייתי עיתונאי צעיר ומתחיל,
והשקעתי מאמצים עצומים. באופן טיבעי
התבקש שאדבר למיקרופון, מכיוון שהכנ תי
כל הזמן חומר לאנשים שלא ידעו
להשתמש בו.
• מתי היתה הופעת־הככורה
•צלך לפגי המיקרופון ץ
לבני היה בחו״ל, שייקר, בן פורת, שהיה
מהטובים ביותר ושהנחה תוכנית בשם מה
אבקש, היה בחו״ל, וגדעון סאמט, סגנו
של לבני, הציע לי להנחות במקומו,יזה היה
ב־. 1977
מה אבקש היתד, תוכנית שאני המצאתי,
היו בה ארבעה אנשים מארבעה תחומים
שונים, אורי זוהר היה קבוע, החיילים
השתגעו אחריו.
אני זוכר תוכנית קלאסה אחת, שהש תתפו
בה אל״מ (מיל ),אל עד פלד, אורי
נועה ואני מנהלים
בית שלוט, בלי שנצים,
שהוא א׳ עור יציבות
בה״ם האלה
זוהר, חיים טופול בשיא כוכביותו, אבי
טולדאנו, אז זמר צעיר ואיש הספורט,
שייע פורת. נסענו בסיני, ופיתאום חטפנו
פגזים, הנהג התבלבל ולא ידע מה לעשות,
ואז אורי אמר לו מישפט שהפך קלאסי:
״קח רוורם לחיים״.
ברפידים חיכינו לטיסה לארץ, באה
קצינה נחמדה ואמרה לאורי ולטופול: אולי
אתם מוכנים, עד שהמטוס יטוס, לתת הופ עה
לחבר׳ה? הלכנו כולנו, ומזל שגם
הטכנאים באו אחרי הקצונה. הגענו לד,אנ־גר,
וראינו ארבע־מאות חיילים יושבים
ומחכים. אם המצרים היו מתקיפים את
רפידים, לא היינו שמים לב לכך, החבר׳ה
שכבו על הארץ ואכלו חול.
• מה היה תפקידך במילחמת•
יז־ם־הביפורים?
הייתי עורך יומנים באולפן המשולב,
ואחר כך ערכתי תוכנית שנקראה מקום
סוב באמצע. התוכנית היתד, מאוד מוצ לחת׳
בעיקר משום שעבדו בה המון חבר׳ה
צעירים, כמו יובל מסקין, שהוא היום
מבקר בבימות ובדים בקול ישראל. אראלה
מודעי זכרונה לברכה, בתו של השר מודעי,
למדה להיות עיתונאית בתוכנית הזאת.
אורלי יניב, שד,יתד, קריינית, עשתה כת בות.
אלי ישראלי בא אלי ואמר לי שנמאס
לו ממוניטין של די.ג׳יי, ועשה כתבות יפות
מאוד, בעיקר ראיונות עם אריק איינשטיין,
שהיה מתראיין רק אצלו. דורי בן זאב
עשה דברים.
ואז, אפשר לאמר בשיא הצלחתו, ישבנו
אילון גוטין, סגן־מפקד התחנה ושמואל
נחושתן, המכונה אוקון, עורך בכיר, ו ניסינו
לבנות תוכנית שאני אגיש ואוקון
יערוך, וכך נולדה שעתיים משתיים. זו
היתד, הצלחה מיידית, כי זה היה סוג
חדש של רדיו. התוכנית בנתה סטאנ־דרטים
חדשים, סוג של תוכנית שלא צריך
להתאמץ כדי להאזין לו, ואם אתה רוצה,
אתר, יכול מדי פעם להחליף תחנה.
• מה קרה לתוכנית הטלוויזיה
־טאותה היית צריך להנחות
ושעמדה להיקרא ״בוקר טוב יש*
ראל״ז
באותה תקופה שהיתי באמריקה, ועוד
לפני שדרכה כף־רגלי בארץ, קראתי שאני
העורך והמגיש, ביחד עם עדנה פאר, של
התוכנית בוקר טוב ישראל. זו היתד, יופי
של תוכנית, עם המון אפשרויות, והיה לי
נסיון בטלוויזיה עם מסך גדול ומסך קטן.
זה יכול היה להיות טוב, אבל ברגע שזה
בן־ נר כראשית דרכו וביום
״בתוך עמי אני יושב
היה בסכנה של פיקוח חיצוני, גלי צה״ל
החליטו לצאת מזה.
• האם אתה נהנה מעבודתך הפופולרית התוכנית
כמגיש
״נכון לעכשיו״?
אני די אוהב את זה, אבל כעת אני
מרגיש מה שנקרא באנגלית ; )101118 זס׳^ס.
זו תוכנית מאוד פופולרית. ביקשתי לרדת
מחמישה ימי שידור בשבוע לארבעה. כעת
אני רוצה לעשות שלושה. אני לא רוצה
להישחק תוך חצי שנה.
• ג׳וני קרטון עובד על התוכנית
שלו ככר שנים ועדיין לא
נשחק.
הוא מגיש כעת את התוכנית שלוש
פעמים בשבוע. אני בטוח שגם לו נמאס
לאללה, אבל לא רואים את זה, כי יש
לו חן. חוץ מזה הוא לא צריך לחלטר
כמוני, או לכתוב כמוני. החוזה שלו מע ניק
לו שניים וחצי מיליון לשנה, ויש לו
חברה שנקראת ג׳וני קרסון אינטרפרייז,
חוץ מזה הוא ג׳וני קרסון הגדול ואני אי־ציק
בן נר הקטן.
תראי, התוכנית הזו קשה ונורא עדכנית,
אני לא מספיק להיות מעודכן. זה די
כותש. כל בוקר אני קם בשש וחצי, רץ
מהר למטה לקרוא את העיתון, שומע רדיו
בדרך לעבודה, שותה קפה וקורא עיתון.
מקליט חלק מהמרואיינים לפני התוכנית,
כותב פתיחים. יוצא לי לשגות המון ב עברית,
ולשאול שאלות טיפשיות, וזה
קשה מאוד, כי משום שאני משדר כל־כך
הרבה, אני חשוף לשגיאות ולפשלות.
יש לי ספר לא גמור, שאני עובד עליו
כבר עשר שנים. זהו רומן רחב-יריעה על
רקע שנות ד.־ ,20 וחשוב לי מאוד לגמור
אותו, ומרגע שהגעתי לארץ והתחלתי
לשדר לא היה לי זמן לכתוב אותו. אני
הרי לא מתפרנס מהכתיבה. וכשאני גומר
תוכנית ב־ 11 בבוקר, יש לי ישיבות וטל פונים,
ואני בקושי מספיק לנוח. ואני גם
מבקר-סרטים, שצריך לראות סרטים, וגם
מלמד פעמיים בשבוע תסריטאות בבית־צבי,
וגם כותב תסריטים, וגם פוגש אנ שים
— זה קשה מאוד.
• נדמה די שעד באן סיכמנו,
פחות או יותר, את הצד הרדיופוני
שדך, בוא נעבור אד הצד
הסיפרותי. מתי פירסמת את סיפ
רך הראשץ?
זה היה ספר־ילדים, שנקרא בעיקבות
מבעיר השדות, ופירסמתי אותו ב־. 1966
לא הייתי מוכר, והייתי צריך כסף, נדד-
תי מהוצאה להוצאה. הספר פורסם בהמ שכים
בדבר לילדים, ונחום גוטמן צייר
לו ציורים. קיוויתי שההוצאות תקננה
בגלל הציורים של גוטמן, שהיה כמו ספוק
לאמהות. לבסוף מצאתי איזה מו״ל בשם
פלדנקרייז, שבדרך־כלל משלמים לו כדי
שיוציא לאור. הוא הסכים להסתכן, והס פר
הלך לא רע.
• מתי הוכרת כסופר ץ
תי, ששמתי לו את כתב־היד מתחת ללדת.
הוא התקשר ואמר שאני צריך לקצר ב שליש,
אמרתי בשום פנים ואופן לא. שמע
זאת יהודי יקר בשם יודל מרמרי זכרונו
לברכה ואמר: אני אשלח את זה לעם
עובד.
הם החליטו לפרסם את הספר ב־68׳.
ב־67׳ הלכתי למילחמה, וכשחזרתי אפילו
עשו לי מסיבה עם יעל דיין, שהיתר, מאוד
מפורסמת ואני מאוד לא ידוע. הספר קי בל
ביקורות טובות. ויצא בהמון טפסים,
שעד היום נשארו כמה מהם.
• מה היתה ההתייחסות שלך
להצלחה ולתגובות עם פירסום
הסיפורים שהופיעו ב״שקיעה
כפרית״ ז
זה מצא־חן בעיני, קיבלתי ממש טפיחה
על השכם. אחרי שפירסמתי את ניקול
בר,ארץ הופיע מאמר של עמליה כהנא
כרמון, שראתה בסיפור הזה מיפנה בספ רות
העברית.
• מתי כ תבת את סיפרך האחרון
,״ארץ רחוקה״ ץ
זה התחיל כסיפור שכתבתי ב״ 1977ל־הארץ.
שם הסיפור היה אליקו בן שושן.
הסיפור יצא לי ארוך נורא, והעורך אמר
בגיבור שלי, ח ,.יש
אשו ולין בצודיו
הטונים והרעים, ונין,
צור והרבה סלודמיקיס
אחדים, שבאיזשהו
מקום לינתו
שלא יקבל מספיק עמודים בשביל הסי פור.
ישבתי עם גדעון סאמט והלל קוק
בסולטן, והילל אמר: למה שלא תפרסמו
כמו שהיו מפרסמים פעם בעיתונות הארץ־
ישראלית, סיפור בהמשכים. זה היה נסיון
יחיד במינו, ולדעתי לא מוצלח.
* מדוע החלטת לכתוב את
״ארץ דחוקה״ כארצות־הכרית?
זה לא מדוייק. כשהייתי בארצות־הברית
עסקתי גם בכתיבתו של הרומן רחב־ד,ירי עה
פרוטוקול, שסיפרתי עליו קודם. ה רומן
עוסק בפלג קטן ומליטנטי בשנות
ה״20׳ בארץ־ישראל. זה יהיה ספר ש יהיה
בו המון אקשן, מתח ותעלומות.
• התקשית להוציא את ה ספר
לאור?
הג׳ינג׳י, ישראל הר, שהיה עורך סיפ־דית
תרמיל, עבד עלי שאכתוב רומן, עד
אז פירסמתי סיפור או שניים בקשת. סי פרתי
לו על הרעיון של האיש משם, הוא
אמר: יופי של רעיון. כתבתי פרק ראשון.
עבדתי אצל יענקלה אגמון, והייתי כותב
באוטובוס, לוקסוס שאין לי עכשיו. כתב תי
בכתב־יד, כמו מתחיל. כל כך התבייש־
כשהופיעו פרקים מהספר בסימן קריאה,
הם עוררו הדים, והמון מו״לים הציעו לי
לפרסם אצלם את הספר. החלטתי להיות
עקשן ואמרתי: אני יכול לכתוב רק ב־חו״ל.
לא משום שאני סנוב, אלא משום
שאני קל בפיתויים, ואני רוצה לחיות
במקום אחר.
הציעו לי כספים שלא הספיקו לקניית
כשכתבתי רומן שנקרא
• ספר די עד מישפחתך.
19 שנה, הרבה זמן, אני חי עם אותה
אשה, נועה, שהיא שרטטת במיקצועה,
ועומדת להתחיל במאוחר בלימודים אקד מאים.
יש לנו בת, גלי, בת חמש עשרה
וחצי ובן, גיא, בן שתיים עשרה וחצי.
• מהי מידת ההשפעה שד
אשתך עד עבודתך הסיפרותית?
היא הקוראת הראשונה שלי, ונוקטת
מראש עמדה לא אובייקטיבית. היא מעי רה
הערות פה ושם, אך מסרבת מראש
לבקר.
• האם אשתך היא גורם מדרכן
בעבודתך?
בלי שום ספק. אני לא יודע איו להגיד
את זה, כדי שזה לא יראה חנטריש: הבית
הוא בית שקט, בלי קונצים, הבית הוא אי
של יציבות בחיים כאלה. שהם מלאי מת חים
וקפיצות וריצות. הבית זה מקום ש טוב
להיות בו, טוב לי ככה, אני לא יודע
מה להגיד.
• האם אשתך היא ניקוד, או
כר, או דינה. האם אתה כותב עד
אשתך ץ
ניסו לחפש בה את כל סוגי הנשים ש כתבתי
עליהן, אני מניח שמשהו מהנשים
שלי לקוח מנועה, אחרי הכל אני מכיר
אותה כל־כך טוב.
9וייתר הדמויות בסיפוריך,
האם הן לקוחות מהמציאות?
• האם נכון שהוצאת ״כתר״
מימנה את שהייתך כארצות־הב-
רית לצורך כתיבת ״ארץ רחוקה״ץ
האיש משם
נעליים. ואז באה הוצאת כתר ואמרה לי,
שאוכל לקבל מקרן מיוחדת 20 אלף דולר.
נתנו לי חוזה, שנתן לי משכורת חודשית
שלא הספיקה, ולכן הייתי צריך לחלטר
לירחון מוניטין ועוד כאלה חלטורות.
ההסכם שלי עם כתר היה, שבמשך שבע
שנים אני חייב לפרסם רק אצלם. אם אני
לא כותב, או אם אני כותב ספר רע, אני
לא חייב להחזיר להם את הכסף. מהרווח
על סיפרי אחזיר ככל שאוכל. החוזה הזה
איפשר לי לחיות שנה אחת בארצות־הברית,
ואני חייתי אותה על הכיף־כיפאק.
לא הלכתי לגור במרכז עירוני עם כל
הישראלים וכל החברים, אלא בחרנו לח יות
שעה וחצי מניו־יורק, בעיירה קטנה
ליד קונטיקוט, בבית קוטג׳ מעץ, ליד אגם,
עם אח בוערת בחדר־האורחים.
בשבוע שעבר מצלצל הטלפון בביתי,
אני מרים, ומישהו אומר לי: שלום, מד בר
הרדוף. אני שואל: מי זה הרדוף י
לגמרי שכחתי שזהו שמו של אחד הגי בורים
מארץ רחוקה. והקול אומר לי :
מה זה מי זה הרדוף, הרי נסענו ביחד
למצריים, כתבת עלי את הסיפור, אל
תפחד ממישפטי־דיבה. אמרתי לו שלא
כתבתי את הסיפור על מישהו מיוחד,
הוא כמובן לא האמין לי.
• דמותו שד העיתונאי הרדוף
מזכירה כמידת-מה את דמותו של
העיתונאי דודו הדוי, גם הוא נאה,
מצליח, עיתונאי של סקופים ועובד
כשביל אמצעי־תיקשורת אמריקאים,
כמו העיתונאי שבסי
פורך.
אני לא מכיר את דודו הלוי, אמנם
הייתי אתו שלושה ימים במצריים, אבל
החלפתי אתו שתיים־שלוש מילים. העי תונאי
שלי, הרדוף, מתנהג בשחצנות,
אני לא זוכר שדודו הלוי התנהג בשחצ נות.
גיבור אחד מסיפוריך,
הוא איש המימסד הפוליטי, המצ־
(המשך בעמוד )76
במדינה
(המשך מעמוד )54
חונה, התנפלו עליהם אלמונים,
זרקו את היהלומן החוצה, עירום
כביום היוולדו, וברחו במכוניתו
עם הנערה הערומה וכל חפציו.
הנערה לא נמצאה עד היום. גם אך השודדים נותרו אלמונים.
כתב־האישום הוגש נגד עמי יהו דה
( )30 מתל־אביב.
לדברי כתב־האישום היה יהו דה
הרוח החיה והמוח שמאחרי
התוכנית. הוא הכיר את היהלומן
יעקב חוי מזה זמן מה, וידע כי יש
לו בית־מלאכה לליטוש יהלומים
ליד הבורסה, וכי הוא עובד גם
בביתו, ולשם כך הוא מעביר יה לומים
מהבורסה לביתו ובחזרה.
יהודה נכנס למשא־ומתן עם היה לומן,
כדי לקנות ממנו יהלומים
בכחצי מיליון לירות. הוא הס ביר׳
שמכר את חלקו במיגרש ו הרוויח
סכום גדול, אותו הוא רו צה
להשקיע ביהלומים.
שניים רעדלי־פנים. הקונה
והמוכר ישבו ובחרו יהלומים,
אשר הוכנסו לחפיסה (בריפקר),
שנחתמה על־ידי יהודה, והיתד.
אמורה להימסר לו עם התשלום.
ביום בו תוכננה העיסקה, ה־30
4בדצמבר , 1980 יצא היהלומן מ־מיפעלו
וליד מכוניתו פגש בטמ־פיסטית
היפה. היא הזמינה אותו
לגני־התערוכה לשם בילוי, והוא
התפתה. בעודם מתפשטים במכו נית,
הופיעו שני אנשים רעולי־פנים,
פרצו למכונית, היכו את ה יהלומן
באקדח על ראשו, זרקוהו
מתוך המכונית וברחו למהמקום
כשהטרמפיסטית הערומה עמם.
למחרת בא יהודה לבית היהלו מן
והציע לעזור לו למצוא את
מכוניתו. ואמנם, אחרי חיפוש נמ צאה
המכונית. יהודה ביקש אלף
דולר תמורת מציאת המכונית,
והזהיר את היהלומן לבל יודיע
למישטרה כיצד מצא אותה.
כל הנתונים הללו הביאו את ה תביעה
הכללית להגיש כתב־אי-
שום נגד יהודה, על קשירת קשר
לביצוע שוד מזוין, על השוד עצמו
ועל ניצול מצוקת הזולת.
הבחירה:השלום או השטחים
ח״ אדם
רזשדרדת טובוז־ הל
ת 11לוזהבח
ל הו צי א
כאח זביודהמישפט
כרי זחשיג חומר
לתוכנית רדיו
ומצאה עצמה
תורמת לעצירה
עורכת התוכניות בקול ישראל,
רעיה גניאל, מוצאת הרבה רעיו נות
לתוכניות רדיו בבתי־המיש־פט.
