גליון 2290 מתאריך 22 ביולי 1981

קשר בינו ובין קודמו הגדול, דויד בן-
גוריון. ההבדל בין השניים הוא רק בזה
שבן־גוריון לא ביטא מעולם את ישמו
של העולם הזה, ביגלל שינאתו העזה,
ויצר את המושג ״השבועון המסדים״.
בגין, לפחות, אינו זקוק להתחמקות מגוחכת
כזאת, ועל כך יש לברכו.
מסתבר כי ציבור־הקוראים של השבועון
המסדים הוא רחב. כי באותו יום
שבו פורסמו דבריו של ראש־הממשלה,
התקבלה במחלקת־המנדים של העולם הזה
המחאה. הקורא טוביה אושרי, המתגורר
עתה בבית־המעצר ברמלה, ביקש לשלוח
לו את גלימות העיתון לכתובתו החדשה,
ושלח את התשלום.
אושרי נדון למאסר־עולם בפרשת הרצח
הכפול.
עיתון המצוי, באותו יום, בבית ראש-
הממשלה ובתא־המאסר בכלא רמלה יכול
להתפאר בכך שהוא בעל ציבור־קוראים
מגוון למדי.

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהרה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יופי ינאי עורד־תכנית:
יוסי שנון עורכת כיתוב: לילית בוארון צלמי
מערכת: ציון צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
בע״ס. מודפס ב״הדפוס החדש״ כע״מ. תל־אכיב, רחוב כף
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״ם. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

לפני 22 שנים, ערב הבחירות לכנסת
הרביעית, הזדמנתי לבית־מלון בצפת.
הופתעתי להיווכח שבאותו בית־מלון
שוהה גם דויד בן־גוריון, שניהל אז
את מסע־הבחירות שלו בגליל.

קורא בגין
״קראתי בהעולם הזה...״

בערב, שאלו אותו העיתונאים אם הוא
מתכוון ׳להיפגש עם הבדרן דודו טופז,
האיש שהשמיע את פליטת־הפה המפורסמת
על -הצ׳חצ׳חים של הליכוד״ .כפי
שפורסם למחרת היום בכמה ׳עיתונים,
השיב בגין :״ראיתי אתמול בהעולם הזה
שדויד טופז האשים אותי ששלחתי את
הקוראים אליו הביתה. אם הוא חושב
שעשיתי דבר כזה, לא כדאי שאראהו.״
בגין התייחס לשיחתו של דודו טופז
עם שרית ישי, שפורסם בגליון העולם
הזה שהופיע באותו בוקר. בין השאר
הופיעו בו השורות הבאות:
שאלה :״האם דיברת עם ראש־המנד
שלה, מנחם בגין, והסברת את התנהגותך?״
תשובה
:״לא רוצה לדבר איתו, זה
מיותר לי. בהתחלה חשבתי שאני רוצה
לדבר איתו, אחר־כך חשבתי על זה
שהוא בעצם הסית את כל ההמונים נגדי.
הוא שלח אותם אלי הביתה, והם איימו
עלי ברצח. הוא בפירוש אמר להם :
,לכו אליו הביתה!׳ מתי אכל בגין בפעם
האחרונה חומוס עם סחוג? מה הוא
ביכלל יודע על המושג צ׳חצ׳ח? אפילו
להגיד את זה נכון הוא לא יודע! הוא
מכיר מושגים כמו עם־סגולה ועוד כאלה
התבטאויות מהמאה ה־.19״
מובן שאחר זה לא היה לראש־הממשלה
הרבה חשק להיפגש עימו.
ראשון בעולס כולו
איני יודע אם אתה קורא בקפידה את
המדור זה היה העולם הזה שהיה לפני
25 שנה.
אם לא, אתה מפסיד. יש במדור זה

לו יועד, ישראל למצוא את הדרך אל ערביי ליבם של ערבים אלה, באמצעות
ישדאל, היתד. יכולה לעזור לגיבוש תנועת
השיחרור של פלסטין החופשית, לשבירת
ממלכת הירדן ולהתהוות מדינה ערבית פל סטינית
עצמאית. מדינה כזאת, בלתי תלויה
במצרים ובסוריה, יכלה להסיר את הלחץ
מן הגבול הארוך ביותר של ישראל.
בידי ישראל כל האמצעים למיבצע נועז
כזה. אולם היה חסר לה העיקר: הנכונות
לצאת. לדרך חדשה של מדיניות עצמאית,
חופשית מהשיגרה רבת הכשלונות של הדור
האחרון. גם בצמרת ישראל קיים חלל
ריק — חלל ריק ממחשבה חדשה*
״העולם הזה״ ( 12 — )078 כיולי 1056
לפני 25 שנים

הצ׳ק של הקורא טוביה אושרי
הכתובת: בית־המעצר, רמלה

ביום הרביעי בבוקר, כשירדתי לאכול,
לחש לי המלצר :״אתה יודע מה ראיתי?
הלכתי להביא משהו לחדרו של הזקן,
וראייתי את העולם הזה מונח על המיטה
שלו.״
בימים ההם הגיע העולם הזה לקיוסקים
של צפת ביום הרביעי אחרי־הצהריים.
אם היה הגליון מונח על מיטתו של
בף גוריון, משמע שהוא נשלח אליו על-
ידי עוזריו עוד ביום השלישי בערב,
עם הופעת הגליון ברחובות תל־אביב.
נזכרתי בכך לפני כמה ימים, אחרי
הופעתו של מנחם בגין בתוכנית מוקד
בטלוויזיה. אחרי הופעתו, ביום הרביעי
העולם הזה 2290

הכתבה של. שרית ישי היתד, מאלפת
ביותר. בייחוד שמתי לב לגילוי שטופז
הצביע בעד רשימתו של עזרה זוהר.
הדבר שפך אור נוסף על פרשה מהרד,
זו. איך העלו ראשי המערך על דעתם
למסור את ניהול עצרת־הבחירות המרכזית
שלהם לבדרן שאף אינו אוהד
של מיפלגתם? לשימעון פרס ולעוזריו
פיתירונים.
אך איני בא להתערב בדו־קרב ההיסטורי
שבין ה״ה בגין וטופז. אותי
עיניינה בהקשר זה רק העובדה שראש-
הממשלה גילה, דרך אגב, שהוא קורא
את העולם הזה ביום הופעתו. הנה עוד

המדור גם מאפשר לנו לבדוק, מדי
פעם, במה צדקנו ובמה טעינו.
הנה, לפני שבועיים׳ פורסם במדור
מאמר קטן שהופיע בגליו ן העולם הזה
( )978 שנשא את התאריך 12 ביולי .1956
על שער אותו גליון הופיעה תמונתו
של הכדורגלן שיע גלזר ,׳שהיה לאחר
מכן בעל־טור בהעולם הזה — ראשון
הספורטאים הגדולים שדיווחו בעיתונות
באופן קבוע את חוויותיהם והערכותיהם.
שיע הופיע על רקע הקרמלין.
אותו מאמר, בתתימדור העם במדור
במדינה, דן במשבר שעבר אז על ממלכת-
ירדן. היה נדמה כי מצריים, בהנהגת
גמאל עבד-אל־נאצר, מתכוננת להתקפה
הסופית על המלך חוסיין, שעמד ׳בדרכו
של השליט המצרי לאיחוד העולם ה ערבי.
ישראל
פעלה אז מאחרי הקליעים לקיום
שילטונו של המלך הירדני. היא
הודיעה — כפי שהודיעה פעמים רבות
לפני כן ואחרי כן. בגלוי ובהסתר —
שאם יפילו המצרים !ו/או הסורים ו/או
הפלסטינים את מישטרו של חוסיין,
תראה ישראל בכך את סיום שביתת־הנשק
בינה ובין ירדן, ותראה עצמה
חופשית לפלוש לירדן. איום זה הוא
שהחזיק את חוסיין בשילטון במשך שנים
רבות. עבד־אל־נאצר הורד. לחסידיו בירדן
שלא להפיל את המישטר. הוא לא

מדי פעם קיטעי־מידע מרתקים, המזכירים
פרשות נשכחות -או אישים נשכחים, או
אירועים נשכחים — כמו במדור המופיע
בגליון זה -המתאר את ביקור הנבחרת
הישראלית בכדורגל במוסקווה.
קשה להעלות כיום על הדעת שהיו
זמנים כאלה, כאשר נבחרות ישראליות
וסובייטיות נפגשו בארץ ובברית-המועצות,
עם כל ההתרגשויות שנילוו לניצחונות
ולמפלות ישל ספורטאינו.
אנחנו קוראים את המדור, כמובן, בעין
ישונה. כל י מילד, בו מזכירה לי בעיות
והכרעות, מיבחנים שעמדנו בהם ומאבקים
שניהלנו.

רצה שיאשימו אותו, בדיעבד, באחריות
לכך שישראל השתלטה על הגדה ה מערבית,
ואולי גם על הגדה המיזרחית.
העולם הזה ניתח את המאורעות, והוסיף
על כך הערה משלו: שעומדת
לפני ישראל אפשרות אחרת — דרך
מדינית חדשה ונועזת, המובילה לכיוון
אחר לגמרי (ראה גלופה).
לא היתד, זאת הפעם הראשונה שהעולם
הז ה העלה אפשרות זו — לתמוך בתנועת־שיחדור
פלסטינית, לעזור בהפלת המלך
חוסיין ולהביא להקמת מדינה פלסטינית,
ידידותית לישראל, בגדה המערבית ו-
ברצועת־׳עזה. נדמה לי שהשמענו רעיון
זה לראשונה, בפה מלא ,׳שלוש שנים
לפני כן.
יש לזכור: אותו מאמר (מותר עתה
לגלות שאני כתבתי אותו׳ כרוב הכתבות
המופיעות בתת־מדור העם) נכתב
שלושה חודשים לפני מיבצע־סיני 11 ,
שנים לפני מילחמת ׳ששת-הימים, שבה
כבש צה״ל את הגדה המערבית ורצועת-
עזה. זה היה כשלוש שנים לפני לידתו
של האירגון פת״ח, יושבע שנים לפני
לידת אש״ף.
העולם הזה היה אז הגוף היחידי בעולם
כולו שדגל בפיתרון זה — המקובל עתה
על כל המדינות בעולם, על מרבית העם
הפלסטיני ועל חלק מדעת־הקהל בישראל.
איך היתר, ההיסטוריה ׳׳של מדינת־ישראל

מכחכים
מז ל טו ב
לפי הידיעות בעיתונות
מתלבטים בוושינגטון את
מי יש לברן בעיקבות האת
בחירות
בישראל,
שימעון פרס שזכה בהישג
אדיר, או את מנחם בגין
שירכיב (קרוב לוודאי)
את הממשלה הבאה.

מ צי ע ה

טיולים(הדרים

העניין הזה מזכיר לי את הסיפור
הבא:
בבית־הכנסת שואל ברל את
ישמרל אחרי מי אתה אומר
קדיש י משיב שמדל: אחרי אש־

* ל אי רו פ ה.

מנוגצ-אני
המצאתו של מרידור
בשטח האנרגיה מפעי לה
את דימיונו של הקורא.

ארה ״ כ > ,ךצד הו טכס מוו.

בידוע לכולם זבל ואשפה
בוערים היטב, ולכן תחת להוריד
את הזבל למטה ולפזרו
בפחי־האשפה העולים על גרו־תיהם
וגורמים לליכלוך ול-
צחנה, אפשר להשתמש בהם.
לשם כך יש להתקין על כל
גג דדו קיטור, שאליו יעלו
הדיירים את אשפתם, יציתו
את הזבל, הדוד יעלה קיטור
ויספק לכל הבית אנרגיה !בחינם.
העיריה תשמח לסבסד את
דודי־הקיטור, שכן ייחסכו לה
אלפי ימי שבייתה ומיליוני
שקלים, והמזבלה בחיריה תה פוך
לגן־שעשועים פורח.
בפטנט זה אפשר להשתמש
גם להנעת מכוניות. במקום
מיכל דלק תהיה כל מכונית
מצויירת בפח זבל, שיוצת ו

טורההרהמן.

* ד רו סאט ריון ה.

המס לו לי ס -טין יפיס וטושלטיס.
וללולריכיס -מעוליסומנוסיס.
כתימלון -טוניס, מכס מדתה א׳.

דרוש שפונו הנסיעות שלך
את הוכרת טיוליגו!.

תי. מתפלא בדל: והרי אשתך
נפטרה לפני שנים רבות י משיב
שמדל: כבר התחתנתי שינית. מכ ריז
ברל: אם כך, מגיע לך מזל
טוב!
שימעון שי בין, בני־ברק

!!ז 6י/ 1

קול המפרסם

מיהם ברו**ם?
הרב מאיר את עיני ההדיוטות
ומסביר מיהם
ביריונים.

היות שהבריונים והבריונות
באים מהוגי הליכוד ובעיקר
מחרות, ובראש הליבוד־וזרות עומד
מנחם בגין, ששם ה׳ שגיור
בפיו יותר מאשר בפיו ישל ה־אדמו״ר
מסטמאר, עלינו לפנות
למקורות המדברים יעל ה״בריו־נים״.
במסכת
גיטין דף נ״ו ע״א, הסיפור
על איותו אבא סיקרא ריש
בריוני דירושלים. מפרש רש״י
כי פירוש המידה בריונים —
אנשים ריקים ופוחזים למילחמה.
ועוד מבאר רש״י ואומר, כי אבא
סייקרא, כך ישמו של ראש בריוני
ירושלים, ועל ביאור זה חולק
הרב צבי הירש היות, בפירושו
״חידושי מהר״ץ חיות״ ואומר :
״לדעתי נראה כי ריש בריוני
הוא העתקה מן אבא סיקרא כי
סיקרא בלשון יווני ורומי —
רוצח״.

הרב דויד טפדיקר,
ירושלים

־ סיפר ם

9י 1־ הקחוז ־ ה
המשקה שעושה חיים מעניגיסם ם,..

יבואנים ומפיצים נלעדיים בישראל: י.ד, עסקים נעמ.ת׳׳* טל 832236 .

האיש וטיפוסו בסולם השררה היו
מלווים בחתרנוית !מתמדת. להלן
כמה ציוני דרך:
: 1955—1953 #בן־גוריון ב־שדה־בוקר,
פרס כמנכ״ל מישרד־הביטחון
חותר נגד לבון ושרת.
1963—1956 פרס -וראשי
מערכת-הביטחון חותרים !נגד גולדה
זמישרד־החוץ.
: 1964—1963 • 1אחרי פרישת
בן־גוריון מנסים אנשיו, ובמרכזם
פרס, להכין בסיס כוח עצמאי נגד
אשכול.
: 1967—1965 מוקמת רפ״י* .
מסע חתירה נגד המערך תוך ניצול
המשבר הכלכלי. יצירת פא

על התיאור המאלף של
גורלו של שימעון פרס כגיבור
מהמיתולוגיה ה יוונית
— סיסיפוס (״העולם
הזה״ ,)2288

לדעתי ניתן להבין את גורלו
הפוליטי של האיש בעזרת הביוגראפיה
ישלו, התקדמותו של

ממציא ארידור אנרגיה יניע את המכונית. כאשר ייגמר
הזבל, יעצור הנהג את מכוניתו
ויצטייר בזבל חדש, המצוי
בשפע בצירי הדרכים.
ואגב — ישראל תוכל לייצא
עודפי אשפה וזבל לכל העולם.
זאב שלובפקי, תל־אביב
ניקה ערב מיליחמת -ששית־הימים.
: 1969 • 1רפ״י חוזרת למערך.
התארגנות ׳לתפיסת השילטון מבפנים.

1977—1974 • 1פרם שר־בי-
טחון בממשלת רבין. חתירה מתמדת
תחת רבין.
1981—1977 פרם וחברי
רפ״י אחרים מנצלים את ׳תבוסת
המערך כדי להשתלט על מנגנון *

המיפלגה.
מהי !בעייתו -של פרסו החתירה
הפכה עיסוק מהנה עד כדי כך
שנשתכחה המטרה: האמצעי הפך
למטרה בפני עצמה. לדעתי מפחד
מר פרס מראשוית־הממשלה׳ כי
אם הוא יגיע לתפקיד הרם ביותר
— נגד מי יוכל לחתור?
אגב, גורלו של טנטלום פקד
גם אחרים מבני דור הביניים ב־מיפלגת
העבודה: דיין ואלון ז״ל.
הבוחר הישראלי נאחז בכל כוחו
בשרידי דור המייסדים ומעדייפם
על פני דור ההמשך, ואולי בצדק.

עמי אוסטרובסקי) ,
בני־ברק

ל א *1גט 1מ ט *ד ם
קול אחר אינו קובע, ולבן
צריך להצביע פמו שחושבים,
כך טען שלמה פרנקל
(חשבון עובר ושב ,״העולם
הזה 2288

לדעתי ,״הקול האחד והיחיד״
— הוא הקול הקובע, הוא שמשנה
מישטרים, מרים מיפלנות ומורידן .׳
תוצאות הבחירות הן אוסף של
קולות יחידים, ואני כששילשלתי
את המעטפה לקלפי הרגשתי מאוד
גאה, והייתי בטוחה שקולי יקבע.
עובדות: המיפלגוגת שלך לא עבדה
את אחוז החסימה — אולי
חסרו לה רק שני פתקים או
עשרה? כך זה קרה לר״ץ. המנדט
השני התפקשש לה על
חודן של כמה מעטפות.
(המשך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה ׳2290

מצת מוטורקרפט
אחרי 10,000ק״מ

מצת אחר
אחרי 10,000ק״מ

מצת מוטודקיפט החדש.
המתחרים שלו,מתחרים
רלן חצי

מוטורקפט מציגה את מצת
מוטורקפט. מצת חדש, יוצא דופן,
ומיוחד. המצת המעולה בכל
המובנים.
מבחנים קשים ביותר במעבדות
ובדרכים הוכיחו זאת -מצת
מוטורקרפט מחזיק מעמד יותר
מכל המצתים המקבילים הידועים.
למשל, השווינו את מצתי
מוטורקפט, עם מצתים של יצרן
מתחרה בסדרת מבחני דרך שנמשכו
כ 20,000-ק״מ.

האלקטרודה הצדדית והמעטה
החיצוני של האלקטרודה המרכזית
עשויים מסגסוגת חזקה במיוחד של
ניקל -כרומיום, והם מתוכננים
לעמוד במצבים הקיצוניים ביותר
של התחבורה המודרנית. קצה
המבדד הבולט, מבטיח יעילות
מקסימאלית בתחומי הטמפרטורה
הקיצוניים ביותר.

למצתי מוטורקרפט
התנגדות גבוהה יותר לזיהום קר
מאשר למצתים רגילים, דבר החשוב
והתוצאה?!
במיוחד כיום בתנאים עירוניים של
מצתי מוטורקרפט ־ היו עדיין בכושר עצור וסע.
מלא.
כך שעם מצת מוטורקפרט -
בלאי האלקטרודות היה
אתה יכול להיות בטוח בהתנעה
מינימאלי והם לא נזקקו לכוונון
קלה, בפעולה חלקה, ביעילות,
המרווח מחדש.
ובשירות ארוך ללא תחזוקה.
אבל במצתים של היצרן המתחרה
הראו בלאי קשה של האלקטרודות
ובמקרים אחדים אפילו התפוררות
של האלקטרודה המרכזית.

מה גורם למצתי מוטורקרפט
להחזיק מעמד יותר מהאחרים?
די פשוט, התכנון המיוחד של
האלקטרודות עושה אותם חסונים
יותר.

החברה הישראלית לאוטומוגילים בע״מ, מפיצי פורר בישראל
מרכז חלפים ארצי, רח׳ גבורי ישראל פינת רח׳ יצחק שדה תל־אביב טל 337863 .
חיפה, רח׳ יפו ,45 טל .531171 .ירושלים, רח׳ דוד המלך ,14 טל 226141 .

העו ל ם הז ה 2290

זכור! המצת מותקן ומומלץ על
ידי פורד. ובפורד אתה יכול להשיג
גם נקודות מגע(פלטינות) ,וקבל
(קונדסטור) שלמוטורקרפט.

מצתים-מסננים • חלפי הצתה י רצועות
איוורו ס מגבי סינורו ת• צינורות מים •
נתיכים •מיסבי גלגלים • בולמי זעזועים •

באחריות פורד

מתאים למכוניות של מרבית היציגים

מצתי מוטור קרפט־להדליק.
לנסוע. ולחסוך.

^ @9ווז.לטוווו אוון.

21290

מאוזן :
)1משהו, שמץ; )5תרבות
יוון הקדומה; )10 עצם בפי
הפיל )11 :חס ושלום (ר״ת) ;
)13 הטבח הראשי; )14 דרישת
שלום; )15 הצטברות של
אדי מים בגובה רב מעל האדמה
)16 :סיעה, חלק ; )18
כינוי ; )20 שמו הפרטי של
גיבור סידרת טלוויזיה פופולרית!
)21 דיבור של אירוניה
ועוקצנות; )22 פרפר לילי
מזיק ! )24 דחיקה, עינוי ;
)25 סוג אדמה; )26 חרות;
)28 אחד החושים; )30 חריץ
בקיר; )31 הנזכר לעיל; )32
רדיפות דת; )34 חרם, הקדש;
)35 לקיחת סחורה במחיר!
)38 קצה, חלק קיצון!
)39 בעל־חיים טורף; )41 פרי
בוסר ; )42 עוף־ים ; )43 קולמוס;
)45 שברי אבנים; )47
קידומת לשם בארץ אסיא-
נית! )49 מחרוזת של קישוטים;
)50 סכין; )51 מועד;
)52 שן חותכת; )54 חרב;
)57 התיך! )61 פתח, חור;
)62 גללים, אשפה ; )64 גומה;
)65 חלחלה; )66 הסכמה
)67 :אלוה ! )69 אבן טובה;
)70 ביטוי, דיבור; )72
גדול העופות על פני כדור־הארץ;
)74 חור המחט; )75
שמח מאד; )77 ממוצרי החלב
! )78 מלחין גרמני ; )81
רוצה מאד ; )83 קיים ; )85
כלי־רתמה ; )86 כינוי למושל
בארצות־המזרח בימי קדם ;
)88 שניים ! )89 אירוע ספורטיבי
! )91 נסתיים )93 :מתכופף
; )95 עטרה ; )96 חוח ;
)58 חברה בתא המשפחתי:
)100 נאיבי; )102 חיק; )104
הזוג הנכנס לחופה ; )105
משוחררי שבי.
מאו: ך :
)1בגלגל המזלות; )2תואר
הולנדי; )3לחות; )4
מסמר )6 :בוחש ; )7ערב,
לילה ! )8בן־בליעל ; )12 עיצב,
נתן דמות ; )15 מנשל
הממלכה ; )16 עוף טרף ; )17
מגלגולי הארבה; )19 תכנית,
או מפלגה בארצנו; )20 לא
יבש ולא רטוב ; )21 מחילה,
ותרנות )23 :מחזאי אירי
גדול; )24 מלת שלילה)26 :
צעיר, טירון )27 :את כבשתו
גנבו ממנו; )29 משא, נטל,
עול ; )30 מבנה לגידול צמחים
הזקוקים לחום )33 :מעין
מפסלת )34 :מעגל קו או זר
עגול )36 :

גלוי ; )37

אבו

)40 בן דור המבול; )41
קל דעת; )44 תאריך בחודש
אב — אחד הימים שלא היו

מכוזבים
(המשך מעמוד )4
מר פרנקל היקר, אם אתה מרגיש
ממש מטומטם זה באמת חסר
תיקווה׳ אך אם זו היתד. רק
פליטת־פה אומללה, כאשר קראת
לאחרים מטומטמים ברגע של
תיסכול, אתן לך עוד הזדמנות.
אינני מערבניקית ויתכן אף שאני
מתנגדת להתיישבות בביקעת הירדן
וברמת הגולן, אך אני נוהגת
כבוד רב גם באלה המתנגדים
לדיעותי.
יוגה ברטד, רעננה

ע שוי ס ח
חוקרי הבחירות לכנסת
העשירית, פרשנים וסתם
עמך מתקשים להבין כיצד
הפסיד המערך את יתרונו
מאז ראשית השנה.

ד 5םוף -רצי׳ני

מאחר והבחירות סובבו על אי-
שים ותדמיות, סביר להניח שיש
למצוא את התשובה באישיותו

דיוקים

בכתבה

״מסיבת השבוע ה־עולם
הזה״ .)2288

יום פרס
צליל שונה

טובים ממנו לישראל 46
בעל חיים זוחל; )47 לכוון,
לעבר ; )49 הטיף, הזיל ; )50
ענף היוצא מגזע של עץ ; )53
אבזר בטקס קדושין יהודי
(כתיב מלא 54 קטן אמנה ;
)55 גיל בר־מצווה; )56 נוזל;
)58 אות; )59 חלק במכונה
שמבעירים בו את האש
)60 :אם החתן; )62 בן
מין )63 :בשבילי ; )66 תנועת
נוער ציונית בחו״ל)68 :
חגיגה גדולה, שמחה וששון;
)71 גת; )73 פסל, אליל; )76

ה מ נון

תמו חייו; )77 כסות לגוף:
)79 מקצוע בקיבוץ ; )80 בן
בקר לעולה ; )82 ההבל מן
הנוזלים הרותחים; )84״הרחק
מ ...רע״ )85 :בן חמור;
)87 ממהר אל המקום )90 :
עיר הקונגרס הציוני הראשון;
)92 תהילה ; )94 גזירה לרוחב
המראה הפנימי ; )96 התנפחו ;
)97 זהב מובחר; )99 נמוך בדרגה
אחת ; )101 מכניס בבריתו
של אברהם אבינו ;
)102 שנון )103 :יבשה עטו־רת
ימים.

מי שראל

7 1 0 1 £ 1 0 * 1111ו ! 1 , 1ה

של מר שימעון פרם. אין הוא
אדם טיפש, דוחה או מכוער.
חולשתו בסתירה שבין אופיו ה אמיתי
ובין התדמית 1שהוא רוצה
להקנות לעצמו. בלשון משל הייתי
אומדת שלפנינו כלי חלול, עשוי
פח, שמנסה להציג עצמו כיצוק
פלדה. אופיו של הפח, כשאתה
נתקל בו, שהוא משמיע צליל
שונה לחלוטין מהכלי היצוק מתכת,
•וקל מאוד לעמוד במהירות על
אופיו.
אירית שגהר, פתח־תיקווה

עודה גדוד ה
אלי שימעון מ״החזית
להצלת המולדת״ .חושב

ל 0ב 9 1ו1
ובד ״ קוו

ספחת1שי 0־ קוסמעיקה -בדיקור סניקוו1
הוצאת שער בח שמל (אפילציה!
* סזון זונגוז ישי
תסרוקות, תספורות,הח׳לקות,סלסה*.
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב ש עוו ה

*תמת מו ת *

-גוחיריס עגוגו״ס • סמממ עז ל ה• __

תד-אניב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
אואזים ן.״סלון אוהיי
מול, מיו
רמת-גן הרצל 86

״— ור*ח1ו*.

גורם לאפלייה (לא נורא) .לפני
ימים אחדים קיבלתי מיכתב מהרבי
מלובביץ, וניתנה לי עזרה גדולה.
לפני שהורסים את הדימוק־רטיה
שלנו, רצוי שהדיקטטורה
תהיה מוקמת, לפחות כשלד. אני
יודע שיהדות ודימוקרטיה לא
הולכים יחד. ביהדות יש הירארכיה
של סמכויות, הנתונות בידי
אנשי תבונה, מסורת וצדק — ואילו
אנו, כאן בישראל, מעתיקים
את ה״גויים״ ,בין אם זה מתאים
לנו ובין אם לאו. גם אני אהיה
במקום שיהיה אלי שימעון בש יקומו
המנהיג והכוח שימוטטו את
הדימוקרטיה. למעשה כבר הייתי

אשר דיקשטיין, תל־אביב

מציד שמעון
־1007

שדיקטטורה זה לא נורא
(״העולם הזה״ ,מימין תיפתח
הרעה.)2284 ,

אלי שימעון הוא, ס/ס 100 בסדר.
בעצם — ב־/0,מ 98 בסדר וב־6ף2

שמה של אשתו של שולץ הוא
במקרה אסנת ולא מלי. ד,״חגיגה״
לא נועדה לציין את פלישת מוסיקת
הפאנק לארץ. האם לא
ידעתם כי הפאנק כבר ״פלש״ לפי

פ סו קו
עו ל וס
הקורא מוצא בספרות
היפה הגדרות מתאימות.

חומייניזם
:״אלא בעצם, לא
היתד, אפילו דימוקרטיה, כי
אם מהפכקרטיה תמידית, אשר
היתד, עושה לעצמה נקודת
כבוד לא להכיר חוק אחר,
מאשר היעדר כל חוק״׳ הרמן
מלוויל ב־אנקדטס או האיים
הקסומים.
כעס :״כעס נתעב ביותר
הוא כעסו של השוטה, החושש
לשילטונו״ ,אנדרה מאלרו, חיי
אנוש.
נחמן כהן, חיפה
ני כמה שנים? הערב נערך על-
ידי אנשים שראו מחסור בסוג
ערבים של מולטי־מדיה (במקרה
זה קולנוע +מוסיקה) ומחסור
בבמות ללהקות חדשות — במות
המצויות בשפע ברחבי העולם המערבי.
הסרט
יוסף יוסף שתסריטו
מבוסס על השיר ״פרנקי פרנקי״
של להקת סואיסיד, הינו סיפור
על חייו ומותו של פועל פשוט
בסיגנון האבסורד. הסוף רציני.
אסנת אייל, תל־אביב
העו ל ם הז ה 2290

הקיץ את מוזמנת

ולאחר השיזוף***;מ>יג

יייי

ורשבסקי ־ פריליך
העו ל ם הזה 2290

מכחכים

18113 031

מסמר בל״ ראש
הכותרת היתה ״גועליציה״
ובתמונת השער הופיעו
בורג, פרוש ואבו־חצירא
(״העולם הזה״ .)2288

שלש אריזות ויטו
במחיר של שתים

באיזו זכות אתם מכנים אנשים
המייצגים ב־ 200 אלף בוחרים
(ועימם עוד כשלושת רבעי המיל יון
בוחרי הליכוד) בשם כה מגעיל
ו אני עצמי לא הלכתי הפעם
לקלפי, לראשונה בחיי, הואיל ד
האמת היא שאני: מאוכזב מכולם
וגם לא רציתי לבחור ברע במיעוטו.
אד מכאן ועד לכינוי
״מגעיל״ ליציר כפיו של רוב
העם רחוקה הדרך. זיכרו: הדוב
אף פעם אינו גועליציה, אלא, עם
כל אי־הסכמתכם ואף הסתייגותי
המסויימת, קול המון כקול שדי,
ויש לכבד את קול ההמון המש תמש
בזכויות הדימוקרטיה.
ולאורי אבנדי: עברת דרך ארוכה
ביותר מימי ה״יונייטד סרס״
ועד שהגעת ל״ניקסת האלים״ ב־סיסיפוס-פרם.
אתה משול לאותו
מסמר עם ראש, השולף את עצמו
ממקום אחד ותוקע עצמו במקום
אחר, בהתאם לנסיבות, ואין בכך
כל בושה.
יצחק א. דגני, טבריה

הגיעה וקשש7
מתי לוקח על עצמו משה
דיין את האחריות, ומתי

גועליציה בשער
.העולם הזה״ 2288

ו!טו

אחרי כישלון רשימת תל״ם בבחירות
לכנסת, קיבל על עצמו
משה דיין מיד את האחריות ל-

כישלון. ואני תוהה: האם לא
הגיעה השעה, אחרי שמונת שנים,

קר ם מעולה
להרחק ת שערות

׳שיקבל על עצמו את האחריות
(ולו המיניסטריאלית) למחדל יזם
הכיפורים ב־ 1973י
יוסי זיז, תל־אביב

ד א יו־וץ
מדוע מלינים פרס ואנשיו
על תחזיתו של הסקרן
חנוך סמית 1

למרות התחזית האופטימית של
״מיסטר״ סמית, אשר עודדה, ובצדק,
את פרם ואנשיו, הצליחו
לבסוף דווקא אנשי הליכוד לזכות
ברוב הקולות, ויש לאל-ידם להר כיב
את הממשלה הבאה בראשות
מר בגין. מרירותם של פרס ואנשיו
לגבי תחזיותיו המדוייקות
כמעט של סמית אינה מובנת לי.
אופן הגשת התחזית עשה עלי
רושם שסטיית כאילו מעוניין ש המערך,
בראשותו של פרם, ירכיב
את הממשלה.
לדרכו של פרס מוקדש החמשיר
הבא:
גורלו של מר פרם חרוץ /אדם
זה כבר יותר לא ירוץ /כי
למרות ׳תחזיתו /של מר סמית
בכבודו /שימעון פרס שוב הדש־לך
אל החוץ.
א ס, תל־אביב

איתן עמיחי
הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חוקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושד.

רמת־גו, רח׳ מודיעין ,18ת.ד2272 .

ט 6.7־ -5׳ 7 9 0 1 1 4רש׳מס־וג עסק $481/75יעמי

״לא טוב היות האדם לבדו״
הכרויות למטרת נישואין
19 שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת 1981

;רעים

^ תל אביב.רח׳בן יהודה 58

טל 03 282932:

אחראי דיין
גם ליום־הכיפורים

קנ ס ב חי רו ת
אליפות הטניס בווימ־בלדון
מזכירה לקורא
את הבחירות.

!ידיאנסרט!
הסרט ת ארועים בוידיאו !
צידום חתונות, בד מצווה וארחגים מיוחדים
1ת $ 2 9 9 :כולל מטימ וקטטה
0ר 3 11 0שע
רח׳ רוזנבאום ,5ת״א. 296662.70,

חן טרמפ לחייל

ג׳ון מקנרו ניצח את ביורן
בורג בווימבלרון, והיה לאלוף-
העולם בטנים — אך נקנס
ב־ 10 אלפים דולר בגלל התנהגותו
המרגיזה על המ״גרש,
בגלל שכינה בכינויים את ה שופט
ואת שופטי־הקו, ועל
ש״ה׳וציא שם רע למישחק״.
רק תארו לעצמכם איזה קנם
היה מקבל ראש-הממשלד, של נו,
מנחם בגין, אחרי מערכת-
הבחירות, על התנהגותו המרגיזה
בנתניה, פתה־תיקווה, תל-
אביב וכל מקום שבו נאם
בפני ׳באי אסיפת־בחירות 1על
שכינה את קאנצלר גרמניה,

קורא שריק
עלבונות חמורים
נשיא צדפת ושר־חהגנד, של
ארצות־הברית בכינויים, ועל

שהוציא שם רע למישחק הבחירות
בישראל.
יורם ארידור, שר־האוצר
שלנו ,׳לא היה מספיק להדפיס
שקלים לתשלום קנס לשון-
הרע של בגין, שאותו כינתה
פלורה לואים, בעלת הטור ב-
עגייני־חוץ בניו־יורק טיימס :
״הסכנה החמורה ביותר לא
רק לישראל אלא למרבית ארצות
העולם, לרבות ארצות-
הברית.״ כל אלה הם, ללא
ספק, עלבונות המורים מאלה
שהושמעו בווימבלדון.
אולם, בהתחשב בעובדה ש-
ראש־המ׳משלה שלנו משחק את
המשחק שלו בתחרות עם
מחוללי־צרות מיקצועיים כמו
הומייני, אידי אמין וקדאפי,
הבה נודה כולנו, כי בהשוואה
אליהם הוא עדיין משחק אותו
כחובב גמור.
יוסף שריק, תל־אביב

ה עו ל ם הז ה 2290

171״ו

לבקבוק!

השוה בעצמך

ב מ שפחה הוחלט:

מאלט

(השואה נכונה ליום )19.5.81

מחיר לכוס
שם המשקה
200י ״1ל
מאלט
ח א־־ג
קולה מישפחוזי
טמפו מישפחתי קריסטל מיץ פז

124א״ג
116א ג
114א ג
95א ג

הורוסהוס מדים
בנימיני

ב חו ל ה סרטוידו נולד בתאריך — 20.9.1946 השמש
והאופק העולה במזל בתולה — כשהשמש,
מרקורי, ונפטון בבית הראשון.
הירח במזל — שרטו, אוראנוס במזל
תאומים בבית העשירי.
למרות שתאריך לידתו במזל בתולה
— במפת הלידה ניכרת השפעה חזקה
של מזל טרטן.
אפשר להגדירו כאדם חברתי, חביב
ונעים, שעל-פי-רוב מתאמץ להנעים לקהל,
מודע לרושם שהוא עושה על
האחרים, ותלוי מאוד בתגובת השובבים
אותו• כשהוא מופיע לפני קהל,
הוא נמצא במיטבו, ומשתדל להוציא
את כל הטוב שבו. הוא מנשה להבריק,
יודע שהוא טוב, וחש שהוא חייב
להיות יוצא״דופן.
הוא אינו שובל את השיגרה, ומוצא
לעצמו דרכים מקוריות להופיע בהן
לפני הקהל. לפעמים מקוריות זו באה
מתוך תיכנון וחישוב, אך בהופעותיו
לפני קהל הוא משוגל אף להברקות
שפונטניות, ש״באות לו״ מעצם אהבתו
להופיע, ומהאווירה שנוצרת שביבו. הוא
מנשה להתקבל על הבריות בכל דרך
שהיא.
למרות התנהגותו העליזה ומלאת החן
והקשם — קיימת בתוכו אדישות
משויימת כלפי הזולת. לעיתים הוא
מייצג דבר אחד, כשבתוכו חושב דבר
שונה לחלוטין. בתוכו הוא מרגיש לא
פעם כעין חושר־ישע, אך מפגין עודף
שביעות״רצון מעצמו. הוא נותן הרגשה
של פתיחות ורעננות, ומוכן ללמוד לשתף
פעולה עם אחרים. בתוכו חשרה לו
טלאים נכנשים השבוע לתקופה שבה
ירגישו התלהבות ומרץ רב. הם יתחילו
בהרפתקות חדשות, ותהיה
להם נטיה להשתכן
יותר מהרצוי.
פיתאו- התאהבויות מיות יאפיינו את התקופה.
אך קשרים
שיתחילו כעת לא יהיו
משוחררים משיבוכים, שההתלהבות מכיוון
21במרס -
__ הגדולה תכשה על שי20ב
א פ רי ל
פוט נכון, וכתוצאה
מכך צפויות מריבות לא מעטות עם בני-
הזוג. בענייני כשפים — לדחות החלטות.

שינויים שנאלצים לבצע בתקופה זו יקשו
על השבוע, וייגרמו ליייפות ולרצון לנער
מעט מהאחריות. צריך
לגייס את כל המרץ והחיוביים, המשאבים שטמונים
עמוק בתוככם.
גם בחיי־המישפחה
חשים אי־שקט, ונתקלים
בבעיות הקשורות
להחלטות סופיות. סי־כסוכים
עלולים להיות
21באפ רי ל ־
20ב מ אי
עם ידידים או שכנים.
על־מנת למנוע זאת,
יש להיזהר מפיטפוטים ודיבורים שנאמרים
בהימח־הדעת וללא כוונה מייוחדת.

נושאים שונים יעשיקו אתכם השבוע.
החיים לא יתנהלו בשיגרה הרגילה. טיולים
ונשיעות יושיפו
הנאה. למרות השיפור
שהיה מבחינה כשפית,
עליכם להיות כעת
זהירים ולא לבצע החלטות
נמהרות. כדאי
לבדוק כל הצעה בעניינים
אלה בכובד
ראש וללא חיפזון.
שינויים במישגרת העבודה,
או אפילו עבודה
אחרת, עשויים להרות מוצעים, גם
אם אין חשק להתחייב ברגע זה.

עצמאות פנימית, יותר מדי חשוב לו
להתחבב על האחרים. הוא רוצה להיות
מקובל, ותמיד מוצא את הבדיחה ה מבריקה
במקום הנכון.
הוא מופיע כקליל ונחמד, אך למעשה
זקוק למישענת של אדם חזק ובעל
״עמוד שידרה״ .הוא אינו אוהב להיות
לבד, המגע עם אנשים חשוב לו מאוד.
בעבודתו עם קהל הוא חש שיפוק ומעין
הגשמה עצמית. האדם המשמש לו
״מישענת״ כזו — היא האם, שאליה
הוא קשור במייוחד. למרות הצורך ה
דוד!
טופז נמצא
נ הק ובה שהג דוום
בחו

רשי!ו

ובאישיותו. לנערות

את דצונו, במ״וחו
הוא עשור לאמו
חזק בקשר זה, הוא כל הזמן רוצה
להשתחרר מכל קשר מגביל. הצורך בקשר
כזה גורם לו להרגשה מגבילה
ומרגיזה. כל חייו הוא משתדל להשתחרר
מהקשר שלו הוא זקוק.
לנשים — או יותר נכון לנערות שנמשכות
אליו, קשה להשביע את רצונו.
חושר שביעות־רצון עצמית הופכת במ הרה
להטחת ביקורת קשה בקרובים

בני מזל סרטן עלולים להיכנס שוב למתח
בשבוע זה, עצבנות, אי־שקט והת־רגזויות,
בעיקר במקום־
העבודה. התקופה עצמה
די מסוכנת לאלה
שנוהגים, ולאלה שעבודתם
מסכנת אותם יש
לשמור במידת־האפשר
על כל כללי הבטיחות,
עד שהתקופה תעבור.
כספים ששייכים ל־מישפחה
יגזלו חלק מזמנכם,
עזרתכם תהיה
נחוצה בישוב בעיות כספיות. בנסיעה קצרה
עשוייה להתרחש פגישה מעניינת.

לאריות מתחיל שבוע הרבה יותר נעים
ושמח מהשבועות הקודמים לו. שוף־שוף מההרגשה תשוחררו
המעיקה, שגרמה למחשבות
מדכאות. חיי
חברה מהנים יאפיינו
את השבוע, תמצאו
את עצמכם מבלים
כאשר אהבתם. ידידים
שעימם לא התראתם
מזמן, יזכירו את עצמם.
הדאגות שהעשי-
קו אתכם במקום-
ודרך חדשה ומוצלחת
העבודה יושרו,
תתגלה ותאפשר לקדם את השאיפות.

בני בתולה לתכנן חופשה בהקדם על האפשרי. נטייתם השבוע להוסיף לעצמם
עבודה עלולה להשפיע
על בריאותם. רגישותם
עולה, ואיזור הבטן
רגישבמייוחד• כדאי
להקפיד על המזון שאתם
אוכלים. העצבנות
מתגברת במקוס״העבו״
דה, וסיכסוכים או חתירה
נגדכם עלולים לג22ב
אוגוסט
22גספטחבי
רום לעיכוב בהתקד־מותכם.
כדאי לשמור
על סודיות בקשר לכל תוכנית שאותה
אתם מתכננים. כל דליפה רק תזיק לכם.

דודו טופז
בדרן נפלא
אליו, או יותר נכון בקרובות אליו. הוא
מוצא פגמים כמעט בכל דבר הקשור
אליהן, עד שהיחשים מגיעים למבוי
שתום והן מתרחקות. כשהן אינן מעורבות
יותר בחייו, נעלמים להן הפגמים
כבמטה קשם, והוא שוב משוגל להנות
מחברתן. וכל זה לא מתוך רצון לפגוע,
מכיוון שבתוכו הוא טוב-לב ונדיב,
ומעוניין להנעים לשביבתו, אך אינו מודע
די צרכו לצרכים של המקורבים אליו
ביותר.
הוא די אוהב את עצמו ויוצר שבי-
בו אשליה — הילה גדולה מדי. אנשים
רוקמים שביבו שיפורים, אך החברים
האמיתיים שלו הם למעשה קרובי״
המישפחה. כאשר הוא הוגה רעיון משו-
יים, שמוצא־חן בעיניו, הוא מזדהה עי-
מו, ומתחיל בפעולה נמרצת על-מנת
להגשימו. אז הוא מגלה התמדה רבה,
ידידים, שבאים בהצעות שקשורות לשותפות,
עלולים להכזיב, כדאי לדחות
החלטות בקשר לכן.
משוכן לתת יותר מדי
אמון, אפילו באלה,
שאתם מאוד מחבבים
ושנוח לכם בחברתם.
מבחינה כשפית — המצב
אינו נוח, אלה
שחייבים כשפים שרויים
בדאגות. לא כדאי
( 2בספ טני ב
22ב אי ק לזו
להשתכן ולתכנן תוכניות
מהפכניות, הדרך
השיגרתית והבטוחה טובה יותר. חיי האהבה
יקבלו תפנית מעניינת השבוע.

במקום־ העבודה אתם עשויים לקבל שבחים
רבים על עבודתכם, אך הדבר יעורר
קינאה אצל עמיתיכם
לעבודה, שעלולה לגרוס
לא מעט אי־נעימות
ובעיות. תכננו את צע־דיכם
בזהירות רבה, אל
תהדקו את הקשרים בעבודה,
ושימרו על מרחק
שלא יתפרש כהת״
: 1 22 או ק טו ב ר -
בדלות או התנשאות.
;22 בו ובבי ב ד
בדרך זו הסיכוי להגשים
את השאיפות רב
מן מן הרגיל. קרוב לוודאי זה החודש
שבו יתברר לכם סעמדכם ועתידכם.

עקת

תקופה שאמורה לגרום לכם הנאות
רבות. ידובר בה על נטיעות לחוץ־לארץ,
קשרים עם אנשים השוהים
שם יחודשו ו-

יתפתחו, ואתם תרגישו

מרץ מחודש. תוכלו
להנות בלב קל ממה
שמציע לכם השבוע.
לאמנים — זו תהיה
תקופה פוריה במייו-
נ 2ב נו ב מי ר | -חד. התלהבות תביא
? 0בדץנ 1ב ד | אתכם ליצירה של דברים
חדשים, מקוריים
ומוצלחים. עניינים כשפיים עדיין אינם
משביעים־רצון. נחוצות שבלנות והמתנה.

ן111111[1

ומשוגל להכניש את עצמו לתנאי לחץ.
על־פי־רוב הוא אינו אוהב להחליט
החלטות, ומנשה לדחותן ״עד שאי־אפ-
שר יותר״ לתת לדברים ללכת מעצמם,
ובעל-כורחו נאלץ לנקוט בעמדה חד-
משמעית.
הוא חולם ושואף להגיע לגדולה ול-
הישגים, כשבתוכו הוא אינו בטוח, ואולי
אפילו חרד, שחלומותיו יתגשמו. הוא
אינו הטיפוש האינטלקטואלי — קשה
להשוותו למראיין שיש לו דעות מגובשות•
הוא אינו שייך לשוג המראיינים
היוזמים את הנקודות העיקריות החשובות,
אם פוליטיות או אחרות. בתור
בדרן הוא נפלא, ומגלה כישרון רב בהופעותיו
לפני קהל.
במפת הלידה אפשר לראות, שבערך *
לפני כשלוש שנים התחילה אצלו תקופה $

(המשך בעמוד $ )68

יחסים, שההרמוניה והשקט איפיינו אותם
לאחרונה, עלולים לעלות על שירטון.
סיכסוכיס בגלל עניינים
קטנים, חסרי־חשיבות,
יקבלו מימדים מוגזמים,
ונטייתכם להיפגע
ולייחס כוונות שלא
התכוונו אליהן תגרום
למצב־רוח מעט קודר.
בתחילת השבוע תוכלו
להתרכז בעניינים הקשורים
לבית ולמישפ־חוד
לשיפוצים ולקניות
נחוצות. בהמשך השבוע, בתוך מצב־רוח
שאינו מעודד, תצוץ קרן־אור.

פעילות בלתי-שיגרתית תביא אתכם לשותפות
מעניינת, הקשורה, כנראה, להצעה
מייוחדת, שתקבלו
ממישהו הק שור
בעקיפין למקום-
העבודה. נשיעה קצרה
ורגילה עשוייה להש-
תיים בהתרגשות והנאה.
פגישה עם אדם
מקורי ומייוחד תעורר
בכם את חוש־ההומור,
ורעיונות שכמוהם ניתן
למצוא רק אצלכם,
בני דלי, ישעשעו וישמחו גם את אלה
החיים עימכם, וקשרים חדשים יתפתחו.

