גליון 2298 מתאריך 16 בספטמבר 1981

י״ז אלול ת שמ״א16.9.1981 ,

ובתה

מיססר 2298

ה מ חיר

וימר יעקב סון כ^|ך־

שער קי ד מו: ,

שערא חו רי:

הסרגד״ה(!1ל
אם הבנים

התאבדותה שר ריבקה ־גובר,
אחת הדמויות הידועות בתנו-
עת-העבודה, היכה בתדהמה
את הארץ. האם התאבדותה
היא טרגדיה פרטית
של אדם זרד
או תוצאת הסתבכות
מישפחתית ץ

בלי 0 1א דו גי בז
״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי המערכת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טל 232262/3/4 03 תא־דואר 136 העורר
הראשי: אורי אכנרי. ראש המערכת: יוסי ינאי * עורד־תכנית:
יוסי שנון ;עורכת כיתוב: תמי מוטוביץ צלמי
מערכת: ציון צפריר ועגת סרגוסטי. ראש המינהלה: אגרהם
סיטון. מחלקת המודעות: רפי זכרוני. המו״ל :״העולם הזה״
כע״מ. מודפס ב״הדפום החדש״ כע״מ, תל-אכיב רחום כף
אביגדור. הפצה ״גד״ כע״מ. גלופות צינקוגרפיה ״כספי״ כע״נז.

מי מכיר את האיש המופיע בתמונה?
אם זהותו ידועה לך, אנא הודע לנו
על כך באופן דחוף. יש לנו צורך נפשי
לבוא עימו בדברים.
בייחוד מבקשת גילה וזין, כתבת העו־

כאשר המבזק טעון בחשמל, הוא עלול גם
להיות מסוכן, מכיוון שעלול להתפוצץ.
לשאלתי מדוע עשה זאת, השיב :״נגעת

ניתן היה להבין, אולי, מתשובתו ש תקפתי
אותו או שפגעתי בו, והוא רק
התגונן. אין רעיון מגוחך מזה — מישקלי
הוא 62 קילוגרם, בעוד מישקלו של התו־לש־זורק
הוא בוודאי 150 קילוגרמים.
סביר יותר להניח שכוונתו היתה למנוע
ממני לצלם את האירוע, ולתרום בעצמו
למהומה שהתרחשה על הבימה.
הסברתי לו שמעשהו הוא פגיעה ברכוש
בעל-ערך וסיכון חיי־אדם. ביקשתי ממנו
שימסור לי את שמו. אולם האיש סירב.
הוא אמר שיהיה מוכן להזדהות רק לפני
שוטר. כשהבאתי שוטר, הוא אמר :״אני
לא מבין מה רוצים ממני. לא עשיתי כלום!״

מי מכיר? מי יודע ץ
150ק״ג נגד 62ק״ג
לס הזה לענייני רפואה, להחליף עימו מי לים,
ולא בקשר לסידרה על האורגזמה
של האשה, שהיא מופקדת עליה.
גילה, שהיא גם צלמת מעולה, מיקרה
את ועידת־ההסתדרות. היא קיבלה על
עצמה את התפקיד ביגלל עניינה בנושא
זה — מבלי לדעת כי בעצם יש לכך
קשר רב לעניינים רפואיים, ובמייוחד ל בריאות
ך,נפש.

על מה שאירע מספרת גילה:

באתי לאולם הוועידה בדקות האחרונות
של ההפסקה המאולצת, שנגרמה בשל ה התפרעויות
שלפני ההצבעה. במעברים
שמעתי ציר המתפאר באוזני חבריו:
״מנעתי מהטלוויזיה לצלם את המכות.
חסכתי בושות מהסיעה שלנו.״
כשניסה ישראל קיסר, מראשי הנשי אות,
לחדש את ההצבעה, פרצו צירים
זועמים מסיעת הליכוד אל הבימה, בכוונה
לשבש את ההצבעה. בעודי עוסקת
בצילום המתרחש, תלש אדם זה׳ המופיע
בצילום, את מבזק המצלמה (פלש, בלעז),
והשליו אותו לעבר הנדחפים אל הבמה.
ערכו של המכשיר הוא כ־ 2000 שקלים.
העולם הזר! 2298

בראיון בילעדי להעולם הזה
מספרת בת־שבע אהרוני, אשתו
של גומדי, את הסיפור האמיתי
על תפיסתו של כעלה,
על קצין דובר עברית,
ועל שיחותיה
עם רמי ערוסי הנמצא
כארץ.

האיש שהסתער ער הבמה
האיש שריתק את המדינה כשנעצר על־ידי המישטרה במהלך ועידת־ההסתדרות,
מספר, בראיון מיוחד, על שהתרחש באולם מאחורי
הקלעים, על דיעותיו ועל יחסיו המוזרים עם פעילי ההסתדרות.

נפילה מהקומה ה־12
חרושת שמועות אפפה את מותה של הנערה
כת ה־ ,14 סיגלית כ״ץ, מחיפה. היו עיתונים
שטענו שהנערה היתה מסוממת, היו שטענו
שהתאבדה. כתבת העולם הזה
מגלה, שהנערה עלתה על מעקה
הגג של הבניין רב־הקומות כגלל
התערבות עם חבריה ומעדה.

רוצ חחך־ מפשע
בית־המישפט העליון דחה את עירעורו של הרועה שהורשע ברצח
החיילת ורד וינר, ברוב דיעות בלבד• בליבו של אחד השופטים נותר
ספק, טל מה הוא מתבסס 7האם צפוייה, פרשת ברנס״ נוספת?

ראיון מיוחד עם איוגריד ברגמן
מלכת המי

״מעבר לקריאת
החובה,,
״מופת נתתיף לבית ישראל!״ אמר
הנביא יחזקאל (י״ב, ו׳) -וזאת היתה
הסיסמה למיבצע שהעודם הזה פתח בו
לפני 26 שנים, באוקטובר . 1955
החלטנו אז לעודד את רוח ההתנדבות
בארץ על־ידי הענקת תואר של ״איש מו פת״׳
על־פי תקנון שעיבדנו. נאמר בו
כי התואר יוענק לאדם אשר 1יבצע,
תוך סיכון חייו, מעשה שיש בו כדי לה ציל
חיי־אדם, מעל לצו התפקיד ומעבר
לתביעת החובה; או ( )2יבצע, תוך סי כון
חייו, מעשה בעל ערך לאומי או חב רתי׳
מעל לצו התפקיד ומעבר לקריאת
החובה: או ( )3יעזור, על-ידי הקרבה
עצמית ממושכת ומכרעת, להגשים משי מה
בעלת ערך לאומי או חברתי, מעל
לצו התפקיד ומעבר לקריאת החובה.״
את העיטור עיצב שמואל בק, שהיה
אז צייר־המערכת. הופיע בו האריה של
העולם הזה (שגם הוא עוצב על־ידי שמו אל
בק) ,הסיסמה ״בלי מורא, בלי משוא־פנים״
,והתואר ״איש מופת״.
שלושת הזוכים הראשונים בתואר היו
נהג־משאית בשם דב הורן, שסיכן את
חייו כדי להציל את תריסר נוסעיו של
אוטובוס שהותקף ליד מירון; טייס־הקרב
שלמה הוניג, שסירב לנטוש את מטוסו
הפגוע, אף כי קיבל רשות לכך, והנחית
את מטוסו בשלום ; והאשה שעלתה הש בוע
לכותרות העיתונים בנסיבות עצובות
ביותר — ריבקה גובר.
בכתב־ההענקה נאמר כי ריבקה גובר
״בהיותה בת ,54 עזבה את ביתה בכפר־ורבורג
ויצאה לשבת במושב־העולים נוגה
אשר בחבל לכיש, בהעמידה את עצמה
לרשות תפקיד קיבוץ־הגלויות במו גופה,
בהתאם לסעיף 3של תקנון־המופת״ (העולם
הזה .)941
איש מאיתנו לא יכול היה להעלות על
דעתו, לפני 26 שנים, כי ריבקה גובר
תלך לעולמה בצורה כה טראגית. על כך
בגליון זה•

נו וופסו
את ג!מדי!

1981

אילנה סיכוני
צנחנית כצה״ל.

ביצד היא רואה
את גולדה מאיר^ £ 2 ? .

חוף לדתיים בילבד
חוף הרחצה שליד ״חוף שרתון״ בתל־אביב, מיועד למתרחצים
הדתיים. הוא מחולק לשניים — חציו לגברים וחציו לנשים. המציל
המופקד על חוף זה מספר על האווירה בקרב המתרחצים, על
הסיכסוך שלו עם עיריית תל־אביב ועל חדירתם של גברים לחוף
הנשים, ולהיפך.

סכסעאווירה
נשים נוספות מגיבות על מאמרה הפרובוקטיבי
של האשה האוסטרלית: פסיכולוגית שמטפלת
ני בעיות מין טוענת שהגבר הישראלי אינו שוביניסט,
ישראלית הנשואה לאמריקאי
מספרת על האורגזמה הראשונה
׳טלה, וסטודנטית לאופנה מדברת על
אהבה ונישואיו.

המיפגש בוושינגטון ומחירו
״הילד הבעייתי״ — אלישע שפיגלמן
זריקה, כמקום דיאטה
הטרדה מינית ונסיון התאבדותכמישטרה ץ

מ דו רי קבוווים :

תשקיף כמדינה
מכתבים, תשבץ הורוסקופ עולס קטן — על

מאליסיה, על
פקיסתאן ועל חתולי בריטניה

אנשים פעולם אנשים ממסיבה למסיבה _ לחולין
איגלסיאס ולשחקני ״הבימה״
בלונים יומן אישי
הנדון — הטלוויזיה

המסחרית

קולנוע — דושאן מאקאבייב
ומרטין סקורסיזה
שידור מדריד טלוויזיה
מה הם אומרים

אבנרשאקי, אילנית, אמנון זיכרוני,
כרמית גיא, חוליו איגלסיאס ומוני 54 מושונוב
איש ממאדים -המחזר הסוער
בגין, ך׳ ג׳וג׳ו זוהר וברית 50 שלא נבראה
66 נמר של נייר
זה היה העולם הזה שהיה 68 78 רחל המרחלת

תנגוקיף

מודעי יגיש

שיפמן תבטיח

מישפט־דיבה

תפקידים

השר־בלי־תיק, יצחק מודעי, אינו מתכוון להסתפק
בנזיפה החמורה של ועדת־הכנסת בח״כ־המערך
יהודה חשאי, בעיקבות השאילתה שלו שהטילה
חשדות אישיים במודעי, אלא מתכוון להגיש
תביעת־דיבה אזרחית נגד חשאי, ולבקש מהיועץ
המישפטי לממשלה להגיש גם תביעה פלילית נגדו.

סגן־שר־התחבורה, דויד שיפמן, הבטיח לכמה מאנשיו
במיפלגה הליברלית למנותם לתפקידים בכירים
בחברת אל־על ובמועצת־המנהלים של החברה.

יועציו המישפטיים שד מודעי טוענים
שהגשת השאילתה של ח־טאי לא היתה
״כמיסגרת תפקידו בחכר־כנסת״ ,ולכן לא
חלה עליו החסינות כמיקרה זו.

בתמיכתו של שר־התחכרה, חיים קורפו,
מתכוון שיפמן לנצל את העדרו מהארץ
•טל יושב־ראש מועצת־המנהלים •טל
״אד־על״ ,אברהם (״בומה״) שביט, ולהכריח
את ״אל־על״ לצרף עוד פקידים כבירים
לרשימת המשכורות של החכרה.

המר רוצה

מכינים הפתווה

לאן נעלם

להתפטר

לשפירא

אברח צי ר אי

שר־החינוך, זבולון המר, עשוי להתפטר
מהממשלה. המר יישאר כמסד״ל וימשיך
לתמוך בקואליציה.
בעיקבות המכה שספגה המפד״ל בבחירות האחרונות,
ובעיקבות פרשת עיר־דויד, החליט המר כי מוטב לו
שלא להיות חבר בממשלה, אלא לעבוד בתוך
המפד״ל, כדי לצבור בה כוח לקראת הסתערותו על
מנהיגותה.
המר ממתין למיסמך היועץ־המישפטי לממשלה,
הפרופסור יצחק זמיר, בעניין עיר־דויד, או להחלטות
ממשלה על תקציב מישרד־החיגוך, כדי למצוא
סיבה שתביא לו את מירב ההילה הציבורית עם
הפרישה.

בעיקבות החלטת נציבות־שרות־המדינה שלפיה
שר־החקלאות שימחה ארליך אינו יכול למנות את
דוברו לשעבר, עמיקם שפירא, כסמנכ״ל מישרד־החקלאות,
ללא מיכרז, מכינים כמה אנשים
ממישרד־החקלאות ומהמיפלגה הליברלית הפתעה
לשפירא.

למיכרז, שיהיה תפור עד כמה שאפשר
על־פי מידותיו שד שפירא, יגשו יותר
מעשרה מועמדים נוספים, מתוך תיקווה
שאחד מהם ייבחר כמקום שפירא.

שר־העבודה־והרווחה, אהרון אבו
חצירא, נעלם כשבוע שעבר מהארץ.
אכו״חצירא שמר כסוד את עצם
נסיעתו לאירופה, ואף לא ביקש את
אישור הממשלה ומינוי ממלא־מקום
מקרב שרי־הממשלה דשני התיקים,
שבהם הוא מחזיק, כנדריט כחוק. הוא
שב כסוף השבוע לארץ והכחיש באוזני
מי ששאל אותו •טהוא נסע
ככלל.

האזנת־־סתר

תעוכב פרישת

מהומה

בטלוויזיה

אבינועם

בנמל־ התעופה

בעת שהוקרן סרם־חדשות במהדורת מבט ביום
השלישי שעבר, שוחחו ביניהם שני מגישי המהדורה,
דן שילון וכרמית גיא• שילון הביע ביקורת חריפה
ביותר על הטלוויזיה הישראלית, ועל מתלקת־החדשות
שלה•

כיום הראשון, כאשר חזר שר־הביטחון
אריק שרון דייטראל מאר־צות־הכרית,
החליטו האחראים עד
נמל־התעופה כן־גוריון שכד עוד לא
הסתיים טקס קכלת־הפנים לשר, לא
יוכלו נוסעי המטוס, ונוסעים •טל
שלושה מטוסים אחרים שנחתו כאותה
עת, לרדת מהמטוסים.
נוסעי חכרת־התעופה האמריקאית
טי־וו־אי, כטיפה ספאן־פרנסיסקו,
נידיורק ופאריס, אולצו להמתין כמטוס,
כחום הכבד וללא מיזוג־אוויר,
יותר מ־5צ דקות.
ההחלטה גרמה גם למהומה רכתית
כאולם המכס, שם התרכזו יותר מ-
1500 נוסעים כאותו הזמן.

המצרים מתעניינים
בג רום בורד
חכרי המישדחת המצרית, השוהה עתה
כארץ, גילוי התעניינות רכה כפרשת
דירת־הסמים שכה היה מעורב מנכ״ל
מישרד־התחכורה, אריה גרוסבורד.
גרוסבורד עומד בראש הוועדה הישראלית לתחבורה
שמונתה לדון עם המישלחת המיצרית בענייני
התחערה שבין שתי הארצות.

אהד החכרים הכבירים של המישלחת
המצרית הכיע כאוזני במה הכרים שד
מישלחת ישראל את התיקווה שגרוסכורד
לא יהיה כמישלחת הגומלין הישראלית
שתצא למצריים.

רכסון מחפש
גורילות ישראליות
נשיא ארצות-הכרית לשעבר, ריצ׳ארד
ניכסון, הקים לאחרונה חכרת שמירה
ואבטחה, הנושאת את שמו. נציג מייוחד
שד החכרה, שהגיע כשכוע שעבר לארץ,
מתכוון לגייס יוצאי-צכא ישראלים לעכודה
כהכרה זו.
ניכסון, שיש לו 27 שומרי־ראש אישיים, החליט לנצל
את שומרי־הראש שלו, שלפחות 11 מהם ממומנים
על־ידי ממשלת ארצות־הברית, כדי להקים חברה
שתשמור על אישים אחרים.

עם תום המהדורה ניגש אד שילון עורך
״מכט״ ,מיכה לימור, ושאל אותו :״אתה
כאמת חושב שאנחנו בל-בך גרועים/״
לשילון הנדהם התכרר שלימור נוהג
להאזין, כעזרת מיקרופון, לשיחות הקריינים
המגישים את ״מכט״.
למחרת העלה שילון את הנושא בישיבת־הבוקר של
מערכת־החדשות, ולימור הבטיח לחדול מההאזנה.

מפקד המחוז הצפוני של המישטרה, ניצב חיים
אבינועם, שעמד לפרוש בקרוב, התבקש על־ידי
המפכ״ל, רב־ניצב אריה איבצן, לדחות את פרישתו.
במקומו של אבינועם היה צריך לבוא סגנו, תת־ניצב
רחמים חדד, אולם בעיקבות פרשת השוטרת בטי
עובד, שניסתה להתאבד בשבוע שעבר (ראה עמוד ,)71
החליט איבצן להקפיא את מינויו של חדד.

הדיבורים
על תיירות מצרי ת-

שערוריות

דכריו שד שד־התיירות, אכרהם שריר, על
כואם המקווה שד 10 אלפי תיירים מצריים
לארץ הם דיכרי־הכל.

הצעיר ממיפלגת חרות שכימעט ופוצץ את ועידת
ההסתדרות (ראה עמודים ,)5—7הוא דמות מוכרת
לשוטרי תל־אביב.

הסיכויים לתיירות מצרית לישראל הם קלושים
ביותר• רוב התיירים המצריים נוסעים לארצות־ערב,
כדי לבקר בנים וקרובים העובדים שם. בעלי־היבולח
נוסעים לאירופה, המושכת אותם יותר. למעשה אין
לישראל מה להציע למשיכת תיירות זו.

מורדוב היה כין מי שנתנו את אות־הפתיחה
דמעשי-האדימות ששלטו כמערכת הבחירות
האחרונה. כאחת השכתות, כחודשיים
לפני הכחירות, תקף שני צעירים, ממקימי
התנועה ״רק לא ליכוד״ ,שהידקו כרוזים
כפארק הירקון כתד־אכיב.
שני הצעירים, שאחד מהם איבד את הכרתו, אושפזו.
מורדוב נעצר, אך המישטרה החליטה, משום־מה, שלא
להגיש נגדו כתב־אישום.

לימור רוצה
לפטר את גיא
עורך ״מכט״ וסגן מנהל מחלקת
החדשות בטלוויזיה, מיכה לימור,
ממתין דשוכו שד מנהד-המחלקה,
טוביה סער, מחוץ־לארץ, בדי לדרוש
את פיטוריה של כרמית גיא ממה•
לקת-ההגשה שד הטלוויזיה.
לימון טוען שגיא פנתה ביוזמתה
לעיתונאים, השמיצה אותו ועברה על
תקנון רשות-השידור, האוסר ראיונות
עיתונאיים ללא אישור הדוכר.
בינתיים גם האשים לימור את אדי
ניסן כהשתתפות כדוכי נגדו, וכבך
שנישן מסית נגדו עיתונאים, המסקרים
את רשות-השידור.

מפונה הפיתחה
פנו דתדאו־כמה
ממפוני פיתחת־רפיח פנו לרב־סרן סעד חדאד,
ודנו עימו באפשרות להקים חברת־תעופה, שבסיס־האם
שלה יהיה ליד מסלול ההמראה הקטן שבמרג״עיון.

הצעת מפוני־הפיתחה היא להיטתמש
כפיצויים שיקבלו, ולרכוש כמה מטוסים
קלים ומטוס אחד שיוכל לקיים טיסות
סדירות לקפריסין.
הכוונה היא שגם אזרחים ישראליים מאצבע
הגליד יוכלו להשתמש כשירותי חכרת־תעופה

איגלסיאס דוג!
הזמר חוליו איגדסיאס רוגז על מארגני שני
הקונצרטים שדו, שנערכו כ״כריכת
השולטן״ כירושלים. לדבריו נכשלו
קונצרטים אלה, משום שמארגניהם דחסו
לתוך ״כריכת-חשולטן״ קהל שעלה כ־סססג׳
איש על יכולת-הקיכול של המקום.
המארגנים טוענים שהאשמה היא במי שעומדת בראש
קרן ירושלים, רות חשין. לדבריהם, חילקה חשין אלפי
הזמנות, מבלי לדווח על הכמות לאחראים על המופע.

מחווה לגחום גוטמן, כיום השכח למותו :

סדרה של כרטיסי ברכה אמנותיים, ממבחר ציוריו של האמן הארץ ישראלי.

מהדורה מיוחדת של הספר עליו התחנכו 4דורות: לובנגולו מלך דולו, בצירוף
4הדפסים אמנותיים, משובבי עין, על גבי נייר מיוחד, בצבעים מלאים 50x70ס״מ
כל הדפס במיוחד לחדרי ילדים.

נחום גוטמן

?רעת׳י על ביב* לץ דן?דדפ,מ׳יהאך:ראית*שיל
ו:הן ךג;:־ ידאהאלמה׳ ידיאוזע׳ג*; הפילון ללן היאז

פ*לץ!

צעדיד״ק־־אתו יד.מן עיסד.מ* צוער
כיזבתי נס ארוגג^׳׳׳יאליו. קוך דלדאתהגוך יד
יך ףך י{^לז-ולד׳?ויז} ללו$ד -תן רה אלהליהכה $לי.
הירגיה>$י•?סגירה ילץ טאליה מחגיתתציוד. אגד הולך
בא•המילין ~דר: אריה האדה׳ לעצגי ד כי
אייה מ^ר^״ל^ץ ל׳^-לילר אהד וכלי* צישילון? ר^ביזי.
לתל״אליב. גלגה לו. ליה

לגט הועלה,ולמיך־מ, בעי״
?ל*י את אסרי המלבה
*7יערך גיויייה לנליהילריסיהג^ר בי^־י
לל׳תס ;?ך*לדיפ איר ...פהאס?9דהשילין?המד?ם א?־.
5גיב

־7 -למה האיש העומד מצד שמאלמחזיק פדה בידו ואיני אתנו בסירה?

•מגט גידרה ב־*תניפי־^ם אר??י< ידי*?ח:ייג>~סמיר־רד. י־יד״•־אגני־־
מכיש• אמז 3יארל*עי 5גבץ־ת ב ביי: דגז• ודא• •סד. ון עיין ! עיי חב
מני ד —י,ל* פדד.ן מי ל מ״די ב אי׳י * אי. ו,י 6ג דיזי ר הייא* אי ׳.אז ר מי מ ש.

יי״טיבעץ•ר זצי*׳•?ב•קי•מ־ אי *י־.מי־ קג״פכיי־ י ין מזז
; ;אתלן רי-י׳ס־נ*?יי זיג־״מלץ?*•די־*גר ייגי״יזת גסי׳.רכסיהימי
. 4יי*י*תרדי#י•.מארד•וי?יי• :־ציר עד$.י**זיי:ייי;:גי*נעאימיי*ד?*

״א?0א׳־ח״ :כ־י• ?מ כאעי״טי דעא־מימלן אן־יי רגזיזיאי*

לובנגולו מלך זולו

שני מבצעים אמנותיים חינוכיים חדשים.

ספר וארבעה הדפסים צבעוניים
לחדרי ילדים

2כרטיסי ברבה אמנותיים
״מיני״ רפרודוקציות, על נייר כרומקוט 220 גרם, בדגמים של כרטיסי
ברכה אמנותיים. ב־ 2אוגדנים, מודפסים בזהב. בכל אוגדן 10 :
כרטיסים שונים, בצירוף מעטפה לכל כרטיס. השי האידיאלי לברכת
ראש השנה.

מהדורת שי חגיגית, באריזה מיוחדת.
הספר וארבע הכריות הצבעוניות ב־ 160 שקלים בלבד — במקום —260.
למשן חודש החגים.
--גזור ושלח --לכבוד
הוצאת רולניק בע״נז, מדלות אחרת
ויסוצקי 10׳ תל-אביב

מחיר מיוחד לתקופת החגים 99.— :שקל לשתי הסדרות

נא לשלוח לי במחיר מבצע מיוחד, למשך תקופת החגים, בהנחה של ,40701

את המהדורה החדשה מעבודותיו של נחום גוטמן:
. 1סדרת כרטיסי ברכה אמנותיים, בצירוף מעטפה לכל ברטים בשתי
סדרות. בסה״ב 20 כרטיסים אמנותיים באוגדן זהב במחיר — 99 שקלים
לשתי הסדרות נ א לציין כמות).
.2מהדורה מיוחדת של ״ילובנגולו מלך זולו״ ,בכריכה קשה בצירוף 4
כרזות צבע אמנותיות, לחדרי ילדים. במחיר הנחה מיוחד —160.
שקלים( --נ א לציין מספר העותקים).
מצ״ב המחאה על סך נ א לצרף 10 שקלים דמי משלוח).
השם והכתובת--
--גזור ושלח --

לחנויות הספרים: ההפצה הראשית של מהדורת השי :

תצלום אוגדן הכרטיסים

תצלום ׳כרטיס אמנותי

רשת סטימצקי, רחוב הרככת ,22 תל־אביב, חיפה,
ירושלים, אילת.
הזמנות יש להפנות ישירות לסוכנות.

רולניק בע״מ, מו׳׳לות אחרת 0א1£7711א 1 1 8 1 - 1 £ 8 8 , 8 0
רה־ ויסוצהי .10 תל אביב 62338 טל 11^ 11(. 1^ 061.62338. £ 0 , 50 * 17075. 761456345 450465 .

ד015)..

ני יהודי, אזרח מדינת ישראל,״
/ /י י הציג עצמו בן־ציוו מורדוב, האיש
שפונה על־ידי המישטרה מוועידת־ההס־תדרות,
לעיני המדינה כולה, בשיאה מל
התכתשות המונית על בימת־הנשיאות.
הוא האיש אשר לעברו נשלחה אצבע
מאשימה בכל כלי־התיקשורת כאחראי ל פיצוץ
הכנס.
טרם ההצבעה על צירוף חברי הקיבו צים
והפועלים הערביים אל מועצות־ד,פו עלים
האזוריות, סערו הרוחות בקרב אג־
< שי סיעת־הליכוד בהסתדרות, שביקשו
למנוע את ההצבעה, שלטענתם באה להב טיח
את שילטון המערך ולחזק את מע מדו
במועצות האזוריות בעיירות־הפיתוח.
היה זה ״בנצי״ שפרץ ראשון אל בימת־הנשיאות,
כשבכוונתו לשבש את הנסיון
לחידוש הדיון.
על בימודהנשיאות התנהל ויכוח מי לולי
סוער בין בנצי, ציר מטעם הליכוד,
ובין דוב בן־מאיר, יושב־ראש הנשיאות.
חבריו של בנצי פרצו אחריו לבימה בסע־רת־יצרים,
ותרמו אף הם לוויכוח הסוער.
לבימה מיהרו לעלות הסדרנים, כדי
להוריד את המתפרעים ולאפשר את המ שך
את הדיון. הרוחות התלהטו, כיסאות
הורמו, שולחנות הופלו, ובנצי סירב לר דת
מהבימה. המישטרה לא התערבה. היא
חיכתה בצד להוראה. חלק קראו לה לע לות
לבימה והאחרים חשבו שאין זה יאה
1שהמישטרה תתערב באירוע כזה. לבסוף
הם עלו, הבחורים הצנומים לבושי-מדים
בצבע חום, כשאלות קשורות אל פרק ידם.
תוך פרק זמן קצר ביותר, דקות ספו רות,
הם הורידו את כולם מהבימה, חיל צו
את הנפגעים ונעלמו במהירות ובשקט,
כפי שהופיעו. באולם השתררה דומיית
הלם. בנצי הוצא מהאולם על־ידי השוט רים
ונלקח לתחנת־המישטרה. לאחר מכן
טען :״אמרו לי שאני נאצי!״ דבר זה
הותיר אותו, לדבריו, המום ומזועזע .״או .תו
בריון^ איים גם להכות אותי. אמרתי
לו — תעשה את זה אם אתה חושב שזהו
תפקידך ! והוא השיב לי: לא פה, אני
אגיע אליך הביתה!״
לטענת בנצי שמע וידע דוב בן־מאיר
על חילופי־המילים, אולם הוא לא הגיב.
קשישים מפעילי ההסתדרות השליכו את
עצמם אל ההמון, שהצטופף על בימת-
הנשיאות. בשיאה של ההתכתשות והדחי פות
על הבימה נפל בני טרון, כבן .50
הוא פונה לבית־חולים, כשהוא מעולף ו אוזנו
קרועה.
הנוכחים באולם היו מזועזעים. הם הכי רו
את בני טרון כפעיל בכל הוועידות
הקודמות, וזכרו שהוא עבר כמה התקפי־לב.
רבים
מבאי הוועידה בהיכל התרבות
לא האמינו למראה עיניהם. הם לא הבינו
איך יתכן שוועידת־ההסתדרות נקלעה ל טרגדיה
זו. הם לא תיארו לעצמם שוועי־דה
זו תיראה שונה מכל קודמותיה.
אנשי״הליכוד באולם טענו :״מאז תחי לת
הוועידה התגרה דוב בן־מאיר בבנצי.
שוב ושוב פנה בן־מאיר מהבימה אל בנ צי,
שישב באולם• הוא התגרה בו במהלך
הדיונים ללא הפסק, :לבנצי יש בטח מה
לומר, /מה בנצי היה אומר׳, ,בנצי! בנ צי!
איפה בנצי?״׳
בצד השני של האולם רווחה דיעה הפו כה
:״בנצי הוא בין הראשונים להכות,
י ובין האחרונים לפתיחת הפה.״ טענו שבנ־צי
בא לוועידה כדי להרים ידיים, לא
כדי להביע דיעה.

שיחה עם
האדון משל
,ן* ן־ ציון מורדוב מתרעם. אין הוא
יי -מסכים להגדרה זו שדבקה בו .״לא
היתד. אלימות!״ אמר, ביושבו אחרי־מע־שה
בגינת הבניין רב-הקומות בנווה שלם
שבכפר־שלם, הפרבר התל-אביבי, שבו
י הוא מתגורר.
״לא הרמתי יד, והתמונות שצולמו יו כיחו
זאת. באתי לוועידה׳בל* לקחת חלק
בדיונים. כוונתי היא לקדם את טובת הפו על
ומעמד חבר־ההסתדרות, וזאת אני עו שה
כציר מטעם הליכוד.״
במהלך השיחה הופיע בנו, כשהוא ממרר
בבכי. חבר מהשכונה ד,יכה אותו. בן־
ציון מיהר לעברו וניסה להרגיעו .״חשוב
י לי שהבן שלי, בן ה־ ,9יהיה גאה בי, ולא
יחשוב שאני המתפרע מטעם הליכוד,״
הסביר האב, ומיהר ללכת עם בנו אל ה ילד
המכה, כדי לערוך סולחה.
כשהוא שב, הוא המשיך לספר :״אי

באתי להרים ידיים! באתי נדי לתרום לדיון!־־
שית אני מיודד עם כולם,״ והוא נזכר
שלפני שבועיים ביקר בכנסת והוזמן ל־מיזנון
חברי־הכנסת. שם הוא פגש ב״אדון
משל״ (״מה יש, הוא מעסיק אלפי פוע לים!״)
שהזמין אותו לשולחנו. לידו ישב
דוב בן־מאיר, ושלושתם שוחחו בלבביות.
״בתום השיחה הם ביקשו ממני דבר אחד:
אל תפריע לנו בוועידה!״
במהלך הדיונים בוועידה, נזכר בן־ציון
מורדוב, פנה שאול בן־שימחון אל הנוכ חים
בספסלי־הליכוד •וביקש מהם שלא
יפריעו לשימעון פרס בעת הנאום. אולם
בן־שימחון לא הסתפק בפנייה זו, וקרא
אישית לבן־ציון מורדוב שיתלווה אליו

לפרוזדור .״הוא ביקש ממני אישית שלא
אקרא קריאות־ביניים במהלך הנאום של
פרס !״
בעת הנאום התערב בן־ציון, ולמשתי־קיו
הוא הסביר :״היה עלי לתקן את
דברי פרס. אני לא מפריע, אלא תורם
לדיון.״ בתגובה על־כך הזמין אותו שימ-
עון פרם לשיחה אישית בתום הנאום.
סיפר בן־ציון מורדוב בגאווה :״לא רק
פרם הזמין אותי לשיחה אישית. גם ירו חם
משל פנה אלי וביקש ממני שאכתוב
אליו מיכתב, כדי לקבוע איתי שיחה אי שית
בעוד שבועיים!״
מורדוב, ציר מטעם הליכוד, מתמוגג

מנחת ומוסיף :״לנכד של אדון משל ול בן
האמצעי שלי קוראים באותו השם —

גם עם דוב בן־מאיר הוא יצר קשרים
ידידותיים, למרות שבוועידה נוצר רושם
שהם יריבים .״דוב בן־מאיר אומר לי
תמיד — הדלת שלי תמיד פתוחה לפניך.״
מורדוב מכיר בעובדה שעל כל אזרח
אחר במדינה מוטלת החובה לפנות אל
סמכות עליונה דרך הצינורות המקובלים.
אולם, לדבריו, בשכונה שבה הוא גר,
קיים מיבנה של ההסתדרות שאין בו פעי לות
.״אנשים באים לבניין רק לצורך
(המשך בעמוד )72

מה נ א מו ב שי חתהטל פון
הא ח ו ווה נין וינקהגובו ( מימין ) ז
וב תהחיה ( משמאל ) -והאם?ה
ה שפיע על החלטתה להתאבד?
סמל לחלוציות ולהתנדבות, אשר
לשמה נוספו תמיד שמות־התואר
״אם הבנים״ ו״אשת־המופת״ (ראה
עמוד •,)3נשברה והרימה ידיים,
דבר שלא עשתה אף פעם אחת
בחייה. הנטיה הראשונה היתד. ל ייחס
את מעשה־ההתאבדות למצב-
הרוח הכללי. יש שטענו שריבקה
גובר׳ האשד. שקיבלה בגבורה את
נפילתם של שני בניה, מי שעסקה
כל ימי חייה במילחמה למען —
למען עולים חדשים, למען ילדים
מוכי־גורל. למען קשישים זנוחים,
גם כשאלד. היו צעירים ממנה —
שוב לא יכלה לשאת עוד את הת מוטטות
הערכים והמפולת החבר תית
הגדולה במדינה.
אולם אחר־כך התברר שבכל
הנוגע לחלוציות ולהתנדבות, לא

ך* טלפון ככיתה של חיה
י י גובר, ברחוב ברוריה בירוש לים,
צילצל ביום הרביעי האחרון
בשעה 11 בלילה.
יש להניח ׳שחיה גובר לא נהנתה
מהעובדה שמישהו מצלצל בשעה
כזו. מהעבר השני של הקו היתר,
אמה, ריבקה גובר. ריבקה ניסתה
לשוחח עם בתה מהטלפון הציבורי
שבמעון־ד־,זקנים ברמת־אביב, שבו
התגוררה.
אחד מתושבי מעון־הזקנים סיפר
אחר־כך שריבקה ניהלה שיחה
ארוכה. חיה גובר סיפרה למיש־טרה,
אחרי שנודע על ההתאבדות
של אמה. שהיא לא שוחחה איתר,
בטלפון. לידידים סיפרה אחר־כך
שבאמת נשמע צילצול טלפון ב אותה
ישעה, אך על הקו היו רע שים,
ולכן היא טרקה את השפו פרת.
קשה
לדעת ימה אירע באותה
שיחת־טלפון, האחרונה של ריבקה
גובר לפני מותה. האם היתד, זו
השיחה שעליה דיבר תושב מושב־הזקנים,
באמרו שהוא שמע את
ריבקה מדברת, או שאכן היו רע
מלחדור
לריקמה העדינה ישל חיי־המישפהד,
שלה.
אפריים, בכורה, שהיה אהוב
עליה, נולד אחרי ששלושה ילדים
מתו מיד עם לידתם. יחד עם בע לה,
מרדכי, היא עלתה מרוסיה
והתיישבה ברחובות. כשהוכרזה,
ב־ , 1932״התיישבות האלף״ —
מיפעל־ההתיישבות הגדול ביותר
באותם הימים, שבישר את מערכת
ההתיישבות החלוצית של הדורות
הבאים — עקרו מרדכי וריבקה
גובר לכפר־ביל״ו, שאך נוסד אז.
בני־הזוג, שלא היו חקלאים קודם
לכן, קיבלו. שטח קרקע מצומצם,
שבו נטעו פרדס. הם ידעו שבמשך
שנים, עד שהפרדס יתן פיריו, יצ טרכו
לעבוד עבודות־חוץ כדי ל התפרנס.

שים
על הקו, וחיה לא ידעה שאמה
רוצה לדבר איתה?
אם החליטה ריבקה גובר עוד
לפני טריקת הטלפון להתאבד, רצ תה
ככל הנראה, להיפרד משני
קרובי־המישפחה היחידים שנותרו
לה: בתה חיה ונכדה׳ יונתן בן
השנתיים.
ככל שעולה משיחזור שעותיה
האחרונות של ריבקה גובר, היא
עלתה אחרי שיחת־הטלפון הגורלית
לחדרה שבמושב־הזקנים, ניקתה
אותו, הציבה את תמונותיהם של
שני בניה שנפלו במילחמת־העצ־מאות,
אפריים וצבי, ושל בעלה
מרדכי, שנפטר לפני כשלוש שנים.
תמונתה של חיה לא היתד, מוצבת
על השולחן. לריבקה גובר לא הי תד״
ככל הנראה, גם תמונה של
נכדה היחידי, יונתן.
נראה שריבקה גובר ישבה ליד
השולחן במשך שעות ארוכות. ה עובדה
־שעל השולחן נמצאו ניי־רות־כתיבה
ועט נותנת מקום ל השערה
שריבקה חשבה לכתוב
מיכתב הסבר ופרידה, אך החליטה
בסוף לוותר על־כך.

מתאבלת אלמונית על ארונה של ריכקה גובר
״אנשים אוהבים לדבר —
ביום מותה אמרה ריבקה לירי דתה
הטובה ביותר בבית־ד,זקנים,
יחיה סמדר :״חיה יקירתי, אנשים
אוהבים לדבר, אבל את אל תשמעי
כלום. רוצים שידברו, את אל
תכנסי לזה.״ אחרי ההתאבדות נט תה
חיה סמדר לתת לדברים אלה
משמעות מייוחדת.
קשישיס זנוחים
ך שפורסם דבר התאבדותה
י של ריבקה גובר, הוכתה ה מדינה
בתדהמה. האשה, שהפכה

הרימה אשת־המופת אית ידיה, גם
בשעותיה האחרונות לחייה. ימים
אחדים קודם להתאבדותה היא נס עה
באוטובוסים, בחום הכבד, לחבל
לכיש — שהיא נמנתה עם מייסדיו
— והציעה את עזרתה לראשי ה חבל,
שהסתבכו לאחרונה בחקירה
מישטרתית. יום לפני מותה נסעה,
שוב באוטובוסים, לבקר ידידים
המאושפזים בביית־לווינשטיין ברע ננה,
ועודדה את רוחם.
כדי לנסות ולהבין מדוע קיפדה
ריבקה גובר את חייה במו ידיה,
למרות שכל מי שהכיר אותה ידע
שהיא עדיין במלוא חיוניותה• ,יש
להכיר את מסכת הייה, ואין מנוס

כשהכריזה הסוכנות־היהודית על
הגיוס לצבא הבריטי, היה ברור
שמרדכי יהיה בין ראשוני המת נדבים
למילחמה נגד היטלר. הווע דה
הרפואית הבריטית פסלה את
מרדכי לשרות. שני בניה של,ריב־קד״
אפריים וצבי, היו צעירים
מכדי להתנדב. ריבקה החליטה
לעזוב את בעלה וילדיה, ולמלא
אית מקום הבעל בבריגדה היהודית.
בעלה מרדכי בירך אותה על
צעד זה, ועמד בגבורה נגד כל
רמזי הליגלוג של אנשי המושב,
על־כך שאשתו התגייסה ואילו הוא
נשאר לשמור על הילדים.
גם כשחזרה ריבקה למשק,

חיה, עברה לירושלים. מדי פעם
ביקרה חיה, שהיא כיום בת ,41
את הוריה בבית־האבות, כשבעיקר
שמחה לראות את אביה׳ שאליו
היתד, קשורה במייוחד ביגלל ה תקופות
הארוכות שבהן היתד,
אמה מחוץ לבית. כל אותה •תקופה
עסקה חיה במוסיקה. כיום היא מל מדת
בקונסרבטוריום למוסיקה, ו מנגנת
על חליל־צד.
לפני שלוש שנים נפטר מרדכי
גובר. לחיה היתה זו מכה איומה.
ידידיה מספרים שהיא רתחה מכעס
כשהעיתונים, שדיווחו על מותו של
מרדכי, כינו אותו בתואר ״בעלה
של אם הבנים״.
קפיצה מחלון

אחרי שנתיים של שרות צב אי׳
היתד, מלאת מרץ. ביוזמתה
עקרה המישפחה למשק חדש׳ כפר
ורבורג, והתחילה לבנות את הכל
מחדש.
בינתיים פרצה מילחמת־ד,עצמ אות•
שני הבנים התגייסו. אפריים,
שהיה כבר בן ,20 נפל. אחיו, צבי,
שהיה אז בן , 17 הספיד אותו ב־מישפט
אחד :״ארצי הדלה׳ עושרך
מה רב אם אלד, בניך.״ כעבור
כמה חודשים נפל גם הוא.
ריבקה גובר הפנתה את מירצה
לחיילים שנותרו בחיים. היא הת רוצצה
בין המישלטים שליד ה מושב׳
אפתה עוגות לחיילים, עודדה
אותם במילים חמות, טיפחה את
קיברי הנופלים וביקרה כל מיש־פחה
שכולה, כדי לנחמה.
ב־ 1950 ביקרה ריבקד, במושב
חצב של עולי טריפולי. בשביל
הראשי של המושב היא נתקלה
בילדה בוכה. כשהרימה את סנטרה
של הילדה והביטה בעיניה, הזדע זעה•
לילדה היו זוג עיניים לבנות
ומתות. היא אספה את הילדה
אליה, ובתחקיר שערכה אצל ה שכנים
גילתה שזו ליזה׳ עולה
חדשה בת ,7שהתעוורד, בהיותה
בת שנתיים. הוריה של ליזה, ש כמוה
לא דיברו מילה עברית, לא
יכלו לטפל בבתם. ריבקה אימצה

את ליזה ולקחה אותה לביתה.
מאוחר יותר עברה ליזה לבית-
עיוורים בירושלים.
אז החליטה ריבקה להפסיק לה ביא
ילדי־עולים, ולהביא את ביתד,
אל מושבי־ד,עולים. שוב נפרדה
ממישפחתה במשך שנתיים. ועברה
למעברת קסטינה, שהוקמה באותה
עת, שם הקימה בתוך אוהל מטו לא
בית־ספר לדוגמה.
בתום שנתיים חזרה לביתה עם
רכוש גדול: הרגשת סיפוק מ הקמת
בית־הספר וילדה, אסתר,
בת גילה של בתה חיה, עולה חד ישה
מהודו, יתומה, שהפכה בת
לריבקה גובר.
אולם בכך לא הסתפקה האשד,
הפעלתנית. כשהוקם ב־ 1955 חבל־לכיש,
היא שיכנעה את בעלה,
שהיה כבר אז ראש ד,מועצד ,המקו מית
באר־טוביה, לעקור יחד עימה
ועם בתה חיה למושב הראשון של
חבל לכיש, נוגה. תושבי חבל־לכיש
טוענים היום שלולא ריבקה
גובר לא היד, קם החבל על כל
ישוביו, או שלא היה נושא את
תווית החלוציות שנשא.
לפני כעשר שנים עברו מרדכי
ורבקה גובר להתגורר במושב־הזקנים
שברמת־אביב. הם קיבלו
חדר בקומה ד,־ 12 של הבניין, ה נחשבת
לקומת המייוחסים. בתם,

אחרי מותו של מרדכי
גובר נולד לחיה, מחוץ ל־מיסגדת
הנישואין, בנה, יונתן. בין
הסבתא, ששיכלה שני בנים במיל-
חמה, ושאיבדה שלושה ילדים
סמור ללידתם, ששיכלה בעל וש־התרחקה
מבתה היחידה, ובין נכדה
היחידי נוצרה אהבה ממבט ראשון.
ריבקה גובר עברה להתגורר ב ירושלים.
תחילה חשבה שתוכל
להתגורר עם בתה בדירתה של זו,
אבל אחר־כך הבינה •שמערכת-
היחסים המתוחה בינה לבין הבת,
וכל מישקעי העבר שעלו דווקא
אחרי מותו של הבעל־האב, ימנעו
ממנה להתגורר בבית אחד עם
חיה.
אולם ריבקה לא רצתה להתרחק
מנכדה יונתן. היא החליטה להת גורר
בבית־אבות בירושלים. לידי דים,
ששאלו אותה היכן היא מת גוררת,
היא התביישה לספר שהיא
מתגוררת בעיר שבה מתגוררת
בתה׳ אך בבית־אבות, והיא נהגה
לציין את הכתובת שברחוב ברוריה
ככתובתה.
נראה שהמעבר למושב-הזקנים
הירושלמי לא הוריד את המתח
שבין האם לבתה. הוא הגיע לשיא
כשחיה ניסתה להמעיט את ד,מים־
גשים בין ריבקה ליונתן. יתכן
שחיה זכרה את משברי־הילדות
שלה, ביגלל עיסוקיה ההתנדבותיים
של האם, ולא רצתה משברים כאלה
גם בחיי בנה.
אולם התוצאה היתה שריבקה
גובר נאלצה להינתק מיונתן. היא
לא יכלה לשאת את הקירבד, ה גיאוגרפית
אליו, מבלי שתוכל לר אותו
במידה שהיתה רוצה׳ והח ליטה
לחזור אל בית־האבות ברמת-
אביב, אותו עזבה אחרי פטירתו
של בעלה.
השבוע קפצה מחלון חדרה.
במדינה העם
ע 11ח הוזוו אבדו־ו ח
האם זח צירוף מיקרים
אד תופעה פסיכולוגית?
זה קרה בפעם השלישית השנה :
180 ליווייתנים עלו על היבשה
בטאסמאניה, ליד אוסטרליה. חוב־בי־טבע
עמלו קשה כדי לדחפם
חזרה לים. רק 80 מהם חזרו אל
הים 100 .נשארו על החוף ומתו.
הטבע יודע תופעות כאלה אצל
בעלי־חיים שונים. איש אינו יודע
את הסיבה להתאבדויות המוניות
אלה, וגם לא מדוע הן מתרחשות
בתקופות מסויימות.
צניחה ממרומים. השבוע היה
נדמה כאילו עובר גל של התאב דויות
של מדינת־ישראל.
פתחה בכך ריבקה גובר האגד תית.
היא זיעזעה את הארץ
כאשר קפצה מחלון חדרה בבית-
האבות (ראה כתבה).
מייד לאחר מכן הזדעזעה הארץ
שנית, כאשר נודע כי נערה בת
14 צנחה אל מותה ממרומי הגג
של בניין רב־קומות בחיפה. נסי בות
מיקרה זה לא הובהרו סופית,

שבירת האופוזיציה הדתית, הש!
לית והנאצרית (העולם הזה >7
היה נשיא־מצריים לאדם ר1
הוא ער לנזק שהדבר גורם ל
מיתו בחו״ל. הוא בינם את העי
נאים הזרים בכפר־מולדתו והש
באוזניהם באריכות דברים נזעג
אחר־כך גירש כמה עיתונאים
ריקאים וצרפתיים, שדיווחו
מסע־טיהור במונחים בלתי־אוהו
השבוע התפוצץ שוב. הפעם 1 ת לכך הרמטכ״ל הישראלי,
(״רפול״) איתן. בו במקום צי
אל־סאדאת לבטל את ביקורו
רפול במצריים.
מאז עלייתו לתפקיד הרמטב
מדבר רפול הרבה לעיתים תמו
— וכימעט בכל פעם הוא מצי
להרגיז מישהו. השקפותיו הלא
מן הסוג ד,פ
ניות הקיצוניות,
מיטיבי, הרגיזו את המחנה ה
כאשר הרים את נס ארץ־ישו
השלמה, ההתנחלות המוגברת
רוח השוביניסטית.
מדי פעם השתיקו אותו ש
הביטחון — תחילה עזר וייצ
ואחר״כך מנחם בגין. השבוע
תורו של שר־הביטחון החדש.
אך עלה אריאל שרון למ>
שהוביל אותו לארצות־הברית,
חבר המישלחת של מנחם ב

יוסי ינאי !