לכן היא עורכת מפעם לפעם
ביקורים ומציצה לאולמות המיש־פט
השונים.
השבוע, בעת אחד מביקוריה,
נקלעה לאולם שבו נידונים המעצ רים
היומיים. עוד היא מקשיבה,
1והשופט התורן שיחרר בערובה
עקרת־בית מחולון, שנחשדה בכך
שתקפה את שכנתה בבקבוק.
השופט לא ראה צורך במעצרה
של הגברת׳ והחליט לשחררה ב ערבות
עצמית על המקום. אולם
האשה, לבושה חלוק־בית, נותרה
יושבת על ספסל הנאשמים גם
אחרי שיחרורה. היא ישבה ומיל-
מלה לעצמה ,״מה אעשה? אלך
, 1ברגל לחולון?״ איש לא נתן את
ן ליבו אליה. רק עורכת השידורים,
] שישבה לפניה, שמעה אותה ורח-
ן מיה נכמרו עליה. היא שאלה את
השוטר השומר על העצורים, אם
תוכל לתת לאשה כסף כדי שתו כל
לנסוע לביתה. השוטר לא ראה
כל סיבה לאסור את הדבר.
גניאל הוציאה שטר של עשרה
שקל מארנקה, הושיטה אותו ל עצירה
המשוחררת. האשד, הנדה מת
נטלה אותו ויצאה מהאולם
בלי לומר מילה.
העולם הזה 2285
3י7
מטעם 03111:1הוה
>י 11 >1ו *1
ונ עז ב ת
*צחי זברה, ססן קאפו׳ ,שמפו חיאל והשמפו החדש בריח תפוחים
ו ב שי תו ף מנב״לחברת ,.א. גי נ ד ״.
אברהם גינדי. אשר יעניק למלכה
הנחה ש ל 500.000.-ל״יי
ל ר כי ש ת די דהבחבר תו
ן הדרכת המועמדות: אולפן לאה פלטשר #עיצוב תי סרוקו ת: סלון ג׳ימי ומרסל חיפה ט איפור,, :נייט!
ועדת השיפוט מ תכנס ת ביום שני 22.6.81 בשעה 5אחה״צ במלון ״דיפלומט״ רח׳ הירקון 123 תל-אביב
!/ועמדות ה/1עו 1״!ו ת לה שת תף ב ת חרו ת !/הבק שות ד ה תק שר
ע מירי ! רוני 2308156־ 24 ;7(428 ,03־ ,03 די ל ק בו ע תור לר איון
המלבה
תדגמן דגמי ה קו
החד ש של
...תציג א ת בגדי־הי
םוה חו ף של
ל אביב /קייץ
1981
^5^90
איו
ת חליף
לוריא׳ ל
אפנת משים היפות
לפינה
...תזכה ב ת עוד ת 50א חוז
הנ חהלח תונ ה בא ולמי
א מ בר ה מ פו א רי ם ב חולון
תכשירי טיבול וצבעי שיער מס, ד בעולם
...תציג א ת הדג מי ם החד שי ם
מרנו שעוצבו
של נעלי
חי קי סי מן ־ טוב
על־ידי
תשלב א ת
יופיה הנשי
בתצוגת
חול צו ת הגב רים
של הווי
2000 חו״ל- הווי צות
2000 או פנ ת
הוו סו
<.תאופר במוצרי
לנה המים ס^וי
יופי אינו מי ק רי עם מוצרי
ה קו ס מ טי ק ה של
...תגיע לנ שפים בכל רחבי
הארץ ב או טו בו ס של ד ן
ת י ור, יונייטדסורס
מרבת המים
...ת טו סותתארחבכר תי ם על־ידי
חברתדיזנהויז לנ סי עו ת
ו תיי רו ת — בכירת ח ב רו ת ה תיי רו ת
בישראל המספקת שירותיה לעש רות
אלפי נופ שים ו מ טיי לי ם
...תענוד אתהכת רי ם ש הכינ
ה עבורה אנדין
חב רתה תכ שי טי ם הגדו ל
ה בי שראל שתציג בתחא
ת קו ל ק ציי ת
רויו ת
שלה.
החד שה
הקיץ
תכ שיטי ״ אנ דיו ״ בשק ״ ם,
במשביר לצרכן, בכל בו
שלום ו ב בו רסה לתכ שי טי
ם בר חוב ריינס 6ת״א
עיצוב הכתרים :״אנדין״
נ4.נ -4י( -4י(-י־*-נ-יג-ינ-י>-ינ4-נ -4 4י(•נ
1 0 ^0 0 0
•ינ־ינ־יג^־ינ־י>־י>
״נייטשו ביום,״
נ ע ליונ עו /ס ף ^י
ל* 3* 1331
ץזו 8£ 6£41ס ז 4א
קולדהא מי תי ת
של ״קוק טייל ש־פור־ טו״
פריס
^ נ 1ס ש ^1ין
העול
תכשירי טיפול וצבעי שיער
מיספר אחדבעולם
קולד ה
:יוסי״
...תטפל בשערה בתכ שירי
תציג א ת
המ שקה
שכבש א ת
העול ם
ניבה אופנת
הנשים היפות
,,גוטקס ״
טיפול בשיער: תכשירי ״לוריאל״ #אירגון:מירי ורפי זכרוני1
<>-ינ־ינ-י(־ינ־ינ-ד 4־ינ +־4ג ינ-יי-ינ-ינ-ינ-ינ•<נ 4 4 4 4נ-יני 4 4נ+־יג־י־-י־ •ינ -4 + 4י>•נ• -4ינ •־•נ• 4 4
רחינח מיעוהו אחריי
עקב שרת /איש ממאדים
דופק שעון בן־חיל
מעודי לא נזדמנתי לחדרו של ראש־הממשלה, אגל בדמיוני הוא
מצטייר לי בחדר שכל כתליו גדושים שעונים שונים ומשונים. יש
שם שעון של זמן ישראל, ושעון של זמן ארצות״הברית, ושעון של
זמן צרפת ואולי אפילו שעון של זמן ברית־המועצות, מי יודע !
ובוודאי יש שעון של זמן שאול, ועוד יש שם שעון של קואליציה
ושעון של אופוזיציה, שעון של מים ושעון של חשמל יש שם, ושעון
של יבוא ושעון של יצוא, ושעון של אינפלציה ושעון של עליה
ושעון של ירידה ושעון של ריבוי טבעי ושעון של אבטלה ושעון
של השקעות ושעון של תרומות ושעון של שחיתויות ושעון של
דעת־קהל ושעון של עיתונים ושל רדיו ושל טלוויזיה, ושעון של
פיגועים ושעון של סילוק טילים טוריים ושעון של התנחלויות
ושעון של פינוי סיני ושעון של נכט צבאי ושעון של בידוד מדיני
ושעון של לחץ־דם ושעון של גלי־מוח ושעון של אמת ושעון אטומי
ושעון של בחירות. ואני בטוח, ששכחתי עוד כמה וכמה שעונים
חשובים מאוד.
ובל השעונים האלה מתקתקים ומתקתקים ומתקתקים, אלה
בתיקתוק עצבני מהיר, אלה בתיקתוק עצבני איטי. וראש־הממשלה
מעביר עיניו משעון לשעון וממחוג למחוג ומנסה לחשוב איזה
תיקתוק בוקע מאיזה שעון, מפני שאפשר להתבלבל בנקל מרוב
שעונים ומרוב תיקתוקים. לא, אני לא מקנא בראש־ממשלה
מתוקתק שבזה, ואני אפילו נחרד במקצת באשר אני מהרהר מה
ראש״הממשלה עושה כאשר אחד השעונים מתקלקל, ואין הוא
בכלל יודע אם השעונים בולם מדוייקים ובולם מתקתקים, ובמיקרה
של קילקול — מיהם השענים שלו, אויויוי, מיהם השענים שלו !
בן, זוהי אחריות עצומה לשבת בחדר ראש־הממשלה, המשוען
והמתקתק. זה אפילו עלול לשגע בן־תמותה ולגרום לו לחשוב,
שהוא אסיר בחדר שהוטמנה בו פצצת״שעון• אבל לפעמים נדמה
לי, שאם ראש־הממשלה זקן, חרש ועיוור, זה פשוט נפלא, מפני
שאז הוא מנותק מבל תיקתוק חיצוני, מציאותי, ופועל אן ורק
לפי תיקתוק השעון הפנימי שלו, זה השעון שלא הזכרתי עד בה,
השעון שאם איני טועה, מתקתק בימים אלה ממש בפי שלא
תיקתק מעולם.
תיק־תק ! תיק״תק ! מה, אתם לא שומעים ן אתם לא רואים
את המחוגים הנעים כאחוזי־תזזית 1אתם לא רוצים להגיד לי,
שגם אתם חרשים ועיוורים !
ה חו ש ב 1למעלה
הסוד של הפצצת הכור הגרעיני העיראקי דלף מפי מנחם בגין
תון יממה, והטיעונים המוכנים־ומזומנים בזכות הפעולה נשפכו
כולם בבת אחת. אבל בהתפזר ענני הרושם הראשון יתחוורו וילכו
שיקולי־הנגד, שחלקם מסתווים עתה בגלל הפחד מן האספסוף
הפטריוטי. מבחינה זאת התעלה איש אחד — מרדכי גור _ על
כל שאר המתיימרים להנהיג את העם בעתיד — כלומר לאחר
מעשה ההפצצה, אשר לא יישכח בתקדימיותו, על כל משמעויותיו
המתבקשות אם גם הבלתי ידועות, בהתבטאו בגלוי נגד המעשה
הנמהר והאנטי־עתידי.
אין פלא, כי מבין מדעני ישראל הזדקר הפרוס׳ יובל נאמן
כמצדיק יחיד — לפי שעה — של המעשה בעיראק. איש זה השיל
מעליו זה מכבר את אדרת החשיבה המדעית, והסתבן יותר ויותר
בבלויי חסיקריקין. אופיינית ביותר לחשיבתו העכשווית של המדען-
לשעבר היתה קביעתו באחד מהצהרונים (ב ,)9.6.81-בתשובה
לשאלה האם הוא מאמין, שפעולות כגון הפצצת הכור בבגדאד
יכולות למנוע את פיתוח הנשק הגרעיני בארצות ערב :״כל שנה
שמרוויחים — אמר הנאמן הלא־אמין — זה פסק״זמן חיוני...
בינתיים יבול הפריץ למות או הסוס למות, כלשון ההלצה היהודית.״
מדען
אמיתי היה אומר, שישראל פשוט אינה יכולה להבריז
מילחמה על טכנולוגיה (אפילו הרמטב״ל שלה, רפאל איתן, איתן
בדעתו כי הדבר אפשרי לנצח-נצחים) .מדען אמיתי היה אומר,
ששיטת הפריץ־או־הכלב (אדון יובל נאמן, עד כדי כן נשתבשה
עלין דעתן המדעית, שהחלפת כלב בסוס ז) לא הוכיחה את
עצמה בבל שעת״מיבחן חמורה בתולדות ישראל, ודוגמות אינן
חסרות. אבל המסר ברור: לחיות מהיום למחר, עוד שנה, עוד
שנתיים — זו הערובה לעתיד שבגין ושות׳ מורישים לדורות הבאים,
תחת להבטיח את חייהם בדרכי הסבם ושלום, ערבות בינלאומית
ופירוז גרעיני של בל ארצות המזרח״התיבון, לרבות המדינה הראשונה
שהקימה כור גרעיני באיזור ופתחה בכל התהלין המחריד.
אגב, הרמטב״ל אמר בתשובה לשאלת תלמיד — והעם ראה
ושמע בטלוויזיה — בי התוכנית הגרעינית של עיראק עוקרה
״לחמש־עשר שנים״ .קצת הבדל, בין חמש לעשר (ממש כפליים,
הייתי אומר) .גם זו עדות צדדית, אן ניצחת, לעומק חשיבה.
אבל ״מומחים״ אחרים דיברו על שנתייס״שלוש, וזה לא
מספיק לגבי קיום מדינה הרפתקנית בימינו ז
ה שו טרהמ עו פ ף
הבעיה הנוראה של 30 של בעלי זבות הבחירה בישראל:
״בעד מי לבחור, בעד בגין או פרס מחווירה מול הבעיה העומדת
לפני הנשיא רגן, שהיא אותה בעיה עצמה: בגין או פרס !
עד ״מיבצע תמוז״ לא חשבו האדונים בוושינגטון, שנצחון
בגין בבחירות יהיה אסון גדול. אדרבה, האדונים יודעים יפה יפה,
כי כל ויתור שיסחטו מבגין בתהלין השלום לא יעורר את פרס
להוציא את העם לרחובות כשם שהם יודעים יפה יפה, שאם פרס
יהיה בשילטון, ואם הוא יידרש לוויתור כלשהו, בגין יוציא אף
יוציא את צאן מרעיתו לרחובות, ומכיוון שהאדונים בוושינגטון
פשוט מרחמים עלינו, ואינם ששים לראות מילחמת-אזרחים
משתוללת בחוצותינו, הם בהחלט אינם רואים צורן מיוחד לתמון
במערן, אף שמדיניותו שפויה ומתונה הרבה יותר.
אבל יתכן מאוד, שמשהו נשתנה בחישוב הזה. לא שבגין הוכיח
לאמריקאים ב״מיבצע תמוז״ ,בי הוא מסוגל בהחלט לבצע דברים
שנהיר לו מראש כי הם יקוממו את ארצות־הברית, אלא שפתאום
הם מרגישים, בי הם לא מרחמים יותר עלינו. אבל אם איננו
ראויים יותר לרחמים, מה איכפת אם תתחולל בינינו מילחמת־אזרחים
ן ואם כן, נופלת ההצדקה המוסרית לתמון בבגין. בעצם,
למה לא לנסות את פרס, שאחרי הכל נראה שפוי יותר!
״אז להשעות מייד את מסירת המטוסים, ונראה אין היהודים
שלנו יגיבו, ואם הם לא יקומו כאיש אחד להצדיק את בגין,
השוטר המעופף של המזרח־התיבון, יהיה אפשר לנקוט עוד צעד
אנטי־בגיני ולסגור עוד איזה ברז• ועוד ברז, עוד ברז׳ עד שהעם
היושב בציון יבין את הרמז, אולי עדיין לפני הבחירות!״
שי א ה חו צפה
מה שעשה בגין לסאדאת בפסטיוול אופירה מזכיר לי את
הבדיחה האנאלית הידועה על שיא החוצפה: לחרבן מול דלת,
לצלצל בפעמון — ולבקש נייר.
להזמין את סאדאת לאופירה בדי לבלות עימו תשעים דקות
חסרות משמעות, אן ורק לצורן מסע בחירות, ולשלח אותו חזרה
לארצו בכבוד גדול על מנת לצלצל לו אחר״כך בפעמון הפצצת הכור
הגרעיני בעיראק ולבקש נייר־הסכמה — הרי זה באמת מעשה נאה
ביותר שצרין לשמש אות ומופת בקורס הבינלאומי ליחסי שכנים.
סאדאת, אכלת אותה ! מה יש, הוא היה מוכרח לבוא ולהתייצב
באופירה ! הרי הוא יבול להגיד לבגין: שמע, אני נורא עסוק
עכשיו, וגם אתה בטח עסוק שם בבחירות• בוא ניפגש ביולי, אתה
לא חושב שזה יהיה יותר נחמד! אבל היה לו חשבון אחר, בנראה.
יכול להיות שהוא החליט לנשון בשרו בשיניו ולעשות הכל, הבל —
עד קבלת המטר האחרון של סיני בלי יריה נוספת אחת.
בבל אופן, אחרי תימרון אופירה—בגדאד הגאוני יגיע, בלי
ספק, תור צילצול הפעמון בפתח ביתו של בגין.
מי שם ! זה אני, סאדאת ! אולי יש לן קצת נייר, מיי דיר
מנאחים ז
לא לפני פינוי סיני.
הל ה טו טון 1ה מו ק׳ 1ן
העולם נחלק לשני סוגי בני״אדם — להטוטנים ומוקיונים.
הלהטוטן הוא איש הביצוע. הוא כל הזמן נמצא בתנועה׳ בל הזמן
בעשייה. הוא מבצע דברים ועושה רושם שרק הוא מסוגל לכן.
לפעמים הוא מפליא לעשות וזוכה בתשואות• לפעמים הוא נבשל
ומקבל עגבניות. אבל ברור בשמש בצהריים, כי הוא ובני מינו
הלהטוטנים הם המזיזים את הדברים בעולמנו. בלעדיהם לא
יתרחש דבר וחצי דבר.
וישנם המוקיונים. הם לא עושים מאומה. הם רק מסתכלים,
חושבים — וצוחקים. הם לבל היותר מחקים. הם חסרי אחריות.
הם ביקורתיים. הם לועגים לעשיר ולרש• הם היפוכם של הלהטוט-
נים. הלהטוטנים מלאי ביטחון עצמי. אחרת לא היו מעזים לבצע
את ביצועיהם המשוכללים. המוקיונים בולם חסרי ביטחון. ביקור-
תיותם משתקת את יכולת העשייה שלהם. הם מייד חושבים ״מה
יהיה אם אני אעשה צעד זה, ואז הוא יעשה צעד שכנגד, ואז
אני אהיה מוכרח לעשות את הצעד ההוא, ואז ההוא יעשה את
הצעד המסויים — וכן הלאה וכן הלאה, ומה יהיה הסוף!״ לכן
הם לא עושים בלום, שעה שהלהטוטנים יודעים היטב, שלא צרין
לתכנן שום דבר, מפני שהאמת היא שמה שיהיה יהיה, אז מה
יש אם לא יהיה בדיוק במו שרוצים שיהיה ! מישהו ייפגע ! שייפגע.
בסן הבל צרפתי אחד, למשל.
יש איפוא חלוקה ברורה בין הלהטוטנים ובין המוקיונים. אבל
יש גם קשר מייוחד במינו ביניהם. אלה זקוקים לאלה, אם כי
בעת ובעונה אחת אלה בזים לאלה ומתעבים אלה את אלה. אלה
הם הראי של אלה...