משהו בלתי־מוגדר מטריד אתכם, מתרכזים
סביב עניין מסויים, שזמן רב ׳^ינו
__ מסתדר לפי רצונכם.
ליוזמה שתקחו השבוע
נחוצה העזה, יתכן ש כרוך
בכך עניין כספי,

ואולי אף הוצאה גדולה.
רצוי לא לפקפק,
ולהוציא את הסכום הדרוש
ילדים יוסיפו
9ובפב רו א ר
דאגה, ויגזלו מזמנכם.
20במרס
נסו להיות יותר שקטים
וסובלנים. בקרוב תוכלו
ולהשיג את מבוקשכם. לצאתמהשיגרה לקראת סוף־השבוע תיתכן פעולה חברתית.

511

קנה פיאט 131 במבצע מיוחד
ותקבל תיבת הלובים
אוטומטית חינם!
,סו רמוז לע כ ת

20 000

מכונית מקבילה!

פיאט מציעה לך ל קנו ת עכשיו ו 3ו 600 -ו סמ״ק אוטומטית - י ולשלם מחיר של מכונית עם הילוכים רגילים. כן. הגיר האוטומטי -
על חשבוננו! בוא עוד היום וקנה פיאט ו 3ו -משפחתית ללא מתחרים
במחיר ללא תחרות.
המל אי מוג ב ל!

ה מב צעמ לל

מספרמצומצםעול 5 -ל 1 0ה 11א

אחריות נגד חלודה 670 שנים
העול ם הז ה 2290

^ 3 0 0 3

האח ריו ת כפופה ל תנ אי ב פנ קסהאח ריו ת

מלכת האיים

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

מלכת המים 81
לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
ב חסו ת

נסיעות ותיירות

ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון ־ שבכל איי הנופש של יוון׳

מרבית הטיסות לכרתים מלאות
בכדי להענות לבקשות הרבות
טיסות הוספנו
שבועיות בימי שישי בתאריכים:
3 1 ,24,17

ביולי

21 ,14,7

באוגוסט

5ילל טי ס ה ״ !יו ז ח
אדגון ובצוע :׳

פרט והרשמה:
אצל כל סובו׳ הנ סי עו ת.

דיזוהויז״
בו־י הוד ה 21ת ״ א
טל 652140 :

חנוי־וזננסת

החדשים המגיעים אד העשירית
^ כי ם כמיפלגת ד,עבודה רואים את
י היום שבו התגלה חשבון הדולרים
של יצחק רבין ואשתו, לאה, כיום שבו
עלה, למעשה, הליכוד לשילטון ומיפלגת
העבודה נפלה. העובדה שהיועץ המיש־פטי
לממשלה דאז, הפרופסור אהרון ברק,
סרב ״למחול״ ללאה רבין, הביאה לכך
•נ<841 ם ם! 1נ11ג<א1ם <31,0.1 1111301.
היתר, זו פרשה שהסעירה את הארץ
ושהצטרפה לפרשות ידלין, עופר, צור
ופלד, שהציגו את מישטר המערך כ־מושחת
ושגרמו להתמוטטותו.
צחוק הגורל הוא שהאיש שנבחר לכנסת
העשירית במקום החמישי ברשימת
הליכוד, שהוא המקום השלישי ברשימת
חרות, מיד אחרי מנחם בגין ודויד לוי,
נתפס אף הוא בעבירה דומה לעבירה
של לאה רבין. יעקוב מרידור, מי שנחשב
כמושיע הכלכלי שמציע הליכוד למדינה,
נתפס כשברשותו חשבון מטבע־זר בגובה
של מאות אלפי דולרים בבנק בשווייץ,
בעוד שחשבון הדולרים של לאה רבין,

ח כי ם
חד שי ם
הציע שותפות לבעלי הון ישראליים בגידול
כותנה בעלת סיבים ארוכים במיוחד
באזור אגם טאנה בחבש. המשקיעים
הישראליים כמעט והסכימו להיכנס ל־עיסקה,
אולם בדיקה יסודית שלהם,

•1 9הדור
ב ת רי דו ר
()131131 131. 111*3 0 1 . 111*1 X 1
שהפיל לדעת רבים את המערך, היה
בגובה של 20 אלף דולר בלבד.
יעקוב מרידוד, מפקד האצ״ל, החל את
פעולותיו העיסקיות בשנת .1951 הוא יסד
את חברת אינקודה לשחיטת בשר ב אתיופיה
והבאתו לישראל. מאוחר יותר
נכנסו לחברה גם בן למישפחת קצבים
מפורסמת בישראל, עזריאל עינב, ומי
־.זהיר, מפקד אניית המעפילים אקסודוס,
יוסי הראל־המבורגר.
בעזרת ציוד מיושן עיבד מרידוד בשר,
שאותו קנה בזול באתיופיה ובאריתריאה,
ושיווק אוחו לישראל. אולם הציוד ה מיושן
וחוסר־הידע של מרידוד בנושאים
אלה הביאו את החברה, שקמה בקול
תרועה גדולה, לעברי פי פחת. שנתיים
אחרי שהוקמה החליטה ממשלת ישראל
לקנות חצי מהחברה, כדי לנסות ולהציל
אותה, ושלוש שנים אחר־כך נאלצה
ממשלת ישראל לקנות גם את החצי השני.
מרידור יצא ברווח נאה מהתמוטטות
אינקודח שבבעלותו, אולם המשיך לנסות
ולבנות עסקים בחבל זה של העולם. הוא

שנערכה ממש לפני החתימה על הסכם
השותפות, גילתה כי האזור כולו שטוף
מים ודורש השקעה של מיליארדים בניקוז,
לפני שאפשר יהיה לגדל בו כותנה.
שלוש שנים אחרי שנכשלה מבחינתו
חברת אינקודה, נכנם מרידור לשותפות
עיסקית עם יהודי בשם מאיר ד,לוי. מאוחר
יותר התפרסם מאיר ד,לוי כבעל חברת
האוניות סונזרפיין, שפשטה את הרגל,
ולאחרונה הוא התפרסם כמנהלה של חברת
קורת גג, השנויה במחלוקת. מרידור ומאיר
הלוי הקימו חברה בשם ניפון, שהיתה
אמורה לקנות אוניות־דיג יפאניות, לדוג
דגי-טונה בים־סוף ולייבאם לישראל. כאן,
על־פי התוכנית, היו צריכים לעשן את
הדגים ולייצאם.
חברת ניפון לא רכשה אף ספינת־דיג
אחת. מרידוד טען, וככל הנראה בצדק,
שהרעיון נכשל בגלל מאיר ד,לוי, דרש
ממנו פיצויים בסך 50 אלף דולר, סכום
ענק באותם הימים, ואף קיבל סכום זה.
הפיצויים שולמו על־ידי ד,לוי למרידור,
חלקם במזומן וחלקם בצורת מניות בחברת

סדמרפיין של מאיר ד,לוי. לזכותו של
מרידוד יש לציין שהוא מכר את החלק
שלו בסומרפיין עוד לפני ההסתבכות
המפורסמת של חברה זו.
מעצמת אשראי
פנה מרידוד להקים את הענק
הימי הגדול ביותר בהיסטוריה, שנבנה
כמעט ללא אגורה אחת של מזומנים. הוא
הקים יחד עם רב־חובל מילה ברנד את
החברה הימית להובלת פרי. מרידוד וברנד
הבינו את מצוקתן של המיספנות
השונות הפזורות בעולם, שבאותה תקופה
היו מחוסרות עבודה ומחוסרות הזמנות
לעתיד. הם הציעו למיספנות אלה לבנות
להם אוניות, וקיבלו תנאי־אשראי נוחים
ביותר. אחר־כך נהגו לפנות לממשלותיה,ן
של אותן מיספנות וקיבלו מהן הלוואות
גדולות. הממשלות היו מעוניינות בעבודה
למיספנות שלהן. עם הסכמי־האשראי של

ח״כ הראל (כין שם־טוב, כר־רב, פרם, רכין, אכן1
לא לחזור על שגיאות פעמיים
^ייי ^

המדינות שעימן עשו עסקים ושל המיס־פנות
הם היו מתייצבים בבנקים גדולים
ומקבלים קווי־אשראי נוספים, כשהערבויות
לאשראי הזה היו מניות החברה
הימית להובלת פרי.
החברה הימית להובלת פרי הפכה בצורה
זו מעצמה ימית של ממש. השבו עון
הגרמני שטרן הקדיש לחברה ולשני
בעליה, יעקוב מרידוד ומילה ברנר, כתבת-
ענק מצולמת, ותיאר אותם אז כאילי-
ספנות בסדר־גודל של אריסטוטל אונאסיס.
כשהיו זקוקים מרידוד וברנד לכסף
נזיל, הם היו מוכרים במחיר מוזל את
אחת האופציות שלהם לבניית אוניות
במיספנת חוץ, בין אם זו מיספנה ספרדית,
רומנית או יוונית, או שהיו מוכרים את
אחת מאוניותיהם, או מחכירים אותה, גם
זאת במחיר מוזל.
כמו בכל חברה הבנויה בצורה זו,
גם נפילתה של החברה הימית להובלת
פרי לא אחדד, לבוא. החברה אמנם לא
פשטה את הרגל, אך נכנסה לקשיים
כספיים גדולים, ולאמיתו של דבר הפסיקה
לתפקד. אז החלה גם פרשת חשבון ה־מטבע-זר
של מרידור בבנק השוויצי.
ב־ 20 באוגוסט 1973 התקיימה בבנק
פור לה קומרס קונטיננטל בז׳נבה ישיבה,
שבה השתתפו מנהלי הבנק והאזרח ה ישראלי
יעקוב מרידוד. מרידוד ביקש
הלוואה של 2.5מיליון דולר, והציע תמו רתן,
כערבות, את מניות החברה הימית
להובלת פרי. מניות החברה הימית להובלת
פרי נחשבו אז כמניות מוצקות.
מרידוד וברנד ניבאו כאילו את עידן
מיכליות הענק, שלא יעברו בתעלת־סוויס,
אלא יקיפו את כף ד,תיקווה הטובה. צי
מיכליות־הענק של החברה הימית להובלת
פרי הבטיח את תשלום ההלוואה שבה
רצה מרידוד. מרידוד אף הסביר, לטענת
מנהלי הבנק, מדוע הוא רוצה את ההלוואה.
לדבריהם טען מרידור, שהוא רצה
את הכסף באופן אישי, כדי לרכוש לעצמו
מניות של החברה הימית להובלת פרי.
יצירת דרישה למניות אלה תעלה את
השער שלהן בבורסה העולמית, ומרידור
יוכל לשלשל לכיסו סכומים ניכרים.
למרות שמו הטוב של מרידוד בעולם
העסקים של שנת ,1973 היה הבנק1

הח׳״כי ם החד ש
(החשך מעמוד )13
השווייצי זהיר במיוחד. הוא הסכים לתת
למרידור רק 1.5מיליון לירות, ודרש
שלא רק המניות תשמשנה בערבות, אלא
שמרידור יחתום על התחייבות, שבכל
פעם שערך המניות יירד, הוא ישלים
מכיסו את ההפרש, כדי לכסות את סכום

הערבות

להסתבך
עם החוק

רידוד הסכים ופתח באותו היום
י׳ חשבון באותו בנק. מיספר החשבון
היה .29913 תאריך הולדתו של מרידוד
הוא .29.9.31
החשבון היה חשבון אישי של מרידוד,
והוא — ולא החברה הימית להובלת פרי —
נרשם כבעליו. התרגיל של מרידוד הצליח.
מניות החברה הימית להובלת פרי זינקו
מערך של 14 דולר למניה ל־ 20 דולר
למניה, אך רק לתקופה של כמה חודשים.
מיד אחרי מילחמת יום הכיפורים נפוצו
בענף הספנות והבנקאות שמועות, שהחברה
הימית להובלת פרי נמצאת בקשיים
כספיים. המניות של החברה התחילו
לרדת, והבנק התחיל לשגר דרישות
תשלום למרידור. על חלק מדרישות אלה
ענה מרידוד, אולם על רובן לא. הוא
נשאר הייב לבנק יותר מ־ 800 אלף דולאר.
הבנק החליט לתבוע את מרידוד לדין
ולנסות לגבות את הכסף בעזרת בתי-
מישפט. חקירה שערך הבנק בשנת 1978
גילתה, שלמרידור יש בהרבה פחות נכסים
ממה שנדמה היה. בחברה הימית להובלת
פרי לא היה לו כל חלק על שמו, מילבד
המניות שהיו משועבדות לבנק• ־ שתי
חברות נוספות שהיו בבעלותו של מרידוד
לא הבטיחו לבנק תשלום חוב מהיר.
החברות הן אטלנסיק והחברה הישראלית
להובלת דלק ימי. הבנק החליט להתלבש
על הנכסים האישיים של מרידוד. הוא
הטיל עיקול על שתי דירות פרטיות של
מרידוד ושל אשתו ברחוב בארי בתל-
אביב.
עורך־דינו של מרידוד פנה במיכתב
אל הבנק, שבו ביקש למנוע הגשת
מישפט נגד מרשו בישראל. כתב עורך-
הדין ד״ר מקם לוטקין ביום 21.9.1976
לבנק השווייצי :״אסור לכם להגיש את
התביעה בישראל, כי זוהי הפרת הסודיות
של הבנקים הנהוגה בשווייץ, והיא
עלולה לסבך את הלקוח שלי עם החוק

הישראלי.״ ואמנם, התביעה של הבנק
גילתה, שמרידור עבר על חוקי המטבע
הישראלי בכך שהחזיק חשבון מטבע-זר
בבנק שווייצי. הוא עבר על אותו סעיף
בחוק שעליו עברה לאה רבין.
אך המהפך של 1977 כשעלתה חרות
לשילטון, הציל את מרידוד לא רק מה עמדה
לדין, אלא גם מפשיטת רגל.
כבמטה קסם החלו עסקיו להשתקם, והוא
הצליח לצאת מכל חובותיו ואף לרכוש
חברות נוספית. חרות גמלה בטוב למפקד
האצ״ל* ,ועסקיו התחילו לפרוח מחדש
באורח מופלא. בשנה האחרונה בילבדערך
מרידוד שתי עסקות גדולות. האחת :
רכישת חברת הבניה מבט והשניה רכי שת
חברת רסקו. את העסקות האלה
ערך עבורו חבר־כנסת, דווקא מסיעת
המערך: עורך־הדין החיפאי משה שחל.
מינוי יחסוך כסף

^ ויד שיפמן הוא מועמד הליברלים
• לתפקיד סגן־שר-התחבורה. שיפמן
עדיין לא איבד את התיקווה להיות חבר
הממשלה ובעל תיק התחבורה, והוא עושה
את כל המאמצים המיפלגתיים כדי לקבל
תיק זה.
עד לפני כמה שנים היה דויד שיפמן
דמות אפורה של עסקן עירוני בתל־אביב.
הוא היה ידוע אז כאחיו התאום
של מרדכי שיפמן, איש יחסי־הציבור.
שיפילו היא מן העסקנים הפוליטיים
שניצל היטב את המהפך, ובן־לילה הפך
אחד מאישי־המדינה המפורסמים ביותר.
שיפמך חבר מועצת עיריית תל-אביב,
התפרסם בשני מישורים: בתוכניות הגרנדיוזיות
שלו לפיתרון בעיות התדר
בירה של תל־אביב, ובמריבות שלו עם שלמה מיפלגתו, חבר ראש־העיר,
>״צ׳יצ׳״) להט. לשם פיתדון בעיות
התחבורה של תל־אביב נסע שיפמן כמה
פעמים לחוץ־לארץ, בעיקר לארצות מל היבות
ורחוקות. הוא התגורר בבתי־מלון
מפוארים בכל רחבי־העולם, ובסיום סיורי
הלימודים שלו חזר כשבידו תוכנית־התח־בורה
הנקראת תוכנית סינגפור. על פי
תוכנית סינגפור היתה צריכה תל־אביב
להיסגר לתנועת כלי־רכב פרטיים. תוכנית
סינגפור של שיפמן עדיין לא יצאה
* מרידור היה מפקד האצ״ל לפני שבגין
הגיע לארץ מפולין.

ח״ב בן־אדישר בשימחת־תורה כאילון־מורה
הנאמנות לבגין השתלמה
אל הפועל, אם כי יש להודות שבתחומים
מסויימים הוקלה התנועה בתל-
אביב.
מתנת הליכוד לשיפמן, עם עלייתו
לשילטון, היתה מינויו כיושב־ראש מועצת
המנהלים של חברת־החשמל. בסוף
השנה שעברה פיטר שיפמן את מנכ״ל
החברה, יוסף טוליפמן. טוליפמן לא
נותר חייב. הוא פנה למבקר־המדי-
נה ולוועדת־הכלכלה של הכנסת, ופרש
לפניהם מסכת ארוכה של מחדלים, ביזיונות
וחשדות לשחיתויות בהיקף של
מאות מליוני לידות, הקשורים כולם ב בניית
תחנת־הכוח בחדרה• ה״טעויות״
שנעשו בזזברת־החשמל תחת ניהולו של
שיפמן יכלו לכסות כמה פעמים את כל
גרעונות מערכת־הביטחון של ישראל.
שיפמן הופיע לפגי ועדת־הכלכלה של
הכנסת. יושב־ראש הוועדה, ח״כ גד יע־קובי,
סיכם אז את דבריו של שיפמן
במישפט :״נרגשים מאוד, אך בכלל לא
משכנעים.״ פרשת זזברת־החשמל, שהתסיסה
את המדינה, שככה -והמיליונים
ממשיכים לזרום, בעיקר לידיים זרות.
איש לא הסיק את המסקנות נגד שיפמן,
הידוע כלאומן קיצוני ומי שהציע בעבר
את גירוש הערבים מישראל. שיפמן
ממשיך עדיין לנהל ביד רמה את חברת־החשמל,
עושה בה ובכספיה ככל העולה
על רוחו, והחקירות שנפתחו על-
ידי מבקר־המדינה ועל־ידי הכנסת בפרשה
זו הושתקו ביד אומן.
יש הטוענים שתהיה זו שליחות -לאומית
ממש למנות את שיפמן כשר־התח־בורה.
הוא יצטרך אז לפרוש מתפקידו
בחברת־החשמל, ויתכן שכך ייפסקו כיז בתי
המיליארדים בחברה.
נאמנות להערצת ילדות

ח״ב שיסמן כביתו
כיסא הממשלה פירושו •חיסכון
141

ים רבות היה הד״ר אליהו
בלתי-
:ן־אלישר דמות
ידועה לציבור הישראלי. גם חברי תנועת
החירות, שעל שורותיה נמנה בן-
אלישר, כמעט ולא הכירו אותו. בן-
אלישד המזוקן, בעל ארשת־הפיים הסתומה
ואורח הדיבור המדוד, הוא תרכובת
מעניינת של ישראלי הנושא על שכמו
את מעמסת הדור האחרון. הוא פליט
שואה, שעבר את מוראות השמדת מיש-
פחתו בעודו ילד, ואיש המוסד, המצווה
לשמור על סודיות ואיפוק רב. אלי נולד

בעיר ראדום שבפולין למישפחה עשירה.
אביו, אליעזר גוטליב ,־היה בעל מיפעלי־יציקה.
את שמו שינה אלי, אחרי שנודע
לו שאביו ניספה במחנה־עבודה נאצי,
שבועות ספורים לפני תום המילחמה.
אמו, שרה, ניספתה אחרי המילחמה ב־תאונת־דרכים,
כשהיתה בדרכה לפגוש את
אלי. שמו החדש של אלי הוא תישלובת
של שמות הוריו.
כשהיה אלי בן 10 הוא הצליח להימלט
מהגטו בראדום, כשהצטרף להלווייה נוצרית
שעברה ליד הגטו באותו רגע. הוא
אומץ כבן על־ידי יהודיה, שקיבלה היתר
לעלות לארץ־ישראל. כשהגיע לארץ נש לח
ללמוד בבית־הספר הדתי ביל״ו. כש סיים
את לימודיו בבית־הספר העממי,
יצא לעבוד. הוא קיבל מישרה כפקיד
בחברת־החשמל, ואחר־הצהריים למד ל-
בחינות־בגרות חיצוניות. אז כבר היה
פעיל באצ״ל, עסק בהדבקת כרוזים, ופיתה
הערצה למפקד אצ״ל, מנחם בגין.
כשהיה בן 16 יצא לפאריס, כדי ללמוד
בסורבון. למיחייתו הוא עבד בשגרירות
הישראלית כשומר־ילילה. שנתיים אחר־כך
פנו אליו נציגי המוסד הישראלי למודיעין
וגייסו אותו לשרותים. במשך 10 שנים
הוא היה בעל זהות כפולה: סטודנט
בסורבון ואיש המוסד. הוא נשא לאשה
יהודיה צרפתיה, גרושה ואם לילד• אלי
אימץ את בן אשתו, ולמרות שהתגרש
ממנה כעבור כמה שנים׳ הוא עדיין
רואה עצמו כאבי הילד. כיום מתגורר בנו
המאומץ של אלי בישראל.
כשמונה מאיר עמית כראש המוסד, נוצרו
חילוקי־דעות בינו ובין אלי, ואלי פרש.
הוא המשיך בעבודת המחקר שלו בפאריס,
ועסק בעיקר בנושא השואה ו -
עליית הנאצים. ערב מילחמודששת־הימים
חזר בן־אלישר לארץ, ונלחם בשורות ה חטיבה
הירושלמית. אחרי המילחמה הוא
מונה ככתב העיתון הצרפתי לאורור בישראל,
והתחיל לעבוד בהתנדבות בתנועת
החרות.
הצנחתו של עזר וייצמן לחרות סימלה
עבור בן־אלישר את תחילת דרכו הפוליטית•
וייצמן הכיר את בן־אלישר מתקופת
עבודתו הביטחונית, וגייס אותו לעבודה
מלאה בחרות, כשהוא מטיל עליו את
תפקיד ראש מערכת־ההסברה של המיס־לגה.
כשנוצר
העימות בין וייצמן לבגין נק רע
בן־אלישר בין שתי נאמנויות — האחת
— לאיש שאותו העריץ מילדות, והשניה
(המשך בעמוד )50

ט ל ־ א ר וי ו

1כוד לצלצל לרב-בריח
לפני שאתה יוצא לחרל העונה

9לך ל ת של רב-בריח. דל ת הבטחון היחידה ץ/
ע *מנעול בטחוו בהשגחת מכון התקנים 01( .

ב- ר אתה ביד״ טובות

ת״א283166 :־ 3( 03 קורים)
ר״ג גבעתיים 72211 1 :־ 3( 03 קווים)
חולון 844145 :־ 5( 03 קווים)
רחובות 73198 :־054
חיפה 7251 11 :־ 4( 04 קווים)
טבריה 20024 :־067
השרון 34688 :־053
פ״ת919383 :־03
ירושלים 533261 :־ 3( 02 קווים)
באר שבע 76840,79516 :־057
אילת 72750 :־059

ראשהממשלה הודיע

מטוסינו דואגים לביטחון המדינה

איו קרה
הדוד אברשה ניסה לפלח בצקית-כבד
מהמגש׳ אבל הדודה מאניה חבטה במהירות
על כף־ידו המושטת .״זה לא
יפה לאכול לפני החופה,״ אמרה, והדוד
אברשה נאנח והסתכל בקינאה בדוד
מנדל, שזלל בצקיות באין מפריע בשולחן
הסמוך .״מי יתנני אלמן במו מנדל,״
חשב לעצמו הדוד אברשה• קרוב יותר
לשולחן המחותנים ישב הדוד מוטלה
מהצד של הבלה, וזימזם לעצמו מנגינה
פולנית ישנה, כמו שעשה תמיד כשהיה
בגילופין. בשולחן המחותנים עצמו היה
דוד מנחם שקוע בשיחה מרתקת על
ההיסטוריה של קהילת לבוב עם דודה
הד״ר פאניה שתחייה מהצד של החתן,
והעיף מדי פעם מבטים גאים בבתו,
שנראתה יפה כל־בך בשימלה הלבנה.
״הוי, הוי, הוי, אילו רק היה זאב
יכול להיות פה חשב דוד מנחם
לעצמו.
ואז, פיתאום, היתה תבונה מסביב
לכיסא שעליו ישבה הבלה וקיבלה ב־

לא מזמן הודיע ראש״חממשלה ושר ״הביטחון״ בי לא
תיפול עוד קטיושה אחת על קריית״שמונח.
אין אומרים הילדים ן לא נפלה אחת. נפלו הרבה.
ולא רק על קריית־שמונה• גם על נהריה, וגם על ישובים
אחרים בצפון.
אנשים נהרגו. אנשים אחרים נפצעו• יש אלמנות, יש
יתומים, יש מישפחות שכולות, יהיו הלוויות ממלכתיות
ומחזות קורעי״לב.
זה לא מצחיק. זה עצוב מאוד.
צריך לחשוב, למה זה קרה ו
״מעריב״ : 16.7.81 ,״מקור מדיני בביר אמר הבוקר,
בי פעולת המחבלים נגד נהריה היתה צעד נואש של אירגוני
הטירור בעיקבות תקיפת מטוסי חיל״חאוויר שלשום״.
״סגן שר־הביטחון אמר כי לדעתו לא מדובר כאן בשינוי
המדיניות של המחבלים, והם היו יורים ומפגיזים גם לולא
הפצצה זו או אחרת של מטוסי חיל״האוויר, אולם אין ספק,
בי המכה החזקה שקיבלו מישראל דירבנה אותם להפגזה
נועזת יותר.״
וזוהי בל התורה בולה על רגל אחת.
מילחטתנו ב״מחבלים״ נמשכת כבר זמן רב. זו לא הפעם
הראשונה שאנו שומעים שמצטבר אצלם נשק רב. זו לא
הפעם הראשונה שכוחות ״הביטחון״ של ישראל מנחיתים על
״המחבלים״ מכות קשות. זו לא הפעם הראשונה שבעיקבות

שישים שניות
ער שישים שניות
אלה הן שישים שניות על שישים
שניות. בשישים שניות אפשר לומר בין
מאה למאח״ועשרים מילים• על כל נושא
בעולם אפשר לומר מאה עד מאה-
ועשרים מילים. באשר מישהו שלא ידע
כלום באותו נושא שעליו דובר שומע
שישים שניות באותו נושא, הוא ממשיך
לא לדעת כלום באותו נושא, או, ב־מיקרה
הגרוע, יודע רק אמת חלקית
שבמרבית המיקרים גרועה משקר. כאשר
מישהו יודע משהו באותו נושא, לא
מוסיפות לו שישים השניות הללו ולא
בלום. באשר מישהו יודע הרבה באותו
נושא, גורמות לו שישים השניות חללו
לצחוק גדול. לכן, או שיתחילו לעשות
שלוש דקות על הנושא, או שיפסיקו
לטרטר במוח. אלה היו שישים שניות
על שישים שניות.

כך התחיל הכל
סבלנות את נשיקות האורחים והאורחות,
כשאמה עומדת עליה ומקפידה
לנגב מלחייה של הבת את סימני השפתון
שהשאירו הדודות. הבלה הובלה
אל הפתח, ועוד בטרם הגיעה לשם
פתחה התיזמורת בנגינת מארש החתונה.
הדוד אברשה ניצל את ההזדמנות
שניקרתה לו, וסילק סוף־סוף בצקית־בבד
מהקערה, בעוד אשתו מתבוננת,
כשדמעות בעיניה, בזוג הצעיר•
וכך הובל הזוג אל החופה לצלילי
התיזמורת שטיפ-טיפה זייפה בטונים
הגבוהים, ודוד מוטלה לגם עוד כוסית
אחת קטנה, מה שלא יהיה.
הרב במדים נשא נאום נפלא, שחימם
את בל הלבבות, ואחר״כך הלביש החתן

את הטבעת על אצבעה של חסיה בגין,
שמיד לאחר שבירת הכוס העטופה בנייר
פרגמנט ציבעוני הפכה לחיות חסיח
מילוא.
וכך בדיוק התחילה חקאריירה הפו ליטית
המסחררת של רוני מילוא הצעיר,
אחיו, בשרו ודמו, של החתן•
ומעתה גם קרוב-מישפחה קרוב מאוד
של מנחם בגין.
ובל מי שמנסה להבין מדוע משמיע
הח״כ הצעיר רוני מילוא בל־בך הרבה
רעשים, צריך לזכור שבגין הודיע שיפרוש
בגיל שבעים, או, מקסימום, בסוף הקדנציה.
המאורע המשמח שתואר לעיל
יעזור לרוני הצעיר עד אז, ולא עוד.
ומכיוון שלרוני הצעיר בבר אין אחים
ואחיות פנויים, וגם בתו של יעקב
מרידוד נשואה בבר, כידוע, לזמר יגאל
בשן, ברור שעליו לבסס את מעמדו
תוך זמן קצר, קצר ביותר.

המכות הקשות מופגזים יישובי הצפון ביתר שאת. האנשים
המופקדים על ״הביטחון״ חם לא מטומטמים גמורים. כאשר
הם שולחים את המטוסים להפגזות, ברור וגלוי וידוע להם
ש״המחבלים״ יגיבו באופן ״נואש״ .הכל צפוי, והרשות (לתושבי
נהריה וקריית־שמונה) לא נתונה• הם מתחילים לפחוד
בבר כשהם שומעים את הבומים העל-קוליים של מטוסינו
בדרכם למטרות.
ועכשיו הגיע הזמן להסביר למה שמתי במרבאות את
המילים ״ביטחון״ ו״מחבלים״.
כאשר מישהו עושה פעולת-מנע רחבת-היקף שלפי עדותו
שלו גורמת ליותר הרוגים ופצועים בצד הישראלי ממה
שהיה צפוי במהלך הרגיל (והכואב) של העניינים, הוא לא
ממונה על הביטחון, אלא על ה״ביטחון״.
כאשר מישהו מוכה בצורה קשה, מוחצת, נוראה, איומה,
ואחרי זה מגיב בצורה יותר פוגעת, יותר חזקה, יותר אכזרית,
הוא לא מחבל, הוא אשף.
לבוא פעולת-מנע ישראלית חייבת וברור שעכשיו
נוספת, גדולה ועצומה יותר מכל מה שקדם לח. לא פעולת-
תגמול, חלילה. עם המדיניות הזאת כבר הפסקנו. בפירוש
פעולת־מנע.
וברור שאחרי פעולת המנע הענקית תבוא תגובה נואשת
מצד ״המחבלים״ ,שתהיה נוראה ואכזרית מכל מה שידענו
עד הנה.

״נו, אז מה דעתכם שנעביר את ה כדורגל
לאמצע השבוע!״ שאל האיש
שישב בראש השולחן ,״שכן, כידוע, גורם
הכדורגל חזה לחילול-שבת המוני. אני
תמיד הייתי בעד זח.״
שלושת חובשי הכיפות השחורות שישבו
מצד ימין החליפו מבטים, והתחילו
להסתודד. גם שני חובשי הכיפות
משמאל החליפו מילים מהירות.
ראשונים לדבר היו בעלי הכיפות
השחורות .״אנחנו לא חושבים שאפשר
להעביר דבר בזה• אין לגזור על הציבור
גזירה שלא יובל לעמוד בה,״
הודיע דוברם לבו״הזקן•
״לא בא בחשבון הודיע בעל הכיפה
הסרוגה, הצעירצ׳יק משמאל .״זה יגרום
לפירוד בעם.״
גם נציג הקבוצה השלישית התעורר
לחיים. הוא היטיב את הכיפה שעל
ראשו, ניקח את גרונו, וטען שזה לא

יתכן, פשוט לא יתכן.
״נניח,״ האיש בראש השולחן נכנע,
״מה בקשר לאיסור נישואין
בכלל לאזרחים ישראלים ז״
גם ההצעה הזאת נדחתה אחרי שנציגי
האלוהים עלי אדמות עיינו ברעיון,
ואחד מהם אפילו יצא למיסדרון
לשוחח עם הרבנים בטלפון.
״ולהכניס גיור כהלכה בחוק־השבות!
גם בעד זח חייתי תמיד,״ אמר חאיש
בראש השולחן, מנחם בגין, ואין צורן
לומר שמועצת־גדולי״חתורה דחתה גם
את הרעיון חזה. בבה התנהל המשא-
והמתן הקואליציוני, כאשר מנחם בגין
מנסה לשמור על כבוד הדת, ואילו
נצייג המפד״ל, אגודת ישראל ותמ״י
דוחים את רעיונותיו ביגלל נימוקים
אלקטוראליים, וכל מה שמעניין אותם
זה לא כבוד הדת, אלא תיקים, מישרות
וכסף לבחורי״ישיבות.

זלוגמנים שישתתפו בתחרות מלות
המים 81׳ יציגו את הדגמים
זאחרונים של
הוסו וולצה ספורטיבית, צווארון סיני, בד
>גבת סריג (פרוטה) עם גמירת בד
:צווארון ובכיס, ודשים. קלה ואוורי-
ית, ללא גיהוץ.
חופש ! !

מ 25.7-ועד — 15.8סגור !
• הקדם קניותין והזמנת תמונות !
• בוא לקבל תיקון מצלמה או
תמונות לפני החופשה.
• ביצוע פיתוח והגדלות צבעוניים
במעבדות הגדולות והטובות
בארץ.
• מבחר גדול של מצלמות ואבי*
זרים לחובבים.
• צלומי פספורט — בן־רגע!
בימי שלישי סגור, כל היום!

פ 1נ . 11בדבד
ח ינ׳ ה, רחובהחלמן 1נ

5־ז /6ץ וחט

בפגרת הקיץ
• התעמלות מיוחדת

לחיטוב הגוף

אלוף ישראל בטניס, שלמהגליקשטיין ,
במנוחה קלה בעיצומו של מישחק הזוגות ב״גביע
דייוויס״ נגד נבחרת הונגריה שהיה ברמת השרון.

תהיי גמישה־רעננה
תחזקי שרירין עם יציבה
טובה וזקופה.

• קורס מיוחד להרזיה
צוות מורים מעולה
אווירה נעימה ואדיבה
הרשמי מיד

אולפן לאה פלטשר

תן טרמפ לחייל

אבן גבירול ,50 תל־אביב
טל 267282 .

אוניברס נוצ״עה

מבחר טיולים נפלאוים בסחירים ללא תקדים !

ל ארצו ת הבלקן
• 5ו יום ־ יוגוסלביה),יווסטריה
• 20 יום -יוון\גו 0לביה,ץ זום טריה,ץ זיטליה
• 5ויום־יגו 0לביה. יוון,
• 6ו יום -בולגריה. יוגוסלביה,יוון
• 5ויום ־ יוון, בולגריה. רומניה
• 22 יום -רומניה.יגוסלביה,בולגריה
• 5ויום ־ בולגריה. רומניה

במחיר $1255 :בלבד!
במחיר $1555 :בלבד!
במחיר $1222 :בלבד!
במחיר $1144 :בלבד!
במחיר $ 1111 :בלבד!
במחיר $1333 :בלבד!
במחיר:

$ 8 0 6בלבדי

כל מחירי הטיולים הג״ל, כוללים: טיסות, איכסון במלונות ״דה
לוקס״ ,דרגה א׳ ו״תיירות מעולה״ ,פנסיון מלא ברומניה
ובולגריה וחצי פנסיון ביוגוסלביה, אוסטריה ואיטליה!

תל -ץ וביב: רמבם , 17ט ל 6 2 2 9 7 6 - 7 :
טל2 2 4 4 2 7 :
דיזנגו ף פו,
ה ע ^ מ ץ וו ת . 8 8ט ל 522041 :
חי פ ה:

בריטניה
ב־ 1965 הקדיש השבועון האמריקאי טייס, כתבת־שער
ענקית לבירת בריטניה, לונדון. הכתבה היתר. אופטימית,
זוהרת, עתירת מידע על נפלאותיה של העיר. בריטניה
היתד, באופנה. הביטלס והרולינג סטונס היו בשיא
תהילתם, הסרטים האנגליים הקדימו בשנות־אור את
המוצר ההוליוודי המנוון, האופנה הבריטית הצעירה
והמהפכנית דחקה את פאריס והפכה את עיר־האורות
לפרובינציה אפורה.
מיליוני תיירים אמריקאיים זרמו ללונדון בעיקבות

מחיר

שהטיפול בסימפטומים יעלים מעיני הציבור את המחלה
עצמה. לעומת זאת מתארגנת במפלגה אופוזיציה בראשות
ראש־הממשלה לשעבר, אדוארד הית ושר־העבודה ג׳יימס
פריור.
חוסר הרגישות שגילתה תאצ׳ר, שאף סירבה לבטל
את השתתפותה באירוע חברתי סנוביסטי, בעיצומן של
המהומות, הגביר את הזעם נגדה. פירסום רישמי של
מיפלגת הלייבור הבריטית הגדיר את תאצ׳ר כ״חלאה
שתמיט אסון על בריטניה״ .חבר פרלמנט מליוורפול,
איש השמאל בלייבור, אריק הפר, קרא לעומת תאצ׳ר
בפרלמנט :״את אישה מטופשת!״
פרשנים אמריקאיים הקדישו טורים רבים לניתוח פרשת
תאצ׳ר, לא רק בשל התעניינותם המיוחדת בבריטניה.
נשיא ארצות־הברית, רונאלד רגן, אימץ מדיניות חברתית־כלכלית
זהה כמעט לחלוטין. הם מבקשים להתריע בפני
הציבור האמריקאי שיש מחיר כבד לטימטום.

ק מבודיה:
ועידה מיותרת
סטירת הלחי שספגה ישראל בוועידת ניו־יורק.לעתיד
קאמבודיה האפילה, כרגיל, על הנושא העיקרי. נישולו
של שגריר ישראל באו״ם, הפרום׳ יהודה בלום, מארוחת-
ערב חגיגית לפי דרישת אינדונסיה ומאלזיה היה, כמובן,
מעליב. לעלבון נתוספה גם אירוניה כפולה: הוועידה
היתד, על טהרת המדינות האנטי־סובייטית וגם שם מוחרמת
ישראל. ולפי דיווחים עקשניים ברוב כלי־התיקשורת

בריטניה 81׳ כיטער ״טייס״
בתים בוערים ואבטלה
שירי התהילה בטייס. אפשר היה לראותם מעיינים במפות
המפורטות של השבועון, מחפשים את רחוב האופנה,
קארנבי סטרייט, רוכשים שעונים עתיקים בשוק יום-
השבת של פורטובלו רוד.
גם השבוע יצא טייס בכתבת־שער ״בריטית״ .שני
שוטרים טיפוסיים, במצב של כוננות־על, צולמו על רקע
בניין בוער בעיר הצפונית ליוורפול. גם הכותרת בישרה
רעות :״מדוע בוערת בריטניה״ .ואמנם בריטניה בערה.
אפילו הגליון הוורדרד של היומון הכלכלי הסופר־שמרני
פייננשל טיימס, בישר בכותרתו הראשית על מהומות
חמורות ביותר בשלושים ערים בבריטניה. השמות אמרו
הכל. כולן ערי־תעשייה בעלות אוכלוסיה מעורבת ושיעור
גבוה במייוחד של אבטלה.
אשה מטופשת. בשיטחיותו הרגילה מיקד טייס
את הסיבה לפרוץ המהומות ב״תערובת סבוכה של קנאות,
מצוקה, שיעמום ופשוט תאוות־בצע פושעת.״ אבל אפילו
כתבי טיים, שתיארו את עמידתם הצ׳רצ׳ילית של ראש-
הממשלה מרגרט תאצ׳ר ושר־הפנים שלה ויליאם וייטלאו
נגד הבוזזים והמבעירים, לא יכלו להתעלם מהמציאות.
כפי שדווח במדור זה פעמים רבות, הגיע מיספר המובטלים
באי הבריטי ( 56 מיליון תושבים) ל־ 2.7מיליון. אם תימשך
מדיניותה של תאצ׳ר יגיע השנה מיספרם ליותר מ־3
מיליון.
מיספר זה אינו מיקרי. הוא תוצאה ישירה של מדיניות
מכוונת ,״מוניטאריסטית״ ,שכללה קיצוצים אכזריים
בתקציבי הרווחה ובמיסוי. הקיצוצים כללו גם את רוב
הקורסים להכשרה מקצועית לצעירים, ושלחו לרחוב
עשרות אלפי בוגרי־תיכון, שחורים ולבנים, ללא תעסוקה
וללא כל הכוונה חברתית ומקצועית.
תאצ׳ר לא מגלה כל סימני חרטה. האגף הימני במפלג-
תה, הנתמך על-ידי שר־הפנים וייטלאו ויו״ר הסיעה
השמרנית בפרלמנט, סיר פרנסים פים, דורשים אמצעים
.חריפים נגד המתפרעים, יותר כוח למישטרה, ומקווים

מצא עזר
את הלמוט
הלמוט

עזר וייצמן וראש-ממשלת גרמניה,
שמידט, הגיעו להסכמה לבבית ניניהם•
שמידט היה זקוק לפגישה עם וייצמן, כדי
לזכות במעין רהביליטציה, אחרי ההתקפות ה פראיות
של מנחם בגין. נקמה״נחמה פורתא של
וייצמן, שהפך לפוליטיקאי כימעט בלתי־רלוונטי,
לפחות זמנית, אחרי שבגין הצליח לנצח בבחירות
יוני 81׳ בילעדיו.

הטי 71ט 1

1110 910
ציני ובלתי אנושי במיסגרת מאבק המעצמות. שר־החוץ
של קאמבודיה, הון סן, כינס מסיבת־עיתונאים בבודאפסט,
בירת הונגריה, והודיע שצבא וייטנאם יעזוב את קאנד
בודיה אם האמריקאים והסינים יפסיקו את הסיוע הצבאי
לחמאר רה׳ ויפנו את בסיסיהם בגבול תאילנד־קאמבודיה.
סן דיווח לעיתונאים שמישטר האנג סאמרין, שזכה
בבחירות הכלליות באפריל (יש, כמובן, ספיקות ביחס
למידת החופש בבחירות) שולט בכל רחבי המדינה ונעזר
גם בלא־קומוניסטים המתנגדים לחמאר רוד.
רישמית זומנה הוועידה על־ידי חמש מדינות אסייא־תיות,
תאילנד, אינדונסיה, סינגפור, מאלזיה והפיליפינים.
קורט ולדהיים, מזכיר האו״ם, ממש נאלץ לזמן את
הוועידה בלחץ אמריקאי, בעיקר של שר־החוץ של ארצות־הברית,
אלכסנדר הייג. המטרה העיקרית של הוועידה
היא לסכל את שאיפת ממשלת האנג סאמרין לזכות
בהכרת העצרת הכללית של האו״ם בנובמבר.
ההצעות הרישמיות כוללות נסיגת כל הצבאות הזרים
מקאמבודיה, פירוק נשק מכל הסיעות היריבות, מישלוח
כוח־חירום של האו״ם וקיום בחירות בחסות האירגון
הבינלאומי. אך בפנום־פן, בירת קאמבודיה, חוששים
שצעדים אלה יביאו את פול פוט לשילטון. הם יעשו
הכל לעצור את אנשי האס־אס של החנואר רוד.
חבל שגם בנושא זה, שאינו אינטרס ישראלי חיוני,
נמצאת ישראל בצד הלא־נכון של המיתרס.

הוד! :מהלזמה
לברית־המועצות
שגריר כדום (עם שמיי)
סטירת־לחי ועלבון׳
הרציניים בעולם, מספקת ישראל נשק ותחמושת לאינדו־נסיה.
נשק זה הופעל גם בטבח־העם ההמוני שערכו
האינדונסים במזרח־טימור.
שואה צ. כמעט מיותר לציין את ההיבט הטראגי
של מעורבות ישראלית בוועידה למען רוצח המיליונים,
מנהיג החמאר ווד, פול פוט. העולם הזר! היה העיתון
היחיד בישראל שיצא נגד תמיכת ישראל בנאצים של
פול פוט. האופוזיציה הראשית בישראל גם היא התעלמה
מהעובדה שראש־הממשלה, מנחם בגין, הסוחט כל טיפה
אפשרית מהתסביכים האירופיים עקב שואת מילחמת־העולם
השניה, הורה לבלום לתמוך בחמר רוד, שביצעו
שחיטה שיטתית בבני עמם והרגו יותר משני מיליון בני-
אדם.
הפגנת סרק. משקיפים בניו־יורק ראו בוועידה
הפגנת־סרק מיותרת. מישטר האנג סמארין הפרו־וייטנאמי
שיקם את הריסות קאמבודיה בסיוע וייטנאמי וסובייטי
ואף נעזר בחברות־צדקה מערביות, כמו אוקספאם הבריטית.
רוב הקאמבודים חוששים משובם של מרצחי החמאר
רוד, ורואים בתמיכה האמריקאית־סינית בפול פוט צעד

מדיניות החוץ הסובייטית בדרום־מערב אסיה התבססה
תמיד על ההנחה, הנכונה בדרך כלל, שהיריבות בין הודו
לפקיסתאן היא גורם כמעט קבוע. היחסים הגרועים בין
הודו לסין סייעו אף הם בחדירה הסובייטית להודו.
מישטרה של אינדירה גאנדי א״נו פרו־קומוניסטי. היחסים
בינה לבין המפלגה הקומוניסטית בהודו היו תמיד גרועים.
עובדה זו לא מנעה מהסובייטים, שהציניות שלהם בכל
הקשור לתומכיהם בארצות לא־קומוניסטידת היא מסורתית,
להעניק לאינדירה תמיכה מאסיבית.
חיוניותה של הודו לברית־המועצות היא מובנת
מאליה. הפלישה לאפגניסתאן סיבכה את הסובייטים עם
רוב מדינות דרום־מערב אסיה. הפקיסתנים, הסינים וה אמריקאים
(בסיוע מצרי) מסייעים למורדים באפגניסתאן,
ומנהלים מסע דיפלומטי מוצלח ביותר נגד הסובייטים
בכל רחבי העולם המוסלמי, כולל איראן. האיבה הקשה
בין הודו לפקיסתאן, מאז תום השילטון הבריטי ב־,1947
איפשרה לסובייטים לקיים השפעה בלתי מבוטלת בהודו,
מה גם שד,הודים חוששים מאוד גם משכנתם האדירה,
סין העממית.
אינדירה גאנדי אינה מגלה רגישות מיוחדת לדעת-
הקהל העולמית. בתקופת שילטונה הקודם חיסלה אינדירד,
את חופש העיתונות בהודו ושלחה למאסר את טובי אנשי
העט והרוח בארצה. השבוע היא הודיעה שהודו לא
תסכים לשום פיקוח בינלאומי על הכורים הגרעיניים
שלה. כור גרעיני חמישי נמצא עתה בתהליך בנייה
במערב המדינה.
צעד לכיוון סין. אבל השבוע ספגו הסובייטים,
העסוקים בוועידה הפרובלמאטית של המיפלגה הקומוניסטית
הפולנית, מהלומה בלתי צפויה מניו-דלהי. ממשלת
הודו הכריזה על כמה צעדים משמעותיים לשיפור היחסים
עם סין, ובעיקר להידוק קשרי המסחר שלה עם פקין.
המכון לסחר־החוץ של הודו הכין את התשתית לכינון
סחר מאסיבי בין שתי הארצות, שיהיה מבוסס על המטבע
ההודי, הרופי. סין והודו הסכימו שהבנקים המרכזיים
שלהן יאפשרו מימון הדדי של הסחר ביניהן ללא צורך
במטבע קשה, אמריקאי או אירופי. שתי הארצות ישתפו
פעולה במסעי־פירסום למוצרים, בחקר שווקים ובתיאום
טכנולוגי. מיסוד הסחר הסיני-הודי יצור בעצם שוק משותף
בו יקחו חלק יותר ממיליארד וחצי בני־אדם!
גם יצוא מוצרים לארצות אחרות ייעשה במשותף.
מדובר בעיקר ביצוא תד, ומתכות נדירות המצויות בשפע
בסין ובהודו.
המו״מ כבר הגיע לשלבים מתקדמים ביותר. הוא
מהווה נקודת מיפנה היסטורית בתולדות אסיה ובמערכת
הבינלאומית העכשווית.

