גליון 2287 מתאריך 1 ביולי 1981

אם את אוהבת שמסו

תל-אביב:גרוזנברג 5יחיפה:נורדוי 20׳יפו-פינת הבנקים( )8.00-17.00 נתניה: שמואל הנציב 8
גבעתיים:ויצמן 15 פתח־תקוה: ההגנה 14 רחובות: הרצל 175 ראר-שדע: ההחחדרוח 77

• כחירות • 1981 בחירות • 1981 בחירות • 1981ב
התגובה הראשונה היתה של הקלה. הדבר הגרוע ביותר לא קרה. לא היתה
הכרעה לאומית מוחצת למען ארץ־ישראל השלמה. לא היתה קפיצה לאומית מטורפת
אל תהום הקנאות הלאומנית החשוכה.
תנועת״התחייה, שרבים ניבאו לה עלייה מסחררת, נשארה תנועה שולית. הליכוד,
הנושא את דגל ההתנחלות והסיפוח, לא זכה במנדט חד-משמעי ומכריע•
התיקו הגדול לא היה רק בין שתי מיפלגות. הוא חיה גם בין שני המחנות
הלאומיים הגדולים, שהתלכדו הפעם במעדן ובליכוד. הקרב הגדול בין ארץ־ישראל
השלמה ובין ישראל שוחרת-השלום לא הוכרע. סיבוב אחד הגיע לקיצו בתיקו. שני
המתאבקים נשארו על רגליהם.
בתנאים הנתונים, בישראל של ,1981 היתה בכן נחמה כלשהי• כל עוד לא
הוכרע הקרב, יש סיכוי. כל עוד יש סיכוי, אפשר להמשיך במאבק. וכל עוד נמשך
המאבק, יש תיקווה שההכרעה, כאשר תיפול, תהיה לטובה.

אולם תיקווה זו אינה צריכה להעלים לרגע את העובדה שבחירות אלה מסמנות
תזוזה נוספת ימינה.
אין זאת שמיפלגה ימנית מסויימת זכתה בתוספת של קולות. אלא שהזירה
המדינית כולה זזה ימינה•
מחנה״השלום חוסל מבחינה פרלמנטרית. של״י סולקה מן הכנסת. מר״ץ ושינוי
לא נותרו אלא שרידים מוכים. המערך התגבר והתחזק — אן איזה מערך הוא
זה ן הסיעה זכתה במה שזכתה אחרי שהשתיקה לחלוטין את קולות היונים שבה.
תפקידו היחידי של יוסי שריד במערכת־הבחירות היה לתקוע סכינים בגבם של
של״י, ר״ץ ושינוי. הסיעה שנכנסה לכנסת היא ברובה המכריע ניצית וכימעט-
ניצית• ברגע האחרון עוד סולק חיים בר-לב, שהזדהה בפרשת אילון־מורה עם ההשקפה
היונית, מעמדתו הבכירה בממשלת״הצללים, ובמקומו בא הנץ יצחק רבק.
המפד״ל הפסידה מכוחה — אן מה שנותר ממנה הוא כוח ניצי מובהק. ושוב —
אין זאת שיוסף בורג הפך לפתע לאומן מטורף, אלא שגם בורג מבין מניין נושבת
הרוח בתוככי מיפלגתו. זוהי רוח ניצית.
הליכוד שוב אינו ברית בין חרות והליברלים. הליברלים נשחקו בין אבני־הריחיים
של חרות ונטחנו עד דק• הליכוד שהתגבש במערכת־בחירות זו אינו אלא
חרות-רבתי, בהנהגתו הבילעדית של מנחם בגין, הקובע בה את הטון על פי
סימונו הישן־חדש.

ובעוד שתנועת־השלום חוסלה בכנסת, נוספה בה סיעת התחייה — לא עוד
סיעה של פורשים, ללא מנדט עצמאי, אלא סיעה הנמצאת בה בזכות בוחריה.
!הכנסת העשירית תהיה יותר ניצית מאשר הכנסת התשיעית, שהיתה ניצית
מאוד. קולות-השלום בה יהיו קולות ענות־חלושה, אם יהיו בה ביכלל.
לכן תהיה השפעה רבה על העתיד.

גם החלוקה העדתית עלתה במערכת-בחירות זו כפי שלא עלתה מעולם, והיא
תטיל את צילה על הכנסת•
כישלונו של אהרון אבו־חצירא אינו צרין לגרום לאשליה. אבו־חצירא הובס
מפני שלא ידע אין לרכוב על הגל העדתי. על הגל הזה רכב, בצורה הרבה יותר
יעילה, מנחם בגין.
הקולות של המפד״ל, שלא עברו לאבו־חצירא, נדדו אל הליכוד.
התוצאות הן בעלות משמעות דמוגרפית ברורה לגמרי. החלוקה בין אשכנזים
וספרדים אינה חדה — אך היא קיימת• המערן התבסס על השכבות של ישראל
הוותיקה, עם אחיזה כלשהי בקרב ״ישראל השנייה״ ,ואילו הליכוד התבסס באופן
מאסיווי על ״ישראל השנייה״ ,עם אחיזה כלשהי בשכבות של ישראל הוותיקה.
הבוחרים של ד״ש חזרו אל המעדן, וכן נוצר שוב גוש מאוחד של ישראל המסודרת,
גוש שבלע גם את בוחרי שינוי, ר״ץ ושל״י, וברחוב הערבי את בוחרי רק״ח.
כפ* שהגדיר זאת חנון סמית, על ס מן התוצאות :״כמה שיותר עשיר, יותר
מערן.״ הגדרה קצת מוזרה לגבי מיפלגה האמורה להיות תנועת־עבודה סוציאליסטית.
חלוקה דמוגראפית זו היתה קיימת גם בעבר. אן מעולם לא היתח כה בולטת,
כה גלוית וכה מודעת

שהתחיל
כימעט עם סגירת הקלפיות. היה ברור כי הגוש הדתי, שהיה לפני דור
מתון ויוני, הפן בינתיים ניצי וקנאי• ממילא הוא נוטה אוטומטית לקואליציה עם
הליכוד, וכימעט אינו מסוגל עוד להחיות את ״השותפות ההיסטורית״ עם המערך.
מה גרם לכן ן בלי כל ספק: החינוך הלאומני־שוביניסטי־דתי הניתן בבית-
הספר הממלכתי, הכללי והדתי כאחד. דור שלם של ילדים דתיים, שגדל בחסות
ממשלות המערך, שינה את פני המיפלגות הדתיות. ארבע השנים האחרונות, שבהן
היה החינון מסור בידי זבולון המר, שהוא בעצמו תוצר של החינון הזה, הגבירו
את התאוצה.
הוא הדין לגבי תהלין הניכור של בני ״עדות המיזרח״ ,שגם הוא התרחש
תחת ממשלות המערן• הוא יצר את הבסיס הדמוגראפי-הפסיכולוגי שעליו מתבסס
עתה הליכוד.
המערן אשם בשני התהליכים ההרסניים האלה, והוא אוכל עתה את הדייסה
שהוא בישל בעצמו.
אין אלה תופעות חולפות. הן נוגעות לשורשי ההווייה הישראלית.
בבחירות של 1981 נקבע שקיים עתה תיקו בין תופעות אלה ובין היסודות
המייוצגים על-ידי המערך•
תיקו שבו יש עדיפות לליכוד. סיכויי הקואליציה — ״הארכיטקטורה״ ,לפי
ההגדרה הקולעת של יוסף בורג — מבטאים את המציאות הזאת.

יש עוד תופעה, שבלטה מאוד בבחירות לכנסת העשירית.
הן לא היו כלל בחירות לכנסת.
למי חיה איכפת מה יקרה בכנסת ן מי התעניין ביכלל בטיב הסיעות, שתצטרכנה
מחר לחוקק את החוקים, לפקח על הממשלה, לנצח על התקציב ז
כל הסיעות שדיברו על כן — של״י, ר״ץ, שינוי — ניזוקו• לציבור לא היתה
הסבלנות לחשוב על קטנות מעין אלה.
למעשה לא היו אלה בחירות ביכלל, אלא מישאל-עם• הנושא היה :״האם אתה
רוצה או לא רוצה במנחם בגין ! ״
כפי שכבר נאמר, היו אלה בחירות ״נשיאותיות״ .אן במתכונת מסולפת ומסלפת,
שאינה מאפשרת בחירה ברורה וישירה, וההורסת, אגב אורחא, את הכנסת.
במישאל-העם הושג תיקו• מחצית הציבור רצתה בהמשך שילטונו של בגין,
מחצית הציבור לא רצתה בו.

שתוכל לתפקד רק בקושי.
לפעול למען השלום, לפתור
החברה.
תהיה כנסת קצרה, ושלא

מנדט כזה יכול להספיק להרכבת ממשלה חדשה,
היא תוכל להחזיר את שארית סיני, אן היא לא תוכל
את הבעייה הפלסטינית, לשקם את המשק, להבריא את
משום־כן יש רגליים להנחה כי הכנסת העשירית
תכהן אלא כשנתיים.
ועוד: המנדט שניתן על־ידי מחצית הציבור למנחם בגין ניתן לו אישית• קשה
לדעת מה יהיה גורלו של הליכוד בלי בגין.

1 1 1
אחת התוצאות החיוביות של בחירות אלה היא שהן סילקו מן הכנסת את
הקאריקטורה העגומה ששמה סיעת פלאטו-שרון. הקומדיה המבישה הזאת נגמרה.
נגמרה גם ההצגה על משה דיין. מעולם לא הונחתה על אדם, שהיה אך אתמול
אליל לאומי, סטירת-לחי כה מצלצלת• הציבור שמע את דבריו — שגבלו בקיש־קושים
— ותמה מה קרה לו. אבל דבר לא קרה לדיין: במשן כל השנים שפן
על הציבור התחכמויות טפלות כאלה. אלא שהציבור רצה להאמין ששמע מפי דיין
דיברי-חוכמה, ואמצעי״התיקשורת עזרו לו להאמין.
כל עדת המוקיונים, שהופיעו על המירקע במערכת-הבחירות, נעלמה כלעומת
שבאה. וזה טוב•
וגם ירידתו של הכוח הדתי היא טובה. אלא שכמו תמיד, אין לה משמעות פוליטית
רבה. כי המפד״ל יכולה לאבד את מחצית כוחה, מבלי שהדבר יפגע בכוח־המיקוח
שלה. להיפן: נדמה שככל שהמיפלגה מאבדת מנדטים, כן גובר כוח-הסחיטה שלה.
בסוף עלול להתגלות כי המפד״ל היא המנצחת האמיתית והעיקרית בבחירות
אלה, שבהן איבדה כימעט את מחצית־כוחה.

בחירות בחברה דמוקרטית דומות לבחינות בבית-הספר. התלמידים אינם לומדים
דבר בשעת הבחינות. הבחינות רק באות למדוד מה למדו התלמידים במשן השנה.
בבחירות עצמן אין המדינה משתנה• הבחירות רק קובעות מה השתנה בה מאז
הבחירות האחרונות, אילו תהליכים התחוללו בה, אילו כוחות עלו בה, ואילו
כוחות ירדו.
מבחינה זאת קבעו הבחירות לכנסת העשירית מה השתנה במדינה מאז הבחירות
לכנסת התשיעית — וסיכמו מה אירע במדינה בכל 30 שנות קיומה- .
מרכז הכובד המעמדי, החברתי, הפוליטי והעדתי זז לעבר הליכוד. הדבר התבטא
לא רק בתוצאות הבחירות עצמן, אלא גם בניצני המשא־והמתן הקואליציוני

מחנה־השלום לא נחל כישלון. הוא נחל תבוסה מוחצת.
לפניו עתה הברירה: להתחסל ולהתפרק, ולהניח את גורל המדינה בידי הני־צים
של הליכוד ו/או הנציונים של המערן — או להתחיל מחדש, מההתחלה•
להתחיל מהתחלה — פירושו למתוח ביקורת אכזרית על עצמו, לבדוק במה שגה
ובמה נכשל, היכן טעה בהערכת הכוחות האובייקטיביים, היכן איבד את הקשר
עם הציבור, ואילו מעשים ממעשיו ומחדלים ממחדליו תרמו למפולת.
להתחיל מהתחלה — פירושו לגבש תיאוריה חדשה ולצאת למאבק חדש.
זוהי המשימה. היא מתחילה היום.

1ביולי 1981

אורי אבניי

* בחירות • 1981 בחירות • 1981 בחירות • 1981 בח

וידימ! 1111ס 1ר מ
אחרי הקירקס של מערכת־הבחירות כא הפסטיכל של חנוך סמית.
כמשך לילה שלם החזיק אדם אחד, באמצעות הטלוויזיה, את
המדינה כולה כקלחת של תהפוכות. היה נדמה שכלל לא חשוב מה
קרה כמשך היום בקלפיות, כאשר עם־ישראל החליט מי ייצג אותו
ככנסת ובממשלה. היה חיטוב רק מה קורה לחנוך סמית ולמידגם שלו.
וראה זה פלא: כמשך לילה שלם רקדו כל המיפלגות לפי חלילו
של סמית, שמשל כהן כמו אל קפריזי, כאשר הוא מוסיף להן מנדטים
ולוקח אותם כחזרה, מכתיר מלכים ומפטר אותם.
מדי שעה השתנו התחזיות יטל סמית, כאשר הוא מקדיש דקות ארוכות
לטיעונים שבאו להוכיח שבעצם לא השתנה דכר, ושלא טעה
מעולם. ואילו הטלוויזיה, שהועמדה כולה לרשות הכדרנות הסטאטים־
טית הזאת, הצמידה את עם־ישראל לתרגילים אלה.

ראשי־־המיפלגות השתתפו כולם כמישחק. תחת ללכת הכיתה,
לישון כראוי, ללמוד למחרת היום א ת התוצאות הסופיות ולקכוע על־פיהן
את המשך דרכם, הפכו מוקיונים כקירקס הטלוויזיוני.
עלה על כולם שימעון פרס. כאשר הקפיץ סמית, כמו אל כל״
יכול, כהכל־פיו את המערך מ־א 4ל־ 51 מנדאטים, מיהר פרס לכנס
מסיכת־עיתונאים, מינה את עצמו כראש־הממשלה, הרכיב קואליציה
ושירטט קווי־יסוד לממשלה. לא עכרו דקות רכות, והקואליציה הזאת
התמוטטה ככניין־קלפים. בגין, שהיה זהיר הרכה יותר, נשאר ככית
עד שהתפזר הערפל של סמית. גם שאר המיפלגות התנדנדו על הנד־נדה
הסטאטיסטית, כשמצב־הרוח של המנהיגים משתנה חליפות, לפי
מצכ״רוהו הסטאטיסטי של סמית.
היתה זאת קומדיה. עקכו אחריה כתכי ״העולם הזה״ ,שהיו פזורים
במטות המיפלגות. להלן דיווחם :

ואש־ממשדה רשעה: צמות המעוך בשעת השימחה, ועם חלוף האובם ימיות

טצ.א ,1מטה המערך

חבלני־מישטרה מגיעים למלון דבורה, ומפנים מהמרתף,
הנמצא שלוש קומות מתחת לאדמה, את צוותי הטלוויזיה
והרדיו. השמועה אומרת כי הוטמנה פצצה באולם. עיתונאי
זר מביע דאגה — לא מפצצה אפשרית, כי אם משריפה
אפשרית .״לאן אפשר לברוח?״ הוא שואל. אהרל׳ה
הראל, ראש מטה הבחירות של המערך, מראה לו את
יציאת־החירום.

• טט.ט ,1מטה תל״ם
בחדר הפיקוד מטרטרים הטלפונים הרבים, הפזורים
על השולחנות. מכס מלכה, ראש אירגון המיבצע, מקשיב
לדברי עידוד מפי הפעילים בשטח, המדווחים על תחושה,
שמפלגתם החדשה תזכה בחמישה מנדטים. המזכירות
החינניות עוסקות בתיאום הקשר עם הפעילים בכל
רחבי הארץ. מרדכי בן־פורת מודיע שהוא יוצא מבאר-
שבע לכיוון תל־אביב.

,151.15 מטה הליכוד

מצודת זאב בתל־אביב. אולם עצמאות, בקומה השנייה,
ריק עדיין מעסקנים. שם יהיה מרכז התיקשורת. שני
טכנאי־טלוויזיה טוענים לבעלות על כבלים המתוחים
על הריצפה, ויוצרים ים־נחשים גדול ומפותל. בקומה
ה־ 12 יושב ח״כ איתן לבני, המרכז את מטה יום הבחירות.
הוא מקבל בטלפון תוצאות מימית .״איזו פירמה קיבלה
160 קולות?״ הוא שואל .״התתיה עושה סנסאציה,״ אומר
מישהו לידו .״תוצאות מוסרים רק לי ולבגין!״ צועק
ליבני כאשר מתברר לו שהתוצאות דולפות החוצה. השר
יצחק שמיר מגיע, ראשון מבין חברי־הממשלה .״אני
מרוצה מאוד, אבל צריך להמתין לתוצאות,״ הוא אומר.
• ט.3י ,15 מטה ר ץ
׳ח״כ שולמית אלוני, חיוך על השפתיים, והרבה מאוד
אופטימיות, הנעלמת כבמטה־קסם, ברגע שכתב הטלוויזיה,
מנשה רז, מזכיר את המפד״ל והתחיה, ומתעלם מיתר

המפלגות הקטנות. מרימה טלפון נסער וזועמת: איפה
הדמוקרטיה כאן, בחג הדמוקרטיה? או שתזכיר את
כולם, או שלא תזכיר אף מפלגה!

* ,151.45 מטה שינוי
ח״כ מרדכי וירשובסקי נכנס לחדר, מחייך ואומר :
הומור ואמונה! רק שני דברים אלה יחזיקו אותנו. ועם
האמונה, נקבל לפחות שלושה מנדטים. נקים קואליציה
עם המערך, למרות שהוא לא טוב, אבל עדיף על הליכוד.
רק לא ליכוד!

. ,151.411מטה הליכוד

הצייר שסיים לא מכבר שביתת־רעב, אנדריי קיל־צ׳ינסקן,
יושב במירפסת. שם הוכן מיצפה טלוויזיה
מאולתר לאוהדים שלא יהיה להם מקום באולם עצמו.
״לקחנו אותם בשיבעה מנדטים,״ הוא אומר. למטה עושים
״הגורילות״ פעולת־הטעייה. הם טוענים שהכניסה תהיה
רק בחזית הבניין, והקהל עובר לשם. כך מתאפשר לשר
דויד לוי להגיע מן השער הצדדי בלי שירגישו בו. לוי
אומר :״אני אופטימי.״

טט.טצ, מטה המערך

קרבת שעת־האפס .״אנחנו אופטימים,״ מצהירה טל־דגני,
מזכירת־המיפלגה. האם תעבור של״י את אחוז
החסימה? זוהי השאלה העיקרית שרה מתחבטים כרגע
צעירים וותיקי התנועה כאחד.
״בשלב זה איני יכול לקבוע עמדה, או להעריך את
מצבנו. המדינה כולה על גלגלים, וקשה לנבא,״ אומר
מאיר פעיל וממשיך בסידורה של כרטסת, המכילה את
שמותיהם של חברי־המיפלגה.

טט.טצ, מטה המסד ״ל
בורג מגיע ומתיישב ליד זבולון המר. יהודה בן מאיר
נעמד מאחוריהם. בפינה מסתתר חיים דרוקמן, איש גוש
אמונים של המפד״ל. הכל ממתינים בדריכות להודעת
הטלוויזיה על תוצאות התחזית של חנוך סמית. כשחיים
יבין מודיע שלמפד״ל יהיו שישה מנדטים בלבד, בורג
אינו מגיב, וכולם עוקבים בדריכות אחרי התחזית לגבי
תמ״י של אבו־חצירא. שני מנדטים לאבו־חצירא מעלים
חיוך על פני היושבים בחדר צמרת המפד״ל. בעוד בורג
שומר על קור־רוח, מתפשטת אווירת־נכאים בשל העובדה
שלאגודה יהיו חמישה מנדטים — רק מנדט אחד פחות
מהספד״ל. בורג מתראיין לטלוויזיה, ואחר־כך מתחילים
לערוך חשבונות קואליציוניים אפשריים.

מרתף מלון דבורה מתמלא בעיתונאים. הספסלים המיועדים
לראשי המיפלגה ריקים עדיין. חיים הרצוג
וחיים בר־לב מגיעים, הבעה דאוגה על פניהם. עמירם
ניר מגיע גם הוא. האווירה דחוסה. דני רוזוליו אומר כי
שמע שהמצב לא טוב. הידיעות שלו באות מהקלפיות של
תנועת־המושבים. מדווחים לשימעון פרס. הוא אומר
שהוא הולך הביתה להתגלח. העיתונאי שלמה נקדימון,
מי שהיה היועץ לענייני עיתונות של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, מגיע .״באתה לרגל?״ הוא נשאל. לא, אני כאן
על תקן עיתונאי אובייקטיבי,״ הוא משיב ומוסיף ״זה
לא סוד שאני איש ארץ־ישראל השלמה.״

אווירה עויינת מקדמת את נציגי העיתונות. הדובר,
יוסי שילון, יצא, ואיש אינו יודע היכן הוא נמצא. חבר
התנועה, יוסי מעיין, מסרב אף הוא לדבר, אך מסביר
זאת בכך שתנועתו היא של אנשים אחראיים, ולא מפרש.
בקומה השנייה, בחדר צדדי, יושב יובל נאמן, מעיין
באינפורמציה שמעבירים אליו יודעי-סוד, בנוגע למיספרי
הבוחרים של התחייה. נאמן שומר על שתיקה. הוא
מחייך לעבר הצלם, ולא פותח את פיו.

האווירה במטה של״י הולכת ומתחממת, ככל שמת
במטה
ל״ע האווירה אופטימית .״אנחנו נקבל שני

טט.טצ, מטה של ״י

• טט.טצ, מטה התחיה

.15 טצ, מטה ל״ן ן

• בחירות • 1981 בחירות • 1981 בחירות • 1981 בה

מנדטים לפחות,״ מתנבא אורי פישר, עוזרו של המועמד
מס׳ 1יצחק ארצי.
ארצי עצמו, שחזר זה עתה מסיבוב בשטח, נשמע
מסוייג יותר .״אני מקווה שלא יווצר פה תקדים,״ אמר.
״יהיה זה משבר נוראי למיפלגת ל״ע באם לא נצליח
לעבור את אחוז החסימה. אבל אם הדבר ייקרה, הוא
רק יחזק אצלי את ההרגשה, שעל החברה הישראלית
עוברת ־ תמורה שלילית.״

• ,20.20 מטה הליכוד

מזכיר המיפלגה, אריה נאור, מסתובב באולם־העצמר-
אות בחליפת סאפארי כחולה, ומקדם את פני הבאים.
מגיע סגו־שר־הביטחון, מרדכי ציפורי .״הסיפור עם
הצ׳חצ׳ח שחט אותם,״ הוא טוען. ציפורי מונה על עשר
אצבעות את המקומות שבהם היה במשך יום הבחירות,

העתיד.״ איציק קול מזדרז להצהיר, כי החתים את אורלי,
שתעבוד אצלו בערוץ השני .״אני מדבר בשיא הרצינות.
אם לא נקבל אישור, נשדר בלי אישור. בדיוק כמו
אודליה וכמו התחנה הלבנונית.״ אורלי מסרבת להכחיש
או לאשר את דבריו.
האווירה חמה ומתוחה. עשרות עיתונאים וצלמים מכל
רחבי־העולם. עשרות פעילים במרתף הקטן והצפוף.
מפחיד לחשוב מה יקרה אם תפרוץ פה שריפה .־כתב
הטלוויזיה, ניסים משעל, מספר לקהל הצופים בבית,
כי שימעון פרס נמצא בביתו ושומר על קשר טלפוני
הדוק עם המטה. עמירם ניר מסרב לגלות היכן נמצא
פרם. דוברו של פרס, יוסי ביילין, מגלה כי הוא נמצא
בביתו. עוזרו, גידעון לוי, מספר לעומת־זאת, כי הוא
נמצא בלישכתו עם כמה מקורבים, צופה בטלוויזיה.

בגין לועג לתבזון של בוס
ואני חושב שנצליח. גם אם לא נעבור את אחוז החסימה,
אנחנו מלאי־מרץ, והדבר לא ירפה אתי ידינו. יש לנו
כיום מצע שיכול להתחרות במצעים של כל המיפלגות
הקטנות האחרות. אנחנו פונים לשיכבה היותר אינטלקטואלית
של החברה הישראלית, אבל כמו שאמרתי, איני
רוצה להתנבא כרגע.״

,21.15 מטה ר״ץ

שולמית אלוני מספרת איך עברה בשפת הים, וחילקה
חומר תעמולה של המיפלגה. רוצה להיות שרת־הפנים.
אם לא תה״ה בקואליציה, תהיה אופוזיציה טובה.

עסקני הליכוד מריעים עם ביטול התחזית הפסימית
וטוען כי בכולם היתד עדיפות לליכוד. הוא לא מוכן
להתנבא ״על גודל הניצחון״ .שולחן המכובדים מתחיל
להתמלא. מאחוריו עוד שתי שורות של כיסאות, ומולם
ממוקמת סוללת טלוויזיות. מאחרי הטלוויזיות נמצא
יציע הקהל. מימין סוללת טלפוניות, המתחילות לקבל
תוצאות מקלפיות במקומות ישוב קטנים.

,20.30 מטה חד״ש

עיתונאים זריזים ממהרים ללישכה הסמוכה שברחוב
הירקון.

• ,21.00 מטה עצמאות

במטה עצמאות הקטנטן, שברחוב אלנבי, אין הרבה
אנשים. פרופסור עזרה זוהר משיב לטלפונים, המזכירה
ירדה לארגן פלאפל .״אני נייטרלי לחלוטין,״ מבהיר
זוהר ,״שמנו לנו למטרה לעלות על המפה הפוליטית,

,21.20 מטה הליכוד

שר־האוצר, יורם ארידור, נכנם עם אשתו, מעלה עשן
במיקטרת. מיכה רייסר אינו מוכן להתנבא, אם יהיה
חבר־כנסת. אליהו בן-אלישר מגיע. אנשי הטלוויזיה
אוכלים במהירות ארוחת־ערב ארוזה בחדר־העיתונות,
מתחת לאולם־העצמאות. יעקב מרידור מגיע, מלווה בפמליה
קטנה. לשאלות העיתונאים הוא אומר, ש״תוך
שבועיים־שלושה יגלה מה זה,״ כשהוא מתייחס להמצאה
החדשה בשטח האנרגיה. מגיע ראשון הליברלים, שר-
המישפטים משה נסים. הוא מתיישב בקצה הימני, המרוחק,
של שולחן־המכובדים. עיתונאי ששוחח עם השר דויד
לוי מספר :״הוא אומר שמקיבוץ מסילות באו לעזור
לליכוד בבית-שאן. הדימיון המזרחי פועל.״
(המשך בעמוד הבא)

דובר החזית, עוזי בורשטיין וקומץ פעילים נמצא
במטה חד״ש בתל־אביב. הפעילים המרכזיים נמצאים
בשטח, ויגיעו לכאן עם סגירת הקלפיות. בורשטיין מספר
בהתרגשות על חילופי מהלומות בין פעילי חד״ש בירושלים
ואנשי הרב כהנא. הללו, אומר בורשטיין, מסתובבים
עם נשק חם בשכונות ירושלים, ואיש לא עוצר
בעדם.

• ,20.35 מטה ר ״ץ
הסופר יורם קניוק, מקום 15 ברשימה, מודע לכך
שלא יהיה חבר־כנסת ואינו מעוניין לדבר על הסיכויים
או לדבר בכלל. עייף, התיישב בצד לעשן את המקטרת.
דינה גורן, הרביעית ברשימה, לא יודעת מה יהיה. מקווה
לטוב.

• ,20.45 מטה תמ״י
בדרום תל־אביב, בין מוסכים, שוכן המטה השקט
של השר אהרן אבו־חצירא. אין קהל רב, אין אוהדים
רבים. השר עצמו מחייך, ואומר שלא היו תקלות ביום
הבחירות, הוא מצפה לטוב, ונמנע מלהמר על סיכויי
רשימתו החדשה.
מס׳ 2ברשימה, אהרון אוזן, יושב בצד ומשוחח עם
פעיל צעיר. ויקי שירן, דוברת התנועה, אומרת שתומכי
תמ״י מחו״ל יגיעו מאוחר יותר.

,21.00 מטה המעיד

כתב רשת הטלוויזיה האמריקאית סי־בי־אס, בוב
סיימון, מתערב עם מנכ״ל אולפני-הרצליה, איציק קול,
שביים את סרטי המערך בתעמולת הבחירות. סיימון
אומר שיתן לקול עשרה דולר על כל מנדט מעל לחמישים
מנדטים. קול מסכם כי יתן לו עשרה דולר על כל מנדט
פחות מחמישים מנדטים.
אורלי יניב, קריינית המערך, מגיעה. בגודל טיבעי
היא נמוכת־קומה ולא מרשימה במייוחד. המצלמה, ללא־ספק,
אוהבת אותה מאוד. אורלי מספרת כי היא יוצאת
לחופש. כשהיא נשאלת מהן תוכניותיה לעתיד, היא
משיבה :״תנו לי לעבור את הלילה, ואז אדבר על

ארידוו וגירעון גדות עורבים את השנון הקואליציה

•רוח • 1981 בחירות • 1981 בחירות • 1981 בחירות 1

(המשך מהעמוד הקודם)

,21.30 מטה המפד׳׳ל

בקסטל אין מתח. הפוליטיקאים המשופשפים של
השותף הקואליציוני הנצחי אינם מתרגשים. בעוד אנשי
הטלוויזיה עושים הסנות לשידור הישיר, אומר האיש
החזק של המפד״ל, רפאל בן־נתן, שלמפד״ל יהיו 130
אלף קולות ויותר.
שר־החינוך, זבולון המר, מסתודד בחוץ, ונמנע מלנחש
מה יהיו התוצאות. אין קהל רב, אין צעירים של גוש
אמונים, ואת ההמולה יוצרים אנשי העיתונות, הממלאים
את האולם.

השמועות על תוצאות תחזית הטלוויזיה מתחילות
לפרוח באולם. שמועה ראשונה 45 :לליכוד 44 ,למערך.
שמועה שניה 47 :למערך 45 ,לליכוד. שמועה שלישית:
45 לליכוד 43 ,למערך. שמועה רביעית: למערך .49
לליכוד לא יודעים. שקט. שומעים את התחזית. כשאומר
חנוך סמית שלליכוד יש רוב בקרב המצביעים היהודים
פורצות מחיאות־כפיים.

• ,21.55 מטה תל״ם
מיוזע מחום מנורות הטלוויזיה תופס משה דיין את
מקומו לצידם של מנשה רז ואישתו רחל. ברקע: תמונה

גדולה של דויד בן־גוריון. זלמן שובל ויגאל הורביץ
בשולחן נפרד. במרחק כמה כיסאות מהם שלמה אהרונסון
ורינה סמואל. אהרונסון הוא היחידי שמחייך. לוגם עוד
ועוד משקה, מתבשם מריחה של הסיגריה. כל השאר
שרויים במתח רב. ישראל גרנית קם מכיסאו ומתאמץ
לקלוט את הדיווחים המהממים של הטלוויזיה.

• ,22.00 הווילה של פלאטו שרון
בדרך לסביון אוסף טנדר את לוחות־המודעות של
תל״ם. ליד ביתו של חה״כ הבודד בסביון צובאים אנשים
(המשך בעמוד )76

,21.30 מטה המערך

חבר־הכנסת גד יעקבי מגיע. הוא מיועד לתפקיד
שר התיירות המיסחר והתעשייה של ממשלת המערך.
מנסים לגבב מעט אינפורמציה .״יהיה טוב,״ הוא אומר,
והולך לשגת בספסלים המיועדים לראשי המיפלגה. מנסים
לחלוב קצת רכילות מכתב הטלוויזיה ניסים משעל, והוא
מתלונן .״במערכת לא נותנים לנו שום אינדיקציה,
זורקים אותנו לשידור בלי שום הכנה, סגרו לנו את
מקורות הידיעות, פוחדים שאם נדע משהו מראש זה ישבור
את מתח השידור.״ התעלומה הגדולה נמשכת — איפה
פרס? מאוחר יותר הסתבר כי הוא חזר בו מתוכניתו
ללכת הביתה ולהתגלח, ונשאר בלישכתו שבבניין המיפלגה
ברחוב הירקון.
חברת־הכנסת חייקה גרוסמן מגיעה, מספרת שהיא
מאוד אופטימית, ושהיא הולכת לחגוג בחוץ עם מנה של
גלידה. כשהיא נשאלת למה היא צוחקת כל־כך הרבה,
היא משיבה בביטחון :״אני צוחקת כבר שבועיים.״
המועמד לתפקיד שר־האוצר, חיים בן־שחר, מביא
את השמועה כי המערך מוביל .47:49 הכל לוחצים ידיים.
איך אתה מרגיש, שואלים את חב״ש .״אילו היו נותנים
לי עוד חצי שנה הייתי לומד את העסק,״ הוא משיב.

,21.40 מטה הליכוד

המתח גואה לקראת תחזית הטלוויזיה. אולם התיקשורת
כבר מלא. ליד שולחן המכובדים עדיין יש מקום. מיכה
רייסר אומר, שלדעתו נבע אחוז ההצבעה הנמוך מכך
שאנשים רבים התקשו להחליט בין שתי המיפלגות הגדולות
.״יש רבים שלא אוהבים, לא את פרס ולא את
בגין, ובעד המיפלגות הקטנות לא רצו להצביע,״ הוא
אומר. רוני מילוא מוכן להתנבא ולומר שלליכוד יהיו
46 או 47ח״כים. צבי פרידמן, ממישרד הפירסום קשר
בראל, שניהל את תעמולת הליכוד, טוען שהליכוד הוציא
על פירסום בעיתונות 80 מיליון לירות, מתוכם כשמונה
מיליון ל״י בשלושת הימים האחרונים.

,21.55 מטה הליכוד

ואשי תרים בדיכאון: גונית, מוט׳ טווווי ובוטות

ח • 1981 ובחירות • 1981 בח

• 1981 בחידות 81

״העולם הזה׳ /שבועון׳החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 63 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי * ראש המערכת: יוסי ינאי עורך-
תכנית: יוסי שנון. עורכת כיתוב: לילית בוארון צלמי
מערכת: ציון צפריר ועגת סרגוסטי י ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ מודפס ב״הדפום החדש״ כע״כז. תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״מ.

פעם כארבע שנים עומדת לפני
העותו הזה בעייה של עיתוי.
הבחירות לכנסת מתקיימות תמיד ביום

: 1951 הכנסת השנייה
רוקח וסנה

: 1965

הכנסת השישית
אשכול ואבנרי

ג׳ בשבוע. העולם הזה מופיע תמיד ביום
ג׳ בשבוע. הוא מצוי למכירה ברחובות
תל-אביב בשעות המוקדמות של הערב, ומצוי
בשאר הקיוסקים ביום רביעי בבוקר.
ומכאן הבעייה: איד אפשר להופיע במוצאי
יום־הבחירות, מבלי להתייחם ל תוצאות
הבחירות? האם אפשר להוציא
גיליון שחובר כולו לפני הבחירות,

ושכל קוראיו יקראו אותו אחריהן?
כאשר הכיל גיליון השבועון 20 עמודים,
בחרנו לא פעם בפיתרון כפול: הוצאנו
בשבוע אחד שני גיליונות, אחד ערב
הבחירות ואחד למחרת היום. עתה, כ־שמיספר
העמודים גדל, הדבר אינו אפשרי.
בפעמים הקודמות החלטנו לעכב את
הופעת הגיליון ב־ 24 שעות, וכך נהגנו

: 1955 הכנסת השדישית
בדר וברנשטיין

עדיין חייל. רק כעבור שנה ורבע קיבלתי
לידי את עריכת העולס הזה.
בבחירות לכנסת השנייה נולד בפעם
הראשונה השער של הקוביות. על רקע
של פנים מטושטשות, שנועדו לסמל את
פני הציבור (למעשה היו אלה פניה של
רותי, אשתו של עזריה רפפורט) ,זרקה
היד שתי קוביות, ועליהן דויד בן־גור־יון,
משה סנה (אז מפ״ם) ,המועמד הערבי
מנצרת אמין ג׳רג׳ורה, ישראל רוקח
(הציונים הכלליים) ,משה שפירא (החזית
הדתית) ותופיק טובי (מק״י) .את השער
עיצב קריאל (״דוש״) גרדוש.
בבחירות לכנסת השלישית ויתרנו על
הקוביות על השער (הן הופיעו בתוך
הגיליון, כעיטור לכתבה על הבחירות)
וסידרנו בשורות את המועמדים העיקריים,
ביניהם יעקוב חזן (מפ״ם) ,יוחנן בדר
(חרות) ,יוסף בורג (כבר אז!) ,משה סנה
(אז כבר מק״י) ,פרץ ברנשטיין (ציונים
כלליים) ,משה שרת (אז ראש־הממשלה),
בן־גוריון (שחזר מגלות שדודבוקר, ושכי־הן
כשר־הביטחון) ובגין (עדיין משופם).
בבחירות לכנסת הרביעית הופיעו רק
שלושה: בן־גוריון, בגין ויגאל אלון.
הבחירות לכנסת החמישית עמדו כל־כולן
בסימן פרשת־לבון.
בבחירות לכנסת השישית היו כמה חידושים.
בן־גוריון הופיע כראש סיעה אופוזיציונית
(רפ״י) ,לוי אשכול עמד בראש
מפא״י, ובפעם הראשונה הופיעה תנועה
לגמרי חדשה, בראשותי, שהדהימה את
הציבור כאשר עברה את אחוז החסימה.
בבחירות לכנסת השביעית הופיעה גולדה
מאיר בראש מיפלגת־העבודה, בן־גור־

: 1959

הכנסת הרביעית
אלון ובגין

ל קד א ת

1111131111

: 1981 הכנסת העשירית
דיין ואבו־חצירא
העבודה, לובה אליאב בראש של״י החדשה,
שמואל פלאטדשרון כקוריוז מצחיק
או מדהים, אריק שרון בראש רשימה עצ מאית
כושלת, וייגאל. ידין בראש ד״ש.
ולבסוף — שער השבוע האחרון: בגין
כראש מיפלגת־השילטון, פרס כראש האופוזיציה,
דיין בראש רשימה עצמאית,
אהרון אבו־חצירא בראש רשימה עדתית.
מה יהיה בעוד ארבע שנים (אם אכן

: 191(1הכנסת החמישית
לבון

: 1969 הכנסת השביעית
גולדה וסנה

: 1973 הכנסת השמינית

: 1977 הכנסת התשיעית

דיין ובגין

פלאטו וידין

גם השבוע. הדבר מאפשר סקירה ראשונה
של הבחירות ותוצאותיהן.
בעייה קלה יותר היא כיצד לעצב את
השער של הגיליון האחרון שלפני הבחירות•
במשך השנים התגבשה כאן מעין
מסורת: להבליט את יסוד־ההימור שבהכרעה׳
לרוב על-ידי יד הזורקת קוביות.
בעת הבחירות לכנסת הראשונה הייתי

יון הופיע בראש שריד עגום של רפ״י
(הרשימה הממלכתית) ,תנועת העולם הזה
כוח חדש זכתה בשני מנדאטים.
ערב הבחירות לכנסת השמינית הוקדש
לבחירות רק השער האחורי. בשער הקיד-
מי הופיעה ועידת־ז׳נבה.
בבחירות לכנסת התשיעית היו כמה
חידושים: שימעון פרס בראש מיפלגת-

תחלופנה ארבע שנים עד לבחירות הבאות)

ה עול ם הזה 2287

הנ מכר שמוף

8 0 1 £ 1 1 * £ביותר
ב £ 1י 1 0 1

מבית.ו £4ח 1/0פריס
הם חחד!ת על בחד

5000

מונץ מציג 8
)01 הסעוווניסשוש1וג 2000-11
[811111110

• 511111101

מלכה המים ׳81
שותות את המשקה
שכב ש את העולם

רסיבר טיונר אמפליפ״ר
בעיצוב חדשני
אקולייזר להפרדת הצלילים
ולאינות שמיעה

דגם 10 סש

ק״פ דק בעיצוב מיוחד
שיא השבלולים
2ראשים 2 ,מנועים
דגם 505010

0/ש! >־י ד ^ן\י״ עקב ההוזלות
1111.111 10/0של משרד האוצר

נציגים בלעזייס בישראל*€ 111101
אלמ 11 נכו המדינה. ה׳1אייו,52ת״א
גולפזנים 03-455620,455938 :
מעבדת שרות ארצית מרנץ

^ נ 01ש ^
״פינה קולדה ־ האמיתית
של ״קוקטיילס־פור־טו״

דג צ ך גג \ \1גר \ז\צ מצ\

בכל שבוע
טיסות ישירות ־
.אנו ממריאים קבוע בכל יום ב׳,
בשעה 10.00 בבוקר -תמיד
ישירות ל 05 -א׳.הנופש ב 05-א 9
מתחיל כבר בטיסה וכבר בצהריים
אתם על שפת הים בשמש
המלטפת, פותחים שבוע
בילוי מרתק, בבתי מלון
מעולים עם בריכות שחיה.
מתקני ספורט שונים
ואפשרויות בידור רבות.

גן העדן של איי יוון
חולות לבנים וים בדולח,
מקדשים עתיקים
והרי געש מסתוריים.
ארוחות נפלאות לצלילי
בוזוקי.
ציד עופות
בנופים ט ב עיי ם.,.
זהו האי <05ו.

מתירים מיוחדים
לילדים. טיסות
ישירות -קבועות
ומובטחות בכל
יום ב׳ בבוקר.
מתקבלות הזמנות
לכל העונה .

הושמו בהקדם.

דיונהויז בע״ט
משרד ראשי: רח׳בז־יהודה ,21 טל. 652140 .
סניפים: רח׳בז־יהודה .33 טל. 652676 .
רמת-גן, ב מיז בורסת היהלומים, טל. 266222 .
ירושלים: רה׳ שמאי .9טל. 246868 .

ובכל משרדי הנסיעות בארץ.

סכחכים
דאתס תיי ם ד עו ד ם
מ אוזן :
.Iשש מאות שערים הוב־קעו
באימון (.)5
.4חלק מן: הפחד בא לידי
ביטוי, אצל עובדת רפואית

.9חזרתו לארץ גורמת הנ אה

.10 דלק שוב לכבוד יום־טוב

.IIבעצם היא לא נשמעת
כל־כו קשה (.)3
.12 הפולמוס נערך בנוכחות
חלקית (.)3
.13 האחרונה מאשרת מהותו
של ענין (.)3
.14 עבדו על הסייד בעינים,
בעת ביצוע העבודה (.)3 ,4
.16 ההורה נוהג כחיית־טרף,
אולי זו הסיבה שאיו לו חב רים

.18 גם שפיון זה החליף מקצוע
ושקע במחשבות פילוסופיות

.21 כלל יסודי ליושב שבעה
על מות־אשתו (.)7
.24 התנהג בעריצות עם ה דבורים

.26 שומר חינם שערכו מועט

.27 זוחלת בעוצמה (מ 3
.28 בשובו הביס את איש־הארטילריה

.29 הביע זלזול בראשות המחוקקת

.30 קריאת עידוד (ילדותית)
לכוכב כדורגל, בנפילתו (.)5
.31 גליל־הכסף שיצא מכלל
שימוש יעזור לחב״ש (.)5

ביתרוןתשבצופן 2(28 (5

מאת

נדיב

לראשי הערים איו רגליים,
לשקר — יש ויש.

אבידן

שנה אחרי שנתפסו רוצחיו של
המדינאי האיטלקי אלדו מורו, וגם
רוצחי הלורד מאונטבאטן האנגלי,
נמשכת בישראל החקירה ״הגדולה
בתולדות המדינה״ ,שראש־הממשלה
נתן כבר מזמן את ההוראה להתחיל
בה. המתנקשים בראשי הערים
בגדה המערבית חיים אי־שם, לא
רחוק, ללא פחד, כי הם יודעים
ש״החקירה הגדולה מכולן״ תהיה
גם ״החקירה הארוכה מכולן״ .כה
ארוכה, שלא תסתיים לעולם.
יוסף לוי, בת־יס

החל הראשונה
פיצוץ הכור גרם לשרשרת
פיצוצים גרעיניים קטנים
אצל הקורא.

יופי! פוצצנו לעיראקים את האטום.
אבל אנחנו לא מנסים לפוצץ
את השחיתות של עצמנו• אילו

מ אונ ך :
.1תיאבון מיני מוגזם, עלול
להיות קטלני (.)3 ,4
.2עם יחס נאות ועשיריה
נוספת, תוכל לקבל שירות
מיוחד במזרח הרחוק (.)5
.3מענה פופולרי לשאלה
אווילית, תוך התחמקות מה נושא

.4רווח משמעותי — על

בטוח (.)4 ,3
.5טורף ששבק חיים רואה
בלילה 5
.6תיתן לו עידוד מוסרי לו
פגרתן בצורה שונה (.)2 ,5
.7בקריאה השאלה ברורה :
לאן בורחים עם הפירות?

הוטל איסור
.8בצוותא,
הצגת־שאלות
מפורש, על
מסובכות (.)4 ,2

.15 העלו באש
שלו (.)3

הסתייגות

הכפיל

.17 מביע

.18 לשליחים לא קשה לאסוף
כספים מתחת למים (.)6
. 19 לא במקרה חיי הסתבכו
בגלל האינפלציה הדוהרת

.20 היום, הגן בהחלט מקלקל
את השלטון (.)7

בגובה

.21 מאכל־תאווה
מחופשים (.)3 ,4
.22 רצח המוני במדבר, בגלל
עקרונות חמוצים ומתוקים

.23 מזכיר את יורם בלי ר־בירה

.25 ניתו להבחין באבקה ה־עולה
מן הפרח (.)5
.27 כיסויים לראש השכנים,
חובה 5

לקניבלים

מי שטורח
בערב שבת,
אובל טוב בשבת
בין הפותרים נכונה א ת
התשבץ יוגרל פרס :
ארוחה זוגית מלאה
(כילל יין) במיסעדה
ה,,טיילת״ ,רחוב הר-
ברט ס מו אל , 80ת״א.
את התשבץ הפתור יש לשלוח
למערכת ״העולם הזה״
עם חותמת דואר של לא
יאוחר מיום חמישי, שבוע
אחרי הופעת הגליון. הפית-
רונות הנכונים, שיגיעו למערכת
עד יום רביעי שבועיים
אחרי פירשום התשבץ, ייכנסו
להגרלה. ההודעה על הזוכים
תפורסם ב״העולם חזה״ 4
שבועות אחרי הופעת התשבץ.

היה לי אטום עם מוליך עדין,
הייתי מחסל את סרט ההקלטה של
קול ישראל המשדר פירסומת ל טמפונים
כשאני סועד ארוחת־צה-
ריים. גם אלפיים מערכות בחירות
לא יועילו לעם ישראל, החי ומאמין
שמזוזה על הדלת וחיתוך ה עורלה
עושים אותו לעם קדוש.
למעשה אנו מושחתים ככל ה גויים,
התנ״ך וחז״ל לא הועילו
לנו.
צריך לחטוף את חומייני ליש ראל.
תוך יממה הוא יעשה מאי-
תנו עם נבחר באמת. הישראלי ה קדוש
יפסיק להשליך את הפסולת
הפרטית שלו לרשות הרבים, הוא
יפסיק לצפור כדי לבשר שהגיע,
ובנות ישראל הכשרות תפסקנה
ללכת ברחובות במלבושי חדר־המי־טוח.
אחרי התלייה הראשונה יא-

גילו עריו ת
במסע תעמולת הבחי רות
גילו המיפלגות
גם מה שחיו מעיניי-
נות להסתיר, יעל זה
אומר החמשיר:

יום אחד אחר תום הבחירות
/עדיין עמוסים הקירות /
בכרזות מכל מין /מין השמאל,
מין הימין /סוף מסע של
גילוי עריות.
אס, תל־אביב
בד הישראלי את החשק לעשן בפומבי.
ואם לא בטובות, אז ב סיוע
השוט יתחילו לחיות כאן חיי
צנע, כמומלץ בספר־הספרים!
חנן גן, חולון

ע די ף *וקל
בגין הוא מאניאק ולפרס
היתה תדמית טובה של
נוכל (״העולם הזה״ ,חשבון
עובר ושב.)2284 ,

לפי שלמה פרנקל הברירה העיקרית
העומדת בפני הבוחר היש ראלי
היא בין מאגיאק ובין נוכל.
לצערי אני מסכימה. ובכל זאת הע-
(המשך בעמוד )13
ה עול ם הז ה 2287

גם בשחור־לבן אפשר להבחין

*בקסמיה של יוון, הצבעונית כל־כך.
האנשים ־ מלאי שמחת־חיים,
מכניסי אורחים, בעלי לב־חם.
אוהבים לארח, מאושרים לשמח,
שופעים עליזות.
הנוף ־ ציורי כל־כך. איים קטנים
פזורים על ים כחול, שמים רחוקים
ובהירים, מיפרצים רומנטיים, הרים
נישאים וערים לבנות. ארכיטקטורה
מודרנית שובת־עין לצד עתיקות מן
הנודעות בעולם.
כל זה מחכה לך ביוון. אל כל אלה
תוכל להגיע במחיר סביר.
לשם מביאה אותך אולימפיק,
חברת התעופה היוונית, אשר אנשיה
ישמחו לספר לך על נפלאותיה של
יוון, צריך רק לקפוץ ליוון וכדאי
באולימפיק.
פנה לסוכן הנסיעות שלך. הוא יודע!

אהיווחה של חבות נסה וינוח בעצסח בשקט אך בהתמדה גדלנו והתרחבנו במשך השנים
ועתה אנו עוברים למשרדנו החדש בבית אליהו,
המתאים בגודלו ובחדשנותו לצרכינו, לצרכי סובנינו ולקוחותינו.
נשמח להמשיך לשרת את
ציבור לקוחותינו במסירות רעילות

׳בבית אליהו״
רח׳ אבן גבירול ,2ת״א.טל. וו.4309

ה עו ל ם הדה 2287

מכתבים
(המשך מעמוד )10
דפתי נוכל, בגלל הסתברות נמוכה
שיעשה מעשי־טירוף.
ציפי שטייג, פתח־תיקווה

בג! הרא שון

* * חריקה *1980* 112

קריאות ההמון העלו רעיון
כלב הקורא.

ברצוני להודיע, כי ללא כל התחשבות
בתוצאות הבחירות לכנסת,
אני עומד לייסד בקרוב את התנועה
שתיקרא במב״י — בגין מלך
בישראל. נראה לי שהגיע הזמן,
אחרי אלפיים שנות גלות, להחזיר
עטרת ליושנה ולהקים בישראל
שושלת מלכותית רצינית, שתוכל
להתחרות בוותיקות שבשושלות
אירופה. נוכל לבנות ארמון-מלכות
ראוי לשמו בירושלים הבירה, עם
מישמר מלכותי של שכירי חרב
שווייציים, כמו שיש לאפיפיור,
ולשים על ראשו של בגין הקטן
כתר זהב גדול ויפה ועטור יהלומים
נוצצים. מנחם הראשון ירכב
על סוס בחוצות הבירה כל יום
עצמאות, וינופף לקהל. לצאצאיו
(כולל הנכדה ההיא) יעשו חתונות
מלכותיות, ובכלל יהיה שמח וטוב
לעם.
כני גולדו /תל-אביב

דגם 301

זזוווי*#
אחד; החל למשוך את החבל לכיוון
הערימה שלו. משכו ומשכו, בעטו
וזקפו זנב, אך החבל לא נקרע.
התיישבו החמורים זה לצידו של
זה וחשבו וחשבו. זה לקח להם
זמן די ממושך עד אשר מצאו

• 5שחת אחוינת
• תזצות אוו!״1
דגכזים נוספים
להספקה

608£ 501
608£ 601
608£ 901

הקודש של שמירה על הקונסנזוס
הלאומי.

(ציניסנזעוייסניטואז ׳€ 111101

יצחק סוכול, תל־אביב

* * חו ר נכו המדינה, ה׳ באייר ,52ת״א
׳׳ טלפונים; 03-455620,455938:

״לא טוב היות האדם לבדו״
הכרויות למטרת נישואין
19 שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת 1981

:רעים

^ תל אביב, רח׳ בן יהודה 58

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

טל 03 282932:

י מועדון 5ן
לתרבות חדשה |

פרסו איויאל
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

ח מזר־ח מורווז•
על החמור, החבל וערי-
מת השחת.

