גליון 2294

שנה 45

וד הסתבכות
ל אריה נאור

ח 1שיי

המחיר 15 :שקלים (כולל מ.ע.מ).

שער קי ד מי:

שער אחורי:

פרשת הסתכנותו שד מזכיר
הממשלה אריה נאור, עם הקריקטוריסט
רענן לוריא עדיין לא
הסתיימה. עכשיו
חושדים כנאור ש
כעיפלוי
׳הם תבך
הטלוויזיה המים־
חרית. האם נכונות
חשדות אלו ץ

לאחר מצוד ממושך נתפס החשוד
כפרשת הרצה הכפול
כרומא. רחמים אהרוני — הוא
גומאדי״ אשתו שיצאה
לרומא, הביאה
עימה מישראל
חוב ישן. תצלום
של מיסמך חשוב
מופיע ככתכה.

למההדליקהס רן אח הבסיס?

זזני בו

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי ינאי עורך
תבנית: יוסי שנץ עורכת כיתוב: לילית כוארון צלמי
מערכת: ציון צפריר ועגת סרגוסטי י ראש המינהלה: אברהם
רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
סיטון. מחלקת המודעות:
רחוב כן־
בע״ם. מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב,
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ בע״מ.

לכל עורף־עתון יש שיגעונות משלו.
אהד השיגעונות שלי הוא שאיני אוהב
תוכן־עניינים, אינדכם בלעז.
העולם הזה לא פירסם מעולם אינדכס.
זה לא היה דרוש בימי כהונתו של אורי
קיסרי המנוח, מאז ייסוד העיתון ב־1937
(בשם 9בערב) ועד שקיבלתי מידיו את
תפקיד העורך, ב־ . 1950 השבועון הכיל
אז 20 עמודים, ובתקופות מסויימות של
צנע חמור, כששרר מחסור בנייר בארץ,
אף ירד ל־ 16 עמודים.
גם כשהגליון התחיל לגדול, היתה לנו
התנגדות עקרונית לפירסום תוכן־עניינים.
כי אינדכס אומר: אתה מעוניין רק בחלק
מן החומר בעיתון, ואתה רוצה לדעת היכן
הוא טמון. ואילו הנחת־היסוד של מעולם
הזה היא הפוכה: שכל החומר בגליון
צריך לעניין את כ ל הקוראים.
זוהי הנחיית־יסוד הניתנת אצלנו לכל
בעלי-המדורים. אם את כותבת על קולנוע
— כיתבי כך שהחומר יעניין וירתק גם
אנשים שאין להם זיקה מייוחדת לכך,
והמבקרים בקולנוע רק פעם בחודש.
כשאני חושב על הדרך שבה אתה קורא
גליון זה, אני רואה אותך בדמיוני נוטל
לידיך את חגליון הטרי, פותח את עמודיו,
מעלעל בנחת בעמודים מן השער הקידמי
ועד השער האחורי, קורא תחילה את
המדורים החביבים עליך במייוחד, ולאחר
מכן את כל שאר עמודי העיתון, מילבד —
אולי — מדור אחד או שניים, שנושאיהם
אינם מעניינים אותך כלל.
למי שקורא את הגליון כך, אין צורך
באינדכם.
אולם בזמן האחרון רבו התלונות על
העדרו של תוכן־עניינים בעיתון.
ראשית כל. אמרו המתלוננים, מה שטוב
לגליון של 30 ,20 או 40 עמודים שוב
אינו טוב לגליון המכיל 80 ,76 ואף 88
ו־ 92 עמודים (המיספר המדוייק נקבע על
פי כמות המודעות בגליון) .אם אתה מחפש
את המדור שאתה רגיל לקראו ראשונה —
תשקיף, כלכלה, רחל המרחלת או — מי
יודען — הנדון, מדוע שיכריחו אותך
לעבור תחילה על הגליון כולו ן
יתר על כן, כשאתה מחפש בחיפזון
משהו — שידור מסויים בלוח־השידורים,
סרט מסויים במדור תדריך — זה די מר גיז
כשאין בגליון כה גדול תוכן־עניינים.
בקיצור, נכנענו. החל בגליון זה מופיע
תוכן־עניינים בעמוד 3של כל גליון,
כשראינו את דוגמת האינדכס בשלבי-
ההכנה, שמחנו שנכנענו למתלוננים. תוכן־
העניינים אינו רק מכשיר שימושי — הוא
גם משקף, במבט אחד, את עושר החומר
ומיגוון הנושאים המצויים בגליון אחד של
העולם הזח.
הדגם המופיע בעמוד זה הוא, בינתיים,
רק ינסיוני. אנחנו נחפש, במרוצת הזמן,
את הדגם המתאים ביותר לאינדכם. אין
זה כה פשוט כפי שזה נראה.
למשל: רשימת המדורים הקבועים —
האם להביא אותה על פי סדר האל״ף-
בי״ת, כפי שניסינו בתרגיל ראשון בשבוע
שעבר, או על פי סדר העמודים? ואשר
העולם הז ה 2294

הוא נשא לאשה את בתו של מפקד כבאים הוא היה מפקד יחידת
כבאים בבסיס גדול של חיל־האוויר. הוא קיבל צל״ש לאחר שהצטיין
בכיבוי שריפה — והחוקרים סבורים שהוא הסרן המדליק —
האיש שרצה להצטיין שוב ושוב.

בעדמרד הקנאים!
הארכיאולוג איש נען, חופר גמלא, פרופסור
שמריה גוטמן, תוקף כחריפות את יהושפט
הרכבי ואחרים שביקרו את מרד הקנאים
ואת מרד כר־כוככא. גוטמן טוען: הורכן
כית המיקדש איפשר את
המשך קיום הדת היהודית.
לסוגיות אלו נדרש גם אורי
אכנרי במדוריו הנדון ()37
ויומן אישי (.)38

לנושאים האחרים — האם להביא אותם
לסי מיספר העמודים. או לפי הרגשתו של
מחבר־האינדכס?
מכיוון שהאינדכס בא לשרת אותך,
הייתי מבקש ממך להעיר לנו את הערו תיך,
להציע שיכלולים ולציין מיגרעות —
לפחות עד שתתגבש צורה סופית.
מה זה ההיפך הגמור של העולם הזה?
לפני כמה ימים מצאתי. בעיתון אמרי קאי
הופיעה כתבה על ויקטור גריגוריי-
ביץ׳ אפאנאסייב, עורכו הראשון של
פראבדה (״אמת״) ,ביטאון הוועד המרכזי
של המיפלגה הקומוניסטית של ברית־המועצות.
העורך
מסר בכתבה זו את ד״,אני מא מין״
שלו, ואני מודה לו על כך. כי בכך
הוא מקל עלי מאוד. להבא, כשישאלו
אותי מהו ה״אני מאמין״ העיתונאי שלי,
אוכל להשיב בפשטות :״ההיפך מזה של
פראבדה.״
הנה כמה מדבריו:
• ״קודם כל, אנחנו מנהלים תעמולה
למען רעיונות מארכסיסטיים־לניניסטיים.
אינו מסתירים את העובדה שאנחנו מנה לים
תעמולה למען מדיניות המיפלגה.״
• ״המטרה השניה היא לארגן את
ההמונים למען ביצוע ההחלטות שהתקבלו
על-ידי המיפלגה והממשלה.״
י • ״איננו מוכרים את עצמנו למען
שטויות, למען דברים קטנים. איננו מפר סמים
כל דבר שאנו נתקלים בו. אנחנו
עוסקים באותן עובדות אובייקטיביות שיש
להן חשיבות חברתית וציבורית לעתיד
ארצנו.״
• ״למען האמת, פירסום סקופים אינו
מטרה של פראבדה. אין אנחנו מחטטים
סנסציות. אנחנו עיתון רציני. התוכן וה רצינות
של העיתון חשובים לנו יותר
מאשר הרדיפה אחרי סקופים.״
מה עושה אדם בברית־המועצות אם
אינו רוצה להיות תלוי בביטאון מסוג
זה לקבלת מידע? אם הוא בעל עמדה,
יש לו ברירה. סוכנות־הידיעות טאס״ס
מפרסמת שלושה ביטאונים מוגבלים, בעלי
שלושה צבעים שונים: דו״ח לבן, המוג בל
לצמרת העליונה של המישטר, דו״ח
ירוק ודו״ח כחול המגיעים לידי אנשי־מנגנון
בעלי דרגות נמוכות יותר, על פי
מקומם בסולם־השילטון.
אצלנו הכל יותר פשוט. הדו״ח הלבן
שלנו הוא העולם הזה, והוא מגיע לידי
כל מי שרוצה לקבל את המידע שאינו
מופיע בכלי־התיקשורת הישראליים הדו מים
לפראבדה. אנחנו בהחלט רודפים
אחרי סנסציות. איננו רואים את חובתו
בניהול תעמולה למען המיפלגה והממשלה,
אלא באספקת מידע מירבי מכל הסוגים,
ואיננו קובעים מה ״חשוב״ ומה לא. אנו
רוצים שהאזרח יוכל להחליט על פי מידע
זה מה שאזרח סובייטי אינו יכול להח ליט:
אם המישטר מוצא חן בעיניו או
לא, ואם השילטון נוהג כשורה או לא,
ואם צריכים להחליף את הצמרת במדינה
כולה או בכל מוסד לחוד, או לא.

שלו ם־ ע כ שיו בדרךלמערך
צמרת הקיבוץ הארצי של מפ״ס התכנסה שבוע אחרי הבחירות
והחליטה לחדש את פעילות תנועת שלום עכשיו. אחר־כך נערכו
פגישות בסניפי התנועה בערים הגדולות, והמבוכה היתה רבה. מה
קורה לשלום עכשיו 7

פריצה ב אי שון לי ל ה
עשרות שוטרים, אנשי הלישכה לתפקידים מיוחדים
ושוטרים צבאיים פרצו כאישון לילה לכיתו של העריק
עאדד זאהר כעוספיה — אך הוא חמק מהם. ממקום
מחבואו מספר לכתכת ״העולם הזה״ מדוע הוא נרדף.

עוזרות בית ל מ כי ר ה
הן באות במחתרת מארץ רחוקה, והישראליות העשירות מנהלות
ביניהן מאבק מלא תחבולות כדי להשיגן ולהעסיקן כעוזרות־בית.
זאת המילחמה על השפחות הפיליפיניות.
מיסתור האורגזמה
הנשית

המין הגבריבסכנה
נשים וגברים ממשיכים להגיב על
מאמרה הנועז של האשה האוסטרלית,
ולספר על חוויותיהם המיניות•
גכר אחד טוען: נשקפת
סכנה למין הגכרי.

מלכות המים טובלותבכינרת

היפהפיות המתחרות ביניהן על כתר מלכת
המים נוחתות על שפת הכינרת. הקהל
מחליט: היופי עובר בירושה.
תשקיף כמדינה
תשכץ, מכתכים
עולם קטן -זימבאבווה,
מצריים, ארצות־הברית

איש ממאדים
אנשים כעולם אנשים ממסיכה למסיכה בלונים הנדון
יומן אישי

קולנוע שידור
מדריך שידורים
רחל המרחלת
כלכוטק
זה היה העולם הזה
נמר שד נייר
חשכון עוכר ושב
מה הם אומרים -זאב

שיף,
חיים קופמן, יצחק יצחקי, עברי
ורבין, שוש עטרי, אלון נתן

האחרונים. אותרו בניינים, ואחת מיחידות המישרד
כבר עברה לירושלים.
בינתיים הוחלט במישרד־החקלאות שסגן־חשר גרופר
יהיה אחראי על תקציב חמישרד.

קרע נוסף

חודשים .״עד אז אתה יכול לטייל בארץ
ב״וולוו״ ,אבל אני צריך לעשות שינויים
כמישרד לפני שאתה נכנס לעבוד בו.״

איבצן יל מ ד
להופיע

ל,רזן נוסף בהנהגת המיפלגה. הליברלית
התגלע בעיקכות סירובו של שר-התעשייה,
גירעון פת, למנות את יהושע פורר, עסקן
המיפלגה מרחובות, כמנכ״ל מישרדו.

מי 3צ 0

ש פיר ת ד מי ת
אנשי לישכת ראש־הממשלה, יחד עם שגרירות
ישראל בוושינגטון, מכינים מיבצע לשיפור תדמיתו
של ראש־הממשלה, מנחם בגין, בעת ביקורו
הקרוב בארצות־הברית. הכוונה היא לנסות ולשפר
את תדמיתו של בגין, שהגיעה לפי כל הסקרים
האחרונים לשפל־המדרגה בציבור הרחב, וגם בקרב
היהדות ומנהיגיה.

לדברי בגין עצמו, לא יהיה עליו לעמוד
בשום לחצים של הממשלה האמריקאית,
מכיוון ״שאין להם מדיניות ברורה, והם לא
יודעים על מה ללחוץ.״

3גיו הורה
של א דחיל8וף
בישיבה האחרונה של הממשלה דרשו שרים רבים
פעולה הסברתית נרחבת נגד הממשלה האמריקאית
בעניין עיכוב מישלוח האף־ .16 אחד השרים אף
אמר שעל ראש־הממשלה לתקוף אישית את הנשיא
רונלד רגן בפרשה זו.

כנין הודיע שעד שובו מארצות־הברית
הוא לא יסכים לשום התקפה על ארצות
הברית.

בכלזאת: נהג

אדי? הב טי ח

ל סגני־ ה ש רי ס

ל מי ש טרה

למרות הודעתו של ראש הממשלה
כי לסגני־השרים לא יהיו מכוניות•
שרד ונהגים •,וכי אלה ״יסעו במוניות,״
נתן מינהל-הרכב הממשלתי
לכל סנני־השרים מכוניות ״וולוו״ עם
נהנים צמודים__ .
היחיד שעדיין לא קיבל -נהג 3ו 8
ם גן-שר*החקלאות פסח (״סייפי״)
גרופר. הנהג שנשלח לו על-ידי
המינהל לא נראה לו, והוא דרש להחליפו
באחר.

שר־הביטחון אריק שרון הבטיח למפכ״ל
המישטרה, רב־ניצב אריה איבצן,
שהיחידה המיוחדת של המישטרה היא
שתוכנם לפעולה כמיקרה של פיגוע
בתחום הקו הירוק.
היחידה המיוחדת של המישטרה ערכה במשך שנים
אימונים לקראת פיגועים כאלה, אך בכל פעם שהיה
פיגוע, מהסוג של מעלות, סבוי, ה ק אנ טוי קלוב
ומישגב־עם, הוחלט שיחידה של צה״ל היא שתפעל.

ה מיסחרית תי שאר
א צל המר
הממשלה עדיין לא החליטה על סועד
הקמתה של הטלוויזיה המיסחרית
וצורתה, אך ראש-הממשלה, מנחם בגין,
שהבטיח ליזום דיון על נושא זה, כבר
הודיע לשר־החינוך, זבולון המר, שגם
טלוויזיה זו, כמו הטלוויזיה הכללית
והלימודית, תהיה תחת פיקוח מישרדו.

הודעותיו של ח״כ חיים דרוקמן, על כי יכנס
לתפקיד סגן־שר־וזדתות רק אחרי שיוגדרו
סמכויותיו, באו בעיקבות שיחד, קשה שד,יתד, לו עם
שר־הדתות, הד״ר יוסף בורג.

מישרד-האוצר דרש מהקרן לביטחון
ישראל (ליב״י) לדווח על הכנסות
הקרן מתרומות ועל הוצאות הקרן, ונענה
כשלילה. יושב־ראש הקרן, ישראל סחרוב,
מסרב לגלות את היקף התרומות וגודל
ההוצאות.
גם שילטונות צה״ל אינם יודעים את היקף
התרומות. מדי פעם מעבירה ליב״י לצבא כספים
שנאספו, אולם איש אינו יודע אם אלה הם כל
הכספים. כן מסרבת הקרן לדווח לצה״ל על היקף
הוצאות המינהלה והפירסום שלה.

החקל או ת נ שארת
בתל־ א בי ב
שר-החקלאות החדש, שימחה ארליך,
ושני סגניו, פסח גרופר ומיכאל דקל,
החליטו לבטל את תוכניתו של שד
החקלאות הקודם, אריק שרון, ולא
להעביר את המישרד מתל-אביב לירושלים.
התוכנית של העברת המישרד היתד, כבר בשלביה*

איבצן נמנע עד כה מלהופיע במדיום זה, דוחה
בקשות להתראיין ולהיות אורח בתוכנית מוקד
משום שלדברי מקורביו ״הוא מתרגש מול המצלמה״.
אנשי-המישטרה מקווים שבעיקבות הקורם
יתגבר המפכ״ל על עכבותיו אלה.

ראשי הליברלים דרשו מפת למנות את פורר, אך
זה עומד למנות את סמנכ״ל מישרדו, אברהם אשרי,
לתפקיד המנכ״ל. על לחצם של השר אדליד ועסקנים
נוספים הגיב פת :״המיפלגה שלי לא עשתה אותי
שר. אני קיבלתי את התפקיד בניגוד לעמדת
המיפלגה, ולכן היא לא תכתיב לי את מי למנות.״

בו רג מ שהה
א ח דרו?מן

צפויה שערוריה
ס בי ב ל*בי״

מפכ״ל המישטרה רב-ניצב אדיה איבצן
יעבור כקרוב קורס לעיצוב הופעתו
בטלוויזיה.

בו ק מו פר
יהלומים בדול
המשבר הממושך בענף היהלומים פגע בצורה קשה
באחד הבנקים הגדולים בארץ. יהלומנים חבים
לבנק זה עשרות מיליוני דולרים, ואין לבנק שום
סיכוי לגבותם בעתיד הנראה־לעין.

עתה עוסקים נציגיו של הכנק בארצות
הברית במכירת צרורות־יהלומים, שניתנו
לבנק על־ידי יהלומנים ישראליים כערובות
לאשראי שקיבלו. נציגי הבנק סוכרים
את היהלומים בניו־יורק במחירים הנמוכים
ב-ס/י< 20 וב-ס/י< 30 ממחירי השוק שם.

בינתיים נודע שעם פתיחת בורסת־ד,יהלומים בשבוע
הבא, בתום החופשה השנתית של הבורסה, יודיעו
שני חברי־בורסה מרכזיים נוספים, שאין הם
יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם•

שערוריה

בורג הודיע לדרוקמן שהוא יכניס אותו
לעבודה מעשית כמישרד רק בעוד שישה

ת שלו עבור
שיחות אישיות
שאינן מתבצ עו ת
מישרד-התיקשורת התחיל באחרונה
לגבות תשלום גס עבור שיחת-חוץ
אישית שאינה מתבצעת. עד כה היה
נהוג שלא לגבות כל תשלום עבור
שיחה כזאת אם אינה מתבצעת,
מכיוון שהאיש שאליו מטלפנים
איננו. עתה החליט מישרד־התיק•
שורת לגבות עבור כל שיחה אישית
שאינה מתבצעת סכום המקביל למחיר
שיחה בת שתי דקות.
המדינה היחידה הנוהגת כך היא
תורכיה.
הסיבה היא, כנראה, ריבוי השיחות
המוזמנות בטענת־שווא, כאמצעי
עקיף להעברת דרישת-שלום לאיש
כחו״ל המסתיר את זהותו והמעמיד
פנים שמקכל-השיחה המיועד אינו
בבית.

שערוריד, פרצה ברדיו בעיקבות מיכתב שהפקיד
הכתב־מפיק משה נסטלבאום בידיו של מנכ״ל
רשות השידור, יוסף (״טומי״) לפיד. לטענת
נסטלבאום פגש אותו דובר מישרד־הביטחון, אלי
זילבר, ו״הבטיח״ לו שרות־מילואים קשה בעיקבות
התקפותיו של נסטלבאום על שרון. נסטלבאום
הפקיד בידיו של לפיד מיכתב, שהיה אמור להיפתח
רק אם יתבצע איומו של זילבר.

דבר המיכתב הגיע לידיעתו של ראש
מערכת־החדשות ברדיו, רוני דניאל,
שסיפר עליו לכתב ומפיק תוכניות-
התרבות, מיכה פרידמן. לדברי נסטלבאום
הדליף פרידמן את הידיעה לעיתונות,
והוא דורש עתה בירור מישמעתי נגד
דניאל ופרידמן.

ועידת הטוושב

ודחתה

מזכ״ל תנועת המושכים, ח״כ אריק
נחמקין, דחה ללא קביעת תאריך את
ועידת התנועה, שהיתה צריכה לבחור
את יורשו.
גחמקין חייב להתפטר מהתפקיד משום שהוא מכהן
בו כבר שתי קדנציות. כאשר תכונם הוועידה,
ייבחר, ככל הנראה הח״כ-לשעבר עמום הדר כמזכיר.

במדינה

אשתו, בתו שד מנקד כבאים, בוהה מן הבית
העם ארי? תרד השטחים

הפצצה הדאשוגח שד
שר״הבימחון שדון
נועדה לפתוח לפניו י
אופציות מנוגדות

כד מי שמכיר את אריק שרון
ידע כי יפתח את כהונתו כשר־הביטחון
בפצצה כלשהי. השאלה
היתה רק: איזו פצצה?
השבוע, ימים מעטים אחרי כני סתו
לתפקידו, הטיל שרון את
הפצצה. היא היתד, אופיינית: ה רעש
היה גדול, ואילו טיב חומר-
הנפץ היה נוזון בספק.
הוראת שרון: להנהיג מדיניות
של ״יד רכה״ ,לעומת ״היד הק־ •
שה״ -שהונהגה זה עתה על־ידי
הפיקוד של צה״ל. ובמיוחד: לא סור
על החיילים להיכנס לבתי־הספר
בשטחים הכבושים, לוותר
על מחסומי־דרכים הגורמים להט רדה
מיותרת, לפתוח בשיחות עם
המנהיגים המקומיים בשטחים ה כבושים.
תשובה
לכל דורש. למה
התכוון השר החדש ז לא היתה
על כך תשובה ברורה. ליתר דיוק:
היו על כך תשובות רבות, ש־סתרו
זו את זו, ושכולן ניתנו
על־ידי השר עצמו וחבורת עוז־ריו־דובריו-״מקורביו״

• למנהיגים בגדה: זהו
איתות של רצון טוב, המבשר
שינוי כללי ביחס לבעייה הפלס טינית.
אחרי פצצה זו תבואנה
פצצות חזקות עוד יותר, כנאה
לשר שהציע בשעתו לדבר עם
יאסר ערפאת.

• למתנחלים בגדה: זהו
טכסים מחוכם כדי להרגיע את
הרוחות ולהחליש את ההתנגדות
הפלסטינית, בשעה שההתנחלות
תימשך במלוא הקצב.
• למנחם בגין: זהו המ שך
המדיניות הקודמת של הממ שלה
באמצעים חכמים יותר, תוך
שמירה על כבוד־האדם. ומי כמו
מנחם בגין, תלמידו של זאב ז׳בו־טינסקי,
איש ההדר הבית״רי, דבק
בשמירה על כבוד האדם באשר
הוא אדם?

הישיבה שבה לא השתתף הסרן הכריעה את גורלו. בישיבה
זו החליטו החוקרים להדק את המעקב אחריו. כאשר נמצאה התאמה
בין המקומות שבהן פרצו השריפות בבסיס חיל־האוויר הגדול,
ובין המקומות שבהן ערך מפקד יחידת מכבי־האש סיורים לפני
שהשריפות הללו פרצו, היה ברור לחוקרים, שהם עלו על עיקבותיו
של המצית האלמוני, ושאפשר לתפוס אותו על ״חם״.
קודם לישיבה זו השתתף הסרן בעשרות ישיבות-חירום שנערכו
באותו בסים, ואשר בהן דנו מפקדי־הבסיס בשריפות המיסתוריות.
השריפות התחילו לפני יותר משנה. ופרצו לפחות אחת לחו דש.
תמיד פרצו במחסנים מרוחקים ממקומות המגורים, וגרמו
נזקים במאות מיליוני לירות, לפני שאותרו וכובו על-ידי יחידת-
הכבאים הנמרצת של הבסיס.
הסרן, מפקד היחידה, זכה בצל״ש אחרי שהצטיין בכיבוי השרי פה
הראשונה בבסיס, ביוני . 1980
ארבעה ימים לפני שנתפס, הספיק הסרן להשתתף בישיבה בהש תתפות
קצינים בכירים, שבה דובר על הבאת ציוד לכיבוי-אש
ולאיתור מוקדי־שריפה, במחיר מיליוני לירות, מחדל. הוא עבד
כל העת בשיתוף־פעולה מלא עם עשרות החוקרים שהובאו מחוץ
לבסיס, כדי להביא לתפיסתו של המצית האלמוני, וידע כימעט
על כל האמצעים שבהם נקטו החוקרים כדי לגלות את המצית.
בבסיס־הענק של חיל־האוויר — המשרת סוגי-מטוסים רבים —
שררה פאניקה אמיתית בשנה האחרונה, אחרי שהתברר באופן

בגין שוכנע, או העמיד פנים
כאילו שוכנע. המתנחלים קיבלו
את הסברה שנמסרה להם, בלית •
ברירה. המנהיגים בגדה הקפידו
על יחם של ״כבדהו וחשדהו״ ,לא
היו מוכנים למסור כל תגובה מח ייבת.

טאקטיקות
בכל עת, ולנצל כל הז דמנות
לקידום עצמי שתופיע ל פניו.
בכך
הצליח — לפחות לפי שעה.

הכנסות

• ליצור, ולוא רק באופן זבד
לסלק את בורג, למה התכוון
ני, נכונות אצל מנהיגי הגדה
אריק שרון באמת?
להידבר עם אריק שרון. הדבר
דרוש לשרון כדי להוכיח שהוא
מטרותיו האמיתיות ניתנו רק
״יודע לדבר עם הערבים״ ,ושעל
לניחוש. הסבירים ביותר:
כן הוא — ולא יוסף בורג —
ו צריך להיות מופקד על שיחות-
האוטונומיה.
י• להשיג, אם אפשר, תקופה
של רגיעה־תוך־המתנה בשטחים
המוחזקים, שתחזק את יוקרתו
ומעמדו של שר־הביטחון החדש.
י• לנטוע בעולם הערבי ובעד
לם הרחב את התיקווה׳ שאריק
יד\ה ״דה־גול ישראלי״ ,ושכדאי
לטפח אותו.
כל אלה הם יעדים טאקטיים,
קצרי-מועד. אבל אריק הוא מ־טיבעו
גנרל טאקטי, שאין ראשו
נתון לאיסטראטגיה ארוכת־טווח.
עמדת־ זינוק נוחה. אם ישיג
יעדים אלה, מה יהיה ההמשך?
האם יירש אריק את מקומו של
עזר וייצמן כראש האגף המתון
בממשלה? האם יאמץ לעצמו את
הקו של משה דיין, שנקט בשט חים
הכבושים בתגובות ליברליות
וברוטליות לסירוגץ?
האם זהו מסך-עשן שמאחריו
מתכוון אריק לאחד סביבו את
המחנה הניצי־הקיצוני בישראל?
האם זוהי הקדמה לתפנית, שתו ביל
לקראת הידברות עם אש״ף,
במסווה של נכונות להקים מדינה
פלסטינית מעבר לירדן?

אילוף הסורר
העולם הז ה 2294

מוחלט כי השריפות אינן מיקריות, אינן תוצאה של תקלה או
של טעות-אנוש, אלא שמדובר בהצתות.
בבסיס מתגוררות מישפחות הטייסים ומישפחות אנשי-פיקוד
בכירים, באיזור־מגורים מיוחד, שם התגוררה גם מישפחתו של
הסרן. עשרות החוקרים היו בשטח בכל העת. נשות הטייסים
מספרות, שכאשר היו פותחות בבוקר את החלון — היו מגלות
חוקר צבאי הניצב בחוץ.
כל אנשי-הבסיס עברו חקירה בגלאי־שקר• הסרן עבר בדיקה
כזאת פעמיים, בשתי הבדיקות נמצא שהוא דובר-אמת, והחוקרים
התנצלו לפניו.
הסרן נשוי ואב לשני ילדים. אשתו היא בתו של אחד המפקדים
הבכירים בשירות האזרחי של מכבי־אש. לאחרונה, ככל הנראה,
היו היחסים במישפחה מעורערים. כאשר יצא הסרן מדי לילה
את מגורי־המישפחה, ייחסה זאת אשתו למריבות ביניהם. הסרן
סיפר לאשתו כי הוא יוצא לסיורים. הכל בבסיס העריכו מאוד
את מסירותו.
כאשר היו מגיעים אליו כדי להזעיקו, לצורך כיבוי השריפות,
היה הסרן נוהג לזעוק בקולי-קולות, ולכעוס על-כך שהשתהו
זמן רב מדי עד שהוזעק. הוא היה ממהר למקום השריפה, פוקד
לכבות את האורות על מסלולי הנחיתה וההמראה, מגייס כוח־אדם
וכלי־רכב והופך, למעשה, מפקד הבסיס עד לכיבוי השריפה.
אין ספק שהשריפות הפכו את הסרן לאישיות חשובה בבסיס
הגדול• הוא הירבד. להשתתף בישיבות הרבות, בנוכחות המפקדים
הבכירים. הוא יזם הקרנת סירטונים לחיילי־הבסיס, בהם הוסבר
כיצד לכבות שריפות. הוא הוכיח מיומנות רבה בכיבוי השריפות
הרבות, ועמד לקבל לידיו ציוד משוכלל ויקר, חדיש ביותר, לאי תור
שריפות• גם הצל״ש, שקיבל עוד בתחילת הדרך, הוכיח
לו כי המאמץ משתלם.
החוקרים עדיין אינם מגלים כיצד התעורר חשדם בסרן. ברוד
שלא שוחח על מעשיו עם איש• הוא ערך סיורים ממושכים
בבסיס, בשעות הלילה — אך אלה התחייבו מתפקידו, במיוחד
כאשר מדובר בבסיס שבו פועל מצית אלמוני. איש מחבריו׳בבסיס
לא חשד בו.
כאשר נעצר, נמלטה אשתו מהבסיס, בנטלה עימד. את ילדיה.
יתכן שהסרן לא יועמד כלל לדין, אם יתברר שאינו כשיר
לכך מבחינה נפשית. מעדויות החוקרים עולה, כי נערכו מעקבים
מרוכזים בעיקבות הסרן. המעקבים היו גלויים כמעט, ואין ספק
לחוקרים שהפח ידע שעוקבים אחריו — אך הוא המשיך במעלליו
כאילו איש אינו מבחין בו.

התשובה אינה ידועה לאיש —
וגם לא לאריק שרון עצמו. כי
אין אריק נוהג לקבוע לעצמו
איסטראסגיה כוללת. הוא רצה,
בסך הכל, ליצור לעצמו עמדת-
זינוק נוחה, שממנה יוכל להת קדם,
כרצונו, בכיוונים שונים —
בהתאם לאפשרויות הפוליטיות ה

מיו׳ דיאדוכים

איש־המערך הציע,
אשת־המעק -התנגדה
ויורם ארידדר גהגה
״מילחמת הדיאדוכים !״ זעם
יוסי שריד, בהתכוונו למילחמה ה מחודשת
בצמרת מיפלגת־העבודה.
הדיאדוכים היו חמשת יורשיו של
אלכסנדר מוקדון, שחילקו ביניהם
את ממלכתו אחרי מותו.
בהשוואה למה שמתרחש במ־ס־לגת־העבודה,
הדיאדוכים של ה ממלכה
המקדונית היו אנשים של ווים
מאוד. שישה שבועות אחרי
הניצחון־המפלה של המיפלגה ב בחירות,
שבהן גדלה ב־ס/ס 60 אך
איבדה שוב את השילטון, גועשת
המילחמה מתחת לפני השטח.
יצחק רביו רמז על רצונו לח דש
את מילחמתו בשימעון פרם.
קבוצודחברים החלה לטפח את
מועמדותו של יצחק נבון לראשות
המיפלגה, למרות מחאותיו הפומ ביות
של הנשיא. מרדכי גור מח כה
בפינה. אליהו שפייזר רוצה
לרשת את חיים בר־לב, השוכב
בבית־החולים. ועסקנים צעירים
יותר — וביניהם גם יוסי שריד —
השוחרים לטרף, היו רוצים לה דיח
את כל הצמרת הוותיקה גם
יחד, כדי לפנות מקום לעצמם.
הצעה, מוזרה. בשום מקום
אין האנארכיה במערך בולטת כסו
בכנסת. גם שם יד איש ברעהו.
הדבר בלט השבוע בפרשה קט נה.
דוב זכין, איש מפ״ם, הגיש
הצעה רגילה לסדר־היום בעניין
פרשת אלישע שפיגלמן, המסוכסך
עם שר־האוצר, יורם ארידור. זכין
לא יכול היה להגיש הצעה דחו

כי באותה עת לא היו ליו
עדיין סגנים, ורק ״הידר והו
נים״ יכולים לאשר את דחיסו
של הצעה *.
זכין, איש קיבוץ להבות־הב
שחזר לכנסת אחרי העדרות 1
קדנציה, טען את טענותיו בלו
דיבר על מדיניות ההדחות 1
מינויים של הליכוד. ארידור ע
בלהט רב עוד יותר, התווכח
שפיגלמן כאילו היה נשיא *
צות־הברית או מזכ״ל המיפל
הסובייטית. ו, הקומוניסטית הציע להסיר את ההצעה מסו
היום.
ואז קרה דבר מוזר. אורה נס
חברתו חמורת־הסבר של זכין
סיעה, קמה והציעה להעביר ;
הצעתו לוועדה. זוהי פרוצדו
בלתי-מקובלת. היא אפשרית כ
שר אין חבר של סיעה אח!
מציע את העברתה של ד.צ
לוועדה.
אך המוזר ביותר בהתנהגוו
של נמיר היה בתוכן דבריה. למ
שה התייצבה לצידו של אריד
נגד שפיגלמן ונגד זכין.
מדוע עשתה זאת? לסי גיר
אחת: נמיר, שהיתה ושתהיה יו
ועדת־החינוך בכנסת, רואה בשו
זה את נחלתה הפרטית, ורגזה 1
זכין שפלש לתוכה. אחרים ר
בכך סתם סימן נוסף לחוסר
סדר ומישמעת בסיעת הטעו
שאינה יודעת מה היא עושה מ
סת, ועל כן אינה מתפקדת כז
הצעתו של זכין הוסרה, כמוו
מסדר־היום — וראשי תמע
הודיעו שלהבא ייקבע סדר לג
הזכות של חבריה להגיש הצעו
לסדר־היום.

• לאחר מכן נבחרו זמנית ט
סגנים — משה שחל מהמע
ומאיר כהן מהליכוד. שחל נבו
לתפקיד זמני זה מפני שהוא ו
האיש היחידי בסיעה שחבריו ה
מינו לו שאינו מעוניין לתיש!
בתפקיד זה באופן קבוע.

מאוון: במשק מתי האינכלציה היא טובה הביקו ש מול ומתי ־ היא של מפא״׳ ההיצע מתברר שהאינפלציה בכל מיקרה היא פגע־רע• האינפלציה עד , 1977 ואולי גם
בימי ארליך והורביץ היתה מחלה• האינפלציה בימי ארידור, היא רע הכרחי, שבא
למנוע אבטלה. אז אנחנו צריכים לבחור: אבטלה או אינפלציה. בחרנו: בלי אבטלה
ובלי אינפלציה. אבל את זה לא יכולים להגיש לנו על צלחת. ואז מופיעה הלכה
חדשה, האומרת: אין להיבהל משיעורי אינפלציה גבוהים״ ,כל האזרחים במדינה,
מוגנים מפני אינפלציה גבוהה.

זה מזכיר לי אחד מהחברה שהיה אומר: תראה, יש לי חום, אבל לא איכפת
לי ! כל בוקר אני לוקח כדור אנטיביוטיקה. אפשר לחיות עם זה, כן• אפשר למות
מזה ן לפעמים, מסיבוכים.

מתי 80 אחו! הם יותר מ־ססו אחו!
לעניין זה נצטרך לדון במה שקרוי תוספת־יוקר• ואז גם יובן מדוע האזרח
מוגן. מהו המצב היום 1כל שלושה חודשים משלמים תוספת״יוקר, המעבידים
כמובן. לא מלאה, אלא של ס/״ 80 מההתייקרות, וכל שלושה חודשים מעדכנים את
מדרגות המס לפי מלוא ההתייקרות.
אומר שר״האוצר: אני מוכן לשלם תו-
ספת־יוקר של 100 שתשמור על השכר
הריאלי, אבל אם עוברים לשיטה זו, אין
תוספת״שכר. אומרת ההסתדרות ומסכימה
לכך גם לישכת התאום של האירגונים
הכלכליים: זה לא מספיק, צריך להשאיר
משהו למשא-ומתן, צריך להשאיר
משהו למדיניות השכר, אפילו סלקטי בית,
אפילו זחילת״שכר. הנה ב1980-
הועלה השכר פעמיים ב 7.5השנה
רק ב/0-״ .5אומר האוצר: אנחנו מבינים
שצריך להעלות פה ושם שכר מעבר
לתוספת״היוקר, אבל זה בתנאי שיעלה
הפיריון במשק• הצרה היא שעליית ה־פיריון
בשנתיים האחרונות נעה סביב
האפס. אז מי שמתאמץ אפס, יקבל
אפס תוספות.
מה יהיה ן תוספת-יוקר של ס/ס 100 כל
חודש או חודשיים, כדרישת משל, ועימה
התאמת התשלומים הסוציאליים לאינפלציה
בקצב גדול יותר• תוספות-השכר
תהיינה כמו בעבר — ענפיות וזוחלות.
מזכיר־־ההסתדרות משד
והנה, אינפלציה ״דה לוקס״ — הכל אפס תוספת־יוקר 100 אחוז, פריון
צמוד לכל במאת אחוז, כולל השרים
לכיסאותיהם, ושלום על ישראל.
ועוד משהו: ארידור תולה חלק מן האינפלציה ברמת הציפיו^של האזרחים.
מה קרה ביולי ן רמת הציפיות עלתה שוב. עכשיו יגיע גם תורם של המחירים, לאט
אבל בטוח• האינפלציה תמשיך להיות צמודה במאה אחוז.

מענ״ן
מאוד
• למי שלא יודע. היבוא והיצוא לישראל
וממנה לארצות המיזרח-הרחוק,
מתנהל ברובו דרך תעלת-סוויס. לא
כדאי להעביר את המכולות ביבשה לנמל
אילת וממנו. כדאי יותר לשלם את
דמי-המעבר בתעלת-סוויס• אבל מי שבכל
זאת שולח מכולות דרך אילת, יזכה במענק
של 25 דולר לכל מכולה.
• שמעתי -סיפורים על כמה טייסים
עבריים ועל בעלים לשעבר של רשת חנויות
להלבשה, שהשקיעו סכומי עתק בקניית
כסף (המתכת) .הם קנו כשהמחיר
ירד ועמד על 14 דולר האונקיה לפני למעלה
מחודשיים. מאז ירד המחיר ל-
8.50 דולר האונקיח• השבוע עלה מעט
המחיר, אבל חשימחה מוקדמת. בינתיים,
יחד עם הפסדי הריבית, הם
הפסידו כמחצית מהשקעתם. הם בטח
יכולים להרשות לעצמם.

למי ששאל מה זה נדל״ן — זה בטח
לא תולעת, או מרבה רגליים. זה כן,
ראשי תיבות של נכסי־דלא־ניידי בארמית
— או, בעברית, נכסים לא נדים.
למשל בית, אפשר להזיז 1לא. קרקע
אפשר להזיזן גם כן לא• אז על אלה
אנחנו מדברים.
המצב, נכון להיום, בנושאי הנדל״ן
הוא כזה: כל העיסקות נעשות בדולרים
ונקובות בדולרים. השוק בכללו
יציב, ויש איזון בין הביקוש ובין היצע.
מי שקונה משלם במזומן, ובדרך־כלל
מקובל שעד שישה חודשים, התשלומים
אינם נושאים ריבית.
באוגוסט וספטמבר מתעורר שוק הדירות
השכורות. המחיר המקובל לחדר
הוא 100 דולר לחודש. דירת חדר עם טלפון
— 160 דולר לחודש. אין הבדל מש מעותי
בין דירות שכורות מרוהטות וכאלה
שאינן מרוהטות. וילות ! מחפשים
באפקה, תל־ברוך, ומתחיל משהו בהרצליה
פיתוח• המחירים 150—200 :אלף
דולר. הקונים הם, תתפלאו, ישראלים.
כל אלה שהחזיקו בשיניים את המגרשים
באזור ״תוכנית ל,״ ,ממשיכים להחזיק
אותם, ויפה הם עושים. בצפון
תל־אביב אין יותר מגרשים.
דירות בדמי-מפתח, כמעט שאין• —85
90 אחוזים מדירות אלה נרכשות על
ידי בעל-הבית כשהן מתפנות מהדיירים.
וזה חשבונו: דירת שני חדרים
בדמי־מפתח שווה היום 2.6—3מיליון
לירות. כמעט כל בעל־בית יהיה מוכן
לשלם לדייר שני שליש מדמי המפתח
שהם 1.7מיליון לירות. בגמר העיסקה
תהיה בידו דירה, ששוויה בשוק חמישה
מיליון לירות (או 500 אלף שקל)׳ שאותה
יוכל להשכיר בשכירות חודשית ו תוך
כמה שנים להחזיר לעצמו את ההשקעה.

שיש לו מגרש, רשאי לבקש ולקבל
ס/״ 50 ממיספר הדירות שהקבלן יבנה
עליו• הכלל הוא, שבעיסקות אחוזים,
או קומבינציה, לבעל המגרש מגיעה מח צית
מערך הבניה על פי אחוזי הבניה.
אל תשכחו לשלם מע״מ• זה חשוב.

! 4במי

׳0 *111

סגני 10ד״ם

שיטנון שר נ סו :
15 מיליארד לירות הכל הלך בשבוע שעבר ״בגדול״ .והכי
גדולות היו, כמובן, ההודעות על ההנפקות
של ״שלושת הגדולים״ .״בנק לאומי״
החליט תחילה על הנפקה של 400 מיליון
שקל, ועל כך כתבתי במדור זה לפני
שלושה שבועות• לקראת מועד ההודעה,
החליטה הנהלת הבנק להגדיל את ההנפקה
ל 570-מיליון שקל• זה חיה ביום
השלישי שעבר. ביום השישי הודיעו
על הגדלת ההנפקה ב 20ל712-
מיליון שקל — ״ההנפקה הגדולה ביותר
בתולדות הבורסה״.
על זנבו של בל״ל התיישב חזק ״בנק־הפועלים״
,וזהו, למעשה, ההסבר לגודלה
של ההנפקה של הבנק — 600 מיליון
שקלים. וזהו גם ההסבר מדוע החליט
בל״ל להגדיל את ההנפקה .״בנק״דיס־קונט״
לא משתתף במרוץ, אך בכל זאת,
אי״די״בי״פיתוח יוצא בהנפקה של 226
מיליון שקל ; החגיגה כולה תגיע לסכום
העתק של 1526 מיליון שקלים. זה טוב
לעם ישראל ן אומרים שכן. מאיפוא
יבוא הכסף( הרבה מבחוץ והרבה מבפנים,
מתוך הבורסה. מי יינזק ! קשה
לדעת, אך הצמודים בטח, וגם מניות
בנקאיות יהיו בין הנפגעים• בכל מיקרה
כדאי לקנות. סדר העדיפויות: אי־די-בי
(ואני נשבע לכם שאני לא מכיר את
מנכ״ל הבנק, אלי כהן, או את ריקאנ־טי)
,בל״ל ו״בנק הפועלים״.

קוו מקרקעין
מה שאמרתי בגיליון הקודם, היה נכון
ועדיין כך. אבל קרן שתתמחה במניות
מקרקעין קום תקום. בעליה של הקרן
החדשה יהיה לא אחר מאשר ״בנק דיס־קונט״
.אם שר״החקלאות החדש, מר
שימחה ארליך, הידוע גם כשר האוצר
לשעבר, יעשה מה שמצפים ממנו, תהיה
הקרן להיט. לא לרוץ. עוד לא.

מה נן, גת לא
יש לכם מניות של ״סהר״ ,לא חשוב
איזה, אני לא מאמין בהם• מי שמוכר
ברישיון ״לוקשן״ בבורסה במקום ב־מיסעדה,
אני לא חייב לאכול אותם, גם
אם יתנו לי מזלג. תודה, לא.
אני כן מאמין ב״אלקטרה״ ,״כבלי
ציון״ ,״אלקו״ ,ו״כבלים״ .זו לא חוכמה,
זה יותר בטוח.
אומרים לי ש״רים״ על דרך״המלך?
וכמו כל בעל בעמיו, היא עשויה לפזר
הטבות גדולות ולעניין. נחייה ונראה. ומי
אתם חושבים קנה מ״נכסים״ את אחזקותיה
ב״נחושתן״! אייזנברג כמובן, ובכך
הוא הפך לבעלים• מה זה אומר !
שזה עולה, כרגיל, ועוד יעלה. למה ז
אייזנברג !.
שמעתם על ח״ל-ב• מקרקעין ן כאן יש
סיפור. הם רכשו מחוץ לבורסה ״/״10
מהמניות של ״גרניט״ ,הבעלים החדשים
של ״סונול״ .הם גם היו צריכים
לשלם עבור הרכישה. בינתיים הם לוו
את הכסף. עוד מעט יגייסו אותו בבורסה.
מי שעיניו בראשו יעשה את המעשה
הנבון.
דולר (אינו כולל את ההוצאות לתחבורה)
,גידול של 16 לעומת .1979
• משהו מחזית היצוא. יצואן שיש
לו סוכן ביון, טוב יעשה אם יבקר אצלו
אחת לחודשיים שלושה — עצה זו משיא
המכון־ליצוא. הנסיעה והשהיה מוכרים
כהוצאה לצורכי מס.

• מספר התיירים בעולם (תיירות
פנים וחוץ) עלה ב־ 1980ל״ 1650 מיליון.
1350 מיליון מחם היו תיירי פנים, ו
התיירות
הבינלאומית הגיעה לשיא של
285 מיליון איש. ההכנסות מהתיירות
הבינלאומית מוערכות ב״ 92 מיליארד

• ל 28-השרים וסגני־השרים יש
פריבילגיות (זכויות״יתר) שונות. לפחות
שתיים מהן, דרשו להתקין בית שימוש
מיוחד לשימושן.

י §1981

מחיר לצרכן 1600 שקל כולל מע״נז, בתוספת סרט צבעוני וורתיק. לחודש אוגוסט בלבד

מצלמה מקצועית לצלם החובב.
זוכר את המצלמות ״המקצועיות״ והיקרו ת שתמיד נ ר או לך מסובכות מדי עבורך? היום אתה יכול להגיע לאותה
איכות מקצועית במחיר נוח ביותר וללא כל צורך בידע מקצועי.
אגפא אופטימה פלש. המצלמה שרואה, חושבת, מחשבת ומבצעת במקומך את הכל. עליך רק לקבוע את המרחק
וללחוץ על הכפתור. המח שב הזעיר הבנוי בתוך המצלמה ״מתרגם״ את נ תוני האור לסדרה של פקודות ובכך מגיע
לתוצאה הטובה שגם צלמים מקצועיים מתאמצים כדי ל הגיע אליה.
נקוד ת אור מיוחדת היא המבזק האינטגרלי שבנוי בתוך המצלמה: עם הרמתו הוא נטען אוטומטית ומוכן לצילום,
הטעינה נפסקת באופן אוטומטי עם קיפולו אל גוף המצלמה. זוהי ה הזד מנו ת שלך להגיע לתוצאות מקצועיות.
אגפא אופטימה פלש בקש הדגמה ב חנויו ת הצילום המובחרות.

במדינה פרשות 1תך תמדוגז

מיהו האיש המיסתורי
שתבע לרין פלילי
את פלאמו-שרון?
מואל פלאטו־שרון מכיר היטב
האדם שהגיש נגדו תלונה
ית במישטרת מרחב הירקון
ם אלה. למעשה היה איש זה
גינו של שרון כעשרים שנה,
ר פעלו יחדיו בפאריס. אז
ן קראו למתלונן טיבור הא־זקופה
שבה פרחו עסקיו של
*רשתו בצרפת, נחשב הא-
במוח שמאחורי העסקות ה נכות.
הגבר, שהוא כיום כבן

הצד היותר טווכ. מישטרת
צרפת ומישטרת ישראל חיפשו
אחריו במשך השנים, ולא הצליחו
למצאו. בתקופת שהותו בישראל
החליף את שמו באופן רשמי מטי־בור
האג׳דו לתום הד. הוא קיבל
גם דרכון בשמו החדש.
כאשר עזב את ישראל בחטף,
השאיר האג׳דו כאן את כל רכושו,
הדירה השכורה, המכוניות והרהי טים.
הוא קיווה כי ידידו ושותפו-
לשעבר ידאג לנהל את רכושו ב ארץ
על הצד הטוב ביותר.
ארבע שנים אחרי שיצא את
הארץ בסתר חזר אליה האג׳דרהד,
לפני כחצי שנה, באותה צורה.
הוא נעצר עם כניסתו לישראל
ביגלל בקשת־ההסגרה, אך שוחרר
אחרי זמן קצר בערבות לא-גבוהה
וחזר להתגורר בישראל.

אד ישנו
חציע ׳ראויה
נאויו לעמוד

נואש החנוה
שרו. ישנו
הכחיש ונאוו
טוען: הוא
יוק וציה
והגן עד!
י• ם כשהסקרים של ערב ה־ל
ב חי רו ת הראו יתרון לליכוד, היה
עדיין מזכיר הממשלה, אריה נאור,
משוכנע שהליכוד יפסיד את הבחי רות
והוא יפסיד את מישרתו. נאור,
שצפה במה שעשה שילטון הליכוד,
אחרי המהפך, לפקידים הבכירים
המזוהים עם המערך, החליט, ככל
הנראה, שלו זה לא יקרה. הוא
התחיל להכין את הקרקע ולחפש
עבודה מחוץ לממשלה, לתקופה
שאחרי ה־ 30 ביוני.
ככל הנראה, ארעה על רקע זה
ההסתבכות המפורסמת שלו עם
הקריקטוריסט רענן לוריא, פרשה
שבעקבותיה קבע השבוע ה יועץ
המישפטי לממשלה, הפרופ סור
יצחק זמיר, שיש להעמיד
את נאור לדין מישמעתי. לפני כחצי
שנה גם הקים לו נאור לובי כדי
להשפיע על בחירתו כמנכ״ל רשות
השידור במקומו של יוסף (״טו־מי״)
לפיד.
אך השבוע פירסם העיתון הירו שלמי
המקומי כל העיר ידיעה, שאם
היא נכונה, היא חמורה יותר מ כל
ההסתבכויות הקודמות של
מזכיר הממשלה, שרצה להבטיח
את עתידו.

״שיקר כדי
להגן עלי״
כעל־ חכרה פלאטדשרץ
״שימוש ללא רשות ...הוצאת כספים בטענות־שווא
נולד בהונגריה, והגיע לצרפת
יי מילחמת־העולם השניה. שם
ס לעסקים עם פלאטו־שרון.
־ 1973 עלה גם האג׳דו עם
זו לישראל, והשתקע בהרצ-
,שם שכר דירה וקנה שתי
ניות. הוא המשיך להיות במגע
ב עם פלאטו־שרון גם בישראל.
בניגוד לידידו, לא אהב את
החברה והפאר. הוא הצטנע,
הפך דמות ציבורית, כמו חבר-
סת לשעבר.
רב חג־המולד 1976 חזר פלאטו
ן מארצות־הברית לישראל,
|זע עסקים, ונעצר מיד עם
ן ו מהמטוס בגלל בקשת הסגרה
ממשלת צרפת, שהאשימה
ו בעיסקות־מירמה בצרפת. הוא
רר לבסוף, אחרי מאבק מיש-
ממושך, בערבות של 10 מיל-
לירות. האג׳דו היה גם הוא
קש על־ידי ממשלת-צרפת ב ס
עניינים שביגללם נעצר
טו-שרון, הוא נעלם מישראל
עם מעצרו של שרון.

הוא ניסה לברר מה קרה לרכוש
שהשאיר בארץ, וגילה כי מכוניו־תיו
היו בשימושו של פלאטו־שרון,
ולדבריו הוחזרו לו במצב
גרוע ביותר.
הוא גם כעס על כי רהיטיו לא
נשמרו כיאות, וכי כספים ששולמו
על־ידי חברת־ביטוח על נזקים ש נגרמו
לרכושו הלכו לחשבונה של
אחת מחברותיו המיסחריות של
פלאטו־שרון.
תביעה פלילית. תחת תביעה
אזרחית על נזיקים, אשר אולי
תבוא גם היא, פנה הד למישטרה
והגיש תלונה פלילית על החברה
שברשות פלאטו־שרון. הוא האשים
אותה בשימוש ברכב ללא רשות
ובהוצאת כספים בטענות־שווא מ־חברת־הביטוח.
מישטרת־ישראל
העבירה את ה חומר
לפרקליטות, כדי לבדוק את
המצב המישפטי. שני בעלי־הדין
ממשיכים להיות מבוקשים על־ידי
ממשלת צרפת בעניינים אחרים,
כבדי-משקל יותר.

יך אדר ואדי סופר, דמות ירו־
״ ש ל מי ת אחרת, הם ידידים ,״לא
ותיקים״ ,לפי דיברי נאור עצמו.
״אומנם, הכרנו כשאני עבדתי ב רדיו
ואדי בטלוויזיה, אבל הידידות
בינינו היא חדשה, ונוצרה באמצ עות
חבר שלישי.״
בשבועות האחרונים נפוצו ב ירושלים
שמועות שלפיהן שותף
נאור בצורה זו או אחרת בחברת
טלוויזיה מיסחרית בע״ם שהקים
סופר. שמועות אלה היוו האשמה
רצינית ביותר. סופר מעוניין, כמו
גורמים אחרים (ראה מסגרת) ,ב קבלת
זיכיון למיכרה הזהב ששמו
הטלוויזיה־המיסחרית. גם השם ש הוא
קבע לחברה החדשה שהוא
הקים לשם כך מראה לאן הוא
חותר• תהיה זאת ממשלת-ישראל
שתחליט למי לתת את הזיכיון.
העובדה שמזכיר הממשלה ואחד
ממקורביו של ראש־הממשלה, מנחם
בגין, חפץ ביקרו של אחד המת מודדים
על הזיכיון מעוררת תמיהה.
אם היה נאור גם שותף של סופר,
היה בכך משום שחיתות.
נאור מודה שהוא ידידו של סו פר,
ומודה גם שסופר הציע לו
לעמוד בראש חבר־המנהלים של
החברה .״אני לא דחיתי את הה־

אדי סופר ואשתו גליה ()15174
״התפקיד שלך צריך להיות —
צעד. על הסף,״ סיפר השבוע
אריה נאור להעולם הזה ,״אני רק
בדקתי אותה מבחינת התקשי״ר.
התברר לי שאני לא יכול לעשות
את זה, גם אם אני לא מקבל שכר
עבור המישרה הזו.״
התמיהה עדיין נשארת ללא מענה
של נאור. אם הוא אינו שותף׳של
אדי סופר, ואם הוא לא מקבל ממנו
משכורת, לשם מה היה על מזכיר
הממשלה, שהוא אחד הפקידים ה בכירים
העסוקים ביותר בארץ,
לקבל עליו את התפקיד?
נאור הודה שהוא אכן קיבל הצ עה
כזו מידידו אדי סופר וכי אחרי
בדיקה דחה אותה. אדי סופר הכ חיש
מכל וכל כאילו הציע הצעה
כזו לאריה נאור. כשנשאל נאור
כיצד הוא מסביר את ההכחשה של
סופר הוא השיב: סופר לא ידע מה
לענות. הוא רצה להגן עלי לכן
הוא שיקר. אבל האמת היתה שהוא
הציע לי את ההצעה ואני, אחרי
בדיקה, לא יכולתי לקבל אותה.״
כתב העיתון הירושלמי צותת
ככל הנראה לשיחה שנערכה בין
נאור לבין סופר במיסעדה הנחשבת
כיקרה ביותר בארץ, פרה על הגג
במלון פלאזה הירושלמי. נאור עצ מו
אינו מכחיש שהשיחה התקיימה,
ואמר השבוע להעולס הזה :״הצי טוט
כמעט מדוייק.״ השיחה הת נהלה

סופר :״בדקת?״
נאור :״עדיין לא ברור לי
בדיוק מה אני צריך לעשות במים־
גרת התפקיד.״
סופר :״אתה צריך להיות יושב
ראש. אפשר להגיד שהתפקיד הוא
לשבת ראש בכמה ישיבות בשנה.״
נאור :״צריך שלא יקראו לזה
עבודה.״
סופר :״למעשה, התפקיד שלך
צריך להיות דומה לתפקיד של טומי
לפיד.״
נאור :״אני קשור לתקשי״ר.
צריך שלא יקראו לזה עבודה.״
סופר :״אולי תשאל את בגין.״

נאור :״לא. זה עניינו
היועץ־המישפטי לממשלה.״
נאור אינו מודה רק בידידות
שביניהם אלא גם בקשרים מסוג
אחר עם סופר. הם אוהבים לד,פגש
דווקא במיסעדות הפאר בירושלים.
אדי סופר מרבה לבלות במיסעדה
קטי, בטישכנות שאננים ובמלונות
הילטון ופלאזה. סופר משלם כמעט
תמיד עבור הארוחות של נאור.

״לשבור את
המונופול״
ך ס על קשר אחר בין השניים
לחלוקות הגירסות של נאור ושל
סופר. סופר יודע לספר שהוא ונאור
כותבים ביחד ספר על מדיום הטל וויזיה
.״אנחנו כמעט גומרים או תו,״
טוען סופר. אריה נאור טוען :
״אני לא כותב עם סופר שום ספר.
סופר כותב ספר על בעיית הטל וויזיה
והאפשרות התיאורטית לה קמת
טלוויזיה מיסחרית בישראל.
אני לא כותב את זה איתו. בסך
הכל נתתי כמה ראיונות לתחקירן
שלו, ג׳יי דייוויס. אני מתעניין ב נושא
הזה ומוכן לעזור לכל אחד
שירצה לשבור את המונופול של
רשות־השידור על הטלוויזיה ביש ראל.
כל מי שהיה בא אלי כדי
לראיין אותי בעניין הטלוויזיה ה־המיסחרית.
הייתי נותן לו ראיון.
אני בקיא בנושא.״
אין ספק שהספר הנכתב על־ידי
סופר או ג׳יי דייוויס, עם או בלי
אריה נאור, אינו מיועד להיות רומן
בלשי. כוונת סופר היא להכין תח קיר
על הטלוויזיה המיסחרית,
כדי שיהיה לו יותר קל לגשת ל־מיכרז
הטלוויזיה המיסחרית ביש ראל,
השאלה היא אם מותר למז כיר
ממשלת־ישראל לעזור לאחד
המתחרים על הזיכיון להכין את
המיכרז שלו.

אדי סופר הוא איש עסקים מצ ליח.
הוא היה כתב הטלוויזיה הער בית
והתפרסם כשנשא לאשר, את

\11 זיח1\1

11111*11111
גלוריה סטיוארט, היום גליה סופר.
גליה היתה הקריינית הראשונה
של הטלוויזיה הערבית, אשה ש ריתקה
ביופיה מאות אלפי צופים,
גם את מי שלא הבינו ערבית.
חתול שחור עבר

רל שכר כחיי הנישואים של ה ׳
זוג סופר גרם לכתב שהתפרנס
ממשכורת ממשלתית להפוך אחד
המפיקים הפרטיים הגדולים בארץ.
סופר נסע לארצות־הברית, עבד שם
בתחנת דלק, אך למד והבין את
אמריקה. כשהחליטו הוא וגליה לח זור
ולחיות ביחד, חזר סופר לארץ
כשהחלטתו נחושה: לא לחזור ל טלוויזיה.
הוא
הצליח לעניין משקיעים,
ויחד עימם הקים את האולפנים,
שנחשבו אז למשוכללים ביותר ב ישראל,
אולפני הבירה. באולפנים
אלה היו אביזרים, מצלמות ועזרים
שלא היו גם בטלוויזיה הישראלית,
אשר נאלצה לא אחת לשכור אותם
ואת שירותי אולפני הבירה, בכסף
רב. שותפיו של אדי סופר, ובראשם
המיליונר ליאון תמן, אחיה של
רעיית מיליונר אחר, ניסים גאון,

נתנו לו יד חופשית בניהול סרטי
הבירה.
בחודש מאי השנה עבר חתול
שחור בין סופר לבין תמן, וסופר
נאלץ לעזוב את סירטי הבירה. הוא
הקים את הטלוויזיה המיסחרית
בע׳נז, הצליח להשיג מימון גדול
ממשקיעי חוץ ולרכוש מיכשור
אלקטרוני חדיש שלא מצוי גם בידי
סרטי הבירה.

״נאור הוא
קישוט״

ופר יו ד ע את העוצמה הטמו־יי
נה בחברותו עם מזכיר ממש לת
ישראל. מזכיר הממשלה הוא,
במיקרה, גם עיתונאי לשעבר. שלא
ניתק מעבותות המיקצוע, ושואף
לחזור למה שהוא רואה פיסגת
העיתונות: הטלוויזיה.
בין אם התכוון אריה נאור לעזור
לידידו הטוב בקבלת הזיכיון, ובין
אם מגעיו עם סופר היו רק על
רקע אישי וידידותי! בין אם היה
צריך נאור להיות שותף, שכיר או
רק מנהל חברותיו של סופר ללא-
שכר — ברור לגמרי הרווח שיכול
היה סופר להפיק מכך. האמת היא
שסופר התחיל לנצל את היתרונות

אריה נאור ואשתו מרים
— דומה לתפקיד של טומי לפיד״
שטומנים בחובם הקשרים עם אריה
נאור, עוד הרבה לפני שנאור יכול
היה להסכים לעמוד איתו בקשרי
עבודה.
מדי פעם היה סופר מזמין את
אריה נאור לארוחות־צהריים ש לפניהן,
או אחריהן, היתה לו פגי שה
עיסקית חשובה, שאליה היה
מתלווה אליו נאור. בשבוע שעבר
סעדו השניים ארוחת־צהריים, אך
קודם לכן נלווה נאור לפגישת עס קים
של סופר. הפגישה נערכה עם
משה דדש, בעל כמה בתי-קולנוע
בירושלים, במישרדו של דדש ב קולנוע
אדיסון בעיר•

לסופר נודע שדדש מעוניין למ כור
או להשכיר את קולנוע אדיסון.
לאדי סופר קסם הרעיון להפוך בעל
קולנוע זה, גם משום ששמו של
הקולנוע זהה כמעט לשמו שלו.
סופר מתכנן עתה מופע אור־קולי
לתיירים המבקרים בירושלים, ובדק
את האפשרות של קניית הקולנוע
למטרה זו. לא היתד. זו הפגישה
הראשונה בין סופר ובין דדש.
שבוע קודם לכן נפגשו השניים,
לדברי העיתון הירושלמי, לשיחה
במישרדו של סופר במלון הילטון
בירושלים. חלק ניכר מהשיחה היה
מונולוג של סופר על הקשרים

המירוץ אל מיכרה הוהב

י א רלן אדי סופר נמצא עתה במירוץ לקבלת הזיכיון לטלוויזיה
€המיסחרית שתוקם בארץ. אין ספק שהאישיות או הגורמים
שיזכו בסופו של דבר בזיכיון זה יקבלו מממשלת ישראל מיכרה
זהב, ואין זה משנה כלל כמה יצטרכו לשלם עבור הזיכיון.
ראש־הממשלה, מנחם בגין, הודיע שבאחת מישיבות־הממשלה
הקרובות הוא יעלה לדיון את נושא הטלוויזיה הלימודית. לאיש
עדיין לא ברור אם הזיכיון שיינתן יהיה לכל רחבי הארץ או
שיינתנו כמה זיכיונות להקמת תחנות בחלקי הארץ השונים. לא
ידוע גם אם לא תהיה חלוקה אחרת: זיכיונות לחדשות לחברה
אחת, זיכיונות לתוכניות בידור וסרטים לחברה אחרת ותוכניות
סוף שבוע לחברה שלישית. לא ידוע גם גורם חשוב נוסף: האם
החברה שתקבל את הזיכיון תצטרך להקים רשת משדרים בהוצאה
של עשרות מיליוני שקלים, או שיאופשר לה, תמורת תשלום,
להשתמש במשדרי מישרד־התיקשורת.
למרות נעלמים כה רבים, מתרוצצים עתה אנשי עסקים ומפיקים
בין שרים, חברי־כנסת ופקידים בכירים, וכל אחד מהם מקים
לעצמו לובי, חזק ככל האפשר, כדי להבטיח את קבלת הזיכיון.
זוהי פרשת השחיתות הגדולה ביותר של שנת . 1981

מגליוורים ושרים

די סופר עזב לאחרונה את אחת החברות הגדולות ביותר
בארץ להפקת סרטים, סרטי־וזבירה. הוא הסתכסך עם בעל
המניות הגדול של החברה, ליאון תמן, גיסו של המיליונר השווייצי
ניסים גאון.
סופר התחכם וקרא לחברה החדשה שלו הטלוויזיה הנזיסחרית
בע״נז. אך גם אולפני הבירה של תמן רוצים בטלוויזיה המיסחרית.
יש הטוענים שלשם כך מוכן תמן להשלים עם גיסו, ניטים גאון,
שעימו הסתכסך לפני מיספר חודשים, ואז יוכלו השניים להפעיל
לחצים כבדים ולהשקיע השקעות ענק כדי לקבל את הזיכיון.
אם תמן לא יצליח, בסופו של דבר, לשתף את גאון במירוץ
אל המיכרז, ינסה גאון לבדו לקבל את הטלוויזיה המיסחרית ויקים
לשם כך חברה בעלת הון רב.
מולם עומדת המיליונרית הירושלמית גיטה שרובר, שהקימה

חברת הפקות והשקעות, שבראשה עומד מי שהיה מנהל הטלוויזיה,
ארנון צוקרמן. שרובר כבד פתחה בפעולה נרחבת בקרב חברי-
הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כדי להבטיח לעצמה את הזיכיון.
נראה שאת הלחץ הכביר ביותר יפעיל המיליארדר שאול אייזנ־ברג
באמצעות אנשיו בישראל, ובראשם מיכאל (״מיקי״) אלבין.
כאשר פורסמו המיכרזים לטלוויזיית־כבל באיזורים שונים בארץ,
הגישו חברות אייזנברג הצעות לכל המכרזים. בסופו של דבר
בוטל המיכרז כליל ואיש לא זכה בו. אייזנברג, שהחליט להשתלט
על מירב אמצעי־תיקשורת בישראל, יציע בוודאי את ההצעה
הכספית הגבוהה ביותר. יתמכו בו שרי הליברלים, ובראשם שר־התיירות,
אברהם שריר, שיש לו יחסים מיוחדים עם קבוצת
אייזנברג.

הה ס תדרו תוה אגודה
ך ם ״ או ל פנ י הסרטה הרצליה״ של יצחק (״איציק״) קול
ויתחרו על הזיכיון. הם יזכו בגיבוי חזק של אברהם (״בומה״)
שביט. שביט יהיה שותפו של <(יציק קול בהגשת המיכרז, ללא
קשר לעיסוקיו הציבוריים כנשיא התאחדות התעשיינים או כיושב־ראש
מועצת המנהלים של אל־על.
לאחרונה נערכו דיונים בצמרת הוועד־הפועל של ההסתדרות
לגבי הצטרפות אל המירוץ• יתכן וההסתדרות תפתיע, כאשר יפתח
המיכרז, ותגיש הצעה מפורטת. אך קשה להניח שהממשלה תסכים
לתת כלי כזה בידי ההסתדרות.
גורמים נוספים, קטנים יותר, משתעשעים ברעיון לגשת למיכ-
רז. בין אלה נמצאת חברת סרטי רול, ועובדים שונים של הטלוויזיה
הכללית, הטוענים שהם יכולים להשיג לשם כך מימון מחוץ־לארץ.
יש הטוענים שגם ראש סיעת אגודת־ישראל בכנסת׳ הרב
אברהם שפירא, מעוניין בקבלת הזיכיון. אגודת־ישראל מתנגדת
לטלוויזיה בכלל, ולכן היא הודיעה בעת המשא־ומתן הקואליציוני
שאין היא נוקטת עמדה בעניין, מאחר וכבר קיימת טלוויזיה
בישראל. אך שפירא, אם יגש למיכרז, יעשה זאת כאיש פרטי
ומטעמים מיסחריים בלבד.

