גליון 2299

להשיג: בתל אביב :״סופר ג׳ינס״ ,יהודה ה מכבי 57 טלי ; 456351 :חנויו ת
״מצקין״ ,״גיינס סנטר״ ,דיזינגוף ; 66״בוב 2״ דיזינגוף ; 185״מיי גיינס״
בן־יהודה ; 14״וו ס ט גיינס״ בן־יהודה ; 1״בוטיק 109״ איבן גבירול .109 יפי:
״מזן״ ,שד׳ ירושלים .48 בת-ים :״זה מ ה שיש״ ,רוטשילד .27 רחובות :״סופר
גיינס״ ,הרצל .181 רמת גן :״סופר גיינס״ ,ד״ר כהן ( ,2פינת ביאליק ;)66
גבעתיים :״טופ גיינס״ ,ויצמן .23 אשדוד :״רוקי״ .פתח תקווה :״שאול״ חיים
עוזר . 10 רמת השרון :״אפרל״ סוקולוב , 52״לי״ סוקולוב .64 הרצליה :״ לי ״
סוקולוב .47 חולון :״אפנת דבש״ ,סוקולוב ; 66״ארי לונדון״ ,סוקולוב . 19
נתניה :״בלו גיינס״ ,דיזנגוף פינת הרצל ״אדם וחווה״ ,הרצל .29 ירושלים:
״מצקין״ ,״ספורט רחביה״ ק ק״ל ; 29״ספורט אולימפיה״ ,כיכר הדויד קה;
״מחסן הג׳ינס״ ,שץ ; 8״סקופ״ שמאי ; 8״חסיד״ יפו .65 באר שבע :״גיינס
סנטר״״ ,החלוץ .81 קרית מלאכי :״רוקי״ .חיפה :״מצקין״ ,״בית הגיינס״
הרצל ; 20״אור הג׳ינס״ ,הרצל ; 7״הג׳ינס״ שד׳ הנשיא . 124 קרית ביאליק:
״ג׳ינס לי״ ״אילת :״א תא״.

ובחנויות נוספות בכל הארץ

היבואנים והמפיצים: אחים נקש

שער

קדמי :

שער

א חו רי:

*הוא אמר לי לשבתעלבר כיו ״

האם הורשע! חפים מפשע?

קטעים שלמים מעדותה של הסמלת ממישטרת עבו, בטי עובד,
לפני ועדת החקירה שמינה מפכ״ל המישטרה. בטי
מספרת על ניסיונותיהם של קצינים כפירים להכניסה
למיטתם תמורת קידום כתפקיד, והתעללותם כה.
מעשים אלה הכיאו את הסמלת למעשה התאכדות.

מי מעלים ראיות מן הסניגורים ומדוע? האם זו שיטה אצל חוקרי
המישטרה? כמישפט הרצח הכפול וכמישפט רצח הח״ב
אבו־רביע הועלמו ראיות על־ידי צוות החקירה המיוחד,
אותו צוות שאדמנד לוי עמד כראשו. כתבת העולם הזה 3£
לענייני מישפט מסכירה את הנקודות החוקיות כסוגיה זו.

שפייזר־ מו רי ד
אתהכפ פו ת

,יוסר לפיד מזלזל בוועד המנהל!
בראיון בוטה תוקף חבר הוועד־המנהל של רשות השידור, אהרון פאפו, את ״עריצות כתבי
הטלוויזיה״ ,את יוסף לפיד, מוטי קירשנבוים, רפיק חלבי ויעקב אחימאיר
וטוען :״יש הבדל בין סאטירה מרושעת ובין הומור טוב ועצוב״.

לד טוב ירושלים

הג ל־ון הובא עול
התסיסה במיפלגת העבודה מגיעה
לשיא חדש. שימעון פרס מנסה להציל
את עורו ומציע להקים את הטרוייקה
החזק״
פרס—רבין—ברלב .״האיש
אליהו שפייזר סבור שאין לו מה להפ^
סיד,
ומנסה להמליך את
רבין• רבין עצמו מהסם,
ומוטה גור אורב.
מן הצד וצובר כוח.

ה אש ה לא גו שה
לו להגיע לשם
בשים ונכרים מגיכים על מאמרה

שיל האשה האוסטראלית. גכר
שאסף תגוכות
של נשים רכות,
טוען שהן מעמיסדוור•
דיפות
כורים,
שאינם יודעים האורגזמה כיצד להכיאן לאורגזמה.
נכר
אחר טוען שאשתו
אינה מאל
הדגדגן שלה. ניחה לו להניע
מה אומרים על
האורגזמה קסא־ורידה
הולנדר
מאסטרס וג׳ונ־סוז•

ההורים המכוכדים •טל הילדים
הטובים מירושלים פתחו כמאכק
מישפטי כדי למנוע את העכרת
ילדיהם לכית־ספר הפועל כמיטגרת
הרפורמה. טדי קולק
החליט להאכק למען
רעיון האינטגרציה
מוכן להאכק נגדם.

09x11:1גוה
יוקדם כשלושה ימים, לרגל החגים. הוא יופיע כרחכי הארץ
כיום הראשון כבוקר, ויהיה מצוי אצל מופרי־העיתונים כתל־אכיב
ככר כמוצאי״שכת.

פסול ל שידור
יוסף לפיד אסר להראות קטעים מההצגות
הללו בטלוויזיה. שלושה מחוות על הווי
צה״ל מועלים עכשיו. מדוע
הוא חושב שאסור להרמהמחזות
אות
קטעים
הללו 7

על שער גליון־הענק יופיע דיוקנו של

אי שהשנהתשמ ״ א

המשמש מוקד לפתכה השנתית הממצה של אורי אכנרי, שכה
ינכש את תמונת תשמ״א על כל היכטיה, ינתח את האירועים
שהעניקו לשנה זו את דמותה המיוחדת, יקבע מי לא זכה
כתואר ומדוע, ויכיא את הנימוקים לכחירת אנשי־תשמ״א
כעולם, כמרחב, כמדיניות, כיהדות, ככנסת, כדת, כמישפט,
בכלכלה, כביטחון, בעיתונות, בטלוויזיה, כרפואה, כתיאטרון,
כספרות, כאמנות, כספורט, כמוסיקה, וכן לכחירת האשה
והצעיר של השנה.

דיבנטים קצרים במינכן
העיר הבווארית מכתיבה את אופי
נת החורף. המיכנסיים קצרים
יותר, הנעליים קצוצות עקב, והבגדים
ישלבו פרוות,
עור וכד. כיצד לקחת
בגדים ישנים ולהתאימם
לאופנה החדשה?

11 הי הפעהת 3
שכה כוחר ״העולם הזה״ כאיש־השנה — כחידה שנתית
הזוכה כתשומת-לב לא רק בארץ, אלא גם כעולם.

רצח או התאבדות?
9אבנים נמצאו בגרונה
של האשה. האם היא נרצחה
7האס היא התאבדה?
התעלומה עדיין לא נפתרה.

רכו ש את הגליזן בהקד ם!
חדישה רבתם נעלמו
ברגע האחרון נשבר הלוח השלישי, ועליו
חמישה דיברות, וכך קרה שמשה הכריז על
עשרה דיברות בלבד. זהו קטע מסירטו החדש
של מל ברוקס, שבו
הוא מציג גירסה מטורפת
משלו על ההיסטוריה של
העולם•

חלפים טובים, חופים גוועים

מומחה לרכב מסביר לנהג הישראלי כיצד לשמור על מכוניתו, כיצד
לבחור בחלפים המתאימים, וכיצד להיזהר מחיקויים גרועים, שהם
לעיתים זולים יותר, אך מקצרים את חייה של המכונית.
הקלעים האמנים שעובדים עם האמרגנים שלמה צח וחיים שלף
טוענים: יש קרע. האמרגנים מכחישים. האמרגן
הצעיר סביון צכר שעובד עימם טוען שהוא נמצא
כמצב עדץ.

סעדה במוזדשאנן

הילד ישראל נולמן נרצח על־ידי
סוטה-מין בשכונת נווה־שאנן בחיפה
האמהות אינן מניחות לילדיהן
לצאת מן הבית. מה
אומרים הילדים והמורים?
נווה-שאנן אינה
שקטה.

מ דו רי ק בו תשקיף במדינה
אתה והשקל
מכתבים, תשבץ הורוסקופ חשבון עוכר ושם -סיפורים

מהמילואים עולם קטן — ניוזוויק נגד יש ראל,
לוב והאפיפיור כסופר־סטאר 23 אנשים
כעולם 25 אנשים 31 איש ממאדים 44 קולנוע

מה הם אומרים -אהוד
מנור, שימעון כהן, ורד ציבעון,
דבורה גנני, לו קירר וזיווה יריב 48
שידור מדריך שידורים
כלבוטק — איך נהנה הבוקסר

מהחיים, על גילוח כלבים וכיצד
חזרה החתולה לילי הביתה
לא לנכרים — התינוק כפוסק
עליון, קמטים, סתימות ומדמות 62
נמר של נייר -על רוברט
וולטש, פיליפ רות ושבט ג׳בליה 66

זה היה העולם הזה שהיה
רחל המרחלת

איש השנה תשי״א
העולה החדש האלמוני

איש השנה תשי״ב
מבקר־הסוכנות שמוראק

איש השנה תש״ך
רכזישואה איייכמן

איש השנה תשפ״ו
כלכלן ספיר

איש השנה תשי״ג

איש השנה תשי״ד

יועץ־מישפסי כהן

עסקן־שואה קסטנר

על שער הגליון הבא יופיע איש־השנה
תשמ״א — איש־השנה ה 31-של השבועון.
מבט אחד ב־ 30 אנשי־השנה שעד כר,
מגלה לד את תולדות המדינה. כולן —
החל בעולה החדש, שבא עם העלייה ההמו נית
של ראשית־המדינה, וכלה במחוקקת־חוק־ירושלים
בשנה שעברה•
מבין 27 אנשי השנה ושלוש נשות-
השנה 17 ,עדיין חיים 12 ,נפטרו (אחד
הוצא להורג, אחד התאבד, אחד נהרג
בקרב, אחד נרצח) .עיקבותיו של אחד —
הראשון דווקא — נעלמו.
למעשה היו רק 28 אנשי־שנה, כי
שניים — דויד בן־גוריון ומשה דיין —
נבחרו כל אחד פעמיים, בשנים שונות
ובקשר למאורעות שונים: בן־גוריון עם
התפטרותו וכאשר פילג את מפא״י, דיין
כרמטכ״ל מילחמת־סיני וכשר־הביטחון של
מילחמת ששת־הימים.
במהלך תשמ״א קרו דברים לאנשי-
השנה הקודמים. איש־השנה חיים כהן
(תשי״ג) ,היועץ המישפטי הרודני שהפך
שופט ליברלי למופת, יצא השנה לגינד
לאות והשמיע דיעות מתקדמות ביותר.
איש־השנה שמואל תמיר (תשט״ו) גורש
על־ידי המימסד שבו השתלב ושאותו הוא
שירת. איש־השנה משה דיין (תשי״ז,
תשכ״ז) נכשל בבחירות כראש מיפלגה
חדשה. אריאל שרון (תשל״ג) הפך שר־הביטחון,
אחרי שמנחם בגין (תשל״ז) נחל
ניצחון מדהים בבחירות.
לעומת זאת לא הפך חיים בר־לב
(תשכ״ט) שר־הביטחון, כפי שקיווה, והנ וי
קיסינג׳ר (תשל״ד) לא עלה שוב לגדולה
בממשלה הרפובליקאית החדשה במו לדתו.
עזר וייצמן (תשל״ח) ישב בשקם,
ואילו רוח־אללה חומייני (תשל״ט) ומשה
לווינגר (תשל״ו) המשיכו במעלליהם.
מי יהיה איש־השנה תשמ״א? האם
יהיה גבר או אשה, ישראלי או זר, אש כנזי
או ספרדי, שלילי או חיובי ן
הגליון הבא יביא את התשובה.

איש השנה תשכ״ז

איש השנה תשכ״א
מודח לבון

איש השנה תשב ״ח

שר־ביטחון דיין

לוחם־בפידאיון רגב

איש השנה תשל״ג

איש השנה תשל״ד

מקים־ליכוד שרון

מסדיר־בינייס קי סינבר

איש השנה תשל״ה
ראש־ממשלה רביו __

איש השנה תשל׳׳ד
תוה יו __ 1ווו;

ב תווי ת ״

דו די דו ר

איש השגה תשט״ו
פרקליט תמיר

איש השנה תשט״ז
נשיא־מצריים עבד־אל־נאצר

איש השנה תשי׳׳ז
מצביא־סיני דיין

איש השנה תשי״ח
חתן־מנ״ך חכם

איש השבה
,בן־גזדיון

איש השנה תשכ״ב
קורבן סובלן

אישהשנה תשכ״ט

איש השנה תשכ״ג

איש השנה תשכ״ד

איש השנה תשב״ה
מפלג־מפא״י בן־גוריון

מתפטר בן־גוריון

יורש אשכול

איש השנה תש״ל

איש השנה תשל״א

אשת השנה תשל״ט

מזכיר־ההסתדרות בן־אהרון

גולדה המלכה

מפקד מיבצר־ישראל בר־לב

לוחם־שלום דיין

איש השנה תשל״ז

איש השנה תשל״ח

אשת השנה תש״ם
ו׳ורדרזרד

ז־וררדרררר

לז רנ\ירד

ר הו

שנ״זו הנויז מילחמה עד נוס * נוס מציע
לרבץ שותפות * רביו מהסס ביו פרס ושפייזו

ימעון פרס לא שוחח מאז הבחירות
״ עם אליהו שפייזר או עם חיים בר־לב
על ההתמודדות הצפויה על תפקיד מזכ״ל
מיפלגת העבודה. אך הוא דיבר גם דיבר
על כך עם רבים אחרים. לאנשי בר־לב,
שמאושפז עדיין בבית־החולים שיבא בתל־השומר,
הודיע פרם, תוך ידיעה ברורה
שהדברים יגיעו לבר־לב, שהוא תומך
בהמשך כהונתו של בר־לב כמזכ״ל ה-
מיפלגה.
באוזני אנשי שפייזר טען פרם שהוא
אדם אמין, ולכן אינו נסוג מהבטחותיו,
בעיקר אלה שבכתב. כוונתו היתה, כמובן,
להתחייבות הכתובה שאותה נתן לשפייזר
עוד לפני הבחירות, לפיה עליו לתמוך
בו לתפקיד המזכ״ל.
אך במסע ליחשושים זה הצליח פרם
לגרום, כפי שקרה לו פעמים רבות ב־קאריירה
שלו, לתוצאה הפוכה מזו שבה
רצה. גם בר־לב וגם שפייזר אינם מאמינים
לשליחים ולשדרים שפרס שלח אליהם.
כל אחד מהם משזיכנע שברגע האחרון
יפנה להם פרס עורף. אולם בעוד שבר-
לב, בגלל אופיו המתון יותר ואולי גם
בגלל פציעתו, אינו נלחם בפרס, החליט
שפייזר להסיר את הכפפות ולהשיב מיל-
חמה שערה, שמסכנת עתה את שילטונו
הרעוע בין כה של פרס במיפלגת העבודה.
מינויו של בר־לב פג לפני חודשים אח דים.
יש המפרשים, ביניהם יד־ימינו של
פרס, עורך־הדין ח״כ משה שחל, את
החוקה כך, שעד שלא נערכו בחירות חד שות
לתפקיד המזכ״ל, ממשיך לכהן ה-
מזכ״ל הקודם. עורכי־דין אחרים מקרב
עסקני המיפלגה אי!נם מאמינים שחוות-
דעת זו תעמוד לפני ועדת־הביקורת של
המיפלגה, או אפילו לפני בג״צ.
פרם מעוניין לדחות ככל האפשר את
בחירת המזכ״ל, כדי שלא יצטרך להשיב
לאחד משני המועמדים תשובה שלילית.
בתימרונים מסובכים הצליח פרס להעביר
השבוע החלטה לפיה תיערך בחירת ה־מזכ״ל
רק אחרי שיבחרו יתר מוסדות
המיפלגה. הבחירות הפנימיות בתוך מיפ־לגת
העבודה תיערכנה רק בסוף החודש
הבא, כך שפרס השיג לעצמו דחיה בת
שישה שבועות לפחות.
אולם למרות ששפייזר אולץ להסכים
לעוד דחיה אחת, הוא אינו מתכוון לדחות
את הקרב. שפייזר הודיע בפומבי שהוא
יתמודד על המזכ״לות, ולא ישנה לו כלל
מי יתייצב נגדו. הוא הביע את ביטחונו
בניצחון שלו גם אם יתמוך פרם בבר־לב.
האפשרות ששפייזר ייבחר כמזכ״ל מים־
לגת העבודה קוממה קבוצות וחוגים בתוך
המיפלגה. אישים אחדים איימו בפרישה.
האיום הרציני ביותר הושמע על-ידי ה תנועה
הקיבוצית המאוחדת (תק״ם) .רא שיה
הודיעו כי יפרשו מהמיפלגה אם
שפייזר יבחר כמזכ״ל.
אחרי ששפייזר הודיע על התמודדותו
בכל מחיר, העלתה תק״ם רעיון משלה :

להקים ״טרויקה״ ,שלישיה שתנהיג את
המיפלגה ותתייצב כחטיבה אחת בראשות
כל אחד ממוסדות המיפלגה: שימעון פרס,
יצחק רבין וחיים בר-לב. היתד. זו סטירת
לחי לפרס. ממעמד של שליט יחיד, שה-
מזכ״ל בר־לב משמש במיקרים רבים כעושה
דברו, נדרש פרס לחלק את עוגת השילטון
עם עוד שניים, שאחד מהשניים הוא יריבו
יצחק רבין.

ומאוכזבת,

מיפלגה מובסת, מתוסכלת
אלא גם מיפלגה שנמאס לה.
לעסקני המיפלגה ולחבריה נמאס מה*
ססנותו של פרס ומאי-יכולתו לקבל החל טות
קשות. ראשי המיפלגה אינם ששים
להחליף את פרם ברבין. רובם מכירים את
רבץ ואינם רואים בו מנהיג שמסוגל
להוביל את מיפלגתם לניצחון המייוחל על
הליכוד.
חברי מוסדות המיפלגד. גם אינם מאו שרים
מהכוכב החדש, אליהו שפייזר. חלק
מהם מתנגד לו בגלוי, ומאיים בקרע
ובפרישה, אם הוא ייב.ר׳ אחרים רואים
בו תופעה מדאיגה וחוששים ממנו ומעליית
כוחו.

