גליון 2291 מתאריך 29 ביולי 1981

הנשי
ל א ודשת

שד הבדקן
1ה קוסמטיקה

לא שיש להן משהו
נגד קוסמטיקה.
הן פשוט לא צריכות
את זה. היפות האלה
משתמשות במשהו טבעי
וטהור-יוגורט של
הבלקן.

היוגורט והגיזרה
אפשר לזלול יוגורט,
ללא הגבלה. במקום
ארוחות ובץ ארוחות,
כמנות אחרונות או
במקום חטיפים. הוא
משביע אך אינו משמין
ובנוסף לכל קל
לעיכול וטעים.

היוגורט והפנים
היוגורט מעניק לגוף
ויטמינים, פרוטאינים
וקלציום מבלי לספק
לו שומנים מיותרים.
דנובה ואופנה היוגורט בעולם

בכך הוא תורם לתזונה
ועוד סוד קטן*:
נכונה שהיא כה חיונית היוגורט מצויץ כקרם
לשמירה על עור צעיר קוסמטי להזנת עור
ורענן.
הפנים, שמוש קבוע
מונע קמטים.

ואם זה לא מספיק
למעשה, הוא משמש
יש לו עוד תכונה
כסם מרגיע טבעי.
חשובה: הוא עוזר
ושקט נפשי הוא כידוע
להרפיית שרירים
הבסיס לעור פנים
מתוחים ומשקיט עצבים. בריא.

היוגורט הוא, ללא
ספק, הלהיט התזונתי
של המאה העשרים.
אוכלים אותו, שותים
אותו ומקפיאים אותו.
אפשר להוסיף לו
גרנולה, פירות אן
ירקות איך שתרצו.
אנחנו עושים את
היוגורט של הבל קן-
כאן. הוא מאכל פלאים.
נסו ותהנו.
#תנו ב ה

אין במו דנובה

יוגורט מעודן בטעם הברקו

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אכים,
רחום גורדון ,3טל .03-232262/3/4 .תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יופי ינאי עורר־תכנית:
יוסי שנץ * עורכת כיתוב: לילית כוארדן י צלמי
מערכת: ציץ צפריר וענת סרגוסטי. ראש המינהלה: אברהם
סיטץ. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״ס י מודפס כ״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כף
אביגדור * הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״ם.

הכעייה של עדות־המיזרח, שהטילה
את חיתיתה על מערכת־הבחיתת ושהפכה
נושא מרכזי בכל חשבונות-הנפש מאז,
לא נולדה לפתע פיתאום.
מי שהיו עיניים בראשו, ושלא עצם
אותן ביודעין, יכול היה לראות את
התהוותה.
כך עשה גם העולם הזה. הוא הצביע
על בעייה זו פעמים רבות במרוצת-
השנים, בנימה של אזהרה גוברת והולכת.
כיום יש חכמים רבים לאחר־מעשה,
המפרסמים מאמרים מלומדים על ההזנחה
׳שהייתה, ועל האסון שהתבשל, ועל האח ריות
של פלוני ואלמוני.
אך מי מהם כתב על הדברים לפני
כאשר התהוו, כאשר
שהתהוו, או
עוד אפשר היה למנוע, לשנות, לתקן 1
לפני חמישה שבועות פירסמתי במדור
זה רשימה שכתבתי בהעולם הזה (,)607
במאי , 1949 כאשר עוד כיהן אורי קיסרי
המנוח כעורך שבועון זה. אותה רשימה
הזהירה מפני הדיילות הקדומות והגיזעניות,
שהחלו מבצבצות בארץ כלפי העולים
ממארוקו.
אולם שבועון זה הזהיר גם מפני מחדלי
העלייה בימים שבהם היתה העלייה
ממארוקו בעיצומה. כתבנו כמה וכמה
פעמים על האיוולת שבמדיניות המביאה,
בעת ובעונה אחת, לתוצאות הבאות:
• סיכון מצבם של יהודי מארוקו במולדתם,
על־ידי. נאומים ומעשים בלתי-
שקולים בישראל,
י• הבאת חלק מהם ארצה, תוך פסילת
אחרים,
הבאתם ארצה,
הפקרתם עם

תוך התעלמות מגורלם כאן,
• השלמה עם התחזקותו של דיעות
קדומות בעלות אופי גיזעני ,׳שפגעו בעולי-
מארוקו יותר מאשר בכל עדה אחרת.
היתד. זאת הזמנה לצרות. הציבור לא
הבין, ולא רצה להבין, כי הקורבן העיקרי
של התפתחות זו יהיה, במוקדם או במאוחר
,״ישראל הראשונה״ ,הציבור האשכנזי
הוותיק, המימסד של מיפלגת־העבודה.
מבחינה זו מעניין להביא ביתר הרחבה
מאמר שהופיע לפני 25 שנים בגליון
העולם הזה 975ב־ 21 ביוני ,1956במדור
הנדון. זה היה ארבעה חודשים לפני
מיבצע־סיני, אחרי שמארוקו ותוניסיה זכו
בעצמאותן, וכאשר מילחמת־השיחרור דד
אלג׳ירית עוד היתד. בעיצומה. מה שנאמר
אז על יהודי מארוקו הפך נכון, כעבור
זמן, גם לגבי יהודי אלג׳יריה.

להלן עיקר המאמר, שנשא את
הכותרת ״המארוקאים״:

...מדי פעם מתקבל הרושם כי מרוב
חרדה לגורלה המופשט של יהדות העולם,
היא (התנועה הציונית) מתייחסת בקלות־דעת
מוזרה לגורל יהודים של בשר־ודם.
פרשת עלייתם של יהודי מארוקו יכולה
לשמש לכך דוגמה מדהימה.
הקונגרס הציוני האחרון זומן מיד עם
היוודע דבר עיסקת הנשק הצ׳כי של
גמאל עבד אל־נאצר. הוא נועד להיות
קונגרם־חירום, להזעיק את העולם נגד
ה עו ל ם הז ה 2291

עבד אל־נאצר ונגד הסכנה המצרית ה מחודשת.
הקונגרס
מילא תפקיד זה, אם כי בהיסח־הדעת
וללא התלהבות רבה. הוא שפך
קיתוני גידופים, על ״הריח המצרי״ ה תוקפני העלה את המאבק הישראלי נגד
מצריים לדרגת חובה לאומית מם׳ . 1
אילו הסתפק הקונגרס בכך, היה הכל
בסדר. אם לא הועילו ההכרזות המדיניות,
הרי שגם לא הזיקו. אם העלו את מתח
הדרישה לנשק ואת מתח התרומות למגבית
היהודית, בלי ספק סיפקו את מטרות
מזמיניהן.
אולם הקונגרס לא הסתפק בזה.
שלמה זלמן שרגאי, ראש מחלקת ה עלייה
של הסוכנות היהודית, פתח בזעקה
גדולה למען הצלת יהודי מארוקו. הוא

צפון־אפריקה עמדה לפני היהודים ברירה
תיאורטית פשוטה: להצטרף לעמים ה מורדים
ולתנועות־השיחרור שלהם׳ או
להפוך גוף זר בארצות אלה.
מבחינה היסטורית, קיים קשר סמלי בין
יהודי צפון־אפריקה ושכניהם הערביים.
מעטים יודעים כי הצרפתים פלשו לרא שונה
לאלג׳יריה, באפריל , 1830 כתוצאה
מסיכסוו שנגרם על־ידי שני סוחרים
יהודיים מאלג׳יר, בצרי ובוסנאך, שסיפקו
לממשלת־צרפת חיטה פגומה.
במשא־ומתן שנפתח לחיסול סיכסוך
זה, התרגז השליט שיל אלג׳יר, חוסיין,
וחבט בפני הקונסול הצרפתי, דוואל,
בחובט־זבובים. כנקמה על חילול כבודם
הטילו הצרפתים על העיר מצור שארך
שלוש שנים. כאשר זה לא הצליח, שלחו
חיל־משלוח בן 37 אלף חיילים. כיבוש
אלג׳יר גרר אחריו, בהגיון ברזל, את
כיבוש מארוקו ותוניסיה.
אין ספק שרבים מבין יהודי מארוקו
ותוניסיה הבינו בשנים האחרונות את ה ברירה
שעמדה לפניהם, ונטו להצטרף ל-
תנועת־השיחרור המקומית• המישטר החדש
בשתי המדינות הבטיח להם שיוויון־זכויות.
שר יהודי צורף לממשלה. .
שום נציג ציוני מארוקאי או תוניסאי
לא הופיע לקונגרס הציוני.
אולם הנאומים בישראל העמידו את
היהודים האלה במצב קשה. הם עזרו
לשכנע את היסודות הלאומניים במארוקו
ישאין לסמוך על היהודים. הם עזרו גם
לשכנע חלק מן היהודים עצמם שכדאי
להם לוותר על עתידם בארץ לידתם.
ובאותו זמן עצמו המריצו הנאומים את
עבד אל־נאצר וחסידיו לדרוש את חיסול
מוסדות־העלייה ואת גירוש השליחים ה ישראליים.

״קדחת
בגינית״
כאותה
שעה שבה עזרה התנועה
הציונית להפוך את חייהם של היהודים

למגבית, אבל זה לא הספיק להציל את
היהודים, אחרי שנעשה הכל כדי לסכן
את מצבם.

״ציונות
אכזרית! ,,
יהודי כזארוקו דומים עתה לכדור־מישחק,
אשר הכל חובטים בו.
באמריקה הם משמשים דלק למכונת
המגבית, אשר הכנסותיה זורמות לתק־ציביו
(ולשיכוניו) של לוי אשכול, לא
ליהודי מארוקו.
בארץ הם העדה המקופחת ביותר,
קורבן למישפט־קדום כמעט כללי, נושא
למאמרי־השמצה גלויים ומוסווים בעיתונים
מכובדים.
במארוקו הם סובלים ממצבם הדו־משמעי,
המחשיד אותם על כל הצדדים,
ומפעולותיו של עבד אל־נאצר, המכוונות
לא נגדם, אלא נגד ישראל.
וכאילו כל זה אינו מספיק, דורשת
ממשלת ישראל מן העולה הצעיר להשאיר
את אביו הנכה במארוקו, להפקיר מאחוריו
את הזקנים, החולים וחסרי־הישע.
כי זהו תוכנו של המושג ״עלייה סלק טיבית״
,שהוא הגיוני ויפה, ושזכה ב־
׳תמיכת כל היהודים ההגונים במערכת
הארץ ובמישרד־הבריאות. אולם זהו הגיון
רחוק מאוד מתורתו הפשוטה שיל אותו
רב אשר קבע כי אחבת־ישראל מחייבת
אפילו למצוץ את המוגלה מפצעו של
ילד יהודי.
כל המישחק הזה הוא קצת ציני
מדי, קצת מבייש מדי. הוא מוכיח שהמצ פון
הלאומי וההגינות האנושית היסודית
ביותר נרדמו זמנית.
יפה מאוד שיש בארץ אנשים הדוגלים
בציונות אכזרית. אולם מוטב היה שיהיו
קצת יותר אכזריים כלפי עצמם, קצת
פחות אכזריים על־חשבון הזולת.
על ההנהגה הישראלית והציונית להח ליט
בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים:
או שהיא תחליט להביא לארץ, בלי
שום היסוסים נוספים, את כל יהודי
צפון־אפריקה, בכל מחיר, אפילו במחיר
הידוק אכזרי של החגורה העצמית.
או שהיא תפסיק לפזר מסביבה אשליות
ולסכן את שלומם של יהודי מארוקו,
תעזור ליהודי מארוקו להשלים עם ה־מישטר
הלאומני החדש במולדתם ותחדל
מלהזיעיק את העולם והתורם הציוני
פעמיים ביום.
הדרך השלישית היא דרך הנבזות.
//יי אי

השחורות״

עולים חדשים כמעכרה
״הדרך השלישית היא דרך הניבזות
דרש להעלות מיד 100 אלף מהם. שאר
הנואמים הצטרפו אליו, כדי לא להשאיר
בידי איש הפועל-המיזרחי• את הסיסמה
המזעזעת.
וזה היה דבר מסוכן מאוד. כי הקונגרס
היד, מכוון נגד גמאל עבד אל־נאצר,
והשליט המצרי עקב אחרי הנעשה בו
בהתעניינות מובנת. הוא הבין מיד כי
הציונים פתחו לפניו חזית חדשה, החזית
היחידה שבה קל היה לפגוע בהם.
הם הושיטו לו לחי לסטור: הלחי של
יהודי מארוקו.
גמאל עבד אל־נאצר הוא האח הגדול
של כל לזחמי־השיחרור בצפון־אפריקה.
הוא גם גיבורם של המורדים שניצחו
במארוקו. הם לא יכלו לעמוד מול בקשתו
התקיפה להפסיק את העלייה, המעבירה
מארץ ערבית לישראל צעירים העשויים
להתגייס לצד,״ל נגד מצריים.
כך חפר הקונגרס הציוני באת של נאו מים
מלכודת ליהודי מארוקו.

סטירת-לחי
באלג,יר
עם פרוץ

מילחמת״השיחרור של עמי

* כיום: הנופד״ל.

בצפון־אפריקה לבלתי־אפשריים, היו מנהיגי
אותה תנועה רחוקים עדיין מלקבל
כשימחה את רעיון עלייתם לישראל.
הנלהבים ביותר היו אגשי־הפועל־המיזרחי,
כי העולים ממארוקו הם דתיים
והם מהווים על כן חיל־מילואים אידיאלי
למיפלגתם.
חוץ מזה שולט הסועל־המיזרחי על
מחלקת־העלייה של הסוכנות, וכל הרחבה
של פעולות המחלקה היתר, מגדילה בהכרח
גם את מיספר הג׳ובים השמורים לחברי
המיפלגה בתוץ־לארץ.
מפא״י לא התלהבה לגמרי, ומאותן
הסיבות עצמן. לא היה לה חשק להביא
לארץ תגבורת למיפלגות הדתיות. היא
הסכימה לסילון דק וממושמע של עלייה,
אולם לא לזרם חסר־מעצורים, היוצר
ביצות חברתיות. ביצות כאלה ׳־סל עולים
בלתי־מסודרים יכולות תמיד לגרום ל מגיפות
של קדחת בגיגית או דתית,
חוץ מזה דרש דויד בן־גוריון לפני
ארבעה חודשים להקדיש את כל הכסף
הציוני לרכישת נשק, תחת להביא עולים.
רק בקושי שוכנע כי הסיסמה של הצלת
יהודי מארוקו דרושה כדי לתת מתח
למיפעל־ המגבית.
לכן הציע גיורא יוספטל, הגזבר המפא״יי
של הסוכנות ...להביא לארץ רק 30 אלף
יהודי מארוקו. זה הספיק להזרים דם

עד באן המאמר מלפני 25 שנים.
הנבואה בדבר ״הקדחת הבגינית״ הת גשמה
באיחור של דור. לא עולי־מארוקו
עצמם נתנו ביטוי למרירותם בדרך זו,
אלא בניהם, אנשי הדור השני, שגדלו
בארץ. הם חשו על בשרם את אותם
הנגעים שהעולם הזה הצביע עליהם אז :
היחס הציני כלפיהם, ההזנחה החברתית
והכלכלית, הדיעות הקדומות, הגיזעניות.
״דרך הנימות״ התנקמה.
המימסד לא רצה להקשיב לאזהרותינו.
למען האמת, היתד. לנו ההרגשה שגם
רבים מבין קוראי העולם הזיה עצמם ראו
מאמרים אלה בעין רעה. איש אינו רוצה
שיזהירו אותו מפני מחלה, שעדיין לא
התגלתה ושעדיין אינה גורמת לכאבים.
נוח יותר לפטור אזהרות אלה בגינוי
״רואי השחורות״ .אולם אז, כמו עכשיו,
ראינו בכך את תפקידנו.
רבים בארץ — גם בקרב שונאי העולם
הזה — מכירים בעובדה כי שבועון זה
ראה את הנולד בנושא חשוב מאוד:
יחסי ישראל־ערב והפעייה הפלסטינית.
מי שקבע במשך השנים כי ״אין פלס טינים״
,או שהמדיה הפלסטינית ״תיעלם
מעצמה״ ,ושאין צורך לטפל בה ולהציע
לה פיתרון סביר, בוודאי יכול היה להיווכח
לאחרונה כי טעה. מילחמת־ההתשה ה״ש־ראלית־פלסטינית,
שהסעירה בשבועות ה אחרונים
את הגבול, הוכיחה זאת מחדש.
פחות מקובל להכיר בעובדה כי שבועון
זה צדק בניתוחיו וראה את הנולד גם
בענייני־פנים. דומני כי בעיית עדות־המיזרח
מוכיחה את ההיפך.

מכחכים
אצבע משודשת
על מקור המינהג כותב
הקורא מן הכלא, בקלי פורניה
הרחוקה.
יש לי חצי השערה לגבי מקורה
של האצבע המשולשת, שרבות
כמותה הוצגו במערכת הבחירות.
השימוש בתנועה זו היד, מקובל

מ עי ע ה

טיוליס(הדריס

לאירופה.
ארה״ב,לן נדהוטפסילן ו.
הטורה הרהוין.
דרוס אטרירן ה.

אצבע משולשת
לא תנועה מיזרזזיוז

המס לו לי ם -טלן יפיס וטושלטיס.
ה מלריכיס -מעוליסומנוסיס.
כללי מלון־טוניס, מנסמדרגהא:
דגוש מסוכן הנסיעות שלך
את חוכרת טיולינו.׳

איושה טורם*1

״׳ 8 5ע 0זגק 0ק ו| £1

* 1 >3ר

לפחות חמישים שנה לפני עליית
עדות־המיזרח לישראל. וראייה ל כך
אפשר למצוא בסיפורי שלום־
עליכם, שנכתבו עוד בתחילת ה מאה
הזאת :״ושתי עומד על
גבי ד,אוניה בכובעו הקרוע, ידיו
מסולקות לאחוריו, והוא שולח
לשון לעומתי, מתכוון הוא להר-
עימני, כי הוא נוסע ולא אני !
היטב חרה לי, ואולם מבליג אני
על צערי ושולח אליו מרחוק, אצ בע
משולשת׳ :הא לך !״
ספק אם בני עדות־המיזרח מש תמשים
בתנועה זו יותר מאשר
האשכנזים. בתנועה של אצבע
משולשת משתמשים גם האמרי קאים,
אמנם תנוחת היד שונה
במיקצת מזו המקובלת בארץ, אבל
הכוונה זהה.
אלי קומרצ׳רו, לוס־אנג׳לס

קזל המפרסם
כל המפציץ גורע
ההפצצות בלבנון משמיטות
כל תוקף מוסרי מתחת
לרגלי הטיעון הישראלי.
אש״ף מפציץ אזרחים בלי אב־

מועדון 5
לתר בוו! חרשה

רח ה: י ת-׳אביו.
מ׳ ,3׳י97.י

ויו 11 ווו 1 1111י 1 1 111111״ ן י

קדנציה

בחודש אוגוסט המועדון יהיה סגור לרגל
חופשת הקיץ

ערבה

חסועדון •תוח גיסי •לימי
ט*עח 8.10 בערב• התוכניות
מתחילות מולח 9.00 בערב.

קבלת מודעות
לכל העיתונים המערכת במחירי

בהזדמנות

די רהלמ כי ר ה
3חדרים, ק״ק, משופצת +טלפון
(אישור לבניית חדר נוסף)

פרסם אידיאל

אבן גבירול 110 תל״אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 77211$ ,227117

חנה בגלל שהוא רואה בכל ישראלי
אוייב. עכשיו אנחנו מפציצים
בלי אבחנה אזרחים לבנוניים —
ומר בגין צודק כשהוא אומר שזו
לא הפעם הראשונה. גם לנו יש
סיבה להפצצת האזרחים, ולגביהם
אין זה משנה כלל אם הסיבה שלנו
להפצצת אזרחים טובה יותר מהסיבה
שבגללה מפציץ אותם אש״ף.
פצצה היא פצצה, טירור הוא טי־

בירקון—נורדאו, טל 658826 .בשעות העבודה

על ס מן ניסיון העבר
משער הקורא מה יהיה
בעתיד.
בשמונה הקדנציות הראשו נות
לכהונתה של הכנסת עש תה
האופוזיציה את מלאכתה
באמונה שלמה ולא שקטה על
שמריה, ככתוב :״לא ינום ולא
ישן שומר כבוד ביטחון ישראל״
.בקדנציה התשיעית, נש־הליכוד
הגיע לשילטון, פעלה
הקואליציה כטוב בעיניה, ללא
התנגדות ממשית מצד יריביה
באופוזיציה. ניתן לפסוק בפד,
מלא, כי המערך ישן קדנציה
ערבה. עכשיו כבר ברור שה מערך
יהנה מעוד קדנציה ערבה,
והח״כים יוכלו להמשיך
ולישון שנת־ישרים. ועל כך
מספר החמשיר הבא: יתגדל
ויתקדש שמי רבא /המערך
שעתו כבר קרבה /ובשעת
הדימדומים /הח״כים נרדמים
/לילה טוב, קדנציה ערבה!
אם, תל־אביב

רור, ודם הוא דם — משני צדי
הגבול.
מרקוס, תל־אביב

יגאל ולא משה
רק בשם הפרטי נפלה
׳טעות (״הילדה קל המדמה״
,״העולם הזה״
.)2289
בכתבה נאמר כי שם הרופא הוא
ד״ר משה מירון, אך זו טעות.
שמי יגאל.
ד״ר יגאל מירון, תל־אביב

שוגה לכול !
על תנועת עצמאות נאמר
כאשר למיליונר
ולפנסיונר יש הזדמנויות
שוות — ולשניהם מותר
לישון מתחת לגשר״ (מימין
תיפתח הרעה ,״העולם
הזה״ .)2288
כן, אנחנו בעד הזדמנות שווה
לכולם! לכן אנו דורשים צימצום
התמיכה הממשלתית באוניברסיטות
(היום יותר מ־ס/ס 80 מתקציבי
האוניברסיטות מכוסים על־ידי הממשלה)
והפניית המשאבים ל חינוך
טרום־בית־ספר, כדי שכל
הילדים, ולא רק ילדי העשירים,
יגיעו לבית־הספר עם מיטען ראוי
ושווה. שנית: האם שכח פרנקל
מ־ הם המיליונרים בישראל? הרי
עליהם אמר ספיר :״אני עשיתי
2000 מיליונרים בארץ הזו ״.לו
היו העשירים בארץ אלד, שעלו
בזכות עבודה מאומצת, חריצות
וכישרון — היינו זוכים ליותר
עשירים ואמידים מקרב ״ישראל
השנייה״ ,במקום המקורבים ל צלחת,
אותם העשירו ספיר והבאים
אחריו.
במדינת ישראל, בה המימסד
הפוליטי שולט בכלכלה, אין הז דמנות
שווה לכולם. אנו רוצים
מדינר, שבד, עבודה וחריצות מבי אים
לקידום ולא ״זכויות״.
פרוס׳ עזרה זהר, ירושלים

דא ניסים ולא גאון
במבול פירסומי הבחירות,
חזיון מיוחד במינו העניקה
לנו מודעה ענקית,
שתפסת עמודים שלמים
בעבור רבבות שקלים,
אותה פיוטם ניטים גאון.
״הרמב״ם כתב כי, אנו עם אחד
(הנושך בעמוד )6
ה עו ל ם הז ה 2291

מכחכים
(הנושך מממוד )4
— בעל לב אחד וגורל אחד׳ .זהו
חלום — מוסיף גאון — שהיהודים
נשאו בליבם במשך אלפי
שנים. מאז הקמת מדינת־ישראל
שזורות ישויותינו זו בזו וכר.
כאמור, יפה אמר הרמב״ם, וכל
המוסיף גורע. אך עבור גאון, דב רי
הרמב״ם הם רק אמתלא כדי

מא״ נדי ב א בידן

מאוזן
.Iקיים קשר ״חייתי״ מוב הק
בין הלנה ליורם קניוק (,3

.4כוכבת העבר כמעט מכסה
את כל־הרגל (.)5
.9אפוף בעשן, כדמות מהדור
השלישי (.)3
. 10 אפשר לפגוש בריפעת
טורק מתחת למים (.)3
.IIהכל התהפך בקצות ה אצבעות

. 12 גרמו סבל רב לטיפוס
לא שחצני (.)3
.13 היא בולטת במוזרותה
ואי־יושרה (.)3
.14 על־פי המסורת, כאן
דימה רון את שמעון (.)5 ,2
נכון, התה היה מרכיב

חשוב אצלה, לפני בחינות־הבגרות

.18 יצחק למשל, עם כל
האמהות — בעזרת המשקפים

.21 אבא חביב עובד קשה
בטחנת־קמח (.)4 ,3
.24 תהליך של ניוון חקלאי,
במשקה (.)3
.26 פתח בדברי־איחולים בקצה
השוק (.)3
.27 נתן לבהמה מה שמגיע
לה (•)3
.28 שוב בשר עם קטניות?
זה כבר יוצא מהאף (.)3
.29 הבין את מלוא משמעותה
של ההצעה הבנקאית (.)3

מיליונר גאון
״קומדיה אנושות״

.30 מי פרש זאת כך? קר
המזג מתרכך (.)3
.31 וישנה כוון בפרספקטיבה

פי ת רון תשכצופן 21289

מאונך
. 1קוף בהנעלה קיצית? זה
בהחלט מעורר שערוריות (.)7
2נ.ב• בסך־הכל קוי ש ייצא
לך לבקרני בפארק יום-
מיטי (.)5
.3איך לזהות סיני? על־פי
הקנאה (.)3 ,4
.4הרמטכ״ל לשעבר ננזף,
בשל המבט המקפיא (.)7
.5בגללם חדלו להשתמש ב ע
פ רו נו ת (.)5
.6הוא נבלע בין רזון לעודף
משקל (.)7
.7הארמדה הופיעה בכיף
על מסך המכ״ם (.)6
•8האם ילדי הפדגוגית הם

באמת שלה? לא, רק בהשא לה

מטיל חיתיתו על החיי .

לים מכל הכיוונים (.)3
.17 כמו המשורר שסבל חר פת
רעב (.)3
.18 אנחנו, סמל היושר, נש איר
לכם רק קדחת 6
.19 רמזו בלי הרף, שזה
קשקוש מלולי ותו לא (.)7
.20 בילוי צבאי אופייני ל אחר
יום אימונים — אין יוצא
ואין בא (.)4 ,3
.21 מטרידה אותו התיחסותו־של
שר התעשיה אליו (.)2 ,5
.22 ליבוש ונגד גנבי־סוסים

.23 כנראה שלא היתה לו
סיבה מיוחדת לספור (.)4 ,2
•25 התפרצות רבתי חיסלה
את קוטל הבגדים (.)3 ,2
.27א. איינשטיין שב לרקוד׳
ביכולת מזהירה (.)5

לפתוח בנחשול שוצף קוצף, אך
עגמומי כלשהו, של דברי הטפה
ומוסר, התרסה ופניה למצפון, כדי
להצדיק את תמיכתו ב ...תמ״י.
מדבריו משתמע כי רק שוטה שב עולם
נמנע להצביע בעד תמ״י.
ובכן, בלי להתייחס בינתיים ל־תמ״י
ולאבו־חצירא, נושא דיגלה,
כדאי לשים־לאל את קביעתו
הרגשנית של ניסים גאון ולקבוע
חד־משמעית, כי במשך הדורות
היה גורל ההיסטוריה היהודית
רצוף מילחמות־אזרחים, חרם וני דויים,
עד פילוגים לאומיים, חב-
רתיים־קהילתיים, דתיים ופוליטיים
חמורים ביותר. ומה לעשות:
גם היום בושש המשיח לבוא...
אין ספק כי עליך להיות גם
גאון וגם מאמין אדוק בניסים, כדי
לתפור חליפת שותפות־הגורל־היהודי
בת דורות רבים. וזאת
עבור מי? עבור רשימתו של שר־הדתות,
שזוכה מחמת ספק במיש־פט
פלילי חמור.
אוי ל״קומדיה האנושית״ היש ראלית
שהבלזק שלה הוא ניסים
גאון!
יצחק סוכול, תל־אביב

מיסתר* הערוץ השני
על עיסקת סודית בין
שימעון פרס ואיציק קול,
בדבר ערוץ שני בטלוויזיה
(״העולם הזה״ .)2288
מעולם לא נעשתה עיסקה
כלשהי.
...במשך כל מערכת הבחירות
לא שוחחתי עם שימעון פרס ב עניין
הערוץ השני.

איציק קול,

מנכ״ל אולפני הרצליה
ה מ בו!

!! ש ריג ל

נ שי ם

קוסחטיקה

* 911190
ו 1 | 1 3ן11

סנוות 1שי 0־ קוסמעיקה -פזיקזר פניקוו1

הוצאת שער בחשמל יאפילציהו

31׳ 113111 !170י

תסרוקות.תספורות,החלקות,סלסול.
צביעה,פסים,טיפול פנים, אי פור.
הוצאת נ! 1יערבט עו ו ה

הזוכים בארוחה משגעת במיס-
עדת ״הטיילת״ ,רח׳ הרברט שמואל
80ת״א שעלו בגורל בין
הפותרים נכונה את תשבצי הצופן:
חיה לוטן, רח׳ קיבוץ גלויות
,7גבעתיים ; פרחי זיוה,
הזוהר ,45ת״א ן גל איריס, מחנה
יוכבד ,13 אילת ; יעקב ומארי,
רח׳ מרבד הקסמים ,318 בני-
ברק.

*הגנה נלות*
עממיים • שרות גוע 1לת•
תל־ אביב יודפת 4ליד דיזנגוף 229388 226066 190
דהת-גן הך צל 8 6מול בגין אואזים ייסלון אוהיי

על הזוכים להתקשר עם בעלי
המיסעדה, טלפון 03*656992
ולתאם את מועד בואם.

פח יד!,ש
לפני שמצביעים צריך לח שוב
פעמיים.
להלן הנקמה המתוקה ביותר ב־מצביעי
הליכוד: מעתה ואילך לא
יתקיימו הצגות קולנוע ותיאטרון
בלילות שבת, ולא תהיה תחבורה
בשבת• נשים במישרדי־הממשלה
תאלצנה ללבוש לבוש צנוע, ו חרדים
יידו אבנים במכוניות פרטיות
באין מפריע. אכן, מצביעי
הליכוד, שרובם אינם אנשים
דתיים, אכלו אותה ונפלו בפח
שיקשו לאחרים.
כן־ציון כר־גיל, תל־אביב
ה עו ל ס הזה׳• 2291

שיש״ ״,
תמידי׳׳
רק סיגריה אתת-
קד שגיליתי את 80

תערובת אמריקאית
80מ״מ
המחיר 5ש,

מתאים לי

ה עזל ם הז ה 2291

מכהנים

88888

לפרסום סרגט
דרוש תקציבאי

שהוא איש שווק בעל מחשבה יצירתית, בעל
יכולת ארגון מעולה והמה בהפקה ובייצור.
טלפן אל: מרטין פנטון בטלפון 612734־03

פלא המדיטציה
כמה דקות ביום — ובעיות
רבות נפתרות, טוען
הקורא.
אני שמח שמישרד־הבריאות הכיר
רישמית במדיטציד, הטרנסצנדנט־לית
כמסייעת לרפואה המקובלת.
אם ידע על כך הציבור, יתקצרו
התורים לרופאים, אנשים יתחילו
לבחול בגניבות, בעישון ובסמים,
עקומת התאונות תרד וישופרו
הישגי התלמידים, הפועלים וה־ספורטאים.
על סמך נסיוני האישי
אני יכול להעיד, שהפטנט המופלא
הזה מתחיל לפעול מהר מאוד.
חגן גולדגרט, חולוז
• ב־ 13 ביולי השנה מצא הקורא
ארנק קטן עם כסף (לא
הרבה) ,בכיכר וייצמן בחולון. המאושר
יוכל לקבלו לפי סימנים.
לפנות לטלפון 846385־.03

לא דהכרח

שלש אריזות ויטו
במחיר של שתים

מדינת ישרא^

דפוסי ההצבעה של ה דרוזים
תושבי רמת הגולן
מלמדים משהו.
מדינת־ישראל נרתעת (והצדק
עימה) מלהחיל את ריבונותה על
רמת־הגולן. לכן מעוניינת הממש לה,
באמצעות המימשל הצבאי,
ליצור מצב שבו יבקשו התושבים
את האזרחות הישראלית.
אך הדרוזים אינם יודעים מה
יילד יום, ואינם מוכנים להקריח
את תבשילם. הם שומרים על
״נייטראליות״ ,או אפילו נאמנות,
לאחיהם הדרוזים שמעבר לגבול.
אסור לנו לחייבם לאזרחות.
במקום להיאבק נגד דרוזים לאו מיים,
מוטב שנניח להם לנפשם, ו ניצור
אווירה רגועה ביישובי הדרוזים.
אם נרדוף אותם, ניצור
אוייבים פוטנציאליים.
דפוסי ההצבעה של הדרוזים ברמת
הגולן בבחירות האחרונות —
מיעוט המשתתפים, ההצבעה למען
המיפלגה השלמת, והחרמת הבחי־

תאריו!״ ס ״ זבכסלו, תסט״א
24בגובסבר1980 ,

ל כבוד
האגודה הנ יבלאומיתלמידיסגיה וניסראל
רה׳ יבבה 2
תל-אביב

אבו שמחים ל הודי עכ םכי לאחד ב רו ר פטושו ודיון, כולל
בדיקת ועדה מיוחדת טטעם משרד הברי או ת, בטצא כ י שיטת
המידיטציה הטרבסגגדגסלי ת איבה גורמ ת לשום סכבה מבחיבה
רפו אי ת. אשכי אין היא י כו להל בו א במקום טפול רפו א י
קובבגניובלי, הרי היא עשויה לסייעלט פו להר פו אי ע״י
פתרון של בעיות הקשורות במתחים, חרדה ומצבי אי טקט.

ד״ר י ׳ .וי ט בו ר ם
סמגכ״ל ר פו א י

סיוע לטיפול
באישור מישרד־הבריאות
פוליטיים שביתות-רעב, ובארץ
מתעלמים ממאבקם.
אסיר נוסף שובת עכשיו בכלא
הבריטי, אחרי שכמה מעמיתיו מתו
בשביתת־רעב. ראש-הממשלה של נו,
שמצא לנכון לגנות את מלכת
בריטניה, אינו מתייחס ללוחמי
מחתרת אמיצים המוכנים להקריב
חייהם. מנחם בגין, שמנפנף מפעם

תבוז
או סנה
שש נקודות לבעל״
ההישגים מנחם בגין.
איחולים מקרב־לב לראש-
הממשלה ושר־הביטחון היקר
שלנו, מנחם בגין. עם הפצצת
הכור בעיראק — שלא היתה
תרגיל-בחירות כפי שהעולם
כולו ושימעון פרס סבורים —
הוא השיג:
• שהאמריקאים לא ישלחו
לנו את מטוסי אף־ 15 המובט חים.
9שהרוסים
ישלחו טנקים
ומטוסי־קרב לעיראק.
9 :שנציגי ארצות־הברית ועיראק
לאו״ם שיתפו פעולה
ביחס להחלטת־ד,גינוי של מו-
עצת־הביטחון לישראל.
׳ 9שהעיראקים יבנו מחדש
את הכור האטומי שלהם.
9שהיחסים הפוליטיים, ה כלכליים
והצבאיים בין שתי
הוותיקות״,
,״בעלות־הברית
ארצות־הברית וישראל, הגיעו

מלך ישראל
לשפל החמור ביותר זה שנים.
9אבל אף שהפצצת הכור
לא היתד, תרגיל־בחירות —
הנה היא הצליחה להביא לכך
שכמה בוחרים צעירים יריעו
״בגין, בגין מלך ישראל!״
אם הם יצליחו, ומנחם בגין
אכן יהיה למלך ישראל, ישר אל
תהיה מדינה נפלאה לחיות
בה — בתנאי שאתה אשכולית,
תפוז או בננה.
יוסף שריק, תל־אביב

רות — מלמדים בי הדרך אל לב
האוכלוסיה הדרוזית היא רחוקה.
י* י תל־אביב
9שם הקורא שמור במערכת.

והמוסר הכפול

כמד הכנסת

באירלנד מקיימים אסירים

אינו מוצא חן בעיני הקוראה.
מרגע
שנבחר יר׳ר הכנסת, יש
לנהוג בו כבוד ויקר, כדרך שנוה גים
בנשיא המדינה. אך כיוון
שתחת שילטון הליכוד נפרצו כל
הסכהים, וגם בנשיא כבר דיברו
סרה, ואיזה פקיד בכיר ממישרד־השיכון
אף התיר לעצמו לגעור בו,
מותר גם לי לומר משהו על היו״ר
החדש של הכנסת, מנחם סבידור.
לדעתי מבטאת בחירה זו את
זילזולו העמוק של הליכוד בכנסת
שלנו, שהיא מייצגת המישטר ה־דימוקרטי.
אפילו הליכוד יכול היה
למצוא בשורותיו אדם מתאים יו תר
לתפקיד מאשר מנחם סבידור,

כעל הישגים בגין

לפעם בעברו במחתרת ׳,נגד הברי טים,
אינו מוצא כל צויד להזדהות
עם לוחמי־החופש באירלנד. לצע רי,
לא רק הליכוד, אלא גם מים־
לגות אחרות בישראל מתעלמות
ממאבק זה.
דן יד!כ, תל־אביב

אירלנד

סשרר הברי או ת
שירוו/יאישפוז

מי שנבחר לכהונה הרמה

יו״ר סבידור
לא התאמצו והעובדה הרבה.

שלא התאמץ,

אומרת

ענת אלישע,

רמת־גן

מ ויונ,1ע
מה לומד הקורא הרחוק
ממה שקרה.
כל מד, שנותר לומר לאחר ה בחירות
הוא: עתידה של מדינת-
ישראל נמצא בידי הדתיים. אלו הים,
הושיענו!
יוסי מרכוס, ארצות־הברית
ה עו ל ם הז ה 2291

אילוץ

הנעה 6x2
במ שאית פורר 2117 החדי שה
מעניקה לן 3טון
וחוסכת לן 2מיליון.

פורד גאהלה ציג בפניך אתה שי טהה מו בי ל ה
ל חי ס כון כספך: ציר שלישי מ ת רו מםבמש אי ת
פורד 2117ה חד ש ה.
הציר ה שלי שי המת רו מםמ עני ק לך מי גוון ר חב
של אפש רויו תהעמסה, תו ך ש מי ר ה על או ר ך חיי
ה צ מיגי םובל אי נ מוך. ו בנו ס ף לכך מאפשר לך
לי הנו תמתצ רו כתדלקנ מו כ ה של כ־ 4ק מי ל לי ט ר
ב מ מוצ ע.
כושר ההעמסהה מוג ד ל (עד 15ט ון נטו) הו א
י ת רון נו סףב שי ט ה, ש אינו קיי םבמש איו תללא
ציר שלישי. ואת כל זאתאתהמקבלבמ חי ר
שעולה רקמעט יו תרממש אי ת 12 טון.
בפורד 2117א רגז משא גדו ל (עד 8.8מ טר)
ה קו לטאתמט ענ ך ה מוג דלבק לו תובבטחה.
תן ל שי ט ה של פו רד לעבוד ב שבילך.
פנה עוד היו םלאחדמ סו כני פו רד ודרו שלר או ת
א ת פורד 2117החדשהעםה צי ר ה שלי שי המת רו מ ם.

שוד נותן לן יותר.
חבר ה י שראלי ת לאוטומובילי ם בע״מ מפיצי פו ר ר בי שראל

פורל לטווח אוון.

ת ל ־ א בי ב, רחהמסגר ,43ט ל 03 — 153221 .י רו ש לי ם, ר ה׳ המלךדוד , 14ט ל02 — 226141 .

* חי פ ה, ר ח׳ י פו . 145ט ל531171 .־ 04
סו כני משנה: אילת 76913־ ; 059א ש רו ד 32653־ ; 055אשק לו ץ 22284־ ;051באר טו בי ה 82454־ ; 055בארשבע 72277־ ; 057הרצ לי ה 55463־ ; 052י פו 828411־ ; 03נ ת ני ה 23852־;053
נצרת 55266־ ; 065עפולה 23875־ ; 065ק רי ת בי א לי ק 731291־ ; 04ק רי תשמונה 40205־ ; 067ר א שון ל ציון 941385־ ;03רמלה 27681־ ; 054 איזו רהתעשיהרמתהחייל 479244־ , 03
חד ר ה ; 063-22937 כפ ר חיי ם . 053-91462

מזר החודש:
אריה בני מזל אריה מוכרים כאנשים חזקים,
דינאמיים ובעלי אישיות חזקה. השמש,
השולטת במזל, משפיעה עליהם כמות
אנרגיה כל־כך גדולה, שהם עצמם משמשים
כעין שמש קטנה יותר לאנשים
החיים עימם•
רבים מבני המזל מעודדים את סביבתם,
ומשפיעים מחום ליבם, מאמונתם
ומשימחת־החיים הטיבעית להם על זולתם,
ובכך מעודדים אותם למעשים,
שאולי לא היו נעשים אילו לא היו
זוכים לאמונה כזו ביכולתם. ייצייד של
בני אריה להעניק מנדיבות״ליבם לאח רים
משאיר אותם לעיתים מחוסרי-מרץ
לדאוג להתקדמותם הם• וכך קורה לא
פעם, שהם עצמם, שעל-פי-רוב מבורכים
בכישרונות מגוונים, לא מנצלים אותם
שנים רבות, או מאבדים את סבלנותם
כאשר עליהם להתמסר לעניין אחד בלבד,
שבו צריך להשקיע עבודה שחורה, שיג-
דתית ומשעממת, שעימה קשה להם
להתמודד.
בני המזל, שבאישיותם הקורנת מעודדים,
כאמור, את סביבתם, זקוקים מאוד
לשבחים ולמחמאות על מעשיהם. בגלל
הפחד לאבד מכבודם ומגאוותם הטיב-
עית, הם מעדיפים להסתגר בקליפה חיצונית
נוקשה וקרה, ולא לגלות את
״חולשתם״ זו. מי שמכיר אותם יודע
שכשמעודדים אותם הם עצמם מגיעים
להישגים מרשימים.
אחת התכונות המאפיינות את האריות
— האינטואיציה החזקה, שבה

שבוע של מתח רב. צפויות מריבות
וסיכסוכים עם בני־זוג, או עם עמיתים
לעבודה או לתפקיד.
המצב מתוח גם בסביבה
הקרובה. יש
לשמור על קור־רוח
ולהימנע ממעשים אימתמצאו
פולסיביים.
פיתרונות
ותושיה מבריקה
לסיבוך שבו תימצאו,
תקבלו שבחים
21במרס -
20באפריל
__ על רעיונותיכם ועל
יוזמתכם. אהבות חדשות
וקצרצרות יביאו רעננות וסיפוק, אין
לבנות מיגדלים ,״וזוהי רק ההתחלה״.

שינויים ביתיים צפויים השבוע — הדיבה
עוברת אירגון מחדש, חלק מבני המזל
עוברים דירות, הוצאות
כספיות הקשורות לכך
גורמות לדאגה. יש לחסוך
במידת האפשר,
ולקנות רק את ההכרחי
ביותר. אורחים עשוייס
להגיע לביקור, אס כי
הן מן אינו מתאים ביותר,
הם יביאו סימם רוח
־* 2באפ רי ל -
*׳..סל ב לו אי
ומרץ מחודש. רעננה סוף השבוע לקראת מצבו, שבו תהיה ההזדמנות יווצר לטווח־ארוך. מיוחד קשר
ליצור

עניינים כספיים שוב גורמים דאגה, אן
הפעם תוכלו למצוא פיתרון מהיר. יש
להיזהר מתגובה נמהרת
ונרגזת לבקשה
או מכר.
של ידיד
כדאי להמתין ולחשוב
על תשובה הולמת
ולא להסתבך במריבה.
רעיון מבריק, הקשור
לעניינים כספיים,
יעלה בראשכם,
ו 2במאי ־
20ביוני
ותוכלו לנצלו ואף לגרום
לקידום המצב הכספי.
הצעה מפתיעה, שהוצעה או תוצע
לכם, תביא להתלבטות, ענו בחיוב.

תא!חי ס

מבורכים גם כל אלה המשתייכים ל־מזלות״האש.
למרות שמקובל לחשוב
שהאינטואיציה החזקה היא נחלתם ה בלעדית
של מזלות־המים (סרטן, עקרב,
דגים) ,הרי שבמזלות-האש האינטואיציה
מהירה וחדה יותר. לעיתים־קרובות הם
חשים מה עומד לקרות, מי עומד להגיע,
וצילצולי הטלפון לא פעם ״מנגנים״ להם
צלילים האומרים מיהו המחייג.
מכיוון שאריה אוהב לשמוח ולהנות
מהחיים, שכיח למצוא את בני המזל
במקומות שבהם חוגגים, מבלים ומת-
בדרים• מחסור בכסף לא מרם להם
לשנות את תכונת הבזבזנות, שבדרך־
כלל טבועה עמוק בתוכם, ובוודאי לא
מרחיקה אותם ממרכזי״בידור.
ככל מזלות האש, גם הם אוהבים
הרפתקות וסיכונים. אין דבר המדכא
או מפחיד אותם יותר מדברים החוז-

האריות שבחבורה
חמימים ותו שנים -
מה עומד
לקרות להם
בחודשים הקרובים אוגוסט

והמרץ. אין דבר עצוב יותר מ״אריה״
ששוקע בדיכאון, מצב כזה אינו מתאים
לו ומבהיל אותו, לעיתים־רחוקות ימצא
עצמו לבד בשעות כאלה. מעריצים וידידים
מעוניינים להקל עליו, ואפילו נהנים
מהזדקקותו להם. החודשים האח רונים
של שנת ,1981 מאוגוסט עד סוף
השנה, ייראו לאריות בערן כך ד

רים על עצמם. המרץ הבלתי־נדלה וכוח
הסבל גורמים להם שיקחו על עצמם
משימות, שהסבל בהן מרובה לעיתים על
ההנאה. אך זה לא מרתיע אותם. כדאי
להזכיר, שכאשר הם מסיימים את המשימה
לשביעות־רצונם, הם מסוגלים
להיכנס למצב של בטלה וחוסר פעילות
מוחלטת, עד שיתעוררו מחדש החיוניות
המצב המדיני מטריד את מנוחתכם ומוסיף
למתח שכבר קיים בביתכם ובקרב המיש־פחה.
תפקידים נוספים
מוטלים עליכם השבוע,
וגורמים להרגשה של
הגבלה• יש לדאוג לעניינים
כספיים ולא
להיכנס להתחייבויות
שלא תוכלו לעמוד
בהן, הזהירות חשובה
ביותר דווקא עכשיו.
המזון שאתם אוכלים
מכביד וגורם לבעיות
במערכודהעיכול, כדאי לשנות הרגלים
מזיקים בתקופה זו. פתחו אופטימיות.

אריות חשים שוב עירנות, הרגישות מתגברת
ומתעורר בכם הרצון לבצע שינויים.
טיולים ונסיעות
מושכים יותר מכל
דבר אחר, אך הרגשנות
ושימחת־החיים
מגבירה גם את האה בה
להימורים ולסיכונים.
מבחינה כספית
— קיים סיכוי לרווחים
לא גדולים, שיגרמו
להתלהבות, אך
אלה לא יצדיקו סיכון
של כספכם. אימפולסיביות בהתנהגות
עלולה להביא אתכם לחוסר״שליטה.

עצבנות ודאגה כלפי־חוץ והרגשת דיכאון
וכבדות בפנים מקשים על מקורביכם
לחיות בשבוע זה• הפסימיות
מתגברת והביקורת
אינה פוסקת. על־מנת
להשתחרר מהמצב
הבלתי־נסבל אתם מנסים
לעבוד יותר מהדרוש,
וגם שם אינכם
מוצאים מנוחה, ונוטים
לאבד את השליטה טל
27.נ א 1ג ; ס נ- 1
22 בליפטמבד
הרוגז הרב המצטבר
בתוככם. התחום היחידי
שבו תוכלו להנות — הוא המושך
מכולם. חיי האהבה יביאו עימם הפתעות.