הטובים שיש לו בממשלה ועל־כך
שהטלוויזיה המיסחרית הובטחה לו.
הופעתו של סופר יחד עם מזכיר
הממשלה בפגישה השניה יכלה
לשכנע שסיפוריו של סופר על הח לונות
הגבוהים אכן נכונים.
לכתב כל העיר הסביר אחר-כך
דדש :״בארצת־הברית מקובל, ש אם
אתה מגיע לפגישה חשובה
ורוצה לעשות על מישהו רושם,
אתה מביא איתך חתיכה. הבנתי
שאריה נאור הוא קישוט שמביאים
אותו לפגישה כדי לעשות עלי
רושם.״
גם באשר לפגישה זה קיימות
סתירות בין גירסות סופר ונאור,
כשמולן עומדת, הגירסה השלישית
של דדש. סופר טוען שהוא היה
בחברת נאור בארוחת־צהריים, סי פר
לו על הפגישה שעומדת להערך,
ונאור, שהתעניין בזיכיון, הצטרף
אליו כמאזין בלבד• ת,זו לא היתה
פגישה עיסקית, אלא רק לבחור
מקום. זה גם לא נכון שאני אמרתי
לדדש שהבטיחו לי את הטלוויזיה
המיסחרית.״

הרגל לעזור
לאגשיס
ך אור טוען לעומתו שהוא היה
בדרכו לפגישה עם סופר, ואדי
ביקש ממנו להתלוות אליו, לפני
הארוחה, לפגישה קצרה ״שבה הוס בר
לכל הנאספים שאני פשוט נמצא
שם במיקרה.״
בין פרשות רענן לוריא ואדי
סופר אין כל קשר מילבד האיש
המעורב בהן — מזכיר הממשלה,
אריה נאור. כמובן, לפרשת אדי
סופר לא יכלה להיות כל השפעה
על הזזלטת היועץ־המישפטי לממ אח
אריה
שלה להעמיד לדין
נאור, ובוודאי שלא להיות לה
השפעה על השופטים, אשר ידונו
בפרשה במישפט המישמעתי העו מד
להערך בימים הקרובים.
יתכן גם שנאור נפל קורבן ל תמימות
של עצמו ולהרגלו לעזור
לאנשים, גם במיקרה לוריא וגם
במיקרה סופר. אך צירוף המיקרים
והדמיון שבין שתי הפרשות מעורר
שאלות שכדאי שמזכיר הממשלה
יטרח לתת עליהן תשובות מלאות
ואילו אדי סופר סירב להגיב
על הפרשה כולה ולהשיב לשא לות
העולם הזה. יוסי ינאי

איו הוכנה המלכודת שבה נתפס האיש המבוקש ביותו בישראל

חומדת ברומא

ל א הכינות שכאשר את נוסעת
אליו, את מביאה את המיש־

טרה בעיקבותיך?״ שאל עיתונאי את
בת־שבע אהרוני, אחרי תפיסת בעלה,
רחמים, השבוע. תשובתה :״בפעם הקו דמת
זה הצליח ! ״
בכך אישרה בת־שבע לאנשי־המישטרה
כי סבלנותם אכן נשאה פרי.
צוות של אנשי־מישטרה בכירים עסק
מאז בריחתו של ״גומאדי״ מהארץ בעיקוב
אחרי מהלכיו של האיש המבוקש ביותר
בישראל. הם ידעו היטב לאן פנה, וציפו
לרגע שבו יגיע למדינה ידידותית, אשר
חוקיה וקשריה עם ישראל יאפשרו את
לכידתו של גומאדי והחזרתו המהירה
לישראל.
הימור גדול
^ ישטרת ישראל הקדישה למשי ׳
מה זו כעשרה שוטרים, שחלקם
הכירו את גומאדי מהתקלויות בעבר, כמו
זכריה בנאי וארמנד לוי. גם אלכם איש־שלום,
אשר זכה השבוע בהעלאה בדרגה
— בלי קשר לתפיסת גומאדי — היה בין
אנשי הצוות המיוחד.
״החלק הקשה ביותר של המיבצע היה
לשמור על סודיות, בייחוד כאשר מעורבים
בעניין הרבה אנשים, והעיתונות מפריחה
לחלל כל מיני שמועות מדי יום,״ אמר
מקור מישטרתי בכיר.
המישטרה ידעה כי אשתו של גומאדי
יצאה לחו״ל כמה פעמים, ועקבה אחריה
בסתר. אך מכיוון שהמדינות שבהן נפגשה
עם בעלה לא נראו למישטרת־ישראל,
החליטו הממונים על המיבצע על הימור.
הם קיוו כי גומאדי ואשתו יקבלו הרגשת־ביטחון
מהפגישות הבלתי-מופרעות שהיו
להם באירופה, וישובו להיפגש גם במדינה
שבה תבחר ישראל להשגת ההסגרה.
היה זה הימור גדול, מכיוון שגומאדי
יכול היה להחליט להסתלק לאחת מארצות
דרום־אמריקה ולהישאר שם במשך זמן
ארוך. בכך היה דוחה את תפיסתו במשך
שנים ,.אבל ההימור השתלם.
געגועיו של גומאדי לאשתו ולילדיו,
ורגש־הביטחון הכוזב שהכניסו בו המיפ־גשים
הקודמים, הביאו לפגישה באיטליה
אשור

גומאדי: כל הדרכים מובילות מרומא לכלא ומלה
היו

אנשי

מישטרת־ישראל

וכאן מוכנים.
ארץ זו נבחרה ביגלל היותה חברה
בשוק האירופי, וביגלל אמנות־ההסגרה
החתומות בינה ובין ישראל.

התוכנית היתה לשלוח לשם את ארמנד
לוי אשר, יחד עם זכריה בנאי, עצר
את גומאדי ב־ . 1978 המישטרה רצתה

וקבלה

אניהח ״ םבח -שבעאהווני, אשחר של וחסיםאחרוני, סאשרת
$י\) בכ םףישראלי ן׳
( ס ו של— , 6 0 0
בזהעבלתסן של 5 , 0 0 0 . -
ססר ש לו םערומי .

״אין דבר המצליח כמו ההצלחה״״ אמר
אותו מקור מישטרתי, כאשר נשאל אם
לא היה ההימור מסוכן מדי. ידוע כי
תפיסתו של אהרוני היתה למישטרת־ישראל
עניין של יוקרה. גם המפכ״ל,
אריה איבצן, וגם הקצינים שהשתתפו

׳׳זסי

׳^ידר^ 1

ב ח. א 3005 9 /8 0
לי די -יבסל

חא רי־ך

החוב של עדהמזיוה
10 -1

י ^ קסלת

כל סכום החוב לידיה של
טוביה אושרי בכתב־ידו.
לעורכת־תדין נירה לידסקי. בעיקבות הגשת שני מיסמכיס
אחרוני סך של 61 אלף לירות, תמורת 5000 הדולאר שהילווה

1 1 *3 , 3 1

היא הביאה לעורכת־הדין של ערום

הוראה לתשלום

למרות קומתו הנמוכה ושערו המקריח,
גומאדי הוא בעל קסם אישי רב. כל מי
שפגש בו יודע לאמר כי הוא אדם חביב,
חברותי ומלא־חיים, בניגוד לחברו, טוביה
אושרי, שהוא חשדן, זהיר וערמומי.
עורך־דין שייצג את גומאדי בזמנו מספר
כי הוא היה ״קיסינג׳ר״ של חבורת-
הכרם. הוא ידע לחייך לכל אחד ולהת חבב
על כולם .״לפי מה שקראתי בעיתו־

אניסגהירהנזהכיאניסיופתכוחו של בעליוכיסותרלי
לקבל נשמו׳ ובעבורוכספים, וכילגורן קבלת הסך ה נ ״ לייפה
אףסוביהאשרי אח כוחי .
ידועליכי סר סוביהאש רי ה בי שתביעהאזרחית
נברסררמיערוסיוכיתשלוםהמך של > 3 , 0 0 0 . -
או ההת בי עהנגדו .

לנצל את הקשר הטוב שנוצר בין השניים,
כדי לנסות לשכנע את גומאדי לחזור
מרצונו החופשי, ולא לחכות להליכי ההס גרה.
אולם בינתיים נשלח בנאי, וארמנד
לוי עומד לצאת בעיקבותיו, אם לא יוסגר
אחרוני תוך ימים ספורים.

שרה דנוך, אחותה הצעירה של בת־שבע.
הם בילו באקפולקו, המקום האהוב על
בני החוג הנוצץ בעולם.

-שבע אהרו־-ני־

רמי ערומי הוחזר לבת־שבע אחרוני
יומייס לפני תפיסתו של בעלה.
פוי־כוח מבעלה, כדי לקבל בשמו את הכסף.

בצוות, השקיעו מחשבה ועבודה בלתי-
נלאית כדי להצליח. חם עשו זאת בלי
עזרתו של המוסד והשב״ב. היה זד,
מיבצע טהור של מישטרת־ישראל.
כאשר יצאה בת־שבע אהרוני לאיטליה
עם שלושת ילדיה, היא התכוונה לטיול-
תענוגות, כמו שהיו בני־הזוג רגילים
לטייל בימים הטובים. לפני שנה בילבד
היו במכסיקו, שם קיבלו את פניה של

בת־שבע אחרוני רשם
גם מיסמך זה נמסר
אלה קיבלה בת־שבע
בעלה בשעתו לערוסי.

נים, אני בטוח שגם באיטליה הוא הצליח
להתחבב על השוטרים, וקנה את ליבם,״
סיפר אותו עורד־הדין .״כאשר הייתי
מבקרו בבית־המעצר, היה הוא מכבד
אותי בסיגריות.״ מי שמכיר עצירים
ובתי־מעצר, יודע כמה נדיר ומוזר הוא
מצב זה. כרגיל, עורד־הדין הוא המביא
את הסיגריות והמכבד את העצירים.
(המשך ב ע מוד )72

מי אני?
נכון, אני פנדי.
שובב וחדש
בשכונה שלכם.
יש לי הזדמנות פנדנדית להציג בפניכם את
מוצרי ״בר—קפד, מוצרי איכות להכנה ביתית ההופכים
במהירות ובקלות למשהו טעים ...טעים. משהו ממש פנדנדי.
פנדי -מעדן חלב שכל הילדים אוהבים.
פנדי -משקה קל בטעם פרדסים.
פנדי -גלידה ביתית מובחרת שכולם מלקקים.

ברקט

איכות להכנה ביתית

א רי א ל׳

מכבי. בירה בינלאומית

ת שנץ

מכחכים

העולס הוה
לא קבילה

מדוע לא התקבלה בישראל
תבניתו של הנסיך ה סעודי
פא1זד!

מאוזן :

4£4113ש, *£0£
) 1כינוי לאוצר כתבי־יד
של היהדות שנמצאו בקהיר;
)5ישיבה של חוזרים בתשו בה
בירושלים; ) 10 זה; ) 11
אויב ; )13 בהמת־משא ; )14
כתב־כריתות ; )15 יהודי לפי
בחירה; ) 16 נוזל צמיג הנפ רש
מצמחים 18 טס, מרחף;
)20 פינת חמום; )21 פניקה;
)22 בורא עולם ! )24 השיער
שעל השפה העליונה ; )25
אחרית ; )26 זמר ישראלי
(ש״מ); )28 שמר, סגר; )30
כינוי ליד שמו של אידי אמין;
)31 ארץ באפריקה; )32 מי
שנבחר בהצבעה כחבר בוועי דה
; )34 שורש ״אהבה 35
פרוצדורה ; )38 אחד מארבעה
ב״פרדס״; )39 חיה לילית טו רפת;
)41 מחפש; )42 בלקום
שהיה ידוע בימי המקרא ב פרותיו
הדשנות ; )43 הטוב ב קלפים;
)45 כינוי חיבה לח בר
; )47 משבטי ישראל ; )48
דשנה ;
שכבה ; )50 סעודה
)51 עבה, מגושם; )52 דגל;
)54 מטבע א״י קטנה או מידת
אורך; )57 פתח פיו לרווחה:
)61 בית ; )62 גבול ; )64 שקע
בהר געש ; )65 מין בשר צלוי;
)66 נוזל החיים; )67 כמעט
נופל; )69 פלצור; )70 בהמת
משא ממיש׳ הבקר ; )72 נושאת
פדי בטנה ; )74 שליח דרבנן!
)75 בעל־מום אך מגויים ל־צה״ל
! )77 מתרחק, פורש ;
)78 מן השיניים שבפינו; )81
רגוע ; )83 קידומת הולנדית ;
)85 אחד מארבעת יסודות׳ ה עולם׳
אליבא דקדמונים! )86
שם כולל לבעלי־חיים חסרי
חוליות ; )88 אחד השוואים !
)89 אחד הנהרות הזורמים אל
הירדן; )91 צונן; )93 בעל
״רומי וירושלים״; )95 קרוב
משפחה ; )96 זמן ; )98 גבבא;
) 100 די ; )102 סימן מקובל
)103 מירחי
להתווית כוון
השנה; )104 שרשרת הרים
במזרח אירופה ; )105 נצחי.

מאונך :
) 1עובר אורח; )2לא מוצק
ולא נוזל ; )3ברא, עשה דבר
מאין ! )4עטרה ; )6אויה ; )7
רמס בחזקה; )8מכשף; )9
מונח מן הדקדוק העברי; ) 12
עורר, הפעיל רגשות 15 קפ ריזי
) 16 :דום לב; ) 17 כי שור;
)19 ענף )20 :גם)21 :
כיבוד לשולחן! )23 שובב;
)24 שייר ל )26 עצם של
דג ; )27 מפעל למזכרת ; )29
אשתו השניה של למך ; )30
כסף ירדני; )33 אפיק לנחל;

ההטע״ה שבמדיטציה

כיצד יכולה ישראל להתייחס
ברצינן ת לתוכנית שאינה כוללת
את !למרכיבים החיוניים של שלום
אפשרי באיזור, והם: תפילת יהו
הקורא
מוקיע את המד
טציה הטראנסצנדנטלי
שקורא אחד קשר לה בו
רים (״העולם הזה״ ;289
מדיטציה כמצב של הרהור, הח
רכזות שקטה או התבוננות פנימו
לא יכולה להזיק לאיש, בדומה ל
כל פעילות אלמנטארית אחרת ש
היחיד, כגון נשימה, התעמלו
וכד. אך הרע שבכל הנושא הז:
טמון במיסוד המיסחרי, שהום
באופן שיטתי את הלקוחות (ה
מרבד הקסמים
על אלה מקונן המשו־ן

דים על הר־הבית, הקמת מטדופו־לין
יהודי בקירבת שכם והכרה
בזכותה של ישראל לשילטון ניצ ח,
בגילעד ובבשן, מקום בו ישבו
שיבטי ראובן, גד וחצי המנשר, ן

שמעון ברקת,

חיפה

במישפחה הלוחמת קשתה
התחרות /מתוך 18 תיקים
רק 8הם חירות ׳ /במניות ה ליברלים
לא חל כל פיחות /
מצבם איתן ויציב — אך
נחות/.
לא כן בשטיבל של ה־מפד״ל
/כי אפילו במצב של
נבדל /הם כבשו ארבעה תי קים
/באמנות הסחיטה הם
ותיקים/ .
שוסטק נלחם בודד ללא לי-

אילו הייתי
בלחי נראה
חלום בלהות למנחם
בגיו

)34 שמו המושאל של סופר
צרפתי שכתב את ״כל החיים
לפניו״; )36 שם עברי ללינד
פה, נסיוב הדם ; )37 מענפי
הספורט ; )40 צלוי בחציו :
)41 החלק האורגני הקטן ב יותר
בגוף; )44 אבי אחד ה הורים
; )46 חכמה נסתרה ;
)47 אבן־חן; )49 מסמלי מדי נה
! )50 השתוקקות, חשק עז;
)53 גדר מסביב לגג או מרפ סת
)54 :פטיש הסתתים )55 :
כסף יפני; )56 אסקופה; )58
עליון )59 :צעיף נשים; )60
כלי־מיתר )62 :רעל ; )63
גבוה ; )66 הלך אחרי המנהיג
בממשלה :
באש ובמים וגם

)68 נוהג מוסרי בצה״ל בעת
מלחמה ; )71 מפל מים ; )73
גדול מפרשי המקרא; )76
ממהר; )77 שלפוחית; )79
אבן מאבני החושן; )80 אריג
מובחר; )82 ישן כאן; )84
צמח בושם ; )85 קנה־עץ ש גורפים
בו את העצים מן ה אש
; )87 עצוב, מדוכדך ; )90
מוציא לאור; )92 תואר או
״מקצוע״ בקיבוץ; )94 מער כת
צייוומי קולנוע; )96 החלק
הקשה בשלד בעלי חוליות :
)97 נאחז בכבלי קסמו של
פלוני ! )99 חבר הממשלה ;
) 101 בבקשה 102 רקד, כר כר;
) 103 כלי עבודה.

מה הייתי עושה, אילו הצי עה
לי הפיה הטובה כובע, ש־יהפכני
בלתי־נראהו
אילו הייתי בן שש, הייתי
הולך. לרחוב דיזנגוף ואוכל
את כל הגלידה־וניל . ,עוגות
התות והממתקים שהייתי יכול
לקבל חינם•
אילו הייתי בן שלוש־עשרה,
הייתי נוסע לנמל־התעופה ו־מתגנב
לתוך מטוס, שהיה לו קח
אותי למסע סביב העולם
כנוסע סמוי.
אילו הייתי בן עשרים, היי תי
הולך לכיכר־אתרים, ומת וודה
לפני הבחורה הראשונה
שאפגוש שם כי אני הנסיך

סוחר שטיחים שפירא
על מרבד
אות /ונשאר מאושפז במש רד
הבריאות /אחד פחות,
אחד יותר, זה היינו־הך /
אבל איש לא יודע למי הוא
שייר• /
לתמ״י שר אחד לא מספיק/
לכן קיבלו שני תיקים ועוד
פסיק /ואם זה נראה לכם
מעט /יש להם עוד תיק ב־בית־המישפט/

בהרבה מענקים, מופתים ו אותות
/העלה בגין על הבמה
ממשלת בובות /כי מאחרי
הקלעים מושלת בכיסה /
מועצת גדולי התורה ומיפלגת
האגודה/ .
והרי ההוכחה: נס משמיים /
שאחרי שבוע ועוד שבועיים/
קיבלנו קואליציה על מרבד
קסמים /והכנסנו להיסטוריה
סוחר בשטיחים/.

צ כי מ רו ם, רמת־השרון

ראש־ממשדה בגין

113119 היו1ודאל
נעוים קוסוונו״ד^,

כל הגלידות

}91190
91ד״קור

11) 138 נשי - 8קו ס מ טי ק ה -פזי קוו 119*1

הואאת שער בחנמסל (אסירוניח)

8ז< 911 בו! **31

חסרוקות, תספורות,ויוולקות,סלסול,
צביעה,פסים,טיפ 1ל פנים, איפור.
הוצאת פ 1יער ב ט עוו ה
* המת נוו ת *

•מך זיריס עממיים • *ד 1ת ז>ע1לה
תי-אביג יודפת 4ליד דיזן נון 80 1ן 218888 228060
1־ )3:133 חוצד״ ׳6ו<־׳מול נ?י 1אוא 01 ייסלוו אוח*

העולם הז ה 2294

צ׳ארלם, ועלי להיות בלתי-
נראה בגלל הנסיכה דיאנה, ש לא
רצתה לטייל איתי על ה חוף.
ואילו
הייתי זקן כפי שאני י
הייתי נכנס לחדר־המיטות
של ראש״הממשלה היקר של נו,
מנחם בגין, ולוחש באוז נו:
״נבון,
נבון, מלך ישראל.״
ארשת־פניו של מנחם בגין
היתה שווה אז את כל הגלי דות
שבעולם.
יוסך שריק, תל־אביב

מודטים) לתלויים, צייתנים, מתום[
כלים ומשועבדים.

שלום זמיר, אמיריז

3 2 : 1לטובה המערך

מנחם בגין אמר כי !3
שנות שילטון המערך תק!
צח״ל אזרחים ערביים 12
פעמים, ואילו הוא עשו
זאת רק פעם אחת, ב ביירות מבחינה אריתמטית יש לבגי[
סיכוי. המערך תקף אזרחים יותר
מפעם בשנה, בממוצע, ואילו הוז[
— פעם אחת בארבע שנים.
(המשך בעמוד !14

מכוזבים

־קדם־
מכללה למח שבים ו מ ערכנ ת מי דעבעמ
(אות אפקה. טל 4 8 2125 .ת.ד 2 4 2 0 5 .ת א

69010

•קדם־־ פו תחת לפניך עול ם מחשבים ומלואו

למד היום ץ ות מקבוע המחר
נפתחההרשמהלמ חזו רי
ספטמבר:

* קורסים לתכנות
מ בו אלתכ נו ת ( 80ש עו ת) מ חזו ר ש לי שי־ שפתהתכ נו ת 140( 0 0 8 0 1ש עו ת)
שפתהתכ נו ת . 0 11ק.ק ( 70ש עו ת)( 45ש עו ת)
־ שפתהתכ נו ת
ת כנו תמתקדם ( 65ש עו ת)דגש על עבודה מע שית וסיוע ב מ צי א ת
׳מקום עבודה.

(המשך מעמוד )13
עד כה התגאה תמיד בגין ש־
״המועמדים להפצצה״ תמיד הוז הרו
— בדיר יאסין, במלון המלך־
דויד ונו׳ .אך עתה, כמובן, אי־אפשר
היה לעשות זאת, שאם לא
כן היה המבצע נכשל.
נראה כי דרך זאת לגיטימית
בעיני המימשל החדש שלנו, שכן
תמיד ניתן יהיה לטעון שאסור
לבזבז את יתרון ההפתעה. לכן,
מהיום והלאה, טוהד־הנשק הוא
מושג שאבד עליו הכלח.
אלו הן נורמות חדשות לחברה
חדשה, לשילטון חדש. את סוף ה תהליך
לא ניתן לחזות מראש. נק ווה
שייוותר מישהו שיראה אותו.
דן ידי -,3תל־אביב

תשובה מדהימה לחיסול מוחלט
של בעיית האנרגיה של ישראל
ושל העולם כולו.
בהיעדר המשך לתגליתו, נות רות
רק שתי אפשרויות: האחת
— שהוא טעה טעות אנוש לגי טימית,
ואז הוא חייב להודות על
כך בפומבי ולבקש סליחה ומחי לה
מכל אלה שתגלית־לכאורה זו
השפיעה על שיקולי הבחירות של הם.
אלא שאז חייבת ממשלת־ישראל
אף היא, להסיק את מס קנותיה
לגבי כישוריו של מר מרי דוד.
האפשרות השניה אינה יכו לה
להיות אלא שמר מרידור הו ליך
שולל את העם מטעמי בחי רות
או מטעם אחר כלשהו. ב־מיקרה
כזה. נדרש העם להסיק
מסקנות ולפעול בהתאם, מה גם
שמר מרידוד מיועד לתפקיד של
שר־על כלכלי.
לכן, אסור לשכוח ויש לתבוע
ללא הרף ולהזכיר לעם, שמר מרי דוד
חייב לו הסבר.
יצחק חסון, תל־ אביב

השר יעקב מרידוד טען סמוך
לבחירות, שיש בידו תגלית מד עית,
שלא היתד כמוה מאז המר

מטפס חברדו 9

לא לשכוח.
לא לתח להשכיח
ומה עם ההמצאה המופלאה
בשטח האנרגיה ז

הקורא עמי אוסטרובטקי
טען ששימעון פרס כלל
אינו רוצה להיות ראש־הממשלה
(״העולם הזה״
)2290

* קורס מפעילי מחשבים
מחזור שני 80 ,שעות, תאוריה +עבודה מע שית
וסיוע ב מ צי א ת מקום עבודה

* קורס הכרת המחשב
מ חזו ר שי שי 5 ,ו ש עו ת, כו ללע בו דהמע שי ת.
מכללת קדם מבצעתעש רו ת פ עו לו תהדרכהלהכשרת אנ שי
׳מקצוע וקידומם, ו קיי מהלאח רונ ה קו ר סי ם מו סדיי ם
ל חב רו ת: תדי ר אן, כיתן, דובק, ר שו ת ש דו תהת עו פ ה,
רפא״ל, אגד, מרכז קופייח, אוני ב ר סי טתת״ א ועוד.

קורא חסון
מה עם האנרגיה?

פרטים נוספים ותשקיפי הדרכה במשרדי ה מכלל ה
קול רמפוסס

חוזרים ! 16 . 8 . 81

צאת הגלגל ותגלית גלילאו. סביר
להניח שהודעת מר מרידוד הוסי פה
קולות לליכוד, ואולי אלה הם
אותם קולות אשר הכריעו לטובתו.
מר מרידוד חייב, לכן, הסבר
לציבור בוחריו ולעם כולו על
המצאתו, אשר, כפי שטען, מהווה

לדעתי יש באיש שאיפה׳נוא שת
לתפקיד. ביטוי לכך ניתן לא
רק בהתנהגותו בליל הבחירות,
אלא במשך כל תקופת הכנסת ה תשיעית,
בה הוא התקשה להסת גל
למעמד של ראש אופוזיציה.
בעצם החתרנות של האיש אין
משום ייחוד. רבים וטובים הגי עו
למעמד פוליטי בכיר בדרך זו.
מה מייחד איפוא את האיש? לרע תי
המייחד הוא שפרם החל במי-
ועץ בגיל צעיר מאד — ,30—29
גיל שבדרך כלל אין עימו הישגים
מרשימים (להוציא, אולי הישגי הם
של הרמטכ״לים הראשונים)
או השקפת עולם מגובשת. המעו רבות
הממושכת במירוץ והקשר
לפרשיות שונות הוסיפו סטיגמות,
ויצרו לפרס תדמית של, מטפס
חברתי.׳
בינתיים חלפו שנים והזמן עשה
את שלו. כמה מהאיסטרטגיות ו־מהישגי
העבר של האיש כוחם
מוגבל לצרכי ההווה.
(המשך בעמוד ) 16

עם כוחות רעננים לשירותן !
את תמונות החופש שלך
תן לנו לפיתוח !
פיתוח צבעוני על ידי המעבדות
הגדולות בארץ.
תקוני מצלמות באחריות!
צלומי פשפורט, בן־רגע!
קניה — החלפה — מכירה !

בו ש ב רנ ר
חיפה,רחוב התלונן 1נ

למד
צי לו ם
קורסים ומתחילים
ממשיכים ומתקדמים

״קמרה אובסקורה״
ת״א,ביאליק 658677-,23
י-ם,בצלאל 233502-, 6

איתן ו1נדחי

הדברת מזיקים

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חוקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכוש!.
רמת־גן.רח׳מודיטין .18ת.ד2272 .
טל6 .־ 790114 5רש׳מס־ 21 עסק 481/75״

מטפס פרם
התחיל צעיר
העול ם הזה 2294

לבב הכותנה המעולים

לא הגדולים ביותר־־אבל הטובים ביותר

_ ח ס כון לחינוך׳

גבוה

לכל תושבי הארץ
ההשקעה הטובה ביותר מכל תכניות החסכון

־ 5+27 ריבית נצברת וצמודה
והצמדת הקרן למדד יולי!!!

למשתמשי בחסכון ללימודים ב מוסד להשכלה גבוהה
£ 0/ריבית שנתית נצברת וצמודה ו הצמד ת הקרן למדד יולי!!!
- 3 70 למטרה אחרת -בתו 4שנות ח סכון או לאחר מכן|.
התכנית היחידה המאפשרת רווח של 2מדדים
בהפקדה חד פע מי ת
ניתן להצטרף לתכנית גם בהפקדות חודשיות.
כל הרווחים מהחסכון לחינוך גבוה — פטורים ממס.
ההצעה בתוקף עד ה־ .10.9.1981

ההרשמה לחסכון לחינוך גבוה:
ב׳׳גחלת״ ,אלנבי ,91ת״א(מיקוד )65174 :ובאמצעות הדואר
לנוחיותך אפשר לקבל פרטים נוספים גם בטלפון מספר)03(294631:
בקשה לפרטים לחסכון לחינוך גבוה

שם ה חו ס ך

השם הפרטי

הכתובת __
שם הנ הנ ה

מסי ת.ז.

מספר

רחוב

__ תאריך לידה __

.תאריך לידה

חתימה .

הופיע!

״לא טוב היות האדם לבדו־

ן הכרויות למטרת נישואין
\ י 19 1 1שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת 1981

^ תל אביב, רח׳ בן יהודה

טל= 03 282932

במפתיע

העתון ״החם״ שכולם ציפו לו!
יבש כמו בנגב״

״( ע מון *צעירים ) 18-30
שלחי/י 3שקלים לקבלת עותק לביתך.

שלח לת״ד ,31232 :ת״א .61312
העולם הז ה 2294

שלש אריזות ויטו
במחיר של שתים

מבצע אביב 81

(המשך מעמוד ) 14
אחד מהישגיו היה יצירת עדת
עתונאים נאמנים (יונייטד פרס)
בעמדות מפתח בעיתונות הישרא לית.
על אף שעברו יותר מעשרים
שנים מאז גובשה קבוצה זו, בת קופת
ה,,פרשה״ ,מפליא הוא עד
כמה היא שומרת לו אמונים. אלא
מה, אותם האנשים שעל מיפלגת
העבודה להעבירם לצידה, אינם
קוראים את מאמריהם של אנשי
יונייטד פרס. הם מסתפקים ב כותרות
ראשיות ובמדורי הספורט.
גם מר סרס עצמו אינו מביו את
ישראל של . 1981 אדם המופיע
בבית־שמש ומדבר על מאזן התש לומים
של ישראל אינו חי בשנת
. 1981
כראש אופוזיציה היה עליו לג לות
שילוב ביו קו רעיוני מרכזי
ובין גמישות טקטית שהיתר, מאפ שרת
לו להלום בממשלה בנקודו תיה
החלשות. לצערי לא ראיתי
לא מזה ולא מזה, פרט לכמה בי טויי
גמישות אופורטוניסטית.
חוששתני, שעל אף חיזוקו של
המערך בכנסת העשירית, לא נר אה
לפנינו אופוזיציה פעלתנית
יותר• מר פרס מהווה כיום מע מסה,
ולא נכס, למערך. חולשת
מנהיגותו עלולה לסתום את ה גולל
על מיפלגת העבודה כאלטר־

סופר עוז ובדרן טופז
והצ׳חצ׳חים

״הדו״ח הבליסטי לא הובא
לידיעת בית״המישפט,
שהרשיע את סלומון אבו.
הוא לא נעלם מתיק-
המישטרה, א ן לא הוצג
לפני בית־המישפט. או ש הוא
לא הוגש לתובע, עו־רך״הדין
אורי וגמן, או
שווגמן החליט שלא לה ציגו
לפני בית־המישפט״״
(״מי העלים 1״ ״העולם
הזה )2292

עוז והבדרן דודו טופז
(״העולם הזה״ )2288
מר היטלר, הוא לא מצא כל
הבדל בין היהודים האשכנזים וה יהודים
הספרדים. עבורו, ולמר־

אוי *
קינת האמן

ו!10

קרם מעולה
להרחקת שערות

נפיחות? עצירות?

אין תכנסי
לביקיני י
תה ביקוניס לעיכול טבעי :
נמס (היחידי בישראל) ,עלים וטבליות.
תה ביקוגיס מיוצר מצמחים.

אוי למדינה שממשלתה מונ הגת
בקול האספסוף, לממשלת
האווילים שאינה מרגישה ב חסרונו
של איש־הרוח•
אוי לאיש־הרוח ולמושך ב עט
סופרים, החייבים לעמוד
כנביא בשער ולהתבזות בירי-
קות בורים ועמי־ארצות.
אוי לעם שחושב כל מי ש חושב
אחרת לבוגד.
אוי לגנרלים הנוהגים ב לורד
קרדיגן ואינם חושבים
כפון־קלאוזביץ•
אוי לדור המקבל אינדוקט רינציה
של יאניצ׳ארים מידי
קנאי־דת וצבא במסווה של
חינוך ותודעה לאומית.
אוי לכל ההמון האלים וה בזוי
הזה, צועד בצהלה משי חית
לקראת קטסטרופה בל
העובדות
הנכונות הן :
בשנת 1970.שימשתי כסגן בכיר
לפרקליט־מחוז תל־אביב והופעתי
כתובע בבית־המישפט המחוזי ב־תל־אביב,
בתיקו של סולמון אבו.
הדו״ח הבליסטי הוגש כמוצג
לבית־המישפט המחוזי, אשר הר שיע
את סולמון אבו.
בדו״ח הבליסטי לא ציין המומחה
המישטרתי את מצב קנה־האקדח.

צייר תומרי,ין
אוי לדור
בלית ומדינית.
אוי לציונות שהפכה למי תוס
קולוניאליסטי של דת,
גזע, דם ואדמה.
אוי !
יגאל תומרקין, תל־אביב

אני מניח, על-פי פירסומי העי תונות,
כי נתון זה מצוי בדפי-
העבודה של המומחה.
דפי־העבודה של המומחה לא
שובצו בתיק־החקירה, אשר הועבר
לפרקליטות, ולא היה נהוג לשב צם
בחומר זה•

נטיבה פוליטית, ולהכניס את המדינה
לשלטון ליכוד ממושך.

שיטה ר^מאניח
חלה ליבראליזציה, בשיטות
המימשל הצבאי, טוען
הקורא
כרים חאלף, ראש עירית ראמא-
ללה, צריך להודות לאללה הטוב החליט שהמימשל הצבאי שלנו
לנקוט הפעם בשיטות הומאניות
ראויות לכל שבח, בדרך טיפולו
החדשה באישי הציבור הפלסטי נים,
שהוא סבור כי הם רואים ב־אש״ף
את נציגם•
הטיפול הקודם שזכה לו ראש
העיר ח׳אלף היה כריתת רגלו
על־ידי מתנקשים ״אלמוניים״ ,ש כל
זרועות החוק הישראליות
מחפשות אחריהם, כידוע, במים־
גרת החקירה הגדולה ביותר ב היסטוריה,
כמאמר ראש הממשלה
מנחם בגין.
אבי צפרי, ירושלים

להשיג בנתי המרקחת נלנ ד.
אישור משוד הנוי או ת 002־
929־11146

עייני בעלון לצרכן המצורף
לאריות שאושר ע״י משרד
הבריאות.

בעט דא היה הבדל
הקוראים מפאריס מגיבים
על מאמרו של אורי אב-
נרי ״המהפכה הספרדית״,
שבו הוא מתייחס לדבריהם
של הסופר עמוס

ראש־עיר ח׳אלף
ליברלי יותר
בית הצער גם עבור רבים אחרים
בעולמנו, שני סוגי היהודים הללו

בוערים באותה צורה.

על גבי חווודדעת המומחה מצוי
מיספר תיק המעבדה לזיהוי פלילי.
תיק זה נשאר במעבדות, והוא כו לל
את דפי העבודה של המומחה.

מפייה.,

הפיסקה בכתבה פוגעת בשמי
הטוב, באשר היא מעלה אפשרות
שאינה נכונה.

על החתום: זוג צ׳חצ׳חים יהו דיים
מצרפת.

שלומית

פאריס

התובע לא
תערים את הדו״ח
בכתבה מופיע המישפט הבא

אין במכתבי זה תגובה או הת ייחסות
כל שהיא לעצם העניין
בפרשת סולמון אבו.

אורי דגמן,

עורך־דין, תל־אביב

• 1העולם הזה שמח לקבל את
הסבה של הקורא וגמן• השאלה
לגבי התנהגות המישטרה בפרשה
זו נשארת פתוחה.
העו ל ם הזה 229,4

אם ילדך משרת בצהיל
או עומד להתגייס בקחב(ממל )16

בנק לאומי מאפשר לך לצרף את ילדך לתכנית החסכון
״כח לחיילים״ באמצעות הלוואה לא צמודה עד ״ 3000.שקלים
בריבית מועדפת ובתנאי החזר נוחים.
תכנית ״כח לחיילים״ מיועדת למצטרפים מגיל 16 ועד תום
שירות החובה בצה״ל ומצטיינת בהטבות רבות ״ ריבית צמודה
ומצטברת בשעור , 30/0מענק בשעור 50/0מהקרן(לא צמוד) ופטור
מלא ממס לאחר 3שנות חסכון. עם השחרור יעמוד לרשות ילדך
סכום נאה שיאפשר לו להגשים את תכניותיו.
״כח לחיילים״־ חשוב כבר היום על יום שחרורו.

עוד חידוש בלעדי של בנק לאומי

זי מבא בוו ה: דו ״ ח־ קניג במהדורהאפריקאית
מאמרים המופיעים בעיתונות המערבית, וגם הישרא-
לית, משקפים לרוב את הגישה הגיזענית, לפעמים התת־מודעת,
כלפי אפריקה,
כמעט תמיד נשאלת השאלה: מד, קורה ללבנים? האם
יפגעו בהם י ראש־ד,ממשלה, רוברט מוגאבה, מוצג כמתון
ונאור אם הוא נוהג יפה בלבנים, וכקומוניסט מסוכן
וכראש המחבלים אם הוא דואג גם לרוב בני עמו, השחו רים.
זהו,
כמובן, קריטריון מגוחך. מימבאבווה חיים שמונה
מיליון שחורים, ורק 180 אלף לבנים. אי־אפשר לדרוש
מממשלה של הרוב השחור, להפעיל מעין דו״זז קניג
כלפי בני עמם.
את הבעיה כולה ניתן לתאר, למצות ולהסביר בנתון
אחד פשוט, מרשים מאין כמותו: בשנה שעברה, כשעלה
רוברט מוגאבה לשילטון והפך את רודזיה לזימבאבווה,
למדו בבתי־הספר 80 אלף תלמידים. תוך שנד, אחת
קפץ מיספרם ל־ 1.8מיליון !

כל הזמן את בעיית תלותו הכלכלית, בעיקר התחבורתית,
בדרום אפריקה1 .־ 807 מהייצוא של זימבאבווה נשלח
מנמלים דרום־אפריקאים, ועובר במסילות הברזל של
האוייבת הקשה ביותר של הלאומיות האפריקאית השחו רה.

מצריים

עימות עם בוץ

בעלי־המיקצועות החופשיים — המהנדסים, העיתונאים
ועורכי־הדין — יצאו נגדו באורח גלוי כל-בך. אולם חשו בה
ממנה היא התלות שלו בסעודיה ובשאר מדינות
ערב:
<• במאזן התשלומים של מצריים יש עתה עודף של
500 מיליון דולר, אך בשנה הבאה צפוי גרעון בשל
ירידת מחירי הדלק.
#מחירי המזון המיובא עלו, ונוסף על כך נאלץ
סאדאת לייבא עוד מוצרי-מזון, בכמות העולה 2־5070

משקיפים צרפתיים מעריכים שנשיא מצריים, אברור
אל־סאדאת, ישנה־ באורח הדרגתי את מדיניותו כלפי
ישראל, אחרי שיקבל לידיו את כל סיני, באפריל . 1982

מחירו של המיבצע החינוכי האדיר הזה הוא, כמובן,
גבוה. שר־האוצר, אינוס אנקאלה, הסביר לעיתונאים
שמשכורות המורים יגיעו בשנה הבאה ל־ 420 מיליון
דולר — 3571 מכלל הכנסות המדינה. לזימבאבווה יש,
כמובן, גם הוצאות שיקום עצומות: היא מקימה מערכת
בריאות משוכללת וחייבת לקיים צבא חזק מול האיום
הקבוע מפרטוריה.
אנקאלד, הודיע באורח מפורש שהוא יצטרך להעלות
את המיסים -ואף לקבוע שורה ארוכה של מיסים שלא
היו קיימים עד כה. מיסים מיוחדים על הכנסות גבוהות,
בעיקר הכנסות מהון ודיווידגדים, יפגעו בלבנים. מאה
שנות הניצול הכלכלי נגמרו. קוראים בישראל, המתקשים
להבין את המיבנר, הכלכלי־חברתי של אפריקה, יחשבו
בוודאי שאם השחורים מהווים רוב עצום כל־כך בזימ־באווה,
הם יצטרכו לפחות באורח קולקטיבי, לממן את
רוב הוצאות המדינה. לכך יש תשובה פשוטה ביותר:
1־ 807 מכלל האוכלוסיה השחורה חיים באיזורים כפריים,

!1019 911

על השנה שעברה. הוא אינו יכול להרשות לעצמו מהו מות
והפגנות־רעב, כשהתמיכה בו בקרב המעמד הבינוני
מתערערת בגלל ישראל, והמדיניות האנטי־פלסטינית של
מנחם בגין.
• 1שיעור האינפלציה הגיע השנה ל ,307 ,-ומגמת
העליה נמשכת.
!• קשה להעריך את המימדים העצומים של האבטלה
במצריים. קיימת גם אבטלה סמויה גדולה.
• בעיית השיכון היא חסרת פיתרון. ברגע זה
חסרות במצריים יותר ממיליון יחידות דיור. האוכלוסיה
גדלה ב־ 100 אלף נפש לחודש ! .

כשיא מצריים סאדאת

באורח אובייקטיבי, זקוק עתה סאדאת לעימות עם
בגין, כדי לרכוש מחדש את תמיכתה של האינטיליגנציה
העירונית. לשאר האוכלוסיה אין כל השפעה פוליטית.

לא רק ההתנגדות הגוברת בתוך מצריים משפיעה
על סאדאת. אמנם, אין לזלזל בעובדה שהאירגונים של

אין ספק שאחרי אפריל 82 יספק לו בגין סיבות רבות
להפגין שרירים. עד אז הוא מנהל מירוץ נגד הזמן ;
ומפגין סובלנות והתאפקות כמעט על־אנושיים.

סבלנות עד־אנושית

ניבחרוו

מנהיג זימבאכווה מוגאבה
״קומוניסט מסוכן״
שבהם שוררת שיטה כלכלית של חליפין פרימיטיביים
לחלוטין — הם אינם משתמשים כלל בכסף מזומן!
תהליך הפיכתם של השחורים לאוכלוסיה מתקדמת,
יודעת קרוא וכתוב ועירונית בחלקה, יימשך שנים רבות.
רק בסוף התהליך אפשר יהיה לצפות מהם להשתתף
במימון השרותים.
אנקאלה גם הודיע שממשלת זימבאבווה רכשה מחצית
ממניות החברה הענקית לייצור תרופות, החברה המרכז
אפריקאית, שהרוויחה בשנה שעברה יותר משלושה מיל יון
דולר. לחברה סניפים בזאמביה, בוטסוואנה, מאלווי,
ודרום־אפריקה.
כל הצעדים האלה לוו, כמובן, בזעקוודשבר וקריאה
לעזרה של המיעוט הלבן בזימבאבווה. איאן סמית ואנשיו
נושאים את עיניהם בעיקר לדרום־אפריקה, בתיקווה
שהיא תמלא את התפקיד של ארצוודהברית בפרשת
צ׳ילה . 1973 היחסים בין ממשלת האפרטהייד ומוגאבה
הורעו לאחרונה. סוכנים דרום־אפריקאים רצחו בבירת
זימבאבווה, סאלסבורי, שני מנהיגים בכירים של תנועת
המחתרת השחורה, הקונגרס הלאומי האפריקאי. למוגאבה
יש מחוייבות מוחלטת לסייע לשחורים במאבקם להפלת
המישטר הגיזעני בדרום־אפריקה. עם זאת עליו לשקול

מסתבר שלא רק עיתוני הספורט שלגו נוהגים
לחלק ציונים. אותה שיטה עצמה, דירוג איכות
מאחד ועד ,10 נוקט גם השבועון האמריקאי,
״יו־אס ניוז אנד וורלד ריפורט״.
מערכת השבועון ריאיינה 131 עיתונאים, אנשי-
מימשל וחברי־קונגרס בוושינגטון, כדי לקבוע מי
מחברי הקאבינט של הנשיא רונלד רגן זכאי לתואר
אלוף העונה.
להפתעת חברי המערכת עצמם, דורג שר״החוץ,
אלכסנדר הייג, רק במקום הרביעי. בראש הרשימה
מופיע שר־האוצר, דונלד רגן 61 שזכה ב־ 8.8נקודות•
רגן זכה במחמאות רבות — פיקח, רהוט,
ידידותי, ניחן בחוש פוליטי מפותח, איש־צוות ואיש
מכירות מעולה. רק משקיפים מעטים מתחו עליו
ביקורת וטענו שהוא שחצן.
במקום השני זכה שר־התחבורה, דרו לואיס,
עם 8.3נקודות. שר״ההגנה, קאספר ויינברגר, יצא
שלישי, עם 7.5נקודות. תכונותיו החיוביות הן
הפוליטיות: קרוב לרגו, מכיר היטב את המיסדרו־נות,
הפוליטיים בוושינגטון. תכונותיו השליליות
קשורות יותר בתיפקודו כשר״הגנה: אינו מנוסה
בנושאים צבאיים, מדבר יותר מדי ומסתבך בצרות.
בסך־הכל הוגדר ויינברגר, בצורה לא מחמיאה, כנער
השליחויות של הנשיא.
הייג שהוא ללא ספק האיש היחידי בממשלה
שיש לו שיעור קומה כלשהו, נבחר רביעי ( 7.3נקודות)
,בעיקר בשל המריבות שלו עם אנשי הכית-
הלבן. עתידו כחבר בממשלה מעורפל. כל המשקיפים
הסכימו שהוא בעל ניסיון עצום, קשרים בינלאומיים,
לוחם, אכזר. בנושא אחד הייתה עליו

;שיא רונאלד רגן
מוסקים בשטויות

דיעה אחידה: הוא מוכשר כמו שד, אבל יחסי-
האנוש שלו גרועים ביותר...
כנראה שלכל הממשלות הימניות יש, בכל זאת,
מכנה״משותף. גם בארצות-הברית זכו שרי הבריאות,
השיכון, האנרגיה והעבודה לדירוג הנמוך ביותר.
שני האחרונים הם שר-האנרגיה ג׳יימס אדוארדס
עם 4.4נקודות (נחמד, אבל דג מחוץ למיים) ושר-
העבודה ריימונד דונאבאן עם ( 4.3לויאלי, אבל
פשוט אין לו מושג בענייני עבודה, עוסק בשטויות,
ורוב החלטותיו טיפשיות).

חיים ברעם

מלכת האיים
מלכת המים 81

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
ב ח סו ת

ד*דכיזל*ד
נסיעות ותיירות

ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!
כל הטיסות עד סוף אוגוסט מלאותן
אל תחמיץ את להיט השנה בעונה הכי* יפה ! !
בספטמבר ועד 16 באוקטובר ף *
בכל יום שישי טסים ל 1 11ל
מספר המקומות מוגבל וכל הקודם זוכה 1
פרטים והרשנוה: אצל בל סוכני הנסיעו ת.

ארגון וגצוע: ךין ] ןקןין ״ נדיהידה 2 1י

בנינזיני

וחד החודש:

אריה

פגישה בי שני אנשים המשתייכים ל-

¥אותו מזל יכולה לגרום לעתים למבוכה,

¥לתיסכול, לרוגז או לתהייה. שניהם יכו¥לים
להיות שונים כל־כך האחד מרעהו,
¥¥עד כיי האדם שלא מתמצא ברזי האס¥טרולוגיה,
יחשוב, שלא יתכן שלאסטרו-
־ז־ ¥לוגיה יש• משמעות כלשהי.

כמו בכל תחום אחר, כן גם כאן,

¥ככל שנכנסים יותר לעומק העניין, מבי !
¥נים מדוע קיימים הבדלים אלה. ברור

׳ ¥שאי-אפשר לחלק את האנושות ל-
¥שיים־עשר חלקים ולומר, שלחלק הש־
¥¥נים־עשר שלה יש אופי כזה או אחר.
¥בתוך כל מזל קיימים גורמים נוספים
¥רבים, שבהם מתחשב האסטרולוג כאשר
הוא בונה מפה אסטרולוגית. אולם, למי
שאינו אסטרולוג, ואינו יודע מהי מפה
2אסטרולוגית, קשה להבין איך בכל זאת
זה עובד.
על מנת שלא להביא את הדברים
בצורה כוללנית מדי, יש לדעת שבכל
מזל קיימת חלוקה פנימית. כל מזל
מתחלק לשלוש קבוצות ולכל אחת מהן
אופי שונה מעט. לדוגמה אביא את החלוקה
הפנימית הקיימת אצל האריות:
קבוצה ראשונה — ילידי ה־ 24 ביולי
עד ה־ 2באוגוסט.
קבוצה שניה — ילידי ה״ 3באוגוסט
* 1יעד ה־ 13 באוגוסט•
קבוצה שלישית — ילידי ה־ 14 באו־

גווסט עד ה־ 23 באוגוסט.
בקבוצה הראשונה אפשר למצוא אריות
אשר למרות עצמאותם ושאיפתם
לצאת ולכבוש את העולם, הם קשורים
מאד למישפחתם, רגישים ודורשים מ עצמם
איפוק ומישמעת. הם חמים, מלאי
מרץ ואש פנימית ענקית, שלא תמיד

מרשים לה להיראות. עולם הרגשות שלהם
מסובך מעט — מצד אחד הם קשורים
לבית ולמישפחה ומתגעגעים ליציבות
ריגשית, ומצד שני אישיותם סוערת.
האריות בוחנים ובודקים בקפדנות את
האדם שעימו הם יוצרים קשר. מבחינה
מיקצועית לא קל להם למצוא את
מקומם, מכיוון שהם נמשכים למספר
שטחים. לעתים קרובות קורה שהם
לומדים מיקצוע מסויים, ואחר כך עוסקים
במיקצוע שונה לחלוטין, ובתוכם
הם מקווים שאי־פעם יעסקו בדבר שלישי,
שהוא בעצם -שאיפתם האמיתית.
לכן הם מגשימים את עצמם בגיל מאוחר
יחסית.
אם, בכל זאת, תנאי״החיים לא יאפשרו
להם להחליף את מיקצועם, הם
ינסו ללמוד תחום אמנותי כלשהו, ולהתמסר
לו לאחר שעות״העבודה. ילדים
אהובים עליהם במיוחד, וחלקם עוסק

בתחום הקשור בדרך כלשהי לחינוך או
לטיפול בילדים.
לקבוצה השניה שייכים האריות שמאפיינת
אותם יותר מכל התנועה. קשה
למצוא אותם במקום אחד• מגיל צעיר
הם מנסים לרדת לעומקם של הדברים
שאינם מובנים להם. אך מכיוון שהם
על פי רוב קצרי־רוח וחסרי־סבלנות, הם
מעדיפים להתעלם מחקירות אלה, ול-
המצא בתנועה — בריקוד, במשחק וספורט,
או בנסיעות•
אם האריות נחשבים לבזבזנים, הרי
שבקבוצה זו ניתן למצוא את הבזבזנים
האמיתיים. הם נהנים מהחיים, ומקיפים
עצמם בדברים יקרים. גם הבילויים
שבלעדיהם אינם יכולים לחיות, נושאים
אופי יקר. אלה היוצאים לבלות
בחברתם מרגישים שהם מבלים בחברת
מיליונר, אשר גם אם ביזבז כבר כמעט
את השקל האחרון — הוא חי עדיין

בהרגשה שהכסף לא מהווה בעיה, ושת-
מיד ימצא לו כסף ממקור כלשהו, כש-
יזדקק לו באמת.
בשלב מסויים בחייהם, אחרי שנמאס
להם להתרוצץ ולחפש מקום שבו יוכלו
להתמקם ולהרגע, נזכרים האריות בק-
בוצה זו שהשנים עברו, ושהם לא שמו
לב ששכחו להגשים את שאיפתם העי-
קרית. לפתע הם יודעים שמאז ומעולם
הם רצו ללמוד, אך משום מה, לא מצאו
לעצמם זמן ושקט להתפנות לכך. בגיל
מסויים הם מתחילים בדרך כלל להת־מסר
ללימודים ברצינות רבה, ובחששות
פן לא יעמדו בדרישות. כשלון אינו בא
בחשבון — זה פוגע בכבודם ובגאוותם.
מבחינה חברתית לא קל להם. מצד
אחד, הם אוהבי-אדם ונלחמים למען
שיוויון וצדק. מצד שני, קשה להם למי
צוא את מקומם בחברה. במפגשים חב־רתיים
הם חשים מעט יוצאי-דופן. להרגשה
זו מתלווה גם תחושת בדידות.
כדי שלא לחוש בדידות, הם מסוגלים
לפתח דווקא את הצד השליט שבהם,
ולהתמסר לשאיפה לשלוט באחרים, או
לפחות להיות במרכז תשומת־הלב.
הקבוצה השלישית — שונה מעט.
עוצמה פנימית הקיימת בהם גורמת
להם שיהיו קיצוניים יותר, והחלטיים.
האריות כולם ניחנו בכוחות יצירה, ב-
כשרונות אמנותיים ובצורך להביע את
עצמם• אך בקבוצה זו תכונות אלו בולטות
במיוחד. הם היוצרים. הצורך שלהם
להביע את עצמם, ולמסור מעצמם לא חרים
כל-כך חזק, עד שבהשוואה לשאר
האריות, הם הופכים יותר שאפתנים,
אם כי שאיפתם לא מתמקדת דווקא
בתחומים אמנותיים. רבים מהם נמשכים
למדע תיקשורת או כל תחום אחר.
דבר אחד ברור — לכל תחום שכו
יבחרו, הם יקדישו מרץ רב ויגסו לה־גיע
בו לשלמות. בקבוצה זו נמצאים
האריות שדורשים מעצמם הרבה, וח־ייהם
רצופים מאבקים פנימיים.
גם הם, כשאר האריות, חשים צורך
להמצא בתנועה, לבלות ולהנות מהחיים.
הם אינם מתנזרים מההנאות, אך בש־לב
מסויים הם משתנים ומתמסרים
לשאיפתם, וזו הופ׳כת למרכז חייהם.

4) 4 5ז4ז( 4) 4)4) 4)-ז 4<4) 4)4<-*)4<4) 4<4ז 4ז 4)¥ 4ו 4<+ 4<4ז 4) 4ז 4ז 4ן) 4ך ז4<4ז) + 4) + 4)-ז 4) 4ז->)4<4<4)4{4) 4)4) 4ז 4)4<4) 4<+ 4) + 4) 4) 4) 4<4<4) 4ז 4<-><4ז + 4)4)4)4!4)4ז 4ן 4)4) 4ז 4ו 4<4<4) + 4ן 4)-)1+4ז 4<4)4<4<4) 4) 4ז 4) 4)->)4) 4ז $ 4

החופשות שבתכנון עלולות להתעכב לפתע,
בגלל אירוע בלתי-צפוי, או בגלל
אורח מחוץ לארץ, שידרוש
את מלוא תשומת
הלב. תיאלצו להקדיש
זמן לבית ול-
מישפחה — נסו למ צוא
זמן פנוי לבילויים
ופגישות עם אנשים
שיוציאו אתכם מה אווירה
המכבידה וה-
סוגרת. כמשך השבוע
תרגישו מרץ מחודש
והתלהבות רבה לתוכניות חדשות. לאדם
מבוגר תהיה השפעה חשובה וקובעת.

שוורים עובדים קשה אך מקבלים את
מלוא הפיצוי על מאמציהם. אוחזים יבקרו
בביתכם ויביאו עימם

^ זזזץ *

00£12229
*1י 111 1י 1

מלהיבים. בתחום הרו־מוטי.
שיגשוג והצלחה,
אך כאן יש לפתח את
הזהירות הטיבעית ה־טמונה
בכם. אין לערב
עבודה ורומנטיקה, כיוון שתערובת כזו
תשאיר אתכם במצב לגמרי בלתי־רצוי.

תקופה נעימה מהקודמת, ניכרת הקלה
מסויימת בתקופה שאינה קלה. בשטח ה עבודה
תגלו יוזמה^ ו־

1ץןזץח מצויינת, אם כי בדרך
קצת נפתלת. המגנטי־זם
האישי מתחיל לתת

0 0 9 0שוב את אותותיו, וגם
אנשים זרים ישימו לב
אליכם, וינסו ליצור קשרים. מפגישות
אלו תיתכן התפתחות מוזרה ומעניינת.

תקופה חשובה ומלאת חיים. מכלים
בחופשות ונהנים מדברים בלתי־שיגר־תיים.
שינויים פית־אומיים
יכולים לגרום ולהתנהגות לבילבול
אימפולסיבית בלתי־רצויה.
המקוריות שבה
אתם מתייחסים
לדברים תבלוט השבוע,
ורבים ינסו לחקות
אתכם — אם בהתנהגות,
בצורת לבוש ובצורת
הבילוי. בענייני
כספים יש להזהר מהצעות כספיות שבאות
עם הבטחות לקידום בקאריירה.

ידידים רבים מקיפים אתכם בתקופה
זו. למרות שהקשיים שמלווים את התקופה
עדיין לא נפתרו,
תמצאו דרך קלה
יותר בקרוב. תוכלו לנווט
את חייכם כך
שתחושו יותר שלווה
והרמוניה• אהבה חדשה
שמתפתחת גורמת
לחרדה מסויימת, אך
העיכוב הוא זמני, ובהתייחסות
אינטואיטיבית
נכונה תוכלו
לשמור עליה זמן ממושך. בענייני כספים
חשים תזוזה לכיוון חיובי ומבטיח.

ההצלחה במקום עבודתכם גורמת למעט
סינוור. על הצעות חדשות עדיף שלא
לתת ^ תשובה מהירה.

זזזדוז

בו יותר בבקשותיהם.
קשר חשוב שהתחיל
לא מזמן ישתנה —
אתם תי׳אלצו לשמור
עליו בסודיות ולא לשתף
בו.אי ש, לא בשמחות ולא בחששות.
מתחרים בעבודה עלולים להפתיע אתכם.

לעניינים הקשורים
חלק מהשבוע יוקדש
לביתולמישפחה. יתכן שתיאלצו לבצע
י מספר תיקונים שישב־ל
ש ו מעט את תכלו ת ה־עבודה
הרגילות. ב־המשך
השבוע תוכלו
להתבדר ולהפגש עם
__ מכרים חדשים. קשרים
שבתחילה ייראו מעור־

/׳ £פליס, עשויים להפתיע
בתקופה מאוחרת יותר.
1 11ו 1 1ברגע זה חשוב להתיי־חם
לבני־הזוג בקלילות
וללא לחץ. אדם השוהה בארץ 1אחרת יעורר
בכם ציפיה, שבעיקבותיה תבוא אכזבה.

בני״זוג גורמים לאי שקט. אווירה חסרת
אתכם לתקופת
מנוחה בבית מביאה
וחשבון־נפש הירהור שקשור לחיים האישיים.
בתחום העבודה
קיימים עימותים עם
שותפים או עם ממונים•
טענות שיופנו כל פיכם
תתבררנה כלא-
מוצדקות, אך כעת
עליכם להיות סבלנים
20 בינואר -
18 בפברואר
ולא לומר את כל מה
שיש נגדם. נסיעה עם
אדם אהוב עליכם בטייוחד תגרום
להרגשה טובה ותוסיף ביטחון רב.

ממשיכים בחיי־חברה סואנים, ומרבים
כמעט כל דבר גורם לדאגה ואי־שקט
קשתים ייהנו השבוע ויוכלו לנוח ולחוש
במקום עבודתכם נגרם לכם רוגז רב, בייבנסיעות
לשם הנאה ובילוי. עניינים כסיותר
שלווה• רצוי להתרחק מעט מבני
בתקופה זו אדם קרוב אליכם שוהה ב־חוד
בכל מה שקשור לענייני כספים. הבפיים
יפתיעו אתכם למרחקים
וגורם לדאגה
הזוג, ולבלות יותר בטחות
שהובטחו מתטובה,
אך דיבורים
מתמדת. מצב בריאותו
חברת ידידים, למרות
פרשות בצורה שונה
חסרי־זהירות עלולים
שחלק מהשבוע תחושו
ובריאותכס מטריד, ו־מכפי
שהוצגו, וגורמות
לגרום להפסד ולחרטה אס פסימיים. אתם לחץ בעבודה, ויתכן
לוויכוחים. הצדק הפעם
— כל מה ששייך לתוכלו
לשפוט את ה־אף
תפקיד נוסף שעימכס,
ורצוי שתעמדו *
כשפים דורש זהירות
דברים בהגיון קר וללא
אותו תוכלו לסיים
על זכויותיכם. אתם *
מירבית. הקלות שבה
ף בהלה, תיווכחו של־תוך
יומיים. תכנון של
עמוסים בעבודה, וה־יגיע
אליכם הכסף
מעשה לא קיימת סי־ן

נסיעה לחוץ לארץ
אחריות המוטלת עליכם *
עלולה להביא אתכם
| 22£12ב ) 2ם בה רצינית לדאגה, גם
יהיה מוצלח מאד —

בעבודה מקשה עליכם .
9ו בפברואר ־
למצב״רוח קליל מדי.
אם ברגע זה אינכם ב־
3 3 2 3 2 3 0 1
20 במרס
הצעות מעניינות לנסי-
אהבות ששימחו אתכם 1
האהבות שהתחילו לא
עניינים
קו־הבריאות.
עתכם יוסיפו מצב רוח

מגיעות לפתע לקיצן .
מזמן מקבלות מיפנה, וכבר כדאי לכספיים
אינם מתקדמים השבוע, קיימת
טוב. יתכן שבשבוע זה יתברר לכם שיתכן
שבן־הזוג נאלץ לבצע שינוי שלא *
התכונן, ולהתייחס לזה ביתר בגרות.
מיגבלה זמנית שבסופו של דבר תתברר.
תוכלו לממש את שאיפתכם בלימודיכם.
היה צפוי מראש. בקרוב תפוצו על כך* .

זני8

הרבה יותר ממיץ ממותק!

* יותרמרוכז -שימולבלתוית! הסימן 648x
מעיד על רמת הריכוזיות הגבוהה.
* יותר מיץ טבעי ־ הנותן לו את הטעם הנפלא.
* יותר גדול ־ 750מ״ל במקום 700 מי ל בבקבוק אחר.

32 כוסות במקום 25 ובאותו מחיר!

ב ש 9הטעם הנבחר

באמצעות שיטות הייצור
החדישות ביותר.

בגלידה של שטראוס אפשר
להרגיש מיד את הטעם הטוב
של גלידה אמיתית.

לכן, אין זה פלא ששטראוס
זוכה בתארים ״הקניה הטובה
ביותר״ ,ו״המוצר הנבחר״ מזה
12 שנה ברציפות!

גלידת שטראוס עשויה
כולה מחלב טהור והיא
מיוצרת במבחר עוק של טעמים,
במגוון של פי ח ת
עם או בלי שמנת
וגם סדרה מיוחדת לשומרי משקל.
כל מוצר מגיע טרי ושמור היטב
באחותו /כי אצל שטראוס
מקפידים על איכות וטיב

ועכשיו-מוצר חדש :״גלידתית״!1
חטיפי גלידה
בטעם וניל מצופה שוקולד!

גלידה מן הטבע.

*ב חוא!*/
חשלום

מעונת הנחיהת
שיתקה את
שלו ם־ענ שיו־והיונים
ב מ עון
מבקשים להחיות
א ותה

פני חודש היוזד! המילחמה בלבנון בעיצומה. טילי
€קאטיושה הבריחו את תושבי קריית־ישמונה ומטולה מבתי הם,
וחיל האוויר של צה״ל קטל 300 אזרחים כאשר הופצצו
מיפקדות אש״ף בביירות. בירושלים התכנסה חבורה של מנהיגי
שלום־עכשיז. הנושא העיקרי בדיון היה — האם תמשיך התנועה
להתקיים. הנושא האקטואלי היד, תגובת שלום־עכשיו על
המילחמה בלבנון. רוב הדוברים צידדו באי־תגובה. באותה שעה
ניסו כמה מאנשי הקיבוץ־הארצי בשלום־עכשיו לפנות לחבריהם
בקיבוצי השומר הצעיר בצפון. התגובה מהצפון היתר, צוננת.
התוצאה: תנועת שלום־עכשיו לא פירסמה שום הודעה מטעמה
בייחם למילחמה בלבנון. לא נערכה שום הפגנה.
זו היתד, הפעם הראשונה מזה שלוש שנים וחצי שתנועת
שלום־עכשיו שותקת כאשר מתרחש מאורע כה חשוב במרחב.
שתיקה זו מעידה יותר מכל דבר אחר על מצבה של התנועה,
אשר בימיה הטובים ריכזה מאחוריה — על פי עדות מנהיגיה —
את תמיכתו של רבע מהציבור הבוגר בארץ.
הפעולה האחרונה שעשתה שלום־עכשיו היתה ״הפגנת הטילים״
,שנערכה בתל-אביב כחודש לפני הבחירות. בהפגנה
השתתפו אלפים מעטים. אחד מפעילי שלום-עכשיו תיאר אותה

כ די

שיהי 1להם
״רחוב״ משלהם
מור ה,.ו חו ב״
ו! י 71גישר
הרצים במיפלגה

ומה עסוויו*

כך :״בקהל היה רוב לאנשי רק״ח ולאנשי של״י, ומעל הבמה
הטיפו להצביע למערך. זו היתד, אסיפת בחירות משונה מאוד״.
אנשי סניף תל־אביב הראדיקלי של שלום־עכשיו ,־שאירגנו את
ההפגנה, סולקו מאיזור הבמה ולא ניתן להם לדבר. אנשי
הקיבוץ־הארצי, אבשלום (״אבו״) וילן וגרי ברנר השתלטו על
ההצגה. זהו, אומרים בתל-אביב, תסריט שחזר על עצמו בפעולות
שלום־עכשיו. אנשי סניף תל־אביב, כאורגד ורדימון, אורלי
לובין, תלמה אליגון ואחרים היו אלה שדחפו לפעולות ואירגנו
הפגנות גדולות — ואנשי סניף ירושלים והקיבוץ־הארצי קצרו
את התהילה.

פגישה
עם סרטאווי
מאכל! כין אנשי תל־אביב וירושלים — כשהאחרונים נעז רים
באנשי מפ״ם והפעילים בחיפה — היה -אחד משורה
של מאבקים שליוו את התנועה כמעט מתחילת דרכה, במארס
, 1978 כאשר נשלח ״מכתב הקצינים״ .מכתב זה נתן את האות
•לליכוד כמה קבוצות, שאחת מהן היתד, זו של חותמי המכתב,
ומרכזו של האחרות ,״התנועה לציונות אחרת״ ,קבוצה שפירסמה
מודעות בשם ״שלום־עכשיו״ וקבוצה נוספת, היה בתל־אביב.
בחיפה, היו אלה אנשי שינוי שהנהיגו את הסניף. הקיבוץ-
הארצי היה נאמן למפ״ם. בירושלים אחזה בידיה את השליטה
קבוצה מגובשת — עד לאחרונה — •של חותמי מכתב הקצינים,
שלימים הצטרפו אליה כמה פרופסורים. בתל־אביב, כפי שהגדיר
זאת איש־ידושלים דדי צוקר, היתד ,״תחנת רכבת״ .ישם התקבלו
ההחלטות בפורומים רחבים, ללא ניסיון לגבש מנהיגות קבועה,
והתוצאה היתד, שבפגישות של פורום־על, המוסד העליון של
שלום־עכשיו, מצאו את עצמם הראדיקלים של תל־אביב במיעוט.
כך יצא שדובר התנועה היה תמיד מירושלים — תחילה צלי
רשף, איש מיפלגת העבודה, אחר־כך עומרי פדן, ולתקופות
קצרות גם דדי צוקר ויולי תמיר, שלאחרונה הצטרפו -לר״ץ.
אנשי ירושלים קבעו גם את הקו הפוליטי ואת זהות הדוברים
בעצרות ובהפגנות.