לפירסום, וערך שיחות רקע עם עיתונאים
המקורבים לרבץ. כך הצליח ליצור את
הרושם כאילו בינו ובין ראש־הממשלה
לשעבר קיימת ברית. לרבין יש סיבה
להאמין שאם הוא יתמוך בשפייזר, ואם

מוליך
ה מלכי ם
ולם פרס מיהר להסכים. הוא ידע
י * שהצעה זו יכולה, אולי, להיות המח סום
האחרון בפני השתלטותו של שפייזר
על המיפלגה והפיכתו לאיש שיחליט מי
יעמוד בראשה.
בר־לב הסכים גם הוא לרעיון הטרויקה.
אין לו מה להפסיד. מאז הבחירות הוא
יכול היה לצפות רק לתפקיד של מזכ״ל
המיפלגה, ואילו כאן מוצע לו להיות אחד
מבין שלושה שווים.
התעוררה בעיה עם יצחק רבין. רבין
ההססן אינו יודע במה לבחור. הכרתם
של פרס ושל המיפלגה כולה בכך שהוא
אחד משלושת מנהיגיה הרשמיים, תעניק
לו, בבוא היום, נקודת זינוק שווה לזו של
פרם בהתמודדות הבאה שלהם. דחיית
ההצעה ותמיכה בשאיפותיו של שפייזר
יעזרו לו לחתור תחת סמכותו של פרס.
אליהו שפייזר לא הציע מעולם ליצחק
רבין להיות המועמד שלו לתפקיד יושב-
ראש המיפלגה.
שלא כפרס, אין שפייזר מפזר הבטחות,
ובוודאי שלא הבטחות בכתב. אולם הוא
ניהל עם רבץ כמה שיחות חשאיות שזכו

אותו

שפייזר ינצח בהתמודדות, יציע
שפייזר כמועמד לראשות המיפלגה.
יש להניח שבצירוף נסיבות מסויים יכול
הדבר להתגשם. שפייזר אינו רוצה לעמוד
בראש מיפלגת העבודה, לפחות לא באופן
מוצהר. הוא רוצה להיות האיש החזק של
מיפלגת העבודה, על־פי התקדים שיצרו
שרגא נצר ופינחס ספיר, ולהפוך לממליך
המלכים במיפלגה.
אין ספק ששימעון פרס פתוח היום לכל
הצעה שיציע לו שפייזר, אולם לשפייזר
לא נוח שפרס ימשיך לעמוד בראש המיפ־לגה.
שפייזר אינו מסתיר את דעתו שב ראשותו
של פרס אין למיפלגת העבודה
כל סיכוי להביס את הליכוד בבחירות,
תיערכנה אלה כאשר תיערכנה. פרס הוא
גם עצמאי מדי לטעמו של שפייזר, ולא
בקלות יוכל שפייזר להפעיל אותו על פי
רצונו. רבץ לעומתו, כך חושב שפייזר,
לא יעשה צעד מבלי להתייעץ עימו, אם
יבחר בזכותו כראש־הממשלה.
מיפלגת העבודה היא היום לא רק

האוטווטיבה: מוטה גוו נמסוס נוס ורביו גס יחד

במצב־רוח זה קל מאוד לאיש שלישי
בזירת ההתמודדות. בסוף 1981 האיש
השלישי הוא רב־אלוף (מיל ).מרדכי
(״מוטה״) גור.
כשפשט גור את מדיו והודיע על כניסתו
לחיים המיפלגתיים, הוא הכריז שהוא שואף
להיות ראש־ממשלה. איש לא התייחס אל
דבו־י התרברבות אלה בזילזול הראוי להם.
הכל זכרו שגור הצהיר שהוא יהיה רמטכ״ל
עור בתקופה שבה היה קצין זוטר.
מועמד ביניים
דד תה מנסח גור את הצהרתו אחרת.
? לדבריו הוא יכול להיות ראש־ממשלה
לא פחות טוב מאלה שהיו בעבר, ומאלה
שכימעט היו. כוונתו ברורה: יצחק רבץ
ושימעון פרס.
גור הודיע כבר שבכוונתו להתמודד על
תפקיד יושב־ראש מיפלגת העבודה בהת מודדות
הבאה, ואין זה משנה לו כלל אם
מולו יעמדו פרם או רבץ, או שניהם.
גור היה צריך להיות מקורב יותר לפרס
מאשר לרבץ. בעת שרבין היה ראש־ממשלה
ופרס שר־ביטחון, היה רב־אלוף
גור תומך של פרם. אך עתה מבין גור
שעליו לתמוך ברבין, משום שרבץ הוא
החלש יותר.
תיקוותו של גור היא להביא את פרס
ורבץ לשיוויון כוחות, מצב שבו המיפלגה
תתקשה לבחור ביניהם. אז הוא יהיה
מועמד ביניים. על־פי תוכנית זו יגרום גור
לכך שחסידי פרס יצביעו למענו רק מתוך
דאגה שמא יגבר רבץ, וחסידי רבץ יתמכו
בו כדי לבלום את פרם.
לצידו של גור מתייצבים יותר ויותר
אנשים שמוכנים לשכוח לו שגיאות והת בטאויות
אומללות בעבר. הם רואים בו
את הרע במיעוטו. בישיבת המרכז האח רונה
עלה גור על הבימה ארבע פעמים.
איש מהנואמים לא זכה בהקשבה דרוכה
כמוהו, וניכר היה שצירי המרכז מוקסמים
מסיגנון דיבורו, מביטחונו העצמי ומהדב רים
שהוא משמיע בהחלטיות, שעומדת
בניגוד משווע לחוסר האמינות של נאומי
פרס ולהססנות של רבץ. יוסי ינאי 1

הור ,

1 0 0 7 0

עלית לקחה את הטעם הטוב שבקפה ונצרה אותו בכל גרגר ספלנדידי החרוש הטכנולוגי הנפלא
״קפה נמס המיוצר בשיטת האגלומרציה״ הגיע לישראל, ספלנדיך1 עתה בא אל שולחנך וטעמו על לשונך...
ספלנדיד !

וימר יעקבסון טמיר

רי ב ישראל

ת חו ד ש

ב קו ב ה

ח קי ר ת גו רי

ריב קולני פרץ בין סגן־יושב־ראש הכנסת ואיש־חרות,
מאיר כהן, ובין יושב־ראש סיעת־המערך
בכנסת, משה שחל, כשהשניים השתתפו בכנס
הבינפרלמנטרי שנערך בהוואנה, בירת קובה.

הריכ נערך לפני צירים מכמה ארצות.
מאז אותם חילופי־דכרים אין חכרי־כנסת
אדה, שניהם אנשי חיפה, משוחחים
ביניהם.

מפכ״ל החליט האלוף
מכצעי

המישטרה, רב־ניצכ אריה איכצן,
לחדש את חקירת הקשר כין
(מיל׳) רחכעם (״גנדי״) זאכי וכין
הרצח הכפול.

לאיבצן הגיעה פנייה בעניין זה מח״כ מרדכי
וירשובסקי. איבצן אמנם לא נתן לווירשובסקי
תשובה, אך לקציני מטהו הוא הודיע שהחליט
לחדש את החקירה.

ידיו ממי שיר

דיין רו צ ת

ב גין

ל פ הן

ב עו ב די ע ר ביי

לי מין א רי ק

הפרופסור ייגאל ידין, שיצא בתחילת השבוע
למסע־הרצאות מטעם הבונדס בארצות־וזברית, עזב
את הארץ כשהוא משתמש בדרכון־שרות.

אנשי־כיטחון פנו אד ח״כ משה דיין
וכיקשו ממנו להפסיק להעסיק פועלים
ערכיים כשיפוצים שהוא עורך
ככיתו וכגן כיתו.
דיין לא נענה, וממשיך להעסיק פועלים
ערכיים.

בוויכוח שבין שר־הביטחון, אריק שרון ובין שר־החקלאות,
שימחה ארליך, תומך ראש־הממשלה,
מנחם בגין, בשרון, המנסה למנוע את פינויים־בכוח
של מתנחלי תלמי־יוסף.

בגין טוען שאין זה מתפקידו שד צה״ל
לפנות את המתנחלים. זו פעייה של
מינהל מקרקעי־ישראד, הצריך לפנות
דבית־המישפט, וזה יפעיל את המישטרה.
פינוי בדרך זו יגזול זמן רב — דבר התואם את
גישתו של שרון.

סנזו א ל לו אי ס
נז ף
שגריר ארצות־הברית כישראל, סמואל
לואים, נזף כמסיכה הכרתית שנערכה
כתל־אכיכ, כנוכחות עשרות אנשים,
כיושכ-ראש מיפדגת העכודה, שימ־עון
פרס.
לואיס אמר דפרס :״לפני שאתה
מכיע כיקורת, כמו שהכעת כעניין
ה״אייווקם״ ושיתוף-הפעולה האיס-
טרטגי, כדאי שתלמד את החומר.״
כיטלא זכה בתשובה מפרס, המשיך
לואים :״יש הרכה מאוד דברים
הראויים לכיקורת, ואם היית חושכ
קצת,היית מוצא אותם, תחת להשמיע
ק *יו ,,חיי
כיקורת עד דכרים חיוכיים.״

דרכון־השרות ניתן לידין כשהיה חכר־

״_ תום
— עליו להחזירו עם
כנסת, ן והיה
כהונתו.

יי אסרעל טיי סי ם

אגדות חיי בו ת

לרכובעל או פנו ע

צנזו ר ה

מפקד חיל־האוויר, האלוף דויד עיכרי,
עומד להוציא הוראה שתאסור על טייסי
החיל לרכוכ על אופנועים, גם כנהגי•
האופנוע וגם כנוסעים כמושם האחורי.
הוראה זו תכוא בעיקכות תאונה,
שאירעה כשכוע שעכר, ושכה נהרגו שני
טייסים שרככו על אופנוע שהתנגש
כמשאית.
הוראה כזו היתה קיימת במשך שנים רבות
בצה״ל, אך בוטלה לפני כשלוש שנים.

ב־ ח־ שפ ש -
לוו ע עו ״ ה ס אווי רי ת
מניות מיפעל מנועי בית־שמש, שנרכש לאחרונה
על־ידי הממשלה מהתעשיין יוסף שידלובסקי, יועברו
מהממשלה לתעשיה האווירית.

הכוונה היא ליצור חכרת־אם, שכה יהיו
כמה מיפעלים שד ״התעשייה האווירית״,
שיעסקו כייצור מנועי־סילון.

שו מ רון
רו צהל חויי ל
אלוף פיקוד־הדרום, האלוף דן שומרון, העומד
לפרוש בקרוב מתפקידו, עומד לצאת לתקופת־לימודים
וביקש שלימודיו יהיו בחוץ־לארץ.

שר־הכיטחון, אריק שרון, מתנגד לכך.
אחרי צאתו שד האלוף אכיגדור כן־גל
לארצות־הכרית לתקופת־לימודים, הודיע
שרון שלהכא לא ייצאו קציני-צה״ל
ללימודים כחו״ל.

ח קי ר ה נג ד
ק צין בכיר
צוות־חקירה־מיוחד, שדכר הקמתו
נשמר כסוד, חוקר אם קצין ככיר
כיותר כמישטרה היה מעורב כהגנה
עד עבריין, תמורת שוחד גדול.
הצוות הוקם אחרי מעצרו שד אלי
אידן, החשוד כאחד מראשי הכורת־המכריחים
כרשת הגדולה, שנלכדה
כשכוע שעכר בתל־אכיב. לחוקרי-
הפרשה התגלה כי כמשך שנים היה
אילן מוגן כתוקף הוראתו של קצין
ככיר כיותר, שאסר לעצור את אילן
גם כשהחשדות נגדו היו ככדים.

הצנזורה הצבאית הורתה למערכת מעריב להעביר
לבדיקת צנזורה את האגדות שנוהג לפרסם הכתב
הצבאי של העיתון, יעקוב ארז, תחת הכותרת
אגדות לילידים, במדורו שולחן חול.

ארז היה נוהג לגלות פרשיות צבאיות
כמסווה של אגדות על שכט פראי כאי
כודד. שמות ראשי השכט היו עיוותים
שד שמות קציני צה״ל וראשי מערכת־הכיטחון,
שהיו !הנמשל לאגדות שד ארז.
העיתונאי דן מרגלית פירסם לפני שבועיים בעיתון
הירושלמי כל־העיר את המפתח להבנת אגדות
ארז, וציין ליד כל שם המופיע באגדות את השם
האמיתי. מרגלית לא העביר את הכתבה שלו
לצנזורה, וכתוצאה מכך הורתה הצנזורה למעריב
להעביר לביקורתה את האגדות של ארז.

פי ר סו ם
ללא גיו ס
המטה־הארצי של המישטרה פתח במיבצע־פירסום
גדול לגיוס שוטרים. בין היתר הודפסו במחיר
עשרות אלפי לירות מדבקות למכוניות האומרות :
״המישטרה אתגר — הצטרף אלינו.״

המיכצע נערך כתקופה שכה מסרכ
מישרד-האוצר לאשר למישטרה גיוס אדם
אחד נוסף לשורותיה.

הנזתחזה שוחרר
דורון פפר, שהורשע בעכירות שד
גניכת ציוד מצה״ל וכהתחזות כחוטף
הילד אורון ירדן, ישוחרר, ככל הנראה,
כקרוב מהכלא.
פפר נידון לשנתיים מאסר, שמהן ריצה כבר 14
חודש. נראה כי נשיא־המדינה ייעתר לבקשת
החנינה שהוגשה על־ידי פרקליטו של פפר,
עורך־הדין אהרון ברוכין, ופפר ישוחחר עוד
לפני החגים.

דקלנגדה קי ב ו צי ם
לחששות התנועה הקיבוצית מפני כוונות
מישרד־החקלאות יש כסיס. אחד מיעדי
המדיניות של המשרד, כפי שמגדיר אותה
סגן־השר מיכאל דקל, הוא ״להילחם
כחקלאים החזקים ולעזור לחלשים.״ אין
הוא מסתיר את דעתו על זהות החזקים.
במיסגרת המאבק יבקש מישרד־החקלאות להקים
מרכזי־תעשייה איזוריים של המושבים, כדוגמת
המיפעלים האזוריים של התנועות הקיבוציות, ולשם
יפנו רבים מבני המושבים, המתקשים עם
שיחרורם מהצבא למצוא משק במושב שבו
נמצאים הוריהם. מרכזים אלו יתחרו במיפעלי
הקיבוצים, שעד עתה קלטו לבדם חלק נכבד
מהתוצרת החקלאית שפנתה לתעשייה.

במדינה
העם

הקד8ש מ*באד

עצמות רפות מאוד
ויכשות מאוד
מהלכות אימים על המדינה
״בן־אדם, התחיינה העצמות ה אלה
ן״ שאל אלוהים את יחזקאל
הנביא.
במדינת־ישראל ימצאה התשובה
לשאלה זו. שום דבר אינו חי כמו
עצמות של מתים. וככל שהן יב שות
יותר, כן הן חיות יותר.
כי במצב של טירוף־המערות,
שבה הפך השיגעון לשיטה, המתים
חשובים מן החיים, וגורמים לצרות
רבות יותר.
גילגול עצמות. מחול־השדים
סביב בית־הקברות, שהיה או לא
היה במקום המסומן באות הלוע זית
ג׳י בעיר־דויד בירושלים, במ שך
במלוא עוזו.
במשך שבועיים ויותר ישבו אנ שים
רציניים, בעלי מישרות בכי רות,
ונתנו את דעתם על סוגיה
מטורפת זו. נבדקו מיסמכים, חוב רו
חוות־דעת. בשעה שלפחות שני
אסירי־עולם נמקים עדיין בבית-
הסוהר, למרות שברור כי חומר-
הראיות במישפטים שלהם זוייף
או הועלם, ובשעה שכימעט מדי
יום התגלתה שערוריה נוספת
מסוג זה (דאת עמוד ,)76 עסקו
טובי המוחות המישפטיים במדינה
בגילגול־עצמות.
שרים, רבנים ראשיים, פקידים
בכירים, פרופסורים — הכל הש תתפו
בריקוד־המוות, שסיפק ל עיתונות
מדי יום כותרות שמנות,
רבות־מתח.
פאנתיאון סינטתי. כאילו
לא די בכך נחתו השבוע עצמות
יבשות נוספות בחבטה גדולה על
שולחנו של עם־ישראל.
הפעם היו אלה עצמותיו של
אחד מיכאל הלפרין, שמת לפני
62 שנים בצפת. אותו הלפרין היה
איש ססגוני, הרפתקן. הוא גם היה
סוציאליסט מושבע ומאבות אירגון
השומר השמאלי, שעליו היתה
תיפארת ״ארץ־ישדאל העובדת״
— ממש כמו על אדם אחר, מפורסם
יותר, שנהרג אף הוא בגליל
באותה תקופה: יוסף (״טוב למות
בעד ארצנו!״) טרומפלדור.
טרומפלדור, הסוציאליסט ה
מושבע,
הופקע אחרי מותו, בעל
כורחו, על־ידי זאב ז׳בוטינסקי. ה מנהיג
הימני חיבר שירים לכבודו
וקרא על שמו את תנועת־הנוער
שלו: ברית יוסף טרומפלדור, ש־ראשי־התיבות
שלה הצטרפו, בתי קון
קל, לשם בית״ ר.
השבוע קרה אותו הדבר להלם-
רין. ההרפתקן הסוציאליסטי צורף
באיחור לפאנתיאון של הליכוד.
התלבש על זיכרו הפרופסור יוסף
נדבה, עסקן רוויזיוניסטי ותיק,
אשר שטח התמחותו המדעית היא
יצירת המיתולוגיה של תנועתו.
אומנם, בנו של מיכאל, ירמיהו
(״ירמה״) הלפרין, אף הוא דמות
ססגונית, ימאי־חובב בעל ציור-
קעקע של עוגן על זרועו, אכן
היה רוויזיוניסט אך בכך לא היה
כדי לשנות במאוחר את דיעותיו
של אביו המת.
מיכאל שד מיז לאחרונה
החליטה הממשלה, בהשפעת נדבה,
לערוך הצגה סביב זיכרו של
הלפרין־האב. הוחלט להעביר את
״עצמותיו״ להר־הרצל, כדי לתת
למנחם בגין את האפשרות לנאום
נאום ממלכתי. בישראל מקביל טקס
העברת־העצמות להענקת תואר של
קדוש מטעם האפיפיור.
אומנם, איש אינו יודע בביטחה
היכן קבורות העצמות, ואם ביב-
לל יש עצמות מתחת למצבה ש הוקמה
בבית־הקברות של קיבוץ
מחניים, בטביעת־עין, כ־ 40 שנים
אחרי קבורתו. זה לא הטריד איש.
לעומת זאת הוטרדו אנשי מחניים
מן הרעיון שהקדוש המקומי יילקח
מהם לירושלים. הם זעקו חמס,
איימו באלימות ושאלו, בצדק, אם
גם עצמות טרומפלדור יילקחו מהגליל
ויובאו להר־הרצל.
מנחם בגין, שיש לו אינטואיציה
כלפי מתים יותר מאשר כלפי
החיים, פסק: העצמות לא יועברו
לפי שעה, עד שתימצא הסכמה.
המדינה נאנחה אנחה של הקלה
ונרגעה — עד להופעת העצמות
הבאות.
ביטוחון גורל אמר*קא*