שני חמורים היו מחוברים בחבל.
לכל חמור היתד, ערימת שחת
משלו. החמורים היו רעבים וכל

פיתרון. הם צעדו בצוותא ובהרמוניה
שלמה קודם לערימת שחת
אחת, אכלו ממנה ואז צעדו לעבר
הערימה השנייה, ושם כילו את
סעודתם. סיפור זה יעלה אסוסי-
אציות שונות אצל אנשים שונים,
אד לי הוא מזכיר את ראש־הממשלה
מנחם בגין ואת ראש האופוזיציה
שימעון פרם, במלאכת־

ברי! לז ר ה
יוסי ינאי הגן על השר
אהרון אבו״חצירא אחרי
(פורום מישפטו תום
״העולם הזה״ .)2283

ברכות והוקרה לאומץ ליבך, על
שעמדת ביושר מיקצועי מול מי
שמטיל מוראו על אזרחי המדינה
החפים מפשע. הוקרה על שעמדת
מול רוב עיתונאי ישראל, ואף
נקטת בדרך עצמאית ולא הת־יישרת
בקו אחד עם עורך עיתונך.
על כל אלה ועל הניתוח המבריק
של פרשת זיגל ומישרד־הדתות —
יישר כוחך.
אלי רונן, חל־ אביב

פ סו קי
לבל דבר שקורה יש פסוק
מתאים, גם לבורים גרעיניים.

כתב
ינאי ושר אכו־חצירא
אנטי־זיגל
ה עו ל ם הז ה 2287

״ויהי אחרי־כן, ויאהב אשה בנחל
שורק ושמה דלילה״ (שופטים ט״ז
ד׳).״ויאמר שימשון תמות נפשי עם
פלישתים״ (שופטים ט״ז — ל׳).

אליהו אלמקיס,

רח׳ הם ,5חל־אביב
טל׳ 197261

יום שלישי 7.7.81
בשעה 9.00

רב־שיח

ניתוח תוצאות הבחירות נעמי קים (של״י)
יורם ג׳וזנסקי (רק״ה)
לטיף דורי (מפ״ם)
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב• התובניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

ד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

עכו

* פני ומאבקים קונפליקטים בעל
ופגיע,

מיים
חזקים. מצד אחד יתכן שיהיה
מ די ם

הססן לגבי יוזמות שונות, מצד שני יוכל
בני מיני

להתחיל בחן בפזיזות, ולהתעייף אחרי

כיברת״דרך קצרה, עוד לפני שהגיע המו¥

היוזמה.
פירות את לקצור

הפיצול
הנפשי יכול להיות גם חב

רתי.
הוא יכול, אמנם, לדעת ולהכיר את

הנתונים האובייקטיבים, אבל למרות

זאת לא לפעול באופן הגיוני, כאילו נתן

למאוויים כמוסים להשתלט על ההיגיון.

במיקרים רבים, לאחר כישלון כלשהו,

הוא יכול לפתע להכיר בכך, שבמקום

נסתר בנפשו הוא ידע שהוא הולך לק
מזל
סרטן הוא הרביעי במיקומו בגל־

ראת כישלון, ובכל־זאת משהו מנע ממנו

¥גל־המזלות, ולכן מייצג את הבית הלכוון
את עצמו נכונה• על אדם כזה

¥¥רביעי, שקשור, בין השאר, למוצא האדם
יאמרו חבריו הוא ״אינו במציאות״.

¥והוריו. בכף־היד ישנו קו שנקרא קו־

אולם הניסיון הראה, שמתוך מיגוון

¥¥החיים. קו זה מראה, בין השאר, מהי

¥מידת השפעתם של ההורים והבית. הדעה

¥הרווחת, כי קו-חיים קצר מראה על

¥¥חיים קצרים, אינה נכונה, וכאן אסביר

¥מהו ההבדל בין קו ארון לקצר.

קו חיים קצר, או קטוע, מאפשר לחול-

¥שות־אופי בסיסיות לבוא לידי ביטוי

¥בחיי היום־יום• ההתייחסות לתכונות

איזה
¥¥מסויימות כ״חולשות״ אינה לפי

¥קריטריון מוחלט, אלא בהקשר לחיים

¥¥המעשיים היומיומיים. עצלנות או חול
¥מנות
הן ״חולשות״ ,משום שבהשוואה

¥¥להן, חריצות ופרקטיות הן הביטוי הפוטוי
היום־יומי שלה יופרע. אדם כזה
¥זיטיבי של קו־חיים שלם וטוב.
אדם הנוטה לערב רגשותיו בשיקולים

קו חיים שלם מחלק את כף־היד
יתקשה להתאים את עצמו למיסגרת
רציונליים יכול להתגבר ולהימנע מכך

כפוייה, למישמעת ולדרישות החיים בגבעת-
חיצוני. ולאיזור פנימי לאיזור רצונו.
בכוח

¥ונוט,
הנמצאת בצד הפנימי של קו״החיים,
קו״חיים קצר יכול להופיע בכל סוגי
חברה. אולם יש אנשים שלמרות תכונה
זו עומדים יפה בדרישות סביבתם. אולם
¥¥מהווה את הביטוי לאנרגיה ולחיוניות.
הידיים, הוא יכול להופיע ביד ״חזקה״

¥היא קשורה בחיים החומריים, לא הרווביד
״חלשה״• משמעותו שונה כאשר
השתלבות זו אינה ספונטנית, אינה
¥¥חניים. כנגדה, איזור גבעת״לונה, בצד
טיבעית, והיא דורשת מהאדם מאמץ
הוא מופיע ביד שמאל, ביד ימין או בנפשי.
מאמץ כגון זה לא קיים אצל בעל
•ד החיצוני של קו־החיים, מבטא את השתי
הידיים.

¥¥תכנים הרוחניים והפנימיים של האדם.
הימצאותו ביד שמאל (יד הפוטנציאל,
קו־החיים הארוך• השתלבות אדם כזה
בדרישות היוס״יום היא יותר מתוך
¥לפיכך, קו חיים ארוך ושלם משקף הפהאנשים
הרב בעלי קו קצר או שבור, אדם אצל
נולד) האדם שעימו

¥רדה בין תכנים רוחניים לחומריים.
יש כאלה שאפשר לתארם כאנשים הגימני,
כשבידו הימנית הקו שלם וברור,
מעורבות בסביבה, מאשר מתוך מאמץ .

כאשר בשתי הידיים קו-החיים קצר או
התקצרות הקו היא בעלת משמעות יוניים בהחלט. דבר זה ניתן להסבר
מראה שתכונות הקו הן בסיסיות לאי ¥
שבור
— האדם מתקשה להסתגל לדרי¥ תחומי בין
ההפרדה
זו• מבחינה עמוקה
למיבנה יש ראשית,
: אופנים בשלושה
שיותו,
אולם יתכן שהן תופענה בחיי

¥¥חיים אלה נחלשת, ותכנים נפשיים לא
הקצר של קו־החיים דרגות ביטוי שויום־יום
רק במיקרים נדירים.
שות החיים. אדם כזה יכול להיות גם
אם הקו הקצר מופיע ביד ימין בלבד, בעל חיוניות חלשה. במצבים קריטיים
¥רלוונטיים באים ומתערבים בהחלטות
נות, כפי שיוסבר להלן. שנית, קו־החיים

¥¥רציונליות. אם לתפקוד תקין ומצליח
הקצר יכול להיות מאוזן על-ידי תכותכונות
הקו יופיעו בחיי יום־יום במיק-
יגלה האדם בעל הסימן המופיע רק בידו
הימנית כוח, חוזק, החלטתיות ויכולת
¥בחיי היום־יום דרושה התנהגות המבונות
אחרות בכף־היד. כלומר, גם אם
רים רבים. אולם, כאשר ביד שמאל הקו

¥ססת על שיקולים פרקטיים והגיוניים,
קיימות תכונות־האופי המתוארות לעיל,
הוא ארוך ושלם _ מראה הדבר שבאותימרון
והסתגלות. כנגדו, בעל הסימן
¥¥הרי אדם המערב רגשות בשיקולים אלה אפשרי בהחלט שהן תאפלנה ותוסתרנה
הכפול, יתקשה לעמוד ולאזור כוח כ -
פן בסיסי ועמוק אישיות האדם אינה

¥ייתקל בקשיים ובבעיות. הוא יהיה רגיש
על״ידי תכונות אחרות מנוגדות. שלישית,
מוחלטת עקב הקו הקצר, אולם הבישייקלע
למצבים מיוחדים.

במקוס״העבודה אתם עלולים להיקלע שיתוף־פעולה בכל שטח שבו אתם מעוניי־
-¥העניינים מתרכזים השבוע סביב הבית
בני סרטן מרגישים יותר עירנייס וקלי-

¥ מחדש לארגן צורך מרגישים
והמישפחה, זוהי חדשות לתוכניות ומוכנים תנועה כתו שיתפתחו ולאי־הבנות, לסיכסוכים החברתיים. בחיים אתכם לקדם עשוי
נים

החיים, ואולי אף
תקופה שבה תוכלו
צאה מעניינים חסרי״

דרושה לכס העזה ויוז¥

לבני- גישה לשנות
¥ לטיולים יציאה לתכנן חוסר
של גל חשיבות•

ביישנות ושמרנות
¥ או קרובים, מישפחה וחופשות, אך עדיין יש
פופולאריות וביקורות
הן שתי תכונות, שעלו¥
לות
לגרוס להחמצה של
לבני־הזוג• על רקע זה
להיזהר מהפתעות לא־חריפות
מכניס אתכם

ייתכנו ויכוחים והת־צפויות
בגלל שיכחה.
למצב לא נוח. אנשים
דבר חשוב מאוד, ה

עקשות
חזקה על עמגופכם
מזכיר את עצמו,
מתוסכלים מנסים ל¥ עלי הרגש. לחיי קשור

¥ מבו הרגשת
דותיכם.
למי- להתייחס ונאלצים
שמ על ולאיים
התנכל

להסביר את עצמכם

כה מסויימת, כתוצאה

חושים שונים ולהפכם
הטוב• יש להקפיד לא וכנה, גלויה בצורה

בלתי־זהי- מדיבורים בעי שמתרכזות רעות

ולנהוג
לפי החוקים
21 בבזרס -
לחוש רגשי״אשמה ו¥ לתיקון תינתן

באפריל

באיזור הבטן, או
והשיגרה, לא לטעות,
פחד, מאחר שבחשבון

סופי תהיה ידכם על
על־ידי התייעצות עם
השיניים. המצב הכספי
ולמנוע אפשרות של

¥ידידים. טלאים, שמחפשים אהבות חדמעודד,
ואלה שמתלבטים כבר זמן ממוביקורת
נגדכם. עדיף לא להביע דעה על
העליונה. ביחסים עם בני המין השני עלי¥¥שות,
עשויים מצוא עצמם בפרשה לוהטת.
שך יוכלו לקחת סיכונים כספיים מחושבים. עמיתים, ולא להחשף. תחגוג השבוע. כם להיות הוותרנים, ולא להתעקש .

כוונותיכם הטובות לעזור לאנשים הפונים
לאריות תקופה שלא קל להגדירה. מצד תוכניות סודיות, שהיו מוצנעות היטב,
טלפון, באמצעות להגיע שעשויות ידיעות

אחד עושים חשבון־נפש וחשים עייפות ו יחשפו, עקב כך יוכלו בני עקרב לקדם
¥¥או דבר־דואר כלשהו, ישנו את התכנית,
אליכם לעזרה עלולות לגרום לכם נזק . ו למנוחה,
מתגעגעים

תוכניותיהם• ה
דחו
את ביצוע ההב¥וייגרמו
לכם לצאת ל
מצד
שני נמשכים לבינטייה
להגיב בצורה קי¥נסיעה
קצרה, אך בעלת
טחה• עומס העבודה

לויים במקומות בלתי־צונית
עלולה לגרום
שייפול עליכם השבוע
¥¥חשיבות מרובה. יש

שיגרתיים ועם אנשים
להתרסן

נזק
ב- לעמוד יאפשר לא סודות,
¥להיזהר מגילוי

היכולים לגרום לבעיות
ולהתאפק. עניינים הקדיבורכם,
ואתם יכולים
¥שנראים לכאורה חסרי

זמניות. כדאי להיזהר
שורים לנסיעה ארוכה
לצאת בהרגשה בלתי-
¥כל ערך, גם ידידים

— להסתדר מתחילים
ומדי- ממעשים במיוחד
נוחה• את הרצון לחו¥¥עלולים
לסכן אתכם ב
בורים
בלתי־שקולים
עדיף להאט את הקצב.

לל שינוי במקום־העבו-
¥שוגג. חוש־ההומור, ש
ולא
מתוכננים מראש.
המקורבים אליכם עלודה
ראוי לשקול בכו-
¥היה רדום לאחרונה,
ו 2ו:אפריל -

עניינים כספיים משלים
להפתיע אתכם ב;20
בלואי
בד״ראש, ולהתייעץ עם

¥¥יתעורר בשבוע זה

דיבורים מוזרים, ואולי
תפרים, יתכן הישג כסאדם
שעצתו מיקצועית,
¥ויעלה את הפופולאריות

¥שלכם. התייחסותכם לדברים תהיה יותר פי מפתיע, וזה הזמן לבסס את ענייני אף בהתנהגות בלתי־צפויה. במקום־העבו־ושאינו
מעורב בחייכם הפרטיים. המא -

מצים שיושקעו בעבודה ישאו פרי .
הכסף על בסיס שאפשר לסמוך עליו. דה מתפתח קשר חדש• עיסקו בספורט.
¥קלילה, קשריכם עם המין השני יעסיקוכם.

הרגשה של אי״יציבות וחוסר־ודאות
הבית מהווה מקור מתח השבוע, מריבות
¥¥במצב הכספי, שגרם לדאגות באחרונה, תוכניות שתכננתם מעוכבות, ואינן נראות

מאפיינת את השבוע• קשה למצוא פי-
¥כבר מסתמן פיתרון. עזרה תגיע ממקור בטווח־הגשמה. יש הרגשה שלעולם לא
וויכוחים צצים לפתע,׳ והסיבה להם כמעט

תרוו קבוע למיספר
לא־צפוי, ואל לכם לבלתי־מובנת.
זה בהחתוכלו
להשיג את מבו¥

לא שבוע מתאים
בעיות המציקות לההצ את לקבל
הסס

המיכ־כל אך קשכם,

פתע,

אן זו לא התקועה•
קניות, שתיאלצו
לשהות ממושכת בבית.
שולים הס זמניים בל

שבה תוכלו לחסל
בחוץ תוכלו להנות ולבצע,
עשויות שוב יהיה קצר זמן תוך

¥ לעזוב שעדיף כך אותן,
לדאגות,אך להכניסכם אפשר להתקדם בקצב
לבלות במקומות האהו¥
זאת
לזמן מאוחר
אלה מיותרות, המצב
בים עליכם המרגיע ממשביע־רצון.
לחברים

כל הוא הים, בני דגים
יותר• ידידים או קרו¥
הכספי
בהחלט בעלייה.
שמאכזבים רצוי לא

בים מארצות אחרות
בני תאומים, הנעים
יוכלו לבלות בקירבתו
להעיר, זוהי תקופה

ולהרגיש הנאה עצומה .
אתכם, בקשר יעמדו להנות יוכלו
בדרכים,

9ו. נפ ברו אי * ־
בכזאי
2 1 22באוגוסט - להתמודד צריו
שבה

20 ביוני
7.0בחרס
22 בספטמבר, בשבוע מנסיעותיהם הקשורים ורעיונות,
ולא לנפץ קשרים• שי־י׳חסיס
רומנטיים חדשים

צפויים השבוע. שמועה
זה, מאחר שהן עתילא זו בתקופה פוטכם לשפר יסייעו לנסיעה,

כנראה, להפגישכם עם מכרים חד בהכרח צודק. במקום־העבודה נגרמות הפאת
מצב״הרוח. חיי האהבה קשורים גם
שתגיע לאוזניכס תגרום לציפיה ולתיקווה
¥שים וישנים, ולפתוח פרשיות חדשות.
ליחסים מחודשים. צפויות חוויות רגשיות .
למכרים שאינם מקומיים, אולי מחו״ל.
תעות בדברים שנראו כמובנים מאליהם.

הו רו ס הו ס

מז ל ה חו ד ש:

ס ר טן

הקשו בין מזל
סומן

למוצא

האדם.

א;יו

האין1ויות קשו וה
בקו וי כ ף ־ וזיד

שוו

החצאיות
חלקות, מודפסות, בקו רומנטי
ובסגנון ס פו ר טי בי -אלה הן
החצ איו ת החד שו ת של ביתן
לקיץ זה.
כולן נראות בהן טוב -סו ד
העיצוב של מירי שפיר. כל יום
אפשר להיראות אחרת -הכל
תלוי בשילובים.
הכנסי עוד היום לגזרה
ה מחמי א ה של כיתן.

יש אופגד! בכיתן.
אננת|קרמו|1שיפרין

להשיג בחנויות כיתן, בכל־בו
שלום, במשביר לצרכן ובשקם.

הכארמן של
הנלנד האח
מגלה לך
איך להכין בעצמך פינה קולרה
אמיתית.

פינה קולרה בב קבו ק

פינה קולדה^
מיקפאלוהט

משקה אקזוטי מלא־שמחה ומקרב־לבבות.
ההכנה: למזוג לכוס גבוהה 2כוסיות ״פינה
קולדה מיקס״ של ״הולנד האוד; כוסית
אחת מים וכוסית אחת רום לבן של
״יינות אשקלון״ .לערבב היטב, להוסיף
קוביות־קרח ופלח אננס. להגיש עם
חיוך מלא הפתעה. כפית סוכר יכולה
להוסיף הרבה טעם. כוסית חלב או
כף גלידת וניל במקום ה מי ם-
מעשירה את הקוקטייל.

תענוג אמיתי שמצנן את הקיץ.
חידוש עולמי שאסור לותר עליו.
ההכנה: להוסיף למיכל פינה
קולרה בקבוק רום לבן של
יינות אשקלון, לנער היטב,
להקפיא במשך 18 שעות ולהגיש
בחגיגיות. מהמיכל הזה אפשר
להוציא 25 מנות והרבה אנחות
של הנאה.

פינה קולרה בפחית
סידרת מוצרי * :0000 0/\5פינה
קולדה, בננה קולדה, תות קולדה,
שוקו קולדה, קוקנט. ההכנה: כוסית
״^0000 0^ 54 1¥1״ בטעם
האהוב עליך, כוסית מים, כוסית
רום לבן של ״יינות אשקלון״,
2קוביות־קרח. לערבב היטב
ולהגיש בשמחה. כוסית חלב
במקום מים מעשירה את
הקוקטייל. פינה קולדה בפחית
מתאימה גם לבישול ולאפיה.

פינה קנלדה אמיתית
מבעים לבד.
שפע של קוקטיילים ומתכונים להכנה בבית ניתן
לקבל חינם בפניה לת.ד 6395 .תל־אביב .61063
המפיצים: יינות אשקלון, רחוב גדרה ,8
תל־אביב ,65245 טלפון 657707־.03

עימות
מכריע
הפלפל לרגל הבחירות — רק ביגלל זה —
הגעתי לחיפה, שהיא כידוע עיר ישראלית,
השופנת לחוף הים התיכון, במרחק
כמאה קילומטרים מתל״אביב ושיש בה
אוניברסיטה ונמל. דבר ראשון שאני
עושה כשאני מגיע לחיפה, הוא ללכת
ולאכול פלפל במקום שרחוב החלוץ נשפך
לרחוב הנביאים. במקום ההוא יש
בערך עשרה דוכנים, שמוכרים את הפלפל
הכי טוב בארץ, וזאת אני אומו
באחריות. הפיתה שם גדולה, ופותחים
אותה למעלה באמצע, כך שנוצר חל7
מתאים, שאותו ממלאים יפה בכדורים
עסיסיים וגדולים, שאינם עטופים בשיכ-
בת אבן חומה. הסלט טרי, ומסודר בע־רימות
לתיפארת, עם קישוטים ופטורי־ציצים,
ממש ארמונות. הטחינה סמיכה
ומדיפה ריח שומשום ושום, והחריף הוא
לא רק אדום או ירוק, אלא גם חריף
ועכשיו, לרגל התחרות העזה שבין בעלי־הדוכנים
השונים, כל מי שקונה מנה
שלמה מקבל גם כוס שתיה, חינם אין
כסף.
בקיצור: אין מה להשוות בין הפלפל
הזה ובין הפלפל של שוק בצלאל
בתל־אביב, או של רחוב המלך ג׳ורג׳
החמישי בירושלים. קלאסה אחרת לגמרי.
אתה גומר מנה כזאת ברחוב החלוץ
בחיפה, ואתה גם שבע ליומיים, וגם
הרבה יותר קל לך לסבול את העיר
ההיא, חיפה.
ולרגל הבחירות — אבל לא רק ביגלל
זה — הגעתי גם לשוק בצלאל בתל-
אביב, וגם שם אכלתי פלפל. הפיתה
קטנה בהרבה, הכדורים קשים כאבן,
הסלטים בגיל העמידה, ואמנם נכון שאפשר
לשים בפיתה כמה שרוצים —
אבל כמה אפשר לרצות מהדברים האלה

אלא מה, כאן מגיע עניין המחיר.
כידוע, אין טוב בלי טוב, כמו שאין רע
בלי רע. והפלפל החיפאי, אמנם הוא
טוב מאוד, ואמנם הוא טעים מאוד
ומשביע מאוד — אלא מה, הוא עולה,
כולל כוס שתיה, חמישים לירות המנה
! ואילו הפלפל התל-אביבי, אמנם
הוא בינוני מאוד, אבל המחיר, כולל
כוס שתיה, הוא מאה ושלושים לירות
המנה, כולל כוס שתיה !
ועכשיו, אף אחד לא יספר לי שברחוב
החלוץ בחיפה משלמים בעלי הדוכנים
פחות מיסיס ממה שמשלמים
בשוק בצלאל בתל״אביב. ואף אחד לא
יספר לי שמחיר החומרים בחיפה נמוך
יותר, או ששכר הפועלים מהשטחים ה מוחזקים
שעובדים גם פה וגם שם הוא
נמוך יותר בחיפה. אף אחד גם לא יספר

היום אין כבר שום ספק שמה שהכריע למעשה את
הבחירות היה העימות הטלוויזיוני בין מנחם בגין ושימעון
פרס. שום ספק אין בעניין הזה. קחו, למשל, את החליפה
של פרס. לקחתם אותה ! יפה. תחשבו על־זה קצת, מה היא
עשתה לתדמית שלו• תופסים ! החליפה היתה טעות. אילו
היתה קצת יותר בהירה, היתה נותנת לפרס תדמית של איש
העולם הגדול, שגם יודע להתאים את עצמו לקיץ הישראלי.
בעניין החליפה היתה לפרס טעות, אבל הוא תיקן אותה
במידת־מה עם התיסרוקת. השיער המאפיר של פרס היתה
אטרקטיבי הרבה יותר מהקרחת הוורדרדה־אפורה של בגין.
לעומת זאת לא היתה לפרס תשובה לידיים היפות של
בגין. אצבעות של גניקולוג יש לאיש הזה. בחורה אחת ישבה
לידי בזמן העימות פשוט גמרה רק מלהסתכל על האצבעות
האלה. איזה אצבעות יפות, עם פלומה דקה ועדינה על גב
האצבע ! תענוג, פשוט תענוג. הוא פשוט ניגן על רגשות
המצביעים.
מה שעוד היה, וזה בטוח חרץ את גורל הבחירות, היו
התנודות הקלות של פרס. מרוב תנודות הוא כמעט יצא
מה״פריים״ פעמיים־שלוש. אתם תופסים איזה השפעה היתה
לזה על הקולות הצפים, לתנודות הללו? איזו הזדהות מחד
ורתיעה מאידך הם חשו, הקולות הצפים, ביחס לתנודות
הללו ן אבל גם בעניין הזה היתה לבגין תשובה, וכמה
פעמים הוא החווה בידיו תנועות גליות כאלה, כאילו הידיים
שלו צפות על פני המים.
אבל הכי חשוב זה שלפרס לא היתה תשובה אמיתית
למישקפיים של בגין. כשאנחנו נזכרים באיזה מישקפיים
נוראות בגין התחיל את דרכו, ורואים את המישקפיים שיש
לו עכשיו, אפשר להבין איזו דרך ארוכה עבר האיש הזה.
ונא לא לזלזל בתפקידם של המישקפיים בזמן העימות
הטלוויזיוני. המישקפיים מאפשרים למתווכח לעשות משהו
עם הידיים, כשאין לו משהו אחר לעשות איתן. הוא תמיד
יכול לתקן את זווית המישקפיים בתנועה המעידה על
מחשבה עמוקה, על הירהור קל, ובמיוחד זה טוב לפני
הברקה גאונית. אז מה פרס יכול היה לעשות נגד המישקפיים!
לגרד בסנטר! על תעשו צחוק.
וגם הקול. בואו לא נשכח את הקול. בעצם, מה שהכריע
את גורל הבחירות, זה גם הקול. לבגין יש קול של איש

טוב־לב. מין קול של סבא שמביא מתנות לנכדים שלו ליום-
הולדת. פרס, לעומתו, מצטיין בקול מתכתי וקר. הקולות
השונים מסמלים עולמות שונים ואפילו משונים. חשיבותם
העצומה של הקולות היתה בזה, שבעזרתם הצליחו המועמדים
להסתיר את מיגרעותיהם. בעזרת קולו הצליח בגין להשכיח
את העובדה הכי חשובה במערכת הבחירות — שהוא נמוך
מפרס בעשרה סנטימטרים לפחות, ואילו פרס הצליח להשכיח
את העובדה שבעצם הוא ובגין הגיעו בערך מאותו הכפר.
עימות מופלא זה היה, העימות שחרץ את גורל המערכה.

מסוס שחוו וקטן
עכשיו, כשהכל כבר נגמר, ושוב אינני
יכול להשפיע על התוצאות, אגלה לכם
סוף־סוף למה בדיוק — אבל בדיוק —
אני לא סובל את בגין. למה אני חושב
שהוא איש קטן ועלוב, ורגש של בושה
מציף אותי בכל פעם שאני נזכר שאיש
כזה נעשה ראש־ממשלה בישראל.

שכבר מוכרים היום יפה, עם כל גיל-
גולי־הלשון וגילגולי־העיניים, עם כל ה עליות
בקול והירידות בקול, עם כל
״האירגון הקרוי״ ו״מולדתנו הקדושה״.

כן, מסרק• אני זוכר את המסרק הזה
כמו היום. מסרק קטן זה היה, מסרק
שחור. בגין אחז בקצהו של המסרק ביד
אחת, וביצע חמש תנועות מהירות כבזק:
בתנועה אחת הביא בגין את
המסרק את הבלורית הדלילה — דלילה
עד מאוד, שבאמצע פדחתו. שלוש התנועות
הבאות היו תנועת־סירוק מהירות,
כאשר יד שמאל עוברת בעיקבות יד
ימין האוחזת במסרק, ומשטחת את
השערות הדלילות שהמסרק זה עתה
עבר בהן. התנועה החמישית החזירה
את המסרק בחזרה לחיק המקטורן.
וכל אותו הזמן לא חדל בגין לדבר.
וכל אותו הזמן היה מדבר לפני 500
סטודנטים שבלעו בצמא עצום את דבריו.

הדבר היה לפני שמונה שנים, בערך,
באותם הימים שלפני מילחמת יום־הכי-
פורים. בגין עדיין היה מנהיגונצ׳יק קטן
של אופוזיציה לא גדולה, ואני הייתי
סטודנצ׳יק קטן באוניברסיטה הקטנה
של חיפה. והנה, יום אחד נפגשנו.
זה היה באודיטוריום של אוניברסיטת
חיפה. בגין היה על הבמה, ואילו
אני ישבתי בשורה עשרים, בערך, באולם
המשופע. המנחה הציג את בגין, והוא
התחיל לשאת את אחד מנאומיו, אלה

לי שבחיפה מפסידים על הפלפל. בעלי
הדוכנים ברחוב החלוץ, ככה שמעתי,
הם כולם, משועי העיר, בעלי וילות
על הכרמל ומכוניות אמריקאיות ארוכות.

אם בחיפה הם מרוויחים יפה
מאוד על חמישים לירות, כמה מרוויחים
בתל-אביב על מאה שלושים לירות!
ובעניין הזה יש לי עצה לתל-אביבים
המרומים, שאיו להם ברירה אלא לאכול
מה שנותנים להם בשוק בצלאל ! תיקנו
רק חצי מנה, ותעשו עליה מחזור אחרי
מחזור של מילוי וזלילה, עד שלא תוכלו
לאכול יותר. ונא להתעלם מכל מבטי
הזעם של בעלי הדוכנים. גם בשיטה
הזאת הם מרוויחים יפה.

מטרים שלח המנהיגונצ׳יק את ידו
אל מיפתח המיקטורן, עמוק עמוק, וכך,
באמצע הדברים ההיסטוריים הללו, יצאו
משם האצבעות העדינות הללו כשהן
אוחזות במסרק.

ואז, לפתע פתאום, בלי שום אזהרה
מוקדמת, בין ״הנשים והילדים״ .לבין
״התותחים הסובייטיים היורים למרחק
של ארבעים קילומטרים, ארבעים קילו

עצם היום הזה אינני יודע כמה
מהצופים הבחינו במחזה הזה, שכל כולו
לא נמשך יותר משניות ספורות. יתכן
שזהו פשוט אידיוטיזם מוחלט מצידי,
לקבוע את דעתי על אדם על-פי מאורע
שולי וחסר־חשיבות כל-כך, ולא כל״שכן
כשהאדם שבו מדובר הוא מנהיג לאומי.
אבל יש לפעמים דברים כאלה, שאין
מה לעשות נגדם. זה היה אחד הדברים
הללו. מאז, בכל פעם שאני רואה את
בגין, בטלוויזיה או בחיים, אני ממתין
לכך שישלח את ידו אל הכיס הפנימי
של המקטורן שלו, ישלוף משם מסרק
שחור וקטן, ויסתרק במהירות הבזק,
מול פני האומה כולה, בדיוק כפי שעשה
לנגד עיניהם של 500 סטודנטים לפני
שמונה שנים.

מו קד

מתאים לי...

ארצוח ־ הברית: כ ד או ש׳ הנשיא
הצהרותיו האחרונות של נשיא ארצות־הברית, רונאלד
רגן, בענייני הוץ הביבו את עוזריו. בוושינגטון אומרים
כולם ׳שהנשיא לא שולט בחומר, מדבר שטויות, שוכח
עובדות חשובות, מנסח את דבריו במליצות שחוקות
משנות החמישים. כתב וושינגטון פוסט, סטיוון רוזנפלד,
תיאר את הצהרותיו של רגן בענייני מזרח־אירופה
כמנופחות ומגושמות. בעל הטור המפורסם ג׳יימס רסטון
טען בגלוי, שהנשיא הוא פשוט: בלתי רציני.
קאכינטימיטכח. ההצהרה שהעלתה את חמתם של
העיתונאים היותר מתוחכמים העלתה על נם את פולין
כתחילת ההתמוטטות של הקומוניזם. רגן טען השבוע,
שיש לו דיווחים ממוסקבה שהדור הצעיר בבריח־המועצות
מואס בדיקטטורה הממושכת ובקומוניזם. הקומוניזם
הוא סטייה, גרם רגן .,ולא דרך חיים נורמאלית.
הוא לא יחזיק מעמד.
הצהרה נאיבית זו, ברמה של מיכתב למערכת•מעריב,
גררה, כמובן ,׳תגובות זילזול כלפי הנשיא. דומה שירח
הדבש שלו עם כלי־התיקשורת עומד להסתיים.
עם זאת היה רגן חד־משמעי דיו בענייני פנים. עוד
בתקופת כהונתו כמושל קליפורניה ראה רגן את עצמו,
כשליח קבוצת אנשי־עסקים מאורגנת היטב. היום מאורגנים
חבריו הקרובים של רגן 13 ,במיספר, במעין
קאבינט־מיטבח בלתי־רישמי, המכוון את כל תוכניותיו
ומעשי החקיקה של הנשיא בענייני פנים וכלכלה.
השבוע הצליח הנשיא להעביר בבית־הנבחרים הצעת־חוק
המקצצית 36 מיליארד דולר מתקציב המדינה לשנה
זו 140 ,מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות. הטכניקה
של רגן בהעברת העניין!בקונגרס היתה מושלמת, ועוררה
התפעלות רבה. אין כל ספק שהנשיא ידע לנצל את
ההלם שפקד את המפלגה הדמוקראט״ת, ולמשוך צירים
וסנאטורים מהאופוזיציה, לתמוך בתוכניתו. עד פגרת
אוגוסט יעביר רגן בקונגרס גם את התלק השני בתוכניתו
— קיצוץ רציני במס־הכנסה והקלות מאסיביות במיסוי
לאנשי־העסקים ולחברות הגדולות.
לנשיא עצמו יש השקפה ברורה, ימנית קיצונית,
בענייגי חברה וכלכלה. במסיסת־העיתונאים שלו, בשבוע
שעבר, הוא ניסח את עיקרי אמונתו בבירור :״עקבתי
אחרי הרפורמות החברתיות במשך: ארבעים שנה. הן
לא הצליחו להיטיב את מצבם של האנשים שלא הציבו
רגלם על סולם ההזדמנויות. הרפורמות ומדינודהסיעד
רק יצרו תלות של הנזקקים במינהל אדיר וסבוך. רק
השיטות הכלכליות שלנו, כלומר תמריצים לכלכלה, יצירת
מניע רווח להשקעה ולעבודה, והגברת הייצור, יאפשרו
לשכבות החלשות להתנער ולהשתפר.״
הצהרה פשטנית זו, שהיחד, גורמת לכל עובדת סוציאלית
ממוצעת בברונקם של ניו־יורק או ברבעי העוני
באלאבמה להתפקע מצחוק, שימחה מאוד את אלפרד
בלומינגדייל המיליונר, מייסד הדיינרס קלאב, בעל נכסים
אדירים בקליפורניה, פלורידה וג׳ורג׳יה, שהוא גם מראשי
הקאבינט הסודי, הבלתי רישמי, של הנשיא. בלומינגדייל
תרם השנה 10 אלפים דולר לשיפוץ הקומה העליונה בבית
הלבן. אבל הנשיא לא הצליח למנותו כשגריר בפאריס.
הסתבר שאשתו של בלומינגדייל, באטסי (שהיא גם
ידידת־נפש ותיקה של נאנסי רגן) נתפסה ב־ 1975 בשדה־

מיפעליו וזיהום הסביבה. קורם אף הקים אירגון מיוחד,
כדי להילחם בשומרי איכות הסביבה.
ידיד אחר של רגן, חיאודור קאמינגם, תרם לריצ׳ארד
ניכסון 46 אלף דולר ב־ ,1972 כדי לממן הגנתו בפרשת
ווטרגייט. רגן מינה את קאמינגס לשגריר באוסטריה.
גם נשיא חברת־התעופה יונייטד אירליינס הוא מיועציו
הקרובים של רגן. ג׳סטין דארט תרם לניכסון 25 אלף
דולר, לקרן שיפוץ הבית הלבן 10 אלפים, ולקרן הבחירות
של רגן 50 אלף דולר. עד כה הועמד דארט לדין בשל
קביעת מחירים באורח בלתי חוקי, זיהום מים בפסולת
כימית ללא כל דאגה לסביבה, וקשירת קשר להפר את
חוק הקארטלים.
גם התובע הכללי של רגן, ויליאם פרנץ סמית, הוא
מיליארדר שהואשם לא פעם בשחיתות. סמית הוא
עורך־הדין האישי של הנשיא ותרם לקרנות שונות של
רגן, כולל קרן השיפוץ של נאנסי רגן ( 10 אלפים דולר).
סמית ניצל את מעמדו כחבר צוות המנהלים של אוניברסיטת
ריג׳נטם בקליפורניה, כדי להעביר מיליוניי דולר
מכספי הממשלה למחקר חקלאי שביצעה האוניברסטה.
תוצאות המחקר ייושמו באורח ישיר להאדרת רווחיו של
סמית מעסקי שיווק חקלאי, בשיתוף עם יועץ אחר של
רגן, ויליאם וילסון.
קצר המצע מלתאר בפירטי פרטים את יתר חברי
קאבינט המיטבח של הנשיא, אבל לכולם כמה מאפיינים
משותפים :
• 1הם מתנגדים להתערבות הממשלה בכלכלה, אבל
כולם חלבו היטב קרנות ממשלתיות וניצלו אותן להאדרת
הונם.
• 1כמעט כולם הואשמו בעבירות חמורות על החוק
הפדרלי של ארצות־הברית.
• 1לכולם השקפות ימניות-קיצוניות, יעד איגודים־

נשיא רונאלד רגן
פשטני, חד־משמעי, לא רציני, מכור
התעופה של ניו־יורק בנסיון להבריח בגדים מצרפת בשווי
של עשרות אלפי דולרים. באטסי תלשה את התוויות של
בית־ד,אופנה הנודעים של פאריס, אבל ללא הצלחה
יתרה.
:גם יועצו הקרוב של הנשיא, ג׳וזף קורם, יצרן בירד,
ולוחם ותיק באיגודים המקצועיים, התנגש בחוק לעיתים
קרובות. המיליארדר, שייצג השבוע את רגן באוסטרליה
כשגריר מיוחד, הוא תורם קבוע לאירגון הגיזעני ג׳ון
כירץ׳ סוסייאטי. עד היום עומדות נגדו תלונות המתבררות
בבתי־המישפט ברחבי ארצות־הבריית בעוון איומים על
איגודים־מיקצועיים, עבירות על חוקי המונופול, אפלייה
גיזעית בשכירת עובדים, הזנחת חוקי-בטיחות ברוב

1 0 8 1 * 1 1

מיקצועיים, נגד שמירת איכות הסביבה, נגד מיעוטים,
נגד שחורים.
!• לרובם אינטרסים בעולם השלישי, בחברות על-
לאומיות. יש להם עניין אישי בהמשך שילטון הדיכוי
בארצות אלה, בעבודה זולה ללא הגנה מיקצועית ובגישה
חופשית למקורות האנרגיה הזולים בארצות־ערב, באמריקה
הלאטינית ובאפריקה.
• 1לחלקם הגדול מניות והשקעות בדדוס-אפריקד״

אירא! :
הקץ לנשק

המטרה

נשיא פקיפתאן זיא אל־חאק
לקראת הבחירות לכנסת היוו?

העיתונות העולמית מדווחת מדי יום על פעילות
גרעינית נמרצת בפקיסתאן. הנשיא רונאלד רגן הודה,
שארצות־הבר״ת מסייעת לפקיסתאן בנושא זה,
מטעמים של מדיניות גלובאלית. פקיסתאן משתפת
פעולה גם עם חברות קנדיות, צרפתיות, ומקבלת
עזרה ניכרת מלוב.
נאומו של נשיא עיראק, סאדאם חוסיין, מצביע
על נחישות החלטה ערבית להשיג פצצה בכל מחיר,
ולאו דווקא בדרך של ייצור מקומי. אם יבחר מנחם
בגין בדרך של אי-שפיות כשיטה מדינית, המסקנות
ברורות. המטרד, היא עתה פקיסתאן.

באורח פרדוכסאלי עשוי ניצחונם של המולות המוסלמיות
של הנשיא אבו־אל־חאסאן באני־סאדר, להחיש
את קץ המילחמה שבין איראן לעיראק.
קשה מאוד להציג את באני־סאדר כליבראל לאומי.
!תומכו הוותיק של חומייני נאלץ להיאבק בקנאים
המוסלמיים, כי הוא ייצג מסורת אחרת ושכבות חברתיות
אחרות. באני־סאדר קיווה שיוכל לתמרן בין לאומנות
איראנית ואוריינטציה חזקה על הצבא, לבין ביצוע מסודר
של המהפכה האיסלמית. כישלונו היה בלתי־נמנע. אנשיו
של חומייני אינם לאומנים במובן המקובל ׳של המושג.
האינטרס הדתי, הפאן־מוסלמי, מעניין אותם יותר מהאינטרסים
הממלכתיים של איראן.
הומייני מבין שעליו לפייס את הצבא. השבוע נפגש
עם הרמטכ״ל, גנרל ואליולא פאלאהי, ונעתר מייד
לשלוש הדרישות העיקריות של איש־הצבא. חומייני
הסכים לבטל את המועצה המפקחת על הצבא, הנמצאת
בשליטת חמולות> לא להגיע להסכם מדיני עם עיראק
מבלי להתייעץ ׳תחילה עם המטכ״ל, ולהימנע מהעמדת
קצינים למיישפט בפני בתי-הדין המהפכניים.
בינתיים לוחצים קנאי האיסלאם לעשות הכל כדי
לסיים את המילחמה עם עיראק. חומייני זקוק לתקופת
שקט כדי להכין מערכת בחירות חדשה, שבה ייבחר
נאמנו, ראש־ד,ממשלה מוחמד עלי ראג׳עי, לנשיא.
בינתיים עושות לוב, דרוס-תימן ואפילו סוריה מאמצי
תיווך כדי להשלים בין איראן לעיראק. ההפצצה ׳ היש ראלית
של הכור העיראקי היא הכוח המניע העיקרי,
שיביא כנראה, בסופו של דבר, לפחות לשביתת־נשק
בין שתי הארצות.

חיים בר ע ם

אלתסעבל

מטרה

ביטוח כבול לרקב
עולא עולה לר יותר!
הכל על חשבון ״אריה״״מטרה׳׳ היא פוליסת ״הביטוח הכפול׳׳
טל ״אריח״ המעניקה לד ביטוח מלא לרכב
וגס פתרון לכל בעיה בדרך:
מיקוד דדך וגרירת ע׳׳י ״מגור״:
במקרה טל תקלה מכנית כלשחיא או תאונה-
טרות תיקוני ררן קלים טל ״מנוד׳ עומד
לרשותו ובמקרה הבות גס טרותי גרירה למוטך
שלך ע׳׳י ״מגור הכל על חשבון ״אריה׳׳.
יקב טל ״אידס״ -לפל מקוס בו נתקעת:
\ במקרה שרכבך נגנב או נגרר למוטך עקב תאונה או
תקלה טכנית כלשהיא -יובא אליך למקום התקלח
רבב של ״אוויט׳׳ שיעמוד לרשותך למטן 24 שעות -
על חשבון ״אריח״.
לינת במלון בימה של 3כוכבים לפחות:
לבחירתך אפשרות נוטפת.־ ללון במלון -על חשבון ״אריה״
במקרה שהתקלה או המאונה היתח במרחק של למעלה

וזה?א עולה?ד יותר:

י־ימג^מי

למבוטחי ״אריח״ בעלי רבב פרטי,
בפוליסות המתחדשות החל ב־ ,1.5.81 וכן
למצטרפים חדשים, ללא כל תוספת תשלום.
ואולי גם פחות:
,4ביטוח הכפול׳׳ אתה יכול להגיע להנחת
העדר תביעות הגבוהה ביותר בישראל 0-׳מ!6
הס עוד לא סכל:
עפ״י ההסדר המיוחד בין חברת ״אריח״ ל״מגור״
חינך זכאי למגוון רחב ביותר של שמתים נוספים
בגון הסעה לביתך, שמרטף, הסעת בני משפחה לבית
חולים ועוד.
פנס לסוכן סגיטוח שלך ודרוש את ״משרס״.

* ,ז11ו 11*1ג 1ווו ס

גוסטב וסילביה: בלי כתרמלכות
גוסטאב מלך שוודיה, ורעייתו סילביה משתדלים להשתחרר מגי•
נוני-מלכות כל אימת שהדבר אפשרי. בתמונה זו נראים השנייב
בבגדי־ערב אופנתיים, כשהם מבלים לילה עליז בדיסקוטק במונטה
קארלו, בלי שומרי־ראש ומנהלי טכס. הזוג השוודי יפה־התואר נוהג
להשתתף מדי שנה בחינגות ״גראנד פרי״ ,מירוץ־המכוניות הראוותני
ביותר בעולם. הם ידועים כזוג האורחים העליז ביותר בארמונו
של הנסיכה גריים. היתה זו סילביה, שלפני זמן קצר עוררה עליו
את חמתם של שומרי הפרוטוקול, כשהתאפרה בפומבי.

הנסיך צ׳ארלט והליידי דיאנה במירפסת ארמון־באקינגהם

הנסיך האמיתי בחר בנסיך המזוייף
קדחת החתונה אחזה בבריטניה הגדולה. האדם ברחוב אינו מתעניין בטרגדיה של אירלנד. וגם לא
במשבר הכלכלי. הוא רוצה לראות את הזוג הצעיר, שייכנס ביולי לארמון באקינגהם. המישפחה המלכותית
התירה לו, בינתיים, הצצה חטופה בהופעה רישמית של בני הזוג. הנסיו צ׳ארלם והליידי ספנסר הופיעו
על מירפסת ארמון באקינגהם, כשהוא לובש מדי־שרד ומעוטר בעיטורים המסורתיים. היא לבשה חליפה
וחבשה כובע חדש, שהפכו מייד למיצרכים המבוקשים ביותר בחנות הכל־בו הענקית סלפרידג^ס שבלונדון.
בחנות זו הוקדש מדור חדש לחפצים, בגדים ומזכרות מיוחדות, שזכו באישור מטעם חצר המלוכה
והנושאים את הדיוקנות של הנסיך והליידי. לצורך עיצובם המיוחד של חפצים אלה בחר בן־המלו
בכפילו העני, פול דגנאן, סוכן נסיעות בן .21 הליידי דיאנה בחרה, זה מכבר, בקארולין, צעירה אנגליה
המתחילה לעבוד כדוגמנית בילעדית למעצבי הבגדים של הזוג המלכותי. נראה שפול וקארולין חיים את
תפקידיהם בכל הרצינות. מי שצפה בהם מטיילים ביחד בפארק סנט־ג׳יימם (בתמונה השמאלית) ,טוען
שצפוייה חתונה נוספת בארמון, ושבה יהיה קשה לדעת מי הוא החתן האמיתי ומי היא הכלה המל:
כותית. את דמיון שבין המקור והחיקוי אפשר לראות בתמונתה של קארולין (מימין) ,המשווה עצמה
לתמונת הליידי האמיתית.
ה עו ל ם הז ה 2287

1יל׳אם הולמס: האסלה תציל את ח״ו
האיש העומד בחדר־הנוחיות כשפניו אל האסלה, ומחזיק בשנוו
קל (צינור אוויר) ,אינו חומד לצון. זהו ויליאם הולמס, מהנדס נ
,60 הטוען שהגה המצאה מהפכנית בתחום כיבוי השריפות. הולם
טוען שאנשים אשר ייקלעו בעתיד לשריפה בתוך בניין, יוכלו להע
תמש בכיסי־אוויר שנוצרו במערכת הביוב של הנוחיות, בעזרת צינור
אוויר מיוחד שיאפשר להם לנשום בזמן הקריטי, עד שתגיע ההצל
המיוחלת. ההמצאה, המכונה ״השנורקל המתרומם על שם הולמס
היא דרך נוחה ופשוטה !**נוע מותם של אלפי אנשים, בארצות־הברי
ובעולם כולו, עקב הר&לות וחנק בעשן.

11*111111ב 111ל ם

סלוואדוו דאלי:

אחרי מפילה
להזדקן יפה זאת אמנות,
נאמר כבר, אם כי לא כל אמן
זוכה להתברך בברכה זו. האמן
הסוריאליסטי, סלוואדור דאלי,
אינו זוכה לזיקנה יפה. האמן
בן ה־ 77 נשבר שוב. בעת
שעזב את מיסעדתו האהובה,
לוקאס קארטון, בפאריס, שם
הוא סועד בקביעות עם אשתו,
גאלה 57 כרע ברך, מעד
ונפל אפיים ארצה. שני מלצרים
הרימו אותו (כנראה בתמונה
זו, שפירסם השבועון
הגרמני שטרן) והביאו אותו על
כפיים לבית־המלון שבו הוא
מתגורר. השוער מיהר לקבלו
ולהעלותו בדחילו ורחימו ל חדרו.
דאלי
חלה בשנת 1978 ברעד
דמוי פארקינסון, ואז יצאו העיתונאים
בכותרות סותרות. היו
שכתבו שהצייר גווע, אחרים
טענו למחלה מיסתורית, מבויי־מת
כביכול בצורה שטנית על-
ידי כמה מקורבים, הנושאים
נפשם אל כספו. היו שידעו
לספר על היותו אסיר בידי
שוביו, סיפור המזכיר במוזרותו
את עלילות הווארד יוז. אלא
שבשנת 1980 הבריא דאלי עד
כדי כך, שהיה מוכן לקבל ב טירתו
הספרדית כמאה עיתונאים.
הוא הזמין אותם למסיבה
מיוחדת במינה ואמר להם :
״אני רוצה־ שיכתבו עלי מאמרים•
כמה שיותר ארוכים —
יותר טוב. אני מניח שהם יהיו
אמיתיים.״
האם גם הפעם יתאושש או
שהיתה זו שירת-הברבור שלו.

קם׳ קחנק״ס: זדתי נהו עול...
הנערה הנראית בתמונה אינה טרוריסטית. בדמות זו הופיעה בסרט
ישת שידור, באחת הכתבות של מהדורת־חדשות, ששיחזרה את
ורשת פטי הרסט. היא גם אינה שחקנית מיקצועית. למעשה, רבים
זכירים אותה בזכות אביה, שדרן הטלוויזיה המפורסם, שיצא בדימוס
א מזמן, וולטר קרונקיים. קטי, שסבלה הרבה בגלל היותה ״בתו
!ל״ ,הקדישה את סיפרה הראשון, שיצא זה עתה לאור, לחברים
צרה, ילדים של אנשים מפורסמים.
בספר, בשולי אווות־הבמה, הקדישה פרק מזעזע לילדיו של פול
וימן, לבתו, סוזאן, שהפכה שחקנית ולבנו, סקוט. סקוט ניומן מת
ווות טראגי בעשרה בנובמבר , 1978 ומותו היה הדחף העיקרי לכתי־תה
של קטי. היא מתארת זאת כך :״באותו בוקר, כמו בכל
:וקר, ציילצל השעון תשע. אלא שלא כבכל בוקר אחר באותה שעה
א המשכתי לנמנם בנחת, כי אם התעוררתי לחלוטין. קול מיקצועי
אלמוני לחלוטין הודיע ברדיו כי סקוט ניומן נפטר מנטילת תערובת
וזל אלכוהול וסמים.