פעיל ורדימון
מיליטנטי

אך מאז סתו 1980 התפוררה האחדות הירושלמית. הרקע
לכך היה, ככל הנראה, הבחירות הקרבות, והשאיפות הפוליטיות
של כמה ממנהיגי סניף ירושלים. העילה הרישמית לקרע היתד,
פגישה שקיימו דדי צוקי ויולי תמיר עם הד״ר עיצאם סארטאווי
בווינה, בספטמבר . 1980 דבר הפגישה הזאת נשמר בסוד, עד
לאחר שהודיעו השניים כי הם מצטרפים לר״ץ. עומרי פדן, דובר
התנועה, טען שהפגישה נערכה מאחורי גבה של התנועה, ובניגוד
לעקרונותיה. השניים התגוננו ואמרו שאנשי שלום־עכשיו כבר
נפגשו עם מנהיגים המזוהים עם אש״ף בגדו־,־המערבית, וגם
עם אנשי אש״ף בכנס ניו־אאוטלוק. דדי צוקר ויולי תמיר
הודיעו שהם פורשים מהתנועה, וכמוהם עשה גם עומרי פדן.
זמן קצר ׳לאחר מכן דלף דבר קיום הפגישה לעיתונות,
במיסגרת מילחמת הבחירות בין המערך ור״ץ. שולמית אלוני,
שלאחר שנדחתה ידה המושטת אל חוטפת המטוסים ליילה חאלד
בכנס נשים בדנמרק, התקיפה בחריפות את אש״ף, כבר לא
יכלה להתחרט על העיסקד, שעשתה. אך היא הסיקה מסקנות,
והחשובה שבהם היתה — כל תעמולת הבחירות של ר״ץ התרכזה
בה עצמה.
בשלום־עכשיו עדיין כועסים רבים על דדי צוקר ויולי תמ-ר,

שקיבלו את המקומות השלישי והחמישי ברשימת ד״ץ׳ והעניקו
לשולמית אלוני את הרשות לשנות את שם תנועתה לר״ץ־
עכשיו. הפעילים מהשורה כועסים משום שלדעתם נעשה שימוש
לרעה בשם התנועה ובמוניטין שלה. הלשונות הרעות אומרות
שהפעילים המרכזיים כועסים מסיבה אחרת: דדי צוקר ויולי
תמיר פשוט הקדימו אותם בנסיון לתרגם את הפעילות בשלום־
עכשיו למקום בכנסת. הם הביאו לשולמית אלוני את הנדוניה
שרצו עומרי פדן ואבשלום (״אבו״) וילן להביא למיפלגת
העבודה ומפ״ם. פדן הוצב, לבסוף, במקום ה־ 69 ברשימת המערך,
ואבו ניכשל בנסיונו לזכות במקום ריאלי ברשימת מפ״ם,
במיסגרת המערך. אורגד ורדימון, שהיה מהפעילים המרכזיים
בר״ץ, לא הבין מדוע זקוקה שולמית אלוני ל״יבוא״ ,כאשר יש
לה איש שלום־עכשיו כמוהו מן המוכן בתנועתה.
בדיעבד, כשנודעו תוצאות הבחירות, התברר שהנדוגיה
שהובאה לר״ץ אולי לא היתד, שווה את הטורח. ר״ץ הצליחה
להכניס לכנסת את שולמית אלוני לבדח, בדיוק כמו בבחירות
הקודמות, וזכתה ב־ 6000 קולות נוספים, לעומת הבחירות ב־. 1977
על־פי ההערכות הפסימיות ביותר, היתד, שלום־יעכשיו זוכה
לשניים או שלושה מנדטים אילו התמודדה לבדה בבחירות.
בבחירות הפעם לא זכה איש מאנשיה להיכנס בשערי הכנסת.

,/הקונסנזוס
של המערך״
^ ־כחירותת וצאותיהן היו השלכות נוספות. שבוע אחרי
• הבחירות, בתחילת יולי, התכנסה קבוצת חברים, כולם אנשי
מפ״ם, בבית הקיבוץ־הארצי בתל־אביב. היו שם עליזה אמיר,
דב פלג, אורי פינקרפלד, אבשלום וילן, גרי ברנר ואחרים.
ההחלטה שהתקבלה היתה :״הקיבוץ־הארצי רואה בחיוב את
חידוש פעולת שלום־עכשיו, ויתן גיבוי לפעילות התנועה כפי
שעשה בעבר.״ דדשאלה אם החלטה כזאת היתד, מתקבלת גם אילו
זכה המערך בבחירות נשארת פתוחה. החלטה נוספת היתד״
שגרי במר יחליף את אבו בפורום־העל של שלום־עכשיו.
נוסף על פעילותו בשלום־עכשיו ממונה גרי ברנד גם על

12 3

שעוני עצר-עוצרי נשימה!

0 1 1 1 £

עולים פחות ממה שהשבת.
ב>א> ת

השילוב האמין של: קופסה מפלדת אל-חלד
(לא פלססיק!),זכוכית קריססל,
מנגנון קווארץ, אסימות נגד מים ואחריות לשנתיים.

אודיינט־בדי 71ן

הנכון.

>100 1\1זזמן/ץ זא1£ח0

שעון מעולה ללא בעיות•׳יבוא שיווק והפצה: בני משה קרסו בע־מ•סוכנים בלעדיים של:
להשיג בחנויות המובחרות בארץ. שרות יעיל ומהיר, חלפים מקוריים.

214

העולם הזה 2294

י שלום. שלום —
(המשך מעמוד )23
נסיון של הקיבוץ־הארצי לחזק את הקשר
שבין הקיבוץ ותושבי הערים. על העצרת
האחרונה של שלום־עכשיו, לפני הבחירות,
הוא אומר:
״התחושה שלי ערב ההפגנה היתר, שזה
הסוף של שלום־עכשיו מבחינה פוליטית,
אבל מבחינה מוסרית היינו חייבים לעשות
את זה. בעצרת הזאת היתר, ההתחלה של
תנועת ר ק לא ליכוד. אנשים היו מוכנים
למכור את עצמם, יובלבד שהליכוד לא
יגיע לשילטון. ההנחה היתד, שאנחנו צרי כים
ללכת על הקונסנזוס הרחב ביותר,
וזה היה מטבע הדברים הקונסנזוס של
המערך, שהיה המיפלגה הגדולה ביותר
שה״תה מיוצגת שם״.
על חידוש פעולתה של שלום־עכשיו
אומר גרי ׳ברגר :״יש משקעים אישיים
כבדים מאוד בתוך שלום־עכשיו מכל מיני
דברים שהיו בעבר, ואי־אפשר להתעלם
מהם. באופן אישי, אי־אפשר לסלוח לאו תם
אגשים ׳שסטו מהדרך של שלום־עכשיו.
יחד עם זה, לדעתי, צו השעה, הצורך
הציוני והלאומי דורש מאיתנו להתגבר
על המשקעים האלה, כל אחד באופן אישי,
ועד כמה שיהיה זה תמים לומר זאת —

פעילה תמיר

הקו הוא
של המערן־
י ץ לי ר שף היה הדובר הראשון של
^ תנועת שלום־עכשיו. כאשר יצא ללי מודים
בארצות־הברית, דאג להוריש את
תפקידו לעומרי פדן. בשלום־עכשיו אומ רים
שעשה זאת כדי לבלום את דדי צוקר,
הרדיקלי יותר. עומרי פדן, שהיה מקורב
למיפלגת העבודה, נרתם לקראת הבחירות
לכנסת ה־ 10 לפעילות בצוות הכלכלי
של המיפלגה, ודורג במקום ה־ 69 ברשי מת
המערך. הוא מרצה לכלכלה באוני ברסיטה
העברית בירושלים. פדן היה בין
החותמים על מיכתב הקצינים שהביא ליי סוד
התנועה.

את תולדות שלום־עכשיו מתאר
פדן כך :

ההתחלה היתד, ספונטנית. כאשר הפכ נו
לתנועה ממש, הרגשנו שהפעם יש
לנו נשק ביד, נשק שבעזרתו אפשר ל ד,משפיע,
ולא רק להתפקד ולומר: ניקינו
את המצפון שלנו. גם לאחר שהושג ההס כם
בקמפ-דייוויד היתד, תמיכה רחבה מאוד
בציבור, בכל מיני רמות של הזדהות. אני
מעריך שהיתה תמיכה של כרבע מהציבור
הבוגר. שלום־עכשיו שאפה להיות תנועה
פופולארית, במובן זה שהיא מאחדת מב־נה־משותף
רחב במחנה היוני, וכך יכלה
להשפיע על מדיניות הממשלה או על
הלכי־רוח בציבור.
התהליך של הירידה בכוח ההשפעה
היה טיבעי מבחינת אופי המאורעות בענ יין
השלום. בהתחלה היתה מטרה מוגדרת
מאוד. היתד, אכן חצי שנה של פעילות
לקראת מטרה מוגדרת — עד שנחתם
הסכם קמפ-דיוויד בספטמבר . 1978 אז
היתד, תמיכה רחבה מאוד בציבור,
שחש שישראל אינה ממצה את כל הדר כים
כדי להגיע לחתימה על השלום. ה ממשלה
ניסתה לדחוק אותנו לשוליים,
אך האמת היא שהיינו גוף מתון מאוד,
במרכז המפה היונית, שאיגד בתוכו תומכי
המערך, ד״ש, של״י ור״ץ.
אחרי שהושג הסכם השלום היתד, ישי בה
שבה נערך דיון בשאלה אם ממשי כים.
אני אמרתי שאולי כדאי שנקפיא
את הפעילות. אני חושב שאם היו חותמים
בקמפ״דייוויד שמקפיאים את ההתנחלו יות
לחמש שנים, היתד, שלום־עכשיו מסיי מת
את תפקידה. המוקשים שהמתינו לש לום
בשטח היו נעלמים. אך כאשר הת ברר,
שעומדים להקים התנחלויות רבות,
רצינו לגייס את דעת הקהל נגד ההת נחלויות.
העמדה המילולית היתד — ,הת

רקע מערכת הבחירות הקודמת, ש הצטיינה
במיעוט עצרות־עם גדולות, היתד,
יכולת זאת בולטת במיוחד, ורמזה על
תמיכה עממית רחבה. באה מערכת הבחי רות
האחרונה! ,והפכה את דקערד, על פיה.

פעיל צוקר

לאחד את המחנה היוני השפוי והקטן ב שמאל
ולשנות דבר־מה במדינה הזאת״.
לאחר הפגישה במפ״ם היו פגישות ב שלושת
הסניפים האחרים של שלום־עכשיו,
בערים הגדולות. בדיונים התברר שהמבו כה
היא קשה. לאיש לא היה ברור ל חלוטין
אם שלום־עכשיו קיימת עדיין, אם
עליה לחדש את פעולתה, איזו צורה על
פעילות זאת ללבוש, ובאיזו מידה יכולה
שלום־עכשיו לצפות לכך שתתחדש תמי כת
הציבור בתנועה.
נוסף לטינות שצצו ועלו במהלך מער כת
הבחירות, היו למערכה זו תוצאות
נוספות, מביכות אף הן. אחת מהן נוגעת
לצורת הפעילות של שלום־עכשיו, זו ש הביאה
אותה לכותרות — הפגנות הענק.
בין הבחירות במאי 1977 למערכת ה בחירות
האחרונה, הוכיחה שלום־עכשיו
את יכולתה — כמעט יחידה בשטח זה —.
להקהיל עשרות אלפי אנשים להפגנות.
ה עו ל ם הז ה 2294

נגדות לכל ההתנחלויות. אך בנושא של
פעילות, היה ברור שמפרידים בין הת נחלויות
בביקעה וברמה, ובין התנחלו יות
בלב האוכלוסיה הערבית. זאת שוב,
משום שרצינו לגייס תמיכה רחבה בצי בור
כדי להשפיע. לכן בחרנו כיעד הפ גנתי
את אילון־מורה, והפעולה היתד, מוצ לחת:
הממשלה דחתה כמה פעמים את
ד,עליה לקרקע.

פעיל פדן
מיפלגת־העבודה
ם זאת, היה ברור שלא נוכל לרוץ
? לכל התנחלות, ובחרנו ביעדים סלק טיביים,
כמו בפרשת עקירת הגפנים, כא שר
נעשה מעשה לא הומני. היתד, לנו
בעייה עם פעולות בגדו•-המערבית, שהן
לעתים לא חוקיות, בשעה ששלום־עכשיו
דגלה בקיום החוק עד קוצו של יוד, נוסף
לכך, הפעולה בגדה המערבית התסיסה
את האוכלוסיה, ואנחגו לא רצינו להתסיס.
במידה מסויימת לא היתה ברירה אלא לפ עול
שם, משום ששם הוקמו ההתנחלויות,
אך עשינו בעניין זה גם הפגנות בתל-
אביב, והרגשתי היא שהצלחנו לגיים דעת־קהל
גדולה נגד ההתנחלויות.
אחר-כך היה הביקור במצריים, וה פגישה
עם סאדאת. לאחר הביקור היתד,
בשלום־עכשיו ישיבה שבה עלה עניין ה בחירות
על הפרק. זה היה באמצע ,1980
והיתה הרגשה שהממשלה הולכת ליפול.
השאלה לא היתד, אם שלום־עכשיו תהפוך
למיפלגה, אלא איך תשפיע על מצעים
ומיפלגות. היו אז חילוקי דיעות על צורת
הפעילות. אני גרסתי שיש צורך בפעו לות
גדולות שיעזרו להפלת הממשלה.
אחרים רצו בפעולות קטנות בגדה־ד,מער בית,
כדי לעורר רעש. אני חשבתי׳ שא לה
יביאו להתשה של שלום־עכשיו, לגרי־רה
לקיצוניות ולגרירה שמאלה. אולי היה
צורך בגוף שיעשה זאת, אבל לא חשבתי
ששלום־עכשיו בנויה לזה. סביב העניי נים
האלה והנושא הפלסטיני התחילו ל היווצר
חילוקי־דיעות.

ך* מחלוקת הגיעה לשיאה לאחר ה י
״ פגישה של דדי צוקר ויולי תמיר עם

הליכוד והמערך כאחד הוכיחו את כוחם
לכנס אף הם עשרות אלפי אנשים לעצרות
הבחירות בהשתתפות מנחם בגין ושימעון
פרס.
דדי צוקר, היום מזכיר תנועת ר״ץ
מגדיר זאת כך :״חלק מהעוצמה שצברה
שלום-עבשיו בזמנו היתה בזה שהיינו כלי
חדש. זה כבר אינו קיים. השאלה היא
איך צריך לעבוד היום. קשה לי להאמין
שעוד הפגנה בכיכר הזאת ועוד הפגנה
בכיכר ההיא תוכל להזיז משהו. קשה לי
גם להאמין שנוכל לקיים הפגנה גדולה
בכל חודש.״ גרי ברנר אומר :״ההפגנות
הגדולות היו בנויות על אירועים גדולים.
אם עושים ניתוח כיצד עלינו להמשיך,
אנחנו בבעיה. יכול להיות שעניין כמו
פיצוץ שיחות האוטונומיה יתמזמז לאט
לאט, ויהיה קשה לתפוס קייז להפגנות גדו לות.
ובכלל, האפקט של הפגנות גדולות
הוא מפוקפק עכשיו, ושאלה איך יתייחסו
לזה. בגין אמר במערכת הבחירות האח רונה
שהרחוב הוא גם שלו, לא רק שלנו,
ואם אנחנו נעשה הפגנות גדולות, הם
יעשו קונטרה.״

״תנועות מיזרחיות פעיל ברנד
נזפ״ם

ן ץ שלפה אחרת של תוצאות ד,בחי י
י רות, היא בעלת השפעה ישירה ועמו קה
על מהותה של תנועת שלום-עכשי:ו

איש אש״ף, עיצאם סארטאווי, בסתיו ,1980
המדיניות המנוסחת של שלום־עכשיו הי-
תה — משא־ומתן עם גורמים פלסטינים
רק אם ייפסק הטירור, ואם הם יכירו בזכות
קיומה של ישראל. זה נוסח לגבי
מדיניות הממשלה, אך חייב גם אותנו[
הפגישה היתד, שלא על דעת האנשים
בתנועה, וחילוקי הדיעות בעניין זה היו
יסודיים. אם קודם־לכן היו מחשבות ע?
התארגנות שלום־עכשיו כלובי פוליטי -ץ
לא כמיפלגה שרצה לבחירות — הרי שהסיכוי
להתארגנות כזאת חוסל אז.
העדפנו להקפיא כל פעילות בתקופו[
הבחירות, תקופה שבה אנשים מתרכזק
בפעילות במיפלגות שלהם. היתד, חריגו
אחת, בהפגנה בעניין הטילים בלבנון, לפי
ני הבחירות. היה כאן אלמנט של מניעה -
רצינו למנוע מילחמה, וגם ביקשנו להוי
ציא את האנשים מתרדמתם׳.
לגבי העתיד, לכולם די ברור שד,נוש*
של הפגנות ופעולות ברחוב מיצה או[
עצמו. יש רווייה, וזה נכון גם לגבי ד,צ
השני של המיתרס הפוליטי. המטרה שי
הפעילות היא שנוכל להשפיע, אצלי זד,
תנאי. זהו הייחוד של תנועת שלוס-עכשיו
שחיפשה תמיד את ההשפעה.
ייתכן שמה שצריך לעשות הוא לשמו!
על מיסגרת אירגונית מצומצמת, ר,שו1
מרת על קו מתון במרכז המחנה היוני -
משהו באזור מפ״ם — כדי לא להתמוס!
לגמרי, ואיזו יכולת של פעילות אירגוניו
ולהמתין. אם יהיה נושא טראומטי כג
הנושאים שעליהם קמה התנועה — הו
יוכל לחסל את התנועה, או להפוך אות
שוב לכוח אדיר.

מבחינה סוציולוגית, אך גם פוליטית. היה
זה מכתב הקצינים שפתח בתהליך שהביא
לייסוד התנועה. המילים הפותחות היו:
״לכבוד ראש הממשלה מנחם בגין, מכתב
זה נשלח אליך על־ידי אזרחי ישראל ה משרתים
גם כחיילים ומפקדים בשירות
מילואים.״ מילים אלה הן שהעניקו את
העוצמה למכתב זה, כמו גם את כינויו.
הרכבה של קבוצת החותמים, סטודנטים
ירושלמים וכמה חברי קיבוצים, הכתיבה
את הרכבה החברתי של שלום־עכשיו.
מנהיגיה, חבריה ואוהדיה הם אשכנזים,
צעירים, משכילים׳ שמוצאם בשכבות ה מבוססות
בערים ובקיבוצים. מאז יצא
שימעון פרס ועימו המערך למלחמה ה אבודה
נגד מה שכינו ״תת־תרבות״ ,״אספ סוף״
ו״תנועות־מיזרחיות״ ,ולאחר הערתו
המפורסמת של הבדרן דודו טופז על אנשי
היחידות המובחרות לעומת הצ׳חצ׳חים,
הפך היתרון לחיסרון.
מערכת הבחירות לא יצרה, כמובן, את
ההפרדה הזאת. היא דק הבליטה אותה,
והוציאה אותה אל פני השטח. עומרי פדן
אומר שכאשר ראה בטלוויזיה את עצרת
האמנים ואנשי־הרוח שכינס המערך לפני
הבחירות ליד המוסיאון בתל־אביב, הוא
נע בכיסאו בחוסר נוחיות למשמע הבי טויים
על ארץ ישראל היפה.
כל מנהיגי שלום־עכשיו מדברים באכז בה
על הניסיון שלהם לחרוג מעבר ל תחום
של ה״ואספ״ הישראלי. במרכזו של
(המשך בעמוד )26

^ §1י ע קב טשרוו /איש מ מ אדי ם

יצואן אמינות מוסמך

משום־מה איני מצליח למצוא את הידיעה הזאת בעתונים,
וזה למרות היותי קורא מושבעוחד־עין של ארבעה עתונים
יומיים לפחות. אני מתכוון לידיעה על המשבר המדיני״בטחוני־מושרי
המתחולל עכשיו, בעצם ימים אלה, ברחבי ארצות״
הברית, וביחוד באיזור הבית הלבן בוושינגטון, לאחר שה״ה
חברי־הכנסת בן־אלישר, רביו ואבן — איש כסגנונו, איש
כמזגו — התנפלו בשם ובמלכות על ממשלת רגן הרשעה
והוקיעוה על אי״אמינותה, שערוותה נחשפה לעין כל בפרשת
השעיית הרכשת המטוסים לישראל.
;,ידידתנו ובעלת־בריתנו״ ארצות־הברית עשתה ״מעשה
חמור מאוד״ ,מעשה אשר לא נעשה ולא ייעשה כמוהו
לעולם במדיניות הבינלאומית, שלא לדבר ביחסי מדינות
שוות ערן ומעמד כארצות־הברית ישראל, עד שקמו עתודי
מדיניות כבן־אלישר, רבין ואבן ׳וקרעו את המסווה מעל
המפלצת, למען תראה את עצמה במראה כמות שהי א !
אכן, ישראל היפהפיה, הטהורה והזכה של הפצצות בגדאד
וביירות, של הניצול הציני של הכורדים והנוצרים, של הכיבוש
וההתנחלות, של סתימת פיות וקטיעת רגליים; ישראל
החכמה והנבונה של מדיניות אף שעל של ״דובון לא לא״,
של אתמול ״חוק ירושלים״ ומחר ״חוק הגולן״; ישראל
הישרה של מירמת האוטונומיה בגרונה וחרב ״הקו הנוקשה״
בידה ; ישראל החזקה של אני־ואפסי־עוד במזרח התיכון,
עד כדי איום גלוי בהצתת תבערה בינלאומית כמנוף סחיטה
מדיני־בטחוני ; ישראל עשירה המפזרת מטבעותיה על טלוויזיה
צבעונית וערוץ ( 2בגין־בגין) ,ופושטת יד באצבע שנור
משולשת למשיית הצוללת ״דקר״ (כדי להיענות בפסוק 14
פרק ד׳ מ״מגילת אסתר״ ובפסוק 2פרק א׳ ממגילת ״שיר
השירים ישראל רבתי זו בגויים תלמד פרק את המעצמה־כביכול
ארצות־הברית, היושבת איכה בדד? איזו שאלה !
יושבים להם ה״ה חברי״הכנסת בן־אלישר, רביו ואבן
בקצה אחורי הסוס האמריקאי, לא ! הם כבר החליקו מטה
מן הסוס הזה, שכמעט נגמר לישראל האמינה מתמיד, ונתלים
בקושי בקצה זנבו שעה שהוא צועד בטוחות להעלות גירה
באבוסי ארץ גושן — ומתריעים בקול גדול על אי״אמינות !
עוד צניפה אחת, עוד צהלה אחת מפי הסוס שממשלת
בגין הצליחה לגמור לנו אותו — וכולנו יחד עם ה״ה בן־
אלישר, רבין ואבן — נוטל ארצה כמו חיים בר״לב (מי יתן
ויירפא ולא ידע נפילה עוד, אבל מה הוא רוכב שם על סוסים
בהרי הגליל, שעה שמעשי ידי טובעים בים האי־אמינות .)5
אי־אמינות, הם אומרים ! סע, בגין, סע כבר עם כל
הפמליה הממשלתית שלד לארץ אי־האמינויות הבלתי ׳מוגבלות,
סוב בשוקי וושינגטון הלוך ושוב אחרי הריכוך הבן-
אלישרי־רביני״אבני (על רקע ההצעות המפחידות לבגין לא
לנסוע, ולשבש את בוא הכוח הבינלאומי לסיני) ,וספר להם
משהו על האמינות הישראלית, ורק אל תשכח לקחת אתן
כמה עתונים ישראליים, שבישרו יום יום, שבוע שבוע, את
ביטול הסגר המטוסים האמריקאי או״טו־טו, בהשראת שרין,
פקידין וקציניך!
הם יקנו אצלן כל שביב אמינות, בגין, כי זה מה שחסר
לאמריקאים כאוויר לנשימה, שעה שאמינות זו היא סחורתן
וסימלן. אז תן להם שם איזה טיפול ״יאנוש ורפול מוכנים,
הו הו הו מנחם אידיש־אמין שלי !
האמריקאים האלה ישתגעו ממן, נזה כל מה שאנו
צריכים.
כי עם השפויים כבר גמרנו לעולמים.

£רק בזח
מי ששמע ברדיו את כבוד הרב הראשי, שלמה גורן, מתראיין
על-ידי שני עיתונאים חילוניים וארכיאולוג אחד, וקלט במו
אוזניו את הפיטפוטים הרבניים על ההלכות והמינהגים המוזרים
של הדת היהודית בכל שכרון בעצמות מתים ובקבורה,
יודע: אין ולא יכולה להיות שום הסכמה בין אדוקים
וחילונים, לא לגופם של עניינים ולא לגבי עצם עקרון הפרדת
הדת מן המדינה, כשם שלא יכולה להיות הסכמה בין
אנתרופולוגים המעמיקים חדור במקום ובזמן לתוך יער
מאוכלס שבטים פרימיטיביים — ולפתע מוצאים את עצמם
מתבשלים בקלחת רותחת לקראת כירסום עצמותיהם־הם
בשיני אוכלי-אדם.
הפער, פשוט, עמוק ורחב מדי. ולפיכן, כבכל המקרים
מסוג זה, מה שיכריע הוא הכוח, ועוד חזון למילחמת־אחים.
לפי שעה אנו עומדים רק בפרשת עימותי העצמות וקרבות
הקברים.
בהזדמנות פרימיטיבית זאת ראוי לציין בהתפעלות, כי
בימים טרופים אלה ביחסי ישראל עם העולם התרבותי
(לרבות ארצות״הברית שאיבדה את אמינותה) ,מתווכחים רבים
וטובים בישראל אם יש או אין עצמות בנות אלפי־שנה בחלקת-
שדה זו או זו, ואם מותר לגעת בהן• שאלה נכבדה, נכבדה
מאוד, שבפתרונה האדוקי, אין ספק, תלויים חוסנה וקיומה
של מדינת ישראל. אבל אני מרשה לעצמי לקבוע בקור״רוח,
*השאלה אינה כלל וכלל האם יש או אין עצמות במקום זה
>ו זה בארץ (ברור שאין שעל באדמת ארץ־ישראל, שאין

בו עצמות; מה אנחנו, אמריקה, שצריכה לייבא טירות
מאירופה כדי שיהיו לה איזה עתיקות לרפואה !) השאלה
היא מורדות־אור או השכלה. השאלה היא דת או קידמה.
השאלה היא אמונה־תפלה או מדע. השאלה היא תיי״ג
מצוות או מגילת העצמאות. השאלה היא מדינת ישיבת-אל
או מדינת־ישראל. השאלה היא כפיה דתית או כפיה חילונית.
שחור או לבן.

£האנוסים
דבר נורא מתרחש בארצנו המיוסרת. עת האנוסים הגיעה.
בעלי מיקצועות טכניים מסוגלים לשרת כל מישטר בלי
הרבה נקיפות מצפון. ככלות הכל, אם אתה מהנדס כבישים,
ורואה את יעודן בייעול התעבורה המטניתית, היש לדידך
הבדל גדול בין שרות ממשלה זו או זו ן העיקר שייסללו
כבישים ראויים לשמם.
אבל אם לא הפן הטכני מכריע במשלח־ידן, אלא הפן
הרעיוני, הרוחני, הערכי, ואתה מוצא את עצמן משרת ממשלח
שמדיניותה בתחום עשייתן נוגדת את כל עקרונותיך, את
ישותך, אתה אינך יכול לחמוק מבעיות מצפוניות. עובדי
מדינה בתחומים כגון חינון, אוצר, חוץ וביטחון, למשל, בוודאי
אינם פטורים מהתלבטויות מצפוניות אם עמדותיהם שונות
בתכלית מעמדות הממשלה שבמיסגרת מישרדיה הם מתפק דים,
וככל שמעמדם במישרדים אלה בכיר יותר, כן עזה
וחמורה יותר ההתלבטות.
הדברים אמורים, כמובן, בכל ממשלה, ומי שחייו הוליכוהו
במסלול של שרות מדינה חייב להביא בחשבון מראש גם
סיכון מיקצועי מסויים זה, שבמציאת עצמו משרת אדון
הכופה עליו להגשים מדיניות שכל״כולה לזרא לו. אבל,
מטבע הדברים, מיספר האנשים שנקלעו בישראל למצב נפשי
חמור זה של עשיית שקר בנפשם ממש בעבודתם את המדינה,
שלא מתוך כפיה חיצונית (כמו למשל חיילים בצבא החובה,
להבדיל מחיילי צבא-הקבע) בימי שילטון מפא״י והמערן
לא היה גדול ביותר, ולא כל שכן מיספר התפקדנים הבכירים
שבהם.
המהפן השילטוני־חברתי בשנת , 1977 כמובן, הוא שיצר
את הבעיה הזאת בקנה מידה נרחב, ובחירות 1981 החריפוה
ביתר שאת — שכן רבים מבין הקורבנות התמימים, והלא
כל כן תמימים, של חילופי השילטון, אשר מצאו את עצמם
משרתים אדון נתעב בעיניהם, קיוו בסתר ליבם או אף בגלוי,
כי מדובר באדון זמני שיוזח ממקומו מקץ ארבע שנים, והיו
נכונים להמתין בסבך עד יעבור זעם ; עכשיו, משאפסה
תיקוותם והאדון הזה נשאר על מכונו — ולא זו בלבד נשאר,
אלא נעשה בוטח בעצמן ושחצן יותר (שכן אף הוא לא בטח
עד כה כלל ועיקר בהמשך אדנותו) — עליהם להסכין נפשית
עם שירות בניגוד למצפונם לפחות שמונהשנים מחייהם
— וזו כבר תקופה שאי־אפשר לזלזל בה ולו מבחינת ההשפעות
הנפשיות השליליות שעלול אדם חושב ומרגיש השולל את
מדיניות אדונו להתנסות בהן בהצטברותה.
אבל מי שצרין לאכול וללבוש ולדור, ולהאכיל ולהלביש
ולחנך את ילדיו, מי שצרין פרנסה ואין לו אחרת זולת
זו שביצר לו בשרות המדינה — מה יעשה ן
הנסיון מלמד, שהרוב המכריע של עובדי המדינה, בכירים
כזוטרים, אינם יכולים, או אינם מסוגלים, או אינם מעזים
לפרוש מן השרות על מנת לחפש ולמצוא פרנסתם במקום
אחר, שבו יהיו משוחררים מעונשם של ביצוע מדיניות ושרות
אדון המרתיחים אותם בלי הרף במהותם הנוגדת את מצפונם.
אני מדבר ברוב. יש מיעוט קטן שפורש. יש מיעוט קטן
שעומד על דעתו ובא לכלל עימות עם השילטון שאותו הוא
משרת. לא באלה אני דן היום, אלא ברוב שמשרתים —
ושותקים. שותקים אפילו כשהם מדברים, וככל שהם שותקים
יותר או ככל שהם מדברים אחד בפה ואחד בלב, כן אתה
יורד לסוף תופעת האניסות האומללה והמבישה, כן אתה
עומד על מהותו של מוסד ״שיתוף הפעולה״ במשמע הנורא
שלו, שנתגלה בתקופות כיבוש ארץ על-ידי גורם זר, על כל
הבעייתיות של ההתבזות העצמית מול התרצנות העצמית של
כורח הפרנסה מזה ותיקוות בלימת־הרע־ככל״האפשר מזה,
עד כדי יודנראטיות מסואבת.
יתכן מאוד שזו תופעה חולפת. עד כלות כהונת ממשלת
מנחם בגין השניה אולי יטוהרו כל מישרדי הממשלה, מרצון
או מאונס, ובעיית האניסות תתחדש שוב — למיספר שנים
או כהונות ממשלה — רק בהתהפך השילטון על צידר השמאלי,
אם בכלל. אבל בינתיים, אליעזר שמואלי, נכמרו רחמי עליך —
לא, לא רק עליך, אתה רק דוגמה בכירה אחת מני רבות —
בשמעי אותך מתפתל ומפתל לשונך מול כתב רדיו שאינו
יודע חוכמות, בפרשת בזיון החפירות בעיר דוד; לא אומר
מפורשות מה אתה חושב כאיש חינוך ותרבות, אלא מעוות
את נשמתך ומעקם את פיך ובלבד שלא להחריד מרבצם
את אדוניך השחורים משחור, המר וגורן.
בזתי לך באותו רגע. בזתי לך ולכל דומין בשרות-החוץ,
ברמות צה״ל השונות, באוצר ובשאר תפקידים ועמדות• ואחר״
כך שאלתי את עצמי: אל תדון את אנוסך עד שתגיע למקומון

* שלום, שלום —
(המשך מעמוד )25
ניסיון זה עמדה ההתקשרות קיצרת המועד
עם ימין סוויסה, ממנהיגי האוהלים בירוש לים.
מגעיו של סוויסה עם הח״ב דאז,
פלאטו-שרון, סתמו את הגולל על נסיונה
של שלום־עכשיו לגוון את הרכבה החבר תי
הצר.
למעשה, כרוכות וקשורות כל התוצאות
של מערכת הבחירות האחרונה אלו באלו.
העובדה שהמערך לא ניצח בבחירות, ואינו
מרכיב ממשלה, מניעה חלקים מסויימים
בתוכו לנסות ולדחוף לחידוש פעולתה של
׳תנועת שלום־עכשייו. מערכת הבחירות
שבה ניצח הליכוד הבהירה כי אף הוא
מסוגל להקהיל עשרות אלפי אנשים בכיכ רות
הערים — ״ורובו של קהל הליכוד
מגיע מאותן שכבות חברתיות שלתנועה
כשלום־עכשיו אין דריסת רגל בתוכן.
על צורת הפעילות של שלונדעכשיו בהמשך
דרכה, חלוקות הדיעוית בין מנהי גיה.
כולם מדברים על הצורך בפעילות
חינוכית, בעיקר בקרב הנוער, אך לא
כולם בטוחים ביכולתה של שלום־עכשיו
לעשות זאת. עומרי פדן, למשל, מהרהר
בהקפאת הפעילות תוך שמירה על מיסג־דת
אירגונית מצומצמת.
׳תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת, הם
גם שיכתיבו את דרכה הפוליטית של
שלום־עכשיו. אורלי לובין מגדירה זאת
כך :״שלום־עכשיו מעולם לא היתה נוש־את־דגל.
היא תמיד צעדה רק חצי צעד
לפני דעת הקהל, כדי שתוכל לגייס המו נים״
.באותו עניין אומר גרי ברנר :״היום
ברור שהקונסנזוס הלאומי לא איתנו. מס פיק
שנישאר על מקומנו כדי שנתרחק
ממנו עוד, משום שהקונסנזום פונה יותר
ויותר ימינה, ואנחנו מתרחקים שמאלה גם
כאשר איננו מחדדים שום עמדה״ .עומרי
פדן אומר שצריך להישמר מכך ששמה
של שלום־עכשיו לא יוכתם בעמדות
קיצוניות מדי, שישללו מהתנועה את יכו לת
ההשפעה שלה.

יהודי״
ף י לכד הפעילות החינוכית המיועדת
״ י לשלום־עכשיו, מדובר גם בהקמת לובי
יוני• יולי תמיר מגדירה בצורה גלוייה
את תפקידה של שלום עכשיו בהקשר זה :
״בתוך המחנה הגדול של המערך מדאיגה
מאוד הנטייה ימינה. אני חושבת שצריך
להתארגן לובי יוני בתוך המערך. היתרון
של שלום יעכשיו הוא שאין לו שיקולים
מיפליגתיים, ולכן יוכל לפעול״ .דדי ציוקר
אומר :״מיפלגת העבודה, בכוחם של
תהליכים חזקים מאוד, הולכת לאמץ איס־טרטגיה
של היימנה — לקראת קו, פטריו טי׳,
,מסורתי׳ היהודי .,חלק מהוויכוח של
שלום־יעכשיו יהיה בתוך המחנה, עם ה־איסטרטגיה
הזאת. ויכוח שני יהיה עם
בגין. אנחנו נהיה שותפים בוויכוח על
הדרך, במערך״.
אין ספק שהיונים במערך מעוניינים ב קיומו
של שלום־עכשיו, במהדורה שאינה
רדיקלית מדי, ככלי־עזר במאבקם נגד ה*
ניצים במיפלגה זיו. הניצים יכולים להצביע
על ההפגנות שמארגנת תנועת התחייה
— והח״ב החדש, אריק נחמקין גם הש תתף
באחרונה שבהן — כעדות למגמת
פניו של הרחוב. היונים יבקשו להראות
שיש להם רחוב משלהם, ושלום־עכשיו
תוכל לשרת מטרה זאת. משום כך חוש שים
אנשי המערך שבצמרת שלום־עכשיו־מפני
חידוד עמדות, בייחוד בנושא ה פלסטיני.
חידוד עמדות כזה ידחוק את
היונים שבמערך לפינה, והרחוב שיוכלו
להצביע עליו לא יהיה גדול כל כך.
עמדה ישונה לחלוטין מייצג איש תל-
אביב אורגד ורדימון. הוא אומר :״המערך
יפזול ימינה, ושטח־המחייה של שלום־
עכשיו יהיה חייב להיות יותר ספציפי.
היא תצטרך להיות יותר מיליטנטית. כש אני אומר מיליטנטית, זה לא אומר שהיא
צריכה להראות את כוכב הצפון, אבל זו
צריכה להיות תנועה עם אמינות מסויימת.
שלום־עכשיו בקונסנזוס הרחב שלו, אין
לו משמעות היום. צריך להביא בחשבון
גם שהאמון ברחוב לגבי שלום־עבישיו/
ירד, לפחות אצל חלק מהאנשים. אך עדיין
נקודת ההתחלה של ׳שלום־עכשיו גבוהה
יותר משל כל תנועה אחרת. יתכן שאם
נגלה שהמגמה היא ירידה נמשכת באמון
— אולי מוטב להתחיל מלמטה, עם תנועה
אחרת, מיליטנטית, שיש לה ׳תאוצה חיו בית,
כלפי מעלה״ .שדמה פרגקד ן
העולם הזה 2294

מטעם

בחסות :
״אברהם
קולדה״
תכשירי

הווו ל 0

בחסות עע״זית־

חברת הנסיעות ״דיזנהויז״ * חברת הבנייה הבונה בראשודלציון, פתח־תקווה, רחובות ותל־אביב
גינדי בית האופנה ״ניבה״ * בגדי־ים וחוף ״גוטקס״ * המשקה שכבש את העולם ״פינה
* תכשיטי ״אנדיך +חברת התחבורה ״יונייטד טורם״ * חברת הקוסמטיקה ״נייטשר ביוטי״ *,
השיער ״לוריאל״ * חולצות גברים ״הווי 2000״ * נעלי ״מרנו״ * סלון לכלות ״אמבר״

תחרות אזורית:

אילת

במלון היוקרה ״קיסר״ (מסביב לבריכה המפוארת) ,ביום שישי ,21.8.81 בשעה 9.30 בערב.מכירת כרטיסים מוקדמת: אצל זנתי ליד הקולנוע, אצל בית הלחמי, כקיוסק איזידור, אצל ״מקור הספר״ — כמרכז סולל גונה
וכקכלה של כל כתי המלון כאילת. בערב הנשף בקופת מלון ״קיסר״ ,טל 76160 059 הנחות לוועדי עוכרים. לחיילים כקצין
העיר אילת.

בנשפים המלכותיים:
• מיצעד מועמדות • ראיונות אישיים ס תצוגות אופנה מפוארות — קייץ 81׳ של :״ניבה״ ,״גוטקם״ ,״הווי
2000״ ,״אנדיך ,״מתו״ ,״אמכר״ • עיצוב תסרוקות: סלון ג׳ימי ומרסל חיפה. הדרכת המועמדות: אולפן לאה
עיצוב הכתרים :״אנדיך. אירגון: מירי זכרוני ורפי זכרוני.
פלטשר. איפור :״נייטשר ביוטי״ ־׳ר1ס^8£

אמנים אורחים:

צ בי ק ה פי ק -זמר ומלחין השנה * חלב ודב ש ־ זוכי הארוויזיון * מתו>
גל ע די -הבדח־חקייו מס׳ ו * מני פ אר ־ ״שעה טובה״ * ריקי מנור *
ג׳וקי א ר קין ולהקת בנות הג׳אז * משה נו> ולהקת הדולפינים.

הנשף המלכותי לבחירת מלכת המים 1981

ה*כר ה חרבו תתר־ א בי ב

) 11 שינן ב 11ו ל 1ו

ג׳זזף בטריק קנדי: האיש מדיח נבט והגונים
ג׳וזף פטריק קנדי מביא את הישועה לאמריקאי
הקופא בקור החורף — צינור של דלק שיצא
מוונצואלה והגיע עד לבוסטון. ישנם הסבורים
שדלק זה עשוי להבעיר את המשואה הבאה בשושלת
קנדי .״זה הקנדי לו חיכינו,״ טוענים מעריציו של
ג׳וזף פטריק, הבכור שב־ 29 נכדיו של גוזף קנדי,
בנו של הסנאטור רוברט קנדי.
אין ספק שלו היה היום הסב בחיים, היה גאה
מאוד בתושייה שגילה הנכד. ב־ , 1979 כשכל בעלי׳
הבתים באמריקה ספקו כפיים נוכח חשבונות הדלק
מרקיעי השחקים, יסד ׳ג׳וזף פטריק קנדי אגודה
ציבורית, שלא על מנת לצבור רווחים, בשם ״אנר־גייר,
של אזרחים״ .בהסתמכו על הצהרתו של
ארצות אופ״ק, בדבר החברות האמריקאיות הגדולות
החומסות את האזרח הקטן, פנה באמצעות האיגוד
החדש לארצות המפיקות־נפט ואמר :״עם הארצות
הערביות לא הצלחתי, כי האיגוד שלנו סירב לשלם
שוחד• ונצואלה, ששר־הנפט שלה היה חבר טוב
של אבא שלי, ענתה בחיוב.״
בדיקת הנושא מלמדת, שמחיריה: של ונצואלה
נמוכים ב־״ 407 מאלה של החברות האמריקאיות

הגדולות. גם החברות האמריקאיות ידעו זאת, ו מיהרו
להכפיש את שמו של קנדי. קנדי כינס
מועצת־מילחמה בביתו, והגיש, לשר־הנפט מוונצד
אלה את ספרי־החשבונות של האיגוד החדש לבדיקה,
שניקתה אותו מכל חשד.
13.5מיליון גלונים של נפט זרמו מוונצואלה,
דרך בתי־הזיקוק של פודטוריקו, לבוסטון, וקנדי
מכר את תוצרי־הלוואי של הנוזל היקר לתעשיה.
הכל נקנה בכספי המדינה ובברכתו של אדווארד
קינג, המושל.
עתה מתכונן קנדי להרחיב את מיפעל האנרגיה
לאזרחים גם למדינות אחרות, ויש המנבאים לו לא
דק הצלחה, שתעלה על כל מה שידע אביו, ה־סנאטור
רוברט, כי אם גם קאריירה שתעבור
גם את דודו, הנשיא המנוח ג׳ון קנדי. ואם שואלים
אותו על כך הוא משיב בלהט :״אמריקה מתלבטת
בין אוכל לילדיה וחום לרגליה. האנשים לא ימותו
מקור, כי אם יחממו את רגליהם בעזרת עצים, ואז
ימותו בשריפות — חיזיון נפוץ באמריקה ה מודרנית.״

שויו
איגיאסיאס:
חזיה זמ1יח
אל הוגשה החוקית
הנסיכה מאוגוט: סצינות ](ח״־דוושץ
שני התצלומים (למעלה) יכולים להוות שני המשכים לסצינה
קולנועית דרמאתית: הן צולמו בשעת טכס הכלולות של הנסיך
צ׳ארלס והליידי דיאנה•
אלא שבדרמה מישפחתית זו הגיבורים לא יהיו הזוג שנישא
אלא הזוג הגרוש• בתצלום העליון נראית הנסיכה מארגרט ובנה,
דוכס לינדלי, תופסים מקום בשורות המישפחה המלכותית, כשהם
חולפים, בלי להסב ראש, על פני בעלה לשעבר של הנסיכה ואביו
של הדוכס. בתצלום התחתון נראה האב, לורד סנודאון, כשפניו
מופנים אל עבר אשתו החדשה, לוסי לינדסי הוג.
ישנם הסבורים שבתמונות אלה טמון ההסבר לעובדה, שהמלכה
אליזבט טרחה כל כך הרבה כדי להעניק חינוך׳נוקשה ומסורתי לבנה
צ׳ארלס. שכן מארגרט היתה הדבר הקרוב ביותר ל״כיבשה שחורה״,
אחרי דודה הפלייבוי, הנסיך. של וולס, בשנות השלושים, היא
נפגעה מסירובה של המישפחה המלכותית לאשר נישואין לפטר
טאוסנד, שהיה גרוש• היא נישה לטוני ארמסטרונג־ג׳ונס, צלם
מוכשר ומחונן, שהקיף אותה בידידים מסוג-לא-מקובל בחצר
באקינגהם והפך מאוחר יותר ללורד סנודאון תחת האריסטוקרטיה
המשעממת, בחרו הנסיכה והצלם לבלות בחברת הבוהימה: שחקנים,
מעצבי־אופנה, סופרים ועיתונאים• תחת להינשא לגרוש, מצאה
עצמה מארגדט מתגרשת בעצמה, בשערוריה רבתי, מבעלה, אבי
שני ילדיה.

אידיליה נפלאה: חוליו אי-
גלסיאס ואיזאבל, אשתו לשע בר,
סועדים בצוותא (ראה תצ לום)
.אלא שאורכה של האי דיליה
היה בדיוק כאורכה של
החגיגה, שבאה לסמל את ה ווידוי
הראשון בכנסייה, ה מקביל
לטכסי בת־מיצווה ובר־מיצווה
של שגי הילדים הגדו לים:
חוליו־חוזד, ושאבלי.
הזמר, אלילם הגדול של בני
ספרד והארצות הדוברות ספ רדית׳
מאז רודולף ואלנטינו,
הפך זאב בודד מאז שהתגרש
מאיזאבל. לעיתונאית ששאלה
אותו אם מצא את האושר ענה :
״גבירתי, מה אוכל לומר לך
על אושרי, אם האשה היחידה
שאהבתי בחיי לא השיבה לי
אהבה.״ דבריו כוונו לאיזאבל,
נערה ממוצא פיליפיני שילדה
את שלושת ילדיו ותבעה ממנו
גט .״בתי היא האיזאבל השניה
של חיי,״ הוא אומר.
העול ם הזה 2294

נדססובו ריב!. :סופו־אבא ק, שבו־בן לאיי
הילד שנגזר עליו להיות היחידי באמריקה שלא
יראה הקיץ את ״סופרמן 2״ ,רק משום שהוא בנו
של סופרמן, הוא מאתיו ריב• הילד הבלונדי, הנראה
בתצלום למעלה כשהוא חובש לאוזניו — כמו
אביו — אוזניות בתבנית אוזני־שועל, בגן־החיות
שבברונקס, נידיורק, רשאי לשחק בכל מישחק
ולצפות בכל תוכנית טלוויזיה, אך לא לראות את
אביו, עושה הנפלאות בקולנוע•
טוען כריסטופר ריב בן ה־ : 28״מספיק שמזהים
אותי עם סופרמן. איני רוצה שיהפכו את בני
לסופר־ילד.״ ואמנם, הסיבה העיקרית לכך שריב
שומר באדיקות על ילדות נורמלית לבנו בן השנה
וחצי, נעוצה בילדותו שלו.
הוריו של כריסטופר התגרשו כשהיה בן שלוש.
הוא לא יכול לשכוח את הכאב והמרירות שהותירו
בו הגירושין. הוריו נישאו מחדש, בנפרד, אך עדיין
אינם מדברים איש עם רעהו. נקמתו המתוקה של
כריסטופר: ב־ 1976 עלה לראשונה על הבמה

במחזה בשם ״עניין בעל חשיבות״ ,עם קתרין
הפבורן! כריסטופר הזמין את הוריו הניצים, אילץ
אותם לשבת זה ליד זה•
אולי משום כך נישואין ואבהות הם נושאים בעלי
רגישות עליונה אצל כרים. את גיי אקסטון, סוכנת־דוגמנית
בריטית ואם בנו, פגש ב־ 1977 ועדיין
לא נשא אותה לאשה .״גיי ואני חיים כזוג נשוי
לכל דבר. אותן התחייבויות, אותה מסירות, רק
פיסת הנייר חסרה. אבל, לעומת זאת, אנו דואגים
שלמאתיו לא יחסר דבר. במייוחד אותם רגעים
יפים של ילדות, שאב ואם מאושרים בצוותא יכולים
להעניק לו.״
לפי שעה נהנים כריסטופר וגיי(בתצלום משמאל)
מחיים מלאי פעילות, כשכל אחד מהם טורח לשמור
על אותה מידה קטנה של מתח שיש בחיים בצוותא,
בלי טבעת נישואין .״יש לכך אפילו יתרון,״ טוענת
גיי ,״מאתיו יכול להחזיק באזרחות בריטית, כמו
אמו.״

היילי וגילס: איננו זקוקים לנישואין
אם כי כריסטפר ריב והיילי מילס לא נפגשו מעולם, נדמה כי
הדברים הנשמעים מפיה מצלצלים כמילים שכבר נשמעו מפי
סופרמן הנ״ל. כי היילי מילם, בתו של סיר ג׳ון מילם, לשעבר
פוליאנה, תגליתם של אולפני וולט דיסני, בחרה לחיות לצד ליי
לואסון, חיים של בעל ואשד, לכל דבר, הודים לג׳ייסון בן הארבע —
והכל בלי טבעת־נישואין.
ליי לואסון זכה לתהילה בזכות תפקידו כאלק, המפתה ההפכפך
וקל־הדעת של טס, גיבורת סירטו הרומנטי של רומן פולנסקי. כשפגש
בהיילי על הבמה, ב־ , 1976 במחזה בשם ״מגע האביב״ ,הוא היה
בדרך לצמרת. היילי כבר התחילה אז את הגילגול השני בהצלחה.
כמי שהיתר. ילדת־פלא בגיל , 12 סבלה היילי מכל התסביכים
האפשריים. היא נאלצה להפסיד לימודים בגלל קפיצותיה התכופות
בין לונדון להוליווד. לא מצאה שפה משותפת עם בני־גילה. לא היו
לה חברים. הרוויחה כסף בקלות וביזמה אותו בקלות. ממורמרת
ומשועממת בגיל , 17 נפלה בזרועותיה של רוי באולטינג, שביים אותה
בסרט ״הדרך המישפחתית״ .היא התעלמה מפער של 32 שנים
ונישאה לו בסתר, בפאריס• בנם, כריספיאן, הוא היום בן שמונה.
נישואיה לבאולטינג נמשכו עשר שנים .״יחסי עם ליי מוכיחיכ
שהחיים עשויים להתחיל בגיל שלושים ושהנישואין הם דבר שלא
נזקקנו לו ולא נזדקק לו גם בעתיד.״
העול ם הז ה 2294

אנונויבו 1111113.

איואבל 1310 ואדי מיטשל: דוק״נרול על ₪זל
הכוכבת המודרנית התורנית, איזבל הופר, ו כוכב
הרוק׳נרול המיושן של הפופ הצרפתי מצאו
קרקע משותפת לרקוד עליה בצוותא. איזבל הופר
ואדי מיטשל נועדו יחד על החוף, בסנגאל, הודות
לבמאי ברטראן טאברנייה, שמעסיק אותם בתפקידים
הראשיים בסירטו החדש :״לטאטא מתחת לשטיח״.
הסרט מתרחש בכפר כושי במעמקי אפריקה, בשנת
. 1983 מפקח מישטרה, המגולם על־ידי פילים נוארה,

מתגלה כצדיק יחיד בעיירה של שוטים, השמה את
החוק ללעג ומשחדת כל חלקה טובה. הליהוק של
הופר ומיטשל, זה בצד זו, עשוי לשמש מנוף
למיטשל בתחום הקולנוע. בשנות השישים היה מלך
הרוקינרול הצרפתי. אחר־כך כמעט שנדחק לקרן-
זווית. חידש את הופעותיו כמלחין, נשא לו אשה
חדשה והחליט לנסות את כוחו הפוטוגני. הסכמתה
של הופר להופיע כעזר כנגדו היא אשראי בטוח.

3x11 אנוויו גרר.. :מעולם לא היה סבו
מלא במעש״תועבה כמו הבוית־החדשה?״
כשמישהו כותב ספר, המתאר
ארכיבישופים כאנשים בעלי הור מונים
ופנטסיות מיניות, וכאשר
מישהו זה הוא כומר קתולי, ה בוחר
לסיפרו את השם ״חטאי
הקרדינל״ — אומר הדבר דר שני.
ואם שם הסופר הוא אנדריו
גרילי, ברור שהספר מבטיח לא
רק סנסציות עסיסיות על מעשי-
זימה בגלימות־קודש, אלא גם
ביקורת נוקבת וחסרת־רחמים על
הכנסייה המודרנית. כי גרילי,
כומר בן ,53 הוא מרצה לסוציולוגיה
באוניברסיטת אריזונה,
עיתונאי בעל עט שנון, שרב־המכר
הקודם שלו ״כך נבראו
האפיפיורים״ ,הרגיז את ציפור־הנפש
של מאמינים רבים.
״אם מישהו מדמה בנפשו ש איש
רת משולל רגש אנושי כל שהו
ומשוחרר מבעיות של בן*
תמותה רגיל, הרי הוא חי ב אשליה
מטופשת. אין סיבה ש הכמרים
יעמידו פנים של יצו רים
על-אנושיים. איני רואה כל
רע בכמרים הומו־סכסואלים, אם
כי אין טעם לחשוף בפומבי, ב תופים
ובחצוצרות, דברים שיפה
להם הצינעה. נישואין? מי ש חושב
כי הכנסייה לא התירה
נישואין בשורותיה, טועה• כבר
היו דברים מעולם ובמאה השבי

עית
הגמישה הכנסייה עמדתה
לא פעם. הניאוף? הכנסייה
ראתה תופעה זו בעין־רעה, רק
משום שסיכנה את מעבר הרכוש
ליורשיו החוקיים.״
האב גרילי מגלה עמדה מקו רית
ואמיצה ביחס לכל נושא
מוסרי או מיני המוצג בפניו,
אם כי על שאלת ההפלות אין
בפיו תשובה :״בנושא זה אני
בעצמי נבוך. קשה לי לקבל את
הדעה כי ביצית מופרד, הינה
יצור אנושי. היה זה כאילו נא מר
שתוכנית המחשב שווה ל תוצאה.״
עדות
לכך שלכמרים יש לא
רק הורמונים, כי אם גם הומור
ותעוזה, אפשר למצוא בכמה
פניני-לשון של גרילי. לדוגמה:
״האפיפיור יוחנן פאולום השני
דומה לרונאלד רגן. שניהם שח קנים
לשעבר. אתה חייב להעריץ
אותם בתור שכאלה, אם כי אינך
חייב להעריץ אותם כפוליטיק אים.״
האם
הוא חושב שסיפרו ,״חט אי
הקרדינל״ ,עשוי לפגוע בכנ סייה?
״לא. יש ספר אחר ה מתאר
את הבישופים והאפיפיור
כאנשים תאבי־בצע, רמאים, גנ בים,
פחדנים, קארייריסטים ו בוגדים.
זוהי הברית החדשה.״

ברט באכראך:
א51 בה וקוד הדש
ברט באכראך, המלחין הידוע
(״זרים בלילה״) ,פגש את קארול
באייר סאגר ב־ . 1978 אז היה עדיין
נשוי לכוכבת הקולנוע אנג׳י די-
קנסון *,והיא חיה במחיצתו של
הפסנתרן־המלחין מרווין האמליש.
במשך שנה תמימה היו שותפים
למוסיקה בילבד. הוא הלחין, היא
שרה — ולא פעם כתבו שירים
בצוותא. בינתיים גישרו השירים
על פער של עשרים שנים בגיל.
היום באכראך הוא יפה־תואר בן
,52 וקארול בת .34 אבל כנראה
שלשנים אין משמעות בעיניהם.
כותרת תקליטם המשותף הראשון,׳
העומד לצאת לאור בקרוב :״קל
לאהוב שוב״ .ליד הכלי האהוב על
שניהם — הפסנתר — הם נראים
מאושרים בהחלט.
העולם הזה 2294

סקופ השבוע: דויד לוי הצביע בעד
הקומוניסטים בבחירות לכנסת הרביעית ב־1959
8 1האם זה יכול היה לק רות?
האם דויד לוי הצביע
בעד המיפלגה הקומוניסטית?
השבוע גילה זאת אחד מוותי קי
מק״י. הוא סיפר כי ב־
, 1959 כאשר היה לוי פועל
פשוט במיפעל כיתן בבית-
שאן, הוא הצטרף לקבוצת פו עלים
בעלי־הכרה, שבראשה
עמדו פעילי המיפלגה הקו מוניסטית
(שכללה אז את
רק״ח של היום) .בבחירות
לכנסת הרביעית באותה שנה
הצביע לוי, לדבריו, בעד מים־
לגתם.

ציפי שביט

הבדרנית
׳שהתה באחרונה בנופש במלון
בנהריה. כוכבת תוכניות־הטל-
וויזיה לילדים, הנמצאת בחוד-
שי־הריונה האחרונים, היתה
באותו המלון שבו נפש ראש־הממשלה,
מנחם בגין. היא
התקבלה בבריכת המלון בק ריאות
:״ציפי שביט הגיעה ! ״
והילדים במקום לא הפסיקו
מלהקיף אותה. לדבריה היא
זכתה בקבלת־פנים אוהדת יו תר
מאשר בגין, שלא הירבה
לצאת מחוץ למלון.

! ח״כ הליכוד רוני מי לוא,
הסביר בשבוע שעבר
בהלצה מדוע הוא לא מונה
לתפקיד סגן־שר בממשלתו ה חדשה
של בגין. לדבריו מינה
בגין שרים וסגני־שרים על-
ידי הודעות לבני־זוגם. לשר-
התחבורה החדשה, חיים
קורפו אמר :״תודיע לאשתך
שבעלה הוא שר.״ למרים
גדזר־טאסה סגנית שר-
החינוך, אמר בגין :״תודיעי
לבעלך שאשתו היא סגן־שר.״
כשהזמין אליו את מילוא וא מר
לו, לדבריו ,״אמור ל אשתך
שבעלה הוא סגן־שר,״
ענה לו מילוא :״אבל אשתי

ניתן להביא מחדל מטוסים
מלאים במהמרים, וזו תהיה
הכנסה של מיליוני שקלים
בשנה לאוצר־המדינה.״ 1 אכל
בירך

שריר גילה שהוא לא
בתישעה באב, ועל־כך
אותו מעל בימת הכנסת
אגודת־ישראל, שלמה

לורנץ.

ן שריר נשאל על קשריו
חובק־העולם
עם המיליונר
שאול אייזנכרג. הוא ענה
בלהט :״מעולם לא ראיתי
את אייזנברג. לא בתמונה ולא
בגודל טיבעי. אין לי שום
קשר עם עסקיו, לא במישרין
ולא בעקיפין.״ העיר לו על
כך דנציג :״כדי לקבל שיק
לא צריך לראות את אייזנברג.׳

ראלכץ, ופעיל בתל״ס, הוא
היום סמנכ״ל שירות־התעסו-
קה. תאורי, שהוא מפעילי
עדות־המיזרח, שאל עיתונאית
במה היא עוסקת: כשענתה
לו שהיא כותבת על ענייני
מיעוטים, אמר לה :״כתבי
עלי ועל פרח,״ בהתכוונו ל-
ח״כ יהודה פרח, שנמנה עם
בני עדות־המיזרח במיפלגה
הליברלית שבליכוד.

8ישיבת סיעת־המערך,
שתדון באיוש הוועדות בכנ סת,
תתקיים, ככל הנראה, ב עת
פגרת הכנסת. העיר על-
המיפלגה,
יושב־ראש כך שימעון פרס :״אז ייפתחו
שערי־השמיים של המיפלגה.
ח״כ אבא אכן, שישהה ב
יהודה
פרח ומיכאל דקל
מהליכוד, כן־ ציון רובין מ-
תמ״י ויהודה חשאי מה
מערך.
כך הוקם, למעשה, ה לובי
של הח״כים, תושבי נתנ יה.

לאורחים הוגש דג־סלמון
מעושן שהוטס במיוחד
למסיבת־הקוקטייל מנורווגיה,
ומחירו היה 15 אלף לירות.
9הח״כ לשעבר׳ מרפ״י,
עמום דגני, שהוזמן אף הוא
למסיבה, התבסס על ניסיונו
האישי ואמר לח״כים שנכחו
במקום שהמסיבה היא במקו מה,
כי ברור שכאשר הם

מיכאל וקל

סגן שר״החקלאות, היה אחד מאורחי הכבוד במסיבה לכנוד
ח״כים נתניתיים. היו לו בעיות עם המזון שהוגש לו. הוא
התאמץ שלא ללכלך א ת בגדיו, והחזיק בידו מפית ליתר ביטחון, אך בכל זאת נשפך על
חולצתו רוטב של אג-רול סיני, שהוגש על־ידי המלצרים, והותיר עליה כתם (מימין).
חו״ל, הציע לחבריו לבוא ל בית
ברל, שאותו הוא מנהל,
ולערוך את הדיונים בהוסיפו:
״שערי־השמיים שלי יהיו פ תוחים,
אך אני לא אהיה נוכח
בחווייה.״
8המצב העדין שבו מצו 1
ייר,
הקואליציה צימצם את
אפשרות הח״כים של המערך
לצאת לחו״ל. הללו נדרשו
להתקזז עם ח״כ של הקואליצ יה,
כדי שהרוב הזעום, שעליו
נשענת הממשלה לא יתרחב.
כשהביא ח״כ המערך חיים
הרצוג לאישור הסיעה את
לוח־נסיעותיו הצפוף, התעניינו
הכל לדעת עם מי הוא הת קזז.
להפתעת רבים, סיפר הר־צוג
שהמתקזז שלו אינו אלא
יושב־ראש הקואליציה, ח״כ
אגודת-ישראל, אברהם ש פירא,
שאפילו יחזור עימו
לארץ באותו יום.

ואורה נמיר היו בין הח״כים שהתבקשו על־ידי צלמי לישכת העיתונות

הממשלתית להצטלם עבור תעודות״הח״כיס שמנפיקה מזכירות״הכנסת
111 11 11״י׳*י
בפתיחה של כל כנסת חדשה. תעודות אלה מזכות את הח״כים בכל ההטבות שמהן נהנה הח״כ,
כגון חסינות ונסיעות חינם בכלי־תחבורה ציבוריים. השניים עצמו עיניהם מהבזק הפלאש, וכך הונצחו.
בחו״ל.״ אז השיב לו בגין:
״אם כן, לא תהיה סגן־שר.״

בערב ראיונות נשאל

שר-התיירות אברהם שריר
על-ידי איתן דנציג מדוע
לא הוקם קאזינו בארץ. ענה
לו שריר :״אין שום איסור
בתורה לגבי הימורים. לדעתי,
ה עו ל ס הז ה 2294

8 ,הכתב הפרלמנטרי ל שעבר
של הארץ, יהושע
(״י. טירה״) טן־פי, בא ל-

| במלון בנתניה עמדה
להיערך מסיבה אינטימית ל שריר,
לרגל התמנותו כשר-
התיירות. מאחר ושריר לא
הגיע, הוחלט לקיים את ה מסיבה
לכבוד הח״כים שהוז מנו
אף הם למסיבה, ושכולם
היו תושבי נתניה והסביבה.
הח״כים השתתפו במסיבה

דים?״ למישפחת שחל יש שני
ילדים.

את השני, ואז יתכן שהשר
יעשה סוף־סוף. משהו. לחילו פין,
יתכן שרצוי שסגן־שר
אחד יהיה אחראי על מגביות
בחו״ל שיידרשו למימון לש כות
שני הסגנים, מזכירותיהם
ונהגיהם.

ייצאו מהכנסת, לא יעשו להם
מסיבות.
81 בין שני תריסרי המוז מנים
שהיו במקום בלט המ ארגן
הנמרץ סוטי תאורי.
מוטי שהיה פעם בד״ש, אחר־כך
כיהן כעוזרו של שר-
העבודה־והרווחה לשעבר, יש״

׳ 8ח״כ המערך
שחל יוזם חוק למען מיש-
פחות מרובות־ילדים. הוא הס ביר
לאנשי סיעתו את חשיבות
העניין. שאל אותו אריק
נחמקין, הח״כ הניצי של ה מערך
:״בתור עיראקי, למה
אין לך משפחה ברוכת־יל-

מיטה

81 שפירא הסביר :״אחרי
שגיליתי את הדבר הנפלא
הזה שנקרא קיזוז, אנצל אותו
עד תום.״ הח״כ המזוקן, שהוא
בעל מיפעל שטיחי כרמל, ידוע
בנסיעותיו הרבות לחו״ל. ב־אותו
מיזנון־הכנסת
מכנים
תל-אביב־ניו-
בקו
״עסקן
יורק.״

81ח״כ אליהו שפיי־זר
הישווה את מישרדי־הממ־שלה
שיש להם עתה שני סג־ני־שרים
לטילים מתפצלים.
ח״ כ תמר אשל בירכה על
התופעה, והציעה לכל הש רים
לאמץ את הפטנט של
שר־החקלאות, שימחה אר ליך,
שלו שני סגנים. לדעתה
תהיה כך תעסוקה לכל אנשי
הקואליציה. כל סגן ינטרל

ביקור בבניין בשבוע שעבר.
טן־פי, שהוא גם משורר, שו חח
עם ח״ כ יוסי שריד על
שידורי הטלוויזיה בערב תיש־ער,
באב, ושיבח את המנחה
ישראל סגל, אך מיד הו־ם
מאחר והוא היה כל בך
טוב, אני לא מאמין שיש אירו
אותו.״ ענה לו שריד:
״אם כך\ ,אין מה לדבר עליו.
ימיו ספורים.״
8בימי שר־הביטחון משה 1 דיין היתד, קיימת רשימה שחו רה
של קציני־מילואים, אשר
למיתקני- כניסתם נאסרה
צה״ל. כך סיפר השבוע קצין
בכיר שהיה אז בשירות פעיל,
ושעבר גם הוא מאז למילו אים.
עם האנשים שאסור היה
לקציני־צה״ל להזמינם למים-
קדותיהם נמנו האלוף (מיל׳)
מתי פלד ואל״ה (מיל׳)

מאיר פעיל.

! דויד הכהן, מי שהיה
בעבר ח״כ מטעם המערך ויו־שב־ראש
ועדת־החוץ י והביט חון,
הזדקן לאחרונה בשנה
שלמה ביום אחד. הכהן, ש הוא
בן ,83 ביקר אצל בני-
מישפחה, וגילה ספר ישן של
אביו, שבו נרשמו תאריכי לי דה
של בני־המישפחה. כש חישב
הכהן את שנותיו על-פי
הכתגב בספר, התברר לו ש הוא
עתה בן .84
! 8למרות גילו, פעיל
עדיין דויד הכהן בכל תחומי-
החיים. הוא בא לישיבות מר כז
מיפלגת־העבודה, ואפילו
נואם במרץ. הוא נוהג בעצמו
במכוניתו בנסיעות ארוכות,
והוא גם עובד בחברת א ט לד
טיק, חברת־הדיג של השר

יעקב מרידוד.

•11 שהיו,
הוו*0

״אשה היא כמו מפת העולם. בגיל
20 היא כמו אסיה — היא חמה
מאוד, בגיל 30 היא דומה לאמריקה
— היא מאוד מתוחכמת, בגיל 40
היא כמו אירופה — מיסתורית
מאוד ובגיל 50 היא כמו אנטאר קטיקה
— כולם שמעו עליה אבל
אף אחד לא גילה אותה

הקודמת

הבלונדית שר העונה

שהגיעה

למסיבה

יחד עם

חברה

השמש הישראלית הלוהטת מבי אה
מידי קיץ את הזמר אכי עופ רים
לביקור בארץ. הציירת ה בלונדית
הטמירה, רחל טימור,
ערכה השבוע מסיבה בביתה לכבוד
אבי. השניים הכירו בתערוכת ציו ריה
של טימור, שנערכה בגרמניה,
שבה ביקר אבי עופרים כאורח.
עופרים, שהתלהב מציוריה של
רחל, ביקש ממנה שתצייר עבורו
במסי את
עטיפת תקליטו.
בה שנערכה על גג ביתה של רחל
טימור נפגשו אנשי הבוהימה התל-
אביבית שלא ראו האחד את השני
שנים. השחקנית לשעבר
אכיג באה למסיבה יחד עם אחותה
אריאלה וידזר. יעל, החיה כיום
בהודו, זכורה מהסידרה הטלוויז יונית
זזדוה ושלומיק. היא באה
לחופשה ללא בעלה, עורך־הדין
צחי שני, אלא רק עם בתה בת
החמש, טאי. אריאלה, אחותה, היא
ציירת שעבדה בטלוויזיה כמאיירת.
התכשיטאית רחל גרא
נפגשה במסיבה עם השחקנית לש עבר
חנה עדן, שלא מבלה כיום
במסיבות רבות. השתיים פגשו ב שמחה
את אתי א לו ף, המעצבת
אביזרים אופנתיים שונים והחיה

יעל
סגירה הירט,
הזמר אבי

עופרים, לבושה לפי צו האופנה האחרונה.
בתמונה למטה נראית מעצבת האופנה דבורה
דיטמן הרוכנת לנשק את אבי עופרים.

התוכנית המקורית של המסיבה
היתה שאבי עופרים יביא את הגי טרה
שלו וישיר עם אורחיו, אולם
רחל טימור, שלא סמכה על ההבט חה,
הכינה מבעוד מועד קסטה ש עליה
היו מוקלטים שיריו של עופ רים.
אבי לא הביא ערמו את הגיט רה,
אך לעומת זאת הביא הרבה
ידידים, אותם שיכנע להישאר עימו
עד אור הבוקר. כשזרחה השמש
נסע לבילוי של שבוע באילת.
על גג תל־אביבי אחר נער כה
מסיבה לכבודם של שדה
ויורם יוגב, איש גלי־צת״ל לש עבר
ואשתו, שחיים היום בני ד
יורק. את המסיבה ערכה לכבודם
הקוסמטיקאית ליזיקה שגיא.
המסיבה התחילה בשעה
מאוחרת של הערב, משום שהאור חים
היו אנשי במה וטלוויזיה ש באו
אחרי סיום הופעותיהם 1 .
קריין החדשות חיים יבין ואשתו
יוספה באו מירושלים, אחרי סיום
מהדורת החדשות שהגיש יבין ב אותו
ערב. חיים הרגיש בחיסרון

הזמר של חברתו היתה שעברה.
אבי עופרים בשנה

מצועפת 3ד 2יג

חיא אורנה גלזן, אשר מדדח
את כובעיה של רחל טימור.