זהו דחף שאינו
;יוזן דכיגוש — הערל
השתקן מוכרח לדבר
״לקח לנו שמונה

דורות

כדי

ימאים אמריקאיים כתל־אכים עם ישראלית (מימין) ופיליפינית
עוד נזיסעדה, עוד בר
לגדל גנרלים כמו אלה שהפסידו
את המילחמה בוויאט־נאם,״ אמר
לא־מכבר פרופסור אמריקאי. ,ש ביקר
בישראל .״איך אתם הצלח תם
לגדל כאלה תוך דור אחד?״
השבוע הוכיח הרמטכ״ל, רפאל
(״רפול״) איתן, שההצלחה היתה
מלאה.
במילחמת־ויאט־נאם הודיעו ה גנרלים
מדי חודש שהנה־הנה הם
עומדים לנחול את הניצחון המכ ריע.
כאשר זה לא התממש, טענו
כי הפוליטיקאים הפריעו להם. גם
כאשר ברחו אחרוני הגנרלים על
נפשם מסייגון, בהשאירם אחריהם
את קורבנותיהם, הם המשיכו לט עון
שהם עמדו סוף־סוף להשיג את
הניצחון המייוחל, ורק העסקנים
בוושינגטון מנעו את ההישג המז היר.
השבוע
קבע רפול בטלוויזיה, כי
מערכת ״המחבלים״ בלבנון התמוטטה,
וכי צה״ל עמד להשיג את
הניצחון המכריע עליהם — לולא
הוכרזה ברגע האחדון שביתת־הנשק.
לשפוך
דם יהודי. רפול לא
הסתפק בכך. ככל שמתקרב מועד
סיום כהונתו, נתקף הרמטכ״ל ב
דחף
שאינו־ניתן־לכיבוש להשמיע
את דיעותיו. למרבה הצער, אין
בהן ברק של הידוש ומקוריות.
קבע רפול השבוע, באותו ראיון:
יש הבדל מהותי בין צה״ל ו״המחב־לים״
.הפלסטינים פוגעים רק באזרחים,
וכל כוונתם היא לשפוך
דם יהודי. ואילו צה״ל מקפיד לפ גוע
רק בלוחמים.
הדבר כימעט ולא ייאמן, אך
דברים אלה נאמרו, בביטחון מוח לט,
על-ידי האיש שניצח זה עתה
על הפצצה במרכז ביירות, שבה
נהרגו בין 300ל־ 600 אזרחים —
גברים, נשים וילדים — בטענה
כי הם אשמים בכך בעצמם, מכיוון
שגרו בקירבת מישרדים של אש״ף.
אותו רמטכ״ל גם עורר שע־רוריה
לאומית כאשר המתיק את
עונשו של דניאל פיגטו, שהורשע
ברצח אזרחים חפים-מפשע במיב-
צע־ליטאני.
דיעות ההבחעה של הכה!

המדינאי הוותיק ביותד
ש 7תנועתרהעבודה
דוג? בהקמת
מדינה פלסגזיגית
מוטה גור, הנחשב כנץ במים־
לגתו, הדהים לפני שבועיים את
הארץ, כאשר הביע את דעתו שיש
לנהל משא־ומתן עם אש״ף, כשזה
יכיר בזכות־הקיום של ישראל.
השבוע הביע דיעה בוטה עוד
יותר אחד הוותיקים הנערצים של
מפא״י, דויד הכהן, האחרון בדורו
שנשאר חי ופעיל במלוא אונו.
בשיחה עם יצחק ליבני ברדיו
קבע הכהן, בקולו ההחלטי האופיי ני,
שהפיתרון לבעיית ישראל־ערב
הוא הקמת מדינה פלסטינית לצד
ישראל — לא מהיום למחר, אך כ־פיתרון
סביר, שיש להגשימו ב הדרגה.
האלטרנטיבה, כך אמר,
היא מדינה יהודית-ערבית, שבא
יהיו ״הנכדים של הנכדים שלי״
מיעוט יהודי במדינה בעלת רוב
ערבי.
מאוחר מדי. הכהן, מי שהיה
ציר ישראלי בבורמה בימי־הרא־שית
של המדינה *,הטיל באותו

דיאטה

* יריביו של הכהן התלוצצו אז
כי ״הציר מבורמה״ אינו אלא ״הבור
מצירמה״.

.ראיון אור על פרשה עלומה
בהיותו הדיפלומט הישראלי הבכיר
באסיה, הוזמן הכהן בשעתו
לביקור בסין הקומוניסטית. כבו
אז נודע, כי הכהן המליץ על כינון
יחסים דיפלומטיים בין ישראל
וסין, סין הית האז מעוניינת בכך
ביגלל בידודה בעולם, אך ממשלת
ישראל דחתה את ההצעה הנועזת.

כה היה מקובל לחשוב כי ה
אחראי להחלטה הרת־האסון היז
משה שרת, והדבר נזקף על חשבו
פחדנותו של שר החוץ דאז. אן
הכהן, שהיה כל ימיו ידידו שי
שרת, גילה השבוע כי שרת צידד
בהצעתו. היא חובלה על־ידי אבא
אבן, שגריר ישראל בוושינגטון.
לפי מיצוות ג׳ון־פוסטר דאלס, שר־החוץ
האמריקאי.
ההכרעה היתה בידי בן־גוריון
— וזה לא הבין דבר בעניין, כדיבר,
הכהן. רק כעבור שניב
החל בן־גוריון מדבר בעצמו על
חשיבותה הגוברת של סין בעולב
— אולי בהשפעת שארל דה־גול
הראשון שחזה כי סין תהיה בע־לת־ברית
של המערב נגד בריתי
המועצות.
י אך כשישראל היתה מוכנה לקשור
קשרים, היא נדחתה על-יד׳
סין. זה היה מאוחר מדי.

הוזי
האמרי ^ א ^ ,א ו

הימאים האמריקאים <7
באך לתל־אביב במיסכרה
שיתוף הפעולה האיסטרטג
החדש — אך זב
לשיתוך־פעולה טקט
מצד הישראליוו

הם נראו בכל מקום בתל-אביב
ברחובות, בבתי־הקפה, במלונות -
גברים בלבן, וגם כמה נשים במכנסיים
לבנים. היו אלה ד,ימאיב
והימאיות של הצי השישי של חיל׳
הים האמריקאי.
״מה, הם כבר באו י״ תמהו אז
רחים רבים, שסברו בתומם כי זה
הפרי הראשון של ״שיתוף־הפעו
לה האיסטראטגי״ ,שעליו הסבי
מו — כביכול — מנחם בגין ורו
נאלד רגן בעת פגישתם בוושינג
טון, כמה ימים לפני כן.
אך לא היה קשר בין שני הד
ברים, שיתוף־הפעולה האיסטראטג
היה תקוע עדיין בבוץ הפוליטי ד.
סמיך של וושינגטון, ואנשי רג
איימו בגלוי שהעניין יתפוצץ כ
בועת־סבון אם לא יאשר הסנא!
(המשך בעמוד 73

מאת מאיר תדנ 11ר

המצאות

תחזית עצובה איך לטייל בחו״ל ולהגיע בדיוק?0001
ה בו רסה
לאחר החגים: י רי דו ת
ב מניו ת, נחת ל בנ קי ם

המצאה חדשה, שמבוטטת על טכנולוגיה של תעופה, תוכנס לשימוש בקרוב
לתועלתם של הנוהגים ברכב. חברה ״הונדה״ היפנית פיתחה מכשיר המותקן בלוח
המחוונים של המכונית, שיאפשר לנהגים לעקוב אחרי נסיעתם מעל גבי מסך וידיאו.
המיתקן ״אלקטרו־ג׳ירו־קאטור״ ,מבוסס על ג׳ירוסקופ אינרציאלי, החש את
כיוון הנסיעה של המכונית. למיתקן (אי־ג׳י־סי) מערכת חיישנים (סנסורים)
המודדים את מיספר הסיבובים של גלגלי המכונית, כדי למדוד את המרחק שאותו
עברה המכונית. המידע מהג׳ירוסקופ ומחיישני המרחק מעובד באמצעות מחשב

הבורסה ממשיגה להיות עצבנית, עם
סיכוי טוב שהשבוע תהיה הרבה פחות
עצבנית. מצב הדברים היום /יום ראשון,
בניתוח מלומד, הוא כזה: שני גורמים
פועלים באורח חיובי על הבורסה —
כמות הכסף הגדולה המצויה במערכת,
וסוף חודש ספטמבר, שהוא גם סוף ה־ריבעון
השלישי, ובו חייבות קרנות הנאמנות
להציג ביצועים טובים.
עד כאן בכיוון החיובי. לכיוון הנגדי,
פועל גורם רב״עוצמה: רמת השערים הגבוהה.
בסיכום: תקופת אי״הוודאות
תתייצב הטבוע, אן תחזור לאחר החג.
ונא לזכור, המיסחר בבורסה מסתיים
החודש ב־ .27 גם מימוש הזכויות של
הנפקות פועלים ובל״ל מגיע השבוע!

קטנים. אז באמת כדאי לשים על הסוסים
שמאחור, ואחר כך לחזור אל הרא שון
שיגיע ליעד. ועוד משהו: סטוק
בל״ל לא ייעצר. אם ייעצר יתחילו לזרוק
סחורה, וזה לא בדיוק מה שהבנק רוצה.
תמיד טוב להחליף סוסים בדרך ולהגיע
רעננים הביתה.
עכשיו משהו יותר עצוב ופחות משמח.
כל המומחים לענייני בורסה טוענים, שלאחר
החגים תבואנה ירידות בשערי המניות
בבורסה. יש כאלה שמוכנים אפילו
להצביע על שיעורי הירידה 20—30 :
אחוז, וזה הרבה. לאן בורחים ! כמובן
אל ימניות הבנקים הגדולים.
לגבי מניות הבנקים הבינוניים, קשה
לומר דברים חותכים. נצטט יועץ בכיר
לניירות-ערך :״הצרה עם הבנקים הבינוניים
היא, שהמניות ריווחיות, אבל בלי
היציבות של הבנקים הגדולים. אחת התופעות
האופייניות, לא לכולם, היא
קניה ומכירה מיידית, מה שאתה כינית
בזמנו בשם ״אינדיאנים״ .וזה לא בריא
למניות אלה. גם ביניהן יש סולידיות

השבוע, מפני שהן נחמדות ואהודות על
הקרנות ז הנה רשימה חלקית בלבד, עט
ציונים ואחריות מוגבלת :״מיזרחי״,
טוב ; ״בנק הספנות״ ,טוב מאוד ; ״הכשרת
היישוב״ ,טוב מאוד ; ״מירב״ ,טוב ;
״סולל־בונה״ ,טוב ; ״רסקו״ ,טוב מאוד ;
״כלל תעשיות״ ,טוב.
בהקשר זה סיפרו לי את הסיפור
הבא: עיסקת-ענק מחוץ לבורסה נעשתה
בין ה״בנק הבינלאומי״ ובין בל״ל.
חבילות כבדות של מניות החליפו ידיים.
הועברו מניות של ״יומאר״ ו״הכשרת
היישוב״ (שבידי בל״ל) תמורת ״סהר
אחזקות״ ו״מירב״ (שבידי הבינלאומי).
למה? כדי שיהיה טוב לשני הבנקים, ואולי
גם אנחנו ניקח טרמפ, עוד השבוע.

ויש פחות, אני הייתי מעדיף את הראשונות.״

רכונות
מהן המניות שיעברו נקודות נוספות

מיתקן ניווט טלוויזיוני למכוניות
לטייל בלי בעיות ולהגיע הביתה בזמן
זעיר ומוקרן על״גבי מסן טלוויזיה בגודל של 15 סנטימטר, המורכב על לוח
המחוונים.
על המסן מותקנות מפות דרכים המודפסות על חומר פלסטי שקוף (ראה
צילום) ,שמאפשרות לנהג לראות בדיוק היכן הוא נמצא בכל רגע בעת הנסיעה.
חברת ״המידה״ ,בעלת ההמצאה, תוציא אותה לשוק תון כמה חודשים.
נהגים יוכלו להכין את המפות בעצמם ולהעבירם לגיליונות פלסטיק שקוף
לצורן הניווט. מפות מוכנות מוצעות במחיר של 90 דולאר לסידרה של חמש מפות.
מחיר המיתקן יהיה בין 900ל־ 1400 דולר.

דמה 71 שי3ין תקציב מישדדו1ב*₪וו!ן?

דאו 0ח1ם
דאתו 11ת1י? 0
נכון להיום — מניות בל״ל מובילות
בהפרש של למעלה מ-״/״סג לעומת מניות
״הפועלים״ ואי-די-בי מתחילת השנה.
אל דאגה, לקראת סוף השנה האזרחית,
ידאגו ״בנק הפועלים״ ובנק ״דיסקונט״
להריץ את המניות כדי להתיישר עם
בל״ל. מתי זה בדיוק יקרה, קשה לדעת.
אך המרוץ התחיל. מי שעיניו בראשו
וידיו בכיסו, ימהר לעשות משהו בנידון.
נסיון העבר מוכיח ששלושת הבנקים הגדולים
מתייצבים בקו המטרה בהפרשים

מה ׳ורה בדצמבר
בשאנתנו חן בספטמבו?
תשובות על שאלה כל־כך מסובכת יש
בדרן כלל למישרדי היועצים, המפרסמים
את התחזיות שלהם שהתאמתו, אן
משום מה שוכחים לפרסם את התחזיות,
הרבות יותר, שהתבדו• אבל אתם משלמים
עמלה, בעיקר תמורת התחזיות ה-
מתאמתות. תמורת אלה שנכשלו אתם
משלמים פעמיים: פעם בעמלה ופעם
שניה בהפסדים והבעת״צער של היועץ.
אני לא נמנה עם ״החכמים רטרואקטיבית״
ולכן אני יכול להרשות לעצמי
להגיד כמה דברים לגבי העתיד הקרוב.
העצות שלי הן חינם.
ברור לכל, שקודם כל, תלוי מה יהיה
במשק. אם תימשן ההזרמה בהיקף הקיים,
אם רמת הסובסידיות תישאר בעי נה,
או אפילו תוקטן במקצת והמדד
ימשיך לעלות בקצב שנתי של פחות ממאה
אחוז, צפויה ירידה ברמת שערי
המניות שתעלה שוב לקראת סוף השנה
האזרחית. הצמודים יתנהגו כרגיל. לא
נורא, אפשר יהיה לחיות, ולחיות טוב.
אן אם ההזרמה תיפסק, חלק גדול מהסובסידיות
יבוטל או יקוצץ והמדד
יעלה הרבה ומהר, תחזור הבורסה ל־

הדיפלומטים הישראלים בלונדון, בדרגת
שגריר, ציר, או מזכיר ראשון, וכמה
מן הנספחים, עולים למשלם המיסים הישראלי
2000 ליש״ט בחודש במשכורת,
ועוד 2000 ליש״ט הוצאות נילוות. הרבה!
הרבה מאוד׳ בייחוד אם נתרגם סכומים
אלה לשקלים וללירות• מיליון לירות לחודש
עילה הדיפלומט. גם אם נשווה
שכד זה למצוי בלונדון, זה הרבה מאוד.
כפול ופי שלושה משכרו של פקיד בריטי
בכיר מאוד.
תמורת משכורת כזו צרין לעבוד קשה,
קשה מאוד• עובדה: מישרדי השגרירות
בלונדון פתוחים חמישה ימים בשבוע,
בין השעות .10—12 שעתיים ביום.
50 הדיפלומטים ועובדי השגרירות עולים
לעט ישראל הון תועפות. אם היו
מצמידים את שכרם לשעות העבודה בפועל
ולרמת היחסים עם בריטניה, היה
צורן לקצץ בטשכורותיהם. אן זה לא
ניתן מטעמים שונים, השמורים עם מיש־רד
החוץ. מה שכן ניתן, בלי בעיות מיוחדות,
זה לשלוח את מחצית הדיפלומטים
בשגרירות הביתה, לישראל. למכור את
הבניין עם הכביש הפרטי המוביל לשגרירות
ולהתחיל להתנהג כיאות. למשל,
כמו מדינה שיש לה רק ארבעה מיליון
תושבים וחוב חיצוני של 20 מיליארד
דולר; או, כמו למשל השגרירות של יוון
או אפילו שוויץ !
תרדמת חורף, והכספים הרבים, שהסתובבו
מסביב, יחפשו להם אפיקי השקעה
חדשים• אפילו כן תהיינה בודאי
מניות שיעלו ויעלו. תמיד יש כאלה. אן
ככלל, יקטנו המחזורים, הצמודים שוב
יעשו חיל /שוק־חמניות יהיה רדום.
שנה טובה ובורסה טובה !

תחבורה

כשאתה חוזר ארצה ונוסע שוב באוטובוס
ומשלמים 1.7שקלים תמורת
נסיעה עירונית, אתה בהחלט מופתע.
אין זה יכול להיות שהנסיעה בארץ כל-
כן זולה, כשהאוטובוס והדלק כל-כן יק רים!
ואין זה ששם, בחו״ל, התחבורה
הציבורית כל-כן יקרה, והממונים עליה
טוענים שיש להעלות את התעריפים !
בעוד שבועיים יקוצצו מחירי הנסיעה
בתחבורה הציבורית של לונדון ב״ס. 250/
זעקת הנוסעים היה לה על מה שתיס-
מון. מתברר שבמשן 15 השנה האחרונות
עלו מחירי הנסיעה בתחתית ובאוטובוסים
של לונדון ב״,ס/״( 60 ריאלית, לאחר
ניכוי האינפלאציה) .כדי להמחיש את העניין
— נסיעה של 10 קילומטר בתח תית
של לונדון עולה היום 17 שקלים,
פי עשרה מאשר נסיעה עירונית בת״א.
החלטת מועצת עיריית לונדון לקצץ
את תעריפיי התחבורה הציבורית ב-
25 תעלה לעיר 120 מיליון ליש״ט לשנה.
אן, טוענים חסידי הקיצוץ, הסובסידיה
לתחבורה תהיה עדיין נמוכה מזו
המקובלת ברוב ערי העולם. היא תגיע
ל 20 בלבד.
רוב חברות התחבורה הציבורית בעולם
נהנות מסובסידיה של ס/־ •40—70בבריסל,
בירת בלגיה, הסובסידיה היא
של 72 בקיצור, בכל העולם מסבסדים
את התחבורה הציבורית. אך בארץ הגי עה
הסובסידיה לתחבורה הציבורית לשיא
עולמי של 200
שיא זה עולה לאוצר שלושה מיליארד
שקלים בשנה• המחיר הריאלי של כרטיס
צרין להיות חמישה שקלים. מי שחושב
שזה יימשן עוד זמן רב, טועה. הסובסידיות
יקוצצו, מחיר כרטיס לנסיעה
עירונית באוטובוס יעלה, ומהר.

