גליון 2292 מתאריך 5 באוגוסט 1981

להכנה מידית
כתוססת מים ב

מג די ל

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב.
רחום גורדון .3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי א מ רי. ראש המערכת נ יוסי ינאי עור!־־
תכנית: יוסי שנדן. עורכת כיתוב: לילית בוארון. צלמי
מערכת: ציון צפריר ועגת סרגוסטי ראש המינהלה: אברהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני * המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפס ב״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב בן־
אביגדור. הפצה ״גד״ בע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

מיהי

מחבל

אחת התופעות הבולטות ביותר,
אחרי הפצצת ביירות בידי חיל־האוויד
הישראלי, היתד, הפער העצום שבין הצי בור
הישראלי ובין כל׳שאד העולם, לגבי
ראיית מאורע זה.
בעיני הציבור הישראלי, רובו ככולו,
היה זד, מעשר,־לוחמה רגיל וסביר, או
לפחות מעשה־נקם טיבעי אחרי הפגזת
קריית־שמונה ונהריה.
בעיני כל שאר העולם, בלי כל יוצא
מן הכלל, היה זה מעשו־,־זוועה מחריד,
פשע־מילחמר. במלוא מובן המילה.
איך נוצרה תהום פסיכולוגית זוז

יש כישראל ויכוח בשאלה ״מיהו
יהודי״ .אין ויכוח בשאלה ״מיהו מחבל״.
לפי ההגדרה המקובלת בכלי־התיקשו־רת
הישראליים, מחבל הוא כל אדם המש תייך
לאירגון־השיחרור־ד־,פלסטיניי, או ה מקבל
את מרותו, או התומך בו.

ל ע שו ת ^ 1 1ע׳<ע

עוו 1ס 1/0111/011 ,

גמילה ״טרוריסטים״ :״ספינה טרוריסטית
הגיעה לצידון׳ /״דובר טרוריסטי הודיע״,
״מישלחת טרוריסטית נסעה ל
כלי־התיקשורת הישראליים אינם מס תפקים
בכך, אלא אף שמים מילה זו
בפי זרים. למשל, כאשר עיתון צרפתי
מספר כי ״בקרב ההתנגדות הפלסטינית
ניכרים סימנים ל מעתיק זאת העיתון
הישראלי במילים ״בקרב המחבלים ני כרים
סימנים ל כאשר יאסר ערפאת
מודיע כי ״אש״ף מוכן ל אומרת הטל וויזיה
הישראלית :״מנהיג־המחבלים ער־פאת
הודיע כי המחבלים מוכנים ל
כך נוצר בתודעת הציבור הישראלי נוף
פאראנואידי. אין עוד קשר בין המילים
ובין המציאות כפי שהיא. המילים יוצ רות
מציאות משלהן. הקורא הישראלי —
החל בראש־הממשלה והרמטכ״ל, וכלה ב־מוכר־הסמרטוטים
בשוק־הפישפשים — שוב
אינו רואה בפלסטינים בני־אדם בשו —
ודם, אלא שדים הקרויים ״מחבלים״.
״מחבל״ אינו בן־אדם, בעל השקפות,
דיעות חיוביות או שליליות, מעשים טו בים
ורעים, שיש לו הורים או ילדים.
״מחבל״ או פושע שיש להשמידו.
להבדיל אלף הבדלות, כאשר החלו ה גרמנים
לקרוא מדי יום על ״תת־האדם
היהודי״ ו״הטפיל היהודי״ ,החלו שוכחים
כי היהודי הוא, בעצם, השכן ממול.
מן הראוי לציין שגם בשטח זה יש
דמיון מדהים בין הישראלים והפלסטינים.
כלי־התיקשורת של ״המחבלים״ נוקטים
אותה השיטה עצמה כלפי ישראל. אין
הם מדברים על ״ישראלים״ ,ועל ״מדינת
ישראל״ ,אלא על ״האוייב הציוני״,
ה״יישות הציונית״ .כאשר דיווחו על יצי את
תושבים מאצבע־הגליל כתבו ושיד רו
כי ״הציונים בורחים מן הגליל שבפלס־טין
הכבושה״.
מפה מזוייפ ת

״ מיפ קדו ת
י^ל מ חבלי ם״
הגיעה השעה לבחון את חלקם של
אמצעי־התיקשורת הישראליים באשמה
למה שאירע בשבועות האחרונים — שר־שרת־המעשים
בגבול הצפוני, שהסתיימה
במפלה מדינית מוחצת לישראל, בכישלון
צבאי ובמהלומה מוסרית ממאירה.
כלי־התיקשורת עצמם אינם מסוגלים
לערוך חשבון־נפש כזה. הם לא עשו
זאת אחרי מילחמת יום־הכיפורים, למ רות
כמה גימגומים והימר,ומים, אף שהיה
ברור כי לעיתונים, לרדיו ולטלוויזיה היה
חלק רב מאוד ביצירת האווירה של ״ספי נת
השוטים״ ,שהביאה למחדלי •1973
גם השבוע לא היה שום נסיון לערוך
בדק־בית כלשהו.
מה קרה בביירות?
ישראל פתחה בשורה של מעשי-איבה
גדולים בלבנון. על. עובדה זו אין ויכוח. בהפגזה אחר־כך הגיבו כוחות אש״ף
מתותחים ובהפצצה מקטיושות, שהיו
מכוונות לעבר הערים והיישובים בצפון.
בעיקבות פעולה זו בוצע מה שבוצע
בביירות. מה 7
לפי הסלאנג של כלי־התיקשורת היש ראליים
:״הופצצו מיפקדות מחבלים״.
שתי המילים — ״מיפקדות״ ו״מחב־לים״
— טעונות בדיקה.
מזה עשר שנים ויותר משתמשים כל
כלי־התיקשורת בישראל, מלבד העולם הזה,
במונח ״מחבלים״ .שימוש מוחלט ואחיד
כזה במילה אחת, בעלת מיטען אידיאו לוגי
ברור, אופייני למישטר טוטאליטרי.
עד כמה שידוע לי, אין דוגמה לכך,
בשום מדינה דמוקרטית בעולם, שבה
קיימת עיתונות חופשית, ושבה רשאי כל
עיתונאי לכתוב בשפה הרצוייה לו.
זוהי כשלעצמה תופעה הראוייד, לתשר
מודלב.
מה זה ״מחבל״ ?
תחילה השתמשו במונח ״חבלו״ ,עד
שבאו שילטונות־צה״ל למשה דיין, אז
שר־הביטחון, והזכירו לו כי ״חבלן״ הוא
חייל בעל מיקצוע צבאי חשוב ומכובד,
(וגם מסוכן במיוחד) .גם בצר,״ל יש,
כמובן, חבלנים.
משום כך הומצאה מילה עברית חדשה:
״מחבל״.
העולם הז ה 2292

1׳•1141 1/1 111 1111
בתצלומים נוראים בטלוויזיה — הוליד
את הזעקה העולמית. כאשר באו ההצ הרות
של דוברים ישראליים רשמיים, ש אמרו
כי האזרחים אשמים בעצמם במו תם
אם בחרו לגור ליד ״המיפקדות״ (יצ חק
שמיר) ,ושצה״ל נזהר מאוד שלא
לפגוע באזרחים (משה נסים) ,התקבל ה דבר
בעולם כביטויים של צביעות צי נית
מחפירה. הצטיירה תמונה של ישראל
שלקתה בטירוף מוסרי.
ואילו בישראל עוררה תגובה זו תמיהה
אמיתית. מה פיתאום? הרי צה״ל הפציץ
״מיפקדות של מחבלים״ .לדעת הכל,
״מיפקדה״ היא מטרה צבאית מוצדקת.
״מחבלים״ הם פושעים ומרצחים.
באוזני הישראלים נשמעה זעקת העו לם,
על כן, כצביעות אנטישמית.
לכאורה אין זה אלא מישחק של מי לים.
אך למעשה נפערה כאן תהום הגו רמת
לתוצאות מעשיות הרות־אסון.
כי האנשים פועלים על פי המושגים
שלהם. פוליטיקאי ישראלי ועמיתו האמ ריקאי
או הצרפתי, שיש להם מושגים
שונים לגמרי, והרואים את הנעשה בצו רה
שונה לגמרי, פועלים בהכרח בצו רות
שונות• זהו הרקע לעימות בלתי-
נמנע, להתנגשות חזיתית ביו ישראל ו העולם
כולו. לא מפני ש״העולם כולו נג דנו״
— אלא מפני שמבחינה תיקשור־תית
פרשה ישראל מהעולם.
קשה להאשים את הטייס הישראלי, ש הפציץ
את ביירות. הוא קיבל פקודה. מי
שנתן את הפקודה משוכנע כי פעל נגד
״מיפקדות מחבלי־ם״ ,וכך גם חשב הטייס.
מי שיכנע אותם? אמצעי־התקשורת.
ולא חשוב שעורך־החדשות בטלוויזיה
ובעל־הטור בעיתון ופרשן ברדיו הם ב עצמם
שטופי־ימוח מיסכנים, השוטפים את
המוח של עצמם, איש לעצמו ואיש לרעהו,
מדי יום. עליהם רובצת האחריות ליצירת
המצב הנפשי הזה.

כית מופגז, תושבים מוכים
בקוייור שמונה 7בביירות 7בנהריה 7בדאמור 7
עיתונות אחראית היתד, מסבירה כי
אש״ף הוא אירגון־גג של הרבה איר־גונים
ומוסדות. יש בו אירגונים פוליטיים־
צבאיים כמו פת״ח, החזית העממית, החזית
הדמוקרטית, וכר. אירגונים אלה הם תנו עות
פוליטיות, הכוללות מנגנונים מדי ניים
והסברתיים, כלכליים וחברתיים, נוסף
על הזרועות הצבאיות. פת״ח, למשל,
הוא מעין צירוף של מפא״י וההגנה (להב דיל)
ביישוב העברי בשעתו. את החזית
העממית אפשר להשוות לצירוף של ה־מיפלגה
הרוויזיוניסטית דאז ואצ״ל. ה חזית
הדמוקרטית דומה (וגם משווה את
עצמה, לא פעם, בשיחות פרטיות) ללח״י,
שהתעקש בשעתו לטעון כי אינו איר־גון
צבאי, אלא תנועה פוליטית לוחמת.
נוסף על ״האירגונים״ (גם הערבים
קוראים להם כך) מסונפות לאש״ף אגו דות
שונות, כגון הסתדרות המורים הפלס טיניים,
הסתדרות הסטודנטים הפלסטי ניים,
אירגון הנשים, הסהר האדום הפלסטיני,
גופים ואישים בלתי־תלויים, ועוד.
בקיצור: זהו מיגוון עצום של גופים
ופונקציות, זרועות של מינהל אזרחי
(בעיקר בדרום־לבנון) ,מוסדות שיטור
ושיפוט, מערכות פוליטיות ודיפלומטיות,
שגרירויות, מכוני־מחקר, מנגנונים כלכליים
ועוד ועוד, נוסף על הלוחמים. כל בשפת התיקשורת הישראלית
אלה, בלי יוצא מן הכלל, הם ״מחבלים״.

פאראנויה מול פאראנויה, מילחמת ה שדים
ברוחות־ד,רפאים.
טירוף מוסרי
אם בן, מה קרה בביירות?
בביירות ממוקמים רוב המוסדות הפו ליטיים,
הכלכליים, ההסברתיים, האקד מיים
— וגם הצבאיים — של אש״ף
והאירגונים המסונפים לו.
מישרדים אלה שוכנים בבנייני-מישר-
דים ובבתי-מגורים. אין סביבם שטח־הפ־קר
ריק. באותם הבניינים גרים אזרחים.
בביירות שוררת צפיפות נוראה, שהיא
המכה מס׳ 1בעיר זו. נכתב עליה הר בה
בעיתוני לבנון. זוגות אינם מתחתנים
מפני שאינם יכולים למצוא דירה, אלא
במחירים אסטרונומיים, זוגות מתגרשים
בגלל אותה הסיבה. בדירות רבות גרות
שתיים, שלוש ואף ארבע מישפחות.
כל זה ידוע, כמובן, לכתבים מכל ה עולם
המצויים בביירות. כאשר נערכה
ההפצצה הישראלית, הם דיווחו את ה אמת:
הופצצו מישרדים של אירגונים
פוליטיים. בין ההרוגים היו כמה וכמה
פקידים של אותם אירגונים, ואולי גם
כמה מן הלוחמים. אך בעיקר נהרגו אז רחים
חפים־מפשע, שגרו בסמוך.

אין זו הפעם הראשונה שזה קורה
אצלנו. התופעה עצמה קיימת אצלנו מזה
עשרות בשנים.
בשבוע שעבר עמדתי במדור אחר (יומן
אישי, העולם רמת )2291 על האסון שנגרם
בשעתו לעם־ישראל ביגלל השימוש הקבוע
במונח ״הרודן המצרי״ .כאשר במשך שנים
רבות לא תואר גמאל עבד אל־נאצר בכלי-
התיקשורת הישראליים כאדם חי, בעל
דיעות משתנות ועמדות מדיניות מתחלפות,
המחפש את דרכו תוך לבטים ונסיונות,
אלא כמיפלצת צמאת־דם ,״היטלר של
המיזרח התיכון״ — אי-אפשר היה לקבוע
מדיניות ישראלית נבונה. וכך הוחמצו הז דמנויות
היסטוריות לעשיית שלום.
על כך נאמר: חיים ומוות בידי הלשון.
הלשון — מבחינת המלים השגורות בפינו.
הסולם הזה לא השתמש מעולם במושג
״הרודן המצרי״ ,כשם שלא השתמש מעולם
במושג ״המחבלים״ ,וכשם שאינו משתמש
לעולם במושג ״יהודה ושומרון״ .לא זו
בילבד שמושג זה משבש את השפה
העברית (צריך להיות ״יהודה והשומרון״,
בה״א הידיעה) אלא שיש בו ציווי אידיאו לוגי.
על ״הגדה המערבית״ אפשר להת ווכח׳
לשקול אם כדאי להשיבה לתושביה
או לספחה לישראל. איך אפשר להחזיר
משהו הקרוי ״יהודה ושומרון״ ? עצם
השימוש במושג קובע: זה שלנו.
על כן יש הגיון במעשיה של חבורת
המתנחלים, שעתרה לבית־המישפט העליון
וביקשה לצוות על כלי־התיקשורת לא
להשתמש במונח ״הגדה המערבית״ .עתירה
זו היא, כמובן, בעלת אופי טוטאליטרי
מובהק. עתירה כזאת כלל אינה אפשרית
במדינה דמוקרטית. בבריטניה או בארצות־הברית
היה הדבר מעורר גיחוך. בישראל,
באיראן, בברית־המועצות ובארגנטינה זר,
נראה טבעי בהחלט.
דומה הדבר לקשר של משרטטי־מפות,
המסכימים ביניהם לפרסם מפה מזוייפת.
איך יכול חייל לכלכל את מעשיו אם
המפה שלו מורה שיש הר במקום שיש
עמק, ואגם במקום ששוכנת עיר? איך
יכול פוליטיקאי יחיד, או ציבור שלם,
להחליט החלטות נבונות, כאשר כלי־התיק־שורת
מעוותים את המציאות?

תגרו במובלעות כדי לשמור על
עצמם וכפריהם בלבד.
( )5פשיטות צבאיות של מת נדבים
ישראלים ואחרים בכל תחו מי
לבנין.
עמילבנה, עין־חרוד נואוחד

שאב־ה של 3יווו 3
חיוך קטן בין הקטיוטות
יחידתי חלפה בעת ההפצצות על־פני
קריית־שמונה המופגזת, ול-

כועיעה

טיוליס יהדריס

ט ש תי חו בסק׳ ^ 2

טשרניחובסקי צ או טצ׳רניחוכסקי 6ז
חייל עובר
מראה השלט לא יכולתי להתאפק.
שלפתי את המצלמה והנצחתי את
השלט, שעליו שם המשורר, טצ׳ר־ניחובסקי־־טשרניחובסקי.

ה ,.צה״ל
• השם המלא שמור במערכת.

ברטים הביקור
של הממשלה החדשח־ישנה

היהוד׳ * שם תמיד
הממשלות, בלי־התיקשורת
ודעת״הקהל נעולם תוקפים
את ישראל, א ן זה
לא חדש, טוען הקורא

| | ל | שנות נסיון
קול המפרסם

אולטרסול של דה׳ פישר

ל שיזוף טבעי

בעת מילחמת האזרחים בספרד,
מתווכחים הלוחמים ביניהם. אומר
אלפונסו :״בכל אשמים היהודים!״
משיב ריקרדו :״אבל בספרד אין
בכלל יהודים!״ ועל כך אומר אל־פונסו
:״זו בדיוק הצרה ! אילו היו
יהודים בספרד, לא היו הספרדים
לוחמים זה נגד זה ! ״
שי מ עון שיכל! ,בני-ברק
איסטרטגיה חבר קיבוץ
מבקר ומציע

העמק

האיסטרטגיה הישראלית, שהיתר,
נקוטה בגבול הצפון, נכשלה כיש לון
מרוץ. ישראל חייבת לאמץ ל עצמה
איסטרטגיה אחרת —

פרסים אידיאי

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

המועדון פתוח נימי פוליטי
מטעה 8.30 בערב• התוכניות
מתחילות נטעה 9.00 בערב.

י ״ טצתישבסנן

דרוש ניסוהו הנסיעות שלך
את הונרת טיוליגו.׳

בחודש אוגוסט המועדון יהיה סגור לרגל
חופשת הקיץ

הטטלוליס-טין יפיסוטושלטיס.
רלטלליליס -מעולים ומנוסים.
5ולי מרון-טונים, וונם מדרגהא:

* לאירופה.
*ארידכ?,ן(דהוטכסמן ו.
* הטורה וזרוזמן.
* דרוס אטרירן ה.

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת

ייי-יי—י

( ) 1מניעת חימושם של המחב לים
בלבנון על־ידי חסימת דרכי
התיגבור והציוד בים, ביבשה וב אוויר,
אם ממדינות קרובות וקטנות
ואם ממדינות גדולות ורחוקות.

הידע הרפואי הנרחב של פישר מעבדות פרמצבטיות ומחקרים רביב שנעשו בארץ
ובחו״ל עזרו בפיתוח התכשיר החדיש המקנה לעור שיזוף יפה אך גם בריא.
הבסיס התחליבי בתרכובת החדישה מקנה לעור שיזוף בריא תוך סינון הקרניים
האולטרה סגוליות המזיקות של השמש, ומעניק לעור לחות.
תכשירי אולטרסול מופיעים בדרגות 15-3בהתאם לסוג העור ולזמן השהייה
בשמש כאשר 15-8מיועדים לעור,רגיש במיוחד ולתינוקות.

כל מה שאת צריכה מהשמש.

לא יותר.

( )2מניעת היערכות, אימונים
ותנועת מחבלים בלבנון. המצב שם
צריך להיות של קיום פאסיבי מת חת
לפני הקרקע והסלעים בילבד.
כל תזוזה תיתקל באש, שתעלה
מכל כלי־הנשק הישראלים בכל
מקום, בכל זמן ובכל שיטה.
( )3הפרדה מוחלטת בין האזר חים
לבין המחבלים בלבנון מבחינת
דרכי הלחימה בהם.
( )4הקמה והרחבה של יחידות
של אלמנטים אנטי־מחבלים בכל
תחומי לבנון, שיהוו בסיס למיל-
חמה בהם. אלמנטים אלה יקבלו
ציוד ועזרה ישירה ועקיפה מישראל,
ויהוו עוצבות קרביות גדולות ו חזקות,
כדי להשמיד ולחסל את
המחבלים בתוככי לבנון, ולא ים־

לקבץ אס מוזי־המעט
מה יעשה
אשר כזאת ן

הנוער

בעת

של״י לא הצליחה לתכנים לכנסת
אפילו מנדט אחד, והפכה תנועה
חוץ־פרלמנטרית מתפוררת ומוכה.
כיוון שנותרנו ברחוב, אנחנו חיי בים
לפעול ממנו, ואחת הפעולות
היא הקמת תנועודנוער וחזיודנוער
שתכלול את הקטע שבין שינוי—
ר״ץ—של״י, ועד ליונים של המע דר•
ועוד
משהו: לי, כנערה ישר אלית
בת חמש־עשרה, לא הזדמן
מעולם לשוחח עם נער פלסטיני.
אני מאמינה שתיקשורת בין בני-
אדם היא המפתח, ויש לי מה לש מוע
ומה להשמיע, כדי שנוכל לח יות
בשלום.
חן רון, הרצליה

שיחוד בעול*? הדו? הסבם ועראפאת

חשאי

בין

בגין

עכשיו אין עוד שום ספק, כי
שיתוף־פעולה פורה מתקיים בין
מנחם בגין ויאסד עראפאת. זה ה אחרון
ואנשיו נמנעו מכל התקפה
על ישראל בשבועות שקדמו לבחי רות׳
כדי שלא להעמיד את בגין,
שהבטיח שלא יהיו יותר קטיושות,
ככלי-ריק. ואכן: בגין ניצח בבחי רות,
בדיוק כפי שרצו אש״ף ותומ כיו
(והם אף הצהירו על כך בגלוי).
(המשך בעמוד )6
העו ל ם הז ה 2292

מה הם שמים לד שם ז

אם זה מוטורקרפט
אתה בידיים טובות

כשאתה מפקיד את מכוניתך בידי המכונאי שלך
אתה רוצה להיות בטוח.
בטוח שאתה בידיים טובות ונאמנות, שירכיבו
במכוניתך את חלקי החילוף הטובים ביותר.
וכשמדובר בחלקי חילוף -אין כמו המקוריים.
זאת הסיבה שעליך לדרוש חלקי חילוף
מתוצרת מוטורקרפט.
חלקי החילוף של מוטורקרפט תוכננו
לרמת איכות גבוהה המאפשרת לך נהיגה אמינה
ובטוחה וחסכון מכסימאלי בהוצאות האחזקה.
הם מורכבים כחלפים מקוריים בכל המכוניות
החדשות של פורד. הם גם מתאימים לרוב

המכוניות של יצרנים אחרים .
ואם המכונאי שלך אינו יודע, כדאי שתספר לו:
את חלקי החילוף של מוטורקרפט אפשר להשיג
במרכז החלפים הארצי החדש של החברה הישראלית
לאוטומובילים, מפיצי פורד בישראל, המרכז
הגדול והמשוכלל ביותר מסוגו באירופה ובמזה״ת.
מרכז החלפים מצוייד במחשב מרכזי המאתר
במהירות את הפריט שאתה זקוק לו והוא המילה
האחרונה בתחום חלקי חילוף, טיפול ואחזקה.
כשאתה בא איפוא, למוסך, זכור: אינך צריך
מכונאי מקורי אלא חלקי חילוף מקוריים.
חלקי החילוף שלמוטורקרפט.

באחריות פורד

מתאים למכוניות של מרבית היצרנים
מצתים — מסננים• חלפי הצתה• רצועות איוורור• מגבים• נורות• צינורות מים•
נתיכיס״מיסבי גלגלים •בולמי זעזועים•

מוטורקרפט -חלקי חילוף ללא תחליף.
החברה הישראלית לאוטומוביליס בע״מ, מפיצי פורד בישראל
מרכז חלפים ארצי, רח׳ גבורי ישראל פינת רח׳ יצחק שדה תל־אביב טל 337863 .
חיפה, רח׳ יפו ,45 טל . 531171 .ירושלים, רח׳ דוד המלך ,14 טל 226141 .

העו ל ם הז ה 2292

9ווד.ל(1ווח אוון.

מאוזן :
)1כולאות בתוכן ציטטות!
)5״מולידו״ של דון־קישוט !
)10 אבי הבעל; )11 עומד לנ פול;
) 13 ענף! ) 14 מקום ב מעבה
היער! )15 כן רוסי! )16
לא לעולם )18 מצבור
גרוטאות! )20 רב כה! )21
מזל — בין שבטי ישראל!
)22 שור, פר( ,דברים ז׳ י״ג)!
)25 שליח המלך! )26 בעל-
חיים המותר לפי התורה ב אכילה!
)28 הוגה הרעיון; )30
מעון! )31 ספג, קבל השפעה!
)32 הקיף מן הצד; )34 צי
ספינות! )35 פור; )38 השומר
מ״שייך אבריק״; )39 תבלין
תימני; )41 על-יד! )42 יחידת
אורך; )43 האות שנבחרה כ סמל
הנצחון! )45 ראשית הת הוות
הפרי; )47 יסוד התור שה!
)49 התגוננות אזרחים
מפני התקפות! )50 מיטה ל משכב;
)51 בבואה לצד הגוף!
)52 קומפוזיטור גרמני פורה;
)54 הקרה, זימן; )57 ספר ביו גרפי
של איש תנועת העבו דה;
)61 כלי־נגינה; )62 נוז לים
המופרשים מן הגוף; )64
בעל חיים; )65 כופר; )66
אגודה; )67 מרפא; )69 שדה
חרוש; )70 בעל חיים האסור
באכילה! )72 סופר יהודי ב גולה
(ש״מ)! )74 סעודה של
בשר־בהמות י שנשחטו לכבוד
האורחים; )75 זוהמה, לכלוך;
)77 ספר הקבלה! )78 מטבע
קדום; )81 שמה הקדום של
דור, היא טנטורה; )83 החו דש
בלוח העברי; )85 שם
כולל ליונקים השוכנים במד בריות;
)86 שמו הפרטי של
יוצר הויטרז׳ים ב״הדסה״ ב ירושלים;
)88 נקי; )89 שובל,
קצה; )91 מטבע יפני; )93
נודד; )95 לח, רטיבות; )96
בת־קול; )98 סיפר, אמר; )100
איבר מן הכפולים בגוף! ) 102
מילת זירוז! ) 103 חבר בממ שלה;
)104 נשלחת בימים אלה
מעבר לגבול אל הגליל! ) 105
הנהר הארוך ביותר בסין ש געש.

אונך :
) 1היום הבא! )2גבעה של
מוסד חינוכי בירושלים; )3
תעלה להעברת מים! )4יחי דת
הספק לחשמל! )6גדול
בתורה; )7נחל אכזב )8 :מגש;
)4ממציא מוסיקאי שהמציא
צורת חצוצרות; )12 ידיעה
שהועברה ונמסרה; )15 מקום
מושבו של האוראקל; )16 עשה
חמאה מחלב ע״י טפיחות; )17
חלק; )19 בקורת הנדפס; )20
זרם, שטף; )21 ארץ באירו פה
)23 :בסולם הצלילים; )24
חלק מפרצופנו; )26 אבן טו בה׳
אך פיו אינו מפיק מרג
(המשך
בעמוד )4
אחרי הבחירות החזיר בגין ל־עראפאת
טובה־תחת-טובה. אחרי
שבועות ארוכים של הפוגה תקפו
לפתע מטוסי היל־האוויר את אנשי
עראפאת• הללו השיבו באש על
ישובינו, והתפתחה מילחמה שב סיומה
הוכר עראפאת בכל העולם

מנחם ומוטל
ההבדל ביו שלום עליכם
וביו עליהם השלום
מוטל בין פיסי החזן הרגיש הקלה
עצומה במות אביו ובליבו התנגדה
המנגינה :״אשרני כי יתום

שותפות כנין— ערפאת
תשלום חובות
כמנהיגו של האירגון הצבאי הלוחם
(אצ״ל) הידוע בשם אש״ף, וצד
לגיטימי בכל מו״מ במיזרח־התיכון.
תמה אני, עד היכן ירחיק לכת
שיתוף הפעולה הזה.
אהרון שילד, תל־אביב

אלימות

אני !״ מדוע ! 1כי אסור להכות
ביתום. כל עוד אביו חי הרביצו
לו חבריו, כי אביו הגדול יכול היד.
לשמור עליו. מת אביו — אסור
לחבריו להכות אותו, כי אין מי
שיגן עליו. מנחם בגין, לעומת זאת,
מכה מכות אכזריות ביתום האמיתי
של המיזרח־התיכון: בעם הערבי־הפלסטיני.
יצחק
סוכול, תל־אביב

כסיגוון המעדכן!
ליות )27 :אל במצרים; )29
כלי נשק; )30 נמנע מהרגלו
הקודם; )33״דבר אחר״! )34
גלים קלים על־פני המים; )36
רצועת המים המפרידה בין
בריטניה לצרפת; )37 מיתקן
של תיל המחובר לאדמה; )40
ריר; )41 לא מהר )44 :מספר
עיקרי הרמב״ם; )46 בבקשה;
)47 קבל על עצמו את הדת
היהודית; )49 צמח מים חסר
פרחים; )50 מנע, הפריע)53 :
בהשאלה — צליל )54 :אזור,
חגורה רחבה; )55 פלא; )56
אמונה )58 :ראש־חודש)59 :
הקצין האמריקני שבהשראתו
בוצע עונש מוות ללא דין;
)60 התעטש; )62 אחוריים;

)63 נמלט; )66 מיגרנה; )68
קיבוץ הידוע בשלישיית זמר
שלו; )71 תשוש, נפוח מרעב;
)73 כבשה בוגרת )76 :רוח
רעה; )77 יסוד נפוץ בטבע
במחצבים ובתא־חי; ))79 מחו-
סן, יציב; )80 אריג גס לימי
אבל; )82 ממהר; )84 עם-
הארץ; )85 וו שהדלת סובבת
עליו; )87 שר; )90 עיר עתי קה
אליה עבר שבט דו בצ פון;
)92 פרי אביבי ממשפחת
הוורדניים; )94 רמטכ״ל בצ-
ה״ל; )96 רכוש רב )97 :שי סה׳
הפעיל את החושים)99 :
שן חותכת; ) 101 קפל בבגד;
)102 צלוי למחצה; ) 103 שליח
ציבור.

גם אורי אבנרי, טועו״ הקורא.
הצטרף אל אותם
הדורשים ״להחליף את
העם״ (״העולם הזה״
)2289
תוצאות הבחירות האחרונות ו היעלמות
של״י מן הכנסת אינם
מוצאים חן בעיניכם. גם אני לא
מאושר מזה, אך מה לעשות, זהו
״רצון העם״ וזה מה שהקמנו ב־
. 1948
קל להיתלות ב״שטיפת־המוח של
כלי־התיקשורת״ ,אך עובדה שגם
המימשל מתלונן נגד השמאלנים
של הטלוויזיה, וזה מראה שהתמונה
די מאוזנת. הנוער במדינת־ישראל
של 1981 פשוט מעדיף אלימות ב־

מיעוטד עוד אפליה
קריאת מחאה חריפה נגד
דיכוי והשפלה
המחדל הגדול והחמור ביותר של
מדינת־ישראל נעוץ לא בכיבוש,

הדר ולג
אול ה

ללא כל והחלטה החמשירן,
למילחמה

הכנה מוקדמת
מגובשת, טוען
נגררה ישראל
חדשה

המחבלים מציתים המולה /
סביב אצבע הגליל עד מטולה
/ישראל מחזירה /תופת־אש
לזירה /האם כך תתגשם ה גאולה

א ם, תל־אביב

113951 מיעוראל ל190ו 9
1111 ים קוסמטיקה ו9ד״?5וד
ספחת נשיס-זן וסמטיקה-פזיקזו מ1יזן וו|
ה1צאת שער כחשסל (אפילציהז
* 0ז1ן 11(111 יו3
תסרוקות, תספורות,החלקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפול פנים, איפור,
הוצאת שיער ב ש עוו ה

* הננת נלות*
לודוידינז עממיים • שוו ת יועגלה•
חל-אביב יודפת 4ליד דיזגבוף 229388 226066 190
וסון גן הרצל 86 מול בנין אואזים ״סלוואווויי

סיגנון של מערבון על-פני משא-
ומתן וזכויות לגיטימיות לפלסטי נים.
אולי
צריך, לתקן את הדימוקרט־יה?

בהתנחלות ולא בסיפוח — אלא
במשהו אחר: הפעלה שיגרתית,
עקבית ועיקשת של מישטר של אפ ליה,
דיכוי והשפלה כלפי הערבים
הפלסטינים בשטחים המוחזקים.
מישטר זה מתבטא בדיכוי מח אות
והפגנות אף בלתי־אלימות, ב־הלחמת
מנעולים של חנויות שיב־תות,
ובפתיחה באש בהפגנות אלי מות
ערביות — כאשר בהפגנות
אלימות דומות של יהודים כוחות־הביטחון
הישראליים אף פעם אינם
פותחים באש...
לכן, נוכח מצב מחפיר, טרגי ו מסוכן
זה — אנו מוצאים חובה
(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הזה 2292

במחיר המצחיק.
193

לבקבוק!

השוה בעצמך

במשפחה הוחלט:

מאלט

(השואה נכונה ליום )27.7.81

שם המשקה מחיר לבוס
80 אג. מאלט 200ח״ל

קולה מישפחתי
טמפו מישפחתי קריסטל מיץ פז

148 אג/
138 אג׳.
136 אג־.
112 אג/

מכחכים
המשך מעמוד )6
ן דושה לעצמנו, להזעיק את דעת
;קהל התרבותית, הנאורה והמת־
?דמת, בארץ ובעולם, נגד ממשלת־שראל,
ותובעים ממנה להפסיק מיד
1ת המישטר הבלתי־אנושי, המח־
־יד והטרגי הזה.

קבוצת אופוזיציה
הומאניסטית,

תל־אביב

*הילחם מבכנים
כדי להצליח במילחמה
נגד הכפייה הדתית צריך
לנקוט בטקטיקה הנכוגה.
כל הדיבורים על ליברליזם וחו־
!ש הפרט נופלים על אזניים

בכביש רמות
שבת 1
•לות. בדאי לנסות לערער את
!ערכת מבפנים. הנה מיספר
נמנות :
הבסיס למערכת ההילכתית הוא
ולחן ערוך של רבי יוסף קארו.
נה, הגאון מווילנה — הגר״א,
זב ביאור לספר זה, שהיום סבו־ם
חוקרים שהינו אוסף קושיות

השבועון אינו מודפס ומופץ
במדינה של שודדי-
דרכים ואוכלי״אדם, ולכן
לא יכול הח״כ החדש
לעבור לסדר היום על
הכתבה אשר משמיצה
אותו, לדבריו (״העולם
הזה״ )2290
עיתונכם כותב שאני עושה ״מא מצים
מפלגתיים״ לקבל את תיק
התחבורה כיסא ליד שולחן ה ממשלה.
לא, איני עושה מאמצים !
לכל אזרח, בתל־אביב בפרט
ובארץ בכלל, אני מוכר כמי שעשה
מהפכה תחבורתית ותנועתית ב עירי.
אקווה כי לא אשמע מפריז
בעיני הקורא אם אומר, שמה
שבוצע בתל־אביב בתחום התח בורה
והתנועה אין לו אח ודוגמה
בשום עיר אחרת. תל־אביב צועדת
בראש בהסדרי־תחבורה, בהנדסת־תנועה,
במערכת בקרה אלקטרונית,
בגשרים עיליים, במעברים, בפיתוח
כיכרות, בעדיפות לתחבורה הצי בורית
ובצוות המקצועי הטוב ב יותר
במדינה.
טבעי הדבר שרבים רואים אותי
מועמד מתאים לתפקיד בכיר ב־מישרד־התחבורה.
הקהיליה המיק־צועית
אפילו שואפת לזה. מדוע
זה איפוא תלינו עלי? וכי באמת
סיפור של הצלחה אינו בגדר
״הפירגוך של העולם הזה?
הינכם כותבים על מריבות ביני
לבין ראש העיריה שלמה להט.
שמונה שנים צ׳יץ׳ ואנוכי פועלים,
מופיעים ועובדים ביחד. הוא כ ראש,
ואני כסגן. להוציא מיקרה
או שניים שבהם היינו חלוקים
בעמדותינו — מתי ,־היכן ובאיזה
נושא היה בינינו ריב? גם כאן —
ההיפך הוא הנכון. עבודתנו במשך
שמונה שנים היא דוגמה ומופת
לשיתוף פעולה בין שני אישים
במישור אחד, שהניבו תוצאות נפ לאות
בעיר.
בחברת החשמל הינכם שמים
אותי אחראי לביזבוז של ״מאות
מיליונים״ .צר לי לקבוע כי אני
ופירכות המוכיחות שהרבה מדב רי
השולחן־ערוך סותרים גמרות
ומקורות אחרים. מדוע להתנהג
על-פי שולחן ערוך?
יצאו לאור כמה ספרים המטילים
ספק בנכונותו ההילכתית של הלוח
אבוטבול השמות אבוטבול ובוזגלו
הפכו למטבע״לשון המצביע
על מישפחות ברוכות-
ילדים ועל מוצאם הספרדי.
גם אורי אבנרי השתמש
בשמות אבוטבול ו-
בוזגלו בכתבותיו על ״המהפכה
הספרדית״ (״העולם
הזה״ )2286
לצערי, אינך מצוי מספיק בתול :יהדות
ספרד, צפון־אפריקה,
זרח ותולדות הישוב, ולכן חלים
עם לפעם שיבושים במאמריך,
ר מביאים לאי־דיוקים וטעויות
נחותיך.
זבות אבותי, שנשאו את שם
וטבול בגאון, היו ודאי גאים לד־ששם
מישפחתם הפך למטבע־ון
של מישפחות ברוכות־ילדים
)מען הדיוק ההיסטורי, השם אינו
וטבול אלא אביטבול. השם הש ש
במשך הדורות האחרונים.
משפחת אבוטבול הינד, מישפחה
רבנים וגאונים גדולים בישראל,
ר הגיעו לצפון־אפריקה מספרד
רכוש עצום, שחלק גדול ממנו
מר עד תחילת המאה הזאת.
וה הספר ״שריד ופליט״ של ה־וטוריון
ומי שהיה שר־הדתות,
:יעקב משה טולידנו; מאמרו
דעי של הפרופסור מאיר בניהו
,חה לאברהם״ ,לכבודו של אבר-

הם אלמליח! אוסף אביטבול ב־מוסיאון
הבריטי, שחלק מצולם ממנו
נמצא במכון יד בן־צבי בירושלים,
״יהדות ספרד והמזרח״ מאת מ.ד.
גאון, ועוד. הרבה ספרי היסטוריה
של תולדות הישוב).
שלוחה אחת של מישפחת אבו טבול,
אשר אני נמנה על צאצאיה,
הגיעה לארץ־ישראל עוד בראשית

הייתי חלוץ של מאבק איתנים,
בעומדי מול כוחות אדירים בחברת
החשמל, הן פוליטיים והן ניהו ליים.
ההיפך הוא הנכון. בבואי
לחברת־החשמל רציתי לעצור גלגל
ענק ששנות דור לא היה מי
שהעז לגעת בו• יכולתי בנקל ל־
״התברג״ לתוך החברה וליהנות
ממשמניה. תחת זאת תבעתי, ביחד
עם חברי לדירקטוריון, שינויים,
שיפורים, קיצוצים, קימוצים, הת ייעלות
ושליטה של הדירקטוריון.
לא אחדי הזהיר אותי שאני ״הולך
לשבור את הראש״ .בתקופתי טבעו
בחברה את המטבע ״הנוגע ב חשמל
— יתחשמל״.
הינכם חוזרים לפרשת האשמו תיו
של מנכ״ל החברה לשעבר,
יוסף טוליפמן. באותה עת השחיר
עיתונכם את פני באכזריות. היה
זה אחד החיצים המורעלים ביותר
שהופנו כלפי על־ידי מתנגדי ב חברה.
אולם מאז ועד עתה פורסם
דו״ח מבקר המדינה, הדוחה מכל
וכל את הטענות שהועלו.
למיקרא תיאוריו של יוסי ינאי
אפשר לחשוב שאני נוהג לבזבז
כספי ציבור, להתגורר במלונות־פאר,
לטוס הרבה לחו״ל וכר. לא
דובים ולא יער. בשלוש שנות
כהונתי כיו״ר החברה הגדולה ב יותר
במדינה — ערכתי נסיעה
אחת בת ארבעה ימים לחו״ל.
קודמי בתפקיד עשו זאת עשרות
פעמים !
הייתי הידר הצנוע ביותר בהוצ אות
ייצוג, אש״ל וכר. פשוט מאד
לא עשיתי הוצאות! מקרב סגני
ראש העיר תל־אביב, במשך שמונה
שנות כהונתי, נסעתי מטעם ה־עיריה
בראש מישלחת מיקצועית
שתי פעמים — פעם לגרמניה,
בעניין מערכת בקרת־תנועה, ופעם
לסינגפור. שתי נסיעות אלה, בהן
השתתפו נציגי מישרד־התחבורה,
המישטרה ודן, נשאו פרי והצלחה.
שום מלונות־פאר לא היו בהם.
האם שתי נסיעות בשמונה שנים
מצדיקות תיאור מסולף כזה?

ח״ב שיפמן
התצלום ששוגר למערכת
ב־ 29.6.81 פרשתי מראשות חב-
דת־החשמל, לרגל בחירתי הצפוייה
לכנסת, על-פי חוק החברות הממ שלתיות,
האוסר על ח״כ להיות
חבר בדירקטוריון של חברה ממ שלתית.
למרות זאת, ב״22.7.81
אני עדיין מתואר בכתבתכם כיו״ר
החברה ,״הממשיך לנהל אותה ביד
רמה והעושה בכספים ככל העולה
על רוחו...״
ליו״ר חברת־החשמל אין שום
קשר לכספי החברה, לא במישרין

ולא בעקיפין, ובקביעה כזו יש
משום בורות ניהולית ותיפקודית.
ולבסוף, לפני כשנה עמד העולם
הזה לכבד אותי בתואר אח״ם —
והסיפור לא פורסם משום שהצילו־מים
שנערכו בביתי לא עלו יפה.
אז מדוע אתם מפרסמים דווקא
את תמונתי מצילום שלא עלה
יפה? אנא, החליפו לי את התמונה
שלי.

ח״ב דויד שיסמן,

תל־אביב

העברי הנהוג היום. מדוע נאכל
מצות בפסח מדומה?
יש ספיקות גם ביחס לקביעת
ימי השבוע, בקברים עתיקים נת גלו
תאריכים שאינם תואמים ל לוח
הנוכחי. יש בעיות רבות ב
קביעת
ימי השבוע לאחר השי בוש
שחל בתיפקודי היום והלי לה
בזמן המבול. תמצא לנו אגו דת
ישראל את הסמבטיון הגועש
בכל ימי השבוע ונח בשבת, ואז
גם לא ניסע בשבת בכביש רמות

או בכל כביש אחר, שהרי כלל
קבעו החכמים :״המוציא גדול מחברו — עליו הראיה״ ,ואם בר צונך
לכפות עלי מנוחה בשבת —
הוכח לי שהיום הוא יום השבת !
ד״ר ראובן פלג, ירושליס

המאה הקודמת, דהיינו בשנים
, 1805—10 ומאוחר יותר היתד, בין
המישפחות הראשונות אשר חידשו
את הישוב היהודי ביפו.
ההנחה׳ שלך, שיהדות ספרד וה מזרח
הינד, שונאת ערבים, בטעות
יסודה• מישפחתי, אשר כאמור הת יישבה
ביפו בתחילת המאה הקודמת,
פיתחה קשרים נהדרים של
אחווה ורעות עם מישפחות ערביות
רבות, אשר נמשכו עד הקמת ה מדינה.

רצ״ב
הריני להעביר אליך תמו נה
מבית רב־מידות אשר נבנה ב יפו
על־ידי אבי־סבי עוד בטרם
יסוד תל־אביב והשכונות היהודיות
הראשונות ליד יפו, נווד,־צדק ונווה־שלום•
הבית קיים עד היום ברחוב
יפת . 16
בבית זה נרקם הווי עשיר וקשרי
מסחר וידידות בין יהודים וערבים,
וזכור לי באופן אישי שכאשר ער ביי
יפו נכנעו, ובראשם עמד אחד
ממישפחת אבדלבן, לא הסכים זה
האחרון להתייצב בפני השילטונות
הישראלים אם לא יהיו נוכחים
במקום נציגים ממישפחת אבוטבול.
ואכן, אבי המנוח, אברהם אבוטבול,
ובן דודו יהושע אבוטבול, נקראו
ואף הגיעו לטכס.
דברים אלה נכונים גם לאותם
מישפחות שהקימו את התשתית של
הישוב היהודי עוד בטרם ב;ל״ו
והציונות, והמדובר במישפחת בו־זגלו,
שאחד מטובי בניה, שלמה
בוזגלו, הטיף לאחווה יהודית־ער־בית.
שלוש, מויאל, אלישר, ולירו,
מטלון, חיים שומלה, ארואץ, דנון,
מני חסון אלמליח והאישים הבאים:
אלברט ענטבי יוסף ביי נבון, נסים
בכר והרב פאנז׳יל, ועוד הרבה
מישפחות ואישים אחרים.

היהודים ושהיה לו ויכוח מר עם
הפרופסור חיים וייצמן. ד״ר יהודה
הורחק על־ידי המימסד המיזרח־אירופאי,
אשר לא הבין ולא הכיר
את המנטליות ומנע ממנו קתדרה
באוניברסיטה העברית בירושלים.
בהזדמנות זו ברצוני להזכיר את
יוסף אליהו שלוש, ממייסדי תל-
אביב, אשר בפרק אחד בספרו, ה מתאר
את תולדות חייו, מתאר מיק רה
מעניין אשר יכול לשמש כדוגמה.
באותה
תקופה שימש כחבר מוע צת
עיריית תל־אביב הצעירה וגם
כחבר מועצת עיריית יפו, וניסה
לגשר בין שני העמים, אומנם ב תחום
הלוקלי. ואנשי המימסד ניסו
להדביק לו את התואר ״בוגד״,
כנראה שהצבעים הדומיננטים היו
שחור ולבן, וצבעים אחרים בקשת
אין.הגישה של הציונות המיזרח־אי-
רופאית היא שהביאה למצב ששי תוף
פעולה עם ערבים הוא דבר
מגונה.
אין אני יודע מה היה קורה אם
ההנהגה הציונית היתד, מקבלת את
דרכם של אותם מטיפים להבנה ו קירבה
בין יהודים וערבים, אך
בטוחני שאימוץ דרכם והתפיסה
שלהם היו מביאים לצימצום ה פער
בין שני העמים ובין התנועה
הציונית, תנועת השיחרור היהו דית,
לבין העם הערבי ותנועת ה-
שיחרור הערבית. וייתכן שהיינו
מונעים הרבה דם ושינאה.
שדמה אבוטכוד, תל־אביב

מן הראוי להזכיר באופן מייוחד
את שמו של אחד מגדולי המזרחנים
במאה זו, יליד ירושלים ממוצא
בבלי, חניך היידלברג, ציר לקונגרס
הציוני הראשון בבזל, הפרופסור
אברהם שלום יהודה, אשר קרא
והטיף להבנה בין העם הערבי לבין

?ייט

^ $01א\¥11£ 1

סכין הגילוח
הטוב ביותר בשלם.
החודש במבצע הברות
חילקינסון גילוח בכיף. ללא חתכים. נום ווילקיוסון.
ווילקינסט-יצתי החרבות זה 200 שנה.

