גליון 2295

ן׳11

* יותרמרוכז -שימולבלתוית! הסימן ^64
מעיד על רמת הריכוזיות הגבוהה.
* יותר מיץ טבעי ־ הנותן לו את הטעם הנפלא.
* יותר גדול ־ 750 כדל במקום 700מ״ל בבקבוק אחר.

32 כוסות כ מ קו ם 25 ובאותו מחיר!

10X 0

שערא חורי:

שער קידמ:

המיליארדר קונה מדינה
שניים מידידיו של איש העס קים
מיקי אלבין הם שר־,התיי רות
אברהם שריר ומנכ״ל
המישרד, רפי פרבר.
מיקי אלבין
מקשר בין האימפריה
הכלכלית של
שאול אייזנבהג ובין
הליכוד.

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב /ורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אבנרי. ראש המערכת: יופי ינאי ־ 1־ 1 מ4 תכנית: יופי שנון עורכת כיתוב: לילית בוארון
: --אברהם --המינהלהסרנוסטי -ראש
ענת פרנוסטי
--ועניתמערכת: ציון צפריר
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
בע״מ. מודפם ב״הדפום החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כ ף
אביגדור. הפצה ״15״ בע״ס. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״כנ

הידיעה שהופיעה. ביום הראשון השבוע
ברוב עיתוני ישראל העבירה רטט
בגופם של אזרחים רבים. נאמר בה שה חובות
האבודים של היהלומים בבנקים
מוערכים ב־ 35 עד 50 מיליון דולר. המפקח

>3 8ווו־׳ ^

ברפ״ דהח רג־ ל:

ייייי

בנ ק מו כ ר

הבריתה מגיהינום הסמים
הזמר אבי עופרים מגלה בראיון חושפני
את פרשת הסתבכותו עם החוק הגרמני.
התמכרותו לסמים קשים ושיקומו, חייו
בגרמניה, פרשת יחסיו עם הזמרת אסתר
עופרים והצלחתו כאליל-פופ.

עתה עוסקים נציגיו של הבגק כארצות־הכרית
כמכירת צרורות-יהלומים, שניתנו
לכנק על־ידי יהלומנים ישראליים כערוכות
לאשראי שקיכלו. נציגי הכנה מוכרים
את היהלומים כניו־יורק כמהירים הנמוכים
כ־/0י< 20 וכ־ס/״0צ ממחירי השוק שם.

״בנק מוכר יהלומים בזול״

החובות האבודים של היהלומנים
לבנקים מוערכים ב־35־ 50מ׳ דולר

במיפלגת־הממדה מתנהלת היום מילחמת הבל־בכל• היא עשוייה
להסתיים בהדחת צמד היריבים הוותיקים, שימעון פרס ויצחק רבין,
ובפינוי הזירה לצמד יריבים חדש הממתין מעבר לפינה: הרמטכ״ל
לשעבר מוטה גור, והבנקאי יעקב לווינסון.

המשבר הממושך בענף היהלומים פגע בצורה קשה
באחד הבנקים הגדולים בארץ. יהלומנים חבים
לבנק זה עשרות מיליוני דולרים ,־ואין לבני שום
סיכוי לגבוחם בעתיד הנראדדלעין.

״העולם הזה״ (10.8.81 )2204

הפרקליטים שהוציאו מהכלא את מיכאל צוו
נחמד. וזלמן סגל הרעישו עולמות כדי לקצר את תקופת מאסרו של
אסיר־הצווארון־הלבן מיכאל צור. סוף־סוף נשא עמלם פרי — זמן
קצר אחרי שמאבק אחר שלהם זכה בהצלחה עם החלטת בית:המישפט
העליון לערוך מישפט חוזר לאסיר־העולס סלומון אבו. זוג־הפרקלי־טיס
הירושלמי מספר על מאבקיו.

הקשר הננש׳ חשוב יותר!(האורגזמה
״הארץ״ 23.8.81

111י ו * ו

מיי

״העולם הזה״ ()2260
״היהלומים שלא היד
ד,יז7רומ1ים טוג״־ס בוזוסח
ננ 1ו0ודו.י 1זו_ 0;1(1״ 5;0ו 0ו•* 188 11111111111 <!1ליווין י ,

וי׳*מת י״ •ד •ו ז־״מממיס וזונמ**0
יד גיו1י8! ,

״העולם הזה״ (17.6.81 )2285
״היהלומנים טובעים בחובות״
על הבנקים מצא לנכון להודיע רשמית׳
כי הבנקים אינם צפויים להתמוטטות.
הידיעה לא יכלה להדהים או להפתיע
את קוראי העולם הזה.
העולם הזה 2295

ידידי הזמר אריק איינשטיין
ואשתו מופתעים :
אלונה חוזרת כתשובה:
בעיקבות
אורי זוהר ואשתו
איליה.

סטה גויר
נג ד יעק ב לי׳נסון?

* הלו מי בזול

בינתיים נודע שעם פתיחת בורסת־היד,לומים בשבוע
הבא, בתום החופשה השנתית של הבורסה, יודיעו
שני חברי־בורסה מרכזיים נוספים, שאל הם
יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם•

אלונה איינשט״ן
לזוועות הדת

״חובות אבודים*
לעיתים רחוקות אנו מכתירים ידיעה
בתואר דיר״שמי ״סקופ״ .לפעמים עוברים
חודשים רבים, ואף שנה־שנתיים, לפני ש אנו
מחליטים שכתבה מסויימת היא כד.
חדשנית וחשובה עד שהיא ראוייד, לכך.
לכן תמהת, אולי, כאשר שמנו חותמת
זו בראש כתבה שהופיעה בהעולם הזה
)2269 לפני חמישה חודשים, ושעסקה
בהסתבכותו של יהלומן אחד, שסיבך את
הבנק שלו (״היהלומים שלא היו״) .אבל
אותה כתבה כבר הכילה את כל המרכי-
!בים של הידיעה המרעישה של השבוע.
חזרנו לעניין לפני חודשיים (העולם הזה
,)2285 כשהודענו :״היהלומנים טובעים בחובות
— בבורסת היהלומים מנסים ל טאטא
חובות של 100 מיליארד ל״י אל
מתחת לשטיח — אך החובות מאיימים על
היהלומנים והבנקים.״ הכותרת הראשית,
שהתאשרה השבוע :״סכנה לדיווחי הבנקים״.
היינו זהירים: לא ניבאנו התמוטטות
של הבנקים, אך חזינו מראש שההפסד
מעיסקי היהלומים יפגע קשה בדיווחי הבנקים
— וכך אכן הודיע השבוע המפקח
על הבנקים. מעל לכתבה זו לא שנעו
את החותמת ״סקופ״ ,מאחד שהיתר. בעיקרה
חזרה על הסקופ הקודם. הסתפקנו
בחותמת ״חקירה מייוחדת״ ,שגם בה אנו
משתמשים לעיתים די רחוקות.
בגיליון האחרון (העולם הזה )2294 הודענו,
במדור תשקיף :״בנק מוכר יהלומים
בזול״.
מי שעשוי להיות מושפע מהתפתחות
זז, ומי שקורא את העולם ר,זה, יכול
היה להתכונן למצב זה — הרבה זמן
לפני שהפרשה הגיעה לעיתונות הכללית.

מיסתור
ה או רגז מ ה

שני פסיביאטרים מגיבים על מאמרה
של האשה האוסטרלית, בסיד־רה
הדנה באורגזמה הנשית. שני
הפסיכיאטרים — שניהם גברים —
טוענים נגד הקניית מישקל-יתר לחשיבות
האורגזמה בחיי־המין. הם
טוענים שהמגע עצמו חשוב יותר.

הקרב על הקב רי ם
אנשי הרבנות בתל־אביב טוענים שהרב עובדיה יוסף התיר לבנות
קומה שנייה של קברים על גבי קברי ילדים שנפטרו זהו אותו
רב שאסר על המשך החפירות הארכיאולוגיות בירושלים, בגלל
החשש שמא יש שם קברים בני אלפי שנים.

אכזיב חוז ר ת לחיי
הפסקת־האש החזירה לכפר־הנופש
את הצרפתים העליזים,
והם וכנות זוגם שוב משתזפים
בעירום, רוחצים כים ועורכים
מסיבות, כאילו לא היו הקטיושות
מעולם. תשקיף במרינה
מיכתכים, תשבץ הורוסקופ עולם קטן — ברית־המועצות
וישראל, ה־ ,0.1.^\.מוזמביק

אנשים כעולם אנשים ממסיבה למסיבה בלונים יומן אישי -על הרב גורן,
תאונוודדרכים ומיכאל צור
הנדון שידור

מדריך שידורים
איש ממאדים
חשבון עובר ושב
מה הם אומרים -דן שילון,

רפי רוזן, סרג׳יו מנדז, רפי
דברה, יונתן שס־אור, הפרופסור 54 דויד שר
קולנוע — על ״יוסף יוסף״ של
שולץ וחתונת הדמים של מאורה 56

זה היה העולם הזה שהיה
לידת הכלנתריזם

נמר של נייר
אתה והשקל
רחל המרחלת

היא״סרצחה

לז מן ר ב
ראשי היא״ס ומנהיגים יהודיים בארצות־הבדית הם
שרצו בהסדר החדש, שלפיו תפסיק היא״ס את
תמיכתה בנושרים בווינה.

כדיונים חשאיים כין ראשי ההסתדרות
הציונית העולמית הסכימו ראשי היא״ם
לצעדים החדשים של ההסתדרות, אך דרשו
״להיות נאנסים״ מכחינה ציכורית.

מ>** 1ן י

ב ר ־ לבא וש פ ז

אריק רו צ ה
להש אי ר
כניגוד לצפוי, היה שר־הכיטחון, אריק
שרון, הוותרן כיותר ככל הנוגע להשארת
מיכנים וציוד למצרים כפיתחת־רפיח,
כדיונים שנערכו כממשלה וכצוות־השרים
על נושא זה.
לדעת אריק, יש להשאיר למצרים את כל
המיכנים כיישוכי הפיתהה, תמורת תשלום,
כדי שאלה יאוכלסו כתושכים ערכיים.
לעומת זאת, טוען שרון שיש לקשור את זמן־הפינוי
עם ההתקדמות בענייני האוטונומיה והנורמליזציה
עם מצריים.

כניגוד לתחזית הראשונה, שלפיה ישוחרר
ח ״כ חיים בר־לב מכית־יהחולים כסוף
חודש זה, נראה עתה שכר־לכ ייאלץ
לכלות ככית־החולים ״שיבא״ כתל־השומר
לפחות עוד חודשיים.
פצעיו ושבריו של בר־לב לא התאחו, ולכן אין הרופאים
יכולים לבצע סידרה של ניתוחים הכרחיים.

נציג אשרף

ע שירים וגד

נבלאב ביי ר ות

בגין

ע׳אזי חוסיין, נציג אש״ף שגורש מווינה,
נכלא עם כואו לכיירות על־ידי שילטונות
אש״ף, החולשים על נמל־התעופה
של העיר.

כמיכתב שהגיע השכוע לאישיות
ככירה כמערך תוקף הכרון ויקטור
רוטשילד מאנגליה, כצורה חריפה
כיותר את מנחם כנין, כעיקכות
מיכתכו של כנין ללורד זיו. כמיכתכ
מכונה כנין ״משוגע ושוטה״ .רוטשילד
מספר כמיכתכו לאישיות הככירה על
התארגנות של אילי־הון יהודיים
כאירופה, שעד כה נמנעו מלהתערב
כפוליטיקה הישראלית, והרוצים לפעול
להפלתו של כנין.

חוסיין, איש הצעיקה הפרו־סורי, חשוד ששיתף
פעולה עם חוליית־פיגוע פלסטינית שהגיעה לווינה
בשליחות סורית, כדי לפגוע באישים הפועלים למען
שלום ישראלי־פלסטיני, וביניהם הקאנצלר ברונו
קרייסקי.
באוסטריה עצמה התלקח ויכוח חריף, אחרי שנודע
כי המישטרה האוסטרית הניחה לידידו של קרייסקי,
ד״ר עיצאם סרטאווי, מראשי הפעילים באש״ף
למען דו־שיח ישראלי־פלסטיני, לחקור את אנשי־החולייה
עם לכידתם, עוד לפני שנחקרו בידי
המישטרה האוסטרית עצ&ה.

סדן יפו טר

האמ רי ק אי ם
מ ע סי קי םבל שי ם

שמיו־ נז ף

שר־־האוצר, יורם ארידור, עומד לפטר את
מנכ״ל מישרדו, הפרופסור עזרא סדן.
לטענת ארידור, עשה סדן לאחרונה כמה
צעדים, מכלי להתייעץ איתו וכניגוד
לדעתו, וגם דיווחיו לשר היו לקויים.

השגרירות האמריקאית בתל־יאכים התחילה
לאחרונה להעסיק שני חוקרים פרטיים
כמשכורת, כדי להתחקות אחרי מכקשי
אשרות־כניסה לארצות־הכרית, המעוררים
את חשדם של פקידי הקונסוליה
האמריקאית.

שר־החוץ, יצחק שמיר, נזך* בצורה חריפה בראש־מישלחת
ישראל באו״ם, הפרופסור יהודה בלום.

ארידור גם דרש את מינויו של ח״כ חיים קאופמן
לתפקיד סגן־שר־האוצר, למרות ההתנגדות החריפה
של סדן למינוי זה•

עד כה הצליחו צמד הבלשים לחשוף כמה זיופים
במיכתבי־המלצה ובמיכתבים בנקאיים, המצורפים
לבקשת האשרה.

ב ב לו
לטענת שמיר, לא היה צריך כלום
לצאת לחופשה ממושכת, מייד אחרי
דיוני העצרת על ההתקפה שכיצעו מטוסי
חיל־האוויר ככיירות, משום שכאותה
תקופה עמדה ישראל מול מיתקפה של
העיתונות ודעת־הקהל כארצות־הכרית.

שמיר לא שלח את הנזיפה בכתב, אלא נזף בבלום
בשיחה שהיתר, ביניהם, כשבלום ביקר בארץ בתום
חופשתו.

בתנעלםע* 1ב

ולק הו צי א

בעת המאבק של האוצר נגד התעשיינים, ניסו ראשי
התאחדות בעלי התעשייה לגייס לעזרתם את שר
התעשייה, גידעון פת, אך לא הצליחו למצוא אותו.

זוווזד ת״ שוסוו ה

אחר־־כך הסתכר שפת שוהה כטיול פרטי
כחוץ־לארץ, מכלי שקיכל על־כך את
אישור הממשלה.

המר דור ש

תיירים יהודיים, מוכאים להר־הצופים
כירושלים, מתכקשים שם על־ידי מדריכיהם
להרים את ידם הימנית ולהישכע :״אם
אשכחך ירושלים תשכח ימיני.״ למי
שנשכע, מוענקת תעודה חתומה על-ידי
ראש־העיר, המעידה על שכועתו.

*00 מילון
שר־החינוך, זכולון המר, דורש ממיפלגתו
הקמת קרן מיוחדת, כת 100 מיליון
לירות, שתעמוד כילעדית לרשותו,
ושכעזרתה יוכל המר, לדכריו, לשקם
את המיפלגה.

אתה איטי

אנשי בורג חוששים מלהעמיד סכום זה לרשות המר,
משום שלדעתם הוא ינצל אותו לפעילות גוש־הצעירים,
לקראת הבחירות הקרובות במפד״ל.

חברת התעופה הלאומית אל־על לא תקים רק את
חברת־התעופה של האיטי, כפי שפורסם השבוע, אלא
גם תייצג חברה זו•

ת בי עהנגד

מישרדי ״אל־על״ כארצות־הכרית, וכאותן
כירות כאירופה שאליהן יטוסו מטוסי
חכרת־התעופה של האיטי, יהיו גם מישרדיה
של חכרת־תעופה זו וטכנאי ״אל־על״
יתחזקו כנמלי־התעופה כרחכי העולם
את מטוסיה, תמורת תשלום המוערך כהוגי
התעופה כישראל כתשלום נככד כיותר.

ה דו ב ר־ילשעבר
דויד כנפו, מי שהיה עוזרו של שר־־הדתות
לשעכר, אהרון אכו־חצירא, הגיש תכיעת־דיכה
על־סך 50 מיליון לירות נגד
העיתונאי אריה ארד, שכיהן כעכר
כדוכר המישטרה.
על־פי כתב התביעה, שהוגש גם נגד מערכת
ידיעות אחרונות והעיתונאי יוסי בר, פירסם העיתון
בכותרת ראשית, בתקופת החקירות נגד אבו־חצירא,
ידיעה על כך שהמישטרה חתמה על הסכם עם שישה
עדי־מדינה, ביניהם גם כנפו. בידיעה נאמר גם, כי
למישטרה יש חומר מרשיע נגד השישה, ולכן הסכימו
להיות עדי־מדינה נגד השר•

לדכרי התכיעה, שהוגשה על־ידי עורד״הדין
דני עזריאל, נמסר החומר לכתכ העיתון
על־ידי דוכר המישטרה, ולכן הוא חיים
כפיצויים.

ראש עיריית־ירושלים, טדי קולק, חתום על תעודה
דמויית כרטיס־אשראי, המוענקת למי שעבר טקס
מסוג חדש שהומצא על־ידי קולק.

ג ב רו סי בו ״
עורך־הדין שמואל תמיר הציג דרישה אולטימטיבית
למפיקי תוכנית טלוויזיונית על פרשת עמום בן־
גוריו! :לא להזכיר בתוכנית את העולם הזה, ולא
לשתף בה את אורי אבנרי.
היה זה אבנרי ששיכנע בשעתו את ראשי שורת
המתנדבים לשכור את שירותיו של תמיר, כפרקליטם
במישפט־הדיבה שהוגש נגדם על־ידי עמוס בן־גוריון,
אז מפכ״ל המישטרה. העולם הזה ניצח על המערכה
הציבורית שהמישפט היה חלק ממנה.

הטלוויזיה נכנעה לתכיעתו של תמיר.

ל או ט מן
סיכוייו של דכ לאוטמן להיכחד כעוד
חודשיים כנשיא התאחדות התעשיינים,
כמקומו של אכרהם>״כומה״< שכיט, נכרו
לאחרונה.
נראה שלאוטמן, מבעלי מיפעל דלתא ומבעלי־המניות
של חברת דנות. יתגבר על המועמדים האחרים,
ביניהם אורי ברנשטיין מבעלי אחקור.

במדינה

בילבד. לפי כל הסימנים, יגרו
הדבר למשבר לאומי עמוק.
בגין הכין לעצמו אליבי.

העם

השט חי ם
שישר מסי

ביוו־קברווו

אריק שרון רצו
ללמוד — וזמר שיעו
שלא ציפה?

ובית־נלשוגע
איד נגרפה המדינה
כולה אד תוך
המערבולת המטורפת
ההלצה העממית אומרת שישראל
היא בית־משוגעים, הנבדל ממוסדות
דומים בכך שהמשוגעים
מנהלים אותו בעצמם.
השבוע נדמה כאילו ביקשה המדינה
להוכיח זאת קבל עם ועולם.
העתיד
אינו חשוב. מסביבה
אירעו מאורעות חשובים. בעיות
חיוניות תבעו דיון ופיתרון. אך
המדינה כולה, מגדול ועד קטון,
עסקה בבעייה אחת ויחידה, שהל־היבה,
הסעירה, ריתקה והעסיקה
את הכל: השאלה אם חלקת־אדמה
מסויימת בירושלים שימשה אי-
פעם כבית־קברות.
איש לא יכול היה לעמוד מנגד.
רבנים וארכיאולוגים, בחורי־ישי־בה
ומדענים, עסקנים ועיתונאים,
שוטרים.ומחוקקים — כולם נגרפו
אל תוך המערבולת המטורפת.
ראש־הממשלה יצא לפגישה חשובה
עם נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת,
באלכסנדריה. בפגישה זו
עשויים להיעשות מעשים או להתרחש
מחדלים, אשר יקבעו את
עתיד המדינה לשנים רבות. אך
תחת להקדיש ימים ולילות להכנת
המיפגש וללימוד הבעיות, עסק
מנחם בגין בתיווך בין רבנים ואר־כיאולוגים.
ארצות־הברית
נכנסה לעימות
מזויין עם לוב. יש לדבר השלכות
חשובות על ישראל. לאיש לא היה
פנאי לעסוק בזה.
פתיחת שנת־הלימודים עומדת
בשער. לקראת מאורע זה קיבל
מישרד־החינוך שורה ארוכה של
החלטות, העלולות לפגוע במאות
אלפי תלמידים ולגרום לנזקים ש־לא־יתוקנו.
כיתות נסגרו, כיתות
אחרות הורחבו מעל לכל מידה
סבירה המאפשרת לימודים. ילדים
מופרעים צורפו לכיתות רגילות,
שם יגרמו להרס. אולם שר החינוך
והתרבות, זבולון המר, היה עסוק.
הוא עסק בתיווך בין אנשי־דת ו־אנשי־מדע.
״העתיד
אינו חשוב, אלא רק הע בר.
החיים אינם מסעירים כמו ה מתים.

היה פרשן המכבד-את־עצמו,
שלא הקדיש לנושא שורות נכבדות
ורבות־משמעות. לא היה פו־ליטאיקאי
שלא מצא בו הזדמנות־פז
כדי להשמיע דיברי־הגות עמוקים,
שזיכו אותו בכותרת בעיתון
או — שיא האושר! — בהקרנת
תמונתו על מירקע־הטלוויזיה. גברים
ונשים, זקנים וצעירים, הזדעזעו
והתרגשו, התקוממו והזדע-

רומאים וממלוכים. האם
נמצאו עצמות בעת החפירות הארכיאולוגיות
בעיר־דויד — אותו
אתר במידרון ירושלמי, סמוך ל־הר־הבית,
שבו היתה קיימת העיר
היבוסית ירושלם? אם כן, האם
נקברו בעליהן שם, או שמא נשארו
מוטלים שם מבלי להיקבר ז ואם
כן, האם היו בני״יהודה כשרים,
הזכאים להיקבר בקבד־ישראל, או
סתם כרתים ופליטים, ממזרים או
מגויירים שלא־כהלכה, רומאים או
ממלוכים, חיילי טיטוס, נבוכדנצר
או עמרפל מלך־שינער?
מדינאים רבים בעולם יכלו להי־העולם
הזה 2295

!1ך 1 -

שודדי הקברים
אנח, למיקרא הידיעות מירושלים:
״הלוואי והיו לנו הצרות שלכם !׳׳
אך הם היו טועים — הגדולה בצרות
במדינה נורמלית אינה יכולה
להשתוות לצרותיו של ציבור
שלקה בטירוף^ המערכות.

ציונות א כז רי ת
הציונות נחזה ניצחון
גדיל — אד אוי לניצחון כזה
אם להאמין ליו״ר :״נהלת הסוכנות׳
אריה דולצין, נחלה הציונות
בשבוע האחרון ניצחון גדול.
הוא הצליח, לדבריו, לשכנע את
אירגוני־הסעד היהודיים־אמריקאיים
שלא להושיט עוד עזרה ל״נושרים״
— מהגרים מברית־המועצות המסרבים
לעלות לישראל, והמבקשים
להמשיך מווינה בדרכם לארצות־הברית.
יהודים
אלה ייאלצו מעתה
לעלות לישראל בעל כורחם, מפני
שלא יוכלו להסתדר אחרת.
ראשי אירגוני־הסעד האמריקאים
הכחישו שקיים הסכם כזה, וטענו
שעדייו לא התקבלה במוסדותיהם
3חלטה.
.הודעה והודאה. דולצין ועמי-
תיו, שלא הצטיינו מעולם ברגי־שות
גבוהה, לא הרגישו שהודעת*
הניצחון טומנת בחובה הודאה נוראה
בכישלון הציונות.
בשנות וד 50׳ נולד המושג ״ציו-
נות אכזרית״ .האכזריות היתה
מכוונת אז נגד הערבים• עתה
יקבל מושג זה צביון חדש, כשהוא
מכוון נגד יהודים.
בעלי תורה זו אינם בטוחים כי
ההסכם החדש — אם אכן הושג —
יועיל בהרבה. על כן כבר הודיעו
כי בכוונתם להשיג ז לי,חון גדול
נוסף: לשכנע את 7מ!7׳׳ת אר-
צות־הברית שלא להזניק מעמד
של ״פליטים״ ליהודים היוצאים
מברית־המועצות בעזרת אשרות־כניסה
ישראליות, והרוצים להגר
לארצות־הברית.
משמעות הבקשה: לסגור את
שערי ארצות־הברית לפני יהודים
אלה, כדי להכריח אותם לבוא
לישראל.
כעזרת הקג״ב. למאמצים
אלה של עסקנים ציוניים, שנשארו
בלי עיסוק אשר יצדיק את קיום
המנגנון המנופח ודישפילי של ה סוכנות
וההסתדרות הציונית, נמצאה
גם אידיאולוגיה.
נאמר כי שילטונות ברית־המו־עצות
צימצמו את ממדי ההגירה

היהודית, אחרי שגילו כי המהגרים
אינם באים לארץ־ישראל, כפי
שטענו בבקשת־ההגירה שלהם.
מיספר המהגרים ירד מ־ 4000ל-
700 לחודש.
אין שום תימוכין לסברה זו.
איש אינו יודע מדוע מעניקים
הסובייטים אשרות־הגירה ליהודים,
בכמות כלשהי. ברור כי אינם עושים
זאת מתוך להט ציוני. הסיבה
הסבירה ביותר: להיפטר מן
היהודים ולשים יד על דירותיהם
ועל מקומות־העבודה שלהם, הדרושים
לאחרים. העילה הרישמית
— ״איחוד מישפחות״ במדינת־יש-
ראל — לא היתד, מעולם אלא
תירוץ שקוף לכל הצדדים.
שום מוסד סובייטי לא התלונן
עד כה על סירובם של ה״נושרים״
לבוא לישראל. אך אילו אכן היה
קיים שיתוף־פעולה בין השילטונות
הסובייטיים ובין המוסדות הציוניים,
כדי להכריח את היהודים
לבוא לישראל דווקא, תחת לבחור
בארץ הרצוייה להם — היתה זאת
שערורייה רבה.
״אוי לציונות אם היא זקוקה
לעזרת הקג״ב כדי להביא יהודים
לישראל,״ אמר השבוע עסקן ציוני,
שאינו מסכים עם גישת הנהלתו.

מ מ של ה
בגין 1זכ־ן א די ב,
?פני אלוהיס וגורן
המיל בגין את
האחריות על המערף
גיבור הסערה סביב החפירות ב־עיר־דויד
(ראה לעיל) היה הרב ה ראשי
האשכנזי, שלמה גורן. אך
הוא לא הסתפק בכך. השבוע היתר,
ידו הארוכה גם בפרשה אחרת.
הוא קיבל לידיו מיכתב של מנחם
בגין, ראש־ד,ממשלה, שבא כתשו־בה־לא־תשובה
לחוות־דעת של הרב
על מעמדה של פיתחת־רפיח.
הקדוש-ברוך־הוא הבטיח לזרע־אברהם
את הארץ, מנחל מצריים
עד הנהר הגדול. הנהר הגדול הוא
הפרת, הזורם מתורכיה, דרך סוריה
ועיראק, אל המיפרץ הפרסי. לפיכך
שייכות ביירות ודמשק, טריפולי
וחלב, חומס וחמה (אך לא בגדאד)
לארץ־ד,מובטחת, ותהיה חובה
לספחן לישראל — אם וכאשר
ייכבשו על־ידי צה״ל, בעזרת ה־קדוש״ברוך־הוא
והשופר של הרב
גורן.
לחטוא כלפי המקדם. הצרה
היא שהמצב בדרום אינו כה ברור.
מהו נחל מצריים?

לפי גירסה -אחת, זהו היאור בכבודו
ובעצמו, ולפיכך כל קאהיר
שייכת לישראל (להבדיל מן העירי
התאומה, גיזה, השוכנת מול קא־היר,
בגדה המערבית של הנילוס).
לפי גירסה ליברלית יותר, הכוונה
היא לזרוע המיזרחית ביותר של
הנילוס בימי־קדם, אי־שם ממיזרח
העיר הנוכחית פורט־סעיד. אך גם
המקילים שבמקילים אינם יכולים
להסתפק בפחות מאשר בוואדי אל־עריש,
שרבים ראו בו את ״נחל
מצריים״ של אז. זוהי גירסתו של
הרב גורן.
לפיכך מותר להחזיר את מרבית
סיני. אך יש איסור חמור
להחזיר את פיתחת־רפיח, העיר
ימית ובנותיה. כל העושה כן חוטא
כלפי המקום — תרתי משמע.
הצלה מקכורה. מנחם בך
מנדל בגין הוא יהודי מאמין, ואינו
רוצה לחטוא. על כן הודיע לרב
גורן בכתב, שלא עליו רובץ החטא
הנורא של החזרת הפיתחה,
אלא על המערך. שהרי בשעתו
הציע בגין להפריד בכנסת בין ההצבעה
על השלום עם מצריים וה הצבעה
על פירוק ההתנחלויות, ואילו
המערך התנגד לכך.
גם במלאכת העיוותים הפורמ־ליסטיים
של עורך־הדין בגין זהו
שיא חדש. שהרי בגין הוא שחתם
על הסכמי קמם־דייוויד, שבהם
מהווים השלום, הנסיגה, החזרת כל
השטח ופירוק כל ההתנחלויות
מיקשה אחת, בלי כל אפשרות לנתקם
זה מזה.
המערך התנגד להפרדה, מפני שהתקשה
להצביע בעד פירוק ההתנחלויות•
אך אילו היתה הכנסת,
שבה הכריעו אז דווקא קולות המערך,
מצביעה בעד השלום, אך
נגד פירוק ההתנחלויות, היה השלום
כולו נקבר בו במקום. המערך
(יחד עם של״י ושאר הסיעות
הקטנות של אז) הציל את בגין מקבורת
ההישג ההיסטורי שלו.
י;רכ הפגישה. איש אינו מיטיב
לדעת זאת מבגין. אך השבוע,
ערב צאתו לפגישתו עם הנשיא
אנוור אל-סאדאת, בילבל במתכוון
את היוצרות והטיל את מלוא האחריות
לפני אלוהים והרב גורן על
המערך המשוסע והאומלל, שלא
היה ביכולתו להגיב ממיטת־חוליו
(ראה הנדון ועמודים .)7—6
מדוע נזכר בגין דווקא עתה בפרטים
אלה? העיתוי היה ברור
לכל: הוא יצא למצריים, יחד עם
אריק שרון, כדי להשלים את הפרטים
האחרונים לנסיגה הטוטאלית
מסיני — מיבצע שבגין ושרון יצטרכו
לבצעו בעוד שמונה חודשים

אריק שרון רצה ללמוד את בע
יות האוכלוסיה בשטחים הכבושיב
כבר בצעדיו הראשונים למד, הש
בוע, כי יש לו וליועציו הרבה מ
ללמוד.
עם כניסתו לתפקיד הודיע ארי
שהוא מבקש להיפגש עם ראשי
הציבור בשטחים אלה, כדי לל
מוד מה בפיהם, להחליף עימו
דיעות ולגבש את עמדתו.
היה זה צעד מחוכם. הוא נו
עד, בין השאר:
• 1לאותת לעמיתיו בממשלו
שהוא האיש ״המסוגל לדבר עו
הערבים״ ,ועל כן הוא צריך לבו;
במקום יוסף בורג כמי שאחרא
על ענייני האוטונומיה.
• 1להעביר מסר דומה למצ
רים, ולהציע את עצמו בעיניהן
כאיש ליברלי ונאור, ערב בי
קורו עם ראש־הממשלה באלכסנ
דריה השבוע.
ן• להרגיע את הרוחות בגדו
וברצועה, כדי להרוויח זמן לפי
תוח מדיניותו.

י• להתרשם — אולי — באו׳
פן ישיר ממה שמתרחש באמו
בלב בעלי־שיחו, כדי לנסוו
ולגבש קו לניהול המשא־והמחן
על האוטונומיה.
לא להיות בוגדים. שרון החי
ליט לשמור את פרטי השיחות
ואף, את זהות הנפגשים, בסוד
בכך, סבר, יעזור לבעלי־שיחו
לדבר גלויות ולהסתייג — בפי
שקיווה — מאש״ף.
התוצאה מיתה בדיוק הפוכה.
ברגע שאנשי־הציבור בגדה נוכחו
לדעת כי השיחות נשמרות כביכול
בסוד, הם נבהלו. הם האמינו
כי אריק שרון טומן להם מלכודת,

הסודיות של הפגישות יכולה
היתד, ליצור בביירות את הרושם
כי בעלי־שיחו של שרון הם
בוגדים וקוויזלינגים, המוכרים אח
העם הפלסטיני תמורת הנאות אישיות.
אם תיפער תהום בינם ובין
אש״ף, כך חששו, ינצל זאת שרון
כדי לסבכם ולדרדרם למעמד
של קוויזלינגים ובוגדים.
הראשון שתפס זאת היה חילמי
חנון, ראש־העירייה הקשיש והערמומי
של טולכרם. מייד עם היוודע
דבר הפגישות, מיהר השבוע להכריז
באמצעי־התיקשורת המקומיים
והזרים שבא לפגישה עם שרון רק
כדי להודיע לו שהוא מזדהה עם
אש״ף, וכי אין פיתרון זולת הקמתה
של מדינה פלשתינית בגדה
וברצועה. אחריו מיהרו עמיתיו.
כולם דחו את רעיון האוטונומיה
מכל וכל.
תוך כדי כך נוצר מצב אבסורדי
ומביך. לפי הוראותיו של דני
מט, אסור לחילמי ולחבריו להזדהות
עם אש״ף, ולא כל שכן
להכריז על כך. לעיתונים הערביים
אסור גם להדפיס הודעות־הזדהות
כאלה. והנה, באמצעות
הפגישה עם שרון, שהזמין את בע-
לי־שיחו לדבר ככל העולה על
רוחם, הכריז חילמי על ההזדהות
עם אש״ף, וכל כלי־התיקשורת
פירסמו זאת בהבלטה — ערב הביקור
של אריק במצריים.

מי פדגתה עבוד ה:
ההתאבדות ההולהטיבית
בדואים של סיני יודעים לספר על
י י אחת מתופעות הטבע המוזרות ביותר
בעולם. בתקופות מסויימות אפשר להבחין
בגוש עצום של קיפודי־ים, שעולה ומטפס

לעסקני מיפלגת העבודה היה ברור
שהמשבר הגדול יהיה סביב בהירת
מזכ״ל המיפלגה, או, נכון יותר, סביב
קביעת המועד לבחירתו: ערב הבחירות

וסמויים, של אישים ושל גופים במיפלגת
העבודה ובמערך. המאיימים מפיצים שמו-
עות על פרישת אישים וקבוצות מהמיפלגה
אם ייבחר שפייזר כמזכ״ל.

פוס עדיין דא
התפטר
אך המיוחמה
ער היוושה
נ בו מא״תח
והחס את המיפלגה משה שחל

רפי אדרי
לא כל הספרדים הס צפון־אפריקאים

על חוף ראס־נצראני. הקיפודים מתייבשים
ומתים, ונשארת מהם רק הקליפה.
הבדואים קוראים לתופעה זו ״ההתאבדות
הגדולה״.
מדענים מכירים גם תופעה דומה אצל
הליוויתנים. בחופי אפריקה אפשר להבחין
לעתים בעדר ענק של ליוויתנים, המטפס
על היבשה. תוך זמן קצר מתים הליוויתנים.
מיפלגת העבודה נראתה השבוע כאותו
גוש קיפודים. ליוויתנים אין במיפלגה זו
בשנים האחרונות. המיפלגה התנהגה השבוע
כאילו היא עושה את כל אשר בידה
כדי לבצע התאבדות קולקטיבית.
יש החוששים שלפחות בצעד זה תצליח
המיפלגה שבעת־הכישלונות (ראה הנדון).

אמינות א1
נאמנותז
^ כל ציפו להתפוצצות. המתח שמתחת
י י לפני השטח בתוך המיפלגה, מאז
הבחירות, היה חייב להתפרץ. איש לא
ידע איך ומתי תבוא ההתפוצצות הגדולה
ואם זו ונהיה התפוצצות חד־פעמית או
שרשרת של התפוצצויות.
היו אמנם כמה הירהורי-כפירה מיד
אחרי הבחירות. היו שדרשו משימעון פרס
להסיק מסקנות אישיות מהכישלון השני
שלו. ידיעות ברוח זו הופיעו בעיתונים
בשם ״חוגים במיפלגת העבודה״ .למשיגים
עדיין לא היה אומץ־הלב הדרוש לצאת

הבטיח שימעון פרם לאליהו שפייזר, מי
שנחשב כיורשו של שרגא נצר במיפלגת
העבודה, שהוא יתמוך בבחירתו כמזכ״ל
המיפלגה. הוא עשה זאת כדי למנוע
התמודדות על התפקיד לפני הבחירות,
ושפייזר אכן הסכים לדחיית ההתמודדות
תמורת התחייבות בכתב מפרס. אז חשבו
הכל שהמערך ירכיב את הממשלה, וכי
בידי פרם יהיו עשרות ומאות תפקידים
שבהם הוא יוכל לכבד את עסקני ד.מיפ־לגה.
אז גם חשבו הכל שהמזכ״ל הנוכחי,
חיים בר־לב, ימונה כשר־הביטחון.
ככל הנראה, לא יהיה בר-לב בארבע
השנים הקרובות שר־הביטחון. לכן הוא
בוודאי ירצה להמשיך בתפקידו כמזכ״ל.
שפייזר, שדאג לצבור לו כוח אדיר במשך
השנים שבהן היו עסוקים כולם במילחמות
פנימיות בתוך המיפלגה, דורש עתה לפרוע
את השטר שעליו חתום פרס.
בר־לב, השוכב עתה בבית־חולים אחרי
תאונת רכיבה, אינו רוצה בהתמודדות.
הוא מוכן להיבחר שוב לתפקיד, בתנאי
שהוא יהיה המועמד היחידי. שפייזר הודיע
שהוא יתמודד בכל מחיר. פרם מחפש
דרכים להשתחרר מההתחייבות הנמהרת
שנתן לשפייזר.
יש להניח שפרם היה מעדיף להציג
את עצמו כפוליטיקאי אמין, המכבד את
התחייבויותיו והיה תומך בשפייזר. שיקול
זה היה בוודאי עדיף בעיניו על הנאמנות
לידידו חיים בר־לב.
אולם אל פרם הגיעו איומים גלויים

ח״כ יוסי שריד כבר הכריז, בשידור
רדיו, שהוא יפרוש. אנשי התנועה־הקיבו־צית־המאוחדת
אמנם לא פנו לרדיו. תחת
זאת הם החרימו את ישיבת סיעת־המערך
בכנסת, שדנה במינויים לוועדות. הם גם
שלחו שדרים לפרס, שהם יפרשו מהמים-
לגה, אם ייבחר שפייזר. איומים, אמנם
בשפה רפה יותר, נשמעים מפיהם של
עוזי ברעם, מיכה חריש ועדי אמוראי.
ברור שהמאבק האמיתי אינו על
תפקיד המזכ״ל, אלא על השליטה במים-
לגה. בשבוע שעבר נפוצו שמועות בקרב
חברי־הכנסת של מיפלגת־העבודה כאילו
עומד שימעון פרם להתפטר. היו שציטטו
את פרם, כאילו אמר בכמה פורומים:
״נמאס לי, אני עייף, אני רוצה חופש
לכמה שנים.״ פרס יסתפק ככל הנראה
בחופשה במלון השרון בהרצליה, שבו הוא
נח עתה, ולא יתפטר מהמיפלגה.
מקורביו של פרס טוענים שהוא היה
מוכן להתפטר ולהמתין כמה חודשים, עד
שיקראו לו בחזרה אך במצב הנוכחי במים-
לגה ברור שברגע שפרס יעזוב, יתפוס
יצחק רביו את הבכורה. ולכך, כידוע,
אין פרס מוכן.

מטורף
ך אזר ;ד!מצן כ הבלתי-ברור בהנהגת ה ׳
מיפלגה, התחילו גושים שונים להכין

את היורש. יוסי שריד רמז שאדם מסויים
מאוד יבול, לדעתו, לעמוד בראש מיפלגת־העבודה,
להבריא אותה ולהצעיד אותה
לניצחון בבחירות — גם אם יערכו במועד
קרוב. שריד לא ציין, אמנם, את שם
המועמד שלו, שבו תומכים גם רבים
אחרים, אך לכולם היה ברור למי הכוונה :
יעקוב לווינסון.
לווינסון כימעט והיה מועמד מיפלגת
העבודה לתפקיד שר האוצר, עוד בתקופה
שהמקרים צפו ניצחון מוחץ למיפלגה
בבחירות האחרונות. הוא התפטר מראשות
בנק־הפוטליס, שבו הוא שלט במשך שנים
רבות, כדי שיוכל לקבל את התפקיד. ואף
ערך הופעת בכורה לפני הציבור הרחב
בנאום אשר נשא בוועידת מיפלגת ה עבודה.
אך ברגע האחרון הוא חזר בו,
כפי שעשה כבר פעמים רבות בעבר, ונסוג
אל מאחרי מעטה המיסתורין החביב עליו.
כיום לווינסון הוא יושב־ראש מועצת-
המנהלים של חברת אנזפ״ל. במשך כמה
חודשים בשנה הוא יושב בלוס-אנג׳לס, אך
הוא מקפיד לערוך גיחות דו־חודשיות
לישראל. גם היום, אחרי שאין לו כבר
כל עמדה רשמית בבנק הפועלים, הוא
השליט האמיתי של הבנק — אין החלטה,
גדולה או קטנה, שאינה מתקבלת ללא
התייעצות איתו.
במשך שנים הקפיד לווינסון לחמוק
מעיני הציבור. הוא צבר לו כוח עצום,
המזכיר את כוחו של פינחס ספיר בימיו
הטובים. הוא משפיע מאחרי הקלעים על
המערכת הפוליטית.
על פי הוראותיו היה בנק־הפועלים הבנק
היחידי בארץ, שלא השתתף במירוץ ה מטורף
של יתר הבנקים להענקת אשראי
ליהלומנים, בתקופת־השיא של ענף כלכלי
זה. חוש כלשהו אמר ללווינסון שכדאי
להתרחק מענף זה. היום סובלים כל יתר
הבנקים מנזקים כבדים בעיקבות התמוטטותם
של יהלומנים.
אותו חוש אמר, ככל הנראה, ללווינסון
להתרחק במהירות מהמירוץ לכנסת ולממשלה,
בתקופה שבה תפרו כבר אנשי
המערך את הפראקים שלהם. היום אין
לווינסון מזוהה עם הכישלון בבחירות,
ועדיין יש בידיו כוח עצום.

געפילטע-פיש
וקוסקוס
^ בים כמיפלגה סבורים שלווינסון
י היה רוצה לעמוד בראש מיפלגת
העבודה, למרות שהוא עצמו הכחיש זאת
פעמים רבות. לדעתם, לווינסון אינו רוצה
בתפקיד שד-האוצר, או בתפקיד בכיר אחר,
אלא היה רוצה להיות ראשון, ולאד
דווקא בין שווים•
מול אפשרות כזו חייב אליהו שפייזר
להציג מועמד משלו. קשה לדעת אם הוא
עצמו רוצה לעמוד אי פעם בראש מיפי
לגת־העבודה. שפייזר, כמו שרגא נצר או
כמו פינחס ספיר, אוהב לשלוט מאחרי
הקלעים ולהיות ממליך מלבים ולא המלך
עצמו. אך גם אם קורץ שפייזר מחומר
שונה מזה של נצר וספיר, והוא חולם

מוטה גור

יעקב לווינסון
לא כל• מנגנון מבטיח שילטון

על השילטון הפורמאלי, הוא בודאי יודע
שעדיין לא הגיעה השעה לכך.
לשם כך על שפייזר לבחור לו במועמד
משלו, שאותו הוא יוכל להמליך ושבעזרתו
הוא יוכל לשלוט. נראה ששפייזר ואנשיו
מהמרים על רב-אלוף (מיל׳) מרדכי
(״מוטה״) גור. אמנם, לא הונפו עדיין
ניסי המילחמה, אך אם אכן יוותר פרס
על כיסאו, מרצון או מאונם, והנסיבות
או מוקדי־הכוח במיפלגה ימנעו מיצחק
רבין לקפוץ על הכסא המתפנה, יתחולל
בתוך מיפלגת העבודה מאבק בין מנגנו נים.
המאבק, שחיציו הראשונים כבר נורו
בישיבה שבה היתר. ההתפרצות העדתית
בשבוע שעבר, יהיה בין האיש שצבר לו
כוח והשפעה כלכליים ופוליטיים אדירים,
יעקוב לווינסון, ובין איש שהמנגנון המשומן
היטב של אליהו שפייזר ירצה
ביקרו — מוטה גור.
חילופי הדברים בישיבתה של סיעת
מיפלגת העבודה בשבוע שעבר — ובמרכזה
הוויכוח מה טעים יותר, געפילטע פיש או
קוסקוס — היו ציבעוניים ועסיסיים. אך
נראה שהבעייה העדתית לא תהווה גורם
מכריע במאבקים שבמיפלגה. על פרם ויו־שב-ראש
הסיעה בכנסת היה לחלק 58 מקומות
בוועדות הכנסת ביו 48 חברי־כנסת.
ראשי מפ״ם טענו שבכנסת ה־ ,8כשהמערך
היה עדיין בשילטון, היו להם שיבעה
חברים בוועדות. עתה הם דורשים את
אותו מיספר החברים. שימעון פרם, היודע
שמפ״ם ממתינה להזדמנות לפרק את
המערך, הסכים מייד. נותרו 51 מקומות
ל־ 39 חברי כנסת (ד.ח״כ הערבי של המערך,
חמד חלאילה, לא הובא כלל בחשבון).
שחל ביקש מכל אחד מחברי-הכנסת של
המערך לרשום על פיסת נייר את שתי
הוועדות שבהן הוא רוצה להשתתף, על פי
סדר העדיפות. במקרים מסויימים אפשר
היה למנות ח״כ לשתי ועדות ובמקרים
אחרים, רק לוועדה אחת — לא תמיד
על־פי רצונו. היו חברי־כנסת, כמו שבח
וייס, שכתבו שמות של ארבע ועדות.
כימעט כל חברי־הכנסת רשמו כאחת

האלטרנטיבות את אחת משתי הוועדות
החשובות: ועדת־החוץ־והביטחון וועדת-
הכספים. היו שדרשו את שתיהן.
בשבועיים האחרונים התרוצצו חברי-
הכנסת של המערך כאחוזי תזזית. כל אחד
שמר על חברו שלא ימכור אותו. בעוד
שמטעם הליכוד הופיעו בישיבות הוועדה
המסדרת רק שלושה או ארבעה נציגים,
הגיעה מטעם המערך משלחת של שיבער-,
שמונה, בשכל אחד שומר על רעהו. היו
אף מי שרמזו לאנשי הליכוד, שהמערך
יהיה מוכן לוותר לליכוד בדרישות שונות,
בתנאי שהליכוד ייצור סיטואציות שיאפ שרו
להם להיבחר. הגדיל לעשות שבח
וייס שתמך, כמעט בגלוי, בדרישת הליכוד
להקטין את הוועדות ולהוות בהן רוב. על
כך ננזף וייס על־ידי יוסי שריד, עוזי
ברעם ויחזקאל זכאי.

רוטציה״
ף״ רשימת חברי־ הכנסת של המערך
יי יש חמישה יוצאי צפון־אפריקה, ושמונה
בני עדות־המיזרח שאינם מצפון־אפריקה.
בישיבה בשבוע שעבר הירשו לעצמם
שניים מיוצאי צפון־אפריקה לדבר בשם
כל יוצאי עדות־המיזרח. היו אלה רפי
אדרי, מנכ״ל חברת שיכון עובדים, שהוצב
במקום השביעי ברשימת המערך לכנסת
העשירית, ורענן נעים, איש המושבים,
שהוצב במקום ה.45-
רק אחד מיוצאי צפון־אפריקה ביקש
להיות חבר ועדת־החוץ־והביטחון. היה
זה ז׳אק אמיר, ראש עיריית דימונה. ה-
מישאלה השנייה של אמיר היתה ועדת-
הכספים. רענן נעים, אוייב הגעפילטע פיש,
ביקש את ועדת־הכספים או את ועדת-
הכלכלה. אדרי ביקש את הכספים והרווחה.
ראש
עיריית דימונה, ז׳אק אמיר, וראש
עיריית צפת, הח״כ החדש אהרון נחמיאס,
שניהם אנשי רבין, פעלו ביחד בקרב

על הוועדות. הם דרשו להיכלל בוועדת־הכספים
בנימוק שצריך להיות ייצוג בי
ועדר, זו לאגף המוניציפאלי של ד,מיפ־לגה.
ועדת־הכספים
מתכנסת מדי יום ביומו,
ובמצב הכוחות בוועדה זו חשוב למערך
להופיע בה בכל דיון בהרכב מלא, כדי
לנסות להפריע לליכוד. נסיעה מדימונה
לתל־אביב, שם מתכנסת לרוב ועדת-
הכספים, אורכת יותר משלוש שעות.
זהו בערך, גם זמן הנסיעה מצפת. לאמיר
ולנחמיאס עבודה רבה בניהול עיירותיהם
הכושלות, וקשה להניח שהם היו יכולים
להגיע לישיבות הוועדה מדי יום. תשובתם
לטענה זו :״אנחנו נעשה רוטציה בינינו.״
רפי אדרי הוא מנהל חברת בניה גדולה.
גם לו עיסוקים רבים שלא יאפשרו לו
להקדיש שעות רבות מדי יום לוועדת-
הכספים. נוסף על כך, צריך היד, אדרי
להיות מעוניין בוועדת־ד,כלכלה, שם נדונים
ענייני השיכון. אדרי הודיע :״לא מעניין
אותי שום דבר, אני רוצה בוועדת-
הכספים.״
שלמה הילל, מי שהיה שר־המישטרה
בתקופת הכנסת השמינית ויושב־ראש
ועדת־הפנים׳ בכנסת התשיעית, רצה להיות
בוועדת-החוץ־והביטחון. ניסו להסביר לו:
״תבחר בין שני התפקידים.״ תשובתו
של הילל :״אני רוצה בשניהם.״
אולי כדי ללחוץ על מסדרי הוועדות
ניסה הילל להקים גוש חדש במיפלגת
העבודה — גוש עדות המיזרח. הוא כינס
ישיבה, אך זו הוחרמה על־ידי יוצאי
צפון אפריקה. הילל, שנמנה עם יוצאי
עיראק, נכשל בהקמת הגוש.
ח״כ הרב מנחם הכהן הוצע לתפקיד סגן
יושב־ראש הכנסת. אולם הכהן הודיע ש הוא
רוצה להיות גם חבר בוועדת־הכספים.
לפני כשבועיים יצא הכהן לארצות־הברית.
ערב הישיבה הגורלית טילפן אליו שחל
וביקש ממנו לוותר על אחד התפקידים.
הכהן ויתר על ועדת־הכספים. שחל אמר
אחר־כך לשימעון פרס :״אני הערתי אותו
בשעה ארבע לפנות בוקר. אני חושב
שהוא הסכים מפני שהוא רצה לחזור
לישון מהר.״

״אני .,הכי
טובה בעולם״

אליהו שפייזר

חיים כר־לב
לא כל התחייבות בכתב פירושה מינוי לתפקיד

נשי המושכים, אריק נחמקין וי
יחזקאל זכאי, הודיעו לוועדה המסדרת:
אנחנו רוצים יצוג בוועדות הכספים
והכלכלה. אנשי הקיבוצים אמרו לעומתם:
מאז תקופת ייגאל אלון, שאנחנו יורשיו,
מגיע לנו מקום בוועדת־החוץ־ור,ביטחון,
וזאת בנוסף לוועדות הכלכליות, שבהן
נשמור שלא יאונה רע לקיבוצים.
על ראשות ועדת־הפנים התמודדו גם
תמר אשל, שושנה ארבלי-אלמוזלינו ויהודה
חשאי. ארבלי רצתה בראשות ועדת-
ר,עבודה,־והרווחה, שבראשה היא עמדה
בעבר. היא ערכה מגעים פרטיים עם אנשי
הליכוד, הציעה להם את ראשות ועדת-
הפנים תמורת ראשות ועדת־ד,עבודה.
״מגיע לי,״ היא הסבירה לוועדה המסדרת,
שאליה היא הצטרפה כדי לשמור על
האינטרס הפרטי שלה ,״אני הייתי יושבת-
ראש הוועדה הכי טובה בעולם.״
גם רענן נעים, שהתפרסם השבוע, עמד
על שלו. אולם אנשי המושבים הודיעו:
אנחנו נחליט מי יהיה בוועדת־הכספים
והודיעו לחברם נעים שהוא בחוץ. יש
נוסף על הוועדות הכלכליות, שבהן נש מור
שלא יאונה רע לקיבוצים.
אנשי הוועדה המסדרת היו מעוניינים
(המשך בטמוד )8

ההתאב דו ת ה קו ל ק טי בי ת
(המשך מעמוד )7
בעורכי־דין פעילים בוועדת־החוקה-חוק-
ומישפט. חיים הרצוג התבקש לעמוד בראש
סיעת־המערך בוועדת החוקה, אך הוא
דרש להיות בוועדת־החוץ־והביטחון. הרצוג
ביקש יום למחשבה והשיב לפרס במיכתב
נרגש, שבו עמד על דרישתו להיות ב־ועדת־החוץ־והביטחון
בהזכירו :״אני הייתי
ראש אמ״ן בצה״ל.״
ירוחם משל נפגע. הוא רצה להיות
בוועדת־החוץ־והביטחון ומצא עצמו בחוץ.
מאז הבחירות נאם משל נאומים בעניינים
בטחוניים, שבהם אין לו כל הבנה. הוא
עשה זאת כדי להכין את הקרקע לצירופו
לוועדה. אולם משל לא צורף לוועדה וגם
לא להנהלת הסיעה. משל הנעלב דיבר
שעה ארוכה ודרש שלא להחליט, או כפי
שהוא אמר ביידיש :״אנחנו צריכים לחמשיר
ולהתענות עם העניין.״ למשל לא
היה חשוב כלל שכעבור כמה שעות היה
צורך להגיש את רשימת חברי המערך
בוועדות ליושב־ראש הכנסת. אנשי משל
אף איימו להקים חוג נוסף במיפלגה, חוג
ההסתדרות, שבו יהיו חברים, ככל הנראה,
מזכיר מועצת פועלי תל־אביב, דוב בן-
מאיר! ,נפתלי בלומנטל, חברי הוועדה-
המרכזת וראשי מועצות פועלים בערים
אחרות.
דוב בן־מאיר דרש שבוועדת־הכספים
יהיה ייצוג לעובד השכיר. לטענתו, הוא
הנציג היחידי של העובד השכיר בכנסת.
בן־מאיר היה נרגש במיוחד, עד שנאלצו
לדרוש ממנו להוריד את הטון.
תמר אשל בילתה במיספרה ירושל מית
כששחל ניסה לשכנע אותה לוותר
לשלמה הילל על ועדת־הפנים. היא הסכימה
לוותר, וכמוה גם ויתר יהודה חשאי,
מועמד אחר לראשות הוועדה.
אורי סבג מבאר־שבע רצה להיות סגן

של המיפלגה ועסקניה ליונים ולניצים,
כשבתווך היו גם יונצים. ערב ההתמודדות
הגדולה היתר. חלוקה בין אנשי־פרס ל-
אנשי־רבין. כשצריך היום חבר מיפלגת־העבודה
להזדהות, הוא חייב לשלוף כמה
וכמה תעודות־זיהוי: מחנה־פרס או מחנה־רבין;
יונה או נץ; אשכנזי או ספרדי,
ואם ספרדי — צפון־אפריקאי או אחר;
מאנשי חוג יחדיו או מאנשי שרידי חוג
בית בול; מתומכי הקיבוצים או מתומכי
המושבים — ואם מתומכי המושבים —
מהוותיקים או מהצעירים; מאותם שאינם
רוצים, בינתיים או בכלל, בהסתלקותו
של פרם, או מאותם החושבים שלשם
הבראת המיפלגה על פרם לעזוב; מאותם
הרוצים לראות את יצחק רבין בראש
המיפלגה, אם פרס יעזוב, או מאותם
הרוצים באדם שלישי ; מאותם הרוצים
במוטה גור בראשות הרשימה, או מאותם
החושבים שצריך למצוא מישהו חדש, או
חדש־ישן, כיעקוב לווינסון.
למשל: ח״כ שושנה ארבלי־אלמוז־לינ׳ו,
מס׳ 2ברשימת המערך לכנסת,
נושאת הרבה תעודות־זיהוי. תעודת-הזי-
הוי הוותיקה ביותר שלה היא ־ היותה
מאחדות־העבודה־לשעבר. כיום היא נאמנה
לפרס, ניצה קיצונית ושייכת לבני עדות-
המיזרח במנהיגות מיפלגת־העבודה. בתוך
גוש בני עדות־המיזרח היא שייכת לחוג

היה לשחל שפרס עומד לנשלו מממשלת-
הצללים, קרץ לעבר רבין והצליח להבהיל
את פרם. שחל אינו שייך לשום חוג,
משום שלדבריו יושב־ראש הסיעה בכנסת
צריך להיות בלתי־תלוי. הוא בא לכינוס
של חוג־הספרדים ששלמה הילל ניסה
לערוך, אך הוא נחשב על-ידי הספרדים
במיפלגה כמי שאינו יכול, ביגלל קירבתו
לצמרת, לייצג את הספרדים. כיליד עיראק
הוא שנוא־נפשם של הצפון־אפריקאים.
מזכ״ל ההסתדרות, ירוחם משל! ,נמנה
על אנשי־פרס, אך בשבועות האחרונים
הוא כועס על פרס. לדעתו, בגד בו פרס
בכך שלא דאג שהוא יהיה בוועדת־החוץ־
והביטחון, וכעסו של משל גבר כשהתברר
לו שהוא אינו נמנה גם על הפורום החדש,
הנקרא ״הנהגת המיפלגה״ .משל האשכנזי
משך אל עצמו אש־תופת מצד החברים
הספרדים במיפלגה בעת ישיבת הסיעה
האחרונה, כשהתבטא ביידיש, שפה שנואה
ובלתי־מובנת לספרדים.
נאווה ארד נמנית לא רק עם חוג
בית בדל, אלא שהיא גם מקורבת לקיבוצים,
למרות שאינה חברת־קיבוץ. היא
יונה, אך נמנית עם מחנהו של שימעון
פרס. היא עומדת בראש קבוצת הנשים
של מיפלגת־העבודה, נאבקת בחמת־זעם
עם שושנה ארבלי־אלמוזלינו, שגם היא
נמנית עם אנשי־פרס ועם חוג־הנשים,

לבנות לו כוח באמצעות בני עדות־המיזרח.
הוא ניסה לקבץ את כולם בחוג, אך
נכשל משום שהילל הוא יוצא עיראק,
ויוצאי צפון־אפריקה אונם מוכנים ׳לקבל
את מנהיגותו.
אורה נמיר היא מראשי מחנה־רבין.
היא יונה, וכמה פעמים ניסתה לבנות את
עצמה באמצעות לובי של נשים.
מזכיר מועצת פועלי תל-אביב, ד כ
כן־מאיר, הוא מראשי חוג־יחדיו ונד
נאמניו של שפייזר, למרות שבעבר היו
ביניהם כמה חיכוכים. בן־מאיר נמנה על
מחנה פרם, נץ קיצוני.
יעקוב גיל, איש ירושלים, לא התבלט
בהתפרצות העדתית של השבוע שעבר,
למרות שהוא יליד סוריה. הוא היה באותה
עת בחוץ־לארץ. הוא שייך לקבוצה הירושלמית
בסיעת בכנסת, וידוע כאיש
מחנה פרס.
הפרופסור שכח וייס הוא איש הזיג־זאגים.
הוא ידוע כאחד מאנשיו המובהקים
של יצחק רבין, אם כי אחרי ההתמודדות,
שבה ניצח פרס, אפשר היה להבחין בדבריו
ובמאמריו קריצות לעבר פרם. עד לפני
שבועיים היה וייס סופר־יונה. יוסי שריד
נראה לעומתו כאקטיביסט. עתה תוקף
וייס את שריד, ומציע לו לפרוש מהמים-
לגר, ולהצטרף לשל״י.
דיעותיו של יופי יטריד התפרסמו
בשבוע שעבר בהרחבה. הוא הכריז מרד
בשימעון פרס, למרות שהוא ידוע כאחד
מאנשי־פרם. הוא עומד במרכז החוג
המתנגד לחוג־יחדיו, והיה היחיד שהודיע,
מעל גבי העיתונות, שיפרוש אם שפייזר
ייבחר כמזכ״ל המיפלגה. להפתעת שריד
הוא קיבל מאות שיחות־טלפון מחוגים
שונים במיפלגה התומכים בו, למרות ש מרבית
המטלפנים הדגישו שהשיחה היא
אישית וסודית. פרס עצמו לא ניסה ליצור

קוביה התגרית -
יושב־ראש הכנסת. ראשי המיפלגה הסבירו
לו שסגן יושב־ראש צריו להיות ח״כ בעל
נסיון קודם בכנסת. ההסבר לא עזר, וסבג
עמד על שלו. רק אחרי שהוצעה לו חברות
בשתי ועדות — ועדת־העבודה־והרווחה
וועדת־הכלכלה — הוא נתרצה.
המשבר העיקרי היה עם התנועה הקי בוצית.
ביום כינוסה של הוועדה המסדרת
הופיעה בדבר ובהארץ ידיעה על התקפה
חריפה ביותר של ראשי חוג יחדיו —
אליהו שפייזר, יחזקאל זכאי ורפי אדרי —
על התנועה הקיבוצית כולה. חברי הכנסת
של הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות
והקיבוצים החליטו שלא לבוא לישיבת
הוועדה המסדרת :״אם נבוא, יהיה פיצוץ
בינינו לבין יחדיו, וזה יפגע בתנועה
כולה,״ הסבירו לפרס.
היום מורכבת מיפלגת העבודה מגושים
ומחוגים, שכל אחד מהם מהווה קבוצת־לחץ.
על החלוקה הכימעט טבעית של
יונים וניצים מצטרפת, כמובן, גם החלוקה
בין נאמני פרס ונאמני רבין. מול חוג
יחדיו, הנשלט ללא עוררין על־ידי אליהו
שפייזר, התקבץ חוג של פליטי חוג בית
בול לשעבר, ואליהם הצטרפו אנשי החוג
לשילוב לשעבר ואנשי הקיבוצים. המכנה
המשותף היחידי של כל אלה הוא בלימתו
של שפייזר.
באותה ישיבה רועשת של הסיעה בכנסת
בלטה החלוקה בין אשכנזים וספרדים.
אך גם הספרדים חלוקים ביניהם —
בין יוצאי צפון אפריקה ובין יוצאי יתר
הארצות הערביות. כמה חוגים נוספים
עומדים להתגבש: חוג ההסתדרות, חוג
תומכי בר־לב, אנשי הקיבוצים, אנשי
המושבים הוותיקים ואנשי המושבים החדשים.
חבר־כנסת
אחד יכול להיות חבר בשניים,
שלושה וארבעה חוגים, ולהתחייב
בנאמנות כפולה, משולשת ומרובעת.

יוגץ־אשכנזי•
קיבוצניק
^ ל ילד, וכימעט כל מבוגר, יודע עד
״כמה קשה לשחק בקוביה ההונגרית,
שכבשה לאחרונה בסערה את העולם כולו.
לא די בסידור אחד הפנים של הקוביה —
סידורה הוא פעולה תלת־ממדית, כשכל
מישבצת מסתובבת בארבעה כיוונים.
מיפלגת העבודה דומה היום, מבחינות
מסויימות, לקוביה זו. קשה להגדיר לאיזה
מחנה שייך כל אחד מחבריה.
בתקופות מסויימות התחלקו חברי־הכנסת

דוב כן־מאיר (מוסתר) ,שכח וייס, יעקב ;יל
כל אחד — בארבעה כיוונים (לפזזות)
שאינו חוג יוצאי צפון־אפריקה. היא
משתייכת גם אל חוג הנשים של מיפלגת־העבודה,
והיא גם חברה חשובה ביותר
בחוג יחדיו של אליהו שפייזר. יש גם
סיכוי שהיא תצטרף לחוג־ההסתדרות ב־מיפלגת־העבודה,
אם יקום. בעלה, נתן
אלמוזלינו, הוא חבר הוועדה המרכזת.
דוגמה אחרת: ח״כ אם,א א כן נמנה
עם אינשי פרס, אך הוא מהיונים המפורסמות
של מיפלגת־העבודה. אין הוא משתייך
לשום חוג קבוע, אך ביגלל אופיו,
התנהגותו ומיבטאו, הוא מסמל את הקבוצה
האשכנזית של מיפלגת־העבודה,
ומושך אליו רבות ממיתקפות הקבוצה
הספרדית.
ח״ב חיים כיר־לב נמצא במצב
מסובך יותר. אמנם אין הוא שייך לשום
חוג, אך כל מתנגדי חוג־יחדיו מאמצים
אותו, משום שהוא ניצב עתה נגד נסיונו
של בעל־הבית של חוג־יחדיו, אליהו
שפייזר, להיבחר לתפקיד מזכ״ל המיפלגה.
בר־לב ידוע כאיש של פרס, בכל הנוגע
לקיטוב פרס־רבין, אך אם פרם לא יצליח
להתחמק מהתחייבותו לשפייזר בעניין
המזכ״לות, יהפוך בר-לב מתנגדו, אם כי
לא יתחבר ליצחק רבין, למרות שבמשך
שנים היו בר־לב ורביו ביחסי־ידידות
עמוקים. נוסף על כל אלה, בר־לב הוא
אשכנזי ויונץ.
רפי אדרי היה מאנשי־פרס המובהקים.
היום הוא כבר ממתנגדי פרם, עורך
שיחות במיסעדה אולימפיה עם יצחק רבין,
אך לא הצטרף בינתיים. למח׳נה־רבין. אדרי
הוא מעמודי־התווך של יחדיו, אבל בניגוד
לרבים מחברי החוג הוא יונה. התבלטותו
האחרונה היתד, בהנפת נם עדות־המיזרח
בתוך מיפלגת־ד,עבודה, אך בני עדות-
המיזרח שאינם מצפון־אפריקה יצאו ב־מיתקפה
נגד אדרי, יליד מארוקו, וטענו
שאין הוא מייצג את כל הספרדים ב־מיפלגה.
משה
שחל הוא בעייתי במיוחד. הוא
איש מובהק של פרס, אם כי, כשנדמה

ואם יוקם חוג ההסתדרות — יש סיכוי
רב ששתי הנשים היריבות ייפגשו בחוג
נוסף.
מוטה גור מצליח לשמור, בעמל רב,
על מה שהוא קורא ניוטרליות. גור הוא
נץ קיצוני, ונמנה עם מחנדדפרס, אם כי
פעמים אחדות אפשר היה לראות אותו
קורץ גם לעברו של רבין. מוטה מסרב
להצטרף לחוג־יחדיו, למרות שככל הנראה
חוג זה ימליך אותו עליו, אם תתעורר
בעיית־הירושה.
איש־המושבים אריהן נחמקין היה
מעמודי-התווך של חוג־יחדיו עד לפני כמה
חודשים, ועכשיו הוא מגדולי מתנגדיו של
חוג זה, ומקורב למה שקרוי חוג בית בדל.
בתוך תנועת המושבים נמנה נחמקין עם
הקבוצה של המושבים הוותיקים. נחמקין
הוא מאנשי פרם ונץ.
אליהו שפייזר אינו זקוק להצגה:
הוא ראש חוג־יחדיו, מתמודד על תפקיד
מזכ״ל־המיפלגה. קשה להגדיר אותו כאיש
של פרס או רבין, אך ברור שהוא נץ
קיצוני. המאפיין העיקרי של שפייזר הוא
שפרס ירא מפניו, ושרבים אחרים מאיימים
בפילוג אם ייבחר כמזכ״ל.
מרבית מהלכיו של עוזי כרעם מכוונים
היום על־ידי מעשי שפייזר. שימעון פרס
התחייב בפני שפייזר לתמוך בו לתפקיד
המזכ״ל בעת ששפייזר רצה להתמודד על
התפקיד עם ברעם. למרות סטירת־לחי זו
מצד פרס, עדיין נמנה ברעם עם מחנה
פרס, אם כי היה בוודאי שמח לראות
מישהו אחר בראש־המיפלגה. ברעם היונה
מארגן עתה את מה שנקרא חוג בית ברל
לקרב נגד שפייזר, למרות ששוב אינו
מועמד לתפקיד מזכ״ל־המיפלגה.

זיג-זאגים בשפע למה חילל הוא איש־פרם מובהק
ונץ קיצוני. בדרכו השקטה ניסה הילל

מגע עם שריד. יריביו טוענים ששריד
עשה מה שעשה כדי לאבטח את מקומו
בוועדת־החוץ־והביטחון.
עדי אמוראי !מיכה חריש הם
צמד־חמד במיפלגודהעבודה. שניהם ממקימי
החוג־לשילוב, שנטמע בבית־ברל,
ומגדירים את עצמם כדור־ההמשך. שניהם
יונים ושניהם נמנים עם מחנה־פרס.
תמר אשל נמנית עם הלובי הירושלמי,
אחד ממוקדי ההסתערות של הספרדים
על האשכנזים. היא נץ, שייכת למחנה-
פרס ונציגת ירושלים בחוג־יחדיו. גם היא
עשתה נסיונות לעמוד בראש חוג הנשים
של הסיעה.

כל מיני
ציפורים
ן* הודה חיטאי נמצא במצב אומלל,
לפחות מהבחינה העדתית. הוא יליד
תימן ואינו מקובל אף על אחת מקבוצות
הספרדים, בתוך המיפלגה, ומובן שאינו
יכול להימנות עם האשכנזים. כמו אשל
הוא נץ, נמנה עם מחנה-פרס ועם חוג־יחדיו.
כמוהו גם אורי ם!כג — איש־פרס,
חבר חוג־יחדיו, אך ככל הנראה יותר
יונה מנץ. יתרונו על פני חשאי הוא
שמוצאו מצפון־אפריקה.
יוצא צפון־אפריקה אחר הוא רפי
סוויסה, אך הוא יותר נץ מיונה, ואינו
משתייך עדיין לשום חוג. גם הוא איש־פרם.
ז׳אק
אמיר ואחרון נחמיאס הם
שניהם מיוצאי צפון־אפריקה, שניהם מתומכי
יצחק רבין ושניהם ניצים. לאחרונה
הקימו השניים לובי פרטי של ראשי
עיירות־פיתוח, ומנסים להוות קבוצת לחץ.
רענן נעים, איש הקוסקוס, ויחזקאל
זכאי הם שניהם אנשי המושבים הצעירים.
בעוד שנעים הוא יוצא-לוב, זכאי
הוא מהעדה הכורדית. שניהם נמנים עם
מחנה־פרם, וזכאי גם עם חוג־יחדיו.
מוסה חריף ואכרהם כץ־עוז הם
מאיחוד־הקבוצות-וד,קיבוצים. שניהם ניצים,
אם כי כץ־עוז הוא נץ מתון יותר, ושניהם
מתומכי-פרס. לעומת זאת, יעקוב צור
ודני רוזוליו, מהקיבוץ המאוחד, הם
אמנם ניצים, אך תומכי יצחק רבין. כל
הארבעה מאוחדים בהתנגדותם הנמרצת
לחוג־יחדיו.
אם לא יפסיקו אנשי מיפלגת־העבודה
לשחק עם עצמם בקוביה ההונגרית, סופם
שימצאו עצמם משחקים רולטה רוסית,
יוסי ינאי !
שתביא את אובדנם.