שמולילו

כיום בטאהיטי
קראום ואבי עופרים סיפרו שהם
היו, למעשה, הצמד המקורי עופרים
עת חיו יחד בדירה משותפת. ה שניים
שהיו צמודים האחד לשני
כאחים, קראו לעצמם עופרים ,״מא חר
שהיינו בניו של צבי, אביו של
אבי״ ,סיפר קראום. כשהצטרפה
אסתר עופרים היו בין השלושה
חילוקי־דיעות בנושא חלוקת הרוו חים,
ומשום כך התפרקה השלישיה,
ובצמד נשארו אסתר ואבי עופרים.
אבי עופרים, שמגיע כל
שנה עם יפהפיה צמודה אחרת, בא
השנה עם בלונדית גרמניה בשם
סנדרה הירט ופגש במסיבה את
חברתו מהשנה שעברה שרית
איטר, שסיפרה כי היא עומדת
לנהל מיסעדה חדשה של המיסעדן
ג׳קי רונן אשת יחסי־הציבור
של התיאטרון הלאומי
הבימה, רוני כרמל, באה גם היא
למסיבה לכבודו של אבי עופרים,
וסיפרה שהיא מחכה בכליון עיניים
לפגרת הקיץ של התיאטרון.
ידידה הקבוע של רחק סימור הוא
עורד־הדין אילן לפידות, מי ש היה
בעלה של הדוגמנית המצליחה,
ליאורה לפידות. סיפר אילן:

מישקל כבד

יורם יוגב נושא על כפיו את אשתו שרה למרות מחאותיה
הנמרצות. השניים, לכבודם נערכה המסיבה.,
נראו נהנים עד מאוד. הם לא הפסיקו להשתולל עם אורחיהם במשך כל הערב.

תישתל יותר כבד

הבדרנית ציפי שביט נמצאת בחודש ה
להריונה. שרה יוגב הנראית עימה בו
סיפרה שאת הילד אותו נושאת ציפי בבטנה עשו ציפי ובעלה אבישי על מי
באה השבוע לארץ לאחר שהות
של כחודשיים בלום־אנג׳לס. היא
סיפרה שהיא עומדת לשוב לאמ ריקה
בעוד כשלושה חודשים, וש היא
מתכוונת לחלק את זמנה בין
ישראל לאמריקה הבמאי
צדי צרפתי סיפר שבאחת ה
הבריאה
והרזה

דובי גל. דובי, שבא אחרי הופעה, נח במשך רוב
מצלמות הטלוויזיה שאליהן הוא
כל־כך רגיל, ונראה משתעשע ב מצלמה
של אחד הצלמים שנכח
״אחד הדברים ש במקום.
אני
אוהב בתל-אביב,״ סיפר יבין,
״זו הדרך חזרה לירושלים. אני לא
מבין איו התל־אביבים מסתדרים

עם הלחות בעיר הזאת.״
הזמרת שולה חן ובעלה, הפיז־מונאי
אבי קורן, באו למסיבה

הצגות נקרעה כתפיית שיט
השחקנית־בדרנית, חנה י
תוך כדי הופעה. השחקנים
מאחוריה ניסו לקשור את ז
כדי שהקהל לא ירגיש וכ
הצגה תוכל להימשך ל?

הערב על הכסא. הפעם היחידה בה קם מכסאו
היתה כשהחליט לאכול ופנה להשביע את רעבונו.
מיד לאחר שסוום לטעום מן הכיבוד, חזר לשבת.

אחרי סיום הצגה שבה משתתפת
הבדרנית
שולה.
שביט, בחודש השמיני להריונה,
נראתה שזופה אחרי חופשתה ב־נהריה
.״יכול להיות שבגין הוא
מלך ישראל,״ היא אמרה ,״אבל
אני הייתי מלכת נהריה, למרות
ששנינו היינו שם.״ ו דמות
טלוויזיונית אחרת במסיבה היתה
הקריינית דליה מזו ר, שבאה עם

ציפי

אחותה המאפרת דפנה פיפט,
הנשואה לאורי פירסט, גם הוא
מהטלוויזיה • .י הזמרת נירה
רבינוביץ, הבדרן דובי גל, ה בדרן
דודו דותן והשחקן יהודה
ברקן שבאו גם הם לאחר הופעו־תיהם,
השביעו את תיאבונם בקוס קוס
המרוקאי החריף ובשפע הסל טים
שהגישה ליזיקה לאורחיה.
הדוגמנית תמי כן־ עמי

1ן 1ך 1 1 •״״111 קריין החדשות חיים יבין, שמגיש גם את
הטלוויזיונית ״הנבחרים״ ,לא היה רציני
11 !1 1 1 1
במסיבה. במשך כל הערב נשאר לעמוד על גג הבית מפאת החום
יבין טען שהדבר שאהוב עליו ביותר בתל־אביב זו הדרך חזר
שלים, כמי שמתגורר בירושלים אין הוא רגיל ללחות של וז

חברת ״אל־ ־
שבת 1 .בי1ם ״
! בהקשר ל״ריב־ההים-
טורי״ שבין שר־האוצר יורם
ארידור וכתב־מבט אלישע
מנכ״ל נזכר שפיגלמן,
רשות־השידור לשעבר יצחק
לי צני, שיחסים מתוחים בין
ואנשי־טלוויזיה פוליטיקאים אינם עניין של התקופה האח־רונה
בילבד. כשהיה משה דיין
שר־הבטחון, הוא כעס אחרי
ששודרה במבט כתבה מסו־יימת
על פעילות השר, וכתב
לליבני בחרוזים :״אז איך
מרגישים /בגוב הפישפשים?״
6המנכ״ל הנוכחי של
רשות־השידור, יוסף (״טומי״)
לפיד, סיפר שהוא מרגיש
קירבה מיוחדת לשפיגלמן, ש שמו
העיברי הוא איש־מראה.
בצעירותו עבד טומי אצל קרו בי
מישפחתו בבית־חרושת
קטן לייצור מראות, וגם אותו
אפשר לכנות איש־מראה.
! ח״כים ותיקים אמרו
שלא זכור להם מיקרה שבו
דיבר שר 45 דקות מעל בימת
הכנסת על עיתונאי כלשהו
כפי שדיבר על שפיגלמן, ומי שהו
אף הציע שהפסיכולוג,
ח״כ יהודה כן־מאיר, ימו נה
לתפקיד סגדשר־האוצר,
שם יוכל להביא תועלת בת חום
שבו התמחה. בן־מאיר
הוא סגן־שר־החוץ.
1אגב, לא רק שפיגלמן
מטיל אימה על ארידור. מ העורכים
ראיינים
פרטיים,
ברחבי־הארץ,
ערבי־ראיונות
שפנו ליורם ארידור וביקשו
לראיינו, נענו בשלילה.
ן סנסציה בכסית: אחד
מיושבי־הקבע של המקום, ה משורר
יונה (״יבי״) כן״
יהודה, ייעדר ממנו במשך
שבועיים. גרם לכך השחקן
חיים טופול, שנתן לו ב מתנה
כרטיס לפאריס, הכרוך
בשהייה של שבועיים בבירת־צרפת.
יבי מקווה להיפגש שם
עם אנשי־הרוח המהפכניים
הנערצים עליו.
ו׳ המנחה השנוי־במחלד
קת, דודו טופז, סיפר ל שמואל
שי. שאחרי ההתבט אות
האומללה שלו בכנס ה מערך
בתל-אביב, לא התקשר
עימו איש מאנשי המערך כדי
לעודד את רוחו, ודווקא אנ שים
מהליכוד טילפגו אליו
ואמרו לו שיחזיק מעמד. טופז
ציין בין המתקשרים עימו את
ח״ב־הליכוד החדש, הג׳ינג׳י
מיכה (״הקרעך) רייסר, ש התקשר
עימו ואמר לו :״לא
נורא. לא נורא.״ טופז אמר
שאילו היו היום מתקיימות
בחירות חדשות, הוא לא היה
מצביע בעד מערך. ערב־הבחי-
רות סיפר טופז שהוא יצביע של תנועת־עצמאות
עבור

עזרה זוהר.

!׳ רייסר גם מעורר מח לוקת
בתנועתו, תנועת־החי־רות.
אחרי הופעתו בטלוויזיה,
בסידרה של חיים יכין הנבחרים,
התקשרו אליו רבים
ושאלו אותו מדוע הוא דורד
על מוקשים. הם התכוונו לכך
שרייסר, שהציג את עצמו כ ידיד
נאמן של עזר וייצמן,
הצביע על שמואל תמיר
כעל אחד המועמדים האפש ריים
לרשת את בגין.
> רייסר סיפר שתמיד,
כשהלך ברחוב עם עזר או
עם דויד לוי, לא הצביע
איש עליו, כי אם על מי
שהלך לידם. כיום עוצרים
אותו ברחוב, ילדים מבקשים
ממנו חתימות, והיו ששאלו

העולם הזה 2294

על״ תימכר בכל יום שיש* לגד של

הראשון תיקנה בחורה. אלא אם כן...
אותו מדוע אינו מופיע לעי תים
תכופות יותר בטלוויזיה.
הח״כ הג׳ינג׳י מתלוצץ שהוא
ממתין לשידורים מלאים ב צבע,
משום שאז תובלט הו פעתו
האדמונית.
!! 1בשבוע שעבר אישרה
הממשלה את שינוי שמו של
מישרד־הדתות למישרד־לעג-
ייני־דתות, לבקשת השר יו ס ף
דורג, יום לאחר. מכן, בעת
נאום השר בעניין הפסקת ה חפירות
הארכיאולוגיות באתר- אמר בעיר־דויד, החפירות בורג :״אני, כשר הדתות.״״
הפסיקו ח״כ מרדכי ויד״
שובסקי ואמר :״מעניין ל עניין,
זוהי ממשלה לענייני
בורג.״

הרב הראשי האשכנזי,

בעירו. בימים אלה הוא מסיים
את עיצוב השדרה הראשית
של אחד מפרברי פאריס. ל אורך
קילומטרים קובע קר וואן,
שהוא אמן סביבתי, את
מראה חזיתות הבתים. הוא
מתלונן שהישגים כאלה של
ישראלים בחו״ל אינם זוכים
בסיקור בארץ, בעוד שכל פו שע,
שנתפס על עבירה שבי צע
בחו״ל, זוכה בכותרות שמ נות
בעיתונות הישראלית.
! 3קרוואן סיפר שכאשר
קיבל מיברק מצרפת ׳״לבוא
ולבצע את הפרוייקט, היה
בטוח שזו מתיחה. הוא לא
השיב למיברק, ואז התחילו
שיחות טלפון בהולות מפא ריס.
בשלב זה הבין שההכרה
הבינלאומית, שהוא זכה בה
בעיקבות הישגיו בתערוכות
באיטליה, הניבה פרי.

אלינוד בשן

בתם של מיקה ויגאל בשן, באה עם
אמה למסיבת״אמנים וילדיהם, ופרצה
בבכי כאשר נישו לצלם אותה• אלינור, שהיא נכדתו של שר״העל
לעגייני כלכלה, יעקב מרידוד, אמרה שהיא לא רוצה להיות
מצולמת כאבא שלה. אמה לקחה אותה בזרועותיה בנסיון להרגיעה.

׳ * 1 * 1׳ ! 1 !1 1 1 1 1 11!1ל 1שבאה אף היא למסיבת ימי-
ההולדת של ילדי״אמנים, יצ111

אה לחצר, ישבה על מגלשה, אספה סביבה כמה ילדים והשמיעה
להם סיפורים. מיכל דותן, בתו של דודו דותן (ליד רגליה)
ודפנה יבין, בתו של חיים יבין (משמאל) תיו בין מאזיניה.

שלמה גורן,
העיתונאי יהודה אריאד,

נשאל על-ידי

כתב הארץ לענייני ארכיאו לוגיה,
איזה מימצא מדעי יש ביע
את רצונו, כדי להיווכח
שהחפירות בעיר־דויד אינן ב תוך
בית־קברות. גורן ענת
שהארכיאולוגיה אינה מדע.
״אפילו עימנואל קאנט, ה פילוסוף
הגדול, אמר שכשאין
מתימטיקה, אין מדע.״

1איציק קול, מנכ״ל

71י * ל * 11ן 1הבת הבכורה של הזמרת שולה חן והתנד
״וי 1לילן אבינועם קורן, חגגה את יום הולדתה

העשירי במסיבה לילדי האמנים. מילי היא בעלת עיניים גדולות
כשל אימה, ודומה לה מאוד. שולה חן מופיעה כיום במחזמר
שכתב וערך בעלה אבינועם קורן, מחזמר שבו היא רוקדת ושרה.

האולפנים המאוחדים בהרצ ליה,
מציע, בעיקבות ההסכם
הקואליציוני עם אגודת־ישר־אל,
שימכרו את חברת־התעו-
פה הלאומית אל על לגוי של
שבת בכל יום שישי, וביום
הראשון יקנו אותה בחזרה.
אך לידידו אכרהם (״בומה״)
שכיט, יו״ר מועצת המנה לים
מייעץ קול בחשאי שלא.
לקנות את החברה הבעייתית
בחזרה.

דגי קרוואן

3 1הצייר
מקיים את הפסוק שאין נביא

! 3הפרופסור דויד לי־כ
אי, ראש המכון לקרימינו לוגיה
באוניברסיטח־תל־אביב,
שהוא גם יועץ מישפטי של
מיפלגת־העבודה ופרקליט פר טי
לעת מצוא, סיפר בערב-
ראיונות על פעולת הוועדה
שבה היה חבר, ושעסקה ב מצב
השורר בבתי־הכלא. לד בריו,
חברי הוועדה נהגו לע רוך
ביקורי-פתע בבתי־כלא,
משום שבביקורים הרשמיים
התאים היו ריקים, הכל היה
מצוחצח, וריח ליזול עמד ב אוויר
.״תמהנו אם בכלל יש
שם אסירים,״ אמר.־ את הת אים
הוא כינה ״כלובים״.
31 כשבא קריין־הטלוויזיה
והבמאי אריה אורגד למלון
בנתניה, לבילוי חופשה שנ תית
עם מישפחתו, הוא עמד
על־כך שבחדרו תוצב טלוויזיה
ציבעונית. למנהל־המלון הס ביר
שהטלוויזיה מיועדת ליל דיו,
כדי שיהיה להם׳ מה לע שות,
ושלא יפריעו לו בזמן
החופש.
אמריקב אמרטו
וודקה ל הרביע1 החדשה
של ״כת

משקה ראשון• אצלכם מ

מזו
ו ו בומל
(זיקב׳ ראשון לציה ווברון

העו ל ם הז ה 2294

בל תי ם

מאת

דניאלה שמי
רפי נינת נרם לסהרה
בשוק נקנה ארגז של תות
בז יל הזו ל
רפי

81 מפיק כלבוטק,
גינת, סיפר שלפני שבועות
אחדים הלך לקנות תותים.
כשהתקרב לדוכן, זינקו מום־

באחד היו תותים קטנים,
עט רקובים, ועליהם
מחיר. בשני היו תותים
לים וטריים, ללא מחיר.

כימ- היה גדו שאל

דני

הזמר שותה כוס בירה בפאב־משעדה שהוא
בין מנהליו בערב״בירה שנערך שם. דני מופיע
במקום מדי פעם, לשימחת מעריציו הבאים לראות אותו
בהופעה. בימים אלה מופיע דני ליטני בעיר הנוער 81׳.

מלי בוונ שטיין

נפגשה במסיבה עם חברתה גלית
ויגוצקי• השתיים, שלמדו ביחד
מישפטים, היו אף יחד בלהקה צבאית. מלי המתמחה כיום
במישרד פרטי של עורכי״דין, ממשיכה לשיר, ואילו גלית, שהיא
כבר עורכת״דין, עובדת בפרקליטות ורוקדת בהרכב קבוע עם חברים.

מזכיר חמפד״ל רפאל בן״נתן
3611

רים אחרים אל בעל הדוכן
ואמרו לו :״תיזהר, זהו רפי
גינת מבלבוטק.״ רפי ניגש
לדוכן והבחין בשני ארגזי תות.

גינת את המוכר :״כמה עו לים
התותים היפים?״ המוכר
השיב :״חמש לירות קילו.״ רפי
קנה את כל הארגז.
העולם הזה 2294

אל התאבה!
ך עלבתי עד למעמקי נפשי.
על המירקע הופיעו ארכיאולוגים בכירים, בחברת
מנב״ל מ״שרד־החינוך־והתרבות, כשהם יושבים בהכנעה
לפני הרבנים הראשיים ומתחננים על הזכות להמשיך
בחפירות לחשיפת ירושלים הכנענית.

איני סכור שיש מדינה אחת כעולם, מילכד
,איראן של האיית־אללה צמא-הדם, שכה כוי
הני-הדת הם המחליטים אם לבצע או לא
לכצע מחקר מדעי.
בארץ זה קרה. במאבק על נתיחות־המתים נשבר
עמוד־השדרה של המדע הרפואי בישראל. בקרב על
עיר־דוויד נחפר הקבר לארכיאולוגיה, ולמדע החופשי
ביכללו. זוהי כניעה.
את הכניעה סימל פרט קטן, אך חשוב. בבואם אל כס־שילטון
הרבנים הראשיים, חבשו הארכיאולוגים כיפות.
כאשר אדם דתי חובש כיפה — כל הכבוד לו. כאשר
!מדען חילוני, שאינו מאמין באלוהים ובמיצוותיו, חובש
כיפה בבואו לפגישה כפוייה עם רבנים פוליטיים, שנבחרו
.י למישרותיהם באמצעות קנוניה פוליטית, כדי לדון על
נושא מדעי — הרי זוהי כניעה משפילה.

מאליהן כמו זריחת־השמש וניצנוץ־הכוכבים.

מי שקם ואומר שסיסמות אלה הן דיכרי
הכל, אמונות טפלות של עוכדי־אלילים, מס תכן
כהוקעתו כמטורף או ככוגד.

ך * נ ה, למשל, הסיפור על בחורי־הישיבה, המשיתחר־י
י דים משרות צבאי.
הזעם על שוחד מחפיר זה, הניתן לבחורים בריאים
ושלמים, המובנים בכל עת להמטיר אבנים על יריביהם,
אך השולחים את אחיהם החילוניים והפחות־דיתיים למות
ולהיפצע למענם, היה שוטף את הארץ — אלמלא קיבל
הרוב החילוני את הסיפור על בחורי־הישיבה, אשר רק
תודות להם נשאר העם היהודי חי וקיים. המתמיד. של
חיים -נחמן ביאליק נלמד בבית־הספר לא כשיר המביע

במשך שמונים דורות היו הזדמנויות בלא־ספור לשיבה
למולדת, בדרכי שלום ומילחמה. הנוצרים ניסו פעם אחר
פעם לכבוש את ארץ־הקודש ולהחזיק בה, במאתיים שנים
של מסעי־צלב בלתי־פוסקים, וביבללם מסע־הצלב הטראגי
׳של הילדים. קולומבוס, כך אומרים, מימן׳ את מסעו
ההיסטורי בכסף יהודי, ואולי אף היה בעצמו יהודי. הוא
הפליג להודו, לא לארץ־ישראל. ואילו הדת היהודית
גינתה את ״משיחי־השקר״ ,ששאפו לארץ.
אילו היתה נאמנה לעצמה, היתד הציונות צריכה
לחשוף אמיתות אלה בעיקביות אכזרית. היא היתר״
במהותה, תנועה של התקוממות נגד המורשה הדתית
על כל צורותיה. היא באה לשים קץ לקיומה של עדה
נתית מפוזרת, וליצור אומה חדשה (או מחודשת).
אך ביגלל סיבות טאקטיות קצרות־רואי, התפשרה
הציונות עם הדת ויצרה את האשליה כאילו ביהדות ״אין
הבדל בין הלאום והדת״.

כאותו הגיון אפשר לומר כי ״אין הכדל כין
המים והאש״.

!* ¥ישטוש ההכדל בין לאום ודת, בין ציבור המאו־חד
בזיקתו למולדת ובין ציבור המאוחד בזיקתו
למורשה דתית, הוא המביא כיום על המדינה את הנוראה
שבסכנות המאיימות על קיומה: הירידה.

אילו השתחוו הארכיאולוגים אפיים ארצה
ונישקו את בנפי־כיגדיהם של הצמד־חמד גורן־
יוסף, לא היתה הכניעה מושלמת יותר.

דד כניעה הגדולה לא התחילה ולא הסתיימה במקוד
י י ומימבד הקואליציוני, שבהם מסרו האדונים מנחם
בגין ואריק שרון את המדינה על מגש של כסף (כסף
ממש) למועצת־גדולי־התורה.
אין טעם בהאשמת הפוליטיקאים. הפוליטיקאים ה מצויים
אינם יוצרים מציאות חברתית. הם פועלים בתוך
מציאות שנוצרה בלעדיהם. הם רוצים, בסך־הכל, להגיע
לשילטון ולהישאר בשילטון, והם מוכנים לשלם תמורתו
כל מחיר שנדרש. אילו היה הדבר תלוי באדונים שימעון
פרס ויצחק רבין, היו משלמים את אותו המחיר, לפחות.

הפוליטיקאים שחתמו טל הם כם*הכניעה,
הקרוי הסכם קואליציוני, פעלו טל פי המציאות
הקיימת. לא היתה להם כרירה. השאלה
היא זאיך נוצרה מציאות זו ץ

ניסיתי פעם להסביר, במדור זה* ,את המכניזם המביא
לכך שמיעוט קנאי, בעל מוטיבציה חזקה, משתלט
י ת מי ד על רוב אדיש, שאינו מוכן להילחם על זכויותיו.
גודל המיעוט כימעט ואינו קובע בתהליך זה. ולראייה:
אף שהמיפלגות הדתיות הצטמקו בבחירות האחרונות,
גדל כוח־ד,סחיטה וכוח־הכפייה שלהן.
אך לא די במכניזם זה כדי להסביר מה קורה בארץ.

מוכרחות להיות סיכות עמוקות יותר
לכניעה מכישה זו של חרוכ החילוני כישראל,
העומד מנגד כשעה שארצו הופכת שטח מוחזק
כידי הכורה של רכנים אנטי־לאומיים ואני
טי-ציוניים, שאליהם מצטרפים עתה, כתרו•
עות-שופר רמות, גם הרכנים הסופר־לאומניים
והסופר-ציוניים מסוגם של גורן ושות׳.

שום ציבור אינו נכנע כך לכובש, בלא קרב ובלא
מילחמה, אלא אם כן נשבר כוח־ההתגגדות שלו מראש,
על־ידי מערכה ממושכת של לוחמה פסיכולוגית.

ואכן, זהו הדכר שקרה. לפני הכניעה הפורמלית
כממשלה, ככנסת, ככתי־החולים, כאתרי•
החפירות, כלישכות-הגיוס, כנמלי הים והאוויר,
היתה הכניעה הסמוייה כמערכות־הרוח.

1 1 1
* מ? ום צכא אינו יכול להילחם ביעילות, כשהוא
י משוכנע בסתר־ליבו כי היריב הוא הצודק. צבא
גדול ורב, שאין בליבו אמונה בצידקתו, יובס כימעט
תמיד על־ידי צבא קטן, חדור־אמונה.

לרוב החילוני כארץ אין שמץ של סיכוי
להגן על זכויותיו, ולא כל שכן לשלוט כמדינה,
כל עוד אין הוא נפטר מן האמונות הטפלות
שהמיעוט הדתי נטע כליכו.

המושג ״גייס חמישי״ נולד בספרד בימי מילחמת־האזרחים.
גנרל רפובליקאי הכריז כי ארבע גייסות
פאשיסטיים עולים על מאדריד, והזהיר כי ״גייס חמישי״
של הפאשיסטים נמצא בעיר הנצורה עצמה. הוא התכוון
לאנשים חיים, הפועלים למען האוייב.
אצלנו עולים ארבעה גייסות דתיים, בלבוש המיפל־גות
הדתיות, על הרוב החילוני. אך הגיים המסוכן ביותר
הוא הגיים החמישי.

אין זה גייס של כשר ודם, אלא גייס רד
חני, שהוטמן כנפשו של כל ישראלי על־ידי
שטיפת-מוח כלתי-פוסקת, שהחלה עוד עם ראשית
הציונות והיישוב היהודי החדש כארץ.

זהו גייס של סיסמות הנראות כמושכלים־ראשונים,
שאיש אינו מפקפק עוד באמיתותן, הנראות כמובנות־
• ״העריצות של המיעוט״(הנדון, הטולם הזה .)2207

נציגים דתיים ביציע הכנסת בעת הצגת הממשלה: שטח כבוש
את השקפתה ישל תקופה מסויימת, אלא כאמת חיה.
בחור־הישיבה הוא שומר־הגחלת. הוא שומר על קיומנו
הלאומי כיום, כפי שעשה במשך שמונים דורות. שיחרורו
מן השרות הצבאי, העלול להסיח את דעתו, אינו אלא
מחיר קטן עבור ישרות היסטורי כביר זה.

זהו סיפור־הכל מראשיתו ועד סופו.
נכון ,״הדת היהודית שמרה על קיום העם היהודי
בגלות״ .נכון מאיד.

אך כדאי לקרוא פסוק זה פעמיים־־שלוש.
יש כו משמעות חכוייה, חשוכה מאוד.
הפירוש הפשטני הוא: היהודים היו ב״גלות״ .דת״
ישראל שמרה שם על קיומם כעם. בחורי־הישיבה שמרו
על הגחלת הלוחשת.

הפירוש היותר־עמוק הוא הפוך: היהודים
היו ב״גלות״ מפני שדת־ישראל שמרה אותם
שם. לולא הדת, ובחורי־,הישיבה שלה, היו
חוזרים מזמן ארצה.
אין עם בעולם הדבק במולדתו, והמסוגל לחיות הרחק
ב״גלות״ ,במשך שמונים דורות, תוך איזכורה היומיומי.

היהודים היו מסוגלים לכך, מפני שדת־יש-
ראל ל א אמרה להם לחזור. דת ישראל אמרה
להם להתפלל ולשמור על המיצוות.
יהודי שומר־מיצוות הוא יהודי טוב בכלמקום .
מפני שלא היתד, זיקה מוחשית לארץ־מולדת כלשהי.

התורה הפכה תחליף למולדת, מולדת שנייה,
וכעצם מולדת יחידה.

בחורי־הישיבה לא שמרו על קיומו של לאום
השואף לעצמאות ולחרות. הם שמרו על עדה דתית,
שהמירה את העצמאות והחרות בפולחן זיבמיצוות.

אם יהודי טוב יכול להיות ״מסורתי״ בברוקלין ובפא ריס
כמו בבנימינה ובפרדם־חנה. מדוע יישאר בארץ?
אחרי דור אחד או שניים הופכים בני היהודי הנודד שוב
ליהודים נודדים, המחנכים את בניהם בבתי־ספר יהודיים
מסורתיים בלום־אנג׳לם, שאינם פחות יהודיים מבתי־הספר
של זבולון המר בקריית־מלאכי.
ואילו ליהודים הטובים והשבעים ביוהאנסבורג ובבוא־נוס־איירם,
בשיקאגו ובציריך, אין כל סיבה רעיונית
לבוא לישראל. הם יהודים טובים מאוד במקום הימצאנו.
הם מתפללים כמה פעמים ביום. ורק לחרב האנטישמיות
יש סיכוי להזיזם ממקומם — לרוב מגלות אחת לאחרת.
הדת היהודית היא מטיבעה אוייבת הרעיון של ״קי בוץ
גלויות״.

אין זה פלא שככל שיהודי ירא-שמיים הוא
אדוק יותר, כן גוכרת איכתו לציונות ולמדינה.

אגודת־ישראל, שהוקמה מלכתחילה על״ידי גדולי־התורה
כדי להילחם בציונות, שולטת עתה במדינה
הציונית — אך היא לא הפכה ציונית. ואילו נטורי־קרתא
רואים בהם בוגדים, שמכרו את נישמתם לשטן.
גם בזה אין כל חדש. בימי הבית השני חיו כשני
שלישים של העם היהודי מחוץ לגבולות ארץ־ישראל. הם
לא ראו כל צורך להשתקע במדינת החשמונאים או
בממלכת־הורדוס. הם גם לא חשו לעזרת הקנאים, כאשר
היישוב היהודי בארץ לחם על חייו.
וזה היה טיבעי. הם היו יהודים טובים על פי הדת.
דת זו, גובשה בגלות־בבל, וחושלה בתלמוד הבבלי.

זוהי דת של פזורה• ,שנולדה כפזורה, והמו־כילה
לפזורה.
(המשך בעמוד )50

בגין והאדון שטונהל
במיכתב הגלוי שלו ל״אדון שטרנהל״ ייסר מנחם
בגין את הפרופסור ממיפלגודהעבודה, שמחה על הפצצת־הזוועה
של חיל־האוויר בביירות. בגין הוכיח כי ממשלות־המערך
ביצעו מעשי־זוועה הרבה יותר חמורים ובמשך
הרבה יותר שנים, ושאל מדוע שתקו אז הפרופסורים,
אנשי המוסר והרוח, שנזעקו הפעם.
לגופו של עניין צודק בגין. מאז מילחמת־העצמאות
דגלו כל ממשלות־ישראל בשיטה של פגיעה מאסיווית
באובלוסיה האזרחית, מתוך תיקווה שזו תפעיל לחץ על
מנהיגיה להפסקת פעולוודהאיבה נגד ישראל.
ב־ 1953 נטבחה האוכלוסיה של הכפר קיביה, בגדה
המערבית, בפעולה של אריק שרון. זה היה בשלוט
דויד בן־גוריון. יותר מחצי
מיליון תושבים גורשו על־ידי
משה דיין מערי ה תעלה,
בהפצצה מאסיווית
של, האוכלוסיה האזרחית,
כדי לשכנע את המצרים
להפסיק את מילחמת־ההת־שה.
זה היה בשלוט לוי
אשכול וגולדה מאיר. באו תה
תקופה גורשה, י בהת קפה
מאסיווית דומה, כל
האוכלזסיה מביקעת־הירדן
המיזרחית, כדי לשכנע את
ממשלודירדן לשים קץ ל פיגועים
משיטחה.
יאק זה מצדיק במאומה
את הפצצת ״מיפקדות ה מחבלים״
בביירות, שבה
נהרגו מאות נשים, ילדים וגברים 400( .י? 600 מי יודע
את המיספר המדוייקו) שום פושע אינו יכול לטעון
להצדקתו בבית־המישפט שגם מישהו אחר פשע. אולם
בגין צודק בהצביעו על המוסר הסלקטיווי מאוד ישל
אנשי־רוח מסויימים, שהתרגשותם המוסרית העמוקה
מתעוררת רק כאשר יריב פוליטי. עושה מעשי־זוועה.
מעולם לא מצאנו אצלם אוזן קשבת לפעולת־מחאה כאשר
החברים שלהם היו בשילטון.
אך השאלה העיקרית אינה נוגעת לתגובתו או אי-
תגובתו של ״האדון שטרנהל״ וחבריו. לילד באיסמאעי-
ליה, לאשה באירביד, לזקן בביירות אין עניין בתגובתם
של הפרופסורים, אחרי שפגזים ישראליים העבירום בחטף
לעולם האמת. השאלה היא: איך זה קרה שדווקא מדינת־ישראל
המתקדמת, הסוציאליסטית (בשעולה) ,ההומאנית,
מדינת הקורבנות, אימצה לעצמה איסטראטגיה פסולה

אני נזכר בתיאוריה שפיתח פעם ההיסטוריון הצבאי
הבריטי, באזיל לידל־הארט, על שיעור־האכזריות של
תוקפים ונתקפים. על סמך מחקר היסטורי טען, כי בדרך
כלל מדינה *תוקפנית היא פחות אכזרית מאשר מדינה
מותקפת, ובי דווקא חברה שוחרת״שלום עלולה לבצע
מעשי־זוועה חמורים הרבה יותר מאשר רודן תוקפני.
כי הרודן, התוקף מדינה שכנה, פועל על פי חשבון.
כמו חיית־טרף, אין הוא פועל מתוך אכזריות, אלא כדי
לטרוף. אין הוא מעוניין במילחמה יקרה, שבה עולה
המחיר על השלל הצפוי. אין הוא מעוניין להחריב חבל-
ארץ שאותו הוא רוצה לספח לממלכתו. ואילו החברה
המותקפתאח וז הזעם קדוש, שינאה תהומית, הרגשה
של עוול, וכל אלה שואפים לפורקן. לא די לה במיגור
התוקף ובסיכול מזימתו. היא רוצה להחריב ולהשמיד,
כדי לנקום.
דוגמה בולטת לכך הצטיירה בשלהי מילחמת־העולם
השניה. העולם הזדעזע למראה ההפצצות האכזריות ש ביצע
חיל־האוויר הגרמני בוורשה וברוטדדאם. אך ל-
מעשי־זוועה אלה היה, לפחות, הגיון *תועלתי. הם היו
צמודים לפעולות על הקרקע. שתי הערים הותקפו בשעה
שבוחות־היבשה הגרמניים עלו עליהן.
כאשר החליט אדולף היטלר להפציץ את לונדון, כהכנה
לפלישה, התברר כי מקים חיל־האוויר הנאצי, הרמן
גרינג, כלל לא הכין זרוע־הפצצה.
ואילו הבריטים והאמריקאים השליכו את יהבם ה אווירי
על כוח שנועד להפציץ את לב ארץ־האוייב, במה
שנקרא ״הפצצה איסטראטגית״ .כלומר: ההפצצה לא
נועדה לשרת שום פעולה על הקרקע, אלא לנצח בכו חות
עצמה. איך? על־ידי השמדת תשיתיודהחיים של
האוייב, הריגת פועליו ומישפחותיהם, הבערת עריו,
הריסת המוראל ורצון־ההתנגדות שלו בדרך הטרור.
כאשר הושמדה בלילה אחד העיר דרזדן בסערת־אש
עלזו הלבבות במערב. הנה, סוף־סוף, בא יום נקם
ושילם. הטלת הפצצות האטומיות על הירושימה ונאגא-
סאקי נבעה מאותן מגמות.
האתולוגים, החוקרים את התנהגות החיות, טוענים
שבדרך כלל חיות־הטרף הן פחות אכזריות כלפי בני־מינן
מאשר החיות שאינן טורפות. הם מסבירים זאת בכך
שחיה שיש לה. נשק קטלני, לצורך ציד, צויידה על-ידי
הטבע במערכת עכבות חזקות ביותר, כדי לשמור על
קיום גיזעה. שהרי לולא כן׳ היד. גזע זה נעלם מזמן
מעל כדור-הארץ. ואילו בעלי-החיים שאין להם נשק
טיבעי — כמו היונה והאדם — אינם מצויירים בעכבות

טיבעיות, ועל כן מסוגלים לרצוח איש את רעהו בתאווה.
היהודים היו במשך דורות רבים בעלי־חיים בלא־נשק.
עכשיו, לפתע, הפכו חיילים. משום־בך זקוקים אנו לעכ בות
חזקות, למען לא ננצל לרעה את כוחנו החדש.
חוששני שמנחם בגין, הצעיר מברסט־ליטובסק, אינו
מורה טוב לצורך זה. ואולי גם לא ״האדון שטרנהל״.

ס1ף 1.1ב לפנטהאוז בחוץ־לארץ קוראים לזה גראפיטו. המילה היא איטל קית,
כי הגראפיטי הראשונים, כך אומרים, צוירו על
הקירות של פומפיאה.
• כיום מופיע הגראפיטי, לרוב, על הקירות של בתי-
שימוש ציבוריים ובמקומות דומים. מתבטאים בו חוכמת־הדור
וכושר־ההבעה שלו, ומשתי הבחינות גם יחד עולים
הגראפיטי לא פעם על מרבית היצירות יש במוספים הספרו תיים.
נשמה
טובה שלחה לי סיפרון שהופיע זה עתה, בשם
נזילים זרוקות, ובו אוסף של גראפיטי המתיימרים להיות
ישראליים. אני אומר ״מתיימרים״ ,כי באחדים מהם נת קלתי
קודם לכן באוספים אמריקאיים ואחרים. אבל אין
דבר. אם זה טוב, זה טוב. ובמה נבדל בית־השיטוש בתל-
אביב מעמיתו בניו־יורק?
הנה אחדים שמצאו חן בעיני :
מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח!
סוף גנב — לפנטהאוז !
טוב אחות זונה מאח בגולני.

אור׳ אבוד1

אל ׳תביאו מפקדים שהם זונות — תביאו זונות מפק דות

לטובתך ! אל תתפלל בעיניים עצומות !
אל תסתכל בקנקן — קח אותו הביתה !
עזוב את השרותים! עבור לייצור! (נמצא, כביכול,
בשרותים שבתעשייה האווירית).
אל תלך בדרך הרעה ! צפוף שם.
את אדם ׳וחווה גירשו מגן־עדן לא מפני שאכלו את
התפוח — אלא מפני שזרקו את הקליפות.
גבר מצוי — אינו רצוי. גבר רצוי — אינו מצוי. גבר
מצוי ורצוי — נשוי.
כשנולדתי — בכיתי. כאשר התגייסתי הבנתי למה.
כשמגייסים בנות לצבא מעמידים אותן לפני גורילה.
אם הן מתעלפות, הן נשלחות לחיל־האוויר. אם הגורילה
מתעלסת — לשיריון.
אל תחזור על דיברי המורים! הם לא אוהבים כש מדברים
׳שטויות( .כביכול על קיר של בית־ספר).
אל תפתח פה לשטן. הוא לא רופא־שיניים.
׳מי שטורח בערב שבת — עייף בשבת.
יצאתי לרגע — אשוב בעוד שעתיים( .על דלת חדרו
של פקיד ממשלתי).
הפשע אינו משתלם. אבל הוא פטור ממס.
רבים ׳מחפשים מישרה. מעטים מחפשים עבודה.

טבע האדם
לפני שנים, בעודי חבר־כנסת, קיבלתי מיכתב מרגש
מאסיר־העולם סלומון אפו, שדרש להיבדק בדיקה משול שת
(גלאי-שקר, היפנוזה וזריקת־אמת) כדי להוכיח שהוא
חף מפשע.

הגשתי מייד שאילתה לשר המוסמך. כעבור זמן זכיתי
בתשובה שיגרתית, אדישה ולא־איכפתית, שהסתמכה על
חוות־הדעת השלילית של היועץ המישפטי לממשלה.
היה עוד חבר־כנסת אופוזיציוני אחד שנקט פעולה
דומה: שמואל תמיר. הוא זכה באותה התשובה.
לימים הפך שמואל תמיר שר־המישפטים. פרקליטו של
סלומון אבו, צבי לידסקי, פנה אליו מייד, הזכיר לו את
השאילתה שלו, וביקש ממנו לפעול עתה לעריכת הבדיקה
המשולשת לאסיר.
תשובתו של השר החדש לא איחרה לבוא. היא היתר.
שיגרתית, אדישה ולא-איכפתית. השר הסתמך על חוות-
דעתו השלילית של היועץ המישפטי לממשלה.
כזהו טבע־האדם.
כתוצאה מכך ישב סלומון אבו עוד כמה שנים בכלא,
עד שנשיא בית־המישפט העליון החליט שיש לערוך
לו מישפט חדש, מפני ׳שחומר־ראיות חיוני הועלם מעיני
שופטיו המקוריים.

הגיבורים המטורקים
שמעתי שבתישעה באב הושגה על מירקע־הטלוויזיה
הסכמה נדירה ׳בין המועמד השלישי של תגועת־התחייה,
חנן פורת מגוש־אמונים, ובין עמיתי מאיר פעיל, המועמד
הראשון ברשימת של״י. פעיל הסכים עם פורת שבשלב
הראשון של המרד נגד רומא, צדקו הקנאים. רק לאחר
מכן, כך אמר פעיל, אם הבנתיו נכונה, טעו הקנאים.
הם היו צריכים להתפשר עם הרומאים בעוד מועד. וגם
פורת הסכים לכך.
זה די מדהים.
מובן שגדול הפיתוי להתפשר עם התפיסה, שעליה
חונכנו במחתרת ובתנוע׳ות־הנוער, כאילו היו הקנאים
גיבורים לאומיים נשגבים. לא קל להשלים עם העובדה
שהם היו כת של מטורפים וטרוריסטים, שרצחו בדם
קר את כל הצמרת המדינית והחברתית של היישוב
היהודי, ולאחר מכן רצחו איש את רעהו, עד שטיטוס
שם קץ למי שנותר בחיים.
בהשוואה לחבורה זו, חנן פורת וחבריו הם סמל חי
של ריאליזם מדיני ושפיות־הדעת, רוחב־אופקים ופתי חות
תרבותית. אין זה מיקרה שפוחת הסכים, לדבריו
בחריקת־שיניים, עם יוחנן בן־זכאי, שנטש את העיר
המטורפת באמצע המצור, תוך תיאום עם הכובש הזר.
אני מתפלא על מתינותו של פוחת. איני מבין את
פעיל.
לא היה אף שלב אחד שבו היה הגיון כלשהו במעשי
הקנאים. הכרזת המרד על האימפריה הרומית, שליטת
העולם, היה מעשה־טירוף, פשוטו כמשמעו. הוא משול
להכרזת מילחמה, בימינו, על ארצות־הברית וברית׳
המועצות גם יחד. לא הי תד,
כל מעצמ׳ת־על יריבה,
אשר היישוב היהודי יכול
היה לקוות לישועה מ ידיה.
המרד היה חסר-
ת׳והלת מראשיתו ועד סו פו.
נכון,
אפשר היה להשיג
הישגים צבאיים ראשונים.
הדבר ניתן תמיד, כאשר
אתה לוחם באימפריה אדי רה,
שכוחותיה פזורים ב רחבי
תבל. ניתן לגבור על
חיל־המצב המצומצם ב־מכת־פתע,
או בתחבולה.
אך התבוסה אינה אלא שא לה
של זמן — הזמן הדרוש
פעיל.
לאימפריה להעביר את כ ר
חותיה מפינה אחת שלה — בריטניה, למשל — לפינה
אחרת, ששמה יהודה. אם יעי סיכסוך בצמרת האימפריה,
יכול הדבר להשתהות, אך הסוף בטוח כזריחית־השמש
ביום המחרת.
איני יודע מניין שואב פעיל את ביטחונו שאחרי
ההצלחות הראשונות של המרד היה ניתן ׳להתפשר עם
הרומאים ולהשיג תנאים טובים יותר ליישוב. כתלמיד־חובב
של ההיסטוריה הרומית למדתי שאחד מנכסי־צאן-
ברזל של המדינאות הרומית היה שלא להתפשר לעולם
עם מורדים, אלא להשמידם באכזריות מחושבת, למען
יראו וייראו. וכך אכן עשו בארץ, עד אשר השמידו את
האחרונים במצדה.
על שיטה זו אפשר ללמוד דברים מאלפים במחקרו
ההיסטורי של ניקולא מאקיאוולי, איל דיסקורסו.
אין כאן מקום לחינחונים היסטוריים. הדברים צריכים
להיאמר בצורה נחרצת וחד־משמעית, אף ברוטאלית,
כדי שהנוער הישראלי שטוף־המוח, בוגר בית־הספר של
זבולון המר וקודמיו, יתנער בעוד מועד מתפיסה היסטו רית
מסולפת ומסוכנת, המובילה אותו בימינו לטירוף
לאומני־דתי, העלול ׳להסתיים בחורבן בית שלישי (ראה
הנדון).

מתאים לי...

תמיד חשבתי
שיש רק
סיגריה אחת -
עד שגיליתי

80מ״מ,
תערובת אמריקאית,
המחיר 5

1ננ ^ 1בננש 1^ 1ב ^ פחררה הוז ר רזי ת ליי בו ר וחווסאווז סלי םנע ־ ח. י צ רו חו סטדש? קו ק ה -קו ל ה

לויהמו יש המון העמים
ועוד אחד שאיו לאחרים
ההעם של פעם.
כל הטעמים, כל המינים, כל הגלידות שכולם אוהבים
גלידת שמנת בטעם אגדה,

יוגורט״בלקן״
״בלקו״ יוגורט קפוא ו...גלידח.
ועוד טעם אחד שאין
לאחרים: הטעם של פעם.

אותו הטעם כמו פעם.

האוכיאודוג שמריה גשמו מסכו ער מוז־ הקנאים ומרז ב ד סננ א,
ת 1ק ד את יהושפט הרכבי וטוען כי המדד הציל את העם
היהודי מהיטמעות וגרם לפריחה רוחנית ותרבותית
גל בית־קבוות שנחשד
על״ד־ ארניאוחגים, מ!
קנו שנחשד׳ ,ש לשקם.
חאוגיאזלזגיה אזנה
מתייחסת יק סי םסמי

אלמלא התמרדו היהודים
נגד הדנמאים, היה העם
היהודי נעלם, גמו עמים
אחויט. האימפריה הדומיה
היתה מוהקח אותו

אינני חאה ביוחנן בן־זכאי
בוגד. הנא הבין ני אין
לו ו להשפיע על הקת
בירושלים. אלמלא בחו
היו הקנאים הנוגים אותו

אם היססוויון רוצה
להגיד שהמוו הזה אי
וציתאלי ושהביא אסון
ועל העם, אסוו לן
לכתוב ה־ססוו׳ה

הבגידה הגזולה במדד
הקנאים נאה ימצו שיננתהמנהיגיס האויסטוקוטית,
שהתנגדה למוו

אחו׳ מזו בו־נונבא
לא ותולה הגלות.
החלה פויתה
עצומה של
;לוח ותוסת
רי איינ ה

ש רי ת

חורבן החיקדש

גות לפריחת הדת
ך* פרופסור ייג אלי דין זימן את
אנשי המישלחת הארכיאולוגית שחפרה
במצדה לישיבה, ואמר להם כקול
נרגש, כי במצדה התגלתה באותו יום
מציאה גדולה. אנשי המישלחת נדרכו,
ואז סיפר ידיו כי במורד הצוק הדרומי
נמצאו עצמות.
עצמותיהם של הנצורים שהתאבדו במצדה
נחשבו לאוצר ארכיאולוגי חשוב.
אנשי הקבוצה התרגשו. רק אחד מהם
שאל את הפרופסור המכובד, אם לצד
העצמות נמצא במיקרה גם גיליון של

יומון מפ״ם ,״על המישמר״ ,מתאריך
מסויים. הפרופסור נבון, והאיש סיפר
כי גילה את העצמות זמן רב קודם לכן,
אן חשב שעדיין לא הגיע העת לטפל
בהן• לכן כיסה אותן בגיליון של ״על
המישמר״ שנמצא בידיו, עד להזדמנות
המתאימה.
את הסיפור הזה שמעתי מפי אחד
ממעריציו הרבים של הארכיאולוג שמריה
גוטמן, האיש שכיסה את העצמות בגיליון
העיתון. גוטמן נחשב לאגדה מהלכת
על שניים בקרב הארכיאולוגים וחו
בבי
הארכיאולוגיה בארץ וגם מחוצה לה.
הוא נולד לפני 72 שנים בסקוטלנד, ועד
היום שמורה באלבומו תמונה שלו
כילד בן שלוש, לבוש חצאית סקוטית.
אביו החליט לעלות לארץ״ישראל עם אשתו
וחמשת ילדיהם, ביניהם תינוק בן
יומו. כשעלה האב ארצה נימנה על
מייסדי מושב מרחביה. יחד עימו היו
בני מישפחה נוספת ועוד ארבעים חלוצים
בודדים.
עם פרוץ מילחמת״העולם הראשונה,
שיגרה בריטניה הגדולה ספינות לחופי

הארץ, לאסוף אזרחים בריטים. ארבעים
הבודדים החליטו לעזוב מייד, רק שתי
חמישפחות נשארו במרחביה. שמריה
גוטמן למד במיקווה-ישראל, אחר-כך
היה מפקד הפלוגה הערבית של הפלמ״ח.
כאיש הש״י (שירות-חידיעות של ההגנה)
התמחה בידיעת הארץ ופיתח את מסורת
ההליכה למצדה, לאילת, שהיתה אום-
רשרש, ולעין־גדי. עד היום אסור לגלות
את מעלליו של שמריה גוטמן במודיעין
הישראלי•
אחרי שיחרורז מהצבא, בתחילת שנות

חורבן המיקדש גרס לבדיחת הדת
(המשך מעמוד )43

ה״ ,50 למד ארכיאולוגיה ופרה־היסטוריוז
באוניברסיטה העברית, והיה הסטודנט
הראשון שהתקבל לאוניברסיטה ללא
תעודת״בגורת. את לימודיו לא טייס,
ובתחילת שנות ח־ <0נרשם ללימודי ארכיאולוגיה
באוניברסיטת לונדון, שם למד
שנת וחצי.
שמריח גוטמן התפרסם כשהתחיל לחפור
במצדה. הוא היה האיש שאיתר את
שביל הנחש ואת מערכת חמים במקום.
אחר-כך השתלט על המצדה הפרופסור
ייגאל ידיו• גוטמן היה תלמידם של
הפרופסורים שטקליס ומור. גילה את
בית־הכנסת בסוסיא, שליד חברון, ואח רי
מילחמת ששת-הימים ערך סקר ארכיאולוגי
בגולן.
אחד הפרקים המעניינים ביותר בכתביו
של ההיסטוריון יוספוס פלאביוס
הוא הפרק על העיר גמלא, שהיתה עיר
יהודית תוססת בתקופת בית שני. ארכיאולוגים
שניסו לאתר את גמלא ואף
קבעו את מקומח, לא העלו דבר בחפי-
רתם. יום אחד התיישב אחד מחברי
המישלחת של גוטמן על גיבעה ברמת
הגולן, נעץ מבטו בגיבעה שממולו וקבע
״זוהי גמלא״״ האיש היה יצחק יגאל,
חבר אפיקים. שש שנים חופר שמריה
גוטמן במקום, וגילוייו ירשמו פרק חשוב
בתולדות עם ישראל בארץ־ישראל.
בימים אלה, של סערת-רוחות סביב
חפירת עיר דויד, כשאנשי דת מזלזלים
בחשיבותה של הארכיאולוגית ומפריעים
באופן פרוע לחפירות, ביקשתי לראיין

נגדים לחפירות. מהי החשיכות
של עיר דויד ץ

יאנוס נשלח על־ידי נירון קיסר לארץ,
לדכא את המרד.

בעיר דויד קם בית־המיקדש הראשון.
השבטים הקימו את בית־המיקדש, שביטא
את אחדות העם. אם רוצים ללמוד את
התקופה, כל חפירה ארכיאולוגית יכולה

• מי היה מנהיג העם כתקופת
המרד הראשון?
לא היה מנהיג לעם.

המקורות שמו הס בהלנה, ואין
ה׳סמויה מלימוז תלבה. חכמי ישראל לא
קסקו בנתינת היסטוריה,
אלא נתיזוקו החחו׳ של הקם

לתת נתונים נוטפים. ומי שרוצה לדעת
את שורשיו — אין לו דרך אחרת!

• האם הארכיאולוגיה חשוכה
מקדושת־קכרים?
הרי אני מקונן כל השנים על י העולם
היהודי שחרב ולא נותרו בו קברים יהו דיים.
כל בית־קברות שאנו מגלים, כל קבר
שאנו חושפים, יש לו חשיבות. צריך לשקם

• ומי עמד כראש המרד?
מבחינה דתית־רוחנית, ניהלו את העם
הכוהנים הגדולים. זו היתה מסורת. היתה
קבוצה שניה של חכמי־ישראל, שידיעתם
הרבה בתורה הביאה לזה שיהיו מובילי
הדרך. גם השילטון האימפריאליסטי מינה
סוחרים גדולים לתפקידים ציבוריים, כך
שקשה להגיד מי היה מנהיג המרד. המרד
פרץ בכל קצות הארץ, בכל מחוז, ולכל
מחוז היו מנהיגיו.

• יוספוס פלאכיוס מזכיר שמות
כמו שימעון כר-גיורא, יוחנן מגוש
חלב ואלעזר כן־יאיר.
כמובן, היו מנהיגים רבים. במישפחה
אחת של גליליים צמחו מנהיגים במשך
דורות• היתד, זו מישפחתו של יהודה איש
גמלא. אפילו אלעזר בן־יאיר ממצדה היה
בן המישפחה הזו. לא היה גבר במישפחתו
של איש גמלא שלא מת בקרב או הוצא
להורג. יש לזכור כי המרד הראשון פרץ
נגד הרומאים במחוזות שונים, שבהם קמו
אנשים ועמדו בראשו. המרד לא פרץ מירו שלים,
על־ידי אנשים שמילאו תפקידים
ראשיים בהנהלה הפנימית של העם. לא
הזכרתי המון שמות של אנשים שעמדו
בראש המרד — בציפורי, בטבריה, בקי סריה.
יש לזכור, וזה חשוב, שהמרד לא
פרץ בעקבות הוראה והכוונה של הקבוצה
המקובלת כראשי־העם.

• כין ראשי העם היו בוגדים
כמו יוחנן כן־זכאי, שכרה בתוך
ארון־מתים מירושלים.

גוטמן הופר במידבר־ יהודה
״הארכיאולוגיה משרתת את ההיסטוריה!*

את שמריח גוטמן• רציווי לשוחח איתו
על חשיבותה של הארכיאולוגיה דווקא
בחודש אב, הוא החודש שביומו התשיעי
חרב בית״המיקדש בפעם השנייה. רציתי
לשוחח איתו על המרד הראשון ועל
המרד השני. לשאול אותו על השפעת
המרידות על עם ישראל בארץ ובעולם,
ועל המסקנות שהגיע אליהן במיסגרת
עבודתו, כארכיאולוג וכהיסטוריון.
פגשתי בשמריה בביתו, שבשיכון הוותי קים
בקיבוץ נען. אשתו שרה הכינה
קפה, וילדיו — מיכל עם בעלה ידין
ויפתח עם אשתו גילה כבשו את חבית
עם ילדיהם. חבת הצעירה יעל שוהה
עם מישפחתה בחו״ל. רגלו של שמריה
חיתח חבושה בגבס. שבוע קודם לכן,
בעת חפירות בתל־גמלא, התדרדרה אבן
ענקית ואיימה לפגוע בראשו של אחד
החופרים. שמריה עצר את האבן ברגלו,
חציל את האיש. הוא המשיך לעבוד
יומיים עם יגל פגועה ורק כשחזר בסוף
השבוע לנען, ביקש מהנהג לעצור גבית־החולים
קפלן ברחובות. שם קבעו את
רגלו בגבס.

• כעיר,כרת !החפירות בעיר
דויד פרצו מחומות כירושלים. אנשים
דתיים. ובראשם הרב הראשי
לישראל, חרב שלמה גורן, מתי
14,יוון

אותו. מכאן שהאחכיאולוגיה אינה מתייחסת
בזילזול לקברים. צריך למצוא דרך, על
סי ההלכה, להעביר קברים פרוצים למקומות
של קבע.

• לפני כמה ימים חל תישעה

אני איני רואה ביוחנן בן־זכאי בוגד. בן-
זכאי התנגד למרד. הוא הבין שאין עם מי
לדבר ואין על מי להשפיע, והעם הולך
ונהרס. הוא הבין שצריך למצוא אפשרות
להציל את העם בדרך אחרת. מפני שראה
שאין לו אפשרות להציל את העם מירו שלים,
החליט ללמד את העם איך לחיות
באיזור הנמצא מחוץ לקרבות. לו חייתי
באותה תקופה בירושלים היו לי בוודאי
ויכוחים איתו. אבל בוגד ל מה זה בוגד?
יוחנן בן־זכאי לא הראה לטיטוס דרכים
נסתרות להיכנס לירושלים. אני נזהר מל כנותו
בוגד. אני לא מסכים לדעותיו, אך
בוגד לא היה. בוגד צריך להרוג, אי־אפשר

׳לולים היסשו־ונים להגיד שמת בד־סנבא
בוץ ביגדל המ1מ״מות. אותם היסטוריונים
אינם מנינים את נפש האדם,
ואינם מנינים את עמס
כאב. ברשותך נעכור לתקופת המדד
הראשון, שבסופו חרב בית•
המיקדש.
המרד פרץ בשנת 66 לספירה, ואספם־

להשאירו בחיים. אבל
בגלל הבדלי השקפות.
את יהושוע בן־גמלא
המרד. ואילמלא ברח
הורגים גם אותו.

אסור להרוג אדם
והרי הקנאים הרגו
בגלל שהטיף נגד
יוחנן בן־זכאי, היו

• ויוספדס פלאכיוס לא היה
כוגד ץ
פלאביוס עשה כמה מעשים המתקרבים
למעשי־בגידה. לו חייתי באותה תקופה
הייתי לבטח הורג אותו. יש סיפור שהוא
מספר על עצמו. כשהיה מפקד הגליל, בזמן
מילחמת יודפת, הוא ברח מהעיר מיד אחרי
שנפלה בידי הרומאים והסתתר במערה עם
קבוצה של לוחמים יהודים. אשד, אחת
גילתה לרומאים כי המפקד מסתתר במערה.
בא אחד הגנרלים הרומאיים וקרא ליהודים
לצאת. הוא אמר להם שהמילחמה נגמרה.
החבר׳ה אמרו לא, אנחנו לא נצא — נתאבד
ולא נכנע! פלאביוס ניסה להסביר להם
עד כמה אין הגיון בהתאבדות, והם בשל הם:
אנחנו נתאבד! הוא חשש שמא יהרגו
גם אותו והציע הסדר: נפיל גורל ונהרוג
איש את רעהו• הוא ניהל את ההגרלה,
כמובן, וכך הרגו כולם האחד את השני,
עד שנותרו רק שניים, הוא ועוד אחד.
פלאביוס רימה את הלוחמים בהגרלה, והש איר
את עצמו אחד משני האחרונים. אחר־כך
שיכנע את הבחור להתמסר לרומאים,
והם יצאו מהמערה. והרי זו בגידה בחברים
לנשק, וזוהי רק דוגמה אחת. אחרי שנתפס
הצטרף לצבא טיטוס, שחנה מול ירושלים.
וכי לא דיבר נגד מנהיגי המרד ז ! כל אלה
הם בבחינת בגידה, אך אני איני מקבלם
כבגידה. אדם אינו חייב לרצות למות או
לאבד־עצמו־לדעת. אדם משתדל להיוותר
בחיים, וזו אינה בגידה.

• אד פלאביוס נותר חי מפני
שכגר כחכריו.
הם היו הורגים זה את זה במילא. זו
אינה בגידה. יש בגידה הרבה יותר גדולה
שהוא היה שותף !לה: יוספום פלאביום,
אריסטוקרט צעיר מירושלים, תלמיד חכם,
בן למישפחת כהנים גדולה, התנגד למרד
נגד הרומאים. הוא, עם שכבה שלמה של
אריסטוקרטים וחכמי־ישראל, שופטים ודיי נים,
וחלק גדול מן הפרושים — הוא עצמו
מספר את זה — הטיפו נגד המרד, עד
שפחד הקנאים נפל עליהם. הוא הסתתר
בבית־המיקדש, ששם, כידוע, אסור להרוג.
כשהמדד התגבר, הבינה הקבוצה שההת נגדות
לא תועיל. ואז היא קיבלה על עצמה
לנהל את המרד. כל המנהיגים, כולל פלאב־יום,
הקימו הנהגה לוחמת בירושלים, והנ הגה
זו שלחה מפקדים מטעמה לכל קצות
הארץ, לנהל את המרד. השכבה המתנגדת
למילחמה ולמרד קיבלה על עצמה להנהיגם.

• מה קרה למנהיגיו הטבעיים
של המרד, אותם שעלו מכין שורות
העם?
לדעתי הם סילקו את כל אלה שבאופן
טבעי היו מנהיגי המרד, וכך יצרו משבר
עוד יותר גדול בקרב העם. וכשאני אומר
סולקו איני מבטל אפשרות שהרגו אותם.
וכשאנשים שאינם מאמינים במרד לקחו
על עצמם להנהיגו, הם גרמו להחלשה עצו מה
בקרב העם ולסיכסוכים פנימיים ומיו תרים.
ואז, בעיקבות החלשת כוח ההתמר דות,
נוצרו כיתות פרטיזניות והמרד הפך
למילחמודאחים, וזוהי הבגידה הגדולה ב יותר.
פלאביום מונה כמפקד הגליל, וזוהי
בגידתו הגדולה.

• מדוע, לדעתך, החליטו המנהיגים
מתנגדי המרד להצטרך
אליו? מה הניע אותם לסלק את
המנהיגים הטבעיים לזרוע פירוד
כעם?
אני רוצה להתייחס אליהם בצורה חיו בית,
ולכן אומר שהחליטו לקחת על עצמם
את ניהול המרד כדי שאפשר יהיה לסיימו
במהירות ולהגיע להסכם עם הרומאים. ה מרד
היה חסר סיכוי, ובקרב העם התהוו
סיכסוכים פנימיים. לא היתד, אחדות.

• האם המרד היה מצליח לו
היה העם מאוחד?
איני אומר זאת. יכול להיות שלעולם לא
היו מנצחים את האימפריה ומביסים את
טיטוס.

• כהיסטוריה היהודית נחשב
טיטוס כמחריב הכית השני. יו־ספוס
פלאביוס טוען שטיטוס התנגד
לשריפת כית־המיקדש וציווה
לשרוף רק את שערי-הכסף שלו.
מה דעתך?
טיטום נתן פקודה לשרוף, ושרפו. אחר־כך
הבין שעשה טעות, ושהמעשה יעשה
רעש בעולם. לכן הטיל את האשמה על
חייל אלמוני. פלאביום מספר שהיתה מוע־צת־צבא
ובמועצה זו הגיעו למסקנה שאם

יישרף בית־המיקדש תיפול רוח היהודים
והמרד ידעך. טיטוס, אליבא ד׳פלביוס, אמר
לא! אבל עובדה היא, שלמחרת נשרף
וחרב בית־המיקדש.

• דפי פלאכיוס היה אפשר
לפכות את האש.
בית־המיקדש נשרף — זו עובדה. ולהגיד
שלטיטום לא היתה יד במעשה זוהי בדיחה,
הטעייה של הציבור. שהרי טיטום היה כל-
יכול ופקודה שלו היתה פקודה. היה היס טוריון
רומאי שטען בפירוש, כי טיטוס
נתן את ההוראה לשרוף את בית־המיקדש.

אחד הדברים המעניינים: הכהונה הגדולה
החלה לאבד את שילטונה באותה תקופה
וחכמי־ישראל, שצמחו לאו דווקא מקרב
האריסטוקרטיה, העלו את התרבות היהודית
לרמות גבוהות ביותר• דווקא מפני שלא
עבדו את האלוהים בבית־המיקדש, הגיעו
לתרבות גבוהה, שחיזקה את העם.

• אם אמכם שיקם העם את עצי
מד, מדוע פרץ המרד השני כעכור
65 שכיס?
בכל מרד מקננים, זה בצד זה, רעיונות
רציונליים ודחפים אי־רציונליים, שהם לא

• יש היסטוריונים שטוענים כי
המרד הראשון היה מיותר והמיט
אסון על עם ישראל: לא רק ש־הכיא
דחורכן הכית השני, אלא
שגרם כמעט להכחדת היישום
כארץ ולפירוד כעם. מה דעתך

על =ד?

אילו לא היו היהודים מתמרדים בכוח
בגד הרומאים, לא היה מתקיים העם היהודי
בעולם יותר מדור אחד. העם היה נעלם,
כמו הרבה עמים אחרים .,שנטמעו והת בוללו.
המרד אמנם גרם ליהודים שיפסידו
את הריבונות המדינית, אך לא את הרי בונות
האידאית. המרד חיזק את היהודים
מבחינת ערכם כעם. לדעתי, הערכים וה־מרבות
של היהודים היו נבלעים בתוך
׳האימפריה. היא היתה מוחקת אותם. אז
איך יכול לבוא היסטוריון ולומר שהמרד
המיט אסון על העם היהודי י

• מה קרה כארץ אחרי הורכן
כית־המיקדש?
המצב היה קשה מנשוא. הרבה מאוד
אנשים נהרגו, חלק גדול מקרב היהודים
הוגלה כעבדים( .ראוי לציין, שחלק גדול
מאותם יהודים שהוגלו מארצם, שוחרר
על־ידי יהודי התפוצות, שקנו אותם בכסף
מלא ).בקרב העם שרר דיכאון נורא, אך
לאט־לאט התחילו לבנות את החיים מחדש.

אני חומו בגמלא, ושם
אני רואה איו יחודיט
נלחמו מזיחו־נפש,
ואיש מבנ״עמם
לא בא מבחוץ לעורה
פחות חשובים. אם מוציאים מסקנות, שה מרד
היה מיותר, מגיעים לאי הבנה של
.מורכבות האדם והעם. אם רוצה היסטוריון
לומר, שמילחמה מסויימת היתה אי־רציונ־לית
והמיטה אסון על העם, אסור לו לכתוב
היסטוריה.
במרד הראשון נרצחו ברומא ארבע קיס רים,
בשנים ,67—73 ונידון איבד־עצמו־לדעת.
כך שהעיתוי של המרד היה נכון.
האימפריה היתה מסוכסכת מבפנים. אלא
שהיתה בעיה — כל המפקדים הגדולים של
המרד לא היו מסוגלים לחיות זה עם זה.

כל אחד צדק במאת האחוזים. ולהיות צודק
בכל פירושו לראות את האחר טועה בכל.
צדיק גמור אינו יכול להיות בסדר גמור,
צדיק גמור אינו יכול למצוא את המכנה
המשותף לו ולזולתו. צדיקי־ישראל, באי
כוחו של האלוהים עלי אדמות, לא יביאו
לאחדות העם, שהרי הם צודקים במאת-
האחוזים ורואים את האחרים כרשעים גמו רים.
במרד הראשון היו המון מנהיגים דגולים
והעם לחם בחירוף־נפש.

• אכל לא היה קונצנזוס...
אני לא רוצה להשתמש במילה הזאת,
אבל מכאן צריך להסיק מסקנות. אני חופר
בגמלא ושם אני רואה פנים־אל־פנים איך
נלחמו היהודים בחירוף־נפש, בעוד שהעם
היהודי לא עזר להם כהוא זה. בגליל נפלו
עיר אחרי עיר, ואיש מבחוץ לא בא לעזרה.
הצודקים במאת האחוזים הם שהרסו את
העם וגרמו לפירוד. היו להם השקפות,
אך לא היה להם מכנה משותף.

• יהושפט הרככי כתכ ספר
שכו הוא טוען כי המרד השני היה
מיותר. כספרו זה הוא אפילו מגנה
את כר־כוככא.
על בר־כוכבא כמעט שאין מקורות, אין
חומר היסטורי. כל מה שידוע עליו מקורו
בשמועות. למרד הראשון היה יוסף פלאב-
יוס, שאיתו אפשר להתווכח. לבר־כוכבא
אין שום מקורות. פה ושם יש רמזים.
בשביל להאיר את התקופה ההיסטורית הזו,
אתה חייב לעסוק בשברי־מקורות. כל מי
שכותב על המרד של בר־כוכבא צריך
לגלות זהירות יוזרה ועליו להיות נתון כל
העת למחקר ולעיון. על המרד יש כמה
אגדות בתלמוד, ואני איני גורם שאין לל מוד
מאגדות.

• מדוע איש לא כתב על המרד?
מדוע חכמי-ישראל לא תיעדו
את המרד כהלכה?
יש הטוענים שחכמי־ישראל רצו להשכיח
את המפלה. לדעתי זה לא נכון. חכמי־ישראל
לא עסקו בכתיבת היסטוריה, הם
עסקו בהדרכת העם ובחיזוקו הרוחני. לא
היו ביניהם היסטוריונים, וזה חבל מאוד.
מזלו של המרד הראשון שהיה לו היסטור יון,
ואפילו הגאון מווילנה טען שיש לתרגם
את פלאביוס לעברית, אולם חוכמת ישראל
אינה עוסקת בהיסטוריה. על־פי רמזים
שונים של היסטוריונים חיצוניים אנו יוד עים
כי מאז שתם המרד הראשון נעשו
נסיונות נוספים למרוד, הן בארץ והן בתפו צות.
בתקופה שבין שתי המרידות התגבש
הכוח הרוחני של חכמי־ישראל בתוך העם,
ומתוכו קמו אישים בעלי רמה גבוהה ביו תר.
די אם אזכיר את רבי עקיבא. דווקא
בגלל שפולחן בית־המקדש הופסק, ודווקא
בגלל שהכהונה ירדה מגדולתה, התפתחה
עוצמתו התרבותית של העם. כי זאת יש

על בו־נונבא נימעט
ואין מעורות. אין חוגר
היסטורי. לל מות
ש׳דוע על בד־נוכבא
מעורו בשמועות

לדעת: עם חורבן בית־המיקדש לא חרב
העם, העם ליקק את הפצעים והתגבר.

