גליון 2297

80 עחוזיס

שנה 45

המחיר 15 :שקלים (כולל מ.ע.ט).

ההסתבכויות הבינלאומיות והמקומיות
י1ול אריהגרוסבורד -

* <58ז

וימר יעקב סון ט מי ר

...לם ו 1ם
...לגיזרה
ו בללל...
להרגשהה טו ב ה!

יוגורט

של שטראוט
יופי של בריאות

שער קיד מי:

שער אחורי:

המנד־ו ביש־המזל

.גל1״ ג^ 7׳\! א 7יגיב1

לכידתו של מנכ״ל מישרד•
התחכורה, אריה גרוסכורד, כדירת
סמים ירושלמית, כהכרה
מפוקפקת, אינה הסתבכותו
הראשונה כארץ ובעולם.
העולם הזה חושף פרטים כלתי
ידועים על עלילותיו
המוזרות ,
והמשונות של ה־1
מנכ״ל.

האם צפויה סכנה
לסאדאת?

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהדה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא-דואר . 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי י ראש המערכת: יוסי תאי * .עורך־
תבנית: יוסי שנדן עורכת כיתוב: לילית בוארון צלמי
מערכת: ציץ צפריר וענת סרגוסטי ראש המינהלה: אברהם
סיטון מחלקת מודעוו
המודעות: רפי זכרוני המו״ל :״העולם הזה״
כע״ס מודפס כ״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב״ ,רחוב כף
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלוסות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״ט.
הסנסציה של ח״כ חשאי השבוע והאש מותיו
כלפי מודעי — שהפך בינתיים
שר־בלי־תיק בממשלה החדשה — נדונות
בכתבה המוקדשת לכך בגליון זה (ראה
עמוד .)8
הידיעה המפוצצת על האשמותיו
של ח״ב יהודה חשאי כלפי שר־האנרגיה
לשעבר, יצחק מודעי, הקפיצה אנשים
רבים במדינה.
היא הקפיצה גם את מזכירת המערכת,
חנה גבאי. היה נדמה לה שהיא כבר קראה
את הסיפור הזה.
תוך דקות היה מונח על שולחני גליון
העולם הזה ( )2222 מה* 3באפריל .1980
תחת הכותרת ״קוסמטיקה של נפט״ —
רמז לעיסוקו הקודם של מודעי, כמנכ״ל
חברת־קוסמטיקה — גילתה הכתבה :״השר
מודעי עוסק בעצמו ברכישת נפט עבור
המדינה — ומסתבר בפרשיות של נוכלים
ואנשי העולם התחתון.״
הכתבה השליכה אור מוזר מאוד על
דרכי־עבודתו של מודעי. סופר בה על
רצח אנטי־שמי

לפני שלוש שנים, ב 4-במאי ,1978
נרצח בפאריס אנרי קוריאל, יהודי מצרי
שמילא תפקיד מייוחד־במינו בעידוד של
תנועות־שיחרור בעולם השלישי, וגם בכינון
המגעים הראשונים בין המחנה המתון
באש״ף ובין שוחרי־שלום בישראל. בגליון
העולם הזה 2123 שהופיע כעבור כמה
ימים, הקדשתי כתבה מפורטת לאיש ולפועלו,
וסיפרתי בה על מגעי עימו.
קוריאל נרצח בידי פאשיסטים צרפתיים,
אחרי שאחד משירותי־הביטחון של צרפת
שתל בעיתונות סיפורים שבהם תואר
קוריאל היהודי כראש הטרור הבינלאומי,
כסוכן חשאי סובייטי, ועוד. נראה כי
המרצחים היו קשורים ב-
אירגון ימני־קיצוני העומד
עתה במרכז של שערו־ריית־רצח
גדולה בצרפת.
• בחודשים האחרונים המשיכו
כמה שירותי־ד,ביטחון
מפוקפקים במערכת־הד,שמצה
נגד האיש המת. ב-
השראתם הופיעו כמה ספרים׳
שניזונו מן הידיעות
השתולות והמפוברקות של
אותם משירותים. פרק נת עב
במייוחד מסיפרה של
אחת קלייר סטרלינג, הנוגע
לקוריאל, פורסם גם
על־ידי אחד הצהרונים בישראל.
היד האלמונית,
ששתלה אותו בצהדון הישראלי,
שתלה אותו גם בעיתון
האמריקאי המכובד ד
רב-היוקרה; וושינגטון פוסט.
אלא שבניגוד לעיתון הישראלי,
חש העיתון האמריקאי,
במאוחר אומנם,
כתכת העולם הזה ()2222
שנעשה כאן מעשה־נבלה,
כל מיני נוכלים
למען מטרות חשוכות —
וביניהן אנטי־שמיות. הוא
שניים מראשי העולם התחתון הישראלי הטיל על אחד מבכירי-כתביו, ג׳ונתן ראג־
— רחמים אהרוני וטוביה אושרי, שהסתבכו דאל, לחקור את הפרשה ביסודיות. ראנדאל
כעבור זמן בפרשת הרצח הכפול — ששלחו׳ ערך חקירה ברחבי העולם ובא גם ארצה.
את ידיהם אל עיסקות־הנפט שבין ישראל שוחחתי עימו במשך כמה שעות, והבאתי
לפניו את העובדות הידועות לי.
ומכסיקו.
**׳בכתבה* לא ׳נאמר, וגם לא נרמז, כי
ב־ 19 באוגוסט פירסם ראנדאל את מאהשר
גובה בעיסקות אלה עמלות לטובת מרו, המטהר למעשה את זיכרו של קוריאל.
כיסו הפרטי, כפי שטען ח״כ חשאי ב הוא הביא בהרחבה גם את דברי. בצורה
שאילתה שלו. באותה תקופה כיהנתי גם עקיפה הביע העיתון האמריקאי צער על
אני כחבר־הכנסת, ונהניתי מאותה החסינות פירסום פרק־ההשמצה על קוריאל. הבל
שיש כיום לחשאי. לא השתמשתי בה כדי שד,צהרון הישראלי לא מצא לנכון לעשות
להטיח האשמות, שלא היתה בידי הוכחה כן, ובכך הוא ממשיך לתת גושפנקה לרצח
לנכונותן. יכולנו להוכיח כל מילה שפיר -אנטי־שמי שפל, שבוצע בידי הפאשיסטים.
סמנו — אך לא יותר מזה.
מובן שבמדינה מסודרת, שבד, מכהנת
ממשלה הראוייה־לשמה, היתד, פרשה זו
נבדקת לגופה ובאופן יסודי, מייד עם

פירסומה. מבקר־המדינה היה מתערב ובודק
מה, בעצם, מתרחש. אך ישראל היא מדינה
מייוחדת, והכל אפשרי בה> .

העולם הזה חושף את הסיבות האמיתיות
שהביאו השבוע למהפך במצריים,
ולחיסול רבים מסממני הדימו־קראטיה
של המישטר הסאדאתי, למחרת
ביקורו של מנחם בגין באלכסנדריה.

שמות נג ד מודעי

על מה הסתמך ח״כ יהודה חשאי כאשר האשים את
השר יצחק מודעי כקכלת עמלות עכור עיסקות הדלק
של המדינה, כשעה שכיהן כשר האנרגיה? מה קרה
לשאילתה 7

ל א רוצה א ת

יומנה של נערה בת ,14 בת להורים גרושים, שבעקבות אהבה נכזבת
ברחה מבית אמה והתלוננה במישטרה שאמה מתעללת בה.

אני פו חדת לישון לבד
פנינה רוזנבלום מספרת בראיון חוש-
פני על ילדותה העשוקה, על הגברים
המפורסמים שבחייה, על יחסה למין
ולכסף וקובעת: לא בל בלונדית היא
טיפשה.

אלוהים, עירו ושידוכי
שדכנית חיפאית שחזרה בתשובה, זועמת על ששבועון־מין פירסס•
את תמונות העירום שלה כקישוט לעלילה דמיונית על זונה ישראלית
בקאהיר.

המין ה מ עוו תשלהאשה
במאמר פרובוקטיבי שיעורר, מן הסתם,
ויכוח רב, תוקפת אודטה דנין
את הפסיכולוגים ואת הסכסולוגים,
שהביעו כשבועות האחרונים, מעל .
עמודי העולם הזה, את דעתם על ־
האורגזמה הנשית, ומפתחת גישה
חדשה משלה.
ה״ווקמן״ הסכנה החדשה שכדרבים
מיקדש מדיטציה חדש בירושלים
המאהב של גולדה
דיפלומה מכית־המישפט

מדו רים קבועים: תשקיף כמדינה
הנדץ — על שיקרי המפ״דל מכתבים פורום — יגאל תומרקין

אסתר רטנר
הורוסקופ — הבתולות תמיד 20 צודקות
עולם קטן — על מכסיקו,
מיפלגת הטודה באיראן, שבימת
פקחי הטיסה בארצות־הברית 23 -

אנשים בעולם אנשים ממסיבה למסיבה -

יוס הולדת לג׳טה לוקה
ה עו ל ם הז ה 2297

חמנכ׳זל המתקיף

כשעה שמנכ״ל מישרד־התח־כורה
נתפס כמסיבת סמים,
הגישה אשתו של מנ״בל מיש
רד־התיירות, רפי פרבר, כקשה
לבית המישפט, כה ביקשה
למנוע את בניסתו הכיתה,
כטענה שהוא
תוקף אותה
והורם את דירתה.

בלונים יומן
אישי
מה הם אומרים -בבברה

טאופר, חווה אלברשטיין, גבי
שושן, טלי נתיב, אבי אלה
ואברהם יפה
קולנוע — אינגריד ברגמן
ופראנסים פורר קופולה

48 שידור 50 מדריך שידורים 51 אייט ממאדים 54 נמר של נייר

זה היה העולם הזה שהיה 68 75 כלכלה — מי צריך בורסה?
רחל מרחלת

המר, ששהה כאותו זמן בחו״ל. כששמע
המר על ההחלטה, הודיע לראש־הממשלה
שהוא מסרב להיכנס לנעליו של בורג.
מזכיר־הממשלה, אריה נאור, נאלץ לעשות
סיכוב טלפוני כין השרים, והעביר את
תיקי כורג לסגן־ראש־הממשלה, שימחה
ארליך.

עבדו! ו בלו י 1חז רו
י |1י| ] ץןך

עוזרי בגין ־

שר־החוץ יצחק שמיר החליט לסיים את
כהונתם של שגריר ישראל בוושינגטון,
אפריים (״אפי״) עברון, ושל ראש־מישלחת
ישראל באו״ם, הפרופסור יהודה כלום,
ככר כתום השנה.
שמיר החליט להודיע לשניים על כך רק אחרי סיום
ביקורו של בגין בארצות־הברית, כדי שלא להעכיר
את האווירה במישלחת הישראלית, בזמן הביקור.

דזמישטרוז ראתה
ב מ סו רו ת מ פו א רו ת
מפכ״ל המישטרה, אריה איבצן, דרש ממיישרד־האוצר
לרכוש עבור הקצונה הבכירה של המישטרה
מכוניות מסוג פיג׳ו ,604 הנמנית עם המכוניות
המפוארות ביותר באירופה. מכונית כזו יש בארץ רק
לנגיד בנק ישראל.

האוצר סירב לדרישת המפכ״ל לרכוש
מכוניות אלה.

ידלין 1(¥ -ץ

ל א לי סון
מנכ״ל קופת־חולים לשעכר, אשר
ידלין, שעבר לניו־יורק, אינו עובד,
ומקבל משכורת כיועץ ממי שהיה
אמור להיות עד-המדינה כמישפטו,
מרדכי אליסון. כסופו של דכר לא
העיד אליסון נגד ידלין משום שידלין
הודה כאשמה.
אליסון, שעזב את הארץ אחרי
פרשת ידלין, אחרי שהמישטרה החליטה
שלא להעמיד אותו לדין, עוסק
עתה כעסקי־כנייה כארצות־הברי-ת ו־כקנייה.
ידלין
מסוגר כמשך כל היום כבית,
אינו מתרועע עם אנשים, וידידיו
טוענים שהוא שקוע בדיכאון.
רעייתו של ידלין, טלי ליכני, שעבדה
כארץ כמחלקה המישפטית של
מישרד־הכיטחון, לא הצליחה אף היא
למצוא עכודה כנידיורק. כזמנו הובטח
לטרי, שהיא עורכת־דין, שתועסק
כמישלחת מישרד־הכיטחון כניו־יורק,
אך מישרד־הכיטחון חזר כו מהבטחה

״סופגי יריקות׳,
קבוצה גדולה מאנשי מישרד ראש־הממשלה
יצאה לארצות־הברית, שבוע לפני כיקוד
מנחם כגין שם, כדי ״לספוג יריקות.״
אנשי הקבוצה, וביניהם מזכירו הצבאי של ראש*
הממשלה, תת־אלוף אפריים (״פרויקה״) פורן, יועצו
של בגין, יהודה אבנר, דובר ראש־הממשלה, אורי
פורת, וראש לישכת־העיתונות הממשלתית, זאב
חפץ, הצטווו להיפגש עוד לפני הביקור עם אמריקאים
רבים ככל האפשר — עורכי־עיתונים, בעלי־טורים
חשובים, ראשי רשתות־הטלוויזיה ואישי־ממשלה —
כדי לספוג את דברי־הטרוניה שלהם נגד -הממשלה,
ובכך להפחית את הלחץ על ראש־הממשלה בבואו.
האיראני תקפיו ב ביי רו ת
הערבה לגבי זהות
רוצחיו של שגריר-צרפת בביירות.

נציג ז שר אל

בעוד שבפאריס נפוצה הגירסה כאילו גורמים
ישראליים ביצעו את ההתנקשות, הדי שעל פי ידיעות
היו הרוצחים שליחים
של שירות־הביטחון האיראני.

ו בנ ע, לטרור?•
בקהילה היהודית בווינה זועמים רבים על החלטה
של לישכודהתיירות הישראלית בעיר, שהחליטה
להעביר אירוע חגיגי שלה מבניין הקהילה היהודית
למלון־פאר.

מ ד רי ר ־ בי דו ר

היהודים טוענים כי העברה זו היא כניעה
לפחדים שנגרמו על-ידי הפיגוע החבלני
ככית־הכנסת, או שהיא יוצרת לפחות
רושם כזה.

ישראל* בניו־״ור?
סימן נוסף לממדי הירידה הגדולה
של הישראלים לארצות־הכרית הוא
הופעתו של מדריך־כידור ומיסעדות
כשפה העברית כניו־יורק.
את המדריך מוציא לאור כעל הגלריות
לשעבר, יצחק (״איציק״)
טוראל. המדריך מופץ תינם כ־ 50 אלף
עותקים, ויש בו המלצות למקומות
בידור, מיסעדות, טיולים ואירועים
בעיר. המדריך מופיע אחת לחודש.

אז הרהצרפ תי ת
לי שראל
׳ראש האופוזיציה הימנית בצרפת׳ ז׳אק שיראק, נפגש
בשבוע שעבר עם שגריר ישראל בפאריס, מאיר
רוזן, ומסר לו חומר לגבי תוכניות הממשלה בכל
הנוגע למדיניות הצרפתית במרחב.

על פי הדיווח.שהגיע מרוזן על פגישה זו
מסתמנת התקרבות רכה עוד יותר כין
ממשלתו של פראנסואה מיטראן וכין
גורמים ערכיים וסובייטיים.

המד ל א רצ ה

להיות בו רג
למרות שהממשלה החליטה ששר־החינוך זבולון המר
ימלא את מקומו של שר־הפגים והדתות, ד״ר יוסף
בורג, בעת שהותו של זה בארצות־הברית, אין המר
ממילא את מקומו של בורג.

ההחלטה התקבלה בממשלה ללא הסכמת

יד! ו חבריו

ח ק ^ר ה

חייבים 5 0אלף

״ה שומר הצעיר״

שופט כית־המישפט המחוזי כתל-אכיב,
בנימין כהן, חייב את הפרופסור ייגאל ידין
וכמה אנשי ד״ש ז״ל לשלם לחבר התנועה
הדמוקרטית חיים גינדל סך של 50 אלף
לירות.
גינדל הגיש תביעה נגד ידין וחבריו, ודרש מהם
שלא להשתמש בכספי ד״ש למטרות פסולות או
לתעמולת בחירות שלא במיסגרת ד״ש. למרות
שפסק־הדין דחה את התביעה, משום שבינתיים כבר
נערכו הבחירות, חייב השופט בפסק־דין נדיר את
ידין וחבריו לשלם את הוצאות המישפט לגינדל.

עד כה לא שולם הכסף, וגינדל עומד לפתוח
בהליכי הוצאה־לפועל.

״ארקיע׳י תונחת
בשדה־ רו ב
כל טיסות ״ארקיע״ מאילת ומצפון
הארץ ינחתו, החל כחודש הכא, כ־שדה־דוב
בתל־אביב, ולא כנמל•
התעופה כן-גוריון.
תושבי שיכון למ״ד כתל-אביב
מתכננים הפגנות נגד החלטה זו לחזור
לטוס משדה־דב. לדבריהם הופך רעש
המטוסים את המגורים בשיכון למ״ד
כלתי־אפשריים.

כמה מראשי קיבוצים של השומר־הצעיר פנו לראשי
תנועה זו בבקשה לחקור את קשריהן של קרנות
התנועה, שבראשן עומד יוסי גנשר, עם קבוצת־משקיעים
גדולה, בראשותם של יוסי ריגר ואליעזר
פישמן.

כעיקכות התפוצצות העיסקה לרכישת
המניות כבנק אמריקאי על־ידי השומר
הצעיר, החלו כמה צעירים לחקור כפרשה,
והתברר שקבוצת ריגר־פישמן רכשה ככר
לפני יותר משנה מניות כבנק זה, והמניות
שהתנועה היתה צריכה לרכוש היו כידי
ריגר ופישמן.

על־פי הטענה נעשות, בשנה האחרונה, כל העיסקות
הפיננסיות של השומר־הצעיר באמצעות או בשותפות
קבוצת ריגר־פישמן, והצעירים דורשים לחקור את
מהות היחסים בין התנועה ובין המשקיעים.

ש לי חו ת מי ס תו רי ח
ל אוס טר-ו ה
עוזרו של ראש־,האופוזיציה, שימעון פרס,
ישראל פלג, יצא כשבוע שעבר לאוסטריה,
לסידרה של פגישות עם אישי־,מדינה
אוסטריים מטעם פרס.
עדייו לא ידוע אם פלג ייפגש גם עם קאנצלר
אוסטריה, ברונו קרייסקי. גורמים במיפלגת־העבודה
סירבו למסור פרטים על נסיעת פלג.

במדינה
העם

ז<שא ה צלב

יש הבדל עצום בין
רגן ובגין, אך
גם דמיון מפתיע

י ח סי םמרח ביי ם
ארזים כס תיס

האס התמוטטה
?צמיתות המדיגיות
הישראלית בלבנון?

ישראל—ארצות־הברית ליחסי היה זה גרוע מכל מטדדקאטיר
צפוי עתיד מזהיר. בשנת 1985
שות של ״המחבלים״ .בביירות
(ואולי )1986 חן ינצחו, בעזרת הודיעו ראשי הכוחות המארוגיים
דרום־אפריקה, במילחמת־העולם ה כי הם מנתקים כל קשר עם יששלישית.
ראל•
הם גם היו מוכנים לסידורי-
אותה מילחמה תתחיל בכיבוש
פיקוח, שיבטיחו כי אכן תיפסק
אירופה בידי הסובייטים, בעזרת כל עזרה ישראלית המגיעה דרך
צבא ערבי כביר שינויים על־ידי
נמלי־הים. המובלעת הנוצרית אינה
שליט לוב, מועמר קז״אפי.
יכולה לקבל עזרה כזאת בדרך השטויות?
אולי. אבל שטויות יבשה, מכיוון שהיא מכותרת.
אלה מציפות עתה את צרפת, ו־היו
בירושלים שניחמו את עצתצפנה
מחר את אירופה כולה. הן מם שאין זה אלא טכסיס נוסף,
וכי אין כל ערך לדיבוריהם החגיגיים
של מנהיגי המארונים.
אנשים כמו פיאר ג׳מייל, במי?
שמעון ועמיתיהם מזכירים את
נסיכי איטליה בימי הרנסאנס, כפי
שהם מתוארים בסיפרו של מא-
קיאוולי. הם יכולים להבטיח דבר
ולעשות את היפוכו.
אבל הדאגה היתר. רבה. הפעם,
כך היה נראה, יתכן כי אכן תתערער
הברית הישראלית־מארונית,
שהיתה יסוד מוסד למדיניות יש ראל
בלבנון במשך דור שלם.
עיוורון אגדי. מה הביא את
המנהיגים הנוצריים לצעד ז הי
הם גרמו למילחמת״האזרחים
הלבנונית ב־ ,1975 מפני שלא היו
מוכנים לוותר על זכויות־היתר
המפליגות שלהם, שאבד עליהן
הכלח ושלא התאימו עוד ליחסי-
הכוחות בין העדות בלבנון. כאשר
עמדו לנחול מפלה צבאית, מול
פני ההתקפה המרוכזת של כוחות
השמאלית־מוסלמית־הקואליציה
אש״פית,
הם קראו לסורים לפלוש
לבנון. נוסטראמוס הסורים חשו לעזרת הנוצרים,
בבירכת ארצות־הברית, ותוך הססוף
העולם 1999 ,
כמה מלאה עם ממשלת יצחק
רביו• הם תקפו את כוחות אש״ף,
כלולות בספר של מחבר צרפתי, אך נבלמו על־ידי התערבות מדיהמפרש
את נבואותיו של מיסטיקן נית מאסיווית של סעודיה. כשמג־צרפתי
מלפני 400 שנים, מישל
״נוס־ היגי המארונים לא קיבלו את
דה־נוטרדאם, שנודע בשם
בלאטינית. מרותם המוחלטת, פנו גם נגדם.
טרדאמוס״ ,על פי שמו
מאז שולטים הסורים בלבנון,
סיפרו של ז׳אן־צ׳ארלם דה־פונ־אפופי
-כשהם מטילים את מרותם על הברון,
שפיענח את כתביו
ממשלה החוקית, חסרת־הישע• הם
המיסתורין של נוסטרדאמוס, הפך
בפאריס. נגסו בהתמדה במיני־מדינה המא-
רב־מכר ואופנה ספרותית
רונית, וצימצמו אותה למחציתה.
הוא מנבא את סוף התרבות
המע הם מפקחים על אש״ף ומונעים
רבית בשנת — 1999 למרות מא
מן האירגון לנהל מדיניות עצמהאמריקאים
מציהם
של הישראלים,
אית׳ המובילה לפשרה עם ישראל
והדרום־אפריקאים.
(ראה להלן).
השחקן זהכית״רי. מנחם
אילו היתה ישראל מוכנה לפבגין,
שטס השבוע לארצות־הברית, לוש ללבנון, לכבשה כולה ולמסבוודאי
ידבר עם הנשיא רונאלד רה למארונים, היו אלה מקדמים
רגן על בעיות מעשיות יותר: ה אותה בברכה. אולם לפי שעה אין
מצב בלבנון, מכירתם של מטוסי־ האמריקאים מרשים זאת, ביגלל
ביון לסעודיה, המשך תהלין־-השלום מחוייבותם לסעודיה, התומכת ב־הישראלי־מצרי.
אש״ף.
נוצר תיקו, כאשר הסטא־אך
הרקע לשיחות אינו רחוק טוס־קוו משתנה בהדרגה אך בכל-כך
מעולמו הרוחני של המיס התמדה לרעת הנוצרים.
יתכן כי מנהיגי המארונים, על
טיקן הצרפתי, כפי שהוא מתורגם
בידי מפרשו הצרפתי החדש. רגן אף עיוורונם האגדי, ראו סוף־סוף
ובגין רואים את עצמם כנושאי -את הכתובת על הקיר והבינו כי
צלב, המובילים את צבאות בני־ בריתם עם ישראל היא מעשה של
אוד במאבקם בבני־חושך, הסוביי התאבדות עדתית. הם חיים במר טים.
שניהם דוגלים בקבלת דרום -חב הערבי, ובסופו של דבר יצאפריקה
לחברתם• שניהם אדישים טרכו להשתלב בו. סוריה היא הלחלוטין
לעולם השלישי, מצוקותיו גוף הדומיננטי לגבי לבנון. כך
ותיקוותיו. שניהם מייצגים, במידה הסבירו להם הסעודים, וכוח־מסויימת,
עולם מלפני דור או דר השימוע שלהם התחזק כאשר נב רותיים,
ומנסים להתמודד עם ה למה ישראל על־ידי שביתת־הנשק
מציאות של מחר במושגום של את שנכפתה על־ידי האמריקאים.
מול.
יתכן שזהו סיומו של פרק, ויש
הבדל עצום בין השחקן ההר יתכן כי אין זה אלא אינטרמצו.
ליבודי המתוסכל, שמצא גאולה ל קצר• אך המגמות היסודיות לא
תשתנינה: בריתם של הנוצרים
עצמו בקנאות לאומנית קיצונית,
עד שהגיע למישרה העליונה ב בלבנון עם ישראל היא מעשה של
עולם המערבי, ובין הבית״רי מ־ התאבדות לגביהם, בטווח הארוך,
ברסט־ליטובסק, שפיקד על אצ״ל על אף היתרונות הזמניים. והאוושהגיע
לשילטון בישראל על סמך ריינטציה הישראלית על הנוצרים
מצע לאומני קיצוני. אך במושגי־ בלבנון היא טכסיס קצר־רואי, שהיסוד
שלהם יש ביניהם דווקא אין בכוחו לשנות את המציאות
במרחב.
דמיון מפתיע•
ה עו ל ם הז ה 2297

מ יפל גוית
ל ד 3ד עם עדסאת

מוטה גור זיעזע
את מיפלגתו כאיבר
השמיע דברים
מובנים מאליהם
מנהיגות המיפלגה נדהמה. מרדכי
(״מוטה״) גור, אחד מראשי ה־

ניצים במיפלגת־העבודה, אמר בראיון
ברדיו כי על ישראל להידבר
עם יאסר ערפאת, כאשר אש״ף
יכיר במדינת־ישראל• הוא אמר שהיונים
במיפלגת העבודה אינם רוצים
במדינה פלסטינית, אך רמז
שהם מוכנים להשלים עם רעיון
זה, בלית־ברירה.
בעולם הרחב היו דברים אלה
מתקבלים כביטוי שיגרתי של אמת
המובנת לכל. בארץ הם נשמעו כ־דברי־כפירה
נוראים.
מוטה גור אינו מהפכן ואינו הו־

מלכת המי 1981

גה־דיעות פוליטי. הוא רחוק מאוז
מלהיות יונה. אבל הוא חניך צה״ל
אדם הרגיל להתמודד עם מצבינ
עובדתיים ולמצוא פיתרונות מעשיים
לבעיות מעשיות.
קיומו של אש״ף הוא בעייה עובדתית.
הצורך למצוא פיתרון כלשהו
לבעיות הגורמות למילחמד
בין ישראל והעם הפלסטיני הו<
צורך עובדתי. אין תחליף לאש״ן
כמנהיג העם הפלסטיני, מכיוון ששום.
גורם אחר אינו קיים, וגם
אינו נראה באופק.
המהפכנות הבלתי־צפוייה ש?
גור היתד, גלומה בעצם נכונותו
לבטא דברים אלה בגלוי — מד
גם שלא אמר זאת קודם לכן, אך
לא בראיון מפורט שהעניק כמד
ימים לפני כן (העולם הזה )2296
יורש למנהיג. התגובה היתד
צפוייה: חוסר־תגובה.
בישראל של 1981 אין ויכוד
רעיוני רציני. תשובתו של יו״ו
המיפלגה, שימעון פרס, לא חרגו
ממיסגרת של פטפטנות פוליטיח
עלובה. תוך כדי כך גילה פרם
שוב שאין לו מושג על המתרחש
במרחב ביכלל ובאש״ף בפרט,
למרות מסעותיו עתירי־הפירסומח
ושיחותיו ה״סודיות״ עם מנהיגים
ערביים, שהודלפו עוד לפני שהסתיימו•
כך טען פרס שאבדני־דאל
(פרס ביטא את השם כאילו
היה פולני) עומד לרשת את מקומו
של ערפאת באש״ף. אבו־גי־דאל
הוא איש שולי, סוכן סורי
הנותן את שמו לפיגועים המבוצעים
מטעם הסורים — והרעיון
שהוא יהפוך מנהיג לאומי הוא
מגוחך.
באווירת החשדנות הביזנטית,
ה שו ררת

אילנה סיכוני. דוגמנית מיקצועית ששירתה בצנחנים ואה
צנחה כעצמה, נבחרה השבוע כמלכת־המים .1081 כסגנית
ראשונה נבחרה דליה בהן כת ה־1צ. איריס נאדל, תלמידת
תיכון מגיבעתיים, זכתה כתואר סגנית שניה. אופירה
אוחנה, חיילת מעפולה, נבחרה במועמדת החביבה כיותר.
חיה אייגס, כת ה־ ,16 זכתה כתואר נסיכת־החן. סיקור
התחרות יופיע כגליון הבא של ״העולם הזה״.

בצמרת

ה מי פ לג ה, לא
מוטה צודק 1״

שאל איש :״האם
אלא ״מהי כוונתו?״
ההסבר שנמסר מפה לאוזן :
מוטה מריח כי ימיהם של פרם
ורבין גם יחד במנהיגות המיפלגה
ספורים. הוא מציג את מועמדותו
לתפקיד המנהיג הבא. בהעדר
יוזמה מצד יצחק נבון, אין למעשה
יורש אחר. לשם כך הוא
רוצה להקים קואליציה חדשה של
הגורמים במיפלגה, שתכלול גם
את היונים. הוא רוצה גם לעצב
את דמותו כמנהיג בעל דיעות
ועמדות חדשניות.
הליגה הלאומית. אך תהיה
הסיבה כאשד תהיה, דבריו של
גור הבליטו תהליך שקט ומתמשך:
ההשלמה הגוברת עם המציאות.
ברור
לכל בר־דעת כי אין מנוס
מהסדר ישראלי־פלסטיני, וכי הסדר
כזה לא יתכן בלי השתתפות
אש״ף. הדבר אושר על־ידי מנחם
בגין בעל כורחו, כאשר הסכים
להפסקת־אש עם אש״ף בגבול־לבנון.
אנשים כמו אריק שרון, עזר
(המשך בעמוד :8

ך* לוואי ויכולתי לאמר שאני משתתף בלבטיו של
י י זבולון המר, שאני כואב את כאבו ומתייסר ביסוריו.
אך אילו אמרתי זאת, היה זה שקר.

האמת לאמיתה אינה נעימה כל־כך. אני די
שמח לאידו.
כי מה שמתפוצץ עתה, בצורה כה מבישה ומגוחכת,
הוא אחד מתרגילי־ההונאה הגדולים של ההיסטוריה
הציונית.

ההונאה ששמה מפד״ל.

^ התאה של המפד״ל, מאז ראשית התנועה הציונית
י י ועד ימינו, מונחת ביסוד התנועה הזאת.

ההונאה האומרת שההלכה היהודית והחוק
של מדינה דמוקרטית יכולים לדור ככפיפה
אחת.

הטענה כאילו דרושה רק מידה כלשהי של סובלנות
הדדית, קצת חמימות של הלב היהודי, קצת רצון טוב
משני הצדדים, ואז יסתדר הכל.

אין זאת אמת.

כולנו חבים חוב גדול לרבנו שלמה גורן על כי
פוצץ שקר זה. הוא העמיד את הדברים על דיוקם.
יכול אדם לפקפק בטיב כוונותיו של כבוד הרב, ולחשוד
בו שלא. עשה מה שעשה אלא כתרגיל של סחטנות,
כדי לזכות בתקופת־כהונה נוספת.

1011

ה חי רמה

יהיה בבתי־הכנסת, כשם שמקומם של הקצינים יהיה
בקרסקטין.

משום כך לא הכין הרצל מעולם את ההתנגדות
הכבירה והמאוחדת של כל גדולי־התו־דה
לרעיון הציוני.

כל הרבנים החשובים, בלי יוצא מן הכלל. המטירו
על הרצל גידופים וקללות, וראו בו את שליח השטן.
כי עצם הרעיון הציוני סתר לחלוטין את עיקרי הדת
היהודית — לא רק מפני שהציונים ביקשו לעשות
את מלאכת־המשיח, ובכך לעכב את בואו, אלא גם מפני
שרצו להקים מדינה דמוקרטית, חילונית, שהיתה
פסולה בעיניהם מכל וכל.

^ ל רקע זה נולדה תנועת המיזרחי, מיפלגת־האם
? של המפד״ל. אחרי שגדולי־התורה פסלו את הציונות,
אך רבים מקרב היהודים ה״דתיים״ הפשוטים אימצו
אותה אל ליבם, נוצר כר נוח לפריחת מיפלגה דתית־

יתכן. יתכן מאוד.

אך תוך ביצוע מזימה זו האיר את עיני הרבים.

זאב ז׳בוטינסקי דחה לחלוטין כל השפעה דתית על
המדינה. במאמרו ״המיזרח״ משנת • 1926 קבע בסיגנונו
החד־משמעי, שהיה אופייני לו :״לנו, היהודים, אין
שום דבר משותף — תודה לאל — עם המיזרח...
המיזרח שואף להחדיר את הדת בכל שיטחי החיים
וההווי שלו. הוא מעריץ מאוד את גושפנקת האל,
המטביעה את חותמה על הכל: על התחיקה, על האופי,
על המחקר המדעי, על בילוי הזמן, על הלבוש, על
המיטבח, וכד ...בארצות מתורבתות באירופה אין הדת
מתערבת לא בתהליכי התחיקה, לא בפילוסופיה, לא
במדע ולא בדיאטה. ובשטח ההווי המישפחתי השפעתה
מצטמצמת בטיכסיות של חגים בילבד.״

אך ז׳כוטינסקי התעלם מן העובריח שהדת
היהודית היא, מכחינה זו ,״מיזרחית״ לחלוטין.

הוא העמיד פנים כאילו יכולה להיות פשרה בין
ציוניותו המערבית־החילונית ובין הדת היהודית.
דויד בן־גוריון הלך בדרכי ז׳בוטינסקי גם בשטח זה,
וכל שילטון מפא״י והמערך היה מבוסס על שקר זה.
הליכוד שינה במיקצת את הסיגנון, אך דבק בשקר,
תוך שהוא מעביר לגדולי-התורה את השילטון על כל
אותם התחומים שז׳בוטינסקי ביקש לסגרם לפניהם.

ד* .ל היה לרמות את הציבור החילוני במשך שנים
׳ { רבות, מפני שהציבור החילוני אינו מבין את הדת
היהודית.

הוא רואה כי ככל ארצות המערב מתקיימות
המדינה והדת כצוותא. ולרוב כידידות.

1 1 ימחה ארליך ה״ליברלי״ טוען כי החוק חל על
י הכל, ואילו ההלכה חלה רק על מי שמוכן לקבל
עליו את עולה.

מלכת בריטניה היא ראש הכנסיה האנגלית, שהיא
דת־המדינה כחוק. אך אין הכנסיה האנגלית מתערבת
בענייני המדינה אף כמלוא הנימה.
בגרמניה המערבית קיבלה המדינה על עצמה לגבות
מיסים למען כנסיות. אמנם, באיטליה משתדל האפיפיור
מדי פעם להתערב בענייני חקיקה, באמצעות הטפה
ולחץ׳ אך לא יעלה על דעתו לתבוע סמכויות של שיפוט
וחקיקה לכנסיה, או אכיפת מיצוות דתיות באמצעות החוק.

אין פשרה בין שתי תפיסות אלה. או שההלכה
תשתלט על המדינה, וזו תחדל מלהיות מדינת-חוק דמוקרטית
— או שתבוצע הפרדת הדת מן המדינה, אחת
לתמיד ולחלוטין, והרבנים יסתגרו בבתי־הכנסת כמו
בכל מדינה ״גויית״ אחרת.

גדולי־התורה השיכו על פך שזוהי חוצפה.
ההלכה חלה על כל יהודי. הם לא אמרו —
אך כוודאי התכוונו לאמר — שהחוק החילוני
הל רק על מי שמוכן לקבל על עצמו את עולו.

הדכר דא יעלה על הדעת כעולם הנוצרי.
מפני שהנצרות דוגלת עקרונית בהפרדה כין
הדת והמדינה .״תנו לאלוהים אשר לאלוהים,״
ציווה ישוע ,״ולקיסר אשר לקיסר.״

זו מול זו :״רפובליקה יהודית״ נופח חו
מייני או דמוקרטיה נוסח ארצות־,הכרית.
כל השאר הוא שקר, מירמה וכחש.

^ כו לץהמר נולד בתוך השקר הזה, גדל בו ועלה
י בו לגדולה.

לא תמיד היו התחומים ברורים לגמרי. במשך דורות
ארוכים היתה נטושה בימי־הביניים מילחמת־איתנים בין
הקיסר והאפיפיור. אך מעולם לא היה קיים בעולם
הנוצרי המערבי ספק לגבי העיקרון ש״השילטון הרוחני״
נבדל מן ״השילטון החילוני״.

עכשיו הוא נופל לו קורבן.

ה״דת״ היהודית היא מערכת של חוקים,
הנוגעים לכל מערכות־החייט ואילו הנצרות
היא עניין של אמונה כילכד, מערכת של דוקטרינות,
עקרונות רוחניים ומוסריים.

הכנסיה הנוצרית יכולה להסתדר עם כל מישטר
חילוני, יהיה אשר יהיה, כל עוד הוא מעניק לאזרח״ו
את חופש־האמונה.
הדת היהודית יכולה להסתדר עם כל מישטר נוכרי ,
כל עוד אינו מפריע ליהודים לחיות את חייהם על פי
חוקיהם.

אף הדת היהודית אינה יכולה להסתדר
עם שום מישטר כמדינה יהודית, אלא אם
כן הוא קיים על־פי ההלכה ומקיים אותה.

כל יהודי המתיימר להיות ״דתי״ ,והמתכחש לאמת
יסודית זו, עושה שקר בנפשו — או משקר לזולתו.

ר דבר היה ברור עוד מלכתחילה, מאז ימיה הראי
י שונים של הציונות.

הד״ר תיאודור הרצל היה ״גוי״ גמור, יהודי
הונגרי מתבולל, שחי בווינה. לא היה לו
א?,מושג קלוש על מהות הדת היהודית.
אחרי חיפושים רבים — באחד מהם הגה את הרעיון
שהיהודים כולם יתנצרו — הגיע אל חזון של.מדינת־היהודים
— ולא מדינה יהודית.
בחזונו ראה את המדינה־לעתיד בדמותה של מדינה
אירופית בת־זמנו, ליברלית ומתקדמת. במדינה זו נועד
לרבנים התפקיד שהיה שמור לכמרים בגרמניה של
ימיו — תפקיד של קישוט.
הדת היהודית נראתה לו כהעתק ה״רליגיוך. הקיסר
הגרמני התפלל בכנסיה בימי־חג. הנשיא היהודי יתפלל
בבית־הכנסת. מקומם של הרבנים, כך קבע בפירוש,

לולא אסר הרב גורן על פתיחת קכרים,
בדאי היה לפתוח. את קיברו של ז׳כוטינסקי
כדי לראות אם התהפך כו, כאשר מסר בגין
לגדולי־התורה עמדות־מפתח כמדינה.

עתה דרוש רק אומץ־לב כדי לראות את
האמת ולהסיק את המסקנות.

ך* כל זה אין זכר בדת היהודית.
• על כן אין כל דמיון בין הדת היהודית והדת
הנוצרית. אין השתיים נבדלות רק בעניינים שבאמונה —
כגון היות ישוע משיח ובן האלוהים — אלא בעצם
מהותן. אכן, עצם השימוש במילה ״דת״ ,כתרגום למילה
הלטינית ״רליגיו״ ,הוא כוזב מעיקרו.
כפי שהעיר לא מכבר השופט־בדימוס חיים כהן,. ,דת״
אינה אלא חוק.

השר זבולון המר: חוק או הלבה ן
ציונית, שבה יכלו פוליטיקאים ממולחים, רבנים וסתם־
יהודים, לפרוח, לשגשג וליהנות מן ההפקר.
היא היתה דתית-חילונית, יצור־כלאיים שהיה חילוני
במהותו ובשאיפותיו המעשיות (קבלת חלק בשילטון
החילוני והשתתפות בחלוקת שללו) ,אך דתי בסימונו
וברעיונותיו המופשטים.

הדת היהודית מתנגדת לכלאיים, לשעטנז.
על כן שנאו גדולי־התורה את המיזרחי יותר
מאשר כד מיפלגה ציונית אחרת.
יש דברים המתמזגים בקוקטייל מעניין, ויש דברים
שאינם מתמזגים. אש ומים, למשל. או נפט ויין.
קל מאוד להסביר את הדבר:

כמדינה הדמוקרטית שולט החוק.

יש משום סימליות בכך שזה קורה דווקא בפרשה
שבה מתנגשת התפיסה הלאומית־המולדתית של הציונות
החילונית עם התפיסה הדתית: פרשת החפירות בעיר־דויד.
אך זה יכול היה לקרות גם בכל עניין אחר.
כדי לגשר על פני התהום שבין שתי התפיסות,
נקט השר המפד״לי טכסיס מחוכם. הוא פנה לרב
הראשי גורן כדי שזה יתן פסק־הלכה. פעמים רבות
בעבר קיבל גורן על עצמו לטהר שרץ חילוני זה או
אחר בפיסקי־הלכה מפוקפקים — הכל כדי לרצות את
אדוניו מן המפד״ל, שהבטיחו לו אז את כס הרב-
הראשי. אך הפעם היו לכבוד הרב חשבונות אחרים,
הקשורים בהמשך כהונתו. על כן הוציא תחת ידיו פסק
שהעמיד את השר לפני הברירה: חוק או הלכה.
הניגוד הזה התבהר כאשר פסק בית־המישפט העליון
של מדינת־החוק לטובת החפירות, בעוד ששני הרבנים
הראשיים איימו בהוצאת כתב־סירוב נגד השר אם
ימשיך בהן.
כך, בפעם הראשונה אחרי שלוש דורות, פיזרה
הרוח את הערפל הסמיך, השיקרי, שטישטש את החזיתות.

המפות המזוייפות הופרכו כגלוי. הגוה האמיתי
התגלה: חד מול הר, הלבה מול חוק.

החוק נחקק על־ידי נציגיו של הדוב. מטבע
הדברים, משנה הרוב את דעתו מזמן לזמן, עם שינוי
המציאות והצרכים׳ .כל חוק דמוקרטי הוא זמני מטיבעו,
ומשתנה בלי־הרף בהתאם לצרכיו של הציבור.

:אם תוך כדי כך תישמט הקרקע מתחת
להונאה ששמח המפד״ל, מה טוב.

ההלכה אינה ניתנת לשינוי. היא ניתנה בסיני לכל
הדורות. המחוקק — הקדוש־ברוך־הוא — ידע מראש
את כל אשר עומד להתרחש, מאז ועד סוף כל הימים.
ולקח זאת בחשבון כאשר נתן את התורה. לדעת הציבור
אין כל חשיבות. גם סמכותם של הגדולים־בתורה, הסנהדרין,
הרבנים, מאז ועד ימינו, היא מיזערית. הם
יכולים, לכל היותר, לפרש את מיצוות האלוהים,
במיסגרת הצרה והבלתי־משתנית.

ף* כים רוצים להשתמט מן המאבק.
י המנהיגים הדתיים ערוכים לקרב. הם בוטחים בכוחם
המדיני, במוטיווציה החזקה הטמונה באמונתם, באחיזת־החנק
שיש להם עתה בצוואר הממשלה והאופוזציה.
החילוניים רוצים למנוע את המאבק. החילוניות היא
מטיבעה ליברלית, הומאנית — וממילא גם סובלנית.
היא מוכנה להבין את הצד השני. להתחשב בו.

כיהדות שולטת ההלכה.

וזה טוב.

אלה הן שתי תפיסות־יסוד שונות, הסותרות
זו את זו כאופן מוחלט. רוכצת ביניהן
תהום, ששום כוח כעולם אינו יכול לגשר על
פניה, אלא בגשר של שקר ומירמה.

האם מותר לדבוק בסטאטוס־קוו, כאשר הסטאטוס
משתנה מדי יום לטובת המיעוט התוקף ז

?*ץ ציונות חיה עם השקר הזה זמן רב. וכך גם
י * מדינת־ישראל, מאז יומה הראשון.

האם מותר להירתע ממאבק כאשר האל
טנרטיכה היא שילטון־ההלבה, ההולך וקם
לנגד עינינו, נידכך על גבי נידבך ץ

רכים ניסו להיחלץ מן הסתירה הזאת. ל־שווא.

האם מותר להישאר סוכלניים כמאבק
נגד אי-הסוכלנות?

ש הו עתקבמ לו אובהעולםהזה 2245

והמ שקה מו כן!
רי שי ם
סי מן מסח רי נברי

הודה חשאי הוא חבר־כנסת
מהספסלים האחוריים של מיפ־ודהעבודה.
הוא ממוצא תימני,
שב נתניה, ונכנס לכנסת התשי־
1רק סמור לסוף הקדנציה.
נדת היותו ח״ב הבטיחה לו גם
ום בכנסת העשירית.
:שבוע שעבר יצא יהודה חשאי
למוניותו. הוא הגיש שאילתה
אש־הממשלה, מנחם בגין. ה־וילתד.
קבעה שהשר־בלי־תיק
זק מודעי, מי שכיהן עד לפני
ה חודשים כשר־האנרגיה, קיבל
לות בלתי־חוקיות, שהיו קשורות
יסקות־נפט של מדי1ת-ישראל,
ליהן היה מודעי מופקד.
ושב־ראש הכנסת, מנחם סבי,,אינו
ידוע דווקא כאחד ממעיין
של השר מודעי. היריבות
השניים במיפלגה הליברלית
רה פעמיים רבות את גבול המותר
•ימיות פוליטיות. למרות זאת
הסכים סבידור להצגת השאיל-
בצורה כה מאשימה. יחד עם
אי נוסחה השאילתה מחדש,
י תקנון הכנסת, אולם גם בנוסח
תון יותר היה כדי להדליק נו!
אדומות רבות.
:שאילתה המרוככת שלו שאל
אי את בגין:
,האם נכון הדבר שבעיסקות־ז
מסויימות, שנעשו על־ידי
שלת־ישראל לרכישת נפט מ־מי־חוץ,
בשנים 1977 עד ,1981
גנו עמלות המנוגדות לחוק, לשר
משלודישראל?
,האם נכון הדבר שהשר האמור
1השר יצחק מודעי י
האם הובאו לידיעתך שמועות
:יין זה?

שח ר
למי?

למרות שהשאילתה המתוקנת נוסחה
בעזרתו של סבידור, פסל אותה
ממלא־מקומו של סבידור, שבינתיים
יצא לחופשה, ח״כ מאיר כהן,
איש־תירות.

חשאי ביכר לשמור על חשאיות.
הוא מסרב בכל תוקף לגלות פרטים
על ההאשמה שהטיח במודעי. לדבריו,
הוא מעולם לא שוחח עם
מודעי פנים־אל-פנים, ואין לו שום
דבר נגדו .״אם אני אגלה בשלב
זה פרטים מהחומר, אני אחשוף
את המודיע שלי, שהוא איש המצוי

מ ת קי ףחש אי (עם ח ״ כפסח גרופוי)
״אתה גר בנתניה?״

מותקף מודעי(מימין) ומפכ״ל המישטרה (משמאל)* שותק האם נכון הדבר כי בגלל זה
מונה מודעי כשר־האנרגיה
זשלה הנוכחית?״

חיישחש אי סיים את הניסוח
הסופי של השאילתה שלו,
קרא אותה באוזני סגן מזכיר־סת,
שמואל יעקובסון. אחר־כך
ר אותה בכתב, כפי שדורש
;נון.
שאילתה פורסמה בכותרות הזיות
של העיתונים. מודעי,
אשם בהאשמה כה חמורה, לא
.:בניגוד לפעמים הקודמות,
זן הואשם השר יצחק מודעי
זיתויות, ויצא בהכחשות ובהת-
ן־נגד, בחר מודעי הפעם לק.

אולם לדברי חשאי יש לפרשה
המשכים מסוכנים ביותר, מחוץ
למוסד השאילתה. חשאי סיפר
השבוע לראשי מיפלגתו על שיחה
מוזרה ביותר, שנערכה בינו ובין
איש־חירות הוותיק, יושנדראש
ועדודהכנסת, איתן ליבני. השיחה
התנהלה — לפי דברי חשאי —
בנוכחות ח״ב־חירות אחר, מיכאל
דקל, בנוסח הבא:
ליוכני: אתה מכיר את ד״ר בדר

והמעורה בעיסקי־הנפט. אני הבטחתי
בשלב זה שלא לחשוף
אותו, ואני עומד בדיבורי.״
חשאי משוכנע שמי שצריך לדעת
על העמלות של מודעי יודע עליהן.
הוא רמז גם בשאילתה שלו שראש־הממשלה
יודע על הפרשה כולה
כבר זמן רב, ביכר להסתירה מעיני
הציבור, אך גם לא הסכים להשאיר
בידי מודעי את תיק־האנרגיה.
עוד נראה לך>״
ך רא ה כי אם חשאי לא יחליט
* לפרטם את החומר המצוי —
לטענתו — בידו, תישכך הפרשה.
ראש־הממשלה אפילו לא ייאלץ
להשיב עליה מעל דוכן־הכנסת.
* באמצע:

אריאל ויינשטיין.

(מי שהיה ח״ב־חירות משך שנים
רבות) ?
ח ש אי: כן.
לי ב ני: אתה גר בנתניה?
ח ש אי: כן.
לי בני: אנחנו עוד נראה לך !
ח ש אי: בבקשה, תענו על
השאילתה.
לי בגי: לא ככה. אנחנו עוד
נראה לך באופן אישי.
נוסף על שיחה זו אירע עוד
דבר מוזר. חשאי הוזמן לוועדת-
הכנסת לדיון בתלונה שהוגשה
נגדו. כל מאמציו לגלות אצל
מזכירת־הוועדה, מזל מרפי, את
מהות התלונה ואת מגישה, עלו
עד כה בתוהו. לראשונה מאז שהיא
מכהנת בתפקידה כמזכירת ועדת-
הכנסת, אין מזל מרפי יודעת דבר,
מילבד העובדה שעומד להתקיים
דיון בתלונה נגד ח״כ חשאי.
חשאי אינו מתכוון לבוא לדיון,
אם ינהל אותו יושב־ראש הוועדה,
איתן ליבני, מי שלדבריו איים
עליו בצורה אישית ומפורשת. השר
יצחק מודעי התחמק בימים האחרונים
מלהגיב על הפרשה כולה
באוזני העולם הזה.
אם לא ייבהל ח״כ חשאי, ואם
יימצא שדבריו הם אמת, עלולה
להיחשף כאן פרשה של שחיתות
ציבורית, שהיא גדולה פי כמה
מפרשת נתיבי נפט, ומסוכנת יותר
מפרשות אשר ידלין ומיכאל צור.
אם, לעומת זאת, יתברר שהטיח
סתם האשמות, ללא ביסוס והוכחה,
תהיה זאת שערוריה מסוג אחר —
ניצול לרעה של חסינות חבר-
הכנסת, המחוסן מפני תביעת־דיבה.
טען השבוע יהודה חשאי :״אם
מישהו היה מאשים אותי בהאשמות
כאלה, ואני לא הייתי אשם, הייתי
מגיב בחומרה רבה ומקדיש את
כל זמני וכספי כדי להוציא את
האמת לאור. מודעי, לעומת זאת,
יוסי ינאי ו
שותק.״

במדינה
(המשך מעמוד )5
וייצמן ומשה דיין מנסים, איש
איש על פי דרכו הישירה או המבולבלת,
למצוא תשובה לבעייה.
עם הדברים שהשמיע השבוע, הצטרף
גם מוטה גור לליגה זו.

ה ס תד רו ת
ה שכלת

המקום !משכורת

דו״ח מבקר ההסתדרות
שפורסם עתה, מותח
ביקורת על אי־הסדרים
כאגודה שיתופית שד
מרכז הקואופרציה
שלמה שטנגר, מבקר ההסתדרות,
סיים לקרוא את מאזן האגו־דה״השיתופית
עזרה, וגילה לתדהמתו
שסכום של יותר משלושה
מיליון לירות לא שולם לעובדים
בסוף .1978
שטנגר הפנה את תשומת ליבו
של יושב-ראש מרכז הקואופרציה,
ישראל זיו, לעובדה שבחשבונות
עתודת שכר הצטבר סכום כה רב.
זיו השיב שעל פי החלטות מוסדות
ההסתדרות הוחלט להשתתף
בחלק מהרווחים לתשלום תמורת
השכלה גבוהה לעובדים ולבניהם.
כל מי שמכיר את עובדי עזרה
לא יכול היה שלא לגחך. מדובר
באגודה שיתופית לשירותי ניקיון,
שמירה ואחזקה — אחת מתוך
שלוש אגודות דומות. היא מספקת
שירותים למוסדות שונים, והעובדים
הן נשים מן המעמד התחתון.
הנשים שבהן מדובר אינן מסוגלות
לרדת לשורשי המבנה המסורבל
של אגודות המישנה של עזרה,
שהן אגודות שיתופיות. מעובדיהן
נשללת הזכות להגנה של האיגוד
מיקצועי ובית־הדין לעבודה, משום
שהן חברות בקואופרטיב, ולא
חלים עליהן תקנות יחסי עובד־מעביד.
צילומי
פתקז־ת. בעזרה עש רה
חברי הנהלה — נציגים של
מרכז הקואופרציה ושל מועצת־פועלי
תל־אביב. מנהל האגודה
היה עובד המרכז, והחל מ־1968
הוא עבד במקום בניגוד לחוקת-
העבודה של עובדי ההסתדרות, שמגבילה
אותם לכהונה שלא תעלה
על ארבע שנים. בינואר 1980
פרש המנהל, יצחק פיינג, מהמרכז
וכעת הוא עובד כשכיר באגודה.
בעזרה. מועסקות גם עובדות
זמניות, המתקבלות לעבודה ישירות,
על-ידי מפקח־העבודה, ששיקול
דעתו קובע את שכרן.
מבקר ההסתדרות שביקר את האגודה
גילה שעתודות המשכורות
שלא שולמו בזמן נרשמו ללא הח לטות
באסיפה הכללית של חברי
האגודה.
מנהל האגודה השיב שהיא מתנהלת
בזהירות רבה, ולכן הוחלט
כי כל עובד וחבר בעזרת יקבל
משכורת ,13 יחסית למיספר חודשי
עבודתו. זאת בנוסף לכך שה כסף,
בחלקו, מיועד לעזרה לרכישת
השכלה גבוהה לעובדות ול־משפחותיהן.
המבקר
לא ציין אם אכן שולמה
משכורת ,13 אך בסעיף אחר הזכיר
שבידיו היו צילומי פיתקות
ללא חתימה, שלפיהן שולם שכר
עובדה לעובדים זמניים. אי הסדרים
במערכת הנהלת החשבונות,
יחד עם פיגור שיטתי בהגשת ה מאזן,
יביאו מן הסתם לגידול
משמעותי בעתודות השכר שלא
שולמו, מאז •1978
המבקר סיים את הדו״ח, שפורסם
ביולי ,1981 בדרישה לשיפור
הליקויים שהתגלו, אך יתכן מאד
שבפרשה יתערב רשם האגודות
השיתופיות. בכוחו לצוות על פי רוק
האגודה, תשלום הכספים שהצטברו
באופן בלתי־חוקי לחברי
האגודות.

׳מאה ארו
דוות לחודש
ואריק ושווו
?] #שבסים
בארץ ובקנדה
* בלשים

* מיפגושים
אחרי המעצר
ריה ג רו ס כו ר ד היה שמח
י ״ וטוב־לב. הוא בא לבית שברחוב
יהושע בן־נון, במושבה היוונית
בירושלים, בחברת ידידתו.
שם, כך היא הבטיחה לו, ממתינה
להם ארוחת־ערב מעולה ובילוי
נעים עם חבריה מתקופת בית-
הספר.
גרוסבודד, מנכ״ל מישרד־ה תח בורה,
הרגיש עצמו בטוח בחברת
ידידתו אסתר. הוא מתרועע
איתה מזה חודשים אחדים, וכפי
שסיפר לכמה מידידיו ,״למד לא הוב
אותה.״
אנשי מישטרת־ירושלים, שערכו
תצפית על הדירה, דיווחו למ פקדם
שגרוסבורד נכנס לדירה.
הם הכירו את גרוסבורד ממעקב,
שערכו חודש לפני המיקרה, אחרי
ידידתו הירושלמית, אסתר. אני
שי־המישטרה לא ידעו ששמה אס תר.
הם ידעו ששמה טיטינה, ושהיא
מקורבת לעבריינים.
מפקד מישטרת־ירושלים, תת-
ניצב רחמים קומפורט, שידע מזה
שבועות אחדים על יחסיו הרומנטיים
של מנכ״ל מישרד־התח־בורה,
החליט שלא להתערב בעניין.
קומפורט אינו נוהג להת ערב
במעשיהם של אנשים שאינם
עוברים על החוק. העובדה שגרוס־בורד
מתרועע עם בדוקאית אינה
בשום אופן בגדר עבירה פלילית.

^ ״אכלתי
אות ה!״
ך 0ה עו בדה שגרוסבורד הגיע
י עם ידידתו לבית, שלפי חשד
המישטרה משתמשים בו בסמים,
עדיין לא הטילה רבב על המנכ״ל.
בעלת־הבית, שרה כהן, גרושתו
של עזר כהן, אחד מנרצחי הרצח־הכפול,
שהיה אחד מראשי הפשע
בירושלים, היא חסרת עבר פלילי.
אולם כל שוטר מתחיל יודע ששרה
כהן מכירה היטב את עולם-
הפשע הישראלי, עוד מהתקופה
שבה היתה אשתו של עזר.
כשהגיע גרוסבורד לדירה, הוא
פגש בה, מילבד חבריה של ידידתו׳
גם צעיר שהציג עצמו ב מיכה
לוי. השוטרים בחוץ ידעו
כי מיכה לוי אינו אלא מיכה
אסלן, אחיו של יחזקאל אסלן,
עבריין מפורסם לא־פחות מעזר
כהן.
אך המישטרה ידעה עוד דבר,
שגרוסבורד טוען שהוא לא ידע
אותו. על-פי מידע מודיעיני מוקדם,
שהצטבר במעקבים שנערכו
שבועות רבים קודם לכן אחרי
כל מוזמני אדוחת־הערב, וביכלל

זה מעקב סמוי אחרי גלוסבורד
מאז שהתחיל להתרועע עם טיטי-
נה, ידעו אנשי־המישטרה שאם
הם יפרצו לבית, הם יגלו בו
סמים.
הסמל שביצע את הפריצה היה
חסר־סבלנות. בניגוד להוראות
מפקדיו, הוא לא המתין שעה־שעתיים
עד הפריצה. כשראה שמל
זה את גרוסבורד נכנס לדירה,
הוא החליט לתפוס את הדג השמן,
ופרץ כעבור חמש דקות אחי־יו.
אף אחד מהמשתתפים לא נתפס
כשהוא מעשן או משתמש בסמים.
רק בחיפוש שנערך בדירה, על
גופה של עזרה כהן ובחצר, נמצאה
כמות מסויימת של חשיש.
אריה גרוסבורד אמר השבוע:
״את ארוחת־הערב לא הספקתי
לאכול. אבל במה שנוגע לכל
היתר, אכלתי אותה!״
הפרשה, שהתפוצצה רק כמה
שבועות אחרי התקרית עצמה,
היכתה רבים בתדהמה. ככל הזכור

היה זה המיקרה הראשון בתולדות
המדינה, שפקיד ממשלתי כה
בכיר נתפס בדירת־סמים ובחברת
אנשים מפוקפקים.

בפיר ביותר

ן * ישמרו! ירושלים ־ ניסתה
י בכל כוחה לשמור את הפרשה
בסוד. חוקריה ידעו היטב
שתפיסת הארבעה — גרוסבורד,
טיטינה־אסתר, שרה כהן ומיכה
אסלן — היא רק קצה החוט,
ופירסום הפרשה היה מפריע להמשך
החקירה.
גם כשפנה שר־התחבורה, חיים
קורפו, למפקד מישטרת־ירושלים,
קומפורט, וביקש ממנו את תיק־החקירה,
כדי שיוכל להחליט אם
עליו לפטר את המנכ״ל, השיב

מנכ״ל גרוסבורד
״׳אני אדם ישר״

שר קורפו

מפקד־מישטרה קומפורט
— לא מקבל תיקים

גורס זר —

לילה למישטרת ירושלים והורה
לשחרר את גרוסבורד ללא ערובה.
לולא ההתערבות היתה המיש־טרה
ממשיכה להחזיקו במעצר
עוד כמה שעות, ואולי אף מביאה
אותו לפני שופט, כפי שהיא נוהגת
באנשים שנלכדו בדירה שבה
נתפסו סמים.
אם נכונה גירסה זו, כדאי שה־מישטרה
תחקור כיצד נודע לאותו
קצץ בכיר, ידידו של גרוסבורד,
על המעצר. לגרוסבורד לא הניחו
להתקשר לאיש בעת מעצרו.
אולם אין זו הפרשה הראשונה
שבה שורבב שמו של מנכ״ל מיש־רד־התחבורה,
שהיה בשנים האחרונות
האיש הכל-יכול במישרד,
בתקופה ששר־התחבורה הקודם,
חיים לנדאו, שכב מרותק למיטת
חוליו. גרוסבורד הסתבך בשורה
של מישפטים ופרשיות, בארץ וב־חוץ־לארץ.
אריה
גרוסבורד, שהסכים בשיחה
עם כתב העולם הזה לענות
על כל שאלה, להוציא שאלות
בעניין יחסיו עם טיטינה, היה לפני
הקמת המדינה איש אצ״ל. דודו
אחד ממפקד האצ״ל בתל- היה אביב, אך הוא עצמו, לפי הגדרתו,
הוא
״רק חייל״ .לדבריו, היה נלחם עם כוחות אצ״ל ברמלה,
יפו ואשדוד, ובמאי 1948 התגייס
לצה״ל.
הוא ניסה להתקבל לקורם־טיס,
אך הודח ממנו, לדבריי, בגלל
העבר שלו כאיש־אצ״ל. גם בתקופת
הקורס, הוא מספר, לקח
חלק בקרבות :״הייתי קשור ברצועות
למטוסים ומפיל פצצות
על האוייב, במו־ידי.״ אחרי קורס־הטיס
הוא הועבר לחטיבה ,8בפיקודו
של יצחק שדה, ולחם, לדבריו,
בעוג׳ה־אל־חפיר.
בשנת 1949 עזב גרוסבורד את
הארץ. הוא יצא ללימודים באר-
צוודהברית, אך תוך תקופה קצרה
הפך אמריקאי לכל דבר, כשנשא
לאישה אמריקאית בשם פלורה.
לדברי גרוסבורד הוא למד
בשיקאגו מכונאות־מטוסים ורכש
אחר־כך, במיכללת אם־איי־טי המפורסמת,
תעודת־מוסמך בניהול
תעשייתי.

קומפורט בשלילה :״המישטרה
אינה נותנת את התיקים שלה
לגורמים זרים!״ מישפטיס מפכ״ל־המישטרה, אריה איבצן,
שידע על הפרשה עוד באותו
עס שותפים
הלילה שבו היא אירעה, לא דיווח
עליה לשר־הפנים או לשר־התח־ ץ* מן־מדז עבד גרוסבורד כשבורה,
משום שלא רצה להפריע
י כיר בחברת סטרומבר קרלסון,
יצרנית של מכשירים אלקטרוניים
להמשך החקירה.
גרוסבורד נחקר באותו הלילה לצבא, וב־ 1954 עבר לקנדה.
ארבע שנים אחרי שהגיע לבמשך
כמה שעות, ואחר־כך שוח רר.
יש הטוענים שקצין־מישטרה קנדה החליט גרוסבורד להיכנס
בכיר ביותר טילפן עוד באותו לעולם העסקים. הוא רכש 15 אחו
זים
בחברת יוניברסל, שיצרה מקררים
מיסחריים, ואחר־כך את
מחצית הבעלות על חברה גדולה
יותר באותו שטח, גילסן מנופק־צ׳רינג
קומפני.
באותו עת הוא הכיר יורד
ישראלי אחר, בשם אברהם קינג.
השניים נכנסו לעיסקי בניה ומאז
הם שותפים בכל עסק.
מלבד עיסקי בנייה להשכרה
נהגו השניים לקנות חברות כושלות,
להבריאו, ואחר־כך למוכרן
ברווח. אך אסונם של השניים
היה שהם רצו להתעשר במהירות
גדולה יותר מכפי שיכלו משאביהם
הכספיים לשאת. לכן הם
נזקקו לשותפים־מממנים. פעמים
רבות היה גרוסבורד מעורב ב־מישפטים
עם שותפים כאלה. יתכן
והמישפטים לא היו, פורמלית,
נגדו אישית, אלא נגד החברות
שבראשן הוא עמד, אך גם הוא
סודה שבמישפטים רבים הוא הפסיד.

״ויכוח

מ ס־ ה כג ס ה״

** וו־ בהיותו בקנדה ניסה
? לשלוח יד בעסקים בארץ.
יחד עם שותפו הישראלי, אברהם
קינג, הוא הקים ביבנה מיפעל
טכסטיל בשם רונדן. השותפות
התפרקה וגרוסבורד מכר את חלקו
ברווח גדול.
נראה שגם שילטונות מס־ההכ־נסה
הקנדיים שמו עיניהם על
גרוסבורד, קינג וחברותיהם. הם
פתחו בחקירה מקיפה נגד חברותיו
של גרוסבורד, ואף עיקלו
כספים המגיעים לו מחברותיו.
גרוסבורד אינו מכחיש זאת, אך
אומר שכל זה היה ״רק ויכוחים
עם מס־ההכנסה הקנדי״.
כיום יש לגרוסבורד בקנדה עסקים
רבים, ומאות דירות מושכרות.
חלק ניכר מעסקיו רשום
על שם אשתו, שהיא עדיין אזרחית
אמריקאית.
ב־ 1971 החליט גרוסבורד להגר
לישראל, יחד עם מישפחתו ושותפו,
אברהם קינג. לדבריו, הוא
התכוון להפסיק לעבוד, ובחר לצאת
לפנסיה בגיל ,40 דווקא
בישראל. יריביו טוענים שהקרקע
בערה תחת רגליו בקנדה, ולכן
בא לכאן.
תוך חודשים ספורים שכח
גרוסבורד את החלטתו לצאת
לפנסיה. הוא התחיל גם כאן בעסקים,
וגם כאן עם שותפו קינג.
הוא הביא יחד עימו מטוס מסוג
איווקומנדר, רכש שתי חברות-
תעופה קטנות בשנ נתיב ואווירום,

והתחיל להתחרות בחברת ארקיע
בטיסות מוזלות לאילת. אחר־כך
הצטרפה לשתי החברות של גרוס־בורד
גם חברת יעף, וכל שלוש
החברות נקראו נתיבי אוויר מאוחדים.
לדברי
הבעלים הקודמים של
חברת יעף, הם לא יכלו להמשיך
בשותפות עם גרוסבורד, ולכן נתפרדה
החבילה. בעלי יעף מכרו
את חלקם לארקיע. כעבור תקופת-
מה מכר גם גרוסבורד את החברות
שלו לארקיע. לדבריו :״יעף
נשברו ומהר ומכרו. לארקיע בזול.
אני מכרתי ביוקר והרווחתי
הרבה כסף.״
עד היום גרוסבורד הוא בעליו
של מטוס האירוקונזנדר. כיום עוסק
המטוס בצילומי־אוויר באפריקה׳
ומכנים כסף רב לבעליו.
גרוסבורד קנה עוד מיפעל אחד,
את סיבי דימונה. אחרי תקופה
קצרה הוא מכר את המיפעל למשקיעים
אמריקאים, ולדבריו
״הרווחתי על זה הרבה כסף״.
גרוסבורד מודה שלא שילם מס-
הכנסה על רווחיו בסיבי דימונה,
ברונדן ובעסקים אחרים שעשה
בארץ. שכן, כל העסקים שלו נעשו
בעצם על־ידי חברות קנדיות
שבבעלותו, ולכן שילם על־כך רק
מס־הכנסה בקנדה.
עוד עסק גדול של גרוסברד
הוא מיפעל־טכנולוגיה בישוב אריאל
בג דההמער בי ת. ג רו ס בו ר ד יו-

קינג נכנסו לשותפות עם שני
ישראלים במיפעל ליצור ראשים
לטרמינלים של מחשבים, המייצא
את כל תוצרתו. לדברי גרוסבירד
ניסה אחד השותפים הישראליים,
יעקוב גרינברג״י לרמות אותו, ולכן
הוא נתון כעת במאבק משפטי
נגד גרינברג.
גרוסבורד מסרב להעריך את
רכושו בקנדה או בישראל, אך
אינו מכחיש שהוא חי ברמת־חיים
גבוהה ביותר. הוא מתגורר בווילה
בצהלה, השייכת לשר־הביט־חון,
אריק שרון. על פי השמועה
משלם גרוסבורד לשרון 800 דו־לאר,
שהם יותר מ־ 100 אלף לירות,
כשכר־דירה חודשי. גרוס־בורד
טוען :״אני משלם לאריק
קצת פחות.״

^ ״>א שיית
גצת״ ע״
^ רשת מכוניות־הפאר של
״ ״ גרוסבורד אף היא ראויה לציון.
הוא ואשתו נהגו לנסוע
במכוניות ^גואר ונלוו חדישות.

למכוניות נרשמו דו״חות־חניה למאות,
ולפחות על אחת מהן לא
שולמו דו״חות אלה משום שהיא
היתה בעלת מיספר זר. גרוסבירד
אינו מכחיש פרשה זו אך טוען:
״המכונית היא של אשתי, ואני
לא יודע שהדו״חות לא שולמו.״
אחרי שמכרו את הוולוו והיגואר
רכשה מישפחת גרוסבורד מכונית
אולדסמוביל, הרשומה על שם
פלורה גרוסבורד. במכונית מנוע-
דיזל המוזן בסולר, האסור בשימוש
בישראל. מישרד־התחבורה,
שבראשו עומד גרוסבורד, נלחם
נגד יבוא לישראל של מכוניות
פרטיות בעלות ^נועי־דיזל, והוא
מחרים כל מכונית כזו שאינה
מונית, ומעמיד את בעליה ל-
מישפט.
מנכ״ל מישרד־התחבורה *מד
היטב את חוקי המישרד שעליו
הוא מופקד, ולכן הוא גם יודע
איך לעקוף אותם. מסתבר שאזרח
זר יכול להחזיק מכונית בעלת

מנוע־דיזל במשך שנה. מדי שנה
יוצאת אשתו של גרוסבורד ל-
חו״ל במכונית וחוזרת בה, ומתחילה
את ספירת השנה מחדש.
הפרש־המחירים בין הסולר לבנזין
מסתכם בעשרות אלפי לירות בחודש
למחזיק מכונית המונעת
בדיזל.
במישפטו של מי שהיה קצין-
המישטרה־הצבאית הראשי, תת-
אלוף ברוך ארבל, נזכר גם שמו
של גרוסבורד. התביעה גילתה שבעל
מישרד־חקירות פרטי, נחשון,
ניצל את קשריו עם ארבל כדי
לנסות ולגלות אם גרוסבורד אכן
שירת בצה״ל. תשובתו של ארבל,
אחרי שחיפש את תיקו הצבאי
של גרוסבורד, היתה :״האיש לא
שירת כלל בצה״ל.״
את המידע ביקשה חברת־הח־קירות
עבור לקוח שנמצא עתה
בעיצומו של דיון מישפטי נגד
גרוסבורד.
לדברי גרוסבורד, הוא תבע ל-
מישפט חברה קנדית, ששיפצה את
מנוע מטוס האיווקומנדור שלו,
אך השיפוץ לא היה טוב ולא
בזמן. לדברי גרוסבורד הוא תבע
מהחברה הקנדית לשלם לו חצי
מיליון דולר. באחד המיקרים שבהם
היה צריך גרוסבורד להופיע
לדיון, שנערך בקנדה, הוא הודיע
שהוא מגויים לשרות־מילואים ולא
יוכל להגיע. החברה הקנדית שכרה
את שירותיה של חברת־הח-
קירות הישראלית כדי לבדוק אם
טענה זו אכן נכונה.
גרוסבורד טוען שהוא לחם ב-
,1948 אך מודה שמאז בואו לארץ
לא שירת כלל במילואים .״אחרי
שש שנים שלא קראו לי, שאלתי
אותם למה לא לוקחים אותי לצבא.
אבל גם אז לא לקחו אותי.״
לדבריו, הוא נקרא בתאריך ה־מישפט
לבדיקה רפואית על-ידי
צה״ל, אם כי גם אחרי בדיקה
רפואית זו לא נקרא למילואים,
למרות שהוצב ליחידת הג״א. בשנתיים
האחרונות לא שירת
גרוסבורד במילואים משום שהוא
מכהן כמנכ״ל של מישרד ממשלתי.
בתפקידו
כמנכ״ל מישרד־התח־בורה
משמש גרוסבורד גם כחבו
מועצת־המנהלים של אל־על, וזו־כה
בכרטיסי חינם לחוץ־לארץ
לדבריו, בתקופה שבה כיהן כ
מנכ״ל המישרד הוא נסע שלוע
פעמים לקנדה אך בכל פעם רכע
כרטיסים מארצות־הברית לקנדו
בכספו הפרטי. את הטיסה לניד
יורק הוא היה מקבל מאל־ נו
(המשך בעמוד 2ז

מעצוים המוניים ביסוד אישים ־
איסור מיפלגות -סגירת ועיתונים
במושגי ישראל: היה זה כאילו האשים
מנחם בגין את אנשי־התחייה בשיתוף־
פעולה עם רק״ח ונטורי־קרתא נגד ה׳״
ממשלה.