מה יותר קשה להיות — להטוטן או מוקיון ! התשובה תלויה
במה שאתה. הלהטוטן המאחז את עיני הבריות ושובה את ליבם
תון שהוא משכיח מחם את צרותיהם האמיתיות, בטוח בי משימתו
קשה מנשוא. המוקיון המעז לחשוף את תרמיות הלהטוטן,
בטוח שהוא מעניק לבריות את השרות החשוב מכל. הלהטוטן
מאשים את המוקיון בפגיעה במורל. המוקיון מאשים את חלהטוטן
באחיזת״עיניים. הלהטוטן טוען שהכל אחיזת-עיניים. המוקיון
אומר שאפילו בן, צרין לדעת זאת.
מה אגיד לכם, בתור מוקיון מקצועי יש לי התשה, בי מעולם
לא היה המתח בין המוקיונים והלהטוטנים בקירקס הישראלי
גבוה בל בן.
(המשך מעמוד )72
ליח שסרח. האם קראת לו
ח׳ כדי לעורר אסוציאציות
וניחושים?
אין אחד כזה כמו ח׳ .ח׳ הוא
שילוב של כולם — של ידלין
בצדדיו הטובים והרעים, של רבין
וצור, של פלמחניקים אחרים, ש באיזשהו
מקום ליכלכו, של לוחמי
תש״ח שהכזיבו. קוראים לגיבור ח/
כי כשאת אומרת חית זה נשמע
גם כמו חטא.
• הספד מורכם מסיפורים,
מדוע אתה קורא לו
רומן?
מפני שלרומן צריך גיבור, והגי בור
שלי, באלף מדכאות ואחד,
הוא ישראל, העם. שאשם ולא
אשם שלא התבגר בשביל להקים
מידגם נכון, שעבר משבר של אי־אמון
של פער עדתי והתרחקות
ממסורת, של ניכור ושינאה ואכ זבה
נוראית מדור המייסדים. הד מויות
שלי נולדות תוך כדי כתיבה.
והכתיבה היא המסננת של האמת.
חשוב לי שלא ייקרה לקוראים שלי
מה שקורה לי כשאני קורא סופ רים
אחרים, וחושב שמישהו זייף
כאן. אני לא רוצה לייזף.
• אתה כותב על כני הארץ
הזו, מאיפה אתה מכיר
אותם כל-כך טוס? מניין לך
הכיטויים והמונחים כספניו־לית
של אליקו סן שושן, ביטויי
ומונחי דיזנגוף של זמר
הרוקנ׳רול הדר, או נהג־המונית,
או של עסרייני כלא
רמלה?
אני לא יושב על הר גבוה ומנו תק.
אני עובד בתחנה צבאית, מס תובבים
אצלנו בדרנים, אמנים, כל
מיני אנשים. אני מכיר את האופי
שלהם, אני קורא הרבה, החל מ־סיפרות
יפה ומורכבת וכלה ברכי לות.
אני פוגש אנשים פעם בשבוע
בכסיוז, אני לא מנותק. הרי אני
לא מתפרנס מכתיבת ספרים, הת־פרנסות
כזו מנתקת אותך לפעמים
מאנשים. הילדים מביאים הביתה
חברים, אני נמצא בתוך עמי.
• האם יש לך מישמעת־עכודה?
כשהיינו
באמריקה הספקתי המון,
היו ימים שכתבתי שש־שבע־שמונה
שעות, והיו ימים שעשינו טיו לים.
טיות?
מהן
דיעותיך הפולי
לפי
התקשיר של עובדי המדי נה
אסור לי להביע דיעות פולי טיות,
אבל כל מי שקורא את ספרי
ומקשיב לתוכניתי ברדיו יודע
למקם אותי.
• מהו חלוס חייך?
לעבוד כמה שנים ולצאת ולח יות
חיים של מישהו אחר, במקום
אחר.
• האם אתה כותס לעב־שיו,
או שאתה כותס כש
כיל הדורות הבאים?
הדורות הבאים יישפטו. אולי ה דורות
הבאים יגידו שכתבתי גרוע,
אולי אעלם, אמחק ואשכח. אבל ה אמת
היא שאני די נהנה מכתיבה,
אני מרגיש צורך לכתוב, ויש משום
נוחם באפשרות, שבעוד מאות ב שנים
ירים מישהו ספר מאובק שלי
מאיזו ספרייה נידחת ויילמד על
הארץ הזאת בשנים שאותן אנו
חיים.
אני רואה בכתיבה שלי את עדות
היחיד. זו תכונה אנושית להשאיר
איזשהו זכר׳ לא להיות אחד ממיל יון.
הרי כולנו חיים עד למוות בין
זעקת־הלידה לאנקת־המוות. זו ה עדות
שלי, כך ראיתי דברים, כך
דיברו אלי, כך שפטתי מהזווית
הצרה שלי. אבל ברור כשמש שאני
לא כותב לדורות הבאים, אלא
כעת ועכשיו.
• מה עשתה לך העוס
דה שזכית כפרס ירושלים ך
אפילו לא ידעתי שהגישו את
שמי, ההוצאה הגישה, ואפילו לא
טרחו להגיד לי. לי זה לא עושה
שום־דבר, לא כבוד וזה. אבל ל הורים
שלי זה עשה על הכיפאק,
ולהורים של אשתי זה עשה שמח
וטוב.
העו ל ם הזה 2285
כל וזעיר טוזייכת טרופי
זה לא כתוב ב הורוס קופים
זה לא ענין לפסיכולוגים
אך כל העיר מחייכת טרופי.
מיץ וגזוז בעשרה טעמים
משאיר אחריו עיר מלאה חיוכים.
כך, עם טרופי ביד מחייך כל אחד
כל העיר מחייכת טרופי.
חשלזבוז תבור,
השיער אוהב, האקלים מחייב
שמפו
הושיטי יד וגעי בשיערך. האם את
לכן את זקוקה לשמפו מ שובח-
לגמרי מרוצה? אין ספק שבתנאי האקלים
שמפו פינוק. פיתחנו אותו במעבדות ויטקו
של הארץ קשה לשמור על שיער גמיש ורך. במיוחד כדי להגן על שיערך בתנאי אקלים
אלה. פינוק משלב מרכיבים מיוחדים
האקלים הישראלי מאיץ את הרס
לבחירתך שמפו פינוק לשיער רגיל,
השיער. השמש הישירה, הלחות הגבוהה . ,ו\1£8-ו 0ודוסו\ו 0כ< טבעי המעניקים לשיערך יבש או שמן, ושמפו פינוק +מ לטיפול
ברק, רכות, קלות סידור וריח רענן שילוו
הרוחות, המליחות והאבק פוגעים במידת
בקשקשים.
הלחות הטבעית של השיער וגורמים לו מק. אותך לאורך זמן.
את מה שהאקלים לוקח
משיערך, שמפו פינוק מחזיר—ויותר.
השיער זקוק לטיפה של
שרושיה במאים
גדורים זיע זעו את
שאננותם שר
מבקו הקולנוע
בנסטינר הסוסים
בסאן בהו המאורסות הטרגיים במולדתם
ד? אן . 15*8 1 .הפרס הגדול של הפסטי־
׳ ן בל, דקל ולזהב, מוענק לבמאי ה פולני
אנדז׳י ואידה על סירסו איש הברזל.
המבקרים האירופים מצדיעים לאומץ הלב
של ואידה. מי היה מאמין, חושבים לתומם
האינטלקטואלים השאננים של מערב-אי-
רופה, שטופי-השמש החופשית של הריוד
יירה הצרפתית, שיבוא יום ובמאי פולני
יבוא ויאמר את מה שאמר ואידה בסרטו
זה. מי היה מאמין, שסרט המגולל את
פרשת המאבק הפועלי בגדאנסק ואת הק מת
האירגון סולידריות, באמצעות חומר
תיעודי המשולב בעלילה דימיונית, יוצג
קבל עם ועדה בפסטיבל סרטים, מחוץ ל־
קמטים מגוחכיס בפרצופו של סטאלין. סנואלין, המתקלף מעל
לוח־המודעות, היא אחת התמונות המרשימות והציניות בסירטו
של הבמאי ידי סקולימובסקי ,״ידיים למעלה״ ,הבא לסמל את
גבולות פולין. מי היה מאמין שהצנזורה
הפולנית תאפשר לבמאי לומר בפה מלא,
שהממשלה הפולנית שיקרה לעם, שהמיש־טרה
היכתה באכזריות נשים וילדים, וש־מנהיגי
פועלים נורו למוות לאור היום.
אכן, משהו השתנה בפולין.
האמנם? האם התחולל שינוי מהותי
בפולין? או שמא המישפט ״אל תדאג,
הכל השתנה״ ,הנאמר בטלפון לכתב ה רדיו
המסקר באיש הברזל את המהומות
בגדאנסק, אינו אלא דוגמה מוחשית לצבי עות
ההנהגה הפולנית. צביעות מתוחכמת
להפליא, שכן, כך טענו באוזני כמה פול נים,
לא באופן רשמי, אפשר לשלוח את
ואידה לפסטיבל, להראות לעולם עד כמה
נאורה ההנהגה החדשה בפולין, כאילו נפתחת
הצנזורה לרוח חדשה וכאילו באמת
פולין של היום אינה פולין שלפני סולי דריות.
בה בשעה שהאמת המרה היא אחרת
לחלוטין, חזרו וטענו אותם פולנים: האמת
האכזבה תג דורה
התמוטטות האמונה ברוסיה המנהיגה ובערכיה. הסרט נעשה על־ידי
סקולימובסקי לפני 14 שנים, ורק עתה הותר להקרנה. ישנס
אומרים, שזאת משוס שהוא מדבר בלשון ישירה בעבר
בלבד, ואחרים טוענים כי החלקים המסוכנים באמת של
הקולנוע הפולני. במיניסטריון סגורים נותרו הסרט
ההיסטריה הגדולה
סס ניל ואיזאבל אדג׳אני כבעל ואשתו,
באחד ממעמדי ההיסטריה הארוכים שלהם
במעלה חדר־מדרגות גבוה ועקלתון, בסירטו של אנדדי דולבסקי ,״טירוף״ .הסרט, שהוא
אחר הסרטים הקשים והחולניים שנראו אי־פעס על הבד, נראה כ״מגרש השדים ברצינות״.
הבמאי ידי סקולימובסקי
1 1 1 1ן 1| 1ל|* 1 ^ 1ך 1 0 1ן ,
בשעת הסרטת הפרולוג
למעלה״ ,בבירות, בקיץ האחרון. סקולימובסקי שהתחיל דרכו כשחקן,
לשחק בסירטו של פולקר שלנדורף ,״זהות מזוייפת״ .באותה הזדמנות
ההרוסה והמופצצת, והוסיף את הצילומים כהקדמה לסירטו הישן על
גוחן אל המצלמה
לסירטו ״ידיים
בא לביירות כדי
צילם את בירות
החברה הפולנית.
היא ששום-דבר לא השתנה, והעתיד עלול
להוכיח זאת. האסון האמיתי הוא מעבר
לפינה.
״שום דבר לא השתנה,״ אמר לי בפס קנות
ובמרירות אנדדי דולבסקי .״רק דבר
אחד, רק המילים השתנו.״
בדיוק לפני שנתיים ישבנו כאן, ב ריביירה,
ממש על אותה המירפסת. גם אז
שטפה השמש את הטיילת, ואנשים נראו
זוהרים ומאושרים. רק אנדז׳י דולבסקי
ידע לספר על השיא המפוקפק שהצליח
להשיג במיספר יצירותיו האסורות על־ידי
הצנזורה של מולדתו.
לפני שנתיים סיים את הפקת הסרט
היקר ביותר שנעשה אי-פעם על־ידי תע שיית
הקולנוע הפולנית, סרט שעשה לפי
יצירה סיפרותית של סבו, סופר ידוע
בסיגנון המדע הבידיוני. היה זה סרט
שסיפר על קבוצת אנשים המגיעה ב ע תידי.״
לכוכב־לכת חדש, והמקימה שם חברה
1תא סליו סערת י יי^
(המשך מעמוד )79
חדשה, המושתתת על דת חדשה.
ז׳ולבסקי עבר שיבעה מדורי גיהינום,
כשעשה אז את הסרט. ארבעה שרי־קולנוע
התחלפו במשך ההסרטה. הראשון נתן
אור ירוק לעשות את הסרט, השני אמר
להפסיק. השלישי אמר שכדאי להמשיך,
והרביעי החליט שהסרט חופשי מדי כדי
להראותו לקהל הפולני, הוא עוד עשוי
להעלות מחשבות חדשות במוחו — וסגר
את הסרט במישרדו.
ז׳יל ז׳אקוב, מנהל הפסטיבל, שמע על
הסרט, ובא לוורשה כדי לנסות ולהביא
את הסרט הלא גמור, חסר עשד דקות,
לפסטיבל. אבל הדבר לא ניתן: הגלגלים
הוחרמו על־ידי הצנזורה .״מה יהיה אם
בכל זאת הסרט יקבל פרס בקאך חשב
שר־הקולנוע הפולני ,״הרי אז ייצחק עלינו
העולם כולו?!״
ז׳ולבסקי דיבר אז במרירות ובזהירות.
הוא לא רצה להאשים יתר על המידה, שכן
אשתו ושני ילדיו היו עדיין בפולין, ומהר
מות רבות מדי היו מסכנות את שלומם.
היום — הסרט עדיין נמצא במרתפי־הצר
זורה, אבל האשה ושני הילדים כבר ב צרפת.
אחרי הפצרות ארוכות זכו, לפני
חמישה חודשים, לקבל אשרת־יציאה.
עתה אין כל סיכוי שז׳ולבסקי יחזור
הבמאי אנדז׳י דולבסקי בעת
איזאבל אדג׳ני כאשה צעירה
נוראה, הגוררת אותה מרצח אחד למישנהו, עד לאבדון מוחלט.
בכישרונה המוחלט של אדג׳ני, אם כי נאלץ לשבור אותה לחלוטין,
בתמונה מתוך סירטו של הבמאי אנדדי
ואידה ,״איש הברזל״ ,נראה השחקן
ידי ראדזולוביץ׳ בדמות טומצ׳יק, בנו של מנהיג הפועלים מן
איש השיש
עבודתו המפרכת עם
המשועבדת למיפלצת
הבמאי טען שהאמין
כדי להגיע ליכולתה.
הסרט הקודם של ואידה, שהיה ״איש השיש״ .טומצ׳יק הפך
מנהיג הפועלים בגדאנסק, והכתבת שבאה להסריט את חיי אביו,
כריסטינה יאנדח (לידו) ,הפכה לפעילה במחתרת ולרעייתו.
אחרי אשתו (איזאבל אדג׳אני) הנעלמת
מן הבית בצורה מוזרה. הוא מגלה את
המאהב, אבל לא זה השולט באשתו. היא
בוגדת בבעלה ובמאהב גם יחד עם מים־
לצת מוזרה, בעלת ראש לא מוגדר וזרועות
מתפתלות, וגוררת את כל היצורים מסביב
לאמבטיות של רציחות נוראות.
חברו הפולני, ידי סקולימובסקי, אינו
אופטימי יותר ממנו. את הפסימיות הנ ד
ראה שלו אפשר היה לראות בשילוב שעשה
לסירטו הישן, ידיים למעלה, עם פרולוג
שצילם בביירות לפני חודשים אחדים.
יודעי־דבר מפולין טענו, שלמעשה לא
שיחררה הצנזורה הפולנית את כל הסרט
שלל, כפי שמנסים להעמיד פנים.
מישהו שראה את הסרט בעבר טען, כי
רק שעה אחת נותרה ממה שהיה בשנת
, 1967 כשעשה את הסרט, שעתיים שלמות.
מבקר פולני מסויים, שנכח במסיבת־העי-
תונאים שערך סקולימובסקי, הצהיר כי
ראה את הסרט בשעתו, וכי מאומה לא
נגרע ממנו. רק מי שידע כי אותו מבקר-
קולנוע משמש מזה שנים גם כקומיסר
מטעם, עשוי להבין מדוע לא הכחיש
סקולימובסקי עובדה זאת.
חיום חי סקולימובסקי בלונדון, עוסק
במישחק ובציור, אהבתו הגדולה לבד מ־מישחק.
אבל השאיפה והגעגועים לחזור
ולעבוד בפולין, מולדתו, לא חלפה מליבו.
כמוהו כחבריו, הבמאים האחרים, הקשו רים
בטבורם לארצם, והמודים בפה מלא
כי לעבוד בניכר זהו סבל נורא בשבילם,
וכי לעולם־לעולם יעדיפו לחזור ולעבוד
בבית, אם רק יתירו להם זאת.
ובכל־זאת, כיצד התירו סרט כמו ידיים
למעלה, המספר על פגישת־מחזור של חב רים
לספסל הלימודים שבהיותם הלומי־יין
עורכים חשבון־נפש מטורף לעצמם. הם
מגיעים למסקנה כי כל השגיהם והשגי ה חברה
בפולין הגיעו לאפס, וכי החברה
הפולנית צועדת במקום, כי כל ערכיה
התנפצו, וכי אין לה כל עתיד — אין
זאת כי אם משהו השתנה בכל זאת? !
״לא, דבר לא השתנה,״ טענו יודעי-
דבר, שוב, באופן לא רשמי .״החלק המסוכן
של סקולימובקי נשאר בבית, על הריצפה.
וכל זמן שמדברים בפגישת־חברים, שנער כה
לפני 14 שנה, הרי מדברים על המצב
שהיה פעם ולא על היום, חם וחלילה.
אחד העיתונאים שבמקום ניסה להקשות
על סקולימובסקי :״האם הפסימיות של
סירטך מתייחסת לפולין בלבד, או לעולם
כולו?״ תשובת הבמאי היתד אני פסימוי
ביחס לעולם כולו.״ וכי מה יכול היה
לענות, כשהקומיסר יושב באולם, ולמחרת
יופיעו כותרות העיתונים בעולם כולו,
והוא בכל־זאת רוצה להשאיר לו דלת
פתוחה בפולין.