המדינה נודה סיורה סביב טענת הו נניס הואשיים שהחגוות מחדלו ח סנויס-
ובתדאביב פסק הרב הראשי הספרדי ישיש לקבור מתים על גבי קברים ישנים

1 ׳ 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1ו

שבעטיו אסור לערוך שם בל מייני חפירות
או לשנות את פני השטח, לכל מטרה
שהיא, שאין בה כדי להגן ולשמור על
שלמות הקברים ובית-הקברות.
האם פסק-הלכה זה תקף גם כשהמדובר
בבתי-קברות פעילים, או, שמא אין הוא
׳תקף, כאשר פגיעה בקברים יכולה להביא
תועלת כספית למוסד דתי?

״אם אני
אוכל חזיר
יש חברה־ קדישא בקריית שאול
י י הגיב בביטול על הרעיון שבמקום
חוללו מצבות. לדברי האיש, שהציג עצמו
בשם שליסל לא היו במקום בל מצבות.
לטענתו נקברו בחלקה חלקי אברים .״לא
הרסנו מצבות. אנחנו בני אדם, בסופו של
דבר,״ אמר שליסל.
במישרדי החברה־קדישא בתל-אביב, לא
שמתו לשוחח עם עיתונאים. המנכ״ל, יש ראל
ארליך, לא הבין מדוע שוב נדרשים
לנושא, אך נאות להסביר את שנעשה
במקום.

אומר ישראל ארליך:
מתחת לשתי הטראסות היו קבורים נפלים,
כלומר, ילדים עד גיל 30 יום, שבהתאם
להלכה אין לגביהם דיני אבלות.
גם המישפחות לא עולות לקברים ולא
שמות מצבות.
השטח שבו מדובר היה מוזנח וללא
טיפול. היו בו עשבים רבים והוא היה
במקום מרכזי. לא היו בשטח מצבות
מתוכננות. עד במה שידוע לי, שלושה
אנשים בלבד הקימו שם מצבות ביוזמה
פרטית. במקום שחשבו ששם הקברים.
אומנם, לכל נפל היה קבר נפרד, אך הסימון
המדוייק היה רק ברישומים שלגו,
ולא היה שום ציון בשטח.
פנינו לרבנות הראשית ובהתאם להל-

גבי קברים
קבר מעל
המלחין בקריית־שאול. שטח

שבו היו קבורים ילדים רכים

י י פני כשנה חשף תושב תל־אביב
שערוריה של חילול קברים בבית הקברות
בקריית־שאול על־ידי עובדי חברה-
קדישא.

ישראל שטרקמן, קשיש שמכר
כתו נמצא סמוך לאיזור המחולל.
מספר:

גודר, יושר ומולא בעפר, וכך נוצרה במרכז בית־הקברות רחבה
מוגבהת, שאיפשרה מכירת חלקות קבר חדשות. הגישה למקום
היא דרך מדרגות, כשהגדר כולה צמודה למצבות ילדים אחרים.

כאשר הגויים לא הירשו להרחיב את בית׳
הקברות, היה מקובל ׳לשפוך אדמה בבתי־קברות,
ולקבור בקומה שניה.
התפרצתי כנגדו ואמרתי שכאן אין

כשביקרתי את קיברה של הילדה, ב־קרייית־שאול
ראיתי שהשינוי כל־כך גדול,
עד שאי־אפשר למצוא את הקבר, שהיה
בחלקת הילדים. ערכו יישור קרקע ב־
׳מקום, והיה, נדמה1לי שהורידו את המצבה
שלה. רצתי ׳למישרדים הנמצאים בכניסה
לבית־יהקברות, אך היושבים שם סירבו
לדבר איתי. כשהסברתי להם במה מדו׳
בר, הם הציעו לי לפנות למישרד בתל׳
אביב והוסיפו שהם לא נגעו בשטח.

״כאשר הגויים
לא הירשו״
^ זרתי למקום, ואחרי חיפושים מצא•
י יתי את המצבה ׳שחיפשתי. במקום שררה
עירבוביה. פה ושם היו פזורות מיספר
ערימות של מצבות קטנות שנהרסו. היו
אלה מצבות זולות. לוחיות מפח, ועליהן
שמות של הנפטרים, יפוזרו בכל השטח.
מזוזע חזרתי לביתי, ופניתי לרבנות׳
הראשית בתל־אביב. אחד הרבנים שם
אמר שאינו יודע דבר. אחרי שחזרתי בפניו
יעל הסיפור הוא אמר, שבחוץ־לארץ, 11 ווו

קל, רבה הראשי הנוכחי של תל־אביב לנוכח
רעיון הקבורה מעל קברים אחרים.

גויים, ועזבתי את חדרו. אבל הבנתי ש אני
חייב לחזור למקום ולבדוק מה בדיוק
מתרחש שם.
חזרתי לקרייית־שאול עם נציג של שולמית
אלוני, שאליה פניתי וסיפרתי את
העניין. הוא בא עם מצלמה, וכשבאנו
לשטח, האיזור כולו היה מנוקה, מיושר
ובצדדיו היו שרידי מצבות שהוא צילם.
אשד, שהיחד, במקום ניגשה אלי והתלוננה
שאינה מוצאת את המצבה של בנה. עכשיו
הבנתי שהם מכשירים את השטח לקבורה
נוספת, במקום שבו נקברו ילדים קטנים,
שבני משפחותיהם, בדרך כלל, לא באו
לפקוד את קיברם.
בינתיים החלו להקים גדר סביב השטח
המנוקד. גדר בטון שגבלה במצבה שלי.
אחר כך שפכו חול ובשטח החדש החלו
לקבור. יש שם מקום לכ־ 200 קברים,
כנראה לאנשים מאוד עשירים, משום שאני
יודע שבית העלמין בקריית שאול
נחשב למקום יקר.
המצבה שלי צמודה לשטח החדש המוגבה,
מחוץ לגדר, ובה הם לא פגעו.
עד כאן דבריו של שטרקמן.
בשבוע שעבר, אחרי שבועות אחדים
של מתיחות בלתי פוסקת סביב החפירות
באתר הארכיאולוגי עיר דויד, פירסם
הרב הראשי הספרדי, הרב עובדיה יוסף,
פסק־הלכה, שקבע שאיזור ג׳י שימש כ־בית־קברות
יהודי במשך מאות בשנים.
בעקבות כך הכריזו שני הרבנים הראשיים
על האיזור כבית־קברות יהודי לכל דבר,

היתר

להקמת הקומה השנייה נתן
הרב״הראשי הספרדי, עובדיה
יוסף, כאשר היה הרב־הרא־שי
של העיר תל־אביב. חברה־קדישא
מסרבת לגלות אם ההיתר ניתן בכתב.

כה היהודית פסק הרב עובדיה יוסף, שהיה
אז הרב הראשי של תל־אביב, שאפשר
להגביה את השטח ולהעמידו לקבורה
שניה.
׳לשם כך הגבהנו את השטח במטר וחצי
ומילאנו את השטח בעפר. את המציבות
שהיו במקום הגבהנו, בדיוק באותו מקום
שבו הקימו שלוש המישפחות את המצבות.
האם קיבלתם אישור בכתב או ושעל
פה מהרב יוסף?
הפנינו שאלד. לרב הראשי והוא השיב
לנו — בעל יפה או בכתב, איך שאתה
רוצה.
יש אישור בכתב?
מספיק שיש לי פסק.
מה יהיה אם הרב יוסף יחזור בו?
אם אני אוכל חזיר, אז אני צריך לקבל
אישור בכתב מהרב הראשי שזה אסור?
ובכל זאת?
לא אשיב לך.
עד פ אן, תשובותיו של ארליך.
(תמשך בעמוד )75

ע ר ניחשתם
מי אני?
נכון, אני פנד׳
שובב וחדש
בשכונה שלכם,
יש לי הזדמנות פנדנדית להציג בפניכם את
מוצרי ״בר—קט״ ,מוצרי איכות להכנה ביתית ההופכים
במהירות ובקלות למשהו טעים ...טעים. משהו ממש פנדנדי
פנדי -מעדן חלב שכל הילדים אוהבים.
פנדי -משקה קל בטעם פרדסים.
פנדי -גלידה ביתית מובחרת שכולם מלקקים.

גלידות סנוקרסט על 16 טעמיהן
הנפלאים-גלידות איכות על טהרת
השמנת והפירות הטבעיים -כולן
בלבוש חדש וחגיגי.
אדרת חדשה ומהודרת כיאה לגלידה
הטובה ביותר שקיימת. אריזות חדשות.
בגדי מלכות לתזמורת של טעמים
ז1עושה מנגינה בלב.

לכבוד המאורע
שלחו 5תגזירים כאלה
שמרתם מהאריזות
החדשות,
אל: ת.ד ,3399 .פ״ת

(עבור :״קונצ׳רטו
לאריזות החדשות״).

איכלו גלידה סנוקרסט ותהנו מיופי
של אריזה, הנוחה לפתיחה ולחיתוך,
מטעם נפלא ומפרטים.

60? 0

והשתתפו בהגרלת הפרסים בה זוכים ב:
500 תלנשי קניה בשווי ססו ש׳ ,לקניה
בהיפרשוק תנובה.
500 תלושי שי המזכים אתכם ב— 2חבילות
גלידה סנוקרסט חינם.
ההגרלה מ ע רן ב 2719.81 ההעומתסות במבצע אסורה על עובד• נוקרם גו ופרסום דוזף

גלידות איכות ושלגונים.

מכתבים
איש ה שגה
מי יהיה איש השנה של
״העולם הזה״ ן

כל השנה עמדה בסימן הבחירות
להסתדרות ולכנסת. הבחירות לכנסת
היו חשובות יותר — הן שהכריעו
את גורל המדינה לשנים
הבאות. האיש שהכריע את הבחירות
לכנסת הוא זה שהוגדר על־ידי
הבדרן דודו טופז כצ׳חצ׳ח. אין שום
ספק: איש השנה הוא ״העולה
הישן״ .זה שהיה פעם עולה חדש,
בן לעולים חדשים מארצות־ערב.
דני דרסלר, גיבעתייס
...איש השנה הוא מנהיג אירגון
סולידאריות הפולני. מהפכת הפועלים
בפולין כבר משנה את סידרי

!״א״ נ די ב א בי דן

מאוזן :
.Iלדפוק יש לפעמים נטיה
להסתבר במשחק־ילדים (.)3,2
.4בילוש בצרוף אחר (מ) ()5
.9גם הוא מופיע ב״מי ומי״
בפילוסופיה ()3
.10 מסתובב ברחוב עם שירתו
— הלוך ושוב ()3
.IIחלקו של הרב גורן בראיית
הנולד ()3
.12 חברת־תעופה בתהליך של
התאקלמות ()3
.13 בשיטת המיקוד יש משהו
בלתי מובן לרוב האזרחים ()3
.14 כשתגיע לחמישים תעצור!
וחוזר חלילה ()7
.16 כמו נמר בכלוב עם חש בון
בבנק ()3 ,4
.18 פרי כזה יכול לגרום להלם
אומנותי ()7
.21 קו־הגמול כפי שננקט ע״י
קומוניסט פולני ()7
.24 צורב באופן יסודי וביודעין

מנהיג ואלנסה
איש השנה 7
הגוש המזרחי. היא עשוייה לשנות
סידרי עולם. זהו לו ואנסה.
יצחק (צקי) ברטוב, ירושלים

.26 האם אפשר להכניס פרחים
למזוזה? ()3
.27 עבר חוויה דמיונית בחברת
אווילים ()3
.28 הכשיר את עצמו לקראת
ההצטרפות ליתר השחקנים ()3
.29 טס הפוך כדי לחבר שני
קרשים ()3
.30 משתמש הרבה ברגליו ומתרברב
— הכוכב ()5
.31 השקיע מאמץ רב, אבל לא
בהכרח בגלל השחפת ()2 ,3

פ ת רון תשבצופן 2(291

מאונך :
.1החזיר כבעליו, ערוכים נגד
כל התקפה אפשרית ()4 ,3
.2מעיין בהן בשפת השכנים

.3יש משהו מסוכן כאפיפיור
הבוחן אותך, דרך מערכת
מראות ()7
.4על ערש דווי, נתאבל בק רוב
על עמי שברך אחרת

.5כוכב הכדורסל סגר לצייר
את הדלת בפנים ()5
.6עוסק בהכנת חומר כתיבה
להצגה — ללא עזרה מבחוץ

.7פלט משהו בחוסר שבי עות
רצון בין שליאפין לקרתו

השנה יש מועמדים רבים. בעולם:
המנצחים הגדולים של הבחירות
בארצות החשובות של
העולם החופשי, ההפוכים זה לזה
בנטיותיהם, רונלד רגן ופדנסואה

.8למשל: בול יקר יוצא דופן

. 15 סלע בולט מסתיר את בעל
הדרגה ()3
.17 סבו משמיע קולות נפץ
אדירים מלמעלה ()3
.18 ליקט משהו הצומח על

שפת־הנהר — בקבוצה לא
מאורגנת ()6
.19 בפעם הראשונה, שתינוק
לא יהודי משתתף בקרב אמיתי

.20 זרימתו אינה טעימה, ללא
צל של ספק (מ) ()5 ,2
.21 איזה מין הגוי משונה?
זה ממש זוועה ()7
.22 משל מימש כך את זכותו,
אך לא לתועלתו הפרטית ()4,3
.23 הם נמצאים במצב נפשי
.לא כל־כך טוב, כאשר הפלפון
משיב :״שלום לנוזלים״ ()6
.25 אני סבור שיש לנו כאן
שני מנחים ()5
.27 יש משהו בחוק שנועד
כנראה להגן על גלגלי העגלות

בגיליון 2293 חל שיבוש:
תבנית התשבץ לא
תאמה לתוכן התשבץ. כאן
מופיע התשבץ פעם *נוספת
— בצורתו הנכונה.
עם הפותרים הסליחה.

נשיא מיצראן
איש השנה 7
מיטראן. בארץ: יצחק רבין, שהכשיל
את מיפלגת העבודה וגרם
לעליית הליכוד — או מנחם בגין,
שהתגלה שוב ב״מיטבו״ וביסס
את שילטונו לשנים הבאות. ואולי
איש השטיחים מאגודת־ישראל,
הח״כ החדש אברהם שפירא, ה מסמל
את הקלריקליזם המשתלט
עלינו.
דני אהרדן, תל־אביב

! 131151

ו ש ״ ס ; 1ו 1 1 0ט י ! 7ה ו 9ד 2ו ד

ספחת1שי 00111 0טיו!ה 3-די?1ו ]•ון וו
הזצאת שער בח שמל (אפילציהז

•ובי
911170 דד(11

(;עד*^1.ד1ס-ו.7 דבו=.חיר*/ני=.*.ז*8*6ו—*6603688 זד

תסרוקות, תספורות,החלקות,סוסול.
צביעה,פסים,טיפול פגים, איפור.
הוצאת שיער בשעווה

וותר, ה 1א הזנלן
בכלא יש זמן לחשוב על
ביתרון בעיות מדיניות, והקורא
גם מאשר ש״ה־שבועון
המטויים״ אכן
נקרא בתאי״המעצר, כבי

*המת נ7ומ*

• ס חי רי םעס מיי ס • קוון ת(?עול ה•
תד-אביר י 1דם ת 4ליד דיזדגוף 329388 226066 190
ומת-גן הרצל 88 מול בגין אואזיס ייסל1ן אוה יי

(המשך בעמוד )14
ר־העולם
הזה 2295

מיווו ד א ¥י

1 9 0 ¥ו ת

הזוכים בארוחה משגעת במיס-
עדת ״הטיילת״ ,רח׳ הרברט סמו-
אל 80ת״א שעלו בגורל בין
הפותרים נכונה את תשבצי הצופן:
חיה לוטן, רח׳ קיבוץ גלויות
,7גבעתיים ; פרחי זיוה,
הזוהר ,45ת״א ן גל איריס, מחנה
יוכבד ,13 אילת; יעקב דמארי,
רח׳ מרבד הקסמים ,318 בני־ברק.

הזוכים להתקשר עם בעלי
המיסעדה, טלפון 856992־03
ולתאם את מועד בואם.

150 שקלי עבוד־הסיפק
שלך!-
ומלל ״סיפולוקס׳
1ת1צרת־ח1ץ).
בעת קניי ת סו דהסט רי ם .201

הבא לוו את הסיפ !1היש!
שלך וניתן ל ך 150 שקלים
תמורתו בעת קניית מכשיר

סודהסטרים - 201 המכ שיר
הגדול עם הבקבוק הגדול
לצמאים הגדולים.

י 1*11• -

מכחכים
(המשך מעמוד )13
שכויג אורי אבנרי, כאשר
עמר על תפוצת העיתון
בין ראשי ממשלות ושוכני
בתי הסוהר (קורא יקר,
״העולם הזה״ <2290

אחרי נעילת המועצה הפלסטינית
האחרונה בדמשק, התברר שנערכה
בתנאי לחץ. ליאסר ערפאת
יכולה היתה להיגרם מבוכה, לאחר
שנודע שם כי נתן את אישורו
לד״ר עיסאם סארטאווי לנהל מגעים
עם ישראלים בעניין ההסדר
לבעייה הפלסטינית. עכשיו הוא
יכול להרגיש נוח יותר, שכן נפתחו
מגעים בדרגים גבוהים יותר,
עם גורמים ישראלים, דווקא אחרי
המילחמה וההפגזות של שני
הצדדים בצפון.
ערפאת הוכיח עתה לכל ארצות
ערב, וגם למתנגדיו החריפים ביותר,
כי שום מדינה ערבית לא
מוכנה להגיש לו סיוע ממשי בש עה
שהפלסטינים נלחמים באוייבם
הציוני, שכולם משמיצים אותו.
מכאן ברור, שהפיתרון לבעייה
הפלסטינית־ישראלית יכול להימצא
רק על־ידי הפלסטינים עצמם, שייצרו
דרכים למשא־ומתן עם ה מדינה
הציונית. דווקא עתה הוא
הזמן הנוח לכך ביותר, ואנו
צפויים להמשך הדראמה, כאשר
אמריקה ״כועסת מאוד״ על ישר אל ועשוייה לאלץ אותה לשבת׳
ולנהל משא־ומתן עם גורמים
פלסטיניים.
פואד צפדי, כלא דאנזון

חיסכון ג דו ד
הצופה בטלוויזיה נדהם
לראות כי הטלוויזיה הראתה
את טקט הנישואין
המלכותי, ואליה הוא
פונה :

ב חר שלו ש ה נד 15
הטעמים החדשים שלנו,
ותקבל אותם בחינם!

כפי שאני מבין, אחת המטרות
שלכם, כביכול..,היא לחגו את ה
השחל
לתוך אריזת הטעם את
מד הטעם הפלאי-פכרפ ם-
ויהיה לך כמה סודה שתרצה,
באיזה טעם שתרצה, באיזה
ריכוז שתרצה.

ארבו זו לזו בכל עת, מוכנות
ומזומנות לטרוף אחת את רעותה
בשל חלקת אלוהים קטנה ועלובה
זו או אחרת.
והרצל, בתחושה עזה שלא יימצא
לה אח ורע בהיסטוריה שלנו,
עמוק עמוק בלבבו, חש את מעמקי
אומללותו ומרחבי־אין־גבול של
מצוקתו של העם, ובכאב פנימי

חוזה הרצל
הזהר ושוב
חריף הרגיש כי פעמי העתיד אינם
מבשרים גאולה ליהודי הנושא על
שכמו את שק מצוקותיו ותלאותיו,
בני דורות רבים, כי אם סכנת
מוות נוראה — במיקרה שהתסיסה
המהפכנית תגיע לשיאים מסוכנים.
ביאושו כי רב הוא חתר לפתרון
דון־קישוטי כמעט — וכדוגמת
אותו גיבור ספרדי מיסתורי, ניצח
במאבקו הבלתי שקול!
ליברל בכל רמ״ח אבריו — כמו
ביורוקרט מישטרתי — פילם דרך
במבוך הפשע הבינלאומי. אך הזהיר
הזהר ושוב, בדרך נואם ובצעקה,
בכתיב ובקרי: אל תעלו
אל דרך הרצח, לעולם לא! בהתלהבותו
הצליח הוא לסחוף את
הנפש היהודית — הוא, שהיה
מתבולל למחצה. פרדוכס? במציאות
הקודרת של 1896 לאו דווקא.

•ורד זדון
את 150 השקלים דתן ל קבל אצל:
מהרסייך ממך יצאו

אילת: מעדניה דרומית -האלמוגים .405/2אשדוד: נו.י.א -.שו 1תי גז בע״נו-הראשונים.111
אשקלון: סל סכ הנ א-צ ה״ל ובאר שבע: אח־ילסוכטיותוהפצה-הרצל ;71 מכולת שוטו—
השלום .31 בנימינה: עקיבא מרכוס ושות־-מרכז מסזזוי. בת ים: גלובוס-שד העצמאות :62
כל נו ליפ שיץ-נלפור ;33 שי אלקטויק-בלפור .87 נבעת״ :סיוווית-ויצמן .25 הרצליה:
כלבו שוחט-סוקולוב .37 חדרה: המאור-הו שיא .36 חולון: א מני-סוקולוב ;44 רדיו
אביגדור-סוקולוב ,120 חיפה: א לו ל -הפצה ושווק ב ע ״ מ -ז רן העצמאות ;39 ישיר לצר כן-
צ׳ק פוסט; סגלובויו -החלוץ :61 פרימר-הנחל .59 טבריה: שווק כורת-קרית שמואל. יבנה:
פיזנ טי -ד רן יבנה .6יהוד: סופרמרקט ב! דוד-סירקי! ו. יפו: סלו! גירוו-יפת ;103 צופי?!ופי-
שדי ירושלים .69 ירושלים: טבריאי-מרכז כלל, חמת :336 שלמה לוי-ה שזיף ,3מחנה יהודה.
לוד: שניב -מוצרי חשמל נע־מ -נתנ״ג. נצרת: בני איבוהיס יוסף .720/24 -נתניה: אור
למופת-סמילנסקי 1פתח תקוה: סלו!ברק-חובני ציו! ;39 פוי ד מו ר -חיי ם עתר.1צפת:
שאול גנו—1ירושלים .70 קרית אתא: ברק חאיר -הוגו מולר ;38 פטמן מ שה-העצמאות .50
קריה סלאבי: ויסיט עונ ד -מ ר כז מסחרי. קרית שמונה: כל נו ט ל -מ ר כז מסחרי. קיראון:
אלקטרו או! -מרכז מסחרי. ראשון לציון:יווס כ ה! -רוטשילד ;42 סלון תומר-הרצל .22
רחובות: גזי ת -ש ח תי גז וקמפינג-בילו .52 רמלה: נברשות ה מג ד ל -הו צ ל .84 דנות גן:
דנירס -הווא״ה .13 רעננה: מרכז מסחרי גו ל! -אחוזה .198 תל אביב: אפי ג רע-הכר מל ;33
דוייב ס טו ר-דו ך חיפה; זקרי יהודה-סלומון ;7כלי בית שיינפלד-מקוה ישראל ;2שהרבני-
אצ״ל .14 שכוש התקוה. תל סונר: חקיה-מרכז מסחרי. בכל בו שלום; בכל סניפי

השקים: בכל חנויות השופרסל־בכל חנויות הסופרמרקט.
סודריסטרים: ר־ר בהן .2ר־ג; גבעת שאול ,24 ירושלים.

א 1לטלפןל־ ) 02 ( 520375 :)02( 537724א)03( 721255 1

ולבקשמ אנ שי שירו ת אחינו ש לנו שי בו אן לביתך.

סודה סטרים: משקה קל בשלוש לחיצות.

אזרח הישראלי. אם לד לכל הפחות
נלמד מוסר השכל משידור־כם
על חתונתו של צ׳רלי:
אם הנשיא שלנו והשרים הרבים
של ממשלתנו ישתמשו גם הם בכרכרות
וסוסים במקום במכוניות
פאר, נחסוך המון נפט!
רדף ה לינג ר,

מהנדס, תל־אביב

איסטרטגיזה אכז ריזו
אל תעלו על דרך הרצח !
בשעתו. הרצל הזהיר
ו היו ם...

תיאודור הרצל היה איש נטול
אשליות: לא בחל בשנינות, חריצות,
תיחכום, עורמה מבריקה,
אומנות ומומחיות כדי לשרטט
ולהציג את חזונו. הוא הסתער
והתפרץ בדמיון מבורך, כדי לפרוץ
מנהרה בצלעו המתנשא אל-על
של הר אימתני וקודר, המפיל
חיתיתו על עולם ומלואו, של אהבת
הבצע, חמדנות וקמצנות קצרת-
הרואי של האימפריאליזם הבינלאומי
דאז.
חיות הטרף הגדולות של אירופה

ומחריגייך

יחסי ישראל־וושינגטון ש-
מתערערים מדי פעם, עורערו
עוד יותר לאחר עלייתו של
רגן לשילטון. היחסים ד,מתערערים
נתמכים על־ידי יהודי
אמריקה, שאגב נוסף אליהם
משקלם הכבד של העריקים
היורדים שמנסים להכתיב
לישראל את מהלכיה המדיניים
והצבאיים כאחד• כל
משימה או כל מבצע שעושה
ממשלת ישראל, ושהוא כורח-
המציאות, מושמץ ומוכתם
מייד על־ידי הגופים היהודים־
אמריקאיים בכל כובד משקלם
וחוצפתם, ולאלו מוקדש ה חמשיר
הבא:
יחסי ישראל־ושינגטון /שעלו
שוב על שירטון /ניקלעו
למבוי /שנסתם אוי־ואבוי /
בקלחת יורדי הזדון.
אם, תל־אביב
לרוע המזל, כל אשר סבר
שיישמש בחינת טקטיקה מילולית
בלבד, ככלי־תעמולה שלא יהיה בו
צורך מעשי, הפך היום לאסטרטגיה
אכזרית של השילטון הישראלי
בהנהגת הליכוד. כל זאת במדינת
ישראל — חלומו הנשגב של
תיאודור הרצל!
יצחק סוכול, תל־ אביב

אמ ת | קרסו! ]שיפוי! ]נענזן

העולס הזה 2295

מתאים לי 80 ...

תמיד חשבתי
שיש רק
סיגריה אחת ־
עד שגיליתי
את 80 תערובת אמריקאית,
המחיר 5ש;

מו ק ד

80מ״מ,

מכתבים
שח מ ל בו ת ב ־ ש א לי!
ומה, באמת, תאמר על
כך אצולת העולם ו

ט*יעה

אריק שרון, שר־הביטחון החדש
שלנו, נתקבל בקריאות נלד,בור
״אריק מלך ישראל !״ בקריית־שמונה.
מנחם
בגין, ראש־הממשלד. מ־חדש־ישן,
נתקבל בקריאות ״בגין
מלך ישראל !״ בנהריה.
ועכשיו יש לנו שני מלכים...
מד, שהיה מספיק אפילו לדימוק־רטיד,
גדולה משלנו. אחד — שהוא
המלד השמן ביותר מאז פארוק
מלך מצריים, ועוד אחד — שהוא

טיוליס גהדריס
* לאירופה.
*ארה״כ״ון נדוז ומכסיקו.
״*הטורההרהוין.
* ודוס אטריון ה.

נוחות לשמיעה, ואת הבעיות ה יומיומיות
הסתירו באימרות־כנף
חסרות כל משמעות — וזאת בש עה
שלאומנות קיצונית שטפה את
הארץ הזאת כימעט על כל שיבבותיה.
וכך
הפכתי, אני, עמי שור, לתומך
ומצביע נלהב של מחנה השלום.
עליו
לקום ולהתייצב לפני העם
בשעה קשה זאת לישראל, עם כל
הכאב והצער, למדות השפל והכישלון
והיתמות שבהם הוא שרוי.
מוטל על מחנה השלום אתגר
קשה, להזעיק, להתריע, להצביע
על הכתובת שרשומה על הקיר

הטס לו לי ס -ט?ן יפיסוטושלטיפ.
חטלריכיט -מעולים וטנוסיס.
כתי טלון־ טונים, דונם נידתה א׳.
דרוש ניסינו הנסיעות שלך
א ת חונרת טיולינו!

מלכה עליזה

!מלבה לילי
נזה יקרה אם 7

שנו ת נסיון

111^ 77

קול המפרסם

מרכז לתנועה ומחול

סטודיו

ארלוזורוכ 80ת״א, טל 237026 .

התעמלות שלומית קגל, אבי פאנק

מחול אירובי
אתי זערור, ג׳קי ירושלמי
אבי פאנק

>וגה
רחל

זילברג /

ג׳וניה רון

לה־ 1ח בירמיהו

1 אמירה קדם

בלט קלאסי
יי רוז
סובל

סטפס

פנטומימה /דרמה
בוריט סבידנסקי /גורן

שלמה רוזמרין, טוביה טישלר
שרון גולן

מחול מודרני

שרון גולן

מחול יצירתי לילדים
כולל יסודות בלט ופיתוח
היצירתיות והדמיון

וכישעיהו
על תפקידו של מחנה השלום
עומד הקורא שעשה
דרך ארוכה

כותב שורות אלה הוא קורא
קבוע של השבועון מיספר שנים.
הייתי רוצה, כקורא אלמוני, אחד
מני רבים, לחשוף את עצמי כדי
שתבין את רקעי.
אני תושב נתניה, בן ליוצאי
תימן, שהוריו ושכניו הם בעלי
עבר רוויזיוניסטי, יוצאי מחתרות
אצ״ל ולוז״י. כל בית בשכונתנו
רווי בעבר ״ההירואי״ ,וכל אבן
מקיר תזעק ותספר כל מה שאוז־נין־
תרצינה לשמוע. כבד אז היה
בגין מלך ישראל, וקריאות ״בגין,
בגין״ הידד,דו בכל מקום.
רווי וספוג באווירה שכזאת
הצבעתי עד למערכת הבחירות
האחרונה באופן אוטומטי.למען ה ליכוד,
על כל גילגוליו.
התמורה שחלה בי באה בעיק־בות
קריאה קבועה של השבועון.
עמדותי הפוליטיות שונו מקצה לקצה.
הרגשתי שרומיתי, שעיני
היו מוכות בסנוורים, שזרו חול
בעיני ושהייתי נתון, בעצם, ל־שטיפת־מוה
לאומנית. הזמירות היו

אהבת שמייא

החלה הרשמה לקורסים :

מחול ג אז

המלך מנשק־הידיים ביותר מאז
קאזימיר הראשון מלך פולין.
מילא. אך מה יקרה אם שני
המלכים יתפטרו, חס־וחילה, ומלכותיהם
עליזה ולילי תיתפוסנה את
מקומם 7
אנחנו, היהודים, מסוגלים לבלוע
כל דבר. אך מה תאמר אצולת
העולם 1
יוסף ש רי ק, תל-אביב

ולפרש אותה. על מחנה השלום
להיות כירמיהו וכישעיד,ו הנביאים.
נקווה שהכישלון הצורב יצמיח
תחתיו עץ, ששורשיו יעמיקו בארץ
השפוייה והנבונה, ושאת פי־רותיו
נאכל בדורנו אנו•
ארור היום שבו יימחק מחנה
השלום.
שור ע מי ר ם, נתניה

במיכתב שופע רחמים
וחסד ואהבת הבריות כותב
הדוקטור —

...יש כמד, וכמה פרופסורים
שמאלנים, שמנהלים חיי מותרות
וביזבוז על חשבון משלם המסים.
והם עובדים למען ״אחינו״ הערבים.
ומוסדות ההשכלה הגבוהה
מגדלים אלפי,מחבלים ערבים ומעניקים
להם השכלה גבוהה, על
חשבון משלם ״המסיט. וכותבי ה עיתים
אינם מוחים כלל, על הזרמת
ממונם של ישראל לפיטום רוצחים.
כותבי העיתים, המומרים להכעיס,
הרימו קול זעקת ״עליהום!״ כשנודע
להם, כי מישרד־הפנים נתן
פירורים של מעות למען יושבי
בית־המדרש הישן•
וארץ־ישראל זקוקה לנסים ואלה
באים בזכות תורה ומיצוות וחסדים.
ולהבדיל, האסונות באים ב״זנות״
מחללי־שבתות ומוכרי־חזירים. וה גליל
המערבי נעשה בסיס למגדלי
ומוכרי חזירים, לגודל החרפה. ואין
טעם בכסיית אמונה ודת, כי זאת
יולדת רק איבה — אבל צריכים
.להעתיק מה שכתוב. ישעיהו הנביא
אומר: אוכלי בשר החזיר והשקץ
והעכבר, יחדיו יסופו, נאום ה׳
(פרק ס״ו).

ד״ר חיים צבי קורניר,
תל־אביב
העו ל ם הזה 2295

2 . 0 0ער

לבקבוק!

השוה בעצמך

במשפחה הוחלט:

מאלט

(השואה נכונהליום )27.7.81

שם המשקה מחיר לכוס
200ח״ ל
מאלט קולה מישפדזתי
טמפו מישפחתי קריסטל מיץ פז

83 אני.
148 אג׳.
138 אג/
136 אג׳.
112 אג׳.

האם זימנה ״ההשגחה הפרטית״ את זוג הפרקליטים

זלמן סגל מתרווח בכורסתו.
לצידו נמצאת אשתו, נחמה,
עורכת־דין אף היא, המנסה ללא
הרף להשתיק את שני ילדיהם,
עידו בן השלוש והראל בן ה־.11
קשה לראות בהם את צמד עורכי־הדין
המפולפלים, שהרעישו את
המדינה כולה• הם מעידים שחיי
המישפחה קודמים אצם לכל.

עוזרו של
יוסף בורג

1תי גלימות

זלמן ונחמה סגל הכירו כאשר נחמה
היתה באמצע תקופת הסטאז׳ שלה. נחמה
חה מישרד מייד לאחר שהתחתנו, ואילו זלמן רק שנתיים מאוחר יותר,
והחליט לפרוש מהפוליטיקה, ולהתרכז בקאריירה שלו כעורך־דין.

ף יתם משופע בעתיקות, ספ-
רי קודש, עציצים ומפות תחרה•
על הקירות תלויות תמונות
ותחריטים מעשי־ידה של נחמה,
שהציור הוא תחביבד, האהוב ביותר.
זלמן סגל נולד בירושלים בשנת
.1940״מגיל צעיר מאוד רציתי
ללמוד מישפטים,״ הוא אומר.
״נהגתי לברוח משיעורים כדי ל הגיע
לבית־המישפט ולצפות במיש-
פטים מעניינים. היתד, לי משיכה
חזקה מאוד לנושא.״ זלמן, בן למיש׳
פחה דתית, היה פעיל מאוד בתנועת
בני־עקיבא בחיפה, העיר בה גדל.
הפעילות הענפה בתנועה הפריעה
לו בלימודיו והוא סיים את בית־הספר
ללא תעודת בגדות.

| ן 11י | 1ך 1שבע שניס עבד זלמן סגל כעוזרו של הדוקטור בורג.
! 1 11! ^ 11 כשהוא מסתכל היום לאחור, הוא נושם לרווחה
ומברך על הרגע שבו החליט לנטוש את החיים הפוליטיים
לטובת עריכודהדין. בתמונה זלמן עם שר־הדתוח, ד״ר יוסף בורג.
לפני קבלת רישיון העבודה שלי
כעורכת־דין.״
נחמה היא בת למישפחת רבנים
תל־אביבית. את לימודי המישפטים
החלה מיד עם סיום הלימודים
בבית־הספר התיכון. לצבא לא
גוייסה בשל סיבות דתיות.
״כשאני חושבת על זה היום,״
היא מנסה להסביר ,״אני חושבת
שלימודי המישפטים היו עבורי
משהו טיבעי לחלוטין .׳אני בת מזל
עקרב טיפוסית, שמחפשת צדק
בכל מקום.״

1ורד דין זלמן סגל מיהר
! לרדת במדרגות המובילות לו
של האסיר סלומון אבו. עוד
חצית הדרך שמע את קריאות
ומחה של לקוחו למשמע הידיעה,
שיא בית־המישפט העליון הורה
רוך לו מישפט חוזר.
;ם נפגשו במחצית הדרך, הת־קו
ובכו• ״ידעתי כל הזמן ולא
סקתי להאמין,״ חזר ואמר זלמן
ל, שתביעתו לעריכת מישפט
1ר בפרשת הרצח הכפול שאירע
ני 11 שנה, נענתה ועוררה סערה

:זכור, המשיך סלומון אבו ל ון,
לאחר שהורשע, שהוא חף
שע׳ אך ללא הועיל. העונש
;וטל עליו לרצות היה: פעמיים
סר־עולם. מעטים היטו אוזן
בריו, ואיש לא עשה דבר כדי
וכיח שהוא חף מפשע, מלבד
־כי־הדין זלמן ונחמה סגל, שנדו
יחדיו, ובמאמצים משותפים
מו למען השגת מישפט חוזר.

מפריד
׳י 6אחר שהתחתנו, פתחה נח*
מה מישרד משלה, בתחילה
עבדה על תיקים אזרחיים בלבד.
זלמן שהיה אז עסוק בפעילות
מיפלגתית, פתח מישרד רק שנתיים
מאוחר יותר, כאשר החליט לפרוש

חתונת הפרקליטים - -

ביום חתונתנו .״כשהתחתנו לא טרחנו להוציא את

שנות
׳?11*1111 נחמה י11 1
:יר תל־אביב, היא
ו רגישה ונחבאת
—י 1 8

ילדותה. של
עברו עליה
היתה יל־אל
הכלים.

״הפגישה ביני ובין סמי (סלומון
אבו) הייתה מיקרית בהחלט,״ סיפר
זלמן בביתו שבשכונת הקטמונים
בירושלים .״הגעתי יום אחד לכלא
לבקר לקוח שלי. הוא סיפר לי
ששוחח עלי עם אבו, ושאל אם
אהיה מוכן להיפגש אתו. הוא חשב
שבשל העובדה שהייתי פעם העוזר
של שר־הפנים, יוסף בורג, אוכל
לעזור לסמי יותר מכל אחד אחר.
למחרת נפגשתי עם סמי. כבר
בפגישה הראשונה, הבחנתי שלפני
אגוז קשה לפיצוח. סמי היה מיואש,
הוא לא האמין יותר בעורכי־דין.
בשקט גולל לפני את סיפורו. הוא
עשה עלי רושם 9ל אדם חריף
מאוד, פדאנט ואינטיליגנט. היתד,
זו תחילתה של עבודתנו המשותפת,
עבודה שהוכיחה, בסופו של דבר,
ששכרה בצידה, למרות שלפעמים
הרגשתי כמו דון קישוט שנלחם
בטחנות הרוח.״

התמונות מהצלם,״ צוחקת נחמה ,״היינו צעירים
ועניים, לא היה לנו כסף.״ ואכן, צלם העולם הזה,
ציון ציפריס, נאלץ להגדיל את התמונה מקונטקמיס.

״לאחר שהשתחררתי מהצבא,״
ציחק זלמן ,״ידעתי שעלי להשלים
את הבגרות• עבדתי קשה במשך
שלושה חודשים והשלמתי הכל.
מלבד מתמטיקה, היה עלי לעבור
שלוש בחינות בכתב ואחת בעל-
פה, עד שזכיתי לעבור גם את
הבחינה הזו.
״באותם השנים למדתי באוניברסיטת
חיפה בפקולטה למדעי-
החברה. פעילותי בתנועה הביאה
לכך שנבחרתי, במיכרז חיצוני,
למזכיר המחוז של מישרד־הסעד,
שהיה באותה התקופה בידי ה־מפד״ל.
עם תום הלימודים בחיפה
החלטתי ללמוד מישפטים׳ באוניברסיטת
ירושלים, וביקשתי העברה
למחוז המקומי.״
בשנת ,1965 בגיל ,26 החל הרומן
של זלמן סגל עם הד״ר יוסף
בורג .״הגעתי למחוז הירושלמי
בתקופה שבה היה עוזר השר ב
חופש,״
הוא נזכר ,״עבדתי כממלא
מקומו של עוזרו של בורג במשך
שלושה שבועות, שהתארכו, בסופו
של דבר, לשבע שנים• היתר, זו
תקופה פוריה מאוד בחיי. בורג
הוא אדם חכם שיש הרבה מה
ללמוד ממנו.״
במקביל, לא זנח זמן את אהבתו
הישנה ללימודי המישפטים. באותה
תקופה גם הכיר את אשתו, נחמה.
״בת דודה של זלמן הכירה
בינינו,״ נזכרת נחמה בחיוך ,״זה
היה שידוך משמים. הייתי אז בסוף
תקופת הסטאד שלי. זלמן היה
עדיין באמצע.״
הרומן שפרח בין השניים הוביל
אותם במהירות רבה אל החופה.
״חצי שנה של היכרות הספיקה
לנו,״ אומרת נחמה ,״החלטנו שזהו,
מתחתנים. החתונה היתה יום אחד
אחרי יום ההולדת שלי ויום אחד

|/ן 1ךךיך זלמן שגדל בחיפה,
* | היה פעיל מאוד
בתנועת הנוער בני־עקיבא. בתמונת
(ראשון) הוא עם חברים במחנה.

־ שהצילו את סלומון אבו?

גו דזי טי ס
מפוליטיקה .״הרגשתי שמיציתי את
עצמי בשטח זה,״ הוא אומר.
״הפוליטיקה בנויה יותר עבור
עסקנים קטנים, אני לא כזה. החלטתי
להתרכז בתחום המישפטי.״
למרות שהשניים עובדים במיש־רדים
סמוכים, הסתמנה אצלם נטיה
ברורה לעבוד בנפרד .״לכל אחד
מאיתנו קו ברור משלו,״ מסביר
זלמן .״רצינו למנוע את החיכוכים
והמריבות שהיו עשויים להתעורר
כתוצאה מעבודה משותפת. כמובן
שאנו מתייעצים זה בזו ולפעמים
מנסים לחשוב ביחד על פיתרון
לתיק זה, אך ישנו קן מפריד.״
במיקרה של סלומון אבו התגלגלו
הדברים אחרת• ״הייתי מעורבת
מאוד בכל מה שקורה,״ מספרת
נחמה .״זלמן עבד על -תיק קשה
מאוד וסיפר לי על הכל.״
היתה זו תאונת הדרכים שבה
נפגע זלמן, ושאילצה אותו לשכב
מרותק למיטתו שבבית־החולים,
שהפגישה בין סלומון אבו ובין נח מה
.״זלמן לא יכול היה לנסוע
לבקר את סמי,״ מספרת נחמה
ומציתה לעצמה סיגריה .״הוא דאג
לו מאוד, וביקש שאסע לבקר אצלו
ואסביר לו מה מונע ממנו מלהגיע
לביקור. הסכמתי ונסעתי לכלא
עוד באותו יום. הפגישה איתו הדליקה
אצלי משהו. האיש הרשים
אותי מאוד, ופיתאום הבנתי למה
זלמן התכוון. שוחחנו ארוכות על
כל הפרשה, וכשחזרתי הביתה ידע תי
שבמיקרה של אבו נחרוג מההסכם
של הפרדת העבודה בינינו.
ידעתי שעל התיק הזה נעבוד יחד.״
ואכן, מאבקם המשותף הביא
לכך שנשיא בית־המישפט העליון
אישר לסלומון אבו, בניגוד להמלצתו
של היועץ המישפטי לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר, מישפט
חוזר. זהו תקדים שלא היה כדוגמתו
עד כה.
הזוג רואה בפרשת סלומון אבו
את גולת הכותרת של הצלחותיו
עד כה. העקשנות והרדיפה אחר
הצדק הפכו זה מכבר להיות סימלי
ההיכר של עורך־הדין סגל• הם
מצאו ביטויים לראשונה, כאשר

את שירותו הצבאי העביר
זלמן סגל ננחלאי.
הוא עסק בהדרכה ובעבודה עם
נוער. נחמה לא שירתה בצבא.

נרחם זלמן למילחמה למען בקשת
החנינה של מיכאל צור, שעומד
להשתחרר עתה מן הכלא. על פרשה
זו מספר זלמן בזעם :״אני זוכר
עצמי עומד כעני בפתח, מתחנן
בפני חברי בכנסת שיעזרו לי.
מעטים בלבד הסכימו לחתום על
בקשת החנינה. כולם ידעו לדבר
הרבה, ולא הסכימו לעשות כלום.
בעובדה שבחשת החנינה שהגיש

מישופטיתבטיפול?בתי־5 התיעצות נוהגים בני־הזוג סגל הפרדה מוחלטת

קיהם. במיקוה של סלומון אבו סטו ממינהגם המקוב
וטבדו טל התיק. במשותף. מלכתחילה ניטש ביניה
ויכוח על דרו הטיפול. נחמה דרשה לשחזר, וצדקו

מיכאל צור שכבה שמונה חודשים
במגירה של שר־המישפטים דאז,
שמואל תמיר, ראיתי עיוות צדק
שאין כדוגמתו. תמיר הבטיח לצור
לעזור לו, אך לא עשה דבר. הוא
השאיר את צור תלוי בין שמיים
וארץ, מתנדנד בין יאוש ותיקווה.״
לכאורה, אמורים חיי־המישפחה
בביתם של שני עורכי-דין להיות
מקופחים קימעה, אך לילדי מיש־פחת
סגל אין שום טענות .״אני
עובדת בדרך כלל רק עד הצהריים,״
מסבירה נחמה ,״כך שיש לי פנאי
לטפל בשאר הדברים• השנה נרשמתי
ללימודי קרימינולוגיה באוניברסיטת
ירושלים.״
זלמן מקדיש את זמנו הפנוי
ללימודי הגמרא. התיק של סלומון
אבו גזל מהם זמן רב והעסיק
אותם שעות רבות, אך הם רואים

בכך ברכה .״מיקרה ההשגחה ה
פרטי שלנו,״ מכנה זלמן את התיל
ונחמד, מחייכת באישור. אם ה׳
מספרים לבני־הזוג סגל בתחילו
דרכם שיעסקו במישפט כמו מיש
פטו של סמי, לא היו מאמיניב
הם התחילו את דרכם כעורכי
דין אזרחיים. היתה זו תקופו
העבודה המשותפת עם עורך־הדי
הירושלמי אבי ברדוגו, שעום׳
בתיקים פליליים, ששינתה את דר
כם בקיצוניות.
״התחלנו לעבוד איתו ופתאוג
גילינו תחום שונה לחלוטין, גילינ
שיש אנשים שזקוקים מאוד לעזר
תנו, ושביכולתנו להצילם מישיבז
בכלא,״ מסביר זלמן ,״החלטנו ל
הישאר בקלחת של ברדוגו ולנסוו
לעזור לכמה שיותר אנשים מוב
איילת דלול !
גורל.״

1באלבום מסודר שומרים שני הפרק־

11111 1 —11 # 1 -1ליטיס את כל קיטעי העיתונות שדנו
בפרשת המישפט החוזר. הפרשה, שהיא חסרת תקדים, זכתה לכיסוי רב.

\ 1 1״אמא שלנו מפורסמת מאוד,״ אומרים בגאווה שני הבנים,
11י עידו והראל ,״אבל היא קודם־כל אמא.״ ביתם המטופח של
בני־הזוג מקושט להפליא בספרים עתיקים, יצירות אמנות וציורי
תחרה, אותם ארגה נחמה במו ידיה. בתמונה מימין: זלמן כמחנך.

הורוסהוס

מדים בנימי!׳

ב חול ה
בני מזל בתולה עברו בשנים האחרונות
תקופות קלות וקשות, לסירוגין• התקופות
הקשות עברו לאט, והקלות במהירות
— במו שאר הדברים בחיים. למרות
הכל, ועינויים משמעותיים מאוד לא
קרו בשבע השנים האחרונות. הפעם,
בתקופה המתקרבת, יתחוללו שינויים
קיצוניים בתחומים שונים. לאלו שמתמצאים
באסטרולוגיה אפשר להסביר :
כוכב אוראנוס מחליף את המזל שבו
הוא נמצא, והוא עובר ממזל עקרב
למזל קשת. שינוי זה יהיה משמעותי
לכל המזלות המשתנים: בתולה, דגים,
קשת ותאומים.
האסטרולוג אילן פקר, המוכר היטב
לציבור האסטרולוגים בארץ, וגם למי
שאינם אסטרולוגים, הכין מפה לבני מזל
בתולה. הוא חוזה את השפעותיו של
הכוכב אוראנוס וכוכבים אחרים על בני
המזל, ומפרט באילו תחומים יחולו ה שינויים
העיקריים.

כאמור, כוכב אוראנוס (שליט בית שש

$של בתולה) נכנס למזל קשת וישהה בו
־־ זמן ממושך. הבעיות הבריאותיות שיתעוררו
כתוצאה ממעבר זה תהיינה בענייני
נשימה ומחזור הדם, אך בעיקר
דאגות לבריאותם של בני המישפחה.
חודשים נובמבר ודצמבר הקרובים הם
חודשים רגישים במיוחד, ועל בני המזל
לשמור על עצמם, ולדאוג לבריאותם של
שאר בני המישפחה. ההסבר האסטרולוגי
— כוכב מארס יהיה בזווית שלילית
לאוראנוס, ועלול להביא ליותר מתח
תוכניות לשותפויות חדשות ולקשרים
חדשים, ביניהם רומנטיים, בהם תליתם
תיקוות רבות, מתעכבות
בגלל בעיות בעבודה.
חלק מכם אינו
שבע רצון ממקום
העבודה ומהאנשים ה שוהים
בו• מתיחות
עלולה להיות גם בעבודה
וגם בבית, בגו;1
2מרס ־
לל העצבנות והמתח
1 20 נאפריל
לעבודה. שקשורים ידידים שיחזרו מנסיעה
ישמחו אתכם, אך יש להשגיח לא
להיכנס עימם לעימותים לדברים שוליים.

!1 1 11

האהבות שהחלו לא מזמן, נושאות אופי
שונה לחלוטין מזה המוכר לכם בדרך
כלל. למרות הזהירות
הטבעיים, והחששות הרשו לעצמכם להשתחרר
ולהנות מהחיים,
מבלי לתכנן שום תוכניות
לעתיד. האמינו
בגורל, בעתיד ובמזל־כס
הטוב שיישאר עי־מכס.
נסיעות של בני
הזוג ידאיגו אתכם בתחילה,
אך להפתעתכם
יתברר שלא היה מקום לדאגה, וממר
יצא מתוק. אתם עייפים, צאו להבראה,

לאחר נסיעות וחופשות הגיע הזמן לח זור
הביתה. עבודות שהזנחתם מחכות
לכם ואין ברירה אלא
להתמסר אליהן ולהמשיך
בהתקדמות הצפויה•
דאגות כספיות
עדיין יכולות להציק
לכם. צפוי שינוי מפתיע לתוכניותיכם בקשר
שעומדות להתגשם בקרוב.
אורחים רבים
ו 2במאי -
20 ביוני
שונים ומגוונים יפתיעו
אתכם בביקורים.
אל תיכנסו למתח — בן הזוג ידאג לארח
¥¥אותם כיאות, ויצליח להרגיע אף אותכם.

!*ומיס

אפשרויות פירוד מבני המישפחה, בגלל
סיבות רבות, כגון יציאת ילדים מהבית
או הימצאותו של מישהו מבני המיש-
פחה בנסיעות רבות. יתכנו מתחים
קשים ואי יכולת לשלוט על הנעשה
בבית. כמו כן, לא קל יהיה להתמודד עם

גוו החודש:

רי או ת

שינויים קיצוניים
בתחומים שונים
יעברו 11ל בני
מזלות בת ולה ,
תוכניות, שהתחילו בצורה מבטיחה ומש-
דצמבר.

כ ס פי
המצב הכספי יהיה עדיין קשה. לבני
המזל תהיינה הוצאות כספיות כבדות,
וקשיים באירגון המצב הפיננסי בכלל.
הבעיות הפיננסיות יקשו עליהם להגשים
את תוכניותיהם הכלכליות. במיוחד
רצוי שלא יקחו על עצמם סיכונים ולא
יכנסו להרפתקות פיננסיות. יתכן שחלק
מבני המזל יאלצו למכור נכסים על מנת
לפתור חלק מהבעיות הלוחצות. ההסבר
לכל מצב — כוכב מרס יימצא במזל
מאזנים (מזל הכסף — בית )2ויצור
אספקטים קשים. מיפגש עם שבתאי בנסיגה
ייצור את עיקר הקשיים.
אהבה האהבות תהיינה קשורות לאנשים
הנמצאים במרחק גיאוגרפי, ולא קל יהיה
להגיע אליהם ולהיפגש עימם. כהגדרתו

נסיעות רבות הקשורות לחזבות זישפח־תיים
ימלאו את השבוע. ביקורים של
קרובי מישפחה עלולים
לגרום לסיכסוכים זמניים.
נסו להימנע מווי־כוחים,
צדקתכם ממילא
תצא לאור, מעט מאוחר
יותר. ידיעה מחוץ
לארץ, שלה אתם מחכים
בכיליון עיניים,
תגרום כנראה לאכזבה
ו 2ביוני
20 ביוליי
זמנית. אל תסיקו מסקנות
מהירות, יתכן

סוט

שהדברים לא ברו רי ם דיים ב רג ע זה. בני

מזל עקרב יבואו לעזרתכם בשבוע זה.

האריות שנהנו להוציא כספים מעל לאפ־שרויותיהם,
מתפכחים ונאלצים לעמוד
עתה מול תוצאות בז־בזנותם.
כדאי להעצר
ולעשות מעט חשבון.
אי אפשר להמשיך להתעלם
מעובדות ברורות,
ששאר האנשים
החיים בקירבתכם מצביעים
עליהן שוב ושוב,
סודות שגיליתם
21 ביולי -
ו 2באוגוסט
עלולים להיות בעוכרי-
כם — יתכן שתגלו שאנשים
שהאמנתם בהם, עשו בהם שימוש
לרעה• אל תוסיפו לתת אמון בהם.

אוי11

תחושת המחנק שאפפה אתכם לאחרונה
חלפה, ואתם שוב מרגישים יותר טוב.
ידידים יזכרו בכם
ותקבלו הזמנות רבות
למסיבות ומפגשים חברתיים.
שאיפות ישנות
שכבר התייאשחם מהן
תתמלאנה בצורה בלתי
צפויה לחלוטין, ואתם
תוכלו לחגוג ולהנות.
22 באוגוסט ־
האהבה החדשה מלולה
;22 בספטמבר
לבלבל אתכם, מכיוון ש״
^ ־ בן־הזוג משתדל להעלים
.מכס עובדות הקשורות לכספים ולעתיד.
עניינים כספיים מעיקים עליכם השבוע.

נו1(11ו!

של אילן ״האהבה תהיה במרחקים״.
הצעירים שבבני הנוזל יאלצו לנוע בדרכים
מכיוון שההתקשרויות תהיינה עם
בני זוג הנמצאים רחוק. נסיעות קצרות
רבות וביקורים הדדיים רבים יאפיינו
את השנה• דבר נוסף מעניין ומוזר —
התעניינויות רומנטיות בקרובי מישפחה.
בני בתולה יכניסו, יותר מתמיד, שיקולים
כלכליים לקשרים הריגשיים. הם
עלולים אפילו לעכב נישואין בגלל קשיים
כספיים.

!ובו ד ה
בשטח הקריירה צפויים שינויים גדולים,
בעיקר כתוצאה משינוי מקום המגורים.
השינויים יהיו מפתיעים ובלתי
צפויים מראש, ואולי אף בניגוד לתיכ-
נונים מוקדמים. שינויים צפויים גם במי קום,
כלומר, אותה עבודה במקום שונה.

99״ע 31ח ה
גם בתחום זה צפויים שינויים גדולים.
תוכניות, שהתחילו בצורה מבטיחה ומשמחת,
מתעכבות בגלל דרישות העבודה
והתחייבויות קודמות.
נסיעה הקשורה לכך
לא תוסיף הנאה ברגע
זה, ואתם נסו לגמור
את כל הקשור בה
בהקדם וביעילות. זכ-
רונות על אהבה הם
התבלין היחידי שיתן
לכם הרגשה טובה ה שבוע.
אתם חשים
בדידות מכורח ולא
מרצון, ומתגעגעים לבן־הזוג• תוכנית חד־שה,
אם כי נועזת, מתבשלת בראשכם.

1 התקדמות מה בתוכניותיכם נוסכת בכם
ביטחון מחודש בכוחותיכס. זה הזמן לקדם
שאיפות ישנות וזו ההד
דמנות אף להצליח.
מפגשים עם ידידים שחזרו
מחוץ לארץ, יביאו
אתכם למחשבות חדשות
ולרעיונות מלהיבים.
בבית מורגש מתח
רב, בן־הזוג חש עצמו
חסר ביטחון ומחכה
לעזרה ותשומת לב.
כל זה גורם להרגשה
מגבילה ומרגיזה. בשטח העבודה מתכוננים
כבר לשינוי והדברים מתרחשים בהתאם.

תקופה מבלבלת ולא קלה לבני מזל
קשת. בסביבתם הקרובה לא מבינים מה
מציק לכם, ואילו אתם
אינכם מסוגלים להסביר.
ענייני כספים ורכוש
גורמים לדאגה.
חששות וחרדות משינויים
דרסטיים משאירים
אותכם במצב
מתוח ואפילו פסימי.
נכון שזו תקופה קשה,
אך לפסימיות אין הצ-
דקה. תוך מיספר חו__
דשים
יתברר שהשינויים שמהם אתם פוחדים
כל־כך יביאו לכם ברכה רבה.

1ן שת

קשת ותאומים
בתקונה הקרובה ! ־
בני מישפחה צעירים, שיבואו בדרישות
רבות, בעיקר בענייני כספים.
חברה מתחים יהיו גם בשטח החברתי. בגלל
שינוי מקום המגורים יווצרו קשרים עם
אנשים חדשים, אך לא בקלות יוכלו
להרחיב את המסגרת של חוג הידידים.
מעניין שדווקא בקרב המישפחה יתחדקו
הקשרים, ואחים ואחיות ירגישו קירבה
יותר גדולה. יתכן שכתוצאה מקירבה
זו יהיו מעט יותר סיכסוכים על עניי-
נים קטנים, אך אלו יתוקנו במהרה.

ידידים השוהים בחוץ לארץ מעסיקים
את המחשבות. אתם בזהירותכם הידועה,
לא מאמינים שייצרו
עמכם קשר, אך צפויה
לכם הפתעה בקשר ל־כך.
חכו ותיווכחו, ולב־סוף
הרשו לעצמכם גס
לקוות. קשרים חשובים
במיוחד חייבים להי־שמר
בסודיות מוחלטת.
כל גילוי מיותר עלול
21 בדצמבר ־
19 בינואר
לגרום נזק. במקום ה־עבודה

מתרח
שים

רים
מוזרים, קידזס מפתיע צפוי לכם,
והוא קשור למישהו שמעוניין בטובתכם.

עניינים כספיים מטרידים אותכם, רכוש
השייך לבן הזוג מעסיק אותכם למעלה ן

מן הרגיל. גם במקום

העביייז ית3נו בע,ית

הקשורות לכספים ש-
אינם שלכם. נסו להת-
ייחס לדרישות של

עמיתים בסבלנות י׳

ללא חשש. התקופה

אינה נוחה במיוחד.
קשרים שהחלו לא
20 בינואר -
מזמן מתפתחים ומת18
בפברואר

הדקים. התייחסותכם
לבן״הזוג מפתיעה אף אתכם, שכן אינכם
רגילים לתת לאדם אחד תשומת-לב רבה* .

מתקרבת תקופה נעימה יותר ושקטה יותר.
אהבות חדשות נשמרות בסודיות, מכיוון
שלא קד לכם להעביר

ואף להבין מה בדיוק
קורה בקשר אליהן. ה
הפר־ *
אופי הסודי של

שה מושך אתכם במין־
חד. במקום העבודה *
העניינים מתחילים להסתדר.
חכו לשבחים
מהעובדים או מהממו19
בפברואר -
20 במרס
נים עליכם ויתורים
שתעשו השבוע לא יחסירו
מכס דבר, ולמעשה אף יביאו תועלת,
לכן אין טעם להתעקש על קטנות.

וגיס

זה כדאי לך.
בנק הפועלים יצא בימים אלה עם
תוכנית הטבות מיוחדת לסטודנטים
במסגרת תוכנית זו, מעניק הבנק
ללקוחותיו הסטודנטים, סדרה של
הטבות והקלות שיסייעו לסטודנט
במשך שנות לימודיו.
איך שמים פס בבגק הפועלים?

לומד, למספר תשלומים רב יותר.
זאת ועוד -אתה זכאי לפתוח תוכנית
חסכון מיוחדת במינה -במטבע
חוץ -הנקראת ״שחקים לסטודנט״.
תוכנית זו תסייע לך בעת שתחליט
לצאת לחו״ל.
מה עו ד?

ומה עם

ה בידורי?

כרטיס פס ירוק מאפשר לך לא רק
ללמוד, אלא גם לבלות. אתה שם פס
ירוק ומקבל אוטומטית הנחות רבות על
מופעים, ארועי בידור, הצגות וכר.
אם תשים פס ירוק בחנויות
המשתתפות במבצע, תוכה
אוטומטית בהנחה על רכישת
מוצרים שונים לבית, בגדים, ספרים,
אביזרי לימוד וכר.

הרבה! -אתה נהנה
מאפשרות משיכת יתר
עד 1,000 שקל.
פשוט מאד: נכנסים לסניף בנק
הבנק מעניק לך הפועלים הקרוב, מביאים תמונה
ושובר תשלומים מהמוסד להשכל״ג ביטוח חיים עד
בו הינך לומד, ופותחים חשבון
לגובה של 2,500 שקל
עובר ושב. השאר כבר נעשה מעצמו — .כלקוח מיוחד של
הפקיד מזמין עבורך את כרטיס
הבנק, כשאתה מבצע
עסקות מטבע חוץ
״הפס הירוק״ -הוא סימן הזיהוי
או ניירות ערך,
לזכויותיך המיוחדות.
אין הבנק מחייב
אותך בעמלה מלאה,
וצא לך מזה?
כלומר -אתה נהנה
מהנחה מיוחדת על
הבנק יסייע לך בתשלום שכר
הפועלים תוכל העמלה.
הלימוד: בעזרת בנק
כששואלים אותך מה נ ש מע?
לחלק את תשלום שכר הלימוד
ענ ה -אני שם פס ...ירוק.
למוסד להשכלה גבוהה בו הינך

אל תשכח!

כחבר חדש במועדון הפסים
של בנק הפועלים, אתה
זכאי לשי מיוחד: מכתביה
מהודרת וכן מדריך זכויות
הסטודנט (חשוב מאוד
לדעת)! וגם שני פנקסי
שיקים אישיים חינם.
כל אלה יועברו אליך
עם קבלת כרטיס
״הפס הירוק״.

בוא לגדול אתנו

איך ניתן להוכיח בי לחברת
התעופה הלאומית יש עתיר ן
באמצעות נוסעי העתיד.
הנוסעים היום שבעי־רצון.סקר משותף של אל על וחברת 9ח 8061
מראה כי 870/0מנוסעי החברה מביעים שביעות רצון מלאה.
גם מכתבי התודה וההערכה שכה רבים מהם שולחים לחברה—
מעידים על כך.
אך אל על הצליחה כבר לרכוש את ליבם של נוסעי המחר.
עשרות ומאות ילדים נלהבים ומרוצים כותבים לחברה
בכתב עגול וברור מלווה בעיטורים ובציורים, ומבטיחים

כי לאור נסיונם היום כילדים, מחר כמבוגרים,
יטוסו רק אל על.
ואל על גאה בכך. כי ילדים אומרים את האמת.
כמו שכתב מייק (בן )8מקונטיקוט, ארה״ב.
^ חברת אל על היקרה!
אנחנו מודים לכם על הכל, היתה לנו טיסה נפלאה.
שלכם, מייק האוהב^ .
(הכתובת המלאה שמורה בחברה)

מיקי אלבין הוא האיש של המיליארדר אייזנברג * שריר הוא
ידידו של אלבין * ופי פרבר1היה נציגו של אלבין * ע1ריו הפו
ש ו ־ה תיירו ת * פ רביו־ התמנו 1מנונ״וו המישוד

השר שריר מצהיר אמונים בכנסת*
היו״ר היה חולה
יי* איש העסקים הצעיר מיכאל(״מי*
קי״) אלבין יש עכשיו קשרים טובים
גם במישרד־התיירות הישראלי. אלבין הוא
אחד החשובים שבין מנהלי החברות של
המיליארדר היהודי־יפאני שאול־ונחמיה
אייזנברג. שלא כמנהלים האחרים, מעורב
אלבין בפוליטיקה, והוא אחד העסקנים
הבכירים בסיעת אברהם שריר במיפלגה
הליברלית שבליכוד.
לאחר שהורכבה הממשלה החדשה, לפני
שבועיים, התברר כי שניים מהאנשים
המקורבים למיקי אלבין תופסים מישרות
בכיתת מאוד במישרד־התיירות.
הראשון הוא השר עצמו, אברהם (״אב־רשה״)
שריר, שניהל במיסדרונות השילטון
מאבק עיקש לצידו של מיקי אלבין, ולצד
האינטרסים של קבוצת אייזנברג. השני
הוא המנכ״ל החדש של מישרד־התיירות,
העסקן הצעיר רפי פרבר 33 שגם הוא
כבר הספיק לרכוש נסיון בשירותו של
אלבין.
פרבר מונה מנכ״ל המישרד באישורה
של הממשלה, לאחר שהוועדה למינוי
מנכ״לים שליד נציבות שירות המדינה
סירבה להמליץ על מינויו. פרופסור זאב
לב טען בוועדה כי השכלתו של פרבר
אינה מספקת לתפקיד, ואילו רפי מולכו,
מדירקטוריון בנק דיסקונט, גם הוא חבר
הוועדה, טען שניסיונו של פרבר בניהול
אינו מספק, והתריס כלפי פרבר :״הנושא
של המיפלגה הליברלית זועק מתוך קורות
החיים שלך.״ פרבר טוען שהשניים התנגדו
למינוי משום ששניהם עשו דרך איטית
וארוכה לצמרת, ועינם צרה בו, הצעיר,
שהגיע מהר כל־כך לפיסגה.

איש משלו
במערכת
ך* ממשלה דחתה את המלצת הוועדה,
* והחליטה לאשר את המינוי. השר
החדש, אברהם שריר, כעס כל־כך על
החלטת הוועדה, עד שהציע לבטלה לחלוטין.
רק בעמל רב הצליח היועץ המישפטי
לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר, לשכנע
את הממשלה להימנע מהחלטה חפוזה
כל־כך.
מיהו האיש שבגללו כמעט וחל שינוי

מיליארדר אייזנכרג
״החלטה תפורה לפי מידה״

בסידרי המינויים של בעלי מישרות בכירות
במנגנון הממשלתי?
כאשר מונה רפי פרבר למנכ״ל מישרד־התיירות,
הופיע עדיין ברשימת ממלאי
התפקידים שלהירחון מוניטין והשבועון
כספים. תוארו הרישמי במערכות העיתונים
הללו מאז אוגוסט — 1980 מנהל אדמיניסטרטיבי.
הבעלות
על מוניטין וכספים מחולקת
בין יצחק לייבוביץ (לשעבר מבעלי עץ־
הזית) וחתנו חיים בראון, שלהם 47.570
מהמניות, ובין מיכאל אלבין שברשותו
מספר מניות זהה. שאר המניות — ,570
בידי עורך מוניטין, אדם ברוך. מנכ״ל
העיתונים, ומי ששולט בהם, למעשה, הוא
חיים בראון, שהיה עוזרו של ייגאל אלון
המנוח. אחד מאנשי מערכת מוניטין תיאר
את תהליך מינויו של רפי פרבר ותפקידו
בעיתון :
״כאשר התקרבו הבחירות להסתדרות
ולכנסת, החליט אלבין שהוא צריך איש
משלו במערכת. לא היה לו זמן להתעסק
בעצמו עם העיתונים. הוא פחד שחיים
בראון, שהיה תומך נלהב של יצחק רבין
בהתמודדות במיפלגת העבודה, ירתום את
הירחון ואת השבועון לשירות מיפלגת
העבודה אחרי שתסתיים ההתמודדות. לכן
שלח אלינו מישהו משלו.
״אם אלבין חשב שפרבר יוכל להתמודד
עם בראון על הקו של העיתון, הוא לא
הבין כלום. פרבר עשה שם משהו אחר
לגמרי. הוא דיווח לאלבין מה קורה במערכת.
אני לא יודע מה בדיוק הוא עשה
בתור מנהל אדמיניסטרטיבי — מודעות,
מחירים, ודברים כאלו — אבל הוא היה
יושב ליד הדלת, ומנסה למשוך אנשים
לשיחה אצלו כדי להעביר את הזמן וכדי
שיהיה לו על מה לדווח.״
חיים בראון אמר על הדברים הללו שהם
״בילבול ביצים,״ ואילו פרבר טען שאכן
היה נציגו של אלבין בעיתון, אך לא התערב
בצד המערכתי, ותפקידו היה בצד המיסחרי־מנהלי,
והוא אכן הצליח לחלץ את העיתונים
ממצבם הכספי הקשה, ולהעלותם על
דרך המלך, לדבריו. פרבר אומר שאלבין
הכיר אותו במיסגרת פעילותם של השניים
במיפלגה הליברלית.
במיפלגה הליברלית נמנה פרבר, כמוהו
* מאחריו: מזכיו־הכנסת נתנאל לורך.

ידיד שריר וקיים —
ולפנות לאחר שנתיים את מקומו כיו״ר
הקואליציה לאיש חירות, היום שר־התחבו-
רה, חיים קורפו.

(המשך מעמוד )23
כאלבין,׳ עם אנשי שריר, ששלט במנגנון
המיפלגה. הוא התחיל את דרכו כמזכיר
סניף חיפה של המיפלגה, ב־ ,1974 אחר־כו
היה מנהל מחלקת האירגון הארצית של
המיפלגה, ובסוף 1977 מונה כמזכיר המים־
לגה — תואר אירגוני בעיקרו, ולא מינוי
פוליטי בכיר, כמקובל במיפלגות אחרות.
אחרי ועידת־המיפלגה האחרונה, שבה ניצח
השר יצחק מודעי, עבר פרבר לעבוד
במוניטין ובכספים.
פרבר למד מדעי־המדינה בחיפה, סיים
תואר ראשון והמשיך בלימודיו לתואר
שני. מאוחר יותר למד במשך שנתיים
בפקולטה למישפטים בתל-אביב.

בשירותו של
מיליונר

דרכו
של היטלר״
ת פעילותו הציבורית התחיל פרבר
ר בתקופת־לימודיו הראשונה, באוני ברסיטת
חיפה. ב־ 1971 היה פרבר חבר
הוועד לענייני תרבות באגודת הסטודנטים
של האוניברסיטה. אחד מתפקידיו היה
ניהול מועדון הסטודנטים אכסטאזה,

שר שריר
מאבק בוועדת הכספים

ת ענייני הכלכלה בארץ מכיר
י שריר היטב מן התקופה הקצרה שבה
היה המנכ״ל הראשון של לישכת התיאום
של האירגונים הכלכליים. הוא הכיר
את הכלכלה הישראלית גם מצד אחר:
המיפלגה הליברלית שבליכוד היא מעין
פדרציה של פוליטיקאים הקשורים לקבוצות
כלכליות שונות, שגם מנהלים ביניהם
לא פעם מאבקים חריפים על רקע זה.
כך, למשל, כאשר הכשיל, בינואר השנה,
שר־האנרגיח, יצחק מודעי, את ניסיונו של
המיליארדר אייזנברג להשתלט על חברת
הדלק פז, האשימו מקורביו את מודעי כי
פעל בשירותו של מיליונר אחר הקשור
למיפלגה הליברלית, ישראל סחרוב.
מעט קודם לכן, בחודשים נובמבר ודצמ בר
,1980 חודשי הגיאות של הבורסה,
התעוררה בהנהלת הבורסה בתל־אביב
בעיה קשה, שהתגלגלה והגיעה לוועדת

נאשר הופיע מיקי אלבין מועדת־הכספים של הכנסת, בהזמנת ח־־כ
אבוהם שויו, נוי לטעון לעסקיו בבורסה, נדהמו חבוי הוועדה
שהיה פתוח בערבי שבת ובמוצאי שבת.
במועדון הופיעו אמנים ותיזמורות ריקודים,
והופעלו דוכני הימורים שונים —
החל ברולטה של ממש, וכלה בשולחנות
של משחק־מזל ידוע, המכונה ״שבע־פי-
שלוש״ .הרולטה והדוכנים הללו הופעלו
על־ידי אנשים שהיו מקורבים לעולם
התחתון.
מיד אחדי תחילת שנת הלימודים ב־1971
הופיעה בשבועון הסטודנטים של חיפה,

הסכום הנכון. רפי פרבר טען שפשוט רומה
על־ידי אמרגן זה ועל־ידי אמרגנים אחרים.
הוא גם טען שלא היה שותפו של האמרגן
החיפאי, אלא רק עבד אצלו תקופה מסו-
יימת כשכיר, ובעבודתו שם לא עסק כלל
בענייני מועדון הסטודנטים, כאשר הזמין
אמנים למועדון הסטודנטים, עשה זאת
״ישירות מתל־אביב,״ כך טען. פרבר הציע
שתקום ועדה שתעסוק בהזמנת האמנים,
שכן ״אמרגנות היא עסק מלוכלך,״ כדבריו.
את דרישתו של אחד מחברי ועד האגודה,
שתבע כי יתפטר, הגדיר פרבר כ״דרכו
של היטלר.״
שלושה שבועות לאחר שהופיעה הכתבה
הראשונה בפוסט מורטם התפטר רפי פרבר
מתפקידו בוועד אגודת הסטודנטים.