בלונים, בלונים׳
אך נראה כי לא הימה זאת התאב דות
(ראה עמודים 45־.)42
כאשד ניסתה שוטרת להתאבד
בכרמיאל( ,ראה עמוד ,)71 נוצ רה
ההרגשה כי זהו גל.
ההרגשה הפכה ודאות כאשר
קפצה אשד, מחלון הקומה החמי שית
של בניין הוועד־הפועל.
יתכן שהיד. זה רק צירוף־מיק־רים.
יתכן שהיה זה ביטוי לעצבים
המרוטים של הישראלים, בשלהי
קיץ ארוך וקשה, העומד להסתיים
לקראת ראש־השנה• .ויתכן כי פעלה
כאן •תופעה שהפסיכולוגים עמדו
עליה לא פעם: שהתאבדות אחת
גוררת אחריה מעשים של חיקוי.

יחסים מרחביים
העותק! המדבר
באשר החתול נוסע
לאמריקה, אפשר
לפתוח את הפה
גופתה •טל ריכקה גובר מוטמנת ליד קבר כעלה
— את אל תשמעי כ לו מ ד

אנוור אל־סאדאת רתח מכעס.
מאז פתח במסע הגדול שלו ל־

לשיחות עם הצמרת האמריקא
(ראה עמוד ,)10 וכבר עלה ב
הרמטכ״ל דחף שלא־ניתן־להתגב
עליו להשמיע את דעתו הפוליטי

״לעצור את הנסיגה״ .הם!
של הרמטכ״ל לא היה חדשני
מייוחד. הוא רק ביטא את א־אומרים
אנשי התחייה ושאר מ
נגדי הנסיגה בסיני • :שפעולו
הדיכוי של אל־סאדאת מוכיח
את חוסר־היציבות של מישטו
ושעם נפילת מישטרו יהיה גו
השלום הישראלי־מצרי תלוי
בלימה. המסקנה המתבקשת; ,
שלא בוטאה על־ידי הרמטכ״
אסור לוותר על הנכסים האיסטר
טגיים בסיני תמורת שלום שכז
דבריו של הרמטכ״ל לא היוו ו
פגיעה בשליט ידידותי •וביחס
העדינים־מאוד בין שתי המדינ
בתקופה רגישה ביותר. הם ז
גם עידוד לכוחות הדתיים־הלאו
ניים בישראל, הרוצים לעצור ;
גלגל השלום — בדיוק כמו
כוחות הדתיים־ד,לאומניים בג
ריים, שעליהם ירדה ידו ד,ק׳
של אל־סאדאת.

מ גישת־צמרת של מנהיגים דומה
״ ״ לחתונת-צמרת. לא יתכנו בה שום
הפתעות. התוצאות צפויות מראש. אחרי
שנשלחו ההזמנות לאורחים, שולמה ה נדוניה
ונקנתה הווילה לזוג הצעיר, שוב
אין שום צד יכול לחזור בו.
כאשר נפגשים המנהיגים העליונים של
שתי מדינות, ההשקעה של שני הצדדים
בפגישה היא עצומה. הפירסומת העצומה
לפני המיפגש ובעת קיומו, האינטרסים
הפוליטיים המעורבים בו, היוקרה האי שית
של שני המנהיגים — כל אלה
יוצרים אצל שני הצדדים את הצורך ה חיוני
ב״הצלחה״ פומבית.

תמיד ממניעים ריגשיים ותרבותיים (ובמ רומז:
מן הצורך לרצות את יהדות
ארצות־הברית, רבי־ההשפעה) ,אך תמיד
היה ברור כי קיומה של ישראל מסכן את
האינטרסים האמריקאיים במרחב, ודוחף
את הערבים לזרועות הסובייטים.
העיתון טרח להזכיר כי עם קום המדי נה
התנגד שר־ההגנה האמריקאי, ג׳יימם
פורסטל, בכל כוחו להכרת ארצות־הב־רית
בה, בגלל סיבות אלה.

המסקנה: אל לו דכגין לשים
את הדגש על היחסים האיסטרא
טגיים, אלא דווקא על הקשר ה־רעיוני־התרכותי
כין אמריקה וישראל.

משום
כך אין פגישה כזאת
נערכת לעולם. אם דא ;קבעו תוצאותיה
מראש, עוד לפני שהאורח
דורך על אדמת הארץ המארחת.
כאותו רגע ככר מוכן, למעשה,
הקומוניקט הסופי, המפרט את נקו־דות־ההסכמה.

בגין
התעלם מן העצה, שהוגדרה על-
ידי דוברי ירושלים כתעמולה אנטי־יש*
ראלית, ואולי גם אנטי־שמית. לא היה
ספק כי מאחורי המאמר עומדים ידידי
סעודיה, שיש להם השפעה כבירה בחו גי
הכלכלה האמריקאית, שהם כיום הכוח
הדומיננטי בממשלת־רגן.

כל זה נכון שיבעתיים לגבי פגישה
בין נשיא ארצות־הברית וראש ממשלת*
ישראל — יהיו אשר יהיו. אין נשיא
אמריקאי יכול להסתכן בכישלון, שיש־ניא
אותו על יהודי ארצו, בעלי העוצמה
הכבירה. ואין ראש ממשלת־ישראל יכול
להסתכן בכישלון אשר יכרה תהום בין
ישראל וארצות־הברית.
משום כך כל המתיחות הנוצרת מראש
היא מגוחכת. הניחושים בכלי-התיקשורת
לגבי האפשרות של כישלון הם תרגיל
של יחסי-ציבור. הדיבורים על ״כימיה״,
שפעלה בין שני האישים, הם שטות.

לולה זה טוב?
ם היססו האמריקאים, והשאירו את
הצד שלהם ב״שיתוף־הפעולה האיס־טראטגי״
כשהוא לוט בערפל, הרי קיימת
תעלומה גם לגבי המניעים הישראליים.

איזה עניין יש לישראל כאיס•
טראטגיה זו ץ מה היא כאה
לשרת ז

הנימוק הרישמי של בגין — שישראל
עומדת בשורה הראשונה של חזית־המיל-
חמה האנטי־סובייטית — הוא מוזר, אם
לקבלו בכלל ברצינות.

סי ערובה

יחסי ישראל־כרית־המועצות רחוקים
מלעמוד כמרכז ענייניה של
ישראל. כמקום המרכזי עומדים
היחסים כין ישראל והעולם הערכי
ככלל, והפלסטינים כפרט.

ר אשר הסכים מנחם בגין לערוך בי-
קור אצל רונלד רגן, בנסיבות הנתו נות,
היתה התוצאה בלתי־נמנעת.

לכרטיס-טיסה זה היה מחיר
ככד: ויתור ישראלי על המאבק
כמכירת מטוסי־ה״אייווקס״ האמריקאיים
לסעודיה.

לדעת אנשי־ביטחון, זהו מחיר כבד
מאוד. ההערכה השלטת בישראל היא כי
הימצאות מטוסים אלה בידי הסעודים היא
פגיעה ממדרגה ראשונה ביכולת-הפעולה
של צה״ל בעתיד. כמו הימצאות טילי ה-
נ״מ משני עברי הגבול הסורי־לבנוני, הם
מצמצמים במידה ניכרת את זמן־ההתראה
הניתן לצה״ל במיקרה־חירום. ממילא יש
בכך פגיעה חמורה בביטחון המדינה.
אך לולא היה מנחם בגין מוכן לוותר
בעניין זה, אסור היה לו לקבל את ההז מנה
לביקור. אין מנהיג ישראלי יכול
להתארח ברוב־כבוד אצל רונלד רגן, ובאו תה
השעה להורות לסוכניו בוושינגטון לפ עול
כדי להנחית על רגן מהלומה פוליטית
ניצחת.

יד עיל הלב: מה היה מחיו הניקוד?

חתונת

ואכן: כגין הודיע כאמריקה
למנהיגים היהודיים, המהווים את
חיל-העזר של המדיניות הישראלית,
שעליהם לחדול מלתקוף את
עיסקת־הנשק הסעודית.

עתיד השלום כין ישראל ומצריים,
המילחמה כין ישראל ואש
״ף, האוטונומיה, המצב כלבנון,
ההתנגשות האפשרית כין
ישראל וסוריה — כל אלה חשוכים
לישראל יותר מאשר ״החדירה
הסובייטית למיזרח התיכון״.
״חדירה״ זו עצמה מוטלת בספק. ל-
מוסקווה יש שלושה בסיסים חלושים ב מרחב
(לוב, אתיופיה, תימן הדרומית)
המהווים רק סכנה שולית לישראל. השפעת
ברית-המועצות על סוריה ואש״ף חשובה
יותר, אך יציבה פחות. גם סוריה וגם
אש״ף מפלרטטים עם ארצות־הברית, ויש
כאן מיקרה של אהבה נכזבת• בסך־הכל
מצבה של ברית־המועצות במרחב הגיע
כימעט לנקודת־השפל.
יתכן כי בגין אימץ לעצמו סיסמה זו
כטכסיס בלבד, כדי למצוא חן בדעת-
הקהל האמריקאית ובבית־הלבן, שבהם שו ררת
אופנה של תקיפות אנטי־סובייטית.

אם כן, הפך כאן הטכסיס
למטרה, ושוכשו תהליכי המחשכה
הצלולה.

׳כמה מהם נדהמו וזעקו, אך איש מהם
אינו יכול להרשות לעצמו להפר פקודה
של ראש ממשלת־ישראל, שהוא הבוס.
זאת היתה התרומה הישראלית לדגן. מה
היתה התרומה האמריקאית לבגין ז

הפירות המעשיים של ״שיתוף־הפעולה״
יכולים להיות רק שוליים. תימרונים משו תפים,
ביקור של יחידות ימיות אמרי קאיות
בישראל, הזמנות בתעשיה הצבאית
הישראלית, מחסני־חירום אמריקאיים ביש ראל
— כל אלה יכולים להעניק לישראל
רק פירות שוליים.

טיב הסחורה, שעכורה שולם
מחיר ככד זה, לומה ערפל.

האמריקאים כבר הודיעו, ביום שלאחר
סיום הביקור הרשמי, כי מחיר זה —
יהיה אשר יהיה — לא ישולם אלא
אחרי שהקונגרס האמריקאי יאשר את
עיסקת האייווקס•

וגם לאלה יש מחיר ככד מאוד :
כבל שתגדל המעורבות הישירה
של ארצות־הכרית כישראל, באמצעות
נוכחות צבאית, כן יגדל
כוח-הווטו האמריקאי על המדיניות
הישראלית.

משמע: כשבועות הקרוכים
ישמשו מנחם כגין ועמיתיו מעין
כני־ערוכה, עד לאישור העיסקה.
רק אחרי שוושינגטון תיווכח כי ממשלת־ישראל
וסוכניה אכן לא הפריעו לאישור
העיסקה, ישולם המחיר לישראלים.

מניע רגשיים
* * הו מחיר זה? לפי ההודעות ה-
י רישמיות, הסכימה ארצות־הברית ל היענות
לבקשת ישראל לקיים ״שיתוף־
פעולה איססראטגי״.

לכאורה, זהו עניין תמוה כיותר.

בדור האחרון השתדלה ארצות־הברית
להשיג ברחבי־העולם שיתוף־פעולה כזה
(קרי: השתלבות של מדינות במערך ה צבאי
האמריקאי) בכל האמצעים האפ שריים:
לחץ, שיכנוע, איומים, שוחד,
סחיטה, פרסים. תמיד היו האמריקאים
התובעים, ואילו המדינות הקטנות היו
הנענות, המתחמקות או המתנגדות.
הפעם, בפעם הראשונה, התהפכה הקע
אמנם,
יש לסובייטים השפעה רבה על
יחסים אלה — אך לא ההשפעה המכרעת.

רה: ישראל הקטנה היא המתחננת לפני
האמריקאים להרשות לה לשרת אותה,
להעמיד לרשותה בסיסים, להעניק מיטריה
אווירית למטוסיה ולאוניותיה, לאחסן את
ציודה המילחמתי. ואילו אמריקה לא הת להבה
לעניין כלל וכלל, והשתדלה לצמ צם
את העניין למינימום, לדחות את ה ביצוע
ולא לפרט את הדברים בכתב.
הסיבה לכך פורטה במאמר רב־חשי־

בות שפירסם, ערב בואו של בגין, ה שבועון
טייס, הקרוב למיפלגת־השילטון
בארצוודהברית. אנשיו של רגן טרחו לש לוח
מאמר זה מטעם הנשיא לכל חב ריהם
של שני בתי־הקונגרס, כאמצעי־שיב־נוע
לטובת העיסקה עם הסעודים.
תוכן המאמר: ישראל אינה, ומעולם
לא היתה, נכס איסטראטגי לארצות־הב־רית.
התמיכה האמריקאית לישראל נבעה

ארצות־הברית פשוט לא תוכל בעתיד
לסבול מעשים ישראליים הפוגעים ב יחסיה
עם העולם הערבי, אם תהיה יש ראל
בגלוי ולעיני־כל ״שותפה איסטרא-
טגית״ (קרי: גרורה) אמריקאית.
אם כן, מה השיג בגין?
הוא השיג ביקור־יוקרה, המחזק את
מעמדו בדעת־הקהל הישראלית.
הוא משך את ארצות־הברית, בניגוד בו לט
לרצונה, למידה כלשהי של שותפות
צבאית. סדר־הגודל של המעורבות לא
היה השבוע ברור, וייתכן כי לא נקבע
כלל.
התועלת של התרגיל כולו היה מוטל
בספק חמור — גם במיסגדת המדיניות של
הליכוד. בכמה מקומות בצמרת המדינית
נשמעו השבוע דיברי-כפירה: שניתן הר בה
תמורת מעט, ושהסיבה לכך נעוצה
בחוסר מחשבה איסטראטגית אמיתית, ב-
אי־קביעתם של יעדים ברורים ובחוסר
תיכנון מדיני ואיסטראטגי הראוי לשמו.

הגיעו דגמי טלבו 1982
סולרה ,5 x 1 6 0 0סולרה _ 5 1 3 0 0ו, טלבומסחרית ,1 1 0 0טנדרטלבו ,1 1 0 0
הורייזן , 1 .5 1 1 0 0הורייזן ,0 1 . 1 3 0 0הורייזן . 5 x 1 5 0 0
מכשירי תנועה בע״מ: תל ־אביב -דרך פתח־תקוה ,74 טל׳ • 336115 חיפה -דרך העצמאות ,104 טל׳ 524475־ • 04 סוכני משנה: אילת -מוסך ״אורים״ טל׳ 74066־• 059
באר שבע -נגב, מוסך כרמלי, דרך חברון, טל׳ 77021־• 057 נגב,טל׳ 75824־• 057 בני־ברק -דבש,דבומינסקי 62ו,טל׳ • 704646 טבריה -אחים כהן -טל׳ 90878־• 067
ירושלים -שייקביץ, תלפיות, טל׳ 715867־ • 02 נצרת -אחים סרוג׳י, טל׳ 71339־ • 065 נתניה -לוינקופף, ספיר ו, טל׳35082־* 053 עפול ה -שחף, שרת ,10 טל׳ 298301־• 065
קרית שמונה -״רכב הבשן״ טל׳ 40939־ • 067 ראשון־לציון -י.מ. בע״מ, הרצל ,2מל׳ • 995643/942770 רמתיים -אלעור לב, השיקמים ,41 טל׳ 34218־• 052

הדרך למכונית טובה עוברת בבית טוב -מכשירי תנועה

א 0ו 1 0 7

>3 0 0 1 *1 2 1 1 1 3 1נ 3 1י 1
1) 1״נ { 1116 0ס 111611־ 1 0 1

טבק אוריגינל
״המין החזק
של האפטר־שייב

*•ייו<נ1מנבי׳ו
המ 1צרהנבחר
10 שנים ב ר צי פו ת

מכחנים
אי ש ה שנ ה
קוראים מציעים את איש
השנח תשמ״א
אף על פי כן ולמרות הכל: מנ חם
בגין, האיש שניצח פעם אחרי

שלום כן־מאיר, ירושלים
מנחם בגין, שקצר בהבל פיו,
בהעוויות ובתנועות־ידיים את כל
מה שדויד בן־גוריון זרע.
שימעון פרנקל, תל-אביב
ירוחם משל, איש כבד• כבד-
גוף וכבד־לשון. הביטו עליו וראו

ו1ו!ובץ

הניצב על במה /החודש אדמה /
ושותה תורתו בצמא...
א.ס ,.תל־אביב
דודו טופז, שבהבל פיו הניח
על סדר־יומה של החברה היש ראלית את הבעייה החמורה מכל
— הפער שבין העדות...
רונית דרורי, רמת־גן
שר־התמיד, הד״ר יוסף בורג.
גם אם לא תבחרו אותו כאיש-
השנה, הוא יכנס לספר השיאים
של גינם, כבעל הכהונה המיניס טריאלית
הארוכה ביותר בעולם
הדמוקרטי.
יצחק יהושוע, באר־שבע
יאסר ערפאת, האיש שהשפעתו
על החברה הישראלית הולכת וגו ברת
מדי שנה, מבלי שהדבר יהיה
תלוי בתוצאות הבחירות, ביחסי
הכוחות שבין קואליציה ואפוזיצ־יה
ובתככים פוליטיים־מיפלגתיים.
מיכל עציוני, ניריח־ק
הריני מציע להעניק את התואר
לקבוצה ולא לאדם אחד: מועצת־גדולי־התורה
הקובעת את אור חות
חיינו, מעצבת את תרבותנו
׳ויוצקת את איכות החיים שלנו
יותר מכפי שעשתה זאת אישיות
בודדת כלשהי, מאז קום המדינה.
י. מ ,.נהריה

בדרן טופז

רפאל (״רפול״) איתן, על כי

חבל פה
את תנועת־העבודה. סמל חי לסיו מה
של תקופה.
א. מ ,.פקיד בהסתדרות,
תל־אביב
הפעם זד, רציני: איש־השנה הוא
לא אחר מאשר אריק שרון, הבא
בתור אחרי בגין.

מירי ויעקב קידרון,
תל־אביב
לא נותר לי אלא לתמוך בהצע תו
של הקורא יצחק ברטוב (ה עולם
הזה ,)2295 שהציע את לך

הונולס הור

מאוזן:
) 1עונג! )5מקום מקודש
למוסלמים! ) 10 פרפר לילה
שסוע עד מחציתו 11 אות
החיבור! ) 13 מועיל לחיים ו מסייע
למוות! )14 עושה לה טים!
)15 פקודה צבאית ב שדה
הקרב! )16 כלי מאור!
)18 לא אנחנו ולא אתם! )20
זעף! )21 בעל אחוזה שאדמו-
תיו מעובדות ע״י אריסים!
)22 יסוד התורשה! )24 מעד נות,
בנחת! )25 שיח ירוק־עד
שמוצאו מסין! )26 קומפרסור!
)28 עמק בארץ! )30 קיבוץ
בשפלה! )31 חוט דוקרני! )32
אונקלו! )34 גדלות, גאווה!
)35 הסיר הלק מדבר! )38
תערובת של מלט וסיד! )39
בין בריטניה וצרפת! )41 עו קץ!
)42 מלך גדול 43 אמ צע!
)45 שלט, משל! )47 תו מוסלמי!
)48 עדיין לא אר פקעה סמכותו! )50 היא יוצ וחדשה
הנה היא כבר

מאחורי הסף! )51 סוף! )52
לבו פועם עדיין! )57 מי שיש
בו זוהמה! )61״יוסף״ גם
לגורן! )62 בעבירות הוא רב!
)64 קרוב משפחה בעל אנר גיה!
)65 הוקל! )66 תבלין!
)67 שן חותכת! )69 כאב! )70
תחבורהימי בצפון הר כלי
חוק!
)72 חלק מן העיר! )74
שמש! )75 מגן! )77 שומן ב גוף
החי! )78 יחידת קצב!
)81 סוג של כופר! )83 הס כמה
אנגלדסכסית! )85 כלי-
רתמה! )86 שטיחון קטן ליד
המיטה! )88 דרך! )89 תכנית
בידור חדשה בטלוויזיה! )91
כל הקיים! )93 הדור הצעיר
ביותר! )95 סופר גרמני —
״נרקיס וגולדמונד״! )96 זרם,
שטף! )98 פחח! ) 100 עני !
) 102 תספורת! ) 103 קיבוץ ב דרום!
) 104 יש בה או אין
בה ...חופרים או בולשים!...

מאונך:

מזב״ל משל
סמל חי
היה הרמטכ״ל קצר הראות ביותר
שהיה לנו מעולם. האיש שקורא
לנו ״אחרי!״ בהולכו אל עברי-
פי-פחת.
צחי מדיני, כפר־סבא
יעקב מרידור, שהעלה את יש ראל
אל פיסגת המדע העולמי.
האיינשטיין של ישראל.

שולמית אפשטיין,
ירושלים

...ומה עם הח״ב לשעבר, שמואל
פלאטו־שרון, המסמל את ניוונה
של החברה הישראלית? האם אין

) 1בושם! )2שן של מפתח!
)3רעל! )4אות המהפכת זמ נים
בדקדוק עברי! )6אבק
בנגב! )7מידה קדומה! )8לא
אכל ולא שתה! )9צרתה של
שרה! )12 צנוע! ) 15 לוח־אבן!
)16 זווית! ) 17 קוטב של כדור
שמיימי! )18 ממתק! )20 פתח!
)21 אדם ממעמד האצילים ב רומא
העתיקה! )23 אחד ה-
שוואים בדקדוק! )24 במקום
אחר! )26 עמדה בצה״ל לאו רך
קו בר־לב! )27 סופר צר פתי
— תופעה חולנית נק ראת
בשמו! )29 סימן בדקדוק
העברי! )30 מגדל צאן! )33
אספלנית! )34 צמח בושם
להכנת קטורת! )36 צווחה!
)37 גם היא במחתרות! )40

לשד־העצמות! )41 ממהר! )44
סופרת אמריקאית מיסיונרית
בסין (ש״מ)> )46 שובב! )47
ילד של אבא, אמא! )49 נס דק׳
נשבר! )50 סוג ספורט!
)53 עיר חכמי התלמוד בבבל!
)54 הרווח בין מקום אחד ל משנהו!
)55 שער. מוסלמי! )56
מונח במישחק השחמט! )58
חומר הממלא את חלל הגול גולת!
)58 המקום בו המרחק
שווה אל הקצוות! )60 מצע
בתוך הנעל! )62 חומת מגן
קטנה! )63 בן אותו עם! )66
משרי הממשלה לשעבר! )68
מחול איטלקי עממי מהיר!

שר מרידוד
איינשטיין של ישראל
ואלנסה, מנהיג האירגון סולידאריות,
שכבר חולל מהפכה בפולין
ועוד ידו נטוייה. אם תבחרו בו,
עשוי הדבר לעורר מחשבות חד שות
גם בקרב הפועלים שלנו.
הגיע הזמן שיקחו דוגמה מחברי הם
הפולנים וילמדו את עסקני ה הסתדרות
מהו. אירגון פועלי אמי תי,
מהי דימוקראטיה פועלית,
מהו מאבק פועלי.
יצחק (איז׳ס כרקלי, זזיפה
איש־השנה הוא האזרח הפשוט, הוא שאין שומעים עליו דבר•
נחבא אל הכלים, אין לו חלק ונח לה
בשערוריות ובשחיתויות, עושה
מלאכתו נאמנה, בשקט ובשלווה,
בענווה ומבלי לקבל פרס. עליו
אפשר לומר: זהו איש השנה
תשמ״א /יהודי בעל לב ונ שמה/

*״טלל1׳
ח״ב לשעבר פלאטו־שרון
סמל לניוון
הוא ראוי לתואר איש־השנה? ל דעתי
ראוי הוא, גם ראוי.
גילי מרגולים, חיפה

ע ע 1ו ; ן /זנמ׳ 0

ה *ט ל 6 3 5 .ס 0 2

)71 חייל בצה״ל; )73 זוהר,
זיו! )76 לא נוח! )77 מומיה!
)79 פרזיט! )80 יהודי מרצון!
)82 בהמת־משא! )84 אחת מ מידות
היבש והלח! )85 עיר
בשפלת החוף של הנגב! )87
כנף בגד! )90 מבחן, נסיון!
)92 מטבע מימי התלמוד! )94
בן־כלאיים של חמור וסוסה*
)96 אחת מעשרים ערים חשד
בות בא״י בתקופת המקרא!
)97 העונה הבאה! )99 תל
חרבות! )101 סופר אידי נו דע
לתהילה! ) 102 תוך! ) 103
שמו הפרטי של סופר צרפתי,
בעל ״חיים״.

סכח כי ם
אנוס ציון
מה קרה לציונות ן
הכרנו עד כה את המושג ״אסי רי
ציון״ .לאור מאבקם של אריה
דולצ׳ין והסוכנות היהודית לחייב
את הנושרים מווינה לבוא ארצח,
אני מציע מושג חדש לשימוש
הציבור :״אנוסי ציון״ .אין צורך
באישור האקדמיה למדעי הלשון.

בים. ולכן הם לא רוצים ללחום
נגד חברים למיקצוע...
וכאן, בארץ־ישראל, קם העם
החילוני וגידל דור של שודדים
ורוצחים וחשישאים ומדיחי-נפשות
ומחללי־שבת וכל מום רע. כי הרי
בעיראק ומרוקו ותימן, לא היו
יהודים רוצחים ומדיחי־נפשות. וה סופרים
החילונים והמשומדים ה שמאלניים
רצחו גופי יהודים, הרי
קול ובן־גוריון ויערי רצחו נשמות
יהודים. וכותבי העיתים זועקים :
״עליהום! הכו באגודת־ישראל ו הצילו
את המדינה !״ ושינאת כותבי
העיתים לאגודת־ישראל באה מתוך
קינאה עמוקה ...אנו יודעים למה
אנו יהודים ואנו מחכים לרוכב
על החמור, שיבוא ויעשה נקמה
בגויים הרוצחים — אבל רשעים
בחייהם אינם יודעים מאומה, ב שביל
מה, לעזאזל, הם יהודים.
וחפץ קיומם הלאומי חסר טעם
ומשמעות. ובנות השומר־הצעיר
מתחתנות עם ערבושים רוצחים
ובני השומר־הצעיר מתחתנים עם
מתנדבות מצפון־אירופח...

ד׳׳ר חיים צבי קורגיק,
תל־אביב

קורא חסון
ציונות כפייתית

ודלקינסנן.
סכין הגיל 1ח שששה לך
בוקר טוב.

קנה חילקינסון עוד הי1ם 1יהיה לך גילחז בכיף ללא חתכים.
דנויו ר
היבואן:
ט ריי ד
מוצרי איכות ויופי לשימוש אישי וביתי.

שווק: פ.י. היי מן בע״מ
טלפון 58190 :־052
טילאק להסרת
כתמי ניקוטין
ואבן שן

•726394

בגילגול בא

קינאתי בתורכים כשהאזנתי ל תוכנית
הרדיו ( )28.8.81 על מנהי גם
הדגול כמאל אתאתורק: הוא
הפריד בין הדת והמדינה, ובבת
אחת הפך את תורכיה ממדינה
דתית פרימיטיבית ומפגרת, למ דינה
דמוקרטית מודרנית.
לעומת התורכים, נשאר עט
ישרא אי־שם בעבר, חי חי וקיים,
אבל מעלה עובש: ממשיכים לק צץ
עורלות, מקשטים דלתות במ זוזות
(מבלי לדעת מה כתוב
בהן חוגגים בר־מיצווה, ומת חתנים
ברבנות — אבל ממשי כים
לעשות את הרע בעיני ה׳
מאז מתן תורה ועד העצם של
היום הזה.
מה חטאי ומה פשעי שהגורל
דפק אותי דווקא אל עס־סגולה
זה של חלמאים עלובים?!
בגילגולי הבא אתעקש להיוולד
תורכי, מה גם שאני אוד,ב תור כיות
— אין יפות מהן !
ישראל בר־דג, חולו!

ונו שכי ם

ג׳פר> ארז
מונטריאול

מזל טוב
ליום הולדתך ה10-
עד 120
הרבה אהבה
מסבתא

בז כותה הו רו ס קו ס
תודה לעורך השבועון,
תודה לעורכת ההורוסקופ.
בדרך מיקרה — אחרי שניסיתים
להשמיץ אותי כמאמן נבחרת הנשים
בכדורסל, התחלתי לקרוא את עי-
תונכם, ואט-אט ׳ הפכתי לקורא
קבוע; הרבה בזכות ניתוחיו המצו־יעים
של אורי אבנרי אך לא פחות
מכך בזכות דף ההורוסקופ, שנכתב
בידי מרים בנימיני.
איני מחסידי ההורוסקופים למי ניהם,
ולמען האמת נהגתי בהם
זילזול מופגן, אך אחרי מעקב

הקורא בר־דג אוהב
תורכיות

כ ל בי נובח

הניה ארז

1<:ג < 0 1ד

אין ספק שלפרשת אנוסי־ציון
תהיינה השלכות מרובות וחמורות
על משמעות הציונות, שהפכה ל ציונות
כפייתית לאחר שמיצתה
את כוחה כציונות מיסיונרית, וכן
על אזרחי ישראל. אבל זהו סיפיר
אחר, שטרמינולוגיה אחרת יאה

יצחק חסון, תד אביב

״הפו באגודת־ישראל
והצילו את המדינה״...
מעשה בכלבים שטרפו אדם,
במושב הגבירים סביון, ומעשה
בכלב שטרף את בת אדוניו, בכפר
ערבי בגליל. ובעל כלב מקיים
מה שלא נאמר :״זובחי אדם —
כלבים ישקוך. כל יושבי תל-אביב
פוחדים מנשיכת, כלבים ורציפי
תל-אביב עטורים בגללי כלבים.
ורק ידועות אחרונות הדפיס שתי
מסות ומאמר קצר על סכנת הכל בים.
ואם כן, למה שותקים כותבי
העיתים? כי הם דומים לכלבים,
כלומר: נובחים ונושכים כמו כל
ענייני
קבורה לסת
ושיניים
ובינאום ירושלים
הרב־האלוף שגייר ממזרים/
וגם זיווג פסולי חיתונים /כו חו
רב באנטומיה כבד,לכה /
וימציא לנו לסת ושיניים לרפו אה.
חילול
קברים זאת עבירה
חמורה /על כן לקח גם את
הרב עובדיה /בליסטראות ו ליסטים
גייסו במאד,־שערים /
ועל עירו של דויד שמו מצו רים.

החינוך פסק ללא משוא
פנים /יש רשיון אבל אין יוצ אים
ואין באים /הליברלים
כרגיל מנסחים מחאה /המר,
בורג ובגין יושבים על המבו כה.

לצערנו קרה דבר משונה/
הירי לא יצא דרך הקנה /ו בגלל
עצם לסת ושיניים /
עלולים לבנאם את ירושלים.
צבי מרום, רמת־השרון
רצוף של כמה חודשים אחרי ההו רוסקופים
שלכם אני מוכרח להו דות,
כי לאט, אבל בטוח, אני
מתחיל לשנות את דעתי בנדון.
ועל כך תודתי למרים בנימיני
ולמערכת העולם הזה.
משה דניאל, תל־אביב

ג ר ביי ם > 1 -לה חדשה
הקורא סיוון ביקש לא
לשגות את הכתיב במיכ־
(המשך בעמוד ) 16

(טייפ עם אוזניות)

עכשיו אתה יכול לקבל את ה־ו\\/1£1ו<ו 1שכל כך רצית.
אירי פשוט מאד: ספר להורים שלך שכל מי שקונה ספת־נוער של עמינח במשך חודש ספטמבל

יכול לקבל

.למה אתה מחכה? קדימה, קח את ההורים לחנות הרהיטים הקרובה,
סטריאו .
בחר לך ספת־נוער של עמינדו,ותוכל לקבל
המבצע בתוקף עד 30.9,81 או עד גמר המלאי

׳סטודיו

׳נעורים״ מתרוממת

׳סטודיו״ מתרוממת

קנגורו׳

ספת ״סטודיו״ רב־שימושית.

ספת ״סטודיו״ פונקציונלית ומשתלבת
להפליא גם בחדר קטן.
מיוצרת בשני דגמים:
״סטודיו״— ע״י הסטה קלה של המשענת,
הופכת ספת ה״סטודיו״ היפה למיטה
כפולה ונוחה.
״סטודוו״ מתרוממת — ספה יפה ביום,
מיטה כפולה בלילה וארגז מצעים מרווח
לכלי־מיטה.

״קנגורו״— ספת־נוער משולבת.

״קנגורו״ ספת־נוערשמחביאה בתוכה
מיטה מתקפלת. מתרוממת בקלות ויש
בתוכה מספיק מקום גם למצעים וגם למיטה
המתקפלת.

״נעורים״— ספת־נוער שהילדים
אוהבים במיוחד.

ספת ״נעורים״ מצטיינת בעיצוב צעיר ורענן
ומיוצרת בשני דגמים:

״נעורים״ ,ספה־מיטה־כפולה — לרגם
מיוחד זה יש למעשה שני מזרונים.
כשמורידים את המזרון העליון — הופכת
הספה לשתי מיטות נפרדות או למיטה אחת
כפולה.
״נעורים״ מתרוממת — ספת־נוער נוחה
ובריאה מאד (מזרון־קפיצים) ,עם ארגז
מצעים מרווח לכלי־מיטה.

]!! שויי ^ן חו

תצוגה ומכירה: רשת חנויות יניב ניר״צני: טלפון 20777־ .054 תצוגה ראשית תל־אביב: דיזנגוף סנטר, קומה ב׳ .תל־אביב: דיינגוף . 203 ירושלים: רח׳ יפו,
מרכז כלל, חנות * 1 •726 תצוגה ראשית לצפון: מפרץ חיפה, רח׳ ההסתדרות, ליד משרד הרישוי + .חיפה •.רח׳ היצל . 78ן* באר־שבע: רח׳ הפלמ״ח .71י* גתניה :
רח׳ הרצל .45
ירושלים: רהיטי רויאל, דרך בית לחם 4 120
סוכנויות מורשות — ניו ג׳רסי . 07072 1 201(4601805/6 :ן.,ז^ 111:, 310 ? 21015011 ? 121111 ?.0211 0211512111,־3113.1
תל־אביב: רהיטי ורד, הרצל *, 154 רהיטי מוניטין, נחלת בנימין *! 122 הרצליה: רהיטי נתן, סוקולוב * 67 ראשון־לציון: רהיטי עלפי, הרצל * 103 חולון: דיוריט,
אילת ¥1 18 חדרה: תרבות הדיור, הגבורים * 78 נתניה: רהיטי עילית, ככר עצמאות 11ן* כפר״סבא: רהיטי תל־חי, ויצמן * 141 רמת־גן: פול־רהיט, ז׳בוטינסקי 35

פתח־תסוה: רהיטי בלושטיו. חברוו הירש 26ו* אשדוד; אשדה רהיטים. א .הריוישיה דיה י* .י י* • לייייזי-,

מכוזבים
(המשך מענז׳ ) 19

תבו .״זה הדבר העקרוני
היחיד שבמפתבי,״ הסביר

הטלוויזיה לא שמעה עדיין שריש־פות
החוקיות בארץ הן השפה
העברית והערבית בלבד וההגיון

גרביים — מלה חדשה היא. היא
הופיעה ב,לשון הירושלמית׳ של
בן־יהודה וחבריו בשנת 1885 בערך.
בן־יהודה הסתמר בחידושו על מקור
ארמי ועל המלה הערבית ג׳ראב,
וכן קבע למלה את מינה — זכר.
רבני מאה שערים בירושלים,
שפרסמו מודעות בגנות לבוש לא
צנוע וכתבו גרביים שקופות, גר ביים
כהות, הרגיזו מאוד מאוד
את אורי אבנרי(יומן אן שי, העולם
הזה ,)2295 והוא אינו מוכן לסלוח
להם. את האברכים המשוחררים
מצה״ל הוא שולח ללמוד מהתורה,
מהנביאים ומהכתובים מה מיבם
של הגרביים. אבל גרביים אינם
נזכרים, לא בתנ״ך ולא בספרות
התלמודית ולא בכל ספרות ימי
הביניים וההשכלה, עד סוף המאה
ה־. 19
>ד״ר) ראובן סיוון, ירושלים

במשכנתא גדולה בתנאים מצוייבים.
לת שומת ל בן! ה טבל ה הבאה מוכיחה ש״ טפ חות לדירה״
מאפ שרת מימון חלק נכבד מרכי שת הדיר ה ב הנ חהש תחסוך
15,000 שקל ל שנה, ב 3 -ה שנים הרא שונות, ובנוסף ת פ קי ד
ת שלומים חוד שיים.
ההפקדה החודשית

תקבל בתום
5שנים

תקבל בתום
7שנים

תקבל בתום
12 שנים

500 שקל

131,000ש׳
/0־( 22 ממחיר
הדירה*)

161,000ש׳
/0ס( 27 ממחיר
הדירה־)

244,000ש׳
/0־( 41 ממחיר
הדירה־)

1500 שקל.

230,000ש׳
־( 380/ממחיר
הדירה*)

304,000ש׳
/0י( 51 ממחיר
הדירה־)

503,000ש׳*•
/0־( 84 ממחיר
הדירה•)

קורא הרינגר
שפות רשמיות
היה אומר שטלוויזיה ממלכתית
תשתמש אך ורק בשפות המדינה.

טעות בזיהוי
במדור הקולנוע, בכתבה
על הסרט ״שדר מן העתיד״
,נפלה טעות בזיהוי
השחקנית (״העולם הזה״
)2296

רדף יהלינגר,

תל-אביב

איזהו עשיר?־

הנערה המצולמת במעבדה לבדי קה
אורגזמתית אינה אירית מאירי,

אילי״ההון היהודיים בגו-

• דירה שמחירה היום 600,000 שקל, ובהנחה שמחירה יעלה ב מקביל לאינפלציה.
•• כולל ב־ססס 100,שקל הלוואה לא־צמודה בריבית נמוכה,

בוק >ובחות
כל הסכומים במחירי אוגוסט 81

״לא טוב היות האדם לבדו״

? ך— ןןךך * -הכרויות למטרת נישואין
1 1י ן | 19 שנות מוג־־טין
העסק הנבחר לשנת 1981י
/י 1י

טל1 05 282932:
^ תל אביב, רח׳ בן יהודה 58

במדי ישראלי מעולה

רוד הם ,5חל־אביב
טל׳ 297263

יום שלישי 15.9.81 ,

ראיון החודש עם
המיזרחן העיתונאי

אמנון קפיליוק
על הנושא :

ההתפתחות בשטחים
ובעולם הערבי

לקראת השנה החדשה
חידשנו את המלאי :
מצלמות, פלשים, מקרנות,
מחשבי־כיס לתלמידי תיכון.
פתוח תמונות צבע ע״י המעבדות
המשוכללות ביותר בארץ.
צלומי״פספורט, בן־רגע!
העתקת-מסמכים•

מכירה — החלפה — קניה
בימי שלישי סגור כל היום.

רנ ד
ב 1ט - 1ב
חיפה,רחוב ה ח לונן 31

נאשמו בבדיקה

המועדון פתוח בימי שלישי
משעה 8.30 בערב. התוכניות
מתחילות בשעה 9.00 בערב.
חן טרמפ
לח ״ל

אורגזמה במעבדת
כפי שנכתב מתחת לתמונה, אלא
החתומה מטה.
מארי גאסמן, תל־אביב
• גאסמן
תצלום.

במעבדה —

ראה

שפות רישמיות
מיכתב גלוי להנהלת ה טלוויזיה
אתם
שוב מנהיגים שיטת אפ ליה
עדתית וחלוקת העם. בהודעת כם
לתשלום האגרה לפנסיונרים,
אתם קוראים בעשרות שפות חוץ
מאשר בשפה הגרמנית.
שכחתם שיוצאי גרמניה, שרבים
מהם הם עכשיו פנסיונרים, הגיעו
בשנות השלושים והצילו את ה ארץ
מכולירע על־ידי הנהגת סדר
והיגיינה. האם לא מגיע להם הכ בוד
לשמוע את ההודעה בשפתם י
רובם עוד לא הספיקו ללמוד עב רית,
כי גם לאולפן לא שלחו או תם

האמת היא שצר לי שהנהלת

לה גמרו אומר להפיל את
ראש ממשלת־ישראל, מר
מנחם בגין. הברון רוט שילד
מכנה אותו ״משוגע
ושוטה״ (תשקיף ,״העולם
הזה״ )2295
אותי מטרידה השאלה כיצד יע שו
זאת. כי היי יהיה בגין ״משוגע
ושוטה״ כאשר יהיה, לא על כך
חלוקות הדעות. לא הרוטשילדים
למיניהם הם שבחרו בבגין, אלא
עם ישראל. אז לא ברור כיצד אנ שים
שהם אמנם כשרים למהדרין
וחרדים ידועים לגורלה של המי
דינה, אך אינם אזרחי המדינה כלל
וכלל, ילא מתגוררים בה ולא משל מים
את מיסיה — כיצד, אני חוזר,
יפעלו הם להפלתו של ראש־ממשל־תה
החוקי של המדינה י בדרכי
שוחד של פלאטו־שרון או על גבי
הטנקים, שבהם אמור אריק שרון
להקיף את בניין הכנסת 1ואני
חשבתי לתומי כי ״איזהו עשיר —
השמח בחלקו״.

יצחק סובול,

תל-אביב

חיפה והצפון: גרלדנר, המגיני ם , 100 טל 04 533293 :
באר־שבע: חשמל לרכב ״ שאול״ ,איזור התעשיה, כביש חברון, טל 35111 :־057
ירושלים: גוטמן דוד, איזור התע שיה תלפיות, טל 781818 :־02

ל א הג דו ל ב יו ת ר -אבלהטוביןביותר

הורוסהוס מרים בנימיני

מזל החודש:

האופן שבו
מחזיק אום
את ידיו
מלמד עד

בני מזל בתולה ידועים כאנשים הערים
לסביבתם. כל דבר קטן או גדול,
¥בעל חשיבות רבה או מעטה, מעורר את

תשומת ליבם של בני מזל זח• פל־כך
חשוב להם שהכל יעשה בשלימות, והם
ממש שובלים כשהדברים מתרחשים בעורה
שונה מזו שמוכרת להם, או הנח שבת
בעיניהם כנכונה. יתכן שבגלל אופיים
הדקדקני הם ביקורתיים יותר
מבני שאר המזלות.
הם אינם יכולים שלא להעיר, כשמשהו
לא נראה להם. מיותר להוסיף
שעל־פי־רוב הם צודקים, כל מכריהם
וידידיהם יעידו עליהם שהערותיהם אינן
נאמרות סתם כך, אלא מטרתם לתקן
ולעזור לאחרים. בדרך כלל הם אינם
מודעים לכך, שאנשים מעדיפים לשגות
מאשר להיות מבוקרים.
כאשר פוגשים אדם, פניו הן הראשונות
שמושכות את תשומת הלב. לאחר
סקירה מהירה עוברת העין להופעה הכללית,
ולאחר מכן לידיים. כמעט כולם
מעיפים מבט באופן אוטומטי בידיים.
אפשר ללמוד רבות על אדם אפילו

המחזיק אח אצבעותיו צמודות איוו
נותן אימון באיש

ד רבה ש״כח

ד מי ש איוו מ עריך עצ מו כר אוי
לפני שרואים את פנים כף ידו. גם
כשמישהו מניח את ידיו באופן סתמי
על השולחן, ניתן לדעת רבות על אופיו
ובעיותיו, לפי הדרך שבה הוא מניח
אותן. כאן אבהיר מספר פרטים שיעניינו
במיוחד את אלה שבהסתכלותם על
אחרים מחפשים פרטים רבים, כדי שיוכלו
להכיר את הסובבים אותם בצורה
יסודית.
החזקת היד מעידר* לעתים קרובות
על מצבו הנפשי העכשווי של האדם, על

מה שהוא מעוניין להציג כלפי חוץ, ועל
אישיותו ואופיו•
אדם הפורס אצבעותיו לרוחב ברווחים
שווים, מגלה כי הוא בעל אמון
רב, אפילו ילדותי, באחרים. הוא יצירתי,
פתוח, גלוי-לב, אופטימי ואוהב
אדם. לעולם לא יתכנן להרע או להזיק
לזולת. גם אם פגעו בו בכוונה תחילה,
הוא לא ינסה להתנקם או לשמור טינה.
זה אדם מעורר ביטחון, חיובי ואהוב
על החברה.

האדם המגושם מחזיק את אצבעותיו
כשהן צמודות חזק מאוד, וכאילו ממאן
לפותחן. זה מראה על יחס סגור וזהיר
לחיים. זה אדם אנטי־חברתי, שאינו נותן
אמון באיש, נוטה לפסימיות, שומר
על כספו ורכושו מכל מישמר, ובטוח
שכוונת הסובבים אותו היא להרע
בכוונה תחילה. הוא פוחד מכל דבר
שאינו מוכר לו, שונא הפתעות ומצפה
בחרדה לעתיד. זכרונותיו מהעבר קשורים
לעלבונות וחשבונות שהיו לו עם
אחרים.
מכאן כדאי ללמוד שעדיף אולי להחזיק
את האצבעות בצורה שונה, וייתכן
שזה יכול לעזור לו לשנות מעט את
גישתו לסביבה ולחיים.
עצמאות ומקוריות מתגלים בידו של
זה המפזר אצבעותיו כך שהמרחק הגדול
ביותר נוצר בין האצבע הראשונה
(אצבע) והשניה (אמה) .זו אישיות בעלת
חשיבה והתנהגות עצמאיים. הוא
לא מושפע מאחרים, ולא מתחשב במוס-
(המשך בעמוד )60

לאחר העייפות שפקדה אתכם בימים
האחרונים, צפויים מיספר ימים שבהם
תהיו מרוצים יותר.
עניינים כספיים מסתדרים
על הצד הטוב
יותר, אך הכל על
חוט השערה, וברגע
האחרון, אחרי שנדמה
שהמצב בלתי״אפ-
11(0
שרי. בני־הזוג אינם
21 במרס ־
מתחשבים השבוע בר20
באפריל
צונכם, ולכן עדיף לוותר
ולהמתין — זה
לא הזמן לשכנע אותם. אהבות חדשות
וקלילות, עלולות להיתקל בקשיים.