״לא התקיימה לוויה לסקוט, אך כמה אנשים שהכירו אותו הת־
1ספו למעין אזכרה. לא ידעתי בדיוק מה חיפשתי שם, אבל הלכתי.
״כותרות העיתונים היו סנסציוניות. המאמרים היו שיטחיים,
ומביסטיים ולא מדוייקים. כולם התבטאו בלשון דומה: בנו של
ול ניומן מת בגיל ,28 כנראה בגלל סמים ואלכוהול. אולי היה זה
ניסוח שקומם אותי, אך היתה לי הרגשה מוזרה, שמה שחיפש
קוט בחייו ולא מצא, מנסה הוא למצוא לאחר המוות. היתה לי
חושה עמוקה של שותפות לגורל.״
הפגישה עם סוזאן, שבאה גם היא לאזכרה, חיזקה את הרגשתי.
יא דיברה על מאמציו הנואשים של סקוט להגיע לדרגתו של אביו.
ז הגיעו הדמעות והפחד התגנב לעצמותי: אם בעיותיו של סקוט
תייחסו לפירסומו של אביו, הרי אותו דבר אמור לגבי. הרי גם
ני יכולה להזדהות בצורה זו, :בתו של וולטר קרונקייט נמצאה
תה.׳ אלוהים אדירים, איננו יכולים למצוא לעצמנו זהות משלנו
פילו במותנו!״

212

גיסיקוה לאנגי:
״איני בוטחת
בשום שמרטו!
הכוכבת הצעירה ביותר שנכחה
בפסטיבל הסרטים בקאן
לא אהבה את תיקתוקי המצלמות
ואת דחיפות העיתונאים.
היא ישבה בעגלת־טיול, דומה
ל״סל-קל״ ,וצרחה מלוא ריאותיה
(בדיוק כפי שרואים בתמונה)
.ובה בשעה שאלכסנדרר,
בת החודשיים בכתה, נראתה
אמא שלה, ג׳סיקה לאנג /צוחקת
וזוהרת, בדיוק כפי שמכתיב
לה הפרוטוקול. התנהגות
אידיאלית של כוכבת הוליוודית
מן השורד הראשונה.
ואמנם, בפעם זו יכלה ג׳סי-
קר. להנות ממעמדה הנאה
מלאה: ראשית — היא היתה
השחקנית האמריקנית היחידה
שהגיעה לפסטיבל במעמד של
כוכבת. שנית — היא באה עם
הפארטנר המבוקש ביותר בעולם
הבד, ג׳ק ניקולסון, בן-
זוגה בסרט הדוור מצלצל פעמיים.
שלישית — היא עבדה
כעשר שנים על-מנת להגיע
לעמדה זו.
כשנשאלה כיצד עמד לה
האומץ לבוא לפסטיבל עם בתה
התינוקת, אמרה :״זה לא
האומץ, זה דווקא הפחד. איני
בוטחת בשום שמטרף !״
ה עו ל ם הז ה 2287

דבורה סו: חווה לאהבה היאה
זהו צילום מתוך הצגת־תיאטרון לונדונית, המסמנת את שובה
לבמה של אחת משחקניות התיאטרון הבריטיות המפורסמות ביותר,
דבורה קר. המשותף לה ולמחזאי שכתב את המחזה היא העובדה
ששניהם התפרסמו דווקא בקולנוע. שם המחזה שמועות, ומחברו
הוא לא אחר מאשר פיטר יוסטינוב, אחד השחקנים הססגוניים
ביותר שהיו אי־פעם בתולדות הבד וסופר מחונן. לבד ממלאכת
הכתיבה העניק מדמותו גם למישחק: לצד דבורה קר מופיעה בתו
של יוסטינוב, תמי 36 גם שבן־זוגה של קר הוא יאן קארמייקל
הנודע, זכתה ההצגה לפירסום גדול בזכות שובה לבמה של הגברת
קר, אחרי שזמן רב לא נראתה לא על הבד ולא על הבמה. הופעתה
האחרונה בקולנוע היתר! בסרט ההסדר של איליה קאזן, כאשתו של
קירק דאגלם•

פיליפ מנו: אני מתחתן שוב, נדי לא להיות לבד
ושוב פילים דונו: דומה שזה זמן רב חיפשה לה אירופה פלייבוי אמיתי, ומשמצאה אותו, אינה מוכנה
להרפות ממנו. הפעם מבשרים העיתונים על נישואיו הקרובים של הגרוש המלכותי, פילים דונו עם רייקה
יורי (איתו בתמונה) .לבד מתואר זה, קשה לדעת במה הוא עוסק באמת. אמנם הוא עדיין טוען לעסקים
בינלאומיים, אך כמה בלשים פרטיים, שנשכרו על-ידי הורי אשתו־לשעבר, קארולין ממונאקו, טוענים כי
הוא מתחזה בינלאומי, החי על חשבון הנשים המפורסמות שאיתן הוא מבלה.

שדל סיגס:
הלוואה למסוות
ליעתא׳ן

פסי דגן ודתי •מלה ליסוד סלילה!

אם יעלו אי־פעם על בימות ברודווי גירסה מחודשת של גבירתי
הנאווה, תהיה פטי רגן המועמדת המתאווה ביותר לקבל את תפקידה
של לייזה דוליטל. בתו של נשיא ארצות־הברית, בת דד,28
פטי רגן, שחקנית צעירה ואמביציונרית, חגגה את יום־הולדתה
האחרון, כשהיא רוקדת כל הלילה. אחד מבני־הזוג שזכו לרקוד
עם פטי היה חברו הטוב של אבא, די קויק (הנראה עם פטי בתמונה)
.אבל הריקוד הסוער ביותר נרשם לזכותו של הקומיקאי המחו נן,
ג׳ון (האחים בלוז) בלושי. פטי גדה בסנטה-מונקה, ועושה הכל
כדי להגיע לתפקיד ראשי בסרט, אחרי תפקידים לא משמעותיים
בקולנוע ובטלוויזיה.
ה עול ם הז ה 2287

במעמד רציני זה צחקו כל
השלושה: גם הכלה, שריל
טיגם, בת ה־ ,33 שנחשבה לדוגמנית
המבוקשת ביותר באמריקה
! גם החתן, פיטר בירד,
בן ה־ ,43 העוסק במיקצוע ה מבוקש
ביותר על־ידי דוגמניות
— צלם! .וגם פקיד-
העירייה המשיא את בני־הזוג,
פיטר דינקינס, שהתרגש מאוד
מן העובדה שכבוד כפול נפל
בחלקו. הוא היה גם הכומר
וגם בנקאי לעת צרה, לאחר
שהתברר לחתן שאין בכיסו
שבעה דולר עבור הרישיון
והפקיד הלווה לו עשרה דולר.

213

111פ רי טי ה רי הו ט
ה מ תפ ר ס מי ם ל עי ל
הם כ מו בן חלקק טן

1מהמבחרהע שי ר
1של דני ש, מבחר
| שהפך ל מו שג
| ב ענ ף ה רי הו ט.
1לכל רהיט ה מ חי ר
שלו ו ה סי פו ר שמאחוריו.

ספה דו -מו שבי ת,
הנ פתחתל מי ט ה כפולה| 1| ,
במבחר בדים. הספה 0 מורכבת מ ש תי כו ר ס או ת
מודולריו ת, ני תן לעצב בעז ר ת
הכו ר ס או ת כל צורה למערכת
סלון 6,990.- .שי.
מיו צרע ״י דני ש בי שראל.

— בואו לחגוג עימנו את פתיחת
שני המרכזים החדשים של דניש:
ב״ככר המדינה״ בתל-אביב
ובככר ״סטלה מריס״ בחיפה.
0אנו ג אי םלה ציג במבחר
ה ר הי טי ם היפי ם שלנו את
היצירה ה מ קו רי ת של ה שנ ה:
״ד מדו מי ם בניו-יו ר ק ״
¥0610א\16ו 1ז6ע )50 0561 0שהבא ט
ב מיו חד לקראת ה פ תי ח ה. מערב ת
י שיבה זו הי א י ציר תו היפ ה של
0361300 ?6506 עבור 0385103
מ אי טלי ה, המא פיינ תאתא מנו ת
ה״פו פ״ של שנות ה 60-70 -
וה שפעתה על עיצוב המוצר ביום.

הל הי ט ב תע רוכ ת מי ל ט , 1980

מיוצר ע״י חברת
0355103 היא 0£א ט .0ו-1£2ו 0

הכורסא ניתנת לשינוי עם תנוחת
הגוף עד למצב שניבה, וכן ניתנת
0א 00ט64
בורסת עור נורבגית, זנתה בפרסים לקיפול והפיכתה לכורסה רגילה.
בינלאומיים לעיצוב בשנת 1966 1 ומאז נחשבת לרהיט קלאסי

0 1מער ב ת זו הינ ה רק אחת,
מתוך ה או ס ף המר שים והבלע די
של ר היטי דני שהמ הווי םאת

..3 7 בריפוד עור אמיתי ־5
ציוני הדרך בהחדר ת תרבות הדיו ר
בי שראל.

מחיר הכורסא בדניש היום

^ 0לפניכם בתצוגה החדשה
שלנו, פרטי ריהוט מענינים;
כל אחד ואחד מהם
הוא אב טיפוס
הרמונית עם כל
סגנון ריהוט.
אנו מאח לי ם לכם
הנ א ה מל אה.

1 111#

0 0ח£ט 0ח 8
בסא מ ת קו פתה 5 -ט 4ו 6ט ,64 כסא
קלא סי מו ד רני
עם מו שב וגב

קש, רגלי כרום,
מיו עדל שולחן
אוכל 595.-שי.

0 0 0ד!04
מיוצר ע ״י
61.05 החברה
המובילה בעול ם
ה ת או רה ארכיטקטונית * .

מטרת שולחן הנו תנ ת
אור ה מו סי ף אוירה
ו שלווה לחדר המגורים,
מעוצב ת ב שני ג דלי ם:
0־דד 0 4הג דו ל ה , 580.-ו ש
1־ 04110 פי קולו 975.-ש׳.

5ט6ח£04££-00

001ח

י ו בנו ס ף לכך,
קיי מי ם כי סויי ם
צ ב עוניי ם חו פ שיי ם כ תו ספ ת.
רק לאחר שתשב בה תבין א ת
ה מ חי ר 0,370 . -ו ש׳.

הכורסא המפורסמת של חברת
0355103 מאיטליה בעיצובו
של האדריכל לקורבזיה.
הכורסא מרופדת בפרוות פוני עם
מסגרת כרום או מסגרת שחורה
סביב הפרווה,

שיפוע הכורסא
ניתן לשינוי.

0דני ש י שראל, חו לל המה פי כ ה
בתרבות הדיו ר ובתפי שה
ה או מ ט תי תוה שי מו שי ת של צ ר כני
ה רי הו ט הי שראליי ם.
דני שקבעה ערבי ם חד שי םבמ תן
ה ש רו ת ה טו בלל קו חו ת בארץ
והט בי ע ה חו תמה על שיטת פרסו ם
מ חי רי ם ק בו עי ם ו הוגני ם.
היום, עםפ תי ח ת שני מרכזי
ה רי הוט ה חד שי ם, הנ הלת דני ש
מוד ה, בראש ורא שונה לצוות
ה מוכ רי םוהמעצ בי ם שראה ת מיד
את א ח ריו תו ונ א מנו תו לצרכן -
לא לפחו ת מא שר נאמטתו לחברה.
לבסוף, תוד תנו לך, הל קו ח ה טו ב
שלנו אשר מ לוו ה או תנו לאורך
מ סלול התפת חו תנו.

כל המחירים במזומן וכוללים מע״מ.

1ו. ש
1* 1די
רמת-גן: דרך ז׳בוטינסקי 04

ירושלים: רח׳ הסורג, מול בנק ישראל.
תל-אביג: נכר המדינה,
^ פינתרח־ ויצמן.
41X0חיפה: נכר סקלה מריס
^ 0 0החדשה, הכרמל הצרפתי.
^9 0 1נאר-שנע:
החלוץ 24 0000 אילת: המרכז המסחרי

צופיח־עלית.
מ י **5

הנחהחגיגית בכל סניפי דניש לתל פתיחת החנויות החדשות

ס א לי ״ גאבאעםש מו א ל

סאלי ״ באבאעםאה רו ן

סלאטו־שרון בצילום
שגוצל לתעמולה

אבו־חצירא, בצילום שנוצל
אף הוא לתעמולה

הרון אבו־חצירא היה מרוצה.
התברר לו שקשרי הדם חזקים מכי
שיקול אחר. אבו־חצירא יצא זה עתה
מחדר־האורחים הגדול של דודו, הרב ה־אדמו״ר
ישראל אבו־חצירא, אחרי שקיבל
את בירכתו.
היה זה יום אחרי פסק־הדין שזיכה את
שר־הדתות. ההכנות הסודיות להקמת רשימה
נפרדת כבר הסתיימו. עתה היה על
שר־הדתות להחליט סופית, אם לפרוש
ממפלגת־האם שלו — המפד״ל — שראשיה,
ובעיקר הד״ר יוסף בורג, בגדו בו
והפנו לו עורף בעת צרה, ולהקים רשימה
משלו, או להמשיך ולשבת לצידו של
בורג, כאילו לא אירע דבר.

להשפיע על ידידו, הד״ר יוסף בורג, שהוא
גם שר״המישסרה, שלא לפעול נגד
בנו ברוך.
אולם אהרון אבו־חצירא איכזב את
באבא סאלי והעלה עליו את חמתו של
ברוך. שר־הדתות סירב לפנות לשר-
המישטרה ומיאן לטפל בפרשה כולה. היה
זה זמן רב לפני שהועלו חשדות השוחד
נגד אהרון אבו־חצירא. לידידיו אמר :
״אם ברוך סרח, מן הדין הוא שיקבל
עונש.״
השר גם סירב לבקר את בן־דודו בעת
שהלה היה במעצר. הוא לא ענה כלל
למיכתבים ולפניות־העזרה, שנשלחו אליו
על־ידי ברוך, לא הגיב על הרמזים שבאו

0 *11111)1השודד
אגדה מארוד!אית בכמה וכמה ה מ שכי
שיחת טלפון עם ניסים גאון, הגביר מ־ג׳נבה,
הבטיחה כסף למיפלגה. עתה היה
צריך להבטיח את תמיכת בני העדה המרוקאית
בישראל. אבו־חצירא נסע לבית
דודו, האדמו״ר ישראל אבדחצירא, או
באבא סאלי, כפי שהוא מכונה בפי כל,
וביקש את בירכתו ותמיכתו.
השר לא ביקר אצל דודו במשך חודשים
ארוכים. היחסים בין השניים לא
היו אף פעם קרובים במייוחד. באבא סאלי
לא נימנה עם מעריצי בן־אחיו! הוא לא
אהב כמה ממעשיו של אהרון אבו־חצירא.
ואילו השר אבו־חצירא לא היה מאותם
שעולים לרגל לנתיבות, לשחר את פניו
של באבא סאלי, ערב כל החלטה חשובה
או אירוע יוצא־דופן בחייהם.

היום שבו
תמ״י גולדה

^ חסי כאבא סאלי ואבו־חצירא הורעו
לפני כשנתיים, בתקופת מישפטו
של ברוך אבו־חצירא, בנו של האדמו״ר.
ברוך הסתבך במישפט פלילי חמור, הואשם
בקבלת שוחד וטובות־הנאה בעת שהיה
סגן ראש עיריית אשקלון. רבים מבני
העדה המרוקאית לא האמינו שברוך
אבו־חצירא יורשע. שהרי הם מאמינים
בכוחו המאגי של אבי הנאשם, באבא סא־לי,
ובאפשרות שיוציא את בנו מהבוץ
בעזרת מעשה כישוף.
לעומתם האמין באבא סאלי בכוחו הפוליטי
של בן אחיו. באבא סאלי קיווה
ששר־הדתות, אהרון אבו־חצירא, יצליח

הנר, ברד לקחתי דברר ולא אשיבנר, לבן אחי יקירי
שר ר,דתות

סר אהין

אבוחצירא

ר,י־ ו

על רשימתו לכנס ת ה תנו ע ה למסרת ישראל. י צ לי ח הי ד ר כו,
יחד עם ח ב ריו ברשימה, ויצליחו לסען ישראל עסו וי עקבנחל תו.
את אחי אנ כי מבקש: צאו לעזר ה ה־ בנבו רי סועזרו לרשימת

מסרת ישראל. איש את רעהו יעזורוולא חיו יאמר חזק.
וזכותא בו תי הקדו שים תנז עליכ ם כאלף הסבן ותצ לי חו
בכל מעשי י די כםא כי ״ ר.
הנני מו די ע בשער בת רבי םני כל חתימה אחרת שנתתי
היא ל כ בוד ה של תורה ולא לשם ה ב חי רו תהמ תקיי מו ת
בארצנו הקדושה.

ע^ ה׳^ש ראל אביחזנירא ס״ס
נין ונ כד לזנלס״ע אבלר לעקב אבלחזנירא זעלק״ל

ברנה לבטלה: האישור ל..א ג ודת ישראלי

מחצרו של באבא מאלי, שתבעו ממנו
התערבות למען ברוך. שר־הדתות לא
רצה להתערב וגם לא רצה שייראה כאילו
הוא מתערב בהליכי המישפט.
יום אחרי שזוכה שר־הדתות במישפטו
שלו, הוא הגיע לנתיבות, התקבל בכבוד
רב על־ידי אשתו הצעירה של באבא
סאלי הקשיש ועל־ידי החסידים שבחצרו.
אולם הוא חש באווירת הריחוק שבה התקבל.
בערבית
מרוקאית הסביר אבדחצירא ל־באבא
סאלי את מטרת הביקור בנתיבות.
״אם אקבל את ברכתך, אקים מיפלגה
חדשה של המרוקאים בישראל. אני לא
רוצה להמשיך ולשבת עם בורג באותה
מיפלגה,״ הוא אמר לרב בן ה־ .96ה קשיש
שם ידו על הראש של בן־אחיו,
ובירך אותו. באותו הרגע נפל הפור.
תנועת מסורת ישראל, תמ״י, יצאה לאוויר
העולם.
כדי להבין את חשיבות הברכה של
הרב הישיש יש להכיר את השפעתו הרבה
בקרב בני העדה המרוקאית ובני עדות
ספרדיות אחרות בישראל. באבא סאלי
בן ד,־ 96 נחשב לקדוש. סיפורים על ה־ניסים
שעשה הם חלק בלתי נפרד מפולק־לור
העדה המרוקאית בישראל. בסיוע
ברכתו נרפאו ילדים, ממחלות חשוכות־מרפא,
עקרים הצליחו להוליד, ו־,שי־יום
נחלצו ממצבם והתעשרו.
כשיצא בנו> ברוך, מבית־הכלא לחונד
שת־חג, מלווה על־ידי שני שוטרים, ביקש
באבא סאלי מהשוטרים שיתירו לבג,
להישאר עוד יום אחד בביתו. השוטרים
סירבו — זאת היתה ההוראה — ואז אמר

סאליבאבאוארב עי ם ה שו ד ד׳
(המשך מעמוד )25
באבא סאלי :״אתם לא תיזכו להגיע היום
לכלא.״ ואמנם, בדרך חזרה אירעה תאו־נת־דרכים,
והשוטרים, יחד עם ברוך אבו־חצירא,
אושפזו בביודהחולים. נבואת
הישיש התממשה.
אל באבא סאלי מגיעים מדי יום ביומו
עשרות ומאות מאמינים מכל רחבי הארץ.
שמע הניסים שחולל הזקן הגיע גם
לאוזניהם של בני עדות אחרות, והיום
משחרים לפתחו של הרב רבים שאינם

סאלי כדי לנסות ולשכנעו שיחזור בו מתמיכתו
באבו־חצירא וישוב לתמוך בהם.
להפתעתם גילו שפרצו לדלת פתוחה.
נדמה היה שבאבא סאלי המתין להם. בחפץ
לב, כימעט בהתלהבות, הוא מיהר
לתת להם את ברכתו וקרא למאמיניו, לבחור
באגודת־ישראל. ראשי האגודה הח ליטו
להמתין ולא לפרסם מייד את קריא-
תו־תמיכתו של באבא סאלי בהם. הם
חיכו שאבדחצירא יפרסם את דבר התמיכה
של באבא סאלי בו, כדי לפרסם

כאבא סאדי ואהרון אבו־חצירא
טוב לפדיון

אהרון אוזן
טוב לבריאות

אחר־כך את תמיכת הישיש בהם ולהציג
על-ידי כך את אבו־חצירא כשקרן.
ואמנם, עסקנים זריזים במטה תמ״י
מיהרו לפרסם את דבר תמיכת באבא סאלי
ברשימתם. אגודת־ישראל מיהרה להגיב,
פירסמה את מיכתבו של באבא סאלי הקורא
לתמוך בהם.

דווקא מרוקאים. גם אשכנזים רבים עולים
אליו לרגל, מתקבלים בעין יפה, וזוכים
אפילו לברכה. אחת לחודשיים יוצא מ־ארצות־הברית
מטוס בואינג, שאותו שוכר
סוכן־נסיעות זריז מגיו־יורק ונוחת בלוד.
מתוכו מגיחים חסידיו של באבא סאלי,
המתגררים באמריקה. ביניהם כאלה ששפתם
היחידה היא האידיש.
באבא סאלי אינו מבקש שכר עבור הברכות
שלו ועבור הניסים. לכך דואגת
הרבנית הצעירה. המנהלת את עסקי החצר
יחד עם כמה מזכירים. אחרי שיוצא
החסיד מחדרו של הרב, הוא מתקבל על-
ידי אחד המזכירים או על-ידי הרבנית,
ומתבקש לתרום ככל שידבנו ליבו, לקרן
הצדקה של הרב. באווירה מייוחדת זו,
כשהחסיד שרוי עדיין תחת הרושם המאגי
של באבא סאלי, הוא תורם סכום נכבד.
אם קיימת הנהלת־חשבונות בחצר הרב,
היא בוודאי פנימית. עותקים ממנה לא
הגיעו אף פעם לידי שילטונות מס־הכנ־סה,
למרות שמחזור הכספים בבית שב־נתיבות
עולה על מחזור הכספים של
רבים מהמיפעלים הגדולים בארץ.
יום אחרי שביקר שר־הדתות אצל באבא
סאלי, הגיעה לביתו של הישיש אישיות
מכובדת אחרת. הח״כ ושר־החקלאות
לשעבר אהרון אוזן. אוזן אינו מרוקאי.
הוא בן העדה התוניסאית. אולם גם הוא
מחסידיו של באבא סאלי. אוזן בא לבקש
מבאבא סאלי שיעזור לו להחליט: האם
להצטרף לרשימתו של אהרון אבו־חצירא
או להישאר חבר במיפלגת העבודה. פסק
הזקן :״אתה הולך עם בן־אחי ושניכם
תצליחו !״
לרשימה כמו זו של אבו־חצירא ואוזן
היתה תמיכתו של באבא סאלי מתנת־בחי־רות
השווה יותר מכל שידור התעמולה
שבטלוויזיה. רבים מבני העדה המרוקאית
לא יעזו לבחור רשימה שבאבא סאלי לא
הורה לתמוך בה. את הסוד הזה יודעים
גם ראשי מיפלגות אחרות שבנו את הצלחתם
על בני עדות המיזרח בישראל.

לכבודה
של תורה

עם ידיים
על הראש
ד לכחירות האחרונות היתה
י ע תמיכתו של באבא סאלי נתונה ל־אגודת-ישראל.
המפד״ל היתה פחות מדי
דתית בשבילו. והעובדה שבן־אחיו היה
חבר מרכזי בה לא השפיעה עליו. אולם
באבא סאלי לא קרא לאיש להשתתף בבחירות,
ותמיכתו לא היתה משמעותית.
ראשי אגודת־ישראל באו עתה לבאבא

צייד קולות־מרוקאים אחר הוא הח״כ
יליד פולין, אזרח צרפת לשעבר, שמואל•
סלאטו־שרון. רעייתו של פלאטו, אנט,
היא בת העדה המרוקאית. הווילה שלו,
בסביון, כמו מטה הבחירות שלו׳ הומה
יוצאי מרוקו. פלאטו גרס שמד. שאגודת־ישראל
ואבו־חצירא יכולים להשיג, יכול
להשיג גם הוא. והוא צדק. הוא נסע לנתיבות,
מלווה בבני מישפחתה של אשתו,
נכנס לביתו של באבא סאלי.
פלאטו ידע שלא יזכה בקריאה של
באבא סאלי לבוחרים להצביע עבורו, לכן
לא ביקש זאת. כל שביקש היד, לקבל
את בירכת האדמו״ר ,״כמו כל יהודי״,
ושצלם שלו יצלם את המעמד שבו מניח
באבא סאלי את ידיו על ראשו של פלאטו
כדי לברכו. למחרת הופיעו מודעות גדולות
בעיתונים, בהן נראה הרב הקשיש
מברך את פלאטדשרון. הטכסט שליווה
את התצלומים לא הותיר ספק: באבא
סאלי תומך בבחירות בפלאטו־שרון.

אברהם שפירא
טוב לעושר

^ כו־חצידא הנרעש יצא שוב ל-
נתיבות. הוא הכין מיכתב, עליו ביקש
להחתים את הרב הקשיש, שאינו יודע
קרוא וכתוב. במיכתב היתה גם התייחסות
עקיפה לתמיכה של באבא סאלי ב־אגודת־ישראל.
באבא סאלי חתם על ה־מיכתב.
הוא רצה להשלים את נקמתו
בבן־אחיו, כדי שזה ימשיך להסתבך. באבא
סאלי חתם על הנוסח שהוכן על־ידי
אבו חצירא, בו נאמר :״בירכתי ולא אשי־גנה
לבן־אחי יקירי, שר־הדחות. אהרון
אבו־חצירא, על רשימתו לכנסת, התנועה
למסורת ישראל. הנני מודיע בשער בת
רבים כי כל חתימה אחרת שנתתי היא
לכבודה של תורה ולא לשם הבחירות המתקיימות
בארצנו הקדושה.״
דקות ספורות אחרי שיצא אבו־חצירא,
שמח וטוב-לב, מבית דודו בנתיבות, היה
מי שהזעיק לשם את ראשי אגודת־ישר־אל.
ראש האגודה, התעשיין אברהם שפירא•
הוא אשכנזי ואינו נימנה על חסידי
באבא סאלי. אולם איש העסקים המבריק,
שהתגלה במערכת הבחירות הזו גם כפוליטיקאי
ממולח, הורה לאנשיו: להשיג
בכל מחיר תמיכה מחודשת של באבא
סאלי, שתבטל את תמיכתו באבו־חצירא.
כשהגיעו אנשי אגודת־ישראל דחופים
ובהולים לנתיבות, ובידם טכסט מוכן,
עליו רצו להחתים את באבא סאלי, הם
הופתעו מקבלת־הפנים. בידי הרב הקשיש
היה כבר טכסט הרבה יותר בוטה והחלטי
מזה שאנשי אגודת־ישראל נשאו עימהם•
הוא נתן להם את תמיכתו הבלתי־מסוייגת,
ואף רמז שבן־אחיו הונה אותו.
איש עדיין לא ערך סקר, כדי לאמוד
את השפעתו של באבא סאלי על תוצאות
הבחירות. אולם נראה שהתוצאות מדברות
בעד עצמן.

11*111111
1בפגישה שהיתה לשמ עון
פרס עם אנשי תעשיית
הקולנוע, בשבוע שעבר, סיפר
כי בעת מסע-הבחירוית שלו
הגיע לישוב בדרום הארץ, ונדהם
מהבורות של צעירי המקום
.״שאלתי את אחד הקול־
׳ניים ׳שבהם, האם הוא שמע
על עשרת הדיברות, והוא השיב
— את הסרט הזה לא ראיתי.״
1פרם סיפר שהוא מבין
בקולנוע וער לבעיות בענף,
מכיוון שיש לו שני קולנוענים
במישפחה. הוא התכוון לעוזי
ולרותי פרס, בנו ובתו של
אחיו, הקבלן גיגי פרס, ש שניהם
כבר ביימו סרטים משלהם.

כישלון
לרשימתם, ומה יראו
כהישג בבחירות. מאיר פעיל
משל״י אמר :״אני יכול לומר
בביטחון שאת הממשלה הבאה
לא אני ארכיב.״ שולמית
אלוני מר״צ אמרה :״אם
נקבל ׳שלושה מנדטים, נראה
בזה כישלון. אני מקווה שנקבל
לפחות חמישה.״ יוסי שריד
היה מציאותיי כשקבע :״בלי
50 מנדטים, לפחות, לא וכל
המערך להרכיב את הקואליציה
הבאה.״

לפני ארבע שנים התבייש! להדביק על
המכוניות מדבקות עול המערך. והפעם פחד!
לרך־הילוד השם אורי אורי
עלול לגדול כשאינו ייודע מהם
שמותיהם הפרטיים של הוריו.
הללו מכנים זה את זו רק ב־שבדהמישפחה.
לאה קוראת לבעלה
״סגל״ ,יואילו הוא מכנה
אותה ״הפטר״ ,שם־מישפחתה
לפני נישואיה.
9ג׳ודי מוזס, בתו של
נה.מוזס, המו״ל של ייויטות
אחרונות, פגשה את העיתונאי
אמנון אכרמוכיץ׳ ,בעל

טור במעריב. היא סיפרה לו
שמאז שכינה אותה ״פטרי*
שה הארסט של העיתונות
הישראלית״ ,על שם בתו של
המולטי־מיליונר האמריקאי שהוא
מו״ל של רשת־עיתוגים,
באים אל מישרדו של אביה
עיתונאים רבים ודורשים העלאה
במשכורתם.
91 מנכ״ל חברת אולימפיק
בישראל, זא 2קים, קיבל השבוע
מתנה מקורית — מילון

עיברי־יווני, הכולל מילים שימושיות
לתייר הישראלי ביות.
המוציאים־לאור של המילון
העניקו לקים מהדורה מייו־הדת,
שבה שינו את השער.
תחת המילים ״מילון כיס״ הדפיסו
״מילון קים״.
׳ 9המיפלגה־הדתית־לאומית
עומדת לשנות את שמה. תחת
מפד״ל תיקרא מעתה מד״ל, משום
שכל הפאי״ם (פרנקים)
בחוץ.

המפיק גידי אמיר
ביקש באותו מעמד את דשות-
הדיבור ואמר לפרס :״רצ״תי
שתדע שמחצית עובדי הקולנוע
בארץ חיים מתחת לגבול העוני.״
השיב לו פרם במהירות
:״לא חשבתי לרגע שפה
זה הוליווד!״
8בערב־ראיונות הגדיר
דירי מנוסי את ההבדל בין
מערכת־הבחירות הקודמת וזו
שהסתיימה השבוע :״לפני ארבע
שנים התביישו הנהגים
להדביק למכוניותיהם מדבקות
של המערך. הפעם הם פחדו
להדביקן.״
! 9ההומוריסט אורי סלע,
הוציא בשלב הסופי של המערכה
חוברת קטנה, ששמה
הוא ״בגין — וכל שאר בדיחות
הליכוד״ .ההקדמה אמרה :
״בדיחות פוליטיות הן דבר
משעשע מאוד — אבל לא
כשהן בשילטון ״.חלק מן ה בדיחות
עסקו במצבו הגופני
׳של מניחם בגין. למשל :״מדוע
בגין כימעט שאינו מצטלם
בזמן האחרון? — ביגלל שביתת
טכנאי־הרנטגן.״ בדיחה
אחרת מסוג זה: בגין עולה
על דוכן הנואמים ונואם נאום
היסטורי :״עם ישראל ! עם
נהדר! עם נפלא! עם סגולה!
אמבולנס
91 מאימרות־השפר של
סלע :״מה זה פסימיסט? אדם
שחי במדינה שיש בה ראש-
ממשלה אופטימי.״
! 9ועוד :״שר משרי ממי
שלת־ישראל סבל בלילה מסיוט
נורא: בחלומו, ראה כאילו
כל הכספים שהוא מבזבז
באים מכיסו הפרטי.״ ועוד:
״מה זה גרעון תקציבי? —
מה שיש לממשלה כשיש לה
הרבה פחות מאפס.״ ועוד :
״מה זאת אינפלציה? — כש אתה
משלם מאה שקל בעד
׳תיקון המכשיר שקנית בשנה
שעברה בחמישים שקל.״ ועוד
:״איפה הימים הטובים
כשהיית מקבל עודף מלירה,
ולא שקל ביתור עודף?״ ועוד:
״ככל שהממשלה שווה פחות
— כך היא עולה יותר.״
91 מטה־הביחירות של המערך
רצה לצרף למסע הבחירות
של שימעון פרם את
אשתו, סוגיה וילדיו, אך ר אשה
התנגדה לרעיון בכל תוקף
ודרשה שבני־מישפחתה
לא ייכללו במסע־הבחירות של
בעלה.
91 שימעון פרס צפה ב-
עימות־הטלוויזיוני בינו ובין
מנחם בגין ביחידות, בחברת
אשתו ואביו הקשיש בילבד.
91 ברב־שיח שערך ׳איתן
דנציג ביום השישי האחרון
נשאלו מועמדיהן של רשימות
שונות לכנסת מה ייראו כה
עו ל ם הז ה 2287

ך 1 ׳1 1 • 1יי 11 נתב־התממה של הטלוויזיה חמד לצון, והחליט
י 1 - 1י לבדר את העיתונאים הדגים, שהמתינו עד
להתחלת העימות בין שימעון פרס ומנחם בגין. הוא הקרין על

> 9כשהציע ייגאל הוד־כיץ
את משה דיין לראשות
ממשלת־ליכוד־לאומי, אמר לו
פעיל :״דיין עייף. הוא חכם
בלילה !״ ענה ליו הורביץ :״אני
בטוח שבכל לילה אתה מבקש
שיהיה לד רבע ממה שיש לדיין.״
שאל אותו פעיל :״בכסף
או בעתיקות?״
! 9בערב ריאונות בירושלים
ריאיין עזריה רפופורט
את האב מרפד דיכואה, כומר
דומיניקאי החי בארץ מזה
?5שנה, המכהן כיום כראש
החוג לפילוסופיה כללית באוניברסיטה
העברית בירוש לים.
דיבואה סיפר שמעמדו
האישי הוא סימן לחופש הדתי
השורר כיום בבירה .״הגעתי
לארץ כדומיניקאי, נציג של
הכת הקיצונית ביותר בדת ה־קאתולית,״
אמר ,״ולא רק ש קיבלו
אותי כאן, אלא אף
הזמינו אותי לעמוד בראש חוג
באוניברסיטה העיברית, כשאחרים
מהקורסים שאני מציע
עוסקים בנצרות.״

׳ 9לכתב־הטלוויזיה ישראל
סגל ולאשתו לאה נולד
בן. בטקס ברית־המילה שנערך
ביום השישי שעבר בירושלים
נכחו• כל המי־ומי של הטלוויזיה,
ובהזדמנות זאת ניתן

המקלט שבאולפן (ה״מוניטור׳׳) בוזמנית את תמונותיהן של שתי
המצלמות, שאחת מהן התמקדה על פרס, והשנייה התמקדה על
מנחם בגין• התמונה למטה מראה את הדיוקן המשולב.

! בשידורי תעמולת הבחירות
הוצגה המפד״ל כ״חזית
דתית־לאומית״ ,שראשי התיבות
שלה הם: חזד״ל. אחד
מליצני המפד״ל טוען, שיש
כאן שילוב של חכמינו זיכרונם
לברכה (חז״ל) ושל די
לחכימא (ד״ל).
! 9ואפרופו הפילוג ב*
מפד״ל: חוגים יודעי־דבר טוענים
שאותיות פתק הקלפי של
תמ״י — נו״ן יו״ד — הם רא־שי־התיבות
של ״ניסים ישלם״.
! 9השחקן־בדרן ספי ריב*
לין, שנכח בכפר-המכביה בעת
העימות, סיפר לכל שהוא הרוויח
10 מיליון לירות מהופעותיו
בשידורי־התעמולה של הליכוד
בטלוויזיה. ואילו השדרניית השנייה
של הליכוד, רדתי
ושדי, נמנעה מלדבר עם העיתונאים.

9האוהדים הצעקניים של
בגין הגיעו עד לאולפניי כפר-
המכביה. הם נדחקו לאולם ש בו
ישבו העיתונאים, והבהירו
ליושבים באולם לאיזה צד הם
משתייכים. ההפרעות התכופות
של אוחדי-הליכוד עוררו את
זעמם של העיתונאים, והללו
דרשו להוציאם לאלתר מהאולם
שבו הוקרן הערמות במעגל
סגור.

אפריינ 1קיש!1

אחרי 32
חודשי נהיגה
אלפי נהגים
נהנים להתניע מכוניתם במצברי מלד

1אי1ו י ודע את
מס־ ההכנסה.
1עיתון מקומי בעיר הגרמנית
שטוטגארט הציג כמד.
שאלות לאפריים קישץ, שנולד
לפני 57 שנים בבודפשט,
כבנו של בנקאי. שמו
המקורי היה פראנץ הופמן. העיתון
גם מספר כי קישון היה,
בשעתו ,״מסגר בקיבוץ״.
| 9לשאלה אם הוא מאושר,
השיב קישון :״מה זה להיות
מאושר ן אני מרוצה, לפעמים.״

-מ8ו
המצבר האמין
ביותר בעולם.

לרכב פרטי

* ללא טיפול
* לל א הו ספת מים

חדש • ^

* ללא קורוזיה
* מצבר סגור
36 חוד שי אחריות

81 על המיקצוע שבו היה
בוחר :״אני אוהב את התיאטרון.
זוהי האהבה הגדולה שלי.
הסרט הוא הידידה שלי.״
91 הדמות האהובה עליו
ביותר בהיסטוריה? ״לא 1נפוליון
או איש כזה. אלא האיש
שהציל את חיי בימי הנאצים.

פ רו רטה

סזננים לי שר אל:

הפצה תל־אביב והמרכז:

:אחיס פו/בז1
סוכנויות• •בוא

תל־אביב,רח־ לינקולן 9ו, טל ,03-284976 .ת.ד884 .

בע־׳ם

ח ש מל שמשון , 33 4033 מו ס ר או רי 337426 81 זי ק או ר , 253802 היי מלי ךיעקב , 331817ח ש מל יעקב ;333465 מג דל שלום , 650984
פו ל ק מווגן מו סרהד רום , 832268 מו ס ך חו שיה פו ל ק סוו גן , 336825 פו ל ק סוו גן פ לי ק ם , 331823 מו סךא רי ה מגר שי התע רו כ ה .441084
בת ים: עוזי שחנזרוב . 862536 חולון :.אזו רהתע שי ה עוז רי מ שה . 803265יפר מו טקה , 832859בבעם , 831654אליאתא לי 821463
ראש1ן לציה: ה מ תני ע 941647ו:חו נוה: ס ב נו או ר 51484־ , 054 פו ל ק סוו גן רבב הנ ג ב 51650־ . 054 רמלה: מ או ר 25094־ 054 גדרה: ק ר ני או ר
ב ת חנ ת סונו ל 91877־ 055א שקלון: ת ל מי הנ ג ב .051-97311 בנ י בדק: או רנע ,, 774236 מי כהב מו ס ך ביג .708096פתחח קו ה; פסח הל ר .912977
בפר סב א: הוד ה שרון ר מו ת ה שבים, בן ארי שרת 8־ 31387־ .052 אזו ר נ תני ה: יו ר ם רז, כפר וי ת קין 96804־ , 053ט כנו או רחש מל או רי 38013־ .053

הפצה באר שבע והדרום:
ח ש מל ״ שאולי׳ א זו רהתע שי ה כבי ש חב רון 35111־ . 057ח ש מל אי ם מור שים: מו סךברעם פו ל ק סוו גן 72011־ , 057 אי צי קחל קי חי לו ף
74045־ , 057 מו ס ך הנ א מן פו ל ק סוו גן 77195־ , 057 פו ל ק סוו גן רי ט ס 71744־ , 057ה מני ע צו מ ת גי ל ת 83424־ , 057 עוזי צו מתקססינה 81868־ .055

הפצה חיפה והצפון :
מצברי גול ד חי פ ה גו ל דנ ר, ה מגיני ם 533293 100־ , 04ח ש מל אי ם מור שים חי פהו הצפון: או ר חד ש , 728655אוטואור , 666922 מו ס ך ארז , 724374
לפשיץ . 524148 מרויץ , 669710 פי ק ס או ר , 7 20371 רם או ר , 643737 מו סךתל פיו ת , 674977אלט שו ל ר תל חנן . 2 31127טבעה: עציון . 932062
עכו: זרם הג ליל .913306פרדס חנה: כהן שמיר 79407־ .063 בני מינ ה: או די א ת בני בתחנת פז 61216־ .063חדרהאלקט רו רבב 26200־ , 063
ב רונו גולד ש טיין 22685־ . 063נ צרת: בו ד ג׳נ ה יו ס ף 56438־ , 065 מו ס ך הצפון פו ל ק סוו גן 72046־ . 065ע פו ל ה: קו או פ ר טי בהת בו ר 93 506־ 065
בפר תבור: מו ס ך צפון 67702־ . 067 צפת: א ר סו סטרט 31142־ .067י סו דהמעלה: מו סרי סו ד 37200־ . 067ק רי ת ש מונ ה: פו ל ק סוו גז רכב הבשן
^ , 067 ;40939 קו או פ ר טי ב ג לי ל עליון 40713־ . 067

הפצה ירושלים:

עירית שלג

גו ט מן דו ד אזו רהתע שי התל פיו ת 781818־ , 02 לוינ סון צבי ב תי או נגרים 283110־ . 02

וחברתה למחזה ״אירמה״,
בתיה רוזנטל, נבחו בקבלת
פנים שנערכה לשחקני המחזה
של התיאטרון הצועני בבתל־אביב. אתרים כיכר

ארלהורוב
,80ת״א, טל 237026 .

החלה ההר שמה ל שנת הלינזודים שתחל בספט׳ 81־
בחוד שים יולי אוגוסט יהיו שעורים פתוחים לניסיון חינם!
ג׳אז
מחול מודרני
בלט קלאסי
סטפס

התעמלות/תנועה;
מחול אירובי
מחול יצירתי
לילדים

יוגה טאי־צ׳י־צ׳ואו פנטומימה דרמה

צוות המורים :

* רחל זילברג * שרוו גולו * שלומית קסל * אמירה קדם
* אתי זעתר * שלמה רוזמרין * טוביה טישלר
* אבי פאנק * בורים סבידנסקי * בני

קורסקיץ 81׳

בתאריך 31—19 יולי יום יום בשעות הבוקר יתקיימו שעורים ב:

גיאז

.שלמה רוזמרין
נהייגת• טוביה טישלר
תרצה שפנהוף

אמירה קדם

בהדרכ ת:

דינה שמואלי

בהדרכת: בוריס סבידנסקי
ארלוזורוב 80ת״א
טל 237026 .

זה היה הונגרי ממוצא גרמני.״
( 9מתי בכה בפעם האח רונה?
לפני חודשיים, כאשר
פגש באותו הונגרי, בתוכנית־טלוויזיה.
9על
עצמו :״אני נברוטי.
מצבי־הרוח שלי משתנים,
לא ביגלל סיבה כלשהי, אלא
סתם כך. זה יכול להיות תלוי
בירח, או בסלט שאני אוכל באותו
רגע.״
! 9מה התכונות החשובות
לו באשה? ״היופי הגופני. אני
אסתט. היוונים הקדמונים העריצו
זורק־דיסקוס יותר מאשר
את סוקראטס. גם אני כך. כדי
שלא תהיינה אי־הבנות — אני
מעדיף זורקת־דיסקום. אשה
יפה זה בשבילי לא פנים יפות
או רגליים יפות. צריכה להיות
שלמות.״
| 9מתי התחיל להבין ב-
ענייני מין? ״אף פעם לא.
ביכלל לא. גם כיום אני לא
יודע כלום ולא מבין כלום.״
91 הנשואין נראים לקישון
כמיסגרת חיונית לגידול ילדים
.״להתחתן ולא לרצות ב ילדים
— זה טירוף.״ קישון
ציטט בהקשר זה מדבריו:
״שתי השגיאות הגדולות ביותר
של האנושות הן הנשואין
ה עו ל ם הז ה 2287

אי 11 מבי! בענייני מין,
מי מרמים יותר: את האשד! א 1את
שוטרי־התנועה רודפים אותו ואם יסבול ישלח יד בנפש!
ומס-ההכנסה. ואני לא יודע ל גבי
מה מרמים יותר.״
01 האם היה לו משבר גדול
בחיים? ״היו בחיי תקופות
קצרות שבהן לא הייתי במשבר.
מזה 45 שנים, לפחות, אני
במשבר. החלפתי כמה פעמים
לא רק את המולדת שלי ואת
השפה שלי, אלא גם את נשותי.
זה יוצר אוטומטית משברים.״
83! ,מה התבשיל החביב
עליו? ״בל תבשיל הגורם ל-
צרבת. יש לי חולשה למיטבח
ההונגרי. הוא כבד, והכל מתובל
מאוד.״
01 מה סיסמתו בחיים?
״אני לא מוכן להיות אומלל
כדי שאחרים יהיו מאושרים.״
! 0ממה הוא פוחד? ״אני
פוחד משוטרי־תנועה. אני
חביב עליהם במיוחד. מה שאני
לא עושה, יש לי עימות
עימם. אם יש באיזשהו מקום
ביקורת מישטרתית, תופסים
אותי.״
! האם הוא פוחד מפני
הזדקנות? ״זה מדכא אותי
שאני כבר בדרך לסיום ההרפתקה
הנהדרת הזאת, החיים.
מי שאמר כי, יש יופי בכל

1י1 0 1ו 1ך הזמר והמלחין בא עם אשתו לשעבר, במאית״הקולנוע ליהי חנוך (באמצע),
לפתיחת תערוכת־הציורים של ידידתם רבקה רובינשטיין. נושא התערוכה הוא
| 1111 1/111
חתונה, וליהי מונצחת באחת התמונות כבלה יפהפיה. חנון עסוק בימים אלה בהבנת תוכנית־שירים
חדשה, שנושאה זהה עם נושא התערוכה: היא תעסוק בשירים מחיי הנישואין ובחתונות.

היא משוכנעת, לדבריה, שהן
תשובנה לארץ, לנהל אותו.
01 במערך התכוננו לכל
אפשרות במוצאי יום־הבחירות.
עובדה :,במטה המערך במלון
דבורה, ברחוב בן־יהודה בתל-
אביב, המתינו רופא ואחות בכוננות
מלאה, על כל צרה שלא
תבוא.

מון * 1 7 1 1 1שחקנה לשעבר של מכבי תל״אביב, נבח במסיבת יום הולדת במסעדה סינית
בנאות אפקה. טל צולם עם אשתו רונית והדוגמנית קארן דונסקי, כששלושתם
11 1-1 /
נהנים ממיטב המאכלים הסיניים שהוגשו להם. לאחר שפרש מקבוצת מכבי הפן סוכן־ביטוח.

גיל׳ הוא אידיוט. כשאתה זמן,
סנילי וחולה — מה יפה בזה?
הטרגדיה של תקופתנו היא ש הרופאים
יכולים להאריך את
החיים, אך לא את הנעורים.״
01 איך היה קישון רוצה
למות? ״בהכרה מלאה. אבל
במו ידי. אני יכול, למרות
הכל, להסתכל אחורה על חיים
עשירים, מעניינים ויפים. לא
ארשה שהמערכת האחרונה של
חיי תקולקל.״
01 השדרן הפופולארי של
גל ג׳ ,אבי אתגר, סיפר השבוע
בדיחה. לקוח בא לזונה
ושואל אותה ״כמה?״ עונה לו
הזונה :״אלף לירות.״ מביט
בה הלקוח בתמהון ושואל

״למה?״ עונה הזונה בשאלה:
״מה איתך ,״אתה יודע כמה זה
עולה לי?״
! 0עורך־הדין הירושלמי
שאזל מרכוס, שהוא קצין
מישטרה לשעבר, ייצג את עצמו
במישפט שמתנהל נגדו ונגד
חוקר אחר, בנוגע לאמינות
עדותם במישפטו של
ע מו ם ברגם, שהורשע ברצח
רחל הלר. מרכוס, שהקיף
עצמו׳ בעשרות ספרי־חוק, התבלבל
מרוב התרגשות ופנה
לתובע ואמר לו ״חברי המלומד״
,כדרך שבה פונים פרק ליטים
לעמיתיהם. מייד הבין
שטעה והתנצל :״שכחתי לרגע
שהיום אני הנאשם.״
! 0אנשים רבים הפסיקו

לאכול בשר, אחרי שראו כי

הוא מעובד לצרכן. נאווה
ארד, מזכ״ל נעמת, ביקרה לא

מכבר, במיסגרת תפקידה, ב־מיפעל
לעוף בצפון הארץ, והתוצאה
היתד, מהפך קולינרי
בבית מישפחת ארד. העופות,
בכל צורה שהיא, הורדו לגמרי
משולחן האוכל.
01 ידידיה הרבים של הספרית
בתיה אלקיים התפלאו
כשגילו, כי גם אחרי ש חזרה
לארצות־הברית נותרה
המספרה שלה ושל אחותה
פתוחה. מסתבר שאמן של השתיים,
שרה אלקיים, ממשיכה
לנהל את העסק, בצפון
תל-אביב, חרף העובדה ששתי
בנותיה נמצאות מעבר לים.

01 הזמר־השנוי־במחלוקת,
צביר[ה פילו, סיים להקליט
את להיטו החדש, שיקרא
״נתק־אהבה״ .רבים תוהים אם
אין כאן רמז לסיכסוך שהתגלע
לאחרונה בין הזמר ואשתו.
01 פנינה רוזנכלום, שהיא
מלכת מכנסי הג׳ינס
ליווייס, חשבה שהיא מלכה גם
בחיים. כשנסעה בחברת העיתונאית
יאירה יסמין לאחת
התחרויות על התואר ״מיס
ליווייס״ ,דרשה ממנה בתוקף
שתפנה לה את המושב ליד הנהג.
במיבצע לא־מלכותי דחפה
פנינה את יאירה ותפסה
את המקום הקידמי — כיאה
למלכה.
! 0שר-הבריאות, אליעזר
שוסטק, פגש את מפכ״ל ה־מישטרה
לשעבר, חיים תכו־די,
והפליט לעברו :״אתה
נראה צעיר ב־ 15 שנים מאז
שעזבת את תפקידך.״ ענה הקצין
בדימום :״ראה כמה טוב
לי, ותבין שאתם צריכים להסתלק
מן השילטון. כאשר תסתלק,
תיראה גם אתה הרבה
יותר טוב.״
! 0מנהיג המפד״ל, הד״ר
יוסף כורג, העניק בשבוע
שעבר את ״פרס בורג לחוכמת
ישראל ולמורשת העדות״ באוניברסיטת
בר־אילן. בעת נאומו
השמיע בורג אחת מהברקותיו
הלשוניות .״ראו איזו
קואליציה מקיר־אל־קיר יש
כאן,״ אמר .״אני מעניק את
פרם־בורג-בגין לחוכמת ישראל.״
ועוד אמר בורג, ששר־האוצר
לשעבר, יגאל הורביץ,
מזכיר לו את המדינאי הסיני
צ׳ו אין-לי.

ג לני

גפי ^>צימיז׳

י(ל7
ן,גם

׳צי? ,מ י׳ י
אמריקנו אמרטו

וודקה לימו
הרביעיה החדשה
של ״כרמל
משקה ראשון• אצלכם בבא!

01 כרמל מזרה

מיקבי רא שון לציון וזכרו! ״>ין נ

ה עול ם הז ה 2287

בל 11 ים

מאת דניאלה שמי
להיהרג כדי לעזור למערך
לנצח בבחירות.והעיראקים
יחגגו את חג הבלי־בורים
81 יכשר,אלימות באסיפות־הבחירות
מטעם המערך גברה,
אמר מישהו לח״כ חיים בר״
לב שניצחון המערך יובטח
אם יהיה מוכן מישהו מראשי
מיפלגת־העבודה להקריב את
חייו, ולהיהרג על־ידי תומך
ליכוד. בר־לב חייך אך לא
התנדב. אך כאשר ויתר בר

בר־שיחו של בר־לב בשיחה,
אמר :״הוא הקריב
בכל־זאת קורבן אישי, כדי לראות
את המערך מנציח בבחי־רות.״

8המתח מחוץ לאולפן,
שבו צולם העימות הטלווייז־יוני
בין מנחם בגין ושימי
ע ץ פרם, היה רב. מאוית

מאיה חנוך

בתם של שלום וליהי חנוך, וגיבורת השיר
של אביה, באה לבדה לפגישתו של שימעט
פרש עם אנשי״הקולנוע, שנערפה בשבוע שעבר בתל־אביב.
מאיה, שאמה היא במאית־טלוויזיה, ישבה ליד מאיה הפגר, בתו
של אברהם הפגר. בפגישה בלטו ילדיהם של אנשי־הקולנוע. בששיים
פרס לדבר, גיגש למאיה ושאל אותה, אם הבינה מה שאמר• מאיה
בת ה״ 10 אמרה :״את העיקר הבנתי. הדברים המסובכים לא.״

! ייך 171 מי שהיה שופט בית־המישפט העליון, נראה
י * 11י י ! בשבוע שעבר בין הקהל בכנס אומנים וסופרים
של המערך. לידו, בתמונה, המיזרחן שימעון שמיר ועמוס עוז.