פרופייל הסכין הכפול המתאים את עצמו לפניך.
מתאים לכל מכונות הגילוח -כולל המכונה שלך. טרייד היבואן: דנ ש ר
מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וביתי.

שווק: פ.י. היימן בע״נז
טלפון 58190 :־052
אננת|קתזון|שיפרי|1נעמן

מהלב״ — יצירתיות, אינטואיציה או
אפילו מחלות״לב ניתן לזהות לפי מצב

אצבע אפולו.
חדים מימיני

גזר החודש:

אצבע אפולו — מייצגת, כאמור, את
עולם הרגשות הנימי, ומראה כוחות-
יצירה, אינטואיציה וכישורים אמנותיים.
אצבע אפולו השווה באורכה לאצבע
המורה (אצבע) מראה אדם מאוזן, שהערכים
המקובלים של החברה מתאימים
לו. הוא זוכה להערכה של סביבתו,
ומשרה אווירה נעימה באישיותו המאוזנת.
זהו המצב הרצוי, אם כי לאו
דווקא המצוי. השיוויון באורך של שתי
אריה לבני מזל אריה רישרונות בתחומי
אמנות שונים. בפגישה עימם השיחה
בדרך־בלל מתגלגלת איכשהו לנושא האמנות•
או שיספרו בהתלהבות ובעיניים
נוצצות על סרט או מחזה שראו —
ויתארו את הדברים בצורה חיה ומרתקת,
עד שהמאזין להם יופל להסתפק
בסיפור המלווה הדגמות חיות — אם
פנטומימה או על־ידי חיקוי השחקנים.

גם תערוכות ציורים, קונצרט או בלט,
שבהם נוכח בן מזל אריה, יגרום לו
להרגשת התעלות, הנאה וכמיהה פנימית
ונסתרת להיות הוא עצמו האמן שניגן,
רקד, הציג או צייר.
אם כך, נשאלת השאלה — מה מונע
מבעדו לפתח את כישרונותיו אלה, ולה יות
שבע־רצון מעצמו ומעיסוקו!
התשובה אינה פשוטה או חד־משמ-

את התקופה אפשר להגדיר כטובה יו-
תר מקודמותיה, אך הטלאים מנצלים
אותה בצורה מוגזמת,
וללא התחשבות מספת
באחרים. הרצון
לנצל עד תום כל רגע
של הנאה גורם להז-
נחת הסביבה והקרובים
אליכם. לכן צפו-
יות מריבות ומתחים מקורביכם 57555^ * 1בביתכם.
יבואו בדרישות ובטענות,
ואתם נוטים
להתפרצויות תוקפניות רק בבית. הפיצוי
יימצא בחוץ, בהרפתקות-אהבה.

¥בתחילת השבוע שוורים מסוגרים בביתם,
¥ומשקיעים מאמצים לשיפור פני־הבית.

¥ידידים ממרחקים ״צ־

נשמומ 10ם ,
שמיי! צג גם את
הא ר ׳11ז ־ הקמיצה

עית. כבר הוזכרו קודם לכן כישרונו-
תיו המגוונים. הבעיה איזה מהם כדאי
לפתח לא תמיד מוצאת פיתרון. לפעמים
עוברות שנים של התלבטויות, והזמן
עובר והם עדיין אינם בטוחים מהו ה שטח
שכדאי באמת לפתח.
שנית, הם חוששים מאוד מכשלונות,
וכידוע, כל אמן נכשל לא פעם ולא
פעמיים. ועד שהוא מגיע להישגים ול-
הכרות של הסביבה, הוא נוחל לא מעט
אכזבות וביקורות, חלקן מוצדקות וחלקן
לא, אך אלה פוגעות בגאווה העצמית.
וזו בדיוק הנקודה החלשה של

בני המזל. הם מוכנים לוותר על דברים
חשובים להם, ובלבד שגאוותם וכבודם
לא ייפגעו.
אחת הדרכים שבהן ניתן להעזר על-
מנת להסביר למה ״אריה״ זה או אחר
לא פיתחו את כישרונותיהם האמנותיים
— הסתכלות בכף־ידם. בכף־היד נשמר
מקום שמייצג גם את האריות — האצבע
הרביעית (מהאגודל) הנקראת קמיצה.
הכירולוגים מכנים אותה אצבע ה שמש,
או אצבע אפולו. באסטרולוגיה
השמש היא השולטת בבני מזל אריה —
והיא השולטת על הלב• לכן מה ״שבא

הקלה ניכרת במצב־הרוח תורגש השבוע,
למרות שבתחילתו יתכנו אי־הבנות עם

אתם מוקפים בחברים, וממלאים את
יומכם בפעילות ציבורית• הרצון להנעים
לאחרים מונע מכם
יבינו
3י|ו 1 >1ר 3

21 ביו
והתלהבות, אלא שעל־
20ביולי
כך לא תוכלו לשוחח
עם איש, אלא להמתין
בסבלנות. השימחה הזמנית עלולה לגרום
להתנהגות אימפולסיבית, שעליה תתחרטו.

התקופה הטובה של האריות מתחילה,
המתחים יוסרו, החיוניות וההתלהבות
יבליטו אתכם. מתנות,

פעילות חברתית תאפיין את השבוע,
נסיעות רבות בחברת ידידים, או ביקו-
__ רים אצלהם יביאו ל-
011£ין 0מצב-רוחקליל ושמח.
העניינים הכספיים, ש-
גרמו לטרדות ולדא-
גות, מסתדרים לשבי-
עות רצונכם. סכום
כסף ממקור בלתי-
צפוי יביא לכך. קשרים
מייוחדים ובלתי-
21ב מ אי ־
20 ביוני
מוגדרים, שהיו עם
מישהו מבני המין השני,
הקשור בארץ אחרת, ישתנו לפתע
והעולם יראה לכם יפה ובהיר יותר.

עימם מכר׳ חדש תז^נ־יין•
קשר אהבה חס עשוי להתפתח בעיק־בות
הכרות זו. עליכם להתאזר בסבלנות.

ה א ריו ת ג 7ו נ ]י ם
לוותר 11ל ת רי ס
ובלבד שגאוותם
וכבודם לא ייפגש

חדשות יש לדחות
לזמן מה, כרגע אין אפשרות לשפוט
נכון, ולראות גם את החסרונות בהן.

עייפות ורצון לנוח ולהתרחק מאפיינים
את השבוע. הדיכאון הסמוי, שאי־אפשר
להיפטר ממנו, מביא

מאינפורמציה המועברת
אליכם בדברי רכילות מיקריים ׳ ,לא כל
מה שנאמר נכון. ידיד קרוב יעזור לכס.

כוונותיכם

בה נשמרים בסודיות

11111 מגילוי של דברים חשו-
בים דרך שיחה מיק-
רית או סתם פיטפוט.
גם תוכניות הקשורות
לכספים יש לשמור בסוד, כדי שלא ייגרם
נזק או עיכוב בביצוע התוכנית.

המחשבות המעסיקות אתכם השבוע קשורות
לקאריירה, וכיצד לקדם את מעמדכם
ואת מצבכם הכספי.
חוסר־סבלנות ורצון ל היכנס
ל״נעלים הגדולות
ממידתכם״ עלו לים
להביא אתכם למתיחות
עם הממונים
עליכם בעבודה. יש
להתאזר בסבלנות ולהוכיח
את כישוריכם.
ההתקדמות תבוא מתוך
המקום שבו אתם שוהים•
המקומות הקורצים אליכם בחוץ אינם
בטוחים כפי שהם נראים לכאורה.

העומס הרב של חובות והתחייבויות
כלפי המישפחה יוסר מעליכם, ותוכלו
להרבות בשינה, ולהשיב
לעצמכם את הכוחות
שהוצאתם. כדאי
להתרחק מעט
מחיי״החברה, ולהתרכז
בנושאים הקשורים
לשטח חדש, שבו אתם תוכניות מתעניינים.
לנסיעה רחוקה כדאי
י , •2י גנ במבד -־
:־ 20 בדצמבר
לדחות ברגע זה• כדאי
להשגיח על הבריאות,
ולהיצמד לשיגרה בטוחה ורגילה. עניי-
ני-כספים של המישפחה יגרמו דאגה.

אצבעות אלה (האצבע המורה, ואצבע
השמש) הוא סימן לאישיות מאוזנת ובי־ 5
טחון־עצמי קיים.
כשאצבע אפולו מתכופפת לכיוון האצ־ *״י
בע האמצעית (הגבוהה) ,בעליה נמצא *
בעמדת״הגנה תמידית. הוא פוחד ממה *
שיאמרו עליו, נפגע מכל ביקורת, אפילו *
אם היא נאמרת על״ידי אדם שאינו מבין *
מה הוא שח, ואינו מתכוון לפגוע. אדם *
כזה פוחד שכל דבר שיעשה יגמר ב־כישלון,
או לפחות באי-נעימות כלשהי£ .
יש לו אינסטינקט של שמירה-עצמית* ,
והשאלה המלווה אותו בדרך־כלל ,״האם ^
כדאי לי לעשות זאת!״ הוא אינו סומך *
על רגש פנימי, או אינטואיציה, ומסתמך
על חישובים אינסופיים שאינם נכונים£ .
דרך זו מובילה אותו לאכזבות רבות
ולמאבקים פנימיים קשים. לכן גם סבי£ -

בתו אינה רווה רוב נחת ממנו.
כשאצבע זו מופיעה רק ביד השמא* -
(המשך בעמוד )64

שאיפות בתחום העבודה אינן מסתדרות
לשביעות־רצונכס• שיחה שקטה, עניינית *
וללא, האשמות והטחות *
כלפי שותפכם לשיחה$ ,
עשוייה להסדיר ולהב־ י
היר עניינים חשובים.
התוצאות לא ייראו ברגע
זה, מאוחר יותר
יתברר •שהמילים לא
נאמרו לשוא. מצב־
21בדצמבר ־
הרוח די כבד, ומשתי
19 בינו א ר
נה מרגע אחד למיש־נהו,
נסו לקחת את £
הדברים י יותר בקלות, ולא לשכוח את
— הפתעה± .
חוש־הומור. בשטח הרומנטי

ידידויות מיקריות מקבלות מיפנה מעג־יין
.5הדליים, שאוהבים קשרים רבים, אך

מרחוק, יאלצולהת־חשב
בבני המין השני,
ולשנות תוכניות על־מנת
לרצותם. ידיעה
מוזרה, שתגיע אליכם
באמצעות כלי־התיק-
שורת, תביא להתרגשות
ולהפתעה. נסיעות
וטיולים יהיו
מוצלחים במייוחד ויוסיפו
שימחת״חיים
ובריאה* .לאמנים מביניכם תהיה יותר *
השראה, וכל עבודה תביא להתקדמות* .

עבודה חד שה ,,שבה אתם מתחילים בימים
אלה, מביאה אתכם, למצב של אי־שקט
ואפילו חרדה. התייע־צות
עם אנשים השר ז הים בחוץ־לארץ תע־זור
לפתור את הבעיה שמטרידה המרכזית
אתכם בקשר לכך. לח־עשה,
דרככם החרשת
תביא אתכם לקאריירה
19 בפ ברו ארי
מבטיחה, במשך הזמן
20 בללרלז־ייתברר
שאופי העבו־בדיוק
״תפור״ דה עבורכם.
הרפתקות־אהבה קצרות ומלהיבות
מוציאות אתכם משיווי־המישקל, שימו־לב.

ן גיון

־ תרים את הראש, תראה מה עובר כאן.
־ טמבל, על רוזי מסתכלים מלמטה למעלה.
־ זה אתה אמרת, תגיד לי זו לא תיסרוקת פאנק? מענין מי המעצב שלה, גילי, קובי, מריו חביבי, נעליים כאלה יכול לעצב רק יעקב רוזי.
־ עזוב עכשיו מנעליים, מה דעתך היא עם או בלי?
־ אין לך עיניים, אתה לא רואה שהיא לא יחפה.
־ אוהו ...אתה צוחק ממני, בטח גם הגזרה שלה לא עושה לך כלום?
־ בטח שעושה. היא כל כך משגעת שעוד היום אני קונה את הזוג הזה למרלין.
־ חתיכת מרובע, לפחות תגיד משהו על הרגליים, תראה אין להן בכלל סוף עקב גבוה זה כבר לא שיא האופנה. מקסימום 7ס״מ.
־ נעליים, נעליים, רק נעליים יש לך בראש, מה אתה סנה..
־למה נעצרת?
־ למה נעצרתי? סוף סוף הבנתי, ואני כבר חשבתי שגמרת את המנזר בהצטיינות-

- 1{(0 9ב מגב ת
- ) 1 09 בדג מי ספורט
בטריקו ייפפטריקו״- 0 0 9קטיפה בפסים ובמשבצות

009

מפע לי פ פ קו מצפה דמון, ח ל -א בי ב רמי חו מ ה ומג׳דל 26

אוו אב נ ו
מנתח את
המשמעות שר
הש נ י העדתי
ל ה קהה אחרי ישיבת־הפתיחה של
י הכנסת העשירית.
נשיא־המדינה הזמין את חברי־הכנסת
ורעיותיהם (אך לא את רעי חברות־הכב־סת)
לקבלת־פנים צנועה במישכן־הנשי-
אים.
בשעה היעודה תפסו יצחק ואופירה נבון
את מקומם בכניסה, כדי לקבל את הב אים,
ללחוץ את ידיהם ולהחליף עם כל
אחד מהם כמה מילות־נימוסין, כמקובל.

ואז, כרגע המכריע, הופיע
חכר־הכנסת מנחם בגין, ראש־הממשלה
היוצאת.
מבלי להיות מוזמן לכך, כדבר מובן

האלטרנטיבה?
מאליו, התייצב ליד הזוג הנשיאותי —
כראשון בשוחה. כל חבר־כנסת !שהופיע —
הושיט לו בגין את ידו, כבעל־בית. הוא
לחץ את ידו, חיבק׳ פתח בשיחה, נהנה.
אופירה גבון הסמיקה מרוגז. הנשיא
עמד כנציב־מלח נזעם. אך בגין לא הרגיש
בכך. הוא קרן מאושר.

כך, כאפיזודה קטנה וחסרת
חשיבות, שרק חכרי־הכנסת חדי
עין הכחיגו כה, התגלתה העובדה
העיקרית שד המציאות הפוליטית
החדשה: שני המתחרים

הגדולים על הציבור הישראלי הם
עתה מנחם בגין ויצחק נכון.

ניצחון ט1הוס
ף ימים האחרונים אין נשיא-המדינה
׳י שוקט על שמריו. הוא נע ונד בארץ,
;מופיע בנקודות־תורפה, מברך את הציבור,
משמיע דברי נועם ותוכחה עדינה.

לולא היה נשיא-המדינה, אפשר
היה לחשוב כי זהו פוליטיקאי
כשיא מערכת־כחירות.
הוא הופיע בקריית־שמונוז, כאשר נפלו

שם פצצות־הקאטיושות. בעוד שיצחק רבין
עמד שם מול מטר של ביטויים עוינים,
ואף דויד לוי סבל קשה מן האוכלוסיה,
התקבל הנשיא בכבוד־מלכים, כגיבור וב־מושיע.
הקהל שצעק בגין־בגין, כשהופיע
שם ראש־ד,ממשלה לביקור חטוף ומבויים,
הריע לנשיא בלבביות וביראת־כבוד•
לאחר מכן הופיע הנשיא בפ״תחת־דפיח
— האיזור שעל מנחם בגין יהיה להחזירו
באביב הבא במהלך כאוב. בעיני התוש בים,
בגין מסמל את הנסיגה וההפקרה,
אם לא הבגידה. ואילו הנשיא התייחס
אליהם בהבנה. הוא לא השמיע דיעות

פוליטיות — הוא נזהר מאוד שלא לחרוג
מתפקידו כנשיא, העומד מעל למיפלגות
ומעל למחלוקת פוליטית ורעיונית — אך
בעלי-שיחו חשו כי הנה אדם מבין, בעל
לב חם, המשתתף בצער הזולת.
בגיבעת־אולגה חלץ הקהל את נעליו
וגרביו של הנשיא, נישק את רגליו, כאילו
היה מלך מארוקאי או סולטאן מיזרחי.
לא היה בכך דבר שנראה מוזר. יצחק
נבון הוא איש המיזרח בכל רמ״ח אבריו,
ומיחוות מיזרחיות נראות כטיבעיות אצלו
— שלא כמו אצל בגין.
(המשך בעמוד )46

נגד בגין? במקום נוס? האם נשיא המדינה ״צג את המהפכה הבאה? 1

מלכת האיים
מלכת המים 81

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
ב ח סו ת

די ד כיז לי ד
נסיעות ותיירות

נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!
כל הטיסות עד סוף אוגוסט מלאותן
אל תחמיץ את להיט השנה בעונה הכי* יפה
:ספטמבר ועד 16 באוקטובר ץ *.
17 # 1
:כל יום שישי טסים ל;

?:ספר המקומות מוגבל וכל הקודם זוכה !
דטים והר שמה: אצל כל סוכני הנ סי עו ת.

ארגון ובצוע: ך ו * ןךןו ^

1 1 1 * 1

בו־יהודה 21ת״א
ט ל652140 :

1111ם

1— 1 1 1 1 1 1

מאיה׳!גיח: הזניה וזאיוונית
מאיה ינג־לין מתקשה להבין: בין 1421 מתחרים, ביניהם פסלים
ואדריכלים׳מבחירי המיקצוע בארצות־הברית, דווקא היא, שטרם
סיימה את הפאקולטה לארכיטקטורה שבאוניברסיטת ייל זכתיה
בפרס הנכסף: הקרן להנצחת הנופלים בוייט־נאם החליטה לבחור
בעבודתה — ציור פסטל של נוף פאסטורלי בשעת שקיעה,
כשבתוכו מסתמן קיר בצורת ״וי״ — כבסיס לאנדרטה, שתקום
לזיכרם של 57,692 הנופלים בוייט־נאם, במימון בסך שיבער,
מיליון דולר, לצד הפרם המיוחד בסך של 20,000 דולר שקיבלה
מאיה, בת ה־ .21 הוועדה שמאחורי האנדרטה העדיפה את ינג־לין,
בת להורים מסין, שנולדה באוהיו, על פני כל ההצעות
בעלוה האופי ההירואי, או הפארטיזני — ואפילו הצעה אחת
שהציעה להציב במקום מסוק שרוף .״כל המתחרים שאפו להבקיע
לשמיים, רק מאיה חיפשה את הקשר אל הטבע והקו האופקי
שלה מתקשר לאדמה״.
לין בעצמה היתד, מופתעת: לא רק שבעבודה מעשית זכתה
לציון ב׳ בלימודיה, אלא שבין המתחרים היה גם אחד המורים
שלה.

אבריו אשטוד:
ד>ר>ר״;0שואות
ס!זאן פודו: שמו הראש האישי הפו בעל פרטי
בתמונה העליונה נראית סוזאן
פורר, בתו של נשיא ארצות־הברית

לשעבר, עם בעלה צ׳אק ורגם,
לשעבר שומר־ראשו של פורר.

היום כבר איש אינו מפקפק ב אושרה
של סוזאן. אך לפני ארבע
שנים בלבד היה זה וונס בעצמו
שכמעט וטירפד את אהבתה של
בת־המעביד .״הייתי בטוח שאני
עומד לאבד את מישרתי. הפרוטו קול
אינו ממליץ על יחסים של
שומר־הראש עם בת־מעבידו, במ יוחד
כשזה הוא נשיא לשעבר,
הזקוק להגיה מיקצועית למהדרין
ובתו היא עלמה צעירה בת , 19
צעירה ב־ 16 שנים תמימות משומר־הראש
של אביה״.
כך מתאר היום צ׳אק וובס, בעלה
של סוזאן ואביה של ילדתם בת
עשרת החודשים, את חששותיו,
נוכח חיזוריה הנמרצים של סוזאן,
באותה התקופה סטודנטית לעיתו נאות
וצלמת עיתונות מתחילה, בת

היום סוזאן היא אם מאושרת.
רגילה בהחלט ורחוקה מאוד הן
מן הנשיאות והן מקאריירה עיתו נאית
:״היכרתי בעובדה שמה ש חשוב
לי ׳יותר מכל הוא גידול
מישפחה וילדים.״ צ׳אק וואנם ב עצמו
מנהל חברה עצמאית לסיפוק
שומרי־ראש לאמנים ובדמים (ה להיט
המבוקש ביותר לבד משומרי־ראש
לפוליטיקאים, לדבריו) .ואילו
המאושרת מכולם היא הסבתא, בטי
פורר, כפי שהיא נראית בתמונה
מימין, כשהיא משחקת עם נכדתה.

העולם הזה 2292

ואוליתניאדת 84׳
לאבלין אשפורד לא היה
מזל: לא רק שנפצעה בשעת
אימונים, כי אם גם לא זכתה
להגיע לפיסגתם: האולימפיאדה
במוסקווה. שכן אבלין אשפורד
היא האצנית המהירה ביותר
בארצות־הברית, שכמו ספור טאים
אחרים לא זכתה להש תתף
בתחרויות האולימפיאדה
האחרונה, בשל החלטתו של
הנשיא ג׳ימי קארטר להחרים
אותן .״הרגשתי כאילו נישמתי
אזלה ממני,״ מתארת אבלין,
בת ה־ ,24 את הרגשתה נוכח
החלטת הנשיא, ואמנם, פחדה
הגדול נבע ימן העובדה ש־לאצניות
קאריירה מוגבלת. עד
כדי כך העמיק יאושה, עד
ששקלה לפרוש, אך תחת זאת,
בעידודו הנמרץ של בעלה, ריי
וושינגטון, שגם הוא ספורטאי
וכדורסלן מצטיין, חזרה אל
המסלול. היום יודעת אבלין כי
אין דבר חשוב בעיניה יותר
מלהגיע אל האולימפיאדה ה באה,
אך אינה משלה את
עצמה: היא כבר נרשמה ל לימודי
מינהל עסקים וטכסטיל,
למיקרה של פרישה אחרי ה הזדמנות
הבאה .״לא אוכל לרוץ
לנצח. אעשה נסיון אחרון ואז
ארד מן המסלול.״

עי ל מיז
מי ־ו בז ב•

ה מונ ה
קו פץ יוצא מוצלהם אבל אלא

לפעמים,
בייחוד בשבתות וחגים,
לי לנסוע במונית ספיישל. לפעמים
אים במוניות האלה נהגים שיש
רעיונות ממש משונים על נהיגה.
לא על זה אני רוצה לדבר הפעם,
על המונה אני רוצה לדבר הפעם.
יש במוניות מין תיבה קטנה, שנמ־צאת
בדיוק מול העיניים של הנוסע,
ושם מתחלפות הספרות במין תיקתוק
מעצבן. מה שקורה הוא, שביגלל האינפלציה,
בדרך כלל המונים האלה לא
בדיוק מעודכנים, וכשמופיעה במונה ה-
סיפרה ,40 עם סיום הנסיעה, זה אומר

שצייד בעצם לשלם 187.40ל״י כולל
מע״מ ; או, כשמופיע במונה הסיפרה
,72 צריך לשלם בדיוק 500ל״י, וכו׳.
אפרופו מה אני נדרש לסיפור הזה !
אפרופו המו״מ הקואליציוני. איכשהו —
תקנו אותי אם אני טועה — יש לי הרגשה
שמה שאנחנו שומעים ויודעים מה-
מו״מ הקואליציוני, זה מין טונה כזה,
שהוא לא מעודכן.
ככה,

למשל,

כא שר

מו פי עו ת

ב מונ ה

הקואליציוני המילים :״אגודת ישראל
תסתפק בהבטחה של ראש״הממשלה לתיקון
חוק השבות״ ,החשבון האמיתי

ד! פרוטה
כ דין פרוטה
אני, תסלחו לי, לא יכול להרגע מהעניין הזה של ההפצצה
שהיתה בביירות. ידוע שזה היה כבר מזמן, שיין להיסטוריה,
ולמה לחטט בפצעים ישנים, ואל נשכח את הקטיושות — ובכל
זאת לא נרגע. לוקח כדורים — לא נרגע• רואה סרט חיובי —
לא נרגע. משחק קוביה הונגרית — לא נרגע.
קודם כל, יש לנו עניין המיספרים. אמנם כשנוח, דין פרוטה
כדין מאה, אבל רק לעיתים רחוקות זה נוח כל״כך. קחו דוגמה :
אילו הגרמנים הנאצים, החיות האלה, במקום להשמיד שישה
מיליון יהודים במיסגרת הפיתרון הסופי׳ היו משמידים רק
שישה יהודים, מישהו חושב שבגין היה יכול לדבר על דור
השואה והתקומה ן או לקלל את הקנצלר כמו שקילל אותו ז
אז שאף אחד לא יספר לי שדין פרוטה כדין מאה• המיספרים
בכל זאת עושים את ההבדל.
ואם המיספרים עושים את ההבדל, כמו שאומרים האמריקאים,
אז להציץ בבקשה במיספרים: בכל ההפגזות וההרעשות
וההפצצות של האירגון הקרוי, נהרגו אצלנו שבעה אנשים,
והנה, בהפצצה אחת — אחת ! הלכו בביירות שלוש מאות,
בלי לספור את הפצועים. אז אם ״המחבלים״ רוצחים ״ילדים,
נשים וזקנים״ ,כמו שאומרים אצלנו ראשי״ממשלות, את מי
בדיוק רצחו טייסי חיל״האוויר שלנו 1זה אולי מצער, אבל גם
ערבים מתחילים בתור ילדים, וגומרים בתור זקנים, וכל
התהלין לא אפשרי אצלם אם אין נשים בעסק•
אז מבחינת המיספרים — רק על זה אני מדבר עכשיו —
מי בדיוק רוצח המונים י מי בדיוק עוסק בהשמדת-עם ן אצל
מי בדיוק ערך חיי האדם הוא הערך הנעלה ביותר ז רק שאלתי.
ויש בעסק הזה עוד עניין ששווה התעכבות קלה. כאשר
הסביר מי שהסביר אין זה שהפציצו רבי-קומות שהיו בתוכם
מיפקדות של ״מחבלים״ ,הוא אמר בערן ככה :״ומי אתם
חושבים גר שם בבניינים האלה ! בני מישפחותיהם של המחב־

לים, ההורים שלהם, הנשים שלהם, הילדים שלהם.״ ככה אמר
מי שהסביר. באוזני שמעתי. כלומר — מה שאפשר להבין —
לא צריך לרחם כל־כך. כמו שאין עשן בלי אש׳ ככה לא גרים
סתם אנשים תמימים בסביבה של המיפקדות האלה. גרים
שם קרובי־מישפחה של האוייב.
אבל זה, חברות וחברים, מזכיר לי בדיוק — אבל בדיוק —
את הנימוק של ״המחבלים״ ,למה הם מתעסקים עם האוב־לוסיה
האזרחית שלנו ! שהרי מה הם אומרים ו שבכל בית
בישראל מגדלים חייל ציוני, ולכן מותר לפגוע בכל בית !
אז מה יוצא מכל זה ן שהאוייב הזומם להשמידנו הוא
לא יותר טוב מאיתנו• אבל גם אנחנו, הזוממים להשמיד את
האוייב, לא יותר טובים ממנו. ואם הם לא יותר טובים
מבחינת העיקרון, ואנחנו לא יותר טובים מבחינת העיקרון,
נשאר רק לספור. ובעניין הספירה כבר עסקנו הרי בסעיף
הקודם.
לא עושה לי תענוג גדול הדיון הזה, בעניינים של דם
וספירת גוויות. אבל כאן אני בהחלט מושפע מהאווירה הכללית
במדינה, אז נא לסלוח לי.

הו דמלכות
ראיתם ן ראיתם איך התחתנו הנסיך
והליידי ! חתונה כל-כך נהדרת היתה.
לא נשכח אותה עד יומנו האחרון. חתונת
המאה. מה זה חתונת המאה?
חתונת האלף.
ראיתם איך הגיעה שיירת הכירכרות
לכנסיית סט פול ז איזה כיכרות ! כל
כירכרה עם זהבים ועם קישוטים —
לפחות עשרה אלפים דולרים החתיכה.
והסוסים שסחבו את הכירכרות ז גיז־עיים
אמיתיים, חמישים אלף הסוס. רק
שנשלם הוא 4,7מיליארד שקל לישי־בות.
וכאשר מופיעות במונה המילים
״אבו־חצירא יסתפק בשני שרים״ ,החשבון
האמיתי הוא הקמת בנק חדש,
״בנק המזרחי האמיתי״ ,שתעלה למשלם
המיסים 18.6מיליארד שקל• ואילו
כאשר מגישה המפד״ל רשימה בת 120
תביעות, הרי זה רק מה שמופיע על־פני
המונה, ואילו החשבון האמיתי,
118.5מיליארד שקל, לפי הפירוט שלה

הכירכרות והסוסים — שניים־שלושה
מיליונים, בלי הריפוד.
ואחר־כך ירדו החתן והכלה. ראיתם
מה זה שימלה היתה לה? מינימום מאה
אלף השימלה הזאת. ואחר־כך עוד צריך
להביא בחשבון את העגילים — עם
היהלומים — שלושים אלף גם אחרי
שלוקחים בחשבון את ירידת מחירי ה יהלומים
והזהב בזמן האחרון• התליון
— עשרים אלף. הפנינים שהיו לה בתחרה
— כל פנין אבטיח — חמישים
אלפיות. היהלומים בהינומה — עוד
חמישים. הצמידים — שלושים אלף. וה

ליארד לי שי בו ת בני ־ ע קי ב א,

31 מיליארד לרבנים נצרכים 11 ,מיליארד
לבנק המזרחי המאוחד 19 ,מיליארד
לשונות, ו־ 33.5בשביל שיהיה.

1 11ו 1כ ש*ו
נו, ועכשיו, כשממשלת־ישראל הגיעה להסכם עם אש״ף, אולי היא תסכים
לחתום גם על הסכם הפסקת-אש עם הטלוויזיה הישראלית?

מו כ רי
פעם היה מנחם סבידור מנכ״ל רכבת־ישראל. עכשיו שומעים שרוצים למכור
את רכבת־ישראל לגורמים פרטיים. עכשיו מנחם סבידור הוא יו״ר הכנסת. כמה
זמן יעבור עד שיוחלט למכור את הכנסת לגורמים פרטיים ז גניש, למשל, כשיגמור
את הצרות שלו, יוכל לעשות שם גדולות ונצורות, וגם לתרום משהו לבית״ר ירושלים.
מה שבטוח.

אם לא הייתי פוחד שיצחקו עלי, הייתי מציע פיתרון מיידי לכל עניין מישרד-
הדתות שלנו, שכולם קופצים עליו. הייתי ממנה לשר-הדתות אישיות המקורבת
לחוגים רבניים בארץ ובחו״ל, אדם שאמר כי חובשי־כיפות הם ״יהודים אמיתיים״,
והוא אריאל שרון. מר שרון הוכיח שהוא יכול להיות שר״הביטחון גם כשהוא
שר-החקלאות, והוא יוכל להיות שר״הביטחון גם כשהוא שר־הדתות, ומה שנרוויח
מהעסק הזה, שאחרי ארבע שנים של שרון במישרד־הדתות, ייראו הדתות אצלנו
כמו שהחקלאות נראית היום, אחרי ארבע שנים של שרון במישרד״החקלאות. וזה,
אם תשאלו אותי, לא יהיה רע.

סופרים גוויות

חתונה מלכותית אצלנו
נעליים שאף אחד לא ראה ביגלל האורך
של השימלה — עוד אלפייה־שתיים.
יחד, כל הליידי הזאת, דיאנה כולה —
מינימום חצי מיליון שכבו עליה.
וגם בעלה הנסיך הזה, איך קוראים
לו צ׳ארלס. גם הוא לא הולך ברגל.
כולו היה מלא זהבים ומדליות. החליפה
בטוח היתה לפי מידה, ונעלים
אורגינל. אפשר בשקט להעריך שחמישים
אלפיות היו עליו.
וזה עוד כלום. האמא של החתן, ה מלכה
ההיא, אליזה השניה, או בקיצוי
אליזה בי״ת, גם היא היתה מלאה
עם יהלומים ופנינים — לפחות מאה
אלף היו עליה. וגם בעלה היה מקושט
יפה מאוד, לא פיגר אחרי הבן שלו.
בשקט אני נותן לו את החמישים אלף.
וזהו רק ההתחלה. את המישמר־המל־כותי
ראיתם? סוסים גזעיים אחד אחד,
שלושים אלף החתיכה. נדנים מזהב,
שבדיות אוריגינל, כובעים מפרווה אמי תית,
מין מינק כזה, כפפות לבנות. עשי-
ריה־שתיים כל פרש כזה בשקט.
זו חתונה אמיתית, חביבי. לא הצחוק
הזה שעושים אצלנו באולמי-חתונות, עם

כוסות מפלסטיק ורבע עוף. הנסיכים
והנסיכות שבאו מכל העולם, זה לא
הדודות שלך מפולניה. אלה אצילים,
אלה ! לא אנשים סתם מהרחוב ! תזמין
אותם לחתונה של הבן שלך, נראה אם 1
יבואו. היה שם איזה מלך אחד רק הוא
לבד, בלי השומרי־ראש שלו, שוקל את
המאה שמונים קילו. אתה יודע מה זה
לתת אוכל למישהו כזה ז אחד כזה אתה
מזמין לאולמי בתיה, למשל — והוא
לבד סותם את האולם!
ובכלל, הנסיכים והנסיכות, וכל המלכים
והמלכות האלה — תענוג, אני
אומר לך. פשוט מחמם את הלב. אני,
מאז החתונה ההיא לא מפסיק לשאול
את עצמי — למה אצלנו לא יכול להיות
דבר כזה 1למה שלא יהיה גם פה
פעם בשנה־שנתיים חתונת המאה ! מה,
אנחנו היהודים לא בני־אדם ז לא מגיע
לנו איזה קצת נחת ז
אני אתן לך דוגמה קטנה: נניח
שמתחתנים הבן של בגין והבת של פרס,
או משהו כזה• לא יכולים לעשות מזה
קצת טראסק ציבורי ! איזה משהו חיובי
בשביל הטלוויזיה ז ישימו את הבן של
בגין בבגדים. יפים כאלה, כמו הבגדים
החדשים של חיל־אוויר, ועל השרוולים
ישימו לו פסים מזהב כמו של חיל־הים,
ובראש ישימו עליו כובע של חיל־הים,
וישימו עליו עשרים־שלושים מדליות,
ויתלו עליו ׳רובה גליל. וגם את הבת
של פרס יקשטו יפה — מה יש, שניצר
לא יכול לתרום כמה יהלומים בשביל
הבת של פרס ! יעשו לה שימלה עם
ריקמה מהתנ״ך, אבל מזהב, ועגילים,
צמידים, תליונים, נזמים, כל הדברים
האלה שנסיכות תולות על עצמן.
ואחר-כך יעשו שיירה יפה, נניח שבראש
יהיו ג׳יפים עם תול״רים, ואחר־כך
איזה פלוגה של צנחנים עם כובעים אדומים,
וגם פלוגה של גולגי, שלא יעלבו,
והזוג יסע על טנק מרכבה מקושט,
מהתחלת קינג ג׳ורג׳ עד היכל־שלמה.
שם יחכה להם הרב גורן, כי זה הרי
זוג אשכנזי, וישחק להם את החתונה
ככה שכל העם ילקק אצבעות. מצד אחד
יעמדו בגין ואשתו, ומהצד השני יעמדו
פרס ואשתו, ויקחו איזה עשר חתיכות
מתחרות מלכת היופי, שיסחבו לכלה
את העודף שנשאר לה מאחורה, מהבד
של השימלה, ויזמינו גם אצלנו שיבואו
כל הנסיכים והנסיכות והמלכים והמלכות
האלה, ואחר-כך בגין, בתור האב
של החתן, וגם בתור ראש״ממשלה, יעשה
להם סעודה חגיגית עם אוכל שיזמין
מהפלאזה, כמו שעשה אז, ביום־ההולדת
שלו.
תאמין לי — חתונה כזאת פעם בשנה-
שנתיים, ולא נצטרך לנסוע לקריית־שמו-
נה בשביל לקבל מוראל גבוה !

1 1 1

- 1111

טלטהרתהש מנ ת
כבר 33 שנ ה

בטעמים:
שוקו-וניל,
מוקה-וניל,
וניל-צימוקים.
משקל:
400 גרם 600,גרע

$18*115$

01107 גלידה מן הטבע

•־ הקניה /
ג הטובה >

גרץ. מגע של יוקרה.

הדלקתי ונדלקתי
על הצבעונית
של 0612ז 6
פאר תוצרת גרמניה
טלויזיה צבעונית ״גרץ״ היא גאוות חדר האורחים.
נגיעה קלה בכפתור מעבירה בך תחושה של יוקרה,
מגע שרק טלויזיה צבעונית ״גרץ״ יכולה להעניק
לאנשים שמכבדים את עצמם, ורכשו את ״גרץ״.
דגם ״ 20־181011,4302י 1ג£*£1
דגם ״ 22־£118,4402א£8׳\ן001

* דגם 1>8 \ £1 4432-22 בקרה מרחוק
דגם ״,4702-26ז־ד£א808
דגם ״2 ,4742-26א 2££££בקרה מרחוק

מן הראוי שלטלויזיה יוקרתית כמו ״גרץ״
יהיה שירות הולם כמו של ״ר טפוך שירות
אחראי ואמין העומד מאחורי טלויזיה מעולה.

יבוא ושירות: רטפון אימפורט בע״נז,
תל אביב, ח ד מסילת החשמונאים 44 טל׳,)03(330825/331707 :
חיפה)04(510919 :
להשיג בחנויות חשמל מובחרות.

חברת־ ה כנ ס ת. ואיך נדבק החייב החדשלכסא!
שערך

בקבלת־פנים 01 נשיא־המדינה,
לילדים בקייטנת־הצנחנים, ה ציגו
הילדים לנשיא שאלות
רבות, שהוא התקשה לענות
עליהן. אחד הילדים שאל את
נבון :״מדוע אינך מנסה לה יות
ראש־ממשלה?״ תחת לע נות
לו, שאל אותו הנשיא:
״האם אתה חושב שיש לי
סיכוי?״ הילד השיב :״החב-
ר׳ה אומרים שכן!״

יצחק נכון,

01 להצגה החגיגית של
חיילים יצאו לדרך, שנערכה
בחאן הירושלמי, הוזמנו ה נשיא
ואשתו אופירה. ההצ גה,
העוסקת בקבוצת חיילים
הלוקחת בשבי איש פת״ח,
היתד, אמורה להתחיל ב־ 9ב ערב,
אך פועל־הבמה שכח את
בתל־אביב. השחקנים מדי
מפיק ההצגה, רפי כן־משה,
התקשר עם הנשיא וביקש ש יאחר
מעט, ובינתיים אירגן
מדים מחבריו הירושלמיים.
למרות התקלה ניגשו הנשיא
ואשתו להודות לשחקנים, אח רי
ירידת המסך.

עה בשבוע שעבר לשר־המיש־פטים,
משה ניסים, ולשר-
המישפטים לשעבר, שמואל
תמיר. השניים הירצו בארו־חת־צהדיים,
שנערכה במים־
גרת כנס המישפטנים היהודיים
שנערך בירושלים, והזמינו
את כל הכתבים לענייני־מיש־פט
לסקר את האירוע. כמה
דקות אחרי תחילת הכנס יצאו
כל העיתונאים מהאולם. רק שבאותה התגלה,
אחר־כך
שעה נתן נשיא בית־המישפט
העליון, משה לנדוי, את ה החלטה
המורה לקיים מישפט
חוזר ל פ לו מון אכו. החלטה
זו עניינה את הכתבים יותר
מנאומי שני הפוליטיקאים.

01ח״כ
סיפר בישיבה של המערך,
ששאל את בגין בישיבה של
ועדת־חוץ־וביטחון, שתי שא לות,
ובגין השיב לו במשך
יותר מחצי שעה, ולא לעניין.
אמר לו שימעון פרס :״אתה
מופתע מפני שאתה אינך מש תתף
קבוע בישיבות אלה!״

ויקטור שם־טוכ

01ח״כ
מצפת נאם בישיבת הסיעה
את נאום־הבכורה שלו, ודיבר
כעשר דקות, כשיותר מעשרים
נואמים ממתינים לתורם לנ אום.
ח״כ אכרהם כץ־ עוז
קרא לעבר נחמיאס שאם יא ריך
בדיבור, לא יקבל עוד

אהרון נחמראס

עובדים . ,היא דנית. כתוצאה
מכך הוא נאלץ לאכול את ה מאכלים
המרוקאיים, האהובים
עליו, עם המשקה הסקנדינווי
אקוואוויט (״מי החיים״) .מבי-
ני־דבר אומרים שמשקה זה
אינו מתאים כל־כך לקוסקוס.
! 0גידעון גדות, איש־אגף
ההסברה של הליכוד, גילה
את מקור סיסמת־הבחירות ל הסתדרות
:״דויד לוי איש
חזק.״ לדבריו, רשמו אנשיו
את התכונות השליליות וה חיוביות
של לוי ושל יריבו,
ירוחם משל, ומה שנותר
אחרי הניטרול ההדדי של
תכונות היריבים היתד, תכונה

האוהב את הארץ, כאן הוא
נולד וכאן ימות, ובקרוב הוא
ייצא בתוכנית־יחיד חדשה, ש תעסוק
באהבת ארץ־ישראל ו העדות.

האם זוהי בדיחה אנטי-
ערבית, אנטי־יהודית או אנטי שמית?
על כל פנים, דידי
מנוסי מספר אותה כך: אי טלקי
אחד זכה בסכום־עתק
בטוטו. כשנשאל מה יעשה
בכסף, אמר :״אני אקנה לי
בית קטן, אשאיר משהו למיש־פחה,
ובשאר הכסף אקנה נשק.״
כששאלוהו מה יעשה בנשק,
השיב :״אני אהרוג ערבים׳״
״מה יש לך נגד הערבים?״
שאלוה ו. השיב האיש :״אין

01 יו״ר הכנסת לשעבר,
ח״כ יצחק כרמן, לא הכחיש
את רצונו להיות שר בממשלה
הבאה. הסביר השבוע ברמן :
״אם אני אשאר רק ח״כ, אני
אצטרך להיות כל הזמן ב בניין,
וכשארצה לנסוע לחו״ל,
אצטרך לקחת איתי את ח״כ
תמר אשל מהמערך, כדי
לקזז את הקולות. לזה אינני
מוכן׳!״
01 בכנסת מכנים את הח״כ
החדש מאגודת־ישראל, אכר־הם
שפירא, בשם ״ח״כ מ-
קיר־לקיר״ ,ביגלל מימדיו ה גדולים
והעובדה שהוא בעל
מיפעל־לשטיחים.
| 0השימחה הראשונה ב כנסת
החדשה היא של הח״כ
ישן-חדש, דכ זכין ממפ״ם.
זכין עומד להשיא את בתו,
מיכל, לארנון, בנו של עו-
רך־הדין שלמה תוסיה־

כהן..

01 סגן שר־הביטחון
דכי ציפורי נשאל על-ידי ה מראיין
איתן דנציג, את מי
היה רוצה לראות בתפקיד
שר־הביטחון. ציפורי השיב,
ללא היסוס :״אישית הייתי
רוצה לראות את ציפורי בתפ קיד.
לדעתי, אני מתאים לתפ קיד
יותר מחיים כר־לב.״

הפתעה
לא נעימה איר
אריאל
שרון

ואשתו, לילי, הגיעו להצגת־חגכורח של
המחזמר ״ברנשים וחתיכות״ ,שהכג־סותיה
הוקדשו ללב״י, הקרן לביטחון ישראל. בני״הזוג שרון ישבו
את רשות־ד,דיבור בישיבות-
הסיעה. נחמיאס נבהל והפ סיק
את נאומו כעבור דקה.
01 יעקב צור, ד,ח״כ ה חדש,
התיישב ליד ח״כית
שולמית אדוני, ובקומו הב חין
שמסטיק דבק למכנסיי.
העירה לו אלוני :״עוד לא
נכנסת לכנסת, וכבר אתה נד בק
לכיסאות?״

נהנתה לשמוע מפי היו״ר החדש
ס 17111111
של הכנסת, מנחם סבידור, ש״היא
י• 1|#י •י1
חסרה לו בכנסת״ .חייקה, שלידה עומד בעלה, לא ידעה שסבידור
אמר זאת גם לח״כים־לשעבר אחרים, שפגש. היא נשארה מחוץ
מחוץ לכנסת, מפני שקיוותה לכהן כשרה בממשלה של המערך.
ה עו ל ם הז ה 2292

01 יושבי המיסעדה תל־אביב
הקטנה נדהמו לראות
ביום השישי האחרון את ח״כ
שימעון פרס נכנס למקום בש עת
הצהריים, בליווי שני שוט־רי־ראש.
בהיכנסו קם לקראתו
המפיק ארנון מילצ׳ן, שהמ תין
במקום, עזב את בת־זוגתו
הצעירה, והצטרף לבדו לשול חנו
של פרס. הוא שקע עימו
בשיחה ממושכת.