תקופה נעימה ומבטיחה לשוורים — תצאו
לבילויים יותר מהמקובל. ידידים ומכרים
__ יבקשו יאת חברתכם,
והזמנות למסיבות יבו־או
באופן בלתי־צפוי.
תוכלו להרשות לעצמכם
ליהנות, ואלה שאוהבים
מישחקי הימורים
יוכלו לנסות את מזלם
השבוע׳ .למרות הכל,
במקום העבודה נדרש
ו 2באפריל -
20 במאי
מכס להשקיע מאמץ
וזמן רב. תפקידים חדשים
יוטלו עליכם, ואפילו אם יהיו למורת
רוחכם, תיאלצו להסכים ולקבלם.

11 ווו

*¥תקופה שבה עליכם להימצא בביכם יו-
¥תר מהרגיל. יתכן שתועסקו על״ידי בני ותמצאו המישפחה,
את עצמכם מטפלים
בהם בגלל בעיות בריאות
של מישהו מגני-
הבית. בהמשך השבוע
תוכלו להשתחרר ואפילו
לצאת ליום
חופשה או טיול בלתי
צפוי עם ידידים, שבאופן
מפתיע יזמינו
אתכם לבילוי נעים
ומרענן. אלה שהתחילו בפרשיית אהבה
חדשה, טוב אם יוותרו על טיול משותף.

תאומים
ידיעה שוהים
לקחת גדולה,

שתגיע מאחד מבני המישפחה הבעיר
אחרת, תביא אתכם לשנות
מהתוכנית, ואולי אף
לבצע נסיעה בלתי־מתוכננת.
המתח בביתכם
רב, ועליכם שוב
לשקם את היחסים בי־נכם
ובין מקורביכם.
שיחה גלויה עשויה
לחולל רבות ולקרב
לבבות. בענייני כספים
עליכם להיות מאד
זהירים — זה לא הזמן
סיכונים. מכיוון שצפויה אכזבה
עדיף להשאיר הכל כפי שהוא.

מרץ בלתי רגיל יחושו האריות שיתחילו
בדברים חדשים. עבודה שונה, או
לימודים שמתקרבים,
מפיחים בכם שוב
שימחת חיים, התלהבות
ונכונות לעבוד
קשה. לאלה שמחפשים
השבוע עבודה
יהיו סיכויים רבים
למצוא משהו שישביע
את רצונם. יחסי-אה-
21 ביולי -
ו 2ב אוגו ס ט
בה מתוחים גורמים
לכם לראות את הדברים
גרועים מכפי שהם. האכזבה שאתם
עלולים לחוש השבוע היא זמנית בלבד.

הצעות מעניינות עשויות להיות מושמעות
באוזניכם השבוע. מישהו המעריך
את כושר עבודתכם,
יבוא בהצעה הקשורה
להחלפת עבודה, ואולי
אף לנסיעה בתפקיד
מיוחד כשההוצאות משולמות
לכם על ידי
מישהו אחר. מצב ה בריאות
עדיין לא בכי
טוב, דאגו פחות לשאר
בני־המישפחה ויותר
לעצמכם. אדם
קרוב מאוד עומד להגיע ולהוסיף שימחה
והנאה, ובעיקר שקט נפשי שאתם זקוקים.

תונה
1ע>:>1.1וו>ג1-ו0

יתכנו בעיזת בחיי־המישפחה, בני מאזניים
הזקוקים לחופש ולהרגשה שאיש
אינו מגביל אותם,
יאלצו לוותר לא מעט
השבוע. כדאי להם
לגייס סבלנות ורצון
טוב כדי להחזיק מעמד.
בתנאים שיווצרו
לא טוב לתכנן חופשות.
עדיף להיצמד
חגות״ס
לשיגרה ולהתמסר לעבודה
שמעסיקה אתמשב

כעת. קידום עסקים
עלול שלא להצליח, ולכן מומלץ
להימנע מלחתום על מיסמכים חשובים.

העקרבים במצב של רגישות גבוהה מדי,
ייתכנו קשיים בחיי״האהבה• ניתוקים ש קרו
לא מזמן פוגעים
בכם. כדאי לשחזר את
העבר ולנתח מה קרה
— יתכן שחוסר מחש בה
והתחשבו-ת בצר כיו
של בן־הזוג הם
שהביאו למצב הנוכחי.
אלה שעומדים לפני
החלטות חשובות ומחייבות
רצוי שימתינו,
משוס שכעת אתם עלו לים
להיסחף לגמרי אחרי רגשותיכם, ולש פוט
בצורה לא נכונה. ידידיכם יאכזבו.

בעיות בקאריירה המיקצועית מעוררות
רוגז רב והרגשה של חוסר״אונים. כעת
הזמן לגייס את כל
הידידים הנשכחים וסיוע מהם לבקש
במאבקכם
הצודק על
כבודכם ומעמדכם. הדרך
היחידה להביא
לפיתרון המצב המסובך,
שאליו נקלעתם,
1ז >1זו.ו 1.11 היא לחשוף את מגרעותיו
של זה שחותר
תחתיכם. בשטח הרומנטי
עליכם לוותר על רצונכם ולכבד
את רצונו של בן־הזוג. זה יביא הקלה.

קשיים שמלווים את התקופה יוסרו מע
במצב־ !
ליכם השבוע ותוכלוהרוח.לחושאלההקלהשסבלו ב *

ימים האחרונים ממוע־קות,
כדאי שיעשו עם
עצמם חשבון־נפש, ובכך
יוכלו למנוע מעצמם
סבל בעתיד. הבעיות
שנוצרו ניתנות
לפיתרון והדרך אליו
21בדצמבר -
הרי כל־כך פשוטה !
19 בינו א ר
כדאי להתייעץ עם
אדם קרוב שקשור בצורה
כלשהי לחוץ־לארץ, שכן הוא יכול
להורות לכם את הדרך הנכונה וההגיונית.

נו־1

אהבות שהתחילו לא מזמן מקבלות
קביעות, ותוכניות לעתיד רחוק יותר
ממלאות אתכם ב-

תיקווה והנאה. אנשים
שגורמים לכם

מתיחות, מסרבים ל־*

בוא לקראתכם ולה בין
את עמדותיכם.

עליכם להתייעץ עם

אנשים המתמחים ב
בעיות
המעסיקות את

בינו אר -

כם. עליכם לנסות ל18
בפברואר

התנהג לפי עצתם. ה
פופולריות
שלכם בעלייה, ידידים רבים

יבקשו את קירבתכם. עשו טיול לחו״ל .

אי־ההבנות שנוצרו לאחרונה ביניכם ל
בין
בני־הזוג על עניינים כספיים, מעוררים
מחלוקת. הגישה

לידידים, לסידור ה בית
— על כל אלה

י? 41
1נין ו

קשה למצוא הסכמה
הדדית. נסיעה משותפת
ומהנה תוכל להביא
אתכם שוב למצב רגוע, למצוא תוכלו שבו רעיונות כיצד להחזיר
19 בפברואר -
20 במרס
את המצב לקדמותו.
בסוף השבוע תוזמנו
למסיבה שבה תיתכן פגישה מעניינת עם
מכר מהעבר. פגישה זו תגרום לנעימות.

תמיד חשבתי
שיש רק
סיגריה אחת-
עד שגיליתי

\^¥ 80ס^8£0

80מ״מ,
תערובת אמריקאית.

..תמיד הייתי רו 3עית
מעיד עד עצמו אלישע שפי1למן

^ אש־הממשדה, מנחם בגין,
הגדיר אותו כבעיה השלישית י שלו, אחרי רונאלד רגן וחאפט׳
אל־אסד. ואכן, אלישע שפיגלמן,
הכתב הכלכלי של הטלוויזיה, מעיד
על עצמו שמאז ומתמיד היה ילד
בעייתי.
בשבועות האחרונים רעשה המ דינה
כולה אחרי ששר האוצר, יו רם
ארידור, הכריז שיסרב להת ראיין
אצל כתב הטלוויזיה אלי שע
שפיגלמן. עיתונאים מכל ה סקטורים
החליטו, במחאה על הכ רזה
חסרת־תקדים זו, שלא לראיין

הצחות

שנים. השניים היו תמיד חברים
טובים, ובאלה הם גם היום.

את השר ולהימנע מלסקר את ה אירועים
שאותם ינחה.
שפיגלמן לא נראה מוטרד מה־שערוריה,,
.השד מכיתה גימל,״
כפי שכונה בבית־הספר היסודי,
ממשיך לדבוק בדרכו ולדרוש את
המגיע לו .״אף פעם לא הייתי
ממושמע,״ מספר אלישע בעודו
שרוע במכנסיו הקצרים על הספה
שבדירתו הירושלמית.
אלישע שפיגלמן נולד בשנת
1944 בירושלים להוריו שושנה ו לוי
שפיגלמן, שהיגרו לארץ מפו לין.
על אביו, שהיה אחד ממקימי
תנועת ההגנה ושנהרג במילחמה

ה \ י ״11)1 1אביו של אלישע,
לוי שפי־ו
111=1 111
גלמן, שנהרג ב־ ,1948 ושעל שמו
נקרא בנו של שפיגלמן, לביא.

כשאלישע היה בן ארבע, הוא מד בר
בהערצה.
״אבא שלי נהרג ב־ , 1948 ערב
קום המדינה,״ מספר אלישע.
״הוא היה איש קשה מאוד. איש
אמיץ שעשה רק מה שמצא לנכון.״
דמות האב הנערץ, שנשארה
חקוקה היטב בזיכרונו של אלישע,
מסמלת עבורו את אומץ־הלב ו הדבקות
ביושר. אולם הדמות ה דומיננטית
בחייו היתה דווקא אי-
מו, שושנה.
״אחרי שאבא מת,״ ממשיך אלי שע
,״עברנו לגור בקריית-אליע-
זר• אמא, עם כוח הרצון המטו רף
שלה, פירנסה את שלושתינו
והיתה לי ולזהבה, האחות הבכי רה
שלי, אם ואב גם יחד. היא
עבדה כמנהלת המשק בבית־החו־לים
תזב״ם בחיפה, ומאוחר יותר
לימדה תזונה בבתי־ספר.״
פגישה לאור גרות

מבית־הספו היסודי

תנה,״ מעידה אהובה על בעלה אלישע. השניים

הפירו במחזה שהועלה בבית־הספר. שם המחזה
היה ״אלוף בצלות ואלוף שום״ .אהובה היתה
אלוף בצלות ואילו אלישע שיחק את אלוף השום.

^ 1תאשתו החיננית אהובה,
י הכיר שפיגלמן בעת לימודיו
בבית־הספר העממי.
״אלישע היה הילד הבעייתי של

כן פינו אותו. היה אלישע
ילד ג׳ינג׳י, פרוע ולא ממושמע.

בית־הספר,״ צוחקת אהובה .״למו רות
היה הסכם ביניהן, שעל־פיו
כל שנה עבר אלישע מכיתה אחת
לכיתה המקבילה. הן לא יכלו לס בול
אותו שנתיים רצופות. אני
זוכרת את עצמי מתקוטטת איתו
על הדשא. לא נעים להיזכר מי
ניצח שם.״
״אהובה היתה בסדר,״ נזכר
שפילגמן ,״כבר ביסודי שמתי עליה
עין. היתד. אז תקופה של זוגות,
ואני לא ידעתי במי לבחור —
באהובה או במישהי אחרת מהכי תה
שלה• אז לא יצא מזה כלום.״
דרכי השניים נפרדו בסוף בית-
הספר היסודי. לאלישע היתד, חב רה
צמודה מאוד במשך שבע שנים,
מגיל 13 ועד גיל ,20 ושמה יפה.
לאחר שהשתחרר מיפה ומה-
צבא, בו שירת כנחלאי, חזר ופגש
את אהובה. הפגישה המחודשת
עמדה בסימן של הפסקת־החשמל.
עד היום צוחקים השניים כשהם
נזכרים בערב המשותף הראשון
שלהם. הם ישבו על הספה בחדר
של אלישע, לאור נרות, משום
שההשמל כבד. לפתע והשאיר או תם
בחושך. אולי בזכות האווירה
הרומנטית החליטו השניים להיש

יחד גם הלאה ולהתחתן.
״את ההחלטה לעבור לגור ב ירושלים,״
נזכר אלישע ,״קיבלנו
בערך שנה מאוחר יותר• אני
למדתי באותה התקופה באוניבר סיטת
חיפה, בפקולטה למדעי־המ־דינה.
נמשכתי מאוד ללימודי ה סוציולוגיה
ומצאתי בהם עניין
רב, למרות שהמיקצוע נחשב ב עיני
רבים כמשעמם מאוד. החלטתי
לעבור לירושלים ולשלב לימודי
כלכלה בלימודי סוציולוגיה. למה
דווקא כלכלה? כי שמעתי ששני
שליש מהסטודנטים שרוצים לל מוד
את המיקצוע נכשלים בו.
הייתי אז צעיר ואהבתי מאוד את גרים•
אהובה אף היא נתפשה ל עניין
הסוציולוגיה ושנינו עברנו
ללמוד באוניברסיטה בירושלים.״
אלישע שפיגלמן היה בין הס טודנטים
שאהבתו מאוד את הלי־ומדים
באוניברסיטה. עובדה —
את התואר הראשון שלו עשה במ שך
כמעט שש שנים — הישג נדיר.
״לא למדתי כמעט,״ הוא מספר,
״שרצתי בקפיטריות, בטעמון, ו נוכחתי
בכל ההפגנות. לעומת
זאת, בשיעורים כמעט ולא הייתי
נוכה. במקביל ללימודים עבדתי

שלושה גיינא״ס *ד&״ז
השמונה פנים מעוטרות בנמשים ורעמת שיער אד
מונית.
שפיגלמן עצמו בבר איננו ג׳ינג׳י. הנמשינ
נעלמו, השיער האפיר .״זה מה שנקרא מזדקנים,׳
הוא צוחק. אך האופי הסוער נשאר כשהיה

״העבודה בטלוויזיה היא שונה,
הוא מספר .״היא קשה מאוד
קשה במיוחד השילוב של העבודו
העיתונאית עם המדיום הקולנועי
הכלכלה היא בעצם עניין בעיית
— קשה לעשות ממנה עניין שי
סקופ או סנסציה.״

לאהובה ואלישע שני בניב
תום בן השלוש ולביא בן הש
מונה .״שניהם ג׳ינג׳ים, חמי־מז,
ועליזים,״ אומרת אהובה ופורע!
בחיבה את שערותיו של תום
״כמו שאלישע היה פעם. לפעמינ
קשה לי איתם,״ היא מוסיפה
״אלישע כמעט ולא נמצא בביו
ואני חייבת לעשות את רוב העבו
דה. אבל מסתדרים.״

בשבוע שעבר, כשנראה היה שה
שד הכלכלי של הטלוויזיה הצליו
לשבור את החרם שהטיל עליו שר
האוצר, נשמו הכל — בטלוויזיה
בממשלה ובמישפחתו של שפיגלמן
איילת דקל ) 1
-לרווחה•

סטודנט׳ם לסוצץ להרה ״ יזמי3
התגורר בירושלים והתחתנו. למטה :

אלישע צופה בטלוויזיה.

כאשתו של כתב בטלוויזיה העטוק רוב היום

* 1בעבודתו, מוטלת רוב העבודה על כתפיה של

אהובה, שעובדת בשעות הבוקר במישרד״התחבורה, ובערב כעקרת״בית.
בלישכה־המרכזית־לסטטיסטיקד״ ו מעולם
לא השתעממתי כל־כך כמו
בתקופה שעבדתי שם.״

.הוא

גך אדס״

ף 1970 החל שפילגמן את
י הקאריירה העיתונאית שלו,
ככתב לענייני כלכלה ברדיו• מח-
לקת־ר,חדשות של הרדיו גייסה ב אותה
התקופה אנשים חדשים. ה עיתונאי
איתן ליפשיץ, חברו של
אלישע עוד מימי הצבא, הציע לו
להצטרף לקורס כתבי רדיו״ שפי־גלמן
הצטרף, ונשאר ברדיו שש
שנים.
את התוכנית הדוקומנטרית על
מילחמת יום הכיפורים, שאותה
ערך יחד עם ידידו, טכנאי ההק־
־לטות, אבי יפה, הוא רואה כאחד
משיאי עבודתו .״אין לי ספק שזוהי
אחת מהתוכניות הדוקומנטריות
הטובות ביותר שעשו על מילחמת
יום־הכיפורים,״ הוא אומר• ״אבי

ואני ד,קלטנו כל מד, שהתרחש
במוצב בזמן המילחמה עצמה• ה תוכנית
היתד, מהממת. עצוב מאוד
להקשיב לה, שכן מרבית החברים
בגדוד לא נשארו בחיים.״
באותה תקופה התחיל גם הרומן
של שפיגלמן עם הטלוויזיה. הוא
ביקש להשתתף בקורס כתבי-
טלוויזיה והתקבל. בינתיים, עם
תום המילחמה, חזר לעבודתו ב רדיו
והפך למנהל מחלקת יומני
החדשות של הרדיו. במינוי החדש
לא הצליח .״האנשים לא אהבו
אותי,״ הוא מסביר בפשטות .״זה
לא הלך. בסופו של דבר התארגנו
העובדים ודרשו את סילוקי. הם
טענו שאני לא בן־אדם. המרד אומ נם
דוכא, אך אני העדפתי להת פטר
ולחזור להיות כתב.״
באותה עת עזב את הטלוויזיה
הכתב הכלכלי אברהם קושניר, ש עבר
ללונדון• מנהל מחלקת החד שות,
חיים יבין, סנה לאלישע
שפילגמן והציע לו את מישרת
הכתב הכלכלי בטלוויזיה. אלישע
נענה להצעה בשימחה.

הנ חלאי
שבא

לתור

בחוצות

תל־אבי!

אברהם גינדי
100,000שקל
המדד עלה ־ אברהם גינדי עוצר את עלית
המחירים ל־ 10 דירות בלבד, ומעניק הנחה של

תל־אביב
בצפון העיר, ברחוב בורלא 5 ,דירות־יוקרה מפוארות
ומרווחות במחירי פרסום ובתנאי־רכישה נוחים
שפע של שיכלוליס :
• בכל דירה אינטרקו ם עם
טלויזיה לזיהוי האורחים.
• ריצוף כהה מיוחד בסלון,
שטיחים מקיר לקיר בחדרי
השינה.
• שני מיפלסים בכל דירה.
• שני חדרי־רחצה בכל דירה.
• ק ר מי קה בריצפת ה א מב טי ה
ובשירותים.
• חרסינה מאויירת וכלים
סניטריים.
• חי מו ם ניפרד לכל דירה.
• מיתקני מ שחקים ותאורה
דקורטיבית.
• לובי מפואר בכניסה.

במקומות היפים ביותר בעיר, דירות־יוקרה בנות 4ו־4!/2
חדרים, במחירים מיוחדים ובתנאי־תשלום נוחים במיוחד :

חדרים:

880.000 שקל במקום $807000

שקל

41/2חדרים :

£סנ<>2,060

960.000
שקל שקל במקום
בכל הדירות מיפרט טכני משוכלל ושפע של חידושים.

מיבחר גדול של פנטהאוזים ודירות עם גג בתל-אביב,
פתח־תיקווה וראשון־לציון, במחירים החל מ-

799,000

שקל

• דירות־יוקרה במערב העיר, באזור היפה ביותר, בבנין בן 4
קומות, שבו 8דירות בנות 4ו־ 5חדרים.
• מיבצע מיוחד למכירת 5דירות בנות 4חדרים במרכז
השקט של ראשון לציון :

610,000 שקל במקום 7^07000

שקל

שקל בהרשמה
1 0 ,0 0 0
*1 5 0 ,0 0 0שקל עם חתימת החוזה
במשכנתא ובתשלומים חודשיים עד
הי תרה
הכניסה.
*בתל־אביב 450,000 -שקל,
בפתח תקוה 350,000 -שקל.
המחירים אינם כוללים מ.ע.מ.

אברהם ביוד
תל-יאביב
ככר ה מ דינ ה ה׳ באייר סו

פתח -תקוה
חיי ם עוזר 28
ס ראשון-לציון
הרצל 62

זענו לו
הנבחר

ץ וברהם גמדי בונה דירות ׳ שיונשים ץ ווהבים

מא ל יס יה: נאצ י קטן בשילטון
״הקמצנות היהודית ולד,טוטי-ד,כספים של זן יהודים,
העניקו להם שליטה כלכלית באירופה. תופעה זו עוררה
אנטי־שמיות שחזרה ונשנתה במשך דורות.״ משפט כמעט
קלאסי זה, המוכר היטב מסיפרות־הסחי האנטי־שמית
באירופה! ,נכלל בסיפרו של רופאי מאלאי בן ,55 הדילמה
המאלאית, שהופץ במשך שנים רבות במאליסיה באורח
מחתרתי. בימים אלה זכה הספר לאישור רישמי להפצה
חוקית — עובדה לא־מפתיעה במיוחד בהתחשב בכך
שהמחבר, מאכתיר בן־מוחמד, אינו אלא ראש־ממשלתה
החדש של מאליסיה!
ההערה האנטי־שמית נועדה רק לתגבר מערכת שלימה
של טיעונים גזעניים בשבח הרוב המאלאי ( 50 אחוז)
ובגנות המיעוט הסיני ( 40 אחוז) במאליסיה. הספר הדילמה
המאלאית אמור לתאר את החלוקה החברתית והאתני! ,
במאליסיה, בה חולשים הסינים על מירב המשאבים הכל כליים,
והמאלאים על העוצמה הממלכתית־פוליטית.
ראש־הממשלה מאכתיר אינו זקוק לחריש עמוק במיוחד
כדי לאתר את הסיבות למצב מיוחד זה. התשובות שלו
אינן אלא איפיוניים גזעניים :״המאלאים,״ כותב מאכתיר,
״הם נוחים לבריות, סובלניים ונוטים לרוחניות. לעומתם
הסינים הם חומרניים, תוקפניים ושאפתנים.״
נימוסים ורמאות כמשקל. ראש־הממשלה החדש

לבקשת המדור וסיפקה מידע מעניין על נהירת עובדים
ישראליים למדינת האפרטהייד:

מודעה בשפה העברית ביומון הדרום־אפריקאי סטאר
מחפשת ״פקיד או פקידת קישור ישראלי״ .מדובר הפעם
בקליטתם החברתית של פועלים, טכנאים ומהנדסים
מישראל. עובד מתאים בתפקיד ציוני זה יזכה למשכורת
נאה, שימוש במכוניות החברה וטובות הנאה אחרות.
הקוראה טרחה להתקשר עם מר דנים דדטוי, ששמו
מצויין במודעה. הוא אישר את דבר קיומו של יבוא

40צ *י •77, 7 06׳׳ץ,

00/>*/י 0

סס•!•648)^61 :/

מאסיביים,

אידי אמין

אדוק! היטלר

גירוש המוני

מיין־קאמפף מאלאי

שונא זרים, והעובדה שהם מהווים כיום את מחצית ד,אוכ־לוסיה
תחת שילטונו, מעוררת דאגה לגורלם. גם גישתו
לאזרחות בארץ מעורבת זו היא גזענית בעליל. לדעת
מאכתיר רק המאלאים הם בעליה החוקיים של מאליסיה.
זרים זוכים לאזרחות רק תודות לרצונם הטוב של המא־לאים,
אבל הם גומלים להם רק בתאוות־בצע וניצול
מחפירים.
״המאלאים סולחים לזרים,״ משתפך מאכתיר ,״בשל
חינוכם המעולה והנימוסים הטובים שלהם. הסינים וההודים
נעדרים נימוסים ואצילות. הם מעריכים רק את הכסף.״
הריפורמות שמציע מאכתיר מנוסחות אף הן בשפה
גזענית מעליבה ובוטה. בין השאר הוא מציע חוק מיוחד
לפיקוח על מידות ומשקלות בשל ״נטייתם הטבעית של
הסינים לרמות במישקלות, ובכך לקפח את המאלאים
בתחרות בלתי־הוגנת.״
מיהו מאלאי. מאכתיר בן־מוחמד אינו מתקשה
להגדיר מיהו מאלאי אותנטי. מאלאי בהגדרה, כותב ראש־הממשלה,
הוא מוסלמי בדתו.
מאכתיר כתב את סיפרו כבר ב־ , 1970 אבל רק עם
עלייתו החודש לכס ראש־ד,ממשלה קיבל אישור להפצתו
מסגנו ושר־הפנים שלו, מוסא חיטאם. מאכתיר גאה
בסיפרו, ורואה בו עתה את הבסיס האידיאולוגי לתוכנית
לאומית־חברתית עבור מאליסיה .״חיוני הדבר,״ הצהיר
מאכתיר השבוע בג׳קארטה, בירת אינדונסיה ,״שאזרחי
מאליסיה ידעו מה חושב ראש־ד,ממשלה שלהם.״ החדשה בהנחת- בתחומי הסינים

הסינים חוששים במיוחד מהתוכנית הכלכלית
הכלולה בספר. סעיפי התוכנית מעוגנים כולם
יסוד ברורה. יש להפלות את המאלאים לטובה
הכלכלה, החינוך והפוליטיקה ולהצר את רגלי
ככל האפשר.
למרות הבטחות מאכתיר והצהרותיו על זיקה ״ליב רלית״
עולה בבירה קואלה לומפור שמו של הנשיא המודח
של אוגנדה, אידי אמין, כמעט בכל שיחה.

גירוש האסיינים, בעיקר ההודים, מאוגנדה, עלול
להוות מודל לפעולה של הנאצי הקטן שעלה עתה לשלטון
במאליסיה.

דרום־אפריקה :
ע י1־11־ ה עלי ת
קוראה ישראלית מיוהנסבורג, דרום־אפריקה, נענתה

וניד קניו

כוח־אדם ישראלי לדרום־אפריקה בממדים
המצריכים כלים ממוסדים לקליטה מתוכננת.
למדור נודע שעם אלפי הישראלים בדרום־אפריקה
נמנים גם עובדים רבים המייצגים חברות ישראליות,
בכללן כור וסולל־בונה.

פקיסתאן:

מקומי, בסקילה דנטית,
סבורים

נשוי ואב לילדים, נדון בשבוע שעבר למוות
בעוון קיום יחסי־מין עם סטודנטית רווקה. הסטו לעומת
זאת, ספגה 100 צליפות שוט, והרופאים
שיש לה סיכוי סביר להישאר בחיים.

פרויד ל ח תו לי
השבועון הבריטי סאנדיי טיימס דיווח השבוע על
טקר שנערך בקרב 750 אלף הצעירים, מתחת לגיל
, 21 המובטלים כיום בבריטניה. במעט מחציתם
גילו נטייה הולכת וגוברת לאלימות, והביעו אי-
אמון מוחלט במוסדות הדמוקרטיים הבריטיים,
ובעיקר במיפלגה השמרנית.
תופעה מדאיגה זו, והגילויים הרבים של תסיסה
חברתית אלימה בבריטניה, לא השפיעו במיוחד
על המעמד הבינוני הבריטי.
בשבוע שעבר הבחין זוג לונדוני שהחתול הסיאמי
שלו, בוריס, מתנהג באורח מוזר במקצת. בדיקה
יסודית אצל רופאה ויטרינארית לא העלתה דבר.

7י א מענה נשים
מישטרו הרצחני של נשיא פקיסתאן, הגנראל זיא אל-
חאק, ספג השבוע מהלומה יוקרתית מכאיבה דווקא מאשה.
פאהימדה ריאז, משוררת פקיסתאנית בעלת שם-
עולמי, פופולארית בעיקר במערב־אירופה, נמלטה דווקא
לשכנה השנואה, הודו, כדי למחות על עינויי נשים בכלא
לאהור הידוע לשמצה.
הכלא משמש מאז ומתמיד כמרכז חקירות ועינויים.
רוב הכלואים בו הם אסירים פוליטיים מתומכיו של
הנשיא לשעבר, עלי בוטו, שנתלה על־ידי זיא. לאחרונה
עונו בכלא שתי אחיות שהיו חברות באגף השמאלי
של טיפלגת העם של בוטו. הצעירות, בנות 23ו־,22
עברו סידרה של עינויים אכזריים, הצליחו להימלט
לאפגניסתאן וקיבלו
מיקלט פוליטי בגרמג־אשת
יה־המערבית.
משורר
ידוע בילתה ב כלא
כחצי שנה, עונתה
במכות־חשמל ובסיגר יות
בוערות. גורל דומה
פקד גם שתי נשים נו ספות,
הנשואות למנ היגים
בטיפלגת העם.
נוסף לטיפול הרגיל
נאנסו הנשים על ידי
חייליו של זיא אל־חאק.

מוות

כפקידה.

אמנסטי אינטרנשיונאל
ניסתה לשגר צוות ל־פקיסתאן
כדי לחקור
את האשמותיה של ה משוררת
ריאז, אבל דד
הנגראל זיא אסר על
המישלחת להיכנס ל גנרל
זיא אד־חאק
תחומי ארצו. מישרד־סוקל־גבריס
החוץ
של ארצות־הב־דית
סירב להתערב ב־בנושא.
האמריקאים אמנם מממנים ומחמשים את פקיסתאן
אבל הם רואים בעינויי הנשים עניין פנימי של ממ שלת
זיא•
משקיפים אמריקאיים טוענים שפקיסתאן אינה מפלה
נשים לרעה. הם מצביעים על גזר־דין של בית־המישפט
האיסלאמי בעיר הפאקיסתאנית קאראצ׳י. נהג אוטובוס

דוקטור מאגפורד ובורים
46 לירות שטרלינג לביקור

״אין לו שום בעיה גופנית,״ אמרה הרופאה ,״אבל
יש לו בנראה בעיות התנהגותיות חמורות. בדאי
שבוריס יקבל עזרה פסיכיאטרית.״
הזוג הנדהם קיבל מהווטרינארית ברטיס ביקור
של ד״ר רוג׳ר א• מאגפורד, יועץ התנהגותי לחיות.
ריגשות אשם. מכיוון שד״ר מאגפורד הוא
פסיכיאטר״החיות היחידי בבריטניה, היו בני־הזוג
פטורים מהתלבטויות מיותרות. אפילו לא טרחו
לברר אם הוא שייך לאסכולה של פרויד, או של
יריבו המושבע, אדלר.
ד״ר מאגפורד ביקר בביתם, בדק את בוריס
באורח יסודי ופסק שהחתול בעצם משקף בהתנהגותו
ריגשות אשם של בני״הזוג .״יתכן שהוא
פשוט מנסה לחרוג מסביבתו הרגילה. הוא עייף
מהשיגרה,״ פסק הדוקטור. ביקור נוסף העלה
שבוריס כבר נרגע ואינו מגלה שום התנהגות פסי-
כופאתולוגית. יש לו פשוט בעיות הורמונאליות.
קשה לחדור לנבבי נפשו של החתול. רק בעזרת
פסיכולוגיה התנהגותית ניתן להשפיע עליו.
אבל הרופא לא הסתפק בתיאוריות. ד״ר מאג־פורד
רשם לבוריס מינון שיגרתי של כדורי ואליום,
והגיש חשבון של 46 לירות שטרלינג לכל ביקור.

הי1ם קשה לי לתאר
איך קודם הסתדרתי בלי
רדיו־טלפון במכונית.

רדיו-טלפון
למכונית הוא מכשיר
קשר אלחוטי

שמוטורולה מייצרת.
הוא מאפשר לי,
תוך כדי נסיעותי, לשוחח
אישית-באמצעות מוקד
תק שורת-עם כל מנוי טלפון
שאני צריך בארץ ואפילו
בחוץ־לארץ.
באמצעות הרדיו-טלפון אני
גם יכול לבקש מהמוקד לבצע
עבורי בירורים, להעביר את
הררעותי ולקבל מהמוקד
הודעות עבורי.
מאז שיש לי רדיו-טלפון אני
מספיק הרבה יותר ביום אחד

בדונו ! בול

ולא מחמיץ אף עסקה או
הודעה חשובה. הוא עתר לי
להיות בענינים גם כשאני
בדרכים ולהגיב מיד
על אירועים והתרחשויות,
בקיצור-להיותיעיל יותר.
גם חשבון הדלק שלי פחת מאז
שמוטורולה התקינה במכוניתי
מכשיר רדיו-טלפון,שלא
לדבר על נסיעות סרק ושעות
עבודה שהוא חוסך לי
ברגע הנכון.

חמש קשה לי להאמין
איך קודם הסתדרתי בלעדיו.
1בדבר פרטים נוספים
אנאפנה ל ין1י
מ ט רו קו ל *זסססתס רדז
טל׳733228 :־ 03ת״א
טל׳35664 :־ 057ב״ש
החברה היחידה בארץ
המפעילה שרותי מוקד לרדיו-
טלפון 24-ש עו ת בי ממה-
עם ציוד מוטורולה.

אתה בקשר והעסק רץ.

* 1 1 1 1 1

בשלס

הנסיכה גודייס מומונאק! :איזה יופי!
זה זמן רב שהנסיכה גדיים לא חייכה, כך, מאוזן לאוזן. היא
אפילו העזה לשים שני פרחים נועזים בשיערה. זהו סימן שלנסיכה
היה באמת־באמת מצב־רוח מרומם, והיא הרשתה לעצמה ״להש תולל״
— אחרי התסרוקות ד,סולידיות שגזרה על עצמה בזמן האח רון.
הסיבה לשמחה: היא עברה את המתח הגדול שאליו נקלעה
המישפחה כולה עקב תאונת דרכים שקרתה לבתה סטפאני, שרכ בה
על קטנוע ונפגעה ממכונית. למרבה המזל יצאה סטאפני עם
חבלות יבשות בלבד.
כל זה קרה ערב הגאלה המפוארת ביותר שנערכת במונאקו מדי
שנה־בשנה, והכנסותיה קודש לצלב־האדום. בערב זה היתד, לכך
משמעות מיוחדת, לאחר שהתברר שסטפאני קיבלה עזרה ראשונה
ולא תזדקק לאישפוז ממושך.

התפשטות נוסח להוון :81 ילדה בלי בגזים ושוטו בוי סבע
מראות מוזרים מאד נתגלו באירופה של קיץ
: 81 לאחר שבחודש יולי הורידו השמיים גשם
זלעפות בא החמסין וגירש את מגפי הגומי בלי
כל הודעה מוקדמת• השמש הפליאה את מכותיה
באוגוסט, כשתושבי לונדון ופאריס, שאינם מור גלים
לחום, מבקשים להם מיפלט בפארקים.

בלונדון שכחו האנגלים את שירו של נואל
קווארד ״רק כלבים שוטים ואנגלים מהלכים בחום
הצהריים״ ,ויצאו להשתזף בפארקים שבלב העיר.
וכך נקלטה התמונה שלמעלה: ילדה עירומה מסו ככת
ראשה בכובע של ״בובי״ — שוטר אנגלי,
שניראה נהנה גם הוא מקיץ של יחפים בפארק.

ג ודגי תאמילשן:
לגיבור הקולנועי זורו ישנה
קאריירה ארוכה מאוד, ומי ש ניראה
בתמונה מימין הוא הגיל-
גול החדש שלו, השחקן ג׳ורג
האמילטון. היה זה דאגלם
פיירכנקס שהציג את הגיבור
הזה לראשונה. לאור ההצלחה ה מסחררת
הוא החליט לעשות סרט
המשך, וכך נולדו האות של זורו
ואחריו דון ק. בנו של זורו.
טיירון פאדור המשיך בסיד-
רה, וגילם את זורו שכבר דיבר,
בהפקתו של דריל זאכוק וכך
זכה לכינוי האות של זאנוק. את
הליטוש האחרון נתן לזורו אלן
דלון בסומבררו שחור•

לאחר שחואן קארלום, מלך ספרד, קיבל מישלחת של איגוד
בעלי חוות ממחוז פאלנסיה, הפך המלך לאדונם של שני כלבים.
שמו של האחד רטאמה ושל השני טומילו• השניים ניתנו לו במתנה
על־ידי החוואים שמכירים את חיבתו הרבה של המלך לבעלי־חיים.
ואומנם, חואן קארלום לא הסתיר את התרגשותו, והתחיל מטייל
עם הכלבים, כשנילווה אליו שר החקלאות, המחלק עימו את ה משימה
ואוחז גם הוא ברצועה.

איו מגיעים לספינת האתנח?
שותים פינהקולרהאמית־ת...
מה צריך לעשות?

בפעם הבאה שאתה שותה פינה
קולדה ,000x1411.3 8081770 חשוב
על כך שאתה עשוי לזכות באחת
החוויות היפות של חייך:

שבוע שייט לזוג
בטפינת האהבה של
״אפירוטיקי ליינס״*
או באחד הפרסים האלה:
100 חולצות פינה קולדה.
ס 10 קסטו ת מוקלטות עם
מוסיקה מדליקה לריקודים,
בהגשת אבי אתגר.
100 בקבוקי פינה קולדה.

קודם כל — לשתות פינה קולדה
אמיתית 770ז הסי! ,000x1411.8
ליהנות מטעם הקוקוס הטבעי
ולהרגיש איך הקצב של האיים
הקאריביים זורם בעורקיך.
אחר כך — גזור משני בקבוקי
פינה קולרה 75000
את סמל ציפוי
״מגן קור״ הבלעדי של
171/0ה 0י) 000X1411-8
(ראה ציור) ,צייו את
שמך וכתובתך,

הכנס למעטפה ושלח
לפינה קולדה, ת.ד6406 .
תל־אביב .61063
ההגרלה תיערך ביום 28.10.81
ובינתיים, תוכל להמשיך וליהנות
עם פינה קולדה 770ד הסיו 000x14113
היחידה שיש בה מרכיבים
טבעיים בלבד — וגם היחידה
שיודעת את הדרך לספינת אהבה.
בהצלחה!

• ס פינ ת האהבה של״אפירוטיקי ליינס״ מפליגה לפיראוס דרך פורט סעיד וחופי יוון ה מקסי מי ם( .יציאה מאשדוד כל יו הי)

הגב׳ לאה פלטשר
המורה לטיפוח חן ודוגמנות
חזרה ימחו״ל לאחר
ה שתלמות וסיור
ומברכת א ת תל מידו תי ה

סטודיו 81

ברנדי ישראלי מעולה

בשנה \ 7ובה

רחוב יהודה המכבי ,81ת״א

כל הקורסים מתנהלים
כסידרם. תלמידות חדשות
המעוניינות ב:

^ וידיאנסרט

* טיפוח החן
* דוגמנות
* התעמלות

בוידיאו !
הסרטת ארועים
ציל 1םחת 1נ 1ת, ב ר מצווה ואת עי ם מיוחדים

רח׳ רוזנבאום ,5ת״א, טל 296662 .
רח׳ ירושלים 13 חיפה טל, 662757 .

נא להתקשר לאולפן
אבן גנירול ,50 תל״אביב,
טל 267682 .

מ #ר ה
את הספר המשגע

מידי־ס
ל חיי ל

בהנהלת ורד צבעון וחיה הלפרין
מודיע על פתיחת שיעורים :

לאה פלטשר

תן טרמ3

ל ת נו ע ה
ולא מנו תהמ חו ל

מחול אירובי — ורד צבעון

בלט מודרני — חיה הלפרין (מבון וינגייט)

התעמלות ותנועה יוצרת
לילדים החל מגיל 4

התעמלות בקצב הג׳אז לנערות ולנשים

קורסים מיוחדים בהתעמלות
לנשים לאחר הלירה

התעמלות ואקרובטיקה לילדים מחוננים

יוגה — מייקל גפן

בלט קלאסי — נורית נתן (מיה ארבטובה)

ג׳אז — חיים אוחיון (מלהקת בת־שבע)

כתובות קיר עסיסיות
במהדורה חדשה מורחבת
להשיג בחנויות הספרים המובחרות
הפצה: א .ערמוני, טל)03 ( 292026 .

ההרשמה בימים א׳ — ה׳ 19.00 — 16.00
בסטודיו ,81 רה׳ יהודה המכבי 81
ליד קפה ״עוגתי״ — קורים , 13 , 14 ,24 ,25 ,5
טלפון .458910

11*111111ב עו ל ם

ווו תעלוליו: הוגדל הגיע לא
]זבאקינגהם ני אם מניח די 1

גזוני האליד״ :על בשר, על דגים ועל בניין הגוף
ג׳וני האלידיי,

מלך הרוקנ׳רול הצרפתי,
החליט להקדיש את החופשה השנתית לשמירת
הכושר, והוא מתאמן בהרמת מישקולות. הפעם אין
זה כדי להפגין ספורטיביות גברית, כפי שנהג
לעשות לפני כעשרים ושתיים שנים. הפעם זה
ברצינות ולמען עצמו. מה לעשות, הזמן עושה
את שלו, ואליל הנוער •המגיע לגיל שלושי ושמונה,
כבר איננו נער׳ ועליו להזדרז ולהוריד את המיש־קל
העודף המצטבר במקומות הלא נכונים.
מי זוכר את זזאן פילים סט,ה, שנולד בפא־ריס
ב~ 15 ביוני , 1943 ומי בעצם הכיר אותו בשם

איגט,

זה? רק אמו, הדוגמנית הצרפתיה היפה,
ואביו הבלגי, ליאון סטה. זו היתה תקופה יפה
לרוק האמריקאי, שכבש אפילו את צרפת דרך
נציגים מקומיים כמו אדי מיטשל וגיוני האלידיי.
כך קרא לעצמו ז׳אן פיליפ הצעיר, שהאמין
שעם שם אמריקאי כמו ג׳וני, ייחסו לו קירבת־רוח
כלשהי לאלביס פרסלי.
היום, בגיל ,38 הוא מרשה לעצמו להצהיר על
הצורך שיש לגבר מתבגר לשמור על עצמו. הוא
מבלה את חופשתו בסן־טרופה בחברת מכשירים
לבניין הגוף, ובמישטר דיאטה קפדני__ .

אומדה דיר:
הציור עסו׳ הוא הואפיה
זמר הפופ אמנדה ליד, מודיעה לכל מעריציה כי
היא נכנסה לתקופת הציור שלה. בגיל 35 החליטה להחליף
קאריירה, למרות שהקאריירה הקודמת שלה נראתה
משגשגת ביותר• אביה הרוחני של אמנדה אינו אלא
פלואדור דאלי, והוא ההשראה לכל סיגנונה הפסאודו־סוריאליסטי.

מבט אחד בתמונות שהיא מציגה מגלה כי למעשה
היא חוזרת על דיוקנו של דאלי פעמים אין ספור. האם
היא מתכוננת לצייר כל העת ציור אחד בלבד? על כך
היא עונה :״עבורי הציור הוא קודם כל תראפיה• אני
חוסכת בצורה זו כסף עבור הפסיכיאטר שלי.״
לא ברור למה היא מתכוונת — האם היא מוכרת
תמונות כדי לממן את הפסכיאטר או שמא איננה זקוקה
לביקורים כה רבים, ובכך היא בוודאי חוסכת כסף. הדבר
האהוב ביותר על הציירת, בשלב התחלתי זה הוא לצייר
את עצמה: זה קל מאד — קודם כל אני מציירת חזה
גדול.

מי שהירבח לבכות את גורלו של רודי מקלולץ, המסכן
שנזרק לכלבים על ידי הנסיכה: מארגרט לפי הוראת אחותה
המלכה, אליזכוג — שיביט בתמונה זו וישנן לעצמו: יש עלבונות
שמשתלמים.
הנה החתן שבתמונה: זמר פופ בינוני למדי, ונער שעשועים
בינוני למדי, שעבר תקופה קצרה של הוללות עם הנסיכה מארגרט
באיי ברמודה וקיווה לטוב. אך הכתר לא טיפח את התיקוות, ושומר־הנסיכה
פוטר מעמדתו כמאהב לשעת משבר. הוא נעלם לזמן מה
וסברו שהיה בדיכאון.
ואז לפתע, בקיץ האחרון, נשא לו לאשה את הכלה החסודה
הנראית בזה, טניה סוסלן ין. נשמע כאילו נולדה בתל־אביב הקטנה?
למעשה היא נולדה לא רחוק מכאן, אי שם על גדות הנילוס, למפיק
סרטים מצרי שחי בנעימים עם אמה, אריסטוקרטית ממוצא רוסי,
בקאהיר.
חתונתם דמתה מאוד להפקה קולנועית, לפחות בנוכחים שבאו
לברך: אגה חאן, הפגום סאלימה, הדוגמנית כיאנקה ג׳גר
ועוד ידידים מן הבוהימה הלונדונית שהזוג מעורה בה היטב. שכן
טניה היא מעצבת אופנה עילית שהתמחתה בבית דיור, ועובדת
בין השאר עבור ירחוני האופנה המעולים בעולם, וגם זו נסיכות

11*111111ב של ם

וובוס־נו ווסל הסיבה האחמו
לאונמביוגוופיה של אינגויו ברגמן
דופרטינו(רובץ) רוסדיני גדי כצייו שי מידדף נצחי -
מירדף של צלמי עיתונות. כשהיתה אמו, אינגריד כדגמן, בהריון,
נשמר הדבר בסוד עד לרגע האחרון, והלידה הפכה סנסציה
גדולה, כשגדוד של צלמי עיתונות רץ אחריה כימעט עד לחדר
הלידה. כשלא הירשו לצלמים להכנס לבית־החולים, התחפש אחד
מהם לבעלה של אשד, הרה ללדת, וכך התגנב לתוך חדר היולדות.
בתמונה למטה נראית אינגריד ברגמן (המבקרת בישראל לצו רך
הסרטת אשה ושמה גולדה) באותם ימים מאושרים, לפני כעש רים
ושמונה שנים, עם בעלה הבמאי, רוברטו רוסליני, וילדיה
תברטינו, אינכריד ואיזאבלה.
באוטוביאוגראפיה שלה מספרת ברגמן שרוברטינו הוא הסיבה
העיקרית לכתיבת ספרה :״הוא אמר לי: אמא, אם את לא תכ תבי
את האמון על עצמך, לא נדע אותה לעולם.״
רוברטינו, היום בן שלושים ואחת׳ הוא סוכן נכסי דלא ניידי
במונטה קארלו, ושוב העיתונות בעקבותיו: הפעם בגלל קשריו
עם הנסיכה סטפאני (בתמונה למעלה) המעוררים סימן שאלה:
ידידות או חתונה?