לב ביום החמישי האחרון על
המועמדות לתפקיד שר-הביט־חון,
לטובת יצחק רבין, נז־

העיתונאים ישבו בחדר סמוך,
וראו את העימות בשידור במעגל
סגור. המזגן הופסק,
ה עו ל ם הז ה 2287

1111 1 ך 11 ערך בשבת שלפני הבחירות חוג־מים מאולתר בבריכה שליד
^ | 1 11 #1 111י 11 1ביתו בנווה־אביבים, כשבא לשם בחברת נכדתו (בתמונה
למטה מימין) ושומר ראשו• הילדים הצטופפו סביבו וביקשו אוטוגרפים על־גבי כובעי־

החום היד, רב, ומעיתונאים
הזיעו. אחד מכותבי הטורים
השבועיים, הידוע בעוקצנותו,
אמר :״אני מסריח יותר משני
המועמדים !״
81 כשנשאל בגין על הישגי
הממשלה בתהום הכלכלה,
פישפש בין ניירותיו הרבים,
ולרגע היה נדמה שאינו מוצא
את החומר הדרוש. העיר על-
כך עוזרו של שר־האוצר,
נתן חכם, שישב לי ד עמי־רם
ניר :״מישהו כבר יקבל
על הראש!״
! 8לא פחות נרגש משני
המרואיינים עצמם היה המראיין,
זאב שי!? ,הכתב הצבאי
של הארץ. הוא הביא עימו את
בנו ואשתו, שצפו בו ביחד עם
העיתונאים. בנו בן ה־ 14 של
שייף לא הסתיר את דיעותיו
הפולייטיות ואמר :״הלוואי שפרס
יהיה יותר טוב מבגין.״
8 :אווירה של עליצות
הישרה בגין כשעיוות את
פנייו, בזמן שהמאפרת שלו,
רחל גרשון, איפרה אותו.
בגין עשה פרצופים, כדי לעזור
לרחל לסיים במהירות את עבודתה.
ממש לפני התחלת הצילומים
הוציא מסרק מכיסו,
והחל מסרק את השיער בצירי
קרחתו.
8 1שר־הפנים, יום!? בורג,
אמר על העימות :״זו היתד,
מילחמת־האיפורים.״
! 8הברקה אחרת של בורג :
אנחנו חגגנו את חג־הביכו־רים,
והעיראקים חגגו את חג
הבלי־כורים.
ה עול ם הז ה 2287

נייר של המערך, שחולקו בכניסה לבריכה, ופרס חתם בעודו עומד בתוך המים, כאש
ההורים חוזים במחזה מסביב לבריכה. ברגע ששימעון פרס גמר לחתום ויצא מהמין
פרצו הילדים במקהלת״קריאות ״בגין ! בגין הצילומים הם של ציפי מו

מלכת האיים

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

מלכת המים 81
לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד•
ב ח סו ת

ד *דכ1זל*ד
נסיעות ותיירות

ימים משגעים
נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!

מרבית הטיסות לכרתים מלאות
בכדי להענות לבקשות הרבות
שבועיות בימי שישי בתאריכים:
31,24,17 ביולי 21,14,7באוגוסט

ארגון ובצוע:

פרטים והרשמה:
כל סוכני הנסיעות.

דיץ1הוי1

1-1ם 3

הוספנו טיסות

־^ .מים י ל־יק,
״ ׳ י ״״ה ו־־יודח

בן־יהודה 21ת״א
טל 652140:

1111־ 11

(!שה (היות דחוקדגו

ך* כל מפירים את האימרה של וינסטון צ׳רצ׳יל על
1 1הדמוקרטיה: זוהי שיטה רעה, שאין לאמר בזכותה
אלא זאת — שכל השיטות האחרות גרועות יותר.
כשנשאל צ׳רצ׳יל בערוב ימיו לשלומו השיב: בסדר
גמור, בהשוואה לאלטרנטיבה.

במוחי קשורות שתי אימרות־השפר זו כזו.
כהשוואה לאלטרנטיבה, הדמוקרטיה היא
כסדר גמור. וזהו הדכר היחידי שאפשר לאמר
בזכותה.

וזוהי התורה כולה על רגל אחת.
1 1 1
^ ני כותב את הדברים האלה בבוקר יום־הבחירות.
> לא יעברו עוד שעות רבות, ונדע אח התוצאות.
יש לי ניחוש. יתכן שיתאשר, יתכן שיתברר..
בינתיים נערכת ההצגה הגדולה הזאת ששמה בחירות.
אחרי חודשים של המולה, שותקת התעמולה. אזרחים
עומדים בתור ליד הקלפיות. מכוניות מיפלגתיות מובילות
את הבוחרים. הציבור מכריע.

מדברים, אף שהדברים רחוקים ממנו מרחק שנות־אור.
הוא הדין כימעט בכל נושא אחר.
גם אילו היו מערכת־החינוך ואמצעי־התיקשורת
עושים את מלאכתם נאמנה, קשה היה לדרוש מן הבוחר
להכריע הכרעה אינטליגנטית בנושאים אלה. אבל מערכת-
החינוך ההמונית מוציאה מדי שנה, בכל הארצות, מיליונים
של בוגרים שלא למדו להשתמש במוחם לצורך מחשבה
רציונלית. במדינות מסויימות המצב חמור במיוחד.

בישראד, שבה שקוע החינוך עמוק־עמוק
כביצה של פיטפוטי־־סרק כאילו־דתיים, המצב
חמור שיבעתיים.

אמצעי־התיקשורת מסוגלים ׳לתאר את המציאות רק
באופן חלקי ומעוות — במיקרה הטוב ביותר. במדינות
רבות קיים קשר של השתקה ועיוות לגבי נושאים
מסויימים. במדינה כמו ישראל, שבה עושים כימעט כל

ציניקן יאמר: קומדיה. איש־אמונה יאמר :
הפגנה מרהיבה של ריבונות הכוחר. אדם מציאותי
יחזור, בנימה של השלמה, על דיברי
הנחמה של צ׳רצ׳יל.

פעם התנהל כל התהליך בשוק המרכזי של העיר.
הציבור כולו התאסף שם כדי לראות את המועמדים
ולשמוע מה בפיהם. בינתיים גדל הציבור, הפוליטיקה
עברה ממדינת־יהעיר, הפולים, למדינת־הארץ, ואף למדינת-
המרחב. הדמום, העם השולט בדמוקרטיה, שוב אינו מונה
אלפים ורבבות, אלא מיליונים ועשרות־מיליונים. אך
תודות לאותו מכשיר מופלא, הטלוויזיה, שוב יכול כל
בוחר לראות ולשמוע. המועמדים נכנסים לטרקלינו.
הדמוקרטיה המושלמת הפכה שוב אפשרית.

זהו האידיאל. סיפור יפה לילדים בשיעור
לאזרחות. ואילו ה מ צי או ת...

ף* רנארד שו אמר כי ״בדמוקרטיה נבחרת הממשלה
י על־ידי הבלתי־מוכשרים, תחת להתמנות בידי המושחתים.״

ואכן,
אילו כי-טורים יש למיליוני הבוחרים?

הבעיות המסורות בידי הממשלה המודרנית הן כה
מסובכות, עד שגם טובי המוחות המיקצועיים מתקשים
להבינן, ולא כל שכן לפתרן.
בני אתונה, שהתאספו בכיכר האנגורה כדי לבחור
בממשלתם, היו פנויים לדיונים, מפני שעבודתם נעשתה
בידי עבדים. היתד, להם השכלה רבה. והבעיות היו פשוטות
יחסית: עוד מס חדש, או מילחמה בספארטה.

ואילו בימינו, בל בעייה היא מסובכת.
איך להבטיח את הביטחון בעידן הגרעיני? הבוחר
לא יידע את ההבדל בין פלוטוניום ובין אוראניום מועשר,
גם אם יוגשו לו על צלחות. אין לו מושג מה עושה
הסכנות הן בהרבה מעבר המדינה לתפיסתו. גרוע מזה: נדמה לו שהוא מבין על מה

עצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית היא
בחזקת פלא, אם לוקחים בחשבון מניין באו
הבוחרים, והיכן התחנכו.

ברוסיה של הצאר ושל הבולשביקים. בפולין של
פילסודסקי. במחנות־הריכוז ובגטאות של השואה. בריק־טטורות
מוסלמיות ממארוקו ועד עיראק, מתימן ועד
איראן. ברודנות הקולוניאלית של הנציב העליון בפלש תינה
(א״י) .מילבד קומץ של עולים מגרמניה הוויימארית,
מבריטניה ומארצוחרהברית — מי מהם ראה ביכלל
דמוקרטיה מתפקדת לפני שבא לישראל?

והמציאות הישראלית עצמה? החינוך לחשיבה עצמית
מוגבל לחוגים מצומצמים, וגם שם אין הפירות מעודדים
תמיד. בחוגים רחבים מאוד, הבורות היא הנורמה המקודשת.
חלק מכלי־התיקשורת עוסקים בשטיפת־מוח שיטתית
ורצופה. מאמרי־פרשנות רציניים הם נדירים, ואת מקו מם
תופסת הרכילות ד,וולגארית על פוליטיקאים רדודים.
הבריונות גוברת בכל שיטחי־החיים, וגם בשטח
הפוליטי.

הוי, איזו שיטה נהדרת :

ככל שולט המוח הרציונלי. הדמוקרטיה היא
שיטה נאורה. לא עוד אינסטינקטים חייתיים,
לא עוד חוש־העדר, לא עוד כניעות לזאב
הראשי. ההשכלה היקנתה לאזרח את היכולת
לחשוב, לשקול, להחליט.

ך* מדינת־ ישראל אפשר להוסיף על כל אלה את
* המילים ״קל וחומר״.

הדמוקרטיה שלנו נולדה כהסתדרות הציונית,
תודות להרצל וליורשיז, כחיקוי לדמוקרטיה
המערבית. שורשיה חלושים, ואין כל
ביטחון לכך שתחזיק מעמד.

בהשוואה לאלטרנטיבה...

^ אופן אידיאלי, הדמוקרטיה היא שיטה מושלמת.
היא פיסגת־ניצחונו של האדם בן־החורין, בעל המוח
הרציונלי, על כל המתנכלים לו.
פעם בכל כמה שנים נערך הוויכוח הגדול, החופשי,
על הבעיות העומדות לפני הציבור. בזה אחר זה מתייצבים
לפניו המועמדים, המבקשים לנהל את ענייני הציבור,
ופורשים לעיני הבוחר את פיתרונותיהם לבעיות. הם
מתווכחים ביניהם, חושפים איש את המיגרעות שבפיתרו־נות
של רעהו. הבוחר מקשיב, מהרהר בפיחרוגות המוצעים
לו, ומחליט בסוף במי לבחור.
הרוב בוחר במיפלגה, או בקבוצה של מיפלגות, ומוסר
בידיה את השילטון. אך גם זכותו של המיעוט נשמרת.
המיעוט מכהן בפרלמנט כאופוזיציה, מותח ביקורת על
מעשי הממשלה, מנהל ויכוח רצוף וענייני. עם סיום
תקופת־הכהונה בוחן הציבור שוב את הדברים, מנתח
את התוצאות. ובוחר בפעם נוספת. יתכן כי המיעוט
יהפוך הפעם רוב, והרוב מיעוט.
השיטה מחדשת את עצמה בלי הרף. אנשי־חזון בעלי
מחשבות חריגות סוללים דרכים חדשות. הם מטיפים
לריעות שאינן פופולריות. ברבות הימים מצליחים אחדים
מהם לשכנע את הציבור בצידקת רעיונותיהם. אם חזו
מראש את רוח הזמן, ואת צורכי העתיד, יבוא יומם.
הציבור יתרגל לרעיונות החדשניים, ישקול אותם, ואולי
ישתכנע.

ואשר למנהיגים — כמה קל לנגן על היצרים
הפרימיטיביים של ההמון: כמה קל
לשחר אותו כדיברי־חנופה: במה קל להפריח
שלוש־ארכע סיסמות נבונות, כבועות ציבעו־ניות
-טל סבון, ולשכנע אותו שהנה מערכת
פיתרונות שקולה וצודקת:

ליכוד ומעדן: קקופוניה אינפנטילית

הטישטר הקיים מניח כתקופת הבחירות
לשתי מיפלגות גדולות, ולשתיים־שלוש מיפ-
לגות בינוניות, להפקיע מיליארדים כדי לטמטם
בהם את הציבור בקאקופוניה דבילית. ריעות
חדשניות וחריגות, שגם בימים כתיקונם
אין סבלנות לשמען, נעלמות בליל בבליל זה.

64 פני מדינת־ישראל עומדות בעיות גורליות —
/בעיות שבפיתרונן תלוי המשך קיומנו הלאומי, ואף
המשך חיינו האישיים. מה נאמר על כך במערכת־הבחירות,
שהסתיימה היום? אילו פיתרונות הוצעו על־ידי המיפלגות
השונות? איזה ויכוח רציונלי התנהל עליהם?

התשובה ידועה לכל, כי כל העם ראה א ת
הקולות.

כלי־התיקשורת יד אחת כדי להעלים מידע על נושאים
מכריעים, ושבה קיימת שטיפת־מוח אוטומטית לגבי
נושאים אחרים — פשוט אין לאזרח כל אפשרות לקבל
את המידע הדרוש להכרעה נבונה.

אם בן, איזה ערך יש להכרעה?׳

ן * מוקרטים נואשים מצאו שתי דרכי-מוצא :
1האחת אומדת: נכון, הציבור הרחב אינו יכול להבין
את הבעיות המורכבות העומדות להכרעה. אבל יש לו
אינסטינקט בריא, והוא תופס את הקווים הכלליים.
השניה אמרת: אכן, אין הקהל מבין את הבעיות.
אבל יש לו חוש למנהיגים. הוא רואה את המנהיגים,
משווה אותם איש לרעהו, ובוחר במנהיג הראוי ביותר.

דיון על הבעיות הגורליות? גם לולא השתלטו מוכרי־הסבון
על מערכת־הבחירות, לא היד, דיון כזה אפשרי,
כי אין כימעט הבדל בין המיפלגות העיקריות. גם בשיא
הקומדיה הבלתי־אלוהית — העימות בין שימעון פרס
ומנחם בגין — היה צורך בזכוכית־מגדלת כדי להבחין
בהבדלים, בעניינים הלאומיים יש ״קונסנזוס״ .בעניינים
הכלכליים אין שני האדונים מבינים אלא זאת: שגם
הציבור אינו מבין. מה נותר? גימיקים, השמצות, מליצות.

על מה היה הציבור צריך להכריע? אם
פלוני ״אמין״ יותר ,״חזק״ יותר, וביוצא באלה
שטויות.

בסופו של דבר לא נותרה אלא תחרות־ספורט. כמה
קבוצות של פוליטיקאים ופירסומאים מתרוצצות על
המיגרש, והקהל ביציעים נחלק לחובבי הפועל ומכבי,
צועק ״הו הא״ ,תוקע בחצוצרות, מקלל את השופט הבן-
זונה, ולפעמים מחליף מהלומות וזורק בקבוקים ריקים.

כבידור זה לגיטימי. כשיטה לעיצוב מדיניות
ולבחירת נציגים אין זה •טונה כהרבה ממה
שהיה מקובל בקירקס רומאי.

האמנם?

העם הגרמני, עם תרבותי ומחונך לכל הריעות, בחר
בראשית 1933 בקואליציה שבראשה עמד אדולף היטלר.
הבחירות היו דמוקרטיות, וההכרעה היתד, חופשית. באותו
יום בחרו מיליונים מהם במותם ובמות ילדיהם.

האם היה לגרמנים חוש לגבי המנהיג?
או הכנה לגבי הקווים הכלליים של הבעיות?־

המיתום של הרוב הצודק אינו עומד בשום מיבחן.
נביאי ישראל ותיאודור הרצל לא היו עוברים מעולם
את אחוז־ד,חסימה, וגורלו של ישוע מנצרת ידוע. היו
שהוכיחו כי כימעט בכל מערכות־הבחירות שהתנהלו
בדור. האחרון בארצות־הברית צדקו המנוצחים. דווייט
אייזנהואר, גנרל עתיר־תהילה ללא הבנה פוליטית רבה,
ניצח את ערלי סטיוונסון, וכיום אין איש מפקפק בכך
שסטיוונסון צדק בגישתו. ריצ׳ארד ניכסון ניצח את ג׳ורג׳
מק־גאוורן, אך כימעט כל התיאוריות של מק־גאוורן
התקבלו בדיעבד. רבים מבין בוחריה של מארגארט תאצ׳ר
מובטלים כיום ומקללים. הרשימה היא אינסופית.

^ לא מה — האלטרנטיבות גרועות יותר.
׳ 1אפלטון חלם על שילטון של פילוסופים, אנשי ההיגיון
הצרוף. אך גם הוא לא יכול היה לגבש שיטה לבחירתם
של הפילוסופים. מי קובע מיהו פילוסוף? פילוסוף שני?
ומי ימסור לו אח השילטון?
הוא הדין לגבי בחירת רודנים למיניהם. אם בחירתה
של ממשלה דמוקרטית דומה לזריקת מטבע, הרי בחירתם
של דיקטטורים דומה למישחק־פוקר בספינת-שעשועים
השטה בנהר המיסיסיפי. בדרך כלל מנצחים המושחתים,
הרמאים, האלימים, הפרימיטיביים. וגם אם משתלט,
לעיתים נדירות, ולגמרי במיקרה, דיקטטור מתון ונבון
— נסיבות שילטונו הדיקטטורי גורמות לו ליד,פך, תוך
זמן קצר, מיפלצח מסתאבת. ראה אני, קלאודיוס.

לא, אין ברירה. לא נותר לנו אלא ללכת
לקלפי, אחת לארבע שנים, ולהתפלל לאלוהים
(אם ישנו, אם אין) שהפעם, רק הפעם, לא
ייצא מבקבוק-הקלפי הג׳ין הנורא ביותר.

או רי

א בו ר׳ מנתח

^ ג׳ינגל האחרון נגמר. תרועת־ההצ׳וצרה האחרונה נדמה. הדגל האחרון חדל
י י מלה מנופף על המירקע.

דממה נוראה השתררה כארץ.
הסתיימו.

תשדירי־התעמולה שד הבחירות

איך ייגמל מהם הציבור, שהתמכר במשך !שבועות ארוכים לבידור היומי הזה,
!ושהתמכרותו גברה מיום ליום, כמו גארקומן הזקוק למנות גדלות והולכות ן איך
יתרגל אחרי זה לסרטים תפלים כמו בועות והחבובות?
האם יוכל לחיות בלי הסוס הדוהר 1של המפד״ל, העיניים הכחולות המקריגות־זדון
של ספי ריבלין, החתיכה הבלונדית של המערך והחתיכה השחורה של הליכוד, האצבע
הנשלחת קדימה של אסף יגורי, שערות־השיבה של הפנסיונרית הקשישה והילדים
המטפסים בהמוניהם על הערסל של רפאל הלפרין — כל התעלולים והפעלולים של
מיטב המוחות הבאנאליים של ישראל ן
!שאלה טובה. שאלה טובה עוד יותר נוגעת למידת ההשפעה ישל כל היקירקס
הציבעוני.
כאיזו מידה השפיעה תעמולת־־הכחירות ץ האם השפיעה ככלל ץ
ואם כן — איך ץ עד מי? כאיזו דרך?
ועוד שאלה טובה: באיזו מידה השפיעה התעמולה על התועמלנים עצמם? האם
שינתה את פני המיפלגות בארץ, את המסר שלהן, את טיב המאבק הפוליטי, וממילא
את טיב המימשלו כל אלה הן שאלות נכבדות מאוד. כדאי לעסוק בהן עתה, אחרי
שמערכת־הבחירות הסתיימה, ולפני היוודע התוצאות, במידה מירבית של אובייקטיביות.

גן־עידן
לגיהינום י
^ עמודה — עצם המילה מרתיעה. עד לא מכבר, היתד, זאת מילה גסה בשפה
י העברית. היא הזכירה את הנאצים. מדינה הגונה, כמו מדינת״ישראל, אינה עוסקת
ב״תעמולה״ ,אלא ב״הסברה״ .יש לה עמדות צודקות לגבי כל נושא, והיא מסבירה
אותן, כדי שגם הגויים יבינו.
האסוסיאציה הנאצית אינה מיקרית, והיא נוגעת ליליבו של הנושא. אמנם, הנאצים

יכולים להזיק יותר מ־ 100 אלף חיילי־אוייב״ .היטלר האמין בלב שלם שאפשר לשנות
את גורל העולם בנאומים.
בשנים ׳שבהן ניסיתי לחקור את תופעת הנאציזם ותולדותיו (את המסקנות הבאתי
בסיפרי צלב הקרס) ,התחזקה בי הדיעה שהאמונה הקיצונית הזאת בכוחה של התעמולה
היתה מופרזת ביותר.

המציאות לא הצדיקה אותה.

אמנם, התעמולה הנאצית היתד, גאונית, והיו לה הישגים עצומים. אולם רק כל
עוד שיקפה, פחות או יותר, את המציאות. כאשר הלכה התנועה מחיל אל חיל,
וכאשר כבש הרייך השלישי את מרבית אירופה, הצליחה גם התעמולה. כאשר הסתובב
גלגל המילחמה, דעך בהדרגה גם כוחה של התעמולה הנאצית. במקביל החלה התעמולה
הבריטית לרישום לזכותה הישגים נכבדים מאוד. גרמניה לא עלתה בלהבות, כפי
שרצה היטלר. היא התמסרה ברצון לכובשיה.
פעם האמינו כי ההיפנוזה מסוגלת להביא אדם לכך שיקעישה כל מעשה לפי מיצוות
המהפנט. הזבח שאין זה כך. אדם מהופנט אינו ממלא פקודה לרצוח׳ אלא אם כן
רצה לרצוח מלכתחילה.

הוא הדין דגכי התעמולה: היא יכולה לחזק מגמה הקיימת כאדם
וכציכור ממילא, היא יכולה להחיש תהליך קיים. אך אין היא יכולה
לכפות על ציכור לעשות דכרים שאינו רוצה לעשותם, ליצור כו מגמה
שאיגה קיימת כו ממילא.

(מבחינה זו אכן קיימת אחריות גרמנית לנאציזם. חרף תעמולתם המוצלחת לא
יכלו הנאצים לנצח, לולא רכבו על גל שהיה קיים ממילא. הנאצים טיפחו נטיות שהיו
קיימות ממילא בנשמה הגרמנית בימים ההם, והגדילו אותן עד לממדים מיפלצתיים,
אך הם לא המציאו את הנטיות האלה).
כדאי לזכור זאת, כי בישראל קיימים תועמלנים המאמינים אף הם שהתעמולה
יכולה להיפוך לילה ליום, יום ׳ללילה. כמו בכל מיקציוע, כן גם במיקצוע הפירסום
והתעמולה יש אנשים רציניים ובעלי־מחשבה. אך אין בו מחסור במוחות רדודים,
שאינם מבינים את מהות המכשיר הנתון בידיהם. מכאן כמה מן התופעות המגוחכות
שבלטו במערבת־בחירות זו — שיגעון־ד,גדלות שיל כמה מאנשי־התעמולה, מעשי־כשל
וגילויים ישל חוסר־הבנה מהותי.

כל אלה לא היו נחלתה של מיפדגה אחת. כימעט כל המיפדגות
סכלו מהם.

סוי םחד שו תבמראה
סע־כחירות מ*כ דומה למיבצע צבאי מוצלח. הוא זקוק לתפיסה איסטראטגית
• י נכונה וברורה, לריכוז המאמץ וילכושר־ימגהיגות — נוסף על מוטיבציה גבוהה
של הכוחות ודבקותם במשימה.

אני שם את הדגש על ״ציר המאמץ העיקרי״ .זהו תנאי מוקדם
לניהול מסע יעיל, ודווקא זהו התנאי הנשכח לרוב. המתכנן את מסע־הבהירות
של מיפלגה מסויימת צריך לשאול את עצמו, לפני צאתו
לדרך: מהו המסר המרכזי של המיפלגה ץ מהי התדמית העיקרית?

בלי החלטה ברורה כזאת, תתפזר המערכה לעשרות כיוונים שונים, מבלי להגיע
לשום מקום. בניגוד לדעתם של אנשי־פירסזם ועסקנים שיטחיים, כמות הפירסום
כשלעצמה אינה קובעת הרבה. אם הכמות אינה יוצרת איכות — בלומר, אם אינה
מקדמת תדמית חיובית מרכזית ,׳שהציבור מוכן לקבלה — אין בה ׳תועלת.
דוגמה טובה לכך נתן, בעל כורחו ,״המרכז החופשי״ של שמואל תמיר בבחירות

לא המציאו את התעמולה (״פרופגנדה״ בלעז) .בוואתיקאן קיימת מזה זמן רב ועדה
שיל חשמנים, האחראית ל״פדופגנדה פיח לאמור: הפצת האמונה. לנין ואנשיו
הירבו לנתח את הכללים של ״פרופגנדה ואגיטציה״ ,לאמור: תעמולה בטווח הארוך
והקצר.

אך האיש שהפך את התעמולה לתרופת־פלא אלילית היה, כדי
ספק, אדולך היטלר.
כאשר היה טוראי־ראישון בחזית המערב במילחמת־העולם הראשונה, התרשם היטלר
עמוקות ימן התעמולה הבריטית, שהופנתה כלפי הגרמנים. למעשה לא היתה זאת ׳תעמולה
כלל, אלא לוחמדדפסיכולוגית — אך היטלר לא הבחין מעולם בין השתיים. לדעתו
לא נוצח הצבא הגרמני בקרב, אלא התמוטט מול פני תעמולה גאונית זו (וביגלל
הבוגדים מבית).
מאז ועד יומו האחרון היה היטלר שבוי באמונה כימעט מיסטית בכוחה הבלתי-
מוגבל של התעמולה. הוא הקדיש לה פרקים ועל גבי פרקים בסיפרו היחידי, שכתב
בהיותו עוד מנהיג של מיפלגה ביריונית קטנה. אחרי שהגיע לשילטון — בכוח התעמולה
בילבד — הקים מיניסטריון מייוחד לתעמולה, שעליו הפקיד את נאמנו הצולע, יוזף
גבלס. כפי שכתב בגילוי־לב מדהים בסיפרו, הוא האמין שתעמולה טובה יכולה להפוך
גן־עדן לגיד,ונום וגיהינום לגן־עדן. כלומר: התעמולה יכולה ׳לגרום לכך שציבור שלם
יתעלם מן המציאות שבה הוא חי, וישלח את עצמו שהוא חי במציאות אחרת. מעין
פאראנוייה לאומית מלאכותיות, ניצחון סופי של הסוגסטיה.
אמונה קיצונית זו בכוחה של התעמולה גרמה לו להיטלר להפכה מטרה בפני
עצמה, בבחינת האמצעי המקדש את המטרה. נפוליון סבר כי ״ארבעה עיתונים עויינים

תעמולת הליכוד: תעלורים, פעדורים, ג״נגיים
לכנסת השביעית 1969 הוא פונק על-ידי העיתונים וזכה, בחודשים שלפני ד,בחידות,
בפירסום־חינם ענקי. תמיר, שהוא חולה־פירסום, היה מאושר. שמו פרח בכותרת
לרוב. הוא נדהם כאשר ההר הוליד עכבר, ומיפלגתו עברה בקושי את אחוז־החסימה.

איך קוכעים את המסר המרכזי שד המערכה, את הסיסמה המרכזית ז

הכלל צריך להיות: אי־אפשר ליצור יש מאין. התדמית שיל מיפלגה נוצרת
בהדרגה במשך השנים שלפני הבהירות. לציבור יש מושג על המיפלגה, מנהיגיה
ומעשיה, לפני שמתחילה המערכה. זוהי ״התדמית״ ,י4כה מרבים לדבר עליה. מסר
שאינו תואם את התדמית הזאת פשוט לא ייקלט.

ספי!ויבלין: בל׳ ציר מאמץ עיקרי

ווומעון פרס: טלהן־האישיות לא הצליח

כמערבת־הכחירות עצמה אין יוצרים ;בסים חדשים. אפשר רד,
לממש נכסים שנאספו כמשך השנים.

באה סיסמה חסרת־תוכן, שלא התקשרה עם שום מצב־רוח ציבורי קיים או תדמית
קיימת של המערך( ,שלא לדבר על אונס השפה העברית) :״יחד ישראל חזקה״.

כשיש מסר מרכזי כזה, יש לרכז סכיבו את כל המאמץ, תור הת׳
עלמת מן הפיתוי לפזר אותו ככיוונים שונים.

לכן לא הוחלט אם לשים את הדגש על נושא תוכני (שלום, צדק חברתי וכר)
או על נושא אישי (גדולתו של פרם האיש) .לפרס אין השקפות חזקות ועקרונות חזקים,
ובמילא לא כפה על המערכה נושא כלשהו. מכיוון שהמיפלגה היא סופר־מארקט
רעיוני, היה צורך בהחלטה נחושה כדי ׳לבחור בסיסמה ברורה !ומרכזית כלשהי.
פרס לא היה מסוגל לכך. היונים שלו הושתקו ׳(חוץ ׳מאשר במאבק ניבזי למדי נגד
הסיעות הקטנות) ,וגם הניצים לא פתחו כימעט את מקורם. התוצאה: בליל של
שום־דבר.
נעשה נסיון לפברק פולחן־אישיות לפרס (מודעות אל״ף, אזרחים־תומכי־פרם, אגודת
המיליונרים המייובאים) אך הוא נכשל. אישיותו של פרס אינה מתאימה לכך. נעשה
נסיון בחצי־לב להבליט את המייומנות של צוות רחב׳ אך גם זד, בוזבז בגימגומים.
האם יכלה המיפלגה לבחור בנושא מרכזי כלשהו? בוודאי שכן. היא יכלה לאמר :
נכשלנו לפני ארבע שנים, למדנו, השתנינו, עכשיו אנחנו ׳סוכנים. אך לשם כך היה
צורך להציג רש״מת־מועמדיס לגמרי אחרת, ולכך ׳לא הספיקה המנהיגות של פרס.
תחת רשימה בעלת עשרה־עשרים פנים חדשות ומושכות, שיבליטו מסר זה, בא אוסף
עייף זד, של עסקנים משומשים, ובראשם שושנה ארבלי־אלמוזלינ׳ו, במקום השני.
הפרופסורים נגנזו׳ חוץ מחיים בן־שחר, שלא היד, תחליף ליעקוב לווינסון, בעל
התדמית המיסתורי׳ת המרשימה.

לשון אחרת: סיסמודהבחירות המרכזית יסולד. לשים דגש על צד אחד של
המהות המיפלגתי׳ת ולהסיח את הדעת מצד אחר (שהיריב דווקא ישתדל להבליט אותו).
כמו נערה, יכולה המיפלגה להשתמש באיפור כדי להבליט את החלק היפה ביותר
שלה, תוך העלמת חלק פחות־יפה. אך אי־אפשר להרכיב פנים חדשות.
הסיסמה המרכזית הטובה ביותר היא זו י שאינה נראית כאילו הומצאה לצורך
הבחירות, הנובעת באופן טיבעי לגמרי מדרכה של המיפלגה ומתדמיתה. זהו התנאי
הראשון. התנאי השני הוא ׳שעליה להתאים לר׳וח־הזמן — למצב־הרוח של הציבור
בתקופה המסויימת של הבחירות. אפשר לאמר: היא המיפרש הראשי הקולט את
הרוח הנושבת, בעודו מחובר היטב לתורן הרעיוני של המיפלגה. כך יוביל את הסירה
ה׳מיפלגתית בכוח מיריבי אל היעד שלה.
מי שמכיר מיפלגות יודע שאין זה קל כלל וכלל. יש ׳תמיד לחצים מכיוונים
שונים. כל עסקן משוכנע שהוא גאון תעמולתי בחסד עליון׳ וכי הרעיון האחרון שלו
הוא־הוא המפתח לניצחון. לא קל למנהל־המסע להתעלם מכך.
מסעי־בחירות מוצלחים מבחינה זו של בחירה נכונה של ציר־המאמץ־העיקרי
ודבקות בו הם, למשל :
י• מסע הציונים הכלליים בבחירות לכנסת השניה 1951 שסיסמתו הבלתי־נשכחת
היתד ,״מספיק ודי בשילטון מפא״י״ .הוא ניצל את ההתנגדות למישטר־הצנע
של דוב יוסף, שנמאס על הציבור( .יתכן ׳שהיתה זאת הפניית־הגב לאידיאליזם הציוני
וביטוי ראשון לשילטון האנוכיות של המעמד האשכנזי המבוסם ).במערכה זו גדלו
הציונים הכלליים פי שלושה בכנסת (מ־ 7ל־ 20 מנדאטים, בתוספת שלושה מנדאטים
של ספרדים ותימנים) .מיספר הקולות שלהם גדל פי חמישה.
>• מסע הליכוד בבחירות לכנסת התשיעית 1977 שסיסמתו היתד ,״להחליף את
השילטוך. גיבור המערכה היה עזר וייצמן, שדבק בסיסמה יחידה זו, חרף כל הלחצים
שהופעלו עליו לסטות לכאן ולכאן. מנחם בגין היה חולה ומאושפז בחלק מן הזמן,
ועל כן לא יכול היה להתערב. אין לי ספק ׳שאילו היה בגין אז במצב תקין, והיה
נואם נאומים בסיגנון הימים האלה, היה מפחיד את הציבור עד מוות, והליכוד לא
היה מגיע אז ל׳שילטון.
בלי צניעות רבה, אני מרשה לעצמי להזכיר את מסע־׳הבחירות של תנועת
העולם הזה — כוח חדש, שחולל נס בבחירות לכנסת השישית 1965 בלי כסף,
בלי מנגנון כלשהו ובלי תמיכה מאורגנת, עשתה אז קפוצה קטנה דבר שנחשב עד כה
כבלתי־אפשרי: להכניס לכנסת כוח חדש לגמרי, שלא בא משום: מחנה קיים. הנושא
המרכזי היה ״לכנסת או לבית־הסוהר״ ,תוך תגובה על חוק־לשון־הרע שנחקק אז נגד
העולם הזה. התדמית היתה זו של השבועון עתיר־ד,מאבקים נגד השחיתות והכפייה
הדתית, למען זכויזת־האזרח והשלום. התנועה החדשה זכתה במנדאט, והגיעה לסף
המנדאט השני. תוך שיכלול הקו הזה זכתה התנועה ב־ 1969 בשני מנדאטים. תעמולתה
היתד, כה מוצלחת, עד כי לפחות שתי תנועות — שינוי ור״ץ — חזרו עליה כימעט
מילולית במערכה הנוכחית, כעבור 16׳שנים.

בליל ישל שו ם־־ד ס־
¥¥ל רהט זה אפשר לבחון את מסעי־ד,בחירות של המיפלגות בבחירות .1981
> הייתי. מחלק ציונים רעים לשתי המיפלגות הגדולות גם יחד.
כקרב המיפלגות האחרות הצטיינו אגודת-ישראל, התחייה ור״ץ, ונכשלו
תל״ם ותמ״י.
מה קרה לליכוד ולמערך, שכל אוצר׳ות־הזהב שלהם לא עזרו להם לנהל מערכה
טובה?
לליכוד היתד״ לכאורה, מלאכה קלה. ערב הבחירות התאושש. כמו כל מיפלגת־שילטון,
היה ברור מראש שיצטרך לעמוד על הישגיו בתקופת־שילטונו. היה לו יתרון
עצום בכך שיכול היה לנגן בו־זמנית על שתי נימות מרכזיות סותרות — הלאומנות
המשולהבת מצד אחד, ושאיפת־השלום מצד השני. עמד לו ההישג הגדול של חוזה־השלום
עם מצריים. ובראשו עמד מנהיג חזק, נמרץ ופופולרי, שאין דומה לו בזירה
הישראלית.
מכאן שהליכוד יכול היה לנהל מסע מרוכז, שבמרכזו יכלה לעמוד אישיותו של
בגין. חוו הבלטת שתי הנימות של לאומנות +שלום. התמיכה של רונדל רגן ואנוור
אל־סאדאת היתד, מובטחת ממילא.

אולם הליכוד ביזכז חלק ניכר ממאמציו בהתקפות פרועות וחסרות־ערך
על שימעון פרס ועל המערך, בהתחכמויות תפלות כנוסח ספי
ריכלין, כוויכוחי־סרק על עניינים של מה־ככך.

את האשמה אין לתלות כפירסומאים, אלא כראש המיפלגה שימעוד
פרס. הוא לא היה מסוגל להחליט.

הכמות האדירה של תעמולת המערך כוזכזה, על כן, כימעט כליל.

המיפנה היחידי בא ׳תודות לליכוד: יעניין ד,בריונות. לפתע היה למערך משהו
לאמר. הוא יכול היה לעורר פחדים רדומים. נמצאה גם סיסמה גואלת, שהשתלבה
היטב במצב־רוח זה :״רק לא ליכוד״ .יהיה צורך לחקור, אחרי הבחירות, באיזו
מידה השפיע מיפנה זה.
הדבר מבליט, אגב, עיקרון־ברזל של כל תעמולה: בעל-ד,יוזמה הוא המנצח.
בניגוד לתורת־המילחמה, האומרת כי המיגננה עולה בכמה על המיתקסה, במאבק
התעמולתי ההגנה נכשלת, והד,תקפה מנצחת.

האסיפה כפתח־תיקווה מסרה כפעם הראשונה את היוזמה לידי
המערך, ובמשך כמה ימים היה הליכוד כמצב של התגוננות, נטול
יוזמה. היו אלה ימים חשוכים מאוד כמהלך המערכה.

ב מו עוני ׳דינוזאורים
ך נשיא פראנקלין דדאנו רוז בי ס ,׳•היי. יווע־יו ־אזיין. יא ״ ,כיי סעולס
את יריבו בשמו. בנאומיו היה מתייחם אל יריביו כאל ״האיש ההוא״ ,או
״יריבי״ .כשנשאל על כך, חשיב :״יש מיליונים ׳שאינם יודעים את שמו. מדוע אני
צריך לעזור לו להתפרסם?״
זהו כלל בתעמולה: אין עושים פירסומת ליריב. לקבוצה קטנד, כדאי להתגרות
במיפלגה גדולה. מתוך תיקווה שזו תגיב, ותעניק לה פירסום־חינם. אך במודעה של

קוקה קולה לא ייאמר :״המשקה שלנו טוב יותר מא שר פפסי־קולה.״

כלל זה אינו ידוע לתועמלנים הפוליטיים כישראל. המערך כיזכז
מיליוני לירות כפירסומו של מנחם בגין.
הוא פירסם חמונות־ענק של מנהיג־חרות, כדי לאמר ש״אי־אפשר לסמוך עליו״.
מאות אלפי קוראים, שעברו על עמודי־העיחון בריפרוף, ראו רק את תצלומו של בגין
וסברו׳ לתומם, שאלה הן מודעות של הליכוד. ואילו הליכוד ביזבז מיליונים בפירסום
דמותו של שימעון פרס, בליוויית השמצות שונות.
סוג זה של תעמולה מוצדק רק במיקרים חריגים. לדעתי, צדק המערך כאשר הציג
בתשדיריו את הסרטים של נאומי בגין, כאשר השתלב הדבר בטענתו כי הדמוקרטיה
בסכנה. יללות האספסוף ונא׳ומי־הארס ׳של בגין בוודאי הועילו, באותו שלב, למערך,
לעורר שכבות מסויימו׳ת, שהיו חשובות לו.
אפשר היה לציין שגיאות רבות בתעמולת המיפלגות הגדולות. החובבנות חגגה,
למרות — ואולי מפני — שהועסקו פירסומאים מיקצועיים.

יש הכדל ניכר כין פירסומת מיסחרית וכין תעמולה פוליטית. הדיעה
שצריכים ״למכור״ את שימעץ פרס כמו בקבוק־ של ״פינה־קולאדה״
מסכרת את האוזן, אך אין היא נכונה. מי שסבור כך אינו מכין את
יסודות הפעולה הפוליטית.

אך גם בכך אין להאשים את הפירסומאים דווקא. תפקידם היה צריך להיות טכני
בילבד. אם פלשו למערכת ההכרעות, הרי זה מפני שהפוליטיקאים לא היו מסוגלים
להכריע בעצמם.
בסופו של דבר איבדו כל הגימיקים ור,התחכמויות את טעמם, ומערכת־ד,בחירות
התנהלה כאילו מעצמה. ד,תדמיות היסודיות של שני הגושים. הגדולים התנגשו, כמו
שני דינוזאורים בימי קדם׳ והכוחות הסטיכייס הכריעו.
בסיפרו נזילחסה ושלום תיאר ליב טולסטוי את המצביא הרוסי קוטוזוף, היושב על
כסא ומשקיף על שדד,־הקרב ׳של בורודינו, מבלי לעשות דבר. בתשובה ל׳גיבור־הספר
מסביר הגנרל כי מגיע רגע בקרב, שבו שוב אין למצביא לעשות מד, לעשות. שני
המוני־אדם מתנגשים גופנית ונפשית, והכוחות הסטיכיים מכריעים.

תעמולת הליכוד, ד,יתה חזקה רק כשדיברה על בגין ועל קמפ-דייוויד. הקטע החזק
ביותר בכל השעות הארוכות של שידורי־הטלוויזיה שלו היה זה שהראה את האוטובוס
היוצא לקאהיר. אילו ויתר הליכוד. על. שלושה רבעים מזמן־השידור שלו, היה. מצבו
יותר טוב.
הליכוד עצמו סיפק למערך את הסיסמה הטובה היחידה שלו: ד,בריונות של
האספסוף, שעוררה זיכרונות מימי האופנועים.

זה קרה גם במעדכת־כחירות זו. אחרי שהבל נאמר והכל שודר

היא התחילה בלי שום נושא מרכזי. ציר־המאמץ־המרכזי נעדר לחלוטין, ובמקומו

(המשך בעמוד )78

תעמולת המערך היתה גרועה כהרבה אן? מזו של הליכוד.

1- 3 5

כל י שר א ל מגי ש:

התכניות הטובות כיותר
לנופש כישראל.
מלון קיסר — אילת

קיסרית — קיסריה

פאר מלונות אילת, מועדון הלילה
החדיש באילת 504 .שקל לזוג, לינה
וארוחת בוקר ליום. ילדים עד גיל 12
בהדר הורים ״״ 50 הנחה,

כפר הנופש החדיש 24 ,שעות ביממה
פעילויות ספורטיביות וחוויות בידוד
וכל זאת במחיר של 440 שקל לאדם
כולל מע־מ לפנסיון מלא :
כולל כל התוכניות.

נופש ספורטיבי ומשפחתי, בחודש
יולי תחנו גם מברביקיו עשיר
במחיר ארוחת ערב רגילה.
(ברביקיו בלבד 150 -שקל
לאדם) .וכל זאת ב־ 390 שקל
לאדם ניחרד זוגי חצי פנסיון.
(המחיר תקף גם לאוגוסט).

מלון בקעת הירח —
אילת

מלון הסלע האדום —
אילת

מלון נופש מעולה למשפחות עם
ילדים 2 ,בריכות־שתיה, חדר אוכל
בהגשה 423 ש׳ לזוג כולל מע״מ,
לינה וארוחת בוקר.

המלון היחיד הכולל בידור ערב
ערב, אוכל מעולה, תוכנית לילדים
וכל זאת במחיר 440. -ש׳ כולל
מע״מ לאדם בחדר זוגי,
חצי פנסיון.

דן קיסריה, כרמל, אבריה

גלי כנות

4לילות +לילה חמישי חינם (לינה
וארוחת בוקר) ,בקבוק יין וסלסילת
פיחת בחדר וכל זאת ב־ 325. -שקל
לאדם בחדר זוגי לינה וארוחת כוקר
(אכריח וקיסריה בתוקף עד ה־) 22.7

מלון פאר, לאורחים השוהים
3לילות, ניתנת שהיית חינם
בלילה הרביעי (לינה וארוחת בוקר)
וכל זאת במחיר 3,309. -שקל
כולל מע״מ לזוג על בסיס
חצי פנסיון ל־ 4לילות שהלילח
הרביעי על בסיס של לינה
וארוחת בוקר.

מלון בלו־ביי — נתניה
פאר מלונות נתניה 2 ,בריכות שחיה
הדרי אוכל מפוארים 350. -שי כולל
מע״מ לאדם בחדר זוגי, חצי פנסיון,
מינימום 4לילות.

שלמה המלך — נתניה
מלון פאר 4כוכבים, מועדון בריאות,
בריכת שחיה, סאונה 366 ש׳
לאדם כחדר זוגי, חצי פנסיון.

* כל המחירים כוללים מ.ע.מ.
* המחירים בתוקף עד ה־ 1.8.81
* מכבדים כרטיסי אשראי ׳שראכרט וויזה
* הזמנות טלפוניות באמצעות כרטיסי אשראי
ישדאכדט: טל 03*286186/7 .

כל ישראל

מלון קאנסוי קלאב

* דולפינריום פתח שעריו — הזדרזו
ותחנו ממחירי תקופת ההרצה

תנאי ם מיוחדים לקבוצות מ על 15 אי ש

פרטים והרשמה בסניפי ״כלישראל, תיירות ונופש״ :
תל־אביב: הנהלת ״כל ישראל״ אלנבי ,95 טל ¥ 286186/7 .חולון:
תודיקו, רח׳ סוקולול ,60 טל 847652 03 חיפה: רח׳ כלפור 1ד
טל 643258 04 נתניה: שרטודס, רה׳ שמואל הנציב ,6
טל 31343 053 עפולה: אקדמי־טרוול, רחוב הכנסת סו,
טל 93123 .־ 065 זו אשקלון: אשקלוגטורס, מרכז נפתי, טלפון
29922־ 051 זג ראשון לציון: רח׳ הרצל ,45 טל 946646 .־ 03
כפר־סבאז טמסח, רח׳ ויצמן ,78 טל 22192 052 באד־שבע:
בן־וייס, רח׳ העצמאות ,48 טל 74615 057 פתח־תקוה: הד•
איכילוב ,4טל 911744 03 זג רעננה: רן, רת׳ חנקין ,5טלפון
23984־ 052 זג דמת־גן: היסתיר, רח׳ ביאליק ,47 טל 721343 .־.03

במחירי בית המלח ואפילו פחות!

׳ לבני הבותנר הטעולים

לא הגזול ביותר-אבל הטובים ביותר

ה עו ל ם הז ה 2287

הלכתי ברחוב שלמה המלך בתל־אביב והתקרבתי
לרחוב המלך ג׳ורג׳ (החמישי) ,כאשר שמעתי לפתע קוי
מוכר, הבוקע ממקלט־הרדיו. זה היה קולו של וינסטוו
צ׳רצ׳יל. ניגשתי אל הקיוסק, שבו עמד המכשיר, והקשבתי
בסיגנון שלא היה דומה לו, דיבר המנהיג על הפלישה
הגרמנית לברית־המועצות, שהחלה זה עתה. במיליג
לוהטות צייר ציור של איכר רוסי שליו, החורש אה
שדהו, כאשר לפתע צוללים מן השמיים המטוסים הגרמנית
זורעי־האימה, הממטירים על הכל חורבן ומוות.
עכשיו, אמר, שואלים הכל מהי החלטתה של ממשלת
הוד־מלכותו. אך האם יכול להיות ספק לגביה? מהרגע־הזה
אנו עומדים ביחד
בקרב נגד המיפלצת המתועבת,
עד אשר...
אני מצטט מתוך הזיכרון.
אחרי ארבעים שנה, אני
עדיין שומע את המילים
מתנגנות באוזני.
אותו יום היה יום של
צהלה ושימחה לכולנו. במשך
שנה חרדנו לגורל
העולם. בריטניה עמדה לבדה,
לגמרי לבדה, מול
המכונה הנאצית האדירה,
שנראתה כעל-אנושית, כ־בלתי-מנוצחת.
היה נדמה
כי הנה יפול גם האי, והמגף
הנאצי ידרוס את
העולם כולו. והנה פלשו
הלגיונות החומים לרוסיה הגדולה, ושם ימצאו את מותם,
כמו לגיונות נפוליון לפניהם.
מי מאיתנו יכול היה להעלות על דעתו כי באותו
יום נפתח הפרק הנורא ביותר בתולדות העם היהודי,
בתולדות המאה ה־?׳ 20
ההשמדה ההמונית של היהודים לא החלה לפני הפלישה
לברית־המועצות, ולא יכולה היתה להתחיל. הטירוף
הרצחני של אדולף היטלר לא יכול היה למצוא את
פורקנו במעשים כל עוד שרד שריד של נורמליות
בעולם. המילחמה במערב היתה מילחמה ״תרבותית״,
איכשהו. עוד נשמרו בה כללים כלשהם. והגרמנים עצמם
עוד לא איבדו צלם־אנוש.
הכל השתנה באותו יום נורא ביוני .1941 במערכה
זאת עמדו זו מול זו שתי דיקטטורות טוטאליטריות,
שבזו לחיי-אדם. למן הרגע הראשון, בוטלו בה כל חוקי-
המילחמה, אשר האנושות המייוסרת הנהיגה אותם בעמל
של 300 שנה. מיספרי ההרוגים, הפצועים, השבויים
נמדדו במיליונים. שוב לא היה ערך לחייו של אדם —
לא של אדם גרמני, לא של אדם סובייטי, ולא כל שכן
של אדם יהודי.
היטלר ניצל את העובדה שברית־המועצות לא היתה
חתומה על אמנת ז׳׳נבה, וקבע כי כלליה אינם חלים על
מערכה זו. היא הורה לגנרלים שלו להוציא להורג
מייד כל שבוי־מילחמה סובייטי הלובש מדים של קומיסאר
פוליטי. הקומיסארים האלה, שליחי המיפלגה הקומוניסטית
בצבא, היו חיילים לכל דבר. רציחתם היתד, פשע־מילחמה.
הגנרלים שלא הוורמאכט ידעו זאת, התנגדו מעט, ונכנעו.
אחרי זה היה הכל אפשרי. רציחות המוניות בשדה.
מחנות־השמדה. תאי-הגאזים.
שום עם לא סבל באותה מילחמה כמו העם היהודי.
אך הוא לא היה העם היחידי שסבל. כ־ 20 מיליון אנשים
סובייטיים — גבר, אשה וילד — ניספו באותה מילחמה.
על כולם נגזר למות באותו היום שבו שמעתי את דבריו
המלהיבים של צ׳רצ׳יל.

ה מעשה הנת עב ביותר יום־השנה ד,־ 40 של הפלישה הגרמנית לברית־המועצות
החייה, לשעה קלה, כמה ויכוחים ישנים, ופתח כמה
פצעים שהגלידו.
מיבצע ברבארוסוז, שנקרא על-שם הקיסר פרידריך
אדום־הזקן אשר ניספה במסעי־הצלב, בדרך לארץ־ישראל
(רבותי מהטלוויזיה, אנא: הוא ל א היה ״קיסר האימפריה
הרומית״ ,כפי שנאמר בכתבתכם. הוא היה קיסר גרמני.
הקיסרות הגרמנית נקראה אז ״הרייך הרומאי הקדוש
של האומה הגרמנית״ ,אך זה היה רק לתיפארת המליצה!*)
,היכר, אח סטאלין בהלם, ובכך הוא דמה מאוד
למילחמת יום־הכיפורים שלנו. הרוסים ידעו היטב על
ההכנות הגרמניות. הם קיבלו אזהרות רבות מפי מוסדות־הביון
של מדינותיה,מערב. המרגל הקומוניסטי הגאוני
זורגה, שנעלם ביפאן, הודיע במדוייק על היום והשעה
של ההתקפה הצפוייה. אך ביגלל ד,״קונספציה״ של
סטאלין, נאלץ הצבא האדום להתעלם מהאזהרות האלה,
בדיוק כמו צד,״ל כעבור 32 שנים.
דווקא סטאלין, שהיה חשדן פאראנואידי, לא האמין
בבוא ההתקפה, חרף כל הסימנים. סיבת האשלייה טמונה
במעשה שמסביבו כטוש הוויכוח עד היום: הו ורם הנאצי*
ועל כך התלוצץ וולטייר :״האימ9ריו! הרומאית
הקדושה אינה קדושה, ואינה רומאית ואינה אימפריה.״

סובייטי, שהיסה בשעתו את העולם בהלם, ושממנו לא
החלים לגמרי עד היום.
במשבר מינכן של סתיו 1938 כרת נוויל צ׳מברליין
הבריטי, יחד עם עמיתו הצרפתי, הסכם עם אדולף היטלר
ובניטו מוסוליני. צ׳כוסלובקיה היתד, הקורבן, אך הסובייטיים
היו בטוחים — ודי בצדק — כי הכוונה של
מדינות־המערב היתד, להפנות את היטלר הנוראי לעבר
הסובייטיים, וכך להיפטר משני הדיקטטורים במכה אחת.
כעבור שנה, כאשר עמדו הנאצים לפלוש לפולין,
חשש סטאלין שמא מתגשמת מטרה זו. נראה שהיה מוכן
אז לכרות ברית עם הבריטים והצרפתים. אבל אלד,
התמהמהו, ואז הקדים היטלר את אנשי המערב. שר־החוץ
האווילי שלו, יואכים פון־ריבנטרופ, חתם על חוזה לאי-
התקפה עם ויאצ׳סלב מולוטוב, שר־חחוץ של סטאלין.
סטאלין עצמו השתתף והצטלם במעמד.
משמעות החוזה התבררה תוך כמה ימים, כאשר פלשו
הנאצים לפולין ממערב. כעבור כמד, ימים פלשו הסובייטים
לפולין ממיזרח. שני הצבאות נפגשו בעיר־מולדתו של
מנחם בגין, ברסט־ליטובסק, ושם נקבע הגבול ביניהם.
זה היה מעשה ציני, שמעטים היו. כמוהו בתולדות
העולם. כאשר פלשו הנאצים, כעבור שנתיים, לברית-

לך משהו — כאילו חלמת עליהם, או שפגשת בהם
בגילגול קודם.
,כך קרה לי השבוע, כאשר צפיתי בסרט הסובייטי
מנסקווה אינה מאמינה בדמעות.