האיש שמינה את פרבר כמנה״ל
מישרד התיירות, אברהם שריר, קדם
לפרבר בתפקיד מזכיר המיפלגה הליברלית.
שריר ( )50 הוא עסקן משחר נעוריו. הוא
היה מזכיר סיעת הציונים הכלליים בכנסת
בין השנים 1954ו־ ,1964 לאחר־מכן היה
מנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות
בארצוודהברית במשך כארבע שנים, חזר
לארץ לתקופה קצרה, ושוב יצא לארצות-
הברית ושימש במשך שלוש שנים נוספות
כקונסול כלכלי של ישראל במערב המדינה.
כאשר חזר לארץ ב 1973-התחיל לפלס
את דרכו שוב במיפלגה הליברלית, תוך
השתלטות על מנגנון המיפלגה. הוא נבחר
כחבר הכנסת התשיעית והתפרסם לראשונה
כאשר סירב למלא אחר ההסכם שחתם,

מנב״ל פרפר

מיליונר אלבין

דיווח מהמערכת

נסותפות בפידיון ובקיסריה
פוסט מורטם, כתבת־ענק ובה גילויים על
אי־סדרים במועדון הסטודנטים. דווח שם
על כניסת מאות אורחים ללא תעודות־סטודנט,
ועל כניסת עשרות אנשים חינם-
אין־כסף, רובם ״אורחים״ של חברי ועד
אגודת הסטודנטים. התברר שמפעיל הרולטה
לא שילם לאגודת הסטודנטים פרוטה
עבור הזיכיון, ומפעילי שולחנות ההימורים
הקטנים שילמו סכומים מגוחכים תמורת
זיכיונם.
נגד פרבר נאמר שהוא עובד בעיקר עם
אמרגן מסויים — מישרד סבן־טלית, ושהוא
משלם לתיזמורות ולאמנים המוזמנים ל־אכסטאזה
סכומים גבוהים מן המקובל
במקומות אחרים.
בעיקבות ההאשמות נערך דיון בוועד
אגודת הסטודנטים, שגם עליו דווח בעיתון
הסטודנטים. בדיון זה נאמר על פרבר שהיה
שותף במישרד־אמרגנות חיפאי, שהיתה
לו יד בהבאת אמנים לאכסטאזה, והועלו
האשמות ספציפיות, בדבר סכומים גבוהים
מהמקובל ששולמו לאמרגנים מסויימים.
אחד האמרגנים הללו החזיר לאגודת
הסטודנטים, בעיקבות הדברים הללו, את
ההפרש שבין המחיר שגבה מהאגודה ובין

2 * 11

הכספים של הכנסת. איש העסקים מיקי
אלבין, וידידו הפוליטיקאי אברהם שריר,
מילאו תפקידים ראשיים בפרשה.
התנהגותם של השניים בפרשה זו עשוייה
לשפוך אור על יחסיהם המיוחדים במינם.
מיקי אלבין התחיל את דרכו המהירה
כלפי מעלה בכלכלה הישראלית, כאשר
גילה לאנשי קבוצת אייזנברג את האפשרויות
היחידות־במינן הגלומות בבורסה
הישראלית. ב־ 1974 הציע אלבין לחברו

״ביוז אסיה״ של אייזנכת
מישרך לסיעת שריר

לכיתה בבית־הספר, יונתן זוכוביצקי, לרכוש
חברה רדומה, בעלת מאפיה שהיתה רשומה
בבורסה, בשם פיריון. זוכוביצקי, אחד
מחתניו של אייזנברג, הסכים לרעיון, ד
פיריון התחילה לקנות חברות, להנפיק
מניות בבורסה, ובדרך זו לגייס כסף מהציבור
ולהעלות את אלבין למקום מכובד
בקהיליית העסקים הישראלית.
במשך הזמן הפר אלבין שותף גם בחברת
הברוקרים של קבוצת אייזנברג,
נשואה, וכך הגיע אל מעמד מיוחד במינו
בבורסה הישראלית, כאשר מצד אחד הוא
שותף לחברות שניירותיהן נסחרות בבורסה,
ומצד שני הוא שותף לברוקרים,
שתפקידם לייצג את קוני המניות וניירות
הערך.
סיכסוכו של אלבין עם הנהלת הבורסה,
והסיוע שקיבל משריר בוועדת הכספים
של הכנסת קשורים לשותפותו של אלבין
בחברת קיסריה מקרקעין. חברה זו שייכת
לקבוצת אייזנברג, ויש בה מניות גם למיקי
אלבין ולמסעדן טדי שאולי.
ברשות החברה, שנקנתה בסכום
של 1.5מיליון דולר, היו 133 דונם
(המשך בעמוד )76

לבני הבותנה המעולים

6 ^ 9 0
לא הגדולים ביותר-אבל הטובים ביותר

מדיון ל
פרס
50.000 שקל

9יט? קחודה
המשקה שעושה חיים מעניניטם ם...

יוגרל בין הזוגות המתחתנים באולמי
אמבר בחודשי נובמבר-דצמבר-ינואר

יבואנים ומפיצים בלעדיים בישראל; י.ד. עסקים נעמ.ת׳־ א טל 832236 .

. 1981-2

ההגרלה תתבצע בנוכחות הזוגות
שנרשמו לנישואין, נציג ההנהלה,
משרד הפרסום ונ&יג רואה חשבון.
כל הזוגות זוכים במתנות חינם של
רשת אמבר:
שמלת כלה.
טיפול יופי לכלה ולחתן.
2שמלות לשושבינות.
טיפול ל־ 2מלוות.
ליל כלולות לחתן ולכלה במלון
מפואר.
הזדרזו והבטיחו מקום בהקדם! דגש אולמי אמבר, חולון, ז׳בוטינטקי ,6טל. 855680.
מלוני אמבר, ת׳׳א, בן־יהודה ,64 טל.226692,277394 .

העול ם הז ה 2295

ןיךיא 1 0 1נ 1ו

בוידיאו !
1הסרטת אדועים
צילום חתונות,בר מצווה נארמנים מיוחדים
רח׳ הזנבאו ,5ת׳ א, טל2 966 6 2 .
רח׳ ירושלים 13 חיפה טל^662757 .

5וגובים חושים של ״שף
״שף״ תעשיות מזון המוכרת ביצרני הסלטים הטובים ביותר הוציאה
לשוק סדרה של 5רטבים ומיטבלים מוכנים להגשה ! רטבים אלו
המוכרים לכל עקרת בית בחו״ל לא יוצרו ונמכרו עד עתה בארץ.
חמשת הרטבים: שום צרפתי 1000 ,האיים, חרדל צרפתי, רביגוט,
ויניגרט. משמשים לטיבול: סלטים מירקות חיים. בשרים קרים
נקניקים, ביצים קשות, המבורגרים, קוקטייל דגים ופירות ים.
וכמטבל: לפונדו בורגיניון, ארטישוק אספרגוס סלרי פטריות שמפיניון
וחטיפים שונים.
עתה יכולה כל עקרת בית להוסיף לשולחנה את הרטבים לפי טעמה
ללא טרחה. יוצקים ישירות מן הבקבוק בעל הפקק המיוחד לזילוף
ומקבלים ארוחת אניני טעם ממש !
דוד כנרות, מנב״ל ״שף״ טוען כי ״הרטבים שהם חלק בלתי נפרד
משולחנה ומתפריטה של כל עקרת בית באירופה או בארה״ב
היו חסרים בשוק הישראלי ולעקרת הבית הישראלית, לכן החלטנו
לייצר אותם בעת במגמה להקל על עקרת הבית הישראלית ולאפשר
לה הכנה והגשה של מנות ראשונות, סלטים וחטיפים לאניני טעם
לאירוח ולבני הבית. אין כל סיבה לדבריו שלא כל ארוחה תהיה
חגיגה גסטרונומית•
הרטבים נמכרים בסופרמרקטים, בשופרסלים ובמעדניות מובחרות
בבל הארץ.

מטעם

בחסות :
״אברהם
קולדה״
תכשירי

89X11:1

בחסות

ע עז מ * מ־

חברת הנסיעות ״דיזנהויז״ * חברת הבנייה הבונה בראשון־לציוץ, פתח־תקווה, רחובות ותל־אביב
גינדי״ * בית האופנה ״ניבה״ * בגדי־ים וחוף ״גוטקם״ * המשקה שכבש את העולם ״פינה
חברת התחבורה ״יונייטד טורם״ * חברת הקוסמטיקה ״נייטשר ביוטי״ *,
* תכשיטי ״אנדיך
השיער ״לוריאל״ * חולצות גברים ״הווי 2000״ * נעלי ״מתו״ * סלון לכלות ״אמבד*

• מיצעד מועמדות • ראיונות אישיים • תצוגות אופנה מפוארות — קייץ 81׳ של :״ניבה׳ /״גוטקם״ ,״הווי
2000״ ,״אנדין״ ,״מרנו״ ,״אמבר״ #עיצוב תסרוקות: סלון ג׳ימי ומרסל חיפה. הדרכת המועמדות: אולפן לאה
עי צוב הכתרים :״אנדין״ .אירגון: מירי זכרוני ורפי זכרוני.
פלטשר. איפור :״נייטשר ביוטי״

אמנים אורחים:

צב>קה פ>ק -זמר ומלחין השנה * חלב ודבש ־ זוכי הארוו>ז>וו * מוגו>
^ל^גד* * הבדרן חקיין מסי ^ 1מג* (£אר ,״שקה טובה״ * ד>ק> מגור *
ג׳וק* ארק>ן ולהקת בנות הג׳אז * משה נו> ולהקת הדולפינים.

ברית־המועצות: הנכס האמיתי -מנחם בגין

1119 09111

חסרי־תועלת, וחלק ממכשירי האיתור המשוכללים לא
הורכבו עליהם כלל. לכן יכולים הטייסים הישראליים
לטוס מעל אדמת סעודיה כאוות־נפשם.
הקשר הכוויתי ביקור של שר־החוץ של כווית
במוסקבה, שייך סבאח אל־אחמד, הביא לתוצאות מיידיות.
הסובייטים הסירו את התנגדותם להקמת אירגון
איזורי של מדינות המיפרץ. כווית מהווה גשר בין ברית־המועצות
לסעודים, וכל מדינות המיפרץ הנמיכו את טון
הביקורת שלהם בפרשת אפגניסתאן. נסיך הכתר הסעודי,
פאהד, הדליף ידיעות על מגעים ׳תכופים בין נציגיו לבין
נציגים סובייטים, בין שתי המדינות אין וחסים דיפלומאטיים
מאז ,1938 אבל האמריקאים אינם יכולים להיות
בטוחים ׳שמצב דברים זה ימשך לעד.

כולל רשת הבנקים של הסי־אי־איי באוסטרליה והונג־קונג,
שנוהלה באורח בלתי לגאלי על ידי ראשי המודיעין,
בכללם ראש השירות לשעבר, ויליאם קולבי.
ד,הרואין עצמו, נמכר בארצות־הברית ובמערב אירופה
באמצעות ראשי הפשע המאורגן. להערכת דובר מיחלק
הסמים במישטדת ארצות־הברית, מצליחה המישטרה
למנוע הברחת חמישה אחוז בלבד מכמות ההירואין המיובאת.
במערב־גרמני׳ה, שגם היא ארץ יעד חשובה
לסוחרי־הסמים, המצב גדוע עוד יותר. ב־ 1980 הצליחה
המישטרה להניח את ידה רק על 180 קילוגרמים מתוך
20 טון הירואין שהוברחו לגרמניה !
בעוד שד,ד,ברחה מאפגגיסתאן מנוהלת בצורה פרטיז־

לפני שבועות אחדים העניק שליט האמירות: הערבית
המאוחדת, שייך זייד בין סולטאן, ראיון ליומון אמריקאי
בקליפורניה. העיתונאי הנדהם שמע מהשייך הסופר־שמרני
והאנטי־קומוניסטי שורה ארוכה ישל הצהרות פדו־סובייטיות.
הוא טען שתהיה זו שטות לראות בברית־המועצות
אוייבת עיקרית של העולם ד,ערבי, ושד,דוק-
טירינה של אלכסנדר הייג מוטעית לחלוטין. השייך אף
הגדיל לעשות וטען שהנוכחות הסובייטית באפגניסתאן
היא מוצדקת, מאחר והם הוזמנו על־ידי הממשלה החוקית
של ארץ זו !
מנהיגי סעודיה אמרו דברים דומים לכתב הגאודיין
הלונדוני, דיוויד הירסט .״איננו רואים בסובייטים סכנה
לשלום האיזור,״ אמר לו אחד הנסיכים הבכירים .״אני
מבין מדוע סוריה פונה לסובייטים. אם ישראל תצליח
להכניע את סוריה, יהיו כל שליטי ערב כפופים לתכתיב
של מנחם בגין.״
ואומנם, נראה כאילו היתד, לסובייטים עדנה חדשה
במיזרח־התיכון, ולאדדווקא בשל הברית הלובית־אתיו־

צרכן הרואין כפעולה
סם מהדוד סס
אחרי שמישטרו של ג׳ימי קארטר הצליח לבודד את
הסובייטים במרחב, נמצאת ארצות־הברית של הנשיא
רונאלד רגן בנסיגה. הדברים הגיעו לידי כך שעיראק
ואיראן ביקשו תיווך סובייטי בסיכסוך ביניהן!
משקיפים מערביים רציניים מאמינים שהנכס הסובייטי
האמיתי במרחב הוא ראש־ממשלת ישראל, מנחם בגין.
רק בגללו ובגלל הסובלניות של רגן כלפיו, סבורים רוב
המומחים האירופיים, חזרו הסובייטים לאזור.
בברית־המועצות עצמה גורסים שאובדן כל דריסת־דגל
במצריים היא עדיין אבידה כבדה עבור הסובייטים. כמה
;מראשי הקרמלין סבורים שאף מצב דברים זד, עשוי
להשתנות לטובת ברית־ד,מועצות אחרי אפריל ,1982
:וזאת, למרות ההתחייבויות החגיגיות של סאדאת להיות
השותף העיקרי של ארצות־הברית במרחב.

ארצותיהבדית:
ה 1./ 1.מ פי ץ ה רו אין

שר־החוץ הסובייטי גרומיקו
בזכות בגין ודגן
פית־דרום־תימנית. רשימת המבקרים הערביים במוסקבה,
שפורסמה בגליונו החדש של הירחון דה מידל־׳איסט,
היא מגוונת ביותר, .נוסף לנשיא לוב מועמד קדאפי
וראש־הממשלד, שלו, עבד־אל־סלאם ג׳לוד, ביקרו בבירת
ברית־ד,מועצות גם מלך ירדן, שר החוץ של כווית,
נשיא אלג׳יריה, ראש המחלקה הפוליטית של אש״ף
וסגך ראש-יממשלת עיראק.
כל המבקרים הביעו בפני מנהיגי הקרמלין את הערכתם
לעמדה הסובייטית האיתנה במשבר הטילים הסוריים.
הם הדגישו את הניגוד בין האהדה הסובייטית לערבים,
לבין סיועה של ארצות־הברית לישראל. אפילו העיכוב
הזמני של מטוסי הקרב האמריקאיים לישראל לא עשה
עדיין את הרושם הדרוש. אצל כל מנהיגי ערב, חוץ
מנשיא מצריים, קמפ־דיוויד הוא מילת גנאי המורה.
למרבה האירוניה דווקא המדינות הערביות השמרניות
מעוניינות להחזיר את הסובייטים, במידה מסויימת, לזירה
המרחבית.
ברית־המועצות ׳טענה באוזני הערבים, שמיבצע כמו
הפצצת הכור הגרעיני בעיראק לא יכול היה להתבצע
ללא הסכמה אמריקאית. מטוסי האייווקס הסעודיים הם

במחצית הראשונה של 1981 מתו 48 בני-אדם מהרעלת
הירואין בבירת ארצות־הברית, וושינגטון. עורכי הרבעון
האמריקאי האנטי־מימסדי, ק׳אונטר־ספיי, משוכנעים ש הסם
המסוכן מגיע לארצות־הברית באמצעות סוכני ה־סי־אי־איי.
הק׳אונטר־ספיי
עצמו מהווה ׳תופעה מרתקת ממש.
העיתון נוסד על ידי סוכני מודיעין אמריקאיים לשעבר,
בעלי השקפות ליברליות. בעידן ג׳ימי קארטר פרח
העיתון. החוקים החדשים איפשרו חשיפת סודות מדינה,
כביכול, וגרמו לשורת פירסומים מתועדים היטב על
מעללי הסי־אי־׳איי בארצות זרות, בעיקר בעולם השלישי.
העיתון פירסם לא רק ידיעות בלעדיות למכביר. הוא
גם הזין עיתונים אמריקאיים חשובים, כמו ווא׳שינגטון־
פוסט וניו־יורק טיימס, במידע חשוב ואמין, שעסק, בין
השאר, גם במעורבות ראשי הפשע המאורגן בפעילות
המודיעין האמריקאי.
העיתון טוען שבתקופת פעילותם העניפה של סוכני
הסי־אי־איי נגד עמי הודו-סין שרצה ארצות־הברית הירו־אין
׳מתוצרת לאום ותאילנד. אחרי רגיעה של כמה שנים
עלתה שוב עקומת המוות מד,רעלות הירואין. אבל עתה
המקור הוא דרום־מערב אסיה, במיוחד אפגניסתאן
ופקיסתאן.
״מחקר ׳מעמיק שערך העיתונאי האוסטרי, האנס גיאורג
בר, העלה שסוכני הסי־אי־איי מספקים לראשי המורדים
באפגניסתאן נשק תמורת ׳אופיום. בר טוען שהסוכנים
לא משלשלים את הרווחים לכיסם, אלא מממנים באמצעו־
׳תו פעולות חתרניות נגד מי׳שטרים החשודים בחוסר
אהדה ׳לארצות־הברית. לפעילות זו יש תקדימים רבים,

נית במקצת — מגדלי האופיום מקצים חלק מהיבולים
למורדים כקרן מילחמה — פועלת פקיסתאן בצורה קצת
יותר מסודרת, כראוי למעצמה גרעינית. המבריח הראשי
של סמים מפקיסתאן אינו אלא, לטענת הקאונטר־ספיי,
ראש מיחלק הסמים במישטרת פקיסתאן, ריזה חוסיין.
עמיתיו בוושינגטון הדליפו לעיתונות שחוסיין לקח עמו
לסיור רשמי באירופה כמות לא מבוטלת של הירואין
מעובד. מעבר לסיפור המשעשע הזה קיימת הכוונה
להאריך, ככל האפשר את המי׳לחמה באפגניסתאן.

דו לרל פי תו ח הנ מ לי ם
מנהיגי מוזאמביק וזימבאבווה, סאמורה מאשל
ורוברט מוגאבה, הם ידידים ותיקים וחברים לנשק.
מוגאבה ׳בילה חלק ניכר משנות גלותו הארוכות ב־מוזאמביק,
וזכה לעזרה ממישטר הפרלי׳מו. עד לעצמאותה
מפורטוגאל, ב־ ,1975 נהגה מוזאמביק לייצא
3/4,מהיצוא הרודזי. עם קבלת העצמאות הצטרף
מאשל׳ כמובן .,לחרם על רודזיה, למרות ההפסד
העצום בהכנסות.
עתה, עם הרעת היחסים בין זימבאבווה לדרום־
אפריקה, מקווה מאשל לזכות מחדש ביצוא הזימ־באבווי.
למוגאבה אין מוצא לים ,׳והוא נאלץ לשווק
70 אחוזים מהיצוא של זימבאבווד, באמצעות נמלים
דרום־אפריקאיים. מאשל מציע לזימבאבווה להשתמש
בשלושת הנמלים ישלו, מאפוטו, באיירה ונאקאלא,
המסוגלים לטפל בכמות סחורות. הגדולה פי־ארבעד,
מזו המגיעה לשם כיום. בכך תגיע ליישום מעשי
הקמת אירגון עמי אפריקה הדרומית, שקיים את
ועידתו הראשונה לפני שנה בדיוק במאפוטו, בירת
מוזאמביק. בועידה השתתפו זאמביה ,׳אנגולה, טאג־זניח,
בוטסוואנה, לאסוטו, סוואיזילנד, זימבאבווה,
מוזאמביק ואפילו מלאווי. המטרה הותר. ונשארה:
השתחררות מהירה ככל האפשר מהתלות הכלכלית
בדרום-אפריק׳ה הגזענית.
מאז השקיעה מוזאמביק כמעט מיליארד דולר
בפיתוח מסי׳לות־ברזל ונמלים. כתב ׳רויטר, רודני
פינדר, מדווח ש׳מאשל הצליח להתגבר על מיכשר
לים רבים, כולל הפיגור הטכנולוגי העצום של ארצו,
שעם קבלת העצמאות היו ס0/׳ 97 מתושביה אנאלם־
ביתיים !
המיכשול העיקרי הוא עתה פוליטי. קהילת אנשי
העסקים הלבנים ברודזיה מעוניינת, כמובן׳ להנציח
את התלות בדרום-אפריק׳ה, ו׳מערימה מיכשולים על
הקשרים עם מוזאמביק.

חיי םברעם

11*111111בשום

1 0נאולוס השג׳ :החומה קשה
רק עתה, משחזר האפיפיור יוחנן פאולום השני לארמון הווא-
יקן, מתגלה האמת שמאחורי פציעתו: היא היתד. קשה ביותר ואפילו
אופטימיים שבין 15 רופאיו בקליניקת גמלי, הפצירו בו להאריך את
ופשת החלמתו. בצילום זה אפשר לראות את המאמץ הניכר בפניו
!כחושים של קארול ומטילה כשהוא מתרומם מכיסאו בכוחות עצמו.

סטנאר גגונאקו: הפלירט נבריחה גן הנישואין
הנסיכה סטפאני ממונאקו כמעט והצליחה להטעות
את הצלמים: במבט מרחוק היו בטוחים כי הנערה
המפלרטטת עם שחקן טניס בלונדי נאה, על החוף
האקסקלוסיבי של מונטה־קרלו, השמור כולו ללקוחות
חוג־הסילון, היא אחותה קארולין. השתיים יצאו
אל החוף כשהן לובשות בגדי־ים זהים. קארולין
וסטפאני מתחילות להידמות זו לזו. לשתיהן אותו
יופי ואותה אהבת חיים. אלא שסטפאני מנסה ללמוד
מנסיונה העגום של אחותה: כדי להינות מחברת
המין השני ובכל זאת לשמור על חירותה, היא
מחליפה בני-זוג בתדירות של כדורי טניס, ואינה
מגלה להיטות לאף אחד ממחזריה. המחשבה על
קשר רציני ונישואין היא ממנה והלאה• ״עצוב

להיות גרושה בת ,23״ היא אומרת על אחותה,
ואילו קארולין רק מחזקת את קביעתה :״אני מר.-
גישה כציפור הכלואה בכלוב. מצד אחד אני מאוד
רוצה ילדים, אך לשם כך עלי להינשא שוב, וזה
דבר שאיני רוצה לעשות עכשיו.״
קארולין נמצאת במצב עדין: מאז גירושיה
בבית־מישפט פאריסי מנסה מישפחת המלוכה ממד
נאקו לקבל את התרת הנישואין מן הכנסייה הקא־תולית.
העובדה שהכנסייה טרם הכירה בגירושיהם
של קארולין ופיליפ דונו אינה בדיוק למורת רוחה
של הנסיכה גרייס, הרוצה למנוע מבתה בכל מחיר
להינשא מחדש ובמהירות, פן תחזור בשנית על
מישגה העבר.

מיה באח :
הרומן שרי
ננס 11 אדן

אנריבר ויד: ארזו הטור
בזמן האחרון חל שינוי קיצוני בדמותו של אוליבר ריד: לא
נוד השוביניסט הגברי, הבלתי־מגולח והשתוי, כי אם גבר הדור,
יבוש חליפה רכוסה בשני טורי כפתורים. הטיבה? הביטו בה,
:תמונה לצידו. לא יפה ולא זוהרת, אבל צעירה, צעירה מאוד.
!ומה ג׳וזפין ברג .״מי שהאמין לילדה שטענה כי נעדרה מבית־הספר
:גלל שפעת, שעה שהתהוללה עם כוכב מזדקן באיים הקאריביים
׳אוי שיאכל אותה״ — כתבה עיתונאית מסויימת, שגילתה כי
!למידת בית ספר במחוז סארי, ג׳וזפין ברג, נעדרה מבית־הספר
:תירוץ של שפעת, אם כי לא היתה רתוקה למיטתה בבית הוריה.
גאז חלפה שנה, וג׳וזפין, היום בת ,17 עדיין צמודה מאוד לאוליבר
ייד, הגרוש בן ה־ .43 אמה כבר יודעת היום שלשפעת יש שם
!וגדר — שפעת ריד, ומנהל בית־הספר? הוא מפגין ליברליות
.דולה מן העיתונות :״עתיד לימודיה של ג׳וזפין תלוי רק בה.״

וודי אלן אינו נוהג לדבר על
חיי האהבה שלו בהווה, כי אם
בעבר• כשהסתיימו חייו המשותפים
עם דיאן קיטון, הקדיש לה
כמתנת פרידה, שני סרטים :
הרומן שלי עם אני ונזנהטן. היום
גרה דיאן מול ביתו במנהטן, והם
מתקשרים ביניהם במישקפת ובטלפון.
כי וודי אלן מחלק היום
את מיטתו עם מיה פארו, אשתו
השלישית, אחרי שהראשונה, לפני
קיטון, היתד. לואים לאסר• פארו
הביאה עימה נדוניה של שבעה
ילדים, מהם ארבעה מאומצים.
לפני אלן היתה נשואה לפראנק
סינאטרה, ולאנדרה פרבין, המנצח
על תיזמורת לונדון, שהוא אבי
שלושה מילדיה. אלן יקדיש לה
את התפקיד הראשי בסירמו הבא.
העו ל ם הז ה 2295

ויאור! ויסרו ח*ויוה ;118808
סלה שלי היא חלום

מה היה קורה אילו ניצבה
הוואמם מארלן דיטריך לפני דלתו
של פאסבינדרז האם היה מזמין
אותה להיכנס 1״כן, בהח לט,
הייתי מפיק איתה סרט תיכף
ומייד. למען האמת כבר היה לי
תסריט מוכן עבורה. חשבתי עליה
בתפקיד של אם המגלה שבנה
הומוסכסואל ומגרשת אותו מן
הבית. לאחר מכן מתעוררים בה
רגשות אמהיים והיא יוצאת לחפש
אותו בעולם, ובכל מקום היא
מופיעה לפרנסתה כזמרת. לבסוף
היא מגלה אותו, מת.״

וונוס דה־ניוו:
להתכווץ בחווה
רוברט דה־נירו חוזר, לאט לאט,
למימדיו הרגילים, לאחר ששמן
בכוונה למען תפקידו בשור הזועם.
בתמונה זו הוא נראה עם
ידידו והבמאי הקבוע שלו, מר-
טין סקורסיזה. השניים עומדים
לשתף פעולה בסרט שירחיק מאוד
את דה־נירו מן הדימוי האלים
שיצרו הוא וסקורסיזה בנהג מונית.
הסרט, שבהפקתו שותף אר נון
מילצץ, נקרא מלך הקומדיה,
ודה־נירו יגלם בו קומיקאי צעיר.
בן זוגו לסרט הזה נועד להיות
ג׳רי לואיס•
העולם הזה 2295

בתמונה הקטנה למעלה נראית
מארלן דיטריך בתפקיד שהפך לסמל:
לולה, גיבורת הסרט המלאך
הכחול, לפי סיפרו של הייני
ריך מאן, הזמרת שהביאה לאובדנו
המוחלט של פרופסור מזדקן.
משמאל נראית השחקנית באר-
ברה סוקובה על כתפיו של הבמאי
וורנר ריינר פאסבינדר. סוקובה,
כוכבת סירטו של פאסבינדר אלכסנדר
פלאץ תגלם את לולה ב-
גילגולה החדש, בסירטו הבא של
פאסבינדר, מי שעשה את נישואיה
של מריה בראון ולילי מארלן,
אך הילד הנורא של הקולנוע הגרמני
חוזר ומדגיש כי לולה שלו
אינה אותה לולה שגרמה לרעידת
אדמה אירוטית ב־ ,1935 כשמארלן
דיטריך ענדה על רגלה את הבירית
הכחולה שזיכתה אותה בכינוי
״המלאך הכחול״.
״לולה של דיטריך היתה טראומה
לגברים. היא הפכה את פרופסור
אונראט לעבד ניקלה, הש פילה
אותו ומצצה את דמו. כך
שברה לולה את הבורגנות של
אותה התקופה כמי שמפצה אגוז
רקוב. לולה החדשה חיה בתקופת
הנם הכלכלי בגרמניה, בשנת
.1957 היא בעצמה קורבן של
התקופה. אי־אפשר להחיל את
התנאים של תקופת וילהלם השני
על תקופת קונראד אדנהאור. בתקופה
של וילהלם השני לא היו
עדיין יחסים בין פרופסורים ותלמידים
ולא היו מהפיכות• בתקופה
שבה מתרחש הסרט שלי הופך
הפרופסור לקבלן בניין, איל
ממון. לולה היא חלומם של ה גברים
שבתקופתה. היא חיה ב-
ווילה־פינק, בית-בושת אריסטוקרטי
לבעלי מאה, ומוכרת חלומות
תמורת ממון.

״לולה שלי היא המשך רעיוני
למריה בראון ולא למארלן דיט־ריך.
היא צעירה לא נשואה, שאין
לד, כסף אך יש לה ילד. היא מקסימה,
יפה ומושכת, וכך נלכד בדישתה
גם גבר שאינו יודע בדיוק
מה היא עושה. בעלי ווילה־פינק
דואגים למיכרה הזהב שלהם ו ממהרים
לחתן אותה עם איזה
ברנש יבש. כבר ביום החתונה
היא ממשיכה בעסקיה. אך היא עושה
זאת משום שהחברה לימדה
אותה להתפרנס ולהתקיים בדרך
זו. משום כך היא שונה לחלוטין
מן ה״ואמפ״ שגילמה דיטריך.
היא המפתה, אבל היא איננה ההורסת.
היא משתמשת, אמנם,
בגירויים העתיקים כבכלי נשק,
היא שרה, רוקדת ומתנועתת, אבל
אין זה הריקוד של כארמן או של
סלומה המביא את המוות. זהו
הריקוד שד חתלתולה שקוראים
לה לולה. אין זה השטן השוכן בגופה,
כי אם הקסם הכלכלי הנמצא
בראשה. היא רוצה מותרות כמו
כולם. היא נמשכת אל הברק ה זהוב
כמו כולם• והיא רוצה לח יות
ולאהוב, כמו כולם״.

אתו: גאוות הלאטיניס
ישנו בן־אדם אחד שדודו טופז
לא צריך להתנצל בפניו: שמו
דזי ארנז (סניור) ,קומיקאי
ובעלה של לוסיל בול. ואביהם
של חי ארנז (ג׳וניור ולוסי
ארנז, שהופיעה בסרט זמר הג׳ז.
ארנז האב, בן ה־ ,64 זכה בפרס
הגדול של ״נוסטרום״ (שפירושו
״אנחנו״) .זהו איגוד שמטרתו
להרים את קרנם של בני אמריקה
הלאטינית בארצות־הברית• האיגוד
נוסד על ידי ריקארדו מונטלבאן,
האיש ממנו שאב ארנז את הש ראתו
לדמות הטלוויזיונית של רי־קארדו
ריקארדו, והנחשב ל״כוכב
הגדול של הלאטינו־אמריקאיים״.

11*111111בסולם

זאזא גאסו: דו־קוב שיל תזה! נשוי

סיר מ חטנשס״ן 11111 :מגדו״ת ..ט״ם״
מי זה סיר ג׳ון רוטנשטייוי זהו האיש הנראה
זמונה כשהוא עומד ליד דיוקנו של הצייר סטנלי
ננסר ובידיו ספר שכתב על הצייר. אלא שזד,
דיין לא הסבר מספיק. מחוץ לחוגי המקצוע שלו
זהים אותו כאיש שריסק את אפו של דאגלס
יפר באגרוף מוחץ. קופד, היסטוריון של האמנות,
צל דעות נחרצות ותאוות פירסום בלתי־נלאית,
לה על עצביו של סיר ג׳ון, כשהכריז שהצייר
*1קרואה הוא אמן מסוג ד .,קופר התנהג כמי שיודע
ל פיקאסו ועל קוביזם יותר מכל בן תמותה אחר,
יכן כשבא לתערוכת דיאגילב, שהתקיימה לפני
!נים רבות בגלריית טייס, שהיא הגלריה המפור־מת
ביותר בלונדון לאמנות מודרנית, קיבל אותו
ר ג׳ון בסנוקרת הגונה• התקרית הביאה לו תהי-
ז. האוצר של ארמון וורסאי שלח לו מייד ברכות,
ויר וינסטון צ׳רצ׳יל, שהיה עדיין חי, העניק לו
ז הכינוי ״הנמר של שיים״.
רק מעטים זוכרים היום, ביום הולדתו ה־,82

את עבודתו המסורה כמנהל הגלריה בין השנים
,1964—1938 כאשר נאלץ להתמודד עם תקציבי
הרזון שאחרי המילחמה, כשתקציבו לרכישת יצירות
חדשות הסתכם ב־ 15 לירות שטרלינג בשנה.
כשקיבל על עצמו את ניהול הגלריה, היו קירותיה
צבועים בצבע של בשר טרי, והתמונות שהתנוססו
עליהם היו בעיקר דיוקנים של בובות וסלים
וגברות צווחות למראה עכברים• רוטנשטיין, בנו
של הצייר היהודי ויליאם רוטנשטיין ושל אם
קאתולית, נמנה עם משקמיה של קאתדרלת וסט־מינסטר.
הוא נהג להתבדח ואמר ש״אם אתה קא-
ולולי הדוק המחפש מקום להתפלל בו, בפינה
כלשהי של האימפריה הבריטית, עליך לחפש את
הבניין המכוער ביותר בשטח.״
סיר ג׳ון, שכתב כבר שלושה כרכי אוטוביוג־ראפיה
ופרש לגימלאות, נשאל לאחרונה אם הוא
עומד לכתוב את הכרך הרביעיח ״מוטב שלא,״ ענה
במרירות .״העשור האחרון שלי היה דליל מדי.״

מיספר שנותיה של גברת אחת בתמונה הזאת, ז׳אז׳א גאבור,
הוא כפול ממיספר שנותיה של הגברת האחרת, בארבי בנטון,
שחגגה לאחרונה את יום הולדתה ה־ .31 הראשונה מפורסמת
בסידדה ארוכה של בני זוג שהחליפה באורח חוקי לגמרי, השנייה
התפרסמה בבן זוג אחד לא-חוקי, אבל מהולל מאוד, יו הפנר,
בעליו של הירחון פלייבוי. השתיים נפגשו במסיבה לכבוד אחד
מאילי הספורט באמריקה, ג׳רי ביאס, בה נכחו בין היתר גם
כמה כדורסלנים מפורסמים וביניהם מאג׳יק ג׳ונסון. אבל, אם
כדורגלנים מתמודדים בגובהם, שתי הגברות התפארו דווקא בהיקף
החזה, עליו רמזה בארבי כמה פעמים שעה שהינחתה את
המסיבה. ולסקרנים: היקף החזה של השתיים שווה 92 :סנטימטר.

אוווס ובזוג:
לזנו ממים הסבים
בימים כתיקונם הם היו הטניסאים
השולטים בכיפה. לפני שנה
בלבד זכה כל אחד מהם לחוד,
בתואר הנכסף ביותר בעולם הטניס,
אליפות ווימבלדון, ונדמה
היה שאין להם מתחרים. אבל כל
הכדורים בספורט עגולים, וזה כולל
גם את כדור הטניס. האופנסיבה
הצ׳כית גזלה מן הגברת אוורט,
הנשואה, אגב, לטניסאי בריטי
בשם לויד, את הבכורה בין ה נשים,
ואילו הילד הרע של אמריקה,
ג׳ון מקנרו, הצליח סוף
כל סוף לדחוק את רגליו של הקרחון
השוודי בורג, מן הבכורה
בין הגברים. אבל אין בזה כדי
לדכא את השניים יתר על המי דה•
ההכנסות השנתיות של שני הם
עדיין מסתכמות בהרבה מאות
אלפי דולרים, אז למה שלא ירקוד,
ביום־ההולדת עם השותפה
לאליפויות העבר!

לי *אתוין: חגיחשין עדין שולים במר
עד לפני שבוע, היה לי מארווין אחד הגברים השנואים ביותר
על בני מינו באמריקה. שהוא חי עם אותה גברת, מחוץ למוסד
הנישואין, במשך כמה שנים, זה יכלו הגברים האחרים דווקא
להבין. אבל כאשר הוא הרשה לאותה הגברת, מישל טריולה שמה,
להגיש נגדו תביעת מזונות אחרי שעזב אותה, זה כבר נחשב
לעבירה חמורה. וכאשר הפסיד מארווין במישפט ונאלץ לשלם לה,
היה זה כבר חטא בל יכופר. כי אמריקה כולה דיברה כבר על
תקדימים, וכל גבר שנטש את פילגשו. רעד מפחד שיוכה ב״תקדים
מארווין״ .אבל בשבוע שעבר, השתפרה לפתע תדמיתו של מארווין
ללא הכר. בית־הדין לעירעורים ביטל את פסק הדיו הקודם.
העול ם הז ה 2295

(טייפ עם אוזניות)

כד אחד זוכה!
החופש הגדול חוגג בעמינח. עכשיו אתה יכול לקבל חינם את ה־^/ועז שכל כך רצית.
איך? פשוט מאד: ספר להורים שלך שכל מי שקונה ספת־נוער של עמינח במשך חודש אוגוסט
מקבל במתנה ^^^ו<ו 1למה אתה מחכה? קדימה, קח את ההורים לחנות הרהיטים הקרובה
חינם.
בחר לד ספת־נוער של עמינח, ותקבל
המבצע בתוקף עד ,31.8.81 או עד גמר המלאי

׳סטודיו׳

׳נעורים״ מ ת רו ממת

׳סטודיו״ מ ת רו ממת

׳קנגורו׳

ספת ״סטודיו״ רב־שימושית.

ספת ״סטודיו״ פונקציונלית ומשתלבת
להפליא גם בחדר קטן.
מיוצרת בשני דגמים:
•סטודיו״ — ע״י הסטה קלה של המשענת,
הופכת ספת ה״סטוריו״ היפה למיטה
כפולה ונוחה.
•סטודיו״ מתרוממת — ספה יפה ביום,
מיטה כפולה כלילה וארגז מצעים מרווח
לכלי־מיטה.

״קנגורו״ — ספת־נוער משולבת.

״קנגורו״ ספת־נוער שמחביאה בתוכה
מיטה מתקפלת. מתרוממת בקלות ויש
בתוכה מספיק מקום גם למצעים וגם למיטה
המתקפלת.

״נעורים״ — ספת־נוער שהילדים
אוהבים במיוחד.

ספת ״נעורים״ מצטיינת בעיצוב צעיר ורענן
ומיוצרת בשני דגמים:

״נעורים״ ,ספה־מיטה־בפולה — לרגם
מיוחד זה׳יש למעשה שני מזרונים.
כשמורידים את המזרון העליון — הופכת
הטפה לשתי מיטות נפרדות או למיטה אחת
כפולה.
״נעורים״ מתרוממת — ספת־נוער נוחה
ובריאה מאד (מזרון־קפיצים) ,עם ארגז
מצעים מרווח לכלי־מיטה.

(!(1ן ויו(נ1וזו
תצוגה ומכירה: רשת חנויות יניב .׳ 0ניר־צבי: טלפון 20777 054 תצוגה ראשית תל־אכיב: דיזנגוף סנטר, קומה ב׳ .תל־אכיב: רח׳ דיזנגוף • .203 ירושלים: רח׳
באר־שכע: רח׳ הפלמ״ח .71

יפו, מרכז כלל, חנות .226י* תצוגה ראשית לצפון: מפרץ חיפה, רח׳ ההסתדרות, ליד משרד הרישוי • .היעה! :רה׳ הרצל .78

!• ירושלים: רהיטי רויאל, דרי
.ן י1 0 ^1-1513)11,1ז.02מ אל? 12!1מ80 זש 1ג? 310י 111ז8!13
161. ) 201( 4601805/6־ 07072,
*כגויות ה מורשות הי״— ניד ג׳רסי :
בית לחם 120י• תל־אביב: רהיטי מוניטין, נחלת בנימין 0! 122 הרצליה: רהיטי נתן, סוקולוב 0 67 ראשון־לציון: רהיטי עלפי, הרצל 103י• חולון׳ :דיוריט, אילת
18י• בפר־סבא • רהיטי תל־חי, ויצמן 0 141 רמת־גן: פול־רהיט, ז׳בוטינסקי • 1 35 פתח־תקוה: רהיטי בלושטין, הברון הירש • 26 אשדוד: אשדה רהיטים, א .התעשיה,
בית כ.נ.ר : .לנגסנר, א .התעשיה, עמל • 55 אשקלון רהיטי גזית, ההסתדרות • 12147 דימונה: רהיטי אסתר, אזור התעשיה 0אילת: רהיטי הוכמן, רח׳ מידן • בחנויות
השהם. בסניפי ד,משריר המרדזי *,ר״ריי-רו זטלייס״

אפיכל

מתנת לן פרס גדול!
5000 שקל+
וזה עוד לא הבל

השתתפי במבצע עוגת הסתיו 1981 של אפיכל. תאריך המבצע 30.9 :

. 21.8

א. חברי מתכון עוגה מקורי
ב. על המתכון לכלול לפחות 4מוצרי אפיכל
ג. שניים מהם חייבים להיות: מרגרינה אפיכל או מרגרינה מטע וקמה תופח אפיכל.
ד. שלהי את המתכון בצירוף 4אריזות ריקות של מוצרי אפיכל לאפיכל ת.ד 160 .חדרה.
ה. שולחות 20 המתכונים הטובים ביותר תוזמנה לתחרות אפיה ובסיומה תוכתר ״אשפית עוגת הסתיו 1981״ ץ ושתי סגניותיה.
פרס ראשוו 5000 שקל. במידה שבמתכון שלך יותר מ־ 4מוצרי אפיכל תזכי בתוספת 200 שקל לכל רכיב!
פרס שני 2500 שקל, פרס שלישי 1000 שקל ועוד מאה פרסי ניחומים (חבילות שי אפיכל)
המתכונים שישלחו יהיו רכוש חברת מטע והיא זכאית לעשות בהם שימוש על פי רצונה.

סידרת אפיכל כוללת: קמח רגיל, קמח תופת, קמה תופח עם קקאו מרגרינה לאפיה, מום, פודינג, ג׳לי, בטעמים
מגוונים, פלן שוקולד ווניל. סוכר וניל, אבקת אפיה, אבקת סוכר, ג׳לטין, מייפל סירופ סירופ שוקולד סירופ קרמל,
אינסטנט שוקו, צבעי מאכל ירוק, צהוב, אדום, תמציות אפיה ב־ 12 טעמים, שמרים יבשים, פתיתי קוקוס מטוגן, קרם
לעוגות וקסטה וניל ושוקולד ועוד.

אפיכלבפיכל

ה טו ל ס הז ה 2295

דן שי לזן נשאר עו מדבכ בי שמפדש שו ם נהו.

לאעצרכ די ל עזו רלמ כוני ת הנו שא ת תוויח
1 1מאמר חריף במיוחד
נגד ׳מנחם בגין כתב העיתונאי
הבריטי גראהאם לורד
בעיתון הלונדוני טאנדיי אסם־
פרס. אחרי שתיאר במלים
בוטות ביותר את עברו של
בגין כראש אצ״ל, וביכלל זה
פרשות מלון המלך דויד, תליית
שני הסמלים ודיר־יאסין, סיים
גראהאם את המאמר במלים:
״יש לפחות שביב אחד של
תיקווה בכל הסיפור המחליא
הזה של שינאה רצחנית. כאשר
יבוא לבסוף היום שבו יישבו
יחד מנחם בגין והטרוריסטים
הפלסטיניים כדי לדבר על
שלום — כפי שהוא מוכרח
לבוא לבטח — לא יהיה להם
כל־כך קשה למצוא שפה משו
תפת׳
כפי שהם חושבים. אחרי
ככלות הכל, יש להם הרבה
מאוד במשותף.״
| מנהל חטיבת החדשות
לשעבר, דן שילון, שחזר
לאחרונה ארצה משליחותו ב־ארצות־הברית,
נתקע במכוניתו
בעלייה משער־הגיא. כאשר
ניצב ליד דופן המכונית ואותת
לנהגים החולפים, בבקשה שיעזרו
לו, נענה בכל פעם בתנועות
מיזרחיות מצידם׳ .אף
מכונית אחת לא עצרה כדי
לעזור לו. לבסוף האטה מכונית
אחת, ונהגה אמר לשילון:
״אתה תישאר תקוע כאן כל
החיים שלך — בדרך לירושלים
לא עוזרים למכוניות שיש

עליהן תווית של אנחנו אמת !״
! בישיבת סיעת-המערך,
שעסקה בשיבוץ חבריה לווע-
דות־הכנסת השונות, שהיתה
סוערת ודרמטית, ושבה גילה
ח״כ רענן נעים שהוא מקיא
מגעפילטע פיש אשכנזי, הוא
גם אמר :״אני יודע להפסיד
עם חיוך. חיוך מעושה, אבל

גם כמזכיר מועצת פועלי תל-
אביב.

1ח״כ מיכאל כר־זוהר,
מחבר סיפרי־המתח על
המוסד, תבע את מקומו בווע-
דת־החוץ־והביטחון של הכנסת.
לדבריו לא יתכן שבוועדה
ייוצגו בעיקר יונים מהמערך.
העיר לו שימעון פרס :

,.אנחנז אמת
לו סיכוי רב להיות יו״ר ועדת
הכנסת. לתדהמתו, רק מעטיב
בחטיבת־חירות תמכו בו, והס
נשאר חבר בוועדה־לעליה־ול
קליטה, שבקדנציה שעברה הס
כיהן כיושב־ראש שלה, ועכשיו

מנחם בגין

נראה מוטרד בעת המסיבה שנערכה בביתו לכבוד יום־הולדתו ה־ .68 בעוז
שחבריו מהמישפחה הלוחמת פצחו בשירת שירי־מחתרת, הביט ראש־הממ׳
שלה בשעונו, והבחין שהשעון נעצר. אחד הלוחמים האלמוניים שהגיעו למסיבה הראה לו את השעון
וליתר ביטחון גם לחש באוזנו את השעה. לוחם אחר הביט בשעונו שלו, כדי לראות אם המידי!
שנמסר לראש־הממשלה הוא מדוייק, ועל האירוע הביט משועשע מרדכי ציפורי, מוותיקי אצ״ל,

אידו!! בן־אלישו

ח״כ הליכוד חש באחרונה
בכפילים המקיפים אותו.
דוקטור בן־אלישר, בלבוש ספורטיבי, ליקק גביע־גלידה באירוע הב־
,רתי שאליו הוזמן. לעומתו, בא מזוקן אחר, עזריאל נבו, עוזרו
של אפריים פורן, עם אשתו ובתו לברן את ראש־הממשלה ביום
הולדתו, ורבים טעו וחשבו שהוא בן־אלישר. לנבו מנבאים שהוא
יירש את מקומו של פורן, המזכיר הצבאי של ראש
הממשלה. פורן עצמו עומד לפרוש מתפקידו בקרוב, ולפנות לעסקים.

בכל זאת חיוך.״ נעים נבחר
לבסוף לוועדת־הכלכלה.

בלהט

הוויכוח

אמר

הח״כ החדש אריה נדומקין :
״גם אם לא אהיה חבר בשום
ועדה, אני מבטיח שלא אעזוב
את הארץ!״ הח״כ הניצי של
המערך נבחר לוועדת־הכספים.
1הח״כ התל־אביבי, ד ב
כן־ מאיר, פנה בעת הדיון
ואמר למשה שחל בכעס :
״אינך יודע לנהל ישיבות.״
על־כך העיר לו אריק נחמקין :
״שחל הוא יושב־ראש של פורומים
יותר חשובים מאלה שאתה
מנהל!״ בן־מאיר משמש
העול ם הזה 2295

לגבי אבא אכן והיים כר־

לוכ אני לא מקבל את ההגדרה
שלך.״ בר־זוהר, שהוא גם מרצה
למדעי־המדינה, ייצג את
מפלגתו בוועדת־החינוך־וד,תרבות.

בעת הדיון גילה פרם
שרבע מח״כי המערך לא יכלו
להמתין עד סיום מושב הכנסת
הנוכחי, והם כבר שוהים בחופשה
בחו״ל (ראה ׳הנדון).
81 רוני מילוא התחיל
את פעילותו בכנסת העשירית
בהתקפות על אמצעי־התיקשו־רת.
הוא האמין שהדבר מקנה

תופס את מקומו בתפקיד זד
עוזי כרעם מהמערך.
! 8עובדי ידיעות איחרונוו
השתתפו ביום השישי ד,אחרו
במסיבה שנערכה לכתבת העיתון
לאה אתגר, היוצאו
לשנה לארצות־הברית עם בע:
לה. במסיבה, שנערכה בביתו
של כתבת אחרת של העיתון
פימה אלה, פלט מישהו בקול
רם :״תראו, גם רוזנבלוב
כאן.״ הכל היו בטוחים שי
למסיבה בא הדוקטור הרצ?
רוזנכלום, עורך העיתון. אן
לבית נכנסה פנינה רוזני
כלום, כשהיא מלווה בידידז
האוסטרלי דויד בורשטיין

313

בו ס ה

נובה

ה גנ
אחד מן האורחים העליזים ביותר

במסיבה היה מריו מלקוטינסקי,

:שימחה לכל בקשותם הצלמים, באילו היתה דוגמנית מיקצועית.

יושב־ראש התאחדות עולי אמריקה
הלאטינית. מלקוטינסקי לא הפסיק
לרקוד, גם לא לרגע, עד תום
המסיבה ו החתיכה של המסיבה
היתה, ללא ספק, עזי עיני.
לעומת כל אורחי־המסיבה האח רים,
שלבשו את מיטב בגדיהם
בערב זה, באה עזי, מי שהיתר
אשתו של השחקן מנחם עיני,
בלבוש יומיומי, לא־מהודר כלל.
עזי באה למסיבה יחד עם ידידה
דוכי קליד, העובד במישרד הפקות.
קליד הוא שיזם את הופעו־

1ץ ץ ! ך 1ן ך 1לנירה הלבושה בחולצה מוזהבת ובמכנסיים
•1 1בהירים. היא באה למסיבה באיחור :״אני

לא-דייקנית, ותמיד צריך להגיד לי לנוא שעתיים לפני הזמן.״

רוני. השניים התנועו על כסאד
תיהם במשך כמה דקות׳ ואחר־

ג״ו מנדו

נהנה מן המשקאות
הברזיליים שבמסיבת.
במשך הערב עמד בירכתי הגג.

שון שהביא לאמריקה, בשנות
את מיקצב הבוסה־נובה, היה
הבראזילי, סרג׳יו מנדז
מה הם אומרים) .היום
מנדז בארץ יחד ע ס להקתו
ל ,88 והשבוע ווגג את
כאן על גגו של בית־מלון
יבי הלשון המדוברת
במסיבה היתה השפה ה־לית•
להקת בוור־חיל ניג-
ני האורחים מיקצבים ברא-
והמלצריות התלבשו כאי-
נמצאות בשיאו של הקר

הצטרפו אל הרוקדים והלהיבו
בתנועות־הריקוד
כולם

קוקדדוקו

שותה דייאן. למשקה המורכב
מבננות, אננס, דובדבנים, רום ומשקאות
אלכוהוליים אחרים טעם מתוק של פירות.

נבל בריו דה־ז׳נירו, סרטים ציב־עוניים
על ראשן וגופן

תיו של סרג׳יו מנדז בארץ 1
אורחי המסיבה, שנערכה בחסות
השגריר הבראזילי, וסקו מריס,
נהנו מן המאכלים והמשקאות ה־בראזיליים
שהוגשו להם, ותוך
דקות ספורות התרוקנו כל הסירים.
עובדי הבאר היו עסוקים
במשך כל הערב, והמלצריות הגישו
את המשקאות תוך כדי ריקוד
י שניים שבלטו בין
האורחים היו הכושית היפה,
דייאן, שהיא זמרת בלהקתו של
סרג׳יו מנדז, והמתופף הכושי

אוהב להצטלם. הוא
אריק איינשטיין אינו במשך הצלמים. מן בבריחה
עסוק

הערב טעם אריק איינשטיין את בל המשקאות שהוגשו במסיבה.

שלהם 1בין האמנים הישראליים
שבאו לברך את מנ ח
ולהכירו, היה. הזמר אריק
איינשטיין, שלא בראה במסיבות
רבות בעיר• גם הוא, כמו עזי,
לא לבש את מיטב בגדיו, אלא,
כראוי לקיץ הישראלי, בא לבוש
במיכנסיים קצרים. הזמר יצחק
(״צ׳רצ׳יל״) קלפטר היה ביו
המוזמנים הראשונים שהתחילו
למלא את גג בית־המלון. השחקן־
בדרן דורי בן־ זאב הצטרף
לשולחנם של השניים, ומאוחר יותר
בא גם שם־ טוב לוי. כל אלה

לא היו מן האורחים הבולטים, הם
התיישבו ליד שולחן צדדי, והיו
עסוקים מאוד בטעימת כל המאכלים
הבראזיליים החריפים
קריין־הרדיו אלי ישראלי רזה
מאוד, ובבגדים השחורים שלבש
נראה רזה עוד יותר. הוא הינחה
את הערב, והתעניין מאוד בצורת
נגינתם של חברי להקת ברור חיל.
בשלב מאוחר יותר של הערב
חולקו לאורחים כלי־הקשה בראזי-
ליים: קופסות-פח, ובהן חרוזים
קטנים, המשמיעות צלילים כאשר
מסיבה אח-
מניעים אותן

הנוער רוקד

מריו מלקוטינסקי רקד
בהתלהבות רנה לקצב
המוסיקה הברזילית. איתו בתמונה המלצרית אורלי

סמי

1 1 1־
ך | |11
מחזיק זאב חפץ .״בכל הצילומים שמצל־מים
אותי, אני עומד ומחזיק כוס ניד,
עוד יחשבו שאני שתיין.״ איתו בתמונה אשתו הנאה, מירי.

לצ׳רצ׳יל שנהנה מן האוכל
ך \ 1 11ך | 1
הרב שהוגש במסיבה. כדי

שלא להתלכלך הוא פרש מפית על ברכיו.

דת נערכה בביתו של
טוויג, מי שהיה דוברו של
שימחה ארליך, כשזה היה
שר־האוצר. כיום הוא משמש כ־מנכ״ל
נאוודהנזרפא ברחבי הארץ.
סמי ערך מסיבת־מפתעה לחברתו,
הזמרת ;ירה רכינוביץ. בשעה
11 בערב כבו האורות בביתו של
סמי, וכשנפתחה הדלת ונירה נכנסה,
פרצו האורחים בשירי יום־
הולדת ו נירה הנרגשת סיפרה
שהחליטה להפסיק לעשן, אבל
בגלל מבוכתה הרבה והתרגשותה
הפרה את החלטתה ו כל
חבריה הקרובים של נירה היו
שם, ביניהם מנהל מחלקת־התרבות־והבידור
בגלי־צה״ל, מולי שפי רא,
שסיפר שנירה היתה איתו
בלהקה צבאית, והם חברים כבר
מנהל ליש־שנים
רבות
כת־העיתונות הממשלתית, זאב
חפץ, בא למסיבה יחד עם אשה
נאה• לצלמים שרצו לצלמו יחד
עם האשה, אמר :״זה צילום לא־מעניין,
כי זו אשתי.״ את הטל וויזיה
ייצג במסיבה הכתב־תחקי־רן
רפי גינת, שסיפר כי עדך
בביתו מסיבה שאליה הזמין מגדת-
עתידות. אורחיו של גינת לא סיימו
את המסיבה עד שקראה זו את
עתידם של כל הנוכחים, והמסיבה
הסתיימה בשעות־הבוקר המוקדמות.
גינת סיפר שמגדת־העתידות בישרה
לו שהוא עתיד להיות מנהל
קריאת עתיד
הטלוויזיה

מיכלין• השניים עונדים זרי סרטים צבעוניים
צוואריהם. מלקוטינסקי לא נח אף לרגע
הריקודים הסוערים והחליף בנות״זוג בקצב מה

מתוך ספל-קפה היתה כנראה, לאופנה
האחרונה, והנושא המרכזי
במסיבות רבות. סמי הזמין גם הוא
מגדת־עתידות, כת ־שבע, שהעידה
על עצמה שהיא כלל אינה
מיקצועית, אבל היא חברה טובה
של סמי, ובאה למסיבה רק כדי
לשמח את נירה• עתידה של נירה
נשמע ורוד מאוד בפיה של מגדת-
העתידות, שבישרה לה על אירוע
משמח, ההולך וקרב בחייה החבר־הכנסת

פרטיים אליהו בן־אלישר ואשתו ני צ
ה היו גם הם בין מברכיה של
נירה. בן־אלישר לא ויתר על תורו
אצל מגדת-העתידות, אך לא הסכים
לספר מה בדיוק ניחשה עבו
הוואת
קבע

המיזרון. בתמונה מימין :

רו בת־שבע. בן־אלישר הת
בנימוס רב, ודאג להצית את
סיגריות של כל אורחות־המ
בה ו את התיאטרון י
במסיבה השחקן שמולאק ס
שבא למסיבה יחד עם אש
נדיבה. סגל שקע בשיחה
השחקנית היפה יונה אליאן,
נשואה לזמר ששי קשת. ד,במ
שחקן־צייר שמואל בונים
גם הוא למסיבה, ואמר שהוא ו
פש צעירים וצעירות, שיבואו לע
בתיאטרון. אחרי מחשבה ש!
אמר בונים :״אולי זה לא
שכולם יהיו שחקנים, הרי צ
גם קהל, שיבוא לחזות בשחק
ולמחוא להם כפים!״

השחקנית יונה אליאן לנושה באו!
אופנתי. במשך כל הערב ישבה
שמואל בונים שבא יחד עם אי

בנו ש ל צחק ליסי הבי א את קופת
החיסכון ש לו ב די לתת תרו מהלמשה דיין
! לח״כ הליכוד דרור
זייגרמן היתד! היתקלות עם
יו״ר הכנסת, מנחם סכידדר,
ביגלל צורת לבושו של הח״כ
הצעיר. סבידור, הלבוש תמיד
בהידור רב, ביקש מקצין-
הכנסת להעיר את תשומת־ליבו
של זייגרמן לעובדה שהוא לא
יוכל להיכנס למיזנון הכנסת
בסנדלים ובג׳ינס דהויים. דד
יושב־ראש שיתף, כנראה, את
אישתו רעיה בעניין, וכשזו
ראתה את זייגרמן, העירה לו
אף היא על הופעתו המרושלת.

שבחים על יופיה גם מראש-
הממשלה. כשהגיעו בני־הזוג
זייגרמן לברך את מנחם בגין
ביום הולדתו, העיר בגין לדרור
:״היה לך טעם טוב
בבחירת אשתך^
81 קרב אמיתי התרחש
סביב מינוי הח״כים לוועדת-
הכספים של הכנסת. הליכוד
דרש שלקואליציה יהיה רוב
של שני חברים, ולא של אחד,
כנהוג בוועדות האחרות. המערך
נטה להסכים, אך דרש
שנציגו־הבכיר בוועדה, עדי

! 8מעצבת־האופנה לגברים,
דכורה גיטמן, מארחת
בביתה את הארכיטקטית
הישראלית הידועה זיווה
גרובר, החיה מזה 21 שנה
בארצות־הברית. זיווה מספרת
שהיא זכתה בשנה האחרונה
בפרס הראשון למעצבי-פנים
בתחרות הבינלאומית לארכי-
טקטים, שנערכה בוושינגטון.
בין השאר עיצבה, לקראת התחרות,
את הפנים של שני
מטוסי־נוסעים, עיצבה את ה בית
החדש של חברת יונייטד

ל שכלי* 0

מני פאר

עצר את הצלם שצילם אותו מצד ימין, ואמר לו שהפרופיל הימני שלו מבוער.
הוא טען שהוא מתכוון לכן ברצינות, וביקש מהצלם שימתין עד שהוא יטתובב.
מני הפנה את צידו השמאלי לעבר המצלמה, ואמר :״עכשיו אתה יבול לצלם את הצד הפוטוגני שלי ! ״

ל,ג׳ ׳קזייי ׳,

״ 6ן/יז ״

ל,י 7׳

נ׳יי ללכ /ן ג 5״? 0לימ

מ 1לעם

ל יי ג׳ 5 ,י׳ י ״
אמריקנו אמרטו
וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״
שקה ראשון• אצלכם בבאר

8כרמל מזרחי

זייגרמן סיפר לרעיה סבידור
שכאשר ביקר לפני חודשים
אחדים בכנס סטודנטים בניגריה,
הזדמן לביקור בפרלמנט
בלאגוס. זייגרמן, שהיה חבר
במישלחת של סטודנטים מישראל,
נכנס לפרלמנט כשהוא
נעול בסנדלים ולבוש במכנסים
קצרים. השומר, שהבחין בו,
ביקש לראות את דרכונו, ד
זייגרמן סיפר לו שדרכונו
מופקד בקופת המלון. בדרכם
למישטרה, לצורך בדיקת זהותו
של דרור, התעניין השוטר
ושאל למוצאו של זייגרמן,
וכשזה ענה לו שהוא מירושלים,
שאל אותו השומר :
״אצלכם אתם יכולים להיכנס
כך לבניין הפרלמנט שלכם?״
רעיה סבידור הביטה בזייגרמן
בסיפוק האמרה לו :״אם שם
הם מקפידים על הופעה בבניין
הפרלמנט, אז כאן אתה רוצה
שלא נקפיד?״
81 בכל זאת ממשיך זייגר־מן
להופיע בכנסת בסנדלים
ובג׳ינס דהויים.
! 8זייגרמן, שהודיע שלא
יתמוך בשינוי החוק ״מיהו
יהודי״ ,ערך לאפי, אישתו,
מסיבת יום־הולדת צנועה. ל-
מיזנון־הכנסת באו חברים של
בני־הזוג, ואסי סירבה בעקשנות
לגלות את גילה. מישהו
הביא לה כמתנה את הספר
הדתי צאנה וראינה, וציין שזוהי
המתנה האקטואלית ביותר.

אסי זייגרמן זכתה ב
אמוראי,
ימונה כמישנה ל-
יושב־ראש הוועדה, ח״כ אגודת
ישראל, שלמה לורנץ. כששמע
על כך שר־האוצר, יורם
ארידור, הוא הודיע שיסרב
להסדר מעין יזה. אהוד אול־מרט
התנדב להסביר לח״כ
המערך, אליהו שפייזר, שהתנגדות
הליכוד נובעת. מכך
שאמוראי הוא מנוסה, והוא
עלול לשתק את פעילות הממשלה.
השבוע התברר ממה
בדיוק חוששים אנשי הליכוד.
מסתבר שיושב־ראש הוועדה
נוהג לבלות את חודשי הסתיו
בשווייץ, ובהעדרו של לורנץ
היה על אמוראי, כמחליפו,
לטפל בכמות אדירה של חומר
שנאסף בממשלה י בחודשים
האחרונים ושדרש טיפול מיידי
בוועדת־הכספים. ארידור חשש
שמא יצליח אמוראי לדחות את
דיוני הוועדה בשבועות אח דים,
ובכך לשתק את פעילות
הממשלה, ועל כן אמר לחבריו
:״או שעושים ללורנץ
ריתוק-בית, או שמונעים בכל
מחיר את מינוי של אמוראי
לתפקיד מישנה ליו״ר.״ ואכן,
הליכוד ויתר על חבר בוועדה,
ותמורת זאת ויתר המערך על
המינוי לאמוראי.

8הסכסולוג עמי שקד
סיפר על גבר שבא במפתיע
לביתו ומצא את אשתו עירומה
במיטה, לצידה, במאפרה,
סיגר גדול ועשן. הבעל ההמום
שאל את אשתו :״מהיכן
הגיע הסיגר הזה?״ קול עמום,
שבקע מהארון, ענה :״מהוואנה

ארטיסט, ולדבריה במאי־הקול-
נוע הגדולים מתייעצים בה לתפאורה
ולעיצוב סירטיהם.
8 ,עמום קילק, בנו של
ראש עיריית ירושלים טדי
קול?] ,שב לארץ מניו־יורק
והודיע שהוא מתכוון לשבת
דרך־קבע בירושלים. קולק, ש הוא
גם סופר, עובד עכשיו
על תסריט חדש. שפח הפרופסור

וייס, ח״כ המערך מחיפה,
טוען, שבניגוד לח״כים אחרים
אין הוא מרוויח יותר כתוצאה
מהיותו חבר־פרלמנט. על פי
החוק אין ח״כ רשאי לקבל
משכורת ממקום־עבודה אחר.
״באתי לכנסת והפסדתי מש כורת,
ולעומת זאת, מי שבא
לכנסת כשהוא בעל תואר של
עורך־דין, בא להתעשר.״ הח״כ
המזוקן נבחר לוועדת־חוקה-
חוק־ומשפט של הכנסת, ויישב
שם לצידם של עורכי־הדין

דם שילנסקי, עקיכא גוה,
שולמית אלוני, משה
שחל, מרדכי וירשוכסקי,
אליעזר קולם, רוני מילוא,
יצחק זייגר וחיים הרצוג.
81 מקורביו של חיים
,כר־לם טוענים שנפילתו מן
הסוס, שגרמה לאישפוזו בבית-
החולים שיבא בתל־השומר,
באה בעיקבות דברים שאמר
בר־לב על סוסים. לפני שנפצע
אמר שסוסים הם בהחלט יפים,
אך הם יותר טיפשים מחמורים,
בניגוד לדיעה הרווחת בציבור.
הוא הציע להעריך את יופיים

של הסוסים, ואת חוכמתם של
החמורים. מקורבי בר-לב אומרים
שעכשיו אין הוא יכול
לבוא בטענות לסוס טיפש.
81 עשרות ירושלמים שילמו
600 לירות כל־אחד עבוד
הזכות להשתתף במסיבה לכבוד
חג־האהבה, ט״ו באב, שנערכה
במלון הנשיא בירושלים, במוצאי
השבת שעברה. אולם
סמוך לשעה עשר בלילה נאלצו
קרואי המסיבה להפסיקה. בעל
המלון, חיים שיף, חזר ממסיבה
בביתו של ראש־המפד
שלה, שנערכה לכבוד יום הולדתו
של מנחם בגין. שיף היה
מלווה בעסקני חירות, ביניהם
שר-התיקשורת מרדכי צי פורי.
חברי ״המישפחה הלוחמת״
רצו להמשיך את מסיבת-
בגין ולשיר את השירים המוכרים
להם, אך -המוסיקה ה־קיצבית
הפריעה להם. שיף
הורה למארגנת המסיבה, רות
גלזר, להפסיקה.
| 8בפגישה שקיים ראש־הממשלה
עם ועד־החירום של
הארכיאולוגים, שבאו לגולל
לפניו את שרשרת ההטרדות
שמטרידים חוגים חרדיים את
החופרים בעיר־דויד, אמר להם
בגין בחיוך שלא הסתיר, כ-
נראה, התמרמרות :״לעם־יש־ראל
לא חסרות בעיות. מדוע
היה צריך, דווקא עכשיו, לחפור
אותן מתחת לאדמה?״
! 8ועד-החירום מתכוון
לפנות לדוקטור מישאל
חשין, כדי שייצג אותם ב־בג״ץ
שהם עומדים להגיש
לבית־המישפט העליון. אשתו
של מישאל, רות, מנהלת כיום
את קרן ירושלים, המשתתפת
במימון החפירות בעיר־דויד.
חשין שימש בעבר כמישנה
ליועץ המישפטי לממשלה, כמומחה
לבג״צים.
81 במשך שבועות ארוכים
היה הטלפון בביתו של הארכיאולוג
הדוקטור יגאל שילח
מקולקל. כל בקשותיו למישרד
התיקשורת, לתקן את הטלפון,
לא עזרו. כאשר התפרסם שילה
בעיקבות פרשת עיר־דויד, הוא
פנה שוב למישרד־התיקשורת,
והפעם תוקן הטלפון שלו בו
ביום.
! 8הקורבן הראשון של
פרשת עיר־דויד הוא כיל

מרטין,

מנ הל

אחד

מבתי-

המלון בירושלים. הוא יצא לסייר
בעיר־דויד, לראות במו
עיניו על מה מדובר, התחלק
ונפל. קרסולו נשבר.
׳ 8כאשר הלך יצחק
ליובני לוויכוח פומבי עם ח״כ
משה דיי ה הוא לקח עימו
את בנו רמי, בן ארבע. בבואו
למקום־המיפגש נדהם להיווכח
כי הילד הביא עימו
את קופסת־החיסכון שלו, ובה
כמה עשרות מטבעות. כששאל
את רמי מדוע עשה זאת, השיב
הילד :״מפני שהוא אוהב כסף.
חוץ מזה,״ אמר ,״לדיין חסרה
עין, ולכן צריכים לתת לו
מתנות.״
81 באותו ויכוח שאל ליב־ני
את דיין אם היה מקבל
את הצעות־השלום שלו עצמו
אילו היה ערבי פלסטיני. דיין
השיב בשלילה מוחלטת.
! 8דיין טען שדויד כן
גוריון לא דגל בעשיית צדק
לערבים. לדבריו, הבחין בן־
גוריון בין צדק היסטורי ל טווח
ארוך, שהוא הצדק לעם-
ישראל, ובין צדק מיידי, שהוא
ממילא פרסונלי ולטווח קצר,
שיכול להיות לטובת הערבים.