פרד אסטייו: מי קופץ גבוה יותר ממי
השמועות היו וישנן, והמציאות בעינה עומדת :
פרד אסטייר בן השמונים ושחיים, נשוי עדיין
לאשתו בת השלושים ושמונה, רובין. הטענה
כאילו הם עומדים להתגרש הוכחשה בתוקף על-
ידי בני הזוג, כשהם מוסיפים ומפרשים כי דווקא
האהבה של רובין לפרד שיכנעה אותה לוותר סו פית,
על אהבתה האחרת: השתתפות בתחרויות
לרכיבה ולקפיצה אמנותית על סוסים, שהיתר, סלע
המחלוקת ביניהם.
הקאריירה של אסטייר החלה באופן טיפוסי ל שדה
ההרפתקות הקולנועי: כשבא להוליווד בשנת

צ״ורסון הססון:
וגו חיה שחסו והיום
הוא חסצץ אח
סובסידיות השתקנים
שצ׳רדטון

לא רבים יודעים,
הפטון, לבד מהיותו שחקן מצליח
עוסק זה זמן רב בתמיכה בשחק נים׳
בפעילות ציבורית להטבת תנ איהם,
בטיפוח כשרונות צעירים
ובהקמת קרנות לעידוד אמנות ה קולנוע
במיוחד, ואמנות בכלל. ב שטח
זה מצא לו תעסוקה רבה ב־מייוחד,
מאז הצהיר הנשיא רגן
על כוונת המימשל לקצץ ב־40
מיליון דולר את הסיוע שניתן
לאמנים צעירים, בצורה של קרנות
ומילגות לימודים.
השחקנים רגזו על רגן, והסטון,
שכמו רגן בעבר היה גם הוא יו־שב־ראש
איגוד השחקנים, ניסה
להסביר את הקצף שיצא על ה נשיא
:״הוא שחקן לשעבר ולכן
לא מסוגלים לסלוח לו את העובדה
שהיום הוא מקצץ דווקא את כנ פיה
של אמנות המישחק.״

1928 וביקש עבודה בחברת פאראמונט נאמר ב תוצאות
מיבחן הבד שעשה :״לא מסוגל לשחק.
לא יכול לשיר. נוטה להקריח. יודע בקושי לר קוד.״
ד,״בקושי לרקוד״ הזה עשה את הקאריירה
המזהירה שלו: מי שנקרא במקור פרדריק אום־
טרליץ הפך לכוכב המרקד של אמריקה, כש־סיגנון
השירה המדובר־למחצה שלו, הפך לסמל
מסחרי. בתחילת הדרך חולל נפלאות עם ג׳נג׳ר
רוג׳רס וכבר בשנת 1949 זכה בפרס האוסקר
הראשון שלו על ״אמנותו הייחודית ותרומתו לפי תוח
הטכניקה של אמנות הקולנוע״ .לגבי אדם
שלא יודע לשחק, לדבר ולשיר, זהו, הישג לא רע.

שבועיים

מערכות לשתיה קרה
(קנקן 6 +כוסות)
באריזות מתנה
במקום 299

2מג1יו מקסים

ש ימ וש י ים
סלסל ת לחם

מקשק לי ע ^,.
במקום ׳^ 3 39

פעמוני גב ינ ה
תחתית עץ ומכסה זכוכית במבחר

גדלים. לדוגמא:

במקום 239ש׳

במקום 990 רק 495

סל סלו ת קש לשימושים
(י ^ שוני ם -במקום 25 יק אןש׳

מערכת אוכל איטלקית

באיכות מובחרת 18 ,חלקים

מגשי זכוכית מבחר נפלא

בדוגמאות שונות
ועיצובים מקוריים י ק /ך | 0 ליפתן מערכות שונות של קעריות
להגשה. לדוגמא: במקום 39ש

כלים נוס פי ם תואמים למערכת:
מגש בעיצוב אובלי במקום 99

במקום 60 רק
,במקום 85 רק

36ש׳ ר011
51ש׳ |1|88

|במקום 1200 רק 7 2 0

קו מקו ם
משושה

מצופה אמאיל

]ע צבעוני ב מקו ם 299

קערה ל מרק
במקום 119

האגרטלים^/
המקסימים ש ל ׳ /
המזרח הרתוק
עם ציורים אוריגטליים
עדינים,בגדלים שונים
ובעיצובים מרובעים
עגולים ואובליים. לדוגמא
אגרטל פרחוני.מיפן

תה לזוגות אוהבים
תה לשניים. במקום 259ש׳

רק 1 8 2ש
ספלי שתיה 11 חדשים בעיצובים \

במקום 259י ק | 3 2ש׳

החלמ 1 0ש

מגוון גדול של
מרקיות ותחתיות
מקרמיקה,
במקום 100

ארלחי קיר דקורטיביים מהודו 5 ,ו דוגמאות שונות
במקום 199

2מגוון גדול של סטים כפריים.
ולדוגמא: סט פרחוני לקפה ל־ 6אי•
^ במקום 490ש׳ רק 3 4 5ש
^ קומקומי קרמיקה להגשה -
^ במקום 225ש׳ רק 1 5 9ש

מאפרות קרמיקה יפניות
בשלל צבעים ובמבחר דגמים

מטלית ה חזק ה

עגול ה לסיר חם
עם טבעת עץ לתליה

:מקום 24 רק 12

מרקיות כפריות
מגוון של גדלים וצבעו 11י*11,
לדוגמא: מרקיה יפנית עם ידית
במקום 49ש׳ רק

בובות דקורטיצידוו
מבחר מקסים בגדלים

שונים
החלמ ־ 0 3ש׳,
חיסול עודפי מבצע קניה.

ריבועי בד צבעוניים, שימושיים
כמטליות בידוד או תחתיות לכלי
הגשה חמים.
במקום 18 רק 9ש ב א/ . 1 כפפות בד
מקסי מו ת למטבח, זוג,
במקום 42 רק 0 1

ס 7יקש

במבחר גדלים

בז הו דו * חדשמ הו דו * חדש

שמר־חום לסירים
במבחר דוגמאות:
במקום 36ש׳

יחצה צבעוניים
׳גברים ולנשים
במבחר צבעים
במקום 45

מגוון עצום של

שולחנות ואביזרים
לבית מגולפים מעץ
עבודת יד: שולחנות, ס טנדים
לטלפון, מחיצות, מגשים ובלי
הגשה.
לדוגמא: שולחך
הגשה פינ תי
מקורי ומיוחד -

במקום 535 רק
מגש עץ גדול מ סוגנן עם ידיות
במקום 480

לדוגמא: במקום 79 רק 95

פסלוני ם מקוריים מאבן ועץ,
מסיכות, בלים שימושיים,
כלי הקשה, תמונות בד רישומיו
והדפסים, מוצרי קש.

רשת חנויות קלאס • שטק לאס בבל בו שלום בקומת האופנה ובמחלקת כלי
בית • קלאס, דיזנגוף 224י •קלאס, דיזנגוף סנטר פתוח רצוף כל היום
קלאס, לונדון מיניסטור, אבן גבירול 1 • 30ז7¥ז 7קלאס, הנביאים ,9פתוח
קלאס, סוקולוב
כל היום • ראשל״צ ז׳בוטינסקי 65 ירושלים 47ן כפרשמריהו! קלאס,
קלאס, רח׳ הל ני המלב ה ,9בנין טפחות • [2 2 5 1 1 3קלאס, הדסה ( 52ע״י
גלידת ב״ש 111^ 11 הרצל 0 0 .1 8 1קלאס, מוהליבר פינת נורדאו.
ניתן להשיג גם אצל החנויו ת המורשות הבאות • נתניה :״קלאסה״ ,שמואל הנציב • 12 רעננה: פיפר אין,
אחוזה • 104כ״ס: עיגבל (כהן) ,ויצמן • 84 חולון :״סטייל״ ,ככר ויצמן 5ו • ערד: פירחי זהב, מרכז
מסחרי ערד • רמת־אביב: שהרזאדה. מרכז מסחרי גוה אביבים • חדרה :״דורוו ופרח״ • טבריה: כל-בו

מהמזרחהרחוק _

;׳ד 1) /מפות תחרה סיניו ת
במבחר גדליס ^ י

לדוגמא:
—יירי^

׳במקום 5ש׳ רק 3ש׳
במקום 7.5רק 4.5ש׳ ,נ|||0

אדנית מגולפת מיוחדת ב מינה

״האמדיקדסבאים.
האמרנבסנאים!
שואב אבק חובט ומבריש
בו זמנית.
שואב החודר באופן
יסודי אל בסיס סיבי
השטיח בשיטת ה־

המבטיחה ניקוי
לעומק. בעל 4מצבי
כיוון והתאמה לניקוי
בכל מקום.

.ר,יחי 7העלר׳ כ ״ל ׳

האמריקנים באים לארץ ־ עם שואבים משוכללים ומצטרפים למשפחת הובר האנגלית בעלת
מוניטין ומסורת שאיבה בין־לאומית.
לבל שואבי האבק של ״הובר״ מצורף מכלול אביזרים הפותר את בעית הניקוי בבית
בגון: ספות, וילונות, ספריות, תריסים, מכונות ועוד.

עכשיו, לקראת החגים, האמריקנים עם מחירים מפתיעים.
הי נול

להשיג בשקם או באחת מחנויות החשמל המובחרות.

אבק בשבילנו זה אויר לנשימה.
לשירותכם 6תחנות שירות ברחבי הארץ:

תחנה ראשית:תל־אביב דרך פ״ת *23 ירושלים ״המומחים״,הרצוג ,9

דרך פ׳׳ת ,23ת׳׳א.

טל׳ • 668865 חיפה הרצל • 109 פתח תקוה ״אור תקווה״ שטמפר 25
• נתניה בר מנחם שטמפר • 15 באר* שבע ״מאור הנגב״ החלוץ 102

הווולת וזזו! 770 8

81 ציר ועידת־חחסתדרות
שנפצע, כני טרון, נפגע ב אוזנו
מאלת־מישטרה בתיגרה
הגדולה שפרצה לפני נעילת
הוועידה. הוא הובל לפתח צדדי
של היכל התרבות, ושם הושכב
על הריצפה. עיניו היו עצומות
ופניו לבנות. לפתע בא צוות-
הטלוויזיה של הכתב לעניני-
עבודה, חנן עזרן, והתחיל
לצלם. טרון קם על רגליו וקרא
לעבר עזרן :״חנן, איו אתה
יכול לעשות לי את זד.ז אל
תצלמו אותי!״ לא ברור אם
זוהי הסיבה שקטע זה לא שודר
בהשבוע — יומן אירועים.
אנשי המערך דאגו כל הזמן
למנוע מעזרן לצלם את ה ת קרב
בינם לבין אנשי־הליכוד.
81 טקם פתיחת הוועידה
בירושלים לווה בתקלות רבות.
הקריינים משה חו שבד
רוויטל עמית הסתירו בקושי
את עצבנותם, נוכח המיקרו פונים
שחדלו מדי פעם מלפ עול.
כשהופיעה הזמרת מיכל
טל, נקטעו דבריה, אחרי שיר
אחד, בטרם בירכה את הקהל,
על־ידי הקריין השלישי שהיה
על הבימה, אריה אורגד,
שקרא לראש עיריית ירושלים,
טדי •קזלק, לשאת את בירכת
העיר המארחת. טל נעלבה
ונעלמה מהאולם.
! 8כוכב
נציג של״י,
שנאומו זכה בתשואות סוערות
מצד נציגי הליכוד דווקא. פעיל
תקף את ח״כ שימעון פרס,
שנאם לפניו, ובתום נאומו
ניגשו אליו נציגי־הליכוד ו לחצו
את ידיו.
היה

הוועידה

מאיר פעיל,

8 1כששמע פרם את נאום
פעיל, קרא לעברו :״אם אתה

המלך והקיסר התווכחו בוועיד ת הה1סותדר 1ת
ולציפורי יהיו בעיות בפגי ש ה עם •אסר ערפא ת

בות בחולצה בצבע השנוי ב מחלוקת.
8את
נאומי 1 וישראל קיסר, ממלא־מקום
מזכ״ל ההסתדרות, ביום ה ראשון
של הוועידה, סיכם ח״כ
המערך שכח וייס, שטען
שהיה זה בוקר של מונרכיה.
״ראשון דיבר דויד מלך ישראל
ואחריו נאם הקיסר.״

דויד לוי

״באילו תנאים כן תסכים?״
ציפורי המחומם שוב קרא ב קול
רם :״איתו? בלי שום
תנאים! אנשי אש״ף הם שכי-
רי־חרב, המקבלים את המש
כורות
הגבוהות ביותר בעולם
הערבי, ויש להם ידיים מטו נפות
ומצפון מזוהם!״
8ציפורי נשאל אם הירי 1
בויות
הגדולות שבין השרים

השונים בממשלה החדשה לא
יפגמו ביכולת עבודתה. תשו בתו
:״עושי הרעשים הגדולים
כבר נפרדו מהממשלה עוד
בסיבוב הקודם.״

8 1ערב פתיחת־הוועידר,
השיא קיסר את בנו אכישי
בטכס רב־משתתפים בבריכה
ברמת־השרון. בחתונה, שבה
נראו כל המי־ומי של מיפלגת-
העבודה, צמרת ההסתדרות
ומשק-העובדים, בלט שר ה-
מיסחר והתעשייה, גירעון
פת, שהוזמן ובא. שר־ליכוד
אחר שהוזמן, אך לא בא, היה
השר-בלי-תיק יצחק מודעי.
8 1אופטימיות לגבי סי כויו
של שימעון פרס להיות
לראש-הממשלה הביע שמחה
דיניץ .״בגין ניסה שמונה
פעמים, ורק בפעם התשיעית
הצליח. פרס ניסה רק פעם
וחצי. אין כל סיבה לדאגה.״
באותו הקשר אמר דיניץ שהוא
בטוח שפרס לא התכוון בר צינות
למה שאמר, כשהודיע
שהוא מניח על השולחן את
המנדט שקיבל מהמיפלגה לע מוד
בראשה .״אין מה למהר
ולחפש את המנדט על השול חנות

דכ כן־ מאיר

! 8ח״כ
הוא אדם מאוד עסוק. מילבד
עיסוקו הפרלמנטרי הוא יושב-
ראש מועצת-הפועלים הגדולה
בארץ, חבר הוועדה־המרכזת
של ההסתדרות ואף כותב
ספרים. בימים אלה הוא מונה

יצחק רביו

נראה כאילו הוא משתחווה לבימה. זה קרה כאשר הזדרז לשבת, עם תום
שירת האינטרנציונל, בטקס הפתיחה של ועידת־ההסתדרות ה״ ,14 שנערך
בשבוע שעבר בירושלים. האחרים, ביניהם אהרון ידלין (מימין) וחיים בן־שחר (מאחור) טרם ישבו.

שרום קיטל

כתב הרדיו של ״קול־ישראל״ ב*
וושינגטון זכה במחמאה מפי מנחם
בגין, בשעה ששידר את טקט קבלת־הפנים שערך נשיא ארצות״
הברית, רונלד רגן. בגין אמר לרגו כי קיטל וחברו, הכתב המדיני
של ״קול־ישראל״ ,שמעון שיפר (מימין) ״הם ביקורתיים בארץ,
אך אינם שואלים שאלות ביקורתיות בחו״ל. מאחור עומד, כשהוא
חובש כובע, שליח ״הארץ״ באמריקה, גידעון סאמט, ומשמאל
נראה כתב ״ידיעות אחרונות״ בניו״יורק, אביעזר גולן (ממושקף).

כל־כך חכם, למה אין לך תומ כים?
למה אתה לא ראש-
ממשלה?״ פעיל ענה לו מיד:
״אתה חכם, חבר שימעון. לכן
אתה ראש־ממשלה!״
81 איש־ד״ש לשעבר,
!תיאורי, סמנכ״ל מישרד־התעסוקה,
שהיה ציר בוועידה,
לבש חולצה אדומה. לכל מי
ששאל אותו מה פשר העניין,
הסביר שאין זו הפגנה פולי טית,
והוא מתנצל שבא לישי
מוטי

העולם
הזה 2298

כיושב־ראש ועדת־הבחירות ה מוניציפליות
מטעם המערך,
בזמן שכיהן כיושב־ראש הנ שיאות
של ועידת ההסתדרות.

! 8המראיין איתן דנציג
שאל את שר־התקשורת, מר דכי
ציפורי, מה היה אומר
למנהיג אש״ף, יאסד ערא־פאת,
אילו פגש בו. ציפורי
סמוק כולו, קרא בקול :״אני ו
לא היה מזדמן לי ולא הייתי
אומר לו !״ היקשה דנציג :

* 13^ 1 1ל ״111111 סבל כנראה מחוסר שעות״שינה בימי ועידת״ההטתדרות. בעוד שמצידו
האחר של אולם ״היכל התרבות״ התנחלה המהומה בין פעילי המערך

והליכוד, כששוטרים מנסים להפריד ביניהם באלות, עצם ממלא-מקום מזכ״ל ההסתדרות את עיניו.

בריכת השולטן תוך כדי טעימה
מן המאכלים הרבים שהוגשו ל אורחים
הצלמים עסו על
איגלסיאס. הם ניסו לצלמו בכל
פעם ששינה תנוחה או טעם מאכל
זה או אחר. לטדי קולק הפריעה
העובדה שמטרידים את אורח עי־

א כשאני אוכל!

חוליו איגלסיאס השגיח
על הצלמים. הוא אסר
ליהם לצלם אותו בשעת האכילה משום שהוא עלול להיראות שלא

במיטבו. בתמונה מימין נראה חוליו מניח את כף ידו על עדשת
מלא, בתמונה
המצלמה, כדי למנוע את הנצחתו בפה
משמאל: חוליו איגלסיאס נוגס בעדינות מרובה בפרוסת גבינה.

מודעות ענק בישרו כי הזמר
ספרדי חוליו איגלכיאש יערוך
זתי הופעות בארץ. הכרטיסים
הופעותיו נחטפו כלחמניות טר־
•ת. מחירו הגבוה של הכרטיס
־,עובדה כי ההופעות נערכו כ ושלים
הקרה לא הרתיעו את
עשרות שוטרים המונים יסו להשליט סדר ביו אוהדיו
וברי הספרדית של חוליו, אך
לא הצלחה מרובה. מדי פעם

גער חוליו בקהל וניסה להשליט
שקט ממרומי הנימה ו • הופעותיו
של חוליו שנערכו בבריכת
השולטן עמדו בסימן הקור
הירושלמי העז, הישיבה הבלתי־נוחה
ומערכת ההגברה ששידרה
צלילים באיכות ירודה מלווים ב הד
ו איגלסיאם מקפיד מאוד
על הופעתו• הוא דרש מן הצלמים
שלא לצלמו מצד ימין, כנראה
משום שהפרופיל השמאלי של ה

בזמן האכילה, והוא ביקש מן
הצלמים להתנהג בנימוס -ולא לצ לם
את הזמר כשפיו פעור לרוו חה
ו • חוליו, שהיה שוער ב קבוצת
הכדורגל ריאל־מדריד, פרש
מן המישחקים בעיקבות פציעה.
במסיבה הוא נפגש עם אורי מל־מיליאן,
שחקן בית״ר ירושלים,
המחלים אף הוא מפציעה, והיה
מי שאמר שאולי עכשיו יעבור גם
מלמיליאן לשטח המוסיקה ו
מנהל אולפני־הרצליה, איציק
קול, בא יחד עם צוות צלמים
למסיבה. קול סיפר על בחירת מים
יוניברס. איציק כיהן בתחרות
כשופט וכך התיידד עם חוליו ש גם
הוא שפט בתחרות
פניגה רוזנכלום, לבושה יותר
מתמיד, בשימלה אדומה וצעיף
מסביב לצווארה, סיפרה שאנשי
הביטחון לא נתנו לה לעבור דרך
השער שהוביל לבימה, שם ישבו
הצלמים. דוזנבלום הניחה שאנשי
הביטחון פשוט לא זיהו אותה ו לכן
מנעו ממנה את המעבר. עוד
סיפרה פנינה כי מהמקום בו יש בה
אי־אסשר היה ליהנות מההד

זמר כהה העור, מוצלח יותר מזה
הימני הקהל הרב שהוזמן
לחגוג עם חוליו ומארחיו, המתין
שעה ארוכה עד שהכוכב בן ד,־37
יירגע אחרי ההופעה, יחליף בג דיו
ויצטרף אל אורחיו נקי ורע מקורביו
של חוליו סיפ נן

שהוא אוהב מאוד את חוף־הים
ולכל מקום שאליו הוא בא, הוא
הולך בראש ובראשונה להשתזף.
גם כשבא לארץ, דרש לקיים אה

החתיכה המי סתווית

לגלות את שמה. היא בת לוויה של חוליו, ודאגתה שלא יישן לבד.

נוח עם הגדורים

הציג את
טדי קולק
זוליו לפני שר-התיירות, אברהם שריר, .אתה נראה

צעיר בדי להיות שר,״ החמיא חוליו איגלסיאס לשריר.
שר־התיירות, שנהנה מאוד, ענה לו :
״המדינה שלנו צעירה ולכן צעירים גם השרים.״

מסיבת העיתונאים שנערכה עבו רו
בתל־אביב ולא בירושלים, כדי
שיספיק לבקר בחוף־הים ו •
במסיבה שנערכה -לכבוד חוליו,
נפגש ראש עיריית ירושלים, טדי
קדלק, עם שר התיירות, אגר ־
ה ם שריר. השניים שוחחו ביני הם
על היתרונות והחסרונות של

פעה, ולכן עזבה את המקום הר בה
לפני שההופעה הסתיימה
בשבוע הבא ממשיך חוליו בסיבוב
הופעותיו והוא יערוך הופעה
אחת בקהיר • 1ו כשנגמר ה חופש
הגדול והילדים חוזרים ל ספסל
י,לימודים, יוצאים שחקני
התיאטרון לפגרת הקיץ של-

סאנגדייה ״,;4ש
הבנות המלוות את חוליו בהופעותיו
ברחבי־העולם. לכל אחת
מהן שיער ארון מעבר לכתפיהן.

הם שחקני תיאטרון הביטה
חגגו השבוע את סיומה של העו־ונה
את יציאתם לחופשה
מנהל התיאטרון, שמדליק עו מר,
נשא נאום ואף העניק ל שניים
מעובדי התיאטרון את אות
שניים מ־העובד
המצטיין

״אכול ושתה כי...

כי מחר נצא לפגרת הקיץ.
זו היתה סיסמתם של שח•
קני התיאטרון, ואותה הגשימו הלכה למעשה. דליה פרידלנדר אוחזת

נידה כוסית יין ומשוחחת עם השחקנית מרים זוהר, שנהנית ממיגו
הסלטים. כששמוליק עומר, שנשא את נאום הברכה, הפסיק לרגע א
נאומו, צעק שלמה נר״שביט :״בתיאבון \״ והשחקנים פנו לאבו

שיעשע את חוליו בסיפורים על קבוצת הכדורגל
מלמיראן ״בית״ר ירושלים. השניים החליפו דיעות מיק־צועיות,
וליצני המסיבה טענו שעכשיו יתחיל בוודאי מלמיליאן לשיר.

עור שימחה

השחקן שימעון כהן
(מימין) עומד לפני נסיעה
לאיטליה יחד עם השחקן ניסים עזיקרי(משמאל).

היסטריה של מעריצות

יו ובתמונות שעליהן ביקשו להחתימו, נתקלו בחומת השוטרים.

בין השחקנים היו מאושרים. במיו חד:
השחקן שימעון כחן וה שחקן
ניסים עזיקרי השניים,
המשחקים בהצגה פילומנה, תיב־ננו
נסיעה משותפת לאיטליה. הם
יצרו קשר עם כותב המחזה, אדו־ארדו
דה־פיליפו, וביום בו
נערכה המסיבה קיבלו מיברק
תשובה מהמחזאי, שאחד מן השח קנים
המפורסמים יותר ששיחקו
במחזה שכתב הוא מרצ׳דו מם־
טרויאני. במיברק נאמר לשניים
כי הם מוזמנים לבוא לרומא ול היפגש
עם האיש שעליו שמעו
רבות ו שחקן אחד המתכנן
לבלות את הפגרה בחו״ל הוא
שמוליק וילוז׳ני שנוסע ליוון
לחודש. הוא מתכוון לנוח ימן ה רעש
וההמולה בהם הוא חי יום־
יום ולחזור רענן לתחילת העונה
הבאה ו • שחקנים אחרים, ש לא
תיכננו עדיין את הפגרה, ובאו
להרים כוסית היו שלמה כר־

שביט, מרים זוהר, אלי דג־קנר
ואלדד כהן.

הוותיקים

הם רפאל קלצ׳קין (מטמא׳
המשוחח עם גירעון זיני
השניים שתו לחיי השחקנים והשחקניות הצעירי

ידין התחיל לנסוע רק באוטובוס
וקורפו מברך את ההרו. בד ר בי ם
{ו העיתון ידיעות אחרונות
פירסם עם בואו של ראש־המנד
שלה, מנחם כגין, לארצות-
הברית, ידיעה מוטעית שלפיה
הורד בגין מהמטוס במעלית-
מיטען, והוסע במכונית אל ה עיתונאים,
למרות המרחק ה קצר,
בגלל הכאבים בבירכו.
עוזריו של בגין החליטו שלא
להעכיר את רוחו, ונמנעו מ להגיש
לו את הגליון שהכיל
ידיעה זו, שאותה טילגרף שליח
ידיעות אחרונות בארצות־הב־רי
ת, אכיעזר גולן. הגדיל
לעשות יחיאל קדישאי,
שפנה לבתו של בגין, חסלה,
המלווה אותו במסע תחת
אשתו, עליזה, החולה, וביקש
ממנה שלא תספר את תוכן
הידיעה המצונזרת לאביה, כדי
שלא לגרום לו דיכאון.
אורח-כבוד בארוחה י שערך נשיא ארצות־הברית ל-
ראש־הממשלה היה האמן ה ישראלי
יעקב אנם, המת גורר
בפאריס. הוא הוזמן ל ארוחה
על־ידי האחראית ל ענייני
טקס במישרד־החוץ ה אמריקאי,
שרכשה מיצירותיו
לקישוט אמור מגוריו הפרטי
של הנשיא האמריקאי בבית
הלבן.
| !1בגין, שהיה במצב־רוח
טוב במיוחד, שיבח באוזני ה עיתונאים
הישראליים את ה ציר
הכלכלי בוואשינגטון, דני
הלפרין :״הוא כל־כך נערי
וקטן, אבל באיזו חריפות הוא
הסביר את צרכינו לאמרי קאים

י כשנשאל חבר מועצת
עיריית ירושלים, עורך־הדין
יחיאל (״חיליק״) גוטמן,
מדוע הוא מתנגד להצעת
ראש־העיר, טדי קדלק, ל מנות
את יוסף גדיש כסגן

^ מ ״ייי
$׳ אגמ

1711 משלב בהופעותיו פעלולי־עשן, המכסים את הבימה, והמסתירים לסירוגין

| 7י י את הזמר. מני פאר, שהיה מנחה המופע שבו הופיע פיק, עלה לבמה מלאת״
העשן, כשהוא מכסה באורח היתולי את פניו במיטפחת אדומה. הדבר אירע בנשף לבחירת מלכת־המיס,
בהיכל־התרבות בתל־אביב. היתה זאת הפעם הראשונה שבה הופעלו באולם זה זיקוקיו״די־נור.
וכממלא־מקום ראש־העיר, ה שיב
גוטמן :״אין הכרח שגיל
ראש־העיר וסגנו יהיה 137
שנה.״ קולק הוא בן ,71 וגדיש
הוא בן .66 גוטמן הוא רק
בן .38

ייגאל ידין
1הפרופסור סיפר לשמואל• שי שהוא הב חין
בתחושות המשיחיות, ש
אפפו
את הרב שלמה גורן
כבר בתום מילחמת ששת־ה-
ימים .״כשבא גורן לתקוע ליד
הר־הבית, הוא רצה להרוס את
המיסגדים ולבנות מחדש את
בית־המיקדש. עכשיו, שהוא
רואה שקבוצות דתיות קטנות,
לא־ציוניות, משיגות הישגים
)דתיים, ושוב התחושות המשי חיות
שלו מתעוררות.״

ידין סיפר, שעכשיו,
?כשאינו ממלא תפקיד ממלכתי,
!הוא נוסע באוטובוס. הוא רואה
!אנשים שמשוחחים ביניהם,
!והפונים אפילו אליו .״זוהי
]חווייה שהיפסדתי בארבע ה-
?שנים האחרונות!״

ח״כ מרדכי וירשוג־
|ם ל!י העיר לגבי המאבק בין

מע< , 1ע ם

אמריקנו אמרטו

וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל״
ראשון• אצלכם בבאר

מזרחי

זוב׳ גל

הוא כוכבו של סרט חדש ,״טסג׳יסט הצמרת״,
שייצא לאקרנים בחודש הבא. גל מגלם את דמותו
של מעסה, שנשות־החברה היפות מתאהבות במגע ידי״הזהב שלו. דובי

גל מעסה בסרט כ־ 20 נשים, שחקניות מיקצועיות ודוגמניות, ביניהן
אנה הללי, שגבה נראה בתמונה. שמו הראשון של הסרט היה
״נשים נשים נשים״ והוא שונה אחרי שהתברר שהוא עוסק בעיסוי.

גורן וזכולץ המר על המשך
החפירות בעיר־דויד :״מדברים
אצלנו על חזרה לימי־הביניים,
אך לדעתי אנו נמצאים הרבה
לפני כן, בתקופת התוהו־ובוהו,
ואם נגיע לימי־הביניים אנו
נמצאים בדרך המלך לקראת
העת החדשה.״
1בכנם־חירום של המו עצה
הלאומית למניעת תאונות
אמר, בהיסח־דעת, שר התח בורה,
חיים קזרפו :״אני
שמח להשתתף בכנס של ה מועצה,
שקמה לקדם את תאו-
נות־הדרכים ואת ההרג בכבי שים״.
מנכ״ל

1ביקורו של
התאחדות בתי־המלון,
עמיר, בכלא רמלה, עורר
התרגשות בקרב האסירים. עב רה
שמועה שהביקור בא ב עקבות
דו״ח הוועדה של ה שופט
מכס קנת, שבדקה
את המצב בבתי־הסוהר, וש מטרתו
היא לשפר את תנאי-
המגורים בכלא בסיגנון מלו-
נאי. לצערם של האסירים הוא
בא למקום לביקור אישי. הוא
נפגש עם, מימון לוי, המלונאי
הירושלמי, המרצה עונש־מאסר
על חלקו בפרשת הרצח הכפול.

משה

| ׳ אחרי הפירסום הרא שון,
שלילי שרץ לא נסעה
לארצות־הברית עם בעלה, שר
הביטחון אריאל שרץ, משום
שהיא ״מצפה לביקור החסידה״
אמר הבלשן אבשלום
קור :״מה זאת אומרת שהיא
מצפה לחסידה? על אריק?זיא
לא סומכת?״

אינו יכול לבוא לאירוע, שלו
נתן את הסכמתו קודם לכן,
משום שאשתו וילדיו מפעילים
עליו לחץ כבד שלא להתראיין
בנוגע לתקופת ישיבתו בכלא.
׳ 8המשורר יונה ( ״י בי ״)
בן־יהודה, שחזר לא מכבר
מסיור של שבועיים בפאריס,
סיפר שבילה בבתי־הקפה ה ידועים
של העיר, ושפגש את
זיכרם של אנשי־הבוהמה, ה ציירים
והמשוררים שישבו שם,
בגלויות מצוירות המוצעות
למכירה בבתי־הקפה האלה.
לדבריו, מה שמרגיז הוא ש הוויכוחים
שאיפיינו את המ קומות
בעבר, אינם עוד. את
מקום הבוהמה תפסו מרובעים,
הממלאים את בתי־הקפה סלקס,
לה־קופול, דום וקלוזרי דה־לילה
.״התקשרתי מצרפת ל ידידי
הטובים יגאל תומר־קין,
שמואדיק קראום ו אורי
ליפשיץ, ואמרתי להם
שהבוהמה בתל־אביב טובה
יותר. יש מעורבות, ויכוחים,
ומעל לכל — הרבה שתיה.״
! 8יבי אומר שמרגיזה אותו
העובדה שהוא הופך לפופו־לארי,
וזוכה ביחס של אהדה.
״בחיבוק־הדב נותרתי בלי רוח־חיים,
אך הדב לא ישיגני!״

התגלה עולה.
שיצא
ח״כי

מוטי גילעדי
הבדרן כצייר־קאריקטורות מ בשבועון
ספורט חדש,
לאור, צייר מוטי את
אגודת-ישראל שלמה

לורנץ ואברהם שפירא
כשחקני־כדורגל.

! 8בשבוע שעבר נישאה
שוש הזאב, אלמנת אלי
הזאב, לגילעד ברטוב, בנו
של השופט הירושלמי דויד
ברטוב. מילבד שופטי בית-
המישפט בירושלים ׳נכחו ב חתונה
גם נשיא־המדינה, יצחק
נבון, ורעייתו אופירה. אמו
של החתן, אסתר, שימשה
במשך תקופה ארוכה מזכירתה
האישית של אופירה.

רינה שיני

! 8הרקדנית
פלד יוצאת בימים אלה לסיור
הופעות־יחיד באירופה. ההופעה
שלה תהיה צירוף של שני
ערבי-יחיד שלה בעבר, חוטים
ופחים. בין השאר היא תופיע
באופרת מוניציפאל באמסטר דם,
בהופעה מיוחדת לעסקני-
מחול ומנהלי תיאטראות ב אירופה.

8העורכת לשעבר של
השבוע — יומן אירועים, יעל
הן, ילדה בשבוע שעבר בן
בכור. בעלה, גידעץ, שנכח
בלידת בנו, שאל את המיילדת
מה מישקל הבן, ומבלי ש שקלה
את התינוק השיבה :
שלושה קילו ד 400 גרם. רק
אחר-כך התברר שהאומדן של
המיילדת היה מדוייק.

פינחס

! 8מנכ״ל מישרד־התיירות,
רפי פרבר, נראה בסוף ה שבוע
שעבר באילת. הוא בילה
בכפר של רפי נלפץ וניסה
לנוח מהמשברים המישפחתיים
שפקדו אותו לאחרונה.
81 השדרן דן שי ל ץ,
ששב מארצות־הברית, סיפר
שאת הישראלים בניו־יורק ניתן
לזהות, בעיקר מפני שהם קו לניים,
ואת הישראליות אפשר
לאתר בקלות משום שהן היפות
ביותר בעיר.
8בוויכוח פומבי בין י צ 1

ליכני והד״ר
אלדד, טען ליבני שהקיצוניות
של אלדד תביא לגירוש ה ערבים
מהארץ. אלדד הפתיע
כשענה שאמנם היה שבע־רצון
מבריחתם ב־ , 1948 אבל עכשיו
לא היה תומך בגירושם, משום
שהתנאים השתנו.

ישראל

81 מי שהיה ראש עיריית־רחובות,
שמואל דבטמן,
שהוזמן להשתתף בערב־ראיד
נות, הודיע ברגע האחרון ש הימית
הזי

! 8ח״כ ליברלים
גולדשטיין סיפר שהוא מת כוון
ליזום חקיקה בכנסת ב עניין
הישראלים השוהים ב־חו״ל.
לדבריו, יש להימנע
מלהשתמש בביטוי ״יורדים״,
וכדי לקרב אותם לארץ, יש
לאפשר לשוהים בנכר להצביע
בבחירות הנערכות כאן דרך
הקונסוליות הישראליות. למ רות
שמועד־הבחירות די רחוק,
אומר גולדשטיין שהוא מתעתד
לעסוק בנושא בכובד־ראש,
ואף ללבן את העניין בוועדה
שהוא דורש להקים.
81ח״כ תמ״י,
אוזן, שכרסו הולכת לפניו,
אמר שהוא שמן מפני שהוא
רוצה לשמור על איזון. ל-
מתפלאים הסביר שהוא אוכל
געפילטע פיש אשכנזי וחרמייה
מרוקאי ביחד.

אהרון

חיים

81 השופט לשעבר,
כהן, נשאל על־ידי העיתונאי
ישראל לנדרס האם יש
פיסקי־דין שהוא מתחרט עלי הם.
מי שהיה שופט בית-
המישפט העליון עגה :״אין
פסק־דין שכתבתי, ושבו אני
חושב, לאחר מעשה, שצריך
היה לנהוג אחרת. אינני חושב
שטעיתי, לא בעניין עמוס
כרנס ולא בעניין עמוס
אוריון. היו מיקרים שהת לבטתי
הרבה מאוד עד ש פסקתי
את הדין. אבל מש-
פסקתי, אף פעם לא התחרטתי.״

הזסו־ו להתאבדות
אילו מחשבות נוראות התרוצצו במוחה של רבקה
גובר, לפני שהפילה את עצמה מחלון חדרה? אילו פחדים
איומים י האם התייסרה במשך ימים ולילות, ימים של
מורך־לב, לילות של אימה, לפני שגמלה החלטתה סופית?
מימי לא הכרתי את הפיתוי להתאבד, וקשה לי להעלות
את המצב הזה בדמיוני. אך גם הדמיון הקהה ביותר
יכול לתאר לעצמו את הפחד והאימה, הגואים בליבו של
אדם השוקל התאבדות.
אני מתנגד להתאבדות בכל נימי נפשי. אבל אני
דוגל בזכותו של אדם להתאבד. אדם הוא אדון לעצמו,
לגופו, לחייו. הוא ריבוני.
שום מוסר כפוי, דתי או
חילוני, אינו יכול לשלול
ממנו זכות זו.
אחת ההצבעות הראשו נות
שלי בכנסת, כשאך
הגעתי אליה ב־ , 1965 היתה
בעד הצעתו של שר המיש־פטים
דוב יוסף לבטל את
האיסור המגוחך, שהפך את
ההתאבדות לפשע. ביטלנו
אז את האיסור הזה בחוק
הפלילי, ששרד מימי ה מנדאט,
וטוב שביטלנו.
בינתיים התקדם העולם.
בבריטניה ובארצות־הברית
יצאו שני ספרים מטעם
גופים הומאניסטיים, המכי-
לים מדריך מפורט למתאבדים: מהו מיבחר האמצעים
להתאבדות, אילו מהם גורמים ליסורים ואילו לא, כיצד
פועל כל אחד מהם, ועוד.
הם עוררו שערוריות־רבתי, וגררו אחריהם הליכים
מישפטיים. אך הן קבעו עובדה חדשה: יש עתה אסכולה
חשובה האומרת שמותר לו לאדם, אם הוא רוצה בכך,
לבחור לעצמו את הדרך והזמן לסיום חייו בכבוד. למשל,
כשהוא לוקה במחלה טרמינלית, הכרוכה ביסורים בלתי-
נסבלים. או כאשר חייו הפכו לו לטורח בלתי־נסבל
מסיבה אחרת.
אני יכול לתאר לעצמי שבעוד חמישים או מאה שנים
תהיה בכל עיר ״מירפאה״ למתאבדים. מי שייכנס אליה
ייפגש עם פסיכולוגים ויועצים אחרים, אולי גם רבנים
וכוהני־דת, אשר ישמעו את נימוקיו ובעיותיו וינסו
לשכנעו שלא לשים קץ לחייו.
אם לא יצליחו בכך, יסבירו היועצים את הדרכים
השונות להתאבדות, מעלותיהן ומיגרעותיהן, ויניחו לאיש
לבחור בדרך הנראית לו. אחר־כך יעמידו לרשותו את
האביזרים הדרושים ומקום ראוי, כדי שיוכל להגשים
את החלטתו בשלווה ובכבוד, בלי יסורים ובלי אימה.
עד אז יתייסרו אנשים ביסורים נוראים, יקפצו מגגות
(איזו שיטה נוראה ינסו לירות בעצמם (ויישארו חיים
כנכים) ,להרעיל את עצמם (כדי להתעורר, אחרי כאבי־תופת,
במחלקה לטיפול נמרץ) ויעברו חוויות דומות.
הגרמנים קוראים להתאבדות ״מוות חופשי״ .אם זכאי
אדם לחיות בחופש, הוא זכאי גם למות בחופש.

פגי שה עם מדוזה
במשך כל עונודהקיץ לא פגשתי אף במדוזה אהת.
ולא הצטערתי על כך.
כמו כל אדם, יש לי פחד כמוס מפני יצורים מוזרים
אלה. לא פעם. כשמצאתי את עצמי עומד על הסחה
באמצע ריכוז של אלפי מדוזות כחלחלות, חששתי שמא
תעלה אחת מהן לסירה, או שאתחלק מן הסירה למים,
ואז יקרו לי דברים נוראים.
השבוע קראתי מאמר שהרגיע אותי. המדוזות, כך
נאמר נאמר, אינן כל־כך נוראות. לא מתים מזה —
אלא אם כן נתקלים בצירעת־הים, מין מדוזה המתגוררת
במיימי אוסטרליה הצפונית. השק שלה הוא בגודל ראש־אדם,
וזרועותיה מגיעות לאורך של שיבער, מטרים.
היא מצויידת ברעל, המשתק את שרירי־הלב והממית
אדם תוך דקות.
אבל המדוזות שלנו שייכות לסוג המצוי בכל העולם,
מד,קוטב ועד קו־המשווה, שקוראים להן מדוזות־הירח.
הן חיות במשך שנה אחת בילבד. הן מטילות את ביציהן,
השוקעות לקרקעית־הים. שם הן מתפתחות, ועולות
בחודש יולי אל פני המים. למדוזה יש ארבעה פיות,
מתחת לשק שלה, האוכלים כל מה שנדבק למישטח
הדביק של השק. באותו זמן היא מטילה ביצים, השוק־עות
אל הקרקעית, וחוזר חלילה. היא מתה בספטמבר.
היצור הזה נקרא בכל השפות בשם מדוזה, על שם
ד,יפר,פיה הנוראה במיתולוגיה היוונית, אחת משלוש
האחיות הגורגוניות. האלה אתינה התרגזה עליה מפני
שניסתה לתנות אהבים עם פוסיידון, אל הים, שהיה
אהובה של אתינה, ודווקא במיקדש שלה. זה יכול
להרגיז כל אשה, קל וחומר כשהיא אלה. כנקמה, הפכה
אתינה את שערותיה של מדוזה לנחשים. פרסיאוס
הגיבור כרת את ראשה של מדוזה בשנתה, והגיש אותו
כמתנה לאתינה, שחיברה אותו למגן שלה. כל מי
שחזה בראש זה הפך בו־במקום לאבן.
זה די מבהיל לראות מדוזה במים, ולוא רק מטעמים

פסיכולוגיים. למעשה אין לפחד זה כל סיבה הגיונית.
המדוזה המצוייר, שלנו אינה מזיקה.

1כ1ן לעכ שיו :
נתק חברתי
עברתי כמה בדיקות רפואיות. ידעתי שאצטרך להמתין
בתור, ולקחתי איתי אח ווקמן שלי — מנגן־ד,קסטות
הקטן, הנייד, שאתה מקשיב לו באמצעות אוזניות.
ישבתי בתור בפינה, והקשבתי לקונצ׳רטו לפסנתר מס׳
( 5הקיסר) של בטהובן, שהוא השיגעון הנוכחי שלי.
מישהו, שישב לידי, העיר לחברו, בזעם מוזר :״נתק
חברתי !״
הביטוי נחרת בזיכרוני כי בימים הבאים שמעתיו
שוב ושוב, במאה הקשרים שונים. נתק פוליטי. נתק
כלכלי. נתק בין פרס ורבין. נתק בין ארידור ושפיגלמן.
זוהי מילה אופנתית, חדשה למדי. מה עשינו קודם
לכן? מה קרה בין הארידורים והשפיגלמנים, הפרסים

לניו־יורק. הנסיעה היתה קשה, דווידל הקיא בחברת
מאד, נוסעים אחרים שעימם רבץ בתא בלי-אוויר, אבל
הוא לא התלונן. כשראה את פסל־החרות, בכה מאושר.
הוא גם לא התלונן כשעבד יום־יום, מעלות השחר
ועד שקיעת השמש, כחייט שכיר במיפעל קטן בצד
המיזרחי התחתון של מנהאטן. גם הוא ראה לבסוף
שכר בעמלו, ועבר לברוקלין.
בנו של ברל התגייס, כמובן, לפלמ״ח, הוא שינה
את שמו ללביא, וברבות הימים הפך אלוף בצה״ל.
בנו של דווידל פתח חנות, וייסד ברבות־הימים רשת־חנויות.
הוא שינה את שמו לליווינגסטון, וכאשר הירשו
ליהודים להצטרף למועדונים הטובים, הפך גם חבר
בקאנטרי-קלאב.
בנו של האלוף לביא, צבר גיזעי וסרן־צנחנים,
היה חסר-מנוחה. הוא התחיל ללמוד משהו, והפסיק,
ושוטט־בעולם, ובסוף החליט: מקומי באמריקה. הוא
ירד לשם ,״זמנית״ ,ופתח — כמו שאר היורדים —
חנות לצורכי-חשמל בלוס־אנג׳לס.
בנו של המיליונר ליווינגסטון הלך ללמוד באוניבר סיטה
של קאליפורניה, התגלה כגאון מאתימטי והפך
בגיל צעיר למדי ראש החוג באוניבריסטה, מומחה בעל

שם בינלאומי.
באחד הימים נכנם הפרופסור סטאנלי ליווינגסטון
לחנותו של יורם לביא וקנה מיקסר. השניים שוחחו
קצרות, ולא מצאו הרבה עניין זה בזה. משום־כך לא
גילו שהם, בעצם, בני־דודים.
וזה חבל. כי אחרת יכלו לתת ביחד את דעתם
על השאלה: לשם מה נסע ברל לווינסון לארץ־ישראל?

ד ״ לו ת חד שו ת

והרבינים דאשתקד? האם היה ביניהם קצר? ואולי סתם
ריב ומדון?
לפעמים !נדמה שאי־שם יושבת מעין מיפקדה בלשנית
סמוייה, ומחליטה על מילת־החודש, כשם שסופר־מארקט
מחליט על מיצרך־החודש. ואז, על פי פקודה, כל הארץ
משתמשת בה, לצורך ושלא לצורך, עד שזה נמאס על
הכל, והמיפקדה מחליטה על מילה תורנית חדשה.
פעם המציא משה שרת את ה״אתגר״ .במשך חודשים
לא ידעה הארץ שובע: עמדו באתגר וענו על אתגר,
השיבו לאתגר והעמידו אתגר, ולא היה פוליטיקאי
שלא מנה את שלושת האתגרים של דורנו.
כשזה נמאס באה ה״השלכה״ .פיתאום התגלה כי לכל
דבר יש השלכות על גבי השלכות. לא היתה השלכה שלא
התייחסו אליה, ולא היה עסקן שלא התייחס להשלכות.
(אז המציאו גם את המילה ״להתייחס״ .כי מה ערכה של
השלכה, אם אי־אפשר להתייחס אליה?)
כשזה נמאס, נולד ה״היבט״ .זה היה נהדר. אי הפרו פסור,
הוגה־הדיעות, חבר־הכנסת והעיתונאי שהעז לפתוח
את פיו מבלי לגלות היבטים חדשים לגמרי?
זה־ נכון לעכשיו.
יכולתי לאמר: זה נכון כעת, זה נכון לפי שעה, ואף —
שומו שמיים זה נכון. סתם נכון. שהרי אם אני אומר
זאת עכשיו, ברור שכוונתי היא לאמר שזה נכון עכשיו.
ומה שנכון עכשיו לא יהיה, בהכרח, נכון מחר בבוקר.
אבל מה? המיפקדה החשאית החליטה כי ״נכון
לעכשיו״ — תירגום זוועתי למדי של ביטוי אמריקאי,
בעל יומרה גברית־צבאית־טכנוקראטית — הן מילות-
החודש. ולאור ההשלכות המרחיקות־לכת הכרוכות בהיבט
המעודכן של האתגר הלשוני, אני מקבל את הדין —
נכון לעכשיו.