גלידת שמנת חדשה כ 5-טעמים נפלאים:
וניל, שוקו, שוקו-וניל, מוקה-וניל, פוניו׳-כננה.
גלידת שמנת אמיתית מתנובת ארץ־ישראל,
מיוצרת ללא מגע-יד, באריזות של 400 גרם.

גלידת תנוכה -החלב הוא שקובע.
__ יייורור __

א־ש השנוה חעונל״יא
קוראים מציעים :
״הוי ראש לשועלים ולא זנב
לאריות״! אומר התלמוד הירושל מי.
איש השנה — הקולונל מו עמד
קד׳אפי -בר כוכבא של

ראש לשוערים אל־קד׳אפי
בר־כוכבא
הזמן החדש, המוכן לצאת למיל-
חמה נגד רומי, קרי ארה״ב וב-
סיסיה הגרעיניים במזה״ת.
יצחק סוכול, תל־אביב
...א רי ק שיין, שלא זכה
להיות רמטכ״ל, אך טיפס גבוה
יותר — למישרד הביטחון...
אביגדור מיזרחי, לוס־אנג׳לס
...אליהו שפייזר. העסקן
שמיעט להופיע בכנסת, ותחת זאת
דאג להאדיר את כוחו מאחרי ה קלעים.
השנה
הוא עתיד להפתיע את
כולנו — הוא ישאף לגבש קוג-
סנזוס־לאומי לפי טעמם של הקי־

מאוזן :

.Iהן צופות במתח באורות
המרצדים (.)6
.4הינתקות מאמא אדמה, למ רות
ההתנגדות (.)5
.7ניטיב את מצבם, במסיבה
לכבוד אלימלך (.)5
.8אלוף בדימום החליט כנר אה,
שהגיע הזמן ללכת לבית־ספר

.10 יום זה נערך לפעולה מתוכננת

. IIאיפה הזמנים שאפשר היה
לקבל גט, בזיל הזול 6
.12 השפעתו על השפל, ניכרת
גם במם־הרכוש (.)3
.13 בסריקה לא מצאו דבר

. 14 עכשיו שקיבלתי מספיק
מאפלטון (למשל) ,הגיע הזמן
להפעיל את ראשי (מ 7
.15 האופנה חזרה, שוב יושבים
עליו 4
.17 זה ממש פשע כשזה חוזר
מהפה (מ 3
.18 יכולה לדקלם את תורתה
אגב נמנום (.)5
.20 כרגע היא לא זקוקה ל דיאטה

.21 עוד בראשית ימיה היתר,
מלאת שינאה (.)4
.24 בילוי? יפי? זה כל מה
שמעניין אותו 7
.26 הסתכסכו עם המורה שלו

.27 שמע ילד! חזור על־כך
והפעם בדייקנות (.)3
.28 גם אני גבר, אמד אומן
הניסוח הכותב על הלוח 3,3
.29 נטייתו להפרזה נובעת
כנראה מהפרעות בעיכול (.)5
.30 שם נמצא לעיתים קרו־

פתרון ת שבצופן 2 2 9 7

נ די ב

א בי ד!

בות ״הילד הרע״ (מ 4
.31 לעשות את זה בהרים, מצ ריד
תכונות יוצאות דופן (מ)

.32 מה קיבל בחזרה בירושה
מחברי־ממשלתם 5
.33 הנייר עף לפני שמספיקים
להגיד ג׳ק רובינסון (.)3 ,3

מאונך :
. 1הגיר לא משבש את הברי אות?
זה פשוט עניין כרוני?

.2ברם הוא לא כל־כך גברי,
עובדה שבסיפורו המשעשע הו פיעו
המון חתיכות (.)6
.3מי נתן לטורפים הזדמנות
להופיע מהכיוון הנגדי 4
.4הלא המה מימינך, בעוד
שהזריזה משמאלך (.)2 ,3
.5הוא אחראי על מחלקת-
נוכרים, בניגוד לחוקי ההלכה

קונסנזוס־ לאומי שפייזר
עתיד להפתיע
צוניים שבמצביעי הליכוד, ולגרור
את מיפלגתו לממשלת־ליכוד־לאו־מי.
בממשלה
כזו הוא בוודאי גם
יזכה במישרה מכובדת.
אברהם מוטב, באר־שבע
אלוף פיקוד הצפון לשעבר,
אביגדור כן־גל, ששימש בש נה
האחרונה שר־חוץ ושר־ביטחון
י לעת מצוא, וניהל למעשה את מדיניות
ישראל בגבול הצפון...
יוסף סוויסה, חיפה
ספי ריכלין, שאימץ לעצמו
סיגנון דיבור של ילדים שעל סף
פיגור, הביא לניצחון המיפלגה ש שכרה
את שירותיו. אין בכך כל
פלא — הוולגריזציה של החיים
הפוליטיים הפכה אותו, ואת עמי-
(המשך בעמוד )14
העולם הזה 2299

.6תופעה ביולוגית מדהימה,
או סתם גידוף ספרותי (,3

.8רוצים לתפוס שלווה? חפ שו
לכם דירה בהודו (.)4
.9בבדיקה פדראלית התברר,
שהנשיא אכן היה מעורב בפרשה

.12 במפלגתה הוחלט, שזה הזמן
להשתמש בטון גבוה (.)5
. 14 למרבה הפליאה, הבהמה
הזו משמיעה צליל לא מזוייף

. 16 בעצמו שופט ללא מורא,
מה שהוא מייצר ״בביח״ר ל־חרוזים״

. 17 השטן הופיע בשדה התעופה
במטרה מוגדרת: לקחת
כסף בכוח (.)5
.19 שמענו ששאלו את הדיק טטור
אם גם דאג להיגיינה

.21 חתיכת סלע זרוקה בדרום-
הארץ, יכולה להוות מכשול
ליקה (.)3 ,3
•22 זה שעמד על הראש —
תרתי משמע — הוא לא
משלנו (.)4
.23 האם אבי סבו של השר
עדיין חי? אם כן, זה הדבר
המשמח (.)6
.25 האם הישיש הזה לא מופיע
אף פעם בלילות 5
.26 הוא מאמין שרצוי להת פלל
בערבית? קשה להאמין

.28 אם הדבר היחיד שנותר
זו האפשרות להריח, אז באמת
אין כל תקווה (.)4

113051 מיונודאל >190 יו 31
1וו1ים דן1ווו1וו, קח ו13״17ו1
!וו 0ים 36ו 1ת 1שי~ 0ז!001ט*ו!ה!1-זי 13ו 10*1ו1
חזצאת שער בח שמל (אפירציה!

0ל 11( 31 !1׳!11׳

תסרוקות. תספורות, החלקות,סלסול.
צביעה,פסים,טיפול פנים. איפור.
הוצאת נ! 1יערב טוגוו ה

*סננננ נווס *
מחיויםעמ מייגז • .3תתמ עז ל ה •
תל-אביב י 1דפת 4ליד דיזגבוף 329388 226066 190
רנזת-ג! הרצל 86 נזול בניו <זואזי ייסלון או היי

מכחכים
(המשך מעמוד )13
תו־תאומו, דודו טופז, לדמויות
ציבוריות מהמעלה הראשונה...
ממציא השנה הוא המיועד להיות
חתן פרם נובל לפיסיקה, י ע קו ב

מרידוד...
אסתר אוחנה,

פתח־תיקוות

תאומי סיאם של השנה הם

אלישע שפיגדמן ויורם ארי־תר.

פשוט
אי-אפשר להפריד בי־

לקח חלק ב״כיבוש העבודה״ וש־מקירבו
לא יצאו לוחמי הפלמ״ח,
מתקומם. נמאס עליו היחס המש פיל
שהוא זכה בו, ושהפך אותו
לקבוצה סוג ב׳•
עליית כוחו הפוליטי והדמוגרפי
של ציבור זה, ויותר מכך — על יית
הדימוי העצמי שלו — תגרום
במהרה לשינוי פניה של החברה
הישראלית. האלימות שפרצה ב מהלך
מערכת הבחירות היתד,

שויצרי

הזדמנות מלווודת
לרכלשת^עון קוורץ מעולה
כמו שהשויצרים יודעים לעשות.
נותנים לך שעון ש ויצרי ביד?
קח מיד!
שעון צלילה ספורטיבי
עם תאריכון וסקאלת מדידה.
בנוסף, במסגרת המבצע המיוחד,
גם שעוני נשים וגברים,
אלגנטיים וספורסיביים.
תוצרת טיסו -איכות אמיתית.

כתב שפיגלמן
תאומי־סיאס של השנה
ניהם. ושלא יגידו שהם לא נהנים
להיות צמודים איש לרעהו.
כי, אחרי הכל, מי יתעניין ב-
שפיגלמן בלי ארידור, ומיהו ארי־דור
בלי שפיגלמן?!
מנחם רונן, ירושלים
הססן השנה — שר־החינוך,
זבולון המר, שאינו יודע אם
לפרוש מהממשלה או לא, שהגדיל

שר ארידור

־1־ 1 8 8 0־1־

תנאי הכרחי לשינוי זה — הדרך
לאמנציפציה, לשיפור מעמדם ה חברתי
ודימויים העצמי של מדו כאים
כרוכה תמיד בהתפרצות
אלימה נגד המימסד המדכא.
הופעתם בכנסת של ח״כים חדשים
מעיירות־ד,פיתוח (דויד מגן
מקריית־גת ומאיר שיטרית מיב נה)
,וקידומו בדרגה של השר דויד
לוי הם הבקיעים הראשונים בחו מת
המימסד שעוצב בידי יוצאי
מיזרח אירופה.
אין ספק, לכן, שהתואר מגיע
לאחד מילדי המעברות, שפילס
את דרכו בחברה הישראלית בכוחות
עצמו, כשהוא נאבק בכוחות
עדינים. אך אין דמות אחת ש־תגלם
באישיותה תהליך זה, ולכן
יש להעדיף אלמוני — צעיר יש ראלי
משכיל, יליד ארץ ערבית,
תושב עיירת פיתוח.
מנחם זילברכרג, חיפה
• זיכרונו של הקורא לא בגד
בו. כשבחרה מערכת העולם הזה
בפעם הראשונה את איש השנה,
לפני 30 שנה בדיוק( ,ראש השנה

ניתם מערכות תדמית

הססן המר
כימעט כמו שפינתה

מלון מודרני ונעים בבעלות יהודית.
חדרים יפים,
ארוחת בוקר עשירה.
מיקום מצוין במרחק־הליכה
מהמרכז התוסס של לונדון.

01£1א
51. ^ 01 חש^סס 83,
838-2115״761

״לא טוב היות האדם לבדו״

:רעים

— הכרויות למטרת נישואין 25

9ו שנות מוניטין
העסק הנבחר לשנת * 1981

^ מל אביב, רה׳בן יהודה 58

טל 03 282932

חן טרמפלחייל

את מיספר שעות הלימוד במיק־צועות
היהדות על־חשבון ההשב־לה״הכללית
של ילדי ישראל, וש־הסיכסוך
שלו עם הרב גורן הביא
אותו, כימעט, למצבו של ברוך
(בנדיקטוס) שפינתה.
הנה כהן, ערד

אי־אז בשנות ה* ,50 אם זיכרוני
אינו מטעה אותי׳ הקדישה מערכת
העולם הזה את גליון ראש־השנה
לאיש אלמוני. היה זה עולה חדש
מאחת מארצות האיסלאם.
לדעתי מגיע הפעם תואר איש־השנה
לאחיו הצעיר, אולי לבנו,
של אותו אלמוני.
בשנה האחרונה היינו עדים ל הבשלתו
של תהליך חברתי חשוב
ביותר — עלייתם של בני עדות־המיזרח
לבימה הציבורית. הציבור
שלא ייבש את ביצות חדרה, שלא

איש השנה תשי״א
ילד מעברות
תשי״א) ,היא הקדישה את הגליון
לעולה החדש האלמוני (ראה תמונה)

...צ עיר השנה הוא הנער נדי
(המשך בעמוד )16
העולם הזה 2299

מתאים לי¥^¥ 80 ...ס^8£0

־ תמיד חשבתי
שיש רק
סיגריה אחת ־
עד שגיליתי

15£0 80
חדקד

80מ״מ,
תערובת אמריקאית.

מכחכים
(המשך מעמוד )14
אלגזי. התנגדותו האמיצה לכי בוש,
והפחד שמא ילכו בעיקבותיו
אחרים, עוררו את הרמטכ״ל לט פל
בו אישית, ולגרשו מהצבא...
עדי מו־חמד ג׳ברין, נצרת
העובדות המצטיינות של השנה
הן חברות צוות תולעי המשי,
שלעסו, עיכלו והפרישו את שים-
לתה של כלת השנה, הליידי

דיאנה. .
שושנה ויינכרג,

כפר־סבא

היד החזקה, הנשר הגדול, הפא-
תולוג, איש־הרוח והמדעים, הפילוסוף
ואיש־הקידמה של השנה,
שיקפיץ אותנו קפיצה נחשונית
אל המאה ד ,21-,הוא הרב הראשי

הכתבה חוטאת לאמת משום ש היא
משמיטה את החלטת בב׳
נשיא בית־המישפט העליון בנקו דה
זו, שהיא החלטהשיפו
טית.

סבורני,
בכל הכבוד, כי חובתו
של עיתונאי, שדוגל בגילוי האמת,
לפרסם את העובדות במלואן, ולא
רק את חלקן. יתר על כן. כאשר
מתפרסם בכתבה טיעון של צד
אחד, ולא החלטת ביודהמישפט
בעניין, יש בכך הטעיית הקוראים
וסילוף הדברים.
בעמוד 2להחלטתו קובע כב׳
הנשיא כי המיסמך של המומחה
ברגמן (אשר נתגלה) היה בתיק
שהכיל מיסמכים ואשר לא הועבר
ע״י המישטרה לפרקליטות. בעמוד
4אומר כב׳ הנשיא, בין היתר, כך:

צי פויי קי ר מזקורל ציפוי קי רמר הי ב
עם ת ח רי ט ב דוג מ ת עץ
ה מוכן לצביעה לפי טעמך.

אוסלו עץ
ציפוי קי ר מר הי ב
לבעלי טעם בעיצוב.
ת״א, רח׳ הפטיש ( 4פינת הרצל )125
טל 821795:
פתוח9.30 18.00 יום ו׳ 8.00־13.00

איש־ רוח ומדעים גדרן
היד החזקה, הנשר הגדול

האשכנזי, כבוד הרב שלמה גו רן.
הוא ולא אחר זכאי להיות
איש השנה.
שימעון דלל, עפולה

סיורים מעולים ללא׳״הפתעות׳׳.
5ימי סיור.במצרים.
* 8ימי סיור במצרים,
כולל לוקסור ואסואן,
* שייט על הנילוס
בספינת הפאר ״שרתון״
מועדי היציאה הקרובים :
( 27/9 ,13/9ראה״ש),
( 11/10 סוכות).?5/10 ,

דיי1גוף 90ו.ת-א

א׳רטרא

מארגני טיולים לחו״ל.
מסונף

ל־טראבקסבע״ט.
פרטים והרשמה
בכל משרדי הנסיעות
ובסניפנו :
ח״א: ככר אתרים ,431
טל 289128/9 ,289120 .
ת־־א: הירקון ,99 טל #223017 .ו
ת״א: הירקון ,156 טל 247218 .
•דושלים: שמאי ,8טל.223211 .

•תקליטים
•ציורים

פתוח יום יום(כולל מוצ״ש)
עד 11.00 בלילה

איש הבריאות הוא שר־הבריאות
אליעזר שוסטק, שנתן הכשר
רישמי למדיטציה כמסייעת לבריאות
האדם.
הגורו המושמץ ביותר: גורו
מהרג׳י ,״הנער השמנמן״ ,״בעל
פני האבטיח״ ,״האל השמן מ הודר׳

שירית שנקרי, יפו העתיקה
השופט שפסיקותיו נשארו לע תים
קרובות דעת מיעוט, אך דור
קא אותן משננים הסטודנטים ל־מישפטים
באוניברסיטות הארץ,
הוא חיים כהן, שפרש השנה ל־גימלאות•
הוא
זכאי לתואר איש השנה ב־מישפט.
אוולין
בן־ דויד, ירושלים
• השופט חיים כהן זכה בתואר
בשנת תש״ם.

איש השנה בפירסום: אליעזר
ז׳ורכין.
הוא האיש שהעלה את הליכוד
לשילטון ב־ ,1977 בעזרתו של עזר
וייצמן, וב־ 1981 עשה זאת שוב —
הפעם בעזרתו של שימעון פרס.
יוכבד הלוי, ירושלים

החלטה ש־מוטית

תן טרמ 3

לחייל

עוד בענייו בקשתו של סלומון
אבו למישפט חוזר
(״חנינה מתחת לשטיח,״
״העולם הזה״ .)2295
בכתבה הועלמה ולא הובאה החלטת
נשיא בית־המישפט העליון
באחת השאלות החשובות ביותר:
האם יכול היה המיסמן־ של המומ חה
להיות בידיעת המבקש או
סניגורו•

״אני מסכים לדעת היועץ המיש־פטי
שסעיף ( 9א 2מטיל על
פרקליטו של הנאשם חובת שקי דה
סבירה בגילוי חומר ראיות ל טובת
מרשו, כי זאת יש ללמוד
מלשון הסעיף המדבר לא רק על
עובדות או. ראיות שהיו בידי ה נידון,
אלא גם על כאלה שהיו יכולות
להיות ידועות לו. אבל בנסי בות
העניין אין אני יכול לקבל
את עמדתו של -היועץ המישפטי,
שחובת שקידה זו מחייבת את ה פרקליט
במיקרה דנן לנחש ולח קור
שמא ישנה ביומך העבודה של
מי חשוב יותר מחבר־כנ־סתי
שר בממשלה.
מי חשוב יותר משר בממ שלה?
ראש־הממשלה.
מי חשוב יותר מראש הממשלה
1נשיא־המדינה.
מי חשוב יותר מכל הפולי טיקאים?
בעלי העסקים ש גידלו,
טיפחו ודחפו אותם
קדימה.
שני ממליכי־מלכים שכאלה
הם המיליארדר היהודי־פולני־יפאני,
שאול אייזנכדג, ודד
היהודי־סודאני־מיליארדר
שווייצי;
,יפים גאון.