רפי אדרי,

ו ס אשתו של
ח״כ המערך ומנכ״ל

שיכון

בשורה הראשונה ליד הרמטכ״ל, רפאל איתן, שנאם בתחילת הערג
נראה שהמופע לא מצא חן בעיניהם, כי הם עזבו את האולו
בהפסקה. בניגוד לכניסתם, שעוררה סקרנות בקהל, הם יצאו בהחבא
שיוחסה ללוי :״איש חזק״,
וזו נבחרה כסיסמה.
01 גדות ממתין בימים אלה
בקוצר־רוח לסיום הרכבתה
של הממשלה החדשה. אם תו קם
ממשלה, אמורים שרי-
הליכוד להתפטר מהכנסת, ל טובת
הבאים בתור, וגדות,
הנמצא במקום ה־ 56 ברשימה-
הליכוד לכנסת, מטעם הליבר לים,
יגשים את חלומו ויהיה
ח״כ. הוא מקווה להשתלב ב־מישרד־ד,הסברה,
אם זה יינתן
לח״כ יצחק ברמן.
01 המפכ״ל־לשעבר של ה־מישטרה,
הרצל שפיר, י- 4
היה אלוף בצה״ל, ומועמד ל כנסת
ברשימת תל״ם, נכנס
בימים האחרונים לעבודה חד שה.
שפיר מונה כמנכ״ל בית ד,אופנה.
אלסקה.
01 דודו טופז הכחיש
שהוא מתכות לרדת לארצות-
הברית, וטען שהוא פטריוט

לי כלום נגדם. אבל אם היה!
דים עושים את זה, זה בטו
עסק טוב.״

,מוטי גילעד

׳ 0הבדרן
שאל את נציב מס־ההכנס
דס נייגר :״האם הוצא
להורג היא הוצאה מוכרת?״

הפסיכולוג הדוקטו

דויד רודי אמר בערב־ראי
נות לשמואל שי, שבבח
רות האחרונות באו לידי ב
טוי רק תכסיסים פסיכולוגי׳
של המצביעים, ולא אידיא
לוגיה. לדבריו, מי שהיה לד
תסביך־אב הצביעו עבור הל
כוד.
! 0בימים אלה מתאר
מיסדר שייקרא ״לב האר
מן״ ,ושיכלול את כל מפוטו
הליכוד, שבגלל צבע כרטי!
המיפלגה שלהם הועפו באר!
השנים האחרונות ממישרוו
הם .״לב הארגמן״ המקו
הוא האות הניתן בצבא א
צות־הברית לפצועי־קרב.

*11^1ך 0 0 !1 11:0הוא הבארמן הנרי לי•
| #11י יי 1בר, שהשקה את הנו־

כחים בבירה מחבית. איתו בתמונה דליה שני

וויוי אודיו• הנרי גילח את שיער ראשו לפי צו
האופנה האחרון באנגליה. הבחורות קיבלו בירה
על חשבון הבית. כל הגברים שילמו עבור המשקאות.

תנ 1להם סיבה
למסיבה

1י#11111 1

היא ישראלה שטיר, בעלת מיש־ה
י ך !0 1 1 1 *11
ל ך 11
^ רד לאימון תערוכות, ששילהגה

עיני הנוכחים בתליה הארוכות והחשופות ובחליפת זוהרת.

״כת הריקודים
האופנאית היא
שרה מילר. בן־זוגה
|הימר לוליק ליי, שהרקיד את שרה בקצב הדיסקו.

רוחות־הקיץ נשבו בלילותיה
של העיר תל־אביב. היתוש זינך
זם, וכל אחד חיפש סיבה למסי בה•
מי שמצא הלך לסטודיו ,601
שהיה שייך פעם לאודי דורון.
החבר של גלי עטרי, אך סגר
את שעריו חודשים ספורים אח רי
שנפתחו, בעיקבות כישלון פי ננסי.
השבוע החליט המיסעדן שמוכר גיורא כרנהארדט,
יותר כבעלה. של הציירת מרים

ברנהארדט, לפתוח את שערי
המועדון מחדש. הוא חכר את
המקום מידי שמואל פדאטו
שרץ, והזמין את כל העיר לח

/ל ד 1 0ן ך ! 11 הוא המדען ד״ר יעקב גרטי, שהת־
• י ׳! י יי פרסם אחרי שהופיע בתוכנית הטל|/

וויזיה ״שעה טובה״ .לקצב הדיסקו הוא פתח בריקוד רוסי.

גוג את הפתיחה ו • כל העיר
אמנם הגיעה, במיוחד הגיעו בני
מזל אריה, שנמסר להם כאילו
המסיבה מייועדת להם. ברנ*

מלכת הנשיקות לייו!^
היתה נשואה למישפטן, מתנשקת עם עמירם יריב.

הארדט, שהיא בעצמה בת מזל
אריה, שתתה כמויות עצומות של
יין והבטיחה: שנית 601 לא תי פול!
התלבושת השולטת ב־601
היתה מיכבסייס קצרצרים ועגיל
בצורת עלה צמוד לאוזן ימין. גם
מי שעברה מזמן את גיל העש רים,
כמו האופנאית שרה מידר,
לא משכה רגליה מהשורט׳ס ופר צה
בריקוד סוער עם הזמר המזו־

קן לוליין, אחיו של הזמר הלא
חבר־מזוקן
ארטיק לוי
הכנסת עקיבא נוף הגיע עם
חברתו, הנמצאת בחודשי הריון
מתקדמים. נוף, שמתגלה כליברל
גדול בכל הקשור ליחסים שבינו
ובינה; ברח כל הערב מהצלמים,
שרצו לצלם אותו ביחד עם חבר הזמר
יצחק
תו לחיים
קלפטר, המכונה צ׳רצ׳יל, הגיע
בשעה מאוחרת אחרי הפעה ב אחד
הקיבוצים. כוכב ייסורי־איוב

עיניים

של חנוך לוין, השחקן יוסי כר־מון,
הגיע גם הוא. כרמון הפך
ציפור־לילה מאז גירושיו מאש תו,
אתי. הוא גם רזה באופן מש בהרצליה
פתח מעותי יהודה ברקן את הסיעזה ביס.
גם זו היתה סיבה למסיבה. למ רות
המרחק מתל-אביב הגיעו גם
לכאן רודפי־המסיבות, המחפשים
סיבות לחגיגות. יהידה סיפק להם
סיבות בשפע. הוא קרא לערב־הפתיחה
של הסיננזה בים, שהוא
מעין מועדון קולנוע, בשם ערב
חולצה כחולה, וביקש מאורחיו
לבוא בחולצה כחולה של התנו עה.
חוץ ממנו, ומעוד שניים־
שלושה אנקזים, לא הופיע איש
בחולצה כחולה. החברה מעדיפים
חולצות גופייה ומיכנסי שורט׳ם
אפי נצר הו אופנתיים
שיב
את האנשים על החציר, ורק
אנשי השגרירות המצרית העדי פו
לשבת מסביב לשולחן. השי רים
ששלטו היו שירי סוכנות ו־פלמ״ח,
כשקולו של יהודה בר קן
עולה על כולם. ברקן, לבוש
חולצה כחולה עם שרוך אדום
ונעול במגפיים גבוהים, סחב את
חברתו, יוחדה לנצנר, לריקוד
הורה. מני וקרני פאר, מיקה
ויגאד כשן הצטרפו אליו ויצ רו
מעגל. של הורה סוערת

לרונית שפר, שהופיעה
עם המיש־פטן
ששי גז. למטה: לגון ונדרמן ומלי מישקובסקי.

רצח העוגוה ^י־״גנר׳^,
ענק, מצופה בקצפת שוקולד. שייקה החזיק בידו

פה גדול

פותחת הזמרת־שחקנית רחלי
חיים, שהחמיאה לבמאי צדי
צרפתי. צדי מיהר לסתום את פיה באשכול ענבים.

מאכלת ענקית, ועשה תנועות באילו הוא מתכוו
לרצוח את העוגה, אן בסופו של דבר השאיר אר
החיתון לאשתו, לידיה, שעשתה זאת בעדינות

חגגה הבוהימה. מנהל ההצגה של
אריק איינשטיין, צעיר מזוקן
בשם יהודה שופל, פתח מקום
חדש. להקת תיסלאם באה בהרכב
מלא. דפ;ה ארמוני באה מאו חר,
ואסתר שמיר סיפרה על
המקום הכי נמוך בתל־אביב. צ׳ר־צ׳יל
בא בלי אשתו, וניר חכ לילי,
המנהל של תיסלאם, בא
עם אשתו. אריק איינשטיין בא,
הפגין נוכחות, השאיר במקום את
מוישה איש כסית והלך לדר כו.
גם ש ״ -חנוך בא, ברך ו יהודה
שופל סיפר כי
הלך
את שם המקום החדש, זולה, בחר
אריק איינשטיין. זולה, פירושה
בלשון הרחוב הדיזנגופית, מקום־
מחבוא. איינשטיין הציע קודם
לכן את השם זומתי, מתוך שירו
הידוע זומתי לבתי, אך השם נפל
ברוב קולות ואנשי צוות ההצגה
הצביעו בעד זולה. היה מי שהת קומם
על מיסחור השם, אך הר גיעו
אותו ואמרו לו, שממילא
יימצא שם־חיבה .״אולי נקרא ל מקום
זולו,״ הציע המפיק מיכה
שרפשטיין, הצעתו התקבלה
במחיאות־כפיים סוערות 9
אהרונה דיין סיפרה כי חזרה
זה עתה מחופשה באי כרתים, ש אותה
בילתה עם ידידתה, העי תונאית
אירית לוי רזילי. אה-
רונה סיפרה כי היא עדיין נמצאת
בטלוויזיה, מעבודתה בחופשה
אך היא מתכוונת לחזור לעבודה
במישגה מרץ 6

* 1 1 1 0 7 1יונה אליאן הגיעו
/ 11 11 למסיבה בהילטון
שנערכה לכבוד המופע ״ברנשינ
וחלומות״ ,הישר מ״הבימה׳

שולה חן חגגה את יום־הולדתה
ה־ 34 מעל בימת היכל התרבות,
שם התקיימה הצגת־הבכורה של
ברנשים וחלומות. ההצגה הוקד שה
ללב״י, הקרן לביטחון ישר אל.
האורחים החשובים מאוד ב אולם
היו הרמטכ״ל רפאל אי תן,
שר־החקלאות אריאל שרון
•צימחה
וסגן־ראש־הממשלה
ארליך, שבאו עם רעיותיהם
על הבמה פיזזו ורקדו

אילי גורליצקי, ששי קשת,

חנה לסלאו, ירדנה ארזי ו שולה
חן, ביחד עם עשרות רק דנים.
אילי כבש את לב הקהל,
מישהו צעק לו: מה עם הבורסה?
ואילי הבטיח שאין צורך לדאוג
לה 09.0,ירדנה ארזי היפה פייה
ביקשה לדעת איך היא נר אית.
היא סיפרה כי ההצגה הו רידה
מיספר קילוגרמים ניכר מ־מישקלה,
אך הודתה כי למרוח
שהיא נראית כמו חוט עם קשר,
היא מקפידה על דיאטה
הבמאי צדי צרפתי היה נרגש
עד כדי דמעות. השגריר הצרפתי
ניגש אליו, לחץ את ידו ושיבח
את עבודתו. צדי הורה לחנה לס־לאו
ולשולה חן לרדת במישקלן,
והדבר ניכר היטב על גופן
בפינת נורדאדדיזנגוף

1ו|11| 1ן יך חגגה שולה חן בליל הצגת״הבכורח של המופיו
י * 111י 11 בעלה, אבי קורן, ערן וכתב את המופע, והיא קיבלו
ברבות מהבדרן, טוביה צפיר ואשתו יעל, שהם ידידיה הקרובים

מדריך לרוכשי טלויזיה בחרל
שאוב־לורנץ 111 הטובה בעולם

1131
פירוט מחיר סיטונאי
(אט תצליח להשיג בזה)
הובלה לשדה התעופה בגרמניה הובלה-תעריף !1ו9ו6׳*ז6״ 0
בטוח אוירי,
יבשתי,עד הבית
מסי יבוא
מ.ע.מ( .לתשלום במכם)
ממ״ן
הובלה מהשדה
אחריות שנתית
־ סה״ב

״22 בלי בקרה

״26 בלי בקרה

״26 עם בקרה

1,150

1,325

1,550
25 198
25 216
25 216
45 847
221
20 30 120
2,656

1,039
271
20 30 120
3,096

1,216
317
20 30 120
3,554

.16 המכשיר בביתן 1ופועל?
עכשיו גש לחנות החשמל
הקרובה ובדוק מה מחירו בישראל
״במסלול אישי״ מן היבואן
הבלעדי ועם אחריות מקורית
שלו, וכמה ״הרווחת״ מכל מה
שעברת. כמעט בטוח שתמצא
בארץ מחיר זול מזה.
—11.ן.ו_ב1גב1ין •ו־־די־ייו־1

.1חפש חנות שבה תמצא את המחיר
הזול ביותר לאותו דגם אותו אתה
מבקש לרכוש.
.2וודא שהמכשיר ערוך לשיטת
השידור הקיימת בישראל,מתוך 19
השיטות הקיימות בעולם.
. 3וודא שהחנות ממנה אתה קונה,
במידה ואינך לוקח את המכשיר
אתך, הינה אמינה ותעמוד בהזמנה
גם לאחר שתקבל את התשלום
ואתה לא תהיה בשטח.
.4בדוק בחברות תעופה את תעריפי
ההובלה הנוחים והזמנים בהם ניתן
לשלוח.
.5חפש סוכנות ביטוח שיש לך בה
אמון ושתסכים לבטח מכשיר
בודד, הובלה אוירית, הובלה
עד המטוס ומן המטוס הביתה.
וודא שזה ביטוח גם נגד שבר,
שריפה, אבדן, גניבה וכר...
דע! במכשיר טלויזיה עשויים
להופיע כתמי צבע על המסך
כתוצאה מהובלה לא זהירה אשר
פוליסות ביטוח אינן מכסות.
.6אם אתה נושא את המכשיר אתך,
דאג להכניסו מדי ערב למלון ולא
להשאירו ברכב, על מנת למנוע
גניבתו.
.7בהכנסך למטוס וודא (עד כמה
שאפשר) שיניחו את המכשיר
בזהירות ושלא יזרקו אותו כשם
שזורקים את החפצים והמזוודות.
.8בהגיעך לארץ לאולם בקורת
הנוסעים וודא לעבור במסלול
האדום למען לא תחשד בנסיון
הברחה ובהזדמנות זו הצהר על
יתר רכישותיך, כי קרוב לוודאי /.
מטענך יבדק.
. 9אין זה משנה אם יש בידיך מסמכי
הרכישה. את המיסים תשלם לפי
תעריפון המכס.
.10 אם המכשיר צריך להגיע
במשלוח אויר צפה מספר שבועות
לקבלת הודעה על הגעתו. כדי
לשחררו מן המכס סע ללוד ופנה
לממן־מסוף המטענים ואל תשכח אף
אחד מהמסמכים פן תצטרך לחזור
על עקבותיך. הכן תשלום עבור
ניטול המשגור, אחסנה, טעינה
ופריקה ושרותים מיוחדים.

.11 קח חופשה לפחות ליום מן
העבודה כי יתכן ותצטרך להמתין
זמן רב והפרוצדורות מיגעות.
.12 דאג להביא אתך כסף מזומן
מאחר והמכס אינו מקבל המחאות
בסכומים הגדולים מ־ 3,000 שקל.
.13 מזל טוב! קיבלת סוף סוף את
המכשיר, פתח את האריזה בזהירות
וודא שתוכנה מתאים להזמנה ולא
שלחו לך ״בטעות״ מכשיר אחר.
. 14 וודא שהמכשיר הגיע שלם ותקין
כדי שלא תסתבך בתביעות עם חברת
ביטוח בחו״ל.
. 15 קיבלת תעודת ביטוח של היצרן?
יפה! אבל אין לה ערך בישראל. דאג
לעשות ביטוח שרות בחברה היכולת
להבטיח ליבא גם חלפים במהירות,
כאשר חלילה, תזדקק להם.

לעזרתך טבלת עזר:
במרקים גרמניים

היבואן הבלעדי

רחוב פרץ ,4תל־אביב. טלפון.624193,621984 :

העו ל ם הז ה 2292

ר 11ת 1003 עובד וההווי המייוחד של תנועת־הנוער
באותם ימים, עיצבו במידה
רבה מאוד את אופיי. אני זוכרת

נאווה ואחיו
1 1 0
שי, משחקיב
| / 11 11י 1
בחצר בית הוריהם שבחדרה

את עצמי מדריכה קבוצה של 60
ילדים, כשאני בכיתה ז׳ בילבד.
אני זוכרת גם את המילחמות ה נוראיות
שהיו לנו עם חברי השומר
הצעיר, איתם עמדנו בתחרות בלתי
פוסקת.״

הדודות
של החיילים

ני מודה שתיכננתי לשבת
/ /י * בקאדנציד. הנוכחית בממ שלה,״
מחייכת נאווה ארד, מזכ״ל
נעמת וחברת־הכנסת החדשה של
המעדר .״אבל אני מרגישה שגם
באופוזיציה אפשר לעשות הרבה
ולתרום לשיפור המצב, שלדעתי
כיום הוא עגום.״
גם בלי המוסדות שהיא מייצגת
והתארים שהודבקו לה, נאווה ארד
נחנה בקסם רב. כשהיא יושבת
על הספה המרווחת שבביתה, היא
קודם כל עקרת־בית ואשה ד,מנ־

שדרתה הצבאי כחברת
י גרעין העבירה נאווה כמורה-
חיילת. היא היתד, בין אותן בחו רות
שהגרעין בחר בהן לעסוק
בהדרכה. קדמו לשירות שנתיים
בסמינר למורים בבית־ברל.
״הצבא הפנה אותי בצורה מו זרה
לאפיק של עבודה סוציאלית,״
היא מספרת ,״ונתן לי כיוון ב חיים.
תמיד היתד, קיימת בי ה משיכה
לנושא, אבל היא התחזקה

בחדרה, שם התגוררו הוריה אחרי
שעזבו את הקיבוץ .״עברתי מסלול
רגיל של בת למישפחת עובדים,״
נזכרת נאווה ,״מעון לילדי אמהות־עובדות,
בית־חינוך לילדי עובדים,
ומשם לתיכון. מגיל צעיר מאוד
היו לי דעות בכל מה שקשור
לפוליטיקה. כפעילת הנוער העובד
מכיתה גימ״ל, הייתי מתגנבת עם
חברי לצריף שבהורשה, כדי להק שיב
לדיונים הפוליטיים של ה מבוגרים.
אני זוכרת שבשבת ה שחורה,
אחרי שנודע שהבריטים

פעילה

אלי והבעל

את בעלה של נאווה לא ניתן לצלם בשל
תפקידו, שעליו אין מרחיבים את הדיבור.
בתצלום מלפני כמה שנים הוא נראה משתעשע עם בנו אלי.

ההורים של נאווה עזבו אמנם
1 11ק 1(( 1*111ך ע
את קיבוץ חולדה כשהיתה עדיין
\ 1111 11111 \ 1ו 1\ . 1
תינוקת, אך נאווה שמרה על קשרים הדוקים עם המשק עד חיום.
הלת בית פתוח. בזמן שצוות העולם
הזה שהה בבית מישפחת ארד, היה
הבית מלא מפה לפה בחברים ש קפצו
לומר שלום, אנשים שבאו
לביר על המינוי החדש וסתם
שכנים שהחליטו לבוא לקפה.
״הזמן היחידי בו יש באפשרותי
לראות חברים, הוא שישי בערב,״
היא מצטחקת ,״את שאר זמני ה פנוי
אני מקדישה למישפחה.״ ה־מישפחה:
הבעל המזוקן, אריה,
והבן בן התשע, אלי.
נאווה ארד נולדה בקיבוץ חולדה
ב־ , 1938 להוריה דויד וגניה ברמן.
רוב שנות ילדותה עברו עליה

מחפשים אחרי פעילי ההגנה, יצאו
מהחורשה משאיות מלאות במת נדבים.
אני וחברי התחבאנו באחת
המשאיות כי רצינו גם כן לנסוע,
אבל מצאו אותנו וגירשו אותנו
משם.״
הבית שבו גדלה נאווה היה בית
פוליטי לכל דבר. אביה, דויד ברמן,
שנבחר לראשות מועצת הפועלים,
הפך מאוחר יותר ראש העיר של
חדרה. אמה היתד, מורה בבית־הספר
המקומי .״היינו חלק מזרם
מסויים, שכיום הולד ונעלם מן
הארץ,״ מסבירה נאווה .״המורים
בבית־החינוך, ההדרכה בנוער ה־

בתנועה

למורות. בתצלום בטכס הסיום.

בצבא. כשגמרתי את הסמינר נש לחתי
מטעם הגרעין לתל־קציר,
ללמד בגדוד של הנח״ל המוצנח.
התחלתי כמורה, אבל עד מהרה
מצאתי עצמי עוסקת בתפקידים של
סמלת סעד. הרבה חיילות לא היו
בגדוד, והדברים התגלגלו כך ש החיילים
הרבו לפנות אלי לעזרה.
נלחמתי במפקדים על חופשות,
ביקרתי מישפחות ושלחתי מיכתבים
וחבילות. נוצר ביני לבין הגדוד
קשר נפלא. ירדתי איתם לקווים,
טיפלתי בפצועים ונשלחתי לעודד
מישפחות שכולות.
״בתקופה זו היכרתי מקרוב את
מושג הדודות של החיילים. לגדוד
שלנו היתד, דודה נפלאה בשם גניה,
שדאגה תמיד להפתיע ולשמח את
כולם ברגעים הכי קשים. היינו
נוסעות במשקים ואוספות תרנגו לות
וביצים בשביל החברה.״
לא רק כיוון בחיים מצאה נאווה
בגדוד הקרבי שלה — היא מצאה
שם גם את בעלה, אריה, שהיה
קצין בגדוד. הרומן ביניהם אמנם
(המשך בעמוד )46

בתנועת

הנוער

העוב

1 .י] 1י| | 1בודדת בגדוד ה7
1 1 ! #בי שבו שרתה. 11 תמונה למטה: נאווה בחתונו

דוו 11.111 1 1 .

שעו ־ 11 1

/ 13ן \ ,ועו

1 1-11־ו־־־יו -־ עוונו \ ,ון

אי־אפ שר לדעת מתי יבוא המ שיח. מפני ש ת אריך־
( 0׳ חורף מרתק מנבא ה אסטרולוג
הרצל ליפשיץ.
לדבריו, המצאת־האנרגיה של

רו התנאים לחתימת הסכם־
שלום עם לבנון. נשיא סוריה,
חאפט׳ אד־אסד, עומד ל־

• | 1ך הגיעה למסיגה שנערכה על טהרת הנשים,
1ונפגשה עם חברות טוגות, שהחליטו ש•

כאשר הן נפגשות לבדן ללא בעליהן הן יכולות לרכל ללא הגבלה
על הנושאים האמיתיים המעניינים אותן. לידה עומדת שרה יוגב,
ישראלית שהיא^כיום בעלת בוטיק בניו־יורק. ליזיקה שגיא, הקוס

ה לי ד ה שלו איוו ידוע

מטיקאית, המתיקה סוד עם בתיה שושני מגלי וצה״ל, בעוד שעידית
פאנק, הציירת, צחקה מסיפור שסיפרה לה דליה פירסט המפארת,
שהיא אשתו של אורי פירסט מהטלוויזיה, ואחותה של הקריינית
דליה מזור. לידה עומדת אורנה גלזן, המנהלת חברה למוצרים
קוסמטיים, ומאחוריהן צוחקת גם היא, הפלסטיקאית רות ישועה.
שה לפולין. את תוצאות הפ לישה
לא יראה
כרז׳נייב, מאחר שהוא ימות
לפני־כן.

^ ״ייי

ליאוניד

| 0ליפשיץ טוען שהוא אי נו
יכול לנבא מתי יבוא המ שיח,
משום שחסר לו תאריך
הלידה שלו.

77,י׳׳0

יצחק ליבני גילה ש מעשי
הליכוד בימים אלה, ב נוגע
לערוץ השני, הם המשך
ישיר לתוכנית שהגיש ליבני
ב 1977-ליצחק ־כין, שהיה
אז ראש־הממשלה. ליבני, ש היה
אז מנכ״ל רשות־השידור,
טוען שהקדמת הבחירות ב-
׳77 והתפטרות רבין הם שגר מו
לעיכוב בביצוע התוכנית.

|נל י

*מ יספת /2י ׳
לערבב היטב
{ 1ח1ת(1־ 8ח -0ז
חלק אחדשל

הל׳-׳ מ
עם *2
**ר * £י סליי׳

מ׳ 51״ יעם

0 1שני חוקרים מפורסמים
במישטרת ירושלים נישאו. היו

גואל נעמתי,

מוותיקי
אלה החוקרים בירושלים,
גם היא חוקרת, המטילה חי־תיתה
על עברייני העיר. ה־חוקרים
המאושרים החליטו
להזמין לחתונה את בל מי
שהם מכירים. מובן שמרבית-
קציני־המרחב היו בחתונה, ו את
העבריינים ייצג עורך־
הדין יורם אבירם, בעלה
אל ניצח אבירם, כתבת
אחד הצהרונים בירושלים ל עניינים
פליליים. הבעל ידוע
כפרקליטם של הפנים המו כרות
בעולם־הפשע בבירה.

וג׳ולי,

! 0חיים יבין סיפר שנסע
במהירות של 120 קמ״ש ליד
נתניה, ושוטר שעמד בצומת
עצר אותו וביקש רישיונות.
יבין יצא החוצה והחל לומר
לשוטר שהוא ממהר, ושהוא
מצטער, ושמחכים לו בנתניה.

אמריקנו אמרטו
רום __

וורקה לימון הרביעיה החדשה

נשקה ראשון• אצלכם בבאר

$בומל מז ר חי

^ 1 1׳ ל ך | 11111ן! ,הגיע עם אמו, הדוגמנית קארין, ל־מסיבת״הנשים•
נואל בן ה״ 6סירב
^1 #111
להישאר בבית ולהיפרד מאמו, וגם במשך המסיבה ישב צמוד אליה.
יעקוב מרידוד תוכח כנכו נה,
ותשנה את כלכלת המדי נה,
החל בחודש נובמבר הק רוב.
יאסר ערפאת ישתלט
על ירדן, וכתוצאה מכך ייווצ-

מות עד החורף הקרוב, וממ שלת
אחדות-לאומית תקום, לא
בגלל עניינים קואליציוניים
פנימיים, כי אם בעיקבות
פלישה של צבאות ברית־ואר-

מדים בוקס

החליטה שלא לשמור על הגיזרח, וטרפה
רגלי עוף צלוי שהוגש לה במסיבה, שנערכה
בביתו של הספר מקס. מרים אמרה שהיא מוותרת לערב
אחד על הדיאטה שלה, וזללה בידיה בתאוותנות את הבשר.

מיקבי ואשיו יזניו! 11 צרי 1יעיז ב

העו ל ם הז ה 2292

השוטר ביקש עוד נייר ועוד
נייר, ותוך כדי רישום הדו״ח
אמר ליבין בגאווה :״בזמן
האחרון יוצא לי לעשות רפור טים
לאנשים חשובים.״
! 8הבדרן שלמה (״ג׳ינ-
ג׳י׳) גו לדברג, שהוזמן בש בוע
שעבר לפתיחות של שלו שה
פאבים, סיפר שמישהו
נכנם לפאב, הזמין כוס אחרי
כוס של בירה, ויצא בלי לש לם.
כשאמר לו המוזג :״הי,
האלו, שכחת לשלם עבור ה־

] 8יצחק ארצי, סגן ראש־עיריית
תל־אביב וראש רשימת
ל״ע לכנסת, הגיע למסיבת ה הפתעה
שאירגון האמנים ערך
אופיר, ונשאל לשייקה היכן בנו, שלמה. ארצי־האב
השיב מיד :״שלוימל הוא כבר
ילד גדול, לא תלוי באבא שלו,
ובכלל — הוא מתחיל לחיות
רק בחצות.״
! 8אחד ממלונות ירושלים
ערך בשבוע שעבר מכירה פו בלתי־רגילה.
במשך
מבית

111 י 1 1 1ך • אשתו של ח״פ גד יעקוגי, הגיעה לפתי״
חת מרכז־תכשיטים בתל״אגיב. גלה, דיי11/1

״אל״על״ לשעבר, מנהלת כיום את המחלקה לתכשיטים
ולאבני״חן ב״מכון־הייצוא״ והיא באה לפתיחה עם מנהלת המכון,
יעל מטלון. נלה גילתה בקיאות רבה בתצוגה באבנים שהוצגו בה.

בירה!״ ענה לו השתיין הנמ לט
אני שותה כדי לש כוח

! 8מי שהיה מנהל ת״אט־רון
ירושלים, אכיטל מו־סינזון,
שחזר לעבוד בטל וויזיה
אחרי חופשה בת שמו נה
שנים, הסביר :״אני איש
גבוה, יש לי שני מטרים, וב רור
שאני יכול למלא את
התפקיד של שני אנשים קט נים.״

הח״כ החדש של הלי כוד,
מיכה רייסר, נאלץ
באחרונה להקדיש יותר זמן
לביתו מאשר לפוליטיקה. אש תו,
חנה, מרותקת כיום לכי-
סא־גלגלים, בעיקבות תאונה
שהיתה לה בדרכה מביתה ב-
ראשון־לציון לנס־ציונה. חנה
רכבה באופניים, שאליהם נקש רו
שני כלבי־הזאב של בני הזוג
רייסר• בדרך התהפכה
חנה, וכף רגלה נשברה. זה
שבועות אחדים אינה מסוגלת
לצאת מביתה. שכנים מוצאים
בתורנות את הכלבים לחצר,
ומיכה נאלץ להיות יותר עם
שתי בנותיו התאומות ובנו.
בעיקבות התאונה אין חנה יכו לה
לקחת חלק באירועים ה קשורים
בבחירת בעלה לכנסת.
ה עו ל ם הז ה 2292

שנים נהג המלון להחתים על
קיר-עץ אורחים חשובים, ש התאכסנו
בו• הנהלת המלון
ניסרה את הקיר לפיסות קט נות,
ומכרה את חתימותיהם
של הנרי קישינג׳ר, ראש
עיריית ניו־יורק אדוארד
קו ץ׳ ,השחקנית ליב אולמן,
ראש-הממשלה מנחם כגין
וחברי־הכנסת משה דיין,

שימעון פרס, חיים כר־

לב ואבא אכן. ההכנסות
היו קודש לנשות המיזרחי ב־ארצות־הברית,
שקיבלו סכום
של 100 אלף שקל.

81 במלון אילתי התקיימה
מכירה פומבית של צילום, ש בו
ניצב שחקן־הכדורסל אול*
סי פרי, ולידו מנהל־המועדון
משה ינוקא המשתין לעבר
המצלמה. קונה־התמונה ביקש
שינוקא יחתום על גבה. ינו קא
לא חתם על הצילום, אלא
כתב :״חלום כל אשה —
ינוקא במיטה. חלום כל גבר
— ינוקא בקבר.״
81 עיתונאית שהגיעה ל פתיחת
מרכז־תכשיטים בתל־אביב
שאלה את מנהל החנות :
״מה, לא מחלקים כאן דוג מאות?״

כאשר היה חיים לסקוב מפקד בית־הספר לקצינים,
הוא בחן באחד הימים את הצוערים .״אתה מפקד־מחלקה.
אתה עומד בראש גיבעה• פיתאום נפתחת עליך אש. מהו
הדבר הראשון שאתה עושה?״ י
״אני שולח כיתה אחת קדימה אמר הראשון.
״שב !״ רעם לסקוב.
״אני שומט מיקלע...״

״אני תופס את הגיבעה מימין...״

וכך הלאה. אף אחת מן התשובות לא היתה נכונה.
הצוערים ישבו מבויישים, והמתינו לפיתרון שיבוא מפי
המפקד• מהו, לכל הרו־חות,
הדבר הראשון ש היה
עליהם לעשותן .
״ובכן,״ סיכם לסקוב,
ביותר,
הגדול
״הציוני
בעל הזקן הארוך ביותר,
לא נשאר עומד כשיורים
עליו! הדבר הראשון ש אתם
נשכבים על הארץ!״
בקריית־שמונה ובמטולה
נפלו פצצות של קטיושות.
התושבים, רובם ככולם,
הסתלקו משם.
מאז הם זוכים בבוז מ צד
המדינה כולה. שערו־ריה
— ישראלים בורחים !
האם אנחנו לא עמדנו כ איש
אחד במילחמת־העצ־מאות?
איזה מין פחדנים הם אלה? מה קרה ״למדינה
הזאת?
אני סבור שיש הרבה מן החוצפה בתגובה הזאת. וגם
הרבה איוולת.
במילחמת־העצמאות לא ננטשו כימעט קיבוצים וישו בים
אחרים (אם כי אחדים פונו על פי החלטת בן־גור־יון)
.איש לא ברח מנגבה, אם כי עשינו הכנות לפנות
את הילדים לגדרה, ושימעון אבידן מיהר לאחד המוש בים
הוותיקים כדי לשכנע את התושבים שלא לפנות את
המקום. ביישוב כולו שררה ההכרה האיתנה שאסור לנ טוש
אף מקום אחד, אף בית אחד.
זה לא היה רק הירואי. זה היה גם הגיוני. הישובים
מילאו תפקיד מכריע במערך־ההגנה. הצבא לבדו לא היה
מסוגל להחזיק מעמד. עמדנו מול פלישה, במאבק לחיים
ולמוות. אילו היתה מתחילה בריחה המונית במקום אחד,
עלול היה היישוב כולו להתמוטט. כך, על כל פגים, הר גשנו
כולנו.
יתר על כן׳ הישוב היה מאוחד. כמה מחברי־הממש־לה
שהו בירושלים הנצורה. תל־אביב היתד, מואפלת,
וחיתה במציאות המילחמה. אמנם, כאשר חזרנו מדי פעם
העירה וראינו שם את חיי־ההוללות (כפי שזה נראה,לנו)
של המשתמטים — שהיוו תמיד את הדוב — בערה חמ תנו
להשחית. אך בסך הכל הרגשנו שאנחנו עם במצור,
ושכל האנשים ההגונים נמצאים בחזית, ושכולנו מאוח דים
בשותפות־גורל גדולה.
מה כל זה נוגע לקרייח־שמונה ב־ ? 1981 נפלו שם
פצצות ופגזים. לא היתה צפוייה פלישה, ועזיבת התוש בים
לא שינתה דבר לגבי תוצאות המאבק. המדינה לא
נטלה שום חלק במילחמה, ובתל־אביב נמשכו החיים
כרגיל. אף אחד מחברי־הממשלה לא מצא לנכון להעתיק
את לישכתו לקריית־שמונה, כל עוד נמשכת שם הלו חמת.
לא היתד, שום הרגשה של שותפות, רק פיטפוטים
דמגוגיים של פטריוטים־בגרוש. מנחם בגין פיזר הבט חות
קלות, ולא דרש מאיש דם, זיעה ודמעות.
איך אפשר היה לדרוש ממישהו להישאר שם בתנ אים
כאלה? לשם מה? כדי להגדיל בילדיו את מיספר
הקורבנות? כדי לגבות את מסי העיריה? כדי לשמור
על הביטחון בבתי־הספר שהיו מושבתים?
מי שמעז לזרוק בוץ על הנוטשים, מוטב שישאל
קודם כל את עצמו, בכנות, בינו לבין עצמו: מה הייתי
עושה אני במקומם? האם הייתי נשאר ומסכן את חיי
אשתי וילדי? האם לא היית לוקח חופש קצר, ומעביר
את מישפחתי למרכז הארץ, עד עבור זעם?
איני בא כאן להטיף לפחדנות. אבל אני בא לאמר:
יש רק דרך אחת למילחמה בפחדנות, וזוהי דרך הדוגמה
האישית. כל חייל קרבי יודע זאת. שום אדם, שלא נסע
בעצמו לקריית־שמונה יחד עם מישפחתו (ולא להצגה
למען העיתונות והמצלמות, כדרך הפוליטיקאים ד,ממול חים,
אלא כדי לשהות שם בימים ובלילות) ,אין לו הזכות
המוסרית הזעירה ביותר להטיף מוסר לאיש. לא העי תונאים,
לא השדרים, ובוודאי לא הפוליטיקאים.
תושבים נורמליים אינם נשארים במקום מופגז, אם
אין הם יודעים לשם מה, ואם אין הם חשים בשותפות־גורל
כללית. התגובה של תושבי קריית־שמונה ומטולה
היתד, נורמלית בהחלט.
ורק דרך אגב: מי שבז למאות אלפי הפלסטינים
שנטשו את בתיהם ב־ , 1948 כאשר ירו עליהם, ומי שם !
בור כי בכך איבדו הפלסטינים את זכותם לחיות בארץ
הזאת — מוטב שיחשוב מחדש, לאור הנסיון הזה.

כ מו ך ברחי•

הציוני הגדול ביותר, בעל הזקן הארוך ביותר, אינו
נשאר עומד כשיורים עליו...

נס ב עין־ חתד
פעם היה בעין־חרוד אדם בשם אוסטרובסקי. הוא היה
זקן נחמד, דגול, מושרש. איש־ערכים. ציוני אמיתי. בלו רית
לבנה• הוגה־דיעות. וגם קצת מפוזר.
העמידו לרשות אוסטרובסקי מכונית. היא׳ היתה קצת
ישנה, כמוהו, והיתה זקוקה לאוברהול. אנשי המוסך עב דו
עליה באהבה. שיפצו כל חלק, כל פריט. צבעו, מירקו.
לבסוף מסרו אותה לו בגאווה צנועה.
אוסטרובסקי לקח את המכונית, נסע למשאבת״הבנ־זין
הסמוכה, מילא את המיכל וניסה להתניע אותה. לא
כלום. המכונית לא הגיבה. מתה.
קרא אוסטרובסקי לאנשי המוסך .״זה לא יכול להיות!״
קראו אלה בתדהמה .״שיפצנו אותה כמו חדשה ! מאה
אחוז!״ אבל המכונית לא זזה. עובדה.
דחפו את המכונית חזרה למוסך. פירקו כל חלק ו בדקו.
הכל היה בסדר גמור. מושלם. אבל המכונית לא
זזה.
לבסוף אמר אחד החברים :״רגע !״ פתח את מיכל
הבנזין, הכניס אצבע וטעם.
״מים!״ הוא צעק .״אתה הכנסת מים במקום בנזין!״
פניו של אוסטרובסקי הזקן נפלו. הוא הרכין את ראשו

• 1 1 1

בבושה. אך לפתע זרח על פניו חיוך כביר .״תארו לכם
שהיא היתה נוסעת!״ הוא קרא .״התגלית הזאת היתה
משנה את פני העולם !״
שמעתי את הסיפור הזה, בעמק, לפני עשרים וכמה
שנים. נזכרתי בו השבוע, כאשר קראתי שאחד ־מעובדי
קואופרטיב דן הכנים מים לסולר, וגרם לעצירתם של
יותר ממאה אוטובוסים.
מה לא עשו לו? עצרו את האיש לחקירה. השמיצו
אותו•
אבל מה היה קורה אלמלא עצרו האוטובוסים?
אילו הם היו ממשיכים לנסוע?
איזו תגלית! איזו מהפכה עולמית ו העולם הערבי
היה שוקע בחזרה אל ימי־הביניים ! מעמדה של ישראל
היה משתנה בדלילה ! גורל העולם כולו היה משתנה !
נכון, זה לא קרה• אבל האם האיש אשם בזה? הרי
כל תגלית גדולה מתחילה בנסיונות־נפל !

מה בי י לינו
שימעון סאמט דיווח בשבוע שעבר מאמריקה שבשיא
המשבר בין ממשלות ישראל וארצות־הברית שאלו בבירה
האמריקאית: מדוע אין נשמעים קולות אחרים בישראל?
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. או סתם להתפעל
•מעזות־המצח של השואלים.
בעשר השנים האחרונות לא עשתה ארצות־הבריית
דבר כדי לעודד את תנועת־השלום הישראלית, על כל
גווניה. אפשר לאמר, מבלי להגזים, שהיא עשתה את
הכל כדי להרוס אותה.
שום יוזמה של תנועת־השלום הישראלית לא זכתה
בתמיכה כלשהי, מסוג כלשהו, מצד נציגים אמריקאיים.
לא פעם עלה החשד הסביר כי הם אף מחבלים בה
במתכוון. ובאותה שעה מרעיפים האמריקאים סימני
כבוד והוקרה על הניצים הפרועים ביותר של ישראל,
מזמינים אותם בכל הזדמנות, ועושים את הכל כדי
להעניק להם יוקרה ואמינות.
אמנם, בבחירות של 1977 לא התערבו האמריקאים
־לטובת בגין, כי לא ידעו מי זה. הם פשוט לא ידעו

אף את שמו. אולם בבחירות של 1981 פעלו כמיטב
יכולתם למען בחירתו של בגין מחדש. ערב הבחירות
יכול היה בגין להצהיר, בתרועת־ניצחון, כי ״מעולם
לא שיגר נשיא אמריקאי מיכתב כה ידידותי לראש-
ממשלה ישראלי״ כמו המיכתב שקיבל מרונאלד רגן.
בכל קבלודפנים מטעם השגרירות האמריקאית בישראל
רוחשים ובוחשים אבירי המילחמד, וד,סיפוח מכל המחנות.
לשווא תחפש שם אף איש אחד השייך לאירגונים
השונים של מחנו־,־השלום — החל במועצה הישראלית
למען שלום ישראלי־פלסטיני וכלה במערכת ניו־אוטלוק
יוק.
אם האמינות הבינלאומית והלאומית של מחנו־,־השלום
הישראלי ירדה פלאים — יש לאמריקאים חלק נכבד
בכך. הוא הדין לגבי יחסם כלפי כוחוודהשלום בקרב
העם הפלסטיני.
ארצדת־הברית וברית־המועצות מאשימים זו את זו
בחבלה ביוזמות־שלום במרחב. האם יתכן כי שתיהן
צודקות? ואולי יש לשתיהן מניעים דומים?
יבוא יום ונצטרך לתת את דעתנו בכובד־ראש לשאלה
מה גורם להם לאמריקאים להתנהג כך. איוולת? עיוורון?
אי־הבנת האינטרס הלאומי הבסיסי שלהם? או סיבות
מיסתוריות הנשגבות מבינתנו? אך בינתיים — מה כי
ילינו על כך שאין ״קול אחר״ בא מישראל?

כמז אז. לילי מ א רלן
ראיתי את לילי טארלן. התרגשתי.
מדוע? השד יודע.
זהו, בסך הכל, סרט קיטש. כשם שהשיר, העומד
במרכזו, היה שיר קיטש. יחף גבלס צדק בהחלט כאשר
אמר על השיר שזהו ״קיטש שנודף ממנו ריח של מוות.״
הסרט נעשה בפיקחות. הוא פוזל לכל הצדדים. זהו
סרט אנטי־נאצי, כמובן. אבל הוא יעורר נוסטלגיה ענו גה
בליבם של נאצים. גיבורת הסרט, הזמרת לאלה אני
דרסן (בסרט קוראים לה בשם וילי) ,היתה חביבתו של
אדולף היטלר, שנתן לה וילה במתנה, אבל היא גם
היתה ידידה של איש־מחתרת יהודי. יש עלילה של רי גול,
למי שאוהב עלילות־ריגול, ואהבה, ומדים, ושירי
התקופה (וביכללם שירי ס״ס ברקע, בלי המילים, כדי
שלא להרגיז) .הגיבורה מבטאת את התירוץ של דור
גרמני שלם מד, אנחנו יכולים לשנות? אנחנו רק
יכולים להישאר בחיים !״ תבשיל שהוכן בכישרון. משהו
לכל אחד•
ובכל זאת, מרגש כימעט עד דמעות.
מדוע? איני יודע. כשם שאיני יודע מדוע ריגש אותי
השיר הזה, בנעורי. ומדוע ריגש מיליוני בני־אדם, חיילי
כל הצבאות, משני עברי החזיתות, בגרמנית, באנגלית,
בצרפתית, בעברית.
לא התרגשתי מן העלילה, ולא מטענתה של לאלה
אנדרסן שהגניבה מפולין את ההוכחות הראשונות על
השמדת היהודים, ולא ממישגליה של הגברת שיגולה
(זהו שמה של השחקנית הגרמנית).
התרגשתי מן הערגה העמוקה לחיים, לבית, ליקירים,
שהצטייר על פני החיילים בחפירות, בשלג, במידבר,
גרמנים ואנגלים ואמריקאים — רגש אוניברסלי של
חיילים, שפאסבינדר הצליח איכשהו, איני יודע איך,
להמחיש אתו בתצלומים נהדרים. תמונות יפהפיות, מרג שות,
שכל חייל נאלץ להזדהות עימן, גם כשהוא יודע
שהן בויימו בידי במאי מוכשר וערמומי, שלא שכח לכ לול
בין החיילים גם את אסירי מחנות־ד,ריכוז הנאציים.
לא, זאת לא הגזמה. מיליוני חיילים עצרו את נשי מתם
— פשוטו כמשמעו! — מדי ערב, כמה דקות לפני
השעה , 11 כדי לשמוע את השיר הזה מפי לאלה אנדרסן
ברדיו של הצבא הגרמני
בבלגראד. אין זאת אגדה.
זה באמת קרה.
אי־אפשר להסביר מדוע
הפך דווקא השיר האחד
הזה הימנונה של האנו שות
המעונה במילחמת־העולם
השניה. גם הסרט
הזה אינו מנסה להסביר
זאת. אבל הוא מתאר את
החווייה הזאת, על רקע
השחיתות האפלה של ה רייך
השלישי.
אני זוכר איך הופיעה
מרלנה דיטריך (אין כל
קשר בין שמה ובין שם שיגורה הנערה הדמיונית בשיר)
בקולנוע תל־אביב, בשנות
ה־50׳ ,ושרה את השיר הזה. שיר גרמני מימי הרייך
השלישי, שהושר בשפה הגרמנית בפי זמרת גרמנית, זמן
כה קצר אחרי השואה. ואיש לא התנגד. הכל התרגשו.
ליד המחנה, לפני השער הראשי, ענוד פנס, ועודנו
עומד שם. אס אי־פעס נתראה, ליד הפנס הזה נעמוד,
כמו אז, לילי מארלן, כמו אז, לילי מארלן.
מילים בנאליות. מנגינה פשוטה. ואיזה ים של רג שות
נאגר בהן!

^ מעשה הראשון של הכנסת העשירית היה בעל
י י משמעות רבה מאוד. היא בחרה ביושב־ראש שלה:
מנחם סבידור.
לאחר מכן, כאילו התעייפה מן המאמץ הכביר, הלכה
הכנסת לישון. היא לא היתה מסוגלת לבחור בסגני-
היושב־ראש, בראשי־הוועדות ובוועדות עצמן. על כך
ביזבזה שעות, ימים ושבועות במקח־ומימכר מייגע.

אך האקט הראשון היה כעל מלמד סימלי.
היתד, כלולה כו הכרזה אילמת, רכת־אומר.

ארבעה ימים לפני היבחרו הופיע מנחם סבידור על
מירקע הטלוויזיה, כשהוא מנצח על מקהלה, מייוחדת־במינה
— מקהלת העסקנים, חברי המרכז של המיפלגה
הליברלית. כאשר בחרה בו הכנסת ידעה כי זוהי התכונה
העיקרית המבדילה בינו ובין 119 עמיתיו בכנסת.
סבידור אינו הח״כ המבריק ביותר, ולא האינטלקטואל
המעמיק ביותר, ולא הנואם הסוחף ביותר, ולא הוגה־הדיעות
המקורי ביותר. אין הוא משכין־שלום מיקצועי
כמו יוסף שפרינצק, ולא איש־מצפון מפורסם כמו קדיש
לוז, ולא דיפלומט מנוסה כמו ראובן ברקת, ולא תימני
כמו ישראל ישעיהו, ולא ותיק־מחתרת כמו יצחק שמיר.