סיפור של שני בנים
חיים־יענקל היה בלגולה (כלומר: בעל־עגלה) בעיירה
בפלך מינסק. היו לו שני בנים — ברל ודווידל.
השנה היתה , 1905 והימים ימים רעים. החליט חיים־
יענקל שעל בניו ללכת ולחפש להם חיים חדשים במולדת
חדשה.
ברל לווינסון היה ציוני ואידיאליסט. הוא הגיע
אחרי תלאות ויסורים לפלסטינה. שם היה חלוץ ועבד
בפרדסים וייבש ביצות ולבסוף התיישב בנהלל, רעב
וקדח וראה שכר בעמלו.
דווידל לווינסון היה איש מעשי וחומרני, וקנה
כרטיס במחלקה הרביעית באוניה שהפליגה מהמבורג

מה הוא עושה לי, המיכה לימור הזה?
השקעתי שנים של עבודה כדי לשחרר את עצמי,
עד כמה שאפשר, מן השוביניזם־הגברי־החזירי שלי. זה
לא היה קל, כי כמו כל בני־גילי גדלתי באווירה של
״לגבר־דרוש־אופי, לאשה־דרוש־יופי״ ,וקביעות נוחות
ונעימות דומות.
אני גם אוהב להסתכל בנשים יפות. אני בהחלט מסוגל
להפנות ברחוב את ראשי כדי להזין את עיני באשה נאה
שעברה על פני.
אבל מה זה שייך לעניין?
קריין־חדשות אינו מגיש את דבריו לאבר־המין שלי,
והוא הדין כקריינית. על שניהם — הקריין והקריינית —
חלים אותם הכללים, ואני דורש מהם את אותם הדברים :
ראשית, שיהיו אינטליגנטיים. אני רוצה להרגיש שהם
מבינים את אשר הם מדברים, ושהם מצויים בחומר
וברקע, כפי שזה נדרש מאדם משכיל.
שנית, שיידעו עברית ללא שום ליקוי או רבב. שההיגוי
שלהם יהיה נכון. כי בידיהם, יותר מאשר בידי (או בפי)
מישהו אחר, תלוי עתה גורל השפה השגורה בפי העם.
שלישית, שיהיו נעימים למראה. אחרי ככלות הכל,
זוהי טלוויזיה ולא רדיו. העם רואים את הקולות.
איני רוצה להכניס לחדר־המיטות שלי אנשים בעלי הופעה
מרגיזה.
אין צורך ביופי. יש גבר יפה, אך בלתי־נעים, ויש
אשה נעימה, שאינה יפה דווקא. גלוריה סטיוארט (סליחה,
גליה סופר) היא יפה וזו-
ווו , 11

7ן ז 1ע

הי א

נעימה .״נעימות״ היא׳ הג בלתי-מדוייקת
— דרה הסך הכולל של האיש ו*
האשה כפי שהם מצטיירים
לעינינו.
איני מתיימר להיות מומ חה
לשפה העברית ולטיב
היגוייה. ידידי עמיקם גו-
רביץ, הוא ״קול שדי״,
אומר כי כרמית גיא עו לה
בהרבה על דליה מזור
וענת שרן, שיש להן בע יות
בהיגוי אותיות מסדי-
מות. על כל פנים, את גלוריה זאת ניתן לבדוק באופן
אובייקטיבי, ואיני משוכנע
כי מיכה לימור הוא המומחה העליון. על סמר מה פגע
בכרמית גיא?
כרמית גיא נראית ונשמעת לי כמגישה מעולה. נכון,
לפעמים היא מרגיזה אותי, כאשר היא מנסה להיות
הומוריסטית. בבואה לקרוא ידיעה פיקאנטית, היא לובשת
הבעת-פנים אחרת ומשנה את אורח־הדיבור שלה בצורה
המוציאה אותי מן הכלים. אך איש אינו מושלם, וגם
אשד, לא.
ואם דיברנו על רוב מדוכא אחד, הנשים, מדוע לא
נדבר על רוב מדוכא שני, בני־עדות־המיזרח? חסרים
לי קריינים־קרייניווז בעלי חזות ומיבטא ״מזרחיים״.
הטלוויזיה היא אמצעי־התיקשורת הבולט והחזק ביותר
של המדינה (ראה הנדון) .איך יתכן שדמותו של הישראלי
המשתקף בה תהיה כל־כולה אשכנזית־לבנה?
גם כאן אין לוותר על רמה ואיכות. בהחלט לא.
אך איש לא יגיד לי שבין קרוב לשני מיליון בני עדות-
המיזרח אין אף קריין אחד או קריינית אחת היכולים
להתחרות בעודד בן־עמי ובדליה מזור.

1111־! 1
יד מ ת מו דדת הטלוויזיה שלכם עם הבעיות
/ /י * שלה?״ שאל אותי, לפני כמה שנים׳ חוקר בריטי
מאוניברסיטת אוכספורד, שבא ארצה במיסגרת מחקר
עולמי על המדיום הזה.
ישבנו במיזנון הכנסת, אחרי אחד הוויכוחים הפר למנטריים
הסוערים על הטלוויזיה, והייתי חדור רוח-
קרב .״זוהי מילחמה קשה,״ אמרתי ,״הממשלה (של
המערך, בימים ההם) מנסה לצנזר את הטלוויזיה ולכ פות
את רצונה על מהדורות-ד,חדשות !״
האיש הפסיק אותי בתנועת־יד של חוסר־סבלנות.
״איני מתכות לבעיות פוליטיות,״ אמר ,״אלא להשפעת
הטלוויזיה על מירקם־החיים, על מערכת־הערכים של
החברה. אלה הן הבעיות המטרידות אותנו.״

חייכ תי .״הלוואי והיו לנו ה ב עיו תשלכם!
לנו יש בעייה הרכ ה יו תרפ שוטה: איך למנוע
אתה פי כ ת הטלוויזיה למכ שיר של שטי
פת־מדח כידי הממ שלה.״

ך* חיוך שלי לא היה במקומו.
״ * אומנם, כוונת הממשלה להשתמש בטלוויזיה כב־מכשיר
לשטיפת־מוח לא נעלמה. להיפך. באה ממשלה
חדשה, ולה יש תיאבון גדול עוד יותר.
מזה כמה חודשים רועשת הארץ ביגלל המריבה בין
יורם ארידור ואלישע שפיגלמן. פרשה מגוחכת, שבה
משפיל השר את עצמו: ואת ממשלתו.

א י 1ה ׳ 3 1
זאת — היא נ ח פז ת להקים א ת הערוץ המיס•
הרי. היא רוצה לחסל אתה עי תונו ת הבל
תי־תלויה, שאינה נוחה לה, כ שם שהיא. רוצה
לגמד א ת הטלוויזיה הע צמ אית־ד מח צה, המיי
סרת או תהכש פיגל מני ם שלה.
הנסיון לשחד עיתון זה או אחר, על־ידי שיתופו
בדיווחי התחנה דמיסחרית שתקום, אינו משנה דבר.
לא חשבון־הבנק של בעלי־העיתון מעניין אותנו, אלא
קיום העיתונות הלוחמת.
לולא היתד, כל טענה נגד הטלוויזיה המיסחרית זולת
זו — שהיא פוגעת פגיעה קטלנית בעיתונות הכתובה —
היה די בה כדי לשכנע כל דמוקרט הגון שיש לגנוז
את הרעיון.

ואילו באופק הטלוויזיוני עולות סכנות שהן חמו רות
לאין שיעור מפרשת-שפיגלמן, ואף נסיונות הממ שלה
להפוך את הטלוויזיה לכלי-תעמולה.

אדם תמים יאמר: זה תלוי במפרסמים.
אין זה כך. אין זה תלוי במפרסמים כלל. זה יהיד,
תלוי במכשיר הטלוויזיוני.
במילים אחרות: המפרסמים ייאלצו להתאים את
עצמם לתכונות המכשיר, אם ירצו בכך, אם לא. והם
ירצו בכך, כמובן. שהרי הם רוצים למכור את סחורתם.
איך? מה יהיה המסר?

• 1 שתמ שים אצלנו במושגים ״ערוץ שני״ ו״ערוץ
י מיסחרי״ כאילו היו שמות נרדפים.

לא דוכים ולא יער. יכול ל היו ת ערוץ שני
כל תי־ מיסחרי, ויכול ל היו ת ערוץ יחידי מיסה•
רי. הק שר כין שני הדכרי ם הו א מיקרי.

התיטוכה נ תונ ה מראש :
מאמץ.

איני מתנגד לערוץ שני. יכולה להיות ברכה רבד,
בקיום התחרות בריאה בין שתי תחנות־הטלוויזיה, וקיו מן
יפתור הרבה בעיות.
יכול להיות ערוץ רציני, שישדר הרצאות של פרו פסורים
ומוסיקה של פורסל וטלמאן, וערוץ קל, שישדר
מוסיקה של פופ ודיוני הכנסת. יכול להיות ערוץ ימני
וערוץ שמאלי. ערוץ אשכנזי וערוץ ספרדי. האפשרויות
אינן מוגבלות.
אם החברה הישראלית מחליטה שזהו צורך חיוני,
ואין בילעדיו — יש לעשות זאת. המדינה היא, אומגם,
עניה — אך עוד יש בכוחה לממן ערוץ שני, כשם
שהיא מממנת. את הערוץ הראשון. אפשר לבטל את
האגרה המטופשת, להטיל מם, לחסל את הביזבוז השו לט
במוסד זה ולכונן שני ערוצים טובים.

מי ס ח רי ת ך

התר כו ת •צל מחר. הערכים של מחר.

אני מ תנג ד לה כאופן טו טאלי, ללא פש

אני רואה בה סכנה לעצם המירקם החברתי של
מדינתנו.

אני מ שוכנ ע כי כינונ ה כידי ממ שלה שיט*
חי ת וקלת־דעת, ת הוו ה שלכ נוסף כהשחתת
החכרה הי שר אלי ת.

כאשר מושמעת דיעה זו בפי אדם הקשור בעיתונות
הכתובה, מתעורר מייד החשד שזוהי גשיד, אינטרסנ טית.
העיתונות,
כך אומרים, היה מן הפירסום המיסחרי.
הטלוויזיה דמיסחרית, כאשר תקום, תגזול את מרבית
הפירסום מידי העיתונות. כאשר היא מתנגדת לכינון
הטלוויזיה המיסחרית, העיתונות. פשוט פועלת לטובת
תועלתה החומרית.

כן, זה נכ ץ.

איני חושש להודות בכך. לד,יפו. אני סבור שזוהי
אחת הטענות החמורות ביותר נגד המיסחור של המירקע.
בחברה הדמוקרטית, העיתונות הכתובה ממלאה תפ קיד
חיוני, ששום אמצעי־תיקשורת אחרים אינם מסו גלים
למלא אותו. משימתה אינה פחות חשובה מאשר
משימותיהן של הממשלה, הכנסת ובית־המישפט. היא
הזרוע המבקרת, המפקחת, הלוחמת בשחיתות ובעוולות
השילטון, המעוררת למחשבה ולוויכוח, המשמיעה רע יונות
חדשים ובודקת עקרונות ישנים.

מכ שיר ה מנ חי תמכת־ מוו ת על ה עי תונו ת
ה כ תו כ ה הופך קברן הד מו קר טי ה עצמה

הטלוויזיה המיסחרית היא מכשיר כזה. בארצות
רבות היא פצעה את העיתונות פצעים אנושים. בערים
רבות בארצות־הברית נותר רק עיתון אחד, ויש ערים
שבהן לא נותר אף עיתון אחד הראוי לשמו. במדינות
אחרות הפכה העיתונות מונופול בידי איל-הון אחד.
בישראל הסכנה גדולה עוד יותר. עם הידלדלות
המערבת הפוליטית והתנוונות הכנסת, ממלאה כיום
העיתונות תפקיד חיוני מאין כמוהו.

הממ שלה אינ המתעלמת מכך. ל מרו תזאת
— דנאמר־נא א ת הדכרי ם כפ ה מלא: כיגלל

חיי־ מו תרו ת כדי

הצופה בשכונת־ו־,תיקווה יישב בכורסתו ויראה את
הזוג המהודר, הלבוש לתיפארת. יוצא לבילוי-ערב במיס־עדת־הפאר
במירצדס המבריק שלו.
הנער ברמת־גן יראה כיצד מבלה הגבר הצעיר, שני כר
עליו שלא עבד יום אחד בחייו, במועדון־הלילה
הנהדר בחברת אשת״ד,חלומות, המכוסה ביהלומים. מפני
שהשתמש באפטר־שייב הנכון.
הנערה בטבריה תלמד שאל לה לפתח את שיכלה,
שתכונותיה האישיות כלל אינן חשובות, שהיא יכולה
לזכות באביר־החלומות, אם תשתמש בבושם הנכון.
וכן הלאה. מן הימירקע ישתקף עולם אחר, עולם
של מותרות בלתי־מוגבלים, עולם של גברים יפים ונשים
יפות, המחלקים את חייהם בין סקי־שלג וסקי־מים, מלו-
נות־פאר ומועדוני־פאר•
כל זה יישפך מן התיבה בזרם שלא ייעצר, הישר
אל תוך נפשו של הציבור כולו וכל אחד מפרטיו.

ני מ תנג ד לטלוויזיה המיסחרית.

רות.

שונה לגמרי מצכו של צופה־הטלוויזיה. הוא
נמצא כ בי תו, ב כו ר ס תו, ב מי ט תו. כל מכשירי
ההגנה שלו מו שבתים• כמו, מיכצד, שכל שעריו
פ תו חי ם לרווחה, הוא השוף לכל התקפה.

מה יהיה ה מ סר של ה פי ר סו מתה מי ס ח רי ת,
שיקפוץ מן ה תי כ ה הזו הרת אל הצופה ויחדור
דרך עיניו ואוזניו אל ת ת ־ הכר תו?

כהקמת טלוויזיה מים•

מה לכל זה ולטלוויזיה

בכך הוא עולה בהרבה אף על הפירסום הקולנועי.
לכאורה אין הבדל: גם הפירסום המוקרן על הבד הלבן
נראה ונשמע בוזמנית. אך צופר,־הקולנוע הוא מנותק.
הוא הלך למקום־בילוי. פועל אצלו מכניזם של הגנה,
האומר לו כל הזמן, בצורר, בלתי־ימודעת: אין זו המ ציאות.
אתה נמצא בידי חרושת־ד,׳חלומות.

^ האמצעי היא המסר, אמר מק־לוהאן. שורד
רוצה לומר: ביגלל
י י1655356מ 15 1116מ1ג6<111 תז.
השוני בין אמצעי־התיקשורת, מסר אחד מקבל משמ עויות
שונות לגמרי באמצעי־התיקשורת השונים. כל
אמצעי — העיתון, הרדיו, הטלוויזיה — מעצב למעשה
את המסר של עצמו, כתוצאה מתכונותיו המיוחדות.

אכל שפיגל מאניה זו היא כסך־ הכל התקפה
של טירוף זמני. היא תחלוף.

ה ס כנו תהכ רו כו ת
חרית•

הוא פונה כעת ובעונה אחת אל שני חושים
דכי־ עו צמ ה: הראייה וה שמיעה. הוא כופה
א ת עצמו עליך כ מלוא עוצמ תו. כוח־החדירה
שלו הוא של פגז חודר־שריון.

השר המר: בגידה בחינוך ובדת
אך יש סי כו ת ח שו כו ת עוד יו תר — הרכה
יותר.

י וי!

כאורה אין הבדל בין מודעה של קוקה קולה
• בשבועון זה, בעיתון יומי, ברדיו׳ בקולנוע, על
לוח־ד,מודעות ובטלוויזיה. המוצר הוא אותו המוצר׳ וה מסר
הוא אותו מסר.

אך יש הכדל ככיר.

אין צורך בקריאת הסיפרות המיקצועית, כגון ספריו
המהפכניים של מארשל מק-לוהאן, חלוץ המחשבה על
התיקשורת ההמונית, כדי לעמוד על הבדל זה.

י*צ הכדל גדוד כין א מ צעי־ התיק שורת ה שו נים.
דכד אמצעי ה ת כונו ת שדו, ה ה שפ עה שלו.

העיתונות הכתובה פונה אל השכל, אל התודעה.
המוח קורא ומעבד. מודעה בעיתון יכולה להשתמש
בפיתויים שונים (אשד, הלבושה בהידור משתמש בדיאו דורנט
* ,למשל) ולד,עזר ביצירת אסוציאציות בלתי-
מודעות (נערה עירומה מוכרת צמיגים) — אך בעיקרה
היא פונה אל המוח הביקורתי של הקורא.
לא כן הפירסומת ברדיו. הג׳עגל המושר במדיום
זה הוא מכשיר מובהק של שיטפת־מוח. הפיזמונים
האלה, ההולמים בתת-ההכדד, שלך בתדירות רבה׳ מש תרשים
בה מפל־ שאתה מרגיש בכך. ג׳ינגל העשוי
בכישרון יכול למנוע ממך להירדם בלילה, כשהוא
מהלך אימים במוחך, הצמא להינתקות.
אבל הג׳ינגל הרדיופוני פונה רק לחוש אחד של
המאזין: זזוש-ד־,שמיעה. זה מגביל את כוחו.

ואילו

הפירסוס

הטלוויזיוני הוא כד־יכוד.

^ אמרו, כוודאי, שזה אינו מוכרח לקרות. יבטיחו,
בוודאי, לנקוט אמצעים כדי למנוע זאת. הם תמיד
מבטיחים. תהיה ביקורת. יגבילו. יקבעו נורמות.

ש טויות.

את זאת הבטיחו גם כשהוכנסה הפירסומת לרדיו.
הבטיחו וגם קיימו — זמן־מה. הקפידו על השפה העב רית.
מנעו אפקטים חריגים.
ועתה — שימעו. יש כמד, ג׳ינגלים יפים, כמה הו דעות
תרבותיות. בלי ספק, אך גוברת עליהם הפירסומת
ד,וולגארית, המרגיזה את העצבים בעברית העילגת,
במיבטאים המשובשים בפיקחות.

אך זה יהיה כאין וכאפס ל עו מ ת הטלווי זיה
ה מי ס ח רי ת. יגבילו ץ שום כוח כעולם לא
יהיה מסוגל להגביל. כי התח רו ת ת הי ה עצומה,
הלחץ כביר, ו ה תי אבון שד הטלוויזיה
לכספו של ה מפר סם יגדל מ שנה ד שנה.

ן* כול אתה לתמוה על השיטתיות הנוראה של הממ שלה
הזאת.
היא מדברת עד־בוש על זקיפות־קומה ועל ערכים
לאומיים — ,היא המכניסה לארץ את הזיהום הרוחני
הזה, המגמד כל זיהום אקולוגי .״שיתוף־פעולה איסטרא-
טנגי״ בין ישראל וארצות-הברית לא יהיה, אך יהיה
שיעבוד ישראלי לנורמות הגרועות ביותר של הפירסומת
האמריקאית, שהפכה את הטלוויזיה בארצות־הברית למכ שיר
של עינויים.
חברי ממשלה זו, שכמה מחבריה אינם אלא סוכנים־
בשכר של מיליארדרים שונים, פותחים את השער לפני
הסוס הטרויאני הזה, שבביטנו מצטופפים הטפילים —
״אנשי העסקים״ המבקשים להפיק מיליארדים מערימת־הזבל
הזה.

ושיא ה ציניו ת: שכל זה נע שה כ ת חו ם
ס מ כו תו של שר־ החינוך הד תי, ה מ תכונן לכצע
כאן כגידה כפולה — כ חינו ךוכדת גם יחד.

מטפל בירכיים הנפוחות של הנשים

דו9א אדיו!
י שים לא מעטות כבר שמעו מאחר רי
גבן את האמירה הלא כל כך
מחמיאה :״כשהיא הולכת, זאת לא סתם
תנועה, זו תנועת המושבים.״ מה שמס תתר
מאחורי האמירה, זו בעיה המטרידה
נשים רבות, שיש אומרים שהנשים ה ישראליות
סובלות ממנה במיוחד. תופעה
זו נקראת בלשון המדע צלוליטיס.
מה זה צלוליטיס?
זו הצטברות של שומן ומים בגוף,
הצטברות הגורמת לשינויים ולהתעבות
בריקמת העור, שגורמת לה להיראות כ קליפת
תפוז. כ־ 70 אחוזים מכלל הנשים
סובלות ממחלה זו — צרת רבות שהיא
חצי נחמה למי שמוכנה להתנחם. אך
רבות מהנשים עומדות יום־יום מול המראה
מסתכלות בדאגה, ממששות בעצב את
״הג׳לי״ וחושבות בערגה על תרופת פלא,
על רופא אליל, או על מכשפה שתבוא
לעזרתן. מה עדיין לא נעשה? דיאטה?
לא עזר ! התעמלות? ללא הועיל ! מי
יושיע?
המושיע המיוחל הופיע בדמות רופא
ישראלי, ד״ר משה דמבינסקי — כירורג
פלסטי־אסתטי, בן קיבוץ בית־השיטה, ש עקר
לצורך לימודי הרפואה לעיר פא-
ביה, ליד מילנו שבאיטליה. את לימודיו
באיטליה התחיל בגיל מאוחר יחסית,
בהיותו בן ,24 אחרי שניסה שלוש פעמים
להתקבל לאוניברסיטות בארץ ונכשל. הוא
לא התייאש, ושם פעמיו לאוניברסיטה ה איטלקית.
היום,
בגיל ,35 כשהוא דובר איטלקית
רהוטה וכשתואר דוקטור באמתחתו, יש ראלי
צעיר זה הוא אחד מעמודי־התווך
של הכירורגיה הפלסטית־אסתטית באי טליה.
הבעיה
כאובה, ושום דיאטת הרזיה אינה
יכולה להעלים פגם אסתטי זה. ב־1977

בבעייה. באמצעות רופאים אלה הגיע ל מרכז
ברומא, שם עסקו בצלוליטיס כבר
שנתיים קודם לכן.
ממציא שיטת הריפוי הוא רופא
צרפתי, ד״ר מישל פיסטור. הוא הת חיל
את נסיונותיו בסוסי חיל־הפרשים ה צרפתי.
כשראה את התוצאות הנפלאות
שקיבל, לא היה אדם מאושר ממנו. ד״ר

פיסטור הגיע למסקנה שהצלוליטים הוא
מין ריקבון של תאים, לא במובן הרגיל
של המילה, אלא במובן של שינוי תכונות
התא• התא הצלוליטי נחשב כמת, ותא מת
אי-אפשר להחזיר למצבו הקודם. אפשר
רק להוציאו מן הגוף, וזאת ניתן לעשות
בעזרת הזרקת חומר שימים את התאים,
ויהפוך אותם לנוזל שייכנס לתוך מערכת
הדם, ובאמצעות השתן יוציא את עודף
הנוזלים מן הגוף. החומר המוזרק מכיל
״קוקטייל״ של חומרים המשמשים ברפואה
לטיפול במחלות רגילות, והוכח בצורה
מדעית שהם אינם מזיקים (במיקרים בו דדים
תיתכן אפשרות של אלרגיה).

הצלוליטיס טרס בולט לעין. ניתן להבחין בו
*11111ך
רק כשבשעת צביטה מופיע עור כתום כקלי*
י 11
פות התפוז. זהו שלב המופיע אצל נשים צעירות ורזות.

11ן ! ל ״11ךיי עור התפוז נראה לעין, ועליו מופיעות
בליטות חיצוניות המעוותות את צורת הרגל.

בשלב זה מופיעים על הרגל, לעתים קרובות, נס ורידים בולטים.

המשיר

מולטי אינג׳קטור —
רב־מחטים מזרק הוא מזרק רגיל אשר עליו מור כבת
לוחית עס סיספר משתנה של מחטים.

התחילו להופיע פירסומים בכתבי־עת רפו איים,
על שיטה חדשה של הורדת עודפי
שומן, הפותרת את בעיית הצלוליטיס. הת פרסמו
שמות שונים של תרופות, רובן
מתוצרת צרפת, שהינה המדינה המובילה
בעולם מבחינת הטיפול בפגמים אסתטיים.
ד״ר דמבינסקי התחיל להתעניין בצורה
רצינית ביותר בנושא, טילפן לחברת תרו פות
צרפתית שהיה לה סניף באיטליה,
וביקש חומר מדעי על התורפות הללו.
תוך זמן קצר קיבל חבילה של חוברות על
עבודות שפורסמו בנושא זה בעיקר ב צרפת,
וגם כתובות של רופאים המטפלים

שיטת הטיפול
במשך

השבוע,

במשך
מזריקים בתדירות
ימים.
חודש

לעור של הכאב

ד״ר דמבינסקי אינו מוכן לפרט
בדיוק מכיל קוקטייל זה. הוא מוכן לומר
שיש בו חומר הרדמה. אך לדבריו, יכול
כל רופא למצוא את החומרים הבסיסיים
המשמשים להמסת שומנים. הבעיה היא
למצוא את האיזון, ולהוסיף חומרים נוס פים.
מה שברור ובטוח הוא שהחומר אינו
מכיל הורמונים ושהתרופה הצרפתית מאפ שרת
טיפול קצר ביותר.
לפני תחילת הטיפול על הלקוחה לעבור
סידרת בדיקות שיגרתיות: בדיקת דם,
שתן, לחץ־דם ובדיקת אלרגיה (כמו ב בדיקת
פניצילין).
כיצד מתבצע הטיפול? מזריקים לעור
של מסויימת כמות שלוש עד פעמיים
וניתן להשוותו
נסבל
החומר פעמים
למכה.

כמות מסויימת של החומר בתדירות של
פעמיים עד שלוש בשבוע, במשך חודש
ימים• אחר־כך עורכים הפסקה של 15 עד
20 ימים. אחרי תקופה זו מודדים את
תוצאות הטיפול ומשווים אותן למצב ה קודם.
אם באיזור מסויים לא נעלם ה צלוליטיס,
ממשיכים בחצי טיפול נוסף
כלומר, יש צורך בשש זריקות נוספות.
עד כאן השלב הרפואי של ההזרקות.
אך זה אינו כל הטיפול. מיד לאחר כל
זריקה צריכה המטופלת לעבור עיסוי ב עזרת
קרמים ממיסים שעוזרים לפיזור
החומר המוזרק בשטח הפגוע.
המזרק שבו משתמשים נקרא מולטי
אינג׳קטוד — מזרק רב מחטים. זהו מזרק
רגיל שעליו מורכבת לוחית עם מספר
משתנה של מחטים. הכאב נסבל, אינו
דומה לכאב של הזרקה רגילה, אלא של
מכה.
ההזרקות והעיסוי בלבד אינם מספי קים
לסילוק הצלוליטיס• חלק בלתי-נפרד
מהטיפול הוא שיתוף הפעולה מצידה של
המטופלת — עליה להיכנס למישטר של
דיאטה איכותית, ולא כמותית, ולהרבות
בתנועה.
דיאטה זו מחייבת לוותר על כל ה מאכלים
שגורמים להצטברות נוזלים
(המשך בעמוד )46

״י&פטר׳הבושם אשו
אתהמגלם משלוותו!

אץ חבר קשה יותר מאשר
להוציא ג־נטלמן אעלי מכופתר משלוותו
ולגרום לו שיתתש...

״לאפטר״עשהזאת!!

לאפטר־הבשם מבית״יארדלי״
המגיע אליך ממרכז האפנה
של לונדון,
בניחוח חושני ומעורר,
אשר הוציא את האעלים משלוותם,״

.הוא יעשה זאת גם לישראלים!

פרסום מלניק

הנעלים שבראש

אח הויסקי הנמזג ביזחר בארצות הבריח
אפ שר לזהוח לפי ה־11€ 101321 יר\\־

מה או ע באותם
רגעים גו ו י ״ם
בשעה 10 בלילה?

האם סיגי כ־ץ

או להתערבות

נשמע קול הבסה.
הילדים צ₪ו.. :זה
היה רק מישחק!־־

^ ול־החבטה האיום, שנשמע מכיוון
׳ | מיגרש־החניה, הבהיל את מרים כ״ץ.
בעודה רצה לכיוון מירפסת ביתה, כדי
לראות מה קרה, נשמעו צווחות נוראות,
שאותן ־לא תשכח לעולם.
לעיניה התגלה מראה נורא. לרגלי ה בניין
הסמוך שכבד, סיגי, בתה בת ה־, 14
כשמסביבה מתרוצצים חבריה וצועקים ב היסטריה
,״זה היה רק מישחק ! זה היה
רק מישחק!״
אחוזת בעתה רצה למטה, כשלמרוצתה
מצטרף בעלה. הם הגיעו אל הילדה, ש שכבה
עדיין בתנוחה מעוותת. אמבולנס
צבאי, שעבר בסביבה, נעצר על־ידי עונדרי־אורח. הם מיהרו להכניס אליו את
הנערה הדוממת.
כשהגיעו לבית־החולים, נקבע מותה של׳
סיגלית כ״ץ שצנחה ממרומי הבניין בן 12
הקומות שברחוב אלנבי בקריית־אליעזר,
למרגלות הכרמל בחיפה.
הטרגדיה ארעה ביום השני, סמוך ל שעה
10 בלילה.
״חזרנו מפגישה עם המורה,״ מספרת
האם, מרים, כשהדמעות חונקות את גרונה,

״לסיגי היה באותו ערב מצב־רוח טוב.
היא קישקשה ודיברה כל הזמן, וביקשה
ממני להזכיר לה לקנות בריסטולים, כדי
שתוכל לקשט בהם את הכיתה.
״סיגי היתה הציירת הכי טובה בכיתה
שלה. תמיד הטילו עליה את עבודות-
הקישוט.
״כשהגענו הביתה פגשה סיגי בחברים
שלד, וביקשה ממני רשות להישאר איתם
למטה. בהתחלה לא הסכמתי, אבל לסיגי
אי־אפשר להגיד, לא׳ הרבה זמן. היא תמיד
ידעה לשכנע אותי ולהשיג ממני את מה
שרצתה. סיכמנו שתחזור הביתה בשעה ,10
ואז הייתי צריכה ללכת למישמרת־לילה
בבית־ד,חולים. זהו. נכנסתי הביתה, עד
ששמעתי את קול־החבטה הנורא הזה, ואת
צווחות הילדים. סיגי שלי נפלה מהגג!״

״הימו צוחקים

יגלית ב״ץ בת ד 14-,למדה בביתר,ספר־ד,תיכון
עירוני 8׳ שבקריית-

החברות מהכיתה

המקבילה הן
סיגל,
חגית וחווה, אף הן
חקריית־אליעזר. הן סיפרו על התדהמה והצער בבית־הספר

למישמע האסון• ״בהתחלה לא האמנו,״ אמרה חווה (משמאל).
״קשה להאמין לסיפור כזה. החברים שהיו איתה עדיין בהלס״.
מחוננת. תלמידה מעידים שהיא היתה
חבריה ומוריה

סתם, ששמעו על המיקרה.
היו שאמרו שסיגלית נפלה מהגג משום
שהיתר• מסוממת. אמרו שהתאבדה מפני
שהיה לה חבר, שהוריה לא הירשו לה
לצאת עימו. אמרו שהתאבדה בגלל מש ברים
נפשיים. ואמרו שמישהו התנכל לה,
ודחף אותה מהגג.
על הסיבה האמיתית לא העז אף אחד
לכתוב.
לאיש לא היה האומץ להודות שסיגלית
נפלה מהגג, אחרי שהתערבה עם חבריה
שיש לה האומץ לעלות בלילה על הגג
ולעמוד על המעקה.
״מישהו נופל מהקומה ה־ ,12 אז זו
התאבדות?״ צעקה לחלל־החדר אמה של
הילדה .״מחפשים סנסציות, נכון? איך
אפשר לומר שסיגי שלי התאבדה? סיגי
היתד, ילדה כל־כך מאושרת. כלום לא היה
חסר לה ! הבית שלנו הוא בית מלא
אהבה. בבית־הספר היתה מוקפת חברות.
מה יכול לגרום לה להתאבד? איזה מין
שטויות מכוערות אלה? אנשים אמרו
שלסיגי היה חבר. סיגי שלי עוד לא זכתה
שיהיה לה חבר, ואילו היה לה, אני בטוחה
שהיתה מביאה אותו דבר ראשון הביתה,
והוא היה מתקבל אצלנו בשימחה•

(המשך מעמוד )43

אליעזר. היא היתה אחת הדמויות הבול טות
בבית־הספר, נערה בעלת תלתלים
חומים ועיני־איילה עליזות. היא היתד, תל מידה
מחוננת, כפי שמעידים עליה חבריה
לכיתה ומוריה.
״תמיד העתיקו ממנה שיעורים,״ מספר
אבנר אבוטבול, אחד מידידיה .״אני ישבתי
על-ידה בכיתה. היינו צוחקים הרבה.
סיגי צחקה כל הזמן. תמיד שמעו עליה.
בכל מקום שהגיעה היה בו רעש. תמיד

ך ! 1ךןך לכיתה, שישב על ידה, אבנר שסיגלית סיפר
אבוטבול,

היתה התלמידה הטובה ביותר בכיתתה.

היתה מוקפת בחברות שלה, ושמעו אותה
מרחוק.״
היא היתה גם חביבת המורים. היו לה
מחברות למופת, מיבחנים שהציונים בהם
לא ירדו מ־ .9בחודש האחרון הדריכה
תלמידים משכונות־מצוקה בחיפה. היא
לימדה חשבון ואנגלית.
מה קרה שם באותו יום השני בלילה,
על הגג החשוך?
המישטרה שסירבה לשתף פעולה עם
העיתונות, גרמה לחרושת של שמועות.
הידיעות שהופיעו בעיתוני הבוקר והצה־דיים
ניזונו מהשמועות שהסתובבו בין
תלמידי בית־הספר, השכנים, והסקרנים-

התמונות המסודר של סיגלית

ממחיש את אהבת החייס שלח.

סיגלית אירגנה את תמונותיה בסדר מופתי, וקישטה את האלבום

בכותרות שאותן גזרה מעיתונים. בתמונות היא נראית יושבת
על החלון שבחדרה ומחייכת אל המצלמה. היא לא נרתעה
מהעובדה שדירתה נמצאת בקומה השנייה, וחייכה באומץ.

זה היה הניפנוף האחרון שלה.״
אין ספק שאם הרצון להוכיח את עצמה
הוא שדחף את סיגלית לעלות על הגג,
היא לא נתקלה בשום קושי. חדלת המו בילה
אל גג הבניין פתוחה תמיד. היא גם
נשארה פתוחה למחרת יום האסון. איש
לא טרח לסגור אותה. שום קושי אינו
עומד לפני ילדים, הרוצים לשחק מישחקים
אסורים על גגו של הבניין הגבוה ביותר
בקריית אליעזר.

״שכחתי

ן ל גא של סיגלית יושב בפינת החדר.
י דומה כי אינו שומע את חילופי הדב רים.
הוא שקוע בעצמו ובצערו.
שלמה כ״ץ איבד את כל מישפחתו ב שואה
.״את כולם לקחת ממני, אלוהים,״
הוא מתייפח ,״את כולם. למה להוסיף?
למה גם את סיגי? היא היתה בשבילי
האור והשימחה בבית.
״סיגי, המישטרה שאלה אם היכיתי אותך
באותו יום. מעולם לא הרמתי עליך יד.
איך יכלו לשאול דבר כזה? היה לך כל בך
טוב בבית.״
במישפחתה של סיגלית שש נפשות.
מרים האם היא אחות בבית־החולים כרמל
בחיפה, האב, שלמה, הוא נהג מונית.
לסיגלית שתי אחיות ואח בן חמש, אבנר.

שם היא עמדה

חייכה במליצות, ונופפה לעבר חבריה שישבו למטה
והביטו בה. הלילה היה חשוך, והם בקושי הצליחו
להבחין בה סיגי איבדה, כנראה, את שיווי־מישקלה, ונפלה למיגרש־החניה לעיני חבריה.

נפערת התהום

הפירצה קוראת לגנב. אין
* ז 11)11
מחסום שיגביל את הגישה
! וויו 11
לגג. גס לאחר האסון נשארה הדלת פתוחה.

שעל הגג אינו גבוה. אין שוס קושי לטפס עליו. סיגי, שעלתה עליו,
רצתה כנראה להרשים את חבריה במיבצע אומץ. מתחת למעקה הבטחון
שום דבר לא יכול היה לעצור את נפילתה של הנערה.

״סיגי נפלה מהגג בגלל שהתעקשה ל הראות
לחברים שלה שהיא יכולה לעמוד
על המעקה. היה לילה. היא לא ראתה.
היא פשוט נפלה.״

״פחדתי
^ לגעת כה״
ו * ערבהמ או ר ע היתד, סיגלית על-יד
י ביתה, בחברת חברתה אורית ונערים
שכנים נוספים. אורית היתד, מזה שנים
חברתה הטובה ביותר של סיגלית. לרגליה
צנחה סיגי ללא רוח־חיים.
הילדה בת ד , 14-,שהיתה עדה למות
חברתה, עברה זעזוע קשה.
״סיגי היתד, החברה הכי טובה שלי,״
היא מספרת בלחש .״סיגי היתה כזאת
מין מצחיקה. היא היתר, ספורטאית מצטיי נת.
אחת מהכי-טובות בבית־הספר. לפע מים
היתד, נתלית על המעקה שבמירפסת
שלנו, ומבהילה אותי עד מוות, ואחר־כך
מתפוצצת מצחוק.
״באותו יום שיחקנו. היא עמדה שם.
ניפנפה אלינו בשתי ידיים. פיתאום היא
היתד, למטה. לא ראו כלום. לא היה דם.
היה שקט כזה, ואז התחלנו כולנו לצרוח.
פחדתי לגעת בה.״
מיספר ימים לאחר שאירע האסון הת קבצו
בביתה חבריה של סיגלית, שהיו
עדים לנפילתה מהגג. מקטעי סיפורים ונד
חצאי מישפטים הצליחה אמד, של סיגלית
להבין מה בעצם אירע באותו לילה.
״הילדים סיפרו שהם פשוט התערבו,
שלאף אחד לא יהיה האומץ לעמוד בלילה
על מעקה הגג,״ היא מספרת בקול חנוק.
״הם סיפרו שסיגי תיכף קפצה ואמרה
״מה הבעיה?״ ״נראה אותך,״ אמרו לה
כולם. תוך שניות היא כבר רצה לכיוון
המעלית.

מבט ממעקה הגג
פוא פלא

יכול לגרום סחרחורת
למביט למטה• אין, אי־שסיגלית,
שעמדה שס, איבדה את שיווי־מישקלה.

״ילד אחד אפילו ליווה אותה עד למע לית.
זה כל־כך אופייני לה, לסיגי שלי.
לרצות להיות הראשונה בכל מקום. בשביל
להגיע לפני כולם היתד, מוכנה לעשות
הכל.״ היא משתתקת לרגע, מוחה את
דמעותיה וממשיכה .״הם סיפרו שעלתה
לגג. שצעקה לחם מלמעלה. ניפנפה בידיה.

הבניין שברחוב אלנבי, הוא הבניין הגבוה ביותר בקריית־אליעזר.
ניתן לצפות ממנו בכל הקריה ובהרי־הכרמל. הגג הוא מוקד
משיכה מסוכן ביותר לסשחקיהס של כל ילדי הסביבה.

האח הקטן, שעדיין לא עיכל את גודל
האסון, לא מוצא לעצמו פינה שקטה בין
האנשים הבוכים .״אמא, מתי אוכלים?״
הוא מתפרץ הביתה ושואל. כולם ממהרים
להשקיט אותו :״אחר־כך אבנר, אחר־כך !״
עונה לו מרים ומחבקת אותו בכוח.
היא עוצמת את עיניה ומספרת לנוכ
חים
:״אתם יודעים? באמבולנס, לא
יכולתי לעשות כלום. לא בדקתי דופק. לא
נשימה. רק לחשתי את השם שלה כל
הזמן: סיגי, סיגי. שכחתי שאני אחות,
שכחתי הכל. החזקתי לה את היד והתפ ללתי
בליבי לאלוהים שזו לא תהיה הפעם

האחרונה.״

איילת דר[ל !

ל א רו ס א ־ א די ל

(המשך מעמוד )38
בגוף, כגון: מלחים, תבלינים, מתמצים,
שומנים מן החי, רטבים, מיונית, פירות־ים,
פאסטות למיניהן, דגים מטוגנים ב שמן,
חביתות, שמנת, קצפת, גבינות
מסוגים מסוייפים, גמבה, כרובית, פטריות,
חצילים, פירות יבשים, בוטנים, אגוזים,
שקדים, תאנים, תמרים, לחם טרי, לחם
חי, קפה שמכיל קופאין, תה מרוכז, מש קאות
חריפים. כמו כן יש להמנע מעישון.
מאכלים אלה מגבירים את כמות המל חים
המתרכזים בתאים, המושכים ואוצרים
בתוכם מים.
״אנו חיים היום חיי ישיבה,״ מצטחק
ד״ר דמבינסקי, ומספר בבדיחות הדעת
על אדם העתיד ״שתהיה לו עין אחת
גדולה — כדי להתבונן בטלוויזיה, אצב עות
ארוכות (ללא כף יד) כדי להשתמש
במחשב, רגליים קצרות, כי בלאו־הכי
הוא לא ישתמש בהן, וישבן גדול לשבת
עליו.״
מה הם הגורמים לצלוליטיס?
במקום ראשון עומדים ההורמונים ה נשיים.
משום כך זוהי בעיית נשים בלבד.
בתקופה שאין שווי־משקל הורמונלי נוצ רות
בעיות הצלוליטיס; יש שלוש תקו פות
כאלה בחיי אשה :
• בתקופת ההתבגרות: לכן גם נע רות
בנות 11 או 12 זקוקות לטיפול.
ן • בתקופת ההריון ולאחר הלידה.
!• בתקופת הבלות.
בהתפתחות המחלה יש ארבעה שלבים:
9בתקופה הראשונה הצלוליטיס טרם
בולט לעין, וניתן להבחין בו רק בשעת
צביטת העור. מופיע עור כתום כקליפת
תפוז.
<• בתקופה השניה עור התפוז נראה
לעין!•
בתקופה השלישית עור התפוז נר אה
לעין, ועליו מופיעות בליטות חיצו ניות
המעוותות את צורת הרגל.
!• בתקופה הרביעית צורת רגל מעור
ת ,71 והוורידים החיצוניים בולטים.
הצלוליסטיס מופיע בדרך־כלל באיזור
הירכיים, אך גם בברכיים בקרסוליים וב זרועות.
הוצאות עיסוי

שמנה שתוריד כמות קלוריות
מספקת בדיאטה, תירזה• אך אם יש
בגופה תאי שומן שספגו מים, לא תע זור
לה כל דיאטה, והיא תזדקק לטיפול.
זהו טיפול אסתטי מקובל הנעשה במרפאה
מיוחדת לכך, ובשום מקום בעו לם
אינו בטיפולה של קופת״חולים, אשר
לא תכיר בצלוליטיס כבמחלה. רק באופן
פרטי ניתן לטפל בבעיה. מכיוון שזהו
טיפול אסתטי, זוהי זירה מסחרית ולא
כל אשה יכולה להרשות אותו לעצמה.
ד״ר דמבינסקי טוען שיש בארץ נשים
רבות המסוגלות להרשות לעצמן טיפול
זה, אך טרם שמעו עליו.
גם חבריו למיקצוע בארץ לא שמעו
על תגלית רפואית זו.
מה מחיר התענוג ז המחיר שונה מארץ
לארץ, מרופא לרופא ומלקוחה ללקוחה.
המחיר שרירותי ונקבע לא פעם לפי מצבה
הכספי של הלקוחה.
המחיר הממוצע, נאות ד״ר דמבינסקי
לגלות, הוא 25 דולר לזריקה, ועוד הו צאות
העיסוי. הטיפול יכול להסתכם ב ססו
אלף לירות. כדי להגיע לתוצאות
טובות טוען ד״ר דמבינסקי, יש צורך ב שיתוף
פעולה מלא מצד הלקוחה בעניין
הדיאטה התזונתית, יש צורך בעיסוי מת אים,
ובתנועה•
ד״ר דמבינסקי מוסיף: גם אחרי הטי פול
לא נעלם הצלוליטיס לעד. אין ני-
סים. צריך לעשות טיפול מונע חוזר של
חמש או שש זריקות, מדי שנה.
עדינה, בת ה ,35-שהיא אשתו של ד״ר
דמבינסקי, וגם היא רופאה, היתה שפן־
הנסיונות הראשון שלו. שלוש שנים לאחר
לידת בנם נעשה בה מטיפול. עדינה מו דח
שיש לה נטיה להשמנה אך התוצאות
היו מזהירות .״פתאום הלכתי עם מכנ סיים,
אפילו מכנסי־ג׳ינס — בפעם הרא שונה
בחיי.״
ד״ר דמבינסקי, שטיפל משנת 1978
ועד היום בארבעים לקוחות, החל מגיל
12 וכלה בגיל ,60 אומר בסיפוק שבכל
המיקרים התוצאות היו טובות.
הטיפול בצלוליטים מהווה עבודה צדדית
של ד״ר דמבינסקי, שבא לארץ מדי שנה
לביקור מישפחתי. הוא מקווה לחזור ליש ראל,
ואולי אז יוכלו הנשים הישראליות
ליהנות מרגליים יפות. אורנה גלזן !

הבדואי שנאשם
באונס ובו צח
החיילת ורד וינו
(מימין) הורשע,
ובית ה מי ש פט
ה ע ליוון דחה את
עיוע 1וו -או
ושאוו תמי הות
מימצאים שנתגלו בנרצחת, והוא הסכים.
הבדיקה הוכיחה כי הדם והזרע הם מאותו
סוג שנמצא בגופה. אלא שלהוכחה זו לא
היה מישקל רב, מכיוון שסוג־דם זה הוא
שכיח מאוד, ונמצא אצל כל אדם רביעי
באוכלוסיה. אך הדבר עודד את המישטרה,
והיא נקטה בתרגיל מחוכם.
לתאו של אל־טורי הוכנס עצור אחר,
בן־שיבטו. עצור זה, מוחמד אל-עביד,
נחשד כי הרג אדם בתאונת־דרכים. בן-
דודו של מוחמד, שוטר במישטרת באד־שבע,
תידרו אותו כיצד לתחקר את אל-

ה^שם הורשו! ־
הספח ו ש אר
^ חזייה היונה כרוכה ומהודקת סביב
י י צווארה של החיילת הצעירה, ששכבה
ללא רוח־חיים על השביל המוביל מהכביש
הראשי לקיבוץ מישמר־הנגב. פניה היו
פצועים ומגואלים בדם, חצאיתה היתה
מופשלת, ותחתוניה היו תלויים על שוקה
הימני. כאשר הפציע השחר, אחרי ליל-
העלטה ב־ , 10.10.79 יצא חייל, חבר ה קיבוץ׳
בדרכו חזרה למחנהו. בשולי הדרך,
תחת עץ, גילה את גופתה של ורד וינר,
שאותה הכיר מקיבוצו (העולם הזה ,2199
.)2198
המישטרה שהוזעקה למקום ערכה בדי קות,
ושלחה את הגופה למכון הפאתולוגי.
התברר כי החיילת נרצחה סמוך לשעה
עשר בערב הקודם. היא מתה מחנק, ו נאבקה
לפני מותה עם תוקפה. סימני-אלי-
מות נותרו על פניה הפגועים באבנים,
שהיו מונחות לידה מוכתמות בדם. תחת
צפורניה נמצאו שרידי עור ודם, שה־מישטרה
הניחה כי היו של הרוצח, שאותו
שרטה ורד לפני מותה. באבר־מינה נמצאו
תאי־זרע, והמישטרה חשדה כי המניע
לרצח היה אונס.