חיים ברעם

איד מגיעים
לספינת האהבה?
לך ב־ 5א רו חו ת ליום. וכל זאת
בעת שספינ תהאהבה והפאר
מפליגה ו מ שיי ט ת בגן העדן
ה ח לו מי של איי יוון ה מו פ ל אי ם:
מי קונו ס, פ ט מו ס, רודוס, כר תי ם
ועוד פינות ח מד ואיי ם ירוקי ם
ושלווים.
זהו עולם אחר וקצב חיי ם אחר.
אלו ה ם תענוגות שלא קיי מי ם
בכלל על היבשה. זו הי ס פינ ת
ה א הב ה. כל מהש שמעת עליה
הוא נכון...

החגיגה מ ת חי ל ה כבר בא תונה.
אתה מגיע ב טי ס ת אל־על,
מתמקם במלון ו מבל ה
3י מי םמרת קי ם באתונה.
וזוהי רק ההתחלה. ס פינ ת
האהבהמחכה לך בנמל פיראוס,
ופה מ ת חי ל הקרנבל הגדול:
אהבה וריקודים עד אור הבוקר,
תכניות בידור ושעשועים, קזינו,
בריכת שחייה משגעת, מזנון
עשיר ו מיטב המאכ לי ם מוגשים

3י מי םמס עי רי םבא תונ ה 4 ,ימי
קרנבל ב ס פינ תהאהבה, טי ס ה
הלוך ושוב חינ ם ויש עוד מ קו ם
גם בשבילך...

מחיר ה שייט 595 .בתא זוגי
(חיצוני) מפו אר.
לא כולל ב ימי שהיה ב מלון
ב א תונ ה.
* לפרטי ם ול הרשמה — פנה
ל סוכן הנ סי עו ת שלך.

הכל כלול במחיר השייט.
615101

מלחי סוכנים בע״נז
קוי נו ט עי ם וטיורי חו פי ם
תל־אביב: דיזנגוף , 76
טל. 299414 .
חיפה: רחוב ה בנ קי ם , 3
טל. 523503 .

לבב הכותנה הטעולים

0מצא61
ל א הגדולים ביותר-אבל הטובים ביותר

העו ל ם הזוז 2290

) 11*11111ב 111ו 0

אל קורדובס: התהילה !ופראית

פאראנהז נהלוו׳ :רגע אחר שר אושר
פניה של פאראהבהאז פהלווי נוהרים מאושר, לראשונה מזה שנתיים. פאראהנהז, בתו הבכירה של
השאה האירני שנפטר בגלות, לא ידעה הרבה רגעים של נחת מאז ברחה מאיראן עם מישפחתה ב־.1979
גם במצריים, שם מצאה מיקלט יחד עם הוריה, אחיה ואחותה, היתה במעצר־בית כמעט ; היא יכלה
להזמין חברות לארמון קובה, שם מתגוררת המשפחה, אך לא להרחיק משם, מפחד פן יתנקשו בחייה.
לכן, הרגע שבו סיימה את לימודיה בקולג׳ האמריקאי בקאהיר, כשהיא עומדת במיסדר הסיום ולראשה
מיצנפת הבוגרים, ככל סטודנט אחר בן־גילה, היה רגע מאושר. פאראהנהז, שיפתה מאוד לאחרונה,
קשורה בשמו של היסבאם סקים, בנו של כוכב קולנוע מפורסם במצריים. היא אוהבת לרקוד ומנהלת
מאבק יומיומי עם אמה, פארה דיבה, החרדה לגורל הבת כל אימת שהיא מאחרת לשוב לארמון מבילוייה
הסוערים במועדוני הלילה.

לא ראו אותו כבר עשר שנים בזירה• ודומה היה שהשוורים
הלכו לישון בשקם. אך לא. שוב הוא הופיע, בארנה היפה: ביותר
שבדרום צרפת, הארנה העתיקה של נים. ומשהגיעה השמועה כי
מנואל בניטס, המכונה אל קורדובס, הגיע לזירה, נהרו בעיקבותיו
20 אלף איש צמאי־דם. גם תחינותיה של אשתו, מרטין, לא השאירו
אותו בבית, תאוותו של ההמון החזירה לו את נעוריו. בחיוך על
שפתיו הכניע את שני השוורים המפוארים, והארנה כולה רעדה
משימחה: אחד זרק לו כובע, אחר העיף לידיו את הסוודר שלו
כמתנה, ואילו הוא לא ידע נפשו מעונג ופשט את הבולרו המפורסם
שלו, המעוטר בזהב, וזרק אותו לעבר אחד ממעריציו. איך שר
ז׳ילבר בקו — ״ד,טורו גווע, ההמון צוהל, הדם אדום מיין ומימיו
של הים־התיכון תכולים עדיין״.

דיאנה פה
דאגה שם
נותרו כמה ימים בלבד עד
ה־ 29 ביולי — התאריך שנועד
לאחד את כל תושבי בריטניה
הגדולה בחתונה עילאית
אחת. אולי ישנם כמה מובטלים
מעבודה, ואולי כמה
שובתי־רעב נוספים ימותו עד
אז, ואולי כמה עשרות חנויות
נוספות יעלו באש, וכמה
אנשים יעלו על ׳מיזבח השינ־אה
— כל זה אינו חשוב. העם
חוגג את החתונה: הנה,
כך מלמדים את הנתינים החביבים
להתלבש בתחרויות-
סוסים (ראהתמונה משמאל)
— מיכנסי ג׳ינס הדוקים ואפודה
עם כלבלבים. וכך יאה
להראות בחתונה של ידידים
— בשימלה מדופסת עם צווארון
סגור וכובע רחב־שוליים
(בתמונה מימין) .מי שלא
מאמין שכך מחנכים אומה
נאורה, שיביט בתמונה, וש יראה
כי ליד ליידי דיאנה
ספנסר, מימין, עומדת הנסיכה
מארגרט, קצת מיושנת עם
שכמיית המינק שלה, ומאחוריה
מציצה כבוד המלכה־האם
אליזבט. אך הדודנית שמאחוריה
כבר מאולפת: היא
מסופרת בדיוק בתספורת ליידי

ה עו ל ם הז ה 2290

) 11*11111 בסולס

וחיטה סראנו: המישטוה הגרמנית מחפשת
כמה פנים גילתה לעולם היפהפיה הצ׳יליאנית רהיטה סראנו וכמה הסתירה ממנו ן קשה לענות על
כך, כי גם ידידיה הקרובים ביותר וגם מעריציה הנאמנים ביותר אינם יודעים לאן נעלמה. ויחד איתם
גם המישטרה הגרמנית, המחפשת אחריה. כי רוזיטה סראנו, שכונתה בימי מילחמת־העולם השנייה ״הזמיר
מצ׳ילה״ ,זכורה לרבים־רבים דרך הצעיף האדום־ורוד של חיפושים אחרי נעורים אבודים. רוזיטה, רוזי־טה
— איך יכולת לשגע דור שלם של נערים בקולך הספרדי! איך יכולת להקסים בשירו הפרק האדום
מיליוני גברים במדים האפורים ! איך היקסמת בשירך נשקיני בבקשה אותם שאיבדו תיקווה והלכו אחריך
כמסוממים. וכל אותם שנשארו בחיים האמינו לך עד עצם היום הזה. החתמת אותם על שכר־דירה באלפי
מארקים — ונעלמת! בעלי־הבתים שלך עדיין מחכים לשכר־הדירה, והמו״לים, שהעניקה לך מיקדמה
שמנה של 15 אלף מארק, עדיין מחכים שתבואי להגיש את הדפים הכתובים שמעולם לא כתבת. הבנקים
במינכן מחכים שתחזירי את ההלוואה בת 60 אלף המארק שקיבלת מהם; וחברך הטוב ביותר, אותו
רופא מיסכן, האמין לך שבעלך התעשיין אכן השאיר עבורך 150 מיליון דולר במצריים, שאותה עזבת
ב־ 1963 כדי לעשות קאריירה בהוליווד — ודרך־אגב מה קרה לאותה קאריירה? לא, הם לא אהבו
את קולך הדקיק אחרי המילחמה, וגם לא את הצעיף האדום הלוהט, את המעיל הירוק העז, את הכובע
הענקי הסגול, ואת הכפפות הארוכות מתחרה בצבע התכלת. לאן נעלמו כל אלה 7האם הפכת שקרנית
אומללה כל-כך, עד שהאמנת בעצמך בשקריך 7או שמא סירבת להאמין שגרמניה אכן נוצחה במילחמה 7

פאת״ :להצחיק
בדי רשעות
קוראים לה בברלי וישניאב־סקי,
אבל כל אחד מכיר אותה
בשם פאדג׳י. בשיקאגו,
שם נולדה, והיום גם בניו-
יורק, היא מצחיקה עד דמ עות
בבדיחותיה את באי מו־עדון־הלילה
הידוע נזנהכזן.
כמובן שגם השם פאדג׳י
היה תוצאה של בדיחה שימו שית,
שעשה אביה של בברלי,
כשהתינוקת היתה בת שישה
חודשים ונראתה בדיוק כמו
סופגניה. היום 30 ,שנים ל אחר
מכן, נאלצה להוריד 40
קילוגרם (מתוך .)110 היא
נחשבת לפצצת הצחוק הרצינית
ביותר באמריקה. את הבלונדית
שבתמונה היא שואלת
:״איפה את צובעת את
שערך 7בבית 7יופי ! רואים
שלא היית בבית מזמן!״
212

ה עו ל ם הז ה 2290

השותפים עור
: 007 חתונת תחזור חיים טופול, ג׳וליאן קלונו׳
קאסאנדרה האריס ולין־
הולי ג׳והנסון בהגיעם לאירוע
הגדול ביותר באנגליה — לבד
מחתונתם הקרובה של הנסיך
צ׳ארלם וליידי דיאנה ספנסר
— הצגת־הבכורה של לעיניך
בלבד; הפרק השנים־עשר ב־סידרת
הרפתקותיו של ג׳יימס
בונה הסוכן המורשה לדרוג.
האורחים שהגיעו לבכורה המלכותית
לא נפלו בזהדם
מאלה שיגיעו לחתונה המלכותית׳
והכנסות הקופה של ה יום
הראשון נרשמו באותיות
זהב 14,998 :אלף לירות
שטרלינג (לעומת 11,503 אלף
לירות שטרלינג ביומו הראשון
של מונרייקר) ,ומדובר,
כמובן, ביום הצגות אחד נ-
בית-קולנוע אחד בלונדון —
אודיאון, שבכיכר־לסטר. כמובן
שידו של בונד זה עדיין
נטוייה• בינתיים הכחישה תח נת
טלוויזיה פיראטית, המש דרת
להולאנד, כי שידרה את
הסרט בלי זכויות, וטענה, ש-
בסך־הכל הקרינה תקציר.

בינג קחסיבי.. :זוג מודד
דונאלד שפרד ורוברט סלאצר, הנראים בתמונה למעלה, החליטו
להפוך את חג המולד הלבן, שירו המפורסם ביותר של בינג קרוסבי,
לחג־מולד שחור, לפחות לגבי אותם מיליונים הזוכרים את אליל־הזמר
האמריקאי כסמל היושר והחביבות ; איש מישפחה למופת,
אב נפלא, ידיד נאמן לכל החבורה, החל מפראנק סינאטרה וכלה
בדין מארטין, ואדם שאיש לא אמר עליו מילד, לגנותו.
ארבע שנים לאחר מותו של בינג, המכונה ״דרבינגל״ (בגיל ,)74
הוציאו שפרד וסלאצר לאור ביאוגרפיה בשם בינג קרוסבי —
האדם החלול, ובה הם קובעים, כי מי שהיה בחייו מוקף הערצה
לאופיו הנעלה לא היה אלא מעמיד פנים מומחה, שהתחזה לנאור.
מאחורי החזות המושלגת הסתתרה נשמה אפלה ,״שתיין מועד ורו־דף־שמלות,
בעל אכזרי ואב אנוכי, שאי־אפשר לסמוך עליו, לא
כל שכן — אדם חסר כל אתיקה מיקצועית.״
השניים טוענים כי הגיעו למסקנות אלה אחרי שהחליטו, לפני
שנתיים, להנציח את דמותו של ״אמן מבריק״ ,מוכשר וכאריזמטי,״
וגילו לתדהמתם, תוך כדי תחקירים, כי האמת שונה לחלוטין. אחת
מן התגליות הפחות מחמיאות שבספר נוגעת ליחסיו של בינג עם
אשתו הראשונה, דיקסי לי (הנראית איתו בימי האושר המשותפים
בתמונה מימין) .לדיקסי היה נשוא במשך 22 שנים, אבל לדעת
מחברי הספר היתה היא אסירתו ולא אשתו: היא ויתרה על קאריירה
מבטיחה של שחקנית, כדי להיות אשתו, וגילתה לתדהמתה שהוא
חוזר הביתה שתוי לפנות בוקר, או שאינו חוזר בכלל. כשהתחננה
אליו שיניח לה לחזור לעבודה, איים להתאבד. היא ויתרה, הוא
עזב אותה, אך סירב להתגרש ממנה. בכל פעם שילדה את אחד
מבניהם היה הוא על מיגרש הגולף, ושם נשאר, גם כשהיא גססה
מממחלת־הסרטן.
מחברי הספר טוענים כי מעלליו של בינג קרוסבי לא פורסמו
מעולם, בגלל גודל ההשפעה שהיתה לו בחוגים המיקצועיים של
עולנדהשעשועים, בגלל האינטליגנציה שלו ובגלל הדיסקרטיות שלו...
גם היום, אחרי מותו, פוחדים חבריו לפצות פה, אולי בגלל שמם.״
העו ל ם הזה 2290

מדריך לרוכשי טלויזיה ב חדל
שאוב־לורנץ 111 הטובה בעולם

.1חפש חנו ת שבה תמצא את ה מ חי ר
הזול ביו תר ל או תו דגם או תו אתה
מבק ש לרכוש.
.2ווד אשה מכ שיר ערוך ל שיט ת
ה שידור ה קיי מ ת בי שראל,מ תוך 19
ה שי טו ת ה קיי מו ת בעולם.
.3ווד אשה חנו ת מ מנ האתה קונ ה,
ב מיד ה ו אינ ך לו ק ח את המכ שיר
אתך, הינ ה א מינ הותע מו ד ב הז מנ ה
גם לאחרשת קבל אתהת שלום
ואתה לא ת הי ה ב שטח.
.4בדו ק בחברו ת ת עו פהאתתע רי פי
ה הובל ה הנו חי ם ו הז מני ם בהם ני תן
ל שלוח.
.5חפש סו כנו ת בי טו ח שיש לך בה
א מון ושת סכי ם לב ט ח מכ שיר
בודד, הו בלה אוירי ת, הובל ה
עדהמ טו ס ו מן ה מ טו ס הביתה.
וודא שזה בי טו ח גם נג ד שבר,
שריפה, אבדן, גני ב ה וכר...
דע! במכ שיר ט לויזי ה ע שויי ם
ל הו פי עכת מי צבע עלהמסך
כ תוצ אהמ הו בלה לא ז הי רהא שר
פו לי סו ת בי טו ח אינן מכסות.
.6אם אתה נו שא את ה מכ שי ר אתך,
ד אג ל ה כני סו מדי ערב למלון ולא
להש אירו ברכב, על מנ ת ל מנו ע
גני ב תו.
.7ב ה כנ סךלמ טו ס ווד א (עד כמה
שאפשר) שיני חו את המכ שיר
בז הי רו ת ו שלא יז ר קו או תו כשם
שזורקים אתה חפצי םוה מזוו דו ת.
.8ב הגי ע ך לארץ ל אול ם ב קו ר ת
הנו ס עי ם ווד א לעבור ב מ סלו ל
ה אדו םלמ ען לא תח שד בנ סיון
הברחה ו ב הז ד מנו ת זו הצ הר ע ל
יתר ר כי שו תיו, כי קרוב לוו ד אי
מ ט ענ ך י בד ק.
.9אין זהמ שנ ה אם יש בידיך מסמ כי
הרכי שה. אתה מי סי ם ת שלם לפי
תע רי פון המכס.
.10 אם המכ שיר צריך ל הגי ע
ב מ שלוח אויר צפה מספר ש בועו ת
ל קבל ת הו דעהעל הג ע תו. כדי
ל שחררו מן ה מכ ססע ללוד ו פנ ה
לממן־מ סוף המט עני ם ו אל ת שכח אף
אחדמהמסמ כי ם פן תצטרך ל חזו ר
עלעק בו תיך. הכן ת שלום עבור
ני טו ל המ שגור, א ח סנ ה, ט עינ ה
ופרי קה ו שרותים מיו חדי ם.

111

.11ק ח חופ שה ל פ חו ת ליום מן
ה ע בוד ה כי יתכן ותצטרך להמ תין
זמן רב והפ רוצדו רו ת מיג עו ת.
.12ד אג ל ה בי א אתך כסף מזו מן
מאחרוהמכס אינו מ קבל המח או ת
ב סכו מי ם הג דו לי ם מ־ 3,000 שקל.
.13 מזל טוב! קי בלה סוף סוף את
המכ שיר, פתח אתהא ריז ה בז הי רו ת
וודא ש תו כנ המת אי ם ל הז מנ ה ול א
של חו לך ״ ב ט עו ת ״ מכ שיר אחר.
.14 ווד אשה מכ שיר הגי ע שלם ו ת קין
כדי שלא תסתבך ב ת בי עו תעם חברת
בי טו ח ב חו״ ל.
.15 קיבל ת ת עו ד ת בי טו ח של היצרן?
יפה! אבל אין לה ערך בי שראל. ד אג
ל ע שו ת בי טו ח שרות ב חברה הי כו ל ה
להב טי ח ליבא גם חלפי םבמ הי רו ת,
כא שר חליל ה, תז דקק לה ם׳ .

לעזר תך טבל ת עזר:
ב מר קי ם גרמניים

פירוט מחיר סי טונאי
(אם תצליח לה שיג כז ה)
הובלה לשדה ה ת עופ ה
בגר מניה
הובלה-תעריף 1וי6;9״ז6׳י 0
בטוח אוירי,
יב ש ת קעד הבית
מסי יבוא
מ.ע.מ( .לתשלום ב מכ ס)
ממ״ן
הובלה מהשדה
אחריות שנתית
סה״ב

בלי בקרה
בלי בקרה

בקרה

1,150

1,325

1,550
25 198
25 216
25 6ו2
45 847
221
20 30 120
2,656

1,039
271
20 30 120
3,096

1,216

20 30 120
3,554

.1 6המכשיר בביתך ופועלי
עכשיו גש לחנות החשמל
הקרובה ובדוק מה מחירו בישראל
״במסלול אישי״ מן היבואן
הבלעדי ועם אחריות מקורית
שלו, וכמה ״הרווחת״ מכל מה
שעברת. כמעט בטוח שתמצא
בארץ מחיר זול מזה.

היבואן הבלעדי

רחוב פרץ , 4תל-אביב, טלפון.624193,621984 :

ה עו ל ם הז ה 2290

( 0על טיפולו של מנהם
ב נין במשבר הכור העיראקי,
שהחל בהפצצת הכור, הביא
אבא. אכן את הסיפור על
סמואל גלדווין, איל-הסר-
טים שהיה ידוע באימרות־השפר
שלו, שהורה לבמאי של
סרט חדש :״אני רוצה שתתחיל
ברעש־אדמה גדול,
ומשם תעלה לקראת שיא.״
! על הפצצת ביירות טען
העיתונאי חזי כרמלי, כי
היתה זאת נקמה של בגין על
כך שחירם, מלך צידון, סיפק
לבית־המיקדש קורות־עץ פגומים.
השלב הבא יהיה הפצצת
אנקרה, כתגמול על הריגת

אריק שר 1ן עבר לגוד בשכנות! של
מי ש הו רשע ריגול. ואליהו בן־אלי שד
ביקור אצל ו שי א ארצות־הבדית במיקטורן קרוע
ולילי שרץ מדי פעם לדירה.
בשעות הערב והלילה. כשהם
נמצאים בה ממתין להם שומר-
ראש אחד ברכבם, החונה ליד
הבית, ושומר״ראש שני ממתין
במדרגות.
1מוטה גור, המתנגד
למינוי אריאל שרון לתפקיד
שר־הביטחון, סיפר בראיון שהוא
מודאג מהמינוי, משום
שמה שהניע את שרון הוא
כוח. הוא סיפר שבעבר אמר
שרון לא פעם :״צריך לדפוק

נתקלה במנחם בגין במסיבת״הגן לכבוד יום־הבאסטיליה בביתו של השגריר
הצרפתי, מארק בונפו, ביפו. בגין, שהיה במצב״רוח מרומם, סיפר שהוא עומד
לנסוע בקרוב לאלכסנדריה, כדי להיפגש עם הנשיא אנוור אל־סאדאת, ובמיחווה אבירית הזמין בו
במקום את סוזי אבן, שהיא ילידת מצריים, להילוות אליו. הוא לא הזמין את בעלה, אבא
אבן, שהיה במקום, ואשר בירן את מנחם בגין על הפלת ה״מיג״ הסורי באותו יום בקרב האווירי.

סח׳ אבן

הגיע למסיבה אצל השגריר הצרפתי בלוויית
׳?111191
| אשתו רחל ושומר״ראש. צלמים שניסו לצלמו,
** 1ייי
התבקשו על־ידי שומר״הראש להימנע מכן, מפני שהבזקי הצילום
מפריעים לעינו של דיין. כידוע עבר לאחרונה ניתוח-עין בארה״ב.

אנשי ניל״י בידי התורכים ב-
הראשונה.
מילחמת־העולם
אחר־כך יבוא תורה של אודסה׳
כתגמול על פרעות חמל-
ניצקי, וכן הלאה.
השר אריאל שרון
שכר באחרונה דירת־מגורים
ברחוב וייצמן בתל־אביב. השר׳
שנהג להתפאר בכך שהוא
ישן במישרדו במיטת-שדה,
היד ,.כנראה, בטוח מראש שיהיה
שר־הביטחון. מאשר ש-
מישרד־הביטחון שוכן בקרייה
בתל־אביב, החליט שהוא זקוק
למקום מגורים נאות.
! 0לפני שהתחיל אריק
לפקוד את מקום־מגוריו החדש,
נשלחו אנשי שירות־הבי־טחון
לבדוק מי גר ׳בבניין.
לדיברי אחד השכנים באו לר אות
אם גרים בבניין ערבים.
הם לא מצאו ערבים, אך התברר
להם שאחד מדיירי־הבית
הוא דן ורד, מי שישב בכלא
על חלקו בהשתייכות לרשת-
הריגול הסורית־יהודית שנחשפה
לפני שנים אחדות. ורד,
המשמש כיום כמורה למתימטיקה,
לא רשם את שמו על
דלת הכניסה לבניין, ויתכן שזו
הסיבה לכך שאנשי השר שרון
לא הבחינו בהימצאותו בבניין.
1בינתיים באים אריק
ה עו ל ט הזה 2290

את הסורים. ואם אתה לא יודע
מדוע, אז הם בטח יודעים
מדוע.״
0חבר־הכנסת א לי הו
בך־אלישר, שהוא, לכאורה,
פחות דתי מחברים אחרים ב־תנועת־החירות,
טוען שיש לו
קשרים מיוחדים עם אנשי
אגודת־ישראל. הוא סיפר שב ילדותו
בהיותו בפולין, בירך
אותו אחד מגדולי הרבנים ב פולין.
כאשר שמעו חברי מרי
עצת־גדולי־התורר. שהד״ר בן-
אלישר זכה בברכה מקודשת
זו, עלה מעמדו בעיני האגודה,
והוא הפך, למעשה, איש־הקשר
בין אגודת־ישראל והליכוד.

הופיע בריא ושלם, ומצא את
חבריו המתאבלים המומים ומופתעים.

חבר־הכנסת בן־אלישר
סיפר שדווקא שמירת צום
יום־הכיפורים, המיצווה היחידה
שעליה הוא מקפיד, הצילה
את חייו. בן־אלישר עבד שנים
רבות ב״מוסד״ ונשלח לשליחויות
באירופה. באחת השלי חויות
הוטלה עליו משימה ש אילצה
אותו לטוס לעיר מסר
יימת דווקא ביום הכיפורים.
הוא דחה את הנסיעה, ומטוס
אייר פרנס, שבו היה צריך
לטוס, התרסק. אנשי־הקשר
שהמתינו לו היו בטוחים שהוא
נהרג, אך כעבור יומיים הוא

! 0בן־אלישר גם יצא נגד
הדימוי שדבק בו שהוא גנדרן,
מלוקק, בעל מה שמכונה ״הדר
ז׳בוטינסקאי״ ,וסיפר שכאשר
נסע מנחם בגין לראשונה לי
ארצות־הברית כראש־הממש-
לה, הוא לקח עימו לביקורו
הממלכתי את מנכ״ל המיש־רד,
בן־אלישר. בן־אלישר
חיפש בביתו חליפה שתתאים
לאירוע, אך לא מצא אלא
בלייזר קרוע. אישתו מיהרה
וצבעה את חלקי הבלייזר הבלויים
בטוש כחול, כדי ש
מנחם
סבידור

שהופיע בחברת אשתו ובתו למסיבת״הגן של השגריר הצרפתי, זכה
לאיחולים מכל עבר על היותו מועמד לתפקיד יושב״ראש הכנסת. הוא
אמר למברכיו, שאינו בטוח כלל שייבחר לכהונה הרמה. איש לא דיבר עימו ועל המועמדות קרא בעיתון.

אנשים לא יבחינו בקרעים, ו כך
הוא הופיע אצל הנשיא
ג׳ימי קדטר. הוסיף בן-
אלישר :״אחר־כך כתב עלי
מישהו ש״בן־אלישר היה מהודר
כדרכו.״
01 את ההבדל בין הליכוד
והמערך הגדיר משה
ז״ק, מעורכי מעריב, כך:
מצד אחד — ממשלה שאינה
יודעת למשול, ומצד שני ממשלה
היודעת למשול יותר
מדי.
^ 0אחד ממצילי תל־אביב
תיאר את המצב המסובך ש אליו
נקלע ראש־העירייה,
שלמה להט, בסיכסוך עם

המצילים כך: צ׳יצ׳ הגיע עד
קצה שובר־הגלים, והוא מפחד
לקפוץ למים ולשחות, כי אין
שירותי הצלה בחוף תל־אביב.״
01 איש לא האמין שזה
יכול לקרות, אבל זה קרה:
הפיזמונאי דידי מנוסי הפסיד
התערבות, ודווקא על בדיחה.
הוא התערב עם כתב חזי
כרמל, שטען כי הלצה מסויי-
מת, שסיפר דידי, הופיעה בספר
הבדיחה והחידוד של
דרויאנוב. דידי הפסיד ונאלץ
להזמין את כל הנוכחים, כחצי
תריסר במיספר, לארוחת־צה־ריים
על חשבונו בבית־סוקו־לוב.

מדכת
מטעם

ה עו ל ס

בחס 1ת

ע ע״ דיזן־

בשיתוף: חברת הבניה ״אברהם גינדי * בית האופנה -¥תכשיטי ״ אנדי ך * חברת התחבורה ״יונייטד
קולדה״ * חברת הנסיעות ״דיזנהויז״ * חברת הקו ״ניבה בגדי־ים ״גוטקס המשקה הכובש ״פינה
* סלון לכלות ״אמבר חולצות גברים ״הווי 2000״ סמטיקה ״נייטשר ביוטי״ * תכשירי השיער ״לוריאל״
טורם״ * נעלי ״מרנו״

תחרויות אזוריות:

באר־שבע — ב״קאנטרי קלאב״ ,בטוצאי־שבת ,1.8.81 בשעה 9.00 בערב.
מכירת כרטיסים !מוקדמת: משרד ״פרגוד״ ,פסג׳ סרול באר־שבע, טל 79836 057 למינויי ה״קאנטרי־קלאב״ במשרד ה״קאנטרי־קלאב״ .לתושבי דימונה,

ירוחם, אופקים, נתיבות, קריית־גת ומצפה־רמון — במתנ״סים המקומיים. לחיילים בקציני הערים, ובערב המופע בקופת ה״קאבטרי״.

חיפה — ב״היכל הספורט״ (רוממה) ,ביום שלישי ,4.8.81 בשעה 8.30 בערב.

מכירת כרטיסים מוקדמת: משרד ״גרבר״ מרכז הכרמל, טל 84777 04 לחיילים בקצין העיר חיפה. הנחות לוועדי עובדים, ובערב המופע בקופת
״היכל הספורט״ חיפה•

טבריה — ב״חמי טבריה הצעירה״ ,ביום רביעי ,12.8.81 בשעה 9.00 בערב.

מכירת כרטיסים מוקדמת: ב״בידור הצפון״ טבריה (לשעבר אלחדיף) ,טל 22597 067 בבית־שאן במרכז הקהילתי במחלקת התרבות, טל 88220 .־.065
בצפת חנות גרינבוים, טל 30249 .־.067

אשקלון — במלון היוקרה ״המלך שאול״ (מסביב לבריכה המ פוארת) ,במוצאי שבת ,15.8.81 בשעה 9.30 בעהב.

מכירת כרטיסים מוקדמת: באשקלון בקבלה של מלון ״המלך שאול״ ,טל 34129 051 באשדוד במשרד הכרטיסים ״יונה״ ,טל• 22796־ .055 הנחות
למיפעלים וחיילים. בערב הנשף בקופת מלון ״המלך שאול״.

אילת — במלון היוקרה ״קיסר״ (מסביב לבריכה המפוארת) ,ביום שישי ,21.8.81 בשעה 9.30 בערב.

מכירת כרטיסים מוקדמת: אצל זנתי ליד הקולנוע, אצל בית הלחמי, בקיוסק איזידור, אצל ״מקור הספר״ — במרכז סולל בונה ובקבלה של כל
בתי המלון באילת. בערב הנשף בקופת מלון ״קיסר״ ,טל 76160 059 הנחות לוועדי עובדים• לחיילים בקצין העיר אילת.

בנשפים המלכותיים:
• מיצעד מועמדות • ראיונות אישיים • תצוגות אופנה מפוארות -קייץ 81׳ של :״ניבה״׳ ״גוטקם״ ,חווי
2000״ ,״אנדיו מ תו״ ,״אמבר״ • עיצוב תסרוקות: סלון ג׳ימי ומרסל חיפה. הדרכת המועמדות: אולפו ״לאה
פלטשר. איפור :״נייטשר ביוטי״ .עיצוב הכתרים :״ אנ די ך. אירגון: מירי ורפי זכרוני.

אמנים אורחים:
חלב ודבש — זוכי הארוויזיון מוטי גלעדי — הבדרן־חקיין מם׳ 1
־ ¥צביקה פיק — זמר ומלחין השנה
מני פאר״שעה טובה״ -¥ריקי מנור * ג׳וקי ארקין ולהקת בנות הג׳אז ¥משה נוי ולהקת הדולפינים.
הנשף המלכותי לבחירת מלכת המים 1981

היכל התרבות תל־אביב — יום שלישי 1.9.81ב־ 8.00 בערב

..וננ ס ה׳
נ גנו

וגו ה ר

נ ו 10

ני דו

וי צ א תי

מגו

...געווסוא הי סהי ׳ יי רו ה!

בצל אסוננו/
למרות שהפרופסור וייס (בתצלום: עם
אשתו אסתר) השקיע שנים רבות כדי
להגיע לכהונה הנכספת, אין הוא מאושר בה כיום .״המצב כל בן
מסובן היום,״ הוא מסביר ,״ואני מקווה שלא אתחרט על שאיפתי.״

נים, אוקריינים ויהודים. אבא
היה סוחר אמיד ומלומד, בעל
צימאון גדול לאגירת ידע ולשמירת
קשר עם העולם החיצון המרוחק.
בביתנו היתה ספריית־ענק,
משופעת בסיפרי־לימוד, רומנים
היסטוריים ואנציקלופדיות.
היתד. לנו המכונית הראשונה ב־

י ״ ״האשה היחידה בחיי,״ כך מכנה שבח וייס את אשתו אסתר. בתמונה משמאל: וייס,

אשתו ובנו נעם בביתם שעל הכרמל. בתו יפעת היא חיילת ומשרתת
בצה״ל. מימין: תצלום של אסתר, שהתפרסם בשער גיליון של
שבועון צה״ל ,״במחנה״ .״התמונה לא איכזבה,״ אומר שבח וייס.

אחת מתכונותיו הבולטות ביותר
— העקשנות.
כשמאזינים לשבח וייס, המגולל
את סיפור חייו, ניתן להבין מהיכן
שאב את הכוח לדבוק במטרותיו
מבלי להתפשר, שכן הוא התעקש
על הדבר החשוב לו ביותר — על
חייו.
שבח וייס, או שבק, כפי שכונה
בצעירותו, נולד בשנת 1935
למישפחה יהודית מהעיירה הפול נית
בוריסלב, שמנתה מלבדו ארבע
נפשות: האם גניה, האב מאיר,
אחיו הבכור אהרון ואחותו מילה.
״אני מתחיל לזכור דברים בערך
מגיל שלוש,״ מחייך שבח וייס
ומקמט מצחו בנסיון להתרכז,
״חלקי אירועים, זיכרונות עמומים
בלבד, שכן הייתי אז עדיין
תינוק. זכור לי היטב בית־עץ
גדול בעיירה שתושביה היו פול־

זו הסתירה אותנו מפני הנאצים
במשך כשלוש שנים, שבהן סיכנה
את חייה וחיי מישפחתה. כל
יום דאגה לנו לאספקת מזון, ש כללה
מיספר מצומצם של פרוסות
לחם ומים.״
במרתף דחוס זה, כשמעליו, בגן,
רועשים בשימחה ילדי הפולנים,
ואילו הוא כלוא מתחת, כחיה
בכלוב, עוצבה השקפת־עול-
מו של שבח וייס. הוא נכנם לשם
כילד בן שש, ויצא כאיש בן תשע.
מלבד מישפחתו הסתתרו במרתף
גם דודתו, בעלה ובנם, שהיה בגילו
של שבח. אחד הדברים הראשונים
שהעביר אביו של שבח
למרתף היה המוני הספרים שלו,
שתפסו חלק נכבד משיטחו של
המרתף הקטן. במשך הזמן הם
היוו מקור לעניין בלתי־פוסק ומעין
בית־ספר ללימודם העצמי

הח־כ החוש

ב־ 1938 עם הסב<

שלו, שאותו הס

מלומד ובע
מגדיר כאדם
שאר־רוח, שהשפיע על מישפחתו

מפגי הגרמנים. ימים אחדים לאחר
שמלאו לי שש שנים מצאנו
מקום־מיסתור בכפל קיר שבקירו
הצפוני של מחסן ביתנו, שם שהינו
שישה חודשים. אחר־כך עברנו
להתגורר במרתף אפל בבניין גן־
הילדים שעל־יד בית לסוטובה,
חברתה האוקראינית של אמי. אשד,

11 חוון ליויו! נדדנו במיסגרו
\ 11 / 1עליי ת־ הנוער ל
מילאני,״ נזכר שבח וייס .״כ׳
הילדים קיבלו מדים של צופיו
איטלקים ונהגנו ללכת בלילות.׳

.התאהבתי בתמונה בעיתון!

כדו וייס הוא אדם שהחיים
הרימו בפניו קשיים, שלא
כל אחד יכול לעמוד בהם. מעולם
לא זכה להיות ילד. מגיל שש
חי בצל השואה ורדיפות היהודים.
בתקופה
מאוחרת יותר, כשחשב
שהנה הגיע אל המנוחה ואל
הנחלה, זיזע את חייו אסון נורא,
שהותיר אותו עם־ נכות תמידית
ברגלו.
״כל חיי אני חי בצילם של אסונות,״
מעיד הח״כ החדש, הפרופסור
שבח וייס, על עצמו.
אל תפקידו החדש כחבר־הכנסת
העשירית הגיע לאחר שנים רבות
ומאבקים לא מעטים. כאופוזיציו־נר
מובהק נאבק במתחרים רבים.
בניגוד לו, התקדמו מתחריו
במהירות בסולם הפוליטי, בעוד
הוא נשאר מאחור, כל זאת בשל

עיירה, הרדיו הראשון, תמיד היינו
צעד אחד קדימה מבחינת התפתחות,
הכל הודות לאבא, ש היה
משוגע לעניין.
חיה בכלוב״
ר בבירור רב אני גם זו־
נר את המורה לנגינה, השנוא
עלינו, שהיה מבקר בביתנו
כל שבוע, ומלמד אותנו לנגן על
כינור. היה גם רב, שלימד אותנו
תורה בבית. תקופת השואה מצאה
אותנו שלווים ובמצב כלכלי
מצויץ. לא תיארנו שיום יגיע והדברים
יישתנו ויהיו בעלי אופי
אחר.
כיהודים רבים באותה תקופה,
היה עלינו למצוא מקום־מיסתור

!!) 11ך 11 שבח וייס הגי
^ \ 1י | ארצה ב״1947
נשלח להדסים• בתמונה: ויי
(מימין) עם חברו הטוב ביותר, ק!
בה, שנהרג במיבצע קדש, ב־1956

של שני הילדים .״כמעט את כ
זמננו העברנו בקריאה,״ נזכר שם
וייס ,״היתה זו הדרד הטובה ב
יותר לברוח מן המציאות.״ ה
(המשך בעמוד >8

א ח״ מ
(המשך מעמוד )27
ספרים שקראתי עשרות פעמים,
עד שיכולתי להבין את תוכנם,
בסד־הכל הייתי ילד, ולא הבנתי
הרבה מהכתוב.
״אוכל כמעט שלא היה, תמיד
היינו רעבים. המקום היה לח
מאוד, דחוס ומעופש. התהלכו בו
כינים ושאר ברחשים, שאותם
אימצנו, בן־דודי ואני, כחיילי
מישחק. חיינו במתח נוראי, הגרמנים
חיפשו אחרינו. לא אחת,
כשקבוצת חיילים גרמנים היתה
מגיעת לאיזור, חשבנו שזהו, הנה
תופשים גם אותנו. היינו מתפללים
ביחד, נפרדים בבכי לשלום, ומחכים
לסוף, אך הם פסחו עלינו
שוב ושוב•
״המרתף היה בנוי בקירבת הכביש
הראשי, כל לילה שמענו את
קולות אלפי היהודים שהוצאו
להורג ביערות ואת הצעקות בגרמנית.

סכין הגילוח
הטוב ביותו־ בעולם.
אזרחיס צוהלים
החודש במבצע הברות

חילקינסון
גי לו ח ב כי ף. ללא חתכי. ע חי ל קינ סון.
ווילקינסון-יצתי החרבות וה 200 שנה.

פרופייל הסכין הכפול המתאים את עצמו לפניך.
מתאים לכל מכונות הגילוח -כולל המכונה שלך.

גג 1ו4 1ן. ו__1 [ 1.1 11

מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וביתי.

טלפון 58190 :־052

אבנת | קרנזו! |שיפרין | נעמן

^ כאש לי חלה מאוד, אולם
י הוא לא ויתר על שעות־הלי-
מוד איתנו, והירבה לעסוק בחינוכנו•
הרבה יותר מאוחר, כשנתגל־גלתי
לעסקי החידונים בארץ, היה
רוב הידע שלי שאוב מאותה התקופה•
היינו עדים לנסיגתם ההדרגתית
של הגרמנים ולהתקרבות ה רוסים.
בוקר אחד קמנו והעיר
היתה מוצפת אזרחים צוהלים ומלאה
צבא רוסי, וידענו שהגיע
הסוף לתקופת־ההסגר. יצאנו מהמרתף
לאוויר העולם כשמונה שלדים
שהגיחו מקבריהם. אנשי העיירה,
שהתקבצו סביבנו הביטו
עלינו ברחמים והערצה, וברכו
אותנו על שהצלחנו להישאר בחיים•
״היינו
חופשיים, ושמנו לנו
מטרה אחת לנגד עינינו — להגיע
לארץ ישראל. זמן רב המתנו, עם
המוני יהודים, לרשיונות, כשאנחנו
ישובים על חבילותנו בתחנת־הרכבת.
לבסוף, הועברנו לאוסטריה,
ושוכנו בבית שהופקע ממיש־פחה
גרמנית. היתה זו הרגשה מוזרה
מאוד לגבי.
באותה התקופה נפרדו דרכי-
המישפחה. אחי, אחותי ואני הצטרפנו
לשורות ההכשרה הקיבוצית,
ואילו הורי נשארו באוסטריה,
בשל מחלתו של אבי. למרות
ששלושתינו השתייכנו לאותה
התנועה, לא היינו באותה
קבוצת־גיל, ועד מהרה נפרדתי גם
מאחי ומאחיותי. המישפחה התאחדה
שוב רק שבע שנים מאוחר יותר,
בארץ־ישראל, כשהורי הגיעו
ארצה סוף־סוף.״
קשה לראות בפרופסור שבח
וייס, שהוא כיום אב לשני ילדים׳
נועם בן ה־ 14 ויפעת בת ה־
,19 ובעל לאשתו׳אסתר, סגנית־מנהל
בית־ספר אליאנס בחיפה,
את אותו הילד הגלותי שהגיע
לארץ ב־ 1947 במיגסרת עליית־הנוער•
תקופת ההתאקלמות שלו
בכפר־הנוער הדסים. היתד. קשה
מאוד• ״היה בי רצון נואש להוכיח
את עצמי,״ מספר שבח וייס,
״לא היתד. לי בעיה מבחינה לימודית,
הבעיה שלי היתד. גופנית.
הייתי נמוו־קומה ורזה לעומת כל
הצברים הבריאים, בעלי הגוף ה מפותח.
הרגשתי עצמי גמד נחות.
התחלתי להצטרף בצורה שיטתית
לכל פעילות ספורטיבית בכפר.
אכלתי קש והתאמצתי, ועד מהרה
ראיתי תוצאות. הפכתי אלוף בקפיצה
למרחק, יצגתי את ישראל
במכביה השלישית בתחרויות ה אתלטיקה
הקלה, והובלתי את לה קת
ריקודי־העם של הדסים. שוב
ניצחתי.״
וייס הכישרוני הפך דמות פופולארית
בחברת־הנוער. כבר באותן
(המשך בעמוד )34
ה עו ל ם הזה 2290

דודו ט 1פז עו מד לעסד
עיםא בארצות־הברית. וחברי הליכוד
בכנס ת לא יוכלו אף לצא ת להטיל את מימיהם

1היקשה מנוסי: מהי עזרה
לארצות מתפתחות? ״כשלוקחים
כסף מאנשים עניים
של ארץ עשירה, ונותנים אותו
לאנשים עשירים של ארץ
עניה.״

81 הסטיריקן אפריים
סידון טוען ששימחה אד-
ליד, בחיפושיו אחרי שורשים,
נעלם בחודשים האחרונים
מתחת לפני האדמה, שם הש תתף
בכנס החפרפרות. לדבריו
הצליח ארליך להכליא ציונים
כלליים עם פרדות־משא, הכלאה
שיצרה זן מיוחד ונדיר של
ליברלים מסורסים מלידה.

! 8בועז אפלכאום.
עוזרו של שמעון פרס, מי
שהיה בעבר יו״ר תמועצה ל־
!מידור הסרט הישראלי, צופה
חיים קשים לקואליציה המצומצמת
שיקים מנחם בגין. לדבריו
׳,עומד המערך בכנסת
״להחזיק קצר את הליכוד, ולא
לתת לאנשיו לצאת מאולם־
המליאה אפילו כדי להשתין.״

סיפר

טופז
חודש מצפה עבודה מתכנן

במספרה תל-אביבית
השבוע הבדרן דודו
(״הצ׳חצ׳חים״) כי באוקטובר
הקרוב הוא
לכרטיס הירוק, אישור־בארצות־הברית.
דודו
לעזוב את הארץ, וכבר

הדברים הקיצוניים ביותר, כמו
״אני מתכוון להתפטר.״
81 ביום השלישי שעבר
התכנסה ועדת־הכספים של הכנסת
היוצאת לישיבת־נעילה
חגיגית. כשהודיע יושב־ראש
הישיבה, חבר-הכנסת שלמה
לורנץ מאגודת־ישראל, שזוהי
הישיבה האחרונה, אמרה
יועצת הוועדה סמדר אלה־נכי
ז ״בלי נדר״ .והיא אכן
צדקה. כעבור יומיים שוב
כונסה הוועדה לאשר את
עליית מחירי החשמל.
81 בישיבה זו של הוועדה
נשאל איש-המערך עדי אמו ראי
מהי עמדת מיפלגתו לגבי
העלאת המחיר. עדי הפתיע
את באי הישיבה באומרו :
״אין לנו עמדה; כל מה שאני
יכול לומר הוא ש(יורם)
ארידור נתן וארידור לקח.
יהי שם ארידור מבורך, מעתה
ועד עולם.״

היה הכי חשוב בעיניו פסק-
הזמן (טיים־אאוט) .אז היה
מנסה לשמוע מה אומר המאמן
של הקבוצה היריבה לשחקניו,
ואילו הוא עצמו שחשש מציתות,
כימעט שלא היה אומר
דבר לשחקניו.

81 אשת־יחסי-הציבור מי רי
כר״יזסף מסתובבת לאחרונה
בארשת־פנים רצינית.
למי ששואל אותה מדוע היא
מדופרסת היא משיבה שהיא

פיל״ .השוטר האינטליגנטי
אינו נדהם, וממהר לשאול :
״האם היה זה פיל הודי או
אפריקאי?״ האיש מתפעל מהבנתו
של השוטר ושואל :
״מה ההבדל?״ אומר לו השוטר
בהחלטיות :״לפיל הודי
יש אוזניים קצרות, ולאפריקאי
יש אוזניים ארוכות״ .אומר לו
עובר העורח להגיד לך
את האמת, לא יכולתי לראות,
כי לפיל היה כובע־גרב על
הפנים.״

אכרהם

סגן-ניצב

חמד, שהיה אחראי על מיפי
לג־הנוער במישטרת תל־אביב,
תיאר את המעגליות שבה נעים
העבריינים בארץ, בספרו את
הסיפור הבא: בהיותו במיפלג
הנוער הוכנס למישרדו נער
בן ,12 שנתפס והודה בעשרות
פריצות. שאל אותו חמו :
״לשם מד. אתה צריך כל־כך
מצוי שורשים
שוניר,ם.מעורר מרי תיאבון

טבעי 31 -זט 31א

אמריקנו, מקורר היטב, עם

פלח לימון.

על הקרח 0)*8א 6ו!ז חי
רעייתו של נשיא״המדינה, הגיעה
לתל־אביב ואכלה צהריים במיסעדה
זימנית שברחוב גן״יהודה. אופירה הזמינה מאלווח וסחוג. כשהגיש
יה דויד רצון, בעל המיסעדה, סכין ומזלג, אמרה לו אופירה :
,בחייך, ממתי אוכלים מאלווח בסכין ומזלג 1אוכלים בידיים ! ״

אמריקנו מעל קוביות קרח
ספת / 2י כפית מיץ לי מו
עם פלח לי מון,
לערבב היטב.
יחי>

! 8אנשי הטלפון האדום
חגגו השבוע ארבע שנים לתוכנית
הפופולארית של מיבקזי
החדשות בגלי־צה׳׳ל. לכבוד
יום־ההולדת יצאה אחת ממפי־קות
התוכנית, אורית גלי
ליאן, לרחוב, לשאול אנשים
מהו הטלפון האדום ומה מים־
פרו. להפתעתה הסתבר לה שרבים
ידעו שזוהי שמה של
תוכנית רדיופונית, אך היו לא־מעטים
שאמרו שזהו קו הטלפון
שבין מוסקווה וואשינגטון,
והיה אפילו מישהו שהיה בטוח
שזהו הטלפון המקשר בין בגין
ודונאלד רגן. מרואיין אחד
אמר :״זהו הטלפון של גלי־צה״ל.
אפשר להתקשר לשם אם
לא מרגישים טוב, והם כבר
יטפלו בך״.
81 חבר־הכנסת מיטה יטחל
סיפר בערב־ראיונות שהוא חד
בב־כדורגל מושבע, והוא צופה
בקנאות בתוכנית מבט ספורט
מדי מוצאי־שבת. נהנה בעיקר
מן האלימות שבתוך המיגרשים,
וכדי להרגיש יותר בעניינים,
הוא צופה בתוכנית כשהוא נועל
נעלי־ספורט ולבוש בבגדי-
התעמלות.