• למה, אם בן, התמרד כשנית?

תל גמלא (כתחתית: הצריף של גוטמן)
עיר ואס בישראל

הקיסר הרומאי אדריאנוס, שנחשב נאור,
הנהיג הקלות בכל הפרובינציות. גם על
היהודים רצה להקל, רצה ללמדם את התר בות
ההלנית־רומית, רצה לבנות מחדש את
ירושלים, רצה לכונן מיקדש חדש. אולם
כאיש נאור התקומם נגד הברבריזם שיש
בברית־המילה והיהודים לא קיבלו אותו.
הם סירבו ללמוד את התרבות הזרה, הת נגדו
להתערבותו בקודשי דת ישראל, סיר בו
לאפשר לו להחדיר לארץ את הקידמה.
הוא היה נאור בעיני הגויים, אך בעיני
היהודים נחשב קשוח ומרושע.
יתכן שהמרד פרץ בעיקבות נסיונותיו

גוטמן (הרגל נתונה כגבם)
לעצור סלע ברגל
של אדריאנוס להפוך את ירושלים לעיר
הלנית — ההתנגדות לכך גרמה למרד.
לפי כרוניקות שונות ידוע שמיספר הלג יונות
שהובאו לארץ מרומא היה גדול
ממיספר הלגיונות שדיכאו את המרד הרא שון.
הכרוניקות מלמדות, שבניגוד למרד
הראשון היה המרד השני מתוכנן. היהודים
בנו מצודות, התקינו גשרי־דרכים, חפרו
מחילות. אגב, את המחילות האלה גילו
לא מזמן באיזור דרום חברון. הכרוניקות
מספרות שהיהודים עבדו בתעשיית־הנשק
הרומית והיו מחבלים בכוונה תחילה בנשק
שנועד ללגיונות. אלה היו מחזירים את
הנשק החבול, והיהודים שמרו אותו לעצמם.
קשה מאוד לאחות תמונה היסטורית מה פרטים,
אם כי יש היסטוריונים שאומרים,
שהיתה זו מילחמה של חמומי־מוח. אותם
היסטוריונים — ולא אציין שמות — אינם
מבינים את נפש־האדם, אינם מבינים את
נפש בני עמם.

• בלומר, המרד לא היה מיותר.
יכול להיות שהיהודים איבדו את הרי בונות
על הארץ, אך הם לא איבדו את
עצמם. המרד השני פרץ כדי שהעם לא
יאבד את פרצופו.

•,יש גורסים, שעם
כית־המיקדש, וכעיקכות
השגי, התחילה הגלות.
הורכן המרד

לא היה ולא נברא ! גם אחרי מרד בר־כוכבא
לא התחילה הגלות. המרד עלה
בדם של יהודים, בחורבן של ערים, אולם
מיד אחריו התחילה פריחה עצומה של רוח
ותרבות בקרב העם. אחרי מרד בר־כוכבא
התחילה תקופת התלמוד, וחכמי־ישראל
הגיעו לשיא.

• והרי כימעט
ישוב יהודי

כארץ ץ

שלא

נותר

עשיתי סקר בשני מקומות. היה מקובל
להניח שבדרום הר־חברון נותרו רק שמונה
ישובים יהודיים, ואילו אני העליתי 68
ישובים. גם בגולן גיליתי המון ישובים.
אמנם ירושלים היתה אסורה על יהודים,
אך כל שאר הישובים פרחו — עד תום
התקופה הביזנטית, עד כיבוש הארץ בידי
הערבים.

הצע? הדחוי ערק מסינזת גישנחתיות 1-־0₪ 30 וינ

חתחפה

מספר שפיק :״עאדל לא האמין בקו
הפוליטי שלי. הוא לא סירב להתגייס,
אלא להיפך, סיים קורם בהצטיינות. כבר
היו מיקרים בכפר שבאו לחפש עריקים,
אבל מעולם לא התייחסו אל העריקים
ואל בני מישפחותיהם באלימות שכזו.
אני חושב שהשוטרים התנהגו ככה בגלל
הקו האישי שלי.״

בן־עיובה
נידי המישטרה

יי7׳
| | 1ך ! ה 1י י מצהיר עאדל זאהר. הצעיר הדרוזי הצליזז להי־מלט
מידי כוח המישטרה שהופיע בביתו כדי ללכוד

אותו וכעת הוא נמצא במקום מחבוא .״אני לא מתכוון להסגיר את עצמי,״ הוא אומר.

** אדל, שהצליח לברוח מהכוח ה*
׳^מישטרתי, מסתתר במקום מחבוא.
במטרה לספר את סיפורו נפגש עם צוות
העולם הזה.
מספר עאדל :״כל האחים שלי לומ דים
בחיפה. אמי חולת־עצבים ..והיא במצב
נפשי רע מאוד. אבי חולה, ולא יכול
לעבוד בבית. אני נשוי ואשתי גרה עם
בני מישפחתי. לא הייתי יכול להסתדר
עם המשכורת הצבאית וביקשתי העברה
ליחידה קרובה לבית, כדי שאוכל לעזור
לבני מישפחתי. אני המפרנס היחידי ב

המיזרונים, לשבור את הארונות וה ספריות.
הרי היה ברור שעאדל לא מס תתר
בתוך ספרייה .״זה היה הרס לשם
הרס,״ רוטן דוד אחר של עאדל, אניס
זאהר .״אנחנו חיילים טובים, אוהבים את
הצבא ואת המדינה. ההצדקה היחידה ש היתר.
למישטרה להפוך את הבית היא
הנקמה, בגלל דעותיו הפוליטיות של אחי
המבוגר, שפיק. לעאדל אין נטיות פולי טיות
והוא לא מתעניין בכלל בנושא,
אז למה הוא צריך לסבול ולמה צריכים
לסבול ילדים בני שמונה ותינוק בן
שמונה חודשים?״
על קורות אותו הלילה שבו התפרצו
השוטרים לביתו מספר עאדל :״שמעתי
צעקות מבחוץ, ולא זזתי מהמיטה. אני לא
יודע בדיוק מה קרה מחוץ לחדר שבו
הייתי עם אשתי. השוטרים פרצו את
החדר שבו היינו והתחילו להרביץ לי.
הם גם זרקו גז מדמיע. קפצתי מהמיר־פסת,
ומישהו התקיף אותי. הצלחתי
להתחמק וברחתי מהם.״
השוטרים ארבו לעאדל בביתו. הם הני חו
שיחזור, אך הוא לא חזר. הם עצרו
את אביו, שאוקי זאהר, ורמזו לבני

לוותו של הכפר השקט עוספיה,
י השוכן למרגלות הכרמל, הופרה
באחד מלילות השבוע. תושבי הכפר
התעוררו לשמע רעשים מחרישי־אוזניים.
שבע ניידות, בתוכן שוטרים ממישטרת
חיפה ומהמישטרה הצבאית, וכו מהליש-
כה לתפקידים מיוחדים (לת״ם) התפרצו
לביתו של שאוקי זאהד. מטרתם: ללכוד
את בנו של שאוקי, עאדל זאהר בן ה־,19
שמזה כארבעה חודשים נחשב עריק מה צבא.

מספר
עאדל:

למדתי ארבע שנים בבית״הספר בוסמת,
במגמה של חשמלאי־רכב, וסיימתי את
הלימודים כחניך מצטיין מבין 12 בתי-
ספר אזוריים. לקראת גיוסי הציע לי
הצבא ללמוד שנה נוספת, להיות טכנאי-
רכב ומדריך־רכב בצבא. פניתי לבית־הספר
נעורים, כדי ללמוד את המקצוע,
אך לא התקבלתי והתגייסתי בתור חשנד
לאי־רכב.
אחרי הטירונות הגעתי לבסיס, שם
הציעו לי לעבור קורס טנקים. סירבתי,
ואז הציעו לי לעבור קורס חשמלאי-רוכב.
שוב סירבתי, ואז איימו עלי בכלא.
עברתי את הקורס בהצטיינות ולאחריו
שיבצו אותי בביקעה. הייתי בביקעה
כחודש, ומכיוון שלא רציתי להישאר
שם, סירבתי לפקודות מפקדי, שהחליטו
להעביר אותי לפיקוד־הצפון.
שיבצו אותי ליד עפולה. ואז התחלתי
לסבול מלחצים נפשיים, שכתוצאה מהם
סבלתי מסחרחורות והתעלפויות. באחת
הפעמים שבהן התעלפתי, לקחו אותי ל-
בית־החולים רמב״ם. שם איבחנו את
הבעיה ושלחו אותי לייעוץ אצל קצינת
בריאות־נפש. זו היפנתה אותי לפסיכיא טר.
קצינת בריאות־הנפש קבעה לי תור
לפסיכיאטר, וביקשתי אותה שתשחרר או תי
עד תחילת הטיפול, כדי שאוכל להיות
בבית. היא לא הסכימה, אך אני בכל
זאת נסעתי הביתה וחזרתי ליום שנקבע
לי להתחלת הטיפול. הדוקטור לא הסכים
לטפל בי, משום שהייתי נפקד, ושוב
חזרתי הביתה.
עד כאן סיפורו של עאדל.
אמו של עאדל, בדיאה מספרת :״בשעה
שתיים וחצי בלילה דפקו על הדלת.
כשפתחתי אותה וראיתי את השוטרים,
ביקשתי מהם לא להיכנס. אך הם שברו
את הדלת והתחילו לחפש את עאדל.

4 $וו!

| ¥ןךה

11ל

עאדל, הנא, מצביעה

ו 1ן) ! 1ך ׳ קיבל אחיו הצעיר של עאדל, בתמונה למטה משמאל: זהי, דודו עזל עאדל, מחבק את בתו
נהיר בן ה־ .16 אשתו של בת השמונה, שאובחן אצלה שבר ברגל. השוטרים, אשר באו
יי *י ^
על סימן המכה שאותה ספג נהיר מאלת־גומי. לחפש את עאדל, התנהגו. לטענת בני המישפחה, בצורה אלימה.

כשלא מצאו אותו, נתנו לי מכות. היכו
את הילדות שלי ועצרו את בעלי. ה שוטרים
נשארו בבית עד שעה שש
בבוקר, למרות שעאדל לא היה כאן.
ורק אז הלכו.״
דודו של עאדל, שפיק זאהר, מעיד
על עצמו שהוא קומוניסט. לדעתו
מתנכלת המישטרה לעאדל בגללו ובגלל
דעותיו הפוליטיות.

מישפחה. שלושה חודשים חיכיתי לתשובה
על בקשת ההעברה, אך לא נעניתי. לטע נת
הצבא לא היה מי שיטפל בעניין. לא
הייתי יכול לעמוד במיסגרת הצבאית
וערקתי.״
כשמזכירים לבני המישפחה את הת פרצותם
של אנשי המישטרה לביתם, הם
עוטים על פניהם ארשת זעם .״אני לא
מבין איזה עניין היה לשוטרים להפוך

המישפחה שהאב מוחזק כבן־ערובה, כדי
להפעיל לחץ על עאדל.
גיסו של עאדל ביקש להישאר בעילום
שם. לטענתו, אם יתפרסמו דבריו כנגד
המימסד, הוא יפוטר מעבודתו .״נכון,״
הוא אומר ,״אין עם שסבל כמו העם י
היהודי, אבל אין גם עוד עם המתייחס
כל-כך רע למיעוטים כמו העם היהודי,
וזה ממש אבסורד.״

ביתה אחרי כמה שעות, משום שרצה
להתקלח ולא הצליח להסביר לאחיות
את רצונו.

עם אלות־גומי
בחדר-נשים
ספרת אחותו של עאדל, נהירה בת
י ה 14״התעוררתי משנתי, כששמעתי
צעקות. ראיתי שוטרים. תיכף הבנתי שהם
באו כדי לתפוס את עאדל. נכון, אנחנו
הרבצנו חזרה, אבל לא כל־כך בכוח
כמו השוטרים, שהיו חמושים באלות־גומי.
הם היו אכזריים כמו חיות, לא כיבדו
את המינהג שלנו ונכנסו בכוח לחדד
הנשים, וכשהתחלתי לצעוק היכו אותי.״
״ניסיתי. לדבר איתם,״ ממשיך לספר
שפיק, דודו של עאדל .״ניסיתי לשכנע
אותם שלא להשתמש באלימות, ביקשתי
מהם לא לצעוק, אמרתי שיש דרבים
אחרות, אולם הם לא רצו לשמוע אותי.
הילדים לא היו יכולים לסבול את הצע קות
והמכות, וכשפרצה קטטה התערבנו.״
דודו הצעיר של עאדל, יוסף ניגש
בבוקר לתחנת המישטרה, לבדוק את מצב
אחיו, שאוקי, אביו של עאדל. קצין־
מישטרה אמר לו שהמישטרה יכולה לע צור
את האב למשך 15 יום.
״פניתי לעודד־דין,״ הוא מספר ,״והוא
אמר שאינו זוכר היטב את חוקי המיש־טרה
הצבאית, ושהוא צריך לעבור שוב
על ספרי החוקים, ואז ינסה לשחרר את
שאוקי זאהר בערבות.״
מוסיף שפיק, הדוד הקומוניסט :״מעו לם
לא ראיתי אלימות כזו ולא תיארתי

׳ • 1 1 1 1 1 ¥1111 11111י י מצהיר דודו המבוגר של עאדל, שפיק זאהר.
לטענתו התנכלה המישטרה לעאדל ולבני מישפחתו
* 1111 1 1 / 1 1| #

משום הקו הפוליטי שלו בתצלום הוא מחזיק אלה, שאותה חטף מידיו של איש מישטרה.
כתוצאה מן המכות שהנחיתו אנ שי
המישטרה על בני מישפחתו של
עאדל, אושפזו שני אחיו הצעירים, ודיע
ונהיד. נהיד שוחרר אחדי כמה שעות
ואילו ודיע, שאובחן אצלו חשש לזעזוע
מוח, נשאר בבית־החולים. הוא חזר ה־

11 *׳״1

חזו הוטו

השאירו השוטרים לפנות בוקר, כשעזבו את הבית ועימם אביו
של עאדל, שאוקי זאהר. השוטרים הפכו את המיטות והארונות.

1ן 1| 1 1ו 1י ו | 1ק בבית זה חי עאדל זאהר עם בני מישפחתו. הוא היח
י י 1 1 1 1 - 1111 #1בביתו המסוגל לדאוג לפרנסת המישפחה ולניהול הב

לעצמי שנגיע לדרגה כזו. זה כמו כיבוש
בתוך הקו הירוק — הדיכוי הוא בלתי-
רגיל ובלתי־מחושב. הייתי רוצה לדעת
על איזה בסים אנחנו יושבים כאן. אנחנו
ממלאים את כל החובות, משרתים את
המדינה, הולכים לצבא ומשלמים את כל
המיסים, אז למה אין לנו זכויות ן״
״בצורה כזאת,״ אומר יוסף, דודו הצ עיר
של עאדל ,״לא ישיגו את עאדל
לעולם. הוא יברח שוב ושוב, ולא יחזור
לשרת כל עוד לא יממש הצבא את
הזכויות המגיעות לו.״
אומר עאדל, במקום מחבואו :״אני
לא מתכוון לחזור לצבא או להסגיר את
עצמי. קודם כל אני דורש לקבל את
הזכויות שלי, ורק אחר-כך אחזור לצבא.
אין לי כוונה שלא לשרת את המדינה
שבה אני חי, אבל בינתיים אני לא חוזר
לצבא. אני מעוניין להיפגש עם קצין
מהיחידה שלי, והפעם אני רוצה להיפגש
עימו במקום בטוח, ללא כוח מישטרתי.
אני רוצה להסביר לו את הבעיות שלי
וליישב את העניין. כשהייתי ביחידה אף
אחד לא היה מוכן לשמוע אותי. אולי
עכשיו יהיה מישהו מוכן להיפגש איתי
ולהבטיח את זכויותי. רק אחר־כך אחזור
לצבא, לסיים את שירותי הצבאי.״

קולנוע

׳סרטים
אבירי ם תזו ת 0 ^3313
״העתיד הוא כמו עוגה. עד שאינך טו עם
ממנה, אינך יודע מה טעמה. משטעמת,
כבר מאוחר מכדי להחזיר אותה.״ זאת
אחת מאימרות השפר של הקוסם מרלין,
בסרט חדש בשם אכסקאליבור, המחזיר
אל מסך הקולנוע את כל המעללים וההר־פתקות
הרשומים בספרי האגדות, סביב
דמותו של המלך ארתור ואבירי השולחן
העגול שלו.
מי מתעניין היום במה שקרה באנגליה
במאה השישית? מה לזאת ולעידן הסי לון׳
החלל, האנרגיה הגרעינית? לכאורה
מאומה. אבל כנראה שיש בכל־זאת משהו.
הסרט הוצג לראשונה על מסכי אמריקה
באביב האחרון, ולהפתעת הכל, זכה ל הצלחה
מיסחרית גדולה כל-כך, עד שה־

ניקולאס קליי בתפקיד לאנסורט
לאנסולט האוהב
ציל את הבמאי ג׳ון בורמן (גברים במלכודת)
מן הנידוי שנפל בחלקו אחרי כיש לון
הקופה של סרטים כמו מגרש השדים,
פרק ב׳ (המוכר גם בשם הכופר) או סרט
המדע הבדיוני זארדוז.
מי לזז מ ת הבובכים. מדוע הצליח
הסרט? קשה למצוא לכך תשובה חד-
משמעית. אפשר להניח, כפי שעשה גם
בורמן, כי אגדות השולחן העגול של המ לך
ארתור, אינן שונות כל־כך ביסודן,
מהרפתקות החלל של מילחמת הכוכבים
(שיוצריה מקפידים, דרך אגב, לציין,
כי זמן התרחשותהה אינו דווקא העתיד).
שעה שמרלין, הקוסם המסמל את האח דות
של הבינה והטבע, מלמד את ארתור
הצעיר את שמלך צריך לדעת, אפשר
להיזכר באובי ואן קנובי, המסביר את עק רונות
היקום ללוק סקייווקר הצעיר, מי
שעתיד בסופו של דבר לרשת אותו.
מתקבל על הדעת שאותו קהל שהתלהב
מן המאבק בין הטוב והרע בחלל החיצון,
מצא עצמו בבית גם במאבק שבין הטוב
והרע, במרחבי אנגליה. למי זה כבר מש גה
אם רוכבים על סוסים או על חלליות,
לובשים חליפות חלל או שריון, ושולפים
חרב עשויה קרני לייזר או פלדה קשה?
יש הבדל משמעותי בין אכסקאליבור
להרפתקות ימי-הביניים שבהם נהג עולם
הסרטים לשעשע את בני הנוער לפני כמה
עשרות שנים. ג׳ון בורמן אינו נמנה על
הבמאים שיסתפקו במבטי התוגה התהו מיים
של מל פרר (ארתור) ,הצופה בעצב
כיצד ידידו הטוב, רוברט טיילור (לאג-
סלוט) ,עוגב על המלכה גוינבר (אווה
גארדנר) באבירי השולחן העגול משנת
. 1954 הוא אף אינו מעוניין להעניק ל שלישיה
הזאת אפשרות לזמר את ערגתם,
כפי שעשו זאת פעם ריצ׳ארד האריס,
ג׳ולי אנדריום ופראנקו נרו, בגירסה ה קולנועית
של המחזמר קאמלוט.

ביקש דם
היש רצף מוזר יותר בעבודתו של אדם
מאשר בימוי מגרש השדים (חלק ב),
ואכסקאליבור, בזה אחר זה?
הבמאי שעשה את שני הסרטים (הראשון
זכה במקהלה אדירה של בוז, השני זכה
בפרס פסטיבל הסרטים, בקאן על ״תרו מתו
לאמנות הקולנוע״) הוא ג׳ון בודמן.

בראיון מיוחד ל״העדלם הזה״
הסביר ג׳ון כורמן מה קסם דו כ שני
הסיפורים :

אחרי מגרש השדים השני, הרגשתי כמי
שרימה את הקהל. הוא לא רצה לראות
את הסרט. הקהל ביקש דם ורצח, ואני
לא סיפקתי את מבוקשו. הוא היה מאוכזב
כל־כך עד שדרש את דמי. משום כך
רציתי לעשות את ההיפך מסרט זה. אם
מגרש השדים היה סיפור מיתי על הת פתחות
הכוח ההרסני, מה שקסם לי
בסיפורו של המלך ארתור הוא ההתפת חות
של הכוח הבונה, הרוחני.
הבנייה וההרס קשורים זה בזה קשר
בל יינתק, כפי שאומר הקוסם מרלין
ברגע של משבר, כשהמלך ארתור סבור
שעם הקמת קאמלוט בא הקץ לרשע,
ובבוא הצדק לשילטון זוכה כל אהד
ואחד בשלווה .״האם השמדנו את הרע?״
שואל ארתור את מרלין.
״לא, אין טוב בלי רע,״ עונה מרלין׳.
״ואז היכן הוא הרע?״
״לעולם לא במקום שבו אתה חושב
למצאו.״
לדעתי, זהו המפתח להבנת המיתום
של המלך ארתור. לכן רדף אותי מיתוס
זה במשך שנים רבות כל־כך, עד שהיה
לדיבוק. רציתי לספר על חיי המלך
ארחור. ידעתי שהיו רבים לפני שעשו
זאת. ידעתי גם שהיריעה רחבה מאוד.
אפשר לספר על ארתור הצעיר, אפשר
לספר על ארתור וגווינבר, אפשר לספר
על מרלין ואפשר לספר על היחסים בין
ארתור ומרלין.
אבל אני רציתי ללכת לאורך כל חייו
של ארתור, כי ראיתי בהם מודל של
העולם. התחלת האדם היתה התפרצות מן
הטבע, מן האש והמים, ורק. אחר־כך בא
־ניסיונו לבנות ציוויליזציה • ,להרוס ציווי ליזציה
ולהציל את הרוח. אני יודע
שהיתה זו יומרה גדולה, ובכל פעם שהצג תי
את רצוני לפני אולפני הסרטים, הגיבו
אלה :״אוי, שוב אתה עם המלך ארתור
בורמן מעוניין בשאלות היסוד המת עוררות
באגדות אלד — ,שאלת הכוח ה משחית
את המחזיקים בו, שאלת הטוב
שצומח מן הרע והרע שצומח מן הטוב
נ במאי ב׳׳דן גורמן
מודל של העולם
שלך!״ אבל בסופו של דבר הגשמתי
את רצוני. הקולנוע מעניין אותי כאמצעי
לספר מיתוסים.
לא לגמרי אנושי. הקולנוע חייב
להכיר בגורלו. זה, אחרי שהטלוויזיה
התחילה לטפל בנושאים חברתיים ופולי טיים.
לקולנוע נותר הייעוד לטפל בתת־מודע
של האדם, בחלומות.
השחקנים? קיימים למעשה שני סוגים :
לסוג האחד שייך שון קונרי, ידידי הטוב,
שהופיע בסרטי זארדוז. הוא השחקן החוזר
תמיד להיות הוא עצמו .״מדוע אתה עושה
כל מה שאתה עושה במיבטא הסקוטי
החריף שלך?״ שאלתי אותו פעם. תשו בתו
היתה :״אם אתחיל לדבר במבטא
אחר איש לא יידע מי אני!״
סוג שני של שחקנים הוא אותם שאין
להם כמעט אישיות משל עצמם. לסוג
זה שייך ניקול ויליאמסון ולכן. הפקדתי
בידיו את תפקידו של מרלין. כשאינו
משחק תפקיד הוא כמעט לא קיים. הוא,
כמו מרלין, לא לגמרי אנושי. מזכיר
קצת את אלק גינס, יש קצת יותר דם, קצת
יותר חיוניות.
״ויליאמסון הוא שחקן מעולה אך אינו

(ואין אפשרות להפריד בין השניים) ,או
שאלת ההסתאבות של המישטר המושלם
ביותר, שהרקבון מתחיל לאכול בו ברגע
שאין לו עוד אתגרים.

;ייג׳ל טרי בתפקיד המלך ארתור כסירטו של ג׳ון כורמן ״אכסקאליכור״
ארתור הצדיק

כוכב, לכן בחרתי בו. לא רציתי להשתמש
בכוכבים, רציתי ללהק את דמויותי על
פי איכויותיהן הרוחניות. זה היה קשה
מאוד. הליהוק נמשך כשנה. כל הנבחנים
באו אלי הביתה, לחדר המגורים הפרם־
שלי. עשיתי מאות מיבחני־בד — אשתי
עזרה לי וילדי גילו אורך־רוח שלא יתו אר
כלפי כל הזרים שבאו אלינו הביתה.
דיברתי אליהם במשך שעות ואחר־כך
נתתי להם לשחק, כשאני משחק מולם
כפארטנר, כדי להפיג את הפחד שלהם.
החזרות עצמן, לפני שהתחלנו לצלם,
ארכו שלושה חודשים תמימים. לקחתי
את השחקנים שלי ליער. שם הם התגוררו
במשך כל אותו הזמן, יחד עם סוסיהם,
כשכל אחד רוכב על סוסו, ומטפל בו
ודואג לכל מחסורו לאחר יום־העבודה.
״חששתי שהשחקנים ייראו כמו שח קנים•
אז הכנסתי אותם לתוך שדיוניהם
מן היום הראשון, ובחרתי את הסוסים
בדיוק כמו שליהקתי את האנשים: כל
סוס לפי אופיו של הרוכב עליו. בתום
שלושת החודשים לא היו לנו שחקנים
וסוסים בצוותות נפרדים, אלא האבירים
של המלך ארתור וסוסיהם.״
יש כמובן גירסות רבות לאגדות המלך
ארתור. כל אחת מספרת את האירועים
באורח קצת שונה, מזווית קצת אחרת ועם
פרטים שונים. בורמן בחר להסתמך בעי קר
על מה שנחשב היום כמיסמך השלם
ביותר בנושא זה — ספר עב־כרס ורב-
מימדים, שנכתב במאה ה־ 15 בידי האנגלי
סר תומאם מאלורי, בשם מות ארתור.
על. המסך נראית האגדה בערך כך :
מרלין הקוסם מציע למצביא קלטי, אותר
פנדראגון, את חרב הקסמים אכסקאליבור,
אם יסכים לכרות שלום עם אויבו, דוכס
קורנוואל. המצביא מסכים, אולם׳ כאשר
הוא מבחין באשת אויבו לשעבר במישתה
השלום, אין הוא שולט ביצרו, ודורש מ־מרלין
בכל תוקף, שיאפשר לו ליל-אה-
בים אחד עם איגריין היפה.
לילה זה, שמטיל את המדינה כולה
חזרה אל המילחמה, עולר לאותר פנדרא-
גון בחייו. את הילד ארתור, שנולד מן
האהבה האסורה, מרלין נוטל לעצמו. החרב
אכסקאליבור תקועה בתוך סלע, ורק האיש
הראוי לשלוט יוכל להוציאה משם.
כעבור שנים, אחרי שגדל תחת חסותו
של אביר צנוע, כנושא כלים, מגיע אר-
תור למקום, שולף את החרב מן הסלע,
אחרי שכל הגיבורים של האומה נכשלו
במשימה, והופך עד מהרה למלך. הוא
משליט שילטון צדק ושוויון בין האבירים,
באמצעות מוסד של שולחן עגול, שאיש
אינו יכול לשבת בראשו, משום שאין
לו ראש.
לכאורה, נכנסה אנגליה לעידן נאור,
העול ם הזה 2294

אלא ששני דברים עתידים להפר את ה־אידיליה:
אהבתו של האביר האנסלוט,
ידידו של המלך, למלכה גיונבר והשלווה
הארוכה שביה נתונה הממלכה.
אחד האבירים מאשים את לאנסלוט קבל
עם ועדה שהוא בוגד במלכות. התוצאה
היא דו־קרב שבו לאנסלוט מקפח כמעט
את חייו ונישואיו של ארתור מתנפצים
כאשר נודעת לו האמת. הדרך היחידה
שבה הוא מאמין כי יכול להציל את
חבורת אבירי השולחן העגול, היא הט לת
משימה עליונה שתאחד את כולם.
שעה שהאבירים יוצאים למסעותיהם,
מפתה מורגנה, אחותו החורגת של ארתור,
את הקוסם מרלין, וזה מגלה לה סודו תיו
ונופל בשביה. אחר כך היא נכנסת
למיטתו של המלך ויולדת לו בן, מורדרד,
שעתיד למרוד בו לבקש את כל המלכות
לעצמו.
בעימות הסופי בין צבאות ארתור לצב אותיו
של מרדרר, מקפחים המלך, אויבו
ולאנסלוט את חייהם, והחרב נשארת בי די
פארסיפל, אביר שהצליח אחרי מסעות
ויסורים אין קץ להביא לחצר המלך את
בשורת הגראל. החרב אכסקאליבור, סמל
השלטון, מופקדת על־ידי המלך הגוסס
בידיו של פארסיפל בליווי מיצווה: יש
להחזירה אל גבירת האגם, זו שנתנה את
החרב במתנה לאדם, עד אשר יימצא מי שהו
שמסוגל באמת להחזיק בה, כפי ש צריך.
עם שובה של החרב אל מימי הא גם,
שבה אנגליה כולה אל עידן החושך
ממנו יצאה לעת קצרה.
שחקנים אלמונים. אם זה נשמע מ סובך,
להווה ידוע שעל המסך זה עוד יו תר
מורכב, ואם לא די בכך, הרי שבורמן,
יח ד עם התסריטאי שלו, רוספו פאלנברג,

הגר מסה והאהבה דילי מאילן (צפון, תל־אביב,
גרמניה) — לכאורה זה סיפור
של שיר, שהלהיב את הצבא
הגרמני ואת צבאות בנות״הברית גם יחד, במילחמת־העולם
השנייה. למעשה זהו סיפורה של הזמרת ששרה את השיר,
לאלה אנדרסן ן סיפור המבוסס על רומן שכתבה בעצמה
על הפרשה-.בסופו של דבר זהו סרט על גרמניה במיל*
חמה, בסיגנון שבו היו הגרמנים עושים את הסרטים
באותם ימים אפלים, אבל בתוספת הניכור והריחוק המתחייבים
מן הזמן שחלף מאז.
דבר אחד צריך להיות ברור: מי שמקבל סרט זה
של פאסבינדר כלשונו, עשוי להאמין כי המדובר בסיפור
אהבה מלודרמתי, בין זמרת גרמניה ומוסיקאי יהודי, סי־פור
העולה על שירטון בשל האירועים ההיסטוריים, אבל
גם באשמת בני״אדם ששמים רגליים לרומן המופלא. אם
מקבלים את הסרט בדרך זו, אפשר שהוא יסחוף את כל
חסידי ״דאלאס״ ו״פייטון פלייס״.
אולם לא זה העניין העיקרי שבו. קודם כל צריך
לבחון את היחס של פאסבינדר לא רק לסיפור שהוא
מספר, אלא גם לסיגנון שבו הוא משתמש בכוונה תחילה.
במה שנוגע לסיפור — עצם העובדה שהוא מדריך שחקנים
כמו חנה שיגולה וג׳יאנקארלו ג׳יאניני, לעשות חרבה
יותר מן הדרוש, יוצר מימד כמעט קאריקטוראלי של
אהבה הגדולה מן החיים ושל התרגשות האוחזת בשני
אלה. מתחת לפני העלילה, שבה נדמה כאילו הכל גלוי
ומובן מאליו עד כדי שיגרה, הוא מסתיר את יחסו כלפי
התיפאורח של התקופה, הטעם של התקופה, וחבאנאליות

אבירי השולחן העגול כ״אכסקאליכור״
המאבק בין הטוב ובין הרע

חנה שיגולה: הבנאליות המוחלטת
המוחלטת של חיי היומיום, גם בתוך עולם העסוק בביצוע
הפשע האיום ביותר שידעה ההיסטוריה•
העובדה שהמצלמה מכוונת תמיד להשתקפות במראה
ולהצצה מבעד לחלון, שימשה, זכוכית, וילון או כל דבר
אחר שיכול לחצוץ בינה לבין קשר ישיר עם הדמויות,
השימוש במסננות־אור המעניקות לתמונות גוון רומנטי
מוגזם — כל אלה כאילו מזמינים את חצופה לזכור, לכל
אורך הסרט, כי אינו צריך להזדהות עם הנעשה על
המסך, אלא לבחון את הדברים ולהסיק מסקנות. לא
תמיד זה מצליח, אך כדאי להשקיע את המאמץ.

את איגריין היפה) ,ובתוכם שני כוכבי
במה בריטיים: ניקול ויליאמסון( ,מרלין)
והלן מירן (מורגנה).
הסרט צולם כולו באירלנד, חלק ממנו
באולפנים שבורמן עצמו שותף בהם, וה גוונים
הירוקים השולטים בו מצדיקים את
הכינוי ״אי האיזמרגד״ .זה !נראה כמו
גירסה כמעט קאמרית של סופר־פרודוק-
ציה. וההסבר לכך הוא כנראה, שבורמן,
שניסה במשך שנים לשכנע את הוליווד
לעשות סרט המבוסס על אגדות נוסח מות
ארתור (בין תוכניותיו, התכוון לצלם את
שר הטבעות) ,הצליח לבסוף להשיג את
הכסף, אבל במשורה — 12 מיליון דולר
להפקה שבעיר הסרטים היתד, עולה עולה
היום לפחות פי שלוש.
השחתת הטבע. אין זה מפחית מן
הרושם החזותי העז של הסרט עצמו, כא שר
הנופים שאינם מוכרים כל כך לצו פי
הקולנוע, מוסיפים על עוצמתו. אבל
עם זאת, מאפשר הדבר גם להדגיש נקו דות
אחרות בסרט, כמו למשל, שאין
שלטון מושלם, אין אדם הראוי לחרב כמו
אכסקאליבור, משום שבסופו של דבר
יתפתה להשתמש בה כדי להזיק ולא כדי
להיטיב.
ארתור הצדיק נולד כתוצאה ממעשה
אונס, לאנסלוט, הבוגד במלכה, נתפס ב קלקלתו
בסצינה בעלת יופי פיוטי בלתי-
רגיל, הטוב נמצא בתוך הרע והרע בתוך

עוד הפשיטו במידה רבה את הספד של
מאלורי. .

העול ם הז ה 2294
תדריך חובה לראות:
תל״אביב — אנג׳י ורה, אנשים פשו טים,
הכפיל, מוסקווה אינה מאמינה בד מעות,
בתו של כורה הפחם.

כפי שהסרט נראה עכשיו, ברור ב ראש
ובראשונה כי המדובר לא כל־כך
באנשים, אלא בדרך שבה הם חיים זה
עם זה. כלומר, הדמויות עצמן חשובות
פחות מן הרעיונות שהן מייצגות. וזה כ מובן
לא ישא חן בעיני מבקרים רבים.
הסרט אכן התקבל בתגובות מעורבות
בפסטיבל הסרטים בקאן. היו שראו בו
שיבה אל ימי מילחמות האבירים חסרות
הטעם, והיו שראו בו חוויה מיסתית. אפי לו
השופטים בפסטיבל חשו כי הם ניצ בים
בפני משהו יוצא דופן. משום שלא
ידעו בדיוק כיצד להעריך או להגדיר
זאת, העניקו לסרט פרם על ״תרומה
אמנותית״ שמשמעותו אינה ברורה אפילו
לשופטים עצמם.
ואכן, יש מה שיבלבל את הצופה בס רט.
בימים אלה של מסכים רחבים והק לטות
בשיטת דולבי, מוצג הסרט על מסו
רגיל ובד,קלטה רגילה. תחת כוכבים זוה רים
ומפורסמים, המקשטים בדרך כלל
תפוקודראווה מסוג זה, יש כאן רק שחק נים
אלמונים (ביניהם גם בנם של הבמאי,
שמגלם את מורדרד הילד, ובתו, המגלמת

הטוב, וקיומו של האחד תלוי בשני. ואי לו
מרלין, הדמות הבולטת ביותר בסרט
כולו (תחילה צריך היה הסרט להיקרא
מרלין) ,מסמל סוג של תבונה שהאדם
ממשיך לחפש אחריה עד עצם היום הזה :
הבנת הטבע והחיים בתוכו, ולא חיים
ינגדו. במלים אחרות, כל הנאומים האקו לוגיים
של היום, המדברים על השחתת
הטבע מתוך אי־ראיית הנולד, באים לידי
בטוי בתורה שמרלין מנסה להקנות לעולם
בו הוא חי. כשלונו אז אינו שונה מן
הכשלונות היום.
.מי שחושב כי כל העניין אינו רלוונטי
לחיי האדם בתקופתנו, שייצא ויחשוב:
האם השילטון השחית רק בימי ארתור או
שמא יש גם דוגמות קרובות יותר? האם
זכורה למישהו השאיפה לאדם חזק שיח זיק
בידיו אכסקאליבור גם בישראל ובכך
יושיע את העם? מי מכל אלה שהחזיקו
בחרב הזאת אצלנו, היה באמת ראוי לה?
ומח על חברה השוקטת על שמריה אחרי
שהשיגה מטרה אחת, ומתנוונת בהדרגה,
משום שאין לה אתגרים אחרים?
זה בוודאי לא קרה רק בימי המלך
ארתור. אומנם, ג׳ון בורמן אינו מציע
פתרונות לכל הבעיות האלה, אבל גם ב הצבת
השאלות בצורה נכונה היא חוכמה
לא מבוטלת.

ירושלים — מוסקווה אינה מאמינה
בדמעות, בתו של כורה הפחם.
חיפה — אנשים פשוטים, נינוצ׳קה,
מוסקווה אינה מאמינה בדמעות, התוועדות.

תל-אביב
לעי:י|־ כלבי (תל־אביב, אנגליה)
— בונד רוכב שוב, הפעם כדי לה ציל
את העולם מנבל יווני שמוכר סודות
בריטיים לרוסים. הסיפור דליל, התעלולים
פחות בדיונוניים מן הרגיל, אבל אין רגע
אחד של הרפייה מן הפעילות לכל אורך
הסרט. מבדר.

גיקול וידיאמסון כתפקיד מרלין והלן מירן כתפקיד מורגנה
הטוב נמצא בתוך הרע

ברווזים (מוזיאון, יארצות־הברית)
— שני שודדים שלומיאלים נמל טים
מניו-יורק עם שלל של המאפיה, מ שוכנעים
שיצליחו להגיע עימו לברמודה
בטרם ייתפסו בידי רודפיהם. מעט עלילה,
הרבה מאוד דיאלוגים, והופעה טבעית ומ שכנעת
ביותר של ז׳אק נזרמן ומייקל
אמיל, כשני השודדים החובבים.

419

(המשך מעמוד )37
האם את זאת נשלים במדינתנו, מתוך
אמונה אווילית שהיא !תשמור על הלאום ך

^ אגדה של בחזר־הישיבה שומר הגחלת
הולידה את האגדה של ״החוז רים
בתשובה״.
הם שוחררו *משרות במילואים. במשך
שלוש שנים, מפני שהם ממלאים חובה
עליונה. הם עוסקים במשהו יותר חשוב
ויותר נעלה מאשר השרות בצד,״ל.

־ גם את האגדה הזאת יש לקרוע.

בוודאי יש ביו החוזרים־פתשובה אחדים
שהגיעו אל הדת בדרך של מחשבה מעמי קה.
אך רובם המכריע אינם אלא מיסב־נים
זרוקים, שכבר ניסו את הכל —
חאשיש זזנונים, הרואין ומדיטציה. אלו הים
הוא המיפלט האחרון.

קארל מארכס אמר בי ״הדת
היא אופיום להמונים״ .אצל הכהו־רים
החלשים האלה הזקוקים ל*
דמות־אב, הדת היא אב, תחל
יף לאופיום, דרך אחרת לכרי־,
הה מן המציאות, מן ההתמודדות
עם החיים.
אין עיני צרה בהם.

מה שנעשה כאן הוא דכר שונה
לגמרי: הם משוחררים מפני שהם
טובים מאחרים. וממילא הם
מוצגים כדוגמה לאחרים.
רק ציבור שטוף־מוח יכול להסכים לכך.

ך ארץ הצמיחה הדת היהודית ענף
חדש, מסוכן, הרחוק מאוד מן הענף
שעליו יושבת מועצת־גדולי-התורה.
זהו הענף של גוש־אמונים והרב גז ה,
שהחזירו את הדת לתקופה שמלפני התל מוד.
הדת שלהם היא דת פגנית של עוב־די־אלילים
פרימיטיביים, פולחן־השבט של
ה׳ צבאות, דת של תפילין ושופר ועוזי.

שיחו־צ

שיעור?•?.ולנוע
• לבמאי הצעיר עקיבא טכת (,)26
שסירטו שעור ריקוד, המבוסס על סיפור
של אורי אורלכ, הוקרן בשבוע שעבר,
במיסגרת הסידרה סרט קצר. טבת הצליח
להמחיש את הפוטנציאל הקיים בסרט
הישראלי החדש, כמדיום המשקף את פני
החברה. טבת הציג בסרטו שיעור בע שיית
קולנוע טוב. האופן שבו הוא ביים
שני שחקנים במשך עלילת סרטו, בלא
פעלולים מיותרים, אלא בזכות תמליל
אמין בעברית, הוא עיקר הישגו בסרט
זה. מישחקה של השחקנית חגית כן״
עמי היה מבחינת תגלית של כוכבת־קולנוע
ישראלית חדשה.

מאחרי הקלעים
איד סשל ראיון * רי דו ד
תרגיל חסר־תקדים בתולדות התקשרות
האלקטרונית בישראל בוצע במיסגרת ה מאבק
הגלוי, שבו פתח שר-האוצר יורם
ארידור, לפני כמה חודשים, נגד ראש
השולחן הכלכלי של הטלוויזיה.
המיגננה המסיבית של צמרת רשות־השידור
על העקרון שאין זו זכותו של
שר לקבוע מי מכתבי הטלוויזיה יראיין
אותו הגיעה לשלב חדש, כאשר ארידור
הפך את ״פרשת אלישע שפיגלמך

גדולי התורה מובילים כחזרה
לפזורה. גוש־אמונים מוכיל למצדה.

המאבק בגוש־אמזנים אינו יכול להצליח,
אם יתנהל רק בשדמות השומרון. הוא
צריך להתנהל בזירת הרוח. אי-אפשר ל נצח
את אנשי הגוש כאשר מקבלים את
האמונות הטפלות. שעליהן מבוססת תורת־הכזב
שלהם. מי שמקבל את התפיסה הפרימיטיבית
של ״אתה בחרתנו״ ,יחד
עם הקושאן האלוהי על הארץ מנחל מצ ריים
עד הנהר הגדול, ויחד עם מיצוות
רצח־העם בספר יהושע, אינו יכול ל הימנע
מלהיכנס אל הדרד המובילה למצדה.

זוהי זירת־המאכק. באן פועל
הגייס החמישי, המסובן כאמת. באן
יש להילחם, אם רוצים להציל את
מדינת־ישראל בכלל, ואת נישמתה
החילונית והליברלית כפרט.
^ אן מזדקרת לפנינו עוד אגדה:
* צריכים *לשמור על אחדות העם. לכן
אסור לפתוח בקולטור־קאמפף, במילחמת־תרבות.
היא תגרום לפירוד ולפילוג.
אין שקר גדול מזה.

מזה שלושה דורות מתנהלת
כארץ מילחמת־תרכות כלתי־פו
סקת. אכד רק צד אחד מנהל
אותה כמלוא ההכרה, ועל פי ה־מיצווה
העתיקה ״בתחבולות תעשה
מילחמה״ .את הצד השני,
החילוני, הרדימו כאגדה על סכ נתה
פילוג.
איני קורא לפתיחת מילחמת־תרבות —
מפני שמילחמה זו קיימת מזמן.

אני קורא לרוב החילוני ליטול
לידיו את הנשק הרוחני, ולעמוד
כמילחמה זו, כי היא המילחמה
העיקרית על קיום המדינה.
רק אם תיפסק הכניעה המתמדת; רק
אם מדען חילוני יילחם על הכרתו תחת
לחבוש כיפה ולהתפלש בעפר לרגלי
רבנים; רק אם הרופאים יזדקפו ויכריזו
בראש מורם על אמונתם ההומאנית; רק
אם המורים יזרקו לסל את מערכי־הלימו־דים
המוסווים כ״תודעה יהודית״ וילמדו
היסטוריה לאומית ואנושית; רק אם ה מחנכים
בסמינרים-למורים ילמדו את
ביקורת־המיקרא ויחם הגיוני לעבר ה לאומי;
רק אם תוצב מול האמונות ה טפלות
השקפת-עולם גאה וברורה של
לאום ישראלי חילוני והומאניסטי ; רק אם
תקום מועצת-גדולי-הרוח מול מועצת־גדולי״התורה
— רק אז יש עתיד למדינה.

מכית־הספר ועד האתר הארכיאולוגי
— זוהי חזית אחת, החזית
לה?לת המדינה החופשית. מיל
חמת־התרכות היא מילחמת•
השיחרור השנייה.

מראיין אנג׳ל
כניעת א רידוו או כניעה לארידור?
לנושא פרלמנטרי. הוא השמיע מעל דוכן
הכנסת דברים כמו :״בישראל תשלוט
דמוקרטיה, ולא טלוויזוקרטיה ...לממשלה
יש אופוזיציה בטלוויזיה ...עושים, חרם׳
ולא קוראים לזה חרם את האשמותיו
סיים בקביעה :״ואני מבטיח לכנסת שה חרם
הזה יישבר...״
אלא שארדידור לא הבהיר לחברי־הכנ־סת
את האופן שבו ״החרם הזה יישבר
הנה הסוד: לארידור, שהעלה את עצמו
לצמרת של עץ שממנו כבר לא יכול לר דת,
הוצע במיסגרת אותו תרגיל סולם
אחרון, כדי שיוכל לרדת.
הסולם: חופשה בת שיבעה ימים שנטל
לעצמו שפיגלמן ביום הרביעי שעבר. במ שך
שיבעה ימים אלה מילא את מקומו
של שפיגלמן כתב־השדה לענייני כלכלה,
אבי אנג׳ל. בתוקף היותו ממלא־מקום
של שפיגלמן ראיין אנג׳ל את ארידור,
לרגל פירסום המדד לחודש יולי, ב־יומן־האירועים
השבועי. כך נשבר החרם.
עם שובו של שפיגלמן מהחופשה יסכים
ארידור להתראיין על־ידו.
שמועות עקשניות טוענות: בטרם יצא
שפיגלמן ל״חופשה״ ,הוא נפגש עם השר
ארידור בלישכתו, ושם הציע פיתרון זה.
כאשר נשאל מנהל חטיבת־החדשות של
הטלוויזיה, טוביה סער, על התנכלויות
דומות של שרים בעתיד, תוך נסיון לק בוע
מי יראיין אותם, שב והצהיר על עמ דתו
העקרונית :״אנחנו לא פוגעים בשום
חופש ביטוי. אנחנו רוצים לתת לשר
ארידור ולשרים אחרים להשמיע דברם.
יחד עם זאת, איננו מוכנים שיכתיבו לנו
מי יראיין את מי. חוץ מזה, מתוך הצ גת
טענותיו של יורם ארידור בכנסת, לא

מ1ו־ע־ :ה שר שלא מגונה
אחד מסודות המשא־ומתן הקואליציוני הוא סוד המאבק על השר האחראי
על רשות־השידור. השר־בלי־תיק, יצחק מודעי, ניהל קרב עקשני על
מסירת נושא זה לטיפולו. במיסגרת המשא־והמתן הוא אילץ את המיפלגה
הליברלית להעלות את עניין הערוץ השני, כאשר הוא נעזר בדויד אדמון,
יועץ־הפירסומת שלו מהתקופה שבה ניהל את חבדת־ד,תמרוקים רבלון. אדמון,
המייצג את המיפלגה הליברלית במליאת רשות־השידור, מתמיד בישיבות
המליאה. כדי לעמוד על הצורך בהכנסת פירסומות לטלוויזיה, בפתיחת רשת א׳
לפירסומת ובהקמת ערוץ שני של טלוויזיה.
אלא ששר־החינוו־והתרבות ניהל במיסגרת המשא־והמתן הקואליציוני
מאבק עקשני על השארת הטיפול ברשות־השידור במשרד־החינוך־והתרבות.
לבסוף גבר השר המר על השר מודעי, והטיפול ברשות־השידור נשאר בידי
מישרד־החינוך־והתרבות.
השכלתי להבין, מדוע הוא מחרים את
שפיגלמן. הוא לא טען כלל ששפיגלמן מ ראיין
רע, או כושל. עמדתנו היתה ותה יה
עקרונית.״
תגובה דומה נשמעה מפיה של דוברת
רשות־השידור, אריאד!ה רכדל, שציי נה
:״אף אחד לא יקבע לטלוויזיה את מי
לשלוח לראיון או לסיקור. אם, במיקרה
ספציפי, המראיין הוא ראש השולחן ה כלכלי,
שפיגלמן, אז הוא יהיה זה שי ראיין
את שר־האוצר.״ .

ו81 גר * ח הנבחרים ץ 98 דחיית הקרנת הנבחרים בשבוע שעבר
נבעה ממחלוקת עקרונית בטלוויזיה, בין
הטכנאים ועורכי־הסרטים מחד וההנהלה
מאידך.
בראשית השבוע שעבר הוצאו מתוך
מחסני הטלוויזיה מצלמות האי-אן־ג׳י * ל צורך
צילומים. מיד עם הוצאתם, הש ביתו
עורכי־הסרטים בבניין הטלוויזיה את
עבודתם. עורך הנבחרים, יאיר אחי־אילן,
שהוא חבר ועדיו•,עורכים (עורכי-
סרטים) ,פתח סידרה של ישיבות מרתו־ניות,
ביחד עם האחראי על העורכים
גידעץ דרורי, וכתוצאה מכך, נעצרה
לחלוטין עריכת הפרק של הנבחרים.
ביום השני בשבוע נכנסה עריכת ה נבחרים
ללחץ, ולפני אחי-אילן הועמדה
הברירה: לעסוק בעסקנות או בעריכה.
כאשר שב אחי-אילן לשולחן־העריכה,
טען, כי ניתן להשלים את הפרק לשידור
במועד הקצוב. מפיק ועורך הסידרה חיים
יכין, קבע שהדבר בלתי-אפשרי. אחרי
מה שכונה בפיו של מנהל חטיבת־החד־שות,
טוזכיה סער כ״וויכוח מקצועי אך
תרבותי התפטר אחי-אילן מעבודתו
בעריכת סרטי הנבחרים.
את מקומו של אחי-אילן בעריכה תפס
העורך־במאי גיסים מוסק, שהתפרסם
קודם לכן בכמה מסירטי עמוד האש, ש ביים
וערך.

פסקול
.,היד ה1חו!ק1די
כאשר נשאל בשבוע שעבר מנהל חטי בת
החדשות טוביה סער לפשר עיי פותו,
השיב ״אני מתפקד כצחי״ .הסיבה:
מנהל הטלוויזיה, יצחק (״צחי״) ש.ימ־עדני,
יצא לחופשה שנתית, ומינה כמט־לא־מקום
את סער השבוע שב ל-
מחופשה־ללא־תתשלום,
מחלקת-החדשות
רון כן־ישי, ששימש במשך שנתיים כ כתב
ידיעות אחרונות בוושינגטון. הוא של התפקיד את למלא
|זתחיל
ראש שולחן הצבא והמישטרה ׳••
״משבר־המכונית-הצמודה״ אשר ניהל מ נהל
הטלוויזיה הערבית יוסף כראר,
עם הנהלת רשות השידור, ושעורר חיו כים
רבים בבניין הטלוויזיה, הסתיים בכ ניעתו
המוחלטת של בראל. הוא שב למ לא
את תפקידו, ולדברי דוברת רשוודה-
שדור :״יוסף בראל לא מקבל ולא יקבל
מכונית, והוא יסתפק בהחזקה של מכו ניתו
הפרטית. יש לבראל טענות לגבי מ עמדו
ותפקידו, וטענות אלד, תתבררנה
בבוא העת הרצל חנוכה מוכר ב־מיסדרונות
הטלוויזיה כ״היד החזקה״ .ה איש,
שהתפרסם כאדם שהתפרע באסיפת-
בחירות בפתח־תיקווה, שבה נאם שים־
עון פרס, ושהורה לעבר פרם ב״תנועה
מיזרחית״ ,לא יזכה לראות את עבודת־ידו
בסידרה הנבחרים. באחד הצהרונים

בורו בגין +שרון
כמה ממשתתפי פורעו ההחדשות, הנח שב
כפורום־הדיונים החשוב ביותר של
הטלוויזיה והרדיו, טוענים לנסיגה ה משמעותית
שחלה בפורום זה מאז יצאו
ממנו חיים יכין, יעקב אחימאיר
ויאיר אלוני (שהוחלפו בידי טוכיה

סער, מיכה לימור ועימנזאל הל־

פרין) .הדיונים בפורום זה, שהתחדשו
לפני שלושה שבועות, חדלו מלעסוק ב בעיות
עקרוניות של תקשורת אלקטרו נית,
והחלו עוסקים בבעיות אירגוניות
שונות.
חלק מדיוני הפורום, בשבוע שעבר,
עסק באופני־הסיקור של ביקורו המיועד
של שר-הביטחון אריאל (״אריק״) שרץ
במצריים, וביקורם של ראש־הממשלה,
שר־הביטחון, שר־החוץ ושר־הפנים בוו שינגטון.
השאלה העיקרית שנדונה ב פורום
היתד, אם יתלוו לנסיעת השרים
הבכירים כתבים מיוחדים, או שסיקור
נסיעות אלה ייעשה באמצעות כתבי-ה-
חוץ של רשות־השידור.
מנכ״ל הרשות טרם הגיע לידי החל טה,
והוא הודיע למשתתפים בפורום כי
בישיבה הבא יודיע את החלטתו.
* שיטת צילוס־חוץ במצלמות אלקטרוניות,
המקובלת בתחנות טלוויזיה של אר־צוודהברית.
מזה קרוב לשנה מתחולל
מאבק בין ועדי־העובדים ובין הנהלת
רשות־השידור על הפעלת שיטה זו ביש ראל.
לטענת העובדים, שיטה זז מקפחת
אותם בשל חסכנותה. אי־השימוש בשיטת
האי־אן־ג׳י מסרבלת עד למאור ׳את עבודת
הדיווח של מחלקת־החדשות בטלוויזיה.

יד־ חזקה חנוכה
מוב־יודיצה ל״תנועה מיזרחית״
הודיע כי יתאבד אם תמונתו תופיע שוב
על המירקע. תמונתו לא תופיע, אך לא
ביגלל איומי־ד,התאבדות שלו, אלא בגלל
טענה שהציגו פרקליטיו, שתצלום טל וויזיה
זה הוא בבחינת סוב-יודיצה, ולכן
מנועה הטלוויזיה מלהקרין ״מוצג מיש-
פטי״ זה במיסגרת הנבחרים. היועץ־המש-
פטי של רשות־השידור, נתן כהן, בדק
טענה זו, והמליץ שלא להקרין קטע זה חנוכה מישפטו של
שיסתיים

• י • דו״ח החופשות של כתבי הטלוויזיה
לשבוע זה: שרי !רז יצאה לחו״ל, יעל
חן שוהה ב״חופשת מחלה״ (לקראת לי דה)
,תמר מורג, עמוס כרמלי ו מיכאל
קרפין גם הם בחופשה. עומדים
לצאת לחופשה: יצחק ארגז, גיל סדן
והכתב לענייני מיפלגות, ניסים מיש־על
גוף נוסף ברשות השידור, ש יצא
לחופשה, הוא הוועד המנהל. מזה
שבועיים נבצר מעובדי הטלוויזיה מלהא זין
להערותיהם, לקביעותיהם, ולעיתים ל-
גידופיהם של אהרון פאפו, אהובה
׳מרון, מיכה ינון ושאר חברי הוועד.
העו ל ם הז ה 2294

יום רביעי
19. 8
• כלט: נשים קטנות
( — 5.30 שידור כצבע,
קריינות כאנגלית) .הרומן
הנודע, אותו חיברה הסופרת
לואיזה מיי אלקוט (הוקרן ב שנה
האחרונה בטלוויזיה) ,עו בד
לבלט. הלהקה המבצעת
ניו־יורק סיטי בלט. להקת מנחה את המופע השחקנית
ג׳ואן וודוורד.

+סידרת טלוויזיה :
כילי כחור כארז (5.33
— יטידור כצכע, מדכר
אנגלית) .הפרק ״שני בילי״

מדבר אנגלית) .״העושר ה גנוב״
.כיצד נמשך הבלש דן
טאנה לאליסון מקיי (קים
בסינגר) ,שהגיעה לעיר כמא רחת
במסיבה של שייח ערבי,
השייח אינו יודע, שבשעה ש הוא
רוקד עם אליסון בורחים
שני שותפיה לפשע עם תריסר
אבני־אודם תואמות. אליסון
יוצרת מראית־עין של שיתוף
פעולה עם דן — ומתאהבת
בו. דן עולה על עקבות השו תפים,
ותופס אותה ואת שו תפיה
על חם.

• קונצרט: ארון קופ
לנד 11.30 שחור לכן).

שנת ,1966 של הבמאי הנודע
ויליאם. ויילר שנפטר לפני
כשבועיים. הסרט מספר על
בתו של זייפן־אמנות, המנסה
להציל את אביה מציפורני ה מאפיה
ומסבכת בשל כך בלש
פרטי בפרשת שוד. משתת פים:
אודרי הפבורן, פיטר
או׳טול, שארל בואייה, יו גרי-
פית ואלי וואלך.

ביום החמישי ( )27.8תתחיל
הקרנתה של סידרת־טלוויזיה
בריטית חדשה —
שני המשכים — תחת הכו תרת
״מיסתורי שיבעת החיו־גים״
.הסידרה מבוססת על
אחד מסיפריה של מחברת
המותחנים הבריטית הנודעת
אגאתה כריסטי. בהשתתפות
סיר ג׳ון גילגוד.

שבת

דייג ערבי שעשה כיברת דרך
עם אשתו היהודיה, שהיא ב עצמה
דייגת. הסרט מספר על
אהבתו לים.

• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 10.00 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

שריד: הנכחדים
יום חמישי, שעה 9.15

מלכותיים״.
הפרק ״נשואים
לוסי מתאהבת וגורמת אושר
רב לכל בני המישפחה וג׳יי
אר׳ בראשם. היא מבשרת על
נישואיה הקרובים לקייט מייג־וורינק
ה־ -,3בנו היחיד של
איל־נפט עשיר מטכסס. ג׳יי-

אר׳ רואה בנישואיה דרך לשי תוף
פעולה בין שתי חברות-
הנפט• הוא בחוש בדעתו ל הוציא
לפועל את תוכניותיו.

• מותחן: קווינסי
( — 10.55 שידור כ
צכע, מדכר אנגלית).

הפרק כאשר
לחקור
ג׳ימה,

״ארץ חלומות״ נפתח
קווינסי נעתר לבקשה
את חברו של סם פושהפך
אלים והרג שו
יום
רא שון
23. 8
• מוסיקה: כיתת או

את יצירתו של המלחין
היהודי־אמריקאי ארון קופלנד
״אביב בהרי האפאלצ׳ים״.

21 . 8

רור״ ,חילוצו של ג׳ים העבד,
לפי מיטב המסורת ההרפתק־נית.

סרט ערכי: הנכד
( — 5.33 שחור לכן).

+מגזין קולנוע: הסרטים
שאהכנו (— 8.30
שחור-לכן +צכע, קריינות
כעכרית) .שימשון

#סידרת טלוויזיה :
ידיד לעת צרה (— 0.33
שיידור כצכע, מדכר אנגלית)•
המשך קורותיהם של
וילי הנווד וקייט היתומה.

+סידרה תיעודית :
הנכחדים 0.30 שחור
לכן) .פרק שביעי :״עבודה
עברית״ .מה אומרים במפלגת
העבודה אחרי הבחירות לכנ סת
ד האם בחירות 1981 מבט אות
תפנית, או משבר במפ לגה
ז הבחירות הפנימיות ב מפלגה,
פנים חדישות וישנות
בכנסת, דיוקנים של יוסי
שריד, דוב בן־מאיר, שושנה
ארבלי־אלמוזלינו ואליהו שפיי־זר.
תסריט ובימוי: חיים יבין.

ווגאס
• מותחן :
( — 10.30 שידור כצכע,

יום שני, שעה 9.30

תוכנית רביעית בסידרה, שבה
מתארחים הפסנתרנים יוג׳ין
איסטומין, קלוד פראנק, הצ׳לן
לנארד רה והכנר אייזק שטרן.

אנגלית) .הפרק הרביעי —
״החרקים״ .מתאר את מיל-
חמת־הקיום של החרקים וה רמשים
השונים.

קוכרון: החכוכות
יום שני, שעה 8.03

* כידור: החכוכות
מארחות את השחקן
ג׳יימס קוכרון (— 8.03
שידור כצכע, מדכר אנגלית)
.הפרק נפתח כאשר
חושדים בשחקן הקולנוע המ פורסם
בביצוע רצח בשערי
תיאטרון הבובות.

+סידרה: המיסכאה
שד ארצ׳י 8.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית)•
הפרק ״הניתוח״ נפתח
כאשר ארצ;י, ושותפו היהודי
מורי חושבים כי מצאו מרפא
לעיוורונו של לקוחם רינצ׳לר,
והם מתחילים באיסוף כספים
לכיסוי הוצאות ניתוחו.

+סרט קולנוע: ה־מיפדצת
של אנדרסון
( — 0.30 שידור כצכע.
מדכר אנגלית) .סיפורו של
מדען המנסה ליצור חיים חד שים
באמצעות הרכבת גנים,
ובכך משפיע על חייהם הפר טיים
של אנשי קהילה שלמה.
בתפקיד המדען מופיע ג׳ייסון
מילר, ועוזרת המעבדה שלו
היא כריסטין לאטי. בימוי :
דוריס חוסיין.

לאטי ומילר: המיפלצת שד אנדרסון
מן 8.03 שידור כצכע.
מדכר עכרית ואנגלית).

יום רביעי, שעה 10.00

נן זי 1ניו 111

1977 כעבודת גמר באוניברסיטת
ניו־יורק, בויים ותוסרט
בידי דורית עופר (שסירטה
התחלות של שימחה יום טוב
הוקרן החודש בטלוויזיה) .יו נתן
— ילד בגיל ההתבגרות
נפגש לראשונה עם המוות,
כאשר סבו האהוב נפטר. הו ריו
מנסים לגונן עליו, ואינם
מתירים לו להשתתף בלוויה.
יונתן אינו מקבל את הדין וב יחד
עם חברתו למשחקים
הוא יוצא למסע לבית־הקב־
*רות.

• סידרה לילדים :
הקלכרי פין (— 3.00
שידור כצכע, מדכד אנגלית)
.הפרק ״מיבצע שיח־

טיילור: ההימור הגדול

+סידרה כידורית :
ץ כועות 11.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית).

• סרט ישראלי קצר:
עת ליהונתן (— 11.05
שחור לכן) .סרט שהופק ב־

יום שי שי

בעיותיה של אם במישפחה
מרובת־ילדים. שחקנים: ברי מה
מח׳תאר, עבד אלמונעים

||ליוז) הפרק ״עלטד,״ נפתח
§| ביו ם של דיווח עיתונאי שי-
*]גרתי, ונמשך ברעש־אדמה ד לג
פוקד את העיר. הפסקות חש*
*י מל משבשות את ההדפסה.
,-,:עובדי׳ העיתון מצליחים להכין
£את העיתון לאור נרות, במא-
.מץ אנושי עילאי.

2 4 . 8

22. 8

מקהלה המאוהבת בפסנתרן
המכור להימורים, על רקע
עיר־ההימורים לאס־ווגאס. ב תפקידים
הראשיים: אליזבת
טיילור ווארן ביטי. במאי :
ג׳ורג׳ סטיבנם.

20. 8
אגאטה כריסט

• סרט־תעודה: אלכסנדר
עטייה (— 0.30
שחור לכן, ערכית עם
תירגום עכרי) .סיפורו של

#סרט קולנוע: ההימור
הגדול (— 10.00
שידור כצבע, מדכר אנגלית)•
סיפור־אהבה על נערת־

• מדע פופולארי :
חיים עלי אדמות (5.30
— שידור כצכע, מדכר

• סרט קולנוע: כיצד
לגנום מיליון (— 0.15
שידור בצכע, מדכר אנגלית)
.קומדיה רומנטית מ
התיזמורת
הסימפונית הירו שלמית,
רשות־השידור, בני צוחו
של ג׳רלד שוורץ, מנג־

מספר כיצד בילי, לילי ווילי
נוסעים לאוקלהומה, במטרה
לחזות ב״לה־קרוס״ ,מישחק ש הומצא
בידי האינדיאנים. ונדה
מנסה להחזיר את המישחק ל עברו
האלים, אך בילי מונע
זאת.

יום חחיש

מדבולי, מרווח אמין ונור אל-
שריף.

וקראת ש״ד 1ו :

28 לו גראנט 10.00 שי-
ע דו ר כצכע, מדכר אנג־

(ויקטור מייצ׳ור) מפיל בעזרת
דלילה (הדי לאמר) את היכל
סרני פלישתים בסרטו של
ססיל דה־מיל שימשון ודלילה.
קטע נוסף במגזין מתאר את
סחרחורת החיים והמוות ב סרט
מדע בידיוני של מייקל
אנדרסון, המירוץ לחיים, עם
מייקל יורק וריצ׳ארד ג׳ורדן.
כמו כן מובא המירדף של ג׳ין
הקמן אחרי פושע ברכבת ב־ניו־יורק,
בסרטו של ויליאם
פרידיקין הקשר הצרפתי. לא
נפקד במגזין הקטע שבו רו*
ברט רדפורד ואנשיו צולחים
נהר בסירות־גומי תחת אש
הגרמנים, במילחמת־העולם ה שניה,
בסרטו של ריצ׳רד אטנ־בורו
גשר אחד רחוק מדי.

• סידרת טלוויזיה :

יום שלי שי
25. 8
• צרכנות: כודכוטק
( — 8.30 שחור לכן).
תוכנית הצרכנות של
וויזיה הישראלית.

הטל

מדע פופולארי: עולם
המסתורין שד ארתור
סי׳ קלארק 0.30 שידור
כצכע, מדכר אנגלית)
.תיאור של תופעות
מופלאות ביקום, בהגשת אחד
ממחברי ספרי המד״ב הנו דעים
ביותר (אודיסיאה בחלל).

• גידור: דונה סאמר
( — 10.00 שידור כצכע).
• סידרת טלוויזיה :
סיפורו של חייל (10.50
— שידור כצכע, מדכר
אנגלית) פרק שני בסידרה.
מתאר את התקופה שקדמה
לתום מילחמת־העולם הראשו נה.
כישוריו הצבאיים של סם
מתגלים בקרב שבו הוא לוכד
לבדו קבוצה של חיילים.גר מנים.
במקביל מתקדם חברו
הטוב ביותר בסולם הדרגות,
הודות ליחסי־הציבור שלו.

גבוים ונשים ממשיניס להגיב ער מאמוה הבוונוקסיב שר האשה
האוסטרלית, הטוענת נ׳ רק גירוי הדגדגן מביא אשה לירי אורגזמה
ן• וגה הדרי 45 אם לבן, היא אחת
העורכות, בהתנדבות, של כתב־העת
נוגה, מגזין נשים. היא בעלת תואר שני
במדעי־הרוח.