״מתפלאים על חברי סקולימובסקי שהוא
פסימי?״ אומר דולבסקי באנחה ,״האמת
היא שהוא ואני וכל חברינו האחרים החיים
לפולין: השיא שלו באיסורים גדל, שכן
לא רק שני סרטים אסורים לפירסום, כי
אם גם שלושה ספרים שכתב בינתיים:
האחד — שתי נובלות על קולנוע והיס טוריה,
השני — על יעקב פרנק, משיח-
השקר שקם ביהדות פולין במאה ה־, 18
והלהיב את דמיונו של ז׳ולבסקי מעל
ומעבר לכל נושא אחר שהכיר, והשלישי
— ספר שנמצא כבר כשנה בתהליך תרגום
לצרפתית, ויצא לאור בקרוב בצרפת. ספר
זה משלב מאורעות היסטוריים עם תורת־הקבלה
.״אמנם הצנזורה הפולנית הסכימה
לפרסם קטע מסיפרי בעיתון פולני, אבל
את כל הספר? חס וחלילה ! ״
״מגרש השדים
ברצינות״
0ך 11ך׳11
כריסטינה השחקנית
* 1 ^ 1 1 ^ 11 יאנדה, שהיתה כתבת־טלוויזיה
שפוטרה מעבודתה בגלל הסרט.
פני שנתיים התחיל ז׳ולבסקי לתב-
1״ נן את סרטו הבא, טרוף, ורק עתה
הוא מציג אותו בפסטיבל. אז תיכנן לעשו תו
בארצות־הברית וגילה כי האיש שהב טיח
להפיק אותו חיה רמאי מושבע וחסר
כל פרוטה. האמריקאים האחרים שעימם
ניהל מגעים שיכנעו אותו סופית כי צפוייה
לו סכנה של איבוד לדעת, וכי בהפקה
אמריקאית יקחו ממנו את סרטו, יערכו
אותו כעולה על רוחם, ולא יתנו לו את
החופש הדרוש לו כאוויר לנשימה, בעיק-
בות ההיסטוריה הפולנית שלו.
מה פלא איפוא שסירטו של ז׳ולבסקי
מעיד על נפש חולה ונשמה מתענה. שכן
הסיפור המוזר העומד במרכזו של טירוף
אינו אלא עד קולנועי למתרחש בנפשם
של יוצרים אינטלקטואלים בפולין .״האינ טלקטואל
הפולני, לשם מה?״ אומר ז׳ול-
בסקי בציניות, ומביא את כל גיבורי סירקו
הבמאי אנדדי ואידה מסריט את ״איש הברזל״ ,המשך
>1 1א י { איך ) ה
י *יייי
סירטו הקודם ,״איש השיש״ ,בעוד שב״איש השיש״ מנסה
כתבת־טלוויזיה לעשות סרט על חייו של מנהיג פועלים, נשלח כתב רדיו לעשות
כתבה על בנו של זה, מנהיג פועליים במיספנות גדאנס ב״איש הברזל״.
לאבדון מוחלט, בתוך תהליך מייגע של
התקפי־היסטרייה, שכמותם לא נראו מ עולם
על הבד.
מישהו אמר בצחוק, שסירטו של ז׳ול־בסקי
הוא ״מגרש השדים ברצינות״ ,אבל
הדבר אינו רחוק מן האמת. העלילה פשו טה׳
לכאורה: בעל (סם ניל) מבקש לעקוב
היום במערב, כולנו חבורה של מטורפים
שיצאו מדעתם. אף אחד מאיתנו לא משלה
את עצמו ביחס לעתידו בפולין. ואם מישהו
אומר שמשהו השתנה שם, אני יכול לומר
שרק דבר אחד השתנה וזה הרעב. היום
יש רעב בפולין!״
עדנה פיינרו ן
רק אצל
אברה גינדי
אץ צורך במיליוני
־ 1 0 . 0 0 0שקד
והדירה שלך.
היתרה בתשלומים עד 10 שני
אץ צורך בגיוס מיליונים כדי לרכוש דירת א
לך או לילדיך. אברהם גינד׳ בנה תכנית
למכירת סל דירות בלבד לפיה תוכל
סוף־סוף להסיר ממך את הדאגה
לרכישת דירה.
כל הסקרים מוכיחים כי דירה היא
ההשקעה הטובה ביותר. לכן הכנס
עוד היום לאחד ממשרדי המכירות של
אברהם גינדי ורכוש אחת מתוך
סל הדירות שיימכרו בתנאי המבצע.
*בר א שון לציון 10.000.-
בפתח־ ת קו ה 60.000-
בתל -א בי ב 200.000-
שקל שקל
שקל
אסוהס נוו ד
תל-אביב
ככר המדינה ה׳ באייר סו
רמת השרוך
סוקולוב 84
פתח-תלזוה
חיים עוזר 28
ראשון-לציוך
הרצל 62
ץ וברהם גינדי בונה די רו ת שץ ונשים*ץ ווהבים
ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל א לגברים! ל
רג ע
פשנטים
חו ש בי ם
למה הנשית תגלחות את
בית־השחי?
תשובה לדן בן־אמוץ
מה עושים
עם כפפות גומ>
רטובות מבפנים?
וכעת, ציטוט שלו:
״יש לי איזו חצי השערה ביחס לשורשי הנוהג הברבארי הזה. אני יחושב שמקור
השחי החלק — כמו מקורן של מוסכמות אחרות בתחום האסתטיקה — הוא בערש
האמנות הפלאסטית של המערב: הפיסול היווני והרומי. שיער הוא אחד הדברים הקשים
ביותר לפיסול באבן ובשיש, ועיצוב פלומת השיער העדין של בית־השחי זו משימה
כמעט בלתי-אפשרית. ציירי הרנסאנס, שראו בוונוס ובאפרודיטי, ששחיין חלק, את
טוב. אני משערת, שהבן־אדם האחראי
לעבודות המים בתוך המישפחיה שמע על
קיומן של הכפפות. כמו־כן אני מקווה, ש הוא
קונה אותן במידות הכי גדולות ש עדיין
נוח לו להשתמש, בכדי שכל סיפור
כניסה ויציאה מתוך־תוכן לא יהיה סיפור
קשה ומסובך. מה שאני עוד מקווה, זה
שלבן־אדם הזה יש שכל לא להתקמצן, ו להשקיע
רק על כפפות שיש להן ציפוי
פנימי של מוך. אם לא, כל הזעה הכי
קטנטונת תהיה סיוט מגעיל, כמו אלף רכי כות.
מה עוד? כן. ועוד אני מקווה, שלפני
כל שימוש בהם הוא מקפל בהם כאלה
״חפתים״ ,בכדי שכל הנזילות שיועדו
מטבע הבריאה לנסוע למרפק, יטפטפו, ב מחילה,
אל תוך החפת. זהו.
מהחדשב 7ן לו ע\ מרל
ליקר עולמ
אני לא יודעת אם בקלושמרל זה חדש-
חדש, אצלי, בתגליות, זה כן.
מדובר בליקר עם טעם משגע, שקוראים
אפשר להשתמש בהן בשיא הזהירות,
אבל פתאום, תנועה קטנה אחת עם עודף
מרץ וחוסר מזדשבה, וזרם מי־חיים נתקע
בפנוסו, ישר, עד קצות האצבעות. אז
מורידים את הכפפה, ומנערים מתוכה את
״אייריש קרים״
חלוס של דיקר
לו אייריש קרים. הייתי שמה את זה ב מחלקת
הפינה קולרה, רק הרבה־הרבה־הרבה
יותר טעים. זה משהו! *עורו מ הסרטים
מפעיל־ ראש כן־ אמוץ
הן הורגות לו את כל ״הבקרוב״ ?
סימילי היופי הנשי, ציירו כך גם את הנשים היפות שלהם, ומהרנסאנס דרך התחריטים,
הצילומים והקולנוע הגיע אלינו השחי החלק כמוסכמה אסתטית, שמתרצים אותה היום
בנימוקי היגיינה. יש לכם השערה יותר טובה? אז מה אתם שותקים?״
— מתייבשת הפוכה, נותנת צ׳אנט לכל
הביפנים המצחין להתאוורר, עם כל הגדיל
נפש ,׳שבא לזרוק הכל. טוב. אז יש פטנט
שמקצר.
מי שותק מי. מי שותק.
בכל מיני הזדמנויות, בכל מיני דפים שלו, אני קולטת את המסר, ששיער בית-
השחי על ניחוחותיה זה ה״בקרוב״ של למטה, ואשה הורגת לעצמה את כל הסקס עם
הגילוח. טוב.
לפי דעתי זה בכלל לא כך. בגלחד, את בית־הישחי, אישה לא הורגת לעצמה את
הסקס. היא מבצעת בזאת אקט מאוד־מאוד מיני, גם אם היא מתרצת זאת, מבלי דעת,
בנימוקי ״היגיינה״ .ותיכף אסביר. אם הנוהג הזה של גילוח בית־הישחי באמת היה
מושתת על דגם הפסלים הקלאסיים, מן ההיגיון היה, שהנשים אשר מחקות (בסוסו של
תהליך־ההשראה) את בית־השחי החלק של הפסלים, תחקנה גם את הערווה החלקה שלהם,
במיקרים הנדירים שהיא כבר מופיעה, ולא מוסתרת בקפלי בד מפוסלים. ובכן, במציאות
זה לא כך.
רוב הנשים אשר מגלחות את בית־השחי אינן נוהגות לגלח את שיער הבושת.
(איזו מילה! למד. בו שתז) העובדה היא, שמגלחים רק את החלקים החשופים לעין כל,
שזה בדרך־כלל בית השחי והרגליים. שיסו לב. מגלחים רק חלקים החשופים לעין. וזה
לדעתי מיגהג והרגל מיני לחלוטין. מן הקצנה מלאכותית של סממני הנשיות. הזכר
מאופיין בשעירות י ת רו אז הנקבה זה להיפך מוחלט. חלקה־חלקה־חלקה. ודווקא
בחלקים הגלויים — שאלה החלקים המושכים את העין, ומאותתים את המיניות. כזה
שידור האומר: זכר־זכר תראה! יש כאן אחת מאוד־מאוד נקבה!
את שיער הערווה, חוץ מבכמה קהיליות בודדות ופרפקציוניסטיות, לא נוהגים
לגלח, בגלל מה שאני קוראת ״חוק שימור האנרגיה״ .כאשר הזכר כבר מגיע לראות
את זה ״שם״ ,אז הוא שם. הגעשעפט כבר געמעכט. עבודת המשיכה המפרכת נעשתה
כבר, ואין שום חשיבות לשיערות, בתור סימון ש״יפתה״ בנשיותו. יש המינים. שנשים הורמוני
לזה אפילו היגיון ביולוגי. גם לזכר וגם לנקבה ישנם הורמוני־מין של שני
האיזון ביניהם הוא-הוא הקובע את מין היצור הנושא אותם. עובדה היא —
שעירות מאוד נושאות בגופן עודף מיזערי, אך משמעותי מאוד לעין, של
מין גבריים. כך שגילוח בית־השחי הוא אקט מיני, איתות של נשיות, ואיך!
ניפוח הכפפה
פלוק, פלוק, פלוק זוז *־•פוך
עודף המים, עם פתח היד כלפי מטה. אבל
הרטוב בפנים לא מתייבש לעולם.
וזהו. כאן מתחיל המילכוד הקלאסי של
הנשמה היהודית החסכנית. לזרוק, הן אי-
אפשר בשום פנים ואופן. מד. זה פה?
צ׳יקאגו? הרי אין שום חורים ! מצד שני,
להיכנס כל יום לתוך רטוב, מצחין ומעופש
— אינו מגן ממים (כל הלחות בפנים).
אז מה עושים? או. הופכים את הכפפה,
עובדים על הפיכת כל אצבע לחוד, באחר יות.
הכפפה של המצפוניסט — הלא״זורק
תחת כל זאת, הופכים,בבת אחת את דד
כפסי ,.תוחבים ודוחפים את כל חלק ה אצבעות
של הכפפה לתוך ה״שרוול״ שלה.
לא דואגים בכלל שהן לא הפוכות החוצה.
תיכף תיראו איד במכה אחת יעילה הן כן
תהיינה. מכווצים את ״שרוול״ הכפפה ב עזרת
הידיים, מנסים להדביק הרמטי לפה,
את הפתח שלתוכו נכנסת היד לכפפה.
מצמידים הרמטי לפה, כאילו היה זה בלון
שרוצים לנפח. הפתח של הכפפה גדול מכל
פה של בלון, אז ״מכווצים״ את העסק ב עזרת
אגודל ואצבע, שסוגרים כמו טבעת.
נושפים לתוך הכפפה בכל הכוח. פתאום
פלוק, פלוק, פלוק. עוד אצבע-כפפה ועוד
אצבע יוצאות מלחץ האוויר החוצה, והכפפה
הפוכה. אם העסק עמד רטוב ד תר
מיממה, לא כדאי לתת לו להתייבש כך
סתם. הרטוב יתייבש, אבל המסריח עדיין
ישאר. אז!תוקעים את הידיים בפנים, ככה,
איך שהן הפוכות עם המוך הלבן הזה ב חוץ.
ו״רוחצים״ ידיים באופן יסודי. תולים
איכשהו לייבוש על מיתקן הצלחות, וזהו.
ימינה ׳שמאלה של הכפפות, איך ׳שרוצים,
כמה שרוצים, מתי שרוצים.
וזה, רבותי, אחד הפטנטים הכי פצציים
שנולד אצלנו בבית, בידי בן־אדם שבכיף
מבזבז את המיליונים, אפל רק על הפרו טות
תמיד נתקע. כפפות, הוא לא זורק !
מקום
אייבי נתן :
״כל החיים עולי
מה עושה הבן־אדם שמצוי במצב בינוני
— יעני — מספיק רעב לנגוס על משהו —
אבל לא מספיק רעב בכדי להיכנס למיסע־דה?
אני
אצעטו
טוב. מה שהוא בהחלט יכול לעשות זה
להיכנס למקום שקוראים לו ,270 שנמצא
ברח׳ הירקון ,270 קצת לפני המועדון,
ולהתפנן כסח. אפשר לשבת בגינה ד,כיי־פית,
ולחטוף ״נאש״ים כמה שרוצים.
שהפסקתי את
יש שם סלט־ירקות, שבא עם גבינה בולג רית
לא מזוייפת, יש שם מנה של קוביות
חזיר מטוגנות בחמאה, שום ופיטריות, שזה
יופי של דבר. יש שם בירה מחבית ו לחם
שחור עם חמאה. אם אתה בראש של
גבינות, אז יש מיבחר. לא מתקמצנים על
המנות. אנשים טובים. באים לשם בחבו רות
גדולות. זה כייף של אווירה.
שביתת־הועב!
פגשתי את אייבי במסיבה. שובתי־הרעב
באירלנד התפגרו, ולמרות שיום־יום, מתים
אנשים מזוועות יותר גדולות — אולי׳בגלל
טראומת־השואד״ אולי בגלל המסך האוטם
שהוסט לי לרגע׳ זה נגע לי בנימי־הנפש.
יה אללה! בן־אדם מפסיק לאכול שישים
ימים, ופשוט דועך וגווע בידיים ישל קרו ביו.
כמי
שייסורי־רעב של שעתיים מכסימום
מטריפים לה את השכל — היטבתי ש שישים
יום לא לאכול זה הדבר האכזרי
ביותר שיכול לקרות לבן־אדם. מוטב כדור
בראש, וגמרנו עם זה. טוב. ככה חשבתי
לפני שפגשתי את אייבי. הקיצר, פגשתי
אומו, ונזכרתי בשביתת־הרעב המפורסמת
שלו, שמטרתה היתד, לעורר דעת־קהל נגד
התנחלויות חדשות כתוך שלושת חודשי
המשא־ומתן על השלום. זה הכל. שלושה
חודשים. לא יותר.
בתור שובת רעב, שאלתי אותו אם ה־קאמיקאזים
מאירלנד עשו לו משהו בלב.
״אלה מאירלנד?״ שאל ,״שום דבר!״ לא
האמנתי שאני שומעת נכון. הוא הבחין
בכך. תראי, הוא אמר, ינשק שביתת־הרעב
זה כוח אדיר, אם משתמשים בזה נכון, ב ידיים
הנכונות. בכל הזמגים השתמשו בזה
כאמצעי אחרון בתכלית, למחאה נגד ה אלימות.
מובן שמי שמחזיק נשק אדיר
כזה של אי־אלימות נגד אלימות, בכדי ש יצליח,
הוא חייב קודם להיות בעצמו נקי
לגמרי. ושמה, כל אחד מהם היה טרוריסט
גדול ופושע שהרג. לא חשוב את מי, לא
תשוב בעד מה, אבל את נשק אי־האלימות
האדיר הזה הוא איבד. בידיו כבר לא
יהיה לעסק את המשמעות האדירה ואת ה אנרגיה
העצומה שהוא מכיל.
בטח שהעסק לא הצליח להם. זה היה
פיספום מראש. אתה יכול לנצח את ה חיים,
רק אם אתה הולך עם החוקים של
החיים. אם אתה טועה — אין כאן עונש,
זה פשוט לא עובד.
׳תראי. אם תעשי שביתת־דעב שאבא
שלך יתן לך את כל הכסף שלו, זה לא
יצליח. אבל אם תעשי שביתת־רעב שאבא
שלך יפסיק להכות את אמא שלך, את כן
תצליחי. בכדי להצליח בשביתת־רעב, צריך
להיות מאוד־מאוד־מאוד צודקים. שמה, באירלנד,
הידיים ׳שלהם הוו עם דם. זה
מצחיק שהם בחרו דווקא את הנשק של
הלא־אלימים נגד האלימות. הם בחרו בזה
מאוחר מדי. בשביתת־רעב יש אנרגיה
פנטאסטית. זה פותח את שערי־ד,גיהינום.
יש בזה כוח לא רגיל, בידיים הנכונות.
את יודעת, המשיך, כל החיים שלי אני
אצטער שהפסקתי את שביתודהרעב שלי
בנקודה שהפסקתי אותה. הגעתי ליום ה ארבעים,
והיו לי עוד שמונה ימים בטוחים,
שלא הייתי הולך. שמונה ימים במצב שכבר
גזצר אז, היה המון־המון זמן. טונה של
זמן. לא הייתי מת. שמונה ימים היה לי
עוד זמן ממש בטוח. וכבר היתד, דעת־קהל
עולמית. העיתוגות מכל העולם היתה כאן.