מי ק בי רא שו! יזניח 1ת ר 11׳׳יקב

העול ם הז ה 2295

דיין הסביר שהוא תומך בגישה
זו, למרות שבן־גוריון עצמו
טען שיש בהגדרתו סתירה.

| כשנשאל על מצב השטחים
המוחזקים בעתיד, לאור
הגישושים לחתימת הסכם
האוטונומיה, השיב דיין שהוא
בטוח שהמצב הנוכחי הוא המצב
שישרור באיזור גם בעוד
200 שנה.
1׳ איש-מפ״ם מרדכי
בנטוב, שרחהשיכון לשעבר,
נפגש בעיצומה של מערכת־הבחירות
עם שימעון פרס, ועכשיו
הסכים לגלות מה אמר
תנועת־העבודה.
ליושב־ראש
הוא הציע לפרס שיודיע כבר
קודם הבחירות, שאחריהן יקים
המערך ממשלת־חירום־לאומית,
ויהיו בה אישי-ציבור כ אב רהם
(״ממה״) שביט, עזר
וייצמן ואחרים. פרס ענה
לבנטוב שישקול את ההצעה,
ולא קיבל אותה .״אני בטוח
שאילו היה פרס מקבל את

בלתים

שז 3
נסע. לצרפת ללימודים, מנהל
כיום בפאריס מישרד למכירת
תרופות, .
הרב משה סלומון
סיפר בשבוע שעבר לידידים
שלדעתו בחר פרעה בפירושים
של יוסף לחלומותיו, מפני
שמלך אוהב לחלום חלומות
מלכותיים, ויוסף, בניגוד ל־חרטומי־מצריים,
סיפר למלך
על שבע שנים רעות ושבע
שנים טובות שבהם ישלוט
פרעה. סלומון הוא מועמדו של
השר יוסף בורג לתפקיד
מנכ״ל המישרד לענייני דתות.

שמואל

פלאטו־

שרון שכח, כנראה, את הנימוסים
הנהוגים במיסעדות.
בשבוע שעבר נכנס עם ידיד
למיסעדה בדיזנגוף־סנטר בתל-
אביב לשיחת־עסקים, ובתום
הארוחה, כשהגישה לו המלצרית
את החשבון, חתם עליו,
אך לא השאיר לה טיפ.
81 כמעט בחשאי חגגו ב־

אריאל קשות

בנו בן ארבע של הזמר ששי קשת,
ביקש מאביו שינדנד אותו בנדנדה,
ולא יעזוב אותו, כי הוא פוחד לשבת עליה לבדו. ששי,
שקנה לבנו לפני כן בלון בצורת כלב, נענה לבקשת אריאל ברצון.

ההצעה, הוא היה היום ראש־הממשלה,״
טוען בנטוב.
בנטוב, חבר קיבוץ 1 מישמר־העמק, ושכנו של מנהיג
מפ״ם יעקוב, חזן, הוא החבר
היחידי של הממשלה הראשונה
שעודו בחיים. הוא בן ,81ו־פירסם
לאחרונה מסה מקיפה
על עתידה הסוציאליסטי של
ישראל. בימים אלה הוא פעיל
באירגון כנס עולמי של קולקטיבים
ברוח הקיבוץ, שייערך
בארץ.

אחיו הצעיר של בוטה,
מר שביט, הגיע לפני שבועות
אחדים לביקור־עסקים בארץ.
גור, שלפני כ־ 15 שנה
העול ם הז ה 2295

שבוע שעבר יוני פרם ופילים
גלזר את חתונתם.
יוני, בנו של שימעון פרס,
נשא את פילים, שהיא עיתונאית
ומחברת ספר־בישול צינד
חוני, בטקס צנוע ביותר, שהזכיר
לאחד הנוכחים חתונה
בקיבוץ. כמה אנשי־ציבור הגיעו
למיסעדה בכפר־גנות, שם
נערכה החתונה על טהרת הבישול
הצימחוני. נשיא המדינה,
יצחק נבון ורעייתו אופירה
עזר וייצמן ואשתו ראומה
ובנם שאולי היו בין המוכרים
המעטים שהגיעו לאירוע. שאולי
הוא חבר טוב של יוגי. בל טו
בהיעדרם ח״כים ועסקנים
מהמערך.

מאת

דני אלהש מי

לא תחסום ובנובה

איזה בידור! כמו כל המדינה, ישבתי מרותק מול
מקלטי־הטלוויזיה ועקבתי אחרי מאבק־האיתנים בין הרב
הראשי והפרופסור לארכיאולוגיה, בשיפוטו של השדר-
הכוכב שגם הוא לא טמן את ידו בצלחת.
זה עלה על החבובות. קרמיט, ומיס פיגי אינם יכולים
להשתוות לשלמה גורן, ייגאל ידין ויעקוב אחימאיר.
כבוד הרב מנופף בתצלומים של עצמות. בכל רגע
היה נדמה שהנה־הנה הוא
עומד להניח על השולחן
ערימה של גולגלות. הוא
התפרץ, לא הניח לאיש
לדבר, התעקש לקרוא את
כל הציטטין שהכין מראש,
ובכלל הפגין מישחק מעולה.
ייגאל
סוקניק נחשב עוד
בגימנסיה כשחקן מזהיר,
העולה אף על אחיו. הנה
אימת ציפיות אלה. הע־וויות־הפנים
שלו היו שוות
אלף טענות מלומדות. ברק
הקרחת, רטט השפם, תנו-
עות־הייאוש של הזרועות
— ממש מעולה.
ואיזו תרבות־דיבור! ההתפרצויות
׳,ההפרעות ההדדיות, האיומים בתביעות־דיבה,
ההאשמות בשקר!
זה יכול היה להיות תענוג צרוף, לולא הפריע מדי
פעם יעקוב אחימאיר. הוא הכין לעצמו שאלות מראש,
והתעקש לשאול אותן בדיוק כאשר הרב־אלוף והאלוף-
רב הגיעו לנקודות מרתקות.
זוהי ביכלל מחלה של רוב מראייני הטלוויזיה היש ראלית.
הם מכינים לעצמם מראש בשקידה רבה מיטת־סדום
של שאלות, ומניחים בה את המרואיין. לא איכפת
להם שבינתיים נאמרים דברים הרבה יותר חשובים
ומפתיעים, שיש להמשיך בהם, לחקור אותם, לשאול
לגביהם. לעיתים נדמה שהם כה עסוקים בהתעמקות
בשאלות שהכינו, עד כי כלל אינם שומעים את התשובות,
ואינם יכולים לנצלן לשם פיתוח דו־שיח אמיתי.
אך אחימאיר כיפר על הכל כאשר ביקש מן הרב
הראשי לישראל ״לשים מחסום לפיו״ .זה היה השיא.
איני בטוח כי הדבר מותר על פי ההלכה. התורה
מצווה :״לא תחסום שור בדישו.״ מכאן אפשר לגזור
איסור מקביל :״לא תחסום רב בדברו״ .על כן היטיב
לעשות כאשר התנצל למחרת היום.
מראיין הבי־בי־סי לא יאמר לארכי־בישוף של קנטרברי
! ? 11זסמ — 8גם אם הפיתוי לומר כך הוא רב ועז.
אך גם הארכי־בישוף לא היה, מן הסתם, צועק כמו רוכל
בשוק.

להחטיא את הרבי ם
הארץ הביא תדפיס של כרוז שהודבק בחוצות מאה־שערים,
לאמור:
״אזהרה חמורה. שמענו בחרדה על פירצה חמורה
לצערנו גם לתוך בתים חרדיים, שבנותיהם החלו ללבוש
גרביים שקופות. מהמאדע החדשה, המכוונת להבליט
מראה בשרן מתוך הגרביים הכהות, וכל הגרביים השקופות
בכלל, וגורמים בזה להחטיא את הרבים, וכהולכת בלי
גרביים בכלל רח״ל וגד.
וזה הרגיז אותי מאוד־מאוד.
לא איכפת לי שהרבנים שליט״א, שרי־התורה, רוצים
למנוע ממני ליהנות ממראה רגליהן של בנות דתיות.
על כך אפשר למחול.
אני מוכן לסלוח להם על אשר הם מתכוונים לעולל
לנשים.
אך איני מוכן לסלוח להם על אשר הם מעוללים
לשפה העברית. יש גבול לאכזריות!
גרביים שקופות? גרביים כהות?
ומי כותב כך? גדולים בתורה!
אוי לעיניים שכך רואות! (ואולי, בלשון הרבנים
המלומדים האלה, אוי לעיניים שכך רואים ולאוזניים
שכך שומעים ולאצבעות שכך כותבים ולידיים שכך
מדביקים !)
אנחנו משחררים את האברכים האלה משרות בצר,״ל
כדי שיהיה להם פנאי להקדיש את כל־כולם ללימוד
התורה והנביאים והכתובים — הכתובים בעברית נהדרת.
והנה מסתבר שאף עברית כהלכה לא למדו, מרוב עיסוקם
בהצצה לחלונות חדריהן של בנות־פרוצות הגורמת גרביים
כהים ושקופים.
כאמור, אוי וי!

ע ל כנפי ההיסטריה
זה מתאים לעידן התקשורת, וזה מתאים לאופי הלאומי.
תשומת־הלב הציבורית טסה, על כנפי ההיסטריה, מפרשה
לפרשה ומהתרגשות להתרגשות. היא נוחתת פעם פה
ופעם שם, זועקת ומזדעקת, וממשיכה בדרכה.
השבוע שעבר היה שבוע-ההיסטריה של ״הקטל בדרכים״
.רצה המיקרה האכזרי שכמה תאונות חמורות
במייוחד יצטברו בשבוע אחד — והנה חגיגה. הטלוויזיה
נרעשה, פיו• של כל פוליטיקאי הפיק פנינים משומשות,

38 1

והכל קינאו בשר־התחבורה החדש, חיים קורפו, שרכב
על הגל ושהשתזף באור הזרקורים.
לא, איני מזלזל בחומרתו הקיצונית של העניין. כל
אדם הנהרג בכביש — ככל אדם הנהרג בקרב או בתאו-
נת־עבודה או במחלה — הוא אמדה איומה ליקיריו.
המשותקים והנכים מתייסרים מסורים נוראים. חובה היא
לצמצם את מיספר התאונות, להקטין את מיספר ההרוגים
והפצועים קשה. אפשר לעשות זאת.
אך אני מזלזל בצורה זו של טיפול באמצעות היסטריה.
ההיסטריה היא מחלה, לא תרופה. ואני מזלזל
בגודש השטויות הנשמעות ברגעים כאלה על נושא
המחייב מחשבה שקולה והתבטאות אחראית.
הפוליטיקאים דיברו על הצורך ב,׳החמרת העונשים״.
זוהי תמיד הדרך הקלה ביותר לסיפוק יצרי ההמון
הנסער, אף שכל המומחים למדו מזמן כי אין קשר בין
חומרת העונשים ובין מיספר התאונות. שר־התחבורה
החדש, עסקן ממדרגה שלישית שזכה בתפקיד אחראי זה
בשל נכונותו לעשות כל מעשה מכוער למען מיפלגתו

לייבא לישראל מכוניות שאסור להשתמש בהן בארץ-
ייצורן, מפני שחסרים בהן אביזרי*בטיחות הנדרשים
שם? מדוע אין חובת־שימוש בחגורות־בטיחות בערים?
כל אלה אינן שאלות שאפשר לדון בהן באווירה
של היסטריה• אך למרבה הצער, אחרי כמה ימים של
אורגיה היסטרית, שוכח הציבור את כל העניין, ועובר
למוקד־ההתרגשות הבא.
עד לתאונה הגדולה הבאה•

פנים מ סו״ מו ת
ב מר א ה
מבין אביזרי־הביטחון במכונית, אחד החשובים ביותר
הוא הראי החיצוני הקטן הקבוע בצד הימני של המכונית.
הוא עוזר לך לדעת מה מתרחש במסלול שמימינך, אם
מישהו מתכוון שם לעקוף אותך (כמקובל בארצנו).
במכוניות רבות יש בזווית מסויימת שטח מת, ואינך
יודע מה מתרחש שם אלא בעזרת ראי זה.
אלא מה? מכוניתך חנתה באחד הרחובות הסמוכים
לשפת־הים, וכשאתה ממשיך בנסיעתך, וברגע הצורך
שולח מבט בראי הימני — מסתבר לך לפתע כי הראי
איננו, ובחלקיק־השניה המכריע לא ראית את האופנוע
שהגיח שם, את המכונית שהחלה עוקפת אותך מימין.
זה יכול לגרום לתאונה חמורה, אף קטלנית.
תוך כדי נסיעה אתה שולח יד כדי ליישר את הראי,
ונוכח לדעת כי אין זה קל כלל. די קשה להחזיר את
הראי לזווית המדוייקת הדרושה למילוי תפקידו!
מי מכופף אותו? ומדוע דווקא בקירבת הים?
פשוט מאוד: אלפי נערות (ואולי גם נערים, מי
יודע?) חוזרות מן הים. הן מרגישות לפתע בתשוקה
עזה, שאין להתגבר עליה, להסתרק ולהתאפר. מה
עושים? ניגשים אל המכונית הקרובה ביותר, מכופפים
את הראי ומשתמשים בו תחת ראי־כיס.
לולא הייתי חובב־חיות, הייתי שואל לנערות אלה
כמה שמות מעולמם של בעלי־החיים.

צו ר מי כאל !גו א לו
שחתמו

בכנסת הקודמת, מוצא את הפיתרון המקובל על בירוקרטים
חסרי-כישרון: להקים עוד ועדה, עוד ״מינהל״ .והאנשים
הטובים קוראים לזולתם להיות טובים כמוהם.
חוששני שכל זה לא ימנע אף תאונה קטלנית אחת.
ואילו תמונות־הזוועה המוקרנות בטלוויזיה משפיעות
מאוד — במשך שעה־ישעתיים.
דרושה מחשבה מקורית, דרושות הצעות חדשות, דרושה
בדיקה מחודשת של הגורמים הסמויים. הנהג הישראלי
הוא תוקפני וכר וכר? בוודאי. כל אחד מאיתנו
יכול להסתכל בראי ולהיווכח בכך. השאלה היא: מדוע?
האם חשב מישהו, למשל, על האקלים? אנחנו חיים
בו, אך מעטים מהרהרים בהשפעתו.
מארק טוויין אמר, כידוע :״הכל מדברים על מזג-
האוויר, אך איש אינו עושה דבר בעניין זה.״ ובכן,
אפשר בהחלט לעשות דבר. אפשר לדאוג למיזוג־אוויר
בתחבורה הציבורית, וגם במשאיות וברכב אחר שבו
מבלה הנהג המיקצועי את מרבית שעות יומו. בקיץ
הישראלי, אלה הם תנורים ניידים, האוכלים את עצבי
הנהג כשם שחומצת־גפרית אוכלת את המיכל שלה.
תיאודור הרצל לא רצה לבחור בארץ־ישראל, מפני
שנראה לו שהאקלים שלה אינו מתאים לאדם אירופי.
האקלים הים־תיבוני יצר קצב־חיים איטי יותר, יחם שונה
לזמן, לדייקנות. האדם הישראלי אימץ לעצמו מושגים
מערביים, שואף (לפחות בתיאוריה) לדייקנות מערבית.
כשהוא יוצא מן הבית ביום שרב׳ הוא רוצה להגיע בזמן
לפגישה — ועל כן הוא ממהר, מתעצבן, מקלל את הנהג
שלפניו, שחטף נירוואנה הודית באמצע הכביש, מנסה
לעקוף מימין או משמאל, מגביר את המהירות.
כאשר עבר גל־חום ממושך על האיים הבריטיים, הפכו
גם האנגלים בתחנות־התחתית לחיות־טרף.
אחד המומחים אמר בטלוויזיה — וזהו הפסוק היחידי
בכל הוויכוח שנשמע לי חכם — שהתאונות נגרמות
שווה־בשווה על-ידי הנהגים קלי-הדעת והנהגים הזהירים.
נהג ״זהיר״ אחד שכזה, העוצר את שטף התנועה, יכול
לשגע עשרה נהגים נורמליים ולהפכם לבלתי־נורמליים.
הוא יכול להביאם לכך שיעקפו אותו בצורה קלת־דעת,
כפי שקרה, כך נדמה לי, בתאונה בכביש רמלה.
דעתי היא שחוסר-הידיעה של הנהגים מסוכן יותר
מאשר חוסר־הזהירות שלהם. במשך שנים בילבלתי את
מוחם של שרים ושדרים, כדי שיחליפו את השירים
האידיוטיים של הלהקות הצבאיות בטלוויזיה בהדרכה
מיקצועיח לנהגים. הדבר נעשה, לבסוף, אך לא די בכך.
צריכים לשנן שוב ושוב: מה זה מסלול, איך עוקפים,
למי זכות־קדימה.
ועוד ועוד. כאשר החלפים הם יקרים בצורה מטו רפת
— בגלל רשלנות הממשלה ומיסיה — האם מוחלפים
כל החלקים הפגומים בעוד מועד? האם הגבלת
המהירות בכבישים המהירים מועילה או מזיקה, כשהיא
מביאה את רוב הנהגים להפרת־חוק? האם עדיין מותר

הייתי אחד מחברי-הכנסת הראשונים
בקשה למתן חנינה למיכאל צור.
בשעתו זה עורר תמיהה רבה. כמה מחברי הטובים
ביותר זעמו על המעשה.
מה פיתאום? צור הוא פושע כלכלי. העולם הזה
תרם תרומה חשובה ביותר לחשיפת הפרשה, שהביאה
אותו לכלא. הוא גם איש הציבור הדתי. איך זה יתכן
שמי שדוגל בצדק חברתי ובביעור השחיתות יתן את
ידו לשיחרורו מן הכלא של אדם המסמל את ההיפך?
עם שיחדור האיש מן הכלא, בעיקבות הבקשה ההיא,
אולי כדאי להסביר את פשר חתימתי.
אני שונא את המוסד ששמו בית־סוהר. אני סבור
כי כליאה בשאול־תחתית זה היא עונש אכזרי, מוגזם
ובלתי־אנושי. אני מוכן לחתום על בקשת־חנינה לכל
אדם, אלא אס כן אין מנוס מבידודו מן החברה באתרי-
פינויים אלה, מחוסר מקומות מתאימים יותר.
כימעט ואיני מעלה על דעתי פשעים המצדיקים את
כליאתו של אדם במשך שש וחצי שנים — כימעט
עשירית מתוחלת־החיים הממוצעת של אדם.
בשעתו הייתי שותף להחלטות שהתקבלו בשבועון
זה לגבי הטיפול בפרשתו, ועל כן אני נושא במידת־מה
באחריות לשליחתו לכלא. פסק־הדין היה דרוש, העונש
היה דרוש — למען יראו וייראו, למען ההרתעה, למען
הקביעה שפשע כלכלי׳כזה הוא פשע חמור מאוד נגד
זוהי מיצווה חברתית. אך
המשך כליאתו של אדם,
בשנה השביעית והשמינית
והלאה, את מי היא מש רתת?
איזו טובה תצמח
מכך לאיש — מילבד סיפוק
יצרים אפלים של נקמה?
מעולם לא החלפתי, כמדומני,
מילה עם מיכאל
צור. איני מכיר אותו. אך
התרשמתי מאוד מגישתה
האנושית הכנה של אשתו,
כאשר הופיעה בטלוויזיה
בשעתו. התרשמתי מן הדיווחים
שקיבלתי מפי אסי-
רים, שהשתחררו, על פעולתו
של צור בכלא. היה

נדמה לי שזהו מיקרה בולט
וברור שבו מוצדקת המתקת־העונש מטעם נשיא־המדינה.
כאשר שר־המישפטים דאז, שמואל תמיר, הזיז שמיים
וארץ כדי למנוע את השיחרור, התחזקתי בדעתי שזהו
מעשה אנושי חיובי.
השבוע, כאשר שמעתי את דבריו של מיכאל צור
בטלוויזיה, שמחתי שהיה לי חלק בשיחרורו, כשם שהיה
לי חלק בכליאתו. האיש דיבר לעניין. אני מקווה שיקדיש
בשנים הבאות לפחות חלק ממירצו למאבק על רפורמה
כללית של מערכת־הענישה בישראל.

סנז רי !
אף לא בפגרה — ואילו יצאו, היו
צריכים להיות נכונים לחזור בכל רגע.
^ לום אחד מאחד את כל הישראלים.
י • החלום של נסיעה לחו״ל.
תהיה הסיבה לכך אשר תהיה — מורשת
היהודי הנודד׳ הקלאוסטרופוביה של מדינה
קטנה, בידודה ישל ישראל מן המרחב
הקרוב וריחוקה מן המרכזים המערביים
— זהו דחף עמוק, שאינו יודע מיכשול.

אומרים כי הישראלי המצוי
מוכן למכור את הסבתא שלו
תמורת נסיעה לחו׳׳ל. וזה נכון.
ואם זה נכון לגבי הישראלי המצוי,
הרי זה נכון על אחת כמה וכמה לגבי
העסקן הישראלי.

בין כל התמריצים, המביאים
ישראלי נורמלי לעיסוק בפוליטיקה,
יש תמריץ אחד החזק מכל :
בפוליטיקה אפשר לנסוע לחו״ל —
הרבה, יפה ועל־חשבון הזולת.
בשבוע שעבר גרם דחף זה למותו של

כקיצור: ניתן היה להפוך את
חיי הקואליציה לגיהינום יומיומי,
להתי-ט אותה, לערער את ביטחונה,
להחיש את נפילתה.

אד המערך כלל אינו הולם על כך.
חבריו רוצים לטוס לחו״ל, ויהי מה. ה הזמנות
בוערות בכיסיהם. אחרי ככלות
הכל, לשם מה הלכו לפוליטיקה ונבחרו
לכנסת, תוך דריכה על גוויות, אם לא
כדי לטייל בעולם על חשבון הבארונים
— העם היהודי, משלם־המיסים הישראלי
ושאר נדיבים־ידועים. ואיך אפשר לשלול
תענוג זה מחברי המיפלגה השניה?

מי שמסכים לקיזוז אומר ל־
,536א 70 בוחרים ישראליים: כסילים
הייתם, וכסילים תהיו.

הרי הקיזוז הפרטי בא מעין קיזוז
כללי. הכנסת יצאה לפגרה.

התרבות בינם לכין עצמם.
אפשר לוותר על מקומות בוועדות לטובת
הליכוד. אך אי־אפשר לוותר לחבר
במיפלגה.
על כך התלקח המאבק. כל אחד רצה
במקום בוועדה ״חשובה״ ,ומאס במקום
בוועדה ״לא־חשובה״.
דרשו לחלק את המקומות לפי ההש תייכות
לקבוצות־לחץ, צבע־העור, אורך-
השפם, טעם־הבישול (געפילטע־פיש לעומת
בורקאם) ,ועוד ועוד.

ועל כך מתפוררת המיפלגה,
שיצאה להציל את המדינה מן
הפאשיזם, מחנות־הריכוז, בגין,
שרון, מצדה ונבוכדנצר.
על מה נטוש המאבק? לאיש מן הצד זה
נראה כמצחיק, ועדה היא ועדה, לא?

יש הבדל רב בין ועדה לוועדה. הנה
מדריך קצר :
ועדת־החוץ־והביטחון היא הוועדה ה־

הצבעות, דין משקיף כדין חבר. בכך קבע
המערך שהתחייה אינה רק סיעה לגיטימית,
אלא שהיא גם סיעה מועדפת, ש מגיעות
לה זכויות־״תר ביגלל עמדותיה
הפוליטיות. מעולם לא ניתן לסיעה של
שלושה חברים להיות מייוצגת בוועדה זו,
לא כחברה ולא כמשקיפה).

ך עדת־הכספים היא, לעומת זאת,
1דבר אחר לגמרי.
זוהי ועדה רצינית. י׳ש בידיה כוח
יומיומי, על חלוקתם של מיליארדים מ כספי
הציבור. על כן היא מתכנסת כימעט
מדי יום, והחברות בה היא מיקצוע.

אם כן, מדוע נאבקים הח״כים
— •טאינם ידועים, בדרך כלל, כאנשים
חרוצים ותאווי־עכודה —
על המקומות בוועדה זו?
לא רק בשל הכבוד. ולא רק בשל
תאוות־השררה. וחוץ מחריגים בולטים,
לא רק מתוך אידיאליזם. אלא מפני

ן 1 0
1 חלום קולקטיבי — חלומם של 708,536
בוחרי־המערך.
הם חלמו על סיעה אופוזיציונית, תקיפה
ונמרצת, שתציל את מדינת־ישראל מידי
הפאשיזם המאיים עליה, שתילחם בליכוד
ושתפיל את שילטונו תוך כמה חודשים.

שבוועדה זו אתה יכול לעשות משהו.
למישל: להעביר כמה ׳מיליארדים לקיבוצים
המקורבים אליך. או כימה מיליארדים
לישיבות של מיפלגתך (ובכך ל אפשר
כימעט לכל חברי מיפלגתך לחיות
על חשבון המדינה).

^ ך התכנסה הכנסת העשירית, והנה
י מוטעה במיזנוניה מילה המסמלת את
כל השחיתות והצביעות שבחיים הפוליטיים
הישראליים.

זהו בור־שומן, פישוטו כמשמעו. אז
מדוע אין בו מקום לאנשים שחומים?

או להעביר הץ־עתק למיליארדר
שמימן את הקאריירה הפוליטית
שלך. או לקדם את העסקים שלך,
כדי להפוך בעצמך מיליונר.

חלום יפה. הוא מת בטרם עת,
בעודו עול-ימים, תנצב״ה.

מה יש, להם לא מגיע?

^ ש ועדות אחרות, ובהן ״ש מקומות
בשפע לבני עדות־המיזרח, לנציגים
של קבוצות־לחץ עלובות, לסתם ח״בים
של סיעות קטנות.

מילה עברית מודרנית :״קיזוז״.

״קיזוז״ פרלמנטרי הוא סידור שעל פיו
מסכימים ביניהם ישבי חברי־כנסת — אחד
מהקואליציה ואחד מן האופוזיציה —
להעדר במשותף מן הישיבות — מישיבה
אחת או ממאה ישיבות.
לכאורה זה סביר: כל צד מפסיד קול
אחד. יחסי־הכוחות נשמרים, והשניים יכולים
לנסוע איש־איש לעסקיו — האחת
לאסיפה של הבונדס במלון־פאר בשיקאגו,
והשני לסיור־לימודים במלונות סינגאפור.
זה סביר — כאשר זה נוגע לחברי
שתי מיפלגות־תאומות, שההבדלים ביניהן
זעירים, והפועלות יחד תוך ידידות.

אבל זה מוזר, מוזר מאוד,
כאשר זה נעשה שבועיים אהרי
שמיפלגה אחת ביקשה כקול חנוק
מהמוני ישראל להתלכד סביבה,
מפני שהמיפלגה השנייה עומדת
להמיט אסון נורא על המדינה,
להקים בה מחנות־ריכוז, לקרוא
דרור לאלימות של האספסוף, לקבור
את הדמוקרטיה.

ן ן חד האנשים שהשמיעו זעקה זו
י * היה חיים הרצוג, מנהל ההסברה של
המערך. למחרת הבחירות סיפר בהומור
חחיחות־הדעת כי עשה הסכם־קיזוז עם
אברהם שפירא, איש השטיח המעופף,׳
המבלה את רוב זמנו באוויר. יותר מכל
אדם אחר בכנסת, שפירא הוא המקיים את
הקואליציה הנוכחית.
בעיקבות הרצוג הלכו (או סטו) אחרים.
הקיזוז חוגג.

סברתי תמיד שכל קיזוז הוא
מעשה של צביעות מתחסדת, מעילה
באמון הציבור. אך בכנסת
הנוכחית הוא בבחינת בגידה
בכוח ר.

בכנסת ניצבת קואליציה של 61 מנדא־טים
מול אופוזיציה של 59 מנדאטים.
די בהעדרם של שלושה מאנשי הליכוד,
כדי להפיל את הממשלה בכל עת.
אנשי האופוזיציה אינם זקוקים להס־כמי-קיזוז
כדי לטייל בעולם. המיעוט
שלהם מובטח. אך גם כאשר בלשי הליכוד
ידווחו כי חמישה אנשי־המערך נמצאים
בחו״ל, לא יוכלו ראשי הליכוד לנוח.
שהרי כל החמישה עלולים לחזור
לפתע להצבעה מכרעת.
משום כך, בהעדר קיזוז, איש מאנשי
הקואליציה אינו יכול לצאת את הארץ,

למשל: ועדת־הכלכלה.

סיעת המערך בכנסת* :אין למכור את הסבתא
היא לא יכלה לעשות זאת עד כה,
מפני שהיה נטוש בה קרב-איתנים על
הרכב הוועדות. הליכוד דרש שבכל ועדה
מוועדות־הכנסת יהיה רוב לקואליציה. מכיוון
שיש בכנסת עשר ועדות, פירוש
הדבר שיהיה בוועדות פער של 10 מקומות
לפחות בין הקואליציה והאופוזיציה
— בעוד שבכנסת עצמה יש ביניהן רק
פער של שני מקומות.

המערך סירב להסכים לכך, ונלחם
כאריה. אבל אנשי הליכוד לא
דאגו. הם ידעו כי האריה אינו
אלא חתול־ בית זקן.

ואכן, הזמן עשה את שלו. פשוטו כמש מעו.
מועד־הפגרה התקרב. עשרות נבחרים
טריים של המערך רצו לטוס לחוץ*
לארץ, כדי ליהנות מפירות המפלה. ל רבים
מהם זוהי הפעם הראשונה שבה
הם יכולים לרשום ליד שמותיהם, ב־רשימת־האורחים
של מלונות־הפאר בעולם,
את התואר ״חבר פרלמנט״.
וכך, כאשר הגיע הזמן׳ נכנע המערך.
נכנע לאורך כך החזית. למעשה אמר
לליכוד (כן, הליכוד מהאסיפה בפתח־תיקווה,
האלימות ,״האספסוף״ ,התרבות
האחרת עשו מה שאתם רוצים, קחו
מקומות בוועדות ככל שתרצו, רק תנו
לנו לנסוע בשקט לחוץ־לארץ!״

וכך הושג הסכם, וכולם נסעו
לשפת־הים (בקאליפורניה, בהונו־לולו,
בריביירה הצרפתית).

^ לא שברגע האחרון קרה משהו
\ * לא-נעים. התפוצצות אדירה.
לא בין הליכוד והמערך, בין ״שתי
התרבויות״ ,בין דודו טופז והצ׳חצ׳חים,
בין עמום עוז וקוראי שירי־ז׳בוטינסקי ב־ראש־העין.

אלא
בתוך המערך, בין אנשי

״חשובה״ ביותר, מפני שהשפעתה שואפת
לאפס. זהו ביית־המכובדים, מעין בית־לורדים
ישראלי. שם יושבים ושומעים
מפי בגין, אחרי מעשה, מדוע עשה מה
שעשה. שם מחלקים פרסים יקרי־ערך:
״סודות״ אמיתיים ומדומים. ואיזה הרגשה
נהדרת היא זו, להתהלך בכנסת ובעם
ולדעת שאתה יודע משהו שאף אחד
אינו יודע, מילבד אשתך ,״מקורביך״,
כן, ועוד מישהו. כי לא על הכבוד
לבדו יחיה אדם, בייחוד כשהוא ח״כ.
יש תועלת ממשית בחברות בוועדה זו.

כשח ״כ שומע ״סוד״ ,הוא יכול
למכור אותו. למי? לעיתונאי.
תמורת מה? לא תמורת כסף,
חלילה. זה יהיה ריגול חמור. אבל
תמורת כותרת שמנה בעיתון
(בהקשר אחר, כמובן) ,בהופעה
כ״מכט״ בטלוויזיה, בראיון ברדיו.

יש ח״כים שבנו קאריירה פוליטית פו־ריר,
על שיטה זו. הציבור בטוח שהם
ח״כים פעלתנים, נמרצים, בולטים ומרכזיים
— בעוד שכל מלאכתם היא לבוא
אחת לכמה ימים לוועדה ולרוץ למכור את
ה״סודות״ לעיתונאי, לפני שעמיתיהם מספיקים
לעשות זאת. זוהי מיומנות.

אז למה לא נותנים לבני עדות
המיזרח להצטרף לוועדה זו?
(המערך הסכים, אגב, לצרף לוועדה
זו את הד״ר יובל נאמן׳ ראש התחייה
— אותה התחייה אשר דוברי המערך
ביקשו מהבוחרים לעזור להם בהצלת המדינה
מפניה. הוא צורף׳ כ״משקיף״ .אך
מכיוון שבוועדה זו כימעט לעולם אין
• יצחק ובין צועק (לעבר מנחם בגין),
לידו ויקטור שם־טוב, מאחוריו מוסה
חריף, אריה נחמקין ועוזי ברעם.

יי א רי

על גבי הנייר, זוהי ועדה חשובה. יש
לה תחומי-פעילות חשובים מאוד. אבל
כל לבלר־מישנה בכנסת יודע שזוהי סיביר.
כל עניין כלכלי חשוב מועבר לוועדת-
הכספים. כל עניין כלכלי בלתי־חשוב
מועבר לוועדת־הכלכלה.
אין בה הרבה סודות למכור לעיתונאים,
תמורת פירסום־עצמי. אין בה מיל יארדים
להעביר.
ועדת־החינוך היא עניין חינוכי. ח״כ
אורה נמיר מוצאת בה סיפוק עמוק ומת משך.
אך מה אפשר להרוויח שם? במה
עוסקים? בבתי־ספר, במערכי־חינוך ובשאר
דברים בטלים?

אך יש צימוק אחד בעוגה זו.
הטלוויזיה. כל ויכוח על הטלוויזיה
מגיע לוועדה זו, ואז אפשר לרוץ
ולספר לעיתונאים שפלוני אמר
•טהטלוויזיה היא אש״ף, ושחיים
יבין הוא שכיר הקג״ב. ומה ענית
למשטיניס בעוז ובעזוז. פירסום
מובטח.

לוועדת־הפנים אין נגיעה למיליארדים
העוברים לעיריות (ומשם, בחלקם, למטרות
סמויות של מוסדות־דת פיקטיביים
ולמוסדות מיפלגתיים מוסווים) .זה נוגע
לוועדת־הכספים. ואילו ועדה זו עוסקת
בבתי־הסוהר. מי מתעניין בזה?
וכך הלאה. יש על מה להתקוטט. יש
ח״כים ממדרגה ראשונה, שניה ושלישית.
רק הדמיון הפרוע יכול לתאר לעצמו
איזו מילחמת גוג־ומגוג היתד, נערכת
אילו נפל השילטון בידי המערך, והיו
מתפנות אלפי מישרות ועמדות־כוח. אך
המערך לא זכה, ועכשיו אפשר להתכתש
רק על כמה מקומות עלובים בוועדות.
פירות המפלה.

כמובן, כל זה היה נראה אחרת
אילו היתה סיעת-המערך מקדשת
מילחמה על ממשלת־הליכוד כדי
להפילה, ולכונן בארץ מישטר
אחר — כפי שנאמר בבחירות.
אבל הבחירות עברו. הכרזות כבר התקלפו
מן הקירות. הבוחרים, שרצו להיות
מרומים, יושבים בבית ומקטרים שרומו.

! * 1 1ייי

עד הפעם הכאה.

ךןית או ב. הבריקו הברקים והרעימו
״ הרעמים. רעשים אלה נשמעו באמצע
הקיץ הישראלי הלוהט בכפר הנופש ב

11 ׳ 11ך
1111 111

^ 11 #1

אכזיב. לא היו אלה רעמים וברקים חורפיים, אלא
רעמי הקטיושות שנורו מלבנון ופגעו גם במועדון
שבאכזיב•

זוביה הצרפתי אחראי על הספורט בכפר
והוא זה שמעביר את כל שיעורי ההת־

המועדון, השוכן על חוף־הים, היה ר
כולו לפגיעות. הקטיושות פגעו באיזוו
מיבנים העתיקים, שבהם נמצאים ה׳

עמלות. בגלל החום נערכים שיעורי ההתעמלות בשעות הצו
במים. מימין: שניים מבין האורחים, לימור ירון וחברה רון 1

וימן ־ והצרפתים שברחו חזרו לארץ
העוסקים בטיפוח המקום. המישרדים הראשיים
של המועדון ביטלו את הזמנותיהם
של האורחים הזרים, ולאורחים הישראלים
ניתנה האפשרות לקבל את כספם בחזרה,
אולם מעטים מאוד מביניהם בחרו באפשרות

יס, שמש
וסכס

י* ישראלים, המורגלים כבר במילח-
* י מות קצרות, העדיפו להמתין עד יעבור
זעם, להגיע לכפר במועד מאוחר יותר
ולא לאבד את זכותם לחופשה.
שבוע י לפני פתיחתו המחודשת של הכפר
חזר ראש־השבט עם חלק מאנשיו
כדי להכין הכל לקראת שובם של האורחים,
ובתוך שבועיים נפתח המועדון מחדש.
בעונה זו של השנה מלאים בדרך־כלל
בתי־המלון בצפון באורחים, אך לאור המצב
היום לא שבו עדיין החיים שם למסלולם
הרגיל. בתי־המלון אינם מלאים ובערים
הצפויות אין מטיילים רבים. ואילו
שעריו של הכפר, המרהיב ביופיו, נפתחו
מחדש ושוב לא היה בו מקום פנוי אחד
לרפואה.
האורחים הזרים חידשו את הזמנותיהם
והגיעו בהתלהבות מרובה לבילוי בחוף
שטוף השמש. הישראלים הגיעו לכפר כבר
בשבוע הראשון לפתיחתו והצרפתים הגיעו
רק לאחר שהסתמנה רגיעה במצב הביטחוני.
סיבת
ההתלהבות הרבה מהמקום היא
בבילוי הבלתי-שגרתי לו זוכה האורח ובניתוקו
מאמצעי־התיקשורת. בכפר אין
רדיו, טלוויזיה ועיתונים, והאורח עושה
לשירותים הניתנים לאורח במלון מפואר.
״מטרת המקום היא למכור אווירה״
לעצמו ניקוי ראש• רעש הגלים הוא זה
המעיר בבוקר את האורחים משנתם.

קוטק וחדר המוסיקה. למרבה המזל לא
נמצאו באותה עת אנשים ואיש לא נפגע.
את המועדון באכזיב מפעיל צוות עובדים
שרובו צרפתי. כל עובד ממונה על
תחום מסויים.

מספר ראש הצוות. המכונה גם
״ראש־השבט״ ,כן דוקומב:
דווקא האורחים הישראלים היו אלה שנכנסו
לפאניקה, ארזו מיזוודותיהם וחזרו
מהר הביתה. את רוב האורחים הצרפתים
שלחנו למועדון באילת, ואילו הצוות עבר
לגור במושב נווה־אילן, הנמצא ליד אבו־גוש.
רוב
אנשי הצוות עזבו את המקום רק
לאחר ארבעה ימים, כשהסתבר שהמצב
מחמיר והולך. מעטים מאוד חזרו לצרפת
הבטוחה, כדי שלא להיקלע לתוך מילחמ־תם
של אחרים. אולם בהחלט ראויה לציון
העובדה שמרבית מאנשי הצוות חזרו לאכזיב
כשניתן האור הירוק לשוב למקום.
אלה לא היו מוכנים לשמוע בכלל על האפשרות
של עזיבה, ושמחו לשוב לכפר.
כיום, מצב הרוח בכפר טוב יותר מאי-
פעם. אנשי הצוות מרגישים קרובים יותר
האחד לשני. הפחד והחוויה הבלתי־נעימה
המשותפת איחדו אותם ונתנו להם רצון
להמשיך לעבוד יחד בכפר. יחד עם זאת,
באוזן אחת, מקשיבים אנשי הצוות לכל
צליל החורג מצליליו המוכרים של הכפר,
והם ערים לכל תנועת מטוס העובר מ עליהם.

כאן דבריו של בן דוקומב.
כשהחלו יריות הקטיושות לא איבדו אנ שי
הצוות את עשתונותיהם, אלא המשיכו
לשעשע ולבדר את האורחים. ראש־הש־בט
עמד בקשר עם העולם שמחוץ לכפר
כדי לעמוד על חומרת המצב. הדיווחים
שהגיעו לכפר לא הבהילו את כל האנשים
ששהו בו. רק לאחר יומיים החלו האורחים
להתפזר, ואז הגיעה הוראה מהמישרד
הראשי בצרפת לסגור את הכפר.
המועדון נסגר בשל המצב הביט חוני.
נשארו בו רק אנשי התחזוקה

השירותים המוענקים בכפר אינם דומים
אומרים אנשי הצוות שסיסמתם היא :
( x^5 ,5110 ,503 — .8.5.5ים, שמש ו־סכס).
המגורים
בכפר הם ב״קזות״ (בונגלו
עשוי מקש) בהן שתי מיטות־סוכנות, ללא

^ 1171(11 11111711* 1ל | 0מלמדת את האורחים הרקדנית ורד ציבעון. ורד
#1111111 #יי התמירה באה לבילוי בכפר הנופש והתבקשה על־ 1 ידי ראש־השבט להישאר במקום כדי ללמד ריקוד. למטה מימין: נשים מתעמלות.
חשמל וללא מים. המקלחות הן משותפות
וחסרות גג, והמתקלח יכול להתרחץ ולהש־תזף
בעת ובעונה אחת.

ש1י פסיכיאטרים מגינים עד מאמרה הפרובוקטיבי שר האשה
האוסטרלית, הטוענת כי רק גירוי הדגדגן מביא אשה לידי אורגזמה
ז ^ ציע לי לשוחח עם פסיכיאטר תל ׳
י אביבי בן .34 אמרו שהוא מעניין וש ד,תפיסה
שלו מיוחדת. כשהתקשרתי אליו
התברר לי שהוא השתתף בכנס הסכסו־לוגים
האחרון בירושלים, לפני חודשיים,
ולכן יוכל להביע דיעה מיקצועית גם לאור
מסקנות שהפיק מהכנס ובדברים ששמע
שם• בשל תפקידו הבכיר במוסד רפואי
מסויים, לא ניתנה לו רשות להזדהות
בשמו.

71 יסחור
ה או רגז מ ה

הפסיכיאטר אומר :
במיסגרת מחקר הולנדי, שהתפרסם הש נה
בכנס הסכסולוגים בירושלים, נשאלו
1425 אנשים (מתוכם 312 גברים) על חשיבות
האורגזמה. התוצאה היתר, ששני המינים
דירגו את האורגזמה במקום האחרון
מבין שמונה תנאים הנחוצים להשגת
סיפוק מיני. מקור יותר חשוב לסיפוק
מיני היו הצרכים במגע גופני, באינטימיות,
ובהיות נאהב או נאהבת.
דעי לך ששוחחתי על הנושא עם ידיד
למקצוע. שאלתי אותו מה החשיבות שהוא
מייחם לאורגזמה ותשובתו היתה :
״חביבי, שכחתי כבר מתי היתד, לי אורגזמה.
אני מוצא אותה היום רק במשחק
הפוקר.״

הנ שי ת

!301111)1111

אבל צריך להתייחס לנקודה מאוד חשובה:
מה האשד, מחפשת ביחסי המין? בהרבה
מיקרים יחסי מין באים למלא צרכים
שונים לגמרי מהשגת האורגזמה. למשל:
הצורך להיות נאהבת, להרגיש שלמישהו
איכפת ממך, להיות מוערכת כאשד״
או הצורך להשיג גבר מסויים שיש
לו סטטוס מיוחד.
אנחנו חיים היום בדור שבו חוגג הניכור
בין המינים. בדידות וחוסר סיפוק ה רווחים
בקשרים חברתיים העניקו משמעות
חשובה יותר לקשר הרומנטי שיכולים
אנשים ליצור על בסיס מיני. הדדיות, רצון
לאהוב, להיות נאהב.,הגשמה של כל מה
שמתואר ברומנים הרומנטיים שקראנו בילדות.
יתכן שהאנשים מחפשים גם את

לפני שמונה שסוהמאמר
שפורסם כגיליון ״העולם הזה״
עות, תחת הכותרת ״מיסתורי האורגזמה הנשית״ ,עורר, כמצופה,
תגוכות חריפות כיותר של הזדהות ותדהמה.
לא רק לגכי נשים רכות היווה המאמר גילוי ששינה את תפיסתן
לגכי מקומן כיחסי־המין, אלא גם כעיני גכרים רכים. כני כל הגילים.
היו כמאמר גילויים מדהימים.
גילה רזין, כתכת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגכתה כחודשיים
האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגכרים על אותו מאמר, ממשיכה
ככך כעמודים אלה.

האורגזמה, אבל לדעתי זו לא המטרה
העיקרית• היום אנשים מחפשים תיקשורת
על רמה גופנית במובן רחב יותר.
אני לא זוכר את רגע השפיכה במגע עם
אשד״ אלא טיול לילי בעיר העתיקה. אני

לא זוכר את האורגזמה אלא את השקיעה
מול הים.
אני לא מתכוון להוריד מערך האורגזמה
וחשיבותה לגבר ולאשה. אורגזמה יכולה
להביא להרגשת הדדיות ביחסים שבין ה
מינים,
בדיוק כשם שהיא מהווה חוויה
נרקסיסטית ופיסית־גופנית.
אני לא מכיר אדם שיש לו אורגזמה,
ושרודף ללא הרף כדי לשיג אותה שוב.
מין מבטא מערכת יחסים, ולא להיפך.
״׳אם נשים חושבות שיש לגעת להן בקליטוריס
עם אצבע של יד ימין או של יד
שמאל אז העצה שלי היא — הגיעו לאורגזמה
לבדכן. נכון שלהגיע לזה עם בן־
זוג נעים יותר, אבל גם להגיע לתקשורת
עם בן־זוג קשה יותר.
אם בני־זוג לא מסוגלים לשבת יחד
ולדבר, לא יחשב בעיניהם גם הדגדגן. אם
יש ליקוי בתיקשורת לא יעזור לאשר, אם
הגבר ילקק לה•
כדי להגיע למין מספק אסור לשלול
ממנו את החלק החברתי, שהוא החשוב
והמבדיל בין סיפוק מאוננות ובין סיפוק
מאקט בין גבר לאשה.
בדיחה בנאלית יכולה להמחיש זאת :
מה בין זיון טוב ואוננות? ההבדל הוא
שבזיון מכירים אנשים!
נושא אחר שהועלה בכנס הסכסולוגים
האחרון ומתקשר יפה לסידרת כתבות זו י
הוא מחקר הולנדי נוסף שדיבר על הפילוסופיה
של הסכם, המכונה סכסוסופיה.
לדעתי, ההרגשה אחרי המישגל היא הקובעת
אם המגע היה. מספק. כאן עלינו
להודות שההרגשה אחרי המישגל מושפעת
מעמדות שיש לאנשים כלפי מין. אני אמ־חיש
זאת בדוגמות :
אשה הרואה בנושא המין טאבו אינה יכולה
להיות משוחררת ולשוחח עם בן הזוג
בעת המישגל. הצרה היא שאותה אשה גם
אינה חופשית דיה כדי לחוש את התהליך.
אשה נשואה שרואה יחסי מין מחוץ
למערכת הנישואין באסורים לחלוטין, לא
תגיע לשיחרור מיני כשתיקלע לפלירט.
אשד, הרואה בשימוש באיברים שאינם

אברי־מין מובהקים, כמו אצבע או לשון,
דבר נחות, דוחה, או פוגע, לא תגיע לאורגזמה
ממגע ידני או מליקוק בלשון
בעת גירוי הדגדגן שלה. היא גם תחשוב
שבן־הזוג שלה אינו די גברי.
דבר זהה קיים בתפיסה מקובלת של
עמדות חברתיות. אשד, אר גבר שחשוב
להם מהי ההשכלה, הגזע, המעמד והמק צוע
של בן־הזוג, יכולת ההנאה שלהם באקט
המיני תושפע מעמדות אלה.
גבר שצריך להוכיח זיקפה מתמשכת
בזמן מגע מיני לא יהיה חופשי.
דון־ז׳ואנים ונימפומניות לא נהנים מאקט
מיני• הם עסוקים במסע כיבושים.
לדון־ז׳ואן לא חשוב אם הוא נהנה, איך
הוא היה במיטה, או אם האשד, נהנתה, כי
הוא מייחם חשיבות רק לעובדה שהאשה
הסכימה לכיבוש. לא הצורך באורגזמה
מניע אותו, אלא הכיבוש לשם חיזוק ה אגו
שלו. אין לאותו דודז׳ואן יותר טסטוסטרון
(הורמון גברי) ,אלא יותר דגש
נחיתות.
בחינוך המיני החדש, פרט ללימוד ה טכניקה
צריך להתייחס לעמדות. ניתן לש־

נות את העמדות שיש לאנשים כלפי המין.
הכוונה היא להריסת טאבו, למתן לגיטימאציה
להנאות גופניות ולביטוי רגשי-
יצרי.
כפסיכיאטר אני יכול לקבוע שבכל ה־ראיונות
שהתפרסמו בסידרת כתבות זו,
ביטאו האנשים עמדות שמהן קשה להשתחרר.
במצב כזה לא יעזור אפילו רצון
טוב, כדי לשפר מגע מיני כך שיהיה
מספק יותר.
מה עוד צריך? להיכנס למיטה עם ראש.
לכל הנשים יש אותו קליטוריס. הדבר ש מבדיל
ביניהן הוא הראש. המגע צריך להיות
עם חמימות. ברגע הנכון צריך לדעת
לאבד את הראש. אחרי השיא צריך לחזור
ולהיות יחד. ההרגשה בשלב הזה תקבע
אם המגע המיני היה מספק. לא מדובר
על אורגזמה. היום מדברים רק על מין
מספק.
ועוד תוספת אישית: אסור לבטל את
חשיבותו של האגו. מחניף לי שהיא בחרה
בי. ואז גם נעים לי להגיע לאורגזמה.
יתכן שזו תהיה אורגזמה שאני אפיק
ממנה יותר סיפוק.

״גם הנשים הונ ת עו
מגילויהדגדגן! ״
ף* משך שמונה שבועות רואיינו נשים
וגברים על מיסתורי האורגזמה הנשית.
פסיכולוגים הביעו דיעה מיקצועית
על חשיבות האורגזמה ועל הצורך ביח סים
בין אישיים, שהם תנאי־מוקדם להתפתחות
מערכת יחסים מינית מספקת.
השבוע פנינו לרופא ששאלות אלה הן
בתחום התמחותו.
ד״ר ריצ׳ארד קורנהאוזר, רופא פסיכי אטר׳
שימש בעבר כיועץ במחלקה הגינקולוגית
בבית החולים על־שם שיבא, ב־תל־השומר.
הוא התמחה בסכסולוגיה בארץ
ובארצות־הברית, ועובד היום כפסיכיאטר
וסכסולוג בקליניקה פרטית. הוא
מטפל בבעיות מין ונישואין.
מיקצוע הסכסולוגיה התפתח רק בעשור
האחרון, ואין עדיין די אומץ הדרוש לטפל
בבעיות מיניות. בעיה נפשית זו, הבעיה
המינית, היא מיוחדת לתיפקוד מיני ואין
זה הכרחי שיתלוו אליה בעיות נפשיות
נוספות. טיפול, הבהרה והדרכה הם הדרכים
המיקצועיות להתגבר על בעיה שגורמת
לחרדה עד כדי הפסקת תיפקוד.

כלומר: יש סיכוי לקיום יחסי־מין מספי
קים.
המצב היום אינו דומה לתמונה שציירתי.
בני שני המינים מחפשים אורגזמה. הם
מצפים להפקת סיפוק מיידי מבלי להשקיע
מאמץ ריגשי. זהו סימן נורוטי של אישיות
בעלת קווי־אופי ילדותיים.
הנורמות החדשות של החברה המתירנית,
הנחשבות מתקדמות, אינן מקובלות
עלינו למעשה. אנחנו כלל לא בשלים
לקבל את מה שאנחנו מצהירים. אומרים
דבר אחד, ופועלים. לפי נורמות אחרות.
החברה המתירנית מצטיירת בעיני הנער
או הנערה כחברה שבה הכל מותר וקל
להשגה, חברה שבה מותר לקיים יחסי-

מתלבטים בה. המצב הגיע לכך שהאו־ננות
הועלתה על נם כאמצעי של מטרה
נעלה: סיפוק־מיני.
הסיפוק־המיני והתנועה לשיחרור האשה
חברו יחד תחת הדגל של ״אי־תלות בגבר״.
זהו העיוות שיצר החיפוש אחרי סיפוק
אבוד, תוך־כדי מתן דרור לאינסטיקטים
קדומים ואיבוד פרופורציות עד כדי השפלת
המין. מי מדבר היום על אהבה י
היא הורדה בדרגה עד כדי השפלה עצ מית
.״יחי האוננות, מוות לאהבה״ היא
הסיסמה החדשה שמוצאת לה קהל אוה דים
רב מדי.
בתנאים כאלה לא נוצר קשר בין בני-
אדם. נוצרים טיפוסים של דון ז׳ואן ונימי
פומנית שלא מסוגלים ליהנות ממין* התנהגותם
מצביעה על חיפוש בלתי פוסק
אחרי סיפוק שלא יבוא.
אני חושש שהטכניקה הנוכחית של גירוי
מיני דומה היום יותר לשיפשוף מכני.
הדימיון בין מין סינטטי זה ומין מספק
הוא מקרי בלבד.
לדעת מומחים רבים לבעיות מין ומיש־פחה
האחריות למה שקורה בין בני-זוג
מתחלקת ביניהם באופן שווה. אין פד,
כוונה להטיל אשמה או לעשות מישפט
צדק למין האחד או לשני, אלא להבהיר
שאם רוצים ליהנות ממין ומחיים בין־אי־שיים
תקינים עלינו לקחת אחריות שווה
ולעמוד זה לצד זה• על מנת להשיג אורגזמה
יש קודם כל לדאוג ליצירת קשר
רגשי ריאליסטי ובוגר. זהו־ תנאי להשגת
סיפוק אמיתי.
לדעתי, חיי-מין מספקים ומאושרים לא
חייבים תמיד להיות מלווים באורגזמה.
צריך לזכור שהדרישה לאורגזמה בלתי
פוסקת אינה מציאותית. הפיכת הדגדגן
לאליל המין הנשי או לדגל במאבק לשיח־רור
האשה מהתלות בגבר היא מזיקה.
יצירת קשר טוב וחופש מיני בלי תובענות,
לחצים, הרגשת חובה ותחרותיות
יכולים להבטיח לנו מין מספק, ולפעמים
גם אורגזמה.
נזה היא הדרך הטכנית להגיע לסיפוק
בעת מגע־נדני בין גבר ואשה?
אנחנו לא צריכים לשאוף לתקנים ב־עשית
אהבה. בתחום זה, יותר מבכל תחום
אחר בחיים, יש לתת חופש מוחלט, לא
רק לדימיון אלא גם לצורה בה עושים
אהבה. אין בעיני הבדל, אם האשה נהנית
במהלך חדירה ואגינאלית, או בעיקבות
ליקוק הדגדגן.
אין חשיבות לכך אם האורגזמה היא

נשים וגברים ידעו במשך דודות שלשיא
ההנאה המינית במישגל הס מגיעים בעת
החדירה. היום יש נשים המכריזות שרק
גירוי הדגדגן גורם להן להנאה מינית.
חלק מהגברים למד, אומנם, שהדגדגן הינו
האיבר הרגיש ביותר אך על החדירה הס
מגינים בחירוף נפש. אין הם מוכנים להודות
שהדגדגן הוא האיבר היחיד העשוי
להביא אשה לאורגזמה. לדעתם אין הוא
אלא עוד מקום אירוגני רגיש לצורך גירוי־מיני.
האס זאת בורות או שזה קונפליקט
אמיתי, שאליו נקלעו נשים וגברים?
י שאלה זו מעסיקה מזה זמן רב את אנשי
המיקצוע. הקונפליקט אינו חדש. הבעיה
של חוסר סיפוק ואגינאלי ידועה. החידוש,
לא מעט בזכות עיתונכם, הוא בהצגה
הפומבית של הבעיה.
למרות העיוותים הרבים בהצגת הבעיה
(בוולגרית ובפשטגות שבהם הוצגה על־ידי
הזועמת האוסטרלית) אני רואה בחיוב את
פתיחת תיבת פנדורה זו.
הקונפליקט אינו כה רציני כפי שהוא
נראה. חשוב לדעת שבגוף האדם מצויים
אזורים ארוגניים בעלי עיצבוב עשיר —
פה, צוואר, שדיים, ישבן, ירכיים, דגדגן,
נרתיק, פין, אשכים ופי־הטבעת. איזורים
אלה מסוגלים להסב הנאה אם יזכו בטיפול
מתאים. עושר העיצוב הוא הקובע את
עוצמת הרגישות.
כשמדברים על עדיפות הדגדגן או הנרתיק
עלינו לזכור שקיים שוני אנטומי
בין גבר לגבר ובין אשה לאשה. אין זה
כמובן, הגורם היחיד הקובע אם הסיפוק
המיני יהיה תלוי בדגדגן או בנרתיק. חשוב
להדגיש את הגורם הפסיכולוגי, התרבותי
והמסורתי של האשה והגבר.
לא רק הגברים הופתעו מגילוי הדגדגן.
גם לנשים היה ברור תמיד שהחדירה גומת
להנאה אכסטטית. הדגדגן שימש כ מסייע,
כעוזר בחימום, איבר שבעזרתו
אפשר לאונן ואפילו להגיע לסיפוק. מעט
מאוד נשים היו מוכנות לוותר על מישגל
מלא, וגם היום אין הן מוכנות לוותר.
הכמיהה למישגל קיימת אצל בני שני
המינים. כולם יכולים להירגע. אין סכנה
להמשכיות המין אנושי. אין גם סכנה שהאדם
יוותר על ההנאה ממישגל.
ההתחרות בין הדגדגן והנרתיק אינה
סיבה לקונפליקט רציני. חמורים יותר הם
הבורות, חוסר ידע וחוסר חינוך מתאים.
חוסר הפתיחות של החברה לטפל בבעיות
רגשיות ׳ונפשיות, בייחוד אלה הנוגעות
בתחום המיני הוא מזיק ביותר.
מה דעתך על ההבדל בין אורגזמוז קלי־טוראלית
ווגינאלית? האם יש ממש בהנ
נפגשתי
עם ד״ר ריצ׳ארד קו•
רנהאוזר והוא ענה על שאלותי :
החופש ליהנות ממגע מיני לא הפך את
בני שני המיניס למאושרים. יותר ויותר
גברים ונשים מתלוננים על חוסר סיפוק.
חשיבות המגע המיני ירדה ונוצר ניכור
בין המינית. כיצד ניתן להחזיר לו את
ערכו הטיבעי, המספק והאמיתי?
לא איבר המין חולה. הבעיה היא בראש.
בני־האדם אינם בהכרח יצורים מיניים
טיבעיים, כפי שגרסו פרויד וממשיכיו.
המין הוא דחף טיבעי, אך הבחירה
צריכה להיות חופשית. מין, אהבה, נישואין
ומישפחה הם ארבעת היסודות שיקבעו
לבסוף אם החופש לבחור יהיה גן־עדן
או גיהינום.
לדעתי, להיות חופשי פירושו להיות
מבוגר. אבל מי מאיתנו מוכן להיות מבוגר
1בגרות זו התחייבות. רבים זוקפים
קשיי חיים לחובת הבעיות המיניות שלהם
בעוד שבעיותיהם המיניות נובעות בעיק רן
מהבנה לקויה של תפקיד המין בחייהם.
הציפיה שמישגל טוב, שבסופו אולי גם
אורגזמה, יפתור את כל הבעיות האישיות,
תביא לאכזבה ולהרגשת דחייה ממין.
היחסים בין בני־זוג צריכים להיות מבוססים
על הבנה, התייחסות ריגשית וכבוד.
זוהי ערובה ליצירת קשר, שהוא המרכיב
העיקרי במה שנקרא אהבה. כשנוצר הקשר
וקיימות גם תשוקה ומשיכה־מינית, נוסף
על הסקרנות המינית, ניתן לנו להגיע להגשמת
משאלותינו ודימיונותינו המיניים.

מין חופשיים והם צריכים לגרום לסיפוק.
אך בעצם, כל מבוגר חולם על האשד,
הבתולה, וכל אב חושב על הילדה הטובה,
או לפחות זו שצריך לשמור עליה.
מצד אחד עלינו להשקיע מאמץ ואורך-
רוח ביצירת קשר ובחיזור עד לפתיחות
ולשיחרור, כי רק אלה מהווים ערובה
לסיפוק מיני. מצד שני קיימת אפשרות
להיסחף לקשר שיטחי, שיכול גם להסתיים
באוננות. זוהי הדילמה שצעירים

תוצאה של שימוש באיבר מין, בליקוק,
או תוצאה של פעולות ידניות.
אנשים מבוגרים ובשלים מבחינה נפשית
זקוקים רק להדרכה. בדרך של שיחת
הסבר ניתן לשחרר אותם מפחד ומהגבלות
מיותרות• מצויידים בידע והכרה נכונים
הם יוכלו לקיים מערכת יחסים מספקת.
מה הדרך שבה הם השיגו זא תי שיחפשו
לבד. זה הרי חלק מההנאה שבחיפוש וב־אילתור.

שעושים פרויד ותלמידיו בין שתיהן?
הדרכים להגיע לאורגזמה הן שונות מ אדם
לאדם. האורגזמה הקליטוראלית וה אורגזמה
הווגינאלית הן אלה שזכו שיכתבו
עליהן ספרים, ומחקרים.
סימון פישר, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת
ניו־יורק, מחבר הספרים
תפיסת הגוף והאישיות, נסיון הגוף בפאנ־טסיות
והתנהגות ואור׳גזמת האשה קבע :
(המשך בעמוד )44

מיסתור׳ האורגזמה הנשית
(המשך מעמוד )43
״התיאוריה האנליטית, לפיה אורגזמה
וגינאלית היא נחלת אישיות בוגרת בעוד
שאורגזמה קליטוראלית היא נחלת אישיות
ילדותית, לא זכתה עד היום לעידוד
מדעי.״
מדע הסכסולוגיה מבדיל בין שני סוגי
אורגזמות אלה ומאפיין אותם לפי סוגי
נשים.
אורגזמה קליטוראלית מתוארת על־ידי
נשים כאכסטטית, כגורמת הרגשת התעלות
ואיבוד השליטה־ה,עצמית תוך כדי תשוקה
אדירה.
הגירוי שיוצר הדגדגן מתאים לנשים שאינן
חוששות לאבד את השליטה העצמית
ולהגיע להנאה אכסטטית. האורגזמה הוו־גינאלית
מתוארת כמתונה יותר, שקטה
ודוממת. הגירוי הווגינאלי מסוגל להביא
אורגזם ללא התרגשות גופנית מסיבית כפי
שעושה זאת גירוי הדגדגן. אורגזמה יוגי־נאלית
היא חלשה יותר ולא מביאה להתפרקות
אכסטטית.
לאשה הנוטה לשלילת סגולות אישיות
ולחוסר מציאותיות, גירוי הדגדגן אינו די
מוחשי. היא זקוקה לחדירת הפין לשם
בניית ריגוש מיני. לאשר, עם אישיות כזו
לא תעזור הידיעה על עדיפות הדגדגן.
סוג אחר של נשים מעדיפות את חדירת
הפין. גם נשים עם זיכרון דמות האב.
מישגל שיש בו חדירת פין לוואגינה הוא
תבנית היחסים שקלטה הילדה בבית הוריה.
אותה נערה שלא השתחררה מדמות
האב כגבר דומיננטי, הגבר שנותן פרסים
על מילואי ציפיותיו — נהנית יותר מ־מישגל
וגינאלי. דמות האב הפכה אצלה
לאב־טיפום של יחסיה והתיחסותה לגבר
בכלל.
מבלי להתיחס לשאלה למה נשים מעדיפות
גירוי וגינאלי או קליטוראלי יש לזכור
שכל איזור אירוגני בגוף מביא לריגוש
מיני• כל איזור ומידת הריגוש שלו —
דבר שאינו מוטל בספק הוא שהדגדגן
עשיר בעיצבוב הממוקם באיזור שיטחי,
דבר המאפשר לאשה הנאה רבה. ההנאה
מגירוי הדגדגן היא טיבעית, אולם בלתי
מספקת.
סהך הבעיות השכיחות שמביאות היום
אנשים לטיפול בקליניקה שלך?

אולם הטיפול יכול להסתכם בהרגעה, הדרכה,
בהבהרת התיפקוד הנשי־המיני ובהצגת
האפשרות של חיי־מין מספקים. אשד,
כזו לא מחפשת אורגזמה. יחסי־המין שלה
נעשו תמיד תוך־כדי חרדה והיו מכאיבים
ומאכזבים.
גברים רבים מגיעים עם סיפור בדבר
שפיכה מוקדמת או אימפוטנציה. בשני ה־מיקרים
הם אינם מסוגלים לקיים מישגל
מספק, גם לא את האשה. הם מרגישים
מבויישים ומשופלים. אחרי בירור ראשוני
ניתן להדריך גבר כזה בטכניקה של עצירה,
בלימוד הדרגתי להפסיק מישגל ברגע
שהוא מרגיש שהוא הולך לגמור. כמובן
שאי־אפשר לעשות זאת ללא שיתוף פעולה
מצדי בת־הזוג.
הדרך הטיפולית, המבוססת על הטכניקה
הביהביוריסטית היא הפעלת לחץ על בסיס
הפין, בעזרת היד שלו או של בת־זוגו.
משתמשים בה במכון של מסטרס וג׳ונסון
בסנט־לואיס.
כמה אנשים, גברים ונשים, סובלים מאותן
בעיות חמורות שעליהן סיפרת?
כמחצית מהגברים התנסתה לפרקים בחוויה
הבלתי־נעימה של אימפוטנציה חוד״ר
קורנהאוזר
לפת. המחצית -השנייה של הגברים חיה
בפחד מתמיד, הכרתי או תת־הכרתי, פן
המתירנות הוסיפה בעיות
זה יקרה להם. הפחד הוא הבעיה.
זה יכול לקרות בגיל העשרה, כשהנער רובן ממוצא אשכנזי. יחסי־מין היו לי מעט
בשיא יכולתו המינית, או בגיל מבוגר — לא כמו עכשיו, אבל קרה לא פעם שיותר,
כתוצאה מהחשש שגיל מתקדם חייב גמרתי מהר או שלא הגעתי לזיקפה. אך
לתת את אותותיו. בעיה זו מוצאים בשכו מצבים אלה היו חולפים ולא התייחסתי
נות עוני ובאיזורי יוקרה באותה השכיחות. אליהם.
״כשהכרתי את אשתי התאהבתי בה ולא
קיים, כנראה, שום מצב רפואי הגורם
לתיסכול, השפלה והרם כמו אימפוטנציה. נישאנו. יחסי־המין בינינו היו נהדרים,
כל עוצמת התפיסה העצמית הגברית, בכל במשך כל תקופת החברות וגם בתקופה
התרבויות והשכבות החברתיות מושקעת הראשונה של הנישואין. משהו התקלקל
בזיקפה. חשוב לדעת שאימפוטנציה על לפני שנתיים.
״יתכן שגרם לכך עומס העבודה. מתח
רקע נפשי איגד, קשורה, בהכרח, בליקויים
נפשיים אחרים.
כלשהו או המצב ביטחוני בארץ. אולי ה אתה
יכול לספר על מיקרה אופייני ש סיבה נעוצה בהורי, בעיקר באימי, ש הגיע
לקליניקה שלך? מהו הטיפול שאתה אותה אני אוהב ואליה אני קשור. היא התנגדה
לנישואי. לא מצא חן בעיניה המוצא
מעניק?
יש שוני בין ההתייחסות הטיפולית לג הספרדי של אשתי.״
האשד, סיפרה שהם נחשבים כזוג לדוגמה
בר רווק במיסגרת חופשית ובין גבר נשוי,
המנהל מערכת יחסים נפלאה :״אנחנו אושחי
עם בת־זוג קבועה.
טיפלתי, למשל, במיקרה של גבר נשוי הבים ומעריכים האחד את השני. תמיד

נית. ראשית היה עלי להרגיעו, להבהיר
לו שיש פיתרון לא רק לדיכאון אלא גם
לאימפוטנציה שלו. רמזתי ששיחרור מפח דים
יוכל להחזיר אותו שוב לתיפקוד הנכון.
זו לא מחלה, לא פגם, אלא מצב
גופני מסויים וחולף.
הסברתי לו שמצב זה אולי מבייש ומדברך,
אבל הוא ניתן לריפוי. הסברתי לו גם
שעליו להשתחרר, לחדול מהדאגה האם
היא נהנת, האם הוא מספק אותה, האם היא
תבגוד בו או תעזוב אותו. ביקשתי ליצור
מצב זמני של אנוכיות כדי שהוא יוכל
להתרכז בהנאותיו המיניות.
הסברתי לשניהם שבשלב זה חייב כל
אחד מהם לקחת אחריות על סיפוקו. זה
יכול לשחרר מדאגת־יתר של האחד כלפי
השני, דאגה שהיא הרסנית ביגלל הלחץ
והציפיות שמעילה האשד, על בעלה.
לאשר, הסברתי שדחיית הסיפוק הקלי־טוראלי
שלה גורמת לבעלה להיות חסר
אונים במערכת יחסי־המין שלהם. ההתייחסות
המציאותית וד,מבינה יכולה להביא
לשיחרור ופתיחות ביניהם.
עד לכאן זו היתד, שיחת הבהרה. בשלב
ראשון אני ממליץ להימנע בכלל מקיום
יחסי־מין. מאוחר יותר, באופן הדרגתי,
מתחילים בני־הזוג במשחקי אהבה. בשלב
זה צריכה להתפתח התייחסות בשלה ומציאותית
למין. רק כאשר הופכים בני־הזוג
פתוחים יותר לצרכיהם וליכולתם המינית
הם יכולים להגיע לקיום יחסי־מין מלאים.
זהו טיפול קצר, ללא התייחסות לבעיות
העמוקות יותר.
מהו העיקרון הטיפולי הסקובל עליך
לשיפור מערכת־יחסים משובשת?
ברשותך, אענה לך כפי שאני נוהג לענות
לפונים אלי בבעיות אלה.
קודם כל אני מציע למטופלים לעצור
במקום — לחדול מחלומות על אורגזמה
נשית או גברית. אני מציע להם לחדול
מקיום יחסי־מין ומהאשמות הדדיות. אני
מנסה להוביל אותם לעשיית בדק־בית —
כל אחד עם עצמו. רק מאוחר יותר, כשהם
יותר רגועים, אני מציע להם לחפש את
המשותף, היפה והחשוב. את התכונות ה בריאות
והחזקות שלהם.
שלב נוסף הוא יצירת אווירה של חברות
וחיבה או אהבה. אווירה בה שני
בני־הזוג מתחילים להרגיש בטוחים וחום־

״אשה ה ש בו תמה תכווצו ת שויו הנר תיק, או גנוה סובר
מאימפוטנציה, חייבים ללמוד מחדש להאמין ביכולתם ליהנות מ מג ע!יני ד
לא אחת קרה שבאה לקליניקה אשה, ה נשואה
כ־ 12 שנה, ובפיה תלונה על חוסר
כל יחסים מיניים. היא הגיעה בשלב מאוחר,
רק כנסיון נואש אחרון להציל את
הנישואין. היא לא היתד, מסוגלת לקיים
מגע־מיני ביגלל התכווצות קשה של שרירי
הרתיק, תופעה שאינה מאפשרת חדירת
איבר־מין גברי.
יש צורך לשחרר אשה כזו ממתחים ומפחדים.
רק אחר־כך יכולה אחות — עדיפה
אשד — ,להמחיש לה, בעזרת ויברא-
טור, שהחדירד, אפשרית.
אשד, כזו מגלה לפתע שהיא מסוגלת,
כמו כל אשד, אחרת, למה שנראה עד לפניכן
כבלתי־אפשרי. היא מתחילה להאמין
ביכולתה לתפקד וליהנות מחיי־מין. וב־מיקרה
שהיא נשואה — גם להציל את
חיי־המישפחה שלה.
לא מעטות הן הנשים המגיעות לקליניקה
ומתלוננות על יחסי־מין מכאיבים.
הסיבות דומות לסיבות במיקרה הקודם,

הסובל מחוסר כוח־גברא. שני בני־הזוג
הופיעו יחד. היא אשד, יפר,פיה, שחומת
עור, בת ,28 לבושה בקפידה. הוא בן ,36
נראה מבוגר מכפי גילו, מדוכא, מוזנח בלבושו.
שניהם בעלי השכלה אקדמאית
ונשואים שלוש שנים.
הגבר פתח ואמר :״אני סובל מחוסר
זיקפה ודיכאון. חדלתי לעבוד, איני ישן
בלילות, איני אוכל. אני מסתגר בבית כי
דבר לא מעניין אותי.
״מזר, שנד, וחצי אני סובל מאימפוטנציה,
שהחמירה עוד ־יותר בחצי השנה האחרונה.
אני לא מסוגל כלל לקיים יחסי־מין,
ואין לי כל עניין במין. יש רגעים
שנדמה לי שהכל אבוד. איזה ערך יש
לחיים כאלה? חשבתי אפילו לשים קץ
לחיי• לא הדיכאון מפריע לי, אלא העובדה
שאני רוצה להיות כמו כל אחד. אני
אוהב את אשתי, אבל נצטרך כנראה להיפרד.
״בתקופת
רווקותי נפגשתי עם בחורות,

!,איזו השפלה זאת!״
״מה פיתאום קראו לחלק בגוף שלי דגדגן?״ שאלה צעירה בשם עמליה
בכנס האחרון של הפמיניסטיות בירושלים .״מה זה, מדגדגים אותי שם? איזו
השפלה זאת? ערכתי מחקר משלי, ומצאתי שם אחר. בספר הנשים קורא
הרמב״ם לאותו אבר בשם, עטרה׳ .שלא נדע מה הסיפור העומד מאחורי השם
הזה! מסופר שם על בחורה שהרבי בודק אט אפשר להשיא אותה לבן־זוג.
איך הוא עושה זאת? הוא מכנים את היד שלו לתוך אבר־המין של הנערה. הרבי
בודק אם היא מגיעה לאורגזמה, כשהוא נוגע לה ב,עטרה/
״זה לא סימפטי, אבל בכל זאת זהו שם טוב יותר מהשם, דגדגן /אפילו
שבא בתוך סיפור כזד, מגעיל.
״מה עשה בדיהודזז? השתמש במילה, עטרה׳ לפין הזיכרי. זהו זה,
העולם אינו בדיוק שלנו!״

שוררת בינינו אווירה סובה ומצבנו ה כלכלי
היה תמיד טוב.״
מדברי האשה הבנתי שאין לה קושי
להגיע לאורגזמה. היא מתגרה מהר ומצליחה
להגיע לאורגזמה וגינאלית — בתנאי
שהמישגל נמשך לפחות עשר דקות !
היא מסוגלת גם להגיע לאורגזמה, קלי־טוראלית,
למרות שהדבר דוחה אותה .״אני
לא אוהבת את זה, זה כמו אוננות או הומוסקסואליות.״
״אני
אוהבת את בעלי, ואני רוצה להמשיך
לחיות איתו. איני יודעת מה קרה לו.
אף פעם לא התלוננתי, רק ביקשתי שנקיים
יחסים לעיתים קרובות יותר, ובמשך זמן
ארוך יותר. בעלי אמר לי תמיד שהוא
אוהב לעשות איתי אהבה.״
מובן היה לי שמדובר בגבר שהיו לו
תמיד בעיות וקשיים בקיום יחסי־מין. בקשר
ההדוק עם אימו ראיתי מכשול בקיום
יחסים עם נשים אשכנזיות, שהזכירו לו
את אימו. זאת הסיבה שהוא בחר להתחתן
עם אשה ממוצא ספרדי. כמו בתקופת ה רווקות,
כך גם בנישואיו הוא לא חש
ביטחון ביכולתו המינית, ותדמיתו הגברית
היתה ירודה• דרישות אישתו לקיים יחסי-
מין תכופים (דבר שבעיניה היה טבעי —
״הלא הוא אוהב את זה״) במישגל ממושך
ודחיה של כל דרך אחרת לסיפוקה (למרות
יכולתה) רק הגבירו את פחדיו.
הפחד והמתח שבו היה שרוי במצבים
מיניים גרמו לו לאבד את שארית הביטחון.
ואז הופיעה האימפוטנציה. במיקרה
כזה, כשלפני אדם השרוי בדיכאון המספר
על מחשבות התאבדות, היה צורך בטיפול
שיתן תוצאות מהירות עד כמה שאפשר.
לכן התעלמתי מבעיותיו האדיפאליות ופד
בעיית בחירת בת־זוג ממוצא שעורר את
הסתייגות אימו.
.החלטתי למקד את הטיפול בבעיות אי שיות
הנוגעות ישירות לאי־יכולתו המי-

שיים יותר, שבה המטרה נראת משותפת
ואפשרית להשגה. רק אז אני מציע להם
להתחיל מחדש בפעולות מיניות שונות
(לא בהכרח מישגל) .אנחנו עובדים על
השגת פתיחות, הבנה, ידידות תמיכה
הדדית והנאה — פשוט הנאה.
בשלב מתקדם יותר אנחנו מנסים לל מוד
את רצונם של בני־הזוג, מנסים לגלות
מה ואיך נעים להם. אין המדובר רק
על לימוד הטכניקות אלא גם על מילוי
פנטאזיות מיניות של בן או בת הזוג.
כאשר זה מצליח ניתן לנסות לקיים יחסי־מין
מלאים. זהו השלב הסופי, ואליו ניתן
להגיע רק אחרי שהשלבים הקודמים הוכתרו
בהצלחה.
במהלך טיפול זה חשוב מאוד לדעת
לגייס ריכוז מקסימאלי, להצליח לתת
דרור לכל הפאנטזיות המיניות, פראיות
ככל שיהיו.
ריכוז מקסימאלי בחוויה אינו מאפשר
להתפנות לצרכי הפרטנר. עוצמת הריכוז
שאליה מסוגל להגיע כל אחד לחוד עומדת
ביחס ישר לעוצמת האורגזמה שהוא יכול
להפיק. כאן יש מקום להיפרד מהמיתוס
של ״לגמור ביחד״ ,כי זד, פשוט בלתי־אפשרי.