שייטה
על המצח
^ ל המאפיינים הזכירו באופן מפי
* תיע רצח קודם — הרצח של רחל
הלר, בסוף שנת . 1976 גם במיקרה זה
היה הקרבן חיילת צעירה, שנאנסה סמוך
למותה, וחזייתה נמצאה כרוכה סביב
צווארה. שתיהן נמצאו ליד כביש, מוטלות
על הארץ. המישטרה למדד, היטב את
הלקח מהמיקרה הקודם, והפעם ניהלה

את החקירות בצינעה, ללא כל פירסום.
החקירות פנו לכל הכיוונים. נחקרו נמצאו חברי־קיבוץ - ,מכיוון שבמשק
כתמי־דם. נחקרו חיילים שהתאמנו ליד
המשק, מכיוון שליד הגופה נמצאה דרגת
טר״ש קרועה וישנה. ורד היתה רב״טית,
ולכן הניחה המישטרה כי דרגת הטר״ש
היתה של אדם אחר. נחקרו גם ידידים
וחברים של הנערה בבאר־שבע, והתגלה
כי בילתה את שעותיה האחרונות עם חברה
בעיר, וזו אף ליוותה אותה לאוטובוס
שיצא לקיבוץ בשעה 8בערב. נוסעת
הבחינה כי כאשר ירדה ורד מהאוטובוס,
עמד בצד הדרך גבר לבוש בבגדים בהי רים.
עשרות
אנשים נעצרו, אך כולם שוחררו
ללא מימצא.
חודש אחרי הרצח הגעה החקירה למבוי
סתום. ואז בא לתחנת־המישטרה בבאר-
שבע מורה לנהיגה, יהודה בן־נעים, וסיפר
כי הוא חושד שאחד מתלמידיו, הוא שרצח
את החיילת. חשדו התעורר כאשר ראה
כי מיצחו של התלמיד, עטבה אל־טורי,
היה שרוט זמן קצר אחרי הרצח. כאשר
שאל המורה את אל־טורי למקור השריטה,
הסביר הבדואי כי נפל מאופניו ונחבל.
אולם מאותו יום החל מפנק את מורהו
בדברי-מתיקה, בגרעינים ובפרחים.
המישטרה הזמינה את אל־טורי, והוא
בא מרצונו החופשי. על מצחו עוד ניכרה
השריטה. הוא נעצר מיד ונחקר, אך הכ חיש
כל ידיעה על הרצח וכל קשר אליו.
לדבריו הוא אפילו אינו מכיר את האיזור,
ואינו יודע היכן נמצא קיבוץ מישמר־הנגב.
המישטרה
ביקשה ממנו מידגם של דם
וזרע, כדי לבדוק אם אלה מתאימים ל
טורי•
על גופו הוטמן מכשיר־הקלטה, והוא
התבקש לדובב את חברו לתא.
מכיוון שהדבר החשוב ביותר לאל-טורי,
באותו רגע, היה שיחרורו ממעצר, ניצל
הסוכן השתול חולשה זו. הוא הבטיח לאל-
טורי שכאשר ישתחרר, ילך להוריו של
אל־טורי וישכנע אותם לשכור עבורו
עורך־דין. הוא הסביר ׳לאל־טורי כי עורך-
דין מפולפל ישיג את שיחרורו בערובה,
אם יודה לפניו ברצח.
בשיחה ארוכה, שחלקה לא נקלט בגלל
שיבושי־הקלטה, תיאר החשוד־ברצח ל חברו
את הגירסה שימסור לעורך־דין על
פרשת הרצח. בעזרתה הוא קיווה לשכנעו
לעזור לו ולזכות בשיחרור בערובה. מפעם
לפעם הוא הודה, לכאורה, ברצח, ושאל
בעצת חברו כיצד לנסח את דבריו, ומה
כדאי לו לומר .״אם לא תודה, זה יכול
להשאיר אותך בכלא שנה־שנתיים, עד
שייגמר המישפט. אבל אם תודה, במאתיים
אחוז, אני אומר לך יוציאו אותך בער בות,״
יעץ הסוכן לאל-טורי.

/,עטיתי״ או ״
״לא עשיתי!״
ף* שיחה המוקלטת מלאה בסתירות
* ובחזרות מדברים. אל־טורי ענה חל קית,
ולפעמים, איחר בתשובתו. השיחה
התנהלה בערבית בניב בדוויי הנגב, וה־תירגום
הראשון, שהוגש לבית־המישפט,
נדחה על־ידי הסניגור, משה ישראל. הוא
טען כי התמליל מלא בשגיאות־תירגום,
ושחסרים בו חלקים רבים, שאותם לא
הצליח התורגמן להבין. התמליל השני
שהוגש הוסכם על דעת שני הצדדים.

יש דברים תמוהים רבים בשיחה. כאשר
שאל הסוכן את אל־טורי מתי קרה הרצח,
בחצות־יום או בחצות־לילה, לא ידע ה בדווי
מה להשיב. הסוכן, שתודרך היטב
על-ידי המישטרה, אמר לו :״טוב, נגיד
12 בלילה, גמרנו 11 ,בלילה, חושך.״
האם יתכן שרוצח לא יזכור את שעת
הרצח ז
בעמוד 49 שאל הסוכן לראשונה שאלה
ישירה :״תגיד, ,עשיתי׳ או, לא עשיתי׳ 1״
החשוד ענה :״לא עשיתי !״
ובהמשך שאל :״מה, אגיד להם שקר?״
וכאשר יעץ לו הסוכן להודות כדי שישוח רר
בערובה, ענה :״אבל אנחנו מפחדים
להודות בשקר ...הלב לא נותן!״
לעומת חלקים אלה, המצביעים על
חפותו של אל־טורי, ענה לחברו לפעמים
בתשובות המשתמעות כהודאה. למשל,
כאשר שאל אותו אל-עביד :״אני יודע,
עכשיו שכימעט !/0״ 95 שעשית (את הפשע),
ועכשיו ידע איך לדבר איתם (עם ההורים,
כדי לשכנעם לשכור עורר־דין),״ ענה לו
אל־טורי :״נכון !״ במילה זו נאחזו השופ טים
כאשר מצאו כי היתד. כאן הודאה
באשמה.
חקירות המישטרה הוכיחו כי החשוד
שיקר כאשר טען כי אינו יודע היכן נמצא
הקיבוץ. התברר כי היה נוהג לרעות את
צאנו במאהל שצפה אל הקיבוץ, וידע
היטב את מיקומו. גם השריטה במיצחו
נבדקה על־ידי הרופא, הד״ר בצלאל בלוך,
והתגלה כי לא נגרמה מנפילה מאופניים.
שני שקרים אלה שיכנעו את המישטרה
כי אל־טורי היה הרוצח, והם העבירו את
תיק־החקירה לפרקליטות מחוז הדרום. שם

נאשם אל־טורי (באמצע) על ספסל־הנאשמים
אנחנו מפחדים להודות בשקר הלב לא •נותן !״

השופט דן כהן, קבע כי הנאשם הוא
ערמומי.
״נכון הוא כי במהלך השיחה המוקלטת
הכחיש הנאשם פעמים רבות את מעורבותו
ברצח המנוחה, אולם מהכחשות אלה אין
ללמוד על-כך שהודאת הנאשם ברצח ה־

פסק־הדין, השפיע בוודאי באופן תת־הכ-
רתי על השופטים. התובע, משה זילברמן,
העלה בעיתוי טוב, טענה מישפטית של
״עדות־שיטה״ .הוא ביקש להזמין עדים
שיעידו כי לנאשם יש שיטה בעבירותיו.
כי בפעם קודמת, בהיותו בן , 17 כאשר

הסניגור, ישראל, הגיש עירעור על
פסק־הדין לבית־המישפט העליון, ו בימים
אלה הוחלט לדחות את העירעור.
אך בפעם הראשונה בתולדות בית־המיש־פט
העליון נדחה עירעור על הרשעה
ברצח ברוב־קולות בלבד.
השופט משה בייסקי כתב בפסק־דינו
את דעת המיעוט :״חברי המלומד, ממלא-
מקום הנשיא (אשר קבע את ההרשעה
ברוב דיעות) ,מדגיש את אותם קטעים
מדברי המערער בשיחה המוקלטת שאינם
אופייניים לאדם חף־מפשע. לכך אני מוכן
להסכים, אם כי אין להתפלא על־כך,
לאור הצורה שבה תימרן מוחמד את ה שיחה
לכל אורכה ...אך זה בילבד איננו
מספיק.
״בהודאה יש יותר מדי סתירות פני מיות,
מכדי שיהיה בטוח להשתית עליה
הרשעה. גם אותם הקטעים של השיחה
הכוללת, המצביעים לכאורה לכיוון הרש עה,
ניתנים לפירוש נוסף. כל ספק חייב
לפעול לטובת הנאשם, ואני — אין ב יכולתי
להשתחרר מהספק. לפיכך הייתי
מזכה את הנאשם.״
קיבוצי הדרום נשמו לרווחה עם סיום
המישפט. רוצחה של החיילת נתפס, נשפט
וקיבל את עונשו. גם אנשי־המישטרה סגרו
את התיק בסיפוק. אבל כאשר בליבו של
שופט עליון עוד מקנן ספק באשמתו של
נאשם, אין זה סוף־פסוק. אפילו אם שופט
אחד בילבד מזכה את הנאשם מחמת-
הספק, יש לעשות משהו בנידון. פרשת
ברנס ופרשת סלומון אבו עדיין טריות,
ולא כדאי להתחיל פרשה ״וספת.
הסניגור פנה לנשיא־המדינה כדי להשיג
חנינה למרשו, ויחד עם זאת סנה גם בבקשה
לבית־המישפט העליון לדון שוב ב עניין,
בהרכב רחב יותר. אילנה אלון ן

הגופה והחוקרים כמקום הרצח
״יותר מדי סתירות פנימיות, מכדי שיהיה בטוח .

הוגש כתב־אשיום על רצח, ואל-טורי נידון
והורשע על־סי אותה שיחד, מוקלטת.

״הנאשם
הזא ערמומי״
^ שופטים לא התעלמו מכך שהמדיה,
י י אל־עביד, זכה בפרס גדול על הצל חתו.
הוא נאשם בגרימת־מוות בלבד, עבי רה
שעונשה שלוש שנות־מאסר, ולא ב הריגה,
שעונשה 20 שנה. אבל בית־המיש־פט
לא התייחס אליו, אלא אך ורק לשיחה
המוקלטת. מתוכה דלה את הקטעים שנראו
לו כהודאה באשמה. השופטים מצאו גם
את ה״דבר־מה״ המישפטי, הדרוש כתמיכה
בהודאת נאשם. הם ראו בשקריו תמיכה
בהודאה ימצאו תמיכה נוספת בסוג דמו
וזרעו.
השופטים דחו את דיבריהם של שני
פסיכולוגים נודעים, שהביאה ההגנה, ש קבעו
כי הנאשם מפגר מעט בשיכלו,
ואינו יכול לתחנן ולראות דברים באופן
כוללני. לדעת השופטים לא הספיקו הפגי שות
הקצרות, שבהן ראו הפסיכולוגים את
הנאשם, כדי לבסס מסקנות אלה. להיפך,

אמור אינה אמת. אלא יש ללמוד על ער־מומיותו
הרבה של הנאשם, ועל רצונו
להרחיק עצמו מביצוע העבירה, ולערפל
את המידע שדלף לאוזני העד אל-עביד.״
,למיקרא תמליל ההודאה ופסק־הדין,
קשה להתעלם מהפער העצום בין רועה*
העיזים, האנלפבית, חסר הידע והתרבות,
שבילה את מרבית חייו הקצרים בין ה כבשים,
ובין השופטים הנכבדים, בעלי
התרבות המערבית ועשרות שנות לימוד
ומחקר. כל מילה הנאמרת בציוריות מיז־רחית
מתפרשת בבית־המישפט בצורה
מתוחכמת וערמומית. השופטים מתעלמים
מדמותו של הרועה, שמצא עצמו לכוד
בין כתלי בית־הסוהר, כאשר כל העולם
נגדו. תוצאות הבדיקות של חכמי־המיש־טרה,
שהיו ככישופים בעיני הבדואי,
הוכיחו כי זרעו ודמו נמצאו בגופה של
המנוחה. הוא לא הבין כי קרוב ל־,־/ס60
מהאוכלוסיה נכנסו להגדרה זו, וחשב כי
ההוכחה היא ״מן אללה״ .׳ומיהו הרועה
שיתקומם נגדה?
מורה־הנהיגה שלו קם נגדו, וגם חברו-
לצרה ובן־שיבטו הקליט את שיחתו ומסר
אותה למישטרה.
דבר נוסף, שכימעט שאינו מופיע ב
עדרו
רעה ליד מושב קדימה בשרון, הור שע
בנסיון לאנוס נערה.
באותו מיקרה התיידד הבדווי הצעיר
עם הנערה היהודיה, ויום אחד היא
הגישה תלונה במישטרה שהוא ניסה לאנוס
אותה. כאשר נחקר הכחיש בתחילה הכל,
אבל עוד באותו יום הודה במישטרה,
בעברית, שבה אינו שולט עד היום, כי
אומנם ניסה לאנוס את הצעירה.
השופט מפקפק
ן * מ״טפט הוכרע על פי הודאתו, ו י
י נידון לשנת מאסר. כרגיל אין אפשרות
להעלות עבירות קודמות של נאשמים
לפני מתן פסק־הדין. הדרך המישפטית
היחידה המתירה זאת היא כאשר רוצים
להוכיח ״שיטה״ .התובע ניסה להכניס את
העדות בצורה זו, אך בית־המישפט דחה
את בקשת התובע, ולא נתן לו להעלות
זאת כעדות כשרה. אבל השופטים שמעו
את הדברים תוך כדי הטיעון, ואין ספק
כי הללו השאירו את חותמם הכבד בלבם.
אל־טורי נידון למאסר־עולם.

פרקליט ישראל
לבד נגד כל העולם

קולנוע סרטים סרט ג<ר1לל־
״סרט זה מוקדש לאומה האלמונית ה חדשה,
הרביעית בגודלה באירופה, אומה
של 11 מיליון מהגרים ועובדים זמניים,
שעברו צפונה כדי לנצל את אוצרותיהן
של המדינות המשגשגות והביאו לשם את
מינהגיהם המצחינים, את נימוסיהם המג עילים
ואת ניחוח השום.״
במלים אלה, כתובות באותיות קידוש
לבנה, התכוון דושאן מאקאבייב לפתוח
את סירטו החדש ביותר, מונטנגרו, הנק רא
גם על חזירים ופנינים. הכותרת אינה
מופיעה, בסופו של דבר, בראש הסרט,
וזה אולי חלק מן הכניעה של מאקאבייב
לכמה תכתיבי הפקה, שבלעדיהם לא היה
זוכה לשוב ולעבוד באולפני הסרטים, אח רי
שבע שנים של שתיקה כפויה.
המפיק השוודי, בו ג׳ונסון, שנטל על
עצמו את סיכון ההשקעה בסרט, קבע עי-
מו מראש :״זאת חייבת להיות בראש וב ראשונה
קומדיה קלילה, המדברת בשפה
מובנת לקהל הרחב והמטובלת ברוטב
עשיר של פילפל מיני.״ כותרת פתיחה
מן הסוג הזה, היתה עשויה להפחיד חלק
מן הצופים, ומאקאבייב, שהתגעגע אל ה קהל,
נאלץ לוותר עליה.
יוגוסלאבי זה, שהוא, אולי, הקולנוען
החצוף, הנועז, השנון והמקורי ביותר ה פועל
היום בקולנוע (כאשר מאפשרים לו
לפעול — סירטו ד,אח1ון היה ב 1974
הרכין ראש•
התוצאה: מונטנגרו — סירטו האחרון
שיוצג בישראל בסוף חודש זה, בנוכחותו
האישית של הבימאי — נחשב למיסחרי
ביותר בכל סירטי פסטיבל קאן, האחרון.
הוא כיסה, במפתיע, את כל הוצאותיו של
המפיק, ג׳ונסון, ונמכר בכסף רב בכל
חלקי העולם.
מעריצי מאקאבייב, שלא נטשו אותו
גם כאשר כל־כך הרבה מתוכניותיה ב שנים
האחרונות, עלו על שירטון, שמחו

מועדון דידה שד פועלים פדקניים כסירטו שד מאקאכייב ״מונטנגרו״
אבר־מין מכני על גלגלים

בשימחתו• הדרך
לפניו שוב.

אל האולפנים

נפתחה

קילקדו את האורגיה. מי שזוכר
את מרט מתוק יודע שמאקאבייב אינו נמ נה
עם הביישנים, שחוששים לשטוח על
הבד את מחשבותיהם. להיפך. הוא משתמש
בתמונות הבוטות והחריפות ביותר,
אבל לא פעם גם בפיוטיות ביותר, כדי
להבהיר את כוונותיו בצורה שאינה מש תמעת
לשתי פנים. מה שהפריע לשוק ב
סרט
מחוק היתר. התיסבוכת האידיאולוגית
שלתוכה השליך את צופיו, כשהכריח או תם
לא רק לחשוב, אלא אפילו להפעיל
את מיטען הידיעות שיש להם. ומה עושה
מי שאין לו מיטען כזה?

כשבתפקיד ראשי מופיע אבר־מין גברי
מיכני, הנע על גלגלים?
עודם שונה. כל אלה, כמובן, רק סמ לים
חיצוניים למה שמאקאבייב רוצה לו מר.
בסרט יש אמנם עלילה, השונה במהו־

מאקאבייב: :אני בא מעולם העתיד!
הבמאי היוגוסלבי דושאן מאקאבייב
צוהל שוב. אחרי שבע שנות שיתקה הציג
בקאן את מונטנגרו, סירטו ד,הדש ווכה
להצלחה, אפילו מיסחרית. ברא־ון מיוחד
שהעניק להננולם הזה סיפר על תלאותיו
בדרך להגשמתו, על יחסו לסוציאליזם
ועל יחסו של המישטר בארצו אל סר טיו,
ואיך כימעט בא לעשות סרט ביש ראל.

מספר
מאקאבייב:

במשך שבע שנים כתבתי כשני תריסרי

במאי מאקאבייב
כמעט בישראל

סרטים. דיברתי עם אלף ומאה מפיקים
ובכל פעם שנידמה היה לי שהנה מצא תי
את המממן לסרטי וכי אני עומד
להגשים את תוכניותי, מצאתי את עצמי
כמו צ׳ארלי צ׳אפלין — ניכנס לבית דרך
הדלת ומוצא את עצמי שוב בחוץ. כש הייתי
בפאריס הוצע לי אפילו לבוא ל ישראל.
בא אלי המפיק שלמה מוגרבי
ואמר לי — מדוע לא תבוא אלינו? וב אמת,
מדוע לא — היה לי אפילו סיפור

418 -1

יוגוסלבי נפלא שהתאים לירושל־ם. היה
זה סיפור על חייט קטן שאהב מאוד
את ישו ורצה לעזור לו לסחוב את ה צלב.
וכך נצלב החייט תחת ישו וישו
נעלם — איש לא יודע לאן. אך המפיק
אמר לי שסיפור כזה לא בא בחשבון
בישראל. אולי בפעם אחרת בעתיד...
סיפרו לי שגנבו ממני רעיונות. לא
איכפת לי. רעיונות הם חופשיים. אם
לואי מאל החליט להראות אשה מיניקה
אשה בירח שחור כמו בסרט מתוק שלי.
אם זה עזר לו ביצירתו — שיבושם לו.
אם בטומי שחה הגיבור בתוך שעועית
כמו בסצינת הטביעה בשוקולד בסרט
שלי, לא איכפת לי. אם גונבים ממני
רעיונות אני ממציא רעיונות חדשים.
שני סרטי האחרונים, מיניתורי האור גניזם
וסרט מתוק לא הוצגו ביוגוסלביה,
ואחרי שעזבתי ב־ 1972 הפסיקו להראות
שם את סרטי האחרים. כמה מנציגי מו לדתי
בחוץ־לארץ ידידותיים מאוד כל פי,
ואחרים לא, אבל נתנו לי להבין
שהדלת אינה סגורה בפני לגמרי. גם אם
מבחינה פוליטית המצב נות עבורי היום,
קיימת בעיית הכסף. מה לס, שלפי קצב
חילופי־הגברי במישטרים שם, גם אם
פוליטיקאי מסויים מחבב אותך יש סי כוי
סביר שייעלם מן המפה אחרי כמה
חודשים.

גדלתי על ברכי הסוציאליזם ועל ה רעיונות
הקומוניסטיים. במערב אני מציג
את עצמי בפגי האנשים :״אני בא מעולם
העתיד שלכם. ראיתי את העתיד וזה לא
עובד״ .אני חושש שעדיין לא הגיע הזמן
להשתלטות הסוציאליזם על העולם. אין
בפי תשובה לבעיות הכלכליות היום ב עולם.
הקאפיטליזם האמריקאי קרוב יותר
לאידיאלים המהפכניים הישנים, של הג שמת
שיוויון לכולם, ושל השבעת רעבו נם
של ההממים.
בסירטי רואים אדם יוצא כשהוא מבו הל
ונרעש מתוך באר וצועק: מהרו, קחו
את אחי לבית־חולים יש לו סכץ בראש!
אחר כך מסתבר שמי שתקע אח הסכין
בראשו זהו האח בעצמו. זו דמותה של
ארצי: אח מכה אח ואחר כך רץ להציל
אותו.

קארול דור יונקת משדיה שד אשה ב״סדט מתוק״
רעיונות הם חופשיים

במילים אחרות: זוג מתעלס במיטת
סוכר, מישגל על שולחן מיטבח, אבר־מין
מצופה זהב אצל הגבר ומקושט בפר חים
אצל האשה — כל אלה מרכיבים
מיסחריים בהחלט. אבל שירי מהפיכה,
אוניה שעל חרטומה מתנוסס דיוקנו של
מארקס וגוויות של ילדים בשקי פלאם־
טיק ושאר הסמלים המסובכים, קילקלו
את תמונות האורגיה שהסוחרים רצו לר אות
בסרט.
במונטנגרו התאפק מאקאבייב יותר. רו צים
קומדיה מיסחרית? בבקשה. לא יהיה
כאן שום דבר שיטריד את שנתכם יתר
על המידה. אבל ג׳ונסון, המפיק, הבטיח
לו מראש, שאם ישמור על המיסגרת החי צונית
כמו ילד־טוב, אז מותר יהיה לו
להכניס את הברקותיו הפרטיות, ככל ש ירצה,
בין השיטין.
וזאת בדיוק הוא עשה. וכי אצל מישהו
אחר אפשר למצוא ברנש שסכין תקועה
לו במיצחו, צועד בשלווה סטואית אחרי
קטטה? איזה במאי היה מעז, למשל, לה עלות
על המסך, מחוץ למיסגרות פורנו־גראפיות
גרידא, בלט אירוטי מתוחכם

תה מזו של סרטיו הקודמים: אשתו האמ ריקאית
של איש עסקים שוודי שנותרת
בגפה ביום השנה החדשה, נקלעת למוע דון
לילה של פועלים בלקאניים ומגלה שם
עולם שונה מעולמה המצוחצח. היא חוזרת
הביתה אך שום דבר לא יהיה עוד
כפי שהיה.
מאחורי המיסגרת העלילתית הזאת, אפ שר
למצוא שוב את הנושא שהטריד את
מאקאבייב מאז ומתמיד: החברה האנו שית
כגורם שמדכא את הפרט, והקידמה
המשכללת את החברה אבל מחמירה את
הדיכוי במקום למתן אותו.
מתוך תיאור אורח־החיים המסודר וה־מהוגן
להפליא של מארטין ג׳ורדאן, איש
העסקים השוודי ורעייתו, מארילין, גיבו רי
הסרט, מבצבץ הלעג של הבמאי. החוקים,
המוסכמות, המותר והאסור באים
לידי ביטוי משעשע במיוחד.
לעומת החברה השוודית המתנוונת׳,
יש בפועלים הזרים, המהגרים שטרם הש תחררו
ממושגי החיים של רועי־הצאן ב הרי
הבאלקאנים, היוניות, כנות, וקשר
ישיר לחיים. גם כשהם מדברים זה עם זה,
העולם הזה 2296

עושים אהבה זה עם זה או מתקוטטים
ותוקעים זה בזה סכינים, הם נשארים נא מנים
לריגשותיהם ולעצמם.
מאקאבייב משווה חברה אחת לחיות ב כלוב,
וחברה שניה לחיות חופשיות, ואין
ספק לצד מי מהן נוטה ליבו. הקידמה
מביאה את מארטין ג׳ורדאן אל מיטת ה פסיכיאטר
שלו, ותמונת השניים, לבושים
בחלוקים לבנים, על רקע ריהוט מודרני
של פלדה וזכוכית, היא מעין נבואה של
ניוון עתידני.
ואילו מנגד שובה של מארילין למקו־

מילזזכות בני
אור בבני חו שך
אכסקא לי בו ר (סטודיו, תל-
אביב, אירלנד) — ג׳ון בורמן הוא
במאי המנסה בבל אחד מסרטיו
להציג התמודדות בין שני קצוות מוסריים כדי להוכיח
שאינם יבולים להתקיים זה ללא זה. לצורך זה הוא משתמש,
הפעם, באוסף האגדות על המלך ארתור ועל אבירי-
השולחן־העגול שלו.
התסריט נאמן בעיקר לספר שנחשב כמהימן ביותר
בנושא זה ,״מותו של ארתור״ מאת מאת סיר תומאס
מאלורי, סופר בריטי בן ימי־הביניים. תחילתו במעשה
אונס, שכתוצאה ממנו נולד ארתור, והמשכו בפרשת החרב
האגדית, אבסקאליבור, שהמחזיק בה הופך בלתי מנוצח,
אולם רק יחיד״סגולה ראוי לאחוז בה. הסרט מתאר את
פרשת התגלותו של ארתור, היחידי שהצליח להוציא את
תחרב מן הסלע והדרך שבה איחד מאחוריו את אבירי
אנגליה, את נישואיו, את פגישתו עם לאנסלוט, ואת
האהבה האומללה של האביר מן האגם למלכתו היפה.
הוא מספר על החיפוש אחרי הגראל, אותו גביע שלפי
האגדה נאגר בו דמו של ישוע והמסוגל לתת תשובות
לכל שאלות האדם, ולבסוף על ההתמודדות הסופית בין
ארתור ומורדרד והתמוטטותה של אגדת אבירי-השולחן-
העגול.
במבט ראשון אפשר לחשוד שמדובר כאן בסרט לילדים,
עם מעללי גבורה של אבירים, סוסים הדוהרים והשריונים
הנוצצים. אולם כמה סצינות חריפות במיוחד, כמו האונס
או חלק מן הקרבות, מעידים מייד שההצגה מיועדת לעי

הלן מורן ונייג׳ל טרי: אגדות למבוגרים
ניים בוגרות הרבה יותר. מה שעניין באן את בורמן הוא
לא רק שיחזור של תקופה (הזוכה בכל מיקרה לתשומת
לב רבה) ,אלא בעיקר הקשר שאין לנתק בין העידן
הנאור של שיוויון וחופש, שמסמל ארתור, לבין המחשבים
והאמונות הטפלות, שמסמלים יריביו. וכדי לקשר בין שני
אלה, מציב בורמן במרכז את מרלין, אותו קוסם אגדי
שהוא מורה דרך לארתור, מעצב דמותו, מבשר הקידמה,
אבל גם זה שקובר קידמה זו, באשר מסתבר שהמין האנושי
אינו מובן לה עדיין.

סיפור לאשה ולמרגל דראכיץ כ״כדסתורי האורגניזם״
הסוציאליזם לא עובד

רות, מוביל אותה אל אסמים מזוהמים,
תינוי־אהבים-על שקי־תבואה ושיחרור מ כל
המעצורים והחרדות — שהם בעצם
יעודו של הפסיכיאטר.
עימות הקולות בפם־קול — התפרצות
הלחנים הדרומיים בתוך הסדר הצלילי של
הצפון (העלילה כולה מתרחשת בשטוק-
הולם) — מדגיש עוד יותר את מוסר
ההשכל: לא הפנינים מבוזבזות על חזי רים
אלא להיפך. חבל להרעיל חזירים
בפנינים.

תלד הצחוק
זו היתר- .תוכנית כמו תוכניות רבות
אחרות בעולם הסרטים. היו שחשבו כי
לא תתגשם לעולם: מילא, מרטין סקור־סיזה
עם רוברט דרדנירו הם כבר זיווג
בדוק (נהג מונית, השוה הזועם) ,אבל
מה יעשה ג׳רי לואיס במרק הזה? ומה
לדה־נירו הזועם בסרט קומדיה?
היות כבר אין כל ספק: אחרי שלוש
שנות הכנה ושני חודשי הסרטה בניו-
יורק, עומד מלו הצחוק, בבימויו של
סקורסיזה, בצילומו של פרד שורר וב כיכובם
של דה־נירו ולואים, לפני סיום.
המפיק ארנון מילצ׳ן שהכיר את דה*
נירו לפני יותר משלוש שנים והביאו
פעמיים לישראל, לא זכה אומנם להגשים
את חלומו — להסריט עם דה־נירו את
הביאוגרפיה של משה דיין• אך לעומת
זאת הצליח להפגיש יחד את מי שנחשב
היום לשחקן הדרמטי המעולה ביותר של
ארצות־הברית, עם מי שנחשב לקומי-
קאי המפתיע ביותר של ארץ זה. מה גם
שלאחר סירטו העבודה לא בשבילנו זכה
ג׳רי לואיס להכרה מחודשת של הבי קורת
האמריקאית שהיתר. חלוקה עליו
זמן רב.
וכך נולד מלו הצחוק במחיר של אר-
בעה־עשר וחצי מיליון דולר, בהפקה
עצמאית של מילצ׳ן ובהפצה של חברת
פוקס. השמועה אומרת שהסרט יהיה מו עמד
לאוסקר, וכי יש לו סיכויים רצי ניים
להחזיר את השקעתו בריבית דרי-
בית.
הסרט מספר על קומיקאי צעיר ושאפ תן,
רוברט דה־נירו, שאינו בוחל בשום
אמצעי כדי להגיע לתוכניתו של הקו מיקאי
הוותיק, ג׳רי לנגפורד, שהוא ה שחקן
ג׳רי לואיס.

חוד המחט (מוגרבי, תל-אביב,
ארצות־הברית) — פרשיית ריגול
דימיונית, שייכת לאותן מעשיות
מיבניות שבהן כל צעד בסיפור מתוכנן בכבדות ובצורה
גלויה. הדמויות הן בובות מתובנתות מראש להתנהגות
מסויימת, הבל קורה בדיוק כפי שקרה בעשרות סיפורים
דומים מסוג זה, והחידוש היחידי, אולי, הוא בעצם העובדה
שבזמן האחרון פשוט מיעטו לעשות סרטים כאלה.
מעשה בבן אצולה גרמני השתול בתוך בריטניה הגדולה,
במילחמת העולם השנייה, משם הוא שולח מידע
חסוי ישר לפיהרר, שסומך עליו יותר מאשר על כל מקור
אינפורמציה אחר. שעה שה״מחט״ (שם הצופן של המרגל)
משתיק את בעלת ביתו לנצח, מציג הסרט, במקביל, זוג
בריטי צעיר, טייס ובחירת־ליבו, הנישאים ויוצאים לירח
דבש, אבל נפגעים בתאונת דרכים עוד לפני שהגיעו למיטת
הכלולות. בצופי קולנוע מתורגלים, מבינים הבל שהמרגל
והזוג הצעיר, עתידים להיפגש בעתיד.
ואכן, ארבע שנים מאוחר יותר, יושב הזוג באי סקוטי
נידח. הבעל ממורמר ומתנכל לאשתו, משום שאיבד בתאונה
את השימוש ברגליו ואינו יכול עוד למלא את חובתו
למולדת. האשה סובלת בשקט אצילי, נושאת בגאווה את
מר גורלה ומטפלת בבנה היחיד. בינתיים מפלס לו המרגל,
בעזרת סכין קפיצית, את דרכו מלונדון צפונה, שם ממתינה
לו צוללת נאצית.

סאתרלנד וקורבן: פגישה בלתי נמנעת
הפגישה בלתי נמנעת, והתוצאות גם כן. וכי מה אפשר
לצפות מאשה רעבה לאהבה וממרגל שחי ארבע שנים
רק עם סכין קפיצית י כמובן, ללילות אהבה סוערים.
דונאלד סאתרלנד זבה כבר בתפקידים מרתקים יותר
מן ״המחט״ בעבר, וקייט נליגן ראויה בהחלט לתפקידים
יותר מעניינים בעתיד.

דה־נירו לא חסך שום מאמץ וערך
תחקירים בנושא, כפי שהוא נוהג לעשות
בכל תפקיד שהוא עומד לגלם. הוא עקב
אחרי קומיקאים ולמד את אורח חייהם
ובעיותיהם. אין מילים בפיו כדי לתאר
את עזרתו ומסירותו של רואים :״הוא
טוב מאד, מיקצועי מאד, ויצא מעורו
כדי ללמד אותי את סודות המיקצוע״.
ואילו סקורסיזה, שאינו ידוע כקל ביותר
בעבודה, חלק ללואים, שגם הוא מוכר
כאגוז קשה, שבחים :״הוא היה לי לעזר
רב בכל הנוגע לתנועות הגוף ולתנועות
המצלמה. ידעתי שאני יכול לסמוך
עליו״.
אחרי משמע האוזניים לא נותר אלא
לחכות למראה העיניים.
תדריך חובה לדאות:
סקורסיזה מילצ׳ן ודה־גירו,על גימוז הצילומים של ״מלך הצחוק״
מילצ׳ן מפיק — פוקס מפיצה

ת ל ״ אגי ב —
טים, כונ ב עולה,
ירושלים —
לדעת על המין,
רה־הפחם.

אנגי ורה, אנשים פשו זוהר
בדשא, שיזור.
הכפיל, כל מה שרצית
ברובייקר, בתו שק כו־

שידור
צלי׳ג
אללי, סיני1
• לשימעון יקדתיאל, שסירטו ה־תעודי
המידבר היה דוגמה מצרינו! לסוג
מסויים של יצירות ישראליות: יומרנות
הזועקת לשמים, ללא מסר וללא תוכן כל שהו.
הסרט, שבא כביכול לתאר את ״מיד בר
סיני כמקור־השראה לאמנים יוצרים,
המנצלים את ההזדמנות גם לפרידה״ ,היה
תיאור משעמם ומנופח של טיולם של כמה
אמנים במרחבי סיני. אלה, לפחות, יצאו
נשכרים: הם זכו בטיול חינם על חשבון
הטלוויזיה.

מאחרי הקלעים
שיקול3 >(1ט
מדי בוקר, כאשר פותחים כתבי מבט

וראשי השולחנות במחלקת החדשות
הטלוויזיה את עיתוני הבוקר שלהם,
מתמלאים חרון וזעם. הם עוברים
ה״סקופים״ של היומונים, ובוחנים
ההחמצות שלהם.
מאוחר יותר, בישיבת־הבוקר היומית
שלהם, הם מטיחים בעורכי מבט את תיס־כוליהם.
כמה מהסקופים שהוחמצו על־ידי
הטלוויזיה בחודש האחרון, כלל לא
הוחמצו, אלא נדחקו לקרן־זווית בידי ה עורכים.
ראשון
הסקופים היה ידיעה של מנשה
רז על מגעיו של יו״ר מיפלגת־העבודה,
שימעון פרם, עם נציג סעודי, שנערכו
בלונדון. מערכת מבט החליטה לדחוק
ידיעה זו למהדורת כימעט חצות. למחרת
צוטטה הידיעה בכותרות מאירוודעיניים
בעיתוני־הבוקר, ושימשה ידיעה עיקרית
במגזיני־הבוקד של גלי צה״ל וקול יש ראל.
את דיווחה של ידיעה זו בהצנעה,
נימק עורך מבט, מיכה לימור, בקבי עה
:״הדבר כבר פורסם לפני זמן רב.״
ביקורת נוספת שהוטחה באחת מישי־בות־הבוקר
עסקה בראיון שערך יואל
אסתרץ עם הרב הראשי שלמה גורן,
בערב שקדם להוראת הבג״ץ, המאפשרת
לארכיאולוגים להמשיך ולחפור בשטח ג׳י
של עיר־דויד. אחרי ויכוח נוקב בין אס־תדון
ללימור, קוצר הראיון לכדי מחצית
אורכו. לדעת רוב הכתבים, היה בראיון
המלא ערך חדשותי מובהק, שהטלוויזיה
החמיצה.
צופים חדי־עין הבחינו כי יומיים מתוך
שלושת ימי ביקורו של ראש־הממשלה,
מנחם בגין, בניו־יורק, בטרם הגיע לפגי שות
עם נשיא ארצות-הברית, רונאלד
רגן, בוושינגטון, דווחו טלפונית ולא ב־דיווח־טלוויזיוני
מצולם. במהלך יומיים
אלה נפגש ראש־הממשלה עם מנהיגיה
של יהדות ארצות־הברית, וניהל סידרה

של פגישות עם מנהיגים אמריקאיים על
משלוח מטוסי האיווקס לסעודיה. כתבי
הטלוויזיה כינו דיווח זה כ״חדשות ה מוגשות
בתחנת טלפון.״
מיכה לימור עצמו אמר על דיברי־הבי-
קורת :״אנחנו עוברים עכשיו תהליך של
שינוי. אין לי ספק שבקרוב יסתיים ׳תה ליך
בדק־הבית במבט, ושהדבר יתן תוצ אות
חיובית ברמת הדיווח...״

ה ב לי ץעל לו*דו1
הודעה נוספת שהועברה בין חברי מלי את
רשות־השידור היתד, הודעתו האישית
של חבר־המליאה, צבי זינדר, שהיה ב עבר
הרחוק מנהל הרדיו. ההודעה, שהי־תה
מיתקפה אישית על ידון,לונדון, אמ רה
בין השאר :״אני מוחה נגד עצם
העובדה שאדם שהשמיץ ברבים את הנ הלת
הרשות ומוסדותיה בכל הזדמנות,
בעל פה ובכתב, ולעיתים ללא רחמים ;
עובד המכוון את חיציו נגד אישים בכי רים
ברשות — משתתף כמנחה בתוכנית
יוקרתית וקבועה. לעובד כזה אין, לדעתי,
מקום כמנחה, המופיע מדי שבוע על ה־מירקע,
כאילו לא קרה דבר, והכל יפה
ושפיר.
״דומני שגם אם אין עילה לשחרר את
מר לונדון מעבודתו ברשות, הרי בוודאי
שאין מקום להחזיר אותו לטלוויזיה אח רי
חופשה ממושכת, כשהוא משובץ באחד
התפקידים המרכזיים בתיכנון החדש. ה מוסר
הציבורי מחייב את הנהלת הרשות
להעסיק אותו בעבודות הפקה, בתיבה וכ גון
אלד — ,עבודות שאינן נותנות לו את
האפשרות להופיע לפני הציבור, ובוודאי
שלא בתוכנית קרובה...״
בפתיח של מיכתבו הבהיר זינדר, בין
השאר :״כישוריו של מר לונדון לא היו
המניע להתנגדותי. אין ספק שהוא אחד
המנחים המוכשרים שבין עובדי הטלווי זיה,
שגדל בתוך המוסד ובעזרתו הגיע
למה שהגיע בגין כישוריו המיוחדים...״
הודעה זו, שהיא חסרת-תקדים בחרי פותה,
והמופנית באופן אישי נגד עובד
הטלוויזיה, מקורה בהתנגדותו העקשנית
של צבי זינדר לאישור מינויו של ירון
לונדון כמנחה התוכנית החדשה דילמה,
אשר אושרה בוועדת חמ״ה (חינוך, מדע
והסברה) ,בהתאם לנדרש בחוק רשות־השידור.
הבהיר
מנכ״ל הרשות :״זינדר העלה
את הסתייגויותיו. חברי־ד,וועדה (מיכה׳

ינון,

לוי־יצחק

הירושלמי,

המהפךשל רון

יו״ר רשות־ו־,שידורי, הפרופסור ראובן ירון, לא צידד בעמדתו העק רונית
של המנכ״ל, יוסף לפיד, לגבי זכותם של רשות־השידור וכל כלי־תיקשורת
אחר לקבוע מי הכתב הנשלח לראיין שר זה או אחר. המאבק, שהת־חיל
לפני כמה חודשים, כאשר פרצה המחלוקת בין יורם ארידור ואלייטע
שפיגלמן, העמידה את ירון בעמדת־מיעוט ברשות־השידוד. הוא הצדיק את
זכותו של שר זה או אחר לקבוע מי יראיין אותו.
פתחתי ואמרתי כי יש ל עניו הבט כללי. גישתו מל השר, אם אני מבין
אותה נכוו, אומרת, כי אין צורך בבדיקה ניטראלית, כי די בתחושתו הסוביקטיבית
של מי שמבקשים ל ר איין אותו כדי לבסס סרובו להתראיין ע״י כתב מסייים•
עם כל הכבוד, זאת היא עמדת אשר רשות השידור לא תוכל לאמץ לעצמה. ביישומה
על כלל אישי הציבור יתקבל המצב הבא: כאשר מז מיני ם איש צי בו ר ל התראיין,
מוענקת לו מכללא האפשרות לפסול מר איין כלשהו, אשר אי נו נראה לו. ואם
פסילה ז ו לא תתקבל על דעתה של הרשות, ומשום כך הר איון לא יתקיים, כי אז
תהיה הרשות חשופה לטענה כי היא ״מחר*#ז״ את איש הציבור שמדובר בו, לשון אחרת,
כל איש צי בו ר יהיה מוסמר להחליט מי לא ירא יין או תו.

אין להניח כי תוצאה

כזאת תתקבל על גור מי הרשות, המינהליים ו ה צי בוריי ם גם יחד.

בישיבה החודשית של מליאת רשות־השידור חילק ירון בין המשתתפים
הודעה מודפסת, שבה פירט את עמדותיו בנושא. בחלק האחרון של הודעתו
אימץ היו״ר את עמדתו של המנכ״ל, ועמדת רשות־השידור כולה בנושא זה
(ראה גלופה).

הפרופסור ירון, שיצא לחו״ל בשליחות האוניברסיטה העברית (שבה הוא י
מועסק במחצית-מישרה, במקביל למחצית־ד,מישרה שלו כיו״ר רשות־ד,שידור),
העביר את היום שקדם ליציאתו מן הארץ, בסידרת פגישות בירושלים ובתל-
אביב עם ראשי תנועת החרות, כדי לתווך בין השר ארידור ולבין הדשות.

מרידוד, הפרופסור ראוכן ירון וד״ר
הינו נואף) החליטו לאשר את הצבתו
של לונדון כמנחה תוכנית זו. המסתייג
היחידי היה צבי זינדר. ההחלטה עברה
למרות התנגדותו...״
איש מחברי המליאה לא הגיב על הו דעתו
של זינדר.

מגישה דדיה מזור*
הרווח בין שיני כרמית ג״א שווה מיליונים

הסיבה למיתקפה אישית זו ש זינדר
על ירון לונדון, שאחד מחברי המליאה
קרא לה ״הבליץ על לונדון״ *,טמונה
בסידרת־מאמרים שפירסם ירון לונדון לפ ני
כמה שנים בעיתונות, ושבה הטיח בפני
חבריהם של מליאת־הרשות והוועד־המנהל
טענות על בינוניותם ואי־יכולתם להת מודד
עם הבעיות המורכבות של הטלווי זיה•
אחד ממותקפיו של לונדון באותם
מאמרים היה צבי זינדר — אשר נטר לו
כל השנים איבה. בשבוע שעבר מצא הז דמנות
להתנכל לירון לונדון.
אגב, זינדר מייצג במליאת רשות השי דור
מיפלגה שאינה קיימת עוד על המפה
הפוליטית של ישראל: מיפלגתו של ייג אל
ידין.

סוכני־ד,תיירות
אלה.
התוצאה היתה ביזבוז כסף בשילוחו של
הצוות. סוכני־הנסיעות הקדימוהו וטסו
ליוון כדי להסדיר את כל שצריך להיות
מוסדר.
אנשי כולבוטק לא אמרו נואש, וב-
עבודת־נמלים שינו את הכיוון. הם ערכו
תחקיר מקיף על מארגני קבוצות־התיור
למצריים, מחדליהם ואי־מיצוי הכתוב ב־פרוספקטים
שלהם. התוצאה היתה תוכ נית
שהוקדשה לתיירות הישראלית במצ ריים,
שפגעה פגיעה קשה בהכנסותיהם
של מארגני חבילות־התיור לארץ־היאור.
אחד מעובדי כולבוטק הבהיר שיש ב כוונת
התוכנית להמשיך ולעמוד על ה־מישמר
בנושא זה, ולמנוע את ניצולם של
האזרחים גם בימי החופשה שלהם.

במיסגרת השינויים שהוא עורך החליט
עורך נזבט, מיכה לימור, לחולל מהפי-
כה בין המגישים. עכשיו עומדים לרשותו
חמישה מגישים (חיים יכין, דן שי
פסקול

החרב
על לרמית

לון, אריה אורגד, דניאל פאר ויי
קוב
אחימאיר) .לימור החליט שכל
אחד מד,קריינים יגיש את מבט יום אחד
בשבוע. לחיים יבין אופשר להגיש פע מיים
בשבוע. יעקוב אחימאיר מגיש את
מבט מוצאי שבת, בלילות שבת את הש בוע
— יומן אירועים — מגיש עודד כן־

עמי.

במקביל החליט לימור לערוך שינויים
דומים בין קרייניות מבט (שרי רז, כר מית
ניא, דליה מזור וענת שרן).
שרי רז וענת שרן תגשנה פעמיים בשבוע.
אין ספק שהורדתם של יעקוב אחימאיר
וכרמית גיא ממנה של שלוש פעמים בש בוע
למנה של פעם בשבוע תביא לתסיסה
ולהורדת איכות ההגשה של מבט. ליאור
אינו מסתיר את מורת־דוחו מאופן ההג שה
של כרמית גיא. מנכ״ל רשות־השי־דור,
יוסף לפיד, מעדיף דווקא את סיג־נון־הגשתה
של גיא על זה של כל שאר
קרייני מבט. לפיד אף אמר, באחת מישי בות
המליאה, ש״ד,ריווח שבין שיניה שווה
לטלוויזיה הישראלית מיליוני לירות.״
שינויים אלה של לימור בסיגנון ההג שה
של מבט נעשו בהתאם לגישתו העק רונית,
שהמגישים הם מכשירים למסירת
החדשות, ותו לא.