כמה שנים עברו מאז שראינו בפעם האחרונה סרטים
סובייטיים, מאז ששמענו צלילים רוסיים על הבד?
בעורקי אינה זורמת אף טיפה אחת של דם רוסי.
מעולם לא הייתי ברוסיה. אך ככל אדם שגדל בארץ,
הושפעתי מדברים רוסיים, ביודעין ושלא־ביודעין. סרטים
רוסיים, שירים רוסיים בתנועות־הנוער, מחזות רוסיים
(ועוד איך!) בהביטה, טיפוסים רוסיים בבתי חברים.
זה כימעט נשכח. השירים התחלפו. הבימה השתנתה.
הורי החברים הלכו לעולמם. אך איכשהו, בנבכי נפשנו,
נשארה איזושהי כמיהה למשהו מוכר שאבד, כמו כמיהתו
של גידם לזרוע שאיננה (כפי שהעיר יצחק ליבני אחרי
הסרט).
והנה, במשך כשעתיים, כל זה היה. הנוף הנאיבי של
הסרט הסובייטי. המילים המוכרות. מאלאדייץ. חאראשו.
ספאסיבה. ניצ׳וו( .הדמיון הוסיף את המילים שלא הופיעו
בסרט, ושהיו חלק משפת נעורינו ).והשירים הנהדרים,
וכל טיפוס בסרט מזכיר טיפוסים שהכרנו פעם — הגברת
קאמרשטיין, אמו של בנימין תמוז, והגברת לווין, אמו
של עמום קינן, ואלכסנדר פן, ובעל הקיוסק בפינה.
לולא השואה, האם היתד, החברה הישראלית דומה
כיום לחברה הנראית בסרט?
הסרט מרתק דווקא ביגלל הדברים הקטנים שבו. מובן
ששום סרט, ולא כל שכן סרט המייוצר בארץ קומוניסטית,
אינו משקף את המציאות נאמנה. אך יש בו המון מבטים
קטנים המאפשרים לקבל מושג על המציאות הסובייטית.
האנשים בתור למכבסה, הקהל על המדרגות הנעות של
התחתית, האנשים בקרון הרכבת, העוני הנורא של שנות
ד 50 הסופרמארקט, הריהוט בחדרים, הפער בין דירת
המנהלת המצליחה ובין חדר ידידה הטכנאי.
בפעם הראשונה בא לי החשק לנסוע לברית־המועצות
ולראות את הדברים במו עיני. סתם כתייר. אצטרך לחכות
עד שאוכל לעשות זאת בדרכוני הישראלי.

בית־ספר לבריווות
השימחה לאיד היא תכונה שלילית מאוד. אני יודע.
לכן מאוד־מאוד לא נעים לי להודות בה. אבל היושר
מחייב. אני מודה.
כמו כל אדם הגון התרגשתי מאוד למראה הבריונות
והאלימות, שהופעלו על־ידי אספסוף מודרך וספונטני
נגד אסיפות המערך, בשלב האחרון של מערכת־ד,בחירות.
בריונות ודמוקרטיה פשוט איינן הולכות ביחד. כאשר
מנהיג פוליטי אינו יכול להשמיע את דבריו באוזני
המועצות, חשבו רבים בליבם :״מגיע להם, לנבלות אוהדיו, מפני שקבוצות של בריונים משתיקות אותו
האלה !״
בצווחות ״זיג הייל!״ או ״הו הא״ או ״בגין! בגין!״ —
אך כמו כל מעשה בהיסטוריה, פתוח גם זד׳ לוויכוח.
משמע שהדמוקרטיה יצאה לחופשה. כאשר ממטירים
את אחת התיאוריות המעניינות ביותר קראתי דווקא
עגבניות על ראשי־מיפלגות, לא נותר מקום לוויכוח
בסיפרו המרתק של הסופר היהודי חרמן ווק, רוחות
רציונלי. ובלעדיו, הדמוקרטיה גוססת.
הנזילחמה. לדבריו הציל החוזה הציני את ברית־ד,מועצות,
על כן נזעקתי, כמו רבים וטובים. מחיתי. הפגנתי
והביא למיגורו של היטלר. כי תודות לו הוזז הקו הקידמי
למען הצלת הדמוקרטיה. הייתי מוכן לעלות על הבאריקדות.
של הצבא האדום מאות קילומטרים מערבה, אל מרכז
וכל אותו זמן חשתי, באחת מפינות לבי, טיפ-טיפה
פולין. כאשר פלשו הנאצים, הם נאלצו להתחיל בזינוק של שימחה לאיד.
בקו הזה. היה עליהם לעבור את מחצית ׳פולין, ואת
ומדוע?
כל ליטא, לאטוויה ואסטוניה, לפני שיכלו להתקרב
מפני שתהליך זה לא התחיל במערכודבחירות זו.
למויסקווה וללנינגראד. כך איבדו ימים יקרים, וכאשר והקורבנות הראשונים שלו לא היו אנשי המערך.
הגיעו למבואות שתי הערים — היה זה מאוחר מדי.
לפני שנה וחצי הוזמנתי לנאום לפני הסטודנטים
החורף הרוסי הנורא שבר את ההתקפה, דקה אחת לפני באוניברסיטה העברית. פלוגת־סער של ״הרב״ מאיר
השעה .12
כד,נא החליטה למנוע ממני את זכות־ד,דיבור, והטביעה
אפשר בוודאי לחלוק על תיאוריה זו. אך היא מראה את דברי בצווחות־אימים. כל הסטודנטים ההגונים שישבו
שאין מעשה בהיסטוריה, ויהיה נתעב ככל שיהיה בעיני באולם (והם היו הרוב הגדול) ,כל אנשי־הביטחון של
בני־דורו, שאין לו צד שני.
האוניברסיטה וכל מישטרת־ישראל לא היו מסוגלים
להתגבר על הבריונים. היתד, תיגרר״ המישטרה הרביצה,
בלי הפלייה, למפריעים ולמופרעים כאחד, אבל איש לא
נעצר ואיש לא הוצא בכוח. האסיפה בוטלה. הבריונים
ניצחו.
לפעמים קורה לך שאתה עובר בנוף מסויים, והנה
המערך לא התרגש. כשדיברתי על העניין בכנסת,
נדמה לך שכבר היית שם פעם. אינך זוכר מתי זה היה, לא נכח כימעט איש מאנשי־המערך. מה היה איכפת
אך כל עצם מוכר לך במעורפל, הריחות והקולות מזכירים להם שבריוני הימין מפריעים לאנשי השלום? הרי זה
עניין פרטי.
זה לא היה מיקרה יחידי. מזה שנים נתקלים אנשי-
השלום בארץ בתופעה זו. אין הם יכולים לקיים אסיפות
במקומות רבים באר^ מפני שהם צפויים שם לפורענות.
בלי הגנה עצמית, באמצעות עשרות בחורים חסונים,
אין הם יכולים לממש את זכות־ר,ביטוי שלהם באתרים
רבים. מועדוני של״י חובלו כמה פעמים. ו״הרב״ כהנא
זרק ראש של גמל שחוט בפתח מערכת העולם הזה.
ואין זו, אגב, תופעה המוגבלת לציבור היהודי. אותם
אנשי־השלום גם אינם יכולים להופיע בכפרים ערביים
רבים, מפחד הבו־יונות של חסידי רק״ח. ולא מהיום.
בבחירות של 1969 הייתי זקוק לניתוח במיתרי־הקול
שלי אחרי כמה אסיפות בכפרים הערביים, שבהן ניסיתי
לשווא להשמיע את דברי — מול מקהלה־צווחת של
אנשי־רק״ח, שהיה מנוי וגמור עימם שלא לאפשר לי
להשמיע אף מילה אחת.
כל זה לא עניין את אנשי-המערך. מד, היה איכפת
להם? הם היו בטוחים. הם מיפלגה גדולה. להם זה לא
יכול היה לקרות.
אך הנה זה קרה.
סטאלין, ריכנטרוס(ש;י:מימין) ,מולטוב(יושב)

סס אסי בה וחאדאשז

עיתונות

המשק

שאלה קשה
״אם רך, מה בכל זאת צריך לעשות כדי לבלום את האינפלציה ! ״
הפרופ׳ פטנקין: זו שאלה קשה מאוד. אני לא בטוח שיש לי מטה קםם איך
לעצור את האינפלציה. אולם ברור לי מעל לכל ספק, מה לא צריך לעשות. אחד
הדברים האלה הוא שאין להגדיל את הוצאות הממשלה. וזה בדיוק ההיפך מה
שעושה הממשלה היום (מתוך ראיון עם הפרופ׳ פטנקיו, מורם של יורם ארידור
וחיים בן־שחר, שפורסם ביום השישי שעבר ב״ידיעות אחרונות״).
ובכן, בשביל הפרופ׳ פטנקין השאלה קשה. לא כן אצל מסבירי הליכוד. אצלם
אין שום קושי. הם פשוט הכינו תרשים גראפי יפה, שבו הם מראים כיצד תרד
האינפלציה מ־ 1981 ועד . 1984 הם אפילו לא צריכים להסביר איך, הציור מדבר
בעד עצמו. הם שכחו משום מה להראות את העבר, מ־ 1978 עד . 1981 את זאת

בעיתון היומי בפולנית ״נוביני קורייר״
(היוצא לאור בארץ) ,מה״ 18 ביוני השנה,
מצאנו חידוש עולמי: מודעה של ״דלק״,
חברת הדלק הישראלית בע״מ, המשתרעת
על פני חצי עמוד. המודעה מספרת
לקוראי העיתון, שהרווח הנקי (לאחר
מס) של החברה לשנת 1980 היה 69.6
מיליון שקל. ומהו החידוש ז לימוד שפות
באמצעות מודעות ; המודעה כולה בעברית.
לתשומת״לב בעלי המניות של
החברה, הקוראים פולנית ועברית כאחד.
עיקר שכחנו: העיתון יוצא לאור על-
ידי ״החברה המאוחדת להדפסה״ ,ה מסונפת
בדרך עקלתון למערך.

תעופ ה

110 7׳ פוטרו

כן תראה האינפלציה לקראת , 1984 וכן היא נראתה מאז . 1978
הרישום הראשון בוצע על־ידי מ חל ק ת הגרפיקה של הליכוד והשני,
שכולל או ת ם מרכיבים, בפי שהיתה האינפלציה בשנות שילטונו.
עשינו אנחנו. הרבה פחות יפה, אבל יותר בטוח, יותר אמיתי. התרשים שלנו
מספר את מה שהיה. הידד למחלקת הגרפיקה של הליכוד.
אבל הדברים חמורים הרבה יותר. היום, אחרי הבחירות• וכך רואה אותם
הפרופ׳ פטנקין: אין פיתרון קל לאינפלציה. נכנסנו לתהליך קשה מאוד, שקשה
עוד יותר לצאת ממנו. בין גורמי האינפלציה, מרכיב חשוב ביותר הן הוצאות
הממשלה. אין ספק שסעיף זה הוא בעל תפקיד מרכזי, וצימצום הוצאות הממשלה
הוא בעל ערך חשוב בבלימתה. ועוד: קשה לטפל בבעיות אחרות במשק, כל עוד
לא מיתנו את קצב האינפלציה• האינפלציה מעוותת חישובים. קיימת אי־ודאות
לגבי מחירים, הפוגעת בפעילות המשק. קחו, לדוגמה, את הגידול של כוח האדם
בענף הכספים, כמו בנקים וחברות־ביטוח, בתקופת אינפלציה• הסיבה לפעילות
בענף זה — כולם רוצים להגן על עצמם בפני האינפלציה. יש לזה מחיר. עד כאן.
צריך להתחיל להדק את החגורות. לא חשוב איזו ממשלה תהיה לנו• בכל
מקרה, בכל מצב, את החגורות שלנו, לא של המטוס, נצטרך להדק. נוציא הרבה
יותר על מזון. נוציא יותר על תחבורה ציבורית. נוציא המון על דלק למכונית —
מחירו ירקיע שחקים• ניסע פחות, ואולי נלך יותר ברגל. לחו״ל ניסע, אם בכלל,
פעם בשנתיים או בשלוש ; אלא אם ניסע ב״שליחות״ .בימי שישי ״נקטר״ יותר,
ובימי השבוע נעבוד יותר — אולי. ואז, בעוד ארבע שנים, נראה אחרת.

בור ס ה

ע ס קי

עצות
מה שטוב באמריקה, טוב גם בישר אל
! אולי: בכל מקרה כדאי לנסות.
ואומנם לפני כחודשיים החלו שני צעי רים,
בעלי רקע עסקי, להפעיל שרות
חדש למשקיעים בבורסה (גם של ניו-
יורק) :ייעוץ יומי ב טלקס למינויים.
החברה ״גלובס פאבלישר״ מעבירה
מדי יום, בשעה 7בערב, טלקס בן -300
400 מילה ל־ 60 לקוחותיה. החומר ה מועבר
מכיל דו״ח תמציתי על המסחר
היומי ואחריו ידיעות, תחזיות והערכות
המסווגות על פי שלוש דרגות אמינות.
וזהו למעשה החידוש. אגב, שמועה זוכה
לדרגה הנמוכה ביותר.
מקורות המידע וההערכות הם שונים :
ברוקרים, עיתונאים, מנתחים פיננסיים,
בנקים ואחרים.
עוד חידוש מעניין: ה טלקס מועבר
לכל הלקוחות בבת אחת, באמצעות

מי יהיה
חבור?
לא כל אחד או אחת יכולים להיות
חברים בבורסה לניירות ערך בתל״אביב.
מיספר חברי הבורסה היום הוא . 29
מתוכם 18 הם בנקים ויתר ה״ 11 הם
חברות פרטיות.
כדי להתקבל כחבר לבורסה צריך לעמוד
״בדרישות מסויימות של איתנות
כספית, מהימנות, מיומנות וניסיון בעסקי
ניירות״ערך״.
שמועות מהלכות שעניין האיתנות ה כספית
יהיה לרועץ לכמה מן החברות
הפרטיות, החברות בבורסה.

טלקס ממוחשב, על פי קוד סודי מזהה
של כל לקוח• המחיר תלוי בהיקף ה שרות:
שלושה חודשים 238 דולר, של
ארצות־הברית, כמובן.

ביומון ״אינטרנשיונאל הראלד טריב-
יון״ מצאנו כתוב: חברת התעופה ״פאן
אמריקן״ פיטרה שבעה סגני״נשיא. ה חברה,
שסבלה לאחרונה מהפסדים כבדים,
הגדולים ביותר מאז הקמתה, איפ-
שרה לשבעה מתוך 42 סגני-הנשיא שלה
״ללכת״> וזאת, לדברי מקור בכיר בחברה,
כדי לייעל את פעולות החברה.
שלושה סגני־נשיא נוספים יצאו ל״חופ-
שה מאונס בהתנדבות״.
הפיטורין נעשו על פי החלטת מועצת-
המנהלים, שדנה בישיבתה האחרונה בייעול
החברה•
ההפסד התיפעולי של החברה ב״1980
היה 88 מיליון דולר, הגדול ביותר מאז
הקמתה.
עד כאן הידיעה. ומכאן שאלה: כמה
מנהלי מחלקו ת יצאו לחופשה על פי
החלטת מועצת״המנהלים של ״אל-על״.
כמו כל דבר אצלנו, יפה ל חקות את
האמריקאים. נו ז

דיור

וילה במאה חלו

מעשה שהיה. סיפור אמיתי, שהובא
אלינו ישירות מארץ האפשרויות הבלתי-
מוגבלות (ארצות־הברית).
מעשה בקבלן שבנה וילה בפרברי אחת
הערים ; סיים לבנות וחיפש קונים. עבר
חודש, עברו שישה חודשים, עברה שנה,
ולווילה ששוויה נאמד ב״ 160 אלף דולר
לא נמצא קונה. ביום אחד בהיר עלה
רעיון אדיר במוחו של הקבלן. הלך אל
ראשיה של אגודת״צדקה מקומית והציע
להם להכין 2,000 כרטיסים, בשווי של
- 100 דולר האחד, למכירה בין חברי
האגודה. כל הרוכש כרטיס, ישתתף בהגרלה
שהזוכה בה יקבל את הווילה.
התנאי היחידי שהעמיד: שיהיו לפחות
1600 משתתפים. כל סכום שייאסף מעל
ל״ 160 אלף דולר, יהיה של האגודה.
ואומנם, ההגרלה נערכה כמצופה, ב1-
ביוני. הזוכים היו שלושה: בעל הכרטיס,
שזכה בהגרלה ובווילה במאה דולר;
אגודת־הצדקה, שזכתה ב־ 40 אלף דולר,
והקבלן, שמכר את הווילה שבנה.

מיסיס

,ו טו פ ס 5 0״
מעשה בקבלן תל-אביבי שמכר דירה
אחרונה בבית שבנה. לצורך העברת ה בעלות
לקונה, הוא חייב להמציא לטאבו
אישור, על פי סעיף 50 לחוק מט־שבח.
אישור זה בא לקבוע, כי הרווח ממכירת
הזכויות במקרקעין שפרטיהם נקובים
בבקשה לאישור, נתון לשומה על פי פקו דת
מס״הכנסה. מסובך! לא כל כך.
סירבו לתת לו את האישור, כיוון
שהיה חייב כסף משנים קודמות. אמר
להם: קודם אשלם את הקרן, ואת היתר
כאשר אקבל חשבון מפורט. אמרו לו :

מי סו ב ל! האזרח שקנה את הדירה
ושאינו יכול להעביר אותה על שמו בטאבו.

הבורסה

עצבנות
ותיקווה
בשבוע שעבר היה ה מסחר בבורסה
עצבני. ולמה שלא יהיה עצבני, א ם מועד
הבחירות קרב. אך בסך הכל היתה ״יצי בות
יחסית עם עליה מתמדת״ .מניות
בל״ל עשו למעלה מ״ס/ס 80 במשך מחצית
השנה. ראוי לציון• מה יהיה במחצית
השניה, מי יעשה יותר, המניות או אולי
הצמודים! התשובה לא תלויה רק בבנקים,
אלא ובעיקר במדד, ואם אכן
יהיה בשיעורים גבוהים, תהיה עדנה
לצמודים.

שתי אסנזרות
על השאלה מה יקרה בבורסה אחרי
הבחירות, חלוקות הדעות. כולם מסכימים
שלפחות בשבוע הראשון תהיה
גאות. חלק מהמבינים טוען, שהגאות
תימשך חודש ואולי יותר. אחרים אומ רים:
שבוע, ולא יותר. כולם מסכימים
ששנת 80׳ לא תחזור. גם אלפי המשקי עים
שנפלטו או ברחו לא יחזרו• סכומי
הכסף שבידי הציבור יקטנו ריאלית,
כספים נוספים ונוספים על הנוספים,
לא יבואו. אבל עד שיקוצצו כל הסובסידיות
יהיה עוד מה לעשות בבורסה.
למשל: לקנות בעיקר צמודים ופחות
מניות. עד כאן הפסימיסטים.
האופטימיסטים אומרים: לא חשוב
איזו ממשלה, הבורסה תחגוג. המסחר
בבורסה סבל תקופה ארוכה מידי מ-
״עצבות״ .עכשיו ההזדמנות, והיא תגרוף
גם את אלה שברחו ממנה וגם את אלה
שעוד לא הספיקו ״לבוא בשעריה״ .ה מסחר
יגאה, שערי המניות יעלו; הכסף
שהיה בהמתנה ייכנס למעגל ויקפיץ את
השערים. כדאי יהיה להשקיע במניות,
אך ליתר ביטחון — אפשר גם קצת
בצמודים.
אומר אחד מה מ אמיני ם: השוק היום
הוא אטרקטיבי מ אוד; במחירים של
היום כדאי לקנות מניות; היום ההזדמ נות
— אפשר אפילו להתעשר .״אילו
היה לי הכסף, הייתי מכניס לסל הקניות
שלי חצי מגיליון השערים.״

תיקון !9
עד לפני כמה שבועות או, ליתר דיוק,
עד היכנסו לתוקף של תיקון 19 לפקודת
המס, היו הרבה חברות וגם חבר׳ה,
שעשו חיים על חשבון האוברדראפט ו-
מס־הכנסה גם יחד. ובצדק. מה שאין
החוק אוסר, כמעט תמיד מותר, ובעסקי
מס בוודאי.
ריבית על הלוואה לצורכי עסק, היא
הוצאה מוכרת. ולמה לא לעמוד בחובה
בבנק, ועם החובה הזו לקנות, למשל,
ניירות-ערך, ואת הריבית שמחייב אותך
הבנק, להעמיס על מס״הכנסה. מותר !
בהחלט. עד לאחרונה• בא תיקון 19לפקודת
מס״הכנסה למנוע אפשרות זו,
באומרו שהריבית לא תוכר כהוצאה,
ברגע שיש לך מילוות מועדפים, אג״ח,
מניות, מט״ח, למעט, שימו-לב, מניות
של חברה שאתה בעל עניין בה :״מחזיק
לפחות 5ממניות החברה לתקופה של
שלוש שנים.״ אז הריבית מוכרת כהוצאה.

דווקו־״עוד
וזהו
הפתח. מי שאין לו בעיות של
אשראי, עושה מה שעשה הקבלן המצליח
זכריה דרוקר, על פי עצתו הנבונה של
יועצו לענייני כספים. לוקחים הלוואה
בבנק, קונים 26 ממניות ״עוז״ ,וכעבור
שלוש שנים כל ההוצאה על הריבית
תנוכה ממס־הכנסה. והעיקר — המניות
במתנה.
כמות המניות של ״עוז״ בשוק קטנה.
המבינים אומרים שמחירן יכול להכפיל
עצמו. מי שמאמין למבינים, יעשה כמו תם.

סיפורים

תיבנה בישראל תחנת-כוח גרעי נית,
יהיה מחירה כ״ 1מיליארד דולר.
קרוב לוודאי שתחנה זו תהיה מתוצרת
״ווסטינגהאוז״ האמריקאית. סוכני חברה
זו בארץ הם חברת ״אלקטרה״ .בינ תיים
הצליחה ״אלקטרה״ למכור ארב עה
טרנספורמטורים ענקיים לתחנת-חכוח
שתוקם בזיקים. המחיר 35 :מיליון דולר.
ניחשתם: תוצרת ״ווסטינגהאוז״.

במדינה
הכנסת
בי טול ההענקה
בג״ץ גרזן דוועדת׳־הכגסו;
אפשרות דחזדר כה —
ובאשר סירבה, ביטל בעצמו
את השעיית הח״ב
שמואל פלאטו־שרון זכה בשיב-
עד. מיליוני לירות ובכיסאו בכנסת
לעוד שלושה ימים, מדינת־ישראל
זכתה בתקדים ראשוני מסוגו למדינה
חסרת־חוקה.
כשבועיים לפני שהורשע ח״כ
פלאטדשרון בדין, נכנס לתוקפו
חוק המאפשר השעייתו של ח״כ
שהורשע בפלילים. חברי־הכנסת
שחל ויוסי שריד דרשו מיד את
הפעלת הסעיף החדש נגד פלאטו.
וועדת־הכנסת אמנם כך החליטה.
אז פנה סניגורו של הח״כ לבית־המישפט
הגבוה לצדק, וטען כי
פירוש החוק, כפי שנתקבל בווע-
דת־הכנסת, הוא אבסורדי ונוגד
את רוח החוק, ולכן על בית-
המישפט הגבוה לצדק לבטל את
ההשעייה. אחרי דיון ארוך החליט
בית־המישפט לתת לוועדת־הכנסת
הזדמנות לחזור בה בעצמה מההש-
עייה, כדי לא ליצור תקדים, שבג״ץ
מבטל החלטה של ועדת־כנסת,
שהיא חלק מהזרוע המחוקקת. אבל
מיד עם מתן ההחלטה הודיע יושב־ראש
ועדת־הכנסת, ח״כ משה
מרון, לעיתונות, כי הוועדה כבר
דנה בעניין, ואינה מתכוונת לשוב
ולעסוק בו.
העניין שב לדיון בפני הרכב
מייוחד של חמישה שופטים, ושם
טען עורד־הדין יצחק לאלו, שייצג
את פלאטו־שרון, כי העונש החמור
ביותר שמטיל החוק החדש על
חבר־כנסת שהורשע בפלילים הוא
הרחקתו הסופית של הח״כ מהכנסת׳
הרחקה עולמית. לשם כך
חייבת הכנסת כולה לדון בעניין,
לפי פרוצדורה מסובכת הקבועה
בחוק. אפשרות זו קיימת רק אם
ההרשעה היתד. בעבירה פלילית
שיש עימד. קלון, ובפסק־הדין הסופי
נקבע עונש של יותר משנת
מאסר בפועל.
עונש ביניים. פלאטו-שרון
אמנם הורשע בעבירה שבית־המישפט
קבע כי יש בה קלון,
אך פסק־הדין אינו סופי עדיין,
והוא עומד בפני ערעור. אולם
העונש שקבע בית־המישפט היה
תישעה חודשי מאסר בפועל בלבד,
לכן, גם כאשר יהיה פסק-הדין
סופי, לא תוכל הכנסת לסלקו
מתוכה.
פרקלינז. מחוז ירושלים, מיכאל
קירש, היה ער לנקודה זו בזמן
הדיון הפלילי, והוא ביקש מבית-
המישפט במפורש כי העונש שיינתן
יעלה על שנה, כדי שאפשר יהיה
להשתמש בסעיף החוק החדש.
אולם השופטים סירבו לבקשתו,
וקבעו עונש שהוא פחות מזה
שנדרש בסעיף החוק לסילוק חבר-
כנסת.
ועדת־הכנסת אמנם לא העבירה
את הח״כ מתפקידו, אולם השתמשה
בסעיף אחר באותו חוק, המתיר
השעייה זמנית של ח״כ שהורשע
בעבירה פלילית, עד שפסק־הדין
יהיה סופי.
טען עורך־הדין לאלו, כי אין
זה סביר, שעונש ביניים זמני זה
יהיה הרבה יותר חמור מהעונש
שעלול הח״כ לספוג כאשר פסק-
הדין יהיה סופי.
בשלב הבג״ץ כבר היה ברור כי
למרות שהמדינה ערערה על זיכויו
של פלאטו משלושה סעיפי-אישום,
הרי שהיא לא ערערה על קולת
העונש, ולכן מבחינה זו העונש
הוא סופי. וכיוון שעונש של תישעה
חודשי מאסר אינו מאפשר הרחקה
(המשך בעמוד )46
ה עול ם הז ה 2287

״הנסרת׳ צדש, אבו זנית להניד את צ״צ 7זעם הצעיו
שהציל •לדה מטביעה בחוף ללא מצילים -לעיני צ״צי

עוו ״ ס
נו ב עו
ל מוו ת
^ שבת האחרונה נקלע
שלמה(״צ׳יצ׳״) להט למצב לא
נעים. הוא ניגש אל בחור שזוף,
ושאל אותו מיספר שאלות. בעוד
הם עומדים ומשוחחים, הבחין הבחור
בילדה הנסחפת בים, שתנועותיה
העידו על בעייה חמורה.
הוא עצר את השיחה, הצביע בם־

הוגשה — מערבולת״.
להט, הנוהג לסייר בחופי תל־אביב
מידי יום שבת, הורה לפקח
מטעם העירייה לרשום דו״ח ל־מישפחת
הילדה, ליאורה מסיקה
בת ה* ,7על שהעזה לרחוץ בים
ללא־מצילים.
הקהל הביט בהתפעלות בבחור

קורבן חנה אפרגאן (ימין) ואחותה
מוות בגיל 14
ביום השבת החוף אינו פועל, הוא
מגיע עם מישפחתו לחוף תל־אביב
עד לפני שנה שימש במשך
שתי עונות מציל־זמני בעיריית
תל־אביב. צ׳יצ׳ הציע לו להמשיך
לעבוד כמציל שכיר בתל־אביב,
אולם הבחור סירב. הוא לא רצה
להיזכר בבעיות שעוללו לו, כשעבד
בחופי תל־אביב.
בעוד הם משוחחים, צעק לעבר
ראש־העיר אביה של ליאורה מסיקה
:״איפה המצילים?״ דויד
שלום השיב לו :״תשאל את
צ׳יצ״׳ .תשובה זו עוררה את זעמו
של ראש־העיר, אך דויד שלום
בשלו :״אמנם הפסדתי, אני מניח,
את הצל״ש שראש־העיר היה מעניק
לי, אולם הכרתי את ראש־העיר
בפעם הראשונה מקרוב.״
צ׳יצ׳ איבד את קור־רוחו, הוא
התחיל לכעוס, והגיב בצורה שאין
האזרחים מעוניינים לעלות אותה
שנית על שפתותיהם. הם רק הודו
בצער :״צריך מידי ארבע
שנים לערוך לראש־העיר בדיקה
פסיכיאטרית.״

זילזול בחיי
בני־אדם

מציל שלום
הצלה לבת 7
ני ראש־העיר על הילדה המשוועת
לעזרה, ויצא מיד לקראתה.
בחוף התקהלו אנשים והביטו
בהערצה בבחור המושיע. ראש־העיר
החוויר. בתחנת העזרה-
הראשונה של מגן־דויד־אדום בחוף
הילטון־צפון היא קיבלה
סיוע. האחות במדים הלבנים רש מה
במחברתה :״סיבת העזרה ש*

שגילה תושיה ושהציל את הילדה
הצעירה. הם התחננו בפני
צ׳יצ׳ שיזמין את הבחור ושיעניק
לו תעודת־הוקרה.
עוד באותו מעמד בחוף קרא
צ׳יצ׳ לבחור, ושאל אותו לשמו.
הסתבר לו שהבחור השזוף הוא
דויד שלום, העובד כמציל ביישוב
דתי סמוך לתל-אביב. מכיוון ש

יום הראשון לחופשתו
הקיץ הגיעה לאותו החוף
ילדה נוספת, חנה אפרגאן, בת
.14 היא לא הגיעה לבד. יחד עימד,
הגיעו מהישוב עמישב שליד
פתודתיקווה עוד ארבע חברות
בנות־גילה. את היום הראשון ל־חופשת־הקיץ
הם נצלו כדי לטבול
בים. חנה, שאינה יודעת לשחות,
טבלה בקטע המים הרדודים
בלבד, אולם גל חזק סחף אותה
לעומק.
חייל, ששחה אף הוא בים ללא־מצילים,
הבחין לפתע בגופתה.
הוא מיהר להוציא אותה אל החוף.
אחת מחברותיה רצה אל
תחנת־המצילים המרוחקת בחוף
הילטון. המציל מיהר אל הילדה,
ניסה להנשים אותה, ולהוציא
את המים שמילאו את קנה־נשי־מתה.
בינתיים הוזעק אמבולנס,

שפינה אותה לבית״החולים הדס
בתל־אביב.
ארבע הימים היתה חנה אפר
מחוברת למכשירי־ההנשמה במד
לקה לטיפול נמרץ, אולם הכרת
לא שבה. הוריה, דויד ורות אפו
גן, לא עזבו לרגע את ד,מקו!
שלושת אחיותיה וקרובי־מישפד
תה חיכו בפרוזדור בתיקווה ל1
שורה טובה, אולם במצבה ע
חנה לא חל שינוי. בשעה ארב
לפנות בוקר ביום שבת דמם מג
שיר ההחייאה. הצוות הרפו:
עשה מאמצים נואשים לעורר א
ליבה בשוק חשמלי, אולם ללז
הצלחה. חנה איבדה את חייה.
בעוד חנה נאבקת בשעות׳ הגי חייה,
האחרונות על
עוד אמבולנס לבית־חולים הדסו
והביא עימו קורבן נוסף מטביעו
ביום השישי בשעות־הצהריי
טבע בחוף צ׳ארלס קלור, הנ|7
חאלד חמד, בן ,17 תושב מחנן
הפליטים בלטה, שליד שכם.
״כמה קורבנות צריך ראל
העיר כדי להבין שבחוף־ה׳
צריכים להיות מצילים?״ שו<
בתדהמה הזמר־שחקן אריק לבי!
שבא גם הוא להנות מרחצה בי!
אשתו, הזמרת שושיק שני, מצג
רפת אליו ואומרת :״ראש־הע׳
צריך ללכת להלוויה של הילדו
כי יש לו חלק בטרגדיה הזאת
״האם לא מוצדק לגייס תקצו
למטרה כל־כך נעלה של הצל
נפשות?״ שואל אחד המתרחצן
בחוף. אולם ראש עיריית תן
אביב מעדיף חוף־ים ללא מציליו
אין לו תקציב למטרה זו. ה
מעדיף למכור את החופים למל
נות הסמוכים לחוף.
״תראו כמה מאושרים נרא|
אזרחים בחוף ללא מצילים,״ נו)
צ׳יצ׳ להתפאר בפני אורחיו. ואו
המצילים בחוף אומר :״שמין
על חיי המתרחצים בחופי ת
אביב, כפי שהיתה בעבר, כ1
אינה קנה־מידה להתפארות מ
אורחי ראש־העיר מחוץ־לאר
הזילזול בחיי בני־אדם הוא 1
פיתרון שנבחר כהולם בעיר.״

גידה רזין ן ן

אנשי הליכוד והמעדר נפגשו בחתונה

י ף 111י ין״^ן ןן ןן 9מעניק ראש־הממשלה, מנחם בגין, ומשבח
אותו על בחירה מוצלחת של כלה. בגין

נ 1י| 11
זרגיע את הכלה שי־לי, כי תוכל ללדת הרבה ילדים מבלי לדאוג,
סחרי הכור בעיראק כבר_פוצץ. הורי הכלה, יעל ודן פתיר, מאזינים.

^ ילדים שלכם יכולים
/ /וי 1לישון עכשיו בשקט,״ בישר
ראש־הממשלה מנחם בגין
לבני הזוג הצעיר ,״הרי פוצצנו
את הכור בעיראק.״
״מר בגין,״ פנתה עורכת דבר,
חנה זמר, לראש־הממשלה ,״אמרת
בשידורי־התעמולה שלך, שאנשי
המערך לא מנפנפים בצבע האדום,
לכן באתי הערב בשימלה אדומה.״
״אומרים שהמפד״ל הוציאה את
האות פ״א מן הרשימה שלה —
הפראנקים בחוץ,״ אמר אחד מבין
העיתונאים שהסתובבו במקום.
״פוצצנו את הכור בדיוק בחג-
הביכורים, ועשינו לעיראקים אין-
כורים,״ אמר תת־אלוף אפריים
(״פרויקה״) פורן, יועצו הצבאי
של בגין.
״לא, לא, מה שעשינו להם זה
בי־כורים, כי פוצצנו להם שני
כורים,״ תיקן אותו מנכ״ל מיש־רד־הפנים
חיים קוברסקי.
״הערב קמה מיפלגה חדשה,
ה שלי רץ בתלם,״ התלוצץ
עיתונאי אחד, בעת שמאות
אורחים זרמו לבית סוקולוב־בתל־אביב,
שם נערכה החתונה של
שי־לי פתיר וקובי עצמון. הורי
הכלה, יעל ודן פתיר, ניצבו בפתח
וקיבלו את פני הבאים או

ה ח תונ החא הו !
ויבוק נשי

מעניקה אורה בלסון לועל פתיר. אורה ויעל
חברות טובות מזה שנים. יעל בשימלה עם הדסים
גדולים, ואורה בחולצת תחרה לבנה ששרווליה חושפים זרועות.

נפרדו מן המקדימים להסתלק.
האורחים הרבים, כאלף איש ו־אשה,
התגודדו בקבוצות. שיחות
הערב נסבו, כמובן, על הבחירות
הקרבות והולכות. חסידי המערך
לצד נאמני הליכוד, חברים במים־
לגות קטנות לצד נושרים ממיס־לגות
גדולות, הבוהימה והאוניברסיטה,
דיפלומטים ועיתונאים —
כולם כולם היו מיוצגים בחגיגה.
אחרי לחיצות הידיים עטו כולם
על האוכל והמשקאות, ובין לגימה
ולעיסה המשיכו לעשות ספקולציות,
להתווכח ולהתערב —

הכל סביב הבחירות. ליעל ולדן
פתיר היה זה ערב מרגש, לא רק
מפני שהבת הבכורה שלהם נישאת
לאיש, אלא בעיקר מפני ש-
היתה זו הזדמנות מצויינת לכנס
בצוותא חברים קרובים, ידידים
ומכרים, שעימהם היו בקשרים
בשלב זה או אחר בחייהם ! מתחילת
לימודיהם באוניברסיטה, דרך
העיתונות, ועד לשירות הדיפלומטי
בוושינגטון ולעבודה במחיצת
ראש־הממשלה. אפילו הגננת הראשונה
של שי־לי באה. שי־לי
נולדה בעת שהתגוררו הפתירים
בלונדון, שם למדו. היא התחילה
ללכת לגן־ילדים באנגליה, ועתה,
לגמרי במיקרה, באה הגננת לביקור
בישראל והוזמנה, בכבוד ובהתרגשות,
לטכס הנישואין.

הצל״שים
של בגין
ף*ו ני מישפחת החתן היו עצו-
בים מאוד, חרף השימחה.
אבי החתן, הד״ר אברהם עצמון,
נפטר לפתע משבץ־לב, עשרה
ימים לפני החתונה. הם ישבו
שבעה בביתם, קמו. יומיים לפני

להתראות ביום גי

ז׳ורבין (שני מימין) ,מנכ׳׳ל חברת דחף,

אשהש ״ב

נילומים,

בכל

לשעבר, אברהם אחי־טוב,
לא מורגל עדיין
זאת חייך אל הצלם.

דו בוצה ׳•ל
מאל

יעקוב אבן ומפקד גלי
צה״ל, צביקה שפירא. מש־ברברה
טאופר, נספחת־תרבות האוסטרית.

החגיגה. החתן והכלה, שחופתם נערכה
כשעתיים לפני קבלת-הפנים״
הכללית, הסתובבו בין האורחים ה־ ^
רבים, לחצו ידיים, קיבלו מתנות
בשפע ונהנו מן הערב, שהיה כולו
שלהם, למרות שאנשים רבים באו רק
כדי לברך את הוריהם.
בגין ״תבע״ מהזוג להעמיד ילדים
מייד — והרבה. הוא חילק צל״שים
— לכלה, על בחירת החתן! לחתן
על בחירת הכלה, ולדן פתיר, על
הערב המהנה. ראש-הממשלה התייחס
לאירוע כאל חוג־בית של הליכוד. הוא
הסתובב בין מכריו, דיבר על יום-
הקלפי ונראה שליו, רגוע, במצב־רוח
מרומם.

איחל מיכאל (״מיקי״) בר־זוהר לאס 110111 הכלה, יעל פתיר .״יש עוד הרבה זמן

לכך,״ הרגיעה אותו יעל. בר־זוהר, מפעילי המערך, הגיע ביו הראשונים.
המדינה. ח״ב אמנון רובינשטיין
ייצג את המפלגה שלו ושלמה
מדנצ׳יק ייצג את כפר חב״ד.
כל הערב המשיכו אורחים רבים
לזרום לבית סוקולוב, לא הותירו
ליעל ולדן רגע אחד פנוי — ל־

תמיד צעיר

מצהיר תת־אלוף אפריים (״פורייקה״) פורן
אחר שהשיא את בתו. לידו בתמונה, רוחמה
חרמון, מי שהיתה ראש הלישכה של יצחק רבין, כאשר היה רמטכ״ל.

בדיכאון קשה. אז פנתה אלי תופרת
אחת ואמרה לי שיש לה
שימלח בשבילי, שתביא לי חתן
חדש. כעבור חודשים אחדים הי-
כרתי את אבישי והתחלנו ברומן.
ערב אחד הוא בא להוציא אותי,

ומיהנה יוו ה
והחלטתי ללבוש את השימלה ה לבנה
הזו. ובאמת, באותו ערב
החלטנו להינשא והנה, עכשיו,
אני בהריון עם הילד השני וה־שימלה
מילאה את הציפיות שתליתי

השעון נע במהירות, ואורחים
רבים עזבו. יעל ודן עדיין עמדו
ולחצו ידיים, כשבימיו של דן גדושים
בצ׳קים ובמיברקים. ההתרגשות
ניכרה היטב בפניהם של
אבא־אמא פתיר, שראו בחתונה גם
מעין מסיבת־פרידה לכל ידידיהם.
בין האורחים האמריקאים בלט
מנכ״ל ועידת־הנשיאים בארצות־הברית,
יהודה הלמן, שהפטיר כל
הזמן :״טוב שיש גם שמחות בימים
אלה.״ הוא בא עם אשתו,
אביבה, שהיא סופרת של רבי-
מכר.
כתב רשת הטלוויזיה האמריקאית
סי־בי־אס, בוב סיימון, ש ראיין
את בגין בתוכנית פנה אל
האומה, סיפר כי עובדי טלוויזיה
ציינו, כי הראיון עם בגין היה •
הראיון הרציני הראשון שלהם. כי
האיש אמר את כל מה שרצה
לומר, בעוד שהעיתונאים לא הצי

מבטיח למנחם אליעזר בגין
מנהלת את מסע

חזרה

ן אליהו בן־אלישר, מי שהיה השגריר
הישראלי הראשון במצריים, ואשתו
ניצה, שענדה תכשיט מצרי. בן־אלישר היה במצב־רוח מרומם, כמו שאר
אנשי הליכוד שנכחו בחתונה. הס נשארו במקום עד שעה מאוחרת.

ליחו להוציא ממנו את מה שהם
רצו לשמוע .״הוא ניצח אותנו
במערכה הזאת,״ סיכם סיימון.
ליד הבר עמדו ראש עיריית
תל־אביב, שלמדי להט, והפרופסור
חיים בן־שחר. חב״ש סיפר שביקר
ביריד של שבוע הספר ושם
היה נדמה לו כי המערך עשוי
לנצח. העיר צ׳יצ נו, בטח,
מי קורא ספרים? רק אנשי המערך.
אך בוא ונשאל את הברמאן

עבור מי הוא יצביע.״ צ׳יצ׳ שאל
והברמאן השיב :״אני מצביע ליכוד

״כל האנשים מכותרות של מחר
מסתובבים כאן הערב,״ לחש אחד
מעורכי העיתונים. פרויקה פורן
ודני מט, שהשיאו את בנותיהם
לפני כמה ימים, עודדו את ה־פתירים.
הם יודעים מנסיונם כמה
קשה ומעייף ללחוץ ידיים לבאים
תחיה אדר
ולהולכים.

הפירסוס של המערך לאה רבין והעורך הראשי של
ידיעות אחרונות, נוח מוזם, נהנים למשמע העקיצה.
״נראה״ ,הפטיר מנחם בגין, להנאת שומר־הראש שלו.

שימעון פרם לא הגיע. הוא שלח
*׳יברק, איחל כל־טוב ומזל-טוב. נבצר
ממנו לבוא, כי בדיוק באותה שעה
השתתף בכנס של גרוזינים בהיכל
התרבות. יצחק רבין שלח את אשתו,
לאה, וגם מיברק. הוא השתתף באותה
עת באסיפת־בחירות בחיפה. גם
נשיא המדינה, יצחק נבון, שהיה המורה
לספרות של יעל פתיר, לפני
הרבה שנים, בירושלים, שלח מיברק.
וכמוהו עשה גם חיים ברלב. ובכל
זאת הצליחו להגיע כמה נציגים של
המערך: ח״כ גד יעקובי ואשתו נלד״
הפרופסור חיים בן־שחר ואשתו יעל,
וחברי מערכת דבר, עימם עבד דן
פתיר לפני שהתחיל לעבוד בשירות

שיחה או למנוחה אפילו קצרה.
הזוג הצעיר, שי־לי בת ה־23
וקובי בן. ה־ ,30 קבעו את תל-
אביב כמקום מגוריהם. הורי ה כלה
מתכוננים לשהות בת שנה
בארצות־הברית, שם יעסוק דן
פתיר במחקר על תהליך השלום
עם מצריים.
הבדרנית ציפי שביט באה לחתונה
עם בעלה, אבישי דקל,
שאמו היא בת־הדודה של סבתו
של החתן. ציפי לבשה שימלה
לבנה מתחרה, וסיפרה :״יש לי
סנטימנטים מייוחדים במינם ל־שימלה
הזו. לפני שבע שנים התאלמנתי
מבעלי הראשון, והייתי

ג״ינגיי ובלונדית

כלה .״ג׳ינג׳י״ הוא ירוחם כהן, שהיה שלישו של

יגאל אלוך. כאשר נולדה שי־לי, שהה ירוחם בלונדון
והתגורר בביתם של הפתיריס .״הוא שייך להיסטוריה
שלנו,״ אמרה יעל, אשר קיבלה את כהן בחיבוק ארוך.

אברה \ינדי.
1הו המועמד
שז כהבב חי רו ת.
חברת הבניה של אברהם גינדי היא היחידה בישראל שזכתה גם
השנה בשני תארים :
האחד -״הקניה הטובה ביותר לשנת 1981״ ,ב סקר שנערך ע״י
דייר מינה צמח מ״מודיעין אזרחי״ והעתון ״מבט״ לכלכלה ולחברה.
השני — ״העסק הנבחר לשנת 1980/81״ במשאל דעת ק הל שנערך
ע״י ״קלע״ בחסות ובברכת שר המסחר, התעשיה והתיירות, מר גדעון פת.
אברהם גינדי מודה לציבור הרחב על האמון המלא שנתן בו.
תל־אביב, בכר המדינה ה׳ באייר 10
רמת־ השרון, טוקולוב 84
פתח״תקווה, חיים עוזר 28
ראשון־לציון, הרצל 62

אברהם גינדי בונה דירות שאנשים אוהבים

77(07777/77ע( מ קעמע

א שה
לכל ע ת
מי שמחפש

סיסמה מתאימה

לחיים,

שילד לאופנאית־דוגמנית דורין פרנק־פורט
ויילמד ממנה. הסיסמה המתאימה

שלה היא: להיות תמיד מתאימה. וכך
אמנם נראית דורין פרנקפורט תמיד בחב-
ל־רת האנשים המתאימים, במקומות המתאימים׳
ועם ההופעה המתאימה. מה שדורין
המיליונר אילנית
נכון שלא שמעתם את קולה המלטף
של הזמרת אילנית בזמן האחרון, והתחלתם
להתגעגע, כששמעתם אותה בשעה
טובה? זה מפני שהקול המלטף של הזמרת
לא עסוק בקאריירה שלה, אלא במשהו
אחר לגמרי, אבל חשוב לא־פחות. לדבר
החשוב לא־פחות קוראים אלי תמיר,
שהוא מיליונר אמיתי.
הרומנים של אילנית לוהטים תמיד,
וכשיש אש ולהבות, צריך להיזהר מכוויות.
אילנית כבר נכוותה פעמיים: פעם, כשבשלו
נישואיה עם אמרגנה, שלמה צח,
ופעם שניה, כשנגמר הסיפור עם בעלה

אדי תמיר ואילנית
להיזהר מכוויות
השני, איש העסקים נחום ו.ת, שהוא
אבי ילדה, עמיחי.
אילנית אינה רוצה להיכוות בפעם ה
המסר
של מסור

סגוולה

לכל הנערות הצעירות שהתות בלילות,
מרטיבות מימחטות, מפריחות נשיקות
ושולחות מיכתבים לזמר איתן מסורי
— לכל אלה יש לי בשורת־איוב. איתן
מסורי תפוס עכשיו, ולא סתם תפוס, אלא
ממש נעול, ולא על סתם אחת, אלא על
אחת ממש זקנה!

דורין פרנקפורט מושי שדה
הכל מתאים
אוהבת זה זוהר, יופי ובוהמה, והכל גם
בכמויות המתאימות.
ואם מותר לי להאמין למה שראו עיני
בכמה הזדמנויות מתאימות, מצאה לה
דורין גם גבר מתאים. פה וגם שם ראיתי
אותה לאחרונה בחברת יושי שדה
מלהקת תייסלם המצליחה, ואם תוכיחו לי
שיש דבר מתאים יותר מאשר להיראות
בחברתו של איש הלהקה המתאימה, תקבלו
ממני פרס מתאים.

שלישית, והפעם היא דואגת לחמם את
הרומן על אש קטנה. כשהלהבה הגדולה
תפרוץ, נודיע לכם.

כשהלשונות הרעות מטרטרות
וכל זב־חוטם מספר עלילות־מנים
צדדיים ועל משבר בחיי־מיטב
המוחות חיפשו תש ונה

זקנה, זאת־אומרת, בשביל איתן, שכידוע
אוהב אותן מה שיותר צעירות, כאלה

לשאלה הרת־גורל זו, אבל מי שמצא את
התשובה הסופית הם דווקא השחקן אידי
גדרליצקי, וזוגתו היפהפיה, דותי לד מן.
וזו התשובה: השניים יביאו ילד לעולם.
כן, היום אני יכולה לבשר לכם־ שרותי
רוחמה נגד באר איתן מסורי
דבר נורא קרה לי, פשוט דבר נורא :
לא מזמן סיפרתי לבם על רומן בין הזמרת
רוחמה ובין האמרגן יוסי פאר• ומלז
רוצה המזל 1שלסיפור הזה אין שחר,
או לפחות זה מה שמספרת רוחמה :
״פאר הוא נורא. הוא מנצל זמרות כדי
לקדם את עצמו ולהצליח, וכימעט שהוא
עשה את זה גם לי. הוא פנה אלי ואמר
לי ששירתי מוצאת־חן בעיניו, ושהוא
רוצה לטפל בקאריירה שלי. הזמנתי אותו
להופעה, והוא אמר שההופעה קנתה אותו,
והזמין אותי למישרד שלו בראשון־לציון.
״כשהגעתי לשם התברר לי שהמישרד
הוא גם בית, והבית הוא מישרה הוא
רצה להקליט את קולי על המזכירה־האלקטרונית
שלו, כדי שכל מי שיתקשר
יאמין שיש לנו רומן. הוא חיזר אחרי

חלב סל השפתיים

רות ואילי גורליצקי
עלילות־זדון
ודחיתי אותו, כי ראיתי עם מי יש לי
עסק. אין רומן, לא ר,יה ולא יהיר ! ,אחד
כזה לא יטפל בי, ולא בקאריירה שלי !
״אני ממישפחה דתית, וכל ר,סיפור
מאוד לא מצא־חן בעיני מישפחתי ! צריך
להעניש את האיש הזה, לפני שייפגע
בזמרות נוספות!״

כבר בחודש השלישי, וכדי שהתשובה
לעלילות־הזדון תהיה מושלמת, עזבה אפילו
את עבודתה במכון לריקוד בקאונטרי־קלאב,
כדי לשמור על ההריון.
ואם מישהו מכיר תשובה טובה יותר
לסיפורים כוזבים על חיכוכים ופרידות —
שיקום !

שאפשר להריח עוד את החלב, שלא יבש
על שפתותיהן. אז לא צריך להיבהל. רחל
כן ־ עז ר א, היפהפיה שבה מדובר, אינה
זקנה ממש. אנשים רגילים חיו חושבים
אפילו שהיא צעירה. צעירה מאוד אפילו,
רק בת .22
אז זהו. השניים הללו כבר ביחד חמישה
חודשים. משברים לא חסרו, אבל הם תמיד
חזרו איש לזרועות רעותו. ואם תשאלו
אותי, רחל בן־עזרא היא בדיוק זו שאיתן
מסורי שר לה את שירו הידוע — ״לך
ליידי שלי.״
עד כדי כך הגיעו הדברים! שירים
הוא שר לה!
4 !3ייצ

ז! וזהנוקו 31 רד מאשתו ,
ומספר אח הסיפור שמאחרי הפרידה

ילומי פירטו האחרון של יהודה
* ברקן, נזילואיס באירופה נדחו לפתע
בחודשיים. בעולם־הקולנוע ידוע יהודה
ברקן כאיש מיקצוע מעולה, לכן לא ידע
איש מה גרם להפסקת הצילומים.
הסרט החדש עוסק באוהדי הכדורסל של
האלופה, מכבי תל־אביב, הנוסעים עם האלופים
לאירופה, למישחק עם צ.ס.ק.א.
יהודה עמד לא רק להפיק ולביים, אלא
גם להופיע בתפקיד הראשי. ואז החלו
לפרוח השמועות, שמשהו לא כל־כן־ בסדר
בבית מישפחת ברקן.