77 צל׳*?;עס
סיז

י ו !,ם
ליס

אופירה נבון

מלפת־היופי שלפני האחרונה, הגיעה
1י* 111י 1111 לבדה למסיבה שנערכה במלון בתל־אביב.
למי ששאל היכן נעלמה, גילתה שהיא משתחררת בעוד כחודש
מצה״ל. אילנה, שלבשה בגדים לבנים, הצמידה לחולצתה פרח.

קיבל עבודה במועדון־לילה ב־לונג־איילנד
בניו־יורק.
81 מה מוכן פוליטיקאי
לעשות, ובלבד שיופיע על רד
מירהע? טען י ע קו ב אחי־מאיר:
ישנם פוליטיקאים
שכדי להופיע דקה אחת על
המירקע מוכנים לומר אף את

הרבה כסף?״ השיב לו הילד
הפורץ .״זה בשביל שיהיה
לי כסף לספיישלים לפני ה פריצה
ואחריה.״
81 אברהם חמו היה כדורסלן
ומאמן, ואימן בעבר את
נבחרת ישראל ואת מכבי תל-
אביב. הוא סיפר שבימים ההם

חוששת לגורל תעודת־הבגרות
שלה. לשואלים המופתעים, היודעים
שהיא סיימה מזמן את
בית־הספר התיכון, היא ממהרת
להשיב שהסיבה היא ״חוק־היחסות״
של אלס־ט איינ־שטיין
.״אם תתגלה המצאת
יעקב מרידוד כנכונה, הלכה
לי הבגרות.״
81 הבדרן שלמח (״ג׳ינ־ג׳י״)
גולהכרג הנחשב כמסתובב
מומחה
לבדיחות,
באחרונה כעוס .״אסור לי לש מח
אנשים בהופעות. כל בדי־חק
חדשה שאני מוכר, אני
מגלה אותה תוך ימים אחדים
בעיתונות או בטלוויזיה, ואף
אחד לא מציין שאני הוא המקור.
דעו לכם שאם אתם
שומעים בזמן האחרון בדיחות
מצחיקות חדשות אני הוא היבואן,
ולצערי לא חל עליהן
חוק זכויות־יוצרים.״
81ג׳ינג׳י סיפר השבוע
את הבדיחה החדשה הבאה :
המישטרה מגיעה לבנק שדיווח
שנשדד. אחד השוטרים
תופס עובר־אורח ושואל אותו
אם ראה את השודדים .״בוודאי״
,משיב האיש ,״זה היה

רגיי׳
אמריקנו אמרטו
וודקה ליב הרביעיה החדשה
של ״כרמי

משקה ראשון• אצלכם בב<

3ומל מזח־מיקבי
ראשו! לציון וזבת! יעיז

ה עו ל ם הז ה 2290

ומהגפ טוני ה

שילוב משגע של 3ימי בילוי באתונה (המלון על חשבוננו!) וארבעה ימי שיט מחיפה לפיראוס ובחזרה, שבהם
אתה נהנה מכל מה שמציעה לך נפטוניה: אולמי־בידור, דיסקוטק, סיפוני־שיזוף, בריכת־שחיה, סרטים,בארים,
תאים נוחים עם מיזוג אוויר והיכרויות חדשות עם אנשים שאוהבים לבלות כמוך. לפרטים ולהרשמה פנה לסוכו הנסיעותשלד.
את השהייה ביוון ניתן להאריך בשבוע נוסף, ולהנפש באחד מאיי יוון.
קוי נוסעים וסיורי חופים
כל זאת במחיר ההפלגה בלבד. החל מ 306.
תל־אביב: דיזנגוף ,76 טל 299414 .

מלחי סוכנים בע מ

הפלגות שבועיות ליוון ו ל אי ט לי ה ב אוני הנפ טוני ה — לנוסעים ולרכב.

חיפה: רחוב הבצקים ,3טל 523503 .

חידו ש עול מי בלעדיל ״ שרפי׳
\11 - 3000
מהיום והלאה אין צורן להפוך את התקליט כדי ליהנות משני צדדיו ברציפות. פרוסמן — יבואו
מוצרי האלקטרוניקה של ״שרפ״ הביא לארץ את החידוש העולמי של ״שרפ״ — מערכת סטריאו
משולבת בפטיפון אנכי ״עומד״ בעל שתי זרועות מגנטיות להשמעת שני צידי התבליט ברציפות. העיצוב
האנכי הדק של המערכת ובסיסה הצר מאפשרים להציבה בנוחות בכל פינה בחדר ומשפרים בהרבה
את איכות הצליל בהפחיתם את ההיזון החוזר מהריצפה. מיקרו מחשב מפקח על כל פעולות המערכת.
בלחיצת כפתור נפתח המכסה, מעגלים אלקטרוניים מאבחנים את גודל התקליט ומהירות סבובו
ומניחים את הזרוע המגנטית בדיוק במקום המבוקש. זאת ועוד. שלא כמו בפטיפונים קונבנציונלים

ה קוי ה

ה טו ב ה

יו מו

אמריקהיהיוה1980
דגם 301

• 5שש1אחוי1ת
#תנצות אוה״1
דגמים נוספים
להספקה

60$£ 501
60§£ 601
!6085 90
נציגים נלען ייס נישואד €111101
אלמור ננו המדינה. ה׳ באייר,52ת״א
׳ טוטנים| , 03-455620,455938:
בהזדמנות
נעות זרועות הפטיפון על התקליט בצורה אופקית (בדיוק בשיטה בה הודפס התקליט) והתוצאה —
איכות צליל מושלמת, נקייה מהפרעות. הרמקולים של המערכת הם מסוג הדור החדש של הרמקולים,
צליל ענק במינימום נפח המושג באמצעים אלקטרוניים מתוחכמים. גם הטיונר, האמפליפייר והטייפ
מצטיינים בשכלולים מיוחדים. הרבה חברות אלקטרוניקה בעולם חלמו לייצר מערכת כזאת בעתיד.
״שרפ״ — ענק האלקטרוניקה מיפן היא הייחדה שהצליחה וכבר משווקת אותה בעולם. ועתה
גם בישראל.

ל מ כי ר ה די ר ה
3חדרים גדולים +טלפון +גינה פרטית
קומה ב /במרכז רמת־גן 4 4כיווני אוויר
טלפון( 594252 :בערב)

ת טו ל ס הז ה 2290

בלנוים

מאת

דני אל ה שמי

׳השד** ם של המדינה נדא1
על במת־התיזמורת
! 8בחוגי הקולנוע בארץ
מתלוצצים כי מהיום ואילך,
כל במאי שירצה להציג את
סרטו יצטרך לדאוג קודם כל
לאולם על שמו. לראייה מספרים
כי במאי־הסרטים ההוליוודי
הגרי יגלום הציג את
סרטו ברווזים באולם יגלום
שבמוסיאון תל־אביב. גם הבמאית
הצעירה מידה רק־נטי,
רעייתו של ליאדן רק־נטי,
אחד מבעלי בנק דיס־קונט,
תציג את סרטה החדש
נשיקות קטנות, באולם רקנטי
שבמוסיאון. במאי הקולנוע
איתן גרץ, שסרטו לנה עומד
לצאת אל האקרנים, מספר כי
הוא מחפש כעת אולם על שם

אותה אצלנו י
המדינה !״

השדיים של

! 8בתום ההצגה האחרונה
של רק למבוגרים, בכיכובה
של פנינה רוזנבלום, הזמינה
פנינה כמה מידידיה ל-
דירת־הגג של חברה הנוכחי, למסיבה בורשטיין, דויד הגיע גם חברה הקודם של
פנינה, נ׳ונאס מימץ, העוסק
בייצור ג׳ינס ושמלות בארצות-
הברית, ושהגיע לארץ לביקור
קצר. פנינה לא היתד, עצובה
במיוחד מהעובדה שההצגה ש בה
השתתף לצידה יואל שר,
ירדה אחרי כמה הצגות־הרצה.
לדעתה החומר היה גרוע, וה־

1111 111־ ! 11111 אשתו של המלחין אלדד שרים,
הנמצאת בחודש התשיעי להריונה,
1111 11111י 1י | /
הגיעה לבית־יולדות, לביקור אצל חברתה שלומית אהרון, שילדה
לפני כשבועיים. ענת, שהיא משוררת, אמרה שלא תתעכב במקום,
מחשש שאווירת בית־החולים תזרז את צירי-הלידה שלה.

חתן פרס־ירושלים הסופר
נראה ם גרץ, כדי שיוכל גם
הוא להציג את סרטו באולם
גרין.

81 בקונגרס של התזמורת
הפילהרמונית, שהתקיים בהיכל
התרבות בתל־אביב, בניצוחו
של זובין מהטה, התפלא
הקהל לראות על הבמה, מלבד
חברי התיזמורת, את נערת-
הזוהר פנינה דדזנבלו־ם, היושבת
בחברת ידידה, דויד
בורשטיין עם תום הקונצרט
הוזמן מהטה לארוחת־לילה
בביתם של צ׳יצ׳ ואשתו
זיווה. לאה רבין, שגם היא
הוזמנה לאותה ארוחה, שאלה
את מהטה מה פיתאום ישבה
פנינה רוזנבלום על הבמה. הסביר
לה מהטה: מאחר וכל
מקומות־הישיבה באולם היו
תפוסים, והיא היתד, אורחת
שלו, סידר לה ולחברה מקומות
על הבמה. הפטירה לאה
רבין ״אתה יודע איך מכנים
ה עו ל ם הז ה 2290

קהל נהנה הרבה יותר מהופעתה,
ולא מהמופע .״התגליתי
כקומיקאית,״ אמרה ברצינות.
81 ליליאן ויין, ילידת
מארוקו שהפכה אחת מנשות־החברה
העשירות בניו־יורק,
שתרמה מכספיה למערכת-
הבחירות של אהרון אבו־חצי-
רא, מתגוררת דרך קבע, בשהותה
בארץ, במלון הילטון ב־תל־אביב.
באחד הימים הכירה
בבריכת המלון את המיליונר
היהודי־הדרום אפריקאי טוני
פקטור. זה פנה אליה ואמר:
״לשנינו יש קולות צרודים,
ולכן אנו מתאימים זה לזה.״
מאז החל טוני לחזר אחריה,
ולפני שעזב את הארץ, הבטיח
שיחזור תוך כמה ימים לראות
אותה. בינתיים הוא מרעיף
עליה שיחות־טלפון בלתי-
פוסקות. ויין סיפרה שהיא פנתה
למרכזיה של המלון וביק שה
שיפסיקו להעביר לה שיחות
מדרום־אפריקה.

דויד לוי ויצחק שמיר במטה הליכוד במוצאי יום־הבחירות

שנה, שבה השולמית
שובי, שובי השולמית; שובי שובי ונחזה בך !
מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים
ובכן, היא שבה, השולמית. שבה חזרה לה לבית
שממנו גורשה לפני שמונה שנים.
זה הדהים רבים. זה הרגיז את בוחריה.
מדוע, בעצם? י
לאורך כל מסע־הבחירות שלה לכנסת העשירית הבאלוני
כי תהיה מוכנה להצטרף, בראש
הירה שולמית
חמשת המנדאטים הבטוחים
של ר״ץ, אל המערך —
כדי לתפוס את המקום
המגיע לה ליד שולחן הממשלה,
כשרת־הפנים. היא
אף הקימה משהו שנקרא
תנועת אש״ה — אלוני—
שרת—הפנים.
גם לולא נאמר הדבר
בפירוש או ברמז, לא
היתה צריכה להיות בו כל
אפתעה. כי שולמית אלוני
לא נטשה את מיפלגת־העבודה
מרצון, ולא היתה
מאושרת מחוצה לה, ומעולם
לא אמרה דבר
שנבדל עקרונית מדיברי
אחרים במיפלגת־העבודה.
כיהנתי יחד עימה בכנסת השישית. אז היתד, חברה
במיפלגודהעבודה. היא התנגדה אז להפרדת הדת מן
המדינה( .פעם, במיזנון, כשהכנסת עוד שכנה בבית־פרומין,
הסבירה לי גם מדוע: זה יפגע באחדות העם
היהודי) .אך אז אמרה דברים בוטים נגד הכפייה הדתית,
וגם על נושאים אחרים מסוג זה.
זה היה טוב וחיובי, אבל גם היה כדאי. שולמית
אלוני המציאה את השיטה שהפכה לאחר מכן מישחקם
של יוסי שריד ואחרים. הכללים הם כך: אתה שייך
למיפלגה גדולה ונהנה מכל הנאותיה. אבל מדי פעם אתה
משמיע דברים חריפים הנוגדים את הקו של מיפלגתך.
זה מושך תשומת־לב. זה זוכה בפירסום רבתי, מבליט
אותך בעיני הציבור, ואינו עולה דבר.
נניח, למשל, שישנה מיפלגה של קניבאלים, החולשת
על מאות אלפי בוחרים נאמנים. אתה נבחר ברשימתה
לכנסת. שם אתה משמיע, מדי פעם, הכרזות בזכות הצינד
חונות. כל רמז כזה הופך מייד סנסציה. עיתונאים
צובאים עליך כדי לראיין אותך, לצלם אותך, להנציח
אותך בטלוויזיה וברדיו. איש לא ישאל אותך: אם כן,
מדוע הצטרפת למיפלגת־הקניבאלים? מדוע הסכמת
להופיע ברשימתה? מדוע עזרת לקניבאלים אחרים
להיבחר?
יש, כמובן, צימחונים מושבעים, המשמיעים הצהרות
תקיפות לאין־שיעור יותר. אלה לחמו באוכלי־האדם, ו־כימעט
נאכלו בעצמם. אבל להצהרות שלהם אין ״ערך
חדשותי״ .מה חדש בזה שאנטי-קניבאל ידוע מדבר בגנות
הקניבאליזם י אבל כאשר חבר מיפלגת־הקניבאלים מכריז
שאין לאכול ילדים מתחת לגיל שש — הוא יוצר חדשה.
(לפי העיקרון: כלב נושך אדם — זאת לא ידיעה. אדם
נושך כלב — זוהי ידיעה).
שולמית שיחקה מישחק זה בכישרון. מדי פעם תקפה
• מעשה בלתי־פופולרי של מיפלגתה. לוי אשכול, מנהיג
המיפלגה, התייחס אליה בסלחנות אבהית. היא, מצידה,
ידעה היכן הגבול, ונזהרה שלא לעבור אותו.
ואז קרה לה אסון. אשכול נפטר. במקומו באה אשה
נוקמת ונוטרת. גולדה מאיר שינתה את הכללים באופן
רטרו-אקטיבי. מה שהיה מותר אצל אשכול, הפך בלתי־נסבל
לחלוטין אצל גולדה. היא שנאה את שולמית.
בתרגיל מכוער מאין כמוהו הקפיצה את אלוני ברגע
האחרון ממקומה הריאלי ברשימה לכנסת השביעית. שולמית
נותרה בחוץ. כאשר העליתי את הצעת־החוק הראשונה
להתרת ההפלות לא היתד, יכולה לעזור לי.
לקראת הבחירות לכנסת השמינית רצתה שולמית
אלוני להופיע שוב ברשימת המערך. שוב מנעד, זאת
גולדה ברגע שלפני האחרון. ברגע האחרון ממש החליטה
השולמית להקים רשימה משלה.
הכל געשה בחיפזון. נחרתה בזיכרוני סצינה: קומת-
המרתף של הכנסת• שעה לפני סגירת הדלתות של
ועדת־הבחירות המרכזית, המועד האחרון להגשת רשימות
חדשות. בחדר סמוך — חדר־הישיבות של ועדת-ד,כלכלה
— עמדה אלוני, כשהשולחן הגדול מכוסה כולו בערימות
של ניירות בלתי־מסודרים. היו שם אלפי חתימות
שנאספו על־ידי אירגוני־נשים להגשת הרשימה החדשה,
וערימה של טופסי־הסכמה של מועמדים מטעם הרשימה
לכנסת. במעמד זה קבעה אלוני, על פי מצב־רוחה, את
רשימת מועמדיה לכנסת. הדבר לא נראה לה חשוב, כי
היא היתה בטוחה לגמרי שבמיקרה הטוב ביותר תיבחר
היא לבדה.
אמנון זיכרוני ואני היינו במקום כדי להגיש את
רשימתנו. היינו נינוחים ובטוחים •בעצמנו, כי כל הסק רים
גיבאו לנו שני מנדאטים לפחות. אחרי שמונה שנים
של פעולה בכנסת, שאת טיבה שיבחו גם (ובעיקר)
יריבינו, לא פיקפקנו בהצלחה. ריחמנו קצת על שולמית,
שסיכוייה נראו קלושים מאוד, ועזרנו לה לסדר את
רשימתה.
התוצאות הדהימו גם אותה וגם אותנו. אנחנו לא
עברנו את אחוז־ד,חסימה, וא־לו הרשימה של אלוני זכתה

בשלושה מנדאטים, שניים מחבריה, שנקבעו בצורה כה
מיקרית, נכנסו עימד, לכנסת.
אלוני ידעה שזהו פתח לפורענות. וזו אכן התרחשה:
אלוני רבה עם מארשה פרידמן, השלישית ברשימתה,
התאחדה עם לובה אליאב, התפלגה ממנו, ובסוף נשארה
גם בלי מארשה. מבחינת מעלותיה ומיגרעותיה כאחת
(וכמו תמיד, מעלותיה הן מיגרעותיה, ולהיפך) היא יכולה
לתפקד רק כסיעת־יחיד — או כאבירד,־יחידה במיפלגה
גדולה.
בבחירות לכנסת השמינית זכתה רשימתה ב־35,023
קולות. כעבור ארבע שנים נאלצה להסתפק ב־,20,621
ובמנדאט יחידי. הפעם זכתה ב־ — 27,921 ושוב במנדאט
יחידי.
בכנסת השמינית והתשיעית עשתה עבודה טובה. דד
בעייה שלה היא שתחום־ד,התעניינות שלה צר מאוד —
המאבק במימסד הדתי, קצת פמיניזם, קצת זכויות־האזרח.
על הנושאים המרכזיים של השלום והחברה, אין לה דיעה
ייחודית משלה. אין היא רק סולנית, אלא גם סולנית
המנגנת על כינור בעל מיתר אחד. לצורך זה אין
צורך בסיעה נפרדת. היא יכולה להסתדר במיפלגה גדולה.
לא הבינותי איך יכול היד, מישהו לד,ינבא שתזכה

אחרי זה יהיה קשה עוד יותר לבקש מן הציבור אמון
לתנועה בעלת עקרונות, החותרת לשינוי של ממש.

אריק מפנה
את הפיתחה
היה לי חלום בלהות. חלום בהקיץ.
בחלום זה ראיתי כיצד קיבל אריק שרון את הפיקוד
על פינוי התושבים מפיתחת־רפיח.
הכל תוכנן בקפידה, בסודי-סודות, כרגיל אצל מצביא
דגול זה.
בלילה חדרו חוליות של קומנדו לשטח. במיבצע־בזק
נסתמו כל הבארות, פורקו הצינורות. בשטח כולו לא
נותרה טיפת־מים.
עם שחר באו המשאיות. עוד לפני שהתושבים הבינו
מה קורה, הסתערו עליהם פלוגות של חיילים, חמושים
ומאומנים היטב, ותיקי נאמניו של אריק־מלך־ישראל.
התושבים המבוהלים — גברים נשים וטף, זקנים וצעירים
— הועמסו על המשאיות. פה ושם נחבט מישהו
בקת של רובה, נדחפה אשה, נבעט ילד. אך לא היה צורך
באלימות רבה. יסוד אפתעה נוצל עד תום. עוד לפני
שהתושבים תפסו בדיוק מה מתרחש, נעו המשאיות.
בכל משאית שמרו כמה חיילים חמושים על המפונים.
שאר החיילים השלימו את המלאכה. הבתים נהרסו,
בעלי־החיים נהרגו או נמסרו לידי הסיירת הירוקה. במהירות
רבה הוקמה גדר גבוהה, שחסמה את השטח כולו.
התושבים הובאו לשטח פתוח ושומם, הרחק מכל
ישוב. הם הורדו בגסות מן המשאיות, בחבטות ובבעיטות.
בעלים חיפשו את נשותיהם בבהלה הגדולה, הורים את
ילדיהם. באותה שעה קפצו החיילים על המשאיות, המנועים
הותנעו, והשיירה נעלמה בענן של אבק...
חלום?
מדוע נדמה לי שזה כבר קרה פעם?

הפעם בחמישה מנדאטים( .כבר סיפרתי שזכיתי בטוטו
דיפלומטי, על סמך תחזית שערכתי כשישה שבועות לפני
הבחירות, שבה הקצבתי לה מנדאט אחד) .בנתונים של
,1981 היה זה הישג יפה מאוד. הנבואות הוורודות רק
הוכיחו עד כמה מסוגלים אנשים בלתי־מיקצועיים (וביב־ללם
הסקרים המטופשים של דעת־הקהל) לשגות בהזיות.
אלוני יודעת, מן הסתם, שזוהי שירת־הברבור שלה,
וכי אין לה סיכוי בבחירות הבאות. היא הסיקה את
המסקנה: לשוב אל גן־עדן, שממנו גורשה על־ידי להט
החרב המתהפכת של גולדה מאיר.
כל זה טוב ויפה• אם כן, מדוע זה השאיר טעם רע
בפה? מדוע זה מרגיז ומקומם כה רבים?
בגלל הצורה.

אילו אמרה אלוני: גוצרו שגי גושים גדולים, אין
עוד מקום לסיעה כמו ר״ץ. אני חוזרת אל מיפלגת־העבודה
ואאבק בתוכה על דיעותי — ניחא. אפשר היה
להסכים עימד, או לא להסכים — אך אי־אפשר היה
לשלול את זכותה להחליט כך. מה גם ש״תנועת״ ר״ץ
לא היתד, מעולם אלא פיקציה.
אבל אלוני לא נהגה כך. היא מכרה את הסחורה שלד״
תוך ניצול ציני של הביקוש בשוק. המערך היה זקוק לקול
אחד נוסף בכנסת, מסיבות נוהליות, והיא מכרה אותו
במחיר מופקע. היא נהגה בדיוק כמו אהרון אבו־חצירא
ואהרון אוזן, שדרשו שני שרים תמורת שלושה קולות.
אגודת־ישראל נהגה בהגינות רבה יותר.
בניגוד לאגודת־ישראל, לא כללו תנאיה עמידה על
עקרונות כלשהם. היא דרשה מחיר אישי: מישרה של
יושבת־ראש של ועדה (תמורת קול אחד!) או תפקיד של
סגנית-יושב-ראש הכנסת (תפקיד שכל כולו כיבוד ומשכורת,
בלי כל תוכן פוליטי).
אלוני גם לא הצטרפה למיפלגת־ד,עבודה, שבתוכה
יכלה לפחות להיאבק. היא עשתה משהו הרבה יותר
גרוע. היא השתלבה באחת השיטות הנלוזות ביותר
במערכת הפוליטית הישראלית, זו של לע״ם ו״אחדות״
ו״המרכז החופשי״ ושאר ירקות. זוהי השיטה של הצטרפות
כ״חטיבה״ נפרדת למערך. כך לא תצטרך עוד
להתמודד אי־פעם בבחירות, מקומה בכנסת יהיה מובטח
גם בבחירות הבאות.
לשון אחרת: היא השיגה ביטחון אישי מירבי, אך
שילמה גם את המחיר המירבי. כ״חטיבה״ נפרדת במערך
היא תהיה בטלה בשישים. לא תהיה לה השפעה כלשהי
על מדיניות המערך. זו נקבעת באופן בילעדי על־ידי
מיפלגת-ד,עבודה. היא תהפוך צל של מפ״ם, כשם שמפ״ם
הפכה צל של מיפלגת־העבודה.
וזה לא טוב. כי זה מאכזב 27,921 יהודים טובים,
שקיוו למשהו אחר. זוהי חזרה על האכזבה המרה מד״ש.

אני נצר לשושלת ארוכה שלי יודעי־לאטינית. אבל
אני לא למדתי שפה זו אלא במשך חצי שנה. אי־שם, בין
התאים האפורים בראשי, לכודים כמה פיתגמים לאטיניים,
וכמה כללי דיקדוק, וכמה פסוקים היסטוריים, וזהו —
כאשר באתי לכנסת, נתקלתי במסך־העשן הלאטיני
של מנחם בגין. הוא הרעיף עלינו אימרות־שפר רומיות,
וכדרכו של סנוב אמיתי, לא היה טורח לתרגם אותן.
בכך רמז למאזיניו: אם אינכם מבינים לאטינית כמוני,
אינכם ראויים לפניני־הלשון שלי.
אלא שאט־אט התגנב לליבי החשד כי הלאטינית של
בגין קלושה למדי ושאינה אלא המינימום הנדרש מתל-
מיד־גימנסיה פולנית.
הדבר הסתבר לי כאשר קראתי לו קריאות-ביניים
בלאטינית (אני מודד, שהכנתי אותם מראש) ,ופניתי אליו
בלאט״נית בנאומי. הוא הבין, כמובן, כאשר פתחתי
את אחד מנאומי בדבריו בני־האלמוות של קיקרו
(״עד מדי, הו ^ז> 1 1 8£01ן>\;־דפס 5 £ס 0ס 0
בגין, עוד תנצל לרעה
את סבלנותנו?״) אך כאשר
זרקתי לו אתגרים כגון ידועים,
פחות

11־ 8^ £11ס ^ 1 , 0־ £3(״רומא דיברה, ה-
עניין נגמר״) היה לי הרושם
שלא נוצרה תיקשורת.
י חייכתי כאשר שמעתי,
לא מכבר, את טענתו של
בגין בטלוויזיה, כאילו אין
לאמר ״סטאטוס קוו״ ,אלא
רק ״סטאטוס קוו אנטד,״
או ״סטאטוס קוו פוסט״.
מעולם לא שמעתי על
יד 3 £170 ?0 8ס ז ^ ז3
קיקרד
ד,יתכן כי נעלם מעיני?
והנה בא הפרופסור עמום פינקלשטיין ובמיכתב לעיתון
הארץ ייסר את בגין על בורותו בעניין זה. הוא גם הוכיח
אותו על שגיאה גסה אחרת, כאשר אמר 7ם 1¥1ם
(״הפרד

ומשול״).
מעולם לא הבנתי את היצר הדוחף פוליטיקאים להציג
את עצמם כאינטלקטואלים. דויד בן־גוריון היה פוליטיקאי
ממולח מאוד ואינטלקטואל קטן מאוד, אך היא התפאר
בהבנתו העמוקה את תורת אפלטון, עד שבא פרופסור רחמן
והוכיח שהוא בור גמור. עכשיו זה קורה ליומרה הלאטינית
של בגין.

אולם £51
היא מידת אנוש״).

*״*18ך 8ד

81 1י> 8 1

^ ש שאלות הרודפות את המדינה מאז
ימי ראשיתה.
מי רצח את ארלוזורוב ץ
שאלה זו התעוררה לאחרונה במערכת-
הבחירות.

מדוע פורק חפלמ״ח?

הנה התכנסו ותיקי הפלמ״ח, והשאלה
צצה מחדש.

סי נתן את ההוראה ץ

השאלה נשאלה לראשונה לגבי הפעלתה
של רשת־הריגול הציונית בקאהיה בעסק-
ביש של .1954 היא נשאלת שוב ושוב
לגבי פרשות אחרות, הצצות לבקרים.

אך שאלת־השאלות היא: מיהו
יהודי :׳

היא הסעירה את המדינה פעמים רבות,
גרמה למשברים ממשלתיים ולקטטות פוליטיות.
כמו כלבה זקנה היא נרדמת
מדי פעם לזמדמה, אך תמיד היא פוקחת
שוב את עיניה, חושפת את שיניה ומש מיעה
נביחה מאיימת.
עכשיו היא מטילה את חיתיתה על
מאמציו של מנחם בגין להקים ממשלה.

^ ין זו דק שאלה ללא־תשובה. זוהי
> גם שאלה מייותרת לחלוטין.

81ך

את עצת שפירא, נענש בחייו. הוא בילה
את מיטב זמנו במציאת תשובה לשאלה
המקוללת, שיחר לפיתחם של גדולי־תורה
וקטני־אמונה, גבה עדויות מכל יהודי
בעל־שם בעולם כולו — והעלה חרס בידו.
מיהו אמריקאי י כל אזרח ארצות-
הברית, שנשבע אמונים לדגל. מיהו בריטי?
כל נתין של הוד־מלכותה באיים
הבריטיים.
מיהו גרמני? זה כבר יותר מסובך,
מפני שיש שתי גרמניות, ואולי גם שלישית
(אוסטריה) וחצי רביעית (שווייץ).
בינתיים באו לגרמניה מיליוני תורכים,
יוגוסלבים ואחרים, כדי לעשות בה את
העבודות השחורות, ורבים מהם קיבלו
אזרחות גרמנית.

את חוק־השבות, יואשם בכוונה זדונית
לנתק את ישראל מן הפזורה היהודית,
לסגור את שערי־ההצלה לפני היהודים
היוצאים מברית־המועצות (שאינם באים
הנה ממילא) ,להתנכל לציונות ולעשות
את הרע בעיני ה/

מי יקכד על עצמו סיכון כזה ץ

חוק־השבות קיים ויישאר קיים. ממילא
תתעורר כל שני וחמישי השאלה ״מיהו
יהודי?״

אין מנוס ממנה. הנה נשיב
עליה כאומץ־דכ.

חיתופל המקורי התרגז מאוד
י משלא התקבלה עצתו, ויקם וילד

בימיה הראשונים של המדינה החליט
דויד בן־גוריון לחוקק את חוק־השבות.
ידוע לי סוד היסטורי, הקשור בהחלטה
זו. כאשר הגה בן־גוריון רעיון זה, התייעץ
עם אחד המישפטנים הגדולים במדינה,
יעקוב שימשון שפירא. יש״ש, מי שכיהן
כיועץ המישפטי לממשלה, נתן לבן־גוריון
את העצה הטובה ביותר שניתנה בארץ
זו, מאז יעץ אחיתופל לאבשלום לרדוף
אחרי דויד המלך.

כל ממשלה בעולם חולשת על ההגירה
לארצה. זהו חלק מן הריבונות הממלכתית.
הענקת היתרי-עליה היא אחת הסמכויות
המסורות באופן טיבעי בידי השילטון.
משום כך יכולה כל ממשלה להחליט
בכל עת את מי להכניס לארצה ואת מי
לא. הקריטריונים יכולים להיות כלכליים,
חברתיים, בריאותיים, לאומיים ומה עוד.
בישראל שולטים היהודים. היהודים האלה
הם, כימעט עד אחד, ציונים. הכל
מסכימים שיש להכניס ארצה כל יהודי
המבקש זאת, הן מפני שזוהי חובה מוסרית
והן מפני שזה טוב למדינה. אם כן
— לשם מה דרוש חוק?

וכי יעלה על הדעת שכעתיד
הנראה־לעין תקום כישראל ממשלה
שתמנע את עלייתם של יהודים
ץ ואם תשתנה, חלילה, דעת
הקהל כישראל ויגכר הרצון לנעול
את השערים לפני היהודים —
מה התועלת כחוק ; הרי רוכ מיקרי
ככנסת יוכל לכטל את החוק
ככל עת:
לשפירא היה ברור שחוק כזה יהווה
קופה של שרצים, שבהשוואה אליה תדמה
תיבת־פנדורה המפורסמת לחבילת־שי.

שהרי אי־אפשר לחוקק חוק המעניק
זכויות מיוחדות למי שמכונים
״יהודים״ ,מכלי להנדיר
מיהם ״יהודים״ אלה.

כשלום דחה את עצת אחיתופל,
י ועל כן מצא את מותו כשהוא תלוי
על עץ־האלה. ואילו דויד בן־גוריון, שדחה

איני מבין גם את ההתלהבות הזאת
להגן על זכויות הקונסרוואטיבים והרפורמיים.
הדת הקונסרוואטיבית היא חצי־דת,
והדת הרפורמית היא רבע־דת. האם רבע-
דת או חצי־דת עדיפים על דת שלמה
לגבי אדם חילוני?
אכן, הומאניסטי ודמוקראטי חייב לה־אבק
על זכותו של כל אדם להתפלל (או
לא להתפלל) כאוות נפשו, כחלק מזכויות־האדם.
הוא מצווה גם להאבק על שיוויון־
הזכויות בין כל הדתות, העדות והזרמים.

הוויכוח בין שלושת הזרמים הוא ויכוח
בינם לבין עצמם. כבודו במקומו מונח.
אך מה זה נוגע לאנשים חילוניים, החותרים
להפרדת הדת מן המדינה?
אילו רצו הרפורמים להילחם, יכלו לעשות
זאת היטב בעצמם. די להם לרפורמים
להחרים במשך חודש את המגבית היהודית
והבונדס, כדי להכניע כל ממשלה בישראל.

שפירא יעץ לבן־גוריון שלא
לחוקק את החוק הזה ככלל.

אולם שפירא הכין שלשם כך
אין שום צורך כחוק.

מה כי ידינו עתה עד התוצאות
הכדתי־נמנעות שד בגידה זו: מה
הם כאים דהאשים את כגין, ההו
דך כדרכם: כגין, דפחות, אינו
עושה שקר כנפשו, כמוהם :

אך אין זה מתפקידו של אדם
חילוני לצאת מגידרו כדי להבטיח
שהכפייה הדתית תכוצע באמצעות
זרם א׳ ולא באמצעות כ׳,
אד דהיפך. עדיו להיאבק לביטול
הכפייה הדתית כולה.

כדאי להזכיר איך נולדה, ומדו;.,

יש״ש הוא יהודי טוב, ציוני נאמן,
מפא״יניק אמיתי •.הוא לא התנגד לחקיקת
חוק השבות מפני שרצה לסגור, חלילה,
את שערי הארץ לפני יהודים. כמו בן־
גוריון עצמו דגל בקיבוץ־גלויות ובהבאת
יהודים מכל העולם למדינת־ישראל —
אם ירצו בכך, אם לאו.

יורמים, המסוגלים להתרגש ביגלל ויכוח
זה. ואולי גם איני מאמין להם כל־כך.
אבותיה של מיפלגת־העבודה עשו מע-
שדדשטות היסטורי, כאשר קיבלו את חוק-
השבות, בניגוד לעצת אחיתופל. הם בגדו
בגידה היסטורית כאשר הכניסו לחוק את
ההגדרה הדתית, בניצוחו של אותו אחי-
תופל עצמו.

אב שלום תלוי בעץ*
האם הם גרמנים: למי, לכל
הרוחות, זה איכפת -חוץ
מאשר לשרידי חסידיו של היטלר,
המטפחים את זכר חוקי־נירנכרג.
ומיהו נורווגי? פיני? ספרדי?

השאלות האלה הן מטופשות.
לאיש לא איכפת. כי כשום מדינה
דמוקרטית מודרנית אין חוק
המבדיל כין בני-אדם על פי אמות
מידה של גזע, לאום, דת ועדה.
במדינות ההגונות ביותר, כמו אוסטריה,
אסור לפקיד ממשלתי להציג שאלה
כזאת, ולא כל שכן לרשום את התשובה.
רק בישראל המצב שונה. יש חוק המבדיל
רישמית בין מי שמכונה ״יהודי״
ובין כל אדם אחר — זזוק־השבות, וב־עיקבותיו
גם חוק־האזרחות.
הכוונות היו טובות, כאותן כוונות שבהן
רצופה הדרך לגיהינום.

ואכן, ממשלות רכות כישראל
נקלעו מאז לגיהינום של משכרים.

ך* יום אי־אפשר לבטל את חוק־הש־
~ בות. זוהי הצרה בחוקים מסוג זה.
אפשר לקבלם בקלות־דעת, על פי קפריזה
ריגעית של שליט שוחר־מיחוות. אך מש-
התקבלו אי-אפשר לבטלם, מפני שמעשה-
הביטול יתפרש בהכרח שלא כהלכה.
שום דבר לא היה משתנה אילו היה
בן־גוריון מקבל את עצת יורשו-של-
אחיתופל, והיה מסתפק בהכרזה חגיגית
של הכנסת, שניתן היה לתלות אותה על
הקירות, מבלי שהיה לה תוקף של חוק.
אך אם יבוא מישהו כיום ויציע לבטל

העצה הי ת ה טוב ה
אל ביתו, אל עירו, ושם תלה את עצמו.
אחיתופל־שפירא נשאר עסקן מפא״י, ויכהן
כשר־המישפטים אצל גולדה מאיר. עם
הקמת הקואליציה של 1970 נאלץ להיכנע
לדתיים והסניס לחוק-השבות את ההגדרה
הדתית. יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה,
ושלא המיר את דתו, או מי שהתגייר.
הדתיים רצו להוסיף ולציין בפירוש כי
יוכר רק גיור שנעשה ״כהלכה״ ,אך דווקא
כאן התעקשה מיפלגודהעבודה. הדרישה
לא התקבלה.
זה היה מוזר למדי. גיור הוא אקט דתי
מובהק. מעשה דתי ניתן להיעשות רק
לפי כללי אותה דת — ובמיקרה זה, לפי
ההלכה היהודית. גיור שאינו כהלכה אינו
גיור כלל, ובמילא אינו תואם את החוק.

אם כן, עד מה הוויכוח: עד
מה רועדות אמות הסיפים :

השאלה האמיתית היא מי יקבע שהגיור
נעשה כהלכה. הרבנים האורתודוכסים
תובעים זכות זו לעצמם. ברור שיפסלו
כל גיור שנעשה בידי מתחריהם, רבני הזרם
הקונסרוואטיבי והזרם הרפורמי.
שני זרמים אלה אינם מוכרים ממילא
בארץ. אין להם שום זכויות. אין הם יכולים
לחתן ולגרש, לכהן כרבנים צבאיים
ולעשות כל מעשה אחר הנוגע לסדר הממלכתי.

עד מה הוויכוח:־

ני מקנא בכל האנשים החילוניים
י הטובים, כל השולמיות והמסים ורד
* מיניאטורה צרפתית משנת .1250

אין הם עושים כן. כי הרפורמים
אינם לוחמים. מעודם לא לחמו
בממשלות הגויים, בארצות מוצאם,
ועד אחת כמה וכמה שלא
לחמו מעולם כממשדה של יהודים.
ראינו את התרפסותו המחפירה
של !הרב הרפורמי מרדכי
שינדלר לפני בגין. זוהי עדה כנו עה,
וכך היתה תמיד, מאז שנול-

כל מי שניסה אי-פעם לעזור להם, וללחום
את מילחמתם, נוכח ברגע המכריע
שהם נטשו את שדה־הקרב, או שביכלל
לא הגיעו אליו( .זה גם קרה לי, כאשר
נאבקתי על זכותם של הרפורמים לקיים
כנס־תפילה ליד הכותל המערבי. לחמתי
וניצחתי בסנסת, והם ברחו לביח־המלון
המפואר הקרוב ביותר).
ההזדעקות הנוכחית למען הרפורמים
והקונסרוואטיביים היא כוזבת, ואין בה
טעם ותכלית.

אין זו אלא התחמקות מן העיקר,
כריחה מן הקרם, הוכחה נוספת
לאפסות הפוליטית ולבגידה
הרעיונית של המערך וגרוריו.

^ י הקרב האמיתי הוא בשדה אחר,
•יי ולמען יעד אחר.

יש רק יעד אחד שי*ט לו טעם :
ביטול ההגדרה הדתית כחוק
השכות, והחלפתה כהגדרה לאו־מית־חידונית.
מבחינה
תיאורטית, אין זה פיתרון אידיאלי.
אבל פיתרון אידיאלי כלל לא יתכן
במיסגרת של חוק, המחייב הגדרה למושג
שאי-אפשר להגדירו בחוק. כ ל הגדרה
כזאת היא שרירותית, ומעוררת אלף שאלות
חדשות.
האם היהודים הם עדה דתית? עם?
לאום? קבוצה אתנית? גזע? שותפות
של מורשה תרבותית? שותפות־גורל?
כל אלה יחד, או תערובת של כמה מהם?
(המשך בעמוד )48

מאת א 11י א[ 11 די

יי אח״ מ יי
המשך מעמוד )28
!זנים החל להתעסק בפוליטיקה.
השפעת אחיו הבכור, שהצטרף
שורות גדוד הפורצים בפלמ״ח,
!טיף שמאלני נלהב והפיץ חומר
זידיאולוגי, ספרים ועיתונים בק ב
חבריו בהדסיס.
בגיל 18 התגייס וייס לצה״ל
שירת כסמל־רכב בחיל־הנדסה.
!אוחר יותר שימש כעוזר קצין-
זינוך פיקודי. שם גם הכיר את
!שתו אסתר .״סיפור מצחיק,״
;וא מעיד על היכרותם .״אסתר
זייתה חיילת יפהפיה, שתמונתה
זישטה את השער של שבועון צה״ל
!זהתגלגל לידי. הצצתי, נפגעתי,
לא נחתי על שמצאתי אותה. זה
זה שנקרא אהבה ממבט ראשון.״
השניים נישאו עם שיחרורם
עברו להתגורר בירושלים. שם
;חל וייס בלימודיו .״עשיתי בת־
!ופה ההיא סטיה מוזרה מכל מד,
!זעסקתי בו עד אז.״ ״כסטודנט
:פאקולטה למדעי־המדינה היה
!צבי הכספי בכי רע. החלטתי לצל
את הידע הרב שהיה לי
לכתוב ספר חידות.״
הספר פורסם בהוצאת אחיאסף

ח״כ וייס ככנסת
״שלום כיתה א׳״
־,יה הצלחה מסחררת, שהובילה
הצעה מקול ישראל לערוך היונים
ברדיו. התוכנית, שהכניסה
סף טוב לכיסו, הוציאה אותו מ־למוניות
והפכה אותו לדמות
ופולארית ואהודה. הקאריירה
קטעה באכזריות בתאונת־דר־ים
קטלנית ב־ .1965 בדרכו להר־
:אה בחיפה התנגשה מכוניתו של
ייס חזיתית במכונית אחרת שואה
ממול. במשך 13 ימים התמו־דו
הרופאים על חייו והוא שכב
:חוסר הכרה. פעם נוספת שיטה
ו הגורל ואילץ אותו להתמודד
ול חייו.
״שכבתי ברמב״ס״ ,הוא מספר.
לא נתתי לעצמי להישבר. כל
:וקר נסעתי לים ועשיתי הרבה
!רגילי פיזיותרפיה. את הבחינות
מסכמות שלי עשיתי במיטה, כ־
!אדם מהאוניברסיטה בוחן אותי
:על־פה. התאונה הותירה אותי
ם שיתוק חלקי בכף רגלי הש־
:אלית ועם כאבים תמידים באגן.
״באותה תקופה התחלתי בבניית
קאריירה הפוליטית שלי. הכל הל
משיחת טלפון סתמית מיוסף
למוגי, שבישר לי שהם מחפשים
יש טוב לרשימה למועצת־חיפה.
זה דעתך? שאל ואני הסכמתי.
תחלתי דרכי הפוליטית בגיל
עיר יחסית 34 כחבר מועצת
יריית חיפה מטעם המערך.״
משנתבשר על תוצאות הבחירות
ז״הר להגיש התפטרותו לראש
יריית חיפה .״אינני מאמין ב־פל־תפקיד.
אמשיך להילחם ל־ענכם
בירושלים, אבל לא אוכל
המשיך בתפקידי הנוכח -בעיריה״,
מר לראש העיר וסיים :״אין זה
לום, אלא להתראות.״
במדי העם
לנ מצח !שיר מ־זמוד
גוש בעלי־החליפות
וגוש החולצות־הפתוחות
ישכו זה מול זה —
וכולם אמרו את אותו הדכר
שלוש תרועות־חצוצרד, בישרו
את כניסת הנשיא. חברי־הכנסת
קמו על רגליהם• הכנסת העשירית,
שנולדה ביסורים ובמירוץ
מאראתוני של הפתעות פוליטיות,
פתחה את ישיבתה הראשונה.
מדווח הזה״ :

כתב

״העולם

האווירה היא של ״שלום כיתה
א׳״ .הח״כים החדשים נכנסים ל־אולם־המליאה,
מחפשים את מקומותיהם,
מפשפשים בתיק־הניירות
שהוכן לכל אחד מהם.
ראשון. נכנס משה דיין. רזה
מאוד, עידני -מאוד, מפטפט עם
הסדרנים, לוחץ ידיים לחדשים
הנכנסים אחריו.
האולם מתמלא. מתמלא מאוד.
אף אחד אינו חסר. יום ראשון
בכיתה.
כימעט כל אנשי הליכוד —
לבושים בחליפות, עונבים עניבות.
חריגים: עמל נאצר־אל־דין הדרוזי,
בני שליטא ממנחמיה.
כימעט כל אנשי המערך לבושים
בחולצות בילבד. חריגים:
אבא אבן, כמובן! יצחק רביו;
משה שחל והח״ב החדש ממזכדת־בתיה,
רפאל סוויסה.
מאחור הוכנו מקומות לחברי-
הכנסת־לשעבר, כ־ 140 במיספר.
יותר ממחציתם באו• הם מהווים
קהל ביקורתי מאוד. בשורה ה ׳
ראשונה יושבים שני שועלי־כג־סת
ותיקים, יוחנן באדר ומשה
ברעם -ומותחים ביקורת על יורשיהם.
בהמשך הישיבה הם פועלים
כמבקרי־תיאטרון: בודקים
את סידרי הישיבה, מבקרים את
דיברי הנואמים והטוענים, מאש רים
או פוסלים את החלטות ה־יו״ר.
״אילו
היו מחליפים את חברי-
הכנסת הנוכחיים בחברי־הכנסת־לשעבר,
היתה הכנסת טובה יותר,״
קובע מישהו פסקנית• מובן שהוא
אחד הלשעברים.
סקנדד שיגררד. הנשיא מדבר.
כולם מקשיבים בדריכות. אין
הוא אומר דברים מרקיעי־שחקים,
אך כאן יושבים המומחים של ה בורסה
הפוליטית, והם מחפשים
רמזים לכוונת יצחק נבון להיכנס
לחיים הפוליטיים. הנשיא בחר את
דבריו בקפידה. יש בהם רק רמז
דק שבדקים לכוונתו לפעול לפית-

ח״כ סכידור מצכיע כעד כחירת עצמו כיו״ר הכנסת*
הבדל בחליפות, לא כל־כך בריעות
רון בעיית־העדות — עניין שית־נופף
כדגל מעל לכל נסיון אפשרי
שלו להתייצב בראש מיפלגת־העבודה.
אחריו
בא תורו של זקן חברי-
הכנסת, יוסף בורג. גילו אינו
ניכר כלל. הוא צעיר ורענן, מש זר
בדבריו אימרות־שפר ומיש-
חקי־מילים, ואומר בערך מה שאמר
הנשיא לפניו. בורג הוא ה פלא
המתמשך של הפוליטיקה הישראלית:
תריסר פעמים נאמר
שהגיע לסוף דרכו — והנהו קיים
מאוד־מאוד.
ההתלקחות הראשונה. שחל דורש
הצבעה חשאית בבחירת ה־יו״ר.
הכל יודעים שזהו תרגיל-
סרק׳ להבלטת עמדה אופוזיציונית.
הטענות קלושות.
זה מול זה עומדים שני מועמדים
בילבד — איש הליכוד ואיש
המערך. התחייה ורק״ח נמנעים
מלהציג מועמדים משלהם. כך
נקבעת כבר עתה דמותה של הכנסת
החדשה: שני גושים, וכמה
קולות חלושים מהצד.
סידור לא־נורמדי. במיזנון
אמר קודם לכן מישהו לע(למה
הילל, מועמד המערך לתפקיד ה יד
ר :״שים סם משלשל בכוסות-
התה של שני ח״כים מהליכוד, ואתה
תיבחר!״ ואכן 61 ,ח״כים
בילבד מצביעים בעד מנחם סבי-
דור — בחירה שכימעט כל חברי-
הכנסת מסתייגים ממנה, מי בגלוי
ומי בשיחה פרטית, שלא לציטוט.
סבידור נואם• מכיוון שהכין את

ח״כ שפירא מחפש את מקומז
בתום כל ישיבה שירה בציבור

דבריו מראש בכתב׳ הוא חוזר
כימעט בדיוק על דיברי קודמיו,
נבון ובורג. שלושתם מדברים בצורה
זהה על משבר־לבנון — איש
המערך, איש המפד״ל ואיש הליכוד•
אין חילוקי־דיעות. זוהי
דמות הכנסת.
״מעתה תיפתחנה כל ישיבות
הכנסת בנאום של היו״ר,״ רוטן
אחד העיתונאים .״וכל ישיבה תינעל
בשירה בציבור, בהנהלת ה־יו״ר,״
חוזר אחריו חברו.
״אני לא אפסיד אף ישיבה
אחת!״ מבטיח שלישי ,״בהנהלת
סבידור, זה יהיה בידור לא־נור־מלי

מיפלגות
מ־שענת קנד. רצוץ
בגין סמך עי 7ארליך
כ די ל מנו עאת מיגוי
__ שרון אך 7ארדיך
היו תוכניות משלו.
מנחם בגין הוא ג׳נטלמן, בעל
הדר בית״רי. הוא גם פוליטיקאי
מיפלגתי ממולח מאוד, שידע כל
ימיו לחסל באיבו כל מתחרה
אפשרי.
איך מתיישבות שתי תכונות
אלה?
לכך המציא בגין זה מכבר שיטה:
לעולם אינו קם בעצמו על
יריב אפשרי. תמיד נמצא מישהו

העושה זאת תחתיו.
כאשר 1
אותה השיטה הופעלה
רצה אריק שרון לקבל את תיק 1
שר־הביטחון, עם התפטרותו של
עזר וייצמן. הליברלים, בהנהגת
שימחה ארליך, התנגדו. ארליך
אף ביטא פומבית את חששו ש־שר־הביטחון
שרון יקים מחנות־ריכוז,
וישלח לשם את ארליך
עצמו. גם בגין התלוצץ ששר־הביטחון
שרון יקיף את מישרד
ראש־הממשלה בטאנקים. אך הוא
הודיע שהיה רוצה למנות את
שרון לתפקיד זה, אלא שלמרבה
צערו הליברלים מונעים זאת.
המחסום נעלם. גם החודש
הודיע בגין שהוא רוצה למסור
את תיק־ד,ביטחון לאריק שדון.
הוא סמך שזב על ארליך, שימנע
זאת• בלי הסכמת הליברלים, לא
יתכן מינוי כזה.
לתדהמתו, מילא ארליך את
פיו מים. הלבירלים לא התנגדו
כלל למינוי שרון כשר־הביטחון.
המחסום נעלם•
לבגין לא היתד. כל ברירה אלא
לממש את נכונותו הפומבית למסור
את התיק לשרון — ביודעו
היטב כי מרגע זה יקדיש אריק
את כל מירצו ומאמציו לסילוקם
של בגין ונאמניו, כדי להשתלט
על יעדו הבא: תפקיד ראש־הממשלה.
קרקע,
דם וכסף. מה קרה
לארליך?
פיתרון התעלומה היה פשוט
בתכלית. בחודשים האחרונים חולל
ארליך נס והשתלט מחדש על
המיפלגה הליברלית, במיבצע פוליטי
מזהיר. לשם כך היה זקוק
לתמיכתם של אילי־ההון של ה־מיפלגה.
אנשים
אלה שמו את עיניהם
ביהלום הנוצץ ביותר שבכתר הרכוש
הממשלתי: קרקעות המדינה.
אלה כפופות למינהל מקרקעי
ישראל, השייך למישרד־החקל-
אות. אם יפשיר המינהל קרקעות
אלה, ויאפשר את הפיכתן של
קרקעות חקלאיות למיגרשי־בנייה,
ירוויחו אילי־הון אלה מיליארדים
ללא־ספור.
למינויו של שרון תהיינה השלכות
עצומות על צה״ל (ראה עמוד

,)37 על הממשלה ואולי על גורל
המדינה כולה. אך לספסרי־הקר־קעות,
לקבלנים ולמנה,יגי הליברלים
חשוב יותר מינהל מקרקעי
ישראל.
* מלמטה ומימין: השר שימחה
ארליך, חברי־הכנסת אברהם שריר,
דוב שילנסקי, מנחם סבידור, עודי
ברעם (עומד ומונה את הקולות),
דויד שיפמן, אליהו בן־אלישר,
3ינחם גולדשטיין, רוני מילוא.