המחירים בינוניים 400 .פונט׳ זה הדבר
הכי יקר, שדגתי בתפריט. סלט זה כ־,250
גבינות, אותו דבר. אפשר לגמור שולחן
עם אלף ג׳ובות, ואז, אבל זד, להטעין
הרבה — הרבה.
אייכי ;תן
״שובתי הרעב באירלנד לא הזיזו די !״
וכשאתה שם כל־כך הרבה עיניים על בעיה,
הבעלבית כבר נזהר עם הנימוסים שלו.
הייתי מצליח. מה ביקשתי בסך הכל.
ואת צריכה לדעת, שכשאת שובתת־רעב,
ויש לך צדק, ויש לך אמונה בלב, את כמו
מרחפת. הראש עובד הכי חד שרק יכול
להיות. בכלל לא סובלת. כל דבר את רואה
כמו בזכוכית־מגדלת, וזה מה שקרה לי.
יש לי דבר אחד שאני הכי שונא אצל
בני־אדם, אצל שליטים, אצל עמים. שיש
בן־אדם אחד על כיסא, שעומד וצועק:
״רק אני צודק, וכולכם טועים.״ אני שונא
את זה. אני שונא את זה. אז כשעלה בגין
על הדוכן, ואמר :״בשם הממשלה, הכנסת
ועם ישראל אני מבקש ממך להפסיק ל שבות,״
פיתאום, בגלל הזכוכית־מגדלת
הזו ש ל הראש, בזמן שביתת־הרעב, פיתאוס
ראיתי את עצמי הבן־אדם האחד הזה, שעו מד
על כיסא, והוא הצודק, וכולם הטועים.
ואת התמונה הזו לא יכולתי לשאת.
אמרתי לרופא שלי. או-קי, מהרגע הזה
אני מייד מפסיק לשבות! .תן לי לאכול.
הלוואי והיה אז לידי מישהו שמאמין בנשק
הזה כמוני, שהיה עוזר די לראות את ה דברים
בצורה נכונה. רק רגע אחד הייתי
צריך עזרה של מישהו, שיעזור לי לדעת
שהתמונה הזו, שראיתי בראש שלי, היתר,
סתם הגדלה לא נכונה וחדה ומוגזמת של
מצב, והייתי משיג את שלי. שמונה ימים
עם עיתונות עולמית זה עוד המון זמן. לא
הייתי מת! בגין רעד אז. אני תליתי את
החיים ׳׳טלי על הראש ישלו. ההודעה על
חתיימת השרים, שאישרו בכל־זאת את ההתנחלויות,
באה שבוע וחצי מאוחר יותר.
ואחר כך עייזר סיפר לי, שחמש דקות
אחרי שהפסקתי את שביתת־הרעב שלי,
השרים חתמו על ההתנחלויות.
הם היו צריכים לחתום על זה שבועיים
קודם, ועובדה שעיכבו את החתימות שלהם
בגלל שב״תת־הרעב שלי. עובדה. כל החיים
שלי אני אצטער. אם לא התמונה הנוראה
הזו בראש, שאני הצודק, כאילו, וכולם
הטועים, כאילו, ישאף פעם לא יכולתי ל שאת,
לא הייתי שובר את השביתה. הייתי
משיג את המטרה.
סבלת? שאלתי אותו. מה פתאום! הוא
צחק בטוב לב. את מרגישה הכי היי בעו לם.
שתיתי מיים מינרליים, ופעמיים ביום
תה עם דבש. את רואה בראש את הדברים
הכי חד שיכול להיות. זה כמו לד,יתנתק
מהגוף. רק במוות אולי משיגים כזו הקלה.
רציתי לברר עוד משהו. אתה יודע, אמר תי
לו, סיפרו לי שאורי זוהר עשה שלו שים
יום דיאטת מיים, וזה מה שדפק לו
את הראש. קרה לך משהו בראש אחרי ה שביתה
הזו?
בראש, הוא אומר, לא קרה לי שום דבר.
אני אותו בן־אדם. אבל הגוף, הגוף שלי
איבד את כל המחלות. היו לי מחושים כל־מיני,
וכאבי־גב איומים, וכל־מיני דברים
כאלה שהיום אני בכלל לא יודע מהם. צום
זה הרפואה הכי טובה שיכולה להיות לגוף.
כל הרעלים יוצאים החוצה, ואתה נשאר
נקי וחדש.
תגיד, שאלתי בתאכלס, מתי היו לך ה ימים
הכי קשים בשביתת־הרעב הזו?
או, הוא אומר, את זה אבי זוכר טוב
מאוד. הימים הכי קשים בחיים שלי, היו
השלושה ימים לפני שהייתי צריך להח ליט,
והשלושים ימים אחרי שהייתי צריך
להבין.
מי שבסיפור של חטיפים. מצא מקום.
סיגארים וכל מיני נקניקיות ותפוחי־אדמה
זרוקים בשמן עמוק. זאת המון שימחה
לראות את כל המגשים העמוסים, הזהו בים,
נוסעים לכל מקום.
רק על אוהב המתוקים לא הרהרו הרבה.
עזבו אותו מיסכן וזב רירים, בלי שום
מיבחר. דחילק! גם לו מגיע לחיות!
קוריוז
אצל מי דהאברךהתפרסםלרא שונ ה
סי פו רהטלפא טי ההלא -מו סברת של ה ציי
ר א בי ש ר. רקאתה צי ו ר, שהואה עי ק
ר, שכחולהראות .
בלילהסערההנוראיתבמ שו ל ש ״ ב ר מו -
ד ה, כשנטרפה ״ מצדה ״ ,א בי ש ר, אכולקו צי
םשלחוסר -סבלנות, התיישבל ציי ר
ביזבזתי את הנשק הכי חזק שהיה לי,
בגלל שיקול לא טוב. כל החיים אני לא
אפסיק להצטער על זה. כל החיים.
שיהיה לי בריא האייבי. וואללה, בן־אדם
טוב.
השדומבר וזו כמובןהאגדההשמונת
אחד, על י די דינו היקה.
אלפיםו
תזהשמע תי ממיקיבר ״זו ה ר.
גםיודעלספרדב רי םבאלה.
הילדה באפ רי ץ
תו — י ש לי פרובליימה !
א ה נו —
ח ב עי ה ז
הי א
הו א
היקהאצל זו ג
מרת
ז יי
תייהףתיראה — הואאומר. מ ו רי ד
חולצה. מכפתרחזרה. מקפלמסודר. ש ם
עלהכיסא. מ ו רי דמיכנסיים. מקפלאותם
בתפר. תולהעלהמיסעד. מ ו רי דגו פי ה.
מקפל. ש ם. מורידנעל יי ם. תאומים. מוריד
ג ר ביי ם. תוחבימין לנ עלימין, שמאללנ
על שמאל. מ ו רי דתחתונים. מקפלמסודר
מעלהגופיה, ונעמד.
תסתכל טו ף הו א או מרלה — א ת
רואהזיש לי אחדביצהיותרארוך
מ ש ני !
זו ואסז — ל א
הבעיה.
מ בינ ה
ה הי לדה
אתלא חו שבת — הוא שו א ל ביי או ש
— אתלאחושבתזיי עו שיי קצתשלונד
פ ר׳ ח ז
״משולש
ברמודה״ של אבישר
טלפתיה?
תמונהב גוו ני אפור ״ כחולרש עי םומאיימ
י ם. יצא לו יםסוערבמוךמשול שי ם.
רק למחרת, כששמעיחדעם כל ישראל
על האסון, הואהביןמה ציי ר.
ה ציו רהזהפנטסטייותר
ד ה שבל התע רו כההחדשה
ב גוו ני ם של תיקווהוסימון
של או ר. הציודה בו ערהזה
מאודח רי ג.
ל או ר
ש לו
חד ש
הו א
העו בצויי
ואחר
ב פ רו ש
אתהברמודההזהקנהב רני קורנפלד,
ולפ ני שז הנעלםלעולמיםבמרתפיו —
הספק תי לצלם או תו. פ שו טמד הי ם.
או דטה דנין
אממח
ראית כבר את
הג חלשל
סח־הסטרים?
סוזהסטרים :201
המכשיר הגדול,עם הבקבוק הגדול,
עם המשקה הגדול.
לצמאים הגדולים.
אתנוח בפסיפס
בעיר רוונה, שבצפון איטליה,
מרוכזי^ מירב הפסיפסים היפים
שבעולם. אולם לא רק איטליה
באוצדות־פסיפס. ליד התברכה קיבוץ כיסופים שבנגב התגלתה
ריצפת פסיפס, והיא הועברה ב שלמותה
לנזוסיאון ישראל, למש מרת.
סיפור גילוי הריצפה מת חיל
ב־ , 1977 עת טרקטוריסט הב חין
בעת עבודתו בקטע מריצפת
המוזאיקה היפהפיה. הוא הזעיק
את אנשי אגף העתיקות, ואלה
פסקו על העברת הדיצפה.
החוקרים שטיפלו במיקרה מייד
חד זה, מצאו שהריצפה היתה חלק
מכנסיה ביזנטית מהמאה השישית
לספירה. זוהי גם התקופה שבה
פרחה אמנות המוזאיקה ברומא ה־ביזנטית.
כנסיות עוטרו בפסיפ סים,
ואלה נשמרו טוב יותר מ־ציורי־קיר.
הריצפה, המוצגת ב־מוסיאון
ישראל, כוללת תמונות
מחיי התקופה, ציורי ציד־חיות ו
מתופף
עם תיזמורת (גיטרה וגיט רה
באס) .התערוכות שהציג ב אירופה
עוררו עניין ותהודה. ב אחת
מתערוכותיו, במוסיאון ב עיר
הילפרשם, הוצבה בחדר ה ראשון,
שהיה חשוך, מכונת־מיש־חק,
כשרק זרקור מאיר את ה שולחן.
בחדר השני היו צילומי־ענק
של אביזרי המישחק. כשפסעו
הצופים לתוך חדר זה הרגישו כ־כדורי־מישחק,
שכן סינטסייזר ש הוצב
בנקודות שונות השמיע קו-״!
לות של פגיעת כדורים במטרה,
ואווירת המישחקים היתה מושל מת.
היתה זו הצלחה מהממת. במ יוחד
נטרפו אחריה הילדים.
כשהציג פיוטר בסטדליק וזיתי־אום,
כיסה את הקירות בחומר
דמוי עור נמר. למה נמר? לדעתו
זה דבר היפה ביותר והקיטשי ב יותר.
במשך שנים היה עוטה על
עצמו אביזרים העשויים מחומר
זה דבר היפה ביותר והקיטשי ב־כשהחלה
תקופת הפאנק, וכולם
החלו להשתמש בחומר הזה —
״לוחם נאכק כדוס״ מתוך פסיפס ״כיסופים״
חלק מכנסיה ביזנטית
מד הטעם הגאוני של סודהסטרים, היונק את הטעם
הנפלא מאריזות הטעם של סודהסטרים עד לטיפה
האחרונה. לרשותך 16 טעמים חדשים, שלא מן
העולם הזה!
דמויות איקונוגרפיות טיפוסיות.
הצגת הריצפה המיוחדת לקהל ה רחב
היא אירוע יוצא-דופן.
בד בבד עם הצגת ריצפת הפסי פס
מכיסופים, מוצגת בחלקו ה שני
של אותו האולם, תערוכה ה פותחת
אשנב אל עולם הארכיאו לוגיה.
התערוכה מסבירה ומתא רת
בצורה מוחשית מהי רפאות
חרסים, כיצד מלקטים את שברי
החרסים באתרים ואיד הופכים או תם
לכלים משוחזרים. התערוכה
עשויה בצורה דידקטית, אסטתית
מאוד ומרחיבה את הדעת.
25,000 שקלים מחכים לך ביריד
אדם ומעונו, במשחק השנה של
סודהססוים ״קופצים על המטמון״.
לתופף תערוכות
1על המטמון-
כבר שמעת?
סודה קטרים: משקה קל בשלוש לחיצות.
אבות[ קרחון{ שיפריך | ועמן
פיוטר ואן מוק הוא ממש
סיפור. בן 30 שהוא צייר, צלם ו מתופף
בתיזמורת, הנראה כפאג־קיסט
מושלם. פיאות לחייו מגול חות
לגמרי, אך זיפי זקנו לא גול חו
מזה כמה ימים. השנה הציג
14 תערוכות. תערוכתו הנוכחית,
בגלריה הלבנה בתל־אביב, היא
תערוכת הבכורה שלו המוקדשת
כולה לצילום. פיוטר הוא הולנדי
החי באמשטרדם. לארץ הגיע עם
חברתו הבלונדית בת ה־ , 19 שהיא
גם הדוגמנית המועדפת שלו, וה אסיסטנטית
שלו בצילום.
יום אחד ראה בעל הגלריה הלבנה,
בעת ביקורו בהולנד,
צילומים בעיתון שממש ריתקו
אותו .״מי צילם אותם ד׳ שאל,
והתשובה הובילה לפיוטר. כך
הוזמן ההולנדי להציג בישראל.
פיוטר הוא אמן רב־גוני ומייד
חד במינו. בימים הוא מצייר ומצ לם,
בערב, כדי להירגע, הוא
הפסיק מייד. הוא מספר שבהולנד
כימעט כל אחת עושה שימוש ב עור
הנמר. הנשים העניות עוטות
חיקויים של עור נמר, במיוחד ה זונות,
ואילו הנשים העשירות עו טות
עור ליאופרד אמיתי. באותה
תערוכה הציג גם את מערכת ה תופים
שלו, ואף ניגן בה.
זהו אמן יוצא־דופן, המטייל
הרבה בעולם. בכל אחד מטיוליו
הרבים (איטליה, ספרד, אוסטריה,
גרמניה, יוגוסלביה וישראל) הוא
מצלם ויוצר יצירות אמנות, אותן
הוא מציג בתערוכותיו הבאות. ב גלריה
הלבנה הוא מציג צילומים 1
שנעשו בשיטת צילום הזירוקם ה צבעוני,
שנותן מיגוון אפשרויות
לשנות ולשחק בצבעים, כמו בווי דיאו
או בציור. צילומים אחרים
נעשו בטכניקה מיוחדת שיוצרת
אפקט של ציורים אימפרסיוניס ואמנותי
טיים.
יפה, מתוחכם
מאוד. משהו מרענן בנוף התערוכות
של תל־אביב.
לעותק את *?רכ^מדס
פינחס כהן גן הוא צעיר, ה , -
מקדיש את כל זמנו ומרצו לאמ נות.
הוא גם בר־מזל, שהצליח ״
להתקשר עם גלריה נידיורקית
מעולה (מקם פרוטץ׳) המציגה תע רוכות
שלו דרך קבע, וקונה מ עבודותיו
לאוסף הפרטי שלה.
מובן, שיחד עם ההצלחה האמרי קאית
באה גם ההצלחה בישראל.
בארץ מקבלים אמן שהצליח בני ד
יורק בלי פירושים והסברים, והוא
נחשב כאן, בפרובינציה, לגאון ה דור.
כר־מזל כזה יכול ״להרביץ״
העולם הזה 2285
הלאה, הוא נחבא אל הכלים. האיש
הקטן ינעלם מיצירותיו.
בגלריה נעמי גבעון בתל־אביב
הוא מציג ציורים ופסלים (או תב ליטים)
,העוסקים בצורות גיאו מטריות
— על פני המישור או
בחלל. התעסקותו בהנדסה ובגופים
גיאומטריים, תוך הישענות על
תיאוריות מסובכות, היא במובן
מסמים ביטול התעלותו של האמן
מעל לחיי היום־יום. זהו חיפוש
האמת האמנותית בתורתו העתיקה
של ארכימדם. אך מה שהיה טוב
ליוונים לפני אלפי שנים, אינו
מרגש כיום את המבקרים בתערו כה.
הגופים הגיאומטריים אולי
אהודים על בעלי גלריה מקם
פווטץ׳ בניו־יורק, שם רוב התע רוכות
עשויות בסיגנון ארכיטק טוני,
אך לצופים בתל־אביב אין
הגופים העשויים מעץ לא מעובד,
עם גימור גרוע, בגדר חווייה אס תטית.
מכחד
עשיר ומגוון של
ספ רי ם ו חו ב רו ת
לעבודות ומלאכת יד
במחירים סבירים ומתאימים לכל ביס
כתתים
״עירום נשי״ של האמן פיטר ואן־מוק
צייר, צלם ומתופף
פרסי מוסיאון ישראל חולקו ל אמן
יחיאל שמי -בפיסול, ל יגאל
שם טוב -בצילום, ל פרופסור
רות עמירן — בארכי אולוגיה,
ופרם קולינר לאמן ה צעיר
חולק בין הפסלת סמדר
פרידמן לציירת גלי וייס.
הצייר בן ה ,29-שמואל אקר־מ
ן, זכה בפרס ביום־יר(שלים, ה מוענק
מדי שנה על שם עופר
פניגר, שנפל בקרב על גיבעת-
התחמושת במילחמת־ששת־הימים.
אקרמן, שעלה מרוסיה, משלב ב ציוריו
הגיאומטריים אלמנטים 0ימ־
גליון חודש
*1 9 8 1 ׳ 11
7זגן ימצ 7ך
את הספר המשגע
מי די ס
״האדם הפך גוף גיאומטרי״ של האמן פנחס כהן־גן
אמן רגיש ומופנם
תערוכות במוסיאון ישראל ובכל
מקום אחר שיחפוץ, מבלי שיצטרך
לתת דין־וחשבון מה הוא הולך
להציג ולמה.