אולם
מה שעלול היה להיראות
כמגוחו כישראל, אינו כך כמצ־דיים.
שם אבן נוצר שיתוה־פעו
לה כין גורמים מנוגדים זה לזה
נגד המישטר, וכעיקר נגד השלום
עם ישראל.
השמאל הקומוניסטי והפרו־קומוניסטי
במצריים היה חלוץ רעיון השלום. עוד
במילחמת־העצמאות הפגינו הקומוניסטים
ברחובות נגד המילחמה בישראל. אנרי
קוריאל, אחד ממייסדי המיפלגה הקומוניסטית
הבלתי־חוקית במצריים (ראה
עמוד ,)3היה יהודי ותמך בחלוקת ארץ-
ישראל. בשנות ה־ 60 וה־סד השתתפו מנ היגים
שמאליים ממצריים בכנסים פוט־

? € 0דאת :1111

ף* אמצע

הנאום

צפוייה !
היה

רגע

צחוק.
אנוור אל־סאדאת דיבר על המהומות,
שבהם התנפלו מוסלמים וקופטים איש
על רעהו באחד מפרברי קאהיר, אחרי
שאשה שפכה מי־שופכין על אשה אחרת.
כתוצאה מכך, טען הנשיא המצרי, נהרגו
17 איש: תישעה קופטים ושיבעה מוס למים•

רק שישה־עשר!״ קרא אחד הנבחרים.
הנשיא
פנה אל שר־הפנים, האחראי
למישטרה, ושאל בנימה היתולית :״מה
המיספר ז״
שר־הפנים לא התבלבל, והשיב :״תיש־עה
קופטים, שיבעה מוסלמים ואחד שלא
זוהה.״
״אהה,״ אמר הנשיא, וחזר על הדבר,
לקול צחוקם של נבחרי־האומה. הוא חזר
על תרגיל זה כמה פעמים במהלך הנאום.

אך לא היה זה נאום משעשע.
כמשך שלוש ׳טעות ויותר נאם
אל־־סאדאת, כשהוא עצכני וזועם,
מפשפש כניירותיו ומדכר כער־כית
מדוכרת, כדי שגם אחרון
המצרים יכין אותו היטכ.

נוכחי. שמו שיל הייכל ידוע בעולם כולו.
עיתוני האופוזיציה השמאלית והדתית
נאסרו• האגודות הא־סלמיות הקנאיות
פורקו. האפיפיור של העדה הקופטית הודח.
רכוש רב הוחרם.
המסר היה ברור: מצריים חזרה צעד
גדול אחורה, אל המישטר הסמכותי. ה קישוט
הדמוקרטי של מישאל־עם, שעליו
הוכרז, לא שינה הרבה.

אין ספק שאנוור אל־סאדאת
לא החליט כקלות על צעדים אלה,
שיפגעו קשה כתדמיתו כעולם.
יכול להיות להם רק הסכר אחד :
הוא סכר כי המישטר נתון כסכנה,
או עלול להיות נתון כסכנה
כעתיד הלא־רחוק.
לגבי אדם מן החוץ, נראו האשמותיו
כדימיוניות. הוא האשים, כימעט בנשימה
אחת, שמאלנים, קומוניסטים, קנאים
דתיים מוסלמיים, כמרים קופטיים ואינטלקטואלים
מן המגמה הנאצרית. איך
יכלו אנשים כה שונים לשתף פעולה ביניהם

השמאל המצרי אימץ מי לעצמו
קו זה.

אלכוהול ולבוש מסורית״

^ יתה לו סיכה נוספת לכך: לקנאיהדת
במצריים יש שורשים עמוקים ב־המוני־העם,
בעוד שלמארכסיסטים אין
שום שורשים מחוץ לחוגי האינטליגנציה
ובני המעמד העליון דווקא. הם קיוו כי
יוכלו להגיע אל ההמונים באמצעות בריתם
עם הדתיים.
בין שני הקצוות מצויים הנאצריסטים,
שאינם שמאלניים ואינם דתיים. עבד־אל־נאצר
רדף את האחים המוסלמיים ותלה
את מנהיגיהם (ערב תליית נדוני העסק-
ביש, בראשית .)1955 הוא גם הושיב לא-

שטרו*
ביים עם שוחרי־שלום ישראליים באירופה,
תוך סיכון רב לעצמם.
אולם כאשר נקט אל־סאדאת ביוזמת-
השלום שלו, פנו אנשי־השמאל נגדו. היו
לכך כמה סיבות:
• 1התנגדותם לשלום המפקיר, לדעתם׳
את הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני,
והבורה תהום בין מצריים והעולם
הערבי.
• 1החסות האמריקאית לשלום, תוך
הוצאת ברית־המועצות מן המישחק.
• 1התנגדות כללית למישטרו של אל-
סאדאת, על רקע מדיניותו החברתית-
כלכלית.
יתכן שהגורם השלישי הוא שהיה המכריע.
השמאל
נקט עמדה קיצונית ביותר* עם
התחלת הנורמליזציה אף אסר על אנשיו
להיפגש עם ישראליים — גם עם שוחרי-
השלום מישראל, הדוגלים בהקמת מדינה
פלסטינית לצד ישראל.

חדת זנסוו״סותוא
ך* יתה סיכה טובה לכעסו. במשך
י 1שנים בנה אנוור אל־סאדאת את תדמיתו
במצריים ובעולם כמנהיג דמוקרטי
(יחסית) .מישטרת־הביטחון הכל־יכולה
לא פורקה, חופש־הביטוי היה מצומצם,
אך בהשוואה למישטרים הערביים הרודניים,
וגם בהשוואה למישטרו של קודמו׳
גמאל עבד־אל־נאצר, היתד, מצריים
הסאדאתית חופשית למדי. הותרו בה
מיפלגות אופוזיציוניות, הותרו עיתונים
שהתנגדו למדיניות הנשיא. אנשים לא
פחדו לדבר.

זה היה כדאי. תדמיתה של מצריים
כעולם, כמדינה חופשית-
יחסית, עזרה לאל־סאדאת לככוש
את דעת־הקהל כמערכ, לא פחות
מאשר השלום עם ישראל. הוא
נתקכל כזרועות פתוחות כעולם
הדמוקרטי.
והנר, הכריז נשיא־מצריים על שורד,
ארוכה של אמצעי־דיכוי. יותר ממאה אנשים
הושלכו לכלא, ביניהם כמה מן האישים
המפורסמים ביותר, ובראשם חם-
נין הייכל, איש״אמונו של עבד־אל־נאצר,
ובמשך זמן־מה גם של אל־סאדאת. מזה
שנים התגבש מסביב להייכל מוקד האופוזיציה
הנאצרית — 7ו המתנגדת לכלכלה
הבורגנית הליברלית של הנשיא ה

רקע זה יכלו אנשי־השמאל למצוא
שפה משותפת עם היסודות החשוכים
ביותר של הקנאות המוסלמית,
המעריצים אל האיית־אללה רוח־אללה
חומייני.
איך יכלו מרכסיסטים שרופים לשתף
פעולה עם קנאי־דת קיצוניים 1היתה
להם הדוגמה האיראנית. מיפלגת מודה
האיראנית, הפרו־סובייטית, נתנה יד ל-
חומייני. היא העדיפה את כוהני־הדת על
פני השאה הפרו־אמריקאי.

פעם את אנשי־השמאל בכלא ובמחנות־ריכוז.
אולם עבד־אל־נאצר ד,לאים את האחוזות
הגדולות ואת המיפעלים. ך,גדולים,
ועל כן הוא מקובל על השמאל. מה גם
שהיה בעל־ברית של ברית־המועצות במשך
שנים רבות — אף שהתייאש ממנה
ערב מותו.

לפי כל הסימנים, אין אל-סא-
דאת חושש מפני השמאל. הוא
מהווה עכורו רק מיטרד, כיגלל
השפעתו כאוניכרסיטות׳. ,כעיתו־נים
ובכמה אגודות של כעלי־הש־כלה,
כמו לישכת עורכי-הדין. אך
אל-סאדאת חושש — כצדק —
מפני הדתיים.

העם המצרי הוא דתי במעמקי נפשו —
בצורה שאינה מוכרת בישראל. בדרך-
כלל אין זו דתיות קנאית ותוקפנית,
דוגמת זו של השיעים באיראן. אך אגודות
איסלאמיות קיצוניות, בעזרת מטיפים
בעלי כאריזמה, יכולות להסעיר רגשות,
להסית נגד שישה מיליון ד,קופ־טים,
נגד המישטר ונגד השלום עם יש ראל
הכופרת.
מזה זמן־מה הבחינו גם זרים בעליית
הגל הדתי במצריים. נשים החלו לחזור
ללבוש המסורתי. באיזורים רבים נאסרה
מכירת האלכוהול. באוניברסיטות השתלטו
הדתיים־הלאומניים, כפי שקרה במקביל
גם בישראל. לפני כמה ימום, בתום
חודש הרמדאן, גייסו הדתיים 100 אלף
מפגינים מול ארמון הנשיאות יקאהיר.
רק מעט מכל זה התפרסם ברבים, כמו
הקטטה ההמונית בפרבר הקאהירי. לפי
אומדנות בלתי־רשמיות הגיע מיספר ההרוגים
בקטטה זו ל־ ,70 ואף ל״.100
הישראלים, אשר ליוו את מנחם בגין
לפני שבוע לאלכסנדריה, נקלעו ;עצמם
לקטטה כזאת בין המישטרה ובין׳׳ קנאים,
והם שמו לב לסידורי־ד,ביטחון הקפדניים,
שעלו בהרבה על כל מה שידעו בביקורים
קודמים.

חסו הארוס
^ תכן כי סבלנותו של אל־סאדאת
פקעה. יתכן שהיה מודאג מן ההתפתחות,
וחשש שמא תעבור בקרוב את
הקו האדום. יתכן גם שהוא החלינו׳.,לד,ש ליט
ביד חזקה שקט מוחלט בחודשים
המעטים והמכריעים שנותרו עד לפינוי
צפון־סיני בידי ישראל, ורצה למנוע כל
פרובוקציה העלולה לשבש את לתהליך,
שהוא עטרת הישגיו.

סוב הגיבצס: סאדאת סם בגין באלכסנדריה

על כל פנים: צעדים כאלה אינם
סימן של כוח. אם אנוור אל־סאדאת
מודאג, יש מקום לדאגה.

התגלו
שכיופי

תכ שירי טיפורז היו פי

תדרך שלן ליופי
לא צרירה להיות
כל כן י?ן רה

וימר יעקבסון טמיר

את יכולה וזכאית להיות יפה,
אבל אין שום סיבה בעולם
שתשלמי על־כך מחיר מופרז.
תכשירי היופי
אינם בחזקת מותרות, הם ממש
חיוניים לעורך,
בתנאי האקלים של ישראל.
כשאת קונה תכשירי יופי
אל תקני את האריזה,
אלא את מה שיש בה.
כדאי לך להיות הגיונית,
לערוך קודם מחקר שווקים קטן
בעצמך ולהשוות את המחירים.
עכשיו, עם תכשירי היופי,18+
הדרך שלך ליופי אינה יקרה.
ת כ שי רי יופיעו נו ס פי ם: חלב פנים

•דיאודורנט
•מי פנים
•מייק־אפ •תחליב גוף
•קרם ידיים
•סומק
• צמד צלליות • שמפו קונדישיונר
• שמפו לשיער
• בושם
בלונדיני*

מכחבים
איש השגה
מי הוא יחיה ן

אני מצטרף לקוראים הסבורים
שאיש השנה צריך להיבחר עלפי
מידת השפעתה של התופעה
החשובה ביותר שהתגלתה השנה
בישראל, וזו ללא ספק תופעת
העדתיות. לדעתי מי שמייצג תו

לוי
ראוי לתואר
פעה זו, של מרד המיזרח נגד
המערב בצורה הממצה והמלאה
ביותר הוא סגן ראש־הממשלה
דויד לוי. פועל בניין לשעבר, ה־
״צ׳חצ׳ח״ מבית־שאן, מי שספג
כל ימי חייו ליגלוגים ובדיחות,
לא ויתר, ובמאמץ אדיר הגיע למעמד
השני בחשיבותו במדינת
ישראל. זאת מבלי לזלזל בנ שיא,
שנמצא במעמד הגבוה ביו
מאוזן

.Iצפור טרף בלעה צפור
טרף! כנראה שהמצב הכלכלי
הוא בכי רע (.)6
.4עוצרים ללא שאלות, בעיר
דרום אמריקאית (.)5
.7קישקש ובלבל מדוב פחד

.8קצין צבא חסר אמצעים,
מעורב בפוליטיקה (.)4
.10 נאשר את ההסכם עם האופה

.IIאתה לא תעלה ואני לא
אוריד את מגלה המטרות הצפות

.12 אם תחפש מנין בכח, תמצא
שכולם היו ביחסי-ידידות

.13 עבורנו ועבור הד״ר חסר
הסבלנות (.)3
.14 מין תלי שהרב מנתק אותו
ללא כול קושי (.)5 ,2
.15 הרסו באופן טוטאלי בצפון
הפרוע (.)4
.17 כנראה שגם זכיה בפרס
נובל חייבת במס (.)3
.18 מרכלת ומשמיצה בחרוזים
מוסיקלים (.)5
.20 אני יכול למצוא אותה
בגפי ובעזרת ידידים (.)3
.21 בלי בלופים — הפעם הוא
הגיע בלי רוח חיים (.)4
.24 החבר מתתיהו נושא נאום
לפני יוצאי־מצריים (.)4 ,3
.26 קשרי את האשפה על הכתף!

.27 באבן השוהם יש משהו
בעל ערך ממשי (.)3
.28 הרי המתנה עבורך שבד.
להופיע במיטה (.)3 ,3
.29 לשביעות רצונם, התהפך
הנקב בציון גרוע (.)5

פתרון ת שבצופן 12121941

ידי ב אביידן

.30 בשטח הזה הוא לבדו נמצא

.31 מצא את אלו שהורידו
ראש לקיסר (.)5
.32 שכבת־השומן שמכסה אותה
מלמטה, מבליטה את אישיותה
הדלה (.)5
.33 די! די! נרו יאיר, אבל
למה הוא משתחץ 6

מאונך :

.1הכלב מסטול? הוא רואה
הכול כפול (.)6
.2מפי כתבנו לענייני תנוער,
נודע, שחברת המכוניות פשטה
את הרגל (.)6
.3קבל את הדין ! את כולו

.4הייתכן שנדבק במחלת-יל-
דות פעם נוספת 5
.5השתתף באופן פעיל וגם
השאיר משהו לאחרים (.)3 ,3
.6אשמדאי באגם הברבורים?
איזה ברדק 4 ,4
•8הוא מוסמך להצחיק את
הקהל באופן כפייתי (.)4
.9יש לו מספיק חומר לכתי־ג

ידידי

.12 חשוך מרפא, כמו
הנשיא (.)5
.14 עובד בית־המרחץ מתגורר
בערבוביה מוחלטת (.)5
.16 חתיכה בומבסטית במופע
חשפנות, לא יכולה לגרום נזק
ממשי (.)4 ,4
•17 בממרח, בנערה ובסכסוכה

.19 ברדיו שמעתי בברור, שהמשחק
הסתיים בתיקו (.)3 ,3
.21 אני לא מוכן להישבע
שהוא זקוק למשקפיים (.)6
•22 המתנה תחזור בתנאי ש החייל
לא ימסור את הכתובת
המדוייקת (.)2 ,2
.23 וניה מת בצורה משונה וזה
היה צפוי (.)6
.25 השחקנית וכפילתה היו עם
סינטרה — בשקט מוחלט (.)5
.26 הם אחראים להוא שמת
לו ואולי מתנדנד עדיין (.)3
.28 משחק ילדים לפעמים מר גיע
ולפעמים יכול לעשות לך
חור בראש (.)4

שר מרידוד
בדיחת השנה
תר, מבתינה פוליטית, שאליו
הגיע בארץ איש עדותיה,מיזרח,
ועל כך הוא ראוי לתואר.
ישעיהו לוי, תל־אביב
אישיות השנה: הדגדגן של ה־אשה
האוסטרלית. וברצינות :
איש השנה הוא הסחטן היהודי־דתי,
האנטי־ציוני, הגלותי, המצטייר
בעיני כקריקטורה של יהודי
בעיתון אנטישמי.
אלי מזרחי, רמת־גן

אי תן!!נ

הדברת מזיקים
מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורכושך.

רמת־גן, רח׳ מודיעין .18ת.ד2272 .

טל6 .־ 790 1 1 4 -5רש׳מס׳וג עסק ״ 4* 481/75י

...יורם ארידור הוא האיש האח-
(המשך בעמוד )14
ה עו ל ם הז ה 2297

מכתבים

150 שקלים עבור־הסיפון
שלן־!-
נ סלל ״סיפולוקס״
חווצרת־חוץ).

(המשך מעמוד )13
ראי יותר מכל אדם אחר —
כולל בגין — לעליית הליכוד ל־שילטון,
שהיא התופעה ההרסנית
.ביותר שקרוץ ה לישראל השנה,
ושתיתן את אותותיה בכל העשור
הבאה.
הגיה מלין, ירושלים
בדרן השנה: דודו טופז.
בדיחת השנה: יעקב מרידוד.

איש השנה הוא הנשיא האמריקאי
רונלד רגן, הסבור שאפשר
לנהל את ענייני ארצות־הברית
ולשלוט, למעשה, בעולם המערבי
כולו, בחצי־מישרה, ועם חופשות-
כיף המופרעות רק בשיחה עם שחקני
בייסבול.
דניאלה שצ׳רני, חיפה
...איש השנה הוא שליטה של
מועצת גדולי־התורה, הרבי מגור,
שיותר מכל אדם אחר, מכתיב לכל
אזרח בישראל את אורחות חייו,
וקובע מה מותר ומה אסור, מה
יעבור ומה לא יעבור.

ארז שוהם,

בסת קניית סח־הססרי .201

רמת־גן

שוטר השנה הוא בנימין זיגל
שעשה מאבו־חצירא קדוש מעונה.
אסיר השנה הוא עמוס ברנם שיעיף
ראשים במישטרת ישרזזל. רוצח

ה מ או ר ע
ה ג דו ל

הבא לנו את הסיפון הישן
שלך וניתן לך 150 שקלים
תמורתו בעת קניית מכשיר
סודהסטרים - 201 המכשיר
הגדול עם הבקבוק הגדול
לצמאים הגדולים.
בחר שלו שה מ־15
הטעמים החד שים שלנו.
ותקבל אותם בחינם!
השחל לתוך אריזת הטעם את
מד הטעם הפלאי-פנדפם-
ויהיה לך כמה סודה שתרצה,
באיזה טעם שתרצה, באיזה
ריכוז שתרצה.

תהליך השלום עם
מצריים מתקדם, ישראל
עומדת להחזיר
את סיני, והחמשירן
לא מרוצה

שוטר זיגל
שוטר השנה האיש מפסיד מנצח האיש
סכנת

הטראגי של השנה:
שימעון פרס.
השנה: משה דיין.
השנה: אריק שרון.
הנשכח: עזר וייצמן.
השנה: יובל נאמן.
אלי קרן, תל־אביב

...הגיע הזמן לחרוג מתחומי ה מדינה,
ולהבין שלא כל מה שח שוב
בעולם קורה אצלנו. אין
שום ספק שדווקא השנה קרו בעולם
המערבי דברים השמים בצל

את 150ה שקלים ניתן לקבל אצל:

הופעתו של נשיא מצרים
לפני הכנסת כונתה המאורע
ההיסטורי הגדול בתקופתנו !
עתה כל הסימנים מורים, שכאשר
יקבל סאדאת את הסנטימטר
האחרון, הצגת מופע הש לום
תגיע לסיומה והמסך יירד.
והנה חמשיר בנדון:
כשסאדאת יקבל את הכל /
עד אחרון גרגירי החול /אז
מיד ניווכח /כי אכן ישכח /
המאורע ההיסטורי הגדול.
אס, תל־אביב
השנה הוא טוביה אושרי, ונרצח
השנה הוא עמום אוריון. עד השנה
הוא ישראל גוטליב. שופט השנה
הוא חיים כהן. שפרש לגימלאות.
פרקליטי השנה הם הגרושים לבית
לידסקי, הזוכים בכל דימישפטים ה־סנסציוניים.
ועל כל אלה מרחף
צילו הגדול של היועץ המישפטי
לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר.
גדי כהן, ירושלים

אילת: מעדניה דו תד ת -ה אל מוני ם .405/2א שדזד: מ.י.א -.שוווזי ג! בע-מ-הראשונינז.111
א שקלון: סלו!בהנא-צה־ל .1באר שבע: אודילסוכנויות ו הפצה -הרצל ;71 מכולת שו טר—
השלום .31 בנימינה: עקיבא מרכוס ושותי-מרכו מסחרי. ב ת ים: גלובוס -שד׳ העצמאות :62
כלבו ליפשיץ־בלפור ;33 שי אמוטריק-בלפור .87 גבעתיים: סיוונית-ויצמן .25 הרצליה:
כל בו שוחט-סוקולוב .37ח דר ה: החאור-הנ שיא .36 חולון: אמבי-סוקולוב ;44 רדיו
אביגדור -סוקולוב .120 חי פ ה: א לו ל -הפצה ושווק בע״ מ-ררך העצמאות ;39 ישיר לצרכן—
ציק פוסט; סגל ובניו-החלוץ ;61 פרימר-הנמל .59 מבריה: שווק כנרת-קרית שמואל• .בנה:
פיזנ טי -ר רן יבנה .6יהוד: סופרמרקט בן דו ר -סירקין .1יפו: סלון גי חן-יפת ;103 צופי קו פי -
שד• ירנשליס .69 ירו שלים: ט ב רי אי -מרכו כלל, חנות ;336 שלמה לני-ה שויף ,3מחנה יהודה.
לוד: שניב -מוצרי חשמל בע״ט -נתב״ג. נצרת: בני איברהים יוסף .720/24-נתניה: אור
למופת-סמילנסקי .1פתח תקוה: סלון ברק-חובבי ציון ;39 פרידמור-חייס עוזר .1צפת:
שאול גנון-ירושלים .70ק רי ת אתא: ברק מאיר— הוגו מולר ;38 פטמן מ שה-העצמאות .50
קרי ת סלאבי: ניסים עו ב ד -מרכז מסחרי. קרי ת שמונה: כל בו ט ל -מ ר כז מסחרי. קיראון:
אלקטרו און־ מ רכז מסחרי. רא שון לציון:יורס כ הן -רוטשילד ;42 סלון תומר-הרצל.22
רחובות: נזית -שרותי גז וקמפינג-בילו .52 רמלה: נברשות המגדל -הרצל .84רמת גן:
רנירמ-הרוא״ה .13 רעננה: מרכז מסחרי גולן -א חוז ה .198ת ל אביב: אפי ג רע-הכר מל ;33
ררייב סטור -ררן חיפה; וקרי יהורה-סלומון ;7כלי בית שיינפלד-מקוה ישראל ;2שהרבני-
אצ״ל .14 שכונת התקוה. תל סונר: חקיה -מרכז מסחרי. בכל בו שלום: בכל סניפי
ה שקים: בבל חנויות ה שו פ ר סל: בבל חנויות ה סו פרמרקט.
סוד הס טרי ם: די ר בהן .2ר־ג; גבעתש או ל .24 ירו שלים.

א 1לטלפן )02( 520375 ;)02( 5 3 7 7 2 0א)03( 721255 1
ולבקשמאנ שי שי רו תאח״נז שלנו שי ב ז או ל בי ת ך.

3חסד 1התודה
את הדתיים לא עוצרים
על פרוטקשן שהם סוחטים
מראש־הממשלה

ר 1 סודה סטוים: משקה קל בשלוש לחיצות.

כל מה שקרה אצלנו. לי אין ספק
שכל מה שקרה בפולין, וגם המה פכה
הסוציאליסטית של צרפת,
קשורים במהות הקתולית של מדינות
אלה, ובאישיות מספר אחד
בעולם הקתולי, האפיפיור יוחנן
פאולוס השני, אשר הביא סיגנון
חדש לעולם הקתולי. אין זה מוס־תיע,
שהשינויים המהירים ביותר
התחוללו בשתי מדינות קתוליות
אדוקות כפולין וצרפת, אך אין
ספק שדרום־אמריקה ומרכזה עומדות
בתור. איש השנה הוא יוחנן
פאולוס השני.

ד״ר שדמה גולד,

פ א ריס

בבחירות לכנסת העשירית הצבעתי
מחל, ואני מבקש מכל הנבי אים
שקראו ״רק לא ליכוד״ מחילה
על הצבעתי. אני מודה: רימו
אותנו. רימו את כל העם. ההסכמים
הקואליציוניים אינם תוצר בן־יום,
אלא מלאכת מרכבה עוד לפני הבחירות.

החבורות הדתיות חשפו את
ציפורניהן מול פניו של ראש
ממשלת־ישראל. הן איימו עליו:
אם הוא רוצה לזכות במישרת
ראש״הממשלה, עליו להשליש כסף
לכיסי הדתיים, שאסורה עליהם
הצפייה בטלוויזיה הציבעונית.
!• הם דרשו דירות, כדי שלבנו־פיות
יהיה מחסה ממנו ישליכו
אבנים על עוברים ושבים, וזאת
מאחר שקשה להם להסתדר במעברת
מאה־שערים.
!• הם דרשו איסור אתלטיקה
ואיגרוף בשבת. כדורגל הם מתירים
— אחרת לא יוכלו להמר בספור־טוטו.

הם דרשו שבנות לא תשרתנה
(המשך בעמוד )16

אמת| קרחון |שיפוי|1שנזן

ה עו ל ם

הזה 2297

הכסף שנחשב ״אבוד״
חתד אליך צמוד! בשיטת לחידוש ביטוח הרכב שלך,
מקבל בתום 3השנים (מיום גמר תשלומי
העיקרון הינו פשוט ביותר: את הפרמיה
הפרמיה של השנה הראשונה) את הפרמיה או פנה לחברת ״הפניקס הישראלי״
נטו של השנה הראשונה בביטוח הרכב
בטלפון מס׳ 611953 ותקבל הפניה
נטו של השנה הראשונה כשהיא צמודה
שאתה משלם, מפקידות חברות הביטוח
לסוכן באיזור מגוריך.
״הפניקס הישראלי״ ,״הדד׳ ו״ארד״ בבנק למדד במלואה כלומר, אתה מקבל
נהג בזהירות, נהג בתבונה
דיסקוגט, בתכנית חסכון צמודה, על שמך. את ביטוח הרכב בשנה הראשונה-חינם.
פנה לסוכן הביטוח שלך ב״פניקס הישראלי״ ותיהנה משיטת ״מצמד״-
אם תתמיד בביטוח במשך 3שנים ולא
חסכון פרמיה צמוד לנהג הזהיר.
תוגש כל תביעה או דרישה לתשלום, אתה ב״הדר״ וב״ארד״ (מקבוצת הפניקס)

חפניקס טיעוראל

בנק ויסגן ונט

מכתבים
(המשך מעמוד 04
את המדינה בשירות לאומי, ובקרוב
יאסרו על חיילות לשרת עם חיילים
ביחידה אחת. י
<• את כבישי הארץ הם דרשו
להפוך למידרחוב, ומי שיסע בשבת
יישפט בשיפוט מהיר ועונשו —
סקילה.
• 1הם דרשו להניח על השולחנות

לסגור את שלושת מרכזי הפעילות
של מאמיני הגורו מהרג׳י בעירו,
בטענות מהסוג שהעלו האנטישמים
ההיסטוריים.
אין ספק שהוא נכנע ללחץ של
המאפיה הדתית. כך מבערים בני
ישראל את הרע מקירבם. וכך ב דיוק
היו הגויים בימי הביניים מבערים
את הרע מקירבם.

תכסב *לוי
לראש־ה
תתשלה

ת 1ח בגין

ו1ילקינס1ן.
סכי! הגילוח ש ש שה לך
בוקר טוב.

קנה ווילקינסון עו ד היום ויהיה לן־ גילוח ב כי ףללא חתכים.
דגו 8ו ד 1
היבואן:
טוי * ד
מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וביתי.

שווק: פ.י. היינון בע׳־מ
טלפון 58190 :־052

ראש־ממשלה יקר,
אחרי שכתבת את מכתבך הגלוי
להארץ, שבו הגבת על
הפצצת האזרחים בביירות, והוכחת
שמיפלגת־העבודה קטלה
הרבה יותר גברים, נשים ייל-
דים חפים־מפשע בארצות־ערב
לפני שנת — 1977 אכן, נימוק
משכנע מאוד — הרשה־נא לי
להפנות אליך מכתב גלוי זה.
בשישה בספטמבר אתה נוסע
לוושינגטון, להיפגש עם הנשיא
האמריקני רונלד רגן. אני מניח
שהאופן שבו הנשיא המצרי
אנוור אל־סאדאת הקסים את
הנשיא והעם האמריקאיים ודאי
גרם לך• ראש־ממשלה יקר, לילות
רבים של נדודי־שינה.
אתה תוכל להשיג אותו דבר,
אם תנהג כעצתי.
ראיתי סרטים רבים שבהם
גילם רונלד רגן תפקידי אזרחים,
חיילים ובוקרים. בכל תפקיד
שגילם — תמיד הפגין אישיות
חזקה וגברית, בעלת חוש־הומור
מעודן.
לכן, הסר את משקפיך שחו־רי־המסגרת,
המסתירים את עי ניך
החביבות, המחייכות והחמות,
והגורמות לך שתיראה
בכנסת חצאי־לימון, לבל ישכח בגין
שמשול הוא ללימון.
• המאפיה הדתית עומדת לדרוש
שהכניסה לכנסת תהיה בכיסוי
ראש•
רפי אליהו, קוית־אתא

יחי עם ישראל, אור לגויים. יחי
החומייניזם. כל הכבוד לבוחר ה ישראלי
שזרק מהכנסת את מגיני
הדימוקרטיה. ממש תענוג לחיות
בישראל.
ג׳יי גוויודב, חולון

מבעדי וזרע מ קי ר ב

מוקיון באמת׳

תושב חולון מתרעם על
מעשי עיריית רמת״גן

ראש עיריית רמת־גן, הליבראל
הנכבד ד״ר ישראל פלד, החליט

אננת|קרמון|שיפרי|1נעחך

^ ה ח סן

לונור. הו 3 3

כ־^ 60 חסכון

מה אפשר ללמוד מביקורת
״הרומן ההישטורי״
של גיאורג לוקאץ׳ על
מצב האומה :

״.״ דבר זה בולט ביותר ברומן
של פויכטוואנגר בשם נירון הכוזב.
אנו חווים חוויה עמוקה — מוקיון
פאתטי מגיע לשילטון על־ידי הסתה
נגד הנגידים באמצעות תנועת--
עם נוהג בשררה דיקטטורית,
עד לשעה שמתמוטט שילטונו מחמת
התפכחותו של העם. פעולתה
הקולעת של סאטירה. זו שימשה
נשק חשוב נגד הפאשיזם.״
יונה כהן, קרית־מוצקין

מסודודים ליזרד׳ ים
עוד על המישפט ״יותר
מששמר ישראל על השבת,
שמרה השבת עליהם״
(יומן אישי ,״העולם חזה״
)2294

המקום היחיד ב ארץ
ה מ שלב תכנון אישי
ד פי מידות הלקוח
ע הרכב ה עצמית
באיכו ת וגימור מעולי
ת ״ א, רח׳ הפ טי ש ( 4פינ ת הרצל )125 טל 821795 .
פתוח ; 18.00 - 9.30 :יום ו׳ 13.00 - 8.00
פרוספקט ישלח לכל דור*

כמו דונאלד דאק כעוס של
דיסני.
הסר את מכנסיך המגוהצים
בקפידה, ולבש ג׳ינם מהוהים.
הסר את עניבתך האופנתית,
ולבש הולצת־טי. חבוש כובע
טקסאני רחב־תיתורה לראשך,
ותחוב שני אקדחי־צעצוע בח־גורתך.
בהיכנסך
לבית־הלבן, שלוף
את האקדחים, כוון אותם אל
הנשיא וצעק :״ידיים למעלה !
כל מטוסי ה,אף־ 16׳ וכל הדולרים
— או שאתה מת!״
ודא ששגרירנו בוושינגטון
ומזכירו יצלמו את הסצינה החביבה
הזאת עבור הניו־יורק
הוושעגטון פוסט,
טיינוס,
והוול־סטריט ג׳ורנאל. האמריקאים,
שיראו את התמונה
בעיתוניהם, יפתחו את ליבותיהם
לקראתך ויאמרו :״אין זה
,המפציץ המטורף׳ ,כפי שכינוהו
חברי־הקונגרס והסנאטו־רים
שלנו. הרי זהו קאובוי יהודי
חביב ומקסים מתל-אביב.״
רגן, שיתרשם מדעת־הקהל, לא
יוכל עוד למנוע ממך את מבוקשך.
יוסף
שריק, תל-אביב

ראש־־עיר סלד
נכנע למאפיה

כשאומרים לי מישפט זה, אני
מחזיר: בלי השבת היה עם־הם וח-
רים הופך עם של יורדי־ים. היינו
מגלים את אמריקה לפני הוויקינ גים,
היינו מגלים את דרום־אם־
ריקה ואוסטרליה, והיינו מקימים
שם מדינות אדירות. הרי כל אחד
יכול לשמוח באלו.
פנחס כהן, בנימינה
ה עו ל ם

הז ה 2297

הטע המדליק
במחיר המצחיק.

ב מ שפחה ה שלט:

מאלט

2.00

לבקבוק!

השוה בעצמך
מחיר לבוס
שם המשקה
200 רו׳ ל
מאלט
83 אג;
148 אג׳.
קולה מישפזזתי
138 אג׳.
טמפו מישפחתי קריסטל 136 אג־.
112 אג/
מיץ פז
(השואה נכונה ז־יום )27.7.81

הפרימיטיביות־למחצה בחזרה אל המשיחיות, אל החושן.
אחד השיאים היה יציאת הרב גורן כנגד הארכיאולוגיה,
בפולחן עכו״ם, בפולחן מתים מזעזע. ואין זו
הפעם הראשונה. הנקרופיליה הינה נר-המשיחיות ,״אין
מדברים עם אש״ף על בני-ערובה, אן תמורת גוויות
משחררים מחבלים״.
אותו רב שהינו נגד נתיחת מתים ונגד הקידמה,
לא שם בריאותו בידי שמים, והלן לנתח לבבו אצל
הגויים ומנתחי גוויות ימ״ש. בן עדות״המזרח המתוסכל,
שלמה צדוק, שהפן מזרחיותו קרדום לחפור בו, לא
למד תורתו אצל איית־אללה חלחלי או אצל בבה סאלי,
אלא באוניברסיטה שהינה תוצר מובהק של תרבות-
המערב.
אכן, קיימת אפליה, אן עם היד על הלב, האם היא
חד-צדדית וחד-סיטרית י ופה המקום לומר: אין
אתה יכול ליהנות מפירות תרבות מסויימת מבלי לקבלה,
ולאחר מכן, יחד ובמלוכד, להילחם בבערות, בחושן
ובאפליה• קשה לדחות התפרצות אמוציונלית בארגומנטים
רציונליים• אן אדם, נאורותו נפרדת במידה

שוי קצוות
לחושן־
שני אירועים מזעזעים ארעו החודש, שניהם קשורים
במושגים של תרבות וחושן: הופעתו של הרב גורן
בתוכנית הטלוויזיה ״מוקד״ ומיכתבו של שלמה צדוק
ב״ידיעות אחרונות״ .שניהם עדות לדירדורה של הארץ
אל תהומות תת־תרבות, של דחף אדיר להוציא חברה
השואפת להתנהג כבת־תרבות, ולהחזירה לעידן החושך.
אני קושר שני מאורעות אלה יחדיו משום ששניהם
שייכים לקצוות של אותו מטבע. אותו מטבע ששמו
ההרס הטוטאלי של הציונות השפויה שהינו האופציה
היחידה לחיי עם־ישראל. הרצון להחזיר עם זה אל
הג׳ונגל והשמד הטוטאלי. הציונות בראשיתה היתה
האופציה היחידה לעם נוורוטי, רדוף נקרומאניה: למות
בהר הזיתים, ולא לחיות כאחד-האדם בציון. הארץ
המובטחת כנקרופוליס ענקי המחכה לימות משיח.
הציונות היתה הקריאה הלא״דתית היחידה: הבה
נהיה לעם ככל העמים. לא רדופי פוגרומים והשמד, לא
עיירות עניות ומדודות, לא קהילות פרימיטיביות סביב
גורו״אים ואדמו״רים למיניהם, ולא מיעוט החי בחסד
המושל באשר הוא. היתה זו הקריאה לחברה שוויונית
מתקדמת חדשה.
כזאת היתה הציונות בראשיתה, על חסרונותיה
הרבים. חולמי המדינה, בני תרבות המערב, היו אלה
שנדבקו בסוציאליזם ובליברליזם. אני חוזר, בני תרבות
המערב. הציונות לא קמה באיספהן, צנעא, אלכסנדריה,
ג׳רבה או סטואן, כפי שלא קמה הציונות
בחצרות האדמו״רים למיניהם. אלו ואלו, מי שהתנוון
בריקבון האיסלמי״עותומני ומי שהתנוון בריקבון
העיירה. ימי הרמב״ם ודון יצחק אברבנל ערבו כימי
האיסלם הנאור. בצער עלי לציין שלהרצל, א״ד גור-
דון, י״ח ברנר או בורוכוב לא קמו מקבילים בעדות״
המזרח. עובדה היא שרוב עולי עדות־המזרח הובאו
ארצה על־ידי אשכנזים, ולא להיפן. כפי שעובדה
מצערת היא, שאותם שהביאום (האשכנזים) לא ידעו,
לא רצו, ולא יכלו לשקמם ולקלטם כראוי.
וכאן אולי המקום להעיר. גם האשכנזים שבאו
לישראל לא הגיעו אל ארמונות־פאר, והחקלאות והתעשייה
לא באו להם כמתנה מן הדוד מאמריקה (בשתי
העדות היו דלפונים ועשירים) .את כבישי טבריה—צמח,
את הביצות ואת התעשייה בנתה אותה הציונית ההוזה
מקדחת ומתיקווה, החולמת חלום של ארץ־עצ-

מאית. חברה חדשה, עובדת ושוויונית, דבר שלא קרה
במזרח שחיכה רובו ככולו לפעמי המשיח. ציון זו,
החיה ליד שכנתה הפלסטינית, פנינה זו של תרבות
המערב, שלוקחת את היפה של המזרח, היתה גם
חלום שלי, חלום שהתנפץ ב־.1967
לאחר מילחמת ששת-הימים, כאשר תקע הרב גורן
בשופרו, שם בכותל, שם במערת המכפלה ובהר-סיני,
שם נפלו חומות החלום. שם הסוף לתבונה. כל בר-
דעת יודע שחברה מוקדמת היא זו שקיימת בה הרפתקת
הרוח. זו היתה גדולתה של תרבות המערב. זו
שהגיעה אל הפיזיקה המודרנית, וזאת על שום שהדת
(הנצרות) ,לאחר לחץ והתנגשות, ידעה להתקפל ולציית
בסופו של דבר לצו הפלורליזם• לא בגלל סבונרולה קמה
תרבות המערב אלא למרות סבונרולה ! מקופרניקוס
התעלמה הנצרות, ג׳ורדנו ברונו נשרף על המוקד, גלי-
לאו אמר ״אף על פי כן נוע תנוע״ ואחר־כך הכחיש,
ניוטון היה מלן הפיסיקה וציר הקידטה. פינומנה
שכזאת של התפתחות הרוח, בניגוד לדת, לא ידעה
אף תרבות אחרת. התנאי היחיד לקיומה של חברה
במאה העשרים הוא אימוצה של תרבות המערב, ולא
רק של מוצריה הטכנולוגיים, כפי שעושה העולם השלישי.

תרבות המערב הינה הדבר הטוב ביותר שהשיגה
האנושות. בשורשי תרבות זו היתה גם היהדות.
בפירוש אני אומר ״היתה״ ,משום שהיהדות הרישמית
כיום, במוצהר, במדינת ישראל, חותרת כרוב החברות

״הארץ וזמובסחת
כנקווטליס 9111
זזמזוכה דמי המשיחי־שהוא
מחנן עצמו כנגד טיבעו ודחפיו הטיבעיים. כולנו
מתחילים כקנאים, חמדנים, חסרי־סבלנות וגזענים.
אן לכולנו גם חופש הבחירה להתחנן כנגד אותם דחפים•
האם קיים הרצון והכוח ז זאת השאלה הקובעת.
אן אל יחשוב שלמה צדוק כי אני חושב שלעולם
החוסן לבני אשכנז. גם בם אוכל הניוון בכל פה.
ישראל, שאותה הוא מכנה בבוז ״היפה״ ,השלימה את
יעדה וסיימה כקאנטרי קלאב בורי, הסגור להרפתקת
הרוח ולדינמיקה החברתית. ישראל זו הינה אטימות
בלונדית הלוחמת באינדיאנים, קרי בעדות המזרח.
לא בנישקו של שלמה צדוק ולא בשם אלוהי השקר
של הרב גורן ומשיח נקרופיל תבוא הישועה. לא
בפירוד עדתי ובגזענות• אולי בסיס מה :״חינוך הוא
הביטחון״ .וחינון זה פלורליזם, ויכוח חופשי וליברליזם.
וליברליזם פירושו לסבול גם דעה הנוגדת את
דעת הרוב .״לא תרצח״ נאמר. חידלו לרצוח את הקיד-
מה ואת התבונה ! אין תיקווה רבה בזעקה זו, עם
חומר שכזה, עם מחנכים שכאלה, עם מנהיגות שכזאת.
הכתובת כבר רשומה על הקיר.

יגאל תומרקין,

ח ל ־ א ב׳ ב

שחס •ח שנס חה!

על דאטפח אטפור אכן, אכן, ראו מי מיילל ״גוואלד״ ,מי מגייס לעזרתו
של כל מגיני הדמוקרטיה, השפיות, האנטי״קלרי-
קליות, המדע הטהור; מי טוען על התאנות הדת, על
פגיעה במחקר האובייקטיבי, על נסיון להשליט את
ימי הביניים — וכו׳ וכו׳ .״בולשיט״ מבחיל ודוחה של
חבורת צבועים, אשר לא היתה כמוה להרעלת העם
במשך עשרות שנים, במסווה המתחסד של מילת הקסם
״ארכיאולוגיה״.
עשרות שנים שטפה חבורה זאת את מוחות כולם,
והביאה לשיכרון הלאומי-דתי המטורף, השוטף את
המדינה כולה והורס כל חלקה טובה בעם הזה.
מה שמענו וקראנו במשן עשרות שנות הדבר הזה,
הנקרא משום מה ״ארכיאולוגיה״ 1
עוד הוכחה, ועוד אחת ועוד עשרות הוכחות לשליטת
היהודים בארץ זאת בכל התקופות האפשריות;
עוד בתי-כנסת, עוד מיקוות״טהרה, עוד ישוב יהודי,
עוד ריצפת פסיפס מלהיבה עם סימלי הדת והלאום,
עוד מגילות גנוזות, עוד שיכרון מחרס/אבן/מטבע, או
חתיכת חרס/חתיכת אבן/חתיכת מטבע המוכיחים כולם
שוב ושוב ללא הפסק וללא שוני את גבורתם העילאית,
הנערצת, העל-אנושית של בר-כוכבא, בר־גיורא
וכל מיני ברים אחרים. טיפטוף קבוע, פעמיים־שלוש
בכל שבוע, במשן עשרות שנים, של טימטום לאומני-
דתי, של הערצת והאלהת העבר, כל עבר, כל מה
שעבר — בלי לבקר, בלי לדחות, בלי לשלול, יחס של
התבטלות וכריעת ברן.
אתם אומרים שאלה ארכיאולוגים אמיתיים 1הבה
ונראה :
• מתי שמעתם שאנשי מדע אלה מצאו מימצאים
על העבר הערבי בארץ זאת ופירסמו אותם 3האם
יתכן שמאות ואלפי חפירות בכל רחבי הארץ לא גילו
שרידי עבר ערבי־מוסלמי ! ואם אומנם נמצאו כאלה —

אין יתכן שאיש מדע אמיתי יתן פירסום רק לחלק
מתגליותיו, ויעלים חלק אחר ז זה איש מדע ן
• מתי שמעתם על איש חפירות״ישראל שחפר
ומצא שרידים בניו״זילנד, לפלנד או מקסיקו ז אם לא
קיימים כאלה — מדוע 1האם ייתכן שענף מדעי
אמיתי שלם יתעניין רק בהשלכות הלאומיות של אותו
ענף מדעי ז הייתכן שמדעני ארכיאולוגיה אמיתיים לא
יתעניינו בתולדות האדם הקדמון, בניפלאות התרבויות
השונות, בדינוזאורים — אלא אן ורק בלאומיות
שלהם ן
• מתי שמעתם על ארכיאולוג ישראלי אשר שולל
ומבקר את העבר שמתגלה לו — אם את שליטת הדת
בחיי העבר, אם את המטורפים הקנאים שהשתלטו
על העם וגרמו לאסונו, אם את התפיסה של השמדת
קודמינו בארץ זאת (חיסול עם עמלק לפי חרב —
ובוודאי עוד כמה עמים) ן

..תנת שהשתלטה ער
חפ׳וזת העבד
אינה סתירת מוענים״
כל אלה מובילים למסקנה שכל הכת שהשתלטה
בארץ הזאת על חפירות העבר אינה כלל קהילת
מדענים, אלא חבורת לאומנים מעריצי דת ומסורת,
שהצליחו לשים על עצמם את איצטלת המדע, כדי
שיהיו יותר מכובדים בעיני כולם• כן גם היו הטפותיהם
המרעילות והבלתי פוסקות בזכות הערצת העבר
הלאומני בעלות מישקל יתר בעיני כל — הן בעיני
עמן והדיוטות, והן בעיני כל הסנובה החברתית המזילה
ריר של התפעלות למשמע חמלה ״מדע״ או ״ארכיאולוגיה״.
והנה
— שוד ושבר ! מנסים להתאנות לילדי טיפוחים
מושחתים אלה של הסנובה הישראלית, אלה
שהביאו על העם הזח את אסון גוש-אמונים, אלה
שהיו בין יוצרי הרחוב המוסת ללאומנות הדתית הפרימיטיבית
והדוחה. ומי לא קם להגן עליהם 1כל
הקהיליה העטופה בגלימת התרבות, השפיות, הקידמה,

המדע — וכל שאר מושגי-היסוד של מה שמכובד. לעומת
ברית דוחה זו של היפים והמכובדים — קרי:
המזוייפים והצבועים — נראים הרב גורן וחבורת
החסידים לבושי״השחורים נחמדים, אוטנטיים, כנים,
אמיתיים, מעוררי חיבה ואמינים. כל מיבחן אובייקטיבי
יוכיח שאומנם בעלי השטריימלן כנים יותר, ומגינים
על מושגים אמיתיים ומשמעותיים של חיי היום־יום
שלהם, לעומת ה״ארכיאולוגים״ ,נביאי״השקר ומונד
לכי־עצמם על שיכתוב ההיסטוריה וחינון העם.
מוכרחים לציין שמלאכתם של ״הארכיאולוגים״
הישראליים׳ שטרחו כמה דורות על הרעלה שיטתית
של מוחות אזרחי המדינה הזאת, הצליחה בידם, אם
כיום אין אפילו ציבור חילוני משמעותי קטן שיקום,
יתנער מן ההיפנוזה הלאומנית״דתית שנקראת בישראל
בשם ״ארכיאולוגיה״ וידבר בקול אחר.

אסתררטנר, ת ל ־ א ב ־ ב

2975 שקל בלבד והצבעונית בביתר!
המסלול האישי של סילורה

תוכנית המסלול האישי של סילורה מאפשרת לך לרכוש צבעונית לפי יכולתך ואפשרויותך הכספיות. עכשיו עם סכום נמוך סילורה תכניס צבע לחייך.
שתי הצעות שעשויות להתאים לך: שלם 2975 שקלים והטלויזיה בביתך והשאר בתשלומים נוחים. שלם 990 שקלים בלבד למשך 8חודשים (בתוספת
תשלום ראשוני לפי סוג המקלט) והצבעונית של סילורה שלך.

ד.מחירים כוללים
מע״מ
והתשלום במזומן

סוג המקלט
10 58״20
10 38״22
+ 10 58 שלט ״20
+ 10 58 שלט ״22
¥1? 3״22
¥1? 3״26
+ ¥1? 3שלט ״ 2 2
+ ¥1? 3שלט ״26

מחיר רגיל
־120*0
־ ^150

־1^ 420

־1^ 365
׳15080
׳׳1£265

מחיר מבצע 12170 13330 13500 14660 12530 13650 14325 15450

סילורה איכות ללא פשרות
הצבעונית של סילורה מיוצרת בקיבוץ כפר מסריק בטכנולוגיה מתקדמת ובתהליכי
בקרת ייצור קפדניים ואמינים. שבע שנים של ייצור מקלטי צבע הקנו לסילורה
אמינות שאין לה מתחרים.

ם ילורה,הכל נראה אחרת
הצבעונית של סילורה זכתה בתערוכת ״אדם ומעונר׳ בפרס ראשון לעיצוב המוצר.
בצבעונית של סילורה הכל נראה הרבה יותר טוב.

חסבון צבעוני באנרגיה
לסילורה שלל דגמים בגדלים שוגים. לסידרת 0שני חידושים בלעדיים: צריכת
חשמל של 40 וואט בלבד לעומת מקלטי טלויזיה אחרים הצורכים בין 140ל־סדו־וואט.
למקלט זה תוכל להוסיף שלט רחוק בכל עת בלי צורך להביאו למעבדה, יתרון
בלעדי של סילורה.

בטוח מקיף ל־ 5שנים על חלקים ועבודה

@ סי דו ר ה
^ 1י טלויזיה סיולקטרוניקוז קיבוץ כפרמסריק

גיתם מערבות תדמית

בא אל סילורה. תופתע עד כמה מותאם המסלול האישי לאפשרויותיך!
מילורה נותנת יותר לועדי עובדים באמצעות מסלול מיוחד.
לחברי קיבוצים, באמצעות ארגוני הקניות הארציים הסדרי תשלום מיוחדים.

סילורה נותנת לך תמורת 90 דולר תוכנית בטוח שאין לה תקדים. חמש שנים של
בטוח הכולל רכיבים, מנורת מסך ועבודה, הרבה מעבר למה שנותנת לך כל חברה
אחרת. מלאי החלפים של סילורה מבטיה לך שקט נפשי במידה שתזדקק להחלפת
רכיב זה או אחר.

פרטים ב מפע ל סילורה קבו׳ן כפל מסריט טלי ;04-912205-6 :מפיצים ראשיים: מוצרי תכן, תל-אביב רח׳ הארבע ה , 8טל׳:03-266113 :
ירושלים: אזור תע שיה תלפיות, טל׳ ;02-718211-2 :חיפה: חוף ש מן( לי ד צ׳מפיוז מו טו ר ם) ,ט ל׳ ;04-674283-4 :באר־ שבע,קרן קיי מ ת 39 טל׳ 4-5 057-39123 האחים סייג: קריה אתא, טל׳:04-723162 :

בן סרטן לוקח ללב בל דבר, הוא

מאוד רגיש ופגיע. לכן דברים הקורים
בסביבתו חשובים לו. גם באשר הם לא
אמורים לפגוע בו אישית, הוא בבל זאת

נפגע. הוא מוצא חסרונות במעט בבל

דבר, ולא מבין למה אי־אפשר לעשות
הבל עם בל הלב. כשהוא רואה זיל -

זול בעבודה, או חוסר יחס הוא נעלב,
לא סולח ולא שובח. בשמעירים לו

ומבקרים את מעשיו, הוא מתבנס בתוך
עצמו, ומחבה להזדמנות שבה יובל לש
פוך
בל מה שמעיק עליו. גם אם להז
דמנות
זו עליו לחבות שנים. הוא ימ
תין
ובבוא היום יוציא את אשר בליבו .

סרט!

בנימיני

מזר החודש:
בתודה הביקורתיות
שד הבתולות
ושל יתר המזלות

אר**ה
סר כל טאקט. אך אחרי שאמר את דברו
הוא שוכח. הוא גם אינו מתכוון שמישהו
יזבור, יפגע ויקח ללב את דבריו.
הוא תיקן את הרגע, וממשיך בענייניו.

שור

טלה

דואוטיס

ב תו ל ה

מצב״רוח רציני יישרה השבוע על בני
מזל טלה. עניינים הדורשים יותר תשו-
ושיקול־דעת

ימצאו פיתרון. בדאי
להתייעץ עם בן־הזוג,
או עם עמית לעבודה
על הבעיות המטרידות
— אצלם תימצא תשובה
נכונה. הפיזור וה- 1110 בילבול ייעלמו, ונושר
במרס -
הריכוז יעלה — התובאפריל
צאות
תראינה בעבודה.
למרות שזמן רב יוקדש
לקידום הקאריירה, המאמץ יהיה בדאי,
מכיוון שאתם עומדים לפני קידומכם.

תקופה שבה חשים צורך להתחיל בדברים
חדשים. חלק מבני המזל משנים את
מקום החגורים ונתקלים
בלא מעט בעיות עקב
כך. מגורים אצל בני
מישפחה עלולים להיגמר
בסיכסוכים, חיכוכים
ומריבות, ועדיף
להעזר בידידים שאינם
מעורבים. לימודים חדשים
יגרמו הנאה, ויחדשו
את החשק להכיר
אנשים חדשים.
צפויות היכרויות מעניינות ומרשימות.
כעת תוכלו להדק את הידידותיות החדשות.

הוצאות גדולות ובלתי מתוכננות צפויות
השבוע. יש להשתלט על יצר הביזבוז.
עבודה רבה תהיה מוטלת
עליכם השבוע,
יתכן שתקבלו הצעה
מעניינת בקשר לעבודה
אחרת, או ללימודים
בשטח מקדם. בן-הזוג
מתבונן לדרך שונה
מזו הרצויה לבם.
בדאי לקבל את הרע:11
ביולי -
ו 2באוגוסט
יון ולא להתנגד לרצונו.
דאגה לבריאות של
קרוב״מישפחה עלולה להציק, אך תוך
זמן קצר העניין יסתדר בכי טוב.

אויו1

11 ווו

יצר הביזבוז יגבר השבוע, נסו להימנע
מקניות אימפולסיביות. גם קניות מתוכננות
דורשות זהירות
וביקורת. גם על בספים
שיגיעו אליכם בדרך
קלה יחסית, בדאי
להשגיח במיוחד. תוך
זמן קצר יתברר, שכל
פרוטה תהיה חשובה
בעתיד הקרוב• בנסיעה
קצרה שאתם עומדים
לבצע השבוע, עלולה
להיות תקרית לא
נעימה, אך אל לבם לשקוע במצב־רוח
קודר. התייעצו עם אדם שאתם סומבים.

הדאגהלבן־הזוג שהעסיקה אתכם לאחרונהתחלוף.הוא
חש עצמו שוב בסדר,
__ ואתם תוכלו להרשות
לעצמכם להירגע אהבות
חדשות שלגביהן
לא הייתם בטוחים, יפתיעו
אתכם לטובה. אך
לגבי קשרים ישנים יותר,
ההפתעה תהיה
פחות נעימה, ולכן
״ 22 באוגוסט ־ חשוב לדעת להתפשר
22 בספטמבר
עם הישן ולהתרכז בבנייה
של החדש. עניי-
ני כספים מטרידים, זה לא השבוע לקחת
סיכונים בנושא. זה. קחו עצמכם בידיים.

חאומיס

20 4

נווווו!1

* בן מזל בתולה מעיר לכולם
על נו־ דבר * הוא אוהב את
השותות 1א*נ 1שוגה בעבודתו

וסלחו, ומובן לקבל כמעט בל אדם כפי
שהוא• בדרך בלל הוא די שקוע בעצמו,
והאחרים פחות מעניינים אותו. גם אם
ימצא חסרון אצל מישהו, הוא יעיר על
כך בבדיחה עדינה, ומלאת התחשבות,
ובעצמו יצחק יחד עם האדם שלו העיר.
הוא מאוד זהיר וטאקטי, ובשום אופן
לא ירצה לפגוע.

על בן תאומים ניתן לומר שהוא מאוד
ביקורתי. אמנם הביקורת שונה מזו של

תוכניות לנסיעה רחוקה מתעכבות, ולפתע
מתברר שהציפיות היו מעט גבוהות מדי.
חיי האהבה מוסיפים לחמם
את הלב, הידידים
והקרובים דורשים
יותר תשומת־לב, אך
אינם כועסים כשזו אינה
ניתנת. בעיות בריאותיות
הקשורות למח־זור־הדם
עלולות להעסיק
אותכם, יש לתת
ו 2באפריל ־
20 במאי
את הדעת על־כך, ולא
לזלזל בתופעות בלתי־

מיכתב מחו״? יוסיפו
רגילות. ידיעה או
שימחה והתלהבות, ואולי יגרמו להפתעה.

גם שור אינו ביקורתי במיוחד• כל
זמן שהוא חש שקט ושלווה, ושום דבר
לא מפריע למנוחתו ולנוחיותו, לא איכפת
לו כל כך, גם אם הדברים לא מתנהלים
לפי עקרונותיו. אבל אם משהו
יאיים על נוחיותו, הרגליו וסידרי חייו
הקבועים, הוא עלול להתפרץ בזעם.
להעיר אפילו בגסות וללא התחשבות.
ועד שלא יפרוק מעליו את בל מה שהפריע
לו במשך שנים, הוא לא ישתוק.
לאחר מבן יבואו עוד ״שבע שנים שק טות״
וסביבתו לא תוטרד ממנו או
מדבריו.

קשה לבנותם אנשים ביקורתיים, את
העבר הם נוהגים לשבוח, להווה כמעט
אינם שמים לב, ומה שמעסיק אותם
בעיקר — העתיד. ומי יבול לבקר את
מה שיקרה פעם ז בן טלה מעיר מייד
כשמשהו לא נראה לו. הוא יבול גם
לכעוס ולפגוע, ולהטיח את האמת בחו^^

בן מזל אריה אינו ביקורתי. הוא טוב

אחת התבונות האופייניות ביותר לבני
מזל בתולה היא הביקורתיות• גם מי
שאינו מתמצא באסטרולוגיה יודע, שבן
מזל זה תמיד מעיר על כל דבר בעולם,
בסביבה הקרובה, או אצל אנשים אח רים•
מן הראוי לומר, שדבריהם על בני
המזל על פי רוב צודקים. אי אפשר
להאשימם בחוסר דיוק. אך אפשר לשאול,
מדוע בדאי תמיד להעיר, אפילו אם
הצדק עימם ז באן אנסה לסקור גם,
עד במה מפותחת הביקורתיות אצל שאר
המזלות. האם יש עוד מזל המשתווה
לבתולה בתכונה זוז האם יש מזל שבו
תבונה זו אינה מופיעה י

בן בתולה, אך גם זו פוגעת לא פחות.
הוא אינו שבע״רצון בדרך בלל, מתעניין
בשטחים רבים, רוצה להספיק הבל, ולא
להפסיד דבר. ומכיוון שיותר מעשרים
וארבע שעות ביממה, גם הוא אינו מצליח
למצוא, הוא לא מספיק לעשות את
בל מה שמעניין אותו, וכך הוא נשאר
בהרגשה תמידית שמשהו חסר לו• הוא
נהיה ציני ולועג לאנשים, פחות זריזים
ופחות מוכשרים ממנו. הוא אינו
נוטר טינה, אלא מעיר ואחר־בך שובח
את בל העניין• מי שנפגע ממנו עדיין
בן בתולה ממש המציא את הביקורת,
מלקק את פצעיו, והוא בבר עסוק בעניין
חדש.
(המשך בעמוד )54

תקופה שבה בדאי לתכנן את המהלכים
הבאים. קשר שהחל לא מזמן גורם לבם
לשקוע במחשבות ולעשות
חשבון־נפש• בדאי
להתרגל לשינוי שחל
בכם, בגלל היחס השונה
אותו אתם חשים.
את התוכניות יש לשמור
בסודיות מוחלטת
ולהימנע מפליטות פה.
מצב הרוח לא על הגובה
ובסביבתבם הקרובה
מתח רב. הטוב
ביותר הוא להתרחק ולהתבודד, ולהמתין
שהתקופה תעבור. עיסקו באמנות.

הסתגלות לתנאים חדשים שנוצרו בסבי־בתכם
הקרובה, מקשים עליכם בתקופה
זו. המילחמות שאתם
מנהלים נגד האנשים
הקרובים אליכם ביותר,
גורמות לכם. בעיות ומרחיקות
מעליכם את
החשובים לכם ביותר.
מיפגשים חברתיים עם
אנשים יפצו אתכם מבחינה
חברתית• זה הזמן
לבסס לעצמכם עמדה
בקרב אנשים שבעתיד
יהיו מאוד קובעים עבורכם. קשר חדש
עומד להתחיל, וזמן ההתחלה תלוי רק בכס.

עניינים מיקצועיים מטרידים את מנוחתכם
בתקופה זו. תוכלו לקדם את
מהעבר,
שאיפותיבם
אך דברים אחרים לוחצים,
ומעכבים את
ההתקדמות. יש להפריד
בין התחומים.
חבל לוותר על האפשרות
לשינוי במקום
העבודה. מצד שני, כל
9ץ ז*הו;.׳.1וו8.1.י 6?-מה שקשור לבן־הזוג
בל־בך מציק, שבמעט
אינכם מוצאים פיתרון
שישביע את רצונבם. בענייני בספים
אתם חשים בלחץ ופוחדים ללא סיבה.

מצב הבריאות מאוד רגיש לאחרונה. עליכם
להשגיח יותר על עצמכם ולנסות
לעבוד פחות, או לפחות
להשקיע פחות מאמצים.
לא תפסידו דבר, גם
כך מעריכים את מסי־רותכם,
ואיש לא יכעס
אס תרשו לעצמכם מעט
פינוק. הזמנה לנסיעה
לחו״ל תוצע כנראה הו
2בדצמבר *
שבוע, ותביא אתכם
19 בינואר
להתלבטויות. אין מה
למהר במתן תשובה.
ידיעות שתקבלו מאדם קרוב השוהה שם,
יגרמולכם להתלהבות ולציפיה מהנה.

היציאה מהשיגרה גורמת להרגשה טובה,
אך מכניסה אתכם לסבך של בעיות
כספיות שאינן קשורות
אליכם ישירות. בדאי
לברר מה קורה עם
חסבונות ובספי ביטוח,
בל אלה דורשים את
מירב תשומת הלב בימים
אלה, דבר שידאיג
אתכם בתחילת השבוע,
יסתדר לטובה
בהמשכו. ידיעה שתגיע 3 5 5 0 1 3 1
תקל עליכם את ההרגשה
ותוכלו להמשיך את הדרך שבה עיכובים התחלתם ללא
מיותרים.

בימים אלה עליכם לצאת מעט מעצמכם
ולנסות לפתח שוב קשרים חדשים שאותם
הזנחתם לאחרונה.
לבן־הזוג תקופה לא
טובה ועליכם מוטל התפקיד
לבוא לעזרתו,
ולוותר מעט על רצונו־תיכם
וזמנכם למענו.
מתנה קטנה או הפתעה
אחרת עשויה לעזור
לו לשיפור מצב־הרוח,
ולכם, בני דגים,
האוהבים להעניק לזולת,
תהיה זו הנאה כפולת ומכופלת.
במקום העבודה תזכו לבסוף בשבחים.

774

...17*774 7*41...17*7711 7747

...ועוד פ חי ת,
ועוד מו צר חד ש
של משפחתל ^ #ל ׳
קינ לי ב פ חי ת ^ -7׳ •
קינלי או רנג /קינ לי לי מון,
ב פ חיו ת צוננו ת.
ק ח לך פ חי ת.
פ תח אתהמכסה.
קינ לי

גלידת שמנת חדשה ב 5-טעמים נפלאים:
וניל, שוקו, שוקו-וניל, מוקה-וניל, פונץ׳-כננה.
גלידת שמנת אמיתית מתנובת ארץ־-ישראל,
מיוצרת ללא מגע-יד, באריזות של 400 גרם.

גלידת תנובה -החלב הוא שקובע.
111 בם __

מפסיקו: רו קפלר וצא ל מיל חמה
קצב ההתפתחות המדהים של מכסיקו מעורר חרדה
עמוקה בקרב אלי־ההון הגדולים בארצות־הברית. ביטאונם,
וול סטריט ג׳ורנל, מקדיש לאחרונה כתבות רבות לאיום
•המכסיקאי, ומדבר בגלוי על הסכנה הנשקפת לחברות
העל־לאומיות האמריקאיות ״מיפאן החדשה שמדרום ל-
ארצות־הברית״.
גם הגידול העצום בסחר בין ארצות־הברית למכסיקו
לא הרגיע את דיוויד רוקפלר ועמיתיו. המפעל המישפחתי
של רוקפלר, חברת הנפט אכסכסון, ביטלה לאחרונה הזמנה
יומית של 175 אלף חביות נפט מכסיקאי כדי לפגוע
בכלכלתה של ארץ זו. רוקפלר לא הסתפק בפעולה החד־צדדית
של אכסססון. הוא נטל חלק פעיל באירגון שרשרת
של ביטולים שהגיעו ל־ 550 אלף חביות ביום — 40 אחוז
מיצוא הנפט של מכסיקו!
האמתלה הרישמית היתד. העלאה צנועה של 2דולר

העובדים בגרמניה. אבל ארצי היא הלקוחה העיקרית של
מיפעל הטרקטורים הזה. את כל העלאת השכר הזו כיסה
משלם המיפים בטנזאניה, אחת הארצות העניות בעולם.״
סיפור קטן זה, שנועד להסביר את יחסי־התלות בעולם
של ימינו, מאפיין את מירקם היחסים שנוצר בין אפריקה
לבין העולם התעשייתי.
אפריקה השחורה סובלת מהיעדר השקעות־הון, ידע

! 911ק סו
טכני וכוח־אדם מיומן. מיליוני בני־אדם סובלים רעב,
והעליה בשיעור ייצור המזון נופלת בהרבה מהקצב המהיר
מאוד של הריבוי הטיבעי ביבשת. באפריקה חיים ארבעה
מיליון פליטים, קורבנות של רעב, בצורת, התפשטות .
המידבר לתוך השטחים הירוקים, ומילחמות אזרחים. מאז
מלחמת העולם השניה פרצו באפריקה 40 מילחמות; מתוך
125 שפקדו את העולם כולו. המחיר שולם לא רק בדם
ובעיכוב הפיתוח הטכנולוגי. גם הסביבה, המים והיערות,
החיוניים כל־כך לאפריקה, נפגעו באורח ניכר ותרמו
למצב הכללי החמור ביבשת השחורה.
חפלה שיטתית. כלכלני האו״ם אינם מנבאים טובות

ת לייני
מיליארדר רוקפלר
מכסיקו — יפאן חדשה
לחבית, הרבה פחות מהמחיר הריאלי, כדי לממן תוכניות
פיתוח ותיעוש במכסיקו. בעקיפין תהיה ארצוודהברית
נשכרת מהפיתוח במכסיקו, שעשוי לבלום ״הסתננות״
מיליוני פועלים מקסיקאים לקליפורניה וטכסס.
מיטראן התערב. ההפסדים הצפויים למכסיקו מה־ביטולים
הם בשעור של כ־ 7מיליארד דולר בשנה
הבאה. הם יהוו פגיעה קשה במישטרו של הנשיא לופאז
פורטיליו, ועשויים לגרום להתעוררות רגשות אנטי-אמרי-
קאיים.
איבת רוקפלר ועמיתיו למכסיקו אינה נובעת אף ורק
מקינאה וחשש מפני כוחה הכלכלי הגובר. מכסיקו תומכת
בגלוי בקובה ומסייעת גם למישטר הסנדיניסטי בניקרא-
גואה. רוקפלר ניסה להשפיע גם על חברות הנפט הצרפתיות
לבטל הזמנות במכסיקו. הוא הצליח רק בשלב הראשון.
פנייה חריפה של הנשיא פורטיליו לנשיא צרפת, פרנסואה
מיטראן, הביאה להתערבותו המיידית של מיטראן בפרשה.
תוכנית הביטולים נגנזה, ואף ביקור בהול של
רוקפלר עצמו בפאריס לא הביא לשום תוצאות. לאחרונה
הפעילו החברות העל־לאומיות לחץ כבד על מכסיקו לפחת
את המטבע הלאומי, הפסו. לפי שעה נכשלו מאמצים אלה,
אבל מישקע המרירות הכבד נשאר בעינו.
אין ספק שמכסיקו, מעצמה איזורית עולה, יצואנית
נפט ואוראניום גדולה ומדינה בעלת השפעה רבה בעולם
השלישי, מהווה אתגר רציני למדיניות החוץ האמריקאית.
מומחים אמריקאיים לענייני אמריקה הלאטינית חוששים
מעימות רציני בין שתי הארצות, שיביא לנסיגה נוספת
במעמדה הבינלאומי של ארצות־הברית בעידן רגן.