איילת דקל :

העו ל ם הזה 2290

של שר־התעשיה, גירעון פת, בממשלה
הכאה. חוגים ליברליים מעריכים שלולא
התערבותו שד בגין, לא היה פת מוצג
כמועמד הליברלים לממשלה הכאה.

בעבר מנעה הממשלה בכוח את הקמתה של רשימה
כזאת, מתוך חשש שתהיה לאומנית־קיצונית, אך
לאור הנסיון יתכן כי עתה יהיה היחס שונה.

לפני ההתערבות הסכים פת, בשיחה שהיתה לו
עם בגין, שלא לעמוד על קבלת תיק־התעשיה גם
בממשלה הבאה.

ישרא לי נגורש׳
מ אנג לי ה
מישרד־הפנים הבריטי התחיל באחרונה להקפיד
על כניסתם של ישראלים לתוך אנגליה.
אזרחים ישראליים אינם זקוקים לאשרה כדי להיכנס
לבריטניה, אולם פקידי ביקורת־הגבולות רשאים
שלא להסכים לכניסת תייר, גם מבלי לנמק את
סירובם.

מוגונן י ף

כשבועות האחרונים הוחזרו יותר מעשרה
ישראלים למטוסים, שהביאום לבריטניה,
מכלי •טניתן להם להיכנס דאי.

ה מו שמד האזרח
נגד אגס

כולוגי
ד> 1היי ת ־ ש מו 8ה
יותר מעשרה פסיכולוגים נשלחו לקריית־שמונד,
בעיקבות הידיעות על מצב־הרוח הקשה של תושבי
העיירה הצפונית.

עיקר תפקידם שד הפסיכולוגים, כפי
שהוגדר על־ידי שולחיהם, היה לנסות
ולמנוע מתושכי הקרירה לעזום את עירם.

הפלמ ״ דו וההגנה
וקפו מחדש
מארגני עצרת ההגנה ווזפלמ״ח, שנערכה לפני
שבועיים, שאבו עידוד מההיענות לעצרת ומתכוונים
להקים מיסגרת קבועה, שתארגן בתוכה את
יוצאי האירגונים האלה.

ועדה מתמדת, שמתפקידה להקים את
האירגון, כוללת בתוכה את האלוף (מיל׳)
יוסף אכידר, מוניה מרדור ומשה ריבלין,
ואת אחד ממפקדי הפדמ״ח, נחום שריג.
כצעד ראשון ייערך מיפקד של כל יוצאי ההגנה
והפלמ״ח, וחברי אירגונים אלה יתבקשו להודיע
על מידת נכונותם להתמסר לעבודה באירגון החדש.

כי קו רוו
עד ה ס עו ד ה
מומחים לענייני צבא וביטחון הביעו ביקורת על
פעולת צה״ל, שנערכה ביום הראשון השבוע
בשפך הזהרני. בפעולה נפל אחד הקצינים הטובים
של הצנחנים.

המכקרים טוענים שלא היה טעם לשלוח
כוח אל מעכר לגכול, לפעולה סעדת
היקה כה מצומצם. כוח־ הצנחנים
נשלח להשמיד נקודת־כיקורת, ששלטה
על הכביש לנכטיה.

בן־־ א ה רון! חו ל ה
אי־השתתפותו של יצחק כן־אהרון
כמסע־הכחירות שד המערך וכספיחיו
אינה נובעת מסיכה פוליטית.
כן־אהרון. חולה, ואינו מסוגל לפעול.
מסיכה זו גם לא היו כל אירועים
לרגל יום הולדתו ה־ ,75 שחד כ־17
ביולי.

ראשי המישמר האזרחי כירושלים
התבקשו על־ידי מפקד המרחב, תת
ניצב רחמים קונפורט, להורות למת
נדכיהם להשתדל ללכוד אנסים.
המישמר האזרחי כירושלים יעצור
כל צעיר שייטוטט בנסיכות חשודות
כשכונות מסויימות כעיר, שכהן היו
לאחרונה מיקרי־אונס.

צפו ם ז עזו עי ם
בהנהלת יי א ל־ ע ל ״
קיימת מגמה כממשדה להדיח את
מנכ״ל ״אל־על״ ,יצחק שנדר, ולמנות
כמקומו את רפי הר־לב.
נראה שרצון כמה משרי־הממשלה לגרום להדחתו
של יושב־ראש מועצת המנהלים של אל־על, אברהם
(״בומה״) •שביט, לא יתממש. הצלחותיה האחרונות
של אל־על, והמאזן המצויין שהיא עומדת להציג
בסוף החודש, נחשבות כהצלחותיו האישיות
של בומה.

גם העובדה שדויד שיפמן יתמנה, כבל
הנראה, כסגן־שר־חתחכורה, כעוד שחיים
לנדאו החולה יישאר רישמית כתפקיד
השד, תעזור לכומה, שהוא ידיד אישי
של שיפמן.

בצמרת כו ר
קרע חריף התגלע בשבוע שעבר בצמרת כור.

ה קו ר בן הרא שו1 מערך נראה כי ח״כ המערך אברהם כץ־עוז, מי שהיה
יושב־ראש ועדת הכנסת לביקורת־המדינה בכנסת
התשיעית, יהיה הקורבן הרשמי הראשון של
אי־הצלחת המערך להגיע לשילטון.

כץ־עוז, שהיה אחד מראשי מטה־האירגון
של הבחירות, לא ייבחר עד־ידי מיפדגתו
לעמוד כראש אף אחת מוועדות־הכנסת.

ת קו ם !? פלגה

מנכ״ד חטיבת התעשיות הקלות כ״כור״,
אלוף־מישנה (מיד׳ !.בנימין ג׳יכדי,
יצא כהאשמות חריפות נגד יושב־ראש
מועצת המנהלים שד ״כור״ ,ח״כ נפתלי
כלומנטל, והשניים אינם מדברים זה עם

ג׳יבלי האשים את בלומנטל בכישלון המשא־והמתן
לקניית מיפעל פרונזין בשדרות. את המיפעל רכשה,
בסוסו של דבר, חברת אוסס.

חכם חזור
לחעשיהה אווי רי ת
חיים חכם, עוזרו שד שר־האוצר יורם
ארידור, עומד לעזוב את תפקידו ולחזור
לתעשיה האווירית.

ע ר בי תעצמ אי ת

עד לקבלת המינוי כעוזר־השר, עבד חכם בתעשיה
האווירית כמנהל מיפעל בי.

ב גין התערב

אחת התוצאות של סערכת־הכחירות
האחרונה תהיה נסיון להקים מיפדגה
ערכית עצמאית כישראל.

ירחון בר ד גי חדש

ל מ ען פ ת

ירידתה של רק״ח, האחוז הגבוה של הנמנעים
בציבור הערבי וכישלון הרשימות הערביות
הקשורות במערך יצרו, לדעת עסקנים ערביים
רבים, את הרקע להקמת מיפלגה ערבית עצמאית
גדולה, שתיאבק על זכויות הערבים בישראל.

ראש־הממשלה, מנחם בגין, התערב אצל
ראשי המיפלגה הליברלית למען שיתופו

ישראל הצטרפה למדינות שכהן יוצא־דאור
ירחון־כרידג׳ קבוע.
חברת־הפקות פרטית מוציאה מדי חודש ירחון
ברידג׳ ,הנשלח לכמה אלפי מינויים, חסידי מישחק־הקלפים
הזה בארץ.

מחלק חינם

1יי

קוביית הפלא!
{:ג רכוש מערכת לגו אחת בסכום העולה: .

על ־ 550.שקל חכה במתנה נהדרת,
קוביית הפלא (.£1ו 1122ק-ם ו 2\ 0ועו ששיגעה
את העולם. מי כמוך יודע שאין מתנה

חינוכית, מהנה ומתאימה, לילדים,
יותר מ״לגו״ .על בחירה מוצלחת שכזו
מגיעה גם לך מתנה.

המבצע הוארך עד 15.8.81

סוכנויות קופמן בע״מ - :י ^ ח
החשמונאים 105ת״א,
טל 268155-6 .

מחסנים:
מיגרשי התערוכה
סוף רח׳ דיזנגוף טל 455141 .

רצים ל־

! פיע? קחודה

**8נ1עו*אמ ־

המשקה שעושה חיים מענינים סם...
יבואנים ומסיעים בלעדיים כישראל: י.ד. עסקים בעפ.ת׳א סל 832236 .

ו ן טרמפ לח י יל

כמו בימים הטובים !
״הוילאג בית הגריל• טל׳ 475550
תחנת הדלק פז, ליד הכבר הירוק.

ופול עשוי להתפטר ־ י אנוש
יוצא ללימודים ־ שומרון וקותי יתפטרו ־ כאשר

אריס יגנה את
אין ספק שרפול היה מעוניין בשר־ביטחון אחר —
כל שר־ביטחון אחר, מלבד אריק. רפול נהנה ביותר
מהתקופה שבה כיהן מנחם בגין גם כשר־ד,ביטחון. באותה
עת היה רפול, למעשה, שר־הביטחון.

היושר האישי של הרמטכ״ל לא יאפשר
לו, לדעת ידידיו הרבים, להמשיך ולכהן כתפקיד,
ויש, לדעת אותם ידידים, להניח, שרפול
יגיש את !התפטרותו מייד עם בניסתו של
אריק לתפקיד.

אלוף משה לוי

לץ אפשרות שהפכה כימעט ודאית, שאריק שרון
י • יתמנה כשר־הביטחון הבא של ישראל, היא עתה
הנושא המדובר ביותר בצמרת צה״ל.
כאשר שוחח ראש־הממשלה, מנחם בגין, לראשונה
עם אריק שרון על מסירת תפקיד שר-הביטחון, הוא
היתנד, לו תנאי: שהרמטכ״ל רב-אלוף רפאל (״רפול״)
איתן ימשיך לכהן כרמטכ״ל גם בשנה החמישית לתפקידו,
המתחילה באפריל .1982 אריק, המוכן לשלם כל
מחיר כדי לקבל את התפקיד, הסכים מייד, אם כי
ידוע לכל שאין כימעט שני יריבים עזים יותר במערכת
הביטחונית מאשר אריק ורפול.
הריב בין השניים החל ב־ ,1956 ולא הסתיים עד
היום. אריק היה באותה תקופה מפקד הצנחנים, ורפול
היה סגנו. גדוד בפיקודו של רפדל הוצנח במיתלה,
בעוד יתר חיילי החטיבה יצאו בטור ממונע והתחברו
איתו. מי שהיה אז הרמטכ״ל, משה דיין, עיכב את התקדמות
הטור וסירב לתת לו סיוע אווירי. אריק שרון
נקט אז בדרכי־עורמה. הוא ביקש מהמטכ״ל אישור
לבצע סיור אלים לכיוון המיתלה. כשניתן לו האישור,
בתנאי שלא ייכנס לקרב עם המצרים, הפך אריק את הטור
הממונע של החטיבה שלו לסיור אלים.

גם אם רפול יעשה זאת, הוא לא ירצה לפגוע בצה״ל,
וינמק את הפרישה בטעמים אישיים. יש, כמובן, גם
הטוענים שרפול פשוט יתעלם מאריק, יעקוף אותו
וימשיך בקשר הבלתי־אמצעי עם ראש־הממשלה.

אם יפרוש רפול כבל זאת, תתעוררנה שתי
כעיות: כמה מאלופי צה״ל יפרשו איתו, ומי
יהיה הרמטכ״ל הכא?

מקורביו של אריק שרון יודעים כבר לבשר, שבמיק-
רה כזה לא יסכים שרון שהמועמד הטיבעי ביותר לתפקיד׳
ראש אג״ם, הנחשב כסגן הרמטכ״ל, יקותיאל
(״קותי״) אדם, יהיה הרמטכ״ל הבא. כשהיה רפול בתקו-

יש להניח שעם מינוי רמטכ״ד אחר. יפרוש
שומרון מצה ״ל.
מועמדותו של אלוף פיקוד הצפון, אלוף אביגדור
(״יאנוש״) בן־גל, גם היא אינה עומדת על הפרק. בן-
גל עומד לפרוש בעתיד מתפקידו, ולצאת לתקופת־לימודים.
שני
האנשים היחידים המקורבים כיום לאריק שרון
במטכ״ל הם ראש אמ״ן, האלוף יהושע שגיא, ואלוף
פיקוד המרכז, משה (״מוישה וחצי״) לוי.
לשגיא אין סיכוי לקבל את הרמטכ״לות.

כך נותר כמועמד יחידי מוישה וחצי.

גם אם האגדה, כאילו היה זה מוישה וחצי שמסר
לאריק על המרד המתחולל נגדו, אינה נכונה, הרי שמאז
יצרו השניים קשרי־ידידות הדוקים. מרשה וחצי —
שקיבל את שמו בגלל קומתו הגבוהה — הוא בן ,45
בן למישפחה יוצאת־עיראק, שהגיעה לארץ שלוש שנים
לפני לידתו. הוא נולד בתל־אביב, למד בבית־הספר העירוני
א׳ .כשהיה בן 18 התגייס לגולני, אולם שנתיים
אחר־כך עבר לשרת בצנחנים של אריק שרון. מאז ועד
היום הוא חובש כומתה אדומה, בדיוק כפי שעשה אריק,
גם אחרי שעזב את הצנחנים.
מוישה וחצי נשאר בצנחנים גם אחרי ביזיון המיתלה,
עלה בדרגות וקיבל תפקידים חדשים במיסגרת הצנחנים׳
ואף השתתף עם חיל זה בקרבות סיני ורמת־הגולן,
במילחמת ששת־הימים. שנה אחרי מילחמה זו
הוא מונה כמפקד חטיבת־הצנחנים, ופעל נגד חדירות
בביקעת־הירדן. ב־ 1973 הוא קיבל את דרגת תת־האלוף,
ומונה כראש מטה פיקוד־המרכז, תפקיד שבו החזיק
שנתיים• אחר־כך הפך ראש מחלקת־המיבצעים במטכ״ל,
וב־ 1976 מונה כמפקד עוצבת־שיריון, עד למינויו, בשנת
-1977 כאלוף פיקוד המרכז, התפקיד שבו הוא מחזיק
עד עתה.
ידיד המתנחלים

^ הקצינים
ף* ה שאירע אחר־כך הפך טרגד־גה. הטור, שנשלח
י תוך הפרת פקודה, נלכד במלכודת המיתלה, נקרע
לארבעה חלקים והצליח רק בקושי רב, תוך אבידות
כבדות, להחלץ. משה דיין הטיל על אריק את האח ריות
לכישלון ולקורבנות. אל הביקורת של דיין הצטרפו
מפקדי הצנחנים, שנטלו חלק בקרב.

אלופים אדם ושומרון

זמן הצר אחרי המילחמה החדה התאיגנות
חשאית. שנועדה למטרה אחת: דהכיא
להדחתו של אריק שרון.

נערכו פגישות סודיות, ונחרשו מזימות. בראש הקוש רים
עמדו אז סגנו של אריק, רפול, וארבעה שנודעו
אחר־כך באלופים מצטיינים בצה״ל: הרמטכ״ל לשעבר
מרדכי (״מוטה״) גור, אהרון דוידי, דני מט ויצחק
(״חקה״) חופי.
הקצינים הטילו על דווידי להתייצב בפני אריק, ולהודיע
לו שקציני יחידתו החליטו על הדחתו. דווידי היה
צריך להודיע לאריק שאם יסרב להתפטר, יתפטרו הם
כולם מצה״ל. עוד לפני שהצליח דווידי לקבוע ראיון,
נודע דבר הקשר לאריק, והוא מיהר לפעול. הוא זימן
כעדים שני קצינים מחוץ לחטיבה, אהרון (״ארלה״) יריב
ואברהם (״אברשה״) טמיר, וקרא אליו את הקצינים
אלוף כן־ גל
הקושרים. רפול ודני מט מילאו פיהם מים. יתר הקצילא
נים
אמרו לאריק כל מה שהם חושבים עליו.
עד היום לא ידוע מי שמסר לאריק שרון על הקשר.
פת־האבל, אחרי נפילת בנו יורם, הופיע קותי בכל
אולם חלק מהקצינים שהשתתפו בו טוענים, שאין להם
ספק שמי שסיכל את הקשר היה קצין־המיבצעים של האירועים הציבוריים כנציגו. אם לא יקבל קזתי את
הגדוד של רפול, קצין צעיר בשם משה לוי, שנודע הרמטכ״לות, הוא יפרוש מצד,״ל ויידחה כל פנייה לצאת
כבר אז בכינויו ״מוישה וחצי״ .כיום הוא אלוף־פיקוד־ לתקופת־לימודים, כדי להמתין לפעם הבאה שבה יתפנה
תפקיד הרמטכ״ל. זה כבר קרה פעם לקותי.
המרכז.
אז מתעוררת השאלה במי יבחור אריק שרון
אין ספק שאריק שרון לא שכח את הפרשה, וגם
כרמטכ״ל הבא. מועמדותו של גיבור אנטבה ואלוף פי־לא
שכח את הדברים שהטיח בו, ישר בפרצוף ובעקיקוד־הדרום,
דן שומרון, ירדה מהפרק, עם כישלון המערך
פין, דפול, מאז אותה תקופה.
למרות שאריק לא שכח את מערכת-היחסים בינו בבחירות. דן שומרון ידוע כאיש־אמונו וידידו של שיפד
ובין רפול, הוא הסכים מייד לתנאי של בגין . .עון פרס, ואין ספק שפרם, כראש־הממשלה, היה מתגבר
השאלה הנשאלת עתה בצה״ל היא אם יסכים רפול על יצחק רבין כשר־ביטחון וממנה את שומרון
להמשיך ולהיות רמטכ״ל כשאריק יהיה שר-ביטחון. כרמטכ״ל.

וישה וחצי ידוע כאיש נוח. נראה כי התכונה
היסודית ביותר שלו, הזוכה בהערכה רבה בצה״ל,
היא העובדה שהוא ממושמע. במשך ארבעת השנים
שבהן הוא מכהן כאלוף פיקוד־המרכז היו לו מגעים רבים
והדוקים עם אריק שרון, השר לענייני התנחלות בשטחים
המוחזקים.
בין השניים התחדשה מערכת הידידות הוותיקה,
וקיבלה מישנה תוקף. מדי פעם חטא אף מוישה וחצי
בהצהרות חצי־פוליטיות, בעיקר בכל מד, שנוגע להתנחלויות
הבלתי־חוקיות, שהפכו אחר־כך חוקיות. אולם איש
לא העיר לו על כך.
מוישה וחצי נודע בגדה המערבית כבעל היד הקשה
כלפי המדינאים המקומיים וכלפי המפגינים. לעומת־זאת
היה ידוע כידיד המתנחלים וכבעל גישה מתונה ביותר
כלפיהם. גם באותם הפעמים, כמו בהתנחלות עופרה
לפני שנה וחצי, שבהן קיבל הוראות לפנות מתנחלים
בכוח, הוא היסס, ניסה להתווכח עם הממונים עליו, תוך
הצגת ״העובדות שבשטח״ ,וגם כשפינה, עשה זאת
בעדינות רבה, כשהוא מעלים עין מעבירות של המתנחלים
ומורה לחיילים להתנהג בעדינות.

אין ספק שאם ימונה מוישה וחצי כרממכ״ל
הכא של צה״ל, יהיה דבר נוח כיותר לאריק
שרון.

יש הגורסים שעל הממשלה יהיה למנות את מוישה
והצי, משום שיחסים כה הדוקים וכה קרובים בין שר־ביטחון
לרמטכ״ל משפיעים לטובה על המערכת כולה.
הזנקתו, אם אכן תהיה, של מוישה וחצי לתפקיד
החייל מיספר 1בצה״ל תפגע בוודאי באלופים רבים
אחרים.
נראה שמינויו של שרון כשר־ביטחון יטלטל את צה״ל
טלטלה עזה.

התופעה המעניינת כיותר ל היא שדווקא
האלופים המכירים את אריק, ששירתו עימו
או תחת פיקודו, הם המתנגדים הגדולים כיותר
למינוי שלו.
יוסי ינאי 1

מתנת־פרידה של שו־הביטחון בגין? מיבצע
מירחמת׳ ללא יעד אי ס טו א ס גי? חננ ה
ל כי בו שדהם־ ל בנון? מ ה לו אמריקאי?
מנחם בגין ניסה לטשטש עובדה
זו, בהעמידו פנים כאילו יש
לו רק שיג ושיח עם ממשלת־לבנון.
אך מאחר שלממשלה זו
אין כל יכולת להשפיע על אש״ף
או על כל גורם אוזר׳ והיא יכולה
לשמש ׳לכל היותר כדוור בין ישראל
ואש״ף או בין ארצות־הברית
ואש״ף, אין יומרד. זו משנה את
העובדות.
גם הציבור הישראלי החל מתוודע
לעובדות אלה, שהועלמו
ממנו במשך זמן רב. כאשר הופיע
יעל מירקע הטלוויזיה דיווח מפורט
על הכוחות הלוחמים של
אש״ף, הסדירים והם דירים-למח־צה,
נגרמה לצופים אפתעה רבה.

נזידחמה

סהר־נגרסווו
1ך י פי הקכיעה המפורסמת של
• קארל פון־קלאוזביץ, המילח-
מה אינה אלא המשך המדיניות
באמצעים אחרים.

כאשר פתחה ממשלת
כגין כמיתקפה על אש׳׳ף ב
דרוס-לכנון, אילו יעדים
מדיניים ביקשה להשיג ץ
ך* אם זוהי מתנת־פרידה של
י י מנחם בגין כשר־הביטחון י
היו השבוע שחשבו כך. האם
אך מיקרה הוא שדווקא בימיו האחרונים
של מנחם בגין בתפקיד
זה, ערב כניסתו של אריק שרון
נוצר מצב
למישרד־הביטחון,
מילחמתי?

בביירות, שבהם ממוקדים מוסדות
של אש״ף ואירגוניו.

מילחמת

׳וונואי-אערו

מדוע פועל המשולש כגין

ציפורי־רפול כך דווקא כמ
היינה הסיכות כפי שימים
אלה, אק שלא קרה י תהיינה — בגבול הצפון נושום
דכר שהכריח אותם צר מצב מילחמתי. הפעולות חרגו
לנקוט לפתע מדתיות חר ממיסגרת של ״תקריות״ ,לבשו
יטה?
צורה של מילחמה־זוטא, העלולה
מי שחיפש סיבות פסיכולוגיות־ להתפתח במהירות לממדים של
*ישיות להסלמה הפיתאומית של מילחמה ממש.
זמילחמה בצפון, יכול היה למצוא
מילחמה בין מי למי?
*ותו בנקל. תקופת כהונתו של
זהותו של צד אחד היתר. ברו8נחם
בגין כשר־הביטחון לא הצ־רה:
מדינת־ישראל, באמצעות
זיינה בשום מיבצע צבאי מייוחד,
מילבד ממשלתה וצבאה.
שינחיל לו תהילת־נצח,
;פצצת הכור העיראקי. בתקופת
מיהו הצד השני?
:הושתו של הרמטכ״ל רפאל
ישראל אינה לוחמת בממשלת־
״רפול״) איתן לא אירעה שום
כמו לבנון. זו אינה קיימת, למעשה,
זילחמה, אף לא
מילחמונת גור. כצד המסוגל לנהל מדיניות או
מיבצע ליטאני״ של מוטה
מיבצעי־מילחמה.
היו רבים שנתפסו לגירסה זו,
ישראל גם אינה לוחמת, במיק־
:י הפרק האחרון (לפי שעה) ב־
(ילחמה בגבול הצפון נפתח בלי רה זה, בסוריה. ממשלות ירו;תגרות
מייוחדת. ממשלת־ישראל שלים ודמשק נזהרו מאוד שלא
;רחיבה, לפתע׳ את ממדי פעו־ להגיע לידי כך, אף שהיו חריגות
;תה נגד ״המחבלים״ .ההסלמה משני הצדדים.
הצד השני הוא, כגלוי ויתה
פיתאומית וקיצונית. כתגו-
ה על כך הפציצו אנשי אש״ף כלי כל הסוואה, אש״ף.
ות ישובי־הצפון, ובראשם נהריה
מול צה״ל עומדים הכוחות הקריית־שמונה,
במטחי קטיושות,
:ממדים שעלו בהרבה על המקו־ סדירים והבלתי־סדירים של ה־אירגון
הפלסטיני, המופיע כזרוע

המדינית והצבאית של הישות הערב
הבחירות נדר מנחם בגין פלסטינית, הממוקמת זמנית ב־דר
פומבי מטופש: שלעולם לא דרום־לבגזן.
יפלו עוד (פצצות של) קטיושות״
כפעם הראשונה מאז מאי
ל קריית־שמונה.
כאשר הופרכה הכמהה
:לתי־אחראית זו כצורה כה
:רוטאלית, היה עליו להגיכ
:חריפות, כדי להסיח את
:דעת מן הכישלון.
הוא הגיב בהסלמה קיצונית נו־זת
— הפצצת רובעי־המגורים

1948 נטדטה עתה מילחמה
ישראלית־פלפטניית ישירה.

תהיינה התוצאות כאשר תהיינה:
על־ידי פתיחת מיתקפה זו
הביאה ממשלת־ישראל להכרה
מוגברת ביישות הפלסטינית כצד
לוחם, וממילא כשותף הכרחי בכל
תהליך־שלום,

הגירסה הרישמית לא הכחישה
כי המיתקפה באה כל־כולה ביוזמת
ישראל. מה היתה מטרתה?
אותה גירסה קביעה שזוהי מיל־חמה
מונעת, שבאה להקדים תרופה
למכה ולשבש את מהלכי ״המחבלים״
לפני שאלה יוכלו לפעול,
אחרי שקיבלו נשק רב וחדיש
מלוב, מברית־המועצות ומסוריה.
קשה
להניח שמישהו בצמרת
ישראל מאמין ברצינות כי ניתן
לשתק את הכוחות הפלסטיניים בלבנון
על־ידי הרס אמצעי־מילוד
מה, הריגת לוחמים והשמדת מיש-
רדים נייחים. לכל אלה יש תחליף,
ובקלות יחסית. מי שסיפק את הנשק
שנהרס, יזדרז לספק נשק
הדש. אין לאש״ף מחסור בכוח-
אדם. חשיבותם של מישרדים. נייחים
מועטה במאבק מסוג זה —
מה גם שאש״ף מהווה בלבנון גם
שילטון אזרחי לכל דבר, ורבים
ממישרדיו אינם עוסקים בלוחמה.
סביר יותר להניח כי ממשלת־בגין
מפעילה שיטה שנוסתה פעמים
רבות עיל־ידי ממשלות־ישראל
בעבר, ובייחוד בביקעת־הירדן.

שיטה זו מכוסמת על ההנחות
הכאות: כוחות כל
תי־סדירים (״מהכלים״ ,אני
שי־גרילה, כוחות-מחתרת)
פועלים בקרב אוכלוסיה
אזרחית. אם מענישים את
האוכלוסיה האזרחית כצורה
די חמורה, היא תקום על
הלוחמים ותסלק אותם מ-
קירכה.
בביקעת־הירדן המיזרחית גורשה
בשעתו האוכלוסיה מלה על־ידי
פעולות צה״ל, כדי להפעיל לחץ
על המלך חוסיין. יתכן כי הדבר
תרם תרומה לכך שחוסיין החליט,
לבסוף, להפסיק את כל פעולות-
האיבה בגיזרה זו (אם כי היו לו
גם סיבות אחרות לביצוע ״ספטמבר
השחור״).

אך גם אם נכון הדכר
לגכי ירדן — הרי התנאים
כלכנון שונים לחלוטין. כירדן
היה קיים שילטון חזק,
כעל צכא מקומי יעיל מאוד.

תושכי קריית־שמונה כמיקלטיס
אחרי שהעשן יתנדף, הכל יישאר אותו הדבר

שני התנאים חסרים לחלוטין
כלכנון.
מזה זמן רב מפגיזה ומפציצה
ממשלת־ישראל את האוכלוסיה הלבנונית,
כדי להביאה לפעולה נגד
כוחות־אש״ף הנמצאים בקירבה.
הפצצת־ביירות השבוע היתד. שלב
חמור יותר ביישום אותה שיטה.
לפי דבריו של ראש־אמ״ן, נפגעו
בפעולה זו מאה אנשים, וביניהם
30״מחבלים״ .משמע: נהרגו לפחות
70 אזרחים — גברים. נשים
וילדים — שגרו בבתים סמוכים.
פירסומים לבנוניים — מצד ה נוצרים
והפלסטינים כאחד — נוקבים
במיספרים הרבי. יותר גבו הים.
ראש־אמ״ן
טען כי האזרחים לא
נפגעו בחינם. אם גרו בשכנות
למוסדות איש״ף, הם אשמים בעצמם
בגורלם. אין לזה שחר. המח סור
בדיור בביירות הגיע מזמן
לממדים נוראים, ומהווה נושא מרכזי
בכלי־התיקשורת הלבנוניים.
לזוג צעיר אין כימעט כל אפשרות
להשיג דירה, ורבים מתגרשים או
נפרדים ביגלל סיבה זו לבדה.
שום זוג לא יוותר על דירה רק
מפני שבאותו הבניין יש מישיד
של אש״ף. לאזרחים אין ברירה
אלא לקבל את הסיפון על עצמם.

המוסריות של שיטה זו

מוטלת כספק חמור. כמיק־רה
הטוב כיותר זהו טרור־נגד־טרור,
וכמיקרה הרע
כיותר זוהי ענישה קולקטיבית
של ציכור שאין לו
כל יכולת לשנות את המצב.
גרוע יותר: אין לשיטה זו כל
סיכוי סביר להשיג את היעדים
שנקבעו לה. אין ממשלה לבנונית,
היכולה לסלק את אש״ף. לאוב־לוסיה
אין כל השפעה על הנעשה.
אם אכן זוהי המטרה, היא נקבעה
על־ידי חובבנים, ללא שיקול־דעת
מספיק.

ודמנע ליטאני פי סו ,
ף פלסטינים עצמם מאמינים
• כי פעולות אלה אינן אלא
הכנה לפעולה מילחמתית מסוג
שונה לגמרי. הדבר גם נרמז ב־דבריהם
של דוברים ישראליים
אחדים, וביניהם יצחק רבץ ומוטה
גור.

!המטרה, לפי גירסה זו:
להכשיר את דעת-הקהל העולמית
לפעולה צכאית גדולה,
שמטרתה תהיה לכבוש
את כל דרום־לכנון עד למבואות
ביירות, כדי להת־

חבר עם המדינונת הנוצרית
שכמרכז-לבנון.
פעולה זו יבולו! ישלול מאש״ף
את הבסיס הטריטוריאלי העצמאי
האחרון שלו במרחב, ולשים קץ
לקיומם העצמאי או העצמאי־למח־צר,
של כוחות לוחמים פלסטיניים.

אם אבן קיימת תוכנית
כזאת, הרי זוהי הרפתקה
שאת סופה מי ישורנו.

ההתפתחויות האפשריות, בין השאר:

1כוחות־אש״ף ייאלצו לסגת
לתחום סוריה, ויהפכו להבא מכשיר
בידי המדיניות הסורית. אם
סוריה ;תבלום את פעולתם נגד
ישראל, כפי שעשתה בעבר ב

אכן זה כך, משתנית ההערכה
לגבי היעדים המדיניים של
ההסלמה.
בחודשים האחרונים גברה התלות
של אש״ף בסוריה, למרות
נסיונותיו של יאסר עראפאת לפתח
גם קשרים על עיראק, יריבתה
של סוריה- ,שפעלה נגדו בעבר.
סוריה קשורה בברית־ד,מועצות. הנשק
החדיש הזורם לידי אש״ף בא
במישרין או בעקיפין מידי הסובייטים,
באמצעות סוריה מצד
אחד -ולוב מצד שני.

המדינונת שד אש׳׳ף כ־דרום־לכנון
מתמלאת כנשק
סוכייטי — והדכר כוודאי
אינו סיטמח את ליכה של
ארצות־הכרית.

מססש!?
סוריה עצמה, תוכנס התנועה ה פלסטינית
לסיר־לחץ, אשר יתפוצץ
במוקדם או במאוחר בכל
רחבי המרחב, ויביא למהפכה בעלת
תוצאות קטסטרופליות לגבי העולם
המערבי.
• 1אם תתערב סוריה במילחמה
כדי להגן על יוקרתה, עלולות להיווצר
הסתבכויות גלובליות, וייתכן
עימות בין שתי מעצמות־העל.
במיקרה זה סביר כי יושג
בין וושינגטון -ומוסקווה הסדר שייכפה
על ישראל.
!• תיתכן התערבות בינלאומית
— באמצעות או״ם או מחוצה לו
— במהלך המילחמה, תוך כפיית
נסיגה על ישראל ויצירת מצב
חדש בלבנון- ,שלא ימצא חן בעיני
ממשלת־ישראל.
כך או אחרת: מילחמה גדולה
בלבנון, בנוסח מיבצע-ליטאני פי
,10 היא פלישה לתוך חנות־חר־סינה.
אין לדעת מראש, ואי-אפשר
לחשב מראש, את ההשלכות ה־גלובאליות
וד,מרחביות, המדיניות
והצבאיות.

העובדה שלאיש״ף אין כל שימוש
אמיתי באמצעי־לחימה כמו טאנ־קים,
זכי גם טילי הג״מ מדגם
סאס לא השיגו עד כה שום הישגים
של ממש, אינה משנה עובדה
זו. הם סופקו לאש״ף לצורכי
ראווה. מבחינה צבאית, בוודאי
החלישו את כוחות אש״ף, בהסי־טם
את המאמצים הצבאיים מהשטח
הבלתי־סדיר לשטח הסדיר,
שבו אין לפלסטינים כל סיכוי
להתמודד עם צה״ל. אך לברית־המועצות
יש בכך, מן הסתם, מט״ ז רית^^עיות.

הפעולות שד צה״ל מהוות
מכה למטרות הסובייטיות,
פגיעה כיוקרתן שד סוריה
ולוב, וכעיקר כיוקרת ברית־המועצות.
הן כאו לאותת לכד
הצדדים כמרחכ: ברית•

רחום הרוס ככיירות אחרי ההפצצה
התוצאה העיקרית: הכרה באש״ף כבצד לוחם

המועצות אינה יכולה להגן
עליכם, היא מהווה מישענת
קנה־רצוץ.

כרית־המועצות כעולם הערכי.

הדבר
בא ברגע שבו אין ל-
ברית־ד,מועצות האפשרות להתע רב,
ושבו אינה יכולה להיות
מעוניינת בהסתבכות מקומית במרחב
זה. באפגניסתאן היא שקועה
בבוץ -של מילחמה־ללא־סיף,
כמו האמריקאים בוויאט־נאם, בשעתו.
בפולין קורים דברים מכריעים,
המעסיקים את מוסקבה
יומם ולילה.

המחלה הישנה

מהכחינה האמריקאית,
זהו רגע אידיאלי כדי להנחית
מכה על עמדותיה שד

ף יכתיים נהרגים בני־צדם
• משני עברי החזית, נפגעים
אזרחים, מחריפות סכנות, בורחים
אזרחים מבתיהם בביירות ובקר־יית־-שמונה
— מבלי שברור לציבור
הישראלי לשם מה זה בא,
למד, זה מועיל ומהי הכוונה.
הדוברים הממשלתיים חוזרים על
המליצות הרגילות, וכלי־התיקשורת
חוזרים -עליהם בלי מחשבה רבד.,

זוהי הרפתקה _ כייחוד
כתקופה שכה אי־אפשר
לסמוך על כושר־השיפוט ו*
טיכ-השיקולים של ההנהגה
הי״טראלית.

מעולם לא הורגש המה
סור כאופוזיציה אמיתית ם
מדינה יותר מאשר ה שבוע
כשכל זה קורה בתקופת־ביניינל
בשלוט ממשלת־מעבר, ערב שי
גויים מרחיקים־לכת בצמרת ה
ביטחונית, זהו מצב עגום.
כאשר התגובה הציבורית היחי
דה היא פסטיבל ברוח טלתווו
— זה עגום שיבעתיים.

אך עגומה מכד היא ה
עוכדה שלא יכולה דהיוו
שום תכלית לבל הסכל הזד
כל עור אין אף אחד משנ
הצדדים הלוחמים מצי׳
פיתרון מדיני לכעייה הים)
דית: הכעייה הפלסטיניח
ממשלת־ישראל ממשיכה לדבו׳
ביתר עקשנות בחיפושיה חסרי
השחר אחרי תכסיס שיאפשר לו
לחסל את הבעייה הפלסטינית ב
כוח־הנשק, מבלי לפתור אותו
הנהגת אש״ף עוזרת לה לדברי
במיקסם־שווא זה- ,בנקטה (לפתו-
פומבית) בקו לא־פחות נוקשה.
כמו מחלה ישנה, הפורצת שו|
ושוב, ובכל פעם בצורה חמורויותר, כן השתלטה הבעייה הפלס
טינית שוב על חיי המדינה.

הדבר מזכיר במידה מסויימת
את ההחלטה הישראלית להפציץ
את מצריים ׳בעומק, בשיא -מיל־חמת־ההתשה,
בימי גולדה מאיר.
התוצאה היתד, התערבות סובייטית
מאסיבית, הצבת הטילים במצריים
ושינוי המערך האיסטראטגי והמדיני
לרעת ישראל. הקציר נקצר
ביום־הכיפורים.

זוהי המסקנה העיקרי!
ו ה בו לטת כיו תרסמ או ר עוו
השבוע: כשנה ה־ 34 לקיוו
ישראל נשארה הכעייה ד
פלסטינית העובדה המר
כזית כיותר כחייה, מקיז;
דם ומפילה קורבנות, והי!
רחוקה מפיתרון יותר מכס
שהיתיה אי־פעם.

יוזמה אמזיקאית
ט חת התעלומות במצב ה-
י נוכחי היא העמדה האמריקעט
אית.

היטאדה
הניטאלת אוטומטית
היא: האם יכול היה
כל זאת לקרות כלי הסכמה
אמריקאית?

כפי שכתב השבוע ניו־יור
טיימס: אחרי שהעשן יתנדף, יהיו
ברור כי ישראל נשארה קיימו
הבעייה הפלסטינית נשארה פתז
חה, והגדה המערבית נשארה נוש;
למשא־ומתן.
כל הסבל שנגרם משני הצדדינ
האנשים שקיפחו את חייהם, היגו
והשכול -לא ישנו במאומה א;
העובדות האלה. פוליטיקאים יזב
בפירסומת ובתהילה, העיתונים י!
כו בכותרות, דיווחי הטלוויזיו
יסחטו דמעות מכאן ומכאן ־[
ושום דבר לא ישתנה.

כלי־התיקשורת הודיעו כי הנשיא
רונאלד רגן ״זועם״ .אך
התגובה היחידה היתד, מגוחכת:
עיכוב נוסף באספקת ארבעה מטוסים
במשך כמה ימים, וטיול נוסף
של פיליפ חביב.

כמו אחרי הפצצת הכור
הגרעיני ליד בגדאד, כן גם
הפעם נוצר הרושם כי אדה
הן תגוכות שלא כאו אלא
כדי לצאת ידי הוכה, וכי
המהלכים הישראלים מתואמים
מראש עם ארצות
הכרית.

דוברי המערך מותחים ביקורת ע?
פרטים, אך תומכים למעשה בק
הממשלתי, ואף רומזים על תמי1
כתם בפתיחת מילחמה־רבתי בלבי
נון.

במהי הו די ם! במהע רבי ם!

כאין פיתרון לכעייה ד
פלסטינית, הקורבנות ה
לשווא.

קואליציה

הראו לפרס

בשבוע שעבר קיגלו חמישה מיפעלים, חמישה צוותים ויחיד את פרס קפלן.
אנחנו מרבים לדבר ולכתוב על הבורסה, על הבנקים, על הרווח ועל הדיבידנדים,
על ספקולציות ומניפולציות, על מניות ואיגרות־חוב. לפחות פעם אחת נזכיר גם
את אלה שבזכותם אנחנו מדברים על רווחים, על ייצוא, על מאמץ ועל פיריון.
הנה כמה מהם :
אילן כהן, מנפ״ל מיפעל ״ורגוס״ בנהריה, חתן פרס קפלן. הפיריון במיפעל
גדל ב־־ 807 והערך המוסף לעובד הגיע ל־ 28 אלף דולר — כפול מהממוצע בתעשיה.
מאיר לייזר, מנכ״ל ״חברת אלקטרוניקה לישראל (א־סי״אי)״ ,חתן פרס
קפלן בזכות פיתוח וייצור מוצרי״תיקשורת מתוחכמים בתחום האזרחי והצבאי.
צוות השלחין בקבוצת נחל עוז זכה בפרס קפלן בתחום החקלאות, על הצלחתו
בגידולי־שלחין בעזרת מי־בארות מלוחים ביותר, ויבולים מעל הממוצע לדונם.

מ תי רלחזיר

חגיגה מה פיתאום?

בארץ ישנם במה עשרות מגדלי חזירים.
רובם נמנים על אלה שאסור להם
לאכול בשר־חזיר. אבל להתפרנס מהם
מותר. עובדה• ״חוק־החזיר״ המפורסם
לא אסר על גידולם, אלא קבע היכן
מותר והיכן אסור לגדל. בגליל־התחתון,
ליד נצרת וליד כרמיאל, מותו --ש ם
מתרכזת עיקר האוכלוסיה הנוצרית, שאוכלת
בשר־חזיר. אבל לא רק הם אוכלים
מה״לבן״ ,גם יהודים בכל רחבי-
הארץ אוכלים מ״הדבר האחר״ ר״ל
(רחמנא ליצלן) .בשליש מצריבת הבשר
בארץ היא ממקורות הגליל-התחתון,
וזה הרבה מאוד. רבים אוכלים ורבים
מתפרנסים, מגידול, מעיבוד, משיווק ומייצור
מזון־התערובת. מי שרגיל לאכול
מ״הלבן״ ,יתקשה בעתיד, גם בגלל מחירו,
אם בכלל יאמיר. גם מחיר הבקר
יאמיר, אך התמיכה במחירי העופות
תגדל.
אגודת-ישראל, שתהיה ממונה על
ענייני ״הדבר האחר״ בממשלה שתקום,
תגרום אולי לחקיקתו של חוק חדש,
שיאסור שיווק בשר־חזיר, להוציא את
האובלוסיה הנוצרית.
פרקליט שבחן את העניין אומר, שאם
הממשלה, על-פי חוק, תגזול את פרנסתם
של המגדלים, היא תהיה חייבת
בפיצויים. מדובר בסכומים גדולים מאוד.
אבל אין סיכוי שעניין הכסף ירתיע את
הקואליציה. בתקציב הנוסף, שיוגש השנה,
יהיה גם סעיף ״פיצויים למגדלי
חזירים״.

הלידה היתה ארובה, כמעט שבועיים,
אבל זה קרה. בשבוע שעבר ״העסק״
התחיל. שבוע של עליות גדולות יחסית,
בל סחורה נקלטה בלהיטות, וזאת אחרי
מה שקרה בלבנון. כל הגורמים חברו
יחד• בל הגורמים הטכניים בישרו ה שבוע
שוק טוב ן היתה חסרה רק דחיפה
קטנה לאלה שישבו על הגדר; בקיצור,
מצב־הרוח אצל החבר׳ה באולם המיס־חר
בבורסה השתפר ללא היכר• תרומתו
של האוצר לעניין אינה מוטלת בספק —
למדד יוני, הנמוך, היה צד שני: הזרמה
מסיבית, שחלקה מגיע עכשיו לבורסה.
ובאמת, במה בבר אפשר להשקיע היום,
מחוץ לבורסה ז במט״ח 1הסיפור נגמר ;
בצמודים, אולי ! עוד לא, ואם כן, אז
מעט. המשקיע הקטן, זה שיש לו 50 או
100 אלף שקל, ואולי גם הבינוני, עם
במה מאות אלפי שקלים, רוצה ״אקשן״,
וזה יימצא במניות בלבד. זה חיה טוב
עד היום הראשון, כשהחלו הירידות.
מה יהיה בסוף השבוע, ועד מתי ז
עד מתי ז שבוע, שבועיים ואולי אפילו
חודש• קשה להיות איצטגנין בימים
אלה. מי יודע מה ייתפתח בצפון, אם
בכלל. בינתיים מי שרוצה הימור, סליחה,
השקעה, ישקיע. בך אמר לי יועץ השקעות
בכיר לניירות-ערך :״אצלנו, בש-
מרוויחים זו השקעה, כשמפסידים זה
הימור״ .עכשיו תור ההשקעות. ההימורים
יבואו מאליהם.