איר נכ של ..כלי&וט?״
לפני כמה שבועות נכשלו אנשי כול־בוטק.
כאשר בתגובה על מאות פניות של
ישראלים אשר נפשו ביוון ובאיה, החלי טו
לשגר צוות, בראשות ירין קימור,
לרודוס, כדי לצלם ולדווח על אי־הסדרים,
תנאי־הלינה האיומים, תח־התזונה ואיכות
החופים שסופקו, כביכול, לנופשים היש ראליים.
מנכ״ל
הטלוויזיה עודד את שיגורו של
הצוות, שפנה אל אחת מחברות־ד,תיירות,
המארגנות את טיסות־הצ׳ארטר, והזמין
מקומות. אלא ששמותיהם של אנשי כול־בוטק
ידועים ברבים. הסוכן הבין מיד ב מה
מדובר, והידיעה על כך שוגרה לכל
* ״בליץ״ הוא ברק בגרמנית. הצבא
הגרמני במילחמת־העולס השניה דיבר על
בליצקריג (״מילחמת בזק״) .הבריטים
אימצו את המילה כדי לתאר את ההתקפה
האווירית הגרמנית על בריטניה ב־.1940

המארגנים

טיסות־נופש

תיווך נו סחאמ רי ק ה
במהלך אחת מתוכניות בחצי היום ראיין
המגיש, גבי גזית, מומחה לעכברים, ש השיב
בתשובה לאחת מהשאלות :״העכ ברים
מתרבים בהרבה, והם טובים מאוד
בהתנחלות גזית חכך בקולו במיקרו פון׳
צחק והניח תקליט על ד,מקול ו
צופי־טלוויזיה שטרם רכשו מכשירי־טל-
ורזיה בצבע, והתוהים על הסיבה לכך ש־תשדירי־השרות
הועברו ברובם לשעה
מאוחרת יותר, יגלו, כאשר ירכשו מכשי רים
ציבעוניים, כי רוב התשדירים הם
צבעוניים, ולכן הם מוצמדים לשידורי-
הצבע בעוד שהמומנה על הכנסות־המדינה,
אוריאל לין, מציע למנכ״ל
רשות״השידור יוסף לפיד, את ביטול
אגרת־הטלוויזיה תמורת תשלום של 330
מיליון שקל מצד האוצר לרשות־השידור,
תובע לפיד חקיקה מתאימה, שתבטיח את
הכנסות רשות־השידור, באחוז מוגדר מ הכנסות
המדינה• לטענת לפיד, בלי חקי קה
הולמת עשוייה הזרמת הכספים מה אוצר
לרשות להיות אמצעי־לחץ ן
חיטוט בארכיון של קטעי־העיתונות של
רשות־השידור גילה כי מאמרו של יועץ
דאש-הממשלה לענייני תיקשורת, אורי
פורת, שבו תבע למנות ״נציב עליון ל טלוויזיה״
(בידיעות אחרונות)23.7.76 ,
התבסס ברובו על שתי רשימות שפירסם,
קודם לכן, חבר הוועד־המנהל של הרשות,
אהרון פאפו בידיעות אחרונות ()22.6.76
ובמעריב ( )30.1.76ו השבוע תיערך
באולפני הרצליה הקלטה פומבית של ה תוכנית
חיים שכאלה, בהנחייתו של עמום
הפגישה הטלוויזיונית של
אטינגר
שר־האוצר, יורם ארידור, עם ראש ה־שולחן
הכלכלי בטלוויזיה, אלישע שפי
גדמן, שבמהלכה ראיין שפיגלמן בשתי
שאלות את שר־האוצר, היתה בתמיכתו
של הממונה על השגרירות האמריקאית,
שקיבל מידי ארידור את בקשת ישראל
לסיוע לשנת־ד,כספים . 1983 כמה מכתבי־החדשות
התבדחו ואמרו :״כל משא־ומתן
במיזרח התיכון חייב להיעשות, כנראה,
באמצעות האמריקאים. אחרי שהנרי
קיסיגג׳ר והנשיא ג׳ימי קארטר תיוו כו
בין ישראל ומצריים, תיווכו האמריק אים
הפעם בין ארידור ושפיגלמן.
* כקריינית בפתיחתה של ועידת־ההס־תדרות
השבוע.
העולם הזה 2298

בלאופונקט מכריזה על תחרות פרסים
מיוחדת במינה: כל הקונה טלוויזיה צבעונית
או רדידטייפ למכוניות בחודש ספטמבר —
ישתתף בהגרלה שבה יוגרלו 3פרסים
יקרי ערך:

פרס ראשון:
ווידיאו־טייפ7\/-100מ
פרס שני:
רדיו־טייפ ו\£55£1
פרס שלישי:
רדיו־טייפ ח0\/£עו\£1/
אל ת חכ ה לאוקטובר. קנ ה בספטמבר,
מלא א ת ספ ח הביטוח ושלח לבלאופונקט
(רח׳ בוגרשוב ,70ת״א).
ההגרלה.תיערך ביום ,22.10.81
באולם התצוגה של בלאופונקט, בנוכחות נציג
בלאופונקט בישראל, פרסומאי החברה
ורואה־חשבון מוסמך.

1<7אט?ט 9 81.4בלאוסונקט-בבל סחיר!
היבואן הבלעדי: טרכף יבוא בע״מ,רחוב בוגרשוב ,70 תל־ אביב.
המולת הזה

מלכת האיים

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

מלכת המים 81
לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחדי
ב ח סו ת

נסיעות ותיירות

נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון•

יום רביעי
16. 9
• רומי-או וג׳ולי־אייט
( — 0.00 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
עיבוד מוסיקאלי מונפש לאחד
מסיפורי האהבה הגדולים. ה גיבור
והגיבורה הם שני רו־

דון 0.30 שידור כצבע,
מדבר אנגלית).
גירסה מודרנית של האגדה
המספרת על מסעם של ברנדון
הקדוש וקבוצת נזירים איריים,
מאירלנד אל העולם החדש.
הקדוש ונדריו חצו את האוק יאנוס
האטלנטי בסירת עור
קטנה, והגיעו לאמריקה הצפו נית
במאה השישית לספירה,
כאלף שנה לפני קולומבוס.

סידרת טלוויזיה :

כצבע, מדבר אנגלית).
״מה קרה לבייבי ג׳ון 1״ (חלק
א׳) ביום שבו בנד, של סו־אלן
צריך להשתחרר מבית־החולים
ולשוב הביתה — הוא נעלם.

• מותחן: קווינסי
( — 10.50 שידור כצבע.
מדבר אנגלית) .הסרק ״ה
חולה
מעל לכל״ .שני חולים
אנושים נפטרים בשעת העב־רתס׳מבית־חולים
פרטי לבית ר,חולים
העירוני. קווינסי תובע
הסבר מד״ר דניאל וארני (ה שחקן
ג׳ורג׳ דילוי) ,שטיפל
בשני החולים בבית־החולים ה פרטי,
אך לומד לדעת שד״ר
וארני רק מוציא לפועל מדי ניות
אותה קבע מייל יית־

ההוכחות מצויות בידיו ו

* דיון: שיחה כשניים
10.50 שחור
לכן) .הפיזמונאית נעמי שמר

משוחחת עם הישראלית־ היו רדת
אראלה דים.

• סידרת בידור: בועות
11.05 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).

צ׳סטר מציע לדאטש לרצוח את
אל־פוארקו. דאטש מסכים, אך
מיד משנה את דעתו• מרי
בוכה במטבח וג׳וליוס הזקן
(בנה ג׳ודי) ,נותן לה כמה
עצות יהודיות, ומסביר לה כי
כל הרעות העוברות על מיש-
פחת קמפבל, הן מיבחן של
האלוהים. בני מישפחות טייט

• ספרות: מוס״ה
( — 8.30 שחור לכן).
ירחון בנושאי מו״לים וספרות.

• סרט טלוויזיה: החיים
היפים (— 0.30
שחור לכן, מדבר צרפתית)
.מחזה לטלוויזיה שכתב
המחזאי הצרפתי הנודע ז׳אן
אנואי, מי שחיבר בין היתר
את בקט, וואלס הוואדווים.
העלילה מתרחשת בימים של אחר
מילחמת העולם הראשונה,
בגרמניה, כאשר לנוכח עליית
השמאל חשים בני האצולה כי
הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם.
מישפחה מבני האצילים מובאת
למוסיאון המקומי, ועליה להציג
בפני המבקרים, מדי יום ביומו,
את אורח החיים הרגיל שלה,
כדי שבני המעמד העובד יוכלו
להיווכח עד כמה פסולים היו
מינה,גי האצולה.

• סרט ישראלי קצר :
כעקבות הר־סיני (10.55
— שידור כצבע, מדבר
עברית) .סרטו של יואל
שרון, שמתאר את גדעון (עמום
טל־שיר) שחזר הביתה מד,מיל־חמה,
ונמלט למידבר. בלילה
בו מתכונן גדעון לצאת עם
חבריו בעקבות הר־סיני, מו פיעה
לפתע אשתו, נעמי (אי ריס
ברנע) .לילה ארוך, מוזר
ורב-אירועים עובר על שניהם.

יום שלישי

רובוט ורובוטה: רומי־־או וג׳ודי־אייט
יום רביעי, שעה 6.00
בוטים מהמודרניים, המשוכ ללים
והרבגוניים ביותר, שירדו
אי־פעם מפסי־הייצור. הם מת אהבים
זה בזה, למרות העוב דה
שיוצרו על ידי שתי חב רות
מתחרות, מגאסטלר וסו־פרסולר,
שאינן חסמת במא מצים
כדי להפריד בין הש ניים.
אך סוף האהבה לנצח.

• מדע כידיוני: חלוצי
החלל (0צ — 0.שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.ספינת החלל אינה מצ
ליחה
להיחלץ מסערת החלל
אליה נקלעה. שדר המגיע פד
טרלנה מסייע לחלוצי החלל
להיחלץ מהסערה.

• סידרת טלוויזיה :
עולמו של ג׳ו (צ— 6.3
שידור כצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק ״התרמית״ מת

כיצד מגי קונה מחבר ל לימודים
תשובות לבחינות,
כדי להשביע את רצון הוריה.
אך היא מבינה שהמעשה היה
פסול, היא מבקשת סליחה ו זוכה
באמון מחודש מצד הו ריה.

סידרת בידור: ספינת
האהבה 8.03 שידור
כצבע. מדבר אנגלית)
.פרק נוסף בסידרה ה *

מספרת
על התקשרויות בין
נוסעיה של ספינת נופש אמרי קאית
בים־הקאריבי.

>• סרט טלוויזיה: כיצד
להכיר בחורות (10.00
— שידור כצבע, מדבר
אנגלית) .קומדיה רומנטית

המבוססת על רב־מכר נודע.
גיבור העלילה הוא צעיר שלו מיאל
ולא מתוחכם המגיע לניו־יורק,
שם הוא מנסה ליצור
קשרים עם נשים. בתפקידים
הראשיים: פרק מקקארן, רזי
ארנז ובס ארמסטרונג.

יום חמישי
17. 9
+תעודה: חיים עלי־אדמות
5.30 שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
פרק שמיני בסידרה, המייוחד
ליצורים מעופפים.

+תעודה: מסע ברג

שש נשותיו של הנרי השמיני
(5צ — 10.שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
הפרק ״אן בו לי ך מספר על
נישואיו השניים של המלך לאן
בולין, היולדת לאחר מכן עובר
מת. כדי לעזור להנרי להיפטר
מאן בולין, טופל עליה תומס
קרומוויל אשמה של בגידה
וגילוי עריות. קית מיטשל הוא
ד,נרי השמיני, ודורותי טויטין
היא אן.

יום שיש
18. 9
• סידרה לילדים :
היידי כת ההרים (3.00
— פם־קול בעברית, שידור
בצבע) .היידי מתאקל מת
במקום מגוריה החדש,
ומתיידדת עם פטר רועה העי-
זים. הסב הממורמר מתרגל
לנכדתו, ומחליט שהיידי תמ שיך
להתגורר בביקתתו.

22. 9
שרון: כעקבות הר־סיני
יום שני, שעה 10.55
החולים, ד״ר צ׳סטר
(ג׳יימס קיירן).

רולינס

יום ראשון
20. 9
* מולדת: ארץ אהבתי
8.03 שחור לכן).
תוכנית על ארץ־ישראל בהנ חיית
מאיר שליו.

• סידרת טלוויזיה :
לו גראנט 10.00 שידור
כצבע, מדבר אנגלית)
.הפרק ״פסולת״ .העי
תון
עומד בפני בעייה מוסרית :
האם לפרסם סיפור רב־חשיבות
לציבור הרחב, גם אם לא כל

וקמפבל מתאספים כדי להמתין
לאות מחוטפה של ג׳סיקה. ברט
קמפבל ממשיך במגעיו עם
המושל, בעוד המאפיה מתכננת
להוציאו להורג. במיפגש בין
דני לבין ברט, מתוודה דני על
אהבתו לאמו החורגת אני.
מגי, ארוסתו של ג׳ודי, מוזמנת
הביתה לראות את ג׳ודי החדש.

יום שני
21. 9
• בידור: צא מזה
( — 8.03 שידור כצבע,
מבדר בעברית) .שעשועון
בהנחיית יהודה ברקן.

• בידור: פרברים
וידידיס 0.15 שידור
כצבע, מדבר ומזמר עברית)
.צמד הפרברים מארח
את חווה אלברשטיין, מתי כספי
ולהקת ברור חיל.

• סרט קולנוע: חש- תמיד כהיריס
ימיים
( — 10.00 שידור כצבע,
מדבר ומזמר אנגלית).
סרט מוסיקאלי של ג׳ין קלי
המהווה המשך לסרטו הנודע
יום אחד בנידיורק. הסרט
מפגיש שלושה מלחים במעין
פגישת מחזור, כשכל אחד מהם
כבר עיצב לעצמו דרך חיים
משלו. בתפקיד הראשי מופיע
ג׳ין קלי, ולצידו דן דיילי,
מייקל קיר והרקדניות־זמרות
דולורם גריי וסיד צ׳אריס.

שבת
19. 9
• סידרת טלוויזיה:
דאלאס 10.00 שידור

טכס בחירת מיס תבל 1081
יום שלישי, שעה 10,00

#צרכנות: בולכוטק
( — 8.30 שחור לכן).
!• תעודה: פרופסור
יעקב קלמן מן (— 0.30
שחור לבן) .עולמו של ה מנהל
לשעבר של בית־החולים
הדסה בירושלים, ושל בני
מישפחתו, שרובם רופאים.

* בידור: טקס בחירת
מלכת היופי העולמית
— 10.00( 1081 שידור
בצבע, מדבר אנג לית).

רב־מכר: סיפורו
של חייל 10.55 שידור
כצבע, מדבר נאג•
לית) .סם משמש סניגור ב-
מישפט בנו של רוצח בצבא.
לאחר מכן הוא נשלח למזרח-
הרחוק כדי ליטול חלק במיל-
חמה בין סין ויפאן, בעוד קורט
ממשיך להתקדם בקאריירה ה צבאית
שלו בוושינגטון.

או מ רי ם ...מ ה הם אומרים ...מה הם או מ רי ם ...מה הם אומר•..

אבנר ש א?: ,

כ ר מי ת

גי א:

אמוון ו 3 ,ר: ,11

היזהרו בבני־עניים ״קריינות זה מיקצוע , ,עו ווידן
שמהם תצא תודה! לא דוגמנות צמות! גםבן ־ אדם ! ׳

הו א

פרופסור אבנר שאקי הוא יליד צפת, דור שישי בארץ,
בן לאם ממוצא מרוקאי ולאב ממוצא איטלקי־תורפי.
הפרופסור למישפטים באוניברסיטת תל־אביב, חבר כנסת,
וסגן שר״החינוך בכנסת השביעית, רותח מזעם.
הבעיה. העדתית שהתעוררה אחרי הבחירות מרתיחה
אותו. שנים, כן הוא מספר לי, הוא מנסה ללחום
בפער העדתי הנובע, לדעתו, מחוסר מתן הזדמנות
להשכלה לבני עדות־המיזרח. שאלתי אותו :

+האם גלי השנאה ההדדיים הנשפכים
כימים אדה כעניין הפער כין אשכנזים וספרדים
הם לרוחו ז־ האם כך לדעתה צייד לטפל
ככעייה העדתית ז־צריו
להימנע מטונים גבוהים ומביטויי שינאה. זה לא
ישרת שום מטרה. אני בעד צימצום הפערים ובעד
שיוויון. על כולנו, בני מיזרח ומערב, להירתם למניעת
גילויי איבה, אחרת המצב יביא למילחמת אחים, תהו
הדבר האחרון שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו.

• מהו לדעתך, מקור הפער העמוק ה־מכיא
לגילויי השינאהז
ביטויים מהסוג של הם ואנחנו, טעוני טיפוח עדות,
אנשי שוליים — וכל ביטוי נוסף רק מעמיק את הפערים.
ואל תשכחי את הבורות שהיא אם כל חטאת. פרופסו רים,
עיתונאים, סופרים ומחנכים, אינם יודעים דבר על
המורשת המזרחית ויש להם רגש התנשאות על תרבות
המזרח. הם שוכחים שאנחנו, בני התרבות המזרחית,
קדמנו להם ונשרוד אחריהם. הם אינם יודעים כי יהדות
האיסלאם יצרה תרבות עצומה עוד לפני שתרבות המערב
הביאה דיבורים על צ׳חצ׳חים ועל אספסוף.

+מדוע לדעתך, רכים המשכילים כקרכ
כני עדות אשכנז מכקרכ כני עדות המיזרח ץ
כסגן שר־החינוך לחמתי למען מתן מילגות לבני
עדות המזרח. אי־אפשר למנוע־ מציבור גישה אל הקת-
רות ואל מוסדות החינוך.

• אתה כאמת סכור כי השכלה היא עניין
של כסף לא עניין שד חינוך ץ
פל. הטענות הגזעניות של סמילנסקי וחבריו,
שביקשו לחפש פיגור תורשתי אצל בני עדות־המזרח,
צריכות להיזרק לפח. צריכים לחפש פיגור אצל אלו
שמחפשים פיגור תורשתי. גדולי ישראל היו בני עניים.
צריך לזרוק לאשפה את כל ריגשי העליונות של
מחנכי, סופרי ועיתונאי ישראל, וצריך ללמד אותם
אלף־בית של תרבות המזרח. הזהרו בבני עניים שמהם

תצא תורה !

אני יודעת שהפעם הראיון טלי עם קריינית הרדיו
והטלוויזיה כרמית גיא אינו ״בלעדי״ ,אולם לא יכולתי
להתעלם מהשערורייה שבהחלטתו של עורן ״מבט״
החדש, מיכה לימור, שהחליט לצמצם את שעות הופעתה
של כרמית ב״מבט״ לפעם אחת בשבוע, ביגלל
הופעתה החיצונית.
כבר הקדימה אותי העתונאית בלה אלמוג, כשכתבה
בדיוק את מה שחשבתי אני :״לפי קנה המידה
שלו עצמו, הוא לא היה מסוגל לעבור את הרמפה״.
טילפנתי אל כרמית כדי לשאול אותה איך היא
מרגיש אחרי שחטפה עלבון צורב ולא-מיקצועי שכזה :
זכותו של עורך חבט לצמצם את שעות העבודה שלי,
אך אינני מקבלת בשום פנים ואופן את שיקול דעתו.
אני לא יכולה להבין אותו. לבוא ולהגיד לי שאני לא
מתאימה אחרי עשר שנים שאני עובדת בטלוויזיה? והוא
מודה שאני קריינית טובה.

מהם לדעתך המניעים של מיכה לימורז־

יכול להיות שהוא לא אוהב אותה. אז מה ן אני יכולה
להביא שניים אחרים שדווקא כן אוהבים אותי. הוא
לא יכול לכפות את הטעם האישי שלו על כל המדינה!

לימור ז
מתי
נודע לך על החלטתו של מיכה

בל המהפיכה נעשתה מאוד מאוד בשקט מאחורי גבי.
מסתבר שכל החבר׳ה במחלקה ידעו עוד לפני במה
מדובר. כל השנים שבהן אני עובדת בטלוויזיה נמנעתי
במכוון מלעסוק ברכילות, עשיתי את עבודתי והלכתי
הביתה. דברים נודעו לי תמיד לאחר מעשה.
פיתאום הרגשתי שאני עובדת פעם בשבוע. שאלתי
למה? אמרו לי שזוהי החלטה של מיכה. טילפנתי אליו
ושאלתי מה העניין, הוא אמר שהוא חושב שההופעה
של דליה מזור וענת שרן טובה משלי, והוא רוצה שיראו
אותן יותר. הוא אומר שהגשת מבט זו גם הופעה, לא
רק קריינות. נשארתי בלי אוויר. כדי לא לבכות לו באוזן
סגרתי את השפופרת. זה היה נורא מעליב.

+מה את מתכוונת לעשות ז־אין
לי מושג. מילחמות אינן הדרך שלי. קריינות
היא מיקצוע, לא דוגמנות צמרת. אילו רציתי להיות נערת
זוהר הייתי עובדת במקום אחר, לא כקריינית טלוויזיה.

במישפט המתנהל עתה נגד קציני חמישטרה לשעבר,
שאול מרכוס ויהודה אלבז, הנאשמים במסירת
עדות שקר במישפטו של עמוס ברנס, שהורשע ברצח
החיילת רחל הלר, מייצג שאול מרכוס את עצמו. את
הנאשם השני, יהודה אלבז, מייצג עורך״הדין אמנון
זיכרוני. שאלתי אותו :

• האם לדעתך יכול נאשם שהוא גם עו* ־
רך־דין לייצג את עצמו?
אם הוא יכול לייצג אחרים, אין מניעה לכך שייצג
את עצמו. עורך דין מקביל למתרגם, אך להבדיל ממתר־גם
לשוגי, המעביר מילולית מסר מסויים, עורך־דין
מתרגם בצורה שונה, כי הוא מעביר מסר פוטנציאלי
מטעם הלקוח. מישפט הוא מעין דיאלוג בשפה מסויימת.
אדם שיש לו כישורים ומסוגל לשחק את המשחק
יכול להגן גם על עצמו, בתנאי שיש לו עצבים חזקים.

• האם אינך סכור כי אדם המגן על עצמו
אינו מסוגל לשמור על קור־רוח ושיקול
דעת ץ
אם את רומזת בדברייך כי נמתחת ביקורת כלשהי
על התנהגותו של אדם מסויים, זה לא אומר שהביקורת
תמיד צודקת.

• כאשר עורך־דין מייצג לקוח הוא אינו
מעורם כמיקרה מכחינה ריגשית.
ראשית זה לא מדוייק. יש הרבה מאוד עורכי־דין
רגשניים. אחרי הכל עורך־דין הוא גם בן־אדם. אולם
נכון הוא, שעורך־דין המגן על עצמו צריך את מרחק
הביקורת. הכל תלוי באיש. אם עורך־דין יכול לייצג
את עצמו במישפט תעבורה, אם הוא מסוגל להתנתק
ולהיות עורך־דין כשהוא הנאשם, אין כל מניעה שייצג
את עצמו גם במשפט פלילי.

וה הם או מ רי ם ...מ ה הם אומדי ם ...מה הם או מ רי ם ...מה הם אומו

אי לני ת:

חו ליו איגדסיאס :

״הנועד שבחו בי עושה ״ 1ה
אותי יותר צעידה!

בריא

לבן־אדם לישון לבז!

מ ו ני מושתוב :

יש משהו יותז וצי]
זהו־זה ב טלוויזי ה?

תאמינו או לא, אבל 12 אלף בני נוער בחרו בזמרת
אילנית כזמרת העשור — מחמאה לא קטנה למי שעברה
כבר את גיל העשרים, למרות שהיא עדיין נראית כבת-

עשרה.
אילנית, שלמרות גרושיה משלמה צח, עדיין שומרת
לעצמה את שם המישפחה שלו, וידועה לכל חבריה
כחנה צח, עברה בימים אלה להתגורר בדירתו של
חברה, איש העסקים אלי תמיר, ונשמעה לי מאוד
שמחה ומאושרת כששאלתי אותה בטלפון:

+מה זה עושה לך שכני נוער בחרו דווקא
כך כזמרת העשור?

נעשיתי יותר מפונקת. אחדי כל־כך הרבה שנים,
אני יותר בררנית, אין לי כוח לרוץ לחלטורות. אל
תשכחי שהיו משברים כלכליים, שדרשו ממני להתפשר
על תיזמורות של שניינדשלושה נגנים. לא הסכמתי לזה.
החלטתי לחכות עד שתהיה לי אפשרות להשקיע, ואז
לצאת בתוכנית כלבבי.
חוץ מזה התגרשתי מבעלי השני, ורציתי להיות יותר
עקרת־בית, חשבתי שהילד זקוק לי. הילד והחיים הפר ״
טיים שלי יותר חשובים לי מהקאריירה. עדיין יש לי
ביקוש רב אבל אני לא רוצה לרוץ. ביקשו ממני להופיע
במועדון לילה וזה היה כרוך בחוזה שמן, אבל אמרתי:
לא, תודה! בערב שישי אני יושבת בבית.
אז אני עובדת בשקט על תקליט חדש שייצא בסוף
אוקטובר, ובשבוע הבא אני מתחילה לעבוד על תוכנית
יחיד לטלוויזיה. פשוט הפסקתי להסתובב. אני לא יושבת
בכלל בפינתי, אם עדיין יושבים שם. אני יושבת בבית
וכך טוב לי.

חוליו איגלסיאס, הזמר הספרדי שמרטיט לבבות
בשיריו הרומנטיים, הוא תופעה. עובדה — אלפים באו
וישבו בקור הירושלמי הנורא על האדמה הקשה של
בריכת השולטן, למרות שאני מוכנה להתערב, שלפחות
שישים אחוז מהקהל לא הבין חצי מילה משיריו. ממש
רגע לפני עלייתו למטוס שהוביל אותו מצריימה, הצלחתי
לחטוף עם חוליו כמה מילים :

אם יש תוכנית טלוויזיה שאני חסידה שלה, זוהי
תוכנית הילדים ״זהו זה״ ,המשודרת במיסגרת הטלוויזיה
הלימודית. את התוכנית מנחים ארבעה חבר׳ה :
שלמה בר אבא, גידי גוב, מתי סרי ואחרון אחרון
חביב — מוני מושונוב, שהוא שחקן תיאטרון רציני
ומצטיין. סקר קצר שערכתי בין ילדי השכונה שלי
גילה לי, שמוני הוא הכי־הכי פופולרי, אחריו צועדים
גידי גוב ושלמה בר אבא עם כימעט אותו מיספר נקודות,
ואחריהם מתי טרי, שהילדים מכנים אותו ״מתי
מתי מה מצאתי״ .לפי בקשה מייוחדת של הילדים
אני מציינת פה, כי מתי הוא הכי פחות פופולרי כי
הוא חדש והם, הילדים, עדיין לא מכירים אותו.
מכיוון שאני מכירה את מוני מושונוב ואני יודעת
שהוא צנוע ונחבא אל הכלים, רציתי לדעת איך הוא
מסתדר עם הפופולריות העצומה שלו, עם העובדה
שמזהים אותו ברחוב ומבקשים ממנו חתימות:

זה לא נכון! אני לא צריך את פריסלייה פרסלי כדי
להצליח באמריקה. אני מתגורר במיאמי ואני מנסה כעת
לחדור לשוק לא בעזרת פריסלייה, כי אם בעזרת תקליטים
שלי. אם הצלחתי כל כך באירופה אין כל סיבה שלא
אצליח גם באמריקה.
לדעתי הבעייה נובעת מכך, שהשירים שלי הם בספר דית,
ולכן אני לא פופולרי לא באנגליה ולא באמריקה.
אני עומד כעת להקליט באנגלית ואני מאמין שאמכור
לא פחות תקליטים מאנגלברט המפרדינק.

אני לא כל כך מסתדר עם זה. זאת אומרת, אני
מרגיש לחוץ, יש הרבה לחץ. מפריעות לי בעיקר
האמהות. הילדים בסדר, הילדים מסתכלים מהצד וזהו.
האמהות תמיד דוחפות ויוצרות מצבים לא נעימים, שולחות
את הילד לבקש חתימה גם כשזה לא מעניין אותו. מוזר
לי שכולם מסתכלים עלי. אני בן־אדם נורא פתוח, הולך
לים׳ הולך לסרטים, לא רוצה לשנות סיגנון. אני משלם
את מחיר הלחץ. אבל יחד עם זה, כשזה יותר אינטימי,
הפופולריות נותנת לי אפשרויות, וזה דבר טוב.

• מיהן שתי החתיכות שהכאת אתך לארץ?
לא סיפרו לך שיש כאן מספיק חתיכות?

נו, וכי חשבת אחרת? איך אמר לי מישהו שלשום?
אלוהים קשר אותנו לנצח.

סיפרו סיפרו, וגם פגשתי כמה. האמת היא שהחתיכות
לא באו איתי, הן באו עם הצלם שלי. אבל אני אגלה
לך סוד — אני לא אוהב לישון לבד, זה לא בריא
לישון לבד.

• לא מתסכל אותך שאחרי כל בך הרכה
שנים שאתה עושה תפקידים רציניים כתיאטרון
וכקולנוע, התפרסמת דווקא כגלל תוכנית
לילדים בטלוויזיה הלימודית?

זה שהם בחרו בי, מכל הזמרות, נורא מחניף לי.
העובדה שהם התחילו לעקוב אחרי •כשהיו פיצקלעך,
ילדים בגן, וגדלו יחד איתי, ממש עושה לי דקירות
^ בלב. אני הזדקנתי והם נעשו חתיכים וחתיכות. זו באמת
הפתעה שבני נוער, שמתעניינים בתיסלאם ובמוסיקה
מודרנית, בחרו דווקא בי. הבחירה הזו עושה אותי יותר
צעירה.

#מדוע האטת את ל,צכ הקאריירה שלך?

• האמרגן שלמה צח נפרד משותפו חיים
שדף, את נשארת עם צח ץ

• האם נכון שהפירסומים על הרומן שלך
עם פריסדייה פרסלי, אלמנתו שד אדכיס, הם
הדק ממסע פירסומת שאתה מנהל כדי לחדור
לשוק הלהיטים האמריקאי ץ

מרגיז אותי? מה, יש משהו יותר רציני מ״זהו זה״
בטלוויזיה? !

בנש ו מרהיב

ח 1ח מעניקה הסגנית הראשונה
! ¥1ך ך
! 1 1 1 י י דליה כהן, למלכת־המים,
עם היוודע דבר זכייתן מאחרי הקלעים מפי

הנציגים: פינחס גולדשטיין, יוסי עמרם נדנדו בבל ה נציגי ״פינה
קולדה״׳ ,אסתר גינדי, אמו של הקבלן אברהם גינדי, עוזי עו בדיה,
נציג ״הווי 2000״ וגאולה לוי, נציגת ״נייטשר ביוטי״.

|1ן 1*1 ״1לשמיים שולחת חיה אייגס,
בעוד אילנה סיבוני מהורהרת,
שניות אחדות לפני היוודע התוצאות.

שנבחרה כנעות־החן, דליה כהן, פקידה ב״תנובה״ ,שנבחרה

ן, ה היה ערב שלא יישכח במהרה.
י הערב שבו הפכה אילנה סיבתי, דוג מנית
צעירה ואלמונית, למלכת המים של
ישראל לשנת . 1981 על הבימה המפוארת,
כשהיא נרגשת ודמעות בעיניה, מילמלה
אילנה :״אני מודה לכולם, אני מודה
לכולם, אני עדיין חולמת.״
לא רק אילנה חלמה באותו ערב. כל
הערב כולו התנהל כבחלום. הבימה ה מקושטת
להפליא בצמחיה דקורטיבית ו־ומרהיבה,
המדרגות שמהן ירדו שתים
עשרה היפהפיות, האורות שריקדו וריצדו
והמופע האמנותי העשיר — כל אלה

נית שניה ואופירה אוחנה מעפולה, שנבחרה כחביבת הקהל.

תרמו להצלחת המופע שהיה שיאה של
שרשרת התחרויות שהתקיימו בחודשיים
האחרונים. בתחרויות שהתקיימו בכל רח־בי״הארץ
נבחרו נסיכת ים־סוף, נסיכת
הכינרת, ונסיכת הים־התיכון.

בסך הכל
ספורט
^ מתמודדות הגיעו לאולם היכל התרבות
בתל־אביב שעות ארוכות לפני
היהמ*״ זה הביקור הרא-
הנשף. לרבות מהן

ישון במקום. בחרדת־קודש הן הסתובבו
בחדרי־ההלבשה המרווחים, וערכו חזרות
עם מפיקת הערב מירי זכרוני. הממונים
על מלאכת היופי כבר חיכו לבנות
בחדרי ההלבשה והתקינו להן תיסרוקת
מתאימה ואיפור נכון.
ההתרגשות גאתה מרגע לרגע. בפעם
הראשונה היו באולם הגדול של היכל התרבות
כל בני״המישפחות של המועמדות
— אבות, אמהות, אחים, אחיות וכמובן,
החבר הפרטי. כמעט כל בני־המישפחות
הביאו מצלמות והנציחו את המועמדת ה פרטית
שלהם מאחרי הקלעים, הבנות,

מנהל המנחה מני פאר

עם מועמדת מס׳ , 11
ע11 4

דליה כהן, שנבחרה כסגנית ראשונה. מני
אמר כי רמת המועמדות עולה משנה לשנת.

פורצת מפיה של אירים• נאדל,
תלמידת־תיכון מגבעתיים, כשנודע

לה כי נבחרה כסגנית שניה למלכה. שמח בשימחתה גם הדוגמן מכס.

ויקוד הניצחון

של מלכת־המים, אילנה
סיבוני, והסגנית הראשונה
דליה כהן, שפרצו. בריקוד של שימחה בהיוודע התוצאות.

כדרכן עוד מתחילת מסע התחרויות, הו כיחו
חברות, עזרו זו לזו וחזרו והזכירו
האחת לשניה כי בסד־הכל מדובר ב ספורט,
בתחרות שבסופה תיזמה כולן
בפרס יוצא־מהכלל — נסיעה לחופשה
משגעת בכרתים.

^ סיכוי!
ד* ליה כהן, בעלת גומות החן, הת־י
בדחה עם חברותיה ולא פסקה מלהז כיר
את שמו של החבר שלה, אודי, שנמצא
באולם. אופירה אוחנה, בעלת החיוך ה מתוק,
סיפרה כי.כל בני־מישפחתה הגיעו
במיוחד לתל־אביב מעפולה. אופירה, גבוהת
הקומה חגגה ביחד עם הבנות את שיחרו-
רה מצה״ל — היא שירתה בחיל־הקשר.
איריס נאדל מגבעתיים, שזכתה בתארים
שונים במיסגרת התחרויות, נראתה יפה
להפליא, כששיערה הארוך נח על כתפיה
החטובות.

7 1צועקת דליה כהן כש־ו
* נודע לה כי מונתה
לסגנית ראשונה למלכת־המים לשנת , 1981

(המשך בעמוד )59

בואי כלה

המועמדות הסופיות בתחרות מלכת־המיס על בימת ״היכל התרבות״
,לבושות בשימלות כלה. למטת: נערות ״פינה קולדה״,
שהיו ממונות על איסוף המיספרים שנערמו בקלפיות שהוצבו באכסדרת ״היכל התרבות״.

התפרקות

אחרי הקלעים, על בירכיו של הדוגמן מכס.

וארה החבוות שתומו להצלחת
מיבצע בחיות מלכת־ החים 1981

מירי זכרוני, שהפיקה את נשפי בחירת מלכת המיס ביחד עסי גיסה איש מחלקת
המודעות של ״העולם הזה״ ,רפי זכרוני, סופרת את התוצאות שהגיעו מהקלפיות יחד
עס דודו בבלי ויוסי עמרם, נציגי ״פינה קולדה״,,ואסתר גינדי, אמו של אברהם גינדי.

אבי פרידמן מנכ״ל דיזנהוייז,
מעניק את כרטיסי הטיסה לחופ שה
החלומית באי כרתים לאיריס
נאדל, שנבחרה כסגנית שנייה למלכת
המיים. אמה של איריס,
מלכת יופי בעבר, עובדת בחברה.

יוסי אלבז, מנכ״ל חברת לוריאל
תכשירי שיער, מכתיר את חביבת
הקהל אופירה אוחנה מעפולה.
חברת לור״אל העניקה למועמדות
מתנות מתוצרתה. כן השתתפה
החברה בחלוקת הגרלות ועוד.

58 1

הקבלן הראשון־לציוני אברהם גינדי, מכתיר
את מלכת המים אילנה סיבוני, שמרוב התרגשות
הכתר נשמט מראשה. אברהם גינדי
העניק למלכת המים הנחה בסך חצי מיליון
לירות על קניית דירה מחברת הבנייה שלו.
אמו של הקבלן, אסתר, היתה אחת השופטות.

איציק טולדו, נציג חברת עץ הזית, שבחסותה
נערך מבצע בחירת מלכת המים, מכתיר את
איריס נאדל כסגנית שניה למלכת המים. חברת
עץ הזית העניקה לכל המועמדות שי.
תמי בארי מסלון אמבר ודניה דותן מחברת
ניבה, היו בחבר השופטים שספר את הקולות.

זה היה מראה מדהים: הבימה קושטה בצמחיה מלאכותית שסיפקה חברת
גור אקסוטיקה מהרצליה״פיתוח ; הבנות לבשו ביגדי־ים משגעים וצעיפים של חברת
גוטקס ונעלו נעלי מרנו• תכשיטי אנדין סיפקו את הכתרים והשרביטים. הדוגמנים
שליוו את הדוגמניות לבשו חולצות של הווי .2000 הבנות היו מאופרות
בתכשירי נייטשר ביוטי, הספר הנודע ג׳ימי מחיפה התאים לכל אחת מהו תסרוקת
אישית, כשהוא משתמש במוצרי השיער של לוריאל• חברת ניבה סיפקה לתחרות
את ביגדי״החוף וביגדי הערב, והבנות קיבלו במתנה את השמלות, את הסנדלים
ואת ביגדי-הים.
חברת לוריאל נתנה לכל אחת מהן מתנות למכביר וגם חברת עץ הזית לא
החסירה במתנות. חברת־הנסיעות דיזנהוייז העניקה לבנות את היפה במתנוון —
חופשה משגעת בת שבוע ימים באי כרתים — כולל טיסה הלוד־ושוב ואירוח מלא
במלון בן חמישה כוכבים• אן זו לא היתה מתנתה היחידה של החברה, שהעניקה
לבנות גם חולצות טי לבנות ויפהפיות. הקבלן הראשון-לציוני, אברהם גינדי, העניק
לכל מועמדת שי אישי והנחה של חצי מיליון לירות למלכת״המים על קניית
דירה בחברתו.
סלון אמבר העניק למלכה חתונה חינם באחד האולמות המפוארים שלו, כולל
טיפול ושימלה ביום כלולותיה. חברת פינה קולדה העניקה את מצב־הרוח הטוב
ומתנות למועמדות.

שמעיה ברוך, מנהל חברת ניבה, שהבנות
זיגמנו שמלות ערב ובוקר מתוצרתה, נושק
לסגנית השניה איריס נאדל• חברת ניבה
הפתיעה את המועמדות כאשר החליטה בסוף
התחרויות להעניק להן את השמלות המפוארות,
שאותן דיגמנו בנשפים ובטכסים, במתנה.

מדריכת הדוגמניות לאה פלטשר, שהדריכה
את המועמדות, מכתירה את נערת החן חיה
אייגס. ליד חיה עומד שמואל עובדיה, מנכ״ל
חברת הוואי 2000 המייצרת חולצות גברים
שאותן לבשו הדוגמנים שליוו את המועמדות
בהופעתן על הבימה, בטכס בחירת המלכה.

אבי קטוני, נציג חברת שנלי אינטר־נשיונל
פינה קולדה קוקטיילס פורטו,
מכתיר את הסגנית הראשונה דליה
כהן, העובדת כפקידה במחלקת חפירות
והירקות של ״תנובה״ .אבי טס
לט.כם ההכתרה היישר מארצות־הברית.

אבי פרידמן, מנכ״ל חברת דיזנהוייז,
מניח את הכתר על ראשה החינני של
הסגנית הראשונה למלכת המים דליה
כהן. חברת דיזנהוייז תארח את הבנות
במשך שבוע ימים במלון בן
חמישה כוכבים באי המקסים כרתים.

צניחה חופשית
(המשך מעמוד )57
איריס, דור שני ליופי, סיפרה
בהתרגשות כי בני־מישפחתה נמ צאים
באולם, ולא הסתירה את
רצונה העז להצליח ולזכות באחד
התארים. גם חיה אייגס התל-
אביבית, המתגוררת במרחק הלי כה
מהיכל התרבות, היתה נרגשת.
חיה סיפרה כי רבים מחבריה ל-
ספסל־הלימודים נמצאים באולם.

נרגשת פחות מכולם היתד, איל נה
סיבוני, דוגמנית במיקצועה.
אילנה החליטה מראש שאין לה
סיכוי. למרות שבעת הראיונות ה מוקדמים
לתחרות הכריזה כי היא
רוצה מאוד לזכות בתואר, כדי
לקדם את הקאריירה שלה, ביום
התחרות היא שיכנעה את עצמה
עאין לה סיכוי להיבחר, ולכן
היא החליטה להירגע ולחשוב ש היא
פשוט משתתפת במסיבה.

שסיפרה לצופים כי היתד, חיילת
פלוגתית בצנחנים, ושצנחה בעצ מה
כמה פעמים.
אילנה זכתה במחיאות כפיים
סוערות כאשר סיפרה שקורם־צני-
חה הוא מתנה שמקבלת חיילת כ אות
הערכה של מפקדיה. כשהיא
סיפרה שהחבר האישי שלה הוא
מפקד יחידה בצנחנים, רעם האו לם
ממחיאות כפיים.
ככל שגברו מחיאה! הכפיים
הציעו הבנות מאחורי הקלעים ל אילנה
לקחת את עצמה קצת יותר
ברצינות, ולהתחיל להכין את שיע־

כהן, בעלת גומות החן החינניות,
פקידה במחלקת פירות וירקות של
תנובה. אבי פרידמן, מנכ״ל חב רת
הנסיעות דיזנהוייז ואבי קטוני,
בן אחותו של המיליונר משולם
ריקליס, שהגיע במיוחד מארצות-
הברית כנציג שנלי אינטרנשיונל,
יצרני פינה קולדה קוקטייל פורטו,
הכתירו את דליה.
כשהגיע הרגע הגדול קם הקהל
צועק :
ורקע ברגליו, כשהוא
״שתים־עשרה, שתים־עשרה הכ ריז
מני פאר על מלכת״המים של
העולם הזה לשנת — 1981ה צנחנית
אילנה סיבוני. אילנה ה־

תל-אביב: רחוב ביאליק ,23 טל 03-658677 .
ירושלים: רחוב בצלאל ,6טל 02-233502 .

הופיע

מוטי גילעדי כמעט שגנב את
ההצגה, והצחיק עד דמעות בחי־קוייו
המשעשעים. תיזמורתו של
משה נוי והדולפינים לא רק ש הנעימה
במשך כל הערב וליוותה
את הזמרת ריקי גל, אלא גם הצ ליחה
לבדר את הקהל, כאשר איר-

גלי11
בסך־הכל ספורט

תם ונשלם נשף בחירת מלכת־המים.
הזוכות המאושרות פרצו ב דמעות
אושר וחברותיהן התחבקו
אתן מאחרי הקלעים. לכולן עדיין
צפוי הטיול הגדול לכרתים, ו רבות
מהן, שעדיין לא היו מעולם
בחו״ל, התוודו כי עד לשניים ב אוקטובר,
מועד היציאה לחו״ל,
ודאי לא תוכלנה להירדם.

המועמדות ממתינות להחלטת הקהל
עידוד ועזרה הדדית

העולם הזה 2298

חד ש

המנצחות מקבלות את הידיעה על זכייתן
מאושרת והגאה פסעה אל הבימה,
עורך העולם הזה, אורי אבנרי וה קבלן
אברהם גינדי מראשוך לציון
הניחו את הכתר לראשה, נתנו את
השרביט בידיה ונשקו לה על שתי
לחייה.

^ הקת חלב ודבש עם לאה
* לופטין באה למופע היישר מ אוסלו,
שם השתתפה במופע הח גיגי
אירופה שרה. החבר׳ה לבשו
את בגדי ההופעה שלבשו באוס לו,
והקהל לא נתן להם לרדת
מהבמה עד שלא שרו את הללויה.
״ שמוליק בילו, אחד מחברי הלהקה,
סיפר כי הללויה נבחר באוסלו כ שיר
הפופולרי ביותר מכל שירי
האירוויזיון שזכו אי־פעם במקום
הראשון בתחרות היוקרתית.
המתחרות היפות והחטובות הד גימו
ביגדי־ים, לבשו ביגדי ערב
׳ וחוף ושימלות-כלה, והתראייגו כש כל
אחת מנסה לעלות על חברותיה
בתשובותיה השנונות. לאחר הרא יון
עם אילנה סיבוני היה ברור:
הקהל אוהב את המועמדת מס׳ , 12

ו. שלב א׳ (מתחילים) פגישה בשבוע-בוקר או ערב
.2שלב א׳*ב׳ 3פגישות בשבוע-ערב
׳ .3שלב א׳*ב׳ מורחב 4פגישות בשבוע-בוקר
.4שלב ב׳ פגישה בשבוע -בוקר או ערב
.5שלב כי+נ׳ 3פגישות בשבוע-ערב בלבד
.6שלב ג׳ פגישה בשבוע-בוקר בלבד

פרטים והרשמה בשעות 10-22

ך* מסיבה, שכה השתתפה
י • אילנה סיבוני, היתה מפוא רת.
מני פאר, שהינחה את הערב,
היה במיטבו. צביקה פיק הלהיב
את הקהל במופע מדהים של זיקו קי
דינור ועשן צבעוני ובנות הג׳ז
של ג׳וקי ארקין זכו למחיאות
כפיים אדירות.
חבר צגחן

נפתחה ההרשמה לקורסים הבאים:

ונל הלוחן ים שיחוש חופשי 1חע 1חת
שירה בציבור

עה תקלה טכנית קלה — כשה־רמקולים
לא פעלו, לקח משה נוי
את החצוצרה ואירגן שירה־בצי־בור.

ווסים לצילום, פיתוח והדפסה
חורף 81/82

רה כך •שיתאים, אולי, לכתר ה נכסף.
ואכן,
לקראת השעה אחת בלילה
הכריז המנחה מני פאר על הזו כות
המאושרות. כחביבת הקהל
נבחרה אופירה אוחנה מעפולה —
יוסי אלבז מנכ״ל חברת לוריאל
וישראל (״פשוש״) בארי מסלון
אסבר עלו על הבימה כדי להכ תיר
את אופירה החייכנית.
כנערת החן נבחרה חיד. אייגם
התל־אביבית — מורת הדוגמניות
הנודעת לאה פלטשר ושמואל
עובדיה, מנכ״ל חברת הוואי 2000
הכתירו את חיה תמירת הקומה.