הכישרון היחידי שכו הוא עולה על כל
חכרי-הכנסת האחרים הוא הכישרון הקולי,
וכעיקר כישרוני כמנצח על שירה כציבור.

כאשר בחרו הח״כים באיש זה, כאילו הכריזו: הכנסת
העשירית אינה זקוקה לפטיש היו״ר, אלא לשרביט־המנצחים.

מוחוד
לירד
אך למעשה שררה בה אחדות מופלאה. שיטת־החלוקה
פעלה, בניצוחה של מפא״י. כל אחד קיבל משהו, אפילו
״חרות ומק״י״ ,שהיו, כביכול, מחוץ לתחום.
המליאה דמתה למידבר צחיח, חוץ מאשר בהזדמנו יות
חגיגיות, שבהן נערכו סערות מבויימות היטב. מילבד
המשבר הקטן בעניין השילומים, שהיה אמיתי, לא הסעיר
דבר את מי־המנוחות.
נאמר כי ״העבודה האמיתית נעשית בוועדות״ .גם
כיום נשמעות אגדה זו• אולם הוועדות היו משעממות
כמו המליאה.

העכורה שנעשתה כהן היתה מלאכת ה
קנוניות של העסקנים. שם ישכו אנשי־המנגנון
של המיפלגות וחילקו את העוגה. שכת אחים
גם יחד.

^ זאת היתה הכנסת, כאשר פרצתי אל תוכה
* בבחירות של . 1965
ביום הראשון קרא לי יוחנן באדר. כדרכו שילב

העיטירית1 1

• * אין בה אופוזיציה.
בוודאי, יש בה שני גושים גדולים. אחד מהם יהיה
בשילטון, והשני יהווה, באופן רישמי, אופוזיציה.
יתר על כן, האופוזיציה תעשה רעש. יהיו סערות,
ומשברים, והצבעות. ממש כמו בפרלמנט אמיתי.

דא דחינם קראתי להם ג׳וקרים. ודא רק
מפני שהיו, כעיני, כדיחות עצוכות. אדא גם
מפני שדמו לאותו קלף כמישה ק רמ י, שניתן
לצרפו לבל סידרה. הנהו מלך, והנה מלכה.
כרגע אחד לב אדום וכרגע הכא צ 7כ שחור.

אכל תהיה זאת אחיזת־עיניים.

לגבי שום נושא מהותי — לאומי, חברתי, כלכלי,
תרבותי, גלובלי — אין חילוקי־דיעות אמיתיים בין שני
הגושים האלה. שוררת ביניהם תמימות־דיעים מפליאה.
זה נקרא ״קונסנזוס״.
זה היה ברור גם במערכת־הבחירות, שלא התנהל בה
ויכוח כלשהו על נושא רציני כלשהו. השאלה היחידה
היתד, מי מייצג את ה״צ׳חצ׳חים״ ומי את המעמד העליון
של היישוב הוותיק. מי יביא ל״שילטון האספסוף״ ופי
ימנע זאת, כביכול.
על כך נחלק העם לשני מחנות נרגשים ונסערים,
עד כדי השתקת כל קול אחר ומניעת כל ויכוח על
הבעיות הניצבות לפני המדינה והחברה הישראלית.

כך נראתה הכנסת התשיעית כאשר התפטרתי ממנה,
בלי צער עמוק בלב.

התהליך הפוליטי פועל כך: כאשר יש שני
גושים, המאכק כיניהם הוא אך ורק על
השיככה הקטנה והעלוכה שכיניהם .

דיכור כסלע, שתיקה כתרי.

בישיבת־הפתיחה של הכנסת דיברו שלושה אישים:
נשיא־ד,מדינה (איש המערך) ,זקן חברי־הכנסת (המפד״ל)
והיו״ר החדש (הליכוד) .אילו כתב איש אחד את שלושת
הנאומים של האדונים נבון, בורג וסבידור, ובילבל אוון ם
בהיסח־הדעת, לא היה איש מרגיש בהבדל לגבי התוכן.

זוהי דמותה של הכנסת הכאה. כל ויכוח
כה יהיה כקצף על פני המים.

אין פירוש הדבר שלא יהיה מיגוון של קולות, עושר
של ואריאציות• בכל מקהלה טובה יש כאלה. המנגינה
היא אחת, אך יש ואריאציות, יש קאנון, יש סולנים,
יש הבדלים בין הקולות. כל אלה ביחד יוצרים את
ההרמוניה.

זהו תפקידו של המנצח. ולכן צדקה הכנסת
העשירית, כאשר כחרה כמנצח למקהלה ה•
מדכרת.

י י כל כנסת יש פרצוף משלה, השונה מזה של
€קודמתה והבאה אחריה.
דיוקן הכנסת נקבע על־ידי ההרכב האנושי, יחסי-
הכוחות הפוליטיים, המציאות המדינית והחברתית. אך
הוא נקבע גם על־ידי משהו שאי־אפשר להגדירו. הייתי
קורא לזה ״רוח הכנסת״.

הכנסות הראשונות היו פרלמנט של מנגנוני
המיפלגות. הם שלטו כרמה. הכנסת היתה
רכושה של אוליגארכיה מיפלגתית.
לסראית־עין היתה הכנסת מפולגת בין סיעות שונות.

ך מותה של הכנסת העשירית מתגבשת במהירות.
• היא נתונה, למעשה, מראש.
כאשר יש בכנסת שני גושים גדולים, בעלי גודל
שווה, מובטחים שני דברים: לא יהיה בה ויכוח, ותהיה
בה הרבה המולה.

כנסת שנכחדה כך, תיראה כך. זה טיכעי.

המיזנון היד תמיד חשוב. שם נחרשות מזימות,
נקשרות עסקות, מוחלף מידע מן הבורסה המיפלגתית.
אך עד הכנסת התשיעית, לא היה זה המוסד המרכזי —
כימעט הבילעדי — של הכנסת.
הג׳וקר לא נכנם כלל למליאה, י אלא כשהיה בטוח
שהטלוויזיה מצלמת, או שהעיתונות תדווח. גם העיתונאים
נעדרו מן המליאה במשך ימים ושבועות, והופיעו רק
כשהובטחה מראש ״סערה״ ,משהו שפוברק מראש על־ידי
ג׳וקר (או ג/וקרית).
הג׳וקרים לא הלכו לוועדות, אלא כדי להשיג מידע
״סודי״ שניתן למכרו, במיזנון, לעיתונאי תמורת תשלום
נאות: איזכור המדליף בגוף הידיעה, כמי שאמר את
דיברי־החוכמה השנונים, או שגרם ל״סערה״.
ד״ש תרמה לכנסת חבורה שלמה של ג׳וקרים, ואליה
נוספו אחרים שקפצו מן הספינות המיפלגתיות. הג׳וקר
׳מם׳ , 1סמל המעמד, היה סמואל פלאטו־שרון, בחיר־הציבור.
בסוף
התהליך היו בכנסת כ־ 25ג׳וקרים כאלה, גברים
ונשים, שמילאו את כלי־התיקשורת בהמולה-על־לא־מאומה.
אחדים היו, כביכול, בעלי רעיונות — יונים מדופלמות
או ניצים מובהקים. האחרים התאימו את עצמם לכל
רוח, כמו שמואל תמיר ואסף יגורי.

תהיה מקהלה מדברת, מפני ש
ייד
אחרי הבחירות החלה המילחמה בצפון. היו
״ • טמונות בה כמה מן השאלות המכריעות לגבי עתידנו
הלאומי: הבעייה הפלסטינית, יחסנו לאש״ף, המוסר של
צה״ל ורוחו, יחסינו עם ארצות־הברית, מעמדה של ישראל
בעולם כולו.
על כל אלה לא היה שום ויכוח של ממש בכנסת.
פה ושם צייץ חבר־כנסת, אך ויכוח של ממש לא התנהל.
הגוש האחד לא היה מעוניין בוויכוח, והגוש השני לא
כפה אותו.
המחדל הזה של המערך לא היה מיקרי, ולא נבע
מחוסר־כישרון פרלמנטרי בילבד. המערך לא רצה לדבר
על נושא זה, כי לא היה לו מה להגיד. הוא חשש שכל
מה שהוא עשוי לאמר יקומם נגדו חלק מן הציבור,
ויעלה לו בקולות בבחירות הבאות.

אט העכרתי את הזרקור מאיש-המנגנון אל
הסיעה הרעיוכית, העכיר אותו הג׳וקר מנציג
הרעיון לנציג־של־עצמו.

כך התנוון המאכק הפרלמנטרי, והפך התגוששות
כין פיראטים.

המישפט הנאות שכו יש לפתוח את הנאומים
כה הוא :״אדוני הטנצח, מקהלה
נככדה ! ״
כנסת

אם אני העברתי את מרכז-הכובד מן הוועדה אל
המליאה, בא הג׳וקר והעביר את המרכז מן המליאה אל
המיזנון.

היו״ר בפעולה: הבישרון המיוחד
את אצבעו הקטנה באצבע שלי, התהלך עימי אנה ואנה,
ונתן לי עצות. העיקרית שבהן :״שכח את הוועדות.
אין לך מה לעשות שם. התרכז במליאה. שם הזירה שלך.
תלמד את התקנון בעל־פה. תמצא בו המון אפשרויות.״
כיום מכירים כל המומחים בכך כי סיעת העולם הזה
— כוח חדש (שכללה, מילבדי, את אמנון זיכרוני, ש שימש
אז כיועצי הפרלמנטרי) חוללה מהפכה ששינתה
את דמות הכנסת ושהטביעה את חותמה על הכנסת ה שישית.
אך גם המומחים אינם מבינים, ברובם, מ ה
היתה, בעצם, מהותה של מהפכה זו.

היא היתה טמונה כאותה עצה של כאדר.
הפכנו את מליאת־הכנסת לזירה של מאכק.
מכשירים שהתנוונו מזמן — השאילתה, הצעת־החוק
הפרטית, ההצעה לסדר־היום — מלאו
לפתע חיים חדשים.

מעולם לא סברתי כי תפקידי הוא להוסיף לכנסת
פילפל ופאפריקה, כדעת עמיתי מאיר פעיל. רציתי
להחדיר לכנסת, באמצעות המליאה, את הוויכוח הרעיוני
העקרוני, להציג בה אלטרנטיבה לכל מעשה של ה־שילטון,
תוך מתיחת ביקורת והפעלת פיקוח רצוף.
נוכחתי בכל ישיבות הכנסת, בלא יוצא מן הכלל,
לא היתד, פעלול פירסומי. היא נבעה מן השיטה שבה
בחרנו — להפוך את המליאה לשדה־קרב. לא לזירה של
שערוריות, אלא לזירה של מאבק רצוף וצמוד, על כל
נושא, על כל חוק וסעיף בחוק, תוך הפעלת כל המכ שירים
האפשריים — החל בקריאת־הביניים החדה וכלה
בהמנקת־ההימנעות.

מ יטה זו קבעה את דמות הכנסת השישית, וגם
הכנסת השביעית• שרידיה נותרו גם בכנסת השמי נית,
אף שהציבור, ברוב תבונתו, לא שיגר אותי אליה.
רבים חיקו שיטה זו.
אך בכנסת השמינית צצה תופעה חדשה, שהגיעה
לשיאה בכנסת התשיעית.

קמה דמות הדשה של ח״כ. כליכי קראתי
לו ״הג׳וקר״.

לליכוד יש גם מאבק עם התחייה, בייחוד על רקע
פינוי סיני, ועל כך יצטרך להיזהר שלא לנטוש את
העמדות הניציות. אך המערך, שבלע את כל היונים,
אינו צריך להתחשב בהן. הבעייה היחידה שלו היא
עתה לרכוש בבחירות הבאות עוד. כמה מנדאטים מן
הציבור הימני, ד,ניצי, הדתי. על כן ישתדל להיות עוד
קצת יותר ימני, ניצי ודתי, עוד קצת יותר נאמן
ל״קונסנזוס הלאומי״ ולבורסה. הוא יפחד מפני כל
עמדה עקרונית אחרת, שמא תהרוס אותו. הוא יחרוד
גם מפני כל מילה של הג׳וקרים שנותרו בו, העלולים
להגיד, לשם השגת פירסום פרטי, משהו שירחיק את
האנשים שבאמצע.
כך יימשך התהליך שהתחיל עם הצבעת המערך בעד
חוק־ירושלים של גאולה כהן. המערך ימתח בשפה רפה
וזהירה ביקורת על ד,״עיתוי״ של הפצצת הכור בעיראק,
ועל הפרטים של פעולות חיל־האוויד בלבנון, אך לא
יתנגד לשום מעשה של מנחם בגין, שהוא פופולרי בקרב
הציבור הרחב, שטוף־המוח•
זה יכול היה להיות אחרת, אילו עמד בראש המערך
מנהיג גדול, בעל עוז רוחני וסמכות מנהיגותית. איש
כזה היה, אולי, הולך בכיוון הפוך, מציב אלטרנטיבה,
קורא למאבק.

אך המערך סטו שהוא כיום אינו יכול אף
לחלום על כך. הוא ילך אחרי הליכוד ככל.

ך אין פירוש הדבר שלא תהיה בכנסת המולה.
י להיפך: ככל שייעלם הוויכוח האמיתי, יבוא במקומו
הרעש המפוברק•

מילחמת-רעיונות אמיתית אינה זקוקה ל
סקנדלים. רעיון נועז יכול להיאמר כקול נמוך.
אך האפס הגדול זקוק לפעמונים גדולים.

כאשר יש שני גושים שווים, תהיה סידרה אינסופית
של ״משברים״ של מה־בכך. המערך יקווה להפיל את
הליכוד — לא במאבק של ממש, אלא בתעלולים פרל מנטריים,
בהצבעות־פתע שבהן יחסר קול אחד לקואליציה,
בצעקות המוניות, בשיתוק התהליכים של הפרלמנטריזם
האמיתי.

ולשם כך אכן דרוש מנצח.

תפקידו של היו״ר הוא להבטיח
יפריע ברצינות להרמוניה של המקהלה.

א 11־י

שרעש זה

א ב טני!

ון1

מינוי!־יד
ג סגני״־ שר י
כהסכם הקואליציוני כין הליכוד, המפד״ד
ותמ׳׳י נקבע שההסדר שנקרא ״החוק
הנורווגי׳ ,יחול גם 7ן ל סגני-שרים ולא רק
על שרים.
על פי החוק, שיובא במהירות לכנסת, שתדון בו גם
בעת הפגרה, יוכל מי שהתמנה נשר, או כסגן־שר,
להתפטר מהכנסת, אם הממשלה תאשר זאת. החוק
החדש יבטיח לו שהוא ישוב אליה ברגע שהוא
יפסיק לכהן כשר או כסגן־שר, וסי שייכנס במקומו
לכנסת ייאלץ לפרוש•
על־פי חוק־יסוד־הכנסת, יכול לכהן כחבר־ממשלה
גם פי שאינו חבר־כנסת, מלבד ראש־הממשלה, ואילו
סגן־שר חייב להיות חבר־כנסת. הכנסת תתבקש
לשנות את חזק־יסוד־הממשלה ואת חוק־יסוד־הכנסת,
ולקבוע שגם שר וגם סגן־שר יוכלו להתפטר
מחברותם בכנסת, ולחזור אליה עם תום תפקידם
בממשלה.
עד כה התנגדה המפד״ל ל״חוק הנורווגי״ ,אולם,
כשהועלתה ההצעה להחילו גם על סגני־שרים, הסירה
המפד״ל את התנגדותה• את ההצעה לגבי סגני־השרים
העלה שר־האוצר, יורם ארידור, וסיעת תמ״י
הציגה אותה, בתחילת השבוע, כתנאי אולטימטיבי
להצטרפותה לממשלה.

כעיה מייוחדת התעוררה לגכי התפטרותו
מהכנסת של סגן־־ראש־הממשלה, שימחה
ארליך. ארליך דרש שייקבע כחוק, שסגן
ראש־הממשדה יהיה רשאי למלא את
מקומו של ראיט־הממשלה, גם אם הוא אינו
חכר־כנסת. אם דרישה זו לא תיענה
כחיוב, לא יתפטר ארליך מהכנסת.

מטרת אבדנידאל היא להרוס את מעמדו של
עראפאת, הנחשב כמתון, ולשם כך התכונן לבצע
על אדמת אוסטריה התנקשות בחייהם של ברונו
קרייסקי ואנוור אל־סאדאת, בעת פגישתם. שני
שליחים נתפסו ברדתם מן המטוס בווינה על־פי מידע
מוקדם שנמסר על־ידי שרות־הביטחון של פת״ח.
תוך כדי כך התברר כי ע׳אזי חוסיין, שליח אש״ף
בווינה, המואמן רשמית למוסדות או״ם שם, משתף
פעולה עם קבוצת אבו־נידאל. חוסיין, שנשא אשה
מיזרח־גרמנית, הוא איש אירגון אל־צעיקה, הכפוף
לסוריה.

אחד היעדים העיקריים של המתנקשים :
ד״ר עיצאם סרטאווי, שתיווך בין קרייסקי
וערפאת, והמקיים את המגעים עם מחנה•
השלום הישראלי.
עתה חוששים כי אנשי אבדנידאל יבצעו מעשודטרור
כלשהו. כדי למנוע מהם את הצורך לתפוס בני־ערובה
אוסטריים ולסחוט את שיחרור שני אנשיהם באוסטריה,
שוחררו השניים שנתפסו. לא ברור אם המחלקה
המדינית של אש״ף, שבראשה עומד פארוק קדומי,
חסכים להחליף בווינה את ע׳אזי חוסיין בנציג אחר.
קדומי קשור בסוריה ובברית־המועצות, ונתן לפני
כמה ימים ראיון לכתבת הירושלמית של דר שטרן,
שבו הטיף למדיניות קיצונית ביותר נגד קיום ישראל.

קוברסק ־
מבקר •הסודיות

1111־ יקים
תנועה
שר-הכיטחון־לשעבר, עזר וייצמן, נמצא
בעיצומן של הכנות להקמת תנועה פוליטית
חדשה.
וייצמן עומד להכריז על הקמת תנועתו בעוד כמה
חודשים• לדעתו, לא תוכל שום ממשלה להחזיק
מעמד עד סוף הקדנציה, ותערכנה בחירות מוקדמות,
שבהן הוא רוצה להתמודד בראש רשימה חדשה.

האוסטרים מחכים
ל מע ש ה־ טרור ג דו ל
לא מן הנמנע כי קבוצת־הטרור של אבו
נידאל, אויבו של יאסר עראפאת, הנתמך
עכשיו על-ידי הסורים, תבצע מעשה־טרור
כעל תהודה בינלאומית.

על פרי שה
נגיד ״בנק ישראל״ ,ארנון גפני, עומד
להודיע בימים הקרובים על אי־הסכמתו
לכהן קדנציה נוספת בתפקיד.
גפני יקדים בכך החלטה של הממשלה שלא להאריך
לו את הכהונה בחמש שנים נוספות.

אסור לבטל
כרטיס !
חכרת טיסות השכר ״צ׳ארטר מס׳
1״ ,שהיא חברת טיסות־השכר הגדולה
כיותר כארץ, התחילה לחייב נוסעים,
המבקשים לבטל את טיסתם,
כ־ 75 אחוז ממחיר הכרטיס, גם אם
הביטול נעשה חודש לפני הטיסה.
חכרות־התעופה האחרות גוגות
סכום של 50 דולר בילבד, כאשר הנוסע
מבטל את הכרטיס, וזאת רק
כשהביטול נעשה ממש סמוך לטיסה.

סיכסוך

על מבקר־המדינה הנוכחי, הד״ר ארנסט נבנצל,
יופעל לחץ לפרוש מתפקידו עוד לפני תום כהונתו,
בסוף השנה, כדי לפנות את המישרה לקוברסקי.

ב מי שרד המבקר

ב !11ת איוש
ב מי ש רד־ ה חו ץ
עובדי מישרד-החוץ ואישים מחוץ למישרד,
שהתבקשו לצאת לארצות־חוץ בתפקידים
בכירים כשגרירויות־ישראל, מסרבים לצאת.
לאחרונה התגלתה מצוקת איוש גדולה במישרד־החוץ.
המועמדים טוענים שקשה יהיה להם לייצג את
ישראל ולהסביר את עמדות הממשלה בתקופה זו,
ולכן מוותרים רבים מהם על מה שנחשב תמיד
כסוכריה במיסגרת תפקידי הממשלה.

ממשיבה ל ח קור

גם אם יקבל מרדכי >״מוטקה״) ציפורי
תפקיד אחר בממשלה, הוא יתמנה בעוד
שישה חודשים כשר־המישטרה.

גפני יודיע

במיסגרת המגעים הקואליציוניים הבטיח
ראש־הממשלה, מנחם בגין, לשר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, את מינויו של מנכ״ל
מישרד־הפנים, חיים קוברסקי, לתפקיד
מבקר־המדינה.

הוועידה
שר־הפנים, הד״ר יוסף בורג, הסכים בשיחה עם
ראש־הממשלה, מנחם בגין, להפרדת מישרד־המישטרה
ממישרד־הפנים ולמינוי אדם אחד כשר־מישטרה.
בורג העמיד תנאי, שהתקבל על־ידי בגין, שההפרדה
תערך רק חצי שנה אחרי כינון הממשלה.

בית״ר וכמקורב לאישי חרות. הבחירה
שלו כמסביר מטעם צה״ל לא נעשתה על
דעת שילטונות־הצכא.

הוועדה בראשות השופט מקס קנת,
שהגישה את מסקנותיה המחרידות על
מצב בתי־הסוהר בישראל, לא התפזרה,
והיא ממשיכה לחקור נושא זה.
הוועדה חקרה במשך שנתיים, והדו״ח הקטלני
שהגישה בשבוע שעבר הוא רק דו״ח־ביניים.

חקירה

הצוות במישרד מבקר־המדינה, שחקר את
פרשת ״חברת החשמל׳׳ ,הגיש מחאה
רשמית למבקר, הד׳׳ר ארנס נבנצל, על
סילוף דו״ח-הכיקורת שלו. לדברי אנשי
הצוות, הדו״ח שפורסם על־ידי מבקר־המדינה
אינו דומה למימצאי החקירה —
ובקטעים רבים סותר אותם.
שלושה מחברי מועצת־המנהלים של החברה התפטרו
לאחרונה מתפקידיהם. מילבד דויד שיפמן, יושב־ראש
מועצת המנהלים, שהתפטר משום שנבחר לכנסת,
התפטר גם פינחס גולדשטיין, שנבחר אף הוא לכנסת,
וכן נאמנו של שיפמן בדירקטוריון, רמי אונגר.

יאנווש

הפסיד ויסקי
התערבות נדירה נערכה ערב פעולת חיל
האוויר בלבנון כין הרמטכ׳׳ל, רב-אלוף
רפאל (״רפול״) איתן, לבין אלוף פיקוד־הצפון,
אביגדור (״יאנוש״) בן־גל.
אחרי הפעולה הביא
יאנוש ללישכת הרמטכ״ל בקבוק־ויסקי.

הופסקה הקירח

נגד חדאד

הטלוו״דה

מישטרת מחוז הצפון פתחה לפני
כחודשיים בחקירה על פרשה שבה
היו מעורבים רב־סרן סעד חדאד וכמה
אזרחים ישראלים, המתגוררים כ־אצבע־הגליל.
על־פי
הוראות מהמטה הארצי,
הופסקה חקירת המישטרה.

חקירת מחלקת־ההונאה במטה הארצי,
בראשות תת-ניצב בנימין זיגל, בעניין
חברת־הפקה פרטית, שעמדה להפיק
סרטי־דת לטלוויזיה הלימודית, הופסקה
במפתיע.

ברעם 1עולות

בפרשה היה מעורב אחד מעוזריו של שר־החינוך,
זבולון המר, הממונה על הטלוויזיה הלימודית.

* 1פסקו המופע

על־ד >3י1
ראש־מטה פיקוד הצפון, תת־אלוף עמום ברעם,
שהשמיע בנידיורק ביקורת על הסכמת הממשלה
להפסיק את האש בגבול הלבנון, נשלח אישית
על־ידי ראש־הממשלה, מנחם בגין, למסע־ההרצאות
שלו בארצות־הברית•

כרעם, איש־תותחנים לשעבר, ידוע כחניך

נראה כי מופעי הבידור בבריכת־השולטן
בירושלים יופסקו.
עד כה גרמו מופעים אלה להפסדים של מאות אלפי
לירות, ובעיריית ירושלים מסתמנת הכוונה להפסיקם•
בבריכת השולטן יתקיימו רק מופעים ממלכתיים או
עירוניים, כאירועים מייוחדים.

במדינה

וכאילו לא די בכך, הוסיף או
הסקרים שהמערך היה מנצח 1
בבחירות האחרונות, ביתרון מו
הים של תישעה מנדאטים, אי1
עמד בראשו יצחק רבין.
כפי שהתלוצץ הוגה־דיעות בר
טי :״קשה מאוד לחזות דברי
מראש, בייחוד כשהם מתייחס׳
לעתיד.״
הרבה יותר קל לחזות את ז
עבר, בתוספת המילה ״אילו״.

> העם

עודם עד!!,
עודם תחתון

האם נותר גבו? בין
המתרחש בצמרת ובין
הנעשה כתחתית?

כותרות
השבוע התמקדו בנע שה
בצמרת המדינה ובתחתיתה.
לעיתים היה נדמה שאין הבדל
גדול בין שני העולמות.
בעולם העליון נמשך המשא־והמתן
הקואליציוני, שהזכיר במי דה
רבה מאבק בין כנופיות־שוד־דים,
המתקוטטות על השלל אח רי
מעשה־שוד משותף. כדברי ה־אמברוז האמריקאי הומוריסט
פירט,
שהגדיר לפני מאה שנים
את המושג ״קואליציה״ כך :״שני
שודדים המחזיקים את ידיהם כה
עמוק איש בכיס רעהו, עד כי
אינם יכולים לשדוד אדם שלישי
אלא במשותף.״
לא די בכך שאיש־המפתח בנד
קח־ומימכר היה אהרון אבו־חצי-
רא, שנגדו נפתח השבוע מישפט
פלילי על מעשים שיש עימם קלון
— קבלת שוחד ומעילה בכספי
הציבור. ולא די בכך ששני שו תפיו,
שלכל אחד מהם הובטחה
מישרה בכירה על־חשבון המדינה,
עמדו גם הם בצל של עסקים מפוק פקים.
ולא די בכך שעל המפד״ל
מרחף עדיין הצל האפל של פר שת
אפרסק.
אלא שהמשא־והמתן כולו (ראה
עמודים )36—37 עמד בסימן של
שוד וחמס. המנצחים באו לשדוד
את המנוצחים, ואת הציבור כולו:
מיליארדים מפרי־עמלו של האזרח
לקופתם של טפילים למיניהם, ה מוסווים
כבעלי־ישיבות• שירות
צבאי נוסף לציבור הכללי, כדי
לשחרר את הפרוטקציונרים של
אגודת-ישראל. שוד קרקעות המ דינה,
לטובת הקבלנים של הממד
לגה הליברלית. זיהום גלי־האתר
על־ידי ערוצים מיסחריים לרדיו
ולטלוויזיה, כדי להעשיר יחידים.
וכל אלה — מאחרי מסך־עשן
סמיך של צביעות מתחסדת, דיבו רים
על אהבת־ארץ־ישראל ,״עמ נו
וארצנו״ ,חירות ודמוקרטיה ו־זקיפות־גו
לאומית.
מדינה כארכארית. ובעוד
שהנורמות של העולם התחתון
ניצחו בצמרת, נשפך אור על ה מתרחש
בתחתית החברה.
מכל מכל המעמדות במדינה,
הנמוך ביותר הוא המעמד של
תושבי בתי־הסוהר. שם נמצאים
האנשים והנשים האומללים ביותר,
המופקרים בכל רגע של חייהם
לחסדי הזולת, שאין להם אף ה יכולת
להתלונן ולהתמרד, להפ עיל
פרוטקציה או לדפוק על ה שולחן.
השבוע
פורסם דו״ח של ועדה
ממלכתית, שחקרה את המתרחש
בעולם זה. היא נתנה גושפנקה
ממלכתית לדברים שנאמרו עד כה
רק על־ידי מעטים. היא הכריחה
את המדינה לשים לב לדברים ש אין
היא רוצה לשמוע עליהן: ה מצב
בבתי־הסוהר.
כשם שאפשר לדון על רמתה
של מיסעדה על פי המצב של חד־רי־השירותים
שלה, כך אפשר לב חון
את רמתה של מדינה על פי
המצב השורר בבתי־הכלא שלה.
מבחינה זו, ישראל היא מדינה
בארבארית. גישתה הבלתי־אנושית
אינה מתבטאת במרתפי־עינויים
נוסח ארגנטינה וצ׳ילה, אלא בשי טה
נוראה של צפיפות, ניוון וחד
סר־מעש, המורידה את בית־הסו־הר
הישראלי לרמה שהיא בכמה
דרגות מתחת לזו של גני־החיות
הטובים בעולם.
הקולות שהזעיקו עד כה נגד
מצב זה היו מועטים. בכנסת הם
הושתקו על-ידי פוליטיקאים אנו ה
עו ל ם הזה 2292

יחסים מרחביים
גולדה העגחצניה

עיתונאי מצרי מהי
את גחום גולדמן, ומצו
כיצירת קשר ;
מחנה־ השלום בישר*

כיים וחסרי־רגש, שכל דאגתם
היתד, לעצמם• מבקשי התיקון ב תוך
שירות־בתי־הסוהר עצמו הם
מעטים (ראה עמודים .)67—69 עתה
בא הדו״ח ותובע תשומת־לב ממ לכתית
— אך בהמולה של חלוקתי
השלל הקואליציונית נבלע גם
דו״ח זה•
האם יש גבול ז לא פחות
מחרידה פרשה אחרת, שהטילה
השבוע אור על המתרחש בשלו חות
המדינה המטפלות בעולם ה תחתון.
המוסד
המישפטי העליון במדי נה
החליט לפתוח מחדש מישפט
של אדם שנדון על רצח, שבילה
בכלא את שנות־חייו הטובות ב יותר(
.ראה עמודים .)44—45 תוך
כדי כך התעוררו ספקות חמורים
לגבי ההגינות האנושית האלמנט רית
של אנשי מישטרה ומישפט.
לא היה מנוס מן השאלה: האם
קיים עדיין גבול ברור בין העו לם
התחתון והעולם העליון?

מי פ ל גו ת
ר>פאי־ה* 7״ל החלילן

הבחירות חלפו, הבושה
מטבחה, וסיקרי
דעת־הקהל חוזרים אל
תעלוליהם הרגילים
אפשר היה לחשוב שאחרי מע־רכת־הבחירות
לכנסת העשירית,
ישקטו סיקרי דעת־הקהל לזמן-
מה, ולוא רק מטעמים של בושה.
הסקרים, שהפוליטיקאים התיי חסו
אליהם כפי שחברי שבטים
פרימיטיביים באפריקה מתייחסים
אל רופאי־האליל שלהם, משכו
את המיפלגות באף. הם העלו או תן
לאיגרא רמא והורידו אותן
לבירא עמיקתא. כאשר התבדו ל בסוף,
ביום המיבחן שליד הקלפי
— עמד להם התירוץ הנוח: ה ציבור
שינה את טעמו ברגע ה אחרון.
בזה
יכול היה להסתיים היחס
הרציני לתופעה פסבדו־מדעית זו.
תחתיו יכול היה לבוא יחס משו עשע,
כאל תופעות אחרות של
בידוד פוליטי במדינה.
אולם מבחינה ריגשית, אין תח ליף
לסקרים. פוליטיקאים נטולי-
אינטואיציה אינם יכולים לסבול
את אי־הוודאות. הציבור משתוקק
לאוראקל כלשהו• העיתונים זקו קים
להם לשם יצירת כותרות. וכך
צצו השבוע סיקרי־דעת־הקהל מ חדש,
כאילו לא קרה דבר.
אלוני על הכוונת. אחד ה
קורבנות
הגדולים של תעלולי ה סקרים
היה חלומה של ח״כ שול מית
אלוני.
משום־מה החליטו סקרי דעת־הקהל
שהבוטיק הפוליטי שלה הוא
שיא האופנה של , 1981 והעניקו
לה שלושה, ארבעה ואף חמישה
מנדאטים ויותר. אלוני, המאמינה
באמונות טפלות* ,התייחסה לנ בואות
אלה ברצינות גמורה, והי-
תה בטוחה לחלוטין ביום־ר,בחירות
כי תזכה בחמישה עד שמונה מג־דאטים.
נערכו מילחמות עקשניות
* ערב הבחירות. של , 1973 ניבא
לה קורא־כף־יד כי ב־ 1978 יש תנה
גורלה לטובה, ותיפתח לפניה
דרך חדשה. ב־ 1בינואר 1978 נודעו
תוצאות הבחירות, שנערכו ביום
האחרון של , 1977 והסתבר כי
אלוני זכתה בהישג מרשים של
שלושה מנדאטיס.

על המקום החמישי והשישי ב רשימתה.
חלומות
אלה נגוזו ליד הקלפי.
אלוני זכתה במנדאט יחידי.
השבוע חזרו הסקרים לאותו
תעלול עצמו. ניבא אחד מהם :
אילו נערכו הבחירות עכשיו, הי־תה
אלוני זוכה בשלושה מנדאטים.
אך אלוני למדה את הלקח. מ תוך
אכזבה מכרה את בכורתה ל מערך,
תמורת נזיד־ד,עדשים של
ביטחון אישי.
״ אידו״• הקורבן השני של ה סקרים
היה המערך• במשך חוד שים
הוא ריחף בעננים הוורודים
של תחזית הסקרים, שניבאו לו
ניצחון סוחף. רוב הסקרים הבטי חו
לו ניצחון עד הרגע האחרון.
השבוע, חודש אחרי שחלום זה
התנפץ על סלע המציאות, ניבאו
הסקרים שוב שהמערך היה עולה
ומנצח, אילו נערכו הבחירות עתה.

אחמד חמרוש, איש שמאל מ
רי, נמנה על חבורת הקציג
החופשיים שחוללה את מהפי>
יולי 1952 במצריים. היה שלי
המיוחד של הנשיא המצרי גמ1
עבד־אל־נאצר, וניהל בשמו :
המגעים עם הד״ר נחום גולדס
שהיה בתחילת שנות ד,־ 70 נש
הקונגרס היהודי העולמי. הימן
היו ימי מילחמת־ההתשה על גד
ד,סואץ, ומגמת המגעים היתד, ל
ביא לפגישה בין גולדמן ונאצ
גולדה מאיר, אז ראש ממשל
ישראל, סיכלה את הפגישה. ח
רוש היה מיוזמי ועידת בולוג
ב־ , 1973 שבה נפגשו שוחרי־של
ישראלים וערבים. תמיכתו ׳
חמרוש במגעים כאלה הביאה ל
שהאיש הורחק מתפקידו כעו
השבועון בוז אל־יוסוף. עתה ה
בעל טור אישי בשבועון.

אחמד חמרוש כותב:
דברים שאמר נחום גולדמן
אחרונה, בשידור טלוויזיה בג
מניה המערבית, שבו והזכירו
פגישות שקיימתי עימו. נפגש
איתו לפני יותר מעשר שנים, ע
פי הנחייתו של גמאל עבד־א
נאצר, בתקופה שבה הופעל
ממשלת־ישראל לחץ בשתי חי
תות, למען כריתת שלום צו
ומלא. החזית האחת — מילחמ
ההתשה שהלכה והסלימה, והי
ניד — ,הכוחות הפוליטיים ביי
(המשך בעמוד 1

דווויוז׳1..תח^ >111111׳״׳:

ה ״ כנסו לכנסת
עם קבלת ״החוק-ך־,נורווגי״ ,לפיו יוכלו שרים
להתפטר מהכנסת, כשחזרתם לבית־ד,מחוקקים, כשהם
יפסיקו לכהן כשרים, מובטחת, ייצטרפו עד 17 חברים
חדשים לכנסת. אם יוחלט להחיל את ״החוק הנורווגי״.
גם על סגני-שרים, יצטרפו עוד 14 חברים לכנסת
(ראה מדור תשקיף).
כל חבר־כנסת עולה כיום למשלם המיסים כמיליון
לירות לחודש, אם לוקחים בחשבון את משכורתו, ה־מיסים
המשולמים עליה, ההוצאות הנכבדות שכל ח״כ
מקבל וכן הקיצבה השמנה שלה זוכים חברי־כנסת.
החלת ״החוק הנורווגי״ במלואו תעלה לקופת־המדינה
כ 30-מיליון לירות לחודש, שהם 360 מיליון לירות
לשנה.
הראשון ברשימת הליכוד שייכנס לכנסת, במיקרד,
זה, יהיה מס׳ 49 ברשימת הליכוד לכנסת העשירית,
מיכאל קליינר, קליינר, בן ד ,33-,היה עסקן סטו דנטים
של חרות, יושב־ראש אגודת־הסטודנטים ב אוניברסיטת
תל־אביב וכיום הוא מנכ״ל המחלקה
לחינוך יהודי בגולה של הסוכנות. לפני ארבע שנים
התמודד קליינר נגד ח״כ מילוא על המקום לכנסת
התשיעית והובס, ומאז הוא נחשב ליריב של מילוא.
במקום ד 50-,נמצא אריאל ויינשטיין, איש הליבר לים,
מי שהתפרסם כמנכ״ל חברות־בנייה וכסגן־יושב־ראש
רשות־השידור. במקום ד־ 51-,נמצא איש לעם,
ממקורבי שר־ד,בריאות אליעזר שוסטק, אברהם
הירשנזון. הירשנזון מכהן כיום כמזכ״ל תנועת ה־נוער־העובד־ר,לאומי.
במקום
ד,־ 52 נמצא היהלומן העשיר, חבר חרות
דויד מור. מור נשוי לבת אחד היהלומנים העשירים
בארץ. אחריו, בשלושת המקומות הבאים, נמצאים
חברי-כנסת מהכנסת התשיעית, שלא הצליחו בהתמו דדויות
בתוך מיפלגותיהם, שהוצבו במקומות שנחשבו
עד כה בלתי־ריאליים: גוסטב בדיאן, המהנדס
מחיפה, דויד שטרן, איש חרות ואחיו של יאיר ומי

שהיה סגן יו״ר הכנסת, משה מירון. במקום ה נמצא
עוזרו של אריק שרון, אלי לנדאו ( ת
עמודים )40—41 ואחריו איש הליברלים יצחק קעט
כי, מי שהביס את הח״כ לשעבר יחזקאל פלוג
בהתמודדות על תפקיד יו״ר מועצת־המיפלגה־הלי
רלית.
במקום ה* 58 ניצב מיכאל (״מיקי״) איתן, או
מאנשי שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, למרות שהוא איש חרו
איתן משמש כיושב־ראש צעירי חרות. את המק
ה־ 59 מאייש יצחק ננר, איש הליברלים־העצמאיי
שעבר בזמן לליברלים שבליכוד, ואחריו יהד8
מצא, מי שהובס על-ידי טדי קולק בבחירות לעיריי
ירושלים• השניים הסוגרים את רשימת מועמדי
ליכוד, במיקרה שהחוק־ד,נורווגי ייושם במלואו, ו
יעקוב ונפתלי ניד. שני אלה הם דמויות בלו
מוכרות גם לחברי הליכוד.
עם התפטרותם של יוסף בורג וזבולון המד מ
כנסת, ייכנסו אליה עורך־הדין התל-אביבי חיי
בסוק ומי שהיתה חברת־הכנסת התשיעית, שר
שטרן־קטן. במקומו של אהרון אבו־חצירא מתנ
ייכנס ראש עיריית־אשקלון, אלי דיין.
אם יתפטרו גם סגני־השרים מהכנסת ייכנסו, כ
הנראה, עוד עשרה חברי־כנסת מהליכוד. שתי הדמוי
היחידות הבולטות בקרב מועמדי ליכוד אלה
דובד־המיפלגה, גדעון גדות, הניצב בקום ה־65־
חבר־הכנסת השמינית, עורך־הדין ידידיה באו
במפד״ל ייכנסו תחת שני סגני־השרים יהודה בן־מז
וחיים דרוקמן שניים בלתי־מוכרים — האחד שי
למחנה בורג והשני למחנה הצעירים. אלה הם יעק

גדיש ומאיר הר־נוי.

במקומם של שני סגני־השרים של תמ״י, אה
אוזן ובן־ציון רובין, ייכנסו ראש־המועצה־המקונ
נתיבות, שלום דנינו ועורך־הדין דני עזרי*
שותפו למישרד של ח״כ המפד״ל לשעבר, דויד גי

ורשבסקי -פריליך

העולם הזה 2292

מאתמ איר ת ד מו ר1

מ׳ ינעיו את
מכונת הדנוס? אויווו!
הפעם נתחיל בבדיחה, עם אין קוראים
לזה, נמשל. ובכן, מעשה שהיה כן היה :
בעל דפוס נהג לשלם מדי שנה את מלוא
המס שנדרש ממנו ; כך גם ביחס למקדמות.
אף פעם לא טרח לערער על
גובה החיובים. תמיד שילם במועד. ראו
פקידי־המס עם מי יש להם עסק, דאגו
מדי שנה להכפיל ולשלש את השומה.
אן הוא בשלו, בא, ניגש לקופה ומשלם
במזומן. לאחר כמה שנים טובות, גדלו

מאז עברו יותר מארבעה חודשים. הוא,
הנגיד, לא הגיש את הדו״ח, למה ן
תשאלו אותו. בכל-זאת, טוב מאוחר מאשר
מוקדם, ובשבוע שעבר הוא הגיש
אותו.
מה אומר הדו״ח: שהאוצר אומנם
עושה מאמצים, אך לא בכיוון הנכון ;
צרין, לדעת הנגיד, להאיץ את פיחות
השקל, זה טוב ליצואנים, אך רע לאינפלציה.
אומר ארידור: באינפלציה אני

! נרכ1ו ת

הבורסה

חוק חדש
השבוע נכנס לתוקף ״חוק הגנת ה צרכן,
התשמ״א—1981״ .ראוי שנתהה
עליו מעט, שהרי הוא ״מטפל״ בכולנו
כצרכנים. מה אומר החוק, בקיצור נמרץ:
אסור להטעות, בכתב או בעל-פה,
מכל היבט ; מבחינת טיב המוצר או
השרות וסוגו ; מועדי הספקה, תאריך
הייצור, התאמה לתקן, חלפים, שרות,
מחיר רגיל ואחר, ניצול מצוקת הצרכן,
מקדמות וערובות, סימון המוצר והטעייה
בפירסום.
זהו חוק עם שיניים, שהממונה על
ביצועו, הוא הממונה על הגנת הצרכן ;
מי שמורשע בהפרת החוק, עלול לשבת
שנה במאסר, או להיקנס ב־ 50 אלף
שקל. ווה בהחלט רציני• אפשר גם להחרים
את הסחורה, לסגור את העסק,
או המיפעל, לבטל את הרישיון ולדאוג
שהנפגע יקבל פיצויים. זה קצת מבהיל.
באו אנשי איגוד המפרסמים, ואמרו :
רגע אחד. למה ז כי החוק נראה לחם
(האיגוד מאגד 140 מיפעלים ומוסדות
גדולים מכל הסקטורים, המוציאים
סכומים גדולים על פירסום) ״מיטרד
רציני ונסיגה מעקרונות המשק החופשי״.
מה תם ביקשו ז לדחות בחודשיים את
הפעלת החוק, כדי שיוכלו להדריך את
חבריהם ולהערך לקראתו; וכן, שתוקם
ועדה ציבורית ליד הנ&טונה, שתאפשר
למצות את כל ההסדרים הוולונטרים
הקיימים כבר, ביחסים שבין הלקוח
ליצרן. דבר אחד כבר ברור, החל משבוע
זה, אנחנו הצרכנים, איננו יותר בכיסו
של אף אחד. יש חוק, ואני מקווה שגם
כתובת.

ע ס קי

שר־ אוצר א רידוד

נגיד־כנק גפני

ראש וזשנוז

הדו״זז על מכונת הדפוס, המדפיסה דו׳ חו ת ושקלים

והעפילו סכומי המס שבהם חוייב• נמאס
לו והחליט לעשות מעשה. ואומנם, לא
עברו ימים רבים ושוב הגיעה דרישה
לתשלום מס. הפעם גבר עליו כעסו,
העמיס את מכונת״הדפוס על הטנדר,
ונסע אל מישרדי המס. כאן הוא שכר
שני סבלים, שהעלו את המכונה אל ה קופה
שבקומה ב׳; הוא ניגש לאשנב,
ואמר לקופאי :״נמאסתם עלי, קחו
את המכונה ותדפיסו בעצמכם את הכסף״.
הצרה
היא, שנגיד בנק ישראל מסרב
למסור את המכונה לאוצר. מה עושים,
לא מאריכים את המינוי של המישנים
לנגיד. זה לא מוצא חן בעיני הנגיד, ובדין.
הוא אף אומר זאת במיכתב לראש-
הממשלה, שבו הוא מתלונן על שר־האוצר.
ואז אומר לו שר־האוצר: תשמע
חביבי, בנובמבר השנה מסתיימת תקופת
כהונתן. חמש שנים יספיקו לן. אז
מה עושה הנגיד, הוא מפרסם את ה־דו״ח
.״דו״ח הנגיד על עליית אמצעי
התשלום״ ,אותו הוא חייב להגיש לממשלה
ולוועדת הכספים של הכנסת,
אם עלו אמצעי התשלום יותר מ״*.15
הם עלו. אבל זה קרה בתחילת השנה.