הקלה במצב״הרוח והתעוררות חדשה
תביא את האריות לתכנן תוכניות חדשות,
שחלקן קשורות בנסיעות לחוץ-
לארץ• למרות מצב־הרוח המשופר, יחולו
שינויים בתוכניות שכבר תוכננו לחודש
זה. גורמים חיצוניים, שלאריות אין עליהם
שליטה, ישפיעו על החיים בתקופה
זו. הצורן לשנות יעורר רוגז רב ברגע
הראשון, ולאחריו השלמה ותיכנון מחדש
מיפגשים חברתיים גורמים הנאה ועוזרים
לקידום תוכניות ישנות שהתעכבו.
בשטח העבודה המצב
לא כל-כך קל. חילו-
קי״דעות ביניכם ובין
האחרים עלולים לתע-
מידכם במצב לא נעים,
למרות זאת רצוי להשמיע
את הרעיונות אלה הבלתי-רגילים,
באמת עשויים לקדם
ולייעל את העבודה.
המילחמה על רעיונות
אלה כדאית וצודקת. לאחר זמן
יתברר שזה יוביל, לקידומם המיקצועי.

אי־נעימות בגלל ״תקשורת לקוייה״ לא
היתה מיקרית, הפעילו את החוש הבלשי
הקיים בכם, וגלו מיהו
המנסה לחתור תחתכם
ולהזיק לשמכם הטוב.
הדאגה סביב נושא זה
מיותרת, בשורה משמחת
בשטח העבודה תולביטחון־העצמי, סיף וכמובן
לשיפור מצב־הרוח
שלכם ושל הסביבה
הקרובה. כעת
תוכלו להרשות לעצמכם
להינפש ולהירגע. ידידות מיוחדת
עומדת להתפתח, היו סבלנים ופתוחים.

הדאגות שליוו אתכם לאחרונה יוסרו הלוחצות מעליכם, חלק מהבעיות
והמעיקות ימצאו פי-
תדון השבוע. בענייני
כספים יתברר שקרו-
מוכנים
בי־מישפחה
לבוא לעזרתכם, ותוכלו
להוציא את הכספים
הדרושים לשיפור
מקום־המגורים• ההגבלות
והתנאים הבל-
שנותנים
תי-נוחים,
הרגשה מוזרה, לא יטרידו
אתכם זמן רב, כעבור זמן קצר
תשוחררו גם מהם. ידידות אפלטונית.

לזמן מאוחר יותר. על סיכונים לשם
שעשוע כדאי לוותר בתקופה זו. לכוכבים
השפעה די קשה בין כה וכה,
וכדאי להתחשב בכך, ולא להתגרות
בגורל, אם אין הכרח להסתכן. ידידויות
חדשות, שיתובלו במשיכה דינמית,
יפצו על קשיים זמניים. בתקופה זו יהיו
האריות מושכים יותר מהרגיל. השקט
והפרטיות יאפיינו את הקשר, ודפוסי״
מחשבה חדשים יעזרו לקדם ענייני
קאריירה.
ספטמבר תקופה בת שנה וחצי של החלטות
וצעדים גורליים מגיעה לקיצה —
הביצוע של אותן החלטות מעסיק את
בני-המזל. לימודים, הרצאות והשתלמויות
יוסיפו עניין לתקופה. הצלחות
(המשך בעמוד )64
אכזבות שספגתס לאחרונה משפיעות על
לעירעורו. וגורמות ביטחונכם־העצמי
האשמה עצמית אינה
במקומה, בעיות וסיבוכים
של בן־הזוג הן לא ואתם הבעיות שלכם
נסו להתרכז בעבודתבמקום־העבודה

מתחילים
לגלות מהו
כישרונכם האמיתי, ו*
אליכם
מתחיל היחס להשתנות בהדרגה. כל
זה בסימן עלייה איטית•
במצב־רוחכם הנוכחי, גם זו נחמה.
מישהו שפחדתס ממנו, יתגלה כידיד

ידידויות חדשות מתפתחות בתקופה זו,
מביא אתכם
מצב״הרוח ההרפתקני
לתכנן טיולים ונסיעות.
חשוב להתייחס
במיוחד לאלה שעימם
אתם חיים. דליים
עקשנים, כדאי שתעשו
מחווה ותשתפו
פעולה עם בני״הזוג,
נשארים מעט שתמיד מרוחקים. התחשבות
ברצונותיהם של אחרים
תביא גם לכם
תועלת. סיכסוכים שעלולים להיווצר
במקוס״העבודה, כדא לפתור ע״י חופשה.

מתח בלתי־מובן מפריע לבצע את המתוכנן
תפקידים רבים מוטלים עליכם כרגע,
ואין אפשרות להשתחרר
י מהם, או להתחלק
בהם עם אחרים. העבודה
חייבת להיעשות,
ואין מי שיוכל להקל
על המצב. יש להשגיח
על הבריאות. קיימת
נטייה לכאבי־ראש יותר
מהרגיל, הימנעו
מתרופות רבות, אלה
עלולות לגרום לחולשה•
נסו להשתחרר מהמתחים על־ידי טיפול
ומזון טיבעיים. אל תתלהבו יותר מדי.

איך חברת
התעופה הלאומית
המריאה אל על ז
איך הגיעה חברת התעופה ה ל או מי תלמ קו ם הרא שון בעולם בדיוק מבצעי?
( 940/0מ טי סו תי הממ רי או ת בדיוק בזמן).
כיצד זכ תה אל על ב מ קו ם הראשון בשירות מעל ל א טלנ טי ק
בסקר ה מיו ח ד של ה״דיילי מייל״ל
איך דורגה מ חל קתהעס קי ם של אל על באחד משבעת ה מ קו מו ת הרא שונים
בין עשרות מ חל קו תעס קי ם של חברות התעופה ה בינל או מיו ת ב מחקר
שנערך על ידי עתון ה תיירו ת היוקר תי 8£ט 1_£15 ם עו ,4\/£1_4ודו \/£וזט£0א?£
איך הגיעו לחברת אל על אלפי מכתבי תוד ה והערכה מנו סעי ם מרוצים?
רק הודו ת לתכנון קפדני, לעבודה מ סו רהומ או מצת ולתו שיה שגילו כל עובדי
החברה למען שיפור מ ת מי ד ברמת ה שירותים שמעניקה אל על לנוסעיה.
כך ה ם הזני קו או ת ה לשורה הראשונה של חברות התעופה בעולם.
כדי שאתה תוכל ליהנות מכל מ ה שאתה מצפה
מחברת התעופה ה ל או מי ת שלך -נתיב הי צו א ה אוי רי של המדינה.
החברה ש הו קמה במיוחד למענך, החברה הי חיד ה המדבר תאת שפתך.
החברה הג א ה לראותך בין נוסעיה יותר מכל חברת תעופה אחרת,
ומשום כך גם מוכנה לעשות למענך הרבה יותר.

שוש״חסונס הזח

מיכתב גלו

לא ניתן לך לשמוע קולות
לא סהרה ולא פולנית.

לליליאן ויין
על מה את מדגרת, ליליאן ויין אשה מדליקה
לא בכה. ואני עוקבת אותך
על ייחומי יד על הרחם בואי נדבר
גדלתי בוואדי״סאליב, השיעול של המדינה,
וגם יצאתי מזה
לא תיכוו ולא בגרות, שתים־עשרח שנה מיספרה
מוצא מזרח״אירופה והמרוקו שלי מהחיים
כתוב באיזה שהוא מקום ״לפרום סוודר בשביל רובה״
תיראי, לא בא לי על זה
מיפעל בהונג־קונג, צמר אנגלי
רובים אחד בשביל השני
בורג לא יפה, אבל גם לא אבו״חצירא
בשאת מדברת על עוני ועל פלסטיק
אני עונה לך: הדור שלי אשכנזי
שוטר, ארבעה ילדים, קריית־אתא
הסיכוי היחיד שלו — בריאות.
ואני אומרת לך ליליאן ויין
עברית, אם הצמר שלך יביא רובה
יוציא דם, בשם הבן שלי, חצי ספרדי
יהיה לך עסק איתי•

תראי, לא נעים, אבל את ואני נשים
לכן במקומות שלך את הידיים שלי אשים.
הילדים וזה פשוט מהריאות של ילידי הארץ הזאת

מה שנעשה פה שלושים־ושלוש שנים
זה מה שיש וזה מה שתישמעי
ולמה שבאמת לא תתחילי לעשות
הכסף כבר ישנו והילדים נולדו
עוד מעונות, מוסיקה, תרבות
ושתינו הרי רוצות להאמין
שרק מן הספר תצמח המנהיגות.
וזה יפה שהרגשת מרציאנו ברחם
וערבית של סהרה מבן בבא״חכים
תראי, בשבילי זו ארוטיקה. נבון, מהשורשים
ולילד הזה אני קוראת, את אשה אמיתית
והכסף, תירגום חופשי, הכסף מדבר.
יפה שהבאת אשכנזי מת על מרוקאי חי
ואן״גוך מת הוליד את הקונספטואליסטים
בשביל רגשי האשמת של הבורגנות.
בואי נשב, אשה יפה, קפה או מה שאת רוצה
והעיקר, דברי איתי עברית מבאן
לי אין לאן ללכת ועם מילחמת־אחים
לך לא יהיה לאן לבוא.
אם תשאלי את האדמה
ולך גם יש מהלכים גבוהים מאלה
גם לה בבר הספיק
ובעברית שהולכת עכשיו, על פאתוס ועל זקופים
את הדם בואי נשאיר בוורידים.

שולמיתאפפל, חל־אוב־ב

שחס ־ח ש 01 חו # מיכתב מבית־הסוהר

קראתי את בל הכתבות שלבם המתייחסות לשר
אהרון אבו־חצירא ולחבר״בנסת שמואל פלאטו״שרון.
ובכלל, איני מחמיץ שום כתבה ב״העולם הזה״ .ראשית,
זה נובע מהעובדה כי הקשר הרצוף היחיד שיש לי עם
העולם החיצון מגיע אלי מידי שבוע באמצעות שבו-
עונכם. וישנן כתבות שאני קורא אפילו פעמיים.
הכתבות האהובות עלי במייוחד הן הכתבות של
אורי אבנרי, שאיתן אני נוהג לעשות סיפתאח. לפעמים
אני משאיר משהו לקינוח סעודה. הלוואי שיכולתי
להתבטא בכתב, כמוהו.
לפני שאשכח, תמסרו בבקשה למר שלמה פרנקל,
שאני כועס עליו. לפני כשלושה שבועות אני מקבל
את ״העולם הזה״ .בדרך כלל הגליון מגיע אלי שלושה
ימים אחרי המישלוח. ופתאום אני קורא במדור שלו
על מילחמה שפרצה־כביפול. על עשרות הרוגים, לוויות,
הספדים והכל• כיוון שלא היה לי עם מת לעשות
השוואות, כתבתי מיד מיכתב לידיד ישראלי, העובד
פה בשגרירות הישראלית, וירדתי עליו: מה זאת אומרת,
ואיך זה יתכן שאני יודע שפרצה מילחמח רק דרך
״העולם הזה ביקשתי שישלח לי מיד את כל העיתונים
מתקופת המילחמה ואחריה. אתם מתארים
לעצמכם בוודאי מה הוא חשב עלי כשקרא את מיבתבי.

הקונסוליה הישראלית שולחת לי מדי פעם
חבילת עיתונים ישראליים. בדרך בלל הם של כמה
שבועות או חודש קודם, בך שהחדשות לא בל כך
טריות. אבל זה יותר טוב מכלום. אני חייב לציין כי
הקונסוליה הישראלית היא היחידה השומרת על קשר
כלשהו עם האסירים שלח. וזה דבר שמחזק את המוראל
של הבן־אדם. כי כאשר אדם מוחזק בכלא, במדינה
זרח, גם השפה זרה והמנטליות, וזה חשוב שיש מישהו
בסביבה שאיכפת לו.
בקשר לפלאטו־שרון ואבו״חצירא, האם אתם חוש
בים
שלזיכוי של אבו״חצירא חיתה איזו משמעות פוליטית
ן ובקשר לפלאטו־שרון, זה באמת גועל-נפש מה שעשו
לו. אנחנו הרי יודעים על השיטות של המפלגות,
ובמייוחד הגדולות שבהן, לגבי המתנות וההבטחות
לפני הבחירות. וזה לא היה פלאטו-שרון שהמציא את
זה. וגם אם הוא עשה את מה שמייחסים לו, נראה
לי כי עונש של 27 חודשי מאסר זח אכזרי מדי עבורו.
לפי המושגים של הצלחה בחיים, פלאטו־שרון

״לא יתנו לסרוגון אנו
ליהנות ממישכם חוזר -
הם לא מעונ״נים בתקדים נזה׳
הצליח. הוא השיג את כל ניח שחלם בחייו — ויותר.
ואני מאמין שזו היתה הסיבה העיקרית לתביעה נגדו,
ששיקפה יותר את הרצון למישפט ראווה בעניינו.
שלא תטעו ותחשבו אותי לאיזה מעריץ של פלאטו.
אני מעריך כל אדם שהצליח בחיים, בפרט את אלה
שהתחילו מכלום. מי במוני יודע כמה קשה היא הדרך
להצלחה, ומה מסוגלת לגרום לאדם קינאה של אנשים.
אלוהים ישמור!

בקשר לסלומון אבו, אני לא מאמין שיתנו לו
ליהנות ממישפט״חוזר. הם לא מעוניינים בתקדים כזה,
שאדם אשר נידון למאסר עולם, ומרצה בבר עשר שנים
בכלא, יזוכה. הרי אם מגלים פתאום שאדם כזה הוא
לא הרוצח האמיתי, ואומרים :״סליחה, טעות בבתו-
בת״ ,זה יכול להיראות לציבור גועל-נפש. למשל, עמוס
ברנס. אנחנו לא יודעים אם הוא באמת חף מפשע
או לא. אבל מה שברור עכשיו, זה שכל השיחזור שלו
היה מפוברק, ונודפת ממנו צחנה, שהסירחון שלה מגיע
עד כאן. ולמרות שהעיתונות רעשה וגעשה, עמוס ברנס
ממשיך להירקב בכלא•
ברור לי, שבסופו של דבר ישחררו אותו. השאלה
היא רק איך. האם יעשו זאת בצורת חנינה והשתקת
העניין או בדרך אחרת. ברור לי כבר עכשיו, שהוא

לא יזוכה באופן חד״משמעי. במיקרה הטוב ביותר
יתנו לו ליהנות מהספק, בדי שהציבור ימשיך לחשוב
שאולי הוא בבל זאת היה הרוצח של רחל הלר.
אני ממש מופתע איך הוא עדיין בכלא, אחרי כל
הרעש הזה. אפילו חברי־כנסת, שהם נבחרי־העם, מבק רים
אצלו בכלא. תארו לעצמכם שאיזה אנס או רוצח
היה נתפס ומודה שהוא אשם ברצח של רחל הלר,
והיה משחזר במדוייק מה שקרה שם. הרי גם אז, לפי
המצב החוקי, אי-אפשר היה לשחרר את עמוס מייד,
כיוון שהוא מתנגד לחנינה, ואילו חידוש מישפטו יכול
לקחת חודשים רבים.

•ורם

לנדסברגר * ,הולזד

* ישראלי שהורשע בהולנד באשמת שוד, ממתין
עתה בכלא לשמיעת עירעורו.

אחרים הם נבר מפורסמים, אח האחרים
שלא כאחרים, החייבים את הקאריירה
הצבאית או המדינית שלהם לפלמ״ח ולהגנה,
עשה יובל נאמן מסלול מדעי
מקביל, רכש ברבות הימים שם בינלאומי
במדעי הפיסיקה והגרעין.
יובל נאמן עבר את אחד מקורסי־הק־צינים
הראשונים של ההגנה. מפקד ה קורס
היה ייגאל ידין. למרות שכיום
היחסים בין השניים קרירים, נאמן תוקף
את ידין פוליטית ואישית, הוא מקפיד
לציין עובדה זו בביוגרפיה שלו.
מילחמת־העצמאות מצאה את נאמן בחטיבת
גיבעתי, תחילה כקצין־המיבצעים
של החטיבה ואחר כך כסמג״ד. בתפקיד
זה פיקד למעשה על הכוחות בקרב ה ראשון
על לטרון בראשית מאי ,1948ש הסתיים
בכישלון חרוץ ובאבידות כבדות
ביותר.
אז נקשרו יחסי רעות הדוקים במייוחד
בינו לבין יצחק רבין, יחסים שנשמרו עד
היום. רבין רוחש לנאמן אהדה והערכה.
את בנו בכורו הוא קרא יובל, כדי להביע
בכך את אהדתו לידידו. אף באחד מפיר־סומי
התחייה לא היתד׳ התקפה על יצחק
רבץ, וכל נואמי מיפלגה זו הקפידו שלא
לפגוע בו, כדי שלא לפגוע במנהיגם.
אחרי המילחמה, כשהפך יצחק רבין מפקד
מחלקת־המיבצעים של המטכ״ל, הוא
לקח אליו את יובל נאמן, שכבר היה אז
סגן־אלוף, כסגנו.
מאוחר יותר מונה נאמן כראש מח־לקת־תיכנון
במטכ״ל וכסגן ראש-אגף
מודיעין. ערב מיבצע־קדש הוא היה נציג
צה״ל בבריטניה, והיה מאותם שהכינו
את הברית המשולשת, ישראל־צרפת-ברי־טניה.
נאמן השתחרר משירות פעיל ב דרגת
אלוף־מישנה וכאיש-מילואים הש־

נשיא האוניברסיטה. כיום משמש נאמן
כיושב־ראש שני לחבר הנאמנים של ה־אוניברסיטה.
למרות
ידידותו הרבה עם רבין, התקרב
נאמן לשימעון פרם. הוא מונה על־ידי
פרם כיועץ בכיר לשר־הביטחון, וכמדען
הראשי של מערכת־הביטחון. כיום עומד
נאמן בראש הפרוייקט המדעי־פוליטי ה־

וד/סס ן
] חדשים[
גדול ביותר שהיה למדינת ישראל: תע־לת־הימים.
במשך
שנים רבות היה יובל נאמן מקו רב
למיפלגת־העבודה, ואחרי שפשט את
מדיו, היה אף חבר במיפלגה זו. אחרי
מילחמת ששודהימים החלה הקצנה בעמדותיו
הפוליטיות, אם כי איש לא ניבא
שאיש־ההגנה יהפוך, ברבות הימים, ראש
,התנועה הימנית הקיצונית ביותר של

ח ״כ יוכד נאמן
סרט של פיטר סלרס

סיעת התחייה: נאמן, כהן ופורת *
איש־ההגנה בימין הקיצוני
תתף במילחמת ששת־הימים
יום־הכיפורים.

ובמילחמת
עצבים בציפרגייס
4 4הפרי־ כנסת חדשים נמצאים
י י בכנסת העשירית, שהושבעה בשבוע
שעבר. חמישה מהם כבר היו חב רים
בכנסות קודמות (יעקב מרידוד מ חרות,
ויקטור שם־טוב ודב זכין ממפ״ם,
אהרון אוזן מתמ״י ומרדכי בן־פורת מ־תל״ם)
.יש ביניהם שנשאו תפקידים בכירים
והפכו אישים מפורסמים מחוץ לכנ סת,
ואילו אחרים הם אנונימיים כימעט
לגמרי, ויש להניח שלסדרני הכנסת יהיה
דרוש זמן רב עד שיצליחו להכירם.
נראה שהסיעה שריעננה את השורות
במידה הרבה ביותר היא סיעת המערך.
23 חברי־הכנסת העשירית של המערך
לא היו בכנסת התשיעית 49 .אחוזים הם
פנים חדשות. רק 15 מתוך 48 חברי־כנ־סת
של הליכוד הם פנים חדשות (31
אחוז).
השיעור הגבוה ביותר של חברי־כנסת
חדשים מצוי בהתחיה. שניים מתוך שלו שת
חברי־הכנסת שלה לא היו בכנסת
קודם לכן. מחצית חברי הסיעות של
אגו״י ותל״ם הם פנים חדשות. אגו״י

הכניסה שני ח״כים חדשים מתוך ארבעה,
ומשה דיין צירף אליו את מרדכי בן־
פורת. אצל תמ״י של אהרון אבו־חצירא,
ח״כ אחד הוא חדש: אהרון אוזן, שהיה
ח״כ בעבר, אך לא בכנסת התשיעית.
ארבע רשימות לא הציגו אפילו ח״כ
חדש אחד בכנסת העשירית: המפד״ל,
חד״ש, שינוי ור״צ.

שם הב!
יבין
^ חת הדמויות הבולטות ביותר
י בכנסת העשירית, ודמות בולטת ב יותר
בציבוריות הישראלית, הוא מס׳ 1
ברשימת התחייה, הפרופסור יובל נאמן.
נאמן בן ה־ 56 הוא שילוב של שתי קא-
דיירות, ופעמים רבות הוצג על־יד דויד
בן־גוריון כסמל לצבר הלוחם ולממציא
היהודי — הכל באותו אדם.
נאמן נולד בתל-אביב, וכמו רבים מבני
גילו הצטרף להגנה כשהיה בן . 15 אולם

ף• קאריירה המדעית של נאמן הי י
1תה לא פחות מהירה. הוא סיים בהצטיינות
את לימודיו בטכניון בחיפה,
למד באימפריאל קולג׳ בלונדון ועשה את
הדוקטורט שלו באוניברסיטת לונדון.
הוא למד גם בבית־הספר הגבוה למילחמה
בפאריס.
תוך שנים מעטות קנה לו שם בקהי-
לת־המדע הבינלאומית. הוא בילה שנים
רבות במכון הטכנולוגי של אוניברסיטת
קליפורניה, במכון הבינלאומי לפיסיקה
תיאורטית בטריאסט ואף שימש כמנהל
המרכז לתיאוריית החלקיקים באוניבר סיטת
טכסט. מחקריו המדעיים, בתחום
הפיסיקה של החלקיקים והאסטרונומיה
נחשבים כמעולים.
את עיקר הקאריירה המדעית שלו עשה
נאמן בארץ, כשהוא מקפיד לשלב מדע
וביטחון. הוא היה המנהל המדעי ויושב-
ראש הוועדה למחקר של הוועדה לאנרגיה
אטומית הישראלית, וקשר את גורלו ב אוניברסיטת
תל־אביב. שם הגיע לפיסגת
החיים המדעיים שלו: פרופסור מן ה מניין
וראש, המחלקה לפיסיקה, ואחר-כך

ישראל. יריביו מכנים אותו בשם ״דוק טור
סטריינג׳לאב הישראלי״ ,על שם ה מדען
המטורף, הורס העולם, בסרט של
פיטר סלרם.
יובל נאמן אינו רק מעין ילד-פלא מדעי,
אלא מהווה גם פלא מדעי בעצמו.
התגלתה אצלו תופעה נדירה ביותר ב־מדע־האדם:
עצבים בציפורניים. זוהי
תופעה ידועה אך נדירה ביותר, ר
מדע־הרפואה מכיר רק אנשים מעטים
כאלה. בכל פעם שיובל נאמן צריך לק צוץ
את ציפורני ידיו או רגליו, גורם
לו הדבר לכאבים נוראים, ופעמים רבות
הוא אף נאלץ לעשות זאת בצורת מעין־
ניתוח, תוך כדי הרדמה.

חתול שחור
עם דיין
חד מחברי־ הכנסת הצעירים
י החדשים הוא הד״ר מיכאל (״מיקי״)
בר־זוהר, יליד סופיה שבבולגריה, בן .43
• מאחור: שופטי בית־המישפט העליון
וח׳׳כים־לשעבר, שהוזמנו לפתיחת הכנסת
העשירית. מימין לנאמן: ח״כ מרדכי
וירשובסקי. משמאל לפורת: ח״כ מרדכי
בן־פורת. למטה משמאל: ח״כים אורה
נמיר, תופיק טובי (מוסתר) ואמנון רובינשטיין.

איו הסדרנים בכנסת מנידים עדיין, ויעבור זמן עד שייוודע!
שמו צץ לראשונה בבחירות של .1965
אז התפרסם כאחד מצעירי מפא״י, ש הלכו
אחרי דויד בן־גוריון לרפ״י, והיו
מקורבים אל המנהיג הקשיש. בר־זוהר
כונה אז על־ידי בן־גוריון ״מבריק ואינ י
טלקטואל.״
בן־גוריון אהב את בר־זוהר, בעל העט
הקלה, גם מפני שבר־זוהר סימל עבורו
את הצעיר האינטלקטואל בן־עדות המיז־רח.
במיוחד אהב בן־גוריון לראותו בחברת
רעייתו, גלילה, צעירה בלונדית
נאה, בת להודים פולניים.
כשפרצה מילחמת־סיני עוד היה בר־זוהר
תלמיד בית־הספר התיכון עירוני
ה׳ בתל־אביב. אולם הוא חייב חלק ניכר
מהקאריירה שלו למיבצע זה. את עבודת
הדיקטורט שלו עשה במוסד הלאומי ב־מדעי־המדינה
של אוניברסיטת פאריס,
על יחסי ישראל־צרפת, בעיקר בתקופה
של מיבצע-סיני. קודם לכן למד בד־זוהר
כלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה
העברית.
הצטרפותו לרפ״י קירבה אותו לא רק

הראל. הנוקמים, חשיפה ראשונה של
פעולות ישראלים אחרי מילחמת־העולם
השניה בחיסול נאצים, והממונה, ספר
על איסר הראל, שעימו התיידד במיוחד
בעת כתיבת הספר על המדענים הגרמנים.
אך נראה שאת עיקר הונו הספרותי
הפיק בר־זוהר מדויד בן־גוריון. הוא הו ציא
לאור ספר בן שלושה כרכים על
תולדותיו של בן־גוריון, עבודת־המחקר
הגדולה ביותר שנעשתה על מנהיגה ה ראשון
של מדינת־ישראל. הספר נכתב
אחרי שמחברו עיין באלפי מיסמכים,
חלקם חסויים עד אז, ריאיין מאות מידידי
ומפקודי בן־גוריון, וישב עם הזקן
עצמו במשך מאות שעות. לא היה עיתונאי
או סופר שבן־גוריון הקדיש לו
כל-כך הרבה שעות• בר־זוהר גם כתב
את התסריט לסרט בן־גוריון זוכר.
עם תחילת המאבק בין יצחק רבין ו־שימעון
פרס נרתם בר־זוהר למטה הבחירות
ע!ל פרס. היא היה אחד מראשי אל״ף,
והוא שקישר בין המיליונר הצרפתי ז׳אן
פרידמן ושימעון פרס. פרס שילם לי

(סגך אלוף) ,כשהוא אחד מבכירי הקצינים
היהודיים בצבא הבריטי.
עם שיחרורו מהצבא הבריטי התחיל
הרצוג בפעילות ביטחונית בישוב הארצ ישראלי.
הוא מונה כראש אגף־הביטחון
בסוכנות היהודית, ובמילחמודהעצמאות
היה קצין־מיבצעים חטיבתי.
הרצוג התחיל את הקאריירה הצה״לית
שלו בנקודת־זינוק גבוהה ביותר. התפקיד
הראשון שלו אחרי מילחמת־העצמאות היה
של ראש אגף מחלקת־המודיעין במטכ״ל.
בוגרי הפלמ״ח וההגנה המחוספסים של
אז, שהיוו את צמרת הצבא, חשבו שמי
שיש לו השכלה פורמלית רחבה והוא
מדבר עברית בעגה אנגלו־סכסית, יהיה
בוודאי איש־מודיעין טוב. שנתיים אחרי
שקיבל תפקיד זה הוא נשלח לתפקיד
טבעי יותר עבורו: נספח צה״ל בארצות-
הברית ובקנדה. כשחזר, מונה כמפקד
מחוז ירושלים, ואחרי מיבצע־קדש כראש־המטה
של אלוף־פיקוד הדרום. ב־1959
קיבל דרגת־אלוף והפך ראש אגף־מודיעין
במטכ״ל.
כשקמה רפ״י הצטרף הרצוג, שהיה כבר
בעל מישרד עורכי־דין, מאותם הגובים
את שכר־הטירחה הגבוה ביותר בארץ,
למיפלגה זו. אך הוא לא נכנס לכנסת
מטעמה. ב־ 1975 נשלח לניו־יורק, כראש
מישלחת ישראל באו״ם• אז התפרסם כ יורשו
וכממשיך־דרכו של אבא אבן. רבים
מוותיקי האו״ם לא יכלו שלא לשים לב
לדמיון הרב בסיגנון, בצורת־ה דיבור, ו לעיתים
אף באופני-ההתנהגות שבין ה שגריר
החדש ובין אבן, מי שהיה הראש
הראשון של מישלחת ישראל באו״ם. בין
השניים יש קירבה נוספת: רעייתו של
הרצוג, אורה, ורעייתו של אבן, סוזי,
הן אחיות, בנות אחת המישפחות המפורסמות
ביותר ביהדות מצריים, מישפחת
אמבש.
הרצוג, המקפיד ביותר על לבושו, אוהב
סממנים של כבוד ציבורי. הוא חבר בהרבה
אגודות ציבוריות. הוא היה נשיא וראייטי
העולמי, נשיא איגוד ישראל חבר־הענדם
הבריטי, נשיא אורט ישראל וסגן היושב־ראש
של אורט העולמי. הוא חבר בשורה

ח״ב חיים הרצוג
חתונה מפוארת בשווייץ
ארוכה של מועצות־מנהלים, וביניהן של
בנק דיסקונט ולישכת עורכי־הדין. הוא
מקפיד לציין את אותות צה״ל שלו ואת
העובדה שהוא אביר־כבוד של מיסדר האימפריה
הבריטית.
משך שנים רבות היה הרצוג נאמנו של
משה דיין. אך אחרי מילחמת יום־הכיפורים
היה מראשי תיקפיו של שר־הביטחון
לשעבר.
הוא נשוי, אב לארבעה ילדים. בנו
הבכור, יואל, התחתן באחד הטכסים ה מפוארים
ביותר שנערכו בז׳נבה עם בתו
של המיליונר ניסים גאון. יואל עובד כיום
אצל חותנו.

יוסי יגאי !

ח״כ זזרצוג ככנסת
נסיעה בשבת לרב הראשי
לבן־גוריון, אלא גם לשימעון פרס ול משה
דיין. קודם לכן שימש בר־זוהר
כעיתונאי. הוא היה עורך מדור מדע
פופולארי בדבר השבוע, וכתב למרחב,
היומון של אחדות־העבודה, בפאריס.
כאשר מונה דיין כשר-הביטחון בממ־שלת־הליכוד־הלאומי,
ערב מילחמת־ששת־הימים,
הוא נזכר בבר־זוהר ומינה אותו
כדובר מישדד־הביטחון. אולם עד מהרה
עבר חתול שחור בין השניים, ובר־זוהר
נאלץ לנטוש את תפקידו. כיום טוען דיין
שבר־זוהר הוא אמנם ״כותב רומנים
מוכשר, אבל לא היסטוריון״ .יוסף אל מוגי,
אף הוא אחד מראשי רס״י, שמח
לשדך את בר־זוהר עם ראשי אוניברסיטת
חיפה• בר־זוהר הפך מרצה בכיר
למדעי־המדינה באוניברסיטה זו.
פסבדונים ברומנית

ולס ב ר ־ זו ה ר הוא בעיקר סופר
פורה, וספריו נמכרים בהצלחה ב ישראל,
באירופה ובארצות־הברית. ספר
אחד שלו אף הופיע בפורטוגל. אין הוא
חותם על כל ספריו. על הרומנים הוא
חותם בפסבדונים, כשהוא מקפיד להש־איר
את שמו רק על הספרים שהוא מח שיבם
כבעלי ערך היסטורי או מדעי.
הספר שפרץ לו את הדרך היה גשר על
ה״ם־התיכון, העוסק ביחסים בין צרפת
וישראל, בעיקר ערב מיבצע־קדש. לבר-
זוהר היתה גישה חופשית למיסמכים ול אישים
במישרד הביטחון והוא הצליח
לכתוב ספר מרתק על אותה תקופה. ספרים
אחרים שלו התבססו גם הם על
גישה חופשית למיסמכים ולאישי-ביטחון.
בר־זוהר כתב ספר על ציד המדענים הגרמניים,
הפרשה שבעיקבותיה התפוטר
בזמנו הממונה־על-שירותי־הביטחון, איסר

במקום נכבד ברשימת המערך לכנסת
העשירית.

קצין בריטי
בכיר
דץ יים (״ויויאן״) הרצוג קנה את
י • עולמו בציבור הישראלי כפרשן רדיו
בימי־החרדה ערב מילחמת ששת־הימים.
הוא חזר על כך בטלוויזיה במילחמת יום־
הכיפורים. הרצוג היה מפורסם עוד קודם
לכן, הן כאיש צבא והן כבנו של הרב
הראשי לישראל, אך הופעות הפרשנות
שלו בטלוויזיה חשפו אותו, כפי שרק
המסך. הקטן מסוגל לחשוף. הרצוג היה
לסימלה של ישראל בעיני עצמה בעת
המילחמה.
הרצוג בן ה־ 63 נולד בבלפסט, בצפון
אירלנד, כאחד משני בניו של הרב הראשי
של אירלנד. מאוחר יותר עלתה המיש־פחה
לארץ, ואביו של הרצוג נבחר כרב
הראשי האשכנזי לישראל. ויויאן קיבל
חינוך דתי בישיבת חברון, ואחר־כך חינוך
כללי באוניברסיטות לונדון וקמברידג׳.
אולם בעוד שאחיו המנוח, יעקוב, שנחשב
כבעל אחד המוחות המבריקים ביותר ב ישראל,
ושהיה מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה,
נשאר דתי, הפך ויויאן חילוני,
עוד בימי חייו של אביו הרב. גם כשהיה
בא בלילות־שבת, יחד עם אשתו וילדיו,
לבית אביו, כדי לחגוג את השבת בבית
סבא, היה נוהג לנסוע לבית ולהחנות את
המכונית מעבר לפינת הרחוב.
הפעילות הציבורית שלו החלה עוד
בהיותו סטודנט• הוא הצליח להיבחר
כיושב-ראש הסתדרות הסטודנטים היהו דיים
בכל רחבי בריטניה ואירלנד. כשפר צה
מילחמת העולם השנייה הצטרף כקצין
לצבא הבריטי, נלחם באירופה והשתחרר
מצבא הוד־מלכותו בדרגת לוטננט־קולונל

ח״כ מיכאל בו״זוהר
נזיסמכים חסויים

*יי*יי*

איר היית רמה לד
את הגונב שלן?
כו כבמ ^ מ£0
אלגנטי, ספורטיבי או אופנתי במיוחד?
זאת ועוד נמצא במגוון הגדול של חולצות הגברים
של ״כוכב״ .ל״בובב״ מוניטין רב בייצור חולצות
גברים באיכות מעולה.
חולצות״כוכב״ להשיג בחנויות המובחרות ברחבי הארץ.
המפעל :״כוכב״ שביל המפעל ,3קרית המלאכה ת״א, טל׳ 854414

* 11*1111בשלס

סטייסי מרגולין וג׳ון מקנרו

מריאנה וביוון בורג

אדרות הססוס
הונן

* רוזאריו ואדריאנו פאנאטה

הרבה נשים היו מוכנות להח ליף
את בנות־הזוג שבתצלומים
המסיעים בעמוד זה, שכן מיגרש
הטניס הפך היום למיכרה־הזהב
הנכסף ביותר בעולם: הרבה כסף,
הרבה פירסום, וגם הרבה כבוד.
בתצלומים אלה נראות המאושרות.
מאריאנה הרומניה עברה מהפכה
פיסית נועזת למען הקרחון השוודי,
ביורן בורג, ואינה נוטשת אותו.
לג׳ון מקנרו, שגנב את הבכורה
מבורג, יש אהבה ישנה בלי טבעת-
נישואין: סטייסי מרגולין, חברתו
מזה ארבע שנים, ובעצמה שח־קנית־טנים.
לג׳ימי קונורס לא היה
באחרונה הרבה מזל על המיגרש,
אך לעומת זאת הוא התנחם בחברתה
של היפה מכולן. רעייתו
פטי היתה בשעתו נערודהשנה של
הירחון פלייבוי, שהצליחה להרחיק
מעליו את האלופה כרים
אברט (בינתיים נישאה זו לשח קן
אחר, לוייד) .לאדריאנו פא־נאטה
אין שני באיטליה. הוא
ניצב שם במעמד של סופרמן־כו־כב.
פאנאטה נשוי ליפהפיה
רוזאריו ולהם בן, אלסנדרו, הנראה

בתצלום. .

ה עול ם הז ה 2291

מלכת האיים
מלכת המים 81

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
ב ח סו ת
נסיעות ותיירות

ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!
כל הטיסות עד סוף אוגוסט מלאותן
אל תחמיץ את להיט השנה בעונה הכי* יפה ! !
בספטמבר ועד 16 באוקטובר ף *
בכל יום שישי טסים ל;

מספר המקומות מוגבל וכל הקודם זוכה 1
פרטים והרשמה: אצל כל סוכוי הנסיעות.

אדגון ובצוע: י רו ץןדןון

1 1 1 1 1

בו־יהודה 21ת״א
טל 652140 :

,אנעוינו ב עו ל ם .

קאחדין ממונאקו: קיץ חדש של
ב־ 9באוקטובר ,1980 בשעה
5.00 אחרי־הצהריים, יצאה

אשה צעירה, שעיניה אדומות,
את היכל־המישפט בפאריס.

הדונסית תאר: היורשת הוזדשה
ליידי גאבריאלה מארינה אלכסנדרה אופליה וינדזור — זהו
שמה המלא של התינוקת שבתצלום. היא נולדה לפני חודשיים
למארי כריסטין (מחזיקה אותה, בתצלום) ,אשתו של מיכאל, הדוכס
מקנט. התמונה צולמה אחרי טכס ההטבלה, בכנסיית סנט־ג׳יימס,
וכבר אז נראה בעליל שהתינוקת דומה לאמה, שהיא אולי האשה
היפה ביותר במישפחת מלוכה. ליתר דיוק: היא אינה שייכת למיש־פחה
המקורית — מיכאל הוא בנו של הדוכס מווינדזור ואילו מארי
כריסטין היא רעייתו הצרפתיה•
ה עו ל ם הזה 2291

היה זה הרגע שהוכתר במיש־אל
דעת־קהל של השבועון
המפורסם פארי מאץ׳ כ״הרגע
העצוב ביותר של 1980״ .ה אשד.
הצעירה היתה הנסיכה
קארולין ממונאקו: והרגע ה עצוב,
היה הרגע שבו התגרשה
הנסיכה מפיליפ ז׳ונו, בתום
831 ימי נישואין.
כמה חודשים חלפו מאז,
ותושבי מונאקו עקבו בחרדה
הנסיכה המבויישת אחרי שלהם. פניה העצובים ניבטו
מן הפלאקטים של נשפי-
הצדקה, הנערכים כימעט בכל
סוף שבוע בארמון המונגאסקי,
והכל חיכו לאות, עד שבא.
בנשף־הצדקה של מארי־הלן וגי
דה־רוטשילד, בהצגת גאלה של
האופרה מפארים, נקלעה לזרועותיו
של ידיד ישן, אלן
דלון• בין נורייב לדלון התגל גל
צחוקה של קארולין למש מע
בדיחותיו של מארק בוהן,
חייט־צמרת. למחרת פירסמו
עיתוני פאריס, רומא, ניו־יורק
ולונדון את החדשה המרעי שה:
קארולין הבריאה !
עבר יום והשופרות הריעו
בקול: קארולין אוהבת. שוב !
נושא האהבה ישן־נושן, ממש
בן־בית — רוברטינו רוסליני,
בנה של אינגריז׳ ברגמן.

סל ניומן: וודיצות נאויסאית
כאשר הגיע לפאריס בפעם האחרונה הוא עשה זאת מהר: שהייה
של 24 שעות בלבד, כדי להגיע למירוץ המכוניות של לה מאן,
ב־ .1979 אז התמסר כולו לספורט החביב עליו, מבלי שהקדיש אפילו
דקה אחת למיקצוע החביב עליו — הקולנוע. לפני כמה ימים:
שוב הגיע לפ&ריס, והפעם היה נדיב יותר בזמן: הוא בא כדי
לסייע לפירסום סירטו רובע ברונקס, או, כפי שקוראים לו הצרפתים :
השוטר.
למדות שבמאי הסרט הוא דניאל פטרי, מרגיש פול ניומן כאילו:
הוא פטרונו הרוחני של הסרט. ניומן, שנראה תמיד צעיר מכפי,
גילו( 56 ,נולד בקליבלגד, אוהיו, ב־ 25 בינואר ,)1925 נמצא עתה
בשיא פריחתו הקולנועית• הסרט, המספר על פעילויותיה של תחנת*
מישטרה בברונקס (עדיין מוצג בישראל) ,שימש לו כר־פעולה נרחב.
;לא רק שאהב את דמות הגיבור וגילם אותה להפליא! ,אלא גם
הקדיש לו שיחות־פרשנות רבות, סביב בעיית הסמים, המניע להת עמקותו
של ניומן בסרט הוא אישי, בעל אופי טראגי: בנו, סקוט,
גווע, אחרי שנטל כמות עודפת של סמים, בנובמבר .1978 הסרט
הוא מעין אנדרטה לזכרו.

א 1שי ס ב 111ד

שתי יפהפיות שלא נראו זמן רב על הבד הצרפתי חוזרות אליו, והדבר מהווה הנאה לעיניים: קלודין
אודה, שהתגלתה בסידרה של ג׳יימס בונד, ברונטית בעלת תווי־פנים מעניינים, ומארינה ולאדי, מאחותי
בת השטן, שקשה לשכוח אותה — מלאך בלונדי בעל מבט תמים, המסתיר יותר משהוא חושף. שנים
רבות עברו מאז שהופיעה בתיאטרון עם שתי אחיותיה (אחת מהן נפטרה, זה מכבר, מסרטן) ,בהפקה
מהוללת של שלוש אחיות לצ׳כוב. הפעם מככבות השתיים בסרט של דאק דריי, בנובלה של באלזאק,
סודותיה של הנסיכה קאדיניאן. אין ספק, בגדי התקופה הרומנטית הולמים את השתיים.

הודי מנוחין:
־שב ליהודי מארגרט ודנים תאצ׳ר לא היו מעולם כל כך משעשעים, כפי
שנראו בסצינת־הסיום של הסרט החדש לעיניך בלבד -הרפתקותיו
האחרונות של ג׳יימס בונד. הסיבה: הזוג שלמעלה, בתצלום, רק
נראה כמו דנים ומארגרט תאצ׳ר• האמת היא שאלה שחקנים המתחזים
לראש־הממשלה של בריטניה ולבעלה. הם כה מוצלחים עד
שהוחלט לבסס עליהם מעמד שלם. זהו, בלי ספק, המעמד המצחיק
ביותר בתולדותיו של הסוכן .007 בסצינה זו משוחחת בתולת־הברזל
עם תוכי, מדברת עם ג׳יימם בונד ומודה לו על פעלו למען ברי טניה.
לידה, במיטבח, בעלה מנגב כלים וצוחק בקול גדול ובפה
פעור, גדוש שיניים עקומות. הזוג תאצ׳ר האמיתי נראה בתצלום
הקטן משמאל. בתצלום למעלה: אנג׳לה תורן וג׳ון רולם.

יהודי מנוחין שמט מידו את
הכינור, כדי להתפנות לעוגת
יום־הולדת ולכבות את נרו תיה.
המוסיקאי היהודי, ה מחלק
זמנו בין פאריס וניו-
יורק, צהל למראה העוגה שהמ תינה
לו מאחרי הקלעים של
אולם־קונצרטים פאריסאי. הוא
הראה את כינורו ואמר :״250
נרות הייתי צריך לכבות ב נשיפה,
כדי לחגוג את יום-
ההולדת של כינורי. במוסיקה
זהו גיל צעיר מאוד. ומה הם
65 הנרות של שנותי י !״

ה עו ל ם הז ה 2291

לפגי שאתה יוצא למסע של 3שד ם

תן פקודה

:העברת
מ ש כו רתךהצב אי ת
דרךבנקל או מי.
ועכשיו הבנק הגדול ביותר במדינה לפקודתך.
קדימה להטבות הניתנות לך:
4 .1פנקסי שיקים חינם לשנה.
.2פטור מדמי ניהול חשבון.
.3משיכת מזומנים בכל סניפי הבנקים.
.4אפשרות לשלם בשקם היחידתי עם שיקים של בנק לאומי.
.5משיכות יתר (בכפיפות לתנאים המקובלים בבנק).
.6כרטיס כספומט.
.7שי, ארנק שימושי עם קבל ת הכספומט.
.8כח לחיילים, תכנית חסכון לחיילים.
.9קבלת הלוואה עם השחרור (בכפיפות לתנאים המקובלים).
מעל 370 סניפי קבוצת בנק לאומי וכ 100-כספומטים לשרותך.
לפני שאתה יוצא למסע של 3שנים,
תן עוד היום פקודה להעברת משכורתך דרך בנק לאומי.

ככק לאומי־להרוויח
מכל יום של שירות.

בנק לאונו

איך נולד! הבינו״ ..צ חצ ח , ,ו*9..־?ח!ו־ז״.
ומדוע סירבה גולד ה להפציץ את ביירות
יעקב ״זז סיפו ב ישיבה
של מרכז מפ״ם על
השוני בשיקולים לגבי הם־
צצת־אזרחים שבין גולדה
מאיד ומנחם בגין. לדבריו
. ,בזמן שגולדה שימשה
כראש־ממשלה, דווח לה ש צמרת
פת״ח מתכנסת בבית
מסויים בביירות, בקומה מקומות
הבניין, ושישנה אפשרות
לפגוע בהם בקלות יחסית,
ללא אבידות לצה״ל. גולדה
שאלה מי גר בקומות האח רות,
וכשנאמר לה שגרים שם
אזרחים — דחתה על הסף
את התוכנית הצבאית שהוב-
אח לפניה.
91 ההפתעה הגדולה ביו תר
במסיבה המצומצמת, שערך
נשיא־המדינה, יצחק
לחברי־הכנסת, היתר.
שיטרית, בת ה־ ,27 אשתו
של הח״כ החדש מאיר
׳טיטרית מיבנה. רותי, שהיא
הצעירה מבין נשות חברי-
הכנסת, לבשה שימלה חשו־פת־כתפיים,
והרגיזה בכך ר בות
מנשות הח״כים, שהעירו

את בחירתו דווקא במועדון
ירושלמי, הנושא את השם
שבלול.
91 בעת שכל הח״כים שהו
עם נשותיהם אצל הנשיא נצ מדה
טובח זכאי, אשת ח״כ
יחזקאל זכאי, אל שר-החי-
נוך זבולון חמר. כעבור כ סב
דקות של שיחה לוחצת
השיגה מהמר את הסכמתו
לטפל בשינוי מערכת שעות*
הלימודים בבית־הספר שבו
לומדים בניה, בית־הספר הא זורי
הרי־יהודה.

הזימרה מאתמול. עוד לפני
30 שנה, כאשר שירת כקצין
באגף־כוח־האדם של צה״ל,
היה מפורסם בין החיילים כמי
שמוכן תמיד לשיר במסיבות
של היחידה.
91 מספרים שכאשר שימש
סבידור מנכ״ל רכבת־ישראל,
השתתף בכנס מנהלי רכבות
שנערך בארץ. כל מנכ״ל תיאר
את התפתחות קווי־הרכב ב ארצו
על-ידי מסירת מידע ל גבי
אורך המסילות שם. כש
רות,
איך תסתדר עם תעמו־לת־הבחירות
שלכם, שדיברה
על, קומה זקופה, /מסורת׳
וכבוד 1״
! 9מקור יודע־דבר טען
ש עזר וייצמן פרש מהמי־רוץ
לכנסת לא מפני שהת ייאש
מסיכויו, אלא להיפך.
אחרי שפרש מממשלת בגין
הביא לו ידידו, הפירסומאי
אליעזר ז׳ורכין סקר-דעת-
קהל שערך מישרד דחף, ובו
חזו לרשימה בראשות וייצמן

לבית־הקברות,
כהן.