מיסתור׳

יונה הדרי אומרת:
אני חושבת ששטף הדו״חות המיניים
הוא חסר משמעות. הגברים אולי למדו
יותר על דרכי הסיפוק של האשה, למדו
את מיקומם של האברים הנכונים בגופה,
ואפילו יודעים היכן הנשים רוצות ש יגיעו
בהן, אך אין לכך משמעות. לא חל
שינוי מהותי בתכני היחסים שבין גברים
לנשים. השתנו רק הרבדים החיצוניים,
ההתנהגותיים. התוצאה: התנהגות מכ נית,
בלי קירבה• אם גבר מסוגל לומר לי :
״אני רוצה שאשה תאסף אלי ואני אדביר
אותה,״ זהו גבר שקרא את דו״ח הייט,
אך לא הבין שקשר מיני אינו עניין של
״הדברה״ .כאן אין מילחמה, אלא עניין,
של רוך, עידון ואיטיות.
גברים חונכו במשך דורות שהם על יונים
על האשה. כהוכחה לעליונותם הצ ביעו
על שליטתם באשה. האיום הגדול
ביותר על הגברים, המשבש את המערכת,
היא הידיעה שהאשה היא כמעט אין־
סופית מבחינה מינית.
גברים אכן מנהלים את העולם. נכון,
הם הכובשים, הם האונסים, הם שליטי
העולם. זוהי גם הצורה שבה הם תופסים
את התייחסותם לאשה. הם חיים עדיין
מעבר להרי חושך. הם לא מוכנים לקבל
אשד, יוזמת, אשה העומדת על שלה.
אשה שיש לה מחזרים אינה כמו גבר ש יש
לו מחזרות. הוא נחשב ״גבר לענייך
והיא על תקן של ״נותנת״.
הגברים מחלקים את הנשים לשני סו גים:
זונה ואם. עם הזונה עושים חיים
ועם האם מתחתנים. עם האם לא משתו ללים.
שום בנק לא יוכל להחזיר לאשר,
את האנרגיה שהשקיעה באנחות מזויי־פות.
פרויד,
שהוא סמל ונציג לתפיסה הגב רית,
עשה לאשה עוול שאין לו כפרה.
הוא קבע שאין לאשה אישיות מינית
משל עצמה. שהיא כלי־קיבול לסיפוק
צרכיו של הגבר. איך אפשר להגיד לגבר
בגלוי, שמזייפים אנחות או שאפשר להגיע
לאין־ספור סיפוקים תחת הזיופים? איזו

האורגזמה הנשית

המאמר שפורסם בגיליון ״העולם הזה״ (8א2צ^ לפני שיכעה שבועות,
תחת הכותרת ״מיסתורי האורגזמה הגשית״ ,עורר, כמצופה,
תגובות חריפות כיותר של הזדהות ותדהמה.
לא רק לגבי נשים רבות היווה המאמר גילוי ששינה את תפיסתן
לגבי מקומן כיחסי־המין, אלא גם כעיני גברים רכים, בגי כל הגילים,
היו כמאמר גילויים מדהימים.
גילה רזין, כתבת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגבתה כחודשיים
האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגברים על אותו מאמר, ממשיכה
בכך כעמודים אלה.

אין־אונות תתקוף את הגבר! גברים מע דיפים
לשמר את התפיסה שאין לאשה
אישיות מינית משל עצמה, תחת להתמודד
עם צרכיה ולהיענות להם.
בספר אהובת הקצין הצרפתי, של ג׳ון
פאולוס, כשארנסטינח עומדת להינשא ל־צ׳ארלס,
והיא מפחדת מליל־הכלולות. או מרת
לה אמה :״עיצמי עינייך וחישבי על
אנגליה.״

דורות של נשים חונכו לעצום עיניים
ולחשוב על בל ארצות־תבל, רק לא לבקש
שיגעו טחן לאט ובסובלנות במקומות
הנכונים.
גברים מצפים וחולמים על האשד, הקט נה.
דורות גדלים על המיתוס של האשד,
הקטנה, היפהפיה הנירדמת, שישנה מאה
שנים עד שהנסיך הגיבור. העיר אותה —
שילגיה המתה שנגאלה בעודה מתה על־

ידי הנסיך. סינדרלה ...הוא תמיד זקוף,
ער, פעיל. היא תמיד מתה, שוכנת ופא-
סיבית.
האשה החיה, האקטיבית באגדות, היא
אם רעה. חווה, הגר, איזבל, דלילה, בת־שבע
וקליאופטרה הוצגו כולן כרעות —
את המיתוסים האלה לא היברו נשים. עיק רון
החלוקה של האגדות פועל גם במ ציאות;
״הטובה״ היא האשה הפאסיבית,
התלותית׳ הנשענת, האשה ״הקטנה״ .״ה רעה״
היא האשד, האקטיבית, העצמאית,
ההישגית.
במדור קוץ בה של נוגה פירסמנו את
אמרי השפר של ח״כ אברהם שריר :״כדי
לרצות את כולם יש לבחור בחברת הכנ סת
שרה דורון לטפל בענייני נשים, כי
היא ממש גבר לעניין.״ דברי הגבר שריר
מדברים בעד עצמם. נשים אינן צריכות
להפוך גברים, או לחקות גברים. המילח־מות
למשל יש להשאיר להם• המילחמה
היא המצאה בלעדית שלהם, ויש להשאיר
אותם במועדון הגברי הזה לבדם. צריך
לתת לנשים סיכוי לנהל את העולם, וה היסטוריה
תשפוט אם הן תנהגנה כגברים.
כנראה שקללת גן־עדן היא פער הציפ יות,
הסיפוקים, הקצב ואורך־הנשימה ש קיים
בין נשים וגברים. אך האהבה גאלה
מקוללים ולא דו״ח הייט או המתירנות
והמהפכה המינית. המתירנות לא פתרה
מאומה. הנערות הצעירות הן מפוחדות
ומסוגרות. הן מפתחות מנגנוני הגנה. הן
לא מקבלות חיזוקים. התנהגות גלוייה ו חופשית
גוררת תווית זיהוי של ״נותנת״.
אך ההפקרות המינית אינה חרות ועצמ אות.
יש להבדיל בין הפקרות ובחירה.
מין ללא תשתית ריגשית הוא מין מכני,
שיש לו תחליפים. בשוק אפשר למצוא את
כל המיכשור הדרוש. המהפכה המינית
עשתה את האנשים למנוכרים ולא הורידה
את אחוז הגירושין ולא הגבירה את ה יכולת
של נשים וגברים לאהוב.
התא המישפחתי עומד היום בפני פשי-
טת־רגל. לדעתי, לא צריך לפרק אותו.
צריך לבנות אותו אחרת. תודעה. הייתי
מקימה קבוצות להעלאת התודעה גם
לגברים, לא רק לנשים. הגברים אינם
קולטים עדיין מה קורה לנשים בשנים
האחרונות. הגבר נשאר מאחור, לא מצ ליח
או לא מנסה להגיע אל האשה ש־

נפתחה, שגילתה שהיא אדם — אשד— ,
בפני עצמו.
אילו היו הגברים מקשיבים לאשר״ כפי
שעושות זאת ידידותיה׳ היו זוכים ב הרבה.
אך הם אומרים עליה שהיא עוסקת
ברכילות. עיסוק בנפש אינו מועיל׳ אינו
תכליתי. יותר נשים ׳פונות לטיפול פסיכו לוגי
והגברים יאמרו שהן יותר היס טריות
ויותר בעיתיות, ולא שהן יותר
מודעות ויותר פתוחות לטפל בעצמן.
טיפול נחשב אצל גברים רבים לביטוי
של אין־אונזת וכישלון. יש מחיר לתודעה
מוגברת, היא מביאה לבידוד ולצימצום
יכולת ההידברות.
שנים קיבלנו כמובן מאליו ישיש תפקי דים
שרק נשים מבצעות. הן מנקות, מכב סות,
מהתלות ואולי גם רוקמות. על זה
בנה הנוירוליוג המומחה לתפקידי נשים,
ד״ר רפי קרסו, את תיאורית החיפוש
העצמי המוגבר של נשים (בדיון הטלווי זיה
אחרי סירטה של ליהי חנוך) .וכה
פסק המומחה: נכון שאישה העוסקת ב בישול
מרק אינה יכולה להתרכז בחיפוש
עצמי, כיוון שהיא צריכה להתרכז במרק
שלא ישרף, אך כשהיא מטאטאה ומורידה
אבק היא יכולה לעסוק בחיפוש עצמי.
בורות טפשות ורשעות חברו יחד ל אמירה
זו, שמבטאת יחס מקובל לאשה.
לה יש עיסוקי פנאי — חיפוש עצמי —
שהם מותרות. הגבר העסוק בפרנסת הבית
אינו• יכול להרשות זאת לעצמו.
כדאי להציע לגברים חילופי תפקידים
למספר שבועות ׳ולהרגיש מה חשה האשד,
בעיסוקי הפנאי שלה, בין בישול המרק י וניקוי האבק.
יתכן שלא כל הגברים מסכימים לדברי
הנוירולוג המלומד, אך הגישה הכללית
היא פחות או יותר אותה גישה.
כיצד אפשר ללטף אשד, בסבלנות ולע נות
לצרכיה בלילות, אם ביום חושבים
שכל מה שהיא עושה זה בישול מרק ש אינו
מאפשר לה אפילו להתרכז?
השינוי בקשר המיני לא יכול להתרחש
בלי שינוי בקשר הרחב יותר. שום גבר
לא מסוגל להפרדת רשויות, לסכיזופרניה
מודעת — בלילות לכבד אשה, ובימים
לבוז לה, למעשה. שום גבר לא יכול
לשנות את התייחסותו המינית לאשה אם 1 הוא נתון במילכוד הזה! אם היא חופשיה

וגלויה היא סתם ״נותנת״ ,אבל אז הוא
יכול ״לקחת״ .לעומתם, הגברים ׳שאינם 1 רוצים, איו שאינם יכולים, להתמודד עם
האשה המודעת לצרכיה ורצונותיה מעני קים
לה אה־ תואר האשד, המסרסת. כך
הם מסרסים את אותו גבול דק שבין אשה
עצמאית העומדת על שלה וב־ן האשד, 1 המסרסית.
מרילין פרנץ׳ אומרת בסיפרה חדר נשים
מן המהפכות הם שהגלולה ומכונת הכביסה
הגדולות בחיי האשה. מכונת הכביסה
נותנת אולי לאישה יותר זמן לעסוק בחי פוש
עצמי, אך הגלולה, שאומנם הס־רה

את פחד ההריון, לא פתרה הרבה. ביח סים
שבין שני אנשים, אין די בהסרת
פחדי הריון, יש צורך בשינוי מצד שני
הצדדים. לא רק הגברים צריכים להשת נות,
גם הנשים צריכות י להשתחרר מ הדימוי
העצמי הנמוך שלהן, פרי חינוך
לבלוע
של דורות. הן צריכות לא רק
גלולה כל לילה, אלא גם לדעת מה ל השיב
לגבר האומר להן :״אבל יקירתי,
אני יודע מה טיוב בשבילך.״
גם גברים רבים סובלים היום מתיסמו־נת
משבר־מפולת איבר-המין. אלה שמת חילים
להבין שהנאותיה של אשד, אינן
תלויות בלעדית ׳במידות, באורך ובגודל
של אבריהם נתקפים בחרדה. נפל שדוד
המיתוס של ״אני ואברי עוד״.
אני מודה — התקפות מרושעות אינן
הפיתרון, כשם שפסטיבל גילוי הדגדגן
אינו פותר כלום. כיוון שהוא בשלו והיא
בשלה גדל הפער, ההסתגרות ותופחים
החשד ואי־האמון ההדדיים.
ארץ ישראל היא ארץ של גברים. יש
לה קואליציה גברית ללא נשים. יש לה
יושבי־ראש גברים. ראשי אירגונים גברים,
גם כשרוב חבריהם הן נשים. יש
לה אפילו עורך עיתץ־נשים שהוא גבר.
הרובה הוא הסמל הפאלי, המילחמות —
מיתוס החייל הגיבור שאסור לו לבכות.
אסור לו להניח ראש על כתף של אשה
ולהגיד ׳שעצוב לו, מי שיעשה זאת ייחשב
לנשי. האשד״ ׳לעומתי זאת ,׳נתקפת ברגשי
אשמה — היא שלחה אותו לקרב, הציקה
ליו, בכתה ונידנדה כשהוא יצא למילה-

ההיסטוריון האמריקאי ארתור שלזינגר
אומר בסיפרו משבר האמון :״ההיסטריה
שמבטאים רבים למחשבה שיש להנהיג
רשיונות לנשק כמו למכוניות, לכלבים,
ולנישואין רק מחזקת את החשד הפסי ו כיאטרי
שגברים מפקפקים בגבריות שלהם
ונאחזים ברובה כסמל פאלי, ובתת־ההכדה
מתייחסים לפיקוח על נשק כמשהו שמק ביל
לסרוס( .החיפושיות שרים: אושר
הוא רובה חם).״
אריך פרום אומר שקיימים ארבעה
אלמנטים המשותפים לכל צורות האהבה :
דאגה, כבוד, אחריות וידיעה. דאגה היא
העניין הפעיל שאנו מגלים בחייו ובצמיח תו
של מי שאנחנו אוהבים. כבוד, בלאטי־נית
רספקט, נגזר משורש שפירושו ל הסתכל
על, לקבל את האדם שאנו אוה בים
כמות שהוא, ולא כפי שאנו רוצים
אותו לצרכינו. אחריות נגזרת בלשונות

״ 11111ם

האירופיות מהשורש להענות — הענית
לרצונות, למיישאלות של האחר וניסיון
להבין את רבדיו הפנימיים יותר. הידיעה
אינה פיצוח האיש או האשד, האהובים —
כמו שילד מפרק צעצוע כדי לדעת איך
הוא בנוי, או תולש פרפר לחתיכות —
הידיעה היא אקט של אהבה. השפה ה־עיברית
העניקה למילה ידיעה את המשמ עות
הרגשית.
הרצון לשנות סידרי עולם וחברה שייך
לתא החלומות. הכל נתון לשיטה של ני סוי
ולימוד מתוך הניסיון, ואל מעגל ה ניסוי
והלימוד הזה צריך למשוך גברים
ונשים.

אוו1 1

תא יי ם על ו!זי קב ה ר
?י אב גרגות ( )31 הוא גרוש ואב ל *
בת, איש־עסקים שהוצג בפני כ״דון
ז׳ואך. בשיחה עמי ביקש שלא יוגדר
כך, אלא ״בחור רגיל״ ,שאולי בגלל ה מראה
חיצוני שלו הוא נחשב ל״חתיך״
שהולך לו עם נשים. הוא זוכר את כולן

מין, או לשוחח על מין בפרהסיה, אלא
שיש בעצם הגזמה אל ההסתרה• אני,
לעומת זאת, גבר שיודע להקשיב. יש לי
הסבלנות להקשיב והרצון לעזור.
כל החיים אנחנו מחפשים אחר השל מות
במגע המיני. מצב בו לשניים יהיה

ליד פשוט, אלא מאוד מורכב. כל אשה
היא סיפור חדש. אני מוכן לכל השיגעו נות
שלהן — יש נערות שנגיעה בהן
מעוררת בהן מייד אסוציציה של בדיקה
גניקולוגית. הן נרתעות למרות שהן יוד עות
שהדגדגן הוא האיבר הרגיש. יש
צורך להרגיע אותן• להביא אותן למצב
בו ירגישו נוח.
ויש בחורות שמבקשות לעשות זאת
בחושך, ואז אני מקבל זאת בהבנה. אין
קביעה מחולטת לפיה מין עושים רק
בתנאים מסויימים. לעומת זאת, בחורה
שרוצה לעשות מין דווקא באור, היא לאו־דווקא
נועזת. אני חש תמיד בטוח. אף
בחורה לא תאיים על הזיקפד, שלי. לא
הנועזת ולא זו שיוזמת.
אני נחשב לדון ז׳ואן כי הגעתי למגע
מיני עם הרבה בחורות. אם יאמרו שזה
רק בגלל שאני יפה, לא יהיה הדבר נכון.
זו לא הטיפשות שהביאה אותי למיטה
(נהוג לומר על בחורה יפה שהיא גם
טיפשה) .זהו יצר הכי טיבעי ויסודי ש קיים
בכל אחד מאיתנו. יתכן שבגלל ה חיצוניות
שלי יותר בחורות מפתחות צי פיות
להגיע איתי למיטה. אך צורה חיצו נית
איננה קובעת איד תהיה במיטה. אני
מוכן להודות שמין מושפע ממצבי־רוח,
מועקות, אווירה, סיטואציה מסויימת ו־לאו־דווקא
ציפיות.
זכור לי שבחורה שהתקשתה להגיע ל אורגזמה,
נהנתה כנראה מהמגע המיני,
קפצה עלי בשמחה ואמרה :״אני אוהבת
אותך.״ כולנו נהנים ממחמאות, זה חשוב

עודפת יונה הדרי

איש־ עסקים זאב גרנות

״כל • הדו״חות הסיניים לא עזרו לאשת !״

״אם האשת תגביל את ציפיותיה, תיפגע פחות !״

(לא תמיד בשם) ומעיד על עצמו שהינו
גבר רגיש.

אומר זאב גרנות:
לא קראתי רומנים. גם לא את הדו״חות
של הסכסולוגים. לעומת זאת קראתי הר בה
ספרים אחרים. אני יודע על המין
מתוך התנסות — מאז ומתמיד הרגישו
בחורות שהן יכולות לספר לי על חייהן
המיניים מתוך כוונה להיוועץ בי. הן אינן
חוששות שארוץ לספר לחברים, אלא סבו רות
שאשמש להן מורה•
היום אין יותר בורות. הכל חופשי ו פתיח,
ורק בית ההורים מחזיר אותנו
לפעמים אחורה, אל השמרנות. הפער ש נוצר
היום בין ההורים והילדים הוא
עצום. לעומת זאת, עם אחי, למשל, אני
מסוגל לשוחח על הכל, למרות שהאווירה
הכללית היא שעל מין לא צייד לדבר.
אך מידי פעם נסחפים לשוחח על כך,
הגברים בדיוק כמו הנשים. זו בהחלט לא
רכילות. לא שאני חושב שמותר לעשות

טוב. אם בצעירותי שיא ההנאה היתה
לחדור אל הנערה, היום הדבר שונה. ה גוף
לומד במשך השנים ליהנות מדברים
אחרים. אקט מיני אינו רק החדירה• לא
זה הדבר החשוב, יותר חשוב כל המשחק
שמסביב, להיות יחד עם אשה. לא מדב רים
על הדגדגן או על הפין, לא הם ש הביאו
אותנו אל המיטה. אלה הם רק
חלק מהאזורים הרגישים בגוף אשר גור מים
להנאה. חשוב להגיע להנאת שיא,
אבל נדיר מאוד להיכנס למיטה רק כדי
להגיע לזה, קודם צריך לבלות ערב של
בילוי משותף. חשוב מאוד שההתקדמות
בגירוי תתרחש יחה ולשם כך נחוץ רגש
הדדי. לא יתכן שלכל אחד יהיה קצב
שונה, כי זה ישבש הכל. מה עושים?
מישהו חייב לנהל את העניינים, וזה בדרך
כל אני, זה לא אומר שלא יתכן מצב
שבו הבחורה תיזום את הקצב — אם זה
מה שגירום לשנינו הנאה, סימן שיש
התאמה.
כולנו עושים מין למרות שזה לא תה־

במיטה בדיוק כמו בעסקים, אבל זה בהח לט
לא הדבר הכי חשוב. גם כששואלים
האחד את השני, האם נהנת? עושים זאת
כי נעים לשמוע, אבל אין בזה צורך, כי
הנאה מרגישים. אני מעולם לא חשבתי
שיכול להיות זיוף. מין עושים בטיבעיות,
הכל אמיתי. השניים שואפים לשחק את
עצמם. יש לי בטחון עצמי, אני לא צריך
להוכיח לאף אחד כלום. אני גם לא מסמן
על הקיר xאחדי כל מגע מיני.
בחורה אחת אמרה לי :״אתה מנשק
אותי כאילו שאתה אוהב אותי.״ בעצם
הרי אין בינינו דבר שיצדיק אהבה, אבל
כדי לתאר תחושות משתמשים בביטויים
הלקוחים מאחרים. זה לא אומר שהכוונות
תמיד ברורות, שהרי האהבה היא תהליך
מורכב שצריך לבנות אבל זה אומר שאני
בחור רגיש. אני משקיע רגש בכל מגע.
גם עם בחורה שאיני מחפש המשך של
קשר. זהו חלק ששייך לאקט המיני. כמו
שבתפיסה שלי מין לא נעשה לשם ראות־
(המשך בעמוד )54

מיסתוד• האורגזמה הנשית
(המשך מעמוד )53
נות אלא כיצירת קשר מאוד אינ טימי.
מין
נתפש תמיד כמשחק רציני.
מדובר פה בשני אנשים עם רג שות,
ואסור לפגוע בכבודו של
אדם. אבל כמו שנאמר, שהדרך
אל הגיהנום רצופה כוונות טובות,
לא כל משחק עולה יפה. אבל אין
סיבה שיווצר תיסכול, מי שמפחד,
שלא ישחק — יש לקחת סיכון.
אין לי כלל שליטה על הציפיות

שמפתחת בת־הזוג. רובן מפתחות
תיקוות לטפח קשר קבוע, והיות
ואני לא, הן חשות בנפגעות. מה
שאני מנסה תמיד להעביר הוא ש עליה
להגביל את רמת הציפיות,
ואז פוחת הסיכוי להיפגע. יש
בחורות שבנויות לזה. הן לא חוש בות
שכל מגע מיני מוביל לנישו אין.
כמוני יש גם בחורות שמחפ שות
רק את המגע המיני עם בן-
הזוג. הבעיה היא שאין מספיק
כאלה•

״הנ שים עוד י שמין־1

מדיון ק
פרס
50.000שקל

יוגרל בין הזוגות המתחתנים באולמי
אמבר בחודשי נובמבר-דצמבר-ינואר
.1981-2
ההגרלה תתבצע בנוכחות הזוגות
שנרשמו לנישואין, נציג ההנהלה,
משרד הפרסום ונציג רואה חשבון.
כל הזוגות זוכים במתנות חינם של
רשת אמבר:
שמלת כלה.
טיפול יופי לבלה ולחתן.
2שמלות לשושבינות.
טיפול ל־ 2מלוות.
ליל בלולות לחתן ולכלה במלון
׳ מפואר.
הזדרזו והבטיחו מקום בהקדם!

אולמי אמבר, חולון, ז׳בוטינסקי ,6טל. 855680.
סלוני אמבר, ת״א, בן־יהודה ,64 טל.226692,277394 .

אתה מין הגבוי !

ך ידעון סתר — שם ספרותי —
^ גרוש בן ,42 תירגם כמה ספ רים,
ביניהם חמשירי זינזה, שהוא
ספר מאוד פופולארי, הבנוי ב חריזה
קשוחה, בסיגנון מיני פרו בוקטיבי
הנוטה לפורנוגרפיה.

שלפני המצאת הגלולה 80 אחוז
מהנשים לא הגיעו בחייהן לאור גזמה,
הרי שהיום נערות ונשים
עד גיל 30 מתהוללות כולן מאור גזמה
אחת לשנייה. הן תפסו את
הרעיון ואינן מוכנות לוותר עליו.

לדבריו, פורנוגרפיה אינה עניין
של גיאוגרפיה, אלא עניין של
כרונולוגיה: מה שהיה פעם פור נוגרפיה,
הופך לגיטימי כעבור
זמן־מה.

נשים גילו פתאום את ההנאה
המינית, והן דורשות היום להיות
שוות־זכויות לגבר בשעת המיש־גל.
יותר מזה: הן גילו את העדי פות
העצומה שלהן על הגבר. אני
מניח שאם לא יקרה משהו חמוי־תקרה
פה מהפכה איומה.

גירעון סתר אזמר:
כשהייתי צעיר, בימים בהם ה אשד,
לא הכירה את הגלולה, היתה
מערכת היחסים בין המינים מסו בכת.
האשד, היתד, שרויה בפחד
מפני ההריון והאחריות הנובעת מ כך.
האימה הזו שיתקה אותה ו שיבשה
אגב־כך את היכולת שלה
להתמסר. אשד, שנישאה ילדה יל דים
והתבלתה טרם זמנה. אם
היא לא היתה נשואה, עלול היה
ההריון לגרום לה נידוי חברתי
מוחלט.
זוהי הסיטואציה הנוראה שליוו תה
בזמנה את האשה. היום הנע רה
לא מכירה כלל מצב זה. בעוד

אם בעבר יכול היה גברבר שח צן
להוריד את המכנסיים ולהכניס
את החתיכה המבוהלת למיטה,
לדאוג רק לפורקן שלו ולהשאיר
אותה מיוחמת או בוכה, הרי ש היום
כל גבר ממוצע עלול להיכ נס
למיטה כקזהוא מלווה בפחד
רציני. היום הוא יודע משהו על
מבנה אבר המין של האשה וגם את
מיקומו של הדגדגן• הטבע צוחק
עליו מבחינת מיקומו של הדגדגן.
הוא ניכנס למיטה עם אותה הגב רת
שבלעה בבוקר גלולה ולא
פוחדת מכלום. היא הולכת איתו
למיטה-על בסיס של שיוויוניות

מיכ תב ל סידו־ ה:

״תפסיקו לעשות טובות ר
נהגתי לקרוא את הבתבה והתגובות על מיסתורי האורגזמה,
אך כרגיל השקד האחרון חייב להיות מר...
כוונתי לתגובתם של שני הנ״ל, שמצטיירים כמודל המייצג
של הישראליים ה״יפים־מאוד״ .מדיבריהם ניתן להשיק, שמזל
גדול נתמזלה תל-אביב כשהתברכה בשניים אלה, שלפעמים
מוצאים לנכון לעשות טובה לאשה זו או אחרת שנקרתה
בדרכם.
מרכז מעייניהם מרוכז בטיפוח ושימור האגו המנופח
שלהם. ביחסיהם עם נשים (שהן האמצעי היעיל ביותר
לטיפוח האגו) .מסתבר שכל מה שנחוץ להנאתם וטובתם זה
לא מעניינם. הם מוכנים קצת להתאמץ, אם יש בדעתם
להחזיק את האשה לשימוש חוזר, ולא לזרקן כלאחר־יד•
מה פיתאום, בת־הזוג צריכה להגיע לשיא ן ! אם היא נורא
רוצה, קודם כל שתבקש יפה ! ואחר כך הם ישקלו לגופו
של עניין, אם יש להמשיך ולטרוח, או להתהפך ולהרדם.
מי צריך להתאמץ בשביל הקישקוש הזה, בלאו הכי
אפשר לרשום א ליד שמה ברשימה ארוכה ולא מחייבת,
שאני כשלעצמי, הייתי נזהרת כמו מפני אש מלהכלל בתוכה.
אני באמת לא מבינה אתכם, תפסיקו לעשות טובות
לאנושות, תשימו קצת את עניין האגו בצד, גשו עוד היום
לחנות ארוס הקרובה ביותר וקנו בשותף, בובה מתנפחת.
היא יפה, טובה, שותקת, אין לה דרישות, ואת הנזקים שאתם
עושים לה אפשר תמיד לתקן.

זהבה ׳אדלר,

באר־שבע

נ,ב. הם טוענים שאם האשה לא נהנתה — היא האשמה.
נכון, כנראה שהנשים עצמן אשמות בהשקפת עולמם האגואיסטית.

העולם
הזה 2294

אבל הפוטנציאל שלה עולה על
זה שלו. מיהו אותו גבר? הוא
חי בסביבה שבה האקולוגיה הו רסת
אותו• הוא מעשן או שואף
עשן של אחרים, ובקושי מטיל את
זרעו.

חדר מדרגות או אצלך במיטה, ו מובן
מאליו שלא תדאג להנאה
שלה. הייתי בנופש ופגשתי נערה
בת 18 שהיד, לה כנראה משהו
מאוד דחוף לומר לי• היא יזמה
והוכיחה וירטואוזיות שהותירה
אותי נבוך. על יחסי־מין למדתי
הרבה מאוד מנערה שהיתר, צעי רה
ממני. גבר כמוני, שהתחנך
על מנהגי חיזור של שנות ה־,60
הוא רומנטי, רגיש, ונבוך. מדהי מה
אותי הנערה בת ה־ 18 של ימי נו.
בת כיתה שלי, כשהיינו בני
, 18 לא ידעה אחוז אחד ממה ש יודעת
היום הצעירות. אבל כמו בן,
בת־כיתתי דאז היא אותה בחו־רד,
שפחדה תמיד מהריון ולעו מתה
הנשים המבוגרות היו בעמ דת
יתרון. אחד מהפירושים לכך
מצוי בתורה, כשנאמר על שרה
שאחרי בלותה היתה לה עדנה.
נשים בנות 50 היו יכולות אז
להתמסר להנאה בחיי־המין. הגלו לה
היא החידוש שהפסיק את ה יתרון
של הנשים המבוגרות. במ שך
500 שנות תרבות מערבית,
עם התיסכול הגברי, כשהגבר חש
מוגבל מבחינה מינית, הוא הצ ליח
לפתח את הדגדגן שלו ל ממדים
גדולים באופן יחסי לא־שה,
והצליח לשעבד כך את ה אשד
.,כל מה שנישאר לו מזה
היום הם קצת שרירים ומוח. ניתן

הגבר שחוט אשכים, מנוטרל לגמ רי,
וכל מה שיוכל לעשות הוא
להסתובב אל הקיר ולישון. רק אז
מתחילה האשה להיות בשיא אונה.
כגבר בן 42 אני לא מאמין ש לנשים
עימן הייתי היתה סיבה
לזייף. זהו בולשיט שהומצא לצו רך
תיאור המאמר של האשד, ה אוסטרלית.
אם אשד, לא נהנית
היא מעזה היום לדבר. היא דואגת
לומר לך זאת. אשד, שמעולם לא
ביקשה להאריך במישגל, מעזה
היום לבקש זאת. אתה ניכנס ל מיטה
עם אשה שאתה מאוד אוהב.
יחסי המין הם ביטוי לאהבתך, על
כן אתה יוצא מעורך כדי לעשות
לה טוב, כי הטוב שלך הוא ההנ אה
שלה.
לעומת זאת קיימת החתיכה על
הברזלים מול הקולנוע, כשלך
מאוד לוחץ במכנסיים. אתה בז
לאותה שרמוטה, תופש אותה ב
למצוא
ביטוי לכך בספרות ובתי אטרון
של הדורות הקודמים. ה יום,
לעומת זאת, האידיאליזציה
של האשד, שנתפשה אתמול כ שפחה,
היא מוגזמת.

אני מניח שהיום הנשים מחזי רות
לגבר מנה־אחת־אפיים על כל
שנות העבדות הקודמות. בחברה
המטריארכאלית האשד. היתד. ה־בועלת.
היא השכיבה 25 גברים
בשורה, כאשר זירגו של כל גבר
מזדקף, והיא היתד. כורעת עליהם,
האחד אחרי השני. אני מניח ש אחרי
כל ארבעה גברים היתה
אותה אשד, מגיעה לאוגזמה שלה.
במיסגרת הפמיניזם המודרני
ישנן נשים שאוהבות לבצע זאת
בערך כך גם היום. טכנית זה
אפשרי בהחלט, שהרי אם האקט
המיני היה נועד רק לרביד ,.היו
יכולים שני גברים להרבות את כל
הנשים בעולם. אבל היום הנשים
דורשות יותר מזה. הגבר משקיע
הרבה יותר אנרגיה מד,אשד. כדי
להגיע לאורגזמה שלו, שהרי ה־אשה
רק מפשקת את רגליה• הגבר
הוא שעושה את רוב העבודה. זאת
הסיבה שהאורגזמה גורמת לו
לתשישות. אין אומנם הבדל בין
עוצמת האורגזמה של האשד, וה גבר
אולם לאחר המישגל יהיה

להבחין. אני, וכל הגברים הננו
תוצר של התרבות הזו. לכל אחד
מאיתנו יש דימוי מובהק, מיהי
אשד, יפה. זהו דימוי קלסי דו מיננטי
של החתיכות שבאופנה,
בעולם הקולנוע.
חלק גדול מן הנשים הפמיניס טיות
כבר עברו מזמן את גיל
הפריחה האירוטית ואנחנו !נוטים
לעשות לכולן עוול. אבל אין לי
ספק שלרוב הגברים יש רתיעה
ממושג הפמיניזם, שמתגלם לגבי הן
״בדודות הזקנות״•

מרכז לתנועה ומחול

סטודיו 8
ארלוזורוב ,80ת״א
טל 237026 .
החלה הרשמה ל :

מ חול ג אז
מו ד רני
-¥קלא סי
־ •¥התעמ לו ת
יוג ה

פמניסטיות מנסות להוות איום
על הגבר. עקרונית, זה לא יכול
להשפיע עלי מבחינה אירוטית.
אשד, מהליגה לזכויות הנשים לא
מעניינת אותי כאשד( ,חוץ מאחת,
שהיא באמת סקסית) .אני חדל
לראות בה אשה• הרומאים הש תמשו
בהגדרה :״מכשיר מדבר״.
הדודה היבשה הזו, איך היא יכו לה
לאיים עלי מבחינה מינית?
מין של פמיניסטיות זה דבר מעוות.
מה שבאמת מאיים על הגבר זו
החתיכה הצעירה, המשגעת, ש אתה
הולך איתה למיטה. אתה עו שה
כמיטבך ורואה שהיא ידעה
צווחות גדולות ממך.
אשד, שהשתחררה מפחדים, היא
היום פרטנר שווה־זכויות ומאחר
והפוטנציאל המיני שלה גדול
משל הגבר. כל גבר יודע זאת,
והוא ניכנס למיטה במצב נחות
על כן הוא פוחד (אני מגזים) בעי קר
כשאותה חתיכה דורשת הכל.
זה לא כל כך פשוט.
הנשים היום לא יודעות מה הן
מעוללות. הן ישמידו לבסוף את
המין הגברי.
אני חונכתי חינוך פוריטאני-
ויקטוראני. נוצר פער עצום בין
מה שחשבו אז ומה שיודעים היום.
האשד, אז היתה רק שיפחה, הע ניקה
לגבר את מלוא ההנאה, ו היא
לא הגיעה בעצמה לאורגזמה,
ולא היה איכפת לה. היא היתד,
מאושרת ממציאות הגבר לידה.
היום האשד, דורשת את מלוא ה הנאה
שלה• הגבר לא לגמרי מו כן.
אבל אין לו ברירה. הוא חייב
להוכיח את עצמו במיטה. אם יס תובב
לקיר וינחור הוא לא יראה
יותר את האשד.,
אנחנו חיים היום בתקופה של
הרבה גירושין. מבחינה סוציאלית
זה לא לטובת הגברים. גבר בן 36
יוצא מהרבנות עם הגט ישר לז רועות
המאהבת, שהיא בדרך כלל
צעירה ממנו, בעוד שהצעירה ש יוצאת
עם גט מהרבנות הולכת אל
זרועות מאהב מבוגר. פער הגי לים
של שני בני-זוג כאלה נע
סביב 20 שנה. מבחינה חברתית
הפער הוא לא נורמלי. גבר חוזר
לאחור בעולמו הרוחני בעוד ש־תיפקודה
המיני של בת־זוגתו מת קדמים.

אני
רוצה שאשר, תהיה יפה,
לפי קנה־מידה אסתטי. על אידאל
היופי הנשי דיברו תמיד. נשים
יפהפיות, דקות גזרה היו לפני
אלפי שנים אידיאל־יופי. אלות
יווניות נחשבו ליפות. זה מדהים
כשבעצם טעמו של הגבר כלפי
התגלמות אידאל היופי האירוטי
של האשד, לא השתנתה. כל מטומ טם
שלמד שתי כיתות וכל מלומד
יצביעו על הנערה המגלמת את
היופי. במבט אחד יצביעו ויאמרו
מי חתיכה, ומי לא. אין לזה קנה־מידה
מוחלט, ולא דרושה למי דה.
יש לזה הסבר אחד בלבד:
הסבר אירוטי. יש לנו התייחסות
אירוטית לאשה, שמאפשרת לנו

הגבר שרוי באשליה שעליה
הוא משלם ביוקר. הוא חי עם
ילדה שבעצם רק החלה לחיות את
חייה, בעוד שהגבר כבר רקד בכל
המסיבות• חזק פה רק האלמנט ה־אירוטי
והאגו שמתגבר על כל
שאר השיקולים. יש להניח שה בחורה
הצעירה לא תתגרש ממנו
כאשר היא כבר הגיעה לגיל 32
והוא עם רגל אחת בקבר. היא
פורחת והוא אינו מסוגל לעמוד
בקצב. התמונה מאוד עגומה —
נערת הזוהר המתרפקת על כתפו
השמוטה של גבר מזדקן, שהוא
הישראלי המצוי, הקרח ושרואים
אצלו אולקוס ופלטפוס ובזמן ה אחרון
החל לשחק גם קצת טניס.
גברים כאלה אומרים לעצמם ״אני
חזק חוזר ונולד מחדש.״ הם זקו קים
באופן נואש להוכחת הצדקת
קיומם על כן הם ניכנסים למיטה
החולה הזו עם חתיכה צעירה, זו
שעדיין מסוגלת ללכת שולל אחרי
קסמיו של הישיש. גבר מתוסכל
כזה לא רואה את הניצול של אשד,
צעירה.

טי סז ק להסרת כתמי ניקוטין
ואבן שן

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פוסזם אידיאי

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

^ 1 6 0 1
להשיג בכל בתי חמרקחת
•״קי 91
בע־זז

>110310

מ לון מודרני ונ עי םבבע לו ת י הו די ת.
ח דרים יפי ם,
א רו ח ת בו ק ר עשירה.
מי קו ם מצוין במרחק־ ה לי כ ה
מהמר כז התוסס של לונדון.

01£1א

83 , 0 0 ^ 6 0 8 1 . 01
1 6 1 . 6 3 8 -2 1 1 5

בחודש אוגוסט המועדון יהיה סגור לרגל
חופשת הקיץ
חמועדון פתוח גימי שלישי
משעת 8.30 בערב• חתובמות
מתחילות גשעח 9.00 בעוג.

תן טרמפל חייל

במדינה דרכי אדם
האיש ממטולה

מציעה

נווד הטוען שהוא
יצייר בן ,87
מסתובב בזי פרוטה

טיולים נוזדריס

אמהות העוברות ברחוב ב ך
יהודה בתל־אביב ממהרות להגן
על ילדיהן מפניו. עוברים ושבים
מתרחקים ממנו. זהו איש זקן,
לבוש בגדים מזוהמים, עטור זקן
לבן ארוך, בעל שיער אפור, ה אוחז
בידו מקל־הליכה. הוא נוהג
לקלל את העוברים לידו, ולהניף
את המקל. למי שאינו נבהל ממנו
ומתקרב אליו, הוא מספר סיפור-
חיים קולח, הנפתח במישפט :
״שמי הוא וילי מקובסקי דד,־מרקו,
ואני נולדתי ב־.1894״
מספר וילי :״אני ילד גנוב• לא
אומר לך מי הורי האמיתיים. נו לדתי
במטולה ועזבתי, אבל אני
לא זוכר מתי. אני גר בשום
מקום• יש לי עכשיו חדר ברחוב
טרומפילדור .40 הכרתי את ההו רים
של הבחור שמנהל את המלון
שם, והוא נתן לי לישון. לפני כן
גרתי באלנבי , 13 ושם ניסו להר עיל
אותי. גנבו לי את כל הרב דים
שלי, וכל היום נתנו לי לע בוד.
ברחתי משם. חיפשתי וחי פשתי,
וראיתי את המוות.
״לא למדתי ציור. הייתי צייר
בגילגול הקודם. במשך שנים לא
ציירתי, ואם אני אצייר עכשיו,
אליזבט מלכת אנגליה תקבל את
הציור הראשון. אני לא יודע אם
יש לי מישפחה ...יש לי שגי בנים,
אבל אני לא יודע איפה הם. אני
צימחוני ולא אוכל בשר. אך אל כוהוליסט
הייתי. אלכוהוליסט כרו ני.
ושתיתי כל־כך הרבה, שאף
רעל לא נדבק אלי. אני זוכר ש הייתי
בלגיון־הזרים הצרפתי. ש יש
לי שלושה כלבים — שוקי,
פופו ושברולט — הנמצאים היום
בצער־בעלי־חיים.
תמונות ישנות .״אני לא

* לאירופה.
*ארה״כ?,ן גדהוכוכסי>ן ו.
* הטורה הרהמן.
* דרוס אטרייה.
המסלולים־• טלויפיס וטושלטיס.
המדריכיס -טעוליסוטנוסיס.
5ו לי כולון־טוכיסרוכסטדרגה א:

דרוש מסוכן הנסיעות שלן
את הוכרת טיולמו.׳

שנו ת נסיון

מאפשרת לווילי אפילו לעמוד ב חדרו•
הוא חסר כל רכוש, מילבד והמלוכלכים הבגדים הקרועים
שעל גופו. בכיסו נמצאות שתי
תמונות ישנות, דהויות, של גבר
ואישר, צעירים. הוא לא ידע אם
אלה ילדיו, על נייר קרוע היד,
רשום שמו ותאריך־לידתו. שובר
במישרד־הפנים מאשר שהוא ממ תין
לתעודת־זהות חדשה. שכן ל חדרו
סיפר שאיש לא בא לבקרו

צייר מקובסקי
מקל להגנה —

קול המפרסם

מרכז לתנועה ומחול

ס טודיו 8
ארלוזורוב 80ת״א, טל 237026 .

החלה הרשמה לקורסים :

התעמ לו ת

מ חול גיאז

שלומית קגל, אבי פאנק

שלמה רוזמרין, טוביה טישלר
שרון גולן

מ חול אירובי

אתי זערור, ג׳קי ירושלמי
אבי פאנק

אמירה קדם

>וגה

בל טקלא סי

רחל זילברג /ג׳וניה רון

רוז טובל

פנ טו מי מ ה /דרמה

סטפס

בוריס סבידנסקי /גורן

שרון גולן

כולל יסודות בלט ופיתוח
היצירתיות והדמיון

ציור שד מקובסקי
— מפני המיפלצת

מ חול מו ד רני

מ חו ל י צי ר תי ליל די ם

רואה, כי אבי לא אוכל. אבל
כשאני נוגע בכלב, אני מתחיל
לראות ריר. יש לי, כנראה, משהו
בעיניים;. .ומרים לי שהתעוורתי
מתירס. אני חושב שזאת המיפלצת
שרודפת אותי. אז אני הולך עם
מקל ביד, ולולא המקל הייתי ב עולם
הבא. זאת אומרת, הגוף ה מלוכלך
היה נשאר כאן, והנפש
היתד, שם. אני כל־כך חזק, שאני
יכול לחסל עם שלם, אבל מיפל-
צות פרד,־היסטוריות ן
״פעם נתתי למישהו תמונות ל תערוכה,
והוא נעלם. נשארתי בלי
תמונות. חיפשתי ומצאתי רק ליה־לוך.״
וילי
ישן במיטבה, שהחרסינה
גולחה מקירותיו. על השיש שליד
ההיור מונחות מיזוודות רבות של
דיירים אחרים בבית. המיטה אינה

כבר מזה שנים, ושלעיתים הוא
עוזב את החדר לימים אחדים. וילי
אומר שהוא מעדיף לישון בחוץ,
מכיוון שהיתושים לא נותנים לו
מנוחה בחדרו, והם נוחתים עליו
״כמו מסרשמיטים.״ י
בעל בית־קפה ברחוב בן־יהו־דה,
הנוהג לתת לווילי לשבת על
כיסא ברחוב בצד בית־הקפה, מר אה
תמונות שצייר וילי לפני שנים,
ואומר שהוא עצמו רכש אותן אז.
במישרדי המועצה המקומית של
מטולה, לעומת זאת, אין מכירים
את וילי. מזכיר־ד,מועצה אמר ש־לא
זכור לו שם כזה במירשם ה תושבים
של המושבה.

* מטוסי־קרב גרמניים ממילה
מת־העולם השנייה.
העול ם הז ה ! 2294

לידיה לא
פנן ייה יותר הרבה זמן הסתובבו סביבה כל הגברב רים
הכי מדליקים בעיר. בזמן האחרון
הם ממשיכים אמנם להסתובב, אבל מקפ לים
את הזנב והולכים לפינה. מכיוון
שלידיה נקש, הספרית הכי מלהיבה בתל-
אביב, לא פנוייה עוד, היא התאהבה בצ עיר
ששמו דני, והשניים פשוט לא
נפרדים זה מזה. דני אינו רק החבר
שלה, הוא גם האסיסטנט שלה ועובד יחד
איתר בעסק, כשלידיה מגלה לו ורק
לו את סודות המיקצוע. וסודות המיקצוע

/77(/7777/(/77ע(מ7/״ע/למ
של הבוהמה
זאת לא ממש ירכילות, אבל כבר הרבה זמן אני מצה לספר
לכם שחבר־הכנסת הצעיר והדינמי יוסי שריד הוא גבר
כלבבי. אני רואה את הח״כ הנכבד ואת אשתו דורית בכל
המסיבות של החכמה, חופשי חופשי, והבן־אדם מתנהג כמו
אחד מהבוהימה, לא כמו אחד מהכנסת, בחיי.
הנה ראיתי אותו יושב אצל שמיל עד שתיים־שלוש בלילה,
שותה בירה מהחבית עם כל מיני חבר׳ד. המזוהים כשחקנים,
אנשי־קולנוע ואנשי־טלוויזיה. אחר־כך ראיתי אותו ביום שישי
בכסית, שוב שותה בירה עם החבמה, כאילו הוא ושמואליק
קראום בראש אחד. כל הכבוד, באמת כל הכבוד.
אשתו, דורית, נמצאת איתו יתמיד. וואלה, אי-איפשר לתפוס
אותו לבד. גם כן כל הכבוד, באמת כל הכבוד. מי ׳שעוד נמצא
איתו הוא העוזר החתיך של שימעון פרס. לא, לא גועז
אפלכאום. לא, לא ישראל פלג, זה שעשה את הפאשלה
בערב הבחירות והציג את פרם בתור ״ראש הממשלה הבא של
ישראל״ .את ההוא אני לא רואה מבלה. בכלל, אין לי מושג
איפה הוא מבלה את זמנו החופשי מדוברות למען פרם. אני
מדברת על העוזר הכי מדליק שמסתובב בשטח, הלא הוא
.גירעון לוי. ניסיתי לאסוף עליו פרטים אבל נתקלתי בקשיים.
מילא, אני מכינה אותו בשבילכן ,׳להזדמנות הקרובה.

דורית ויוסי שריד
בלילה, אצל שמיל

הגשש החיוור תפס אהבה
איך הם הולכים לנו, כל הרווקים, איך 7
עד עכשיו התנחמתי בעובדה שללהקת
הגשש החיוור הפופולרית יש לפחות חבר

פנוי אחד לרפואה, והנה גם הוא הלך.

כן, אני מדברת על הגשש שייקה !לוי.
בניגוד לישראל פוליאקוג, הלא הוא

לידיה נקש ודני
ללכת כסח
שלה, גבירותי ורבותי, לא יסולאו בפז.
כי לידיה היא היום המכסחת הרשמית של
כל חתיכה תל-אביבית הראוייה לשמה.
י הן מגיעות אליה בעלות תלתלים ושיער
ארוך, ויוצאות קצוצות בכל צבעי הקשת.
היא ודני שכרו דירה משותפת, ובעתיד הם
עומדים לנסוע לטיול בחו״ל. אז מה עוד
צריך הבן־אדם? פרנסה יש, אהבה יש,
העיקר הבריאות.
הבלונדית ששיגעה את

״אני לא מי-יודע-מה השתגעתי אחרי
להקת השמות המפורסמים. בכלל, נדמה
לי שעשו מהם עניין, כאילו מי־יודע־מה,
והם בעצמם היו בהלם מזה שבכלל מי שהו
שם עליהם. כי שם, באנגליה, ארץ
מולדתם, הם בכלל איזו להקה ליגה גימ״ל.
ועוד אומרים על ארצנו הקטנטונת שהיא
לא ארץ מכניסת-אורחים. כל אחד מחב רי
הלהקה הסתובב לי פה כמו איזה
אלטון ג׳ון והסולנית ג ג סייג׳ הר-

פולי, שהיה פעם בעלה של שחקנית שיר1
דה להוליווד, רינה גנור, ועוד פעם של
הזמרת ריקי גל, שנשארה בישראל,
ושהוא עכשיו בעלה של דיילת אל סל
בשם שושי, ובניגוד לגגרי סנאי, ש היה
פעם בעל החוזרת-בתשובה אורנה
גן־אגרהם, שעברה לירושלים ושעליה
אספר לכם בפעם אחרת, ושהוא כיום בעלה
של דפנה, הרי שהוא, שייקר ,,אמנם היה
פעם בעלה של עטרה ופעם של ישע,
נשאר בשנים האחרונות על תקן של פנוי.
נו, טוב, פנוי פנוי, גם זה לא כל כך
מדוייק, כי לאחרונה, כך מספרים לי
יודעי־דבר והולכיזרחיל, רואים את שיי קר׳
השמנמנצ׳יק צמוד־צמוד עם חתיכה
לא־נורמלית בשם נורית גר, שהיתה פעם
מלכת־יופי — לא פחות! בינתיים אומ רים
לי ששייקה לא מדבר על חתונה,
אבל מכיוון שהבן־אדם עשה את זה פע מיים,
למה שלא יחן צ׳אנס שלישי ל מוסד
הנישואין?

הגרוש של אילנית

ישעיהו >״שייקה ״) לוי
צ׳אנס בפעם השלישית
גישה לפחות כמו דגי הארי הסולנית
של בלונדי, להבדיל אלפי הבדלות. היא
אמנם התלבשה לה סטייל־גל־חדש ופאנק,
אבל בעיני לפחות לא נראתה פצצה מי־יודע־מה.
אבל מה אני מבינה, מהחיים
שלי? עובדה, על גברברי תל־אביב היא
עשתה רושם עצום, והחבר׳ה ממש התחרו
באופן פרוע על חסדיה של הבלונדית.
אז אני לא יודעת מי הצליח בסוף לש בור
את ליבה, או לכבוש את ליבה, או
לשאת חן בעיניה. באופן אישי תפסתי
אותה על-חם במכונית של יזהר אשדות
מתיסלס. הקטנצ׳יק הזה תופס בזמן
האחרון את כל החתיכות, שלא לדבר על

הפדיחה שעשתה לי החתיכה שלו, מארי
גאסמן, זאת שסיפרה שיש לה רומן
מטריף איתו ושאחר־כך, אחרי שהיא סיפ רה
על הרומן המטריף, הוא הכחיש את
הרומן מכל וכל . .אז המארי גאסמן הזו,
שהיא חיילת בחובה, תפסה אותי ברחוב
ואמרה לי בפירוש שיזהר לא מתנהג יפה,
כי היא כן היתה חברה שלו והיא לא
מבינה למה הוא אומר כעת שהיא לא
חברה שלו. אז אני אגיד לך, מארי, אולי
הוא פשוט לא רוצה שבב סייג׳ תקרא על
הרומן שלו. מה, היא לא קוראת עברית?
טוב, היא בטח תמצא לה איזה מתנדב
שיתרגם לה.

אני לא מדברת על גרוש מם׳ , 1האמר גן
שלמה צח. הוא, ברוך השם, התחתן
כבר מזמן עם הזמרת אילנה אגיטד,
וכמו שהם מנהלים את חיי הנישואין של הם,
כשהוא בתל-אביב והיא מנסה את
כוחה בקנדה, הם בטח יהיו נשואים לנצח
נצחים. אני מדברת על גרוש מם׳ ,2
המהנדס נחום גת, אבי בנה היחידי של
הזמרת חנה צח, הלא האי אילנית.
ובכן, אחרי שנחום וחנה התגרשו, מצאה
לה חנה אהבה חדשה בדמותו של איש-
העסקים העשיר אלי תמיר. בימים אלה
היא גם עוברת סוף־סוף להתגורר עם
אלי בדירתו שבצפון תל־אביב, ואילו את
הווילה שלה ברמת־השרון היא משכירה.
אז כמו שאני מספרת לכם, חנה הס תדרה
בחיים, וכעת הגיע תורו של נחום
להסתדר. והנה אני שומעת שהבן־אדם,
שהוא חתיך מדליק, עומד או־טו־טו לע זוב
את שוק הפנויים ולהתחתן עם צעירה
בשם דורית, העובדת כפקידה במישרד
במסיבה, הכירו השניים
אמרגנות.
באמצעות חברים, לפני חצי שנה,
ומאז הם לא נפרדים. החופה תתקיים,
אם־ירצה־השם, בסוף החודש, בחוג ה־מישפחה.
לא, לא צריך לדאוג להם לדירה,
יש להם הדירה של נחום.

לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לא כול
בנזקסיס, המיסעדה הידועה שבפריס.
אבל אחת הלקוחות הקבועות של מקסים
הודתה כי כלב היווק שייו־טרייר שלה
זכה לאכול שם. היא פשוט הבריחה אותו
מתחת למעיל המינק שלה, כי זזמיסעדה
עדיין מחזיקה במדיניות המיושנת, שאו סרת
להכניס כלבים.
ואומנם, אם ישנו כלב שכבש לו מע מד
בחברה הגבוהה של פאריס, הרי זה
הכלב מגזע היורקשייר טרייר. כלב זעיר
זה, הדומה לצ׳יוואוואה, בעל הפרווה הז הובה
או הכסופה, הפך אביזר אופנתי
ומחמד עיניהם של האנשים היפים. גבי-
רותיו נמנות עם הטיפוס הבלונדי, הגבוה
והמחוטב, והוא תלוי באלגנטיות נון־שלאנ־טית
על מרפק מעודן, או מציץ
מתיק של בית האופנה לואי ויטו! — הצ עקה
האחרונה בתיקי נסיעות.
מקורו של כלב מיוחם זה פשוט ביו תר:
מומחי גידול בריטיים מעידים כי ב־יורקשייר
גידלו אותו כדי לגרש עכברים
מן המיכרות, או כדי להריח ולהזהיר מ ראש
מפני גזים רעילים. היום הוא נהנה
ממעמד אריסטוקרט בגימלאות. העבודה
היחידה שבה מעסיקים אותו היא קישוט
לצילומי אופנה, או בן לוויה דקורטיבי ל נשים
כמו הדוכסית ד׳אורליאן או הנסיכה
קארולין ממונאקו (לה יש גם כלב שמירה
מובהק, הרועה הגרמני הענק שלה).

אל תיתן לנועושים לחיות, הם הורגים את הכלב שלו
אם אין לך קוף פרטי, כמו זה שבתמונה, המלקט פרעושים
מאוזני הכלב, תצטרך לעשות זאת לבדך. במזג האוויר השרבי
שלנו מפליאים הפרעושים וד,קרציות מכתם בכלבים ובחתולים.
התרבותם מהירה להחריד: משבוע עד לעשרה ימים צץ לו
דור חדש המונה אלפי טפילים, והם מוצצים את דמו של הכלב,
גורמים לו גרדות מענות, נשירה מוגברת ,־אנמיה ועוד
צרות נוראות — בקיצור, הם פשוט הורגים אותו. ונוסף לכל
זה, מצטיינות הקרציות בהעברת מחלות.
והפרעושים? האם נעים למישהו לראותם קופצים על הקירות

ומכבדים את הרגישים בינינו בעקיצות הגונות ן
כדי למנוע את מחול־המוות של הקרציות והפרעושים יש
לעשות טיפול שיגרתי. אבק את הכלב כל שבוע באבקה נגד

פרעושים וקרציות, בחוזק של ״0/סב, לא פחות ! אם הטפילים
רבים מדי, אין מנוס מתיגלחת הגונה של השיער כולו.
אין חשוב יותר מסירוק והברשה של הפרווה מדי יום. אך
החשוב מכל הוא אופן האיבוק: חשבת לפזר את האבקה
על הפרווה כמו שאתה מפזר מל חן או, כאן טעית. אתה צריך
לדעת שהאבקה צריכה לבוא במגע עם העור! הרם את הפרווה
ביד שמאל, בניגוד לכיוון צמיחתה — וביד ימין פזר על העור
והברש הלאה. הברש היטב את כל אזורי הגוף, כולל הזנב
והרגליים, לא כולל הראש. היזהר שלא תפגע בעיניים !
אל תוריד את האבקה אחרי האיבוק, תן לכלב להינות מפעו לתה,
ושיהיה לו לבריאות.

הילדים מראים עלי באצבע: הנה רוצחת הכלבים!
בגיליון העולם הזה 2272 סיפרנו על
כלב שנפגע ומת, והתרענו על התופעה
של פגע וברח. לא נקבנו בשם הפוגעת
וכן לא בשמם של הנפגעים כי לא באנו
לשמש שופטים. רצינו להוקיע את המ כה
הנפוצה והמחרידה הזאת. אנו מבי-

אים בזה את מיכתבה של נורית אלעזרי,
החושפת את עצמה ומגלה מה עבר
עליה כתוצאה מכתבה זו.

כותבת לנו נורית :
לפני כשלושה חודשים התפרסמה ב
אחת
מקוראותינו שואלת :״נאמר לי
כי כלב עם תעודת יוחסין מגזע מסרים
מחירו 500 שקל, ואותו כלב בלי תעו דות,
מחירו 300 שקל. על פי מודעות
בעיתונים פניתי למיספר מוכרי כלבים
והנה נתגלו לי שני סוגי תעודות: תעו דות
יוחסין המסופקות על-ידי הי״ל ות עודות
רישום המסופקות על־ידי אה״ל.
האם התעודות באותה הרמה? ההבד לים
במחיר משמעותיים!״
תשובתנו: כלבים בעלי שושלת יוח סין,
שברשות בעליהם תעודות יוחסין
המאושרות על־ידי הי״ל (האגודה הישראלית
לכלבנות) הם כלבים גיזעיים, ש־חינך
בטוח בטוהר־הגזע שלהם, לכן מחי רם
גבוה.
תעודות רישום אינן אומך ות מאומה.
כל דיכפין יכול להוציאן ולהכריז ״זה
פודל״ ,״זה רועה גרמני,״ בלי כל אפ שרות
לדעת את שושלת היוחסין האמיתית
שלו. מבחינת יוחסין, על כן, תעודות אלה
אינן אומרות מאומה.
בחוק החדש לצרכנות, שמגן על הצרכן
מפני רמאויות, אין עדיין סעיף הדן בק נייה
ומכירה של כלבים גיזעיים. לכן
אנו מוצאים כאן את המקום להתריע מפני
עסקי תעודות רישום למיניהם.
אנו מדגישים כי בלי שום קשר לגזע
או ליוחסין אנו רואים בכל כלב חבר
נאמן, אהוב ובן מישפחה, אבל אין כל
סיבה להפקיע מחירים על סמך תעודה
כוזבת.

מדור כתבה על כלב בוקסר בשם סער
שנדרס באיזור נווה־רסקו ברמת־השרון,
ומת מפצעיו. כתבתם שהשכנה שפגעה
בסער לא הגישה לו עזרה ולכן מת
הכלב.
ראיתם בכך התנהגות אכזרית עד כדי
כך, שהרגשתם צורך לספר על כך בעי תון•
אומנם לא כתבתם פרטים מדוייקים,
אך בנווה־רסקו כל אחד יודע למי שייך ה כלב
ומי היא הנהגת.
על הכתבה נודע לי מפי שכנה. את
האשמה שמעתי מפי שכנים כעבור
ימים מיספר, ואמרתי להם שאני חפה
מפשע, ולא יודעת מאומה על כך. אולם
הם ממשיכים בהאשמות והופכים את חיי
לגיהינום. בעלת הכלב וילדיה עומדים
ומצביעים עלי באצבע, כשאני עוברת
ברחוב, ואומרים :״הנה הרוצחת שהרגה
את הכלב.״ גם לי יש כלב, ויעידו עלי
השכנים האחרים: האם אני רוצחת כל בים?
חשבתי
שעם הזמן יקטן הכאב והת נהגותם
תשתפר, אך לצערי הדבר הפוך.
אם הייתי יודעת ומרגישה שפגעתי ב כלב׳
בוודאי שהייתי מנסה להגיש לו
עזרה־ראשונה. אך נגיד שלא הרגשתי
או התבלבלתי וברחתי (גם זה יכול לק רות
לבן־אנוש) ,האדם או האנשים שראו
שהכלב נפגע, למה הם לא הגישו לו
עזרה? במקום זה הם הלכו הביתה,
טילפנו מיד אחר־כך למישפחת רזיאלי,
בעלת הכלב, והאשימו אותי בהתנהגות
גרועה. רציתי לדבר עם העדים, אך אף
אחד אינו רוצה לומר לי את שמם. אולי
הם טעו בזיהוי האדם או האוטו ן
אני פונה אליכם בבקשה לפרסם את
הצד השני של הסיפור, הצד שלי, ואת
השאלות ששאלתי. אולי האנשים שראו
את המעשה יסבירו את התנהגותם.
נורית אלעזו־י, רמת־השרון

ר י -ו ע לסרתין , 81

הן יפות ונעימות:
פשוט לא תרצי להוריד אותן

אז כדאי שתדעי כי מלבד האמבטיה זה מאוד באופנה להסתובב איתן
בבריכה, על שפת הים או סתם בין חדרי הבית, גם כשבאים אורחים.

- 0המגע המלטף של האופנה

תמונה נינוחה עם גברת.

ז 96ז 3ד

דיאודורנט * #י ן .
רעננות מיוחדת מאד לאורך כל היום.
דיאודורנט פינוק הוא צורך אמיתי
בתנאי האקלים של הארץ.
דיאודורנט פינוק מונע הזעת יתר
ומעניק הרגשה יבשה ורעננה שתלווה
אותך לאורך כל היום.

ניחוח עדין שאינו מתחרה בריח הבושם
האישי שלך.
לנוחותך דיאודורנט פינוק כדורי
(חס ,)8 0 11 המתאים לעור רגיש במיוחד,
ודיאודורנט פינוק בספריי

דיאודורנט פינוק מתייבש מהר, אינו
משאיר הרגשה דביקה, והוא בעל

דיאודורנט פינוק. רעננות מיוחדת מאד
לאורך כל היום.

מי לא זקוק לנרפ ה של * #ין?

1ה היה ה הוג ה הו ה שהיה
בגיליון ״העולם הזה״; שראה אור השבוע לפני 25 שנד,
בדיור) ,פורסמה עדותו של מפר,ד האצ׳׳ל (אירגון צבאי לאומי)
הראשון, אברהם (״גידעון״) תהומי, תחת הכותרת ״אצ״ל לא
היה רביזיוניסטי״• הבתב לענייני המרחב של השבועון תימצת
את פילוורו של הצלם האמריקאי הנודע דויד רן אנר!ן, תחת
הכותרת ״דו״ח על עזה״• המדור למדע הוקדש לסידרת תגליותיו
של המהנדס אלכסנדר זרהין, חלוץ ניסויי המתקת מי־ים
כישראל, תחת הכותרת ״גאון כמישכן העוני״ .תיאור ההתקפה
האחרונה.של אנשי הפידאיון על אוטובוס ״אגד״ ,בדרן לאילת,
פורסם תחת הכותרת ״דם כערכה״.

מדור הבידור של השבועון,׳ תחת הכותרת ״הפנתר השחור
מחוץ לסוגר״ ,תיאר 24 שעות עם הזמרת השחורה מאמריקה,
אדתה קיט (ראה: שער) .בכיר כדורגלני ישראל, שייע גלזר,
דיווח על טכס נישואי חכרו לנבחדתד יופף מרימוביץ, תחת
הכותרת ״יופלה מרימוביץ — רותי כץ 1:1״.
בשער הגיליון (כצבע) :הזמרת ארתה קיט.

האח רצתה וחל ינאית בן־צבי את דודהאן? ^ בחינות
דייו בו מטב־ ל־ א ת־ או לו *
הבגרות של כנו

״העולם הזה״ 984
תאריך !22.8.1956 :

בבית הנשיא בלבד, היקר והמכובד על
כולנו, אלא בכל אזרח בישראל ובכל
יהודי באשר הוא יהודי.
״עליכם לתקן את השגיאה הפטלית ש עשיתם
בהבאת הדברים.״
על מכתב זה העירה המערכת לאמור :
״העולם הזה אינו נותן הערכה, אלא רק
מציין עובדות. רחל ינאית היתד, אחת
מארבעת האנשים שהשתתפו בפועל ב ״העין
הזועמת״ נעצה סוף־סוף את
הריגת דה־האן. שלושת האחרים: אברהם
מבטה בהעולם הזה. השבוע קיבלתי את
תהומי, ישראל שוחט ויעקב פת המנוח,
המיכתב הבא, התום בחתימת ידו של
שנפטר בחודש שעבר.״
ישראל בר־יהודה, שר-הפינים,:
בתוקף סמכותי לפי סעיף 17 לפקודת

העיתונות, ומאחר ויש ילי יסוד להאמין
בגליון מס׳ 977 של עיתונך נתפרסמה
כי העובדות המתוארות בכתבתכם וב־כתבה
שהכילה, בין השאר, את הדברים
הערכתכם המצוטטת לעיל אינן אמת,
האלה:
הריני מבקשך בזה לפרסם בגליון הבא
״עדות זו של רוזנברג, שפורסמה לפני
של עיתונך׳ ,במקום בולט בעמוד ,2בו
חודשיים בחוברת פיירסומים של ממן
מתפרסמים המיכתבים למערכת, הכחשה
דבוטינסקי, יכולה להחשב כעדות בעל־לאמור

הדבר. אולם השבוע נתקבלה דעה שונה
״רחל ינאית לא היתד, בין האנשים ש לחלוטין
מפי אדם מוסמך אחר: אברהם
השתתפו בפועל בהריגת דד,־ד,אן, כן לא
׳תהומי עצמו, השוהה עתה בקליפורניה.
היה ביניהם ישראל שוחט ולא יעקב פת
המנוח.״
״תהומי, איש הגנה ותיק, שהשתתף
בכבוד רב, י .בר־יהודה, שר־הפנים
בשעתו יחד עם רחל ינאית (כיום אשת
הנשיא) בתיכנון הריגת פרופסור האוניבר ־ על כך השבתי לשר־הפנים במיכתב
סיטה דה־האן, שנחשד בבגידה בציונות׳ ,הבא :
״למר ישראל בר־יהודה, שר־הפנים,
הביע את דעתו במיכתב פרטי, בלשון ש השלום

אינה משתמעת לשתי פנים...״
״תמהתי מאוד לקבל את מיכתבך, כבגליון
979 של עיתונך נתפרסם מיכתב
עד כמה שידוע לי זוהי הפעם הראשונה
למערכת בזו הלשון :
ששר ישראלי משתמש בסעיף נושן זה,
;,נדהמתי לקרוא על ...השתתפותה של
מרת רחל בן־צבי בתיכנון רצח הד״ר דה־שחוקק
על־ידי השילטון הזר בארץ, במיי ד,אן.
הפירסום הזה פוגע קשה לא רק
חד כדי לכפות על עיתוני הנייטיבס את

עיתעות

פירסום הודעותיהם של שילטונות־ד־,דיכוי
הקולוניאליים. סעיף זה מעורר זכרונות
נוגים בלב כל עיתונאי. מוזר השימוש בו
דווקא בידי שר המייצג את תנועת־הפוע־לים,
שהיה צריך להיות רחוק מסיגנון של
מושל־מחוז מנדטורי.
״הייתי מציע לך לשקול עקרונית מחדש
אם רצוי השימוש בסעיף זה, שיכניס את
סיגנון המישטר הקולוניאלי לחיי המדינה.
״אשר לגופו •של עניין, לא יהיה שום
צורך בפקודה זו. הריגת דה־האן בוצעה
על־ידי ההגנה, על דעתם של המוסדות
העליונים של היישוב של אז, ואין כל
ספק שחלק ניכר מדעת־הקהל ביישוב
הסכים למעשה. עובדה זו הובלטה בוויכוח
שהתנהל על נושא זד, בעתון.
״אילו נאמר לנו בפשטות כי אשת ה נשיא,
שכבודה יקר לכולנו, מכחישה את
העובדות שפורסמו בתום־לב, היינו ברצון
בודקים את כל הפרשה בחקירה כוללת
ומקיפה נוספת. אין׳לנו שום.עניין לעוות
את האמת לצד זה או אחר, יוכל ענייננו
הוא לגלוית את האמת ההיסטורית.
״העולם הזה נוהג מאז ומתמיד, כדבר
מובן מאליו, לפרסם כל מיכתב הנוגע ל תיקון
עובדות ולהבעת דעות הנוגדות את
מה שפירסם.
״עתה הטלתי על חוליית־מחקר של ה מערכת
לחדור לעובי הקורה של כל פר שת
הריגת דה־האן, ואנו נניח לפני הקור אים
ללא משוא-יפנים את תוצאות החקירה
לכשתושלם.
״אולם חוק הוא חוק, ועל כן, בתוקף
החוק ובתוקף הצו, אני מפרסם במקום
נכבד בעט׳ 2של הגליון, את ההודעה
הבאה: רחל ינאית לא היתה בין האנשים
שהשתתפו בפוטל בהריגת דה־האן. כן לא
היה ביניהם לא ישראל שוחט ולא יעקב
פת המנוח.״

נעלי ג1מי

דם בערבה

תצלום בלעדי שהתפרסם בד,עולם הזה, בו נראה פנים
האוטובוס אחרי התקפת הפידאיון, בשעת נסיעתו בערבה,
בדרך לאילת. מאחרי כיסאו של הנהג נראות התחבושות הספוגות דם, שבהן נחבשה
תרצה ז חזי על־ידי חבריה לנסיעה. התקפה זו גרמה למתיחות מלחמתית בגבול ירדן.