פינחס הוא אמן רגיש, ובציוריו
הוא מנסה לבטא את בעיותיו. דמות
האיש הקטן והבודד שהופיעה ב־משר
שנים בציוריו. החצינה מעט
מהבדידות של האמן. היותו נער
עולה חדש בישראל, וחוויותיו מ אותה
תקופה, שפער העדות הוא
חלק מהן — הותירו בו צלקות
נפשיות, שהוא מנסה להתעלם_מהן
ולהכחיש את קיומן. כיום, כשהוא
מוכר ואהוב על המימסד האמנותי,
אם כי ההצלחה הכספית ממנו ו
בוליים
מהקבלה. למעשה יש תחו שה
של התבוננות בכנסיות, או
במקום המקודש לדת, כאשר צו פים
ביצירותיו. אקרמן הציג יחד
עם אברהם אופק ומיכאל
גרוכמן, והם מכנים את קבוצתם
״קבוצת לוויתן״ (הלוויתן הוא
אחד הסמלים החוזרים בקבלה וב מיסטיקה
היהודית) .ציוריו מוצגים
באוסף גלריה אלון בירושלים.
דויד תמרי היה צבע עד . 1970
לאחר שנישא לציירת חובבת, ש ביקשה
ממנו לא להפריע לה בעת
שהמוזה שורה עליה, התחיל לצייר
אף הוא. תערוכתו מוצגת בימים
אלה בגלריה עמליה ארבל, התומכת
בציורים ספונטניים וראשוניים
אלה. המיוחד לתמרי, שהוא מער בב
בצבעים שלו תבלינים, אבקת־כביסה,
חומץ ושמן. לא לאכילה,
רק לראייה!
״דמויות״ של חוה קאופמן
יכולת רישומית
העולם הזה 2285
בגלריה ש״ץ בירושלים מוצגת
תערוכה של אמנית, שהתפרסמה
דווקא בעבודות־הקרמיקה האמנו־תית
שלה — חווה קאופמן. ה פעם
מציגה חווה ציורים המעידים
על יכולת רישומית ורגישות רבה
לדמויות ולמצבי־רוח. זוהי הופעת־הבכורה
שלה בתערוכה בירושלים.
כתובות קיר עסיסיות
במהדורה חדשה מורחבת
להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה: א!/.רמוני,טל)03 ( 292026 .
קבלת מודעות
לפל העיתונים המערכת במחירי
טובות יותר
לרדיו-טייפ
ג מחשבים 1
^ שעונים
£ 8צילום
פירמם אידיאי
אבן גביריל 110 מל״אביב
(סיגי* אנטוקולסקי)
סל*ן 77111• ,227117
736138
726394
ן * כר מהר התרחש בימים האחרונים בלב יערות
1וונסן, שבפרוורי פאריס. הקרטושוי *,שהוא מרכז
תיאטרוני נסיוני מן המפורסמים בעולם, המה ככוורת
כחודש ימים. אולימפיאדה של יהדות היתר. בעיצומה. בין
פלקטים מודבקים על גזעי־עצים ובין טיפות־גשם קלות
התרוצצו חוזרים בתשובה למיניהם בצד ישראלים, אפי קורסים
וסתם גויים, רחמנא ליצלן. על השלט של ה־אטלייה
דה־שודרון, שהוא אחד מחמשת התיאטראות של
המקום, התנוססה הכותרת :״הפסטיבל הבינלאומי הראשון
לתרבות יהודית״.
בארבעה האולמות של התיאטרון נערכו בו־זמנית
סמינרים, מופעי־תיאטרון, פנטומימה וריקוד, בצד תצוגות־
תיאטרון הודי, ננסומימה
נ שו ה !וי קו ד ק רו ש
מועדים בביאויס בימיסגות
הפ שטיבל הבינל או מי
ובמקום שיש יהודים מרובות האנקדוטות. אחת מהן
היא סיפורו של הכנר עיברי גיטליס, הידוע באילתוריו,
שהופיע לפני צאת אחת השבתות. חלק מהאמנים החוזרים-
בתשובה שהשתתפו בפסטיבל קראו חמס, ערכו ישיבת־מחאה
ונחלו תבוסה. הצד החילוני התקומם. בחזית אחרת,
לעומתיזאת, נחלו הצלחה חלקית בצינזור כמה מתמונותיו
של אחד הקריקטוריסטים.
ומכיוון שהמדובר הוא בעימות בין מורשת־אבות ו מסורת
ובין היצירה היהודית בת־זמננו, מצא מקומה של
ישראל במקום מכובד על מפת הפסטיבל. בין המוזמנים
להרצות בחלק העיוני שלו היו הסופר יורם קניוק, שהש תתף
בשולחן־עגול בדיון על סיפרות ויהדות, ליאון
האנטישמיות שבפאריס גרמו להחלטתו הנחושה לארגן
ססטיבל־ענק בקרטושרי. היוזמה האישית הזאת עלתה
לו כמעט בדם. תוך כדי מסע הבחירות בצרפת ניסה
לארגן כספים למימץ הפסטיבל, וברוב המיקרים נלחם
בטחנות־רוח. רבים ניסו להרפות את ידיו והוא בשלו.
בסיוע הברת רוטשילד, גופים פרטיים ומימון מכיסו ה פרטי,
הגיע איכשהו לפתיחת הפסטיבל, שעשה לו נפשות
במהירות הבזק.
למרות ריחוקו של המקום מהעיר, כמה חולשות ב־אירגת
ומזג-אוויר המשתנה בקצב של אחת לשעתיים,
היו האולמות כימעט מלאים, במיוחד בחלק העיוני. אנשים
הגיעו לסימינרים כשהם מצויירים במכשירי-הקלטה, עפרו נות
ונייר, והקפידו לפלפל כדרך הקודש, על כל מילה
שנאמרה שם.
בודיציב
הוא שמו של מחזה שנכחב במיוחד
עבור הפסטיבל היהודי בפאריס.
מחברו הוא יהודי רוסי, עולה־חדש מעיר האורות.
סרטים, ציור. פיסול וצילום
וכימעם הכל כשר.
סלילה זמרת
שהחלה
ילידת מרכז־אירופה, המתוארת כבת
להורים שהתגוררו ב״שטייטל״ ,היא
דרכה בחבורות־זמר של חובבים.
הכל על טהרת היהדותאשכנזי, ראש ישיבת מעיינות, שריתק את שומעיו ב הרצאת
על מסורת ומודרניות והרב עדין שטיינזלץ,
שהבריק בהרצאתו על מדע ודת.
בחלק האמנותי יוצגה ישראל על־ידי הקלריניסט גיורא
פיידמן, להקת עינבל, הפנטומימאי יורם בוקר. הרקדנית
תמרה מלניק ותיאטרון הקופסה מירושלים. לתגובות
חמימות במיוחד זכו גיורא פיידמן ולהקת עינבל
פגזי תיאטרון
ל החגיגה ניצח אדם אחד ויחיד. אמיל וים,
? ישראלי יליד רומניה, בן ,33 היושב מזה תשע
שנים בפאריס, והמשמש כמנהל האדמיניסטרטיבי של
התיאטרון.
דרכו של אמיל רצופת־תפניות. בגיל 17 עלה ארצה,
ולאחר שהתחנך במגמה לבוחנטית בתיכון בחיפה, עשה
את שירותו בנח״ל בקיבוץ רביבים. כבר שם הודבק לו,
לא במיקרה, הכינוי ״גנרל״ .סממנים לכך מוצאים גם
היום. לאחר מילחמת־ההתשה הגיע לפאריס, ועסק לפרנ סתו
בעבודות־בניין. שיפוץ בית־ספר לנזירות הביא אותו
כימעט בדרך-נס ישר לשנה החמישית במחלקה לאדרי כלות
שבבוזר — האקדמיה לאומנויות יפות שבפאריס.
פרופיסור של המחלקה עבר במיקרה במקום, התרשם
מהבניין והזמין אותו לאקדמיה.
אל הקרטושרי הגיע אמיל לגמרי במיקרה. עוד לפני
מהפיכת 68׳ ניתן המקום, שהיה במקורו בית־חרושת
לייצור־תחמושת, לאריאן מנושקין — בעבר שמאלנית
נלהבת, שטיפחה קומונת־תיאטרון משלה בשם תיאטרון
השמש, וכיום אחת הכוהנות הגדולות של התיאטרון ב עולם•
לזכותה נזקפות הצגות־פאר רבות־משתתפים
כמו אלף שבע מאות שמונים תשע, מולייר, דון־דואן
ומפיסטו.
מנושקין, שהביאה עימה ציוד של תחנת־הרכבת ה-
ישנה במופרנם והציבה אותו כתפאורה של התיאטרון,
הפריחה את הקרטושרי והפכה אותו מרכז תיאטרוני מן
המדריגה הראשונה. בעיקבותיה הגיעו למקום ארבע קבו צות
תיאטרון אחרות, שעלו לא מעט על גל הצלחתה.
אחת מהן היתד. קבוצה של סטודנטים למישחק, שהש-
תכנה בחורבותיו של בניין עלוב. אמיל, שהצטרף מאוחר
יותר לקבוצה בתור ארכיטקט־משפץ, הסך במרוצת הזמן
למנהלו האדמיניסטרטיבי.
כמו כמה ישראלים אחרים בגולה, עלה ריח היהדות
באפו עד כדי כך, שהמאורעות האחרונים בנושא
• קרטו׳טרי -מז המילה ״קרטוש״ .שפירושה
בצרפתית תרמיל תחמושת.
1 11 8 6 , .
דיוק גופני
! ^ן 1ןךי נרובמן, שהיה ממייסדי תיאטרון אקוווויום הנו־דע
שבקרטושרי, ממזג בהופעת היחיד שלו
תיאטרון, קולנוע וליצנות. זכה ״באסטר קיטון היהודי״
ך ודת ־ הכותרת של הפסטיבל, לפחות מהבחינה ה ו
״ מיסחרית, היתד. הופעתה של אריאן מנושקין ולהקתה
בערב קריאה של ברדיצ׳ב, שהוזמן במיוחד לפסטיבל.
ברדיצ׳ב הוא מחזה שנכתב על־ידי פרדריך גורנשטיין,
יהודי רוסי, עולה חדש בפאריס. המחזה מנסה להעלות
את ההווי המיוחד של העיירה הרוסית ברדיצ׳ב, דרך
סיפורה של מישפחה יהודית. הקריאה נעשתה מתוך טקס טים
שהונחו על עמודי פרטיטורה של מוסיקה. בתפקיד
המספרת שימשה מנושקין בכבודה ובעצמה, שישבה מול
שחקניה מחוץ לבמה והנחתה את ההתרחשות. ההכנה
להופעה נעשתה רק במשך שבוע, ואולי משום כך חשפה
את חולשותיהם של השחקנים, הרגילים לעבודת־הכנה
של שנה לפחות.
כוכב אחר שהופיע היה דניאל שטיין, יהודי אמריקאי,
המזנק למקום הראשון בשמי־הפנטומימה המודרנית. שטיין,
שהוא תלמידו של אטיין דקרו — הרבי של הפנטומימה
בת זמננו — מצליח להגיע לשליטה ולדיוק גופני כמעט לא
אנושיים במינימום של אביזרים ובמירב נוכחות בימתית.
רוב אנשי־השם שהופיעו בפסטיבל הגיעו למקום לא
מעט בגלל יוקרתו של הקרטושרי. זוהי הפעם הראשונה
שנעשה בפאריס נסיון למקד אירוע יהודי שלא במרכזים
יהודים. המקום, המשמש מרכז אמנותי, שניסה בעבר
להתמודד עם שאלות סוציולוגיות ופוליטיות כמו בעיות
צסון־אפריקה והפמיניזם, היווה קרקע שונה לדיון בשאלה
היהודית, שהזמינה השתתפות של קהל לא יהודי.
למרות רפיפותו של המצע האידאולוגי, שניסה למצוא
מכנה משותף בין מסורת ומודרניות, מיפגש שהיה מאז
ומתמיד מרבה־מחלוקות יותר מאשר מיתרונות, היתד. זו
בפירוש הזדמנות להכיר מחדש את הבעייה על כל פרטיה
אוריאלה ווייט !
וגווניה.
מלכת האיים
מלכת המים 81
מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות
לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
ב ח סו ת
נסיעות ותיירות
ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!
טרנס־אירופה
החברה מספר 1לנסיעות, תיי ת ת
טיולים מאורגנים וחופשות נופ ש -
11130 רחב ע 1ל הצע 1ת לטיולי
הכנס לאחד
מסניפינו:
26 יום, איטליה, שוויץ,
צרפת, הולנד, אנגליה
ובלגיה.
בתי־מלון דרגה א׳
חצי פנסיון(למעט לונדון)
הטיול המפורט והמושלם
ביותר לאירופה ובנוחות
מכסימלית
$1,872
סקוטנוביה
25 יום, סקנדינביה
וסקוטלנד. דנמרק,
שוודיה נורבגיה,
סקוטלנד ואנגליה.
חצי פנסיון(למעט לונדון)
$2,230
מיני אירופה
16־ידס: איטליה, שוויץ
הרביירה האיטלקית.
חצי פנסיון, בתי מלון
דרגה א׳
$1,197
ת״א, רח׳ בן יהודה 21ת״א, רח׳ בן יהודה 33ר״ג, בורסת היהלומים ירושלים, רח׳ שמאי 9
טל 246868/9 .
טל 266222/3 .
טל 654676 .
טל 652140 .
ה שי חזז דהמ עי יףשל מי תוס בי תני ה -ע לי ת
מ עול העלה עול םהש לי שי
נזקור
מיתוס גלריה מכובדת של סופרים, בכל ד,ספ־רויות
ובכל התרבויות, מכונה ״סופרים
של ספר אחד״ .אחד המובהקים ביותר מסוג
זה בספרות הישראלית היה גתן כיסט־ריצקי,
מחבר ימינו ולילות, שנפטר
באחרונה.
ימים ולילות נחשב במשך שני דורות
לאחד הספרים המעולים שנכתבו בארץ,
הודות לנושאו, סיגנונו, פתיחותו ואמי נותו.
הספר מתאר את הדראמה חסרת-
התקדים שהתחוללה על גיבעת ביתניה־עלית
בראשית שנות ה־ ,20 כאשר אנשי
השומר הצעיר, בראשות מאיר יערי,
ודויד הורוביץ, ערכו בה את ניסיונו תיהם
החברתיים, שחלק מהם שימש מאו חר
יותר כמודל למיסגרות הייחודיות של
השומר הצעיר מאז ועד היום.
ימים ולילות שימש למחבר התיאטרון
יהושוע סובול, בסים למחזהו ליל העש רים,
שסיפורו מתבסס על סיפורו של
ביסטריצקי (אם כי תוך יישורי קו פו ליטיים
מדי) .אין כל ספק, שהדראמה אשר
התחוללה על הגיבעה השוכנת לא הרחק
מים־כינרת, יצרה את המיתום, שהותיר
צלקות בלבבות של בני דור שלם, וסי־מני־מישנה
בלבבות ובאורח החינוך של
הדורות שבאו לאחר מכן. בימים ולילות
היתה הצלחתו של ביסטריצקי הצעיר
בשיאה. הוא פירסם את ימים ולילות ב שתי
גירסות שונות. הגירסה הראשונה היא
הגירסה המלאה, שראתה אור ב־ , 1926 ובה
מוצבים כמה סימני שאלה עקרוניים ליד
הרעיון של ההתנחלות הציונית. המהדורה
״ ש תיי תדם גור מתל לינ חדשפת חיחז״
סוכנות שלא הועלו מעולם על במה רצי נית,
חיבר ספרים שלא מצאו קוראים,
והפך במשך השנים למעין עט־להשכיר
בשירות הקרדהקיימת־לישראל, מבלי ש תצא
מכך טובה כלשהי לספרות העברית.
(ו/או נשיאודלשעבר) של כוש הנ״ל. הקו לונל
חכים אינו נמנה על מעריצי ארצו,
והוא מכנה אותה בנוסח תוקפני :״אפ ריקה
הציגה ראי שחור מול מצריים הפר עונית,
והדמות היתח בוש.״
מעט אחרי מותו ראה אור סיפרו האח רון,
בסוד המיתוס* ,בהוצאת יחדיו, היא
הוצאת הספרים של התאחדות המו״לים,
וביוזמת המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות.
בסוד המיתוס מנסה ביסטריצקי לת פוס
טרמפ על עגלת ימים ולילות ולשזור
מעין מיתוס עצמי, בצד המיתוס הגדול
שהוא היה עד לו בשנות העשרים הרא שונות
בביתניה־עלית.
הקולונל חכים רכש השכלה במיכללה
אמריקאית. דבר זה לא מנע בעדו מלהכ ריז
על ארצו כעל ריפובליקה איסלאמית,
לטפח קשרים עם ברית־המועצות, לחסל
את נוכחות המערב בארצו ולאפשר לבצו רת
לחסל את כלכלת ארצו. לחכים ארבע
נשים, ככתוב בקוראן, ממנו הוא מצטט
ללא הרף. אחת מהן היא אשה לבנה,
אותה הביא מארצות־הברית.
ביסטריצקי אינו חש שהוא נלכד בנוס טלגיה
מתקתקה ובלתי מבוקרת, ומזיק
בכך ליצירתו העיקרית ימים ולילות ופו גם
לא מעט באמינות הספרותית של יצי רתו
הראשונה. פרק הפרשנויות שלו למי תוס
ביתניודעלית גובל בנאיביות, עמום
בהתהדות עצמית, בדומה לטווס הפורש
את נוצות זנבו, ואז מתגלה כי הצבעים
דהו.
בשלב קריטי בספר מגלה חכים כי עוז רו
ויד־ימינו מקים בלא ידיעתו עיר ענ קית,
משוכללת, באחת מפינות הארץ, ומצ ליח
לדחוק את רגליו ולהעמיד במקומו
נשיא בובה. חכים נכנע ומבקש רק קיצי
בה בפרנקים צרפתיים, כדי שיוכל לחבר
את זיכרונותיו בריוויירה הצרפתית.
את המיתום של ביתניה־עלית עוטף
ביסטריצקי בפתיחה מעוררת דחייה,
בלוויית כותרות כמו ״בסוד הפלניטה הקסו־מה־האיומה״
ו״במזל חבלי הולדת של סוד
מולדת״ ועוד פרקים אשר אינם עומדים
בביקורת האיכות הספרותית. פרקים של
התהדרות לשם התהדרות.