משום

שהוא

! 9כשהסתיימה ההלווייח
היה על כץ למנוע תיגרה
בין נהגו לבין כתב הטלוויזיה
כני ליס, שסיקר את הלוו־ייה.
בני ביקש מהנהג של כץ
להעביר לאולפני הטלוויזיה
בירושלים את הסרט שצילם השר בקריית־שמונה. נהג
תבע עבור שירות זה 2000
לירות, ובין השניים התפתחו
חילופי־דברים חריפים, שאיי-

! 9מניין בא הביטוי ״צ׳ח-
צ׳חים״? לשאול כן־שיט־חון,
מראשי הציבור המאה־קאי,
יש הסבר מדעי :״זה
היה כך. תחילה המציאו את
השם מאו־מאו. היו אלה הא נשים
שגוייסו בחודש מאי,
שכללו חומר־אנושי ירוד ב יותר.
לאלה נתנו לעשות כל
מיני עבודות שחורות. שאלו
אותם: מה אתם עושים? אמ רו:
אנחנו מצחצחים את ה־המכוניות.
הם אמרו זאת בניב

אליהו בן־אלישר

תפס את מקומו כח״כ במושב״הפתיחה של הכנסת העשירית,
כשראה את מנחם בגין, שלחץ את ידו של מנחם סבידור. בגין
הושיט את ידו גם לבן־אלישר, אך זה קרא :״רגע! רגע!״ ומיהר לצאת מהשורה שלו, לבוא אל
בגין ולחבק אותו. אחר״כך חיבק בגין את יוחנן באדר הקשיש, שישב בספסלי חברי־הכנסת לשעבר.

אמנון ליו

ביו״ר החדש שלו, מנחם סבידור, במסיבה
דיפלומטית. סבידור לא חנק את
לין, חברו־לסיעה, כפי שנראה בתמונה זו. מה שקרה הוא שהעניבה
של לין היתה די ישרה לטעמו של היושב״ראש, והוא תיקנה.
הערות נשיות טיפוסיות מאחורי
גבה של רותי.
| 9תשומת־לב משכה גם
אעתדאל ותד, אשתו של
הח״כ החדש מוחמד ותד
ממפ״ם. היא לבשה באותה
מסיבה שימלת־קטיפה שחורה,
בעלת ריקמה כבדה, ומתח תיה,
מכנסי־צינור ארוכים ש־שוליהם
רקומים. אעתדאל
רקמה את השימלה במו ידיה
במשך שלושה ימים, במיוחד
לטקס־ההשבעה של בעלה.
| 9לפני אי־נעימות עמדו -
במסיבה זו אשת ח״כ חדש
ואשת ח״כ ותיק. גלילה בר־זוהר,
רעייתו של ח״ב־המע-
רך החדש מיכאל (״מיקי״)
כר־זוהר, לבשה שימלה
כימעט זהה לזו של רווד
ברעם, רעייתו של ח״כ־ה־מערך,
הוותיק יותר, עוזי

כרעם.

דרור

הח״כ הליברלי החדש
זייגרמן החליט לחגוג

ה עו ל ם הזר! 2291

מארוקאי, וזה נשמע כמו
מצ׳חצ׳חים. מאז נקראו כך
מגוייסי חודש מאי, בלי קשר
למוצאם. משם זה התפשט
בכל הארץ.״
91ח״ כ משה שחל מצא,
לעומת זאת, את מקור הכינוי
״פריחה״ .פריחה פירושו בער בית
שימחה, ופריחה הוא שם
מארוקאי לנערות, הגזור ממילה

91 כשנראה ח״כ אממן
רובינשטיין אוכל פירות
טריים, התלוצץ מישהו :״הם
בוודאי רחוצים. אין ספק. שיש
במצע שינוי סעיף האוסר אכילת
פירות לא־רחוצים.״ השיב
רובינשטיין :״לא, אבל למדנו
להתרחק מכולירה.״ הוא
הצביע לעבר ייגאל ידין,
שנכח במקום.
׳ 9מסתבר כי יו״ר הכנ סת,
מנחם סכידור, אינו
מטפח את כישרונותיו בשטח

הגיע תורו של סבידור, הוא
אמר :״איני יודע מה אורך
המסילות שלנו, אך אני בטוח
שהרוחב שלהם הוא כמו אצ לכם

עשרה אחוזים מקולות הבו חרים.
וייצמן נבהל ושאל :
״מד, אעשה ב־ 12 חברי-כנ-
סת?״ והחליט לחזור לקיסריה.

9ח״כ שלמה הילל,

9מסעו של שר־העבודה־והרווחה,
ישראל כץ, להל וויית
הנער בקרית־שמונה, ש נהרג
בשבוע שעבר בהפגזת
הקטיושות, היה שרשרת של
מיקרים לא־נעימים. כץ, ש נשלח
על־ידי הממשלה לייצ גה
בהלווייה, נזכר רק במ קום
שבעצם אסור לו להיכנס

מי שהיה מועמד המערך ל תפקיד
היושב־ראש, פנה לאהרון
אוזן מרשימת תמ״י
וקרא לו להצביע עבורו לתפקיד
היו״ר .״אחרי ההצבעה
אני אשאר איש־העדות, גם אם
לא אבחר, ואילו אתה, שנשאת
את שם העדות במערכת־הבחי*

מו להפוך לתיגרה. כשהבחין
בכך כץ, הוא שיכנע את לים
שהנהג רק ״התחכם״.

91 כשנכנס ח״כ עדי
אמוראי לכנסת, חש בדמות
גדולת־מימדים המתקרבת •ל עברו
והמנסה לחבקו. היה זה
הח״כ החדש של אגודת־ישר־אל,
אברהם שפירא, שק רא
לעבר אמוראי :״עדי,
אתה צריך להיות כאן מורה
שלי!״ עיתונאי שישב בסמוך
העיר לשפירא :״את הקוא ליציה
אתה לא עושה איתו!״

רכין טען כי עזר וייצמן ״יורה
לכל עבר,״ והפך ״הלהביור של
המדינה״ ו סיבה סבירה ל נוכחותו
היתל, למוקי מלצר,
איש־התיירות מאילת .״עוד מעט
יהיו המצרים השכנים שלי, ו כדאי
לטפח כבר עכשיו יחסי־שכנות
טובים,״ אמר
כדי להגיע לאולם־התיאטרון של
קבוצת־התיאטרון בהנהלת נולה
צ׳לטון ועודד קוטלר צריך
לצאת מהבית שעה לפני הזמן. ה תיאטרון
נמצא בחצר בית־הספר
יחיאלי בשכונת נווה־צדק, שבדרום
תל־אביב. פעם היתה זו ה שכונה
בה״א הידיעה של תל־אביב,
כעת מגיע אליה רק מי
שגר בה, או מי שבא לראות את
ההצגות של קבוצת התיאטרון
ו • מיבנה בית־הספר יחיאל
מרהיב עין ביופיו. חבל רק שבמקום
תלמידים ממלאים אותו שחקנים
וקהל שבא מצפון תל־אביב.
עודד קוטלר, המשחק את התפ קיד
הראשי בהצגה נזסיבת פורים
של אדם בן כלב, סיפר במסיבה
שאחרי ההצגה, שאמא שלו למדה
בבית־הספר, וסבא שלו התפלל
בביהכ״ג הסמוך י קבו צת
התיאטרון חגגה את הצגת־הבכורה
של חטיבת פורים של אדם
בן כלב. זוהי הפעם השנייה ש בין
כותלי בית־הספר יחיאל מצ גים
חומר של יורם ל,ניזוק. בפי.

סוס ווו ב בו ומה בי ס
תמה מפכ״ל המישטרה, א רי ה
אי כ צ אן .״הרי כתוב: סוס ורוכ בו
רמה בים!״ ו המסיבה,
שנערכה על־ידי השגריר סעד
מו רתדא לרגל היום הלאומי ה מצרי
(ראה יומן אישי) ,היתה
הצלחה מסחררת. נכחו כל המי־ומי
.״כל העולם ואשתו,״ כפי
שהגדירה זאת דאה דכי
מסמר הערב היה עזר וייצמן,
שאמר לכל אחד מן הנוכחים בדיוק
מה הוא חושב עליו. כך שאל
את ח״כמשהאר; ם, יו״ר וע-
דת־החוץ־והביטחון של הכנסת :
״מה אתה עושה פה ז הדי אתה
הצבעת נגד ה0כם-השלום!״ השיב
ארנס :״ביגלל זה הזמינו אותי״.
עזר גם ציטט אימרה של הטייס
אורי יופ ה :״צריכים לקרוא ל ישראל
על שם האי בארבאדוס,
כי שולטים בה הבארבארים וה רוסים״
עזר סיפר שהוא
עסוק עתה בניקוי בריכת־השחייה
בביתו בקיסריה .״בכל יום אני
מוציא מן הבריכה כל מיני שרצים,
וכל אחד מזכיר לי מישהו.
כבר מצאתי שם עקרבים, מרבי-
רגליים, ואפילו עכבר אחד. לכל
אחד יש שם י • ואילו יצחק

71 111 שימעון פרס שבא למקום,
ן^11^113
י כמו רוב המנהיגים האחרים
• * 11-111X1י
ל המערך, נראה עייף ומדוכא, לעומת יצחק רביו, שאשתו התחרתה
חדות לשונה בעזר וייצמן ובלילי שרון שלא שבתה אף היא.
ה לא דמה לשום מסיבה
דיפלומטית אחרת; נדף ממנה
ה השלום, מהול בריח התבשי-
ים המיזרחיים. בפינה אחת עמד
יכן, שבו הגיש ערבי צברים
ייים (״תאנים דוקרניות״ ,בער ת)
.באוהל בעל פסים ציבעו־ים
היו מונחות כמויות אדירות
ל ממתקים מצריים. השולחנות
•עו תחת קערות הפול, הסאלא־ים
המצרייה בשר־הכבש, ה־
:אב גם קהל המוזמנים

י— 24

היה בעל תערובת בלתי־רגילה.
בלטו בו הנציגים הרבים של ה ציבור
הערבי בישראל, שאין רואים
אותם בכל מסיבה דיפלומ טית
אחרת, וגם ייצוג מוגבר של
בני עדות־המיזרח. על הקיר, ב־מירפסת
של מלון הילטון, היה
תלוי ציור-בד ענקי, שהראה את
פרעה, מלך מצריים, כשהוא עו מד
על רכב־קרב דוהר, ודורך את
הקשת, במלוא תנופת המירדף.
״חשבתי שהשמדנו את אלד״״

וייצמן במיטבו

שר־הביטחון לשעבר חיה מסמר ה ערב,
כשאמרות״השפר שלו שיעשעו
לא רק את סעד מורתדא ואליעזר ז׳ורביו (בתמונה) ,אלא את שאר
באי־המסיבה — חוץ מאותם האנשים שהוא העליב אותם בכל פה.

עם הראשונה צולם במקום סרטו של
יקי יושע, סוסעץ, על־פי קניוק.
אז התאהב שמוליק קרוי־ש
במקום, והחליט להתנחל בו. .עת
התנחלה בו קבוצת־התיאטרון, בעידודו
של ראש־העיר, שלמה
להט. קוטלר לא שכח שצ׳יצ׳
נתן לקבוצה את המקום בחינם,
והודה לו, קבל הקרואים והאורחים,
במסיבה שהתקיימה אחרי ה־חצגה.
מי שלא הודה לו היחד,
אחת מתושבות השכונה, ג׳ינג׳ית
במיכנסיים קצרים, שעמדה מחוץ
לשער בית־הספר ואמרה :״חנט ,ריש
הצ׳יצ׳ הזה, הביא לפה את
כל הצפוניים עם המכוניות המפולפני
ההצגה
ארות שלהם
התערבבו השחקנים בקהל האורחים.
שחקנית המשחקת חולת־רוח
ניגשה ליצחק ולאה יכין, מש כה
ללאה בשימלה ושאלה אותה:
״זה ממשי או מכותנה?״ השחק נית
גילה אלמגור מוכרת ל של
ייגאל ידיו בתפקידו כסגן
רבעים, הם ניסו לדבר איתה ב ראש־הממשלה.
הוא נהנה
נושאי חולין, אך גילה לא יצאה
ככל יכולתו עם השגריר היפאני (בתמונה) ומוזמנים שמחים אחרים.
מהתפקיד ו • השחקן הצעיר

המסיבה האחרונה

נועם פהן ניגש לשימחה אד
ליד

ושאל
אותו אם הוא בא לבקר
אותו בביח־המשוגעים. אר ליך
צחק והלו הלאה. נועם כהן
הלך בעיקבותיו והתיישב לידו
0ארנס יפת, מנכ״ל רוט־לאומי,
שבא עם הברונית רוטשילד.
חייך במבוכה כש כילהה
כירמן, שחקנית צעירה בוגרת
האוניברסיטה, שמה פרח על רא שו
ודיברה איתו בסיגנון של
משוגעת במהלך ההצגה
רוקדים השחקנים עם הקהל. יצחק
רביו סיפר לאחר מכן כי חשש
שמא יזמינו אותו לרקוד. לעומת-
זאת, מזכיר מועצת פועלי תל־אביב,
דם כן־מאיר, רקד ב-
שימחה עם השחקנית עדנה
פלידל שחקנית, המגלמת
זמרת איטלקייה חולת־רוח
השעינה את ראשה על ברכיו של
סגן־ראש עיריית תל־אביב, י צ חק
ארצי, אביו של הזמר
שלמה ארצי. ארצי הנבוך לא
ידע מה לעשות עם עצמו
בילהה בירמן ישבה על ברכי מי
שהיה מיועד לתפקיד שר־האוצר
בממשלת המערך, נשיא אוניבר־

שהיא פוחדת מטייפ קאסטיגג
• 0 0יושב־ראש הנהלת רשות
השידור, יוסף לפיד, שוחח עם
היושב־ראש הקודם, יצחק לבני,
על טלוויזיית כבלים• מישהו סי פר
כי מוטי קרשנכאויים
אמר, שאוי ואבוי לזמנים שבהם
טומי לפיד משמש בתפקיד
סימון בוליבר. לפיד עומד לצידו
של הכתב הכלכלי, אלישע
שפיגלמן, במאבק חברי מועצת
מליאת רשות־השידור נגדו 01
אחדי המסיבה בבית־הספר יחיאלי,
הלך חלק מהאורחים לבקר את
הגרפיקאי דויד טרטקוכר ואת
אשתו האופנאית ג׳ניפר. השניים
רכשו בית ישן בנוודדצדק ושיפ צו
אותו. גם התמלילנית שימרית
אור ובעלה, שחקן הקולנוע יוסי
ורדנסקי (איש לבן איש שחור),
רכשו בית בנווה־צדק. כשיסתיימו
השיפוצים יעברו עם שני ילדיהם
— יערית, מנישואיה של
שמרית לעיתונאי ורדי כן-
יעקב, ויותם, בנם המשותף של
יוסי ושימרית 0 0 0 1מסיבה אח רת
התקיימה בביתו של הזמר
שלום חנוך, הידוע כאיש שקט

! * 1 1 1 0 1 1 1 1ךךי 1אומר השחקן ארתור
^| 1 - 4 1 / 111 1 1פיין, רביו ואשתי לאת
היו מאוד נבוכים כאשר ניגשו אליהם השחקנים

סיגריה שד מווו

השחקנית חנה מרון שולפת
קופסת סיגריות, והשחקן נועם
כהן, מחופש לאחות, מבקש ממנה סיגריה. השחקנים קיבלו את
פני האורחים, והתנהגו כאילו האורחים באו לבקרם במוסד סגור.

לפני ההצגה. במהלך ההצגה חשש רביו כי יוונ
לרקוד. הוא סיפר כי רווח לו כאשר שמו לא הוזג
ביחד עם בן־גוריון, גולדה ואשכול המוזכרים בהצגו

ונחבא אל הכלים. שלום ערך את
המסיבה לכבודם של שדרו הרדיו
אלי ישראלי ואשתו הדוגמנית
בדניה, שחגגו עשור לנישואיהם
! 0 0 0גם עורכת הסרטים
אתי ויזלטיר חגגה על גג די־דיתה
המשופצת שבלב תל-אביב.
ויזלטיר, העובדת ברשת הטלוויזיה
האמריקאית סי־בי־אס, הפכה די רת
דמי-מפתח רגילה, בת שני
חדרים, לדירה מרהיבה ביופייה,
עם תום השיפוצים הזמינה את כל
ידידיה לחגוג באותה הזדמנות גם
את יום־הולדתה.

סיטת תל-אביב, חיים כן־
שחר, אשתו יעל, מנהלת מעוך
ילדים, חייכה בהבנה ! 0 0 0
אורדית קוטלר, אשתו היפה
של עודד קוטלר, הסתכלה בהש תאות
על השולחנות העמוסים כל
טוב שהותירו אחריהם האורחים
הרבים ושאלה :״מה זה, כל האורחים
שהזמנו נמצאים בדייאטה?״
0 0 0כו עז אפלכאום, אחד
מעוזריו של שימעץ פרס, ש־

! !״1 1 1ל 1| | 1״ ״ 1 1 1מעניקה השחקנית עדנה פליד׳
המגלמת דמות של משוגעת מ?

סימה. ליד חב״ש, אשתו, יעל. מאחוריהם: שלמה להט ואשתו זיווו

בא עם צעידה בשם נעמי, סיפר,
כי הוא עומד להיאבק בישראל
פלג על תפקיד מזכיר סיעת ה מעיר
בכנסת ׳ 0 0 0השחקן
יוסי ידין חיפש סיגארים מרוקאים
על שולחן־הכיבוד, הוא
רצה ׳שאשתו האוסטרית, היי די,
תטעם מהחריף־החריף הזה 0 0 0
חנה מרון, שבאה עם בעלה,
האדריכל יעקב רכטר, החמי אה
לגילה אלמגור על מישחקה.
גילה, שגילמה חולת-רוח גם בסרט
על חבל דק נשבעה ששני תפקידי
חולות-רוח בשנה אחת הם
יותר מדי בשבילה, ואמרה בצ״וק

שיסה

מעניק יוסי ידיו, שבא להצגה
ולמסיבה עם אשתו האוסטרית
ידי. עודד קוטלר מגלם את התפקיד הראשי בהצגה החדשה.

חיוו של רובה

לובה אליאב מחייך למראה מישו
קה המצויין של בילהה בירמן, שו
קנית חדשה בוגרת האוניברסיטה. לובה בא להצגה עם אשת

כ שקולו מכוס הגיע לאמריקה ה 1א דד ש כרטיס דוק.
ויורם ארבל נותח ניתוח־שדה על מיגרש ה כ דו רסל

פנינה

רוזנפלום

גילתה השבוע כי שקלה ללכת
בראש רשימה עצמאית בבחי רות
האחרונות, אך חזרה בה.
מפני שבגין מצא חן בעיניה,
והיא לא רצתה לפגוע ב סיכוייו.

אחרי שהח״כ-לשעבר
דויד גלים הגדיר את תוצאות
הבחירות האחרונות כ״מילחמת
יום הכיפורים של המפד״ל,״

בוצע בו ״ניתוח השדה,״ כד בריו,
אך כאביו היו כה חמורים,
שהיה מוכן לכל דבר
שיגרום להפסקתם.

בראיון לי עקב אג
מון
סיפרה המבקרת הדה
בושם, שהוציאה בימים אלה
לאור את סיפרה הראשון, ההר
השלישי, שהיא מתוחה לק ראת
הביקורות על הספר .״בוודאי
אשנא את מי שיבקרו.

שושנה שיו

ידידתו של המלונאי חיים שיף, טוענת
שיש למלוצאי סיבה שובה למאמציו
לכונן ערוץ־טלוויזיה מיסחרי בשליטתו .״הוא רוצה לספק
לי במה נאותה להופיע,״ טענה ,״ואינו רוצה שאופיע בערוץ הראשון.״
את הספר. זו הפעם הראשונה
שתפסתי מה אני עושה לכל
מיני אנשים, ומדוע שנתם
נודדת בלילות.״

! 8הקולנוען הצעיר אילן
שאול סיפר השבוע, שהשא לה
הראשונה ששאל קולומ בוס,
כשהגיע לאמריקה, היתח:
״איפה משיגים כאן ג וין
קארד ׳ 7

81 חתן פרס ישראל, אב רהם
שרייכר, שקיבל הפרם
עבור מחקר על עבודות רב ניות
ופירושים תורניים מה מאה
ה־ ,15 לא ידע שפרס
ישראל הוא גם פרם כספי. כשהגיעה
לביתו המחאה בסך
רבע מיליון לירות, הוא לא
ידע מה לעשות בה, ותרם את
הכסף לבית־חולים שערי צדק
בירושלים.

>צימי?׳ ״

אמריקנו אמרטו
רודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמלי׳
;?שקה ראשון• אצלכם בבאר

!* כרמל מזרחי

טבקר־המדינה העומד לסיים ב

1 1 1 11111
קרוב את כהונתו בתפקיד זה
*יוו #ן **יי ני *י * #1
הופיע במסיבה כשהוא נשען על מקל, שמשך תשומת־לב כלליו
של האורחים. המקל עטוף בבד מקושט, עשה רושם גנדרני ביותו

81 הצייר אורי ליפשיץ
סיפר, שהוא מצייר בסך הכל
כחודשיים בשנה, ובשאר ימות
השנה הוא פשוט מתבטל. ב ימים
אלה הוא שוקד על כתי-

בת ספר־אמנות, שייצא לאור
תוך שנה.
8 1בחוגי העיתונאים מספרים,
שעורך של עיתון מכובד
קרא השבוע לכתב הצבאי של
עיתונו ושאל אותו בנימה של
תוכחה :״איפה, לדעתך, צריך
להיות כתבנו הצבאי בימים
אלה?״ השיב לו העיתונאי:
״מה זאת אומרת איפה? הוא
צריך להיות בבית סוקולוב!״
1שדרות־סמאטס בתל-
אביב הפכו באחרונה מרכז
הבוהימה התל־אביבית. ברחוב
השקט, שמשני קצותיו אין
כניסה לרכב, מתגוררים במאי-
הקולנוע ינקול גולדוואסר,
במאי התיאטרון עודד קוט״
דד, המפיק מיפה שרפש־מיין,
המפיק דון אקרמן,
איש-ד,קולנוע דויד קדם, ה מפיק
המוסיקלי אשר גיטג־סקי,
הזמרת מזי כהן וה אמרגן
גפי צדד. הפעילות
בשדרה תפסה קצב מואץ בזמן
האחרון. ינקול, שרפשטיין
ורון אקרמן החלו בהכנות ל
השיב
לו עסקן מפד״לי אחר,
אכרהם הופמן,, :אם נדע
לנהל את העניינים נכון, זו
תהיה מילחמת ששת־הימים
של ששת הח״כים שלנו.״

11 שדרו־הספורט יורם
ארגל גילה השבוע ששהיי-
תו באליפות הכדורסל, שנער כה
בצ׳כיה, לוותה בדרמה אי שית
יוצאת־דופן. לפני צאתו
לחו״ל, בעת שעבד בגינתו,
חדר כפים־עץ לכף־ידו השמא לית.
למרות שסבל כאבים
נוראים לא גילו הרופאים בארץ
את הכפים. כשהגיע ל־צ׳כיה
חשש להיכנס לבית-
חולים מקומי, ביגלל דיעות
קדומות לגבי טיב הטיפול ה רפואי
הניתן בארצות שמעבר
למסך-הברזל. ערב השידור
הראשון מצ׳כיה חש שידו אי נה
נשמעת לו. בזמן השידור
היה נאלץ להשעין את ידו
על מוט שמתחתיו ישב, כדי
לשכך את הכאבים העזים. כש ראה
זאת רופי מיטרני,
הפיזיוטרפיסט שליווה את ה נבחרת,
תפס את ארבל בסוף
המישחק, ובשולי המיגרש, ב עזרת
מיספריים, חתך את כף-
ידו של ארבל והוציא את
כפיס־העץ ואת המוגלה ש הצטברה.
ארבל סיפר שלאחר־מעשה
נדהם מהתנאים שבהם

גיל אמיד

סיים את קורס קציני־הקשר בשבוע שעבר. סגן־מישנה גיל, שהוא בנו של תא״ל
צבי אמיד, קצין־קשר־ואלקטרוניקה־ראשי, נמנה עם הבוגרים המצטיינים בקורס.

מי ק בי רא שו! יוני ה וזנ רוו יעקב

ה עו ל ם הז ה 2291

!!111114

קראת הפקת סירטם החדש,
נותחת לאף, ואת מישרדי הסרט
שכרו, כמובן, באותו רחוב. גם
עודד קוטלר, מסתבר, אוהב
לעבוד קרוב לבית, ואת מיש-
רדי התיאטרון החדש שלו,
שבו שותפים גם המפיק דני
טראץ׳ והבמאית נולה צ׳ל־טון,
שכר בשדרות־סמאטס.
ביתו של גבי צדר משמש את
כל דיירי הרחוב, כשהם זקוקים
לשיכפול חומר. גבי, אמר־גנו
של שלמה גרוניד,
מאפשר לחבריו למיקצוע ל השתמש
במכונת־השיכפול שלו
בכל שעות היום.
! דפיק הלכי, הכתב
לענייני השטחים הכבושים של
הטלוויזיה, סיפר שאהרון

ב לנני ם

91 השופט המחוזי שמו אל
קווארט עיין במיסמכים
שהגיש לו התובע סכרין
עוזי שרטר, וקרא לעברו
״הכתבים שלך מוגשים בצורה
אנמית.״ שרטר השיב מיד :
״אארגן לך אינפוזיה!״ הוותיק העיתונאי 9 ברו;ים לכ־דפ לוין, שחזר
זה עתה מסיור־הרצאות בגרמניה,
סיפר שהופתע כשהוד
מן להרצות בפרנקפורט בחוג-
בית על תוצאות הבחירות בישראל.
אחרי ההרצאה נשאל
אם יוכל להשיב על השאלות
בעברית, ואז התברר לו, ל תדהמתו,
שקהל מאזיניו היה
כולו ישראלי.

דניאלה שמי

מאת

מה אני
הולך לעשות?
לפתוח מיסעדה !

,נד איני ת

אהבת $ולדת

נחום שלים

עבר ניתוח״שבר אחרי שהתאמץ יתר
על המידה בהצגה סיפורי ״דקמרוף/
שבה הוא נוטל חלק. בשבאו לבקרו בבית״החולים השחקנית אביבה
פז, המשתתפת בהצגה, וששון שבתאי, המפיק, הראה להם
שליט בדיוק היכן נותח ואין נראה המקום לאחר הניתוח שעבר.

פאפו זעם כשנודע לו שסיפרו
של חלבי, סיפור הגדה
המערבית, יצא לאור בגרמנ יה.
פאפו אף התבטא, שאין
זה פלא שספר כזה מופיע
בארצם של שונאי־יהודים.
רפיק אומר, שמה שפאפו לא
ידע הוא שבאותה הוצאה יצא
לאור, ביחד עם סיפרו של
רפיק, ספר של •שמואל כץ,
איש התחייה, על ישראל.

׳ 9האסיר-המזמר
(״שושי״) כן-יצחק נשאל
אם בכלא באר־שבע, שבו
ישב, היו גם עברייני־צווארון־
לבן. שושי, ששירו פסוליה
משגע עכשיו את המדינה,
השיב :״עברייני-צווארודלבן
לא באים לבאר־שבע אלא ל-
מעשיהו, לוועידת־פיסגה פיננסית
חודש בשנה, על חש בון
המדינה.

| אחרי שהסתיימה הנד
כביה קיבל עמוס אטינגר,
במאי טכסי הפתיחה והסיום
של המכביה, הזמנה מידי אחד
מאנשי הוועד האולימפי, שש הו
בארץ, לבוא ולקחת חלק
בדיוני הצוות המכין של ה אולימפיאדה
הבאה, שתיערך
בלוס־אנג׳׳לם ב־.1984

91 השחקן עודד תאו מי
שב להציג את הצגתו
מעל ומעבר. בזמן ההצגה הוא
עורך ניסויים בטלפתיה. תאו מי
טוען שבערבים שנחה עליו
הרוח הוא מסוגל לנחש תא־ריכי־לידה,
מיספרי־טלפון ופ רטים
אישיים אחרים .״גיליתי
שהיכולת הזו מתקהה מחוסר
שימוש,״ סיפר תאומי, האומר
שבעזרת ההופעות יוכל לשכ לל
את יכולתו הטלפתית.

91 בניגוד ליחס האוהד
שקיבל אטינגר מן האמריק אים,
התעלמו ממנו עמיתיו
מהטלוויזיה הישראלית. בשי דורי
הטלוויזיה לא הוזכרה
העובדה שהוא כתב וביים את
הטכסים ששודרו. כששאל
אטינגר את מפיק השידורים,
יצחק גליקסברג, ששמו
הופיע שוב ושוב על המירקע,
מדוע לא צויין שמו שלו,
שאל אותו זד מה, זה
משנה לך?״
ה עול ם הז ה 2291

דויד

) 9פקד מוטח טוב, צייד
הכייסים, סיפר שהגיע לתפקידו
הנוכחי במישטרה בגלל
תקרית שאירעה לו כאשר היה
חייל. אז חשדו בו שכייס אשה
קשישה באוטובוס. האישה ה מבוהלת
מצאה אחר־כך את
התיק בין חפציה, והוא הח ליט
להקדיש את חייו ללכידת
כייסים.

מאיר פעיל במוצאי יום־חגווירות

ל זל ול לזכרה״רורן״
ההזמנה אמרח שהשגריר ישמח לארח אותנו בקבלת־פנים
לרגל ״היום הלאומי של הרפובליקה הערבית
מצריים״.
ואכן, באו כולם. כל צמרת המדינה. השרים. חברי-
הכנסת. מנהיגי המיפלגות. ראשי המוסדות. עורכי העי תונים.
שימחה וששון. משקאות ומאכלים בשפע. מוסיקה.
בין שיחה עם שר והחלפת־דיעות עם עורך־עיתון,
שאלתי את עצמי: מהו, בעצם ,״היום הלאומי״ הזה?
יתכן כי איש מבין המוזמנים העליזים לא זכר
את טיבו של היום. ב־ 22 ביולי ,1952 לפני 29 שנים
בדיוק, פרצה המהפכה ה מצרית,
שסילקה מן ה־שילטון
את פארוק המלך
ושכוננה את המישטר הנוכחי.
האיש שחולל אותה
היה סגך אלוף צעיר בשם
גמאל עבד־אל־נאצר.
במשך שנים רבות היה
אסור אף להזכיר את שמו
של האיש. בכל עיתוני
ישראל, מיילבד המולם הזה,
הוא נקרא בשם שעליו הח ליט
דויד בן־גוריון עצמו:
״הרודן המצרי״ .דמותו
נשרפה במדורות של ל״ג
בעומר, יחד עם המן ה־רשע.
בגין קרא לו ״היט-
עכד־אד־נאצר
לר של המזרח התיכון.״
שבועון זה היה אז כלי־התיקשורת היחידיב ישראל
שבירך על עלייתו של גמאל עבד־אל־נאצר
לשילטון, וישהציע לכרות ברית עם התנועה הלאומית
הערבית ביכלל, והמצרת בפרט. עיתוני ישראל, שהתחרו
ביניהם בהשמצה ״הרודן המצרי״ ,תהו בקולי־יקולות
אם עורכי המולנז הזה הם מטורפים או בוגדים.
והנה באו עזרכיהם של אותם העיתונים — לא
יורשיהם, כי אם אותם העורכים עצמם! — לחגוג
את יום־השנה של עליית אותו ״רודן מצרי״ לשילטון!
איש מהם לא ראה בכך כל דבר מוזר. הרי יש שלום,
לא כן? •
׳שמחתי לראות אותם ישם. אותם, ואת הפוליטיקאים
שהגיעו לאן שהגיעו ברוכבם על סוס השינאה לעבד־אל־נאצר.
ואת כל מלחכי־הפינכה ושמשי־החצר של
בן־גוריון ובגין.
ומדוע שמחתי? כי אותם עורכים ופוליטיקאים מדברים
כיום באותה השפה עצמה על ״המחבלים״ ועל ״אירגון
המרצחים״ .ואותו בגין אומר כי יאסר ערפאת הוא
״היטלר של המיזרח התיכון״ ,הזומם ״להמשיך במלאכתו
של אדולף אייכמן״ ולהכין אושוויץ חדשה. והפוליטיקאים
הרוצים ׳לעשות קאריירה ולזכות במקום בטוח באמצע
(הכנסת) מתחרים ביניהם בהשמצת התנועה הפלסטינית.
ואותו הציבור שהריע להם לפני 29 שנה, כאשר
הכריזו מילחמה ״עד תורמה״ על ״הרודן המצרי״
ועוזריו — וביניהם אחד אנוור אל־סאדאת — מריע להם
כיום, כאשר הס מכריזים מילחמה ״(עד הורמה״ על
״המחבלים״ .ואילו אנחנו נשארנו בוגדים ו/או מטורפים.
אני מקווה שכולם־כולם עוד יהיו בחיים, ושכולם
יוכלו לאכול ולשתות כאוות־נפישם, כאשר השגריר
הפלסטיני יזמין אותם לקבלת-פנים לחגיגת ״היום הלאומי
של הרפובליקה הפלסטינית״.
זה יהיה, מן הסתם, יום־השנה לייסוד אש״ף.

הלורדים שלא הין
הם ישבו בשורות האחוריות והסתכלו בח״כים החדשים׳
בבוז המהול בקינאה. הם שוחחו ביניהם בעצב,
החליפו זיכרונות נוסטלגיים. הם ישכחו מה אמרו פעם
איש על רעהו, איש על יריבו. הם מאוחדים עתה בדיעה
שהכנסת ירדה פלאים, ושעצם המישטר הפרלמנטרי נתון
בסכנה.
חיברי־הכנסת לשעבר. לאחדים מהם יש תפקיד, מעמד,
מיקצוע. לרבים מהם אין כלום, מילבד הזיכרונות
והקיצבה.
הם מתוסכלים מאוד. פעם היו ״יחידי־סגולה״ ,כפי
שהגדירם אז אחד מהם. עכשיו אין איש זוכר אף את
שמותיהם, ואינו מכיר אותם בהולכם ברחוב — חוץ
ממעטים, שתדמיתם הציבורית לא היתה תלוייה דווקא
בחברותם בכנסת.
אבל הם מתוסכלים גם ביגלל סיבה אחרת. הם
בטוחים שיש להם נסמן רב, בשטחים חישובים, נסיון
שנרכש על־חשבון המדינה. הם סבורים שהם יכלו להועיל.
ישיש להם עוד מה לתרום, לכל הרוחות. ולראייה :
היידע של ד״ר יוחנן באדר הקשיש היה חיוני לוועדת-
הבחירות המרכזית. הוא האיש שחישב החודש את
תוצאות הבחירות על פי שיטת ד׳הונט (היא שיטת
באדר־עופר המפורסמת).
לפני 16 שבים, כשהייתי ח״כ צעיר וחדש, זמן לא-
רב אחרי שנבחרתי לראשונה, הצעתי להקים מעין סנאט,
בית שני בעל סמכות מייעצת, שחבריו יהיו אנשים
שהצטיינו בשטחים השונים (למשל: שופטים עליונים,
מישפטנים בכירים אחרים׳ רופאים, מדענים, רבנים,
כלכלנים) וחברי־כנסת שסיימו כמה תקופות־כהונה ושלא
נבחרו מחדש.
הגשתי הצעת־חוק שעוררה אז תגובות רבות, חלקן

משועשעות. קראו למוסד המוצע ״בית הלורדים״ ,וזאב
מהארץ אף צייר את כולנו בדמותם של לורדים בריטיים.
אך כוונתי היתה רצינית. רציתי להרוג שני זבובים
במכה אחת: לנצל את נסיוינם ומומחיותם של האנשים
כדי לשפר את רמת החקיקה במדינה, ולאפשר לוותיקים
לפרוש מן הכנסת (ומשאר תפקידי-הצמרת) בכבוד,
מבלי לצלול בן־רגע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
היו בכנסת שניים־שלושה חברים שתמכו בהצעה
בחצי־פה, כמו פינחס רוזן ודויד הכהן. כל שאר חברי־הכנסת
התקוממו נגדה בשצף־קצף. אחד המתנגדים
החריפים ביותר, שדאג להבטיח את הפלתה על־הסף,
היה ח״כ ברוך אזניה ממפא״י, האיש שמילא אז את
התפקיד ׳שממלא כיום חיים קורפו.
גם אזניה בא השבוע וישב בין הח״כים־לשעבר,
במושב־הפתיחה של הכנסת. הוא נזכר בהצעה ההיא.
״יתכן שצדקת,״ אמר .״היינו צריכים ׳לחשוב על זה

יותר.״

הציתות של הדגים
״מיה זאת ציונות?״
ישבנו במיסעדת־הדגים בנמל־יפו. בעל־שיחי היה דיפלומט
זר. קרני השמש שיחקו על פני המים. דיברנו על

קרובות. אני הולך ברחוב, רואה מרחוק צעירה צברית
יפהפיה, עדינה, מושכת. ואז אני מתקרב עוד קצת —
ושומע שמפיו של יצור חמוד זה, יפאר היצירה האלוהית,
בוקע קילוח של דיבור גס. גם בנימת־הקול, יגם בסיגנון,
גם בתוכן.
יש ברדיו תשדיר מבורך שבא להזהיר מפני תאונת-
דרכים. מדברת בו גברת צעירה שנספתה בתאונה,
והמאשימה את הנהג שדרס אותה. היא מרוגזת. אפשר
להבין זאת. יגם אני הייתי בוודאי מרוגז, אילו נהרגתי
בתאונת־דרכים. זה אנושי.
אבל מדוע צריכה הגברת, שכבר הגיעה לעולם האמת,
לצרוח שם בקול צורם־אוזניים ומסמר־שערות? אחרי
ששמעתיה פעמיים־שלוש, כימעט ועלה על דעתי שטוב
שהגיעה־ לאן שהגיעה. עכשיו אני מסובב את הכפתור
ברגע שאני שומע את ראשיית התשדיר.
דקות אחדות אחרי סירטיו של דישי עברתי לתחנת־טלוויזיה
מצרית, ושם הופיעה שדרנית צעירה, שדיברה
בנועם מפליא, ככל השדרניות המצריות. קול נעים, רך,
מתורבת.
מדוע זה כה נדיר אצלנו?
אני יודע — מייד תטען מי שתטען שאני חזיר
שוביניסטי גברי. מדוע אני דורש מן הנשים לדבר בקול
עדין יותר מאשר הגברים? אם הגבר הישראלי מדבר
בגסות צורמנית, מדוע שלא תתבטא כך גם בחירת-ליבו?
אני מודה -שהדיבור הגם ישל נערה מפריע לי יותר
מאשר הדיבור הגס של נער. אבל אני בהחלט מתנגד
לדיבור הגם בכלל. אילו היה מישרד החינוך והתרבית
עסוק פחות במקח־ומימכר קואליציוני, ובהרעלת הנוער
בקנאות לאומנית־דתית חשוכה׳ הייתי בהחלט מציע לו
להנהיג בבית־הספר שיעורים לתרבות־הדיבור.
לפי שעה זוהי אוטופיה. אך יתכן שכדאי לתלמידות
ולתלמידים עצמם לטפל בכך. גסות אינה חבת־,׳מניות.
דיבור צרחני אינו עדות ׳׳לאופי חזק. לא אצל גבר,
ואצל אשד, לא כל שכן.
אין זה פלא שלפי המחקר שפורסם לא מכבר, יותר
ממחצית הילדים בבתי־הספר סובלים מפגמים בקול.
צורת־הדיבור הזאת יכולה להרוס־ גם את הקול המתוק
ביותר.

חיילים אלמונים

המצב, על המדינה, על הבחירות. המילה ״ציונות״ חזרה
בשיחה כימה פעמים. האיש רצה לדעת ימה זה.
במרחק כמה צעדים מאיתנו עגנה סירה, שחזרה זה
עתה מן הדיג. אחד הדייגים זרק את שללו אל תוך
תיבה שעמדה על המזח, כאילו לא היו הדגים החיים אלא
חפצים דוממים.
״הסתכל־נא בדגים האלה,״ אמרתי לדיפלומט .״שים
לב לאכזריות הנוראה של האיש. הוא לא היה מעז לנהוג
כך בכל בעל־חיים אחר. מדוע הוא נוהג כך בדגים?״
הדיפלומט חיפש תשובה ולא מצא.
״אומר לך. מפני שהדגים אילמים. אילו יכלו להשמיע
זעקה כלשהי, כמו התרנגולות או הכבשים, לא היה האיש
זורק אותם כאבנים. וזהו עיקר הציונות״.
האיש שלח בי מבט תמה מעיניו הכחולות.
״במשך הרבה זמן היו היהודים כאותם הדגים. הם
לא יכלו להתגונן. הם גם לא יכילו לצעוק. לא היה להם
קול. אנחנו יושבים במדינה הזאת מפני שכאן יכולים
אנחנו להתגונן, מפני שכאן יכולים אנחנו להרים קול,
לצעוק. שכח את כל המאמרים שקראת, התעלם מכל
התיאוריות המלומדות. זוהי כל התורה על רגל אחת:
אין אנחנו רוצים לחיות כדגים!״
(והייתי יכול להוסיף, אילו דיברתי אל ישראלי:
אין פירוש הדבר שאנחנו צריכים להיות ככלבים שוטים).

קול שחור קול לבן
ראיתי בטלוויזיה את סירטו הקצר של שאול דיש׳,
איש שחור איש לבן.
איני יבא לבקר אותו, כי איני מסוגל לכך. הסרט
היה רווי סמלים, שהיו ׳נשגבים מבינתי. לא הבנתי
מה בדיוק רצה האיש לאמר. אך העבודה היתד, נקיה,
הצבעים יפים, הצילום מרהיב. אין ספק שעסקו ביצירה
זו אנשים בעלי־כישרון. אין זו הפעם הראשונה שהתגנב
לליבי החשד שיש בישראל יוצרים רבים אשר יכלו להגיד
הרבה ויפה — אילו ידעו מה, בעצם, רצו להגיד. לא
רק בקולנוע, אלא גם בספרות, בתיאטרון, בפוליטיקה.
רק פעם אחת הזדעזעתי בשעת הצפייה בסרט.
המצלמה שיחקה בגברת צעירה. היא היתד, יפה,
מיסתורית, מושכת, מגרה.
ואז, לפתע, היא פתחה את פיה ־— וזה היה נורא.
היה לה קול כמו סכין המגרדת זכוכיית. והיא דיברה
בגסות של סמלת בפלוגת טעוני־טיפוח.
לא הייתי מגיב על כך, לולא זה קרה לי לעיתים

יש רגעים בחיים הנחרתים בזיכרון, אף שבעצם לא
קרה בהם דבר. אתה יוז^ע שהם נימנו עם הרגעים
הגדולים של חייך, ואינך יכול להסביר מדוע.
אני זוכרי רגע כזה באביב , 1940 כשהייתי נער בן
.16 בבייודספר ביל״ו בשדרות רוטשילד ביתל־אביב נערך
מיפקד של פלוגה ז׳ של האירגון הצבאי הלאומי (אז
עוד לא קרא לו איש בשם אצ״ל) .שתי מחלקות של
בנים, מחלקה אחת של בנות. כ־ 120 איש בני גילי.
בית־הספר היה מואפל. שום שביב של אור לא
גילה שמצוי מישהו בבניין, שנראה כעזוב. המישמדות
יהיו מוסתרים מסביב, בכניסות חשוכות של בתים.
היינו מחתרת, והקונספירציה היתד, המיסגרת של חיינו.
איני זוכר לשם מהי נערך המיפקד, ומה היה תוכן
הפעולה. אבל אני זוכר רגעים אחדים. עמדנו דום
ושרנו את הימנון האירגון — חיילים אלמונים 120 .
לנ ערי ם ונערות, ביראת־קודש, בקול 1מוך מאוד. אסור
היה שאף צליל אחד יישמע בחוץ. כי בחוץ היו מלשינים,
ואנגלים, ואנשי ש״ד (כך קראנו אז לאנשי ההגנה,
על שם ״שמונה־עישר דרקס״ .שעזבו את האירגון וחזרו
׳להגנה).
זאת לא היתד, מקהלה, ולא היה מנצח. המפקד,
אביאל כץ, אדריכל בלונדי צעיר, שר כמו כולנו.
שרנו אינסטינקטיבית ב לחש
— 120 קולות לוח שים
ושרים.
מאז אוחזת בי צמרמורת
כשאני שומע את השיר.
,,נעשה לי קר על הגב״ —
פשוטו כמשמעו.
השבוע שמעתי את ה שיר
שוב, בתוכנית־רדיו
׳שהיתה מוקדשת ללח״י —
האירגון שפרש מאצ״ל ביוני
, 1940 שבועות מעטים
אחרי אותו מיפקד בבית-
הספר ביל״ו. ההימנון —
חיילים אלמונים — עבר
מאצ״ל ללח״י, כי מחבר
השיר, אברהם שטרן, הוא
יאיר, היה מנהיג החבורה
החדשה שרבים קראו ילה ״כנופיית שטרן״.
לצערי לא שמעתי אלא את החלק האחרון של
התוכנית, ולכן אין לי היעה על תוכנה. דבריה של
רוני שטרן, אשתו של יאיר, שחיברה יאת מנגינת
השיר, היו אמיתיים ונוגעים־ללב. אך השיר הפריע ל־.
שרה אותו מקהלה. הוא נפתח בתרועת חצוצרות,
והיו בז הרבה אפקטים בומבאסטיים. זה לא היה זה.
האופי של שיר נקבע על־ידי החיים. חיילים אלמונים
היה שיר של מחתרת נרדפת. הוא והושר במרתפים
ובחדרים חשוכים, ותמיד בקול נמוך. מי שמלווה אותו
בחצוצרות הורם אותו.
במחתרת יש מפוחיות־פה. אין בה חצוצרות.

| ינז ־11
ה סי בו בהא הלה הס ת, יבמ על ה 11:1 :לדעתי שראל

אדנה שר הביטחון
תלי סומך על ההם, שם ״למעלה״.
י הם חכמים ממך, הם יודעים יותר
ממך, יש להם המון מידע סודי, שאין לך.
וביכלל, אפשר לסמוך עליהם.

אגי כא לערער את האשלייה
הזאת. אי ן הם חכמים ממד. הם
אנשים כמוך. והמידע הסודי הנד

איו אלוהים, הפוטר אותך מן האח ריות.
ואין ״בגיו־מלך־ישראל״ .ואין גם
שימעון פרס ויצחק רביו, השפויים והאח ראיים.

יוכלו
יתערבו.״

לשבת

בחיבוק־ידיים.

״הלוואי:״ אומר היועץ .״רק
לזה אנחנו מחכים. אין לנו כעייה.
המצרים יישבו כשקט, לפחות עד
החזרת סיני. נוכל לרכז את כל
כוחנו ולהשמיד את הכוח הצכאי
הסורי להרבה זמן.״
״זה מסוכן,״ אומר פרקליט־השטן .״ה סובייטיים
אמנם חלשים במרחב שלנו, אך
הם יכולים לנצל את העניין כדי להסיח
את הדעת מפולין ומאפגיניסתאן. הם עלולים
להתערב, לפחות באמצעות איומים
מאסיוויים.

הוא מחוזק פי כמה. מולנו יעמוד
אוייב הרכה יותר מחושל וקנאי,
מבחינה מדינית וצבאית, מכפי
שיש לנו כיום.״

^ תה משתכנע ותובע מהרמטכ״ל
א ויועציו להגיש לך תוכנית אלטרנא-
טיבית.
״ובכן,״ אומר אחד היועצים ,״התוכנית
שלנו היא לפתוח במיתקפה מאסיווית
בדרום־לבנון, באמצעות מטוסים, תותחים,
ספינות וכוחות־קומנדו, כדי לשבש את

אתה האיש. את האשה.
שר־הביטחון וראש־הממשלה.
אתה
אליך מובאים הדברים להכרעה.
איך היית אתה מחליט ץ

ף אים אליך הרמטכ״ל, ראש־אמ״ן
׳ ועוד כל מיני קצינים ופקידים ומומ חים•
אתה שומע מה בפיהם — נתונים
והצעות.