רונית. לנדאו,

תל-אביב

המומחה קביעה הסותרת לכאורה
את ההנחה שהיריות נורו מאותו
אקדח. החובה היתד, מוטלת על מי
שנתגלתה לו עובדה זו, אם אכן
היתד, זאת עובדה, לכלול אותה
בחוות־דעתו, כאמור לעיל...״
ולהלן בעמוד 5להחלטה, מוסיף
כב׳ הנשיא ואומר:
״אין בדעתי לומר בזה שבמיק־רד,
דנן הועלמה הראיה במזיד
בפני התובע, וכתוצאה מזה גם
בפני פרקליט הנאשם. אבל מבחינה
אובייקטיבית היא נעלמה מעי ניהם,
מבלי שניתן לייחס להם מח דל
כלשהו בשל כך.״
עו״ד צכי לידסקו, תל-אביב

ורשבסקי ־ פריליך

הורו ס הוס

מדים בנימי!׳

שים. הדרישה מן האדם כאן היא גדו-
לה, לפן ברוב חמיקרים הוא מכה ולא
מזכה. השפעתו של כוכב שבתאי על
בני מאזנים אינה קלה.
את כוכב שבתאי מלווה הכוכב יופיטר
(צדק) ,כוכב שהוא שונה לחלוטין
במהותו. אם שבתאי ממסגר את
החיים, הרי שיופיטר נותן את תוכן ה חיים,
את ההתעלות מעל למיסגרות
הפורמליות. יופיטר נחשב לכוכב מי טיב,
ולכן נוכחותו במזל מאזנים בתקופת
שבה נמצא בו גם שבתאי, מקלה
במעט על תקופה שאמורה להיות קשה.
ההגבלות של שבתאי תלויות בשעת
לידתו של כל אחד ואחד, ובמקום תמצאו
של שבתאי בגלגל המזלות. יש כאלה
שכל הצרות נופלות עליהם בבת אחת.
לעומת זאת יש כאלה, שקיבלו תפקידים
מאוד אחראיים וניבנים מהעבר של שבתאי,
אן יחד עם זאת התפקיד גורם

מזר החודש:

מ אזניי

כוכב
שנחאי
משפיע רועה
! על בזי המזל,
שחשים עינו ביס
בנו תחום -
בנסו, באהבה
בעבודה ובנישואין

״ריצה בחלום״ .אלה שסובלים מעיכו
בים
אלה, מרגישים בהם דווקא בשטחים

החשובים להם ביותר: כסף, אהבה,

עבודה או נישואים.

הסבר לכך מבחינה אסטרולוגית: כו

שבתאי, המסמל הגבלות, קשיים ועי *
כובים,
נכנס למזל מאזנים באוקטובר

1980 וישהה שם עד סוף נובמבר .1982

השפעתו של כוכב זה תורגש בכל הת
קופה.
אלה שנולדו בתחילת מזל מאז
נים,
כבר הרגישו בכן במשך השנה החו

בני מזל מאזנים עוברת תקופה לפת. יתכן שגם אחרים, שנולדו יותר

מאוחר, כבר חשו בקשיים.

לא קלה. רובם חשים מועקות וקשיים,
יש להזכיר שכוכב שבתאי אינו מסמל
ולא מצליחים לקדם את ענייניהם במהירק
דברים שליליים. במיתולוגיה היוונית
רות הרצויה. לפעמים התחושה היא כמו

השבוע תוכלו לעשות רבות ולקדם
עניינים שונים שהתעכבו עד כה. בני
הזוג יבואו לעזרתכם,
ויוסיפו תיקווה והרגשה
אופטימית יותר.
לטלאים שעדיין שרויים
בגפם, יהיה זה
שבוע מבטיח במיוחד.
פגישות משמחות במקומות
בידור ובילוי
21במרס -
יתרחשו בצורה שונה
20באפ רי ל
מזו המוכרת לכם בהאחרונים. חודשים הנטייה
לביזבוז כספים תגבר, וכמוה דיבורים
נמהרים. לכן שימרו על כספכם.

קשרים שנוצרו מוסיפים ביטחון, אך השביע
יהיה עליכם ׳להוות משענת לבני־הזוג•
קרוב לוודאי ש הם
ייתקלו בבעיות
שאינן קשורות בכם
ישירות. במצוקתם הם
יפנו אליכם, ויהיו מוכנים
לשמוע ולקבל כל
עצה נבונה שתתנו.
מתיחות בבית עלולה
לגרוס למריבה בלתי־נעימה
— עליכם לרסן
התפרצויות רוגז, שכן
אלה עלולות לגרוס לכב נזק שלא יתוקן.
בעניינים. פורמאליים אל תקלו ראש.

קשרים רציניים עם אנשים השוהים בחוץ״
לארץ יגרמו לכם הפתעה. אפשר לצפות
לידיעה, מיכתב, או
שיחת טלפון, שיפתיעו
וילהיבו אתכם. נסיעה
קצרה בארץ תביא לפגישה
עם ידידים ישנים
או עם מכרים
חדשים, אך בכל מיק רה
— אלה או אלה
— עשויים לעזור לכם
: 1 21מ אי ־
20 ביוני
לקדם שאיפות חשובות,
הקשורות למקום
העבודה. רוגז פיתאומי עשוי להר-
חיק אתכם מהחברה ליומיים בלבד.

11 נו1

]*1111)11

עניינים כספיים שוב יעיקו עליכם השבוע.
במקום העבודה צפויות בעיות בגלל אנשים
שמקנאים בכם
בסתר, ושמנסיס לחתור
תחתיכם. עצות מידידים
וקרובים הקשורות
לענייני כספים רצוי
לדחות — אלה עלולות
לגרום להפסד זמני,
למרות שברגע הראשון
יראו כנכונות והגיוניות.
ו 2ביוני -
20 ביו לי
רצוי לדחות כל מעשה

פזיז ופתאומי, ולהמתין
לזמן טוב יותר. אהבה חדשה מתפתחת ויו־צרת
קשיים בגלל עודף הרגישות שלכם.

את המדליה לבזבזן המצטיין יוכלו לחלק
השבוע לבני מזל אריה• בטוח שאף אחד
לא יצליח להגיע להישגים
מרשימים כמוכם.
גם כאן כבר מצדיעים
לכם, ונותנים
לכם את הכבוד והתהילה
המגיעים לכם.
נסו רגע להיזכר שגם
מחר יום חדש, ומהיכן
,יימצא לכם ממון ל ^ [7,1-8-11
שאר הבילויים שאותם 11
אתם מתכננים לשבוע
זה י עם מעט שמירה תיווכחו שמשמיים
יבואו לעזור. נסיעות מהנות, וכן אהבות.

עייפות שתפקוד אתכם בתחילת השבוע
תפנה מקומה לעודף מרץ ופעילות בלתי
__ פוסקת. בני־הזוג שוב
גורמים לכם הניאה ותוספת
עבודה. ענייני כספים
יגרמו לאי־שקט
ולהרגשה של מחסור,
אך כאן תיתכן הפתעה.
למרות הקושי, אתם
עשויים לקבל סכום
ו>>* 1ותג.ג^ם כסף שיפתור בעיות
דחופות. נסיעה קצרה
שתאלצו לבצע, תגרום
לרוגז רב לפני כן, ולהנאה אחרי שתגמר.
חידוש קשרים עם אדם, יפצה על הסבל.

גחונו

שיפור מה במצב הרוח מביא אתכם
שוב לרקום ותכניות חדשות. אל תגזימו
בהתלהבות ונסו
להיות מציאותיים עד
כמה שאפשר. למרות
שהכל נראה ורוד, בקרוב
שוב יעמדו בדרככם
קשיים, לכן שימו
לב לכל חיסרון
קטן שנראה כרגע. קידום
במקום העבודה
צפוי לכם, ואל לכם
או לפחוד. להסס אתם בהחלט מסוגלים, וזה הזמן הנכון
להחליף תפקיד ולהוסיף לעצמכם קשיים.

השבוע יחושו העקרבים עומס ריגשי כבד.
רצוי להתרחק מעט ממתח העבודה ומד־רישות
החברה ובני־המישפחה.
טוב לכס
להתבודד מעט ולעשות
את חשבודהנפש. ידי־עודד
מחוץ־לארץ לא
נראות מעודדות ברגע
זה, אם כי תוך זמן
קצר הכל ייראה ׳אחרת.
22ב א וי זסונר
אנשים שאותם ראיתם
22 בנו במבר
כידידים עלולים לגרום
אכזבה. רצוי לקשור
קשרים עם אנשים נוספים, גס אם כעת
אינם נראים כמתאימים, יוכיחו את עצמם.

שינויים שניכפו עליכם לאחרונהגורמים
לדיכדון ולרצון לשפר אתמצבכם ויהי
מה. תוכניות גדולות
מדי עלולות לנחול מפלה,
רצוי להתייעץ עם
אנשי מיקצוע, ולשפוט
כל מה שקורה בהגיון
קר וללא מעורבות
ריגשית• ידיעות מחוץ-
לארץ ייראו מעודדות
— יש לחשוב ברצינות
על ההצעה שאותה
תקבלו. היא אמורה
לקדם אתכם בשטחים רבים בחיים, ולא
רק בשטח המסויים שעליו מדובר הרגע.

מאץ נ״ט

עקת

קשת

להם לקשיים ולאחריות מכבידה. אלה
שנישאו לא קל להם, בגלל האחריות
שחיי הנישואים מטילים עליהם• לבן
מזל אוויר, שאינו אוהב קביעות ויציבות
על הקרקע, הנטל בהחלט כבד.

במקום העבודה אתם צפויים להצלחות קטנות
ומשמחות, שבחים לא מעטים ייאמרו
באוזניכם השבוע, ויוסיפו
לביטחון ולהרגשה
הטובה. קשרים שהחלו
לא מזמן מביאים אתכם
להתלבטויות, קשה להחליט
מהו יחסכם האמיתי
לקשר שנוצר.
ידיעות שיגיעו מחוץ־
21בדצמבר -
לארץ יבהירו היטב הי19ב
ינואר
כן אתם עומדים, ויביאו
להרגשת הקלה.
אהבה חדשה מתרקמת בסתר ומביאה להתרגשות
ולציפיה — הפטם זה יהיה שונה.

דליים שנעדרו מביתם ישהו בחוץ־לארץ,
שבים חזרה לארץ וגורמים שימחה לאלה
שמצפים להם בכליון
נפש. אלה שחוזרים ואלה
שנשארו כאן מעסיקים
את מחשבותיהם
בתוכניות הקשורות
גם חן לחוץ־לארץ.
התקדמות יפה צפוייה
לדליים המתכננים את
עתידם במקום שונה
20 בי נו א ר ־
מהמקום שהיו עד כה•
18בפב רו א ר
רבים מתכננים התחלת
לימודים גבוהים, וכדרכם של הדליים גם
דבר זה נעשה במפתיע. צאו לחיק הטבע.

דגים מבולבלים ואינם מבינים כיצד נק לעו
למצב המסוכן שבו הס מוציאים את
עצמם. אי־נעימות כלפי
אנשים שונים מלווה
את התקופה. מעשים

שנעשו באקראי וללא
כוונה מיוחדת, גורמים
נזק למעלה מן המשוער
או המתוכנן. עניינים
כספיים גורמים לדאגה,
ויש לתת את הדעת
במיוחד למצב הכספי
של בן־הזוג או
קרובים אחרים הדורשים השתתפות בהו־
׳צאותיהם• בני דגים יהנו איש מרעהו.

שבתאי הוא כרונוס — אל הזמן, ומשמעותו:
הנסיון שלנו בעולם הזה מוגבל
על־ידי מיסגרת הזמן. שבתאי מסמל
בין השאר גבולות, תחומים ומיסגרות,
מיגבלות הזמן, נסיונות וחוויות שעלינו
לעבור על מנת להתחשל ולהתגבר.
מעניין להזכיר שכוכב זה מוקף בטבעות
רבות, והן כאילו באות לחזק את
הסימליות המיוחסת לו.
בהורוסקופ, שבתאי מצביע על דברים
שמגיע לנו לקבל, לטוב ולרע. לפעמים
אדם זוכה בברכות גדולות, אן אלה
משולבות בנשיאה באחריות ובקבלת עול.
שבתאי מסמל את מידת הדין, את הקשר
לעבר וליסודותיו של האדם. הוא
מסמל מוסריות גדולה וחוקי מוסר נוק-

שבתאי מסמר את
מיות־הדין, את
הקשו למקורות -
כוכב צו ק ממתן
מעט את השפעתו

זמע 0381101

שמן השש המשלה
(עתה למפרט? 5וקג)

עכשו אפילו שב מתר.

שמן המנוע xז 035110! 0ברמת ,3 5השמן הידוע בעולם כולו, ועכשיו גם בארץ.
מומלץ ע״י יצרני המכוניות ומבוקש ע״י נהגי המכוניות בעולם כולו.
שומר על ערך רכבך במשך שנים רבות וכן על חיי מנוע מכוניתך למשך מאות אלפי קילומטרים.
מומלץ לתקופות סיכה ארוכות בהתאם להוראות היצרנים וסוג הרכב
להשיג בכל תחנות התידלוק ״פז״ ו״עוז״,

xז 038110 יותר חיים למנוע.

האבות הומטרסמיס שר

אבא שד יובל
בנבנישתי

אבא של עידו
בירגזן

הילו׳ס מסרביה בירושלים
וכנסו למאבק גישבט׳
ומעשי 1נדי למנוס
העברה יוידיהם למוסר
; :חותמכ 1ב ד
ן• ודעות ה עי די ה היי קצרות • :בנכס
לא יוכל להמשיך וללמוד בבית־הספר
בית־הילד. עליו לעבור וללמוד בבית־ספר
שבמיסגרת הרפורמה.״
למעלה מ־ 150 הורים ירושלמיים של
ילדים בכיתות ז׳ שקיבלו הודעות אלה
התמרמרו :״אנחנו לא רוצים את הרפור מה.
יש אצלנו כבר מיזוג גלויות ועדות.
הרפורמה רק תפגע בילדים שלנו. אנחנו
רוצים שהילדים ימשיכו ללמוד בבית־הילד״.
בית־הספר
הירושלמי בית־הילד, השוכן
בצירו של גן־הפעמון וליד מלון לרום
החדש, הוא אחד מבתי־הספר הידועים
והמפורסמים בבירה. במשך השנים הוא
הפך למוסד של ממש. בבית־הילד למדו
בעשרות השנים האחרונות כימעט כל בני
האצולה הירושלמית. עתה לומדים בו
בניהם של אותם בנים כשאל שמות כמו
אלישר, רקנאטי, נבון ובנבנישתי מצטרפים
שמות־מישפחה של סופרים, אנשי רדיו
וטלוויזיה, פקידים בכירים ואנשי מימשל.
הורי הילדים לא הסכימו לקבל את
הגזרה. הם ניסו להילחם, כמו שהאצילות
מחייבת, בדרכים תרבותיות. פניות אל
ח״כ תמר אשל, ראש אגף־החינוך בעי ריית
ירושלים, נתקלו בחומה בצורה של
סירוב. גם פניות אל ראש־העיר טדי קולק,
ידיד אישי של מרבית ההורים ומכר של
אחרים, נתקלו בלאו מוחלט.
עיריית ירושלים היא מאמינה גדולה

— כל אלה נשלחו על-ידי הוריהם לבית־הילד
כאילו לא הגיעה כל הודעה, וכאילו
לא הועברו כלל לבית־ספר אחר.
ההורים זכו לתמיכה ממקור שלא ציפו
לוד מורי בית־הילד. אלה החליטו להמ שיך
וללמד את התלמידים למרות שהעי-
ריר, החליטה שהם אינם לומדים יותר ב-
בית־הילד. המורים לא רצו בסגירת כיתות
ז—,ח׳ בבית־הילד. הם טענו שהעיריה
מתכוונת לסגור את כל״ ביודהספר, וכי
סגירת שתי כיתות אלה היא רק תחילת
הקץ של בית־הספר.
ראשי מחלקת החינוך של העיריה הח ליטו
להילחם בהורים ובמורים גם יחד.
הם שיגרו עובדי עיריה לבית־הספר, ואלה
נטלו עימם את הכסאות, השולחנות, לוחות
הקיר וכל ציוד הלמידה של כיתות ז׳-ח׳.
ההורים מצאו פיתרון גם לכך. הם השיגו
לוח אחר, רכשו אביזרים וכל ילד הביא,

אשר הגיש התנגדות לצו. ההורים טענו
באסיפה סוערת שערכו, שמטרת העיריה
היא כספית ולא חינוכית :״העירית מעוג-
יינת לשמור על רווחיו של מלון לרום
הסמוך. העיריד, לא רוצה שרעש בית-
הספר יפריע למלון הקרוב, שהתקרב עוד
יותר לבית־הספר, משום שהוא ניבנה תוך
חריגות בנייה גדולות. טדי קולק מעוניין
יותר בשלוותם של התיירים מאשר ב חינוכם
של ילדי העיר.״
רפי דברה, דובר עיריית ירושלים מכחיש
טענות אלה בכל תוקף :״זו שטות ממדרגה
ראשונה. מלון לרום שוכן בגן־הפעמון,
שהוא אחד המקומות הרועשים ביותר
בירושלים. מדי יום ביומו מתרכזים בגן
הפעמון מאות ואלפי ילדים לפעילויות
שונות אותן יוזמת העיריה, וזה עושה
הרבה יותר רעש מאשר כמה שעות של
בית הספר.״

באינטגרציה וברפורמה בחינוך. לפני שנים
אחדות יצאו הורים של בית־ספר אחר,
בית־ספר בית הכרם, להפגנות רחוב סוערות,
ואף השביתו את התנועה בשכונה.
טדי קולק לא הסכים לוותר. היום מודים
אלה שהם טעו וכי בניהם לא סבלו כלל
מהרפורמה ומהעובדה שהם הועברו לבתי-
הספר של חטיבת הביניים.