חקל או ת

החולב מחונן נטוו בארץ מייצרים 60 מיליון ליטר חלב
בחודש 60 .אחוז מיוצרים בקיבוצים 40 ,
אחוז במושבים. מאז שגדלו הסובסידיות
לחלב, שותים יותר חלב. בחודשים
ינואר, פברואר, מרס ואפריל השנה, קיבלו
יצרני החלב 138 מיליון שקל כ•
סובסידיה במאי-יוני השנה, הם קיבלו
238 מיליון שקל וביולי היתה הסובסידיה
לחלב כ״ 140 מיליוני שקל. מעניין,
מה ן ומה קרה לחלב ביולי — שתו

מטפל ועד ועכשיו בהצלחה, ואתה לא
תקלקל לי את ״הכלכלה הנכונה״ .ואל
תתחיל בפיחותים מהירים. חוץ מזה,
החודש משלמים תוספת-יוקר של 16.1
אחוזים. חוץ מזה, הזרמתי ביולי 2.9
מיליארד שקל• חוץ מזה, תוספת־היוקר
היא מעכשיו 100 אחוזים. גם את מדרגות
המס עידכנתי. נתתי לשכירים תוספת
נטו של * .6—9אז מה אתה מצפצף
שם. נכנסת לבניין החדש של בנק ישראל,
שב שם בשקט. תכתוב דו״חות כמה
שאתה רוצה ובלבד שיהיו בכיוון הנכון,
עם הערות שוליים, שאולי אפשר אחרת,
אך לא כדאי.
עכשיו, אפשר לקבל משחו על החשבון.
סיבסוד הדלק עולה מיליון דולר (כן,
דולר) ליום. ובגללן עם ישראל לא יפסיק
לנסוע. אז, או שאתה מדפיס עוד קצת
כסף בכוחות עצמך, או שאני בא ולוקח
את המכונה. אתה יכול להדליף מעשיות
כמה שאתה רוצה, אני אקבע מי יהיה
הנגיד הבא. דבר אחד בטוח, הוא יהיה
איש אמוני, וזהו המינימום שאני יכול
לדרוש מיועץ כלכלי לממשלה• אגב, עצות
אתה יכול לתת, אני לא חייב לקבל —
וזה כתוב בחוק.
ולעניין עצמו. גם באוצר מסתובבים
חרבה כלכלנים, שאומרים מה שאומר
גפני. אבל את זה הם אומרים לן באוזן,
לא לציטוט. אבל יש גם גם כמה,
כמו למשל מנכ״ל האוצר, שהוא גם
פרופסור לכלכלה וגם חבר של יורם
ארידור, והוא מסתדר עם העניין. הכלכלה
בסדר, גם יורם בסדר.
אם זה יימשך עד סוף השנה, שה אינפלציה
תמשיך לא לעלות, והדגש
הוא על סוף השנה, אז אני בא ללמוד
את התורה החדשה אצל מנכ״ל האוצר.
רק שיקבל אותי. בינתיים, טוב לעם
ישראל. ובין יתר הניטים שבאו עלינו
לטובה, נחגוג גם נס זה. ובא לציון גואל.
כן יחי רצון. אמן ואמן• יש קואליציה,
או אין קואליציה ן

יותר. היצרן מקבל היום 3.54 שקלים
לליטר חלב (או בלשון מיקצועית —
מחיר מובטח) ,ממחיר זה * 65 הם של
האוצר. יחי הסובסידיות.

לי!מרם
כמו השנה
ראש השנה
בינואר, זה
אך בהיקף

מתחיל בדיוק בא׳ תשרי,
החדשה הקרבה — תשמ״ב.
השני של היומנים חל ב״1
הקרב יהיה כמובן ב1.1.82-
קטן יותר.
גם היומנים חם עסק. שיש לו תאריך
קבוע• כל השנה עוסקים בהכנה, בראש

פנינה רוזנכלוס
יש יומן, אפשר לקבוע פגישה

השנה עוסקים במכירה. בארץ יש כעשרה
מו״לים המוציאים לאור לוחות-קיר, יומנים,
למישרד, לתלמיד וסתם יומן לכיס
או לתיק. יש לוחות־קיר, רגילים,
יפים, יפים מאוד ונהדרים. ישנו הלוח
הסטנדרטי עם שטח להדפסת שם ה לקוח.
רובם של אלה עשויים דפדפת של

הוסבה לבורסה
בשבוע שעבר היתה הכותרת ״חגיגה,
כן!״ .היא היתת קצרה; גם החגיגה
היתח כזו. הכלה היתה בהריון בעת החופה׳
כך גם הקואליציה, מכאן העצב-
נות• בסך הכל היו עליות שערים נאות,
והיקף חמיסחר גדל מיום ליום ; בסוף
השבוע חזר לגודלו ״הטיבעי״ ,משהו בסביבות
200 מיליון שקל ליום.

מה יהיה?
כשהדברים לא בטוחים, התחזיות
״לא־שוות״ ,הציפיות לא מתממשות, מוכרחים
שוב לגשת אל רבי הכוהנים של
הבורסה, הם היועצים הבחירים (כן,
אלה שאני בחרתי בחם) והמנתחים הפיננסיים
ולשאול, מה יהיה ן
וזה פחות או יותר( ,איזו זהירות) מה
שהם אומרים. חשוק ימשיך להיות עצבני•
לכך כמה סיבות ובחן: מחכים
לגזירות כלכליות שבוא תבואנה. המצב
הפוליטי אינו יציב ; ״נזיל״ כמו הכסף
הנזיל שבידי הציבור. הקמתה של ממשלה
חדשה השבוע, עשוי להשפיע בכיוון של
רגיעה, אן, מדגישים, לתקופה קצרה.
בעיה נוספת, מה לעשות עם הכסף ן
אין עכשיו אלטרנטיבות להשקעה במניות;
המט״ח לא עולה, כן גם ה צמודים.
ושוב חוזרים למניות. כאן מתנגשות
שתי המגמות היוצרות אי-ודאות
והתוצאה היא — עליות חזקות וירידות
חזקות. בקיצור עצבנות.
במהומה הזו שמרו על ערכן כל חמניות
חנכסיות והן אפילו עלו• ועוד
משהו• מי שטען שבחודש וחצי האח רונים
אי״אפשר היה לעשות כסף בבורסה,
טועה ומטעה. מאז השפל של
אמצע יוני ביצעו המניות החופשיות קפיצה
רצינית. מדד חברות״חביטוח עלה
ב 60 מדד חברות ההשקעה והבנקים
למשכנתאות עלה ב ; 50*-מדד המקרקעין
עלה ב״* ,45 ומדד חתעשיה ב-

כבז 110 הני
השבוע קיבלו כל השכירים תוספת יוקר•
כל אלה שהיו צריכים לקנות מקרר
או טלוויזיה, כבר קנו, בעה״י (בעזרת השם
יתברך) והחזרמות של, והסובסידיות
של, ואי העלאות מחירים של, שר-
האוצר כמובן, נ״י (נרו יאיר) .זה כוחה
המאגי של אגודת ישראל. לאן תלן תוספת
היוקר! חלקה לצריכה שוטפת
וחלקה האחר, אומרים המבינים, לבורסה•
אין ברירה, זה חייב להגיע לשם.
ומכאן התחושה של הזהירים ביועצים :
יש מקום לבורסה עולה. אך האם תהיה
זו עליה מתונה לאורן זמן, כשגם החוזרים
מחו״ל נכנסים למעגל, או קפיצות
חדות של עצבנות, הנובעת מאי-ודאות.
זה בחלקו תלוי גם בסוחרים, אן הצרה
שגם הם עצבנים• חם בחוץ•
שישה דפים ל־ 12 חודשי השנה. בכל דף
ציור, תמונה, צילום, מותאמים לנושאים
שונים, למזמינים השונים. החל מציורי
אמן של יונקי המדבר בארץ ישראל וכלה
ב...פנינה רוזנבלום בתנוחות ״לבושות״.
כן, גם מכוניות גם נופים גם צילומים
של ציורים של ציירים נודעים וכדומה.
הגודל הסטנדרטי הוא 35x50ס״מ,
זה למשל, טוב למכוניות ; לפרפרים ה תבנית
היא 25x35ס״מ• המחיר בהתאם:
לגדול 15—18 שקלים, לקטן כ״10
שקלים (בכמויות).
ועכשיו ליומנים. אלה חייבים להיות
תכליתיים, נוחים ומספקים מידע מעבר
לענייני התאריך. יומן מעניין במייוחד,
ראיתי זה עתה, יוצא ממכבשו של ה-
מו״ל רמי חכמות, אחד מהוותיקים בענף.
היומן הקרוי ״יומן ישראל״ מכורן
בספירלה לבנה כפולה ,״כמו היומנים
הטובים בחו״ל״ ,והעיקר כולו ציבעוני,
גם בפנים. לפני כל חג, סקירה על החג,
בכל שבוע תוכנית לטיול השבועי ; בכל
״שבת״ צילום ציבעוני של חי וצומח ;
לכל דף מסמנת לתלישה. בקיצור, מרענן
מאוד, יעיל וגם יפה.

* אגודת־ישואד תקנו חחנת־וו,ו ]?סחוית־ותית
* לבני שינות־ההסדו ״נ1ו 500 דיווח פרסיות
* נמדהתעונה יוגנו בשבת, בבתי־חחוויס לא חיה חידוד שבת
* כזורגד מותו, רצה ואיגרור אסורים בשבת
* אי־חירור שבת היה תנא להענקת חטבות ממשלתיות רמיפעדים חושים
* בכל שכונה בארץ ייבנו בתי־ספר וגנים מיוחדים לדתיים

האתון 3ווח1נח
הליכוד וסיעות אגודת־ישראל וה־מפד״ל.
קשה
להעריך היום כמה יעלה
הסכם זה לקופת־המדינה העשוקה.
אך ברור כבר עתה — מתוך בחי נה
שיטחית של כל סעיפי ההס כם
הקואליציוני המביש — שמנ חם
בגין שילם לדתיים מיליארדי
שקלים תמורת הסכמתם להרכיב
ממשלה. עלות ההסכם הקואליציו ני
גדולה בהרבה מתקציב הביט חון
של המדינה. ההדלפה המכוונת
של חוגים ממשלתיים, כאילו
ההסכם יעלה רק 12 מיליארד לי רות,
מגוחכת.
זבות וטו
ף* הסכם, ,המוגה 95 סעיפים
וכמה מאות סעיפי־מישנה,
הובלעו הוצאות־ענק וגזירות מבי שות.
חלק מהסעיפים ומתת־הסעי־פים
כבר פורסם על־ידי אמצעי-
התקשורת, אחרים מתפרסמים כאן
לראשונה. חלק מהסעיפים מהווים
רק רמז לתוכן אמיתי שעליו הוח לט
בעל־פה, כדי לנסות ולהמעיט
מעוצמת הסערה הציבורית.
י• לאגודת־ישראל ינתן זיכיון
להפעיל תחנת רדיו דתית מסח רית•
פירושו של זיכיון זה הוא

הערכה ראשונית, יהיו הפסדי ה הכנסה
של מיליוני לירות לאגודה.
חברה הישירים כ־ 50 מיליוני דו •
על־פי ההסכם, כל מיפעל
תעשייתי חדש שייבנה בעתיד לרים. גרעון אל־על, כפי שהת פרסם
במאזן החברה, נסוך בשלו יהיה
חייב להשקיע סכומים ניכ שה
מיליון דולר מההפסד הצפוי
רים בציוד שימנע חילול־שבוב
לה בעיקבות ההסכם הקואליציוני.
מיפעל שלא יתקין ציוד כזה לא
0לא רק אל־ על תושבת בשב ייזכה
לשום הטבה ממשלתית ו תות
ובחגים• על פי ההסכם, תפ ישללו
ממנ״ו את ההלוואות הנוחות
לתעשייה ואת תמריצי־הייצוא. אך
על הממשלה למניעת חילול־שבת
גם המיפעלים הקיימים לא נשכחו.
בנמל־התעופה בן־גוריון. אם ית על
פי החוק הקיים, אסורה עבו־ממש
סעיף זה בהסכם, יתמעטו או
דת־שבת אלא בהיתר מייוחד. כל
יבוטלו לחלוטין כל הטיסות לארץ
ההיתרים שניתנו עד כה למים־
וממנה בשבתות ובחגים. כדי ש עלים
חיוניים ייבדקו מחדש. כל
אפשר יהיה להרכיב קואליציה,
היתר שיינתן יצטרך לעבור ועדה
מוכנה הממשלה להסתכן בסיכסוך
מייוחדת ומחמירה, שבה יהיה
עם כל חברות־התעופה המגיעות
נציג בעל זכוודוטו לאגודת־ישר־ללוד
ועם אירגון התעופה הבינ אל,
שתיתן את היתרי השבת רק
לאומי.
במיקרים מייוחדים׳ במינם. העונש
• על־פי הסטטוס־קוו הקיים,
הקבוע בחוק על הפרת חוק־שמי-
סגור נמל־אשדוד בשבתות ובח רת־השבת
יוגדל במידה ניכרת,
גים. עתה דרשה וקיבלה אגודת־וישמש
שוט נגד אלה שעד עתה
ישראל הבטחה חתומה, שגם נמלי־הפרו
אותו.
חיפה ואילת יהיו סגורים בשבת.
גם הקשר הימי, לא רק האווירי
#חברת אל־על לא תוכל לטוס
של ישראל, יהיה מנותק בשבת
יותר בשבת. כששבתו עובדי ה ובחג.
חברה,
לפני כשנתיים, שביתה בת
ארבעה ימים, נזעקו ראשי־הליכוד
• הממשלה התחייבה לדאוג
לצימצום הדרגתי של חילול־הש־וכינו
אותם בשם הגנאי הנורא
ביותר במילון הליכוד — ״מחב בת בחברת־החשנזל, עד לביטולו
לים.״ השבתתה של חברת אל־על
לגמרי. אין צורך לציין כלל את
בשבתות ובחגים פירושה, שהחב הסכנות
הביטחוניות והמשקיות
רה תהיה, למעשה, סגורה במשך
העומדות מאחרי הבטחה זו.
חודשיים וחצי מדי שנה. על־פי
+הממשלה התחייבה להעביר
בגין משלם כל מחיר
כעס הופנה נגד מה שנק רא
״ההסכם הביטחוני.״ קצי-
;ילואים, חילוניים ודתיים, יצ־להפגין
נגד ההסכם בין אריק
ן ובין אגודת־ישראל, שקיבל
ברכתו של ראש־הממשלה, מג־בגין.
אך בעיקבות הסערה ה ידית,
הם החליטו לא לחתום
נייר, אלא להסתפק בהסכמה
למנית. שרון ניסה להדליק
רימוני־עשן, כדי להטעות
הציבור הרחב ולטשטש את
סם הקשה שדווקא הוא — ש יות
אנשי יחסי־ציבור ועיתו ן
בנו לו בדי עמל דמות של
1ומצביא — פוגע בחוזקו של 4 האמת היא פשוטה. האתנן
זחוני שניתן למיפלגות הדת״
קובע :
נשים נשואות לא ישרתו
במילואים.

— - 361

• החוזרים בתשובה יקבלו
פטור ממילואים לשלוש שנים.
ס הלומדים והמלמדים בישי בות
יהיו פטורים משירות צבאי.
התוספת היא על המלמלים, שעד
כה היו חייבים בשירות.
י• לא יתקיים שירות־לאומי ל בנות
דתיות.
נוסף?ל ״ הנזק הכספי האדיר
שייגרם לצה״ל ולמוסדות שונים,
כבתי־חולים (בעיקבות ביטול ה־שרות־הלאומי)
,והפגיעה במערך
המיבצעי של צה״ל, הצליחו שרון
וסרסורי אגודת־ישראל להגביר
את הפרוד בעם, להסית את החי לוניים
נגד הדתיים, וללבות רג שות
התמרמרות של כל מי שמש רת
במשך שלוש שנים בצבא, ויו צא
מדי שנה ל־ 40 ימי מילואים.
.אך נזק גדול מזה שיביא הסכם
שרון— אגודת־ישראל טמון בעש רות
סעיפי ההסכם הכלכלי בין
המר סחיטה ברגע האחרון

למוסדות דתיים סכומי־כסף גדו לים
(בהסכם לא נקבע כמה, אך
חוגים דתיים ציינו שמדובר בכמה
עשרות מיליוני לירות) ,כדי ש אלה
יפתחו אמצעים טכנולוגיים
מודרניים לשמירת השבת בתחום
הפרט והכלל.
י• הממשלה התחייבה שכל
מוסדות הרפואה הממשלתיים, בי ניהם
בתי־החולים הממשלתיים ו־בתי־החולים
הזוכים לתמיכה ממ שלתית
(ואין בית־חולים בארץ
שלא נכלל בקטגוריה זו) ,ישמרו
על השבת, הכשרות ודיני כוהנים.
אם אכן יעמדו הדתיים על מימו שה
של החלטה זו, קיימת סכנה
ממשית לחיי־אדם.
ישיבה לאומית
׳ליל קבע פולס־שבר חדש
לכל מאות הרבנים המקו מיים.
חוגי האגודה והמפד״ל כבר
הודיעו שהכוונה היא להשוות את
משכורות הרבנים המקומיים ל משכורות
ולהטבות של מרצים ב אוניברסיטות.
פירושה של החל טה
זו: הוצאה של עשרות מיל יוני
לירות בשנה.
!• כל הישיבות החינוכיות וה־מיקצועיות
יוכרו כמוסדות אר ציים
לגבי תקציביהם. פירושה של
החלטה זו — שלגביה כבר הודיעו
ראשי אגודת־ישראל והמפד״ל ש היא
תהיה בין הראשונות שיבוצ עו
— הוצאה של מאות מיליוני
לירות בשנה.
#אחד הסעיפים החמורים ב יותר
הוא סעיף ההקצבה לישי בות.
הממשלה התחייבה לפעול
בהדרגה להשוואת ההקצבה לישי בות
לזו של המוסדות להשכלה
גבוהה. שיטת ההקצבה למוסדות
להשכלה גבוהה ולישיבות פועלת
כך: כל אוניברסיטה מצהירה על
מיספר התלמידים הלומדים בה
ומקבלת הקצבה שהיא כפולת ה סכום
שהוחלט עליו במיספר התל מידים.
עד כה קיבלו הישיבות 20
אחוז לכל אברך מהתקציב שקיב לה
האוניברסיטה על כל סטודנט.
בדיקה הראתה שההוצאות לסטודנט
גדולות בהרבה מההוצאות לבו־ישיבה.
באוניברסיטות יש מעב דות,
יש עזרי־לימוד, יש לבנות
בניינים ומיתקנים ויש לכונן סיפ־ריות
כלליות — הוצאות כספיות
שלישיבות אין צורך בהן.
מיד עם חתימת ההסכם תוכפל
ההקצבה לישיבות, ותוך חצי הש נה
הקרובה היא תושווה, ללא כל
הצדקה, לזו של האוניברסיטות.
רווח הישיבות יהיה הרבה יו תר
גדול. המוסדות להשכלה
גבוהה אינם מנפחים את מיספר
הסטודנטים הלומדים אצלהם. רא־שי־הישיבות,
בעיקר אלה של אגו־דת־ישראל,
מומחים בניפוח מיס-
פרי הלומדים בהם. שמות נלקחים
מספר הטלפון ומודבקים אליהם
מיספרי־זהות פיקטיביים. ישיבות
שאינן קיימות כלל שולחות דרי שות
כספיות, המלוות ברשימת ה לומדים
בהן שלקוחה מתוך סיפרי
מירשם־ה תושבים.
אין ספק שעם הגדלת הסכום
שתקבל כל ישיבה עבור כל תל מיד
הלומד בה יגדל גם הפיתוי.
קשה יהיה למצוא חבר או אוהד
של אגודודישראל ששמו לא יו פיע
באחת מרשימות תלמידי הי שיבות•
ראשי־האגודה ישתדלו
לתת משכורת מקופת־המדינה ל כל
אחד מ־ 72,312 המצביעים ש הצביעו
בבחירות האחרונות למיס־לגה
זו, ולשלם להם עבור ההצ בעה.

מי שיפסידו מסעיף זה בהס כם
הקואליציוני יהיו ישיבות־ההסדר
המקורבות למפד״ל, שתל מידיהן
משרתים בצד,״ל. אולם גם
לגבי ישיבות אלה נמצא הסדר
מתאים 500 .דירות ייבנו עבור
זוגות־צעירים מבני תלמידי ישי בות
אלה. מיעוטן של הדירות
יהיה בגודל של 78 מטרים רבועים
ורובן בגודל של 112 מטרים רבו עים•
מחירה הממוצע של דירה כזו
בשוק החופשי הוא כיום כשמונה

מיליון לירות. סעיף זה בהסכם
יעלה למשלם המיסים ארבעה מיל יארד
לירות. בנוסף לכך תוכר
ישיבת מרכז הרב, הישיבה המר כזית
של ישיבות־ההסדר, כישי בה
לאומית ותזכה לכל ההטבות
וההקצבות המתחייבות מתוארה
החדש. להקציב מתחייבת הממשלה הדרושים
הסכומים

לעידוד השיבה לשורשים. קשה
להניח שראשי המיפלגות הדתיות
לא יצליחו לתרגם סעיף מעורפל
זה בהסכם למיליונים רבים של
לירות.
י• אפילו קיצוני אגודת־ישר־אל
לא העזו לנסות ולפגוע במיש־חקי
הכדורגל בשבת. גם הם חוש שים
מהתגובה הציבורית החריפה
שעלולה היתד, לגרור פגיעה כזו.
שפירא סיגנוון זזז־ש ויעיל

אולם על־פי ההסכם, לא יוכל אדם
דתי להיפגע מהעובדה שהוא דתי
בכל תחרויות הספורט האישיות,
בריצה או האבקות. בכל פעם ש מישהו
יצהיר שהוא רוצה להש תתף
בתחרות ספורט הנערכת ב שבת,
אך אינו יכול לעשות כן
משום שהוא שומר שבת, יהיה
צורך לבטל את התחרות.
י• תנועת בני-עקיבא של ה־

מפד״ל יצאה אף היא נשכרת מה
הסכם הקואליציוני. אחד מסעיג
ההסכם קובע, שהממשלה תמס
את הקמתם של סניפים חדשי
של התנועה.
• החוזרים בתשובה לא יה!
רק מהסעיף הנוגע להם בד,סב
הביטחוני. גם בהסכם הכלכלי ה
מוזכרים לטובה. הם ייזכו לכ
ההקלות וההטבות שלהם זוכי
על־פי החוק תושבי עיירות־הפי
תוח, גם אם הם יתגוררו ברחבי
שבירושלים או בצפון תל־אבינ
אלמנותיהם של החוזרים בתשוב
וכן אותם שייפגעו בתאונות־עבו
דה ייזכו למלוא התמיכה הממשל
תית.
• בכל שכונה שבה מתגוררי
גם דתיים — ואין מדובר במיקר
זה על שכונות דתיות, אלא ע
שכונות חילוניות מובהקות, שמח
גוררים בהן גם דתיים — יוקב
בתי-ספר וגני־ילדים דתיים. אול
לילדים הדתיים יש לדאוג גם אח
רי שעות הלימודים. כדי שהם ל
יתערבו עם בני השכונה החילו
ניים יבנו להם גם ״מישחקיות 1
סיפריות על טהרת הקודש.״
!• לא רק לזוגות הצעירי
מקרב בני ישיבות־ההסדר דו*
ההסכם הקואליציוני. אחד מסעי!
הסכם זה קובע, שהממשלה תקי
שיכונים לזוגות־צעירים דתיים נ
ערים הגדולות. מיספר הדירו
לא נקבע בהסכם, וכן לא הסכו
שיוקצב לדירות אלה.
!• אחת הבעיות הגדולות ש
תנועת־המושבים היא בעיית דו
ההמשך. כל מושב ותיק נת?
מדי יום בעזיבת בני המושב, ו
משום שלמושב אין קרקעות מ!
פיקות להקציב לדור השני, כז
שייבנו עליו יחידוודמשק. לפחו
לגבי המושבים הדתיים נפתו
הבעיה עם ההסכם הקואליציה
החדש. הממשלה התחייבה לדאו
לכך שבני המושבים הדתיים יק:
לו יחידות־משק על חשבון משל
המיסים.
י• לא רק לדתיים בארץ דו*
ההסכם הקואליציוני. ראשי המי!
לגות הדתיות תבעו וקיבלו הי
צבות־ענק של מיליוני דולרי
לבניית בתי־ספר דתיים בתפוצה
שלושה סעיפים מרגיזים במי
חד מוצנעים בין סעיפי ההסכו
מימושם של סעיפים אלה אי
עולה בכסף, אך הוא מקומם נ
אזרח שוחר חופש במדינה.
הסעיף הראשון קובע, שכשנז
שית חפירה, ארכיאולוגית או י
מטרות בנייה, ובמהלך החפיו
מתגלה קבר, יש להפסיקה מיי
ולחדשה רק כאשר יגיע לכך היח
מוועדה מיוחדת, שתוקם לשם כ
או מאחד הרבנים הראשיים.
הסעיף השני נוגע לעניין היד
עה־בציבור. עצם קיומה של ז
ידועה־בציבור הוכר על־ידי ביו
המישפט־העליון, שהתייצב בעני
זה נגד הרבנים והצליח להביסו
מאחרי גבם של הציבור ושל ביו
המישפט קובע ההסכם, שלא יו!
חב מעגל זכויות הידועה,־בציבו
בסעיף השלישי מתחייבת המג
שלה גם להיכנס לחדר־המיטו
של אזרחיה, במיצוות החוגים ז
דתיים. הממשלה התחייבה לבג
את מעונות הסטודנטים המע
בים.
את מסע הסחטנות התחילו
כמו תמיד, אגודת־ישראל. שלב
לורנץ ומנחם פרוש, הבקיאים 1
סחטנות הפוליטית, קיבלו עזו
מהח״כ החדש אברהם שפיר
סוחר בכל רמ״ח אבריו, שהצל׳
ליישם את כישרון המיסחר ש
במשא־ומתן, ולהביא למיפלגו
הישגים שעליהם לא חלמה. בעו
ד״ר יוסף בורג מהמפד״ל הי
עסוק בהבטחת זכויותיו הפול
טיות בממשלה החדשה, ניסח זב
לון המר את הדרישות הכלכליו
של המפד״ל, והצליח להחזיר י
עצמו קצת מההשפעה שאבדה 1
בקרב צעירי המיפלגה, בני יש|
בות־ההסדר וחברי בני־עקיבא.
רצונו של מנחם בגין להיו
ראש־ממשלה הקל על הסחטנ׳
יוסי ינאי 01
את העבודה.

בעוד שתדאב׳ ב
מבלה ׳ 1כ ימ ישי וו ווי ,
יצרה הבוהיו>ה
מ ס 1ותשל

אחורי הבוהימה

מסביב לבאר של הג׳יי יו שבת
הבוהימה. המחירים
במקום אינם יקרים. לא אחת נוהגים בעלי המקום, קרול

ך* פני עשר שנים, כשנפתח הפאב
״ הראשון בצפון תל־אביב, קראו לו
״יעקב את יעקב״ ,או כפי שכונה בלע״ז
ג׳יי אנד ג׳יי, על שם שני בעליו, שלשני הם
קוראים יעקב. הפאב לא זכה להצ לחה
מיידית. הבוהימה עדיין לא גילתה
אותו. אחר־כך הצטרף לשותפות בוקי
שיינגרטן ארוך השיער, שחזר משהות
ממושכת באנגליה ובהודו. בוקי, שהוא
היום סוחר של מוצרי־אופנה הודיים, ומ־

ינושבסקי ויגאל קראום, להעניק משקאות חינם ללקוחות הקבועים.
ביום חמישי האחרון מצא יגאל סיבה למסיבה בהכריזו עשור
למקום והחליט להזמין את הלקוחות לבירה על חשבון הבית.

חלק את חייו בין תל־אביב לגואה, הביא
אל הפאב את ציפורי״הלילה של הבוהימה.
הג׳יי אנד ג׳יי, שלא היה אלא אולם מאו רו
בקומה הראשונה של בניין מגורים,
מול המיסעדה המפורסמת באבא, שליד
קולנוע פאר, דמה בכל לפאב אנגלי אופ ייני.
בשלב
מסמים עזבו בוקי ושני היעקו־בים
את השותפות, ואת הפאב רכשו ה אחים
לבית קראום, יגאל וצדוק. ג׳יי אנד

תגבורת מאנגליה 1:2
יום חמישי, אחרי מסיבה שנערכה במלון שרתז

יייי
,הזמרת
הברית,

ך הזמר שלום חנוך בא לג׳יי
ן. לאחר יום חזרות מפרך. מימין :
תמי עזרייה, שחזרה מארצות־פוגשת
את השחקן מנחם עיני.

נשיקה למפיק

ג׳יי שינה את שמו, נקרא מאז המקום
החדש וידע זמנים טובים. אך לימים קמו
לו מתחרים, בדמותו של הפאב של שמד
אל אומני, שנוהל על־ידי שמוליק קראום
ואבי גיבעון, ובשנה האחרונה גם רוט־שילד׳ם
פאב, שהחל כמעוז בוהימה והפך

מיכה שרפשטיין מעניק המיסעדן אליעזר צוקרמן, המכונה
צוקי. שרפשטיין וצוקי הס מבאי המקום
הקבועים. צוקי, שהיה הבעלים של מיסעדת־הבוהימה געזונט, נכנס בשותפות לג׳יי.

אף איש בוהימה אחד לרפואה. הבוהימו!
בחרוז לבלות בג׳יי דווקא בימי חמישי,
ואז אי־אפשר להכניס למקום אפילו סיכה.
שותפו של יגאל, קרול ינושבסקי, ש הגיע
ארצה אחרי שהות ממושכת בהו לנד,
שם את אריק איינשטיין שר סאן־
פרנסיסקו על המים. השחקן אלי דנקנר
מגיע, אחרי הצגה בהבימה, מתיישב ליד
הפסנתר. מיד מצטרפים אליו המלחין צ׳ר־צ׳יל
בגיטארה, התפאורן איתמר נויימן,
המגלה כישרונות מוסיקאליים, והפרקליט
שימחה זיו, המתגלה כזמר רוקנ׳רול.
על הבאר יושב שלום חנוך, משוחח עם

במאי הקולנוע איתן גדין, בן־בית בדיי, עוזר לאחד

הבעלים, קרול ינושבסקי ולברמנית היפה, אירית כהן,
מאחרי הבאר של הדיי• בכל פעם שהמקום הומה באנשים נוהג איתן לעזור לאירית.

:רי להקת השמות ה מים,
שהגיעו לדיי בן
.״המקום מזכיר לנו

פאב אנגלי מקומי,״ סיפרו לבעל הדיי, יגאל קראום. הדיי, הממוקם
ליד קולנוע פאר, משמש בית שני לרבים מאנשי הבוהימה אשר
מהווים את לקוחותיו הקבועים ואף נהנים מבירה על חשבון המקום.

עוז של בני־תישחורת, שהבריחו את הבוהימה
זרה אל הבית, אל המקום החדש, שלמרות שמו
דש נשאר בשביל רבים דיי אנד דיי, או כפי
:וא מכונה בחיבה על-ידי לקוחותיו הקבועים הדיי.
בדיי התפתחה מסורת, האופיינית כל כך לבוהימה
ל-אביבית. במשך כל ימי השבוע, בייחוד בימי
ילוי הקלאסיים של שישי־שבת, לא תמצא בדיי

חברים. חברי להקת תיסלם מגיעים ויוש בים
בחדר מכונות־המישחק, מתחרים נגד
המכונה בכדורגל. הם נחשבים ל״בוהימה
ירוקה״ .אריק איינשטיין מגיע עם מוישה
איש־כסית.
עטרת הגדולה חזרה אל הדיי, שהוא
כיום הבאר האהוב של אנשי הבוהימה.

!פרקליט המזמר

ן לצ׳יל) קלפטר ובעל המועדון,

שימחה זיו התגלה כזמר. כטוב לבו ביין הוא נוהג לעלות
על במת הדיי ולתת הופעת רוקנ׳רול. לידו הזמר יצחק
גאל קראוס. כל האמנים המופיעים בדיי הם לקוחות קבועים.

אורית המשתוללת

אחת הדמויות הבולטות ביותר בדיי היא
פקידודהבנק אורית אזייה. אורית, החולמת
להיות שחקנית, רוקדת על השולחן עם מאיר ארבל, הבעל של הרוטשילד׳ם פאב.

הזבנג

במדינה

סך מעמוד )33
,שתבעו נסיגה כוללת מן
וחים הערביים הכבושים, בת ?
לשלום.
!גישתנו הראשונה, אשר הת ה
בדירתו של עמיתי וידידי
ן דולו, מעורכי לה מונד,
קפת אל כיכר הפנתיאון בפא־ישבתי
והירהרתי בטיבה של
ז אישיות מיוחדת במינה, אשר
זה עת מלאו לה יותר משב-
שנה, אד היא ניחנה בעלי-
נעורים ובכוח־זיכרון מופלא
חידוש רב בשמיעת דיעות
־ .מפי אישיות יהודית בכירה,
בת בפיסגת הגוף היהודי ה־ביותר
מחוץ לגבולות מדי־שראל.

דיבר בהערכה רבה על
ל עבד־אל־נאצר, אשר היה
ל, אחרי מפלה מכאיבה, לב־מחדש
את הכוחות המזויינים
ריים, ואף להנחיל לישראלים
עת מדי יום ביומו. אבידית
היו הגורם שעורר חרדה
!זו של נחום גולדמן, משום
־ מודע לממדי ההרס שעלו־

קפה שביצעה ישראל ב־ 7ביוני
על הכור הגרעיני בעיראק? האין
זה טירור מאורגן, באיצטלה כו זבת
של ״ביטחון ישראל״? מיהו
זה האוחז בהגה השילטון ביש ראל
ומדבר על טירור, בעוד הוא
נתון בשבי הביוגראפיה הטירו־ריסטית
הממושכת שלו עצמו?
עד כאן חמרוש.
חמרוש מתאר כך את השקפתו
של גולדמן.
״אומר גולדמן: אם הפלסטי נים
תובעים מולדת לעצמם, אין
מי שיוכל לשלול מהם זכות זאת,
כשם שלא יכלו לשלול אותה מן
היהודים ...מה שניתן ליהודים
בזכות, הוא גם זכותם של הפלס טינים.
הוא
מדווח לקוראי רוז אל־יוסוף
על מחנה־השלום בישראל :
״חלק מאותם אנשים אימץ ל עצמו
עמדה זו עקב השקפה רע יונית,
המאמינה בזכות ההגדרה
העצמית. חלק אחר אימץ עמדה
זו דרך נסיונו האישי בצה״ל,
כדוגמת האלוף (מתי) פלד, אחד במילחמת הבכירים
המפקדים
. 1967 וחלק אימץ אותה מתוך
שיכנוע כי ממשלת־ישראל עברה
כל גבול של חוסר הומאניות ב יחסה
לפלסטינים ובפיתרון שהיא
מציעה לבעייה. על אותם אחרו נים
נמנה נחום גולדמן.
״...ישראלים אלה, התומכים ב זכות
הערבית, ומציעים אלטר נטיבה
למדיניות התוקפנית וה־סיפוחית
— האם ניסינו ליצור
עימם קשרים ולעודד את החזית
שלהם, או שמא הסתפקנו בהמת נה
לשלום בין ממשלות, אשר
עודנו בגדר פאטה־מורגנה כיום?
״...האם אין פירוש הדבר שמ דיניות
בגין, ומדיניות ממשלות-
ישראל ביכלל — אלה של הלי כוד
ואלה של המערך — אינן
מבטאות את כלל ההשקפות הרווחות
בקרב עם ישראל, וכי קיי מות
דיעות של בני-חורין הניצבים
בבירור לימין הצדק וה שלום?״
התייזשבות עיתונאי
חמרוש
שחצנות של מנצחים

המילחמה המתמשכת להמיט
ישראל. דברים אלה אמר בב ת,
ללא מורא וללא הסתר.
* כ אן דברי חמרוש.
ורוש מזכיר גם שגולדמן אמר
!:כבר, שהוא מוכן לפגוש את
־ עראפאת, וכי הציג נושא
:פני מנחם בגין, משום של לא
ניתן להשיג שלום ללא
:רו עם הצד השני.

:ורוש כותב:

; עצום הוא ההבל בין עט־נחום
גולדמן ובין עמדותיהם
מנחם בגין ושימעון פרם,
•ת ממשלת ארצות־הברית ת ת
מאחוריהם, והמסרבת לה־באירגון
השיחרור הפלסטיני,
•ירה אותו כאירגון טירורינד
וכי מהו הטירור אשר בו
אש״ף י וכי מאבק העמים
זרורם הוא טירור, על־פי הש י
של ממשלות ישראל ואר־הבית?
האם גינוי מהפיכות
;יות הוא סיגנונן החדש של
הממשלות הללו? הן כזאת
־ על מהפיכתו של כל עם
א, הנאלץ לאחוז בנשק.
ה שם ייקרא להתנקשויות
מנהיגי ההתנגדות הפלסטי-
מחוץ למולדתם ובגדה ה־נית,
בהן נוקטים שירותי־ה־וון
של ישראל? האם לא
הוא מה שעוללו לבסאם זכעה ולכרים ח׳אלף? האם
ית פאהד קוואסמה ומוחמד
ם אינה סוג של טירור מט-
שילטונות הכיבוש?
:סוף: מה שם ייקרא להת

כרם
החריבה
במושג עג׳ור שבחבל
עדולס התחילה המילחמה
בין מישרד-החקלאות
שבידי הליברר ובין תגדעת
המושבים של המעיד
״במוצאי־שבת ישבנו לשתות
תה. פיתאום באו בחורים בלי חול צות,
והתחילו לאיים ואחר־כך
להרביץ, והתקיפו את אחי ואותי.
לאחי היה גבס ברגל, והם הר ביצו
גם לו, עד שיצא דם מהגבס.
הנשים׳ ראו ונבהלו, ורצו לקרוא
לחברים. כשרדפנו אחרי התוק פים,
הלך אחד מהם, חיים יצחק,
לביתו, הוציא עוזי וירה. המיש־טרה
עצרה אותו לכמה שעות ו שיחררה
אותו״.
הדובר הוא נזרי ג׳אמו, תושב
עיג׳ור, שעד לפני כשנה היה מז כיר
המושב. הרקע לקטטה: המ ריבה
על הכרם המשותף לכל חב רי
המושב, המאוכלס בעולי כור־דיסתאן.
המצדדים בחלוקת הכרם,
המהווים מיעוט במושב, מעלים
טענות חמורות נגד אנשי הרוב,
אירגון הקניות, ונגד מישטרת
בית־שמש, הנוהגת לדבריהם מיג־הג
של איפה ואיפה.
דובר מישטרת מחוז הדרום, עמי
פלייסיג, אומר, כי מדובר בסיב־סוך
ממושך בין חמולות. בכל פעם
טוען צד אחר שהוא מופלה על
ידי המישטרה. פלייסיג אומר, כי
הוא מבטיח שכל תלונה שתגיע
תבדק, וכי אם אמנם היו חריגים
בפעולת המישטרה תערך חקירה.
המושב עמר נוסד ב־ , 1950ו נמצאות
בו 61 מישפחות, שרובן
(המשך בעמוד )42

ר מכה הראשונה לצה״ל
י י היתד. מינויו של אריק שרון
כשר־ביטחון. מילבד כמה קצינים
בכירים, הידועים כידידיו של
אריק, התנגדו כימעט כל חברי
המטה הכללי למינוי.
בטרם הספיק צה״ל להתאושש
מהידיעה, ששרון יקבל את תפקיד
שר־הביטחון, כבר הצליח שרון
להנחית מכה, שיש הטוענים ש היא
חמורה אף מעצם מינויו של
שרון.
מפה לאוזן נלחשת במיסדרונות
מישרד־הביטחון ובבנייני המט־כ״ל
השמועה ששרון החליט למ נות
את יועצו האישי, אלי לנדאו,
לתפקיד סגן שר־הביטחון. תחילה
התייחסו לכך כאל המצאה פרועה,
אולם אחר־כך החלו להגיע האי שורים
לשמועה זו — בין היתר
מפיו של אריק שרון עצמו.
על פי החוק הקיים כיום, חייב
סגן־שר להיות חבר־כנסת, ואלי
לנדאו אינו חבר־כנסת. רק מעטים
זכרו שלנדאו הוא מועמד ברשי מת
הליכוד לכנסת, במקום ה־.56
בינו לבין מושב חבר־הכנסת מפ רידים
שיבער, מועמדים.
אולם לכל כבר ברור (ראה
נוחר תשקיף) שהכנסת עומדת
להעביר, בימים הקרובים, את ״ה חוק
הנורווגי״ ,שלפיו יוכלו שדים
להתפטר מחברותם בכנסת, תוך
ביטחון שכאשר הם יפסיקו לכהן
כשרים, הם יוכלו לחזור אליה.
לליכוד יהיו בממשלה הבאה
15 שרים. החוק מחייב את ראש-
הממשלה להיות חבר־כנסת, ולכן
יוכלו להתפטר מהכנסת 14 או
. 13 חברים, ותחתם ייכנסו הבאים
בתור ברשימת־הליכוד. לנדאו אי נו
זקוק לכך שכל שרי הליכוד
יתפטרו, די לו ששמונה מהם ית פטרו,
והוא יצליח להיכנס לכנסת,
ולקבל את התפקיד שהובטח לו
על־ידי אריק — תפקיד סגן־שר-
הביטחון.

לא איחרה לבוא. באחד הלילות
הוצתה מכוניתו הפרטית של לנ דאו,
שחנתה בשטח הבסיס. מפק-
די-הקורס הבינו שהם עומדים
לפני מרד ממש, ולנדאו הוכרח
לעזוב את הקורם.
באותה תקופה השתחרר מצה״ל
אחד העיתונאים הטובים שהיו ל שבועון
הצבאי במחנה, אורי דן.
במחנה נותר ללא כתב צבאי אמי תי,
וכל העיתונאים ששירתו בו
היו חיילים סדירים לא־קרביים,
או עיתונאים קשישים, שכתבו ל-
במחנה במיסגרת שרות־המילואים
שלהם. ללנדאו, שכבר היה אז
קצין בדרגת סרן, הוצע לעבור
לבמחנה ולשמש ככתב צבאי. ה צעיר
שהתגייס לצנחנים, ושהיה
מדריך בקורס־קצינים, הפייטר ה מוכר
של השכונה התל־אביבית
שבה הוא התגורר באותה עת,

הימר לנדאו על אריק שרון, אז
מפקד חטיבת־שיריון במילואים,
שהיה באותה תקופה באחת מתקו-
פות־השפל שלו. לנדאו הפך מאז
בן־בית בבית שרון.
במילחמודההתשה הסתבך לנ דאו
עם שילטונות־הצבא. לסיקור
פעולותיו מעבר לגבול היה צה״ל
בוחר בכתב צבאי יחידי ,״פול-
מן״ ,כדי שיסקר את הפעולה
עבור צה״ל, שהיה מעביר אחר-
כך את הכתבה והצילומים לכל לסקר העיתונים. לנדאו נבחר
פשיטה של כוח־שיריון בגדה ה מערבית
של מיפרץ סוויס.
תחת להעביר לדובר צה״ל את
התמונות שצילם במהלך הפשיטה,
מכר אותן לנדאו, תמורת סכום
גדול, לעיתונות־חוץ. מי שהיה אז
ראש אמ״ן, אהרון (״ארל׳ה״)
יריב, רתח מכעס, ועל פי הוראתו
צואה בנעליים
ך* די להכין מדוע כה זועזעו
״ • קציני-צבא ואישי־ציבור, ש נודע
להם על החלטת שרון למ נות
את לנדאו כסגנו (החלטה
שזכתה כבר באישורו של ראש-
הממשלה, מנחם בגין) ,יש להכיר
את הסרן־במילואים אלי. לנדאו,
בן ה־.40
כשהתגייס לנדאו לצה״ל הוא
התנדב לחיל־הצנחנים ואף עבר
במיסגרת חיל זה קורס־קצינים.
חייו בצנחנים לא היו קלים. לנדאו
לא היה אהוד על לוחמי יחידה
זו, ומי שלא אהוד על הצנחנים —
צריך לעזוב, גם ללא פקודה מפו רשת.
לנדאו
הוצב כמדריך בקורס-
קצינים, אולם גם שם לא התאק לם
מבחינה חברתית. הוא היה
מדריך חרוץ ביותר, ולכן דחו
מפקדי־הקורס את כל הטענות ש הושמעו
נגדו על-ידי החניכים.
אחד הסיפורים הידועים, מאו תה
תקופה, הוא סיפור הנעליים
של לנדאו. חניכים, שרצו לנקום
בו, הצליחו לסחוב, בשעת לילה,
את הנעליים הצבאיות הגבוהות
של המדריך לנדאו, שהיו מוצבות
ליד מיטתו. הם מילאו את הנעליים
בצואה, והחזירו אותן למקומם.
בבוקר התעורר לנדאו, לא שם
לב לריח העז שנדף מנעליו, ונעל
אותן. הצעקות שלו נשמעו בכל
הבסיס. למפקדי קורס־הקצינים
היה ברור שהם לא יצליחו לגלות
את מבצעי התעלול, והם הענישו
את חניבי־הקורס עונש קולקטיבי.
בגלל פרשודהנעליים או ביגלל
פרשות אחרות, הפך לנדאו נוקשה
עוד יותר, ויש חניכים. הטוענים
שהוא ממש התעלל בהם. התגובה

בלע את העלבון של שרות ביחי דת
״ג׳ובניקים״ ,ועבר לבמחנה.