אם אתה חכם, אתה מכיא
איתך ידיד שאתה סומר עליו, ומטיל
עליו את תפקיד ״פרקליט
השמן״ — כלומר, אתה מכקש
ממנו לנסות ולהפריד כל הצעה
המובאת לפניך, כדי שתוכל לבחון
גם את הצד השני.

על כן נטושה מילהמה. כוחות
אש ״ף מנסים ככל הדרכים לפגוע
כנו. תפקידנו הוא למנוע זאת
מהם. מה לעשות ץ
1 1 1

חד היועצים אומר :״אי-אפשר ל-
י מנוע.בעד הפלסטינים מלהפגיז את
ישובינו בצפון בתותחים ובקאטיושות. יש
רק דרך אחת: לסלק אותם כליל.
״היעד האיסטראטגי צריך להיות: הר-
הקת אש״ף מלבנון. הדרך היחידה לכך
היא כיבוש כל האיזורים שבהם שולט

הוא מציע תוכנית: מיתקפה•
רכתי של צה״ל, כיבוש כל השטח
שכין גכול ישראל וכין האיזור
כמרכז-לכנון, שכו שולטים כעלי
בריתנו, הפאלאנגות הנוצריות.
כאן מתערב פרקליט־השטן:

״הסורים

״מבחינה אזרחית, זוהי שטות
גדולה עוד יותר. האוכלוסיה הלב נונית לא תוכל לגרש את אש״ה,
גם אילו רצתה בכך. כלבנון אין
ממשלה, אלא רק גוף פיקטיבי
חסר-אונים, הנושא כתור זה.״
״אולי זה לא יעזור,״ אתה אומר .״אבל
במה זה יכול להזיק?״
״אם תנקוט ישראל שיטות של טרור,
תהיה הזדעזעות עולמית,״ משיב הפרקליט.
״זה יתן תחמושת לכל אויבי ישראל, יקל
על סוחרי־הנשק הרוצים לספק כמויות־ענק
של אמצעי־לחימה למדינות ערביות, ויכשיר
את הקרקע לאמבארגו נגד ישראל. זה
יגביר עוד יותר את האהדה לאש״ף, ה רווחת
כבר עתה בציבור בכמה מדינות
שהיו בעבר ידידותיות לישראל.
״ובעיקר, אם ייווצר מצב גלוי של מיל-
חמה בין צה״ל ובין כוחות־אש״ף, יינתן
לאש״ף יתרון פוליטי כביר. הוא יוכל
להשיב מילחמה שערה באמצעים די פשוטים.
הוא יספוג קורבנות, אך תמורתם
יינתן לו מעמד בינלאומי של צד לוחם.
כך ייווצר בדיוק המצב שהממשלה רוצה
למנוע אותו: הכרה עולמית בעיקרון
שבהיותו צד לוחם, חייב אש״ף להיות
גם שותף למשא־ומתן על השלום.

ואלה הנתונים המובאים לפניך:
בדרוס-לבנון קמה מעין־מדינה שבה
שולט אש״ף, במיסגרת של קואליציה
לבנונית-שמאלית־פלסטינית. למדינה זו
שייכים גם הרובעים המערביים של ביירות
הבירה, שבה שוכנים מישרדי השילטון
האש״פי, ויש לה כיסים בצפון־לבנון.
אש״ף מהווה באיזורים אלה ממשלה
בפועל. הוא מקיים שם את השירותים
האזרחיים, המינהל והשיפוט. אך בעיקר
הוא מחזיק שם בכוחו הצבאי — יחידות
חצי־סדירות של אירגונים שונים המסונפים
לאש״ף, גדודים של צבא־השיחרור הסדיר,
ועוד. כוחות אלה דומים לכוחות ההגנה
והפלמ״ח שלנו ערב קום המדינה (להבדיל),
בתוספת תותחים וטאנקים. הנהגת אש״ף
שולחת לנו בלי הרף איתותים בלתי-
רשמיים, באמצעות מדינאים זרים ויש ראלים
הנפגשים עם שליחיה, על נכונותה
להגיע לשלום עם ישראל, אם זו תסכים
להקמת מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.
אין אנחנו מעמידים איתותים אלה במיבחן,
מאחר שממשלתנו החליטה מראש שאינה
מוכנה בשום פנים לוותר על הגדה וה רצועה.

אות.
הם יקבלו ציוד ותחמושת בדרך-
בורמה, על גבי טרקטורים ובהמות ובני-
אדם. הם לא זקוקים לגשרים.
״אין להם מחסור בכוח־אדם, והם יוכלו
בקלות למלא את השורות אחרי כל
הפצצת־הרג. ידידיהם יספקו להם אמצעי-
לחימה ככל שיידרש, תחת הציוד שנשמיד.
ביכלל, כוחות מסוג זה אינם זקוקים
לאמצעי־לחימה רבים ומשוכללים. די להם
בכמה קאטיושות ניידות ובכמה תותחים,
כדי לגרום אצלנו לאבידות ולנזקים.

״אך העיקר הוא שהאמריקאים לא יוכלו
להסכים לכיבוש חלק מלבנון בידי יש ראל.
הם יחששו שמא יציף אז גל של
התלהבות לאומנית את כל העולם הערבי,
ושגם סעודיה ושאר המישטרים הפרו־אמריקאיים
ייאלצו אז להתייצב לימין
הפלסטינים. זרם הנפט למערב עלול להי פסק.
המערכת הפרדאמריקאית כולה עלולה
להתמוטט. לא בא בחשבון.״
היועץ מתעקש :״אין צורך שנמשיך
להחזיק בשטח שנכבוש. נמסור אותו לידי
הפלאנגות הנוצריות, כפי שמסרנו לידי
סעד חדאד את השטחים שכבשנו במיבצע-
ליטאני. הם יעשו סדר, יהרגו את כל
אנשי אש״ף, וכך תהיה לבנון כולה בידי
בעלי־בריתנו.״
״גם זה לא יתכן,״ אומר הפרקליט.
״הסורים לא יוכלו לסבול שלבנון תהיה
כולה בידי גורם אחד, קל וחומר כשזה
גורם עויין להם. זה יפגע באינטרס הלאומי
הבסיסי של סוריה, וממילא ייתקל בהת נגדות
סובייטית מוחלטת.

״יתר על כן: גירוש אש״ף
מלבנון יביא לבך ששני מיליון
פלסטינים, הפזורים כעולם הערכי.
יהיו למהפכנים מטורפים, קנאים
ופורקי-עול.
״הם יציתו את המרחב כולו, ינסו להפיל
את כל המישטרים המתונים, להשמיד את
כל מיתקני־הנפט. סעודיה תראה בכך
סכנה לעצם קיומה, והאמריקאים יקבלו
את דעתה.

״התוצאה עלולה להיות הפוכה:
אש״ף יחזור לשטח, כש
״כמוקדם
או כמאוחד יכפה העולם
על ישראל שכיתת-נשק. וזאת
תהיה שכיתת-נשק כין ישראל
וכין אש״ף. אחרי זה לא
תהיה ברירה אלא להזמין את
אש״ף לכל ועידה בינלאומית ל-
פיתרון הסיכסוך.״

מערך המחבלים. כלומר, להגביר פי כמה
את השיטות שנקטנו אותן עד כה.״
הוא מציע :״הפצצת הרבעים בביירות
המערבית, שבהם שולט אש״ף, והפצצת
יעדים אזרחיים דומים בכל רחבי הדרום.
הריסת התשתית הצבאית והאזרחית, כמו
הגשרים והדרכים.

ז: מה אתה מציע?״ קוראים כאן
/ /י י היועצים הצבאיים .״אתה יודע רק
לבקר ! איפה התוכנית האלטרנטיבית
שלך?״

״נהרוג מאות, ואם זה לא יעזור
— נהרוג אלפים ורכבות.

״אין לי,׳׳ מודה פרקליט־השטן.
״אין לי, מפני שבאמת אין.״

״כך נשיג שני יעדים מקבילים — צבאי
ופוליטי.
״מבחינה צבאית, נהרוס את אמצעי-
הלחימה של המחבלים, נשבש את המערך
הצבאי שלהם ונשמיד את כושר־הפעולה
שלהם.

״אין שום פיתרון צבאי יעיל למצב
שנוצר, מילבד השיטות שנקטנו עד כה
למניעת חדירות וקיום מערכודהמה יעילה.
״אני מציע שניזום כבר עתה שביתת־נשק
עם הפלסטינים. היא תיכפה עלינו
ממילא בהמשך הדרך, אם נפגע באוכלוסיה
האזרחית. אז מדוע לא גיזום זאת אנחנו
מייד, בלי לגרום לעצמנו נזקים פולי טיים
ופסיכולוגיים, שלא נוכל לתקן?
״ומעבר לזה: צריכים לפתור את הבעייה
הפלסטינית. זהו שורש העניין. יש ארבעה
מיליוני פלסטינים, ולא יהיה שקט עד
שנמצא פיתרון סביר לבעייתם, שכולנו
!נוכל לחיות עימו — הפלסטינים עצמם,
העולם הערבי, שתי מעצמות־העל, וגם
אנחנו.

״מבחינה פוליטית, נביא לכך
•טהאוכלוסיה האזרחית תתקומם
נגדם. אם נהפוך את חיי התושבים
לגיהינום, הם ידרשו לסלק
את המחבלים.
״זה קרה בעמק־הירדן המיזרחי, כשמם־
שלת־המערך נקטה שם שיטות כאלה, וכך
גם היה בערי־התעלה, בימי מילחמת־ההתשה.״

ם כל הכבוד,״ משיב פרקליט ?
/ /השטן ,״אבל זוהי שטות גמורה.
״מבחינה צבאית, אין כוחות אש״ף פגי עים
בדרך זו. כוחות בלתי־סדירים כאלה
אינם זקוקים לתשתית מוצקה. זה הוכח
בוויאט־נאם, וגם אצלנו במילחמת־העצמ־

״אני מציע שממשלת-ישראל
תעמיד כעייה זו כראש סדר־היום
שלה.״

לבכן, אתה שר־הביטחון, ואתה
1ראש־הממשלה, ואתה צריך להחליט.
(בעצם, היית צריך להחליט על כך לפני
(המשך בעמוד )50

131131^ 5

בפגרת הקיץ

לאיכות יש מחיר

• התעמלות מיוחדת

לחיטוב הגוף
תהיי גמישה״רעננה
תחזקי שריריך עם יציבה
טונה וזקופה.

לכלי העבודה החשמליים

איכות גבוהה
במחיר נמוך יחסית.

• קורס מיוחד להרזיה
צוות מורים מעולה
אווירה נעימה ואדיבה
הרשמי מיד

אולפן לאה פלטשר
אבן גבירול ,50 תל־אביב
טל 267282 .
מחץ אתהטננולוניה של שנות ה 2000-
א ש # 8₪שו8₪ 1
רסיבר טיונר אמפליפ״ר
בעיצוב חדשני

2*35* 581100 0(1 1111

אקולייזר להפרדת הצלילים
ולאינות שמיעה

כלי עבודה ח ש מליי ם טובי ם אינ ם יכולי ם ל היו ת זולים. ה סי ב ה לכך
נעוצה באיכו ת הח מרי ם, במאמץ הטכנולוגי ובבדיקות ה אי כו ת
שכל כלי טוב צריך לעבור.
במפעלי ^ £0״ ה אי כו ת ללא פשרות״ אינ ה רק אי מ רה. ה אי כו ת פירושה.
בחירת ח מרי ם מעולים, טכנולוגיה מתקדמת וכ־ 200 בדי קו ת שונות
העובר כל כלי וכלי.
תהליכי הייצור של ^ £0נו תנים לבסוף בידך, כלי עבודה ח שמלי שהינו
בין ה טובי ם שניתן להשיג כיום.
מכ אן תבין כי לאיכו ת יש או מנ ם מחיר. אול ם כשמדובר בכלי העבודה
הח ש מליי ם של ^ £0מחיר ה אי כו ת הו א נמוך וב החלט כד אי לך
לשלם עבורו. כי כלי העבודה החש מליי ם של ^ £0ישרתו או ת ך שנים
רבות ללא תקלות.

דגם £010

ט״פ דק בעיצוב מיוחד
שיא השבלולים
2ראשים 2 ,מנועים
וגם 505010

עקב ההוזלות
4 *?0/י
1 1 1 1 - 1 1 1 1 0 / 0של משרד האוצר

נציגים נועדים בישראל*5 111101
א ^ 111ד נכו המויוה,ה׳באייר,52ת״א
טלפונים 03-455620,455938:
מעבדת שרות ארצית מרנץ

להשיג בחנויות המובחרות לבלי עבודה.

10ו 1ת ^ ת ^ ד ו

לבני הבותנה המעולים

לא הגדול ביותר -אבל הטובים ביותר ן

חן טרמפ

ל חייל

הבורסה

מ ה גג ש 1ח ך
למלט !לשוקולד?
בשבוע החולף לא אירע משהו יוצא־דופן במשק הישראלי, חוץ, אולי, מהעליות
התלולות בבורסה בתחילת השבוע. האינפלציה־ הכבושה. עדיין מחפשת את דרכה.
המחירים אף הם זוחלים. השוקולד אומנם התייקר, אבל זה בגלל סיבות חיצוניות,
שאין לנו שליטה עליהם: הסוכר לא התייקר, להיפן, מחירו מוסיף לרדת, כן קרה
גם לקקאו. אבל במחיר השוקולד שלנו, מרכיב חומרי־הגלם הוא נמוך ביותר, מרכיב
הפירסום גבוה יותר, לכן רבותי, הועלו מחירי השוקולד ב״רישיון״ על־ידי ועדת
המחירים הממשלתית. העלו גם את מחיר המלט, אבל לפני זה כבר הספיקו
הקבלנים, גם הציבוריים, להעלות את מחירי הדירות — המצב תיקו. אפשר לחיות.
אפילו הדו״ח הקרוב של נגיד ״בנק ישראל״ ,על עליית אמצעי התשלום, ביותר
מ 15 המחייב הגשת דו״ח, יוגש• איש לא מתרגש• רוב אלה שצריכים להתרגש,
נמצאים כרגע בחו״ל והם קונים שם.
אפילו מכירות סוף העונה לא יעזרו בינתיים. גם הממשלה עוד לא קמה.
המדיניות הכלכלית בעינה; ארידור לא ייפגש עם שפיגלמן׳ ואז לא נדע מה הם
חושבים, אחד על השני. וגם עלינו.

ה ־ 1 0 0הרא שונות
הפעם נקדיש מעט מקום לתופעה חדשה בישראל. ה־ 100 של רשימת 100
חברות התעשיה הגדולות בישראל, שהוכנה על־ידי ״דן את ברדסטריט״ ,חברה
המתמחה במידע ופירסומים עסקיים.
זוהי רשימה מעניינת לכל הדעות: ראשית משום שזו פעם ראשונה, ושנית, זה
מעניין לכשעצמו.
מה קורה ב־ 100 הגדולות. הן מעסיקות 110,000 עובדים, כשליש מעובדי
התעשיה בארץ. היצוא שלהן ב־ 1980 הגיע ל־ 1.8מיליארד דולר; המחזור הכספי
שלהן היה 29.5מיליארד שקל וזהו נתון מעניין בפני עצמו• למה ן כי כל אחד
מהבנקים הגדולים בנפרד, שם את כולן יחד בכיס הקטן, כן בכיס הקטן. סך כל
המאזן של ״בנק דיסקונט״ ב־ 1980 היה 64.4מיליארד שקל ; של ״בנק הפועלים״
128.3מיליארד שקל ; של ״בל״ל״ 139.5מיליארד שקל. אתם אומרים שאי״אפשר
להשוות, בטח שאפשר, אפילו כתב־העת ״פורצ׳ון״ עושה! זאת ובתרועה גדולה.
אז מי שחושב שיותר כדאי לפתוח בנק, במקום מיפעל תעשייתי, צודק. אך מאיפה
ניקח את הרישיון, לבנק, לא למיפעל•
ברשימת ה״ , 100 התעשיה האווירית היא הראשונה עם מחזור מכירות של 3.3
מיליארד שקל; אחריה ״תדיראן״ עם מכירות של 1.5מיליארד שקל ואחריה
״תנובה״ .סוגרים את הרשימה שלוש חברות שמחזורן היה ב״ 1980 כמאה מיליון
שקל.

השקעות

שעון והב
מז ה ב
שעון, שכולו עשוי זהב, מוצע למשקיעים
ואספנים בשווייץ ומחוצה לה.
השעון עשוי מ״לבנה״ של 15 גרם, או

אפילו 5גרם זהב טהור 999.9ממוס-
פרת וחתומה על-ידי ״יוניון בנק״ ב־שוויץ.
היצרן הוא חברה בשם קורים,

קצת עצבנית, כמו תמיד לפני אירוע
מייוחד, אבל בכל זאת, חגיגה תהיה.
רק אירוע יוצא־דופן, שאינו קשור בשוק
ההון, עלול להשבית את החגיגה ; אם
הדברים יתנהלו כפי שהיו בסוף השבוע
שעבר וראשיתו של שבוע זה, תהיה
״הבורסה כמרקחה״.
כבר עמדנו על כך שכל התנאים הטכניים
קיימים, לבורסה טובה. יש סימנים
נוספים ; הכסף ״המהסס״ החל
לזרום בקילוח הולך וגדל אל הבורסה.
גדל מיספר ההנפקות, וגם המוסדות
הבנקאיים יוצאים בהנפקות חדשות. אבל
החשוב מכל, היא חרושת השמועות
שנכנסה לייצור מלא והיא מסימניה
המובהקים של בורסה טובה. ואני מתכוון
לכך ברצינות• היזהרו, לא כל
שמועה היא ידיעה, ולא כל ידיעה היא
אמת צרופה. לעיניין זה נחזור בהמשך.

תגנקת זכויות
הכותרת: בקרוב צפוייה הנפקה של
זכויות לבעלי המניות של בל״ל. ועכשיו
הידיעה עצמה: בל״ל יצא, כנראה,
בקרוב, בהנפקה של זכויות לבעלי המניות
בהיקף של 400 מיליון שקל.
לבעלי המניות לא יוצעו מניות, אלא
שטרי הון ואופציות. שטרי ההון יהיו
דומים לאלה מסידרה ,9הצמודים בחלקם
למדד. אני מקווה שתתייחסו
לידיעה זו ברצינות. לא יכולתי לקבל
אישור מוסמך לידיעה זו. היא גם לא
הוכחשה.

קודם ״כל״ ,אני צריך לעשות לכם
היכרות עם כמה כתבי״עת, המופיעים
בחו״ל ובאנגלית. הנה הרשימה בתעתיק
עברי :״פורצ׳ון״ ,״דה בנקר״ (אנגליה),
״דה בנקר״ (אמריקה) ,״ביזנס וויק״,
״אינסטיטושונאל אינווסטור״ .המשותף
לכולם הוא שהם מפרסמים מידי שנה
את הדרוג של החברות הגדולות בעולם,
או בענפים מסויימים. הבעיה מסתבכת
כששואלים מה זה גדול ומה זה פחות
גדול; לפי מה? לזה יש הרבה תשובות,
עד כמה שהדבר נראה מוזר• כל אחד
והדרוג שלו. ועל כך, כפי שאמרו ״האבות
המייסדים״ ,נטושה המערכה.
יש לנו שני בנקים המתחרים על
הדרוג בליגה העולמית .״בנק לאומי״,
שנחשב עד לאחרונה הגדול בארץ, הוא
עדיין הגדול, אך לא בכל מיקרה ולא
בכל דרוג.
על פי מה מודדים{ על פי המאזן,
״בל״ל״ גדול מ״בנק הפועלים״ ; על פי
ההכנסות ,״בנק הפועלים״ גדול מ-
״בל״ל״ ; על פי פיקדונות ,״בל״ל״ גדול
מ״פועלים״ .על פי קצב הגידול ,״פועלים״
גדול מ״בל״ל״ .קיצורו של עניין,
יש׳הרבה חומר ל״מאבק הגורלי״ על
המקום בליגה. כתבי-העת מחו״ל מספקים
את התחמושת, והבנקים ״מפציצים״
אותנו ב״הודעות לעיתונות״.
ועוד משהו: שני הבנקים, גדולים
מאוד לפי כל קנה־מידה, ישראל —
קטנה עליהם ; עובדה: הם מגדילים
את פעילותם בחו״ל• שם הם גם מרוויחים
יותר, וכמובן עולים בדרוג.
עיקר שכחנו: השבוע העלו לנו את
העמלות בבנקים ; למה? זח יקדם אותם
בדרוג הבינלאומי. היקף המאזן שלהם
יגדל. געוואלד, הריבית לא מספיקה ז
וסידרת השעונים הרשומה כפטנט, קרויה
קורים אינמט. הכתובת לקבלת פרטים
מופיעה במודעה המתפרסמת ב״אינטרנשיונאל
חראלד טריביון״.

מש תיבת דואר לקוראי המדור, וכזו
בלבד.
1מניות הבנקים — אין יותר
עליות של 0.5ויותר. הבנקים מתאימים
את מניותיהם לאינפלציה.
מניות סולידיות — החלק
הסולידי במניות החופשיות של תיקי
השקעות מתרכז בבנקים הבינוניים, כמו
״מזרחי״ ו״איגוד״.
1אין וויסות — מניות פי״בי
יתנהגו גם להבא כרגיל. אין תומכים ;
מי שרוצה יקנה, מי שרוצה ימכור, והשוק
יעשה את שלו.
י ושוב אייזנברג — מיכה אלבין,
בעל הבית ^״קיסריה״ ,עושה זאת
שוב. הוא קולט היצעים של עצמו, למה
לא ! עוד כמה מאות ״חכמים״ יגיעו
ל״מ״ בקרוב•
91 גב חזק — הקרנות של בל״ל
אוספות סחורה של ״גב-ים״; הרבה
סחורה. החברה נמנית על קבוצת ״נכסים״
של דיסקונט.
91 כמה קיבוצים השקיעו בשבועות
האחרונים, עשרות מיליוני שקלים, בקרנות
נאמנות המתמחות במניות. הם
צודקים. הבורסה רווחית מהחקלאות.
׳ 9מיודענו זכריה דרוקר, אוסף חבילה
רצינית של ״יומאר״ ,0.1באמצעות
הבנק הבינלאומי. הרקע: ראה סעיף 19
המפורסם. הוא שם ידו גם על חבילה
של ״סהר״ .יועץ לניירות-ערך אמר לי,
שכדאי שימשיך בבנייה, שם המומחיות
שלו גדולה יותר.

איפה האחריות?

עצות בע״י!
הנה לפניכם סידרה של עצות ואפילו
ידיעות, שהן על אחריות אלה שמסרו
לי אותם ; מטעמים מובנים לא אוכל
למסור מי הם ; בדרך כלל הם חבר׳ה
טובים, והעיקר מבינים עיניין. אני מש־

חקלאות

ס קי
011111 טוב בליגה 71ט 3טך

שעון הזהב
גס שעון — השקעה!

חגיגה, בן!

יש גם הצלחות בחקלאות ; הנה אחת
מהן ; הפעם זו שיטה מהפכנית של
השקייה, שהופעלה לראשונה בצורה
מיסחרית בארץ. אין חקלאות בלי מים ;
כשיש הרבה מים כמעט אין בעיות;
אבל כשיש מעט מים, הבעיה קשה.
השיטה המקובלת של השקייה היתה
מאז ומתמיד — המטרה (מתחרז עם
הכשרה) — מפזרים את המים על פני
השטח, הכל נרטב, כולל הצמחים. על
פי השיטה החדשה, המבוססת על טיפ-
טוף (מלשון טיפה) ,מטפטפים מים דרך
צינור שבו מורכבות טפטפות• מה קורה ז
המים מגיעים לכל צמח ובעיקר אל
מערכת השורשים, שהיא זו הצריכה את
המים. התוצאה: חיסכון רציני במים.
גם השבילים לא נרטבים ; אפשר לעבד
ולקטוף בזמן ההשקייה.
ועוד משהו חשוב: השיטה החדשה
מאפשרת הזרמת דשן יחד עם המים

״לבורסה אחריות כלפי הציבור ועליה
להבטיח שרק חברות העומדות בקריטריונים
מינימליים מסויימים תוכלנה
להנות ממעמד של ״חברה רשומה״ —
דברי ד״ר מאיר חת, יו״ר דירקטוריון
הבורסה. אז אני מבקש לרשום לפני
הדירקטוריון, שאולי לבורסה יש אחריות,
אך היא לא עומדת בה. הלהיטות
לרשות חברות למיסחר בבורסה, גורמת
לעיוותים, שבגללם האחריות כלפי הציבור
אינה מתמלאת.
ועוד עיניין. ידועה התופעה של ״מנהל
תיק״ .אותו בעל יפוי״כוח בחשבון ניי-
רות-הערך של זולתו, לקנות ולמכור,
המקבל עמלה עבור הפעולות המבוצעות
בחשבון. המפליא בעיניין זה הוא, שכל
אחד רשאי לעסוק במכירת וקניית ניי-
רות-ערך לאחרים, תמורת עמלה• והדגש
הוא על ״כל אחד״ .יש לו הכשרה׳ אין
לו הכשרה, הוא מבין, או אולי ״מבין״,
הוא רשאי לגלגל כל סכום ומתחלק עם
הברוקר בעמלה.
למה לא מחייבים אותם במינימום
מסויים, אולי יושר, אולי ידע, אולי
בדיקה גרפולוגית, אולי קורס מיקצועי
לניירות־ערך, אולי אחריות כספית מסו־יימת.
הבורסה לא עוסקת באלה.
הבנקים דואגים להכשרת אנשיהם. מי
מכשיר את ״מנהלי התיקים״{ אלה שמחוץ
למערכת הבנקאתי. ניסיון ראשון
בשטח זה עושה בימים אלה ״החברה
המרכזית לניירות־ערך״ ,אך יש רק 25
מקומות למאות מנהלי תיקים, בקורס
ליועצים להשקעות• יגמרו את הקורס.
במה יהיו עדיפים על סתם ״מנהלי
תיקים״• מדוע אין פיקוח, מדוע אין
רישוי, מדוע אין נוהלים, מדוע {

טפטפת של נטפים
המוח הוא המבוך
בצינור. בשיטה זו אפשר להשקות כל
גידול בכל סוג של קרקע ומיבנה שטח.
התוצאות: יבולי שיא ואיכות פרי מעולה.
האחראים
לכל העסק הזה, הם שלושה
קיבוצים. חצור בדרום הארץ, מגל במרכז
הארץ, ויפתח בצפון. הם מקדישים הרבה
כסף למחקר ופיתוח, ליתר דיוק/0 ,״7
מהמחזור. הם פיתחו עד היום עשרות
סוגים של טפטפות ; בין היתר טפטפת
מתווסתת — המווסתת אוטומטית את
כמות המים העוברים דרכה. לדבר הקטן
הזה, לטפטפת, יש ״מוח״ .לאח הגדול
יותר יש רק ״מבוך״ (לבירינט) הקובע
את כמות חמים שיטפטף.

אין דבר מצליח כמו ההצלחה ; ״נטפים״
,שמה של החברה וגם של השיטה,
היא הצלחה בקנה״מידח עולמי. היא
מייצאת ל״ 47 ארצות, בעיקר למדינות
תעשייתיות מפותחות׳ כמו ארצות-הברית
ואוסטרליה וגם לגוש המזרחי. תשנה
הם יטפטפו לכיסם 150 מיליון שקל
והייצוא יגיע ל 9-מיליון דולר.
״תכתוב, תכתוב״ ,אומר לי איש שרות
השדה שלהם ,״אנחנו נותנים הכל, מרגע
ההזמנה, מלווים את החקלאי מהתחלת
התיכנון, הנחת המערכת, הפעלתה
והלאה. זה חשוב, תכתוב״.
כתבתי.

״ל 5נשארו בקו״ת־שמונה ,״לסו נשארו במטולה, בקיבוצים פונו הילדים

1-11זדאחומים
ים המישיטרה, שעליו מתנוסס
^ השלט ״חבלו״ ,נסע במהירות מטורפת
ברחובה הראשי של קריית־שמונה לכיוון
טבריה• ביציאה מהעיר הצליח הג׳יפ לעקוף
משאית שנסעה לפניו. שוטרים לובשי־מדים
זינקו ממנו. עצרו את נהג המשאית
וצעיר שישב לידו, וחזרו עימם ועם ה משאית
לקריית־שמונה.
השוטרים לא היו במירדף אחרי חשודים
בהנחת מיטעני־חבלה. הם הצליחו לתפוס
חבלנים מסוג אחר: הבוזזים.
למרות הכחשות המישטרה, בין יתר
התופעות המכוערות והמכאיבות שהתגלו
בשבועיים האחרונים בקריית־שמונה היתה
תופעת הביזה. הדלתות שנפערו מפגיעות
הקטיושות בבתים רבים בקריית־שמונה
גרמו לכך, שעברייני העיירה הצפונית לא
היו בין אלה שנמלטו מהעיר. גם העבריינים
מחיפה ומתל־אביב סיכנו עצמם ובאו,
דווקא בתקופה שבה העיר מופגזת, ל־קריית־שמונה.
משאיות
הוזמנו מחיפה, כדי לקחת את
הרכוש הנבזז. הדירות הריקות, שננטשו
בבהלה על־ידי תושביהן, כאשר התברר
שמטח הקטיושות הראשון לא יהיה האחרון,

13111 71 1110911

מחלל^יימילחמת״ 14״ ור
מים בבית־הקברות בקריית־שמונה. למרוח שהעיר התרוקנה

אחרי שפגעה בבית קטיושה והרסה את
תיקרחו. המישפחה גילתה את ההרס אחרי
שעלתה מהמיקלט, שבו שהתה זמן רב.
היו אבן משיכה לכל מי שמייצג את ישראל
המכוערת.
יוסלה בז הוא אחד מוותיקי מטולה.
כאזרח ממושמע ירד יוסלה למיקלט, ברגע
שנפל על מטולה מטח הקטיושות הראשון.
כשנשמעה הארגעה חזר יוסלה לביתו. הוא
לא האמין למראה עיניו. חיו כאלה במטולה
שלא ירדו למיקלטים, ואלה רוקנו את
הדירה שלו מכל דבר־ערר שהיה בה.

המועצה מימנה
את הבריחה
^ יכומם יצל 14 ימי־הקרב בצפון הוא
יי אולי הסיכום המחריד ביותר של איזו שהי
מילחמה שהיתה בישראל. רחובות
קריית-שמונה היו ריקים מאדם בשבוע
שעבר. העיר נראתה כעיר רפאים ממש.
מעט תושבים היו במיקלטים, מעטים עוד
יותר העזו לצאת לרחובות. כלי־רכב של
ע 32

צה״ל, חיילים וחיילות, שהובאו למקום
בפקודה, היו היחידים שנראו ברחובות.
צה״ל, שלקח על עצמו את האחריות על
אספקת המזון לעיר, שלח שיירות־מזון.
רק אלף כיכרות־לחם ליום חולקו בקריית־שמונה.
לא היתה דרישה ליותר. על־פי
החישוב של מחלקי״הלחם, לא היו בעיר,
המונה בדרך־כלל בין 17ל־ 18 אלף תושבים,
יותר מאלף אנשים.
במטולה ניגשה אחת מתושבות העיירה,
גרושה ואם לילדים, למועצה־המקומית וביקשה
עזרה. לא היה לה מספיק כסף
כדי לברוח ממטולה ומהקטיושות שנפלו
עליה. היא ביקשה דמי כרטיס אוטובוס
לה ולילדיה, והלוואה לדמי מיחייה זעומים,
עד יעבור זעם•

רש&ס גור

כימעט כליל מתושביה, היא שילמה, יחד עס נהריה וקיבוץ
מישגב־עם, מחיר דמים כבד. תושבי קריית־שמונה גיסו למנוע
משר־הבינוי, דויד לוי, להספיד בשם הממשלה את החללים.

יוסי גולדברג, איש הליכוד, ראש־המו־עצה
הצעיר והנמרץ של מטולה, הבין
לליבה ודאג שהיא תקבל את הכסף. גם
בני־מישפחתו של יוסי עזבו את העיר
מפחד הקטיושות. רק אמו הקשישה, דמות
מטולאית ידועה, קלרה, נשארה עם בנה.
על־פי הערכת תושבי מטולה, נותרו בעיירת
הגדר הטובה רק עשר מישפחות מתוך
אלף התושבים הרשומים במועצה״המקו־מית.
לפני
כמה חודשים החליט אלברט אלפסי,
יושב־ראש ועד־ההורים של קריית־שמונה,
שהגיעו מים עד נפש. אלברט הכיר את
המיקלטים של קריית־שמונה ואת המיק־לטים
של בתי־הספר שבעיר, וידע שהם
לא ימלאו את יעודם במיקרה של הפגזת

מ א שוי

את ממשלת־ישראל, על כן שלא לקחה בחשבון את התוצאות האומללות
במישור האזרחי לפעולותיה בלבנון, ואת האפשרות שלפחות שתי נקודות־יישוב
תנטשנה על־ידי תושביהן בעיקבות פעולות אלה ותהפכנה לערי־רפאים.
את שילטונות הביטחון, על כן שלא דאגו למיקלטים נאותים בקריית־שמונה
ולתחזוקה חולמת של המיקלטים הקיימים.
את ראש״הממשלה ושר־הביטחון, מנחם בגין, שהבטיח הבטחות־סרק לתושבי
קריית״שמונה וזרה חול בעיניהם, בעת שהבטיח להם לבנות מיקלטים בעיר.
את הממשלה, שניסתה להעלים מעיני הציבור את חומרת חמצב בקריית־שמונה
ובמטולה בטענת שווא של ״שמירח על מוראל העם.״
את מישרדי־חממשלה השונים, שלא דאגו להכין את תושבי קריית״שמונה
ומטולה לאפשרות של הפגזות מתמשכות וישיבה ארובה במיקלטים, וגרמו
בכך לעזיבה הגדולה ולחתמוטטות נקודות־יישוב אלה•

קטיושות. הוא הרעיש שמים וארץ, דרש
לסדר את המיקלטים ולבנות חדשים, משוכ ללים
יותר. אלברט קיבל הבטחות מכל
פקיד ממשלתי שאליו פנה, אולם העבודה
לא החלה• כשפנה לעיתונות, וכשהשבית
את בתי־הספר בעיר, הוא הוזמן אל ראש־הממשלה,
מנחם בגין. בגין הבטיח לבנות
מיקלטים חדשים ולשפץ את הקיימים,
ובשיחה בין השניים, שצוטטה אחר־כך
בכל כלי־התיקשורת, אמר לאלברט :״אף
קטיושה לא תיפול יותר בקריית־שמונה.״
אחרי 14 ימים של מטחים בלתי־פוסקים
על קריית־שמונה, עד להפסקת האש, בגין
נלעג יותר מתמיד, אך אלפסי אינו חוגג.
הוא נשאר באצבע הגליל, וראה את קריית-
שמונה במערומיה.

מארגן ההפגנה
נטש
ן \ כ ל גם בגין ראה את קריית״שמונה.
י בשבוע שעבר׳ אחרי שהעיר כבר היתה
שבעת קטיושות וריקה מאדם, הוא הגיע
אליה במסוק, מוקף צבא עוזרים, אלופים
וצלמים. מאיר זנטי, עורך־דין עשיר
מקריית־שמונה ופעיל הליכוד, היה בין
אלה שדאגו שבגין לא יכאב יותר מדי
את המצב• הם הכינו מיקלט אחד לדוגמה,
ריכזו בו כמה ילדים קטנים, כדי שבגין
יוכל ללטף אותם, וקהל אוהדים שצרח
בהיסטריה, תוך כדי מחיאות־כפיים :״בגין
מלך ישראל.״ לבגין לא היתה ברירה. הוא
הצהיר :״המוראל בקריית־שמונה גבוה.״
בתחילת השבוע הציע זנטי את הווילה
שלו למכירה. הוא ביקש עבור הווילה
התלת מיפלסית, שבה מיקלט המהווה
בעצמו דירת־פאר 50 ,מיליון לירות, מחיר
הנמוך בהרבה ממחיר השוק. מאיר זנטי
ומישפחתו עוזבים את קרייודשמונה אחרי
הקטיושות .״יש לי הצעות־עבודה מפתות
במרכז הארץ,״ הוא הסביר.

בוסים המרכזית, כשרק החלה הבריחה
הגדולה מהעיר, והתחנן בפני התושבים
שלא לנטוש, הם היו אומרים לו :״אדון
רוברט, איפה הילדים שלך, בקריית״אתא
נכון 1״ לרוברט לא היתה תשובה.
חודש לפני המילחמה הגדולה בגבול
הצפון הורה רוברט לעובדי המועצה לערוך
סקר בכל המיקלטים בעיר. התמונה שהת גלתה
לעיניו ולעיני עובדיו היתה מזעזעת :
מיקלטים מוזנחים ומלוכלכים. בכל פינה
כימעט גללי צואת־אדם, מנורות שבורות
ושלוליות ביוב. עובדי המועצה פתחו ב־מיבצע
— הם ניקו את המיקלטים, החליפו
מנורות וניקזו את המים המעופשים. חמישה
ימים אחרי המיבצע החליט רוברט לעבור
שוב בכל המיקלטים, כדי לבדוק אם הכל
תוקן כראוי. התמונה שהתגלתה לעיניו
היתד! נוראה: גללי צואת־אדם, אף לא
מנורה אחת, שלוליות ביוב.

לטיפה למען המצלמה 5ז 2
בגין הגיע באחד הימים, שבהם היתה רגיעה, לקריית־שמונה.

בשבת לפני שבוע לבש הרמטכ״ל, רב־אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, מיכנסי חאקי
כחולים, חולצת חאקי כחולה, נעל מגפיים
ולקח את אשתו ובנותיו לקריית־שמונה.
המכונית הצבאית של הרמטכ״ל משכה
מיד תשומת־לב. בני מישפחת איתן, ש ביקשו
לבקר בעיר המופגזת, נתקלו ביחס
עויין של התושבים שזיהו אותם. קריאות
נאצה נשמעו נגד הרמטכ״ל מכל עבר.
קריית־שמונה של 1981 אינה אוהבת את
צה״ל. בכל פעם שמטוסי חיל״האוויר
עוברים את הגבול לפעולות הפצצה בשטח
לבנון, או שתותחי צה״ל יורים אל מעבר

הוא הובל על־ידי מלווים למיקלט לדוגמה, שם ליטף תינוקות
שהוכנו בעוד מועד, כדי שיוכל להצטלם איתם. אחד ממארגני
הפגנת האהדה לבגין הודיע השבוע על נטישת קריית־שמונה.

ביום השישי האחרון, כמה שעות לפני
ההסכמה על הפסקת האש, נדמה היה
לדוברם, כמו לרבים אחרים, שהמילחמה
נגמרה. הוא חזר לתחנת האוטובוסים
המרכזית וביקש מהתושבים שלא לעזוב.
ליד בניין העיריה היה טון הדיבור של
רוברט שונה :״מי מעובדי העיריה שלא
יתייצב היום לעבודה, יפוטר.״ לידו עמדו
באותה עת עשרות תושבים וכמה עשרות
חיילות. רוברט סיים את נאומו והקהל
החל להתפזר. עוד קודם לכן. הוא אמר
(המשך בעמוד )48

את ניהול העיר מידי המועצה הממונה,
שלח שיירות־אספקה, חיילים, חיילות ד
צוותי־בידור. חיילות טיפלו בתינוקות וב־אימהות.
חיילים הביאו חבילות־מזון, ג׳רי־קנים
של מים ועסקו בניקוי המיקלטים,
ושיפוץ הבתים שנפגעו. לראשונה מזה
שנים רבות חשו תושבי קריית־שמונה שיש
מישהו שאיכפת לו .״עד עכשיו, כל פעם
שהיה קורה כאן משהו, היה מגיע איזה
איש חשוב עם הרבה צלמים. היה גומר
להצטלם ומסתלק מהמקום. עכשיו באו
החיילים והחיילות הצעירים ולא רצו להצ טלם,
רצו. רק לעזור,״ אמר משה כליפא,

התושבים עוזבי

תמונה המסמלת יותר מכל את מחדל .1981
מישפחה מקריית־שמונה צועדת בדרכה לתחנת
האוטובוס, כדי לנטוש את העיר. יעדי הנוטשים היו הערים המרוחקות מטווח־האש.

.מכירת חיסול

תושבים נזעמים מקריית־שמונה, שראו איך עירם
מתמוטטת לנוכח ההפגזות ונטישת העיר, ערכו
הפגנה טפונטנית מול בית העירייה. השלטים שהונפו הביעו יותר מכל את הרגשתם.

לגבול, מתכוננים תושבי קריית־שמונה
להפצצת קטיושות .״אנחנו לא מבינים
בפוליטיקה של אנשים גדולים,״ כפי ש אמר
השבוע אחד התושבים, שחזר לעיר
אחרי הפסקת האש. לגביהם צה״ל אשם
בקטיושות.
הרמטכ״ל לא הגיב על קריאות הזעם
שהופנו לעברו. מי שמכיר אותו היטב
ראה על פניו את התדהמה. אבל גם מי
שלא מכיר את רפול היטב, יכול היה
להבחין בתדהמה ובזעם אחרי שהוא סייר
במיקלטים .״יותר טוב למות מקטיושות
מאשר להחנק במיקלטים אלה,״ הוא אמר
אחרי הסיור 1.מיקלטי קריית־שמונה היו
במצב בלתי־נסבל. מעט התושבים שנותרו
בעיר היו במצב־רוח כימעט היסטרי.
רפול החליט לקחת את המצב לידיו.
בחושיו הבריאים הוא הבין שצריך לנסות
ולהציל את קריית־שמונה. הוא הפקיע

מתושבי קריית־שמונה, שלא עזב את העיר
רק משום ״שאין לי לאן ללכת.״
השקר היה חיובי
^ או כן רוכרט, ראש המועצה הממונה
1קריית־שמונה, שהעיר הופקעה ממנו,
למעשה, למשך שבוע על-ידי הצבא, לא
היה צריך להרגיש עצמו אשם בהתמוטטות
העיר שלו. רוברט, תושב קריית־אתא,
הופקד על קריית־שמונה על-ידי שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, שלא טרח להגיע בעצמו
לקריית־שמונה, אפילו לא כדי להצטלם,
אחרי שהמועצה הנבחרת של העיר פוזרה.
רוברט היה נוסע מדי יום ביומו הביתה,
לאשתו ולילדיו בקריית-אתא. כשהחלו
ההפגזות, נשאר רוברט גם ללון בקריית־שמונה,
אך כשהוא ניצב בתחנת האוטו־

הבדרנים באים

הרמטכ״ל, שהזדעזע ממצבה של העיר, הפקיע
אותה מידי הוועדה הקרואה, ושלח חיילים וחיילות
לעזור לתושבי העיר• מילבד משאיות עמוסות מזון ומים, הגיעו גס להקות בידור.

טיפש ־ למה גולם
מתעללים נו?
אמא ויתרה על
קאר״רה של זמרת
אנא שלי נועם
מי שפחת היו־ ו

ענת סבידור, יושב־ראש
מנחם מבידור, הכנסת אחיינו של ראש ממשלת צרפת לשעבר, דאק בידו ורעיה מבידור,

בתמונה שצולמה בפאריס. לדברי ענת, אביה הוא איש מישפחה
מושלם, עדין ומבין• הוא סוחט מיץ טרי כל בוקר,
בוחר לאמא את השמלות ועוזר לבת ברגעי המשבר שלה.

.בולם חתעמיס !1010
ן > נ י לא אשכח את הרגע הזה. ישבתי
י עם אמא שלי ועם ידיד מישפחה שלנו,
דויד אלפרן, ביציע המכובדים בכנסת.
למטה עמדו לערוך את ההצבעה ולבחור
ביושב־ראש הכנסת. כל אחד מאיתנו
ספר את חברי־הכגסת, ועשינו חישובים
מי יצביע בעד אבא שלי ומי יצביע בעד
שלמה הילל. לפתע ראיתי ששני חברי״
כנסת של הליכוד לא נמצאים באולם.
הרגשתי שזה סוף העולם. אם לליכוד
היו חסרים שניים, אבא לא היה זוכה
בהצבעה, היו לו רק 59 חברי־כגסת.
אבל כשהחלה ההצבעה שמתי לב שאני
לא ראיתי את שני חברי־הכנסת האלה.
ממקום הישיבה שלי אי־אפשר היה לראות

--מאח

ענת בידור
אותם. הם פשוט עברו לשבת במקום
אחר, לא המקום המייועד להם, ולכן עשו
לי ולאמא דפיקות לב. אבא ישב למטה
וידע כל הזמן שהוא ייבחר.
כשאבא נבחר לא יכולתי יותר להתאפק
ובכיתי. זה היה אחד הימים ׳הכי
מאושרים בחיים שלי, אולי הכי מאושר.
אני יודעת שמגיע לאבא הכל. מגיע לו
אפילו יותר מיושב־ראש הכנ5ת, אבל
אני גם יודעת שלא כולם חושבים ככה.
את אבא משמיצים כולם. כולם מתעללים
בו. אני לא יודעת למה. הוא
איש נהדר ואוהב את המדינה. כל החיים
שלו הוא נתן בשביל המדינה. היו המון
פעמים שבאו אנשים, ידידים וכאלה שרק
שמעו על הכישורים שלו, והציעו לו:
״בוא, תעזוב את העבודה הציבורית שאתה
עושה ..,ותעבוד אצלנו. יהיה לך הרבה
כסף.״ אבל אבא אוהב את המדינה, ולא
היה מוכן לעזוב את העבודה הציבורית
בשביל כסף, למרות שהרבה פעמים לא
היה לנו כסף בבית. אני זוכרת, שכשאבא
היה מנכ״ל הרכבת, גרנו.אז בחיפה, לא
היה לו כסף לשלם עבור שעורי הפסנתר
שלי. קשה לחיות ממשכורת של מנכ״ל
הרכבת. אבל למרות זאת, אבא תמיד
נשאר משרת ציבור.
כואב לי הלב שמשמיצים אותו ב עיתונים.
זה לא מגיע לו• אבא שלי
הוא לא טיפש, הוא לא דיקטטור, כמו
שמנסים להציג אותו, והוא גם לא אנטי

חוג ע המכריע

ענת מבידור יחך עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, במסיבה
שנערכה בשגרירות הצרפתית לכבוד ה־ 14 ביולי. במסיבה טען
דמוקרט. הוא אדם נפלא, לפעמים קשה
ולפעמים עושה שגיאות, אבל הוא מ האנשים
הבודדים שאני מכירה, שמוכן
לקבל ביקורת, אם זה לא סתם גידופים,
וכאשר הביקורת צודקת, הוא לומד את
הלקח ומשנה את ההתנהגות שלו.
אני זוכרת שהיתה פעם בעיתונים ביקורת
על הקול הדם של אחד הנאומים
שלו. אבא פשוט היה נרגש אז. אבל הוא
קיבל את הביקורת הזאת ומאז משתדל.
גם כשהוא מתרגש, שלא לצעוק.

בגין לפני סבידור, שלו הבחירות היו בחירות למלכת־היופי, היו
מכאן התגלגלה השיחה לבחירת
הכל בוחרים בענת.
היושב־ראש, ויש הטוענים, שבזכות השיחה נבחר מבידור.

כדי להכיר את מנחם סבידור צריך
להכיר את השורשים שלו. אבא שלו,
דוב חודורובסקי, היה פרופסור לשפות,
למרות שהוא היה מעיר קטנה ברוסיה,
בחמוט. אחי, דובי, שעכשיו הוא דייל
באל־ על, קרוי על שמו. דוב חודורובסקי
היה כל־כך ידען, עד שהזמינו אותו ל אמריקה
לבוא ולהרצות שם. הוא נסע,
וכשחזר אסרו אותו הבולשביקים, משום
שטענו שהוא אריסטוקרט. הוא נפטר

כשאבא שלי היה בן ארבע.