אפריקה :
נשק במקום פית 1ח
לפני כשנתיים הכריזו פועלי מיפעל ענק לייצור
טרקטורים בגרמניה, שביתה כללית במחאה על תנאי-
שכר ירודים. השביתה הצליחה, והפועלים זכו בהעלאת
שכר ניכרת — 20 אחוזים. פרשייה מקומית קטנה ונעדרת
חשיבות זו עלתה לכותרות הראשיות של עיתוני העולם
דווקא בשל תגובה מאפריקה! נשיא טנזאניה, יוליוס
ניררה, הצהיר בנאום בעצרת האו״ם בנידיורק שרגשותיו
כלפי הצלחת השובתים הם מעורבים .״כסוציאליסט,״
אמר נייררה ,״הייתי צריך לשלוח מיברק ברכה לוועד־

משקיפים במערב עדיין מתקשים לעכל את עמדתה
הבלתי מכובדת של מיפלגת הטודה באיראן.
תמיכת מיפלגה שמאלית, פרו״סובייטית, במישטרו

לאפריקה. מתוך 25 מדינות בעולם, המוגדרות כתת-
מפותחות באורח, קיצוני 16 ,הן אפריקאיות. ההתקדמות
העצומה שהלה בכמה מדינות אפריקאיות, בעיקר מדינות
כמו ניגריה וניז׳ר, העשירות בנפט ובאוראניום, לא פקדה
את שאר הארצות העניות בחומרי־גלם. ארצות אופ״ק
נהנות, אומנם, ממאזן־תשלומים חיובי בשיעור של 150
מיליארד דולר. אבל המדינות המתפתחות שאינן מייצרות
נפט, סובלות ממאזן שלילי של 50 מיליארדי דולר. מחצית
המדינות האלה נמצאות באפריקה.
התוקפנות האחרונה שביצעה דרום־אפריקה נגד אנגולה
מיקדה את תשומת־הלב העולמית באפריקה. דרום־אפריקה
מחבלת באורח שיטתי במאמצי הפיתוח במוזמביק, אנגולה,
•זימבאבווה וזאמביה. היבשת כולה ממש רוחשת פעילות
צבאית ומילחמתית, ובהתאם לכך עולות גם הוצאות
הביטחון.
מדינות אפריקה השחורה מוציאות בשנים האחרונות
15 מיליארדי דולרים לשנה על רכישות נשק והוצאות
צבאיות אחרות. קצב החימוש באפריקה עולה על זה
של כל איזור בעולם מלבד, כמובן, המיזרח־התיכון. כל
יצרני הנשק הגדולים מוכרים לאפריקה. נשק סובייטי,
סיני, אמריקאי, צרפתי, בריטי, בלגי וגרמני מציף ממש
את היבשת. הנשק הישראלי, לעומת זאת, מופנה בעיקר
לאוייב הראשי של כל מדינות אפריקה, הרפובליקה
הדרום־אפריקאית.

ארצות־־חבדית־•
לגר ש את רגן

מאיגוד השחקנים
צופי הטלוויזיה בכל העולם הזדעזעו מהדרך שבה נהג
נשיא ארצות־הברית, רונאלד רגן, כלפי פקחי־הטיסה,
שהשביתו את נמלי־התעופה. תמונותיהם של מנהיגי השובתים
הכבולים בידיהם, כפושעים פליליים לכל דבר,
גרמו לגלי מחאות בכל אירופה, להפגנות הזדהות באמריקה
הלאטינית ולגל של סלידה מרגן וממישטרו.
מי שלא התרשם כלל היה כתב הצהרון ידיעות אחרונות
בניו־יורק, אביעזר גולן. את הצעת השחקנים הליברליים
לגרש את רגן מאיגוד עובדי הקולנוע הכתיר גולן
בכותרת לגלגנית. רגן, כתב גולן, מואשם ב״התנכלות״
לפקחי־התעופה. כאילו היתה כבילתם באזיקים ומאסרם
בפקודתו הישירה של הנשיא טיפול רגיל ולגיטימי ב־סכסוך־עבודה.
הלשנה
סיטונית. גולן גם מסתייע בתגובות הזועמות
של שני שחקני קולנוע מהימין הקיצוני — בוב
ד,ופ, מנושאי הדגל של מילחמת וייט־נאם וקלינט איסטווד,
מראשי הלוחמים למדינת ״חוק וסדר״ ,בנוסח ניאו־פאשיסטי.
רגן
התחיל את הקאריירה העסקנית שלו בהלשנה

מנאי־דת חומייני
בדרכי השאה
הרצחני של האיית־אללה רוח-אללה חומייני, בניגוד
לכל תנועות השמאל האחרות שנפלו קורבן
לתלייניו, מהווה מעשה-בגידה היסטורי, שאין
עליו כפרה• תמיכתה זו של הטודה הופכת אותה
לשותפה לרציחתם של אנשים מגיל תשע, גיל
״האחריות הפלילית״ לנערות, ועד גיל 102 כמו
במיקרה של משורר כורדי נודע.
אחרי רצח הנשיא וראש־הממשלה האיראניים
נשאל חומייני על ידי עיתונאי מערבי כיצד מוציאים
באיראן עשרות אנשים להורג, ללא מישפט
של ממש. מדוע אימצה המהפכה האיראנית את
שיטותיו של השאה השנוא !
חומייני הודה שיתכן שכמה אנשים הוצאו
ב״טעות״ להורג .״אבל אין בכן אסון״ ,הוסיף,
״הקורבנות החפים־מפשע עולים ישר לגן-עדן.״
מעניין כיצד יתרצו אנשי טודה, הקוראים לעצמם
מרכסיסטים־לניניסטים, טיעון מסוג זה.

שחקן־ר,ולנוע רגן
בשירותו של ג׳ו מק־קרתי
סיטונית על חברים שמאליים באיגוד שחקני הקולנוע,
בשירותו של הסנאטור הידוע לשימצה, ג׳ו מק־קארתי.
ב־ 1981 קל למצוא לו ולשכמותו מליצי־יושר, לא
רק בארצות־הברית, אלא גם בישראל.

חיי םברעם

מ כי ר ת חג
שבועיים בלבד

ז כו כי ת

מערכות ל שתיה קרה
(קנקן 6 +כוסות)
באריזות מ תנ ה
במקום 299

רק 2 1 0ש׳
פע מוני ג בינ ה
תחתית עץ ומכסה זכוכית במבחר

גדלים. לדוג מא:

במקום 239ש־

0 0 8 0 0 0 0 0 0 0 8 0 0 0
ס מהמזרחק שהרחוק

מגוון מ ק סים
של מוצרי קש
שימו שיים
סל סל ת לחם
מקש קלו ע
במקום 39

נלג§^
מ פו תתחרה סיניו ת
במבחר גדלים!!
לדוג מ א:

! 0ב מ קו ם 7.5רק
^ במ קו ם 60 רק
[ 0במקום 85 רק
!׳במקום 200ו

3 6ש׳

ו 5ש
רק 7 2 0ש׳

סלסלו ת קש ל שימו שים
שונים ־ במקום 25 רק 1 0י

י 169״

מגשי זכוכית מבחר נפלא
בדוגמאות שונו ת
ועיצובים מקוריים ר ק ^ לסן ליפתן מערכות שונות של ק עריו ת
להג שה. לדוג מא: במקום 39ש׳

יק 2 8ש

מגוון ג דו ל של
מ ר קיו תותח תיו ת
מקר מי ק ה,
במ קו ם ס סו

0991^1
האגרטליס׳׳ /ירץ ^ ״י ץ
ה מ קסי מי ם של
המזרח הרתוק
עם ציורים אוריגטליי ם
עדיני ם, בגד לי ם שונים
ובעיצובים מרובעים
עגולי ם ואובליים. לדוגמא:
׳אגרטל פ ר חוני מיפן
ש־במקום
259 רק

182

¥תה לזוגו ת אוהבים
¥תה ל שניים. במקום 259ש
¥יק ^ 1 8 2

מאפרות קרמיקה יפניות
בשלל צבעים ובמבחר רגמים

ספלי שתיה
חד שים בעיצובים ;
שונים לכל א רו ע
החל מ 1 6ש,

מגוון גדול של סטים כפריים.
ולדוגמא: סטפר חוני לקפה ל־ 6אי ש

^ .במקום 490ש׳ רק 3 4 5ש

^ קו מ קו מי ק ר מי ק ה להג שה ־

^ במקום 225ש׳ רק 1 5 9ש

ל ס טי*

חיילי רחצה צב עוניי ם
*^לגברים ולנ שים
במבחר צבעים
במקום 45

01008131
בו בו תד קו רטיכיד ת
מבחר מ ק סי ם בגד

שוני ם
הח ל מ ־ 0 3ש׳

במקום 25ש׳ רק 15
במקום 45ש׳ רק 27ש
במקום 59ש׳ רק 35.4ש

מרקיות כפריות
מגוון של גדלי ם וצבעי,
לדוגמא: מרקיה י פני ת עם ידי ת ש במקום 49ש׳ רק

יק 32״׳

לים
חיסור עודפי מבצע קניה.
פ סלוני ם מקוריים מאבן ועץ,
מ סיכות, כלים שימו שיים,
כלי ה ק שה, ת מונו ת בד רישומים[
ו הדפ סי ם, מוצרי קש.

מהודו*חדש מהודו* חדש
מגוון עצו ם של
שול חנו תוא ביז רי ם
לבית מגולפי ם מעץ
עבוד ת יד: שול חנו ת, סנובדים
לטלפון, מחיצו ת, מג שי ם ו בלי
הג שה.
לדוג מ א: שולחן
הג שה פינ תי
מקורי ו מיו ח ד -
במ קו ם 535 רק

374
ש מגש עץ גדול מ סוגנן ע ם ידיו ת,

במ קו ם 480 רק

336

א דני ת מגו לפ ת מיו חדתב מינ ה -
239 רק

168

רשת חנויו תקלאס • ע1שקלאס בבל בו שלום ב קו מתה או פנ הובמחלקתכ לי
בי ת • קלאס, דיזגגו ף 224יקלאס, דיזנגו ף סנ טרפ תוח רצוף כל היו ם
קלאס, לונ דון מיני ס טו ר, אבן ג בי רול • 30 וד^זי> קלאס, הנ בי אי ם ,9פ תו ח
ן>(:,ת*דז ז׳ בו טינ ס קי 65׳1011ץ׳<^1ו 1קליאס, סו קו לו ב
כל היו
רצוף כ ל
היו ם • .ן ראשל־צ
שמריהו!
כפר

קלאס,
באר -שכע קל א ס, הדסה ( 52ע ״י
קלאס, רח׳ ה לני המלכה ,9בנין ט פ חו ת
ג לי דתב ״ ש 111^ 11 הרצל 81ו. פ * שקלאס, מו ה לי ב ר פינ ת נו ר ד או.
ניתן לה שיג
אחוזה 104
מסחרי ערד
מטבח ובית,

גם אצל ה חנויו ת המור שות הב או ת • נ תגי ה :״ קלאסה״ ,שמואל הנציב • 12ר עננ ה: פיפר אין,
• כ״ס: עיג בל (כהן) ,ויצמן • 84 חולון :״ ס טיי ל״ .ככר ויצמן 5ו • ערד: פירחי זהב, מרכז
• רמת־אביב: שהרזאדה, מרכז מסחרי גו ה אביבים • חדרה :״דורון ופ ר ח״ • טבריה: כל־בו
ככר העצמ או ת • יהוד: ס מייל, קיבוץ גלויו ת • 42 בודים: מורן, בלפור • .85צפת: ונו ס

ה שר בראל*שווז

אעעיגו בעולם

דינה הוון: אני והסבתא
גיון מקנה: במקום מחבט הטניס ־ הבטוח באח!
לפני ששבר ג׳ון מקנרו את שליטתו הבלעדית
של ביורן בורג בווימבלדון, נדר נדר: אם ינצח
את אלוף־האלופים, יוריד את מחלפות שיערו הארוכות.
מה שכבר ידוע הוא, שהוא אכן ניצח את
בורג, ומה שאפשר לראות בתמונה הוא ג׳ון מקנרו

קצוץ שיער. חבל רק שאי-אפשר לשמוע אותו,
שכן את תספורתו החדשה הציג מקגרו לפני ידידיו
בדיסקוטק הידוע קסמן בניו־יורק, כשהוא
מלווה עצמו בגיטרה חשמלית, שמרעישה קצת יותר
ממחבט הטניס•

הגברת היפהפיה שבאמצע התמונה, החושפת שני טורי שיניים
צחורות על רקע עור בצבע אפרסק כהה, אינה אלא הזמרת לינה
הורן, שקולה המס לבבות רבים וממשיך להמיסם גם היום, בהשראת
גופה החטוב ותנועותיה האקסוטיות על הבמה. הורן, שהיא
כבר מזמן סבתא, חגגה את ניצחונה האחרון על הבמה בתוכנית־יחיד
חדשה בברודווי, כשאורחות הכבוד היו בתה, גייל, ושתי
נכדותיה (אחת מהן נראית בתמונה).

החתונה המלכותית: הבלו חייכה. החתן התאפק, הילדות גיחכו והנסיכה התפקעה מצחוק
זוהי התמונה הלא נכונה, התמונה שצולמה כשלא
הרגישו. זה היה, כמובן, בחתונה המלכותית כאשר הצלם
המלכותי, דומה של המלכה אליזכת, לורד ליצ׳־י
פילר, עמל קשות כדי לסדר את החתן, הנסיך צ׳ארלס,
ה עו ל ם הז ה 2297

הכלה, ליידי דיאנה, והשושבינים, מגדול עד קטן, לפי
הסדר בהנצחה מכובדת כיאה וכנאה. אלא שהמתח היה
רב כל־כך שכולם החלו לצחוק, וכך התקבלה תמונה
יוצאת־דופן, כשבמרכז ליידי די אינה מסתירה את צחו־

חק, צ׳ארלס שולח מבטים מסביב, דוכס לינדלי (משמ<
לכלה) והנסיך אנדריו צוחקים והנסיכה שרה (ק
צונית מימין בתמונה) ,בתה של הנסיכה מארגרנ
מתפקעת מצחוק.

בל אופונק ט מכריזה על תחרות פרסי ם
מיוחד ת במינה: כל ה קונ ה טלוויזיה צבעונית
או רדיו־טייפ ל מכוניו ת בחודש ספ ט מ בר —
י שתתף בהגרל ה שבה יוגרלו 3פרסים
יקרי ע יד:

פרס ראשון:
,י י 1ז* ! 1ווידיאו־טייפ 7 \/-1 0 0ח
פרס שלישי:
רדיו־טייפ ז-</\1\10\/£7ו
אל תחכה לאוקטובר. קנ ה בספטמבר,
מל אאתספחה בי טוח ושלח לבל אופונקט
(רח׳ בוגרשוב ,70ת״א).
ההגרלה תיערך ביום ,22.10.81
באולם ה תצוגה של בלאופונקט, בנוכחו ת נציג
בל אופונ ק ט בישראל, פ רסו מ אי החברה
ורואה־חשבון מו ס מך.

דו ב ר

בלאופונקם-בכל

מח״ר!

היבואן הבלעדי: טרכף יבוא בע״מ,רחוב בוגרשוב ,70 תל־ אביב,

העולם הזה 2297

1ו 11ו1יםב עו ל ם
אלנסנזו גגדונוב:
הסלידה הבאה
הבניה וה1ויווו
ביום חם ולוהט ב־ 27 באוגוסט
לפני שנתיים, עשתה לימוזינה
שחורה את דרכה אל מטוס ה־אירופלוט,
שחנה בנמל התעופה
קנדי בניו־יורק. עיתונאים ודיפלומטים
עמדו בקיפאון, כשצווא-
רוניהם רטובים מזיעה ורגליהם
יבשות מהמתנה. סוכני ק־ג־ב
עסקו בבירורים אצל הגברת
דנדמילה ודאסובה, אם אכן

היא רוצה לחזור למולדתה, רוסיה
הסובייטית. אי־שם ציפה בחוסר
סבלנות אלכסנדר גו־דוניב.
הוא כבר עשה את הקפיצה הגדולה אל החופש. חמישה
ימים לפני כן ערק מלהקת
הבולשוי באלט ולא היה מוכן
לסכן את עצמו בשיחה עם
רעייתו.

שאבו אננאסו.
תמונה מישבתתץ ן
תקופת הפגרה של שא-,ל
אזנאבור היא תקופה שכולה
קודש לחיי מישפחה. בווילה הענקית
שלו שבסן־טרופה הוא
עורך סיאסטה ארוכה עם רעייתו
אולה ועם שלושת ילדיו: ני־קולס,
בן הארבע שופע כולו
חום ונשיקות לאביו (בתמונה),
שעה שאחיו קאטיה ו מי ש ה
כבר מתכוננים לתחילת שנת הלימודים.
וגם המוסיקה לא נשארת
מיותמת בלילה, כששאר בני ה-
מישפחה הולכים לישון, מתיישב
אזנאבור ליד הפסנתר• ואף שהוא
מבלה איתו את כל הלילה, קשה
להאשים את האב המסור והבעל
הנאמן בבגידה.
הווריוז וזיי דסי-ו-

גודונוב, הנראה בתמונה למע לה
קופץ על חבל ברחוב שליד
ביתו, ליד הסנטראל פארק ב־ניו־יורק,
ציפה בשעתו, שרעייתו
האהובה, הנראית עימו בתמונה
הקטנה, תלך בעקבותיו. עד
היום, כשהוא נושא יד אחת
לחיים חדשים, עדיין מחזיקה ידו
השנייה באהבה הישנה. מזה שנה
הוא מצפה שאשתו תקבל אשרת
תייר על מנת שיוכלו לראות
זה את זו, אך למרות שהוא
מדבר איתה בטלפון מדי שבועיים,
הוא גילה לאחד מידידיו
שאינו מאמין שיראה אותה שוב.
השמועות על יחסיהם המוזרים
של הזוג פורחות: מספרים
כי נשא אותה כי לאמיתו
של דבר היתה מרגלת שעבדה
בשירות הק־ג־ב. לפי שמועות
אחרות היא חזרה לברית־המוע־צות
משום שהשאירה שם מאהב.
גודונוב היה הראשון שערק

מלהקת בולשוי. נורייב, מא־קארוכה
ובארישניקוב, שערקו
לפניו, באו מלהקת קירוב
מלנינגראד• חייו בארצות־הברית
לא היו קלים בהתחלה: חודש
תמים חלף עד להסדרת חוזהו
עם להקת המחול. שמונה שבועות
לאחר מכן התפטר. משכורתו
החריגה יצרה מתחים בלהקה
וגרמה להשבתתה. כשהתפטר,
התחננו אליו שיחזור. הוא חזר,
ואז, כשעמד להופיע בהופעת
בכורה בוושינגטון טורפדה ההופעה
על-ידי הרקדנית ג׳סלי
קירקלנד, חברתו לשעבר של
בארישניקוב .״הרוסים ארוגנטיים
מדי,״ אמרה. היום מנבאים
לו עתיד בהוליווד, ובנות זוגו
הקבועות הן ז׳אקלין ביסט
וכארברה קאררה. אך כששואלים
אותו לתוכניותיו הרומנטיות,
הוא מרצין ועונה :״אל
תשכחו, אני אדם נשוי.״

איזאבלה כוון ! :כוונות של!־קרנית,
נשיאה, אסירה וגולה
בסימטה צנועה שבפרווד לא הדור במיוחד של מאדריד
מטיילת לה אשד, בלונדית, נאה, בשנות החמישים, גוחנת לפתע
על עגלתו של תינוק, ומחייכת אליו. לכאורה מראה נפיץ, אך לא
הפעם. שכן האשה הנאה היא איזאבלה פרון, לשעבר נשיאה,
לשעבר רקדנית, לשעבר — אצלה כל העבר דומה לאגדה מא־קאברית
מוזרה: שכן איזאכלה פרץ שוחררה מכלא לא נורא,
אבל ממשי, אחרי חמש שנים, שלו/שה חודשים ואחד־עשר יום.
זד, התחיל בליל סתיו, ב־ ,1956 בקאבארט בפאנטאמה. כרזה
ועליה תמונת רקדנית צעירה הזמינה תיירים לחזות באיזאבלה.
למעשה היד, שמד, מריה אסטלה מארטינז, אך שמה התיאטרלי
היה איזאבלה, ותחת שם זה מצא אותה מעריץ ששלח לה צרור
שושנים והזמנה לשתות עימו בקבוק שמפניה אחרי ההופעה.
המעריץ היה איש עצוב ובודד: נשיאה המודח של ארגנטינה
חואן דוטינגד פרץ. כשעזב את פאנאמה לא היה האיש לבדו
וכבר לא היד, עצוב• איזאבלה עזבה למענו את חצאיתה הססגונית
ואת הקאסטאנייטות, ויצאה להרפתקות ולנדודים. חמש שנים
לאחר מכן נשא אותה פרון לאשה, בספרד, בלי תופים !ובלי
חצוצרות.
במשך שמונה שנים הם הכינו את שובו של הנשיא המודח
לארגנטינה. ב־ 20 ביוני חזרו איזאבלה וחואן פרון הביתה לאחר
היעדרות בת שמונה עשרה שנים. אך ברגע שנחתו החלה
הדרמה: הצבא המהפכני של העם ערך לנשיא קבלת פנים שהס תכמה
בעשרים וחמישה הרוגים ושלוש מאות פצועים. חודש אחרי
כן התפטר פרון לטובת אשתו, איזאבלה. ואז החלו הטעויות
של ממלאת המקום: היא העבירה למזכירה הפרטי לופז רכה סמכויות
וכוח עצומים, עד שלא הרגישה כיצד ראספוטין הפרטי
שלה הופך לאדונה הסודי של ארגנטינה ופותח לפניה את
דלתות הכלא. באביב 76׳ נסגרו עליה הדלתות, על־ידי אותו הצבא
שפתח אותן בשעתו לפני בעלה.
היום גרה איזאבלה פרון בווילה פשוטה במאדריד. הרקדנית
הקטנה והצעירה כבר אינה רוקדת בלהט, וחמישים שנותיה ניכרות
בה• אך זיכרונותיה יהיו בוודאי סוערים כעברה.

אז דגיעים לסבימו האהבה1

שותים פזהקולרה אגדתית...
מה צריך לעשות?

בפעם הבאה שאתה שו תה פינ ה
קולדה ,000x7*115705 7\*/0חשוב
על כך שאתה עשוי לזכות באח ת
החוויות היפות של חייך:

שבוע שייט לזוג
בטפינת האהבה של
״אפירוטיקי ליינס״*
או באחד הפרסים האלה:
100 חולצות פינה קולדה.
160ק ס טו ת מו קלטו ת עם
מו סי ק ה מדליקה לריקודים,
בהגשת אבי אתגר.
100 בקבוקי פינה קולדה.

קודם כל — לשתות פינה קולדה
א מי תי ת נש 7ז ,000x7 * 115 705
ליהנות מטעם ה קו קו ס הטבעי
ולהרגיש איך הקצב של ה איים
הקאריביים זורם בעורקיך.
אחר כך — גזור משני בקבוקי

פינה קולדה4 75000

אתס מל ציפוי

״מגן קור״ הבלעדי של

£1־ו*ות 0ר
חסק מ ו
000X7
* 115
ח/ו/ת־ 705

(ראה ציור) ,ציין א ת 5ו ע !
שמך וכתובתך,

הכנס למעטפה ושלח
לפינה קולדה, ת.ד6406 .
תל־אביב .61063
ההגרלה תיערך ביום 28.10.81
ובינתיים, תוכל להמ שיך וליהנות
עם פינה קולדה 0עו\000x7 * 115 705 7
היחידה שיש בה מרכיבים
טבעיים בלבד — וגם היחידה
שיודעת א ת הדרך ל ספינ ת אהבה.
בהצלחה!

* ס פינ תהאהבה של״ א פי רו טי קי ליינ ס״ מפליג ה לפי ר או ס דרך פורט סעיד וחופי יוון המק סי מי ם( .יציאה מאשדוד כל יום הי)

קבלת מודעות
לכל העיתונים
במחירי המערכת

סטודיו 81

ס פרסום אידיאד
לתנועה ולאמנות המחול

גזועדון 5

כהנהלה ורד צבעון וחיה הלפרין

*חרבות חד ש ה

מודיע על פתיחת שיעורים :

מחול אירובי — ורד צבעון

בלט מודרני — חיה הלפרין (מכון וינגייט)

יום שלישי 15.9.81 ,

ראיון החודש עם
המיזרחן העיתונאי

התעמלות ותנועה יוצרת
לילדים החל מגיל 4

התעמלות בקצב הג׳אז לנערות ולנשים

א,מנון קפליוק

קורסים מיוחדים בהתעמלות
לנשים לאחר הלידה

התעמלות ואקרובטיקה לילדים מחוננים

יוגה — מייקל גפן

בלט קלאסי — נורית נתן (מיה ארבטובה)

ג׳אז — חיים אוחיון (מלהקת בת״שבע)

על.הנושא :
ההתפתחות בשטחים
ובעולם הערבי
המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.

תן טרמפ לחייל 431

גדי 11חדש

רחוב יהודה המפפי ,81ת״א

אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

רוו־ הם .5תל־<;נינ
ט 297263

הו פי ע

ההרשמה בימים א׳ — ה׳ 19.00 — 16.00
בסטודיו ,81 רח׳ יהודה המכבי 81
ליד קפה ״עוגתי״ — קווים 5׳ ,13,14 ,24 ,25
טלפון .458910

1 1 .1 .1 1
התוכן:
המצב, האוייב, הברירה — מקסים גילן
ב שר־תותחים ואבק־אדם — ש. כן־יוסן ק
שיח שכונות — ריאיין: מוטי אברהם
״ממיזרח תיפ ת ח הטובה״ — אורי רם
בגין: התשובה להתנ שאות — דויד דרעי
עדה או מעמד? — ישמעאל ויניאס
פרשת טימרמן — אלן וולרי
אש״ף: עת למילחמה — מרוואן אל־־קודסי
האדם השלישי — ניסיון ההתנק שות בווינה
שיחת־חוץ — אלכם מסים
צעד ראשון במסע השמאל — גבריאל מוקד
סמלים תלושים ושמאליות תלושה — רוני סטראייר
להעלות חרם באריאל — כן־ציון ציטרין
איר להרחיק ידידים — ריאיין: ג׳ן! ארונסון
על לסביו ת ופמיניזם — אתי רונאל
מילה למצילי־ה מולדת — פרץ קידרון
המשבר מעמיק — אמיל תומא
מיבתב לבגין — גדעון ספירו
המירוץ הגרעיני במרחב — ישראל לו*
היום שלמחרת — נימר נימר
דיוקן: ח״ב יעקב גיל — ריאיין: גדעון ספירו
ארוכה הדרך ל שלום — ריאיין: עטאללה נאג׳ר
או מות השלום? — ריאיין: נווטי אברהם
״רוצה לשמוע קול סופר עברי!״ —
ריאיין: עטאללה נאג׳ר
ילדות לב — סאמיה פארם
הזוועה מביירות
יומן מדיני — חיים ברעם
להשיג בקיוסקים או באמצעות
ת. ד ,4461 .ירושלים 91043 ,

*! 11*1111 בשנים

אותו החיוך, אותה החיוניות, אותה אהבת החיים
— לא, אי־אפשר לטעות: אלה הן אם
ובתה. האם היא אוליפיה דה הו־וילנד, השחקנית
שהתחילה כקומיקאית וכגיבורה רומנטית בשנות
השלושים. הבת היא ז׳יזל גאלאנט, שנול דה
לאוליביה מבעלה פייר גאלאנט, לפני עש רים
וחמש שנים. היום, עשרים ושמונה שנים
בדיוק אחרי שאוליביה התאהבה בבעלה הצרפתי,
היא מחלקת את זמנה בין פאריס וארצות־הברית.
בפאריס היא גרה ובארצות־הברית היא עובדת:
משחקת או מרצה על הקאריירה הקולנועית שלה.
כרגע היא עובדת בלונדון, שם נולדה, על סרט
טלוויזיה אמריקאי המעובד לפי סיפור של אגאתה
כריסטי, ושמו: כה קל לרצוח.
הקאריירה של דה הווילנד הגיעה לשיאה בשנת
,1939 כשהופיעה בתפקיד מלאני המתוקה, רעייתו
של לסלי הווארד בחלף עם הרוח וזכתה בפרס
האוסקר. מאז עשתה עשרות סרטים אך אף אחד
מהם לא זכה בהצלחה גדולה במיוחד. בשנת 1960
כתבה אוטוביוגרפיה, המתארת את שתי הצלחו
תיה
הגדולות: הסרט חלף עם הרוח ובתה ז׳יזל.
״ראיתי את חלף עם הרוח שש עשרה פעמים,״
צילצלה אוליבייה לבתה, פעם, כשהיתה מעבר לים,
״ואת יודע, דיזל, אילו הייתי עכשיו בפאריס, הייתי
הולכת לראות את הסרט שוב.״ אך לבד מסרט
זה אין היא הולכת לקולנוע .״אהבתה האמיתית
של אמא היא המטבח,״ מעידה דיזל .״היא אוהבת
לבשל, מכינה בעצמה עלי בצק, אפילו שאפשר
לקנותם מוכנים, ואין כמותה בהכנת עוף
בנוסח יווני. היא בעצמה היתה מסוגלת להמציא
ספר בישול לאניני טעם.״ בינתיים, היא ממשיכה
לשחק, לבשל, ולכתוב את חלקה השני של האוטוביוגרפיה
שלה, שתגלה דמות שונה לחלוטין
מזו של מלאני, אם לשפוט לפי הסיפור הבא של
דיזל :״כשעבדה יחד עם בט דייווים על הסרט
האש האש שארלוט הקטנה זרקה אמא אגרטל ענקי
ישר על ראשה של דייוויס. האגרטל יכול היה
להרוג אותה אילמלא היה מקרטון, ואני משוכנעת
שאמא אכן שכחה כי היה מקרטון, בשעה שזרקה
אותו.״

וגיר, מאת״ה:
האהבה החדשה
כשסיפרו עליה שהיא מבלה ב־לוס־אנג׳לס
עם גבר מבוגר ממנה
בהרבה, מיהרו אנשי יחסי־הציבור
שלה להסביר :״מה פתאום, זה
בסך הכל היועץ האישי שלה,
ג׳והני סטארק. הוא כמו אביה,
כמו דודה הגדול, כמו המורה שלה
בעולם העסקים החשוך.״ היום,
כשהיא מבלה בתוך ערסל מתנדנד
בחיק הטבע עם צעיר הקרוב לגילה,
העונה לשם לורן רוסי,
ממהרים אנשי יחסי הציבור לתת
הכשר חדש למיריי מאתייה
המתוקה והתמימה :״מאהבו חתונה?
מה פתאום ו הוא צעיר יותר
מסטארק, אבל גם הוא ידיד נאמן
של המישפחה ולא יותר.״ מה לא
עושים כדי לשמור את הבתולים
למען קוני התקליטים !

תמי שנ״וו: הבדיחה הגזולה מן
המוגויה הגדולה -עמדה משינת
חמישה שבועות עברו מאז איבדה רומי שניידר את בנה
דויד. עתה החליטה, ממש כשם אחד הסרטים האחרונים שעשתה,
להתחיל מחדש. היא הורידה את משקפי השמש הענקיים, איפרה
את עיניה, הסירה את מיטפחת הראש שעטפה את שיערה וזקפה
את קומתה. רומי שניידר עובדת שוב.
ידידים, כך אומרים, מתגלים בעיתות של משבר: אצל רומי
שניידר התגלו מאהביה לשעבר כידידים. שני הראשונים שהגיעו
לבית־החולים, כשבנה דויד היה עדיין על שולחן הניתוחים, היו
ארוסה לשעבר, אלן דלץ, ובעלה שזה עתה התגרשה ממנו,
דניאל ביאזיני. האחרון, שנהג להיעלם לניו-יורק לעתים מזומנות
ונתפס על-ידי רומי בגיבובי שקרים, התאמץ לתקן את
העוול שעשה לה. לאחר שנפרדה ממנו, בשעתו, חודשים ספורים
לפני האסון, היא אמרה :״מעתה אשמור על עצמאותי ואקדיש
את חיי לאהבתי היחידה — ילדי דויד ושרה.״
היא השתדלה לעשות זאת, אך באחד מימי חופשת־הקיץ,
כששהה דויד בבית סבו וסבתו, הוריו של ביאזיני, הוא שיחק
עם חברים וניסה לעבור בקפיצה את הגדר שמסביב לבית• הוא
נתקל בעת קפיצתו, באחד המוטות החדים המרכיבים את הגדר
וזה, נתקע בבטנו. החדירה היתד, כה עמוקה עד שהרופאים, שעמלו
שעות ארוכות, לא הצליחו להתגבר על הקרע, והילד נפטר.
יחד עם ביאזיני, משגיח עליה גם ידידה האחרון, לורן פטין.
היא מתגוררת לסירוגין בביתו, בבית מישפחתו ובביתו של אלן
דלון, מאחר שאינה מסוגלת לחזור לביתה בפאריס, שם גרה עם
בנה דויד. מאז האסון לא דרכה רגלה גם בביתה היפהפה שבפרובאנס,
שם נהגה לבלות חופשות ארוכות ועליזות עם ילדיה. סוכני
הבית התבקשו למכור את הבית בשמה .״היא לא תחזור לשם
לעולם,״ אמרה אמה, השחקנית מגדה שניידר. האם יודעת
שהתרופה היחידה העשוייה לשמור על רומי בחיים, לבד מבתה
הקטנה שרה, היא העבודה :״היא עובדת כמטורפת, וטוב שכך.
רק העבודה יכולה להציל אם שאיבדה את בנה.״
היום נמצאת רומי שניידר בברלין, רחוק מפרובאנס ומפארים.
היא מסריטה סרט בשם הנערה מסן־סוסי. ליד קברו של בנה
מונחים בכל. יום פרחים טריים, אך איש אינו יודע מי האיש
הפוקד את הקבר מדי יום ביומו. אביו של דויד, הארי מיין,
התאבד, וגם מותו השפיע על הקאריירה של רומי, שהתפתחה
בצורה לא צפוייה, מהנסיכה סיסי המתקתקה לשחקנית מעמיקה. איש
לא ציפה מסיסי למה שהוכיחה רומי שניידר בסרטים כמו ח שי בו תה
של אהבה של אנדז׳י ז׳ולכסקי או תפקידיה בסרטיו של קלוד
סוטה. למרבה הצער הפכה השחקנית הדרמטית לאשר, טרגית.

מלכת האיים
מלכת המים 81

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
ב ח סו ת
דידנלזליד נסיעות ותיירות

ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!

! 8געפילטע־פיש וקוסקוס
היו מרכזה של ארוחת־סולהה
שערך שאול בן־-שימחון
לח״כים של מיפלגת־העבודה
בשבוע שעבר במיסעדה צרפתית
ליד תל־אביב. בן־שימחון,
חבר הוועדודהמרכזת של ההסתדרות
ומפעילי הפדרציה הספרדית,
גבה מכל ח״ב אלף

מ האי ש ש על ח״ו האינסימ״ ם ה תנפל הקצין
מרסס במי שפטז 1 .מ ה קרה לנו סני ת־ ה ש רד
לא אמרתי כלום על הגעפילטע-
1סגן שר־החוץ, יהודה
של פסח ו1.־ 1פר?
פיש. אז עזבו אותי במנוחה!״
כן־ מאיר מהמפד״ל, יצא ל-

הנהג הוא אחיו של גיורו׳.
בו רכה, הכדורגלן לשעבר.
פרם, שחילק אחרי ה 1
ארוחה
בעצמו את העוגות לסועדים,
אמר שאילו כל האשכנזים
היו מחזרים אחרי המרוקאים,
כשם שהם מחזרים אחרי

שווייץ לבילוי חופשה מישפח־תית.
יתכן שגם שם יעסוק בפוליטיקה,
כי בהרי האלפים נופשים
בימים אלה ח״כי אגודת-
ישראל, מנחם פרוש ושלמה
לורנץ. נראה שבן־מאיר
ימשיך אחר־כך למכסיקו.

אפשר לסמוך על הממשלה.״
׳ 8שר־התיירות, אברהם
שריר, סיפר לבאי קבלת־פנים
שערך בשבוע שעבר בתל-
אביב, שהוא שמח להיות בין
שווים. המוזמנים שבאו לברכו,
לרגל היכנסו לתפקידו החדש,
ביקשו לדעת על איזה שיוויון
הוא מדבר, ושריר סיפר להם
שבאותו יום אכל ארוחת־צהריים
עם כוכבי הכדורסל
הגבוהים של הליגה המיקצו־ענית
בארצות־הברית ששהו
בארץ. ומעולם, כך אמר, לא
הרגיש נמוך כל־כך .״עכשיו
אני מביט על כולם מאותו
גובה.״
81 מי האיש שעליו התנפל
הקצין־לשעבר שאול
מרכוס, בשעה שחקר את עד־המלך
במישפט הנערך נגדו
בפרשת עמוס ברגם ז מרכוס
התפרץ והעיר הערות גסות
על חייו האינטימיים של האיש
שכינה בשם ״הבום שלך״ .השופטים
עצרו בעדו ונזפו בו.
הבום של העד הוא ראש אגף-
החקירות במטה הארצי של
המישטרה, יחזקאל ק רוהי.
! 8בפגישה של מפכ״ל-
המישטרה, אריה איכצן, עם

המיבצעית של היחידה, שאל
אותו ברצינות :״אלכם, למה
אתה לא מגולח?״
׳ 8גדליה שרייכר, מג-
כ״ל המישרד לענייני־דתות,
סיפר שהוא אוהב געפילטע-
פיש ושונא דג סלמון. שרייבר
יוחלף בתוך כחודש על־ידי
הרב משה סלומון, מאנשי יוסף!
סורג, השר לענייני־דתות.
8שרייבר, נוהג להתפלל
כחזן בבתי-כנסת בחודש החגים.
בשנה שעברה התפלל
בבית־הכנסת של רמת־אביב,
והיו שטענו שהצליח להופיע
שם כחזן בזכות תפקידו ב־מישרד־הדתות.
כביסוס לכך
ציינו ששרייבר פנה לשר הממונה
עליו, יוסף בורג, שככל
הנראה ידיחו בקרוב, וביקש
ממנו שאם אכן הוא מתכוון
להדיחו, יעשה זאת אחרי החגים,
משום שגם השנה הוא
רוצה להופיע כחזן בבית־הכג־סת
ברמת־אביב. שרייבר עצמו
טוען שהשנה עדיין לא החליט
אם ישמש כחזן .״נתתי לבית־הכנסת
רשימת־מועמדים, ואם
הם לא ימצאו חזן מתאים, אז
אהיה חזן, מחוסר־ברירה.״

שולמית אלוני

בחרה לנפוש בארץ געת פגרת־הכנסת. היא ירדה לאילת לחופשת
סוף שבוע, עם בעלה ראובן, הסתגרה במלון וסירבה לעסוק בפי-
ליטיקה. טדי פעם הגיחה לכפר של רפי נלסון ושם השתזפה, כשהיא לבושה בביקיני חושפני למדי.

לירות עבור הארוחה המרד
קאית־פולנית שהוגשה שם, ואת
השאר מימן — לדבריו —
בעצמו.
! 8מרכז הסולחה היה הדג
הממולא בנוסח אשכנז.
כשהובא הדג, הציע שימעון
פרס לח״כ רענן נעים לאכול
את ראשו של הדג. נעים הסכים
ואמר :״תמיד אני אוכל את
הראש, כי אני רוצה להיות ראש
לשועלים, ולא זנב לאריות.״
! 8כשהוצע הדג לנהגו
של פרם, חיים כדרכה, הוא
סירב בתוקף לגעת בו .״אני

טוב

המרוקאיות, היה המצב
מאוד.
81 כשהגיע מועד התשלום,
הציע ח״כ שכח וייס
שכל אחד ישלם בשני בן־
גוריונים, ולא בז׳בוטינסקי
אחד, וכך אכן עשו רבים.
81ח״כ נאווה ארד סיפרה
בשבוע שעבר שראש-
הממשלה, מנחם כנין, אמר
למנהיג אגודת־ישראל, ח״כ
אברהם שפירא, שהוא מקנא
בו, מפני שהוא יושב במליאה
ליד ״אשד יפה.״ שפירא
יושב, כמובן, ליד ארד.

! 8ח״ב אחר של המפד״ל
שיצא לחו״ל הוא אברהם
מלמד, הנמצא בדרכו לקובה.
סגן שר־החקלאות, 81 פסח (״פייסי״) גרופר, נראה
בשבוע שעבר במיזנון־דרכים
מול חיפה, מיוזע ומרוגז. לעיתונאית
שעברה במקום סיפר
שמכונית־השרד שלו נתקעה,
והוא ממתין למישהו שיבוא
לאסוף אותו. גרופר, תושב
עתלית, שהתפרסם בשעתו כש תבע
מנהג־הקטר לעצור את
הרכבת ליד ביתו, התלוצץ :
״הרכבת אף פעם לא נתקעת.

אריה נאור

מוסר מעל גבי דוכן את הדיווח השבועי
על ישיבת הממשלה, בחדר עיתונות
מיוחד שהוקם במישרד ראש־הממשלה. מזכיר־הממשלה היה מרוצה
מאד מהסידור החדש שמנע אפשרות של ראיונות־חטף שהשרים
היו מעניקים לעיתונאים בפתח הבניין. כל שר ייאלץ
מעתה להעניק ראיונות מעל אותו דוכן• היו שהתבדחו ואמרו
שכך יקשה על שרי־הממשלה להדליף את תוכן ישיבות־הממשלה.

חברי מערכת על הנזי שמו ציין
איבצן שרק אירועים יוצאי־דופן
מסוקרים על-ידי הטלוויזיה
,״לאירוע רגיל של פריצה
הם לא באים.״ העיר על־כך
עורך על הנזישמר, מארק
ג פן ז ״לא פעם גם המישטרה
לא מגיעה.״ ענה לו איבצן:
״זו לא היתה קריאת־ביניים
אלא דקירת־ביניים.״

די 1 111*11ל!

הציירת השתתפה כאורחת ״קבוצת משושה״ בתערוכה ציירי הזרם הפי־טסטי.
בתיה, אשתו לשעבר של דן, בן־אמוץ, ששנים לא ערכה תערוכות,

הצטרפה לתערוכה. מולה שלושת חברי הקבוצה האחרים: יעקב גילדור, אריס למדן וברוך אלרון.

העולם הזה 2297

81 כשפגש המפכ״ל את
ניצב־מישנה אלבס איש־שלום,
מפקד היחידה שתפסה
את רשת זייפני הדולרים, ב־מיסדרון
מישטרת מחוז תל־אביב,
אחרי ליל הפעילות

עבור הופעות כחזן אמור
שרייבר לקבל סכום של כ־50
אלף לירות•
! 8באחת השיחות שקיימו
בשבועות האחרונים הרב הראשי
האשכנזי, שלמה גדרן,
ושר-החינוך זבולון המר,
כינה גורן את הרב הראשי
הספרדי עובדיה יוסף! ״עמיתי,
הדגול בתורה״ .המר סיפר
אחר־כך שהוא התגעגע לימים
שבהם הוא עצמו כינה את
הרב יוסף הקד׳אפי הזה,״ ואילו
הרב גורן כינה את שותפו
לפיסקי־ההלכה האחרונים בשם
״אידי אמין.״

11-60
71 ההתחלה

נ* חדש בא רץ
שירה המפורסם
,׳טה לוקה אותו שינה מאוחר יותר יורם טהר־

שבוע פרצה סערה סביב שמה

השחקנית הוותיקה, ג׳טה
ה. רבים משייכים את ג׳טה

אטרון האידיש, למרות שהידע
בשפה זו מצטמצם לכעשר

1תי קוסוביצק ,

לב ל״אני ותיק בארץ״ .בבל פעם שהוזכרה תקופה
בחייה של ג׳טה היא התבקשה על״ידי דודו דותן,
מנחה הערב, לשיר לפני האורחים שיר מהתקופה.

מילים ולטקסטים שלמדה לדקלם
בעל־פה. לוקה, ששיחקה בתי
א ט רון דו־ ר ה־ מי, ב לי־ל ה־ לו וב־ס
מב טיון, עקרה לפני שש שנים
לבאר־שבע כדי לשחק שם. הש
בוע
קיבלה הודעת פיטורין מן המנהלת
החדשה של תי א ט רון באו ־
שבע ציפי פינם 0 0 0בימים
אלה חוגגת ג׳טה לוקה את יום
הולדתה ה־ .60 כל חבריה הקרו־

דאגה שג׳טה תגיע למסיבה בזמן, ושתיראה יפה.
בתמונה למטה: יעקוב בודו, שסיפר פי היה על
זה יחד עם ג׳טה יותר מאשר בבית עם אשתו, השוהה עכשיו בטיול ברומניה.

בים התכנסו כדי לחגוג יחד אי־תה
0 0 0שחקנית תי א ט רון ה קאמרי,
אפתי קוסוביצקי, ש מכירה
את ג׳טה שנים רבות, ובעבר
אף חילקה איתה דירתה,
מכירה את כל ידידיה של לוקה
עוד מתקופת הסמב טיון והרכיבה
את רשימת המוזמנים יחד עם ה־כדין
דודו דותן המסיבה
היתה מסיבת הפתעה שנש מרה
בסודי סודות, כמו ששומרים
על סוד צבאי. לפני שנכנסה ג׳טה
לאולם צוו ת א, שבו נערכה המסיבה,
התייעץ דותן עם האורחים באיזה
שיר לקבל את פניה של לוקה.
ברוב קולות הוחלט על שירה
המפרסם הום הופ זה נורא שמח,
זה קרה במציאות ולא על הירח
0 00 אסתי קוסוביצקי סיפרה
לג׳טה שעליה להיות באולם
במשך חמש דקות, כדי להשתתף
בתוכנית המוקלטת על־ידי גלי-
צה״ל, והבטיחה לקחתה למיסעדה
מפוארת כדי לחגוג את יום ההולדת
האורות כבו ודממה
עמדה באולם, כשנכנסה לוקה• ה
טקסטים
שלמים מהצגות שבהן
שיחקה עוד בתחילת דרכה בתיאטרון
*!6 0אריה אליאס
הגיש יחד עם ג׳טה את המערכון
א ד מי ר לי ם, מתוך ההצגה זו רבה
היווני, ויעקוב בודו סיפר של-
הצגה שני קוני למל היתה הצלחה
גדולה, ושבמשך חופשת חנוכה
אחת הם ערכו 45 הופעות :״הצלחנו
אז, כפי שמצליח שימי
תבורי היום,״ התלוצץ בודו
0100 המסיבה נמשכה לתוך הלילה,
כשכל המוזמנים רוצים לבצע
את חלקם בתוכנית. מדי פעם
בפעם זלגו דמעות מעיניה של ג׳טה

יהורם גאון

בא למסיבה יחד עם דובי זלצר. הוא היה היחיד שלא הצליח
להטעות את ג׳טה. ברגע שנשמע קולו מאחרי הקלעים צעקה
ג׳טה: זה יהורם. לא יכול להיות מישהו אחר!״ כשיצא לבמה קיבלה פניו בנשיקה.

נוכחים פרצו בשירה ובמחיאות
כפיים סוערות, וג׳טה עמדה המומה
ודמעות זלגו מעיניה • 9 6
הערב נערך בהשראת התוכנית
חיי ם שכאלה. ג׳טה היתה צריכה
לזהות את קולות חבריה לעבודה
שעמדו מאחרי הקלעים. על הבמה
היתד, מונחת ערימת מתנות
גדולה, כשמפעם לפעם נוספת עוד
חבילה 0בין האורחים ש באו
לברכה, היו הזמר ד,וותיק
פרדי דורה, והשחקנים זאב

כדלינסקי ומרדכי כן־ זאב

שהוא אביו של שחקן מפורסם לא־פחות
דורי. בן־זאכ 0
ריבקה מיכאלי׳ סיפרה על היכרותה
עם לוקה, כשריבקה היתר,
ילדה קטנה. אביכה פז, שבאה
לבושה בשימלת זמש בהירה, ביצעה
שיר יחד עם לוקה, וכמוה עשתה
הזמרת עדנה גורן. יהורם
גאון שר מאחורי הקלעים את שירו
רחה, רוזה ודוכי זלצר ליווה
אותו באקורדיאון 0ג׳טה,
שלבשה שימלה שחורה ארוכה ונעליים
בעלות עקב גבוה, הדהימה
את כל הנוכחים במירצה הרב
ובזיכרון החד שלה. היא זכרה

לוקה כשנזכרה בתפקידים מיוחדים,
מאורעות׳יוצאי־דופן ואנשים
שמילאו תפקיד חשוב בחייה של
השחקנית ילידת רומניה .״אם
הייתי יודעת מה מחכה לי ביום-
ההולדת הזה, הייתי מקדימה את
הגיל,״ אמרה 01 מסיבת שח קנים
ברוח אחרת ערכו שחקני תי אטרון
ה בי מ ה שחגגו את העלתו
של שתי הצגות חדשות, מ די אהו־פי
לו מנ ה, שהתחילו לרוץ סימול-
לטנית בשני האולמות של הבימה
׳ 000 המסיבה לא נערכה
ברוח נוסטלגיה והשחקנים לא נראו
כלל עייפים, למרות המאמצים
שהשקיעו על הבימה. הם הפגינו
מרץ רב, רקדו, שתו, שרו וצח קו
010:0השחקנית מרים זו הר,
המשחקת את מ די א ה פתחה
בריקוד סוער עם השחקן ניפים
עזיקרי, שמשחק את דון דו־פילונד
מיניקוס,
בעלה של
נר 0 0 0 ,אלי דנקי, המגלם
את יאסון ב מ די א ה, הראה שהוא
מוכשר גם כנגן פסנתר. לצלילי
נגינתו עלה השחקן שמדליק
וילדז׳ני על אחד הכיסאות, והצ חיק
את כולם כששר שירים מהם־

פרצה ג׳טה לוקה, אחרי שתי כוסיות קוניאק ששיחררו אומה מן
המתח וההתרגשות הרבה בהם היתה נתונה. כשראתה את האנשים
הרבים שבאו לשמוח איתה אמרה :״לא ידעתי שאני מכירה כל־כך הרבה אנשים.״

רט קברט. כשגמר לשיר, ירד
וילוז׳ני מהכיסא והזמין את השחקן
שימעז־ן כהן לריקוד טאנגו
9 0 9בהצגה פילוטנה משחקים
שימעון כהן, שמוליק וילוז׳ני ואלדד
כהן בתפקיד בניה של
פילומנה. השחקנית ליא קניג,
היא פילומנה, ועזיקרי הוא אביו
של בן אחד בלבד• העוקץ הוא שעד
סוף ההצגה לא יודעים החתן והקהל
מי מן השלושה הוא בנו
0001 למעצבת התכשיטים רחל
גרא יש מינהג קבוע — מדי
שנה היא עורכת מסיבה על טח-
רת הגזר, בטענה שהוא אינו שובר
את הדיאטה של חברותיה,
והוא אף בריא כידוע, לעיניים.
0901 השבוע נערכה המסיבה על
גג יפואי, והאורחים נהנו משפע
הגזר שהיה שם ומיינות רבים
אותם הגישה גרא כתוספת. חנה
פלפון, היא מאפרת סרטים וטלוויזיה,
באה לבושה בשימלה
לבנה ולראשה כופיה מקושטת בחרוזים
010:0אורח מעניין אחר
שבא במיוחד מירושלים היה ה אח
יוחנן. הוא היה לבוש בחולצה:
וחצאית, ו״גנב את ההצגה״
משאר האורחים 9100:מי ש משמש
מס׳ 2בשגירות האמריקאית,
כיל בראון, בא למסיבה
יחד עם אשתו, הלן, שגילתה לאורחים
כי היא דוברת רוסית, ו־

מרדכי ב ת אב

יחד עם ג׳טה לוקה בתיאטרון ה״סמבטיון״ ,הגיש

נענתה לבקשת מארגני המסיבה ונשארה עוד כמה ימים
\ 1 7110ה ך*11
בארץ כדי שתוכל להשתתף במסיבה לכבודה של ג׳טה
\ 1 1 111י 1 1י
לוקה. חנה סחפה את הקהל עם השירים בעלי הצלילים המזרחיים שהיא שרה ברגש.

במשך כל הערב נעה ג׳טה בין דמעות וחיוכים. היא פרצה בבכי שעה
שעלתה לבימה אילנה ול, בתו של מי שהיה מנהל תיאטרון ״לי-
לה־לו״ ,ג׳ורג׳ ול והביאה לה תמונות במתנה. המסיבה נערכה במתכונת ״חיים שכאלה״,

לאורחים את הסיפור על חיים העגלון כמשל לאנשי
התיאטרון היורדים מגדולתם. בן״זאב הכין קטע
שיוכל לבצע יחד עם ג׳טה אך היא התרגשה מדי.

זאב ברלינסק׳

מייד פתחה בשיחה שוטפת בשפה
זו ׳ 009 המוסיקה הרועמת
סחפה את כל האורחים, שהתחילו
לרקוד ריקודים סוערים. בין הרוקדים
היו חנה עדן והבמאי
צדי צרפתי, שהכל אמרו עליו
שהוא עסוק מדי בכוריאוגרפיה,
ולכן אינו נהנה מן הריקודים
000 רחל גרא סיפרה שהיא
עורכת את המסיבה כדי לכנס את
חבריה בארץ, שעימם היא מתראה
פעם בשנה ,־כשהיא באה
מניו־יורק 0 00 המזכיר הצבאי
של ראש־הממשלה, אפריים פו״
רן, שוהה בימים אלה בחו״ל. הוא
שלח את אשתו, עדה, שהיא חברה
קרובה של רחל, כדי שתייצג
את המישפחה 00 0בין האורחים
שבאו ליהנות מן הגזר היו
הפסיכיאטר הד״ר ריצ׳רד קורני
האוזר ואשתו ורדה, שישבו
במשך כל המסיבה בצד והשקיפו
על האורחים 000 הסופר־משורר
מוטי בחרב, שבא יחד עם צדי
צרפתי, עזב את המסיבה בשעה
מוקדמת, אחרי שהוציא את מירצו
בריקודים 0001 ביו המתנות
המעניינות שקיבלה רחל: עוגת-
גזר שהכינה אחת מחברותיה, ו־בקבוק־משקה
שעליו היתד, תווית :
״הבקבוק מולא במיוחד עבור רחל
גרא״ ׳ 000 המסיבה נמשכה אל
תוך הלילה, והאורחים חזו בזריחה.

עלה לבימה יחד עם מרדכי בן־זאב וגידעון שמר. לאח!
שנישק וחיבק את ג׳טה התיישב על כיסאו ולא הני׳
עפעף. ג׳טה הנרגשת לא הפסיקה להתחבק ולהתנשק עם כל אורחיה שבאו למסיבר

מי האיש
לי ספי די?י
וזד ש מ פני
81 כתב קול ישריאל, מי כה
פרידמן, קרא בתוכנית-
רדיו פיתרונות לחלומות, מתוך
ספר־תפילה מאת ר׳ יעקב
סעמדין. בסידור נאמר שאדם
החולם חלום רע מכנס
את שלושת חבריו הטובים
ביותר, והם אומרים לו :״חלום
טוב חלמת,״ והחלום הרע הופך
לחלום טוב. פרידמן טען כי
הרב גורן חלם חלום רע לעם-
ישראל, שבו הציע לו החזון-
איש לעמוד על שלו בעניין
החפירות בעיר״דויד. הכתב
הציע שגורן ייכנס את שלושת
חבריו הטובים ביותר, עובדיה
יוסף, זבולון המר ויוסף בורג,
והללו יאמרו לו שהוא חלם
חלום טוב, יבטיחו לו עוד
קאדנציה ,״ובא לציון הגואל״.
8מאיר שלו אמר ב
אותו
עניין שבתחיית־המתים
יש סכנה ששלד חסר־שיניים
יבוא לרב גורן ויאמר לו:
״תחזיר לי את השיניים שלי !״
81 יושב־ראש ועדת־החוץ
והביטחון לשעבר, דויד ה כהן,
סיפר שכאשר השתתף
באחד הכנסים הפרלמנטריים
בחו״ל, הושיבו אותו ליד שרת-
הדתות הדנית. הכהן המופתע
שאל אותה מהו תפקידה בארץ
שבה יש הפרדה בין הדת והמדינה,
ושבו יש שילטון סוציאליסטי.
השרה ענתה לו שבכל
זאת יש לה עוד תפקיד קטן.
למנות ולפטר את הבישוף.

! 8העיתונאית מידה
אכיר חשה ברע, במסיבה
שערכה בביתה לדיפלומט סקנר
דינווי העוזב את הארץ. הוזמן
אמבולנס שהעבירה לבית־החולים,
בשעה שהמסיבה נמשכה.
8בפגישת־היכרות,
שנערכה
בביתו של הפסיכולוג
ברוך ך אליצדר בין פעילים
מיזרחיים ואנשי-אקדמיה העוס קים
בפער העדתי, נוכח גם
שלמה צדוק, שפירסם בידיעות
אחרונות דברים שקראו
למרד של בני עדות־המיזרח.
הוא טען שמיכתב שפורסם
באותו צהרון, בשמו של ילד
בן ,12 לא נכתב על־ידו. כש נשאל
כיצד הוא יודע זאת,
השיב צדוק שילד בגיל כזה
לא היה יכול להבין את הרמה
הגבוהה של דבריו. צדוק טען
שהוא בטוח שהוריו של הילד
הסיתו אותו לכתוב את המיכתב.
אחד הנוכחים בפגישה העיר
שהוא מכיר את הילד. התפרץ
צדוק :״אם האיש הזה לא
יעזוב את החדר, אני אפסיק
לדבר ! ״

חי פ ה והצפון: גו ל דנ ר, ה מ גי ני ם , 100 טל 533293 :־04
בארי שבע: חשמלל רכ ב ״ ש או ל ״ ,איזו רהתע שי ה, כ בי שחב רון, טל 35111 :־057
ירו שלי ם: גו ט מן דוד, איזו רהתע שי התל פיו ת, טל 781818 :־02

1בבית המפד״ל, בתל־אביב
מתבדחים שהרב דיי ם
דרזקמן, הח״כ שיועד למלא
את תפקיד סגן־השר לענייני-
דתות, ירד למחתרת. הרב הופיע
בשבוע שעבר במסיבת-
עיתונאים של הוועד־לעצירת־הנסיגה־מסיני,
ולעומת זאת אין
רואים אותו בבית הקס טל. היו
שאמרו שיתכן שהוא יהיה
הח״כ השני, אחרי חגן פדרת
מתנועת התחייה -,שיעתיק את
מקום מגוריו לפיתחת־רפיח.
כשבא מזכיר מועצת-
פועלי־בית-שאן, דויד מו־כ־גיש,
למצודת זאב, הוא חשב
שיוכל לגייס את ח״כ הליכוד
מיכה רייסר לעזרת העירייה,
במאבקה לפתיחת ברזי-

ה שואל רדיו :״אבוא הגידי! הב א ת
ואיך מגן מפקד־הבלא על אסיר
מעשי־סדום
המים שסגרה מ קו רו ת. תוך כדי
שיחה תיאר אובניש באוזני
הח״כ הג׳ינג׳י את מצבה העגום
של קבוצת הכדורגל הפועל
בית־שאן. רייסר התקשר מיד
עם מיפעל־המעליות נחושתן,
והצליח לגייס מיליון לירות,
כתרומה ראשונית של החברה
לקבוצה. מזכיר מועצת־הפו־עלים
נדהם שאיש־הליכוד סידר
תמיכה לקבוצת־ספורט של ה
אגשים

הסתדרות,
ושמאחרי המיפעל
התומך אינו עומד אלא המיליונר
חובק־העולם, שאול אי־

עבר לעיסוק בתחום ״פוליטי-
אומנותי,״ כהגדרתו. הוא מפיק
בימים אלה את להקת הברירה
הטיבטית.

1עופר בורנשטיין, מי
שהתפרסם בשעתו כמנהיג קבוצת
אל״ה בשכונודהתיקווה,
והעומד למישפט בעיקבות ההפגנה
שערך עם חבריו בליש-
כתו של ראש עיריית תל־אביב,
שלמה להט, שינה באחרונה
כיוון. עופר, שהיה פעיל בבחירות
האחרונות ברשימת תמ״י,

! 8הלהקה, בראשות הזמר־

זנברג.

חובש על ראשו. אפילו מורתו
לתנועה, שפגשה אותו ברחוב,
סירבה להאמין שהוא אכן מופיע
בהצגה. אך גס את קולו מעל
גלי־האתר מתקשים חבריו לזהות.
כהן הוא בעל הקול

פנינה צעירי

ילידת כרט״התימנים בתל־אביב, באה
לביקור מולדת עם בעלה האיטלקי,
ג׳ובני פוטנצה. היא הכירה את בעלה לפני 12 שנים כשעבדה
במיכרות הנחושת בתמנע והוא בא לראות את הנוף. בעיקבות
נישואיה שינתה מיקצוע, והיום היא עוסקת בעיצוב אומנותי.
בעלה, שהוא צייר, מתכוון לערוך תערוכה בישראל בשנה הבאה.

^ ב י יזסג

ס ג מי׳ ״
מלחין, שלמה גר, יוצאת
בקרוב בתוכנית חדשה, שתיקרא
ערב שזור, ובה יבואו
לידי ביטוי העמדות הפוליטיות
של חברי הלהקה. שלמה ישיר
שיר בערבית של המשורר
חליל ג׳וכראן, ושיר של
צעיר, בן 15 מעדות המיזרח,
שהתאבד בכלא.

רחל נסב

הישראלית שחזרה לאחרונה משהות י ממושכת בדרום־אפריקה כשהיא עדיין
רווקה, דיגמנה בתל־אביב בגל-ים נועז במיוחד, המורכב מחוטים
המגלים הרבה יותר מטפחיים, והיוצר דגם מעניין על הגב.

שימעון כהן, שחקן
ה בי ט ה, המופיע בתפקיד שוטר
כבד־מישקל בהצגה אנ רכי ס ט
מפוקפק, סיפר שרבים אינם
מזהים אותו בגלל התלבושת
המגושמת שהוא לובש בזמן
ההצגה והפיאה הנוכרית שהוא

הצרחני, המשגע את מאזיני-
הרדיו, בפירסומת ״אמא, הגידי!
הבאת לי ספידיי״
81 בערב־ראיונות גילה
גונדר־מישנה דויד פרי, מנהל
כלא רמלה, שהוא יליד קיבוץ
גיבעת־חיים וחבר הקיבוץ, במעמד
של ״עובד־חוץ״ .פרי,
החוזר יום־יום לביתו במשק,
למד מישפטים וקרימינולוגיה
באוניברסיטה העיברית בירושלים,
והוא בעל רשיון לעריכת־דין
ומג״ד בצה״ל. לדבריו,
עבודתו כמנהל כלא היא בשבילו
אתגר.

ןךל 1י ^

| פרי, המכנה את תאי-
המאסר ״מאורות נחשים״ ,טען
שיש מעשי־סדום בכלא, אך
הנאנסים פוחדים להתלונן, בגלל
כוחו של בית־הדין הפנימי
של האסירים. לדבריו, בכל פעם
שמגיע אסיר חדש לכלא -בלילה
הראשון הוא צורח וזועק לעזרה.
פרי סיפר שפעם, כשהגיע
אליו אחד האסירים החדשים,
ותיאר בפניו את חוויות הלילה
הראשון בכלא, קרא פרי לאחד
הבוסים בתא שבו נאנס הצעיר
ואמר לו :״בשלושת החודשים
הקרובים אתה תשמור על הבחור
הזה, ואחר־כך אני אתן
לך גמול.״ פרי לא סיפר אם
העיסקה הצליחה.
! 8הבדרן דודו טופז מסתובב
לאחרונה כשהוא לבוש
חולצת־טי, ועליה מוטבעת הסיסמה
״אני צ׳חצ׳ח״.

רוני דיסנצייק

בא למסיבה והבחין שהכל מתייחסים אליו באופן מוזר ביותר. רוני,
שהוא אחיו של עידו דיסנצ׳יק ובנו של עורן ״מעריב״ לשעבר, לא
היה צריך להמתין זמן רב לפיתתן התעלומה. למקום בא ליאון רקנטי, אחד מצעירי המישפחה השולטת
בבנק ״דיסקונט״• עם בואו של ליאון (מימין) התברר שהנוכחים טעו וחשבו את רוני לרקנטי.
ה עו ל ם

הז ה

2297

! 8מסתבר, בכל זאת, ש הליכוד
מחל לו על פליטת-
הלשון המפורסמת שלו. במו-
צאי־שבת הקרובה הוא ינחה
את נשף פתיחת העונה של
מישחקי־הכדורסל של בית״ר
תל-אביב, שייערך ביד־אליהו,
בחסות שר-התיקשורת מורדכי

ציפורי.

אמריקנו אמרטו רום וודקה ל,
הרביעיה!
החדשה
של ״כרמ!

משקה ראשון• אצלכם בב:

מז• 1יען ה כרמל מיקבי ראשון לציזן וז1וו

״ לבני הכותנה המעולי

ל א הגדולים ביו תר -אבל הטובים ביותר

זלמן ורגון

שעוני

עוו\/מ\/ו/ץ ן
1 2־ 0 1 1 3 1

כמקום

8 0 0

2שקל

1699 שקל

בהנחה של נ400/
ל 10-דוגמאות חדישות של
שעוני קוורץ מצופים זהב
לנשים ולגברים.

ג לי דתסדנתההדפס
בית ה או מני ם, רח׳ אלחריזי , 9ת״ א
ממוצאי־שבת 5.9.81 בשעה 19.30 עד .23.9.81
ב שעות: א׳—ה׳ 10.00—13.00 — 16.00—19.00
ו׳ 10.00—13.00

ק ס רה ץ[ וב ק ורה

קורסים לצילום, פיתוח והדפסה
חורף 81/82
נפ תח ה ההרשמה לקורסים הבאים:
ו. שלב א׳(מתחילים) פגישה כשבוע-בוקר או ערב
.2שלב א׳יב׳ 3פגישות בשבוע-ערב
.3שלב א׳+ב׳ מורחב 4פגישות בשבוע-בוקר
.4שלב ב׳ פגישה בשבוע -בוקר או ערב
.5שלב בי ג׳ 3פגישות בשבוע -ערב בלבד
.6שלב ג׳ פגישה בשבוע-בוקר בלבד

(11 תמחויסשיחוש חופשי

1111111111

עקב הפחתת מס קניה, ירידת ערך
הפרנק השוויצרי וגידול מחזור
המכירות(מרוין הינו השעון השוויצרי
הנמכר ביותר בישראל),
(מחיר זול יותר ממחירי ה־פשחק 7¥ט)0

מרוץ-
שעון מלבות היופי של ישראל.

בחיר שעוני שוויץ
יבוא ושיווק: מרוץ -יבוא שעונים בע״מ
ת״א רח׳ הס ,1קומה א; טל 92 .־2944
להשיג בחנויות שעונים מובחרות

הזם] כבד עכשיו
מקום למודעות בגליון

ראש השנה

ה עוו!

וחד

פרטים והרשמה בשעות 10-22
תל-אביב: רחוב ביאליק ,23 טל 658677 .־ 03
ירושלים: רחוב בצלאל ,6טל 02-233502 .

במוצ״ ש

ש יו ביע
הת 2 6 . 9 . 8

הוווליח הדה דחי׳ח

בבתים
אם תהיה לצה״ ל
רמטב־זלית,
היא תצהיר שהיא דתית
1העיתונאי מנחם זיל ברמן
הציע לח״כים, בתוכנית-
הרדיו של ג לי צ ה״ל, י תו ש
ב רא ש, את הסיסמה הבאה:
״ח״כ, דבר פעמיים לפני ש אתה
חושב !״ כשנשאל מהי
״קומה. זקופה״ השיב הליכה
מיוחדת של אלה שלא רוצים
להיכנס לכלא.״ מאיר שליו
סיפר, באותה תוכנית, שבשי-
לותים של מצודת זאב כתוב :
״שתי גדות לישבן.״ זילברמן
טען שגלי צ ה״ ל אינם משדרים
בשחור־לבן, כדי למנוע אפלייה,
ושליו הוסיף שלצה״ל אין

! צ׳רלי אבו, אחיו של
האסיר סלומון אבו, שיועמד
למישפט חוזר בעניין הרצח
שאירע ברחוב הירקון בתחילת
שנות ה־ ,70 בא לארץ כדי
לקחת את אחיו עימו לצרפת.
צ׳רלי יחזור לבדו, משום שה-
מישפט החוזר עדיין לא החל.
81 לגבי ההתקלות הראשונה
שהיתה בין יושב־ראש
הכנסת, מנחם סבידור, ומז-
כיר-הכנסת, נתנאל לורך,
יש יותר מגירסה אחת. יושב
יוסי
גובר

שדרן תוכנית הרדיו ״כל צבעי הקשת״
שידר את אחת התוכניות האחרונות
בשידור״חי מחוף ימה של תל־אביב. גרבר, שהוא שחקן תיאטרון,
עמד על סוכת המציל ומתרחצים רבים נאספו סביבו כדי לראותו.

רמטכ״לית, כי גם היא היתד.
מצהירה, ואז לא היה צבא.

׳81 השחקן שלמה ניצן

הוא איש מצחיק גם בחייו הפרטיים.
ביום השישי האחרון,
כשקנה את קניות־השבת שלו
בסופר־מארקט, הבחין בחברו,
דני קרמן, הקונה ירקות. הוא
ניגש למיקרופון שעל שולחן
המנהל וקרא :״קרמן, עזוב
את החסה !״

81 המלחין יוני רכטר,
שהוא גם נגן וזמר, פירסם
בימים אלה ספר, המכיל סיכום
של שבע שנות הלחנה. לספר,
שאת הפקתו יזם דודו אל־חרר,
מצורפים תווים של
לחניו של יוני.
העולם הזה 2297

ראש הכנסת טען
)2293 שכאשר היה ראש ענף
מישטר־ונוהג בצה״ל, הוא תפס
את לורד, שהיה אז חייל, כשהוא
מחובק עם בחורה, והעמידו
לדין. ללורך יש גירסה אחרת.
באותה תקופה היה אומנם
סבידור ראש ענף מישטר־ונוהג,
אך לורך עצמו היה קצין
ושלישו של מי שהיה אז ה״
רמטכ״ל, ייגאל ידין. סבידור
אומנם ראה את לורך מחבק
את הבחורה — שהיתה, אגב,
אשתו של לורך — אך לא
העמידו לדין. בישיבה שבה
השתתפו השניים, כעבור זמן,
שלח סבידור פתק ללורך ובו
כתב :״זה לא יפה לחבק את
אשתך ברחוב.״ השיב לו לורך :
״ולחבק את מי שלא אשתי
זה כן יפה?״
(העול ם הז ה

מאת דני אל ה שמי
אפילי ה מ מיסקוס
שלי לא ידרוך בחפירות עיר-דויד !