אבא של שאול
איי ל

אבא של ירון
פאר

ד הי טי ס
מ ה בי ת
•^שראו ההורים שהעיריה אינה מד
״כנה לוותר עלי העברת ילדיהם מבית-
הספר, הם החליטו לל!חת את חוק החינוך
בידיהם. אורנה אופק, בתם של הצייר
אברהם אופק ושל אשתו תלמה, עידו
בירמן, בנם של כתב הטלוויזיה עוזי בירמן
ושל אשתו עדנה, דוברת הרדיו ; יובל
בנבנישתי, בנם של מי שהיה סגנו ואיש-
אמונו של טדי קולק, מירון בנבנישתי,
ואשתו שושנה; אביגדור בר־יוסף, בנם
של הסופר יוסף בר־יוסף ואשתו חמוטל;
רות זוטא, בתם של מי שהיתה דוברת
בנק-ישראל, רמה זוטא, ובעלה דויד.
ורשימת השמות ממשיכה: רונית מלכה,
בתם של הצייר יעקוב מלכה ואשתו שרה ;
ירון פאר, בנם של איש־הטלוויזיה דני
פאר ואשתו עליזה, נטעלי רדאי, בתם
של מזכיר ועדת החוץ־והביטחון של ה כנסת,
אורי רדאי, ואשתו פרנסים; צבי
שיף, בנו של מנכ״ל רשת מלונות־שיף
אשתו. מישל! שאול אייל, בנם של העי תונאי
והעסקן אלי אייל ואשתו מרים ; עפרה
דאוס, בתם של איש־הציבור הירושלמי
הידוע גבי דאום ואשתו עליזה; אסתר
טוקטלי, בתם של עורו־הדין ובן־המישפחה
המפורסמת, יהושע טוקטלי, ואשתו פנינה

במכונית של האבא שלו, כיסאות, שול חנות,
שמיכות וכרים לבית־הספר — כדי
שהמורים יוכלו להמשיך וללמד.
שוב הגיעו מכוניות העיריה והפעם הן
לקחו את הכיסאות והשולחנות של ה הורים.
הילדים המשיכו לבוא וניסו ללמוד
גם ללא הרהיטים שנלקחו, כשהם ישובים
על הריצפה.
טדי קולק החליט לשים סוף למילחמה
בין ההורים, שעימם הוא נפגש בנסיבות
חברתיות בארועים שונים, ובין העיריה.
היועץ המישפטי של עיריית ירושלים פנה
לעזרת ביודהמישפט המחוזי בבירה, ו ביקש
את עזרת השופטים. במעמד צד
אחד הוציא שופט בית־המישפט המחוזי
אליעזר גולדנברג צו נדיר ביותר במער כות
החינוך והמישפט בארץ. הוא הורה
להורים, כשהוא מציין את שם כל אחד
מהם בניפרד ואת שם בנם התלמיד,
לשלוח את בניהם לבית־הספר בית־חינוך
עירוני ג׳ ,ולאסור עליהם לשלוח את
בניהם לבית הילד.

מישפטי
ך^׳הורים1מיהרו להגיב. הם שכרו את
י * שרותיו של עורך-הדין עלס דוברונסקי.

רפי דברד. טוען שהעיריד. חנכה את גן
הפעמון לפני כמה שנים בלבד, ומרחיבה
מדי יום ביומו את הפעילות בו .״ההורים
פשוט נלחמים באינטגרציה. מפריע לבני
האצילים בירושלים שהם יצטרכו ללמוד
עם כאלה שלא בדיוק מתגוררים בשכונת
היוקרה טלביה. כבר היו דברים כאלה
בירושלים, אנחנו נתגבר גם על אלה.״
נציגי ההורים לא טענו שהם אינם רוצים
שפניהם ילמדו עם בני שכונות אחרות.
הם ידעו שטענה כזו לא תתקבל מהבחינה
המישפטית, ובוודאי שלא מהבחינה הצי בורית.
הם טענו שמכיוון שהרפורמה אינה
מופעלת בכל רחבי העיר, יאבדו בניהם,
אם ילכו ללמוד במיסגרת חטיבת הביניים,
זכויות להתקבל לבתי־ספר תיכוניים כש יגיעו
לכתה י׳ .לבתי־הספר התיכוניים
יתקבלו תלמידים שאינם הולכים לחטיבת
הביניים, ומצטרפים לתיכון כבר בכתה ט.,
ההורים ביקשו מהשופט גולדנברג לבטל
את הצו. השופט שמע את טענות שני
הצדדים וניסה להציע הצעת פשרה: ה תלמידים
יפסיקו לשבת על הריצפה, ויעזבו
את בית-הילד. העיריה מצידה תתחייב
שלא ייגרמו נזקים לתלמידים בהגיעם
לתיכון, וכי הם יוכלו להתקבל לבתי־הספר
התיכוניים בהם יחפצו ללמוד.
ההורים הבינו שהקרב המישפטי אבוד.
הם הסכימו להצעת הפשרה של השופט

סיפורים מהחזית
• באנו ל מי לו אי ם

לא חשבנו: עושים חיים. לא חשבנו: משרתים את
המולדת. חשבנו: איך לא היה לנו שכל לנסוע עכשיו לחו״ל,
בדיוק בעונה הזאת ז חשבנו: נאכל חרא.
זה בדיוק מה שאנחנו עושים, וזה לא טעים.
עברו רק שלושה חודשים מאז הפעם האחרונה׳ והגדוד,
כמו שאומרים בדפים האלה שמחלקים, נפגש שוב. גם השנה
נשחק אותה כנראה ב״ 45 יום. למה כנראה ! כי השנה עדיין
לא נגמרה, ועוד יכולה הרי להיות מילחמה•

מה העניינים ז הוא אמר לי: בוא, בוא נלך לאכול. אמרתי
לו: דחילק, דחבש, עוד מוקדם. אמר לי: בוא, בוא, כבר
יש אוכל. אז הלכנו למיטבח• לכל הגדוד היו שבע קופסאות
לוף. דחבש רצה לקחת ארבע. אמרתי לו: בחייך׳ תשאיר
משהו לחברים. אז לקחנו שלוש, והלכנו לאוהל. לקחתי אני
קופסה, ודחבש לקח קופסה, וכל אחד אכל את הקופסה שלו.
כשדחבש גמר, ראיתי שהוא לא פותח את הקופסה השלישית.
זה נראה לי חשוד. אחר״כך התברר לי שדחבש ידע טוב מאוד

• מ סיפורי יעי ש
ס״ ר*־ נ• בג -ז בהי
הוירוס לפני כמה שבועות אכלתי ארוחת ערב
יפה, שכללה מיני סלטים, מין פאסטה-
פיטריות ומין גלידה. אחר״בך הלכתי
לישון, בערך בחצות, ופתאום התעוררתי
בשתיים וחצי בלילה עם מין עווית
נוראה בבטן.
בהתחלה חשבתי שאני חולם• מה
פיתאום עווית נוראה בבטן באמצע ה-

יעיש, חייל ותיק מאוד, חובש אצלנו. הוא בן ,46 ועדיין
בגדוד. יעיש מסתובב עם חגורת בטן, שעליה יש הרבה בדיחות,
חלקן גסות. ליעיש יש חבר טוב מאוד, ושמו דחבש• דחבש
תימני. כשיעיש רוצה להכניס לדחבש, הוא תמיד מספר את
הסיפור הבא, שטעמו כיין המשומר: כמה שמספרים יותר,
הסיפור נשמע יותר טוב• זה הולך ככה :
יום אחד, כשהיינו שם בטסה, אחרי המלחמה, הגעתי
לטרמפיאדה בביר״גפגפה. היה שם תור ארוך. מה זה ארוך!
ואני צריך להגיע עד יוקנעם• הלכתי בתור, וראיתי שני ימנים
בהתחלה. לא היה לי נעים לעמוד בראש התור, אז נעמדתי
ביניהם׳ באילו אני מביר אותם, והתחלתי לדבר איתם. אתה
לא זה שהיה שם! שאלתי את הראשון, ואתה לא ההוא
שבא מפה ! שאלתי את השני, ובכה התחלנו לדבר. ובינתיים
מצב הטרמפים — יבש לגמרי. בסוף, פיתאום, באה משאית.
משאית גדולה היתה. פתח הימני הראשון את הדלת, ואמר
לי: תפאדל, תיכנס, אני רוצה ליד החלון. לא חיכיתי הרבה,
עליתי ונכנסתי. פיתאום אומר הנהג: זה הבל. רק אחד עולה,
ונסענו. אני ליד החלון, ושניהם בראש התור.
דחבש לא צוחק הרבה מהסיפור הזה.

• ;שקט. או ב לי ם
בשבת הזאת נשארו דחבש ויעיש שומרים בבסיס. במעט
לבד היו, מכל הגדוד. אולי עוד עשרה נשארו. איך נשארו
דווקא שני אלה, שתמיד הם יוצאים ראשונים! בדיוק ביגלל
זה. ביום רביעי התגייסנו, ועוד באותו יום נכנס המפקד שלנו,
ואמר: שניים יצטרכו להישאר בשבת, הם יבולים לצאת עכשיו.
דחבש ויעיש קפצו על המציאה• אחר-כך התפרפרו בל האחרים
חמישי״שישי״שבת והצמד אבל אותה, ולא סתם אכל אותה.
ביום ראשון ישבתי מול דחבש בארוחת-צהריי ם. היה

לילה! אבל לא• איך שהלכה העווית
הראשונה׳ באה עוד אחת. הופלה, אמרתי
לעצמי, מה זה צריך להיות! ועוד
אני שואל — באה עווית שלישית והתקפלתי
במו בדור.
עכשיו בבר התחלתי להזיע. מה זה
פה! בתל אביב, באמצע הלילה באבי
בטן ! אולי הפיטריות היו מורעלות !
אולי זה סרטן ! אולי זה אולקוס ! מה
זה הזוועה הפיתאומית הזאת!
ככה שכבתי איזו שעה, מתפתל בל
שלוש דקות מעווית חדשה, עד שיצא
לי העסק מהאף והרמתי טלפון למגן
דויד אדום, ובאמת, אחרי שעה נוספת
של התפתלויות, בדיוק כשחשבתי שאני
הולך למות, הגיע הרופא.
הוא היה צעיר וחביב, לחץ לי פה
ולחץ לי שם, ובסוף נתן לי ארבע גלולות,
ולקח 111 שקלים בדיוק ולפני שהלך
אמר לי :
״אל תיבהל. לא יקרה לך כלום. יש
עכשיו וירוס שמשתולל בתל-אביב, זה
קורה להרבה אנשים.״
המישפט הזה הדליק אצלי אור אדום.
מה זאת אומרת שיש וירוס שמשתולל
בתל-אביב וזה קורה להרבה אנשים ואף
אחד לא יודע מזה עד שזה לא קורה לו
אישית! איך זה שמישרד״הבריאות או
חשד יודע מי, לא מפרסם דבר בזה!
הרי אנשים עם בעיות בלב או באיזורים
רגישים אחרים יבולים גם להיבהל ולמות
מווירוס כזה! ואם יש וירוס אחד —
אולי יש עוד כמה כאלה, שעורכים ביקורים
אצל אנשים באישון לילה ואף
אחד לא יודע מהם!
מה זה, סוד צבאי הווירוס הזה !
חלק מאיזו מילחמה ביולוגית!

חשבון המילואים והסדיר
איפה הלוף כשהלכנו לחפש אותו, כי הוא עוד קודם היה
במיטבח ואכל קופסת לוף לבדו, בלי לספר לי.
כשגמרנו את הלוף, הלכנו לאכול בחדר״האוכל. אחרי האוכל
שוב היה דחבש לא־שקט. שאלתי אותו, דחבש, מה העניינים !
ודחבש אמר: היום שבת, בטוח יש עוגות, בוא נלך לחפש.
הלכנו למיטבח. היו שם ארבע עוגות שהטבחים החביאו, בשביל
בל הגדוד. דחבש רצה לקחת שלוש. אמרתי לו: דחילק, דחבש,
תשאיר משהו לחבר׳ה. לקחנו שתי עוגות לאוהל.
החלטנו לשמור עוגה אחת למחר, ואחת שלמה לאכול
עכשיו• דחבש אמר לי: תתחיל. פרסתי לי פרוסה, ועוד פרוסה
ועוד פרוסה. דחבש היה שקט בל זמן שהייתי בחצי שלי,
אבל אני הסתכלתי עליו כבה בעין מהצד, ובאמת, כשהיה
נדמה לו שאני נכנס לחצי שלו, הוא קפץ.
למחרת קמנו, הלכנו להתקלח והלכנו לטלפן, ובבר בטלפון
ראיתי שדחבש לא שקט• הלכנו למיטבח. לקחנו במה חלות,
ותבנית מלאה ביצים, ועשינו לנו דליקטאס, חלות מטוגנות.
ראובן, הטבח, שנתנו לו לטעום, אמר שכבר ראה במיקצוע
שלו הרבה אנשים רעבים, אבל כמונו לא ראה.
אבל מה שהרג אותי הכי הרבה עם התיאבון של דחבש,
אתם יודעים מה זה !

הוא פתח קופסה גולש, ואבל אותה. קר.
עד באן יעיש. ומי שלא מכיר את הגולש שנותנים לחיילים,
לא יודע מה הרג את יעיש.

• חו שבו! פ שו נו

חייל ותיק יעיש
גם ביום שני היה עוף. גם ביום שלישי. אבל נדבר על העוף
של יום ראשון. בצבא מחלקים את העוף לשמונה, כדי שייצא
לבל חייל רבע עוף. דחבש אבל ארבעה רבעים כאלה, אחד
אחרי השני• יחד זה נותן חצי עוף, בלי לדבר על האורז
והקישואים, הלחם והסלטים• היה רעב• חשבתי, מיסבנים,
לא אכלו בשבת. אחר-בך, בארוחת-ערב, היו קציצות־דג מטוגנות.
בל חייל קיבל אחת. דחבש אבל חמש•
ואחר־בך, בשק״ם, לפני השינה, סיפר יעיש איך חיה
בשבת :
איך שבאנו, ראיתי שדחבש לא שקט. שאלתי אותו: דחבש,

בבל שנה, מגיל 21 ועד גיל ,50 עושים האנשים אצלנו
בגדוד בממוצע 45 ימי־מילואים. למה בממוצע ! כי לפעמים
יש פחות, אבל בשנים שבהן יש מילחמות, יש הרבה יותר.
אם מכפילים 30 שנים ב 45-יום, מקבלים 1350 יום• אם
מחלקים 1350ב ,365-שהוא מיספר הימים הממוצע בשנה,
מקבלים בימעט שלוש שנים וחצי, ואם מוסיפים לזה שלוש
שנות שירות סדיר, מקבלים ביחד שש שנים וחצי של שירות
סדיר, שזה בימעי 1070 משנות חייו של איש.
מה זה אומר! שעשירית — עשירית שלמה מהחיים שלי!
— אני מבלה במדים המזורגגים, אוכל אוכל צבאי מזורגג,
שומע פקודות מזורגגות וממלא אחריהן, ואם לא — אני יושב
בכלא צבאי מזורגג, משתעמם, מזיע, אוכל אבק, ואם יש —
גם חול.
מי שאוהב את זה, בבקשה. אבל לי יש איכשהו הרגשה,
שרוב אלה שאוהבים את זה לא נמצאים סביבי, בגדוד שלנו.
לי יש הרגשה שרוב אלה שאוהבים את זה, שכותבים על זה
ומהללים את זה, עושים איכשהו את השייות שלהם הרבה
יותר קרוב לתל״אביב.
ושלא יהיה שום מקום לטעות: אילו אני, למשל, הייתי
יכול להיות איזה פקיד בקרייה בתל״אביב, או משחו דומה
לזה, במיסגרת שירות-המילואים שלי, אין ספק שראשית, הייתי
קופץ על המציאה, ושנית, הייתי מסתכל בעין הרבה יותר
אוהדת על שירות־מילואים מהסוג שתואר כאן.
אלא מה ! יש לי הרגשה שכל המקומות בקרייה בתל־אביב
תפוסים מזמן על-ידי המפא״יניקים (שהתנחלו שם עד ,)1977
ועל-ידי הליבודניקים (שהתנחלו שם מאז )1977׳ ואילו אנוכי,
גם בעניין המילואים, לא נמצא במיפלגה הנכונה.

ה מדד עלה ־ אברהם גינדי עוצר א ת עלית
ה מ חירי ם ל־ 10 דירו ת בלבד, ומעניק הנ ח ה של

1 0 0 , 0 0 0שקל

תל־אביב

תכנית ל־

בצפון העיר, ברחוב בורלא 5 ,דירות־יוקרה מפוארות
ומרווחות במחירי פרסום ובתנאי־רכישה נוחים

שפע של שיכלולים :
י בכל דירה אינ ט ר קו ם עם
טלויזיה לזיהוי ה אור חי ם.
• ריצוף כהה מיוחד בסלון,
שטיחים מ קי ר לקיר בחדרי
השינה.
־• שני מיפלסי ם בכל דירה.
• שני חדרי־רחצה בכל דירה.
• ק ר מי ק ה בריצפת האמב טי ה
ובשירותים.
• ח ר סינ ה מ אוייר ת וכלים
סני טריים.
• חי מו ם ניפרד לכל דירה.
• מי תקני מ ש חקים ו ת או ר ה
דקור טיבי ת.
י לובי מפו אר בכניסה.

במקומות היפים ביותר בעיר, דירות־יוקרה בנות 4ו־4!/2
חדרים, במחירים מיוחדים ובתנאי־תשלום נוחים במיוחד:
4חדרים:
8 8 0 . 0 0 0שקל במקום [ 3 8 0 ( 0 0 0שקל
^ 4 1/חדרים:
9 6 0 . 0 0 0שקל במקום 1 ^ 6 0 5 0 0 0 :שקל
בכל הדירות מיפרט טכני משוכלל ושפע של חידושים.

מיבחר גדול של פנטהאוזים ודירות עם גג בתל-אביב,
פתח־תיקווה וראשון־לציון! ,מחירים החל מ־

תנאי תשלום
• דירות־יוקרה במערב העיר, באזור היפה ביותר, בבנין בן 4
קומות, שבו 8דירות בנות 4ו־ 5חדרים.
• מיבצע מיוחד למכירת 5דירות בנות 4חדרים במרכז
השקט של ראשון לציון :
6 1 0 ; 0 0 0שקל במקום

7 1 0 7 0 0 0שקל

10;000

*150,000

היתדת

שקל בהרשמה
שקל עם ח תי מתה חוז ה
במשכנתא ובת שלומים חוד שייס עד
הכניסה.