גם אמא שלו, אנה, שאני קרויה על
שמה, היתד. אשה נהדרת. היא היתה
בתו של אברהם אבא רקובסקי מעורכי
הצפירה ומתרגם ספרים. ממש איש רוח.
הוא היה זה שתירגם את אני מאשים
של אמיל זולא. כשאבא שלי היה כבר
מבוגר ואיש חשוב במדינה, בן־גוריון
הכריח אותו לשנות את שמו לעברית.
אבא בחר בשם סבידור: הדור של סבי,
וזה כאות הערצה לסבא שלו רקובסקי.
כל המישפחה של אבא נספתה בשואה.

ובבית״ר. בביאליסטוק הוא מונה על־ידי
מנחם בגין למפקד גליל בית״ר. עם פרוץ
המילחמה הוא עבר לוילנה והחל ללמוד
שם פילולוגיה. את ההערצה ללימוד ה שפות
הוא ירש מהסבא שלו• היום אבא
שלי מדבר וכותב שבע שפות על בוריין:
עברית, אנגלית, צרפתית, שפה שהוא
היה מדבר עם האמא שלו בבית, אחרי
הכל, זו היתד, מישפחה אריסטוקרטית;
רוסית, פולנית, גרמנית ולטינית. הוא גם
יודע, קצת פחות טוב, ספניולית ואיטל קית,
שפות שהוא למד בעצמו. אבל זה
לא סתם שהוא יודע את השפות האלה.
הוא נואם בכל השפות האלה, והנאומים
שלו זוכים להצלחה.

״אבא היה
דון?׳ואן״

׳ 1 1 1 1י 1*1 1סבידור כאיש חיל־ההנ־
1 111י ^י ״ 1דסה הבריטי. אז הוא
עסק בבניית גשרים ופירוק מוקשים, והיום
טוענת בתו שהוא לא יודע להחליף פקק.
הם היו חמישה אחים. אח אחד נהרג
לפני השואה, נפל מחלון הבית, ואח אחר,
יחזקאל, אמנם עלה לארץ־ישראל, אך
היגר ממנה לקנדה, שם הוא נמצא עד
היום. כל יתר בני המישפחה ניספו.
אני חושבת שאבא ידע כבר מה היא
יעשה בחיים בגיל . 11 הוא היה מאותו
הגיל בשלוש תנועות נוער בביאליסטוק,
העיר אליה עברה המישפחה להתגורר
מבחמוט. הוא היה בהחלוץ הצעיר, במכבי

^ כא קי,כל כסף מבני־דודים שלו
י באמריקה והחליט לעזוב את אירופה
ולעלות לישראל. הוא התחנן לפני אמא
שלו לבוא איתו, אבל היא לא רצתה.
הוא רצה לקחת איתו את אחיו הצעיר,
שאותו הוא אהב יותר מכל האחים, אבל
האמא לא רצתה. היא חשבה שמכל יהיה
בסדר.
אי־אפשר היה לנסוע ישירות לארץ־
ישראל, אז אבא עשה דרך ארוכה. בשנת
1940 הוא קיבל ויזת מעבר ליפאן. הוא
לא סתם עבר דרך יפאן, אלא בזמן שהוא
שהה שם, הוא שימש כמנהל מחלקה
בקהילה היהודית שם.
בארץ הוא התגייס לצבא הבריטי. הוא
צורף לחיל־ההנדסה ובנה גשרים ופירק
מוקשים. היום הוא לא יודע להחליף
פקק בבית, אבל בטח הנסיון הזה שלו
יעזור לו בעבודה החדשה שלו כיושב־ראש
הכנסת. אחר-כך הוא נשלח להיות עוזרו
האישי ומתורגמנו של הגנרל ווייר, מפקד
הצבא הבריטי באוסטריה. הוא היה מכין
לו את כל הנאומים שלו, ותמיד היה
נמצא ברקע שלו. יש לנו המון תמונות
של גנרל ווייר נואם ורואים את אנא
עומד מאחוריו.

הצופה חטוב

סגן־אלוף מנחם סבידור, ראש ענף מישטר ונוהג בצה״ל,
תומך ברחל ינאית בן־צבי אשת הנשיא. סבידור היה זה
שקבע את כל מערכת הטקסים בצת״ל ואת חוקי המישטהה והמישמעת. בתו
מבטיחה שהוא יהיה יו״ר נוקשה מבחינת המישמעת, אך יתן לכל אחד להביע את דעתו.

בתוקף התפקיד שלו עם הגנרל ודיר
היה לו מעבר חופשי לכל מקום, וככה
אבא יכול היה לעזור להמון יהודים.
הוא עזר להעלות מעפילים לארץ, סידר
אוכל ליהודים רעבים, נתן נשק ועזרה
ראשונה. בצבא הבריטי הוא הגיע לדיגת
מייג׳ר.
כשקמה המדינה אבא היה בצה״ל. הוא
היה פקוד של ייגאל ידין• הוא היה
הראשון שקבע את כל הנהלים והטקסים,
אחראי על מישטר ונוהג. כל תורת הטקס,
שקיימת עד היום בצבא, היא על־פי
התקנות שהוא קבע. גם ההלוויות ש עושים
היום זה על־פי מה שאבא שלי
קבע.
הוא היה סגן אלוף בצבא. אז לא הייתה
דרגת אלוף־מישנה וקפגן אלוף עברו ישר
לאלוף. כשעשו את דרגת אלוף־מישנד,
בא אליו אחיו של מי שהיה אחר־כד
הרמטכ״ל של צה״ל, צבי (״צ׳רה״) צור.
אותו אח של צ׳רה היה מה שנקרא אז
קצין מפא״י בצד,״ל. הוא אסר לאבא,
שאם הוא לא יצטרף למפא״י הוא לא
יקבל את האלוף־מישנה. אבא היה כבר
אז עם אופי, לא רצה שיכריחו אותו
לשום דבר, ופרש מהצבא.
את אמא הוא הכיר כשהיא היתה חיילת.
היא היתד, אז זמרת בלהקה צבאית. אבא
היה באותה תקופה דון ז׳ואן ממש. הוא
היה יושב ימים שלמים בכסית. הוא אף
פעם לא סיפר לי על הדון־דואניות שלו,
אבל חברים שלו סיפרו לי. כשהוא חיזר
אחרי אמא, ההורים שלה לא רצו אותו.
הוא היה בלי מישפחה ובלי כסף, והם
היו מהמישפחות המפורסמות של תל־אביב
הקטנה. אבא של אמא היה ד״ר
יצחק קרוקס, אחד הרופאים היחידים
והמפורסמים אז ומי שהיד, הרופא של
הפועל.
אבל אבא התעקש. הוא רצה את אמא,
והיה שולח לה כל יום פרחים. למרות
שהוא היה בצבא, היו מגיעים אליה כל
יום פרחים. הוא הגיע להסדר עם חנות
פרחים שישלחו לה גם כשהוא איננו.
ההורים של אמא נשברו, ואבא התחתן
עם אמא. אחר כד הם גילו איזה בן־אדם
שולחת ענת לעבר אביה במסיבה תל־אביבית

נהדר הוא ואהבו אותו. הם גם עירי
שאליה הגיעו שניהם. ענת מודה שהערצה

לאבא עם כסף. אני חושבת שזה מה
לאביה היא בלתי־רגילה, וטוענת שההערצה באה מתוך כך שסבידור אוהב את המדינה.

שהציל את ההורים שלי מהבחינה ה כספית.
אמא
ויתרה הרבה בשביל הקאריירה
של אבא. אני יודעת, שהיו כאלה שצחקו
על ההופעה המפורסמת שלהם במסיבה
לכבוד סיום הכנסת התשיעית, שנערכה
בחאן בירושלים. אבא ואמא נתנו הופעה
של שירים. אני׳ הייתי במסיבה הזאת
והם היו נהדרים. כל מי שמבין קצת
במוסיקה היד, יכול לראות שלא רק לאבא
יש כישרון מוסיקאלי, אלא בעיקר לאמא.
(המשך בעמוד )38

|י י| 1ן ; ל סבידור בקפה כסית בתקו־י
1פה שבה היה, לדברי בתו1 ,
דון ז׳ואן, ושלח מדי יום פוחאז לאמה1 .
1. 3 5*

פת ודויד שיפמן על איוש התיקים בממשלה הבאה.
-השיחות כולן באו מיוזמת האישים הליברליים.

כגין הכטיח לארליך לחדול מלהיפגש
עם אנשי־מיפלגתו.
תבוטל נסיעת אנוש?
חוגים המקורבים לשר־הביטחון המיועד,
אריק שרון, טועגים שקיימת אפשרות
שאלוף פיקוד הצפון, אביגדור (״יא גוש״)
כן־גל, לא ייצא, כסופו של דכר,
לתקופת־לימודים כחו״ל.
חוגים אלה טוענים שאריק עשוי להקפיא בינתיים
את כל הנסיעות לחו״ל של קצינים בכירים
לצורכי לימודים.

נראה שגם אם יאגוש לא ייצא, הוא
יקבל תפקיד אחר כצה״ל. מי ששמו
הוזכר כאלוף הבא של פיקוד הצפון,
אמיר דרורי, הוא ידיד של אריק.

הור־ביץ מחפש

דין לא

עיסקת אחוזים
שר־האוצר לשעבר, ייגאל הורביץ, מחפש שותף
לעיסקת אחוזים בבנייה על שטח המחלבות
טנא־נוגה, שנמכרו השבוע לתנובה.

השטח, שעליו ממוקמות המהלכות, הוא
כגודל של 5.5דונאמים, ולא נמכר
ל״תנובה״ .הורכיץ מעוניין לכנות בו
מיגדל־מישרדים כן 30 קומות, שיתחבר
עם כניין הכורסה שממול. לשם כך
מחפש הורכיץ אדם שישקיע את עלות
הכנייה, כעוד שהורכיץ יכניס לעיסקה
את הקרקע.

בו טל ה ה חבר ה
לעוד פי צי ו ד

שפירא מזעיק
את ב1ו
ח׳׳כ אגודת ישראל, אכרהם שפירא,
הזעיק את כנו, שמוליק, מלונדון, כדי
שזה ינהל את מיפעלי ״שטיחי כרמל״,
כל עוד אכיו מכהן ככנסת.

מישרד־הכיטחון התכוון להקים חכרה
למכירת עודפי־ציוד של צה״ל לגורמים
צכאיים ואזרחיים כרחכי העולם. כראש
החכרה צריך היה לעמוד תת־אלוף (מיל׳)
רפי הר־לכ, מי שהיה מנכ״ל ״אל־על״.

עד כד. ניהל שמוליק שפירא את סניף החברה בלונדון.
יחד עם הבן ינהלו את שטיחי כרמל, כל עוד
יהיה שפירא חבר־כנסת, דויד אלפנדרי
ותת־אלוף (מיל׳) יהודה ניצן.

באחרונה הוחלט שלא להקים את החברה.

עמית ביק ש

או־?; הבטיח

ג וב מבג!

דא יד? צץ
בפגישה שנערכה השבוע בין שר־הביטחון המיועד,
אריק שרון, ובין הרמטכ״ל, רב־אלוף רפאל (,,רפול״)
איתן, הבטיח אריק לדפול שהוא יעבוד עימו
בשיתוף־פעולה מלא, למרות היריבות הישנה
בין השניים.

נראה שסגן־ראש־־הממשלה, הפרופסור
ייגאל ידין, עומד להינשא בקרוב
לרופאה הירושלמית, הד״ר אליזכט
פודקמינר.
הד״ר פודקמינר ככר עכרה להתגורר
כביתו של ידין, בשכונת רחביה
כירושלים.

הח״כ לשעבר מאיר עמית נפגש כשבוע
שעכר עם ראש־הממשלה, מנחס כגין,
כיוזמת עמית, וכיקש לקכל את מישרת
מנכ״ל חכרת ״כימיקאלים לישראל״.
כגין השיב לעמית כשלילה.
תפקיד זה הובטח לעמית על־ידי שימעון פרס
לפני הבחירות, במיקרה שהמערך יעלה לשילטון.
ביגלל הבטחה זו ויתר עמית על מקום ריאלי
ברשימת המערך לכנסת.

כדי שלא להגביר כתור צה״ל את ההתנגדות
למינויו, הבטיח אריק לרפול לסגת
מתוכניתו לקצץ כצורה דראסטית את

באחרונה קיבלו אנשיו של חדאד תג־שרוול,
מסוג תגי־השרוול היחידתיים הנהוגים בצה״ל.
על התג יש ציור משולב של חרב עם ארז הלבנון.

במשך כל הפגישה המעיט הרמטכ״ל לדבר,
ושרון לא הצליח לברר אם הוא מאמין לו.

רביו הורה

מנ הל רשות

ארליר רוצה

לה 0 3׳ ה השמצות

ההשקעות ״ודת

ת ק ציב, הביטחון.

במודע׳
סגן ראש־הממשלה, שימחה ארליך, מבכר את
יצחק מודעי על פני גידעון פת, בתפקיד שר־התעשיה.

כשיחות פרטיות התבטא אדליד, שהיה
כעבר יריבו של מודעי :״מודעי הוא
היחידי שיוכל לקשור את הזנב של ארידור.״

לעומת זאת מעוניין שר־האוצר, יורם ארידור,
בהישארותו של פת בתפקיד, והוא אף אמר זאת
לראש־הממשלה.

ארליך חס
את הד ר ך
סגן ראש־הממשלה, שימחה ארליך,
ביקש מראש־הממשלה, מנחם בגין, שלא
להיפגש עוד עם אישים מהמיפלגה
הליברלית לשיחות על איוש הממשלה
הכאה.
בגין קיים שיחות נפרדות עם יצחק מודעי, גידעון

ח״כ יצחק רבין הורה למקורביו, ביניהם עיתונאים
לשעבר, להפסיק ולהדליף חומר לעיתונות
נגד יריבו, ח״כ שימעון פרם.

לאחרונה גם נזעק רכין להגן על פרס
ככל עת שזה מותקף כישיכות של
מיפלגת העבודה.

שר־האוצר, יורם ארידור, החליט להדיח
מתפקידו את מנהל רשות ההשקעות
כמישרדו, רפי כנכנישתי.
אל ארידור הגיע מידע, שלפיו היה בנבנישתי
פעיל בסניף המערך בשכונת בית־הכרם בירושלים,
ביום הבחירות.

הושעתה עיסקה
חוור ל טל 11ז ה
יטניים שהודחו למעשה מהטלוויזיה,
ירון לונדון ומוטי קירשנכאום, חוזרים
לעכודה מלאה כה .״
לונדון עוסק עתה כצילומי תוכניותיי
ניסוי של סידרת מישחקי סימולציה,
שתשודר אחת לחודש בטלוויזיה,
ואילו קירשנכאום מכייס עתה עכור
הטלוויזיה את הסרט ״על כורות
המים״ ,שהתסריט שלו נכתב על־ידי
עמוס קינן ונעמי שמר.

עם ג ויש
הקבלן שלום גניש, שנעצר כשבוע שעבר
בחשד של העלמות־מם, יפסיד, ככל הנראה,
את אחת העיסקות הגדולות שעמד
לבצע.
בלחצו של שר־הבינוי, דויד לוי, עמד גניש לקבל
עבודת־בנייה מחברת שיכון ופיתוח, בסדר־גודל
של יותר מחצי מיליארד לירות. לוי היה צריך
לבנות מרכז מיסחרי ענקי בשכונת רמות בירושלים,
שישתרע על 30 אלף מטר מרובע.

כעיקכות המעצר החליטו ראשי ״שיכון
ופיתוח״ ,כעצה אחת עם לוי, לבטל
מסירתה של עבודה זו לגניש.

במדינה
העם
ש:1יתת־*ה 1ש 3
של הצדדים

ברשימת המי? חמות ש?
מדינת ישרא 7זוהי
המיזחמה החמישית
יצור מכוכב אחר, שהיד. קורא
את ההודעות שהתפרסמו השבוע
בירושלים ובביירות, היה מתרשם
שהתנהלו לאחרונה שתי מילחמות

״מלים, מדים, מלים״ .מב חינה
ישראלית היתה שביתת־הנשק
מלאכת־מחשבת של שיטת מנחם
בגין, הדוגלת בסיסמתו של האמלט,
נסיך דנמארק :״מלים, מלים,
מלים.״
בגין מאמין כי אפשר לבטל מציאות
באמצעות מלים. כאשר הכיר,
בקמם־דייויד, ב״זכויות הלגיטימיות
ובצרכיו הצודקים״ של ״העם ה פלסטיני״
,היה נדמה לו שהכרה
זו תיעלם כלא־היתה אם יצרף
להסכם מיכתב־לוואי שבו נאמר כי
אינו מתכוון כלל ל״עם הפלסטיני״,
אלא רק ל״ערביי ארץ־ישראל״.

מי לחמת 14 הי מי
• יום שישי׳ : 10.7מטוסי חיל־האוויר הישראלי
תוקפים עמדות תותחים וקטיושות של אש״ף מדרום לעידון
ומצפון לנבטיה, אחרי הפוגה של חמישה שבועות בפעולות
חיל-האוויר 14 .מתושבי קריית״שמונה נפצעים מאש אשר ירו
אנשי־אש״ף כתגובה להפצצת צה״ל.
• שבת : 11.7 ,חילופי ירי ארטילרי בין צה״ל וכוחות
רב־סרן סעד חדאד ובין אנשי אש״ף.
• יום ראשון : 12.7 ,חיל-האוויר הישראלי תוקף
באיזור דאמור בלבנון. רדיו הפלאנגות מוסר על 35 נפגעים.
בעיקבות ההפצצה: קרבות ארטילריים בדרום לבנון. הנשיא
יצחק נבון מבקר בקריית״שמונה.
• יום שני : 13.7 ,הפוגה בקרבות. כותרת בעיתון :
״סולקה אי״ההבנה בין ארצות־הברית וישראל — מתחדשת
האספקה של מטוסי אף־16״.
• יום שלישי : 14.7 ,מטוסי צה״ל תוקפים בסיסי
אש״ף בנעמה ובדאמור• מטוס סורי מופל. על־פי ידיעות
מלבנון, נהרגים בהפצצות 27 אנשים, נפצעים .68
• יום רביעי : 15.7 ,נהריה, קריית״שמונה והמובלעת
של חדאד בדרוס-לבנון מופצצות בעוצמה רבח. בנהריה נהרגים
שלושה ונפצעים 13 אנשים 20 .נפצעים בקריית־שמונה ובאצבע
הגליל.
• יום חמישי : 16.7 ,הלוויית הרוגי נהריה. חיל־האוויר
הישראלי מפציץ את גשרי הליטני והזהראני, וכן את
בסיסי אש״ף בבופור וברמת־ארנון. ידיעות מלבנון על 40
הרוגים ו־ 75 פצועים.
• יום שישי : 17.7 ,חיל-האוויר תוקף ״מיפקדות
מחבלים״ בביירות. לפחות 300 הרוגים ו״ 800 פצועים.
• שבת : 18.7 ,אש״ף משגר מטחי־טילים לעבר הגליל
המערבי, אצבע־הגליל וביקעת־הירדן. שישה פצועים בקריית־שמונה,
שמונה פצועים בנהריח. הנשיא רונלד רגן מורה לעכב
את שיגור המטוסים לישראל.
יום ראשון : 19.7 ,נטישה המונית של קריית״שמונה.
תיירים מתפנים מנהריה. כוח של צה״ל פושט על בסיס של
אש״ף ליד שפך הזהראני. שישח חיילים נפצעים, אחד נהרג.
אזרח ישראלי נהרג ושלושה נפצעים בעיקבות ירי טילי
קטיושה על אצבע־הגליל ונהריה.
יום שני : 20.7 ,מטוסי חיל-האוויר תוקפים את מיבצר
הבופור, בנבטיה ובשפך נהר הזהראני. אש״ף מפציץ את
מישגב״עם. חברת הקיבוץ נהרגת. סיכום האבידות בלבנון:
428 הרוגים 1167 ,פצועים.
• יום שלישי : 21.7 ,חיל״האוויר תוקף באיזור
נבטיה וראשדיה בלבנון. אש״ף משגר טילי קטיושה לעבר
אצבע-הגליל ונהריה, שם יש פצוע אחד. במשך שבוע אחד
נורו 840 טילי קטיושה לעבר 26 יישובים, נהרגו 5אזרחים
ישראלים, נפצעו .46
יום רביעי : 22.7 ,חיל־האוויר תוקף את המעברים
החדשים על הליטאני והזהראני 40 .הרוגים ו־ 50 פצועים.
הפגזה מ א סיבי ת על אצבע־הגליל.

יום חמישי : 23.7 ,הפגזות לפנות בוקר ולפנות ערב
על אצבע״הגליל ונהריה. חיל״האוויר וכן כוחות״יבשה תוקפים
בלבנון.
יום שישי 24.7 ,הפסקת אש. כמה שעות לפני השגת
ההסכם נהרג ישראלי בקריית־שמונה•
• סיכום סופי ג נהרגו לפחות 500 פלסטינים ולב־נונים
ו״ 7ישראלים. נורו מצד הפלסטינים כ־ 1200 פגזי־תותחים
ופצצות״קטיושות, ב־ 88 הפגזות,

במרחב: אחת בין ישראל וארצות־הברית,
ואחת בין אש״ף והאו״ם.
שתי המילחמות הסתיימו, לפי
שעה, בכי טוב: ישראל כרתה
שביתת־נשק עם ארצות־הברית,
ואש״ף כרת שביתת־נשק עם ה־אדם.

תושבי ישראל, העולם הערבי
והעולם כולו לא הזדקקו להודעות
מגוחכות אלה, שכן הם ידעו את
האמת: היתד. מילחמה בין הצבא
הישראלי ובין כוחוודאש״ף. מיל-
חמה זו הסתיימה, לפי שעה, ב־שביתת־נשק.
העולם
הזה 2291

כך נהג גם השבוע. אחרי ש המציאות
המדינית והצבאית הכ ריחה
אותו להסכים לשביתת־נשק
עם אש״ף (ראה הנדון) ,סבר כי
מציאות זו תיעלם אם השם אש״ף
לא *ייזכר! אם לא ידובר על
״שביתת־נשק״ אלא רק על ״הפ סקת
מעשי־האיבה״ ! ואם לא ידובר
על הצדדים הלוחמים אלא רק
על מיקומם הגיאוגרפי: הפסקודאש
מישראל לשטח־לבנון ומשטח־לבנון
לישראל.
אותה מידה של גיחוך ליוותה
את המעען ה בצד השני. גם אש״ף

טען כי לא עשה הפסקת־אש עם
ישראל, אלא עם האדם. מכיוון
שלגבי אש״ף ישראל אינה קיימת
באופן רשמי, אלא רק ״האוייב
הציוני״ או ״היישות הציונית״,
התעקש גם הוא על הצגה מטופשת

בין לוחמים כפועל. אולם
מאז בריאת־העולם יש משמעות
פשוטה להפסקת־אש: היא באד,
לשים קץ למעשי־אלימות בין שני
בני־אדם או שני ציבורים של
בני-אדם. לשם כך היא צריכה
להיעשות בין שני הצדדים הלו־חמים•
אין לד, כל ערך אם אחד
משני הלוחמים בפועל אינו מסכים

משום כך אין חשיבות לטכניקה
שבה הושגה הפסקת־האש. זו יכולה
להיות כתובה או בלתי־כתובה,
ישירה או באמצעות פרקליטים.
גם השיטה שהופעלה על־ידי ממ שלת
ארצות־הברית והאדם אינה
חדשה — ואינה משנה דבר.
מעשי־האיבה היו בין צה״ל ז*
אש״ף. שום כוחות אחרים לא
התערבו, חוץ מאשר, כוחותיו של
רב־סרן סעד חדאד, שהוא מבחינה
מעשית סוכן־ישיר של ישראל. לא
ממשלת לבנון, לא האדם ולא
הסורים היו מעורבים. משום כך
קמה שביתת־הנשק בין ישראל

ואש״ף.
יתר על כן, שביתת־נשק אינה
אקט חד־פעמי, זהו מצב ממושך
המחייב מגעים מתמידים לבירור
תקריות, מניעת הפרות ומעשי
תיאום אחרים. כל המגעים האלה
יתנהלו בין ישראל ואש״ף גם אם
המתווך יהיה האדם.
ישות לאומית. לא לחינם
עשה מנחם בגין כל מאמץ כדי
לטשטש עובדה פשוטה זו, שהיא
ברורה כשמש, ושאין אדם בעולם
כולו החולק עליה. כי פירושה
הוא שאש״ף הפך ישות מדינית־צבאית
עצמאית מוכרת.
גם בעניין זה נפוצו השבוע אש ליות.
לא שביתת־הנשק הפכה את
אש״ף לגורם כזה, אלא המציאות
שנוצרה. מיבנה אש״ף, מוסדותיו
הלאומיים, יכולת־הלחימה ומכשירי
הלחימה שלו, כוחותיו, מערכת
יחסיו הבינלאומיים והבינערביים
— ההצטברות של כל אלה העניקו
לאש״ף את מעמדו החדש. שביתת־הנשק
רק אישרה מציאות זו.
ישות מדינית עצמאית, החולשת
על שטח־אדמה• ,והמקיימת כוחות
סדירים או כימעט־סדירים המצד
יידים בתותחים ובטאנקים, שוב
אינה ״כנופת מרצחים״ .ישראל
יכולה לצעוק השכם והערב ש זוהי
חבורה של טרוריסטים —

אצבע הגליל
המציאות מוכיחה את ההיפך, לעיני
העולם כולו.
.״מקום תחת השמש״ .שר שרת
ההחלטות המטופשות של
מנחם בגין ויועציו הצבאיים דיר-
בנה תהליך זה.
הרמטכ״ל רפאל (״רפול״) איתן
ביטא השבוע, כימעט בהיסח־הדעת,
אמת חשובה: שהלחימה בגבול
הצפון אינה אלא סיבוב נוסף ב מאבק,
שהחל ב־. 1921
התבקשה מכך מסקנה שרפול לא
הסיק אותה: שסיבוב זה אינו אלא
חלק. מן הסיכסוך ההיסטורי בין
היישוב היהודי בארץ־ישראל והעם
הפלסטיני — שני צדדים ד,מייד
צגים כיום על־ידי מדינת־ישראל

ואש״ף.
ואכן, זוהי הפרספקטיבה ההיס טורית
הנכונה• זהו מאבק היסטורי
מתמשך שהחל ב־( 1921 כדברי ה״

רמטכ״ל) ,או ב־ ,1917 עם הצהר!
בלפור (כדעת רוב הפלסטינים),
עם הקמת המושבה הראשונה :
הביל״ויים. שום סוף אינו נר!
עדיין באופק.
ברשימת המילחמות של מדינו
ישראל זוהי המילחמה החמישי
אחרי מילחמות 67 ,1956 , 1948
ו־ 1973 באה מילחמת ישרא
פלסטין. הסיבוב הגדול הראע
שלה היה מיבצע־ליטאני של 578
מילחמת־ההתשה בצפון היתד, ן
סיבוב הגדול השני שלה.
את המסקנה המדינית הסיק 1
שבוע העיתון הפרו־ישראלי הגדו
ניו־יורק טיינזס, במאמר ראשי (;
ביולי) :״מדיניות השוללת מן 1
ערבים הפלסטיניים מקום מתו
לשמש הפלסטינית — נגזר על
כישלון, כמו על המדיניות הערבי
השוללת את ישראל.״
כוח נגד הפורשים. הנה!
אש״ף לא עברה עדיין את 1
המיבחנים העומדים לפני מדינו
בדרך.
השבוע הגיע מיבחן נוסף, או
קשה יותר מאשר מיבחן־המילחמ
האירגון הקיצוני של אחמד ג׳י,
ריל, המתקרא ״החזית העממ
לשיחרור פלסטין — המיפקדה 1
כללית״ הפר את שביתת־האש. ז
אירגון קטן וקיצוני, שפרש
״החזית העממית״ הגדולה יות
הוא הכריז מילחמה על מנהיגו
של יאסר עראפאת ועל ״המוסד
הלאומיים״ של אש״ף, כפי שנה
בשעתו אצ״ל ולח״י כלפי ״המו
דות הלאומיים״ של היישוב ד,יד,ח
מול אתגר כזה היתר, רק א!
שרות אחת: הפעלת כוח כדי לש^
את ״הפורשים״ .נראה כי עראפז
עמד במיבחן ראשון זה. ג׳בר
הוכנע, הודיע כי יקיים את שבית[
הנשק•
לפי כל הסימנים, זהו רק מיג
ראשון מסוג זה. לפני עראפא
כמו לפני בגין, הדרך עדיין ארוג
אך מעולם לא היתד, התוצ
הבלתי־נמנעת כה ברורה כמו
שבוע.

וליכוד גדל מנזט מאגודת־ישואל,
עיטת באדר־עופר בבחירות לכנסת העשירית

יי ..כול מח וולדם באבא!״
(המשך מעמוד )35
אמא רצתה להיות זמרת אופרה.
היא למדה שירה אצל ז׳ני טורל.
אבל כשהיא התחתנה עם אבא,
היא הבינה שהיא לא תוכל להיות
זמרת והלכה ללמוד בסמינר למו רים
ולגננות. אמא היתד, הגננת
הראשונה בשכונת הגנרלים, צהלה,
שם גרנו פעם, והיתה הגננת של
הבנים של דיין ושל הבנים של כל
הגדולים.

״אבא היה

מחיר הכלב
א כמיקרה ביקש יו״ר. ועדת־הבחירות המר כזית
את חבר־הכנסת לשעבר יוחנן באדר
שב את התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת
שירית. כי באדר הוא גדול המומחים לשיטה
קבעה בתיקון לחוק ב־ ,1973 הנקרא מאז, בפי
״חוק באדר־עופר״ (השותף השני היה השר
נוח אברהם עופר, מטעם מיפלגת־העבודה) .שי זו
הומצאה על-ידי המאתימטיקאי הבלגי ד׳הונט,
ור כונה בלהט הוויכוח ״דר הונד״ (״הכלב״).
מה היה קורה ב־ 30 ביוני 1981 אלמלא היה
ם התיקון של באדר־עופר? מה היה הרכב הכנסת

וזוהי רשימת העודפים :
( )1תל ״ם — 15,288 קולות.

הליכוד — .14,589
שינוי — .14,525
התחייה — .14,076
תמ״י — .13,842
ר ״צ — .12,609
אגו״י ־ .11,064
המערך — .4,184
ח ד ״ש — .3,670
המפד״ל — .3,360

שיבעת המנדטים היו ניתנים על בן לשבע סי עות:
תל״ם, הליכוד, שינוי, התחייה, תמ״י, ר״צ,
אגו״י.

הכנסת העשירית היתה נראית כך:
המערך > ,41 המפד״ל ט, אגו״י ,5שינוי
צ, חד״ש ,4תל״ם צ, הליכוד ,47 תמ״י ,3
ר״צ צ, התחייה .3
עוול משווע

כאדר ועופר כדיון על החוק
מה היה משתנה ו
:חיתי כמה מנדטים הועברו על-ידי חוק זה
פלגות למיפלגות — וממי למי י

7מנדטים
לחלוקה הצביעו
לכנסת העשירית
כחירות
1,954,609 בוחרים, מבין 2,490,014 בעלי זכות-
:ירה 17,243 .

קו לו תנפס לו, ו־ 99,903 קו לו ת ני ת ־

־מיספר־שיא של 21 רשימות שלא עברו את אחוז-
׳ימה, שהגיע הפעם ל־ 19,373 קולות (אחוז אחד
הקולות הכשרים, אחרי ניכוי הקולות שנפסלו).
ותרו 1,837,463 קולות שניתנו לרשימות שעב-
את אחוז־החסימה, ושהיו, על כן, זכאיות לייצוג
:ת על פי גודלן. מיספר זה חולק ל־ , 120 כדי
וע את ״המודד״ — מיספר הקולות המזכה את
יו במנדט אחד שלם. המודד היה 15,312 קולות.
אשר חילקו את הקולות של כל הרשימות
ברו את אחוז־החסימה) במודד זה, הסתבר כי
צאות מצטרפות ל־ 113 מנדטים (המערך ,46
ד״ל ,6אגו״י ,4שינוי , 1חד״ש ,4תל״ם , 1
וד ,46 תמ״י ,2ר״צ , 1התחייה .)2
ותרו לחלוקה 7מנדטים.

;ד כאן אין הכדל כין השיטה הקודמת
ויטה החדשה.
:כאן והלאה שונה הכל.
כגסת אחרת
פי השיטה הקודמת, היה נקבע מהו ״העודף-״
שנשאר לכל אחת מן הרשימות, אחרי ש־ז
את מיספר המנדטים השלמים שהגיע לה על
זמודד. את העודפים האלה היו רושמים לפי
,מן העודף הגדול ביותר ועד הקטן ביותר.
שנותרו שיבער, מנדטים לחלוקה, היו שבע
ת בעלות העודפים הגדולים ביותר מקבלות את
טים האלה.

מגכ״ל

מ צויין ״

ך* מרות שאכא כבר היה מש-
1כיל עם השפות שלו, כשהוא
קיבל את המינוי של מנכ״ל הרכבת,
הוא נסע לסורבון ולמד תחבורה.
באותה תקופה הוא היה גם ממניח,
היסוד ליחסים בין צרפת ובל גיה
לבין ישראל. אני יודעת שיש
כאלה שלועגים לו שהוא עונד תמיד
את אות ליגיון הכבוד הצרפתי ואת
אות קצין הכתר הבלגי לדש החליפה
שלו, אבל אני לא מבינה מה רוצים
ממנו. הוא מבסוט מזה שהוא קיבל
את האותות האלה ולמד, שהוא
לא ילבש אותם? אני לא יודעת
למה, אבל דווקא אתמול, כשהוא
נבחר לתפקיד היושב־ראש, הוא
לא לבש אותם.
אבא היה מנכ״ל רכבת מצויין.
אני יודעת, שאחרי שהוא עזב את
הרכבת והתמודד על תפקיד ראש
עיריית תל־אביב פירסמה מפא״י
מודעה שאמרה עליו :״האיש הזה,
שלא הצליח לנקות קרון רכבת
אחד, הוא יצליח לנקות את תל-
אביב ז״ אבל זו שטות של תעמולת
בחירות. מה שאני יודעת, שבזמנו
היו ברכבת יותר נוסעים ויותר
מיטענים מאשר היום, והוא הניח
את התשתית לרכבת לאילת. דק

ימים שאחרי הבחירות :״אם היו
בחירות למלכת־יופי, לא היתד, לאף
אחד בעיה עבור מי להצביע, כולנו
היינו בוחרים בבת שלך.״ אז עלה
הנושא של אבא כיושב־ראש ה כנסת.
אבל אני יודעת שבגין לא
בוחר ביושב־ראש בגלל בדיחות.
הוא מכיר את אבא הרבה זמן
ומוקיר אותו. בגין חושב שאבא
מתאים להיות יושב־ראש הכנסת
וככה חשבו 61 חברי־כנסת. אני
משוכנעת שאם לא היה עניין של
קואליציה ואופוזיציה, היה אבא
נבחר ברוב הרבה יותר גדול.
אז אני הולכת עם אבא לכל
מקום, כיוון שאני אוהבת להיות
איתו. אני באה הרבה פעמים לכנסת.
יום אחרי בחירת אבא אנ\
יוצאת לפאריס, להתגרש מכעלי.
אנחנו צריכים לעשות את זה גם
במישרד־הפנים הצרפתי. הנישואין
שלי לא הצליחו, ואבא היה זה
שתמך בי ברגעי המשבר, והיו
כאלה הרבה. הוא אמנם ניסה ב תחילה
לדבר איתי ועם בעלי,
שנשתדל לאחות את הקרעים, ולא
האשים במשבר רק את בעלי, אלא
גם אותי. אבל כאשר הוא הבין
שאי־אפשר, הוא נתן לי את מלוא
התמיכה. אז עם אבא כזה אפשר
לא להיות כל הזמן?
אני חשבתי מדוע בעצם אני כל-
כך מעריצה אותו. אני יודעת שאני
מעריצה אותו יותר מאשר כל
בחורה אחרת בגילי מעריצה את
אבא שלה. לא איכפת לו כמה
משמיצים אותו. אני יודעת שהאיש
המושמץ הזה, כל מה שיש לו
בראש זה טובת המדינה. תמיד
השמיצו אותו והוא לוקח את ה דברים
האלה ללב, וזה כואב לי.
גם בתקופות שלא היה לנו כסף
לגמור את החודש היו משמיצים
אותו. אולי ביגלל זה, בגלל ה־

(*ך יטת באדר־עופר פועלת בצורה לגמרי
אחרת• כימעט ואי־אפשר להסביר אותה, בלי
טבלות מסובכות* .היא באה, כביכול, להבטיח כי
בחשבון הסופי לא יהיה כימעט הבדל במחיר־הקולות
שהיתה כל רשימה, גדולה וקטנה, משלמת עבור מנ ־׳-

אחד.

התוצאה הסופית היתה כי המערך
קיכל מנדט אחד נוסף על חשכון ר״צ,
והליכוד קיכל מנדט אחד נוסף על־חשכון
אגודת ישראל. לנכי חמשת המנדטים
האחרים לא היה שינוי כין שתי השי•
טות, מכיוון שחמש הסיעות הקטנות האחרות
היו כעלי עודפים גדולים, שהתקרכו
כימעט למנדט שלם (לעודף של שינוי נוסף
העודף על ר״צ, על פי הסכם־עודפים).
המיקרה העיוור גרם לכך כי הפעם לא שינתה
שיטת באדר־עופר את ההרכב הפוליטי של הכנסת —
מכיוון שר״צ הצטרפה מ מי לאלמערך, ש גז לאת הקול
שלה, והליכוד גזל מנדט אחד של אגודת־ישראל,
המצטרפת לקואליציה בהנהלת הליכוד. עקיבא נוף
נכנם במקום יוסף מלמד, המועמד הספרדי של
אגו״י, וחמד חלילה, המועמד. הערבי של המערך,
נכנם לכנסת במקום מירון בנבנישתי, המועמד השני
של שולמית אלוני.
אשר לצידקת השיטה של באדר־עופר, הנה מיס־פרים
פשוטים, המדברים בעד עצמם:
המערך שילם עבור כל מנדט 15,075 קולות
(הסכום הכולל של קולותיו, מחולק ב־ .)47 הליכוד
שילם עבור כל מנדט 14,976 קולות. ר״צ קיבלה מנדט
אחד תמורת 27,921 קולות! אגודת־ישראל שילמת
עבור כל מנדט 18,078 קולות, חד״ש שילמה עבור
כל מנדט 16,229 קולות, והמפד״ל שילמה עבור כל
מנדט 15,872 קולות.
״ • אחרי שהוענקו לליכוד 46 מנדטים שלחים,
מחלקים את מיספר הקולות שקיבל ( )718,941ב־,47
כדי לברר כמה יעלה לו כל מנדט אם יקבל מנדט
נוסף 15,296 משווים זאת, למשל, למיספד שהיה
כל מנדט עולה לאגו״י, אילו העניקו לה מנדט
חמישי 14,462 כך ניתן המנדט לליכוד. אחר־כך,
אם נותרו מנדטים שלא חולקו, מחלקים את מיספר
הקולות של הליכוד ב־ ,48 ורואים כמה היה עולה
לו כל מנדט אילו העניקו לו את המנדט ה־48
( .)14,977 מיספר זה הוא עדיין יותד גדול מאשר
מחיר המנדט החמישי של אגו״י. שיטה זו מעניקה
יתרון אדיר למיפלגה גדולה, היכולה לקבל תוספת
של מנדט אחד, שניים ואף שלושה, בעוד שמיפלגה
קטנה יכולה לקבל רק מנדט אחד נוסף — וגם זה
רק אס יש לה עודף המתקרב למודד השלם.

הסכידורים •בריס במסיבת הח״כים
להפסיד קאריירה באופרה
בגלל קנאות וסיבות פוליטיות לא
הגשימו את הרעיון שלו לרכבת
לאילת, וזה נורא פגע באבא.
אבא הוא לא פליט שואה, מוראות
המילחמה לא עברו עליו, אם
כי הנאצים השמידו את מי שפחתו.
התקופה הזו בשבילו היא נוראה.
אמא מספרת שהרבה לילות אבא
מתעורר מחלומות סיוט על עניין
השואה. איתנו הוא לא רצה לדבר
על זה אף פעם. הוא לא רצה
שנגדל ילדי שואה. אבל אני יודעת
שביום השואה הוא לא מסוגל
להסתכל על הסרטים שמראים
בטלוויזיה, זה פצע יותר מדי עמוק
אצלו.
כולם מדברים על זה שאני תמיד
עם אבא. זה נכון. אני משתדלת
כמה שיותר להיות בקירבתו. אתמ-ל
אפילו שמעתי שיש כאלה שאומרים
שהוא יושב־ראש הכנסת בזכותי.
היתד, מסיבה אצל השגריר הצרפתי
לכבוד ד,־ 14 ביולי והלכתי למסיבה
עם אבא. היה שם בגין. אבא הציג
אותי לפניו ובגין אמר, ברוח ה
מעשים
שלו והעמידה שלו מול
המשמיצים, והעובדה שהוא אף
פעם לא נשבר, אולי בגלל זה אני
מעריצה אותו.
אם המשמיצים היו מכירים את
מנחם סבידור כמו שאני מכירה
אותו, אני משוכנעת שהם היו
אוהבים אותו כמו שאני אוהבת
אותו• הוא אדם רגיש, אוהב אנשים
ואיש מיש פחה נהדר. אני חושבת
שהוא הבעל והאבא הכי טוב ב עולם.
היחסים
בינו ובין אמא הם נהדרים.
אני לא זוכרת אותם רבים
אף פעם. אבא יודע שאמא הקריבה
את הקאריירה שלה כזמרת עבורו
והוא יודע להעריך את זה. לאבא
יש טעם נהדר. הוא תמיד לבוש
טיפ טופ. אין לו אמנם הרבה
חליפות, אבל כל החליפות שלו
מעידות על טעם טוב. פשוט איכפת
לו יותר איכות מכמות. אבל הוא
לא רק בוחר את הבגדים שלו, הוא
גם בוחר את הבגדים של אמא.
(המשך בעמוד )50
העולם הזה 2291

ה בי ר ה

בפחית.

טל־ארויו

רויטמו יש המון העמים
ועוד אחד שאיו לאחרים:
הטעם של פעם.

ם, כל הגליד^ת שכילם
^לי הט^מינ^׳ ה^יני

11 1.441

אותו הטעם כמו פעם.

לא מספיק

לה לברכו
זה שאף פעם שום דבר לא מספק אותה,
את זה כבר הבנתי מזמן. אבל היא
הצליחה, בכל זאת, להדהים אותי.
כשנערת־הזוהר כרכה שוורץ באה

לשיר זה כמו
להיוח ירדן
אם יש מישהי שמעריצה באמת ובתמים את איש־העסקים,
המיסעדן השארמנטי, רפי שאולי זו קודם כל אני. תאמינו לי,
השנים כאילו לא נוגעות בחתיך הזה, שמשגע את כל הבחורות
בתל־אביב והסביבה. מה אני אגיד לכם, פשוט אי־אפשר לתפוס
איתו איזה כמה שעות לבד. הוא הולך מרומן לרומן, כמו פרפר
ההולך מפרח לפרח. ואיזה פרחים, רבותי, איזה פרחים ! מנדי
רייס־דייווים, אפתי זכקו, עדנה דב, גדי עטרי, ואח־רונה־אחרונה
חביבה: ציפי לוין, שהתאהבה לה באיזה מיל יונר
מלום־אנג׳לס והחליטה להתחתן איתו.
רפי לא נשאר לבד זמן רב. איך שנגמר הסיפור עם ציפי,
הוא התאהב בחיילת יפהפיה, סמלת בעלת השם המקסים ירדן.
הירושלמית הזו היא בהחלט בחורה מיוחדת, חברה בכת דתית
מיסתורית ומאמינה לא רק בשאולי, כי אם גם בגורו שלה,
שנתן לה הוראה להסתובב רק באדום, כי הצבע האדום אמור
להביא לה מזל.
אז כשהיא מורידה את החאקי, היא נכנסת לאדום. ואדום,
כידוע, הוא צבע האהבה, והאהבה הביאה לה את רפי שאולי,
שכמו שאני מכירה אותו יביא לה גם מזל. אז מי צריך יותר
מזה, ועוד בקייץ י

אם תראו בחור צעיר בעל פני־ילד,
המסתובב במוקדי הבידור כשעיניו תרות
אחר עיני המעריצות, כדי להיות בטוח
שנוצות הטווס שלו אכן מושכות את עי ניהן,
תדעו לכם שראיתם את יזהר
אשרות, כוכב להקת ׳תיסלם.

רפי שאולי וידידה שוודית

סמל ההצלחה של כל להקל מצליחה
הוא המעריצות הצעירות, המקיפות את
חברי הלהקה, מה שנקרא מזדנבות, כדי
להתחכך בהצלחתם.
אחת כזו היא מארי גאסמן, המשרתת
בצבא, והטוענת כי היא מאמינה בשטן,

כרכה שוורץ
הארץ קטנה עליה
בהצעת־נישואין לבעל הבאר התל־אביבי,
עמית לווינסץ, שאינו ידוע כרודף-
שמלות דווקא, חשבתי שהפעם היא ממש
רצינית והתאכזבתי. כן, אני מודיעה לכם
שהתאכזבתי. כי לפני שבוע פגשתי את
ברכה והיא הודיעה לי מפורשות :״אני
לא מתחתנת ! עמית ואני החלטנו לוותר
על נישואין, ואני נוסעת לארצות־הברית,
לחפש שם את מזלי. פה, בארץ, אין לי
די עניין, וגיליתי גם שמצב־העסקים לא
כל־כך טוב, ולי בפירוש אין כוונה לר עוב
ללחם. לכן אני נוסעת. אני די יפה
ומושכת כדי להצליח בארצו של הדוד סם.
ומילבד זאת יש לי שם קשרים טובים.
בארץ עוד אדהים אנשים, כשישמעו מהי
מידת ההצלחה שלי באמריקה !״
ליפה הזו אף פעם לא מספיק מה שיש
לה, אבל אני סומכת עליה. היא כבר תביא
לנו איזו סנסציה קטנה הבחורה הזאת
פשוט לא מסוגלת לשבת רגע אחד בשקט.

אף רגע אזזד לא לבד

״מיפרש בודד מלבין אי־שם באופק
הרחוק,״ זימרה בלהט הזמרת בעלת הקול
הגבוה, ריקי גל, שגילתה השבוע כי
נמאס לה להיות מיפרש בודד. הפעם היא
מאוהבת־על־אמת. יש לה אפילו כוונות
לצעוד אל מתחת לחופה, בפעם השלישית.
בפעם הראשונה היא צעדה עם הגשש החיוור
פוליאקוב (״פולי״) ייטראל. בפעם
השנייה עם בעל-מיסעדות אמריקאי בשם
ג׳ורג /ובפעם השלישית היא תצעד עם
אילן ויינטרוב, שהוא סוכן למוצרי
קוסמטיקה.
דיקי ואילו יוצאים קבוע כבר ארבע
שנים, וריקי, שעברה את גיל ה־ ,30 גילתה
את אוזני שהפעם לא רק שהיא מאוהבת-
מאוהבת־מאוהבת, ורוצה להפוך אשה ביש ראל
— יש לה גם תוכניות להפוך גם
אם בישראל!

יזהר אשרות (שני מימין)
ראו הוזהרת! !

לא ל ד חו ף!

כשאני רואה אותו, אני יודעת שזה
לא פלא שבכל מקום שבו הוא עובר
נשברים לבבות של הרבה בחורות. גם
אני קצת מתבלבלת, כשהוא עובר לידי
ואומר לי ״שלום״ בקולו הרדיופוני העמוק.
זהו גד כיטץ, השדרן הפופולרי של
קול השלום, תחנת השידור של אייכי
נתן. גד לא עובד רק בקול השלום, הוא
גם מנחה ערבי־ריקודים, מצעיד דוגמניות
על המסלול בתצוגות־אופנה וחולם להגיש
תוכנית בטלוויזיה.
היום אני אשת־בשורות. שימו־לב, נשים

ונערות, בשורה שמחה בפי לכל אחת
מכן שמנסה לצוד את גד כבר הרבה זמן —
זו ההזדמנות ! לפני כשלושה שבועות התגרש
גד מאשתו, יפית בת ה־ ,25 שהיא
יועצת־יופי במיקצועה, וכעת הוא רווק.
כרגע הוא מנהל רומן עם דוגמנית-
צמרת בת ,26 אולם הוא מגדיר אותו
כ״רומן לא־מחייב.״
מדליק אתכן? בנות, לא לדחוף! לנסוע
לקיסריה ולמצוא אותו שם• הוא מספר
לי שיש שם מקום בשביל כולן.