חוקה טובה בגיהינום
החוקה המתקדמת ביותר בעולם נחקקה בברית־המועצות
על-ידי יוסף ויסאריונוביץ׳ דז׳וגאשווילי, הוא
סטאלין, בשנת . 1936 היא העניקה לכל אזרח סובייטי
את מלוא זכויות־האדם, ולכל אחת מן הקהיליות הסובייטיות
את הזכות לפרוש מברית־הקהיליות־היסוציאלים־
טיות־המועצתיות.
זכות זו לא הועמדה מעולם במיבחן, כי איש לא
הציע אי־פעם לממש אותה. ולא במיקרה: זמן־מה
אחרי חקיקת החוקה נפתח בברית־המועצות הטבח ההמוני
של מתנגדי־סטאלין וחשודי־סטאלין.
משום־כך צדק השופט-בדימוס חיים כהן, בשיחה עם
אשתו בטלוויזיה לפני שבוע, כאשר אמר כי חוקה
כתובה אינה מבטיחה את
זכויות־האדם. לכמה מן ה־מישטרים
הגרועים ביותר
בעולם — בעולם הקומוניסטי
ובאמריקה הלאטי־נית,
למשל — יש חוקות
מתקדמות למהדרין.
אך מכאן ועד למסקנה
ההפוכה, כפי שהצטלצלה
בדבריו של כהן, הדרך
ארוכה. חוקה אינה עוזרת
כאשר מישטר רודני מתעלם
ממנה. זה נכון. אך
אין פירוש הדבר שאין
בה צורך במישטר הדמוקרטי.
חוקה
כתובה דרושה אף
דרושה. יש לכך כמה סבות
טובות מאוד.
קודם כל, זהו מיסמך חינוכי. כאשר כל ילד לומד
בבית־הספר את חוקת מדינתו בעל־פה, תוך הבנת כל
סעיף וכל פסוק בה, יש לכך השפעה עמוקה. כסמל
של אחדות־המדינה, שילטון־החוק וזכות־האדם, אין תחליף
למיסמך חינוכי כזה, כשם שאין תחליף למוסד
הסימלי ששמו נשיא־המדינה.
הדבר דרוש שיבעתיים במדינה כשלנו, שבה הדמוקרטיה
תלוייה על בלימה. רוב אזרחי ישראל באו
מארצות רודניות — רוסיה הצארית והבולשביקת, פולין
של פילסודסקי ושל יורשיו האדומים, מדינות ערביות
שונות, איראן של השאה, קהיליות־בננות אמריקאיות
ודיקטטורות שונות של גנרלים שונים. מי שגדל בפלשתינה
(א״י) רגיל לדיקטטורה של הנציב העליון. רק
מי שבא מגרמניה של ויימאר, ממערב אירופה ומארצות-
הברית טעם אי-פעם טעם של דמוקרטיה של ממש,
לפני בואו לישראל.
בנסיבות אלה, קיום הדמוקרטיה הישראלית הוא
כימעט פלא, ואת הפלא הזה יש לחזק בחישוקים
חוקתיים עד כמה שאפשר.
חיים כהן הזכיר כי יש עוד מדינה אחת בע־לם
שאין לה חוקה כתובה — בריטניה הגדולה. גם זה
נכון, כמובן. אך זה מזכיר את הסיפור על הקצין
האמריקאי שהזדמן לטירה בריטית ושהתפעל שם מן
המידשאות. כששאל את הגנן איך הוא מצליח לגדל
דשא מפואר שכזה, השיב הגנן :״עשה כו־וכך מדי
יום, וכך־וכך מדי חודש, וכך־וכו פעמיים בשנה. תמשיך
בזה במשך 500 שנים, ויהיה לך דשא כזה.״
בבריטניה יש דמוקרטיה בלי חוקה כתובה. אך
יש שם מסורת דמוקרטית של מאות שנים, המתמצית
ב״חוקה הבריטית״ שהכל מדברים עליה, אף שאינה
רשומה במיסמך אחד.
חיים כהן העיר כי הרוב יכול ממילא לשנות את
החוקה, כשם שהוא יכול לשנות כל חוק אחר. זה
נכון — אך גם אינו נכון. הצבעה רגילה של רוב
מיקרי בכנסת יכולה לשנות ולבטל כל חוק. אך חוקה
הראוייה־לשמה כוללת סעיפים המאפשרים את שינוי
החוקה רק בדרך ארוכה ומסובכת, כמו בארצות־הברית :
רוב משוריין בשני בתי־הקונגרס, רוב בבתי־המהוקקים
של רוב ה״סטייטס״ .זהו תהליך ממושך מאוד, ורק
תיקון המבטא באמת את צורך־הזמן ואת רצון־העם —
ולא מצב־רוח חולף או רוב מיקרי — יש לו סיכוי
להתקבל.
בשנות כהונתי בכנסת נדהמתי פעמים רבות למראה
קלות־הדעת של ״המחוקק״ ,המייצר חוקים והמשנה
חוקים בחיפזון, לעיתים בתהליכים בזויים של קנוניות.
כך התקבלו כמה וכמה חוקים בעלי אופי, אנטי־דמוקרטי

במהותם.
גם הטוב שבשופטים נאלץ לשפוט במיסגרת החוק.
השופט אינו יכול להיות הרבה יותר טוב מהחוק שהוא
מופקד על הפעלתו, אלא אם כן יש חוקה כתובה,
העומדת מעל לחקיקה השוטפת של הכנסת, והמאפשרת
לבית־המישפט העליון לבטל חוקים המתקבלים בכנסת
אך הסותרים את החוקה.
שבי המשתתפים באותה שי חהב שניי ם הוכיחו זאת
בעצמם, בעל כורחם. חיים כהן היה גרוש כאשר נשא
לאשה את בעלת־השיחה שלו. בהיותו כהן, לא יכול
היה לשאתה על פי החוק הישראלי — אותו החוק שהוא
שפט על פיו. הוא נאלץ לנסוע לארצות־הברית, ולשאתה
שם על פי חוק זר.
אם לדון על פי המחמאות שהשניים החליפו ביניהם
לפני המצלמה, אין הם מצטערים על המעשה שנעשה
תוך עקיפת החוק הישראלי. אך האם לא חיה מוטב

לחוקק חוקה. שתבטיח את זכותו של כל אדם לשאת
אשה ולהינשא לגבר על פי צו ליבו, בלי הבדל של
דת, עדה, לאום וגזעי

אשר. נושאת ן.כר
אגב הפסוק האחרון ברשימה הקודמת:
האם לא הגיע הזמן לטהר קצת את השפה העברית
ממושגים שמקורם בגיזענות גברית י מדוע הגבר ״נושא״
אשה, ואילו האשה ״נישאת״ לגברי מדוע לא יהיה
גבר ״נשוי״ לאשה, ומדוע לא ״תישא״ אשה את אהוב־ליבה

ר־ אורי. אייך?
קשה היה שלא לצחוק למראה חידון־התנ״ך. הוא
נראה כפארודיה של פארודיה — נסיון מוצלח־למדי
לחקות את אורי זוהר( .חוששני שתרומתו העיקרית של
ר׳ אורי זוהר לתרבות העברית אינה מסכת של הגות
דתית עמוקה, אלא הסאטירה הנהדרת הזאת).
ממילא איני מסוגל להתייחס אל החידון ברצינות.
לעיתים קרובות מתגנב ללב החשד כי שאלות־החידון
מומצאות על-ידי כסילים, הרואים את העצים ואינם
רואים את היער. איזו איוולת היא לקחת יצירה נהדרת
זו ולפרק אותה למילים ולפסוקים, בנוסח ״מישענת קנה־רצוץ
— מי אמר זאת למי ומדוע?״
מה הטעם בהזמנת אנשים טובים מכל העולם, מהם
שלמדו את התנ״ך תוך האזנה לטייפ-רקורדר בשעת

בבית־הספר הישראלי, שבו מתייחסים אל התנ״ך כפי
שהיה נהוג במינזרים היותר-אפלים בימי־הביניים• אך
איך משתתפים אנשים רציניים בחידון שבו משמש
פסוק זה למיבחן אווילי של זיכרון מכני, תוך התעלמות
גמורה מתוכנו המרתק ז

הנאצי הנורמלי
מכל הנאצים החשובים, אלברט שפר, שנפטר השבוע,
היה המפחיד ביותר.
אפשר לאמר על אדולף היטלר שהיה דמגוג גאוני
ומטורף. אפשר לאמר על יוזף גבלס שהיה בעל מום
גופני ומוח מעוות. הרמן גריגג היה נרקומאן. היינריך
הימלר היה אפס שעלה לגדולה. אדולף אייכמן היה
^ביורוקראט קטן ששובץ, במיקרה, במישרד לרצח־המד
נים. וכן הלאה.
אולם אלברט שפר היה איש מן היישוב. צעיר נורמלי
בהחלט, מוכשר, קארייריסט שאפתני ויעיל. אנשים
כמוהו מצויים בצמרת של כל מישטר, וכל מישטר מתברר
בהם• הוא יכול היה להיות שר בממשלת הקיסר
הגרמני ובממשלת הקהיליה הפדרלית של היום, וגם
בממשלת צרפת וברית־המועצות וישראל.
וזהו הדבר המפחיד.
שפר הוכיח כי הקארייריסט המצוי יכול לשרת כל
מישטר, ויהיה גם המישטר הפושעני והמטורף ביותר.
אפשר גם להפוך את המישוואה: שפר הוכיח כי גם
המישטר הפושעני והמטורף ביותר מוצא לו אנשי־ביצוע
נאמנים מקרב הקארייריסט המצויים, הנורמליים, היעילים׳
המוכנים בהחלט לפעול במיסגרת הנורמות הנתונות•
גם אם הנורמה היא רצח המוני, עבודת־פרך של
מיליוני עבדים, גירוש עמים ומה עוד.
אפשר לעכל את הפרק הנאצי בהיסטוריה כל עוד
מניחים שחבורה של מטורפים השתלטה, במיקרה, על
אומה תרבותית מפוארת, ועשתה מה שעשתה. אך הרבה
יותר קשל לעכל את העובדה שרוב האנשים, שהיו
ממונים על התיפקוד היומיומי של מישטר זה, היו אנ שים
נורמליים, אנשים מן היישוב, שכמותם מצויים בכל
מקום. גם בשיכון שאתה גר בו.
שהרי אם זה נכון — זה יכול לקרות בכל מקום.

בתולת הברזל
נהג״המונית היה אדיב, תרבותי, ג׳נטלמני. נסענו בין
השדות המוריקים של בריטניה, שהזכירו לי את מילות
השיר :״ בנ ה ני בנ האתי רו ש לי ם /ב ש דו ת הי רו קי ם
ו הנ עי מי ם של אנג לי ה .״

הדחתם של כלי־המיטבח, כדי לשאול אותם שאלות
בנוסח :״אנחנו, היהודים, עם נהדר. אלוהים בעצמו
אמר כך. ציין איפה ולמי.״
התנ״ך הוא יצירה ספרותית יפה מאין כמוה. הוא
ספר היסטורי מגמתי, שנכתב ובערך בידי תועמלניה
של מיפלגה דתית מסויימת. הוא ספר דתי, שבין פרקיו
ושורותיו ניתן לגלות את התפתחות המוסר היהודי,
שהשתנה במרוצת הדורות מן הקצה אל הקצה.
מה מכל אלה מתגלה בחידון אווילי זה?
הנה נשאלה שאלה לגבי דבריו של יפתח השופט
אל מלך בני־עמון, שתקף את היישוב הישראלי בגילעד.
יפתח הציע לו :״הלא את אשריורישך כמוש אלוהיך
— אותו תירש, ואת כל אשר הוריש יהוה אלוהינו
מפנינו — אותו נירש ״.הנשאל נדרש לזהות את הפסוק
ואת בעליו. שמונה נקודות. כאילו דובר על רשימה
של צאצאים או על שושלת של מלכים.
זהו אחד הפסוקים המרתקים ביותר בתנ״ך כולך. מתגלה
בו תמונת־עולמו של יפתח, שהיתר ,,מן הסתם,
תמונת־עולמם של כל בני־דורו. לבני־מואב יש אלוהים
ושמו כמוש, שנתן להם נחלה ומגן עליהם. לבני-ישראל
יש אלוהים ושמו יהוד״ שנתן להם נחלה ומגן עליהם.
יש עמים רבים, ולכל אחד מהם אלוהים משלו, השומר
על נחלתו, ההולך לפני צבאו והמגן על העם מפני
האלוהים של שכניו.
ביקורת־המיקרא הרצינית קבעה, גם על סמך פסוק
זה, שכך אמנם נראו הדברים לבני־ישראל בימים ההם.
רק בהדרגה, במרוצה של דורות רבים, התגבש הרעיון
של אל אחד, ששוב אינו האל הפרטי של עם־ישראל,
אלא אל אוניברסלי — כמו זה המתגלה בספר יונה,
למשל( .בארץ אנו עדים עתה לתהליך ההפוך. האל
האוניברסלי הפך, בשנים האחרונות, שוב אל פרטי של
גוש־אמונים והרב שלמה גורן, מעין רמטכ״ל־על היוצא
למילחמה באללה).
פרשני־המיקרא היהודיים ניסו להתחמק מן המשמ עות
הברורה של הפסוק (טריווש, נוטיק ולווין אומרים :
״ויפתח אמר זאת בלעג.״) מובן שאין הדברים נלמדים

שוחחנו על הא ועל דא, כדי להעביר את הזמן
כאנשים מן הישוב. גילגלתי את השיחה אל שובתי-
הרעב האיריים, ששניים מהם כבר מתו אז.
הנהג האדיב לא הרים את קולו העדין .״אני לא
מרחם עליהם,״ אמר ,״ימותו־נא כולם. מי יודע כמה
אנשים רצחו ו״
מיהרתי להחליף את הנושא.
יחסם של הבריטים, ומרגרט תאצ׳ר בראשם, אל מותם
של שובתי־הרעב מרתיע גם אנגלופיל מושבע כמוני.
הדבר חושף מעמקים אפלים באופי הלאומי. מתחת למעטה
הנהדר של תרבותיות (או מתורבתות, ליתר דיוק) עדיין
גועשים היצרים האלימים, שרוסנו אך בקושי. אולי
זוהי אחת הסיבות לכך שהבריטים אכן זקוקים למלוכה,
לטכסים מרהיבים, לחינוך שאין שני לו בעולם. ליצרים
כאלה דרושות מוסרות של תרבות ומסורת.
מנחם בגין אמר בשבוע שעבר למראיינו האמריקאי,
ויליאם ספאייר היהודי־הימני־הקיצוני, שחוא לא היה
מחזיק מעמד, במקומה של
תאצ׳ר, מול לחץ זה של
שובתו־הרעב. אני מאמין

ומכאן מסקנה גם לגבינו:
האם לא כדאי לחשוב
על מעמדם של ״האסירים
הביטחוניים״ לפני
שגם כאן תתחיל, במוקדם
או במאוחר, מחאה דומה?
לאסיר פוליטי מגיע מעמד
מיוחד. לא משום שמעשיו
פחות חמורים מאשר
מעשי הפושע הפלילי (לעיתים
קרובות נכון ה־היפך)
,אלא משום שמניעיו
שונים. פושע פליל־פועל
לטובת עצמו. אסיר
פוליטי הוא אידיאליסט המסכן את חייו וחרותו למען
האידיאל שלו (לאומי, חברתי, דתי) ,גם כשמעשיו נתעבים.

עוד נמשך המאבק, אין מנוס מכליאתם של
״פושעים פוליטיים״ כאלה. אך אין כל טעם בהענשה
נוספת, כגון מניעת חומר־קריאה, כתיבה, בגדים משלהם
וכו׳ ,כפי שנעשה באירלנד הצפונית, ובמידת־מה גם
אצלנו.
הרי כך טענה, בשעתו, המחתרת העברית שלחמה
בבריטים.

יי יזזי •
ויין*

זאס־-וחס^

ז? 0 8חס**

ז ^ סזז ח ס
ז מ סז מ סז ״

* ן1ן ך ||־ל(81י

ימ*מ מון
1נוו!ן פונדו!

אף אחד לא מצפה כמובן, שכך ייראה
שולחן ארוחת הבקר שלך, אבל סעודה
חגיגית או ארוחה במסעדה הם דבר אחר
לגמרי. כאשר אנשים הם אניני תרבות
ואניני טעם צפוי שהם יהיו גם אניני יין.
״אנין יין״ הוא מושג חדש שנכנס לארץ
יחד עם יינות מונפורט. היום כבר אפשר
לשפוט טיבה של מסעדה ורמתה ע״י
השאלה הפשוטה :״יש לכם יינות מונפורט?״
הבה נראה מה קורה בשולחן המפואר,
הכל עומדים במנה העיקרית, נתחיל מימין
לשמאל: המנה היא ״ז׳יגו דה-מוטוך (ירך

כבש) וז
סובניון.

עגל בר
סובניון

מונן יר׳
׳מונייו
שהולך

ין המלווה אותה הוא קברנה
לגבר הוזמן ״בלבקט דה-וו״(בשר
1ב לבן) והיין׳המתאים לו הוא
לאן. לגברת היפה הוזמן ״סול
צהוא דג סול מבושל ברוטב לבן
בצרפתית -אשת הטוחן) והיין
מ זה טוב הוא פרנץ׳ קולומבאר.

ז המעודן של התרבותי

בראש השולחן מוגש ״פולה או־רי״(חזה
עוף מבושל באורז) והיין המלווה אותו הוא
שניז-בלאן, הגברת הנאה שמשמאל הזמינה
שניצל(נו, טוב, היא רק אורחת) ולזה יתאים
בדיוק גרנאש חזה מקורר היטב. הגבר
משמאל הזמין דג שמך ברוטב וימר(רוטב
העשוי מיין לבן פרנץ׳ קולומבאר של
מונפורט עם מיונז, חרדל וצלפים ).ויין זה
גם מוגש למנה.

1יזסזחסז/ז

מ סזן מ ס ^ן

יותר פרטים על היינות הזניים
של מונפורט, בעמוד הבא.
וימר יעקבסון טמיר

פו ע ץ׳ קולומבר של מונפורט צריך לשהות במקרר
לפחות חצי יום לפני ההגשה ואפשר לחלוץ את
הפקק בעת הארוחה. הטמפרטורה האידיאלית של
ההגשה היא 12-7מעלות צלסיוס. לגבינות המלוחות
טוב מאוד להגיש פרנץ׳ קולומבר של מונפורט.
הפרנץ׳ קולומבר הולך טוב עם מוסיקה של דביוסי
ורוול, עם ג׳ז קלאסי(ניו אורליאנס) ,עם פיסול
ועם ספרי הרפתקאות(שוגון).

ז ^ סז ח סז/ז

פרבץ׳ קולומבר של מובפורט הוא יין שולחני לבן
מעולה, חצי יבש(דמי-סק) .יש לו טעם מובהק של
רכות וארומה נקיה. הוא עשוי מענבים מובחרים שי1
גפן ה״קולומבר״ הצרפתית ומצויין כ״אפריטיף״.
מגישים אותו עם דגים, מאכלי-ים ועוף.

<:1*48810

*188481

?:י1׳ 1ן ר\\ 8¥ס *!£010*1
£א ¥1ו *¥4818X41

גונך קנססבו

יין י!למ1י לנן
750 •!.נרד
..סז 1ז\ ^ 5

ס*י*ו וממלא>־•

נ. ס .ט. ב ט־ מ נ תני ה פיית.

יהניחו במקום קריר ומוגן מפני אור שמש .
שעה לפני ההגשה יש לחרוץ את הפקק( אחרי
שהבקבוק שהה כשעה במקרר במדף התחתון).
בקברנה סובניון של מונפורט מכינים ״תרנגול
ביין״ ואותו יין גם מגישים עם המנה לשולחן.
קברנה סובניון של מונפורט, הולך טוב מאוד עם
מוסיקה קלסית קלה, מחזות אנגליים בטלויזיה
ופתיחה חגיגית של תערוכת ציורי שמן.

ז & סז חסא
01 *4 8 8 1 0

קברנה סובניון של מונפורט הוא יין אדום יבש
העשוי מענבים מובחרים של גפן מזן ״קברנה
סובניוך ומאוחסן במרתפים הקרירים של מונפורט.
יין זה מאופיין בצבע אדום עשיר ובארומה עדינה.
בקברנה סובניון של מונפורט יש לטפל־ בעדינות.

*188481

!ואו* טאא1£1*1,א* ¥ואט
סנוגה שמיון

״1011• 1׳ 0111
סמסס״*\
זזמא*ז_*ם ד 1ז£3

סיומו וממלא*־•

.0 .1ט. ב ע־ מנת ני ה •גדת.

והגבינות שאוהבות אותו הן גבינות עיזים(שבר)
מלוחות(וגם מתמצים בצד לא יזיקו) .יש להגישו
בתוך כוס גבוהה בעלת רגל(כדי שאצבעות היד לא
יחממוהו) .שנין בלאן של מונפורט הולך טוב עם
סירטאקי, שירים של תאודורקיס, בוריס ראן, פרקי
שירה של רימבו, היינה וטשרניחובסקי, עם קטעים
נבחרים מתוך אופרות של וגנר ומנוטי ועם קיית
ג׳אראט(פסנתר סולו) ובערבי פתיחה של סרטי
איכות ישראלים באביב.

1101! ?0111

שנין בלאן של מונפורט עשוי מענבי הגפן ״שנין
בלאן״ שנבחרו בקפדנות ושהו בחביות הגדולות
במרתפים הקרירים של מונפורט. שנין בלאן של
מונפורט הוא יין שולחני לבן יבש ובאופן מיוחד
טעים לשתיה עם מאכלי ים, חזה עוף לבן ובשר עגל.
יש להגישו מקורר היטב היטב ( 7מעלות צלסיוס),

^81X8 \¥1\£
מניו 1ל אן

יין 11 לן וני מ1

ומיץ נ 115961 חוזקבנפח1.וזז 750מ־ד
.1ס. ט .בט־מ נתניה•פ״ת.

1רגל גבוהה מאוד. בארוחה מגישים אותו עם מטעמי
הים, עם דגים העשויים ברוטב לבן, ובמנות מיוחדות
מבשר עגל או עוף, וגם כ״אפריטיף״ משובח.
מ סז
*48810מ 01סאי! סובניון בלאן של מונפורט מוגש עם גבינות ביתיות
* 1 8 8481
פיקנטיות(לא מתוקות).
סובניון בלאן של מונפורט הולך טוב מאוד עם
£א1 1־\1) 1?71711. *111 אם
הפרליודים והפוגות לפסנתר המושווה של בך, עם
מובניון בכאן
ויואלדי, עם מוסיקה מודרנית של סאטי, ועם ספרים *
117 ׳1
0111
של אסכולת ״הרומן החדש״.
136X60־01

סובניון בלאן של מונפורט נחשב ליין לבן מצויין,
עדין ומיוחד. לא מנומס לצקצק בלשון אחרי ששותים
אותו, למרות שיש חשק לעשות כן. הוא מיוצר מענבי
״סובניון בלאן״ מאזורים נבחרים, ומוגש ישר
מהמקרר(לאחר ששהה שם כ 7-שעות).
חולצים את הפקק בעת ההגשה ומגישים בכוס בעלת

?8001106

סד 5x0 1006ז ס * .ו!״ 750נ7־ל

< 8ם^1זזס 0נ*א00£0סנ*יו
..כוט ז/7£5י
מ*י*י וסמזלא
.1ס.ט. בט־נו נ תני ה • פ״ ת.

771

196*61ז ס

גרנאש חז ה שיי מונפורט עשוי מענבי ״אליקנט
גראנש״ המפורסמים. צבעו ורוד צלול וטעמו עדין
וארומטי. יש להגישו לשולחן כשהוא מקורר היטב.
רוזה גרנאש של מונפורט הולך יפה עם מיני בשר
שונים, דגים ומנות מעורבות, ואפשר לשתותו בכל
זארתר
וי־ייז1ד־יריי־יילז[יי1ר
—1ק 1] 1
תריי־ודלד־^ 1,
ר־־י*-1ו -וווו
רוה;ר!1ר־י1/
~דז־*ריררת1.1ד^•ור־סו ;ת11
1ד!1 111

06 טס 0מיז

?0 8 1ח סז *
018

8810

יין ווזה גתאט

מ ם1£דזס0ס<׳*ס£ססססיי<
..כוט £57 ¥¥

כ״אפריטיף״ לפני האוכל. הוא הולך טוב עם
גבינות כמו ״בל-פאיזה״ ו״קפריס דה-דייה״.
ברוזה גרנאש של מונפורט לא ממלאים הכוס עד
שוליה, מספיק כדי שלושת רבעי מגובהה. אין
משאירים אותו במקרר יותר משנחוץ. מחסלים
אותו לבד או עם ידידים. גרנאש רוזה של מונפורט,
הולך טוב מאוד עם ג׳ז בעיקר ג׳ז מודרני ושיחת
ריעים(בסלון של יום שישי) ,עם בלט קלאסי ועם
= מנדלסון.

בנינה רוזזנדוס האחת והיחידה מסכות ער רדוחה העשוקה, וו־רח״ה
הסועדיב ,1האנשים המפורסמים 1שהכירה, תדמיתה הציבורית וחוויותיה
הפרטיות, יחסה נ׳גברים, החלומות 1שלה !1היחס 1שלה לדוגמניות
ו1נין מאהטה דא יצא
איתי וק מפני שיש ל׳
גוף יפה ! סד קנדי לא
רצה אותי רק מפני
שיש לי פרצוף יפה !

עם חברם דה־ניוז הרה
לי חמן קצר. ותא
:נורא נהמו, אבל לא
הייתי א ת לו
יותר מציון 7

אנשים לא מצפים
מבחורה שהיא סכסית
או יפה שיהיה לה
גם שפל. זה וזלין
של מסורת

אני רוצה להתחתן עם
בדאדם שיהיה ל׳ סוב
אייתו, אחר שלא יפחד
ממני, ש״היה לו
ביטחון עצמי

שנס זה דבר נחרד אם
בא לו ער מישהו 101
לו איתו, אבל אם לא
בא לו על מישהו
סבם זה חרא

גברים פוחדים ממני.
מציק להם שאני יפה,
עצמאית ומפורסמת,
שאני מקבלת טלפונים
מכל העולם

1־ פעם, אני מוכרחה להודות: הבחי-
י י רה לא היתה שלי. לא אני בחרתי
לראיין את פנינה רוזנבלוט. זו היתה
הצעה של העורר, אורי אבנרי, שנזרקה
כבדרן אגב לחלל ישיבת המערכת וזכתה
להתנגדות מידית מצידי. מה אני יכולה
לכתוב עליה שלא נכתב, שאלתי. מה
היא יכולה להגיד לי שלא אמרה לאח רים,
הקשיתי. אן העורך בשלו: הגברת
הזו, הוא אמר, מעניינת תמיד — ביהוד
אם שואלים אותה את השאלות הנכונות.

לא בלעתי את המחמאה והמשכתי להתעקש,
אן להפתעתי הצטרפו אל הצעתו
של העורך גם יתר חברי המערכת,
ללא יוצא מהכלל. סקר קצר שערכתי
בין מכרי הוכיח לי, שיש עוד המון אנשים
שרוצים לדעת הכל על פנינה רוזנ-
בלום — ולא העזו לשאול.
טלפנתי לפנינה רוזנבלום, המזכירה
האלקטרונית ענתה לי באנגלית ואחר כן
בעברית, מהירה מאוד, שפנינה אינה
בבית ותהיה רק בסביבות השעה שבע.

חצי שעה אחרי שהשארתי את ההודעה
פנינה טילפנה, וקבענו להיפגש בדירתה
שברחוב סוקולוב בתל-אביב.
פנינה פתחה לי את דלת הדירה השכורה,
שטפטים לא אופנתיים מקשטים
את קירותיה. המזגן פעל ואנחנו התיישבנו
על הספות האפורות. ביקשתי לראות
את הדירה. פנינה הראתה לי חדר
שינה מפורמאייקה, פינת אוכל עם שולחן
שהוא מעין חיקוי לסגנון עתיק,
ומטבח ״אמריקאי״ ,כמו שהסבירה לי.

את הקירות קישטו, כמובן, תמונותיה
של הגברת, שהיא פוטוגנית ביותר.
פנינה היא בחורה נחמדה. היא מדברת
מהר וחושבת מהר עוד יותר. היא כמעט
שלא מקשיבה ויש לה תשובות מוכנות
מראש. השיחה בינינו התנהלה כמעט
כל הזמן בשתי שפות: היא באנגלית
ואני בעברית. היא הסבירה לי שהיא
מתבטאת יותר טוב באנגלית, מכיוון שעד
שיצאה לעולם הגדול היתה התפתחותה
מוגבלת, ולכן גם העברית שלה

ש ל׳ שכלעלהראש ! ״

(המשך מעמוד )43

מוגבלת. אחרי שיצא ח לעולם ״נפתח לח
הראש״ ,ומכיוון שחשבה בשפה האנגלית
התפתח אצלה אוצר המילים בשפה זו.
היא רזה כמו מקל, ומספרת לי שהורדה
עשרה קילוגרמים ממישקלה לא בכוונה
.״אני לא אוכלת שום דבר ״,היא
אומרת ,״ותאמיני לי שאני לא בדיאטה.
פשוט לא בא לי לאכול ״.יחד עם הקילוגרמים
פחת כנראה גם המישקל
הסגולי של החזה המפורסם, ואני שואלת
אותה בתדהמה :״לזה קוראים השדיים
של המדינה ז״ פנינה משיבה מייד :״היית
מאמינה ז ועוד אומרים שהזרקתי לעצמי
סיליקון, שמעת בחיים שלך שטויות כאלה
5אנשים ממציאים עלי כל מיני
סיפורים ! בשביל מה לי להזריק סילי קון
ן מה אני בת שלושים ן אני בסן
הכל בת ! 26״ היא נוהגת במכונית פיאט
משוכללת עם מיזוג־אוויר וכפתורים שמעלים
ומורידים את החלונות, יש לה
ארון ענק מלא בגדים, עשרות זוגות

גם העיתונאים לא מספיק אינטליגנטיים.
אף אחד לא הצליח לקלוט אותי. אפילו
העולם הזה, למדות שהוא גידל אותי וכתב
עלי את הכתבות הראשונות, אני לא חושבת
שהוא קלט את הראש שלי.

• את לא חושבת שאת כעצמך
עזרת כבניית התדמית שלך ץ
לא, אני מאוד כנה ופתוחה. כששואלים
אותי שאלה, אני עונה ביושר. הטעות שלי
היתד, שהגעתי ארצה מהעולם הגדול. חייתי
בשיא העושר והפתיחות, ולא חשבתי
שאני באה לפרובינציה. גם אני הייתי
פרובינציאלית לפני שיצאתי החוצה, אבל
היה לי שכל להיפתח ולתת לעצמי צ׳אנס.
תמיד רציתי לנסות דברים ולהסיק מסק נות.
אז כשבאתי ארצה וראיינו אותי, דיברתי
בצורה הכי פתוחה על יחסים עם
גברים ועל מתנות מגברים. בחוץ לארץ
אלה דברים מובנים מאליהם, אבל בארץ
— ישמור אלוהים! לא תיארתי לעצמי
בדמיון הכי פרוע שלי, שאנשים יקבלו

רוב האנשים בארץ הם אפורים, אז כשיש
בסביבה מישהו יותר צבעוני זה מערער
להם את שווי המשקל. לגבי יש קנאה
עצומה. לא ראיתי אדם שמקנאים בו כמו
שמקנאים בי. למה? כל אחד והמזל שלו.
אנשים י,א צריכים לקנא כל־כך האחד
בשני.

• הקנאה מפריעה דך כאופן
ממשי ץ
אני לא חיה עם אנשים
אני לא מחלקת איתם את
מי שקרוב אלי, יודע מי
וזה מה שחשוב לי. אני לא
את כל העולם ולהגיד, :הי

שמקנאים בי.
המיטה שלי.
אני ומה אני
יכולה לשכנע
תאהבו אותי.׳

• שמעתי שדוגמניות מסרבות
להופיע איתך בתצוגות אופנה.
ושכתצוגת אופנה מסויימת הן
הטילו וטו ונאלצת לשמש כמקום
כדוגמנית כמנחת התצוגה.

• את רואה כזה כבוד ז־בטח
כבוד, רואה בזה המון כבוד. אם דן
אלמגור מכניס אותי לספר שלו על אנשים
מפורסמים בארץ, זה כבוד. אם מזמינים
אותי לאירועים חברתיים עם לאה רבין,
זה כבוד• אם אני מוזמנת לארוחות ערב
ומושיבים אותי ליד חברי כנסת, זה
כבוד.

• את לא חושבת שמתייחסים
אליך כאל קוריוז ז

לא דאית, אדם שמקנאים
נו כמו שמקנאים בי.
למזלי אני לא מסלקת
את המיסה שלי אס
אלת שמקנאים ב׳
או מרכלים סל׳

זה בולשיט! הייתי אצל אמרגן אחד
והוא הציע לי להופיע בתצוגת אופנה.
אמרתי לו: אתה לא יכול להרשות לעצמך
את המחיר שלי, אז הוא הציע לי להנחות
את התצוגה. תביני, תצוגות אופנה לא
מעניינות אותי. זה לא ברמה שלי לקבל
5000 לירות ולרוץ בכל הארץ.
אני מרגישה צער על הדוגמניות. כל
דוגמניות הצמרת יותר מבוגרות ממני.
הן לא מרוויחות פסיק ממה שאני מרוויחה•
אני עושה לחברת ליוייס מבצע, ואני
מקבלת חצי מיליון לירות. כמה מהן את
מכירה שמקבלות הצעות כאלה? הן פשוט
מקנאות בי, כי אף אחת מהן לא הגיעה
למה שאני הגעתי.

גם אל מרילין מונרו ואל ג׳ין מנספילד
התייחסו כאל קוריוז. כל זמן שמדברים
עליך, ולא חשוב מה אומרים, את מעניינת.

בנית, שם..ה יה לי שער בהעולס הזה
של ראש־השנה לפני שנתיים, כשבאתי
ארצה לביקור של שלושה שבועות. כל־כך
הצלחתי שנשארתי. הייתי מפורסמת
עוד לפני שעזבתי את הארץ. הייתי דוגפד

אני לא בונה את חיי על זה שמדברים
עלי. חיי מלאים בהרבה דברים. החיים
שלי לא משעממים, אין רוטינה. כל יום יש
משהו חדש. אני לא הייתי מסוגלת לעבוד

• למה כעצם הגעת ז

מה יקרה דך כרגע שיפסיקו
לדכר עליך?

פנינה כפתח-תיקווה
״הזזיים שלי לא משעממים. כל יוס קורה לי משהו !״
נעליים, ויהלומים ששמורים בכספת בבנק.
היא
אומנם גרה לבד בדירה השכורה,
אך במהלך השיחה פותח מישהו את
הדלת במפתח, ולחדר נכנסת צעירה.
פנינה מכירה לי אותה כיהודית, בת״
דודתה. כשאני שואלת אם יהודית גרה
איתה, היא אומרת :״נתתי לה לגור
איתי. מסכנה, היא גרה בפתח״תקווה
ועובדת בתל-אביב. היא ישנה פה כי אני
פוחדת לישון לבד.״ איפה •החדר שלה,
אני שואלת, ופנינה אומרת :״מה זת׳ו-
מרת, היא ישנה איתי בחדר השינה.״
ואני חושבת לעצמי: חלומו של כל
גבר ישראלי ממוצע ישנה במיטת פור-
מאייקה כפולה עם בת״דודתה. מי היה
מאמין !
אני יושבת שעה שלמה בדירה לפני
שאני פותחת בראיון. את פנינה לא צריך
לראיין. היא מדברת בלי סוף. לבסוף
נמאס לה, כנראה, והיא אומרת לי:
״נו, תתחילי כבר לשאול שאלות, מה
הבעיה ז תשאלי ואני אענה לך. יש לי
נסיון בראיונות, אבל הפעם אני רוצת־שזה
יהיה אמיתי. שזה לא יהיה כמו
בפעמים הקודמות. אני רוצה שאנשים
יכירו את פנינה האמיתית״.

• אני מוכרחה להגיד לך את
האמת פנינה. קשה לי מאוד לראיין
אותך. נדמה לי שבל מה
שאשאל אותך שאלו האחרים.
אף אחד עד היום לא הציג אותי כמו
שאני באמת. אני כל כך שונה מהתדמית
המזופתת הזאת שאנשים הדביקו לי. אנשים
אומרים שזה ביגלל מה שקראו עלי
בעתונים• לא תמיד צוטטתי נכון. אם
העיתונאים היו מצטטים אותי נכון, איש
לא היה מעז להגיד שאני טיפשה או זונה
או אוהבת רק כסף, וכל מיני דברים אח רים
שאומרים עלי, ושהם כל-כך לא נכונים.
אנשים לא מספיק אינטליגנטיים כדי
לקרוא בין השורות. לקוראים היותר אינטליגנטיים
יש הערכה אלי. תאמיני לי,
£1161

את דברי בצורה כל כך מעוותת שיביקו
לי תווית של זונה•

• מפריע לך שחושכים שאת
זונה ץ
אנשים מאוד פרימיטיביים חושבים כך,
וזה לא מפריע לי. בחיים שלי לא חייתי
מגברים. היו לי יחסים עם בני המין השני,
שהיו מלווים ברגשות, בכאב וכמיליון •ואחד
דברים. זה שבנאדם שהיו לי יחסים
איתו עזר לי ושכר לי דירה, זה דבר

מה !והבול נין אשד!
נשואה, שהתחתנה
בשביל כסו, וביני? זה
לא זנות אס בנו, שחצה
אותן ,׳עוזו לו ושזנו

בשבילו דוה

פגינה כסמל־מין
״בחיים שלי לא חייתי מגברים. היחסים שלי עם גברים בנויים על רגשות וכאב !״
נית מספר אחד. .כולן הלכו עם התסרוקת
שלי. גם בחוץ־לארץ אני מפורסמת. כתבו
עלי בגרמניה בבילד צייטונג ובאנגליה
באיבנינג סטאנדארט. כמה דוגמניות את
מכירה שכתבו עליהן -בעיתונים זרים?
ואיזה דוגמנית את מכירה, חוץ מחני פרי,
שעשתה בארצות־הברית סרט פירסומת
לטלוויזיה?

• טוב את היית חברה של
כעל החכרה...
טבעי. זו לא זנות. מה ההבדל בין אשד,
שמתחתנת בשביל הכסף וביני?

• כהכרה מסויימת את מאוד
לא מ קובל ת...
אני חושבת שאין חברה שאני לא
מקובלת בה. להיפך, כולם מכרכרים סביבי
, :היי פנינה׳ ו,היי פנינה׳ ,ויש לי יותר
מעריצים מאשר אדיבים. בטח שיש קינאה.
בחיים שלי לא ראיתי כזאת קינאה
כמו שיש בארץ, וזה חבל לי. אנשים לא
יכולים לעכל בן־אדם שיש הכל. שהבן־
אדם גם נראה טוב וגם מצליח וגם טוב לו.

מה זה משנה ! מותק, אני לא הלכתי
לסוכנת דוגמניות. לא חשבתי על קאריירה.
תאמיני לי כל הדוגמניות שתקועות כאן
הן פרובינציאליות קטנות• את ידעת איזה
קאריירה אני עושה? את שואלת למה
הגעתי? כתוצאה מהכתבה בהעולם הזה
היתה עלי כתבה בהארץ ובידיעות אחרונות.
למה כותבים עלי ולא כותבים על
שאר הדוגמניות? למה מכניסים אותי לכל
דבר פוליטי? מישהו כותב ספר ופיתאום
כותבים עלי ; מישהו אומר משהו —
שמים תמונה שלי> יש משחק כדורסל —
מצלמים אותי.

כפקידה• אין לי מספיק סבלנות לשבת
במקום אחד. אני אדם יוצר, אני חייבת
כל הזמן ליצור.

• מה את יוצרת?

עשיתי הצגה. כמה אנשים את מכירה
שמפיק לקח והשקיע בהם כסף רק ביגלל
השם שלהם?

• ההצגה נכשלה.

כי החומר היה מזופת, ההצגה לא נכשלה
בגללי !

• איך קרה שהקהל לא כא.
לראות את פגינה רוזנכדום?
הקהל בא, ועוד איך בא !

• למה אם כך ההצגה ירדה?
היא הועלתה לפני הבחירות. זו היתד,
תקופה מזופתת

זה נשמע כמו תירוץ.
תראי, אם מפיק משקיע 400 אלף לירות
בהצגה, הקהל לא פראייר. גם אם פראנק
סינטרה היה נותן הופעה מזופתת אף אחד
לא׳היה בא לראת אותו.

• למה את לא מופיעה כסרטים

לא עושים סרטים בארץ.

• את לא חושפת שפשוט לא
לוקחים אותך ברצינות ז
לא. האדם ברחוב •לא מעסיק אותי.
אגשי־מקצוע מעסיקים אותי, ולדעתי אנ־שי־המקצוע
מעריכים אותי. יש לי קשרים
מצויינים עם אנשי־מקצוע.

• למה אם בך את לא עושה
דכרים מקצועיים ץ

למה לאן אני עושה כעת שיר אם
אלדד שרים ואבי קורן. אני גם לא קופצת
על כל דבר. יש לי המון הצעות, אבל
לא מעניין אותי לעשות כל דבר. ישבתי
עם מר גולדמן, בעל חברת בירה, הוא
הציע לי לעשות מבצע בהשתתפותי. דרש תי
סכום מסויים, הוא,לא היה יכול להר
מוד
מול האריות שרוצים לטרוף אותך.
זה משגע אותי שאנשים חושבים שכל
מה שיש לי זה בזכות גוף יפה. אני חיה
עם זה שיש לי גוף יפה, בשבילי זה לא
משהו מיוחד. את צריכה שיהיה לך משהו
אקסטרא! למה אין הרבה מרלון ברנדו,
למה אין הרבה רוברט דה נירו?
וזה מה שאני חושבת שיש לי — משהו
אקסטרא. משהו בהליכה, בהתנהגות, בכושר
ההתבטאות שלי. אני יושבת בחדר
עם אנשים, ואני מעניינת. תמיד יש לי
מה להגיד בפוליטיקה, בעסקים, במדע,
הם ממש יוצאים ממני המומים. אגשים
לא מצפים מבחורה סכסית או יפה שיהיה
לה גם משהו נוסף• זה עניין של מסורת
להגיד שאם בחורה היא בלונדית אז
היא גם טיפשה.
הסקרנות שלי עצומה, מרחב ההתעניינות
שלי אדיר. אני אוהבת לדעת הכל.
אני אוהבת לקרוא על חידושים במדע.
לפני שמישהו בארץ שמע על אף־ ,15 אני
כבר ידעתי מה זה• יום אחד ישבתי עם
בעל חברת ג׳נרל נזוטורס. הוא דיבר על
המטוס הפרטי שלו, ואני גיליתי בקיאות
מדהימה במיבנה ההגה, בלוח השעונים,
בצורת התידלוק של המטוס ובשלבי ה נחיתה,
והאיש היה המום. וככה זה בכל
דבר. הכל מעניין אותי. אם יש לי רומן
עם פוליטיקאי, אני לומדת ממנו הם! ן
על מדיניות. אם יש לי רומן עם כלכלן,
אני יודעת כלכלה. הסקרנות שלי אינה
יודעת גבולות.

• ברשותך נעבור לתחום שונה.
יש הרואים כך סמל מין, וחושבים
עליך כמושגים של מין.
מה היחס שלך למין ץ
תראי מותק, בחיים שלי עברתי הרבה,
וכמו שאני סקרנית בכל תחום, אני סקר נית
גם בכל מה שנוגע למין. אני בן־אדם
עם ראש פתוח, ואני לא ׳רואה שום דבר
יוצא דופן בכל מה שקשור במין. אני
לא נגד הומוסכסואלים, ולא נגד לסביות.
אנשים צריכים לחיות כמו שהם רוצים.
אף אהד לא יכול להכתיב לי איך לחיות.
אני מחלקת את המיטה שלי קודם־כל עם
עצמי• ואם יש שני אנשים שיש להם
נטיות קצת שונות ורוצים לחיות ביחד,
שיחיו. למה לא?

• אמרת קודם שעברת הרכה
כחיים. האם קיימת יחסים נם עם
נשים ז

פנינה כהתחלה
,גם את נורילין נותרו ראו כקוריוז !״
שות לעצמו לשלם לי, לא הסכמתי לרדת
במחיר, וההצעה לא יצאה אל הפועל.

• ממה את חיה ז
מה ז׳תומרת ממה אני חיה? מותק שלי,
אני עובדת קשה. יש לי חוזה של חצי
מיליון לירות עם חברה למיכנסי ג׳ינס,
אני עובדת עם כל־בו שלום, אני עושה
סירטי פירסומת• ,אני מקבלת • 1070 מה רווחים
של לוח־שנה שעשיתי — ופה לא
מדובר בכסף קטן. אני עובדת שלושה
ימים ומרוויחה מה שבחורה אחרת מרוויחה
בשנה. אני עושה ערבי־ראיונות: שלושת
אלפים איש באו לראות את פנינה רוזנב־לום
בהיכל־התרבות ! לא את חיים יבין,
לא את ירון לונדון, את פנינה רוזנבלום
— וזה מכובד! לא היה מראיין שלא הופעתי
אצלו, ומותק, את חושבת שאני
מופיעה חינם י אני מקבלת יותר מחבר-
כנסת בשביל כל ראיון.
תאמיני. לי, כל זה לא קורה לי רק
ביגלל העיניים היפות שלי. אם לא הייתי
בן־אדם מיוחד, לא היו מזמינים אותי ל־ערבי־ראיונות.
רק ביגלל שיש לי גוף
יפה זובין מאהטה לא היה יוצא איתי, יש
לו אלף חתיכות. רק ביגלל הפרצוף היפה
שלי טדי קנדי לא טס כל פעם מוושינגטון
לניו־יורק כדי להיות איתי. בחורה צריכה
יותר מזה כדי שאנשים כאלה ירצו את
חברתה, בחורות יפות יש בכל העולם. לא
מצלצלים מכל העולם לפנינה רוזנבלום
רק ביגלל הפרצוף שלה — מחפשים אותה
ביגלל שיש לה שכל על הראש. את צריכה
שיהיה לך משהו בראש. וזאת, מותק שלי,
היא עבודה, את זה לא משיגים ביום
אחד.
בשואו ביזנס, אם אין לך שכל את נמ חקת.
את צריכה להיות חזקה, אחרת את
נעלמת. כל אחד מחכה לך בפינה ורוצה
לרמוס אותך• את צריכה להיות חזקה,
עם המון שכל ועם 1המון אמביציה, לע
אני
לא אוהבת לדבר על זה. כשאמרתי
שגברים נותנים לי מתנות, הפכו אותי
לזונה. אז למה לי לדבר? לא כדאי שתכתבי
על זה. את יכולה לכתוב שהיה לי נסמן
מיני מגוון, אבל אני בהחלט הטרוסכסוא-
לית. חוץ מזה אין לי חשק לפרט, האנשים
פה הם מאוד מרובעים.

• את תמיד זורקת שמות של
אנשים מפורסמים. את לא מה שנקרא
כאנגלית זסקק 1> 0סווס־א״ ?

נפל בחלקי להכיר אנשים מפורסמים
בזמן הנכון ובמקום הנכון. חייתי שנתיים
בלוס־אנג׳לם, הכרתי הרבה מפיקים ושחקנים
והייתי בבתים של כולם. הייתי חברה
של דין וג׳ייני מרטין, של בוב אוואנם
ושל גרייס והארולד רובינם. רק עכשיו
צילצלתי לקאן, רציתי לנסוע אליהם ל חופשה,
אבל הם חוזרים ללוס־אנג׳לם כי

פנינה עכשיו
״אני נל־כך שונה מהתדמית המזופתת שאנשים בנו לעצמם !״

•ש מה נקרא רומן קצר ז
אני יודעת, אולי הוא צילצל המון פעמים
ולא הייתי בבית כי כבר הייתי במקום
אחר, אז הקשר נותק.

9אם היית צריכה דסווג את
רוכרט דה נירו כין 1ו ,10-איזה
ציון היית נותנת לוז

בסדר, לא רע, הייתי נותנת לו אולי .7
אבל לא חשוב, הוא אדם נורא נחמד. סיפר
לי על הרומן שהיה לו עם איזו ישראלית,
הוא אמר שהיא היתד. כהה ומאוד נחמדה.

• האם היית רוצה שיהיה לך
איתו יותר מאשר רומן קצר ז

תראי, אני לא נמצאת מספיק זמן במקום
אחד בשביל לפתח קשר עמוק. כל הרומנים
שממש התיישבתי עליהם עם מישהו היו
לי בארץ, כי בחוץ יש כל כך הרבה
פיתויים, וכאן יש לי זמן להקדיש לגבר
אחד.

• דה נירו היה הרומן היחיד
כרשימת המפורסמים שלך ז

11 היתה מסיבה וודא
משעממת. היו ע1
מאויסה בחסון, ג״׳מס
קאן, וסטין הופמן
ואלי מקגוו.
אז הלנה׳ הביתה לישון
הבן שלהם הולך לבית־הספר. לא נורא,
אולי אקפוץ אליהם בחודש הבא.
את רוברט דה נירו הכרתי במישרדו של
המפיק רוברט קרדיף. יום אחד אני טסה
במחלקה ראשונה לניו־יורק, ודה גירו נכנס
למטוס זרוק. חייכתי אליו, הוא הכיר אותי
וישבנו כל הטיסה ביחד. היו קטעים —
אל תשאלי! זו היתה טיסה ממש שיגעון.
מצאנו מיד שפה משותפת, והיה לי אתו
רומן קצר.

לא. היה לי רומן גם עם ווארן ביאטי.
המפיק בוב אוואנס עשה יום אחד פרמיירה
לסרט יום ראשון השחור. רומן פולנסקי
הכיר לי חבר שלו, במאי פולני (זה היה
עוד לפני שהוא הסתבך) .יום אחד הפולני
מתקשר ושואל אותי אם אני רוצה ללכת
לפתיחה >4ל גלרייה ואחר־כך לפרמיירה.
הוא אמר שבשבע ג׳ק גיקולסון והוא יבואו
לקחת אותי. לא רציתי ללכת, אבל שמעתי
ג׳ק ניקולסון. ואמרתי טוב. הוא בא עם
המרצדס של ג׳ק: חומה 600 סמ״ק, את
יודעת מה זה? לעומת 250 סמ״ק שכולם
נוהגים? אגב, ג׳ק ניקולסון בכלל לא משהו
מיוחד — נמוך, רזה וחסר ביטחון. הוא
הלך קדימה כדי לבלוט יותר מאיתנו.
היו שם בגלרייה המון אנשים: מאריסה
ברנסון וג׳יין ראנדל, ואחר־כך נסענו לבית
של בוב אוואנס, והיו שם ווארן ביאטי
וג׳יימם קאן ואלי מקגרו ודאסטין הופמן
— לא זוכרת כבר, מרוב שהיו שם אנשים
מפורסמים. והיתד. סו מינגר, שהיא הסוכנת
הכי חשובה בהוליווד — כזו גדולה, שמנה
ומכוערת. בקיצור, ווארן ביאטי, סו מינגר,
הפולני ואני נכנסנו ללימוזינה אחת. הגענו
לאולם, הסרט התחיל וסו מינגר, כל הזמן
הראש שלה עלי במקום על הסרט. בלי
כוונה נגעתי לה ברגל ואמרתי לה סליחה.
והיא אמרה לי התענוג כולו שלי, נדלקה

עלי, מה אני אגיד לך? זה היה קטע!
ווארן ביאטי קלט את זה. אחר כך, במסיבה,
הלכתי למיקלחת כי נורא השתעממתי עם
כל השחקנים, ווארן בא ודיבר איתי.

• הוא נראה טוב זמר.
זה טוב? שגעון! אבל לא בא
לי עליו. אני לא הולכת לשכב עם בן-
אדם ביגלל שהוא מפורסם. הוא גר ב-
בברלי ווילשר- ,ממש ליד הבית שלי.
נתתי לו את הטלפון. אחרי המסיבה
הלכנו לפרייבט קלאב והיה נורא נחמד,
אבל נמאס לי. נסעתי הביתה, התפשטתי,
נכנסתי למיטה, שמתי לי קרמים — את
יודעת כמו ששמים כשהולכים לישון לבד.
(המשך בעמוד )75

ז הם אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים חה הם אומרי

חו 1האלברשט ״ן:

ג בי שושן:

.,אנ לא יו דעת, נמו חיה שבבואתו ״בארץ שיגעון ־ מרם
אני לא קו״ ס קי!
מדברים בדולרים!״

הניספחת לענייני תרבות ועתונות בשגרירות אוסטריה
בישראל, ברברה טאופר, היא אחת הדיפלומטיות
היותר פופולאריות בישראל. לולא הייתי יודעת
שברברה היא דיפלומטית, הייתי חושבת שהיא
ישראלית לכל דבר. כי ברברה, שלא כדיפלומטים אח רים,
אינה מנותקת מהחברה הישראלית. היא מעורה
היטב בכל החוגים — ה״רשמיים״ ,ה״בוהמיים״ ו״הגבו-
הים״ .בשבוע שבו ביצעה חוליה פלסטינית פיגוע בבית-
הכנסת בווינה, שבעיקבותיו נוצרה המתיחות בין ממשלת
ישראל והקאנצלר האוסטרי ברונו קרייסקי, שאלתי
את ברברה:

• איך את מרגישה השבוע כאוסטרית
כישראל?
אני מרגישה נורא. נהרגו אוסטרים יהודיים, וזה שובר
את ליבי. הרג אינו דרך. אני מרגישה כמו כל ישראלי
וכמו כל אוסטרי. זה פשוט נורא.

• איך, לדעתו, מרגיש קרייסקי?
אני לא_ יודעת, אני לא קרייסקי.

• היחסים כין אוסטריה וישראל מתוחים
מאוד. איך זה משפיע עד עכודתך הדיפלוכד
טית ץ
אני מנסה לעשות את עבודתי בדרך אישית. שיהיה
ברור — אנחנו רוצים יחסים טובים עם הישראלים.
אנשים שמכירים אותי יודעים שאני רוצה את זה
במיוחד. אני מנסה לגשר בדרכי על הפערים, בעיקר
דרך פעולות תרבותיות. אני מוכרחה להגיד לך בכנות :
במשך שש שנות עבודתי כניספחת תרבות בישראל, לא
הופרעה עבודתי מעולם בגלל פוליטיקה..

• איד את מסכירה לפונים אדיר את יחסה
שד ממשלת אוסטריה לישראל ץ
אני מוכרחה לומר לך שידידי מסבירים לי יותר
מכפי שאני מסבירה. דווקא אני חוקרת יותר, שואלת
על המתרחש, ומנסה להבין טוב יותר.

!• האם את מתנצלת בכל זאת?
לא. אני לא הרגתי אף אחד. אני יושבת פה. הדבר
היחידי שאני יכולה להגיד הוא שכולנו מרגישים איום
בקשר להרג, וכולנו, ללא יוצא מהכלל, פוחדים מהתקפות
טרור.

חווה אלברשטיין היא זמרת מצויינת. היא החליטה
להסתכן והסכימה לגלם תפקיד ראשי ב״סיפור אינטימי״
,סרטו החדש של הבמאי נדב לוייתן. בעוד
כשבועיים יופיע הסרט על בדי-הקולנוע והקהל יראה
את הכוכבת שלו לא עם גיטארה על הבימה, אלא
בקלוז־אפ, וללא כחל וסרק.

• חווה, מניין שאבת את האומץ לנסות
משהו חדש לגמרי, במו קולנוע, ועוד כתפקיד*
ראשי?
זה באמת אחד מאותם האבסורדים שיש במיקצוע
שלי. מצד אחד, במעמד שלי צריך הרבה אומץ כדי
לנסות דברים חדשים, ומצד שני, לדעתי, כדי להמשיך
ולהתקיים צריך לעשות דברים משוגעים ולקחת הימורים•
אני הגעתי למצב-נפשי שבו הרגשתי תקועה בדברים
הבטוחים. הייתי עייפה וחיפשתי אתגרים. ההצעה של
נדב להופיע בסרט שלו באה ברגע הנכון. יכול להיות
שאם היה מציע לי את אותה הצעה שנה אחת קודם,
הייתי מהססת. הייתי פוחדת לקחת על עצמי אתגר
כזה. אבל הוא בא עם ההצעה בדיוק ברגע שבו שבעתי
מדבר אחד, ורציתי לנסות משהו אחר.

• האם חלמת אי־פעם להיות שחקנית
קולנוע ץ
האמת? מעולם לא. אבל בסיגנון השירה שלי
העברתי מילים בלי לתת את הדעת על-כך שאני
משחקת אותן. אנשים היו אומרים לי את ממש שחקנית.
האמת היא שבכלל לא התכוונתי. אחר־כך עשיתי את
תוכנית הטלוויזיה לילדים קרוסלת והעזתי לא רק לשיר
אלא גם לדבר. אחר־כך באה הצגת־ילדים בשם נזה קרה
בארץ סי, ופיתאום ראיתי שאני יכולה לדבר בלי
מוסיקה.

• קראתי פעם שאת חושבת את עצמך
ליצור לא פוטוגני. האם לא פחדת להצטלם?ווה
נכון, לא אהבתי להצטלם. אבל במשך השנים
שיכנעו אותי שהשד אינו נורא כל-כך. חוץ מזה, אל
תשכחי שעברתי בחיי צילומי סטילס וטלוויזיה. אבל עלי
להודות על האמת: כשראיתי ראשם (תצלומי פילם
מתוך הסרט) הייתי בהלם, ולא באתי יותר לחדד
ההקרנה. הרגשתי כמו חיה הרואה את בבואתה נשקפת
במים ־— זה נראה לי נורא מעוות. עכשיו, כשהסרט
גמור וראיתי אותו בשלמותו, נרגעתי.

אני זוכרת את גבי שושן מקורזל שיער וסכסי בתפקיד
ברגר במחזמרת ״שיער״ .אני גם זוכרת אותו
כחבר ב״אחרית חיטים״ ,או שר את ״בראשית״ ו״שש-
עשרה מלאו לנער״• גבי היה כוכב ידוע עד שיום אחד,
לפני שש שנים, הוא התחתן ונסע לחפש את מזלו
בארצות-הברית.
גבי התגורר בלוס-אנג׳לס ובניו״יורק. הוא ניסה
ל״שחק אותה״ באמריקה, הופיע במועדונים ישראליים
ובמועדוני־רוק קטנים בסנטה־מוניקה שבלוס-אנג׳לס.
בינתיים הוא התגרש מאשתו, אם בנו, וחזר לישראל.

• נכי, האם כאת רק לביקור מולדת או
שחזרת כדי להישאר באן?
האמת היא שבאתי ארצה כדי לבקר את אבי החולה.
היו לי המון היסוסים — זד, לא פשוט לחזור ארצה
אחרי שש שנים. באתי, הופתעתי והחלטתי להישאר.

ממה הופתעת?

מהמון דברים, למשל מהמוסיקה. המוסיקה בארץ
התקדמה עם הזמן. מצאתי שהסיגנון המוסיקלי המקובל
בארץ מתאים לסיגנון שלי, ולכן אני רוצה לעשות תקליט
ולהופיע. אני במשא־ומתן עם הד ארצי — את המוסיקה
כתבתי בעצמי עוד כשהייתי בארצות־הברית, את המילים
יכתבו מחברים ישראלים.

איך נראית לך הארץ אחרי שש שנים?

לא נורמלי! אני מאוד מופתע לטובה ממה שהולך
פה. ממש אווירה בינלאומית, כולם מדברים בדולרים.
אחרי כל מה ששמעתי בארצות־הברית על מה שקורה
בארץ ציפיתי למצוא אנשים בדיכאון. והנה כולם
חוגגים כאילו מי יודע מה יהיה מחר.

• מה אתה עושה כדי לחדש את הקשר
שלך עם הקהל?
כשירדתי מהמטוס הציעו לי להופיע באילת. נסעתי
קצת בהיסוס ושמחתי לגלות שעדיין יש קהל שמכיר
אותי ובא לשמוע אותי. נכון, זהו קהל מבוגר יותר —
לא כמו הקהל שהיה לי בעבר, אבל גם אני התבגרתי.
הקהל ביקש ממני את השלאגרים שלי, את 16 מלאו לנסר,
את בראשית, ואפילו שירים משיער.

• היית כוכב עד שנסעת לאמריקה ובמעט
נשכחת. איך אתה מרגיש כעת כתור
״לשעבר״ ץ
האמת היא שכשהייתי מה שאת מכנה ״כוכב״ ,לא
הבחנתי בכוכבות שלי. כשנסעתי לאמריקה לא התייחסתי
לעניין, ולא הפריע לי כלל שלא מזהים אותי ברחוב,
או שאני לא מוכר. כך שכל העניין הזה לא מפריע
לי. אני יוצר ועושה דברים, ויכול להיות שעם הזמן
זה יקרה שוב, שוב אהיה כוכב.

ם אומרים מה הם אומדים ...מה הם או מ רי ם ...מה הם אומדים

אב* אלה:

טל נ תי ב :

אברהם פה:

אני מקווה להערות. שום ונואיבה התפתחו איזה איילות? על
את שעור הצפייה! 11ל חשבון אירח! מה את גובות?
אבי אלה הוא רק בן ,30 וכבר נושא בתואר המכובד
יושב״ראש איגוד המלונאים בעיר אילת. אבי, שהוא
בן הדור השני של מישפחת האחים אלה, מנהל את
המלון המשפחתי ״קיסר״• הוא בוגר החוג לכלכלה
באוניברסיטה העברית, ובוגר קורס למלונאות של ה טכניון.
את דרכו כמלונאי התחיל מלמטה. למרון ג
שהמלון שייך למישפחתו הוא עבר את כל השלבים
עד שמונה כמנהל-כללי.

אכי, ספר די עד מישפחת אדה.

מישפחת אלה זה מושג מכובד מאוד בירושלים. דד
מישפחה מונה שישה אחים שעלו ארצה ב־ 1951 מכורדיסטאן,
שהגיעו לאן שהגיעו בעבודה קשה.

• האם נכון הסיפור כי המישפחה מצאה
כבואה ארצה שני כדי־זהב ככית ערכי נטוש,
וזה היה מקור עושרה ץ

טלי נתיב היא גם ג׳ינג׳ית, גם יפה וגם עיתונאית.
היא שיחקה בתפקיד הראשי בסרט קולנוע, כעת היא
תופיע בתפקיד הראשי בתוכנית הטלוויזיה ״שמונה
וחצי״• שאלתי אותה :

• את לא פוחדת להתחיל את הקאריי
רה הטלוויזיונית שלד דווקא בתוכנית פל־כד
משעממת ובדתי-פופודארית כמו ״שמונה ו
חצי״ זו
לא, אני אופטימית. האמת היא׳ שאין לי בכלל מושג

לגבי מידת הפופולאריות של התוכנית.
אני לא רוצה להישמע שחצנית, אבל אני מקווה
להעלות את שיעור הצפייה. אני מקווה לתת לתוכניתגוון ציבעוני, לפחות על־ידי צבע השיער שלי.

• האם רק תקראי דכרי קישור שנכתכו
על־ידי אחרים, או שתוסיפי לתוכנית גם נופר
אישי ץ
יש לי בהחלט מעורבות אישית. אני אכתוב לבד
את הטקסט ואני אכתוב אותו כך שיהיה קליל יותר.
אולי קליל זו לא המילה הנכונה, מוטב לומר שהוא
יהיה פחות יבש, שתהיה בו קריצה. אני לא יודעת אם
התוכנית בהנחייתי תהיה טובה יותר מזו שהיתה בהנחייתו
של חיים קינן אך אני יכולה לומר שההנחייה
שלו היתה רצינית יותר מזו שלי.

כמו על כל מישפחה עשירה גם על מישפחת אלה
מהלכות אגדות. האמת היא שאת הכסף עשו האחים
בעבודות מע״ץ שיזמה הממשלה. ד,ם עסקו בנטיעות
ובסלילת כבישים. אפרים אלה, האח הבכור, בנה במד
ידיו את הצריפים של מישרד־החוץ בירושלים. הם חסכו
קצת כסף ורכשו חנות בשוק מחנה־יהודה. אחריה עוד
חנות ועוד חנות. אחר־כך התחילו לעסוק בקבלנות והתחילו
להתעשר.

• האם ההפגזות כצפון השפיעו עד התיירות
דאידתזו
ועוד איך! אירופה לא מכירה את הארץ. האירופים
לא מבדילים בין הצפון לדרום. הם שומעים שיש מלחמה
בישראל ולא באים. עד עכשיו זה השפיע די קשה —
אני מקווה שלקראת תחילת עונת הצ׳ארטר באוקטובר-
נובמבר המצב ישתפר.

• כיצד משפיע תיסוף הדודר עד התיירות
דאידת זו

גרמניה וצרפת, הארצות שעליהן מבוסם שוק ה-
צ׳ארטרים אינן עובדות עם דולרים. תיסוף הדולר גורם
באופן ריאלי לעליית מחירים. הגרמנים והצרפתים לא
מבינים את זה. קפיצות המחירים האלה גורמות לנו נזק.
מה קורה? תייר מתכנן חופשה בישראל, הוא מקציב
לה כך וכך כסף. כאשר מגיע מועד הנסיעה, מסתבר לו
שעליו להוסיף כסף והנסיעה מתייקרת. הוא לא מבין
דברים כאלה. לא אחת הוא מחליט לוותר על חופשה
בארץ מעדיף ארץ זולה יותר.

>• מה יקרה לדעתו באילת אחרי שיחזירו
למצריים את שארם ונואייבהזו

לדעתי תהפוך אילת למוקד תיירות בינלאומי. שארם
ונואייבה התפתחו על חשבון אילת.

אם כך אתה כעד החזרת השטחים זו

את זה לא אמרתי.

ביום רביעי שעבר פירסס חצהרון ״ידיעות אחרונות״
בעמודו הראשון ידיעה שנשלחה טלגרפית על-
ידי כתב העיתון בוושינגטון. בידיעה סופר שכתב־העת
האמריקני ״אינטרנשיונל־ויילד״לייף״ פירסם בגליונו
האחרון, כי האלוף (מיל ).אברהם יפה ועוזריו משמורת
הטבע ״חי״בר״ הצליחו להבריח מאיראן ארבע
איילות פרסיות יקרות ערך, ולהביאן לישראל.
העיתון ידע לספר כי המיבצע הנועז תוכנן על-ידי
אברהם יפה, שהטיל את ביצועו על מנהל ״חי-בר״,
האגרונום ההולנדי מייקל ון״גרוונברוק. טילפנתי לאברהם
יפה כדי לקבל. ממנו פרטים על המיבצע. להפתעתי
השיב לי האלוף מיל את התשובה הבאה :

אני לא מכיר שום איילות שהוברחו מאיראן.

9האם אני מדברת עם אברהם יפה מ-
שמו־רות־הטבע זו
את מדברת עם אברהם יפה משמורות הטבע, ואני
לא יודע על מה את מדברת.

• כעיתון ״ידיעות אחרונות״ פורסם סיפור
מרעיש עד הכרחת איידות. אתה רוצה
דומר לי שאינן -יודע עד־כך דבר ז
מה את חושבת. ,שאני מכיר את כל העיתויים?
הייתי באילת בשלושת הימים האחרונים ולא קראתי
עיתונים.

• גם אם דא קראת עיתונים, כוודאי תו־בד
דענות די אם הכרחת איידות או דא.
אלה היו יחמורים ולא איילות. מי שאומר שאלה
היו איילות לא יודע על מה הוא מדבר.

<. 1 1 1 1 1

קולנוע
י 1סןהחד שו ת

*:זדז1£ע* 0

• -¥במיברק ששלחה השחקנית אינגריד
ברגמן לצוות המפיקים של אשה ושמה
גולדה, סידרת הטלוויזיה על חיי גולדה
מאיר, היא איחלה הצלחה וכל טוב לכל
אנשי הצוות ובמיוחד ל״גולדה הצעירה״.
על החתום ״גולדה הזקנה״.
לא היה פשוט כל־כך לשכנע את הגברת
ברגמן לגלם את ראש ממשלת
ישראל לשעבר. כשהוצע לה התפקיד,
פשטה שמועה שהיא הסכימה, ואחר־כך
התחרטה• למשימת השיכנוע התגייס טדי
קולק, שעה שסייר עימה בירושלים. גם
זה לא עזר. הצטרף למסע השיכנוע המפיק
ג׳ין קורמן, שפגש אותה בירושלים,
ואחר כך בלונדון, והוסיפה ללחוץ גם יוזמת
הפרוייקט, מרילין הול, הפעילה עם
בעלה זה שנים רבות בצמרת המגבית ובמועדון
העולמי וראייטי.
עדיין היתד, תשובתה של ברגמן :״לא
בא בחשבון״ .נימוק ראשון :״אין ביני
לבינה אף נקודה אחת דומה.״ נמוק שני:
״היהודים לעולם לא יאמינו לי, הגרמניה־השוודית־הנוצרית.״
אחרי שביקשה לשלוח
נהג כדי לאסוף בחזרה את התסריט,
לאחר שבכל זאת נאותה לקרוא
פרק א׳ היא נפגשה שוב עם הול בסעודת
צדקה בלונדון, והודיעה ברגע האחרון
שהיא מוכנה לעשות מיבחן בד
(כמו שחקנית מתחילה) ולהוכיח ש ...אינה
מתאימה. ג׳ין קורמן נסע ללונדון ועשה
את המיבחן. כשראתה עצמה בראי, מאופרת,
נדהמה :״זו לא ברגמן, זו גולדה !״
אחר כך התוודתה כי בכל זאת היו שתי
נקודות משותפות לה ולגולדה: לשתיהן
היו יסורי מצפון שהזניחו את הילדים בגלל
קאריירה ושתיהן חלו במחלה ממארת.
•¥כשיצא קורמן למצריים כדי לחפש

זזייזיז

נאסטאסיה קינסקי ופרדריק פוו^ט־עם ׳הבמאי פראנפיס פורד קופודה
הקיסר הצעיר

קינסקי ופורסט כ״אחת מן הלב״
סרס אהבה רגיל?

של אחת סן הלב, סירטו החדש של פראג־סיס
פורד קופולה, מאשרות מעל ומעבר
לכל ספק, שבמאי הסנדק ממשיר להיות
הילד הנורא ביותר של תעשיית הקולנוע
האמריקאית. ועובדה היא, שחודשים לפני
יציאת הסרט אל מסכי הקולנוע, כבר
ממתינים לו הכל בקוצר רוח, בציפיה
מתוחה לאירוע קולנועי יוצא דופן.
כאשר צילם את אפוקליפסה עכשיו ב־ג׳ונגלים
של הפיליפינים, ונקלע לבעיות
כה חמורות, עד שנדמה שההפקה לא תסתיים
לעולם, גמלה ההחלטה בלבו,, :מה יום
והלאה לא אצלם עוד לעולם מחוץ
לאולפן.״ ומאחר שקופולה הוא לא רק
איש, אלא תעשיה שלמה — הוא המפיק,
הבמאי והתסריטאי, הוא מגיים את הכספים
ובעת הצורך אף מממן את עצמו, הדרך
מן ההחלטה לביצוע, היתד, קצרה
מאד. בהכנסות הראשונות. מן האודיסיאה
האנטי־מילחמתית -שלו, רכש אולפן הוליוודי
שלם, ובכך הפך היום לבמאי היחיד
בעיר הסרטים שיש לו אולפן פרטי
משלו.
עיר שלמה. אבל עצם הבעלות על
אולפן לא הספיקה לו. רק קנה אותו ומייד
התחיל להקים בתוכו עיר שלמה, ולא
סתם עיר, אלא את לאס־וגאם, על כל אורותיה
המנצנצים וגם על צדדיה הזוהרים
פחות .״יכולתי לצלם את הסרט שלי ב
שחקן
מצרי שייגלם את הנשיא אל־סאדאת
בגולדה טפחה האכזבה על פניו. השחקנים
המצריים, אפילו אלה שמקורבים ל־מימסד
ולנשיא, לא היו מוכנים לשתף
פעולה ולבוא לישראל. כל המפיקים שנפגשו
עמו טענו כי הדבר מסכן את עתידם
המיקצועי של השחקנים. אחד השחקנים
הסכים להשתתף בתנאי שהפגישה של
גולדה ואל־סאדאת תיערך בקאהיר. קור־מן
לא הסכים לשנות את ההיסטוריה.
כך נולד אחד הליהוקים הבולטים של
הסרט: חוזה פרר, מי שזכה בזמנו בפרס
האוסקר עבור סיראנו דה ברדראק ועיצב
עוד תפקידי אופי רבים ומגוונים, יהיה
הנשיא אל־סאדאת.
־ -¥שני שחקנים מוכשרים נוספים בסרט
זה: נד בייטי (שהיה עוזרו של ג׳ין
הקמן בסרט סופרמן )2ובארי פוסטר (ש היה
הרוצח בפרחי של היצ׳קוק וואן דרו־אלט
בטלוויזיה).