דעתך על הדיון הגלוי והפונובי טל
בעיות מיניות?
יש להיזהר מלהיכנס לוויכוח צעקני ומאשים,
כי לא זו הדרך• האשמות הדדיות
אינן מכשיר לפיתרון בעיות. צריך להתייחס
לעניין בכובד־הראש והרצינות הראויים
לו. יש לעשות זאת בעדינות רבה,
כי הנושא הוא מסובך, רגיש ואינטימי
עד מאוד.
צריך להיזהר ללכת שולל אחרי הסיסמות
של החברה המתירנית, כביכול. כפי
שאנחנו רואים, אין זה דבר פשוט. דפיקה
חפוזה או ירידה על דגדגן לא מסוגלים
להעניק לנו כל אורגזמה.

אבי עוברם מסט־ ער הסתננות! עם החוק הגומני, החחנרות! לסמים
קשים, סור הגיהינום שעבד עו שהצליח להיגמל, הצלחתו נאדיר 30
שגרמה והרס חייו, יחסיו עם אסתר עוכרים, שיקומו וחייו החדשים
שקעתי נסו ללא
תחתית. התמנות־לסמים,
ולא היה
לזה סוף

ל׳מוו אותה נאוץ
לשנוא גרמנים,
1בא לי לראות
את המפלצות מקתב

יג אל נשו סיפר * לי ל ה
שלי שולה סלי 40 גו ם
קוקאין, ואני אללה׳ אותה
ביגלל פליטת־הכה של*

אסתו ואני ״אגנו
בגרמניה את
הישראלי ׳היפה,
לעומת ולהווי הספור

שפתי בבית״חמעצו
שטולה״ם, שהוא
בית־המעצו הנוקשה
ביותו באיחפה

כשבאו עיתונאים לנתוב
על התג להצעיר,
המצליח והמאושו,
היינו עוזכים להם הצגה

רי איינ ה

פגשתי את הזמר אבי עופרים בכפר
של רפי נלסון באילת. הוא גילה שם
חופשה עם צעירה גרמניה בשם שגררה.
שאלתי אותו אם היא החברה שלו והוא
אמר לי :״תקראי לזה איך שאת רוצה.״
אבי עופרים, שזוף, מסופר בתסרוקת
שהיא פסבדו פאנק, היה פתוח מאוד
וגלוי״לב בשיחה איתי. הוא הסביר לי

שפעם אחת ולתמיד הוא רוצה להסיר
מעצמו את תדמית הפלייבוי שדבקה בו.
הוא הודה שהוא עצמו עזר לא במעט
לטפח את התדמית הזו אבל כעת, כך
הדגיש בפני, הוא אדם חדש• אדם שהתחיל
את חייו כמעט מבראשית בעזרת
כוח רצון על״אנושי כמעט, ואחרי שעבר
שבעת מדורי גיהינום.

ע ו 1״ ת י עו

אבי עופרים התחיל את הקאריירה הסוערת
שלו כצמד, ביחד עם אשתו, אט-
תר עופרים. השניים זכו להצלחה מטי-
אורית בגרמניה ובאירופה, והפכו למיליונרים
בין לילה. הם התגרשו, ואבי הפן
ל״סטאר״ בסימון הקלאסי — דירות
פאר, חתיכות, מכוניות יקרות וכמובן
סמים. הסמים הביאו אותו אל עברי פי

פחת. הוא מדבר איתי על התמכרותו
לסמים קשים כמו קוקאין, הרואין ו-
אופיום. הוא מטפר בגילוי-לב על הטירוף
שאחז בו בעיקבות מסעות האל-
אס־די שערך, טירוף שגרם לו להרגיש
כמו גורו, כמו ישוע הנוצרי או כמו
אלוהים קטן הנוטה חסד לנתיניו.
אבי עופרים עושה רושם של בחור

פעמיי היית חצי מ ת מסמי
שווה בשווה, אבל שמוליק התנגד. הוא
רצה ארבעים אחוז ואני לא הסכמתי,
והוא עזב.
החלטתי שאתי ואני נהיה צמד. למדתי
לנגן על הגיטארה את השירים ששרנו,
כמו הסלע האדום וויבן עוזיהו.

• ספר די על ההצדהה שלכם
כגרמגיה.

קיבלנו המון הצעות להופיע. בתחילה
לא רצו אותי אלא רק את אסתר, כי
הכירו אותה מהאירוויזיזן. אחר כך הופענו
ביחד בתוכנית חיה. במקום שיר
אחד שרנו שלושה, ובין לילה כל גרמניה
הכירה אותנו. עדיין גרנו בשווייץ
ואני זוכר שער של העולם הזה משנת
1965 עם תמונה של ריקה זראי וכתובת
אדומה: הן מביישות את המדינה ! בפנים
היתה כתבה עם תמונה של אסתר.

• איך הרגשתם כשקראתם את
הכתכה וידעתם שכארץ לא מפר
גגים לכס?

״הרגשנו חרא. בארץ קיבלו שילומים
מגרמניה ונסעו בפולקסוואגנים אבל עלינו
ירדו. החרימו אותנו ; לא השמיעו
אותנו בקול ישראל, פשוט התעלמו מ־קיומנו.

אכי
כשיא הקאריירה
2.5מיליון לערב
(המשך מעמוד )45
טוב־לב שההצלחה הרסה את חייו. אחרי
שהסתבך עם החוק הגרמני וישב
בבית המעצר הידוע לשימצה ״שטדל־היים״
במשך חודש ימיט כשגופו דואג
ומשווע לסם, הוא הצליח בכוח רצון
בלתי־רגיל להתגבר על עצמו והתחיל
להאמין כי יום אחד ייגמל. הוא החליט
שאם יצליח להיגמל, הוא יקדיש את חייו
לגמילת אחרים. והוא אכן הצליח.
אבי עופרים הסכים להעניק לי את
הראיון בדי להרתיע צעירים מלהתמכר
לסמים .״שרק לא יחשבו שאני שחצו,״
אומר לי אבי עופרים .״חייתי כמו פופ
סטאר, וכשאני מספר על החתיכות בחיי
אני לא בא להשוויץ. אני מספר על
אורח חיים, על סגנון חיים. נורא חשוב
לי,״ הוא אומר ,״שתכתבי שאני מאוד
קשור למישפחה שלי, ואני בא לבאן בל
כמה חודשים לא רק ביגלל השמש, אלא
בעיקר ביגלל האמא שלי וביגלל אחי
ואחותי״.

+כיצד הת:דגד צמד העופרים
לגרמניה?
ב־ 1962 יצאנו לייצג את ישראל בתחרות
יוקרתית ברומא. מייד לאחר. מכן
ייצגנו את ישראל בפסטיבל זמר בפולין,
שם פגש אותנו מנהל רדיו שווייץ והציע
לנו תוכנית. החלטנו לד,שאר שנה־שנתיים
באירופה. באנו לשוויי? ,שרפנו
המון כסף, אולי 15 אלף דולר, ואז
אמרתי לאתי, שאם אנחנו חוזרים לארץ
אז רק מלאי הצלחה.
ב־ 1963 אתי ייצגה את שווייץ באי־רוויזיון
ואני ליוויתי אותה. היא זכתה
במקום הראשון, אבל החליפו נקודות
והיא זכתה רק במקום השני. היה סקנדאל
ופיתאום כולם הכירו אותנו. ואז
היתד, לנו אפשרות לחתום על חוזה עם
חברת מוקיוו־י האמריקאית או עם פי־ליפט
הגרמנית. פיליפס היתה יותר זריזה
ממרקיורי ולי היה מין דחף פנימי
לנסוע לגרמניה. לימדו אותנו בארץ לא
לאהוב גרמנים ובא לי לנסוע ולראות
את המיפלצות מקרוב.

• מה היה מעמדכם כארץ ץ
היינו בפיסגה עם להיט כמו אהובי
יבנה לי בית.

• מתי הבחנת כקוד הבלתי
רגיד שד אסתר עופרים?
עוד בחיפה. העופרים המקוריים היינו
שמוליק קראום ואני. כשהכרתי את אתי
החלטנו להקים שלישייה. אבי נפטר ואתי
ואני התחתנו. אמרתי לשמוליק ואתי
שאנחנו עוד נהיה מספר אחד בארץ!
שמוליק ניגן בגיטארה, אתי שרה
ואני תופפתי, ניגנתי כאקורדיון והופעתי
בחיקויים. רצינו לחלק את הרווחים

כשהתחלנו לכבוש את אנגליה ומכרנו
שישה מיליון תקליטים של סינדרלה
ווקפלה, לא השמיעו אותנו בארץ אפילו
פעם אחת. מי שרצה לשמוע אותנו היה
צריך להקשיב למצעדי הפזמונים של ירדן
ושל לבנון. ברדיו רמאללה היינו
שבועות בראש מיצעד הפזמונים אבל
בארץ — שום דבר.

#כתקופה שכה הוחרמתס
כארץ, כיצד התפתחה הקאריירה
שלכם כגרמניה?

היה לנו תקליט בשם שיר העולם, ש

זן אל׳אס־די
הראשון שולי לקוות
בדירתו של תוב
מרדני!•ופיק אתון

• איך השפיע עליכם החרם
של ״קול ישראל״ והעוכדה שכארץ
נחשכתם כמוקצים מחמת מיאוס?

השפיע עלינו נורא. ישראל היא בכל
זאת הבית. אכלנו אותה. למעשה עשינו,
בלי לחשוב על זה בכלל, שירות עצוב
למדינה. הפכנו לאגדה. עד היום אנחנו
אגדה. או יותר נכון: אז עשינו היסטוריה
והיום אנחנו אגדה. תחשבי על
זוג ישראלי צעיר ויפה ששר בעיברית
ומשגע את כל גרמניה. כולם ידעו שאנחנו
•באים מהארץ. ייצגנו את הישראלי
היפה.

יצא לאור בגרמניה. שם שרנו בשבע
שפות, הרבה שירים בעברית, ואף לא
שיר אחד בגרמנית. השירים של זעירא,
למשל, נמכרו במיליונים. אז עדיין גרנו
בשווייץ.
ב־ 1968 עברנו לניו־יורק. עשינו סי*.
בוב הופעות ואחר־כך עברנו ללונדון, שם
גרנו עד .1969 הפכנו להיות מספר אחד
באירופה. כל חטאנו היה בזה שנסענו
לאירופה, קיבלנו חוזה והצלחנו. אני חושב
שנורא קינאו בנו בארץ. קנאה היא
מחלה בדיוק כמו חזרת או התקררות.
זוהי מחלה יהודית שבארץ קיבלה מי־מדים
של סטריאו.

• לעומת היהודי הלא יפה ץ

כן ! פיתאום יצא ישראלי יפה ורענן,
ולא יהודי מכופף. עשינו שירות עצום,
ולא השמיעו אותנו ברדיו. אתי היתה
בשוק. היא בחורה מאוד־מאוד רגישה.
וגם אני, למרות שאני נראה כזה בריא,
אני מאוד רגיש. אבל אני, שלא כמוה,
אמרתי לעצמי: הכל יסתדר, לא צריך
לדחוף, יבוא יום והכל יבוא על מקומו
בשלום.

• דכמשך כד התקופה כה
הייתם מוחרמים המשכתם דכקר
כישראל?
כל הזמן באנו.

• מי הסיר את החרם לכסוף?

מיסטר זיוניוני הדרך.

• השיר?

לא, זה שכתב את הספר, דן בן־אמוץ.
היה לו ערב ראיונות ובאמצעות ראיון
איתנו נפתח העסק. אני מכבד את אלה
שלא רוצים לנסוע לגרמניה וסולדים מהגרמנים.
כל הכבוד, אבל נא להביא
בחשבון שגרמניה היא מדינה שעזרה
לנו ולא רק על ידי שילומים.

• כמשך כל השנים כהן אתה
חי כגרמניה, האם כיקרת אי פעם
כמחנות ריכוז?

לא, אני רגיש לדברים האלה. לא
יכול לראות אותם בעיניים. קראתי על
הנושא ואני מכיר אותו על בוריו. הצצתי
יותר מפעם במיין קאמפף. תראי, רוב
בני משפחתי הושמדו במחנות ריכוז.
אני טוען שאם לבן אדם יש איזשהו
ערך עצמי הוא חייב לסלוח. לא לש כוח
אבל לסלוח. אם אין סליחה אין
חברה אנושית.

• זה נשמע כמו תירוץ.

לא, אני חי בצורה כזו. אנשים אומרים
שאני יותר מדי ליבראלי, אבל זה
לא שייך. אם אי־אפשר לסלוח, מדוע
לקחו שילומים? מדוע התוצרת הגרמנית
כל כך פופולארית בארץ? מדוע
מקיימים יחסים דיפלומטיים? מדוע יוהאן
שטראום היה כל כך פופולארי בארץ?
אני זוכר שפעם, בראיון לעתון גרמני,
שאלו אותי למה אני נוסע במכונית
יגואר. עניתי בהומור שאני נוסע במכונית
כי היא מכונית יהודית — תסתכלו
על האף. בארץ כימעט אכלו אותי.

יותר

• כיצד השפיעה עליכם ההצלחה
כאופן אישי?
איבדנו כל יחס לכסף. היינו מרוויחים
בערב אחד 25 אלף מארק שזה
כמו 50 אלף דולר או כמו שניים וחצי
מיליון לירות של היום, לקונצרט. כש־מרוויחים
כל־כך הרבה כסף, הבן־אדם
לא יודע מה קורה איתו. אני באתי
מחיפה, בגיל 20 נפטר אבי, ואני הפכתי
לראש.משפחה ופירנסתי חמישה אנשים.
ופתאום נופל עלי מבול של כסף! גרנו

אנלתי אותה במדתים.
חילקת׳ מ ל אחד
ד׳חת וממניות
בהשפעת הסמים
במלונות חמישה כוכבים, נסענו ברולס־רוייסים
וביגוארים ואז באה עלי הצרה.
מרוב זה שהיה לי הכל לא היה לי
שום דבר, ונפלתי לסמים. אסתר ידעה
על זה והתחילו בעיות.
כשאדם לוקח סמים ההתפתחות שלו
קצת אחרת מזו של אדם שלא לוקח.
כששני אנשים שגם חיים יחד וגם עובדים
יחד לא נמצאים באותו ראש, זה
מתפתח לכיוון רע מאוד. המצב הגיע
לכך שפשוט לא היינו מדברים שבועות.
היינו נפגשים רק בחזרות לפני הופעה.
גרנו בסוויטות מפוארות בבתי מלון, אבל

מדי !

;שירו שד אבי עופרים, שנכתב בכלא הגרמני).
לא ידעתי מה זה עומק. חלמתי על גבחים.
רציתי רק לעוף מהר וקצת להשתחרר.
גם בפנים וגם בחוץ שקעתי במירוץ,
הרגשתי פחד, אני לחוץ, ואז בא הפיצוץ !
יותר מדי הראש עובד, יותר מדי הגוף רועד,
יותר מדי אני בודד, יותר מדי שורת חיוורים,

בשני חדרים נפרדים. כשהיו באים עיתונאים
לעשות כתבה על הזוג הצעיר,
היפה, המצליח והמאושר, היתה המשרתת
מפזרת קצת בגדים שזה ייראה כאילו
אנחנו חיים יחד והיינו עושים להם
הצגה.
ב־ 1969 התפוצצו היחסים, ואני החלטתי
שאני לא יכול יותר. לקחתי שתי מזוודות
ובאתי לארץ. חשבתי שאראה את
המשפחה שלי, אליה אני קשור מאוד,
והכל יחזור על מקומו בשלום.
ברחתי למידבר, הייתי שישה שבועות
באילת ובנואייבה, חיפשתי רק שקט,
חיפשתי להיות במקום שאין בו אנשים.
הייתי דפוק על קוקאין ועל כדורי קוו-
לוד. הייתי רוקח לא מוסמך — כל
כדור שאת מעלה בדעתך היה אצלי
בתיק. בארץ גם לקחתי את האל־אס־די
הראשון שלי. אחד מרבנינו המפורסמים
היושבים היום בירושלים ועובדים בחר־דת־קודש
את האלוהים, הרב פופיק ארנון,
היה איתי. לקחתי את הטריפ אצלו
בדירה. הייתי אז עם שחקנית גרמניה
מפורסמת בשם איריס ברבן. היה לי
כאב ראש וביקשתי כדור. היתה שם
בחורה ישראלית שגרה בניו־יורק, ובמקום
כדור נגד כאב ראש היא נתנה
לי טריפ בלי שאדע. זה היה הטריפ
הראשון שלי, ומאז, במשך שישה שבועות,
לקחתי 37 טריפים. ואז נסעתי לפורטוגל,
קניתי חלקת אדמה וחיפשתי
תחליף לאילת.

#האם כתקופה ההיא הודכקה
לך תווית הפלייבוי?
באותה תקופה הייתי מעורב בשערורייה•
חברה שלי השאירה לי פתק שבו
כתבה :״אני יודעת יותר מדי.״ התפוצץ
לה הראש והיא לקחה כדורי שינה.
הצלתי אותה בדקה התשעים. הייתי תחת
השפעת אל־אס־די אבל הבאתי אותה ל־בית־החולים.
העתונים יצאו בכותרות :
״הוא עזב את אשתו, עושה צרות לבחורות
והן מתאבדות בגללו.״ המראה
שלי השתנה. התחלתי לגדל שיער ונפטרתי
לגמרי ממראה הילד הטוב והנקי
שהיה לי כשהייתי עם אסתר.
כשהייתי בארץ החלטתי שאני לא רוצה
להיות זמר והחלטתי להקים חברה.
היה לי המון כסף ורציתי להפיק זמרים
אחרים. אכלתי אותה בכמה מיליונים.
חילקתי לכל אחד דירות ומכוניות, והכל
בהשפעת הסמים. הכל התחלק לי בין
האצבעות. דונה סאמר היתה מנקה לי
את המטבח בבית, ועשתה לי כמה קולות
רקע בהקלטות. היא היתה אז סטא־טיסטית
בשיער שהוצג במינכן, יואנ
הייתי מלך.
באותה תקופה גם התחלתי להשמין.
היו לי חיים מופרעים לחלוטין. היה לי
כלב קולי בשם מויישלה שנסע רק בתלם
רוייס, בשום פנים לא הסכים להיכנס
לתוך היגואר. כל דוגמנית שהגיעה
למינכן עברה לפחות יומיים־שלושה בבית
שלי. לבשתי אז שמלות לבנות ארוכות,
היה לי שיער ארוך וזקן והייתי
מדבר עם אלוהים בעברית. לפני חדר
המיטות שלי היה חדר מדיטציה ומי
שהגיעה אלי היתה צריכה להגיע לריכוז
מכסימאלי, לפני שזכתה להיכנס לחדר
המיטות.
החדר הזה היה סיפור בפני עצמו. אני
אספן של מנורות והיו לי כל מיני מנורות
סטייל אלאדין. יש לי מנורה פרסית
עתיקה מהמאה השמונה־עשרה עם
כדור כחול, שהיתר, מפיצה אור כחלחל
בחדר. בזמנו לא הבנתי למה עתונאים
היו באים לראיון ונשארים אצלי יום או
יומיים. היה אצלי בבית כל טוב, חוץ
מהרואין היה לי כל סם שאת מעלה
על דעתך. לנהג שלי היה ג׳וג קבוע:
הוא היה צריך להאכיל את מויישלה ולהכין
ג׳ויינטים בגודל של שופרות של
יום כיפור. ניקרתי לגרמנים את העיניים.
נראיתי כמו יהושוע לא הפרוע
אלא הנוצרי. לא היה יום ולא היה לילה,
ד,יתה לי דירה משגעת אבל היא לא
הספיקה לי. עברתי לבית כדי שלסויי*

יותר מדי לא מוותרים, יותר מדי כולי שבור,
בבד מדי לחיות עצור, יותר מדי אני מבור.
יותר מדי מן התבלין, יותר מדי על הסכין,
יותר מדי אני מבין.
כל היום גלולות עם קרח, לזה קוראים טיפול,
שיחקתי את ה 0 0 0 1 /סקיסצ, עברתי את הגבול.
לא מצאתי את השקט, פארנוייה בלי הפסק.
חיפשתי בעזרת האל — מיפלט להיגמל.
עכשיו הבנתי מה זה עומק, ירדתי מהגבהים,
למדתי מה זח יותר מדי. מספיק, זה לא בדאי!
יותר מדי ! כבד לי, ד

אבי עם אסתר

אליל הנוער

נשואין רק על הנייר

מדיטציה לפני חדר־המיטות

שלה תהיה חצר. הבית שלי הפך לבית
הארחה שעד היום הוא אגדה במינכן.

• אדה היו השנים הטובות.
מתי התחילו הרעות?

זרקתי כמה מיליונים וב* 1974 מצאתי
את עצמי בלי כלום. מצד אחד הייתי
״ קורח ומצד שני הייתי קרח. ביזבתי למעלה
מחמישה מיליון דולר, ושקעתי
בבור ללא תחתית. התמכרתי לסמים. ולא
היה לזה סוף. מצאתי את עצמי
עירום וערייה. רק אתמול אפילו פליני
הגדול לא היה מצליח לתאר בקולנוע
את מה שהתרחש בבית שלי, והיום אני
שום דבר. הבנתי פתאום שחייתי בשקר
נוראי כשאמרתי שהכל נהדר .-הפכתי
למטיף, הרגשתי כמו גורו, לקחתי פרא־זיטים
קטנים והפכתי אותם לפראזיטים
גדולים. ניסיתי לעזור לאנשים. רציתי
שיאמינו באלוהים שיאהבו זה את זה.
ואז נגמרה תקופת החשיש והציגלה ובאו
הכבדונים.

• כשאתה אומר בכדונים למה
אתה מתכוון? .

כדי להעלות אותה הופעתי יחד איתה
ומההתחלה דרשתי ארבעת אלפים דולר
להופעה. הגענו למצב שבו קיבלנו שנים
עשר אלף דולר להופעה, וזה המון
כסף. הייתי המפיק-מנהל־מלחין־מעבד
שלה. הרווחתי עליה מארבעה כיוונים
והקמתי לי מעצמה קטנה.

• וככל אותה תקופה היית
מכור לסמים קשים. איך עמדת
כקצב העבודה המטורף שד עולם
הפופ.
חוש האחריות שלי והשנים בגרמניה
לא נתנו לי ללכת עד להפקרות ממ שית,
ועד 1977 היו לי שלוש שנים
טובות. ב־ 77 התחילה ההפקרות והתחלתי
גם עם הרואין״

• הזרקת?

רק לפני הסוף. פעמיים הייתי חצי
מת. חסר הכרה. היו צריכים להנשים
אותי.

• מי הציל אותך?

פעם חברה שלי, ופעם אנשים שבאו
אלי הביתה. איזה זמר מתחיל והחברה
שלו.

לפני המעצר
סכור לקוקאין, לאופיום ולהרואין

החשיש ואני שאלתי מה זה 1אמרו
חשיש. צחקתי ואמרתי להם שלא צריך
להגזים, אבל עצרו אותי וזה עשה כותרות
מרעישות במשך שבוע. החזיקו אוחי
במעצר. אמרתי להם :״בואו אלי
הביתה, חפשו אם יש לי סמים.״
בינתיים העתונאית צילצלה הביתה וניקו
את הבית. השוטרים חיפשו עד
שלוש בבוקר ולא מצאו כלום. העיתונים
עשו צחוק מהמישטרה וכל הנוער
הגרמני מחא לי כף. הרגשתי גיבור גדול
אבל השוטרים אמרו לי :״אדון עופרים
אל תדאג, אתה עוד תשב אצלנו.״
ואז התחילו לעשות אצלי בבית כל
מיני חיפושים וכל מיני יצורים הסתוב בו
סביב הבית. הם פשוט חיכו להזדמנות
הראשונה כדי לתפוס אותי. וה הזדמנות
אכן הגיעה.
ב־ 1977 הבאתי לגרמניה את יגאל בשן
עם כל המישפחה. רציתי להפוך אותו
לסטאר. הוא הופיע בסיבוב עם מרגוט,
עשיתי לו חוזה ולקחתי אותו להקלטות
בלום־אנג׳לס. אני לא כועס עליו אני
כועס על עצמי.

לקוקאין. לשחור. עדיין לא להרואין.

• הסתבכת עם העולם התחתון?

הם אהבו אוחי. הבית שלי היה

ליטים. מאז שיצאה מהחוזה איתי עשתה
שלושה תקליטים ומכרה אולי חמשת
אלפים עותקים. אבל לא נתתי לה לצאת
מהחוזה כל כך בקלות. תבעתי אותה
למישפט אזרחי ויגאל היה עד הגנה. הוא
התבייש לחזור על הסיפור עם הסמים.
פגשתי אותו לפני כמה ימים והוא
אמר לי :״תאמין לי אבי, לא סיפרתי
שום דבר.״ את יודעת מה, אני לא
מאשים את יגאל, כי בזכות זה שהוא
סיפר על הקוקאין השתנו כל חיי. בסופו
של דבר אני צריך בעצם להודות
גם ליגאל וגם למרגוט.

#מה קרה אחרי שיגאל כשן
סיפר, לדבריך, שהיו ברשותך ארבעים
גרם קוקאין?
אמרתי לך קודם, שהמישטרה חיכתה
לי בסיבוב. הם רק שמעו סמים והכניסו
לתמונה את המדור הגרמני. טענו
שאני עלול לברוח כי אני אזרח זר,
ודרשו מעצר. אף פעם קודם לכן לא
הייתי בבית־סוהר. אני אדם שחי חום-
שי־חופשי.
הכניסו אותי לחדר צר ורק, למעלה
היה חריץ קטן שדרכו נכנס אור. המיז־רון
היה על הרצפה ולידו בית שימוש.
אני לא יכול לתאר במילים אח מראה
החדר הזה.

• כמה זמן ישכת?

רעדתי נד הזמן.
הייתי מכת־ לסמ״ס.
דרתי תופס קריזות
!הייתי חמזס

היו ל׳ חיים מופרעים.
כל דוגמנית שתגיעה
לעיננו ושרז שוס כל
דוו הבית שולי

בית פתוח ולא היה הבדל בין העולם
העליון לעולם התחתון.

• אתה מספר כעצמך שרכשת
סמים ככמות גדולה. האם סוחרי
* הסמים לא סחטו אותך ,.לא ניצלו
אותך?
היו מביאים לי מתנות כי תמיד כשהיו
לי סמים חילקתי. כמו שלאחרים
באים עם בקבוק, אלי היו באים עם
חשיש או קוקאין. בכלל, באירופה הסו,חרים
הקטנים שמביאים אליך את הסמים
הביתה הם לא עולם תחתון. הדגים הגדולים,
סוחרי הסמים הגדולים, זה כבר
עניין של ממשלות שאפילו המאפייה קטנה
עליהן. הסוחרים הקטנים הם אלה
שלוקחים לעצמם קצת ממה שהם מביאים
אליך. אילו רציתי, יכולתי להיות
* מעורב בעסקות של סמים כדי שהסמים
לא יעלו לי, אבל אף פעם לא רציתי.

• מתי הסתכבת עם החוק?

זה סיפור ארוך, שהתחיל עם ההרגשה
שלי באותה תקופה, שאני יכול לקחת
אבן ולהפוך אותה לכוכב. לקחתי בחורה
שהיתה פרימה־בלרינה בשם מרגוט וזר־נר
ועשיתי אותה כוכב. את כל התמד
כול של ההצלחה המטיאורית של אסתר
ושלי הכנסתי בה. שנים קודם היה
לי איתה סיפור. כעת, כשהתחלנו לעבוד
ביחד, היא אמרה לי :״גבר כמוך
הוא מה שאני צריכה.״ אמרתי לה שאנחנו
רק עובדים, בלי רומנים.

אבי כמפיק פופ
״הפכתי פאראזיטים קטנים לפאראזיטים גדולים

• והעיתונות כיסתה את חייך
הפרטיים בלהיטות?
בכל שבוע סיפור אחר. נכון שלא
הייתי מלאך, אבל תשעים אחוז מהסיפורים
היו בלוף, ותשעים אחוז מהראיו־נות
היו שקרים.

• מתי נעצרת לראשונה?

ב־76׳ .הבאתי עתונאית אחת לשדה־התעופה
ובצרור המפתחות שלי היתה
סיגרית חשיש. אנשים ראו אותי ותיכף
התנפלו, ואני חילקתי חתימות. כשחזרתי
למכונית המפתחות נעלמו. מישהו עצר
אותי ואמר שהוא מהמדור הגרמני.
״שכחת את המפתחות, אדון עופרים?״
לא הספקתי להגיד ג׳ק רובינזון והוקם-
תי בשוטרים ובכלבים.
האמת היא שלא ידעתי שהיה לי חשיש.
ידידה שלי הכינה לי ג׳ויינט לדרך ורצתה
שזאת תהיה הפתעה. הראו לי את

• מה הקשר כין יגאל כשן
לבין פרשת ההסתככות שלך עם
החוק הגרמני?
אמרתי לך שהמישטרה חיכתה לי בסיבוב.
יגאל סיפר למזכירה שלי שכשהיינו
בסיבוב בברלין היה עלי 40 גרם
קוקאין. הוא גם סיפר לה שפעם, כשנסענו
למזרח־ברלין, מצאו אצל הנהג
שלי חשיש וששילמתי 1200 מארק כדי
לשחרר אותו. זה היה בזמן שמרגוט
החליטה שהיא רוצה לבטל את החוזה,
וביגלל פליטת הפה. של יגאל אכלתי
ואותה.
מרגוט החליטה שהיא רוצה לצאת מה חוזה
וגם יגאל רצה. את יגאל הוצאתי
בלי בעיות, ולמרגוט אמרתי :״אם את
רוצה לצאת מהחוזה, תדעי לך שתוך
שנה תהיי בתחת.״ זה לקח פחות משנה.
איתי היא היתה הכוכב של גרמניה
והיתד, מוכרת עשרות אלפי תק־

חודש• אחר כך העבירו אותי לשטדל־הייס,
שהוא בית־המעצר הקשה ביותר
באירופה. יש בו אחוז המתאבדים הגבוה
ביותר. כל סוף שבוע יש בבית-
המעצר הזה שניים־שלושה מתאבדים. ה תנאים
שם הם אומנם לא כמו במחנה
ריכוז, אבל הגרמנים הכניסו לשם את
כל הטריפים של אז עם כל החוכמות
של היום. תאמיני לי, רמלה היא גן-
עדן לעומת שטדלהיים. הם פשוט שיכללו
את השיטות של הימים ההם.
היה לי מסמר בנעל והם לא הסכימו
להחליף לי את הנעליים. אם הייתי ממשיך
ללכת עם הנעליים עוד יומיים היו
קוטעים לי את הרגל. הייתי מבודד לגמרי.
לא היה לי עם מי לדבר. הייתי
הרוס ומיואש. חשבתי שאתבד. עורך-
הדין שלי אמר לי :״אם אתה רוצה
לצאת מכאן, תודה. לכל היותר תקבל
שנה על תנאי, אבל אתה חייב להגיד
שם של סוחר סמים.״ במינכן חשבו ש ישברו
אותי ואנשים התחילו לברוח מן
העיר.
מצבי היה נואש. הסוהרים טרחו להראות
לי מה מצפה לי. הם היו לוקחים
אותי למירפאה ובדרך היו פותחים דל תות,
כביכול בשוגג, והייתי רואה איך
(המשך בעמוד )76

שיחר
מאח רי הקל עי ם
מיבצע אלכס
ב״פורום החדשות״ דנו בלוגיסטיקה ה־דיווחית
של ביקור ראש־הממשלה, מנחם
בגין, באלכסנדריה באורחו של נשיא מצריים׳
אנוור אל-סאדאת• ב״פורום״ הוחלט
על מישלוח צוות־דיווח מורחב, בשל הבעיות
העשויות להתעורר בסיקור ביקור

ישני צוותי־כתבים יצאו למצריים — הראשון
בראשותו של הפרשן והכתב אהוד
יערי, שהגיע לאלכסנדריה לפני ראש-
הממשלה ופמלייתו. צוות שני הגיע לשם
במטוסו של ראש״הממשלה. בראשותו של
הכתב־המדיני אלימלך רם. שני צוותים
אלה מפיקים את מישדריהם תחת שרביטו
של גיל סדן, שמונה לצורך זה כמפיק
המסע. אחד משני הצוותים עשוי להישאר
במצריים, כדי לסקר את המשל
ביקורו של שר־הביטחון, אריאל (״אריק״)

עונה

טובה

בימים אלה עסוקים כמה מעובדי הטלוויזיה בחיפוש
אחר כרטיס־ברכה לראש־השנה, שהיה נפוץ מאוד בסוף
שנות ה־ .60 בכרטיס זה נראה ראש השולחן הכלכלי
של מחלקת־החדשות בטלוויזיה, אלישע שפיגלמן, במדי
צנחן, כשהוא מחבק חיילת מחיל־הים ליד הכותל המע

ארידור
רבי, ומתחתם הכיתוב :״שנה טובה ורוב אושר״.
כוונתם של עובדי-הטלוויזיה לשגר איגרת ברכה זו,
אם תימצא, לשר־האוצר יורם ארידור, כדי לפייס אותו.
העתק של כרטיס־ברכה זה ראה אור לפני שנתיים, בספר
שנה טובה בהוצאת כתר.

שרץ.

עיקר בעיות הדיווח מאלכסנדריה נובע
מהתיקשורת המשובשת במצריים בכלל, ו בין
אלכסנדריה לקאהיר בפרט. סח, ש ישב
בבניין הטלוויזיה בקאהיר, קלט את
והתומר המצולם שנשלח אליו ברכבת מ״
אלכסנדריה, ערך אותו, ושיגר אותו באמצעות
הלוויין ארצה. במקביל הוכן קד
טלפון פתוח מצוותי־הטלוויזיה גבית־המלון
באלכסנדריה לזזדר־הקול בבניין הטלוויזיה
בירושלים, כדי לאפשר דיווח
ישיר על הפגישות באלכסנדריה.
לצוות מחלקת־החדשות העברית נלוותה
הכתבת־המדינית של הטלוויזיה הערבית,
מרסל שגיב, שתדווח על הפגישות בערבית.

אלישע
שפיגרמן ככרטיס־ הברכה

( 88, 1ות גורן־יז״ן
בבוקר העימות שנערך במסגרת התוכנית
מוקד בין הרב הראשי שלמה גוה,
ובין סגן ראש־הממשלה לשעבד, הארכיאולוג
ייגאל ידין, עם פירסום פסק־ההלכה
של הרבנים־הראשיים האוסר על
המשך החפירות בחלקה ג׳י בעיר-דויד,
לא היה ברור כלל אם יסכים גורן לבוא
לעימות עם ידין.
הרב גורן סירב בעקשנות להפצרותיו
ש ל יער,כ אחימאיר, עורך מוקד, ו
תכלה
שנה וקיללותיה
דור ובין ראש השולחן־הכלכלי של הטלוויזיה,
אלישע שפיגלמן, עשויים
להעסיק עוד זמן רב את מוסדות אגודת־העיתונאים.
בין כתבי הטלוויזיה והרדיו,
שהיו הנפגעים העיקריים מפרשה זו, שוררת
מרירות רבה על האופן שבו נעשה
נסיון להחליק אותה, בדרך של הסכמה
מתחת לשולחן. דרך זו עשויה לפגוע
גם בעתיד בחופש־העיתונות ולכפות על
אמצעי־תיקשורת את נוסח הדיווח, זהות
המדווח ואמצעי הדיווח.
בשבוע שעבר, כאשר התכנסה ועדת״
העורכים לדון בתגובתה על פרשית ארידור־שפיגלמן,
הותקפו בחריפות האופן והדרך
שבהם הוצע הפיתרון הזמני, שאיפשר
לארידור לרדת מהעץ שעליו טיפס. סיבה
נוספת לזעמם של העורכים: פגישה מיניסטריאלית
נוספת שערך שפיגלמן, בטרם
יצא ל״חופשתו״ ,עם השר הממונה על
רשוודהשידור, זבולון המר. ועדת־העור־כים
ראתה בפגישותיו של ׳שפיגלמן פגיעה
בכושר־ד,עמידה המיקצועי של העיתונאים
בנושא עקרוני זה. .
~ פרט שאותו לא ידעו חברי ועדת
העורכים: נשיא איגוד־עיתוגאי-ישראל,
לוי־יצחק הירושלמי, חבר הנהלת
מעריב וחבר מליאת רשוודהשידור, נתן
את הסכמתו למיפגשים אלה.

מידוכוד מוסינזון
כתב סגל
בדרך לשוק־העבדים
ידיעה על כך אף התפרסמה בבוקר דד
מיישדר באחד היומונים.
כאשר סירב גורן, נכנם לתמונה מנהל
חטיבת־החדשות, טוכיר! סער, שהצליח,
במאמץ רב, לשכנע את הרב הראשי
לבוא לעימות זה, באומרו שצפוי לו רווח
מכך במהלך המאבק הציבורי המתחולל
על נושא זה.
התוצאה: אחת מתוכניות מוקד המעולות
ששודרו אי-פעם במיסגרת חדשותית
זו בטלוויזיה הישראלית — עימות. בין
שני אישים, ושתי דיעות כה קוטביות
(ראה יומן אישי).

ספיח ש פיג ל מן
הדי הפ״תרון הזמני למחלוקת בת אר-

בעת־החודשים בין שר־האוצר יורם ארי

מזה קרוב לחודשיים שוקלת מנהלת
מחלקת־התוכניות בטלוויזיה, אסתר סופר,
פרישה מתפקידה וחזרה לתפקידה
הישן כמנהלת המחלקה־לילדים־ולנוער. הסיבה
לשיקולי פרישתה, אחרי שנת־כהונה
אחת, שעליה סיכמה עם הנהלת רשות
השידור היא שלא היקצו לה משאבים
ולא נתנו לה יכולתיתימרון כפי שהיא
חפצה.
השמועה על התפטרותה העתידה־לפוא
של אסתר סופר הביאה לעימות הריף
בינה ובין אביטל מוסיגזץ, ששב ל טלוויזיה
אחרי חופשה־ללא-תשלום בת
תשע שנים. מוסינזון נכנם לחדרה של
סופר ואמר לה :״את הטעית אותי!״
כאשר נשאל ״במה?״ השיב מוסינזון:
״אילו ידעתי שאת הולכת, הייתי הולד על
המיכרז שלך !״ הדברים הרתיחו את סופר,
שהפצירה. רק לפני כחודש ימים במו-
סינזון שיקבל על עצמו את ניהול מחלקת־התרבות
של הטלוויזיה.
במיקרה שסופר !תחליט להתפטר, ה
מועמד
הוודאי ישל ההנהלה לקבלת ה תפקיד
הוא יאיר אלוני, המכהן כיום
כמנהל מחלקת הסרטים התעודיים. אלוני
הצליח במהלך החודשים שבהם הוא מנהל
את המחלקה להעמיד אותה על הרגליים,
ולהביא לאישור תוכנית של מישדרי־תעודה
רבי־עניין ושיבוצם בלוח התוכניות
החדש של הטלוויזיה.

אר־דור דון ויאועוול
אחת הפגישות המוזרות והתמוהות ביותר,
שנערכו באחרונה בארץ, היתד. ישיבה
שנערכה בהשתתפות שלמה עכאדי,
סמנכ״ל רשות-השידור, איתן רף, החשב
הכללי של מישרד־האוצר וישראל
ארקין הממונה על תקציב־המדינה. ברגעים
מסויימים, הגיעו הטונים של המשתתפים
בישיבה זו לסיגנון הספר 1984
של ג׳ורג׳ אורוול.
הפגישה דנה בתקנת שר־האוצר יורם
ארידור, בדבר הקפאת התקשרויות חוזיות
של המדינה (מישרדי ממשלה ורשויות
ציבוריות) עם ספקים פרטיים.
לנציג דשות־השידור הובהר עקרונית
שנאסר עליו לערוך התקשרויות כלשהן
עם ספקים׳ תסריטאים, חברות־הפקה, אולפנים
ותחקירנים. כאשר הסביר שלמה
עבאדי לאנשי האוצר כי הטלוויזיה נכנסת,
כמינהגה מדי שנה, לתיכנון חדש, ויש
צורך בהתקשרויות חדשות לשם יצירת
סרטים, הקמת תפאורות, תיחקור וכל שאר
מרכיבי הטלוויזיה, הגיב אדקיו, :׳אז
תמשיכו להפיק את התוכניות שהפקתם.״
בתגובה על ׳טענתו של עבאדי שהדבר
לא יתכן, קבע ארקין :״אני אביא את
הדבר לשיקולו של יורם ארידור, והוא
יחליט על כך !״
למשמע דברים אלה העיר איתן רף:
״זוהי פוליטיזציה של רשות־השידור...״
הישיבה הסתיימה בלא סיכום כלשהו.
מסירת החלטיות הפקודות של רשות־השידור
לידי שר־האוצר, ארידור׳ ובמיוחד
לאור הסיכסוך בינו לבינה, עשוי להפוך
את ארידור למסונה־בפועל על כל המתרחש
בבניין הטלוויזיה, דבר הסותר
את חוק רשות־השידור.

פ ס קו ל
5סאטירידן דס
כתבתו המעולה של ישראל סגל על
ההזנחה המישטדתית הפושעת בכבישי

דרום הארץ לא היתר. מתוכננת. סגל
היה בדרכו עם צוות־טלוויזיה לצומת
יד־מרדכי, כדי להכין כתבה על ״שוק
העבדים״ המתנהל במקום זה מדי בוקר
בבוקר. בדרכו נדהם למראה העזובה ה־מישטרתית
בצמתי הדרום, יומיים אחרי-
תאונת־הענק שהתחוללה שם. בו במקום
החליט לשנות את נושא כתיבתו, ולערוך
כתבה על נושא זה. כתוצאה מכתבתו
הקים המפכ״ל אריה איכצן ועדת-
חקירה לבדיקת העזובה המ״שטרתית
יצחק סן־נר העלה בתוכנית הזו הבוקר שלו, נכון לעכשיו, כמה רעיונות
על משבר ארידור־שפיגלמן. בין השאר
הציע ששפיגלמן ייכתוב 100 פעם ״אני
לא מחרים את ארידור״ ,ושוזלטר קרוג־קייט
יראיין את אכידור. שפיגלמן ו־ארידור
יריבו בשבת באיצטדיון בלונד
פילד ...וכל ארידור יכול לבחור בשפיגלמן
שלו ...ן בישיבתה של ועדת־החינוך־
המדע־וההסברה של מליאת רשות־השידור,
בראשות מיכה ינון, שעסקה באישרור
תיכנון־החורף של הטלוויזיה, הועלתה הדרישה
לתוכנית סאטירית חדשה בטלוויזיה.
יוסף לפיד, ששיסע את דבריו
של ינון, אמר :״תראו, מתוך שלושת
הסאטיריקנים שישנם בארץ, דוש (קריאל
גרדוש) יושב בלונדון (כנספח תרבות),
אפריים קישון חי בציריך (כתושב),
ואני משמש כמנכ״ל רשות-ך,שידור, כך
שאין מי !שיכתוב סאטירה חברי ה וועדה
פרצו בצחוק, ואישרו את ההצעה
להעלות, במהלך תיכזיון החורף, תוכנית
סאטירית חדשה בטלוויזיה 1הטלוויזיה
הירדנית תתחיל בעוד כמד, חודשים
לשדר סרטים המלווים בתירגום לעברית.
לצורך זה רכשה הטלוויזיה הירדנית מכ שיר
להדפסת כותרות בעברית. תחילה
יובא תירגום עברי לסרטים בלבד. את
התירגום יספקו מתרגמי סרטים ישראליים
שיופעלו באמצעות קבלן־מישנה ירושל מי
ו•!• בימים אלה עומד להתפרסם
מיכרז להפצתה של הסידרה עמוד האש
בקאסטות בימים אלה נבדקת אפ שרות
של עתירה לבית־המישפט־הגבוה
לצדק של אורלי יניס נגד טוביה
סער ויוסף לפיד, מעבידיה בעבר ב*
רשות-הישידור. הסיבה: אי-העסקתה של
יניב, בשל היותה מגישת מישדרי-התעמולה
מטעם המערך בבחירות לכנסת העשירית.
לטענתם של אוהדי יניב, חייב לד,עשוית
לה צדק, ואין סיבה שנאמנות הטלוויזיה
הלימודית תעסיק את תועמלדהליכוד,
ספי ריבלין, בעוד שיניב עשתה את
אותו הדבר.
העו ל ם הז ה 2295

כל השכלולים כמו בדגמים
הגדולים:
רוחב אידיאלי ־ 71ס״מ.
חיסכון באנרגיה -לפי תקן
משרד האנרגיה האמריקני

מחיר נמוך במיוחד -נכלל
במסגרת ההנחה במיסים של
משרד האוצר.
בכל מקררי ״ג׳נרל אלקטריק״ -
כיוון פתיחת הדלת לפי הזמנת
הרוכש.

* 1/406 11\1 1( 5ע1

היה כדאי לך לחכות:
הגיע מקרר ג׳נרל אלקטריק 15 קו ב.

מקררי ״ג׳נרל אלקטריק״ ,בגדלים מ־15
עד 24 קוב, מיוצרים על־ידי הקונצרן
הגדול ביותר בעולם לייצור מכשירי־חשמל.
גם בישראל מועדפים מקררי
״ג׳נרל אלקטריק״ והם זוכים מדי שנה
בתואר ״המוצר הנבחר״.
קני מקרר ״ג׳נרל אלקטריק״ אצל הנציג
הבלעדי בישראל, ותקבלי:
• אחריות מלאה של היצרן והיבואן.
• 15 שנות ביטוח ושרות של ״ג׳נרל
מהנדסים״ בתום שנת האחריות
הראשונה.

מיי׳

הקפידי לקנות את מקרר ״ג׳נרל
אלקטריק״ אצל ״ג׳נרל מהנדסים״;
ותבטיחי לעצמך מחיר ריאלי, אס 4קה
מיידית מן המלאי, שרות אמין
ואחריות.
בואי עוד היום לאולמי התצוגה שלנו או
לסוחרים המורשים — ודרשי תעודת
אחריות מקורית של ״ג׳נרל מהנדסים״.
קני את המקרר הנכון במקום הנכון.

הדגמים הזהים ״הוטפוינט׳׳ ו״ג׳נרל אלקטריק״ בהספקה שוטפת.

!; 1 11

יבוא, אחריות ושירות —

מהנדסים בע״מ

מקבוצת חברות בנק דיסקונט.
אולמי תצוגה: תל־אביב, רח׳ אחד העם ,11 טל ;653143 .ירושלים, רח׳ הלל ,24 טל 227381 .
,ואצל הסוחרים המורשים מטעמנו. משרד ראשי: הרצליה ב׳ ,אזור התע שיה,רח׳ משכית, טל;052-52233.

תמונות צבעוניות
0שק 91י

אולטוסול של דה׳פישר

לשיזוף טבעי
חריאתן ראשונה

וער המק!
עכשיו אתה יכול לקבל -על המקום
הדפסות צבע בגודל 8*10ס׳׳נז
משקופיות הצבע שלך בוא עם
השקופית שלך־ וחזור הביתה עם
הדפסת צבע־עלהמקום.

המרכז לצילום מיידי

דולפינריום תל אביב

הידע הרפואי הנרחב של פישר מעבדות פרמצבטיות ומחקרים רבים שנעשו בארץ
ובחו״ל עזרו בפיתוח התכשיר החדיש המקנה לעור שיזוף יפה אך גם בריא.
הבסיס התתליבי בתרכובת החדישה מקנה לעור שיזוף בריא תוך סינון הקרניים
האולטרה סגוליות המזיקות של השמש, ומעניק לעור לחות.
תכשירי אולטרסול מופיעים בדרגות 15-3בהתאם לסוג העור ולזמן השהייה
בשמש כאשר 15-8מיועדים לעור רגיש במיוחד ולתינוקות.

כל מה שאת צריכה מהשמש.
לא יותר.

טל 03-653403

0 \6ז? 0 \3

״לא טוב היות האדם לבדו״

*2 1ך ן הכרויות למטרת נישואין
ן 19 1 1 1 1שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת 1981

קו׳ שטיהיט,
פות וכורסאות

^ תל אביב. רח׳ בן יהודה 58

ו מרבו בעלי מלאכה ,43

׳ 333838,.־ 03
339322, 3303־ 03
אים מיוחדים למנויים

טלי 03 282932

* ״ י ״ ליג וי0 ,

#׳סללו*
!,ען חל/זי• 0 ׳ 0

הופיע!

במפתיע!

העתון ״החם״ שכולם ציפו לו!
״יבש כמו מגב״
(עתון צעירים )18—30
שלח/י 3שקלים לקבלת עותק לביתך.
שלדו לת״ד ,31232 :ת״א .61312

רשת

חנויות לי רי ק
לספ רו תולאמ נו ת

לווו 331113

6 0 3 0ח ס כון
המקום היחיד ב א רץ
המשלב תכנון אישי
לפי מידות הלקוח
ע הרכבה עצמית
באיכות וגימור מעולי
ת״א, רח׳ הפטיש ( 9פינת הרצל )125 טל 821795 .
פתוח ;18.00 - 9.30 :יום ו׳ 13.00 - 8.00
*ווס&קגו ישלח לפל דורש

גאה להודיע על פתיחת

חנות חדשה
בכםר־ םבא (ברח׳ וייצמן )87
במוצ״ש ()29.8.81

בל יר יק כפ ר ־ ס בא

מבחר עשיר של ספרים, ציורים,
תקליטים וקטטות
שירות אדיב ויעוץ מקצועי
לרגל הפתיחה:
מבצע הנחה של 2570 לספרים*
ו־/0ס 15 לתקליטים וקסטות*
להתראות בליריק
בתעודות קניה.

העול ם הז ה 2295

יום רביעי
26. 8

עולמו
(5.30
מדבר

סידרה לילדים :
של וולט דיפני
— שידור כצבע,
אנגלית) .שם הסרט

״הרפתקאות צ׳ייס ודייל״ בסרט
מצוייר, המספר על זוג סנאים
וחבריהם מיקי־מאוס, דונאלד-
דאק, פלוטו ואחרים.

גילגוד,
הרי אנדריוס, צ׳ריל
קמבל וג׳יימס וורויק. העלילה
שזורה בכל המרכיבים האום-
יניים לכריסטי: מוות פתאומי,
נערות יפהפיות וטיפוסים
מוזרים. בפרק הראשון: במ הלך
בילוי סופשבוע בבית
קייט מתגלית גווייתו של אחד
האורחים, הנמנה על עובדי
מישרד־החוץ הבריטי. ניסיון
להתחקות אחר הרוצח מוביל
את המחפשים לגילויים מפתיעים
של גוויות נוספות.

• מדע-בידיוני: חלוצי
החלל 0.15 שידור
בצנע, מדכר אנגלית).

ום שישי

החללית ארגו נלחמת עם אנשי
כוכב שבת ומצילה את הנחתים.

סרט קולנוע :

שאלה של אחכה (10.00
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .אב ואם לסבית,
שהתגרשו, נאבקים כל אחד
בדרכו כדי לשמור תחת חסותו
את ילדם. בתפקידים הראשיים :
ג׳נה רולנד וג׳ין אלכסנדר.

יום חמישי
27. 8
• מדע פופולארי :
חיים עלי אדמות (5.30
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .פרק חמישי בסיד־

• סרט ערבי: האהבה
האסורה (— 5.32
שחור לכן) .תיאור מער
כהן:
שיחה כשניים
יום ראשון, שעה 10.50
סרט אחרון בסידרה זו, תחת
הכותרת נערה מיוחדת במינה.

יום ראשון

מיבחרו־יו
יעקב שבתאי ד ל
שבד, האם נישאת בשנית לאחר
שבעלה נהרג בתאונת-
דרכים. הבת לא אוהבת את
אביה החורג ולא משלימה עם
נישואי אמה. מערכת היחסים
בין האם והבת מתערערת לאחר
שהבת מתארסת פעמיים,
ובשני המיקרים מתרחשים
דברים מסתוריים לארוסיה,
מיקרים שלא ברור מי הגורם
להם.

• סרט קולנוע: שלושת
המוסקטרים (— 0.15
שידור בצבע, מדבר אנגלית)
.עיבוד לקולנוע של

שנערך עם שבתאי, בביתו, עשרה
ימים לפני מותו• בראיון
משוחח שבתאי המנוח על
עבודתו הספרותית, על ספרו
״זכרונדברים״ ,איך נוצר הסיפור,
מהו הדחף לספר, מהם
חומרי הזיכרון, חומרי הביוגרפיה,
תל-אביב כנוף ילדותו,
איך מתארגן החומר ההיולי,
על הלבטים וחיסורים, הקשיים
הנפשיים והפיסיים, על
המשמעות הפנימית ועל הזיקות
למציאות החברתית תרבותית,
על הסופר בנושא מא בק
אידיאולוגי, ועל געגועיו
להוריו המתים. עורכת התוכנית:
אילנה צוקרמן.

הבמאי ג׳ורג׳ סידני לרומאן
הקלסי של המחבר הצרפתי
אלכסנדר דיומא. בתפקידים
הראשיים: ג׳ין קלי, לנה טר־נר,
ולצידם ואן הפלין, ג׳יג
יאנג, רוברט קוט, וינסנס
פריים וג׳ון אליסון. הגירסה
הקולנועית מדגישה את הצד
הקומי בעימות בין שלושת
המוסקטרים, המלך והמלכה,
ובין המישמרות הפרטיים של
הקארדינל רישלייה. סיגנונם
של קרבות הסייף בסרט מגיע
באיכותו לאיכות של בלט.
ור יזי

שבת
29. 8
• סידרת טלוויזיה :
דאלאס 10.00 שידור

בתיכנון הטלוויזיה החדש, שעל הכנתו שקדה מנהלת-מחלקת-
התוכניות, אסתר סופר, ישנה סידרה של מישדרי טלוויזיה חדשים.
התוכנית ״דיהחדשה
והבולטת בתיכנון החדש היא
למה״ (שם זמני) בהנחיית ירון
לונדון .״דילמה״ מבוססת על
תוכנית־טלוויזיה מצליחה באנגליה.
אחת לשבוע, במשך כשעה,
יתארחו באולפן 11—12 אנשים
מתחום מיקצועי אחד ואנשים
הקשורים בו. במיסגרת הדיון
יועלו סוגיות מתחומי האתיקה
של מיקצועות, כגון רפואה, מיש*
פט, בנקאות, עיתונות, דיפלומטיה,
שילטון וכוי.
תוכנית נוספת היא ״מישדר
אירוח״ ,מישדר״דיון יוקרתי נוסף,
בתדירות של אחת לשבוע.
מישדר זה יביא 4—5אורחים
מתחומי-חיים שונים בישראל,
וישולבו בו קטעי מוסיקה.
תוכניות האולפן ״מהון להון״,
לוגדון: דילמה
״ארץ אהבתי״ ,״תצפית״ ,״כולבו*
טק״ — הקנרתם תימשך.
״תעודרטה״ יהיה שמה של סידרת סירטי־תעודה מקיפים,
בעלי אופי של כתבות מורחבות•
בכוונת הטלוויזיה להתחיל, בעונה זו, תוכנית חדשה של
הומור וסאטירה. לתוכנית זו טרם נקבעה משבצת״שידור.
תוכנית נוספת היא התוכנית ״טעם אישי״ ,שבה תובאנה
דעות של צופים על הטלוויזיה ועל הרדיו.

בצבע, מדבר אנגלית).

כת היחסים בין בני משפחה

עיבוד לטלוויזיה בן שני חלקים
למותחן שכתבה סופרת
הבלשים הידועה אגאתה כריס־טי.
כוכבי הסידרה: ג׳ון

שבת ( )5.9שעה 3.45

• מותחן: המיקצו-
עגים 10.45 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

האמת כולה מספר כיצד ג׳ים
מוותר על חרותו כדי להשיג
רופא שיעזור לתום סוייר,
המוחזר לביתה של דודה
סאלי. בינתיים מגיעה הדודה
פולי ומספרת לכולם את האמת.

•,סידרה
כלשית :
תעלומת שיכעת השעונים
10.30 שידור
כצבע, מדכר אנגלית).

•טבת א׳ :זיכרדנדכרים

ריי פוגש באחד הברים אשה
צעירה. בשם דונה (סוזאן היי-
ווארד) ,והשניים נמשכים זח
אל זה. אך נראה בעליל שדונה
מסתירה דבר מה. בינתיים
ממשיך ג׳יי אר בחיפושיו
אחר דרך לשים קץ להטרדו־תיו
של קליף בארנם. הוא
מנסה לגייס את תמיכתו של
פוליטיקאי רב־השפעה, סם
קאלוור (ג׳ון מק״נטייר) ,מבלי
לדעת על קשריו של ריי עם
אשתו של סאם, דונה

סידרה לילדים :
הקלברי פין וידידיו
( — 3.00 שידור כצבע,
מדובר אנגלית) .הפרק

רה הנהדרת של דיוויד אנט־בורו,
תחת הכותרת כיבוש
המים. הפרק מספר על׳הדגים
ועל יצורי־מים אחרים.

ביום שגת ( )5.9תוגא
במיסגרת ״מלים שמנסות
לגעת״ ,ברשת א׳ בשעה ,3.45
תוכנית במלאת שלושים לפטירתו
של הסופר יעקוב שבתאי.
התוכנית מתבססת על ראיון

כצכע, מדבר

אנגלית).

לקראת שידור: תיכנו! הטלוויזיה מחודש!

ג׳סיקה מצליחה סוף סוף
להסניס את אל למיטתה. צ׳ס־טר
ואני מבשרים על נישואיהם.
אבל כשנודע לצ׳סטר ש־ג׳סיקה
ואל בילו לילה סוער
יחד הוא נתקף בחמת זעם
וקינאה. ג׳ודי עובר טיפול
בהיפנוזה והופך לזקן יהודי
בן ,80 וכאשר הפסיכיאטר מנסה
להעירו, פוצח ג׳ודי בשירת
הבה־נגילוז.

עם הצייר, בתו, בנו, ידידיו
ומבקרי אמנות: תוך שילוב
צילומים של רבות מתמונותיו
המפורסמות.

יום שלישי

• מגזין למדע: תצ פית
8.03 שחור־לכן).
תוכנית בסיגנון התוכנית למדע
של הטלוויזיה הערבית, ובה
תכונותיו של תינוק שזה
עתה נולד.

יום שג

30. 8

31 8

• מוסיקה: כתת־אומן
8.03 שידור
כצכע, מדבר עכרית
ואנגלית) .בתוכנית מתאר

בידור: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר ומבדח בעברית).

• מוסיקה: נועם
שריף — מוסיקאי (0.30
שחור לבן) .סרט תעודי על

המנצח הישראלי נועם שריף,
שעבודתו מתמקדת בישראל.
הסרט סוקר את הישגיו, החל

חים הפעם רבי־האמנים פאב־לו
קאזאלס, ארתור רובינשטיין
וז׳אן פייר רמפל, המס בירים
כיצד תוכנה הסיפורי
או רעיוני של יצירה משמש
כנקודת מפתח לפרשנות המוסיקלית
של המבצע. מפיק:
איילון גוייטן.

• מגזין קולנוע :
הסרטים שאהבנו (8.30
— שחור-לכן +צכע,
קריינות בעברית) .תכנית
תחת הכותרת לזיכרם, המביאה
מיצירותיהם של אנשי
קולנוע שנפטרו באחרונה,
ביניהם פאדי שייבסקי (מרטי
+,מסיבת־הרווקים +בית־חולים
ורשת־שידור) .נפטר
אחד הוא ויליאם וויילר, שיונצח
בתכנית זו בקטע מי-
רוץ־המרכבות הבלתי נשכח
מן הסרט בן חור. גם השחקן
הוותיק מלווין דאגלאם, האיש
שהצחיק את גארבו האלוהית
בסרט נינוצ׳קה יובא בקטע
מתוך סרטו האחרון להיות שם
שהוסרט רק לפני כשנתיים.
אחרון ופחות מוכר הוא התם־
ריטאי־מפיק הצעיר דאגלס
קני, שנהרג בתאונה בגיל .30
בתוכנית נראה קטע מתוך הסרט
בית־ה׳חיות.

• דיון: שיחה בשניים
10.50 שחור
לבן) שיחה בעלת גוון מיש-

פחתי בין השופט העליון ב־גימלאות,
חיים כהן, לבין אש תו
מיכל כהן־זמורה, מי ש-
היתד. מנהלת מחלקת המוסיקה
ברדיו, והמכהנת כיום כמנהלת
האקדמיה למוסיקה על-שם
רובין בירושלים.

• סידרה בידורית :
בועות 11.20 שידור

ברקן: צא מזה
יום שני, שעה 8.03
שעשועון טלוויזיה. חדש בהנחיית
הבדרן יהודה ברקן. התכנית
מוקלטת בהשתתפות
קהל באולפני הרצליה.

• סידרה: המסבאה
של ארצ׳י 8.30 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק ורוניקה והגרוש
שלה מספר כיצד בעלה לש עבר
של ורוניקה מופיע במסבאה.
מורי וארצ׳י מתחילים
לחשוש כי יצטרכו לשכור טב חית
חדשה.

• אמנות +תיעוד:
פיקאסו 0.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית
וצרפתית) .סרט טלוויזיה
שהופק בעזרת אי־בי-אם על
חיי פאבלו פיקאסו, הצייר הספרדי
הנודע, ובו ראיונות

מאקדמות למועד, שזו פיסגת
הלחנתו, וכלה בפועלו לחינוך
נוער להבנת מוסיקה בישראל.

• בידור: מונטה קרלו
( — 10.00 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) .הזמרת
לולה פלנה מופיעה כאורחת,
וכמו כן, אמן מפוחיות הפה,
לארי אדלר.

• סידרת טלוויזיה:
סיפורו של חייל (10.50
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .פרק שלישי ב־סידרה,
המתארת את דור המלחמה
העולמית הראשונה, ובעיקר
גיבור הסידרה סם, ה יוצא
לנצל את כלי התקשורת
כדי לקדם את מעמדו בצבא.