אותו מצאה, לדבריה, בדמותו של יזהר.
מארי טרחה להפיץ שמועות בכל העיר,
שבינה לבין יזהר יש רומן לוהט. ואפילו
הגיעו אלי ליחשושים, שהולכת להיות כאן
חתונה.
לא כל־כך האמנתי, אז שאלתי את יזהר
מה העניינים. הוא צחק ואמר שכל הרעש
הגדול הוא לחינם, והרגיע אותי שלא היה
ולא נברא. אמנם היה כאן רומנצ׳יק קטג-
טנצ׳יק, שאם לא כן, איך ינצל את פימ
ת ההצלחה? אך הוא רוצה לאכול מ־עוגת־ההצלחה
מכל צדדיה, ולהאמין ש היא
עדיין שלמה ומוקצפת מכל עבר.
אני רוצה להודיע לכל המעריצות ה מחפשות
בחור מצליח, שאין לו זמן לרו מנים
ארוכים. ולאותן המסתפקות במועט,
אני מציעה: קדימה ! נסו את מזלכן, אבל
שלא תגידו לאחר מכן שלא הוזהרתן.

ריקי גל
רוצה ילדים

חמשוווזו וינה שיג,,
נעות הבו הימה
שד שנות ה־60י,
אהובתם שד
גבוים וועיס,
נעצרה באשמת
החזקת סמים
ובניזז־חמישנס
ההגדה שהיא
ואש בת מוזרה המאמיזה שמאריתואנה
היא הווו דה י
ך • כאשמת -מקפצת סביבה אנשים
/ /י 1מופרעים, או מכורים לסמים, ומנסה
לעזור להם. מסתבר שנוצרה סביבה כעין
כת של אנשים הלובשים כמוה — שמלות
לבנות.״״
כל העיניים באולם בית־המישפט המחוזי
בתל-אביב היו נשואות לעבר השופט
שמואל קווארט, בשעה שהקריא את גזר-
דינה של הנאשמת. האולם היה מלא מפה
לפה. חברות הכת, שאותה מנהיגה הנא שמת,
לבשו שמלות לבנות והתייפחו בקול
חרישי. עורך־הדין גד שמגר ישב כשראשו
חפוי, ואילו הנאשמת, אף היא לבושה
בשימלה לבנה וצמות מגולגלות לה סביב
קודקודה, עמדה על הדוכן, הישירה מבט
לעבר השופט ושפתיה מילמלו תפילה
חרישית :״יברך אותכם השם...״
הנאשמת, רינה שני, היתה אחת הדמו

מיקוש בזיכרון

השמלות הלבנות ואת חיי הבוהימה —
התנזרות מוחלטת מחיי־מין ומגברים.

המריחואנה —
מתת האל

הגז ר! מזיברוז יות הבולטות בחוג הישראלי הנוצץ של
תחילת שנות ה־ .60 טיפוס ססגוני, שנטל
חלק בכל האירועים והמסיבות, בשמלות
צבעוניות ובמיטפחות תוצרת־בית. היא
היתה אהובתם של אנשי־בוהימה רבים,
ביניהם רב־סרן (מיל ).משה ינוקא, הזמר
דורי בן־זאב, הפיזמונאי יעקוב רוטבליט
והאדריכל דן איתן, שעזב ביגללה את
אשתו, הסופרת רחל איתן, ועבר להתגורר
איתה בדירתה שביפו העתיקה. רינה שני
היתה בין חלוצות הלידה־מחוץ-לנישואין.
חבריה היו המומים כאשר העזה ללדת לדן
איתן את בתם תמר, לפני 15 שנים. הם

ביתה של ריין מרוחק ומבודד, תושבי זיכרון
יעקוב אינם מגיעים לשם, או אין אחד במקום
שאינו יודע מי היא ריין. היחידים הפוקדים את ביתה הם המאמינים שלה.

העריצו את אומץ־ליבה כאשר החליטה
להודיע על כך קבל-עם ועדה, מעל גבי
מודעות בעיתונים.
היום היא אשה בת .44 שערה האפור
שזור שיבה, קומתה שפופה והליכותיה
אומרות צניעות ורוך. דמותה של המשוררת
ך,הרפתקנית נגוזה, ואת מקומה תפשה
מורה ומנהיגה של כת דתית שמקום מושבה
בזיכרון־יעקוב.
רינה שינתה גם את שמה. לא עוד
רינה, כי אם ריין, שפירושו באנגלית
״גשם״ .את הבגדים הציבעוניים ירשו

^ שכוע, אחרי היעלמות של שנים,
י י חזר והתפרסם שמה בעיתונים. רינה־ריין
נאשמה באחזקה ובשימוש במריחואנה.
עורך־הדין שלה ניסה למנוע את
בירור הפרשה בבית־המישפט. הוא פנה
בשמה ליועץ־המישפטי־לממשלה, ואחרי
ששטח בפניו את סיפורה של לקוחתו,
ביקש להתחשב בה, ולאפשר לה שימוש
בסמים באישור מישרד־הבריאות.
שלוש פעמים הובאה ריין לפני שופטי
בית־המישפט. היא ניסתה להסביר לשופטים
את אורח־חייה ואת תורתה, ולשכנעם
שהשימוש בסמים לגביה הוא צורך חיוני.
אך דבר לא הועיל. הבקשה שנשלחה
ליועץ־המישפטי-לממשלה נענתה בשלילה,
והשבוע פסק לה השופט קווארט עונש
של שישה חודשי מאסר על־תנאי למשך
שלוש שנים.
כשיצאה רינה־ריין מבית־המישפט, מו קפת
בתלמידיה, כולם לבושים בלבן
וארוכי־שיער, קראה לעבר קהל הסקרנים
שהצטופף סביבה :״הניחו לי לחיות! מה
לי ולקטנות האלה של בתי־המישפט״.
בבית מידרשה שבזיכרון־יעקוב, אחרי ה־מישפט,
ישבה רעה־ריין על השטיח שליד
״ארון־הקודש״ וסיפרה בקולה החרישי:
״ב־ ,1970 ואני בת ,33 בעלת־בית ביפו
העתיקה, ועיסוקי ספרות, תירגום ואמנות.
אחרי שהוצאתי לאור שלושה ספרי־שירה
וכמה סיפרי־ילדים, הגיע אלי הקנביס
התרבותי (כינוי לצמח המריחואנה) וחולל
בי מטמורפוזה מופלאה. אירע לי החסד
של ההארה, שבשלביה נולדתי מחדש אל
זרימה בלתי־פוסקת ונעשיתי אדם טוב
יותר, פתוח יותר, רחב יותר, עמוק יותר
— אדם אוניברסלי. גלי ההארה הזאת שהת חוללה
בי העבירוני מן האני במרכז, אל
הממדים הקוסמים והטראנסדנדנטליים, ו־עימה
נוספו לי מישורים חדשים של יצירה.
״בשנה זו נבע בי גם מקור זרם־המודעות
שלא פסק מאז. לימים מצאתי בספרים
הגדולים, שמה שאירע לי נקרא פיצוץ
הביצה המיקרו־קוסמית, והוא שלב אחד
של ההארה. ב־ 1973 הופיע לפני מסך
ההארה, בדמותו של בחור נכה, סכיזופרן
במצב קשה, שדרכו למדתי להביט אל נפש
האדם.״
הבחור שעליו דיברה ריין הוא הפיז־מונאי
יעקוב רוטבליט, שהוצג בפני ריין
על־ידי חברם המשותף דורי בן־זאב. רוט-
בליט שרוי היה באותה תקופח במשבר
קשה, ודורי החליט שרינה היא האדם
היחידי שיכול לעזור לו.
״דורי פשוט הביא אותו יום אחד ואמר
לי , :טפלי בו, הוא חולה אנוש,׳״ המשיכה
ריין בסיפורה .״דרך ניתוח מצבו של יעקוב
למדתי על פיצול האישיות, שהינו מצבו
הקיומי של האדם. מאז אני משקמת חולי-
נפש בדרגות שונות.

מדי ערב, עם שקיעת החמה, מתקבצים על
הדשא שלפני ביתה של ריין אחדים מתלמי־דיה.
בפתח הבית מונחת עגלה קטנה, שבה הם מניחים יאת החשודות שהביאו לה.

״בינואר 1979׳ אחרי שש שנים של
התמכרות טוטאלית להצלת אנשים בעבודת
המודעות, וחודש אחרי שהשתחררתי מה מעצר
באבו־כביר, לשם הובאתי כאשר
מצאה המישטרה את הסמים בביתי, זכיתי
בהארה נוספת, אחרונה. הייתי כמתה,
ונולדתי מחדש. באותו יום ולמחרת חוויתי
את האינסוף, וביום השלישי חוויתי את
האלוהים. זכיתי בהתגלות אדוני ובהתאח־דות
עימו. התברר לי גם שכל עניין המאסר
היה מיבחן שבו העמידני האל, והודיתי
לו גם על כך. מאז אני אוהבת את האלו הים
ועובדת אותו ברינה ובתפילה.״
המאהב שהפך חסיד
ך* יתה שי ריין בזיכרון־יעקוב ממוקם
״ ״ בקצהו של שדה-קוצים מרוחק מעין

שלוותה, הם התלמידים שלה, שדואגים
למחייתה, משלמים עבורה את שכר הדירה,
מביאים פירות וירקות ודואגים לתשלום
חשבונות המים והחשמל.
תלמידיה של ריין מעריצים אוחד, בצורה
עיוורת. הם מכנים אותה ״מצילת הנשמות״.
בכל פעם שהם מגיעים לבקרה הם טורחים
להביא איתם תשורה קטנה. ההצטרפות
לכת המאמינים בריין מותנית רק בדבר
אחד: על התלמיד להאמין בריין מעל לכל
ספק. אם יש בליבו של מישהו ספקות
כלשהם ביחס לכוחה של ריין, הוא אינו
יכול להצטרף לקבוצה. כל תלמיד מקבל
אחרי תקופת זמן קצרה שם חדש, אותו
ממציאה ריין. הדבר ממחיש בצורה מש מעותית
את השינוי שאותו עובר המאמין
החדש מרגע שהגיע לשהות במחיצתה של
הכוהנת הגדולה.
״אנחנו חייבים לה כל כך הרבה, בעבור
הטוב שהביאה לחיינו,״ הסבירה ורה, אחת
מתלמידותיה הוותיקות ביותר של ריין
והבעייתית מכולן.
את ורה, ששמה המקורי היה רות אלף,
פגשה ריין בנסיבות מוזרות. בעלה של
ורה, ישי, מרצה לאמנות בסמינר הקיבוצים.
פגש את ריין בשעה שיחסיו עם
אשתו, רות, היו מעורערים. בינו לבין
ריין התפתח אז רומן סוער. בעיקבות
הרומן הוא שינה לחלוטין את אורח־חייו
והפך מאמין נלהב בריין ומטיף קנאי
לתורתה. היתד, זו ריין שהחליטה לקרב
אליה גם את רות, אשתו הממורמרת, ולצרף
אותה לקבוצה.
״הרבה מאמצים עשתה ריין כדי לשנות
אותי ולהפכני לאדם כפי שאני כיום,״
נזכרה ורה .״הייתי איש נוקשה ועקשן,
וברוך השם שפתח את עיני והביאני למצב
הנפלא שבו אני נמצאת כיום. אילמלא
עזרתה, יתכן שהייתי מוצאת את עצמי
היום במוסד סגור לחולי־נפש. בהתחלה
שנאתי ונטרתי, והיום אני מוצפת אהבה.
ברוך השם.״

ורה, ששמה המקורי היה וותי,

מתגוררת במגדיאל, שם היא

עובדת למחייתה כמטפלת של תינוק.
ריין הגיעה בעיקבות בעלה.

בין יתר תלמידיה של ריין מצויה מורה
ואם לבת, המודה שלא מצאה את מקומה
בחברה :״הייתי אם גרועה, אשד, גרועה,
ומורה לא טובה, הכל היה מעושה וחיצוני.״
היום, אחרי חמש שנים, היא רואה עצמה
כאדם כימעט־שלם. עדיין לא לגמרי, אך
הרבה יותר רגועה ומאושרת.
אל רינה־ריין הגיעו גם צעירים וצעירות
שלא הצליחו להשתלב בחיי החברה הנור מליים.
ישנם גם זוגות שחיי הנישואין
שלהם עלו על שירטון. ריין עובדת עם כל
אחד מהם בנפרד. לכל תלמיד היא מייעדת
פגישה שבועית, שאינה מוגבלת בזמן,
ושבמהלכה הם מנתחים ביחד בעיות,
מוצאים פיתרונות לשאלות כאובות ולומ דים
להתמודד.
השימוש במריחואנה היווה חלק בלתי-
נפרד מתוכנית הלימודים, שכן באמצעותה,
כך טוענת ריין, היא מצליחה לשחרר את
התלמידים מלחצים מיותרים ולהגביר בהם
את המודעות העצמית לבעיותיהם.
סדום בבית

כל בוקר פותחת ריין את יומה
ךיי|
בתפילה. היא רואה בעצמה

מדיום המקשר בין תלמידיה לבין האלוהים.
לגביה המריחואנה היא סם אלוהי.
אדם. הגישה אליו היא בדרכי עפר בילבד.
שם היא מתבודדת עם ספריה וציוריה.
הבית עמום שטיחים פרסיים, כריות, מראות
עתיקות ווילונות. על שולחן־ד,עבודה של
ריין מונחים, זה בצד זה, התנ״ך, הברית־החדשה
והמנטרח ־— סיפרם של חברי כת
הרי קרישנא. על המדף מסודרים יומניה
הרבים, שבהם היא מנציחה את החוויות
העוברות עליה.
היחידים שמגיעים לשם, להפר את

;י מו ד ה לאלוהים שנתן לעולם
את המריחואנה, כדי להציל את
נשמת המערב השוקעת,״ הסבירה ריין
בקולה העמוק .״אני מודעת לדעה הקדומה
נגד המריחואנה, אבל לדעתי האדם צריך
להיעזר בה כדי לגלות את עצמו. המרי חואנה
מפעילה את כל התאים במוחו של
האדם, תאים שבדרך כלל אינם פועלים.
כשהתחלתי לעשן, בגיל ,33 הרגשתי את
ההתפתחות שחלה בי. כל המוח שלי נכנס
לפעולה. לפני שעישנתי לא הייתי אלא
קטע מעצמי. כיום אני, קולטת את העולם,
הקוסמוס והאדם, בצורה שונה לחלוטין.
החוויה הקשה שלי עם בתי־המישפט
הביאה לביתי את סדום. האשימו אותי
בניהול אורגיות סמים. לא ידעו, כמובן,
שאני מתנזרת מכל מה שקשור במין
ובתשוקה מזה חמש שנים. הדעה הקדומה
נגד המריחואנה היא מיפלצת שיש להורגה.
בזכות הסם האלוהי הזה הגעתי למה שהגעתי
כיום — התגלות האל.״
הפיזמונאי יענקל׳ה רוטבליט, שהיה
האדם הראשון שבאמצעותו ראתה רינה
שני את הסכיזופרניה ואח מאבקן של
שתי הנשמות התועות בגוף האדם, היה
גס האיש שדרכו הבינה כיצד להציל. את
האדם על־ידי מודעות לעצמו ולהוויה.

י 1ב 0318 ׳(117

תלמידיה 1של^רייז1את? מנהינתם

ת־המישפט לאחר שניתן גזר־הדין. הייתה זו תהלוכה שקטה ועגומה ביותר.
ידה אח אחד מהפרחים שהביאו לה תלמידיה, כדי לעודד את רוחה.והדבר לא יתכן, לדבריה, ללא מריחואנה,
שכן הסם מפעיל את התאים המשותקים
שבמוח, ומעלה בו את הדברים המודחקים
המונעים ממנו להגיע לאושר האמיתי.
״אצל כל החברים הוותיקים שלי,״ ניז־כרה
ריין בחיוך ,״אני על תקן של אחת
שהתדרדרה לסמים. יותר מעשר שנים של
חברויות אמיצות ירדו לטמיון כשגיליתי
את המריחואנה. הרגשתי אז כמי שעולה
על רכבת, שנוסעת למקום נפלא ואף אחד
אינו רוצה להצטרף אליה. הם לא הבינו
על. מה דיברתי, לא הבינו את החוויות
הרוחניות שעברו עלי. לא הבינו שהתחלתי
ליצור ולהתפתח רק בזכות הסם.״
ריין החלה בעבודת־האלוהים שלה רק
לפני שנתיים, אחרי שחוותה הארה .״התגלה
לי האלוהים,״ היא סיפרה השבוע, ישובה
ליד שולחנה העמוס בספרי־קודש .״במגדיאל
נכנסתי לחנות ספרים וקניתי סידור
אור ישרים. עם שקיעת החמה התחלתי
לקרוא בו. האותיות לבשו צבעים וכל מה
שקראתי שם היה בתוכי. ראיתי שיגעונות,

קוסמים, מאורות וקשתות. אז התחלתי
להתפלל. הרגשתי שאני אוספת עוצמה
הבנתי שהעולם הוא אחד, והוא אינסוף
של פרטים. שאלתי את אלוהים מהו
הג׳וינט (כינוי לסיגריה של מריחואנה)
והוא ענה לי: חליל הקסם.״
אחד הדברים החשובים ביותר לדיין
הם יחסיה עם בתה תמי.
בגלל השינוי המדהים בהכרתה ובאורח״
חייה, עברה הבת שלה, תמי, להתגורר
עם אביה, האדריכל דן איתן, בביתו שביפו.
״היא נהדרת,״ חייכה ריין ,״הרבה יותר
מבוגרת מכפי גילה 15 היא מגיעה
לבקר אותי בחופשים, באה להירגע כאן
ולנוח מן העולם החיצון. אנחנו חברות
טובות מאוד. היא רואה בי אדם שונה, לא
שיגרתי, ואינה ביקורתית כלפי בכלל.״
השבוע, אחרי שהסיוט — כך היא מכנה
את המישפט — הסתיים, שבה רינה שני
אל עבודת האלוהים, אל ההדרכה ואל
תורתה .״הניחו לי לחיות את חיי,״ התח ננה
.״הניחו לי לנפשי !״ איילת דקל )

/ 1״ ד 49ע״י*
בתבי־עזז : 1981ו.ראס על אזרחל
רילקה

דו ר עסקני ספרותחדש

יותם

״הצבר

ראו בני
אותיות בעוד כמה שבועות עומדת להתכנס
ועדת־מישנה של המועצה לתרבות ולאמנות,
כדי לקבוע מחדש את הקריטריונים
להענקת קספי המועצה לכתבי־העת
המסובסדים בישראל. הנוהג להעניק מכספי
משלם־המיסים לכתבי־עת ספרו תיים
הוא נוהג נפסד, ממורשת המערך.
נוהג זה עוצב כדי לשמור — בקרה
מרחוק — על התרבות בכללה ועל החומר
המתפרסם בכתבי־העת השונים, ולמ נוע
צמיחה של רעיונות תרבותיים נונ־קונפורמיסטיים.
המדור
מוקדש הפעם לתיאור המתר חש
בשנה האחרונה בכתבי־העת המופי עים
בישראל, תוך בחינת התכנים, המק דם
היצירתי, האיכות והעיצוב שלהם.

חברה

כתביעת חדש יחסית הוא מיגוון, ש הוא
כתב־עת אידיאולוגי של המערך,
המוקדש ברובו לשאלות חברה ומדינה.
עורכי מיגוון הם אשר מניב ונתן
רענן. בחוברת מם׳ 60 של מיגוון מופיע
מדור חד־מימדי ושטוח של ביקורת ספרים,
ומאמר מרתק מאת רוני שר על
מצבו העכשווי של הקולנוע הישראלי
תחת הכותרת לניך, בורקס ואמנות. שר :
״אם תרבות הקולנוע שלנו תוסיף להיות
תרבות זרה במהותה, אנחנו נאבד את
הסיכוי להיות עצמאיים מבחינה קולנו עית
— כלומר, נאבד את היכולת לאזן
את התרבות שאנחנו מייבאים, ביצירה
מקורית..,׳

הזרמים השונים בתנועה הפלסטינית.
איש מכון שילוח דניאל דישון חושף
ברשימתו סיכסוך או הסדר — מבט מריאד
מעט מהמתרחש בתוככי סעודיה.
הפרק האקטואלי של מיגוון רדוד יחסית
; לדוגמה: רשימתו של כנקו אדר,
משה דיין — מנהיג הימין החדש (החוברת
פורסמה לפני הבחירות) .השיחות
עם הפרום׳ חיים כן־שחר ועם נפ״
תלי בלומנטל אינן מעידות על המיש־קל
הסגולי האידיאולוגי של שני אלה —
אם הוא בכלל קיים — או על בשורתם
החברתית־כלכלית. דברים דומים אפשר
לומר גם על הראיון עם חיים פר־ לב.
את התרומה העיקרית לחוברת מיגוון
מעניקים דבריו של הסופר הגרמני הנודע
גינטר גראס, שאותם השמיע אש תקד,
בפרוס מערכת הבחירות בגרמניה,
תחת הכותרת העשור של אורוול. בנאום
זה ממלא גראס את החללים שהזמן גרמם
לסיפורו הדמיוני של ג׳דרג, אורוול
.1984 החרדה הכרוכה בחזון־האימים ה-
אורווליאני חדרה באחרונה גם לישראל.
לכן הביא מיגוון את דבריו של גראם,
שנאומיו הפוליטיים אינם מתורגמים כלל
לעברית. גראס מתקומם בדבריו על ה־שיעבוד
של בן־תקופתנו למכשירים, ו מטיף
לצאת להתמודדות נגדם :״על זאת
אני רוצה להרים את קולי. עדייו מותר
לנו לומר מה מעיק עלינו. עדיין כשרים
אנחנו לפעולה, אם אומנם נרצה להיות
כאלה ...לדחות את ההמצאות המופלאות;
לא ללכת במודע בתלם השיגרה של ה התפתחות
הטכנית. לתת לצעדים המקו בלים
למעוד מעל אבן הבוחן של בדי קת
הצורך האמיתי...״
גראס מניח בדבריו, כי חלק מהסחף
העובר על החברה המערבית מקורו נ־סיגנון
כלי־התיקשורת שלה, כלים המג שימים
במידה רבה את חזון־הבלהות ה־אורווליאני,
ולכן הוא מציע: להתנגד
לטלוויזית־הככלים ולטלוויזיה כעסק פר טי,
מפני שאין לנו צורד בהישגים האלה...״
גראס מטיף גם לצניעות ולעוני
בנוסח שלו ראוייה גם החברה הישרא לית
:״לחזור לסגפנות על מנת ש־טוב׳י
יהיו מהימנות (הכנסיות) ,כלומר עניות,

..המגמה המעורבת ״
הגדה

סימן קריאה
סימן קריאה הפך משנתון לרבעון, ו התחיל
לקבל את המימדים הנכונים שלו.
מדור הפרוזה של סימן קריאה נפתח ב סיפור
במיפגש פוליטי של המספר האי-
די יוסד בורשטיין, שסיגנונו מ-
ייוחד, וששורשיו בתרבות היהודית ה־מיזרח-אירופית.
המחזאי חנוך לווין
מפרסם מסה קטוה של אכזבת בגרות
ובנפתולי הגורל, שני סיפורים קצרים
ואופייניים עד למאוד לסיגנונו המייוחד.
בסיפורים אלה רווחת נימת המרירות הצינית,
המוליכה לגבול הפיקרסקה, ני מה
שבה הוא מתאר את תלאובות הנ פש
של גיבוריו.
עמוס עוז מביא תחת הכותרת פרקים
של רומן קטעים מספר חדש, ובהם
בחינה מבפנים של תנועת העבודה
תוך עימות בין דור־האבות ודור־הבנים.
בקטע זד, של עוז מופיעים באיזכור כמה
ממנהיגיה ומייסדיה של תנועת־העבודה,
ביניהם דויד בן־גוריון ולוי אש־כול.
בכמה קטעים מפתיע עוז את קור איו,
ומגרה אותם לקראת המסכת השל מה
של ספרו. מחבר הפולקלור הירושלמי
דויד שחר מביא אף הוא קטע
מתוך ספר בכתובים תחת הכותרת עיניים
לאשבעל. אלא שהקטע הזה אינו
בעל אפקט של גירוי, כמו זה של עמום
עוז, והוא משעמם למדי. שחר הוא תו פעה
תרבותית: סופר מחוץ למישמרות
הספרות. נסיונו לחולל מהדורה מקומית
בעברית של בעקבות הזמן האבוד ל־מרסל
פרוסט, עלול להרדים את הקו רא,
המצפה ללשון קריאה, שאותה הוא
אינו יכול למצוא בעיניים לאשבעל.
במדור ״התוודעות״ מביא סימן קריאה
את המוות והרחמים בווינה, מאת הסופר
האמריקאי המעולה תומאס פינצ׳ן,
שאינו מוכר כלל לקורא העברי. פינצ׳ן,

סופר נראם

עורך פרי

משוררת וולך

עורך לשעבר מיכלי

יש ברירה

תמונת מצב

לשכב איתי כמו האלוהים

ירחון מיותר

שני מאמרים המתייחסים למתרחש ב שנה
האחרונה במיזרח־אירופה: מאמר
של הד״ר אמנון סלע, זקנים יושבים
על הקו החס ומאמר של הפרוס׳ גור
עו פ ר מדיניות תחת אילוצים כלכליים.
תחת הכותרת טרור או דיפלומטיה בוחן
יוסף ושיץ את הוויכוח המתנהל בקרב

4 6י

כפי שישו הנוצרי היה עני״.״ לסיכום :
הבאת דבריו של גראס בחוברת מיגוון
מעניקה לירחון זה סימד של כתב־עת
בעל רעיונות חברתיים די־מוגדרים, רע יונות
שנבחרי המערך בראיונותיהם ב חוברת
זו (בר־לב, בן־שחר ובלומנטל)
מבטלים אותם לא במעט.

^ נימין איש

מחברו של רב־מכר אמריקאי וי, עורך
היכרות בין הקורא העברי ויצירותיו,
בעזרת מסה מאת כריאן. מק חיל.
במדור הפרוזה מצויים גם חומרים בל-
תי־מכובדים, כסיפורו הבוסרי מאוד של
דויד גרוסמן רץ, שריח הזיוף הספ רותי
וחוסר האמינות היצירתית נודפים

האחדת־־

מבין שורותיו. שורות אלה מזכירות את
הסיפורים שמחבריהם ״נשכחו״ ,מחוב רות
קשת של שנות ה־ .60 גם הקטע של
המחבר דן צלקה, בדרך לחלב, ממשיך
מגמד, בלתי־מכובדת זו של המחבר, אותה
פיתח בספריו האחרונים — מגמה
של זיוף ילדות ורקע ארצישראליים, למ רות
ילדותו ונערותו הפולניים.
מדור השירה של סימן קריאה תלוש
למדי, למעט שיריה של המשוררת יזנה
וולך — מחזור שירים שהבולט בו הוא
כשתבוא לשכב אתי כמו האלוהים. לעו מת
וולך הרי ששיריהם של דן לוי, דן
ערמון ויאיר הורוביץ נקראים כמו
חוברו בידי אותו אדם: הקורא יכול
לערוך השוואות, על-ידי השמטת שורה
מאחד והדבקתה בשיר של אחר. כנראה
שבשעת כתיבתן של שורות שירה אלה,
סיירה ההשראה בצידו השני של העו לם.
שיריהם של יוסף שרון ומרדכי
גלדמן ממשיכים לאפיין את איכות ה שירה
של מחבריהם. תירגומי שירים של
המשורר הגרמני ריינר מריה רילקה,
אותם עשה הפרופ׳ בנימין הרושוב־סקי,
אינם נזקפים לשיבחה של האק דמיה.
הם מעידים פעם נוספת על היצר
המגאלומני של פרופסור מכובד זה, החפץ
בכל מחיר להעמיד עצמו בשורת המתר גמים,
מבלי שניחן אפילו במעט כיש־רון.
אחרי שהרושובסקי רוקן לעברית
את שירת האידיש ואת שירת הרוסית,
הרי שהוא מתחיל בפגימתה של הלשון
הגרמנית בתרגומה לעברית, כמו חותר
לתואר־אצולה תרבותי שכותרתו היא
״בנימין איש רילקה״ .את העיוותים בשי רת
רילקה אין הרושובסקי חוסך משני
הקאווארטאטיס של ת. ס .אליוט, או תם
צירף לתיק חטאי התירגום שלו —
וחבל.
תחת הכותרת המיסמך מביא םיםן
קריאה התייחסות ענייינת לקונפליקט ה־ישראלי-ערבי,
כשהוא מפרסם מפרי־עטו
של החוקר הפלסטיני בעל השם העולמי
אמארד ו. סעיד בפרק ציונות מנקודת
תצפיתס של קורבנותיה (פרק מתוך
סיפרו של סעיד שאלת פלסטין, שראה
אור בימים אלה בתירגום לעברית בהו צאת
מיפרש) .מול סעיד ניצב הציונן
ינאל עילם, שנכשל בנסיונו להתמודד
עניינית עם השגותיו של החוקר הפלס טיני.
מימד מסויים של רכילות ספרותית
מעניקים לסימן קריאה י. איש־ ליל ו גבריאל
מוקד, המספרים על הערב
ההיסטורי שבו נפגשו נתן אלתרמן
ונ תן זך. בולטים בהעדרם מחוברת זו
של סימן קריאה שיריו של המשורר
מאיר ויזלטיר, שהטובים שבהם העניקו
בעבר לכתב־עת זה חוד־חנית תרבותי
ורב משמעות.
אין ספק שעורך סימן קריאה, הד״ר
מנחם פרי; הצליח בחוברת זו להציג
תמונודמצב אופיינית של הספרות והשירה
בישראל .1981 ,הוא עיבה את החו ברת
בעזרת פתיחת צוהר קטן לתירגו-
מים מיצירותיהם של מחברים זרים, אשר
טרם פורסמו בעברית. אם הד״ר פרי היד,
מדלל במעט את החוברת, הרי שהיה
משפר בכך את ערכה הסגולי.
מאזניים דור עסקנים הולך ודור עסקנים בא,
וביטאון עסקני אגודת הסופרים בישר אל,
מאזניים, ממשיך לראות אור. את

העורך הכל־יכול של עסקני הספרות ב ישראל
בעשור האחרון. ,בנימין י.
מיכלי, מחליף החודש בעריכת מאזניים
צמד עסקנים, איש ידיעות אחרונות זי״
סי סחוי ואיש במחנה אשר ריין•.
שניהם עסקני ספרות, בני דור העסק נים
הצעיר, שהצליח להדיח את העסק נים
הוותיקים באגודתם.
חוברת מאזניים האחרונה בעריכתו של
מיכלי מסמלת את חילופי המישמרות של
עסקני הספרות לדורותיהם. למעט בחינה
טופולוגית של ש״רת אורי צבי
גרינברג, תחת הכותרת כל כוחות הנפש
בשיא התפרצותם, מאת הלל בר זל,
שבה מעמיק המחבר חקר בנבכי
שירתו של המשורר המנוח, הרי ש־מאזניים
מעניק פתחון־שיר לק. א .בד״
תיני ולרשימה ״מאוד מקורית״ (אם
להתעלם מאלף רשימות דומות שפורס מו
קודם לכן) על נושא העקדה מאת
יעקב בהט. בעיקבות פרנץ קפקא
פוסע ברוב און ומקוריות עסקן־תרבות
מפ״מי, אלי נצר, בסיפורו המישפט.
ובתו של ישראל כהן, בכיר עסקני-
הספרות בישראל, חגית הלפרין, מג לה
מהשיכחה את שירת הרדוף והנרדף
במשוררי ישראל במשך שנות דור,
אלכסנדר פן. בסקירה נדודי הדרך
והנפש בשירת אלכסנדר פן מבהירה הל-
פרין אבסורד, במהלכו מתגלה איזו עדנה
יכולים להעניק ילדי הרודפים לשירת
הנרדפים, אחרי מותם.
בשורה מפתיעה עולה מסיקורו של
איש אוניברסיטת בר-אילן, הלל וייס,
המגלה כי בספרו האחרון של א ה רן
מגד, מסע באב, ישנה ״דיאלקטיקה מפרה״
,ככותרת סיקורו. וייס מציג את
ספרו של מגד כספר הראוי לעיון, למ רות
שהביקורת המקצועית בארץ שללה
אותו בכל לשון של שלילה.
לסיכום: מאזניים הוא בבחינת נטל
הישראלית,
הספרות
על/ושל ונפל וספק רב אם יש צורך כלשהו בהופעת
כתב־עת המייצג עסקני־ספרות ולא סופרים.
מה עוד שאגודה זו אינה טורחת
כלל להטיב את מעמדו הכלכלי של הסו פר,
בימים אלה של משבר כלכלי. טוב
היו עושים עסקני״הספרות בישראל, אי לו
היו מבטלים את הופעת מאזניים ומ עניקים
את התקציבים שירחון זה לוגם
בשפע מקרן־השפע של הציבור, לעשיית
דברים מועילים יותר לספרות — למענקים
כספיים לסופרים יוצרים, או לשינד
לול אמצעי־הפירסום של גנזים, לרישום
כתביהם ומיכתביהם של הסופרים המתים.
היה כבר מי שאמר, כי בין הסופרים
המתים לבין הסופרים החיים ויוצ רים,
ניצבים כחיץ־של־ברזל העסקנים
של הספרות הישראלית. במאזניים קשה
לגלות שבראשית שנות ה־ 80 קיימת לה
ספרות מקורית, לטוב ולרע.

כתב-עת חדש הוא זה המוקדש ליצי רה
יהודית, זהות, שחוברתו הראשונה
ראתה אור בימים אלה בעריכת נפתלי
טוקר ויהודה פרידלנדר, בהוצאת
אוניברסיטת בר־אילן. בדברי הפתיחה
שלו כותב טוקר :״לצד הרגזה האיכו תית
שכתב־העת יהיה נאמן לה, דמה
לא הנושא היהודי הוא הנדרש דווקא״.״
אלא שכמויות של יהדות ומרכיבים יהו דיים
מאוד צרים גודשים חוברת זו, ור חוקים
מרחק רב ממיפלס האיכות. כבר
שירי״הפתיחה של ישראל אפרת ה מת
וארז ביטון החי מסמלים מיפלס
איכות רדוד זה, ואין ספק שהנובלה של
אהרן אפלפלר יכולה למצוא את זהותה
בכל כתב־עת אחר. שירה של ריב״
קח מרים הדג שבלע את יונה היה חייב
להיראות לעורכי זהות כשיר שחובר אח רי
חיטוט קפדני בעיסוקיו של יהודה
עמיחי בנושא יונה במעי הדג. אלא
שהגברת מרים עשתה זאת ללא אלפית
מכישרונו של עמיחי, .
המדור הסטירי בזהות הוא סימפוסיון
בכתב(?) של העורכים עם רשימה נכ בדה
של סופרים ומבקרים כעמוס עוז,

מנחם פרי, עדי צמח, נורית גוב-
רין, זהר שביט וגבריאל מוקד.
דברי מרביתם לא הובנו, מן הסתם, על-
ידי עורכי זהות, שכן אם היו מבינים,
לא היו מפרסמים אותם. את האקטואליה
בספרות הישראלית העדיפה מערכת זהות
להציג בראיון עם פרופסור מהמעלה ה שניה,
גרשון שקד (שיחה עם פרופסור
ממעלתו של דן !מירון היתה מעניקה
לסימפוסיון את ניתוח־העומק שלו הת כוונו
העורכים) ,תחת ראיון עם יוצר

מחברות לקולנוע של דויד גרינברג,
בשנות ה־ ,50 ועד עצם היום הזה, לא
בא צורך זה לכדי סיפוק מניח את
הדעת. המיכשלה העיקרית של כתב־עת
קבוע בשטח זה היה, הווה ויהיה כלכלי.
בימים אלה ראה אור, בהוצאת המכון-
/קיץ 1981
הישראלי-לקולנוע, קולנוע
בעריכת אידמה ואורי קליין, בסיד-
רה חדשה (הפעם בהוצאת הקיבוץ המ אוחד)
.תחת הכותרת קולנוע שנת האפס
(כותרת שהועתקה משנת האפס של ה־

החוברת נועל התסריט שאותו הסריט
וביים זץ לדק גודארד ז עד כלות הנשימה,
ממבשרי הגל החדש בקולנוע ה צרפתי
1959 בתרגום לא איכותי.
לסיכום: אין כ5ק שיש צורך בקיומו
של עיתון ישראלי לקרלנוע. בחוברת זו
הצטבר נסיון עריכה מהחוברות הקודמות,
בפורמטים השונים, ואין ספק ש מצוי
בארץ כוח־אדם להפקתה של חו ברת
קולנוע בישראל. עם יותר צניעות
כלפי הישגי הקולנוע המקומי, ועם נם־

פרופסור שקד

תיאורטיקן דיין

מתורגם מילר

סופר ראוכני

מקום יוצר ממש

הילוך אינטלקטואלי נמוך

עיבוד מעברית לעברית

נתח של החיים הישראליים

של ממש כמו יצחק כן־נר, עמוס
עוז, א .כ. יחושע, פינחס שדח
(שהיה פותח לקוראי זהות פתח לדיון
על זהות).
קלזד וי ד ה, מי שקולו לא נשמע ב היכלי
הספרות הישראלית וכתבי־העת
שלה מאז נעילת הרבעון קשת, שב ב־מישנה־מרץ
לזהות עם רשימה תחת
הכותרת ״התפרצותו של האל״ בספרות
היהודית של צרפת, המצליחה להתרחק
מהתמודדות עם כל נושא אידיאולוגי ש מטריד
את הסופרים היהודיים בצרפת.
את הדור ההולך ובטל מן העולם בספרות
מייצג אהרן מגד, שהתאים זהותו
לזהות תחת הכותרת סוכה פורחת; סי פור
משעמם, ללא חדות לשונית, ללא
מסר סיפורי. דומה שאם היד, מתבקש
מגד לספק טכסט ספרותי לכתב־עת של
״זהות-קומוניסטית״ (כפי שעשה בהתמ דה
בראשית שנות ה־ ,)50 היה מספק
אוחו תחת הכותרת ״חרמש ומגל פורחים״
,וטכסט זה היה נשכח ונעלם, כפי
שנעלמו סיפוריו הריאליסטים־סוציאליס־טים,
אותם חיבר בראשית שנות ד,־.50
רשימה המשפרת את הטעם היא אגדה
ומציאות מאת יעקב לוינגר, העוסקת
ביצירתו של ש ״י עגנון. פרח־המשור־רים
תנחום אבנר לא תרם מזהותו
האמיתית לזהות, ומסר שלושה שירי
פרווה. אם היה אבנר משגר לכתב־עת
זה את שירו שיר פוליטי (שפורסם ב על
המישמר, במאי 1980 בו כתוב :
״ולמתנחלים, הרכה ארבה / ,לא תהא
תיקווה הרי שהיו סולקים אותו באב נים
ומוציאים אותו מכלל ישראל. פרק
מעניין הוא תיאורו של הסופר הוותיק
אריה ליפשיץ על עגנדן ואורחותיו
בשנות ה־ 30 וה־ 40 בירושלים. פורקן-
ספרותי מצא בזהות גם יצחק אורן,
גם הוא בשביתת־פירסום בכתבי־עת ספרותיים
מאז נעילת קשת.
לסיכום: מכיוון שקיימת אגודת י סופ רים
דתיים בישראל, ולה כתב־עת הנו שא
את הכותרת מבוע, לא ברור כלל
מדוע באה הזהות לסתום את מימי ה מבוע.
על כל פנים, כתב־עת, זה ראוי
לאשראי נוסף, כדי. שמגמותיו יתבהרו.

מסר

קולנוע 81׳
הצורך בכתב־עת ישראלי לקולנוע אי נו
מתאזן עם המציאות הישראלית. מאז

תרבות הגרמנית — )1945 מתמודדת
אירמה קליין בחוסר־הצלחה עם עמדות
עקרוניות כלפי הקולנוע הישראלי, אותן
הציג האמן יגאל תומרקין. חבל
שפתיח החוברת אינו מתמודד עם מצב
של אמת, שבו לא אוהב הקהל היש ראלי
את הסרט הישראלי האיכותי.
פרק אותנטי יותר הוא זה הנושא את
הכותרת פשוט היינו בצבא ביחד; רב־שיח
שבו משתתפים הבמאים אברהם

הפנר, יצחק ישורון, טיבה שג ריר,
יהודה נאמן, נחמן אינגבר,
יגאל בורשטיין, אירמה ו אודי
קליין. ברב־שיח זה הם בוחנים את מצבו
של הסרט הישראלי מאז שנות ה־
.60 תחת הכותרת שיחות עם דויד פר־לוב
1981 ,פותח אורי קליין צוהר לעולמו
של אחד מוותיקי הבמאים בארץ,
שמעודך לא הצליח לעמוד במיבחן ה חשוב
ביותר של הקולנוע — מיבחן
הקהל. יחד עם זאת, פרלוב הוא בבחי נת
דמות־אב משפיעה על יוצרי הסר טים
בארץ, אך לא על צרכני הסרטים
באולמות הקולנוע.
הבמאי דן וולמן מביא תחת הכותרת
סיפור הפקה דלת־תקציב את סיפור עש יית
סרטו מחבואים. שאול ישיר־ רן
מציג תמונת־מצב של הקרן לעידוד סרטי
איכות מקוריים. פגם בולט בחוברת
הוא בפנייה של עורכי קולנוע לנסים
קלדרון, המחדיר לחוברת זו את אווירת
ה״עליהום״ של שולי הספרות הישראלית
ברשימתו כרטיסים. רשימה זו היא גסה,
משוללת ראייה אובייקטיבית של מימד
יצירתי זה. נסים דיין (סופו של מילטו!
.לוי) מנסה להתמודד עם אידיאולו גיה
קולנועית ברשימתו הגל החדש —
וחטאיו, נושא שהוארב־חשיבות. אך
בעטו של דיין
דלילות הצגת הנושא
אינה עולה בקנה אחד עם דברים שאותם
אומרים תיאורטיקנים מכובדים של
הקולנוע הצרפתי. דבריו של דיין, לעומתם,
נאמרים בהילוך אינטלקטואלי
נמוך למדי. השיחה עם הבמאי הצרפתי
פדנסו־אח טריפו היא מרתקת, וכן
גם השיחה עם סוזן שיפמן.
רשימה מרתקת היא רשימתה של מי כל
פרידמן: היהודי ועולס מחנות־הריכוז
בקולנוע הרטרו, שבה נסקרים
ומנותחים סרטים כשוער הלילה, שבע
יפהפיות, מר קליין והמטרו האחרון.
מאמר מרגש אחר הוא מאמר של איכט
כידו ג הסרט האינטלקטואלי: תוכניתו
של אייזנשטיין להסריט את ״הקפיטל״
לקרל מארכס. סקירתו של יורם כרו״
נוכסקי, אנדדי ואיידה — חיים ומוות
על רקע חורש לבנים, מתייחסת עניי נית
לאחד מבמאי־הצמרת של פולין. את

יון לגשר על הפער העצום הקיים בין
הקולנוע הישראלי לקולנוע העולמי —
הרי שבכוח חוברת כזו להפוך למכשיר
שיעזור בקידום הקולנע הישראלי.

שיחון
עכשיו החברת האחרונה ( )45 של השנתון ה וותיק
עכשיו (שנת )21 מציגה, בדומה
לסימן קריאה, תמונת מצב של התרבות
הישראלית, על מעלותיה ועל חסרונו תיה.
בצד תופעות תרבותיות כמו רוני

סומק, פריץ בנאי, אורציון בר־

תנא, קרן אלקלעי ואחרים קיים בחוברת
זו גם מיפלס של איכות אותו
מייצגים יותם דאוכני בסיפורו מג־מה
מעורבת, שוש אביגל ברשימתה
הצבר מן הגדה האחרת ויצחק איגג־ציו
סובול בהדרומון — האמריקאי המכוער
באספקלריה לטינית ותירגומים מ שיריהם
של טד יוז ותיאודור

רותקה.

סיפורו של ראובני מסמל התקדמות
של הסופר הצעיר והמעולה הזה, ממיכ־לול
העיסוק הרגיל והרבוע של סיפוריו.
ראובני מעמיד בו במיבחן את נושאי
הנשים, הגברים, הפוליטיקה ומתח־החד־שות
הישראלי כפי שהם נראים בעיני
ישראלי, גיבורו של ראובני העומד ל המריא
לארצות־הברית. ראובני עורך
בסיפורו מיני-מיפוי של רחובות תל־אביב.
הוא שוקל את חייו, מתיו, אהבותיו
ויצריו האינטלקטואליים.
לסיכום: למרות הסתייגויות רבות בעבר,
ביחס לגליונות קודמים של עכשיו,
גובר בחוברת זו החיוב על השלילה.
המעלה העיקרית, מילבד סיפורו של
ראובני, נעוצה במאמרה המרחיב וה מגלה
של שוש אביגל, הצבר מן תגדוז
האחרת. המאמר מתייחס לספר הצבר
מאת הסופרת הפלסטינית סחר בליפה.
מאמרה של אביגל היא בבחינת סנונית
המבשרת את אביב הביקורת הישראלית
על הספרות הפלסטינית. גם שירו הבל תי
מנוקד של מנחם בן עשוי לשמש
״תרגיל שירה״ לכמה מפרחי המשוררים,
שניצני שירתם מתפרסמים בחוברת זו.
אין ספק שמגמתו של עורך עכשיו, גב ריאל
מוקד, כפי שהיא מנוסחת במ בוא
(הקדשת עיקר האמצעים של עכשיו
לגילוי פנים חדשות) ,עשויה להניב ב עתיד
יצירות בעלות ערך לא פחות מזו
של יותם ראובני, שצעדיו הראשוניים
נעשו אף הם במיסגרת ספרותית זו.

(המשך מעמוד )33
לעיתונאים שנקבצו סביבו :״מרבית התושבים
חזרו לעיר.״
כעבור כמה דקות החלה ההפגזה. הקטיושות
נפלו בדיוק במקום שבו עמדו קודם
לכן רוברט, מאזיניו והחיילות• לו היו
דבריו של רוברט בעניין שובם של תושבי
קריית־שמונה לעירם אמת, היה קורה אסון
כבד, ועשרות הרוגים ופצועים היו נפגעים.
אולם המזל היה שרוברט שיקר. באותו
יום לא היו יותר מאלף תושבים בקריית־שמונה.
קציר־הדמים של אותו היום היה
:־ק הרוג אחד.
יורם המיזרחי הוא דמות ידועה ב
אצבע
הגליל. מיזרחי, כתב הטלוויזיה,
הבין, ככל הנראה, את האסון העומד
להתרחש, כשהחלו ראשוני הנוטשים לברוח
מהעיר. מיזרחי החל להפציץ את המערכת
שלו בירושלים בכתבות, שהראו נשים,
גברים וטף נסים בבהלה מקריית־שמונה.
הטלוויזיה הישראלית סרבה לשדר כתבות
אלה .״אנחנו לא רוצים להוריד את המוראל
של העם,״ הסבירו לו. רק אחרי
הפסקת־האש, כשהחלו תושבים לחזור
לקריית־שמונה, הסכימה מערכת החדשות
של הטלוויזיה להשתמש בחלק מהחומר
ששלח המיזרחי, כשהוא משולב עם צילומים
של החוזרים ״בשביל האיזון״.