ס ר טי ם
? ודנו? ו 3ו 1ד ה
השמועות שהסתננו מבימת הצילומים

קינסקי ופורמט יושבים על מידרפה בעיר הסרטים של קופודה
לאס־וגאס פרטית

לאס־וגאס עצמה,״ הוא אומר ,״אבל אז
הייתי-צריך להתאים את הסיפור למציאות
ואילו אני מעדיף להתאים, את המציאות
לסיפור, וזאת אפשר לעשות רק בתוך
,האולפן.״ אכן, ,דברים כדורבנות מפי
הקיסר הצעיר ביותר של הוליווד, האיש
אשר בכל סרט חדש מהמר על כל הקופה,
ולמרבה הפלא, מצליח בינתיים לצאת
מכל צרה בריא ושלם.
לכאורה, אחת מן הלב הוא סרט אהבה
רגיל. פראני (טרי גאר) אוהבת את האנק
(פרדריק פורסט) והאנק אוהב את פראני.
אבל הם חיים כבר חמש שנים ביחד, וזה
מתחיל קצת לשעמם. פראני טועמת הרפתקה
קטנה עם ריי (ראול ז׳וליה) ,והאנק
מנסה משהו עם לילה (נאסטאסיה קינסקי).
אבל החטיפים בחוץ משרתים רק מטרה
אחת: להצביע על חשיבותה של הארוחה
בבית. ואמנם פראני והאנק מסיקים את
המסקנה ושבים זה לזרועות זו.
רגיל ו לא בדיוק, כאשר קופולה הוא
זד, שמושך בחוטים• האנק מחזיק במיגרש
גרוטאות, לילה היא לוליינית בקירקם,
פראני מוכרת כרטיסי נסיעה לבורה־בו־רה
וריי שואף להיות זמר. ועכשיו תארו
לעצמכם אלו תיפאורות אפשר להרכיב
מכל זה, אלו מסעות אפשר לערוך בתוך
הדימיון של כל אחד מארבעת הגיבורים
האלה וכמה כסף אפשר להוציא מכל זה.
לנקוב כמיספרים. אמנם אין זה נאה,
כשמדברים על אמנות להזכיר את המזומנים,
אבל אין ברירה. לקופולד, יש כשרון
מיוחד, או מזל מיוחד, או אולי כוונה
מיוחדת, אבל אין ספק שבכל אחד מסרטיו
האחרונים, היווה התקציב נושא לכותרות.
אחת מן הלב לא היה יוצא דופן. כמד,
בדיוק עלה הסרט, עדיין לא ברור, וביכלל,
מי יעיז לנקוב במיספרים אחרי שקופולד,
קטל את כל עיתונאי אמריקה, על שבדו
מליבם, לדבריו, את מחיר העלות של
אפוקליפסה עכשיו. אבל גם מבלי לצטט
מספרים, הספיקו הכל לגלות שאחד הבנ קים
הגדולים, שהבטיח תמיכה מאסיבית
בסרט, התחרט באמצע, מסיבות השמורות
עימו, ולרגע נדמה היה שכל ההפקה עומדת
לעלות על שירטון גדול. קופולה התחיל
למשכן חלקים מרכושו (שהוא ניכבד
ביותר) ,מכר תסריט שהיה ברשותו לחברה
אחרת, ולבסוף מצא מיליונר קאנדי
שהיה מוכן להוציא את העגלה מן הבוץ.
וכך ניווט את ספינתו לחוף מיבטחים,
בפעם נוספת.
בעצם, כפי שצילם קופולה את הסרט,
יתכן שהעלות הסופית אינה גבוהה כל
כך. הוא ניהל, למשל, את כל העבודה
מאולפן וידיאו נייד שבו הוא יכול היה
ה עו ל ם

הז ח 2297

לראות את כל מה שהמצלמות רואות. כקיסר
אמיתי, הוא אפילו לא נכנס לאולפן,
אלא העביר את כל הוראותיו באמצעות
רמקולים לשחקנים.
מככסדז או טו מ טי ת. הוא צילם את
הסרט כמה פעמים. פעם אחת הוא צייר
י את התפאורות, השחקנים קראו את הדיאלוגים,
והכל הונצח על קאסטת וידיאו.
בפעם השנייה הוא צילם את השחקנים
במצלמת פולרואיד, העביר את הצילומים
הדוממים לווידיאו וחיבר להם את ד,תגד
) ליל שהקליט קודם לכן. אחר כך, לקח
,את השחקנים לאולפן, ובין התיפאורות,
שלא היו מוכנות עדיין לגמרי, צילם שוב
את החזרות, בשלמותן, בווידיאו. בינתיים,
הוא גם נטל את כל הצוות עמו לאס-
וגאס האמיתית, ובתוך יומיים צילם שם
שוב, את כל הסיפור מהתחלה ועד הסוף,
עדיין על וידיאו. ורק אז, כאשר לאס-
וגאם הפרטית שלו כבר ניצבה על רגליה
באולפן, והשחקנים ידעו כל מה שרוצים

הדור הצע>ר
ו החורק
מהר, מהר( ,אלנבי, תל־אביב,
ספרד) — למרות שהסרט זבה בפרס
הגדול בפסטיבל הסרטים של
ברלין ,1981 קשה להניח שהבמאי קארלוס סאורה יזבר
בו בגאווה רבה. גם מי שראה רק את ״אנה והזאבים״
ו״קריאת העורב״ ,שני סרטיו היחידים שהוצגו בישראל,
בוודאי הצליח להבחין שמדובר בקולנוען מתוחכם מאד,
מומחה במלאכת הרקיחה של עלילות מורכבות ומסובכות,
שיש בהן סמלים רבים והשלכות חברתיות ופוליטיות
מרחיקות לבת.
בעבר הסתייע סאורה בבל התיחבום שלו, בדי להביע
את מחאתו על מישטר פראנקו ולהעביר מחאה זו דרך
הצנזורה הספרדית. היום, כאשר הדרך בבר פתוחה והמחאות
שינו צבע, נדמה כאילו מחפש סאורה מטרות
חדשות. מצד אחד, עשה גירסה מרתקת אבל בלתי מחייבת,
מבחינה רעיונית, של ״חתונת הדמים״ (העולם הזה
,)2293 מצד שני עשה סרט זה, בו הוא חוזר לראשית
הקאריירה שלו ולהתבוננות בבעיות הדור הצעיר.
אלא שהזמנים השתנו, המישטר בספרד השתנה, ו-
סאורה עצמו התבגר. כיום, כשהוא מתבונן בבני העשרה,
שלא כמו לפני 22 שנה (בסרט ״לוס גולפוס״) ,הוא מתבונן
מבחוץ, ומתקשה שלא לחרוץ מישפט על מה שהוא
רואה. ומה שהוא רואה, בסרט זה, הוא רביעיית צעירים,
שלושה גברים ונערה אחת, ששודדים את הבורגנות וחיים

צעירים משתוללים: פיתרון מהיר
למען הרגע בלבד. התנהגותם, כך צריך להבין, היא פועל
יוצא של חברה שאיבדה כל מערכת ערכים מוסרית, ומעריכה
את הרכוש בלבד• אז אם רכושנות, מעדיפים הצעירים
את הפיתרון המהיר (מכאן שם הסרט) על עבודת
כפיים. רק כאשר מתחילים הארבעה להתמסד, לחשוב
על העתיד, לתכנן את יום המחרת, רק אז הם נלכדים
בידי החוק.

העיקר לאהוב
את אבא

טרי גאר ב״&זת מן הלט״
מזל מיו ח ד

מהם, הוא ניגש לצילום הסרט עצמו.
וזה עדיין לא אומר שהכל היה גמור
ומוחלט. במקור, למשל, הוא התכוון להפגיש
בין האנק ללילה במכבסה אוטומטית.
היא נכנסת, מסירה את כל בגדיה
ומכניסה אותם למכונת הכביסה .״אולם
במקום שקיסמה ידביק את המקום, שיגר ׳תיות
המקום הדביקה אותה,״ אומר קופד
לה, ומייד החליט לנסות משהו אחר• לילה
הפכה ללוליינית, הצועדת עם מישפחה
שלמה של לוליינים ברחוב בלאם־וגאם,
אדרת על כתפיה וזיקוק בידה ,״דומה לסמל
של חברת קולומביה,״ מסביר הבמאי.
חצר ה מ לו כ ה. כיאה לקיסר, כל ה ,־
מלוכה שלו הצטופפה והתגייסה לטובת
הסרט. בנו בן ה־ 18 הוא עוזר־הבמאי,
בתו בת ה־ 12 מסייעת לנערת התסריט,
רעייתו אלינור ובנו השני נמצאים לידו
כדי לעזור בשעת הצורך, אחיו מבקר על
בימת הצילומים לעתים רקובות, ואילו
אביו ואמו קיבלו שני תפקידים קטנים
בסרט. גם בין השחקנים כמה מנאמניו
הוותיקים: פרדריק פורסט שהופיע ב שי ח ה
ובא פו ק לי פסה( ,ומופיע גם בסרט שמפיק
קופולה לפי חייו של הסופר דאשיאל
האמט) ,טרי גאר הופיעה גם היא ב שי ח ה.
ויטוריו סטורארו, הצלם ששירת בנאמנות
י את ברטולוצ׳י באיטליה, עשה בעזרת
קופולה את כניסתו הרישמית המרשימה
לאמריקה ב א פו ק לי פסה עכ שיו, והצטרף
בחדווה לכנופייה.
הסרט עוד לא זכה לבכורה רישמית,
אבל הציפיות בהוליווד גדולות. ראשי ה אולפנים
הגדולים והמבוססים לא היו מצטערים
כנראה, אם קופולה היה שובר את
הראש, כדי שילמד פעם אחת לקח. אפילו
׳כאשר מדובר בהפצה, אין הוא מוכן למסור
את המלאכה בידם, ומשלשל גם את רווחי
הפצה לכיסו, בחוסר התחשבות מוחלט.

חילופי עונות (אורלי, תל־אביב,
ארצות־הברית) — הוליווד
החליטה שהדרך הבטוחה להצליח
עם מוצר כלשהו, היא לעצב אותו דומה כבל האפשר
למוצר שהצליח בבר. לבן, מיד לאחר ש״ ״10 היה ללהיט,
נטלו את הקלף החזק של הסרט, בו דרק, בנו סביבה
משהו שיהיה דומה בכל האפשר ל״ ,״10 אבל בכל זאת
לא יהיה אותו הדבר. התוצאה מוצגת עתה על בדי הקולנוע
בישראל.
כבר מן הצילום הראשון מציגה הגברת דרק את ה נקודות
החזקות שלה, כשהיא משתקשקת בהנאה גלויה,
וללא שום כסות, באמבטיית ג׳אקוזי, ושוב עם גבר שיבול
היה להיות בלי שום מאמץ, אביה. הפעם זהו השחקן
אנתוני הופקינס, בריטי במו דאדלי מור, אבל מאסכולה
אחרת. הוא לא צמח על הבמה הקלה אלא דווקא בתיא טרון
הרציני של לונדון. אבל אל יניח איש לעובדה זו
להפחידו. באן אין הופקינס מתבקש לגלות את הכישורים
שהפכו את ביצועיו השקספיריים לאטרקציה גדולה.
כאן הוא בסך הכל מורה בקולג׳ שקצת עייף מן הני שואין
השלווים וחסרי המתח לרעייתו החוקית, שירלי
מקליין, והוא עובר, בדבריו, שלב מעבר, בין זרועותיה
של תלמידתו.
תשובתה של שירלי מקלין אינה מאחרת לבוא. חלב-
נים כבר לא מבקרים, בנראה, בשכונות היוקרה של פרוורי
האוניברסיטאות, אבל במקומם ישנם נגרים, והגברת

בו דרק: הקלף החזק בגיגית
מודדת את קסמיה על הנגר הראשון שנקרה בדרכה, שהוא
במקרה גם צעיר, וגם יפה, וגם מבין וגם חכם, בקיצור,
כמו בסרטים. וכך נוצרת הרביעייה הקלאסית: גבר
מבוגר עם אשה צעירה, וממולם גברת בשלה, עם גבר
צעיר. זה מוכר לכם מאיזשהו מקום ן אולי מסרט שעדיין
מתרוצץ על בדי הארץ בשם ״זוגות אוהבים״ שגם בהם
היה לגברת מקלין תפקיד לא מבוטל ן

הכמרוץ אחרי הגוויות מירדף ל תין הלילה (תל־אגיב,
תל־אביב, ארצות־הברית)
— הטירור הבינלאומי הגיע בשעת
טובה לאמריקה. אחרי שמיצה כבר את שדות הצייד
שלו באירופה, במיזרח התיכון, במיזרח הרחוק, באפריקה
ובאמריקה הלאטינית, הוא ירד על העיר נידיורק, כאילו
אין הכרך הזה מטופל בעולם פשע מגוון די הצורך. אבל,
מה שהטירור הבינלאומי שכח, זה שבניו״יורק יש שוטרים
קשוחים ובריונים, ועם שכאלה לא כדאי להתחכם.
זאת הבשורה שמביא סרט זה, המספק אומנם מנה גדושה
של פעילות בכל רגע, אבל מטפל בנושא הטירור
בתיחכום ובהבנה של קצב מתחיל.
מצד אחד של המיתרס ניצב וולפגאר, לוחם חירות
להשכיר, שנהנה מעצם הטבח שהוא עושה בלני-מינו, ולא
חשובה המטרה. ברוב התלהבותו הוא מחסל לעתים גם
את בני-בריתו, ומשום כך הוא מוצא את עצמו, בשלב
מסויים, בצד אחד של האוקיאנוס, ללא לקוחות שיבקשו
את שירותיו. כדי להוכיח שיש לו בכל זאת מה למכור,
הוא חוצה את הים הגדול ומתכנן פעולת ראווה שכל
האו״ם יזכור.
מצד שני של המיתרס, שני סמלים במישטרת ניו־יורק,
האחד איטלקי (סילווסטר סטאלון) והשני כושי

סילווסטר סטאלון: נוקשות חד־נוינזדית
(בילי די ויליאמס) ,שמתמחים בלכידת בריונים. משום
מה, הם נמצאים ראויים להימנות עם הגוף הנבחר שצריך
ללכוד את וולפגאר האיום.
שום דבר אינו מפתיע בסרט הזה. לא המשחק
הנוקשה ולא העלילה. והסרט דומה להפליא לכל סרט
פעולה אחר.

שיחר

עמק, עמק עבוד־ה

מאח רי הקל עי ם
הנסיבה שד סער
באמצע השבוע שעבר נסע מנהל חטיבת־החדשות
בטלוויזיה, טוביה סער, ל וועידה
השמינית של מנהלי מחלקת־החדשות
באיגוד ה שידור האירופאי, הנערכת
באדינבורו שבסקוטלנד. בשנה שעברה
יצג את הטלוויזיה הישראלית בוועידה
השנתית חיים יבין, שנסע אליה
מייד אחרי ההודעה על אי־החידוש מינויו
כמנהל חטיבת־החדשות.
עם סיום הוועידה ימשיך סער ללונדון,
שם יפגוש את אשתו וילדיו לבילוי משותף
של חופשה שנתית. סער יסע עם בני
מישפחתו לפאריס, ומשם לרומא. משם
ישוב, כעבור שבועיים לישראל, אל כיסאו
כמנהל חטיבת־החדשות. נסיעת בני־המיש־פחה
אינה על חשבון רשות־השידור. אשתו
של סער עובדת בחברת־תעופה.
במשך השבועות שבהן ייעדר סער
מתפקידו, ימלא את מקומו עורך מבט,
מיכה לימור. למרות החיכוכים הנישנים
וחוזרים בין סער ללימור על אופי מהדורות
מבט, סיגנון־ההגשה וסדרי־העדיפויות של
חדשות, אין סער חושש מפני השתלטותו
של לימור על חטיבת־החדשות. אמנם, מיד
עם מינויו של לימור כעורך מבט (יש
הסבורים כי לימור הוא ״סגן־מנהל-חטיבת
החדשות״ ,אך אין תפקיד כזה. בהירארכיה
של הטלוויזיה) ,התגלעו החיכוכים הראשונים
ביניהם. סער מינה אז מיד שני סגנים
לעורך מבט: הכתב רב־האמביציות מיכ אל
קרפין וצבי (״צבה״) גורן, השקול
והתרבותי. שני סגנים אלה משגיחים
למען סער על שיקוליו של לימור.

סתדזח 033 *1.,״
צופי מבט לא האמינו למראה עיניהם,
כאשר מתחת לתמונתו של שדר־הטלוויזיה
הוותיק והמוכר חיים קבין התנוססה
כותרת, שסיפרה לצופים כי המגיש הוא
— חיים יבין. בהמשך השידורים, כאשר
התחילו לציין את שמותיהם של שאר
מגישי־החדשות, נראה הדבר תמוה יותר.
חידוש זה, הלקוח משירות־השידור •הבריטי
(בי־בי־סי) הוא תרומתו של עורך
מבט, מיכה לימור, למערכת החדשות.
הסביר לימור את חידושו :״יש מגישים
שזה יכול להיות מיותר עבורם, ואחרים
שהקהל אינו מכיר, וצריך להכיר את

זה קרוב לשנה עוסק הבמאי עמק פרי בהכנת סרט על פרשת רציחתה
של רחל הלר ומישפטו של עמום ברנס. באחרונה הופסקו צילומי סרט זה, בשל
חידושו של מישפט־ברנם ומישפטם של קציני־המישטרה, שהכינו את סרט-
השיחזור על רצח רחל הלר.
פרי, מבכירי הבמאים של הטלוויזיה, למרות שהספק־העבודה שלו נמוך
ביותר, נמנה עם מקבלי המשכורות הגבוהות ברשות־השידור. עובדי־המינהלה

*3שורי או מוצא?

כמאי פרי*
לשבת בבי ת ולח שוב

של רשות־השידור, שקיבלו באחרונה מעמק פרי דיווח על שעות נוספות —
למרות שהוא אינו מצלם מזה כמה חודשים — התפלאו למדי. כאשר נשאל
פרי מתי הוא עבד שעות נוספות, השיב , :אני יושב בבית וחושב !״
בדיקה בהנהלת רשות־השידור הבהירה כי היא רואה בעצם הימצאותו של
פרי ברשימת מקבלי־המשכורות של הרשות נטל כבד. אלא שחוקי־המדינה
אינם מאפשרים את פיטוריו, ואילו היתר נעשית פעולה כלשהי לשם פיטוריו
היה ועד־העובדים נזעק להגנתו.
במבט).

כמה מעמיתיו של לימור מאמינים כי
ברצונו להפוך את עצמו, בשלב מאוחר
יותר, למגיש הבכיר של מבט. בתשובה
לטענה זו התחייב לימור :״אין בכוונתי
להיות מגיש־מבט. אני מאמין בתיזה הברך-
טית, שהקריין הוא מכשיר להעברת מידע.
אין מקום למגיש אישי, ואני מאמין רק
בקריינים מיקצועיים, חסרי־מעורבות בחומר
או בעריכתו. אני מתחייב שעד

יתירה לליכוד. התוכניות והשידורים הם
מגמתיים. אין אני סבור שכך יהיה לעולם,
ויש כבר סימנים המעידים על כך שהטלוויזיה
משנה את אופייה. היא עכשיו
הרבה יותר אובייקטיבית והרבה יותר
נוחה לממשלה. יש שידורים חיוביים
שונים. הבחירות האחרונות, שמו קץ לסיכוי
שיהיו חילופי־שילטון, וזה לימד את הטלוויזיה
לקח.״

• שר־התיירו־ת, אכרהם שריר :

״אני חושב שהטלוויזיה מתנכלת לליכוד
בצורה חד־משמעית דמו של איש־ציבור
— הפקר בטלוויזיה. יאמרו או יכתבו כאן
על איש־ציבור הכל, גם שקר גס ביותר,
מתוך ההנחה ששום איש־ציבור לא יתבע
לדין ולא יטרח להכחיש. בעניין יחסי
ארידור־שפיגלמן אני חושב שארידור צודק.
אני מברך אותו על אומץ ליבו. כמה חבל
שרבים אחרים אינם הולכים בעיקבותיו,
ושאחרים לא עשו זאת לפניו ...גם אני
לא מתכוון לשתוק לגבי מעשים חמורים
שעיתונאים מסויימים מרשים לעצמם לעשות.
בעיקר זריקת־בוץ בפני אנשי-
הממשלה. זו זריקת־בוץ בפנינו אנו, ואסור
לנו לשתוק...״

• שר־חתיקשורת, מורדכי צי
פורי
:״הטלוויזיה לא עושה שירות פייר
(הוגן) לעם ישראל. הם הרהיבו את שיבטם
לליכוד פי כמה וכמה מאשר לממשלות
המערך. הם פעלו בעקשנות בכירסום
תשתית־האמון שבין העם ובין נציגיו.
אני מתחיל להבין את בן־גוריון, שנלחם
קשות במטרה שלא להתחיל בשידורי
טלוויזיה. היא עושה לעם דבר אכזרי...״

• שר ־האנרגחח־ והתשתית, יצ
סגן־עורף־״מכט״
גורן *
שקול ותרבותי

שמותיהם. זה מועתק מהבי־בי־סי, ואם זה
טוב שם — אז זה טוב גם למבט...״
ההערכה בחדר־החדשות של הטלוויזיה
בירושלים היא אחרת. לימור החליט להתמודד
עם סיגנון־ה״כוכבים״ האמריקאי,
הרווח גם בטלוויזיה הישראלית, ולהמעיט
בערכם של מגישי-החדשות. הוא מתנגד
חריף למעורבות האישית של המגיש בשעת
מתן החדשות (הגבות של חיים יבין,
החיוך של יעקוב אחימאיר, המבט של
ין שילון) ,ובכוונתו להגביל עד כמה
שאפשר את תפקידו של המגיש להעברת
חדשות בלבד (״שיקח רובוט שיספר את
החדשות,״ אמר אחד מראשי־השולחנות

החדשות. יש כתבים המכנים מהדורות
אלה בשם ״כימעט חדשות״.
הזנחה זו של מהדורות כימעט חצות
החלה בולטת בשבועות האחרונים בזילזול
מצד מגישי־המהדורה בעצם הגשתה. ל־סידרת
כינוייה נוסף השם ״המהדורה
המגומגמת״.
לשיאים בולטים של זילזול הגיע המגיש
גיל סדן, שכינה את ״השילטונות הפדרליים
בארצות־הברית בשם ״השילטונות
הפיאודליים בארצות־הברית המגיש
עמוס ארבל, שיבש שמותיהם של שני
הרצים הבריטיים, הגונבים זה מזה את
שיאי־העולם בריצת המייל (סבסטיאן קו
וסטיב אובט) .גיל סדן מקבל, במהלך
המהדורה שהוא מגיש, התקפים של ״אימת
קהל״.
כאשר נשאל מנהל חטיבת־החדשות,
טוביה סער, לפשר הדבר, הודיע כי
״פרשת שיבוש שמותיהם של רצי־המייל
הבריטיים לא הוסיפה כבוד לחטיבת החדשות,
ועוררה הדים רבים ושליליים. פרשת
הטעות בין, השילטונות הפדרליים׳ וב־
,שילטונות הפיאודליים׳ מעידה על חוסר-
מיומנות של. המגיש. מה עוד שלא תיקן
מיד את עצמו סער הבטיח שמיד עם
שובו מחופשתו יעמיק את הביקורת על
מהדורות כימיעט חצות.

לתום הקדנציה שלי בעריכת
אגיש אף מהדורת־חדשות אחת...״

מבט לא

שדים ונד תטל!וו,וקר.
בסידרה של ראיונות פומביים, שבמהלכם
רואיינו שרים בממשלה החדשה על-ידי
איתן דנציג, לדעתם על הטלוויזיה,
נאמר:

• שר־ התחבורה, חיים קורפו:

(בתגובה על פרשת ארידור־שפיגלמן)
״אין ספק שהטלוויזיה אינה מגלה חיבה

חק כרמן :״איני סבור שהטלוויזיה
מתנכלת לליכוד. החולשה של הטלוויזיה
היא בכך שיש רק ערוץ אחד. כל התבטאות
וכל מישגה זעיר הופכים מיד למאורע
גדול. הצעתי לממשלה ערוץ שני. המסקנה
היא להקים עוד תחנת־טלוויזיה. איני חושב
שקיפוח, אם היה כזה בזמן הבחירות,
נעשה מתוך תיכנון. אני גם זוכר מה היה
בזמן המערך...״

המהדורה ה(מ1;1ו*313נ*0ת
הטיפול היסודי המוענק למהדורות של
תשע בערב הפך בהדרגה את מהדורות-
הלילה כינזעט חצות לבן־חורג של חטיבת*
מימין: נ שיא מכון וייצמן הפרופ׳

עם המפיקה מירי הלוי

מיכאל סלע וא שתו שרה•

על המגמות הרווחות בוועד־המנהל של
רשות־השידור לגבי ״טיפוח בעלי־כישורים
מבני עדות־המיזרח לתפקידים ברדיו ובטלוויזיה,
ביוזמת נציגי המערך והליכוד
בוועד-המנהל (גיסים אלמוג ואהרון
פאפו) ,העיר סמנכ״ל רשות־השידור
שלמה עב,אדי הערה חסרת־תקדים :
״כבן לעדה מיזרחית הייתי מתבייש,
אילו הייתי זוכה בתפקידי בשל מוצאי
העדתי, ולא בשל כישורי המיקצועיים.
בוועדות־המיכרז של רשוודהשידור אני
אייצג בעתיד את העמדה האחת והיחידה :
המוכשר יותר יזכה בתפקיד, ולא בן עדה
מועדפת...״

פ ס קו ל
מות ארידור
כניסתה של טלי נתיב, כמגישת התוכנית
לענייני תרבות שמונה וחצי,
במקומו של קריין־הרדיו חיים קינן, לא
באה ״ביגלל סיבות פנימיות, ומפני שהגיע
זמן לריענון כפי שהציג זאת מפיק
המישדר, אפריים סטן. הסיבה להחלפה
היתר ״הנוכחות הבלתי־מיקצועית של
קינן במירקע,״ כפי שניסח זאת אחד
ממנהלי הטלוויזיה, ואי-האמינות הטלוויזמרירות
רבה קיימת
יונית של דבריו
בין כתבי הטלוויזיה על דחיית מינויו
של הכתב החדש לענייני הכנסת. אנשי
השולחן הפוליטי במחלקת־החדשות מעדיפים
לראות בעמדה זו את הכתב הוותיק
והמנוסה ישראל סגל — ואילו עמיתיהם
מעוניינים להציב במקום זה את הכתב־לענייני־השטחים־הכבושים,
יגאל גורן
1במהדורת כימעט ח צו ת באחד מלילות
השבוע שעבר הודיע ראש השולחן הכלכלי,
אלישע שפיגלמן, שיש אפשרות קרובה
שמחירי־הדלק יועלו. כאשר התברר כי
האוצר ומינהל־הדלק החליטו לדחות העלאה
זו, התלוצץ עורך מבט ,׳מיכה לי מור
:״מה זה משנה? בין כה וכה יעלו
את מחירי הדלק !״ השיב שפיגלמן :״לפי
הכלל הזה אפשר גם להודיע על מות
השר יורם ארידור, שהרי כולם בני־הלצה
אחרת הרווחת ב-
תמותה...״
מחלקת־החדשות של הטלוויזיה מספרת
שכל כוונתו של שר־האוצר, יורם ארי-
דור, בהקמת ערוץ שני היא שכתב־השדה
לענייני כלכלה, אבי אנג׳ל, יהיה שם
ראש השולחן הכלכלי, וארידור ירואיין
על־ידו 1המרירות בפרשת אורלי
יניב החמירה באחרונה, כאשר התברר כי
קיים ברשות־השידור מינהג של איפה
ואיפה בין מגישת־המערך במערכת הבחירות
ובין מגיש הליכוד. מגיש תשדירי
הליכוד, הבדרן ספי ריבלין, הופיע בתוכנית
הרדיו שלכם ל שעה קלה, בעוד
שנמנע מיניב לשוב לפישבצתה במיסגרת
מבט ספורט. מנכ״ל רשות-השידור, יוסף
(״טומי״) לפיד, ציין בהקשר זה :״הזהרתי
את אורלי יניב לפני מערכת הבחירות
שאם היא תופיע במישדרי המערך, היא
מאבדת את מקומה ב מבט ספורט. היא לא
שעתה לעצתי, והעדיפה להשתכר מיליון
לירות. אסור שמגישי־התוכניות בטלה־זיה,
ינצלו את המוניטין המ-קצועי שלהם ב שירות
מיפלגה זו או אחרת, ואחר־כך
ישובו למסך, שחייב להיות אובייקטיבי...״
ה עו ל ם

הזה 2297

יום רביעי

• סרט מצוייר: בג־ג׳ו
החתול מערימת העצים
0.00 טיהור
בצבע, מדבר אנגלית) :
סרט המספר על חתלתול הבורח
מביתו, אך מגיע למסקנה
שהמקום הטוב ביותר הוא

הבית.

• שידרה: עולמו של
ג׳ו 15.32 שידור
כצכע, מדבר אנגלית) :

פרק ג׳ מספר כיצד מקבל ג׳ו

( — 0.30 שידור בצבע,
מדבר עברית) :סירטו של

גונת מכונית ופותחת בנהיגה
מטורפת.

• מותחן: קווינסי
( — 10.55 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :

הבמאי-כתב שמעון יקותיאל
על מידבר סיני כמקור השראה
לאמנים יוצרים. פרק זה, השני
משלושת סרטיו של יקותיאל
על סיני, מתייחס כולו למידבר
על נופיו.

שלד של חוטף מטוס נמצא
ביער לאומי וקווינסי מנסה
לקבוע את זהותו של האיש.
הוא פותח בחיפוש אחר שו־
•תף לפשע ואלפי דולרים של
כסף מזוהם העלול להפיץ מגיפה
קטלנית. סארקס, פקח ביער,
המוצא את השלד של החוטף
נעלם עם חצי מיליון דו לר
וייתכן שהוא נגוע במגיפה.
סוכן האפיבי־איי רוג׳ר
פרי וקווינסי מנסים לעבוד עם
השלטונות המקומיים. השריף
תום ברדליי(הנרי בקמן) ועוזרו
מסייעים להם.

יום שישי
11. 9

• סידרה לילדים :
היידי בת ההרים (3.00

פאר: שעה טובה
יום שישי, שעה 9.15

( — 0.15 שחור־לבן, מדבר
ומזמר עברית) :לאחר
חופשת־קיץ חוזרת אל המירקע
התוכנית הפופולארית ביותר
של הטלוויזיה הישראלית.

• סרט קולנוע: יתוש
בראש 10.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :
קומדיה המבוססת על מחזה
מפורסם של המחזאי הצרפתי
פיידו. המחזה הועלה בעברית
גם בהבימה. זו פארסה טרק-
לינית על אשה החושדת ש בעלה
בוגד בה. היא מרגלת
אחריו בבית־פגישות, שם היא
פוגשת, במשרת הדומה כשתי
טיפות מים לבעלה. בתפקידים
הראשיים: רקם האריסון, ריי־צ׳ל
רוברטס, רוזמרי האריס
ולואי ז׳ורדאן.

יום רביעי, שעה 10.00

• סידרה: ספינת
האהבה 8.03 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :

— שידור בצבע, מדבר

אנגלית) :הפרק איש האלפים
מספר על הסבא של היידי
המתווכח עם הדודה על גורלה
של הילדה. הדודה עוזבת את

סרק נוסף בסידרת הסיפורים
הנרקמים על סיפונה של או־נית־נופש
אמריקאית השטה
לאורך חופי הים־הקאריבי.

קורותיהם של שלושה חברים
קשוחים בתקופה שלאחר מיל־חמת־האזרחים
היוצאים לחפש
את המקום שבו הוסתר משלוח
רובים, בטרם יגנוב אותו שבט
האפאשים. טכס קבורה אפאשי
מופסק על-ידי מטח יריות מ-
צלף מסתורי, וחולית־סיור של
חיל־הפרשים האמריקאי בפיקודו
של קפטן היון (סטיוארט
וייטמן) ,וסמל בן פרנקלין
(ג׳יימס בראון) נשלחת לחקור.
העקבות מוליכים אל
ג׳יימס לסיטר (ריצ׳ארד בון),
מייג׳ור לשעבר בצבא הדרום.

פרק שביעי בסידרה הנהדרת
של השדר והזואולוג דייוויד
אטנבורו, המספר על הזוחלים
הראשונים אשר הסתגלו לחיים
על היבשה.

תעודה: המידבר

• דיון: שיחה ב
יטניים 10.50 שחור
לכן) :איש הטלוויזיה צבי
(״צבה״) גורן משוחח עם המנצח
של תיזמורת רשות־השי־דור,
גארי ברתיני.

• סרט טלוויזיה :
בעיקבות הפשע (10.45
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) :מותחן המספר על

מיקדה שהתרחש בעיירה אמריקאית
שלווה ובו שזורים סמים
ורצח.

יום שלישי
15. 9

• צרכנות: כולבוטק
( — 8.30 שחור־לבן).
• תעודה: סיפורו
•טל פרופסור יעקב קלמן
מן 0.30 שחור־לבן) :
סיפורו של המנכ״ל היוצא של
הדסה, שבו עולים שורשיו ושורשי
מישפחתו של אחד מחלוצי
הרפואה המודרנית ביש ראל.

בידור: אירופה
•טרה 0.55 שידור בצבע,
מדבר ומזמר בלשונות
רכים) :חלק שני במופע
הצדקה הגדול של סקנ-
דינוויה, המארח את זוכי ה-
אירוויזיון. בחלק זה משתת פים:
יזהר כוהן, להקת אלף־

הפרק שוד הפרוות הגדול
מספר על גימלאי המוצא את
עצמו מעורב בפרשת שוד ש התבצע
בחברה שבה עבד.
ביחד עם הכלב הוא לוכד את
השודדים.

סו־אלן נחושה בדעתה לנקום
בג׳יי אר על שאישפז אותה
במוסד לגמילה, תוך שהוא
מציג בפניה תמונה של קליף
בארנס עם אשה אחרת. אחרי
שהשיגה משקה בין כותלי המוסד,
היא משתכרת, בורחת,

• תעודה: חיים עלי
אדמות 5.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית):

הפרק הוצאת שם רע. סיפור
בעל רקע שערורייתי המתפרסם
בטריב מביא לתביעת
לשון־הרע מצידו של מו״ל,
שלא התברך ביושר.

מביא פרקים מתולדות היישוב
בארץ.

• סידרה: ידיד לעת
צרה 5.02 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :

• מערבון: ריו קוד
צ ום 10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית) :

יום חמישי
10. 9

תוכנית בהנחיית מאיר שליו.

• סידרה: לו גראנט
( — 10.00 שידור כצבע,
מדבר אנגלית) :

• שעשועון: איש•
מפתח 0.30 שחור-
לבן) :מישחק טלוויזיה, ה

• סידרה: דאלאס
( — 10.00 שידור בצבע,
מדבר אנגלית) :

חיים עלי אדמות

.קירקואג וכוכתו: אירופה שרה ()2

יום חמישי, שעה 5.30
המקום, והיידי נשארת
סבא ונקשרת אליו מאוד.

• דיון: ארץ אהבתי
( — 8.03 שחור־לבן,
מדבר ומזמר עברית):

שעשועון לענייני תרבות, בהפקת
אפריים סטוץ.

שבת

בראון: ריו קונצ׳וס
לצוות שלו אשה צבעית. כל
הצבעים מגיבים בהתלהבות
ואילו אשתו מגיבה בקינאה.

יום ראשון
13. 9

• בידור: שמונה
וחצי 8.30 שחור־לבן,
מדבר עברית) :

יום שלישי, שעה 9.55

• סידרה: בועות
( — 11.20 שידור בצבע,
מדבר אנגלית).

• סרט ערכי: הוא
היה והיה היה (— 5.32
שחור־לבן, מדבר ערבית)
:סיפורו של סופר ה
מכונה
ראדי, המנסה לפרסם
את יצירותיו, ללא הצלחה מרובה.
רק כאשר חושבים כי הוא
טבע בנהר, משתנה הערכת
האנשים אליו, והוא מגלה את
הצביעות הרבה בחברה בה
הוא חי. משתתפים: פואד אל-
מוהנדם, נאהד שריף ונגווה
פואד.

• בידור: שעה טובה
עם מני פאר ואורחיו

יום שני
14. 9
מן: סיפורו של פרופסור
יום שלישי, שעה 9.30

• בידור: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מדבר עברית) :
שעשועון־תשבצון בהנחיית הבדרן
יהודה ברקן.

בית ולהקת חלב ודבש, בהנחיית
דולף קירקואג ובובתו.

• סידרה: סיפורו
של חייל 10.55 שידור
בצבע, מדבר אנגלית)
:סם נכנע ללחציה של
אשתו ועוזב את הצבא, ונענה
להצעת עבודה של קרוב מיש־פחה.
הוא משתלב בעסקים
ומנסה לפתור בעיות של עובדים.
אולם הצבא עדיין בדמו,
ולאחר תקופת מה הוא עוזב
את העסקים ושב לצבא, שם
הוא מנסה לסייע לבנו של עובד,
שהיה מועסק בחברה אותה
ניהל, ואשר נחשד ברצח.

המועצה הלאומית
למניעת תאונו ת
רו רשתלא סו ר
את ההאזנה
למכשיר ..ווקמן־
בעת הנהיגה
במכונית ו!בא!מ״ם
ובעת חציית
הכבי ש בהליכה
כיו אמיתי

להק שי ב ל שי רי ם ב צו ר ה זו, מ כ ריזי ם
רונן אי לן ויו א ב לוי. שני ה צ עי רי ם
משתמ שי ם בוו ק מן ב או פן ק בו ע ו אינ ם חו ש שי ם מ פני ה סכנו ת

ש בנ היג ה עם אוזניי ם א טו מו תלס בי בהה חי צוני ת :״ אנ חנו שו מ עים
אתה מו סי קהב עו צמהנ מוכ ה, ו אז יש אפש רו תלש מו עאת
צפי רו תהמ כוניו ת וקללו ת הנ הגי םהאח רי ם שנ מ צ אי ם על ה כ בי ש.״

א חד ס( ה ם
תה. רואה אותם הולכים ברחוב, נוסי
עים במכונית, רוכבים על אופניים, אי
יושבים על שפת־הים. הם מתנועעים ב

קצב
פרטי• משלהם, או שקועים בהקשבה
עמוקה כשהם מנותקים לחלוטין מהסובב
אותם• אתה מסובב את הראש אחריהם

הת בורד! ה 5
נה פ ר טי ת מ רו חקת מן ה ה מון, ולש קו ע
בקצבהפר טי ו ב מו סי קההא הו ב ה עליה.

ה מו סי ק ה לתנות
עו ש ה מירי כץ.

1 1 1 1 (11ההבש מי ע ת
מ ב די ח ה

11 - 1 1 1
ל מ על ה: תיי ר ת מג ר מני ה ב חו פשה בארץ.

דו־שיח של חרשים מ י ״ ג

נדב. הם מ דגי מי ם שאפ שר ל ה אזין ל מו סי קהה רו עמתה בו קעתנ

ה אוזניו ת של ה טיי פהמ שו תףל שני ה ם, וי ח ד עם זאת לנ ה ל שי ח ה
ר ע שני ת. כמעט לכ ל טיי פ אפ שרלחבר שני זו גו ת של אוזניו ת ו לי הנו
ת ב צוו תאמהצ לילי ם. ה תנ אי הי חי ד לכך, טע ם א חי ד ב מו סי ק ה.

בעוצמת קול גבוהה מבלי להפריע לאיש.
הווקמן, אומנם, מנתק את המקשיב לצלילים
הנשמעים בו, מן החברה, אולם
בכך אין בהכרח רע. חסידי המכשיר מספרים
כי לא תמיד השיחות המתנהלות
סביבם אכן מעניינות אותם, וד,ווקמן פוטר
אותם מהקשבה ומההשתלבות בשיחה.
אפשר, הם אומרים, להקשיב לשיחה באוזן
אחת, ובשנייה להאזין למוסיקה שהיא
משובחת הרבה יותר מזו הנשמעת בטרנזיסטור,
במיוחד כשיושבים בחוף־הים,
שם רבה ההמולה.
בימים אלה עורר המכשיר, התמים
לכאורה, סערה ציבורית, כשהמועצה
ה ל או מי ת ל מני עתת אונו ת פנתה למיש־רד־ר,תחבורה
ולמישטרת-ישראל בבקשה
כי יוציאו תקנות שיאסרו את השימוש
במכשיר בעת נהיגה. לדעת המועצה מהווה
המכשיר סכנה משום שהוא מנתק מקולות
הסביבה ובכך מונע את שמיעת הקולות
שבדרך ואת אותות האזהרה. באותה
מידה מסוכן המכשיר גם לד,ולכי הרגל
בעת חציית כבישים.
רוב המשתמשים במכשיר מודעים לסכנות
שהוא טומן בחובו ולאמונות שהוא
עלול לגרום בדרכים. אך ידיעה זו, כך

ה חי פ אי ת,
דיי ^ ר רווי ת, שועל,
הנובלה חו פשתהבתל־ א בי ב

לא נפרדתמה טיי פ של ה ו רו קדתל הנ אתה.

בתמיהה ובנסיון להבין מה בדיוק
מעסיק אנשים אלה עד כדי התעלמות
מן העולם החיצון, ומגלה כי אלה הם
המאושרים אשר ברשותם המכשיר הנקרא
ווקמן.
מהו בדיוק הווקמן? זהו טיינדקסטות
המופעל על־ידי סוללות. אל הטייס מחוברות
אוזניות, והמאזין המרכיב אותן על
אוזניו שומע את המוסיקה האהובה עליו,
המוקלטת, לפי בחירתו, על הקטטות.
הווקמן הוא השיגעון האחרון ששטף
את ארצות־הברית והגיע גם לישראל.
אומרים עליו שהוא המכשיר המלהיב ביותר
שהומצא במאה הנוכחית ושהוא גורם
לניתוק מוחלט מהסביבה החיצונית.
המכשיר מתנוסס על ראשי חסידיו בעשרות
גדלים ומינים, ומדי יום ביומו
אפשר להתבשר בחנויות למוצרים חש מליים
על פיתוחו של הווקמן, ושיכלולו.
מחירו הגבוה של הווקמן, שנע
בין 300ל־ 600 דולר, אינו מרתיע
את הקונים אותו. אנשי פירסום זריזים
ניצלו את הביקוש הרב למכשיר והשתמשו
בו כפיתיון כדי למכור באמצעותו
אפילו רהיטים.
המוסיקה הבוקעת מן האוזניות היא באיכות
גבוהה מאוד משום שהטייפ הוא
סטריאופוני וקיימת האפשרות להאזין לה

י ^יי|/

הרק דן ה צ עי ר, יונ תן אר 1
1 1 1 *1
קין, אינו יכול להפ סי ק
ל ר קו דול כן הו א נו שא אי תו א ת מכ הולך.
שיר
היי ק מן לכל מקום ש הו א

נעות הפופ
ו מ חיי כ ת

לראות, לא לשמוע

ת מי
י מי ם ס פו רי ם ל פני גיו ס ה, מנ צלת
ח נני האתז מנ ה ל טיו לי ם ו לנ סי עו ת רבות.
מכ שיר הוו ק מן א כן או טסאת אוזני ה, אך עיני ה פ קו חו ת ל רוו חהו הי אמק פי דהמ אוד.

ל הנ א ת כל

סיגל אס או הבת מו סי קהו רי קודי ם. הוו ק מן עוזר לה
לי הנו תמש תי אהבותיה• הי א מ תנו עעתלקצבה מו סי ק ה
ה מ בי טי ם בנ ערההת מי רהו הי פ ה, שמרקדתבדרכהל חוף־ הי ם.

מסתבר, אינה מונעת את השימוש בווקמן.
בישראל, שבה מרובות תאונות הדרכים
ובה צופר המכונית הוא אביזר־בטיחות
חיוני, אכן רבה הסכנה למשתמשים בווקמן
במקומות ציבוריים.

עד להחלטת מישרד-התחבורה ועד לחקיקת
התקנות שביקשה המועצה, ימשיכו
כנראה הנהגים והולכי־הרגל ליהנות מהמכשיר,
ואם אכן יקבעו תקנות מגבילות,
הם ייאלצו להיפרד ממנו.

הורוסקופ

עקב שרת

עד הקיר
המישווא בימים טרופים אלה, כאשר החדשות מספרות על מיל-
חמות יוד״ביוד על חודה של שן ועל קוצה של עצם, ומוסיפות
ומספרות על הדפסת שקלים במיליארדי־יתר ועל הידלדלות
יתרות מטבע־חוץ (למרבה הפתעת השוטים) ,במה עשוי
מחודש החדשות הישראלי הממוצע להתנחם י בהתקפות
מוחצות על קרייסקי ושסון עוכרי ישראל (על קרייסקי יותר,
על שסון פחות. סוף־סוף צרפת זה לא אוסטריה).
זה בהחלט עוזר• לא לשינוי השקפותיהם המוצקות של
קרייסקי ושסון. מה פיתאום? זה עוזר לישראלי־המכניס
להם באבי-אביהם, היהודי או הנוי.
אבל אחרי זה מה ז מישהו בעולם השתכנע, שישראל
אינה מדינת כיבוש, המגלם בעליל אי״הכרה עקרונית באוניברסליות
של זכות הגדרה״עצמית של עם ז מישהו השתכנע,
שנטולי זכות הגדרה-עצמית חייבים להשלים עם גזירה חיצונית
זו, ואם מותר להם בכלל להילחם על ביטולה, הרי
גם את זה עליהם לעשות לפי כללים מוכתבים מן החוץ?
בבקשה — הישראלי סבור שהאינטרס הלאומי העליון
שלו הוא לרדות בפלשתינים ז ירדה. מישהו סבור, שלישראל׳
זכות ראשונית להילחם בכל מי שקורא תיגר על עצם
קיום מדינת היהודים ן שיילחם. מישהו מוכן להיות מעורב
במילחמת-נצח ולדדית עם הערבים? זה עניינו.
לא אלה הבעיות. הבעיה היא אם אתה, במילחמת הקיום
שלך בגורם כלשהו, זקוק או לא זקוק לעזרה בצורות מצורות
שונות (כסף, נשק, סיוע-מדיני, אהדת דעת־קהל) .אם אתה
לא זקוק זה עניין אחד, אבל אם אתה זקוק — זה עניין
אחר לגמרי. לכן הייתי מציע לכל בולעי קרייסקי ושסון חיים,
לתהות לרגע על המישוואה הבאה: קרייסקי חלקי פיגוע-
וינה שווה העולם המערבי כולו חלקי המילחמה הבאה
בישראל.
נכון או לא נכון? זאת השאולה.

איש ממאדים

£עוז* ח מד ת יה
ידידים רדופי קריאת עיתונים ממני, היפנו שימת-לבי
לקטע היסטורי-אנתולוגי שפסחתי עליו למרבה הפסד תגליותי
העצמיות, שבו הציע הוגה-דעות ישראלי לשפד את מקצוע
הספרות ולהעלימו כליל מתוכנית הלימודים של הבור הישראלי
השליט. אותו הוגה״דעות, הטובל שבוע שבוע בשלולית
וצפרדע בידו, הכניס באותה הזדמנות לא״ב יהושע, יורם קניוק
ונתן זן, הכנסה רבתי.
טרחתי לקרוא את הקטע שבו מדובר. אני מוכרח להגיד :
נשארתי אדיש. אבל מה־מה, לא״ב יהושע, יורם קניוק ונתן
זן, שלא לדבר על אי־אילה סופרים ומשוררים עבריים רציניים
ששירבטו משהו מאז חתימת התלמוד, יש ממש בעיה.
בלימוד ״פרסומת, בולאות, כלי-נשק, אופנה, ריהוט, קרמיקה,
ויודאיקה״ (מה זה כהמלצת הוגה-הדעות
הנ״ל — ינוחמו. אולי.

ועשיתי חרש על שימעון פרס /כאיוב — אך בלי רע —
מתגרד בחרס :
אל שדה הגרוטאות שימעון יצא ומה מצא ו
הוי, שבר של מראה ! האח, הן זוהי מציאה !
״מראה, מראה, היש פה איש מבריק ממני 1״ סח הוא
ויסתכל, אויה ! בראי ז — דמות שפייזר אליהו.״

אינטודסי האומה׳
שלא יהיה שום ספק. דרור זייגרמן הוא האיש.
אין לי מושג מניין הוא צמח, מהו בית גידולו, אין
הוא הופיע בכלל, הליברל הליברל הזה. אבל זה שהוא שם,
מרנין את הלב. זה לא מעט בימים אומללים אלה.
בין היתר זו גם תופעה של גיל. אתה נוכח בכך כאשר
יותר ויותר שמות של קציני־צבא בכירים המהדהדים בחדשות
השיבוצים בצמרת צה״ל פשוט אינם מוכרים לן. ברגע
הראשון אתה שואל את עצמך מיהם, בעצם, החצופים האלה,
המתפרצים לעלות בסולם הפיקוד, מבלי לקבל תחילה את
אישורן החברי, אבל מייד תופש כי זהו״זה, הגיעה שעתו
של דור חדש, הגיע מועד חילופי מישטרות. מותר לך להתפעל
או להיתסכל, אבל אינך יותר עצם־מעצמה של הקבוצה
המובילה, ומקומך לא בקטר, אף לא בקרון הראשון, השני
או השלישי ברכבת ישראל. צריך לדעת להשלים עם זה,
וזה לא דבר קל. ואחד הדברים שעשויים להקל על המעבר

בדרן־לא-דרך נתגלגלה לידי חוברת מסעירה, אם גם
מצהיבה מיושן, ושמה ״בימי אלם״ (שלושה מאמרים מאת
משה סמילנסקי ושלמה צמח עם הקדמה מאת מרטין בובר;
ירושלים, אייר תש״ג $5 ,ע׳)•
מרטין בובר מספר בפיסיקה הראשונה של הקדמתו, כי
שניים משלושת המאמרים שבחוברת — ״לאן?״ מאת משה
סמילנסקי ו״חלומות ועצומות״ מאת שלמה צמח — נדחו
על ידי הירחון ״מאזניים״ ,כלי מיבטאה של אגודת הסופרים
העברים, בהנמקה ש״אין שעה זו כשרה לפרסומם״ .על זה
אומר מרטין בובר הנ״ל, בסגנונו, כדברים האלה :
״כיום רגילים לדבר אצלנו להסביר לאיש, אם במישרין
או בעקיפין, באמצעי הלשון או באמצעים אחרים, :דבר
זה אסור להביעו, דבר זה אסור לפרסמו, כי הוא עלול
לסכן את אינטרסי האומה.׳ אולם הרי זוהי דווקא השאלה,
מה הם אינטרסי האומה ועל-ידי מה הם מסתכנים. הרעלת
האווירה הוא לסמן בעלי דעה אחרת כאנשים, שאינטרס
האומה אינו קרוב לליבם או אינו קרוב כל צורכו. קולות
כאלה שנשמעים במאמרים המתפרסמים כאן, הריהם נובעים
דווקא מתון הדאגה העמוקה, שמה שנקרא סיכון הצגת

דרור השוו! (ז״גרמן) -הוא האיש! *
הטובל ב ש לולי ת וצפרדע בידו
אל הקרון האחרון, או על ההיפלטות אל הרציף, הוא
ההרגשה שמישהו שם, בקטר עצמו או בקרונות הראשונים,
פשוט בסדר. שאפשר לסמוך על שיפוטו. אין לי יומרות
לשפוט מה קורה שם למעלה, במרומי צה״ל, אם כי בוודאי
יהיו לכך תוצאות ממשיות לעתיד כולנו. אבל כאשר איזה
חבר כנסת רענן, לא מוכר עד כה, מתגלה כמצדיק ומחזק
תיקווה חלושה לצמיחת מנהיגות נאורה בחיים הפוליטיים
(להבדיל מהעולם הצבאי, או הכלכלי, או המדעי) — זה
יותר ממשהו.
אז קדימה, דרור זייגרמן, רק אולי את שם המישפחה
הזה, הלא־עברי כל כך, תחליף כבר י זה הרבה יותר קל
משנדמה לך. אני מדבר מתוך נסיון.
כן, דרור זייגרמן הוא האיש שאחריו צריך לעקוב. אם
מישהו חיפש אותו ב״עבודה״ ,ב״מערן״ ,יגע ולא מצא —
תאמין. מה, יוסי שריד עדיין בעבודה 1רענן ונעים מאוד !
אבל שם הם ישחקו אותו, הנמושות המפוחדות מצל־עצמן,
המשותקות זו מפחד הניצים וזו מפחד הדתיים וזו מפחד
אחר. לחשוב שיש אופוזיציה בת 48 חברים בכנסת בימי
מילחמת תרבות זאת, ועד שמישהו יתעורר שם, אם בכלל,
כבר נגנבה ההצגה מזמן על־ידי דרור השען (שם זמני) ! כי
הזמן לא מחכה, כשם שהחלל תמיד מתמלא, כשם שהגוף
מצמיח את נוגדניו (וגוף שאינו מצמיח נוגדנים מת, לתשומת-
לב ״העבודה״ ושות׳).
אז קדימה דרור השען, דרור אשר־על־הזטן, דרור בן־רגע,
דרור מחוג (מה דעתך על זה פרי־ההילולים של המילחמה
בגוש־חומיינים, ליברל שהוכיח שיש דבר כזה, בן־אדם שהשעון
שלו פשוט לא מפגר.

אינטרסי האומה עלול לסכן כמידה חמורה את האינטרסים
האמיתיים של האומה. הם נובעים מתון הרגש העמוק
לעומת
של ההכרח להעמיד את האינטרסים האמיתיים
המדומים, את המציאות לעומת ההזיה. הם נובעים מתון
החרדה העמוקה לגורל, שלקראתו מוליכות אותנו ההזיות.
שאפשר
הם נובעים מתון הצורן העמוק להזהיר כל זמן
עוד להזהיר.״

ולהלן :
״משבר חמור כזה שאנו שרויים בו אין להתגבר עליו
על־ידי כן, שמלבד הסיסמה להחזיק מעמד אין סובלים
צליל קול אדם אחר, ולו יהא זה קולו של השכל הישר.
יש להתגבר עליו על-ידי כן, שנותנים זה לזה לדבר, שנמלכים
זה בזה, שתרים יחד את הדרן. הביטחון העצמי החדש שכנו
היאוש הוא• באוויר האלם שולט לא הכוח המתמיד, של אלא הקשיות, שנשבר! אם אינה מנצחת. המכסימליזם של
הדרישה הטהורה, הנוהג כאילו יש לבחור בין הכל לאפס,
צפונה בו הסכנה האמיתית. תנו מקום למכסימליזם של
ההכרה האומרת: היום המידה שהיא אפשרית היום, ועד
כמה שאפשר באופן כזה, שמחר יתאפשר יותר, ותמיד לנגד
עינינו המציאות הנתונה, שבתוכה עלינו להפון פעם בפעם את
האפשרי למציאות!״
ניסוח לא רע, הייתי אומר.
מה אגיד לכם, אני מקווה למצוא פעם חוברת עם מה
שנחום גולדמן אמר לפני כשנתיים בפאריס, וששוחרר עכשיו
לשידור בטלוויזיה של מיטראן. מה שמותר לכמה עשרות
מיליוני צרפתים לדעת היום, אולי ייוודע פה בעוד כמה
דורות, כאשר לא יהיה בכן ״לסכן את אינטרסי האומה״.

(המשך מעמוד )20
הוא פורט את החיים לפרטי פרטים,
רואה כל דבר שאינו בסדר. אינו מסוגל
להתעלם משום דבר. הוא אוהב את
השלמות, דורש מעצמו רבות. כשהוא
עובד, הוא אינו שוגה, ונותן תשומת לב
מירבית למעשיו. הוא לא מוותר לעצמו,
גם אם קשה לו• הוא חסר מנוחה, ולכן
לעיתים קרובות הוא מערער את שלוותם
של אלה שחיים בקירבתו. לעיתים הוא
ממש נכנס לנשמה, ומכניס את כולם
לדיכאון בנבואותיו השחורות. המילים :
״תראו שהצדק יהיה אתי״ שגורות על
פיו, והוא אכן תמיד צודק.

1ל א0 ׳ 11
בן מאזנים אינו מעוניין למצוא פגמים
בזולת. הוא תמיד מנסה למצוא את
הצד המתאים לו אצל זולתו, על מנת
שיוכל לחיות עימו בשלום. הוא מחפש
את הצד הטוב והנוח, ומעלים עין מ-
הפגמים. לא נוח לו להיכנס לעימות עם
השני. הוא איש״שלום, אינו ביקורתי,
וגם כאשר דבר מה לא בסדר, הוא
מנסה לשכנע את עצמו שזה לא כך, ואולי
בפעם אחרת זה יהיה שונה.

ונ קרב
ביקורתו של בן עקרב מעמיקה וחודרת
לעומק הנשמה. הוא אינו מוצא
פגמים חיצוניים, כמו בן בתולה למשל,
ששם לב לתלבושת שאינה בסדר, העקרב
ינסה להתחקות אחר דיד מחשבתו
של הזולת, וירצה להבין את המניעים
להתנהגות זו או אחרת. לפעמים הוא
ימצא או ימציא חסרונות שכלל אינם
קיימים, על מנת להשפיל את הזולת,
ולהראות עליונות.

ק שת
בן קשת אינו ביקורתי לשם הביקורת,
אן בגלל הכפילות הקיימת בו, הוא
מוצא את עצמו לעיתים קרובות במצבים
שבהם הוא אינו שולט על תגובותיו,
או הערותיו• הוא אומר כל דבר,
ולא חושב שמישהו יכול להעלב מהאמת.
חלק מהאמת נראית לעיתים אכזרית
ופוגעת ביותר, אף אם הוא לא התכוון
ומבקר את המצב שאליו נקלע.

ג די
גדי ביקורתי כלפע עצמו בעיקר — הוא
דורש מעצמו ורוצה להגיע להישגים.
בדרן כלל התוצאות אינן מספקות אותו
ולכן ממשין בביקורת העצמית שלעיתים
מערערת את ביטחונו העצמי• באופן
טבעי, האדם שמבקר את עצמו, דורש
גם מסביבתו הקרובה שתנהג כמותו. לכן
הגדי מעוניין לקדם את אלה החיים
בקירבתו, וביקורתו בונה.

ד לי
בן דלי אינו ביקורתי במיוחד, הוא
מאוד הומאני, אוהב אדם ואינו מעוניין
למצוא חסרונות בזולתו. הוא מקבל
את החולשות בהבנה, ואפילו מנסה לעזור
לשני להתגבר עליהן. הוא יעיר
ויכעס כאשר יראה התנהגות שאינה
צודקת, או אם יראה שנעשה עוול למישהו.
אז הוא לא ינסה לברור את ה מלים
שבהן ישתמש. הוא ידע להיות
עוקצני ומעליב, כמו כל אחד מהמזלות
הביקורתיים ביותר. מעניין להוסיף שעל-
פי-רוב, ביקורתו ודבריו יהיו על מנת
לעזור לזולתו, ולאו דווקא על מנת להגן
ולעזור לעצמו.

ד גי ם
בן דגים מאוד ביקורתי גם בגלל שמזלו
קוטבי למזל בתולה, וגם בגלל
שעל פי רוב הוא אינו מרוצה. הוא
רגיל להתלונן, שום דבר לא טוב דיו.
הסיבה לכן היא, שבן דגים רגיל לחיות
באשליות וחלומות• וכאשר הוא מתפכח,
הוא נוכח ששום דבר בפועל לא כל-
כן יפה ומוצלח כפי שהיה בחלום. החלום
תמיד יפה מהמציאות, וכאשר המציאות
טופחת על פניו, הוא מתאכזב
ומבקר את המצב שאליו נקלע.

ס־נסוו מישטזת׳ בין הויבדומט ואשתו וועדה אח השארה: האס וצו שאח
המדינה ייצג נחדל איש שבית״המישפט קבע כי ״ רחל בחובתו לגלות את האמח־ז?

הקהסול שודכה את אשתו
^ שופט אליעזר גולדברג הדי
י שיע את משה איטן בתקיפה
וגרימת חבלה. זה קרה ב־.1974
מאז התמנה מר גולדברג לשופט
מחוזי.
השופטת מרים בן־פורת קבעה
כי משה איטן היטעה את בית־המישפט
וזילזל בחובתו לומר אמת.
הדבר היה ב־ .1976 מאז מונתה
הגברת בן־פורת לשופטת בבית־המישפט
העליון.
משה איטן, שהיה באותה תקופה
סגן מנהל המחלקה הכלכלית של
מישרד־החוץ, הועלה גם הוא בדרגה
— כיום הוא משרת כקונסול
ישראל בגרמניה.
הסתבכויותיו של איטן החלו
כאשר נשא לאשה את רחל, ביום
האחרון של שנת .1970 עד אז
היה הגבר הממושקף, יליד רומניה,
רווק• הוא נולד ב־,1925
עבר את השואה ועלה לישראל
עם אמו ואחיו הבכור ב־.1951
עם בואו לארץ התחיל משה
לעבוד כפקיד־מכס בחיפה. כאשד
עבר מישרד המכס לירושלים עבר
איתו גם איטן. הוא היה פקיד

ומשתדל לבלות בחברתה כל רגע
פנוי.

//לקחת ממגי
את בגי!״
***גי הנאהבים החליטו ל״
התחתן מיד. החתן הזמין את
כלתו לפגישת היכרות עם אמו,
והחתונה נקבעה ל־ 30 בדצמבר של
אותה שנה.
ביום בו חזרו בני־הזוג לביתו
של איטן בירושלים מירח־הדבש,
נתקבלו כמה׳ שיחות טלפון אנונימיות,
אשר השמיצו את רחל
וכינו אותה בשמות גנאי• היא
שאלה את בעלה אם מדובר בחברה
קודמת, והוא אמר כי זו
בוודאי טעות. ומאז לא היו שיחות
נוספות.
חייהם של בני־הזוג יכלו, לכאורה,
להיות מאושרים מאוד. לא
היו להם דאגות כלכליות, כיוון
שאיטן המשיך בתפקידו כפקיד־בכיר
במישרד־החוץ, ולכן התפטרה
רחל, בהשפעת בעלה, מעבודתה
בעיריית תל־אביב, שם

עבדה כפקידה יותר מ־ 14 שנה.
הם התגוררו בדירה שקנה איטן
כאשר עבר לעבוד בירושלים.
הצל היחיד שהעיב על אושרם׳
היתה אמו של הבעל שהתגוררה
בדירתם. האם, לוטה אינטנר, היתה
אז כבת .80 היא התאלמנה בשנות
המילחמה ומאז התגוררה עם אחד
מבניה. בתחילה התגוררה עם הבן
הבכור בחיפה, אך שתלטנותה
הפריעה לחיי הנישואין של בני־הזוג,
והיא עברה להתגורר עם
משה, שהיה באותה עת רווק.
גם אחרי נישואיו המשיכה הזקנה
לגור בביתו, ויחסיה עם רחל
הידרדרו במהירות.
רחל היתד, משוכנעת כי האם
משלהבת ומסיתה את בנה נגדה,
והיא הפכה עצבנית וחסרת מנוחה.
״כבר ארבעה חודשים אחרי ה חתונה
אמרה לי כי הצלחתי לקחת
ממנה את אהבת בנה שהיא גידלה
כל חייו,״ סיפרה רחל.
הבית המשותף לשלושה הפך
מקום ריב ומדון, והדבר השפיע
על מצבם הנפשי של כל יושביו.
ביום השנה הראשון לנישואין הלכה
רחל לכותל־המערבי, ושם הוד

קונסול אימן ואשמו ביום נישואיהם
״ הו א בי קשלה תג רשאח רי שנה

פללה שחמותה תשלים איתה. אך
כאשר חזרה הביתה פרצה שם
מריבה נוספת— הפעם התלהטו
הרוחות עד כדי כך שרחל הוכתה
מכות חזקות וסבלה שפכי דם
פנימיים בפניה ובגפיה, וסריטות
עמוקות תחת עינה. כאשר הזכירה
רחל לאם שזהו יום נישואיה
הראשון אמרה לה, לדבריה, ה זקנה
:״בשבילי זהו יארצייט ולא
יום שמחה באידיש: יום ה,שנה
למותו של בן מישפחה). הוגשה הראשונה התלונה למישטרה על ידי רחל יומיים
אחרי יום השנה הראשון לנישואיה•
חבריה בתל־אביב, שראו את

החמות לוטה אינטנר (מימין* עם כנה, כלתה ואם הבלה
״לא יו ם ־ני שו אין אלא יא רצי יט

חרוץ ונשא את עיניו למישרד־החוץ.
אחרי השתלמויות אחדות.
אכן עבר למישרד־החוץ, וב־1960
מונה לתפקיד מזכיר־ראשוו בשגרירות
ישראל בשוויץ.
שליחותו של איטן בשווייץ נמשכה
שש שנים, והמזכיר הרווק
לווה במשך כל אותה תקופה על־ידי
אמו הקשישה שהתגוררה איתו.
בשנת 1978 חזר לישראל, והמשיך
בעבודתו במישרד־החוץ בירושלים.
במסיבת־פורים בתל־אביב, בשנת
, 1970 הכיר איטן את רחל.
היא אומנם לא היתד, נערה צעירה,
אלא אשה בגיל ,40 אך היא היתד,
תמירה ותוססת, וכבשה את ליבו
של איטן כהרף־עין• הוא התחיל
לחזר אחריה במרץ רב, ובילה
את כל סופי־השבוע שלו בתל־אביב
כדי להיות קרוב לאהובתו.
הוא היה מטלפן אליה מדי יום

עדותורהז ^ תיתהבגדרהטעייתבית המשמש

וזלזול חמ ו ר גזז ו 18 3

ה מ קו דשת של כ ל * דםלגלותתכלהאטתת חת • ביעה .
עודיומד עקב היותו

קיר בכיו

חותרת הטעמח > דלה

ב שירו תהמ רינ ה: מג;

סג ה ל רסתלקת

חכלכלית במ שרד החוץ •

קביעת כית־המישפט על עדות איטן
״ חו מרתהמעשהגדלה עו ד יותר

אי ל ו המשרד ר,ית פו ס ל את מר איטן מלמלא תפקיד ב חו״ למנימוקים
אלו היה בזה לד ע תנו פלישה בלתי מוצדקת לתחום הפרט.
ה תנ צ לו תנו על ה אי חו ר במתן תשובה.

תשובת מישרד־החוץ
״ פ לי שהבל תי ־ מו צדקתלת חו םהפרט

מצבה הגופני, יעצו לה לפנות
לרופא המישטרתי ולהתלונן על
החבלות והתקיפות. היתד. זו ה ראשונה
בסידרת תלונות ארוכה
שהגישה רחל למישטרת ירושלים.
ב־ 1972 ביקש משד. להתגרש
מרחל. היא לא הבינה מדוע, והוא
לא ידע להסביר. לכן נסעה רחל
לחיפה, שם היתה האם באותו זמן,
והתחננה בפניה שלא תפריד ביניהם
ושלא תהרוס את חיי הנישואין
שלה. אבל מאז לא היה לזוג
רגע שקט אחד — מגעיהם של
השניים התחילו להתנהל בבתי-
המישפט, ולא בבית•
הטעיית בית־המישפט
ף* קשתו הראשונה של איטן
• לגט, שהוגשה בשנת ,1972
נדחתה על־ידי בית־הדין הרבני
מחוסר עילה. אז נפגשו השניים
בבית-המישפט הפלילי. אחרי שנים
של תלונות חוזרות ונישנות מצד
רחל על מכות ואלימות, הוגש
ב־ 1973 כתב-אישום שהכיל חמישה
פרטי אישום על תקיפה וחבלה
נגד הבעל ואחיו.
השופט גולדברג, שדן בתביעה
הפלילית, האמין לעדותה של רחל
שנתמכה בתעודות רפואיות. הוא
הרשיע את איטן בשלושה מפרטי
האישום• באחד מהם הואשם ה בעל
כי דחף את אשתו מחוץ
לדירה וסגר את הדלת על ידה.
(המשך בעמוד )56

— הקונסול שהכה את אשוויו

א ירופה שר ש

(המשך מעמוד . )55
היד נפגעה כך שהרופאים נאלצו
לתפור אותה.
במיקרה אחר דחף הגבר את
אשתו אל הקיר ופגע באצבעה.
השופט גזר עליו 300 לירות קנס
על כל סעיף־אישום.
באותה תקופה כבר לא התגוררו
בני־הזוג יחדיו. רחל נשארה בדירתם
המשותפת, אך בעלה נעלם
לשלושה חודשים. רחל מצאה לה
מישרה זמנית במישרד־העבודה
בירושלים, אך המריבות התמידיות
והמהלכים המישפטיים הרבים גזלו
את זמנה ותשומת־ליבה, והיא
נאלצה לוותר עליה, ולהישאר ללא
מקור פרנסה. לכן פנתה לבית־המישפט
וביקשה מזונות מבעלה.
הסכום הראשון שנפסק לה כמזונות
היה 240 לירות לחודש.
בדיון מאוחר יותר בבקשתה
לדמי מזונות לפני השופטת בך
פורת נחקר הבעל על מצבו ה כלכלי,
וסיפר כי הוא מחוסר
קורת־גג, נודד מדי לילה לידיד
אחר ואין לו דירה משלו.
בשנת ,1974 הוגשה על־ידו
בקשה להקטין את סכום המזונות,
מכיוון שבינתיים נולדה לו בת
והוא חייב במזונותיה ובמזונות
אמה ״בקריאה ראשונה אפשר היה
להתרשם כי לבעל ואשתו נולדה,
למזל טוב, בת, אך מסתבר כי
בתו נולדה לו מאשה אחרת
וכי תאריך לידתה הוא אמצע יוני
,1973 כאשד ההליך הקודם(בעניין
המזונות) היה עדיין בעיצומו.
״כאשר העיד בפני התובע בנובמבר
אותה שנה אמר כי אינו
מתגורר יותר עם אמו הקשישה,
אלא ׳אצל ידידים בכתובות שונות׳
...בהעידו כך היה כבר התובע
אב לתינוקת בת חמישה חודשים,
ועתה הוא מודה כי אותם ׳ידידים׳
שאצלם התגורר לא היו
אלא אותה אשה אחרת, אם בתו,״
קבעה השופטת בפסק-דינה, והוסיפה
את ההערה הבאה :״עדותו
דאז היתה בגדר הטעיית בית-
המישפט וזילזול חמור בחובתו
המקודשת של כל אדם לגלות את

מ צי ע ה

שיוליס נוזדריס
יי־ לאירופה.
*ארה״נ>,ך 5רהוטכסיוך ו.
״* הטורה הרוזיק.4
* דרוס אטריון ה.
המס לו לי ס -טלויפיסוטושלטיס.
ה טדריכי ס -טעוליסוטווסיס.
ב תי ט לון -טוניס, מנס מדרגהאי.

דרוש ניסוכו הנסיעות שלן
את הונרת טיולינו,.

קול המפרסם

־ 917 הצלחה במתמטיקה
החלה הרשמה למועד ינואר 1982 באולפן למתמטיקה
במועד יוני 1980 היה שעור
ההצלחה של בוגרי האולפן
למתמטיקה בבחינת הבג רות
וסל.91
מרכז האולפן מר א. לחמן
(מחבר הספרים :״בחינות
בגרות במתמטיקה ובפיזי

בצירוף פתרונות מלאים״)
סבור, שלימוד המתמטיקה
יכול להיות קל
ואפילו מהנה בתנאי שהתלמיד
יכין את שיעורי ה בית
באופן סדיר.
מתגובות הבוגרים הרשומים
בספר האולפן :
(בתמונה) : כרנט מיכל
״הקורס המוצלח ביותר שלי
האמנתי לא למתמטיקה.
שבזמן כה קצר אפשר ללמוד
חומר של 4שנים״.