המיקרה טושטש, שום ידיעה לא הסתנ נה
לציבור. אולם הוא היה סנסציוני
למדי: בשעת בחינת־בגרות, באחד מבתי-
הספר התיכוניים בארץ, מתה הישנה אחת
התלמידות מרוב התרגשות, כנראה כתוצ אה
של מחלת־לב. החודש פירסם הד
החינוך, ביטאון ציבור המורים, רשימה
של מפקחי־בחינות, שיכולה להסביר את
סיבת ההתרגשות הקטלנית.
כתב הד״ר ישראל צבי כנר ״ בגאווה :
״גם המפקחים ניגשים לבחינות ״בחגיגיות
מסויימת ...אני מסתפר, מתגלח ומתלבש
בבגדי החג — ובנעלי קרפ או גומי ...כדי
שהתלמידים לא יבחינו בנוכחותי בזמן
שאני נאלץ להופיע פתאום לפני אחד מהם
ותופסו בשעת קלקלתו!״
בעל ׳הקרחית. דרכי הקלקלה רבים.
כך קרה לא פעם לתלמיד שסירב להסיר
את כובעו, בטענה שיש לו קרחת והוא
מתבייש .״קיבלתי את הטענה. אולם ב אמצע
הבחינה שמתי לב שהתלמיד בעל
הקרחת מוריד מפעם לפעם את כובעו,
מחזיקו ביד ומחזירו לראשו. בהפוגות אלה
* אביו המנוח של שדר הרדיו וקריין
הטלוויזיה דן כנר.

הבחנתי שאין לו בכלל קרחת. ניגשתי
אליו ולקחתי את הכובע — ובפנים שפע
של נוסחות במתימטיקה.״
אולם קשה לרמות -איש כמו כנר. אץ
הוא מרשה לתלמידים לצאת לבית־ד,שי מוש
בשעת הבחינה ,״כי גם בזה הם
צריכים להראות את בגרותם, ולהתאפק.״
כדי שלא ישאלו אותו שאלות ביחס לחו מר,
הוא רגיל להכריז על עצמו כעל
מורה להתעמלות, שאינו יודע כלום.
לא כל המפקחים הם כל. כך פקחיים.
כלתלונן כנר,׳ בעצב :״במקום להשגיח י שביע
עיניים, הם מעיינים בספר, עיתון,
שאלון, מציצים לתוך מחברות הבוחנים,
מסתכלים דרך החילון החוצה ונותנים ל תלמידים
את ההזדמנות להיעזר בדרכים
המקובלות.״
בילוש וריגול. וידוי מאלף זה של
המפקח לא מצא חן בעיני כל חבריו. לפ חות
אחד מהם, ברוך ששון, חגר את
מתנייו להתקפת־נגד :״אני שואל אם פיקד
חנו הוא בחינת שוטרים, המצווים על דר כי
בילוש וריגול, ואם תפקידנו להלך אי מים
על תלמידינו?״
אומנם, אומר ששון, יש מפקחים ״הרו אים
את כל עולמם בהטלת אימה על ה נבחנים
...זבהכשלתם. שמם הפך לזוועה.״
אולם קיימת הוראה מפורשת של מחלקת־ר,חנוך
האוסרת על המפקחים לטייל בין
הנבחנים, והוראה אחרת המאפשרת לנבחן
לצאת מחדר הבחינה. מלגלג ששון :״ד״ד
כנר יודע בוודאי שמחמת התרגשות חל
שיבוש מעיים אצל פלוני, או יש ותלמי דה
נזקקת מטעמים ידועים לצאת לרגע.
חוץ מזה, מה הטעם להפשיט את מעילי
התלמידים,־כפי שדורש כנר? מה יעשה
ד״ר כנר לגבי התלמידות, שיש להן כלים
מכלים שונים להצניע בהן פתקים?״
אולם הוויכוח הוא עקרוני. שואל ששון :
״הרצויים לנו מפקחים־בנעלי־גומי, או
מפקחים שיחסם אומר כבוד לבחינה ו־לנבחן,
היודעים להשיב, לא׳ בטון של
נימוס ונועם לפניותיהם של תלמידנו ה באים
לבחינות הבגרות לאחר שביעות
רבים של עמל ויגיעה רבה, ובחרדת־קודש?״
אנשים 6שני
חיילי צד,״ל שירדו השבוע ל התרחץ
בלוויית חברותיהם, במקום עזוב
בחוף, מדדום למלון אכדיה, זכו להגשמת
חלום המנקר בלבו של כל טוראי. בעודם
מתרחצים הגיעה למקום מכוניתו של יד׳,
רמטכ״ל ומתוכה יצא הנוסע היחיד, רב־לוף
משה דיין, שהתפשט, סגר את מדיו
בתוך המכונית, הוציא מארגז הכלים את״
חפירה צבאי מתקפל, טיפס על צלע הצוק
המשקיף על הים והחל חופר בכל כוחו ב־אבן־החול
הקישה. במשך ׳שלוש שעות רצו פות
שכבו שני הטוראים פרקדן והשתזפו
באור השמש, והסתכלו במפקדם העליון,
הלבוש רק במכנסי־התעמלוית לבנים, ש עבד
בקדחתנות בעמידה, בכריעה ובשכי בה,
ללא רגע של הפסקה, עד שנעלמה
קרן־האור האחרונה. מפעם לפעם התכופף
הרמטכ״ל, בחן את האבנים, בחפשו כנר אה
אחרי מציאות ארכיאולוגיות.
י• שרת־החוץ גולדה מאיר, בשיחה
עם עיתונאי בריטי על האפשרות שהחל טות
ועידת לונדון לא יכללו הכרה בזכות
ישראל למעבר בתעלת סואץ :״לישראל
גב חזק מאוד, אולם ייתכן שזה יהיה
הקש שישבור את הגב.״

עיר המיקלט של הדה בושס ^ הסעד החלקי של סעיד
^ חרוזי בעלה של נעמי שמר ^ מחקר ישראל, ברמה בינלאומית
קברים הדה בושם, מבקרת־תרבות שנונת־עט,
פירסמה במהלך השנים סיפורים וקט עי
סיפורים בכתבי־העת קשת ופרוזה.
מפאת הפיזור והכמות המועטה, לא הו תירו
סיפוריה של בושם רישום של ממש
במפת הספרות הישראלית.
בחודש שעבר ראה־אור קובץ צנום,
שהוא בבחינת חטיבה אחת שלמה, פרי-
עטה של בושם, תחת הכותרת ההר הש לישי
* .הקובץ, הנושא את כותרת־המיש־נה
סיפורים, הוא חטיבה ספרותית בשלה.
ההר השלישי מעמיד מיד את בושס בשו רה
הראשונה של הספרות הישראלית,
בשל עוצמת תיאורה, נושאיה, כנות כתי בתה,
והיכולת התיאורית החזקה שלה.
נוף המיסגרת של ההר השלישי מתמ קד
ברחוב המרכזי של מושבה ותיקה,
שהיא מעין תערובת של מקום־לידה למ ספרת
ועיר־מיקלט. מושבה הממיינת את
האהבות האסורות והמותרות של אשה,
אשר גדלה בנוף ש״זכה״ כמעט להתעלמות
מוחלטת מצדה של הספרות הישראלית
החדשה.
חלק לא מבוטל של הספרות הישראלית
החדשה בולט, באי־יכולתו להתמודד עם
הכימיה המפית של ארץ־ישראל. תיאורי
החום והשמש הם בבחינת נייר לקמוס
ליכולתם של סופרים ישראליים להתמודד
בכימיה זו. הדה בושם, כבר מתחילת
ספרה, מצליחה להשתלט בקלות על אותו
מרכיב, תוך שהיא הופכת את השמש
לסממן הנופי הראשי שלה בנוף הינד
תיכוני הישראלי. בושס עושה זאת באותו
כישרון שאדבר קאמי מביא את השמש
הימתיכונית שלו ביצירות שרקען הוא
אלג׳יר :״מעולם לא היה חורף. השמש
היתה זורחת תמיד ומצמצמת את טווח־הראייה״.״
ההר
השלישי הוא בבחינת אגדה מודרנית.
אגדה הפורשת עולם מופלא ומעודן
של שלוש נשים — סבתא, אם ונכדה• ב אמצעות
שלוש נשים אלה, שהאחרונה בהן
היא המספרת, מוליכה בושס גירסה מש לה
על תהליך ההתנחלות היהודית בארץ,
תוך שהיא מרצפת סיפור זה בתהליך
הניוון ההדרגתי של יהודי ארץ־ישראל
באמצעות הרצף הבלתי־חדל של קברים,
בתי־קברות, מיתות, סבל, יסורים וייסד
רי־נפש, העולים וגואים עם כניסת הקו רא
למרכיבים השונים של ההר השלישי.
אין ספק שהעיסוק בנושא הערבי, בעי קר
בערבים החיים לצידה של המושבה,
עולה עשרת מונים על אותו עיסוק
נוסח עמוס עוז בהקשר של הזיית
התאומים של מספרת מיכאל שלי. גם
כותרת הספר מקורה ״בגבולות המושבה,
על ההר השלישי (עד היום איני יודעת
מדוע נקרא כך, והיבן היו ההר הראשון
והשני) ,גר שבט שומרים בני אותו
שבט שזורים בתוך חיי המושבה, כאשר
הם מגרים לעיתים את תחושות בניה
ובנותיה, כמו :״עאמר עבר כרחוב בדה רה
ולא הביט לעברי. אחמד נשען על
שער העץ החורק, הביט בעיניו חסרות
הריסים לעבר הבפר, חולם על ילדיו
שלא נולדו אף פעם...״
הדה בושס מצליחה לאורך כל הספר
לעמוד במתח של תיאורים המובאים.ב לשון
קפדנית, לשון שמעטים מסוגלים
להתמודד בה בעברית הכתובה הנוכחית,
כמו מימד הזמן העובר :״סימני הפצעים
שעל כרכי כמעט ונעלמו. כמושבה החלו
לסלול כבישים, והעיתונים הופיעו כמיס *
הדה בושם — ההר השלישי, הוצאת
ספריית פועלים; 93 עמודים (כריכה
רכה).

6 2 1

גרות שחורות. בלילות יצאו לשמור ופר דסים
רבים נגדעו ועל הדרבים היו פזו רים
מסמרים. כרחובות המושבה נשמע רק
קולם של מכבשים והיה שקט עצוב...״
לאורך סיפוריה של בושס מהלך, במי נון
הולם, מעין אני־מאשים־תרבותי, העו סק
בתהליך הכחדת התרבות בארץ־יש־ראל
והמגע בין העמים. היא מצליחה
לגבור על המנות־הגדושות של נוסטלגיה
מתקתקה, כמינהג מרבית הסופרים העכ שוויים.
את התהליך הזה היא ממקדת
בבית־הקברות, כמקום המשמר את העבר:
״נסעתי למושכה אל בית־הקכרות. אלה
שידעו פעם לדבר ערכית כבר היו טמו נים
שם כולם...״
המיבנה של ציר־עלילה מרכזי העובר
בין סיפורי הספר, מזכיר עד למאוד
את סיפרה של הסופרת האמריקאית וילה
קאתו* באנטוניה שלי, וכן את העיסוק
המאוד עקשני בחומר־האנושי וברגשות
שהיו באותה מושבה, שהיא עולמה של
בושם.
במישור השני של סיפרה מצוי סיפור
נואש של אשה, העורכת מסע בלתי־חדל

סופרת בושם
אהבה נואשת לאמן ידוע
בעיקבות האהבה. אשר, שמחפשת נואשות
קשר עם האהבה. אשד המתייסרת במהלך
תקופותיה השונות ביסורי אהבה גלויים,
חושפניים, ובאיכות שאף לא אשה אחת
שניסתה להתמודד בעברית הגיעה אליה :
״רציתי לומר לו שאני אוהבת אותו וכל
מה שהיה יחזור ויהיה, אבל ידיו היו
רחוקות מגופי ולא עוד מחפשות את
שדי או מחליקות על העור החלק והמתוח
של רגלי. לא הזכרנו את אשתו את
המגע הגופני מעבירה בושם לכאבה :
״אבל עכשיו היו זיכרונות רכים כפצע זב
מוגלה בתיאורים אלה קיים מימד
חזק מאד של ליריקה מילולית בפרוזה,
כמו המשך תיאורה :״ורציתי לבכות
ואולי לדעת שהדברים יהי) כמו שהיו אז,
כשטיילנו שנינו בסימטות והחצילים היו
סגולים כקטיפה וכלי־הנחושת אדמו כאש
ועיני הכבשים הביטו בנו זגוגיות ומתות
והדם קפא נחלים־נחלים על גופותיהן
הוורודות, והזבובים היו כפרחים שחורים...״
החום
הארצישראלי מסתיר, כמו בצעי פים
רבים, את תחושותיה של המספרת:
״אכל עכשיו היה חם והחום ירד כמסכים
דקים אטומים והחניק כל רחש ולמ
רות
הצפיפות המזגאווירית, מצליחה בושס
לחשוף את אחת מתאהבות הכואבות, תוך
שיחזור מתוך העבר :״והיה שקט עייף
רווי ריחות רבים, ושערותיו הזדחלו אל
עורי הרטוב מזיעה, ופיו היה על פי
ככחלום־בלהות, והוא אמר את בל הדב רים
שאמר לי אי־פעם כחדרים אחרים,
ואני לא ידעתי עוד היכן אני ומתי קרו
הדברים ולמה אני שוככת איתו על מעטה
הספה כחדר הזה...״
המוות האישי, הסביבתי, ודעיכת אותה
מושבה, הם מעבר לגלריית הדמויות ש בספר.
בושס עורכת תישבוץ מעולה של
תהליך מוות זה באותן מושבות, באותו
עולם שחלף ואינו עוד. בסיפורה ידיד
מיש פחה, אותו היא מציגה בפתיח, היא
כותבת :״תמיד היינו שנינו יחד, אכל
עכשיו היה המוות פה, מוכר כידיד-מיש-
פחה, ונחירי־אפו היו מצהיבים מרגע
לרגע ...תמיד היינו שנינו יחד, והדרד
לכית־הקכרות היתה עכשיו קצרה כל־כך,
ואף אחד לא בכה, ואני הסתכלתי
כפרושים ושכחתי לחשוב עליו, וחשבתי
על האחרים, אלה שעדיין לא מתו. אלה
שאולי ילחשו לי מילות־אהבה מוכרות כ חדרים
חשובים...״
׳המוות בא לספר, כאשר החלוץ שלו
הוא אבי הנפש המספרת :״הוא היה
אבי, וכשהורידו אותו למטה, קרו הדב רים
הרבים כערים הערפליות. והים הא פור
שטף את החולות אותו עולם של
הווי הולך ונמוג של המושבות מוצג
בעוצמה, שבעבר הביא אותה יהושוע
קגז ברומן שלו אחרי החגים, בניגוד
למתקתקות הנוסטלגית והסכרינית, אותה
מביא בן־מושבה אחר, אהוד בן־עזר,
בספריו הנזילים. בושס אינה נבהלת,
בינות לתיאורי המוות, ההלווייה וה קבורה,
מעיסוק בשבירת פסילים, והיא
גם מנסחת לעצמה תהליך זה וכותבת :
״ואני אהבתי גברים רכים, ולא עוד אותו.
ואני הלכתי כדרכים רכות. והוא כתב לי
פעם מיכתב, על אברהם שמרד וניפץ
את פסלי אביו. ואני לא מרדתי ולא
ניתצתי שום דבר, רק השינאה היתה
מפעפעת בי תמיד, דביקה וסמוכה...״
את מערכת היחסים המורכבת עם האב־המת
מספרת בושם בכנות :״הוא היה
אבי. נוקשה, ושערות ראשו מקריחות.
ואני חשבתי שהוא יהיה תמיד כאן, ואני
אחזור אליו; ושנינו נרצה באיתה הדב רים
ממקומות רחוקים, גם אם לא נודה
כזאת לעולם. ואני עזבתי אותו והלכתי
אל צריף־הפחים, ואל השכונה שבעיר־ההרים...״
בסיפור
מעולם מביאה בושם, מתוך
תהומות הנשייה, את סיפור אבש לו ם
פיינבדג :״מישהו הרג אותו -במידבר
הצהוב צרוב־השמש, והחולות החמים סח פו
איתם כל אות וכל סימן מן המקום
שהיה לו לקבר — ומן הרודפים והנרדפים
לא שרד כל זכר המספרת מביאה
מימד נוסף מאותה אישיות בלתי מפוע נחת
של פיינברג, מימד ידידותו עם
אביה וסיפור אהבה מופלא :״הוא היה
ידיד של אבי, אבל אבא שלי לא סיפר
לנו עליו מאומה האב ביטא בכתב
את תחושותיו וידיעותיו על פיינברג :
״אבל הזיכרונות לא נתפרסמו מעולם,
ואבי מת ואת גופו לא קברו במידבר ;
ואז לא ידעתי עדיין שגברים אוהבים גם
זה את זה והם יכולים לנטוש במידבר
את נפשם...״
בושם מעניקה אותנטיות ספרותית לאחד
האירועים המרגשים ביותר בתולדות ה ישוב,
סיפור ניל״י, תוך תיאור התעלמות
בני המושבה מזעקות המרגלים המובלים
כשבויים ומעונים :״האדמה היבשה חיכ תה
למים ולמחרשות, והאיכרים ידעו אולי
שאלה שזעקו ברחוב הרומס, והם לא
באו לעזרתם, יהיו שייכים פעם לסיפו רים
כלילות־קיץ רחוקים וזרים וכאן,
אחרי שהאב נופח את נשמתו, מקבלת
הבת המספרת את מחברת זיכרונותיו,

שבפתיחתה כתובד, ההקדשה המסקרנת :
״לתמר, שנשמתה כנשמתי במידבר...״
וכאן מתחיל סיפור מלא פיתולים אודות
תמר, שעמדה להיות אשתו, ואשר הס תגרה
למשך שנות דור מפני בני המו שבה.
המספרת מחליטה לבקרה, ולמסר־לד.
את זיכרונות אביה.
ברגישות מופלאה מתארת בושם את
הפגישה עם תמר, והיא כותבת :״אבל
המתים הנוקשים חסרי־הרחמים היו ל פתע
בחדר, מטילים את צילם על הכתלים
הגבוהים הלבנים, ואבי היה צעיר ויפה,
מאלה המאמינים בגיבורים וחלומות.,.״
ובהמשך המיפגש עם תמר בא סיפיר
האשה האחרת :״אכל תמר סיפרה לי
שהיא הדפה את הדלת ועמדה כחדר ולא
הביטה סביבה ועיניה היו פראיות וטרו־פות,
והיא אמרה שהיא יודעת מי הסגיר
אותו לתורכים, ואיך כרה כיטהם רודפים
אותו, וכיצד מצא את מותו, ועל שתיהן
לעשות משהו כדי לנקום את דמו...״
בעין מעולה מתארת בושם את סוף פגי שתן
והיא רצתה כנקמה. היא נמ נתה
עם אותן נשים שאינן שוכחות את
גופות הגברים שאהבו, וגופו — חשבה —
היה שייף לה.״
בדומה לשאר סיפוריה, זה סיפור של
מוות ואהבה, השזור בבגידה ונבגדות,
כאשר אלד, מוליכים לצביעות האיכרים,
שאותם היא מתארת בסוף הסיפור :״וה איכרים
שבגדו ודטפילו את עיניהם, ואלה
שטנאו מחאו כף, והם עמדו כולם דום
לזכרו והעלו זיכרונות...״
בתיאורי המוות החוזרים עולה ומת פתחת
לה שואת אהבתה של המספרת,
המתייסרת, תוך הצגה מופלאה של רגשות־נשיים
:״אני רציתי לתת לו הבל והוא
לא לקח דבר, וכל מה ־שנעשה כגופי
נעשה כמקום אחר ובזמן רחוק בסיד-
רה של סיפורים המתמקדים בחוויית אה בה
מרגשת, הגובלת בשיעבוד לגבר מסו־יים,
לא פנוי, מתארת בושס פרץ של
רגשות וכאב מהמעלה הראשונה, כמו :
״היינו יחד זמן רב או זמן קצר. היינו
יחד ולא היתה מילחמה ואף אחד לא
מת ; ומילבדנו היו הרחובות שוממים
והערבים קרים והמספרת מוליכה את
אהובה במעלה הגיבעה, לבית־הקברות
שבמושבה.
הסיפורים ערים ל מו ת בהן ו שני סיפורים
הם בבחינת שיחזור של סיוט, הסיוט
שבאהבה, ממרחק השנים והכאב :״הסי פור
הזה אינו סיפור בשבילכם. הוא אינו
סיפור. לנו אין שמות כסיפור. הסיפור
הוא פצע זכ-מוגלה. המוגלה ניגרת על
פני ועל גופי. יש לה ריח חמוץ מעוכה,
והיא נקרשת בבועות דביקות וחמצמצות
על עורי המספרת נאחזת בציפורני
זיכרונותיה באותה אהבה נואשת לאמן
ידוע :״חזרתי מדרכי־העינויים שלד.
מן הגרדומים והבלי-התלייה ובורות הירי.
חזרתי מן הציורים הזועקים והשסועים
ומדמם המכתים של הצבעים והיא
מתארת את ניכורו ממנה :״ולפיד היית
עם גוף אשה, כבד וקפוא, ועם הגוססים
על הצלבים שלא ימותו לעולם, ועם
נחילי הדם האדום והמסנוור, ועם עיניהם
המתות כל־כד של הילדים, ועם הגול גלות
המרוסקות ומכשירי העינויים, ועם
צבעי הזהב העמום המחניק בושס
ממשיכה ומאתרת את ריח הגוף של
אהובה, שהוא באפה, ומוסיפה -:״הייתי
איתר ככל חדרי הייסורים שלד״.״
בושס אינה חוששת לאחד את האב
והאהוב, את העבר וההווה, את 1המספרת
וסיפוריה :״פעם קראתי סיפורים על
אהבה, היום אני כותבת אותם. המילים
אינן רודפות אותי עוד. המילים הקפיאו
את פניד ואת הציורים ואת הפסלים.
המילים הם ממלכתי הקטנה. במילים אני
שמה קץ לד ולאבי את אקט האיחוד
וההשפלה של שני גברים מתארת המס פרת
כך :״אני הייתי באה לבית-הקב-
רות לפעמים, ויום אחד הכאתי שמת גבר

שאהבתי, והוא שאל אותי אם א;יחצה
לשבב איתו על קבר אבי. רציתי לשבב
איתו, ואזלי כף הייתי מחזירה את אבי
לחיים...״
הסיפור אבק בכראמה גם הוא מצבה!
מצבה לכפר הערבי ששכן לצידה של
המושבה :״כנראמה קרסו כתי־החומר
ונהפכו לאבק אדמדם. במידבר עלתה
צחנתם של המתים, ושרה אהרונסון כ שימלח
לכנה רכוסה לצווארה לא ליטפה
את פניהם המוות וההרס של הכפר
השכן מולידים גם את קללת מותה של
המושבה.
בושם מתארת את המוות של סבתה
ואמה, ואת המוות של המספרת, שבא
בייסורים כמעט־נוצריים :״היינו שלוש
נשים, ודת־האהבה שכחרנו כה בגדה כנו
כאיש־קריות. היינו שלוש נשים, וכל
אחת מאיתנו נשאה את הצלב כוויה־דולו־דוזה
...היינו שלוש נשים וכחרנו כדת
נקלה וכוזבת...״
ההר השלישי הוא בבחינת הפתעת-
השנה בספרות הישראלית. הוא ספר מעו לה
ומעודן, שבו נשזרו יכולת ביטוי
מעולה ואמת מדהימה. זה קובץ סיפורים
שהוא סיפור אחד, על גוויעה של מרכיב
חיוני בארץ־ישראל ! סיפור של האהבה
המוליכה אל המוות. סיפור גוויעתו של
דו־קיום בין עמים ואנשים. זה סיפור
שכמו סותם את הפירצד 4ואת החלל אותם
הותיר . 8יזהר, יליד המושבה, שדילג
על עולם־ד,מושבות והעדיף לשעבד את
כתיבתו לארץ־ישראל־העובדת.

חד־מימדיות
אדוארד סעיד, פרופסור לספרות
אנגלית באוניברסיטת קולומביה, יליד
ירושלים, מפליטי , 1948 חבר המועצה
הלאומית הפלסטינית, החליט לנטוש ל־זמך
מה את עיסוקיו בחקר יצירותיו של
ג׳חף קונראד, ולעזור בעטו לאחיו
הפלסטינים.
התוצאה: ספר שראה אור בימים אלה
בתירגום לעברית, תחת הכותרת שאלת
פלסטין * ,שבו מוליך סעיד את קוראיו
דרך מבוכים של כרונולוגיה חד־צדדית
וחד־מימדית של תולדות הסיכסוך היש-
ראלי־פלסטיני. בדומה לפירסומים באנג לית׳
אותם פירסמו אנשי מצפן בשנות
השישים והשבעים, כל העובדות בספרו
של סעיד נכונות, אך בדומה לכל ספר־

לארץ־ישראל, מרובה בה החסר על ה קיים.
גם התייחסותו לגורמים יהודיים
המוכנים לשתף־פעולה עם הפלסטינים,
מהווה מייצג נאמן לראייתו החד־צדדית.
הוא אינו מזכיר מאבקים אידיאולוגיים
במחנה היהודי, מאבקים שהחלו בימי
ברית־שלום והגיעו לוועד ישראל־פלסטין.
במקום מטיפים לשלום, נוסח מרטין

כופר, גרשום שלום, י״,ל מאגנם -

מבכר סעיד להלל את השוליים הקיצוניים
של השמאל, כמצפן, פיליציה לנגר
ואחרים.
הפרק הראשון בספר שאלת פלסטין הוא
סיקור היסטורי רצוף עובדות, המובאות
תוך סלקציה מאוד תעמולתית, כמו הצגת
טענתה של ראש־הממשלה לשעבר גול דה
מאיר — הפלסטינים אינם קיימים
— כהוכחה לאי־הכרת הישראלים בקיומם
של אלה המדוכאים. העובדות בפרק זה
בולטות בהיותן תלויות במיעוט־הפירסו־מים
בנושא זד, באנגלית (שהרי סעיד חיבר
את ספרו כמכשיר תעמולה של הרעיון
הפלסטיני, למען תושבי ארצות־הברית
ואנגליה) ,תחת הגודש של החומר העוב דתי
הקיים בעברית.
הפרק השני — הציונות מנקודת הראות
של קורבנותיה — מעורר לעיתים גיחוך,
בעיקר כאשר סעיד מגייס לעזרתו את
הספר דניאל דירונדה של ג׳ורג׳ אל־יוט,
שימוש שכל קשר בינו לבין הא מיתות
ההיסטוריות מיקרי לחלוטין. בקי אותו
של סעיד בתקופת־ספרות מסויימת
של הספרות הבריטית, במאה שעברה,
מותירה מישקע של רדידות כשהוא מנסה
לרדת לשורשי האימפריאליזם היהודי.
מה עוד, שישנן הוכחות יותר משכנעות
להוכחת מצב זה.
הפרק השלישי, שכותרתו היא לקראת
הגדרה עצמית פלסטינית, מביא, בדומה
לפרקים הקודמים, מידע נכון ברובו אך
חד־ממדי להחריד. סעיד מדביק לשירו של
מחמוד דרוויש, ערבי־ישראלי לשעבר,
גם קולז׳ מילולי :״רשום ! /אני ערכי /
ומיספר תעודתי חמישים אלף /וכנים
לי שמונה /והתשיעי יכוא בתום חקיין /
האם תכעס השיר מתועד כשיר ש התפרסם
״בשנות הישישים המאוחרות...״
דבר שאינו נכון, ושמעיד על חוסר־הדיוק
העובר לאורך כל דפי הספר הזה.
גם העיסוק האפולוגטי של סעיד ב אג ־
וור אל־סאדאת ובהסכמי קמפ״דיי־וויד,
הנפתח ב״אין להתעלם מן העובדה,
שסאדאת היה המנהיג הערכי הראשון
אשר הצליח לגרום לכף שהציונות תיסוג
מעמדות שהיו קודם לכן באחיזתה...״
הופך עד מהרה למיתקפר, של משטמה,
שהגיון וכעס משמשים בה בערבוביה.
לסיכום: חשיבותו האחת של הספר
שאלת פלסטין היא בעצם מצבור העוב דות
בנושא הקונפליקט הישראלי־פלסטי־ני.
אך בדומה לפירסומים פלסטיניים
אחרים, ולפירסומי השמאל־של-השוליים
כמצפן, אין לעובדות המובאות ערך
רב, בשל אי־הדיוק שבהן, ובגלל החד־צדדיות
והחד־ממדיות של ראיית הבעייה.
הדבר המדכא ביותר בספר זה הוא ההת עלמות
העקשנית של סעיד מאותם יש ראלים,
המוכנים לעשות כל שביכולתם
למען הקמת מדינה פלסטינית — וחבל.
הסעד המתורגם של אדוארד סעיד מוגבל
למדי ביכולת התרומה שלו לקורא העב רי.
והערה למו״ל: הספר רצוף שגיאות
כתיב ודפוס׳ וחבל שתירגומה של רונית
לנטין נפגם על-ידי כך.

תדמית פלסטינית
מיקשה של רדידות
תעמולה, יהא אשר יהא, הרי שהעובדות
מונחות בהקשרים לא נכונים, תוך התעל מות
מסידרה של אמיתות היסטוריות.
ראייתו של סעיד את הע׳רבה *• של
הפלסטינים כמקבילה לגלות היהודית, היא
כבר הסטה של כמה מנושאי הספר מציר
האמת וההגינות. סעיד אטום לחלוטין
להבנת הגלות של היהודים במזרח־אירו-
פה. הבנתו את הגורמים לעליות השונות
* אדוארד סעיד — שאלת פלסטין!
מבוא: יגאל תומרקין ; עברית: רונית
לנטין ויהלי עמי ת; הוצאת חיפרש 288 ,
עמודים (כריכה רכה),
** כינוי פלסטיני ל״גלות״.

נאום ה״גבר״
אילמלא עזרה הפיזמונאית נעמי שמר
לבעלה, עורך־הדין מרדבי חורוביץ,
להופיע בתוכנית־ד,בידור שעה טובח ילג*
לות את ספר חרוזיו שירים למרים האחרת
* ,ספק רב אם ספר זה היה ראוי
להתייחסות כלשהי. הורוביץ, שפירסם
לפני כמד, שנים רומן עב־כרס ומייגע
תחת הכותרת קירקס הפרעושים (שהוא
בבחינת דיוקנו של הפאשיסט הישראלי
המצוי כאיש צעיר) ,קיווה שהרומן שלו
* מרדכי הורוביץ — שירים למרים
האחרת! הוצאת זמורה, ביתן, מודן:
72 עמודים (כריכה רכה).

ייהפך לרב־מכר אצל בני־התישחורת ה ימניים
בארץ. אלא שמסתבר, כי אפילו
בפריפריה הרחבה של הימין הישראלי
אין נטייה להתפתות לרומן גרוע ובלתי
אמין. צעדו הראשון של הורוביץ בספרות
נחל כישלון חרוץ.
נסיון נוסף להיכנס לטרקליני הספרות
בארץ נעשה בשירים למרים האחרת.
נסיון של אדם נטול רגישות כמשורר,
לחרז את הגיגיו בנוסחה אחת וחד־ממדית,
גם לא מקורית, המועתקת מ־פרידריך
ניטשה בכה אמר זרטוסטרא,
שבו אומרת האשד, הזקנה לזרטוסטרא:

שינאת הנשים של הורוביץ מגיעה ל אחד
משיאיה בחריזה (בעמוד )57 שבה
הוא מבהיר מעט מעולמו :״שמעי נא,
את עם החור כין ה תלי ם והווסת /אני
עומד כשדור של תרכות חדשה התאווה
מעבירה על הדעת והמחבר מחרז :״רצי תי
לשגל את אירופה /והיא הזדקנה
פתאום כאחת ובעמוד ממול הוא שב
לאהובותיו הארציות, ולוחש לאחת מהן :
״אני אכניע אומד /כמוקדם או במאו חר
/כשירים ובמכות כנראה שאת
השירים הוא מוליך למו״ל, ואת המכות
מותיר בביתו. ולאחר המכות הוא ממשיך

חרזן הורוביץ ופיזמונאית־רעייה שמר
וקבלי באהבה את כל הזרגים /הרשומים בכרטיס העבודה שלך . .
״אם חולד אתה אל הנשים, אל נא תשכח
את השוט!״
בשירים למרים האחרת מציג הורוביץ
עצמו כשונא־נשים וכשונא כל שהנשים
מייצגות — שונא את גופן, את יצריהן
ואת עולמן. הוא פותח את מחברת חרוזיו
ב״ושוב אני מגדל צפרנים ׳צחורות וארו בות
כי /אפסו סיכויי להגיע שוב אל
הקרומים חריריים שלד /למי יש כיח
לפגוש אוהד /בלי לשכב איתר״.״
פולחן־הגבר שהורוביץ מטפח מסביבו
מעורר גיחוך רב בדימוייו, שהינם דימויים
משומשים למדי ובלתי פואטיים, כמו :
״ועל כד שלחתיה לגיהינום שם /חיא
תלוייה בשדיה ו/או ״מזל שהחומר ה היסטורי
אצלד הוא /לא כמו הביציות ב־שחלתף
ההולכות /ואוזלות כקצב של
אחת לחודש /אלא יותר כמו המיצים /
שאת מפרישה כעת מישגל...״
אין ספק שנימת היחס של עורך־הדין
הורוביץ לנשים, מעידה כאלף חרוזים
על תסביך סירוס עמוק. ראייה חרוזית
מוגברת לכך מצויה בכותרת: צו בדבר
הוצאתה להורג. הורוביץ מסיים ב־
״אף פעם לא מאוחר /ללמד כהורה
כזאת להסתובב /קצת פחות סביב עצמה
ולהביא /קצת יותר תועלת לאחרים...״
דברים הנובעים מעטו של אדם המייחל
לכך שמחצית האנושות, הנשים, תתייצב
סביב לחדלון תשוקותיו.
דימויו המיניים והמלאכותיים של הורו ביץ
נושאים חותם של אי־אמינות שירית,
תוך שבינות לשורות עולה בעיני המעיין
בחרוזים אלד, הרושם, כי מקור אהבותיו
של המחבר במקומות שבהם משל מים
טבין ותקילין עבור הנאות הגיף.
אחד מהדימויים המייצגים מצב זה הוא
החריזה :״את תהפכי את העולם. את
תזרקי /אותו למעלה ותדכיקי אותו
לתיקרה ולא צריך חריזה לתיאורים
שכאלה, מספיק בספרות פורנוגרפית לש מה,
שהורוביץ אינו מתקרב לקרסוליה.
אחד המקומות היחידים בספרון חרוזים
זה, שבו קיימת אמינות כלשהי הוא השיר
ראשית (עמוד .)34 וגם אמינות זו אינה
שירית, אלא אוטוביוגרפית. בראשית זו רמת
לה החוצה אי־ד,אונות של הורוביץ,
כאשר הוא מחזר אחרי אחת מהמתמסרות
לו, אחת עם ״ג׳ינם כחולים וחולצת טרי קו
שחורה /אני דיברתי ודיברתי ודי ברתי
כל כד /התרגשתי עד שהייתי
מוכרח לצאת /לשרותים...״

בפעילות דמיונו הגופני (בעמוד : )63
״וקבלי כאהבה את כל הזרגים /הרשו מים.
בכרטיס העבודה שלד /מששת ימי
כראשית...״
אם הפיזמונאית נעמי שמר, רעייתו
של עורך־הדין מרדכי הורוביץ, היתה
מוכנה לסייע בעדו בהופעה בפני מצלמות[
הטלוויזיה, סביר להניח שבקרוב היא!
תמשיך ותסייע בעדו ותלחין כמה מחרו־ו
זיו לפסטיבל ישראלי זה או אחר. כנראה
שגם זו חובת אשד, לבעלה, אם מתאמ-ן
צים לקלוט בשירים למרים האחרת את
השקפות עולמו של הורוביץ. אבל מעבר
לתשוקות של המחרז, וראייתו המיושנת
את עולם־הנשים, אין ספק שספרון חרו זים
זה מהווה תעודת־עניות לתרבות ה ישראלית.

קלסיקה
שקספיר בימים
אלה ראתה אור מהדורה שניה
של הספר המעולה של הפרופסור ר*ת
נ בו, תחת הכותרת הטרגדיות של שקם־
פיר י. עיונה רחב־היריעה של נבו מתיי חס
לעשר הטרגדיות של שקספיר, תוך
פיענוח דרכו של רב־מחזאים זה. מיעוט
הפירסומים בנושא יצירותיו של שקספיר
בעברית, מעמיד מחקר זה במקום של
כבוד על מדף ספרי המחקר הספרותי
המתורגמים לעברית.
המקור של ספר זה, שראה־אור באנג לית,
זכה לשיר־הלל מטעמה של הביקורת
המתמחה בספרים על יצירות שקספיר.
הביקורת הבינלאומית מחשיבה את הטרגדיות
של שקספיר, פרי עיונה של נבו,
לאחת היצירות הרעננות והמקוריות ביותר
בפיענוחו והבנתו של מחזאי דגול זה.
תירגומו של ארי אבנר את הטרגדיות
של שקספיר מאנגלית לעברית
הוא תירגום בהיר, ענייני ומעשי, בניגוד
לכמה ספרי־ביקורת המתורגמים לעברית,
שראו אור בשנים האחרונות, שהעירפול
מרובה בהם על הברור והגלוי.
* רות נבו — הטרגדיות של שקספיר ;
נוסח עברי . :ארי אבנר; הוצאת מגנם;
391 עמודים (כריכה רכה)

^ תה רואה את שתי אלה? הן
/ /י * משוודיה. אתמול סיפר לי חיים
כי הוא פגש אותן בדיסקוטק של צ׳ולי,
רקד עם הבלונדית, ואחרי שעה היא
כבר נחנה לו. הם יצאו לשרותים, ושם
עשו ממש אורגיה. בוא נתפוס אותן!״
אלי דנון, שישב במכונית האמריקאית
המפוארת, הביט בשתי הצעירות שישבו
על ספסל במרכז נתניה• ,והמשיך לדבר
אל חברו, דויד :״אלה השוודיות, אין
בעיות איתן. רק רואות גבר, מתחממות.
בוא ניקח אותן לדירה שלי ונעשה חגיגה
אמיתית.״

יותר חביבה. בדרכו ראה במיטבח את
אחיו שלמה יושב ושותה קפה.
״מה אתה עושה כאן, מטומטם, כשיש
לך שתי שוודיות ערומות בדירה. יאללה,
תלך לסלון, השארתי שם את הבלונדית,
תיגש אליה ויהיה בסדר.״ שלמה ׳נראה
מהסס .״אני לא בטוח שהן רוצות, וזה
לא נעים לי,״ אמר.
״מה אתה מקשקש, שמעת אותן מתלונ נות?
הן צעקו? בכו? הרביצו לנו?
בסך הכל הן שוכבות שם ולא אומרות
מילה. צריך לנצל את זה, יאללה, לך!״
שלמה הניח את ספל הקפה על השולחן
ויצא מהמיטבח.
אלי המשיך לחדר־השינה ושם שאל
איך
״נו, מה נשמע?
את דויד :
הולך?״ הוא שלח מבט בצעירה העירומה

שתי השוודיות ומימין

למדו במולדתו שאסוו
וזה יצר בשיה לגבי
ששכבה במיטה ועצמה את עיניה .״אין
דברי מותק,״ אמר לה ,״תיכף אני אראה
לך מה זה גבר• דויד לא מצא חן בעיניך,
הא? לכי להתרחץ ואז תראי מה זה
כיף.״ הוא שלח את הבחורה למיקלחת
ומיהר בעקבותיה. שם ראה את שתי ה צעירות
עומדות ערומות י ורועדות, משו חחות
ביניהן בשוודית .״יאללה, לכי את
לחדר־השינה,״ ציווה על הבלונדית ,״ואת
לסלון!״ אמר לערמונית.
אלי עצמו הלך בעקבות הערמונית ל-

דויד היה זהיר יותר .״מה פיתאום?
אתה חושב שאתה יכול סתם ככה לגשת
לתיירות ולהגיד להן שאתה רוצה לשכב
איתן וללכת הביתה למיטה? מה אם הן
תסרבנה?״ אבל אלי, שחשב את עצמו
לגבר לעניין, רק חייך .״סמוך על אלי !״
הוא אמר ,״אין תיירת שמסרבת לי. אבל
לא מזמינים אותן ישר למיטה, צריך
להמציא איזה תירוץ. תיכף תראה איך

חצעיו ש שי חטש
תוך חצי שעה הן

אלי עובד.
במיטה.״
אלי עצר את המכונית ליד המדרכה,
ופנה לנערות באנגלית עילגת :״שלום
יפהפיות, אני חבר של חיים, הוא סיפר
לי שאתן ידידות שלו, אתן מוכנות לעזור
לנו?״ הצעירות קמו מהספסל והתקרבו
למכונית. הבלונדית שאלה את אלי מניין
הוא יודע שהן ידידות של חיים .״הוא
סיפר לי שפגש אתכן בדיסקוטק של צ׳רלי
ושאתן רוקדות נהדר. ובכלל, אתן בחו רות
לעניין. יש לנו בעיה קטנה, אנחנו
בעלי מיפעל יהלומים, ויש לנו קונה
משוודיה, ואנחנו צריכים עזרה כדי ל תרגם
איזה מיסמך משוודית לאנגלית. אולי
אתן מוכנות לעזור?״ הבנות שוחחו כמה
דקות בשוודית ואמרו כי הן מוכנות לעזור.
אלי פינה מקום לידו וסטלה הבלונדית
התיישבה לצידו. אנה חומת־השיער הת יישבה
ליד דויד, מאחור .״חבל שרק אנחנו
נהנה מהן,״ אמר אלי לדויד .״רוא נע בור
ליד המיפעל של אחי, שלמה, ונזמין
גם אותו. הוא כבר מזמן לא ראה שוו דית.״
״אתן
ראיתן פעם איך מלטשים יהלו מים?״
שאל אלי את סטלה, כשהוא מחבק
בידידות את כתפה ,״בואו איתנו למיפעל
שלנו, ונראה לכם יהלומים נהדרים.״ ה מכונית
נעצרה ליד בניין רעוע באיזור
התעשיה, ושם, בקומה השניה, היתה מל טשת
יהלומים קטנה שבה עבד אחיו של
אלי.
אלי עלה במהירות במדרגות וקרא ל אחיו
שלמה, הוא הסביר לו מה סיפר
לתיירות, וכיוון ששלמה לא ידע כלל
אנגלית, אמר לו :״תשאיר לי את כל
העניין, ואתה רק תעשה מה שאגיד לך.״
הוא צעק מבעד לחלון, שדויד יעלה למעלה
עם הבחורות.
״אלה יהלומים קטנים, זה לא סחורה,
אבל במיפעל השני שלנו נמצאים היהלו מים
הגדולים, כאלה כמו בכתר של מלכת
אנגליה,״ הסביר אלי לתיירות .״בואו
איתנו לשם, נראה לכם את היהלומים ה גדולים.״
״אני
מביא אותן לדירה שלי, שם
נעשה אורגיה,״ אמר אלי לדויד ולשלמה,

אצלי

שנסעו איתו במכונית. הם עצרו ליד
בניין מגורים ואלי הזמין את הנערות
באבירות לעלות למעלה. כאשר נכנסו
לדירה, שאלו הבחורות היכן המיפעל,
אבל אלי צחק. הוא אמר :״קודם בואו
נשתה משהו, נדבר קצת, ואחר כך ניסע
לשם.״ הוא שם תקליט רומנטי על ה-
מקול ועימעם את האורות בחדר שכל
חלונותיו היו סגורים. מתוך באר הוציא
כוסיות ומשקאות, שאל את הנערות מה
תשתנה. הוא כיבד את כולם במשקאות
והאמין את סטלה לרקוד.

אוצר
בתוךטמ פו ן

תיירות הציצו בשעוניהן והסבירו
לגברים כי הן רוצות להיות בשעה

הגברים חייכו והחמיאו לחברם בהערה
על כושר ההמצאה והדמיון המפותח שלו.
הנערות הנבוכות לא ידעו כיצד להגיב.
אלי חיבק את סטלה ביתר שאת, והושיבה
על כורסה ליד מנורת־שולחן. הוא הוציא
מתוך חפיסת סיגריות את אריזת הצלופן
השקופה, קיפל אותה כמו שמקפלים חפי סת
יהלומים ואמר לאנה :״הנה, נגיד
שזו הבריפקה בואי נראה אם זה ייכנס
למקום.״ הנערות לא צעקו ולא התנגדו
בכוח, הן רק ביקשו להפסיק את המישחק.
אבל אלי היה נחוש בדעתו, ודרש מ־סטלה
להתפשט. אז נתן בידיה את גליל
נייר הצלופן, והורה לה להחדירו לאבר־מינה.
כאשר לא עלה הדבר בידה נטל
אלי את הגליל לידיו, הורה לה לשכב על
גבה ולהרים את רגליה .״תראי, אני אראה
לך אין להכניס את זה,״ אמר לה כשהוא
קורץ לשני חבריו.

האם ח ״נח א שה להתנגד ננוח לא נס,

נ די שהמעשהייחשנ בא ו נס?
ארבע ברחוב הראשי, כי עליהן לקנות
מתנות לבני מישפחותיהן בשוודיה, וזהו
היום האחרון לשהותן בישראל .״עוד
מעט, עוד מעט,״ הבטיח אלי״ כשהוא
מחבק את סטלה ומצמיד אותה לגופו .״יש
לי בשבילכן הצעה עוד יותר מפתה, משהו
שיגעון,״ הבטיח לבנות .״אפשר לעשות
מזה כסף לא נורמלי, ואתן יכולות להתע שר
במכה אחת.
״ראיתן את היהלומים הקטנים שבמים־
על? יש עליהם מכס גבוה, ולכן, אם
אפשר להבריח אותם לשוודיה, זה עניין
של הרבה כסף. ויש דרך להבריח אותן
בלי בעיות, אף אחד לא יחלום לחפש
שם ״.אלי התאמץ למצוא את המילים
באנגלית ולא הצליח. בתנועות ידיים הס ביר
לתיירות ולחבריו, כי הדרך להברחת
יהלומים היא להחביאם בתוך טמפון ה מוחדר
לאבר־המין של הנערה.

גם מאמציו של אלי העלו חרם, והוא
הסביר אז ברצינות רבה לנערה, כי הדבר
יקל עליה, ולא יכאב לה, אם קודם כל
יבואו במגע מיני. אז יוחדר הנייר ביתר
קלות, אמר, וללא כאבים.
הנערות החליפו כמה מילים מהילות
בשוודית, וסטלה הנידה בראשה. היא פש קה
בכניעה את רגליה ואלי חדר לתוכה.
המוסיקה נמשכה, ודויד לקח את ידה
של אנה והובילה לחדר־השינה. שם אמר
לה להתפשט ושכב איתה.
כאשר סיים אלי את המישגל, קם
ממקומו וציווה על סטלה ללכת להתקלח.
הוא לא היה מרוצה, מפני שהנערה לא
שיתפה פעולה בשימחה. היא היתה פא-
סיבית, לא נטלה יוזמה. היא אמנם עשתה
כל מה שהורה לה, ולא התנגדה, אבל זה
לא סיפק אותו. לכן הלך להציץ לחדר־השינה,
לראות אם השוודית השניה קצת

חדר־השינה, ואמר לדויד :״אחי שלמה
נמצא בסלון. תחכה עד שהוא יגמור עם
הבלונדית ואז תיכנס גם אתה.״

מ ה זה

} ל ך למה ישר על הספה בסלון. לידו
שכבה הבלונדית העירומה, ש כיסתה
את פניה בידיה• ״את רוצה לשכב
אתי?״ שאל אותה שלמה בעברית, וכאשר
לא הבינה הסביר לה בתנועות ידיים. היא
הנידה בראשה לאות שלילה גמורה. שלמה
קם על רגליו וחזר למיטבח. הוא לא נגע
בנערה, והמשיך לשתות את הקפה ב שקט•
הוא רצה לחזור למיפעל היהלומים,
אבל היה זקוק לטרמפ.
שני הגברים האחרים המשיכו בינתיים
לעבור מנערה לנערה ולהשוות רשמים
בקול־רם מחדר לחדר. שניהם התלוננו כי
הנערות אינן משתפות פעולה .״ככה זה
בשוודיה? מה עם כל הסיפורים על
המזג החם של התיירות? הרי רק אתמול
חיים סיפר לי איך היא שיתפה פעולה
ועשתה כל מיני דברים נהדרים. אז למה
היא כזאת איתנו?״
שלמה הופיע לפתע בסלון ואמר לאחיו :
״אני לא רוצה להפריע, אבל אין לי
ברירה, אני מוכרח לחזור לעבודה, יפטרו
אותי אם אמשיך להתפרפר.״
״איך היתה השוודית?״ שאל אותו אחיו
בחיוך ונענה :״לא נגעתי בה, היא לא
רצתה לשכב אתי!״ אלי הביט בו כאילו
השתגע, ואמר :״מה זה לא רצתה? מי
שואל אותן בכלל? הן באו לכאן מרצונן
החופשי, הן התפשטו והסכימו לכל מה
שעשינו להן, אז מה זה לא מסכימות?״
היתד. זו כבר שעודערב מוקדמת כאשר
נעל אלי את הדירה על שתי הצעירות
העירומות שבתוכה, ולקח את אחיו ל-
מיפעל. גם דויד התלבש ועזב את הדירה.
״אני חוזר בעוד חצי שעה, מותק,״ אמר
אלי לצעירות ,״אביא לכן סיגריות וממ תקים״.
מיד
כאשר ננעלה הדלת התלבשו ה צעירות
והציצו מהחלונות הסגורים. הן

גילו כי הדירה נמצאת בקומה השניה,
והדלת הנעולה אינה נפתחת מבפנים. אחרי
חיפושים מצאו צוהר שפנה אל חדר-
המדרגות, והשתלשלו דרכו אחת אחרי
השניה ויצאו לרחוב. שם מצאו מונית
שהובילה אותן למלון. בעל המלון, שראה
את עיניהן הנפוחות ופניהן המזועזעים,
חקר אותן, וליווה אותן לתחנת־המישט־רה•
שם סיפרו את קורותיהן ומסרו את
שמות הבחורים.
אלי ודויד לא הבינו בכלל מה רוצים
מהם השוטרים .״ממתי לשכב עם תיירות
זה עבירה ל אתם השתגעתם י צריך לע צור
את כל נתניה על עבירה כזאת,״
צעק אלי, ודויד הוסיף ואמר :״הרי הן
הסכימו, הן באו איתנו מרצונן, לא נאבקו
ולא צעקו, אז מה פתאום אונם?״

!משמאל, בבייהמי ש)
להתנגד בנוח לאנס

גם במישפט טענו הסניגורים, כי היתה
הסכמה ולכן לא בוצע אונם. אך החשו דים
הושעו באונס. ונידונו למאסר בפועל.
ניתוח מישפטי

שי טענות הגנה רגילות בפיהם
״ של נאשמים באונס. יש הממציאים
אליבי וטוענים :״בכלל לא היינו שם,

ולא נגענו בבחורה, הכל שקר״ .החכמים
טוענים :״אמנם היינו שם, וגם שכבנו עם
המתלוננת אבל הכל היה בהסכמתה״.
מאחר שהאלמנט העיקרי באונס הוא
בכך שהבעילה בוצעה נגד רצונה של
האשה, מתקשה לפעמים התביעה להוכיח
כי בפרק הזמן שבו התייחדו השניים
ללא כל עד נוסף, אמנם גילתה האשה
התנגדות ולא הסכימה להיבעל.
אם נותר בלב השופטים ספק באשר
להיעדר הסכמה מצד המתלוננת, יפעל
הספק לטובת הנאשם — והוא ייצא
זכאי.
גם במיקוד, שלפנינו, שמבוסס על סיפור

שהתרחש בנתניה ב־ ,1979 טענו הנאשמים
— שני אחים וגבר נוסף — כי הנערות
הסכימו. הם הרחיקו לכת וסיפרו כי ה נערות
שיתפו פעולה ועשו מעשים שונים
מיוזמתן. הנערות שנחקרו, ושעדותן נגבתה
בבית־המישפט על אתר, ערב צאתן
מהארץ, סיפרו סיפור שונה• הן הסבירו
כי האמינו לסיפור על התירגום משוודיה,
ועל מיפעל היהלומים. אולם כאשד הוכ נסו
לדירה ושלושה גברים חזקים בארץ
זרה חברו סביבן וציוו עליהן להתפשט,
עשו זאת כפי שלימדו אותן בשוודיה.

רים בני גילם, מלמדים בבתי־הספר ב שוודיה
כי אם בחורה נקלעת למצב של
איום באונס, והיא רואה כי הסכנה לפגיעה
גופנית חמורה, עליה להיאנס ולא להתנגד.
בכך, לפחות, היא שומרת על חייה וגופה
ואינה מסתכנת ברצח או חבלה. כאשר
ראו כי כוחן אינו עומד להן בפני שלו שת
הישראלים, התייעצו ביניהן והחליטו
לא להתנגד באופן גלוי. אבל הן לא
שיתפו פעולה, והראו בכל דרך אפשרית
שאין רצונן במגע מיני, וכי זה נכפה
עליהן.

לדברי הנערות, שהיו בנות 17ו־, 18
ושבאו לארץ בחברת נערות ונערים אח־

בפני בית־המישפט עמדה הבעיה ה־מישפטית
— האם ידעו הנאשמים כי ה בחורות
מתנגדות למגע המיני, והם בעלו
אותן חרף התנגדות זו, שאז יש בכך כדי
להוות עבירת־אונס, או שמא האמינו
בליבם שהנערות מסכימות למעשים שעשו
בהן, ולכן לא היה כאן אונס.
השופט דב לוין וחבריו להרכב בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, זיכו את ה נאשמים
כולם מאשמת אונס, והרשיעו
שניים מהם באשמת מעשה מגונה ב־מירמה,
בכך שהשיגו את הסכמת הצעירות
לבעילה כאשר סיפרו להן סיפור־בדים
על הצורך במגע המיני כדי להחדיר את
הטמפונים מלאי היהלומים.

מדור להבהרת זכויותיו המישפטיות של האזרח. אין המדור
מתיימר לתת ייעוץ מישפטי ספציפי, וככל מיקרה ייתכנו הבדלים,
כגל? שוני כעובדות.
המדור מנתח את המצב המישפטי הקייס, לפי החוק והי
תקדימים.

חזז 5ת8

אחד האלמנטים העיקריים בעבירת האינוס הוא חוסר הסכמת
המתלוננת להיבעל.
אם ביגלל חינוך שקיבלה בחו״ל, אין המתלוננת מתנגדת בכוח
ובאלימות לאינוס, עדיין אין לראות בכך הסכמה לבעילה.

בית־המישפט קבע באופן מפורש, כי
הוא מאמין שהנערות אמנם התנגדו בתוך
ליבן לבעילה, אך חששו שמא יבולע
להן. לכן העדיפו להסתיר את חרדתן ו העמידו
פנים כאילו הן משלימות עם
המצב אליו נקלעו. בית־המישפט האמין
להן, כי בכך נהגו בהתאם לעצה שקיבלו
בבית־הספר בשוודיה, על התנהגות ב־מיקרה
של אונס.

יש לבחון, לפי נסיבות המיקרה, אם אומנם האמין הנאשם כי
התנהגותה של האשה מהווה הסכמה, ולא עצם את עיניו
להתנגדותה הפאסיבית.

אך לאוד התנהגותן של הבנות נותר
ספק בלב השופטים אם אמנם היו הנא שמים
מודעים לאי הסכמתן של התיירות
להיבעל, וזיכום מחמת הספק.

טרם הוכרקה השאלה אם הטעות לגבי הסכמת חאשה
חייבת להיות כנה והגיונית ׳,או שמא די שהטעות תהיה כנה

התובעת, נורית שניט, מפרקליטות מחוז
המרכז, הגישה עירעור על הזיכוי מאונם,
ועל קלות העונש. הנאשמים עירערו על
חומרת העונש. בית־המישפט העליון, ב-
פסק־דין המהווה תקדים — מדינת-ישראל

בי לבד.

נגד יעקב שבידו ואחרים (טרם פורסם)
ע.פ — 862/80 .מפי השופטים מרים בן-
פורת, מנחם אלון ואהרון ברק, קיבל
את עירעור התביעה.
״יתכנו, כמובן, מיקרים יוצאי־דופן, בהן
מסתירה האשה את התנגדותה ומתנהגת
בצורה העשויה להתפרש כלפי חוץ כ הסכמה,״
אמרה השופטת בן־פורת ,״ואז
יהיה באמת מקום לזיכוי הנאשמים מאונס.״
מאסר בפועל
כל את המיקרה שלפנינו אין לפ־
/ /י רש אלא כך, שהגברים ידעו שהנע רות
אינן מסכימות, ומי שגילה התעניינות
גם שמע מפיהן שהן מסרבות• הגבר ששאל
את התיירת אם היא מסכימה לשכב איחו
שמע מפיה מפורשות כי היא מתנגדת,
ואמנם עזב אותה לנפשה.
״בפנינו שתי צעירות במדינה זרה ו בבית
זר, בחברת גברים מבוגרים מהן
בהרבה, המפרידים בין הנערות, מספרים
להן סיפור העשוי להוציא כל אדם משל וותו,
על הברחת יהלומים באבר־המין...״
נשאלה השאלה אם הגברים אכן פירשו
בטעות את כניעת התיירות כהסכמה, אך
טענך, זו לא נראתה לשופטים כנה וסבירה
בנסיבות המיקרה. עדות הנאשמים בבית-
המישפט, כי הנערות שיתפו פעולה ולקחו
חלק פעיל במישגלים, מוכיחה כי ידעו
היטב שהם משקרים.
בית־המישפט העליון קיבל את עירעורה
של התביעה, הרשיע את הגברים באינוס.
בית־המישפט העליון הרשיע את כל
הנאשמים באונס והחמיר בעונשם. הם
נידונו לתקופות מאסר בפועל, בין חמישה
חודשים לשנה תמימה.
פסק־הדין מאזכר גם את מאמרו של
הפרופסור זאב פלר ״אינוס מתוך רשלנות
על 0מך אימרת אגב״ ,פורסם במישפטים,
כרך י ,373 /וכן ע.פ 478/79 .פ״ד ל״ד ()2
עם׳ .524

615

3־ 5 0 0נעוותניריכיניותעובדות
נשי

י שראליות

רבות

נאנקות

הנערה הפיליפנית שניצבת ליד דוכן הירקות
העמום באחד השווקים ובוחרת לגבירתה ירקות. רוב
הנשים הישראליות שולחות את העוזרות הפיליפיניות לקניות, וניתן לראות אותן בחנויות.
ן* מחזה שהתרחש בנמל־חתעופה
י י לוד היה מרגש ביותר: נערה מלוב-
סנת־עיניים, מלווה בשני בני־זוג ישרא ליים,
צועדת לעבר מסלול היוצאים מן
הארץ. בעצב רב הם נפרדים לשלום. ה נערה
נראית נבוכה מאוד ופורצת בבכי
מר, כאשר בני־הזוג מושיטים לשוטר ש בפתח
את דרכונה ואת כרטיס־ר,נסיעה
שלה. היא מתוודה לפני הישראלים, שלא

היה בכוונתה כלל לעזוב את הארץ•
הנערה המתייפחת מובילה את בני־הזוג
הנרגשים, אשר שילמו במיטב כספם את
מחיר כרטים־הטיסה, אל שער־הכניסה ל־נמל־התעופה
— שם ממתינה לה מכונית,
שאמורה לאסוף אותה אל אחד הבתים
בכפר-שמריהו. בני־הזוג שיפשפו את עי ניהם
כלא מאמינים, כאשר נוכחו לדעת
שבעלת המכונית היא חברתם הטובה ב־

טיפול בילדים

עוזרת פיליפינית יפהפיה מחזיקה בזרועותיה תינוק
באחד הגנים. העוזרות הפיליפיניות משמשות, נוסף
על עיסוקיהן הרבים, מטפלות בילדים ובתינוקות רכים. הן ידועות כמטפלות טובות.
יותר, ש״חטפה״ מתחת לאפם את העוזרת
הפיליפינית שלהם.

ע ם!וגבו ת

העוזרת הפיליפינית וגבירתה יוצאות מבית־המירקחת. הגברת
בחרה את המוצרים, דחפה אותם לסל ונתנה לעוזרת לסחוב
את הסלים. כשנכנסה הגברת לחנות אחרת, הניחה העוזרת את הסלים חכבדים וחיכתה.
י 66

—222
מחפיר

^ מיקרה שאירע בנמל־התעופה לוד
י • אינו חדש. הנערות הפיליפיניות ה עובדות
בישראל כעוזרות־בית הפכו מיצרך

יקר־המציאות. נשים ישראליות מוכנות
לשלם במיטב כספן תמורת הבאתן לארץ,
החזקתן כאן החזרתן לארצן.
בשנים האחרונות, בעיקבות קשיים ב השגת
עובדות משק-בית ישראליות, הת חילו
יותר ויותר נשים בעלות אמצעים
להכיר ביעילותן של עובדות מן המיזרח־הרחוק.
אצל אחדות מהן הפך העניין
סמל של מעמד. מישפחות ישראליות ש ברשותן
מצוייה עוזרת פיליפינית, שוס־

:שואל נמחתות נעוזוות־נית.
׳]׳הן להשגת נעוות ארה
רות עליה מכל מישמר ונזהרות למנוע
את גילוייה על־ידי השילטונות, משום
שאין בידיהן רשיון־עבודה בארץ, והן חו ששות
שמישפחות אחרות תפתינה אותן
בתנאי־שכר גבוהים יותר.
נערות אלה עושות כמעט הכול: מבש לות,
מנקות, מטפלות בילדים ותינוקות,
שוטפות חלונות, עורכות קניות ואפילו
רוחצות את מכוניות הבעלים. דומה שאין
גבול למה שאפשר לדרוש מנערות ציית ניות
אלה. רוב הנשים הפיליפיניות באות
ממישפחות מרובות־ילדים, שחיות בארצן
בעוני מחפיר. יש ביניהן מורות, גננות,
קוסמטיקאיות וגם חסרות־השכלה, שה סיבה
המביאה אותן לישראל, היא הרצון
לחסוך כסף ולשלוח אותו למישפחותיהן
העניות.

מספר יוסף טוב, מנהל מחלקת־האשרות
כמישרד־הפנים :

חתה, כשהיא מסוככת עליו מפני השמש.

לישראל יש הסכם דו־צדדי עם 40 מדי נות,
ביניהן כמעט כל מדינות אירופה
המערבית וכן הונג־קונג, מכסיקו, תורכיה
והפיליפינים. ההסכם אומר, שכדי להיכנס
לישראל לתקופה של שלושה חודשים
אין צורך באשרת תייר. מעבר למועד זה
יש צורך באשרה. בשלוש-אדבע השנים
האחרונות, כשבאו אותן פיליפיניות ל ביקור
בארץ, מישרד־הפנים לא. עקב אח ריהן.
חלקן בא והתיישב בישראל, וחלק
מהן עזב. אלה שנשארו היו בעיקר ה צעירות.
מיספרן היום מגיע ל ,500-והן
מועסקות בעיקר כעהרות־בית.
היו מעסיקות שפנו אומנם למישרד־הפנים
ולשירות־התעסוקה, וביקשו היתרי-
עבודה. כל אדם שרוצה לעבוד בארץ

ילד בכנסיה

שתי נערות פיליפיניות מלוות בילד ישראלי של מישפחת
מעבידיהן, יוצאות מאפילה באחת הכנסיות ביפו העתיקה.
יום א׳ הוא יום החופש שלהן. גם ביום זה, נאלצו הפיליפיניות לקחת את הילד הקטן איתן.

חייב להצטייד באישור של המישרד ה נוגע
בדבר. רופא זר למשל, חייב לקבל
היתר ממישרד־הבריאות, נוסף לחוזה ה עבודה
שיש לו עם המעסיק, למשל, בית-
חולים.
עובדי-שירותים כמו עוזרות, פועלי בתי-
חרושת ואחיות נמצאים בתחום האחריות,
של שירות״התעסוקה, ואם זה נותן המלצה,
מאשר מישרד־הפנים את ההעסקה ומעניק
לעובד אשרת־עבודה. את אשרת־התייר
שבידו, שנקראת ״ב2-״ ,מחליפים ל״ב־ז״
שהיא אשרודתייר עם היתר־עבודה. ל-
מעסיקות שפנו לשירות־התעסוקה והביאו
המלצות, ניתנה אשרת ״ב־1״ .רבות מה-
מעסיקות שלא קיבלו את המלצות שירות־התעסוקה,
המשיכו להעסיק את העוזרות
ללא היתר־עבודה, ואף לא ביקשו להאריך
את אשרת־התייר של הפיליפיניות, וכך
נשארו אותן נערות בארץ באופן בלתי-
חוקי״.

שיעמום

או אולי עייפות ניכריס בפניה של עוזרת פיליפינית. סדר יומה של
העוזרת עמוס ביותר. היא נדרשת לבצע את כל עבודות משק הבית,
הכוללות גם את רחיצת המכונית. במקום להגן על זכויותיהן, מגרשת המדינה את העובדות.

סיגי

^ רף שגיה להבאת הפיליפיניות אר י
צה היא באמצעות תיירים או ישר אלים
שעבדו במיזרח־הרחוק, שם הכירו

פיליפיניות, שמרו איתן על קשר, וכש חזרו
לארץ תיווכו בינן ובין המישפחות
המעסיקות. ידוע לנו על תיווך מיקצועי
תמורת תשלום. ישנם גם תושבי הארץ
העומדים בקשרים עם מישפחות או סוכ נויות
בחוץ־לארץ, שמגייסים נשים פילי פיניות
לעבודה ומקבלים עבור שירות זה
דמי־תיווך בניגוד לחוק. למישרד־הפנים
ידוע על סוכנות מסויימת, שפירסמה מוד עות
בעיתונים, שהזמינו את מי שרוצה
עובדים מחוץ־לארץ לפנות אליהם. מיש־רד־הפנים,
דאג, כמובן, לסגירתה של אותה
סוכנות.
ישנן גם מישפחות המזמינות את ה פיליפיניות
דרך עוזרות אחרות שכותבות
לחברותיהן כי מצאו עבורן בית. מישפחה
כזו דואגת לצייד את העוזרת הפיליפינית
בכסף רב, כדי שתוכל להציגו בשדה־התעופה
ולהתחזות לתיירת בעלת ממון.
עד כאן דיברי יוסף טוב.
טאו שוומפיס היא נערה תאילנדית ש עובדת
במלון דיפלומט כמלצרית זה שלוש
שנים. במיסגרת עבודתה הכירה את ה מלצר
הראשי באותו מלון, ומאז הם חיים
יחד.
״ידוע לי,״ אומרת טאו ״שישנו בחור
׳סיני אחד, בשם כמון, שעסק בתיווך בין
הנערות הפיליפיניות ובין המישפחות ה־ן

ה מי לחמה על השפ חו ת ה פילי פיניו ת
(המשך מעמוד )67
ישראליות. בפיליפינים היה גובה מהנערות
התמימות 500 דולר תוך הבטחה שתמורת
סכום זה יסדר להן רשיון־עבודה וויזה.
הנערות מימנו מכיסן כרטיס־טיסה, באו
לארץ בתיקווה לפגוש את אותו בחור
בשדה־התעופה, אך נוכחו לדעת שאיש
לא המתין להן. אותן נערות מצאו עבודה
בעזרת חבריהן הפיליפיניים והתאילנדיים,
שעובדים במיסעדות ובתי־מלון בארץ.״
על השאלה מדוע — רוב עוזרות-
הבית הן מהפיליפינים, משיב מר יוסף
טוב ממישרד הפנים* :הפיליפיניות אינן
זקוקות לאשרת כניסה לישראל (ויזה),
וקל להכניס אותן כתיירות-׳ולהשאיר אותן
לאחר־מכן בארץ. הפיליפיניות יותר פתו חות
לעזוב את ביתן ולחיות במקומות
אחרים, בתנאי חיים טובים יותד. המיש־מעת
והתרבות של אותן פיליפיניות קוס מים
לישראליות רבות״.
לטאו שוומפיס התאילנדית גירסה מ שלה
:״הפיליפיניות,״ היא אומרת ״מוב־

עבודה זול. להן חשובה העבודה, ולא סוג
העבודה.״

״לקחתי לה
את הפספורט״
ך* מה עולה עוזרת פיליפינית למיש-
״ ״ פחה הישראלית? המחיר הוא כ־300
דולר לחודש בחוזה לשנתיים ימים, ו תשלום
עבור כרטיס-טיסה הלוך וחזור
מהפיליפינים, שמחירו 1000 דולר. המחיר
משתנה כאשר מוצאים את הפיליפינית
בארץ — מחיר עבודתה הוא אז 400
דולר בחודש. בזמן האחרון האמירו ה מחירים
ביגלל שמועה שמישרד־הפנים לא
יאשר כניסתן של פיליפיניות נוספות.