ניסה לשכנע בעזרת כותרות שמנות את
יושבי המיקלטים, שהמוראל בקריית־שמונה
גבוה•
אבל כאשר 30 מישפחות נדחסו לתוך
מיקלט, שבו יש מקום ל־ 28 איש, למשך
שעות וימים, קשה היה לשמור על מוראל
גבוה. כש־ 30 אימהות היו צריכות לסכן
את עצמן ואת ילדיהן, בכל פעם שהילדים
היו צריכים לעשות את צרכיהם, ולצאת
איתם אל מחוץ למיקלט, משום שהשירותים
במיקלט היו סתומים — לא יכולה אפילו
כותרת של עיתון להעלות את המוראל.
כש־ 30 אבות מנסים לשכנע את ילדיהם
לסבול עוד קצת את האוויר הדחוס ש־

הראשון, לשלוח פלוגות עבודה של מסגרים,
בנאים ושרברבים לקריית־שמונה. ה קיבוצניקים
לא נטשו את קיבוציהם בעת
ההפגזות. כמה קיבוצים החליטו לפנות
באופן מאורגן את הילדים, החולים והנשים
ההרות לקיבוצים מרוחקים יותר. בקיבוצים
אחרים הוחלט פה אחד: כולם נשארים,
כולל הילדים והתינוקות.
הנהירה ההמונית מקריית־שמונה לא
החלה ביום הראשון להפגזות. תחילה היו
התושבים בעלי־הרכב עוזבים בשעות ה ערב
את הקרייה וישנים עם בני מישם־
חותיהם בחורשות ולצידי דרכים, הרחק
מטווח הקטיושות, וחוזרים רק למחרת
בבוקר.
אולם אחרי כמה ימי-מיקלטים החלה
הבריחה הגדולה. קריית־שמונה התרוקנה
למעשה מתושביה. חנויות נסגרו, השירותים
הפסיקו לפעול. לא היה מי שימכור
ולא היה מי שיקנה• לא היה מי שישרת
ולא היה מי שיקבל שרות.
על מטולה עבר תהליך בדיחה שונה.
התושבים הסתלקו מהעיירה הקטנה טיפין־
טיפין, כאילו בהחבא. גם היום, אחרי
הפסקת האש, עדיין מתביישים רבים מ תושבי
מטולה להודות שגם ישוב זה ננטש
למעשה.
גם בנהריה, העיר המערבית שנכנסה
למילחמה בעל כורחה רק חמישה ימים
אחרי שזו פרצה באצבע הגליל, נאבקו
התושבים בשילטונות, אך מאבק הפוך.
בעלי מיפעלים, כמו בעלי בתי-קפה, נלחמו
נגד ההוראות לסגור את עיסקיהם ולהש בית
את העיד. אמנם גם מנהריה היו
תושבים שברחו לקרובים בתל־אביב, אך
אלה היו מעטים ויוצאים מן הכלל.
המיתוס נשבר

מחסה רמיקלטים

ילחמת 14 הימים לא היתד, הפעם
יי הראשונה שבה ספגו קריית־שמונה,
מטולה או אפילו נהריה מטחי קטיושות

במשך שטות ארוכות,
ולעיתים במשך ימים
תמימים, ישבו אותם שנותרו בקרי ת־שמונה במיקלטים הצרים

והמעופשים שבעיר. בתמונה נראים תושבים רצים לעבר מיקלט,
אחרי שחיילים הודיעו על האזעקה ברמקולים. למרות הבטחות
ראש־הממשלה, לא נבנו בקריית־שמונה מיקלטים ראויים לשמם.

קציני צה״ל הסתובבו בין עשרות העיתונאים
שהגיעו לקריית־שמונה כשהם
מתחננים :״אל תספרו על הנטישה ה גדולה,
צריך לשמור על מוראל העם.״
לגבי אלה מהעיתונאים שלא שוכנעו
הופעלה הצנזורה הצבאית. זו לא יכלה
אמנם למנוע ידיעות על נטישת תושבים
את קריית־שמונה, אך מחקה בעקשנות

במיקלט המתפוצץ מאדם, או ששינה בתוך
שלולית סחי עדיפה על פני סכנת פגיעה
מקטיושה — גם נאומי ראש־הממשלה אינם
שומרים על המוראל.
כשתקפו מטוסי חיל־האוויר ביום השישי
לפני שבועיים וחצי עמדות תותחים וקט יושות
של אש״ף מדרום לצידון, לא שיער
לעצמו איש שהתגובה תהיה כל־כך נמרצת

התושבים קיללו את רפאל איתן ואיוגנו
ה פגנ ת אהדה לנ *ין, או הצבא
הוא זה א שו הצ יל את הע יר
כל נתון מיספרי על ממדי העזיבה .״לא
צריך לפגוע במוראל העם,״ מסבירים הכל
לכל. בגין יכול להמשיך ולהצהיר מליש־כתו
הממוזגת בירושלים :״מוראל התו שבים
בקריית-שמונה גבוה.״

תושבי קריית־שמו־נה
מסתערים על
יייי״ י|/יו
משאית צבאית שהביאה מזון לעיר. כל
החנויות בעיר, כולל חנויות המכולת, היו
סגורות. המוכרים עזבו, ולא היו גס קונים.

די יומון ״מעריב״ החליט להצטרף
י י לחזית. הוא שלח לקריית־שמונה את
אחד מכתבי הספורט החיפאיים שלו, יהודה
גורן, ומינה אותו כעורך דף־קרבי מייוחד.
שנקרא קרהעימות. אחת ליומיים, במשך
כל עת מילחמת 14 הימים, יצא קו־העימות
לאור וחולק לאלה מתושבי אצבע הגליל
שנותרו בה. מעריב, בעל הרוח הלאומנית,

ועקשנית. באותו היום נפצעו 14 מתושבי
קריית־שמונה בהפצצת הנגד. ההפגזות
והפגזות״הנגד נמשכו מדי יום ביומו.
קריית־שמונה אמנם כבשה את הכותרות,
אולם את מרבית הפגזים והטילים ספג
דווקא קיבוץ הגושרים והעיירה מטולה.
שלא כבעבר, לא היו מוכנים הקיבוצים
לקרב הגדול. שלא כבעבר, הם לא קיבלו
התראה מוקדמת מגורמי־הביטחון על פעו לת
חיל־האוויר, שעלולה לגרור אחריה
תגובת־נגד בצורת קטיושות. אולם גם
כשהקיבוצים אינם מוכנים מראש, הם
מוכנים• המיקלטים בקיבוצים רחבי-ידיים,
מתוחזקים היטב •ומצויידים כך שאפשר
לחיות בתוכם ברווחה ימים רבים. למרות
הסיכסוך המכוער לפני הבחירות בין קיבוצי
אצבע הגליל ובין תושבי קריית־שמונה,
מיהרו קיבוצי הסביבה, מיד אחרי המטח

הקטיושות. ההרס באותם בתים היה גדול,
אולם קבוצות־עבודה מהקיבוצים וחיילי
צה״ל ניסו לשפץ במהירות את הדירות.
ושילמו בהרוגים ובפצועים. אחרי כל פעם
כזו בעבר היו העיתונים מלאים בסיפורים
על הילדה הקטנה שחזרה לשחק בגן מיד
אחרי ההפגזה, כאילו שלא אירע דבר,
ועל גילויי התנדבות ועזרה הדדית של
התושבים המופגזים.
גם הפסקת־האש, שהושגה ביום השישי
האחרון, לא היתה הפסקת-האש הראשונה
במילחמה בין צה״ל לאש״ף. בשנים ה אחרונות
נענתה ישראל כמה פעמים •ללחץ
אמריקאי והסכימה להפסקות־אש.
אך בשבועיים האחרונים נשבר המיתוס.
לא עוד ילדות הממשיכות לשחק, כאילו
לא אירע דבר, מיד אחרי הפגזה. לא עוד
עזרה הדדית והפגנת רוח אמיצה. ממשלת
ישראל הסכימה, לראשונה בתולדותיה,
להפסקת־אש, בין היתר משום שהלוחמה
רוקנה שתי ערים והניסה את תושביהן.

העולם הזה 2291

!ץ צרה של אל־על היא הרגל
1 של לנדאו,״ הפליט בחיוך מר אחד
ממנהלי חברת־התעופה הלאומית. הכוונה
היתר למחלה, המרתקת כבר יותר משנה
את שר־התחבורה חיים לנדאו למיטת בית
החולים, מחלד, שבעטיה נקטעה רגלו של
השר לפני כמה שבועות.
חברת אל־על, שרבים היו מוכנים לפני
שנד-,שנתיים בלבד לנבא את סגירתה,
חוללה שני ניסים.
הראשון: היא הפכה מחברת־תעופה
מושמצת, שהנוסעים סירבו להשתמש בשירותיה,
לאחת החברות הטובות בעולם.
לפני שנתיים ערך העיתון הלונדוני דיילי
מידור מחקר על השרות של חברות־התעופה
בעולם. צוותים מוסווים של ה עיתון
טסו ב־ 14 חבדות־׳תעופה גדולות,
ריאיינו נוסעים, והגישו דו״חזת על רמת
השירות, טיב המזון, הדיוק והנוחיות. אל-
על זכתה למקום ה־ 14 מבין 14 החברות
שנבדקו.
השנה חזר אותו עיתון על המחקר שלו.
חברת־התעופה הישראלית זכתה במקום
הראשון, כשהעיתון מציין שמבחינת ה דיוק
בד,מראות היא צועדת הרבה לפני
כל החברות האחרות, ואילו השדות שלה
טוב אף מזה של חברת־ד,תעופה השוויי צית
סוויס־אייר, הידועה בשדות המצויין
שלה. רק לגבי המזון היו לעיתון השגות,
אם כי כתבי דיילי מיתר ציינו שהמזון
באל־מל השתפר לאין שיעור בהשוואה
למיבדק הקודם.
הבטחה שקויימה
ך ם מי שהאמינו להצהרות אברהם(״בו-
י* מה״) שביט, כשנכנס לתפקיד כיושב־ראש
מועצת־ר,מנהלים -של החברה, על
הבראת אל־על מבחינת השרות לנוסע,
לא יכלו להאמין להבטחות שלו בכל הנוגע
להבראה הכספית של אל־ על. ה מאזן
הקודם של החברה הראה הפסד של
כ־ססז מיליון דולר, מהם כ־ 60 מיליון
דולר הפסד תיפעולי. בומה הבטיח להק טין
השנה את ההפסד מ־ 100 מיליון ל־65
מיליון דולר׳ ונתקל בחיוכים מנומסים,
אך לא־מאמינים. המאזן של אל־ על, ש פורסם
השבוע, מראה שממה קיים הרבה

נוי דהשתדס ער ״ א ד עדי מחנריס
שוי ־ הדינוו במתכ ווןנחבוה
שהתאוששה באחוונה נאונן מפליא
מוכנים להכחיש שגרוסברד עשה את כל
שביכולתו להכשיל את אל־על, כדי שהוא
ייקרא להציל אותה.
אולם על הנהלת אל־ על היה להתגבר
גם על נסיונות התנכלות של שרים. שר־האוצר,
יורם ארידור, סירב לכבד את
התחייבות קודמו לאל־על. שרים אחרים
עדיין חושבים שיש לסגור את החברה.
זכי ״הציבור יאהב זאת. הציבור עוד זוכר
את עובדי־החברה השובתים, ושונא אותם.
הוא ישמח שנעניש אותם.״ פקידים בכי רים
אחרים טוענים שממה ושנדר אינם
״מאנשי־שלומנו״ ,וכי יש להעביר את
אל־ על לידיהם של נאמני הליכוד.

אל־ על היא חברת־תעופד, ישראלית, היא
חייבת בהוצאה כספית עצומה, כדי לש מור
על המטוסים ועל הנוסעים. אין ממ עט
אדם הנוסע באל־ על שאינו שם לב
לאמצעים הביטחוניים הקפדניים, הננק טים
בטיסות עצמן, בנמלי־ד,תעופה, זב־מישרדי
אל־על ובמתקניד, בכל רחבי ה עולם.
עוד בתקופה שבה היתה אל־על חב רה
שהטיסה בה היתה בלתי־נסבלת מבחינת
טיב השרות, העדיפו רבים דווקא אותה
בזכות אמצעי־הביטחון המוגברים וד,מתוח כמים
שננקטים בה.
ההוצאה הביטחונית היא של אל־על,
כשהממשלה מתחייבת להחזיר לה חלק

נכנס ממה שביט לתפקידו, הוא החליט
להתגבר על אחת המכות החולות הגדולות
ביותר של אל־על. שביט, כמו רבים אחרים,
ידע את הפירוש המקובל לראשי
§ת)11ג 1ץ ז6׳\£1 , 41
התיבות של
כמי שטס הרבה, במיסגרת
13,16
תפקידיו כאיש־עסקים וכנשיא התאחדות-
התעשיינים, ידע שביט עד כמה שזה מרגיז
להגיע לנמל־ד,תעופה ולקבל את ההודעה
שהטיסה מתאחרת בכמה שעות, ואז לקבל
עוד הודעה שהטיסה מאחרת בעוד כמה
שעות. שביט החליט להתלבש על נושא
זה, מבלי שידע אז כלל שבכך הוא מבטל
את מרבית התלונות נגד אל־על.
־הסבירה השבוע אחת הדיילות המצטיינות
של אל־על, ציפי צגלה, נשואה ואם
לילדה, העובדת באל־על כבר 13 שנה:
״כשנוסע עולה למטוס אחרי כמה שעות
של המתנה בנמל־התעופה ביגלל איחור,
יכשהוא יודע שהפגישה שלו בלונדון או
בניו־יורק לא תתקיים ביגלל האיחור,
הוא עצבני. הטיסה כבר החלה ברגל שמאל,
ושום דבר לא מוצא חן בעיניו. הנוסעים
גם שוכחים, ובעצם הם לא צריכים לזכור,
שגם הדיילת, המשרתת אותם, המתינה
בעצבים בכל השעות האלה. על רקע זה
היד, נערך המיפגש ביניהם. הדיילת לא
חייכה מספיק, מפני שהיא היתד, עייפה
ועצבנית עוד לפני שהטיסה התחילה,
והנוסע, שהיה עייף ועצבני, חשב שהיא
לא מחייכת מספיק. משום שהנוסע היה
עצבני, היו לו דרישות רבות, ומשום
שהדיילת היתה עייפה, היא לא יכלה לרוץ
כל־כך הרבה. השירות היה אז רע. ברגע
שאין יותר איחורים, כל הסטארט הוא
הרבה יותר טוב, ואז השירות הופך להיות
יותר טוב, גם מהבחינה האובייקטיבית וגם
מהבחינה הסובייקטיבית, כפי שהנוסע
רואה זאת.״

השוט של הפיטורין ולס ציפי מודה שגם ללא קשר לאיי
חורים, הדיילים הם הרבה יותר
מנומסים, ומשתדלים הרבה יותר, הן על
הקרקע והן באוויר .״עכשיו יש השוט של
הפיטורין. אין חוכמות. כל תלונה שיש,

ד1ויון י4ז *ח 11).
יותר מכפי שהבטיח. גדעון החברה הוא
רק 47 מיליון דולר, והמרכיב של הגרעון
התיפעולי מגיע בו רק ל־ 38 מיליון דולר.
ראשי אל־ על סבורים כי המצב, כפי
שמשתקף במאזן המאושר על-ידי רואי-
חשבון, אינו נכון. הם בטוחים שאלמלא
היו מנסים ישרים ופקידים בכירים להכ שיל
את אל־על, ושאילו היתד, עומדת
הממשלה, בעלודד,מניות של אל־ על, בהתחייבויות
שלה, היה הגרעון קטן ב הרבה,
ואולי לא היה קיים בכלל. אולם,
כפי שאמר השבוע מנכ״ל אל־על, יצחק
שנדר :״אני לא מאשים. אף אחד. אני
לא יכול להאשים את הממשלה. היא
בעלת־הבית שלי. אפור לי להאשים את
הממשלה, אבל יש לי הרבה מאוד תביעות,
בעיקר התביעה האלמנטרית שהיא
תקיים את מה שהיא התחייבה.״

שרים נגד

^ נדר׳,כמו בומה, מנסה להיות מאו־י
פק, כשהוא מדבר על נסיונות הממ שלה
להכשיל את אל־על. כששר־התחבו־רה
אינו מתפקד אין לאל־על אבא, שייצג
אותה לפני הממשלה. את מקומו של
לנדאו מילא, למעשה, מנכ״ל מישרדו,
אריה (״קנגורו״) גרוסברד. אחד מחלומותיו
של גרוסברד, ואין הוא מכחיש זאת
כלל, היה להתמנות כיושב־ראש מועצת־המנהלים
של אל־ על. שנדר ושביט אינם
מוכנים להשמיע האשמות מפורשות נגד
גרוסברד באוזני עיתונאים, אך גם אינם

שוב מדינה בעולם לא התירה כל כך
הרבה טיסות שכר הפוגעות במוביל הלאומי
שלה כפי שהתיר גרוסברד בשנה
האחרונה.
כדי להתייעל. החליטה הנהלת אל־על
על פיטורי כ־ 20 אחוז מעובדי־החברה.
הפיטורין חייבו תשלום פיצויים, והתוכנית
המייוחדת שהציעה ההנהלה לעובדי-
החברה — התפטרות עם פיצויים מוגדלים
— עלתה לחברה סכום ניכר. .
הקרנות של חברת אל־על למטרות אלה
כיסו רק פיצויים של 100 אחוז. הפיצויים
הנוספים עלו לאד־על 11 מיליון דולר
בשנת־הכספים הקודמת, ד 9.5מיליון דולר
בשנת־ד,כספים האחרונה.
אל־על לא דרשה מהממשלה לממן פי צויים
מוגדלים אלה, למרות שהדבר היה
תנאי הכרחי להבראת החברה. היא הס כימה
לקחת מעמסה כספית זו על עצמה.
לשם כך לקחה אל־על הלוואות דולריות
בריבית מלאה. הממשלה התחייבת לשלם
לאל־על את הריבית. גובה הריבית היה
השנה 10 מיליון דולר. הממשלה לא
עמדה בהתחייבותה.
כפי שהממשלה עושה בהרבה מיפעלים,
בעיקר במיפעלים שבשליטתה והנמצאים
במשבר כספי, הבטיחה גם לגבי אל;על
לוותר על מס־המעסיקים. מס־המעסי״קים
של אל־ על הגיע השנה לארבעה מיליון
דולר. הממשלה סירבה לעמוד בהתחיי בותה
ואל־על נאלצה לשלם אותו.
אך נראה שעיקר השערוריה הוא בתשלום
עבור הסעיף הביטחוני. משום ש־

מהוצאה זו. מסיבות ביטחוניות אין מפר סמים
את גודל סעיף הוצאות־ד,ביטחון,
וכן לא את שיעור ההחזר של הממשלה.
אולם פורסמו שיעורי־ההחזר בשנת־הכס־פים
80־ ,79 לעומת שנת־הכספים האח רונה
81 80 לפני שנתיים החזירה הממ שלה
לאל־על סכום של 5מיליוני דולר
עבור ההוצאה הביטחונית. אין ספק ש ההוצאה
הביטחונית גדלה בשנה האחרונה
במידה ניכרת, ויש הטוענים שהיא אפילו
הוכפלה. למרות זאת שילמה הממשלה ל־אל־על
בשנה החולפת רק 1.9מיליוני
דולר.
אם מחברים יחד את כל סעיפי התקציב
שהתחייבה הממשלה לשלם לאל־על —
הריבית על פיצויי־ד,פיטורין׳ מס־ד,מעסיקים
וההוצאה הביטחונית — יש להגיח
שאפשר להגיע לסכום המתקרב ל38-
מיליוני דולר, סכום המקביל לגגרעון ה־תיפעולי
של אל־על.
מילחמה באיחורים
^4מרות שכגלל אינטריגות של פקי־ע
דים בכירים וחוסר־ד,עמידה בהתחיי בויות
של שרים מראה מאזנה של אל־על
הפסד, הרי שפירסום המאזן גרם לשימחה
רבה בקרב עובדיה. יותר נד 50 אחוז מה־גדעון
נמחק.
לגבי הנוסע, התחדשות אל־על אינה
טמונה בתחום המיספרים היבשים של המאזן,
אלא בתחום השרות והטיסה. כש
בודקים
אותה. אם היא מוצדקת, הדיילת
צפויה לפיטורין. אם יש הרבה תלונות
נגד אותה הדיילת, היא מפוטרת. אף אחת
לא רוצה להיות מפוטרת מאל־על. העבודה
עכשיו הרבה יותר קשה מקודם, משום
שפיטרו דיילים רבים, ואנחנו פחות אנשי-
צוות בכל מטוס, וגם המשכורת הרבה
יותר נמוכה מקודם. משום שקיצצו לנו
במשכורת. למרות זאת, הקסם שיש בלהיות
דיילת גורם לנו לרות ולהמשיך לעבוד.״
שביט התגבר בצורה פשוטה ביותר על
מחלת האיחורים של אל־על. כל קברניט
שהיה מאחר, אפילו בכמה דקות, היה נדרש
לתת הסברים בעל־פה לשביט. השיחה
היתה בדרך־כלל לא־נעימד״ כפי שבומה
יודע לערוך שיחות כשהוא זועם, ופעמים
אחדות אף לוותה באיומים מצידו של
שביט.
הרוח החדשה בח׳ברה הביאה גם לשיפד
רים עצומים בכל יתר השירותים. על
המהפך הגדול בחברה יכול להעיד, יותר
מכל אדם אחר, חנן לוברמן, מנהל היחידה
לטיפול בפניות הנוסעים. לוברמן מטפל
בכל מיכתבי־ד,תלונה והשבח המגיעים
לאל־ על. עד לפני כשנתיים היו 85 אחוזים
מהפניות מיכתבי־תלונה על השירות והד
ייחס, ורק 15 אחוז מיכתבי־שבח. עתה
יכול לוברמן להציג 72 אחוזי של מיכתבי-
שבח חמים.
אל־על המריאה לדרך המלך. אם ממשלת
הליכוד לא תמשיך לתקוע מקלות בגלגלי־המטוסים
שלה, תוכל החברה להציג בשנה
הבאה מאזן רווחי ואחוז גבוה עוד יותר
יוסי יגאי !
של מיכתבי-שבח.

מתעג־ל־ם באבא
(המשך מעמוד )29
חודש, ביום הבחירות. כי זוהי
הבעייה המרכזית שעמדה על סדר-
היום של המדינה שהלכה לבחי רות.
אלא ששום מיפלגה גדולה
לא הציגה את הבעיות האלה, והבחירות
התנהלו כולן באווירה של
קירקס ובסימן של שטויות).

ש שני
עוו \/מ\\/1/ו
01131*12

*§0 0 1שקל
ב מ קו ם
ר ק 1.499 שקל
בהנחה של ס0/׳40
ל 10-דוגמאות חדישות של
שעוני קוורץ מצופים זהב
לנשים ולגברים.
עקב הפ חתתמס קניה, ירידת ערך
הפרנק השוויצרי וגידול מחזור
המכירות(מרוין תינו השעון השוויצרי
הנמכר ביותר בישראל),
(מחיר זול יותר ממחירי ה־££ח? )01177

מרוץ-
שעון מלכות היופי של ישראל.

בחיר שעוני שוויץ
יבוא ושיווק: מרוין ־ יבוא שעונים בעי מ
ת״א רח׳ הס ,1קומה א; טל 294492 .
להשיג בחנויות שעונים מובחרות

ארמון
רח׳ אילת ,47 יפו ת״א
,657001 טל 657112 .־03
כואנים בלעדיים של מוצרי
!לקטרוניקח. חב׳ קויו —
ידועים בכל העולם. קויו־רדיו
ועונים אלקטרוניים, רדיו טיי־ים
קויו
סטריאו־מיני,
ורנזייסטורים.
ן סטות עם אוזניות. מכירה
סיטונאים בלבד במחירים
ללא תחרות.

טרמפ

ל חיי ל

ט י 1ל
לארצותהכרית
>מעט לקנדה ומכסיקו)
מתארגנת קבוצה פרטית
סימפטית +מלווה מנוסה
לטיול מושלם וזול לכולם,
מקומות אחדים נותרו
למתקשריס/ת השבוע
טל 79154 .־ 03 לציפי

המלאכית של מקס פקטור
לא מכיר את ז׳קילין סמיט ,״המלאכית״
פהפיה י ובכן׳ ז׳קלין סמיט כוכבת הסדרה
מלאכים של צ׳רלי״ נבחרה לדגמן במטע הפרם
של ״אפרי 1118 סדרת הבשמים החדשה
מקט פקטור. מדוע דווקא ז׳קלין סמיט ז יש
ן במה סיבות טובות ורציניות.
קר שהזמינה חברת ״מקט פקטור״ ושהיה המקיף
תר שנערך אי פעם בענף הבשמים, הוגדר ״אפרי״
י 2500 נשים כבושם ״טקטי״ ,״מפתה״ ,״יוק*:״
,״אלגנטי״ ו״מקטים״ ,מי אם לא ז׳קלין סמיט
אמת להפליא את שורת התאורים האלהז ז׳ק־סמיט
מוכרת ונערצת לא רק בארה״ב, אלא
ל מדינות המערב ולמעשה בבל מקום בו הוצגה
ו מוצגת) סדרת ״המלאכים״.
ן ליך דורגה בין׳ 5כוכבות הטלוויזיה המובילות
1רה״ב ומה שמייחד את הבחירה שלה הוא
׳קלין חביבה במידה שווה על גברים ונשים. ואם
לא מספיק — ז׳קלין סמיט נבחרה ע״י קוראי

ה״פיפל מגזין״ שנתיים רצופות לאשה היפה ביותר
באמריקה.
זוהי איפוא ז׳קלין סמיט, והיא כאמור תציג את
הבושם החדש ״אפרי״• ״אפרי״ יוצג ע״י ז׳קלין
סמיט בבושם מיוחד בעל מטר מיוחד :״אפרי״
מגלם את הרוח החדשה של נצחון החושניות והפרובוקציה
של האשה בת זמננו. ל״אפרי״ יש ניחוח
חריף ועשיר המלווה אותך שעות רבות.
הוא עשוי תערובת מיוחדת של ניחוחות פרחים
— אילנג־אילנג, ליליות, וורדים ומימוזה — עם
תמציות פיקנטיות של ריחן, צפורן וגד וקורטוב של
ניחוח הענבר והיער.
אפרי יוצא לשוק בימים אלה גם בישראל. הוא
ארוז בבקבוק התזה יפהפה הנתון באריזת בטף
מבהיקה.
כרגע ניתן להשיג אותו בשני גדלים והמחיר בהח לט
סביר 160 :שקל לאריזה של 17מ״ל ו־220
שקל לאריזה של 38מ״ל.

מה היית אתה עושה
לפני שלושה שבועות, ערב
הסיבוב האחרון של המיל־חמה,
אילו היית אתה
צריך להחליט?
שום דבר לא התחדש מאז. כל
המעשים וכל התגובות היו ניתנים
לחיזוי מראש. לא קרה דבר
שלא היה צפוי.

האם היית אתה מחליט
להפציץ את ביירות ץ

^ נחם בגין החליט כפי שהה •
! ליט, והתוצאות היו כפי שהיו.
אני מתיימר לטעון כי ל א התקיים
לפני כן דיון, כפי ששיר־טסתי
אותו כאן. לא ישב ליד בגין
שום ״פרקליט השטן״ ,כאשר שמע
את העצות של היועצים. לא נש קלו
הגורמים הצבאיים והפוליטיים
במאזניים של ההגיון הצלול.
ההחלטה התקבלה בהתקפה של
זעם, באווירה ילדותית של ״זבנג
וגמרנו״ ,תוך התעלמות שחצנית
מדעת־הקל העולמית ומן האינטרסים
של המעצמותל תוך בוז גיד
עני ליכולת הצבאית של היריב,
מתוך רגש התיסכול של מי שאמר
בקלות־דעת ״לא יפלו עוד (פצצות
של) קאטיושות על קריית־שמונה !״

בל מי שהיה שותף להח לטה
זו פסול מלנהל ארע
ענייני־המדינה.

ך י הנה תוצאות הסיבוב הזה.
הן מסתכמות במפלה מזעזעת
של : 11:0
;• לא גירשנו את אש״ף מ לבנון.
להיפך.
• 1גרמנו סבל נורא לאוכלוסיה
האזרחית הלבנונית, ללא כל תו עלת
לעצמנו.
• לא הקלנו על הסבל של
ישובי הצפון. הגברנו אותו.
>• לא הפסקנו את התעצמות
בוהות אש״ף באמצעי-לחימה. להי־פך,
שביתת־הנשק אינה מטילה
בשטח זה שום הגבלות על אש״ף
(מאחר שאש״ף כלל אינו מוזכר
רישמיח בעניין) ,אך מונעת מצה״ל
כל פעולה נוספת נגדו.
>• נאלצנו בסופו של רבד
להסכים לשביתת־נשק עם אש״ף,
שלא רצינו בה מלכתחילה.
• ,לא הזזנו, כמובן, את
הטילים הסוריים מביקעת־הלבנון.
הנחלנו לאש״ף ניצחון

מדיני מהדהד. למעשה הוכר אש״ף
כצד לוחם וכגורם צבאי ומדיני
שאי-אפשר עוד להתעלם ממנו.
!• הסכנו נזק ממאיר ליחסינו
אם ארצות־הברית, ונטענו בלב
ממשלתה החדשה, המחפשת עדיין
את דרכה, עויינות לישראל.
• הבקענו בקע הרה-אסון
בחומת הסולידריות של יהודי אמ ריקה
עם ישראל. בפעם הראשונה
הוכח בעליל, ובגלוי, שבעימות
טוטאלי אפשרי בין ממשלת אר־צות־הברית
וממשלת-ישראל. שוב
אין תמיכתם של יהודי אמריקה
מובטחת עוד לצד הישראלי.
• 1פרצנו את הסכר שחסם את
אספקת הנשק האמריקאי המתוחכם
ביותר למדינות שהן אויבות
פוטנציאליות, ויצרנו תקדים של
אמבארגו על מישלוחי־נשק ליש ראל.

וכעיקר: יצרנו בעולם
כולו התקוממות מוסרית עמוקה
נגד ישראל, המצטיירת עתה כ מדינה
מרושעת, נטולת־מוסר, טרו ריסטית,
בלתי־שפוייה, הממוקמת
בין איראן של חומייני ולוב של
קד׳אפי. לתמונה זו תהיינה הש לכות
מרחיקות־לכת על כל מערכות
ישראל.

כדבריו •טל תומאס ג׳פר
סון החכם :״•טוס מדינה
אינה יכולה דפעוד כדי כיבוד
הוגן •טל דעת האנושות.״

(המשך
מעמוד )38
הוא קונה לה את השמלות על־פ־הטעם
שלו. וכשהיא קונה לבד,
הוא תמיד שם לב לזה. באמצע
ההתרגשות בכנסת אתמול, הוא
פיתאום הסתכל עליה ואמר לה :
״יש לך שימלה חדשה, היא יפה
מאוד.״ אז דבר בזה קטן מעיד
כמה הוא בן־אדם.

״האבא הכי
נהדר בעולם״
ני זוכרת, כשהייתי בשנה
שעברה בפאריס, הוא זכר את
יום־ההולדת שלי• הוא היה באותו
זמן בשטראסבורג, ועשה קפיצה
גדולה לפאריס רק כדי להביא לי
מתנה, שימלה שהוא קנה.
בבית יש לו כמה תפקידים קבו עים.
הוא קם כל בוקר בשש
וסוחט ארבע כוסות של מיץ תפו זים.
כשאנחנו קמים בבוקר, יש
על השולחן מיץ טרי. אחר־כך הוא
הולך לבריכת גורדון להתרחץ
עושה צעדה. הצעדות ברגל שלו
התחילו עוד הרבה לפני האופנה
של עכשיו, של הג׳וגינג. הוא אמר
לי פעם, שזה עוזר לו לחשוב. כל
שבת הוא מכין ארוחת־בוקר ל כולם,
ובעיקר הוא גאה בסלט שהוא
חותך• הוא קורא המון עיתונים
מהעולם וחתום על כל העיתונים
החשובים. הוא קורא את כל הפרוטוקולים
של הכנסת, בעיקר של
ועדת החוץ והביטחון, ומכין שי עורים
לקראת הדיונים. הוא מאוד
אוהב קונצרטים ותיאטרון, אבל
אין לו זמן ללכת.
אבא היה פעם אחד שכולם הז מינו
אותו למסיבות של החברה.
החברים היו דואגים שאבא ישתה,
ואז היה להם בטוח שהמסיבה
תהיה עלא כיפק. הוא היה מתחיל
לשיר וכולם היו מרוצים.
אני לא זוכרת את אבא הרבה
פעמים כועס• הדבר היחיד שמרגיז
אותו זה שמפריעים לו באמצע
נזבט או ימזן השבוע בטלוויזיה.
מרגיז אותו כשאני הולכת עם
שיער פזור ולא אסוף, אבל חוץ
מזה, שום דבר לא מרגיז אותו
בחיים. פעם אנשים אמרו לי, ש אולי
יש לו תסביכים מזה שהוא
יותר נמוך מאמא, אבל אני יודעת
שזה לא נכון. אין לו שום תסביכים.
אבא יהיה יושב־ראש כנסת מצו יץ.
הוא ינקוט אמנם יד קשה
מול המפריעים, אבל יתן לכל
אחד לדבר. אצלו לא יהיו מקופחים׳
בדיוק כפי שהוא הבטיח
בנאום שלו• דרו אגב, על הנאום
הזה, שאבא הכין יום קודם ל בחירה,
עבר האח שלי, דובי. אבא
סומך עליו במאה אחוז. יש ש פוחדים
שאבא יסתום את הפה.
פעם הוא תקף את הטלוויזיה, וזה
אסור לעשות במדינה הזאת, כיוון
שאז מאשימים אותך בזה שאתה
דיקטטור. אז אני רוצה להרגיע
את כל עובדי הטלוויזיה: אבא
חושב שהטלוויזיה הישראלית היא
טלוויזיה מצויינת ומאוזנת. אני
גם לא חושבת שאבא נץ. אנ״
חושבת שהוא משהו בין נץ ליונה,
אם כי אולי קצת יותר קרוב לנץ.
אני יודעת שאני נשמעת כסו
בת שוטה שמעריצה את אבא שלה,
אבל יש עוד הרבה אנשים שמע ריצים
אותו. היתה לו מורה בבית־הספר
היסודי בביאליסטוק. למורה
קראו חנה וילמובסקי. כשהמורה
ובעלה עלו לארץ אבא טיפל בהם
כמו בן. אחרי שהבעל של המורה
נפטר, אבא הפך אותה לבת מיש-
פחה ממש. הוא היה לוקח את
אמא ואותנו כמעט כל שבוע לבקר
אותה בבית שלה ברמת־החייל,
ואחרי שהיא חלתה, היינו באים
כל יום לסעוד אותה. כשהיא מתה,
היא השאירה את כל רכושה לאבא.
למרות שלאבא אין כסף׳ הוא הח ליט
שהוא לא נוגע בכסף הזה,
זה היה אז איזה שלושה מיליון
לירות, וחילק אותו שווה בשווה
בין אחי לביני. אז אבא כזה הוא
לא האבא הכי נהדר בעולם?
העולם הזה 2291

נשים וגבר מגיבים על המאמר הפרובוקטיבי של האשת האוסטרלית
שטענהכ׳ רק גירוי הדגדגן מביא אשה ליד׳ אורגזמה

־ ף טלפון נשמע קולו של ליאור
-מחוספס. הוא הזמין אותי והתנצל
על שהמעלית בבניין שבו הוא גר אינה
פועלת, ויהיה עלי לטפס ברגל לקומה
השלישית. הוא גם הספיק לשאול אם
אני רעבה, והבטיח ארוחה טעימה. הבית
המה צעירים. ליאור נראה כילד. הוא
שאל לשלומי, והיה לו קשה לשמוע את
התשובה בגלל הרעש בדירה. לכן הגניב
אותי אל המיטבח. השיחה התחילה כשרא שינו
תחובים בין הסירים. ליאור ביקש
ממני להריח את התבשיל. הוא סיפר לי
שהוא יוצא מידי יום להפלגות, כדי לצוד
כרישים. זהו עיסוקו. ליאור הציע לי מנה
מהתבשיל בצלחת־חרס מבריקה, קירב
אלי פיתה חמה שיצאה זה עתר, מהתנור.
בינתיים סיפר על הוריו ועל אחותו. הוא
דיבר עליהם באהדה ובכבוד, ותוך כדי
כך הכין משקה. רק אחרי שגמר להדיח
את הכלים ולנגב את ריצפת המיטבח
שאל: מי היא, לדעתך, האשה האוס טרלית

זהו ליאור. גרוש בן 32 שמבקש לא
לציין את שם מישפחתו .״אני עשיר,״
הוא אומר ,״ירשתי הרבה כסף.״ על כן
הוא עובד אך ורק לשם הנאה וחייו הם
מסיבה אחת גדולה.

ליאור מגיב עד מאמרה של
האשה האוסטרלית :

האוסטרלית היא אשה שאף גבר לא
אהב אותה. משהו כנראה פגום בה. היא
אשה דוחה. יש לה ריח לא טוב ומראה
לא אסתטי. היא מכוערת, שעירה, וייתכן
גם שיש לה שיניים שבורות. אילו היתר,
טורחת לשפר את ההופעה החיצונית שלה,
היו הגברים מתייחסים אליה אחרת. אשה
האומרת על הגבר שעימו קיימה מגע-
מיני, שהוא העביר ״אצבע חטופה על
הדגדגן שלי,״ יכולה להיות אך ורק אשה
המעוררת דחיה. זוהי אשה שלא תזכה
לעולם לכך שגבר יחשוק בה• כי היא
לא מושכת. ישנן נשים כאלה. האשה
האוסטרלית לא מייצגת את רוב הנשים.
היא כה דוחה, עד שהגבר לא מסכים
לגרום לה הנאה באמצעות ליקוק.
אשר. לא מוכרחה להיות מלכת־יופי
כדי לגרות גבר. אני נמשך אל נשים
בגלל שפתיים, אצבעות-ידיים, כפות־ידיים,

•*1סתורי
ה אורגז מ ה
הנשית

דוחד״דד
המאמר שפורסם בגיליון ״העולם הזה״ >88צ )2לפני שלושה שבועות,
תחת הכותרת ״מיסתורי האורגזמה הנשית״ ,עורר, במצופה, תגובות
חריפות כיותר של הזדהות ותדהמה.
לא רק לגבי נשים רכות היווה המאמר גילוי ששינה את תפיסתן
לגבי מקומן כיחסי־המין, אלא גם כעיני גברים רבים, כני כל הגילים,
היד כמאמר גילויים מדהימים.
גילה רזין, כתכת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגבתה כשבועיים
האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגברים על אותו מאמר, ממשיבה
כסך כעמודים אדה.

הליכה. בכל אשה קיים משהו שגורם
לי לחשוק בה. באשה האוסטרלית כנראה
אין כלום מכל אלה, על כן היא בחרה
לכתוב במאמר על כל התיסכולים המיניים
האצורים בה. חבל לי עליה. גם
אני לא רואה עצמי נכנם איתה למיטה.

יש מעט מאוד נשים כמוה. נכון שהמאמר
כתוב בצורה מעניינת, פוריטאנית. יש
לה כנראה ראש טוב, אבל אין לד, יופי
אסתטי. בכישרון הכתיבה שלה היא יכו לה
לעזור לנשים רבות, שבאמת לא זכו
במאהבים טובים. אני אוהב להעריץ את

האשה. לכן הנשים שבחרתי זוכות בכל
מה שנמנע מהאשה האוסטרלית.
התחלתי לקיים יחסי־מין בגיל , 12 עם
אשה מבוגרת. לא למדתי ממנה דבר. אני
פשוט מאוד הולך אחרי היצר שלי. ידע
בנושאי מין ספקתי בשיחות בבית. סבי
היה יושב־ראש אירגון הגינקולוגים בארץ,
והמדפים היו מלאים ספרים מיקצועיים.
שיחות חופשיות על הנושא התקיימו אז
והן מתקיימות גם היום.
אני עושה את המכסימום במגע המיני.
שיא ההנאה עבורי היא האורגזמה של
האשה. השלמות שבמגע המיני מורכבת
משלושה דברים 70 :אחוזים מההנאה שלי
הם לראות את האשד, מגיעה לאורגזמה,
20 אחוזים הטכניקה, שמוסיפה עניין, ורק
עשרה אחוזים אני משאיר להנאה מהשיא
שלי. אני לא חוזר אל אשד, שלא נהנתה,
וזד, לא קורה לי לעיתים קרובות. לכן.
אני מאמין שקל ללמד כל אשד, כיצד
להגיע לאורגזמה וזו לא ״עבודה קשה״,
כפי שהתבטאו כמה מהמרואיינים. זו
מלאכה מענגת. זה הכיף שבמגע המיני.
ליקוק הדגדגן עם לשון רכה — זה
מה שהן צריכות. אני נהנה לראות אותן
אפילו כשהן נבהלות מעוצמת התחושה
המתפשטת בגופן. זה הדבר שמחמיא י לי,
כגבר. הלשון שלי הביאה אלי את כל
הבחורות. אני מכיר נשים. הרבה נשים.
אני מקיים מגע מיני מדי יום. ובשנתיים
האחרונות אני מרגיש שכולי זין. אבר-
המין שלי שולט בי. חברים קוראים לי
״הפטיש״ ואני הולך אחרי התשוקות ה מיניות
שלי. טוב לי. אני מרגיש נפלא!
אני לא מזיק. אני עושה טוב לכל
הנשים שאיתי. הן מגלות את הסוד הנפלא,
וגם החברות שלהן באות אלי. אני
לא קופץ מייד על האשה. הגישושים
הראשוניים נעשים עם הראש. בהתחלה
שיחה על כל נושא שהוא, ואז הסחה אל
העניין המיני. אף פעם לא בכוח. לא
בגסות. ההיפך. בתחילה אני מחזר ב פרחים.
באמצעות מסר, בעזרת חברים.
האמת היא שאגי לא מרגיש מתי גולש
הקשר ליחסי־מין, כשם שאיני יודע מתי
אני נרדם.
בתחילה אנחנו מביטים בעיניים. אחר־כך
אני חש אותה באמצעות אחיזה בכף-

מיסתורי האורגזמה הנשית
(המשך בעמוד )51
ידה• על האשה אפשר ללמוד הכל דרך
תחושת כף־ידה. הראש הכי מתוחכם לא
יודע לתת תחושות כמו כף־יד רגישה.
בחורה שלא מסוגלת להעביר רגישות
בעזרת כף־היד, לא תדע להיות פרטנרית
מוצלחת במיטה. אם טעיתי׳ והתחלתי
בסגע-מיני עם אשה, אני לא יוצא מהמי טה.
יש לי חברים שעושים זאת. הם מסו גלים
לומר לאשר .״את דוחה״ ,״מכוערת״,
״מסריחה״ ,ולצאת מהמיטה. אני לא מסוגל
אפילו לשמוע אותם מספרים זאת. לא
אפגע כך באשה.
אני נזכר, קרה לי פעם שהפסקתי מגע-
מיני באמצע. זה קרה עם אשה שזייפה בפני
שהיא נהנית• היא צווחה, שרטה, התפת־

בה• אני באמת רוצה להבין איר לק לוט
אותה. עד שמגיעים למגע־המיני היא
כבר מגורה, משוחררת, ומוכנה להתנסות
בכל דבר שמציעים לה ללמוד.
החדירה אל האשה, לקראת השיא שלי,
היא רק בדי להיות יחד, אבל אני נהנה
לראות אשה מתעניינת במישחק המיני
בעיניים פקוחות, כשאני מאונן לה או
כשהיא מאוננת בעצמה. כל גבר יכול
לשלוט בשלב השיא שלו. זה עניין של
אימון. אני רואה את בת־הזוג שלי מגי עה
לכמה אורגזמות, ורק אז י אני נותן
לעצמי להגיע לשיא שלי.׳ רק כשאני רואה
אשה באורגזמה אני יכול להתגרות ולהגיע
לשיא שלי.
לא נכון לומר שנערה עד גיל מסויים
לא בשלה כדי ליהנות ממגע־מיני. הסבי
פרק
הזמן הזה משתחררים מהמתח
ומהפחד, שהם הליקויים היסודיים במגע
שנוצר בין שניים.
קיימת תחרות בין המינים. אנחנו נמצאים
בהתמודדות כל הזמן. הקטסטרופה
שביחסי־המין היא רק התוצאה. הבעייה
היא פחדים וחוסר־ביטחון. במין זה בא
לידי ביטוי יותר מאשר בצורות־חיים
אחרות, כי במין אין לנו מסיכה. בכל
מצב אחר בחיים אנחנו יכולים לשים מסיכה
ולהסתתר, אך המקום היחידי שבו
קשה לשחק עם מסיכה הוא במיטה•
היום אנחנו מודעים לחוסר־הביטחון
שבו אנו שרויים. הפיתרון הוא לא בשי פור
הטכניקה, כפי שמציעה האשה ה אוסטרלית
בפירוט רב בכתבה, אלא בשי פור
התיקשורת. את הידע שיש לנו בטכניקה
עלינו לנצל לשיפור התיקשורת. אין
צורך לומר במילים מה ר^וב ומה רוצים
במגע — אפשר לחוש זאת.

להשיג במגע המיני הוא הדבר שאליו
שניכם שואפים. אם הגעתם לתחושה, ש גיליתם
יחד את הסוד של גופכם, תש תפר
גם היכולת שלכם לחוש מה קורה
בכל גוף.
היום אני בת 27 ואני יכולה לומר
שבשלוש השנים האחרונות נהניתי עם

אני רואה את המין כמו ארוחה טובה.
כשהמנה העיקרית הם המיזמוזים, שמתחילים
מנקודה מסויימת, יורדים דרך הגוף
עד לדגדגן, ומשם אל הנרתיק. החדירה
של אבר־המין הגברי אל תוכי היא הקינוח.
כל עוד נשמר הסדר הזה, בפרופור ציה
כזו, אין סיבה שלא ליהנות. הבעייה
היא, שלעיתים קרובות שוכחים את הפרו פורציות
הנכונות. מתחילים, למשל, בקי נוח,
ואחר-כך מתפלאים למה לא נהנים.
אין פה אשמים. כולנו, בסד הכל, מיס-
כנים!
אני עצמי מאוד פתוחה, למרות שעד
גיל 21 לא הבנתי דבר. לא ידעתי על
מה בכלל מדובר ומה צריך לעשות ב מין.
בגיל 21 התעוררתי, ומאז זייפתי
רק פעם אחת. הייתי כל כך מאוהבת, שהיה
חשוב לי לשמור על התדמית.
התנסיתי בקשרים מיניים עם גברים
בני ,40 שהיו אמורים לדעת ולהבין במין,
אבל הם תמיד מיהרו. לי זה הפריע,
כי אני אוהבת ארוחות ארוכות. גיליתי
שקיימות שתי גישות —

דייג ליאור די־נור
״אני התשובה הישראלית לאורגזמה הנשית !״
לה. כל השכנים שלי שמעו אותה. האטתי
את הקצב, עד שעצרתי לגמרי. היא המשיכה
את ההצגה שלה. עד לרגע שהטח תי
לה בפנים, שזה לא ייתכן. היא פרצה
בבכי. היא הצליחה להציג בפני אורגזמה
במשך יומיים. היא הזיקה לעצמה. אסור
לאשר, לזייף. כי אשה שהושבת איך לזייף
לא יכולה להגיע לאורגזמה. הראש שלד,
מרוכז בזיוף. כל מחשבה בראש מסיחה
את הדעת מהאקט המיני ומקהה את היכו לת
לחוש הנאה.
אני תמיד שואל את האשה מה היא
אוהבת, איד היא אוהבת, כדי לעורר בד,
רצון להביא את הגוף שלה לבקש, לשאוף
להנאה. האשה מרגישה שאני מתעניין

בה, ד,מתסיסה בגירויים מיניים, מביאה
היום נערות צעירות להתנסות במגע־מי-
ני. בפעם הראשונה הן נבהלות, כשהן
מגלות מהי תחושה של אורגזמה. או־אז
הן יודעות כמה שזה טוב, וגבר שלא יודע
להעניק להן תחושה כזו נחשב ל״זיון
גרוע״ .הגברים השוביניסטים ייעלמו מהנוף.
אני בז להם. אני לא בנוי לשמוע
אותם.
נשים מיניות הן אותן שחשות אורגז מה.
הן יותר סכסיות וגורמות לגירוי ה גבר.
אם לגבר לא איכפת מהאשה, אז
סימן הוא שהיא לא מגרה אותו וההר גשה
שלו מחורבנת. הוא ירגיש כמו
זונה. כמו ג׳יי אר, מהסידרה הטלוויז יונית
דאלס. לגבר כזד, קשה לגמור.