חקלאות

את כל הכסף

צוות השלחין של קבוצת נחל־עוז

600ק״ג כותנה 500 ,ק״ג חיטה 1300 ,ק״ג סלק, סוכר לדונם

בנ קי

בשבוע שעבר כתבתי על עיסקה עתידית
,״עיסקת פורוורד״ ,שביצע בנק
״מזרחי״ עבור לקוח שלו. בהתאם למודעה
שפירסם הבנק, סייעה עצת ה
בנק
ללקוח להרוויח הרבה כסף. למרבית
הצער, מה שהיה כתוב במודעח,
הוכיח את ההיפך. גיליון ״העולם הזה״
הופיע ביום הרביעי בבוקר. ביום השישי,
בעיתוני הבוקר, הופיעה המודעה
המתוקנת, האומרת שנפלה טעות, ושצריך
להיות אחרת• אני מצטער שהבנק לא
טרח להודות לי על שהעמדתי אותו
על טעותו.

ביטוח שערל:צו אן /ץ ביטוח שער רי*ואן/
זה משתלם.
שחור
על גבי לבן
חברות רביתסבלו מהפסדים ניכרים[
בתוצאה מירידות בלתי צפויות
בשערי המטבע בעולם.

שחור
על גבי
חברות רבות סבלו מו ׳סדים נין
כתוצאה מירידות בלו י צ טיו ת
בשערי המ טבע בעולם

האג ^ ע ס קי ת חון

המד^ייז

האגף לעסקות חוץ של
בנק המזרחי
גם א ם׳
תפסיד

מציע פתרון לכך -

ביטוח שער ליצואן
גם אם ירדו השערים א תה ל א 152121
תפסיד -העסקה שלך
.מבוטחת. אתה יכול להיות
שקט.
ביטוח שער ליצואן -שיטה 5
שהצליחה במפעלים רבים.

ונכלסניפ^^׳ניווו׳.׳.

פרטים באגף לעסקות חוץ.
רח׳ לילינבלוס ,39ת״א.
ובכל סניפי מ ק המזרחי.

בנק המזרחי המאוחד:

בנק המזרחי המאוחד

לפני

אחרי

הבורסה

החקלאות חולה. זו אינה חדשה. הבעיות
הן בעיקרן, במו תמיד, של בטף
שאיננו.
מאז יסודה של תנועת״המושבים, לפני
כ־ 60 שנה, היה נוהל אחד ברור,
שעמד במיבחן — המוסדות הם שמקבלים
והם שנותנים. החקלאי קיבל את
״ההקצבה״ באמצעות ועד־הכפר, וזה
קיבל ממוסדות התנועה, מהאירגונים ה־איזוריים
המסונפים לה ובו .,מי נתן
לכל האירגונים והמוסדות! המושבניק.
לא חשוב מהו המחיר שקיבל עבוי
תוצרתו ; מיטי־הכפר, האירגון, המוסד,
הורדו. המנגנון חי. גם המושבניק חי.
עבשיו הגיעו זמנים קשים• קשה לחיות
במושב. לא בכולם ; החובות מעיקים.
ובדיוק ברגע זה, בא שר״החקלאות ומציע
לחקלאים מענקים ותמיכות למשקים
כושלים, שלא דרך התנועה והמוסדות.
המוסדות זועמים ובצדק.
החקלאים, שלהם הבטיח שר-החקלאות
את התמיכות הישירות לא מתווכחים,
מרוצים. יש להם רק הערה אחת: איפה
היה שר־החקלאות כל ארבע השנים האחרונות

ג 9יסי

ים חוגרת ואתרים
בשבוע שעבר כתבתי על שלוש חברות,
״ים־המלח״ ,״פולגת״ ו״שופרטל״ ,שמצבן
איתן, רווחיהן גדן לים ועתידן יציב
ובטוח. באה אלי עורכת טור וטענה :
״מה פיתאום יס״המלח, המחירים של
האשלג בעולם יורדים.״ הנה התשובות
המוחצות: עלות טונה אשלג ל״מיפעלי
ים־המלח״ ,בנמל בארצות״הברית, הוא
60 דולר, בולל כל העלויות וההוצאות
הריאליות• המחיר בשוק העולמי נע
חיום סביב 100 דולר לטונה .״מיפעלי
יס-המלח״ מוברים היום 1,200,000 טון
אשלג בשנה. הרווח הוא 50 מיליון דולר
לשנה. זה רווח רווחי מאוד, הלא בן 5
ועוד איזה. גם אם יירדו המחירים,
המירווח הוא בה גדול, שיהיה לנו עוד
במה להתגאות וגם ממה להרוויח.
ביחס ל״פולגת״ ,יש לי גם תשובה
מוחצת: המחזור ב־ 1980 היה 750 מיליון
שקל, הייצוא 65 מיליון דולר, והרווח
הנקי 81 מיליון שקל• הלאה,
״שופרטל״ :רווח נקי של 51 מיליון
שקל (חלקו מרווחי מימון) .ההכנסות
ממכירות גדלו ריאלית בתישעה אחוזים.

חזרה לוגסמנות
העירו לי שמניות ״מסומנות״ יש מפל
המיניםוהסוגים. הפעםנ צבי ע על הסוג
המעניין ביותר, כמו למשל ,״דרעד״׳
״הראל״ ואפילו ״ערד״ .כמה גופים
מעוניינים ״סימנו״ אותם, והריצו את
המניות, כדי למשוך קונים תמימים, או
לא בל״כך, בדי שייקנו במחיר גבוה,
ובתמיד, הצליחו. אבל, וכאן בא הסיפור,
בשרצו לממש את ״רווחיהם״ הנאים,
התברר שאין איש מוכן לקנות
אותם, וששלושתן הגיעו באקספרס

עיסקת קומבינציה

רשיון רספסולציה

זהו הבינוי הרווח לעיסקה של דירות
תמורת קרקע• בעל הקרקע, במקום
למוכרה לקבלו הבונה, יקבל תמורת
הקרקע במה דירות בתום הבנייה.
עד לאחרונה היו הקבלנים חייבים
לשלם את המע״מ על עלות הבנייה בעת
עריכת החוזה עם בעלי״הקרקע. היו
קבלנים שלא ידעו את החוק ודרשו
מהמוכרים (בעלי״הקרקע) את המע״מ
בתום הבנייה. ברור שהמע״מ במיקרה
זה, לפי עלות הדירות, היום, בגמר
הבנייה, גבוה הרבה יותר מאשר בעת
עריכת החוזה.
כששאלו את מר גולדפינגר, הגובה
הראשי של המבט ביפו, במה אשם בעל
הקרקע, אם הקבלן לא ידע את החוק,
הוא היפנה את השואל, לאן ! אל החוק
כמובן, סעיף 10 וסעיף 27 בחוק מע״מ.
אבל בחוק לא בתוב שצריך לדפוק
בעלי־קרקעות.

בשנה האחרונה הוציאה הבורסה כמה
רשיונות לספקולציה. בבל תשקיפי ההנפקות
בהיקף של 6—5מיליון שקל,
היה חסר סעיף, שהושמט משום מה :
״נוסף על בל האמור כאן, רשאי המנפיק,
באי־בוחו ובל בעל חבילת מניות
גדולה, או מיליונר מצוי, להריץ את
המניה ולמוכרה לתמימים״.
אני׳ בעוונותי, עברתי על דו״ח האסיפה
הכללית של הבורסה, שהתקיימה
בשבוע שעבר, ולא ראיתי שהעניין הוזכר
על״ידי ד״ר מאיר חת, יו״ר הדירק טוריון.

אישר קרן נאמנות סגורה כמו
״סביון״ ,כאשר ברור היה שהיא תשמש
למניפולציות, כי אין שום בעיה להריץ
את שעריה. ואמנם, שערי הקרן עולים
מעבר לכל מדר ופרופורציה, כי מישהו
״מטפח״ אותה. כן, מנהלי הקרן אינם
ידועים כגאוני הדור.

גרץ. מגע של יוקרה.

הדלקתי ונדלקתי
על הצבעונית
של 612 סז 0
פאר תוצרת גרמניה
טלויזיה צבעונית ״גרץ״ היא גאוות חדר האורחים.
נגיעה קלה בכפתור מעבירה בך תחושה של יוקרה,
מגע שרק טלויזיה צבעונית ״גרץ״ יכולה להעניק
לאנשים שמכבדים את עצמם, ורכשו את ״גרץ״.
דגם ״,4302-20
דגם ״22־ £1;8 ,4402א£8׳\ז001
דגם ״1,4432-22א + ?8*£££בקרה מרחוק
דגם ״ ,4702-26ז־ £1א£08
דגם ״2 ,4742-26א 2££££בקרה מרחוק
מן הראוי שלטלויזיה יוקרתית כמו ״גרץ״
יהיה שירות הולם כמו של ״ ר ט פו ך שירות
אחראי ואמין העומד מאחורי טלויזיה מעולה.

יבוא ושירות: רטפון אימפורט בע״נז,
תל אביב, רח׳ מסילת החשמונאים 44 טל׳,)03(330825/331707 :
חיפה:04(510919:
להשיג בחנויות חשמל מובחרות

:״^תפזחיח־צרורזזד

סיידר הגליל.
מתפוחי העץ הטריים והמובחרים ביותר.
סיידר טהור וצלול ללא תוספות מלאכותיות *1,7
שבא אליך הישר ממטעי התפוחים של הגליל.
שתה אותו לבריאות! י?* /
הכל בסיידר 11

\7 196.161 נן\/

1X 351

מיוצר ע״י מנגל בע־מ, קרית שמונה
משווק ע״י

תשלובת תבורי.

יומיים אחרי הבחירות

הוכה פעיל ״הפנתרים״ מיכה ודמון.

הרקע: סכומי־כסף גדולים שהיו בידי הרשימה של חברי־הכנסת מרציאנו

ראש־רשימה אדגרבלי
כסף מגאון
לושה ימים אחרי הבחירות הלך מיכה מיימון,
י מי שהיה מזכיר סיעת הפנתרים השחורים בכנסת,
לבית האמנים בירושלים. השעה היתה מאוחרת, ולמעשה
כבר היה המקום סגור. אך ליד אחד השולחנות ישבה
קבוצה של אנשי הפנתרים השחורים ו״האוהלים״.
מיימון, שהגיע בחברת ידידה, מספר על מה שקרה:
״באתי אחרי חצות, וכשראיתי שסעדיה מרציאנו נמצא
שם, רציתי ללכת. התעכבתי קצת כדי לשוחח עם יעקב
יונה, מאנשי האוהלים.
״פיתאום ניגש אלי דויד סוויסה, האיש של סעדיה
מרציאנו. הוא שאל אותי למה לא באתי לעבוד בבחירות,
למרות שקיבלתי כסף. אמרתי לו שזה לא עניינו, וגם
יעקב יונה אמר לו שלא יתערב.
״אבל זה היה כנראה מתוכנן. אחרי כמה מילים הוא
הניף את אגרופו והיכה בפני. כנראה היה לו בתוך
האגרוף משהו, אבן או חפץ אחר. הוא פתח לי את
הגבה, ואחר כך פגע גם באף.
״בינתיים הצטרפו אל סוויסה גם סעדיה מרציאנו
ועוד אדם, שלא הצלחתי לזהות אותו, כי הייתי מלא דם.
״החזרתי להם מכות. אם סעדיה היה בא לבדו, הוא
היה חוטף מכות־רצח. אחר־כך נכנסתי לשירותים לש טוף
את הפנים, וכשיצאתי ראיתי שגם יעקב יונה
שוכב על הריצפה ומקבל מכות.
״בחדר המיון, בבית־החולים, עשו לי שלושה תפרים
בגבה, ויש חשש גם לשבר באף.״
למחרת המיקרה מיהרו מרציאנו וסוויסה לגשת למיש־טרה,
והגישו תלונה נגד מיימון. הם טענו שמיכה מיימון
וחברתו תקפו אותם. מיימון נקרא לחקירה במישטרה,
והגיש תלונה משלו נגד השניים.

ולאחר מכן, בשורה אחרת של תקריות אלימות. בנובמבר
1980 התלוננה עובדת סוציאלית, מדריכת חבורות־רחוב
בירושלים, כי הוכתה עד זוב דם על-ידי מרציאנו ואדם
נוסף שהיה עימו. היא נזקקה לטיפול ממושך בתחנת
מגן־דויד־אדום. מרציאנו טען אחר־כך כי הוא עצמו
הותקף והוכה על־ידי עובדת חבורות־הרחוב. בעיקבות
כמה תקריות מסוג זה שיגר היועץ־המישפטי־לממשלה
מיכתב אל ח״כ סעדיה מרציאנו, שבו הזהיר אותו כי
חסינותו לא תעמוד לו אם יימשכו התקריות הללו.
מיכה מיימון היה המזכיר הפרלמנטרי של סיעת
הפנתרים כאשר עיסקה שנערכה בין ח״כ חיים יקורפו
מחירות ובין מרציאנו, הביאה לכך שוועדת־הכנסת תכיר
בו כסיעה, ותאשר לו מימון מיפלגות. התמורה היתד: ,
תמיכה של מרציאנו בממשלת הליכוד, שבאותה תקופה
היתה זקוקה לכל קול, והיתה מוכנה לשלם למענו כל
מחיר. ואכן — מיד לאחר שקיים קורפו את חלקו
בעיסקה, לא הצביע מרציאנו נגד הממשלה, כאשר היתה
סכנה שקולו יפיל אותה, בשורה ארוכה של הצבעות
על חוקים ועל הצעות אי־אמון.
בג״צ, שהוגש על־ידי ־של״י נגד פסיקת ועדת־הכנסת,
נדחה על־ידי בית־המישפט הגבוה לצדק. הטענה היתה
שהרשות השיפוטית אינה רשאית להתערב בהחלטת
ועדת־הכנסת (כמה חודשים לאחר מכן, כאשר השעתה
ועדת־הכנסת — אותה ועדה עצמה — את ח״כ שמואל
פלאטו־שרון, התערב, לפתע, בית־המישפם הגבוה לצדק
בהחלטת הוועדה, וקבע שאינה עומדת).
כחבר־כנסת, המוכר כסיעה, קיבל מרציאנו תחילה
130 אלף לירות לחודש. סכום זה תפח ועלה, והגיע
ל־ 160 אלף לירות, והחל באפריל השנה, היה הסכום
שקיבל מרציאנו 320 אלף לירות לחודש.
מה היו ההוצאות? למרציאנו היה מזכיר פרלמנטרי
תקריות אלימות
**• רציאנו ופוויסד! טענו שמיימון קיבל משכורת,
•ז כפעיל של רשימת ״האיחוד״ לכנסת, אך לא עבד
למען הרשימה במערכת־הבחירות. מיימון טוען שסעדיה
מרציאנו חייב ״בין רבע־מיליון לחצי־מיליון לירות״
על חשבון שכרו בעבר — לו עצמו, למס־ההכנסה ולביטוח
הלאומי.
מיימון טוען כי המכות שספג לא הפתיעו אותו.
לדברו, חלק על דרכו הציבורית האלימה של מרציאנו
מזה זמן רב. במאי ,1980 אחרי שהושבע מרציאנו כחבר*
כנסת, היה מעורב במכות בעצרת הסוכנות בירושלים,

מוזן מד מרציאנו (כתשדיר־בחירווז^
מכונית מוצדס

מוכה מיימון (מצביע על פ;) 0
״רבע עד חצי מיליון״
אחד — מיכה מיימון, הטוען שמשכורותיו מעולם לא
שולמו בזמן, ומעולם לא שולם לו הסכום המלא לדבריו,
לא הועברו הניכויים מהמשכורת כחוק, לביטוח הלאומי
ולמס־הכו.סה.
הקצבות נדיבות
^ בעיות התחילו במערכת הבחירות בהסתדרות,
• • באפריל השנה• חודש וחצי לפני הבחירות הודיע
סעדיה מרציאנו, כי מישלחת מטעם ״הפנתרים השחורים״
יוצאת לגייס כסף בחו״ל, לצורך מערכת הבחירות של
״חזית שכונות ועיירות פיתוח״ .המישלחת כללה את
סעדיה ואשתו, ויקי. כאשר חזר, הודיע לפעילי הרשימה,
כי הצליח להשיג 20 אלף דולר (אז — כמעט שני מיליוני
לירות) .מיכה מיימון טוען כי מרציאנו עשה הכל
כדי להכשיל את הרשימה שהוא לא עמד בראשה, אלא
נעל אותה. לדברי מיכה מיימון, הציע סעדיה מרציאנו,
שבועיים לפני הבחירות, שהרשימה לא תתמודד בבחירות,
ואף הודיע כי אינו מקבל את ההחלטה להמשיך במסע
הבחירות למדות התנגדותו. אחר־כך התרכך, והסכים
לתת חלק מהכסף שהביא .״החזית״ פירסמה את המודעה
הראשונה בעיתונות ב־ 6באפריל — יום אחד לפני
הבחירות. מיימון מספר.כי נוסף על אותה מודעה הוציאה
״החזית״ גם ביטאון בשתי הדפסות. לדבריו, חיבל
מרציאנו גם בהקמת מטות שכונתיים.
פעילי ״החזית״ סבורים שחשבונו של מרציאנו בהבשלתם
היה פשוט: הוא לא רצה ביצירת מוקד־כוח נוסף,
שאינו בשליטתו המלאה, ונוח היה לו יותר ש״החזית״
תיכשל בבחירות .״החזית״ זכתה ב־ 3500 קולות בבחירות
בהסתדרות.
לאחר הבחירות הללו החליט מיימון לקרוא תגר על
מנהיגותו של מרציאנו, והציג את מועמדותו לראשות
הרשימה לכנסת. באסיפת הפנתרים, שבה הוכרעה שאלת
המועמדות, השתתפו 49 אנשים. לדברי מיימון, היו 15
מתוכם בני־מישפחתו׳ של מרציאנו. מרציאנו אסר על
עיתונאים להיכנס לאולם, והתנגד להצבעה חשאית.
הוא נבחר כמועמד למקום הראשון. זמן קצר לאחר מכן
חבר מרציאנו עם פליט ד״ש, הח״כ מרדכי אלגרבלי,
ושני אלה הקימו את רשימת ״האיחוד״ ,שאלגרבלי
הועמד בראשה, וסעדיה מרציאנו היה במקום השני.
לאחר שהעז להתמודד עם מרציאנו, פרש מיימון
למעשה מכל פעילות, ונסע לחו״ל. את מקומו, כעוזרו
של מרציאנו, מילא מעתה כוכבי שמש, שבבחירות
הקודמות היה מועמד מטעם חד״ש לכנסת.
הפעם נסע גם אלגרבלי לחו״ל, כדי לגייס כסף.
ההערכות בחוגי ״הפנתרים״ אומרות, כי מלבד ההקצבה
שקיבלו מהכנסת, הצליחו מרציאנו ואלגרבלי לגייס
בחו״ל לפחות כ־ 50 אלף דולר — כחמישה מיליוני
לירות — חלקם מהמיליונר ניסים גאון, וחלק אחר
מקבוצת יהודים בצרפת.
לרשות שני הח״כים עמדו סכומי־כסף גדולים
(המשך בעמוד )47

*הונה 3מ (קיצונית
8י8י )1ב זוב גנה
נגו נקוה, עמוס נס
נמשמאר, נחתו1ת)1
את רווחתה, שלומה, שלום־הבית
ומזונותיה, נחתם ב־ 5ביולי 1976
הסכם בין התובעת לבין הנתבע,
שקבע את מזונותיה.״
על דרך חייהם רצופת המרורים
של בני הזוג בלובשטיין־נבו אחרי
חתימת ההסכם, מדובר בסעיף
4של פרשת־התביעה :״אחרי ש נחתם
ההסכם על שלום־בית, אכן
חדל הנתבע להכות את התובעת,

יי ישאתי לבעלי כשאהב־תי
אותו, וקיוויתי לב!
איתו חיים יפים ...היו לנו
:יות גם לפני הנישואין, אך
ינו בטוחים שאחרי הנישואין
גבר עליהם...
שלושה ימים אחרי החתונה
עוררה הבעיה הראשונה: בע־התיישב
במירפסת הדירה ו־וחיל
לבכות שהוא רוצה את
מא שלו, כי אין לו חברים ב*
ח־תיקווה, שם גרנו. אמרתי לו
אני מבינה אותו, ואיך יתכן
זהיה לנו חברה, אם אנחנו רק
ושה ימים במקום ...לא עזר
ר, והיינו צריכים לנסוע לשבו־ים
לאמו, כדי לארגן את בעלי.
זלושת החודשים הראשונים בכלא
הסתדרנו ורבנו על כל
ר ...אך הוויכוחים לא נגמרו
לו בצורה בוגרת. ברגע שלא
ליח לשכנעני בנכונות עמדו־ו,
היה מתחיל להכות אותי.
זרי שלא הצליח לשכנע אותי
׳בדיו בוויכוח, הוא נפל כולו
הריצפה, פרקדן, ונשך את
ו. הייתי משוכנעת שהוא עושה
ת כבדיחה, כדי לפייס אותי,
רצתי בצחוק. חשבתי שהוא
ום ויחבקני והריב ייגמר. אך

צה״ר ועורך התוכנית מדע ורפואה
באותה תחנה, מסרב, מזה
שלוש שנים, לתת לה גט.
אחרי מאבקים ממושכים החליטה
אהובה ״ללכת על הקלף האחרון״
שנותר בידיה, להפוך את בעייתה

הצעידה הדתית נאנקה נ מ שו שלוש שני
נדר כי ם המקובלות והשגת גט מנ ערה,
כתג גלי־צה־־ל. כשלא הצליחה במאמציה,
עובה הפגנה מול בנ״ן אגודת העיתונאים
לציבורית, להפגין ליד תחנת
גלי צה״ל, ליד בית סוקולוב ב־תל-אביב,
ליד בית הוריו של בעלה,
ובפתח בניין האוניברסיטה,
שבו לומד הבעל היסטוריה של
עם ישראל• כן החליטה לחלק

עמוס ואהובה נבו בחתונתם
נישואין באמצעות שדכן
א קם מהריצפה והתחיל להכות
תי כמו שחובטים בשטיח.״
זהו קטע מתוך עדותה של
נירה בת 24׳ אהובה נבו (בלוב־טיין)
,לפני בית־המישפט ר,מחר
בתל־אביב, שם התבררה אחת
קביעותיה הרבות נגד בעלה,
נום נבו. הבעל, כתב יומן גלי

י 46 -

יצאו במשך שנה, נישאו.
סעיף 2בפרשת התביעה, בתיק
מ.א ,805/80.אומר :״חיי בני ה זוג
לא עלו יפה, מיד עם נישואיהם,
וזאת בשל התנהגותו החריגה
של הנתבע, שאף נהג להכות

אך היה נכנס למצבי דיכאון תכו אז הראיתי לה את סימני הבעיפים,
ולעיתים לא היה מדבר עם טות בקיר והיא הבינה והלכה.
התובעת במשך שבועות רבים. לא התלוננתי במישטרה ולא
הנתבע סירב לקבל טיפול פסי הלכתי לרופא, מפני שהתביישתי
כיאטרי ואסר על התובעת לה לעשות זאת.״
ביא לביתה את הוריה ואת חב־אחרי
שילדה אהובה בת, רחל,
נסעו כולם — האם, האב והרך
היילוד — כנאמר בסעיף 8של
כתב־התביעה, מבית־היולדות לבית
הוריה של אהובה. עמוס בא
להתגורר עם אשתו ובתו בבית
הורי אשתו למשך עשרה ימים.
מביתם של הוריה, נסעה אהובה
לבית הוריו של עמוס, כדי לעשות
נסיון נוסף ולכונן שלום-
בית. אולם ״גם נסיון זה לא עלה
יפה, ולא הביא לשיפור המצב
בהתנהגות הנתבע,״ כנאמר בסעיף
9בכתב־ד,תביעה.
בסעיפים 10—12 נאמר :״מבית
הורי הנתבע חזרו לבית התובעת,
אשר היה מוזנח אחרי כמד, שבועות
שלא שהו בו. התובעת ביקשה
מהנתבע כי יאות להזמין עוזדותיה,
ואף אסר על התובעת לב רת לניקוי הבית וסידורו, לפני
קר את הוריה. במשך שנה וחצי שיכנסו אליו, אך הנתבע סירב,
לא היה לתובעת כל קשר עם הו בהבטיחו כי יעזור לתובעת בסיריה.״
דור
הבית. כשהגיעו התובעות
שנתיים אחרי הנישואין הרתה (אהובה ובתה רחל) והנתבע ל אהובה,
ועל אשר אירע בתקופת בית, השאירן שם הנתבע, בתוך
ההריון היא מספרת בסעיף 5ב־ כל האי־סדר, ועזבן לאנחות, ב־כתב־התביעה
:״במשך כל תקו אמרו כי הולך הוא לעבודתו. ה פת
ההריון התנהג הנתבע באכז תובעת התקשרה לאמה ולחברתה
ריות כלפי התובעת, למרות בחי־ וביקשה את עזרתן בניקוי וסידור
לותיה והרגשתה הרעה. בחודש הבית.״
החמישי נאלצה התובעת לברוח
בכתב התביעה מציינת עוד
מביתה לבית הוריה. הנתבע
בא אהובה, סי בעלה הגיש לבית־בפ
לבית
הורי הנתבעת והתחנן
התנהגותו הדין הרבני האיזורי בפתח־תיק־ניה
כי תמחול לו על
תחזור ווה תביעה לשלום־בית, אך בית־וכי
ייטיב דרכו אם רק
לביתה. הנתבע הבטיח כי ישפר הדין דחה את הבקשה וחזר ואמר
דרכו, יחדל ממישחקי ד,ברוגז עם לעמום בעל־פה, פעמים אין ספור,
התובעת ויהיה בעל טוב ומתחשב.״ כי ״עליו ליתן לאשתו גט פיטוחרף
הבטחותיו המשיך עמוס רין וכי אין התובעת חייבת לחזור
בהתקפות הדיכאון שלו ובמיש -ולגור עם הנתבע.״ למעשה דחה
חקי ״הברוגז״ שלו עם אשתו — בית־הדין את תביעת הבעל ל־כך
מסופר, בלשון מישפטית יב שלום־בית, כשהוא מצדיק את השה,
בסעיף 6של פרשת־ד,תבי תובעת, שעזבה את ביתה.״
עמום נבו מסרב מאז לתת גט
עה :״התובעת חזרה וביקשה מן
הנתבע כי יקבל טיפול פסיכולוגי לאשתו, אלא אם כן — כך טוע נת
האשד, בסעיף 7בכתב־התביעה
מתאים, אך הנתבע סירב, בטענה
— ״הגט יהיה גט יקר.״
שאינו מאמין בפסיכולוגיה.״
עמוס נבו לא היה מוכן להעביר
סימני בעיטות לרשות כתבת העולם הזה את
כתב־ההגנה.
תגובתו על האשמות אשתו:
בקיר
״הסיכסוך ביני ובין אשתי נמצא
^ אותה עת אירע מיקרה נו בהליכים מישפטיים, ואין בדעתי
סף, שאילץ את אהובה לק להיכנס למילחמת הצהרות והשרוא
את שכנתה לעזרה. בעדותה מצות מעל דפי העיתונות. הגיר־בבית־המישפט
סיפרה אהובה: סד, של רעייתי ידועה לי מהטענות
״מכונת־הכביסה של השכנה הת שהציגה בבית־המישפט, ואין בקלקלה
והיא באה אלינו כשהיינו דעתי להגיב עליה כלל וכלל.
באמצע ריב. זה היה כשבעלי בעט בתי־המישפט כבר פסקו ועוד יפ*
בקירות
הדירה והיכה אותי ואני סקו.״
נירה גל
בכיתי. השכנה שאלה מה קרה,

עלונים, שבהם היא מבקשת את
עזרת שכני בעלה, שישפיעו כדי
שיתן לה גט פיטורין.
סיפורם של השניים החל
לפני שש שנים. בני הזוג,
שניהם דתיים, נישאו באמצעות
שידוך. אהובה הכירה את עמום
כשהיתה נערה בת .17 אחרי ש

התובעת. בשל התנהגות הנתבע
אף נאלצה התובעת לב רוח
מביתה כמה פעמים.״

סכין מייוחדת
מלונדון

ף* עדותה בבית־המישפט תא-רה
אהובה את התקופה הראשונה
של נישואיה כך :״אחרי
כחצי שנה של נישואין, אחרי שבעלי
ראה שמכות אינן מספיקות,
קרה מקרה מאיים: אימו
הביאה לנו סכין מייוחדת מלונדון.
ראיתי שהוא סוגר את הדלת של
הדירה, ולוקח את הסכין ימן ה־מיטבח.
התחלתי להתחנן לפניו
ולומר לו שאני אוהבת אותו.
הלכתי למירפסת האחורית של הבית
וראיתי שכנה שיש לה טלפון.
קראתי לה ומסרתי לה את מיספר
הטלפון של אמי, ששהתה באותו
זמן אצל סבתי, בפתח־תיקווה.
ביקשתי מן השכנה שתיקרא לאמי
בדחיפות. כששמע זאת בעלי,
החזיר את הסכין למיטבח ונשכב
במיטה. כאשר באה אמי, אמר
לה בעלי, שכאשר הוא מתעצבן
הוא אינו אחראי למעשיו, והוא
יכול לקום ולקפוץ מן החלון.
הוא כינה אותי בשמות גנאי, והתייחס
אלי כל הזמן כמו לסמרטוט.״
בסעיף
3בפרשרדהתביעה נא מר
:״למרות התנהגותו הקשה
של הנתבע (עמוס נבו) ביקשה
התובעת לחזור ולנסות לשקם את
חיי הנישואין בינה לבין הנתבע,
ונעתרה לתחנוניו של הנתבע לחזור
לביתם, תוך שהבטיח לשפר
את התנהגותו. על מנת להבטיח

ה קר ב על הכסףי
(המשך מעמוד )45
במערכת הבחירות לכנסת. כל
אחד מהם קיבל מקופת־המריבה
3.8מיליוני לירות לצורך מערכת
הבחירות. סכום זה הוא מיקדמה
על חשבון הקצבת־הבחירות של
המיפלגות. רשימה שעוברת את
אחוז־החסימה מקבלת גם את
יתרת הסכום, בסך 2.2מיליוני
לירות. נוסף על־כך, היו בידיהם
כספי ההקצבות החודשיות הנדיבות
שקיבלו השניים מהכנסת —
וכן כספי התרומות מחו׳י׳ל. עלפי
הערכות זהירות בחוגי ״הפנ תרים״
בירושלים, עמדו לרשות
אלגרבלי ומדציאנו לפחות 15
מיליון לירות לצורכי מערכת
הבחירות שלהם.

אומנתו שר יפת נגר, שנוצח
בכלא, טוענת: א 11סתם מונות
אבטיחים. המי שתוה חושות
ב ה, לובו ׳ ה, שהיא

״אשכנזים
מסריחים״
דמה הוצא הכסף י לרשות
+רשימת ״האיחוד״ עמדו 22
דקות טלוויזיה. מחיר ההפקה :
כשלושת רבעי המיליון, עד מיליון
לירות. הפקת שידורי הרדיו
עלתה כמה עשרות אלפי לירות.
זהו גם מחיר הכרזות, שהודבקו
לרוב בצורה פראית בחוצות הערים.
בתחילת מערכת הבחירות
פורסמה מודעה בת עמוד אחד
בעיתוני הערב, ואחר־כך היה
זרם המודעות דליל מדי, להערכת
אנשי ״הפנתרים״ .בשבוע שקדם
לבחירות פורסמו, לדבריהם, שתי
מודעות קטנות, בנות 10 אינץ׳
האחת, בעיתוני־הערב. פורסמו
גם מעט מודעות בעיתונים מקומיים.
נרכשו גם שתי מכוניות —
אחת מהן מכונית־פאר גרמנית
מדגם נזרצדס. שולם שכר לכמה
פעילים, וידוע שכוכבי שמש הסתובב
במהלך מערכת הבחירות
במונית צמודה, שהמונה שלה
פעל ללא־הרף. בחוגי ה״פנתרים״
בירושלים מרננים כי כל ההוצאות
הללו אינן יכולות להגיע
ליותר ממיליונים מעטים.
היכן יתרת הכסף? המצב הק יים
היום הוא, שכל סיעה שיש
לה ייצוג בכנסת היוצאת, רשאית
לקבל מיקדמה בסך ס/״ 60 על
חשבון הקצבת הבחירות שלה —
ואם אינה זוכה לייצוג בכנסת
לאחר הבחירות, אינה צריכה
לדווח על הוצאותיה. סכום הכסף
הזה — 3.8מיליוני לירות —
עלול לשמש פיתוי שקשה לעמוד
נגדו, ותמריץ למי שהצליחו להיכנס
לכנסת, לנסות שוב את מזלם
— בלי להוציא יותר מדי
כסף על תעמולת הבחירות שלהם.
בבחירות הפעם שולמו 34.2
מיליוני לירות לשמונה רשימות,
שהיה להן ייצוג בכנסת היוצאת,
ואשר לא עברו את אחוז החסימה:
רשימת ״האיחוד״ של
אלגרבלי ומרציאנו, רשימת ״יש ראל
אחת״ של יצחק יצחקי, רשימת
״יעד״ של אסף יגורי, הל״ע,
״הרשימה הערבית המאוחדת״,
״פועלי־אגודת־ישראל״ ,״רשימת
פיתוח ושלום״ של פלאטו־שדון
ושל״י. חלק מרשימות אלה היה
קרוב לאחוז החסימה, וחלק היה
רחוק ממנו. חלקן הוציאו את כל
הסכום שהוקצב להן, חלקן הוציאו
יותר, ויתכן שחלקן הוציאו
פחות מכך. רשימת ״האיחוד״ של
אלגרבלי ומרציאנו זכתה ב־1 293
קולות (ס/ס 0.07 מכלל הקולות) —
ובין ״הפנתרים״ בירושלים והמקורבים
אליהם שואלים אם
אמנם הוצא הכסף שעמד לרשות
רשימתם.
לא ניתן היה להשיג את תגובתו
של מרדכי אלגרבלי. הוא לא היה
בביתו בשבוע האחרון. תגובת
סעדיה מרציאנו :״אני לא רוצה
להגיב, אתם עיתון גזען־בן־גזען,
אשכנזים מסריחים, ועכשיו כבר
לא איכפת לי מעיתונאים.״

שדמה פרנקל ו
העו ל ם הזה 2290

ב״ 27 ביוני 1976 אירע רצח גכלא־שאטה. הנרצח: יפת נגר,
עד״מדינה בשני מישפטים פליליים .״פסק־דין״ המוות הוצא נגדו
בין חומות הכלא, על־ידי ״בית־הדין״ של העולם התחתון. אשמתו
של נגר שיתוף פעולה והלשנה.
חמש שנים אחרי הרצח שהסעיר את המדינה, לא מצליחה אלמנת
הנרצח, שושנה מרציאנו״נגר, להשתקם ולחלץ את עצמה מחברתם
של עבריינים. מעגל הקטמים של עולם הפשע, שנכפה עליה עם
נישואיה ליפת נגר, איש העולם התחתון, עדיין לא נשבר. המישטרה
מטרידה את האלמנה במעצרים ובחיפושים תכופים בביתה, במכוניתה
ועל גופה. גם החברה שמטביב אינה מקילה עליה, ומזכירה לה שוב
ושוב את השתייכותה לעולם הפשע. היא לא מצליחה להיקלט בחברה
מהוגנת ונאלצת לחפש את חברתם של עבריינים.

י * א הו ל ד לי עם אנשים
הגונים. בגלל שהייתי
נשואה ליפת, אני סובלת הרבה.
לפעמים אני רוצה להיות בסדר,
וגם אז לא נותנים לי. יצאתי פעם
עם בחור הגון כשבועיים, וכש נודע
לו שאני אלמנתו של יפת
נגר, הוא נעלם ולא ראיתי אותו
יותר..בטח הוא חשב — מה אני,
משוגע ללכת עם אלמנתו של
עבריין כזה גדול?

״המישטרה
נטפלת״
ושנה מרציאנו־נגר ()25

״יי היא בחורה נאה, בעלת עיניים
גדולות ומאופרות בהדגשה
בולטת. היא מתגוררת עם שלושת
ילדיה ועם חברה, נחום דויד, בשכונת
אחדות שבפתח־תיקווה,
בדירה בת שני חדים. הדירה היא
הרכוש היחידי שנותר בידי שושנה
מכל רכושו הרב של בעלה.
שושנה, המכונה בפי כל שושי,
לבושה שורטס. עורה שזוף והיא
מדברת בלהט, כימעט ללא נשימה.

אותי ויודעת שיש לי רשיון
נהיגה בתוקף. אבל הם רק רואים
אותי נוהגת בעיר, ומיד עוצרים
אותי .״תעמדי בצד,״ הם אומרים,
ועושים עלי חיפוש או שמזמינים
אותי לתחנה, כדי ששו־טרת
תעשה עלי חיפוש יסודי.
שוטר אחד אמר לי פעם :״אני
בטוח שאת מנהלת איזו כנופיה.״
חושבים שאם הייתי נשואה ליפת,
אז אני כמוהו. יפת היה בחור
שקט, ועשה כל מה שרצה מבלי
שמישהו יתפוס אותו. גם אני שקטה,
אז חושבים שאני מי־יודע
מה־עושה. אני פוחדת שהם יבואו
וישימו אצלי משהו, ואחר כך
יאשימו אותי. היום, אם רוצים
לתפוס אותך במישטרה במשהו,
הם יעשו הכל — ויתפסו.
לפני שמונה חודשים היתה לי
׳תאונת־דרכים. התנגשתי חזיתית
עם אוטובוס. הייתי אז בחודש
השביעי. נשברו לי אגן־היר־כיים
והרגל, והפנים נחתכו לי

עמוק מאוד. השוטרים באו אלי
לבית־החולים ואמרו :״זו לא
תאונה, זה מישהו שניסה להתנכל
לך כי לא עשית לו העברת
סמים.״ האמת היא שפעם הייתי
נרקומנית, אבל היום כבר לא.
אבל אני עצבנית וזקוקה לשני
כדורי אדולן כל יום. בעלי שנרצח
עסק בסמים בקנה־מידה
בינלאומי. נסענו הרבה פעמים ל־חוץ־לארץ.
כל שנה. אבל אף פעם
הוא לא נתפס בגלל סחר בסמים.
עד כ אן דבריה של שושנה.
היא נולדה למישפחה מרוקאית
בת 11 נפשות, וגדלה במושב רכסים
שבגליל. את בעלה הראשון,
גואל מרום, הכירה בדיסקוטק בחיפה•
היא היתד, אז רק בת .14
שנה לאחר מכן ילדה את בנה
הראשון, יגאל, היום בן .10
את יפת נגר הכירה כשבא לתקן
את מכוניתו במוסך של בעלה
גואל.
מספרת שושנה :״בעלי חשד כל
הזמן שביני ובין יפת יש משהו.

עד קורותיה, מאז איכדה
את כעדה, מספרת שושנה :
כל השכנים רואים פה הרבה
מישטרה וחושבים שאני עובדת
איתם. מספיק שהמישטרה מגיעה
לשכונה, לחיפוש אצל מישהו, וכבר
חושבים כולם שאני הלשנתי
או סיפרתי משהו. זה נורא פוגע
בילדים הקטנים שלי, שלא מבינים
מה המישטרה עושה כאן כל הזמן.
אני כבר בפרינציפ איתם.
ולא תמיד אני פותחת להם את
הדלת. לפעמים אני אפילו לא עונה
להם. אין לי שום תיק במישט־רה,
אז על סמך מה הם באים
לפה? הם באים בכל מיני שעות
משוגעות, כמו 2בלילה או 5לפנות
בוקר, ומעירים אותי משנתי.
בכל הפעמים שהם באו, לא מצאו
אצלי שום דבר.
כל מישטרת פתח־תיקווה מכי
שושנה
נגר עם כעלה יפת, לפני הירצחד
בכל מיני שעות משוגעות

בעלי היה שתיין גדול וצרך כ
בצורה רצינית, לכן היה ז
בהזיות כל היום.״
כעבור זמן קצר נטשה שוי
את גואל ועברה לחיות עם
נגר, שהיה צעיר יפה־תואר. ל
ריה ניהלו השניים חיים מדתי
שושנה ילדה ליפת את בנם, ענ
כיום בן .6כעבור שנה, כשה
בחודש השישי להריונה, נו
יפת בכלא. הוא היה שפוט לש
שנות־מאסר, בעוון אחזקת ר
גנוב. התינוק, יפת הקטן1 ,
אחרי מות אביו ונקרא על ע

״נקיי
מכל חשז
ף׳ עלי היה בחור אט
— מספרת שושנה• ״הוא
פחד מאיומים והפחדות של עבו
נים. הוא סירב לשלם דמי־ח!
על עסקיו, ואלד, שדרשו זאת
יכלו לעשות נגדו מאומה. אחר
גם לא פחד להלשין עליהם במ
טרה, ורק כשהיה בבית־הסוהר
תפסו הזדמנות ורצחו אותו.״
שושנה מוטרדת מאוד מיחס
מישטרה אליה. היא לא מב
למה השוטרים חגים סביבה
נותנים מנוח .״אני נקייה >
חשד,״ היא אומרת, לכן עז ר
נד, שהמישטרה תרד ממנה.
הד״ר מאיר טייכמן, מרצה
קרימינולוגיה באוניברסיטת 1
אביב, מסביר :״קשה להתיי
לנושא הזה, כי הוא מסובך מ:
ומורכב. העבריינים הם אני,
מסוגים שונים, ומגיבים אחו
את שושנה אני לא מכיר איש
אבל מה זאת אומר, שאדם או
שהוא מנסה לצאת מעולם ד,פ
ולא מצליח? אין דבר כזה. הז
בר היחידי הוא שהוא אינו ה
לצאת מזה. בקאריירה האיע
שלי היו כמה אנשים שטענו
לבסוף התברר, שהם שיחקו מ׳
חק ולא התכוונו כלל למה שז
ליטו.״

היו מן
הישראלי
של ל!
מצליח שועלים קטנים, בכיכובה של ליז.
בכל הכתבה לא היה אף רמז קל שבקלים
לעובדה, שבופמן הוא ישראלי לשעבד.
המתגורר במיאמי־ביץ׳ ,פלורידה.
האנקווירר יודע לספר כי ליז טיילור
ומפיק הצגות התיאטרון זאב בופמן מנה לים
רומן סוער בנידיורק, בזמן שבני־זוגם
החוקיים אינם נמצאים בסביבה. ה כוכבת
בת ה־ 49 והמפיק בן ה־ 50 אינם
נפרדים זה מזה אף לרגע׳ והם נראים
מחזיקים ידיים במיסעדות אינטימיות. השניים
מבלים שעות ארוכות בבית־המלון
של ליז. הם. מקפידים לא להתגורר יח דיו,
אך כתבי הנשיונל אנקוויירר תפסו
את בופמן מגיע למלון באחת וחצי בלי
ליז
טיילור
״לא יכולה בלי גבר״

׳ שלה, וראיתי איך היא מתנהגת עם הגבר
.*4ז 0׳ 1בחייה לפי מה שאני רואה כעת,
בופמן הוא בהחלט מס׳ ,1״ אומרת ידידה
אחרת.
״זה נראה כמו אהבה,״ מספר שחקן
המשתתף במחזה שועלים קטנים ,״אנחנו
השחקנים התרגלנו לכך שליז ובופמן
מבלים ביחד שעות ארוכות אחרי שהמסך
יורד, וזה ברור לחלוטין שיש הרבה
רגש ביניהם• הוא נמצא בתיאטרון כל
לילה, למתת שההצגה נמשכת כבר חודשים.
הם עוזבים את התיאטרון ביחד,
ונכנסים למכונית הלימוזין של ליז, ה לוקחת
אותם למיסעדות רומנטיות.״
ובינתיים יודע האנקוויירר לספר, מש־
(1X710111*1

ושו 0ו *$0* 1

סיג* *:

10¥0 0ווו ץ €1^1א §ז@ו$1
׳4ז!!|ן ן?5קסז

! נוו^ > 1ו

!זז!18 וז4
* 1י8א

1<8^!)8ז?8* 8
* 8808*6ז
ז86י**8)8 88#8

10*0ן0#א $*84

11 וו*ז*0

<־אי 886

״ הנ דון יי
(המשך מעמוד )33
על כך יכולים להשיב היסטוריונים ופילוסופים,
סוציולוגים וסתם הוגי־דיעות,
איש־איש לפי תפיסתו. לעולם לא יסכימו
ביניהם.
בנימין זאב הרצל פתח את חזונו במילים
״אנחנו עם והציע לכלוא את
הרבנים בבתי־הכנסת. הזרם המרכזי של
הציונות דגל בדיעה שהיהודים הם עם
ככל העמים, ושהם צריכים להקים מדינה
ככל המדינות (המערביות) .זאב דבוטיג-
סקי רצה למנוע את השתלבות ישראל
במרחב (ואת השפעת בני־עדות־המיזרח
במדינה היהודית) מפני שהאמין כי במרחב
השמי לא תיתכן הפרדת הדת מן המדינה.
הוא חזה מראש את ימי האיית־אללה
רוח־אללה חומייני.
רבים מן הציונים האמינו כי הם יוצרים
מציאות חדשה, שבה מחליפה המיסגרת
הלאומית את המיסגרת הדתית כחישוק
המלכד את העם היהודי.

כמדינה חילונית דא יתכן חוק
המעניק דאנשיפ זכויות עד פי הגדרה
דתית. כדטום־כך, כד עוד קייס
חוק־השכות המעניק זכויות ד־
״יהודים״ ,צריכה להיות למושג זה
הגדרה חילונית, גם אם הגדרה זו
אינה פחו,ת שרירותית מן ההג דרה
הדתית.

1 1 > 1
ם כן, מיהו יהודי י
י בעיני ישראלי חילוני, הומאניסטי
ודמוקרטי לא תיתכן אלא הגדרה אחת:

יהודי הוא מי שרוצה להיות
יהודי, ומי מגדיר את עצמו
ככנות כיהודי.
אדם הכא ארצה (ורק לאיש
בזה נוגע חוק־השכות) ,הרוצה
להתחלק כגורלנו הלאומי והמגדיר
את עצמו כיהודי — יהודי הנהו.
לא איכפת לי מי היתה הסבתא שלו.
את הדאגה הזאת אני משאיר לניאו־נאצים
בגרמניה ולעמיתיהם בישראל.
לא איכפת לי גם אם הוא מאמין באלוהי
ישראל או במיצוות הבאהאים, בתורת בודהא
או בעקרונות קונג פו־צה, הוא קונ-
פוציוס — או אם הוא כופר בכל הדתות
כאחת.
אם יחשוש המחוקק מפני ניצול־לרעה
של הזכויות המוענקות בחוק ל״יהודים״
— ניתן למנוע זאת בחוק עצמו. כבר כיום
שולל החוק את הזכויות מ״יהודים״ כש רים
שהם בעלי עבר פלילי, או חולים. כך
נמנע בואו של מאיר לנסקי, ואפשר היה
למנוע את בואו של שמואל פלאטו־שרון.
בוודאי אפשר למנוע בדרך זו את בואם
ששל מאה אלף יפאנים, או מיליון סינים,
שירצו לבוא בטענה שהם יהודים.
החוק הזה אינו נוגע לנשואין, או
למירשם והתושבים. כל עוד לא יונהגו
בארץ נשואין אזרחיים, כנהוג בכל מדינה
תרבותית, ישלטו הרבנים בשטח זה —
והם יקבעו מיהו יהודי, לפי תפיסתם, ואשר
לרישום התושבים — הגיעה העת לבטל
כליל את רישום הלאום ו/או הדת, כפי
שדרשו היהודים בכל הארצות, וכפי ש הציע
בית־המישפט העליון בישראל.

כחוקי השכות והאזרחות מדובר
רק על זכותם שד יהודים דכוא
ארצה ולהתאזרח אוטומטית —
וזכות זו צריכה להינתן לכל אדם
הרואה את עצמו בכנות ביהודי.