דוד שרם (בתמונה) :״הגע א. החזרת שכר הלימוד בתי
לקורס עם ידע מתחת מקרה של כשלון בבחינת הבג לממוצע.
קיבלתי ידע ש רות.
עזר לי לגשת בבטחון למבחן
ואף לעבור אותו בהצלחה״•

אכידר (אם לתלמיד
בשמינית) :״לאחר שבני
סיים את הקורס הוא הפך
לאדם אחר. לא זו בלבד
שהוא שולט מצויין בחומר
אלא אף קיבל בטחון עצ מי,
ממש לא ניתן להכירו״.
אביהו אטיננר (למד פיזיקה
מצומצמת) :״התאהבתי
בפיזיקה. מעוניין ללמוד
פיזיקה מורחבת״.
דליה חלפון :״ניגשתי ל בחינת
הבגרות במתמטיקה
וקיבלתי פעמיים .4הפעם
קיבלתי ציון ,7בקלי קלות ...ב. מהתלמיד לא נדרש כל
יצא לי הפחד מהמתמטיקה ידע מוקדם. החומר במלואו
בת חן גיזי :״כמעט ולא נלמד בקורסים.
היה מישהו בכיתה שלא ג. כיתות לימוד קטנות (עד
ידע את החומר על בוריו 25 תלמידים).
ד. כיתה מיוחדת למתקשים
והציונים יעידו״.
צילה שואג שיגעון״ 4שתלמד שלוש פעמים ב שבוע
ללא תשלום נוסף.
חודשים של כיף•
ה. ספרי לימוד בהשאלה.
האולפן למתמטיקה מלמד
ההרשמה :״האולפן
מתמטיקה ופיזיקה לבחינות למתמטיקה״ כית־הספר
הבגרות בכל המגמות. ה מופת, רח׳ פרוג .8ת״א,
קורסים המתקיימים בשעות טל׳ 222642 :־730833 ,03־30
הערב מומלצים גם לתל שעות המשרד 13.00 — 9.30
מידי תיכון המעוניינים לשפר .19—17
ידיעותיהם.
ירושלים: טלפון 660283־,02
האולפן מציע תנאים ללא 663471־.02
תקדים :
תחילת הלימודים 7.9.81 :

ארבעה חודשים אחרי
החתונה אמרח החמות
לכלתה: לקחת !ממני
את אהבת בני!
כל האמת תחת שבועה. חומרת
המעשה גדלה עוד יותר עקב
היותו פקיד בכיר בשירות המדינה:
סגן־מנהל המחלקה ב־מישרד־החוץ.״
בכך
לא הסתיימו ההליכים ה־מישפטיים
בין בני־הזוג. החמות
הגישה תלונה למישטרה ובה טענה
שרחל תקפה אותה, וגרמה לפתיחת
תיק פלילי נגד רחל.
אך החמות לא הופיעה להעיד
בבית־המישפט, והתיק בוטל. תחת
זאת פנתה החמות לביודהמישפט,
ובמעמד צד אחד הוציאה צו-
מניעה זמני שאסר על רחל להמ־שיר
להתגורר בדירה עם בעלה.
זמן מה היתה רחל מחוסרת קורת

המילחמה על הדירה הסתיימה
בכך שרחל עזבה את ירושלים
וחזרה לתל־אביב, והיא מתגוררת
היום בדירת־הרווקים שלה.

״פלישה
לתחום הפרט״
^ מאבק על המזונות לא הס׳
י תיים עד יום 12 ,שנה אחרי
נישואי בני־הזוג, וכעשר שנים מאז
נסתיימו נישואיהם בפועל.

השנה הגישה רחל תביעה להג דלת
מזונות לסך של 55 אלף
שקלים לחודש. עורך־הדין ציון
סמוכה הוסיף בשמה תביעה חד-
פעמית נוספת, בסך של 83 אלף
שקלים, בגין הוצאות רפואיות 1

קונסול איטן
אם שתלטנית
שנגרמו לה ובגין עוגמת־הנפש
ותלאות שעברה במשך השנים.
רחל יודעת כבר היום כי מאבקה
בעל סיכויי הצלחה קטנים. בשנת
1976 ערך בעלה חוזה נישואין
עם אם בתו. החוזה שנערך ב־מישרדו
של עורר־דין קבע כי
הצדדים יקיימו משק־בית כזוג
נשוי לכל דבר. איטן התחייב גם
להעביר ל״אשתו״ השניה. את ה דירה
בירושלים, אותה דירה בה
התגורר עם רחל.
באותה שנה נשלח איטן מטעם
מישרד־החוץ לגרמניה, שם הוא
משרת עד היום בתפקיד קונסול.
כאשר נודע לרחל כי בעלה מונה
לתפקיד
על־ידי מישרד־החוץ
ייצוגי בגרמניה, וכי הוא לקח
איתו לשם את חברתו ובתו, ו־מציגן
בפני כל כאשתו, פנתה
במיכתב למישרד־החוץ והעירה
את תשומת ליבם לכך. בתשובה
ענה לה דני קורן, מנהל לישכת
שר־החוץ דאז:
״מישרד־החוץ החליט כי אין
בעובדות הללו כדי לפסול אותו
מלמלא את התפקיד שאותו הוא
ממלא מטעם המדינה. אילו היה ־

השופטת קבעה:
ידידיו שד הקונסול
שאצלם התגודד, לא
חת אלא אשה אהדת
המישרד פוסל את מר איטן מ למלא
תפקיד בחו״ל מנימוקים אלה,
היה בזה לדעתנו פלישה בלתי־מוצדקת
לתחום הפרט.״
בחודש הבא עומד להתברר
המשך תביעת המזונות של רחל
נגד בעלה, שמציג אשד, אחרת
אילנה אלון ו
כאשתו.
העולם הזה 2297

ך* אוויר כחדר החשוך היה
י י דחוס. ריח של זיעה נישא
בחלל, ונאקות וגניחות עצורות
הפריעו את הלילה השקט. עשרת
האנשים שהיו עטופים בפיסות־בד
אדומות ושענדו שרשרות־חרוזיס
חומות לצווארם, לא חשו באוויר
הדחוס או בריח הלא־נעים. הם
היו שקועים בטראנס עמוק —

מדיטציה דינמית בלשונם שהתחילה
בהרעדת הגוף כולו, נמשכת
בריקודים בסיגנון הודי, ונסתיימה
בישיבה שקטה, שהפכה לשכיבת־אפרקדן
דוממת על הריצפה הקרה.
לאט לאט גוועו צלילי המוסיקה
ההודית, שבקעו מן הרשמקול שבפינה.
השקט שהשתרר בחדר היווה
ניגוד לרעש ששרר בו רגע לפני

כן. הנשימות הפכו שקטות יותר.
המקום הוא דירת ארבעה חדרים
ברחוב הפלמ״ח בירושלים, ששיי כת
לטובה הופמן. היום הוא הח מישי
בשבוע, שבו מתאספים, בדיוק
בשעה שמונה ושלושים בערב,
כל הסאניסים הירושלמים, מאמיניו
של המטיף ההודי בהגואן, ועוברים
ביחד את חוויית המדיטציה

ך ך ״ 11 נמשך כעשרים דקות. הוא מבוצע על־ידי הנע!
* 1 #111י הברכיים והרעדת כל הגוף. הרעדת הגוף משמש!
כהתפרקות מאלימות. בתצלום: מירי ספירו, מרעידה את גופה
המדיטציות של בהגואן אינן מנסות
לאלץ את המודט להיות רגוע.
אדרבא, הן מנסות להוציא החוצה
את האלימות והתיסכולים. הן דינמיות
ואינן קלות מבחינה פיסית.
רובן נמשכות כשעה, ומתחלקות
לכמה שלבים: שיטות נשימה, פריקת
רגשות חופשית, ריקוד ותנו־עות־גוף
אחרות.
השלבים השונים כולם מאפשרים

ן 1 |*1י י לאחר שהרעידו את כל הגוף והש־תחררו
מהאנרגיה השלילית, שהי־

תה אצורה בו, עוברים הסאניסים לשלב השני של

המדיטציה; המוסיקה משתנה והס נעים על־פי
הקצב. כל אחד כפי רצונו, הריקוד אינו אחיד —
לפעמים הוא עדין ומשתפך, לפעמים פראי ומכוער.

אחריי שהרעידו את כל גופם, ונעו
1111
לצלילי המוסיקה, מתקבצים הסא־
- 1 #111י•
ניסים בישיבה מיזרחית, עוצמים עיניהם ומקפידים

על נשימה נכונה. הס מרומים בעצמם, בחוויה שעברו
זה עתה. המוסיקה ההודית ממשיכה להנעים. בתצלום:
מירי ספירו וניסימוב (בתמונה מימין).

התעניינתי בתורתו של בהגואן
תיכננתי גם לנסוע להודו, אבל ה
תוכנית לא יצאה לפועל. יום אח[
פגשתי את עמיר, ראיתי אותו נוס׳
באופניים וזיהיתי מיד את הבג
דים האדומים ואת השרשרת ש
בהגואן מעניק לכל תלמיד שלו
מאז אני כאן, וטוב לי. המדיטציו
שיחררה אותי מכל־כר הרבה תים
כולים שהיו לי, והיום אני אד!

קבוצה ירושלמית, ממאמיניו של
בהגואן, מפעילה בדיור
נוטית שיטה חושה להתפרקונז
פריקת רגשות חופשית, חשיפה
ונטישת מסכות ושריונים נפשיים,
יציאה ושבירת גבולות• הם מביאים
את המודם למצב שבו הוא
לומד ליהנות. להיות פה ועכשיו,
להיות מודע לחוויות הרגעית העוברות
עליו ולהימנע מלפזר עצמו
על פני תחומים רבים מדי.
גילם של הסאניסים הירושלמים
— השם שבו מכנה בהגואן את
תלמידיו — נע בין 20ל־ .42 רובם
נתקלו בהגואן בעת ששהו בהודו.
רובם גם הצטרפו למיקדשו שבעיר
פונה, בהודו, וחיו שם תקופת־מה
כסאניסים לכל דבר.
הדירה ברחוב הפלמ״ח מהווה
אבן־שואבת למאמינים, חברים וסתם
׳סקרנים. העניין כולו נמצא
עדיין בחיתוליו. אי״השקט מורגש
היטב באוויר.

נשיקות בכל הזדמנות ירי ספירו 28 בעלת שיער
י חום גולש, היא מורה לחינוך
גופני בבית-ספר יסודי בירושלים,
אם לשני ילדים, בני שניים וארבע
.״בהגואן שינה את כל חיי,״
היא מספרת בהתלהבות .״תמיד

הרבה יותר משוחרר, פתוח וב
אושר״.
עמיר מחבק את מירי ברוך, מ?
טף את שיערה. הסאניסים מרבי
להמחיש באמצעות מגע את האהב
שהם רוחשים איש לרעהו. הם מו
נשקים ומלטפים בכל הזדמנות. ע
כדי כך, שהדבר מביך לפעמים א
הצופים.
עמיר פרם ( )25 חזר מהודו לפי
כחצי שנה, ומאז הוא מנסה לגב
סביבו חוג סאניסים שלחבריו הו
משמש כמנהיג. עמיר היפה, ז
במיקדשו של בהגואן שבפונה 5
שנתיים וחצי. הוא מעריץ נלד
של בהגואן ומטיף קנאי לתורתו
״לאנשים׳ אין זמן לעצמם,״ הו
מסביר ,״הם בורחים כל הזמן. ל
נהנים• משום מה הם נוטים לפז
את עצמם, ולא יודעים ליהנו
מהרגע ולחיות אתו כמו שצרי:
בפונה למדתי הרבה על עצמי ה
נפש האדם. עבדתי שם שנתי׳
וחצי בעבודות שונות. האנשים ש
חיים בצורה שיגרתית, הם רק לוו
דים לחיות טוב יותר. דרך החיי
שלהם אינה משתנה במאומה, מ׳
בד העובדה שהם לובשים בגדי
בצבעי אדום וכתום ועונדים לצוו!
(המשך בעמוד 8

1מדיטציה סוערת

(המשך מעמוד )57
דם שרשרות עם תמונתו של בה־גואן.״
הבגדים
בצבעי האדום והכתום
סמל לחום ולאהבה. השרשרת עם
תמונת המורה ההודי הדגול, מהווה
לסאניסים תיזכורת תמידית, כשתם
נתקלים במצבים מעוררי זעם,
או כשהם חשים בתיסכול, בקינאה
או בכל רגש לא רצוי אחר. הבגדים
המיוחדים מזכירים להם מיד
את עובדת היותם סאניסים, ותמונה
שעל השרשרת לא נותנת להם
לשכוח ולהיסחף בשיגרה היומיומית.
אילן
סואמי וטובה אננד, הוא
נן 25 והיא בת ,20 נסעו לפני כשנה
:צוותא לטייל בהודו. עוד בארץ
טמעו על בהגואן. כשהגיעו להו־

אני השיטה

בהגואן שרי ראג׳ניש נסע במשך שנים
רבות בהודו, והטיף למאמיניו. הרצאותיו
מתפרשות על פני תחומים רבים. מאז 1974 הוא חי במיקדש אשרם״

שבעיר ההודית פונה. בעיר הוקס גם בית־מידרש הנקרא אוניברסיטת
ראג׳ניש, שבפקולטות שלה נלמדים 20 מיקצועות. בעולם מצויים 140
מרכזים שבהם מתקיימות המדיטציות שלו. מיספר תלמידיו 200 אלף.

!מנהיג

הוא עמיר פרם,
בן .25 עמיר,
וחי באשרם שבפונה כשנתיים
חצי, מעריץ נלהב של בהגואן.
ו לא נחו ולא שקטו, עד שהגיעו
מיקדשו שבפונה. הם שהו שם
חמישה חודשים, וחזרו ארצה לפני
חודש.
״חיים שם אחרת,״ מספר אילן
ג׳ינג׳י בקולו ה שקט .״כאן בארץ
ז עוד לא כמו שם, אבל טוב
ימצאנו האחד את השני ושיש
נו היכולת לגור יחד ולשמור על
ורח חיינו שלנו. אנחנו מקווים
במשך הזמן יגיעו הנה אנשים
־ספים שיבקשו ללמוד איך לחיות
וב יותר, ואיך לשפר את עצמם.
ינתיים מגיעים הנה אנשים ששמו,
ולא יודעים בדיוק במה מדובר.
נחנו מסבירים להם ומזמינים אום
לעשות איתנו מדיטציה.״

שיחדור
מטר או מו ת
^ דם מבחוץ, שאינו מבין ב-
דיוק את מהות המדיטציה
דינמית, יכול להיבהל בפעם הרא-
ונה שבה הוא חוזה בתופעה.
מדיטציה מאפשרת לאנשים להת־ק.
הם רועדים, צועקים ומפעים
את כל גופם כדי להשתחרר
הלחץ המעיק עליהם.
ביום החמישי שעבר, הגיעו לדי־ה
שלושה בחורים צעירים ששמעו
ל הפגישה. הם נתקלו בסבר פנים
פות. והוסברו להם השלבים השד
ים של המדיטציה — בחופזה, על
גל אחת. האורות כבו, והם נקלעו
לב־ליבה של תופעה שהיתה זרה
•ם לחלוטין. הם נשארו שם כע־

הוא בעל חשיבות מירבית
| 1 111 ¥1ן 1 1
ביחסים שבין הסאניסים.

הם מרבים בליטופים, חיבוקים ונשיקות, כדי להמחיש
שר דקות בלבד, צופים בשקט
בסאניסים שרעדו, ופלטו קולות לא
ברורים. כשצלילי המוסיקה ההודית
גברו, והסאניסים פתחו בריקודים,
נסו שלושת האורחים על נפשם.
בהגואן שרי ראג׳ניש נולד ב־
.1931 בהיותו בן 21 קרתה לו
ההארה, ומאז, לדבריו, הקדיש את
חייו למטרה אחת: לעורר את ה פוטנציאל
הרדום שבאנשים, לעשותם
חיים יותר, ולהביאם אל מימוש
עצמי מלא. במשך שנים נסע ברחבי
הודו, כשהוא מטיף להמונים שבאו
לשמוע את דבריו• בתורתו הוא
משלב את כל יסודות הדתות הגדולות,
אך אינו מגדיר עצמו כמאמין
אפילו באחת מהן .״הדת,״ הוא
אומר ,״היא החיים עצמם.״
במיקדשו, הנקרא אשרם, חיים
כאלף חסידים. כולם עובדים בעבודות
שונות — בניין, קדרות,
בישול, נגרות ועוד• מדי ערב הם
מתכנסים לשעתיים של ריקוד, שירה
ואכסטזה. בהגואן עוזר לכולם,
מקשיב לבעיותיהם ומלמד אותם
להשתחרר מהן. אחרי תקופה מסויי-
מת מקבל כל תלמיד את השרשרת
עם תמונתו. ישנם אף תלמידים
שבהגואן מעניק להם שם חדש,
כדי להמחיש ביתר־שאת את השינוי
שהתחולל בחייהם.
״קודם כל יהיה עליך לצעוק
משימחה ולשיר,״ אומר בהגואן

את האהבה הרבה השוררת ביניהם ״אין דרך טובה
יותר מלהעביד את מסר האהבה מאשר ליטוף,״ הם
טוענים. בתצלום: סאניאסית זוכה לליטוף מיד בהגואן.

הוא שלב הרגיעה, ההתפרקות.
המוסיקה פוסקת והסאניסים עוברים
לתנוחת שכיבה. ידיהם מוטלות לצידי גופם ורג

למאמיניו .״קודם כל יחיד, עליך
לפרוק את כל מה שהדחקת פנימה.
לזרוק את המיטען החוצה, כך שגופך
יתנקה מרעלים ונפשך —
מטראומות ומפצעים.״
באשרם חיים צעירים לצד זקנים,
בודדים בצוותא עם מישפחות
עם ילדים. כולם סאניסים. אין מתיחות,
אין מריבות. רק הרבה שימחה,
הרבה עבודה ויצירתיות. כך
מספרים המאמינים.
״אני זוכרת איך הגעתי לשם,״
מספרת ניסימוב בעלת שיער שחור
מתולתל ועיניים כחולות .״נסעתי
לטיול עם חבר, וחיפשנו משהו
שונה. לא שמענו עדיין על בה־גואן.
פשוט, החיים שיעממו־ אותנו.
רצינו לשנות אותם, למלא
אותם. נתקלנו בכמה סאניסים על
שפת הים. הם רקדו שם ואני התבוננתי
בהם מוקסמת. הם הביאו
אותי לבהגואן. וזהו, ידעתי שה איש
הזה יכול לתת תוכן לחיים
שלי. ידעתי שזהו זה.״

ליהם פשוקות• נשימתם מתחילות לחזור לקצב הנשימה
הנורמאלי. אט־אט הס מתפכחים. על הריצפה
שבדירתם שוכבים הסאניסים, לאחר המאמץ הפיזי.

מתאים לי¥^¥80 ...ס

תמיד חשבתי
שיש רק
סיגריה אחת-
עד שגיליתי

80מ״מ,
תערובת אמריקאית,
המחיר 5ש;

וויסתור• האורגזמה הנשית
ומאת

אודטה דנין

ן א להידחן ז. לא להידחף. יש כרטי־
* סים לכולם. אבל לפני שאנחנו מתחילים
במופע, יש לי להגיד לכמה אנשים
תודה.
לח. ג .המדליק, שעדיין אני מהכד, לו
שיכתוב אצלנו, תודה על הכותרת. הום!
גנב מגנב פטור. אנחנו באמת צריכים
להיפגש יום אחד ולתאם את הגניבות בינינו,
עכשיו_כשגם_אנ^_גנבתי ממך __
* לחברתי* אנדה בורטס, שהשמיטה לי,
בהערותיה הנבונות, כמה תיאוריות סנ־סאציוניות
מנשוא.
ואחרון אחרון חביב — לאיציק דנין,
אחד שאני אוהבת, ושכמה מרעיונותיו

היותר־מבריקים מופיעים במאמר זה בשמי.

זהו. שבו בשקט. לזרוק את המסטיקים.
אנחנו מתחילים.
סידרת הכתבות על האורגזמה הנשית,
מצאה אותי דשה בנושא במרץ
רב עם גילה רזין. היה לי המון מה להגיד.
כבר שנים יש לי המון מה להגיד,
ואני לא אומרת.
״את יודעת מה,״ היא שמה לי פיתאום
את הפצצה ,״אולי את מוכנה להתראיין?״
טוב, להתראיין, באופן אישי, לא רצי תי.
מה איתך! — אמרתי לעצמי.
לא איכפת לך שאלפי נשים עוד לא

מצאו את הדרך, והן חיות עם הגיבנת
הסודית?
איכפת לי נורא, אמרתי לעצמי. איכפת
לי באופן מיסיונרי ממש. כמו מעשן ש הפסיק
לעשן, ומת לגלות לכל המורעלים-
עצמית את הנתיב לדרור.
ולא איכפת לך — אמרתי לעצמי —
שכל מיני חמורים עם דיפלומה ממשיכים
לקשקש על אורגזמה וגינאלית בוגרת, ואורגזמה
איעפאנטילית בדגדגן — בעוד
שאבי-אבות כל האורגזמות הנשיות, גם
אלה המושגות דרך מישגל בנרתיק, הן
בעצם בדגדגן?

מיסתור׳ האורגזמה הנשית
(המשך מטמוד )61
איכפת לי! — עניתי לי בלהט. איכפת
לי לצעוק את האמת!!!
נו, אז נכון שזה חשוב שתתראייני?
חשוב שיגעון!!! חשוב שיגעון!!!
אז יאללה! את מתראיינת?

וככה הגעתי לכתוב את העסק הזה.
נתחיל מזה, שכל הסיפור של נשים
וגברים זה טרגדיה אחת גדולה. זו לבי-
שת־תפקידים שרירותית ולא־מציאותית.
כשהנוקשות לגבי התיפקוד הקיומי חוגגת
בכל מיגזרי החיים, רק טיבעי הוא שהעסק
יתבטא גם בשטח המין.
הנשים הן לא כאלה חלשות, והגברים
הם לא כאלה חזקים. וזה בעצם שורש
המהתלה העצובה של התרבות שלנו, שיצרת
סטיריאוטיפים אלה. סטיריאוטיפים
מיניים אלה נוצרו להדגשת המיניות, כדי
להגביר את הזיקה המינית. אבל הם בעצם
הכי מחבלים בתוכן זיקה מינית זו.
זיקה מינית מובילה לקשר מיני. קשר
מיני הוא קומוניקאציה. קומוניקאציה בכל
תחום שהוא משתבשת כשהיא על בסיס
לא־אמיתי, ושותפיה מציגים פוזות. אז
איך שבסכם זה יהיה אחרת? זאת הצגה
מראש. תיקשורת על בסיס מחורבן!
מצד שני, מי זה האמיץ שיעז להסתובב
עירום ללא המסכה, שכביכול תומכת
לו את כל האישיות? רובנו הרי עוד
צריכים לגדול. ואז, כשאנחנו די גדולים
ודי חזקים כדי להיות אנו עצמנו, סוגרים
לנו את המסך. מה לעשות, שאת החיים
אנחנו תמיד מבינים מהסוף להתחלה,
אבל מוכרחים לחיות אותם מההתחלה
לסוף?
אני שומעת את כל הפמיניסטיות, ש שופכות
קיתונות של רותחין על הגברים
הלא־רגישים, שבגלל חוסר רגישותם לנשים
אין לנשים אורגאזמה — ואני מתרגזת
באמת. חוסר רגישותם! הם רגישים,
ושבירים, וחרדים, וכל קשת הרגשות הנלוות!
אבל הנשים בחייהם, החל באם
וכלה באשה — נותנות להם נעליים של
״קשוח״ ,והם חייבים לנעול אותן.

שיים״ מוחצנים, שאין מאחריהם רקע
ריגשי אמיתי, אינם נקלטים בקסטה. האמת
העמוקה של מוח האם נקלטת באמת
העמוקה של מוח הבת, וכל מה שבאמצע,
כל מה שהוא זיוף, פשוט נופל. המיניות
העמוקה של הילדה, תהיה הפוטו־קופי
של מיניות האם. אמא הרוצה להציל את
מיניות ילדתה, צריכה פשוט לטפל בזו
של עצמה, עם עזרה מיקצועית.
ואם בשלב זה אני שומעת קול ציוץ —
״כן, אבל מי סרס את האמהות״ — אזי
אשאל בתגובה: איך זה שאלפי שנות
חינוך נשי של ילדים, בשנים הכי פלאסטיות
וקובעות שלהם, כשהחומר היה ועודני
כל־כך ביד היוצר, הובילו בכל זאת
לכך שהעולם מלא ״גברים שוביניסטיים״ י
מי לא לימד אותם לא להיות כאלה?
זו עובדה שלא מלמדים את הילדים,
זכרים כנקבות, שום סכס. המיתום של
טוהר ותום הילדים חייב להישמר באיוולת׳
גם אם חיי הילד, כבוגר, יידפקו
בשל כך( .שימו לב :״טוהר״ מאיזה נושא?
איזה נושא הוא כה ״מזהם״ שהעדרו
גורם טוהר?) לא מלמדים את הילדים
שום סכם, בהבדל פעוט ומשמעותי
אחד: שהאם, בעצם הווייתה המסורסת,
היא המסרסת את הבת, ואילו את הבן
היא מניחה לנפשו. וזו עובדה ישנה מאוד,
שניזקי אי-ההתערבות בעסק הזה פחותים
עשרות מונים מניזקי ההתערבות וההכ וונה
ה״נאותים״.
המוסר הכפול המתועב מתחיל בגיל
אפם, באלפי מסרים ללא דיבור. לבנים

תה המידה לשני המינים. בארצות־הברית
יש ספרות מתועדת־היטב, עם סטטיסטיקות
והכל, על האידישע מאמע, המתעק שת
להחיל את חוקי־הטוהר־המיני המזעזעים
לא רק על בנותיה, כי אם גם על
בניה.
רוב הסוטים והאימפוטנטים והנכים הנפשיים,
המאכלסים את מרפאות הפסיכיאטרים,
הם הבנים היהודיים האלה של הנשים
היהודיות האלה. וזה אכן מזעזע. מה
תאמרו אם תבינו, שאת הנכות הזו,
שהיא כל כך חמורה בהקשר לזכרים, גרמו
אמהות לילדיהן הנקבות כימעט בכל הדתות,
כימעט בכל העולם, כימעט בכל הזמנים?
ולא מתוך כוונה רעה חלילה. פשוט בשום
אשר. לא קם הכוח לנתק את השל שלת
באופן רציונאלי .״ככה זה״ היו אומרות,
ומשדרות לבת שעליה להיות ״נקיה״.
כאילו אז אף אחד אינו מלמד תינוקות
את עובדות־החיים, כמו שמלמדים אותם
לאכול ולעשות צרכים בטיבעיות. ומגיע
היום, שהם לומדים זאת באופן אינסטינקטיבי,
לבדם.
אם אכן חוסר חינוך מיני הוא רע —
הוא באמת! — גם הגברים היו צריכים
להיות לאנשים לא אורגזמיים. ואם כן
אורגזמיים, אז לא בדרך של מישגל, אלא
של אוננות, כמו רוב הנשים. והעובדה
היא שזה לא כך. גברים גומרים באמצע
(סוף?) אקט של חדירה לנרתיק ורוב
הנשים (להוציא שלושים אחוז של ניצולות)

אני לא מקבלת את הטיעון שנשים הן

האמ הו ת
^ רשו לי למקד לכם את המישקפת
4 1אל הגורם האמיתי המסרס נשים. הגורם
להם את מום אי־היכולת — על
דרגותיה השונות — להתבטא מינית. ללא
מעצורים. אלה הן האמהות.
טרילין פרנץ /בסיפרה חדר נשים, כתבה
מונולוג מזעזע-לכאורה בצידקתו, על
כך שתמיד מאשימים את האמהות. אני
מצטערת. אני לא סבורה ש״תמיד הן
אשמות בכל״ .אבל בעניין הזה, הן כן.
בהחלט.
בחפץ־לב הייתי אומרת שלגורם המסרס
קוראים ״אבות״ (וזה גם לא יהיה
כל-כך לא מתייק) ,אלא שבמציאות ה-
יותר־שכיחה, האמהות הן המופקדות על
החינוך היומיומי של הטף, ועל כן הן
הנושאות באחריות.
אף אם אחת לא קמה בבוקר, ומחליטה
לסרס את בתה. או לא ! אבל בעצם הווייתן,
המסורסת בידי אמהותיהן שלהן, הן
מהוות מקור נורא וקטלני להזדהות. וזה
כולל גם את האמהות המאמצות את כל
הסלנג וההתנהגות המינית ה״חופשית״
המיקצועית. מסתבר שההזדהות המינית
של הבת היא עם הרובד היותר עמוק
של האם. קישקושים ומאניירות ״חופ

ויש דבר שהוא קינאה במעמדו החברתי,
בכוח ובסטאטום של בעל־הפין.
בחברה שבה זכר ונקבה ברואים באותו
צלם, באותו פוטנציאל, אבל בעל-
הפנים מתוכנת חברתית לשליטה, אך
טיבעי הוא שהפנים שלו( ,שהוא תמצית
סמל־השוני מהנקבות) יהווה נושא לקינ-
אה. אבל לא כגוש בשר עודף וחשוב
בפני עצמו (עם כל הכבוד! עם כל הכ בוד!)
אלא כסימבול של חיים ״טובים״
יותר. רק טיפש לא ירצה גם הוא חיים
משופרים. מוכיחים זאת מחקרים, שפורסמו
בירחון סייקולוג׳י טודיי: במשך עש רות
שנים נאספו נתונים מכל רחבי־תבל.
״קינאת־הפנים״ שכיחה ביותר בתרבויות
שבהן סטאטוס הנשים נמוך ביותר. בתרבויות
שבהן הסטאטוס החברתי של הנשים
גבוה יותר, היא קטנה בהרבה. זהו
נתון המצביע על מגמה.

בהקשר ה זה, זה
שנפגע פחות ממך
את אשמת רגליך
התותח שקטע לך

א ש מו ת

אין דבר בזה -״קינאת פין״ :

אל תחני

איזה אידיוטיזם צרזך: איזו
גישה מוטעית לנושא: הם הרי
קורכנות של שיטה. לא פחות מהנשים:
הסיפור הוא ם זאת, שמז־לם
שפר עליהם להיפצע כאופן
פחות אנוש מהנשים במילחמה הזו,
כמחדל הנורא, שקוראים לו
״חינוך מיני״:
לכעוס על הגברים
כמו לכעוס על חבר
בקרב, ולהטיל עליו
הקטועות. הוא אשם?
אותן אשם!

שנות ספונג׳ה, היא תוכל להשקיף על העם,
כשבליבה תחושת־הישג ממזלה הטוב.
אמרתי שלנערה אין אף פעם אחת
״כאב-ביצים בריא שכזה שיכשיל אותה״ ,י
אבל זה לא מדוייק! .נהר שחוסמים את
אפיקו, מוצא פשוט ערוץ אחר לזרימתו.
אני לא בטוחה שכל התקפי הבכי, הזעם
וההיסטריה הכדדמובנים־מאליהם אצל הנערה
המתבגרת אינם ״כאב־הביצים״ ה־מהולל,
שנאלץ להתבטא במישור הרסני,
הפוצע את הנפש, אך את המניות החב -־־
רתיות של בעלתן אין הוא מסכן. זה
בסדר. שתשתגע קצת הנערה. הפסיכולו גים
ממליצים להתייחס לתופעה בסלחנות.

היות ונזקקתי לביטוי ״כאב־ביצים״,
בהקשר כה נשי, אני חושבת שזאת ההזדמנות
הלילתי־חוזרת לתת סטירת־מוח
לכל הטמבלים המחממים כיסאות מוסמכים,
והמתעקשים שיש לנשים ״קינאת-
פין״.

מותר, לבנות אסור. גבר, כמה יותר נא-
ייאק — ככה יותר ג׳בר. אשה, כמה יותר
שוכבת — ככה יותר ״סחורה משומשת״,
שלא לומר זנזונת. וזהו. לעובדה זו התכוונתי
כשאמרתי שמזלם שפר עליהם
להיפצע באופן פחות־אנוש מהנשים, ב-
מילחמה הזו, במחדל הנורא, שקוראים לו
חינוך מיני.

כללי המוסר חייכים להיות תקפים
לגכי זכרים ונקכות כאחד,
לא רק במיגזרי אוכלוסיה זערוריים,
החיים ״כראש אחר״ ,אלא
כנורמה הכרתית. וכנורמה הכרתית
— זה עדיין לא קיים.
גם לא שמעתי על שום אם שלקחה את
בתה המתבגרת לזונה (נו״ן סגולה) ללמוד
את עובדות־החיים, כמו שאב עוד
מתפרע, לעיתים, ולוקח את מנו. אבל אלה
החיים. כשהנשים עצמן באמת יחשבו
אחרת, הכל יהיה אחרת.

איד זה מתחילי יפה היינו ¥כן. היינו בעניין של
י חוסר החינוך המיני, שלא ניתן באו
בני-אדם
אחרים. הן בני־אדם שהותנו
באופן שונה.
אלוהים ברא ויצר את האישה במיבנה
שכזה, שהתענוג על ההפריה יקרה בזמן
ההפריה. אחרת לא היה לאשה דגדגן.
אני לא מתארת לי את שחר ההיסטוריה
האנושית כסצינה שבה האדם הקדמון עושה
מנייברות באופן מדעי לקליטורים,
כדי שהאשה תסכים. אני גם סבורה ש-
אבר־האורגזמה הנשית מצוי בהחלט במקום
הנכון, וגם אסביר בהמשך למה, ואיך
בדיוק. אבל נלך לפי הסדר.

האורגאזמה הנשית, שאינה קו־דית
כדרך טיכעית של מישגד, גורלה
נדן רץ מוקדם מאוד. ממש בגיל
הרך. כשהבנות מקבלות את
המסר ״מלטה — יוק :״
את אבר־המין הנשי יש לשמור בנפטלין,
מכיוון שהשימוש החופשי בו מוריד
לאשר. מניות חברתיות. וזו בעייה.
כי היצר — יצר. אז מלמדים את הילדה,
באלפי מסרים ללא־מילים, לנתק את אבר-
המין שלה מהמוח. יוצא מזה שלילדה ול נערה
אין אף פעם אחת ״כאב-ביצים״
בריא כזה, שיכשיל אותה, והיא פנוייה
לגמרי להתרכז במשימה החשובה של
שימור מניותיה הגבוהות, שיביאו לה את
האביר המצליחן כחבר או כבעל. מעל
גבו, ב״פאסיביות״ מתסכלת של אלפי

בל נחזור לבעייה של האורגאזמה
י הנשית. כל תכלית החינוך של ה־ילדה־נערה,
כדי לצוד את בן־הזוג שלה,
מבוססת על ה״לא״ .האקטיביות המותרת
היא פאסיבית לחלוטין. ל א תתני
לו, לא תעשי איתו, ל א תגידי לו, כי
בכך ״תחשפי״ את עצמך, הפגיעה, העדינה
,״הנשית״.
אין זאת פאסיביות לשמה. אילו היה
מישהו קולט כמה אנרגיה אקטיבית
על הנערה להשקיע כד לקיים פאסיביות
מותנית ובלתי־טיבעית זו, הוא היה מתחלחל.
לא, ולא. ,״ן ל׳א!
וכשזה קורה, והטאקטיקה המחורבנת
מצליחה, וחיי־המין מתחילים, יש קצר.
כי את האלופה האולימפית בציד לימדו
כל הזמן איך ל א להרגיש, איך לנעיול
יצרים ״מכשילים״ .׳ופיתאום, באמצע ה־מישחק,
משנים את החוקים. זה לא
פייר ! זה היה נורא מצחיק, אלמלא
היתה זו מציאות!
בחברה שבה אלה היו כללי־המישחק,
הרווחה האישית והלחם של׳ הנקבה היו
תלויים בסטאטוס החברתי שהיא השיגה
באמצעות הבעל (שמצידו היה בוחר בה
לפי גובה מניותיה, שהושגו — דיברנו
איך) .בחברה כזו, רצח זהחנקה שיט תיים
של כושר־הביטוי המיני של הבת
היו המחיר שכל אם היתד. צריכה לשלם,
כדי להבטיח לבתה את מקומה האופטימלי
בחיים. כל הנשים האוסטרליות
האלה הן דור־מידבר שכזה. בנות של
אמהות במילכוד- ,תוצר של מצב חברתי
מסולף, המשתנה — אבל לאט מדי. אולי
האמהות באמת אינן אשמות בסי רוס
בנותיהן. אבל הן בהחלט אשמות
בפשע אי־המודע-ות. הן בהחלט אשמות
בפשע אי־ניתוק השלשלת -באופן רציונלי.
אני אומרת על ״נשים אוסטרליות״
כאלה שהן דור מידבר, ולא בכדי. הן
כבר די משוחררות כדי ׳לרצות ליהנות
ולקבל אורגזמה, אבל אינן די מסוגלות
להרשות לעצמן ב ת-וךהמוח לקבל
אותה בזמן של חדירה. הרי כל זמן
הילדות תיכנתו אותן במסר ל א ׳לתת

לו. אשת בוגרת, עצמאית, המנהלת יח-
סי־מין כבחירתה, והסבורד, שבכך ד,יא
השילה מעצמה את ספיחי החינוך המיושן,
טועה. האורגזמה המושגת רק
דרך טיפול !מיוחד לקליטוריס שלה היא
ההוכחה הטובה ביותר לכך. הוכחה ש משהו
יסודי ובסיסי -מאוד בתהליך הביטוי
המיני שלה שובש לה. ההדק הלא-
רגיש שלה בנרתיק הוא פרי אימון שיב־לי
לא־מודע של שנים. בשום אופן אין
סיבה אנטומית.

צריך לקרוא לילד כשמו. מצב
שכזה, הוא כפירוש הפרעה
אורנאזמית. הוראות־השימוש
שהאוסטרלית נותנת לגכי הדגדגן
הנשי, מוכות מאוד כתור סד
תם חורים בהשכלה. שיידעו כל
הגכרים כיצד מאוננין החצי השני.
אכל מכאן ועד עשיית אידיאולוגיה
מהפרעה אישית, ולוא
גם נפוצה, ש״זו הדרו״ ,נו כאמת:
נו כאמת : :נו כאמת י :

ל א חו ב ה -
ל א חגי ע!
לא תכינו לא נכון. איני צרת-
״ אופקים הטוענת שמישחקים מיניים
אינם ״נכונים״ .אני בעד שגברים ״יג־מידו״
נשים, ונשים ״יגמירו״ גברים. ש יעשו
האחד לשני בידיים וברגליים וב זנב
את כל הרפרטואר העוזר לאור גאזמה.
מעשים
שכאלה מצריכים יחם. אתה
נותן יחם, אתה מקבל י׳חם, מפה לשם
התיקשורת המינית הופכת למאוד טובה.
אבל לא לעשות מזה אידיאולוגיה ! זד,
ל א המצב הבסיסי ! למרות שכל מיני
בעלי הפרעות מיניות תיפקודיות, משני
המינים, יקפצו על המציאה כמוצאי שלל
רב. בעצם, זה גם בסדר גמור ״לקפוץ
על המציאה״ .לכל אדם הזכות להנאה,
אפילו במיסגרת מיגבלותיו. גם נכים
משחקים כדורסל, אפילו בכיסא־גלגלים,
וזה עלא־כיפק לגמרי. אבל כל תינוק
יודע איד נראה מישחק כדורסל א מ יתי.
וזה הבסיס וקנו־,־המידה לכל ה המצאות.
ללמד
אדם בריא, המסוגל לשחק כדורסל
עם שיתי רגליו, את המישחק מתוך
כיסא־גלגלים, רק מפני שבסך הכל נמתח
לו גיד ברגל, זה להנציח לו נכות
באופן מלאכותי.
הוראות־השימוש לדגדגן, כפי שנותנת
האשד, האוסטרלית, הפכו בעיתון מפית-
רון פרטי שלה לבשורה המינית של
הנשים. העובדה 1שאחוז כה גדול של
נשים מצליחות לגמור רק באוננות עצמית
(ובהמשך אסביר למה) אינה הופכת
את זה לסכם מדגם פמיניסטי, ועל
כן ״נכון״ יותר. קביעות כשל האשה
האוסטרלית, כשהן באות על קרקע צמאה
של בורות מינית כד, גדולה, בצירוף
מצב ממש־כימעט־מקובל של אי-גמירה
נשית בסיסגרת מישגל, הן בגדר הוסר-
אחריות, עם כל הכבוד לחופש־הביטוי.

כחיים דרוש קנה־מידה כלשהו.
וקגה־המידה, שלא תהיה שום
טעות, זה לקכל אורגזמה כזמן
מגע מיני של חדירה. אורגזמה
טיכעית, בדגם ראשוני, הקיימת
אצל נשים ״פרימיטיביות״ כשבטים
ברבריים, שהציוויליזציה
שלנו לא נגעה בהם.
כל אחד רשאי למצוא לעצמו את דד
פיתרונות הכי-אכזוטיים שבעולם בכדי
לקבל אורגזמה. כל זמן שהעניין אינו
פוגע בזולת, ואין זה למרות רצונו, וזה
נעשה בצנעת הפרט — שיעשו מצידי
את ה״כל״ .אבל דווקא מכיוון שהבורות
המינית חוגגת, חשוב לספר לנשים
מהו המצב הראשוני. למה הן מסוגלות
להגיע, אם זה רק יהיה די חשוב להן
(גם על זה אדבר בהמשך).
הד״ר דויד רודי טוען שהוא מתנגד
ל״מיתוס״ הזה, הקרוי אורגזמה. אין שום
חובה להגיע לאורגזמה — הוא טוען.
העיקר זה הקומוניקציה. אולי, בדרכו,
הוא צודק. כשאין שום חובה להגיע
לאורגזמה, הרדוודהביצוע הגבריות
פוחתות, וזה, בסופו של תהליך־תיקשורת
טובה, בכל זאת מביא אורגזמות — לגבר.
אצל אשד — ,אם אין צורך לה גיע
לאורגזמה, היא לא תגיע. היא תי
הנה
״בלי״ .את זה היא עושה כבר דורות.
לאמר מין קביעה שכזו בשעה שה מצב
בשטח הוא של 70 אחוז של ד,אוב-
לוסיה הנשית אין אורגזמות באמצע
(סוף?) מישגל — זה מנציח עיוות. זו
גבהות־לב אקדמית גברית לא־הוגנת. זה
כמו לאמר שגם לעניים וגם לעשירים
יש חופש־הבחירה לישון מתחת לגשרי
ד,סיינה. קחו זוג נורמלי ממוצע, אימרו
לו שאין זו חובה להגיע לאורגזמה, ותראו
מי — הפלא ופלא! — מביו ה שניים
תמיד ״לא חובה — לא מג״ע״.

רולם־רויס

מיז
^ כשיו ישאל החוכמולוג: מי קבע
/שיחסי-מין צריכים להסתיים באורגזמה
המושגת מחדירת הפין לנרתיקו
אז אומר לו: נכון מאוד! עשר נקודות!
אף אחד גם לא קבע, שיחסי־מין
אינם צריכים להסתיים באורגזמה המושגת
מחדירת הפין לעז. ובכל זאת,
לפני הווריאציות, רצוי לשלוט על המצב
הבסיסי, שבעוונותינו, הוא בכל זאת
חדירת הפין לנרתיק.
אבל שוב אני סוטה מסדר־הדברים שרציתי
להביא -אז יאללה, חזרה ל-
לשורות.
תראו: אני מגדלת ילדה. רק עצם
קיומה בתוך חיי, ותיפקודי כאם — גר מו
לי להבין איד כל !תיפקוד של פעילות
אנושית צריך לימוד. בלי דעת אני
מלמדת אותה לדבר. מלמדת אותה לאכול
בכפית ובמזלג, מלמדת אותה איך
עושים את הצרכים בסיר־לילה, מלמדת
אותה איד מנקים את אברי־המין אחר-
כך, איד רוחצים את הגוף׳ איד אוה בים
ומחבקים, ומה הם החוקים, ואיך
ואיד ואיך. איש לא יטיל ספק בטיב-
עי־ות הדחף לאכול, ובטיבעיות הדחף לע־ישות
צרכים — ובכל זאת, איש לא
משאיר את זה ל״טבע״ שיעשה את שלו.
כל אדם מרגיש חובה ברורה ומובנת־מאליה
ללמד את ילדו איד עושים את
כל הדברים הטיבעיים האלה.

רק כקשר דמיכזר ענקי, חשו־כ
ועקרוני כמד המין, ישלו קשר
שתיקה, אשמה וזיוף. מטאטאים
אותו מ תחת לשמיה.
דומני שהעסק החל כשהשילטון הדתי,
שחלש תחילה גם על השילטון האזרחי,
ושהיה אחראי ל״מוסר״ של העם, דאג
לבסס עצמו בשורה של חוקים נגד הסכם•
הוא דאג להשריש את היחס הזה
למין, מפני שמין הוא דחף בסיסי כמו
אכילה. וכשאתה מצליח להלביש למישהו
אשמה על חלק מהווייתו הקיומית,
מובטחת לד פרנסה עד סוף הדורות. כל
זמן שחי הדחף. הקיומי, היה גם האשמה
הדבוקה בו. לא צריך לשבור את הראש
כל יום שני וחמישי כדי למצוא איסור
חדש, שהאדם יהיה נאלץ לעבור עליו,
ועל כן להרגיש אשם_ .
זה פאטנט ישן מאוד. אדם המרגיש
אשם הוא אדם שאפשר לתפוס אותו
בפופיק, ולסובב אותו לאן שרוצים. הוא
לא נוטה לפתוח את הסה במחאות קולניות
מדי.
בתוך האיסור הכללי הזה של המין,
המין לנשים היה אסור כפליים. .

מעתי טענות שהדבר נבע מה״מי־
״ ניות האינסופית״ של הנשים, שאיימה
בפוטנציאל הבלתי־גדלד, שלה, על זו
של הגברים. גם אם ״מיניות אינסופית״
זו היא עובדה נכונו( ,אינני מסכימה עם
תיאוריה זו. לי יש אחרת, הרבה יותר
הגיונית( .מה, רגע, אינכם מסכימים עם
המונח ״מיניות אינסופית״?)
רוצים עובדות י בבקשה: עוד לא נולד
הגבר שיוכל להתמודד כבושר־הפ־עולה
המיני של נשים. הן מבשילות
גופנית ונפשית לחיי־מין מוקדם יותר
מזכרים. כושר־ד,פורקן המיני של אשד,
הוא כד, עצום, שמעולם לא נמדד עד
הסוף. נשים הגיעו בתנאי־מעבדה לב־

חמישים אורגזמות, בהפסקות של דקית
בין סיום האחת ותחילתה של השניה.
נשים ד,מתעלפות אחרי אורגזמה־או־שתיים,
והסבורות שזה ״לא יתכן״ ,מוז מנות
לגשת לעניין בראש פתוח ומכ־שיר־גרוי
חשמלי ותיווכחנה שהשיע־מ
ו ם של ד,חודיה החוזרת על עצמה
יגרום להן להפסיק את העסק, יותר
מאשר אי־ד,יכולת הגופנית.
רק להזכירכם: גבר הגומר ארבע
פעמים ביממה נחשב בסנסאציה. לא
מספיק? יש עוד ! דגדגן הוא פין מי ניאטורי?
שטות גמורה ! למעשה, הדג דגן
הוא איבר שרק קצר,־קצר,ו בולט
החוצה. נשים בדואיות, שעברו מילה
נשית, דהיינו כריתת הדגדגן, עדיין מסוגלות
לחוש אורגזמה מלאה ׳על־ידי חי כוך
מקום הכריתה !
הדגדגן מכיל קצות־עצב רגישים ב כמות
העולה פי עשרה על אותם הנמצאים
בתוך הפין הגדול והמרשים ביותר.

עוד עובדות על המיניות המשוכללת
של האשה. לא אביא אותן כאן,
כי הן קשורות לכושר־ההולדה של נשים,
שבהקשר הזה אינו לעניין. אך גם בלי
עובדות נוספות ניתן להגיע למסקנה,
שנשים הן מין רולם רויס מיני סופר־סופר
משוכלל, התפוס ביעילות בד,נד•
ברייקס).

רו ק ל עו מ ת
ואלס
ך אם נחזור לנושא: נראה לי ש!
אם בתוך האיסור הגדול הזד, של
המין, המין לנשים היד, איסור כפול ומכופל,
הסיבה לא היתד, שד,״מיניות האינסופית״
של האשה איימה באופן תת־הכרתי
על מיניות הגבר. אחרי הכל,
כושרה של האשד, להשיג אורגזמות עצמיות,
ללא פרטנר, הוא, כמו — נאמר
— כושרו של האדם לספור.
אז מה? מי המטומטם שיישב לס פור
כל הזמן עוד סיפרה ועוד סיפרה,
למרות שהוא מסוגל לזאת ז
מין כמותי היה תמיד פנטזיה של
גברים. ולמרות שאדם נוטה לחשוב במושגים
של עצמו, ידעו גם הגברים
איכשהו שנשים שואפות לאיכות יחסים.
לא זו הסיבה. הסיבה היא שונה.
כשכל נושא המין אסור, אבל טעים,
יש מי ששובר את -החוקים, ומרשה לעצמו
לעבור עליהם. הגבר, בתור המפרנס,
היה בעל המאה. בעל המאה,
היה בעל הדעה. וכשבעל־המאה — וה דעה
— הזה נטל לעצמו תישעה קבין
של סכס אסור, האשד — ,אמו, אשתי
ובתו — היתד, חייבת להסתפק בקב אחד.
לאזן לו את הנפש. להיות ה״אני״ הנקי
שלו. החצי הישר, המאפשר לו להרגיש
בסדר כלפי החוקים שעליהם הוא עו בר,
למרות הכל. זה שבדרך־אגב הוא
הבטיח לעצמו מעל לכל ספק את אב הותו
(שבשבילו מעולם לא היתה בטי־חח)
היה רק ערך מוסף.
אין זה מיקרה, שכאשר התחילו הנ שים
לתפוס עמדות כלכליות, והפכו גם
הן בעלות־מאה, ועל כן גם בעלות־דעה,
החלו הדברים להשתנות.
חיי־המין של האדם אינם מתחיל־ם
בגיל ,15 כאשר מתחילים נאמר — יח־סי־המין.
חיי־המין שלו מתחילים עמוק־עמוק
בתוך ערש־ד,ילדות, כשהוא מק בל
מהבית את המילים ואת המנגינה
התפורים בשבילו.
לבנים מנפיקים ״רוק״ סוער, ולבנות
״ואלם״ מעודן, וגם זאת בתנאי שהוא
יזמין לרקוד. אתם חושבים שכך יוכלו
אי־פעם לרקוד ריקוד הארמוני?
מד, שהחינוך הלא־פייר הזה הצליח
לעשות לנשים זה ״גב שרוף וחזה קפוא״.
לעשות סכס זה כייף לא־נורמלי, אז
עושים אותו, ורק לא גומרים בזמן מיש־גל,
כי ״זכרנו את ירושלים״ אז הנשים
בכל זאת נשארות ״בסדר״ .הן לא שמחו
בחזירות, שימחה אבסולוטית משוחררת
.״הן זכרו את החורבן״ .כדי לש מוח
לגמרי, הן צריכות פצצה מרוכזת
לראש הדגדגן, שתאנוס את מוחן, ה מסרב
להרגיש, להרגיש.
או־קיי. אז זו היתד, הנורמה החינוכית
עד כה. השאלה שלי היא: למה מוכר
חים
להמשיך בה, גם כאשר מבינים ב אופן
רציונלי עד כמה שהיא מוטעית?
לצורך כתבה זו ראיינתי המון אמהות
לילדים משני המינים, שטענו בלהט
שהן לא מחנכות את בנותיהן ב־אפלייד,
מינית. שאלתי אותן אם במים־
גרת החופש והפתיחות, שהן יצרו בינן
לבין הבן הקטן, שידרו לו אי־פעם, ב בדיחות
הדעת, שהוא יגדל לממזר גדול,
שידפוק את כל הבנות. בצורה משועשעת
מאוד הן הודו לי, רובן, שאכן, הן
עושות זאת.
שאלתי אותן אם את אותו מישפט
במהופך הן יגידו גם לבת. השתיקה
שלהן היתד, כמו של אדם שמיליון פנסים
נדלקו לו בראש. חלקן היתממו
וטענו שגם לבת הן אומרות מישפטים
שכאלה. שאלתי: איזה מישפטים בדיוק?
הנוסח היה כימעט אחיד: שהיא ״תגדל
ליפהפיה, שתשגע את כל הגברים. כולם
ירצו אותה.״

היא לא תדפוק אותם, היא
לא תידפק אי ת ם, היא תהיה
משנעת. היא תהיה נוצצת, היא
תהיה קורצת, היא תהיה. אף
פעם היא לא תעשה :

א תונו ת דו ר שו ת
ב שו ק?

״פרימיטיוויות״
^ תרכויות
קיימות בעיות של אורגאזמה לנשים.
לא קיימות בעיות מיניות תיפקודיות גם
לגברים, כמו שקיימות בתרבותנו ה־
״נאורה״ .אבל אני עכשיו בעניין של
האורגזמה הנשית, ולמויישלה של מוי־שלה
דרוש מאמר נפרד.
בתרבויות פרימיטיוויות אינן קיימות
בעיות של אורגאזמה לנשים מפגי שבתרבויות
אלד, יש להן הרשאה חברתית
ליהנות ולהפיק את המירב מהמין.
יתרה מזו. באופן הכי טיבעי, בסביבות
גיל ,10 אוספת אחת מזקנות הש בט
את הילדות, ומלמדת אותן, אחת
לאחת, את התיפקודים של אברי־המין
שלהן. היא מלמדת אותן טכניקות של
אוננות, כדי לחדד את הרפלכסים האור־גזמיים,
וליצור להן ״הדק רגיש״ ,גופני
ופסיכולוגי, בקשר לענייך.
משונה הדבר שהתרבות שלג( מעודדת
מורים לפתח ולאמן נערים ונערות
בכל מיני עיסוקים ספורטיביים, המפתחים
להם שריר זה או אחר, בשיטת
אימונים הדרגתית ונכונה, עד השגת
״תוצאות״ .תוצאות אלה הן, לרוב, מיש־חק
כדורסל או כדורגל, המבוצע באמ נות.
איש לא יטיל ספק בנחיצותה של
האנרגיה העצומה הזאת, המושקעת באימונים,
למרות שמישחקים ספורטיביים
הם הרבה פחות שימושיים בחיי הבוגר
מאשר פעילות מינית, שבה איש לא
אימן את הילד. כך הוא נידון לבורות
מכאיבה ומשבשת, שממנה יכלו לפתור
אותו ביעילות עצומה, אילו רק היתר,

מיסתודי האורגזמה הנשית

(המש דנז מ מוד )63
בתרבותנו הנכונות״*׳לכך.
רציונלית.
מוכרחים — מוכרהים! — לנקות את
הראש בצורה היסודיית ביותר מצורות־חשיבה
ישנות על הסכם. הסכם אינו
נושא מגונה מעצם טיבעו, הממוקם
באיזור ה״פויה״ של הבן־אדם (הפרשות
הגוף, שגם להן התואר ״פוי״ אינו מוצדק)
הוא מגונה בגלל התנייה חברתית
מסורתית, שהקלה על הדת לשלוט.
אל תיבהלו מהתוצאות הקטלניות, העלולות
לנבוע מחינוך מיני אישי שכ זה.
אל תצעקו לי: מה עם צינעת־הסרט?
איפה צינעת־הפרט ! אני רואה
איך מלמדים תינוקות לשבת על הסיר.
כל המישפחה מוחאת כפיים כש״מצ־ליח״
לקטנצ׳יק. לא שמעתי על אף
קטנצ׳יק אחד שכזה שגדל לאדם חס!־־
תרבות, שלא עושה את צרכיו בפרט יות,
למרות הנסיבות הפומביות־משהו
שבהן הוא התחיל בעניין.
הנכונות ה

אותם את מהות האהבה. שהרי
זה כל העסק, לא ז
אני מקווה בכל לבי שזאת תהיה ההזדמנות
החגיגית שמישהו מוסמך ילמד
(מם צרויה) סוף־סוף שהחיים צודקים,
ושהאגדות טועות. האגדות הטמבליות —
בלי הזיקה למציאות — שמגדלים אותנו
עליהן. שיפריכו לילדים כל מיני
ציפיות לא־ריאליזת, המנפצות נישואין
בשלב מאוחר יותר. שיסבירו להם ש גבר
ואשד, נולדו להיות חברים הכי־טובים.
שיכינו אותם, שבאמת יכינו
אותם לחיים.
שילמדו אותם שקשר אנושי אינו ״הש תמש
וזרוק״ ,כי אם דבר בעל חיים
משל עצמו, שצריך לטפחו כימעט בכל
יום. להטליא, לתקן, לבנות, לשפר, ואז
ליהנות מההשקעה: לקבל אינטימיות
אוהבת עמוקה, שייכות נהדרת, שאין
יפה ממנה.

משדרים לילדה לשמור על הבתולין
בכל מחיר, ושומרים אותה מכל מיני
פעולות העלולות לגרום לה ״גול עצמי״
רחמנא־ליצלן. אמהות מודרניות לחלוטין,
עמוק בתוך נפשן עדיין אינם מסוגלות
לחשוב על הבתולים כעל משהו שאינו
יקר־ערך ומשמעותי. בקיצור, אם הפין
שואף תמיד להיכנס אל תוך הפות, וזה
״רע״ ,מה פיתאום שהנערה תעשה לעצמה
במו ידיה ״רע״ זה י
וזהו. כאן מתחילה המכה.

לנשים איןצ׳ אגס כתרבות
שלנו להתחיל נבון. כיגלל בורות.
התנייה חברתית, חרדת הבתולים
וההניינה (״זה מבנים חיידקים:״)
אין להן צ׳אנם אפילו להתחיל
לאונן נכון.
כשמתגבר היצר על אי־החינוך אצל
שני המינים, הם מתחילים לאונן. המזל
הגברי הפסיכולוגי הוא שלהם אין שוט
תשוב
ללמד כנות -דווקא ככ לל
הטאבו ששרר עד כה על מי ניותן
_ את הפוטנציאל המיני
שלהן.
הטענה כאילו חינוך שכזה ייצר פשיט
זונות, בהחלט יש לה קשר עם הפחד
הקמאי המתועב (של הנשים עצמן !)
מ״המיניות האינסופית״ של האשה. זה
כמו לאמר: אל תפתחו את תיבת־פנדו־רה
המפחידה הזו הקרוייה מיניות ה־אשה,
כי סופה מי ישורנו. נגדל דור
של זונות נוסח קאסווירה, שאף אינן
עושות את ״זה״ בגלל כסף, או דור
של אתונות דורשות בשוק.
גם אם אסכים לטענה כי מיניות האשד,
היא חומר־נפץ אטומי, עדיין אהיה
סבורה שניתן לשלוט בו. ניתן לכוון
מיניות זו לתוך ערוצים מקובלים של
מיבנים חברתיים מקובלים בתרבותנו,
מבלי שהעולם יתפרק. לא צריך לשפוך
את התינוק יחד עם מי־האמבט.
מיניות ״מבהילה״ זו אינה מצדיקה יחס
של ״להרוג אותה כשהיא עוד קטנה״.
היא בהחלט בת־שליטה־עצמית. אוי לצער,
שהיא אפילו בת־שליטה־חיצונית.
דורות של נשים מסורסות — יעידו.
היתה זו צורת־החשיבה של אי־פעם
שגרסה, שרק ״זונות״ נהנות ממין. נשים
מהוגנות — כמו אמא, למשל — לעולם

חינוך מיני בריא לא ייצר זונות. הוא
ייצר נשים מאושרות יותר. זה הכל.
אולי הוא ייצר גם מודעות בריאה לכך
שגם אמא עושה את ״זה״ .הידע יגרש
אולי שאריות של אשמה מהאדם הבודד,
שבכל דור ודור נגזר עליו להמציא את
המין מחדש.

^ד ן חוין 1ד ד
ך ן שוב לאונן. אוננות זה ה״בקרוב״ הי
• הכרחי של החווייה האמיתית. מישחק-
אימון הכרחי של המיניות. שיבוש ב־מישחק,
פירושו שיבוש ה״באמת״ שיבוא.
אחד צומח על בסיס השני.

אכל חשוב לתת גם לכנות
צ׳אנם לאונן נכון. זאת אומרת,
לספר להן, שיהיו מודעות שיש
להן גם ואגינה.

מורה פרטי
שוב לאמץ לתרבותנו את המוסד
י 1ה״פרימיטיבי״ ,המעשי, בעל השכל
הישר, של מורים פרטיים למיניות0 .כ־סולוגים
מוסמכים, בעלי נפש הומאנית.
שיהיו מופקדים על החינוך המיני של
הקטנים. אנשים החיים בשלום עם מי ניותם,
ואשר יוכלו לשדר אותה על הצד
היותר טוב. גבר שיהיה דמות אב לב נים,
ואשד, שתהיה דמות־אם לבנות.
זוהי דווקא הזדמנות נהדרת ללמד את
הדרדקים חוקי־מין מתוקנים, כדי לעקוף
את המסרים ד,מעופשים של סדרות־הטלוויזיה
או של הורה אינפנטיל. ילמדו
אותם את ״המאתימטיקה החדשה״.
שאין עוד מקום לכל הבולשיט של
״לבנים מותר, לבנות אסור״ .שלשני המינים
מותר ליהנות בכייף, מבלי ש כבודם
עלה אז יירד עקב פעילות מי נית.
ילמדו אותם חוקי־יסוד (לא לפגוע
בזולת, לא לעשות זאת בניגוד
לרצונו, מותרות כל ההזיות שבעולם, אך
בצינעת־הפרט, כי אלה הן דרישות תר בותנו)
.ילמדו אותם אתיקה מינית (לא
להדליק מדורות שאין כוונה לכבותן. לא
לאסוף קרקפות).
והכי חשוב: ילמדו אותם מה היא
מהות כל העניין הזה, הקרוי תיקשורת
מינית, ואיד לעשות אותה חיובית. ילמ
החלט
אפשר להתעלם מקיומה. בהליכה
על ארבע, זה לא היד, קורה לעולם.
אבל כך מתעלמים, ומעלימים את עובדת
קיומו של הפתח הזה. אז זהו. בנסיבות ־
האמורות, הדבר הכי ״טיבעי״ כשבין כה
וכה ״אין״ — וגם לא מלמדים אחרת —
זה לאונן באצבעות ישר בקליטוריס. וככה
מתחילה אחת המכות, איך שמתחילים
חיי־המין. כך מתוכנתת הקסטה, וכך היא
נשארת, אלא אם כן, בעמל די רב וזמן,
מתכנתים אותר, מחדש. שום אבר גברי •
אינו מסוגל לחקות את עוצמת הלחץ,
הכיוון, ומהירות־השיפשוף של האצבע
האנושית. גוף שהתרגל לקבל אורגזמות
בצורה זו, נוסף על נעילת המוח
ממגע ב״מטרה״ ,יתקשה, כדבר מובן מאליו,
לפתח אורגזמות ממגע של פין גברי
בתוך הפות, שלא קיבל שום אימון. גם
גבר שהיה מתרגל לאונן בצביטות על
ראש הפין, היה הופך זכר שאינו מסוגל
לגמור במישגל נורמלי, שכן שום פות
נשית לא היתד, מסוגלת לחקות את צבי טות
האצבע, כמו ששום פין גברי אינו
מסוגל לחקות את שיפשופי האצבע על
הקליטוריס.
אין לנשים צ׳אגם להתחיל את העסק
נכון. נורא חשוב איך זד, מתחיל. חוויות
ראשוניות הופכות להרגלים ראשוניים,
והרגלים — זה כבר כימעט טבע שני.
אפילו בגיל מבוגר יותר, כל מדריך-
ספורט יספר לך כמה קשה ללמד ספורטאים,
שהתרגלו לבצע פעולה מסויימת
בצורה לא־נכונה.
לשרש הרגלים זה קושי עצום. כי
הקסטה תוכנתר, כבר באופן כזה וכזה
לגבי פעולה מסויימת. כל פעולה החוזרת
על עצמה הופכת פעולה אוטומטית,
מתוכנתת. קל יותר ללמד בורים לגמרי,
מאשר ״חכמים״ הבאים להשתלם.
ואם מישהו יסיק מזה ש״אהה ! צדקתי !
אסור לאונן אזרוק את הטיפש הזה
מכאן, מכל המדרגות.

המדריכים האלה ילמדו את הילדים
במפורש מה הן דרישות החברה שלנו,
ולמה הן נוצרו. זה יאפשר לכל מיני
חוקי־חברה -נאמר -מתוקנים -
להתקיים, מבלי לדפוק לילדים את השכל,
ככופר קיומם (של החוקים) .כאשך
ילמדו בני-אדם קטנים לכוון אנרגיה
מינית לערוץ הנכון שלה, לא יזדקקו,
אולי, למילחמות. ובינתיים, גם אם הבנות
תהיינה ״רק״ אורגזמיות מזה, דיינו.

הבוז ולין !
לץ דפק של האורגזמה הנשית שאינה
י י קורית בזמן חדירה, אלא ביגלל
בומבה מרוכזת וטיפול אישי בדגדגן,
מקורו בחינוך המנטרל את האשה מה־
״אבר הגברי המסוכן״.
משדרים לה לנסות להתחמק מהברקודה
הטורף הזה, עד הדקה ה־ .90ד,ן כל מה
שהוא הותנה לרצות זה רק לחדור
אל תוך האשה, ו״לזרוק אותר,״.

פים את המוח איך להתגונן מפני האיבר
הנשי. משדרים להם להיפך. לחתור ל מטרה.
כבר
סיפרתי איזו נכות איומה גורמות
אידישע מאמע׳ס ניו־יורקיות לבניהן, ש אינם
מסוגלים לתפקד מינית עם נשים,
כשדופקים להם את השכל באקטיביות,
כמו שדופקים את השכל לבנות. אבל לא
רק זאת.
יש עוד סיבה. ביגלל האנטומיה הגב רית,
תנועות האוננות של הילדים הזכרים
מחקות באופן כימעט־מדוייק את התנועות
של המישגל המושלם, שיבוא בגיל בוגר
יותר. ואילו הבנות, עם חבילת ההתנייה
החברתית — הפות האסור, האמא, ה־
״חיידקים״ — לא יעלו בדעתן להכניס
אצבע או חפצים לפות המשומר, כחיקוי
נשי של דגם המישגל הבוגר.

הפות -

אבר חיקוי
צל נקבת ההולך־על־שתיים, הפות
> ממוקמת, מבחינה אנטומית, כך שב
הטבע
הוא חכם, נבון, וצודק. אם רק
לא יפריעו לעבודתו בבולשיט מיותר,
הוא יעשה אותה על הצד היותר טוב.
הכניסו בבקשה בחזרה את הפות הנשי
לרשימת האיברים החוקיים של התינוק.
כמו שאתם מסבירים לילדה את האף
שלה, והעיניים, והפה, קראו גם ל״אנפן
טריבל״ הזה בשמו. התייחסו אליו כפי
שאתם מתייחסים לעיני התינוקת, לא
יותר אך לא פחות. וכשאתם מחליפים לה
את החיתול, נשקו לה את הפיפי, הבטן
והמרפק, כדי שהיא תבין היטב את מסר
השיוויוניות של אבריה, וספרו לה ,״איזה
אבר־מין יפה יש לך ! ״
מה יש? באלף מתוך אלף, זו תהיה
גם האמת. לשיערה אתם מחמיאים לפעמים?
ליפי פניה ז לאצבעותיה המתוקות י
ובכן, יש לה גם אבר־מין ! למה שייפקד
מקומו ממיסדר איבריה י
מקומו של הפות האנושי, שהפך מוצנע
עם הזדקף האדם על שתיים, מצריך עידוד
עדין, ומעט מודגש יותר מאשר הפין
הגברי, כדי להכניסו ל״מעגל האישיות׳׳.
מבינים אתם, הפין הגברי הוא פשוט
בטווח עין. קשה מאוד להדחיק ולהעלים
את קיומו מ״מעגל האישיות״ הגברי.
הטבע הוא חכם.
ספרו לילדה על קיום הפות שלה, אל
״תסיחו את דעתה בעדינות״ לדברים אח רים
כשהיא מאוננת, ואצבעותיה כבר
ימצאו את הדרך לאמן גם את הפות
שלה ,״במקבילת האוננות הנשית״ למיש־גל
בוגר.
איני אידיוט. אני יודעת בתוך איזה
עולם אני חיה. אמהות ימשיכו לא-

סור על בנותיהן להכניס מקלות, חפצים
ואצבעות לתוך הפות, כי זה ״מביא חיידקים״
.אני גם לא חושבת שהן תדרכנר.
את הבנות לאונן במקום הנכון, כפי שהיו
מתקנות לה, בשיא הטיבעיות, את צורת
האחיזה במזלג, או בעט. אבל אני מלאת
אמונה. דור שילדותיו מוזמנות, מעל גבי
העיתונות, אשכרה בעיניים, לתחוב לעצמן
טמפונים עם מוליכים לפי מידה, ואללה
יש לו תיקווה.
אולי, כשמותר יהיה לילדה להיות מו־דעת,
ממשל אבר ־המין שלה, מותר
יהיה לה לדעת עוד עובדה הכי עקרונית
בעולם :
שהמיניות שלה איננה הר־געש קפוא,
שיפשיר רק בתנאי שהנסיך הנכון
יתן לה את הנשיקה. היא אולי תדע
סוף־סוף שכושר־ההנאה המיני של האשד(
.וגם זה של *הגבר) ,כמו רגש־האהבה,
פשוט מצוי וטמון בתוך גופה.
זה הולך איתר. לכל מקום.
אשה המתעוררת לחיים של רגש בגלל
גבר זה או אחר, טועה כשהיא חושבת
שבידי הגבר ה״מקסים״ הזה מצוי המפתח.

! לא! לא! לא הוא ״עשה״ לה
את שיפעת ריגשותיה. זו היא שבחרה
להשליך את שיפעת ריגשותיה, הטמונים
בתוכה, ההולכים איתר. לכל מקום —
עליו. אך נכון שמשהו בקרינה שהוא
יצר לעצמו או שקיבל, אותת לה באופן
תת־הכרתי, שאיתו כדאי לה. ולהיפך.
שיש לו, בעצם קיומו, להביא דבר־מד,
לעולמה, שבו בדיוק היא רוצה, ואל זה
היא הכי מתגעגעת.
כל תהליך הגדילה שלנו, מרגע היפל־טותנו
מהרחם, מבוסס על אובדן עוד
עונג ועוד ״הרגשה טובה״ ,שאותם נחפש
בתוך בני־הזוג שלנו עד המוות. גברים
ונשים.
רגשות — ואוי למיתוס המתנפץ כאן
— אינם המובילים את החלטותינו בחיים.

החלטותינו בוחרות כצורה הבי
צינית -אם בי כרמת ה תת ־מודע
— את הרגשות שאנו מעדיפים
לחוש, ולהצדיק כעצם קיומם ה־
״לא־רציונאלי״ כל מיני החלטות
שיבליות לחלוטין.
מכיוון שזו שיטת־הנסיעות האנושית
בחיים, נותר רק להסיט את המתג ממצב
של ״פיילוט אוטומטי״ ,שבו אנו שרויים,
ולקחת את ההגה בידיים. זה יאפשר
לשלוט בכיוון הנסיעה. מודעות. מודעות
עמוקה. זה המפתח!

אבל לבד
עם אחת ולתמיד, יש להסביר את
״ ״ העניין הזה, הקרוי מישגל, מהבחינה
הנשית. מקובל לחשוב שהגבר הוא המר
ביל לכיוון האורגסטי, ואשה לכיוון קומוניקטיבי
במין. ובכן, זהו! זה בדיוק
ה״רוק הסוער״ ,שמלמדים את הילד, מול
הוואלס המעודן של האשה.
אין דבר ״מקובל״ .אבל יש דבר ש מחנכים
לקראתו, ואז זה ״מקובל״.
זאת אומרת, התפקידים אינם מאלוהים.
זה פרי של התנייה פסיכולוגית,
שלעולם לא תאפשר ריקוד הארמוני בין
זכרים ונקבות.