/אי שממאדים
0נועס אלוהים כועס, כועס מאוד, ומי לא יודע, שאלוהים היהודי
יודע לכעוס — בזעם׳ בעברה, בחרון אף, בחמתו כי רבה !
מדוע ולמה אתה כועס, אלוהים ן
אלוהים לא עונה. מזמן שניתנה נבואה לשוטים הוא לא עונה.
נגמר. אין קומוניקציה עם אלוהים. אי-אפשר לדעת מה הוא חושב,
מה הוא רוצה, למה הוא מתכוון. מפני שהוא שותק כל הזמן,
וכאשר מישהו שותק, לעולם אינן יכול לדעת מה מתרחש אצלו
שם בתוך־תוכו, במחשבותיו ובשרעפיו.
וכך נוצר מצב לא פשוט: העם איבד את אמצעי התיקשורת
האחרונים שלו עם אלוהים. מאז — וזה כבר עניין של אלפי
שנים — העם היהודי, זה העם הניבחר על ידי אלוהים מכל
העמים למטרותיו האלוהיות על פני תבל רבה — יכול רק לנחש.
מה יצא מכל הניחושים הללו אנחנו מאים במו
עינינו. כל זב ומצורע, כל זגדוס וזבלגן — שלא לומר חרש שוטה
וקטן, ואפילו, שומו שמים, אשה — טוען שהוא יודע מה אלוהים
רוצה בסיסמות ״בעזרת השם״ ו״ברוך נשם״ על שפתיו. אחד
יודע שאלוהים אנטי״ציוני ואחד יודע שאלוהים ציוני, אחד יודע
שאלוהים נץ ואחד יודע שאלוהים יונה, אחד יודע שאלוהים ימני
ואחד — שאלוהים שמאלני שרוף, אחד יודע שאסור לערב דת
בעיסקי מדינה, דת, צבא ,״אל על״ ודולפינריום — ואחד יודע
שאלוהים גורס — מה גורס ז — תובע ההיפך.
כל האלוהימים האחרים, שגם הם כבר השתתקו ונאלמו דום
מזמן, הספיקו להבהיר למאמיניהם עלי אדמות שלא יקחו ברצינות
יתרה את החיים שם, למטה, שישתדלו להיות ילדים טובים,
אבל שלא יסמכו על אלוהים ויסתדרו בינם לבין עצמם. כי מה
שהיה פעם לא יהיה יותר. אלוהים לא יתערב יותר בענייני העולם
והאדם. זה התחיל לשעמם אותו כבר לפני כמה אלפי שנים.
אומנם, פה ושם נמצאו מי שהתווכחו והתקוטטו על עובדת־חיים
בסיסית זאת. היו שהעזו לקבוע, שהם הם היודעים מה אלוהים
שלהם רוצה והירשו לעצמם לגנות ולהוקיע כל מי שכפר במונופולין
זה, שנטלו לעצמם בלי כל הוכחה שאכן הוא מגיע להם.
התוצאות היו פשוטות מאוד: מלחמות דת אכזריות, נוראות. מי
לא יודע לאלה מעשי תועבה, אכזריות וקטל מסוגלים בני אדם,
תמימים ורגועים אך אתמול, כששם אלוהים על שפתיהם היום.
התוצאה המופלאה של מילחמות הדת — במקום שהן
התחוללו — היתה הפרדת הדת מן המדינה, מפני שבכל מקום
שהן התחוללו ניצחו האנשים שאמרו שאם אלוהים לא רוצה
להתקשר עם האדם, אין ברירה לאדם אלא לקחת את העניינים
בידיו-הוא, וככה באמת לקחו את ענייניהם בידיים, ופתאום נוכחו
שזה אפשרי, וכאילו תבלול ירד מעיניהם, כאילו מחסום נפל
לפניהם, והמדע התחיל להתפתח ולשגשג ולהעניק קצת נוחות
לאדם, שכמובן, אל נשלה את עצמנו, נשאר אדם, כלומר נדון
לחיות עם בעיות קיום מכל המינים, שלא תמיד אפשר להספיק
להתמודד בהן בטנת שנות חיי אדם.
ראו, רבותי, איפה עומדות המדינות שבהן הופרדה. הדת
מהמדינה — אנגליה, גרמניה, ארצות״הברית, למשל — ואיפה
עומדות אלה שלא ידעו מעולם מאבק אלים ונחרץ בין המדינה
והדת כמו רוסיה, איטליה, ספרד, איראן או סעודיה ; איפה היו
וישנן דיקטאטורות טוטליטאריות ואיפה פורחת הדמוקרטיה, איפה
שיגשגו ומשגשגים מחנות הסגר ומחנות עבודת פרך וטיפולי שמן
קיק ואינקוויזיציות ותליות ועדיפות וקיצוצי אברים בככר השוק.
ועכשיו, קצת במאוחר, הייתי אומר, אבל, ברוך השם —
ישראל המפגרת הגיעה למילחמת הדת שלה. שוטה מי שטוען,
כי אנחנו מאויימים פה על ידי ימי הביניים ! להיפך ! סוף סוף
ימי הביניים שלנו מאויימים ! תכיף ומייד נראה מי פה חזק יותר,
הקידמה והנאורות או מורדות האור והאפילה ! תיכף ומייד ניווכח
בעליל, כי הרוב הדומם והסובל, זה שנדמה שאין לו שום אמונה
והוא מוכן לכוף ראשו לפני כל מיני כיתות וסיעות שונות ומשונות,
שמחזיקות את אלוהים בזקן ומצמידות את אוזניהן אל פיו
לשמוע את פיסקי ההלכה שלו, כי הרי להם יש אמונה — יגלה
שיש לו אמונה כה בסיסית, עד שהוא פשוט לא מרגיש בה כשם
שהוא אינו חש שהוא נושם או מדבר פרוזה — האמונה בזכותו
לחיות כרצונו הריבוני ולא לפי תכתיבים של מטורפים, הטוענים
ללא שום הוכחה ממשית כי הם יודעים שיש אלוהים, ולא זו
בלבד שלא גם יודעים מה הוא רוצה ולמה הוא מתכוון. כן, פשוט
מחוסר ברירה אחרת הולך לקום פה עם שלם, ולגלות שהוא
מאמין בעוז בחירות הפרט מכבלי הדת, והגילוי הזה כל כך חשוב
בחיי אדם ועם, עד שצריך לברך ״הגומל״ לאותו אלוהים אילם,
שסוף סוף הגענו היום למה שהגיעו עמים נאורים לפני מאות
שנים. אז תנו תודה לארכיאולוגים שלנו ולנטורי קרתא גם יחד,
וגם למוקיונים המתאמרים להיות פה לאלוהים.
אם אין אלוהים, אז אוי ואבוי יהיה לכל המדברים בשמו.
מי הפריע להם להתעסק בכשפים האלוהיים שלהם בחצרותיהם,
בבתיהם, במרכזיהם* עכשיו, שהם הגזימו קצת, הם פשוט יצטרכו
ללמוד היכן מקוטם בדרך הקשה.
ואם יש אלוהים — הוא כועס• הוא כועס, מפני שאת החלטתו
להאלם הוא לא ישנה, ואם איזה אידיוט שם, למטה, מתחיל
לעשות עניינים בשמו ועוד מוסג לאחור בכוח — זה פשוט מפחית
מהיוקרה השמימית שלו.
כן, יש עוד אפשרות אחת: שהרוב בישראל אינם חושבים
כמוני, ואיש לא ייזעק אל דגל המילחמה על חירות הפרט נגד הדת.
אני מתפלל לאלוהים, שאפשרות זאת בלתי״אפשרית, מפני
שאם היא תתממש לא יתחשק לי לחיות אפילו במאדים הפרטי
שלי.

| £רבראש* לעצ מו ת
פעם הוא התרוצץ מהר אל הר, מפיסגה לפיסגה, ולא פסק
מתקוע בשופרו האישי. שוו בנפשכם שבאחת מאותן תקיעות

היתה נבקעת האדמה, והמשיח היה בוקע מתוכה רכוב עלי
אתונו הלבנה! הרי אז היה הרב הראשי שלמה גורן נכנס
להיסטוריה כמסייע לגאולת עם ישראל והעולם כולו ! אללי !
התקיעות שהוא תקע ברוב להט מייד לאחר תום מלחמת ששת
הימים בהר הבית, בחברון, בהר סיני ואיפה לא — הסתיימו
כנפיחה רגילה — בלי משיח ובלי אתון, ורק כל מי שהיה חמור
נשאר חמור. חבל, אבל זהו זה.
עכשיו הוא רדוף כפייה ודיבוק אחרים. עכשיו הוא מתרוצץ
מאתר לאתר, מלקט עצמות, גולגלות, שיניים, מצלם שלדים, תוחם
גבולות בתי-קברות ברחבי ארץ-ישראל ועושה חיים משוגעים
בשעשועי מוות ונקרופיליה, כמו שנאמר בתורתנו הקדושה :״וישכב
עם אבותיו.״
כלומר, בינתיים הוא חי ושוכב עם עצמותיו, העצמות שיגע
ומצא בחיטוטיו באדמת ירושלים, וכל זה כדי להבטיח ש״בעוד
חמישים שנה לא יחשפו את עצמותיו־הוא מקברן.״ מה יש פה
לדבר, הרב הראשי הזה הוא בעצם איש עדין מאוד, איש שלא
יכול לישון בלילה מרוב עוגמת נפש על חילול קברים, איש עדין
מאוד, שבמו ידיו מלקט בלי הרף שיברי שלדים ושרידי גוויות
ופגרים, ואוגר אותם בשקים ובמעטפות כאספן כפייתי מיומן.
ממש מרנין את הלב לדעת, שהרב הראשי ״שלך״ ,זה שאמור
להיות הרועה הרוחני שלך בתור מי שמוגדר כאשכנזי בישראל,
מצא לעצמו ריפוי בעיסוק בעצמות, לעת זיקנה.
אולי אפשר להשיג כמה עצמות יפות ולפזר אותן אי-שם
במקום רחוק — כדי שהרב הראשי לעצמות היבשות ימהר לשם,
ימצא לו עניין לענות בו לזמן־מה, ישב לו שם בשלום עם עצמותיו
ויניח לנו לחיות פה בשלום !
אחרת אני חושב שיהיה שמח, שמח מאוד — וחבל על
העצמות.

במדינה
׳! שר אלי ס בחיי ל
עבד יחוגוף
ב בי ת השגר!־
שחקן ישראלי נוחל הצלחה
צלוגדון — אך אין מזכירים
את מוצאו הישראלי
במחזה הזוכה בהצלחה מסחררת
על בימת תיאטרון היימארקט ב־ _
לונדון, כפי שנשמע, מופיע בתפקיד
השלישי חשיבותו שחקן יש ראלי
בשם אהרון איפלה.
המחזה שנכתב על־ידי פיטר
יוסטינוב, שגם בתו משחקת ב מחזה,
מספר על ארץ קומוניסטית
פרימיטיבית ועל השגריר הבריטי
באותה ארץ. כל המחזה מתרחש
בביתו של השגריר, גבר אלגנטי
בגיל-העמידה (השחקן איין קרמיי-

^ ו. ב עונותיה
עסקי העבר והארכיאולוגיה בלעו בכל פה את עלילות ״המדינ-
יות החדשה״ של ממשלת ישראל בשטחים הכבושים, שפתאום
נתברר שהיא לא חדשה או אף לא קיימת בכלל, וכך יצא שהכוח־שים
בקדרה בילבלו את דעתם של היהודים כהוגן: יש מדיניות
או אין מדיניות, מדיניות חדשה או ישנה?
אך את היהודים זה בילבל, את הערבים לאו דווקא• אם איני
טועה, הם כבר קיבלו כל כך הרבה שיעורי ״כבדהו וחשדהו״ ,עד
שהתחסנו בפני הצהרות מעורפלות שקברניטי המדיניות מרעיפים
סביבם. ומי שראה את הקברניט המחייך מבעד לזקן ההדר של
בן־אלישר בהצהירו במישדר טלוויזיה באדנות נעלה עד כדי בוז,
שהפלשתינים נועדו, בעצם, להיות גבעונים, ובשונה מכל עם אחר
עלי אדמות אין להם שום זכות לתבוע ריבונות לאומית בשטח
שבו הם מהווים רוב מוחלט, בוודאי יבין למה אני מתכוון באומרי
שהערבים לא התבלבלו. האוטונומיה״גבעונומיה פשוט אינה מושכת
אותם.
לכן אני מפקפק מאוד אם אריאל שרון ושות׳ ימצאו להם
קוויזלינגים ועראבן״ראטים. הם בהחלט עשויים לכופף לערבים
את הראשים ואת הזרועות, ולעשות להם את המוות במדיניות
ישנה או במדיניות חדשה. אבל קוויזלינגים ן
א-נו נראה.

ה שו טר חייב

^ לו רוי סונ ת
מזל שהם היו ערבים, אילו הם היו יהודים, וכל הארץ היתה
מתעטפת באבל לאומי, והמיסגרות השחורות בעתונים היו חוגגות
על פני עמודים שלמים, עם תמונות ובלעדיהן, והטלוויזיה היתה
מראה מחזות זוועה בבתי הקברות ובבתי-החולים, וכו׳ וכו׳ —
כן, אילו הם היו יהודים, הכנסת ההיסטרית היתה מחליטה חיש
מהר להגשים את ההצעות המופלאות להדביק אות קין לכל רכב
נגח, ולהטיל עונשי מאסר כבדים על עברייני תנועה בדרכים.
מילא, אות הקין הזה לא יעלה כל כך ביוקר, אבל להכניס
את כל נהגי ישראל לכלא — זה כבר עניין אחר בחור היא
אמרה• מניין היו לוקחים את כל הכסף הדרוש לתכנן ולהקים
ולהחזיק עשרות בתי״כלא ומחנות עבודה ! מניין היו לוקחים את
הכלאים ואת כל שאר עובדי מנגנון הכלא, לרבות פסיכולוגים
ועובדים סוציאליים, לטיפול באוכלוסיית הכלא הענקית — וזה
כאשר כבר היום מציעים מומחים לשחרר אסירים בטרם ריצו את
עונשם, שכן בתי הסוהר הפרימיטיביים שלנו כבר מתפוצצים מרוב
אוכלוסיה ז

מזל, מזל שהם היו ערבים !
אבל מה י מחר זה יכול לקרות ליהודים באותה צורה, באותו
מיספר ואפילו באותו מקום• אז בואו לא ניכנס להיסטריה כל עוד
זה לא קרה, כל עוד בסך הכל נהרגים שניים־שלושה-ארבעה ביום
ולא יותר, ונסכים כי הדרך הזולה ביותר למניעת תאונות היא
הצבת שוטרים בדרכים.
בואו נחליט, למשל, שבשלב זה של התפתחותנו הלאומית
בעיית החניה על מידרכות היא מישנית לבעיית הקטל בכבישים,
נלביש פירחחים במדי שוטרים, ונעמיד אותם בצמתים המרומזרים
ובנקודות מפתח אחרות, כדי שירשמו את הרפורטים שלהם שם
לכל נהג מהיר מדי או חוצה איתות אדום.
תתפלאו כמה הפטנט הפשוט הזה של שוטרי תנועה נראים
הינו יעיל, זול ומיידי.

איפלה כ״כפי שנשמע״
רומן טס אשת־השגריר והמזכירה
כל) ואשתו המשועממת — השח קנית
דבורה קר.
.אחרי ארוחת־בוקר שיגרתית
פורץ לפתע, דרך חלון המירפסת,
גבר צעיר ויפה־תואר. הוא מציג
את עצמו כמשורר הלאומי של
אותה מדינה, המחפש מיקלט ב־ארצות־הברית.
בטעות קפץ לשגרירות
הבריטית הסמוכה.
חיוניות חייתית. מאותו ה -׳י
רגע הופך הצעיר את החיים ה־ |
משעממים בשגרירות להילולה
מסחררת. בכוח משיכתו הפיסית
וגישתו החופשית לאנשים הוא
הופך מאהבן של אשת־השגדיר ושל
מזכירתו כאחת. ורק כאשר הוא
עובר לשגרירות האמריקאית, מש תחרר
משק־הבית מחיוניותו החייתית,
וחוזר לחיים רגילים, אשר
לעולם יישארו מוחתמים בחותמו
של המשורר השובב.
המחזה הוא פארסה קלילה ומיו־עד
לשעשע. מישחקם החביב של
דבורה קר ואיין קרמייכל, המתיי־ ,
חסים למחזה כלמהתלה, מבליט את
מישחקו הפרוע יותר של איפלה.
הוא מתנהג בבית השגריר כמו צבר
ישראלי חצוף, וכך הוא גם נראה,
במעילו הענקי וחזהו החשוף.
משום־מה אין נזכר בתוכניה, המפרטת
את תולדות חייו והישגיו
האמנותיים, מוצאו הישראלי.
העו ל ם הז ה 2295

פי־ננן ב *

הדיפלוסט״ה
האמריקאית תנופה

במאמר מלומד מנתח בסוף השבוע
פרשן מכובד את מדיניות החוץ של ה נשיא
רונלד רגן, ולאחר שהוא עומד על
בשלונות המדיניות הזאת בכמה מאזורי
העולם, הוא כותב כך:
״על משבר הטילים, משבר הקטיו־שות
ומשבר הכור״הגרעיני נישאה הדיפלומטיה
האמריקנית בחודשים האחרונים׳
הצליחה לבצר את מעמדה ואף לבלום
במידה ניכרת ניסיונות התפשטות
סובייטיים.
״שלושה משברים אלה העניקו לאר-
צות״הברית את היכולת לנחל משא״ומתן
עם סוריה, בעלת בריתה של ברית-המוע-
צות, מעל לראשה של מוסקבה, לפתוח
בדו־שיח עם עיראק, ואף להניח יסוד
להסדר בלבנון, שבו מעורבות סעודיה,
סוריה, לבנון, ובעקיפין — גם הפלסטינים.
״שלושה
משברים אלה, שישראל עמדה
במרכזם, העניקו תנופה לדיפלומטיה
האמריקנית, ואף ההישגים שהשיגו ה אמריקנים
במצרים מכוח התקופה של
הסכם השלום שבין ישראל ומצרים באו.״
כקורא אמריקאי המעיין בדברים
הללו, עלי להיות מרוצה מאוד• הדברים,
דרך״אגב, לא נכתבו על״ידי ג׳יימס רס
טון ב״ניו-יורק טיימס״ ,אלא על-ידי
משה ז׳ק ב״מעריב״ ,בגיליון יום השישי
לפני שבוע• הצרה היא, כנראה, שאינני
קורא אמריקאי, וזאת הסיבה לכך שאני
מאוד לא מרוצה. שלושת המשברים שהנחילו
הצלחות כה מרובות לארצות-
הברית-של-צפון״אמריקה, היו כרוכים ב-
איזור שלנו בהרבה מאוד הרוגים ופצועים׳
ביניהם אפילו כמה חיילים׳ בעיר
שהתרוקנה מתושביה, ובמהלומות קשות
שניחתו על ראשה של מדינת ישראל בדעת
הקהל העולמית ובעוד מקומות.
אומנם, כל זמן שאני עצמי יוצא מכל
ההצלחות האמריקאיות הללו בלי סרי-
טה, הזעם הוא תיאורטי למדי. אבל
כשאני חושב לי אילו רעיונות נוספים
יש לבגין וחבריו בתחום הדיפלומטיה
האמריקאית, אני מתמלא חיל ורעדה.
בשעות חולשה כאלה אני חושב לי מחשבה
משונה שאפשר לנסחה כך:
אם בעתון ישראלי פטריוטי מסביר
פרשן ישראלי פטריוטי שעל כיתפי ״המשברים״
שלי ״נישאת הדיפלומטיה האמריקאית״
,מקבלת ״תנופה״ ויש לה
״הישגים״ ,אז מדוע אי-אפשר, בעצם,
להיות פטריוט ישראלי טוב בארצות-
הברית ז

איר הו מצאה האנרגיה בזמן האחרון אני מסתובב עם הרגשה מאוד לא נעימה
בבטן. בהתחלה חשבתי שזה בגלל הוירוס שהתנפל עלי לפני
שבועיים ועשה בי שמות, אז אולי הוא השאיר אצלי כמה
צאצאים. אבל בסוף הגעתי למסקנה שהעניין בכל זאת פסיכוסומטי,
וקשור בעניין שמטריד את המדינה כולה בזמן האחרון.
העניין שאני מדבר עליו הוא המצאת מרידוד בתחום
האנרגיה. כבר שבועות שכל מי שיש לו מכונת כתיבה וקצת
מקום בעיתון במדינה הזאת, מתנפל על מרידור בצורה שלוחת-
רסן׳ ופשוט מפרקים את האיש הזה לגורמים. עכשיו, אם
מרידוד היה סתם איזה חתיכת נבלה מטונפת, אז לא הייתי
שם קצוץ• אבל מה, הוא בסך הכל בן־אדם די סימפטי,
שעשה המון למען המדינה, וכל זה לא מגיע לו.
ממש בצורה קשה זה משפיע עליו. הנה, לפני כמה ימים
הלכתי ברחוב בן־יהודה בתל-אביב, ופתאום אני רואה את
מרידוד הולך מולי, לבוש בחליפת ספארי כחולה ויפה. הייתם
צריכים לראות את הפרצוף שלו. פשוט רחמנות. הוא הלך
ממש כהוזה, ואפילו עבר במעבר חציה להולכי רגל באור אדום.
מזל שאיזו מכונית לא דרסה אותו. זה נורא, אגב, עם התאונות
האלה בזמן האחרון.
אבל נחזור בבקשה לעניין. אני חושב שהגיע הזמן לגלות
לציבור איך נולד כל הסיפור הזה של ההמצאה המופלאה ואיך
התגלגל ועלה ותפח והגיע למימדים הנוראים שהוא לובש
עכשיו.
בשביל זה צריך לנסות להיכנס לאווירה של ערב הבחירות
שהיתה אז. מרידור, כזכור, רץ לכנסת מטעם הליכוד, נדמה
לי. הוא עשה לעצמו מסע פירסום גדול, עם המון מודעות,
ובטוח שהיה לו איש יחסי-ציבור טוב, עם ראש שעובד נון-
סטופ. כל איש יחסי-ציבור יודע שמודעות זה גם לא מספיק,
וגם יקר מאוד, ולפעמים איזה סיפור נחמד יכול לבוא במקום
עשר מודעות. וזה בדיוק שורש העניין.
כי מה קרה ז בא אל מרידור איזה חבר שלו, נניח אפילו
מדען, וסיפר לו איזה מעשייה, שהיא בכלל לא חשובה לצורך
העניין שלנו. הלך מרידוד אל איש יחסי־הציבור, וסיפר לו
לתומו את המעשייה, בלי להבין, אפילו, מה זה חשוב בכלל.
אבל מה ן תפקידם של אנשי יחסי-ציבור זה בדיוק לעלות
על עניינים כאלה, ואכן, איש יחסי־הציבור של מרידוד קפץ
על המציאה כמוצא שלל רב, וישב לכתוב הודעה לעיתונות.
אני מניח שרוב הקוראים לא יודעים בכלל איך עובדים
מחברי הודעות לעיתונות׳ אז אני אתאר כאן מיקרה לדוגמא.
ובכן, יושב איש יחסי־הציבור של מרידוד, לפניו דף נייר לבן
וריק, ובידו עיפרון מחודד, והוא חושב מה לכתוב. הבעייה
היא, איך לנסח את הסיפור הקטן שלו כך שיזכה בכותרת
גדולה ושמנה בעיתון. זאת אומרת — שיהיה מה שיותר
מפוצץ. ובכן, מרים איש יחסי״הציבור טלפון לחבר שלו, אחד
שלמד פעם פיסיקה באוניברסיטה בירושלים, ואומר לו :
״תן לי איזה שם של פיסיקאי, חיימק׳ה״.
חושב חיימק׳ה רגע, ואומר :״פיסיקאי ! יש לך איינשטיין.״
רושם לו איש יחסי־הציבור על הדף שלפניו :״איינשטיין״.
״ועכשיו,״ הוא אומר לחבר שלו ,״תן לי איזה שם של
המצאה חשובה בשטח הפיסיקה״.
״שמע, אין לי זמן עכשיו,״ אומר חיימק׳ה ,״המצאת הגלגל
זה די חשוב״.
״גלגל,״ רושם איש יחסי-הציבור לפניו, ועכשיו הכל יותר
קל. הוא מחליף את הנייר׳ ומתיישב לכתוב הודעה לעתונות:
״איש־העסקים יעקב מרידוד עומד להציג בקרוב בפני הצי-

טיוטה שד ההודעה לעיתונות
בור המצאה חדשה ומהפכנית בשטח האנרגיה. לדבריו שמה
ההמצאה הזאת בצל את הישגיו של הפיסיקאי אלברט אייג־שטיין
בשטח הפיסיקה, ולא היתה המצאה חשובה ממנה מאז
המצאת הגלגל.
״מרידוד אמר עוד שהמצאה זו תשחרר את ישראל ואת
העולם המערבי מתלותם בנפט הערבי, וכן אמר ש וכד.
זהו. עכשיו מתקשר איש יחסי״הציבור למרידור, ומקריא
לו בטלפון את ההודעה היפה שכתב• מרידור אומר :״למה

ובעצם, אפשר להבין אותו. בינינו, מי יודע מה באמת
המציא איינשטיין שזה כל-כך חשוב ן אתם מצפים מאיש
שהקדיש את חייו לעשות עסקים למען המדינה שידע בדיוק
מה רצה איזה מדען בשם איינשטיין! וגם המצאת הגלגל, זה
לא נראה למדידור נורא כל כך. אילו היה הפירסומאי כותב,
למשל, שזו המצאה גדולה יותר מהמצאת הטלוויזיה, היה
מרידור חושב פעמיים. אבל גלגל? סתם חתיכת משהו עגול ז
הרי אפילו ילדים יכולים לעשות את זה מפלסטלינה• זה לא
נראה מסוכן.
״קדימה,״ אמר מרידוד ,״נלך על זה״.
והם הלכו על זה. אחר-כך העסק התחיל לצאת מכלל
שליטה, וכבר היה צריך לגייס את התלמוד, ואת ״עוד חודש״,
ואת המדענים ממכון וייצמן, כי כשכדור שלג כזה מתחיל
להתגלגל כבר קשה מאוד לעצור אותו.
אני יודע שכל הסיפור נשמע קצת באוויר, כאילו שזה עתה
המצאתי אותו• אבל אם זה לא קרה בדיוק ככה, אז אני
קוגלאגר׳ שגם זו המצאה לא קטנה.

הר ט ב הו שיר ה רע מ אוד
נושרים באיטליה ״ערכו״
בחירות לכנסת
הליכוד זכה ב~ 52 מנדטים, תל״ם ב־,20
המערך ב־ , 16 שינוי ב־ ,5התחיה ומפד״ל ב־* 5
רק״ח לא עברה אחוז החסימה
מאי. גדעון אלון
קהיליית הנושרים מקרב יוצאי בריה״מ, השוהה באיטליה,
ערכה ״בחירות״ לכנסת במתכונת הנהיגה בישראל. מתוך שמונה
המפלגות, זכה הליבוד ב־ 52 מנדטים, תל״ם ב־ 20 מנדטים, תנועת
כך ודימערד ב־ 16 מנדטים כל אחת, שינוי בחמישה מנדטים,
התחירי והמפד״ל בחמישה מנדטים כל אחת, ולק׳׳ה לא עביה.

״הארץ״.8.51 ,ע1

עכשיו מתנהל איזה ויכוח קטן על
גודל הירידה והנשירה מישראל, וכרגיל
אצלנו מחליפים כמות באיכות. כי מה
שחשוב זה לא כמה אנשים יורדים
ונושרים, אלא דווקא איזה אנשים
אלה. ובכן, מסקר בחירות (ראה גלופה)
שנערך בקרב הנושרים, אני למד שהת־רשמותי
משיחות רבות עם יורדים אכן
היה לה על מה לסמוך.
הרושם שלי תמיד היה, ועכשיו אני
כבר בטוח שזה נכון, שצפוייה סכנה
חמורה למדינת ישראל, כי דווקא ה פטריוטים
הכי גדולים הם אלה שנושרים
ממנה או יורדים ממנה, ובין אלה
שנשארים גדל באופן יחסי מספרם של
השמאלנים, הבוגדים, החשישניקים וכל
החלאות האחרות.
תשימו לב, בבקשה, איזו מדינה נפלאה
היתה לנו אילו כל היורדים והנושרים
היו מגיעים לארץ או נשארים בה, ותוצאות
הבחירות לכנסת היו דומלת לתוצאות
הבחירות בקרב הנושרים. בצ׳יק
אפשר היה להקים קואליציה פטריוטית
איתנה, המורכבת מהליכוד 52
תנועת כך של הרב כהנא 16
התחייה 5וכל זה בלי הדתיים!
חיים משוגעים אפשר היה לעשות פה !
ועל רקע זה מובן מדוע מבקשים עכשיו
להקשות על הנושרים לנשור.

אומרים מה הם אומרים ...מה הם אומרים חה הם אומרי ם..

ונתן ש ם־ או ר:

עזר 1צ מ , 1״הלידה בטוחה יותר
אליעזר דווב׳ן ואני!

נ ר עמ וד חשמל!

פ רו פ סו ר דויד שור :

ביום השלישי שעבר נפטרה אשה צעירה בשעת
לידה. מותה עורר בהלה בציבור הנשים. הלידה היא
עניין מפחיד. מי שלא עברה אותה עדיין פוחדת
מהבלתי״ידוע. מי שעברה אותה לא משתוקקת כל-כך
לעבור את זה בפעם נוטפת. בשני המיקרים, הלידה
נשארה עדיין דבר שלא מתייחסים אליו בקלות״ראש.
פניתי אל הפרופסור דויד שר וסיפרתי לו :

• מותה של האשה הצעירה כשכוע שעכר
גרם לכהלה, הן אצלי והן אצל חכרותי.
הכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות עשתה שרות
רע מאוד. עם כל הכבוד לאמצעי־התיקשורת. העיתונאית
דבורה נמיר גרמה לפאניקה בציבור, למרות שהוסבר
לה כי מדובר בפיקת* נדיר. וזה חבל מאוד.

• מדוע נפטרה הצעירה ץ
שר־התיקשורת החדש, מרדכי ציפורי, מינה לו
כיועץ לענייני-תיקשורת את יונתן שם־אור. י(נתן
הוא רעיונאי במישרד-פירסום ואחיה הצעיר של מי-
רית שס-אור, אשתו של צביקה פיק, וכמובן בנה
של העיתונאית הימנית״קיצונית-קיצונית אורה שם־אור.
אני נוסעת לי לתומי, בגוקר ירושלמי שטוף אור,
ליד בריכת השולטן היפהפיה, ולפתע חשכו עיני: הבריכה
היתה מוארת, בשעה שבע בבוקר, באור שהשמש
החווירה לעומתו. חשבתי לעצמי שעיריית ירושלים
התעשרה עד כדי כן שהיא מרשה לעצמה לבזבז חשמל
יקר בשעות הבוקר, או שמישהו בעירייה השתגע.
אז פניתי לדובר העירייה, רפי דברה, ושאלתי אותו:

• מדוע דלקו האורות ככריכת השולטן
בשע $שכע ככוקר ץ
האוטומט התקלקל. זה קורה לפעמים, תיקנו אותו
כבר פעמיים. אבל הבדיחה הכי גדולה היא שאף אחד,
וגם לא את, לא טילפן לאגף־המאור. מה אני יכול
לעשות? אין לנו עובד עירייה על כל עמוד חשמל,
ואחרי הכל ירושלים היא נכס של האזרחים, לא רק של
העירייה. מה שמדאיג אותי יותר מכל הוא, שבמקום
להודיע למחלקת־המאור כותבים על מיקרה כזה בעיתון.

• יונתן, מה לך ולענייני תיקשורת?
אני לא מבין הרבה בתיקשורת של טלגרף וטלפונים,
אבל אני מבין הרבה מאוד בענייני הפדייה, ולכן מוניתי
כיועצו של השר לענייני עיתונות והסברה מדינית.

• למה דווקא אתה ץ
מוטקה ואני מכירים עוד ממערכת הבחירות לכנסת
התשיעית. הוא היה אז סגנו של עזר וייצמן, שריכז את
מערכת ההסברה.

• ומה עשית אתה ץ
לא נעים לי להגיד, אבל מילבד עזר עשו את העבודה
רק עוד שני אנשים.

עזר וייצמן, ט׳ורבין ואני.

היתה לה מחלה שפגעה בכבד ובכליות, והיו לה
הפרעות במנגנון קרישת־הדם.

• האם הגינקולוג ־שטיפל כה
ההריון לא הכחין כמחלה ץ

כתקופת

היא לא היתה חולה במשך ההריון. המחלות האלה
יכולות להתפתח בתוך שש עד שמונה שעות.

• מהו אחוז התמותה אצל יולדות כ־*81 עץ
מוות אצל אמהות הוא נדיר ביותר, אולי מקרה אחד
ל־ .10,000 במרבית המיקרים אין המוות קשור בלידה
עצמה כי אם בניתוחים, במחלת־לב או בפצעים ברחם,
שגם הם נדירים מאוד. במעט ולא קורה היום שאישה
תמות בגלל שטף־דם, כי היום יש עירויים. מובן, כשיש
הפרעה במנגנון קרישת־הדם קשה לפעמים להתגבר.
יש גם מיקרים שבהם חודרים מי השפיר לכלי־הדם, וזה
קורה, בדרך כלל, ממש מתחת לעיני המיילד ובאופן פית־אומי.

האם אתה יכול להרגיע אותנו, הנשים ץ
אני יכול להרגיע אתכן, ועוד איך. הלידה היא עניין
בטוח יותר מחציית הכביש, או אפילו לקיחת גלולה נגד
הריון. אין סיבה להיכנס לבהלה.

חה הם אומרים מ ה הם אומרים חה הם או מ רי ם ...מה הם *^1

לחב 1ת
חייב קצת ! ״

״חשבתי שישואד
היא כמו אמריקה!״

הגיע לידי ספר בשם ״ההורים האמיתיים״• את
הספר, שהיה מיועד לילדים, נתתי לבתי, מיה, והיא
באה אלי ואמרה לי :״אמא, הספר הזח מפחיד נורא.״
קראתי אותו כי לא רציתי להיכשל עוד פעם עם
המכשפה של כיפה־אדומה והמכשפה של עמי״ותמי,
והנה הסתבר לי כי הספר שבידי הוא ספר פסיכולוגי
לילדים. טילפנתי אל המחבר, רפי רוזן, ושאלתי
אותו :

דן שילון חזר אלינו שנית אחרי שלוש שנים
שבהן ישב בניו״יורק כשליח הטלוויזיה. תפסתי
בקפה ״אכסודוס / ,והוא אמר לי :״בחייך, תרדי
תני לי קצת זמן ״.סירבתי באלגנטיות, ודן ניאות
לי על כמה שאלות:

וחצי, אותו ממני,
לענות

• מה תעשה בטלוויזיה?
החלטתי להיות עובד מן השורק. לא אבצע עבודות
שיש בהן אלמנטים של ניהול. אעשה כתבות ללא הגדרת
תחומים ואגיש חדשות.

• וכרד תסתפק ץ
זה בהחלט מספיק לי בסיטואציה הקיימת.

• במחלקת החדשות של הטלוויזיה אמרו
לי שתור־הזהב של המחלקה היה בתקופה שבה
ד,יהלת אותה. אתה עומד לעבור בשקט על
מה שקורה עכשיו במחלקה?
אני חייב לחכות קצת.

• אתה חושב שהסיפורים, הכתובים בשיטת
״זבנג וגמרנו״ ,יפתרו באמת את הפחדים
של הילדים? האינך חושב שהם יעוררו פחדים
חדשים ץ
סיפורים אמיתיים יש גם בעיתון, וגם הם מפחידים.
מה שאני לא אוהב זה סיפורים על כיפה אדומה או
על התנ״ך. איך אפשר לספר לילד רך בשניה על אב
ההולך לשחוט את בנו בהרים?
אני חושב שצריך לספר לילדים סיפורים הלקוחים
מהחיים. יש בספר סיפור על ילד מפגר. הילד הרי רואה
ילדים מפגרים ברחוב, בשכונה. למה לא לדבר על זה?
במקום להסביר לילד, מבודדים את המפגר, וגורמים
לילד הנורמאלי לפחוד מפניו. מטרת הספר שלי היא
לגרום לכך שהילד ידבר על הפחדים, ובכו לעזור לו
להתגבר עליהם.

* מדוע אתה כותב כזה ספר לילדים, ולא
להורים ז־הספר
מיועד גם להורים. אני כותב לילדים, כי כך אני
נאלץ לכתוב בשפה הברורה והפשוטה ביותר. כך אני
מאלץ את עצמי לחשוב עד הסוף, בלי להתחמק בעזרת
מילים גדולות.

מי שראה את סרג׳יו מנדז, הנציג הכמעט גלעדי
של הסמבה בעולם המערבי, בהופעה נאיצטדיון הטניס
ברמת״השרון, התאכזב. הקהל רצה ״בוסה נובה״ ואילו
ההופעה שלו היתה בסימון אמריקאי. שאלתי אותו :

• מדוע, לדעתך, לא היה הקהל מרוצה
בהופעה הראשונה שלך?
אני בעצמי לא הבנתי• חשבתי שישראל היא כמו
אמריקה ושהקהל הישראלי אוהב סיגנון אמריקאי. לכן
נתתי את המופע שאני נותן באמריקה, ובו גם מוסיקה
אמריקאית בעיבודי בוסה־נובה. אך הסתבר לי שטעיתי,
ושהקהל רוצה רק סמבה ובוסה־נובה. נתתי לו את מה
שהוא רצה, ובקיסריה הקפצתי אותו על הרגליים.

שרית •שי

קולנוע
י שראל
וסר־ינסף
ב־ 8בספטמבר תיערך הצגת־בכורה חגיגית
לסרט קצר, בצורה של אירוע תרבו תי
יוצא־דופן: מוסיאון תל־יאביב יקרין
את סירטו של דורון (״שולץ״) אייל, יוסף־
יוסף, במיסגרת הופעת להקת הרוק שלו,
כרומוזום.
מה כל-כך יוצא־דופן בזה י ובכן, הסרט
הקצר משול בישראל לממזר בלי

צילום מישפחתי של ״חתוכה הדמים״ ,פירטו של קארלוס פאדרה
הרגע בו קפאה המצלמה

דורון אייל כ״יופף־יופן!״
עד לאבסורד
בית, ולעולם אין לדעת אם חוץ מעושי-
הסרט יראה אותו עוד מישהו באיזשהו
מקום• סירטו של אייל זכה, אם כן, לא רק
בבית, ללילה הראשון, כי אם לווילה.
ולמעשה בהשוואה לסרטים קצרים אחרים.
נולד עם כפית של זהב בפה, בניגוד
מוחלט לגיבורו, יוסף, פועל עלוב ודפוק
ניצחי, שמצבו מידרדר מגרוע לנורא.
דורון אייל פנה לפני כשנה לידידו, ה
צייר
אורי ליפשיץ, וסיפר לו על רצונו
להסריט סיפור קצר, בהשפעת ידיעה כעיתון,
שסיפרה על פועל חיפאי שרצח
את אשתו וילדיו, בהשפעת פיזמון אנגלי
בשם פראנקי פראנקי. ליפשיץ עשה מחווה
נדירה: הוא נתן לדורון שתי תמונות שמן
ענקיות. את התמונות מכר דורון לאידו
•שני וליצחק קול, בארבע ימאות אלף
לירות, ובכסף זה רכש חומר־גלם ושירותי
מעבדה. מאה אלף לירות נוספות קיבל
מהוועדה לעידוד הסרט הקצר, והשאר
גויים משמעון (״צ׳פאי״) קדם, אברהם
פילץ ועוד חברים.
״היה לי מזל. את הכסף גייסתי תוך
שלושה שבועות, את הסרט צילמתי בשמונה
ימים, אבל העריכה ארכה ששה
חודשים.״
אך נראה כי העריכה (הוא קיצר אותו
מ־ 45 דקות ל־ )25 נעשתה בתבונה: ניסיונו

הראשון של אייל לספר סיפור בצורה
מקורית, להעבירו למימד סוריאליסטי ול־הביאו
לכדי אבסורד בשפה קולנועית, עלה
יפה. גם אם ניכרים בו גימגומים טכניים
של עבודה ראשונה, מבין המפיק־במאי
את המעלות שיש לקולנוע: אפשר לספר
בו סיפור בתמונה אחת, אפשר להביע
בו רעיון במחווה אחת קטנה, ואין צורך
בהתחכמויות כדי להעביר תחושות ורגשות
קיצוניים: מבט אחד במיטתם המרופטת
ובהבעתם הסולדת זה מזו של• יוסף העייף
ורעייתו המוזנחת, די בה כדי להבין לאן
מועדות פניו של הגיבור• התמונה שבה
נראים פועלים היוצאים לארוחת־הבוקר
כמו אסירים בצתור לטיול היומי, בהחזיקם
מלפפון ועגבניה בשקית־ניילון, ממחישה
את מצבם הכלכלי־חברתי והנפשי של
הפועלים יותר מתיאור מפורט ומייגע של
חיי פועל שחור.
מנסים להדביק ל״שולץ״ בן ה־ 26 תווית

של פאנקיסט, ביגלל כיעור מכוון והרבה
קילוחים של דם לקינוח, והוא טוען :׳׳1
״הכיעור בא כדי ליצור סיטואציה קומית
ולהדגיש את הקטסטרופה שלתוכה נסחב
יוסף. לכן לא הראיתי בבירור את כל
פרטי הרצח ההמוני. איני חושב שיש טעם
להדביק עלי תווית של פאנק — או כל
חווית אחרת. מעולם לא תקעתי לעצמי

אדם הופך זאב
מור המצלמה
כשהבמאי ג׳ון לאנדים ביקר בישראל,
הוא הבטיח שסירטו הבא יהיה כל כך
מפחיד עד שיצחיק. ואומנם, מלאנדיס,
שכבר עשה את סרט מטוגן, צעירים פרועים
ו שובבים והאחים בלוז, בטרם מלאו
לו שלושים, אפשר לצפות להכל, בעיקר
לנטייה קיצונית לאנרכייה.
ואומנם, בימים אלה עומד לצאת לאור

כריסטינה האיום
הכלה בלבן
סיכות ביטחון באף כדי להשתייך לזרם
אופנתי כלשהו.

ס ר טי ם
ח תונ תהד מי ם

דיוויד נוהטון :״אדם־זאב אמריקאי כלונדון״
בלי הסוואה

במאי ג׳ון לאנדים אנארכיסט אותו סרט אימים שהבטיח, ושמו אדם־
זאב אמריקאי בלונדון. מכמה רמזים
שהוצגו לפני מפיצי הסרטים בפסטיבל
קאן, כדי לגרות את תיאבונם, אפשר להבין
רק את שלד העלילה: שני צעירים אמריקאיים
המטיילים בצפון אנגליה שומעים
יללה מקפיאת דם בלב שדה פתוח. שלושה

שבועות אחרי כן, מתעורר אחד מהם
בבית־חולים והשני נקבר מזמן אחרי
שנקרע לגזרים. המישטרה טוענת שזהו
מעשה של מטורף שנימלט מבית משוגעים,
אבל משהו רקוב בסיפור הזה. ומשהו באמת
רקוב מאוד אם הבחור פוגש ברחוב את
ידידו המנוח שנקרע כביכול לגזרים.
להבדיל מן האגדות1הקלאסיות על אנשי-
זאב למיניהם הפושטים בלילות ירח על
טירות עתיקות, מטיילים אנשי־הזאב של
לאנדים ברחובות לונדון לאור היום. את
האפקטים המשכנעים השיג לאנדים בעזרת
ריק בייקר, אמן האיפור והתילבושות,
שהיד, אחראי לנושא זה גם בקינג קונג
ובמילחמת הכוכבים, כשבאחרון הפעיל

את הרובוט הגוץ והמצחיק כשהוא יושב
בתוכו.
בייקר, שעבד כבר עם לאנדים על שלוק,
סרט אימים שעלה פרוטות, מבטיח שה־לייקאנתרופ
(כך מכונה אדם־זאב, בשפה
מדעית) שלו אינו אדם מהלך על שתיים
עם ראש זאב אלא חיה אמיתית מן הגיהינום,
מהלכת על ארבע ומטילה אימים.
האנשים הופכים לאדם־זאב מול המצלמה,
בלי שום הסוואה או תכסיסים אופטיים,
ומי ששיערו לא יסתמר על ראשו סימן
שהוא קרח. ניחוח של הצפוי אפשר להריח
מן התמונה המצורפת כשהתהליך של
הפיכת אדם לזאב מתחיל להתבצע בידו
של השחקן דיוויד נוהטון.

אולם י חזרות רחב ידיים. בשלושה מארבעת
קירותיו דלתות יציאה. בקיר הרביעי
כמה חלונות גדולים, דרכם חודר אור
יום חזק. בצד אחד פרגוד, בצד השני
ספסל, על פני האולם מפוזרת להקת רקדנים
בביגדי ריקוד. זה כל מה שאפשר
לראות במשך 72 הדקות של סרט חדש,
האחרון שעשה בכיר במאי ספרד, קארלום
סאורה. שמו של הסרט חתונת הדמים,
וכל כולו מתרחש בתוך אולם חזרות. הוא
מראה למעשה כיצד נולדת הצגת הבלט
של הכוריאוגרף אנטוניו גאדם, שהפך את
המחזה של לורקה למחול פלאמנקו מסעיר,
וזכה לביקורות נלהבות ברוב בירות
אירופה. עם תחילת הסרט הרקדנים עדיין
מתחממים, מודדים תלבושות, מחליפים
דיעות, עושים צעדי תירגול. לאט לאט
הם •נכנסים לתוך התפקיד, ההצגה משתלטת
על החזרה, עד שהאולם העירום הופך
העו ל ם הז ה 2295

מבלי משים, לכפר אנדלוסי שבו נחגגת
חתונה. דהרות ריסוסים משכנעות גם כשאינן
אלא נרמזות על ידי תנועות גוף של
רקדנים, הטראגדיה מתחוללת ומסעירה,
גם ללא אביזר אחד של תיפאורה.
רוחות רפאים. מה לקארלוס סאורה
(קריאת העורב) ,במאי שכל סרטיו עד
היום היו מבוססים על תסריטים מקוריים
שלו ולבלט המבוסס על מחזה ז תשובה
אחת, של מי שמשקיף מן הצד בקאריירה
של סאורה, יכולה להיות שסאורה נמצא
היום בתקופת מעבר. במשך שנים עשה
סרטים מתוחכמים, שהצליחו בפיקחות רבה
לעבור את הצנזורה של מישטר פראנקו,
למרות שהביעו מחאה חריפה, נגד מישטרו.
מאז מותו של פראנקו מצא את עצמו
סאורה נלחם נגד רוחות רפאים של העבר
ושוקע בהדרגה לתוך תרגילי סיגנון מרתקים
כשלעצמם, לאנשי מקצוע, אבל פחות
משעשעים לקהל הרחב. לאחרונה הוא
מחפש אתגרים חדשים, וסרט משלו על
בעיות הנוער, מהר מהר, יוצג בקרוב
בישראל. הסרט הנוכחי יכול להיות, במים־
גרת זו, אתנחתא בדרכו, מעין פסק זמן
לפני שיחליט לאן יפנה בעתיד..
תשובה אחרת ניתנה על ידיי סאורה
עצמו, בראיון מיוחד להעולם הזה בפסטיבל
קאן, שם הוצג הסרט מחוץ למיסגרת
התחרות, וזכתה לתגובות נלהבות. אומר
סאורה :״בשנות החמישים, עוד לפני
שהתחלתי לעשות סירטי עלילה, הקדשתי
לא מעט זמן לצילום של פסטיבלים מוסיקליים,
ואני חייב להודות שהחזרות על
הצגות מחול קלאסיות ופלאמנקו, עניינו
אותי הרבה יותר מן ההצגות עצמן. יתכן
שהסיבה לכך היתד. נקודת הראות המיוחדת
שהיתר, לי. מצד אחד, הייתי צופה
מן השורה, אבל מצד שני, יכולתי לראות
מקרוב, מן הבימה, את כל הזיעה ואת כל
המאמץ שמשקיעים המשתתפים כדי להגיע
לשלמות של ההצגה המוגמרת.״
דא דבגוד .״אם סירבתי עד היום לעבד
יצירות סיפרותיות או בימתיות לקולנוע,
הרי זה משום שנדמה היה לי, כי בכך
אבחר בדרך קלה מדי ואבגוד במידה
מסויימת באמנות שבה אני עוסק. אבל
אני מוכרח לומר שהכוריאוגרף אנטוניו
גאדס התמודד עם בעיה דומה כאשר החליט
להפוך את המחזה של לורקה לבלט; והוא
הצליח מעל ומעבר לכל המשוער. בכוריאוגרפיה
של גאדס יש יחס עמוק של
כבוד למקור, והתרחקות מכוונת ומוצלחת
מאוד מכל דבר אופנתי. קל מאוד היה
להיעזר בדפוסים קבועים, כמו ״חומות
אנדלוסיה הלבנות״ או ״הצוענים כהי
העור״ .גאדס בחר להדגיש דווקא את
הצדדים הפולחניים והטיכסיים שבמחזה,
ולחזק אותם באמצעות המחול. הוא השיג
קצב כמעט מושלם, כשהוא נעזר במוסיקת
פלאמנקו בלבד, והוא משתמש בכל המרכיבים
הדרושים להמחשת הטראגדיה, מאי-
פוק כואב ועד להמוניות זולה. הבלט שלו
כבול יותר מכל יצירה אחרת, מצד אחד
על-ידי נושא המחזה, מצד שני על-ידי
קצבי המוסיקה, ואף על פי כן, התוצאה
נראית כהתפרצות יצירתית של אדם אחד
בודד.
״נוכחתי במיקרה באחת החזרות של
גאדס והוקסמתי ממראה עיני. החלטתי
לעשות סרט שיהווה מעין תעודה על
תהליך היצירה. הסרט הוא למעשה ביטוי
למה שראו עיני באחת החזרות האחרונות.״
הצלחה גדולה. כדי לדייק, הסרט הוא

אנטומיה של
תקן ו7ך ה
הדוור מצלצל פעמיים ופאר,
תל־אביב, ארצות־הברית) — זאת
הגירסה הרביעית לרומן באותו
ישם של ג׳יימס קיין. מה שמשך את יוצרי הסרטים,
היתה מערכת היחסים שבין גבר ואשה, המושתתת פולה
על טהרת התאווה. ברור שהסרטים לפני, או קצת אחרי
, 1940 לא יכלו אלא להסתפק ברמזים. מסתבר שגם
היום אין הוליווד מעזה ללכת עד הסוף בעניין זה, פן
יכריזו אירגוני הצדקה חרם על המיבצע כולו.
עלילת הסרט פשוטה מאוד. פראנק, נווד הנמצא
בדרכו משיקאגו ללוס אנג׳לס, נכנס לעבוד בתחנת־דלק
מבודדת בקליפורניה, המוחזקת על ידי גבר בגיל העמידה,
ורעייתו הצעירה, קורה. בין הפועל השכיר לאשת
בעל־הבית נרקם במהירות מסחררת אחד מאותם הרומנים
שאפשר לכנות ״תשוקה ממבט ראשון״• הם אינם
מחמיצים שום הזדמנות להתעלס, כאשר הבעל נעדר מן
הבית. הם אפילו מהרהרים באפשרות בריחה יחד מן
המקום, אבל כאשר הבריחה עולה על שירטון, הם מח ליטים
לרצוח את הבעל ולרשת את העסק. הם מבצעים
את זממם, ובדרך מיקרה מתגלה הדבר. הם עומדים
לדין, אבל פרקליט ערמומי מציל את עורם. נדמה כאילו
סופו של הפשע עומד להשתלם, עד שהתמונה האח רונה
בסרט מספקת את התפנית הסופית.
הסרט בנוי כולו גלים גלים של סערות־יצרים, היוצ-
רות קשר אמיץ בין שגי הנאהבים. חשדות, חששות, שיט-

נה, פחד מאובדן החופש, כל אלה אמנם קיימים ביחסים
שביניהם, וכל תפנית בעלילה מעמידה אותם במבחן
גדול יותר מן הקודם, אבל התשוקה שמחזיקה אותם
יחד, חזקה מכל. הבמאי בוב רפאלסון (״רסיסי חיים״)
מחזיר את הסיפור לרקע המקורי שלו, תקופת השפל
הכלכלי באמריקה של שנות השלושים, ומניח למצב הכלכלי
להוות גורם לחץ נוסף ומכביד במיוחד.

אנטומיה של בדידות מעבר לרחוב האחורי (אסתר,
תל־אביב, ארצות־הגרית) —
עוד סיפור אהבה אחד בין גבר
לאשה, ללא שום סממן של זוהר הוליוודי. אולם להבדיל
מ״הדוור מצלצל פעמיים״ ,אין סירטו החדש של מארטין
ריט מתייחס לזוג שהקשר שלו הוא התאווה, אלא הבדי דות
וחוסר האונים של כל אחד מן השניים, למרות האשליה
שבה הם משתעשעים, כאילו הם יצורים חופשיים
ובני חורין.
בעצם, קשה להניח שתשוקת־בשרים תהיה זו שתניע
יצאנית ותיקה להתחבר עם מתאגרף מפוקפק. מה שמח זיק
אותם יחד, תחילה״ זה החשש המשותף מן החוק,
שעשוי להניח עליהם את ידיו. אחר״כך מחזיקה אותם
הסתבכות משותפת בכל מיני תסבוכות קטנות, ההישרדות
המשותפת, ללא פרוטה בכיס, באמצע הדרך, החיבה
הנוצרת ביניהם, ומעל הכל, הצורך שיש לכל אחד מהם
לחיות עם עוד מישהו.
העלילה כולה היא תיאור של מסע, המתחיל בצד
אחד של דרום ארצות״הברית, אלאבאמה, וסופו בקצה
השני, קליפורניה. בדרכם עוברים השניים שורה ארוכה
של עיירות קטנות ודומות זו לזו, עיירות שמתגלות לעין
המצלמה רק דרך הפרברים העניים והמרורים שלהם.
אפילו מצלמתו של ג׳ון אלונזו (״צ׳יינטאון״) אינה מצליחה
להראותם מפתים יותר. ההומור שהתסריטאי גארי
דאוור מנסה לדחוס לכל אחת מן התחנות בדרך, אינו
מצליח להסתיר את השקפת העולם, פסימית ביסודה,

ניקמת הכבוד
העולם הז ה 2295

ניקולסון ולאנג׳ :נוכחות חזקה

מאלי פילר: אשה בעקבות גורלה
של ריט, המציג איזור זה של אמריקה באורח מייאש
לא פחות מ״אדם בעקבות גורלו״ ,למרות השוני שבין
הסרטים•
כהרגלו, משיג ריט מישחק ברמה גבוהה משני שחקניו
הראשיים (סאלי פילד זכתה בפרס ״אוסקר״ כשהופיעה
ב״נורמה ריי״) .אולם בעייתו העיקרית של התסריט
היא שבמקום סיפור מגובש אחד, הוא מגיש אוסף
של מערכונים, שאינם מוסיפים זה לזה הרבה•

בעצם שיחזור של הצגה, מאחר ונעשה
לאחר שגירסתו. של גאדס זכתה כבר
להצלחה גדולה. אולם סאורה השתדל
לשמור על אותנטיות גדולה ככל האפשר.
הוא השתמש באולם החזרות של הלהקה,
ודאג שתנאי החזרה ישוחזרו בקפדנות.
״בלט היא מלאכה שאינה מכירה באימפ־רוביזציות,״
טען האורה כשדיבר על עבודתו
של גאדם, אולם בדיוק את אותו הדבר
אפשר לומר גם על הקולנוע של סאורה
עצמו.
למי שאינו זוכר, נזכיר כי חתונת
הדמים הוא סיפור מעשה בכלה שבורחת
עם אהובה הנשוי בליל הכלולות, ובאמו
של החתן, המפקידה בידי בנה סכין כדי
שילך לנקום את ניקמת הכבוד, כפי שאביו
עשה לפני שנים ושילם על כך בחייו.
מתי אפשר יהיה לראות את הסרט
בישראל ו קשה לדעת. מאחר והוא נמשך
רק קצת יותר משעה, מפיצי הסרטים
סבורים שאינו מספיק להצגת קולנוע
מלאה, וחוץ מזה הנושא אינו נראה להם
מיסחרי די הצורך. לעומת זאת, נדמה
שזו יכולה להיות תוכנית אידיאלית לטלוויזיה
בצבעים, ומי יודע, אולי נזכה
לראות אותה על המסכים הקטנים אצלנו.

1צבא אמו שהתאבד. מישפחתו עומדת לפנות ובגיץ נדי לפתוח בחקירה מחדש

רצח גו לו
) וההבגוד?

פעמיים אף ניסה לאבד עצמו
לרעת על־ידי חיתוך ורידי ידיו.
בשני המיקרים הוחש לבית־החולים
וניצל.
האבחנה של ד״ר יעקוב טרבר.
הרופא המטפל שלו, היתה שאלי
לא ניסה להתאבד באמת אלא חתך
את ידיו כדי למשוך תשומת־לב.״
״מתוך הנסיון רב השנים שלי,״
טוען הרופא ״שבו פגשתי במיקרים
רבים של חיילים הגורמים לעצמם
חתכים בגוף, אני מעריך שבמעשהו
רצה מולסון לבטא את רצונו להשתחרר
מהכלא, ובכך להסב אליו את
תשומת־ליבם של האנשים המת־

במשך התקופה הארוכה ש עברה
מאז, תשע שנים, לא נח
עמרם מולסון לרגע. הוא שכר שלושה
עורכי־דיו שונים שיטפלו בפרשה
וניסה לעניין בה עיתונאים.
המתח רב השנים נתן בו אותותיו.
בימים אלה, לאחר שאסף מיספר
ראיות חדשות, הוא עתיד להגיש
באמצעות פרקליטו השלישי, עורך-
הרין מיכאל לב, עתירה חוזרת ל־בג״ץ.
בעתירה
הוא מבקש מבית־המיש־פט
להורות על חידוש החקירה בעניין
נסיבות מותו של אחיו. הוא
טוען שחבריו ומפקדיו של אחיו

רי המוות מטעם מצ״ח (מישטרה
צבאית חוקרת) ,שהיה גם מפקדו
הישיר של אלי מולסון בכלא.
עמרם מולסון הבחין בדמיון בין
כתב־היד שהופיע במיכתב ההתאבדות
ובין כתב־היד שהופיע ב־מיסמכים
של סרן בבר. הוא לקח
את דוגמות כתב־היד לגרפולוג ב־תל־אביב
בשם אברהם לוי. ב־5
במארס 1979 קבע הגרפולוג כי
מיכתב ההתאבדות לא נכתב בכתב-
ידו של המנוח אלי מולסון. לעומת
זאת, הוא מצא זהות בין כתב־ידו
של סרן בכר ובין כתב־היד המופיע
במיכתב ההתאבדות. לפי דעתו נב־

אח עמרם מולסון
לא נח לרגע
* לילה היה ליל־חורף גשום
י וסוער• שיקשוק גלגלי הרכבת,
זעשתה דרכה לחיפה, התערב בקד
ות הרעמים שבחוץ .״נדמה לי
זנתקלתי במשהו,״ דיווח בחרדה
הג הרכבת באלחוט .״משהו מונח
ל הפסים...״
שעה לאחר מכן דווח על מציאת
ופתו של החייל אלי מולסון ש־מוחדר
באותו יום מבית־הסוהר ה באי,
כלא שש, שבו היה עצור
זלושה חודשים בעוון נפקדות.
גוויתו של הצעיר נמצאה, כשיא
מרוטשת כליל, בשיפולי ה־רמל
בחיפה. הגופה הייתה חתוכה
גזרים. דו״ח מהיר שהוגש על ידי
ווקר צה״ל, שהוזעק למקום, קבע :
התאבדות. החייל אלי סולומון
הרג מפגיעת רכבת. לפי מיכתב
!והשאיר ועדויות שנאספו לגביו
ראה שהמנוח התאבד עקב דיב־נון...״

25 בפברואר 1972 הובאה ג ד
פתו של אלי מולסון לקבורה כש־
!לווה אותו, בדרכו האחרונה, קרו־
;ו היחיד בארץ — אחיו הבכור,
נמרם מולסון. עמרם, שלמרות בק שתו,
נשללה ממנו האפשרות לזהות.
ות שרידי הגופה, מסרב בכל תוקף
האמין שאחיו התאבד. הוא טוען
שאחיו נרצח בידי אנשים שרצו
שדוד מגופו פלטינה יקרת-ערך
שהושתלה בו.

גופה על
פסי־הרכבת
^ לי מולסץ, שמת בהיותו בן
^ ,24 הגיע ארצה ללא מישפחתו
:־ .1971 הוא היה בחור רגיש ויפה

תואר. הוא סבל מקשיי קליטה
משום שהיה בודד — ללא אב ואם
וללא מיסגרת מדריכה.
תוך תקופה של פחות משנה
גויים לצה״ל. הקשיים, שהעמידה
בפניו המיסגרת הקשוחה, הביאו
אותו למצב של יאוש תהומי ודיכאון.
מלבד היותו חסר בית, מיש-
פחה וחברים. עמדה בפניו בעיה
נוספת — הוא היה מוגבל מבחינה
פיסית, נכה בעל אחוזי נכות גבו־ר,ים
ד בצרפת, עוד לפני עלותו ארצה,
עבר ניתוח ברגליו ובידיו,
בעיקבות תאונת דרכים קשה שבה
היה מעורב. עצמותיו אוחו על־ידי
פלטינה יקרת ערך שהושתלה בגופו.
שווי המתכת, לפני עשר
שנים, היה, לדברי אחיו, מיליון
לירות.
אלי הצהיר על נכותו והסביר
למפקדיו את מיגבלותיו הגופניות.

גופת אדי מולסון ליד פסי הרכבת כתצרום חמישטרתי
״אחרי מותי אני שווה מיליונים״
אימים. לדעתי, על-פי סימני ההי תוך
השטחיים לא היה בדעתו להתאבד
באמת״.
טרבר אף העיד שאין זה נראה
לו סביר שמולסון יתאבד ביום
צאתו מהכלא, היום בו נמצאה גו־

,ומדוע ל א מוכני ל ח קו ראת
סי כו ת ה מוות?״ שו א ל אחיו
שלהה רוג, עמר מולסון
כל פניותיו ובקשותיו לקבלת עזרה
ולתמיכה כלכלית לא זכו בטיפול
או בהענות• הוא החל לברוח
בלילות מהמחנה עד שנתפש לבסוף
ונשלח לתקופה של שלושה חודשי־מאסר
בכלא שש, בעוון נפקדות.
בשלב זה בחייו היה אלי מולסון
במצב נפשי קשה. הוא הסתגר בתוך
עצמו, התנכר לחבריו לכלא וניכר
היה שהוא שרוי בדיכאון עמוק.

פתו המרוטשת על פסי־הרכבת.
בזמן היותו בכלא, הרבה אלי
להתפאר באוצר הבלום שבגופו.
״אחרי מותי אני שווה מיליונים,״
היה נוהג לספר באוזני חבריו. ב כלא
לא היה אחד שלא ידע על
הפלטינה של מולסון. אין פלא,
איפוא, שאחיו עמרם סרב לקבל את
המסקנות שאליהם הגיעו החוקרים,
שקבעו כי המדובר בהתאבדות.

המנוח ידעו על קיומה של המתכת
היקרה בגופו, וכי מוח זדוני יכול
היה לתכנון פשע מזעזע כזה. עמרם
טוען גם כי המנוח נרצח לפני שנדרס
על־ידי הרכבת, וכי המתכות
נעקרו באכזריות מגופו. הוא מבסס
זאת בין היתר, על מצבה של הגופה,
שהיתה שסועה בצורה ש אינה
דומה למצב גופתו של אדם
שנדרס.
בניתוח שלאחר המוות לא נמצא
זכר למתכות שהושתלו, על פי דבריו
של אלי מולסון, בגופו, ושהיו,
על־פי דבריו, יקרות־ערך. לא נעשה
נסיון למצוא את שרידי המתכת,
ולא נמצא הסבר להעלמה.
המסקנה שאליו הגיע הקצין החוקר,
בדבר ההתאבדות, היתה
מבוססת בין השאר על מיכתב ה התאבדות
שנמצא על־יד הגופה.
במיכתב ההתאבדות שכתב אלי
לחברתו בצרפת הוא מתאר את
״מצבו השפל״ ואת אי־הצדק ה קיים
בעולם. יחד עם מכתב זה,
נמצאו גם מיסמכים כתובים בכתב
ידו של סרן ליאון בכר, חוקר מיק
תבו
המימסכים ומכתב ההתאבדות
על ידי אותו אדם — סרן ליאון
בכר.
נסיון אחרון
ך* שבידיו עדות זו, וגם תיקו
״ האישי של אחיו, שהומצא
לידיו רק בתקופה האחרונה, ושבו
מופיע דו״ח רפואי העוסק בפלטינה
שבגופו של אלי מולסון, מבקש עמ רם
מולסון, באמצעות הפרקליט
מיכאל לב, לפתוח שוב בחקירה.
עמרם המצומק מרגיש רדוף. הוא
אינו מוצא לעצמו מנוחה, חייו אינם
חיים. מיום שנמצאה גופת אחיו ה צעיר,
הוא נאבק בכל כוחו לפתוח
בחקירה מחודשת בנסיבות המוות.
לפני המיקרה היה בעל מסגריה
גדולה ומשגשגת בחולון. כיום הוא
מובטל, המסגריה נעולה ועמרם
מוצא מיפלט בשתיית אלכוהול.
העתירה החוזרת תהיה נסיונו
האחרון להוכיח שאחיו נרצח•

המוליך הטבעי נמצא בקצות אצבעותיך.

ללכת לים, לשחות, לטייל,לרבב ולרקוד־הבל
ללא דאגה גם בימי המחזור שלך.
טמפון או־בה אינו זקוק לדיאו־דורנט
בי בעצם פעולתו הוא
מונע מלכתחילה היווצרות
ריחות בלתי נעימים.

שימי לב: לטמפון או־בה אין מוליך-וזה
חשוב! בי מוליך ולו גם העדין ביותר־הינו
גוך זר, מיותר ולא טבעי ולבן הוא עלול
לפגוע. בעזרת אצבעך, שהינה המוליך
הטבעי, תוכלי למצוא מיד את המקום
המתאים.
טמפון או־בה קטן וקל להחדירו. דחיפה
קלה והוא בפנים. בלתי מורגש ונעלם מעין
בל. גדולתו של או־בה בקטנותו. קל לשאתו
ולסתירו אפילו בביס הקטן של הג׳ינס או
בארנק הבסך.

נסי את ארבה
אין טוב ממנו.

או־בה־ הטמפון בעל בושר הספיגה הטוב
בעולם, מתרחב ואוטם לחלוטין,
לבן תוכלי לעשות בל מה
שבא לך...

לכי או־בה מחי ההסברהת.ד ,2 1 1 5 .חיפה
| נא ל שלו ח לי א ת חוברת ה ה דרכ ה והשי3 :

גיל

או״ב ה

טב עי

וב טו ח

31020

טמפונים בנרתיק

טמפוןאו ־ בהב־ב גד לי ם:
מיני -לבתולהולנערההמתבגרת. נורמל ־ למרבית הנ ש ים. אקסטרה -לנשים עם ד ימ ום רב.

נבט±ט

גיליון ״העולם הזה״ שראה אור השכוע לפני 25 שנה
בדידיה, כלל כתכת־שער תחת הכותרת ״מרד על הכפיש׳׳ ,ופה
תיאור סכל הציבור, בשל שביתת הקואופרטיבים לתחבורה באמצע
קיץ ,1956 עת נאלצו האזרחים לבחור באמצעי־תחכורה
אלטרנטיביים. מדור המדע הפופולארי של השבועון הקדיש
לאגדה, שהשתרשה כציבור, כדבר עודף הורמונים בעופות
למאכל, כתבה נרחבת תחת הכותרת ״הבדיחה העצובה של
ההורמונים״.
כתבה מיוחדת, תחת הכותרת ״חיי הלילה של עמום בן־
גוריון״ ,סיפרה על חקירתו •טל סגן מפכ״ל המישטרה דאז, במהלד
מישפט עמוס בן־גוריון נגד שורת המתנדבים. במדור הספורט
הופיע, תחת הכותרת ״הושלכתי למימי הבוספורוס״ ,סיפורה
25 האיש־י של אילנה אדיר, האצנית הבכירה! של ישראל, שדיווחה
על תחרויות אתלטיקה שערכה נבחרת האתלטיקה הישראלית
בתורכיה• במדור ״ביולוגיה״ ,תחת הכותרת ״מינו של הילד״,
פורסם מחקרם של ד״ר ליאו זקס, ד״ר מטילדה דנון וד״ר דויד
סר, בדבר האפשרויות המדעיות לאיתור מינוי של עובר
בטרם לידתו.
בשער הגיליון: שכיתת־התחבורה הגדולה.

3ן־גוו,ון כמנהיג יחיו ^ דיות הנ ח תויז ס מחוז־הקודש
* ש״יעג 111מלגלג על הארכיאולוגיה

מפלגות
אחדב דו רו
היו זמנים בהם אפשר היה להכיר
מפא״יניק בפניו• לרוב היה כסוף־שיער,
בעל פנים שזופים־אדמדמים, איש העלייה
השנייה או השלישית, יליד מיזרח־אירופה,
חדור צידקת עצמו, אך מוכן תמיד לשכנע
אחרים בטון חברי ולבבי.
מי שנכנס ביום הראשון השבוע לאולם
הפתוח של קולנוע גן רינה בתל־אביב,
לא פגש כמעט טיפוס כזה. הוא נטמע
כמעט כליל בערב־רב של טיפוסים אוזרים
— צעירים מגודלי־שפם בני עדות
המזרח, תימנים מזוקנים ממושבי־עוב-
דים, גברים בגיל העמידה שיכלו להיות
פקידי־בנק רגילים. הקהל לא היה שונה
מקהל רגיל שבא לחזות בסרט.
זה היה כוחה של מפא״י, שהתכנסה
השבוע לוועידתה השמינית. היא חוללה
את המיבצע שהיה חיוני להמשך קיומה:
קליטת נציגי השכבות החדשות בשורותיה.
מיפלגת העלייה־השנייה הצליחה לע כל
גם את בני העלייה האחרונה.
כמו ניקיטה. כשקם דויד בן־גוריון
לשאת את דבריו, נתגלה הצד השני של
המטבע. אם כוחה של מפא״י בבסיסה הרחב,
הרי חולשתה בפיסגתה הצרה. לא
היה זה נאום של ״ראשון בין שווים״,
של השליח העליון אל שותפיו־לשיחות.
היה זה נאום שין מנהיג אל עמו, לא
פחות מאשר נאומו של ניקטה כרושצ׳וב
בוועידת מיפלגתו.
הנאום היה ארוך, מעייף למדי, נישא
בסגנונו הרגיל של בן־גוריון, הנוהג להדגיש
מילים בקצב קבוע וחדגוני, בלי כל
קשר לתוכנן. בניגוד לנוהג הקלאסי של
פולחן־האישיות, לא שוסע כמעט על־ידי
מחיאות־כפיים.
אחד היוצאים מן הכלל: כשדיבר בן-
גוריון הקשיש ( )69 על הצורך להעלות
כוחות צעירים במיפלגה, בהסתדרות ובמדינה,
פרצו חברי סיעתו של אברהם עופר
(״הדור הצעיר״) במהיאות־כפיים• העיר
בן־גוריון, בחיוך קטלני :״אינני בטוח
אם כל מוחאי הכף מוכנים להיחלץ (לתפקידים
קשים) !״
הרעיונות העיקריים של מנהיג המיס־לגה
היו:
!• ״בלי שאנחנו (מפא״י) נדע לקיים
מד, שאנו דורשים — לא נהיה ראויים
לשליחותנו !״
• 1היישוב הוותיק מעלה את רמת־חייו
על חשבון העזרה הזורמת מחוץ־לארץ, שנועדה
לפיתוח הארץ ולקליטת העלייה.
״אין סכנה גדולה למעמדנו ...משימוש
פסול זה בעזרת־חוץ!״ עד כה דחתה
מפא״י בחרון־אף טענה זו, שהושמעה לא
פעם מעל עמודי עיתונים ביקורתיים, ביניהם
העולם הזה.
• 1״בלי הגדלת התפוקה אין העלאת
שכר אלא קבלת צדקה!״ את שלוש המילים
האחרונות הוסיף, ברגע האחרון ממש,
לטופס המוכן של נאומו.
!• יש לפטר את עובדי המנגנון הבלתי-
יעילים והבלתי־נחוצים, ועל המדינה לדאוג
לסידורם בעבודה חדשה ומועילה.
הצעה זו הושמעה בשבוע שעבר בהעולם
הזה.
• 1לא יהיה שלום .״לא עמדנו בקרב
האחרון, והפרדוכם של מצבנו שלא נעמוד
בו אף פעם.״ שתי המילים האחרונות
נוספו ברגע האחרון ולא הופיעו

בנוסח הכתוב. יחד עם זאת השמיע בן-
גוריון שוב הצעה כללית לשלום, בלי
החזרת פליטים ובלי ויתורים אחרים, בדרך
של משא־ומתן ישיר.
י• הודאה בצורך של קיום העיתונות
מגלה־השחיתות, אותה התקיף קודם־לכן
בחריפות צורצת :״מבלי שנעז להכיר
בליקויים ובפגימות של עצמנו, לא יימצא
בנו הכוח לעקור ולתקן אותם.״
רק בנקודה אחת ויתר בן־גוריון על
סיגנון הנביא בעמו, והראה את הקו העיקרי
של אופיו — הקו של תכסיסן מיס־לגתי.
בהעמידו פנים כאילו הוא קורא
קטעים מנאום כרושצ׳וב נגד סטאלין,
הביא כמה ציטטות ארוכות. רק בסופן
גילה שהן לקוחות ממאמרו של ״פובליציסט
ישראלי בשם ם.ש. יריב (סבא
של יריב)״ הוא בן־גוריון עצמו* .הקהל
המופתע פרץ, בפעם היחידה בוועידה, בצחוק
שובב.

יחשלים
בל ר ח מי ם
פעם בשנה היתד, נערכת חגיגה ציבורית
מיוחדת במינה ברחבי אמירות בוכארה.
בפני קהל נכבדים היה מופיע הכלנתאר,
גובה המיסים שמונה במיוחד על־ידי המלך,
ומקבל סטירת־לחי מצלצלת. בדרך זו הפגין
המלך כי למרות מעמדו הרם של הכלנתאר,
נשאר הוא עבד לאדונו.
השבוע הוכיח רחמים כלנתאר, צאצא
• על שס נכדו, כיוס ד״ר יריב בן־
אליעזר, בנה הבכור של בתו הבכורה של
בן־גוריון, גאולה בן־אליעזר.