״פסע בינו
ובין הרשעה״
ך* יחסים בין אורי דן, שהיה
י י כבר אז מיודד עם אריק
שרון, ובין אלי לנדאו, התהדקו.
דן, שהפך הכתב הצבאי של מעריב,
שמר על. הקשר שלו עם
במחנה ועם המקורות הצבאיים
שלו, ובין היתר באמצעות אלי
לנדאו. כשפרש דן, כעבור שנ תיים,
מהכתבות הצבאית של
מעריב, הוא המליץ על אלי לנדאו
כעל יורשו. לנדאו השתחרר מ־שרות־הקבע
בצה״ל, הצטרף למע רכת
מעריב.
ללא כל קשר עם עבודתו, הוא
פגש את ליאורה, בתו של בעל-
המניות הראשי של מעריב, עובד
בן־עמי. השניים נישאו, ומעמדו
של לנדאו במעריב התחזק. כמו
יתר הכתבים הצבאיים, צריך היה
גם לנדאו לקבוע עמדה במילחמת
הגנרלים שהיתה נטושה באותה
תקופה במטכ״ל ובמערכת־הביט־חון.
בהשפעת ידידו, אורי דן,

נשללה מלנדאו האמנתו ככתב ה צבאי,
במשך חצי שנה.
בקיץ 1971 נקטעה הקאריירה
העיתונאית של לנדאו. מחסן־הזר־עים
של חברת הגרעין, ברחוב
קרליבך בתל־אביב, נפרץ ונגנבו
ממנו סחורות בשווי של 100 אלף
לירות — סכום־עתק באותם ה ימים.
חקירת המישטרה הובילה,
בין היתר, אל כתב מעריב, אלי
לנדאו. הוא נעצר יחד עם אחרים,
ביניהם ידידו הקרוב אברהם (״כו שי״)
רימון, שבמיקרה לגמרי חזר
השבוע לכותרות, עם שיחרורו
מכלא גרמני,
לנדאו שכר את שרותיו של
עורך־הדין שמואל תמיר. הוא
זוכה על-ידי השופט המחוזי יוסף
חריש. בפסק־הדין המזכה כתב
חריש :״כפסע היה בין הנאשם
(לנדאו) לבין הרשעתו בעבירה
של קבלת רכוש גנוב, בידיעה
שהושג בדרך של פשע, וכשתי
פסיעות בינו לבין הרשעתו בע בירה
על עצם הפריצה והגניבה
שבה הואשם, שכן בטוח ומשוכנע
אני בנאמנותו של העד המעיד
בו את האשם של העברת הרכוש
הגנוב ומכירתו. אלא שעמדה לו
לנאשם הגנתו המזהירה של סני-

הואשוו שר אויס: ארי
לנדאו סגן שו־הביסחון
גורו, שמואל תמיר, לגרוע ממיש־קלה
וליטול מממשותד, של ראיית־הסיוע
שהובאה לעדותו של אותו
עד, המעורב בעסקי העבירה.
״מאחר שהצורך באותה ראיית־סיוע,
המתקראת בדברי הראיות
,דבר מה׳ ,הוא גזירת הלכה הפ סוקה,
אנוס אני לזכות את ה נאשם.״
חריש
קבע ש״לנדאו כיזב בכל
אשר העיד לגבי העיקר,״ ואף
ציין שלנדאו ״איים על העד שה עיד
נגדו.״

את הכסף ללנדאו. דרך חברת-
מימון, הקשורה למינהל, הימנותא,
קיבל לנדאו את הכסף אחרי ש נדרש
על־ידי המינהל לתת ערבות
בנקאית, שהשיג לנדאו באמצעות
חתנו. כעבור שישה חודשים, כש ביקש
המינהל את הכסף בחזרה,
היה כבר לנדאו עוזרו של השר
אריק שרון, על־פי חוזה מיוחד.
הוא הסביר למינהל שהוא כבר
יצא מהעיסקה, והעביר את חלקו
בה לאיש־עסקים אחר, שהפך שו
עוד
את לנדאו לישיבות־הממשלה,
ואסר על לנדאו להיכנס לבניין
ראש־הממשלה. שרון שיגר לבגין
מיכתב נזעם, שבו הגן על לנדאו
ודחה כל טענה כאילו לנדאו הוא
המדליף. ואמנם, כעבור כמה שבו עות
חזר לנדאו ללוות את השר
שלו לישיבות־הממשלה, וטכניקת
ההדלפות נמשכה, מבלי שבגין
העז להעיר על כך לשרון.
לפני כשנה היה אלי לנדאו
מעורב בעוד פרשה של אריק

כוחות של רוב ומיעוט. יש שרים
שדעתם נחשבת יותר מזו של
אחרים.״
בגין נפגע והחודר מכעס. לרא שונה,
מאז שכוננה ממשלתו, הוא
השיב לאריק בכעס :״תודה לאל
שישראל היא עדיין דמוקרטיה,
ושאין כאן שווים ושווים־יותר,
נוסח 1984 של ג׳ורג׳ אורוול.״
לפחות בנושא הסיפרותי גילה אז
בגין בורות. הוא התכוון לספר
אחר של אורוול, חוות החיות,

ראש־הממשלה, ודורשת ממנו י
התנצל.״ כמה שניות לפני הה*
בעה על הצעה זו, כשהיה ברו
לאריק שההצעה תזכה לרוב, הו
קם, התנצל לפני בגין, והתייש
מבוייש במקומו.

האחרונה עבד בשנה הוא מונה ע7
לנדאו קשה.
ידי שרון כאחראי על מסע־הבח׳
רות המורכב והיקר ביותר שנעו
על־ידי מיפלגה נ
כה אי־פעם
ישראל. יותר מ־ 300 אלף ישר*
הדלפה מהישיבה
חדי הזיכוי חזר לנדאו ל-
מעריב, אולם התקשה להמ שיך
ולבצע את עבודתו העיתו נאית.
הוא נטל חופשה ללא תש־

האם קבר
ה 7091״ד
הודאות מני
הסרן לנדאו?

לום מהעיתון ועסק בעבודות שו נות.
הוא יסד חברה להקמת אנ שהוזמנו
דרטות
לחללי צה״ל,
על־ידי יחידות הנופלים ובני מיש-
פחותיהם; הקים חברה להוצאה־לאור,
שהוציאה, בין היתר, את
הספר המחדל, שהיכה גלים אחרי
מילחמת יוכדהכיפורים, ושכותביו
היו מעריציו של אריק שרון ;
ואירגן חברה לצילומי־עיתונות.
כשהקים אריק שרון את מים-
לגת שלומציון, הצטרף אליה לנ דאו
והיה יד־ימינו. כשקיבל שרון
את תפקיד שר־החקלאות, לא הלך
איתו לנדאו למישרד־החקלאות.
הוא החליט להיות מתווך־קרקעות,
והשתמש ביחסים המיוחדים שלו
עם אריק שרון כדי להצליח בעיס־קות
אלה. בתחילת 1979 התקשר
לנדאו עם שרון, ובישר לו שהוא
הצליח לשים יד על שטח של 60
דונם, באיזור חרס שבגדה המע רבית.
על פי תוכנית־ההתיישבות
של שרון היה איזור זה מיועד
אז להקמת העיר קרני־שומרון.
את העיסקה עשה שרון בשות פות
עם מקורב אחר של אריק,
רפי איתן, שהיה אף הוא פעיל
בתנועת שלומציון, והמכהן כיום
כיועץ ראש־הממשלה למילחמה ב סידור.
לנדאו
ביקש משרון שיורה ל-
מי נהל מקרקעי ישראל, הנמצא
בתחום אחריותו, לת לו את הכסף
למימון העיסקה. עוד קודם לכן
פנה לנדאו למינהל וביקש מיקד־מה
בסך חצי מיליון לירות ,״כדי
שהערבים לא יברחו מהעיסקה,״
ונתקל בסירוב.
שרון הורה בכתב למינהל לתת

תפו של איתן. כעוזרו של השר
שרון, היה לנדאו מעורב גם בכמה
פרשות אחרות, ואף יצר אחדות
מהן. כשלקתה הממשלה במחלת־המשך
ההדלפות,
שסיכנה את
תיפקודה התקין, האשימו כמה
שרים, בראשם שימחה ארליך,
את אריק שרון כמדליף הראשי.
ארליך, בעזרתם של שניים המקו רבים
לראש־הממשלה — מזכיר
הממשלה, אריה נאור, ועוזרו ה צבאי
של ראש־הממשלה, תת־אלוף
אפרים (״פרויקה״) פורן —
אף הסבירו לבגין איך, לדעתם,
נעשות ההדלפות של אריק שרון
מישיבות י הממשלה.
לדבריהם, מגיע שרון לישיבות
הממשלה, כשהוא מלווה באלי
לנדאו. במהלך הישיבה יושב לנ דאו
בחדר המזכירות. מדי פעם
יוצא שרון, מדליף ללנדאו חומר
מהישיבה. לנדאו ממהר לטלפון,
מתקשר עם העיתונאים המקורבים
לו ולשר שלו. כך קרה שפעמים
רבות שודרו ידיעות ברדיו מתוך
ישיבות הממשלה, עוד בטרם הס תיים
הדיון בישיבה בנושא ה־מודלף.
בגין
חשש לפגוע באריק שרון,
ובחר בלנדאו כבשעיר לעזאזל.
הוא הורה לשרון שלא להביא

שרון, שכימעט וחיסלה את ה־קאריירה
שלו ושל שרון כאחד.
היה זה אחרי שעזר וייצמן הת פטר
סופית מהממשלה, ואריק
שרון התחיל להפעיל מכבש אדיר
של עיתונאים־מטעם, חברי־כנסת,
אישי־ציבור ופטיציות ברחובות,
כדי שבגין ימנה אותו כשר־הביט־חון.
הליברלים שבליכוד איימו על
בגין לפרק את הליכוד, אם שרון
יתמנה לתפקיד זה. באחת הפע מים
הנדירות חשפו ראשי חירות
שיניים לעומת בגין. גם בגין
עצמו, שהתבטא כמה חודשים קו דם
לכן ״בלצון״ שאריק יהיה
מסוגל ״להקיף את מישרד ראש־הממשלה
בטנקים״ ,אם הוא יהיה
שר־הביטחון, לא כל כך רצה
בשרון. כשבגין החליט שלא להח ליט,
ולקח לעצמו ״בינתיים״ את
תיק־הביטחון, איים אריק בעקי פין
בהתפטרות, ופתח במסע־הש־מצות
נגד בגין. בישיבת־ממשלה
שנערכה באותה תקופה על נושא
ביטחוני, אמר שרון לבגין :״אתה
מקבל הכרעות ביטחוניות בצורה
בלתי-אחראית, וכלאחר יד.״ שרון
התמרמר אז שהממשלה. הצביעה
בניגוד לדעתו בנושא ביטחוני.
״בעניינים חיוניים יש לקיים דיון
רציני, ולא להתחשב רק ביחסי־׳

שם היו כל החיות שוות, אך הח־ן נ לים הוסעו על־ידי מטה מיוד
זירים היו ״שווים יותר״ .אריק ׳באוטובוסים לטיולים בגדה המז
רבית, זכו בארוחות ובאירוח וו
לא פיגר אחרי הבורות של בגין,
מנה גדושה של שטיפת־מוח, י
סבר שראש הממשלה מאשים אותו
טובת אריק שרון והליכוד. ע
בהאשמה חמורה, וצעק על בגין :
היום מסרבים שרון ולנדאו לגלו
״שלא תעז לדבר אלי ככה !״
מהיכן נלקחו מיליוני הלירה
שהוצאו במיבצע ״אנחנו על ו

עוד בשנים האחרונות לש־ילטו
המערך קיבלו נושאי־הכלים ש
^ מחרת בערב התייצב לנדאו
השרים תארים ועמדות־כוח בלתי
• בלישכת ראש־ד,ממשלה ונפגש
רגילים. בתחילה הם מונו כ״עוז
עם ראש־הלישכה, יחיאל קדישאי:
רים״ ,ואחר־כך הועלו רבים מה
״או שראש־ד,ממשלה יתנצל לפני
לדרגת ״יועצים״ .אחרי שהליכו
אריק, בתחילת ישיבודהממשלה
עלה לשילטון מינה אחד השרי
מחר, על מה שהוא אמר עליו
את ידידתו הקרובה, שהיתר, קוד
אתמול, או שבשעה 11 בבוקר
לכן מזכירתו, כ״ראש הלישכה
יקיים אריק מסיבת־עיתונאים.״
הכל-יכולה שלו. גם ראש־הממ
שלה נתן ליחיאל קדישאי, עוזו
כשקיבל בגין את ההודעה, הוא
עוד מתקופת האופוזיציה, או
התרתח :״מה פיתאום שאני את התפקיד
של ״ראש־לישכת ראש
נצל? שלנדאו יעשה לו מסיבת־הממשלה״.
עיתונאים,
ושאריק יעזוב את ה ממשלה

אך עתה נראה שנפרץ סב
נוסף. אריק שרון עומד למנה
אריק השתתף בישיבת־הממש־את
עוזרו האישי כסגן־שר. סר
לה, ולא ערך את מסיבת־העיחו־
(מיל׳) אלי לנדאו יוכל, בתוק
נאים. תחת זאת הגיש אז ייגאל
תפקידו כסגן־שר, לתת הוראה
ידין לממשלה הצעת־החלטה, ש מיבצעיות
ואחרות לרמטכ״ל ול
אמרה :״הממשלה דוחה בתוקף
יוסי ינאי 1
אלופי-צה״ל.
את התקפות שר־החקלאות על
נושאי הכלים

״לא טוב היות האדם לבדו״
הכרויות למטרת נישואין 2

19 שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת 19 1981

:רעים

^ תל אביב, רח׳ בן יהודה 58

טל 03 282932:

דרושה מכונית מודגם דנו 4
שנים 1968—70
נא לפנות בדחיפות 232262 :

טיול לאוה־־ב
(מעט לקנדה
ומכסיקו)
מדריך מנוסה מארגן
טיול נהדר מחוך לחוף
כולל ומקיך אך זול
מכולם.
ליחידים/ות וזוגות,
בקבוצה נחמדה
ולא גדולה.

794154־ 03 לציפי

המת חרו תעלכתר

מלכת המים ׳81

..פינה קולר ה״ ה א מי תית
של ..קוקט״לס־פוד־טו״

חן טרמפ לח״ל

בנוו ינוו
(המשך מעמוד )40
מתגוררות בו מאז תחילת שנות
ה־ .50 יש במושב חממות לגידול
פרחים, לולים, גן־ירק, ושטחי
מטעים — כרם, מטע אגסים ומ־טע
אבוקדו, המשותפים לכל תוש בי
הכפר. המושב שייך לתנועת־המושבים,
ואירגון הקניות של
תנועה זו, מבואות ירושלים, מס פק
את צרכי הכפר.
מקור כוח. המהפך בבחירות
לוועד המושב, לפני חודש, הצית
את הגפרור. תומכי אירגון הקניות
ונאמני תנועת״המושבים הגיעו ל־שילטון.
מצדדי חלוקת אדמות
המטע לתושבי המושב, הנהנים
מתמיכת מישרד־החקלאות — נש ארו
באופוזיציה.
האחרונים טוענים כי המטע,
כפי שהוא מעובד היום, נושא הפ סדים,
ובמיקרה הטוב מביא לכל
אחת מהמישפחות בכפר הכנסה
שנתית בסך 90 אלף לירות, לעו מת
הכנסה של 600 אלף לירות
למישפחה, אילו היה שטח המטע
מחולק למישפחות. אנשי השיל-
טון החדש טוענים כי הסוכנות
אינה מאפשרת לחלק את המטע,
וכי חברי המיעוט מחבלים בכוו נה
בעבודת הבציר בכרם, כדי
להוכיח שיש לחלקו.
המיעוט טוען: היחידים שמפי קים
תועלת מקיום המטע המשו תף
הם חברי הוועד, שהפכו אותו
מקור כוח לעצמם, נוהגים בו כאחוזה
פיאודלית, ומעסיקים בו
פועלים שכירים, בשעה שהם מסר בים
להעסיק את בני המושב ה חוזרים
מהצבא.
הרוב טוען: המילחמה על הכ רם
התחילה מאז המהפך. אין שחר
לטענות המיעוט. הם מוסתים על-
ידי מישרד־החקלאות.
אלא שהוויכוח לא נותר במי שור
המילולי. במיכתב ששיגרו
לשר־הפנים, יוסף בורג, באמצעות
פרקליטם, עורך־הדין אבי ברדוגו,
טוענים אנשי המיעוט:
במוצאי־שבת , 11.7 ,הותקף ב ביתו
חבר המושב שבתאי עמרני
על־ידי קבוצה של אנשי הרוב,
והוא ואורחו הוכו עד זוב דם. הם
התלוננו במישטרת בית־שמש —
ונעצרו בעצמם על־ידי המישטרה.
שבוע לאחר מכן אירעה תק רית
היריות.
שלושה ימים עברו, וב־ 21 ביו לי
ביקשו שני בניו של חיים
דוקומנצ׳י, מאנשי המיעוט, לע בוד
בכרם. הם נידחו. ראש ה וועד,
משה אשכנזי, שלף לדברי
דוקומנצ׳י את אבר־מינו, וקרא
אליו :״את זה תקבל״ .לאחר מכן
הוכו בני מישפחתו על־ידי אנשי
הרוב. רק אחד מהתוקפים נעצר,
וחיים דוקומנצ׳י נעצר למשך ו־מיים.
למחרת,
בעוד אביו עצור, עבד
בנו, דויד, בחממת הפרחים של
המישפחה• הוא הותקף שם עד זוב
דם על־ידי שניים מאנשי הרוב.
אחד התוקפים נעצר לחקירה ו שוחרר
מייד.
אימפריה כלכלית. באותו
לילה, בעוד חיים דוקומנצ׳י עצור
במישטרת בית־שמש, נשרפו מר בית
שתילי החממה שלו על־ידי
שימוש בחומר כימי, הנזק — מיל יון
לירות. דוקומנצ׳י טוען כי רק
לאחר שיכנוע רב ניאותה מיש־טרת
בית־שמש לרשום את תלו נתו,
וכי לא נעשתה מאז כל פעו לת
חקירה. דוקומנצ׳י ישן עתה
ליד הלול שלו, מחשש כי יחובל
גם הוא.
אנשי המיעוט טוענים, כי נוסף
לאירועים הללו, הם זוכים לקבל
גם איומים טלפוניים לרוב, מאיי מים
על ילדיהם, ושוללים מבניהם
עבודה במטע השייך לכפר כולו.
על הטענות הללו משיב יו״ר
הוועד החדש, משה אשכנזי: חיים
יצחק, האיש שירה בעחי, הש תמש
בו ליריות באוויר, כאשר
אנשי המיעוט עמדו לעשות שמות
בנכה מאנשי הרוב.

על הטענה כי שלף את אבר
מינו כלפי דוקומנצ׳י הוא אומר :
זה שקר וכזב .״דוקומנצ׳י הוא
דודי. אם הייתי עושה דבר כזה,
הוד, אבי מכניס לי כדור בראש״.
אשכנזי טוען, כי מנהל העבו דה
במטע סירב לקבל לעבודה את
בני דוקומנצ׳י משום שהללו חיב לו
בעבודה במתכוון, ורומז כי
החבלה בחממה נעשתה על־ידי
אנשי המיעוט עצמם. גם הוא מת לונן
על איומים טלפוניים מצד
אנשי המיעוט.
ניסיון התיווך שערכו אנשי
מישטרת בית־שמש נכשל. משה
אשכנזי, בשם הרוב, לא הסכים
ל״שלום״ ,אלא ל״הפוגה״ בלבד.
הרוחות במושב סוערות עד היום.
שני הצדדים אינם עובדים במשו תף.
העבודה בכרם מתעכבת, ויש
סכנה כי רוב הענבים ישווקו ל תעשייה,
ויזכו למחירים נמוכים.
למריבה על הכרם בעג׳ור נוסף
מימד פוליטי מובהק, כאשר במיב־תב
ששיגרו אנשי המיעוט לשר־הפנים,
כינו את עצמם ״אנשי ה ליכוד״
,ואת יריביהם ״אנשי המ ערך״
,למרות שבשני המחנות יש
אנשי ליכוד ומערך כאחד.
הרקע, הוא, כאמור, המאבק ש בין
מישרד־החקלאות ובין תנועת-
המושבים. אירגון הקניות, מבואות
ירושלים, שהוא המספק לחקלאים
את החומרים והציוד שהם זקוקים
להם. אנשי המיעוט בעג׳ור טוע נים
שהמחירים שגובה אירגון ה קניות
הם מופקעים. אירגון הקנ יות
שולט גם באימפריה כלכלית:
בבעלותו נמצאים מחצבות ירוש לים,
עוף ירושלים, פרי ירושלים,
למושב, מיפעל המתכת סריגים,
אגודת פלחה, עדר בקר, לולים
ומטעים. בעבור טוענים כי המנ גנון
הבירוקרטי של אירגון הקנ יות
מנופח, כי מחיריו •יקרים מדי,
והחקלאים אינם נהנים מהאירגון
שהם לכאורה בעליו.
לטענת אנשי המיעוט בעג׳ור,
האיש העומד בראש אירגון הקני

חיל לנפח את אנשי המיעוט. אמר
להם תביאו חתימות, ותוכלו לה קים
אגודה בתוך אגודה.״
• וכך, בשעה שראשי תנועת־המושבים
ושר־החקלאות מושכים
בחוטים, התוצאה בשטח היא
מכות, קללות ויריות — רמז למה
שעלול להתחולל במקומות רבים,
כאשר יחריף המאבק בין הליכוד
והמערך על השליטה בחקלאות
הישראלית.

ד ד כי אודם
אבן מחיר

המישפט נמשך שגה,
האשמה: גניבת אבנים
כשווי 100 שק7
המורה ובעלה יצאו לאכול גלי דה
עם ידידם, סטודנט לכלכלה.
היה ערב קיץ נעים, והם נסעו
בטנדר שלהם עד לשפת־הים, שם
חשבו לאסוף אבני כורכר לגדר
החדשה שעמדו להקים ליד ביתם

נפגע דוקומנצ׳י
הנשק :

מודח ג׳אמד
האיום :

עוזי

יות — יוחנן דנין, שולט למעשה
באיזור כולו. מי שנמנה על נאמ ניו
של אירגון הקניות יכול לה שיג
שליטה במושבים על־ידי חלו קת
מישרות מכובדות 1במיפעלים
הרבים של האירגון, מישרות ה מלוות
במשכורות גבוהות ובמכו נית
צמודה.
גם משה אשכנזי, יושב־ראש
הוועד, מסכים שיש צד פוליטי ל פרשה
:״אנחנו שייכים לתנועת־המושבים,
ולתנועת־המושבים יש
זיקה למערך,״ הוא אומר ,״בא
שר־החקלאות, אריאל שרון, והת
אבר־מין

בחולון.
אך האבנים שמצאו ב־שפת־הים
לא התאימו לצרכיהם.
אחרי שליקקו את הגלידה, עשו
טיול ברחובות החדשים של חו לון,
והסתכלו בגדרות ובבניינים
המוקמים שם. לפתע הבחינו ב־ערימה
קטנה של אבני ירושלים.
היו שם כמה אבנים גדולות, בל־תי־מסותתות,
שנראו להם כאילו
נשכחו שם ונעזבו.
השלושה ירדו מהטנדר, ובכו חות
משותפים העמיסו את האב נים.
לא עברו דקות ספודות וה־מישטרה
עצרה אותם. הם לא הכ חישו
כי לקחו את האבנים, ואף
הביאו את השוטרים למקום שבו
מצאו אותן .״לא ידענו כי הן
שייכות למישהו, חשבנו שהן סתם
מונחות שם,״ אמרו לשוטרים.
׳מעבר לכל מידה. כתב־האי־שום
שהוגש נגדם אמר כי גנבו
15 אבני ירושלים, ששוויין 100
שקל. התביעה הביאה חמישה
עדים, והסניגורית, כרמלה חנוך,
ביקשה מהיועץ המישפטי לעכב
את ההליכים נגד השלושה.
היא חשבה כי אם יורשעו עלול
הדבר לפגוע בהם מעבר לכל מי דה.
המורה עלולה להיות מושעית
מתפקידה עקב הרשעה, והסטודנט
לא יוכל למצוא מקום־עבודה ממ שלתי
עם תום לימודיו, והכל בג־לל
15 אבנים. אבל היועץ המיש־פטי
לא נענה לבקשתה, והשופט
עמירם פיאלקוב התייחס לאשמה
ברצינות מלאה.
המישפט נדחה להבאת שלושה
עדי־הגנה, ו־ 15 האבנים תעלינה
למדינה שני ימי־עבודה של שו פט
ופרקליט.
העול ם הז ה 2292

סתיו בחלומות
כולם כולם, בלי יוצא־מך הכלל, ליוו
בדריכות את הריונה של שלומית אה רון,
מהכל עובר חביבי. וכבר סופר שח ששו
שמא תלד על בימת האירוויזיון. אבל
לא כולם ידעו שגם אלדד שרים, שני צח
שם, בדאבלין, על השיר הלילה, מצפה
לביקור החסידה. אשתו, הפיזמונאית ענת
שרתוק, היתד. אף היא בחודש השביעי
להריונה. כשבאה לבקר את שלומית, אח רי
הלידה, הלכה משם מהר כשהיא ממל מלת
:״אני רוצה לגמור את ההריון.״
שבועיים אחרי ששלומית ילדה את בתה
הבכורה, טליד ^ ילדה ענת, ביום השני
שעבר, את סתיו, שנולדה דווקא בקיץ.
האב, שיש לו בן מנישואין קודמים עם
השחקנית עדי קפלן, היה נרגש מאוד
כשחיכה במיסדרון. חברתם הטובה, הזמרת
רותי הולצמן, היתה יותר רגועה, וחיכ תה
מאחרי דלת חדר־הלידה. ברגע שבו
נודע כי נולדה בת, אצה רצה אל האב
המאושר ובישרה לו :״יש לך בת.״
למחרת חגג אלדד את הולדת בתו, מעל
בימת היכל התרבות, כשניצח על תיזמורת

ו 1111111]₪ע( מ ₪ו 1ם
ח תונ ה צי מ חוני ת
אצל פרס
הנה הולך לנו עוד רווק אחד ממישפחה טובה. יוגי פרם,
בנו בכורו של מנהיג מפלגת־העבודה, שימעון פרם, עומד לענוד
את הטבעת על אצבעה הענוגה של העיתונאית והמומחית לענייני
צמחונות, פילים כלזר. זה יקרה ב־ 16 בחודש, בחתונה שתתקיים
— כך מספרת לי פילים — בחוג המישפהה, במיסעדה ידועה מחוץ
לעיר. פיליס ביקשה ממני לא לגלות את שם המיסעדה, כדי שלא
יגיעו למקום אורחים־לא־קרואים. הבטחתי לה לשמור על המקום
בסוד כמום, בתנאי שתספר קצת על עצמה. היא סיפרה לי שהגיעה
ארצה לפני ארבע שנים, ושהיא צמחונית אדוקה, שפירסמה ספר
צמחונות שנכתב בשפה האנגלית ותורגם לעברית, וכעת, כך סיפרה
לי, היא כותבת ספר חדש על הצמחונות, אך הפעם תכתוב
אותו בעברית. עוד סיפרה לי, כי הוריה יגיעו ארצה מניו־יורק
במיוחד לחתונה. היא לא היתה מוכנה להתייחם לשאלתי, האם
הוריה מתרשמים מהעובדה שהיא נישאת לבנו של פוליטיקאי
כל כך חשוב.
פילים היא אשת־אשכולות, העובדת לא רק בעיתונות, אלא
גם כקופי־רייטר במישרד פירסום. קופי־רייטר, למי שלא יודע,
הוא האיש המופקד על כתיבת תמלילים וסיסמות פירסום. יוני,
הבעל המיועד, הוא בן 30 ועובד כאדריכל־גנים. הוא צנוע, מין
כזה שנחבא אל הכלים, וכמו יתר בני מישפחתו של פרם, במיוחד
אשתו, סוניה, שונא פירסום. הזוג הצעיר יתגורר בתל־אביב,
ולמרות שאבי החתן הוא אישיות־חשובה־מאוד, הם ביקשו ממנו
ברוב נימוס להזמין כמה שפחות אנשים לחתונה .״אנחנו לא רוצים
להפוך את החתונה שלנו לאירוע לאומי,״ אמרה לי פיליס.
אגב, כימעט שכחתי לספר שלמרות החמין המפורסם של סוניה
פרם, האוכל שיוגש בחתונה יהיה על טהרת המיטבח הצמחוני.

בלה פילים גלזר
ההורים באים מאמריקה

גירו שין ב מי ש פוו ח ב 1אי
נכרי,

ענת ואלדד שרים
סתיו באמצע העיץ
ברנשים וחלומות. אלדד, שסיפר כי הוא
משוגע על אשתו, מיהר אחרי הצגת־הבכורה
לבית־החולים, והביא עימו משם
את ענת למסיבה שהתקיימה בהילטון.
כל הכבוד לענת, לקום ככה, יום אחרי
הלידה, וללכת לבלות. באמת כל הכבוד.

ה תפו חלא נו פ ל
דחוק מהעץ
כבר אמרו עליו כמעט הכל. שהוא דון-
! ג׳ואן, שהוא פלייבוי, ושהוא אוהב אותן
־ צעירות מאוד. ג׳וקי ארקין שם פס,
ומוכיח שלא איכפת לו מה שמדברים
עליו. הוא אפילו מצדיק את כל הדברים.
בזמן האחרון ראיתי את ג׳וקי יותר מדי
פעמים עם נערה אחת, יפה וצעירה. לר אות
את ג׳וקי עם אחת, זה לא רגיל.
שאלתי אותו מה קורה, ונעניתי, שליפה
קוראים מירב סרבוטקה, והיא רקד נית
בלהקה שלו.
מירב ממש משגעת אותו. היא בת , 18
ואיתר. הוא מרגיש את הנעורים זורמים
שוב בעורקיו. לג׳וקי לא מפריע שיש לו
בן, דן שמו, ושהוא בן , 17 מחרה מחזיק
אחרי אביו. דן דלוק עכשיו על אחת ש היא
בעלת יופי לא־רגיל, אבל גדולה
עליו בכמה מיספרים. זוהי מיכל פן״
׳הרצל, חיילת בת ,20 שהיא במקרה לגמ רי
בתו של איש הרדיו יעקפ פן־הר צל•
כנראה שהבן באמת רוצה ללכת בדר כי
האב, כדברי הפיתגם ״התפוח לא נופל
רחוק מהעץ״.

לא, הפעם זה לא יוסי, לא
ובוודאי לא יעקב. אז מי נשאר מבני
המישפחה המפורסמים אם לא האודהשוד
קן חיים פנאי? כן, גבירותי ורבותי,
אשת בשורות אני היום. חיים בנאי, שהיה
נשוי במשך 21 שנים למורה לאנגלית ממו צא
קנדי, ציפורה, התגרש. ותאמינו או
לא, הם נשארו, לדבריו, חברים־הכי-טו־בים.
חיים
החליט לחזור לירושלים, כור־מח־צבתו
ועיר־ד,ולדתו מכיוון שמה שהחזיק
אותו בגלות תל-אביב היו, לדבריו, קודם
כל אשתו ושני ילדיו, אורלי, המשרתת
בגלי צה׳׳ל, ואריק, תלמיד תיכון, ואחר־כך
התיאטרון. מכיוון שממישפחתו נפרד,
ומד,תיאטרון לא שבע נחת, חזר לבית אמו
שבשוק מחנה־יהודה, ומאז הוא הבן־אדם
הכי מבסוט שפגשתי בזמן האחרון בבית
האמנים.
אז ככה: קודם כל הוא מספר לי שהוא
עומד לגור בבית סבו, שבשכונת הכורדים,
הבית שבו נולדו כל בני משפחת בנאי
המפורסמים, כולל האחות עליזה, שהיא
לא־כל-כך מפורסמת אבל יש לה בן מפור סם,
אלי אניוף, העובד בטלוויזיה, והאח
אברהם, שהוא סוחר־מכוניות אמיד.
אחר־כך הוא מספר לי, שבמשך כל אותן
שנים שבהן עבד כשחקן בתל־אביב לא
הזדמן לו אפילו פעם אחת להופיע בהיכל
התרבות, והנה מאז שהוא בבית אמו,
׳בכורה בנאי, שתזכה־לחיים־ארוכים,
דפק המזל על דלתו פעמיים והוא הופיע
בהיכל. בכל השנים שבהן עבד כשחקן
בתל־אביב לא הופיע אפילו פעם אחת בט לוויזיה,
והנה מאז שהפך ירושלמי־בדם,
המבלה בבית־האמנים ובטננמון חופשי,
שיחק מזלו והוא התבקש להופיע בשתי
תוכניות טלוויזיה. באחת התוכניות אפילו
בתפקיד דרמאתי מרכזי.
בקיצור, הבן־אדם עליז, מאושר וטוב*
לב. ותאמינו לי, כבר הרבה זמן לא שמע תי
בן־אדם גרוש שמדבר כל*כך יפה על
גרושתו. אמרתי לו: נו, טוב, חיים, עם
היד על הלב, אם אשתך היא כל־כך על־הכיפאק,
והילדים שלך הם על-הכיפ-כי-
פאק, אז בשביל מה היית צריך גט פי טורין?
חיים הסביר לי שאחרי 21 שנים
הסתבר לו ולזוגתו, כי מה שהיה פעם

זה כבר לא זה מד, שהיה פעם. נותרה
רק מראית־עיין. אז שניהם עשו חושבים,
והחליטו לתת צ׳אנס לחיים שלהם. כעת
הוא מבסוט, היא מבסוטה, הילדים לא־כל־כך
מבסוטים, אבל הם בהחלט מבינים
את מניעי ההורים. יחד עם זאת הוא מספר

לי ברצינות, שמוסד הנישואין, לפחות מב חינתו,
לא פשט את הרגל. הוא אמנם נה נה
לשחק אותה סטייל רווק, אבל אם
תזדמן לו איזה אחת עם חץ של קופידון
ביד, הוא מוכן להגיש לד, את הלב שלו
חופשי, על מגש של אהבה.

חיים וציפורה פנאי
אחרי 21 שנות נשואי!

הוא פרץ דרך התחנה המרכזית. ד,קס טות
שלו הפכו להצלחה היסטרית, וכל
הנערות המייבבות, שאוהבות שירים ב־סיגנון
שלו, חטפו את הקסטות מהדוכנים
כלחמניות טריות. הנערות שטרפו את ד,קס טות
של זוהר ארגוכ, כל כך אוהבות
אותו עד שהן מנסות לטרוף גם אותו.
כל אחת ששמה אל״נור, כשם להיטו הענק,
חושבת שזוהר הקדיש את השיר לה, ורק
לה. ומי ששמה לא אלינור, מחליפה את
שמה. אבל בחודשים האחרונים אהב זוהר

רק נערה אחת, סימונה בת ה־ , 17 שאת
שם מישפחתה אינו מוכן לגלות. הוא רק
גילה לי, שהיא תלמידת תיכון מרמת־אביב.

אבל
אתן יכולות להירגע, אני הולכת
לשמח אתכן ולהעלות חיוך על שיפתו־תיהן:
זוהר כבר לא אוהב את סימונה,
וסיים עם הרומן שהיה להם. עכשיו נסו
שוב את מזלכן, נסו לחזר אחרי זוהר,
אולי הוא יקדיש גם לכן שירים, שירעידו
את מיתרי הלב של כל העוברים והשבים
בתחנה המרכזית.
בהצלחה !

1 413

הדו־־ח על האקדח חנקי אינו המימצא היחידי שהועלם במישפט שבו

שקיבלו לידיהם, לפני כשנה וחצי,
~ עורכי־הדין נחמה וזלמן סגל את ה טיפול
חמישפטי באסיר-העולם סלומון
(״סמי״) אבו, הם לא ידעו שהפרשה תש נה
את חייהם. סלומון אבו היה כלוא ב אותה
עת בכלא רמלה כאסיר־עולם, אחרי
׳שהורשע עשר שנים קודם־לכן ברצח מל ך
העולם־התחתון של תל־אביב, עזרא שם־
טוב מיזרחי, וברצח שומר־ראשו של מיזר־חי,
אהרון אלמליח.
קודם לכן היו לאבו שני עורכי־דין,
מהמפורסמים והידועים בתחום הפלילי בארץ.
מיד אחרי מעצרו הוא שכר את
שרותיו של חיים קאזים, אולם עוד לפני
שנפתח מישפטו הוא נפרד ממנו ושכר את
עורך־הדין צבי לידסקי.
כשהורשע אבו ברצח, הוא נראה כמי
שאינו מאמין בהרשעה, או נכון יותר אינו
מבין אותה כלל. במשך השנים שבהם ״שב
בכלא המשיך סלומון אבו לטעון בעקש נות
:״אני חף מפשע.״
לידסקי שלח מדי פעם בקשות ליועץ־
המישפטי לממשלה לערוך ללקוח שלו את
הבדיקה־המשולשת המפורסמת: בדיקת
גלאי־שקר, זריקת־אמת והיפנוזה. כל
פנייה של לידסקי אמנם זכתה לכותרות
בעיתון, אך נדחתה על־ידי היועץ המישפ־טי.
מישפחיתו
של אבו גם שילמה ללידסקי

25 אלף דולר כדי שיסע לארצות־הבדית,
יחקור את טיבה של הבדיקה־המשולשת
וייכתוב על כך ספר. המישפחה קיוותה
שספר מסוג זה, שיוכיח את ״עילותה של
הבדיקה־המשולשת, יעורר את דעת־הקהל
בארץ וייגרום לכך שאבו יזכה לבדיקה
זו, וחפותו תוכח בעליל. לידסקי אמנם

המישרד של עורכי־הדין סגל, ברחוב
שמאי 16 בירושלים, נפרץ. הדבר היחידי
שנלקח מהמישרד היה התיק של סלומון

אינטואיציה
__נשית

שיחזור..העולם הדה

׳יחזור שערך העולם הזה במקום
הרצח, יום אחרי הרצח. סמוך ל צומת
הרחובות אלנבי והירקון צויין מקום צניחתו של עזרא מיזרחי, אחרי שהוא נורה
מטווח קרוב. הרוצח נמלט לרחוב הירקון, המשיך לרחוב נס־ציונה, חצה את רחוב
בן־יהודה, נכנס למונית וברח ממנה, כשרודפיו צעקו :״רוצח ,,רוצח.״ הרודפים,
ביניהם ישראל דנוך ,׳איבדו קשר־עין איתו, ורק אחר־כך מצאו את סלומון אבו, כשהוא
מסתתר. מאחרי מקרר ישן במירפסת ברחוב חברון, סמוך לבית הקברות הישן.

נסע׳ חקר, אך לא כתב את הספר.
דרכיהם של לידסקי ואבו ;נפרדו ואז
פנה אבו, דרך אסיר אחר שבני הזוג סגל
שימשו כפרקליטיו, אל עורכי־הדין ה ירושלמים.
הוא העביר להם תיק עב־כרס,
שבו כל החומר המישפטי שלו, וביקש
מהם ללמוד את התיק.

זלמן סגל היה עסוק באותה תקופה.
הוא הניח אתהתיק, שהיה עטוף ב־שקית־ניילון,
ליד תיק אחר, שהיה אף
הוא עטוף בשק״ת-ניילון, תיק קיטעי עיתו נות,
על מדף בתחתית שולחן-הכתיבה
שלו. כעבור שלושה שבועות׳ כשהתפנה
לעסוק בתיק, גילה לתדהמתו שהתיק נגנב.

^ ווקא האינטואיציה הנשית של
1נחמה סגל היא שהובילה לפתיחת אחת
הפרשיות האנושיות והמישפטיות המרתקות
ביותר שידעה ישראל. נחמה החליטה,
בניגוד לדעתו של בעלה, שיש לשחזר את
התיק הגנוב. היא פנתה לגינזך המדינה,
לארכיון בית־המישפט ולמטה־הארצי !ו ביקשה
עותקים של כל מיסמך הקשור ל רצח,
לחקירת המישטרה ולדיון המישפטי.
כשנפגשה סגל עם תת־ניצב יחזקאל קר־תי,
ראש אגף החקירות במטה הארצי של
המישטרה, כדי לבקש ממנו את כל החו מר
המישטרתי הנוגע לתיק, היא ביקשה
ממנו :״כל דו״ח, כל חתיכת גייר, כל
עדות. אני מבקשת אפילו את הדו״ח ה בליסטי
של אקדח הרצח, אולי נמצאו
בתוך הקנה טביעות אצבעות.״ קרתי הת גלגל
מצחוק :״בתוך קנה אקדח אי־אפשר
למצוא טביעות־אצבעות,״ השיב לפרקלי-

אך כשקיבלה סגל את הדו״ח הבליסטי,
יחד עם יתר המיסמכים שבתיק־המישטרה,
התברר שצחוקו של קרתי היה מוקדם
מדי. אמנם לא נמצאו טביעות־אצבעות
בתוך הקנה, אך המומחה הבליסטי של
המישטרה קבע שהקנה היה נקי. מאותו
אקדח לא ירו, ולכן קשה להניח שעזרא
מיזרחי נרצח מכדורי אקדח זה.
הדו״ח הבליסטי לא הובא לידיעת בית-
המישפט שהרשיע את סלומון אבו. הוא
לא נעלם מתיק המישטרה* ,אך לא הוצג
לפני בית־המישפט. או שהוא לא הוגש
לתובע, עורך־ד,דין אורי וגמן, או שווגמן
החליט שלא להציגו לפני בית-המישפט.
לפתע התגלה לבני־הזוג סגל, שהתחילו
להקדיש שעות על גבי שעות ללימוד תיק
סלומון אבו, שהדו״ח הבליסטי לא היה
המיסמך היחידי שלא הובא לידיעת בית-
המישפט. למיסמכים ישובים שהופיעו בתיק
המישטרתי לא היה כלל זכר בתיק ה־מישפטי.
עורכי־הדין סגל, אנשים דתיים,
התחילו להאמין שיד מכוונת משמיים גרמה
לכך שמישרדם נפרץ, שתיקו של סלומון
אבו בג 1ב ושהם החליטו לשחזר אותו.
לולא שיחזור התיק לא היה איש מגלה
לעולם שקיימים מיסמכים שהועלמו מעי ניו
של ביודהמישפט.
מיסמך אחד שמשך את תשומת־ליבם
היו שתי הודעות במישטרה, שמסרה דמות
מוכרת בעולם־התחתון הישראלי, ישראל
דנוך. דנוך מרצה עתה עונש של שנתיים
מאסר על מעורבותו בפרשת הרצח־הכפול,
שהעסיקה בשנה האחרונה את המדינה.
לתדהמתם גילו עורכי־הדין שדנוך היה
מאלה שתפסו את סלומון אבו בליל־הרצח
ושהביאו אותו למישטחה.
עד כה ידעו הכל, וגם בית־המישפט ש גזר
על אבו מאסר־עולם׳ שהוא בתפס עלי
ידי חיילים עוברי־אורח והוסגר על-ידם
למישטרה. שמו של דנוך כלל לא נזכר ב־בית־המישפט.
הוא לא נקרא להעיד ו-
עדויותיו במישטרה לא הוצגו. גם סניגורו
של אבו, לידסקי, לא העלה אז את השאלה
לאן געלם ישראל דנוך.
עזרא מיזרחי, שפונה גם עזרא שפירא
(על שם שכונת שפירא שבה נולד) ,היה
בן 36 ביום מותו. מיזרחי היה אחד מי

ן איבו

סלומון אבו מובל לכלא,
עליו עונש שנגזר אחרי
מאסר־ער
מאסר־עולס. במשך כל השנים דרש אבו מישפט־חוזר.
רק השב
השבוע החליט בית־המישפט לערוך לו מישפט־חוזר.

444

המשחררים

עוככי־הדין נחמה וזלמן סגל השקיעו מאות
שעות בלימוד פרטי פרשת רצח מיזרחי.
עורכי ־הדין הירושלמים גילו לתדהמתם עדויות ומיסמכים שלא הובאו
לפני בית־המישפט, והצליחו לשכנע את נשיא בית־המישפט העליון.

* נלבנה תיקי-החקיירה של המישטרה
מקשה על העלמת מיממכים מהם. כל מים־
מד מקבל מיספור ועל הכריכה הפנימית
של התיק מופיע אינדקס המיסמכים.

מלכי העולם־התחתון של תל-אביב, בעל
שתי חנויות בשוק־הסיטונאי, ומבקר קבוע
במועדוני הקלפים שברחובות הסמוכים ל-
רחיב הירקון. סלומון אבו היה אחד מ ראשי
המאסיה־הצרפתית שאיימה באותה
תקופה על ההגמוניה של מה שנקרא אז
המאפיה־הישראלית, שאחד מראשיה היה
מיזרחי. ככל הנראה, השניים לא הכירו
זה את זה, ובוודאי שלא היה ביניהם כל
קשר.
בלילה שבין ה־ 6וה־ 7באפריל 1970 הלך
עזרא מיזרחי, בחברת שומר־ראשר, אל-
מליח, בקרן הרחובות אלנבי והירקון ב־תל־אביב.
לפתע נשמעו ארבע יריות-
אקדח. מיזריחי ואלמליח נפלו, והמידרכה
שלידם הוצפה דם. מיזרחי מת במקום,
ואילו אלמליח הפצוע הובל במונית ש־חנתה
ליד המקום לביתיחולים הדסה. ב ירד
ביקש אלמליח מנהג המונית ברונו
הויזמן :״תודיע לשימשון דנוך מה ש קרה•״
בבית־החולים מת אלמליח מפצעיו.
שימשון דנוך הוא אחיו של ישראל
דנו ה דקות ארוכות אחרי הרצת נתפס
סלומון אבו על־ידי כמה חיילים ועל־ידי
ישראל דנוך. הוא הוכנס לזוטובום שעבר
ליד המקום, והובא על־ידם לתחנת־המישט־רה.
החיילים ודנוך מסרו עדויות. החיי לים
הוזמנו לבית־המישפט, דנוך נשכח
משום מה.

//חברי
שנרצח ;/
*י דותו הראשונה של דנוך נמסרה
? במישטרה מיד כשהובא אבו לתחנה.
דנוך סיפר אז ודבריו נרשמו על טופס-
עדות רשמי :״היום, בשעה 23.50 בערך,
הייתי במועדון־הקלפים שברחוב אלנבי . 13
לפתע, נכנס לקלוב אדם ׳שאני לא מכיר
אותו, וצעק אלי , :ישראל, ירו בעזרא׳.
אני מיד יצאתי החוצה בריצה, וראיתי
התקהלות ישל אנשים בצומת אלנבי—היר-
קון, וראיתי את עזרא שמטוב, שהוא
חברי, פצוע בראשו שזב דם, ואזרחים
מרימים אותו על הידיים ומכניסים אותו
למונית, שלקחה אותו לבית-חולים. אני
גם שמעתי באותה שעה מעוד אדם שאני
מכירו, אלמליח, והוא נהג מונית, שצעק
שגם הוא פצוע, וגם אותו לקחו במונית
אחרת לבית־החולים.
״אני רצתי לכיוון שאזרחים אמרו לי
שרצו אחרי הרוצח׳ וזה היה ברחוב ה ירקון•
ואני הבחנתי בחיילים רצים, ורצתי
אחריהם. שם החלטתי לעקוף אותם, לאחר
שפנו לרחוב נם־ציונה לכיוון בן־יהודה,
ואז נכנסתי בריצה לרחוב טחומפלדור,
ויצאתי דרך רחוב בן־יהודה לכיוון נם־
ציונה. ושם נאמר לי על־ידי אזרחים, ש חיילים
עצת את הרוצח והכניסוהו לתוך
מונית. ואז הצטרפתי אליהם ברחו £בן־
יהודה, והורתי לנהג לנסוע למישטרת
דיזנגוף, וכשהגעתי למישטרת דיזנגוף
מסרתיו לידי השוטרים.
״אני מכיר את האיש שירה בשם סמי.
שם־מישפחתו לא מוכר לי (מצביע על
סמי סלומון, שכתובתו לא ידועה) ,ולפני
כשבועיים הוזהרתי על־ידי אזרחים שונים
שמחפשים אותי. זוכר שנאמר לי שסמי
והחברים שלד מתכוונים לרצוח אותי, ו
העולס
דוה

ישראל דנון, שעיסוקו הרשמי
ן ן | ך י 1ך |
ד| | 1ך
היה פקח בעיריית תל־אביג

היה ידוע כאיש העולם־התחתון וכשומר דיסקוטקים ובארים.
דנוך נראה בתמונה בחברת סטריפטיזאית במועדון־לילה תל־

אביבי. בתמונה משמאל נראה דמך כפי שצולם בעת נזישפט
הרצח־הכפול, שהוא היה אחד מנאשמיו. כיוס מרצה דנוך עונש־מאסר
בן שנתיים. למרות שדנוך היה זה שהסגיר את אבו
למישטרה, הועלמה עדותו מבית־הנזישפט שדן את אבו.