אורגזמה זה דכר פעיל לחלוטין.
כזמן אוננות מקכלות נשים אורגזמה,
בי הן עם עצמן. אין מי
ש״יעשה להן״ את העכורה. אכל
כרגע שהן עם גכר, קשה להן
לייצר לעצמן אורגזמה (ובל אורגזמה,
גם עם האדם האהוב כיותר,
היא תוצרת של ייצור עצמי כתור
המוח ):מפני שבמשך בל חייהן
הן חונכו שהוא יעשה להן את

אז הן מחכות, ומחכות, ומחכות, ובאופן
הכי טיבעי הן לא מקבלות את ה אורגזמה,
כמו שאי-אפשר לקבל תפוזים
מעץ בננות. הן מחפשות אותה במקום
הלא־נכון. תחת לקחת אחריות על הנאתן,
הן מחכות. התהליך הקומוניקטיבי
המהולל הוא פשוט בעוכריהן.
יש שלב שבו פשוט חייבים להתאמן
נפשית בנתק( ,קיראו לזה ריכוז, אם
אתם רוצים) — נתק של היות האדם
עם עצמו. ביחד, אבל לבד! גם הגברים
עושים זאת. הם לא ״פחות אוהבים עם
כל הלב״ בשל כך. הם לא מרגישים

שהם החסירו מהאשד. דבר שהגיע לה
בשל כך. הם לא מרגישים אשמה, ולא
״קצת בוגדים״ ,כמו שאשר. מותנית לחשוב.
המיתום
של ״גמרו שניהם ביחד״ הוא
שלב מאוד מתקדם. שלב של מיקצוענים,
השולטים כבר היטב על מיניותם, ואל
למתחילות לשאוף לזאת. ראשית, יש
להתאמן בכלל בכושר ״להגיע״ ,אחר כך,
כשהשליטה תהיה מוחלטת, אפשר להתאמן
לשלוט מתי להגיע, מבלי שה־
״יגיע״ יברח. אבל תחילה־תחילה לזרוק
את השטויות של הוליבוד מתוך הראש.
לזרוק את ההתנייה הנפשית המוטעית
באופן טראגי, שהאורגזמה זה משהו ש אשר.
מקבלת מהגבר, ולא ממוחה שלה.
היא מקבלת אותה רק ממוחה שלה, כמו
שזה אצלו רק ממוחו שלו, בעזרה של
הזיות וכל מה שתרצו.
לא לדאוג! זה לא מקלקל את ה-
״התאחדות האוהבת של המישגל״ .להי-
פך. אם לא מבלבלים את היוצרות, ולא
מנסים להגיע לשלב גימ״ל לפני שלב
אל״ף, זה אפילו משפר את ההתאחדות
האוהבת של המישגל. אדם — זכר או
נקבה — השולט היטב ברפלקס האור־גזמי
שלו, הרבה יותר פנוי בשביל
האהבה.

ל א0 |1

אח המוח
^ ה רי כל ההרצאה הזאת על האור-
י גזמה, שהיא עבודת־יצור של המוח
הפרטי, קודם כל של המוח הפרטי,
כימעט מיותר להסביר למה הדגדגן מצוי
בהחלט במקום הנכון.
במשך המישגל הרגיל יש לפין הזדמנויות
די והותר להעסיק את הדגדגן.
הפין מותח ומושך את שפתי־הערווה,
אגב החלקה פנימה והחוצה בוואגינה.
הוא מחכך את בסיס הדגדגן !המצוי
רובו בתוך הגוף) מבעד לדופן הפות,
הגובלת עם צינור השופכה. הוא מפעיל
על הדגדגן לחץ — באמצעות החלק החיצון
של הפות — עם כל גיחה וחדירה.
כאשר הפין הגברי נעוץ בעימקי הפות
עד בסיסו, ברוב התנוחות עצם-
החיק של הגבר, המופעלת בלחיצה סיבובית,
אף היא מעניקה ריגוש חריף
לדגדגן. הבעייה אינה במיקומו של הדגדגן,
שאינו מקבל גירויים מספיקים.
הבעייה היא להביא את הדגדגן לכלל
תגובה על גירויים אלה. להוריד מהמוח
את חוסם־העורקים הפסיכולוגי, המפריע
לו לקלוט ריגושים עדינים, עד
כי רק פצצה ישירה על הדגדגן מסוגלת
לאנוס את המוח, המסרב להרגיש —
שירגיש.
הבעייה היא לשפר את נכונות התגו בה
של המוח. המון־המון-המון דברים
מפריעים לנכונות־התגובה של המוח. נדמה
לי שהיה זה טולסטוי שאמר שכל
המישפחות המאושרות הן מאושרות באותה
דרך, אולם המישפחות האומללות
— כל אחת אומללה בדרכה שלה.
אם נעשה פרפראזה, הרי שכל הנשים
בעלות ההפרעה האורגזמית — מופרעות
אורגזמית כל אחת בדרכה שלה.
מיכלול הסיבות הוא נתון ידוע, ובלתי-
משתנה. ישנן כך־וכך נוסחות־יסוד של
הפרעה אורגזמית. אולם צירוף־הסיבות
האישי משתנה מאשה לאשה. מסוכן לתת
מעל גבי העיתונות ״פיתרונות״ כיוון
שרק בעל־מיקצוע, המטפל באדם אישית,
מסוגל לאבחן מהו, ואיפה טמון
הדפק האישי, כדי לרכז לשם את תות־חי־המודעות•
הצל הגופני של האורגזם
קשור בצורה הדוקה בצד האמוציונלי
שבחיים. בדק־הבית צריך להיות גופני
וריגשי.
אימון האורגזמה
ה יתרונות סבסואליים קשים ל״
נתינה בשיטת המירשם לעוגה, אבל
אני מתעקשת שעד נקודה ריגשית #סו־
־יימת, המצריכה טיפול מיקצועי, כ ל
אשה מסוגלת לעזור לעצמה.
אני הולכת להביא כאן כמה הוראות־ביצוע,
שאושרו מעל לכל ספק בכנס
הסכסולוגים האחרון, שהתקיים בארץ.

אז ככה. את בדק־הבית הריגשי
של מיניות האשד, רצוי לעשות בעזרה
מיקצועית. אלה הן מותרות שאני מאחלת
לכל אדם. זה ״לתכנת״ את הקסטה
מחדש, בצורה הכי יעילה.
כל התורה כולה על רגל אחת מבוססת
על ארבעה דברים:
ו• להפסיק לחיות בעבר עם בן־הזוג
שבהווה — על כל ההסתעפויות הריג־שיות
הנובעות מכך.
• להסכים להתבגר.
+לקבל את המיניות הנשית, לחיות
איתה בנוחיות ובחדווה, ברובד הכי
עמוק ואמיתי של הלב.
;• ליצור קשר וקומוניקציה עם הרצונות,
החשקים, ההזיות והתשוקות ה־
״אסורים״ והעמוקים ביותר של הנפש,
ולהיענות להם בראש.
שום דבר לא יתמוטט בשל כך. שום
דבר אינו כל־כך אסור עד כי יצדיק
אשמה עצמית מסרסת. ב״£817״ אומרים
מישפט חכם:
3X6 1104.גי 7 0

— 1101

011 3.1£ץ 11011

כשאתה ״חם״ — אתה ״חם״ .טינה לבד
הזוג, או התחלת העניינים מהאמצע, אינם
עוזרים לבן־אדם להיות ״חם״ .עד
כאן, המישור הריגשי.
במישור המעשי, אין דבר המצליח כמו
ההצלחה. תחת לראות באורגזמה משהו
בלתי־מושג, יש להפוך את העסק לעוב־דת־חיים
פיסית. לאמן את הגוף לחוש
אותה בכל עת שיעלה הרצון מלפניו.
על רקע זה ניתן להבין, ללא שום
סנסציה מטופשת, את המלצות התדפיס־טים
המיניים לאונן ״בים, ביבשה ובאוויר״
.ולא באצבעות, שמנציחות מגע
אנושי בקליטוריס, אלא דווקא במכשיר
חשמלי, שהוא פשוט סיפור אחר.
הריגוש המיני החריף, הבלתי־נסבל
כימעט, יוצר הלם־גירוי עז, ואונס ומ אלץ
את אברי־המין ואת המוח להגיב
בפיצוץ אדיר. הרפלכס האורגזמי מקבל
בצורה זו אימון קבוע, ומשתפר.
האשד, הכי עסוקה תמצא לעצמה עשר
דקות פרטיות מוחלטות לשם־כך. לא נכון
שהגוף מתרגל לגירוי חריף זה, ושאז
גירוי עדין ממנו (כמו זה שגורם הפין
הגברי) איננו ״עובר״ .לא נכון! להיפך!
ההדק הגופני הופך כך רגיש יותר, וני
כונות־התגובה של המוח משתפרת. אין
שום פחד שהאשה ״תשתעבד״ לעסק החשמלי
הזה! זהו שלב־מעבר בלבד להשגת
אורגזמה ממגע פין בפות. לא לדאוג
לטבע! אין לו תחליף!
אורגזמה בהיפנוזה
ך* פמיניסטיות הכי גדולות, אחרי ט ד
י י טונה של אוננות אידיאולוגית, משלימות
את המעגל. הן מגיעות לנקודה שבה,
אוי לבושה, מתגעגעים לחזירון שוביניסטי
קטן, ובלבד לחוש גבר, גבר העשוי
מבן־אדם, הממלא את כל הווייתן דרך
הפות.
האינסטינקט הזה ״להיות מלאה״ הוא
רעב בסיסי. געגוע שטבוע מלידה.
דיווחי מחקרים מאנגליה מורים, ש-
ס/ס0ך מהנשים, שהשתמשו במכשיר־גירוי
חשמלי, הצליחו להעביר את חוויית־האורגזמה
למישגל עם בני־זוגן. בקשר
ל־^,ס 30 הנותרות, שלא הצליחו, אז נא
לא לשכוח, שהן לא הפסידו דבר. הן
נשארו פשוט במצב ההתחלתי שלהן. כך
שעם המכשיר, יש בעצם רק סיכויים
להרוויח.
יש לקנות ויברטור למסג׳ ,ולאו דווקא
ויברטור ״ויברטור״ .זה יחסוך המון
מבוכות, ויקל מבחינה נפשית את השימוש
בו. מכשיר מסג׳ ליד המיטה, אי
בבית, הוא. תמיד ״לגיטימי״ יותר. קוסמטיקאיות
משתמשות במכשיר ״פיבקו״
שניתן להשיגו בחנויות־חשמל. הוויברטור
בעל הסוללות אינו די אמין, כי
כאשר הסוללות נחלשות הגירוי אינו די
חזק, והאשה חוששת שמשהו אצלה
אינו בסדר. וזהו. זה הציוד הבסיסי ל יציאה
לדרך, אם זוכרים את היעד, את
המטרה. לא סכס מסוג חדש, כמו שממליצה
האשד. האוסטרלית, העוצר בדגדגן,
אלא סכס מסוג עתיק-יומין, כפי שהיה
אמור להיות, לפני שדפקו לנשים את
המוח. לצייר אבסטרקט זה בסדר גמור.
אבל תחילה — נא לשלוט על רזי ה טכניקה
הפיגורטיבית!
אסתר זיו, מהירחון את, מביאה
מימצאים מאלפים אשר אספה בכנס־

הסכסולוגים שנערך לא־מכבר בארץ על
טיפול בעזרת היפנוזה. אביא את הקטע
כלשונו :״ידך השמאלית נעשית קשה
יותר ויותר. אתה מרגיש את הנוקשות
בידך, והיא נעשית קשה כמו מוט פלדה.
גופך עדיין בהרפייה עמוקה, ונינוח. מעכשיו
הגוף שלך יהיה מסוגל לייצר
נוקשות כזאת גם בפין שלך, בעת קיום
מגע מיני.
״על המסך — ד״ר פרם מזרע, המנתח
את הגבר שבטיפולו. כף־ידו של
הד״ר מיזרע מחליקה ארבע פעמים על
זרועו המושטת של המטופל, בתנועות
מהכתף לכיוון כף־היד, תוך כדי ספירה
עד ארבע, וידו של המטופל, השקוע
בתרדמה היפנוטית, נעשית נוקשה( .דד
הרפייה מבוצעת אחר־כך בספירה לאחור,
תוך כדי החלקת יד המטפל מכף
היד לכיוון הכתף).
״זהו קטע מטיפול בעזרת. היפנוזה בבעיות
זיקפה של גבר, הסובל מאימפוטנציה.
ד״ר מזרע, פסיכיאטר קליני מסקוטלנד,
הציג בקונגרס תוצאות טיפולים
היפנוטיים בבעיות־מין שערך בש לוש
השנים האחרונות בקבוצה של 134
מטופלים( .טיפולים בבעיות מין בעזרת
היפנוזה נערכים זה עשר שנים. ניסויים
בנושא זה נערכים במרכזי מחקר ורפואה
שונים, ביניהם קנדה וישראל).
״מילבד בעיית הזיקפה, היתה לגבר
בעיית שפיכה מוקדמת. האשה סבלה
מהעדר אורגזמה (אנאורגזמה) .אף היא
טופלה בהרפייד, היפנוטית עמוקה, כש-
ד״ר מזרע מדובב אותה לגבי בעייתה,
מלמד אותה לרפות את גופה, ומעביר
אותה במחשבה אל סצינת המיטה, :ככל
שהוא מתקרב אליך, את מרגישה נינוחה
יותר ויותר. את מרגישה שהתרגשות
בגופך נבנית באופן טיבעי. את מרגישה
נוח עם זה, וכך הלאה וכך הלאה.
״הטיפנל ממשיך עד שהאשה עוברת
הוויית־אורגזמה תוך כדי היפנוזה, ולומדת
להכיר אותה ולהדגיש נוח עם
ההתרגשות. טיפולי ההיפנוזה במרפאה
שבסקוטלנד זכו בהצלחה גדולה יותר
מאשר כל שיטת-ריפוי שנוסתה שם —
משיטת מאסטרם וג׳ונסון, ועד טיפול
בייעוץ או טיפול תרופתי.״
מחיאות־כפיים סוערות. אני בעד.
אורגזמה נשית בזמן מישגל — זו
חווייה גופנית וקומוניקטיבית משגעת.
היא יכולה להתקיים. בתנאי שירצו בה

מכיוון שבחינוך האשה הושקעו מאמצים
כה אקטיביים בדיכוי המיניות,
הרי שתיקון ליקוי אורגזמי מצריך אף
הוא מאמצים אקטיביים לחלוטין.
זהו. נסיעה טובה, חבר׳ה. הארץ המובטחת
היא בטווח מגע!

ח,זו 1ם 1ת 1של ס 1פ ד

..מחשבות אד מ ה בזיד מ ת

הקיץ״ של דו ל טי ר #ו דזיסן אהבה ל א מצונזר של של 1ם עליכ ם
ח מו ם

ייסורי ברדלי
בשנים האחרונות ראדאור בתרגום
לעברית כמדי רומנים פרי־עתה של ה־מספרת
הבריטית אירים מרדו?! (ורדי
אהבה — בהוצאת עמיחי; חלומו של
ברונו — בהוצאת עם עובד; הבריחה מן
הקוסם — וארמון החול — בהוצאת
בוסתן; הראש הכרות בהוצאת זמורה,
ביתן, מורן) .בימים אלה ראה־אור בתרגום
לעברית ספר נוסף של מרדוק, הנסיך
השחור*.
ספר זה חושף את עולמו של פד ר לי
פירסון, סופר כושל ואזוטרי מזדקן,
הבוחן את חייו כדי למצוא חומרים, ש יעניקו
עוצמה לספר אותו הוא מתכוון
לחבר, ולזכות בעזרתו בתהילה, לה הוא
ראוי לדעתו. הנסיך השחור נפתח בהקדמת
העורך, בעקבותיו באה ההקדמה
של ברדלי פירסון, אח״כ פרק ש שמו
סיפורו של ברדלי פירסון, ולסיום,
תוספת מאת ברדלי פירסון +ארבע
תוספות מאת הנפשות הפועלות ולסיום
תוספת העורך.
איריס מרדוק משלבת בספר את מאבקו
היצירתי של אדם עם סיפור אהבה טרגי
למדי. גיבורו, ברדלי פירסון, מתאר את
עצמו כך :״אני 5ן חמישים ושמונה. אני
סו פ ר ...כדרך כלל גרתי לפדי. אחרי
אשתי וגם לפניה, חיו נשים אחרות שעליהן
לא אדבר במרבית חיי־חעכודה
הרשמיים שלי הייתי מפקח־מם. עבדתי
כמפקח־מס משום שהייתי אנוס להתויח
את לחמי, וידעתי שלעולם לא ארוויחנו
כסופר אולם כאשר ויתרתי על מיש־רד
מם־ההכנסה ויכולתי לשבת בל בוקר
ליד שולחן־הבתיבה שלי בבית ולחשוב
את כל המחשבות שרציתי, נוכחתי שאין
לי מחשבות בכלל
את ״סיפורו״ פותח ברדלי במילים :
״מבחינה דראמאטית יבול לחיות מרשים
ביותר שאתחיל את הסיפור כרגע שאר־נולד
באפיו צילצל אלי ואמר, ,ברדלי,
התוכל לבוא חנה בבקשה, אני חושב
שזח עתה חרגתי את אשתי ברדלי,
העומד לצאת לבית בכפר על מנת לחבר
את ספרו הגדול, נקלע למחרוזת של אי רועים,
דרמטיים וטראגיים. ארנולד
כאפין הינו ההיפר מברדלי — הוא
סופר מצליח, המייצר מדי שנד, רומן פו פולארי,
וזוכה לתהילה. הוא יריבו התת־הכרתי
של ברדלי• כמו בטרגדיה היוונית,
שיגרת חייו האפרוריים של ברדלי נשברת
בבת אחת, ומכל הכיוונים האפשריים.
גרושתו, כריסטיאן, שבה מאר־צות־הברית
ללונדון. אחותו המבוגרת נמ לטת
מבעלה ומחפשת מיקלט אצל ברד־לי.
כל עולמו משתבש, בדומה לאחד מתיאוריו
:״החולים קופצים על ברכיהם של
שונאי ח תו לי ם
אשתו של ארנולד באפין, ריי צ׳ל, הופכת
עד מהרת להיות אחת השחקניות
הראשיות, במובן מכריע, אולי השחקנית
הראשית בדראמה שלי ארנולד באפין
מכה את רייצ׳ל, חוקוב שהרגה, ומזעיק
את ברדלי, המגלה כי היא בחיים, אך
נעלבת וממורמרת (״הוא שלח אותי לגי הינום.
הוא נטל ממני את כל חיי. הוא
השחית את העולם בעוד ארנולד מס ביר
לו :״לרייצ׳ל ולי חיי־נישואים
מאושרים מאוד וברדלי מהרהר :״אי זו
תעלומה הם הנישואים. איזה עולם
מוזר ואלים, עולם הנישואים. שמחתי
להיות מחוצה ל ו
* איריס מרדוק — הנסיו השחור:
עברית: חיים גליקשטיין; הוצאת זמורה,
ביתן, מורן; 354 טמודיס (כריכה קשה).
— 6 6 1ו 11

בצאתו מביתו של ארנולד באפין, פו שטויות וברדלי מתאהב בה, בריחה, ובנגש
ברדלי את בתו, ג׳וליאן כאפין. עוריה :״יהירות וחרדה סיבכוני עם ריי־היא
מספרת לו :״הבט, ברדלי, זה צ׳ל, וקינאה (בארנולד) ורחמים, ומין
העניין. החלטתי להיות סופרת ...אינני אהבה, ובוודאי השפעה של תשוקה גו רוצה
להיות סופרת כמו אבא, אני רוצה פנית סירוגית ...התאהבתי בג׳וליאן. באיזה
שלב משיחתנו תפסתי זאת, קשה
להיות סופרת כמוך היא מבקשת רשילקבוע

מת ספרים לקריאה, והוא מזמין אותה
את תחושותיו הוא מתאר :״ודאי הרלבוא
למחרת לביתו.
גשתי כי נולדתי מחדש. הרגשתי שאני
בבוקר כותב ברדלי מיכתבים לארנולד,
לג׳וליאן, למארדו (אחיה של כריסטיאן מפואר גופנית, כפי שאדם עשוי להרגיש
גרושתו) ,ולכריסטיאן (״אין לי שום רצון בתמיהה צנועה ביום תחיית־המתים. אברי
לראותך ושום ענייו לשמוע עליך. איני היו עשויים חמאה או שושנים או דונג
חיוורין כאשר פוגשת בו רייצ׳ל היא
רואה שום סיבה שדרכינו תצטלבנה, ואהיה
אומרת :״אתה נראה בריא נורא היום.
אסיר תודה על המשך ניתוקנו הגמור
אתה נראה צעיר יותר
אז מגיעה לביתו אחותו פרסיליה,
בפגישה עם פריסליה, המתגוררת אצל
שמבשרת לו ״עזבתי את רוג׳ר ובוכריסטיאן,
מבשרת האחות ״החלטתי לשוב
לעת כמות גדולה של כדורי־שינה. ברד־אל
רוג׳ר ואז
לי נבהל, ותוך זמן
מספר לה ברדלי,
קצר, מגיעים כמעט
כי רוג׳ר חי עם
כל גיבורי הרומן ושהיא מריגולד,
לדירתו הקטנה, ו־בהריון.
האחות הרייצ׳ל
מספרת לו :
אומרת : המומה לשעבר
״אשתך
״ואולי אני אוכל
הגיעה, ארנולד הסלהעביר
את זמני
ביר כי אחותך ניסבסריגת
דברים קטתה
זה עתה להתנים
בשביל התי־אבד.
אשתך לשעגוק...״
כריסטיאן
בר התישה שאין
מנצלת ביקור זה
זה הזמן המתאים
של ברדלי אצל
לטיפגשרעים, היא
אחותו, ואומרת :
נמוגה מן המקום
״אתה יודע שוארנולד
ליווה או אני
פשוט אהבתי

אותך ומבקשת
ארנולד.מוסר ל־ממנו
לנשק אותה.
כריסטיאן את מיכ־ברדלי
עוזב את
תבו של ברדלי, ואשתו
ואת אחותו
היא מזמינה את
המבוגרות, ויוצא
ברדלי לבקר אולפגוש
את. ג׳ו־תה.
היא מספרת
מודול, סופרת ליאן הצעירה. הם
לו על בעלה האמואחרי
האמנות אין עוד
סועדים במיסעדה,
ריקאי שמת :״הוא
ובטרם פרידה הוא
היה באמת חתיכת
מנשק אותה. היא מזמינה אותו לקונצרט
טומטום אמריקאי כריסטיאן מנסה לשבור
את שכבות־המגן של ברדלי, אך ללא בבית האופרה המלכותי, באחד הערבים הבאים.
בשל התרגשותו הרבה, יוצא ברדלי
הצלחה יתרה• כאשר הוא שב לדירתו,
מאולם האופרה ומקיא. הוא מספר לג׳וליאן
מצליחה אחותו לשכנע אותו לנסוע ל את
דבר אהבתו, והיא משיבה :״האם
בריסטול, ליטול מביתה את תכשיטיה.
שם פוגש ברדלי בבעלה, המזמין אותו העובדה שסיפרת על אהבתך — שמה
ללגימה, ומציג לפניו את האשה שבחב קץ לאהבתך?״ ואז היא מודה :״ברדלי,
רתו :״זו היא מריגולד. אהובתי אני אוהבת אותך ...כל חיי. תמיד אהבתי

ומספר לו שהיא בהריון.
ג׳וליאן מגלה את דבר אהבתם להו פרסיליה
בינתיים׳אח
כריסטיאן
לוקחת
ריה, ארנולד ורייצ׳ל. הם המומים. שנילהחלים
בביתה, וכאשר ברדלי שב מ הם מגיעים לדירתו של ברדלי, ושיחתם
בריסטול, הוא אינו מוצא את כוחות־ התוקפנית מסתיימת באזהרתו של אר־הנפש
לספר לאחותו את האמת אודות נולד לברדלי ״אני לא ארשה שבתי
בעלה. רייצ׳ל מתאהבת בברדלי, ובאחת תינזק ההורים כולאים את ג׳וליאן,
מפגישותיהם :״רייצ׳ל קרבת את כסא -אך היא מתחמקת משם, ומתארת לבלדלי
המרגוע שלה לבמאי. יבולתי לחוש את את אלימותם. צמד האוהבים, הסופר המז המשקל
הסמור של גופה המדולדל מושך דקן ובת־ידידיו הצעירה מסתלקים מלונבכוח
הכובד את גופי. היא כרבה זרועה דון אל הבית הכפרי. הם חיים בשלווה
מתחת לזחעי ובצורה מסורבלת כעצם הח כמה ימים, עד שמגיע לברדלי מיברק
זיקה כידי. כך עשויות שתי גוויות לברך מכריסטיאן המבקשת ממנו להתקשר אליה.
זו את זו בצורה מגוחכת כיום תחיית• הוא מתקשר, והיא מספרת לו שאחותו
המתים וברדלי מספר לה על ביקורת התאבדה. ברדלי אינו נחפז, אינו מספר
שלילית שכתב על סיפרו האחרון של דבר לג׳וליאן, ומתנה עימד, אהבים. אז
בעלה.
פורץ לבית הכפרי אביה, ומספר לה על
למחרת בבוקר מגלה ברדלי על מיפתן התאבדותה של פרסיליה. היא רואה בכך
ביתו מיכתב מרייצ׳ל, שכותבת לו :״אין חוסר-אמון מצידו של ברדלי, ולמרות
אני מתכוונת לממן קל. אני מתכוונת שאינה נעתרת להפצרותיו של אביה לשוב
לאהבתך ובהמשך היא מעירה: עימו ללונדון, היא מודיעה לברדלי שהכל
״קראתי את הביקורת ואני מצרפת אותה ביניהם תם.
למיכתב הזה. אני חושבת שאינך צריך
כאשר מתעורר ברדלי בבוקר, הוא
לפרסמה. זה יכאיב לארנולד מאוד. אתה מגלה כי ג׳וליאן נעלמה. הוא יוצא לחפש
והוא חייבים לאהוב זה את זה..״ כמעט אותה, אינו מוצא אותה, ומגיע ללונ במקביל,
מתאהב ארנולד באפין, בגרו דון. לווייתה של פרסיליה קודרת כמעט
שתו של ברדלי, כריסטיאן. כריסטיאן כחייה. ברדלי מגלה אחרי הלוויה שג׳ו־מנסה
לפתוח את סגור לבבו של ברדלי, לייאן יצאה עם אביה לאיטליה. רייצ׳ל
ונכשלת שוב. בינתיים, במפגש נוסף עם אומרת לו :״לפני שבועיים נשקת לי
רייצ׳ל, היא מנסה לפתות אותו (״אה, בהתלהבות ושכבת לידי במיטה. עכשיו
ברדלי, הבט, מספיק עם הוויכוח הזה. אתה מקווה שאאמין בי פיתחת אהבת־חיים
בוא נתפשט
לבתי תוך ארבעה ימים. אתה מצפה
בתה של רייצ׳ל, ג׳וליאן, מגיעה לדי שאני אאמין בכך אחרי שיוצאת
רתו של ברדלי. הם משוחחים, היא מדברת רייצ׳ל מקבל ברדלי חבילה עם ספריו

של ארנולד, וקורע אותם לגזרים.
בוקר נוסף מביא לברדלי מיכתב מג׳ו־ליאן,
המסבירה לו ״אילו רק הייתי קצת
יותר מבוגרת והייתי יודעת מה לעשות
למופת שנינו. היה משהו יפה שאני מרגישה
שאני קילקלתי ברדלי משווה
בעיני רוחו את אהבתו לג׳וליאן לאהבת
דאנטד, לביאטריצ׳ה הצעירה.
כאשר מחליט ברדלי לנסות ולאסוף את
שברי רגשותיו ולשוב לביתו הכפרי, הוא
מקבל טלפון מרייצ׳ל המזעיקה אותו לביתה.
בחגיעו לשם, הוא מגלה בגינתם
מראה עגום :״ארנולד שכב על הרצ פה
סמוך לחלון. השמש זרחה מן הגן...
ארנולד שכב במצודד, ברכיו מוגבהות...
עיניו היו עצומות למחצה, מגלות נצנוץ
של גלגל־עין לבן ...דם נקרש על שערו
חסר הצבע רייצ׳ל ממררת בבכי. היא
הרגה את בעלה. ברדלי מזמין אמבולנס
ומישטרה, וכעבור זמן־מה הוא נלקח ל תחנת
המישטרה, ושם שואלים אותו :
״מדוע התת את ארנולד באפיו?״
״עשיתי רושם עלוב במישפט. במשך
זמן קצר הייתי הגיבור הבלתי־פופולארי
כיותר באנגליה• ,סופר הורג את חברו
מקנאה,׳ ,שינאה בגלל הצלחה סיכסכה
בין הסופרים׳ ,וכן הלאה ברדלי בודד
במישפטו, מסרב להודות באשמה, ובית־המישפט
מוצא אותו ״כאדם בלתי מציאותי״
.ברדלי משלים בכלא את חיבור
״סיפרו הגדול״ .עלילת סיפרו נפתחת
בנסיון של ארנולד לרצוח את רייצ׳ל,
ומסתיימת ברצח ארנולד בידי רייצ׳ל
ובהאשמתו של ברדלי.
בפרק ״ארבע תוספות מאת הנפשות
הפועלות״ מובאים דבריהם של כריסטיאן,
של אחיה של כריסטיאן, של רייצ׳ל
ושל ג׳וליאן. ב״תוספת העורך״ מספר
זד ידידי היקר ברדלי פירסון מת.
הוא מת בכית-הסוהר מסרטן דוהר, שהתפתח
זמן קצר אחרי שסיים את ספרו.
הייתי האבל היחיד שלו.״ הוא מסכם את
דבריו במסר של מרדוק :״האמנות
מספרת את האמת היחידה שהיא חשובה
בסופו של דבר• זהו האור שעל פיו ניתן
לתקן דברים אנושיים. ואחרי האמנות
אין עוד. הרשו לי להבטיחכם כולכם,
ולא כלום.״
סיפרה של איריס מרדוק הוא רומן
מרגש וחכם. גיבורו הוא קדוש־מעונה
אסיר־אהבה. זהו רומן עמום בהגיגים
על החיים, על יחסים בין בני-אדם, על
תביעות ועל תשוקות. מרדוק מוקיעה גם
בספר את כל הערכים הבריטיים, על
צביעותם ושמרנותט. זהו ספר מכאיב
וחסר־רחמים של סופרת מוכשרת.

שירה

מאיר ויזלטיר, משורר בעל פוטנ ציאל
שירי רב, לא הצליח במשך שנים
רבות להפיק מתחת ידו ספר שירה מגו בש•
ספריו של ויזלטיר מכילים שירים
מעולים בצד שירים הלוקים בחסר. בחו דש
שעבר פירסם ויזלטיר קובץ שירים
הנושא את הכותרת מוצא אל הים*
קובץ שמעלתו היא בגיבושו, ובגיבוש
אמצעי הביטוי השיריים של משורר זה.
זהו קובץ שירים בוגרים ובשלים. כבר
במחזור השירים הראשון שלו מחשבות
אדמה בזירמת הקיץ, מציג ויזלטיר מחדש
את תעודת־הזהות שלו כמשורר :״מתוך
שנח רוויה אני מתעורר עם אהבה למילים
/ .אהבה ישנה מתעוררת במפתיע
* מאיר ויזלטיר, מוצא אל הים —
שירים: הוצאת ספרי סימן קריאה והוצאת
הקיבוץ המאוחד ; 88 עמודים (כריכה
רכה).

לישר /קמט כזיכרון״.״ הוא מצליח
ליצור מזיגה ישירה בין המשורר לחו־מרי־השירה
שלו :״הקיץ נפתח בהפסקת
עישון מלווה במו־הרגשה כי ניתן לטהר
את האורגניזם /ציפיה להתנקות מהשחור
שבריאות, זה /המשחיר כסרטים נגד
עישון / /הפסקת עישון היא שלב בשיבה
אל עישון
ויזלטיר הוא משורר של ביקורת, לא
של מחאה, למרות שהוא משלב הצהרות
בנוסח של ״והיסטוריה היא סמרטוט
מדים דהוי /מעובה כאדמה הנוף
השירי שלו הוא בעיקרו נופה של תל־אביב
בשנות השבעים :״העיר שנבנתה
ארעי /יש כה גיבובים יותר ארעיים /
כינויים רעועים מיני בודקה ביידיש /
אבל העברית שפה שאינה מודה /לא
תפרגן להם מילה או ״סדק כקיר
הבניין הסמיד: הטיח הנושר המים
והרוח /כאבן הכורכר גילפו ראש
איטה תחת הכותרת ציור נאיבי, אומר
ויזלטיר ״עולם נברא בצורת חצר כדרום
תל־אביב / .אקליפטוס רצח מייצג את
היום השלישי / .חתול רעב את היום
החמישי
יש בשירת ויזלטיר נטייה, הנמשכת
משיריו הקודמים, לבחון את ערך השי רה,
את תפקידה וכוחה :״יש מילים
רכות שלא כתבתי. מיציהן /הסתגפו
בפריטי לבוש, באבזרים, נתערבבו /
בהכל פיהם של בני-אדם, הכתימו בתלים
מילים אלו וצרופיהן המרו סקים
/שבו אל החומר כדרך שעתיד /
לשוב כאהד הימים גם אני אלא
שמילים היו / ,וניתן היה למלטו.״ בג רות
עמוקה נתווספה לשירתו של וי־זלטיר,
ודומה כי היא מעניקה לשירתו
את המימד שהיה חסר לה בעבר.
במחזור פרודות 1מצויים שידים, לי ריים
מרירים, כמו שיר אהבה :״אני
מעיין כמילה תלאובות / ,מילה אשר
עלתה מתוף ספר מאוים מלא אבות/ .
מילה אשר עלתה מתור מיכרח מוחי
המלא שכירי־יום / ,אנשים קשים בכר־בלים
קשיחים וכקסדות־מגן. עטורי זקן
כן יומו ואוחזי מקדחות / .כל ימי
חיי אחצוב חיוך אחד גם בשיר
טריפטיך סונטות על גניזת הגוף מצוייר,
אותה ליריות מרירה :״במו כחלום, אין
צורף בשום נוף: די כזהב ובדחיפה חופ שית
/של הדמויות העטויות חדר/ ,
בבכי והשתאות במחי אחד / ,לרמוז על
המצוקה האנושית /ופורקנה: סילון דם
ניתר /מבשר הצלע אל וניד פי הכד/ ,
המרחף גם הוא בלא תשתית.״
בסונטה מוארכת במות יצחק דנציגר
מעמיד ויזלטיר את חומרי שירתו, החל
מ״מותף באוטו הפרטי שלד /במחץ
משאית מול הגבעות /המשתפלים כמו

משורר ויזלטיר
לרמוז על המצוקה האנושית
רחלים גועות דרך ״ואוטמת עיני אכן
ניכחה /כלי אישונים כהן, כמין נמרוד /
בעוד השמש זבת דם שוחה /בים
התכלת ועד לסיום, שהוא ״יום חדש /
על ארץ הסודות המושתקים /אשר עבדת
בהצבת מבט /מסיע מים, אכן, עץ,
שחקים.״ את רגישות שירתו של ויזל־טיר
לאקלים, לגוף, לאנשים, ולקצב התרבות,
הוא מביא בשיר הקצר ביותר שבקובץ,
שכותרתו היא שירה היא :

״שירה היא נשיקת האקלים, הלשון, האמת.״
במחזור
פרודות ,2מטפח ויזלטיר מגמה
של שירה מזהירה, המטיפה לאקולוגיה
אחרת. בשיר המזבלה בשנת 2000 הוא
כותב :״ראיתי איד אתם מזהמים את
הסובב בלי מעצור ...פינות הצל כמגרש
הגרוטאות הענקי חיו יקוד וחלודה/ .
אפילו הלילות היו דחוסים ואכיבים...
אכל אני כבר החלטתי מזמן כי באן תחיה
קבורתי• /גופי ונשמתי הכשילו כפרי
המזבלה הזאת.״
נימה של ביקורת עצמית, על סיגנון
ויזלטיר עצמו, המשמש בשנים האחרונות
מקור לא אכזב לחיקויים של אנשים שונים,
החל באורציון כרתנא וכלה באשר
רייך, מצוי בשירו פארודיה על

מוצא אל הים הוא קובץ שירים בוגר,
של מחבר ששולט שליטה של ממש
בכלי השירה. זהו ספר שעוצמתו השי רית
ברורה מעל לכל ספק.

שורשים

רומנים יהודיים
בשנתיים שבין חורף 1888 ואביב 1890
פירסם הסופר שלום עליכם שלושה רומנים:
סנדר בלאנק ובני ביתו, סטנז־פניו
ויוסילי הזמיר. במיכתב אותו שיגר

סופר שלום עליכם -נופו וגיכוריו
לברוח, לברוח מכאן
שיר של ויזלטיר, המסתיים בנימה של
ליגלוג עצמי ולא מעט כאב :״אל השלב
הבא. הוא יטפס /עד לקומה העליונה/ .
אפשר ללמד ילד.״ .בשיר מלח על פצעי
הארץ, שחובר ביום האדמה ב־ ,1976 הוא
כותב :״לא הייתי בסבנין /לא הייתי
ככפר כנה /לא ידיתי אבנים /לא
יריתי בקהל / /לא הקמתי מחסומים /
לא הלחמתי מנעולים /לא הבערתי גל
צמיגים /לא הפלתי חללים כל שעשה
הוא :״על נייר לכן וטיפש /
תקתקתי, מחקתי /תיקנתי, העתקתי /
ביגון מוחין עבש.״ זהו שיר שמייצג
את תפיסתו של ויזלטיר על תפקידה של
שירה: מחאה.
בשיר המשך יבוא ממשיך ויזלטיר
במיתקפה השירית שלו, וכותב :״המיל־חמה
היא המשכה של המדיניות
ודרום לבנון המשכו של הגליל העל יון
/ :על כן אד טבעי שמדינה /
תעריד מילחמח בלבנון הקכרנות
היא המשכה של הרבנות / ,ודרום לבנון
המשכו של הגליל חעליון / :על כן
תיכרה חברה קדישא הצבאית /קברים
רעננים בלבנון העיתונות היא המשכה
של הפטפטנות
ביקורת על השירה, והחינוך לשירה
באמצעות השירה, שהוזכרה כאן, מגיעה
׳לביטוי מגובש ביותר בשיר חומר לימודי:
״אני מחנך את עצמי מתיר השירה* /
לא על־ידי השירה אלא מתוכה והל אה
/ .עשרים שנה /התחנכתי על־ידי
השירה / .אני ממליץ גם לך, גם לך/ .
אני ממליץ על חיניד עצמי / .אני ממליץ
על מהפכה לא על־ידי השירה אלא
מתוכה והלאה
במחזור שחר חורפי, הנופים הקשיחים
הופכים לליריים יותר, כמו ״עוכר עלי
סוג של שקט /שאינני יבול לספר
לד / .אינני מסתיר דבר.״ או ״מדוע
העיר הזאת /מביאה אותנו לידי כד
להתרכז בחלון אחד /וכד /לצייר את
מוצאותינו?״

שלום עליכם להיסטוריון שמעון דוכנום
בספטמבר 1888 הוא כותב שסנדר אינו
אלא חלק ראשון בטרילוגיה, שחלקה השני,
מרקוס בלאנק כבר כתוב ברובו,
ואילו חלקה השלישי, אחרון הבלאנקים,
ייכתב במשך הזמן.
באחרונה ראה אור, בתרגום מלא וקפדני
לעברית קובץ ובו שניים מתוך הרומנים
היהודיים: סנדר בלאנק ובני ביתו
וסטמפניו בתרגומו המעולה של אריה
אהרוני* .הראשון שבין השניים רואה
אור בעברית זו הפעם הראשונה, והשני
מופיע בלא השמטות, עיבודים ושיפורים
של מתרגמו ״הרשמי״ של שלום עליכם,
חתנו י ״ד פרקוכיץ.
סנדר בלאנק הוא יצירה סאטירית חותכת
על הווי הגבירים בעיירה היהודית
יבמזרח־אירופה• סנדר בלאנק הוא היפו־כונדר
(״משנכנסנו לחדרו של סנדר
כלאנק חחולה, נגלתח לפנינו תמונח
שכזאת: על מיטת ברזל גדולה שוככ,
כברם זקורה, יהודי ככן חמישים, צהוב־שיער...״
והוא ממללמל ״אלוהים יודע אם
אחזיק מעמד עד מחר ...אני רוצה לכתוב
צוואה. נותרו לי עוד שעות ספורות
לחיות ולהתענות
ביתו של סנדר בלאנק, הוא מייצג את
דיקטטורת הגביר היהודי בביתו• את
תחושת המחנק מתאר ה״בנזקונימצ׳יק״
מרקוס ובלבד לברוח, לבמה
מכאן, הרחק מחיות־הפרא הללו, הרוצחים,
השתלטנים, העריצים, שאין לחם
שום תחושה אנושית, שאין לחם שום
קורט־חשבלח, לא שמעו על תרבות, על
ציביליזציה, המשועבדים בכל נשמתם ל כסף,
ולבל התשוקות העיוורות, חבלתי־אנושיות

שלום עליכם מכניס בסיפור מעורבות
* שלום עליכם — רומאנים יהודיים —
סנדר בלאנק — סטמפניו: עברית: אריה
אחרוני; הוצאת אל״ף; 175 עמודים (כריכה
קשה +ציורים של יוסל ברגנר).

מרעננת, ומעיר הערות כמו :״עונג הוא
לי שיש לי הזדמנות להתחיל בפרק זה
ברומאניסט לכל דבר, ולהציג גם אני
לפני קוראי היקר סצנות קורעות־לב
ותמונות מרטיטות־נפש ...ואפילו אחייה
מאה שגה, גם בן לא אהיה מסוגל לכתום
שפע רומנים כה יפים שאיגם מביי שים
את, ספרות־ז׳ארגון׳* הצעירה
שלנו בפני ספרויות אחרות, ואני שם מבטחי
בזח־שחי לעד, שאם־ירצה־השם יבוא
יום שבו יעמיסו רומנים, ז׳ארגוניים׳ יפים
אלה קוץ נות מלאים, וישלחו אותם הרחק־הרחק

״דגם הנפילה וההתאוששות״ כהגדרתו
של המבקר דן מירון לגבי רוב יצירות
שלום עליכם, פועל גם בסיפור זה, כאשר
סנדר בלאנק מתאושש מ״מותו הקרוב״
ולמראה בתו הבוכה, הוא מרגיעה :״מה
את בוכה, כת? הלא אני בכר כריא,
טיפשונת
סטמפניו נפתח במיכתב של שלום
עליכם אל מנדלי מוכר־ספרים, בו
מגדיר המחבר את הרומן היהודי ׳,בצי טוט
ממיכתב קודם ששיגר אליו מנדלי
מו״ס, ובו כתב :״ובכלל, אם אומנם
יש כחיי־עמנו, רומנים׳ ,כי אז שונים הם
איכשהו לגמרי מאשר אצל העמים האחרים.
יש להכין זאת היטב ולכתוב אחרת
לגמרי בסטמפניו מנסה שלום עליכם
להגשים מטרות סיפרותיות אלת ביצירה
שגיבוריה הם האמן היהודי סטמפניוי
וכינורו, בת״ישראל היפה רחל׳ד! והאשה
היהודית פריידל, הלהוטה אחר הרוכל.
סטמפניו, הוא מין נוניקונפורמיסט יהודי,
כליזמר דור עשירי, השולח עיניו
בכל נערה יפת־מראה (״מי הנקכובה
הזאת, שעומדת ליד השדוכה ונענה :
״זאת לא פרגית, זאת כבר שגלולה, זאת
כלתו של אייזיק־נפתלי, חיא מסקווירה,
וזה השגלול שלה
סטמפניו מתאהב בנערה רחל׳ה
(״חשה בקרבה מין דפיקת־לבי, שלא ידעה
כמוה מעולם ; כשל כד הסמיקה עוד
יותר והתישה חום נורא בפניה
סטמפניו מחזר אחריה, קובע עימה פגישות,
אך היא אינה מגיעה. הוא אוזר
אומץ וכותב לה איגרת־אהבה, באידיש
פשוטה, עמוסת שגיאות :״עני הואב אותך
עד קלות אנפש רוצה לרעות אוהד טמיד
לפני איניי ולחאוב אוהד טמיד לכיות
אתך טמיד אהואב לנצר שלכו יוצה
עחרייד ומנשק מרבוק אה אינייד איפות״
אלא שסטמפניו אינו רווק. הוא ״נישא
שלא במתכוון״ עם בתו של שייקה־
,פידלער׳ פריידל, שהחתימה אותו על
תנאי חתונה, נסעה בעקבותיו, וכפתה עליו
נישואין (״אני מכירה אוהד היטב, סטט־פניו
! אני יודעת שאתה, שארלטאן׳ הגון,
האוהב כהורות, כל שבוע אחרת• אד זה
לא משנה עם נישואיה, פריידל הע בירה
את התעניינותה מסטמפניו לכסף.
היא חסכה וחסכה ״עד שנעשתה פשוט
למלווה־כריכית
סטמפניו, שהתאהב ברחל׳ה, אינו מניח
לה, וקובע עימה פגישה נוספת ״רחל׳ה,
אישה נשואה של, טייטש-חומש׳ ,מעלה
בדעתה גבר זר, מקבלת מיכתכים ממנו,
נפגשת אתו ...רחל׳ה תופסת את ראשה
כשתי ידיח ומקשיבה לדופק רקותיה...״
ולמחרת ב״פינת רחוב המנזר, בגבול
העצים, נתקיימה פגישתם הראשונה של
נאהבינו ואז ״סטמפניו קרב אליה
והניח ידיו׳ על כתפיה• רחל׳ה נרעדה
קצת, רצתה לסגת ממנו, אבל לא עשתה
זאת. רק שלחה מבט לעברו, ומעיניה
הכחולות־מאירות זלגו שתי דמעות
שלום עליכם משתעשע בסיפור זה,
בבעיית ״אשה עבריה מי ידע חייך״ כפי
שניסחה י״ל גורדון. הוא מלגלג על
מוסד הנישואין, אפילו כאשר ״רחל׳ה
חוזרת לדרר־הישר״ ,ומותירה את 0טמ־פניו
״מנגן ומנגן! חוא מאייד כנגינה
בדי שצילה של רחל׳ח לא יעלם.
כתמיד ושב לאשתו פריידל ״דלילה
זאת הרדימה אותך, יישנה אותר בחיקה,
חרש גזזה מחלפותיד הארוכות...״
סנדר בלאנק וסטמפניו הם היבט לא
מוכר של יצירתו של שלום עליכם
(סטמפניו, שתורגם, כאמור, בידי י״ד
כרקוביץ, סודם, תוקן והותאם ל״מו־סר״)
,ומביאים בפני הקורא בן־זמננו,
צד•.מרתק של עולם יהודי שחלף מן העולם,
ומתואר בעט־אמן של אחד מגדולי
הסופרים היהודיים.
* ז׳ארגון — מגה, שפה בלולה —
כינוי לאידיש.

1ה היה 031113

גלמן! ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה בדירה!,
הר,דיש את כתכת־השער לכוכבת הר,ולנוע של השנה, קים נוכל.,
תחת הכותרת ״רצח כרמלה״ נפל,ר רצח הנא אל־חלאק, תושב
ערכי של העיר׳ תוף תיאור המתיחות הבינעדתית (יהודית
וערבית) השוררת ברמלה.
כוכב נבחרת ישראל ככדותל, יופלה מרימוכיץ, סיפר רש מים
ראשונים ממסע נבחרת ישראל ככדורגל למיזרח־הרחולו
תחת הכותרת ״תינג־תונג כהונג־טנג״ .רשימה תחת הכותרת
״התמונות שנל,נו בדם״ .,סיפרה על טיולם הנועז של שני
צעירים ישראלים, שהצליחו להגיע למיר,דש הנבטי בפטרה.
שגי הצעירים שהו בפטרה יממה שלמה• אחרי שנהרג אחד
מהם, דרור לוי, הצליח השני להינצל ולחזור פצוע לגבול
ישראל. כתבה זו לוותה כתמונות שצולמו על־ידי שני הצעי רים,
שהוסיפו את חלל,ם למחיר־הדמים שגבתה פטרה מכני דור
שנות החמישים.

כתב השבועון לענייני?ולנוע דיווח לקוראים על המתרחש
בפסטיבל הסרטים בוונציה. עולם התולנדע נזכר גם כסתירה על
סרטי־שנת תשט״ז, שכה הוכתרו בסרטים הטובים לשנה זו:
״מארטי״ ,״תידמת־עדן״ ו״השושנה המתועקעת״ מארצות־הברית,
ו״היחפן״ מהודו. ברשימת הסרטים הרעים של השנה היו ״לא
כזר״ ,״דזירה״ ו״הבובש הגדול״ מארצות־הברית ו״ננה״ מתוצרת
צרפת. שח?ני־השנה היו ויליאם הולדן ואנה מניאני, ושחקני־המישנה
של השנה היו פוזאן שטרסכרג וג׳יימם דין.
בשער הגליון: כוכבת השנה ל,ים נוכת.

״העולם הזה״ •(87

נטודי־קותא והפגנות השנת

* כתום גולדמן מכעיס

* ב ול ים בכובעושלשר ־ החינוולשעבר
מילחמור. קולוניאלית
השימחה לאידם של הבריטים בקפריסין
ושל הצרפתים באלג׳יריר. משותפת כמעט
לכל אזרחי ישראל. השבוע נוכחה המדינה
לדעת, לרוב הפתעתה, שיש לה בעייה
קולוניאלית משלה. כמו לכל הבעיות הקולוניאליות,
כמעט ולא היה גם לה
פיתרון.
בעיני נטורי-קרתא, ילידי הארץ בני
הדור השני והשלישי, שאבותיהם ישבו
בירושלים לפני שמישהו הכיר את השם
תיאודור הרצל, הציונים אינם אלא כובשים
לבנים. אין הם מכירים במרותה
הרוחנית של המדינה הציונית, דמם מתקומם
נגד דפוסי החיים הכפויים על עירם
בידי החברה המנצחת והחדשה.
כל זה לא היה אסון, לולא הצטיינו
נטורי־קרתא ככל המורדים במידה גדושה
של קנאות לוהטת• כאשר מת בשבוע
שעבר בנימין סגלוב, שען נמוך קומה
וצנום שחי חיי־צנע עלובים בחנות זעירה,
בשעת הפגנודשבת ירושלמית, נתברר
לכל כי נטורי-קרתא מוכנים למות
למען השקפתם. ובמקום שם מוכנים אנשים
למות על אידיאלים, מתחילה הבעייה
להסתבך.
קולונלים בריטיים. בכל מילחמד,
קולוניאלית קיימת דמות הקצין הסבור
שאפשר לפתור בעיות על־ידי שימוש בכוח
הגס. בימי המנדט היו אלה הקולו״
נלים הבריטיים המגוחכים, ששלחו את
מנהיגי הערבים לגלות באיי סיישל, ואת
מנהיגי המחתרת העברית לאריתריאה. ב־מילחמה
הירושלמית היה זה מפקד מיש־טרת
הבירה, לוי אברהמי, שמסר השבוע
עדות מפתיעה בפני הוועדה הציבורית
שחקרה את הפגנות־השבת.
קצין המישטרה החייכני לא הסתפק במסירת
עדות. בלובשו את מדי המיש־טרה
של המדינה הציע גם כמה הצעות
לפיתתו הבעייה: גירוש נטורי-קרתא
לממלכת ירדן, או הגלייתם מירושלים
ופיזורם בכוח בכל רחבי הארץ.
הצעות מסוג זה בקפריסין ובאלג׳יריה
רגילות לעורר חיוך בלב קורא העיתונים
הישראלי. כשבאו מפי קצין ישראלי, לגבי
מרד מקומי, נראו בעיני רבים כהגיון
ברזל.
ישיבה בסיביר. אולם שום אדם
בר־דעת אינו יכול להשלות את עצמו כי
יתכן פיתרון כה פשוט לבעיית מרידתו
של מיעוט דתי קנאי, המוכן למות
על קידוש השם• כאשר הוזהר רב יהודי
נודע, הרבי חיים מבריסק, כי השלטונות
הסובייטיים יגלו אותו לסיביר אם לא
יפסיק ללמד את תלמידיו, השיב הרבי
תשובה קלאסית :״יגרשו אותי לסיביר,
אפתח שם ישיבה, ויצטרכו לגרש אותי
חזרה לרוסיה.״
מנהיגם של נטורי״קרתא, הרב עמרם
בלוי, דיבר השבוע בסגנון דומה. הוא
הזכיר את הפסוק בתלמוד :״אומה זו
משולה לעפר 1״ והסביר כי נטורי־קרתא דו־

דרור לוי בפתח אחד מאומתות..פטרה

דרור לוי, שנהרג אחרי ששהה יממה בחורבות העיר הנבטית פטרה, הגשים אחת משאיפות
בניידות ושילם בחייו. בתצלום נראה לוי בפתח את ממערות הטנק החצובות בסלע אדום.
מים לאבק. כשמניחים להם, הם יורדים
עד לארץ. אולם כשדורכים עליהם, הם
עולים השמימה.
מאבק מסוג זה לעולם אינו קל. הוא
מחייב מצד הרוב הבלתי־דתי מקור בלתי-
נדלה של סבלנות, צלילות־דעת ונכונות
להבין לנפש המיעוט. אחרת עלולה יש ראל
למצוא את עצמה במצבם הבלתי-
סימפטי של שליטי קפריסין.
מדיניות הדרך לוואתיקן
הנשיא המעופף של התנועה הציונית,
ד״ר נחום גולדמן, מפתיע מדי פעם את
המדינה בהודעות מעניינות. מאחר שהדוקטור
חובב־החיים אינו מוכן, לרוב,
ליהרג על דעותיו או להסיק מהן מסקנות
קיצוניות, נשכחו רבות מהצהרותיו
למחרת.
השבוע יצא ד״ר גולדמן, השוהה שוב
בארץ, בהתקפה מוחצת על מישרד־החוץ
הישראלי — בגילגולו השרתי (משה
שרת) והמאירי (גולדה מאיד) כאחד. קבע
גולדמן, בראיון שנתן לעיתונאי זר:
מישרד־החוץ לא גילה מעולם שום יוזמה
שהיא להשגת שלום עם מדינות ערב.
גולדמן, שהתפאר פעם שאם יוטל הדבר
עליו, ייכנס לבניין האו״ם, ייפגש עם
נציגי הממשלות הערביות וישיג שלום
תוך 24 שעות, סבור, כנראה, שהדבר אפשרי
גם כיום.

מאחר שגולדמן אינו משפיע במאומה
על המדיניות הישראלית, לא היתה תוצאה
להצהרה זו. לעומת זאת הסתבר
כי פעולה אחרת של גולדמן, שאינה
קשורה בשום פרסומת, תצליח יותר. האיש
שהשיג לישראל את הסכם השילו־רת
גשר לעיר הוואתיקן. המטרה: חתימת
מים ממערב־גרמניה — עוסק עתה בגשי־קונקורדאט
(הסכם בין ממשלה לבין ה אפיפיור
על זכויות הכנסיה הקתולית) עם
הוד-קדושתו, האפיפיור פיוס ה־ — 12 עד
כה אחד ממרכזי האיבה העולמית למדינת
ישראל.

פרס מח

מתחג בו ה
בשבוע שעבר קישטו שני מטוסי סילון,
שהותירו מאחריהם סילוני אדים רחבים,
את דפי העיתונות הישראלית. הכריזה
הכותרת של הציור :״הסילונים באים״.
הקורא הממוצע כמעט ציפה להתפתחות
מפתיעה במאזן החימוש המרחבי, כמעט
והיה משוכנע כי לאחר מטוסי המיסטר
והאוראגאניס, החליטה לפחות ממשלת
קנדה לספק כמה עשרות מטוסי סייברג׳ט.
ואם כי לליבותיהם של כמה אזרחים
התגנבו ספקות ראשונים על דרכי הפיר־סום
החדשים של התעצמות חיל־האוויר
הישראלי, הרי דווקא ספקות אלה העלו
את המתח עוד יותר.
וזאת בדיוק היתה כוונת סילוני הנייר

תאריך; 12.9.1956
— למתוח את הציבור. כי המתח הגבוה
של הסילונים המרקיעים שהקים נועד
לעידוד מתיחות ועניין לקראת נחיתה לא
כל כך צבאית. כאשר קורקעו סוף־סוף
הסילונים, הם לא פלטו אדי־דלק, כי אם
עשן טבעות טבק — היו אלה הסיגריות
החדשות של חברת הסיגריות לוד.
״האם שמך תמר 7״ לא לחינם
נקראה צורת פירסומת מוקדמת זאת ב שמה
הגנת, מתחן. כוונתה היתר, מאז
ומתמיד למתוח את הקהל, להוציא אותו
מאדישותו, להגביר בו את ההתעניינות
במוצר העתיד להתחדש עליו. כהוכחה
טובה יכול לשמש המתחן הארצישראלי
הראשון שראה אור ערב מילחמת־העולם־
השנייה, כאשר הוטל על הפירסומאי אליהו
טל לפרסם סבון חדש של בית־החרושת
שמן.
במשך שבועות הופיעו אז מודעות מסקרנות
בעיתונות, ושאלו ״האם שמך
תמר?״ 1800 התמרות שפנו לשמן בתשובה
לשאלה אישית זאת שנועדה לפרסם
את סבון תמר החדש הצעידו את תורת
המתחן לראשית דרכו אל שחקי הסילון.

!• אחד העיתונאים נזכר השבוע במאורע
שקרה לשר־החינוך-והתרבות לשעבר,
כנציון דינור, בערב ראש־השנה
שעברה: הפרופסור נכנס לסניף דואר כשבידו
מיכתב, קנה בולים, הדביק אותם
על הכובע שהחזיק בידו וניסה לתחוב את
הכובע אל תוך תיבת־הדואר, כשהוא מתלונן
:״איזה פתח צר מתקינים בתיבות-
הדואר — אפילו מיכתב רגיל אי-אפשר
להכניס.״
• במסיבת־רעים על מדשאה בקיבוץ
תל־יוסף, סיפרה השבוע בתו של שגריר
ישראל בברית״המועצות, דנה אבי־דר
בת ה־ ,17 על הקורות אותה בברית־המועצות•
אחת התקריות הפחות נעימות:
בשעת טיול בכיכר־האדומה במוסקבה, השגיחה
דנה בדלת קטנה בתוך חומת הקרמלין
ועליה הכתובת, כניסה .,״ראיתי
שכתוב כניסה — אז נכנסתי,״ אמרה
דנה ,״ובעיני רוחי כבר ראיתי את כותרות
העיתונים המבשרות על האשד,
הראשונה שפרצה את חומת הקרמלין אח רי
נפוליון.״ אולם סוף ההרפתקה היה
קוסם פחות מראשיתה: דנה נוכחה כי
נכנסה בטעות לבית־שימוש לגברים, בעוד
שביודהשימוש המקביל לנשים נמצא
מעברה השני של הכיכר האדומה.
• שר-האוצר לוי אשבול: בעד
כסף אפשר להשיג הכל — אפילו שונא־בצע.״

ח״כ מק״י אסתר וילנסקה :
״בין הממשלה והציבור בארץ יש הסכם
— הממשלה מניחה לציבור להגיד מה
שהוא רוצה בתנאי שהציבור יניח לממשלה
לעשות מה שהיא רוצה.״
ס ח״כ חרות יוחנן באדר :״מאז
שגולדה נכנסה לשרת (תחת משה שרת
כשרת־החוץ) ,פצעי שרת אינם יכולים
להגליד.״

אין הגיע מר ג׳והנטון מטורונטו
למטקנה שישראל טובה לעטקים ז
אל ההםרקחלקמהדב רי ם שגרמו למר ג׳ו הנ סון להגיע
הו אטסבמחלקתה מלך שלמה, מחלקתהעס קי ם של א ל על -
המחלקה שדורגה ב א חד משבעת ה מ קו מו תהרא שוני ם בין מחל קו תלמס קנ ה כי כ שמדובר בעס קי ם, הו אטסבאל על
חברת ה תעופ ההל או מי ת של י שראל ונ תי ב הי צו א ה אוי רי
ע ס קי ם של עשרות ח ברו ת תעופ ה בינ ל או מיו תבסקר מיו ח ד של
של ה מ דינ ה.
עתון ה תיי רו ת היו ק ר תי £חט 1£15 סוא 1_ /זזז \/£וזט £0א.£
טו סאל על ותס כי םגםאתה עם מר ג׳ו הנ סון מ טו רונ טו
זה חלקמה שירו ת ה טו ב של א ל על שזיכה או ת ה בהרבה תו דו ת
מנו ס עיה, ובמ קו ם ה רא שון בסקר של ה״ דיי לי מייל״ על טי ב ה שירות. שאמר :
ובמ קו ם הרא שון בעולם ב דיו קמבצ עי ( 940/0מ טי סו תאל על
ע ס קי ם י כולי ם ל היו ת תענוג כשט סי םאלעל ׳ *
מ מ רי או ת ב דיו ק בזמן)
(הכתובת המלאה שמורה בחברה)

ז־וילגן

נינה(ממי!) האשימה את אמה(משמאל)
שנלאה והינתה אותה-אן־ יתנו שהיתה
זאת האשמה מזנתנ וי להקל על
נגישות תועות עם אהובתה הראשונה

0יחליט בית המשפט להחזיר
/ /י אותי לאמי אשים קץ לחיי״ נאפו־בידיעה
באחד הצהדנים לפני כשבוע.
לדברי הכתבה אמרה זאת ילדה בת ,14
שברחה מבית אמה אחרי שקיבלה שם
יחם אכזרי, והוכתה קשות. היא הוסיפה
כי האם כלאה אותה בבית במשך חודש
וחצי לבל תתראה עם אביה, שממנו התגרשה
לפני שש שנים.
האב מצא דרך להבריח את הילדה ב עזרת
שכנות, ולקח אותה לביתו. הוא
הגיש לבית־המישפט בקשה לקבל את
הבת לרשותו, כדי שלא תצטרך להימצא
יותר בבית אמה. בצו־ביניים החליט השו־יפט,
יהושע גרוס, להיענות לבקשה. הילדה
נשארה אצל אביה•
כתב־הגנה שהגישה עורכת־הדין דליה
ברקול, בשם האם, מגולל סיפור שונה
לחלוטין. הילדה, כמו אחיה, הגדולים ממ נה׳
עברה בילדותה תקופה קשה. היה זה
כאשר הוריה התגרשו, באחד ממיקרי הגירושין
המכוערים ביותר במדינה. האב,
בעל בית־חרושת לתנורים, גבר אמיד,
מאם באשת נעוריו ואם ילדיו. הוא מצא
אהובה צעירה והשתדל לבלות בחברתה
את זמנו• האשה שכרה בלשים, חיפשה
בכיסים וגילתה את מעלליו של בעלה.
הדבר הביא למריבות אלימות, שערוריות
ומישפטים( .העולם הזה .)1843
החיכוכים הקשים במישפחה החלו עוד
בתקופה שבה הרתה האשה את הבת, ש היא
כיום בת .14 הילדה נולדה בבית-
החולים כאשר אביה ואמה לא דיברו ביניהם
ולא נפגשו תקופה ארוכה. האב
אפילו לא בא לראות את התינוקת. המריבות
בבית, עד לגירושין, היו ארוכות ומכאיבות,
והטביעו את חותמן על כל. היל דים,
במיוחד על הבנים שהיו כבר גדולים.
נינה* היתד, קטנה מאוד בזמן המריבות
הגדולות, והיא זוכרת אותן רק במעומעם.
ב־ ,1976 כאשר התגרשו בני־הזוג והאב
עבר לחיות עם אהובתו, היתה נינה בת
תשע בלבד.

הג ת
הכלואה
אס נראה אח נחה נוי
שלא תנקו אצל אביה

מאת יחזקאל אדירם, כתב ״ידיעות אחרונות״ -אב?:׳ כי יי י ״ ,מ;אמי ־לאה איתי ־משי חי ״ט זחצי׳ ניי יסגי £של בית-משפטד לצי קידם
הנערה אמרה בבית-
ממני לראות את אבי״ ,סיפרה בסוף השכוע י-ע: ר נ עיי׳
נת ,14 מפוחדת •י־־ילי מי־י׳ לי ד גיפ ־ ל־וטדי מ המשפט כי אם יחליט ה-
טיאתמול התבררה הפרשה, וחצי פסקו לפת ע ד־ביקי 2״ היא 0תשים זקץ י׳ לחייה? ~
*יי י

הידיעה כעיתון
״לא נותנת לי לצאת״
>ל-יל
•יי ^ו

ל. יי

ג >׳1יי
לי ר

רי ^ /ן

דמי המזונות

* שם בדו /השם האמיתי שמור במערכת
כדי להגן על הקטינה.

ף* ני המישפחה עמדו לפנות למיש־טרה,
כאשר חזרה הילדה הביתה,
מתנשמת ומתנשפת, בערך בשעה .11 לשאלות
האם ענתה כי היתה עם אבא. הפעם
היתד, האם נזעמת והבינה כי הילדה מס תירה
ממנה משהו. היא חלצה את נעל
הבית מרגלה והיכתה שתי מכות קלות
בירכה של נינה. שתי מכות בלתי רגילות
אלה, שברו את הילדה• היא פרצה בבכי מר
ואמרה :״מגיע לי שני רצחים״ ,וסיפרה
למישפחה הנדהמת כי מזה חצי שנה יש
לה חבר, נער בן 16 וחצי, המתגורר באותה
העיר, שעימו היא נפגשת מידי
יום ומבלה את שעות ״ריקודי העם״.

גנוח ר>די׳

ח־זי,

, 09111

סונתדנז׳

חבר פרוע

ס לרז־

ף* מרירות שיהיתה בלב הבנים מנ י
י עד, מהם לקשור כל קשר עם אביהם,
והיא הלכה וגברה בכל פעם שהאב
ניסה להוריד את דמי המזונות ששילם
לאם, באמצעות בקשות לבית״המשפט. ה בנים
לא נפגשו יותר עם אביהם, והקשר
היחיד בין האב לבניו היתד, בכתבי הטע נות
בבתי־המשפט, הנמשכים מיום הגט
ועד עכשיו.
הבת גדלה חצויה בנפשה בין האב והאם.
היא התגוררה בבית האם, וידעה משיחות
מישפחתיות על כל סיבלות העבר. כאשר
פגשה את אמה החורגת (האב התחתן
בינתיים ונולדו לו שני בנים) שמרה טינה
טבעית ומובנת לאם החורגת. היא
סבלה במיוחד כאשר הגיעה לפני שנה
ה,ביעה מספת להקטנת המזונות, ובה
הסכים האב לשלם עבור בתו, ששומרת
איתו על קשר מתמיד, סך של 5000 לירות
לחודש. עבור הבן בן ה־ 16 סירב לשם
כל סכום שהוא, כיוון שלטענתו אין ביניהם
קשר, והוא, האב, ירד מנכסיו.
נינה ראתה בתביעה זו פגיעה אישית
ובגידה מצד האב. ימים רבים הסתובבה
עצובה ואמרה כי לא תסכים לשוב ולראות
את האב שרוצה לקצץ ״באוכל שלה״.
היא התבטאה במרירות נגד האם החורגת
ונגד האחים החורגים המקבלים בבי

עליה,
ואיימה כי תכלא אותה לשבוע ב בית,
אך לא הרימה עליה יד.
העניין כמעט ונשכח, ונינה חזרה מאז
הביתה בשעות סבירות, עד לפני כחודש
ימים• באותו ערב הלכה נינה לקולנוע,
עם חברה טובה שמתגוררת באותו בנין.
כאשר השעה היתה עשר בלילה, ונינה
טרם שבה, עלתה האם לחברה וחקרה אותה
היכן בתה. אז התברר כי היא עזבה את
הקולנוע כחצי שעה לפני סיום ההקרנה
ונעלמה. החברה חזרה הביתה לבדה, ולא
ידעה לספר היכן נמצאת נינה.

ס^יגי•

השיר של נינה כשתי הגירסות
״אמא/חבר — בשבילי זה הכל...״
תם המפואר כל טוב, וממנה ומאחיה נמנע
אפילו סכום המזונות ששילם האב עד כה.
נינה העריצה את שני אחיה קזהיו בעיניה
מוכשרים, אחראיים ונבונים. את
האח הצעיר, היום בן ,16 שזכה בכל תעודות
ההצטיינות בבית הספר כינתה ״פרופסור״
ואת האח הבכור, היום בן ,23שהיה
עוזר לה בשיעוריה, והוא כיום סטודנט
באוניברסיטה, אהבה׳ במיוחד.
בחודשים האחרונים חשו בני הבית בשינויים
שחלו בנינה• היא הירבתה לצאת
מהבית, סיפרה על שיעורים רבים ועל
חוגים לריקודי־עם בשעות אחר הצהריים,
וכאשר איחרה לשוב הביתה, תירצה זאת
תמיד בפגישות עם האב.