מועמדת
מס׳ ! 12
^ סגנית שניה נבחרה אירים
* נאדל• אירים חטובת־הגוף
ירדה במדרגות הדיקורטיביות ו הרכינה
את ראשה לפני שמעיה
ברוך, מנהל ניבה ואיציק טולדו,
נציג עץ־הזית, שהניחו את הכתר
על ראשה.
כסגנית ראשונה נבחרה דליה

מלכת־,חמים אילנה סיבוני

התוכן:
המצב, האוייב, הברירה — מקסים גילן
בשר־תותחים ואבק־אדם — ש. כן־יוסן ן
שיח שכונות — ריאיין: מוטי אברהם
״ממיזרח תיפתח הטובה״ — אורי רם
בגין: התשובה להתנשאות — דויד דרעי
עדה או מעמד? — ישמעאל ויניאס
פרשת טימרמן — אלן וולן5
אש״ף: עת למילחמה — מרוואן אל־קודפי
האדם השלישי — ניסיון ההתנקשות בווינה
שיחת־חוץ — אלכם מסים
צעד ראשון במסע השמאל — גבריאל מוקד
סמלים תלושים ושמאליות תלושה — רוני סטראייר
להעלות חרם באריאל — בך־ציון ציטרין
איך להרחיק ידידים — ריאיין: ג׳ף ארונסון
על לסביות ופמיניזם — אתי רונאל
מילה למצילי־המולדת — פרץ קידרון
המשבר מעמיק — אמיל תומא
מיכתב לבגין — גדעון ספירו
המירוץ הגרעיני במרחב — ישראל לוש
היום שלמחרת — נימר גימד
דיוקן: ח״ב יעקב גיל — ריאיין: גדעון ספירו
ארוכה הדרך לשלום — ריאיין: עטאללה נאג׳ר
או מות השלום? — ריאיין: מוטי אברהם
״רוצה לשמוע קול סופר עברי!״ —
ריאיין: עטאללה נאג׳ר
ילדות לב — סאמיה פארם
הזוועה מביירות
יומן מדיני — חיים כרעם
להשיג בקיוסקים או באמצעות
ת. ד ,4461 .ירושלים 91043 ,

חן טרמפ לחייל

מאלמוניות למלכות

ונקב שר ת /איש ממאדים

האונס האסטוטג׳

כשאת אומרת ״אסטרטגיה״ — למה את מתכוונת!
יש גילוי וכיסוי בלשון. בכל לשון ובכל רמת״לשין. כאשר אחד
מזמרינו הלאומיים משתפך מעל גלי״האתר במלוא גרון ומיילל:
״תני לי, תני לי, תני לי ...את ליבך ברור למאזינים מגיל
עשר ומעלה, או עשרים ומעלה, שהנ״ל אינו אוכל בשר־אדם
המשתוקק לטרוף את לבו או מוחו של זולתו כדי לרכוש בדרך
זו את תכונותיו. המלים הפשוטות והברורות ״תני לי, תני לי ! ״
מספיקות, בעצם, להבהרת מאווייו של בעל־הדבר, אלא שהנימוס
החברתי מחייב לכסות את שמגלים וחושפים בצינעה, ולכן
לא זו בלבד שאין לעצור ב״תני לי!״ ,אלא יש להוסיף איזו מלה
כיסוי נאה — ״לב״ במיקרה זה (אבל אפשר גם ״יד״ ,״מבט״,
ואם תרצו, אפילו ״אהבה לריכוך ולהסוואה של המשמעות
המובהקת כל־כך של ״תני לי ! ״
כך בלשון המין, כך בלשון הפוליטיקה. מה שמחליפים ביניהם
בגין ודגן בהיותם ביחידות, אם בכלל הם הגיעו למצב אינטימי
שכזה — לפי שנמסר תחילה, רגן זה אינו בדיוק הטיפוס שאפשר
להניח לו להיפגש עם מחזר סוער כבגין ללא השגחה של איזו
דודה זקנה וחכמת־נסיון־חיים — אולי לא יודלף בקרוב מאוד,
אבל ככל שמדובר בהתבטאויותיהם הפומביות במהלך הביקור
ההיסטורי של ראש״ממשלת ישראל בוושינגטון, המילה ״אסטרטגיה״
היא מילת הכיסוי הרווחת ביותר, במקביל לאותם ״לב״
או ״יד״ או ״אהבה״• לנו, שכבר יודעים על שום מה נכנסת כלה
לחופה, לא נותר אלא לחפש — ולמצוא — את ה״תצי לי ! ״
ובכן, כשם שהמליצה ״בלימת ההתפשטות הסובייטית״ (או
החדירה, אם כבר אנו כורכים פוליטיקה ומין יחדיו) באה
לכסות על התפשטות (או חדירה כנ״ל) אמריקאית — ואיני
רוצה לקבוע בכך שיפוט מוסרי כלשהו (שיהיה ברור לכם,
שאני מעדיף את ההתפשטות האמריקאית אלף מונים על הסובייטית)
,אני רק מבקש לדעת מה מסתתר מאחרי הכיסוי
שבלשון — כלומר לכסות על אינטרסי־קיום בסיסיים של מעצמה
כארצות״הברית, שבמקביל לאינטרסים המיניים של היצור האנושי
היחיד הזועק ״תני לי זועקת :״נפט מובטח ובזול ! ״
בזעקה זו היא ממהרת לרכך זאת במליצות רמות על הגנת
הדמוקרטיה הסעודית המהוללת ממזימות הכיבוש הטוטלריטריות
של מוסקווה, שאין קל מלנפחן חרף מיזעריותן למעשה, אם בכלל
הן קיימות כרגע, שעה שהבעיה האמיתית היא איך למנוע בסעודיה
התפתחות נוסח איראן, שמקורה לא היה סובייטי אלא
נבע מתהליכים פנימיים עמוקים.
באותו אופן באה המליצה ״אסטרטגיה״ לכסות על מיני
״תני לי״ ביחסי ישראל־ארה״ב.
לגבי ישראל ,״שיתוף פעולה אסטרטגי״ פירושו בראש ובראשונה
״תני לי כסף או במלים אחרות ,״תני לי הרבה נשק בזיל-
הזול, ואפילו בחינם״) ,ובראש ובשנייה — ערובות כלשהן לקיום
ישראל נוכח הפער שאינו ניתן לגישור בינה ובין ארצות ערב,
בכוח״אדם, בשטח, במשאבים ובנכסים גיאופוליטיים. לגבי ארצות-

להגיב. אבל יש ויש טעם להגיב על הטענה המחרידה, כי אילו
היו ״גויים״ הורסים או מעתיקים בית״קברות יהודי ברוסיה או
בכל מקום אחר בעולם, היינו מקימים קול זעקה.
כבר אבותינו גילו, שאין בעולם שטח מספיק לקבורת כל בני״
האדם, ולכן יש לרכז את העצמות. זו שיטה אחת להתגבר על
בעיית השטח. שיטה אחרת, אחת מני רבות, היא פשוט להתעלם
כעבור דורות אחדים מבתי-קברות ישנים נושנים, שאין איש פוקדם
עוד, ולנצלם למטרות חברתיות אחרות.
הוכחה! איפה כל בתי״הקברות של מיליוני בני-האדם שמתו
עד כה !
בתי־קברות מוקמים בדרך כלל בעיבורי ערים. במרוצת הזמן
הערים ״מדביקות״ אותם בהתפשטותן. מה עושים ! בדרך כלל,
מחסלים את בית״הקברות, אלא אם כן יש לו ערך היסטורי
מיוחד. זה מה שעשו יהודים, למשל, לבית־הקברות הערבי שעליו
מתנוסס מלון ״הילטון״ בתל-אביב (או הגן שבסמוך לו) .וכך
צריך להיות, כי החיים קודמים למתים.
אני מדבר לא בחילול קברות לשמו, בהשחתת מצבות לשמה,
בהתעלמות מודעת וזדונית מגיא״הריגה כגון באבי-יאר. אני מדבר
בצורך הבלתי-נמנע לחסל בתי-קברות המפריעים להתפתחות אור•
באנית. אני מתכוון למיקרים, שבהם חפירת ארכיאולוגית במקום
ששימש אי-פעם בית־קברות יש לה ערך מדעי. במיקרים שכאלה,
אנשים שאינם מאמינים באמונות תפלות מחליטים החלטות
שכלתניות. אם זה לא מוצא חן בעיני אורי זוהר, מותר לו
להפגין בשקט, להתפלל ולקונן ולבלבל את המוח בטלוויזיה,
אבל לא להפריע. כי ברגע מסויים זה מתחיל להרגיז, ואז, היידה
לבית״הסוהר! ויעזור לו שם הג׳וג׳ו הלאומי שלו.

ר׳ ג־עץ וחזו־אורי
זוהר יכול להיות ״רב״ או ״רבי״ או כל דבר אחר.
לדידי אין הוא אלא אדם חשוך, המאמין באמונות תפלות
בגירסתן היהודית הקיצונית. זה עושה אותו למאושר באדם! יש
לי חדשות בשבילו: כבר בן ג׳ונסון גילה, שכל פרה העומדת
בשדה ומעלה גירה בלי לשאול שום שאלה, ובלי לחפש שום
תשובה היא יצור מאושר מאוד.
כאשר הוא מספר לנו בטלוויזיה מעשיות על ״הישארות־הנפש״
ועל הפגיעה שהנפש נפגעת מנגיעה כלשהי בעצמות שהיו אי-אז
חלק של הגוף אשר בו פעלה או שרתה — זה אולי עשוי להרשים
את המאמינים בשדים ורוחות ושאר מיני ג׳וג׳ו. על זה אין טעם

(המשך מעמוד ) 18

כמות החברה. הוא אוהב שמשאירים
אותו בחברת עצמו. ה בדידות
מוכרת לו ואינה מפחי דה
אותו• מן הראוי להוסיף שלמצב
זה מתלווה בדרך כלל זרת
שעומדת מרוחקת מיתר האצבעות.

המתייחס קודם כל לזולת
ואחר כך לעצמו, שם את ידיו
על צידן, כשהן כאילו כבר מוכנות
להושיט עזרה לאחרים.
זה המניח את ידיו כשהן קרובות
האחת לרעותה, קשור למשפחתו
ומייחס חשיבות רבה לרקע
המישפחתי. הקשר עם הוריו
עלול להיות תלותי. לפעמים
הוא אינו מצליח להשתחרר מהשפעת
הבית עליו, וכל חייו הוא
מרגיש כבול וחייב לאחרים .־
הבדלים גדולים בין שתי הידיים
— האחת קטנה, ואילו
השניה גדולה ממנה, או האחת

אימון בשינו,
תנוחת האצבעות
יכול לתורות לשינוי תאישיות

^ בדית מילד.
בימים טרופים אלה, שבהם מתהדהדת המלה ״ברית״ מפיות
גדולי־עולם כרגן ובגין, עד שבאמת אפשר לחשוב שמדובר בברית,
שעה שברית-אמת אינה ברית-מילה אלא חוזה מנוסח בבהירות
ומגדיר יעדים, משימות ומחוייבויות, שבתחתיתו מתנוססות חתימות
וחותמות — כמובן, שום חוזה מנוסח כדבעי ושום חתימה
מפארת אין בהם ערובה לנצחיות, אבל מלים פורחות באוויר
ומליצנויות על ״ידידות״ ו״ברית״ בוודאי אין בהן ממשות מעבר
לרגע הגייתן — ראוי לעמוד רגע דום לטובת ברית אחרת, של א
היתהולאנבראה, אך חוזרת ועולה בכתובים שונים,
הלא היא ״הברית הפריפרית״ המיוחסת לראש ממשלת ישראל,
דויד בן־גוריון, ושבה היו חברות, כביכול, ישראל (״היוזמת״),
איראן, תורכיה ואתיופיה.
הראשון שעשה כנפיים לברית זאת, שלא היתה ולא נבראה,

ב רי ח של א היס ה ולא נבראה * הפרה
שמעלהגרה * המהדרהסוערב גין
הברית ,״שיתוף פעולה אסטרטגי״ פירושו הרגעת הפראנויה ה ישראלית,
שחלקה מוצדקת וחלקה פרי ריגשות אשמה עמוקים,
שמקורם בחלקה״היא בדירבון ובהאצה של המשטמה הערבית,
על מנת לצמצם את מימדי הסיכסוך לנשלטים ופתירים, כלומר
למנוע צעדים ישראליים נמהרים ,״משוגעים״ ,שיוליכו את האיזור
למילחמה חדשה.
לפיכך, מילת הכיסוי ״אסטרטגיה״ אינה חופפת לגמרי,
מושגית, את כוונות שני הצדדים המשתמשים בה — אבל מכנה
משותף יש: אתם תתנו לנו כסף וצעצועי מילחמה, ואנחנו נהיה
ילדים טובים ונעשה לבסוף מה שתגישו לנו, כדי למנוע מילחמה
רבתי באזור (רגן :״הגעתם לשלום עם מצריים, פיניתם את סיני
— ואתם תמשיכו בתהליך הזה עם שאר שכנותיכם!״) זאת
בתנאי שתישמרו עלינו צבאית ותקיימו אותנו כלכלית.
זה נשמע יפה מאוד, אלא שמצד אחד ישראל חייבת להפגין
עוויתות פראנויה ממשיות (בגדאד, ביירות) — אחרת השותפה
האסטרטגית לא תתרשם שעליה לעשות משהו בנידון, כלומר
לתת כסף — ואילו מצד אחר ארצות-הברית חייבת לתבוע מן
השותף האסטרטגי הזוטר (שהרי לא מדובר בשני שותפים שווים,
ככלות הכל, חרף מנופחותו המחרידה של מנחם בגין) להתנהג
כמו שותף אסטרטגי, כלומר לא לעשות מעשים בעלי משמעות
אסטרטגית (בגדאד, ביירות) על דעת עצמו בלבד .״אסטרטגיה״,
איפוא, אינה מילת קסם לכל דבר ולכל עת.

הו רו ס קו פ 1

היה הסופר״ההיסטוריון-הביוגרף-חה״כ ד״ר מיכאל בר־זוהר. בספרו
״בן גוריון״ הוא כותב :״אולם בעת ששבעה ישראל מרורים
ותיסכול מארצות-הברית, היא כוננה במחשכים בברית חשאית
במיזרח-התיכון. בסודי סודות קם סביבה ארגון רפאים, שהלך
והתפשט עד שהקיף כטבעת את המיזרח״התיכון הערבי ...בדרכי
עקלתון המריאו ושבו עשרות שליחיו של בן־גוריון לבירותיהן
של בעלות״הברית החדשות ...רק מעט מזעיר מאותם מעשים
דלף עם השנים לידיעת הרבים, ונודע בשם, הברית הפריפרית׳.״״
(ע׳ 1321 ואילך).
ובכן, לא היה ולא נברא. שום ברית פריפרית לא קמה.
לא לאור היום ולא במחשך. היו יחסים חד-צדדיים בין ישראל
וכל אחת מן המדינות שנמנו לעיל, ואף שלימים יחסים אלה
התרוקנו כליל מתוכן לגבי כל אחת ואחת מן המדינות הללו, אין
לזלזל בשום פנים ואופן בהישגים המרשימים שהשיגה ישראל
בשנות קיומם ושיגשוגם. אבל מי כופר בכך! ומה רבותא בכך!
הכפירה היא בשקר המוסכם, שהיתה ״ברית פריפרית״ או
״פרירפיאלית״ .כלומר ברית משותפת חוזית מרובעת, בין ישראל,
איראן, תורכיה ואתיופיה. שטויות במיץ עגבניות. לא היה דבר
כזה. מעולם. אפילו רגע אחד. ומשונה מאוד, משונהמאוד
מאוד, שה״ברית״ הזאת, שלא היתה ולא נבראה, קנתה לה
שביתה לא רק בביוגרפיה החסידית, אם כי לא נטולת הביקורתיות
של חד״ר מיכאל בר״זוהר, אלא אפילו בסיפרו של שמואל שגב
״המשולש האיראני״ ,רב הגילויים( ,״מעריב״ ,)1981 ,שם נזכרת
ברית זאת כברית לכל דבר, ללא הירהור אחרי עצם קיומה הדמ יוני,
וכן במאמר מאת מאיר עמית, מי שכיהן כראש המוסד לביון
ולמודיעין בשעתו, בוודאי ידע משהו, שפורסם זה מקרוב —
״יתדות במרחב״ ,״מעריב״ .4.9.81 ,במאמר זה אתה מוצא פסוק
שכזה ד׳ בן״גוריון ביסס עליה, אומנם, את, הדוקטרינה
הפריפריאלית׳ שלו, דהיינו הקמת ברית מרובעת בין ישראל, אתיופיה,
איראן ותורכיה...״
רבותי המלומדים, מה אתם סחים ! על מה אתם מדברים !
מדוע אתם מטעים! מה צריך פתי ישראלי צעיר, שבשלהי עשור
ה״ 50 היה צוציק, ועכשיו הוא קורא ספרים ומאמרים של בני•
סמכא, המדברים במלוא הרצינות על ברית מרובעת במיזרח־התיכון,
שהוקמה ביוזמת ישראל, לעשות אם לא להאמין לכל דבר, כלומר
להתחנך על שקר, פשוטו כמשמעו !

רחבה מאוד והשניה צרה —
מעידים על שוני גדול באופיים
ומיזגם של ההורים.
ידיים גדולות, כבדות ומגושמות,
מראות על עצלות ותפיסה
כבדה. בעליה מחפש את הנוח יות
לפני כ $דבר אחר, ומעדיף
להתחמק מכל עימות, ומכל עבודה
קשה.
יד קטנה — אדם שאפתני
חסר סבלנות, אינו מדקדק בפרטים,
פועל וחושב בזריזות ותופס
את הדברים בצורה כוללנית.
הוא גם ביקורתי מאוד — זו
יד שמתאימה במיוחד לעיתונאים.
יד צרה מאוד מראה על רגישות
עצומה, חוסר מציאותיות
ואמונה עיוורת בבני־אדם.
יד רכה, בשרנית ומפונקת,
מראה על פטפטנות, תאוותנות,
ועליצות זו תימצא לעתים אצל
נשים העוסקות במיקצועות שבהם
מרבים לדבר עם לקוחות —
קוסמטיקה, תפירה, ספרות, הוראה
וכר. זה האדם המסתגל
מהר לכל מקום. גמיש מאוד,
חיוני ומוכן לקבל כל אדם. הוא
תוסס, מלא שימחת חיים ונוח
לבריות.
זה המניח את ידו ויוצר כעין
גיבנת, הוא מלא דאגות, מתוסבך
וסוגר את עצמו מפני העולם.
הוא בעל אישיות חזקה וקשוחה,
עסוק בעצמו ואינו נותן
אמון באיש. לעתים קרובות הוא
ינסה להסתיר את תכונותיו אלה
וישחק את הקליל הנחמד, שאינו
לוקח דבר ללב. זה שיודע
להסתכל, יכול להבחין מיד בתרמית,
משום שבעל היד אינו
מסוגל ליישר את אצבעותיו אפילו
אם ירצה.
יד רכה מדי שייכת לזה שאינו
מעריך את עצמו כראוי. הוא
בעל אגו חלש, חסר אמון בעצמו
ומעדיף לשבת בחוסר פעילות
ולחלום.
אצבעות גמישות שמתכופפות
כלפי חוץ, מעידות על בעליהן שהוא
סקרן ואופטימי ולפעמים
חסר אחריות. השעון הוא אוייבו
הגדול בחיים, אך האנשים החיים
סביבו הם ידידיו, ואין לו
כל בעיה ליצור קשרים עימם.
ה מו ל ח הז ה * 990

בסיבודוגית ושת׳ ]שים אחוות מגינות עד מאמרה חגחמקסיב שד
האשה האוסטרלית, שטענה כי דה גירוי הדגדגן מביא אשה ואורגזמה

!;שחורה
היא

^ וד. הפונים לטיפול בבעיות מי •
/ /ניות גודש היום את הקליניקות
בישראל,״ אומרת ד״ר מרילין ספר, פסי כולוגית
המטפלת בבעיות מין. בכנס
הסכסולוגים האחרון דנו בבעיית המחסור
בטכסולוגים, שהתמחו בהדרכה מינית חד שנית,
בישראל.
את ד״ר מרילין ספר פגשתי אחרי
שיחות עם מטפלים אחרים, שביקשתי
לראיין לסידרת כתבות זו.
נדהמתי כשפסיכולוגית מסויימת השיבה
לי :״הייתי רוצה להתראיין אולם לא

וץ יסתור׳
הנשית

אוכל לומר לך את דעתי האישית, כי

צורת הטיפול בה אני נוקטת עם המטו פלים
היא שונה.״
תשובה זו ביטאה, בעצם את השאלה
שבה מתחבטים המטפלים: מהי הדרך
הנכונה בטיפול בתיפקודי־מין 1
בעבר נהגו הסכסולוגים הישראלים ל הסתמר
על השיטות והמחקרים הקיימים
בעולם. היום הם מנסים למצוא הסברים
להתנהגות מינית בישראל. הם מסתמכים
על המימצאים של עמיתיהם בעולם, אולם
מבחינים שבחברה הישראלית בעיות מיו חדות
ושיש צורך לאתר אותן ולקבוע
צורת טיפול מתאימה.
ד״ר מרילין ספר היא פסיכולוגית מאוניברסיטת
חיפה המעבירה בארץ לימודי
התמחות בטיפול מיני לרופאים.
בבית החולים תזב״ס בחיפה מטפלת
ד״ר ספר בשיטה הביהוויוריסטית, שבה
התמחתה בשנים האחרונות. היא השלימה
תואר שלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת
סירקיוס, שבמדינת ניו־יורק. המבטא הא מריקאי
הזר עדיין שגור בפיה, למרות
שהיא היגרה לישראל לפני 13 שנה.
האם הגבר הישראלי שוביניסט?
המימצאים שלנו יפתיעו את הקהל היש ראלי.
הגבר הישראלי דומה לגבר האמ ריקאי.
שניהם אינם שוביניסטים. הבעיה
הישראלית היא האשה. היא פסיבית מדי.

המאמר שפורסם כגיליון ״העולם הזה״ (88 צצן לפני 11 שבועות,
תחת הכותרת ״מיסתורי האורגזמה הנשית״ ,עורר, כמצופה, תגובות
חריפות כיותר של הזדהות ותדהמה.
לא רק לגכי נשים רכות היווה המאמר גילוי ששינה את תפיסתן
לגבי מקומן כיחסי־המין, אלא גם כעיני גברים רבים, כני כל הגילים,
היו כמאמר גילויים מדהימים.
גילה רזין, בתכת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגבתה כחודשיים
האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגברים על אותו מאמר, ממשיכה
בכך כעמודים אלה.
היא בהחלט אינה דומה לאשה האמרי קאית.
בארצות־הברית האשד, שווה לגבר
אך בישראל קיים פער. במחקר שערכנו
התברר לנו שהנשים הישראליות דבקות
בזהות מינית מוגדרת.
ערכנו רשימה של סטריאוטיפים מיניים
הרווחים בישראל (ראה/י מיסגתז) ,ובי קשנו
מהמרואיינים לרשום איך הם רואים
את עצמם.
בקרב הגברים הישראלים מצאנו ש־50
אחוז מהם גמישים בתפיסתם את עצמם.
הם סיגלו לעצמם מאפיינים נשיים וגב ריים.
נתון זה מתאים לתוצאות מיבדקים

שנערכו בארצות־הברית. אולם שם נמצא
אצל הנשים אותו אחוז גמישות, בעוד
שבישראל הנשים הפתיעו.
רק 22 אחוז מהנשים מוכנות לאמץ
לעצמן גם סטריאוטיפים גבריים. בין הפו נות
לטיפול — רק 2אחוז.
כדי להמחיש אח משמעות הדבקות הזו
במאפיין המיני אתן דוגמה: האשד, היש ראלית
לא תיזום קשר מיני, כי אז היא
תיחשב גברית.
מהן הבעיות האופייניות לישראלים
בהתנהגות מינית?
הבעיות נובעות בעיקר מהאופן בו

נתפס המין. בישראל יש טאבו על ה עניין.
הצעירים גדלים ללא אינפורמציה.
קיים חסר בחינוך מיני במישפחות וגם
בבתי־הספר. אין די מקורות אפשריים
לקבלת אינפורמציה, משום שגם הספרים
הנפוצים אינם נוגעים בצדדים טכניים.
יחסי־המין המקובלים בישראל הם על
פי המתכונת המסורתית. יש שחושבים
שבחברה המתירנית של היום הנער וה נערה
מגיעים להתנסויות מיניות מוקדמת
(גיל .)16 האמת היא שהם מקיימים יחסי-
מין לפי המתכונת המסורתית המקובלת
בסביבה שבה הם חיים. הם מסגלים
לעצמם התנהגות מינית מוטעית בדיוק
כמו זו המקובלת בבית הוריהם.
לצערנו, מצאנו שהישראלים אינם מו כנים׳
להתנסות בהתנהגות מינית שונה.
בארצות־הברית מקובל להחליף פרט נרים
עד שמגיעים למיסגרת הנישואין,
אך בישראל זה אסור, או, לפחות, לא
מקובל.
התנסות מינית עם פרטנרים שונים היא
רצויה מאוד, שכן היא מוסיפה ידע. כל
אחד הרי מתנהג קצת אחרת במין, ובני-
הזוג נכנסים למיסגרת הנישואין עם הת נסויות
שונות — עם כל פרטנר הם
סיגלו לעצמם דברים אחרים. כך מקובל
בארצות־הברית, אך לא בישראל.
בישראל יש עמדה שלפיה אין לאשה
זכות לחפש סיפוק מיני. אשד, שתעשה
זאת היא ״לא בסדר״ ,רק לגבר מותר
ליזום• בתוך מערכת כזו מפתחת האשה
גישה מוטעית במין.
האשה הישראלית מצפה להשיג סיפוק-
מיני אבל היא לא מבינה למה זה לא
קורה לה. היא לא לוקחת אחריות לאור גזמה
שלה ואחריות משמעותה היא להת אולבקש
מהגבר קצב
אים את עצמה,
המתאים ליצירת גירוי מיני, בעת המגע.
באשה הישראלית עדיין מושרשת התפי סה
שהגבר יודע מה טוב בשבילה. היא
לא מעזה לומר לגבר איך לגעת בה,
ומה טוב בשבילה. היא חוששת שאם
תבקש, אז היא תיחשב לתובענית או
לנימפומנית.
האס היא יודעת מה לבקש?
כמובן שלגבר קל יותר לגלות את אבר
המין שלו, שהוא חיצוני. הילדה, לעומתו,
חונכה שאסור לה לחפש. אבר המין שלה
לאמעזה לגלות אותו.
הוא חבוי, והיא
היא לא מכירה את המבנה האנאטומי
שלה. כדי שהגבר בעתיד יד>ע איך לד׳ביא

מ־ ס תורי ה או רגז מו ת הנ שי ת

(המשך מעמוד )61
אשה לסיפוק־מיני היא חייבת לדעת להב־חות
אותו, הוא הרי מכיר רק את הרגי שויות
שלו. גם אם תהיה לו אינפורמציה
על רגישות הדגדגן בגוף האשה.
היא צריכה לעזור לו לאתר את המקום,
תופעה מוכרת היא שאשה טועה באיתור
הדגדגן שלה. היא פשוט מאוד צריכה
לבדוק עצמה יותר, ולהעז לפתוח את
הפה — ולדבר.
מהי דעתך על אוננות?
אני לא יכולה לומר שאנחנו מעודדים
אוננות, אבל אנחנו בהחלט לא פוסלים
אותה.
עובדה היא שכדי ללמד גברים ונשים
להכיר את רגישותם המינית הם מתבק להסתגלות
שים
לאונן. אוננות עוזרת
לחיי־מין אצל גברים ונשים.
אני לא אומר להורים: עודדו את
ילדיכם לאונן, אלא אל תמנעו מהם, אם
זה קורה. מחקרים בעולם מצאו שניסיון
של אוננות בגיל צעיר הבטיח תיפקוד
מיני טוב בגיל מבוגר. גישתינו המיק־צועית
אל מבוגרים שמאמנים היא שאין
בזה פסול. אם בן־זוג מוכן להסכים לזה,
ואין הסתייגות של אחד מהפרטנרים, זה
מתקבל כהתנהגות נכונה. הגישה בהת ייחסות
היא אינידיווידואלית. רק אם קיי מת
הסתייגות מהאוננות מתערב המטפל.
במיסגרת נישואין האוננות היא דבר
מקובל ולא יוצא דופן.
כשאשה מתלוננת על חוסר סיפוק, האס
זו בעייה מינית?
מבין הנשים שפנו לטיפול בארץ מצא נו,
ש־ 57 אחוז מהנשים התלוננו על חוסר
אורגזמה במגע־מיני עם חדירה. באוכלו-
סיה הכללית בישראל 70. ,אחוז מהנשים
אינן משיגות אורגזמה בחדירה (אחוז
דומה ידוע גם באמריקה, ממחקריהם של
מסטרם וג׳ונסון).
זו אינה בעייה מינית, אלא בעייה של
חוסר ידע ובורות בטכניקה של מישגל.
הן לא ידעו שלא החדירה הקלאסית
מביאה אשה לאורגזמה אלא גירוי הדגדגן?

פרויד קבע שאשה בוגרת צריכה
להגיע לאורגזמה בחדירה לנרתיק. הגבר
נותן לה את אבר־המין שלו וממלא אותה
בסיפוק. אם היא זקוקה לגירוי מיני נוסף,
סימן שהיא ילדותית.
זוהי מחשבה שרווחה בתקופה מסויימת,
ופרויד נתן לה אישור מדעי.
איך את מסבירה את העובדה שבעשר
השנים האחרונות, אנשים קראו, שמעו
ולמדו, שהדגדגן הוא האבר הרגיש ביותר
בגוף האשה, אך בהתנהגותם המינית התעלמו
ממנו?
כבר בתחילת שנות ה־ 50 הגיע אלפרד
קינסי למסקנה שפרויד טעה. הוא גילה
שנשים הגיעו לאורגזמה מההתרגשות ה מינית
בעוד שהן חשבו, בטעות, שזה
קורה בעיקבות החדירה.
בשנות ה־ 60 קבעו מסטרס וג׳ונסון,
ש־ 80 אחוז מהאורגזם של האשד. מקורו
בגירוי הדגדגן והשפתיים, ובפירוש לא
מגירוי בנרתיק. רק בשנות דד 70 החלו
מסטרם וג׳ונסון לשכנע את המטפלים
שיש לקבל את הזרם החדש ולבחור בשי טת
הוראה אחרת. לפני שמונה שנים
החלו להתפרסם על־כך מאמרים רפואיים
בעולם. בשלוש השנים האחרונות הגיע
הזרם החדש גם לישראל.
את העובדה שאנשים לא מתייחסים
עדיין לדגדגן ניתן היום להסביר רק
בחוסר תיקשורת. דגדגן הוא אבר רגיש,
ולא כל גבר יודע איך לגעת בו. הנשים
ביישניות ולא אומרות. כדי להגיע אל
הדגדגן צריך לשנות את הטכניקה של
המישגל המסורתי.
אם מקובל היום, על־בני־הזוג היש ראליים,
שבעת המישגל האשה שוכבת
על גבה והגבר מעליה, אז שניהם אינם
מבינים שזוהי הדרך הקשה ביותר בשביל
האשד. כדי להשיג גירוי מיני בדגדגן.
בתנוחה כזו קשה לגבר לגרום לאשה
גירוי ישיר בדגדגן.
אשה שמשיגה אורגזמה בתנוחה זו
הגיעה לכך על-ידי גירוי עקיף. גירוי
עקיף יכול להביא אשד. לאורגזמה, אבל
הוא אינו מרוכז וחזק.
העיצבוב המפותח ביותר, זה שיכול
להביא לגירוי המיני החזק ביותר, מצוי
בדגדגן. כמובן, גם המישגל, תנועות הח דירה
והנסיגה מהנרתיק, גורמים לגירוי,
משום שגם בכניסה לנרתיק ובשפתיים
קיים עיצבוב. אך גירוי זה אינו מספיק,
בדרך־כלל, להשגת אורגזמה. הגבר חייב
לגעת ישירות (באצבע!) בדגדגן.
כדי שיהיה לו קל לעשות זאת בזמן
החדירה, רצוי שבני־הזוג יסגלו להם טכ ניקת
מישגל שונה. קל יותר לגבר להגיע

פסיכולוגית מרידין ספר
פו־ויד, מסורת, דת וטאבו
אל הדגדגן כשבני הזוג שוכבים על הצד
או כשהאשה מעל הגבר.
מה דעתך הנזיקצועית סל השאיפה של
בני־זוג רבים ״להגיע יחד״ לאורגזמה?
אנשים צריכים להבין שזה בלתי-אפשרי
מבחינה פיסיולוגית. כשגבר ״גומר״ ,או
שופך (מגיע לאורגזמה) ,הוא מפסיק
לנוע. הוא לא יכול להמשיך בתנועת
החדירה. רגישות אבר־המין שלו דורשת
את ההפסקה. האשה המגיעה לאורגזמה
דורשת את המשך התנועה. היא צריכה
להמשיך לקבל גירוי כדי להחזיק באור גזמה.
בני־הזוג
לא יכולים ״להגיע יחד״ לשיא,
ועל־כן כל אחד צריך להגיע לזה לחוד,
ולקחת אחריות לאורגזמה שלו.
יש נשים המשיגות אורגזמה מחדירח
בלבד. איך את מסבירה זאת?
אם אשה הגיעה להתרגשות מינית מס פקת
במישחק המיני לפני החדירה, היא
יכולה להגיע לאורגזמה בחדירה.
גבר יכול ליצור גירוי ישיר לדגדגן
במישחק המיני לפני החדירה, ואם הוא
יפסיק זאת בזמן החדירה, כשהאשה בשלב
ההתרגשות המינית, כשהיא די מגורה,
היא תשיג אורגזמה.
האס בישראל פונות יותר נשים מגברים
לטיפול מיני?
להפתעתנו מצאנו שהגברים יוזמים פניה
לטיפול יותר מנשים. יתכן שההפתעה
הזו נובעת מהטעות שלנו כמטפלים, ה חושבים
שטיבעי יותר שהנשים יפנו לטי פול.
נוכחנו לדעת שאם קיימת בעייה
מינית המשבשת את התיפקוד המיני אצל
שני בני־הזוג, יהיה זה הגבר שיזום
את הפנייה. שאלה זו לא נחקרה בעולם,
ולכן אנחנו לא יודעים אם זו תופעה
ישראלית בלבד.
מהו השוני בבעיות המיניות של גברים
ושל נשים?
חשוב להדגיש שחוסר סיפוק־מיני זו
תופעה הפוגעת בנשים. אצל הגבר זו
תופעה נדירה. זה קורה אם הגבר הגיע

מהר מדי לשפיכה, או הגיע לשפיכה ללא
שלב ההתרגשות.
גברים פונים בישראל לטיפול (גיל
ממוצע )40 בתלונה על אימפוטנציה או
שפיכה מוקדמת.
נשים מגיעות לטיפול ( .גיל ממוצע 27
שנה) בתלונה על חוסר סיפוק-מיני.
גבר הסובל מאימפוטנציה לא יכול
להגיע לזיקפה. היא יכולה להיות קיימת
כשהוא מאונן לעצמו או לפני יחסי־המין.
כשיש כוונה לחדור, מאבד הגבר את
הזיקפה והוא לא יכול לחדור אל נרתיק
האשה. וכמובן שהוא לא מגיע לשפיכה.
שפיכה מוקדמת זו תופעה בה הגבר
לא מסוגל לשלוט בתיזמון הפליטה. היא
יכולה להתרחש מיד עם החדירה, או
שניות ספורות אחרי החדירה.
האס קיים זמן שפיכה המוגדר כנודמלי?
כמה זמן חדירה נדרש מהגבר כדי להביא
אשה לאורגזמה?
מצאנו שאצל רוב הזוגות המתפקדים
בסדר (שאין להם תלונות לגבי סיפוק-
מיני, זוגות שאומרים שהם מרוצים ביח־סי־המין)
,הגבר שופך ארבע דקות אחרי
החדירה.
זוגות ללא בעיות מיניות מקדישים יותר
זמן למישחק-מיגי לפני החדירה. לאשה
שקיבלה מספיק גירוי־מיני לפני החדירה,
יספיקו גם שתי דקות אחרי החדירה, כדי
להגיע לאורגזמה.
הבעייה קיימת כזוגות שבהם הגבר
סובל משפיכה מוקדמת. גברים אלה נמ נעים
ממישחק מיני לפני החדירה. ד,ם
חוששים מפני השפיכה המוקדמת, והאקט
המיני מתחיל מיד בחדירה. מובן מאליו
שבת־זוג של גבר כזה לא קיבלה גירוי
מקדים, והיא לא מגיעה להתרגשות־מינית
מספקת כדי להשיג אורגזמה.
האם מצאתם הבדלים בבעיות מיניות
בין חילונים לדתיים?
להפתעתנו מצאנו שאחוז הגברים ה דתיים
הפונים לטיפול מיני הוא גבוה
בהרבה מחלקם באוכלוסיה הגברית ביש

טריאוטיפים אופ! :

נר רואים גוברים וושיט בישראל את עצמם

נשים בעלו! מצבי־רוח.
ביישנית.
מגלה חיכה.
אפשר להחניף לה.
נשית.
רגישה לצורכי הזולת.
כנה.
ממהרת להכיע רגשות
שנפגעו.
רכה.
ילדותית.
׳עדינה.
כעלת דיכור רך.

גכרים סומך על עצמו.
עליז.
עצמאי.
אתלטי.
כעל תכונות של מנהיגות.
בעל כושר־החלטה.
עומד כרשות עצמו.
גברי.
מתנהג כמנהיג.
תחרותי.
שאפתן,
תקיף.
מוכן לנקוט עמדה.

ראל. מצאנו גם שמבין הגברים הדתיים
והחילוניים הפונים לטיפול מיני, האחוז
של הגברים שהגיעו מרקע דתי הוא גבוה
בהרבה יותר. אין לנו הסבר לתופעה
זו. יתכן שעל הגבר הדתי משפיעה הקבי עה
שאסור לשפוך זרע לשווא. יתכן
שאותם גברים אוננו למרות שהוריהם
אסרו עליהם לעשות זאת.
ניגשנו לחקור את הבעיות המיניות
בחברה הדתית בישראל, בגלל מימצאיו
של קינסי בארצות־הברית. הוא הצביע
על בעיות מיניות חמורות הרווחות בקרב
הקתולים והיהודים האורתודוכסים. גילינו
שמימצא זה נכון גם בארץ.
מהי הבעייה המינית המיוחדת לחביה
הדתית?
צר לי לענות על שאלה. יש לי הרגשה
שיכעסו עלי — הבעיה העיקרית היא
בורות. בורות בהבנת המיבנה האנאטומי
של הגוף.
לפני שנה פירסם בית־החולים לניאדו
בנתניה עבודה שהצביעה על בעיות מי ניות
חריפות בקרב האורתודוכסים. נשו תיהם
הגיעו לטיפול במירפאה לפוריות
בגלל שהן לא הרו. לא היו להם ילדים
בגלל מגע-מיני לא נכון. הם קיימו יחסי-
מין ללא חדירה!
איך ניתן, לדעתך, להפיץ ידע בקרב
הקהל הישראלי כדי להבטיח חיי־מין מוצ לחים?
ידע
עובדתי יכול להיכתב בספרים.
חדוות המין של אלכם קומפוקט, שתורגם
לעברית, וקשר ההנאה של מסטרם וג׳וג־סון
הם ספרים מומלצים. יש לתת חינוך־
מיני בבתי־ספר ממלכתיים ודתיים. גם
שיחות בקבוצות מבוגרים יכולות לעזור
בביעור הבערות.
בינתיים, תלוי החינוד״המיני בישראל
ביוזמה האישית של מנהל בית־הספר.
הנושא אינו נלמד כשיעור חובה, ועל
המנהל להכיר בחשיבות האינפורמציה
לתלמידים, כדי ליזום הזמנת מרצה מיק-
צועי. מישרד־החינוך מקיים איתנו קשר,
אבל זה עדיין בשלב של דיון והתייעצות.
האס יש לכס תוכנית הדרכה חדשה
לחינוך־מיני בישראל?
קיימת תיאוריה חדשה בפסיכולוגיה,
האומרת שההצלחה בחיי-מין מותנית ב יכולת
האנשים לסגל לעצמם מבנה אי שיות
גמיש, אנדרוגני. על הגבר לסגל
לעצמו גם סטריאוטיפים נשיים ועל האשה
לסגל לעצמה גם סטריאוטיפים גבריים.
סיגול אישיות גמישה יכולה להבטיח מידה
סבירה של סיפוק־מיני לשני בני־הזוג.
מצאנו שאדם עם אישיות אנדרוגנית
מסוגל להתמודד טוב יותר מאדם סטריאו טיפי,
עם השינויים הבלתי־נמנעים, החלים
במשך השנים במערכת נישואין. הוא יהיה
רגיש יותר לצרכים המשתנים של בן
או בת־הזוג.
זוגות בעלי אישיות גמישה יכולים
לפתור בעצמם בעיות מיניות. האשה תעז
ליזום באקט המיני כמו הגבר. בני־זוג
יעזו למצוא טכניקות נוספות ביחסי המין.
גבר ירשה לעצמו להיות רגיש ועדין.
תוצאות מחקר חדש • שערכנו בישראל
אכן מאשרות זאת. אנו מקווים שהגישה
החדשה שלנו גם תאומץ על־ידי חוקרים
בעולם.
הגיע הזמן לנטוש את הגישה הקודמת
בפסיכולוגיה, שגרסה שהאשה צריכה
להיות נשית, ושהגבר צריך להיות גב רי
— רק כך הם יגיעו להרמוניה.
מצאנו שבעלי סטריאוטיפ גמיש מקנ-ם
למערכת היחסים אווירה נוחה והתאמה-
מינית טובה. הבעייה היא שהרבה יותר
גברים ( 50 אחוז) מנשים ( 22 אחוז) אכן
מסגלים לעצמם מבנה אישיות אנדרוגני.
אם כך, יש לשים את הדגש בחינוך
המיני על אישיות הילדה דווקא.
מה ניתן לעשות עד שיכתבו תוכניות
לימוד חדשות? בישראל ביותר הבוערת הבעייה
היא הכשרת רופאים שיתמחו בטיפול על פי
הגישה החדשנית. בינתיים פועלים
בשטח מטפלים הנותנים טיפול, אולם יש
לנו ספקות אם הטיפול שלהם נכון.
נשים רבות התלוננו שגבר לא יכול
להבין מהי אורגזמה נשית, ולכן עלי
לראיין אשה שזהו תחום ההתמחות המיק־צועי
שלה. האס מקובלת עליך דיעה זו?
לומד

אני חושבת שכל מטפל מיקצועי
* את המחקר ערכו הפסיכולוגיות ד״ר
מרילין ספר ומירנה ליכטנשטיין מאונבר־סיטת
חיפה, הסוציולוג יוחנן פרס מאוני ברסיטת
תל-אביב, הסכסולוג ד״ ר צבי
הוך מבית־החולים רמב״ם בחיפה והסוצי
לוג יוסף סופר מאוניברסיטת חיפה.

היטב את הנושא, כמו בכל תחום אדר.
רופא לא חייב לחלות כדי לדעת איך
לטפל בחולה.
הייתי רוצה להתחמק מהתשובה כי וד

אמת היא שבימי־העיון האחרונים שערכ נו,
אמרו הרופאים הסכסולוגים הבכירים
בארץ שהם מעדיפים שאשר, תדבר על
האורגזמה הנשית.

3 ..שו 1ות א חו׳ ש היכו ח יו
־ היו וה ר׳ או ר גז מ ה!

^ פה חכר היא ישראלית שנישאה לפני
שש שנים בארצות־הברית ליהודי-
אמריקאי. פגשתי בה השבוע, כשהגיעה
לחופשת מולדת. מאז תחילת סידרת הכת בות
על מיסתורי האורגזמה הנשית רציתי
לשוחח עם האשה המסויימת הזו. האשד,
האקסטרוורטית, שנהגה להדגיש את ההו פעה
הסכסית יותר מהאחרות.
כשהיבטתי בה, הייתי מחפשת תמיד מו סיקה
קיצבית המתנגנת ברקע, כי יפה
תמיד ניענעה את גופה. היתה עליזה, חב רותית
ויותר מכל — נענית לחיזורים .״אני
אוהבת כשמחמיאים לי, אני מצפה ליחס
של פינוק מצד הגבר,״ היא נהגה לומר.
גברים שהביטו בה הפשיטו אותה מיד
בעיניהם. לא כל גבר העז להתקרב אליה,
כי התנהגותה החופשית הבהילה אחדים
מהם. אבל היא יצרה תמיד עניין מיני
אצל הגברים. יפה ניראת תמיד מאושרת
בשלב החיזורים, והפכה סגורה יותר כש היחסים
נעשו קשר גופני.
מעניין לשוחח עם יפה היום, אשה נשו אה.
שחיה עם בעלה במיאמי.

יפה הכר מספרת:
אני חושבת שכל מי שהכיר אותי בארץ
בתקופת ההתבגרות חשב שיש לי חיי־מין
עשירים. שהניסיון שלי במין עצום. שאין
דבר בו לא התנסתי.
הרי סביר שלא היה לי קשר רגשי עם
כל ידידי הגברברים שעימם נפגשתי.
החמיא לי שמחזרים אחרי עורכי־דין,
סטודנטים לרפואה ורופאים ז ה היה
הסטייל. חלק מהם למדו להכיר את הצד
האחר שבי, ועימם_ שמרתי על קישרי
ידידות.
גם היום אני מייחסת חשיבות רבה
לטיפוח הגוף ולהופעה החיצונית שלי.
אבל יש שמתרשמים רק מזה. הם זוכרים
שאני מבלה שעות בביקיני בחוף הים,
וצוחקת עם כולם. ישראלי מבין זאת רק
בדרך אחת: שקל יהיה להשיג אותי או,
לפחות, שכולם יחשבו שהשיג. תמיד ידעתי
שהישראלי הוא לחצן. אם את מסרבת,
הוא ינסה להפעיל עליך לחץ. נידמה לו
שאם הוא לא ידפוק היום, הוא ימות מחר.
אנשים קרובים אלי לא ידעו שהתנסות
המינית שלי היתד, מאוד שיטתית. היה
להם בדור שאני יודעת הכל, ואני לא
שאלתי. ידעתי רק שמצפים ממני שאשתתף
בהצגה, ומובן שזייפתי.

תמיד הרגשתי שחסר לי משהו. לא
הכרתי תחושה של אורגזמה. אבל אם
מצפים ממך להתנהגות מסויימת ולא נוח
להודות שאת לא מגיעה לאורגזמה, אז
מזייפים. ליחסי מין יש התחלה וסוף.
אורגזמה יכולה להיות הסוף, אבל אם אין
לך, את יוזמת סוף כלשהו. יתכן שהיו
פעמים שבהם נהניתי והגעתי לנקודה
גבוהה, אבל זה הושג בקושי. חשבתי
שאשה נורמלית יכולה להגיע לזה בקלות,
ורק לי קשה. נכנסתי ליחסי־מין בהם לגבר
היתד, מטרה אחת — לדפוק. התנהגתי
במערכת יחסים כזו כפי שהגבר ציפה ממני.
בעלי היה הגבר הראשון שהכרתי באר-
צוודהברית. שלוש שעות אחרי שפגשתי
אותו הגענו ליחסי מין. זו היתר, הפעם
הראשונה בחיי שגיליתי מהי אורגזמה.
שישנה נקודה גבוהה יותר של הנאה. זו
הרגשה נפלאה וגם מרגיעה. את יודעת
את האמת!!
שם יחסי־המין הם משחק מיני ממושך,
יוצרים אווירה מגרה. מוסיקה, מראות,
סרטים• פתוחים לכל טכניקה שעולה
בראש. אין מקום מסויים אחד שבו מקיימים
יחסי-מין. יש לך רשות לעשות כל מה
שאת חפצה. זה לא יכול לקרות בארץ.
כאן את מכירה את הבחור, הוא גר
באותה השכונה, כל חבריו יודעים מה
אתם עושים. זה נורא ...את לא חופשית.
זה מחייב אותך להתנהג כפי שמכתיבים
לך וכפי שמצפים ממך.