הכלנתארים המכובדים, כי כלנתאר יכול
לא רק לקבל סטירת־לחי, כי אם גם לתתה.
לפחות חמישה אנשים היו יכולים השבוע
למנוע מעצמם הפתעה בלתי־נעימה. אילו
קראו נציגי הסיעות הדתיות במועצות
עיריית ירושלים את מדור תצפית של
הגיליון האחרון של העולם הזה ()984
ביתר עיון, היו למדים כי קיימים סיכויים
רציניים מאוד שחברם לסיעה, רחמים כלנ־תאר,
יבגוד בהם בשעת ההכרעה.
אך הנציגים הדתיים האמינו יותר לחתימת
ידו של כלנתאר עצמו, שקישטה את
הצעת אי־האימון בראש־העיר, גרשון אגרון.
ליד חתימתו, הצטופפו בגיליון הנייר
עוד עשר חתימות של נציגי הדתיים וחרות,
שהיוו רוב מוחלט של חברי מועצת העיר
ירושלים.
כיפה הפוכה. כאשר צצה במפתיע
שאלת מתן רשיון לבניית בית־הכנסת
הריפורמי של נלסון גליק, לא האמינו חברי
הקואליציה הדתיים בעיריית ירושלים כי
הדבר קיבל מימדים רציניים. אך אגרון
עמד על דעתו• חישובי יוקרה אילצו את
הדתיים להודיע על פירוק הקואליציה
העירונית.
הם קיוו כי במשא־ומתן הממושך, המקובל
אחרי כל משבר קואליציוני, יצליחו
לחזור להנהלת העיר. אך מפא״י חשבה
אחרת. היא חיפשה את ד,חולייה החלשה
בחזית הדתית, ומצאה אותה ללא קושי:
רחמים כלנתאר.
כלנתאר, יליד ירושלים ואב לשלושה
ילדים, נמנה על נכבדי העדה הבוכארית
בארץ. כלנתאר, מדפים שהפך סוחר־שטיחים
וירד כמעט מנכסיו, היה ידוע
כאוהד מפא״י מושבע.
כאשר ביקש הפועל המיזרחי למשוך את
קולות הבוכארים בבחירות האחרונות, פנה
היישר לכתובת הנכונה. תמורת תשלום
במזומן של למעלה מ־ס0ס 5לירות, בתוספת

־יי־דן —

העולם הזה 985
תאריך 29.8.1956 :
אי־אלו הבטחות, הסך רחמים כלנתאר את
כיפתו הבוכארית הצבעונית הרקומה לכיפת
מועמד של הפועל המיזרחי.
ידיים מתחת לשולחן. השבוע שוב
הפך כלנתאר את כיפתו. כאשר ניגש גרשון
אגרון למניית הנפת הידיים שהורמו נגדו,
בהצבעת אי־האמון, נשארה ידו של כלנתאר
עמוק מתחת לשולחן. בהצבעה שניה,
שנערכה מיד לאחר מכן, נתברר גם מדוע :
רחמים כלנתאר, שקולג הכריע בין מיעוט
לרוב, נכלל בהנהלה החדשה של העירייה,
תחת חסות ידידיו הוותיקים ממפא״י. ההתקפה
החריפה של חבריו־לשעבר וקריאות
״בוגד!״ לא עשו עליו כל רושם,
בדברי ימיה רוויי התככים וד,קנוניות של
עיריית ירושלים, תירשם סטירת־הלחי שהנחית
רחמים כלנתאר על לחייהם של
הבוסים המיפלגתיים שלו, באותיות אדומות.

רדיו
אספקהלח גי ם
חגים הם כאב־הראש התדיר של קול
ישראל, ושירות השידור מתקשה מאוד
לבצע משהו החורג מן השיגרה• לקראת
החג המתקרב (ראש השנה) ,הוכן חומר
בשפע: תכנית על השנה בחקלאות, בשם
״ברכת השדה״ ,תשודר בשעת בוקר של
יום החג הראשון ...בצהרי אותו יום, תושמע
תוכניתו של יעקוב בן־הרצל ,״מעוללות
שנת תשט״ו״ ,המבוססת על פיזמוני
הטור השביעי של נתן אלתרמן, ותשקף
איפוא את השנה כפי שהם שיקפו אותה...
בערב, ייסכם סגן־אלוף ישראל כר את
מאזן הביטחון בשנת תשט״ו ...ואילו ח״כ
הרצל ברגר ייסכם בערב את מערכת
המדיניות ...בגלי צה״ל יוזמנו האלופים,
מפקדי חיל־הים, חיל־האויר, חיל־השיריון
ומפקדי הפיקודים למסור לפיקודיהם ברכת־חג
אישית ...מלבד זה, מתכננים גלי צה״ל
שתי תוכניות דוגמת הסרט המפורסם של
אד מורו, יציגו בפני המאזין את ההתעצמות
הצבאית של מצרים ושל ישראל.
התוכנית על מצרים, תכלול, מלבד קטעים
מנאומיו של גמאל עכד-אל-נאצר, גם
את הופעתו של ירוחם כוהן, מי שהיה
שלישו של יגאל אלץ, שיספר על פגישתו
עם הסרן עבד־אל־נאצר בימי מילחמת
ד,שיחדור. ואילו לתוכנית על ישראל, מקווה
העורך, דויד ריבלין, לראיין את שר־הביטחון
דויד כן־גוריץ. הברכה ״חג
שמח״ לא הגיעה, כנראה, לאוזניו של
שירות השידור.

אנשים
• הסופר שמואל יוסף עגנון, בלג-
לגו על מדע הארכיאולוגיה :״צאו וראו,
בכל יום מביאים לירושלים עשרות כדי
חלב שכתוב עליהם עין־חרוד, בית־אלפא
וכדומה. אם כד כזה יילך לאיבוד, יחפור
מישהו כעבור מאות שנים, ימצא את הכד
ויקבע שאכן היה ישוב בשם עין־חרוד או
בית־אלפא.״

ן• שר-הדואר ד״ר יומן? בורג:

אביהם שול פלמית, סייר ומצדה
להכיר״ עסק בדיוקנו של סגן־אלוף רחבעם (״גאנדי״) זאבי, מעמדו בצה״ל, אורחות
חייו יוצאי־הדופן, ילדיו בעלי השמות המוזרים והשקפתו על החברה הישראלית.

״מה זה קואליציה? תובעים השניים מן
האחד.״
• ח״כ מפא״י אדרהם הרצפלד
בוויכוח בוועידת מפא״י :״האוזן שומעת
אצלנו, אבל איננה קשבת.״

ה ט רי פ
ס פ רו תי ת הניזונ ה
תרגום

ה״קייק״

ו״השיקסע״ י

הספרות האמריקאית האמיתית אינה זוכה
לעדנה רבה של תרגומים לעברית.
עיקר התרגומים מספרות זו מנותב בכיוון
תרגומיהם של סופרים אמריקאים ממוצא
יהודי, תוך הזנחה תמוהה של יצירות
מופת מעטם של אלה* שאינם נימולים.
מאבק־גלוי בן יותר משלושים שנה,

המתנהל בין המרכז היהודי הספרותי ב־ניו־יורק
ובשיקגו, ובין מרכז שורשיה
של הספרות האמריקאית, השוכן בדרום
ארצות־הברית, זכה לעיוות רב בתדמיתה
של הספרות האמריקאית בישראל.
הסופר הדרומי ויליאס סטיידץ הוא
בבחינת סופר עלום־שם עבור הקורא היש ראלי׳
הניזון מתרגומי ספרות לעברית. את
ספרו החשוב, וידוייו של נט טרנר, העוסק
במרד־עבדים שחורים, שהתרחש בדרום
ארצות־הברית במחצית הראשונה של המאה
שעברה, אין למצוא במדף הספרים
המתורגמים לעברית. אין גם למצוא בעברית
יצירות מעולות נוספות של מחברים
אמריקאיים איכותיים.
לפני כשנתיים פירסם סטיירון את ספרו
החשוב בחירתה של סופי, שתרגומו
העברי המעולה ראה־אור בימים אלה**.
זהו סיפור המביא בכפיפה אחת שני אוהבים
מטורפים — נתן לנדאו, מטורף
יהודי מבריק, יליד ניו־יורק, וסופי
זאוויסטווסקה, פולניה גויה ניצולת
מחנה־הריכוז אושוויץ. הציר השלישי הוא
המספר הדרומי הצעיר (העלילה מתרחשת
בניו־יורק בשנת )1947 המצליח להרוג שד
• קייק — מילת־גנאי של אנטישמים
באמריקה כלפי יהודים. שיקסע — מילת־גנאי
של יהודים, באידיש, לנשים לא־יהודיות.

ויליאס סטיירון — בחירתה של סופי!
עברית; חיים איזק; הוצאת זמורה, ביתך,
מורן ; 517 עמודים (כריכה קשה).

מד ם

הי הו די
ח ל לי ם

רה של פרות־קדושות, תוך כתיבת יצי־רת־מופת
ספרותית.
בבחירתה של סופי ממחיש סטיירון כיצד
ניתן להתמודד עם השואה תוך הימנעות
מהסיגנון המוכר של מאזוכיזם־יהד
די, שהכה שורשים נוגים בספרות היהודית.
סטיירון מצליח להתמודד עם השואה באיכות
כזאת, שגם יצירות כמו כוכב הלכת
של מר סאמלר מאת סול כלו מחווירות
לעומתה תוך שהוא בוחן את טבעה של
האלימות ואי־ד,אנושיות של המיו־האנושי.
גיבורו של סטיירון, הוא איש וירג׳יניה,
סופר מתחיל המתגורר בברוקלין והנמשך
אל שכניו, סופי ונתן. סופי היא פולניה
יפה ובלונדית, כבת שלושים, שמיס-
פר חקוק על אמת ידה, ונתן הוא איש
נדיב וחביב, הנתון להתקפי-זעם. הסופר

הצעיר מתאהב בסופי, והיא מספרת לו,
שלב אחר שלב, את פרקי עברה, וכיצד
הפכה להיות שותפת־גורל לסבל היהודי,
תוך חישוף חברת העבדים של אושוויץ.
בדומה לטולסטוי אשר לא חווה אישית
את פלישת נפוליאון לרוסיה ב,1812-
אך הצליח לחבר את מילחמה ושלום, כך

ש ל וי לי א ם סט ״ דו ן

מצליח גם סטיירון, שלא חווה את אימי-
השואה, לתאר טרגדיה זו לא רק כטרגדיה
יהודית, אלא כטרגדיה אנושית, הנוגעת
לכל בני תמותה.
המספר נכשל כבר בפרק הפתיחה של
הספר בעבודתו כקורא־ספרים עבור הוצאת
ספרים גדולה, ומחמיץ את ספרו של
הנוסע הנורווגי תור הירדאל, קון טיקי,
שנרכש בידי הוצאת־ספרים מתחרה, ופורץ
לרשימת רבי־המכר. הוא נמלט מגורל
ספרותי אותו מכנה אחד מחבריו לעבודה
:״עוד חנדש שנים והיית הופך לאיש־החכרה.
עוד עשר שנים והיית הופך
מאובן. נאד מאובן זקן בגיל ארבעים.
זה מה שמקגרו־היל היה עושה ממד״.״
סטיירון מושלך לעולם חוויות חדש עם
פחות מ־ 50 דולר. תוך כדי תהליך מיקומו
בעולמו־החדש הוא מתאר את הרקע הדרומי
שלו ומתאר את ההתכתבויות בינו
לבין אביו, שהיה בבחינת פרא־אציל דרומי.
מקוטב אחד של אמריקה עובר המספר
אל הקוטב האחר, אל ביתה של
יטה צימרמן, השוכן בלב ברוקלין, ב־עולם־היהודי
הבלתי־מוכר לו. על רקע
התקופה שאחרי מילחמת־העולם ה־ ,2שהיא
תקופה של שמרנות־מינית, מתאר המספר
את מכאובי המין שלו.
עד מהרה הוא מגלה כי הגיע למבוי
סתום של עקרות בגישושי כתיבתו, ואז :
״נתקלתי בסופי עצמה והתאהבתי כה.
גם אם לא מיד׳ אף במהירות ולעומק
אין־חקר ההיתקלות היתה כאשר ״סופי
וגתן גתונים בעיצומה של תיגרה מעבר
לדלת חדרי ממש ונתן זועק לעברה
בטירוף :״את שקרנית י את בום משקר
עלוב, את שומעת אותי? בום?״ נתן
מסתלק החוצה, והמספר מנחם את סופי
״ובעשותה כף ראיתי בפעם הראשונה את
המספר המקועקע לתוך העור השזוף,
המנומש קימעה וסופי מספרת לו,
שהגיעה לניו־יורק מאושוויץ.
בבוקר שלמחרת מעירים סופי ונתן את
המספר, ומזמינים אותו בעליצות רבה,
עליצות של אוהבים, להצטרף ולבוא
עימם לבלות בקוני־איילנד. השלושה עוברים
תהליך של היכרות תלת־כיוונית.
המספר מציג את עצמו, והם את עצמם.
סופי מתחילה בסיפור פרקי הרקע אודות
עצמה, כיצד גדלה בבית משכילים פולנים
בקראקוב, שם היה אביה פרופסור
באוניברסיטה, בימי הפילדמרשל
פילסודסקי ויורשיו. סופי נעה בפרקי
הפתיחה, בין העבר האירופאי השמרני של
חינוכה, להווה המטורף של אמריקה, במהלכו
היא נאנסת אונס־ידני בתוך רכבת.
היא חולמת את שירי וולט ויטמן, אד־גר
אלן פו ורוברט פרוסט, תוך

צ־טוטון
בסיפרו של ויליאן סטיירון בחירתה של סופי (ראה: תרגום)
מופיע קטע מדהים של פגישת הנפש־הפועלת של הספר, סופי,
עם רב־ד,טבחים הנאצי, רודולף הס, במישרדו באושוויץ. קטעים
ממיפגש זה מובאים כאן:
״•••ירד הרצאתו של הם נטתה לבוא בדילוגים מהירים,
שהפסקות אינסופיות היו חוצצות ביניהם — הפסקות שאפשר
היה לשמוע בהן ממש את הלמות צעדי המחשבה, את מחלד
ההגות הגותית המסורבלת ...הס חיטט במוחו, חיכד את לסתו
הספרדית למדי ...סופי חשה הרגשת קורת־רוח, כמעט תענוג,
לשמע הערתו האחרונה. הרגישה שנפרץ מחסום ביניהם
היא לא היתה בטוחה לגמרי, אך דומה היה עליה שהיא אפילו
מגלה סימן כלשהו של חמימות בקולו, באילו הוא מדבר פתאום
אליה, אל יצור אנוש הניתן לזיהוי, ולא אל עוכדת־בפיה
סופי חשה בצמרמורת העוברת. בה, וכעת ובעונה אחת ליטפה
רוה-פרצים חולפת את עורפה והם נגע כהודי אצבעותיו קלות
בקצה כתפה. מעולם לא נגע בה קודם. שוב הרעידה, אף
שהרגישה סי הנגיעה לא היתה אישית
את חיזרת אחרי בלי בושה,׳ שמעה אוחו אומר כקול
הסר־יציבות. היא פתחה את עיניה. עיניו היו בוהות והצורה
שבה היה מפלבל בהן — דומה שיצאו מכלל שליטתו, לפחות

ט פי לו ת
בער בי ת

שהיא משחזרת את תהליך ההתאמרקנות
שלה.
סטיירון חושף באורח מרגש את גישושי
הראשית שלו בעולם הספרות. הוא
מצטט מכתב מאביו, הכותב אליו :״איני
יבול להעלים ממד את ההנאה החליפית
שיש לי בחשבי על כך, שאתה תגדל
להיות סופר, בפי שאני גסספתי להיות
אד לא יכולתי. מזומן לד סיכוי כה מרהיב
לשבת על הקרקע הזאת הקטעים
בהם מתאר סטיירון את צמיחתו כסופר,
שהם מעין אוטוביוגרפיה של המחבר, מעוררים
יראת־כבוד וגם את השאלה: מתי
יכתוב סופר עברי בכנות כזאת על גישושי
ההתחלה שלו כסופר?
לא ניפקד בפרקי הפתיחה, העיסוק באם
היהודיה נוסח פיליפ רות בקובלנת
פורטנוי. סטיירון מספר, מפיו של נתן,
על מתח השאיפות והמציאות שלו:
״אמהות יהודיות הן שאפתניות מאוד
למען בניהן, ובילדותי חשבו שאני עתיד
לצאת כנר גדול — עוד חפץ או מנו־חין...״
ובהמשך דבריו, מתאר נתן את
הפרצוף החדש של הספרות האמריקאית,
ואומר שאני די בטוח פי הכתיבה
היהודית תהיה הכוח החשוב כפסרות האמריקאית
כשנים הכאות...״
בשליש הראשון של הספר קיים יחס
נכון בין תיאור חוויות העבר של סופי,
ובין נפתולי ההווה של המספר, של נתן
ושל סופי, מבלי שמרכיב השואה ישתלט
על העוצמה הספרותית ויעקר אותר. יסור,
גילוי־המין של המספר מתקזזים עם
יסורי הקיומיות של סופי ונתן.
במחצית הספר מציג סטיירון בגלוי את
התיזה שלו על השואה, כאשר הוא מתבסס
על טיעונים של ג׳ורג, שטיינר
בסיפרו לשון ודממה, ומתאר את יסוריה
של סופי, את ההשמדה ההמונית, ואת
הראיה היהודית אני השבתי שאפשר
להתאמץ להכין את אושוויץ על־ידי נסיון
להכין את סופי, שהיתה — אם לומר
זאת כלשון־המעטה — צרור של סתירות•
אף־על־פי שלא היתה יהודיה, סכלה
כמו כל יהודי שניצל מאותן צרות,
ומכמה בחינות עמוקות סבלה — בפי
שאבהיר, לפי דעתי — יותר מרובם. יהו דים
רבים מתקשים ביותר להרחיק ראות
אל היעד הנכסף שמאחורי חמת תאוותם
של הנאצים להשמדת״עמים, ולבן נראה
לי שיותר משיש פגם, יש איזה חלל בר־ספרה
בהגיגיו של שטיינר, היהודי, שאי נו
מזכיר אלא דרד־אגב את ההמונים
הגדולים של לא־יהודים — ריבואות ה־כלאווים
והצוענים — שמנגנון המחנות
בילע אותם, ושמנת גורלם היתה כליון

סופי דרו דר ל ף הס
לאותו רגע קצר — מילאה אותה אימה, ביחוד משום שהיה
לה רושם, למראה עיניו, כי הוא עומד להרים את אגרופו
ולהסותה. אף נראה, שבתנופה גדולה מעומק גופו הוא חוזר
אל עצמו, מבטו נעשה נורמאלי או כמעט נורמאלי ...עיני סופי
נשארו עצומות, בשעה ששטף דקדוקו הנאצי המופלא, דימוייו
הקודחיה יוצאי־הדופן וגושי מליצותיו הטכטוניות הנפוחות־הדשנות
רחטו ביובלי רוחו ובמעט טיבעו את שפיות־דעתה.
לפתע הצחין נדף גוו המיוזע בנחיריה בבשר מעופש והיא
שמעה את עצמה פולטת נשימה בכדה כרגע שמשך את גופה
אל גופו. היא חשה במרפקים, כברביים ובזיפי זקן מגרדים
ספומפיה ...וזרועותיו הלופתות אותה נראו לה מרבות־טשושות
כשל זבוב מכאני אדיר־מידות. היא עצרה את נשימתה כשעה
שהוא ניסה את כוחו בעיסוי־גכה — ולבו המתגעש, הדוהר!
מימיה לא שיערה כי לב מסוגל להלמות הרומאנטית הפרועה,
שחיכתה בו עתה כמכות־תוף דרך• כותנתו הלחה של הקומנ־דאגט•
בגוף רועד כשל חולה אנוש, לא ניסה לעשות מעשה
נועז כמו הטבעת נשיקה, אם בי היתה בטוחח שחשה כאיזו
בליטה — לשונו או חוטמו — נוברת באי־שקט סביב אוזנה
המכוסה מטפחת. אחר-כד גרמה לו דפיקה פתאומית על הדלת
להינתק מעליה חייט, והוא השמיע בלחישה עלובה, חרא

במיסגרת העיסוק האידיאולוגי עם העיון
הג׳נוסייד (רצודעם) אין סטיירון
מתחסד, והוא מביא את רקעה של סופי.,
כרקע של משפחה אנטישמית פולנית
טיפוסית, או כמאמר סופי על אביה :
״...כאשר המיל עלי לרשום בקצרנות,
לפי שיטת גאבלפברגר, ואזזר־כד להעתיק
במכונת־כתיבה בפולנית ובגרמנית
את הנוסח המלא של יצירתו הגדולה :
שאלת היהודים כפולין ובו כאשר
משתף־הפעולה העיקרי שלו, הוא בעלה
של סופי ק אז׳י ק. סטיירון מביא גם את
הרקע האידיאולוגי באמצעות הסופר
האנגלי הזה צ׳רמבליין, שאבי השתמש
פו כסל מקום במאמר שלו בשביל לחזק
את הפילוסופיה שלו וסופי ממשיכה
ומנסחת את מניעי אביה האנטישמי :
ואפשר היה לומר לטובת הפרופסור
לפחות דבר קטן אחד. הוא לא היכר את
משאו (סופי אמרה שהיא בטוחה כבד)
מהיד כוונה לשאת חן כעיני הנאצים.
המאמר נכתב מנקודת־הראות המיוחדת
של התרבות הפולנית
מאביה האנטישמי, מוליד סיפורה של
סופי אל מרתף ביתו של רודולן ז הס
באושוויץ. היא מתארת עשרה ימים בהם
היתד. קצרנית של נאצי זה (ראה: צי־טזטון)
,ושבמהלכם היא זוממת כיצד להיעזר
בו בחילוץ ילדה מתוך מחנה הילדים
באושוויץ.
במקביל לסיפור תלאותיה של סופי
באושוויץ, מתגלה בהדרגה סיפור התער־ערותו
הנפשית של נתן, המנסה להביא
את סופי לאי־שם בקונטיקט, ולשכנעה
־־י להתאבד בצוותא. כאשר מספרת סופי סי פור
זה היא מגלה למספר כי נתן מכור
לסמים. המועד להתאבדות בצוותא נקבע
כאשר, בעיצומה של מסיבה, מודיע קריין
הרדיו, בהודעה מיוחדת :״בכלא נירג־בדג
נתגלה הפילמדמרשל לשעבר, הרמאן
גרינג .,מת בתאו, לאחר שהתאבד...״
ונתן מגיב :״אלוהים י הוא ניצח את האיש!
הוא ניצח את האיש עם החבל.
כן־הכלכה הפיקח, השמן הזה ובעוד
הרדיו האמריקאי מביא בשידור־מיוחד,
בגלים קצרים, את תיאור תליות פוש־עי־המילחמה
הנאציים בנירנברג, גורר
נתן את סופי לקונטיקט, לעבר התאבדותם
בכמוסות של סודיום־ציאניד. סופי
ונתן עוברים באותו מלון בקונטיקט חוויה
מינית מטורפת, בעקבותיה הוזה נתן
הזיות אודות המילחמה העולמית. ברגע
של בהירות משליכה סופי את הכמוסות
לאסלת בית־השימוש, בעוד נתן .״התחיל
לצעוק על מוות ועל הרס ועל תליות
ועל גאז ועל יהודים שנשרפים בתנורים...״
במהלך, עינויי־נפש אלה של סופי ניצולת
המחנות ושל נתן חולה הטירוף, עובר
המספר את מה שהוא מכנה ״החרדה
^ והכאב שהסבה לי אהבה חד־סיטרית זו,
^ היו נוקבים ואכזריים, כאילו גיליתי שחלי־
• ^ ת י במחלה אנושה...״
המספר וסופי יוצאים לחוף הים. כאשר
י אינם רואים איש, ושניהם שרועים על
החוף, אומרת לפתע סופי למספר :״בוא
ונתפשט• בוא ונהיה עירומים כאשר
הם מתפשטים, רואה סופי את גירויו של
המספר, שאינו יכול עוד להתאפק, ואומרת
״עומד לד״.״ שניהם מתנשקים
בפראות, וסופי מאוננת למספר אך אינה
שוכבת עימו. אחרי ששפך, היא מוצאת
שימוש מקורי לזרעו :״והסתכלתי בכולא־קית
המשוגעת, כיצד היא לוגמת ויסקי
ישר מהבקבוק ובידה השנייה — זו שהביאה
עלי תערוכת כזו של עגמת־נפש
והנאה — עיסתה בעדינות את עור פניה
בתפליטי ביש־המזל וכאשר מתעורר
המספר מהתרדמה שנפלה עליו, הוא מגלה
כי סופי אינה לצידו. הוא רץ אל החוף
מוכה אמוק, ומגלה אותזז כשהיא מנסה
להטביע עצמה, ומצליח להצילה.
המספר נוטש לכמה ימים את סופי
ונתן, ויוצא לבקר אצל חברו־לנשק ג׳ ק
*13 אין, אצלו הוא פוגש ב״משהו גרוע
מסוחטת־זין, מאמנית האוננות אשה
שבמשך כמה ימים, עיקרי עיסוקה הוא
״לסחוט אותי שעה אחר שעה. עד שאני
גבעול כמוש ונטול-עסים, מותש ומושפל
כשל עשיה מטומטמת זו אלא שאי-
^ דיליה־מינית זו מסתיימת עד מהרה בטלפון
בהול, המודיע :״נתן שוב ירד
מהפסים
המספר נוטל עימו את סופי לעיר הולדתו
בדרום, ומאמין כי בנישואיה לו
היא תשתחרר מאימי טירופו של נתן.
במהלך הנסיעה דרומה, משלימה סופי
את סיפור סבלותיה. בלילה בו שוהים

שניהם בבית־מלון בוושינגטון, מממשים
המספר וסופי את יצריהם המיניים. מתאר
המספר :״לגבי, יותר משהיה כאן טקס
קבלה, היה כאן לימוד שלם ומושלם,
אם לא למעלה מזה. וסופי, מורתי האוהבת,
לא פסקה מללחוש באוזני דברי
עידוד.״ בבוקר, כאשר המספר מתעורר,
הוא אינו מוצא את סופי; ומגלה כי
היא החליטה לשוב אל נתן. בפתק הפרידה
שלה היא כתבה לו, בין השאר-,
באנגלית רצופה שגיאות :״אני מוחרחה
ללכת עכשף. סלח לי על האנגלית הרעה
שלי. אני אוהבת את נתן, אבל אני
שונעת את החיים ואת אלוהים. זין על
אלוהים ועל מעשה ידיו. וגם על החיים.
ואפילו על מה שנשאר מן האהבה
הקוראים, שכתיבה שואנית נוסח אלי
דיזל, שמואל פיזאר ושאר מחברים
בנוסח זה, המאיסה עליהם את הקריאה
שלהם על נושא השואה, ימצאו בבחירתה
של סופי עוצמה ספרותית חסרת־תקדים.
עוצמה העולה עשרת מונים על עוצמת
תיאוריהם של ניצולי־השואה, עוצמה בעלת
איכויות ספרותיות ורעיוניות, שיש בה
כדי לעורר מחשבה עמוקה גם בלב היש ראלים,
אשר אוטמים עצמם, בעשור האחרון,
למראה תהליך ההתבהמות המוסרית
שעוברת החברה הישראלית. סטיירון לא
כתב ספר המהלל׳ או המשבח את סבל
היהודים בשואה. בחירתה של סופי הוא
ספר המוקיע את תהליך חתבהמותו של
המין־האנושי, תהליך מחליא, אשד אין
חברה עלי־אדמות שמחוסנת מפניו. בחירתה
של סופי הוא מהספרים המעולים
ביותר שראו־אור בעשור האחרון. כל
שנותר הוא להביא את הפיסגה האחרונה
שבו :״זה לא היה יום הדין — רק
בוקר. בוקר צח ויפה״ .תרגומו של
חיים איזלן הנו מהמעולים להם זכתה
הספרות העברית בשנים האחרונות.

עלות בספר, שחלקן כבר פעלו בדודי
ורע ,:אינן משכנעות בשורות כמו:
״ניקי לא קיים הבטחתו ולא שמר על
עצמו. לא לתיזמורת צה״ל התגייס אלא
לשיריון, על רמת־הגולן הסתער לא בכינורו
אלא בטנק, בסורים ירה לא צרודות
צלילים אל פגזים. פגז סורי מצא
אותו וניקי נשרף בטנק
נעמי פרנקל, מציגה בצמח־בר מעין
אוטופיה סובלת, ארץ בלתי־מוכרת, ארץ
המתיימרת להיות ישראל. אך ארצה של
פרנקל היא ארץ חד־סיטרית, לבנה, נקיה
ובוהקת. אומנם, המחברת מתאימה עצמה
לנורמות של ימינו ומכניסה לארץ־
ישראל״היפה־והמלאכותית שלה גם פרק
מרוקאי, שטעמו כטעם הנענע בתוך ספר
הטשולנט.
מרכיב מעורר גיחוך בצנדוז־בר הוא
הנסיון למסד מעין מכונת-זמן אירועית,
נוסח ארצות־הברית של דוס־פאסום,
או הדרכים לחרות של ז׳אן פול סארי־טר,
בנוסח של :״ממשלת־הליכוד־הלאו־מי
פינתה מקומה בשילטון והתפטרה.
הנשיא נאצר הלד לעולם שבולו אמת
והנשיא דה־גול הוציא גם הוא נשמתו
בטהרה. מתו מנהיגים, ויותר מהם מתו
חיילים
צמח־בר רצוף בשורות קניוקיות, בנוסח:
טרמפ נעמי פרנקל היא סופרת ותיקה, שעשתה
לה את עיקר פירסומה בספר כושל
על יהדות גרמניה וקליטתה בארץ,
תחת הכותרת שאול ויותנה. בשנים האחרונות,
מנסה פרנקל לחבר טרילוגיה
צברית, שעיקר עיסוקה הוא בדורות הלוחמים
במילחמת־ששת־הימים ובמילחמות
שאחריה (התשה ויום־הכיפורים) .ראשון
הספרים הוא דודי ורעי, ובחודש האחרון
ראה אור השני: צמח־בר *.
צמח־בר ׳הוא תערובת של רומן־משר-
תות מזיל־דמעות ונסיון לשיכתוב סכריני
של ההיסטוריה החדשה בארץ, תוך
טפילות סיפרותית הניזונה באופן מלאכותי
מדם החללים. זהו נסיון לגולל, בלשון
סינטטית מאוד ובחוסר כישרון ליצירת
תלת-מימדיות ספרותית, את כאב המוות
והחיים בארץ הזאת• נעמי פרנקל
מנסה לדחוס לתוך 371 עמודי סיפרה את
כל שניתן לדחוס מתוך החוויה הישראלית
— החל בכאב המילחמות, תבוסת
הנלחמים, הריקנות שלאחר המילחמה,
וכלה בביקורת מאוד פטריוטית, של הירי דה,
בשורות כמו :״התקפל גיבור מיל־חמות
ישראל ועזב את הארץ מבלי
שהמחברת תשכיל להביא בסיפרה את
הרקע ואת המניעים לדפיטיזם, ואת כזב
ההנהגה.
מחברת צמח־בר תופסת גם טרמפ קל
על מילון הסלאנג של נתיבה בן־
יהודה, מבלי לעבור את סף האמינות :
״פעם היו היא וליאורה היודכיתניקיות
הזרוקות של המוסד החינוכי, מלכות ה־ג׳ינס
הראשונות של הקיבוץ את הלשון
החד־מימדית של הספר מרככת פרנ קל
בנוסח של סיפורי־אהבה, במתכונת
הריאליסטי־סוציאליסטי־הקיבוצי
הרומן
של ראשית שנות החמישים (שמיר,
מגד, שחם וכר) :״הרכילות בבר דחקה
את יוכל לתור הייה והכניסה אותו למיטתה,
והכול מרחמים על יוכל התם ש איבד
את בתוליו אצל הדם
גם נסיון ההתמודדות של פרנקל עם
הקונפליקט הישראלי-ערבי, הוא רדוד, חד-
צדדי, וחסר עומק ואמינות. הנפשות־הפו־
* נעמי פרנקל — צמודבר! הוצאת
הספריה לעס — עם עובד; 371 עמודים
(כריכה רכה).

סופרת פרנקל

בערבית לשחקי, שחקי שירו של
שאול טשרניחוכסקי) .״התור שלי
נקבע ל־ 2בלילה. כ־ 1.45 ניגשתי לאחד
חנדלזלץ (מנחה הערב) ושאלתי אותו עוד
כמה משוררים, זמרים, פרופסורים ומו״לים
צריכים להופיע עד תורי. כאשר ענה
20,׳ ,הלכתי הביתה. היצירה הקטנה הזאת
תוכננה להיות מסר פוליטי ותו לא...״
אלא שנפתלות דרכי השמעת היצירה,
והיצירה עילאבי׳ ,עילאבי ...זכתה להישמע
בקונצרט של קבוצת מלחינים צעירים בתיאטרון
המדרגות. מבקר־המוסיקה המעולה
חנו ד רון, כתב עליה בדבר את
הדברים הבאים :״היצירה הטובה ביותר
בערב הזה, ואולי גולת־הכותרת שלו, היתד
יצירה קטנה, עילאבי, עילאכי׳ מאת
אריק שפירא. זה היה קטע שהושר כפי
זמרת, על רקע נגינת כינור שהוקלטה
מראש. השם, עילאכי, עילאבי׳ איננו אלא
התרגום לערבית -של, שחקי, שחקי׳ מאת
טשרניחוכפקי. קטע זה עורר התרגשות
רבה, כשל הכוח העצום של היצירה ובשל
האיכות האמנותית של השימוש כמרכיבים
המוסיקאליים. כפעם הראשונה אפשר לומר
על יצירה מוסיקאלית שלנו שהיא רל וונטית,
בלי מדכאות, יצירה שיש עימה
נקיטת עמדה, מעורכות אמיתית של מל חין
החי בחברה מסויימת. באקלים הצמחוני
של מלחינים ישראלים קלריקא־ליים,
המנותקים מהנוף האנושי ומהריבוד
החכרתי־תרבותי שבתוכו הם חיים, היה
כיצירתו של שפירא משב־רוח מרענן...״
בעולם המוסיקאלי של ישראל, העמוס
ביצירות של ״מלחינים ישראלים קלרי־קאליים,
המנותקים מהנוף האנושי ומהרי-
כוד החברתי־תרבותי נוסח כנציון
אורגה, נועם שריף ואחרים, לא ברור
מיהי נציגת המועצה לחרבות ולאמנות,
אורה יכניאלי, המחפשת אחר פירוט
תקציבי. המיליונים שמועצה זו זורה לרוח,
מיליונים המסבסדים יוצרים תלושים ומשו-
ללי־כישרון, מהווים אנדרטה לחוסר הטעם
בקיומה של מועצה זו. ברור לחלוטין,
שדברי ביקורתו הרלוונטית של חנון*
רון לא יגיעו לעולם לאוזנו של מנכ״ל
המועצה לתרבות, אכנר שליו, המנזיל
את כספיה לשווא.
אריק שפירא, ומלחינים צעירים אח רים,
יצליחו בסופו של דבר להביא למוסיקה
הישראלית את הכבוד הראוי לה,
גם י בלא כל סובסידיה ממשלתית.

כטעם הנענע בתוך ספר הטשולנט
״אין בעולם דבר מרגש יותר מכתפיו של
יובל ניסוח, המצביע על המגמה
הוולגרית של כתיבתה, מגמה שנועדה
לרכוש את קהל הקוראים בפרוטות.
רדידות עקשנית עוברת כמעט בכל דפי
צמח־בר, בניסוחים כמו :״מוישלה, בו נים
את ירושלים. אמנם יש עוד גויים
עוינים ומילחמות ומשברים וגם מריבות
בין היהודים, אבל בל אלה לא יעצרו
עוד את הגאולה. מוישלה, אומנם המשיח
עוד לא בא, אכל אנחנו כבר בתיד חבלי
הגאולה ודומה, כי בשורתו זו של
צמח־בר, כמו יצא מפיו של ראש־הממ־שלה
במהלך מערכת־הבחירות. כמה חבל
לראות כיצד שולחת רדידות הפוליטיקה
הישראלית את חיצי־הרעל שלה לגוף הספרות
הישראלית.

פנים חדשות

עילאבי,
עילאבי...
מספר אריק שפירא, מלחין ישראלי
צעיר, שאינו זוכה לתמיכתה של המועצה
לתרבות ולאמנות :״הגשתי בקשה
לתמיכה. פעם כשבוע אני מקבל טלפון
מאחת אורה יבניאלי. היא רוצה שאגיש
פירוט תקציבי (מה זה בכלל?) ,אחר־כד
היא שואלת מה פירוש, שונות׳ (יוסי מר־חיים
לימד אותי לכתוב תקציב ויעץ לי
לדחוף סעיף בזה) ,ופעם שלישית היא
שואלת אותי, מדוע לא הגיע פירוט וכו׳

שפירא חיבר לכבוד ערב עכשיו, שנערך
לפני קרוב לשנה, יצירה בשם
עילאבי עילאבי (שהיא ביצוע מוסיקאלי

שורשים

דור אבוד סופרי אריה ליפשיץ, מאחרוני
העליה־השלישית, פירסם באחרונה ספר
ובו ניתוח של יצירות ושרטוט דיוקנאות
בספרות העלייודהשלישית, תחת הכותרת
הוויתה של תקופה * .בספר זה מתייחם
ליפשיץ ליצירות של אורי צבי גרינ
ברג,
יצחק למדן, אכיגדור המאי־רי,
יהודה קרני, לוי כן־אמיתי,
יהודה יערי, יצחק שנהר, נתן
ביסטריצקי, יוסף־אריכא, ישראל
זרחי, יהושוע כר־יוסף, דויד מלץ

ועוד רבים אחרים, מסופרי תקופה זו.
בכוח סיפרו של אריה ליפשיץ לגרות
את דמיונו של המעיין בו לחטט באותם
גנזים ספרותיים, שהניחו את התשתית
לספרות הישראלית העכשווית, המתעלמת
מהם. אלא שמרבית הספרים בהם עוסק
ליפשיץ אינם בני־השגד, והם בבחינת לא
היו ולא נכתבו.
לא ברור כלל, מדוע הגופים המופקדים
על התרבות בישראל, ובעיקר המועצה
לתרבות ולאמנות, בראשות יורשה של
לאה פורת המנוחה, אבנר שליו, משקיעים
מיליוני שקלים בפרוייקטים חסרי
כל קשר לתרבות אמת. אם עשירית מתק ציבם
היה מושקע בהתקנת סידרת ספרונים
עממית, שהיתה מחזירה לחיים ולאור
דור-אבוד זה של הספרות הישראלית, הי-
תה התרבות הישראלית יוצאת נישכרת.
עמים החסרים יכולת לשמור על מורשתם
הספרותית פשוט נעלמים מן ה עולם•

אריה ליפשיץ — הוויתה של תקופה,
יצירות ודיוקנאות בספרות העליה־השלישית
; הוצאת יחדיו ; 200 עמודים
(כריכה רכה).

בשבוע הא וכנה מנסה יש ראל ל מכור
שוו

נגד מים, בצירוף חזיה בגוונים תואמים
ובלוזון בפסים. מיכנסי ברמודה עם שרוך
קשירה מתחת לחגורה ומתניה בדוגמת
כותונת גברית, ולזה מותאמת חולצת טרי קו
בצבע אפור לבן.
אופנת ראש אינדיאני מציגה את אופנת
הים, הכוללת טוניקות קשורות בחבלים
בצידי הגוף, מיכנסיים רחבים וישרים
וחגורות חבל מכותנה, הנקשרות במותן.
המראה הבולט באופנה זו הוא המראה
היפאני — הדפסים בולטים של מניפות,
ענפי במבוק, ציפורי אש ופרחים גדולים
מסוגננים. הרבה חברות אימצו לעצמן
מראה זה בקיץ 82׳.
אופנת ברוך, שהחלה את דרכה בייצור
חולצות גברים בלבד, מציגה השנה מיב-
חר של חולצות נשים וחולצות לנערות
מבדי כותנה קלים ואווריריים לקיץ.

שודדי

ו פנ ת שחר, חברה חדשה יחסית למו־י
צרי סריגה, משלבת דגמי סריגה שונים
על חליפות שלושה חלקים, על שמלות
טוניקות ומיכנסיים, בעיצוב מעניין של
שלי רפואה.
ביבה מציגה בשבוע האופנה הנוכחי

71(11111׳״1אחד מן הבדים השימושיים
- 1י 1 ^ 11י ביותר. באופנה קיץ 82׳,
מתאים לקיץ שלנו. חולצה בסגנון גברי.

11111ן | 1 | 1 >71ך! עם שרוך קשירה מתחת לחגורה. חולצת טריקו
תואמת בנקודות אפור לבן ומותנייה בדוגמת
11 #1 1 ! 111-1 #1י י
כותונת גברית מבד תואם וריקמת דגים בגב. הנרמס והמותנייה עשויים מכותנה .־.1007
^ ם השתגעו לגמרי. שאני אלד עם
ייז׳קט כזה בקיץ 1כך הגיבה אחת
הצעירות שבאו לראות את שבוע האופנה
הנערך עתה במלון היי׳אט בתל־אביב.
יתכן שיש מידה של צדק בדבריה, שכן
מתכנני האופנה שלנו הולכים בעקבות
נותני הטון באופנה העולמית, והללו כנראה
לא מודעים לאקלים המיזרח תיכוני.
לכן מה שנראה שיגעון בעיניה של הנערה
הישראלית, הוא בהחלט להיט בעיניה
של הנערה בלונדון או בשטוקהולם.

האם וופל גם ,1191
בקיץ השואל׳ ,להרגיש
ב ₪במעיר-עוו?

טריקו

לשימלת קיץ עם שרוול
קימונו וצווארון ניקי, כשהחצי
העליון של השימלה עם הדפס.

שבוע האופנה הישראלי המציג את
אופנת הקיץ לשנת 1982 מתקיים השנה
בתל־אביב, והוא מביא שפע של רעיונות
לאופנה מעולה ואפשרויות רבות לקניינים
מחו״ל.
מבט חטוף על כמה מהחברות הנוטלות
חלק בשבוע זה:
אופנת מיף מציגה מבחר ביגדי חוף
וספורט. מיכנס קצר עם פנסים וחגורה
משולשת מבד ג׳ינס שעבר עיבוד מיוחד

111

חזיה!שורטס

שעברו תהליך עיבוד מיוחד נגד מים, בצבע ירוק־טורקיז.
השורטס עם פנסים וחגורה משולשת. החזיה
בגוונים תואמים בירוק, אפור, לבן• בלוזון התואם לחזיה בפסים אפוד ירוק עם נקודות.

׳לארצות הצפון אופנת־קיץ המתאימה להן

קו אופנתי חדש, הנקרא אופנת שודדי-
הים. קו זה עשיר באפליקציות מיוחדות,
כמו פיראט בחלק הקידמי של החולצה,
ותיבות שלל עמוסות בתכשיטים ובזהב,
בחלקה האחורי. הבדים הבולטים הם כותנה
הודית, כותנה מבריקה, וואל, תחרה
וטריקו.
תשלובת פולגת, המנהלת עתה את

חליפה
עם חולצה

פיראטית

מסוגננת, אחד מן
הרעיונות המוצגים
בשבוע האופנה לקיץ 82׳ ,אוורירי ונוח.

לבנה המורכבת ממיני
נסי ברמודה לבנים
בצבע נוגד ומיקטורן.

בגד עור, מציגה קולקציה עשירה שעוצ בה
בידי עודד גרא. באוסף החדש ביתן
למצוא מבחר גדול של פריטים כמר מק־טורגים
. ,בלוזובים, מעילים ופונצ׳ו, וכן
ביגוד ספורטיבי — חצאיות, מיכנסיים
באורכים שונים, חצאיות מיכנס, שמלות,
שמלות מעיל, חולצות, טוניקות ואפילו
גופיות• כל אלה עשויים מעור רך ועדין
במיוחד, הזמש מחורר ומקנה לבגד את
תחושת הקיץ.
אופנת מאג מציגה שמלות לבנות עם
תחרה, שמלות דיאולן וכותנה בסיגנון
חולצת הטריקו הארוכה, ושמלות שונות
בהדפסים המזכירים את המראה היפאני.
יופי של אופנה. האם נרגיש בה נוח
בקיץ הישראלי של שנת 82׳ י נחיה עד
לקיץ הבא ונראה. חניתה צנטנר

בסיגנון שימלח הטריקו
1:11 ״1114ו)11ך! 1ך
הארוכה. צווארון ניקי,

שרוול רחב מאורך. הצבע הוא שחור עם פסים לבנים,

וווו בקיץ

הישראלי. חם, אבל זהו אחד המרכיבים החשובים בקולקציות
הקיץ לשנת 82׳ .זהו עור רך ועדין בשילוב זמש מחורר,
המקנה לבגד מראה ותחושה אווריריים וקיציים. בצד חליפות מעור יש גם גופיות מעור.

סגנון החוזר ומופיע אצל הרבה חברות
• #111/ 1 1יי בקיץ 82׳ .כאן מופיע קו המלחים בעיצוב
של מיכנסיים וחולצות. החבלים משמשים כחגורות.

הופיס יביאני
של חברות שונות.

כאן

מיכנסייס

וחולצה.
615

מלכת האיים

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

מלכת המים 81
לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחדי
ב ח סו ת

נסיעות ותיירות

ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!
כל הטיסות עד סוף אוגוסט מלאותן
אל תחמיץ את להיט השנה בעונה הכי* יפה ! !
בספטמבר ועד 16 באוקטובר 1ןףא
בכל יום שישי טסים ל;
מספר המקומות מוגבל וכל הקודם זוכה 1
פרט־מ והרשמה: אצל כל סוכני הנסיעות.

ארגון ובצוע:

ן -יןןך -ןןןב

! 1 11111

בו־יהודה 21ת״א

טל 652140 :

בשתיים בלילה
נאלצה המישטוה
להיכנע לשכנ י ם

תנקז המישטוה
נדאש השופטים
^ פות יפות הן צעדו בסך, גופותיהן
השזופים זוהרים באור הזרקורים.
הקהל שמילא את רחבת הדשא של מלון
המלך שאול באשקלון מחא כפיים בהתלהבות.
שוב חזרה התמונה על עצמה :
מי מבין שתים־עשרה היפהפיות תהיה נסיכת
הים התיכון? הבחירה קשה.
מני פאר מזמין את הבנות לראיון, והן
שובות את לב הצופים. האחת עונה בעדינות,
השנייה עונה בחביבות, ויש, גם
צבריות עוקצניות העונות במעט חוצפה
חיננית. האמנים מנעימים את הזמן.

תשובתה של מירי ברוח טובה, אך הבטן
מקרקרת מרוב התרגשות.
השעה שתיים לפנות בוקר. סוף־סוף
הוטל הפור. נסיכת הים התיכון ושתי
סגניותיה מתבקשות ללבוש את בגדי־הים
שלהן. הן תעלינה לבמה פעם נוספת. הפעם
כזוכות. סגנית שנייה, מכריז מבי פאר,
היא איריס נאדל• איריס היפה, שזכתה
בתואר נסיכת הכינרת עולה אל הבימה.
הבדרן והחקיין מוטי גלעדי מכתיר אותה.
הסגנית הראשונה מיכל בניסתי עולה
לבימה. מפקד מישטרת אשקלון, אלי

שינ ת הקשר
למרות המתח הרב השורר מאחורי הקלעים
בהתקרב שעת האפס, מגילות הבנות
סימנים של חברות אמיתית. הן
עוזרות זו לזו להתפשט ולהתלבש, מעודדות
זו את זו במילה טובה, ומנסות
לדלות ממידי זכרוני, מפיקת המופע, את
שמן של הזוכות המאושרות. מירי, פיה
חתום. היא שומרת על מתח עד לשעת
האפס ממש. הבנות שבאות ושואלות אותה,
זוכות לתשובה אחת בלבד :״זו שמצאה
חן בעיני השופטים.״ הבנות מקבלות את

אלימלך, מניח את הכתר על ראשה.
ואז מגיע הרגע הגדול: מני מכריז על
נסיכת הים התיכון אופירה אוחנה מעפולה,
יפהפייה תמירה, בת למישפחת אוחנה
המפורסמת מטבריה וסמלת בחיל־הקשר.
על הבמה עולה יונה שרביט מחברת
לוריאל ומניח את הכתר על ראש
הנסיכה. הקהל מוחא כפיים בהתלהבות
המזעיקה למקום את מישטרת אשקלון
שמפזרת את הערב המאיים להתמשך עד
לשעות הקטנות של הלילה.

נסיבת הים התיכון

אופירה אוחנה, בוז למישפחת אוחנה מטבריה
וסמלה בחיל הקשר. אופירה המקסימה נבחרה
גס כסגנית נסיכת הכינרת• סגניתה הראשונה היא מיכל בניסתי והשנייה אירים נאדל.

בחינה

המסלול•

הקהל בוחן בסקרנות את
רגלי המועמדות העוברות
למעלה: איריס ומיכל.
617

ואלה החברות שתרמו להצלחת הנשף
שבו נבחרה השבוע נסיכת הי התיכון

הקהל צופה בביגדי הים המרהיבים שלובשות הבנות. בגדי־הים
הם מתוצרת גוטקס, שגס העניקה לבנות צעיפי זהב. איציק
פרושינובסקי מחברת פינה קולדה קוקטיילם פור טו, הישקה את

הבנות מאחורי הקלעים ועודד את רוחן. אברהם גינדי יעניק למלכת
המים שתיבחר הנחה של חצי מיליון לירות על רכישת דירה,
וחברת הנסיעות הוותיקה דיזנהויז תטיס את המועמדות לכרתים.
הידוע מראשון־לציון אברהם גינדי יעניק
למלכת־המים הנחה של חצי מיליון
לירות ברכישת דירה, ואילו חברת
יונייטד טורט הסיעה את הבנות לכל
הנשפים באוטובוסים הממוזגים שלה.
חברת האיפור נייטשר ביוטי, בהנהלת העניקה וולטר ביצ׳לואורנה גלזן,
לבנות תכשירי איפור ואיפרה אותן.
נשף בחירת
השיאים של שיא מלכת המים יוענק למועמדות הסופיות
על־ידי חברת הנסיעות הוותיקה דיזג־הוייז.
הבנות תתארחנה באי המקסים
כרתים, במלון בן חמישה כוכבים, במשך כאורחות שיבעה ימים — כל זאת
החברה שגם תטיס אותן מתל־אביב.

איציק פרושינובסקי מבעלי חברת
פינה קולדה עמד מאחורי הקלעים
והישקה את הבנות בפינה קולדה קוק־טיילס
פור טו כדי לעודד את רוחן.
חברת ניבה יוצגה בנשפים במערכות
בגדים לערב וליום. המועמדות ערכו
תצוגות אופנה מרהיבות כשהן נעולות
סנדלים מוזהבים של מרנו. הן הרשימו
בגופן החטוב, העטוי ביקיני קטנטן
ומויהב מתוצרת חברת גוטקס•
הדוגמנים הציגו חולצות מרהיבות של
הווי .2000 כתריהן של הנבחרות היו
מתוצרת חברת התכשיטים אנדין. הקבלן

הבנות מאחורי הקלעים מאופרות על־ידי חברת נייטשר ביוטי׳ ומסורקות בסלון ג׳ימי
בחיפה. הן דיגמנו בגדים של חברת ניבה, נעלו סנדלי מרנו וענדו תכשיטים של אנדין.
למטה: חלק מחבר השופטים (מימין) תיקווה אחרוני, מנהלת המלך שאול, חזי
ותיקווה טקו מהוד ,2000 מרסל אלגרסי מסלון ג׳ימי וחיים יצחקי מעץ הזית.

וולטר ביצ׳ל מחברת נייטשר ביוטי מעניק
טיפול אחרון למועמדת חיה אייגס,
נייטשר ביוטי איפרה את הבנות.
618

יונה שרביט, נציג חברת לוריאל, שהעניקה
לבנות תכשירי שיער, מכתיר את
נסיכת הים התיכון אופירה אוחנה.

הי אבאמת כמו שהיא נראית.יפה ...מלטפת ...מזמינה.
מגבת רוזן. יש לנו הרבה כאלה. בשלל צבעים ו ד מו מי ם. יפות, יפות.

000

טל״ארויו

מאת מאיר תדמור
במשק

גגי רווה המגן נשחסו לו
נסו: גדוע גסנים האוצר
בתוך שבועיים שלושה מגייסים הבנקים
קרוב לשני מיליארד שקל מהציבור,
וזוהי בהחלט עובדה יוצאת דופן משתי
בחינות: הסכום הגדול והעיתוי הצפוף.
ביחס לעיתוי כמעט ואין מנוס — התא-

בחו״ל. שם העסקים טובים יותר מאשר
בארץ, ומה שיותר חשוב, שם אין מס
על רווחים אינפלציוניים. אז תמיד כדאי
לקחת מאיתנו ולפתוח סניף נוסף, נניח,
בלוס־אנג׳לס, או באיי קאימן, או באיים

הבורסה בסך, כסף, דע
מאין באח ולא! אחה הולך
צפוף מאוד יהיה בבורסה השבוע
ובשבוע הבא. כולם, אולי ליתר דיוק
הרוב, רצים אל אשנבי הבנקים. בשבוע
שעבר היה זה ״אי-די-בי פיתוח״ עם
החתמת יתר של פי עשרה. בשוק של
היום זהו הישג• בסוף השבוע תהיה
הנפקת הענק של בל״ל — 712 מיליון
שקל. צפויה החתמת יתר של פי שלושה-
ארבעה. בראשית השבוע הבא מגיע תורה
של הנפקת בנק־הפועלים, גם זו בהיקף
חסר״תקדים — 600 מיליון שקל. הח תמת
היתר הצפויה היא של פי חמישה-
שישה• אם נחשב אלו סכומי עתק, ולא
רק על הנייר, יהיו מעורבים בשתי הנפקות
אלה, נוכל להבין מדוע כה רב
מיספרם של אלה הטוענים, שהנפקות
בהיקף כזה ובצפיפות כזו, אינן טובות
לשוק־ההון.

*^ 03 צנודעים
ויעשו מחזור
מאין יבואו סכומי עתק אלה ן עכשיו
כבר ברור יותר. רק חלק קטן יבוא
מ״תחת לבלטות״ ,רובו יבוא מתוך ה
״שוק המישני״ ,או בלשון יוס-יום, מניירות
הערך הנסחרים בבורסה. הכסף

מיתק 1י

מי ר ש אי
סניף ״בנק לאומי״ בניו־ יורק

ל הרי ם או ת ך?

למה באמת צריכים הבנקים הרבה כסף
ריך האחרון הוא אמצע ספטמבר. יש
רק לשאול שאלת תם: אם כך, מדוע
לא יאפשרו לבנקים להאריך מועדי ההנפקה.
על כך יש תשובה נוספת, מעניינת
מאוד. חלק גדול מן הכסף שיגוייס יעבור
לידיו הבטוחות של האוצר, כהלוואה
לזמן ארוך. אם בנק־ישראל והאוצר לא
יכולים לגייס כספים מהציבור, באמצעות
איגרות חוב, מדוע שלא יאשרו לבנקים
הנפקות גדולות וצפופות, כדי שבתמורה
יגיע חלק גדול מהכסף לקופתו הריקה של
האוצר, ואולי יחליף חלק מן ״ההזרמה״!
זה באשר לעיתוי•
למה הבנקים צריכים כסף! תתפלאו,
גם הבנקים החיים מעמלות וריבית ריאלית
של עד 40 זקוקים לכסף נוסף.
הם טוענים, ובצדק, שההון העצמי שלהם
מתכרסם בגלל האינפלציה, וככל שזו
מהירה יותר, הכירסום רב יותר. ועוד
משהו: בגלל המיסוי על הרווח הנומינלי
— הון הבנק נשחק גם אם יש לו
רווחים. הם גם רוצים להיראות יפים

האנטילים — מקומות אקזוטיים, המאפשרים
להרוויח יותר, בפחות סיכון
והרבה פחות מיסים.
חלק מהכסף שמגייסים הבנקים מושקע
בנכסים — סניפים גדולים יותר,
מחשבים משוכללים יותר, מיבנים, ציוד
ועוד. גם זו שיטה לברוח משחיקת הון.
כדי שאני ואתה נרצה לקנות את
מניות הבנקים, הן צריכות להיות אטרקטיביות.
וזה בדיוק מה שהבנקים עושים.
הם מטפחים את המניות של עצמם
ואנו קונים, ובצדק.
מניות הבנקים מצטיירות בעיני הציבור,
ושוב בצדק, כחסרות סיכון וכמב-
טיחות רווח נאה• נסיון העבר מלמד,
שאומנם כך הדבר. מניות הבנקים הגדולים
מצטיירות כאיגרות״חוב הצמודות ב-
120 או 130 אחוזים למדד; האופציות
שלהן ב״ 10 אחוזים נוספים. או, זוהי
הסיבה לכך שהבנקים זקוקים לכסף. שגם
אנחנו נהנה.

ס פ רי

איך אחו
נראים

רע מאוד ! תסתכלו בתרשים. הקו
השחור שמטפס מהר — זאת האינפלציה
שלנו החל מ־ 1950 ועד .1980 הקו המרוסק
— זהו ממוצע האינפלציה בעולם.
נראה הרבה יותר טוב.
וזאת למעשה כל התורה על תרשים
אחד. איך הגענו לכך ומה צריך לעשות
כדי לתקן את המעוות, נמצא בסיפרו
של 1״ר יעקב ארנון ,״משק בסיחרור״,
בהוצאת הקיבוץ־המאוחד.
זהו ספר כיס המכיל 186 עמודים,
הרבה טבלות ודיאגרמות. אפשר לגמור
אותו בשעתיים־שלוש, להפוך הרבה יותר
חכם, בעיקר בימי שישי, כשהחבר׳ה מת-

אינפלציה כישראל וכן ןודם
קו שחור — ישראל. קו מרוסק — הסולם

יבוא מצמודי״מדד, ממניות חופשיות, גם
ותיקות וסולידיות, והוא יעבור ממניה
למניה. בציבור יש תחושה שצריך למכור
סחורה ישנה ולקנות סחורה חדשה.
שני שליש עד שלושה רבעים מכל תיקי
ההשקעות משופעים במניות, של הבנקים
בעיקר. הנה לכם הפיתרון: ימכרו מניות,
כדי לקנות מניות. וזה מזכיר לי סיפור.
מעשה בשניים שעמדו ושוחחו ולפתע
קפצה צפרדע בין רגליהם. אמר מוישה
לחיים :״שמע, אם אתה תופס את
הצפרדע ובולע אותה, אני נותן לך 1000
לירות״ (הבדיחה עוד מימי הלירות).
תפס חיים את הצפרדע, בלע אותה
וקיבל ממשה 1000 לירות. המשיכו
לשוחח ולפתע קפצה עוד צפרדע. הבריק
במוחו של חיים רעיון והוא אמר למשה :
״שמע, אם אתה בולע את הצפרדע, אני
נותן לך 1000 לירות!״ תפס משה את
הצפרדע ובלע אותה. הסתכלו השניים
זה בזה ופתאום שואל חיים :״אז מה
עשינו!״ עונה לו מוישה ואומר :״עשינו
מחזור ״.אז אתם מבינים את הפרינציפ.
זה בערך מה שיקרח עם ההנפקות של
הבנקים. הכסף לקניית אי־די״בי בא
ממכירת צמודים, קצת קרנות, כולל
מניות. הכסף לבל״ל, יבוא ממכירת
אי-די-בי, הרבה קרנות והרבה מניות
ותיקות• הכסף לבנק־הפועלים יבוא מ-
בל״ל, הרבה צמודים, מעט מט״ח, תרבה
קרנות והרבה מניות. וזהו המחזור,
אבל לא הכל. יבוא גם הזאב וידרוש
את חלקו״

איו להפסיד תזגיז
אחד מיועצי ההשקעות המתוחכמים
אמר לי: תראה מה קורה, ומה יקרה. ההשקעות משקיעים מוכרים מתיקי
שלהם מניות בירידה וקונים, נניח,
״אי״די״בי פיתוח״ .במיקרה הטוב הם
מקבלים /0״ 15 ממה שהזמינו. מה קורה
ליתרת הכסף!
מחכים להנפקה של בל״ל ואחר-כך
של בנק״הפועלים. גם בשני אלה יקבלו
רק חלק קטן מההזמנה. התוצאה: לעולם
לא יוכלו להרוויח את מה שהפסידו
על-ידי המכירות הראשונות בירידה,
כדי לקנות את המניות החדשות.

המעלית כמובן. היא גם תוריד אותך
מהקומה השמינית או ה״ ,15 אם מתחזקים
אותה. אם לא, ואתה במיקרה או
בכוונה, גר בקומה השביעית עם נוף
משגע, אך המעלית אינה פועלת, אז
״הרימו״ אותך. הקבלן חיפש מתקין
מעליות זול, שהתקין אותה ונעלם. עכשיו
היא עומדת. אין חלקי חילוף, והדירה
שלך שווה חצי. מי המשוגע ש-
יטפס כמה פעמים ביום לקומה השביעית
! לשכנים מלמטה פחות איכפת, הם
מטפסים קומה אחת, או שתיים. זהו
המצב. למה! כי כל אחד יכול להתקין
מעלית, כל אחד יכול לתת שרות, אין
צורך בהסכמה, ברישיון. מלבד בדיקה
בטיחותית שיגרתית, אין צורך בכלום.
למה אין תקן מחייב למעליות! כי
הדיונים תקועים במכון התקנים.
בארץ פועלות ארבע חברות גדולות לייצור
והתקנה של מעליות• לכולן הסב״
מי-ידע עם חברות בחו״ל. חברות אלה,
״נחושתן״ ,״אלקטרה״ ,״ישראליפט״ ,ו־
״חרות״ ,מתקינות את רובן של 800המעליות
המותקנות במשך השנה, בבתים
בני ארבע קומות ויותר.
מי קובע איזו מעלית תותקן ! הקבלן
כמובן. ותתפלאו — הוא מחפש מעלית
זולה. הוא מוריש אותה לדיירים וזו,
רבותי, חתונה קתולית. חתונה בין המעליות
המותקנות במשך שנה.
ההבדל בין מעלית למכונית הוא ב־כיוון
— המעלית נוסעת במאונך. את
יבואני המכוניות מחייבים בתקן, במלאי
חלפים, ברישיון־הפעלה, בנקודות״שרות
ועוד. למעליות בארץ אין אבא חוקי.
אין מי שיסמיך את הטכנאים, אין מי
שיקבע החזקת מלאי חלפים, אין מי
שיקבע מי מוסמך לתת שרות ולתחזק
את המעלית.

שד משהו

אספים. כדאי וחשוב לקרוא ולהסתכל
על הדיאגרמות. כדאי גם לדעת שהמחבר
היה במשך 14 שנה מנכ״ל
האוצר. הוא גם יודע וגם מבין על מה
הוא מדבר. וזה, כמו שאומרים, מכלי
ראשון.
יש בטח גם כמה חבר׳ה באוצר שצריכים
לקרוא את הספר. זה יכול לעזור
להם, ואולי גם לנו. הזמנות מרוכזות בתוצאה.
אין צורך לשלם עמלות על העצות.

נשאר עוד קצת מקום, והפעם אני
מגיש לכם אינפורמציה חסויה: קרנות
הנאמנות, לא כולן, התחילו ללכת על
ניירות ספקולטיביות. למה ! כי הם
מוכרחים להרים את הקרנות, הם מחפשים
השקעות קטנות, פחות או יותר
בטוחות. לפעמים פחות, לפעמים יותר.
ועוד דבר חשוב: אם השבוע תהיינה
התייקרויות נוספות — או אולי בשבוע
הבא, מה שנראה יותר סביר _ יעלו
הצמודים, כמו תמיד. אז מה כדאי,
צמודים בירידה, או הנפקות בעלייה!

הסינודים שיל השסע
•:מניה לא סחירה כמו ״אפריקה״
עלתה חזק במחזורים קטנים, מה קר ה!
• שימו לב לפעולות סביב קונצרן
״כלל״ ,לקראת הנפקת הזכויות.
• ושוב ״סהר״ .הפעילות גדולה. מח זורים
גדולים הסובבים סביב עצמם. לפי-
בי יש יד ורגל בעניין.
• בנק״הפועלים קונה בעקביות מניות
״שלרינה״ .אולי לקרנות שלו ! אפשר
לתפוס טרמפ. חכו עד שהמכונית תיעצר.
לאט-לאט.
• 1״נחושתן״ עלה ב 1000-נקודות!
הו־הא, מה קרה, מי יאכל או ת ה!
• ״עוז השקעות״! משתגע. אלפי
נקודות במחזורים קטנים. אתם כבר מכירים
את התיאוריה שלי. אולי ״עוז״ ,אבל
איפה ההשקעה !
>• אתם אוהבים תמרוקים ! משהו
קורה ב״תיא״ .קבוצה של ספקולנטים
התלבשה על המניה, אוספת לאט סחורה.
כן, לאט, ובסוף יריצו אותה, כדי
שאנחנו נאכל אותה.
• ״התכוף״ — גם כן מסוג המניות
שאני אוהב. מספרים לי שקיבלו עבודות
גדולות הקשורות בשדות התעופה
אי־שם בדרום. אז יש חבר׳ה שאוספים
סחורה. דחוף מאוד, לא תכוף.

במדינה
נוחיל ה שדי
המלאכיס גזהרו, אף
ח ״כ דוב שילנסקי
רץ קדימה
השבוע יהחדד התוצאות
״טיפש רץ קדימה במקום שבו
ם המלאכים נזהרים מלדרוך,״
ומרת אימרת־שפר אנגלית. ה-
זבוע הוכח כלל זה מחדש ב-
מת־הגולן.
סגן־השר במישרד ראש־הממ־ילה,
דוב שילנסקי, אינו טיפש.
ו הוא אחוז קנאות לאומנית
*יבית.
בכנסת התשיעית, בשעה שנדו!
הצעת־חוק טכנית על ענייני
זרחות, הדביק לה ח״כ שילנסקי
:תייגות משלו, שבאה לאפשר
ת הענקת האזרחות הישראלית
זושבי השטחים המוחזקים. הממ-
לה התנגדה לכך, אך לא העזה
זצהיר על כך פומבית. וכך, ביום
זיר אחד, כאשר מליאת־הכנסת
יתה כימעט ריקה, ואחרי ויכוח
יגרתי ומשעמם* ,התקבלה ה־זתייגות
של שילנסקי והפכה
׳ק־המדינה.
מאז החל מחול־השדים ברמת-
:ולן•
אחים מעבר לגבול יתכן
הגיע לממשלה מידע כוזב, כאיי
המוני הדרוזים ברמה משתו-
?ים לתעודות־זהות ישראליות.
:ל השטחים המוחזקים מסתו־
:ים כסילים לרוב, במדים ובלא
־ים, הרואים מהירה ורי־ליבם,
מעבירים אותם כמידע מוסמך
רג המדיני האחראי.
כאשר התקבל החוק׳ ביקשו
זה מאות דרוזים (מיספרם ה־רוייק
אינו ידוע) ,לקבל את ה-
עודות. המניע שלהם היה בעי אינטרסנטי: לעשות עסקים
שראל וליהנות מחסדי השילטון.

לנקוט עמדה ניטרלית, ואף פרד
ישראלית• אך ברגע שהכסילים
בכנסת היפנו את הזרקורים אל
הרמה — נאלצו הדרוזים שם לנקוט
עמדה אנטי-ישראלית קיצר
נית, כדי שלא לסכן את אחיהם
בסוריה ובלבנון, וכדי שלא לשבור
את אחדות העדה, אשר מט-
שלת-ישראל עצמה הכריזה עליה
כעל לאום נפרד.
ירידה מן הגולן. כך החל
ראשי־המישפחות
מחול-השדים.
ואנשי־הדת יצאו נגד הדרוזים שקיבלו
את התעודות הישראליות.
מט וחבריו, הפועלים על־פי הכלל
הישראלי ״מה שלא הולך בכוח, הולד
ביותר כוח״ ,אסרו את ראשי-
הציבור.
הדבר הגביר, כמובן, את הזעם
ואת הלהט הלאומי בכפרי הדרוזים׳
שהטילו נידוי דתי חמור על
משרתי המימשל הישראלי.
החזית האגטי-ישראלית היתה
השבוע מוצקה וחסונה, וחייהם של
בעלי התעודות הישראליות הפכו
כימעט בלתי-אפשריים. בסופו של
דבר יצטרכו, מן הסתם, להגר ל כפרי
הדרוזים בישראל.
כל זה לא עניין את דוב שי־לנסקי.
סגן־השר החדש היה עסוק
בעניינים אחרים. השבוע הוטל
עליו להקדיש את כישרונותיו ל ענייני
הירידה.

ירו שלי ם
הכני ס ה דותגדים
ודכדב, א סו ר ה
זוג שוודי שבא?ארץ
?למוד עברית גפ?6
למגורים כרוכע היהודי
מירושלים בגד? דתו
חשכת ימי״הביניים שוררת בין
בתי הרובע־היהודי בירושלים העתיקה.
כל מי שלא גוייר כהלכה

בהסכם שכירת הדירה, אם הם יכולים
להשכיר את הדירה לשוודים
נענו בשלילה. סיבת הסירוב ה־רישמית
היתה: השוודים הם נוצרים.
סקר
נגד מסתננים. יאיר
חייט, מנהל מחלקת האיכלוס של
החברה אישר את פירטי המיקרה.
לדבריו, יש קריטריונים מסויימים
לקבלת תושבים לרובע. קריטריונים
אלה אושרו על-ידי בית-
המישפט הגבוה לצדק, בעת דיון
בעתירה שהגיש ערבי שפונה מן
הרובע, ושבקשתו לקנות דירה במקום
נענתה בשלילה. ברור שבין
הקריטריונים נכלל איסור מגורי
לא־יהודים ברובע, שהוא, כדברי
חייט ,״רובע יהודי״.
ברובע מתגוררות כיום 550 מיש־פחות,
ובמישרדי החברה יש רשימה
מדוייקת של התושבים במקום.
גם אם מישהו מדיירי הרובע מש כיר
את דירתו באופן בלתי־חוקי,
כלומר ללא אישור החברה, ייתפסו
בתוך זמן קצר הדיירים הבלתי־חוקיים.
אנשי החברה נוהגים לערוך
בכל שלושה חודשים סקר תושבים
ובודקים באמצעות שכנים,
אם הסתננו לרובע דיירים שלא
עברו את מישרדי החברה.
מישפחת גלינהרט, שפנתה ל־מישרדי
החברה לבקשת אישור
השכרה לנוצרים, עזבה בינתיים
את הארץ, ואת הדירה השכירה לאחת
המישפחות היהודיות שפנו
אליה• שכנתם, שאינה מופיעה ברישומי
החברה לפיתוח הרובע כתושבת
חוקית, חשה שנעשה כאן
מעשה נבלה, וכתבה מיכתב למערכת.
במישרדי החברה, בכיכר בתי־מחסה
שברובע היהודי, לא התרגשו
מכך. שם חזרו והדגישו את מחויי־בותם
לשמור על מגורים ליהודים
בלבד•
תושבי הרובע עצמם לא התבטאו
כנגד המעשה, ועיריית ירושלים
לא התריעה נגד התופעה הגזענית
בעיר השלום.

6ידו 1ה
חוזרת

דרכי חיים
חסין אש
ניצל מ־ 28 יריות שגדדו
??;סרו ליד סית-חקסרות

סגך־שר שילנסקי ככנסת
הירהורי־לב הפכו מידע
אולם התגובה היתה נמרצת,
:לתי-צפוייה לגמרי לאלוף דני
ם, מתאם־הפעולות של צה״ל
שטחים, ולעמיתיו ״המומחים״.
הדרוזים הם עדה בין־מדינתית.
פ מהווים גורם חשוב בסוריה,
ובנון ובישראל. בסוריה הפנק תמיד עמדה לאומנית־סורית
׳צונית, ותופסים עמדות חשובות
שילטון. במילחמת־השיחרור ה-
ירית נגד השילטון הצרפתי מיל׳
הדרוזים תפקיד חשוב ביותר.
בלבנון תופסים הדרוזים מקום
רכזי בחזית השמאלית, בעלת-
כרית של אש״ף. המנהיג הדרו,ואליד
ג׳ונבלט, הוא המנהיג
ישמי של החזית•כל עוד התנהלו הדברים בקט,
יכלו הדרוזים ברמת-הגולן
* הטוען העיקרי נגד קבלת
זסתייגות היה ח״כ (דאז) אורי
מרי.