בפרקי המסיום של בסוד המיתום מנסה
ביסטריצקי לעגן את עצמו במיפרץ של
חיים נחמן ביאדיק ושאול טשר־
ניחוכסקי. את הפרק ״בתחום שני אבירי
השירה העברית״ הוא פותח בלשון מתחסדת
:״משהתחיל להתרקם בזכות, ימים
ולילות׳ בין ח׳ן כיאליק וכיני, חוט של
קירבה שהמשכה רעות, לב ללב יביע
אומר׳ — נתקדש עלי חנוהג, בחינת חוק
נפשי ־ ולא יעבור, לבקר אצלו במעונו
כל פעם שהייתי יורד מירושלים לתל
אביב ובלשון ארכאנית ומייגעת מת פלש
ביסטריצקי באוויר נפיחותיו של
ביאליק, ומתענג עליו כמו היה אוויר־קודש.
בפרקים
האחרים של הספר, נוהג ביס־טריצקי
בעצמו מינהג של סופר עתיר־הי־שגים,
מינהג של סופר הנושא באמתחתו
לפחות פרם נובל אחד.
כל שנותר הוא להצטער צער כפול, על
שמחברו של ספר מעולה כימים ולילות
מבזה את עצמו בספר כדוגמת בסוד המיתום,
ועל שהגוף המתקרא המועצה הציבורית
לתרבות ולאמנות משקיע את כספי
משלם המיסים בפירסום של מלל משולל
ערך כלשהו.
תרגום
מיתוסאי ביסטריצקי
מתפלש באוויר נפיחותיו של ביאליק
השנייה והמעודכנת ראתה אור ב־, 1940
והיא מותאמת לאידיאולוגיה של אחד ממש תתפי
אותה דראמה, אחד מאותם יוצרי
מיתוס ביתניה־עלית — מאיר יערי, ומנו גדת
לחלקו של דויד הורוביץ בה.
חרף הצביעות והמיפלס הנמוך מהבחי נה
המוסרית של מחבר שתי הגירסות,
הרי גם הגירסה השנייה היא בעלת עוצ מה
מיתית, שיש בה כדי להמחיש את תי אור
אותם ימים של ראשית.
במשך שנות דור, מאז ימים ולילות,
כשל נתן ביסטריצקי בכל אשר כתב.
הוא חיבר סידרה משעממת של מחזות-
^ ר 01ן
כוש
״כוש ארצי, חכלואח ביבשת כיו מדי-
נות־הכלאיים הבובתיות הניאו־רכושניות
זנג׳ ומאהל, קט 5ח היא בממדים של אפ ריקה,
אף שהיא גדולה מכל צמד מדינות
באירופה במילים אלה פותח גיבור
ספרו האחרון של ג׳ץ אפדייק ההפיכה
את המונולוג שלו. בעל המונולוג הוא ה קולונל
חכים פליקס אדלו, נשיאה
• נתן ביסטריצקי — בסוד המיתום!
הוצאת יחדיו +המועצה הציבורית לתר בות
ולאמנות; 180 עמודים (כריכה רכה).
והמקצועיות של מעצמות־הציר לשעבר לא
יכריע את התעשיות הילידות שלהם,
הנאבקות על קיומן. כאמת, חכר נשיא,
בזמן שכל ההון נמצא בידי הערבים, כל
המשאבים הלא־מפותחים בידי הסיכירים
והברזילאים, ובל הלהט האידיאולוגי אצל
הסינים, שאלה היא אם לטובת היציבות
העולמית לא בחוכמה נעשה אם נכלול
מענק־סיוע לארצות־הברית כתקציב הלאו מי
שלנו לשנה הכאה. אני מתלוצץ,
במובן.״
אפדייק מוליך את הציניות שלו אל
המישורים השוממים של אפריקה, והוא
עושה זאת במילים נוקבות :״איטר לצר פתים,
הם עסוקים בל־כד כשפיכת כספם
לתוך ג חנו של הקונקורד, עד שאיו להם
ההפיכה הוא מסה צינית של ג׳ון אם-
דייק על העולם השלישי, העשוייה במתכונת
ספרותית. כוונתה לומר, בדימויים
ובסיטואציות מוגדרות, את שרבים חוש בים
אודות העולם השלישי, אך אינם
מעזים לומר זאת ברבים. לצורך אמירות
אלה טרח אפדייק רבות בלימוד ובהבנת
עמי אפריקה, והוא אפילו משתמש בצי טוטים,
ובאותיות מתוך הקוראן, כדי לסבר
את עינו של הקורא המערבי.
המחשה לציניות ולחוסר האנושיות נו תן
אפדייק באמצעות מילים שהוא שם
בפיו של דיפלומט אמריקאי :״הוא נגע
במצחו צרוב־השמש וחזיח לאחור את
אלומת השיער היבש שם. חליפתו, שנו עדה
למסיבות קוקטייל על מידשאות של
שגרירות, התקמטה בארץ־ציח זו. זיעתו
התקרשח והשחירה לא רק על צווארונו
אלא לאייר אימרות כיסיו, בכל מקום
שהיח העור חוזר ונוגע ככד, .במי אתה
מנסה לשטות?׳ שאל אותי, .הטיפוסים
האלה מתים ברעב, סל העולם יודע זאת.
אפשר לראותם מתים ברעב כחדשות של
שעה שש ככל ערב. העם האמריקאי רוצה
לעזור. אנו יודעים שהארץ הזאת סוצ יאליסטית
ושונאת־זרים, אנו יודעים ש־אללו
הוא פאראנואיד סכיזואידי ; אנו לא
שמים זין. כאסון הומנטירי מסוג זה מת בטלים
קווי החלוקה המדינית, כפל שהד ברים
אמורים כממשלתי
על הצביעות המערבית אומר הרודן
האפריקאי, שדמותו כמו מאחדת את דמו יותיהם
של אידי אמין דאדא, הקולונל
קדאפי ועוד חצי תריסר רודנים :״מדי נה
כמו כוש רזה מכדי שינהלו אותה
שלא כמחווים. כאשר חוללנו את המהפכה
גילינו דבר מוזר. לא היה כמה לחולל
מהפכה. מישרד־התעשיה שלנו חיפש כתי־חרושת
כדי להלאימם, ולא היו. מישרד־החקלאות
בלש אחר אחוזת־קרקע גדו לות
כדי להחרימן ולחלקו, ומצא שמב חינת
מישפטית רוב האדמה אין לה כע לים•
היתה דלות, אבל לא היה דיכוי
ניספח נוסף של אפדייק, שיש בו אמי תות
רבות, מצוי בדבריו של אחד מיועצי
הרודן :״תסלח לי, נשיא שלי ...הנה
כדהק נכנסת לתיד הספר הזה שאני קו רא׳
והוא מלא את הבורגנים הנבערים
והעלובים האלה, שמתאמצים לעשות פסי-
כו־אנאליזה לכל העולם. אני טועם מן
האשפה הזאת כדי שאיטיב להביו את
האוייב שלנו. הם גזע אבוד ומוזר, שאינם
יודעים כמה הם עלובים. אני שואל את
עצמי אם כסופו של דבר לא נצטרד אולי
אנחנו, אנשי העולם השלישי, לתת להם
מקום בשורותינו — גם להם יש מאזן
מסחרי גירעוני, שיעור אבטלה גבוה,
הפליה לטובת החקלאות במזג הלאומי,
והצויד כמכסי־מגן כדי שיתרון היעילות
ציכיקן אפדייק
אנו לא שמים זין
פנאי להרים עין ; האווז האווירונאוטי
הזה בלע את כל עושרה של אומת קט־צגים...״
את הקולוניאליזם הוא מתאר
בנוסח :״מדוע איפוא באו המדכאים?...
דומה היה שהאירופים באו פשוט מתוך
קינאה ; לפורטוגזים היתה מצודה אחת
או שתיים, ולבן היו הדגים וההולנדים
צריכים להקים להם מצודות. מצריים נפ לה
כידי הבריטים, ולכן היו הצרפתים
צריכים לזכות בסהרה ; משום שלבריטים
היתה ניגריה היו הגרמנים צריכים לזכות
בטאנגאניקה. אכל מה אפשר היה אז
לעשות בשטהי־הארץ הנרחבים האלה?
לייבש ביצות, לצוד פילים, לשתול קא־קאו,
לפנות את הדרד למיסיונרים...״
ואז מגיע אפדייק למסקנתו :״כמפולת־הר
של רפש נפלה הציכילזציה לתיד המקו מות
הריקים והנקיים שבמפות
בסיום ההפיכה אומרת אשתו האמרי קאית
של הרודן המודח :״לא. אני מקבלת
גט, מותק. זה לא הצליח, ושם זה יצ ליח
עוד פחות. אתה כאמת שנאת את
ארצות־הברית, יודע אתה, אף־על־פי
* ג׳ון אפדייק — ההפיכה! עברית:
אהרון אמיר; הוצאת זמורה ביתן מודן;
( 224 כריכה קשה).
שאתה ;וגזה לזכור את הדברים האידי־ליים.
כד תהיה בוש בשבילי, אני יודעת,
לאהד שאצא מבאן. אכל משעמם שם
בכית עכשיו• המילחמה הל,רה נגמרה,
ניל,סון ניגמר• אפשר דל, לאסון• את ה שברים
או, למשל, לנשל, לאופ׳׳ין בתחת.
אותך זה ידכא. מתברר ש מולא שנות
ה־50׳ היו התקופה המעניינת, אף־על־פי
שאיש לא ידע זאת כזמנו
ג׳ון אפדייק אינו מסתיר את כוונותיו
ואת ההנחה, כי אפריקה איבדה את שעת
הכושר שלה, ונותרה למות בשקט ברעב.
כמה מנהיגים מודחים שלה, מן העבר,
יוותרו בחיים, בחופי הריוויירה הצרפתית.
מהספרים המעולים שראו אוד בארצות-
הברית בשנים האחרונות. הספר מתורגם
ברשלנות עמוסת ביטחון עצמי בידי אהרון
אמיר. התירגום אינו מצליח לפגום במי שורים
השונים של סיפור העלילה האפ ריקאי
הזה, אשר פתח צוהר ספרותי מרתק
לגלריה של נושאים אמיתיים, שעל הספ רות
העולמית להתמודד עימהם.
האמן האמריקאי. קטע פרי עטו של וורהול
עצמו הוא דיוקני עשרה יהודים בני המאה
ה־ ,20 בו מדווח האמן על המשמעויות של
סידרת הציורים הנושאות כותרת זו, הכו ללת
דמויות כמו שרה כרנאר, לואים
כראנדייס, מרטין כובד, אלברט
איינשטיין, זיגמונד פרויד, ג׳ורג׳
גרשוין, פרנץ קפקא, גולדה מאיר
1וגרטרוד שטיין. הסידרה הופיעה במה
.ץ י׳ מ י ^׳ אתהר ע*׳ו*ן*גי^ץ ד
ע**ימ 3יזיד-ך>ג, ץ ^ ^י ל ^ גיי נ גז
!זגי טז ^ אחיד & מאו *גוי ^* 7
מי ץ! * ח דיזז ר פג״לזכד *׳ע^
?^חי ואפיו וכעצ מו ד**ג\*״שזומ ׳י
כ*מ י: איגיי זופי י מ 8ו*#־ג.וזמ /׳י
י מיע •ז״ע׳דיל־י^־־^וזווז זי־ א
יייע ׳.פ ^ ע1ג>ער^^:ז^לגא ריז אוז״׳/
^.כז־״ריגיז ידעךיד ^ו ע או לי מ ש*
דורת הדפסי רשת־משי בת 200 טפסים,
קטע נוסף פרי עטו של וורהול הוא אמנות,
הלקוח מתוך סיפרו מא׳ לב.,
רשימה תמציתית מלווה בהמחשות צבעו ניות
היא רשימתו של יגאל צלמונה
ראשית האמנות המודרנית בארץ־ישראל,
שאינה מחדשת מאומה, אם כי יש בחזרה
על המידע שבה משום חזרה על ההרפת קה
של ראשית האמנות המודרנית בארץ.
אחד מגיבורי התרבות הישראלית של
עשורי השנים האחרונות הוא יגאל תו־מילוין,
אשר פרק מתוך החוברת מוקדש
ליצירותיו. יונה פישר, עורך החוברת,
מביא הערכה לחמש ואריאציות על נושא
האדמה, כשם תערוכתו האחרונה של תומר־קין
במוסיאון ישראל. נילי ניומן מביאה
ראיון רדוד למדי עם תומרקין. מרדכי עו מר,
ברשימה נוספת על רישומים לקלייסט,
מביא ניסוחים המתמקדים בסדרות הציור
האחרונות של תומרקין, על נושאים ספ רותיים
גרמניים שונים ונוצריים (כמו
הצליבה של מאתים גרינוואלד).
ימזפידג >מיי 7וגמוניע״ש*ף י״ ׳׳
מן ז ע &ג &ןזד חי־ז * *פ >\*
שורשים
גניזה מחקרי עדות וגניזה הינו כרך של מא מרים
שעניינם פרשיות בספרות העברית
ובתולדות עם ישראל בימי־הביניים, ש תעודות
הגניזה מאירות אותם באור חדש.
כדך זה נערך בידי שלמה מדרג וישש כר
בן־עמי* והוא מוקדש לפרוס׳
ש ״ד גויטיין, לרגל יובל השמונים
שלו.
את הקובץ פותח מאמרו של עזרא
פליישר ר׳ סכן — פייטן ארץ־ישראלי
במאה העשירית״ ,שאחד משיריו (הושלם
ופוענח על-פי כתב־יד קויפמן) הוא השיר
אופן, וזה נוסחו :״סלדו לראשון ואחרון!
ובורא רוח /סביבות בסאו סער ורוח /
סח לבן כוזי כנבואת רוח /דבר ותשאני
רוח / /בנגלה בצוען המלך הגדול /
(כבואו) להרוג התנין הגדול /כן מהרה
תושיע גוי גדול /ותשמע אחרי קול רעש
גדול בעקבות שיר זה מובאים עוד
שירים של משורר־פייטן זה, בתוספת בי אורים,
ביסוסים והערבות.
נחמיה אלוני מציג עשרה שירים
מגניזת קאהיר, המפוזרים כיום בארבע
ספריות, בשלוש ערים (לונדון, קאהיר׳
קמברידג׳) .הראשון בשירים הוא נוסח
גנוב (פלגיאט) של השיר תהילת אל בראש
כל התהילות ש ל שלמה אכן־נכירול.
מצויים עוד שירים, כמו שיר תהילה ל נגיד
בשם מנחם, בו כתוב :״ואם נחמד
כדניאל וחכם /כאיתיאל ושיריו מעו לים...׳
/ושאר שירים מרתקים ומרגשים,
הן בנוסח השירי שלהם והן בדברי הפר שנות
הקפדניים המלווים אותם.
קטע מכתביו של סהל בן מצליח
הקראי נגד הרבנים הוא כותרת מאמר של
אלכסנדר שייכי( ,ראה גלופה) המביא
את סיפור מכתביו של סהל בן מצליח,
אחד מראשי הקראים במאה העשירית.
קטע מתוך מכתבו של סהל נמצא בגנזי
קויפמן בבודאפשט ומביא מעולמם ומהש־קפותיהם
של הקראים. מעשה משה גיל מביא ברשימתו
בחלום נפלא ובמשרתיציבור בא בימים
את שיחזור כתב-ידו של יפת בן דויד
כן שכניה, שנותר בגניזה הקאהירית.
תגלית אחרת המפוענחת בבהירות היא
רשימתו של נחום גולב מגילת עובדיה
הגר, ובה הערכת חלקו של הפרופ׳ גוי־טיין
בחישוף עולם המחקר הדקומנטרי
היהודי־ערבי. מגילת זו נפתחת ב״ושטו
* מחקרי עדות וגניזה — עורכים שלמה
מורג ויששכר בן־עמי, בהשתתפות נועם
סטיילמן; בהוצאת מגנם +משגב ירושלים,
המכון לחקר מורע 1ת יהדות ספרד
והמזרח; 341 עמודים (כריכה קשה).
־ * אי׳יו־ מי וי אי רו?4יד׳כ׳
#זדוייזו ג1גיפי ודד?,יאל׳יד^ו ל^״״\
• $ך כ<זיו^יול ^ ד־ו א^י ך דמו אי״׳
ד,״הצבות״ של האמן מיכה לורי זוכות
להערכה עניינית של פישר, המציבה את
לורי בראש סולם האמנים המחפשים חי דושים
באמנות הישראלית העכשווית.
דויד גינתון מתייחס אל עבודותיו בצי לום•
מאמר מעולה הוא מאמרו של ה אמן
הישראלי היושב בפאריס, אביגדור
אריכא, על ההפשטה. מיכאל לווין
מביא במאמרו האדריכלים שהביאו את הבאוהאוס
לישראל את סיפורו של דור אד ריכלים
שלם, חניכי אסכולת הבאוהאוס
הגרמנית, שהגיעו ארצה בשנות העשרים
והשלושים והשפיעו השפעה ניכרת למדי
על האדריכלות הארץ־ישראלית. מאמר זה
מובא בצירוף צילומי בתים שהאדריכלים
קטע מכתבי הקראי סהל בן־מצליח
עדות על מאבקי־דתות
אפידי: ויקה אשה ושמה מריא ותהר /
מריא ותלד לדרו אישה שני בנים כיום
מרדכי עקיבא פרידמן מביא קטעים׳
חדשים של שאלות־ותשובות הרמב״ס,
תוך שהוא מרחיב את תשובות הרמב״ם
ומציג שתי תשובות חדשות שלו. ד,פרופ׳
יהושוע בלאו מביא זוטות לשוניות
מתחום תערבית־היהודית של יסי־הביניים.