*בתל־אביב — 450,000 שקל,
בפתח ת קו ה — 350,000 שקל.
המחירים אינם כוללים מ.ע.מ.

אברה גי1ד
ת ל -א בי ב
ככר ה מ דינ ה ה׳ ב אייר סו

פתח -ת קו ה
חיי ם עוזר 28

\ ר א שון־ל ציון
הרצל 62

הנבחר1

אברהם גינדי בונה די רו ת שאנשים או הבי ם

א ר צו ת־ ה כ רי ח: ניחוויק נג דישרא לי
האם הפך השבועון האמריקאי בעל התפוצה הבינלאומית,
ניוחויק, לאנטי-ישראלי? נראה שמר מנחם
בגין סבור כך. גם העיתונות הישראלית הציגה את
ניוזוויק כעיתון כימעט אנטי־שמי, אחרי כתבת השער
הבלתי אוהדת שלו על בגין. למעשה ביטא השבועון,
במתינות כימעט קיצונית, את הקונסנזוס הבינלאומי
על בגין.

במדינה האפריקאית ניז׳ר, ונשלח לזיא מלוב, ובמטוסים
לוביים.
הון העתק, הדרוש להפקת הפצצות הוא, רובו ככולו,
פטרו־דולארים לוביים. עוזרו של נשיא פקיסתאן לש עבר,
עלי בוטו, שמצא מיקלט מדיני בבריטניה, סיפר
לאחרונה שקד׳אפי שולח לפקיסתאן מיליוני דולארים
בכסף מזומן כדי לממן את הפקת הפצצות. במיקרה

העיתונות המערבית מדווחת על מאבק אלים בין סוכ ני
פקיסתאן ולוב מצד אחד, ואנשי המוסד הישראלי
מהצד השני. מפיקי תוכנית הטלוויזיה של ה־בי־בי־מי,

0 * 111
מסתבר, שרוב קוראי העיתון סבורים שגישת ה־ניוזוויק
כלפי ישראל היא אוהדת מדי, גובלת בחוסר
איזון ובדיעה קדומה פרדישראלית. דיעה זו משתקפת
במיכתבים לא מעטים למערכת (המדור הנקרא ביותר
ברוב העיתונים).
כותב השבוע לניחוויק הקורא תומאם לייארד מאו־סאקה,
יפאן:
״דיווח מגמתי של חדשות הפך לשיטה בניוזוויק.
לאחרונה הגדרתם את הנסיון לרצוח את איש הגרילה
הפלסטינית, מוחמד דאוד אודה, כ,טירור נגד טרוריסט/
בשל מעורבותו של דאוד ברצח הספורטאים במינכן.
בעת ובעונה אחת אתם מתארים את שר־הביטחון היש ראלי,
אריאל שרון, פשוט כ,בעל מזג סוער וגיבור
מילחמה׳.

פנוראמה, אף טענו בפומבי, שסוכנים ישראליים רצחו
תעשיינים ומתווכים במערב־אירופה, שסיפקו ציוד ל פצצה
הלובית־פקיסתאנית.
ישראל מנסה למנוע את ייצור הפצצות

״טרוריסט נשאר טרוריסט, יהיה יהודי או ערבי. ומכיוון
שטרוריסטים זקנים אינם מתים — הם נעשים
שרי־ביטחון ואפילו ראשי־ממשלה — הדיווח שלכם
צריך לחתור לשמץ של אובייקטיביות, תחת המגמתיות
הפרו־ישראלית השקופה שלכם״.

ההגיון שבטירוף
נסיונותיו הקדחתניים של שליט לוב, הקולונל מו־עמר
אל־קד׳אפי, להקים מערך פרדסובייטי באיזור,
הפכו אותו לאוייב בעיני מעצבי מדיניות החוץ האמ ריקאית.
לא רק דוברי הנשיא רונאלד רגן, אלא אפילו
שר־החוץ אלכסנדר היי ג — אחד האנשים האינטליגנ טיים
המעטים בממשלה הרפובליקנית — מדברים בגלוי
על הצורך לחסל את קד׳אפי. הוא הפך למטרה מובהקת
לשיטה הדה־סטאביליזאציה הידועה, המופעלת נגד מיש־טרים
אנטי-אמריקאיים. עתה עומדים לרשות השיטה גם
700 אלף חיילי צד,״ל, אותם נידב השבוע בוושינגטון
ראש-הממשלה, מנחם בגין.
אין ספק שקד׳אפי הוא כיום הפטרון העיקרי של
חזית הסירוב. הוא פועל נגד כל סיכוי של שלום והידב רות
באיזור, ולא רק נגד הסכמי קמם־דייוויד כז״ל
(כימעט זיכרונם לברכה) .ידיעות מוסמכות ממערב־אי-
רופה מדווחות שלוב מזרימה מיליוני דולארים לקבוצות
ולבודדים באירופה, המנהלים תעמולה נגד כל משא-
ומתן עם ישראל, כולל מגעים בין אש״ף ובין מחנה־השלום
הישראלי. עם זאת, קד׳אפי אינו עיקבי. מדי ניותו
הפרו־סובייטית רחוקה מלהיות חד־מימדית, ונראה
שהוא מונע על־ידי אינסטינקטים פאן־איסלאמיים, הרחוקים
מלהיות אידיאולוגיה סוציאליסטית ממשית.
על רקע זה ניתן להסביר את היחסים המיוחדים בין
קד׳אפי ובין פקיסתאן של הגנראל זיא אל־חאק.
פקיסתאן, שהיא כיום הסוכנת האמריקאית העיקרית
בדרום־מערב אסיה, זוכה מארצות־הברית לסיוע צבאי
של כימעט 4מיליארד דולאר לשנה. עיסקת האוראניום
של ארצות־הברית עם הודו הושעתה לאחרונה בלחץ
פקיסתאני. אלפי מומחים אמריקאיים עובדים כיום נד
פקיסתאן, מאמנים את צבאה, ומטפחים את המישטרה
הפוליטית שלה. פקיסתאן ׳נמצאת, למעשה, בחזית אחת
עם מצריים של אנוור אל־סאדאת, במאבק הבינגושי נגד
הסובייטים.
עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת. הן לא מפרי עות
לקד׳אפי להיות המממן העיקרי של הפצצות הגר עיניות,
המופקות, ממש בימים אלה, בכ-ור הגרעיני של
פקיסתאן. כל האוראניום המועבר כיום לפקיסתאן נכרה

י ! טו

שליט לוב קד׳אפי
100 מיליון דולר במזומנים
אחד העביר שליח מיוחד של קד׳אפי שטרות כסף בם ך
100 מיליון דולאר לארמון הנשיאות של זיא באיסלא־מבאד,
בירת פקיסתאן.

יש להניח שפקיסתאן כבר מייצרת פצצות — לדברי
מומחים יש בידה אוראניום מועשר לעשר פצצות גרעי ניות
— וקשה לומר, שרגן מנסה ברצינות למנוע זאת.
ממקורות פקיסתאניים נודע, שזיא הבטיח לקד׳אפי
גישה לפצצות׳ כתמורה להשקעות הלוביות העצומות ב פרוייקט.
שני השליטים מאוחדים בהכרה שנאמנותם
הבסיסית היא לרעיון הפאן־איסלאמי, ולאו דווקא למעצ־מות־העל
התומכות בהם עתה.
״מטור לא מטומטם. קשה להתייחם ברצי נות
לניתוחים ולחוות הדעת על ״טירופו״ של קד׳אפי.
ברור שהוא איש פנאטי, נחוש־החלטה, בעל כושר שרי דות
גבוה, הרפתקני ופעלתני ביותר. בצד קריאות ה תגר,
המגוחכות לפעמים, נגד מעצמת־על כארצות־הברית
— המזכירות את איומי בגין ואריק שרון לפעול
נגד הסובייטים — הוא בונה עתה מחדש את יחסיו
עם מערב־אירופה.
השגרירויות האירופיות בטריפולי, שצומצמו בעיק-
בות סידרת מעשי הרצח הלוביים באירופה בשנה שעב רה,
שוב הומות־אדם ומלאות פעילות. שר התיעוש
הלובי עומד לסייר בחודש הבא באירופה, וחברות מיס־חריות
רבות, בעיקר בריטיות וצרפתיות, מצפות לחוזים
שמנים. ממשלת לוב אפילו הודתה בשגיאות מסו-
יימות שנעשו ביחסיה עם אירופה. קד׳אפי מנסה לנצל
את ניגודי האינטרסים בין ארצות־הברית ומערב אירופה
בתחום המדיני והכלכלי, ומאמציו עולים יפה.

פאול־,וו־ו1ן
סופו־סטאו־השחקנית
הבריטית הצעירה, אמה ראלף, בת
ה־ ,22 סיימה לאחרונה את תפקידה כמאגדה, בטרט
על חייו של האפיפיור פאול־יוחנן השני. הסרט
שצולם ברומא, בקראקוב (פולין) ובאושוויץ, עוסק
בחייו של ראש הכנסייה הקאתולית העולמית, על
רקע פולין של מילחמת העולם השנייה והתקופה
הסטאליניסטית•
הסרט מטפח את פולחן האפיפיור ככוכב״פופ
אמיתי, מנהיג רוחני־פוליטי בעל אישיות מגנטית,
אולי אפילו סקס־אפיל.
אמה מתארת את תפקידה בסרט כ״מעין גרופי
של האפיפיור.״ חייה של מאגדה, מגיל 18 עד ,40
מוקדשים לפאול״יוחנן, אז כומר צעיר ומבוקש
בקראקאו. מאגדה, בחברת מעריצים אחרים, נסעה
עם הכומר הצעיר לחופשות סקי, טיפוס על הרים
ואפילו קאמפינג.
השחקנית הבריטית נהנתה מהערצה עצומה בפולין,
בזכות נושא הסרט שלה. אחרי 36 שנות שיל-
טון קומוניסטי פורחת בפולין לא רק תנועת
סולידאריות, אלא גם הדת הקאתולית ופולחן האישיות
הלאומני סביב האפיפיור הפולני• זה לא רק

שחקנית אמה ראלף
קאמפינג עם פאול־יוחנן-
כישלון פוליטי, אלא גם מכלה אידיאולוגית כבדה,
למיבנה הביורוקראטי המתיימר לדבר בשם הסוציאליזם.

ברכות לפתיחת בית אופנ ה׳ ר 01 \ 1 ^ 11מ ברח׳ אלנבי 31ת ל־ א בי ב§
01*11*11

אי :״ א

ית האופנה לגברים
2ר נחמו רוז׳ה, בעליה של
1ת חנויות האופנה לגברים
ו11ס 0מ הגשים עתה את
|ום חייו, עם העברת בית
)ופנה שלו לחנות הגדולה
״איוניר״ לשעבר, ברחוב
וגבי. הוא מספר כי בנע־
(דו, כאשר התייתם בגיל צ־ונותר
חסר כל אמצעים,
על היום -בו יוכל לרכוש
צמו חולצה של ״איוניר״,
1ה כעת — רכש את חנות
1וניר״ כולה...
[גם העברתה של חנות
; 110011 מרחוב אלנבי 94
קומה החדש ברחוב אלנבי
הוכפל שטחה. החנות ה

עבר לרחוב אלנבי 31 בתל־אביב (לשעבר ״אין,ניר־)

חדשה עוצבה לפי המתב־נת
של חנויות הסופר־יוקרד, באנגליה,
בסגנון 06011 066ו־
001x1 30110 ברחוב אוקספורד
שבלונדון (אגב באחת מחנו יות
אלה, עבד מר רודה לפני
כ־ 10 שנים)• עקב השכלולים
שהוכנסו בחנות והמבחר המעולה
של מוצרי האופנה שלה
— זהו כיום בית האופנה לגב רים
המפואר ביותר בארץ.
בחנות החדשה נוספו מחל קות
חדשות לבגדי ג׳ינס וס פורט
— מתוצרת החברות
101)18.0116, 0300816, 838800 ואחרות. כמו׳׳ב נוספה מחלקה

מיוהדת של פרפומריה לגברים.
מוצרי האופנה לגבר 11010106
ד,ם 75 אחוז מיבוא ו־ 25 אחוז
מתוצרת הארץ. מבחר החלי פות
כולל: חליפות לאנשי ע סקים
ולחתנים — בכל המידות
מתוצרת אנגליה, צרפת, הו לנד.
כן, ייצור עצמי של
; 11001106 מכנסיים מתוצרת
הולנד, צרפת ואיטליה ; בליי־זרים
מצרפת ואנגליה ; חלי פות
בלוזון מתוצרת חוץ ; מעילי
חורף ומעילי גשם — מ מיטב
תוצרת חוץ ותוצרת הארץ;
חולצות מאנגליה, צר פת
שווייץ וכן מייצור מקומי ;
סודרים מאנגליה וצרפת וכן

לבנים, גרביים, עניבות וחגו רות.
צוות
העובדים של 0001106
הוא אדיב ומקצועי _ ומרבי תם
חם בעלי ותק של 10ש נים
לפחות במקצוע זה. חיי טים
מעולים מבצעים במקום
כל תיקון הנדרש בעת הקניה.
מר נחמן רודה, בן ,35 הגיע
לארץ לפני 22 שנה ובתהילה
חי בדחקות, לאחר שהתייתם
מאביו• לאחר זאת יצא ללונ דון,
שם השלים את לימודי
הבגרות וכן השתלם בעיצוב
אופנה. לפני 10 שנים, החל
את עסקי האופנה עם שותף,

הצלחתו הגדולה נובעת מה־יידע
הרב שלו ובטעם הט־ב
שלו בבחירת המוצרים המעו לים
ביותר. הוא עצמו מעצב
דגמים אקסקלוסיביים של ח ליפות
וסודרים יוקרתיים ו־מזמלן
אותם אצל יצרנים מוב חרים
בארץ ובחו״ל.

וכיום הוא בעליה הבלעדי של
רשת חנויות אופנה, ששלוש
מהן הן לאופנת גברים — :
בתל־אביב, ברחוב אלנבי 21
(החדשה) ,ברחוב דיזנגוף 119
וברעננה, רחוב אחוזה .137
כמו־כן, חנות אופנה לבגדי נשים
— בתל־אביב, רח׳ אל־גבי
.74 ההתחלה הצנועה היתד,
בחנות קטנה בת 15מ״ר בבת
עם לקוחות 11001106 נמ ים.
נים
שחקני במה, אישי ציבור,
חברי כנסת, רוב החתנים, שו מר
רודה מציין בסיפוק רב, מרי מסורת והקהל הרחב. יש
כי ההתרחבות הגדולה של בתי לציין כי על אף שהחנות נר האופנה
שלו באה דווקא ב אית מפוארת ויוקרתית, הרי
תקופה של שפל בענף, כאשר שמחירי המוצרים הנמכרים
חנויות אופנה רבות נסגרות. בה מתאימים לכל כיס•

ודה עם פתיחת בית האופנה פממגסמ ברחוב אלנבי 31 תל־אביב — שלוחות ברכותינו החמות להמשך התרחבות, שגשוג והרבה הרבה הצלחה

לונג ג׳ון

אופנת אדמו בע״מ

יצרני אופנה
אקסקלוסיבית לגבר
,תל־אביב, רח׳ לוינסקי 33
טלפונים :
822910 — 826908־03

יצרני ויבואני אופנה
תל־אביב, דרך יפו־ת״א 44
(בפסג ),טל 837414 .־03

וברכה

ל מי ש הו ל ך לו
בג׳ינ ס של

״רונלד ששון״

רתלד סיימון

יצרני חולצות לפי ידע
אירופאי

\119 8 0
יבואני ויצרני חולצות גברים
תל־אביב׳ כפר גלעדי 3
השיווק ע״י

ג׳ק קובה

בעיצוב
111.,158 £01511¥ בהנהלת 111.10ג פ
תל־אביב, רח׳ מטלון 17

אופנת ברוך
תל־אביב, רח, השחר 4
טלפונים :
655010 — 653579־03

״ ב מו ר

דני דוידוף

מאצ׳ו בע״מ

אימפורט״

סוכנות לביטוח כללי

יצרני ויבואני אופנה
לגבר

יצרני חולצות גברים

זל־אביב, רחוב הנגב 8
טלפון 03-337784

גבעתיים. רח׳ וייצמן 4
טלפון 736765־03

סנדלר סטייל

רוקי _ עור

ייצור ותכנון אופנה
אולם מכירות

יצרני הלבשת עור
הלבשת נשים בקו
האופנה האלגנטי
בהנהלת מרקו

וזנברג 35 טל 615454 .
משרד ; אלנבי 84
טלפון 612807

עם אימפורט
יבואני

לינו

יבואני ויצרני
אופנה עילית לגבר
תל־אביב, דרך יפו 44
טלפון 828605

אור יהודה
אזור התעשיה החדש
העמל 6טל 712971 .

שנה טובה ומבורכת

הכוכב

קולקציית חורף
מטריפה

תל־אביב, רח׳ אחד
העם 15 טל 653396 .־03

המפעל: תל־אביב,
דרך יפו 44ק.ג.
טלפון 838534־03

תל־אביב,
רחוב המשביר 2

ת״א, קרית המלאכה,
שביל המפעל 3
טל 834414 .־03

דן קסידי

״מיף״

דני מכוניות

מי ה

״לירון״

יצרני אופנת נשים

יצרני אופנת נשים
וגברים

דן גזית, דן ק הנא

יצרני אופנה עילית
לנשים

יצרני חגורות מובחרות
לנשים ולגברים

ת״א, רח׳ המשביר 4
טלפון 825368־03

ת״א, שד הר־ציון 106
טלפון 820001 :־03

מערכות סלוניות
בחנויות המובחרות
רח׳ בוגרשוב 40ת״א

אופנת קרינה
בע״מ

״פוני״
אופנה בע״מ

יורם ויוסי
גולדבגס בע״מ

תל־אביב
רחוב השחר 6

תל־אביב,
רח׳ צדוק הכהן 13
טלפון 654161־03

ג׳רי ג׳ינס

אל־רם

ת״א, רח׳ דיזנגוף 168

חשמל בזק
ת״א, רח׳ רמב״ם 11

רח׳ קלישר 13׳ ת״א
טלפון 03-655473 :

רהיטי רביד

מוריש וזיקו
{רב קוק 15 תל־אביב
טלפון 650496־03

רח׳ מוהליבר 37
טלפון 650989־03

5011 ! 100110

טלפון סנטר

אחים גרין

אהרון בכר

יצרני מערכות תצוגה
משרד להנהלת חשבונות

1סלפוו 737464־— 03

מיסטר

^ 151£8

אויה

(מאחורי כל־בו שלום)

היופי שבאופנה

טלפון 03-657749 :

1ח׳ פרישמן 45ת״א

תל־אביב, רחוב השחר 8

יצרני חולצות
אקסקלוסיביות לגברים

טל 225644 .־03

רח׳ המלך ג׳ורג׳ 47

הני מיסטר

אופנת ״ליז״

1 0מ מ .0 8א
יצרני ויבואני חולצות
בסטייל איטלקי
המכירה לבעלי חנויות
בלבד
ת״א, רח׳ לוינסקי 24

נתניה, רח׳ אחד העם 14
טלפון 92119־053

יצרני אופנה

אנוה גרטיס הבניסה שלך
לאופנת העולם
בית אנוה: רח׳ דב פרידמן 8
רמת־גן
טלפון 730152־03

האופנה של גברים

גל וב

יבואני סוודרים רישרד

מצוות אנוה ואראן

ת״א, שד׳ יהודית 10

דרך חיפה ,37 תל־אביב
טלפון 251932 :־03

ג׳ינס אלסטי
ליצרני בדים לחנויות
מחסן מכירות
ת״א, רח׳ נחלת בנימיו

מוצרי אופנה בע״מ
יצרני עניבות אופנתיות

עיצוב וייצור שקיות
ניילון
ת״א, דרך חיפה 116
טלפון 456118־03
משפחת איוניר

א1111 ינו ב ש לו !