1 : 1 1
¥הו המאבק העקרוני, הטהור, הרע־יוני.
כל השאר הוא שקר, התחסדות
וצביעות.
אין טעם להבדיל בין סוגים שוגים של
הכפייה הדתית. מי שמסכים לחצי־כפייה־דתית
מצדיק את כולה.

כרפמן וטיילור על שער ״אנקוויירר״ וככתבה
מכונית לימוזין מפוארת ואלפי פרחים
¥אב בופמן, הישראלי לשעבר, לא
י הופיע כמינהגו למישחק הטניס במועדון
הקאנטרי קלאב של מיאמי־ביץ.
חברו הקבוע למישחק, הישראלי צביקה
יוז, לא הבין את פשר היעלמו של מפיק
הצגות התיאטרון הידוע. את סקרנותו
של יוז סיפק עיתון הסנסאציות האמריקאי
אדיר־התפוצה, נשיונל אנקוויירר, שעל
שערו הקידמי התנוססה תמונתה של כוכבת
הקולנוע ליז טיילור, כשהמפיק, זאב
בופמן, מעניק לה נשיקה, ובכותרת זעקה
באותיות צהובות :״רומן חדש לליז בזמן
שבעלה מחכה בוושינגטון.״
כתבת־השער לוותה בתמונות של זאב
בופמן וליז טיילור, ובתמונה משותפת של
הנאהבים, ביחד עם בני־הזוג החוקיים
שלהם, ליז והסנטור גוץ וורנד, ביחד
עם בופמן ואשתו וילמה.
ליז טיילור וזאב בופמן נפגשו בברודווי•
בופמן הוא המפיק של המחזה ה

ועוזב אותו בשעות הקטנות של ה בוקר.
הכתבים הזריזים הצליחו לתפוס
את בופמן וליז מתנשקים במושב האחורי
של מכונית הלימוזין המפוארת, שבופמן
העמיד לרשותה של הכוכבת. המפיק מפנק
את הכוכבת שלו במתנות של זן דיי־יהלו־מים,
ולמרות שהמחזה מועלה בברודוויי
מזה מיספר חודשים, הוא מציף את חדר־ההלבשה
שלה בפרחים בכמות כזו, שה חדר
נראה כמו חנות למימכר פרחים.

״זה נראה
כמו אהבה״
^ דידיה של ליז טוענים, כי הפעם
מדובר באהבת אמת .״ראיתי את ליז
מאוהבת, ומה שאני רואה כעת זו אהבה,״
אמרה חברה קרובה של הכוכבת .״אני
מכירה את ליז דרך כל שיבעת הבעלים

קיע הסנטור ג׳ון וורנר את יגונו בעבודה
בוושינגטון. הסנטור, מספר העיתון, מקדים
לקום בשש בבוקר, ומסיים את יום־
עבודתו בשעות הקטנות של הלילה.
גם וילמה, רעייתו של בופמן, משכיחה
את צערה בעבודה — היא התמסרה לפרוייקט
של תיאטרון־ילדים, שאותו מפיק
בעלה. וילמה, מספר העיתון, היתה נוכחת
באחת המסיבות שהתקיימו לכבודה
של ליז בברודווי. כשניגש אליה כתב
העיתון, ושאל אותה אם היא מבלה בנעימים,
השיבה בטון חמור-סבר :״לא !״
והסתלקה מן המקום.
ידידים משותפים של ליז וורנר טוענים,
שליז אינה מסוגלת להימצא ללא
גבר אפילו לפרק זמן קצר. כשבעלה
עסוק בוושינגטון, ואינו יכול לשהות
איתה בניו־יורק, ממלא בופמן את מקומו•
ברגע שהמחזה יירד מעל קרשי ה במה,
ייעלם גם בופמן מחייה של ליז.

יש צורך דהאכק ללא־פשרה עד
הפרדת הדת מן המדינה —
ובמציאות הישראלית יתכן הדבר
רק על־ידי הפרדה כרורה כין הדת
והלאום.

מה שקרה בשנים האחרונות בארץ,
בימי מהפך ומפולת, צריך לשכנע כל
אדם חילוני והומאניסטי שיש לשים קץ
למישחקים הטפלים, להתפשרויות הרעיוניות
ולתכסיסים הזולים.
אין הבדל עקרוני בין הרבי מגור לבגין,
ובין בגין לפרס. מי שמתפשר עם האדמו״ר
פרם, אין לו ברירה אלא להגיע, בסופו
של דבר, אל הרבי מגור שליט״א. וכך
זה אכן קרה.
יש לחזור אל העיקר: קביעת נורמות
חילוניות ברורות וחד־משמעיות, המשוח ררות
מכל זיקה לדת.

אחיתופל — אייך?

העו ל ם הז ה 2290

מה הם אומרים מה הם אומרים חה ה אומרים מה הם או

״ הו די ת ר בי ץ:

אני

דוו־ין פרנקפורט :

רונה דמו־ :

בטוחה

;הממשלה רוצה לחסל .,מספיק עם ההיסטריה,

אפשר להיות עגולה!״

לפני ארבע שנים היא הגיעה מבאר־שבע. ביישנית
כזאת, עם ת סי רו קתנח מד ה, אי ת ה היא הולכ ת עד
היום. שם־טוב לוי לקח או ת ה להופעות בלהקת ״ששת״,
ול מ חיי ת ה הופיעה עם גידי גוב ו שמוליק בילו בלהקה
בשם ״פרנטה טובה״ ,שכשמה כן הי ת ה. היא נועדה
לצרכי פרנסה בילבד, ונעלמה מהר מאוד משוק הבי דור
— חבריה מצאו להם פרנסו ת טובות יותר ב הר כבים
אחרים• ראיתי א ת יהודית רביץ בערב היחיד
שלה. ה אול ם היה מלא מפה לפה. הקהלה לן אי ת ה
לאורך כל הדרן.

ביקר תי בתצוגת אופנה ב ס טו דיו של דורין פרנק פורט.
בין כל הדוגמניות ה מ קלוניו ת הי ת ה דוגמנית
אחת בשם טליל ה בילנס קי, שלא דמתה אף לדוגמנית
אחת שראיתי קו ד ם לכן. טליל ה לא הי ת ה גבוהה, לא
היתה רזה ולא הי ת ה מקל. שבוע ל א חר מכן הש תמשה
דורין פרנקפורט ב טלילה בכ תב ת -אופנ ה שאותה
צילם מיכה קירשנר. שאלתי א ת דורין —

במה

ש יש

ערב יחיד בגיל 4צ. את פוחדת?

אני פוחדת מאוד, למרות שאני בטוחה במה שיש
לי. עשינו חזרות חודשיים וחצי ונראה שהקהל אוהב
את זה.

• האם את המנהלת המוסיקלית שד עצמך
בערס הזה?
הבאתי עבודות מהבית, מהקלטות שעשיתי קודם,
כי הרי החומר לקוח מדברים שעשיתי לאורך כל הדרך.
אבנר קנר, שמנגן בהופעה בפסנתר, נתן לי עוד דחיפה
בכיוון הידע *מוסיקלי והצד התיאורטי שחסר לי. חוץ
מזה היה טומי פרידמן, שהוא המפיק המוסיקלי, שנתן
לי בחזרות האחרונות ליטוש אחרון.

• הסיגנון שלך השתנה בטיקצת בהופעה
הזאת. לא רק גיטארה אקוסטית מול המיקרופון.
הפעם את זזה, קופצת, צועקת ומנגנת
בגיטארה חשמלית.
יש בהופעה קטעים עם הרבה כוח ויש צדדים שקטים
ועדינים. גם כשאני שרה רוגנ׳רול זה רוקנ׳רול עדין
וסולידי, ולא מגיע לגסות. אני מגישה בשימחה שיוצאת
החוצה, לא בזעם.

את שמחה?

שמחה יותר מאי פעם• עם עצמי, כבן־אדם, הגעתי
למצב של מודעות גבוהה ושקט נפשי שלא הכרתי
קודם. יש בי איזושהי בגרות חדשה שלא הכרתי קודם.

במה כסף עלה להפיק את הערב?

המון המון.
מתאים לתנאי
פוחדת כשאני
אני מנסה לא
שאני יכולה.

לא יודעת מיספרים, אבל זה משהו שלא
האינפלציה. יותר ממיליון לירות. אני די
חושבת על דל מה שהשקיעו בערב הזה*.
לחשוב על הכסף, רק לעשות הכי טוב

• את נמצאת 4צ שעות עם יעקב גידעד.
את גרה איתו, את עובדת איתו. זה לא קשה?

כבר עברנו את כל השלבים של יותר־מדי־ביחד,
האחד בתוך השני. אנחנו חברים טובים. למדנו לאכול
זה את זו. אנחנו מכירים שש שנים, חיים יחד, עובדים
יחד. אנחנו חברים מאוד מאוד טובים.

מדברים על ערוץ שני, בנוסף לטלוויזיה ה מ מלכתית.
ערוץ שני עם פירסו מו ת וצבעים. עם ישראל שמח.
מי שלא כל כך שמח ה ם עורכי העיתונות היומית.
שאלתי א ת חנ ה זמר, עורכת ״דבר״:

• ביצר, לדעתך, ישפיע הערוץ השני על
העיתונות -ה יומית בארץ?
לא טוב ! הוא יחליש את העיתונים באופן ניכר, משום
שמקור חשוב של הכנסה פשוט ישמט. תקציב הפירסום
של המפרסמים יחולק מחדש, והם יעדיפו את הטלוויזיה
על פני העיתונים.

• ימה דעתך על הרעיון שהועלה, לחלק
לעיתונות היומית מניות בערוץ השני?
אי־אפשר לדבר על שיתוף העיתונים. זה לא פותר
שום דבר. דברי עם נח מוזס. הוא ועיתונו, ידיעות
אחרונות, שותפים בשירותי פירסום ברדיו, ולדבריו הרווחים
בקושי מכסים את הפירסום.

* מדוע בארצות־הברית יש גם ערוצי-
טלוויזיה רבים וגם עיתונות יומית החיים
בכפיפה אחת?
בארצות־הברית, כימעט בכל
רדיו וטלוויזיה, וברוב המיקרים
כל העיתונים האחרים התחסלו.
חיסול עיתונות בארצות־הברית,

עיר יש עיתון מקומי,
הם נמצאים ביד אחת.
היה תהליך אדיר של
והכל בגלל הטלוויזיה.

ובאירופה?

באירופה יש מדיניות של סובסידיות. באוסטריה,
שבדיה וגרמניה מסבסדת המדינה את העיתונות היומית.

• ומהו, לדעתך, הפיתרון המתאים לארץ?
אין פתרון! הכי טוב לא לעשות פירסומות בערוץ
השני. אני פשוט חוששת ממה שיקרה. הערוץ השני
יקצץ באופן פרופורציונלי את תקציבי העיתונות היומית,
השבועית והחודשית. פשוט לא יהיה כסף. כל אחד
מהמפרסמים ירצה לראות את עצמו מתגלגל על המסך
הקטן, בלי קשר לאפקטיביות של הפירסום. זה הכל עניין
של מוניטין ויחסי־ציבור. ג׳נרל מוטרום אינם מעוניינים
בצופי הטלוויזיה, ובכל זאת מפרסמים בטלוויזיה. זה
עניין של יוקרה, וזה מה שיקרה פה. זה יחסל את העי תונות
וזה מה שהממשלה רוצה. זו אחת המטרות שלה״—
חיסול העיתונו תבאמצעות הערוץ השני.

• האם העובדה שאת משתמשת בדוגמנית
עגולה מבשרת סי הדפו שנות הרזון?

אני לא אומרת ששנות הרזון חלפו, אני אומרת
שליופי יש מיגוון רחב יותר. מי אמר שבכדי להיות
יפה את צריכה להיראות רזה? כל הכיוון של הנשים
בשנות ה־ 50 היה עגול, והיום האופנה חוזרת לשנות ד,־.50
זה עניין של מחזוריות. בתחילת מילחמת־העולם הראשונה
ובשנות ה־ 20 היה מחסור באוכל. הבעלים היו
בחזית והנשים בבית. זה הביא למתירנות. השמלות
התקצרו. הנשים היו רזות, כמעט גבריות. אחר-כך הגיעו
שנות ה־ .40 אם תסתכלי על תמונות של שחקניות מסוף
שנות ה־ ,40 תראי שהן היו ממש ענקיות ושמנות. ג׳ין
הארלו היתד, כולה תחת וציצים וכמעט סנטר־כפול לעומת
גלוריה סוואנסון של שדרות סנסט, משנות ה־,20
שהיתר, מקל. ואז הגיעו שנות ה־ 50 עם המותניים הצרות,
הטוסיק והחזה הגדולים. מרילין מונרו לא היתד, חוט,
היא היתד, פשוט שמנה. שנות ה־ 60 היו שנים של
רווחה ומתירנות, שנות רזון. טוויצי היתד, מורעבת לחלוטין.
היה באופנה להיראות רוחני, כאילו שאוכל הוא
לא העניין. בשבת ה־ 70 החל מראה ד,״אאוט דור״ ,מראה
החיים הבריאים — כמה שיותר שזוף, יותר יפה, ויטא־מינים,
ריצה, בריאות. האופנה אמרה להיראות שרירי,
אבל לא חולני. תראי את מארגו המינגווי ואת פארה
פוסט. בשנות ד,־ 80 קרה דבר מעניין מאוד. יש רטרו
לשנות ה־ ,50 עם כיוון של נשים יותר מלאות. היום
האופנה מוכתבת על פי האמנות והרוקנרול. העניין של
צו האופנה נשבר לחלוטין. היום הרחוב מכתיב לאופנאי,
לא האופנאי לרחוב. מוסיקה, ציור ואמנות מכתיבים
את האופנה בפעם הראשונה בהיסטוריה.

האם עגול-שמנמן הוא אופנתי?

תראי, כל כוכבות הגל החדש עובדות על עגול. קחי
את דבורה הארי מבלונדי, קחי אזן כל הילדות הפאנקיות
בניו־יורק, אלה שאת פוגשת בריץ או במאד קלאב. הכל
הולך על עגול.

+את, באופנאית, אוהבת
העגולות?

הנשים

לפי דעתי זה נפלא. למה צריך סטריאוטיפים? למה
דוגמנית צריכה להיראות מורעבת או נורא גבוהה?
אילו לא אהבתי נשים עגולדת הייתי מתאבדת. הרי אני
מביטה על עצמי יום יום בראי.

--ש די ת ישי

ה ח׳ כי םהחד שי ם

שו דבצהר״ ם
^ סרטים הם בדרך כלל בועטים בדלת,
מתפרצים לחדר ואומרים לקורבן
הנפחד ״זהו שוד״ .אבל ברחוב
מרכז בעלי־מלאכה בתל-אביב הם לא
בעטו בדלת. אלי דנוך (בנו של ישראל
דנוך, שהורשע במישפט הרצח הכפול)
ושני חבריו משה ששון וישראל קנר ציל־צלו
בדלת. אבל הקורבן, יוסף לן, בעל
הדירה, כבר הכיר את הסצנריו מהסרטים.
הוא ידע היטב מדוע באו אליו השלושה.
בטרם הספיק לן להתאושש, היכה אותו

באותו יום, בשנת .1979 אך לדבריו היה
לן חייב לו סכום כסף גדול, והזמינו לקבלו
בדירתו באותו היום. שני חבריו אימתו
את גירסתו. כולם סיפרו כי כאשר נפתחה
הדלת עמד המתלונן לידה. כשבידו
אקדח ואיים עליהם. הוא נופף באקדח
וצעק ״הסתלקו מכאן״ .ותוך כדי צעקות
נפלט כדור מאקדחו. הם טענו כי לא
פגעו בו, וכי הדם על מצחו נגדם מהדיפה
שהדפו דנוך אל הקיר, כאשר נכנסו
לדירה.

האם 1פל0ה ידה מא!קדח שהיה בידי השוד ו׳- 0
או שהיה וה הנשוו שיוה נחם באקדחו?
אלי דנוך בראשו ובפניו בקת אקדח
שנשא איתו. שני הצעירים האחרים, משה
וישראל, רצו מייד לעבר מכנסיו של לן,
שהיו מונחות על מכונת־הכביסה בסיר־פסת.
מתוך הכיס הם שלפו חבילת שטרי־כסף
ענקית. מרוב מהירות התפזרה החבילה
והשטרות נשרו על ריצפת המירפסת.
דנוך ולן הספיקו להגיע אל דלת המיר-
פסת בעודם נאבקים, ובדיוק כאשר ראו
את השטרות המתפזרים לכל עבר, נפלטה
ירייה מהאקדח.
משה וישראל הספיקו לחפון בידיהם
שטרי־כסף רבים, ככל שיכלו, ונמלטו
מהמקום. דנוך הציץ בחולצתו המוכתמת
מדמו של הקורבן וירד גם הוא במהירות
במדרגות, כאשר צעקותיו של הנתקף
מלוות אותו.
כאשר עזבו שלושת השודדים את הבית
היתה השעה רק חמש אחר־הצהריים,
ושכנים רבים נזעקו מסביב. גם חברתו
של לו, סוזי, שהיתה בסביבה, שמעה את
המהומה וחזרה לדירה. היא ראתה את
ידידה חבול בראשו, פצע שותת־דם על

עליו כדי שיחזור בו מעדותו.
הפרקליט עוזי שראטר הגיש כתב-
אישום בשוד נגד השלושה, וכאשר הגיע
מועד המישפט התברר כי העד הראשי,
המתלונן, נמלט מהארץ• אחרי חיפושים
מרובים התברר שהוא מתחבא בגרמניה
ומסרב לחזור. אך הוא הוסגר לישראל,
והמישפט שנדחה יותר משנה התחדש.
כשעלה לן על דוכן־העדים לא זכר
דבר מהמיקרה. הוא שכח את הכתובת
שהיתה רשומה בכתב־האישום בדירתו,
ולא זכר מדוע צולם ביום המיקרה
כשראשו חבוש. אבל לעומת זאת זכר
היטב פרטים ופירטי-פרטים שלא נגעו
למישפט הפלילי. שראטר ביקש להכריז
עליו כעל עד עויין והציג לשופטים את
עדותו במישטרה.
כסיוע לעדותו של לן הביא התובע את
השכנה המתגוררת בחדר שמתחת למיר-
התשלום היקר ביותר

כל השלושה דבקו בגירסתם זו, גם
למול עדויות הרופא, כי צורת הפצע מעידה
שלן נחבל מחפץ בעל קצוות חדים
ולא מקיר. הם גם הכחישו בכל תוקף כי
הגיעו למירפסת .״לן ביים הכל כדי להתנקם
בנו,״ סיפרו למישטרה• ״כלל לא
נכנסנו לדירה.״
טיפול פסיכיאטרי
ך* מישטרה ערכה באותו ערב חייו
1פוש בדירתו של המתלונן ומצאה את
קופסת החרסינה ובה השטרות המקומטים,
כפי שסיפר לן. אך היא מצאה באותה
קופסה גם כמה תכשיטים משובצים ביהלומים
מזוייפים. סימני דמו של לן נמצאו
במירפסת, וקליע הכדור שנורה הוצא
מתוך הקיר. כל הראיות העידו כי לן
דובר אמת.
ימים אחדים אחרי המיקרה התלונן שוב
לן במישטרה. הפעם סיפר כי מאיימים

ידידה סוזי
זעקה

קורבן־ שוד לן
התחרט

מצחו, וכל גופו רווי בדמו. הוא רכן
אל השטרות המפוזרים שעוד נותרו על
ריצפת המירפסת ואסף אותם. הוא הידק
אותם ודחפם לתוך קופסת־חרסינה שעמדה
על כיסא. מתוך חבילה של כ־ 50 אלף
לירות נטלו השודדים עימם כ־ 40 אלף.
יוסף לן, שהוא בעל עבר פלילי, עשה
דבר שאינו מקובל בין עבריינים — הוא
התלונן במישטרה. למרות עברו התייחסו
השוטרים ברצינות לסיפורו ושלחוהו מייד
לרופא. צלם מישטרתי הנציח את מצבו
אחרי השוד.
אלי דנוך נעצר מייד, כאשר חולצה
מוכתמת בדם נמצאה מונחת מתחת
למיטה.
דנוך, שחשב בתחילה כי הוא נאשם
בנסיון לרצח, הכחיש כל קשר לעניין
וטען אליבי, אולם אחר-כך שינה את גיר-
סתו והודה כי אמנם ביקר את לן בביתו

50 1

שארית

בם ןז

מקומט

השוד

(המשך מעמוד )14
לאדם שהעלה אותו בתוך התנועה. בו־אלישר
בחר בבגין, צעד שהתגלה ברבות
הימים כנבון.
אז התחיל גם בגין לקרב את בן־
אלישר אליו, לקח אותו למסעותיו לחוץ״
לארץ, והטיל עליו שליחות לגיוס כספים
לקרן תל־חי המפורסמת. ערב הבחירות
של 1977 נראה היה שמזלו של בן־אלישר
בגד בו שוב• למרות שהוא היה כביכול
בן־טיפוחיו של בגין, לא הפעיל בגין
את השפעתו כדי שבן־אלישר ייכנס לרשימת
המועמדים לכנסת.
יריביו טענו שזוהי סוף דרכו הפוליטית
של בן־אלישר. הוא מונה כמנכ״ל מישרד
ראש־הממשלה, המישרה שבה אוחז כיום
מתתיהו שמואלביץ, ונדמה היה שגורלו
נחרץ להיות פקיד ממשלתי כל עוד חדות
בשילטון.
אולם בגין נזכר בבן־אלישר ברגע הנכון,
ומינה אותו כשגריר הראשון של
ישראל במצריים. בן־אלישר הפך לפתע
דמות המוכרת בעולם.
למרות ששמו של בן־אלישר אינו מוזכר
כלל במערכת פסיפס הרכבת הממשלה,
ברור לידידיו שבמוקדם או במאוחר
הוא יצליח שוב -להוכיח שההתמדה
1משתלמת, ויגיע לממשלה.

פסת של לן. היא סיפרה על רעשים חזקים,
ממש מעל ראשה, ביום המיקרה,
״אם אמנם לא נכנסו השלושה לדירה,
אלא עמדו ליד הפתח והסתלקו אחרי
שראו את האקדח בידיו של לן, כיצד נגרמו
הרעשים במירפסת?״ שאל התובע.
הוא גם הראה לשופטים צילומים של
שטרי־הכסף המקומטים שהיו מונחים בקופסה
על המירפסת, ממש כפי שתיאר
זאת לן. עדות הרופא, בדבר מקור הפצע
שעל ראשו, ומקומו של הקליע בקיר
הדירה הפריכו את גירסת הנאשמים.
השופטים התרשמו מזיכרונו הסלקטיבי
של העד בבית־המישפט, ובחרו להאמין
לעדותו במישטרה. שם גם סיפר כיצד
נודע לדנוך וחבריו כי בידו כסף רב באותו
יום. לדבריו, כאשר הסתובב ליד הסנוקר
בו הוא מבקר, ברחוב אלנבי, פגש את
הנאשם קנר. הם שוחחו וקנר, שהוא נהג
מונית, סיפר לו כי הוא זקוק ל־2000
לירות כדי לשלם לעורך־דיו עבור מיש-
פט של עבירת־תנועה שהתנהל נגדו. לן
הוציא מכים מכנסיו את חבילת השטרות
הענקית והציע לו הלוואה. באותו
היום, כמה שעות יותר מאוחר, הופיעו
כל השלושה בדירתו.
יותר משלוש שנים אחרי השוד, הסתיים
השבוע מישפטם של ששון וקנר. בית-
המישפט מצא כי כל השלושה אשמים
בשוד אלים, ודחה את גירסתם על גביית
חוב .״אם אמנם הזמין המתלונן את דנוך
לדירתו כדי להחזיר לו חוב, מדוע הביא
איחו את שני חבריו?״ שאלו השופטים.
בגלל חומרת המעשה נגזרו על קנר
חמש שנות מאסר בפועל ועל ששון ארבע
שנים. דנוך עצמו עובר עתה בבית־המעצר
ברמלה טיפול פסיכיאטרי מיוחד,
וגזר־דינו נדחה כדי להציג את תוצאות
הטיפול בפני ביודהמישפט.

^ שספגה מיפלגת רפ״י את המפלה
/הגדולה שלה, בשנת ,1965 ידע אהרון
הראל שהוא האיש ששילם את המחיר
היקר ביותר. רפ״י — של דויד בן־גוריון,
שימעון פרם, משה דיין, יוסף אלמוגי —
שאיימה כמה חודשים קודם לכן על
שילטון מפא״י הוותיקה, קיבלה רק 10
מנדטים לכנסת. בזמנו היתד, זו מפלה
גדולה יותר ממפלת רשימת תל״ם של
משה דיין בבחירות לכנסת העשירית.
הראל לא היה מועמד ברשימה לכנסת,
אבל הוא היה הכוח המניע של הבחירות.
שימעון פרס גילה אותו במישרדים צנועים
בבניין אל־על כאשר הוקמה רפ״י.
פרס זכר את הראל מהנוער העובד, שבו
היה הראל עסקן, וגייס. אותו לעבודה.
כמו כל דבר שאותו עושה הראל, כך
גם בעבודה ברפ״י הוא השקיע את כל
נשמתו ואת כל משאביו הכספיים, הראל
היה אז הבעלים של שתי חברות משגשגות,
שישבו בבניין אל־על. החברות
עסקו בייצור, הכנת ומישלוח חבילות שי
לעובדי מיפעלים גדולים.
מחזור החברות של הראל הגיע אז
לכמה מיליוני לירות, והן נחשבו כגדולות
ביותר בשוק החברות הפרטיות העוסקות
בשירותים. לרפ״י לא היו אז מישרדים,
והראל נתן את מישרדי החברות שלו. ל־רפ״י
לא היו אז תרומות, והראל פתח את
חשבון הבנק שלו.
כשספגה רפ״י את המפלה, נותר הראל
כשבידיו שתי חברות הרוסות, חשבון בנק
נקי ממזומנים וחובות גדולים. רפ״י של
אותם ימים אף לא הציעה להחזיר לו את
הכספים שהוא הלווה לה. כדי להשתיק אותו
סידר לו שימעון פרס עבודה בהסתדרות.
תוך כמה שנים גילה הראל בן ה־49
את כוחו גם בהסתדרות. הוא התגלה כאיש
אירגון מעולה, ותוך כמה שנים הצליח
להשתלט על מחלקת־האירגון של הוועד-
הפועל. היה זה רק טימני שלקראת ה בחירות
להסתדרות יעמידו ראשיה את
הראל בראש מטה־הבחירות.
כאשר התחילה ההתמודדות בין שיט-
עון פרס ליצחק רבין, נזכר פרם, לראשונה
מאז ,1965 באהרון הראל. הוא פנה
אל הראל כאילו לא אירע דבר, וביקש
ממנו לעמוד בראש המטה הפרטי שלו
להתמודד עם רבץ. הראל, הידוע כ אוהב
בריות וכאיש טוב־לב, הצניע את
המישקעים שהיו לו נגד פרס, וקיבל עליו
את התפקיד. כשזכה פרם בניצחון מוחץ
נגד רבץ, התבטא פרם :״ 50 אחוז מהניצחון
מגיעים לארל׳ה.״ יש הטוענים
שיותר מ־ 100 אחוז מהניצחון הם של
הראל, שהצליח לגבור על רבץ למרות
שימעון פרס.
כשהתבקש הראל לעמוד בראש מערכת
הבחירות של המערך, הוא היה כבר חכם
מכפי שהיה 16 שנה קודם לכן• הוא דרש
את התשלום מראש. התשלום שבו רצה
היה מקום ריאלי בכנסת. פרס נאלץ
לתת לו את המקום ה־ 28 ברשימת המערך
לכנסת, למרות שמאחורי הראל לא עמדו
שום קבוצות־לחץ, ולמרות שהראל אינו
שייך אף לאחד החוגים המרכיבים את
יוסי ינאי 1
מיפלגת העבודה.

אילנה אדון ן!

העול ם הזה 2290

הפרלמנטר מס 1 ,של ישראל, יוחנן בארד, שנטל חלק מרכזוי בניהול
הבחירות לכנסת העשירית, מדבר על תעמולת הליכוד, כישלון המערך,
אסון המיפלגות הקטנות, יחסיו עם בגין ודעתו על הכנסת ו!תשיעית
היו דמנים בהיסטוריה,
כשהגוף השורט נקרא
אסיפה הוסניס. היום
מאמינים בצעירים. פטה
שיותז צעיר, יוהד טוב

מעמד הפדרמנמריזם
יורד, ויהד איתו יורדת
האמונה בדמוקרטיה.
יכול להיווצר מצב
שאפשר להפיל פרלמנט

נדגוויון הפסיד את
שליטתו במסרי ביגרר
גיס. פוליטיקאים לא
ממהרים לעשור עתידם
הפוליטי במנהיג מודעו

בגין בא לביתי ומדבר
יותר עם אשתי מאשר
אתי. אם מישהו
מפריע ליחסים בינינו,
זה אני

היה לי מזל מהשמיים
שלא הלכתי
לכנסת התשיעית.
חסכתי לי
הרבה צרות

אילו היתה לטלוויזיה
או לעיתונות
השפעה על הבוחר,
היה הליכוד זוכה
בעשרה מנדטים

בשבוע שבו נפתח המושב הראשון של
הכנסת העשירית, רציתי לראיין אדם
המסמל את הכנסת. ומי מתאים לכד
יותר מהפרלמנטר הוותיק יוחנן באדר,
המכונה על״ידי רבים הפרלמנטר מס׳ 1
של ישראל.
באדר, איש חרות, בן ה״ ,80 היה חבר
הכנסת במשך 29 שנים, מיום כינונה.
הוא בקיא בהילכי הכנסת יותר מכל
אדם אחר. לפני ארבע שנים, עם כינון
הכנסת התשיעית, החליט לפרוש מעבודתו
הפרלמנטרית. רבים הצטערו על
כן. עם עזיבתו של באדר נעלמו מהכנסת
הסימון, ההדר והיחוס שהוא הירבה
לטפחם. יוחנן באדר והשר המנוח אב־

רהם עופר יזמו והעבירו את חוק-באדר-
עופר המפורסם, שעל פיו מחלקים את
עודפי הקולות בין הרשימות שעברו את
אחוז החסימה• לפי השיטה שהיתה
נהוגה עד לכינון החוק, זכו במנדטים
הנוספים הרשימות שהיו בעלות עודפי־הקולות
הגדולים ביותר, לפי גודל העודפים,
כן שכל רשימה יכלה לזכות רק
במנדאט אחד נוסף. בא חוק באדר-עופר
והעניק עדיפות עצומה לרשימות הגדולות,
ולמעשה העביר לרשותן את עוד־פי־הקולות
של רוב הרשימות הקטנות.
החוק מבוסס על שיטתו של מתמטיקאי
בלגי.
בגלל בקיאותו הבלתי״רגילה בהילכי

הבחירות הוזמן יוחנן באדר לנהל למעשה
את הבחירות לכנסת העשירית, ושימש
כיועץ ראשי ליושב־ראש ועדת-הב-
חירות המרכזית. מי שראה אותו בעבודתו
סיפר, כי ״עבד כמו אריה״ ,גילה
בקיאות מדהימה ומחשבה בהירה.
הראיון עם הפרלמנטר הקשיש התקיים
על מירפסת ביתו הצנוע, שבשכונת
הוותיקים ברמת־גן. חלקים גדולים מהראיון
התנהלו כמונולוג• באדר מתקשה
בשמיעה והוא נעזר במכשיר מיוחד
המחובר למשקפיו ובקריאת שפתיים.
דומה כי בעיית השמיעה היא
בעיית הזיקנה היחידה הבולטת לעיין.
יוחנן באדר הוא איש שיחה מבריק,

שניחן במחשבה בהירה, בדמיון רב
ובהומור. על מירפסת ביתו שאלתי
אותו —

• מדוע, לדעתך, נכשלו כמעט
בל המיפלגות הקטנות כבחירות
לכנסת העשירית ץ
קודם כל בגלל שהיו רבות. במיסגרת
עבודתי בוועדת־הבהירות המרכזית, הייתי
במגע עם כל הסיעות, ועד הסוף לא
התמצאתי בדיוק — הייתי מוכרח להסתכל
שוב ושוב ברשימה. המפלגות כרו
לעצמן קבר. ואם בבחירות הבאות לא
תעשנה הסכם, שרק כמה מהן תלכנה
לבחירות, אז אוי ואבוי. כל אחת מה־

״כר־ שד שח ג רו עהמקודמתה ! ״
(המשך מעמוד )51
מפלגות האלה הפסידה 20 אלף שקל׳
כל אחת מהן הפסידה מאות ואלפים על
פירסום וכל אחת עלתה למדינה עשרות
אלפי שקלים.

9מה דעתך עד תעמולת הב־חירות
שד המערך?
כוונת המערך בבחירות האלה היתר׳
להתרכז בעיקר בענייני-פנים — בבעיות
כלכליות. המערך נכשל בזה, כיוון שהיה
זהיר מדי ולא רצה לתת לעם תוכנית
אמיתית. נתנו הבטחות. מה ישיגו, איך
ישיגו, את זה לא אמרו. המערך הציע
תמרוקים, אלא שבתמרוקים לא מרפאים
דבר. תרופות שבהן ניתן לרפא הן מרות
בדרך כלל. וכך, משלא השיגו דבר בשטח
הפנימי־כלכלי, התגלגל העניין לנושאי
חוץ וביטחון, שבהם היתה, כמובן, ידו

• האינך סכור שהכפייה ה עדתית,
יטכאה דירי ביטוי בבחירות,
שרירה וקיימת כארץ מאז
ומתמיד ץ
מעודי לא הבנתי את כל העניין הזה,
שקוראים לו ספרדים. כמובן, שיש הבדל
מסויים בין עולים מארצות שונות. מבחינה
זו עלייה מפולין מתייחסת בחשדנות
לעלייה של יקים, אנגלו־סכסים בונים
להם שיכונים נפרדים, והתימנים הוותיקים
הם עדה סגורה. את יודעת שישראל
ישעיהו* היה תמיד מתלונן אצלי, שאנחנו,
האשכנזים, גונבים לתימנים את
הבחורות היפות ביותר. יוצאי עיראק
מחזיקים מעמד ביחד! בדרך כלל הביאו
איתם כסף, בנו דירות יפות. הם שונים
מהתימנים. וישנם מרוקאים, השונים מתו־ניסאים.
אחר כך יש אותם ספרדים, סמ״ך־
טי״תניקים. הם חושבים עצמם לאריסטו־

הבעייה לאט לאט. לדעתי יש התקדמות
ניכרת. כמובן, שבמצב זה אני חשדני
מאוד כלפי ספרדים־מיקצועיים.

• דמי
מיקצועי ץ

אתה

קורא ספרדי־

לזה האומר אני ספרדי, ולכן אני רוצה
להיות מנהיג ספרדי. במה הוא יותר טוב
מאחרים, שהוא רוצה להיות מנהיג של
ספרדים? תראי, תהליכים סוציאליים
דורשים זמן. אדם שעשה הרבה מאוד
בכיוון זה היה מסא״יניק בשם זלמן ארן,
שהיה שר-החינוך.

• לבד מהאלימות המילולית,
כפי שאתה קורא דה, היו גם מיקרים
שד,הצתות.
בשני מיקרי־הצתה לא נתפס איש. אני
לא יודע מי הצית. לפעמים עושים זאת
למען הרושם, בפרט שהמועדונים שהוצתו
לא היו מפוארים במייוחד, עם רכוש או
ספריות. זו היתה הצתה זולה מאוד.

של בגין על העליונה. איש לא האמין
לפרס עם האופציה הירדנית שלו, ואיש
לא חשב שייצא משהו מפגישותיו עם
קרייסקי, מלך מרוקו ואותו נסיך ירדני.
פרס היה יותר מדי בטוח בעצמו מלכתחילה.
זה התחיל עם אותן מודעות:
צילום סיסמה וחתימה אישית. לא למערך,
לא למיפלגת־העבודה, לא לכוחות־המחר,
•לא לתנועת־הפועלים, אלא לשימעון פרס,
שקרא להמונים: תעזרו לי להציל את
המדינה ! לו הייתי אחיתופל הייתי מייעץ
לו ללכת בדרך זו. הדרישה היתה לתת
לפרס רוב מוחלט בכנסת! רוב ממושמע,
מלוכד, כדי שיוכל לעשות את הרפורמות
הדרושות. איזה רפורמות? זאת
לא גילה. מי מוכן לקנות מעטפה סגורה
כזו ז המערך דרש בעצם מהעם כניעה־ללא־תנאי
לשילטון מוחלט, וזו היתה
השגיאה שלו.
מה קרה למעשה? את התוכנית הכלכלית
של המערך איש לא הבין, כי היתה
מעורפלת במכוון. חוסיין נסע דווקא למוסקבה,
במקום להיפגש עם פרס. שילטון
מוחלט לפרס — איש לא רצה לתת. אז
טיפחו להם אנשי המערך נושאים שוליים.
חוץ מזה הם הסתבכו מאוד בעניין הכור
העיראקי. לא רצו לגנות את הפעולה,
כיוון שפחדו להפסיד קולות, ולא רצו
לחייב אותה, מפני שזה יעזור לממשלה.
ואז התחילו לגנות עניינים שוליים: למה
לא חיכו, למה לפני הבחירות, למה לא
ביולי. הדרך הנכונה היתה לחייב את
הפעולה ולהוציא אותה מהוויכוח, אך את
זה לא עשו.

• האם האלימות
סייעה למערך ז

בבחירות

המערך המציא את הנושא הזה שנקרא
אלימות. שמעי, ראיתי בחיי אלימות. בפולין
הייתי אפילו פעיל באלימות. הייתי
צעיר, בגיל ,17 וזה היה מותר. השתתפתי
באסיפות, הפרעתי, צעקתי. היום אני לא
באותה דיעה. דיעות משתנות עם הגיל.
אבל לעשות מהאלימות נושא־תעמולה?
להגיד שהליכוד עושה אלימות והמערך
פחות? איזו מין שיטה היא זו? הרי
על רקע זה הם חילקו את העם לשניים.

קרטים יותר גדולים מכל השאר. אבל
להגיד ספרדים ולא־ספרדים. בתור שני
עולמות, את זה לא הבנתי אף פעם.
כעת יש דור חדש וזה מטשטש לגמרי
— בתי־ספר, צבא, דיסקוטקים, שפת־הים,
נישואין. באצ״ל היו מצד אחד עולי
פולין בית״ריים, שהיו רוב דומיננטי, והיו
עדות־המיזרח. אבל אף פעם לא היו
אשכנזים וספרדים. אני זוכר שפעם, בלטרון,
בא יום־כיפור. אני לא כל כך
מתמצא בסידור. קראתי לאלה ולאלה
ואמרתי: אני מציע לכם בית־כנסת
משותף ליום־כיפור. בין העצירים יש
תמיד רבנים אוי חצאי־רבנים, והם לא
הסכימו.
היה לי חבר־כנסת מסיעתי, לא חשוב
השם, ספרדי במאה אחוזים, פנים כהים
משלי, שתמיד היה אומר ״אנו הספרדים״.
בא אלי חבר שלו מארץ מוצאו, ואמר
לי: הוא משקר, הוא לא ספרדי, אצלנו
בעיר היה מתפלל בבית־כנסת אשכנזי.
אז אני לא מבין, פשוט לא מבין. בונים
עיירות־פיתוח, שמים אצבע על המפה,
מכניסים עולים לעיירות־פיתוח, אחר־כך
מוכרחים למצוא להם תעסוקה. אז מוצאים
להם עבודה בבתי״החרושת של הקיבוצים
בסביבה, בתור פועלים מדרגות
נמוכות. הבעיה התפרצה בקריית־שמונה,
אבל זוהי בעיה מתמדת. יש בעיה שרק
הזמן יכול למצוא לה פתרון. אצל עדות
מסויימות הנוהג הוא הרבה ילדים, כן
ירבו. בעדות מסויימות אחרות הנוהג
הוא הפוך. ברור שמישפחה יכולה לרכז
יותר אמצעים למען ילד אחד מאשר
עבור שמונה ילדים. כאן המדינה חייבת
לעשות מאמץ, כדי לקדם מידה מסויימת
של שוויון.

• אתה כאמת מאמין שאפשר
לפתור את הכעייה העדתית עם
הזמן?
אני חושב שעניין העדות הוא מחיר
של העלייה והמדינה חייבת לחסל את
* ח״כ ספאי והעבודה, שהיה יו״ר
הכנסת, יליד תימן.

• ממה לדעתך׳סכלה״תעשו
לת־הכחירות שד הליכוד ץ
בדיוק מאותן החולשות של תעמולת־

נן־גורזן אמר לשום
גולדמן: בגילי יש די
סיכוי שב למות במדינת
ישראל. אבל לסי,
עמוס, פיפטי־פיפט׳
הבחירות של המערך — יותר מדי צבעוניות,
יותר מדי פירסומאים.

הארוכות

• מה דעתך על בגין כתעמ
לן כחירות ץ

כן, כן. יש לזה תקדים — ואדי־סאליב
בבחירות של 59׳ .נואמים שלנו בכנסת
טענו שיש סיבות למהומות ויש לבדוק
אותן. ומפא״י אמרה אז, שחרות תומכת
בוואדי־סאליב ושהציבור חייב לדאוג ל־אמצעי-ביטחון
נגד המתפרעים. יש להניח
שהמערך רצה גם הפעם להצליח ביצירת
ואדי־סאליב חדש. אני חושב שהצליחו,
לא יודע בכמה מנדטים, אולי בשנים־
שלושה־ארבעה, אבל הצליחו.

בגין הצליח בתעמולת־ד,בחירות. נכון,
הוא לא הצליח לכבוש אף לב של מפא״י-
ניק, אבל הוא דיבר ודיבר והבינו אותו.
הוא דיבר בשפה מובנת. מה שהוא אמר
— הבינו. אחרי שהבינו היו כאלה שהיו
בלתי־מרוצים וכאלה שהיו מרוצים. היו
בלתי־מרוצים כי הבינו, והיו מרוצים כי
הבינו. וזהו ההבדל: כששמעו את אבן
או את פרס, בפרט את אבן, שמעו מילים
אבל לא הבינו. אני לא הבנתי. קראתי
מודעות ולא הבנתי מה הם באמת רוצים.
אני מבין שהם רוצים שאהיה מרוצה
מהם, אבל למה — את זה לא הבנתי.

• כשנות נסיונך
נתקלת כתופעה דומה ץ

כאדר עם גולדה מאיר

י ב-רזצי-ו

• ברשותך, נחזור לתקופת הבחירות.
מה דעתך על האלימות
שפשטה באסיפות בהירות ומי
לדעתך אשם כסך.
אלימות? לא היתד, אלימות מייוחדת,
היו הפרעות. לקרוא לזה אלימות? נהרג
מישהו? אושפז מישהו? היתד, אלימות
מילולית של צעקות. אני לא כל כך
רגיש לזה. ומוטב לא להיות. המערך
יצר האשמה נגד עדה. הרי אלימות זה
עניין של מזג, עניין של טמפרמנט.

בקיאות בלתי־ונילה בנוהלי הכנסת

• אתה באמת סכור כך ץ

בוודאי. כולם היו נגד הליכוד. אבל
היהודי הולך לתיאטרון, נהנה ממה שהוא
רואה, מתעניין, מתרשם, אפילו נרגש,
אבל הוא יודע שזה תיאטרון, או טלוויזיה,
או עיתון. הוא יוצא מהתיאטרון
וחוזר למציאות שלו, כמו שהוא רואה
אותה.

• מה דעתך על תעמולת הבחירות
של הליכוד ץ
תעמולת־הבחירות של הליכוד היתה די
בינונית. לא חושב שהתעמולה תרמה
הרבה להצלחת הליכוד, והתוצאות הוכיחו

• מה דעתך על בגין האיש ץ
אני לא מוכן לדבר על בגין ככה. בגין
הוא עניין לספר. אין שום ספק שאין

עדיפות לרשימות הגדולות
שלתעמולת־הבחירות היתה למעשה הש פעה
קטנה מאוד. זה לא פרי נסיון, זה
לא המצאה, זה ידוע לעולם כולו. תעמולת
בחירות יכולה להוסיף למי שבמילא החליט
בעד צד מסויים. היא יכולה לפעמים
לעזור להכרעה של בוחר שלא החליט
סופית, אבל לא. יכולה לשנות החלטתו
של בוחר המבוססת על רושם יומיומי,
על גורמים תת־הכרתיים, על זיכרונות
העבר ועל השפעת הסביבה המישפחתית.
ההוכחה היא, שלו היתה איזו השפעה
לעיתונות או לטלוויזיה, היה הליכוד מקבל
בקושי עשרה מנדטים.

דומה לבגין במדינה — לא בכוח ההכרעה,
לא בדיבור, לא באופי. אין כמו
בגין במחנה המערך, ומזה אני מרוצה,
ואין כמו בגין במחנה הליכוד. אני עצמי
יושב עכשיו בבית, לא איכפת לי. לפעמים
באים להתייעץ איתי. הייתי חודשיים
יועץ ליושב־ראש ועדודהבחירות, אבל
בעיקר אני יושב בבית.

• האם אתה נפגש עם כגין?
אני רואה אותו לפעמים, לא במייוחד.
פגישה כזאת, שמיועדת לשיחה, לא היתה
לנו מאז שעזבתי את הכנסת. הוא בא

הנה פעם או פעמיים, ומדבר עם אשתי
יותר מאשר איתי. לא בגלל זה שיש
איזשהו רצון מצידו לא להיפגש איתי.
שיהיה ברור, ההיפר הוא הנכון. פעם
הייתי בכנסת והוא רגז מאוד על אנשיו
שלא לקחו אותי לחדרו. לפעמים דרושה
לו עצה טכנית, אז הוא מטלפן אלי.

• איך היית מגדיר את יחסיך
עם ראש־הממשלה ץ
את יכולה לקרוא לזה יחסי ידידות.
אם מישהו מפריע ליחסים האלו זה אני.
יש לי דיעות משלי לגבי קמפ־דייוויד,
לגבי מסירת סיני והשלום. גם בדברים
אחרים יש לי דיעות עצמאיות. אם יש
סיבות ליחסים האלה ביני ובין בגין, אלה
הן סיבות שלי, לא שלו. כשראיתי אותו
בפעם הראשונה, היה בן .20 הוא היה
חבר במרכז שאני הייתי היושב־ראש שלו
בפולין. התיידדנו שם, היינו יחד ברוסיה.
את יכולה להגדיר את יחסי עם בגין
במישפט שאמר צרפתי אחד: אנחנו
יכולים להישאר ידידים אפילו שבמשך
שנים לא כתבנו זה לזה אף לא מיכתב
אחד.

• אתה אומר שאין שני לבגיד,
לא במחנה הליכוד ולא כמחנה

נוסף לזה יש לי בעיות שמיעה וזה
מפריע. המכשיר עוזר מעט מאוד ואני
לא אוהב להיות קליקר. אז החלטתי לא
להיות בכנסת. זו היתה הפתעה. תוצאות
הזיקנה עדיין לא קפצו עלי, אבל ציפיתי
שיקפצו, לכן לא הלכתי לכנסת.

+אך מכיוון שתוצאות הזיק־נה
לא קפצו עליך, האם אתה
מצטער שלא היית ככנסת?
אני חושב שחסכתי לי הרבה צרות,
התנגשויות, משברים, מריבות וסיכסוכים
בזה שלא הלכתי לכנסת. מזל, מזל מהשמיים
בשבילי שלא הלכתי לכנסת הזו,
התשיעית.

• מה דעתך על הכנסת התשי

7ןית?
כל כנסת, מלכתחילה, יותר גרועה
מקודמתה, אבל ההפרש שבין הכנסת התשיעית
והשמינית היה תלול. היה טבעי
שהכנסת הזו תהיה גרועה, אבל לא עד
כדי כך.

• וכיצד לדעתך תהיה הכנסת
העשירית?
לגבי העשירית כל כך קל להתנבא,
אבל למה שאתנבא, אגיד לך באופן כללי,
שאיני אופטימי.

• אינך מתגעגע לחיים הפרלמנטריים?