מספרת אחת מנשות ההכרה ה תל
אכידית,

שמעסיקה זה כשנה עוזרת

פיליפינית :
התייאשתי כליל מעוזרות־הבית הישר אליות,
שאצלן מילה זאת לא מילה הן

לאחר

שראיתי

כאלה

אצל

פיליפינית,
חברותי.
קניתי עבורה את כרטיס־הטיסה הלוך-
ושוב, ועל־ידי קשרים עם עוזרת של חב רתי,
שכתבה לה לבוא, היא הגיעה אלי.
רציתי שקט לשנתיים ותמורתו הייתי מו כנה
לשלם את המחיר, ולא התבדיתי.
יש לי בטחון שהעוזרת לא תעזוב אותי,
כי לקחתי ממנה את הפספורט. העוזרת
שלי היא חסכונית מאוד מכיוון שבאה
מכפר עני מאוד. היא כימעט ולא אוכלת
כלום. כשהיא מסיימת את עבודתה בערב
היא עולה לחדרה ומשחקת בקלפים כימעט
עד הבוקר.
עד כאן דיברי אותה אשת־חברה.
לעומתה מספרת אישה אחרת על קשיי
הסתגלותה לעוזרת הפיליפינית. היא או מרת
:״לא כל־כך קל לחיות איתן. אסור
לשכוח שהן באות מעולם אחר לגמרי,
התרבות שלהן מאוד ירודה. העוזרת שלי,
למשל, איננה יודעת קרוא וכתוב. האופי

ביפו, קניות, פגישה עם פיליפיניות אחרות,
ביקורים אצל חברים העובדים בבתי-המלון
שבעיר, ואפילו פגישות עם ישראלים שהן
מכירות בעזרת חברים בבתי־המלון.
מספרת טאו שוומפיס התאילנדית :״רוב
הבחורות הפיליפיניות מעדיפות לעבוד
גם ביום החופשי שלהן, כדי לאסוף כמה
שיותר כסף. חברה שלי עובדת ביום א׳
הפנוי, בשני בתים, בעבודות ניקיון, וב ערב
עובדת בשטיפת כלים באחת המיס־עדות
בעיר, וחוזרת למחרת לבית מעבי דיה
כדי להתחיל את שבוע העבודה.״
ידועים מקרים רבים בהם בורחות עוז רות
הבית הפיליפיניות מבית מעבידיהם,
כאשר מישפחה אחרת מפתה אותן בתש לום
גבוה יותר, או כאשר העוזרת אינה
מרוצה מבעלי־הבית•
מספר יעקב לוי, שחי עם טאו שוומפים :
״חברים ביקשו ממני שבעזרת הקשרים
שלי ואסדר להם עוזרת פיליפינית. מצאתי
להם אחת כזו, וכעבור זמן־מה התלונן
לפני אותו חבר שהעוזרת ברחה מהבית.
כשפגשתי אותה באחד ממיפגשי הפיליפי־ניים
שאלתי אותה לסיבת בריחתה. היא
השיבה לי שבעל־הבית, נשוי ואב לילדים,
נעל אותה בחדרה וביקש ממנה שירותים
נוספים, שאינם שירותי־בית, ולכן ברחה.״
על כך שאין המדינה מוכנה לספק
רשיונות־עבודה לפיליפיניות, מתרעמת
אשה אחרת, אשה שמעסיקה עוזרת כזו :
״מדוע שהמדינה לא תעניק רשיונות־עבודה
כדי שהן תוכלנה לעבוד כאן ב שקט?
הרי בכך שהן נמצאות כאן באופן
בלתי־חוקי מעלה המדינה עצמה את מחיר־עבודתו
וגורמת להן להיות מיצרך נדיר.
הפיליפיניות גורמות למילחמת־מחירים
פרועה בשוק• הנשים הישראליות חייבות
להתארגן כדי לאפשר לאותן פיליפיניות
לעבוד כאן באופן חוקי.״

מפגש קבוצתי

של עוזרות פיליפיניות ביום
שישי אחר הצהריים בגינת ה־שכונה.
הפיליפיניות ׳ מטפלות בילדים, ואפילו את הכלב לא

שכחו לקחת לטיול. הבילוי החברתי היחיד כימעט של הפיליפיניות
הוא הטיפגשים בינן ובין עצמן• אחדות מהן קשרו קשר עם
עובדים פיליפינייס בשדות־התעופה בנגב, ובבתי המלון בתל־אביב.
שלה קשה — אם אני מעירה לה, היא
מיד עושה פרצוף של תישעה באב ו משחקת
איתי ״ברוגז״ במשך ימים רבים.
כשהגיעה אלי היא אכלה בידיים, ואני
לימדתי אותה לאכול בעזרת סכין ומזלג.״
שירותים נוספים
שה אחרת, הרוצה בעילום שמה,
י מזדעקת :״אני יודעת שהעוזרת ה פיליפינית
שלי יכולה לעזוב מחר, אבל
למרות זאת אני מתנגדת לכך שמישפחות
אחרות לוקחות מהן את הפספורט. אני
נותנת לפייליפינית שלי יחם טוב והרגשה
שביתי הוא ביתה, כדי שלא תקום ותעזוב
יום אחד. אני יודעת שיש מישפחות
שמנצלות את העוזרות ניצול מחפיר, ו מתייחסות
אליהן כאל שפחות• אני, למ של,
לא נותנת לה לערוך קניות, והיא
עובדת אצלי בשעות מוגדרות.

חדו פרטי

העוזרת הפיליפינית הצעירה יושבת על המיטה בחדרה הפרטי.
את שעות הפנאי מבלות הפיליפיניות בחדרן כשהן צופות
בטלוויזיה, או משחקות קלפים עם עצמן הפיליפיניות אינן מעזות לבלות בסאלון.
נות לעבוד בכל עבודה שתיתני להן. הן
מוכנות לעשות כל שירות שתבקשי מהן.
הבחורות התאילנדיות, לעומת זאת, אינן
מוכנות לכך• הן דורשות חוזה עבודה
בו מסוכם, שאם התפקיד הוא בישול, למשל
לא ידרשו מהן לשטוף רצפות תמורת
אותו סכום. רמת העבודה של התאילנדיות
גבוהה יותר והן מבכרות לעבוד במיס-
עדות ובתי־מלון. הפיליפיניות הן מ ה
באות
מתי שהן רוצות והולכות כשמתחשק
להן, מריקות את קופסות התכשיטים ומפי לות
את השטיח דרך החלון, ואוספות אותו
אחר־כך אל ביתן. הן לא מסוגלות לענות
לטלפון, ביום שישי הן לא מדליקות
חשמל, מתיישבות עם החברות שלי ב סלון,
ומעלות כל יום שני וחמישי את
המחיר עבור מינימום של עבודה. נימאס
לי מכל זה והחלטתי להשיג לי עוזרת

״אני לא רוצה לחשוף אותה, כי מיד
יגידו שאני סנובית. האמת היא שאני
אשה עובדת בשעות לא מקובלות ונע דרת
מהבית בלילות, ולכן בחורה כזאת
היא ברכה גדולה בשבילי ובשביל ה ילדים•
לפעמים אני מרשה לה להביא
חברות ללשון• היא אצלי חלק מהמישפחה,
ובחגים, כשאנחנו נוסעים, אנחנו לוקחים
אותה איתנו. לקחתי אותה אף לבית־כנסת,
כדי שתדע היכן היא חיה.״
הבחורות הפיליפיניות מקבלות בבית
מעבידיהם חדר פרטי בתוך הדירה. הן
עובדות שישה ימים בשבוע והיום הרא שון
הוא בדרך כלל היום החופשי. מסתבר
שלפיליפיניות חיי־חברה בארץ. הן מב לות
בדרך כלל בינן לבין עצמן. הבילוי
כולל ביקור ביום ראשון בבוקר בכנסיות

/ /מדינה
של אדונים״

ת בעיית העסקת הפיליפיניות מס־י
* ביר מר יונגסטר משירות התעסוקה :
״רוב הפיליפיניות מועסקות בארץ בניגוד
לחוק. רק במיקרים בודדים אנחנו מרשים
העסקת עובד פיליפיני, וזה כאשר מצבו
הגופני של המעביד אינו מאפשר לו לשרת
את עצמו, והוא נתון להשגחה מתמדת,
ולא נתאפשר לו בארץ למצוא את ה עובד
המתאים. במיקרה כזה אנחנו מרשים
להביא בחור פיליפיני שיעזור לו.
״בעיית הפיליפיניים נתונה בידי מישרד־הפנים.
אנחנו מתנגדים להבאת אנשים
אשר אינם בעלי־מיקצוע ארצה. בעלי
מיקצוע מובהקים החסרים בארץ זוכים
לאישור, והכוונה היא לעובדים בחיפושי־נפט,
בתי־מלון ותעשיות־יצוא. אנחנו מת נגדים
לעוזרות הפיליפיניות מכיוון שקיים
ניצול לא סימפאטי מצד המעסיקים, מחיי בים
את העובדות לשרתם 24 שעות ב יממה,
בלי שהן תוכלנה להתלונן.
העובד או העובדות נתון לחסדו של ה מעסיק
והוא הופך למעשה לעבד או ל־שיפחה.
״מדינת־ישראל
אינה מרשה להביא חס־רי־מיקצוע
לארץ, מתוך הנחה שבעל־מיקצוע
יודע לדרוש את שלו, ולא יהיה
מנוצל. חסר־המיקצוע אינו יודע ואינו
יכול להתנגד. איננו רוצים להפוך את
מדינת־ישראל למדינה של אדונים. גרמניה
ושווייץ, למשל, בניגוד לישראל, התירו
יבוא פועלים בלתי־מיקצועיים, והם יצרו
שיכבת אוכלוסיה חדשה, שבמשך הזמן
הפכה לבעיה חברתית כואבת.״
על האמצעים הננקטים על־ידי מיש-
רד־הפנים נגד הפיליפיניות העובדות
שלא כחוק, מספר יוסף טוב :״האמצעים
הננקטים על ידינו הם בעיקר בתחום
ההסברה. אנחנו מסבירים למעסיקים ש כדאי
שיפנו אלינו בבקשה לקבל היתרי-
עבודה, אם יש הצדקה להעסקן. למי ש מעסיק
פיליפיניות שלא כחוק, הבטחנו
שלא ננקוט באמצעים, אם הן תעזובנה
את הארץ.
״במיקרים שמישרד־הפנים יגלה ויאתר
אותם בדרכים שלו, יהיה צפוי המעביד
להעמדה לדין. לגבי הפיליפינות הנמצ אות
כבר בארץ, לא ננקוט פעילות אלי מות׳
חלילה. אני לא אביא שוטרים לסביון
ולא אוציא את הבנות מן הבתים. אנחנו
מדינה דמוקרטית וחופשית, ולא ננקוט
במעשי אלימות, כמו כניסה פתאומית ל בתים•
בכל זאת, נעשה הכל כדי לאתר
את העובדות הפיליפיניות הנמצאות ב ארץ
בניגוד לחוק, ונטפל בנושא בכל
נירה גל !
חומרת־הדין.״

דגלים יפות הן רגלים בליאות
החליקי לסנדלי ״שול״ ומיד תחושי בהבדל: רגליך
תרגשנה ותראנה טוב יותר.

את כל היתרונות של סנדלי ״שול״ תמצאו
בסנדלי העור -דגמי 81׳ הזהרו מחקויים זולים

סנדלי ״שול״ נוחות
ומתרגלות את רגליך
עם כל צעד שאת עושה.

הקמורית — (בלעדית ל״שול״) שבסוליה המיוחדת
מפעילה את אצבעותיך ואת כל שרירי כף רגלך. פשוט...
ויעיל. הפעלת השרירים משפרת את מראה רגליך
ומונעת את התעיפותך, גם בהליכה או בעמידה ממושכת.
סנדלי ״שולי׳ יחידים במינם בעולם, ולכן, עולה ערכם
על מחירם. סנדלי ״שולי׳ במבחר דגמים ובצבעים אופנתיים.

ובמשביר לצרכן בירושלים, בחיפה ובת״א — \

סניפי דיזנגוף סנטר ואלנבי.

^ מח׳ ההסברה
* ת״ד , 2115 חיפה 31020
אבקש לשלוח אלי קטלוג ״שול״
מוצרי איכות לטיפול וטיפוח הרגל.
שם כתובת .

להשיג בבתי המרקחת, חנויות אורטופדיות

״שול״ עושה לך את הקיץ!

בקיץ אני שבר לנו 11ט 1ה.

961 £ 6 131

פרס חשוב מיד לאחר שנבחר רונלד רגן לנשיא
ארצות-הברית, הופיע הח״כ (דאז) יהודה
בן־מאיר, איש המפד״ל, בראיון קצר
ובלתי-נשכח בטלוויזיה הישראלית. בן-
מאיר אמר שהוא מרוצה מאוד מבחירתו
של רגן — ואגב כן, כמובן, גם מתבוס־תו
של הנשיא״היוצא, ג׳ימי קרטר.

לא מצליח להתרגז למרות רצוני העז, אגי לא מצליח להתרגז
ולכעוס על ההסכם הקואליציוני
החדש שלנו. ואני באמת מנסה להתרגז.
אני אומר לעצמי: תראה, תראה את ה דתיים
הנבלות האלה ! תראה מה השי גו
! שיחדור מהמילואים ! כסף לישיבות,

בן־מאיר לא סתם אמר, אלא אף
הסביר. קרטר, כך אמר, ראה את העו לם
במונחים של צפון-דרום, כלומר: המדינות
העשירות מצד אחד, והמדינות
העניות מהעבר השני, כאשר תפקידה של
ארצות״הברית הוא לרכך את *זניגודים
שבין שני המחנות הללו• במיסגרת זאת
נתפסה ישראל כמדינה ״צפונית״ שעל
ארצות-הברית לשכנע אותה לוותר לטו בת
״הדרומיים״ ,שהם במיקרה שלנו
המיצרים או הפלסטינים.

בשביל ההיסטוריה
תיזכורת ראשונה :
בחודש ספטמבר 1977 שוחרר מכילאו
הגנב הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל,
יהושוע בן־ציון. בן־ציון גנב שלושה
דולרים, בערך, מכל אחד ואחד מאזרחי
מדינת ישראל, ששילמו את החשבון• ה נימוק
שניתן אז היה בריאותי. זה היה
אחד המעשים ״ההומאניטריים״ הראשונים
של ראש-ממשלת ישראל דאז ור
דהיום, מנחם בגין. כאשר יצא מן הכלא
הבטיח בן-ציון כי יטהר את שמו.

תיזבורת רגיעית :
בחודש יוני 1981 הודיע מר (אז) יעקב
מרידוד כי יש בידו המצאה שתשנה את
פני ההיסטוריה, הגיאו-פוליטיקה, המד-

לא נעשה דבר לטיהור שמו של בן-
ציון. השם שלו אינו טהור. בן־ציון לא
החזיר אגורה אחת, ישנה או חדשה,
מהחוב שהוא חב לכל אזרח במדינת
ישראל. בן״ציון גם בריא מאוד, כך אומ-

ואילו הנשיא רגן, כך אמר בן־מאיר,
רואה את העולם במונחים של ״מזרח-
מערב״ ,כלומר, של מאבק בין הגוש ה סובייטי
ובין ״העולם החופשי״ ,ובחלו קה
זו אנו ניצבים באופן מובהק לצי דה
של ארצות״הברית, ויש מקום גדול
מאוד לתיקווה שנמצא את ארצות-הברית
לצידנו, מאחורינו או לפנינו, בעת צרה.
ואכן, מאז עלה מר רגן לשילטון ונתמנה
נשיא, קרו הרבה מאוד דברים ה מאשרים
את תחזיתו המדוייקת של בן-
מאיר. וכידוע, יחסינו עם ארצות״הברית
מעולם לא היו טובים יותר. אין לי שום
ספק שכפרס על ראיית-הנולד שלו, ועל
הבנתו המפליגה בענייני-חוץ, זכה יהודה
בן־מאיר והתמנה כסגן שר״החוץ של
ישראל.

העיר על כך משהו בעדינות אופיינית.
מה קרה ל״תיק אפרסק !״

אפרסק בו ר ג
עים והיקום• ביום הבחירות עצמו אמר
מר (דאז) מרידור כי ״בעוד שבועיים״
יוודעו פרטים מלאים על ההמצאה הנ״ל.
היום מר (דאז) מרידור הוא כבר שר,

מ ועל בן־ ציון
רים, ומתפקד יפה. צריך לקוות שלא
יקבל רישיון לבנק.

תיזכורת שניה :

ש א לו ת
אבסורדיו ת
האידיאולוג מנקודת מבטו
של כסיס האידיאולוגיה
מישרדים, שרים, סגני-שרים, מנכ״לים
וסמנכ״לים כמו זבל ! תראה את אלה •
ושום דבר• לא מצליח להתרגז.
כי מה זה דת, ב טן הכל? דת זו
אידיאולוגיה. בדיוק כמו שיש סוציא ליזם,
ליבראליזם, קפיטליזם או פאשיזם,
ככה יש גם דתיזם. ואידיאולוגיה מה
זה ז לוקחים את המציאות, ונותנים לה
הסבר שמתבסס על איזה יסוד מוצק
אחד. היסוד המוצק שמצאו הדתיים לאידיאולוגיה
שלהם, זה אלוהים בכבודו
ובעצמו. זה נשמע למישהו מוזר או
מפוקפק ! ובכן, תאמינו לי שיש כמה
איזמים עם יסודות מפוקפקים הו*בה
יותר, כמו ״מנגנון השוק״ ,למשל, העו מד
ביסוד הליבראליזם.
וככה הרי זה הולך במדינה הדמוקרטית
שלנו, לא ! אנשים שיש להם אידי אולוגיה
הולכים ומקימים מיפלגה, מתמודדים
בבחירות, משיגים כך״וכך מנדטים,
ואחר״כך מנסים להשיג מה שיותר
לטובת האידיאולוגיה ההיא. אז מה, זה
רע ! הרי על זה מבוסס כל המישטר ה־דמוקראטי
שלנו, לא: אני, למשל, אם
המיפלגה שלי היתה מגיעה לעמדת מי קוח
יפה בעיקבות הבחירות, הייתי מצפה
ממנה שתידרוש דרישות שהיו מרגי זות
את האנשים הרבה יותר ממה ש־מרגיזות
אותם הדרישות של הדתיים,
ולא היה מעניין אותי שאנחנו בסך הכל
מיעוט סחטני וכל הסיפורים.
וזו הסיבה לכך שאני לא מצליח להתרגז.
אני רק מצליח לצחוק, כשאני
שומע כל מיני אנשים שונים במערך ש•
מקשקשים ואומרים שיש כאן ״תקדים״
ושנשבר העיקרון הקדוש הידוע כ״שיוויון

האם יתכן שהמצית מחיל-האוויר
הצית שריפות כדי שיוכל לכבות אותן
וכך להוכיח כי הוא מצטיין בתפקידו ן
ואם זה יתכן, האם זה באמת נורא
כל-כך י
האם יתכן שראש-ממשלה, למשל, יורה
להפציץ אתר מסויים ביום מסויים, מתוך
הערכה שזה יעזור לו להיות שוב ראש״
ממשלח ! והאם יתכן שמפקד מסויים
ושר מסויים יורו שלא להפציץ תותחים
מסויימים שמיקומם המדוייק ידוע, כדי
שהאש משם תימשך ויהיה תרוץ להמ שיך
בהפצצות! כי א ם זה יתכן, ואם
האנשים האלה עדיין מכהנים בתפקידי הם,
איזו טענה יכולה להיות לנו כלפי
קצין זוטר בחיל-האוויר, שבסך הכל רצה
לקבל צל״ש י

לפני החוק״• איזה תקדים, ואיזה שיוו־יון!
מי נתן בנק לאגודת־ישראל ! ומי
שיחרר ״שומרות־מסורת״ מצה״ל ! ומי
עשה את החוק של ״קיצבאות-יוצאי-
צבא״ !
ועכשיו, אחרי שהדתיים רואים בי כבר
ידיד, אני מרשה לעצמי לתת להם עצה.
מה שיהרוג אתכם, חברים עם כיפה,
זה הכסף. זה גם מה שקרה למערך.
אחרי שהמערך השיג בשביל האידיאו לוגיה
הקטנה שלו כל מה שאפשר מבחי נת
אידיאולוגיה, התחילה שם התעניינות
רבה מאוד בכסף, וככל שגוברת ההתעניינות
בכסף, קטנה ההתעניינות באי דיאולוגיה,
וכך החל המערך לנחול את
מפלותיו הידועות.
וכך יהיה גם איתכם, חברים, ורמז
לכך כבר קיבלתם בבחירות האחרונות.
כמו שנאמר: ככל שגדלה הקרן, קטנה
הצדקה.

בחודש יוני ,1980 ,קטעו פצצות של
מתנקשים את שלושת רגליהם של בסאם
שכעה, ראש עיריית שכם, ושל כרים
ח׳אלף, ראש עיריית ראטאללה• על כך
אמר אז סגן־השר דהיום, הרב דהיום,
איש גוש-אמונים דהיום, הח״כ חיים

ממציא מרידוד
ועל ההמצאה — זה חרוז — עוד לא
יודעים דבר.

תיזכורת חמישית:
ביום שבו נפרד שר האנרגיה והתש תית,
מר יצחק מודעי, מתיקו, ב״ 10ביוני
, 1981 אמר :״בתוך ארבע שנים
ימצא בישראל נפט בכמויות משמעותיות.
זהו עניין למשך כהונה של שר
אחד.״ ועכשיו נותר רק להיווכח מי ישיג
במירוץ: מחפשי הנפט של השר מודעי,

חו קרבגין
דרוקמן ״כן יאבדו כל אויביך״ .ראש-
הממשלה דאז ודהיום, הבטיח כי מת נהלת
החקירה הגדולה ביותר כדי לגלות
את המתנקשים. כאשר נשאל, שב ונשאל
מדוע לא מתגלים המתנקשים, אמר כי
גם רוצחי אלדו מורו והלורד מאונטבטן
לא התגלו. בינתיים התגלו הרוצחים דנן.
המתנקשים בראשי הערים עדיין לא התגלו.
האם יתכן שהם יהודים :

תיזכורת שלישית:
בחודש ינואר 1981 הודח מפכ״ל ה־מישטרה,
הרצל שפיר, ובעקבות ההדחה
התברר לציבור דבר קיומו של ״תיק
אפרסק״ .בתיק זה היו, בין השאר, נתונים
על העברות כספים של מישרד-הפנים
למאות מוסדות שונים, ביניהם מוסדות
רבים המסונפים בצורה זו או אחרת ל-
מפד״ל. העברות אלה בוצעו באמצעות
רשויות מקומיות, וגם מבקר המדינה

חופר מו ד ע •
או ממציאי האנרגיה של השר מרידוד.
ההימורים מתקבלים ביחס של 17ל״11
לטובת מודעי, ולכן כדאי לספקולנטים
להמר על מרידור. דווקא.

שתי ה נש ים

:המשך מעמוד ) 10
נדיבות ליבו של גומאדי כבר
;יתה לשם דבר. כל מי שהסתבך
:צרות כלשהן, או שהיה זקוק
ן כסף פנה לגומאדי, והוא נהג
לעזור .״הצרה עם רחמים שהוא
:חור טוב שאינו יכול להגיד לא,
לכן הוא מסתבך ונקשר עם כל
זיני נושאים כאלה. הוא מתבייש
יא לעזור,״ אמר עליו חברו, טוב ה
אושרי.
לכן גם נבחר מישרדו של גו־

פורט ביותר של המישפט, ולא
החמיצה אפילו ישיבה אחת. ואחר
כך, פנתה עם כל החומר למ״ספר
עורכי־דין המתמחים בפלילים ו ביקשה
את חוות־דעתם.
רק לפני כחודש בחרה משפחת
אהרוני בעורכת־דין מעולה, אשר
נטלה על עצמה לבדוק היטב את
כל חומר הראיות. תפקידה היה
לברר אם יש אפשרות כי הפרק ליטות
תסתפק בהגשת כתב-אי-
שום בעבירה הקלה של שיתוף

תיקוותיהם של בני מישפחת
אהרוני התבססו על חלק מעדותו
של רמי ערוסי בבית־המישפט.
כאשר סיפר ערוסי על מעשה
הרצח, אמר כי גומאדי ישב בחד רו
בחברתם של אוריון וכהן, ואז
פרץ אושרי פנימה וריסס את ה שניים
ביריות מעוזי עם משתיקול.
גומאדי היה כל כך מופתע שהוא
קפץ ממקומו וצעק על אושרי:
״היית יכול להרוג גם אותי!״
אלא שזה היה רק קטע קטן

של אוריון ואת רגלו של כהן.
קשה להאמין כי הפרקליטות
תסתפק בכתב-אישום על עבירה
הפחותה מרצח, אלא שלשם כך
תאלץ כנראה להזמין בחזרה את
עד המדינה, רמי ערוסי.
כאשר נחתם ההסכם עם ערוסי,
להפכו לעד מדינה, היו קציני ה־מישטרה
ואנשי הפרקליטות מר חיקי
ראות. הם קירו כי יום אחד
ייתפס גם גומאדי ויועמד לדין
בישראל, ולשם כך יזדקקו שנית

את מבטיו הרושפים והמאיימים
ואת קללותיו של אושרי בעת
עדותו. לכן נראה כי הוא ישמח
להישאר בארץ המקלט שבה זכה
במאמצים כה רבים לפני זמן קצר
בלבד. למישטרת ישראל אין למע שה
כל דרך חוקית לכפות על ערוסי
את קיום ההסכם, אבל יש לשער
כי יש לה דרכים אחרות ללחוץ
עליו ולהביאו ארצה.
מוזר כי המעשה האחרון של
בת־שבע אהרוני, בטרם הצטרפה

..הצוה עם וחמים היא שהוא בחוד טונ, ואינו בוד ו הגי ד לא,
גם אם הוא מ פ סי ד על 1ה כ סו אגו טו בי ה או שרי
!אדי במיפעל בר־בקר למקום ה־וגישה
שבה צריו היה לפשר בין
־רישותיהם של עמום אוריון ו נזר
כהן ובין חבורת־הכרם. או-
־יון וכהן לא פנו בתחילה לגו-
ואדי. הם ראו את אושרי אחראי
1גורלם, ולכן איימו עליו, ואף
:ובילוהו לשפת־הים בבת־ים, כפו
:ליו לכרות בור במו ידיו, ואז
שתינו עליו• הם מעולם לא היו
ושים זאת לגומאדי. לו הם רחשו
בוד וחיבה, ועל כן הסכימו לבוא
:אותו יום גורלי למישרדו כדי
יון בתביעתם לפיצויים בסך 300
לף דולר.

פעולה עם הרוצח לאחר מעשה.
בעבירה זו הורשע מימון לוי, ש נידון
לשנתיים מאסר.
עורכת־דין זו אינה נמצאת כ רגע
בארץ ולכן אי-אפשר היה
לקבל את תגובותיה על התרש מותה
מהחומר בתיק.

מעדותו של ערוסי. הוא סיפר
עוד כי גומאדי עצמו ניסה את
נשק הרצח לפני המעשה, והוא
גם סיפר את הסיפור שהיכה ב תדהמה
את כל מכריו של גומאדי
— אחרי הרצח, נטל האיש סכין
קצבים ארוכה וביתר את צווארו

לעדותו של ערוסי. על כן החתי-
מוהו גם על מיסמך שבו הוא מת חייב
לחזור לישראל ולהעיד נגד
גומאדי בבוא העת.
קשה להניח כי ערוסי ישמח
לחזור ארצה להעיד נגד גומאדי.
יש לשער כי הוא זוכר היטב

אחד מנימוקי הרשעתו של אוש־יי
על־ידי בית־המישפט המחוזי
תל־אביב, היתה העובדה שהוא
דע היטב מדוע באים השניים
בר־בקר, ואף ידע כי אם לא
קבלו את הכסף שהם דורשים
ם יגיבו באלימות. בכל זאת הוא
א הכין כסף אלא נשק חם.

מסירות אשתו של גומאדי מא שרת
את הדעה הכללית כי האיש
הוא בעל קסם אישי רב ויכולת
תימרון בלתי רגילה. ביחוד בלט
הדבר כאשר אשתו של אושרי,
יוכבד, לא ביקרה אפילו פעם
אחת בבית־המישפט, למרות ש נעצרה
יחד עם בעלה. היא הי-
חיקה עצמה מכל ענייניו ורק בניו
ישבו באולם.

בכך הפריכו השופטים את טענת
הגנה העצמית של אושרי. שכן
דם המכניס עצמו מרצון ובמודע
מצב של סכנת נפשות, ומכין
שק, אינו יכול לטעון כי התגונן.
סכין קצבי ס
. 16 מרות הצהרות חוזרות
< ונשנות על חפותו מפשע, לא
זר גומאדי לישראל מרצונו. אך
אז סיום מישפטם של אושרי
סותפיו, לא פסקה בת־שבע אה-
וני לברר את מצבו המישפטי
1ל בעלה. במהלך המישפט רש־ה
במו ידיה את הפרוטוקול ר.מ
לבעלה
באיטליה, היה לגבות את
חובו של ערוסי לבעלה. במהלך
עדותו במישפט, סיפר ערוסי כי
לווה ממעבידיו סכום של 5000
דולר לקראת חתונתו. אושרי הגיש
מיד תביעה אזרחית בבית־מישפט
השלום בתל־אביב להשבת החוב.
ערוסי לא הכחיש כי קיבל את
הכסף, אך טען כי את ההלוואה
נתן לו גומאדי, ורק לו יחזירנה.
ואומנם, ב 12-בחודש זה, יומיים
לפני שנתפס גומאדי באיטליה,
באה אשתו אל משרדה של ע ד
רכת־הדין נירה לידסקי, המייצגת
את ערוסי. היא הביאה ייפוי־כוח
חתום על־ידי גומאדי, המאפשר לה
לקבל את הכסף, וכן אישור מ־טוביה
אושרי כי קבלת הכסף על
ידיה תשחרר את ערוסי מחובו.
גברת אחרוני נטלה 61 אלף לירות
ישראליות, שהן שוויו של סכום
ההלוואה כיום, ויצאה לחו״ל.
סצינות קינאה
חברים גומאדי ואושרי (כמישפט בצלאל מיזרחי־״האדץ״)
שונים איש מרעהו

אמנםליומו ־ אחרוני היו
י סיבות טובות לכעוס על בע לה,
אחרי שהתגלה כי הוא מנהל
רומן עם שרה דנוך, שילדה לו

בת. אך גם חלקה של בת־שבע
לא שפר הרבה יותר. למרות ש אחרוני
הקפיד לחזור כל לילה
לביתו, היה ידוע בחברה כפליי-
בוי. הרומן המפורסם ביותר שלו
היה עם ברכה שוורץ, דוגמנית
יפהפיה אשר אף נעצרה איתי
בשנת . 1978 הם נעצרו בחמש
לפנות בוקר, יחד עם נהגו של
רחמים ועוד מיספר אנשים, בחשד
של מירמות במיליוני לירות בד־רום־אפריקה.
בעת
הדיון במעצר הצהירה בר־

אני זורק לה 300 או 300 לירות,
אבל זה מתוך רחמים.״
האיש, שלדברי ערוסי ביתר את
צווארו של אוריון, ידוע בשכונתו
כאיש רודף־שלום וכאדם נימוסי
וחביב. השכנים מספרים כי גם
כאשר הרג שכן זועם את כלבו
של גומאדי, לא הגיב רחמים כלל.
ילדיו אהודים בשכונה ואשתו רכ שה
לה ידידים רבים בקרבי שכ ניה.
גומאדי,
ששמו לא ירד מעל
דפי העיתונות הישראלית בעשר

במדינה
מי פלגות
משרתם עוד
עודועוה אדמים

.הפעיל הערבי קיג7
מיליונים מרשימת יגורי —
אך לפי בתב-תביעה
עבד כד־זמגית עגור
פלאמו ושינוי
אחרי שנכשל בבחירות לכנסת
העשירית, לא הסתפק הח״ב־לש*
עבר אסף יגורי בעריכת חשבון־
נפש פוליטי. הוא ערך גם חשבו נות
מסוג אחר. סיעת יעד, ברא שות
יגורי, הגישה תביעה מיש-
פטית נגד אדם שהיה מוצב במקום
החמישי ברשימה, ואשר לטענת
יגורי קיבל ממנו כספים רבים אך
לא עמד בהתחייבויותיו, ואף שירת
בוזמנית את רשימתו של שמואל
פלאטדשרון ואת תנועת שינוי.
שתי תביעות הוגשו בבית־מיש־פט
השלום והמחוזי בתל־אביב נגד
סמיר מוטראן מנצרת. עיון בהם
יכול ללמד על סכומי־הכסף שהת גלגלו
בתקופת הבחירות.
בכתב התביעה שהגיש יגורי
בבית־המישפט המחוזי, באמצעות
עורך־הדין משה זינגל, נאמר שה נתבע
הציג את עצמו כבעל מיש־רד
מרכזי לפירסום וליחסי־ציבור
בנצרת ובמיגזר הערבי, וכבעל

חוקר איש־שמם

תחרות הכלבו הי לד ־
חגיגה ל חו ב בי בלב
במסגרת ארועי ״נוער 81״
בגני התערוכה בת״א יתקיים
ביום א 23.8.81 בשעה 18.00
ארוע בלבני ססגוני

״בחירת הכלב והילד״
בין כלבים המטופחים באהבה
וממושמעים לבעליהם הצעירים.
פרסים ומגינים יחולקו לזוכים.

במ סגר ת הארוע תערך
תצוגת ג111י ם מרהיבה.
בעלי כלבים מוזמנים.

בלי לחשוב על שעות נוספות
כה כי גומאדי מתייחס אליה כמו
אב מאמץ, ומשום שמעולם לא
היו לה בית או אב, היא רואה
בו את דמות האב הנערץ. אלא
שהיחסים בין השניים לא היו
אבהיים בלבד. במישפט בצלאל
מזרחי נגד הארץ העידה ברכה
שוורץ שוב ושם סיפרה על אהבתה
לגומאדי. היא אף נהגה לחו־

השנים האחרונות, הגיע למבוי
סתום. אין ספק שהוא יוסגר ל ישראל
בימים הקרובים, אפילו אם
יתנגד לכך בדרכים מישפטיות.
אז הוא יעמוד בפני מישפט חמור
ביותר •,דומה למישפט שממנו יצא
חברו אושרי בעונש של מאסר־עולם.
אומנם,
עדותו של רמי ערוסי

דגרו קצדנוו!

>4108)0
מ לון מודרני ונ עים בב ע לו ת י הו די ת.
ח דרי ם יפי ם,
א רו ח ת בו ק ר עשירה.
מי קו ם מ צוין במרחק־ ה לי כ ה
מהמר כז התוסס של לונדון.

עברית ו/או אנגלית
במהירות ובהצלחה מובטחת

ב״אולפן גרג״ (בר־קמא)
ת ״ א: וייצמן ,22 טל 254826 .
(באזורים אחרים — לפי פניה)
התחלת הקורס 23.8.81 :

1.ש 0 1א * ז 0 8ח ג

638 —2115״ 161

ח״ב־לשעכר יגורי
לאן הלכו המיליונים?

מרתף ״ לי רי ק״

ד*זוגוף . 1 9 0ת ־ א

מסכ״ל סישטהה איכצן
פעולה מישטרתית מוצלחת
ולערוך לו

פיע בביתו בלילות
סצינות קינאה.
יש לשער כי באותו זמן כבר
שבע גומאדי מברכה, והוא אמר
עליה בזילזול :״היא לא חברה
שלי ולא אהובה שלי, לפעמים

אינה חד־משמעית, אך גם אושרי
היה בטוח כי ויצא זכאי. בית-
המישפט הוא המקום היחיד בו
קסם אישי וחביבות אינם יכולים
להועיל לנאשם.

מהלכים וידע בענייני־הבחירות.
הוא התחייב להפעילם למען סיעת
יעד. הנתבע חתם על הצהרת־הת־חייבות
כמועמד לכנסת מטעם סי עת
יעד, ואכן, הוא הוצג במקום
החמישי ברשימת הסיעה לכנסת.
הוא גם חתם על הסכם עם
יגורי, שבו התחייב לבצע עשרות
פעילויות במיגזר הערבי, לפי לוח-
זמנים מוגדר, וקיבל לצורך כך
כספים. מוטראן לא ביצע אף אחת
מהפעולות הללו.
סי כסח
לכיס פרטי.
עת יעד מסרה לידי סמיד מוטראן,
לצורך עבודתו לקידומה במערכת
הבחירות ולפעילותו כמפרסם, כ מארגן,
כמפיץ וכמפעיל״פעילים
ושאר עבודות ופעילויות לצרכי
בחירות, סכום כולל של 2.5מיליון
לירות. לבית־מישפט השלום הוג שה
תביעה נוספת בה נאמר של-
מוטראן נמסרו 73 אלף לירות
עבור רכישת נייר והדפסה של
סיפרו של יגורי, פגישה ברוח,
וביכלל זה עיצוב הספר, הגהה
וביצוע גרפי על עטיפת הספר
ב־ 200 עותקים, סמוך לבחירות.
לטענת יגורי גבה מוטראן את
הכסף, אך לא העבירו למענו, ועד
היום לא עמד בלוח־הזמנים שנקבע
להוצאת הספר.
(המשך בטמוד )76

•ספרים
•תקליטים
•ציורים

פתוח יום יום(כולל בזוצ״ש)
עד .0 0וו בלילה

לי רי ק — ספרותק לי ט לכל אחד
מרתףליריקרח׳ דיזנ גו ף 190ת ״ א
פתוחיום ־ יום (כולל מו צ ״ ש) עד
שעה 11.00בלילה

אילנה אלון י

ם *ומרים ...מה הם *ומרים מ ה הם *ומדים מ ה הם *ומרי .

זאב שיף:

צחק אח?:

ח״ם? 1פמן:

׳נגע בעסקי של

אם בארזים
נבלה שלהבת אז...
חבר״הכנסת לשעבר, יצחק יצחקי, לא הצליח להי בחר
לכנסת העשירית. תנועתו ,״ישראל אחת״ ,היא
אחת הרשימות הקטנות שנחלו מפלה מוחצת בבחי רות.
היו שחשבו כי הח״כ-בדימוס ישוב לטבריה, ימשיך
בעבודת ההוראה. א ן לא. יצחקי נשאר על המפה,
ובשבוע שעבר פורסם שהחליט לחזור באופן סופי אל
חיק הליכוד.

חבר־הכנשת ואיש עיסקי־הצעצועים המצליח, חיים
קופמן, עומד להתמנות כסגן־שר״האוצר. לפי החלטות
ועדת״אשר עליו להעביר את ניהול עסקיו בתקופת
כהונתו לידיו של מישהו אחר.

• ח״כ קופמן, מה יהיה על עסקיך כאשד
תמונה כסגן־שר־האוצר?
ביום החמישי שעבר הופיעה גשער גיליון ״תארץ״
כתבה על מדיניותו החדשה של שר״הביטחון, אריאל
שרון, בשטחים הכבושים — מדיניות המקל והגזר.
באותו גיליון עצמו פירשם הכתב הצבאי של ״הארץ״,
זאב שיף, מאמר שהוכתר בכותרת ״ניצחון הקו
הנוקשה״ .עמיתיו שמחו לאידו — חנה הכתב המהולל
לא ידע שעומדת להתחולל מהפכה ושחשר החדש עומד
להכריז על מדיניות חדשה באותו יום עצמו שבו הוא,
שיף, מכריז על ניצחון המדיניות ההפוכה.

• מר שיף, מהמאמר משתמע כאילו אתה
תומך כקו הנוקשה.
אני לא כתבתי בעד ולא כתבתי נגד. תיארתי מצב.
אני לא קובע מדיניות אלא מסביר מדיניות. איני משחק,
לא כעיתונאי ולא כאזרח.

#למה, אם־כן, התכוונת כשהכתרת את
המאמר ״ניצחון הקו הנוקשה״?
המאמר מצביע על ההחלטות הקרדינאליות של הממ שלה׳
הקיימות עד היום, גם לאחר החלטת שדון בעניין
שינוי־אווירה ומתן יחם טוב בשטחים. אין שינוי בהח לטות
הקרדינאליות, וכאן אני רואה את ניצחון הקו
הנוקשה, קו שלא היה נהוג בזמנו של עזר וייצמן. לצערי,
למרות המילים היסות של שרון, הקו הנוקשה תקף
וקיים עד רגע זה.
י71* 1

אם אמונה, אנהג בדיוק לפי החלטות ועדת־אשר. מה
שיצוו עלי אעשה. לוועדה יש ספר שלם של חוקים
והוראות. אתייעץ עם יועצים מישפטיים ואחליט.

• אשתך, חנה, עוכרת כדרגת מנהלת
ככירה בעסקיך. האם היא תמשיך כעכודתה?
איני בטוח שהיא יכולה להמשיך בעבודתה. היא
מנהלת הכספים של עסקי, ונדמה לי שוועדת־אשר אינה
מאשרת לאשה להמשיך לנהל את עסקי בעלה בתקופת
כהונתו. צריך לבדוק.

• כניו של ייגאל הורכיץ קיכלו לידיהם
את ניהול עסקיו לאחר שמונה כשר־האוצר.
זה אחרת. בן הרי מקים לו מישפחה משלו.

• מה תעשה אם כן?
אקח חברת נאמנות שתנהל את העסקים בשבילי. זה
הפיתרון במיקרה שלוקחים איש־עסקים ומטילים עליו
תפקיד ציבורי. התפקיד יכול להעסיק אותו שלושה
חודשים, או שנתיים, או ארבע, כי אי-אפשר לדעת מה
יקרה עם הממשלה. צריך לאפשר לאיש לחזור לעסקיו
עם סיום תפקידו.

• אשתך ואתה תצאו מעיסקי המישפחה
והעסקים ינוהלו על־ידי זרים. זה כדאי לך?
לא כל־כך.

• לשם מה לך כל העניין?
אני חושב שאני צריך לתרום למדינה את הכי שורים,
הנסיון, היוזמה והתושייה שלי. נכון, זה יפגע
בעסקי, אך זהו מישחק החיים.

מדוע החלטת לחזור לליכוד?

זה לא לגמרי נכון שחזרתי לליכוד. מה שקרה הוא
שיצאתי לבחירות לבד. הסתמכתי בבחירות האלה על
בערך 1,500 ראשי־תאים, כשכל ראש־תא אמור להביא
איתו כ* 20—30 בוחרים. אך, כידוע, בבחירות אלה הס תמנה
מילחמה בין שני גושי־ענק, ואנחנו מצאנו עצ מנו
באותה סירה עם של״י. ראשי התאים לא עבדו,
מתוך חשש, או מתוך בושה להזדהות עם גושים קטנים.

מתי הכנת שהפסדת כבחירות?

הייתי חבר בוועדת הבחירות הארצית, וכשראיתי
שמגישים כל*כך הרבה רשימות הבנתי שמשהו עומד
להתרחש. הבנתי שכל הרשימות הקטנות הן חסרות סיכוי.

• ואז, כשהפסדת ככהירות, החלטת שמה
שבטוח זה הליכוד?

כשבא הרגע להכריע מה עושים ב־ 4,000 הבוחרים
שהצביעו עבורי, ושהיתד, לי התחייבות מוסרית כלפיהם,
הגשתי לחברי התנועה ארבע שאלות: מי בעד המשך
תנועת ישראל אחת? מי בעד פיזור התנועה י מי בעד
להצטרף למערך? מי בעד להצטרף לליכוד?
רוב האנשים היו בדיעה שצריך לחזור לליכוד.

• ואז קיכלת את דין־התנועה?

אם תנועה אדירה כמו של״י נפלה, מה נגיד אנחנו?
אם בארזים נפלה השלהבת, מה יגידו אזובי־הקיר? איזה
סיכוי יש לי במיפלגה קטנה? הגושים הגדולים בולעים
הכל. אני אישית עדיין לא החלטתי אם להצטרף לליכוד.

• נכחדת לכנסת התשיעית כאיש תנועת
״שלומציוך. מדוע הכאת כחשכון הצטרפות
למערך?
יש לנו הרבה אנשים שלא ילכו לליכוד. הם הצ ביעו
עבורנו בגלל רעיון הבחירות האישיות.

• האם נכונה השמועה שאתה עומד להתמודד
על ראשות עיריית טכריה?

זה לא נכון. קיבלתי בטבריה קולות רבים יחסית, אז
האנשים שהצביעו בעדי זרקו את הרעיון. אך אין טעם
לרוץ בקבוצה קטנה. המנגנונים האדירים של הגושים
ישחקו כל חלקה טובה•

• דווקא כאן יש לך אפשרות ליישם את
רעיון הכחירות האישיות.

אני לא מאמין שהגושים הגדולים יתנו לאדם כלשהו
להרים ראש.

1ה הם אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים מה הם אומו

שוש עטרי:

א לון

עברי ורבי!:

נ תן:

.אצלנו בארץ שיגעון :״ העתידשרי ״ אני 1ג ד עי קו ר
כל מ מז ר מלן־!״ טמון ב כ דו רגל שלכלבות !
הקריינית ה תו ססת של רשת גימ״ל, שוש עטרי,
חזרה מארצות־הברית, שם שהתה כשנה ועגדה יחד
איתי בתחנת הרדיו הישראלית ״ישראל אבספרס״.
כשפתחתי את הרדיו, באחד מאותם אחרי־צהריים,
ושמעתי אותה משדרת א ת תוכניתו של טוני ריי
בקולה ה תוסס והדינאמי, היה נדמה לי כאילו נ מחק ה
שנה מהיומן שלי. שוש עטרי כאילו לא עזבה מעולם
את הרדיו, ולא היתה באמריקה. כאילו שהכל נשאר
כמו שהיה• אבל היא עזבה, וזאת עובדה. והיא חזרה,
וזוהי עובדה משמחת עוד יותר.

• שוש, איך את מרגישה כארץ ץ
התרגלתי מהר מאוד. לא סבלתי כמו אחרים שחזרו.
בסך־הכל הייתי שנד, באמריקה, אבל אל תשכחי שקודם
לכן חייתי בארץ שלושים שנה. .

מה ההכדל כץ ישראל ואמריקה ץ

אין ספק שפי אלף יותר טוב באמריקה, מבחינת
איכות־חיים, ושזו פלאנטה אחרת. בשבועות הראשונים
הייתי בהלם. הכל היה כל־כך מבריקף ונוצץ. וכאן, בארץ,
כאילו לא נסעתי. דבר לא השתנה. הרבה דברים הש תנו
אצלי.

כמו מה ץ

אני נוסעת במכונית שלי, הרמזור בקושי מתחלף
לצהוב, וגדוד של מכוניות מצפצף מאחורי, מקלל אותי
באלף ואחת קללות. ואני חזרתי מאמריקה — קל מאוד
להתרגל לאדיבות בכבישים — מעבירה מהלך כמו
שצריך, ואז פורצות צרחות וקללות. שוכחים ששייכים
בכלל לגזע האנושי. ואם, חלילה, את מורידה רגל
מהמדרכה, את מועדת למוות בטוח. כולם עצבנים. קודם
לא היה איכפת לי, חייתי עם זה. עכשיו זה מעצבן
אותי, כי אני יודעת שאפשר אחרת.

את עושה משהו כעניין הזה?

אני נורא נחמדה על הכביש. אומרים לי שזה בגלל
שחם, אבל גם בחורף זה אותו הדבר. אני הולכת
לסופרמרקט ואנשים משרתים אותי בכבדות. אין כאן
את ה״גוד מורנינג״ או את ה,׳האב א נייס דיי״ .אפילו
שזה פלאסטיק, אפילו שזה מלאכותי, זה היה עושה לי
את היום באמריקה• כאן אנשים מתעצבנים עלי כשאני
הולכת למיסעדה, זורקים לי את הצלחות על השולחן,
והטחינה נשפכת לי על הבגדים.

מה, ככל זאת, טוב כאן זז

זה עלא־כיפאק, זה החבר׳ה, זה שיגעון, כל ממזר
מלך. כאן אני אזרחית ממדרגה ראשונה. כמד, שהלך
לי באמריקה מבחינה של עבודה וחברה, בחיים לא אהיה
שם אזרחית ממדרגה ראשונה. קראתי את ספריו של חרמן
ווק רוחות ווילחנוה, ומילחנווו וזיכרון, ואני אומרת לך,
אין לנו מקום אחר בעולם, אין ! רק ארץ־ישראל !

למה את לא כותבת על ספורטאים ז — שאלו
אותי במערכת. חיפשתי ספורטאי וגיליתי את אלון
נתן. בן 14 בסך הכל, וכבר כוכב בקנה־מידה רציני.
אלון הוא הקשר של מכבי תל־אביב, ונחשב ככדורגלן
מעולה שעתידו לפניו.

כמשך כמה שנים אתה משחל^כדורגל ץ

זוהי שנתי השביעית. אלון קפלן, שחקן־־״מכבי תל־אביב,
ראה אותי משחק כדורגל בחצר ליד הבית והביא
אותי לקבוצה.

בביקור אצל ד״ר יקותיאל שרעבי, הווטרינר טל
הקוקר ספאניול שלי, פגשתי את עברי ורביו, ילד מלהיב
בן , 11 העובד כעוזר לווטרינר. עברי לבש חלוק
לבן מעל למיבנסי חג׳ינס הקצרות, ומדד חום לבלב
בבעל מיקצוע לכל דבר. הוא גם עזר להכין זריקה
וחווטרינר סיפר לי שעברי הוא עוזר מעולה גם בבי צוע
ניתוחים בבעלי-חיים.

הנסיעה לארגנטינה, כששיחקנו נגד נבחרות הנוער של
ארגנטינה, בוליביה, פרו, וריאל מדריד. ניצחנו את אר גנטינה
ופרו, ועלינו שלב. אני הבקעתי שלושה שערים
מתוך שישה.

• עכרי, מתי התחלת לעכוד כעוזר לד״ר
שרעכי ץ

מה זה כשכילך כדורגל ז

זה מד, שאני אוהב.

מהם רגעי השיא כקאריירה שלך ץ

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול ץ
לא רוצה קאריירת כינלאומית ץ

אם אצליח, ארצה לנסוע לאירופה, זד, לא משנה
לאיזו קבוצה, העיקר שבאירופה.

איזו קכוצת כדורגל נערצת עליך ץ

מכבי תל־אביב.

• מיהו הכדורגלן הטוב כיותר כארץ ז
אתה לומד ממנו ץ

הוא עלה רק עכשיו, עוד לא הספקתי לעקוב אחריו
וללמוד. למדתי מאורי מלמיליאן ומאבי כהן. הייתי בא
לאימונים ולומד ממה שאני רואה. לא הייתי מתייעץ
איתו או משוחח, רק מסתכל על אבי כהן ולומד.

י כמה
לכדורגל ץ

שעות

כשכוע

אתה מקדיש

בערך 15 שעות.

• זה מסתדר עם הלימודים ז
אני מגיע הביתה אחרי ביתיספר, מנסה לעשות שי עורים
ורץ לאימון. אם אני לא מספיק להכין שיעורים,
אני מכין בערב.

• מהי העכודה שלך?
אני מנקה, מכין זריקות, מגלח, שוטף עיניים ואוז ניים,
מודד חום ועוזר בניתוחים.

יש לך מעריצות?

היו לי שתי חברות, אבל הן לא העריצו אותי בגלל
שאני כדורגלן, אלא בגלל שאני אני.

אינך פוחד להיות נוכח בניתוח?

אמא שלי אומרת שאין לי רגישות. אני אומר שלא
צריו רגש, צריך לעשות את הטוב ביותר. עזרתי אפילו
בניחוח הכלבה הפרטית שלי.

משה סיני.

כמה שעות כיום אתה עוכד?־

אני משתדל לעבוד כל יום מחמש עד שבע.

כדורגלן במכבי תל־אביב.

בשנת 1978 באתי לכאן עם החתולה שלי. היו פה עוד
ילדים שעבדו כעוזרים, אבל רק אני נשארתי.

אתה כעד עיקור כלבות?

לא, אני נגד, אך אמא שלי לחצה. לכלבה היתה
בעיה: יש כלבות שהן נימפומניות והייחום שלהן לא
סדיר.

ככית?

לכד מהכלכה, יש לך עוד כעלי־חיים

עכשיו יש לי עכברים, נחש, סוסה, דגים, תוכי, חתול
וכלב. אני עומד לקבל גם חתול סיאמי.

אתה אוהכ לעכוד עם ד״ר שרעכי?

כן, אבל אני נאלץ להיפרד ממנו. המישפחה שלי
עוברת לגור במושב. הוא יצטרך למצוא לו עוזר אחר,
ואני אנסה למצוא וטרינר אחר.

אתה רוצה להיות רופא־וטרינר?

לא, אני רוצה להיות חוקר בעלי-חיים.

למה לא וטרינר?

זה פחות רציני.

שרית ישי

משה וויבקה נאסה, ששלושת דדיהם נ שו ט ובג׳
שנה וחצי בצויך בחוצריה, עונו השבוע בוית־מילה
לבנם החד ש, דורון, ומקווים ל קבל בית חו ש

במדינה
(המשך מעמוד )73
אחרי הבחירות הוברר ליגורי,
לדבריו, שהמועמד מס׳ 5ברשימתו
לכנסת שילשל את רוב הכסף ש קיבל
לכיסו הפרטי, ועל כך אף
דווח למישטרת־יראל ונפתח תיק.
על־פי כתב־התביעה לא היה מוט-
ראן כלל בעל בישרד לפירסום, לא
ביצע את התחייבותו להופיע, לאר גן
מופעים ואסיפות־בחירות במיג־זר
הערבי, וחיבל בהם מראש וב מזיד.
מוטראן לא פירסם בעיתונות
מועדעות עבור סיעת יעד, למרות
שקיבל כסף לשם כך. הוא חתם
על אישורים שלפיהם העביר, כב־יכז׳ל,
כספים לפעילים לצורכי בחי רות,
אך למעשה שילשלם לכיסו.
גולת־הכותרת של מעשי מוט-
ראן, על פי כתב־הת!ביעה, היא
ששירת בבחירות האחרונות שלוש .
רשימות מתחרות, בעת ובעונה
אחת. לכתב־התביעה צורפה כ־ י
ראייה מודעת־בחירות שפורסמה
בעיתונים על־ידי רשימת פ״ש של
שמואל פלאטו־שרון, ושבה נאמר
שבתנועה זו ״יש עם מי לדבר״.
איש נצרת שאיתו ״אפשר היה
לדבר״ הוא סמיר מוטראן.
גם לתנועת שינוי. בהצ1 -
הרה אשר מסר חסיין חיג׳אז -
מכפר־תמרה לתנועת יעד, ו ש צו ד *
פה אף היא לתביעה,׳ אומר הפעיל ז
שניסה להיפגש עם מוטראן, אך
עובדי חנותו של מוטראן אמרו 1
לו שהוא 1מצא אצל זיידן עטשי,
ח״ב־שינוי לשעבר. לדברי חיג׳אז
נמסר מפד, לאוזן בנצרת כי מוט-
ראן עובד בבחירות לכנסת העשי1 -
רית למען שינוי.
יגורי פנה אחרי הבחירות למוט־ ־
ראן ודרש שיחזיר לו את הכסף,
אך נענה בשלילה. בתביעה שה גיש
פרקליטו של, יגורי, משה זינ־גל,
מתבקש ביודהמישפט לחייב
את מוטראן להחזיר את -הסכום
שניתן לו ערב הבחירות, בתוספת
ריבית והצמדה.

אידוי ונים

ע*תון נולי!

החייסמחחידטסחזש!
ף ל שה כאפה פרץ אל הצריף העולה ב ׳
להבות, אחוז אימה. בחוץ, מוכת־הלם,
עמדה בוביה וזועקת לעזרה אשתו׳,רבקה. ב תור
הצריף הנאכל על־ידי האש היו באותה
עת שלושת ילדיהם, אורן בן ה־ ,3ארז בן
השנתיים ואורלי בת ארבעה חודשים. משה
באסה ניסה להציל את ילדיו, אך הגורל רצה
אחרת — שלושת הילדים נשרפו חיים.
הטרגדיה פקדה את מישפחת באסה לפני
כשנה וחצי. בליל חורף גשום וקר, ישנו בני
המישפחד. שנת ישרים, בצריף שמסרה למשה
דודתו, בנוף־ים בהרצליה. היא היתה באותה
עת בבית־זקנים ולמישפחה לא היה מקום אחר
לגור בו. משה וריבקה הם מובטלים, נתמכי-
סעד, ואיש לא היה מוכן לעזור להם. בתוך
הצריף בער תנור־נפט. פתאום נשוה שמיכתה
של התינוקת אורלי ונפלה על התנור. מיד
אחזה אש בשמיכה ואחר־כו בכל הצריף
הרעוע.
להלוויה באו המוני אנשים וכלי־התיקשורת
דיווחו על האסון. אבי המישפחה, שפרץ ל תוך
הצריף הבוער, ניכווה אנושות ואושפז
במשך כמה חודשים בבית־חולים. ההלם של
בני הזוג באסה היה חזק.
ריבקה התחילה ללמוד בקורס לאחיות סי עודיות,
חשבה שאחרי הקורס תמצא במקצוע
זה את פרנסתה. אך הכאב וההאשמה העצמית
היו כה כבדים, שריבקה לא היתד, יכולה לע מוד
בכך. כאן נכנסה לתמונה רומי זילברמן,
עובדת סוציאלית במרכז לשיקום ביפו. היא
לקחה על עצמה לנסות לשקם את משה
וריבקה, להביאם למצב שבו יחיו חיי־מישפחד,
תקינים. המלאכה לא היתה קלה.
ריבקה, שעדיין היתה אחוזה בהלם, אמרה
כל הזמן :״יותר לא אביא ילדים לעולם, שמא
יקרה להם מה שקרה לשלושת הילדים ש

761

נשרפו חיים״ .העובדת הסוציאלית, בעזרת
בודה והרווחה, וניסתה למצוא פתרון לבעיית
שיחות ארוכות עם ריבקה, קשרה עימד, יח הדיור.
סים
קרובים של אמון־הדדי והצליחה לשכנעה י
מישרד־השיכון נענה והציע לזוג דירת
להביא עוד ילד לעולם. היא אומרת :״זו
״נר״ ,כינוי לדירה שאדם יכול לגור בה כל
היתד, הדרך הטובה ביותר להשכיח את הכאב
חייו, לשלם שכר־דירד, מיזערי. בני־הזוג לא
הנורא, ולהוכיח שלמרות הכל אפשר לגדל
רצו בכך. משה אמר :״אני רוצה דירה פר ילדים.״
טית,
שיהיה לי רכוש, שלא ארגיש שאני גר
לא בתוך שלי.״
עתה, לאחר לידת דורון, יש להמתין עוד
כחודשיים עד שריבקה תחלים ממש ותהיה
מסוגלת לצעוד בבטחה על שתי רגליה. ריבקה
אומרת: אני ״רוצה להחלים ולחיות בכבוד,
(י• אט לאט התחילה ריבקה להתפכח ולג־ לא צריכה רחמים, רק שיסדרו לי בית שבו
אוכל לגדל את הילד כמו שצריך.״
\ €חוג כאדם בר־דעת• אך לא תמיד. באחד
רומי שמחה שמצבה של ריבקד, השתפר —
הלילות, כשריבקד, כבר היתד, בהריון, נקראה
ומקווה שגם מצבו של משה יהיה טוב. היא
רומי לביודהחולים, וריבקה, ממררת בבכי,
הבטיחה לריבקה :״אהיה קרובה לך עוד זמן
שאלה אותה :״מדוע לא תניחי לי להפיל את
הילד ז״
רב ואהיה כסבתא מאמצת לילד.״ ואכן היא
עמדה בדיבורה. השבוע היא אירגנד, בכוחות
אמרה לה רומי :״לא אסלח לעצמי אם
עצמה את חגיגת׳ ברית־המילה של דורון,
אניח לך לעשות זאת.״ והיא הצמידה את
והיתד, חייבת לעמוד קשה כדי לשכנע את משה
ריבקה למכשיר מיוחד, דרכו שמעה האם את
להגיע לברית. כמה שעות לפני המאורע הוא
פעימות ליבו של העובר והשתכנעה ללדת.
ישב אצלה ומירר בבכי, מלא פחד, חושש
ואכן, בשבוע שעבר ילדה בן זכר בריא, ונקרא
שמו דורון.
לראות את מילת בנו. רגשות האשם עדיין
לא עזבו אותו.
אמרה על כך רומי :״ההצעה לקרוא לו
דורון היתד, שלי. הוא בא לעולם כמתנה ל רומי
זילברמן אומרת :״כל המוסדות עזרו,
שיקום החיים. הוא ילד חדש ואסור היה לקרוא
ביודהחולים והמוהל, אשר בא בהתנדבות, אך
לו על שם אלה שנשרפו.״
העזרה לא תמיד מספיקה ולא תמיד מגיעה
תהליך השיקום של האם היה איטי אך נשא
בזמן. יש כאלה שמערימים קשיים, כמו קופת-
פירות. אומרת רומי :״היום ריבקה מדברת
חולים, שלא מוכנה לשלם את הוצאות הח בהגיון
ונוהגת בהגיון, והיא אדם אחר מזו
זקת הילד בבית־ד,חולים. אך אני מקווה לשכ אשר
היכרתי כאשר התחלתי לעבוד עמה.״
נעם ומקווה שאצליח בכך. אני מקווה לעתיד
עם משה היה קשה יותר. גם הוא נפגע
טוג, שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. אני
מאוד והאשים את עצמו. רומי תיווכה בין בני
מצידי אמשיך לעזור ככל יכולתי ומאמינה
הזוג ובין המוסדות שאמורים לעזור: המוסד
שאקבל את העזרה הדרושה ואזכה בשיתוף
לביטוח־לאומי, מישרד-השיכון, מישרד הע הפעולה
של בני הזוג.״ צכיקה שלו ו

לחיות ג 3גוד,
בלי רחמים

להומוסגסואלים יש [
מועדונים; יש אירגון — ^
ועכשיו יש גס כיטאון 1
אט אט יוצאים ההומוסכסואלים
בישראל מן המחתרת. נתיב נוסף 1
הם קוראים לעלון מם׳ , 1שיצא
לאור בתל-אביב. כותרת־ד,מישנה
היא :״קיום הומוסכסואלי בעולם
ע די ך — וזו גם הרוח הכללית
של החוברת.
יהודה סופר, למשל, כותב :
״כיום, בבתי־ספר יסודיים ותיכו ניים
בישראל, הכינוי המקובל
ביותר שניתן לילד כדי להעליבו
הוא, מתרומם׳ (או, יורם׳ ,הנגזר
למעשה מאותו השורש) .משאלי
דעת־קהל בעולם הרחב הוכיחו,
שלמרות הגידול של תנועת ר,הו־מוסכסואלים,
קיים רגש יסודי של
בוז. במדינות אירופה, כמו הולנד^.
שבדיה ודנמרק, שתושביהן ידו עים
בהיותם בעלי דעות חופשיות
יותר בעניין מין, קיימת ׳עדינות
מוסווית כלפי הומוסכסואלים ולס ביות,
מתחת לציפוי הדק של ה סובלנות.
בעבר הלא רחוק הסת תרנו
בבושה, מאלה שיכלו לדעת
על האמת, האיומה׳ .עכשיו אנחנו
לומדים לחוות היפתחות, ,יציאה
מהארון׳ ואפילו גאווה בכל רחבי .
העולם — אבל אלה הן התפתחות
וגאווה שאיתן נותר החשש, ש ישנה
סכנה של עדינות אורבת,
שנגדה צריך להתמודד — אם לא
היום, באיזשהו יום.״
החוברת, היוצאת לאור מטעם י׳
האגודה לשמירת זכויות הפרט,
כוללת מידע שימושי. הומוסכסו־אלים
המחפשים זה את קירבתו
של זה, או בני־זוג לטיולי הקיץ
באירופה ובאמריקה, יכולים להי עזר
בנתיב נוסף *.
* ת.ד ,46039 .תל־אביב.
העולם הזה 2294

אהה היווה מלכח ־ יופ ׳ ,השבוע
היא נבחרהכנסיכתהכינרת

דור . של ליופ
0 1 1 1 0הביטוח אורנה אירני יו־רדת
מן הבמה לאחר
שרואיינה על־ידי המנחה מני פאר.

^ כינרת נשקה לשפת רחבת הדשא,
י י הרחבה הוארה באור יקרות ואלפי
תושבי טבריה והסביבה, לבושים במיטב
מחלצותיהם תפסו את מקומם ליד הבמה
המקושטת. הם באו לחזות בנשף בחירת
נסיכת הכינרת, הנשף השלישי בסידרת
נשפי בחירת מלכת המים.
הכינרת שיתפה פעולה. משעות הצהריים
החלה רוח חזקה נושבת מכיוון האגם
המרהיב. הרוח העיפה את הכיסאות ואיי מה
לשבור את התפאורה שקישטה את
הבמה. מארגני המופע היו מודאגים, אד
להפתעתם פסקה הרוח בשעות הערב.
הנשף החל. מיצעד היפהפיות, תצו גות
אופנה, הופעות אמנים, תזמורות
ולהקת ריקוד. חמש שעות גדושות פעי-

0 1 1 1 0 1 1 1 1 1 1שהוכתרו בסוף האירוע: אירים נאדל, נסיכת הכנרת (באמצע),
י * הסגנית הראשונה רלי בחבוט והסגנית השנייה אופירה
אוחנה. במעמד הבחירה עמד קהל האלפים על רגליו והריע לזוכות בתחרות.
לות. ואז, בשעות הלילה הקטנות, כש־הכינרת
כמעט דוממת ואפשר לשמוע את
רחש הגלים, מכריז מני פאר על הרגע
הגדול, רגע בחירת נסיכת הכינרת. הנסי כה
המאושרת היא אירים נאדל, דור שני
ליופי. אמה של אירים זכתה בימי נעוריה
באחד מתארי היופי של ישראל. איריס

1י ! ¥1 1ע ! 1 0י 1! ! 1 0 1 1 1ס הרקדן הוותיק, ג׳וקי ארקין, המופיע
11 11״ בנשפים יחד עם להקתו, אשר הופעתה
1 1 1 1 \ #1 1 11
זוכה לתשואות מהקהל ברגע של מנוחה מאחרי הקלעים עם המועמדת דליה כהן.

היפהפיה אינה מתרגשת כשאברהם סיטון
מנכ״ל העולם הזה מכתיר אותה. קודם
לכן הוכתרו סגניותיה: הסגנית הראשונה,
דלי בחבוט, מתכופפת כדי לקבל נשיקה
ממנכ״ל חמי טבריה שמואל ויסבך והסג נית
השניה אופירה אוחנה, מאושרת כש-
וולטר ביצ׳ל מנח את הכתר על ראשה.

ש מאז־*מ ין

צועדות הבנות על הבמה המוארת בשלל צבעים. מנשף לנשף
מתגבר ביטחונן העצמי של המועמדות, והן מופיעות בפני
הקהל כדוגמניות מיקצועיות, בשטה שהן מציגות את בגדי־הים ושמלות הכלה.

התבזות שעזרו לבחירת נסיכת הכינרת

לנשף שנערך על מדשאות הפאר של חמי טבריה הצעירה, הגיעו אלפים מתושבי
טבריה. הם זכו לערב גדוש של יפהפיות, אמנים ותצוגות אופנה. כל 12 המועמדות
הסופיות תטוסנה לטיול משגע באי כרתים כאורחות חברת הנסיעות דיזנהויז.

חבר השופטים בתחרות כלל בין השאר א ת השדרן אבי אתגר (ממושקף) ,הדייג
אורנה אירני בת ה״ 22 בשימלת כלה של אמבר. המתמודדות הציגו בתחרות אוי
בגדי הים והחוף של גוטקס, שמלות ומערכות קיציות של ניבה ואת נעלי הטבריאני הוותיק ביקו, אילן גולד וליאור צלאל נציגי הווי 2000 ואורי רודיטי
מרנו. הדוגמנים שליוו אותן הופיעו בדגמים האחרונים של חולצות הווי . 2000 מעץ הזית. תסרקותיהן של המועמדות עוצבו על־ידי ג׳ימי אלגרסי מחיפה.

נסיכת הכנרת איריס נאדל מוכתרת על־ידי
מנכ״ל העולם הזה אברהם סיטון כשלראשה
כתר אנדין. לנשפים הגיעו הבנות ביונייטד טורס•

סגנית ראשונה לנסיכת הכנרת, רלי בחבוט, מוכתרת
על־ידי מנכ״ל חמי טבריה שמואל ויסבך• מלכת המים
תיזכה להנחה של חצי מיליון ל״י בבנייני א. גינדי.

סגנית שנייה לנסיכת הכנרת, אופירה אוחנה מעפולה,
מוכתרת על־ידי מנכ״ל חברת הקוס מ טיק ה הטבעית וולטר
בייצ׳ל, מאחרי הקלעים הירבו הבנות ללגום פינה קולדה.

הסיפור

מו שלמת,טבעית
ונ א מנ הלמקור 9
ל א די ל צל ם
בפיל ם קוד אק.

־ייי לו ם *

לתמונה מושלמת דרוש

_נ״ר צילום

העולם מצלם בקודאק.

חזרה לתחילת העמוד