לא יכול להיט,.׳ת עם תושבי ה מקום•
האחראים על האמור בודקים
בכל כמה חודשים את זהות
הדיירים שהצליחו להתחמק מיד
השלטון ולשכור דירות ברובע ל לא
אישורו של מי שצריך לאשר.
זו אינה סאטירה אנטישמית על
הגיטו היהודי בירושלים כי אם
מציאות, שאותה מאשרים גם אנשי
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע,
האחראים לאיכלוסו.
לפני כשלושה שבועות פורסם
במדור המכתבים של יומון הארץ
מכתב קצר שבו סיפרה רות דו־תן
על שכניה שהתכוונו לצאת ל־חו״ל•
בין המועמדים לשכירת ה דירה
היו בני זוג שוודים שבאו לארץ
ללמוד עברית ותנ״ך באוניברסיטה
העברית בירושלים,
במיסגרת פרוייקט שמממן מישרד־החוץ.
כשפנו דיירי הבית לאנשי
מחלקת האיכלום של החברה לשיקום
ופיתוח הרובע ושאלו, כנדרש

כשעבר יוסף עזאם, לפני חודש,
ליד בית־הקברות שבכפר־טייבה,
שמע לפתע מטח־יריות. הוא הרגיש
את הקליעים חודרים לגופו,
ונפל מתבוסס בדמו. הרופאים ב־בית־החולים
לא יכלו להאמין, כי
הגבר בן ה־ 32 הצליח לצאת כים־
עט בשלום מהאש הרצחנית שנורתה
לעברו. הוא אמנם נפגע בשמונה
יריות בגפיו ובביטנו, אך כבר
אחרי ארבעה ימים עבר מהמחלקה
שבה אושפז למחלקה אחרת, ולא
היה קיים עוד חשש לחייו.
הוא היה גם די צלול כדי לזהות
את תוקפיו באוזני השוטרים שחקרוהו.
הוא ידע לספר כי הסתכסך
עם שני צעירים מכפרו, אח־מד
ג׳אבר ומחמוד עזאם• ,מכיוון
ש&שד בהם שפרצו לדירתה של
קרובת אשתו וגנבו את רכושה.
לדבריו, הודו לפניו השניים שאמנם
ביצעו את הפריצה, ולכן דרש מהם
להחזיר את השלל. זו, לדעתו,
היתר, הסיבה שהשניים עקבו אח ריו
באותו לילה עד לבית־הקברות,
וירו לעברו את 28 הכדורים.
המישטרה עצרה את השניים, והתובעת
המתולתלת, שלומית אריאל,
סגנית־בכירה לפרקליטת מחוזר,מרכז,
ביקשה את מעצרם של השניים
עד תום ההליכים. היא האשימה
אותם בכך שניסו לרצוח את
הקורבן, ורק נס מהשמיים מנע את
הצלחת זממם•
״אם ישוחררו, עלולה להיות
שפיכות־דמים נוספת בכפר, וחיי־אדם
נוספים יהיו בסכנה,״ טענה
התובעת, בבקשת מעצר עד תום
ההליכים. לא כל בני־הכפר הם,
לדעתה, חסינים מאש כמו האיש
בביודהקברות.

בחטונה

אריק ואלונה כראשית גשואיהם
כל האמנים היו שם

ך* שמועה שעברה מפה לי
1אוזן היכתה את כל שומעיה
בתדהמה. אלונה, אשתו של אריק
איינשטיין, חזרה בתשובה. היא
המירה את כסית ופינתי, מקומות־המיפגש
האהובים על הבוהמה ה־תל־אביבית,
בבית־הכנסת, ואת
שימלותיה המיוחדות והחשופות
בחצאיות שמרניות, ובחולצות בעלות
שרוולים ארוכים. היא הפסיקה
להופיע בכל האירועים החברתיים,
שבעבר לא נפקד מהם
מקומה.
אלונה לשם־איינשטיין לבית שוחט
היתה בשנות ד,־ 60 אחת מנע־
^ רות־הבוהמה היותר יפות של תל-
אביב. היא הפכה מעורה בחוג ה נוצץ
של תל־אביב דאז, אחרי שהתגרשה
מבעלה הראשון, המהנדס
יפד,־התואר אברהם לשם. כצלמת
מיקצועית הירבתה להופיע בכל האירועים
והמסיבות, כשמצלמה
תלויה ברישול על כתפה.

להרכיב בשום פנים ואופן משק פיים.

אלונה לא נשארה אדישה
לקסמיו של אריק. היא רצתה להכירו,
אך שלא ככל מעריצה סתמית.
היא לא היתד ,״מזדנבת״ ,אלא
אשה גרושה• היא ביקשה לקבוע
איתו ״פגישה עיוורת״ בקפה פינתי
אחרי ההופעה.
אריק הסכים בשימחה. הוא היה
היסטרי במשך כל הערב שקדם
לפגישה.
״מה לעשות י״ שאל את חבריו,
״איך אזהה אותה בכלל ז ואם אזהה,
איך אדע אם היא יפה?״
״אל תדאג,״ הרגיעו אותו כולם,
.,אלונה לשם היא הבחורה הכי יפה
שיש בעיר !״
אריק הלך לפגישה בפינתי,
ויצא ממנה מאוהב עד מעל לאוזניו.
יופיה של אלונה הצליח להר
אריק;
אלונה ושירי ()1966

למרות הרכילות, יחידה מישפחתית
מי שנתקל בה פעם אחת, לא
שכח את יופיה המיוחד, ואת אופייה
שהיה בו משהו מן המיסתורין.
אלונה היתה ידועה בעדינותה ורגישותה,
תכונות שמצאו את דרך־
ביטויים גם בתמונות שצילמה וש־פיתחה
בעצמה בסטודיו שלה, ש הפך
שם־דבר בחוגי הצלמים בארץ.

שים
אף אותו, למרות קוצר־הראייה
שלו. אך בעיקר משך אותו
אופייה — השקט, הרצינות, משהו
תועה וחמקני.
השניים הפכו זוג צמוד מאוד ואהוד
מאוד בחוגי־הבוהמה. כאשר
התחתנו הפכה חתונתם, שנערכה
באולם הבימה, יום־חג לאמני יש־

ראל. גדולי האמנים, מחנה רובינא
ועד אהרון מסקין, השתתפו בטקס.
תקופה סוערת
ריק ואלונה עוררו את
קינאת הכל. שניהם בני-טד
בים, שניהם מצליחים, ולפני שניהם
ניצבו החיים כשהם מבטיחים
להם רק טוב.
כשנולדה בתם הראשונה, שירי,
שהפכה בת־תפנוקים של הבוהמה,
היה האושרט ושלם.
אבל אליה וקוץ בה. חייהם לא
המשיכו להיות סוגים בשושנים.
הם היו רצופים בעליות וירידות.
באותה התקופה הכיר אריק את
שמוליק קראום ואת ג׳וזי כץ, והם
התחילו. לעסוק בהקמת שלישיה
חדשה, בשם שלישית החלונות-הגבוהים.
אריק
התחיל להגיע הביתה בשעות
מאוחרות. ביתם הפך מקום-
מיפגש חברתי־מיקצועי. פרטיות
כמעט שלא נמצאה להם. תמיד היו
שם חברים שקפצו לשתות משהו,
או לעבור שוב על שיר חדש. אלונה,
אשה המכונסת בתוך עצמה,
מצאה עצמה מגינה כימעט בחי־רוף־נפש
על ביתה ועל פרטיותה.
החברים שאיתם הירבו אלונה
ואריק להסתובב באותם הימים היו
ידועים כמעשני־סמים, ואף נעצרו
לא פעם על־ידי המישטרה. היתד,
זו אחת התקופות הקשות ביותר
בחיי הזוג.
עשר שנים חלפו מאז אותה תקופה
סוערת. לא פעם פורסמה רכילות
עליהם, אך אלונה ואריק שמרו
על היחידה המישפחתית, שבה גדלו
שתי בנותיהם.
כיום, כאשר פוגשים באלונה
כסופודהשיער, המהלכת בשימלו־תיה
הצנועות, הרכוסות עד צוואר,
קשה מאור לקשר בין נערת־הזוהר,
ששמה היה קשור בסערות הבוהמה,
לבין האשד, הצנועה, שהפכה
עקרת־בית לכל דבר.
היא התמסרה כימעט לחלוטין
לשתי בנותיה, שירי ( )17 ויסמין
( ,)10 שהיא עדינה ומקסימה כאמה,
ולניהול ביתה. עוברים־ושבים יכולים
לפגוש אותה בחצר ביתה, שברחוב
חובבי־ציון בתל־אביב, כשהיא
משקה שם את עציציה, או
בדרכה מן הסופר־מרקט, כשידיה
עמוסות מיצרכי־מזון•
״בדת מצאתי את האמת,״
אומרת אלונה בקולה השקט,
״תמיד חיפשתי את האמת, אבל

אלונה (משמאל) עם ג׳וזי כץ ()1967
אחרי הרבה נדודים מיפלט אמיתי
רק כיום, אחרי הרבה נדודים,
מצאתי את המיפלט האמיתי שלי.״

ן אריק
מסתייג
ץ היא מוכנה עדיין לדבר על
י * הסיבות שהובילו אותה לחזור
בתשובה ולחפש מיפלט באלוהים•
״אני בראשית דרכי,״ היא
מסבירה ,״עדיין לא החכמתי מספיק
כדי לדבר על התהליך שאני
פגישה עיוורת
^ לינה לשם היא בת לאחת
> המישפחות האריסטוקרטיות
של הישוב הוותיק. סבתה היתד,
גיבורת השומר, מניה שוחט, ו״־
אביה ,״ג׳דע״ שוחט, היה מרא
שוני חיל״האוויר.
אלונה לא באה מבית דתי. להי־פך,
אנשי השומר היו ידועים כ-
ניהיליסטים שפרקו כל עול, ושיצאו
נגד הדת והמוסכמות החברתיות
המקובלות.
את אריק איינשטיין פגשה אלונה
בתקופה שבה הוא הופיע בתיאטרון
הבימה, בהצגה אירמה להדום.

הצעיר גבה״הקומה, בעל העיניים
החולמניות, משך את תשומת־ליבן
י של הרבה נערות תל־אביביות. הן
צבאו בהמוניהן על דלת חדר־ההל־בשה
שלו, כדי לזכות בחתימתו או
בחיוכו. הבדיחה שהתהלכה באותם
הימים על אריק היתה, שהוא בכלל
אינו יכול להבחין בין חתיכה אחת
לשניה. תמיד היה תופש אחד מה־חבדה
בזרועו ולוחש באוזנו :
״תגיד, איך היא ז חתיכה? אני לא
רואה כלום !״ אריק היה תמיד בעל
ראייה לקוייה, והוא לא הסכים

הרב אורי זוהר
חוליות בשרשרת
:מה לל
אלונה
ושירי () 1966
שקנוה, רצינית, תועה וחמקנית

עוברת. יש לי עוד
מוד.״
אלונה היא חוליה נוספת בשר שרת
הארוכה והמתארכת של אט־נים,
אנשי־בוהמה ש״חזרו בתשובה״
.היא הלכה בדרכו של אחד
מזוגות״חבריד, דיטובים ביותר, אליה
ואודי זוהר, החיים כיום כזוג דתי
לכל דבר, ושל אמנים רבים אחדים,
כמו איקא ישראלי, מרדכי
(״פופיק״) ארנון, אפריים פישל ואורנה
בנאי.
בחוגי האמנים שואלים עתה אם
יצטרף אליה בדרכה אל הדת גם
בעלה, אריק איינשטיין, המסתייג
בינתיים מהעובדה שאלונה ״חזרה
בתשובה,״ או שידבוק בדרכיו ה איילת
דקל !
חילוניות.

במדינה

היא ה לנ ה לרוות קצת נסו

ען״לן 0

עסקים

שלש אריזות ויטו
במחיר של שתים

א מרגן קטן ג דו ל
גער בן 19 מפיק את
המופע היוקרתי
של עיר־ הגוער בתקציב
של מיליונים
ד,מישרה הממוקם באחד מרחובותיה
הקטנים של תל-אביב, הומה
ככוורת. אנשים נכנסים ויוצאים,
והטלפונים אינם פוסקים מלצלצל.
באמצע החדר עומד נער צעיר,
המנצח על כל ההמולה הזאת, מחלק
הוראות, חותם המחאות שמנות,
עונה לטלפונים הרבים וחותם על
חוזים.
ההמולה הרבה מתרחשת סביב
אחד המופעים היוקרתיים של ה שנה:
הפקת עיר־הנוער ,81ש תקציבה
הוא 60 מיליוני לירות.
בעיר־הנוער נערך מופע יוקרתי
אחר שיחתום את האירועים, והוא
תו ״חביב הנוער״ ,שבו יוענקו פרסים
לאמנים המצטיינים של השנה,
בכל תחומי הבידור והזמר.
על הפקה יוקרתית זו, שתקציבה
8מיליוני לירות חולש נער בן ,19
סביון צבר. מדוע וכיצד נבחר צעיר
זה לעסוק בעבודה מסובכת ואח ראית
כזו, הכוללת אירגון, הפקה
ויחסי ציבור?
סביון צבר נולד למשפחה תימנית
עשירה המתגוררת בראשון־לציון.
״זה לא התחיל עכשיו,״ נזכר סביון,
חיידק הבמה היה טבוע בדמי עוד

הישראלי

קרם מעולה
להרחקת שערות

טרה חיימוכיץ היתה נואשת. בעלה היה זקוק לניתוח
? מיידי, ולא היה בידם סכום הכסף הדרוש לשם־כך. אבל בשיחה
עם ידידה התברר לה, שבחברת משכון בחיפה, עיר מגוריה, תוכל
לקבל בהלוואה את הכסף הדרוש לה. לשם־כך לא תצטרך לתת
ערבויות כמו בבנק ולא למשכן את דירתה, אלא תוכל למשכן את
תכשיטיה לתקופה מסויימת, וכאשר תחזיר את ההלוואה, תקבלם
בחזרה.
לאשר, שאינה מצוייר, בעסקי כספים, נראה הסידור אידיאלי.
ממילא לא תזדקק לתכשיטיה בזמן מחלתו של בעלה, ולכן לא
היה איכפת לה שישכבו במישרדו של המלווה. עטרה מיהרה למיש־רד
שנקרא לומברד* ,לוותה ממנהל הסניף סך של 15 אלף לירות
באוגוסט 1978 והתחייבה להחזירו בשישה תשלומים חודשיים,
החל בחודש ספטמבר. כל מה שהיה עליה לעשות לשם קבלת הסכום
הזה הוא להביא את תכשיטיה, שאותם העריך מעריך מחברת־הבי-
טות, שנה קודם לכן, בסכום של 37 אלף לירות. כאשר הביאה את
התכשיטים ללומברד, שלח אותה מנהל החברה למעריך שלו,
ברחוב אלנבי בחיפה, שהעריך את תכשיטיה בסכום של 16 וחצי
אלף לירות בלבד.

אד םבשם שפץ
*ז טרה חתמה על החוזה שנמסר לה וחזרה לבעלה. בחודשים
? הבאים היא היתה שקועה ראשה ורובה בניתוחו של בעלה,
וכאשר קיבלה מיכתב, בפברואר , 1980 כי איחרה בתשלום אחד,
מיהרה לחברה כדי לשלמו.
איש לא אמר לה, לדבריה, שאם תפגר בתשלומים, יימכרו
תכשיטיה בלי לומר לה דבר על כך. כאשר הגיעה לחברת לומברד
ב־ 13 בפברואר, התברר לה כי תכשיטיה נמכרו .״ידעתי מאשה בשם
* לומברד הוא השם המקובל באירופה לבית־עבוט, על שם
האיזור בצפון איטליה שבו נולדה צורה מיסחרית זו.

1הזמן כברעבש ! ,
מקום ל מו ד עו ת. ב ג ליו!

ראשה שו ה

העוו

שיובענמוצ ״ ש
ה ת26. 9. 8

714

אמרגן צבר
משבר בגיל 17
בהיותי ילד קטן. הייתי מופיע יחד
עם תמר לנצר, שמארגנת מופעים
לילדים בימי־הולדת. במופעים אלה
הייתי מחקה את ציפי שביט. תמר
לקחה אותי לפסטיבל שירי ילדים,
שם שרתי עם שלישיית אף־אוזן־
גרון את השיר שרת שרה שיר
שנוח. לא מעט בזכותי זכה השיר
במקום הראשון. לאחר מכן הופעתי
בהצגות ילדים• בגיל 14 החלטתי
שרצוני להיות אמרגן ולמשוך בחוטים
מאחורי הקלעים. אירגנתי
בראשון־לציון פסטיבל שירי יל דים
מקומי. הייתי אחראי על ההפקה
והאירגון וגייסתי את האמנים הטובים
ביותר. ההצלחה היתר, מעל
ומעבר למשוער. כך נבחרתי ליושב-
ראש ועדת הנוער של העיר. הח לטתי
לקדם את חיי הנוער. ההצלחה
היתד, גדולה, וראש העיר, חנניה
גיבשטיין, העניק לי מדליה על פועלי
למען העיר ראשון־לציון.״
ההזדמנות הגדולה. שימעו
של נער־הפלא הגיע לאוזני מנהלי
תיאטרוני ילדים בתל־אביב, וסביון
הוזמן על-ידי אחד מהם לשמש כעוזר
הפקה של הצגות ילדים .״ה הצלחה
היתה עצומה,״ נזכר סביון
.״עיריית תל־אביב פנתה אלי

בעקבות הצלחתי זו, והטילה עלי
ב־ 1978 להפיק את הבמה המרכזית
של עיר־הנוער. הייתי בן 15 אז.
״עיר־הנוער נועדה לנוער,״ מתרים
סביון ,״אז למה שלא לתת לנוער
לנהל את הענינים, למה שמבוגרים
ינהלו לנו את עיר־הנוער?
אנחנו, רוצים עצמאות ! לא רציתי
שהנוער יהיה שוליה של המבוגרים.
החלטתי שבשנה הבאה אהיה
אני זה שאנהל את עיר־הנוער.״
מרגע שהציב לעצמו סביון את
האתגר, התכונן למשימתו בכל הרצינות.
גליה תמיר, אשתו דהיום
של מיקי אלבין, ממנהלי העסקים
של המיליארדר שאול אייזנברג,
היתה באותה תקופה מנהלת מח־לקת־הנוער
של עיריית ראשון-
לציון והיתר, אחראית על עיר הנוער
בתל־אביב. היא רתמה את
הנער לעבודה והשיגה עבורו את
תפקיד המפיק הראשי של אירועי
עיר הנוער.
״החלטתי שזאת ההזדמנות הגדולה
של חיי,״ מספר סביון ,״ואסור
לי להחמיצה. החלטתי להפיק בעיר־הנוער
מופע שלא יישכח במהרה.
הרעיון היה להפיק ערב סיום לעיר
הנוער, שבו יחולקו פרסים לאמנים
המצטיינים של אותה שנה בתחומי
התיאטרון, הקולנוע, הבידור וה זמר,
משהו במתכונת כינור־דוד.
הפקתי את הערב בהצלחה רבה
ובעיקבותיו התגלגל לו גלגל ה מזל.״
משכר.
בגיל 17 בא המשבר ה גדול.
סביון הבין שהוא מתקדם מהר
מדי ועדיין צעיר מדי .״עזבתי את
בית הורי,״ הוא ממשיך לספר.
״שכרתי דירה בתל־אביב והייתי
קרוב מאוד לבוד,מה. עבדתי באחד
משבועוני־ד־,בידורי, הפקתי עבורם
מופע יוקרתי, בו חולקו פרסים ל־אמנים
נבחרים. אבל ההצלחה הזאת
כבר לא סיפקה אותי, נקלעתי למשבר
נפשי.״

למזלו של סביון הכיר באותה
תקופה את האמרגן חיים שלף, ש התרשם
מכישוריו ורתם אותו ל־ ש
עבודה במישרדו. שותפו של שלף,
האמרגן שלמה צח, פיקפק ביכולתו
של הנער הצעיר, אולם עד מהרה
נוכח בטעותו. סביון נקרא על־ידי
קברניטי העיר תל־אביב לטפל שוב
באירועי עיר־הנוער, ושלמה צח שראה
את הנער בעבודה, לא האמין
למראה עיניו. הוא הטיל עליו להפיק
במישרדו הצגת ילדים כושלת, ש סביון
הפכה להצלחה גדולה.
״התקדמתי במשרד שלהם בקצב
רצחני,״ מספר סביון .״אמנים גדולים
רצו את שירותי. לאט לאט
רכשתי את אמונם של האחראים
עלי במשרד. התחלתי לגלגל כספים
בסדר גודל ענק, הפקתי הצגות כמו
אגדות האחים גרינברג והיום סומ כים
עלי בעיניים עצומות. כואב
לי שבגלל עסקי האמרגנות, נטשתי
את הלימודים, אבל בעתיד אשלים
את החסר!״

ד ר בי אדם
לו־״סאבד
מ13י שאין לו ב*ת
הגבר בן ה־ 36 שהסתגסד 1
עם אחותו יושב עז
הדשא שליד מזון *
״ היז טו ך ומסרב ז אכוז
״אני לא מאלה שמספרים לבחורות
סיפורים ושאחר־כך מסתבר
שהכל בלופים,״ אמר הבלונדי ל־אשה
שעצרה לידו עם כלבה. היא
ביקשה להבין מדוע הוא יושב זה
תשעה ימים מול ביתה, שליד מלון
הילטון תל־אביב, חשוף לקרני ה שמש
הלוהטת של חודש אוגוסט,
אדיש לכל הסובב אותו.
ה עו ל ם הז ה 2295

:שביל ניתוח, ולמידה להכיר את
מזל, שבעלה הוא נכה־צה״ל, כי תכשיטיה נמכרו בלי ידיעתה. לכן
התחננתי לפני שפן שלא ימכור את התכשיטים שלי. אבל אחרי
יום־יומיים נמסר לי שהתכשיטים כבר נמכרו,״ סיפרה האשה.
שפן, כפי שמכונה שימעון גורמן, היה בעל רשת בתי־עבוט,
שנוהלו מנתניה. בלומבוד הילוו כסף לאנשים תמורת משכונות.
העסקים שהתנהלו בחברות אלה במשך שלוש השנים שבהן התקיימו,
הגיעו למיליונים רבים של לירות. כיום יושב גורמן במעצר
על מיספר רב של האשמות הקשורות בעיסוקו זה.
״גורמן אינו לישכה סוציאלית. הוא יכול לדרוש ריבית אפילו
בסך של 5000 אחוזים,״ טען בבית־המישפט עורך־הדין אדם פרוסט,
סניגורו של גורמן. לדבריו, מאז בוטל החוק התורכי שהגביל את
אחוז הריבית החוקית על ההלוואות, יכול כל מלווה לקבוע את
הריבית כראות עיניו, ואין בכך משום עבירה. האספקט המוסרי,
וניצול מצוקתם של אנשים חסרי־ידע בכספים, שנזקקו בדחיפות
^ להלוואה אינו מעניינו של החוק הפלילי.

המא פי המשיקאוו
דיי א כך חשב השופט דוד ולך, שהאריך את מעצרו של
1״ גורמן עד תום ההליכים .״הלוואת הכספים מזכירה את פעולות
המאפיה בשיקאגו, ובית־המישפט לא יתן ידו למעשי עושק וסחיטה.
כתב־האישום מתאר מעשי מידמה ושיפלות של ממש, ומניות
שלנאשם הרשעות קודמות, הריני מאריך את מעצרו,״ כתב השופט
בהחלטתו.
בכתב־האישום, שהגישה התובעת, דורית שפירא, היו סיפורים
כדוגמת סיפורה של עטרה. לפי פרט-אישום אחר הילווה גורמן
לצבי וולפלד, בעל החנות מדים ברחוב אלנבי בחל-אביב, סכום
של 300 אלף לירות. בתמורה קיבל ממנו שיק על סך 365 אלף
לירות, שכלל את הריבית על ההלוואה הקצרה, וכן יהלום מיש-
פחתי, שערכו היה 450 אלף לירות, ואשר מושכן כבטוחה לתשלום
החוב. גם וולפלד לא זכה לקבל את היהלום בחזרה. כאשר איחר
— י בתשלום נמכר היהלום. גורמן סיפר שמכר את היהלום בסכום של
כ־ 300 אלף לירות בלבד, ודרש ממנו להוסיף את סכום הריבית
המצטברת, שתפח בינתיים לסכומים אדירים.
מאדם בשם צבי פולק לווה גורמן עצמו ׳,לפי כתב־האישום,
סכום של כ־ 80 אלף דולר, וכבטוחה נתן לו שתי שקיות חתומות.
לטענתו היו בהן תכשיטים יקרי־ערך, שהופקדו בחנויות־הלומברד
שלו. גם כאשר איחר בתשלום חובו, אסר על פולק לפתוח את
השקיות החתומות. בתיאום עם המישטרה נפתחו שתי השקיות בצו
של בית־המישפט, ותחת יהלום בשווי 20 אלף דולר באחת, וטבעות
בשוד 18 אלף דולר בשנייה, כפי שטען גורמן, נמצאו בהן תכשיטים
חסרי־ערך. גם אחרי שנתגלתה התרמית הזו, המשיך גורמן
במישחקו, לדברי כתב־האישום, ומסר תצהיר־שקר לבית־המישפט.
שבו חזר על טענת־הכזב בעניין ערכם האמיתי של התכשיטים.
פקד אבינועם ויינגרטן טען בבית־המישפט כי רק חלק קטן מכל
מיקרי ההונאה והסחיטה של גורמן נתגלה עד כה, וכי אם יינתן
פירסום למעשיו של גורמן, יבואו גם קורבנות אחרים ויתלוננו
במישטרה על העוולות שנגרמו להם .״אפילו שיילוק לא היה יכול
להיות שפל יותר,״ אמר איש־פרקליטות, המטפל בעניין.
האשה, רחל אייכנר, השתוממה
למראה הבחור הנאה השוכב בלי
״ מעש וגופו צרוב משמש .״הוא לא
י נראה לי מהרחוב לכן רציתי לעזור
לו,״ סיפרה. רחל ניגשה אל הבהור
יחד עם כלב הבוקסר האנגלי הלבן
שלה• היא היתד, בטוחה שלפניה
״יושב איזה שוודי או הולנדי, או
מכסימום איזה גרמני.״ היא פנתה

אליו תחילה באנגלית וכשלא השיב
לה, היא המשיכה בשפות האחרות
שידעה — בצרפתית, בגרמנית וגם
בספרדית. אך הבחור בעל עיני ה תכלת
הצלולות הביט בה ושתק.
רחל הבחינה שכלבה, ארו, התקרב
אל הבחור והתיישב בסמוך לו. ה כלב
קלט כנראה, בחושיו, שהאיש
אינו מסוכן.
״מה שיש לי בלב״ .רחל
ניסתה לדבר עם הבחור גם בעברית,
אך הוא המשיך להביט בה
ושתק. לפתע, כשהכלב התחיל
ללקק אותו, נשבר הבחור. הוא פנה
אל רחל והתחיל לדבר בעברית.
שלמה לויסובסקי 36 רווק,
רצף במיקצועו, סיפר בדמעות על
סיכסוך מישפחתי שהיה לו עם
אחותו הנשואה, הבוגרת ממנו בשנה,

נווד
לויסוכסקי
סיכסוך נזישפזזתי
העולם הזה 2295

שבביתה

ה תגו ר ר

בחוד שים

האחרונים. בגלל הסיכסוך הוא הסתלק
מביתה, עזב את עבודתו, ונוהג
לשבת על דשא של הילטו!
במשך היום, ולישון על הספסלים
של גן־העצמאות בלילות.
אין לשלמה מקום לגור בו ואין
לו כסף לשכור דירה. הוא מיואש,
עזוב וגלמוד, ולא מוצא טעם לחייו.
את הדירה שירש מהוריו כשנפטרו
מכר בזמנו, וכל כספו התבזבז על
הבטחות של חברים להקים ביחד
עסקים. מאז עבר שלמה מדירה לדירה,
וכשעייף, התיישב אצל אחותו,
בראשון־לציון.
רחמיה. של האשד, נמכרו עליו.
היא הביאה לו אוכל, אך הבחור
סירב לאכול וטען שאינו רעב. היא
ניסתה לנחמו ולפתור את בעייתו,
אך הוא דחה את כל נסיונותיה.
״איך אני יכול לעבוד כשאין
איפה לישון? אין לי איפה ללכת,
פה זו הברירה היחידה שיש לי.
אם היה לי איפה לישון לא הייתי
יושב פה,״ אומר שלמה בבכי.
בינתיים המשיך שלמה לשבח
על הדשא ומסרב לאכול.

י קו מ ה עוד ה י
(המשך מעמוד )10
הקמת הקומה השניה הביאה ל-
חברה־קדישא רווחים בלתי מבוטלים
— כל חלקה עולה למיש-
פחת הנפטר, על־פי המחירון ה חדש,
כ־ 15 אלף שקלים.
במישרדי הרבנות הראשית ב־תל-אביב
נשמעו הרבה יותר ספקנים
לגבי הטיעון שהמקום כשר
לקבורה. הרב חיים לנגזם, מנהל
לישכתו של הרב הראשי לתל־אביב,
יצחהק ידידיה פרנקל, טען שעד
כמה שידוע לו, לחצו על החברה-
קדישא, להוסיף שטח בקריית-
שאול, והם יצקו גג בטון על שטח
חלקת הנפלים ומכרו את המקומות
החדשים שנוספו.
לנגזם גילה שתושבים בתל־אביב

בכורה ארצית +שבוע 2

פנסיונר שטרקמן
עדיין שומר מיצוות
פנו לרב פרנקל, שהוא אישיות ציבורית
מוכרת, וביקשו לדעת את
חוות־דעתו. הרב בדק ומצא ש־חברה־קדישא
התייעצה עם הרב
עובדיה יוסף, והחליט שלא להתערב.
הרב פרנקל טען באוזני מזכירו
שדעתו אינה נוחה מכל העניין.
לנגזם מספר שהרב התרגש כאשר
קרא בעיתונים על השינויים בקר־יית־שאול.
הוסיף
לנגזם :״הייתי שואל את
מי שעשה את העבודה הזאת, אם
היה עושה את שעשה אם היה
קבור שם נפל שלו. כשקרוב מיש־פחה
שלי נפטר לפני זמן מה, ו־התייעצו
עימי היכן לקבור אותו,
אמרתי לקרובי, בעצה אחת עם הרב
פרנקל, שלא לקבור את המת בשטח
המוגבה בקריית־שאול.״
הרבנות רוצה לשכוח
ך עוכדה שכמישרדי חברה־י
י קדישא סירבו בתקיפות לאשר
אם נתן עובדיה יוסף אישור
לבניית הקומה השניה היא מדהימה
גם אם אין פסול בקבורה בקומות
הרי שמוזר הדבר, שבמקום אחד
יאסרו לחפור מחשש שיש שם
עצמות מלפני אלפי שנים, ואילו
במקום אחר יורו ליי שר שטח ב בי ת־

קברות, לפגוע בקברים, וכל זאת
כדי לגרוף הון.
התחמקותו של איש חברה־קדי-
שא, ישראל אלריך, ממתן תשובה
ישירה, אם יש בידו פסק־הלכה
ברור של עובדיה יוסף מרמזת שאין
פסק כזה, ואם אמנם יש —
הרי שזהו פסק הלכה שהרבנות
היתה מעדיפה לשכוח על קיומו.
לא רק חילוניים הזדעזעו מהפרשה.
גם הרב הראשי לתל־אביב,
הרב פרנקל, לא סמך ידיו על ההסדר•
אם יהודי חרדי מסרב להיקבר
בחלקה שכזו, הרי שצריך להטיל
ספק במהימנותם של פוסקי ההלכה.
האיסור החמור שאסר הרב עובדיה
יוסף בפסק־ההלכה שלו, על
המשך החפירות בעיר דויד, עלול,
אולי, לפגוע בעתיד המחקר הארכיאולוגי
בארץ, אך פרשת הקומה
השניה שנבנתה בשטח בית־העלמין
בקריית־שאול לפני למעלה משנה,
פגעה בריגשות בני-מישפחה
חיים. לא ארכיאולוגים עשו את
המעשה אלא עובדי חברה־קדישא.

כן־ציון ציטרין

ג׳ק ניקזושן • נסיקה 7א1ג
בסרט המדובר והמסעיר ביותר בפסטיבל הסרטים בקאן ו98י

״ פאר ״ חל־אב־ב
4.30 — 7.15 — 9.30
י חבונו־י ס בי בו __8((^\8.נ1£

ג 1נ-1כ<

עורר משונה בפאריס
במרחב

מערכת כמרחב מחפשת כאורח דחוה עיתונאי המעוניין
לצאת מייד לפריס ולעבוד כעורף משנה שד הירחון.
הכישורים הנדרשים: נסיץ עיתונאי, נסיון כעריכה
תקתוק סביר במכונת כתיבה בעברית. רצויה ידיעה בשפה האנגלית.
נא לפנות ללב גרינברג, או לחיים ברעם, ת.ד 4461 .ירושלים.
טלפונים 246880 02 בוקר׳ — 02-699437 ערב.

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

פרסום א׳ד׳אל

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

מרכז לתנועה ומחול

סטודיו 8

ארלוזורוב ,80ת״א
טל 237026 .
החלה הרשמה ל :
קלאסי מחול ג׳אז
־ -¥התעמלות
׳ *-מודרני
יוגה

ידיד עוריר וקיים
(המשך מעמוד .)24
בשטח איזור הווילות של קיסריה, ובכלל
זה מלון, קאנטרי-קלוב ובריכת שחיה.
במארס 1980 פנו אלבין ושותפיו לציבור
בבקשם לגייס עשרה מיליוני שקל בבורסה•
המניות נמכרו היטב — ובעלי המניות
מכרו ^״ 14 מהמניות שהיו בידיהם ערב
ההנפקה החדשה.
לקראת סוף ,1980 הוציאה קיסריה
מקרקעין תשקיף, וביקשה לצאת בהנפקה
חדשה כדי לגייס הון נוסף מן הציבור —

על ההחלטה בוועדת הכספים אומר הארץ
ב־ 14 בדצמבר : 1980
״ההחלטה המפתיעה היתה כמו תפורה
על־פי מידות שנגזרו על-ידי אנשי קבוצת
איש־העסקים שאול אייזנברג, שהתנגדו
לה (להצעת השינויים בתקנון) בצורה
חריפה.״
בישיבת ועדת הכספים של הכנסת בתחילת
דצמבר 1980 הסביר ד״ר חת מדוע
לא היה ראוי להזמין לשם את אלבין,
אשר לדבריו אינו מייצג כלל את הברוקרים
בבורסה, אלא את עצמו:
״כאשר בנק לאומי מנפיק מניות, אין
לישראל ראוך, סמנכ״ל הבנק, כל רווח
אישי מכך. אבל כאשר קיסריה מנפיקה
מניות, מיכאל אלבין כן מרוויח מכך.״
דברים אלה עוררו מצד אחד את אהדתם
של חברי הכנסת אברהם מלמד מהמפד״ל
ואמנון רובינשטיין משינוי, אשר נדד,מ.
כאשר הוזמן אלבין לוועדה והתרעמו על
כך שנעשתה חריגה מכל כללי נוהל סביר.
מאידך, עוררו דברי חת את רוגזו של
ח״כ אברהם שריר, מי שהיה אחראי להזמנתו
של אלבין. זה טען כלפי יו״ר הנהלת
הבורסה כי הוא פגע בוועדת הכספים של
הכנסת ובכבודה של הכנסת כולה כאשר
התעלם מקריאת ועדת־הכספים לעכב את

ממה שנאמר בהמלצות ועדת־אשר, בדבר
האפשרות של ניגוד-אינטרסים, העלול
להתעורר כאשר לשר יש עסקים פרטיים
אשר להחלטות ממשלה עשוייה להיות
נגיעה לגביהם. שאלה זו חורגת גם מן
היחסים המיוחדים־במינם שבין מיקי אלבין
ובין צמרת מישרד־התיירות הישראלי.

מניות ״פז
כישלון לדוגמה
ך דווקא המיקרה של המיליארדר
י היהודי־יפאני, שאול נחמיה אייזנברג,
יכול להאיר שאלה זו, שאפשר לנסחה כך :
האם יש לתת אפשרות לאדם פרטי
לרכוש לעצמו מידת־שליטה כזאת במשה
ובפוליטיקה הישראלית, עד כדי השפעה
על החלטות כלכליות ואף על מדיניות
כלכלית, כך שאלה עלולים להיות, למעשה,
בשירות האינטרסים הפרטיים שלוי
שאלה זו אינה תיאורטית. דווקא אחד
הכישלונות של קבוצת אייזנברג יכול
להדגים אותה יפה.
בחודש ינואר השנה נפלה פצצה בעולם־
העסקים הישראלי, כאשר נודע כי סיר
אייזיק וולפסון העביר את מניותיו בחברת

(דבר המדגים, אגב, מדוע דרושה לאיש
כמו אייזנברג אחיזה בכלי־התיקשורת).
עוצמתם של הלחצים שהפעילו אנשי
אייזנברג היתר. כה ניכרת, עד שניתן לה
ביטוי בוטה בישיבת־הממשלה, שנערכה
ב־ 25 בינואר השנה. למחרת פורסמו קטעים
מתוכנה בעיתונות.
בישיבה זו עירערו השרים גידעון פת
ושימחה ארליך על החלטת הקבינט הכלכלי.
להלן קטע מפרוטוקול הישיבה :

סגן ראש הממשלה, ייגאל ידיך :
בוועדת־השרים לכלכלה (״הקבינט הכלכלי״)
נמנעתי מהצבעה, אך עתה אני מודיע
שאני נגד מתן אפשרות לאייזנברג לרכוש
את המניות. היו לחצים אדירים בעניין
זה. מדובר פה על עסקות גדולות מאוד.
יש כאן קשרים תת־קרקעיים.

שר החקלאות, אריאל שרון:
הלחצים מחוץ לממשלה או בתוכה?
י דין: גם בתוכה ! מדובר פה במיל יארדים
רבים של לירות. כל מישרד־האוצר
שולל הענקת האופציה לאייזנברג!
שר התמ״ת, גירעון פ ת: אייזג-
ברג הוא איש רב־זכויות.
שר במה

האנרגיה, יצחק מודעי :
זכויותיו עדיפות על־פני זכויות

״זכויות רבות״
הפעם 14.1מיליוני דולרים. בנקודה זו
התעוררה הנהלת הבורסה, וביקשה לשנות
את התקנון בצורה שלא תאפשר קיום
פירצות.
על כך נאמר ביומון הארץ ב־ 2בדצמבר
: 1980
״סופר הארץ מציין שהמיסחר במניות
חברת קיסריה מקרקעין, על־ידי בעלי
המניות העיקריים, היד. מן הסיבות העיקריות
להצעתו של יו״ר מועצת מנהלי
הבורסה, ד״ר מאיר חת, להגביל את סוגי
החברות הרשאיות לגייס הון בבורסה,
ולמנוע מצב שבו חברות מקרקעין, שבבעלותן
נכס עיקרי, מנצלות את הגיאות
ומגייסות הון בבורסה.״
אלבין היה מהמתנגדים העיקריים להצעתו
של ד״ר חת, ובאופן מפתיע ניתנה
לו במה מיוחדת במינה: ועדת הכספים
של הכנסת, האמורה לאשר שינויים בתקנון
הבורסה. אלבין כבר הכיר היטב את חבר
הוועדה אברהם שריר, שלשימוש סיעתו
במיפלגה הליברלית ניתן חדר בבית אסיה
של אייזנברג. שריר ביקש את רשותו של
יו״ר הוועדה, הח״כ שלמה לורנץ מאגודת-
ישראל, ואלבי ן הוזמן לוועדה
על הפרשה נודע לציבור מאוחר יותר,
כאשר הופיע לפני הוועדה ד״ר מאיר חת,
והביע את תרעומתו על כך שלאלבין ניתן
להופיע לפני הוועדה כנציג הברוקרים
הפרטיים. או־אז התברר שכאשר התכנסה
הוועדה כדי להחליט שיש למנוע מהנהלת
הבורסה לדון בקריטריונים החדשים שהיא
מבקשת להנהיג, היה יו״ר הוועדה חולה,
ואת הישיבה ניהל אברהם שריר עצמו.

דח־שליט
שותף בקיסריה

כזיגי^.

ש־יעיו יס
שבועון חדשית

השקעות
נל הספנות

״;ישדד

התייר ,״
יבוא נפטססצ ריי פ

£י*ערד

הדיון בשינוי הקריטריונים שבתקנון הבורסה,
ואף תבע משר־האוצר דאז, ייגאל
הורביץ, להדיח את ד״ר חת.
שריר גם הסביר שאלבין הוזמן לוועדה
״מכיוון שפנה בזמנו וביקש להופיע לפניה
כדי שתשמע את דעת הברוקרים.״ שריר
אמר שאלבין הסביר לוועדה שהוא מייצג
את הברוקרים, והוועדה לא מצאה לנכון
לבדוק אם יש לו ייפוי־כוח מטעמם.
לאלבין לא היה כל ייפוי־כוח להופיע
מטעם הברוקרים. הוא הופיע על-פי הזמנת
עמיתו, ח״כ אברהם שריר, וההחלטה שקיבלה
ועדת הכספים כתוצאה מכך, כפי
שנאמר בהאוץ, היתה כמו ״תפורה על
פי מידה.״
המינויים הבכירים במישרד-התיירות
עלולים לעורר שאלה חמורה, הנוגעת
למיכלול יחסי-הגומלין שבין הפוליטיקה
והכלכלה בישראל. שאלה זו חורגת בהרבה

הדלק פז לידי שאול אייזנברג, תמורת
סכום של 27.5מיליון דולר.
חברת פז שולטת ב/0-־ 45 מאספקת־הדלק
לישראל ובישראל, והיקף-העסקות שלה
נאמד במיליארד דולר ( 128 מיליארדי
לירות) בשנה. מי ששולט בחברה זו הוא
בעל השפעה מכרעת על משק-הנפט הישראלי
— ובישיבת הקבינט הכלכלי הוחלט
לנצל את זכותה של הממשלה לסרב לאשר
את העיסקה. אך חודשיים לפני ביצועה
שוחח אייזנברג אישית עם ראש־הממשלה,
מנחם בגין, ועם שר-האוצר דאז, ייגאל
הורביץ, וקיבל את ברכתם לביצוע ה-
עיסקה.
ההחלטה המפתיעה של הקבינט הכלכלי
עוררה את חמתה של קבוצת אייזנברג,
וזו התחילה במסע התקפות בעיתונות,
שכוון נגד ישראל סחרוב, יצחק מודעי
ושרים אחרים, שמנעו את ביצוע העיסקה.

אחרים? מדוע עניין זכויותיו נכנס כגורם
בדיון שלנו?

סגן

ראש

הממשלה,

שימחה

ארליך: אני מציע, שאם יוחלט ביום
מן הימים למכור את מניות פז שבידי
הממשלה, הן יוצעו לאייזנברג !
עירעורם של גידעון פת, איש סיעתו
של אברהם שריר במיפלגה הליברלית,
ושל שימחה ארליך, שגם הוא נהנה
מתמיכתה של סיעה זו, נדחה על־ידי
הממשלה.
אחד הנימוקים לדחיית עיסקת פז היה
החשש מפני ריכוז כוח רב מדי במשק
הישראלי בידי אדם אחד. במיקרה של
אייזנברג, יש לחשש זה על מה לסמוך.
המיליארדר היהודי־יפאני היה קשור
בישראל בדרכים מגוונות, ולעתים גם
מיסתוריות, אך עד לשנת 1968 לא היו
לו עסקים בארץ. באותה שנה נערכה

בארץ ועידה כלכלית, ושר־חאוצר דאז׳
פינחס ספיר, הצליח לשכנעו להשקיע
בישראל. התנאי של אייזנברג היה: שיח־רור
ממס־ההכנסה. ספיר הסכים, ועד מהרה
העבירה מפא״י בכנסת את החוק המכונה
״חוק אייזנברג״ .חוק זה משחרר מתשלום
מס־הכנסה בישראל חברה שמרכז עסקיה
נמצא בארץ, אך ש 809 מעיסקותיה הן
בינלאומיות, ונערכות מחוץ לגבולות ה־
׳מדינה.
בעת שילטון המערך נהנה אייזנברג
ארליך אופציה לאייזנברג
מידידותם ומיחסם האוהד של ראש־המכד
שלה גולדה מאיר, של פינחס ספיר ושל
יורשו, שר־האוצר יהושע רבינוביץ. אך
המהפך של 1977 לא השפיע לרעה על
עסקיו של המיליארדר. לפתע התברר כי
באמצעות איש־הקשר שלו עם המערכת
הפוליטית הישראלית, מיקי אלבין, הוא
נהנה גם מתמיכה נאה מצד סיעת פת־שריר
במיפלגה הליברלית. לתמיכה זו,
במיסגרת המיפלגה, היה גם ביטוי ברור
בממשלה, לפחות במיקרה שבו עירערו
ארליך ופח על החלטת הקבינט הכלכלי
באשר למניות פז.

קשרים טובים
גם בד;/ש
!ך״ א היתד! זו התמיכה הפוליטית היחי-
ת דה שניחנה לקבוצת־אייזנברג בשלטון
החדש. מאיר (״ממי״) דה־שליט, גיזבר ד״ש
ואחד ממקורביו של ידין, הוא גם שותפו
של אלבין בקיסריה מקרקעין. בניו של
שר־האוצר לשעבר, ייגאל הורביץ, שיכנו
בבית אסיה בתל־אביב את המישרדים של
מיפעליהם, ומנהלים משם את עיסקיהם.
אביהם, שר־האוצר, העניק לבית אסיה
הנחות גדולות ממס, שלהן זכאים מפעלים
״מאושרים״ ,העוסקים בתעשייה ובייצור.
נציגו של שר־האוצר הורה לתת לבית
אסיה הטבות אלה, שהסתכמו בעשרות
מיליוני לירות, למרות התנגדותו של
מרכז ההשקעות, הגוף המוסמך לאשר
הטבות כאלו.
עסקיו של אייזנברג משתרעים על פני
מיגוון רחב ביותר של ענפי המשק היש־
הורכיץ מישרד בבית־אסיה

ראלי. הוא כיום ספק־העבודה העיקרי של
התעשייה האווירית. חברת אטסקו שבבעלותו
רוכשת מטוסי־סילון, בדרך־כלל
מסוג בואינג, בכל רחבי העולם, מוסרת
אותם לשיפוץ בתעשייה האווירית, ואחר-
כך מוכרת את המטוסים. אחד הקניינים
הגדולים של מטוסים אלה היה בעבר
מישרד־הביטחון הישראלי, שהיה זקוק
למטוסים אלה לצורך הטסת חיילים לחופשה
מן הבסיסים בסיני למרכז הארץ.
חברת בר־גד של אייזנברג מייבאת מצלמות
יפאניות, וחברת דלתא מייבאת
צרכי־צילום של קודאק.
חברת יוניברמל־סיד עוסקת בייצוא
מיפעלים לזיקוק־שמן, מתוצרת מיפעל
עץ הזית.
ברשות חברת אייזנברג מצוייר. גם חברת
הראל לקירור ולאספקת מזון, והוא עוסק
גם בייצוא ובייבוא ביטחוני.
ענף־התעשייה של קבוצת אייזנברג כולל
את מיפעלי-הטכסטיל הגדולים אתא ו־לודזיח,
את מיפעל האלקטרוניקה רפק
ומיפעל שמן־דקלים באילת. לאחרונה
רכשה הקבוצה את בית־החרושת למעליות,
נחושתן.
לקבוצת־אייזנברג יש אחיזה נאה גם
בענף הפיננסים• חברת ההשקעות פיריון,
המנוהלת על־ידי מיקי אלבין, ידועה בבורסה
הישראלית כחברה שיש במניותיה
תנודות חריפות, שלא ברור כלל אם מקורן
בשינויים מהירים כל־כך בטיב נכסי-
החברה. לקבוצת אייזנברג שייכת גם חברת
הברוקרים נשואה, והוא שולט בבנק
הספנות.
לפני שנתיים וחצי רכש אייזנברג ב־16.5
מיליון דולרים את הבנק הבינלאומי הראשון,
וכעבור שנה, במארס ,1980 מכר
אותו ברווח של 10 מיליוני דולרים לקבוצת
דנות. מנכ״ל הבנק באותה תקופה, דויד
גולן, נאלץ לעזוב את מישרתו כאשר
סירב להעמיד את הבנק כחתם להנפקת
מניות של קיסריה מקרקעין, שגולן ראה
אותה כמפוקפקת. בקבוצת־אייזנברג אין
התנהגות כזאת נסבלת.

פעמיי הייתי חצי מ ת מסמי
(המשך מעמוד )47
שהם מכים — הם היו יותר גרועים
מרוצחים.

בחיי כרגע הוא לעזור לגמול אנשים
מסמים. הופעתי בהתנדבות למען אגודת
אל־סם ואעשה כל מה שביכולתי ל מען
גמילת נארקומנים מסמים.
1 1 1

רעדתי כל הזמן. הייתי תופס קריזות.
הייתי המום. זה היה חורף, הטמפרטורה
היתה עשרים מעלות מתחת ל אפס,
ובלילה הם היו מורידים אח ה חימום.
הייתי באיבוד חושים. נפלתי מה מיטה
כמה פעמים. היו אנשים שהיו מוכנים
לשחרר אותי בערבות של מאתיים
אלף מארק והגרמנים לא הסכימו. היה
לי עורך־הדין הטוב ביותר בגרמניה והוא
לא יכול היה לעשות שום דבר.
הוא אמר לי שאם לא אודה ואמסור
שם של סוחר סמים הם יכולים להחזיק
אותי במצב כזד, שנה שלמה.
לא ידעתי מה לעשות. היו לי הזיות.
החלטתי שאם אצליח לצאת מהגיהינום
הזה, כל מד. שאני יודע במוזיקה, כל
מה שאעשך. בחיי, יוקדש רק לאלה שנדפקו
על סמים. הכל בא לי כמו בסרט.
פיתאום הבנתי שכל חיי חייתי
בשקר. אנשים אף פעם לא אמרו לי
את האמת, אולי ביגלל שפחדו ממני.
והגוף שלי כל הזמן רעד. ואז — אני
לא יודע איך — הבנתי שהדרך היחידה
לצאת מסמים היא לא בעזרת הכדורים
שנותנים כתחליף להרואין, אלא בעזרת
האמונה. אם אדם מאמין הוא חזק, ואני
התחלתי להאמין שאצא מזה אם רק
ארצה. עד אז לא האמנתי שאני מסוגל
לכתוב בלי קוקאין, ואז, שבוע לפני
שהשתחררתי מבית הסוהר, הצלחתי
לשכנע את הגרמנים להכניס לי לתא
את הגיטארה שלי וכתבתי את השיר
יותר מדי.
תאמיני לי סמים היא המחלה הכי
מסוכנת של המאה. הרבה יותר גרועה
מסרטן. ילדים בני חמש-עשרה, שש-
עשרה, גומרים את החיים שלהם עם
סמים.

• אתה מכקר לעיתים קרוכות
כארץ. לדבריך כילית פה כשנה
האחרונה ארבעה חודשים. האם
אין לך לפעמים מחשבות על חזרה
ארצה?

• היית מכור לסמים. מה היה
מצכך מגופני?

״זכות סירוב״
ללא מיכרז

• איך ככל זאת הצלחת להשתחרר
מהכלא? האם הלשגת על
סוחר הסמים שלך^.

יג 1ייזנכרג הוא אחד מארבעה בעלי-
י הון — האחרים הם ניסים גאון, ליאון
תמן, ומליונר אמריקאי — אשר להם
נמסר הזיכיון לייבוא הנפט המצרי לישראל
תמורת עמלה נאה של חצי דולר על כל
חבית־נפט שמוכרת מצריים לישראל. הרווח:
שיבער׳ מיליון דולרים בשנה.
באמצעות מיקי אלבין מתחזקת בהדרגה
חדירתה של קבוצת אייזנברג לתיקשורת
ההמונים בישראל. ההתחלה היתד. לפני
שלוש שנים, כאשר נוסד הירחון מוניטין.
עד מהרה נולד לו בן — השבועון הכלכלי
כספים. עתה עומד לצאת גם שבועון־
בידור. מי שהיה המנהל האדמיניסטרטיבי
של מערכת זאת, רפי פרבר, טוען שהכוונה
היא להגיע להוצאת עיתון יומי. קבוצת
אייזנברג מנסה גם לנצל את עוצמתה
הפוליטית כדי לשים את ידה על הטלוויזיה
המיסחרית (העולס הזה .)2294
בינואר השנה, ביום שבו החליט הקבינט
הכלכלי לבטל את עיסקת מניות פז, העניק
גירעון פת, תשורה מיוחדת־במינה לחברת
קיסריה מקרקעין של מיקי אלבין: היתד.
זו ״זכוודסירוב ראשונה״ לרכישת פרו-
ייקט-תיירות גדול בים־המלח ופיתוחו.
״זכות־ם ירוב ראשונה״ משמעותה שלקבוצת
אייזנברג ניתנה עדיפות, על-פני כל יזם
אחר, לרכישת פרוייקט זה והפעלתו. אנשים
בחוגי־התיירות הביעו אז תמיהה על כך,
שפרוייקט גדול כל־כך מוצע לקבוצה
מסויימת ללא מיכרז.
גם האדמות בקיסריה, שברשות קבוצת
אייזנברג, מועמדות לפיתוח, וכן גם וילה
מלצ׳ט שבבעלותו, לחוף הכינרת. קבוצת
אייזנברג רכשה לאחרונה גם מאות דונמים
מבית ברל, ליד כפר־סבא, ובשטח מלון
רנזת־אביב בתל־אביב.
השרים הוותיקים גירעון פת ושימחה
ארליך כבר הוכיחו בעבר את ידידותם
לקבוצת אייזנברג, ואת תמיכתם באינטרסים
שלה. כך עשו גם שר־התיירות החדש,
אברהם שריר, ומנכ״ל מישרדו, רפי
פרבר. השאלה המתעוררת כאן היא אם
קיימת בישראל מערכת־ביקורת עירנית
דיה, שתוכל להבטיח כי הידידות האמיצה
שבין הפוליטיקאים ואנשי־העסקים תישאר

במישור החברתי בלבד.
אם לא תימצא מערכת. ביקורת מעין
זו, עלולה ישראל למצוא את עצמה במצב
שבו מיליארדר בעל אזרחות יפאנית ועסקים
בינלאומיים בהיקף עצום קונה,
למעשה, את המדינה. שלמה פרנקל ן

חס וחלילה! לא ידעתי מה לעשות.
לא יכולתי לתת להם שם של ספק. ואז
נזכרתי שהיה לי חבר שמת חודשיים
קודם ונתתי את שמו. יצאתי בשנה על
תנאי וחמשת אלפים מארק קנס אותם
תרמתי לאס־או-אס שהוא כפר של ילדים.
את הקנס שילמתי בתשלומים.

• מה קרה אחרי שהצלחת
להשתחרר מבית הסוהר?
היה ברור לי שיצאתי מהסמים. היום,
אפילו אם אני רוצה מאוד, אני לא
יכול להיכנס לזה מחדש. כי אם אני
חוזר היום לסמים, אני זבל.
המזל הרע המשיך לרדוף אותי גם
אחרי ד,שיחדור. השתחררתי בפברואר
1979 ונסעתי ארצה כדי להתאוורר. כל
דבר שנגעתי בו נכשל. אכלתי אותה
כל הזמן. עתונאי גרמני אחד החליט
שברחתי ממס־הכנסה, מס־ההכנסה קרא
בעיתון שברחתי מהם, ומיד הוציאו נגדי
פקודת מעצר. הייתי מעורב פעם בתאונת
פגע־וברח ומישהו נזכר בתיק.
ישבתי בארץ שישה שבועות. עורך-
הדין שלי אמר לי שאם אחזור לגרמניה
יעצרו אותי. נמאס לי לשבת בארץ
והחלטתי לחזור לגרמניה דרך שווייץ.
בגבול השווייצי עצרו אותי. ישבתי במעצר
שלושה שבועות ויצאתי זכאי גם
במישפט הראשון וגם במישפט השני.

• ואחרי כל זה אתה עדיין
נשאר כגרמניה?
בהחלט. עכשיו אני רוצה להראות לכל
אלה שפעם ליקקו לי את הישבן ואחר-
כך בעטו בי. אני לא בן־אדם שבורח.
בגרמניה הצלחתי, בגרמניה נפלתי ובגרמניה
אמשיך.

• מה אתה עושה עכשיו?
אני עומד להוציא לאור תקליט, ואני
רוצה לתרגם אותו גם לעברית. אני
מחפש מישהו שיעשה את זה בשבילי.
אולי יונתן גפן או ירון לונדון, כי
העברית שלי לא מספיק טובה לזה. האנגלית,
לעומת זאת, יוצאת לי מהשרוול.
אגב, כל ההכנסות של התקליט
בישראל ומחצית מההכנסות של התקליט
הגרמני ילכו לשיקום נרקומאנים
במוסדות גמילה. הדבר החשוב ביותר

אני לא יודע מה לעשות פה. כבר
לפני שנה וחצי התחלתי להתעניין באפשרות
של בניית אולפן, אבל אני מרגיש
כל הזמן שעובדים עלי, שכשאנשים
תופסים שיש לי קצת כסף יש להם
זיגזגים בעיניים. המנטאליות בארץ היא
שונה לגמרי. האדם חי מהיום למחר.
אם אתה ישר, אתה פראייר ואני לא
רוצה להיות פראייר. אילו היתה לי אפשרות
הייתי חי חצי פה וחצי בגרמניה.

• זהו חלומו הקלאסי של כל
יורד?
אף פעם לא ירדתי, תמיד עליתי. לא
עזבתי ביגלל שלא היה לי טוב, נסעתי
להתקדם במוסיקה, אי-אפשר להתפתח
בארץ. כמד, פעמים אפשר להופיע בהיכל
התרבות או בבנייני האומה? אני
לא יכול היום לחיות בארץ. אל תשכחי
שחייתי עם האבנים המתגלגלות, חייתי
עם הביטלם, נינה סימון היא אחת החברות
הטובות ביותר שלי, דונובן הוא
חבר קרוב.
נסעתי כדי להתפתח. אחרי שאתר, מתפתח
קשה לך לסגת בחזרה. וחוץ מזה
איפה כתוב שבן־אדם צריך לחיות במדינה
שמספקת לו את הדרכון שלוז
אני לא מסוגל לעכל את המושג יורדים.
הרי אני הבאתי למדינה יותר תועלת
מבחוץ מכל תועלת שהייתי מביא אילו
חייתי פה. ואת חושבת שאני לא יושב
שם וחולם על אבטיח ז אם מחר יבוא
מישהו ויגיד :״אבי, בוא נעשה משהו
בארץ,״ אני בא מיד. אבל זה לא הולך
ככה.
הסתכלי על שמוליק קראום. הוא חלק
ממני. שמוליק לא פחות מוכשר ואולי
אפילו יותר מוכשר ממני, ולאן הוא
הגיע ז את יודעת, כשאני חושב על
הארץ אני חושב על שמוליק קראום.
אני יכול לחיות בחוץ חמישים שנה אבל
את הקשר, את החברות, אי-אפשר לקחת
ממני.

• אתה חושב לפעמים שאילולא
התגרשת מאסתר דפירקת את
צמד העופרים. כל הצרות שניחתו
עליך אולי לא היו מתרחשות ץ
אין טעם להחזיר היסטוריה. אני לא
מצטער על שום דבר. הנישואין שלי
ושל אסתר לא היו נישואין משמעותיים.
בתחילה אהבנו. היא היתד, בת 18 ואני
בן .21 חיינו יחד 11 שנים אבל רק
על הנייר. מה שהחזיק אותנו היתד, ה הצלחה
וחוץ מזה לא היה לנו על מה
לדבר. הנישואין התפרקו, אבל חברות
התקליטים והטלוויזיה לחצו עלינו. הגירושין
ב־ 1969 עלו לי הון תועפות.

• למה לא היו לכם ילדים?
רצינו ולא רצינו ילדים. כשרצינו, היו
לאסתר בעיות שלבסוף נפתרו, ואחר כך
כבר לא היה לנו בית. עד היום החלום
שלי הוא בית, מישפחה וילדים, אבל
בעבודה שלי זה מסובך. אבל אני רוצה
ילדים ואני מאמין שעוד יהיו לי.

• היית נשוי ללא־יהודייה׳ ויע
לך חכרה דא׳־יהודייה. האם חשוב
לך שילדיך יהיו יהודים?
הילדים שלי תמיד יהיו יהודים. גם
אשתי הנוצריה היתה בעצם יהודיה כי
אמר, היתד, יהודיה. אם אי-פעס אתחתן
עם נוצריה היא תתגייר כדי שהילדים
שלי יהיו יהודים.

• אתה מחפש
ראלית?

כהורה
יש אני
משתגע להתחתן עם בחורה ישראלית,
אבל איפה היא?

•,מהי מערבת היחסים״שלף
עם אסתר עופרים?
פגשתי אותה לפני שבועיים. היא
הייתה עם אחיה ועם החבר הצעיר שלה,
גרמני בן ,21 נחמד מאוד, בנו של
אחד ממנהלי הטלוויזיה בקלן. את שואלת
מהי מערכת היחסים בינינו? איי
חושב ששנינו מרגישים כמו קרובים
רחוקים.

חתונה

01100111 10 01010101
נירה ליו־סקי
חשבתם שהיא לבד? טעות ! טעות ! טעות ! נירה לידסקי,
עורכת־הדין הנודעת, שהיא עכשיו גם גרושתו של עורך־הדיו
הנודע לא פחות צבי לידסקי, לא יכולה להיות לבד, פשוט
לא יכולה.
ואכן, בזמן האחרון יש לנירה גבר. זו גם הסיבה שהיא
נראית ׳מאושרת ויפה מתמיד. כך, בכל אופן, מסתבר מהמידע
החסוי שאותו קיבלתי השבוע מידידיה הקרובים של נירה.
בימים אלה חי עם נירה — כך יודעים הידידים לספר —
הגבר שאיתו היא מנהלת רומן. הוא אלמן בן ,57 שאינו מתעסק
במישפטים ושאת שמו לא רצו בשום אופן לגלות לי. הידידים
היו רק מוכנים להוסיף, שהגבר הזה נותן לה ״׳גום טיים״ במשך
כל הזמן שבו הם יחד.
החלטתי לברר אם יש משהו בסיפור, ולכן הרמתי טלפון
קטן לנירה עצמה, ואלה הדברים אשר אמרה לי :״נכון, יש
רומן, אך אני לא אגלה לד יותר ממה שידוע לך, מפני שאיני
מעוניינת שחיי הפרטיים ייחשפו לעיני כל.״
מסתבר שהסיפור שסופר לי הוא נכון, ינידה אכן תפוסה,
ונשמעת כאילו היא מרחפת ברקיע השביעי.

בוחש וגם יורק

במקום כ תב ה
מזמן מזמן לא מילאה שימחה את ליבי,
כפי שאירע בעת שהגיע לתיבת-הדואר
שלי הזמנה לחתונה, לחתונה הזאת, כמובן.
מה השימחה הזו, שקפצה עלי לפתע? כש בת
מפורסמת של אמא מפורסמת עוד
יותר, מתחתנת עם צייר מפורסם, אז כל
המפורסמים הללו עושים לי טוב על הלב.
יותר מדי אמרתי מפורסמים׳ אז נתחיל
לפרש :
הבת המפורסמת היא העיתונאית יאירה
יסמין־וייסמן, שהיא פתה של הפסנתר־נית
המפורסמת פנינה זלצמן, אשתו של
איש־העסקים יגאל וייסמן.
הצייר הוא גיורא אוריין, בעילה
לעתיד של יאירה.
סיפור היכרותם של השניים הוא סיפור

מישפטנית דידסקי
4 £ן -71 יס 0 0 0

מאמינה בגווו, או לא מאמינה

גיבור הסיפור הוא איש־עסקים מפורסם
ועשיר. הוא !תמיד היה אחד מהחבר׳ה,
השתתף במסיבות הפרועות ביותר בעיר
תל־אביב, נהג לשבת בבתי־הקפה האופנתיים
בעיר ולענוד הרבה אבנים נוצצות.
כבר לפני עשרים שנה זכה גיבורנו ל־פירסומו
החברתי. נפתח אז מועדון־לילה
חדש בתל־אביב, וכל העולם ־— ובכלל
זה איש־העסקים ואישתו — היו שם.
היו שם הרבה חתיכות, היו שם הרבה
ריקודים, היה שם הרבה מזון, היתה שם
הרבה שתיה, ומצב הרוח היה מרומם ב-
מייוחד. כל־כך נהנה איש־העסקים שלנו
מהמסיבה, עד שהחליט לעשות מעשה ול היכנס
להיסטוריה של תל־אביב הקטנה.
כבר אין איש המסוגל לשחזר איך
יאירה יסמין־ וייסמן
קרה׳ ומה בדיוק קרה, אבל הגיע אותו רגע
עוד אחד שמחפש פיוסומת
מייוחד במינו, רגע בלתי-נשכח, שבו שלף
איש*העם קים איבר מסויים מאוד של גופו,
ובעזרת אותו איבר מסויים בחש בחישה
מהסרטים. ומעשה שהיה כך היה: ערב
בשמפניה התוססת שבגביעו.
אחד ביקשה שולה רווח השחקנית, חבומאז
כונה האיש שלנו ״הבוחש״.
רתה הטובה של יאירה, שזו, האחרונה,
והנה עברו שנים הרבה, ושמפניה רבה
תעלה עימד, לקומה השניה בבניין שסו
זרמה בגרונות, ולפתע־פתאום, בשבוע ש גרה
שולה, כדי להכיר את הצייר גיורא,
עבר, הוכיח איש־העסקים שליחו לא נם
כדי שתנסה להתרשם מעבודותיו, ואולי
— תרתי משמע.
אפילו להקדיש לו כתבה. יאירה הינהנה
יושבי ביתיהקפר, הידוע אכסודוס, ברחוב
בראשה; הנה, עוד איחד שמחפש פירסו-
ז׳בוטינסקי בתל־אביב, יודעים שמדי בוקר
מת. אך היא עלתה, הציצה ונפגעה. כתבה
מגיע לשם איש־העסקים. הוא אינו מס׳לא
פורסמה, אך אהבה גדולה פרצה, ועוד
תפק בשתיית קפה ובנגיסה בקרואסון,
איזו ! עובדה, קיבלתי הזמנה לחתונה •היו
מאמינה ירדן
לא־קצרה.
אלא עורך גם סידרת טלפונים
סמוכים ׳ובטוחים שבבית פנינה זלצמן כל
לא בגורו
גם ביום השישי האחרון חזר הטכס על
המפורסמים יחגגו אותה — ועוד איד !
עצמו, ואחרי נגיסה בקרואסון ולגימה מן
כבר לפני ׳שבועות היה הדבר, כשהקפד.
השתלט איש־העסקים על הטלפון.
סיפרתי לכם שאיש־העסקים רפי שאולי
לא חלף זמן רב, וליד גיבורנו ניצבה
מאוהב. מה זה מאוהב?! הוא ממש תפוס
אשד, אחת, שגם היא ביקשה להשתמש
על החיילת הירושלמית היפה ירדן לוויג־בטלפון.
נוכחותה הפריעה משום ימה ל-

איש־העסקים שלנו.
״זו שיחה פרטית,״ אמר האיש לממתי-
ועוד הוספתי וסיפרתי באותם הימים,
שנתיים תמימות חלפו מאז נבחרה דנה פדר כמלכת־היופי הישראלית, ומסתבר
נה ,״ואני מבקש ממך לא לעמוד כאן.״
מה ׳שאמרה לי ידידה טובה של מישפחת
שהרבה־הרבה דברים יכולים לקרות בשנתיים.
לווינסון, שירדן מאמינה גדולה בגדרו. ו״זה
בסדר,״ אמרה האשה, שלא הבינה
מיד אחרי התחרות המקומית השתתפה דנה בתחרות על תואר נויס תבל, אך
את העניין לעומקו ,״אני רוצה רק לטלפן { ,מתברר שפרט זה — דווקא זה — הפריע
שם — מה לעשות — לא היה די ביופי הישראלי כדי לזכות בתואר. היופי הזה הספיק
למישהו. אחד מידידיה של ירדן׳ שסירב
ומחכה שתגמור.״
בהחלט לעבודה בדוגמנות, ודנה עסקה בעיקר בדיגמון מכנסי שורט׳ם, וגם הספיקה
לגלות את שמו, שיגר אלי מיכתב ובו
כאן נתקף איש-העסקים בחמת זעם,
לקפוץ לארץ, כדי למלא תפקיד קטן בסרט דיזנגוף .99
הסביר לי שירדן דווקא אינה מאמינה בהתחיל
להרים קול על האשה, וכאשר לא
אחר־כך נסעה דניה איל מישפחתה בוונקובר, קנדה. ההורים שלה פשוט ירדו לשם
אותו גיורו. הבחור חתם על המיכתב כך:
הועילו הצעקות, ירק איש־העסקים יריקה
והתיישבו להם בעיר ההיא.
״בן למישפחה ירושלמית מכובדת״ .מהגונה
בפרצופה.
והם לא היחידים שעשו זאת. בוונקובר. דקנדה ישבה מישפחת-יורדים נוספת,
כיוון שגם מישפחת לווינסון הירושלמית
מסתבר שהיתה זיו שגיאה גסה, שכן
הלוא היא מישפחת זלקו. ולאותה מישפחה יש בן ושמו רוני זלקד* בחור מגודל מאוד
היא מישפחה מכובדת, אפשר להבין מכך
האיש שלנו לא הבחין בכך שהאשה ה—
לרוחב. יזם אחד התחילו ׳משמניו ישל רוני להציק לו, וכמינהג הימים האלה ביבשת
שבני המישפחות המכובדות של ירושלים
ממתינה הגיעה אל בית־הקפה כשהיא מל צפון־אמריקה,
התחיל לרוץ כדי לשרוף קלוריות ולקצץ בקילוגרמים.
הבירה דואגים אלה לאלה יפה מאוד.
ווה בבנה הקטן. קטן קטן, אבל כבר
לא עבר זמן רב, ומריצות לשם הרזייה עבר רוני לריצות ספורטיביות׳ והתחיל
כל עניין הגורו, צריך להבין, לא מפריע-
אחרי צבא, וכבר ביריון לא קטן. הבן הסלייצג
את מולדתו החדשה, קנדה, בריצות־מ׳רתזן, אותן ריצות ארוכות למרחק של 42
בכלל לרומן ׳שנמשך בין רפי וירדן. בתער
על איש־העסקים, שכיבד את אמו בקילומטרים,
שאפשר לרזות רק מלהסתכל עליהן.
חזית הזאת אין, בינתיים, שום חדש.
יריקה, וביקש להפליא בו מכותיו.
והנה, רונית ורוני הכירו, ופתחו בשותפות מכון לפיתוח הגוף. ומפיתוח הגוף
תושבי בית־הקפה׳ שעקבו אחר השתל-
עברו באופן פרטי לגמרי לפיתוח הנפש, דהיינו: האהבה פרחה לה.
שלוח המאורעות עוד מההתחלה, נחלצו
ובימים אלה, ממש בימים אלה, ,עומדים רונית ורוני לצעוד, היא יפה והוא
לעזרת איש־העסקים _ .הם פשוט חששו יואשם ברצח, לא עלינו.
רזה, אל מתחת לחופה — ממש כאן, בארץ הקודש. השניים כבר הגיעו, והשתכנו
הסיפור כולו הסתיים בכי־רע, בתחנת-
שאם יספוג מכה קלה שבקלות, יצנח ו־באחד
מבתי־המלון המפוארים, וארטו־טו יצלצלו הפעמונים.
מישטרה, ולבוחש נוסף תואר שני: היורק.
יפול מחמת מחלת־הלב ישלו, והבן הזועם

מרתון ל מל כ ה

בקיץ אל שבר למעטנה.

חזרה לתחילת העמוד