הודעה מם׳
הודעתו של

השם באותיות לטיניות

השם ו מר סי

.ויד ...הרען הקבוע 7 .

השם הקודם
מקום עבודתו .
מקום הלידה
התאריך

השעה

מם׳ תעודת הזהות

מס׳ הטלפון ...
המקצוע

!המצב המשפחתי.
מספרו, דרגתו ושמו של החוקר

הסיבה לכך היא שבחורה שהביאו איתם
מצרפת ורוצים להורידה לזנות, ובחורה
מסויימת אמרה לה שאני יכול להציל

תובע לחקור:

• מדוע לא הוצג הדו״ח־הכדיסטי, שקבע •מהאקדח ממנו
נורה, ככיפול, עזרא מיזרחי היה ״נקי״ ,לפני כית־המישפט ץ
• מדוע לא הוכא לידיעת כית־המישפט שישראל דנו!־,
אחד מאנשי העולם־התחתון של תל־אביב, הוא שהסגיר את
סלומון אכו למישטרה, למרות שכידי המישטרה היו עדויות
חתומות על־ידו כעניין זה ץ
• האם נחקר האליכי של ישראל דנוד כשעת הרצח, והאם
נחקרה מערכת־היחסים כין דנוך ומיזרחי ערכ״הרצח?
• האם נחקרה הפריצה למישרד עורכי־הדין סגל כירושלים,
ומה היו תוצאות החקירה?•

אותה מזה. רק אני. לכן חיפשה אותי, אך
לא הספיקה למצוא אותי. ובמקומי מצאה
את חברי שנרצח, עזרא שמטוב. ומאחר
שאני לא נפגשתי עם עזרא באותו יום,
אז עזרא שמר עליה ,׳ולמחרת עזרא סיפר
לי את כל הסיפור.
״שם הבחורה וכתובתה איני מכיר, אך
ידוע לי שהיא דוברת ספרדית, ושעלתה
ארצה עם חבריו של סמי לפני כשלושה
שבועות.״

״מכיר
תקופה ארוכה״
ך* ,המשך עדותו סיפר דנוך לחוקריו,
^ שארבעה אנשים איימו, שלושה שבו עות
קודם לכן, על מיזרחי, משום שהוא
היה עם הבחורה. אחד מהארבעה, סמי, ספג
מכת־אגרוף ממיזרחי בלהט הוויכוח. ל דברי
דנוך קנה מיזרחי כרטיס־טיסה ל בחורה
ושלח אותה מהארץ.
בסופה של העדות מציין תוך :״את
סמי החשוד אני מכיר •תקופה ארוכה, כ־4
שנים בערך, וזאת מאחר שהיה מבקר ב דיסקוטקים
בהם עבדתי. ומאז כשלוש
שנים עזב את הארץ ׳לצרפת, וחזר לפני
כחודש, ביחד עם מיספר חברים שעימם

הופיע לכל מיני מקומות, ואני שמעתי

שאלד, גנגסטרים מצרפת.״

עדותו של דנוך נמסרה בשעה 1.30
אחר־חצות. עם תום העדות עזב דנוך את
•תחנת־המישטרה, אך בשעה 4.30 לפנות-
בוקר חזר אליה. הוא טען שבעת מסירת
העדות הראשונה היה מבולבל, והוא רוצה
להוסיף עליה. דנוך סיפר ׳שראה עוד שני
אנשים צרפתיים ליד מקום־הרצח. לדבריו,
הוא שמע שעוד שניים נעצרו, והוא רוצה
לראות אם השניים שנעצרו הם השניים
שהוא ראה.
עדדות מאלפות אלה לא הועלו בבית-
המישפט, כמו עדויות רבות אחרות ו־מיסמכים
חשובים. את סמי אבו לא מעניין
כלל מיהו רוצחו של עזרא מיזרחי. כל
מה שהוא מבקש זה לצאת מהכלא, שבו
הוא יושב. לדבריו, על לא עוול בכפו.
בית־המישפט־העליון נעתר לבקשת פרק ליטיו
של אבו, והורה על עריכת מישפט
מחדש, בניגוד לדעתו של היועץ־המישפטי
לממשלה. אם יערך המישפט החדש׳ יתווס פו
בוודאי עוד תמיהות רבות לתמיהה:
״מדוע הוסתרה העובדה, שישראל דנוך
הסגיר את סלומון אבו למישטרה, מעיני
בית־המישפט ז״

(כתכה ראשונה כסידרה)
1 . 4 5

משך מעמוד )13

״כין ~טקורכיך~ של״ טגח׳ם
;ין מעורר עתה הנשיא
*גה גוברת והולכת — דאי;
הגוברת כימעט מדי
בוע. אץ להם כל ספק
גף שבמוקדם או במאוחר
ולק המערך את זוג־העס־
;ים שהביאו עליו פעמיים
כץ — שימעון פרס ויצחק
:ין. אז, כך הם בטוחים,
פיע יצח ק נכון כמושיע.
לכן מתכננים אנשי״הליכוד בג י
מהלך נגדי, שנועד להקדים
׳ופה למכה. הם רוצים להעביר
נסת באופן דחוף חוק חדש של
נון, שיאסור על נשיא־המדינה
תייצב בבחירות לכנסת תוך
ד, שנים אחרי סיום כהונתו, או
חות במערכת־הבחירות הראשו־שלאחר
סיומה.
התאומים הסיאמיים של המע־
— פרס־רבין — דואגים לא
ות. השניים, שהשינאה ביניהם
רה מזמן את כל גבולות המג־הרציונלי,
שכחו לפתע את ה .בימים
האחרונים מתייצב רבין
ה מלא לימינו של פרס, ולד,י־
.השניים יודעים שבאופן פא־דוכסאלי
קשור גורלם.

אם תתנער עתה המיפלגה
5רם, לא יבוא רכין במקו.היורש
יהיה הנשיא.

מחסום הניכור של עדות־

המיזרח.

ספרדים מיקצוע״ם
ף* מערך אין מנהיגים אותנ־סיים,
בני עדות״המיזרח.
יש בו עסקנים לרוב, שעלו ב מנגנון
המיפלגתי, והשייכים ל־
״עדות״ .רובם עשו את הקאריי־רה
שלהם תודות — או לפחות
בעזרת — מוצאם הערתי, באווי רה
הפאטרנליסטית של המימסד
האשכנזי של מפא״י .״ספרדים
מיקצועיים״ כמו שלמה הילל, שו שנה
ארבלי־אלמוזלינו, רפאל אד רי
ודומיהם אינם יכולים להתח רות
במנחם בגין. להיפך: דרך
עלייתם למישרות הבכירות נראית
לבני־עדותיהס לא פעם כעלבון
צורב.

שונה לגמרי מצבו של
יצחק נכון.
הוא לא היה מעולם ״ספרדי מ טעם״
.הוא לא עלה לגדולה במנ גנון
המיפלגה, אלא נגדו. אין כל
קשר בין מוצאו ובין עלייתו, לפ חות
עד לשלבים האחרונים. דויד
בן־גוריון לא בחר בו כבמזכירו
המדיני בשל מוצאו. ולמרות זאת
מודע נבון עצמו מאוד למוצאו.
הוא כתב יצירות המבטאות תר

כרית חדשה כין המערך,
עדות-המיזרח והנוער,
וליצור את הרוב הדרוש ל־מהפך־נגדי.
הוא
היה יכול להיות האלטרנ טיבה
האישית למנהיגותו של בגין.
אילו —

גאון ונדיב ואכזר
ילד זה היה רק עניין של
איש, עניין פרסונלי.

אולם מנחם בגין עצמו
מהווה את ההוכחה החיה
לכך שמוצאו העדתי של
אדם אינו התנאי הראשון
למשיכת תמיכתם של כני
״עדות־המיזרח״.
בגין הוא עולה חדש מפולין.
מוצאו אינו מוצנע, מוסתר, נש כח•
להיפך, כל תנועה שלו, כל
מילה שלו, מגלות אותו. קשה לה עלות
על הדעת נציג אשכנזי יו תר,
מיזרח־אירופי יותר, מאשר
איש זה.
יתר על כן, לא בגין יצר את
הבריח בין חרות ובין עדות־המיז־רח.
הוא ירש אותה. ולא מידי
תימני או מארוקאי, אלא מידי
אשכנזי עוד יותר אשכנזי: ולא-
דימיר זאב דבוטינסקי.
ז׳בוטינסקי חי רק תקופות קצ רות
בארץ• שום דבר מיזרחי לא
משך אותו (מילבד המיבטא הספ רדי
של השפה העברית ).באחד
ממאמריו החשובים ביותר, דחה
מכל וכל את ההשקפה כי יש לה עניק
ליישוב הציוני החדש ציביון
״מיזרחי״ .הוא שנא את המיזרח,
הערבי והיהודי כאחד, דחה את
ערכיו ואת גישותיו. הוא היה
מערבי מכל מערבי• הוא ידע
שפות רבות עלי בוריין, ומעולם
לא טרח ללמוד אף מילה ערבית
אחת.
וחרף כל אלה, אהבו אותו בני
עדות־המיזרח. הם נהרו אל בי-
ת״ר, כאשר תנועות־הנוער ה״ח־לוציות״
היו אשכנזיות־טהורות.
גאולה כהן, נערה מכרם־התימנים,
לא היתה מעלה על דעתה להצ טרף
לשומר הצעיר או לתנועה
המאוחדת. היא לבשה את החולצה
החומה•
מדוע?

הנשיא נבון וראש־ הממשלה בגין
״מגוב ריקבון ועפר...״
ש לכך סיבה פשוטה, הברורה
ז כימעט לכל עסקן במערך.
:רים ־עליה בלחש, וגם בקול
אך רבים כלל אינם מדברים
כך, מפני שהדבר נראה כמו-
מאליו. העשירית לכנסת
בחירות
יג המערך הישג גדול, והגיע
4מנדאטים — עלייה כימעט
זררת מן השפל הקודם. אך
זה כניצחונו של פירהוס —
ו מלך יווני שנחת לפני 2200
ם על אדמת איטליה ונחל שם
חון שעלה לו באבירות כה
ת, עד שהיה משול לתבוסה.
;פלת המערך ב־ 1977 נראתה רק
טוי לאכזבה חולפת של מחד־אך
מפלתו ב־ 1981 קבעה נתון
גראפי: המערך הופיע כמיס-
; המימסד האשכנזי הלבן• שני
ודים פנו נגדו — עדות־המיז־והנוער.
מכיוון ששני ציבורים
; גדלים והולכים, ואילו היי :האשכנזי
הוותיק נמצא בתה-
של הצטמקות, נדון המערך
!:יעה. מן השיא של יוני 1981
יכול רק לרדת, אלא אם

אדא אם כן הוא יפרוץ
; המחסום הסוגר עליו —

בות יהודית״מיזרחית מובהקת, ו מייצג
את סיגנון־החיים של יהדות
הממרח (ושל המיזרח ביכללו)
בכל תנועה ובכל מילה.
כמנהיג אפשרי של המערך יש
לנבון כמה תכונות הנרשמות לז כותו.
הוא עבר תקופת התמחות
מייוחדת־במינה, כעוזרו הקרוב
של בן״גוריון• כנשיא־המדינה,
הוא עטור עתה בהילה ממלכתית
על־מיפלגתית. הוא מקובל על ה דתיים,
אך בצורה שאינה מרגיזה
את החילוניים. הוא מתאים לדתיות
הבלתי־קנאית, האופיינית ל יהדות
המיזרחית, שאינה כופה את-
עצמה על הזולת. במידה שיש לו
דיעות יוניות, אין הוא משמיע
אותן בצורה העלולה לעורר מח לוקת.
וחשוב
מכל — מבחינת תדמיתו
הלאומית, יצחק נבון כבר שוכן
ברמה העליונה -לצידם של אישים
כמו מנחם בגין ושימעון פרס׳ הר בה
מעל לכל אדם אחר בארץ
שמוצאו בעדות־המיזרח.

מכד הבחינות האלה,
יכול היה יצחק נכון להיות
האיש האידיאלי להנהגת המאמץ
שד המערך לקנות
אחיזה בעדות־המיזרח, לג

אין ספק שכוח־המשיכה
שד ז׳כוטינסקי ו/או בגין
נבע מן המסר שד תורתם,
המסר הריגשי של הלאומנות
הקנאית, הדמגוגיה
השוביניסטית הדתית.
השבוע נכח יצחק נבון באזכרה
ממלכתית לזאב ז׳בוטינסקי, במל אות
41 שנים למות המנהיג הר־וויזיוניסטי,
בשנת ה־ 100 להולד תו.
נבון, שהיה בעצמו זמן־מה
חבר בית״ר בנעוריו, התנגד להש מעת
שירו העיקרי של ז׳בוטינס־קי,
הימנון בית״ר, בטכס הממלכ תי.
אך שיר זה, יותר מכל אחר,
טומן בחובו את הפיתרון לתעלו מת
משיכתם של בני עדות״המיז־רח
אל מנחם בגין:
״עברי גם בעוני בן־ש ר / .אם
עבד, אס הלך /נוצרת בן־מלך/ ,
בכתר דויד נעטר / .באור ובסתר
/זכור את הכתר /עטרת
גאון והדר...״
״אם תעל או תרד /בלהב הנודד
/שא אש להצית, אין דבר ! /
כי שקט הוא רפש /הפקר דם
ונפש /למען ההוד הנסתר! /
למות או לכבוש את ההר...״
״מגוב ריקבון ועפר /בדם וביזע
/יקום לנו גזע /גאון ונדיב
ואכזר...״
באוזנו של אדם מערבי, כמו
ז׳בוטינסקי עצמו, זהו שיר רומנ טי,
בעל ג1ון איטלקי כלשהו, זכר
לימים שבהם למד ז׳בוטינסקי ב
אותה
ארץ של מילים מצלצלות
ומחוות מוגזמות. אך באוזנו של
בן ״עדות־המיזרח״ בארץ, היה
ויש לשיר צליל שונה לגמרי.

יש כד מסר לאנשים מושפלים
ומדוכאים, הגאכקים
יום־יום על כבודם העצמי,
ואשר השיר אומד להם: לא
חשוב מה מצבך, אתה כן
לעם הנבחר, לגזע של אדונים,
ללאום מורם ונישא מעד
לאכק־האדם הערכי.
בפרק קודם בסידרה זו ניסיתי
לנתח את הסיבות לכך שדווקא
בני השכבות המקופחות, שמוצאם
מארצות־ערב, נתפסים בקלות כה
רבה ברשת ההסתה הלאומנית,
השינאה האנטי־ערבית, ההתנש אות
הגיזענית כלפי המיעוט הל אומי,
המקופח עוד יותר. יש לכך
סיבות פסיכולוגיות וסוציולוגיות
עמוקות, שאינן מייוחדות לישר אל
דווקא.

מנחם בגין הוא ״מלך
ישראל״ ,מפני ־טהוא גאון
כניצול הנימות האלה. אין
הוא רק ״דמות של אבא׳/
כפי שנאמר לאחרונה על-ידי
מי שמחפשים פיתרון קד לתעלומה,
אדא קודם כד
דמות של מנהיג המבטא
את המאוויים והתסכיכים
והרגשות העמוקים כיותר
שיש כלב אוכלוסיה זו.
חשוב להבין את הפונקציה ה זאת
שממלאים מנחם בגין ותנו עתו.
במערכת־הבחירות האחרונה
טענו רבים שהוא ״פאשיסט״ ,או
שהוא ״מוביל לפאשיזם״ ,וכל תע מולת
המערך נבנתה על כך בשלב
האחרון. אולם מנחם בגין לא יצר
מגמות אלה. הוא רק מנצל אותן,
״רוכב עליהן״• אלמלא היה בגין
קיים, הן לא היו נעלמות. להיפך,
יתכן מאוד שהן היו פורצות החו צה
בצורות הרבה יותר מסוכנות,
בלתי־סובלניות, אלימות והרסנ יות•

יתכן
כי אי־פעם כעתיד,
כמבט לאחור, ייראה שמנחם
בגין מילא, כצורה
פאראדוכסלית, תפקיד חיוכי
של כדם ושסתום־כיטחון
לטובת המימסד האשכנזי,
ושמנע — או לפחות עיכב
— את התפרצות־הזעם •טל
״המהפכה הספרדית״.

ניסר חדד
^ שום כך, שאלת ה״אלטרנ־
• • טיבה״ אינה פרסונלית. היא
נוגעת לתוכן.
אם יתמנה יצחק נבון סחר כמנ היג
המערך, ובזה יסתיים התהליך
— לא ישתנה הרבה• אולי יביא
עימו שניים־שלושה מנדטים, אך
הניכור ההדדי הקיים בין המערך
וביו עדות־המיזרח לא ישתנה.
מנחם בגין יישאר ,׳מלך ישראל״,
ואחריו יבוא האשכנזי אריק שרון.
כדי להוות אלטרנטיבה של
ממש, יצטרך יצחק נבון לעשות
אחת משתיים:
לאמץ לעצמו את המסר הלאו־מני־הקנאי
של מנחם בגין, תוך
הפיכת המערך להעתק־פחם של
הליכוד :
או להיות לשופרו של מסר אל טרנטיבי,
שיוכל לכבוש את לב
בני עדות־המיזרח.

דרושה לא רק אלטרנטיבה
פרסונלית, אדא גם אלטרנטיבה
ריגשית-פסיכודו-
גית-תרכותית-מדינית.
האם תיתכן אלטרנטיבה כזאת?

ואם כן, מה היא ץ
על כך בפרק האחרון בסידרה זו.

(המשך מעמוד )27
פרח, אך נאווה התעקשה לסיים
את שירותה הצבאי לפני החתונה.
ואכן, כך עשתה. ימים ספורים
אחרי שיחרורה נישאו השניים.
אריה נשאר לשרת בצבא הקבע,
ואילו נאווה נרשמה ללמוד עבודה
סוציאלית באוניברסיטה העברית
בירושלים.
וססגגס:
אשת מיקצוע

יה זה המשך לכל מה ש־
/ /י י עבר עלי בצבא,״ ,נזכרת
נאווה .״למדתי ועבדתי כקצינת
מיבחן בשירות המיבחן לנוער. היה
זה לימוד כפי שצריך להיות — דרך
העבודה עצמה. שילבתי תיאוריה
בפרקטיקה. מאוחר יותר עבדתי
בבית־חולים לחולי־נפש בבת־ים.
בתקופה זו החל המאבק על הכרה
במיקצוע עבודה סוציאלית כמיק־צוע
אקדמי. הייתי פעילה מאוד
באירגון העובדים הסוציאליים, דבר
שהוביל לפניה מצד ההסתדרות
להיות מזכירת האיגוד. וכך, ב־
, 1964 התחלתי את דרכי הפוליטית
די במיקרה.
״הייתי מפוכחת• ידעתי לקראת
מה אני הולכת. זכרתי את תקופת
כהונתו של אבא כראש עיר וידעתי
שלפוליטיקה צדדים רבים, ושהצ־ביעות
היא אחד מהם. כבר אז
החלטתי, שלעולם לא אתיר לעצמי
להיות תלויה בחיים הפוליטיים,
אלא אהיה קודם כל אשת־מיקצוע.
הלימודים הפכו אצלי לצורך —
לשמירה על הגדרה זו. את הסטאז׳
שלי עשיתי בלונדון, בבית־הספר
לכלכלה ומדעי־המדינה. שם ילדתי
את אלי, בשנת . 1972 אני זוכרת
את עצמי בלונדון, כפעילה מטעם
המפלגה, נסחבת לקונגרסים וכי נוסים
בחודש השמיני להריון.״

טרגדיות, קומדיות 4בגם של נאווה ואריה, אלי,
€זוג עיניים שובבות והרבה
דעות עצמאיות משלו. הוא מאשים
את אמו שבכלל אינה עובדת, ו שרוב
הזמן היא מדברת ונואמת
בטלוויזיה. כך הוא אומר.
״תפקידי כמזכ״ל נעמת הותיר לי
מעט מאוד זמן לחיי הפרטיים,״
נאנחת נאווה ארד .״הרביתי להת רוצץ
בכל הארץ. היתד, זו עבודה
של יום ולילה. אמא שלי שאלה
אותי פעם למה איני יוצאת אף
פעם לסרט או להצגה. השבתי לה
שבעבודה כמו שלי יש הכל —
טרגדיות, קומדיות, דראמות, שפע
מכל הסוגים• הכל אמיתי, ואין לי
שום צורך לראות את זה מוצג
על במה.
השתכנע בשבילי
ך עדת היתה
ביודספר. רכשתי נסיון
מעשי בניהול מערכת גדולה מאוד.
אהבתי את עבודתי שם, אבל אני
בטוחה שיהיה טוב גם בכנסת.״
מישפחתה של נאווה שותפה ב־שימחתה
על בחירתה לכנסת. ה בעיה
הגדולה ביותר היתד, לקבל
את אישורו של אלי לתפקיד החדש.
לבסוף הוא השתכנע, אחרי שאמו
הבטחה לו שאם הוא יתיר לה
להיות חברת־כנסת, תארגן עבור
הכיתה שלו סיור מודרך במישכן.
כשעלתה השאלה מי יישב ביציע
המוזמנים ביום ההשבעה, ויתר אלי
על מקומו לטובת סבתא גניה .״מה
יש,״ אמר ,״שתשוויץ קצת בבת
שלה.״

איילת דקל

ה עו ל ם הז ה 2292

אנא אבן מדנו ער הנתק שנוצר בין שראו ואוצות־׳חברה, ער
החרשת נוחו שר מישוד־חחוץ, ער בשיטת חוגר שר הויפרומטיה,
יחסיו עם יצחק רביו, העצב במיפלגת העבודה ראתו ההפסד בבחירות
בגין אומו מנ ש:
האמריקאיס אייבם
סצביסיס בישראל, ולכן
אינו מחשיב את וסת־הקהל
האמריקאית

הגאון שתשב והעציץ
את ניירות דווקא ביום
שבו צריו היה לקבל את
מטוס׳ אך6ו לא תשב סל
דסת־הקהל האמריקאית

ו״ן נחשב נקשת ממני,
או אני משלה לא הייתי
מסבים שמשת חיים
שנירא ינהל במקומי אח
המרמ סל החלטת 242

מצו מצב חוש :
האמויקאים מטילים ספק
בצלילות וסתה של
ממשלת־ישואל, וגם
היתולים שתנים לויסה זו

הבחירות למסת
העשירית מסרו לקבוס
רק ובר אחד:
מי ״שב
סם סוג במסת

בסבו היה מקובל ששו־החוץ
והשגריר מושינגטוו
לובשים את אמצס׳־
החיקשוות. היום שו־הזזוץ
אינו משמיס קול

הבבוד ה אבוד
של הישוד-החוץ
אבא אבן היה שגריר ישראל בוושינגטון
וכיהן כשר״וווץ בממשלות לוי אשכול
וגולדה מאיר. הוא דמות מוכרת
וידועה לציבור האמריקאי. מקובל על
סנטורים, מכיר את ראשי המימשלים הקודמים
ומוכר לראשי המימשל הנוכחי.
היא הירצה באוניברסיטת פרינסטון ומרבה
לפרסם מאמרים בחשובים שבעי-
תוני ארצות״הברית. הוא נוהג להתראיין
ולהופיע באמצעי־התיקשורת, בעיקר בטלוויזיה,
ועטוק עתה בהנחיית תוכנית
טלוויזיה רבת־יוקרה המספרת את תול
דות
העם היהודי ..התוכנית תשודר במשך
12 שעות ברשת הטלוויזיה הציבורית
והיא מיועדת להקרנה גם מחוץ לתחומי
ארצות-הברית.
אילו עלה המערך לשילטון, היה אבא
אבן ניצב בראש מישרד״החוץ, שבתקופת
הליכוד הועם זוהרו ויש אומרים שפשט
את הרגל• במישאל-רחוב אמריקאי ידע
כמעט כל אדם שני מיהו אבא אבן, או
לפחות הכיר את שמו. השם יצחק שמיר,
לעומת זאת, לא אמר דבר.
יחסי ישראל עם ארצות״הברית עלו על

שירטון. ארצות־הברית מעכבת אספקת
מטוסי אף״ ,16 שתמורתם שולמה כבר
על״ידי ממשלת ישראל. דעת הקהל האמריקאית
עויינת. לראשונה בתולדות
יחסי ישראל — ארצות-הברית לא נשמע
בסנט האמריקאי אף לא קול אחד, שהגן
על ׳ עמדת ישראל אחרי הפצצת
ביירות, לפני כשלושה שבועות. גם הקול
היהודי נחלש.
פניתי אל אבא אבן, כדי לשוחח איתו
על הקרע הישראלי-אמריקאי, לשמוע את
דעותיו ולשאול כיצד ניתן לדעתו לאחות

את הקרע. פגשתי אותו בביתו שבהרצ-
ליה״פיתוח• בית מרשים בגודלו. בחדר-
האורחים תמונת״קיר ענקית. מתחת לגרם
המדרגות ספריה גבוהה ומכתבה.
את הדלת פתחה נערה צעירה שהובילה
את הצלם ציון ציפריס ואותי לחדר-
עבודה. כשחלפתי על פני המיטבח הבחנתי
בעוד שלוש נשים עסוקות בעבודה.
במדרגות נתקלתי בשתי עובדות שהיו
שקועות בשיחה. ההרגשה הכללית הי-
תה, כי הרבה אנשים מועסקים בעבודות
משק-בית במעונם של הזוג אבן.

_ 417

(המשך מעמוד )41

הנערה הצעירה הגישה לנו מיץ תפוזים
קר בכוסות גבוהות ועוגת שוקולד.
אבא אבן הזדרז להיכנס לחדר״העבודה,
העביר את שיחות הטלפון המיועדות לו
לקו אחר. הוא ישב מהעבר האחד של
שולחן־האורחים, ואני מהעבר השני.
מאחורי גבו הבחנתי בתמונותיהם של
חמישה מנשיאי ארצות־חברית, בולם
חתומים עם הקדשה אישית. מאחרי המכתבה
הבחנתי בסידרת קריקטורות, שאבן
הוא כוכבו הראשי.
בדרכי, רשמתי את דבריו. לא השתמשתי
ברשם־קול שאינו אהוב עלי. רק אחרי
שקמתי, בתום הראיון, הבחנתי ברשמקול
זערורי שהיה מונח לצידו של אבן.
סוללת הרשם־קול עדיין הסתובבה. אבן
הקליט כל מילה שנאמרה בחדר, מבלי
שגילה לי את הדבר.

• מתי אירע הנתק הראשון
כיחסי ישראל— ארצות־הכרית ץ

הנתק הקיים עכשיו שונה מעיקרו מכל
מצב דומה בעבר. לישראל ולארצות־הברית
יש אותם יעדים ואותם ערכים, אך

נה. הם הכריחו את המימשל לדבר איתנו.
האמברגו, שהוטל על ישראל ׳בנובמבר,
בוטל בפברואר. היתה זו ארצות־הברית
בעצמה, שפרצה את המצור בטיראן ו שלחה
לשם אונייה. מעמדה של ישראל
בציבור האמריקאי היה מעין התגוננות
אנטי־ביוטית נגד קרע במימשל. אתן עוד
דוגמה: בתקופת קיסינג׳ר דיברו על
הערכה־מחדש, כדי ללחוץ עלינו למסור את
אבו־רודס. קיסינג׳ר רמז שארצות־הברית
תפסיק כל עזרה צבאית לישראל. מה קרה ז
קמו 76 חברי סנט והזהירו את המימשל
שלא ינקוף אצבע נגד ישראל. מאידך,
אחרי ההפצצה הישראלית על ביירות,
לפני כשלושה שבועות, מיספר הסנטורים
שקמו להגן על ישראל היה אפם. וכאן
לא דובר ברמז, כאן דובר על הפסקת
מישלוח מטוסים שתמורתם שולמה ; מטו סים
שמגיע לישראל לקבלם. באופן ארית מטי,
ההבדל שבין 76 ואפס, תסכימי איתי,
אינו קטן. זוהי התרומה של בגין להידר דרות
ביחס הקהל האמריקאי לישראל. זה
אינו עניין של אפיזודה חולפת. הקהל
האמריקאי שואל את עצמו: מה קורה ב
והשגריר
בוושינגטון היו כובשים את
אמצעי־התיקשורת ומנסים להשפיע על
דעת־הקהל. ומה אני רואה היום? שר-
החוץ לא משמיע קול, אינו מסביר את
מניעיה של ישראל, אינו נוסע לוושינג טון.
הוא יושב בבית. שני השגרירים של
ישראל, זה היושב בוושינגטון וזה היושב
באו״ם, עושים כמיטב יכולתם אך אינם
כובשים את אמצעי־התיקשורת. יש איזה
יועץ־הסברה בשגרירות בוושינגטון, ה אומר
לאמריקאים ״אתם עשיתם ל־אונדיאנים
מה שאנחנו עושים לערבים״.
וראש הממשלה הזכיר לאמריקאים את
ויאט-נאם. האמריקאים אינם אוהבים
להיזכר בוויאט־נאם, לא רק בגלל ש־המילחמה
־1הזו גרמה סבל ויסורים, אלא
בגלל שהם נכשלו בה והקומוניסטים הש תלטו
יעל הודדסין.

• האם אתה מציע לתגכר את
מערכת ההסכרה של ישראל ב־ארצות־הכרית?

אם המערכת הזו היתד, מרשימה ביו תר,
עדיין לא נולד הגאון שישיג תמיכה
אמריקאית בדוקטרינה המבוססת על כך
שכל ארץ־ישראל שייכת רק לנו, ולעולם
לא יהיה גבול בין הירדן והים, ללא כל
הסכם ובלי נכונות לפשרה. אף לא אמ ריקאי
אחד יסכים לדיעה הגורסת שליטתנו
על 1.3מיליון ערבים לצמיתות. האידיאו לוגיה
הזו תביא לכישלון כל מאמץ לכ בוש
את דעת־הקהל.

• לפני זמן לא רב, כעת החתימה
על הסכמי קמפ-דייוויד, היתה
דעת־הקיהל כאמריקה פרו־ישרא
לית. האמריקאים האמינו כי עזרו
כפתרון הכעיה הישראלית-מצרית.

זה נכון, ארצות־הברית נטתה לראות
את ישראל באספקלריה של הסכם השלום.
אני משבח את חוזה השלום ומכיר ב תפקיד
שמילא מנחם בגין אך גם הישג
זה. קשור באותו היבט. היום האמריקאי
אינו רואה תיקווה רבה, שההסכם אמנם
יוגשם על-ידי מי שאינו מוכן לאופציה
פתוחה, לחלוקה. על כן, כשמדובר בעתיד

דרות כדעת־הקהל האמריקאית
נוכעים כחלקם מחוסר כישדון
דיפלומטי ץ
4לא רק מחוסר כישרון דיפלומטי. ה־
1תקלר, נעוצה בדוקטרינה. אי־אפשר למכור
את המוצר שהליכוד רוצד, למוכרו. אי-
אפשר למכור את הרעיון, שישראל כל
כך חלשה, עד שאינה יכולה להבטיח את
ביטחונה מבלי לכפות את שילטונה על
מיליון ו־ 300 אלף ערבים. יש סבון, ש הטוב
שבפירסומאים אינו יכול למכור
אותו. התוצר של הליכוד הוא בלתי מכיר.

אם דית־יהוקחל בארץ
לא רוצה יחסים ווקיבים
עם ארצוסזבוית, אז
לא יעזרו מאמרים
ב״ח־יורק טיימס״
• אילו הפסיקה ארצות־הכרית
את מישלוחי מטוסי האף-ג< 1לפני
הכחירות היה הליכוד נכשל כ
כחירות ץ
אני שמח שלא עשתה זאת. עם כל *
הביקורת שיש לנו על הממשלה, ארצות-
הברית חייבת להתייחס לעם, לא לממש־לד
.,אני טוען בזכות ההפרדה בין ה ביטחון
והדיאלוג הפוליטי. אפילו יש
חיכוכים, אספקת נישק צריכה להיות רצו פה,
גם בעיתות של מחלוקת. כשיש ל-
ארצות־הברית מחלוקת עם צרפת, או עם
תורכיה, איו עם בלגיה׳ היא לא מפסיקה

אבן ליד קיסינג׳ר (כמסוק מעל לסיני)
״לבנין יש סיגנון שאינו אהוב על האוזניים האמריקאיות...״
האינטרסים של שתי המדינות שונים. אבסורד
להניח שהיחסים יהיו הרמוניים. על
כן אין להתפלא שהיו מעמדי-עימות, ש החמור
שבהם אירע בתקופת מיבצע קדש
( .)1956 אחר-כך היה עימות, כאשר אר־צות־הברית
רצתה שישראל !תקבל את
תוכנית רוג׳רס, שפירושה היה חזרה ל גבולות
הקודמים תמורת התחייבות על
הפסקת לוחמה. ההתנגשויות בין ארצות-
הברית וישראל אירעו על רקע פעילות
של ישראל למען ביטחונה, כמו, למשל,

יחסי עם ובין
ערינ״ס. אני מקבל
את החלטתו

על העבר
פיצוץ המטוסים בביירות ב־ 1968 וכמה
פעולות נגד הפת״ח. אך אין להשוות את
המצב היום למצב בעבר. היום המצב יותר
חמור. בעבר הברוגז היה בר־חלוף, ולן*
נתלוו אליו אמצעים. נגד ישראל. הברוגז
היה ריב בין ממשלות.

• כתקופת מיכצע קדש התלווה
לכרוגז אמכרגו שהטיל הנשיא
אייזנהאור.

אבל שני מנהיגי המפלגות הגדולות אמרו
לאייזנהאור, שאם הוא ינקוט בצעד נגד
ישראל הסנט לא יאשר את תקציב המדי-

ישראל, איד מקבלים שם הכרעות ז יש
רושם של חוסר רציפות אינטלקטואלית,
ישל היעדר מאמץ לעשות את חשבון ה תוצאות
של הליך־ההכרעה.
פעם לימדתי קורס להליך־הכרער, ב־מיכללת
קולומביה, שבו מקובל לבחון כמה
דגמים של מהלך מוצלח ומהלך לא מוצ לח.
ההתנהגות של בגין, מד,־ 1באפריל
ואילך, היא דגם קלאסי של הליך־הכרעה
גרוע. מאז שהורדנו את ההליקופטרים ה סורים,
מאז מיתקפת־הנפל על הטילים,
הוא השמיע איומים: אסאד, אסאד, אסאד,
נסדר אותו ! ואסאד יושב בשקט. אחר כך
חודשה הפעילות, ב־ 10 ביולי, מבלי ש הובאו
בחשבון התוצאות. מבלי לחשוב
כלל האם אנו צודקים. בקורס שלי היו
לוקחים את התנהגותו של הליכוד כדוג מה
קלאסית להליך-ד.כרעה גדוע. לכן כל
מה שקרה, היה צפוי מראש: דעת־הקהל
באמריקה נטתה לצד תושבי ביירות, שאינם
אחראים על אנשי אש״ף היושבים ב תוכם,
וכך חלה הידרדרות. הגאון שהורה
להפציץ •את ביירות דווקא ביום שבו היו
אמורים להגיע מטוסי אף 16 מארצות-
הברית, לא חשב כמובן על דעת־הקהל ה אמריקאית.
וכך, מה שאיפיין את דעת־הקהל
האמריקאית הוא סימן שאלה בכל
הנוגע לצלילות דעתה של ממשלת ישר אל,
ומה שמדאיג הוא, שגם היהודים שות פים
לדעת־קהל זו, וכאן יש חידוש. ה יהודים
אמנם תבעו בצדק את חידוש
אספקת המטוסים, אך לא הצדיקו את
מעשיה של ממשלת ישראל. לכן אני חש
כי נוצר מצב חדש.

• כיצד ניתן, לדעתך, להתמודד
עם דעת־הקהל האמריקאית
ועם העוכדה, שגם היהודים כעלי־ההשפעה
אינם מצדיקים עוד את
מעשיה של ממשלת־ישראל ץ
אי־אפשר להתגבר על הבעיה על־ידי
גינוני־הסברה. אני לא מתפעל מהמאמץ
ההסברתי. בעבר היה מקובל ששר החוץ

אכן עם גולדה ופרס
״המיפלגה תתנפל במורת־רוח טל כל מי שינסה לפתוח את עימות פוס־רבין״
היחסים עם ארצות-הברית, המפתח להגיע
להסכם ממשי על אוטונומיה ממשית צריך
להביא בחשבון את האפשרות שערביי
עזה והגדה ייפרדו מאיתנו, ולא יסופחו.
ישראל צריכה לוותר על עיקרון הסיפוח
של כל השטחים ולהסתפק בשינויי גבול
לצרכי בטחון.

• אתה מתכוון לכך, שלמערך
היה קל יותר להגיע להסכם עם
ארצות־הכרית ץ

כן היה מתנהל משא־ומתן קשה היכן
בדיוק יעבור הגבול, אך ניתן היה להגיע
להסכם. הפער בין אמריקה לליכוד הוא
לא כמותי, אלא מהותי. אם לא יקוצרו
ימי הליכוד אני צופה תגובה סוערת, לא
רק מצד המימשל כי אם גם מצד דעת־הקהל.
כאשר ידידים כמו ג׳ראלד פורד
או העיתונאי ג׳יימס רסטון, שהגן עלינו
בתקופת מילחמת ששת־הימים, מותחים
ביקורת על ישראל, זה מוכיח כי המצב
קשה. כאשר מנהיגים יהודיים אומרים מה
שאומרים בפרהסיה, וידוע לי שהם אומ רים
דברים הרבה יותר המורים בדלתיים
סגורות, סימן שהמצב מדאיג.

#האם אינך סכור שהקרע כין
ישראל דארצות־הכרית וההתדר־

את מישלוחי הנשק לאותן מדינות. בזמן
הבחירות הטעו דוברי הליכוד את הציבור,
הציגו לו תמונה ורודה ואופטימית, אמרו
לו שהאמריקאים אינם לוחצים בנושא ה אוטונומיה,
וכי סאדאת וארצות־הברית אי נם
באים בדרישות.

#האם כגץ הטעה את הציכור
הישראלי כאשר אמר שישראל
היא כת־הכרית של ארצות־הכרית

בממשלה יש נטייה לייחס חשיבות רבה
לגינוני-לשון. יש נטייה לערבב נימוס
במדיניות. ובכלל, כשארצות־הברית אומרת
בן־ברית, הרי היא מגבילה בכך את חופש
הפעולה של אותו בן־ברית. ברברית החבר
בנאט״ו אינו יכול ללכת לעשות משהו
בפולין על דעת עצמו. כשארצות־הברית
אומרת בן xרית היא אינה מעניקה מחמ אה,
היא מסייגת את הפעילות של בן־
בריתה. צריך לדעת לקרוא את הדברים.
כשהסבא שלי בא מרוסיה לאנגליה, אמר
לאמא שלי ״איזו מדינה נהדרת. הנה,
קיבלתי מיכתב רשמי משר וחתום עליו
,משרתך הנאמן׳ .אמא שלי הסבירה לו
שכך מדברים באנגליה, וכשבדקה את
המיכתב גילתה, שהיתר, זו הוראה לסבא

שלי, לעזוב את אנגליה מיד, שכן נגמרה
לו הוויזה.

• מדוע, לדעתך, נקטה ארצות
הכרית עמדה של סבילות כתקו1

הבחירות?

איו לי טענות לארצות־הברית, היא לא
רצתה להתערב ׳בבחירות. אובייקטיבית,
הסבילות פעלה לטובת הליכוד. ב־1977
נקטה ארצות־הברית עמדה תובענית כלפי
ישראל. קארטר דיבר עם רביו על נסיגה,
ובסופו של עניין זה השפיע לרעת ה מעיר•
הפעם רצו־ למנוע את מיה ׳שאירע
ב־ , 1977 לכן נקטו עמדת סבחלות. אילו
התקיימו הבחירות היום, בגין לא יכול
היה ללכת על הקלף של ׳ראו כמה נחמ דים
היחסים עם האמריקאים /כפי שארי-
דור לא יכול היה לשחק בהוזלות. אך
בתקופת הבחירות ניצל בגין בטאקטיקה
מזהירה את היתרונות שבאי ההתערבות
של ארצות-הברית.

• אילו התקיימו הבחירות
היום, האם היה בגין נכשל כהן
כגלל עיכוב המטוסים?
קשה לדעת. היו נוצרות שיתי אפשרויות.
האחת: הממשלה נכשלה ביחסיה עם אר־ציות״הברית,
ולכן יש להצביע נגדה. ה שניה:
שהיתר, נוצרת מעין התלכדות, ב-
סיגנון יהעי 1לם-כולרנגדנו, גויי הארציות
הרשעים מתנכלים לנו, ועלינו להתלכד
מסביב לדגק.

• מהי הדרך לשיפור היחסים
עם המימשל האמריקאי?
להבטיח אית דעת הקהל בארצות־הברית.
להיות נציג של שלושה מיליון ׳תושבים,
זה כמו ניו־זילנד או ׳נורווגיה. אבל כש אתה
בא אל המימשל האמריקאי לא רק
עם שלושה מייליון ישראלים, אלא גם עם
קטע גדול של הקהל האמריקאי, היחס
אליך אחר. אני רושם ׳לחובת ׳ממשלת
ישראל, כי בתקופת הליכוד חל כירסיום
בדעת-הקהל האמריקאית בכל הנוגע ל ישראל.

ראש־הממשלה נחשב אשף
כעיצוב דעת־קהל אוהדת ומעריצה
כארץ. מדוע, לדעתך, נכשל׳ כגין
ככל הנוגע לדעת־הקהל האמריקאית?

אני
הושב שהוא אומר בנפשו, שהאמ ריקאים
אינם מצביעים פה, בישראל; לכן,
לארצות-
כשאלך לפתח־תיקווה, וילא
הברית, אומר דברים שיתקבלו על דעת
תושבי פתח־תיקווה. הוא מחשיב את דעת
הקהל בארץ, אינו מחשיב את דעת הקהל
בעולם. יש מרכיב של כסנופוביה בתרכו בת
האינטלקטואלית של ישראל. יש צל קות
מן העבר. היחס היסודי לעולם החי צון
הוא טראומטי, יחם של אי־אמון, של
חשדנות. אין אנו אשמים, ההיסטוריה עש תה
אותנו כפי שאנחנו. אולי בגין לא
תפס את עומק הפער שבינינו לבין אר־צות״הברית.
הדברים שהוא אומר על חב רות
ובני־ברית יצרו רושם מוטעה. הוא
אינו מביא בחשבון שאמריקה אינה יחידה
בעולם — יש אירופה ויש ׳עולם־שליישי.
דווקא שמיר הבין זאת, הלך לאירופה ו הזמין
אנשים לישראל.

• ׳מהי דעתך על משה דיין כ־שר-החוץ?

הוא
כלל לא היה שר־חוץ, אלא שליח
למשא־ומתן על תוכנית האוטונומיה. הוא
לא התייחס לשאר חלקי העולם, פרט ל
אכן
כביתו געת הראיון
הקדשה אישית מכל גדולי העולם
ארצות־הברית ולמצריים. נושא דעת־הקהל
לא העסיק אותו. כמו בכל מישרד
ממשלתי, כך גם במישרד החוץ, נ)/״ 85מ הנושאים
משעממים. במישרד־החוץ אתה
חייב גם ללכת לקולומביה וגם לקיים יח סים
עם דרום־קוריאה. צריך לבנות סגיל
ולהתעניין בימישרד כמישרד, לערוך את
השורות. דיין בחר לו ;שנים־ישלוישה מיוק־די־התעניינות
והתמסר להם. כל השאר לא
עניין איותו. כך נהג גם כשכיהן במישרד־הביטחון.
מישרד־הביטחון זה גם נפט, גם
תחמושת וגם אספקה, וכל זה לא עניין
אותו. המחדל היה דווקא בתחום הנושאים
המשעממים. אך אל נשכח שדיין בכל
זאת עשה מה שישמיר אינו עושה. הוא
ד,ירבה להופיע באמצעי־התיקשורת ודמו תו
הולכת לפניו. זד, חשוב לשר״החוץ
להיות מוכר. כשהיתפטר אמר שאם אינו
עוסק בנושאי האוטונומיה, כל שאר הנושאים
משעממים אותו. הפארדוכס הגדול
הוא׳ שדיין ניחשב קשוח ממני, אך אני
מעולם לא הייתי מוותר על ניהול שיחות
האוטונומיה, מעולם לא הייתי מסכים ש תחום
זה יעבור לידיו של שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג.

• מדוע, אם כן, ויתר דיין?