הוא בוחן את דבר קיומו של ״להג ערבי־יהודי
מיוחד, בעל צביון מוגרבי, במצריים
של ימי הביניים עליו הוא אומר :
״ברי לי, שלולא מדובר היה בלשונם של
יהודים, לא היתה הענקת סטאטוס של
שפח לערבית־היהזדית מעוררת בל התרג שות,
שלא לדבר על התפרצות זעם. אולם
מה שמותר לבל, אסור ליהודי, וראיית
לשונות היהודים בשפות נפרדות — מעשה
לאומנות הוא, ואף ציונות רחמנא ליצלן...״
הרב יוסן! קפאה מפרסם את מאמרו
על ספר סוד הסודות, ויו ס ף טובי את
מאמרו על המחלוקת על מחזור רמ׳ז
בתימן, דוב נוי, במאמרו בין ישראל
לעמים באגדות־העם של יהודי תימן, משווה
מוטיבים שונים של אגדות־עם, כמו הדי מויים
והמוטיבים העוסקים בדם :״דם
בשיקוי מאגי ...הסרת כישוף על־ידי
שתיית דם ...שתיית דם גורמת ללימוד
שפת חיות ...רחיצה בדם ...אמכטיות־דם
לשם ריפוי צרעת •..דמו של ילד חמועלה
כקורבן על-ידי -אביו משמש לריפוי ידי דו...״
ועוד.
האחרון שבמאמרי הקובץ הוא (ומר בן
אלח׳טאב — ״פאולוס״ של האיסלאם?
מאת חווה לצרום יפה היא הבוחנת
את ״האיש השני״ באיסלאם, מי ששימש
כחליף השני.
לסיכום: קובץ זה הינו מהמעולים ש ראו
אור בשנים האחרונות, והוא גדוש במחקרים
מעמיקים, עשויים בקפידה, של
חוקרים שנוהגים להסתתר בצל ולא לח שוף
את עבודותיהם ברבים. קובץ זה לא
יהיה רב־מכר, והוא יאכלם מעט מאוד
ספריות, אך יחד עם זאת אין ספק, שיש
בכוחו להמחיש כמה מהשורשים של התר בות
שלנו, שקיימת כיום נטייה להתעלם
מהם.
5 3 0 1 8
קו כבר בתצלום השער הצבעוני המרהיב,
בו נראה הצייר זריצקי ניצב באטלייה
שלו, מול תמונתו, בולט כתב־העת לאמנות
קו מס׳ ,2שבעריכת יונה פישר ובסיוע
נילי ניומן* .קו הינו כתביעת מעודן,
שבניגוד לנסיונות אחרים של פירסום כת בי
עת הנוגעים לאמנות, הרי שיש לעור כו
קו מוגדר למדי בהבנת האמנות בעו לם
ובהצגת האמנות הישראלית.
פרק הפתיחה של החוברת השנייה של
קו הוא מאמר של מרדכי עומד מחווה
לזריצקי, בו מנסה איש העיון באוני ברסיטה
להבין את האמן היוצר. מבקר
האמנות האמריקאי הנודע הארולד רו זנברג
מביא במסה שלו וווהול — האני
האחר של האמנות פתיח לסידרת המחשות
המתמקדות באמנותו של האמן האמריקאי
אנדי וורהול. למאמרו של רוזנברג מצ טרף
הקטע פזוליני על וורהול ורשימה מאת
משה ניניו, אנדי וורהול — גולגולת, לפני
ואחרי, בו הוא בוחן סידרת ציורים של
* קו — חוברת מם׳ , 2בעריכת יונה
פישר ונילי ניומן; הוצאת הקיבוץ המאו חד;
91 עמודים (כריכה רכה +עמו די
צבע),
עורף פישר
קו מוגדר למדי
אלה הקימו ברחבי הארץ, כמו מעונות
עובדים בתל־אביב (רחוב ריינם); בית
ברנר בתל־אביב; בית קרייתי ברחוב רו־פין
בתל־אביב ועוד בתים. פרק זה מס תיים
בראיון שאותו ערך חומרקין עם ה אדריכל
אריה שרון בנושא הבאוהאוס
והתפתחות האדריכלות בישראל.
לסיכום: קו הינו כתביעת חיוני, וחבל
שאינו מופיע לעתים מזומנות. שהרי יש
מקום לכתב־עת בנוסח תרבותי מעולה זה,
שיופיע לפחות ארבע פעמים בשנה, גם על
חשבון משלם המיסים, באמצעות המועצה
לתרבות ולאמנות ולא רק בסיוע בנק
דיסקונט.
ד!הש 73
בגיליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה
בדיוק, פורסם מאמר דועייד, שנשא את הכותרת ״המארולואים״
(ראה גלופה) ,ובו אזהרה גלויה לראשי המדינה בנושא הפולי טיזציה
של ערה יהודית שלמה בידי מיפלגה אחת. בפידרה
״מאחורי מסד החול״ פירסם האינטלקטואל הפלסטיני חליל
תותח את כתבתו השלישית על המתרחש כמדינות ערב, תחת
הכותרת ״סוכגי בולשת כרחובות בגדאד״ .השבוע לפני 25
שנה סערה המדינה בולה נובח פשע מתועב שנעשה בגופה של
ילדה בת ,4בשטח הגדול של יפו. האונס עורר היסטריה
המונית, שכוונה בחלקה נגד מורה בבית־ספר. השבועון תיאר
כהרחבה את סיפור המעיטה תחת הכותרת ״האם פשע המורה?״
כמדור הבידור של השבועון הוצגה סידרה של תמונות
מתוף האלבום הפרטי של זיוה שפיר (רודן) ,שניסתה כוחה
בהוליווד.
כשער הגיליון: בוכבנית זיוה שפיר (רודן).
בן־גוויון מריח את משה שו ת * נ פ 1ח ד תית
ברדיו * הדבקטיבים של ח־ כ תרות שימשון •ן ניצימן
״העולם הזה״ 975
תאריך 21.6.1956 :
במדינה
לקת המוסיקה, וישמיע שם זמירות חד שות.
מקומו של העסקן הדתי השלישי
טרם נקבע, ומן הסתם יהיה צורך ליצור
למענו איזה תקן חדש, כמו ״המפקח־על-
המוסר-התורני-בתוכניות־הבידור״ ,או מש הו
דומה.
לגבי המאזין לא יהיה בכך כל מיפנה.
הוא יהיה רשאי (אך לא חייב) להמשיך
להאזין בשבת לתוכניות ״בעולמה של ספ רות״
.גם בתוכניות השבוע לא יחוללו
העובדים החדשים כל שינוי, מאחר שכל
שינוי היה מאלץ אותם לעבוד ממש. ה סובל
העיקרי יהיה התקציב העלוב של
קול ישראל. כנאה למישטר השורר כיום
במדינה, הוא חייב לספק את צרכי הקו אליציה,
במקום את צרכי המאזין.
שר בחוץ
״ד,לך ר׳ שימעון (בר־יוחאי) ובנו ונת־חבאו
...ישבו שתים־עשרה שנים במע רה
...יצאו ראו בגי־אדם כשהם חורשים
וזורעים. אמר: מניחין חיי־עולם ועוס״
קין בחיי־שעה ! כל מקום שנוהגין עי ניהם
מייד נשרף. יצאה בת־קול ואמרה
להם: להחריב עולמי יצאתם? חזרו ל מערתכם
בניגוד לשימעון בר־יוחאי שבאגדה,
ישב דויד בן־גוריון בשדה־בוקר רק
כשנה. אולם בצאתו הרגיש כמו הרב
הדגול: החיים נמשכו בלעדיו, הממ שלה
פעלה כרגיל, בהנהגת משה שרת.
היה זה, בעיני המנהיג הקשיש, עוון שלא
יכופר.
מאז נשרפו כל מקום וכל אדם שר׳
דויד בן־גוריון נתן בהם את עיניו, מבלי לחזור שבת־קול תעז לבקשו בגלוי
לשדה־בוקר. השבוע הגיעה הלהבה אל
הקורבן העיקרי: משה שרת.
גרוטאה פוליטית. עוד לפני כחודש
היה קשה לרוב הפרשנים להעלות על הדעת
שבן־גוריון יצליח להפוך את שרת
לגרוטאה פוליטית. הפיאודלים השולטים
מאחרי הקלעים במפא״י — הדוכסים של
סולל בונה ותנו׳בה, רוזני האיגוד המק צועי,
נסיכי הכספים ואלופי המנגנון —
ידעו לאן־ חותר בן־גוריון. באוזניהם עוד
הידהדו דבריו לפני צאתו לשדה־בוקר,
בישיבת מרכז המיפלגה :״אני יודע לא
רק לבנות מיפלגה!) ,לא גם לפרק אותה.
ברגע שאחליט שמפא״י אינה ממלאה את
תפקידיה, לא אהסס לפרקה.״
הדוכסים הבינו את משמעות המילים.
האיש שפירק את האצ״ל ואת הפלמ״ח
יכול היה להחליף את שילטון הדוכסים
בשילטון של אנשי־חצר, הגווארדיה ״האי-
שית שלו, המורכבת מצעירים כמו אהוד
אבריאל, טדי קולק, עמום בדגוריון ודו מיהם׳
אנשים שכל קיומם הפוליטי קשור
ומותנה במעמד אדונם.
החזיתות היו ברורות. השבוע נסתבר כי
בן־גוריון הצליח לרכז בידיו די כוחות
כדי לנצח את יריביו. חלק מן הדוכסים
נמלט ברגע האחרון לתוך מחנהו, ביקש
את חסותו. שרת נשאר מבודד, מנוצח עוד
לפני פתיחודהקרב האמיתית.
חיוור כסיד. ברגעים של. התרגשות
רגיל שרת להחוויר* .כשנפתחה ישיבת
מרכז מפא״י בבניין המפואר של הוועד-
הפועל בתל־אביב, דמה צבע פניו לצבע
הסיד. הוא מסר את הודעתו בלשון פחות
מליצית מכרגיל: מאחר שחוגי בן־גור-
יון הפיצו בעיתונות שמועות שעומדים
להרחיקו מתפקידו, ומאחר ששמועות אלה
לא הוכחשו, אין הוא יכול להמשיך בתם־
קידו. ההצבעה היתה כבר אופיינית למצב
החדש: מול 35 אוייבי שרת התייצבו
רק שבעה תומכים 45 .איש, שהיוו רוב
מוחלט, נמנעו מהצבעה. הם לא רצו להצ־ביע
בעד פירוק שילטונם במפא״י. אולם
הם גם לא העזו להמרות בגלוי את פי
האדון החדש.
כך נסגרה הדלת על הקאריירה הפולי־ג׳יימס
נזקדונלד, שגריר
הברית לשעבר בישראל, כתב ב
תיו :״בשעת כתיבתו של שרת ל3
בעותיו את העט ופניו החווירו מרו
חות נגיד בנק ישראל, דויד ו
כתב על פעולת שרת בג׳נבה בש
נוסה של ועדת היאו״ם :״עקבת
הבעת פניו החיוורים של שרתוק
כדורגל נבחרת חדשה
המאווקאים
מאמר העורך, השבוע לפני 25 שנה בדיוק, התייחס
למכלול האספקטים של סיפור עליית היהודים ממארוקו,
כולל הניסיון לרתום אותם לעגלת המפד״ל, תוך הצגת צד נוסף של ״הציונות האכזרית״.
טית של משה שרת. הצורה בה הומטרו
עליו הבעיטות, מונעת כל אפשרות של
חזרה בכבוד בעתיד. סיכוייו להיות ליו־רש־העצר
של בן־גוריון חוסלו. הזמן ש נבחר,
אחרי סיום הקונגרס הציוני, מנע
בעדו אפילו לחפש מיקלם בתפקיד ציוני.
דרכו של בן־גוריון זרועה פגרים פו ליטיים.
בזה אחר זה הצליח לחסל לחלו טין
את כל מתחריו, יריביו ויורשיו האפ שריים.
משה שרת הוא רק שם נוסף ב רשימה.־
תירוץ
כלבד. השאלה הגדולה של
השבוע היתה: האם חוסל שרת כדי לפנות
מקום למדיניות חדשה של בן־גוריון? על
אף כל הדיבורים, איו זה נכון שהיה ני גוד
פוליטי ניכר בין שני האישים. מעו לם
לא היה קיים ״קו בן־גוריון״ ששרת
יכול היה להתנגד לו או לחבל בו. מעו לם
לא היה ״קו שרת״ שבן־גוריון יכול
היה לראות בו סכנה למדינה. שני האי שים
חיים מן היד הפוליטית אל הפה.
בן־גוריון יכול היה לטעון, בצדק, כי
בישיבות הממשלה לפני חצי שנה גרם
שרת לדחיית כל פעולה מכרעת נגד מצ ריים,
בהבטיחו כי תוך שלושה חודשים
יבוא נשק מאמריקה. נשק זה לא בא.
אולם גם טענה זו היתה בעיקרה תירוץ
בלבד. כי אילו רצה בן־גוריון באמת לע בור
לפעולה מכרעת, יכול היה להשליט
אז את רצונו, כפי שעשה זאת השבוע.
דעת־הקהל היתר. לצידו.
לכן אין לסילוק משה שרת משמעות
רבה כלפי חוץ. ישראל תוסיף לפסוח על
הסעיפים, מבלי להחליט החלטה ברורה —
למילחמה או לשלום. המשמעות האמיתית
של המאורע היא פנימית. המדינה צעדה
צעד מכריע לקראת שילטון־יחיד.
חתירה מתמדת. בארבע השנים ה
אחרונות
הושמעו אזהרות רבות על כוונתו
של בן־גוריון להנהיג בארץ מישטר חדש.
רוב האזהרות האלה נראו לציבור בהש מצות
או הגזמות. אולם בן־גוריון חתר
לקראת מטרתו בסבלנות. השבוע חוסל ה־מיכשול
העיקרי למגמה זו.
רדיו
דח א* ביזנס יאחד
משבעת פלאי העולם הוא, שה מפלגות
הדתיות בישראל, אשר הצליחו
לסגור בשבת את תערוכת התעשיה ולפ תוח
בשבת את גן־החיות, משלימות עם
העובדה שקול ישראל משדר בעצם יום
השבת, וגורם ליהודים רבים לחללה על-
ידי סיבוב כפתור לפתיחת המקלט, וב־מיקרים
רבים עוד יותר — על-ידי סי בוב
הכפתור לסגירתו;
אולם כמו כל שאר פלאי מדינת־ישר־אל,
לא היה זה פלא שניתן בחינם. בחו דש
האחרון התברר, כי שלושה עסקנים
של הפועל המזרחי טרם סודרו במישדות
מכניסות. ואז איימו הדתיים לפתוח בכנ סת
ב״מסע מגן־דויד״ נגד שידורי-השבח,
אם לא יסודרו שלושה מאנשיהם בעבו דה
׳ברדיו, או בבטלה בקול ישראל. דרי שה
זאת באה נוסף על עובדי המדור
להווי דתי, שהם מטבע הדברים דתיים
כולם.
התוצאה הקואליציונית המובנת מאליה:
בעתיד הקרוב ביותר יתעשר מדור החד שות
של קול ישראל ב״מפקח חדשות״
חובש כיפה. עסקן דתי אחר יצורף למח
מאזיני
רדיו ישראליים, שיישבו בעוד
שלושה שבועות ליד מקלטי הרדיו של הם
ויאזינו לשידורי ״קול מוסקבה״ ,ש ידווחו
על תחרות הכדורגל שתיערך בין
נבחרות ישראל וברית־המועצות, עלולים
למצוא את עצמם מופתעים ונבוכים.
כי הקריין שיעביר את השידור ישמיע
באוזניהם שמות של כדורגלנים ישראליים,
ששמם מעולם לא נשמע על מיגרשי ה כדורגל
בארץ. אין ספק שכל חובב ספורט
ישראלי, שישמע על התקפת שלושת חלוצי
ישראל — זגגי .,מירום וטל — על
השער הסויייטי, יאמין כי הוא מאזין ל שידור
היתולי.
לא יהיה זה הקריין הרוסי שיחמוד לו
לצון, אלא פשוט תוצאה של דרישה מצד
מישרד־החוץ הישראלי, לפיה לא יעזוב
שחקן כדורגל את גבולות הארץ לפני ש עיבר
את שמו. לפיכך יחוייבו 15 נבחרי
הסגל לשנות את שמותיהם בימים הקרו בים.
יעקוב חודורוב ישנה את שמו כנראה
לחוד או פלד ולא לחודר־טוב, כפי ש הציעו
לו חבריו. רחביה רוזנבאום יהפך
לאילן, קאופמן לכפרי, יוסף מרימוביץ ל־מירום
ונחום סטלמך לטל• היחיד שאצלו
התעוררה בעיה קשה בשם היה יהושוע
(״שייע״) גלזר. בעוד שהשם שהתקבל על
דעתו של שייע גלזר היה גל־זר, שיכנעו
אנשי הנבחרת את המאמן ג׳ק גייבונם כי
השם המתאים לשייע הוא זגגי. עתה יצ טרך
שייע להילחם קשות כדי להוציא
מפיות חבריו את התואר ״מר זגגי״ ,ש הדביקו
לו כעובדה קיימת.
אנשים
• ח״כ מפא״י יוסף אל מוגי, אחד
המועמדים הרציניים לתפקיד מזכיר מם־
א״י :״הפועלים אינם לומדים כלכלה ב אוניברסיטה.
הם חשים אותה על בשרם.
הם רואים כיצד מתבזבזים מאות ואלפי
לירות על נסיעות לחוץ־לארץ, על בנייני
פאר שאין בהם צורך, על חוסר הייעול
בתיכנון ובביצוע, על חומרי־גלם יקרים
ההולכים לאיבוד. מפני מה ידרשו מהם
דווקא לוותר על כוס חלב נוספת בחיים?״
• ח״כ חרות שימשון יוניצ׳מן, ב שעת
דיון בכנסת :״לממשלה אין כסף׳
לטיפול בילדים דפקטיביים, המפגרים ב התפתחותם
השכלית. אבל לממשלה יש
כסף רב למומחים כלכליים דפקטיביים ול־מפגרים
בהתפתחות השכלית־כלכלית.״
אריאל׳
אני יפה ו
11י
אזכיה י
לאהץ י?ץ ר
היופי
כי אס האופי
איץ שה לעשות
! 1עושה
ילדיס יפיס
הודיה מאלכסנדריהנטשהאתבעלו
המוסלמי ובאה אלבעלה הקוד בישראל
ואשתו של זה הכריזה עליה מילחמר