אני
או נעם דא הבנח׳
את כל העניין של מיה
שקוראים סנוד׳ס.
להניד סבורים,
לא סזוודיס, במר שני
עולמות, את דה לא
הבנתי או נעם
המערך. אם כן מי יעמוד כראש
הליכוד אחרי מין ץ
היה פה סופר אחד, ששאל אותי אותה
שאלה. אמרתי לו וולפסון. שאל מי זה
וולפסון י אמרתי לו, לא שמעת על דויד
וולפסון, הרי יש רחוב על שמו בתל-
אביב. אמר: על הרחוב שמעתי, על
האיש לא. דויד וולפסון היה נשיא ההסתדרות
הציונית אחרי הרצל, תקופה יותר
ממושכת מהרצל, בחור טוב, יהודי אינטליגנטי.
למה את יודעת מי זה הרצל
ואינך יודעת מי זה וולפסון? תמיד יש
מישהו שבא במקום. אבל תמיד יש מקום
לתיקווה. תמיד אפשר לקוות, ועד אז
צריך להסתפק בוולפסונים.

• האם אתה מאוכזב מיחסו
של כגין אליך ץ
שמעי, הוא עסוק. הוא יודע את הש קפותיי,
הוא יכול להגיד לך בעל־פה
מה אגיד לו בכל עניין, כפי שאני יודע
מה הוא יגיד לי. משכנו עגלה אחת
זמן יותר מדי רב מכדי שלא נכיר איש
את רעהו.

1 01

• האם אינך מאוכזב מכך שלא
כוהנת ככנסת הקודמת ושאינך
מכהן ככנסת הנוכחית?
אילו הייתי רוצה הייתי בכנסת. אני
לא צריך לאמר. איש לא הוציא אותי.
איש לא אמר לי ללכת. איש לא היה
מעז להגיד לי לא אילו רציתי להיות
בכנסת.

• אתה אחד הפרלמנטרים
המוכים כיותר שהיו ככנסת.
מדוע, אם כן, אינך חכר־כנסת?
אני לא בכנסת כיוון שאיני רוצה
להיות בכנסת. לפני ארבע שנים אמרתי
די לי, מסיבות שונות.

• מה היו הסיכות?
את יודעת בן כמה אני? בעוד חודש
אהיה בן שמונים. אני לפני ארבע שנים
החלטתי לא ללכת לכנסת. חששתי שבגילי
אעשה יותר ויותר חלש ופחות
מוצלח. לא רציתי לשבת בכנסת בתור
אתר־היסטורי. לא רציתי שידברו עלי
כמו על מי שהיה: הוא חיכה לז׳בו־טינסקי,
הוא היה כזה וכזה, צריך לכבד
אותו. לא, לא רציתי שיתייחסו עלי כך.

ישבתי כעת, במסגרת עבודתי בוועדת-
הבחירות, בקומה החמישית של הכנסת
חודשיים ימים. המנגנון סבור שזה אסון
שאני לא בכנסת — מבחינת הכנסת.
וחברי־כנסת מסויימים אומרי אותו הדבר.
דווקא אותם חברי־כנסת מצליחים
אומרים לי: אתה חסר, חסר מאוד.
אני חושב שכל זה הגזמה. אני הייתי
יכול להשפיע על המציאות של הכנסת
העשירית מעט מאוד - .מה יכול לעשות
אדם אחד? יש עוד דבר שאני רוצה
להגיד לך. למה בן־גוריון הפסיד את
שליטתו במפאי? אחת הסיבות היתה
הגיל שלו. פוליטיקאים לא ממהרים לק שור
את עתידם הפוליטי במנהיג שלא
יוכל לדאוג להם בשנים הבאות ולהעריך
את נאמנותם. כשבגין נכנם לכנסת, עוד
לא היה בן .40 היה לפניו זמן וכולם
היו מוכנים לדרך ארוכה. היום הזמן הוא
של העדפת צעירים.
היו זמנים בהיסטוריה, שהגוף השולט
נקרא אסיפת־הזקנים, אבות־העיר, סנטורים.
המילה סנטור באה מהמילה סנס,
שפירושה זקן. היום מאמינים בצעירים.
כמה שאתה יותר צעיר, יותר טוב. כמה
שאתה פחות מנוסה, אתה יותר דינמי
ובעל יוזמה, ופטור מסכנת שיגרה. ככה
זה היום. אני, כמובן, לא מוסמך להביע
דיעה על זה. מכל מקום לא חושב שהייתי
יכול לעשות הרבה בכנסת. יש גם
הגזמה גדולה במה שאומרים שהייתי
בכנסת. אומרים: לא היו אריות כאלה.
אומרים: לא היו פרלמנטרים כאלה. אומרים
שנתתי סיגנון לכנסת, שיצרתי דפו סים.
זה נכון וזה לא נכון.
המכריע הוא היחס של היתר. האם הם
מעוניינים בהצלחת הכנסת, האם הם
מוכנים לשבת בישיבות־לילה, האם הם
מוכנים ללמוד, לנצל דוגמה או תקדים,
להתקדם. או שהם מעוניינים לשבת בבית
ולנצל את הכביש היפה והחדש כדי לא
לישון במלון או בדירה שכורה. האם הם
מעדיפים שישיבת הכנסת תינעל בשש
בערב, כדי שיספיקו לשוב הביתה. האם
הם מעדיפים את המזנון על פני אולם
הישיבות. האם הם מעוניינים בפירסומת
אישית עד כדי כך שיפקירו את טובת
הגוף שהם חברים בו ואת מעמד המוסד
עצמו. היום זה ככה. הסכנה בזה היא
שמעמד הפרלמנטריזם יורד, ויחד איתו
יורדת האמונה בדמוקרטיה, ואז נוצר
מצב שראיתי אותו באירופה לפני מיל־חמת־העולם,
שבארץ זו או אחרת אפשר
להפיל את הפרלמנט, לפזר אותו, ואיש
לא ינקוף אצבע בכדי להגן עליו.

• האם אתה רומז
האחרונות?

לבחירות

בוודאי. הנטיה להפוך את הבחירות
האחרונות להכרעה בין אישים היתה תופעה
לא בריאה. בגין בוודאי לא רצה
את זה. פרס או הפירסומאים שלו יצרו
את הרושם שהברירה היא בין פרס לבגין.
זו היתד, שטות גדולה, מכיוון שלא היה
לו סיכוי — אפילו במיפלגתו חשבו
שרבץ יותר טוב ממנו. זה היה לא טוב-.
זה הוריד את רמת הוויכוח העקרוני. אני
חושב שצריך לטפח בעם הזה את האמונה
בדימוקרטיה. צריך לדאוג שהמנהיגים
לא יפריעו בחינוך העם לדימוקרטיה.

כאדר עם בגין
״אני לא מובן לדבר על בגין. בגין הוא עניין לספר !״

• אתה נשמע פסימי.
אני לא פסימי; אבל אני אומר: לעולם
אל תשאף להיות חבר־כנסת! וזה אומר
לך אדם שהצליח בכנסת יותר מכל אדם
אחר, לפחות בעיני הציבור.

• איזה עתיד אתה צופה לדמוקרטיה
הישראלית?
לפני שנים ישבתי עם איזה מיניסטר
צעיר מגאנה. השלישי שבחבורה היה אדם
חשוב מאוד מאחת הארצות הקומוניסטיות.
האיש מגאנה ממש בכה. מה קרה
לנו מאז שהשתחררנו מהבריטים, אמר.
המשק ירד, הפרדסים והמטעים הושחתו,
הסדר הציבורי נפקע, השחיתות נעשתה
שיטה. איזו טרגדיה ! וזה דווקא כשקיבלנו
עצמאות והיו לנו תיקוות גדולות
שהכל יהיה טוב יותר.
אמרתי לו: כאשר רוצים לשחות אין
ברירה, אלא להיכנס למים. לימודים אלה,
בשביל עם שהיה לעצמאי לראשונה בתולדותיו,
הם לימודים ארוכים, עם מחזורים.
וצריך לא פעם להישאר כיתה
לשנה נוספת, זה המחיר. סיפרתי לו על
המצב בשילטון באנגליה בתחילת המאה
ה־ 16 ובמאה ה־ .18 כמעט כמו בגאנה.
את יודעית, בן־גוריון אמר בשנות ה־50

אילו הייתי חצה, הייתי
בכנסת. איש לא הוציא
אות׳ שהכנסת. איש לא
היה מעז להגיד ל לא
לנחום גולדמן: אני בגילי יש לי סיכוי
טוב למות במדינת־ישראל, אבל לבני
עמוס יש פיפטי פיפטי. מוטלת עלינו
אחריות איומה שזה לא יהיה פיפטי פיפטי,
אפילו לילד שנולד אתמול.

• מה דעתך על המונחים יונה
ונץ ץ
אני תמיד איני מבין את המילים יונה
ונץ. אני חושב שאדם הרוצה להחזיר את
יהודה ושומרון לאש״ף, או לתת להם
דריסת־רגל קלה בירושלים הוא מאוד
אמיץ, הוא נץ.

• ואתה, מה אתה?
אני יונה, אני יונה.

• מהו, לדעתך, מחירה של הדמוקרטיה?

זה לא אני אמרתי, אבל אני מד־גיש:
מחירה של חירות הוא עירנות
בלתי-פוסקת. צריך לכבוש. אותה כל
פעם מחדש, לא לסמוך על ההישגים של
האתמול ולהיות מוכן תמיד למיבחן נוסף.
אני קורא זיכרונות של מדינאים אמריקאים.
הדאגה הזו רובצת עליהם יום־יום.
ככה זה במדינות גדולות, ועל אחת כמה
וכמה בישראל.

#כמה מנדטים ׳ היה מקבל
הליכוד אילו לא היה חוק כאדר־־
עופר?
ההבדל היה כנראה במנדט אחד. הליכוד
היה מקבל 48 מנדטים לפי כל החישובים,
והמנדט של המערך היה בספק.
מנדטים נוספים קיבלו שש מפלגות מתוך
עשר: המפד״ל, רק״ח, האגודה והגברת
אלוני היו מקבלים מנדט נוסף כל אחד.

• מהו סדר היום שלך?
אף פעם לא משעמם לי. הבוקר קמתי
בשש, ולא היה לי מה לעשות, אז חזרתי
למתמטיקה. אני מצלם מגיל .12 עד הזמן
האחרון צילמתי שיקופיות, כעת אני
מצלם תמונות צבעוניות. בפולין היתד,
לי מעבדה משלי, בארץ אשתי לא נתנה
לי. אני מכיר צילום שחור־לבן על בוריו
וכעת אני לומד צילום בצבע. אני כותב
כל שבוע מאמרים למעריב. השבוע דיברתי
איתם דוגרי. מה הלאה? הם חוש בים
שאני יודע לכתוב אז אני כותב.
יש לי תוכניות לכתיבת ספר היסטורי.
זוהי עבודה רבה מאוד. תמיד יש מה
לקרוא ואני בקושי מספיק לקרוא מה
שאני רוצה.
אני מצפצף על החום! יש לי מזגן,
ואני לא תלוי בחום ולא תלוי במיפלגות.
יש לי תמיד יותר מדי כסף. אני מקבל
קיצבה מן הכנסת, לא הרבה יותר גדולה
מזו שנותנים לחבר־כנסת שהיה שטווה
שנים בכנסת. ואני הייתי 29 שנים. תמיד
נשאר לי משהו בסוף החודש. פירוש
הדבר הוא שאני איש עשיר. אני לא
דואג. בכנסת הבאה ידאגו שתהיה לי
קיצבה עוד יותר גדולה. כעת זה 70
אחוזים וזה עוד יהיה 100 אחוזים. בוועדת
הבחירות עבדתי כמו סוס ולא קיבלתי
משכורת.

מדוזן?
זה לא דרוש לי. צריך לעשות חלק
של העבודה בהתנדבות. רפול הכריז על
קרדביטחון, וזה עולה לי יותר מ־ססל
שקל לחודש. שאלתי בכנסת מה עם
האחרים, וקיבלתי אינפורמציה שאני מתבייש
בה, ולא אגלה אותה.

• אתה הולך למצודת זאב?
כן, לעיתים רחוקות אני הולך למצודה.
אני חבר הנהלה, אז צריך להיכנס פעם
בחודש. אבל עברו חודשים רבים מאז
שהיתר, ישיבה, ואני לא הולך לכל ישיבה.

קולנוע-
יוומן החדשות
סרטי איכות ישראליים אינם עושים
לאחרונה רושם רב על הקהל הישראלי,
אבל בכל זאת יש בהם תועלת. את
מחבואים. של דני וולמן ראו רק אלפים
מעטים בישראל! לעומת זאת הוא הוצג
בסידרה ארוכה של פסטיבלים בינלאומיים,
בכולם זכה לתגובות חיוביות, והוא
אפילו נקנה להפצה בארצות מרוחקות,
כמו הולנד או אוסטרליה. אולם מה שהיה

אפילו התיחכום הזה אינו עוזר. באקשו
— שהוא אחד הבמאים והתסריטאים ה מצליחים
והמוכרים בהונגריה — נאלץ
להשלים במשך כעשר שנים עם טענת
המימסד כי ״טרם הגיע הזמן להעלות
את העד על מסכי הקולנוע״ .שלא יהיו
ספקות — גם ללא הצגות מיסחריות,
הוצג הסרט שוב ושוב בפני חוגים סגורים
יותר או סגורים פחות, ומשיצא לאור,
הפך בין לילה סנסציה.
לדוג דגים העד הוא ברנש פשוט,
גמלוני משהו, חסר־יומרות וחסר-שאיפות,
בשם יוסף פליקאן. פליקאן הוא שומר-
סכר על הדאנובה, ותפקידו הוא לווסת
את זרימת הנהר, כך שלא יהיו שיטפונות
מצד אחד, ובצורת מצד שני. כל חייו
עשה זאת, ואין לו כל שאיפה לעשות
משהו אחר. השיגרה האידילית שבה חי
הופרה רק על-ידי מילחמת־העולם. באותו
זמן, תוך סיכון נפש, הסתיר במרתף
הבית שלו מנהיגשל המיפלגה הקומוניסטית,
שהיה מבוקש על־ידי הנאצים.
כאשר מתחיל סיפור הסרט, אי־שם
בשנות ה־ 50 המוקדמות, בא המנהיג,
שהפך בינתיים שר, לבקר אצל פליקאן,
לבלות עימו כמה שעות של שלווה
ומנוחה, ולדוג דגים בדאנובה. אלא שבאמצע
השלווה פורצת לביתו של פליקאן
יחידת מישטרה, כדי לבדוק אם אכן
אשם בעל־הבית בפשע האיום והנורא

במאי וולמן בפעולה
אפוס גדול
חשוב יותר לדני וולמן עצמו היתה העובדה,
שבין האנשים שראו את הסרט
היו גם כמה מפיקים מיקצועיים, שהתפעלו
מן התוצאה והסיקו את המסקנות.
אחד מהם, רוברט קופרברג (שהיה
מעורב בעבר בהפקת מר קליין של ג׳וזף
לוסי) ,החליט שוולמן יכול להיות במאי
אידיאלי לגירסה קולנועית לספרו האוטוביוגראפי
של שאול פרידלנדר, עם בוא
הזיכרון. זהו אפוס של ילד יהודי, אשר
בין השנים 1932ל־ 1848 החליף את
זהותו ארבע פעמים, כדי להישאר בחיים,
עד אשר עלה לארץ על סיפון אלטלנה.
אחרי משא ומתן ארוך ומייגע, שנמשך
חודשים ארוכים, סוכם עתה סופית על
הפקת הסרט, כאשר וולמן עצמו מכין את
התסריט יחד עם תסריטאי אמריקאי בשם
אלן הופמן. ההפקה תהיה צרפתית-ישד-
אלית, כאשר השותף המקומי הוא חברת
רימון בהנהלת ארנון צוקרמן, מי שדיה
בעבר מנהל הטלוויזיה.
הצילומים יתחילו, ככל הנראה, בתחילת
השנה הבאה, והם יתנהל בישראל ובצרפת.
לצד הילד אשר ייבחר להופיע
בתפקיד הראשי, מקווים המפיקים לראות
כמה שחקנים מפורסמים. בין היתר מזכירים
את שמותיהם של ג׳ואן וודוארד
ושל ז׳אן־לואי טרינטיניאן. וכך יוכיח
דני וולמן בפעם נוספת שאץ נביא בעירי,

סרטים
הח״ד הואנדץ בליד*,ן
״אומה מגיעה לידי בגרות כשהיא
לומדת לצחוק על עצמה.״ הבמאי ההונגרי
פטר באקשו לא זכר בדיוק מי אמר
זאת, אולם הוא השתמש בציטטה זו כדי
להסביר את הרקע לסרט בשם העד.
הסרט נעשה לפני תריסר שנים, ורק
עתה הורשה להציג אותו בחוץ לגבולות
ארצו, אחרי שבהונגריה הוא מופץ כבר
במשך כשלוש שנים.
אין זה סוד — אפילו לקהל הישראלי,
שאינו מפונק בסרטים שמקורם מאחרי
מסך הברזל — שהקולנוע ההונגרי הוא
אחד המרתקים, המעולים והמעניינים בעולם.
ההונגרים מבקרים את המתרחש
בארצם, לעיתים בזעם, לעיתים בהומור
ותמיד במידה רבה של אנושיות ורגישות
(לכו לראות את אנגי ורה) .הם נוקטים
בגישה מתוחכמת. כשנידמה שהם מדברים
על דבר אחד, הם מתכוונים בעצם לאחר,
כדי לעבור את מסלול המיכשולים של
הצנזורה ולצאת לאור היום. לעיתים,

פרנץ קלאי בתפקיד יוסף פליקאן עם ילדיו בסון! הסרט ״העד״
מיקלט על העץ

פסל הפועל המנצח
פולחן האישיות
של שחיטת חזירו הפרטי בלי לקבל
רשות מן השילטונות. השר יוצא להגן
על ידידו, מסביר את עברו המפואר, ואפילו
פותח את הדלת הנסתרת אל המרתף,
שבו הוחבא מעין הקלגסים. ואז
מתגלים לעיני השוטרים השיירים של
החזיר המנוח, מסודרים היטב בנקניקים,
צלעות ובשר לשמירה.
השר נכנע ומבקש מן המישטרה ש תמלא
את תפקידה כיאות, אחר־כך עולה
למכוניתו וחוזר לבודאפשט.
לחיות: מנהל. בכלא שבעיירה נפגש
פליקאן עם אחד משרתי הנאצים הנאמנים,
שהפך בינתיים שדת נאמן של
המישטר הקומוניסטי. איש שתפקידו ל רדת
לחיי הזולת, ולא חשוב לטובת מי
הוא עושה זאת. פליקאן כמעט נכנס
עימו לעימות, אלא שעד מהרה, מבלי
שיבין מדוע, הוא משוחרר ברוב כבוד.
מיד הוא יוצא לבירה, כדי להודות
לידידו השר, אשר, כך הוא מאמין, אמר
מילה טובה במקום הנכון, אבל השר נעלם
ואיננו. ואילו במקום זאת, לימוזינה שחורה
עם שני ביריונים לבושים בשחור
באה לביתו של שומר־הסכרים, ומזמינה
אותו לנסיעה שאי-אפשר לסרב לה. מטרת
הנסיעה מישבנו הסודי של החבר דראג,
שאין קוראים בשמו, העומד בראש מוסד,
שאין מזכירים קיומו.
ארוחת-מלכים מוגשת לשומר ההמום,
שאינו מבץ בדיוק מה רוצים ממנו. לאחר
מכן באה שיחה לבבית, שבה מסביר
דראג כי ״המצב הבינלאומי מתקרב ל משבר,״
ומודיע לפליקאן שהוא מתמנה
להיות מנהל של מיתקן ספורט חדש.
מי ישמור בינתיים על סכר הדאנובה?

שלא ידאג, בינתיים הוא עולה בדרגה.
מרגע זה ואילך מתחיל המירוץ של
פליקאן כלפי מעלה, מירוץ מוזר, משום
שהוא אינו מוכשר אף לאחד מן התפי
קידים שמפקידים בידיו בזה אחר זה —
מיתקן הספורט, לונה־פארק ציבורי, מנהל
פרדס נסיוני של תפוזים (שבהונגריה
אינם גדלים כלל) .אחרי כל כישלון הוא
נשלח לכלא, נשלף בחזרה, הלימוזינה
מסיעה אותו לביקור נוסף באמצע הלילה,
שוב מוגשת לו ארוחה ומסבירים לו כי
״המצב הבינלאומי מתקרב למשבר״ ומעלים
אותו בדרגה.
להיות עד. לבסוף מסתבר מה המניע,
לכל המירוץ הזה: מר פליקאן עתיד
להיות העד הראשי במישפט שבו יואשם
ידידו לשעבר, השר לשעבר, על שחיבל

במאמצי המיפלגה במאבקה לניצחון הקומוניזם.
פליקאן התמים אינו מבין כלבך
מה רוצים ממנו, וכדי להבהיר לו
זאת ולהבטיח שיעשה רושם טוב על
דוכו־העדים, שוכרים לו מורה לדראמה,
פסיכולוג ומלביש פרטי. הוא משנן את
הטקסט שנכתב עבורו, שאותו הוא צריך
לדקלם ״לטובת המולדת״ ,אלא שכאשר
הוא כבר עולה על דוכך העדים, ההיגיון
הפשוט של האיכר גובר על כל מה שניסו
ללמדו, וכמו בלעם, הוא משבח במקום
לקטרג.
התוצאה: הוא נידון למוות. אבל במיש־טרים
שבהם תהפוכות תמיד אפשריות, רגע
לפני ששמים את החבל על הצוואר באה
החלטה מגבוה, וקובעת שמי שנחשב
קודם לכן בוגד, הוא עתה גיבור, ומי

פליקאן והתליין בכלא
שרת נאמן של הנוישטר
העו ל ם הז ה 2290

שהיה גיבור. הוא עתה בוגד, ומר פליקאן
יכול ללכת הביתה. וכאשר הוא מגיע
לשם הוא מוצא, כמובן, שהדאנובה עלתה
על גדותיה, והוא נאלץ למצוא סיקלט
על העץ מפני השיטפון יחד עם מיש-
פחתו מרובת־הילדים.
הבמאי פטר באקשו, שהגיע לפסטיבל
הסרטים בקאן כשרגלו חבושה בגבם,
טען שפליקאן אינו אלא גירסה הונגרית
של שוויק — בחור תמים המאמין בניצחון
הסוציאליזם, והרואה עצמו כחבר
נאמן של המיפלגה ,״בדיוק כפי שאני
עצמי הייתי,״ אומר באקשו, ומזכיר ש בנעוריו
כתב שיר הלל לסטאלין.
מובן, שהסרט הוא הוקעה של כל הכלול
תחת הכותרת ״פולחן האישיות״,
שמוגדר היום כאחת ממחלות הילדות
הקשות של הקומוניזם. אם היה דרוש
זמן רב כל־כד עד שביקורת זאת תורשה
לצאת לאור, אין זה רק משום שבאקשו
הסתיר כוונותיו פחות מכמה מחבריו.
ראשית, הוא עשה זאת לפני אחרים.
בשנת 1969 היה עדיין מוקדם מדי כדי
לדבר בחופשיות רבה כל־כך על מחדלי
העבר. שנית, אומר באקשו ,״האמינה
שפולחן האישיות נעלם עם מותו של
סטאלין היא בלתי־מציאותית לחלוטין.״
לטובת העם* השאלה המגרה כל
עיתונאי מן המערב היא: האמנם כל
זה שייך לעבר, ואם כן, אז מה הטעם
להלקות גוויות מתות 1
תשובתו של באקשו אופיינית לכל
סיגנון התשובות של אותם אשר אינם
יכולים לומר את כל מה שבליבם, אבל
גם לא יסכימו לעבור על כך לסדר היום :
״מן הרגע שבו מצביעים על הגיחוך
שבמעשי האיוולת מן העבר, יש סיכוי•
טוב יותר שלא יישנו בעתיד. חוץ מזה,
פולחן האישיות י לא חוסל במחי יד, כמו
שסוגרים תריס.״ והרמז ברור.

הרפת קו ת
זו הרו ת
לעיניך בלבד (תל־אביב, אנגליה)
— קשה מאוד לכתוב ביקורת
על סרט הרפתקות נוסף
של ג׳יימס בונד, ולו רק משום שהכל נכתב כתב בעבר.
ההבדל בין הסרט החדש לבין אלה שהיו לפניו הוא
באמת מיזערי. האם להזכיר שוב שכל קשר לספריו של
פלמינג הוא מיקרי, שנערות בביקיני מסתובבות בגדודים,
שאביזרי־ההרס החדשניים ממשיכים לצמוח במרתפים
של שירותי״חביון״הבריטי, שהנופים מרהיבים והמציאות
זוהרת, והנבלים ספק איומים, ספק מצחיקים, ועוד ועוד 1
הרי אין סרט בסידרה הזאת, מן הראשון (דוקטור נו)
ועד הנוכחי, שעליו לא נאמרו דברים ברוח זו, פחות
או יותר.
אם לעשות השוואות מדוקדקות יותר, אפשר, למשל,
לומר כי הסרט החדש גדוש ביותר פעילות מן הסרטים
הקודמים. אולי משום שיש בו פחות עלילה, ואולי משום
שהבמאי, ג׳ון גלו — שהיה בעבר במאי סצינות פעולה
ביחידות מישנה — מתמצא הרבה יותר בסצינות של
תנועה והשתוללות פיסית, מאשר בעימותים דרמאטיים.
עוד אפשר לומר, שההמצאות הבידיוניות, שבהם צוייד
בונד בדרך־כלל, ושאותם שלף ברגעי משבר, כדי לחסל
את הנבלים, תופסות כאן מקום מישני בלבד.
אפילו אויבו המושבע, ראש ״סמרש״ בעל אלף ה שמות,
מחוסל כאן בסצינה הראשונה. עוד ניתן לציין,

רוג׳ר מור: לחסל נבלים בקורפו
שהגברת קארול בוקה היא פחות שופעת מן החתיכה
הבלונדית הממוצעת, וכי היא מצאה את עצמה בעולם
מוזר מאוד אחרי התשוקה האפלה של בוניואל.
אשר לחיים טופול — הוא מגלם איל-עולם־תחתון
יווני, במרץ ובחדווה של סלאח שבתי בביגדי חג. אבל
אסור לבוא אליו, או אל כל שאר השחקנים, בכל טענה
שהיא, משום שנדמה כי הבמאי, ג׳ון גלו, לא הקדיש
להבעות־הפנים תשומת-לב רבה במיוחד.

ה מל אכי ת
ו הדוב הי הודי
תרגיל לשניים (בן־יהודה, תל-
אביב, קנדה) — זהו אחד מאותם
הסרטים, המשתדלים, מן
הרגע הראשון ועד לאחרון, להסתיר כמיטב יכולתם את
העובדה שאין להם מה להסתיר. במילים אחרות, זהו סרט
שבו מתרחשים הרבה מאוד דברים, מבלי שיהיה בהכרח
קשר הגיוני ביניהם, ומבלי שיצביעו, אף ברמז, על גישה
מגובשת של הבמאי או התסריטאי לנושא כלשהו, למציאות
כלשהי, או לרעיון כלשהו.
הפעם, כך נדמה, יש עניין במיכתב מיסתורי שכתב
פעם ג׳ורג׳ ואשינגטון, אם בכלל כתב אותו. המיכתב
נגנב, ושמו של מרצה לתולדות האומה האמריקאית
בהארווארד משתרבב לתוך הפרשה. לפתע פיתאום מסתבר,
שכל העולם מעוניין במיכתב: המאפיה, ביריונים
ססגוניים למיניהם, האפ״בא-אי וגם כתבת טלוויזיה
צעירה ונמרצת, שמוכנה לתת הכל בתמורה ל״סקופ״
הגון.
התוצאה: אנשים נהרגים על ימין ועל שמאל, גול-
גלות מתנפצות כלאחר־יד, כולם רודפים אחר כולם,
ובכל פסק״זמן בין דהירה אחת לשנייה מחליפים ביניהם
דיאלוגים מתחכמים. לכאורה, אפשר כמעט להתייחס לכל
העניין כאל פארודיה: נהגת המאפיה, המתנגשת בקביעות
עם משאית האפ-בי-אי, הביריונים התאומים, הלבושים
מדים זהים, והמרביצים קודם ושואלים שאלות

גולד וג׳קסון: חבל שלא רואים את בוסטון

הזמן

אחר-כך, המרצה רודף*השמלות, שנופל
הפח אל הפחת ובחזרה, וכן הלאה.
אבל כאשר המאפיונרים השלומיאלים מחסלים אנשים
ביריות מדוייקות, והביריונים התאומים שוברים עצמות
ביעילות סאדיסטית, ומצפון האומה האמריקאית,
כפי שהוא מתגלם באישיותו של ג׳ורג׳ ואשינגטון, מתנפנף
לפני העיניים — קשה לחייך בלב שלם.

במאי פטר באשקו
בגרות והומור

פליקאן זהחכר וידאג כשיחה עם הגנרל
הגנרל דומה לברדנייב — לא במיקרה!
העו ל ם הז ה 2290

מעניין שבתקופה שבה היה הסרט עדיין
אסור, עיבד באקשו את התסריט לספר,
וזה הפך להיט ממדרגה ראשונה. ומן
הרגע שהסרט הותר להצגה, כך הוא
מספר, יש מורים רבים להיסטוריה בהונגריה,
המעדיפים לקחת את כל הכיתה
להצגה העד, במקום להרצות לפני תלמידיהם
על אותה תקופה.
אין ספק שכמה מן הדברים הנראים
בסרט, גם אם אינם נאמרים בפירוש —
כמו דמותם של אנשי הביטחון המלווים
את פליקאן במסעות הלימוזינה שלו, וה־מזכירים
את שליחי הסנדק, או האח
הגדול, לבוש המדים, שמולד ביד חזקה
על האומה כולה ״לטובת העם, כמובן״,
והמזכיר בחיצוניותו כמה מנהיגים קומוניסטיים
החיים עד היום, כמו החבר
ברז׳נייב לדוגמה — עוזרים לפופולריות
של הסרט במולדתו.
מיספרם הרב של המבקרים משאר ארצות
מיזרח אירופה, שמיהרו להצגות
סרטו של באקשו בקאן, מעיד בבירור,
כי הסרט עדיין אסור להצגה בביתם.
אשר לבאקשו עצמו, הוא נראה מרוצה
ושבע־נחת, כמו חתול ששתה את כל
החלב לפני שהספיקו לקחת אותו ממנו.
״אני מאמין עד היום בכל דבר שהכנסתי
לתוך הסרט, ניצב מאחורי כל מה שהוא
אומר, ואני גאה שעשיתי אותו.״

תדריך
חו בהלר או ת:
תל־אכיכ — הכפיל, אנגי ורה, הקרקס,
מוסקוות אינה מאמינה בדמעות,
ברווזים, בתו של כורה הפזזס, אנשים
פשוטים.
ירושלים — המפיקים, מוסקווה אינה
מאמינה בדמעות, המפיקים, טוראית בנימין,
הדוד מאמריקה, התוודעות.
חיפה — אנשים פשוטים, טוראית
בנימין, התוודעות.

תל-אביב

הכפיל י (פאר, ארצות־הב־רית)
— צעיר, המבוקש על־ידי המישטרה,
מוצא מיפלט בתוך צוות־הסרטה. מישחק
תעתעוים של מציאות ודימ״ון. הרהורים
על מהות הקולנוע, על ׳תפקיד האמנות
ועל מקומה בחיים. מישחק מאלף של
פיטר או׳טול בדמות במאי כל-יכול.
+*++אנגי ורה (גורדון, הונגריה)
— נערה צעירה עוברת את מסלול
האינדוקטרינציה הפוליטית בהונגריה ש לאחר
המילחמה. גישה אנושית מופלאה
לנושא יוצא־דופן. ביקורת חריפה לא רק
על פיגעי הסטאליניזם, אלא גם על
העוול שבכל מי׳שטר טוטאליטרי- .

הספד על אדץ־ישו־אל ש״הוקמה בידי המערך
ספר ״כחזל־לבך בנוסח פראנק האריס
הליכוד״
אינפ נט יליותכמסווהשל ״סי פורחינוכי
מולדת
עדנה בימים אלה ראה אור ספר מרתק יעל
אהבת ארץ־ישראל: אל ארצו, אל נזו־לדתו
מאת עמוס קינן* .הוא מפקיע
את המונופול הכוזב של ״אהבת ארץ־
ישראל״ מידיהם של משה שמיר, אנשי
:גוש אמונים וכל האחרים שנטלו את
אהבת־הארץ וזיווגו אותה עם רעיונות
הימין המטורף. ספר זה מעניק עדנה
לכתיבתו המחוספסת של עמום קינן.
במילים :״כשיופיעו שורות אלה, הוא
כבר לא יהיה. הוא ייכלע בסופות־חול,
בחמסינים, כשם שאהת לפרק זמן הוא
נבלע גם כמילחמה פותח קינן את
סיפרו, ועובר עד מהרה לכימעט־ליריקה:
״אבל יש לגו אכיב. קצר, פראי, משגע,
וכמו האביב של 1980 לא היה, ומי יודע
אם יהיה• לא היתה שנה כזו, שבה האדמה
השתגעה מרוב פריחה, התפרצה
ביתק, התכסתה במרכדים צבעוניים, התמלאה
ניחוחות, ומי היה מאמין שבל־כף
הרכה זרעים מחכים כאדמת התלאוכות
הזאת להזדמנות...״
אל ארצך, אל מולדתך הוא ספר של
מטאמורפוזה. שבמהלכו עובר רב־מג של
ציניות צברית וארץ־ישראליות בין ה קטבים
של הקשיחות והרבות הבשלה.
דרך ניסוחים כמו ״מידכר־יהזדה הוא
שווייץ של המיזרח-התיכון או ״לראות
פיתאום מרכדים אדומים של פרג על חוף
ים־המוות שוזר קינן מצבורים של
תמונות־זיכרון מעברו, ילדותו, בחרותו
ובגרותו, עד למציאות הכואבת והמדכאת
של שנות ה־80׳.
קינן ממחיש את המציאות בהגדרות
כמו :״כאשר עקרו הישראלים את האלמוגים
מים־סוף, אמרו: מה יש, כין
כף אנחנו עומדים להחזיר אותם למצריים.
אכל כמו שאמר מוטי קירשנבוים: למי
חשכו המטיילים להחזיר את הכינרת
באשר רמסו אותה?״
העבר המתרחק וההווה הרומס הופכים
בעטו של קינן לספרות :״פעם היה חול,
כחול אשר על שפת הים. עכשיו אין
חול. החול נהיה קלרין. החול נהיח
פואכלו אספניול. החול נהיה גינדי. חחול
נהיה תחנת־בוח. מי שרוצח עכשיו לחפש
חול, צריף להתאמץ ובסוף ההרצאה,
הנעה בין דידאקטיות ואהבה, מגיע קינן
לנקודה, שבה הוא אומר :״יש ילדים
של העמל״ ילדים של ההר, ויש ילדים
של החולות. אני ילד של חולות, ובאשר
הם נעלמים, נעלם לי הדבר שבו נולדתי,
ומי שרוצה, יכול לקרוא לזה
מולדת. אז בעצם אני מסייר במה שנשאר
מהמולדת האבודה...״
את הסיור במולדת האבודה עורך קינן
מ״אפיקים קיבוץ עשיר• אבל הוא דומה
לשכונת־עוני. אם היית רואה את הכתים
של אפיקים ליד תל־אכיב, היית מתגייס
למאבק ציבורי לפנות את מישפחות־העוני
מן המיבנים הללו יועד אל
אירום־נצות :״פרח סוריאליסטי. כאילו
סלוודור ראלי צייר אותו והלאה אל
״תאנה היא תרבות שלמה, תרבות של
אושר ושל ישיבה על האדמה ושל התמזגות
עם חאדמה ושל השתייכות אליה...״
!ובלה ב״כפר ערכי, בפי שהיה פעם,
בבר לא נשאר בשום מקום. מה שלא
נהרס במילחמה, נחרב לאחריה. ומה
* סמוס קינן — אל ארצך, אל מו־לדתך;
הוצאת עידינים — ידיעות אחרונות
; 248 עמודים (כריכה קשה).

שלא נהרס מהר בסערה, נהרס לאט־לאט
וכישוב־הדעת. כמקומות שבהם נותרו
ערכים, הם בעצמם הרסו והורסים את
כפריהם. הם הורסים אותם בדרך חיובית :
הופכים אותם לשיכונים יהודיים. עם
כלונסאות בטון מצחיקות, עם גגות רעפים
אדומים מצחיקים, ועם רהיטי פורמאיקה
מצחיקים מתוך תיאור אקולוגי־למחצה,
שולח קינן חץ־שנון לעבר ״הגוף המים־
תורי כיותר הקיים במדינה הזאת״ ,הלא
הוא מינהל־מקרקעי־ישראל, שעליו הוא
מספר :״זה גוף שיש לו מנהלים מיס־ת|ריים,
עם מדיניות מיסתורית, ועם
פינקסים מיסתוריים, ועם בולדוזרים שלעולם
איש לא יידע מי שלח אותם ולאן
ומדוע* זה גוף המושיב את מי שהוא חצה
היכן שהוא רוצה וטוחד את מי שהוא
רוצה מהיכן שתא רוצה. תו ף הזה,
נישמתה של הציונות המבצעת המכוערת,
להבדיל מהציונות המבצעת הופה —
דומה למכונות של האמן השווייצי טינגלי,
המכונות ההורסות את עצמן ולבסוף שור פות
את עצמן...״
מגבהי אידיאולוגיה של אדמה חרוכה
מוליך קינן את הקורא לפרק שכותרתו

סופד עמום קינן
אמת על החיים
״אל אדמונית החורש״ — אל הסחלבים,
הקידה השעירה, נורית ירוסזדינו, המלך
רייחן והזעתר, וחוזר כמו בקונטר־פונקט
אל :״לא מכבר ישבתי כצהריים עם
זאביק• זאביק היזח, ואולי שדנו, מג״ד
בצוז״ל. על בוסית, שאני שילמתי, הוא
הציע לי להקים אגודה של אלה שמפנים
את תב• מפנים את הגב אל שאון העולם
והמונו. מסתכלים בעין פקוחה על כלב
משתין על גזע עבות, מריחים גיבעול,
מתפרקדים תחת תאנה, רואים מרחוק
תימרות אבק או ערפל, ולא חושבים
על שום דבר. זאביק, אתה הובלת אנשים
תחת אש במי יודע כמה מילחמות. אני
מצטרף לאגודה שלך. זמן לנוח...״
עמוס קינן מביא לקורא ארץ־חדשה,
שאותה הוא מבאר בהגדרה :״יש משהו
ראשוני, משהו בין חוויית רוכיגזון קרוזו
וזו של שדלוק חולמם, בגילוי ארץ חדשה,
בפיענוח צפונותיה וכפיתרון חידותיה...״
הוא מעניק בספר זה ריחות של ארץ,
שהיא מקור היהדות ומיקלט היהודים.
מעמיד את האיזוב מול ארז הלבנון,
וקובע :״אני מצדיע בפניך, האיזוב אשר
כקיר״.

פעם, בילדות הארץ־ישראלית הרחוקה,
כאשר הביריונות לא היתד, ברחובות,
וההתנחלות המטורפת לא היתד, בשדות,
הבסיס למציאות היהודית החדשה, ולאידיאולוגיה,
היו צעירים שהיו הולכים
בשדות עם מדריך צמחי ארץ־ושראל
ומייבש צמחים. קינן מביא באל ארצך, אל
מולדתך הצלבה מרגשת של המדריך והמייבש
בכפיפה אחית! ,תוך ׳שהוא מסביר
דברים כמו :״כל זח מפני שאבותינו
שחיו באן לא הניחו ירק אחד הניתן
למאכל, שלא אכלוהו, ולא הגיחו צמח
אחד לרפואה, שלא ריפאו בו אבל
״אנחנו שבחנו את חכמת אבותינו ועתה
לומדים אותה סנוכינו שוב, כאשר הם
חוזרים מטיול באירופה. לומדים לומדים,
ואין מי שיאמר לחם, ששל זה מצוי מתחת
לאף. רק להתכופף ולהרים...״
האדם תבנית מולדתו מומחש כאן בפרק
״אלה תולדות שאלתיאל״ ,המוקדש
לשאדתיאד כן־יאיר, שאותו הוא
מתאר :״היה לו.שפם בריטי עבות וכובע
ברט שיל מונטגומרי. היתח לו תעודת־זהות
מנדטורית •שנשאה שם ערבי. ת־מיקצוע
ומקום המגורים: סוחר בקר
מכית־שאן ...הוא נולד במטולה, למיש־פחה
של קוזאקים, שהתגיירו ועלו ארצה
כראשית המאה ...אחרי שנולד כקוזאק
יהודי, למד גם לחיות ערבי ...לא אחבו
אותו• וגם אי־אפשר היה. אף פעם לא
היה שוכב לישון עם כולם. לפנות ערב,
בשדה, חיה לוקח את חפירה, מתרחק
כמחלך חצי קילומטר מהפלוגה, חופד
לו שוחה לישון בה לבדו. הוא לא האמין
שסביבה של אנשים נוסכת ביטחון...״
וקינן מביא את סיפורו של בן־יאיר,
כסיפור התפוררות ומוות של דור שלם,
סיפור המסתיים כך :״אני יודע שזה
סיפור מסיפורי האדן, ושהוא י מקום בארץ,
וכאשר אני נודד כדרכים, כאן או
במקום אחר, אני לפעמים נזכר במקום
ששמו שאלתיאל בן־יאיר, מקום הדוהר
על סוס, חורש את האדמה, יורה כציפור
באוויר, קוטף עילה של עשב ויוצא ל־מילחמה.״*
ממאפיינים
של דור, שנמס ונעלם,
עובר קינן לפרק ״יש חיים לפני המוות״,
וזורק בלאקוניות :״אז מי שרוצה להיווכח
שאפילו כתל־אכיב יש חיים לפני
המוות, שיבוא למרכז המיסחרי, ללוויג־סקי...״
,רובע שבו גילה את אותה ריקמר,
פעלתנית הקרוייה חיים, ריקמה של אנשים
פשוטים, נטולי יומרות, אשר חיים למען
החיים, אותם אנשים שהספרות העברית
טרם גילתה את קיומם, אותם אנשים
שמשוררי רחוב דיזנגוף מחקו אותם
מתודעתם. וקינן מסביר את קיסמה של
אותה ריקמה :״מפני שמולדת זה לא
רק פינות־חמד. לא רק מעיין, חורטה,
הר וגיבעה ועמק, שדות ושמיים. המו לדת
זה גם חנות־מכולת ומיד ממשיך
וקובע :״פעם אמרתי למישהו שהמדינה
התה לי את המולדת...״
בגלריית הפרקים, שבה מצליח קינן
להמחיש את סיפורה של אותה מולדת,
מצוי הפרק ״פיפטי וואן מת״ שבו הוא
מספיד את הבית מס׳ 51 ברחוב הירקון,
שבו היה באר שאיננו עוד, שבלעדיו
תל־אביב ״שוב לא תהיה מה שהיתה...״
פרק זה מצמיח את המיתולוגיה של רחוב
הירקון, כאשר ״אירופה נשרפה, רחוב
הירקון פרח תמונה של דור, שהולך
וכלה, שאותו מגדיר קינן :״הכל היה
פולני. פולני עם שיני זהב, פולני שמדבר
פולנית ולא אידיש. עם חליפות בכחול־כהה
ועניבה. עם מימחטה לכנה בכיס
* שאלתיאל בך־יאיר נאשם יחד עם
עמוס קינן בהנחת פצצה ׳בביתו של שר־התחבורה
הדתי, דויד פינקס. השניים זוכו.

ואפילו פרח ציפווץ אדום...״
ואחרי באר פיפטי וואן באו המילחמות,
והפרק ״בעיקבות המים והדם״ אומר :
״הארץ הזאת יפה מדי, הירואית מדי.
מתחת לכל עץ גדול, ענף עבות, קבר.
בתוף כל תל יפהפה, קבורים סודות נוראים•
סודות של מרד, של מצור, של
טבח, של חורבן. כל מעיין המפכה בין
הסלעים מספר סיפור של מצור ואבדן.
החי והצומח נפגשו כאן כשם שכל
הממלכות נפגשו כאן...״
הפרק ״טיול באוטונומיה״ מוליך את
המחבר דרך השטחים הכבושים אל ״והנה
אנחנו כירושלים• כל האוטונומיה הזאת,
נסיעה כל-בך קצרה. נסיעה של 860
מעלות מ־ 1979 אל .1948 הנצח בתוך
רגע כל-כך קצרצר. בתוך ביכרת אדן
כה דלה וקטנה. שום דבר, כימעט שום
דבר לא השתנה מאז א ת כנען. שוב
אתה עומד לפני האת המובטחת...״
בפרק ״מותו של גנן״ מביא קינן את
סיפורו של הצייר סיו מ ה כרם ״צייר
ישראלי, מת ונקבר כפורמנטרה, באיים
הכליאריים, בספרד צייר־יורד, שבאמצעותו
מעמיד המחבר את עניין הירידה
במבט שונה :״מדוע עוזב אדם את מולדתו,
אינני יודע. מולדת היא סיפור־אהבה,
ולא לכל סיפורי־האהכה יש הפי־אנד...״
אבל ״אדם יכול ללכת ממקום
למקום עם המברג שלו, עם המשורר,
עם הכינור, עם המיבחול, אפילו עם
הרובה. רק לא עם העץ. העץ אינו הולך.
ואז השאלה, מדוע אמרו, האדם עץ
השדה׳• לא יודע. אולי מפני שגם האדם,
בעצם, לא הולך, הוא נשאר״.״
במארג בלתי־חדל של סיפורים אודות
אנשים וחוויות, המרכיבים את התש תית
ואת מלח הארץ הזאת, עורך קיגן
מיפוי כימעט־טופוגראפי של הדבר שאותו
הוא מכנה ״מולדת״ .חוף־הים,
הרי־יהודה, עין־גדי וים־המוות. הוא
מקשה ״האם המידבר גווע״ י מחפש אמת
ולקחים, ומעיר כלאחר־יד :״אילו היו
שואלים אותי מה הלקח של עזיבת סיני,
הייתי אומר ללא היסוס: לחזור ולהשקיע
כאדן־ישראל את האהבה ואת התבונה
ואת המסירות ואת הלב, שהשקענו כסיני.
לחזור אל רמת־גן ואל פתח־תיקווה,
אל חדרה ואל צפת, ולהשתדל לטהר
אותם מן השיקוץ המשומם ...לשמר את
הטבע, להוציא את האנשים אל הטבע,
ולהכניס את הטבע אל בתיהם ואל
חייהם...״
סיני, ופינוי סיני, מעניקים לקינן מצבור
של דברים. בנושא הפנוי הוא מעמיד
למיבחן את יושרו ואת אמונותיו הפו ליטיות,
ואומר בחשיפה מלאה :״יש
כאב בפרידה• אני אומר לעצמי שלום.
אני אומר לעצמי שסיני זה לא אדן־
ישראל. אבל אני לא כל־כך מצליח. אני
שייך לאנשים המקבלים תחושות דרד
הרגליים. לא דרך מילים* לא דרך סיסמאות,
לא דרך מסורת ולא דרך היסטוריה.
רק דרך הרגליים. אתח צריד
ללכת. לשאוף את הריחות, לקלוט את
הצבעים. רק כך נוצרת משטעדת. מדינת־ישראל
קמה דרך הרגליים מהנוף של
סיני, אל האנשים של סיני, שאותם
מגדיר קינן :״לאנשי אופירה חיים כפולים.
ביום הם צבא, כערב גנרלים.
ביום אריסים, בערב אבירים. ביום הם
עובדים, בערב הם חולמים. ביום הם
ילידים ובערב הם כובשים. אנשי אופירה
הם מאוד־מאוד ישראלים• הם ישראל
של היום, הם החלוצים והם החלוציות
של היום, ודם החלום הישראלי של היום,
והם גם שיברו של החלום. אופירה, כמו
ישראל, הוקמה בידי המערך ומתחסלת
כידי הליכוד...״
הפרק ״היום בו נפלה גמלא״ הוא