ילדה טובה

ך יוון שכרגיל היתד, ילדה טובה ו״
ממושמעת, ולא גרמה כל בעיות בבית,
לא ייחסו לכך האם והאחים חשיבות
מיוחדת. הם ידעו כי כיתה ח׳ היא כיתה
קשה, וכי נינה החליטה לעבור לבית־ספר
תיכון בעיר, והבטיחה ללמוד ולהיות תל מידה
טובה. בפגישה שנערכה בין האם
ומנהלת בית־הספר העממי, בנוכחות הילדה,
הוסכם כי נינה תלמד בבית־הספר

שהיא עצמה בחרה, ולא בפנימיה דתית,
כפי שהציע האב.
בחופש הגדול לקחה אותה האם וקנתה
לה תלבושת אחידה ואת כל הדברים ה דרושים
לבית־הספר• לקראת יום־הולדתה
של נינה, שחל בחודש יולי, הכין לה אחיה
הבכור הפתעה• הוא עבד בחופש הגדול,
חסך כסף, והזמין את כל המישפחה למחזמר.
ואחרי המופע הוא הזמין את כולם ל-
בית־קפה מפואר. הדבר השאיר רושם
גדול על האחות הצעירה.
בחופש לא היה לנינה הרבה מה לעשות,
היא נפגשה עם חברות וידידות,
והלכה לחוגים לריקודי־עם ולקולנוע. אך
בדרך כלל חזרה מבלויי הערב בשעה
מוקדמת ולא גרמה לדאגות. רק ערב אחד,
בתחילת החופש, הלכה לבלות עם חברתה
הקרובה ובשעה 11 בלילה טילפנה החברה,
ואמרה שהיא ונינה מתעכבות ותגענה
מיד הביתה. בחצות שוב טילפנד, הידידה,
ואמרה שהן בדרכן הביתה. מאותו רגע
ועד אחת וחצי בלילה, כשהגיעה נינה
סוף־סוף הביתה, היו האם והאחים בפאניקה.
הם לא הבינו מה קרה לילדה הטובה
ולאן נעלמה• הם טילפנו לבית חב רתה
והאח הבכור אף הלך לשם. רק אז
הגיעה נינה, קיצרת נשימה ונרגשת הביתה.
היא סיפרה סיפורים על חטיפה, ואחר
כך על תקליטים ועל בנים. האם כעסה

למחרת בבוקר הלכה האם לבית ה נער.
היא פגשה אותו ואת אמו ושוחחה
איתם. התברר לה כי גבי* סולק
כבר משני בתי־ספר, וכי הוריו מתנגדים
לקשריו עם נינה, כיוון שהם חוששים כי
הדבר יזיק ללימודיו. האם גם לא התרשמה
מהופעתו החיצונית הפרועה של
הבחור הצעיר, וחששה כי הוא עלול
לדרדר את בתה. היא חזרה הביתה וביקשה
מנינה לא להיפגש איתו יותר,
וסיפרה לה כי גם הוריו מתנגדים לקשר
ביניהם.
נינה נעלבה מהדברים שאמרו הוריו
של גבי לאמה, ואמרה כי לא תתקשר
אליו יותר. הכל הלך למישרין, והאם והאחים
לא חשדו במאומה. ביום רביעי
לפני שבועיים, בערד חודש אחרי הפגי שה
עם גבי, עלתה נינה לחברתה המתגוררת
באותו בנין, ואמרה לאמה כי
.תחזור מיד• היא לא חזרה. האם חיפשה
אותה אצל כל חברותיה וגם אל גבי, אך
לא מצאה אותה• אז פנתה האם למיש־טרה.
שם אמרו לה כי נינה כבר היתה
שם עם אביה, והתלוננה כי אמה מכה
אותה. והיא רוצה לעבור להתגורר אצל
שם בדוי. השם האמיתי שמור ב־מערכת.
(המשך
בעמוד )74

מעצר

ראיון עם גיק תומנסון המשחק בסרט עד גולדה

מ אהבה וסד
ל״דגולדה
^ חצר המרכזית של כפר
י י הנוער בן־שמן שינתה את
צורתה. במקום שוחזרה אחת מחצרות
מרחביה, כשמעל לשער מתנוסס
שלט גדול המכריז :״ברוכים
הבאים, גולדה ומורים.״
כל זה אינו מישחק פורים אלא
התחלת הצילומים של סידרת ה טלוויזיה
האמריקאית ״אשה ושמה
גולדה״ ,המוקדשת כולה לחייה ו-
פועלה של גולדה מאיר (העולם
הזה .)2291
שעה שהמצלמות מתחממות, ה אורות
מכוונים והתיפאורה זוכה
לטיפול אחרון, לומד בעלה של
גולדה לרקוד הורה במחסן מיספוא
ספוג ריחות חריפים. זה אולי אינו
לקוח מן החיים, וזה גם לא יופיע
על הבדים, אבל גם ליאונרד נימוי
(ד״ר ספוק בסידרת מסע בין כוכבים)
,המגלם את מורים מאירסון,
וגם ג׳ק תומפסון (האוסטרלי ה ידוע
כמתחרה החדש והמסוכן ביותר
של רוברט רדפורד) ,המגלם
דמות פיקטיבית בשם אריאל,
חייבים לשלוט ברזי הריקוד ה לאומי
הישראלי.
העיתונאים עדיין לא נמצאים
במקום. המפיקים טרם החליטו כי־

כל הזמן בסכנת ההשמנה, וחייב
למדוד כל גרם שהוא אוכל. בינתיים,
להבדיל משר־ד,ביטחון, ידו
של תומפסון על העליונה במאבק
נגד המישקל העודף. ואם מזכירים
לו שזכה בתואר רוברט רד־פורד
האוסטרלי הוא מחייך בהבנה
ואומר :״אין דבר, עוד יגיע
היום שישוו שחקנים צעירים באמריקה
לג׳ק תומפסון.״
תמצית החיים
ף• ישראל, כך הוא משוכנע,
* איש לא שמע עליו ואין יודעים
אודותיו, עדיין, מאומה. ב־

ריירה.״ עד כדי כך לא האמין
בעצמו שהלך להתגייס לצבא, הפך
שם לטכנאי־מעבדה, לבש מדים
במשך שש שנים, ובערבים למד
באוניברסיטה.
״בהתחלה למדתי בפאקולטה ל מדעים,
אחר כך עברתי לפאקול־טה
לאמנויות, וזאת כאשר הסתבר
לי שהתחביב שלי הופך במהירות
לתמצית החיים.״
״כאשר עזבתי את האוניברסיטה
ב־ ,1968 החלטתי שהמיקצוע
שלי יהיה המשחק. בלילות הייתי
עובד כמנקה בבתי־מלון, ובימים
הייתי מתייצב לכל מבחן בד ש שמעתי
אודותיו.״ אחרי שנה זכה
לתפקיד הראשון שלו, לצד השחקן
הבריטי דונאלד פלזאנס,

מבוסם בעיקרו על עובדות שנחשפו
במחקר היסטורי, ועל חומר
שנדלו! מראיונות ולאו־דווקא מ־אוטוביוגרפיה
של גולדה. את ה מרכיב
הפיקטיבי היחיד הוא הק שר
בין גולדה ואריאל, כאשר היא
מגיעה לקיבוץ בגיל פחות מ־,20
ואילו הוא מבוגר ממנה בעשר
שנים. שלושים שנה לאחר מכן,
מציע אריאל לגולדה נישואין, והתסריט
רומז בבירור שלא היתה
מסרבת, אילולא התקפת־הלב ש שמה
קץ לחייו.
אל הסצינות המאוחרות יותר עם
גולדה, בהן יצטרך להופיע לצד
אינגריד ברגמן, מתייחם תומפסון
בחיל וברעדה• מעולם לא זכה
עדיין לשחק לצידה, ובעיניו זה
אחד ההישגים הנכבדים ביותר ב־קאריירה
שלו .״לא כל אחד זוכה
להזדקן לצד אינגריד ברגמן.״
אבל אין צורך לחשוש. עם כל
ההתלהבות וההזדהות, אין כאן
כוונה להכניס חטא אל סף ביתה
של גולדה מאיר, ולהמציא לה מאהב
סוער לצרכי מיסחר .״אריאל
ומורים, בעלה של גולדה, הם
חברים, והקשר בינה ובין אריאל
הופך לרומן רק לאחר פרידתה ממורים.
גם אז הוא מתחיל כקשר
אפלאטוני עם רמזים לכך ׳שהוא
מעמיק יותר במשך השנים. עד שיום
אחד שואל אותה אריאל ה־

תומפסון כסרט ״מישפטו של סגן מוראגט״ וכתל־אביכ
״לא כל אחד זוכה להזדקן לצד אינגריד ברגמן...״

אינגריד ברגמן
״גולדה רמזה...״
צד יטפלו בפירסום ד,סידרה. הם
מכינים מסיבת עיתונאים גדולה
שבה יציגו את כל משתתפי הסיד-
רה. אשפי הפירסום האמריקאיים
סבורים שצריך לירות את כל ה־פירסום
מכל האקדחים ביחד, ערב
הקרנת הבכורה•
אך אני לא הייתי מוכנה לוותר
על ראיון עם האיש שנחשב לאחד
הגברים המושכים ביותר בעולם.
גבוה, בלונדי, עורו שזוף כשל
אדם שחי שנים במרחבים הפתוחים,
וחיוכו שובב ולגלגי במיק־צת.
עיניו כחולות ושקופות. מישהו
בסביבה מתבדח ואומר שהוא
אכן ניראה כמו אריאל, כלומר
כמו שאריאל שרון ניראה לפני
עשרים שנה• תופסון נאנח לשמע
ההשוואה ומודה, כי גם הוא נלחם

סופו של דבר, עיקר הקאריירה
שלו מבוסס על סרטים במולדתו,
אוסטרליה, וכיצד יכירו הישרא־יים
סרטים אלה ך אבל בדרך מיק וד״ ואולי בכוונה, עומד להופיע
בקרוב על הבדים בישראל סרט
בשם מישפטו של סגן מוראנט,
שזכה לכמה פרסים בפסטיבל קאן
לפני שנתיים. אחד הפרסים, לשחקן
המישנה הטוב ביותר של
השנה, הוענק לג׳ק תומפסון. ה טלוויזיה
רכשה להקרנה את הס רט
הראשון שחשף את דמותו של
תומפסון בפני הקהל הבינלאומי,
סרט מלפני שמונה שנים בשם
יוס ראשון קרוב מדי, הדומה
להפליא ברוחו למסורת ד,מערבונים
האמריקאיים.
סבי סבו, אשר היגר מאנגליה
ליבשת החדשה, התפרנס מסחר בעצים.
אביו היה משורר וסופר ידוע
באוסטרליה. אולם ג׳ק, כיום בתחילת
שנות ד 40-,לחייו (הוא נחת
בישראל בדיוק ביום הולדתו),
נטש כבר בגיל 14 את הלימודים,
והלך לעבוד בחוות־בקר• מחוות-
הבקר עבר לחוות־כבשים — זד
תעשיה הגדולה ביותר של אוסטרליה,
ומשם לאילוף סוסים ול עבודת
בניין.
״בשעות הפנאי״ הוא אומר,
״כדי להשתעשע, השתתפתי בהצגות
להנאתי, אבל מבלי להע לות
בדעתי כלל שזה יהפוך לקא-

בהדרכת הבמאי הקנדי טד קוצ׳ף
(שעשה גם את המירוץ לצבות
של דודי קראביץ) .מאז לא
הפסיק לעבוד אף לרגע, ותפקידו
בגולדת הוא ה־ 20 במיספר.
הפרס בפסטיבל קאן נתן לו
הכשר בינלאומי בלתי מעורער,
והפך אותו לדמות מבוקשת, לא
רק בסרטים אוסטרליים, אלא גם
מחוץ לגבולות מולדתו. זמנו תפוס
מאז לא פחות בהופעות אישיות
לפיסום הסרטים שבהם השתתף,
מאשר בעשיה עצמה. באחד המסעות
שלו ללונדון, הוא נתקל בסרט
אוסטרלי אחר, בשם הקא־ריירה
המזהירה שלי, והבחין כ-
ג׳ודי דייוויס שגילמה את התפקיד
הראשי .״הרהרתי בקאריירה
המזהירה שהיינו יכולים לעשות
ביחד, אילו ניתנה לנו ההזדמנות
להופיע זה לצד זו.״ ההזדמנות
אכן ניתנת להם — דייוויס מגלמת
את גולדה הצעידה ותומפסון,
כמי שמגלם באישיות אחת את כל
חבריה של גולדה, זוכה לשחק
לצידה.
אבל לא רק לצידה. בסידרה נמשכים
היחסים בין אריאל, שמה
של הדמות בסרט, ובין גולדה על-
פני תקופה ארוכה מאוד. בהתחלה
מורכב הזוג מתומפסון ודייווים,
ובסוף הזוג הוא תומפסון ואינג־דיד
ברגמן.
•התסריט של הארולד גאסט

השיש: אינך חושבת שהגיע הזמן
להתחתן ז
תומפסון היה נשוי, ויש לו
בן בגיל .12 אחרי שנפרד
מאשתו הקים לעצמו מישפחה חדשה,
בחברת שתי אחיות ״שונות
זו מזו כמו היום והלילה,״ אתן
בא גם לישראל .״אין זו ביגאמיה,
משום שאיני נשוי לאף אחת מן
השמיים. גם אין אלה יחסים שבין
גבר אחד לשתי נשים, אלא של
אדם אחד, לאדם שני ולאדם שלישי
ולהיפך, כששלושתנו שווי-ערך זד,
בעיני זה.״
השותפות שלהם, המחזיקה. מעמד
11 שנה, יוצאת־דופן כל־כך, שאין
תומפסון מעז להציע לאיש ללכת
בדרכו.
״מן הרגע הראשון שנפגשנו,
החלטנו בינינו שהדבר החשוב
ביותר הוא שמירה על הגינות
ויושר ביחסים שבינינו. מאז אכן
הצלחתי לשמור עליהם ללא רבב.״
למישפחה המשולשת יש חברת
הפקה. באנקי היא מזכירת הפקה
שכתבה כבר כמה תסריטים, וליאו-
נר, היא מעצבת תילבושות ובדים.
״כששואלים אותי מה זה אומר
לחיות עם שתי נשים, קשה לי
לענות על כך, כשם שאדם שיש לו
זקן אינו רואה אותו, והוא בולט
רק לעיני הזולת.״

(המשך מעמוד )9
משום שנסע, לדבריו, בתוקף תפקידו.

,,אני
איש
ישר״״
(י* דעת גרוסכורד, פרשת
• דירת־הסמים ופרשת טיטינה
הן פחים שטמנו לו יריביו.
״אני איש ישר. אין אנשים י
ישרים כמוני. אני בלי משוא-פנים1 ,
לכן יש אנשים ששונאים אותי- ,
והם עשו לי את זה.״
את טיטינה הוא פגש זמן רב
לפני התקרית ברחוב יהושע בן־
נון בירושלים. אשתו, אשר יצאה
אחרי המעצר לטיול בחוץ־לארץ,
אינה יודעת על כל הפרשה. לשתי
בנותיו, תאומות יפהפיות בנות 16
הנמצאות בארץ, הסביר גרוסבורד
את הפרשה.
״אני לא יכול לשאול כל בן-
אדם שאני פוגש או כל בחורה
שאני מכיר לתעודת־יושר שלה.
לא ידעתי שום דבר על העבר
של טיטינה. גם את שמה האמיתי
לא ידעתי. כשהיא אמרה לי שאנחנו
מוזמנים לארוחת־ערב בבית
של חברה שלה מבית־הספר,
לא ידעתי שזו היתר, פעם אשתו
של עזר כהן. רק השוטר שתפס
אותי סיפר לי על כך. עד היום
גם לא ידעתי שהבחור שהיה בדירה׳
שהציג את עצמו במיכה
לוי, הוא אחיו של יחזקאל אסלן.
אני בכלל לא יודע מי זה יחזקאל
אסלן.״
גרוסבורד מכחיש את השמועה
שביקר בדירת הסמים כמה פעמים
קודם לתפיסתו, אך מודה שביקר
בה פעם אחת אחרי שנתפס בה
על־ידי המישטרה .״אני איש ישר,
ואף פעם לא היו לי עניינים עם
מישטרה. אז אחרי שהייתי במיש-
טרה, רציתי לדעת מה כל העניין,
והלכתי עוד פעם לדירה.״ הוא
טוען שלא הכיר את מיכה אסלן
קודם לכן, אך מודה שפגש אותו
במיסעדה בירושלים אחרי שה ארבעה
נתפסו על־ידי המישטרה
בדירת־החשיש.
גרוסבורד טוען שהוא ידע על
החקירה שנערכה אודותיו על־ידי
מישרד־חקירות פרטי רק בעיקבות
מישפטו של תת־אלוף ברוך ארבל,
אך מודה שהוא יודע על עוד
חוקר אחד שחקר אודותיו תקופה
ארוכה. זהו יעקב נחמיאס, סגן-
אלוף בצד,״ל וקצין־מישטרה בכיר
לשעבר. נראה כי נחמיאס, איש
הליכוד, שהיה מרכז מערכת־הב־חירות
במיגזר הערבי במטה הבחירות
של הליכוד, הפסיק את
החקירה כשקיבל את תפקידו ב־מערכת־הבחירות,
וגרוסבורד מודה
שהוא סיפר לו על החקירה
הענפה.
גרוסבורד ופרקליטו, אריה מ-
רינסקי, טוענים שלציבור אין כל
עניין בפרשה הפרטית שלו עם
טיטינה. המישטרה עדיין חוקרת,
בין היתר, את מעורבותו של
גרוסבורד עם אנשי העולם־התח-
תון והאנשים שבשולי עולם זה,
וכן את פרשת הסמים שנתפסו
בדירה שבה שהה מנכ״ל מישרד־התחבורה.
לגבי כל יתר הפרשיות
טוען גרוסבורד שהוא ״נקי מכל
רבב.״
״אני אף פעם לא הייתי פקיד
ממשלתי, ואין לי אופי של פקיד
ממשלתי,״ טען השבוע גרוסבורד.
״אילו היה לי אופי של פקיד,
הייתי אולי זהיר יותר. אבל יש
לי אופי של איש־עסקים פרטי.
״עוד לפני הפרשה התפטרתי
מעבודתי. השר לנדאו לא רצה
לתת לי ללכת, וחשבתי שזה לא
הוגן לעזוב כשהוא חולה. גם
השר חיים קורפו ביקש ממני פעמיים
להישאר בתפקיד, אבל אני
לא מוכן להישאר עוד. השותף
שלי, אברהם קינג, לקה בהתקף-
לב, ואני מוכרח לחזור לעולם־
העסקים• יותר מדי כסף הפסדתי
בגלל זה שהייתי פקיד ממשלתי.״

יוסי ינאי 1

עדנה פיינרו ן

העולם הזה 2297

בעוד שמנכ״ל

רפי פרפר

אסתר פרפר
,הוא לקח לי תזזתונים —

ך* תפקיד של מנהל כללי של
י * מישרד ממשלתי, שאליו שוא פים
כה רבים, הפך בזמן האחרון
תפקיד ביש־מזל. אך התגלתה פרשל
מנכ״ל
שת דירת־הסמים
מישרד-החחבורה, אריה גרוסבורד
(ראה ענוודיס ,)8—9שגררה אחריה
גילויים נוספים על עברו של האיש,
וכבר התרגשה רעה על מנכ״ל של
מישרד ממשלתי אחר — רפי פרבר
הצעיר, מנכ״ל מישרד־התיירות.
בתצהיר שהגישה רעייתו של
רפי, אסתר פרבר, בבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב, היא העלתה
שורה של טענות, שאם אכן הן
נכונות, הן מצביעות בלי ספק על
אופי מייוחד־במינו של נושא אחת
המישרות הבכירות בממשלה החדשה.

כתפה
אסתר (,,אתי״ 1פרפר
בתצהירה, שאושר עד־ידי
פרקליה, עורך־הדין צפי
שרון מתל־אכיב:
ביום דד 5ביולי ,1981 בשעות
אחר-הצהריים, יצאתי לקניות, בלוויית
ילדי, בין השעות 6ו־8
בערב. בחזרי הביתה פתחתי את
הדלת ולעיני נתגלה הבית כלאחר
פוגרום.
הדלת היתד, סגורה, כפי שעזב-
תיה. היא נפתחה על-ידי בעלי,
רפאל פרבר, הגר מזה שנתיים
וחצי ברחוב גבע מס 1 ,בגיבעתיים,
עם המאהבת שלו. בידו צרור
מפתחות של הדירה.
במהלך הערב טילפן בעלי והודיעני
שהוא ביצע פשיטה, ואילו
הייתי בדירה היה מפוצץ אותי.
כן השמיע איומים כלפי עורך־הדין
שלי, וכן דרש ממני, לטובתי,
לעזוב את הדירה עם ילדינו, מפני
שלמחרת יהיה גורלי רע ומר.
הבית היה הפוך. בקבוקי־ויסקי
שפוכים על השטיחים בכל מקום.
דלת המיזנון פתוחה, והמנעול
מושחת. בחדר־השינה היתד, המיטה
הפוכה על פיה, המיזרון והמצעים

— וגר עם הוואהבת שלו !׳

מנכ״ל פרפר עם שריר
הימור נכון —
על הריצפה. ארונות־הבגדים ריקים
מתוכנם, וחלקו שפוד על
ד,ריצפה. בחלל החדר נשפכו כמה
בקבוקי־בושם. המקרר ריק מתוכן,
למעט חלב. דלתות ארונות־המיטבח
היו פתוחות, וחומרי־ניל!וי מתגלגלים
יחד עם כלי־מיטבח ותוכן
המזווה.
חדרי־הילדים הפוכים ומושחתים.
מיזרנים על ד,ריצפה, ומצעים מתגלגלים
בכל החדרים. חדר־ד,שירו תים
הפוך, פוזרו בו חפצים שונים.
מן הדירה נלקחו חפצים שונים
ורבים. לא הצלחתי לאמוד את כל
הדברים. כמו כן פיזר בעלי רעל-
עכברים בכל הבית.
מכה אחרי מכה
יה צורך להרגיע את היל-
י י דים המזועזעים. לא יכולתי
להכין להם ארוחת־ערב, מילבד
חלב לשתייה, ולא ארוחת־בוקר
ואוכל לקייטנה. אחרי לכתם לישון

הזמנתי את המישטרה, אשר פתחה
תיק-אירוע. פירטה לתצהירה, בהמשך אסתר פרבר את כל הדברים
שבעלה לקח מדירתה. לדבריה, הוא
לקח תחתונים וחזיות שלה, סודרים
וחולצות, מיקטרונים, מגפיים, מ־פות־שולחן
יקרות, מחרוזת־פנינים-
מתורבתות ועגילים, מאפרת־נחו־שת,
צעיף־מוהיר אנגלי גדול, בגדי-
ילדים, חלוקי־שינה וחלוקי־בוקר,
כפפות־יד מעור, חליפות, מיסמכים
ותעודות, וכן מחשב־כיס. לדבריה
בתצהיר, הוא גם חיבל ברדיו
סטריאופוני, שהיה בדירה.
כך הגיע משבר חיי־הנישואין
של המנכ״ל הצעיר ביותר בשירות-
המדינה לשיא חדש.
עד כה ידעו רק ידידים קרובים
של בני-הזוג על מערכת-היחסים
שלהם, אולם עם הגשת החומר
לבית־המישפט, והעובדה שאסתר
פרבר מאשימה את בעלה המנכ״ל
בחבלה ברכוש ובגניבה, הפך ה עניין
נושא ציבורי.
רפי פרבר הוא בן למישפחה
חיפאית ידועה, למודת סבל ותלאות.
אביו היה אחד מרופאי־הילדים
הידועים ביותר בארץ, ואמו אחת
הדמויות הפדגוגיות הנערצות ב-
עיר־הכרמל.
את שירותו הצבאי בילה רפי
בלישכת־הגיום בחיפה, ובאותה
תקופה אף הכיר את אשתו, אתי,
פקידה בבנק. מיד אחרי סיום השירות
הצבאי התחיל רפי ללמוד,
והשיג תואר ראשון במדעי-המדינה
ובסוציולוגיה. הוא עבד כמינהלן
באורם בחיפה, אך כשהוצע לו
לעבוד במיפלגה הליברלית בעיר,
היה הדבר מהפך שהשפיע על כל
חייו. הוא טיפס במהירות במדרגות
המיפלגה. אופיו הנוח עזר לו
בכך. כעבור ארבע שנים של
עבודה במיפלגה בחיפה, הוא הרגיש
שעיר־הכרמל קטנה עליו, ועבר
לעבוד במיפלגה הליברלית
בתל־אביב.

לאסור על רפי להיכנס לדירת
אשתו. בהנמקת הבקשה כתב שרון :
״מזה כשנתיים עזב המשיב (רפי
פרבר) את הדירה הנ״ל (של
אסתר) ,שבה התגורר קודם לכן
יחד עם המבקשת ועם ילדיו, ועבר
לגור עם המאהבת שלו בדירתה
בגיבעתיים. כן יש למשיב דירה
נוספת, בת 5חדרים, ברחוב
רקנאטי ,10 באפקה. לאחרונה
התחיל המשיב להיכנס לדירה
בחשאי, בהיעדר המבקשת, לגנוב
משם חפצים ולגרום נזק לריהוט
ולציוד בדירה.
״אחרי מיספר פעמים כאלה
פנתה המבקשת, עוד בחודש ספטמבר
,1980 למישטרה, וזו הזהירה
אותו כי יחדל מכך.״

פרבר עם ידידה
— על שר ועל מאהבת
אז עשה רפי הימור, שברבות
הימים הוכיח עצמו כנכון. הוא
הימר על אברהם (״אברשה״) שריר,
והפך אחד מאנשי-סודו של מי
שנחשב אחר־כך כאיש החזק של
המיפלגה הליברלית וכאיש־אמונה
של קבוצת המיליונר שאול אייזנ־ברג
(העולם הזה ,)2295 ששיבצה
את פרבר בהנהלת ירחונה, מוניטין.
עתה שילם שריר למעריצו, ועם
מינויו של שריר כשר־התיירות הוא
מינה את רפי כמנכ״ל מישרדו.
עוד בתחילת דרכו בתל־אביב
נפטרו הוריו של רפי — שניהם
באותו היום. היתד. זאת מכה אנושה
לעסקן הצעיר, שבעיקבותיה באה
מכה נוספת — אחותו בת ה־,18
צעירה שחזרה בתשובה, אך ש סירבה
להשתמט משירות צבאי
ושהתגייסה לרבנות הצבאית, נהרגה
בתאונת־דרכים.
בעיקבות תצהירה של אסתר
פרבר הגיש פרקליטה בק־שה־בדרך־המרצה
בבית־המישפט
המחוזי בתל-אביב. עורך־הדין שרון
ביקש מהשופטת שושנה ברמן

״ההרס
^ 7הוא איוס״
ף* תצהיר נוס(? שהגישה אס ־
תר פרבר נגד בעלה היא
גוללה מסכת נוספת של טענות.
כתבה אסתר פרבר: בתחילת
1979 עזב המשיב לפתע את הדירה
ועבר לגור עם מאהבת שלו בדירתה
בגיבעתיים, תוך שהוא משאיר
אותי ואת ילדי בחוסר כל.״
אחרי שתיארה את התפרצויות
בעלה לדירה, וההרס שהוא גורם
שם, תוך כדי שהיא מציינת ש״בין
השאר לקח המשיב את מרבית
בגדי התחתונים, והכל בכוונה
לגרום לי טירדה ובושת רבה,״
כתבה אסתר פרבר :״ההרס שהש איר
המשיב אחריו בדירה הוא
איום, וניכר כי נעשה בכוונה לגרום
לי עד כמה שאפשר סבל רב
ונזק כספי. כך, לדוגמה, רוקן ה משיב
את המקרר מדברי-המזון
שהיו בו, ביודעו היטב כי על-ידי
כך יגרום לי ולילדים סבל רב,
כשאחזור במוצאי-שבת, ולא יהיה
לי לתת לילדים אפילו גביע לבן
או אשל, או סוג אחר של דברי
נעמי אדווה ו
חלב.״

סג רמצלף!
סר• ואלבומי בנו שא•:

הכת הכלו א ה
• פר מ תנו ת
• במבחר הגדול בי 1תר
• במ חירי הגותי ביו תר

אמנות • תחביבי • מוזי ק ה• קולנו • צבא
גננו ת •בי ש 1ל*ו1יצ 1ב פני •ילדים וווו ד

ספרי לראש השגה
סטימצקי

כל הקונה ספרים בחנויות
בין התאריכים 6 . 9 . 1981־ 25.9.1981
בסכום ״ל ־ 5 0 0 .שקל לפחות בקניה אחת
יקבל 1031 :הנחה מיידית ב מקום
2054 נוספים מן הסכום שישולם כהנחה
נוספתבתעודת שי
לפרעון לראש השנה הבא (תשמ׳׳ג)
(השי הנוסף מיועד לעודדך להצטרף לחוג לקוחותינו
הן השנה והן בשנה הבאה).

המבצע מקיף את כל הספרים
בכל השפות וביניהם ספרים
במבצעים אחרים ובמחירים
מוזלים.
שנה

ספר

טו ב

דשת חנויות הספרים הגדולה ביותר
הקובעת את הרגלי הקריאה בישראל
סססו ספרים חדשים בכל חדש

0נ סניפים ב-ירושלים,
תל־אביב, חיפה,
באר שבע, רחובות,
ג״ת לוד ואילת

5£וזוויה

(המשך מעמוד )71
אביה. לא הוגשה כל תלונה רש מית.
דברי השוטר הדהימו את
האם. נינה טילפנה הביתה באותו
ערב ואמרה לאם כי היא נמצאת
אצל אבא, וטרקה את השפופרת.
מאז לא היה לאם ולאחים כל מגע
עם נינה. מכיוון שאיש מהם לא
נמצא בקשר עם האב, לא ידעו
מאומה על מעשיה. הדבר הראשון
שנודע להם היה באותה ידיעה בעיתון.
שם קראה האם לראשונה
כי היא נחשדת בהכאת בתה וכלי־אתה
בבית, כי היא מנעה ממנה
במשך חודש לצאת ולהיפגש עם
אביה, וכי הבת מעדיפה להתאבד
מאשר לחזור לביתה. מיכתבים
שהוגש על־ידי האב לבית־המיש-
פט, שיכנעו את השופט יהושע
גרוס כי טובת הקטינה דורשת שהיא
תישאר אצל אביה, והוציא
צו ביניים, עד שיידון המישפט
במועד שנקבע.
האם והאחים שחיפשו הסבר
להתנהגותה המוזרה של נינה, ערכו
חיפוש בין חפציה ושם גילו
יומן בכתב ידה וכמה שירים שכתבה
בחודש האחרון בבית.
שניים מבין השירים הם על האם
ועל החבר• ושניהם מתחילים במילים
:״אמא בשבילי זה הכל /
אמא בשבילי זה דבר גדול״ ו:
״חבר בשבילי זה הכל /חבר בשבילי
זה דבר גדול״ .הקונפליקט
שנוצר בנפשה של בת הנעורים
המתבגרת, השבויה בין אהבתה ה ראשונה
ונאמנותה לאמה, מצא את
ביטויו בשני שידים אלה.
אמא בשבילי זה הכל /אמא
בשבילי זה דבר גדול 4אמא מכבסת,
מבשלת ודואגת /אמא זה
לא סתם אדם /זה אדם שאין
לו תחליף אמא בשבילי זה
הכל /אמא בשבילי זה דבר
גדול /אמא שוטפת דואגת וקונה
לי הכל /אמא זה לא סתם אדם /
זה אדם מינחד במינו.
אבל אהבה ראשונה בגיל 14 היא
דבר גדול ומסנוור לא פחות. וכך
כתבה נינה אחרי יומיים:
זזבר בשבילי זה הכל /חבר
בשבילי זה דבר גדול /חבר מעניק,
דואג מוסר ומקבל / /חבר
יודע להעניק אהבה /אך גס יודע
את סופה (או את גבולה).
ושיר נוסף:
הוא אומר לי את ילדה /זה
כואב לי /הוא אומר לי את
יפה ה מחמיא לי / /שני ניגודים
של אדם אחד /האומר זאת
לנערה אחת•

״לא טוב היות האדם לבדו׳
1ר ן 1 1־ 1־ 1הכרויות למטרת נישואין
19 1 1 1 1שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת 1981י

טל1 03 282932:

* תל אביב. רח׳ בן יהודה 58

הזם] ככד עכ שיו
מקום ל מודעו ת בגיליון

ראש השנה

העול רוב
כמוצ״ש

שיופיע

פיתייו

^ לדה אחרת שהיתה נקלעת
למצב כזה, והיה לה בית נורמלי,
היתה פונה להוריה ומתייע־צח
אתם. אולי היו מגיעים להסכמה,
ואולי היתד, הילדה סובלת
משיברון־הלב של האהבה הראשונה
ונפרדת מגבי, אך לבינה היה
פיתרון קל. כיוון שידעה שאמה
מתנגדת לידידות עם גבי, בחרה
באפשרות הקלה לעבור ולהתגורר
עם אביה. היא חשבה כי שם יהיו
הפגישות עם החבר קלות יותר,
והפיקוח של האם החורגת לא יהיה
צמוד כמו זה של האם האמיתית.
קשה בוודאי לעזוב אם שהיא
״אדם מיוחד במינו״ בלי הסבר,
וכדי לעבור לחזקתו של האב ש
צורך לשכנע את בית־המישפם כי
יש לכך סיבה סבירה. כיצד והיכן
נולד סיפור המכות, הכליאה וה־התאכזרות,
יברר בית־המישפט.
אך סיפור אנושי קורע לב של
בת להודים גרושים מתגלה מיומנה
הילדותי של נינה, אותו ניהלה
במחברת בית־ספר דקיקה מאז
גיל •12

להלן קטעים מיומנה ש הוגש
לכית־ המשפט :
יומנה של נינה פ .1979 .קומה
שלישית. רחוב א.
שלום, שמי הוא ניבה פ. ואני רו צה
לספר ולהרחיב את הנושא של

מהלך חיי. החיים שלי הם לא כמו
של כל ילד אחר, הם שובים. טוב,
חיי מתהילים בכך שאמי היתד,
בסוף ההריון שלי, אז אבי היה
מאוד עיקש. אמי אמרה לו שיש
לה צירי לידה׳ והוא לא שם לב
אליה והיא התרגזה מאוד, ולכן
הם רבו בכוח. אמי הלכה ללדת
ואחרי לידתי היא באה הביתה אח רי
שלא ראתה את אבי, מפני ש אבא
אפילו לא בא לבקר אותה.
אלא הוא ניצל את ההזדמנות והיה
יוצא בערב עם בחורות אחרות. בגיל
שנה, אבא ואמא כבר לא היו
במצב טוב וביחסים טובים. וזה
נגע ללב אחותי הגדולה, ולי ולש ני
אחי.
כשהייתי בת שנתיים, שלוש,
ארבע, חמש ושש, אז אבא היה
יוצא כל ערב מן הבית והיה אומר
לאמי כי הוא הולך לעבודתו, ו־אמא
היתד, עומדת במרפסת כל
הלילה והיתר, מחכה לו. וכשהוא
בא הוא היה עצבני והיה מתרגז
על אמא, ואנחנו היינו סובלים
מאוד...
אחרי כמה זמן אבא עזב את
הבית והלך לגור עם אשד, אחרת,
ואחרי זמן די ארוך אבא בא
הביתה והתחרט על מה שעשה.
ואחי הבכור אמר לאמא שזה סתם
הצגות, אבל אמא היתה טובה וריחמה
על אבא. אבא חזר הביתה
ושוב היה לי אבא.

אשתו
של אבא
חותי, כבורה במישפחה,
\ * התחתנה עם החבר שלה, וביום
הנישואין אבא ואמא היו יחד,
והיה נורא שמח (הלוואי שהיה נשאר
כך לעולמים) .כעבור כמה זמן
אבא שוב התחיל לצאת, וכל הסיפור
חזר על עצמו. אז אמא עשתה
משהו שאבא לא יכנס יותר הביתה.
לזאת קוראים ״צו מניעה מן
הבית״ ויותר לא ראיתי את אבא,
רק ביקרתי אצלו. לפני שאמא ואבא
התגרשו, אבא התחתן עם
אשה אחרת, ואשתו כבר היתה
בהריון בחודשים האחרונים. אז
אשתו ילדה בן ושמו ע. לאשתו
של אבא קוראים ר. ויש לה ילדה
לא מאבא, אלא מבעלה הראשון.
היא אלמנה ובעלה נפטר
בתאונת דרכים ...באחת הפעמים
שהייתי אצל אבא הוא לקח אותי
אל אשתו, אז הייתי ביישנית כי
הייתי ילדה קטנה עוד, ואבא הציג
בפני את כולם.
אני מתראה עם אבא מאז ועד
היום ...אני עכשיו בת 12 ואני
חושבת שזהו הגיל הכי יפה שיש,
מפני שאני לא קטנה ולא גדולה,
אני בינונית. לאמא שלי טוב
מאוד, היא סובלת קצת מהכליות...
אבל היא מאוד נחמדה...
היום אני הולכת לאבי. הוא
היום נסע לחיפה ...אך אני כמעט
בטוחה שהוא יזכור לבוא לקחת
אותי. למה אני כמעט בטוחה ז
מפני שלאבא שלי אין רק אותי
בראש שלו, אלא הוא אדם בעל
עסקים. אבל אני מקווה שזה יהיה
בסדר והוא כנראה יזכור אותי.
22.5.80
שלום לכם, מה שלומכם? אני
באמת מצטערת שלא כתבתי הרבה
זמן, פשוט לא היה לי חשק.
אני מרגישה בנוח מבחינת הבריאות,
אבל מבחינה אחרת אני
לא מרגישה בנוח. תראו, אבא
שלי רוצה לנסוע לחוץ לארץ אז
הוא צריך לעשות הוראת קבע לבנק
...אם הוא לא ישאיר לנו
כסף אז לא יהיה לנו אוכל לאכול,
כי אין לנו כסף מיותר.
א) הוא הרי מיליונר, אז למה
הוא עושה בעיות עם הכסף? מה
זה כל כך קשה לו לשלוח את
הכסף?
ב) למה הוא משקר אותי? אני
חושבת שאני יודעת למה. מפני
שהוא יודע שכל מה שהוא אומר
(המשך בעמוד )76
העולם הזה 2297

יש ל״ עובל״
(המשך מעמוד )45
איך שאני מכבה את האור, שכך יהיה
לי טוב, טלפון. מי על הקו? ווארן ביאטי.
שואל אותי , :מה את עושה׳ ואני עונה
לו, ז4ני חצי ישנה /הוא אומר לי, למה
שלא תבואי אלי /וכשאני עייפה לא מארן
ביאטי, ולא אני לא יודעת מי, יכול
להזיז אותי. מה, בשביל לרוץ אליו למלון
לקוויקי אני צריכה לקום מהמיטה? זה
ביכלל לא בראש שלי. אחר כך הוא
טילפן לי ולא היה לי זמן, ולו לא היה
; זמן, חיברתי אחד ועוד אחד: מה יצא
י לי ממנו? דפיקה. זה לא מעניין אותי
״ וזהו.
והיה פיטר סלרם שהייתי איתו בסרט,
ואחר כך הלכנו אליו הביתה. לא שכבתי
איתו, את יודעת רק ככה, סמוטש, ליטופים
ונישוקים. אני לא אוהבת לה־כנס עם
בן־אדם ישר למיטה. הוא אמר את מסוכנת,
כי את גם יפה וגם חכמה.
יום אחד עשיתי לברם נלקסטר ספגטי,
זה היה קטע! שמתי לו מוסיקה, רקדתי
והשתוללתי. הוא היה מבסוט, אבל ספגטי
לא אכל. מה לעשות, אני לא יודעת לבשל
ספגטי. אז ויתרנו, ועשיתי לו אורז.
הייתי גם בארמון המלכה והכרתי את
פרינץ צ׳ארלס. זה היה אחר הצהריים,
נסיון ממש נהדר.

הבורסה

מאת מאיר תדמח־המצאות

מצלמות
ללא סרט
משהו שרק היפנים יבלו להמציא.
מצלמה שאין צורך להכניס גה סרט,
אין צורך לפתח את הסרט ואין צורך
להדפיס את התמונות. מה שכן צריך —
צריך לצלם. זוהי ההמצאה האחרונה
של מעבדות המחקר של ״סוני״ ,מצלמה
אלקטרונית בשם ״מאוויקה״ — מצלמת
וידאו מגנטית.
המצלמה מבוססת על מיתקן זעיר,
רגיש לאור, הקולט את המראה דרך

אפשרות ״לאגור״ 50 תמונות צבעוניות.
התמונות משוחזרות באמצעות מתאם ומופיעות
על מסך הטלוויזיה.
המצלמה, כך מעריכים ממציאיה, תוצא
למכירה בשוק תוך שנתיים, ואז יהיה
מחירה 660 דולר, ו״ 220 דולר יעלה
המתאם־משחזר.
מה עושים המתחרים, כמו ״קודק״
ו״פולארואיד״ ,חברות הענק האמריקניות?
הן מאיצות במהנדסים שלהן למ-

• מתי נגיע סוף סוף לרומן
שלך עם טדי קנדי?

אוי, זה היה רומן שגעון. ממש מהסרטים!
יום אחד נסעתי באופניים שלי
בבברלי הילס. עוצרת לידי מרצדס מפוארת
ובתוכה דון בלטמנט, המנג׳ר של
קבוצת הרוגבי ראמס. חייך אלי, חייכתי
חזרה, קישקשנו, ובערב הוא צילצל אלי
והזמין אותי ללכת איתו לאנג׳י דיקנסון.
ככה התיידדנו ויצאנו מדי פעם. סיפרתי
לו שאני נוסעת לוושינגטון והוא אמר
לי, :תני לי את הטלפון שלך, אני אגיד
לטד שיתקשר /הייתי אצל ידיד שלי, ש הוא
מלך הדיסקו של וושינגטון.
יום ראשון בבוקר — לא אשכח את
זה — טד בטלפון. רעדתי. הוא כזה נחמד,
נותן לך הרגשה שהוא שום דבר. אמר
,יש לי שעה לפני שאני נפגש עם קארטר,
אז אבוא להגיד שלום. יש לך יין?׳ תוך
שעה בא במוסטאנג אדומה ישנה, וזהו,
כך התחיל הסיפור. בילינו חצי שעה ב־קישקושציה,
אחר־כך הוא היה מתקשר
כל יום ראשון ובא אלי לוויק-אנד. זה היה
שיגעון. הוא סכס־מאניאק, אבל שיגעץ.
וככה הייתי פוגשת אותו בנידיורק ובוושינגטון.
אנדי ויליאמס היה בא לשחק
אצלו טניס. מה אני אגיד לך, את יודעת
איזו חווייה עברתי כשישנתי בבית של
המישפחה בוושינגטון? את יודעת מה זה
לישון בבית שנשיא ארצות־הברית ישן
בו? היינו בקשר המון זמן, אבל את
יודעת הקשר נותק.

<• האם אי פעם כימי חייך
היית מאוהבת ץ

כן, פעם אחת ויחידה. בבחור איטלקי
בשם רנאטו פארטי — הוא היה הגבר
הכי מושלם שפגשתי. חוץ ממנו אני חושבת
שהיו לי רגשות עמוקים מאוד ל־שנים־שלושה
בחורים. היו לי רגשות ל־ג׳ונאס
מיימון ויש לי רגשות לחבר העכשווי
שלי, דייוויד, שנוסע מחר לאוסטרליה,
שם הוא גר.

• כשאת אומרת חבר את מתכוונת
שאת יוצאת רק איתו?

כן, אני יוצאת איתו כבר די הרבה
זמן. הוא אוסטרלי וגרוש, יש לו פה אשה־לשעבר
וילדה. הוא היה פה כל הקיץ.
זה היה קשה מאוד כי הוא הקדיש הרבה
זמן לילדה שלו. זה לא פשוט לצאת עם
גבר גרוש שנותן את כל מה שיש לו
לילדה שלו, זה קשה מאוד.

• כשאומרים לך פנס איזו
מנורה נדלקת אצלך?

סכס זה דבר נהדר אם בא לך על
מישהו אם הוא עושה לך משהו וטוב
לך אתו, אבל אם לא בא לך על מישהו
זה חרא.

מ צריך בורסה:
אב ש ו והקים סניף
שר דא 0־ו 1אס
בהיכל התרבות
ובאמת, מי צריך בורסה? אנחנו צריכים.
תארו לעצמכם שלא יהיה לנו
איפה להשקיע את כספנו. בבת״אחת
נאבד את מקור ההתרגשות היומי (להוציא
ימי שישי, שבתות וחגים) .לא נוכל
להפסיד עם סיכוי ותיקווה להרוויח למחרת.
נרוויח היום כדי שיהיה במה
להשקיע למחרת, ולהפסיד מחרתיים. בקיצור,
איך נראה בלי הקאסינו (בית״
ההימורים) הלאומי, שבה התרגלנו
אליו ז
לפני שנתחיל לומר מי בעד, ומה יש
לאחרים נגד, צריך לראות מה אומר
הלקסיקון, על הבורסה :״גוף המנהל
שוק מאורגן וסדיר למסחר בניירות-
ערך; המיסחר מבוצע על-ידי החברים
בבורסה או על-ידי נציגיהם.״ יפה. עכשיו,
מי צריך את הדבר המאורגן וה מסודר
הזה, שגורם לנו באבי-בטן כשיש
מפולת זוטא, ונדודי שינה בשיש ״מפולת
ינואר״ ן

כמה ציונות יש בסוסה?
המצלמה האלקטרונית של ״סוני״
אין סרט, אין פיתות — יש תמונות
עדשות המצלמה•
פכת את המראה
רתיים הנרשמים
קטן, המצוי בגב

טכניקת מחשב הוהנקלט
לנתונים סיפ-
על גבי דיסק מגנטי
המצלמה. לבל דיסק

נפט

!גויה הוויזה
את מחיו הונ 3ט
ניגריה היתה המדינה הראשונה שהורידה
את מחירי הנפט שלה לפני
שבועיים, לאחר ועידת אופ״ק האחרונה.
המעגל שהחל 3־ 1974 עם עליית מחירי
הנפט, ושיבשר את משבר האנרגיה, שעל-
פי תחזיות שונות עלול היה להימשך
עד סוף מאה זו — נפרץ. ההנחה
שמפיקות נפט מעוטות אוכלוסין, במו
סעודיה, יחפשו ברצון כל הזדמנות כדי
לקצץ בתפוקתו ולשמור על עליית מחירי
הנפט, ושבישר את משבר האנרגיה, שעל-
במחירי הנפט לא יביאו לשינויים בביקוש,
ביוון שהנפט הוא מיצרך בסיסי,
והביקוש לו אינו גמיש — נתגלתה כשקר.
הביקוש
לדלק ירד ב־ 1980ב 8-אחוזים,
השנה יקטן הביקוש ב״ 3—2אחוזים
נוספים, והאמצעים לחיסכון בדלק
עדיין גדלים.
מה בעצם קרה, ולמה? מדינות שרצו
לקצץ בתפוקתן קיצצו. מדינה כמו סעו״

צוא ולפתח אמצעים חדשים למערבות
הדמיה (מלשון דמות) אלקטרוניות שתימכרנה
ב״ 500 דולר היחידה.
״סוני״ (מבירות 3.9 — 1980 מיליארד
דולר) וחברת ״מטסושיטה״ (מבירות
13 — 1980 מיליארד דולר) משקי עות
הרבה מאמצים והרבה מאוד בסף
להגיע ראשונים בתחרות על הלקוח.
כל המשתתפים בתחרות זו יודעים
בי ההדמיה האלקטרונית היא פתח
לעיסקי-ענק חובקי-עולם, יותר אפילו
מאלה של הווידאו־טייפים, שהוכנסו לשוק
לפני 6שנים, אך רק בשמחירם
ירד ל 500-דולר ומטה הפכו לסיפור
הצלחה מפוצץ. השנה יימכרו 8מיליון
וידאו־טייפים ביתיים. במה מצלמות
הדמיה אלקטרוניות תימכרנה ב־? 1985
דיה גילתה שתפוקתה הגבוהה מסייעת
להעשיר את אנשי בית המלוכה. אפילו
תקצץ סעודיה בתפוקה של היום, שהיא
מיליון חביות דלק ליום, כמחווה למדינות
אופ״ק האחרות, איראן ועיראק
יתנפלו על החלל שיווצר. כאשר יסיימו
את המלחמה ביניהן, הן יגדילו את
תפוקת הנפט שלהן. ועוד משהו: ביגלל
שיעורי הריבית הגבוהים, נמנעות חברות
הדלק מלצבור מלאי• השוק הפך
שוק של קונים.
סעודיה החוששת מפני מפנה דרמטי
בצריבת הנפט, מנסה להשפיע על חברותיה
באופ״ק לבנות איסטרטגיית נפט
ארובת־טווח, לפיה יחיה מחיר הנפט
צמוד לגידול בתוצר הלאומי בארצות
המתועשות. אם כך יהיה, צפויה לנו
שנה שקטה בחזית הנפט.

אלה שטוענים שעיקר תפקידה של
הבורסה, או תרומתה למשק, הוא בכמות
החסכונות וההשקעות שהיא מגייסת
לתעשייה, טוענים גם שהבורסה
נכשלה כישלון חרוץ. כל ההון שהושקע
בתעשיה באמצעות הבורסה לא עלה
על במה אחוזים מכלל הכסף שעבר
דרכה.
את בל מניות התעשיה הנסחרות בבורסה,
אפשר להטביע בכפית אחת של
מניות בנקאיות ופיננסיות.
יושב־ראש מועצת־המנהלים של הבורסה
טוען, שהמוסד שהוא עומד בראשו
חיוני לקיום שוק של ניירות״
ערך — מניות ואיגרות־חוב, ושהבורסה
לא רק שלא נכשלה, אלא שהיא על
דרך המלך. והראיה 14 :חברות תעשייתיות
חדשות שהצטרפו בארבע השנים
האחרונות לבורסה, מתוך .40 אז
איפה הציונות?

״ההזדמנות זזשיוד
וזה מביא אותנו לנושא לא פחות
חשוב. האם לבל מי ש״משחק״ בבורסה
יש הזדמנות שווה?
לבל ידוע שבכורסה קיימת ריכוזיות
מופרזת, חלקים גדולים של המיסחר
נשלטים על-ידי קבוצה מצומצמת של
קרנות, סוחרים פרטיים, חברות להשקעה
ומנהלי תיקים — בקיצור ״המקורבים״
; להם יש המידע המוקדם והעדיפות
על-פני המשקיע הקטן, בהיותם
קרובים לצלחת. הם באמת יודעים מתי
לקנות וגם מתי למכור ; .לא תמיד,
אבל בדרך״בלל.
במילים אחרות, אין ביקוש והיצע
מפוזרים, וזה מה שמפריע למשקיע הקטן.
אין ״מישחק הוגן״ ,ואת זה צריך
לקחת בחשבון.

י• ואיזו מנורה נדלקת כשאו־מ
-ים לך חתונה?

אני רוצה להתחתן עם בן־אדם ש בשביל 1000־ 2000 דולר לחודש שגבר נותן
יהיה לי טוב אתו, אני לא רוצה גבר לאשה אני לא מוכנה להתפשר.
זלש. הגבר שלי צריך להיות בלי פחדים,
• מה עושה לך המילה אהכה?
עם ביטחון עצמי ושיודע להחזיק אשה
אני נורא רוצה להתאהב. אני יותר מדי
מהיא אשד.
אמוציונאלית. זו הבעייה שלי. אני נותרת
• נכרים פוחדים ממך?
ודאי. אני עצמאית, יפה, כולם מסתב־ לגבר כל־כך הרבה, שקשה לו להאמין־שזה
אמיתי•.
(ים עלי, אני מקבלת טלפונים מכל ה־
• פנינה רוזנכלום, מה מניע
נולם. וזה מציק לגבר.

* איך את מתייחסת לזה?

אותך?

תראי, בילדותי חייתי בעוני. אומנם היה
זו הבעייה של הגבר, לא שלי. אם גבר
!א יכול לתת לי חופש ואוויר לנשום, אני לי המון חום ואהבה מאמא שלי אבל היא
יא רוצה אותו לידי. מה אני צריכה, זנב? לא יכלה לספק לי את צרכי החומריים.
הו ת לוז

הדה

9707

כשאחותי ואני היינו צעירות מאוד, עזב
אבא שלנו את הבית. בית? זה לא היה
בדיוק בית, זה היה צריף קטנטן, ובו
גרנו וחיינו כמו עניים מרודים. כשאבא
עזב את הבית אמא יצאה לעבוד. עד
היום היא עובדת ועד היום היא דואגת
לי. אני רוצה לתת לה כסף, אבל היא לא
רוצה לקחת. תאמיני לי שהיא חוסכת
בשבילי? אמא שלי הסכמה פרוטה לפרוטה,
והשקיעה בנו את כולה.
את אבא שלי אני לא מכירה, לא רוצה
להכיר, לא מתייחסת. פשוט אין לי אבא
וזהו. זוהי הסיבה שגדלתי במהירות ו
יצאתי
לעזור לאמא שלי. תמיד הייתי
ילדה יפה ומושכת אבל מלכות הכיתה היו
דווקא הפרימדונות, הבנות של העשירים.
הייתי אומרת להן שאני אהיה דוגמנית
מצליחה והן היו צוחקות לי. זהו. החלטתי
להצליח ויהיה מה. החלטתי שאני לא
אחיה בצריף קטנטן, שאני לא אהיה
עניה. בשלב ראשון התחלתי לצאת עם
בני עשירים, השלב הבא היה תחרויות
יופי, ומאז הסיפור ידוע. זה מה שמזיז
אותי. אני רוצה להיות אשת קאריירה
עשירה ומצליחה. אני לא רוצה לחזור אל
הצריף בפתח-תקווה.

0 1הכתר 3 .לואר 110 .
(המשך מעמוד )74
לי אני מספרת לאמא שלי, וכך גם
אמא שלי חושבת.
ג) הוא בכלל לא אבא טוב, מפני
שכאשר אני הולכת אליו הוא אף
פעם לא בבית אתי. כאילו הוא
בכלל לא אבא שלי. אני רוצה להרגיש
חמימות, שהוא אבא שלי, שיקנה
לי, שישתף אותי וכר.
ד) כל מיני דברים שברגע זה
לא עולים על ראשי...
אבא שיקד או תי
.26.5.80
שלום לכם, היום אני לא אכתוב
הרבה מפני שאין לי מצב
רוח טוב. היום כשחזרתי הביתה.
אמא שלי אמרה לי שאבא שלח
במכתב רשמי, כל מיני דפים מן
העורך דין שלו. ובעצם אבא
רוצה להקטין את המזונות והוא
עושה מישפט ...אבא שיקר אותי
הרבה לכן אני לא הולכת אליו
היום. אבל אני חושבת שגם אני
לא אלך יותר אליו. אני לא ילדת
מזוודה יותר, ולא ילדה שאפשר
לשחק אתה ולעבוד עליה, ולי לא
קוראים ״ילדת היו־יו״ ,אם אתם
מבינים.
. 1.5.81
...זוכרים שכתבתי לכם שאני
חושבת להפסיק ללכת אל אבי,
בגלל הצרות שהוא עשה לנו?
פרטי והזמנות בסניפי
באמת אינני הולכת כבר כדודשיים
כמעט. ומקווה לא ללכת אליו
ארקיע:
יותר. אמי מרגישה טוב, וביום
ח־ א 424242
ראשון יש לה מישפט, נראה אט
ירונסדים ־ 225888־,02
באמת יקצצו לנו מהמזונות שאנו
חיפה 843371 -־.04
מקבלים...
נתניה 23444 -־053
אני עכשיו גומרת כיתה ח׳ ונכובכל
מ ש רדי הנסיעות.
נסת לכיתה ט׳ בבית־ספר תיכון,
ובאתי הביתה וסיפרתי לאחי הגדול,
שאל על עסקות
הנופש המיוחדות
והוא הבטיח לעזור לי כל השנה.
לנו סעי ארקיע,
16.5.81
כפי שסיפרתי לכם לפני זמן־מה
לוח זמני הטיסות
שאני כמעט בת ,14 אז בעוד
חודש ושלושה שבועות בדיוק
ב ה 1
ים א אני אחיה בת .14
עוד דבר, הפסקתי לגמרי ללכת
מנתב״ג
אל אבי (ואני מקווה גם לא ללכת
לאילת
4 00ז 16.00 14.00
אליו יותר, אני בטוחה, לא מקווה) מאילת והוא כבר לא מעניין אותי בכלל...
לנתב ג
10.00 12,00
ושתדעו לכם שרק לכם אני מספרת
את האמת הזו שאני שונאת שנאת מחיפה מוות את אשתו של אבי וגם את
10.30 10.30 לאילת אבי החמור (סליחה) .אף אחד אחר

מאילת
לא מאמין לי, אפילו אמי, היא

12.00
לירומוליס ס אומרת שאני מתה עליו, אבל זה
בכלל לא נכון (איך שאני מתעצמירושלים
בנת,
כשהיא אומרת שאני מתה
12.30 12.30 לאילת עליו
אצלי הכל בסדר, אני מרגישה
טוב. היום בערב אני יוצאת בשעה
שבע ומבטיחה לחזור בשעה עשר
בלילה.
( 8.7.81 הדף האחרון ביומן).
מה שלומכם? ואיך אתם מרגישים?
אני מרגישה טוב.
אני לא הולכת לאבי ובכלל,
לא מתגעגעת אליו...
אני לא חיוורת, אני שזופה יפה
מאוד ולא חיוורת, לא פנימית
(בלב) ולא חיצונית (בפנים).
בחופשת הקיץ הזאת פשוט קצת
(הרבה) משעמם. ואיני יודעת במה
להעסיק את עצמי.
חברתי הטובה, שכנתי מן הקומה
הרביעית, חזרה מחדל ...אנחנו כמהאפשרלהיות ביחד, אבל
בנות?זה משעמם!
יחדיו שתי
ואין לי פשוט מה להראות לה
יותר ולה אין מה להראות לי
יותר, משום שכבר סיפרנו והראינו
ממש הכל אחת לשניה.
אז להתראות בפעם הבאה ש נקווה
כולנו שלא תחיה רחוקה.
באהבה,
נינה.
נראה כי חווית בית־המישפט
והניתוק מהאם הם סוף הנעורים
של נינה. יותר לא תכתוב ביומנה
קטעים נוגעים ללב ומרגשים כאלה.
היא למדה על בשרה את מילחמת
הקיום שמנהלים הוריה.

אילנה אדון !

תמונת עירום
שר השדכנית
( תשמאל)
צורפה לכתבה
ד מ יונית־והי
א ת ובעת
פיצויים נסו
5מיליון די״
׳מבעלי העיתון
ר מה דווקא את התמונה
שלי, כשאני עוסקת כיום
בדברים כל כך רציניים?״ קוננה
השבוע, כמעט בבכי, סגנית מלכת
היופי והדוגמנית לשעבר, לאה
ורדי, שהיא כיום שדכנית וחוזרת
בתשובה.
לאה החיפאית, בת ה־ ,30 הוכתה
בהלם, כאשר נודע לה על פרסום
תמונת־עירום שלה בשבועון־המין
בול. התמונה הופיעה לאיור כתבה

ש ד מי ת ד תי ת
־ ב עי רום

דאה ורדי כעקרת־בית
התפכחות מהירה

מפוברקת בשם ״זריקות הירואיו
וזנות בקאהיר״ .הכתבה ידעה
לספר על אחת בקי אלקבץ, ישראלית
שנעלמה בלונדון בין סרסורי*
הזונות וספקי ״הבשר חלבן״ לבתי*
הבושת של המרחב.
״אני לא יכולה להרשות זאת
לעצמי מבחינה התדמית. חזרתי
בתשובה, ואני היום מנהלת מישרד*
שידוכים. אדם שעומד בראש מיש־רד
כזה, התדמית שלו צריכה
להיות רצינית וסולידית.״ אומרת
הצעירה, שתמונתה חשופת־החזה
מתנוססת בראש הכתבה.
צלם הירחון האמריקאי פלייבוי,
מארווין ניומן, שהגיע לארץ לפני
כ־ 11 שנים, ביקש להנציח בין
דפי ירחונו את היופי הישראלי
המיוחד. הוא מצא אותו בדמותן
של כמה ישראליות מוכרות ובנות־מזל,
שהיו היפות התורניות באותה
תקופה (העולם הזה .)1698 יפהפיות
כמו ליאורה לפידות, ,ציונה טוב*
טרמן, אסתר זבקו, אן טוכמאייר,
אירית לביא ואחרות, שחשפו את
גופן לפני המצלמה. לאה ורדי,
נסיכת הים התיכון וסגנית מלכת-
המים דאז, היתה בין המאושרות
שזכו בכבוד. היתד. זו יוקרה לא
קטנה, להיכלל בין היפות של
הירחון. הגם שלכל החגיגה התוסף
שכר גבוה.
בגיל ,16 בעת היבחרה כסגנית
מלכת־המים, היתה לאה מסוחררת

מהזוהר הפיתאומי. המחשבה שתמונתה
תתנוסס בירחון הבינלאומי
הנפוץ הקסימה אותה.
היום 11 שנים מאוחר יותר אני
משוחחת עם לאה בביתה שבנווה־שאנן
בחיפה. לאה היא אשה נאה
מאוד, לבושה חולצה בעלת שרוולים
ומיכנסי ג׳ינס הדוקים, ושיערה
החום, שהפך בינתיים לבלונדי,
נופל בחופשיות על כתפיה. כשהיא
עדיין נרעשת, חיא מספרת בגילוי
לב על התפכחותה המהירה מעולם
הזוהר, ועל חייה היום.
דוגמנות ודת
איתי את כל האומללות של
הדוגמניות, שצריכות כל

הזמן להיאבק. לפתע נוכחתי
שאני לא מוצאת את עצמי. הבנתי
שבחיי הזוהר אי אפשר ליצור
קומוניקציה כנה ואמיתית עם הזולת.
אולי יש אנשים שבנויים
לזה, או שלא יודעים שיש משהו
טוב מזה, אבל לי זה לא התאים.״
לאה מצאה טוב מזה. היא גילתה
את הדת. לדבריה נתנה לה הדת
את האושר הפנימי והשקט הנפשי
שהיו חסרים לה בעולם הזוהר.
המהפך לא התרחש אצלה בין יום.
״זהו תהליך שלוקח הרבה זמן,״
היא מעידה. אצלה הוא נמשך כבר

לאה ודדי כנערת זוהר, כדוגמנית וכשדכגית
ללמוד על נפש האדם
12 שנים .״היום אגי דתית שומרת
שבת וצניעות. לא הולכת חשופה
חם־וחלילה, אני אומנם מסתובבת
במיכנסי ג׳ינס, אבל לדעתי הם
אינם נועזים, ואני מרגישה שאני
יכולה להסתובב ככה. הכל בצורה
סולידית.״

ורדי מיכתב לשבועון בול ודרשה
סכום של 500,000 שקלים, כפיצוי
מיידי על הסבל, עוגמת־הנפש
והנזק שנגרמו לה מפירסום תמונתה.
נזק כפול לדבריה, בשל
היותה שדכנית וחוזרת בתשובה.
היום, חודשיים לאחר ששלחה את
המיכתב, היא עדיין מצפה לתשובה
מהשבועון. בימים אלה היא שוקלת
הגשת תביעה מישפטית, אשר
נדחתה עד כה בשל פגרת בתי-
המישפט.
עורך, מנהל ומפיק השבועון בול,
ז׳ק אורנשטיין, מכחיש שקיבל
מיכתב כלשהו מלאה ורדי. אומר
אורנשטיין :״התפלאתי לשמוע על
כל זה. לא יכולתי לקבל דואר, כי
אין לי מפתחות של תיבת הדואר.
הם נמצאים אצל המעביד שלי,
שמואל מור, והוא לא מסר לי שום
מיכתב כזה. שמתי לב לטעות
שקרתה יומיים אחרי שהעיתון יצא.
לקחו בטעות את תמונתה. של
הגברת ורדי, במקום של בקי אל-
קבץ. יש דמיון מסויים בין שתי
התמונות, לפחות בנוף. זה מפחיד
אותי, התביעה. אני מחכה שתגיע
אלי ואז תהיה לי כתובת לפחות
לאן לפנות.״

תפגית

יי ד
פני כשנה התגרשה לאה מ •
בעלה אחרי תשע שנות נישואין.
מהם יש לה בן בן .8בעלה
היה חילוני, ולא הלך בעקבותיה.
היא קיוותה שהוא ישתכנע במשך
הזמן, אך זה לא קרה .״תהליד
החזרה בתשובה התנגש לי עם חיי
המישפחה. אמרו לי אז, שאחדות
מישפחתית חשובה יותר מהדת. לא
יכולתי להתמודד עם זה. הייתי
אומללה.״
לאה החליטה לפתוח מישרד
שידוכים. היא הגיעה למסקנה,
שהשדכנות היא הדרך שלה למצות
את כל אישיותה, מירצה וכושרה.
״זהו מקצוע שבו אני יכולה לגרום
אושר לאנשים, וזה עושה לי טוב,״
היא מכריזה בסיפוק.
לאה קוראת סיפרי פסיכולוגיה,
כדי ללמוד על נפש האדם .״בידע
אני משתמשת בעבודתי כשדכנית.
שידוכים זה לא רק חתונה. זה
הרבה מעבר לזה. אני נותנת עידוד
לאנשים, אוזן קשבת לבעיות,
ייעוץ. אני צריכה להכיר את האדם
ולהחליט מה הכי טוב בשבילו.
לא תמיד האנשים יודעים מה טוב
בשבילם.״ לדבריה, יש לה חוש
טבעי לזה.
לאה מתייחסת לעבודתה כאל
יצירה. יש לה הרגשה שתפקיד זה
נועד לה משמיים :״אני רואה בזה
כעין שליחות ורוצה למצות שליחות
זו עד הסוף. כל אדם שבא
אלי, אני צריכה לעזור לו. שדכנות
היא עבודה קשה מאוד. אם לא
הייתי עושה זאת מתוך אידיאולוגיה,
לא הייתי מחזיקה מעמד.״
טעות מצערת
נזק כפול
מ ( יד סו ם תמונת־העירום פגע בה
״ ״ קשות למרות שקשה מאוד לזהות
בתמונה את השדכנית ה־בלונדית
שומרת המיצוות של היום,
טוענת לאה שאנשים רבים זיהו
אותה והתקשרו לביתה. באמצעות
עורך-הדין עצמון לב שלחה לאה

לארז ורדי ככגנימ-מלכת־המים (>8אי)1
היופי הישראלי המיוחד

^ מו א ל מור, שעד לפני חודש
וחצי היה אחד מבעלי העיתון,
הרשוט על שם חברת בול מיפעלי
עיתונות בע״נז, מספר :״ידוע לי
מז׳ק שהגיע בחודש מרם 1981
מיכתב כזה לעורך, והוא סיפר לי
ששלח תשובה לגברת ורדי על
הטעות המצערת שקרתה. ואם היא
רוצה התנצלות אז תהיה לה. כי
לא היתר. פה שום כוונה רעה•
מדובר כאן בתמונה שאיש מהד
מונטדרים לא הכיר אותה מכיוון
שהעיתון נדפס בשיטת אופסט.
קרתה טעות.״
לטענתו של שמואל מור הצליח
דק אורנשטיין בן ה־ 40 להשתלט
על העיתון באמצעות טכסיסים
מישפטיים. כתוצאה מכך נאלץ
בית־המישפט להוציא צו זמני
לכינוס נכסי בול, ולמסור את ניהול
העיתון לידי נאמן של בית־המיש-
פט. דק נקבע מטעם בית־המישפט
כבא־כוחו. בול הוא כיום עיתון-
העירום־והמין היחידי בעולם המופיע
מטעם בית־המישפט. חברת
בול מנהלת עתה מערכה מישפטית
כדי לקבל בחזרה את העיתון לדיגה
וגון 1
ידיה.

; 7(0777 (07

ע( נ(0(1001

11 בן זכר נולד

אושיק לוי הסח תן עם ה חנו ה חני סונה שר אשש
ואשתו מנהלת חמן עם הנעל ו ש ענו שד וינקה מיכאל׳
שנים הוא היה בעלה של, עירית. למרות שהם הורים לילדים, הם חיו לאחרונה
בנפרד והחליטו בסופו של דבר להתגרש. אני מדברת על הזמר אושיק לוי.
אושיק הוא גבר מושך, שהמעריצות הקיפו אותו תמיד, ולא נשאר זמן רב לבד.
הוא התחיל לצאת עם החברה הכי טובה של אשתו, צעירה בשם עדנה. השניים הפכו
לחברים וגילו לאט־לאט את האהבה. אהבתם הפכה בה לוהטת עד שהחליטו לתת לה
תוקף־חוקי ולהתחתן.
ואכן׳ בשבוע שעבר נערכה בתל-אביב חתונה שמחה מאוד. בטכס לקחו חלק חבריו
הטובים של אושיק. בין האורחים ניתן היה לראות את חבריו לשעבר משלישיית התאומים,
עליה השלום -פופיק, הוא הרב מרדפי ארנון, וחנן גולדברט.
מעניין לעניין באותו עניין. גרושתו עירית נראית לאחרונה צמודה לגרוש של כוכבת
אחרת. זהו יורם לייכוכיץ, הלשעבר של רבקד׳ה מיכאלי.

עמ תי
השבוע קיבלתי הודעה משמחת מארצו
של הדוד סם. הנציגה שלנו שם, חדווה
עסרני, מאושרת ושמחה. ויש סיבה רצינית
לאושרה — היא הפכה לאם בפעם
השניה. כולם יודעים כמה קשה היה לחדווה
להביא ילדים לעולם.
בסופו של דבר, לפני שנתיים וחצי,
באה לעולם בתה הבכירה, שגרמה לחיוכים
רבים על פניה של חדווה. לכן כה גדולה

שאול נמר החחחן
כולם קראו לו הרווק הנצחי. תמיד ראו
אותו בחברת הנשים הכי יפות בעיר, אבל•
אף פעם לא עם אחת קבועה. זהו הצייר
שאולי נמרי, אחיו של הזמר יוני

השניים בארצות־הברית ומצפים להולדת
ילדם הבכור — כי אורלי היא בחודש
השמיני להריונה. עוד נודע לי, ששאולי
יפתח בניו־יורק את תערוכתו בציורים

אושיק לוי
נשואין בפעם השניה

חדווה עמרני
המזל,דפק בדלת פעמיים

אהבה
הפרוות שאול ויוני נמרי
ח תונ ה ב חוד שהש מיני ל ה ריון

נמרי, שלאחרונה היה דווקא צמוד מאוד,
למרבה הפלא, לצעירה בשם אורלי
בראלי.
עתה, כשבוע אחרי שהתחתנו, שוהים

היפריאליסטים בנושא ירושלים ויפו, ב חסות
קונסול ישראל בעיר. ידידיהם הקרובים,
גם ידעו לספר לי, כי השניים ישהו
עתה תקופה ארוכה בניו־יורק.

האהבה
ה>ע\ראל>ת
של ד עו מנגין שוש אלוני היפה, היא לא אחרת,
מאשר אחותה של הזמרת, מירי אלוני,
חברתו הניצחית של ג׳סי נחייסי. שוש
עבדה בתקופה האחרונה כמזכירתה של
קבוצת הכדורסל הפועל תל־אביב. בין כל
המישחקים היא הכירה את החתיך דינו

שוש אלוני
אירוסין, כן או לא 7

הוא יהודי דרום אמריקאי, ושמו קרלוס
ברווניק. בין אנשי תעשיית הפרוות הוא
ידוע כ״מיליונר״ .לאחרונה נודע לי, כי
קרלוס נפרד מאשתו, אם ילדיו. הוא בחר
לחיות עם מזכירתו, דוחל׳ה, שגם היא
נפרדה מבעלה, אבי ילדיה.
רוחל׳ה צעירה מקרלום ב־ 15 שנים תמימות,
אך הדבר לא מפריע לאהבתם. הרומן
ביניהם נשמר בסודי סודות תקופה ארוכה
מאוד. למראיודעין הם לא היו אלא מעביד
ומזכירתו, אבל, מסתבר, לא יכלו, להמשיך
בהצגה, ודבר לא עמד בדרכם — לא הבעל,
לא האשה, לא הגיל — בדרכם לנישואין.
קרלוס הותיר לאשתו חלק מהרכוש ולקח
עימו את ילדיו. רוחל׳ה הביאה עימה את
ילדיה ועתה הם מגדלים יחד את כל
החבורה. עכשיו, אני בטוחה, יעטוף קרלוס
את רוחל׳ה שלו באהבה ופרוות, אך אני
סקרנית לדעת, מה יחמם אותה יותר,
האהבה או הפרוות?
מנגין, כוכב הנבחרת הלאומית בכדורסל
של איטליה.
היכרותם של השניים העמיקה, אך שוש
הכריזה כל הזמן כי הם ידידים בלבד.
אבל, חבריה הקרובים ידעו לספר כי בין
השניים נרקמת אהבה אמיתית. שוש גם
נסעה כמה פעמים, לאיטליה, כדי להיות
במחיצתו של דינו. לפני כמה שבועות
פגשתי את שוש באחת המסיבות בעיר,
צוהלת ושמחה. מה השימחהי שאלתי
אותה. תשובתה ״אני נוסעת בעוד כשבועיים
לאיטליה כדי להתארס עם דונו שלי.״
נו, זו הודעה משמחת בהחלט, שמסבירה
את צהלתה של שוש. אך ראו -זה פלא —
לאחר כמה ימים שוב הרמתי טלפון, כדי
לאחל לשוש מזל־טוב לקראת הנסיעה
והאירוסין, אך שוש הודיעה לי שאין אירוסין.
לדבריה, היא ודינו סתם ידידים
ואין ביניהם קשר עמוק. 8 עכשיו אני כבר מבולבלת.

היתה שימחתי, כשקיבלתי את ההודעה,
שחדווה ילדה שוב תינוק בריא — הפעם
בן. בעלה, הרופא היהודי אמריקאי, דאדלי
דנוף, יכניס את בנו, בגאווה גדולה,
בבריתו של אברהם אבינו, ממש בימים
אלה.

( אינה 0x13 יקה
כל הבחורות שרואות אותו חושבות
שלפניהן ״ילד טוב ירושלים״ .לזמר-
המתופף מתי זיינכרג יש באמת פנים
כאלה. כל זה לא מפריע לו להשתולל
על הבימה ולשיר רוק־אנד־רול מטורף
ולתופף בקצב מטורף, בניגוד לתדמיתו.
אבל מתי משתולל לא רק על הבימה. גם
בחיי-האהבה שלו הוא מגלה מרץ רב. עד
לפני זמן לא רב ידעתי שיש לו רומן עם

תמי שטרית,

צעירה בת , 17 תלמיד ת

תיכון. הרומן היה ארוך, ואני הייתי בטוחה
שמתי תפוס חזק מאוד על תמי.
אבל גם הפעם דאג מתי לשבור את
המיתוס. באחת המסיבות היותר שמחות
בעיר, ליובל בר־המיצווה של הפסטיבל
החסידי, ראיתי אותו צמוד ליפהפיה אמיתית,
שלא דמתה לתמי כלל וכלל. מייד
ניגשתי למתי, והוא סיפר לי כי הרומן
שלו עם תמי חלף עבר. עתה הוא חוגג
יחד עם נעמי מאיר, הנערה שאותה
ראיתי בחברתו. נוכחתי פעם נוספת שפניו
התמימות למראה של גבר יכולות להוליך
שולל אפילו חכמה כמוני.

נעמי מאיר דמתי ויינגרג
מיס שקטים חופרים עמוק

היא באמת כמו שהיא נראית.יפה ...מלטפת ...מזמינה.
מגבת רוזן. יש לנו הרבה כאלה.בשלל צבעים ודיגומיס. יפות, יפות.

י׳ אלול תשמ״א9.9.1981 ,

מים פר 2297

חיט

שנה

המחיר 15 :שללים

(כולל מ.ע.ם.

1111 דו

אשתו של מנכ״ל מישרד־־התיירות

חזרה לתחילת העמוד