מספר יהודה ברקן :
הסיפור שלי עם נילי התחיל בתקופת

הצבא. שנינו שרתנו בלהקת פיקוד צפון.

היתה אהבה, אך כשהשתחררנו, התחתן
כל אחד מאיתנו עם אדם אחר. המצחיק
מכל הוא, שנכחתי בחתונתה הראשונה
של נילי ושמחתי בשימחתה. עם השנים
חי כל אחד מאיתנו את חייו, היא בחוץ-
לארץ ואני בשיכון ל׳ בתל-אביב.
באחד הימים נשמעת נקישה בדלת.
בפתח עמדה נילי ובפיה הצעה מוזרה,
לרדת לקומה השישית, שבה גרה עם
בתה, פולט, ולשתות עימה קפה. כל אחד
מאיתנו הספיק בינתיים להתגרש, ומה־כום־קפה
יצא שהתחתנו. פולט, ששמה
עוברת לדגה, אומצה על־ידי לבת.
האמת היא שנילי משכה אותי לא רק
בשל חיצוניותה, אלא גם בשל שנינותה
ופיקחותה. השנים שבהן חיינו ביחד היו
שנים יפות ומאושרות, שבהו הבאנו לעולם
שני בנים משגעים. כדי שנילי לא
תהיה תלויה רק בי, אלא גם בעצמה,
פתחתי לה רשת של חנויות לשיווק בובות,
שנשאה את השם הפי לי. העסק
הצליח בשנה הראשונה בצורה יוצאת מן
הכלל, וצבר רווחים. אולם אחרי שנה,
בגלל המצב הכלכלי, וקצת בגלל ניהול
כושל של נילי, העסק התחיל לצבור חובות,
ולכן החלטנו לסגור אותו.
העניין דיכדך את נילי מאוד, והפך אותה
לחסרת־סבלנות. היא נכנסה לדיכאון
עמוק, והתחילה לגלות חוסר־עניין בכל
הסובב אותה. .מאוחר יותר היא ביקשה
ללמוד יוגה. הנחתי לה ללמוד יוגה. כש ביקשה
לעבור קורס-צילום, קיבלה גם
זאת. כשבאה עם רעיון לעבור קורס־נגי־

נה על פסנתר, לא סירבתי לה, אך כש הגברת
רצתה ללמוד פילוסופיה, אמרתי
לה שהחיים זה לא פילוסופיה, ושאלתי
אותה איך אם לשלושה ילדים יכולה לע מוד
בעומס שכזה ולהזניח את הבית ו
היא ענתה לי בתיזה הפילוסופית הראשונה
שלה :״קודם כל אני, לאחר מכן ה־מישפחה,
ובסוף אתה !״
ואכן, כאשר יגורתי בא לי! נילי התחילה
להזניח מעט את הבית, ולעסוק בעיסוקים
שלא דרשו מאמץ רב. היא התחילה
גם לגלות נטיות פמיניסטיות מובהקות.
כשהייתי חוזר בשעות הלילה הקטנות
מהופעות, ואני אומר בפירוש מהופעות,
גיליתי שגם נילי חוזרת בשעות שכאלה
והתחלתי מעיר לה על כך. היא התרגזה,
ואמרה לי שמותר לה מה שמותר
לי! ועמדה על־כך שבילתה עם חברות.
בד־בבד התחלתי להרגיש שנילי פיתחה
כלפי חומה של התרחקות וקרירות. יום
אחד היא באה אלי בהצעה מהממת: שבחייה
חיי נישואין פתוחים! לכך לא הסכמתי.
למעשה, הייתי המום מההצעה.
התגנבה מחשבה לליבי, שלא משבר עו בר
על נילי, אלא יש לה גבר אחר בחייה.׳
אולם נילי ניווטה את עצמה היטב. כדי
שזמן התגלות הגבר האחר יירחק, ערכה
לי מסיבת יום־הולדת מפוארת באחד ה מועדונים
היוקרתיים בעיר, והזמינה הרבה
מאוד אנשים.

,הילדים חשובים מכלי

נילי ויהודה ברקן עם ילדיהם.
למעלה בטכס ב רי ת המילה של
הבן הצעיר, עידו. למטה — עם ביתה של נילי פולט־רנה, ועם עידו ורועי, הבן הבכור.

״יש גבי
אחד בחיי[״
ך יו חשש שיש גבר אחר בחייה המו
1שיך להציק לי, אך נילי לא אמרה
לי על־כך דבר. החלטתי לשאול אותה
ישירות וגלויות בקשר לכך, והמענה שלה
היה מעין סטירת־לחי צורבת :״אכן, יש
גבר אחר בחיי! זהו הפסיכיאטר הפרטי
שלי.״ ואני הבנתי שיש ביניהם לא רק
שפה משותפת, אלא גם ספה משותפת...
אכן, כל חששותי התאמתו, ולא משבר
עבר על נילי, אלא גבר אחר גרם להתרחקות
ביני ובינה. כמה זמן אפשר לסבול?
לא הרבה! ואין לי רצון שילדי
הגדלים ייפגעו. לכן החלטתי לעזוב את

הבית, ובשלב זה שכרתי דירה קרובה
לילדים, כדי שאוכל לבקרם מידי יום
ביומו. שכן לעולם לא אוותר על שלושת
ילדי, הם הדבר החשוב לי בחיים.
החלטתי גם לתת לנילי גט, כי אין לי

כל רצון להעכיר את חיי עד סופם. החלטנו
יחד שנגמור את העניין יפה, ללא
רעש, ונפנה לעורך־דין אחד, כדי שיסיים
את הפרשה. עצוב לי לגמור דבר כל־כך
יפה, שהתחיל יפה ושנגמר כך, אך כאדם

שמאמין באסטרולוגיה זוהי, כנראה, דרכו
של עולם. אכן, זהו הסוף. נילי ואני
שוב לא נהיה ביחד. אין לי כוח למתחים
נוספים, ואיני רוצה שהילדים ייסבלו מפרידה
הוריהם. בסופו של דבר נילי היא
אם טובה ואני אב טוב, וגם כשאנו לא
ביחד נעניק להם כל טוב.
ומילבד זה, הרל בגלל המתחים בחיי
המישפחה דחיתי את צילומי סירטי ה חדש׳
מילואים באירופה, ועתה, כשהכל
יסתיים, אמשיך בהם. נילי תמשיך, כנראה,
לחיות עם הפסיכיאטר שלה, ואני, שבשבועיים
האחרונים מצאתי לי בחורה
משגעת, חשבת במיקצועה, אחייה לי יחד
איתה. יש לי הרגשה שהיא תעניק לי את
הרוך והאהבה שלהם גבר זקוק. לא נראה
לי שאנשא שוב, כי לדעתי, מוסד הנישואין
רקוב וייעודו עבר מהעולם.
כך הסתיים לו עוד סיפור, שנראה יפה
ומאושר, מן אידיליה של מישפחה שכ זאת,
ואני אנסה להתגבר על הכל ואצליח•
אני אעשה זאת בעזרת כמה כלים —
הילדים האהובים, האהובה החדשה והפרוייקטים
החדשים, שעומדים לפני ביצוע.
כי מלבד הסרט, שצילומיו יתחדשו בק רוב,
שכרתי את קולנוע פולוניה בהרצליה,
ובעזרת מחלקת־התינוך־והתרבות של
עיריית״הרצליה, אטביע שם מושג חדש
בבידור העברי.
למקום אקרא סינמה־ביס, שם ניתן
יהיה לקבל תמורת כרטים־כניסה סרט ומשקה
ראשון, מופעים של אומנים, סר טים
ובידור. יהיה שם גם חניון מייוחד
לילדים, שייקרא הבייבי בים, וכן מרכז
מייוחד לאוכל מייוחד. בביס המרכזי, ש פירושו
הוא הדרן, יתן כל אומן חותם
אישי על דברים שונים שהוא עושה, כותב,
מצייר, או עוסק באומנות־היד.
ע ד כאן דברי ברקן.
כאשר נתבקשה נילי להגיב על השמועות,
ענתה בקיצור ובכעס שאינה רוצה
לדבר וטרקה את הטלפון.
ואכן, על־פני השטח היה סיפור הנישואין
בין יהודה ונילי אידיליה מושלמת.
כאשר נולד לפני יותר מארבע שנים בנם
רועי, טען יהודה ברקן כי הוא האדם
המאושר ביותר ׳בעולם. גם פולט, בתה
של נילי, היתד! מאושרת, וסיפרה לכל מי
שמוכן לשמוע כי היא מנסה לספר לאחיה
הקטן את סיפור שילגיה ושבעת הגמדים.
כבר אז היה יהודה ברקן עסוק מאוד בסרטים,
ושעתיים לאחר טכס ברית המי לה
טס לארצות הברית כדי להיות נוכח
בבכורה האמריקאית של סירטו לופו ב־ניו־יורק.

חתונה
צ׳יק
צ׳אק

ף( גיגת חתונתו של יהודה ברקן, היו
• תה מאורע מיוחד במינו לבוהמה ה־תל־אביבית.
מי שמכיר את יהודה, יודע
שהוא שחקן לא רק על הבמה, אלא גם
בחיים, ואין דבר שהוא אוהב יותר מאשר

להעמיד פנים

״כל העניין של להראות לאנשים
כמה אנחנו מאושרים היה
העמדת־פנים. המסיבה באה כדי לשמור על קרקע יציבה, וכדי

שאף אחד לא ידע מה באמת קורה לנילי. לכן במסיבה אנו נראים
כל־כך מאושרים ומחוייכים, אני בכל־אופן טיבעי, פחות או
יותר, אך נילי, כפי שהסתבר, אכן העמידה פנים,״ אומר ברקן.

למתוח אנשים, ביחוד אם הם חברים שכבר
נזהרים ממנו, כאשר הזמין יהודה
ברקן את מכריו, ידידיו ומעריצותיו למסיבה
משפחתית במועדון עומר כייאם
ביפו, חשבו רבים שמתבשלת עוד מתיחה,
אך התברר להם שיהודה פשוט הח ליט לחוג את נישואיו בחוג הידידים שנה
מאוחר מדי. החתונה עצמה היתד, בשיטת
הצ׳יק־צ׳אק. ליהודה לא היה ירח־דבש,
ובקושי היה לו ליל־דבש, שכן בשעה
חמש בבוקר למחרת החתונה היה עליו
להתייצב על במת הצילומים של סרטו
החדש.
גם טכס ברית המילה נערך בשיטת ה־צ׳יק־צ׳אק,
וכך פיצה יהודה ברקן את
חבריו במסיבה ביפו. מסמר המסיבה היה
סרט קולנוע שביים ידידו של יהודה, יגאל
שילון, ושהיה פארודיה על חתונה יש ראלית
טיפוסית, בכיכובו של יהודה ברקן
עצמו...
סיפור הסרטים נמשך במקביל לסיפור
הנישואין. ב־ 1977 התקיימה גם הקרנת
הבכורה של סרט שבו שיחקו יהודה ברקן
וראובן בר־יותם בוא נפוצץ מיליון,
והקהל שנשא אותם על כפיים צעק אז,
עוד לפני שנבחר השחקן רונלד רגן כנ שיא
ארצות הברית ,״ברקן ובר־יותם —
לכנסת !״
ב־ 1978 עשה יהודה ברקן עם יעקב בודו
את הסרט מיליונר בצרות ובאותה
שנה נולד הבן השני למשפחת ברקן, עי״חיכיתי
הרבה זמן עד שגיליתי שביני ובין נילי דו. עידו נולד בערב שבו קבעו יהודה
ונילי לצאת לסעודודערב עם ידידים,
הכל נגמר ! חשדתי, אך בכל־זאת חיכיתי. רק
וכאשר נתקפה נילי בצירי לידה חטף
לאחר מסיבת יום ההולדת העזתי לעלות את הנושא ונילי אישרה זאת,״ מספר ברקן.

מתי זה נגמר?

יהודה שילשולים — ורעיון לסרט. כאשר
היתד, נילי בבית החולים, בילה יהודה
בבית עם הילדים וטיפל בהם, ואז בא לו
הרעיון לכתוב על ״אמא (מיל).״ באותה
תקופה גם עבד יהודה ברקן בתחנת קול
השלום של אייבי נתן, שם הגיש תוכנית
מתיחות פופולארית.
ומתברר שגם כאשר על־פני השטח
נראה הכל תמים, עליז ויפה, אין זה בהכ רח
כך. נראה שהקרע במשפחת ברקן הוא
סופי.
ואולי מתברר שמישהו הצליח למתוח
את אלוף המתיחות• מי שאחראי
ללהיט הקולנועי חייך אכלת אותה.
אכל אותה, כנראה, בעצמו. אך כשזה קורה
בחיים, לא מחייכים הרבה. כאשר
היתה נילי חוזרת מאוחר בלילות, ונש אלת
על-ידי בעלה מהיכן היא חוזרת,
סיפרה לו על חברות. חלף זמן רב עד
שהתגלתה ליהודה האמת.
ליהודה ברקן יש הסבר נוסף לפרשה.
ברקן מאמין באסטרולוגיה. נילי, וגם
חברתו החדשה הן שתיהן בנות מזל דלי,
אך לפי דברי ברקן לא מתפקדת נילי
כדלי טיפוסי. לדבריו, דליים הן נשים
רכות, משפחתיות, אוהבות ומפנקות. אהובתו
החדשה, טוען יהודה ברקן, התברכה
בכל התכונות המתאימות, והוא מקווה
שהיא תוכל להעניק לו פינוק, נאמנות
ואושר. יהודה ברקן אומר על עצמו שהוא
אדם שקט, נאמן ומסור, המבקש
להתרחק מטורי הרכילות, וטוען כי בשנים
האחרונות אכן הצליח בכך.

צביר,ה שדו !! 1

במדינה
אזרחי
סע״ה על הגע! ר
כדרך ליפאן הימה
זהרפמקן הגרמגי פעייה
ע 7גשר א; 7בי

פת, איטליה, יוגוסלביה, יוון ותורכיה.
הוא בילה בחלב ובחמת,
בטריפולי ובביירות, שם רכב בשלווה
בין הפגזים. העיקר היה
להצטלם על האופנוע, מדגם פ״ס־
,30 בעל 300ס״ס, שאותו הוא
מתקן בשעת הצורך בעצמו. כל
זה כדי לספק את צורכי היצרנים
היפאניים, המשלמים עבור המסע.
השבוע מצא דרך להגיע לעמאן,
בקפנדריה גדולה. הוא התכונן
לעבור את הגבול ליד אל־עריש,
להגיע דרך מצריים לעקבה.
משם תהיה הדרך ליפאן פתוחה.

אנשי
המימשל הצבאי ליד גשר־אלנבי
העיפו מבט בגרמני הבלונדי
החסון .״אינך יכול לעבור!״
יחף שו 44 ימאי־לשעבר והר-
פתקן־נודד, לא הבין .״מדוע לא?״
בידו היתה אשרת־כניסה תקפה לירדן.
״ביגלל
האופנוע,״ אמר החייל.
שו, בן עיירה קטנה בגרמניה,
שהחליט לרכב על אופנוע ליפאן, עוון1אובות
כמיבצע־תעמולה למיפעל הונדה,
עדיין לא הבין. החייל הסביר לו
מי יזכה בנכדים שאביהם
בסבלנות כי הירדנים אינם מקברצח
את אי-זם והתאבד?
לים אורחים העוברים את הגשר
באופנוע. אופנוענים שניסו זאת
שני ילדים קטנים, שחורי־עיניים,
לפני כמה חודשים שהו אז זמן הפכו מרכזה של מריבה מישפוד
רב בשטח־ההפקר, עד שנמצא להם תית בבית־המישפט בתל־אביב. הפיתרון.
שניים,
בני ארבע ושש, נותרו
״מה זה איפכת לכם?״ שאל יתומים מאב ומאם, אחרי טראגדיה
הגרמני .״אם לא יתנו לי לעבור, נוראה.
אחזור.״
בחודש פברואר השנה חזר אביתה
ירדני. כאן למד האופנו הם, דויד רזניאשווילי, משירותו
ען העיקש פרק בתורת הביורוק כחובש בצה״ל, ונכנס לביתו במפרטיה
הישראלית .״האשרה היש תיע. הוא חשב כי גילה את אשתו
ראלית שלו היא חד־פעמית. אם היפה והצעירה בחברת גבר אחר,
הירדנים לא יתנו לו להיכנס, ולא חשב פעמיים. ביריית אקדח
ותרצה לחזור לשטח הישראלי, לא אחת הרג את האשה, הותיר מיכתב
תוכל, בלי אשרה חדשה.״ מכיוון הסבר, ואחר כך איבד עצמו לדעת.
שהשילטונות הישראליים לא רצו
טובת הילדים. במהלך ההלם
להסתכן בכך, לא רצו לתת לו והאבל של הימים הראשונים נלקחו
הילדים על־ידי מישפחת אמם
לפרדס־כץ, ושם הם שוהים עד
>! -פלאטו־שרץ
היום. הוריו של האב ניסו כמה
,האם זה סביר?״
פעמים לראות את נכדיהם האהובים,
אבל בכל פעם שהם מתקרבים
לביודהמישפחה, פורצת הסבתא
משך. מעמוד )39
השניה, אמה של האם המנוחה, שאין הרי
הכנסת,
} הח״כ מן
בצעקות היסטריות, ומונעת מהם
להשעותו ממנה בטרם היה
לראות את הילדים.
1ק־הדין סופי.
הורי האב טוענים כי מאחר
שהתגוררו בקרבת־מקום לבני הזן
1א כ סו רד. למרות שהשום־
זוג, היו תמיד קרובים מאוד לנכם
טרם נתנו את נימוקיהם ל-
דים, והגדול שביניהם נולד כאשר
ן לטתם בבג״ץ, נראה היה כי הם
הוריו עדיין התגוררו בביתם. הם
ורשמו מאוד מטיעון זה .״האם
קשורים מאוד. לנכדים, ועתה,
ויד הדבר כי ח״כ, שנידון לכאשר
נותרו ערירים מבן, הם
נוע מאסר בעבירת תנועה, יושעה
מבקשים את קירבתם.
ידי ועדת־הכנסת עד תום ה׳עורך־הדין צבי לידסקי פנה
עור בעניינו?״ .שאלה השופטת
בשמם לבית־המישפט־המחוזי בתל־יים
בן־פורת את דורית בייניש,
אביב, כדי לשכנעו כי טובת היל יגת
היועץ המישפטי ,״האם
דים דורשת שיימצאו בחזקת הקרה
כזה אינו מביא את החוק
תובעים, אשר יטפלו בהם ויידאגו
י אבסורד?״ יתר השופטים הנהנו
לכל מחסורם באווירה בריאה.
יאשם.
בוודאי יותר בריאה מאשר אצל
והאופנוע שו הנקודה השנייה שהדהימה את
הנתבעים, השופעים שינאה ארסית
ישיר ביירות־חיפה
זופטים היתה הטענה כי מתוך
למנוח ולמישפחתו.
חברי ועדת־הכנסת נוכחו בעת
;צבעה 14 בלבד. ובמשך הדיו -לעבור ביכלל. ואילו האשרה הז,
שבהם טענו הצדדים את ירדנית שלו עמדה להיגמר בעוד
הרגועה נוסעיס -
:נותיהם, לא נוכחו בוועדה לפע יום.
ם יותר משני חברים בלבד.
לבסוף נמצאה פשרה. שו השיון
בעניין השעייה הוא דיון איר את האופנוע בצד הישראלי, עעור ז** 19 וו הרואין
:ין מישפטי, ולכן חייבים כל עבר ברגל לצד הירדני. שם נתטי
מהארבעה זרק
;ברים לשמוע את הצדדים לדיון. קבל באדיבות רבה .״אפילו הצי1נוכחים
בישיבה רק שניים מתוך עו לי תה,״ השתאה. אמרו לו ש את
ההרראין
חברים, זה פסול חמור בשיקול הוא יכול לעבור מייד על אופמתוך
המכוגירז הגוססת?
תה של הוועדה,״ טען לאלו. נועו, אך סירבו למסור לו אישור
נכרת בייניש טענה ארוכות, על כך בכתב.
בתחילה נסעה המכונית ברחובות
כיא התקדימים רבים, שאמרו
בלית ברירה חזר לשטח היש לוד בנסיעה רגילה, אך כאשר
אין בית־המישפט הגבוה לצדק ראלי. הוא לא הצליח לשכנע את הבחינה במכונית המישטרה העווערב
בשיקול דעתן של ועדות -הפקיד להניח לו לעבור באופנוע. קבת אחריה, זינקה קדימה ומיהרה
נסת .״לשונו של החוק ברורה ,״יכולתי לנסוע באוטובוס לעמאן לדרכה. אך השוטרים לא חירפו,
•א מאפשר השעייה זו,״ טענה ולהאריך שם את אשרתי,״ אמר, והצליחו לראות כי מתוך המכונית
ת־כוח היועץ־המישפטי, שהגנה ״אך חששתי שמא ייגנב או יפו נזרקה חבילה קטנה. בתוך החבילה
החלטת הוועדה, אך בית -רק בינתיים האופנוע שלי בצד מצאו השוטרים עשר מנות הרואין.
וישפט לא קיבל את דעתה. ברוב הישראלי.״
כאשר נתפסה לבסוף המכונית,
\ ארבעה שופטים כנגד דעתו
שיא עולמי. שו רגיל לצרות, התברר כי היו בתוכה ארבעה
ולקת של נשיא בית־המישפט -אך לא לצרות כאלה.
נוסעים, והנהג היה אלי בגה. ה־ליון,
השופט משה לנדאו, ביטלה
הוא הגיע ארצה בדרך שאיש מישטרה עצרה את כל הארבעה,
זעייתו של הח״כ. אמנם נותרו לא עבר בה לפניו: הדרך הישרה והגישה נגדם כתב־אישום על החימים
ספורים עד הבחירות מביירות לחיפה. לא הלבנונים, לא זקת סמים. התובעת ביקשה לעצור
נסת העשירית, אך ההחלטה אנשי ל,או״ם ולא הישראלים הפ את כל הארבעה עד תום ההליכים.
וזירה לפלאטדשרון את זכותו ריעו לו לעבור את הגבול בראש־בפני
השופט, אורי שטרוזמן, קם
;ימון מיפלגות, אשר נשללה ממנו ר,ניקרה.
הסניגור הראשון, משה מרה, אשר
לל ההשעייה. והסכום הניתן
היה זה שיא עולמי מסוג חדש. ייצג את נהג המכונית, והחל טוען
ום לסיעת יחיד הוא כשיבעה
לפני כן היה שו בדמשק, אחרי את טענותיו — מדוע אין לעצור
ליון לירות.
שרכב מגרמניה ללבנון דרך צר־ את מרשו. הוא הסביר כי השוטר

דרכי חיים

סמים

שטען כי ראה את החבילה המושלכת
מן המכונית, סיפר שהיא
נזרקה לא מצד הנהג, ולכן כבר
אין הראייה קושרת את בגה לסם.
הוא המשיך וטען במרץ, קרוב
לשעה תמימה, כאשר השופט מאזין
לו בסבלנות. כאשר התיישב לבסוף
על מקומו, רמז השופט ליתר
הסניגורים כי אין להם צורך לטעון.
מרוז היה מרוצה, הוא היה בטוח
כי עשה את עבודתם של כל
הסניגורים, וכל הנאשמים ישוחררו.
אך כאן חיכתה לו הפתעה. השופט
אמנם שיחרר את יתר שלושת
הנוסעים במכונית, אך דווקא את
הנהג עצר עד תום ההליכים.
ראייה מחשידה. מרוז התחיל
בחקירה נמרצת של המאורעות
שקרו ביום הנסיעה, והגיש ערר
על החלטת המעצר. וכך התגלה
לו כי מומחה מישטרתי בדק את
המכונית כבר בזמן המיקרה, ומצא
שכל חלונותיה מקולקלים, ואין
אפשרות לפתחם כלל. החלון היחידי
הניתן לפתיחה הוא זה שליד
הנהג דווקא. לכאורה, היתד, זו
ראייה מחשידה נגד בגה, אך היתד,
זו גם ראייה שסתרה את עדותו
של השוטר.
הוא העלה את כל הטענות שהיו
לו בפני שופט בית־המישפט־העליון,
ושיכנע אותו שאין טעם
להפלות בין הנאשמים, ואם שוחררו
יתר שלושת הנוסעים, יש
לשחרר גם את הנהג.

שטחים מוחזקים
3ח׳ 1ח־ בגו ~ 1ח סודי טי ת
במימש 7ה 3באי,י ש שימה
הרימה: עוצריס תלמידים
7פ;י בחיגת־הבגרות
שלהם. האם מישהו גילה
לקציני המימש? ש״ערבים
משבילים״ הם מסוכגים?
״הבטיחו לנו, שאחרי שנבנה את
הקיר הראשון יניחונו לנפשנו
ויישלחו אותנו הביתה. השעה כבר
היתד, די מאוחרת, בערך 11 בלילה,
ובבית לא ידעו דבר. הורי
היו מודאגים מאוד, משום שהודע תי
להם שאני הולך למיסגד, להתפלל
עם עוד כמה חברים, והיינו
אמורים לחזור הביתה בסביבות השעה
תשע בערב.״
הפרשה התחילה כאשר קבוצה
של נערים ממחנד,־הפליטים אלא-
מעדי, שליד ראמאללה, זרקר, אבנים
על סיור של צד,״ל. לאחר
מיספר יריות באוויר החל מירדף
אחר הנערים, שנמלטו בסימטאות
מחנה־הפליטים. באותה שעה סיימה
קבוצה של מתפללים את תפילתה
במיסגד שבמחנה הפליטים,
ופנתה לחזור הביתה• אלא שכאן
קידמה אותם הפתעה: הם נעצרו
על-ידי חיילי הסיור, וקיבלו הוראה
מוזרה: לבנות קיר באורך
שלושה מטר ובגובה מטר וחצי.
את האבנים לבניית הקיר היו הנע רים
אמורים ללקט מן הסביבה.
צ׳יא סמור מספר: לאחר
שסיימנו את בניית הקיר הראשון,
נצטווינו לבנות קיר נוסף באותו
גודל. שוב נאלצנו למצוא אבנים
ולהתחיל בבנייה. כבר היינו מאוד
עייפים ודי ממורמרים, כי הבטיחו
לנו שאחרי הקיר הראשון יתנו
לנו ללכת הביתה.
לאחר חצות סיימנו סוף־סוף לבנות
את הקיר השני, ולמדנו תוך
כדי כך פרק חדש בהשמעת
קללות• אין לי ספק שהחייל אשר
שמר עלינו עבר קורם מיוחד ב-
חורת־הקללות. מעולם לא שמעתי
דברים שפלים כל־כך מפי אדם
כלשהו. שוב התעוררו בנו
התיקוות, שעתה סוף־סוף יניחו
לנו, אבל בכך רק התחילה הפרשה.
״אין
יותר שמיסות״ .חלק
(המשך בעמוד )57

כך הפכה
ן * ;שי מחלק־הסמים של
י מישטרת חיפה המתינו בקו*
צר־רוח לאניה נפטוניה. נוסף ל־מיטען
הרגיל, נשאה האניה מיט־ען
יקר מפז — והשוטרים ידעו
עליו. כאשר ירדה רחל בורג׳ מכבש
האניה עטו אל הנערה הי־פהפיה
ועצרו אותה.
השוטרים לא הסתפקו בחיפוש
הרגיל. הם הובילו את רחל בורג׳
לבית־החולים רמב״ס בחיפה. בבדיקה
גינקולוגית שנערכה לה
שם, התגלו בתוך גופה, מוצנעים
באברי־המין 100 ,גרם הירואין.
רחל בורג׳ ,צעירה חיננית בת
,22 נולדה למישפחת בן־אהרון
בנתניה. היא היתד, הבת הבכורה
במישפחה. אחיה, תישעה במים־
פר, היו כולם צעירים ממנה.
כשהיתה בת 14 התחילה רחל
את ״מסע ההרפתקות״ שלה, ועם
שתי חברות טיילה בארץ. היא
היתה חייכנית ולבבית, וגברים
נמשכו אליה. לא היה לה בית
משלה, ותמיד ישנה אצל גבר זה
או אחר.
לא חלף זמן רב עד שהיתר,
לזונה.
באחד מביקוריה בחיפה הכירה
את יגאל בורג׳ ,חתיך חיפאי יפה־תואר,
שכונה בכרמל ״יגאל היפה״
.הוא היה בעל מעדניה, ובתקופה
שבה הכיר את רחל פתח
את בית־התה אקוואריום. רחל
התאהבה בו, וכעבור שנה נישאו
השניים.
רחל לא אהבה את חיפה. הבילויים
והמותרות חסרו לה. היא
שיכנעה את בעלה לעבור לתל-
אביב, והם אכן עשו זאת. השניים
שכרו דירת־פאר בתל־אביב, רחל
צבעה את שיערה לפלטינה, ויצאה
לבארים של בתי־המלון הגדולים,
שם הכירה גברים רבים, והתחילה
לרכוש בגדים יקרים
בבתי־האופנה הידועים.
באותה תקופה גרו בביתה עוד
ארבע צעירות. גברים פקדו את
המקום מבוקר עד ערב. התנועה
הסואנת בבניין עוררה את חמת
השכנים. הללו פנו למישטרה, ולאחר
מעקב ממושך נתפסו רחל
וחברותיה בדירה. היא הואשמה
בניהול בית־בושת ואחזקתו, ונידונה
לכמה חודשי מאסר.
באותה תקופה החליט יגאל
להתגרש מרחל, אך היא הבטיחה
לו לשנות את דרכיה. הזוג חזר
לחיפה, שם נולד גם בנם.
לא חלף זמן רב, ורחל מאסה
שוב בחיפה, והפצירה ביגאל לעבור
לתל־אביב. הוא סירב, ונשאר
לבדו עם התינוק בחיפה. היא
חזרה לתל־אביב, שוב שכרה די-
רת־פאר, ופקדו אותה שם חברות
רבות, ישראליות ששהו בשווייץ
ובגרמניה ושבאו לארץ כמה פעמים
בשנה. רחל התחילה להשתמש
בסמים קשים, והשתעבדה
להירואין. יגאל ביקש שוב להתגרש
ממנה׳ והם התחילו בהליכי
הגירושין, כאשר נסעה רחל לאי-

רחל בורגי מנונרה חובבת־בילויים לנרקומנית ולמבריחת־סמיס
ניה .״בתי־החרושת״ ,שבהם מפיקים
את ״הזהב הלבן״ ,נמצאים
בתורכיה. שם נקנה ההירואין על-
ידי הפועלים התורכיים — ה־
״גאסט־ארבייטר״ העובדים בגרמניה.
הללו נוסעים לגרמניה ברכבת
ישירה, שזכתה כבר לכינוי
״הירואין־אקספרס״ .מישטרת
גרמניה יודעת על המתרחש, אך
אינה יכולה לעשות הרבה כדי
למנוע את ההברחות התכופות.
רוב העבריינים הישראליים ה נמצאים
בפרנקפורט עוסקים בש נים
האחרונות בסחר סמים, וב־דרך־כלל
הם עוסקים בסם היקר
מכולם, המביא את הרווחים הגבוהים
ביותר — ההירואין. הם קונים
את הסם מהפועלים התורכיים,
כשהחומר עדיין נקי. הם מערבבים
את ההירואין עם חומרים
שונים, כגון סוכר ענבים או קודאין,
כדי להגדיל את ניפחו, לפני
מכירתו.
קילוגרם אחד של הירואין עולה
בתורכיה 15 אלפי דולרים.
בגרמניה הוא נמכר ב־ 30 אלף
דולר, והופך להיות לשני קילו גרם
של הירואין ״מדולל״.
מידי קיץ מגיעה לארץ קבוצה
של עבריינים ישראליים, גברים
ונשים, לחופשה. הם נוסעים במכוניות
מפוארות, הנושאות מים-
פר זר, ומתאכסנים במלונות־פאר,
אוכלים במיטב המיסעדות, ומחדשים
את קישריהם עם העבריינים
המקומיים. ככל הנראה, הגיעה
קבוצה כזאת גם הפעם — ורחל
היא שנתפסה. נעמי אדווה ן

הז ־ו א !

ג שו חגור
רופה. יגאל היד, באותה עת בטיול
באיי־יוון. כאשר חזר, נודע
לו שאשתו נסעה, ונאמר לו כי
הכירה בגרמניה גבר שעימו היא
חיה, ויחד הם מנהלים מועדון
׳*1״סאונה״ .הגבר הוא ישראלי, יחזקאל
נקש, בעל עבר פלילי מנה-
ריה׳ החי בגרמניה מזה כמה
שנים.
באברי- הירואין הברחת

המין אינה המצאה ישראלית
מקורית. הדרו שבה נהוג לעשות
זאת היא לעטוף היטב את מנות
הסם, ולארוז אותן בתוך אמצעי-
מניעה, קונדום, ואותו להכניס
לנרתיק (הווגינה) .בדרך זו אפשר
להבריח גם שטרות־כסף, שגם
אותם עוטפים בקונדום.
ההירואין עושה דרך ארוכה,
כאשר הוא מגיע לישראל מגרמ־

רחל ויגאל בדירתם
מאסר

ניהול

בית

בו ש ת

רחל כשפת הים
גוף להסתרת סמים

_ 417

שיחר

פירסומות) שחוברו בידי טובי מחברי*
הג׳ינגלים בארץ. דויד קריכושי חיבר
את הג׳ינגל של המערך, יוריק כן־ דויד
את הג׳ינגל של הליכוד ושלמה כר
מהברירה הטבעית את זה של תמ״י.

מאחרי הקלעים
ה מהפכה ה שקטה

מעלול* **חשב

שלי אחיזסאיר
ביום השישי, בישיבת־הבוקר של מה״
לקת־החדשות בטלוויזיה, הטיל מנהלה,
טדכיה סער, פצצת־זמן העשויה להביא
למהפכה במחלקתו. הוא הודיע על התפטרותו
של יעקב אחימאיר ממישרת
עורך מבס, החל ב־ 5ביולי.
כתוצאה מכך, הודיע סער על סידרת
שינויים במחלקה. מיכה לימור מונה כ״
ממלא־מקום עורך מבט עד לעריכת ה־מיכרז
למישרה זו. אלי ניסן מונה כמפיק
מבט שני, ואחימאיר לתפקיד מפיק ועורך
מוקד ומבט במוצאי־שבת.
טוביה סער נימק את התפטרותו של
אחימאיר בסיבה של ״עייפות לאחר שלוש
וחצי שנים בתפקיד,״ והתעלם מכך ש־מיכרזו
של אחימאיר על מישרה זו היה
בתוקף עד יולי . 1982
בדיקה שנעשתה אצל עובדי המחלקה
(אחימאיר סירב להגיב) ,העלתה שמדובר
בפשיטת־רגל של מחלקודהחדשות כולה.
נוצר מצב שבו עורך מבט אינו מסוגל
לתפקד כהלכה, בהתאם לעקרונות עיתונאיים
דיווחיים מקובלים. כתבות על הגדה־המערבית,
כלכלה ונושאים סוציאליים חדלו
להיעשות, בשל הנחיות כפויות מלמעלה.
בשבוע שעבר נפסלה כתבה חדשותית
על הספינה אודליה, נפסלה ידיעה די-
ווחית על במאי הטלוויזיה הלימודית יוסי
רונן שלקח חופשה בניגוד לתקנון עוב-
די־המדינה (תקשי״ר) ,כדי לצלם את תעמולת
הבחירות של הליכוד.
כתוצאה של אי-הכנת כתבות רבות על

ג׳ינגלאי קריבושי
אמת, אמת

הקרנת עולם במילחמה, ועמוד האש.
תשדירי התעמולה של המיפלגות העניקו
למסך הקטן תנופה חסרת תקדים של
דראמה ציבעונית ומעודכנת, מיום ליום.
הערב מכה — ולמחרת בערב מכת״
הנגד.
צופי הטלוויזיה עקבו ברעבתנות אחרי
מאבק־האיתנים שנערך כין פירסומאי
המערך ופירסומאי הליכוד. למחרת התשדירים
נסבה שיחת־היום לרוב על התעלולים
הפירסומיים, כפי שהופקו בתשדירי
התעמולה, שהונפקו עבור שתי ה־מיפלגות
הגדולות, מבלי להתייחס לנושאים
העיקריים שעליהם נסבה מערכת
הבחירות לכנסת.
המיפלגות הגדולות והסיעות הקטנות
פירנסו במשך החודש מישרדי״פירסום
וחברות־הפקה (בעלות אולפנים וצוותי־

בה מיידיים, אשר ניתחו תוך פחות מיממה
סרטונים של המיפלגה היריבה, והכינו
את תגובת־הנגד הטלוויזיונית.

יווו צי( ה דו דו ת
מערכת־הבחירות הטלוויזיונית פירנסה,
בין השאר, גם שני יועצי־תדמית בכירים,
שהגיעו לצורך זה מארצות־הברית. ה שניים,
שעבדו במטות־הבחירה של שתי
המיפלגות הגדולות, עסקו ביצירת התדמית
של מנחם בגין ושימעון פרס.
דייוויד פוייר הגיע ארצה עוד בימי
ההתמודדות בין שימעון פרס ויצחק רבין
על ראשות רשימת המערך, כדי לשפר את
תדמיתו הטלוויזיונית של פרס. הוא תיר־גל
ואימן את פרס מול מצלמות הטלוויזיה.
עם התפתחות מערכת־הבחירות גילה
סוייר שהפרופסור חיים בן־שחר הוא אחד
הכוכבים של מסע־הבחירות. בן־שחר היה
גם היחיד שלא זכה ב״שיכלול״ וב״עי־בוד״
התדמית, כפי שנעשה למועמדים
האחרים בראש רשימת המערך.
יועץ־התדמית השני שהגיע ארצה היה
דייוויד גארת, מי שעבד בבחירות ה אחרונות
לנשיאות בארצות־הברית כיד
עץ־התדמית של המועמד הבלתי־תלוי,
ג׳ון אנדרסון. כעבור תקופת־שהות קצרה
בארץ, הגיע גארת למסקנה אחת: שיש
למכור את המוצר שלו (הליכוד ובגין)
בעיסקת־חבילה, כמועמד קישח, שיש
בכוחו להעניק עוצמה ביטחונית ועוצמה
כלכלית לישראל. את רעיונות־התד־מית
של גארת ניתן היה לאתר בכל תג
וחג במערכת הבחירות.
בצד יועצי־התדמית, החזיקו מטות ה־מיפלגות
צוותים של קריקטוריסטים וסא-
טיריקאים (במערך: דני קרמן, מיכ אל
(״ב. מיכאל״) בריזון, אפריים
סימן, קובי נים ואחרים).

סרט• חענ׳וודר.
מאחר שמצויים בארץ כמה אולפנים
השייכים לחברות״הפקה פרטיות, בעדך
בין חברות אלה מאבק על קבלת זיכיד
נות־הביצוע של מישדרי־התעמולה.

יו״ר־ועדה עציוגי
בדיקה, צינזור, אישור
נושאי־חדשות היו כמה ממהדורות מבט
באורך של 17 דקות (תחת ,)30 וביכללן
כתבות־לוויין, בשל אי־הכנת כתבות של
כתבי-שטח מנוסים כאדישע שפיגלמן,

צילום) בסכומים שהסתכמו במאות מיליוני
שקלים• להלן כמה היבטים של מערכת
הבחירות באמצעות הטלוויזיה, אשר
ריתקו מדי ערב קרוב לשני מיליון צופים:

ישיבות מערכת מבט הפכו קאריקטורה,
כאשר הן מאכלסות בכתבים זוטרים כ־אכי
גוט. בלטו בהן בהעדרם כתבים
.ותיקים־מנוסים של המחלקה, אשר חדלו
מלמצוא עניין בהצעת נושאי־דיווח —
ובפסילת הצעותיהם.
פניות של אנשי־תיקשורת שונים (אפילו
ממעריב) לאחימאיר, בביקורת על רדידות
הדיווח במבט, נמאסו עליו• הוא הח ליט
להתפטר, כדי לפתוח במהפכה שקטה
שתביא לחיסולה של המחלקה כמדווחת
או להחזרתה אל דרך המלך.

מ, שדד ה פי ר ם 1ם

רפיק חלבי, ישראל סגל ויגאל גורן.

זה היה מסע־ ה ב חי רו ת שהיה
במשך קרוב ל־ 30 יום של תעמולת*
הבחירות לכנסת העשירית חיו מרבית
צופי הטלוויזיה הישראלית מרותקים למסכים,
בצורה חסרת״תקדים• הם היו
מהופנטים, יותר מאשר בעת מישחקי־הכדורסל
של מכבי תל״אביב או בעת

עיקר המאבק התעמולתי והקונספציות
החזותיות שלו, התמקד בצוותים של שתי
קבוצות של מישרדי־פירסום אשר שלטו,
בנתינת הטון, במערכת־בחירות זו.
את קו־התעמולה של המערך עיצבו
עובדים של שלושה מישרדי־פירסום .
דחף, איילון ובינג־ליניאל, כאשר לצידם
פועל מישרד־הפירסום טל־ארוויו בשירות
הגוף הוולונטרי אל״ף (אזרחים־למען־
פרס) .את תעמולת הליכוד ניהל מישרד־הפירסום
קשר בראל.
מישרדי־הפירסום העסיקו כמה עשרות
קופירייטרים (מסגנני מודעות) ,גרפיקאים,
תמחירנים, מעצבים ויועצי־טלוויזיה,
כדי לקדם את המיצרכים שלהם: הצוותים
המובילים של המיפלגות שהתמודדו
במערכת־הבחירות, והמצעים הכלכליים
והחברתיים שלהם. לצד צוותים אלה פעלו
במישרדי הפירסום, בשותפות עם
מטות־הבחידה של המיפלגות, צוותי־תגו־

את מישדרי־התעמולה של המערך ביצעו,
אולפני הרצליה, בניהולו של יצחק
קול. קודם לכן נערך משא־ומתן מתקדם
בין אנשי המערך ובין מנהל־הטלוויזיה
לשעבר, ארנון צוקדסן, המנהל כיום
את חברת רימון — הפקות. אולם ח״כ
יוסי שריד ממטה המערך, העדיף חברה
ותיקה ומנוסה יותר.
הליכוד הביא ארצה אולפנים ניידים,
ומיקם אותם בכפר המכביה. האולפנים
העניקו להם אי־תלות בחברות־הסרטים־
וההפקה הקיימות בארץ. חברת סרטי
קסטל, בהנהלת מיכה. שגריר ודן אר זי׳
נתנה את שירותי האולפן שלה למם־
ד״ל, ולרשימות נוספות. חברה אחרת,
סרטי עידן, שלרשותה עומדים אולף ני
טלעד, העניקה את שירותי־האולפן שלה
לכמה מיפלגות קטנות, ולוועדת־הבחירות
המרכזית, שערכה באולפנים אלה את
תשדירי התעמולה וחיברה אותם לסרט
המלא, שהוקרן מדי ערב בטלוויזיה.
מחיר הפקות הסרטים עבור המיפלגות
מחושב ברוב חברות־ההפקה לפי תעריף
שנע בין 2000ל־ 2500 דולר לדקה בצבע.
במילים אחרות: רבע מיליון ל״י לכל
דקה של שידור.

ג ״נג דם
בסרטי־התעמולה היו ג׳ינגלים (שירי-

לפני כמה חודשים הביאו כמה חברות־פירסום
מארצות״הברית הדגמות של פיר־סומות
(בעיקר כותרות מודפסות) ,הנעשות
בעזרת תיכנות במחשב. חברות-
הפירסום לא היו זקוקות למאמץ רב, כדי
לשכנע את ראשי מטות־הבחירות להיעזר
בטכניקה זו במערכת הבחירות.
בעוד שהליכוד נעזר בשיטה של הבאת
כותרות צבעוניות ורב־כיווניות, וכן גם
רוב הרשימות האחרות, הצליח המערך
להביא ארצה מערכת שסיפקה כותרות
בשיטה תלת־מימדית, הנחשבת כחידוש
האחרון בשטח זה בארצות־הברית.

ו עדת ה ב חי רו תהמר כזי ת
מדי ערב היה מגיע לבניין תיאטרון
ירושלים במכונית בית־המישפט העליון
השופט משה עציוני, יו״ר ועדת־הבחי-
רות המרכזית. שם שוכנים אולפני טלעד.
ועדת־הבחירות שכרה את שירותי האולפן
האלה כדי לערוך עריכה אלקטרונית
(הקלטה של כל סרטי הבחירות על סרט
מגנטי אחד) ,תוך בדיקת הדברים הנאמרים
והמושמעים בסרטוני התעמולה, ולעיתים
צינזורם. השופט עציוני הוריד מתוך
הסרטים דברי־הסתה, פגיעות בחוק
רשות־השידור ועוד.
בתוקף חוק הבחירות רשאי השופט עצי
יוני לקבוע את שעת־השידור של תעמולת
הבחירות בטלוויזיה, ואת אורך מיש־דרי־הבחירות
לכל ערב.
בשל חקיקה שנעשתה ברגע האחרון,
הוספו זמני־שידור למיפלגות המייוצגות
בכנסת היוצאת, מעבר לזמני״השידור ש החוק
העניק להם במקור. התוצאה היתה
הארכה משמעותית של זמן התשדירים.
החלטותיו של השופט עציוני פגעו לא
במעט במהלך העבודה הסדיר של הטלוויזיה,
שהרי העובדים הטכניים של רשות־השידור
מנועים, בתוקף הסדר-עבודה,
לעבוד אחרי השעה 12 בלילה, והחלטותיו
של השופט אילצו אותם פעמים רבות
לעבוד מעבר למוסכם, או שהכריחו את
הנהלת הטלוויזיה לקצץ ולהוריד תוכניות
שהיו מיועדות לשידור.

פ ס קול
ו״רבח צי מי שר ה
כוכב שידורי־הצהריים של גלי צה״ל,

אלי ישראלי, ירד באחרונה מגלי-
האתר. השמועות טענו כי ישראלי הורד
בשל התמיכה המאסיבית שהוא מעניק
במישדריו לקבוצת הפועל תל־אביב. בדיקה
שנעשתה אצל מפקד גלי צה״ל, צ בי
(״צביקך,״) שפירא, העלתה, כי ישראלי
יצא רק לחופשה, והוא יחזור לגלי-
האתר בראשית יולי, בתוכניתו קיץ יש ראלי
במחלקת־ד,ספורט של הטלוויזיה,
שהקדישה משאבים לנושא זה, קבעה
ש״המכביה היא אקט ציוני״ .הגיב על
כך אחד מעובדי המחלקה :״מדוע לא
סיקרו בצורה דומה את כנם ניצולי־השו״
אה? הרי הוא נערך באיצטדיון יד־אליהו,
וגם הוא היה אקט ציוני״ ו • #בתחילת
השבוע שעבר החלו גלי צה״ל לשדר שי־דורי־ניסיון
באף־אם סטריאו, בתדר 96.6
מגאהרץ. שידורי־ניסיון אלה מהווים שלב
ראשון בהעברת כל שידורי התחנה לשידורים
סטריאופוניים. ההערכה: שידורים
סטריאופוניים אלה יקחו מאזינים רבים
• • הוועד־המנהל של
מקול ישראל
רשות־השידור אישר את בקשתו של יו״ר
הרשות, הפרופסור ראובן ירון, לעבור
מתפקיד במישרה מלאה לתפקיד ב-
חצי־מישרה. הסיבה: כוונתו של הפרופסור
לשוב, בהדרגה, לחיים האקדמיים,
כמרצה למישפטים. אגב, היו״ר שהה בשבועיים
האחרונים בחופשה בחוצלארץ,
ואת מקומו מילא סגנו, אי שהמפד״ל,
ביום החמישי ()9.7
׳מיכה ינון
תתחיל הטלוויזיה להקרין, במיסגרת מיש־דרי־התעודה,
את הסידרה הנבחרים, בבימויו
ובהפקתו של מנהל מחלקת־ד,חדשות
לשעבר בטלוויזיה חיים יכין. ה-
סידרה, בת שישה סרטים לפחות, מתארת
את השתקפות מערכת־הבחירות לכנסת
העשירית בעין המצלמה.
ה עול ם הז ה 2287

יום רביעי

• סרטים מצויירים :
הרפתקות צ׳ייפ ודייל
( — 5.30 שידור כצבע,
מדסר אנגלית) :מיקי דו-
נלד ופלוטו מתיידדים עם זוג
סנאים, ומככבים ביחד איתם
בסרט מצוייר, בסידרה מעולמו
של וולט דימני.

• מדע-כידיוני: חלוצי־החלל
6.15 שידור
כצבע, מדבר אגגלית):

חלוצי־החלל נתונים להתכנסות
טילים מצד דסלון ואנשיו.

• קונצרט: הקטור
ברליוז 10.50 שחור•
לכן) :תזמורת פריס, בני
שבת

צוחו
של דניאל בארנבוים, מנגנת
את הסימפוניה הפנטסטית
של הקטור ברליוז.

יום שישי

• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 10.05 שידור

• חדשות: כותרות
״מבט 8.00 שחור־לכן)
:סיקור ובו התוצאות

• סידרה לילדים : וידידיו פין
הקלברי
( — 3.00 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :הפרק

סידרת בידור :

ספינת־האהכה (— 8.03
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
:קפיטן סטובינג נאבק

״סיכסוך בין מישפחות״ מתאר
סיכסוך ישן בין שתי מישפ־חות,
אשר אינו מונע מהאק
להתאהב בסופיה, בת אחת ה־מישפחות
היריבות.

עם הדוקטור על בחורה מקסי מה,
זוג מקבל ילד־רחוב בן
שבע, במקום התינוק שאותו
ציפו לאמץ, ומנהל מובטל מש לב
עסקים בתענוגות, תוך ש הוא
מתאהב באשת־עסקים מצליחה.
השחקנית קוני סטיסנס
מופיעה בתפקיד היפהפיה המתקשה
לבחור בין הקפטן והדוקטור
— ששניהם מחזרים
אחר״ה.

רוויה בהרפתקות, על איש-
עסקים הנכנס לחובות, ומבקש
דרך להחלץ מהם. הוא עושה
זאת באמצעות דודו של אחד
מעובדיו. הדוד, שהיה בארצות-
הברית, מקבל ידיעה כי האיש
מבקש להינשא, ועל כן נדרש

הסופיות של הבחירות לכנסת
העשירית.

בקריית־שמונה. מביודחספר סיפור הימים האחרונים ללימודים
בבית־חספר התיכון ב־קריית־שמונה,
בכיתת המטפלות
בבית־הספר ע״ש דנציגר.

קת הכול עובר חביבי, כאשר
ארבעת חברי הלהקה נקלעים
למסיבה של שנות ה־50׳ ,שבה
הם משמיעים את להיטי התקופה.

לוח
שידורי הטלוויזיה

ל חו ד שי ם יולי -אוגו ס ט 1981
החל מ־ 5.7.81 ועד ל־ #1.6.9יחולו מיספר שינויים בלוח
מישדרי הטלוויזיה. כמה מהשינויים מובאים להלן :
בימי ראשיו :״ארץ אהבתי״ תצא לחופשונ-קיץ, ובמקומה
תוקרן תוכנית ניסיונית בשם ״הסרטים שאהבנו׳ /בהנחיית
דליה מזור ובהפקתו של שאול שיר״רן.
בימי שני: באמצע חודש יולי ייכנס לשידור שעשועון חדש
בשם ״צא מזח׳ /בהגשת דודו טופז• התוכניות ״חמיסבאה של
צ׳ארלי״ ו״החבובות״ יוקרנו מיד לאחר התוכניות הנ״ל, לחילופין.
בימי שלישי: מיד לאחר ״מבט״ יוקרנו סרטי״תעודח קצרים
של במאים ישראליים.
בימי רביעי: התוכנית ״איזה קטע״ יוצאת לחופשת־קיץ,
והסידרה ״מעולמו של וולט דיסני״ תוקרן אחת לשבוע, ולא
אחת לשבועיים.
בימי חמישי: במיסגרת תוכניות הילדים תוקרן התוכנית
״חיים עלי אדמות״ בשידור חוזר. במסיגרת סירטי התעודה תוקרן
החל מ״ 9.7סידרתו של חיים יבין, הסוקרת את מערכת הבחירות
לכנסת העשירית, תחת הכותרת ״הנבחרים״.

כמפענח של מוות לא טיבעי.