״אעוה ח כמוז יכו לוז
לל ;ד את הגבר!

ך כי פוגל היא סופרת בת .27 היא
ל כו תבת את סיפרה השלישי, הגר. אח רי
השירות הצבאי נסעה לקנדה, ללמוד
ספרות. באוניברסיטת תל-אביב עשתה
תואר שני. בד־בבד עם לימודי הספרות,
למדה פילוסופיה יהודית, פיסיקה
ופסיכולוגיה. תוכנית נוספת: לשחק ב סרט.

גבי
פוגל אומרת:
כששני אנשים נכנסים למיטה הם צרי־

כים, קודם כל, להביט חמש דקות האחד
בשני. הייתם מאמינים שהם יצליחו להחזיק
מעמד? לא! הם צריכים לעשות זאת
כמישחק. בוא, נעשה כיף, לא ניגע האחד
בשני בחצי השעה הראשונה, ואחר-כך
נתחיל לגעת בפנים — .עם האצבעות, עם
הלשון. לאט לאט נרד אל האיברים האח רים
שבגוף. עד שנגיע אל הדגדגן...
בתהליך כזה מתחילים לחוש האחד את
השני, ולומדים היטב מהן הנקודות בגוף
שמעבירות יותר תחושות של תענוג. ב

על דרך ההומור. לומר האחד לשני:
בוא נשחק באופן קליל, הומוריס טי.
להיכנס למישחק כמו שני ילדים. ה מטרה:
לגלות מה קורה לנו תוך כדי
מישחק. אנשים חושבים שמאז שהפסיקו
להיות ילדים אסור להם לשחק. הכל נע שה
אצלם כבד ורציני. גברים המחשיבים
את עצמם הם נורא כבדים. אם רק נציע
להם לשחק, הם יקפצו על העניין. הרי
מאחורי כל אחד מאיתנו מסתתר ילד.
צריך רק להגיע אליו, ואז מתמוטטות כל
המחיצות שבדרך.
כל אשה יכולה להביא כל גבר שיעשה
בדיוק מה שהיא רוצה. האוסטרלית חשבה
על הטכניקה. היא לא הפעילה את
השכל. ביש־-מזל!
(ב) הגישה השנייה היא פשוטה מאוד:
לדבר. בשביל לעשות זאת טוב על ה אשד!
להיות חכמה. ממש קל להדום גבר
מבחינה מינית. הוא לא יכול לרמות. אם
לא הולך לו, אין לו כלי כדי להוכיח
עצמו. אם אין לו זיקפה ...במה הוא
ישתמש? את ההיכרות הראשונה עם ה אשד,
הוא עושה בעזרת אבר־מינו• אם
כוונת האשה לסרס אותו, היא יכולה
לעשות זאת בקלות. נניח שבפעם הרא שונה
הוא שופך מהר. אשה חכמה צרי כה
לתת לו להירגע, ולא להתחיל לדבר
בטרם הספיק להתקרר. רק כששניהם מנו תקים
מהאקט המיני, עליהם להתחיל
לשוחח• על האשה להיות חכמה, שהרי
נותרה מתוסכלת מהמגע המיני שבו היא
לא הגיעה לשיא. כדאי לה להבין, שמו טב
להישאר פעם או פעמיים מתוסכלת,
ורק אחר-כך לפתוח בשיחה.
זו תהיה שיחה רגישה. צריך לנהל
אותה בזהירות, בהגיון, ואז נשאלת ה שאלה,
עד כמה אנחנו כנות עם עצמנו.
אם ברגע הרגיש הזה תחפש האשד, על יונות
— והרי קשה להגיב בצורה הגיו נית
במצב של תיסכול — היא תהרוס
הכל. הבעייה הקשה היא, שעליה לדעת
להתגבר, אם יש לה כוונה להצליח ולב נות
קשר עם הגבר. פגשתי גברים שהפ כו
אימפוטנטים בגלל^תיקשורת לקויה
בשלב הזה. לאשה יהיה קל להבין את ה גבר,
אם תשים את עצמה במקומו. הם
יגיעו להבנה, אם השיחה תהיה קלה. את
מראה לו מה קורה אצלך — כך תשיגי
כל דבר שאת רוצה. כי מה שאת שואפת

סופרת גבי פוגל
״עד היום שיחקנו בנזישחק...״
כל הגברים שפגשתי. הצלחתי להביא את
הגבר לכך, שהוא יהנה מזה שאני נה נית.
בדיוק כפי שאני נהנית מזה שהוא
נהנה. האתגר לא היה להגיע לשיא, אלא
ליצור תהליך של גילוי-עצמי. זה עובד!
עם אהבה, עם סובלנות, עם רגישות.
הבעייה שלנו, הישראלים, היא בכך
שקודם כל קופצים למיטה ורק אחר-כך
שואלים מה אוהבים ואיד אוהבים את זה.
אצלנו קיים חיפזון — להתחיל בקינוח.
כששני בני־אדם נפגשים, הם עושים היכרות
באמצעות המין, במיטה• לדעתי
אסור לכלול מין בשלב ההיכרות. היו
גברים, שאחרי שאמרתי להם שאני לא
מתכוונת להיכנס איתם למיטה, הם נהיו
יותר רגועים. מין הוא לא מיצרך־החו-
דש, לא צריכים להיכנס למיטה עם כל
אחד. אומנם את נותרת עם בעייה — איך
לא לפגוע באגו שלו, שהרי הגבר יחשוב
שפסלת אותו מבחינה מינית, שהוא לא
נחשב בעיניך. לומדים להבהיר, שיכולים
לקיים קשרי־ידידות נפלאים גם ללא מין.
אני משוכנעת שרוב הגברים יודעים
היטב מה רוצה האשה ואיך היא או הבת
את המגע המיני. הבעייה היא שהם
למדו מה צריך לעשות באופן טכני —
הליקוק, הנגיעה. הם עושים זאת רק בגלל
שהם יודעים שזה מה שהם צריכים לע שות,
ולא מפני שהם חשים שזה מענג
את האשד .,לכן האשד, האוסטרלית זכתה
במגע של ארבע דקות בשד א /שתי
דקות בשד ב׳ ,ולטיפה חטופה על הדג־דגן.
האמת היא, שהיום מחפשים יותר
את המשמעות שמעבר לטכניקה. תנו להם
את זה. הם רוצים לחוש. כשהם יגלו
זאת, הם יהיו יותר מאושרים. הם יהנו
יותר מהמגע המיני.
השיטה היא, להיכנס למיטה ולרצות
ולשאוף להגיע לשיא. עצם החרדה, שאולי
לא נגיע לאורגזמה, מקשה על הריכוז.
הזיוף והשקר באים לחפות על חוסר
ביטחון. אשה קונה אהבודגבר בכך ש היא
אומרת לו שהיא נהנתה. ההתעס קות
בשקר מסיחה את דעתה, והיא לא
תצליח ליהנות. יש נשים שכל כך הת רגלו
לשקר, עד שהן שכחו איפה האמת
ואיך להגיע אליה. הבעייה מפסיקה להיות
מינית. כשאנחנו לוקחים סיגריה, אנחנו
עושים זאת באופן אוטומטי, לא נותנים
לעצמנו דין־וחשבון. התרגלנו לחיות בחו סר
תחושה. זה קורה לנו בכל תחומי-
החיים, אבל בא לביטוי חד יותר במין.
כי שם הכל משתבש כאשר מציגים
ומזייפים.
אם אשה משכנעת את עצמה שהיא
נהנית, היא לא תוכל לומר לבן־זוגה ש־

היא לא נהנית. והוא אף פעם לא ידע על
כך. המאמר של האשה האוסטרלית, והעוב דה
שהיום אנשים התחילו לשאול ולא
להשלים עם הקיים, אומרת שיש כיוון
הדש. עלינו לרדת עד יסודותינו הכנים.
הדינאמיקה הזו הגיעה גם למיטה. פעם
היה מקובל שתפקידי הגבר והאשה בחיים
מתבטאים גם במיטה. הגבר הוא האק טיבי,
והאשה פסיבית. השאלה היא מהו
היסוד האמיתי. הגבר משחק את החזק,
וגברים רומנטיים נחשבים לחסרי־תקנה.
האשה משחקת את החלשה, חסרת־האונים.
האמת היא שהמצב היסודי הוא הפור• ה־אשה
חזקה. כל המישחק שלה בא להראות
שלא היא, אלא הגבר הוא הגיבור. והוא,
לעומת זאת, עסוק כל הזמן בלהוכיח ש הוא
אכן כזה. אם באמת היה חזק וגיבור,
לא היה לו צורך להוכיח זאת.
חוסר הביטחון שלו מביא אותו לכך,
שיהיה עסוק בהוכחה עצמית. אצל ה חיות
הזכר הוא רק המפרה של הנקבה.
בזה מסתיים תפקידו. חוקי הטבע הללו גר מו
לכך שהגברים הוכחדו מהר מאוד.
מה עשו הנשים? הן יצרו הסכם: אתה,
הגבר, תגן עלי, ואני, האשה, אתן לך
כוח. ושנינו נסכים שאתה החזק .״מאחורי
כל גבר גדול עומדת אשה״ הוא מיש־פט
שאומר הכל.
המציאות היום היא, ששכחנו שהגענו
להסדד. הפכנו את ההסדר לחוק-טבע.
מאז התחלנו לחיות בעולם שיקרי ויצרנו
לעצמנו בעיות.

. .אני

הרבה מאוד נשים מזייפות בגלל חרדת-
העזיבה• מין הוא צורה של סחיטה. זה
נעשה בצורה בלתי-מודעת. האשה סו חטת
והגבר צובר זעם, המתבטא לבסוף
בהרגשת-נקם. גבר הופך במישחק הזה
את האשה למכשיר, כדי שיוכל להתנקם
בה. גם היא, בהיותה מכשיר, חשה נוח
יותר כשהיא מבקשת לסחוט אותו.
כולנו למדנו שמרוויחים מלהיות קורבן.
כמו שאדם חולה מרוויח מהשתתפות ב צער,
מעזרה, מתמיכה. גם הגבר הופך
לקורבן, מכך שהוא ניצל אותה כמכשיר•
וכאן אנחנו חוזרים להתחלה. אין
פה אשמים, כולנו בסך־הכל מיסכנים.
עלינו להתפכח ולהבין ששיחקנו במיש-
חק שיקרי.
במין חלים שינויים בזמן האחרון. דב רים
שהיו פעם מקובלים, מתחילים היום
להיות בספק לגבינו. זה חיובי. זה אומר
שאנחנו על סף פריצה של מודעות חד שה.
כל עוד כל אחד שיחק, לא היה
סיכוי לשינוי. שאלות, ספקות, חקירה
יוצרת, פריצה. חשוב לזעזע אנשים, לומר
להם שהדברים שחשבו שהם כך, הם
אחרים. יתכן שגם תשובה לא נכונה היא
חיובית. אנשים מתחילים לתהות ולשאול.
לא לקבל הכל כמובן מאליו. עלינו לקחת
אחריות על המישחקים שאנחנו משחקים.
עד היום ניצלנו את המישחקים להרס, וזה
מדהים. היום יש לנו ידע איך למקד
עצמנו אל החיוב. צריך רק ללמוד להש תמש
בידע.

יודעת

מחע הגברים מסרבים!״
^ לכה מעון היא פסיכולוגית, גרו-
)•4שה 47 החיה עם בן־זוג ללא נישואין.
אם לבן ( )19 ובת 22 היתד. חברה
בתא הראשון של התנועה הפמיניסטית בחיפה,
יחד עם מארשה פרידמן. הקבוצה
החיפאית מנתה 15 נשים• כולן הגיעו

פסיכולוגית מלבה מעון
״נתקלתי בגבהים שהיו להוטים ללמוד !״
לישראל מארצות אנגלו־סכסיות. כאשר
הגיעו לכאן כבר פעלה בארצוודהברית
התנועה הפמיניסטית.
התנועה בארץ חוללה שינויים באורח
החיים של מלכה מעון. היא העניקה לה
את האומץ להעיז ולעמוד לבדה מול

העולם, לנטוש את הקן המישפחתי, צעד
שאותו דחתה עד אשר ילדיה גדלו ובגרו.

מלבה מעון מספרת:
במיסגרת העבודה שלי כפסיכולוגית
היכרתי את הנושא שעליו מדברת האשד.
האוסטרלית. בשיחות עם נשים בתנועה
הפמיניסטית דיברנו הרבה על הנושא. אני
גם הוזמנתי, עם נשים אחרות, לשיחה ב גלי
צה״ל בעניין זה, אבל עד היום לא
שמעתי ולא.קראתי חומר כל כך מפורט
וממצה, כמו זה שהאשה האוסטרלית הצ ליחה
לכתוב. הנושא לא חדש עבורי.
הסכסולוגים גילו אותו לפני כמה שנים,
אבל גם המאמר של האוסטרלית וגם המ ציאות
שלנו מוכיחה שקיימת בעייה• ה אוסטרלית
ביטאה אותה וניסחה אותה
בצורה ברורה ומעניינת. סיפורי התנסו-
יות־המין שלי, ובוודאי גם של נשים
אחרות בנות גילי, משקף את הבעייה
שעליה דיברה האשד. האוסטרלית.
התחלתי לקיים יחסי-מין בגיל . 16 הכר תי
בחור מטריף. גבוה, יפה. רכב על
סוס בשכונה שבה גרתי. היה טיפוס כריז מטי.
הייתי אז תלמידה בתיכון. הוא היה
מבוגר ממני בחמש שנים. בין בנות גילי
לא היה אז מקובל לקיים יחסי־מין. הגע תי
לזה כי הבחור היה פשוט מפונק.
הוא נולד אחרי שתי בנות, והתייחסו
אליו כאל בן־אלוהים. הוא התרגל שבבית
כולן ממלאות את מבוקשו, והיה לו מובן
מאליו שעל הנערות להתמסר לו.
מגיל 12 התחלתי לחוש התעוררות מי נית,
אבל לא היה לי ידע, כי אז לא היה
נהוג לדבר על הנושא. אמא שלי ממש
חשה עינוי כשהיתה צריכה לענות על
שאלותי, איך באים ילדים לעולם. לבסוף
היא אמרה לי :״את בטח שמעת מחברות
ויודעת.״ לא הבנתי כלום. הייתי
לבד עם התחושות המיניות שלי. אחרי
חודשיים של ידידות עם הבחור חשתי
כאב חד והבנתי שאיבדתי את בתולי.
הבחור חשב רק על עצמו. הוא לא הבין
שיש לעשות משהו לאשה•
מייד אחריו הכרתי בחור שעלה מאנגליה
באלטלנה. מהר מאוד הגענו ליחסי־מין,
אבל איתו זה היה אחרת. נהניתי.
השתי ביטחון. הרגשתי משוחררת. אמר

לו שקראתי שנשים אוהבות שיגעו
בהן פה, ושיעשו להן כך ...לא קראתי,
אלא הרגשתי. הספר שעליו דיברתי שימש
רק אמתלה. מאוחר יותר למדתי לבטוח
בתחושות שלי ולהודות בהן.
לאוסטרלית היה ביש-מזל, אם לא מצאה
גבר שהסכים להביא אותה לאורגזמה.
אני משוכנעת שישנם גברים שיש להם
התנגדות להביא אשה לאורגזמה. נתקלתי
בגברים שהיו להוטים ללמוד, ומהר מאוד,
והיו אשפי-ידע. לעומתם הכרתי גברים
שלא היו מוכנים ללמוד. לא היה להם
רצון להתחשב בזולת. זה התבטא אצלם
גם במישורי־חיים אחרים.
בתקופה הפמיניסטית שלי דיברתי על
הנושא עם נשים אחרות, כתרגיל בשיח-
רור מדיכוי מיני. נשים סיפרו שהן יוד עות
מה לעשות ואיך להגיע לאורגזמה,
אבל הגבר שלהן לא מוכן לשתף פעולה.
הוא רואה אשה כזו כתובענית מדי, מופרעת.
היו ביניהן נשים שסיפרו שהבעל
שלהן נפלא בכל תחומי־החיים, מלבד ב מיטה.
שם הוא לא מוכן להתאמץ. אם הן
הגיעו לסיפוק, זה רק מפני שהיו כל
כך מגורות.
בספר הגבר החושני שכתבו התלמידים
של מסטרס וג׳ונסון כתוב: אבר־המיו של
האשה הוא הדגדגן. גבר שלא יתן לו
טיפול, לא יצליח להביא אשה לסיפוק. הם
מציעים לגבר ללטף אותו, גם אם זה
יארך הרבה זמן. אל לו לחשוש, עור אצ בעותיו
לא יתקלף מזה.
אני לא יודעת למה גברים מסרבים.
נתקלתי בתופעות מפתיעות• חברה שלי
חיה עם בחור שכותב שירה. הוא לא
הסכים ללקק. הוא אמר שזה מתחת
לכבודו. בהתנסויות שלי עם גברים גי ליתי
שיש גם כאלה שהם בני־אדם. כאלה
שאיכפת להם. גם אם הוא מבלה עם אשה
לילה אחד, הוא רוצה לדעת אם היא
נהנתה במגע־המיני. כך זה בכל תחומי
החיים. גם בתור לאוטובוס יש כאלה
שמתחשבים ויש שדוחפים.
הבידואים עושים ברית־מילה לאשה. הם
פוגעים בדגדגן שלה, כדי שלא תעלה
על הדעת לדרוש מהגבר שיספק אותה.
זו טעות. העיצוב של הדגדגן הוא גם חי צוני
וגם חודר פנימה• על כן גם אשה
שעברה מילה יכולה לחוש רגישות ולהגיע
לאורגזמה תוך גירוי המקום שבו היה
הדגדגן.
בתקופה הוויקטוריאנית חשבו שרק ל גבר
יש אורגזמה. זו היתה הדעה חריש־מית,
אך האמת היא שכבר אז ידעו, ב־חדרי־חדרים,
שלאשה יש אורגזמה. למל כה
ויקטוריה, שנישאה לנסיך אלברט, לא
היו ילדים. רופא״הנשים שבדק אותה קרא
לנסיך ואמר לו :״אני מציע להוד רוממותו
ללקק למלכה בין הרגליים, ואז יהיו
ילדים.״ הסוף טוב — נולדו להם שבעה
ילדים.
לנו יש צורך במגע עור בעור. החדירה
של פין־הגבר אל נרתיק־האשה היא
חלק מאותה כמיהה ליצור חיכוך בין

רקדנית נירה פז
״מבין כל חברותי, אני •המאושרת !״
השניים ולחוש מגע גופני. אנחנו זקוקים
לזה מבחינה פסיכדביולוגית. לכן נשים
היודעות שגירוי הדגדגן מביא לתחושת־שיא,
ולא החדירה אל הנרתיק, יעדיפו
לוותר על החדירה הקלאסית. בספר איך
להציל את חייך במו ידייך שיל אריקה
ג׳ונג, היא מספרת שאחרי שהתגרשה מצ אה
גבר מקסים, שחקן הוליוודי רגיש
ומתחשב׳ והיתה מאושרת. אבל הוא סירב
ללקק לה. כשהיא אמרה לו שהיא לא
נהנית מחדירת הפין לתוכה, הוא היה
מזועזע. עד היום הואי מזועזע. כי הוא
חושב שהוא נותן לה דבר נפלא ולפתע
הוא מגלה שזה לא שווה כלום. כשקראתי
את הסיפור הבנתי שגם לגברים יש בע יות,
ונושא המין מורכב ומסובך גם אצל
הגבר. קשה להבין מושגים חדשים. האשה
מגיעה לאורגזמה מגירוי הדגדגן, בעוד
שהגבר מגיע מהגירוי שנוצר בעד החיכוך,
בשעת החדירה. לכל אחד מבני-
הזוג יש דרך משלו כדי להגיע לאורגזמה,
אלא ששניהם משתתפים בשני סוגי אור גזמות,
זו של הגבר וזו של האשה. אפשר
להפיך מכך הנאה כפולה, אם באמת
אוהבים האחד את השני. אם לא או הבים
— חבל על הזמן.

..דווננו נ שו מ וויו
האומץ ידבר בגלוי!״
ךירה פז היא רקדנית בת ,45 נשואה
• ואם לשתי בנות. השנה חגגה 30
שנות במה. בנעוריה למדה ריקוד, הו פיעה
כרקדנית בהצגות בהביטה, נסעה
לארצות־הברית כדי להמשיך ללמוד ול השתלם.
פגשה את מי שהפך בעלה,
אף הוא ישראלי 15 .שנים הופיעה כסו לנית
להקת־המחול במטרופולוטן אופרה
של ניו־יורק. לפני עשר שנים חזרה ליש ראל.
בתחילה רקדה בלהקת בת־דור,
אחו״כך עברה לרקוד בבלט הקלאסי ה ישראלי.
בארבע השנים האחרונות היא
סולנית להקת בת־שבע.

אומרת ;ירח פז :

האשה האוסטרלית לא הצליחה להגיע

לאורגזמה וליהנות ביחסי־המין, כי היא
ניגשה למין כאל אקט טכני. יחסי־המיו
הם אקט של יחסי־אנוש, לא מיגרש־ספורט.
הרבה נשים וגברים ישראליים
יוכלו ללמוד מהמאמר של האשד. האוס טרלית.
היא פקחה עיניים לכל אלה שלא
העזו לעשות הכל ביחסי-המין שלהם. זו
הסיבה המולידה מעצורים, אשר מונעים
מרבים להצליח וליהנות עד לשיא. הם
מיהרו. לא מצאו שפה נכונה, ולכן המ שיכו
לחפש מין במיטות אחרות.
המאמר של האשד, האוסטרלית מהווה
בוודאי שיעור מאלף. היא דיברה בשמנו.
(המשך בעמזד )58

סוג נוע• סרטים סופראן רוכב ע1ו 3
בעולם שבו כל צדיק נקי כפיים מוכן
להסביר מדוע חיוני להרוג אנשים כדי
שיהיה טוב לאנושות, וכל מטורף אחוז
מאנייה כלשהי רשאי לכנות עצמו ״מנ היג
מהפיכת שיחדור״ ,זקוק הקהל הרחב,
מן הסתם, למשהו שיישב את רוחו וש יחזיר
אותו למערכת־יחסים פשוטה ומו בנת
יותר. משהו כמו סופרמן. זה אולי
ההסבר לכך שהפרק הראשון בהרפתקו־תיו
המחודשות של סופרמן על מסך
הקולנוע גרף עד היום כ* 300 מיליון
דולר, ברחבי־העולם, ואילו הפרק השני,
שיצא לאור לפני שבועות מעטים בלבד
בארצות־הברית, כיסה חמישית מכל ה סכום
הזה, בשלושה שבועות בלבד. מיש־פחת
סאלקינד, שהפיקה את שני הסרטים
ושמתכוננת להמשיך ולספק לעולם גם
הלאה מעשיות ״סופרמן״ ,למיניהן, יכולה
לשפשף ידיה בסיפוק: הנוסחה הצליחה.
והנוסחה פשוטה: העולם מתחלק ב צורה
ברורה לצדיקים מוחלטים, וזה סו פרמן,
לרשעים מוחלטים, כל אותם יצו־

איד בכל-זאת משתחררים השלושה מן
הכלא המושלם הזה 1כאן אפשר כמעט
לחשוד במימד מיטאפיסי, שבו רצו התס ריטאים,
מאריו פוצו (מחבר הסנדק) ודיי-
וויד ביומן (שותף לכתיבת בוני וקלייד)
להסביר לצופים כי הרע המוחלט גם
הוא תוצאה של הטוב המוחלט. סופרמן
ממהר להציל את מיגדל אייפל ואת העיר
פאריס מידיהם של טרוריסטים, המאיימים
לפוצץ בראש המיגדל פצצת־מימן. בניתור
אימתני הוא נוטל את הפצצה, יחד עם
המעלית שבתוכה היא מונחת, מפוצץ את
גג המיגדל ומשליך את המיטען המסוכן
אי־שם בתוך החלל החיצוני, שבו ההת פוצצות
אינה יכולה להזיק לאיש. אלא
שדווקא שם מצליחה האנרגיה הגרעינית,
המשתחררת מן הפצצה, לפרק את לוח
הכלא של שלושת הנבלים, ולהעניק להם
את החופש שעתיד להביאם, בסופו של
דבר. אל כדור הארץ.
ב מ אי חד ש. צירופו של במאי חדש
לצוות הקיים, שעבד כבר על סופרמן ,1
הוסיף מימד חדש ומבודד, הרבה יותר
הומור ופאנטאסיה לשמה, שאינה קשורה
רק בניסים ונפלאות. זאת משום שהבמאי
החדש הוא בעצם במאי ותיק וידוע,

המעוף של סופרמן מעל ראשי האנשים
כל ילד אוהב לעוף

סופרמן מכניע את טרנס סטאמפ כתפקיד גנרל זוד
כל ילד אוהב. להיות בדוזי־מנוצח
רים המנסים להתנגד לו, ולבני-אדם, שהם
חסרי-ישע ומחכים לישועה מלמעלה. זאת
ועוד. כל ילד אוהב לעוף, וכל ילד חולם
להיות בלתי-מנוצח, ואין מבוגר י שבו
לא שרד משהו מן הילד שהיה פעם.
המסקנה: סופרמן הוא התגלמות החלום
הכלל-אנושי, שהוא משותף לכל האנשים,
מכל הגזעים, מכל הצבעים ומכל התר בויות.
ילידי
קריפטון. הגילגול הקודם של
סופרמן נראה קצת כמו מילחמת הכוכבים
— הן בשל הקדמה ארוכה יחסית בכוכב
הלכת קריפטון, שם נולד היצור הנדיר
הזה, הן בשל ילדותו המופלאה על כדור-
הארץ, שהגיעה לשיא בהקמה אוטומטית
של ארמון קריסטלים מופלא בקוטב הצ פוני,
והן בשל הסיום, שבו סופרמן פשוט
מסובב את כדור־הארץ אחורנית, כדי
לחזור בזמן ולמחוק תוצאות של אסון
נורא. הפעם נדמה כאילו מאבקיו אנו שיים
יותר, למרות שיריביו מצויירים
בכלי־נשק מתוחכמים מכל מה שידע פעם
לקס לותור הנבל. כי לקם לותור היה
סתם יליד כדור הארץ, ואילו מי שעומד
הפעם להתנכל לגורל צאצאיהם של אדם
וחווה, הם לא פחות מגנרל זוד, עוזרו
הגמלוני נון ושותפתם אודסה. גם שלושה
אלה ילידי קריפטון, והם מסוגלים לכל
מיבצעי הפלא שבהם מצטיין סופרמן. הם
נכלאו בתחילת הפרק הקודם בתוך לוח
דק שקלט את דיוקניהם ונידון לנדוד
לנצח בחלל, כעונש של הבלה בשלמות
קריפטון המנוח.

ריצ׳ארד לסטר, איש שהכניס כבר מן
הסרטים הראשונים שלו מימד של מופלא
בתוך המציאות. נא לזכור סרטים כמו
ארבעת, המופלאים, הפאטנט או הצילו,
שלא לדבר על אותו סרט קצר שעשה
עוד לפני כן, רצים .,קופצים ועומדים
דום, עם פיטר סלרם, ספייק מיליגאן והארי
סיקומב, אז אלמונים יחסית, סרט ש נחשב
עד היום למעין פנינה של קולנוע
האבסורד.
נ שי מו ת טייפון. מסתבר שאיש לא
חסך כאן כסף, כדי לייצר קסמים עוצרי
נשימה. העתק של כמה ממיפלסי מיגדל
אייפל הורכבו באולפן אחד, כי הרי איש
לא היה מרשה לצוות להרוס את המיגדל
המקורי. בפיינווד, האולפנים הבריטיים
הענקיים, שם השיק בעבר בונד עצמו
את הצוללות שלו, הורכבה רפליקה של
קטע מרחוב 42 המפורסם (בין השדרה
השניה והשלישית) ,מקום שבו מתנהל
קרב האדירים בין סופרמן לשלושת הנב לים.
ואיזה קרב הוא זה: מבטי לייזר
שורפים, נשיפות אימתניות בעוצמת טיי פון,
אוטובוסים מתעופפים באוויר, מכו ניות
מושלכות כקופסות גפרורים, גורדי-
שחקים, המשמשים כקרש קפיצה והאג־טנה
של האמפייר סטייט בילדינג, ההו פכת
רומח.
מובן שכל זה אינו רציני, ואינו מהווה
חדירה מעמיקה לתוך נפש האדם. ואולי
זאת הסיבה שגם הקהל נהנה, וגם השח קנים,
רובם בעלי מוניטין, שמחים לקראת
ההזדמנות להופיע בסרט (לשכר השמן

כריסטופר ריס (סופרמן) ומארנוט קידר (לויס ליין)
כל ילד אוהב להיות נאהב
יש בוודאי חשיבות משלו בעניין זה).
״תענוג לגלם נבל אמיתי, שאין בו אפילו
תכונה חיובית אחת״ טוען טרנס סטאמם,
שחקן בריטי, שהתמודד בעבר עם תפקידים
מורכבים ומסובכים כמו באספן.
״איני בטוח שהייתי חושב על עצמי
כשחקן אידיאלי לתפקיד לקס לותור,״
אומר ג׳ין הקמן, שזכה כבר פעמיים בפרס
אוסקר ,״אבל אני מאוד שמח שמישהו
אחר חשב בך.״ מה עוד, שהנבזות האנו שית
שלו, מן הסרט הראשון, עומדת
בצל נבזותם הבין־חללית של ילידי קריפטון
עוטי־השחורים, ומשום ש״לותור צריך
להתאמץ יותר״ מוסיף הקמן בחיוך, כש הוא
משתמש בסיסמה של חברה מפורסמת
להשכרודרכב.
ומילה אחרונה. אי-אפשר שלא להעריך
את עושי הסרט, שמזכירים בהבלטה
שניים מן התורמים הבולטים בעיצוב ה
סרט
הראשון, שהלכו לעולמם מיד לאחר
סופרמן ,1הצלם ג׳פרי אנסוורת והתם-
אורן ג׳ון בארי. אכן, גם אם לא עבדו
בפועל על הפרק השני, רוחם היוותה
השראה לאורך כל הסרט.

או ר חי ם
ד,ורמו מחכה ל״גן לדה
בשעה שהצפון לוהט והשמש רותחת,
תרים את הארץ לאורכה ולרוחבה מפיק
אמריקאי ובמאי בריטי. הסיבה: להתחיל
כבר ב־ 31 באוגוסט את הפקת הסידרה
הטלוויזיונית גולדה, שתוסרט כולה ביש ראל
על-ידי חברת פאראמונט.
אולי בשל כמה לקחים שלמדה פארא־מונט
מיוניברסאל (שהפיקה את מצדה
בייסורים רבים) היא החליטה להפקיד
את המלאכה בידי מפיק המכיר היטב
ה עו ל ם הז ה 2291

את המנטאליות, את הבעיות ואת מעוון
אתרי־ד,צילום הישראליים, שלא לדבר על
בקיאותו הרבה באנשים הטכניים העומ דים
לרשותו. שכן, ג׳יו קורמן, המפיק
החוזר לכאן בפעם הרביעית בתוך שלוש
שנים׳ הפך כבר לחלק מנוף תעשיית
הקולנוע בישראל.
הפעם הוא עומד לשחזר מקומות הק שורים
בחייה של גולדה, את מרחביה
וכפר בן־שמן, כפי שנראו פעם! הוא
עומד להסריט את אתרי רוסיה בנווה־צדק
בתל־אביב ! להפוך את אולם העצמאות
בבית־המלון הילטון בתל־אביב לאולם
עצרת האומות המאוחדות! ליצור באג פים
אחרים של הילטון כמה תמונות מ וושינגטון
ומשיקאגו! חלק מרחוב אלנבי
ישמש כמילווקי ורחוב ביאליק בתל־אביב
ישמש גם הוא כבמת־צילומים.
אשר לחלק האנושי: באמתחתו של
קורמן כמה בחירות נאות .״אינגריד ברג מן
תבעה ממני לערוך לה מיבחן בד
מיוחד, כדי להוכיח לי שהיא אינה מת אימה
לתפקיד,״ ורק אחריו נאותה לפרוש
מפרישתה מן הבד נלגלם את גולדה

וי ם 1וי ס

חלומותיו
של תרנגול
אוהגי יום ראשון ופאר,
אנגליה־צרפת־ארצות־הברית־איט־ליה,
תל־אביב) :אם ישנו סרט
הרקוח לפי מירשם הרופא לעונת־הקיץ, זהו הסרט. לעסוק
זה בריא, אומר הרופא, לצחוק קצת, גם זה
באהבה,
מוסיף לבריאות, והעיקר — לא להתאמץ• בך, האמין
האמריקאי ליאו פוקס, אפשר לגרום לאנשים המפיק לחנות, בלי להיפגע, להציץ בבמה חמוקים נאים, לחלום
עם הגיבורים, ולחזור הביתה שבעי־רצון כדי להסתפק
במה שיש.
לבן בחר בנושא שאין מובן ממנו לבל גבר: אהבות
סוף־השבוע. ואם לדבר אל קהל רחב בבל האפשר, מיקם
בל אחת מהן בארץ אחרת: רוגר׳ מור, ממיר את בלי־הנשק
המתוחכמים של ג׳יימס בונד בבובע־נהג, ומתחזה
לבעל״טירה, כדי להבניס אל מיטתו מיגוון רחב בבל
האפשר של נשים, בשעה שאדונו נוסע לסוף־שבוע. לינו
ונטורה מנסה לגייס את מזכירתו, בדי לשעשע קליינט
שמן בסוף השבוע ; ג׳ין וילדר מקבל חופשה מן המוסד
שבו הוא מאושפז ומנסה לאהוב בלי להיכשל לראשונה

ספאק וטוניאצי: חלומות ומציאות
בחייו, בסוף השבוע, ואוגו טוניאצי מנצל את העורות
אשתו בדי לראות מה שלום אהובותיו הישנות, גם כן
בסוף השבוע.

ל שכוח את
קאגמו שה

שחקנית אינגריד ברגמן
גולדה אחרי 40

שוגון (לימור, תל־אביב, ארצות־הברית)
— הסרט הזה הוא דודן
מדרגה שנייה לספר רב־המבר
של ג׳יימס קלאוול, על הרפתקותיו של הבריטי הראשון
שהגיע ליפאן, במאה ה־ .17 וכבל קרוב מדרגה שנייה,
יש בו דמיון למקור, אבל דמיון רופף בלבד.
צריך לזכור, שהגלגול האודיו״ויזואלי הראשון של ״שו־גון״
היה סידרת טלוויזיה שנמשכה על־פני שעות רבות,
ושבה ניסו לדחוס את בל הדמויות ובל המעללים הנב-
ללים בספר. אחר־בך, כאשר הסתבר שהסידרה היא הצלחה
מסעירה באמריקה (רק ״שורשים״ הצליחה שם יותר
ממנה) ,הוחלט שיהיה זה רעיון טוב להוציא קטעים
נבחרים מתוכה ולהרביבם יחד לסרט קולנוע. ובך נוצר
סרט, שנמשך בשעתיים וחצי, ושמזכיר בבל את הגירסות
המקוצרות של הסיפרות הקלאסית, שהיו מתפרסמות
פעם בהוצאות־ביס אמריקאיות, לטובת בל אלה שרצו
לדעת למשל, על מה זה ״מילחמה ושלום״ ,אבל לא
היו מובנים להקדיש לכך יותר מאחר״צהריים אחד של
קריאה קלה.
בפי שזה נראה על המסך ,״שוגון״ הוא מעשה בנווט
בריטי אמיץ מאוד, אבל לא בל־בך חכם, שמגיע עם
ספינה הולנדית לחופי יפאן, מתוך כוונה להתחיל שם
במיסחר פורה ומשגשג. אלא שביפאן הוא פוגש גזע
של אנשים קטנים, צהובים ובעלי שפת״דיבור משונה,
הנהנים באופן מיוחד לבשל אנשים חיים במים רותחים,
לערוף את ראשם בהנף חרב אחד, והמאיימים בכל רגע
להתאבד, אם משהו לא לרוחם.
בהמשך מסתבר כי הם הרבה יותר מתוחכמים מזה,
אולם את התיחבום עצמו אין מראים במיוחד, וצריך
להאמין בכך, משום שזה מה שהדמויות אומרות זו על

זו. ועוד צריך להאמין, שהנווט הבריטי הופך, עוד בטרם
למד את שפת המקום, לאיש המסובן ביותר ביפאן1 ,
אם כי זה לא ברור בדיוק מדוע, ולא מובן מה יש לו י
לתרום לבני ארץ השמש העולה. ובכלל, בל מה שמתרחש|
על המסך הוא בסופו של דבר רקע לסיפור אהבה מסעיר?,
שבין נווט ויפאנית דוברת אנגלית, שנישאה, למרבה הצער/,
לאחד המצביאים החשובים במקום.
לבן, מי שהולך לראות את ״שוגון״ ישבח בבקשה
את ״קאגמושה״ ,ויתרגל לרעיון שמדובר באן בהרפתקות׳
ואהבה בנופים זרים, עם הרבה דיאלוגים ביפאנית (אלא
שזה לא משנה, כי יש לנו כותרות) ועם הרבה דמויות[
שקשה מאוד לרדת לסוף דעתם. זאת, ותו לא.

להופיע בתפקיד ד״ר איזק המנוח, רופאה
של גולדה.
ליד המצלמה יעמוד אדם (הגדולה האדומה)
,גרינברג שלטענתו של ג׳ין שייך
לשורה הראשונה של צלמי קולנוע בעו לם
בכלל, ואת שירותי ההפקה יעניקו
ישראפילס בראשותו של צבי שפילמן.
וכדי להזים טעות שגורה: הסרט ה־טלווייזוני,
שאורכו ארבע שעות, אינו
מתבסס על סיפרה של גולדה, כי אם על
תסריט מקורי שכתב הארולד (מעתה ועד
עולם, הטלוויזיוני) גאסט, על־פי חומר
תעודי וראיונות שאסף במיוחד לצורך

מפיק ג׳ון קודמו ורעייתו
בפעם הרביעית

שאחרי שנות ה־ 40 בחייה. כגולדה׳ הצ עירה,
הוא מקווה שאחת השחקניות הצעירות
והמוכשרות היום בעולם, ג׳ודי
(הקאריירה המזהירה שלי) דייוויס האוס טרלית,
תצליח למצוא לה זמן מתאים
בלוח־הזמנים של ההצגה שבה היא מופיעה
עתה במולדתה. את בן־גוריון הוא
מקווה להפקיד בידי מרטין באלזם! כאפ שרות
נוספת לאותו תפקיד מועמד שחקן
בריטי מפתיע על הבמה בשם ג׳ורג׳
דה קייזר. לפי המתוכנן תהיה אן ג׳קסון
מזכירתה של גולדה, לו קידר, ובעלה
של השחקנית, השחקן אל וואלך, עשוי
ה עול ם הז ה 2291
תדריך חובה ליאות:

גורדה מאיר בנעוריה

שחקנית ג׳ודי דיוויס

גולדה הצעירה במציאות ומי שתגלם אותה בסרט

ירושלים ג אנשים פשוווטיס, ימים
ברקיע, טוראית בנג׳מין, דודי מאמריקה.
תל־אביב: הכפיל, אנשים פשוטים
אנגי ורה, לעינייך בלבד (תיקון טעות:
מחוגי השעון הוזזו בטעות לכיוון ״חלש״
בעוד שהסרט הומלץ כמשעשע. ואכן הוא
משעשע — צריך היה להיות בין ככה
לטוב).
חיפה: אנשים פשוטים.

אומרים מה הם אומדים מה הם אומרים מה הם אומרים...

שאירם ׳!ר :

אר 3ד י ־ א ד * 11ל*1ו :

דוי ד <ווי>13ן:

ה נ 0י 11 הכי אאבק בדיעותיה ו א עוזר ודא
ואש ־וי שנ ה!
גדול בארץ!״
חברת־חבנסת שושנה ארגלי״אלמוזלינו היתה מראשי
המתנגדים לאירופה של חברת״תכנסת שולמית
אלוני כסיעה למיפלגת העבודה, שאלתי אותה:

+מדוע את כל־כך מתנגדת להצטרפותה
של חכרת־חכנסת שולמית אלוני כסיעה למיפ-
לגת העכורה?

דויד שיפמן, שגן ראש עיריית תל״אביב וחאיש אשר
שינת במידת־מח את פני חתחבורח בעיר תל־אגיב,
הוא האיש המיועד לתפקיד סגן־שר־התחבורח, ולמעשה
ימלא את תפקיד שר־חתחבורח בפועל, אם אמנם
ייבחר כסגן. דויד שיפמן הוא גם יושב־ראש מועצת־המנהלים
של חברת־החשמל, שאלתי אותו :

קודם כל אני רוצה להגיד שאני מביעה הערכה
לשולמית אלוני על מאבקה. היא עיקבית בדרכה ובדיעד
תיה. אילו היתד, באה ומצטרפת למיפלגה, הייתי בהחלט
תומכת בה. אבל מה ׳שעמד על הפרק היד, מערד עם ר״צ.
צריו לבחון את הנושא באופן פרופורציוני. זה מגוחך:
אחד לעומת .47 הכוחות לא מאוזנים. שולה ידועה
בדיעותיה ובמאבקה בדתיים. אנחנו לא מיפליגה אנטי־דתית.
יש לנו הרבה חברים שומרי מסורת ומיצוות.
הצטרפותה של שולה יש בד, סימליות לשינוי הקו של
המיפלגה בנושאי דת ומדינה. בעיקבות הצטרפותה של
אלוני ׳תדמיתה ודימוייה של מיפלגת העבודה יכולים
להשתנות. חוץ מזה, שולה קיבלה את כל הזכויות בלי
שום מיגיבלות. מה זה רק ׳לקחת בלי לתת? המ)ערך
רק נותן והיא לא נותנת כלום.

• איד תצליח לתפקד כשלושה תפקידים
כל־כך חשוכים כמו סגן ראש עיריית תל־אכיב,
יושב־ראש הגחלת חכרת-החשמל וסגן־שר־התחכורה

המנדט הזה לא קובע! מבחינת המערך זה לא משנה
48 או ,47 המנדט הנוסף של שולה לא סייע לשימעון
להרכיב את הממשלה, בגין מרכיב בסופו של דבר
את הממשלה.

עוד לא סוכמו דברים בממשלה׳ לאחר שהדברים
יסוכמו אחליט מה לעשות. יתכן שאמסור את תפקידי
בעירייה לאחר ואקדיש את מירצי לנושא התחבורה.

• מי יהיה ממלא מקומך בעירייה?־
זה יסוכם בתוך החטיבה, מדובר כנראה ביצחק
כספי.

• למה לדעתך, אתה מתאים לתפקיד
סגן־שר־התחכורח?
בתחום התחבורה עשיתי הרבה מאוד בעיר תל־אביב,
וזה מוסכם לכל הדיעיות. זהו תחום שאני אוהב,
תחום שאני מבין בו. אבל למה ׳לדבר לפני שדברים
נקבעו, זוהי בעיני שיטה נפסדת.

• האם יש כידך תוכנית לשיפור פני
התחכורה כארץ?
כן, בהחלט, לאור הנסיון שצברתי, אל תשכחי
שבנושא התחבורה יש לי הנסיון הכי גדול בארץ.

• היא נותנת מנדט נוסף.

• מדוע אם כך מתעקש מר פרס עד הצ טרפותה?

צריך
לשאול אותו, איני יודעת מה השיקולים שלו,
גם בעיני זה תמוה. הרי שולמית אלוני לא תעזור לנו
לגדול, המצביעים שלה הצביעו עבורה כשהיתה בנפרד,
אין בטחון שיצביעו עבורה כשהיא עם המערך ביחד.
לדעתי, דיעותיה היוניות של אלוני יבריחו מצביעים
מסורתיים של המערך. יש לד, מצע מדיני משלה, לנו
יש קונצנזוס ׳שאנו מתלכדים סביבו. הצטרפותה של
שולה תחזק את הדימוי היוני המוטעה שיש לצערי
הרב למיפלגת העבודה, דימוי שהבריח מא״ת׳נו הרבה
מאוד בוחרים.

כשהוא עזב את הטלוויזיה רעשה הארץ. כוכב טלוויזיה
כמו עמירם ניר קם סתם כך והולך לעבוד
במערכת־חבחירות של המערך ז אמרו שהוא דורש
בתמורה לשרותיו מקום ריאלי בכנסת, אמרו שהובטח
לו להיות ראש-לישכתו של שימעון פרס, אם וכאשר
ייבחר כראש״ממשלה, אמרו הרבה דברים. בינתיים
הסתיימה מערכת הבחירות, הליכוד ירכיב כנראה את
הממשלה. מה קרה לעמירם ניר ז כיעד יתברג האיש
שעבד בבחירות לעידו של חח״כ החדש אהרן הראל
במיסגרת תנועת העבודה, אם בכלל.

• עמירם ניר, מה הן תוכניותיו העכשוויות,
אחרי שהבחירות נמצאות מאחורינו?
את תופסת אותי בזמן של הכרעות. העניין הוא
ש א ני מתלבט בין כמד, הצעות שונות.

אתה חוזר לצבא?

אני חוזר לצבא? אני בצבא כל הזמן. עד לפני
שבוע הייתי במילואים, בספטמבר אני הולך שוב.

• כין מילואים למילואים מהן תוכניותיך?

אני נשאר בתחום הפוליטי, אני מתכות להמשיך
ולעסוק באופן אינטנסיבי בפוליטיקה.

כאיזה תחום בפוליטיקה?

אני עדיין לא יכול להגיד לך. זה לא תהליך פשוט.
הרבה יותר קל להשתלב במערכת בחירות, הפתיחות
של המערכות הפוליטיות יותר רבה בזמן מילחמה מאשר
בזמן שלום. מערכת פוליטית קשה מאוד לחדירה במתכונת
נורמלית. מה שאני יכול להגיד לך הוא, שביאתי
לפוליטיקה כאל דרך חיים. לגבי האופי המדוייק של
עיסוקי הפוליטי אני מקיים שיחות ובדיקות לגבי מיספר
הצעות אפשריות, ואחליט ממש בימים הקרובים.

• האם אתה מתכוון לבך, שהלשונות
הרעות, שריננו כאילו תמונה כעוזר של, או
כיועץ של, או כראש-לישכה, פשוט טעו כך?

• האם את חושכת ששולמית אלוני תחזיק
מעמד לאורך זמן כמיסגדת החדשה?

אמרת בעצמך לשוניות רעות. אמרתי לך שאני רואה
בפוליטיקה דרך חיים, כלומר׳ אני רוצה להיות מעורב
בתהליכים פוליטיים, להיות שותף בהתוויית הקו של
המיפלגה ־שאני מאמין בה. לבד מזה אני מעוניין
להמשיך בתחום המיקצועי שלי, כלומר, בתחום הביטחוני.
אני רוצה לעבוד על הדוקטורט שלי, ואני רוצה
להמשיך לכתוב מאמרים פובליציסטיים בנושאי ביטחון,
להביע דיעה ולנתח.

זה לא ילד לה כל־כך קל, במידה ותנסה לכפות
דיעותיה, ניאבק נגדה. אני לא מבינה מה היא מחפשת
אצלנו, לא יודעת איך ׳תדגיש בעצמה, כשהצעות שלה
לא יעברו, הייתי מציעה לה לחזור ולהיות סיעה
עצמאית משלה.

כשמישהו עוזב את עבודתו ככתב טלוויזיה ומזוהה
כאיש פוליטי אין לו דרך חזרה! זוהי חשקפת־עיולמי
ולכן חציתי את כל הקווים׳ זוהי הסיבה שלא לקחתי
חופשה־יללא־תשלום׳ כפי שהוצע לי מלפיד ומאחרים.

האם תחזור לטלוויזיה אם יוצע לך?