זה מיסתורי. הייתי מאוד רוצה לדעת
למה ויחר. לו יהיר, אומר אני מנהל את
השיחות באופן אופרטיבי, אני לא רוצה
שישה ישרים, הייתי תומך ביו בכל לב.
לדעתי התקדים שיצר דיין החליש את
מישרד־החוץ. אני לא יודע למה שמיר
אינו עושה דבר כדי להחזיר למישרד
את המעמד שלו ואת כבודו העצמי. כש הייתי
שר־חוץ, איש לא היה מעז להציע

אכן עם הקאנצלר הגרמני קונארד אדנואר
״מעמד השגריר נמחץ...״

לי שמשר. חיים ׳שפירא המנוח, שהיד. אז
מנהיג המפד״ל, יסע לאו״ם או יגהל משא־ומתן
יעל החלטת מועצת־הבטחון .242

• האם הדיפלומטיה פשטה את

ה רג ל?
אני כותב כעת ספר על הדיפלומטיה
החדשה. אחת המסקנות שבספר טוענת,
שבגלל המהפיכה בתיקשיורת מתחולל ׳תה ליך
׳שאני קורא לו המונרכיזציה של ה־מיימשל.
הכל זורם כלפי מעלה. ראשי-
מדיניות יכולים להתקשר זר. אל זה ללא
נדבכי־תיווך, וזה מוחץ את מעמד השג ריר.
פעם נזקקו לשגרירים, שכן ראשי-
מדעות לא היו יכולים להגיע זה אל
זה. מצאתי ׳באחד המוסיאונים בוושינג טון
מיכתב של הנשיא ג׳פרסון, ישבו נאמר
״מזה שלוש שנים לא שמענו דבר מ־

והיית חוזר לכהונת שר־החוץ,
כיצד היית מנסה לתקן את הקרע
שנוצר ביחסי ארה״ג ישראל?
הייתי פותח את הנושא של יהודה
ושומרון וחבל עזה — זהו המפתח.
אנו חלוקים עם האמריקאים על כמה
עניינים, אך זהו העניין החמור ביו תר.
הייתי מציע הצעות חדשות לאוטונו מיה,
יותר רחב׳ות־לב מאלה שמציע בורג,
ויחד עם זאת הייתי מבהיר בדעת־הקהל
האמריקאית שישראל עומדת על שלה ב נושא
השלום וגבולות בני-הגנה. הייתי
מבהיר כי ישראל מוכנה לפשרה טריטו ריאלית.
הדוקטודינה הזאת היתד. יוצרת
בסים חדש ליחסים. הייתי מציע לארציות-
הברית למלא תפקיד פעיל יותר בתיווך,
כי ׳מאז עליית רגן לשילטון נוקטים ה־

משה ד״ן לא היה עוו־חוץ. ה1א הזזייחס
רק ראואות־הבויח ומצויים,
והתעלם משאו חלקי העולם
שגרירנו בצרפת.״ השגרירים פעלו באופן
די עצמאי. היום אין שגרירים זזים על
דעת עצמם• ראש־הממשלה השתלט על
הנושא כמעט כליל. לקחת את הנושא ה מרכזי
של היחסים עם מצריים ועם אמריקה
מידי מישרד־החוץ, זה מחליש מאוד, זך,
פוגע ביוקרה ומוריד את המוראל, זה גורם
עגמודנפש.
בעולם קיימת תופעה כללית לגבי שגרי רים,
שעידן הסילון וועידות־הפיסגה פגעיו
בחשיבותם ׳וצימצמיו את סמכויותיהם. את
המשא־ומתן בין ישראל וארצות־הברית
בעת מיבצע קדש ניהלתי אני, כשגריר
ישראל בוושינגטון. עשר שנים הייתי שג ריר,
ובמהלכו הגיע בן־גוריון לאמריקה
רק פעם אחת. היום בגין מגיע לוושינגטון
הרבה פעמים בשנה׳ אחת. שנים ארוכות לא
ביקר נשיא אמריקאי בישראל, והיתד,
נטייה לסמוך על שגרירים. בין השנים
1945—1955 אף נשיא אמריקאי לא הש תתף
בוועידית-פיסגה. כשהשתתפתי בהלווייתו
של הקאנצלר אדנאוור פגשתי
שגריר צרפתי ובירכתי ׳אותו על כך, ש במשך
שנים כה רבות הוא עדיין משרת
את מדינתו. הוא סיפר לי שראשי־מדינה
משוחחים בטלפון בין פאריס לבון, וכאשר
יש הפרעות בתיקשורת הם מחליטים ל היפגש
פנים־אל־פנים, במשך כמה שעות.
השגריר סיפר לי, ישכל עבודתו מתבטאת
בכך שהוא לומד את ׳מועדי הטיסה בין
בון ופאריס, למען השר ישלו, שבא לפון
עושה מה שעשה בתקופות קודמות.

• אידו זכה המערך בבחירות

אמריקאים קו יותר סביל. רק לאחרונה
החלו בנקיטת הקו הנכון, כששלחו את
חביב.

• סמכותו שד פידיפ חביב
מוגבלת רק לנושא הטילים,

זה נכון שסמכותו היתה מוגבלת אך ורק
לנושא זה, אך אני לא מצטער אם ימלא
את אותו תפקיד שמילא קיסינג׳ר בזמנו,
בהסכמי הביניים תפקיד של תיווך יותר
פעיל.

• מה דעתך על נשיא ארצות־הכרית,
רונאלד רגן?

רגן נכנס לישילטון בלי הרבה הכנה.
הוא לא רצה לרשת ניסוחים ׳ומושגים מן
המיימשל הקודם. הוא רצה לבנות ׳קונספ ציה
חדישה, ולהפעיל איזון יבין מעמד
ארצות־הברית ׳וברית־המועצות. הטראומות
של איראן ואיפגניסתאן הטביעו חותמן על
דרך המחשבה של רגן. מוקדם לכתוב סי כום
יעל תקופת נשיאותו. הוא פוליטיקאי
מוכשר ביותר, בעל כישריון תיקשורת
עצום. הוא צודק בהערכתו כי יחסי ארצות-
הברית ובריית־המועצות הגיעו לחוסר איזון
ומכאן על ארצות־הברית להתחזק — אך
הוא המחייב הידברות עם בריה״מ —
לא עימות. מאידך הוא אינו ממעיט
בחשיבותה של אירופה. רגן הגיע למסקנה
הנכונה, שיש להתחזק ולנהל משא־יומתן
עם הרוסים סימולטנית. האמריקאים לא
עושים איתנו חשבון על כל פעולה, כמו
בזמן קארטר. גישתם פחות טורדנית.

• מדוע לדעתך לא החמירו
נהמשך בעמוד )50

הכבוד האבוד
(המשך מעמוד )54

היא טענה שהיא

האמריקאים עם ישראל דפני הבחירות?

אמרו לעצמם שאין טעם להיכנס
לדיאלוגים עם ממשלה שלא ברור אם
תמשיך בכהונתה• הטעות האופטית של
הממשלה היתד, לראות את הסבילות ה אמריקאית
באור לא נכון. הממשלה אמרה :
הם לא מתערבים, ואנחנו יכולים לעשות
כחפצנו וברצוננו. בכלל, בארץ יש נטיה
להתלהב מהמושג ״ישראל היא נכס אים־
טראטגי לארצות־הברית״ .צריך להיות
מפוכחים ומסוייגים. גם מצריים, סעודיה
וירדן הם נכסים איסטראטגים ואף אחת
מהן לא מתנפחת. האמריקאים מעולם לא
אמרו שאנחנו הנכס הראשון במעלה.
גם רטוריקה האומרת שאנו חיל־חלוץ
אנטי־סובייטי אינה מוסיפה לנו דבר• ה־אנטי-סובייטיות
שלנו יותר נלהבת מה־אנטי־סובייטיות
של ארצות־הברית, ש תגיע
בסופו של עניין להבנה עם ברית-
המועצות ותפסיק את המילחמה הקרה. אני
לא מציע לישראל להישאר המדינה ה יחידה
באיזור המנהלת מילחמה נגד ברית־המועצות.
צריו להגיד לאמריקה שאנו
זקוקים לה, ולא כמו שכמה דוברי־ממשלה
אומרים: אנו זקוקים לאמריקה ואמריקה
זקוקה לנו. זה פשוט לא נכון. יותר קל
לבנות דגם של אמריקה ללא ישראל
מאשר של ישראל ללא אמריקה...

הרה ממנו
והכריחה אותו
להתחתן ונימה ־

ואתרנו הודיתה
שלא הוא
אבי הילד

• מה דעתך על הבחירות לכנסת
העשירית ץ

ימעון קט בכל לא רצה להתחתן.
״ הוא היה אחרי שרותו הצבאי,
בחור צעיר ונאה, השתכר יפה ויצא
עם הרבה חתיכות. לכן, כאשר באה־אליו
ידידתו, לודמילה פוגל, והודיעה
לו שהיא בהריון, לא שמח כלל וכלל.

כל הבחירות הללו נועדו לקבוע רק
דבר אחד: מי יישב עם הדוקטור בורג
בממשלה.

הם יצאו במשך תקופה קצרה •הדיו.
ושימעון לא התכוון להתחתן־ עם הצעירה
הבלונדית. אבל היא הסבירה לו כי עברה
כבר שתי הפלות, ועוד אחת עלולה
להזיק לבריאותה. חרף התנגדות הוריו
לשידוך, מכיוון שלודמילה לא ה-־תה יהו דיה,
הסכים קט לבסוף לשאתה לאשה.
בדצמבר ,1979 אחרי שהוברר כי הרב נות
לא תחתן את השניים, מכיוון שאמה
של לודמילה היא נוצריה, נסעו השניים
לקפריסין.

אני חייב לאמר, שברגע זה מה שמעניין
אותי זה דעת־הקהל בארץ, שהיא המפתח
לשיפור מעמדנו המדיני. אם דעת־הקהל
לא רוצה יחסים תקינים עם ארצות-
הברית, אם מקללים את ההולנדים והצרפ תים׳
אם זוהי דעת־הקהל, מה יעזרו מאמ רים
בניו־יורק טיימס או שיחות עם סנ -1ין
טורים?

בילו את ירח־הדבש שלהם באי
השכן, ושם נישאו נישואין אזרחיים. אחי
כך חזרו לישראל ועברו לגור בדירתה
של הכלה, שהיתה רשומה על שם הוריה.
אביה של לודמילה, שהיה יהודי, הת גורר
שנים אחדות בישראל, ועסק בערי־כת־דין.
הדירה היתה בשימושה של הבת.
ביוני 1980 נולד לזוג בן. קט ערך
בריודמילה חגיגית לבנדבכורו, והוציא
על כך סכום גדול•
והנה דווקא אחרי לידת הכי החלה
לודמילה מתרחקת מבעלה. היא סירבה

• כיצד תפעלו באופוזיציה ל שיפור
יחסי ארצות־הכרית וישראל.

לודמילה
פוגל־קט
״טענת־כזב״
כדי שאחת ולתמיד יידעו כל הצדדים
מי אביו של התינוק .״המחשבה שלא
אדע לעולם אם הוא באמת בני או לא,
משגעת אוחי,״ אמד קט.
אבל השופט אריה אבן־ארי החליט כי
אין אפשרות חוקית לצוות על בדיקה
כזו אם האם מסרבת, וקבע כי לפי הצ הרת
האשה, הוא פוטר את קט ממזונית
הילד, מבלי להחזיר לו המזונות אותם
שילם עד אותו יום.

0י? 3ח על

לחיות איתו, ודרשה שיעזוב את הדירה.
לבסוף פנתה׳ לעורך־דין והחלה בהליכי-
פירוד. היא תבעה מזונות עבור בנה,
וטענה שמכיוון שקט הוא האב, הוא חייב
במזונות.
קט נדהם מהתנהגותה המוזרה של אש תו,
אבל שילם את דמי־המזונות שנפסקו,
הוא ביקש להמשיך ולראות את ביו. אך
האשד, סירבה לתת לו להיפגש עם הילד,
והמישפטים בין השניים נמשכו.

מחייו
של ירח־דבש
ך* ־ 26 ביוני השנה, כאשר הילד
היה כבן שנה, קם עורך־דינה של
האשה, נחום קורז, והצהיר להפתעת הכל
בבית־המשפט כי הילד אינו בנו של קט,
ושהאשה מוותרת על המזונות עבורו.
ברגעים הראשונים התבלבל הבעל
כליל. הוא לא הבין מה קורה. כיצד
יתכן שאשה, שטענה לפניו כי הילד
הוא בנו עוד כאשר היה ברחמה, החליטה
לפתע כי הוא אינו האב? עורך־דינו,
ציון סמוכה, אשר התאושש ראשון, ביקש
מבית־המישפט לצוות על בדיקת רקמות,

ב 50

( )1הוצאות לטיפול שיניים עבור ה נתבעת
כתוצאה מהריונה, סכום השווה
ל־ 4600 דולר — 50,000 שקל;
( )2עבור רכישת מכונת־כביסה ותנור־גז,
בתוספת הצמדה וריבית — 15,000
שקל;

החשבון המפורט של הוצאות החתונה,
הריהוט וברית־המילה הגיעו לסכום של
כמיליון וחצי לירות. לכך צירף הבעל
אח דמי הצער והבושה שנגרמו לו עקב
הפרשה, ואת האפשרות שהפרשה עלילת
לפגוע בסיכויי נישואיו בעתיד, ודרש
בתביעת־נזיקין סך של חמישה מיליון
לירות מאשתו.
הנזקים שנגרמו לשמעון קט הוערכו
על-ידו כדלקמן:

אני עושה בכנסת, בלישכה, במרכז.
מאז ד,־ 30 ביולי מעבידים אותנו בפרך.
במקום לנוח ממאמץ הבחירות השתתפתי
בכ־ 40 ישיבות מסוגים שונים. השבוע
הגיע לארץ צוות ד,מסריט סידרה על ה יהדות
בהשתתפותי. קמתי כל בוקר ב ארבע,
ויצאתי למידבר יהודה, שם די ברתי
על כיבוש הארץ ועל יציאת מצריים.

( )3רכישת ציוד לתינוק בסך 40,000
ל״י, בתוספת הצמדה וריבית — 12,000
שקל;

• כפי שאתה מעיר על עצמך,
הינך איש עסוק מאוד. האם אתה
משתתף כסידרה האמריקאית כגלל
השכר הגבוה שהוצע לך ץ

( )4הוצאות־נסיעה ועריכת הנישואין ב קפריסין
5000 שקלים, שערכם היום, ב תוספת
הצמדה וריבית — 15,000 שקל;

אינני יודע מה יהיה השכר. הייתי עושה
דבר זה בכל תנאים, כי חשוב להסביר
את העם היהודי למליוני בני אדם.

( )5הוצאות שונות עבור הדירה —
45.000 שקל ;
( )6הוצאות מזונות ששולמו לקטין, בסך
של 700 שקלים במשך חמישה חודשים —
5.000 שקל ;

אי ־ א ב חנ ת
כאשר הסתיים הדיון נותר קט חסר־אונים
ומתוסכל, ללא מוצא. אך התייע צות
עם עורך־דינו גילתה לו כי יש דרך
מישפטית מקורית, העשוייה לפתור את
בעייתו. הוא התלונן שאם התינוק אמנם
אינו בנו, הרי שכל הנישואין בוססו על
כחש ומירמה, וכל הכספים שהוציא על
החתונה, על ירח־הדבש, על הדירה ורי הוטה,
וכן על ברית־המילה של התינוק
הוצאו ממנו בתואנוודשווא.

• ברשותך נעבור לתחום האישי.
מה אתה עושה בעת?

( )7החזר מחצית הכספים המשותפים,
שהנתבעת משכה מחשבון־בנק משותף של
הצדדים, וכן החזר כספי של תוכנית־חיסכון
עבור בן הנתבעת, שהופקדו על-
ידי התובע לבדו, ושנמשכו על־ידי הנת בעת
מהבנק — 20,000 שקל ;
( )8הפסד־השתכרות במשך כשישה חו דשים
— 15,000 שקל;
( )9הוצאות מישפטיות ושכר־טירחת
עורך־דין, סך הכל — 20,000 שקל ;
סך הכל נזקים מיוחדים — 156,500
שקל.
השאלה אם הייבת אשד, לפצות גבר
שנשא אותה לאשר, על סמך טענת־כזב
כי היא בהריון ממנו, טרם התבררה בבתי-
המישפט בישראל. תביעתו של קט היא
תביעה נסיונית ראשונה העומדת להתבדר
בבית־המישפט בתל־אביב.

• נדבר על השתתפותך כסיד

אני מייחס חשיבות לסידרה, מפני שב פעם
הראשונה יסופר הסיפור היהודי ב מלואו
למיליוני בני־אדם. עם כל הכבוד
לספרות, הספר המוצלח ביותר מגיע ל-
איקס רבבות ואילו הטלוויזיה יכולה להגיע
למאות מיליוני בני־אדם.

• מתי הוצע לך להופיע בסיד
רה ז

ב ,1978-בעת שהותי בפרינסטון, הת קשרו
אלי מהטלוויזיה הציבורית, ערוץ
, 13 המיועד לאותם שמאסו בפירסומות,
וקיבלתי את ההצעה• הסידרה תשודר ב־ארצות־הברית,
באנגליה ובגרמניה ברא שית
. 1983 אני עצמי מקווה לסיים את
הצילומים עד סוף השנה.

• מהם יחסיך עם חכר־הכנסת
יצחק רכין ז־

יחסים די ענייניים, ואני גורס שה עובדה
שהיו בעבר מתיחויות אינה חשובה
עוד. הוא קיבל החלטה למתוח קו על
העבר שלו עם שימעון פרם. אצלי הקו
היה פחות נוקשה. אנחנו נפגשים בוועדות
פרלמנטריות, ובישיבות אין כל קשיים
ביחסים בינינו. אני מקבל את החלטתו
למתוח קו.

• האם אתה סכור שעם רביד
כראש המערך היו תוצאות הבחירות
שונות ץ

המפלגה תתנפל במורודרוח על כל מי
שינסה לפתוח התמודדות חדשה. זה יוצר
רושם כאילו המפלגה עוסקת בהתמודדות
רצופה. אין טעם לפתוח את נושא העימות.
נעשו מאמצים עצומים לאחד את המפלגה
ויהיה זה חוסר אחריות לפרק את העסק
עכשיו.
העו ל ם הז ה 2292

17 יש דא היה חושד באשה כבדת ׳
הגוף, הלבושה בגדים מרושלים, וה בתל-
מוכרת
תירם בתחנה המרכזית
אביב, כי היא בעצם מנהלת מעצמה
כלכלית רבת־ממדים. אבל לבנה בורמנד,
,28 שולטת על כל עסקי התירס, מחדרה
בצפון ועד רחובות בדרום.
ילד הקונה תירם על שפת־הים, סטו דנט
האוכל קלח ליד הקמפוס של אוני ברסיטת
תל־אביב, ונהג המעביר את זמנו

בשנתיים האחרונות, מאז הפך נחמיה
סוחר־תירס עצמאי, מתנהלת מילחמת־חורמה
בין לבנה ואנשיה ובין נחמיה.
כך, לפחות, טוען כתב־אישום ארוך ומפו רט,
שהוגש בימים אלה לבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב נגד לבנה, גיסה מתת יהו
דרחי, מנהל־העבודה שלה מרדכי
לוי, והלוחם השכיר, שאותו גייסה לעזרה,
לדברי כתב־התביע — משה מסיקה.
עד תקופת נחמיה לא היתה לבנה

..אס תמשיך לעבור
אנתח את הראש

..נראה אותו, תחיה
בנו! תקבל
מטו וחצי בחולון!״

בעיר־המכוניות בכירסום תירס, הם כולם
קליינטים של לבנה. מזה שנים אחדות
הפכה האשד, הקטנה מלכת־התירס באי-
זור־המרכז. היא מעסיקה עשרות ילדים
ונערים במכירת המיצרך הלוהט. היא
מבררת מראש היכן ייערכו ירידים ומו פעים
בקיץ, ושולחת לשם את נציגיה.
היא עצמה אינה מתביישת לנהל את
עסקיה ממרכז־העצבים שלה — התחנה
המרכזית בתל־אביב.

זקוקה לעזרה. היא ידעה יפה מאוד להס תדר
בכוחות עצמה, לגרש כל מתחרה.
כמה תיקים פליליים, שנפתחו נגדה, הס תיימו
לפני זמן קצר בעונש־מאסר של
תישעה חודשים שהוטל עליה. היא אמורה
להתחיל לרצות עונש זה. בספטמבר.
בתחילת דרכו עבד נחמיה בנתניה.
הוא חשב כי המרחק הגיאוגרפי ימנע
מלבנה להציק לו. אך בראש מחוז נתניה
עמד אז מנהל־העבודה לוי, והוא נשלח

עיסקי־התירס גורפים רווחים גבוהים.
כל קלח נמכר בשישה שקלים בערך,
בעוד שקילוגרם שלם עולה פחות מסכום
זה. גם ההשקעה הראשונית אינה גדולה :
כל דוד ישן ועגלת־ילדים משומשת יכו לים
להפוך תוך דקות לקיוסק פורח
לתירס.
למרות הפיתוי העצום שהיה לאנשים
שונים ברווחים הקלים של התירס, הצלי חה
לבנה עד כה לשמור על ממלכתה
ממתחרים. היו פה ושם אנשים שחשבו
כי יוכלו להיכנס לעסקים בעצמם, אך

על־ידי לבנה כדי לשכנע את נחמיה
לפרוש מעיסקי התירס. לדברי כתב־האי־שום,
איים לוי על נחמיה שאם לא יסת לק
,״ירמוס אותו״.

שלו בגיס!״

״יעלה
בדם״
^ אשר הסתלק נחמיה מנתניה וחזר
* לתל־אביב, חיכתה לו שם לבנה בעצ מה.
יחד עם לוי הזהירה אותו שהוא לא

לבנה סומנו־(למעלה!
שולטת על אימפריה
מחווה עד ותוסת

וטענת המישטוה, היא
עושה זאת נעוות
לוחמים שכירים

הם למדו מהר מאוד שהעצמאות אינה
משתלמת, ועזבו את המיקצוע, או שהצ טרפו
לחבורת עובדיה של לבנה.

ימכור תירם אפילו ״אם זה יעלה בדם״.
באפריל ניסה נחמיה את מזלו בעיר־המכוניות,
ליד הרצליה. אך גם לשם הגי עו
לבנה ושותפה לוי. הם החלו משתו ללים,
הפכו את דוד־התירס וגירשו את
הלקוחות.
בשלב זה היה ברור לכל הצדדים
כי הגיע הזמן לוועידת־פיסגה. שני המח נות
היריבים החליטו שמוטב לחלק את
אזורי־השליטה מאשר להמשיך במילחמה
המתישה והמזיקה לכל. לבנה ודרחי באו
לפגישה בביתו של נחמיה, הציעו לו
כי ימשיך לעבוד רק באיזור נתניה, וכי
יעשה זאת בתיאום עם האירגון.

הפקח
^ תחרות האמיתית הראשונה, המ י
י איימת על האימפריה, צמחה דווקא
מתוך האירגון עצמו. לבנה, שסבלה מ פקחי
העידיה יותר מאשר ממתחרים, הח ליטה
להשיג דריסת־רגל גם שם. היא
מצאה לה ידיד קרוב מאוד בין הפקחים,
משולם דואר. בנו, נחמיה, התחיל לעבוד
אצלה כמוכר־תירס.
ארבעה י חודשים עבד נחמיה אצל לב נה,
כאשר החליט כי למד כבר את
המיקצוע והוא יכול לפתוח עסק לעצמו.
ייתכן שסמך על קשריו של אביו, הפקח
בעיריית תל-אביב, או שקיווה כי לבנה
לא תתנכל לו, בגלל קשריה עם אביו.
אבל תיקוותו התבדתה.

אך המילחמות לא הסתיימו. לדברי
כתב־האישום לא נשמר ההסדר על־ידי
לבנה* .יא שלחה פועלים, שאיימו על
נחמיה שאם לא יפסיק למכור תירס,
ישרפו את מכוניתו ויחסלו אותו.
^ היתד, זו הפעם הראשונה שנחמיה לבש
עוז והתלונן על לבנה בתחנת־המישטרה.
211

(המשך בעמוד )54

סרטים
העונץ אס! הלוהט
לילי מארלן הוא סיפור של שיר, שהפך
פופולרי מאוד במילחמת־העולם השנייה
(ראה יומן אישי) .אומץ על־ידי הצבא
הגרמני ועל־ידי חייליהם של בנות־הברית
גם יחד. הוא היה שונה לחלוטין משירי־הלכת
הנמרצים, או משירי־הזימה המפול פלים,
האופייניים בדרך־כלל לאווירה צב אית.
מנגינה נוגה, מילים נוסטאלגיות,
סולם מינורי, מעין געגועים לרומנטיקה
של הבית הרחוק — כל אלה התגלמו ב שיר,
שהזמרת לאלה אנדרסן היתד, מזמרת
באוזני החיילים של הוורמאכט.
את הסיפור הזה אפשר היה להביא
בכמה צורות: להשתמש במיסמכים או תנטיים,
לשחזר את המילחמה באורח או בייקטיבי,
להפוך אותו רקע לתיאור המיש־טר
הנאצי ועוד. אולם כאשר הילד הנורא
של הקולנוע הגרמני, ריינר ורנר פאס־בינדר,
החליט לעשות את הסרט, לא יכול
היה לבחור לעצמו גישה פשוטה כל-כך.
ראשית, משום שגישה כזאת אינה מעניינת
אותו, ושנית, משום שעובדות כפשוטן
חשובות בעיניו רק כלבנים, שבהן הוא
בונה את הבניינים שלו, שאינם דומים
בהכרח לבניינים שהיו פעם.
כשליחות המחתרת. משום כד,
כנראה, העדיף להשתמש ברומן שכתבה
הזמרת לאלה אנדרסן, זו ששמה מזוהה
עם השיר, מאחר שהיא השמיעה אותו
לראשונה• על דיוק הרומן יש ויכוחים
רבים. הוא מתאר את גילגולו של השיר,
ובעיקר את גילגולה של הזמרת, המוצגת
בשם הבדוי וילי, החל מן הימים של

חנה שיגולה כדמות וילי, כמקור הזמרת לאלה אנדרסן שפירסמה את ״לילי מארלן״
השיר שהוביל את הצבאות
מש גם נידבו נוסף בתהליך הכתיבה-
מחדש של ההיסטוריה הגרמנית באותה
התקופה, כתיבה שבה עסוקים מאוד צעי רי
גרמניה היום, שאינם חשים בנוח כש מדובר
בעבר הקרוב של עמם, לפחות לא
בצורה שבה מוסרים להם היום את העוב דות.
בגישה
אל הנושא אפשר להבחין, שוב,
במין תערובת שבין הניכור, נוסח ברכט,
למילודראמה הזוהרת של הוליווד, נוסח
דאגלס סירק, וזה אינו מפתיע, משום
ששני שמות אלה מופיעים ללא־הרף, בכ>
פעם שמדברים על פאסבינדר. ניתן גם
להניח שהסרט יכול להיות מעין מסע
אחורה, ותיאור מצבה של האשה הגר מנית בתקופה שקדמה לנישואי מריה
בראון, ולכך אפשר למצוא חיזוק נוסף,
כי הרי אותה השחקנית, חנה שיגולה,

כות ומסובכות, לתיכנון־תמונות קפדני,
אשר כימעט הוסיפו מימד שלישי לשני
מימדי המסך.
מילודראמטי להכעיס. הקשר למי-
לודראמה הגרמנית של שנות ה־ 30 וה־40
שקוף מאוד. פאסבינדר משתמש באותם
חוטים עבים שהפעילו, באותו זמן, את
העלילה, בדמויות חד־מימדיות. במעמדים
בוטים וחד־משמעיים, ובתיפאורות שבהם
שולט, בכוונה תחילה, הטעם הכבד והט פל
של האסתטיקה הארית: הכל גדול,
חדגוני, מגושם, בין אם מדובר בבמה,
שעליה מזמרת הגיבורה את לילי מארלן,
או בדירה הלבנה־לגמרי, שניתנת לה במ תנה
על־ידי הפירר. אלא שפאסינדר, כמו בן,
אינו מאמץ לעצמו את הסיגנון, אלא
מתבונן בו בעין ביקורתית, וזה מתבטא
הן בהגזמות המכוונות, ההופכות כל מר־

חנה שיגולה וקרל היינץ פון האסל -הזמרת והקצין הנאצי
בדרך אל הפירר
ערב פרוץ־המילחמה ועד לימים שאחרי
סיומה.
במרכז הרומן עומד סיפור־אהבה מטורף
בין הזמרת ובין מוסיקאי יהודי שווייצי,
המזניח את אמנותו בשליחות אירגון חש אי,
העוסק בהברחת הון יהודי גרמניה
לשווייץ.
מישפחתו של המוסיקאי אינה מרוצה מן
הקשרים שלו עם הגרמניה הצעירה. היא
גורמת לכך ששלטונות שווייץ לא יאפש רו
לה לשוב עם אהובה הביתה, אחרי
ביקור במינכן, בשליחות האירגון, ומרגע
זה והלאה היא צריכה לנווט את ספינתה
בכוחות עצמה.
בחסותו של קצין נאצי גבוה, היא מק ליטה
פיזמון רומאנטי, ההופך במיקרה
להיט גדול, בימי המילחמה, בעזרת תחנת-
שידור של הצבא הגרמני.
עד מהרה היא הופכת נכס של-התרבות
הגרמנית, אהודה על כל המנהיגים, מן
הפירר ומטה׳ אולם את אהבתה הגדולה
היא אינה שוכחת. ביגלל אהבה זו היא
מסכנת את מעמדה וחייה ומשתפת פעולה

עם המחתרת, המבריחה צילומים ומיסמ־כים
על השואה אל העולם החופשי, וב סופו
של דבר היא כימעט משלמת בחייה
על עזרתה. וכך גם הוא, המתעקש לנסוע
לברלין בזמן המילחמה כדי לפגוש אותה,
משלם כימעט בחייו על שנכנע לאהבתו.
עד כאן היסוד העלילתי, שבחר פאם־
בינדר לסרט שלו. סיפור אהבתה של לא לה
אנדרסן לרולף ליברמן, גדול מנהלי
האופרות באירופה אחרי המילחמה (בס רט
הוא נקרא רוברט מנדלסון) אינו כל־כך
מדוייק, אם לסמוך על דיעות שנש מעו
אחרי הופעת הספר והסרט. נראה
שלמעשה היה זה רומן חולף, שנפסק עם
עליית הנאצים לשילטון. אבל אין לזה
חשיבות רבה.
כתיכה מחדש. אפשר להתייחס לתו צאה
הסופית של עבודתו בכמה צורות.
אפשר לראות בה תרגיל סימוני אופייני
לפאסבינדר, המנסה לשחזר באמצעים המ שוכללים
של שנות ה־ 80 את האווירה
והגישה של המילודראמה הגרמנית בתקו פה
הנאצית. באותה המידה, זה יכול לש
ג׳יאנקרלו
ג׳יאניני, כריסנזין קאופמן, מל פרר ורודולף ל:ץ
היהודים נהגו בגיזענות
מגלמת את התפקיד הראשי בשני הסר טים.
אשר
לצד המיסחרי, זה יכול להיות
ביטוי להתפשרות של הבמאי עם דרישות
השוק, ויתור על חלק נכבד מאותם ׳מאפיי נים
אשר היקשו בעבר את החיים על צופי-
קולנוע מן השורה — כגון נטייתו לקצ בים
איטיים מאוד, לתנועות־מצלמה ארו
כיב
לגרוטסקי במיקצת, והן במישחק של
השחקנים, מילודראמטי לכאורה עד להכ עיס,
העושה משום־מה רושם כאילו הם
עצמם דואגים שאיש לא יחשוד כי אכן
הם מזדהים עם הדמויות שהם משחקים.
הביקורת הגרמנית לא חסה ברובה על
פאסבינדר אחרי הסרט הזה, טענה שהוא
מכר נפשו לשטן, שהוא מספק לקהל מה
העול ם הזה 2292

שד,קהי רוצה ,״שמאלץ״ טהור, ושאינו
עוד איש־המצפון שהיה פעם. מחוץ לגר מניה
התייחסה אליו הביקורת בהבנה גדו לה
הרבה יותר.
בנקודה אחת צדקו הגרמנים: הסרט
היה השנה ללהיט קופתי גדול במולדתו.
עם זאת, טעות היא לחשוב שפאסבינדר
החליף את עורו. מי שיתבונן בסרט בתשו־מת־לב
ימצא שהוא ממשיך להיות קונטרו-
ברסאלי, מסוכסו עם עצמו, ומחפש תשו בות
לשאלות שמטרידות אותו, פוליטיות
ואמנותיות גם יחד, בדיוק כמו בעבר.

בעיקבזח הוזדוסוח
אחד הסרטים המצליחים ביותר לאחרונה
בפאריס, הוא סרט שצילומיו אינם תמיד
בהירים ביותר, או חדים ביותר, הקול

שיגולה והארל בוהם
הפסנתרן מתגייס

,ל מ צי צי ם

וזיתה חדווה
זו הי אמריקה (אסתר, תל־
״אביב, ארצות־הברית) — זה אולי
חלק מאמריקה, אגל אין צורך
להיגרר למסקנות חפוזות ולהאמין מייד שהמדובר במדינת
שירדה מן הפסים. יש להניח שכל הקטעים הנכללים בסרט
זה נלקחו מן החיים. אבל, בדרן דומה, אפשר היה לעשות
סרט תעודי על ישראל, שבו מראים רק את היצאניות
ברחוב הירקון ואת הדתיים שזורקים אבנים בכביש רמות.
בקיצור, זה אחד מאותם מוצרים שמטרתם, בראש
ובראשונה, לדגדג את הצופים במקום הרגיש שלהם, ולהעביר
בגופם זרם של זימה וגועל־נפש, לסירוגין. כך ניתן להנות
מגברות הרוחצות מכוניות כשחזן השופע חשוף, ולסירוגין,
לחזות בתעשיית תרנגולות עיוורות שאוכלות את צואתן,
וחיות כל חייהן בשטח של כמה סנטימטרים רבועים.
ביקור בעולם החי חושף בית־בושת לכלבים ואקווריום
לדגי פיראנה, שאוכלים בעלי״חיים שלמים במהירות הבזק,
מול עיני הצופה חסיד״הזוועות. ואם מדובר בזוועות, אפשר
גם להזכיר את האיכרים במדינת מיין, שמלקקים שפתותיהם
בהנאה, לאחר זלילה הגונה של תולעים, שאותם
גידלו בעצמם. אם לא די בכך, אפשר גם לבקר אצל
הקבצנים המתגוררים ביבי־השופכין שמתחת לעיר ניו־יורק,
שמכינים לעצמם, להנאתם, בשר״צלי מן העכברים אדירי־המימדים,
השורצים במקום בהמוניהם.
כל זה צריך לתת גוון ריאליסטי, אמיתי ומזעזע למה
שהוא, בראש ובראשונה, מסע״הצצה מיני על פני היבשת,
מסע שבו גברות חשופות־שד מנהלות קרב אגרופים או
התגוששות חופשית, חתן וכלה צונחים אל טכס־כלולותיהם
ממטוס, כשרצועות המיצנח בלבד לגופם, גברות לומדות

בחצרות של מיבני־ציבור ובכל מקום שבו
יש סיכוי לסיפור מרתק, שאותו אפשר
להנציח בתמונות. הוא עובד עבור סוכ נות
של צלמי עיתונות, המעבירה את פי מ
ת עבודתו, כאשר הם מוצלחים, לעי תונים
בכל רחבי־העולם. מעקב אחרי עבו דתו
הוא בראש וראשונה הצגה חוזרת של
השאלה הקלאסית: באיזו מידה משקפים
אמצעי־התיקשורת את המציאות כפי ש היא.
או כפי שמוגדר הדבר באמריקה:
מה ההבדל בין אלה המביאים את החד שות
לאלה שעושים את החדשות.

סטריפטיז גברי לקשישות: מלקקים שפתיים
לפתות את בעליהן. בסטריפ-טיז ציבורי, ועוד מראות
משובבי־נפש דומים. איזה מציץ מיקצועי, שממתין שעות
כדי לראות את שכנתו מסירה את חזייתה בדירה ממול,
יהיה מוכן להחמיץ אורגיה כזאת של הצצות ן
הדבר המגעיל ביותר, אולי, בכל המיסגרת הזאת, הוא
הכללת צילום תעודי של הוצאה״להורג בכיסא החשמלי,
כאשר המצלמה עוקבת בקפדנות רבה אחר הגוף המפרפר,
שמרוקן את קיבתו לפני שהוא מתפחם ונופח את נשמתו.
מה לזוועה אמיתית זו ולכל השאר, לא ברור. אבל מי
יודע, אולי יש איזו נפש מעונה שתתענג גם על כן.

למרות שנדמה כאילו מדובר בחבורת
ציניקנים, שהתקשחה לגמרי במהלך עבו דתה׳
וששום דבר אינו יכול עוד לגרום
להתרגשות (ארסטגי מתלונן על כך בפני
מעבידיו, למרות שהוא נשלח אך ורק
לפרוייקטים שבעיני הציבור נחשבים לנד
רתקים) ,הם שוקעים לא פעם בהרהורים
מצפוניים ואף נוגים. שעה שהם מבזיקים
בכלי-העבודה שלהם ליד בית־הכנסת בר חוב
קופרניק, מעיר אחד מהם :״בעצם,
מה שאנחנו עושים זאת התמיכה הטובה
ביותר שיכולה להיות למימסד״ .זאת כש הם
מצלמים את מנהיגי צרפת, שגילו אדי שות
רבה לפני הטראגדיה, מציגים את
עצמם לראווה בפני אמצעי־התיקשורת, כדי
שהכל יראו עד כמה שהם מזועזעים רש מית
מן האסון .״מי מאיתנו יכול להרשות
לעצמו להחזיק כלב או חתול כשהוא אף
פעם אינו בבית,״ מעיר אחר, ואילו שלי שי
שואל את עצמו אם יוכל להמשיך
בעבודתו, בחודשי ההריון האחרונים של
אשתו.
נגד האתיקה. תוך כדי הסרט מראה

האתיקה של העיתונות הצרפתית. למען
האמת, קורטוב ממילחמה זו בא אפילו
לידי ביטוי בסרט, כאשר בעליל נראה
שהצלמים מנסים להקנות עניין מיוחד
בדרך שבה הם מנציחים את קורבנותיהם,
ולהפיק סקופים גם כאשר אינם קיימים
כלל.
תדריך חובה לראות:
תל אביב — אנשים פשוטים, הכפיל,
אנגי ורה, בתו של כורה הפחם, מוסקווה
אינה מאמינה בדמעות.
ירושלים — בתו של כורה הפחם, טו ראית
בנג׳מין, מוסקווה אינה מאמינה
בדמעות.
חיפה — אנשים פשוטים, מויסקווה
אינה מאמינה לדמעות, התוועדות.

תל אביב

אנגי ורה

(גורדון, הונגריה)

הנה שיגולה וג׳יאנקדלו ג׳יאניני כ״לילי מארלך׳
אהבתם של לאלה אנדרסן ורולף ליברמן
נשמע כאילו הוקלט באקראי, ולא תמיד
הוא מובן למי שאוזניו אינן אמונות על
הצרפתית המדוברת מזה שנים, והשחק נים
שלו הם אלמונים מוחלטים לקהל
הולכי הקולנוע.
שמו של הסרט הוא כתבים, והוא נעשה
על-ידי צלם עיתונות אחד על חבריו ל-
מיקצוע, בבחינת מציצן מיקצועי אחד —
המציץ במלאכתם של מציצנים מיקצועיים
גאחרים. ריימון דאפרדון, צלם ותיק, שה-
2ים את אחת הסוכנויות הגדולות לצלמי
גנות בצרפת, ושעובד היום בשביל
^חרת, זכה כבר לתהילה מסויימת
?זד סרטי־תעודה פרובלמטיים. הוא
עקב במשך תקופה ארוכה אחרי עבודתו
של פדאנסיס ארסטגי, בחור צעיר המבלה
את רוב שעות היום והלילה בהמתנה ל סקופים
ליד בתי-המלון, בשוקי העיר,
העולם הזה

2 29 2

כוכבים בחדשות. ההווי המיוחד של
עיתונאי המצלמה, הדרך המוזרה שבה
הם מסוגלים להשוות בין הערך של קולוש
(הקומיקאי הצרפתי שהיה מועמד לנשי אות)
לבין בן־בלה בשוק הצילום, הצורה
שבה הם שופטים את המצולמים כסחורה
עוברת לסוחר (״ברנשים ממושקפים נמכ רים
רק בקושי״ ,הם אומרים זה לזה),
באים לידי ביטוי בשיחות האינסופיות
שהם מנהלים תוך כדי המתנותיהם הארו כות.
המעסיקים שלהם, סוכנויות־הצילום,
דורשים מהם להיות תמיד על הכביש,
תמיד בתנועה, עם אצבע נצחית על כפ תור
המצלמה, בחיפוש מתמיד אחרי ״כוכ בים״
בחדשות, פוליטיקאים, שחקני־קול-
נוע, אלילי־זמר, קורבנות תאונה, או כל
מה שתעשיית החדשות דורשת לזלול בלי-
הפסק.

מעריצים מתקהלים שכיב השחקן ריצ׳ארד גיר
מי עושה את החדשות?
דפארדון את הצלמים רודפים אחרי מכו ניתו
של ריצ׳ארד גיר, שאינו מתלהב
לשתף עימם פעולה, מתווכחים עם שוט רים
על חניה במקום אסור. דולקים אחרי
מיריי דארק ואלן דלון, פיליפ דה־גול
(בנו של הגנרל) או דאן־לוק גודאר, המ נהל
כבר זמן רב מילחמה פרטית נגד

— נערה פשוטה עוברת תהליך של אינ דוקטרינציה
רעיונית במיכללה של המים-
לגר״ מיד לאחר מילחמת העולם השניה.
ביקורת נוקבת על כל מחדלי המישטר
הטוטאליטארי באשר הוא, שהתאפשרה
בהונגריה משום שלכאורה מדובר כאן רק
על ימי הסטאליניזם.

(המשך מעמוד )51
למחרת הקיפו את ביתו לבנה וחבריה.
׳הם צעקו וקיללו, ודרשו ממנו לבטל את
תלונתו במישטרה. הם גם הביאו עימם
תיגבורת — מסיקה, בחור חזק הידוע
בשכונת־התיקווה בכוחו הרב.

;;להוציא
את ר^רוגרת״
*4דכדי כתב־ האישום הובא מסיקה
/כדי לחזק את אמינותם של איומי
לבנה. במהלך הוויכוח אמר מסיקה למת לונן
כי הוא ״יוציא לו את הגרוגרת״.
גם לבנה הפגינה את כוח זרועה. היא
נטלה מפתח־ג׳ק של מכונית, סטרה על
פניו של נחמיה ונופפה את הג׳ק בפניו
בתנועות מאיימות .״אם תמשיך לעבוד,
אפתח את הראש שלך בג׳ק!״ אמרה לו.
כאשר ירד נחמיה לעבוד ביריד, שהת קיים
ברחובות בחודש יוני, קיווה כי
לשם לא תגיע לבנה. אך היא הגיעה
בלוויית גיסה, והגנה גם על שטח רחו בות
המוחזק על ידה. היא איימה על
נחמיה כי תשלח אליו את מסיקה.
התקרית הבאה אירעה בנתניה, לשם
הגיעו שוב פועלים של לבנה, ואיימו על
נחמיה כי יחטפוהו, יקשרו את ידיו ורג ליו,
יורידוהו לוואדי ושם יחבלו בגופו.
בשלב זה נכנסו לתמונה שוטרים מוס ווים
מהמדור המרכזי. הם התחזו כמוכרי-
תירס והתלוו אל נחמיה. בחברתם הרגיש

ע1־ו 11
צ ל״ו.
פארודיד. של פארוד״ד.
•:אחד משיאי עידן־הרדיו בארץ היה
בסוף שנות ה־ ,50 כאשר חידון התנ״ך
העולמי למבוגרים הועבר בגלי האתר,
ועורר ריגשה חברתית. באחד מאותם שי אים
נפתחה גם המסורת שראש־הממש־לה
מציג שאלה לאחד מהנבחנים (באו תם
ימים, היה דויד בן־גוריון ראש־המנד
שלה).
אווירה של אנאכרוניזם תיקשורתי שררה
ביום השלישי האחרון, כאשר מנהלי הט־לוויזיה
הישראלית מצאו לנכון להלאות
את הצופים, במישדר חי, בגמר חידון
התנ״ך הישראלי. שאלתו של ראש־המנד
שלה הנוכחי, מנחם בגין, סימלה אנא־כרוניזם
תיקשורתי זה, לא פחות מדבריו
של חתן התנ״ך הארצי, שאיחל לו ״עוד
20 שנה בכהונתו
מישדר־הטלוויזיה העלה גיחוך על שפ ת,
הצופים, שרק לפני כמה חודשים ראו
באותו מירקע, בשידור חוזר, את הפא-
רודיה שערכה הטלוויזיה על חידוני די׳
תנ״ך, בתוכנית לול, שבה כיכבו אי
זוהר ואריק איינשטיין בחידון התנ״ד•
אם פעם הצטיינה הטלוויזיה בעשיית פא־רודיות
על תוכניות טלוויזיה, הרי שה פעם
היא הצליחה לייצר פארודיה של פא-
רודיה.

מאתר הקל עי ם

היא איימה עליו נעורת
עובדיה, הוא התלונן
במישטוה, לאחו דיון
בבית־המישנט
הושגה הפסקתאש
המתלונן שהוא די חזק כדי לתקוף את
לבנה במעהה, ולמכור תירס בתחנה
המרכזית בתל־אביב.
נרגזת מפלישה זו ללב האירגון שלה,
הופיעה לבנה וצעקה על נחמיה והשוט רים
שהיו בחברתו. היא אמרה לו :״נר אה
אותך, תהיה גבר! תקבל מטר וחצי
בחולון !״
המישטרה עצרה את לבנה וחבריה.
בעיקר ביקשו השוטרים את הארכת מע צרו
של מסיקה, המוכר להם. הם טענו
כי הוא עלול לחבל בחקירה ולהשפיע
על עדים. סניגורו, אהרון ברוכין, עשה
מאמצים נואשים לשחררו. ואמנם, אחרי
11 ימי־מעצר הסכים השופט איתמר פלפל
כי אין עוד צורך במעצרו של החשוד.
אך כדי למנוע התחדשות מילחמות-התירס
בתל־אביב, שלח השופט את מסיקה לב לות
את סוף־השבוע בבית־שאן, היחס
ככל האפשר מתום שילטונה של לבנה.
חרב להשכיר
^ אשר חזר מסיקה לתל־אביב, חזרה
~ המישטרה וביקשה את מעצרו. לטע נת
חוקרי המישטרה, אין לו כל קשר
לעיסיק התירס, והוא חרב להשכיר, ש הועסק
על-ידי לבנה כדי להשליט אימה
ופחד על מתחריה.
הפרקליט אברהם לנדשטיין ביקש את
מעצרו של מסיקה עד תום ההליכים,
והציג לבית־המישפט את כתב־האישום
נגד הארבעה, המאשים אותם בסחיטה וב איומים,
ואת לבנה גם בתקיפה.
ברוכין התנגד, טען שאין להפלות בין
הנאשמים. אם לא ביקשה הפרקליטות
את מעצרה של לבנה וגיסה, אין מקום
לעצור את מסיקה. השופט קיבל את טע נתו,
ושיחרר גם את מסיקה.
גם בגיזרת התירס הושגה עתה הפסקת־
1אילנה אלון