• סרט ערבי: הר
פתקותיו של רווק (5.32
— שידור בצבע, מדבר
ערבית) :קומדיה משעשעת,

יום ראשון

קלוגמן: קווינסי
מוצאי שבת, שעה 10.50

• מגאזין אולפני :
ארץ אהבתי (— 8.03
שידור חי, מדבר עברית)
:המגאזין לאהבת ארץ-

ישראל, בהנחיית מאיר שליו.

• תיעוד: מבט שני
( — 0.30 שחור-לבן) :

• חד שות: מהדורת
״מבט״ מורחבת לסיכום
תוצאות הבחירות (:)0.00

חידוש התוכנית — את שימעון
טסלר מחליח מיכה לימור.
מורחבת חדשות
מהדורת
(שעה) ,שבה יסוכמו, ישוקללו
ויוערכו תוצאות הבחירות לכנסת
העשירית.

• סידרת טלוויזיה :
לו גראנט 10.05 שידור
בצבע, מדבר אנג

ת) :נישואיו של ראש-
המערכת, צ׳ארלי יום -עוברים
משבר, ולא פחות מאשר בעלת
העיתון, הגברת פינצ׳ון, נחלצת
להבאת דברים על תיקונם.

• סרט קולנוע: המל אך
הכחול 10.00 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
:סרט קולנוע, המבוסס

על סיפרו הנודע של היינריך
מאן (אחיו של תומאס מאן),
שעובד לסרט־קולנוע בגירסתו
השנייה (גירסה ראשונה היתד.
בכיכובם של מרלנה דיטריד וקורט
יאנינג) .העלילה מגוללת
סיפורים של פרופסור קפדן,
המתאהב בבדרנית של מועדו-
ני-לילה זולים. הפרופסור, ש אינו
יודע מהי אהבה בלא נישואין
נאמנים, הופך את חייו
לגיהינום. בגירסד, זו מופיעים
מאי בריט, ובתפקיד הפרופסור
קורט יורגנם. במאי: אדוארד
דימטריק.

• סלל: שיחה כשניים
10.55 שחור*
לבן) :ד״ר סינדרה האזרחי

משוחח עם השואן, עורך־דין
שמואל פיזאר, על השואה ועל
עשיית הון ציבורי מהשואה.

• סידרת טלוויזיה :
בועות 11.25 שידור
בצבע, מדבר אנגלית):
ג׳ודי נמצא באלבוקרק ביחד
עם מאגי, הבלשת הפרטית שלו,

יום חמישי

• תעודה: ללמד שיר
( — 0.30 שחור-לבן, מדבר
עברית) :סיפור הפרידה

הון: פרפרים יהם חופשיים
הוא לסייע לו. הדוד מבקש
תצלום של הכלה, ובצורה זו
מגיעה לארצות־הברית תמונת
אשתו של איש־העסקים, עובדה
המתבררת ברגע השיא של
הסרט.

• סרט קולנוע: פרפרים
הם חופשיים (0.15
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) :עיבוד לקולנוע
של המחזה הפופולארי (שהוצג
בארץ במיסגרת תיאטרון
גיורא גודיק) ,המספר על אהבתו
של צעיר עיוור לנערה
היפית. אדוארד אלברט הוא
בתפקיד הנער העיוור, וגולדי
הון מגלמת את הנערה.

בארנבוים: קונצרט

• בידור בשידור חוז
ר: שיגעון של מסיכה
( — 11.05 שידור בצבע,
מדכר ומזמר עברית) :

יום חמישי, שעה 10.50

תוכנית־בידור בהשתתפות לה
בצכע,
מדבר אנגלית) :

• סידרת מתח: קווינ־סי
10.50 שידור
כצכע, מדבר אנגלית):

הסרט מותו של ילד רך מביא
שוב את הפתולוג העירוני, שאותו
מגלם השחקן ג׳ק קלוגמן,

ו1ד=ינוו^ו

• דיון: השעה ה שנייה,
בנושא ״הטלוויזיה
והצופה 0.30
שחור־לבן) :הטלוויזיה הישראלית
החלה לשדר בשנת
,1968 והביאה בעצם נוכחותה
לשינוי באורח־החיים בארץ.
הרגלי בילוי, קריאה, חיי־חברה
ואפילו סדרי־החיים במישפחה
החלו להיות מושפעים מן הטלוויזיה.
העוצמה התיקשור-
תית שבטלוויזיה, וזיקתה להמונים
בתחומים ובנושאים שונים
— שחלקם אף שנויים במחלוקת
— הולידו רגישות-
יתר כלפי מאדיום זה.
בחלקו הראשון של המישדר
יוקרן על המסך הסרט מוות
במישפחה, המספר על ניסוי
שאותו ערכה תחנת־טלוויזיה
שבארצות־הברית
במינסוטה,
חמש מישפחות התנדבו (תמורת
500 דולר) שלא לצפות ב שידורי
טלוויזיה במשך חודש
ימים. צוות התחנה נפגש עם
המישפחות קודם ניתוק מכשיר-
הטלוויזיה בביתן. עקב אחר
הניסיונות של חמש מישפחות
אלה למצוא תחליח לצפייה ב טלוויזיה,
וניסה להפיק להחיס
עם משתתפי הניסוי. בחלקו
השני של המישדר חזירד שיחה
באולפו. שתעסוק בנושא וב-
מיכלול הבעיות החברתיות שמעוררת
הטלוויזיה. המישדר
יוקרו בשידור חי. מנחה ה-
מישדר: יצחק רועה.

יום שלישי

יוס שישי, שעה 9.15
סו־אלן ניצבת שוב במצב מביך
כתוצאה מבגידותיו של ג׳י.אר,.
ומחליטה לעזוב אותו, ולמצוא
מיפלט בין זרועותיו של קליף
בארנם. אמה של סו־אלן (השחקנית
מרתה סקוט) ואחותה,
שעברו לאחרונה להתגורר בדאלאס,
כדי להיות בקירבת סו־אלן
כשזו תלד, אינן מגלות
הבנה לצעדה. ג׳י־אר. אינו מוכן
לתת לסו-אלן לנטוש אותו,
וכאשר נודע לו שמתנהל רומאן
בינה ובין קליף בארנס,
הוא מחליט להוציא אותו מן
התמונה.

בובת־העץ, נקשרים לאל־פו-
ארקו, ואחד מעימותי מישפ־חות
קמפבל וטייט הופך קומדיה
מטורפת.

• צרכנו ת: כולכוטק
( — 8.30 שחור-רכן) :
רועה: השעה השנייה
יום שני, שעה 9.30
איתה הוא מנסה לאתר את קא-
רול ואת בתו, וונדי. בשיכרונו
מתוודה ג׳ודי, כי הוא מתחיל
לחוש אהבה כלפי מאגי. היא
מחבבת אותו, אלא שבעקרון
אינה מתעסקת עם לקוחות.
ג׳סיקה שבה מדרום־אמריקה
לבית מישפחת טייט ביחד עם
בילי ואל־פוארקו, ומתעמתת
עם צ׳אסטר, החי עם נערתו,
אני. אל־פוארקו ממנה את בי־לי
לדרגת גנראל. צ׳אק ובוב,

תוכנית הצרכנות של הטלווי זיה
הישראלית.

• תיעוד: איילות
כארץ הצכי (— 0.30
שחור־לכן ; מדכר אנגלית
ועברית) :לישראל

עלו מדרוט-אפריקה כ 15-אלף.
הסרט מגולל את סיפורם של
עולים אלה, שהביאו לישראל
ענפי ספורט חדשים. הסרט הופק
בידי הפדרציה הציונית של
דרום־אפריקה.

• בידור: מונטה
קארלו 10.10 שידור
כצבע, מדבר ומזמר אנגלית)
:המופע מארח את הזמרת
ליברצ׳ה.

קולנועי סרטים 3313שלהב דו ד פ׳ג א ריו ם
קודם־כל, צריך לקבל: בברכה שני בתי־קולנוע
חדשים, שנפתחים בדולפינאריום
בתל־אביב. בנוף המקומי, שבו הנטייה היא

נים כדי שהפעלתם תהיה כדאית. משום
כך יוכלו להעז ולהציג סרטים שאינם
מיסחריים בלבד, אלא יש להם עוד משהו
הנזקף לזכותם.
והסרט הראשון בהחלט מבטיח. אמנם,
יש מעט מאוד חידוש במה -שכוכב עולה
מספר לקהל, אבל הוא עושה זאת בצורה

ריי שארקי בתפקיד האמרגן דיני ואקארי
כל צעד מחושב ומתוכנן

פול לנד כתפקיד הכוכב טומי די
לעבוד על מעריצות צעירות

בדרך־כלל לסגור בתי־קולנוע ולא לפתוח
אותם, הוספת שני אולמות חדשים עשוייה
להרחיב את מיבחר הסרטים המוצעים לקהל
בעיר. מה עוד ׳שמדובר באולמות
קטנים יחסית, אהד בן 400 מקומות והשני
בן 200 מקומות, שלא יזדקקו לקהל־המו־

רעננה, בלתי־אמצעית, וחביבה כל־כך,
עד שהמסר מתקבל בהנאה גדולה הרבה
יותר, משהתקבל בפעמים הקודמות.
כוכב עולה הוא בעצם סיפור ׳תעשיית
הלהיטים האמריקאית בסוף שנות ה־50׳,
כלומר, באותה התקופה שבה אלביס פרס-

לי היה מודל להצלחה, ולפני שהחיפושיות
הפכו את מושגי המוסיקה הפופולארית
על ראשם. אבל בשינויים קטנים של אופנה.
סוגי פיזמונאות וטכניקות־הקלטה, אפשר
בהחלט לראות בסרט תיאור נאמן של
עולם הפיזמונים, אולי מדוייק יותר לומר
תעשיית־הפיזמונים, כפי שהיתה בעבר,
כפי ׳שהיא בהווה, וכפי שתמשיך כנראה
להיות גם בעיי׳תד.
מאהב לאטיני. גיבור הסרט הוא לא
אליל זמר, אלא מלחידמחבר-אמף גן בשם
ויני ואקארי, בן למישפחה איטלקית מן
הרובע הפחות מפואר של ברוקלין, המת עקש,
למרות שהוא כבר בן ,27 לבנות
לעצמו קאריירה של פיזמונאי במקום
להסתדר כמו שצריך, לפתוח מיסעדה כמו
אחיו, למשל, ולהיות בורגני מכובד ובעל
בעמיו.
העקשנות משתלמת לבסוף, כאשר אחרי
נסיונות־נפל ללא־ספור, הוא מחליט להפוך
נגן סאקסופון יפה־תואר לאליל זמר.
נוסחתו של ואקארי ברורה: ראשית, צריך
בחור שייראה מתאים לתפקיד, שחור־שיער
עם פרצוף של מאהב לאטיני לוהט,

גוף של חתול מתפתל ונכונות לקבל את
כל הוראות ה״בויס״ (כלומר של ואקארי
עצמו) .עם הופעה שכזאת ועם שירים
כתובים לפי מידה, ובעיקר עם ׳שיטת-
עבודה יעילה, דבר לא יכול לעצור את
ההצלחה.
הסרט אינו ־ מסתיר מאומה מן הקסם
המפוקפק ׳של שיטות־המכירד : ,שוחד לעורכי
מיצעדי־פיזמונים, התעוותויות, לפי
מידה, בפני גימנזיסטיות צווחות מהנאה,

לד הפלא של
ווום־אנויקה
דרום־אפריקד, אינה מעצמה קולנועית.
קשה למצוא, בלי להתאמץ, שלושה במאים
דרום־אפריקאים ידועים. מתחילים את
הרשימה בג׳יימי אויס, ואז נעצרים חסרי-
ישע, בלי יכולת להמשיך.
ואין זה מיקרה. אויס, העושה סרטים
כבר שלושים שנה, הוא אולי היחידי
בין כל קולנועני דרום־אפריקה שהצליח
בעיקביות, לא רק בבית, אלא גם בחוץ.
סרטיו זכו לביקורות אוהדות (גם אם
לא נלהבות) ,ולהכנסות-קופה מפתיעות.
לדוגמה, שני סרטיו שהוצגו בישראל:
אנשים יפים (סרט תעודי מרתק על חיות
במידבר צחיח) ואנשים מצחיקים (תעלולי
מצלמה נסתרת, שהצלחתם דירבנה כמה
ישראלים לחקותו).
אלא שטעות תהיה לחשוב שאדם הוא
בעיקר במאי סרטים־תעודיים. כפי שהוא
מציג את עצמו, מטרתו העיקרית היא
לעשות סרטי בידור. עד היום היתה עיקר
תפוקתו עלילתית. בכל פעם שמנסים לדבר
עימו על המשמעות הנסתרת בסרטים אלה,
הוא מכחיש. כך הוא מגיב גם לגבי סרטו
החדש׳ האלים משתוללים, שיוצג בקרוב
בישראל, למרות שכוונותיו בסרט זה שקופות
לגמרי: הוא מנסה להצביע על ההבל
שבציוויליזציה ועל ברכותיה המדומות,
כאילו היה מנסה לאמת את אמרתו
של ישו כי ״התמימים הם, שיירשו את
הארץ״.
אדם, בוגר האוניברסיטה למדעים של
פרטוריה, שבה לימד שלוש שנים, הפך
עובד־אדמה, כאשר התחתן עם בתו של
בעל אחוזות בטראעסוואל. הוא התחיל
את דרכו בקולנוע בעזרת מצלמה 16
מילימטר משומשת, כשהוא, אשתו ושאר
בני־המישפחה ממלאים את כל תפקידי
הצוות. למעשה, עד עצם היום הזה הוא
ממשיך לעבוד עם צוות מצומצם, ורעייתו
שייכת עדיין לצוות הזה, גם אם אינו זקוק

ריי שארקי ב״כובב עודה״
העקשנות משתלמת

אדם בזרה מלביאה ב״אלים משתוללים״
שבר את שיאי־הקופה

עוד לכסף, לאחר סידרה מרשימה של
הצלחות מיסחריות (סרטיו שברו את כל
שיאי־הקופה בדרום־אפריקה) ,הוא עדיין
ממלא תפקידים קטנים בסרטים שהוא
עושה, למשל, תפקיד של כומר באלים
משתוללים.

מוצאו דווקא מן המתיישבים׳ההולנדים
של דרום־אפריקה, אלה המפונים ״אפרי-
קאנר״ ,ובאחד מסרטיו אף רמז לפער
שבינם ובין האנגלים, כאשר אפריקאנר
(אותו גילם בעצמו) מוצא עצמו לפתע
מטופל בתואר אצולה ובאחוזות רבות.
אהבתו לדרום־אפריקה פולטת לעין בכל
סרטיו. הוא מעניק חשיבות רבה לרקע
האנושי, לנוף, לדרכי-החיים בארצו. הבי-
קורת אינה מטרידה אותו במייוחד ,״אני
קורא אותה,״ הוא אומר ,״אבל לעיתים

נדמה לי שאני עשיתי סרט אחד, והם
כותבים על סרט אחר, שאיני מכיר.״
הביקורת היחידה שהוא מקבל במלוא
מובן המילה היא תגובת הקהל לסרטיו,
והקהל, שנוהג בדרך־כלל להצביע ברגליו,
נתן לו עד היום תמיכה מלאה.
האלים משתוללים מתאר בסיגנון עממי
מבודח מה קורה לבן1שבט הבושמן (ילידי
מדבר קאלאהארי, קטגי-קומד; ומנותקים
מכל: תרבות) ,הרוצה להיפטר מבקבוק
קוקה־קולה, שהוא בעיניו קללת האלים;
מד. קורה לעיתונאית בלונדית כאשר היא
יוצאת ללמד בכפר מרוחק; ומה קורה
למהפיכה במדינה אפריקאית דמיונית. זהו
כבר הלהיט הגדול בייותר בתולדות־הקול־נוע
הדרום־אפריקאי, וזה בעצם חשוב
לאויס, לדבריו, יותר מפרסים ותארי־כבוד.

שנוי תדמית פיתאומי בתוכנית־טלוויזיה,
שערים בשבועון טיפש־עשרה (תמורת
אחוזים מתאימים מהכנסות האמן גם לבעלת
העיתון) .כל צעד מחושב ומתוכנן,
בדיוק לפי הנוסחות שכל עיתוני המיקצוע
דואגים לפרט פירוט ירב.
כישרון? קול? אישיות? כל אלה אינם
יכולים אולי להזיק, אבל במסלול המשומן
והמתוכנן של 1תעשייה המגלגלת מאות
מיליוני דולרים (לאחרונה אפילו מיליארדי
דולרים) בשנה, אי־אפשר לשבת
בחיבוק ידיים.
מכבש התקליטים צריך לעבוד, עיתוני־דטיפש־עשרד
.׳חייבים להופיע, אמריקנים
צריכים לחיות, נגנים זקוקים למישרות,
וכן הלאה. וכאשר עולם כזה צפוף צריך
לאכול שלוש ארוחות ביום, ואפילו לקיים
רמת־חיים גבוהה, במיקרים מסויימים, אי-
אפשר להמתין למתנות משמיים, צריך
ליצור את המתנות יש מאין.
כיש רון ;יכר. אולי אין זה נכון לומר
שכוכב עולה אינו מחדש מאומה. קודם
כל, יש כאן במאי, שעשה את סרטו העלילתי
הראשון, והמגלה כישרון ניכר.
שמו טיילור האקפורד, ומן הסתם הוא
מתמצא היטב בנושא ׳שבחר לעצמו. במשך
שנים עשה סרטים תעודיים על מופעי-
רוק, והדבר מורגש בדרך שהוא מצלם
מופעים אלה, בתחושת הקצב שיש לו,
ובדרך שבה הוא משחזר את ההווי של
עולם זה. הוא התעקש לא לצלם אף
ה עול ם הזה 2287

סצינה אחת בתוך אולפן, הוא חיפש מקומות
ההולמים במייוחד את פרטי הסיפור
— את עליותיו 1של דני ואקארי מנער
אלמוני בברוקלין עד לשיא ׳פיסגת ההצלחה,
פעמיים עם שני זמרים שדנים, עד
למיפנה הגדול בקאריירה שלו, כאשר
יצירי־כפיו נוטשים אותו. בעזרת הצלם,
אדם הולנדר (מי שצילם בזמנו את קאובוי
של חצות) ,הוא מעניק לסרט גם חזותית
גוון ׳אותנטי ואמין להפליא.
לא פחות חשובה הופעתם של שני צעירים,
פול סאנד ופיטר גאלאגר, כשני ה צעירים
האלמוניים, שהופכים בידי דאקא-

לורד מתוק לתפארת הלורד הק טן (מוגרבי, תל־אביב,
אנגליה) — זהו, כמובן,
אחד הסיפורים החביבים ביותר
על ילדי״העולם, אחרת ודאי לא היה זוכה לכל״כך הרבה
גירסות על המסד הגדול ועל המסך הקטן גם יחד.
מאז גילמה מרי פיקפורד, בתחפושת של נער, את דמות
הפירחח הניו־יורקי החביב, שמתגלה כיורש של תואר
אצולה בריטי, לא פסקו הגירסות לזרום.
בנוסחה החדשה ביותר מגלם את הלורד הקטן ריקי
שרדר, הנער זהוב״השיער, שסחט נחלי״דמעות אדירים מגב״
רות רכות־לב ב״סיפורו של אלוף״ .לידו, בדמות הסב
קשה-העורף, לורד זקן ועקשן — המסרב לפגוש באם
נכדו, מופיע אחד השחקנים המופלאים ביותר בשפה
האנגלית, סר אלק גינס. ואילו על הבימוי מופקד במאי
בריטי בשם ג׳ק גולד, שזוכה להערצה גלוייה מצד רוב
השחקנים הבריטיים, במיוחד אלה שהופיעו במחיצתו גם
אם מבקרי־הקולנוע לא גילו תמיד התפעלות גדולה מעבודתו
(למשל ״מגע מדוזה לעומת־זאת זכה לפרסים
רבים על עבודתו בטלוויזיה (לדוגמה, הסרט על פקיד־ממשלה
הומוסכסואל ,״פקיד הציבור במערומיו״).
במהותו נוטף הסיפור דבש עם כמה גרגירי מלח מזמן
לזמן, כדי להדגיש את המתיקות עוד יותר. תעלוליו של
הנכד, החודר מתחת לעור של הלורד הזקן, חיוכיו הנשפכים
לכל עבר, הספונטאניות האמריקאית שבה הוא

ריקי שרדר: עושה פרצופים ביעילות
מתחבבר על אריסיו העשוקים של הסב ואפילו מיטיב
את גורלם — כל אלה עשויים לפי מיטב המסורת של ספרי
הילדים. אלה מנסים לשכנע את קוראיהם הקטנים כי
למרות־הכל אנו חיים בטוב שבעולמות האפשריים, אם
יודעים איך להסתכל בו. מבחינה זו, שט״דבר שגולד
יעשה, לא יוכל לשנות את אופי הסיפור.

פעם ליצן
תמיד ליצן
העבודה לא בשבילנו (תל-
אביב, ארצות־הברית־גרמניה) —
אל ג׳רי לואיס אפשר להתייחס
בכמה דרכים: אפשר לראות בו איש קולנוע חשוב
ומעניין, מוקיון שמצחיק ילדים, או ליצן שעבר זמנו.
לגבי המחזיקים בדעה שהאפשרות השלישית היא הנכונה,
אין הרבה מה לעשות, הם בוודאי לא ילכו, בכל מיקרה,
לראות את סרטו החדש.
מי שסבור, לעומת״זאת, שלואיס הוא המירשם האידיאלי
לימי החופשה של ילדיו, ודאי לא יתאכזב. אמנם,
באמצע שנות ה״50׳ שלו, הוא קצת יותר זהיר בתעלוליו
וכאבי הגב ודאי מונעים ממנו ביצוע כמה מן ההשתו-
ללויות וההתפתלויות, שהיו פעם סימן היכר למישחקו.
אבל פניו עדיין עשויים כמו מגומי, והוא עדיין מסוגל
לשלוף, בלי שום מאמץ, סידרה אין־סופית של העוויות,
גילגולי-עיניים והבעות־תמיהה.
ואשר למתייחסים אל לואיס כאל קולנוען רציני,
הרי הסרט החדש יכול לשמש, מהרבה בחינות, כמנשר
אישי, מעין תשובה לכל אלה שהחרימו אותו במשך שנים
ארוכות, משום שסברו כי אין בו עוד פוטנציאל מיסחרי
ראוי לשמו. הסרט מתחיל ברן שליצן זו.כה סוף כל סוף
להכרה בקרקס, כאשר הקרקס צריך להתקפל, בגלל
מחסור במזומנים. והוא מסתיים כאשר אותו ליצן, אחרי
שנכשל בכל נסיונותיו לתפקד בחברה, לפי כל חוקי
המוסכמות המקובלים, חוזר להציע את אמנותו ברחוב.

פיטר גאלאגר בתנוחה כ׳
סזארה מלהיט

רי, כמעט למרות רצונם, לאלילי זמר.
הראשון, דוגמן־לשעבר, והשני בעל ניסיון
בימתי בלבד׳ עם הופעות ב שיער ובגריז,
עוברים את כל השלבים, מן התמימות
הקצת מגושמת (בימיקרה השני אפילו
מגושמת מאוד) ועד לברק החיצוני הרועש,
המרוח באלף מישחות, של כובשי מיצ־עדים,
השואגים את ביטחונם־העצמי ה מופרז
ממיספר התקליטים שהם מוכרים
וממיכתבי המעריצות שהם מקבלים.
מאגר שד מרין. אבל מעל הכיל, זהו
סרטו של ריי שארקי, שגילה כבר כישרון
ניכר בוילי ופיל של פול מאזורסקי. אבל
הפעם מחשמל ממש את המסך בדמות
ויני ואקארי, האיש שמנסה לחיות את
חייו באמצעות התגליות שלו, משום שהוא
אינו רואה עצמו מתאים ל״תדמית האליל״
ה עו ל ם הזה 2287

שבה הוא מאמין. זהו מין קפיץ שאינו
נרפם לעולם, מאגר אדיר ישל מרץ הממציא
ללא־הרף דרכים ומקוריות (לפחות
למראי׳ת־עין) להגיע לפיסגה, אדם שאינו
מוכן לקבל אף פעם ״לא״ כתשובה, איש
שהמטרה עצמה, ההצלחה -משכיחה ממנו
לא פעם את העובדה שהוא עוסק בבני־אדם
ולא ברובוטים.
אמנם, הסרט מבוסס על חייו של אמרגן
אמיית, בוב מארקוצ׳י, שייצר בדרך דומה
מאוד, לפני יותר מעשרים שנה, את
פראנקי אוולון ואת פביאן (מי עוד זוכר
אותם היום /אפל כפי ששארקי מגלם
אותו, אין זה עוד סיפורו של מארקוצ׳י
בלבד, אלא סיפורו של כל אמרגן רוק,
מקולונל פארקר המפורסם, אביו הרוחני
של אלבים פרסלי, ועד לרוברט סטיגווד,
שב״אורוותיו״ סוסים מצליחים כמו הבי־ג׳ים.
האינפורמציה עצמה, כפי שהיא
נמסרת בסרט, מצוייר, בשפע ברוב עיתוני
הפיזמונים. אולם הצורר, שבה היא מוצעת
פה היא בכמה רמות מעל החומר המוצע
על־ידי עיתונים אילה.

ת ד רי ך
חובה לי או ת:
תל אביב — הכפיל, הדוד מאמריקה,
אנגי ורה, אנ שים פ שוטים, רו מי או ויוליה

ג׳רי לואים: ביקורת מעבר להצחקות
מכל סרטיו של לואיס, זהו אולי המריר ביותר. מאחרי
כל הצחקותיו יש נימה של ביקורת, ואפילו כעס על
כל אלה המנסים לכפות על הזולת צורת־התנהגות בכוח,
ושואפים להפוך את כל האנשים לברגים קטנים, הגרים
בתוך קוביות קטנות ונוסעים בתוך קופסות על גלגלים,
וכל שאיפתם היא לקוביות גדולות ולקופסות סיגריות
על גלגלים.

ירושלים — אנ שים פשוטים, ה תוודעות
חיפה — קאגמו שה, כל מה שרצית
לדע ת על מין.

ת ל -א בי ב
הכפיל

— סיפור חינוכה של יתומת-מילחמה ב-
בית־ספר של המיפלגה הופר למבט נוקב,
ביקורתי ולא תמיד מתפעל, על הונגריה
בתקופת הקומוניזם הסטאליניסטי.

י רו ש לי ם
(פאר, ארצות־הברית)

— הרפתקה מטורפת של צעיר שנמלט
מן החוק, ושמוצא מיפלט בצוות־הסרטה
שמכין סרט על מילחמת־העולם־ד־,ראשונה.
מישחק תעתועים של מציאות ודימיון,
הרהורים על מהות הקולנוע והברקות טכניות
לחוב, בתוספת הופעה מעוררת־ד,עיצה
של פיטר או׳טול בדמות במאי קולנוע.
הדוד מאמריקה (סינמה ,2
צירפת) — אלן רנד, מגילה פיקחות, חושד,ומור,
תבונה וחוש־קולנועי מפותח, כאשר
הוא מדגים, בעזרת התסריטאי דן
גרואו, את התיאוריות של הביולוג הצרפתי
הנרי לאבוריט, על התנהגות האדם.

אנשים פשוטים (גת, או״
צות־הברית) — מישפחה אמריקאית ממוצעת
מתמוטטת, כאשר הבן הבכור נהרג
בתאונת־שייט, משום שכל הערכים ש עליהם
מושתתים חייהם אינם מסוגלים
להתמודד עם אירוע שכזה. סרט קטן-
מימד, אבל מרחיק-לכת בביקורת ישל החברה
שאותה הוא מציג.
אנגי ורה (גורדון, הונגריה)

התוודעות

(מיט שד, הונגריה)

— גבר ואשד״ שאינם נשואים זה לזו,
נאלצים להסתתר יחד, בחדר ישכור, מפני
רדיפות הנאצים במילחמת-העולם־ד,שנייה.
סיפור רגיש, מבויים ומשוחק להפליא, על
יחסים שנרקמים מפרמים תחת לחץ.

חיפה
קאגמושה

(קרן אור, יפאן)

— מצביא מצווה להסתיר את דבר מותו
במשך שלוש שנים, ולהעמיד במיקומו
כפיל, שאינו אלא גנב פשוט. סרט מרהיב־עין,
שהוא מלבד הצגת־ראווה, גם הרהור
מר של איש עתיר־נסיון וחוכמת־חיים,
הבמאי אקירה קורוסאווה, יעל משמעות
הגבורה והכאריזמה.

כל מה שרצית לדעת עד

מין (אורלי, ארצות־הברית) — סידרת
מערכונים מבדחים של וודי אלן, המפרשים
את התיסכולים המיניים השונים,
שרוב גיבוריו מטופלים בהם בכל הסרטים,
ונותן •להם פירושים מקוריים ומשעשעים
משלו.

מיסמר אותנטי: יומנו של אסיד עול
ב־ 27 ביוני 1976 נרצח אסיר בתוככי כלא שאטה. הנרצח היה יפת נגר, עד־מדינה.
פסק־דיו המוות, הוצא נגדו בין חומות הכלא, על״ידי בית״הדין של העולם
התחתון. אשמתו: שיתוף פעולה והלשנה.
במישפט ממושך, שנשמר בצורה חסרת־תקדים, הואשם האסיר סמי אלקיים
כמוח המתכנן, וכמי שניצח על ביצוע הרצח. בעיקבות האשמה זו נשלח אלקיים
למאסר״עולם, והוא אך בן 26 שנים.
סיפור הדרדרותו אל הפשע החל עוד בהיותו נער בן ,14 כשעלה ארצה ממרוקו
עם הוריו• חודשיים בלבד אחרי שהגיע לארץ מצא עצמו בכלא — הוא נאשם, יחד
עם חבריו, בפריצה לחנות. המיפגש עם הכלא ועם החוקים האכזריים השולטים בו,

ד נד! אני נמצא בבידוד מוחלט. זהו תא לענישה.
י י איו בו שום ריהוט. תא עירום, חשוך ומחניק. את
המיזרון והשמיכות אקבל רק בלילה, בשעה שמונה,
ובשעה שש בבוקר יקהו לי אותם וישאירו אותי עומד
כל היום על הרגליים. אני אשכב על הריצפה מחוסר
ברירה ,׳והזמן עד הערב יעבור אט־אט, ללא מעש.
בדרך כלל, כשאני בצינוק, אני מבקש את ספר התנ״ד,
והם נותנים לי אותו. הפעם אני מוותר על קריאה ממין
זה׳ כי זה עלול לפגום בראייה שלי.

..אני רואה אח תעצמי שדי,
את האני שלי, נמר לדלזו
עם ידיים לננעלה׳
אז איך מעבירים את הזמן בצינוק? עלי להתהלך
הלוך וחזור, לאורך החדר שאורכו שלושה מטרים ורוחבו
מטר וארבעים סנטימטרים. אני אתהלך עד שאתעייף
ואשן על הריצפה, כך שהעייפות תגרום לי לא להרגיש
את ריצפת־הצינוק הקרה. אם כך, עלי לחשוב על דבר
כלשהו שיסיח את דעתי מההליכה הקצרה, הלוך ושוב.
על מה אחשוב? בא לי על סיגריה, אבל אני צריך
לשכוח מהסיגריה. בצינוק אין סיגריות. אתה משולל
זכויות. בא לי לדבר עם אדם כלשהו. גם מזה תשכח.
אתה בבידוד. אסור לך לבוא במגע עם אדם, פרט לסוהר,
שמביא לך שלוש פעמים ארוחה — בוקר, צהריים וערב.

הפכו עד מהרה את הנער הצעיר לאלים. מכאן ואילך היתה ההידרדרות בלתי
נמנעת. חייו של סמי אלקיים התנהלו מאחרי הסורגים, כשהוא מבלה בין תאי־בידוד
וצינוקות, בבתי״כלא שונים, ומתמודד עם הסביבה האלימה כדי להישרד.
לפני כשנתיים, עם העברתו לבית־המעצר ברמלה, התחולל בו שינוי תהומי.
סמי החליט למצוא טעם לחייו. הוא למד קרוא וכתוב, התחיל ללמוד באוניברסיטה
הפתוחה• עולם חדש נפתח בפניו. סמי כתב יומן אישי ותיאר את החיים בכלא
כפי שרק אסיר יכול לתארם — מבפנים.
היומן, אשר נכתב בכלא שאטה, הגיע לידיה של כתבת ״העולם הזה״ נירה גל,
שקשרה קשרים אישיים עם סמי אלקיים. פרקים מיומנו של סמי אלקיים מובאים
כאן כלשונם.

אסה ענ ב ר

סליחה, רגע! יש שורה של צינוקות׳ ׳ובכל תא יש
אסיר, בודד, כמוני. על מה אני יכול לדבר איתו?
למרות שאנחנו באותה סירה, אני רואה אותם רחוקים
מימני שמיים־וארץ. אז תשתוק יואל תדבר עם אף
אחד. דבר עם עצמך. זו גם בעייה, וזה לא קל. אז אל
תדבר עם עצמך בינתיים.
הנה יתוש. אני לא אמחץ אותו. אני אשגע אותו.
האם בכלל אפשר לשגע יתוש? אם אני חושב שאפשר
לשגע יתוש, זה מראה שאני הוא המשוגע.
אה! אה! תפסתי. אני אעשה מארב לעכברים. כאן
העכברים שורצים. בלילה אעשה את זה. אני אשאיר
אצלי פרוסת־לחם. אני אקשור יאותה בעזרת חוט דק
מן השמיכה, ובכל פעם שהעכבר יתקרב לפרוסת־הלהם,
אני ארחיק ממנו את הפרוסה. בפעם הקודמת הוא הצליח
לגנוב ממני את הפרוסה ואת החוט, הבן־זונה.
מה קרה לך? על איזה שטויות אתה חושב? תיזהר
שלא להיסחב. טוב, אז על מה אני אחשוב? אוהו, זו
שאלה קשה. איזה חיים אני חי? המצב שבו אני נמצא
נובע מזה שלא ידעתי לתת תשובה על השאלה שהחיים
הציבו לי. האם אני אשם? מי אשם? הנה, אני מרגיש
שאני מתחיל להיכנס לפלונטר עם עצמי, וברגע הזה
אין לי הכוח לצלול לעומק הפלונטר. אז אני לא אדבר
עם עצמי, כי זה גורם לי לחטט בתיוך־תוכי, וזה עושה
לי בלגן. ובכלל, איו זה העיתוי המתאים. בפעם הקודמת
נתקעתי עם עצמי לחודשיים ביגלל העיתוי שלא התאים
לחיטוט בתוכי. עוררתי משהו שקברתי עשרים שנה.
הנה, ברגע זה שני אסירים מדברים בקול רם מתא
לתא. הנה השיחה שלהם —
• שמות האסירים בכתבה זו — בדויים.

שלמה (צועק) :איציק, איציק* .
איציל[ (עונה) :אה, אה.
שלמה: ימה העניינים אצלך?
איציל! ? בעסה. יש לי סיגריה ואין לי גפרור. מה
איתך?
שלמה: בסדר, מחרתיים אני יוצא מהציינוק.
אי צי ק: תשמע, כשתצא, יש לי נאפם בין שני
הארונות, למטה. קח אותו בשבילך (הדיבור הזה בשפה
הפוכה).

״מי שתגיע ראשון הביתה
אכל ארוחה, מי שאיתר ־
אכל לחם שחור עם מרגרינה
שלמה ג תיסלם, תיסלם, איציק. כשאני אצא מהצי-
נוק אני אדאג לך לסיגריות וילמצית.

^ שעה עכשיו היא רק תשע בבוקר. עד לארוחת־י
י הצהריים י׳ש עוד ארבע שעות. עצוב לי, והמקום
מוסיף על העצבות. בפעם הראשונה שהוכנסתי לצינוק
הייתי בן .14 זהו זיכרון בן 16 שנים. אני רואה את
העצמי שלי, את האני שלי, כבול לדלת עם ידיים
למעלה, בתוך אזיקים. אני ממש חש את הידיים שנרדמו

לי בזמנו. הנה, אני רואה את עצמי צועק וצועק. את
הפה לא יכלו לכבול לי.
קיללתי את כל הסוהרים. שנאתי את כל העולם.
הסוהר בצינוק שמע את הצעקות שלי ולא ענה. כולם
שומעים ולא עונים. רוצים ללמד אותי לקח, שלהבא
לא אבעיר אש בתוך התא, ולא אעלה באש את המיזרון
והשמיכות. למה עשיתי זאת? האם אני אשם? העונש
האכזרי הזה מגיע לי? בוודאי שלא מגיע לי. גם
פרס לא מגיע לי על מעשה כזה. עשיתי זאת בגלל סמל
האגף שלנו, חיים שמו. הוא היה יורד לי לחיים, ואני
עוד ילד. מובן שהוא היה חסר השכלה, ומכאן שהתנהגותו
היתה ברוטאלית.
הוא לא הבין, הוא והממונים עליו, שכשאנו באים
לחנך אדם, אסור לערבב תוצאה פיסית בתוצאה חינוכית,
כי אנו עלולים לקפח את ההזדמנות לחנך את הילד.
הענישה אינה מועילה. היא עושה את הנפש אכזרית
והנפש מתרגלת אליה, וכך אנו מקפחים את ההזדמנות
לחנך. יש שאדם נכנם למערות בלתי ברורות לו. ואנו,
בתור בני־אדם, מוטלת עלינו החובה להראות לו את
הדרך הברורה והאנושית.
עד היום לא ראיתי שהענישה הרתיעה את כל אותם
ילדים (כולל אותי) .הם בכל זאת יצאו שודדים, גנבים,
פורצים, רוצחים וכל מה ׳שאתה רוצה. כל אחד מהם
סוחב את הטראומה שלו בכורח הנסיבות. כולם באים
משכונות־עוני. כמעט בולם ממישפתות ברוכות־ילדים,
שישנו שמונה ילדים בחדר אחד. מי ׳שהגיע ראשון
הביתה הספיק לאכול ארוחה, מי שאיחר אכל לחם שחור
עם מרגרינה. תמיד לבושים בבגדים בלויים שלישכת־הסעד
נתנה בחסד. האב — שיכור. האם — לא יציבה,
או שמזדיינת עם השכן. האחיות ממש משרתות, וכל
הסבל נופל עליהן. והאבא השיכור דופק את הילדה
ישלו, בת עשר, שיותר מאוחר היא יוצאת זונה מקצועית.
הנה, ברגע זה עולה לי אסוציאציה בת 23 שנים.
הנה אני רואה את בית־הב־ושת שבו גדלתי מגיל שבע
עד גיל .12 אני אצל דודתי, בבית־מלון בן 12 קומות
במרוקו. הנה אני רואה ממש לידי את הזונות הערביות,
הצרפתיות, הסודניות והכושיות שמהן היה לי תמיד
פחד בילדות. והנה תמונה נוספת: אני שותה חצי כוס
יין. הזונות נתנו לי כמד. גרושים כדי שאשתה כוס
יין. והנה עוד תמונה עולה בי, עבור כמה גרושים
אני עושה חיקוי של אקט מיני ואני רואה את כל הזונות
צוחקות ממני. והנה אני רואה עצמי מציץ דרך חור
המנעול לתוך החדרים שבהם היו הזונות והקליינטים.
והנה דודה שלי צועקת עלי, שלא ארד למיטבח ושלא
אסתובב בקומות העליונות. והנה אני רואה את השומר,
עבד, מזיין את הכושית ׳חדה. ואני, ילד, רואה את

א סי ר ־ עו ל ם סמ א ל קיי ס
התמונה הזאת, ומזהירים אותי לא לספר לדודה מה
שראו עיני.
כך למדתי לשקר, ומאוחר יותר למדתי לקבל מכות,
ועפעף לא זז לי. ועם הילדה של המשרתת חדה אני
משחק באבא ואמא. ואני רואה את חדה גונבת ׳תכשיט

פעולות בלתי־שיגרתיות.
כל דיירי התא נמצאים כאן. השעה היא
בערב. אני שוכב על מיטתי ומהרהר לי.
חסן־עלי שקוע בקריאה על ״מאבקים
בהיסטוריה״ .צנעני תופר את מכנסיו של

תשע ושלושים
אני רואה את סוציאליסטיים אמזלג. פרנקו

..אתמול קיבלתי האשת׳ מינחב הלא וגילים. הן שם,
כתובות במיבתב, ואין מה לקשות בהן. נבון, גילוח אהבה,
ובבל נאת אין מה לקשות בהן״
מחנוודתכשיטים. הנה למדתי מה זה לגנוב, ושוב מזהירה
אותי חדה שלא לספר לדודה.

לשםמהארם חי?

״מוקו

מודיע

שהסוחר

מתכוון

לעשות

ביקורת״

חרי שחזרנו מהספורט אכלנו ארוחת־ערב, ואחרי
י טיול של שעתיים בחצר הוכנסנו לתאים. פרק זמן
זה לא היה בו דבר מייוחד. כאן אין לימים משמעות, כי
הכל חוזר על עצמו, ויש צורך בהתמודדות עם הישיגרה,
כי לא פעם הישיגרה מכניעה אותך וגורמת לך לעשות

מכונס נתעצמו במיטתו, עם וילון סגור. כבר יומיים
אני רואה אותו מדוכא. את מוחמד אבו־עלי אני רואה
מחזיק בידו מסבחה ומעביר את אבניה הלוך וחזור,
ומעשן בשרשרת. חיים חלפון כותב מיכתב ובן־ארי
נמצא בשירותים. שקט מאוד כאן — ומשעמם. כל
ערב חוזר על עצמו.
ברגע זה אני חושב על אשתי. אני רואה אותה
מחייכת. אתמול קיבלתי ממנה מיכתב מלא מילים, ואין
מה לעשות עם המילים. הן שם, כתובות במכי׳תב, ואין
מה לעשות בהן. נכון, מילות־אהבה, ובכל זאת אין מה
לעשות בהן. הכל דפוק. היא שמה בבית, ואני כאן. מעניין
מה היא עושה בשעה כזאת. בטח מתלבשת ומסרקת את
עצמה ׳ומתאפרת. אני רואה אותה בעיני רוחי, רצה אל

ל שגע את העכבר
(המשך מעמוד )53
המירפסת לאחר ששנ&עה את ציפצוף האוטו של זד!
שמזיין אותה.
אח, אח. כואב לי משהו. זה צובט אותי. הנה אני
רואה אותם מתנשקים ומתחבקים. טפו על החיים שאני
חי. לפני כמה ביקורים אמרה לי :״אני בכלל לא חושבת
על מין״ .היא לא מבינה שזה לא תלד כל־כך בחשיבה.
ובכלל, מה אני חושב לעצמי, שהיא בול־עץ או מה?
היא בת־אדם, וגם היא צריכה זיין כמו שאני צריך לאונן.

1 1 1

^ .תפלאו איזה בוגד אני. כל פעם שאני מאונן
1אני חושב על מישהי אחרת ולא על אשתי. אז מדוע
יש לי הצביטה הזאת בלב כשאני חושב כרגע שהיא
מזדיינת עם ההוא? אה, בגלל שאני חושב שאשתי
היא רכושי, ואין לה הזכות שתהיה לה אוטונומיה משלה.
אני מקנא, מדוע? עקב זה שהיא שם ואני כאן. היא
חיה בגלגל־זמן. שונה מגלגל־הזמן שלי. ההצגה חייבת
להימשך. היא אשה, אתם מבינים? יש ביקורים, שאני
רואה אותה במשך חצי שעה ממש כ״זונה״ .מדוע?
מפני שהיא משחקת את האשד, הנאמנה לבעלה.
זיוף ! זיוף ! מדוע? מפני שלפני כמה חודשים
אמר לי סוהר ׳שהוא ראה אותה עולה לאוטו מסוג אאודי,
עם גבר שישב בהגה. מי הוא גבר זה? אולי אחד
החברים שלי? לא יתכן. זה אסור. אבל הכל יכול
להיות. לא אמדתי לה דבר !על כך. הנה לכם זיוף נגד
זיוף. ואם הייתי אומר לה דבר, הייתי נכנם ואיתה

בלי ׳תחתונים, ותוך כדי ביקור צנעני מפיל את הסיגריה
מהיד שלו, יישר מתחת לשולחן, וכשהוא מתכופף לקחת
את הסיגריה, אשתו מפשקת את רגליה, והסוהר יושב
בתמימות ולא מעלה בדעתו מה המשחק. עד שיום
אחד הסוהר בעצמו התכופף, וקלט את המשחק. והוא
מספר לי על האשד, של צנע׳ני, שלא זז לה עפעף, לעומת
צנעני שהתרגש, ולא מסתכל לסוהר בעיניים עד היום.
לעומת זאת שאשתו לא עשתה לסוהר חשבון :״אז מה
אם אני מראה לבעלי את הערווה שלי?״

אני מנסה לבדוק את עצמי. ממה נובע המתח הזה?
אולי אני אלך לחדרו של חברי שיטרית? הוא דר
בתא מס׳ .5אני קם ׳והולך לתאו. אני רואה שני
אסירים משחקים שש־בש על המיטה. בפינה של החדר
אני רואה עוד שני אסירים משוחחים. בפינה של החדר
אני רואה שלושה אסירים מדברים וצוחקים מפעם
לפעם. את שטרי׳ת אני דואה שוכב לו במיטה. הנה,
הוא מחייך אלי. אני מתקרב אליו ויושב על המיטה
שלו, ואומר לו —
אני ז מה העניינים, שיטרית?
שיטרית ז לא יודע, אני מרגיש שעומד לקרות
משהו.
אני: גם אני, הגיע אלי המתח הזה.
׳טיטרית: בוא נצא לטייל בחצר.,
אני: בוא ! (אנו קמים ויוצאים לחצר, מתחילים

תם יודעים, העוזרת הסוציאלית שלי אף פעם לא
י י רוצה לומר לי בת כמה היא. נורא מפחדת מזיקנה.
מכאן שהיאם פחדת ממוות, כמוני וכמוך. וגם אני מפחד
מזיקנה. אתם יודעים למה? מפני שעוד לא ראיתי בלום,
לא חייתי חיים פרודוקטיביים בטרם זיקנה. אדם בלתי־יצרני
באמת מתנוון בכל אישיותו. אבל מה עם המטפלת?
מדוע היא צריכה לפחד? מפני ׳שגם היא לא חיתה
את חייה כראוי, למרות כל האפשרויות שהיו בידיה.
ואולי זו סתם ספקולציה שלי. אבל תסכימו איתי שאדם
שחי בטרם זיקנה חיים פרודוקטיביים אינו מתנוון בשום
אופן. אדרבא, סגולות השכל והרגש שהתפתחו בנפשו

לע שות רונדלים הלוך־וחזנר במסלול אחד).

פחד ־ מ!ו ח

..העוברת הסוציאלית מתחרמנת נוג ע זה על אחד האסירים
עויעו לו גוו יפה. היא ממען עולתה את עצמה
והמשיבה להביס בו בתאווה״
לפלונטר, והייתי ממוטט את הכל, והייתי עלול להפסיד
את השליש שלי. אני שפוט כעת לחמש שנים, ותוך
כדי החמש ישנים קיבלתי מאסר־עולס.
האנשים שסביבה בחוץ אומרים לי שהיא מטומטמת
שהיא מחכה לי. בצדק, כי מה יש לח ממני, חוץ
מהצרות, מהביקורים, מהמיכתבים ומהזיוף שאנו משחקים
אחד על השני. הונאה־עצמית. מדוע היא ממשיכה איתי?
הרי יש לה מישהו בחוץ. אני, מילא, צריך אותה. אבל
מה היא צריכה אותי?
הנה עולה לי התמונה הבאה: אשתו של בן־ארי
רודפת אחריו בכל מאסר ומאסר שהוא יושב, נאמנה
לו ומסורה לו. שטויות, אין לה ברירה אחרת. היא
חייבת להיות אחת שכזו ,׳ומדוע!? מפני אותו פחד של
בדידות שמטיל את האימה שלו על בני־אדם.
הנה גם אשתו של אמזלג סובלת, והנה לכם אשתו
של חיים צינעני, והנה אשתו של אבו־עלי, עם שמונה
ילדים, ובאה לו עם ״בעלה״ לביקורים, ומיניקה את
התינוק בשעת הביקור. יש לה שדיים כמו לפרה,
ואינה מתביישת לחשוף אתשדיה בפני הקהל הרב
שבביקור. היא מתביישת לחשוף רק את פניה. ואבדעלי
עושה את עצמו מדבר איתה, ומתחרמן !על השדיים
שלה• והיא מניקה את התינוק במשך כל הביקור כשהיא
מחליפה את השד האחד בשד השני.
או קחו, למשל, את אשתו של צנעני שבאה לביקורים

בתהליך החיים היצרניים, מוסיפות לצמוח למרות שקיעת
עזוזו הגופני והפחד מהמוות. אין מה לעשות עם הסתירה
הקיומית הזאת, היא הסתירה שבין החיים והמוות. האדם
אינו יכול לבטלה, ומודעות זאת משפיעה עמוק על
חייו .״כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו״ (איוב, ב׳ ,ד׳) וגם
שפינוזה מדבר על כך והוא אומר :״החכם אינו נותן
דעתו על המוות, אלא על החיים״.
יצא לך לראות את עצמך מת כמה פעמים בעיני
רוחך? אם לא, תנסה ותחוש. זה מטריד אותי שאני
צריך למות ולא ראיתי דבר ולא עשיתי דבר. איך
אומרים? אין אדם חי פעמיים. אולם ייש כאלה שאפילו
פעם אחת אינם יודעים לחיות, כמוני, ואולי גם כמוך.
אדם לוחם מתחיל לחשוב על מותו ירק כשהדברים
מתחילים להיראות ליו בלתי ברורים. צריך להתמודד עם
זה. צריך להתמודד, ואין לברוח מכך בשום דרך. יש
לעמוד פנים־אל־פנים מול המוות.

ך פעמים אתה לא יודע מדוע אתה מרגיש במתח.
• היום אני קצת במתח. וגם הסביבה נראית לי במתח
מסויים. גם הסוהר של החצר שרוי במתח. אני יושב
במיטתי בישיבה מזרחית ומעשן לי סיגריה. ריוב דיירי
התא מטיילים בחצר הגדולה של הכלא, פרט לפרנקו
ולאבז־עלי. אני רואה את פרנקיו קורא בספר, ואבו־עלי
עושה כביסה.

•טיטרית: מעניין, מי הקורבן?
אני ז בטח או יהודי׳ או מהערבים הפליליים ממיזרח־ירושלים.
שיטרית:
יותר מתקבל אצלי הערבים ממיזרח־ירושלים,
אלה כל הזמן מסתובבים ביניהם לבין עצמם
על הסמים.
אני מבחין בתנועה של כניסה ויציאה של ארבעה
אסירים מתא ׳שלוש, ביניהם ערבי כושי.
אני: ישים לב לתא מיספר שלוש !
שיטרית: ראיתי!
אני: יש עניין עם הכושי?
שיטרית: הוא נראה מתוח !
אני: כן. הוא יהיה הנתקף. מה אתה אומר?
שיטרית: אי־אפשר לדעת. הנה, הכושי הלך
והתיישב בפינת החצר. יעוד מעט תראה שיקראו ליו עוד
פעם לתוך היתא, להמשך הבירור.
אני: מעניין איך הם מנהלים מישפט־חברים.
שיטרית: אצלם מקבלים את דעתו של המנהיג
מהר מאוד. הנה, סמל החצר מדבר עם הכושי בפינה.
אני: הרגישו בעניין. ועכשיו יכניסו אותו לבידוד
כ״טעון־הגנה״ .יותר טוב ככה. הכל ירגע ׳עכשיו.
אתמול עבר בשלום ולא קרה דבר.

אשר •דל*ן
עודד: הביאו עוד אסיר חדש. שים־לב, הוא עומד
שם בפינה.
רוני: אתה יודע מי זד? ,
עודד: לא, אני לא מזהה אותו.
רוני: זה אשר ידלין, מהעניין של קופת־חולים.
עודד: הנה לך, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא.
רוני: ביוא, נלך לדבר אייתו.
עודד: לא, אנחנו נקרא לו לתא אצלנו ונכיר אותו
מקרוב.
רוני: תראה איך הוא נראה עם המדים של האסירים.
כמו גרוטאה.
עודד: לך וקרא לו לתא.
רוני מביא את ידלין.
עודד: שב, מר ידלין (הוא מתיי שב וסוקר את
התא ואותנו) .מה אדוני רוצה לשתות? קפה או תה?
ידלין: מותר לכם להחזיק קפה?
עודד: מותר לאסיר לקנות בקנטינה נס־קפה. קפה
תורכי אסור, אבל אנחנו מסתדרים.
רוני: אני כבר מכין את הקפה (הוא מוציא מתוך
המחבוא מזלג ח שמלי לחימום המיס. זהו מזלג מאולתר,
שע שוי מ שני קרשים, שני סכיני־גילוח וחוט. את החוטים
אנ חנו מחברים לנורה. רוני נותן לידלין את הקפה).

ידלין: תודה.
עודד: אני ׳מקווה שלא ישאירו אותך זמן רב
בתוך הג׳ונגיל הזה.
ידלין: אני יודע לחיות עם זה גם כן.
עודד: זה דבר טיוב׳ לדעת להתאקלם.
ידלץ: בחדר שממול, האסירים לא רוצים אותי
בתא ־שלהם.
עודד: אצלנו כאן אין מקום, אבל אתה יכול לישון
על השולחן, אם תרצה (רוני עושה פרצוף, ובצדק, כי
אנו חיים כאן 15 אסירים בחדר קטן).

ידלין: למיספר ימים, עד שיסדרו לי מיטה.
רוני: יש אנשים שמחכים בתור למיטה עד שתתפנה,
וכבר שנה הם ישנים בריצפה. אז אתה רוצה מיטה
ביום אחד??
עודד: זו באמת ז&עייה, עם סידור מיטה. יותר
מדי צפוף כאן. אולי תהיה איזו חנינה בקרוב. ברחו
לך כל החברים שלך?
ידלין: זה החיים, ככה זה.
וץ ני: עודד, נעשה פגז? (הכוונה לסיגריית־ח שי ש
שמנה. ידלין לא מבין על מה מדברים).

עודד: לי לא בא. אני בשיחה, תעשו בפינה של
החדר. זהו, מר ידלין. כאן תלמד את הסלנג׳ ותתרגל
להוד המקומי. זהותך ותפקידך יש להם תפקיד כאן. עקב
השוני שבר.
רוני: זה סתם גנב מהמערך, והוא מסריח. אתה
היית שם למעלה וראית את כל המתרחש למטה׳ ובמקום
לעשות טוב אתה עושה רע .׳ולמי? במי זה פגע אם
לא בנו, אנחנו שכונות־העוני, אנחנו המרוקאים. זבל
שכמוך, צא ביכלל מהחדר!
אשר ידלין קם ויוצא מהחדר, ואני מלווה אותו.
עודד: מר ידלין, אל תיקח ללב. הוא מסומם,
ונוסף לזה הוא יושב חף מפשע, והוא שונא את המיפלגח
שלך.
ידלין עונה בגימגום ומתרחק. מאז ואילך, כמעט
בכל יתא היו האסירים משפילים אותו, וכל יום ראינו

אותו עובר מחדר לחדר עם ציודו׳ ובך זד! נמשך שבוע
ימים׳ עד שההנהלה העבירה אותו לאגף אסירים מיוחסים.

מעשה סד!
אלי (פונה לויקי ושואל) :ויקי, יצא לך לראות את
האסיר החדש שבא היום, שפוטו
ליקי: אתה רוצה שנביא אותו, שיגור בתא שלנו ו
הוא^ממש קוסית. יש לו תחת שיגעון.
אלי: בוא, נצא אליו (הם ניג שים לנער ב ת מי מו ת
ובעדינות).

ויקי (פונה לנער ושואל) :מה קוראים לך?
הנער החדש עונה בחיוך ששמו שמיל.
וי קי: מאיפה אתה י
שמיל: ממרכז הארץ, מאחד המושבים.
׳יקי: לכמה אתה שפוט ז
שמיל: שנה.
ויקי: על מה קיבלת שנה?
שמיל: גנבתי מאחד המושבים הסמוכים למושב
שלנו מכונת־חליבה.
השניים צוחקים.

> > די: אם אתה רוצה לגור איתנו, תפאדל.
שמיל: בסדר (הס לוקחים אותו לתא שלהם.
מסדרים לו מיטה ועוזרים לו לסדר אותה, ומם דוי ם לו
ארון לבגדים. הנער החד ש, המיסכן, אינו יו ד ע מה צפוי
לו בערב).

וי קי: איציק, תן שורטס לשמיל. המכנסיים עליו
כמו ג׳וחה.
איציק מביא לשמיל שורטס חדשים ואומרים לו
להחליף את המכנסיים, זאת במגמה לראות את שוקיו,
כלומר, אם הוא חלק.
שמיל: עוד מעט אני אחליף את הבגדים.
אלי: תנו לו סיגריה׳ ,חבר׳ה, יש? אתה יודע,
שמיל, כאן יש בעייה עם הסיגריות. אבל אל תדאג,
אם אתה איתנו תמיד יהיו לך. בוא הנה, איציק, שים
לו קופסה של סיגריות בכים (איציק מביא לו קופסה).
ויקי (פונה לשמיל) :שמיל, כנם למיקלחת, תחליף
את המכנסיים, ובוא, צא איתנו לחצר לפני סגירת
החדרים.
שמיל: עלא־כיפאק( .הוא נכנס למיקלחת ומחליף
את מכנסיו, לובש את השורטס, ולאחר שהוא יוצא
מהמיקלחת כולם בתא זורקים מבט חטוף ב רגליו החלקות
והעדינו ת של הנער החדש והתמים).
אלי (פונה לאיציק) :צאו לחצר עם שמיל. אני

רוצה לסדר משהו עם ויקי.
הם יוצאים.
ויקי: ראית איזה קוסית הוא ז
אלי: הערב נטחן אותו.
ויקי: בא לך למלא את הראש לפני הטחינה?
אלי: תעשה צינגלה.
הם יושבים בפינת התא ומעשנים את הצינגלה, שהיא
סיגריית־חשיש קטנה, להבדיל מהפגז ,׳שהוא סיגריית־השיש
שמנה. וממש כשהם מעשנים צועק הסוהר מסוף
המיסדדון, שצריך להתכונן לארוחת־ערב. אחרי ארוחת־הערב
סוגרים את התאים, ובתשע וחצי כיבוי אורות. כל
הנערים נכנסים לתא ומתיישבים! .אחרי כשעה וחצי
מתחילה הזוועה הנוראה.

! 1 11
( £ל י (פונה ל ש מיל) :אתה מעשן כיף?
\ 1שמיל: שמעתי על זה, אבל אף פעם לא יצא
לי לעשן.
ויקי (פונה לנער) :לזה קוראים צינגלה, זה ממלא
את הראש עלא־כיפאק. קח שאכטה.
הנער לוקח את העשן אל ריאותיו. מיסכן. עיניו ממש
מתגלגלות, וכולם פורצים בצחוק.
זיקי: איך אתה מרגיש, שמיל?
שמיל: אני מרגיש כבד, כאילו אני סוחב טנק על
הגב.
כולם צוחקים.
אלי (פונה לנער) :בוא, שב לידי, שמיל.
הוא בא ומתיישב ליד אלי בבטחון ובתמימות. עכשיו
באה שעה של סיפורים על גניבות והתפרצויות, שבחלקם
הם דימיוניים ובחלקם מציאותיים. הנער המיסכן, שבחייו
לא שמע דברים מסוג זה, מקשיב בסקרנות. לכולם
היה כזה לספר, ורק לו לא היה מה לספר. לבסוף
סיפר להם על גניבת החלב, וכל הנערים התפקעו מצחוק.
כולם היו מסטולים מהחשיש, וכל אחד שיחק את תפקיד
הגבר הקשוח. לאחר מכן כל אחד עולה למיטתו ועושה
את עצמו ישן. רק אלי והנער יושבים ומדברים בלחש.
אלי: שמיל, בוא תיכנס ותשכב על־ידי במיטה.
הנער, בתמימות, נכנס ונשכב לצידו.
שמיל: כמה זמן אתה יושב בכלא• אלי?
אלי: שנה וחצי הייתי במוסד, ואחרי כמה בריחות

מהמוסד הביאו אותי לכאן.
אחרי הביקורת של הלילה אלי פונה לנער ומבקש
ממנו שיתן לו לבצע בו מעשה־סדום. הנער מסרב בתוקף.
אלי: אם אתה לא תיתן לי, אני אחתוך לך את
הפנים (הוא מוציא סכין גילוח ומקרב אותו לפניו של
הנער. שמיל המום. החשיש בכלל בילבל אותו. אלי
פותח ב שיטה של הגזר, ואומר לנער שהוא, אלי, י שמור
עליו. הנער יהיה תחת חסותו של אלי, ולא יאונה לו
כל רע).

הנער נשבר ומסכים לגתמסר לאלי. הוא חושב שזה
ישאר בגדר סוד בינו לבין אלי ומוסר לו את גופו.
אחרי שסיים אלי לבצע את המעשה, מתעוררים דיירי
התא, וויקי יורד וכאילו תופס אותם על־חם. ואז מתחילה

,אבל תסכימו איתי, שאדם שחי בטרם זיקנה חיים פרודוקטיביים אינו מתנוון בשום אופן׳

ההצגה — וגם ויקי שוכב על שמיל, וכך גם יתר הנערים.
הנער המיסכן, בוצע בו באותו לילה מעשה־סדום נגד
רצונו, ובבוקר הוא בורח מהחדר.

שיחה טיפולית
ך* ; ה לכם העובדת־ד,סוציאלית, עומדת בחצר ורואה
י י כמה אסירים עושים ספורט. תאמינו לי, מי שמבין
את טיבו של מבט כזה לא יטעה בכך: העובדת־הסוציא־לית
מתחרמנת ברגע על אחד האסירים שיש לו גוף
יפה. היא ממש שכחה את עצמה, והמשיכה להביט בו

התיישב המזל שלי עם המזל שלה, והיא הפסיקה את
הטיפול בי.
הנה, אני נמצא עם העובדת־הסוציאלית בחדר לשיחה
טיפולית. אנו לבדנו בחדר, הדלת סגורה, ואנחנו יושבים
האחד מול השני. היא יושבת כנגדי. ואני רואה אותה
כמערכת כימו־פיסית מורכבת. למרות הצביון העצמי
שלה. אני רואה אותה ככימיה, כאורגניזם. ומדוע?
משום שהיא מתייחסת אלי בדיוק כך. היחס לאורגניזם
שונה מן היחס לאדם. היא רואה בי אובייקט לפעולות
מכוונות מצידה. אין כאן יחם של אדם־אל־אדם ממש
במהותו. יש פה סילוף מכוון. הנה, היא מחייכת אלי.
אתם יודעים איך אני רואה את החיוך שלה? אם תרצו,
הנעת שריר. אם תרצו, חיוך מסוג ״מכניקה סוציאלית״.

..הסוהר יושב בתמימות ולא מערה בדעתו מה המישחק.
עז שיום אחו הסוהו בעצמו התכופו וקלט את המישחק.
בתאווה. אה! הנה, היא התעוררה והבינה שזה דבר
לא יפה, והסיטה את מבטה לאחד החלונות המסורגים,
וסורקת את הסביבה אם קלטו אותה.
אני מסב את עיני. יותר טוב מאשר להיכנס לקונפליקט
איתה. אתם יודעים מה היא עושה לנו בדימיון שלה,
ממש שמות. מי יודע מי מהאסירים סובל אצלה
בדימיונה הפרוע. ומדוע? מפני שהיא לא מסוגלת
להיות חופשייה בפני בן־הזוג שלה, לשחרר הלכה
למעשה אותם דברים שהיא יכולה להפיק מהם עונג.
היא חוששת שבן־הזוג שלה יראה בה חתולת־מין, שמא
יירד ערכה בעיניו וייפגע הדימוי העצמי הנפוח שלה.
היתד, לי עובדת־סזציאלית שהאמינה במזלות, והוציאה
נגדי ״פסק־דיך על־סמך אמונתה, עקב זה שאני מזל
זהדזזה, והיא מזל תאומים. במוח המעוות שלה לא

אי אפשר להסתגל לזה. זה מעורר בחילה. היא רואה
אותי מנקודת מבטה כאדם מת, ללא נשמה. היא מכירה
את אישיותי על־פי הכתוב בתיק, ולא לפי מה שאני
באמת.
אני יושב אייתה ברגע זה, וקשה לי להוציא לה את
זד, מהראש. זו תווית, זו סטיגמה, ועל פיה היא נוהגת.
מיטען אדיר של אמונות־תפלות יש לה בראש. כך גם
היא בלתי־ממשית בעיני. היא סתם פעולה מוחנית
(ישל המוח) .היא רואה את המילים, ולא מרגישה אותן.
היא פועלת רק מוחנית. היא מתנכרת לעצמה. מקום
החווייה או הרגש אצלה נתפס על־ידי המילה, ואל
לכם לחישוב שאני עושה כאן השלכה (פרוייקציה).
אצלה הכל בעייה אינטלקטואלית גרידא. המילים אצלה
תופסות יותר מקום מהחווייה. הכל זיכרון ומחשבה.

— ל שג ע אח העכבר
(המשך מעמוד )55
לעומתה, העולם הפנימי שלי, שהתעורר, עשיר יותר
מזה שלה בכמה דרגות.

י*׳ כך אנו יז׳שבים, זה מול זו, והיא פותחת את השיחה
1ב״שלום״ וב״מה שלומד?״
אני: לא רע.
היא: אתה נראה טוב.
אני: תודה.
היא: על מה אתה הושב?
אני: על כלום.
היא: מה אתה מרגיש כרגע?
אני: אני מרגיש שאני יושב על כיסא. ואני מודע
לזה שאני יושב איתר בחדר הזה.
היא: תעצום את העיניים ותגיד לי מה אתה
מרגיש.

אתם רואים? עכשיו היא תכתוב עלי דו״ח, תעשה
ממני מטעמים ותתאר אותי שחור משחור.

מ שפט שדה
^ וס חדש ועניינים חדשים. דובי נמצא כעת בחקירה
אצלנו בתוך התא, כששני רעולי־פנים מחכים בתוך
בית־השימוש. דובי אינו יודע על כך.
גנדי: מה יהיה איתך, דובי?
דוכי: מה, מה יהיה איתי?
גנדי: כמה כדורים היו לך?
דוכי: כמו שאמרתי לך,
א דנ ר כ לי: אתה משקר.
דביש: בכוח אתה רוצה שיהיו לך צרות.
דוכי: יש לכם טעות.
אני: תוכיח לנו את הטעות. הכל מוליך אליך.
דוכי: אני אומר לכם שאני נקי בעניין.
אני: לא רואים את זה מצידך, דובי. או אתה —
או קבלו.
בקטע הזה מוקו מודיע לנו שהסוחר עולה במדרגות
ומתכונן לעשות ביקורת־תאים. כולנו מתפזרים. דובי
יוצא מהתא, ואנו עושים את עצמנו מתעסקים בדברים
שיגרתיים. רעולי־הפנים יוצאים מבית־השימוש, מעלימים
את כלי־הזין ואח המסיכות, והכל שיגרתי בתא. לדובי
נאמר לחזור לתא אחרי הביקורת. אני וגנדי משחקים
שש־בש־כאילו. אלגרבלי מחזיק ספר ביד, עושה את
עצמו קורא. דביש עושה את עצמו מכבס את הכביסה

קו ק ה: היום בעבודה איימו עלי הערבים ממיזרח־ירושלים,
ואני מרגיש שהם רוצים לפגוע בי, כי לפני
שבוע קניתי מהערבי הכושי 50 כדורים. שילמתי לו
עליהם חצי מחיר, וחצי המחיר השני עוד לא שילמתי לו,
כך שאני חייב עוד 1500 לירות. אמרתי להם שרק
כשיחזור הכושי אני אשלם לו, כי הוא שמכר לי, לא הם.
קבלו ודובי בא לתא של הערבים ממיזרודירושלים אחרי
שאני יצאתי מהתא שלהם. נראה שהעניין חם עם דובי
וקבלו.
גנ די: אם יקראו לך לתא שלהם, אל תלך. תבוא
אלינו, ונראה איד אפשר לסדר משהו.
תוך כדי הדיבור הזה נשמעות צעקות בחצר, מצד
סמל החצר, ומייד לאחר מכן אזעקה. יצאנו כולנו מהתא
לראות במה מדובר, ומה שהצלחנו לראות בחצר הוא כך :
דובי כולו זב דם, וקבלו זב דם באיזור הבטן והחזה. הם
נדקרו, וסמל החצר צועק בהיסטריה להביא מהר את
החובש ולהיכנס לתאים. מגיעה תיגבורת של סוהרים
ומשליטה סדר במהומה. נועלים את התאים, ואת קבלו
ודובי מוציאים מהחצר. נדמה לי שדובי פצוע קשה.
הבחנתי שיש לו שלושה חורים — אחד ברקה ושניים
בחזה מצד שמאל. לקבלו יש חור גדול באיזור הבטן.
אחרי כמה דקות, תיכף שנעלו אותנו, נודע לנו שקבלו
ודובי הותקפו תוך כדי הליכתם בחצר על־ידי שלושה
רעולי־פנים מזויינים בדוקרנים, וסדינים לבנים מכסים
את גופם.
בית־הסוהר השתתק לשעה ארוכה.
אנחנו לא מבינים בדיוק מה הולך, ואת סיבת דקירתם

״אני, מילא, צריך אותה. אבל מה היא צריכה אותי ן״

אני: לא בא לי (הנה לכם. היא קראה ספר על
נשטאלט, ובאה לעשות עלי ניסויים).
הי א: תנסה.
אני: לא בא לי (היא עושה לי פנים חמוצות).
היא: על מה אתה חושב ז (אתם רואים, היא כל
רגע שואלת אותי מה ״אני חושב״ וכל רגע מה ״אני
מרגיש״ .וכך, במשך חמישים דקות, היא תשאל אותי
חמישים פעם. זה עינוי).
אני: מה קרה לך? נמאס לי מהשאלות האלה כל
דקה (אני אומר זאת בנימה מאוד רצינית).
היא: זאת שיטת הטיפול שלי !
אני: זה לא נכת. זה דפוק.
היא: אתה רוצה להחליף אותי? בוא, תשב במקומי.
אני: לא רוצה לשבת במקומך. אני רוצה שתתחשבי

הי א: במה ז
אני: את מתייחסת אלי כמו אל מכונה, ולא כאל
אדם.
היא: אתה רוצה שארקוד לו, אולי?
אני: כן!
היא: אם לא תהיה רציני, אנו נפסיק את הטיפול !
אני: אני רציני איתך (היא כל הזמן מאיימת עלי
בהפסקת הטיפול המחורבן הזה).
היא: איפה אתה רציני?
אני: אני רציני בשיחה איתר.
היא: אני לא רואה זאת.

״היא חאה ב אזב״קט
ונוווווה מנוונות מדדה,
אין כאן יחס של אדם־אל־אדם״
אני: זאת ביגלל שאת לא משלימה עם זה שאני
דוחה אותך, את הגישה שלך אלי.
הי א: באמת !
אני: כן( 1אנו מביטים זה בזה).
הי א: נמאסתם !
אני: גם את נמאסת עלי.
הי א: יופי, אז אם כך אין לנו על מה לדבר (היא
קמה מקומה).
אני: זה מה שחיפשת. את פחדנית.
הי א: סיימנו את השיחה !
אני: את קבעת זאת, לא אני (אני קם ויוצא).

״תוך כדי הדיבור הזה נשמעו צעקות מצד סמל, ומייד לאחר מכן אזעקה״.

שהיתה בדלי. שני רעולי־הפנים עלו למיטותיהם ועושים
את עצמם ישנים. סוהר זה הוא אדם ערמומי, שכבר יותר
מ־ 12 שנים עובדי בשירות בתי־הסוהר ומכיר את החיים
כאן. הוא נכנס ועומד לידינו וגנדי אומר לי: משחק
חדש?
אני: אכלת אותה במישחק הזה. קדימה, מישחק
חדש.
אנו מסדרים את השש־בש, ואני זורק את הקוביות,
והסמל עדיין עומד ומסתכל, וגנדי אומר לו :״אהלן״.
הסמל: אהלן, מה שלומכם?
גנדי: כרגע אכלתי מארס ממנו (הוא מצביע מלי).
הסמל( :מנענע בראשו לעבר ״הישנים״) :אלה כל
הזמן ישנים, העצלנים.
,מוקו: מה אתה רוצה, הם עובדים בבניין.
הסמל: כן (הוא מתרחק והולך. הכל חוזר להיות כמו
שהיה. האקשן מתחיל שוב. אנו מפסיקים לשחק שש־בש,
דביש מפסיק לכבס, אלגרבלי מפסיק לקרוא, ורעולי־הפנים
מתעוררים משנתם).
אלגרכלי: אני מציע להביא את קפוצ׳יו.
גניי: כן, נביא אותו, שיעיד לדובי בפנים.
דכיש: תשאירו את זה לאחרי־הצהריים.
אני: כן, אחרי הצהריים.
כולנו יורדים לאכול ארוחת־צהריים. בחדר־האוכל ניגש
אלינו אסיר בשם קוקה ואומר לי ולגנדי שהוא רוצה
לדבר איתנו, ואנחנו אומרים לו שהוא יכול לבוא אלינו
לחדר אחרי הספירה של הצהריים. בינתיים מתנהלים
החיים בכלא על מי־מנוחות. השקט הזה תמיד מפחיד,
הוא שונה מהשקט הנורמלי.
1 1 1
הרי שגמרנו לאכול, ולאחר הספירה, בא אלינו
> קוקה לתא וגנדי שואל מה העניין.

של קבלו ודובי; עקב המיקרה הזה יש מילחמת כנופיות
על השליטה הטוטאלית בכלא. מתברר שדובי וקבלו,
בהיותם בנסיעה לפני כחודש, בבית־המעצר בירושלים,
קיבלו מאביו של ראש הכנופייה של הערבים ממיזרח־ירושלים
300 כדורים וחצי שק חשיש. ומכל הסחורה
הזאת, נתנו לראש הכנופייה רק 100 כדורים ושלוש
אצבעות חשיש, בטענה שיתרת הסמים נתפסה על־ידי
השילטונות של בית־הכלא בירושלים, ושלבאורה זה מה
שנשאר מהסמים שהם קיבלו. ועל כך הם נדקרו. וכמו
כן התברר שדובי וקבלו אכן היו חפים מפשע בעניין
הסמים, ששוויים היה 50 אלף לירות ואשר נעלמו מהחומה

..הודלחמה בבית־הכלא היא על
השליטה הטוטאלית -גי ישלוט,
היהודים או הערבים הפליל״ם״
הסמוכה לאריגה, שבה הם עובדים. וכך נוצר מבוי סתום
בקשר בסחורה הנ״ל, ונשארו ללא חוט שיוביל אותנו
לאנשים שלקחו את הסחורה. דובי וקבלו עדיין נמצאים
בבית־החולים תחת אינפוזציות.
דימילחמה בבית־הכלא היא על השליטה הטוטאלית —
מי ישלוט, היהודים או הערבים הפליליים. הערבים הביטחוניים
הם מחוץ למילחמה זאת, היות והם שרויים
בחילוקי־דיעות פוליטיים, כך שהם לא מאורגנים בינם
לבין עצמם, והם חסרים מנהיג׳^!וב שיסדיר ביניהם את
חילוקי־הדעות. בבית־הכלא קיים מתח וזרמים תת־קרק־עיים,
אבל הכל מתנהל כשורה — לכאורה.

—־ז —וזוזווו1ו ־ 11 די1׳ ׳ 1וו־ז ־ו 11׳ *0 1 1

במדינה

(המשך נזענזוד )47
מאיתנו הועמס על מכונית הצבא,
והוסע לביבר העיר, וחלה אחר
עשה את דרכו ברגל. אלה הלכו
לאט מדי, לטעמם של מלוויהם,
ולכן, בשלב מסויים, החלו החיילים
להריץ אותם. המירוץ הסתיים בחצר
המימשל הצבאי.
בשעה שתיים וחצי אחר־חצות
ריכזו אותנו במין חדר ללא־תיק-
רה, ואמרו לנו לישון. מיזרונים לא
היו, ולשירותים לא נתנו ללכת.
הלילה היה קר, ולא יכולנו להירדם.
ביקשנו מהשומרים שמיכות,
אבל הם לא הבינו את דברינו.
למזלנו, היה איתנו בחור שחזר
מעבודתו בישראל — תפסו אותו
כשהיה בדרכו הביתה, לאחר שירד
מן המונית שהסיעה אותו — הוא
ידע מעט עברית, וביקש עבורנו
שמיכות. קיבלנו שמיכה אחת עבור
12 איש .״אין יותר שמיכות,״ אמר
השומר.
בבוקר, לאחר לילה ללא שינה,
קיבלנו ארוחת־בוקר, שכללה, בין
השאר, מצות. כן־כן מצות, זה מה
שאתם אוכלים בפסח. ביקשנו לחם,
אמרו שאין. גם ארוחת־הצהריים
כללה, נוסף לבשר המשומר, מצות.
אבל עד אז נאלצנו לעבוד כדי
להרוויח את מצותינו.
ניקינו את חצר המימשל מאבנים
ומפסולת, וכאשר החצר היתד,
נקיה, העסיקו אותנו בהעברת אבנים
ומוטות ממקום למקום. סתם
כך, בשביל הכיף• ללא שום תו עלת.
לחלק מאיתנו חילקו מטאטאים,
והאחרים אספו אבנים בידיהם•
בשעות הבוקר זה לא היה
נורא, אבל לקראת הצהריים, כ-
שהאספלט מתחמם, קשה לנקות את
החצר בידיים ערומות.
״הוראות מגבו ה׳ /לארוחת-
צהריים שוב כינסו אותנו בחדר
נטול־התיקרה. באור היום גילינו
כי המקום שימש, בעצם, כמשתנה
מאולתרת. הצחנה היתה נוראה,
ובפה התרסקו המצות. לשירותים
הצליחו ללכת רק בני־המזל. היו
שהלכו פעם אחת בלבד, והיו
שהלכו פעמיים, לרשות האחרים
הועמד דלי בתוך החדר, וכך העברנו
את לילנו השני.
בינתיים התוודענו לקבוצה של
תלמידים מאוניברסיטת ביר־זית.
הם נעצרו לפני כשבועיים בין כותלי
האוניברסיטה. לדבריהם, איש
לא חקר אותם עד אותו רגע, ואיש
אף לא שאל אותם לשמם. וכך
הם מבלים להם 17 ימים במיכלאת
המימשל.
ביום השלישי הייתי כבר מודאג
מאוד. למחרת אמורה להתקיים
בחינת־הבגרות, ונראה שלאיש לא
איכפת ששנות לימודי ירדו לטימ־יון
בגלל דבר שלא עשיתי. ני סיתי
להסביר לשומר שאני צריך
להיבחן ,״אין בגרות ואין בטיח,״
הוא ענה לי.
פיתאום ראיתי את אבי פוסע
לאיטו בחצר המימשל. בנסיבות
אחרות הייתי ודאי גאה על כך,
שאבי רואה אותי עובד, מעמים
אבנים ומנקה את החצר, אבל לא
הפעם. לא יכולתי אפילו לגשת
אליו. תיארתי לעצמי שהוא בא
כדי להשתדל עבורי ועבור חברי
אצל המושל. שתדלנותו עזרה. אח-
רי-הצהריים שוחררנו, אפילו לא
חקרו אותנו.
עד כאן דיברי צ׳יא סמור.
קבוצה זו לא היתה האחרונה
שנעצרה בעיצומם של בחינות־הבג-
רות. כ־ 12 תלמידים מהעיר חברון
נעצרו לילה קודם, ממש ערב
בחינות־הבגרות, זאת כאשר העיר
חברון נהנית משקט יחסי בכל
האמור בהפגנות תלמידים ובהש־

לכת אבנים•
עמר עבד אלג׳ואד צאלח, בנו
של ראש עיריית־ראמאללה לשעבר
אשר גורש לפני כשלוש שנים, נעצר
זו השנה השנייה ברציפות
ערב בחינות־הבגרות, גם השנה לא
יוכל, כנראה, להיבחן .״הוראות
ה עול ם הזה 2287

גו מאדי ישוב אר צ ה *
בגי מישפחתו של רחמים (״גו-
מאדי״) אהרוני, שותפו של טוביה
אושרי, שהורשע ברצח עמוס אוריון,
החלו לברר את מצבו המשפטי.
מישפט הרצח־הכפול הושתת
בעיקרו על עדותו של רמי ערוסי,
שהיה עד־מדינה. כאשר עזב זה
את הארץ, לפגי זמן קצר, החלו
בני מישפחתו של גומאדי פונים
לעורכי־דין. מבחינה מישפטית נוצר
מצב מעניין וחסר־תקדים. בלי
עדותו של רמי ערומי, לא תוכל
כנראה התביעה להרשיע את אח רוני
בתיק הרצח־הכפול. השאלה
אם אפשר יהיה להציג את עדותו
של ערוסי במישטרה, לפי התיקון
לפקודת הראיות, טרם נבדקה.
אולם מקורביו של ערוסי טוענים
כי חלק מהתחייבותו בעד-מדינה
היה לחזור ארצה, אם ייקרא להעיד
נגד גומאדי.
גם אם יחזור ערוסי להעיד,
יתכן שעדותו לא תספיק כדי
לבסס אשמת רצח או הריגה נגד
גומאדי. אם תסכים התביעה להתפשר
על העבירה הקלה של שותף־
לאחר-מעשה, יתכן שגומאדי יחזור.
אשתו של גומאדי, בת־שבע,
היתה נוכחת בכל מהלו המישפט
ורשמה לעצמה פרוטוקול מפורט.
מגבוה,״ נאמר לאלה השואלים על
גורלו במימשל הצבאי. מאיזה גובה
נפלו הוראות אלה אין איש
מוכן לפרט.

מי שטר ה
הע 11 טר שהדיח *ודיס
ששיח חודשי מאסר בפועל
לשוטר שניסה להדיח עד
הכל קרה לסלים אבו־עיאדה
בגלל תאוות הנהיגה. הוא היה שו טר
במישטרת לוד, ויום אחד הת חשק
לו לנסוע במכונית לנהריה.
אמנם לא היה לו רשיון־נהיגה,
ולא היתד, לו מכונית, אך הוא
התגבר על כך כאשר ביקש מידיד
קבלן, אחמד אבו־מוסה, את מכו ניתו.
הוא לא סיפר לו שאין בידו
רשיון־נהיגה, ולמחרת הופיע בבי תו
של הקבלן ואמר לבנו, שהיה
בבית, כי אביו הבטיח לתת לו
את המכונית למשך היום, כדי
שיוכל לנסוע לנהריה, להעיד ב-
מישפט.
הבן חשב כי הדבר נעשה בהסכמת
האב, ומסר לשוטר את המכונית.
בעודו נוהג בה בשימחה,
קרתה לו תאונה בכביש החוף.
השוטר חזר מייד ללוד, והבין כי
הסתבך בצרה גדולה, כיוון שנהג
ללא רשיון וכמובן, ללא ביטוח.
על כן הכניס מייד את המכונית
לתיקון במוסך, לא סיפר על-כך
לבעל המכונית. הוא ניסה להציל
עצמו וביקש מידיד, שוטר, בשם
יעקב בן־חמו, כי יעיד שהוא אשר
נהג במכונית בעת התאונה. וכך
גם סיפר הוא עצמו בעדותו ב-
מישטרה. הוא סמך על־כך שחברו
יעיד כמוהו.
עדדת־שקר. אולם באותן
שעות נגרמה התאונה שהה בן-
חמו בחברת כמה שוטרים בבית־המישפט
בלוד, ולא יכול היה, לו
גם רצה, לאמת את עדותו של
סלים. וכך הוגש נגד השוטר כתב-
אישום על כל המעשים הללו ל-
בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
והתובעת, שלומית אריאל, ביקשה
מבית־המישפט להרשיעו.
השופט, אורי שטרוזמן, מצא
ספק בפרט האישום, שאמר כי
סלים הוציא את המכונית במיר־מה
מהבן .״יתכן כי האב אמנם
נתן את הסכמתו, אך כאשר למד
כי לשוטר לא היה רשיון־נהיגה
חשש להסתבך והעיד אחרת,״ קבע
השופט. אך הוא השתכנע מעל לכל
ספק, כי סלים התכוון להדיח את
חברו, בן־חמו, להעיד עדות־שקד,
ולומד כי הוא אשר נהג במכר־

בישראל התברר לו סופית כ
המיזוודה, ובה כל הכסף, נעלמז
ללא שוב. בימים אלה סנה בתבי
עה מישפטית נגד חברות־התעופו
איבריה וסוויים־אייו. עורך־דינו
משה עינבר, המתמחה בדיני-תעו
פה, דורש מהחברות שני מיליו
לירות, צמודים לדולר.

תרגיל דבל ש־ ת
התובעת 7א רק תבעה
אלא גם מצאז
את הנאשם המסתת!

בת שבע אהרדני (משמאל)
מצב חסר תקדים
בימים אלה את הארץ. את העיר-
עודך־דינו הקבוע של גומאדי,
עור של אושרי הגיש עורך־הדין
שהיה גם סניגורו של טוביה אושהירושלמי
יעקב רובין.
רי ברצח־הכפול, אליהו קדר, עזב
נית .״הדחה בחקירה על-ידי שוטר,
שהוא ממונה על שמירת החוק,
חמורה פי כמה מאשר עבירה
דומה המבוצעת על־ידי כל
אזרח אחר,״ קבע השופט, ודן את
סלים לשישה חודשי מאסר בפועל
ועוד שישה חודשי מאסר על־תנאי.

מיש

מיל־ונים
בתפיסת־קלפי ס
כמיזוודה אבודה במטוס
נעלמו מיליוני לירות
כאשר עמד אברהם קסום לשוב

מנהל עסקי תיירות ונופש בטנ-
ריף, וכיוון שחוקיה של ארץ זו
אינם מתירים הוצאת כספים באופן
חופשי, החליט להוציא את הכם־.
פים שצבר בחפיסת הקלפים, או תה
החביא במיזוודתו.
לכאורה התרגיל הצליח. אנשי-
המכס של טנריף לא חשדו כי ב־מיזוודה
התמימה מסתתר אוצר,
והוא המשיך בטיסתו לישראל דרך
מדריד וציריך. כאשר קנה את
הכרטיס הובטח לו כי אם יצא
באותה טיסת־בוקר מטנריף, יצליח
לתפוס את הטיסות הבאות כדרוש,
ויגיע לישראל עוד באותו היום.
ואמנם הוא ירד ממטוס אחד במדריד
ועלה לשני כסדר, אך כאשר
הגיע לציריך התברר לו כי הטיסה
לישראל, במטוס אל־על, עזבה כשעה
לפני שהגיע למקום.

התובעת היפה פנינה גיא היתו
נרגזת. היא ישבה ושוחחה עם אחי
מאנשי המישטרה, שעמד להופי׳
כעד בתיק תביעה, ותוך כדי שי
חה התלוננה כי המישטרה אינו
מצליחה למצוא נאשם מסוייכ
שאותו היא מחפשת כבר כשנתייב
״האם המישטרה חסרת אונים?
שאלה התובעת את השוטר.
כאשר התעניין לדעת את שם
של הנאשם, סיפרה גיא כי זה
נתן שווימר, הנאשם בכמה וכמז
תיקים של הונאה והוצאת-כספיו
במירמה.
ניצוץ נדלק בעיני השוטר, והו;
שאל :״נתן שווימר, שהתגורו
בזמנו בחולון?״
״כן,״ ענתה התובעת המופתעח
ואז הסתבר כי איש־המישטרו
מכיר את הנאשם, וכי ראה אות
לאחרונה מסתובב בבאר־שב
ובערד.
״אם תבקשי ממישטרת באר
שבע, הם יאתרו אותו עבורך,
הציע השוטר. התובעת שלחה מיב
דקים למישטרת ערד וגם באר
שבע, והשבוע הובא שווימר, אחו
כבוד, לפני השופט יוסף חאג׳
יחיא. התובעת ביקשה כי ייעצו
עד תום ההליכים. היא הסביח
לשופט כי נגד שווימר תלוייו
ועומדים תיקים פליליים לפני שלו
שה שופטים מחוזיים בתל־אביב
אלה הצטברו בשנים 1976 עז
•1978 הכספים שהנאשם הוציז
במירמה, לדברי כתב־האישום, מגי
עים למיליוני לירות. במיקרה אחז
הבטיח, לדברי התביעה, לבחורו
מסויימת לסדר עבורה ויזה אמרי
קאית, ותמורת שרות זה קיב׳

פרקליט עיגכר

תובעת גיא

לאן נעלמה המיזוודה?

האם המישטרה חסרת־אונים?

מטנריף לישראל, הוא צרר את
כספו בצרור קטן והחביאו בחפיסת
קלפים, מתוכה הוציא את כל
הקלפים מילבד העליון והתחתון.
בין השניים החביא האיש כשני
מיליון לירות במטבע זר.
קסוס הוא תושב ישראל, אך

לא היתד. כל ברירה, למרות זעמו,
ולא נותר לו אלא לבלות את
הלילה בבית־מלון בציריך, ולטוס
בבוקר יום המחרת לישראל. כאשר
שאל היכן המיזוודה, הסבירו לו
כי אמנם אינה במקום, אך היא
בוודאי תגיע לישראל.

ממנה 1500 דולר.
כדי לשכנע את השופט אמרז
התובעת, כי אין לדעת אם בפעו
הבאה תהיה כל-כך בת־מזל ותם
גוש דווקא בשוטר המכיר אותו
״לכן יש לעצרו עד תום החלי
כים,״ ביקשה התובעת.

1אומרים מה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...מה הם אומרים..

די יוו יד ס!:י״!רי:

אור רן:

רו חוש די־ פ ר מיוג ר:

״קח בודן ..הייתי ע וב דת
.הייתי נותן
לברת ציון !10״ הוא שנן שתת־! בעד כל מינלגה!
מי הדליף למי מה ז הארץ סערה ורעשה. סר
בכיר הדליף לעיתונאי, עיתונאי הדליף לראש-הממשלה,
שני אישים בכירים, אחד מהם מקורב לראש־הממשלה,
הדליפו ל״קול ישראל״ ,והעיתונאי אורי דן שוב בקלחת
הלחישות, השמועות וההדלפות

אורי, מה דעתך על זה שאומרים כי
אתה יודע יותר מכל עיתונאי אחר, מכיוון
שהשר אריאל שרון מדליף לך כאופן קכוע?
דייוויד סוייר הוא המומחה לענייני תיקשורת, שחו-
בא במיוחד מארצות-חברית, כדי לעזור למועמד מיפלגת
העבודה, שימעון פרס, בבחירות לכנסת העשירית.
סוייר שמר כל הזמן על פרופיל נמוד, וסירב לדבר
עם עיתונאים. תפסתי אותו בכפר״המכביה לפני העימות
פרס—בגין. הוא חיה מתוח, ובחיוך אמריקאי
שארמנטי אמר לי :״לא, גבירתי.״ רק אחרי העימות,
כשהיה נינוח יותר, הסכים לענות על מיספר שאלות.

• מה דעתך על הופעתו של שימעון פרס
כעימות ז
הוא סוף־סנף חזר אל עצמו והיה שימעון פרס האיש.
הוא היה יותר תוקפן, יותר אמין ויותר משכנע מהפעמים
הקודמות שבהן הופיע בטלוויזיה.

העימות ץ

היו

ההוראות שנתת לו לפני

אמרתי לו להתעלם מהפרטים הטכניים. שלא יחשוב
על האור, המצלמה והדברים האחרים, שיהיה הוא עצמו,
ושיגיד את מה שיש לו, כמו שהוא אומר לי בשיחה בארבע
עיניים.

• הוא מילא אחר ההוראות ץ
במאת האחוזים.

• מה אתה חושב הכשיל את פרס מהופעותיו
הקודמות בטלוויזיה?
אני חושב שהעובדה שאנשים היו באים אליו אחרי
כל שידור ואומרים לו שהוא היה גרוע ושהוא מצטלם
לא טוב, גרמה לא במעט לכך שהופעותיו היו מהוססות.
הפעם הוא היה הוא הוא עצמו, והוא טוב!

• אילו הייתי מתבקש לנקד כין אחת
לעשר, איזו דרגת ניקוד היית נותן לו על הופעתו
היום?
עשר!

הקינאה של העיתונאים מעבירה אותם על דעתם.
באף מיקצוע אחד לא קיימת קינאה שכזו! הם בחיים
שלהם לא יתנו אשראי לעיתונאי המצליח להכות ולהק דים
אותם בנושאים החשובים והבוערים. הם מכסים על
הכישלונות האימפוטנטיים שלהם בליכלוך ובקינאה.

• האם אין כסיס לטענה שלהם? האמנם
אין לך מקורות הדלפה שלהם אין?

רות ושדי־פרמינגר היא אורלי יניב של הליכוד.
יש כאלה הזוכרים, שבין השנים 1974ו 1975-היתה
רותי קריינית בטלוויזיה. אחרים זוכרים את הצעירה
התימנית משידורי״התעמולה של הליכוד לפני ארבע
שנים.

• רותי, מאיפה את?
אני תימנייה מירושלים, נשואה עם ילדה. נולדתי
בנחלת־אחים, לאבא שלי היה קיוסק הפלאפל הכי
טוב בירושלים. הקיוסק קיים גם היום בפתח שכונת
נחלתייאחים, אך מאז שאבי נפטר מנהלים אותו האחים
שלי, ועדיין יש שם הפלאפל הכי טוב. כשהייתי
ילדה, עברה המישפחה שלי מנחלת־אחים לתלפיות, ושם
גדלתי.

תראי, במקום שהעיתונות תהפוך את הגילוי שלי על
ראש המוסד לווטרגייט, הפכו אותו לווטר־מלון. מה
בסך הכל עשיתי? קמתי והסברתי שראש הסי־איי־אי,
במיקרה הזה ראש־המוסד, ניסה לטרפד את הצלחתו של
ראש־הממשלה. אז במקום שהעיתונות תבדוק את טענותי,
עושים עלי ״עליהום״ .ולא רק זה, כדי לסייע לראש־המוסד
לצאת מהבוץ שאליו הוא נקלע, הלך שלישו
הצבאי של ראש־הממשלה, פרוייקה פורן, והשתיל ידיעה
• האם את נהנית מעכודתך למען הליכוד?
נגדי בקול ישראל.
מאוד־מאוד, אני כבר מצטערת שזה עומד להיגמר.
פרוייקה פורן, זה שמחפש איפה יש תחת פנוי שאפשר
למעשה, זו לא הפעם הראשונה שאני עובדת
ללקק לו, הוא סוכן שתול. מצד אחד הוא מתחנף לראש־בתעמולת
הבחירות, עשיתי את זה גם לפני ארבע שנים.
הממשלה, ומהצד השני הוא מרים טלפון לפרס ומדווח
כשפנו אלי מסרטי רול לעשות את זה שוב, הסכמתי מיד,
לו. הוא משרתם של כל האדונים, הפרוייקה הזה. במקום
• האם את נמנית על אנשי הליכוד ץ
לענות על האשמות שהעליתי נגד ראש־המוסד, ליכלכו
את זה לעצמי.
אני שומרת
אותי עם הדרטי־טריק שלהם.

• אתה משווה את פרשת ראש־המוסד
עם פרשת ווטרגייט ץ
ומה זה היה, לפי דעתך? אלא שבארץ כל העיתונות
מגינה על ראש־המוסד ומתנפלת עלי.

• האם אריק שרון מדליף דך?

• האם הייתי עוכדת
אחרת ז

כשכיל

מיפלגה

אני חושבת שכן.

• אורלי יניב מספרת שמתנכלים
כרחוב, האם גם את סוכלת מהתנכלויות?

אריק שרון הוא אדם יקר, אנחנו חברים כבר עשרים
אף פעם לא היתה אלי אפילו פנייה אחת לא־יפה.
וחמש שנים. ואני, בניגוד להרבה עיתונאים שאני מכיר,
ממש נחמדים אלי. מובן שבעיקבות
לא מחליף את החברים שלי. אריק הוא בן־אדם רציני. להיפך, אנשים
השידורים אני מזוהה ברחוב, ואנשים מחייכים ואומרים
• מניין אתה יודע, כטענתך, דכרים לפני
שלום, הכל ברוח טובה.
עיתונאים אחרים? האם אתה מנחש ץ
למען
• כמה את מרוויחה מעבודתך
אם כבר עשרים וחמש שנים שואלים אותי את
השאלה הזו, מאז שעבדתי בהמולם הזה. תפתחי קורא יקר הליכוד?
ב־ ,1954 אורי אבנרי ניבא עוד אז שיום אחד אהיה אחד
אני לא רוצה להגיד.
העיתונאים החשובים ביותר של ישראל.

1ה הם אומדים מה הם אומר מה הם אוהדים

א דו ארד קוז 1יצ 1ב :

מה הם אוח

ציון חן:

זאב שיף:

.אנו לא מאמיני ״לא ה״ת הני חצי חצי בין
ל או אוון! סוב נ סיגו ת? הליכוד למסרו ו אחד
האנשים המרתקים ביותר במערכת הבחירות
הוא הסופר הרוסי, אסיר ציון, אדוארד קוזניצוג.
האיש שהיה מעורב בנסיון לחטוף מטוס, ושפרשת
מאסרו ושיחרורו סוקרו בהרחבה על־ידי אמצעי־התיק־שורת
בארץ ובעולם, יכול היה להצטרף לבל מיפלגה
מכובדת שהיא• הוא בחר לעמוד בראש מיפלגה קטנה
וחדשה, שקמה רק חודשיים לפני מועד הבחירות,
המיפלגה למען העלייה. שאלתי אותו:

• מדוע לא הצטרפת למיפלגה קיימת,
מדוע החלטתם, אתה והכריך, להקים מיפלגה
למען העלייה ץ

אנחנו לא מאמינים לאף אחד כאן. כל המיפלגות רק
מדברות על עלייה, ורוצות לנצל את הקולות של העולים
החדשים. הן יודעות רק להבטיח ולא לקיים. אנחנו לא
מאמינים להן.

• האם נלחמת לעלות ארצה כדי לעמוד
כראש רשימה אתנית •טל עולים מרוסיה
הסובייטית?
זו טעות, זו לא רשימה של עולים רק מרוסיה, זוהי
רשימה של עולים חדשים.

• גם ממרוקו?־
לא היה לנו זמן להגיע לעולים חדשים ממרוקו, ויש
גם בעיה של שפה. ואני לא יודע למה את אומרת שאנחנו
מיפלגה אתנית, אנחנו לא טיפשים עד כדי כך שנקים
מיפלגה אתנית. הבעיות שלנו הרבה יותר רציניות.

• בתור אסיר ציון, אדם שעלה ממדינה
לא־דמוקרטית, מהי הרגשתך כאשר אתה מופיע
בטלוויזיה וכאופן חופשי מרצה את דעותיך,
ומבקש מאנשים להצביע עבורך בבהירות?

זוהי
הזדמנות נהדרת, שכמובן לא ניתנה לי ברוסיה,
אבל זה לא מספיק! ההרגשה הנהדרת הזו עוברת מהר
מאוד, כי אני רוצה לעשות משהו באמת, לשנות.

• מהן בעצם הבעיות של עולי-רוסיה,

שאתם רוצים לתקן בכנסת?
יש לנו בעיות של דירות ועבודה. את צריכה
העלייה מרוסיה היא עלייה של אינטליגנצייה.
מעליב את העולים כשהם מתחילים לחפש עבודה
חנן, בייחוד כשהגישה בארץ כלפי העולים היא
נגטיבית.

• מי מממן אתכם?
כולם נגדנו, אף אחד לא נותן לנו כסף.

• לכמה מנדטים אתם מצפים?

•אולי שניים, אבל אחד בטוח.

להבין,
זה די
ולהת כל־כך

ציוו

ביים כמעט
רות, וביום
בין שימעון

הוא ללא״ספק במאי הבחירות . 1981 ציון
את כל המיפלגות הקטנות לתעמולת הבחיחמישי
האחרון נבחר לביים את העימות
פרס ומנחם בגין.

• ציון, למה דווקא אתה נבחרת לביים
את העימות?

עיתונאי ״הארץ״ ,זאב שיף, נבחר על־ידי איש המערך,
יוסי שריד ועל״ידי איש הליכוד, אהוד אולמרט,
להנחות את העימות בין ראש־הממשלה ויו״ר מיפלגת
העבודה•
שאלתי את אהוד אולמרט מה הנחה אותו ואת
שריד בבחירתו של שיף, והוא השיב לי :״חשבנו שהוא
מתאים, כי הוא אדם אמין, שאינו מעורב בכל כיסוי
פוליטי שוטף, ומעולם לא כתב מאמרים נגד פרס או
נגד בגין. הוא כותב בענייני ביטחון, ולכן בעינינו הוא
איש אמין ויסודי, המסוגל להנחות עימות שכזה״.
את זאב שיף, שהיה נרגש עדיין אחרי העימות,
פגשתי בכפר״המכביח :

• האם התרגשת כזמן הצילומים?
לא התרגשתי, אבל הייתי מופתע מהטיימינג, והפרטים
הטכניים קצת בילבלו אותי.

• מה היתה תגובתך כשהודיעו לך שנבחרת
להנחות את העימות?
הופתעתי. אחרי.הכל אני לא איש־טלוויזיה, והחמיא
לי שמכירים בזה שאני אובייקטיבי.

• יש עיתונאים שלא היו רואים
מחמאה.

בזה

זה שאני אובייקטיבי בעבודתי אין פירוש הדבר
שכאשר אני נכנס לקלפי אין לי דיעה. אבל באופן מיק״
צועי ודאי שאני אובייקטיבי, ובעבודת הד,נחייה שלי
ניסיתי לייצג את חברי העיתונאים. אחרי הכל אני
לא עושה חדשות, אני מדווח עליהן.

• איך הרגשת במהלך העימות? מה הפריע
לך במיוחד?
מה שהפריע לי במיוחד היה העובדה שלא נתנו
לי שאלות הבהרה. אני מקווה שכאשר יוסי שריד ואהוד
אולמרט יתמודדו על ראשות־הממשלה, ואני אנחה את
העימות ביניהם, תינתן לי האפשרות לשאלות הבהרה.

• מהי הרגשתך, האם עמדת במשימה
שהוטלה עליך?
מה, לא הייתי הכי טוב שם1

לא יודע. אני חושב שנבחרתי על דעת שתי המיפלגות
מכיוון שלא ביימתי אף אחת מהן בתעמולת הבחירות.

ס מה היו ההנחיות שקיבלת לפני העימות?

הד,נחייה היתד, לעקוב אחר ההסכם בין שתי המיפל־גות.
סוכם שכל אחד מהיריבים ידבר שתיים וחצי דקות,
ואם מישהו מהשניים יגלוש, להפסיק לו את הסאונד.

• האם המעקב אחרי ההסכם היה קשה?

די קשה. בגין גלש מדי פעם, וחתכתי לו סאונד.
פרס עמד בזמנים בצורה יוצאת מהכלל.

• האם נפגשת עם שני המועמדים לפני
הצילומים?

פגשתי אותם בבוקר, אחרי שכל הלילה לא ישנתי.
שוחחתי עם פרס ובגין, כל אחד לחוד. הסברתי להם
איך העסק ילך, שאלתי אותם אם יש להם בקשות מיוחדות.
פרס ביקש ׳לדבר דקה לפני הסיום, ובגין ביקש
שלושים שניות.

• מי קבע מי מהשניים יסיים את העימות
ויגיד את המילה האחרונה?
הייתה הגרלה, וכל העסק סוכם מראש.

• מתי נודע לך שתכיים את העימות?

יום קודם לכן זימנו אותי לישיבה עם במאי הליכוד,
יוסי רונן ובמאי המערך, איציק קול, ועם אהוד אולמרט
ויוסי שריד.

• מהי התרשמותך ספרם ומבגין?

לדעתי, פרס היה שונה ממה שהיה לפני ארבע שנים.
הוא היה יותר נוקשה. ואילו בגין היה אותו הדבר כמו

שהוא תמיד.

• ומזאב שיף?
הוא הנחה את הדיון נכון מבחינה מיקצועית. אל
תשכחי שהוא לא מראיין־טלוויזיה.

• האם לדעתך איש-טלוויזיה צריך להנחות
עימות מסוג זה?
לא. אני חושב שזה צריך להיות מראיין ניטרלי.

• מתי ירדה לך אבן מהלב?
ברגע ששתי המיפלגות לחצו לי ידיים ואמרו לי עלא־כיפאק.

מי משלם את שכרך?

אני חושב שזה מתחלק חצי־חצי בין הליכוד והמערך.

— --ש די ת ישי