וונאלד רגן: להיות נשיא זה תפקיד, להיות שחקן זה חווה לח״ם
ג׳ורג׳ ברנארד שאי אהב לקלוע חיצים בשחקנים, ואחד מן המורעלים ביותר שיצאו מקשתו היה :
מי אמר פעם ששחקן טוב צריך להיות גם חכם? היום, שבים מתנגדיו של רונאלד רגן ומזכירים לו
שהיה שחקן, תוך שהם מעלים את הסברה ביחס לחוכמתו של שחקן המוטלת בספק, והניצים שביניהם טור חים
גם להזכיר שהיה שחקן גרוע.
אבל הנשיא האמריקאי מצא דרך משלו להגיב על דברי לעג אלה: לא רק שהוא אינו מתרגש או
נפגע, הוא עוד, לפחות כלפי חוץ, מדגיש את עובדת היותו שחקן, ומתלוצץ על חשבון עצמו — כשבאים
הצלמים הוא אפילו ״עושה פוזה״ כמו זו שבתמונה.
לפחות שלא יגידו שעם הגיל נעלם גם הכישרון.

הנסיכה דפנה: חופשה באונטריו
אפשר היה להחליף את שמות האנשים בתמונה ולומר: אודרי
הפכורן וגרגורי פק — חופשה ברומא. בסרט זה פוגשת נסיכה
אדם פשוט, ונאלצת לוותר עליו בגלל התחייבויות הארמון.
אבל כך זה היה לפני יותר מעשרים שנה. היום זה אחרת.
עובדה: האשה שבתמונה היא נסיכה אמיתית. שמה מארי־כריסטין
מבלגיה, כינויה הוא ״דפנה״ ,והיא בתם של המלך
ליאופולד השלישי והנסיכה ליליאן, אחות למחצה של מלך
בלגיה הנוכחי. הגבר החובק אותה הוא פול דרייק, פסנתרן
ובעל מועדון לילה בטורונטו שהפך לבעלה החוקי. אך למרות שאנו
חיים בזמנים מודרניים, והרומן הסתיים בשעה־טובה בחתונה,
לא היתה דרכם של בני־הזוג סוגה בשושנים. אולם קוצים היו בה.
זורעי הקוצים, כמסתבר, היו פטרוניה מבית המלוכה בבלגיה.
מאז שנפגשו התחילה שורה ארוכה של תקריות מוזרות: נציגים
דיפלומטיים נשלחו לבלוש אחרי דפנה כשהם טסים בבהילות
לבריסל לדווח להוריה. באחד הימים נעצרה דפנה במכוניתה
על־ידי שני סמלי מישטרה קנדיים שהודו לפניה שהם עוקבים
אחריה מזה זמן מה. פגישה בתחנת המישטרה עם דיפלומט בלגי
שהפציר בה לחזור לבלגיה.
דפנה לא חזרה הביתה אלא מיהרה לפלורידה עם פול ושם
נישאו השניים לפני שופט מחוזי.

הדוכסים של פאריס: נו הצאצאים באו
זוהי תמונה נדירה, מכמה סיבות. ראשית יש
לומר שהיא צולמה בחזית כנסיית הנוטר־דאם בפא ריס,
ביום הולדתה דד 70 של הדוכסית של פאריס.
במרכז עומדת הדוכסית, איזאכד ד׳אורליאן־
בראגאנס ומסביבה שלושים ושמונה נכדי המיש־פחה,
מגדול ועד קטן. זהו צילום מישפחתי יוצא
דופן, מאחר שמאז נפגשו כל ענפי המישפחה בחתו נתה
של הנסיכה די־אגה עם הדוכס קארל

מוורטנברג, ב־ ,1960 לא היתד, הזדמנות חשובה
מספיק כדי לקבץ את כולם ביחד.
אילו היתר, מלוכה בצרפת, היתר, היום איזאבל
המלכה האם, כשבנה הבכור אנרי ד׳אורליאן
יושב על כסא המלוכה. אתאבל, שנולדה לפני שיב־עים
שנד, לנסיך פייר ד׳אורליאן ולנסיכה
אליזבט דוכרנסקי, קרנה מאושר נוכח הפגישה
המישפחתית המרגשת.

הנויק מדו דנמרק: חיוו שי נאלתזאו
המלך הנריק והמלכה מארגרט מדנמרק חזרו משייט. שהיה
הראשון בחייו של באלתזאו* .ומיהו באלתזאר ן זהו כלב הביגל
החדש והצמוד לחזהו האוהב של הנריק. לזוג גם שני ילדים, מאים־
יואכים ופרדריק־אנדרה, אבל לא קשה לראות בתמונה מי
היה אורח הכבוד האמיתי על היאכטה המלכותית•
915

אז מגיעים לספינת האהבה?
שותים פזהקולרהאגדתית...
מה צייד לעשות?
מ8י בפעם הבאה שאתה שותה פינה
קולדה ס׳ז׳זז חס? ,000x1 *11-8חשוב
על כך שאתה עשוי לזכות באחת
החוויות היפות של חייך:

שבוע שייט לזוג
בטפינת האהבה של
״אפירוטיקי ליינס׳׳*
או באחד הפרסים האלה:
100 חולצות פינה קולדה.
100 קסטות מוקלטות עם
מוסיקה מדליקה לריקודים,
בהגשת אבי אתגר.
100 בקבוקי פינה קולדה.

קודם כל — לשתות פינה קולדה
אמיתית 6/0ז 1חס?,000x1*11.3
ליהנות מטעם הקוקוס הטבעי
ולהרגיש איך הקצב של האיים
הקאריביים זורם בעורקיך.
אחר כך — גזור משני בקבוקי
פינה קולדה 4 75000
את סמל ציפוי
״מגן קור״ הבלעדי של \
0א\ד חס?000x1 1*113
(ראה ציור) ,ציץ את ;

שמך וכתובתך,
הכנס למעטפה ושלח
לפינה קולדה, ת.ד406 .
תל־אביב .61063
ההגרלה תיערך ביום 28.10.81
ובינתיים, תוכל להמשיך וליהנות
עם פינה קולדה 0א\ך חס? 000x1/01-3
היחידה שיש בה מרכיבים
טבעיים בלבד — וגם היחידה
שיודעת את הדרך לספינת אהבה.

בהצלחה!

•ספינת האהבה של״אפירוטיקי ליינס״מפליגה לפיראוס דרך פורט סעיד וחופי יוון המקסימים( .יציאה מאשדוד כל יום הי)

נפתחהמ רינ ה צ׳ייני ם
במל| 1

ב ת ״ ,שד׳ בו־גוריון 136׳ טל 596111 :־03

מסעדה נוספת בשרשרת המס עדו ת ה סיניו ת הכשרות של

רשת מי תו ת ח. שיף
לרגל ה פ תי ח ה — הנ ח ה של 150/0על כל א רו ח ה
בחודשים ספטמבר — או ק טובר

תפריט סיני כ שר. טעים ואותנטי.
מסעדות סיניות כשרות נוספות ברשת ח. שיף :

במלון מרינה, תל־אביב

מלון הנשיא, ירושלים

רח׳ אחד העם 3
כיכר אתרים
טל 02-631273 .
טל 03-282244 .
המסעדות פתוחות צהריים וערב
מלבד יום שישי וצהרי שבת

אי תן ו 1ם יחי

הדברת מזיקים

קבלת מודעות
לבל העיתונים
במחירי המערבת

מומחים להדברת תיקנים (ג׳וקים),
תולעי עץ, חרקי ספרים ובגדים.
בשמירה על בריאותך ורבושך.

רמת-גן, דח׳ מודיעץ ,18ת.ד2272 .

6.70־ 5־ 780114 רש׳מסיוג עסק > 1 1 1 1 $481/75

פרסום אידיאי
אבן גבירול 110 תל־אביב
(פינת אנטוקולסקי)
טלפון 772118 ,227117

תן טרמפ
לחייל

* 11*1111בשלם

ראוי הגמן: קטינה שווה מיליון
ג׳יי א ל,

רון מקלאוד: הקאו״וה יצאה מן הקוף
הבחור החביב בן רד ,32 הנראה בתמונה עם ב ד
דמותו הוא דון מקלאוד. לכנות גורילה, בן־
דמותו של אדם, אינו עלבון — לא לאדם ולא
לקוף. פשוט מאוד: דון מתפרנס מקאריירה יו צאת
דופן. הוא מגלם בטלוויזיה תפקידי גורילות,
באבונים ואנשי־זאב.
״כשהתחלתי לעסוק כחיקויים לא ידעתי ׳^שאמ צא
את ייעודי בלבוש של גורילה,״ אומר דון.
התחלת הקאריירה שלו היתה בסיסמת פירסומת
לתיקי נסיעות, שחיפשה כפיל לשמש לה בתור
גורילה. סידטון הפירסומת הצליח כל־כך שהגו-

רילה, שבתוכה הסתתר דון, התחילה מקבלת מיב-
תבי הערצה.
החברה ראתה כי טוב, וחדלה לפרסם את
העובדה שבתוך הגורילה יושב שחקן. ולבסוף,
אחרי שהמודעות היו פופולריות גם הן, החליטו
להוציא את המרצע מן השק, ולגלות שחליפת
הגורילה שלובש דון שווה׳ 40 אלף דולר ומיש-
קלה 40 קילוגרם, ולהיכנס לתוכה לוקח כחצי
שעה. אבל המאמץ היה כדאי. הגורילה של דון
כה משכנעת, שהוא מופיע היום בשתי סדרות
טלוויזיה.

? 1₪ן ו1רי
ודוגי ו מור :
כפול שניים
המאזן של שני השחקנים
האלה מראה אחד עשר ג׳יימס
בוגדים. חמישה לטובת שון
קונרי ושישה לטובת רוג׳ר
מור, כשרק פעם אחת הופקד
התפקיד של סוכן 007 המור שה
להרוג בידי ג׳ורג׳ לא־

זנבי.

שוו קונרי, הרודף בסירטו
החדש אחרי נבלים מן החלל
החיצון, מצא לו זמן לרדוף
אחרי רוג׳ר מור, כדי לשתות
איתו לחיים, על כוס יין
שאבלי לבן ,״למען עיניו
בלבד״.
מעניין להביט בתמונה ולראות
כיצד שון קונרי, שהיה
תמיד הסוכן המכופתר בחליפות
המהודרות, מופיע בחולצה ללא
מיקטורן, ואילו רוג׳ר מור,
המרבה ללבוש ביגדי ספורט,
ומשווה לבונד נימה מבודחת
וחופשית יותר, לובש כאן חלי פה
קייצית וחולצה זהה לזו
של קונרי.
מדוע לא נמצא עדיין מפיק
זריז כלשהו להביא את השניים
ביחד אל הבד כשני סוכני
חרש 1

מכירים אותו? כן זה האנטיפט השווה מיליון,
הנבל של דאלאס.
נראה שלא תמיד כדאי לשחק את הבחור הטוב. להיפך, מי
היה מכיר את ל א רי הג מן אילו היה ממשיך בקאריירה השיג־רתית.
שלו כשחקן קולנועי מי, למשל, יודע שהגמן, שנולד
ב־ 1930 לזמרת מרימר טין, היה במשך שנים ארוכות קומיקאי
מיקצועי? הסרטים שהוא עשה לא זכו להצלחה קופתית גדולה.
לשיא תעסוקתו בקולנוע הגיע בשנות השישים ולשיא של
סדרות טלוויזיה הגיע בתחילת שנות השיבעים. הוא הופיע בסידרה
אני חולם על ג׳ני 68—65 החיים הטובים ( )71 והנה אנו חוזרים
שוב 72 אבל להצלחתה של הסידרה דאלאס לא היה
כל תקדים.
אשר ללארי הגמן, הוא הפך לפופולארי כל־כך, שחברת ייצור
הוויסקי הקנדי קטיפה שחורה, החליטה לשלש לתוך כיסיו מיל יונים
רבים, כדי שיאווות להופיע במודעות הפירסום של החברה.

11*111111

ווו

מי שחשב שרק הישראליות הים־תיכוניות יצאו
מדעתן, טעה טעות מרה. חוליו איגלסיאם בא
לכאן אחרי שכבר הותיר לבבות שבורים בצרפת
ובעוד כסה ארצות. אלא שבצרפת בילה יום משגע
בין ניצה לנאנט בחברתה של זמרת, ותיקה לא
פחות ממנו ובעלת קאריירה מזהירה לא פחות
משלו, דאלידה. הזמרת, שלפני יותר מעשרים שנה
שרה השארתי את לבי בפורטופינו, חזרה לפני
כשנה במישנה להט לצמרת.
לעומת ארבעת אלפים איש בבריכת השולטן,

איזאבר אדגזאדי:
וגע 0׳ 1(1
נקויידה מפינת

,בתק שילדס: חשקת ׳פוופ״ה
הביטו בה, ביגללה פרצה השערוריה הגדולה לפני שלוש שנים,
כששיחקה יצאנית קטינה בסירטו של לואי מאל תינוקת יפהפיה.
היום כרוק שילדם היא רק בת שש־עשרה והשערוריה האחרונה
שלה היא דון טראוולטה.
לגברת הצעירה יש קאריירה מזהירה, והמראה הזה שייך להו פעתה
בסירטו של הבמאי פראגקו זפירלי, יאהבה לא גמורה.

מי יודע מה טוב יותר לקאריירה
של שחקן קולנוע, תפקיד טוב או
רומן טוב? את התשובה אפשר
למצוא מעל דפי העיתונים, כשכל
זוג קולנועי הופך לרומן מן ה שמיים.
כך קרה לאלן דלון כ־שהסריט
עם דאלילה די לא־זארו,
וכך קורח היום לשחקן צעיר
ומבטיח בשם תיירי לרמיט,
המופיע לצידה של כוכבת השבה
בצרפת, איזאבל אדג׳אני בסרט
חדש בשם בשנה הבאה יהיה הכל
טוב•

בשלס

האזינו לו במונטה קארלו שמונת אלפים איש,
כולל מישפחת המלוכה בהרכב מלא, ודאלידה הת נדבה
לשיר איתו את שירה של אדית פיאף החיים
בוורוד.
אחרי ההופעה יצאו איגלסיאס ודאלידה לחסל
כמה מגשי פרי־ים, והיו במצב־רוח מרומם כל-כך
עד שהתחבקו ארוכות, ולא שמו לב שהם מועכים
ביניהם גם את כלבה החביב של דאלידה. אבל
הכלב לא התלונן. הוא הרגיש כי הוא חי את הימים
הגדולים והשעות היפות.

חמוצון-
הכלי האידיאלי
לחמוצים ^ .ז7ן

הסתכ לי ב ת מונ ה וראי באיזו
קלו ת, ובלי ל הר טי באת
האצבעות, שולפים אתהח מו צי ם
( מלפפונים, פלפלים, זי תי ם וכוי)
מ תו ך הכלי בדרך ה מ קו רי ת
והיב שה של לי פ ס קי. אין גם צורך
להעביר אתהח מו צי ם לכלי אחר.
מוצי אי םאתהח מו צון מהמקרר
ו ...ישר ל שולחן.
אוגר־פירורים עם תא מיו חד
לסכין. נוח ל חי תו ךלחם, ירקו ת,
בשרים או גבינות. משאיר שולחו
נקי, ק ל לני קוי ומר היב לעין.

מ?!לחת־מ0ג

^ ג י § 8יייי

מקל ח־יד בעל שני זרמים: זרם־
רגיל וזרם־עיסוי. מיוצר מ חו מ רי ם
פל ס טיי ם מ עולי ם וניתן ל הרכיבו
ב ק לו ת תוך שניות.
מקלחת־ מ סג׳ מ עני ק ה לך מקלחת
מענגת ומ שחררת.

הראש של ליפסקי עובד בשבילך.

שיווק בלעדי:פרופילון בע״מ,טל 03-333479 ,

דובר

הכל תחת גג אחד:
מיכל ל א חסון וחיתוך לחם,
ת א מיו חדלס כין וב תוך מגירה
הנ שלפת בקלו ת: אוגר־פירורים
מ שוכלל.

רהיטים

מעדכנת סלון
ופיננת אנכל

המערכות ניתנות להתאמה בכל בית

ח1רי נוער מתוצרת ״מרס״ מודולייים
וניתנים להתאמה לפי דרישות הקונה.
אפשרויות רבות של צבעים.

מבצעאודאץ נמשך!! י
עד 33^0הנחה למערכות אודאון.
יחידות מזנון מודולריות ושולחן
כתיבה מפואר. עשויות פורניר

פוליסדנר או פורניר אגוז.

המערכות ניתנות להתאמה
לכל חדר וסלון. י לדוגמה: פריט .*-2
מחיר רגיל:ך 5 , 2 2 0 .ש׳
מחיר מבצע 3 , 9 1 5 ש׳

100 מערכות
ריהוט סלוני
מהמפעלים הגדולים
ביותר באירופה.
מערכות ״ברץ״
הוקלה,״ בסגנון
מודולרי וכפרי,
עשויים עץ
אלון רוסטיקל.

חדרי צוער
ישראלים

״מנהטף׳

חדר שינה קומפלט, תוצרת ספרד, כולל:
ארון * דלתות, שידה 2 ,ארונות לילה,
מיטה עם רדיו.
מחיר רגיל 2 3 , 2 5 0 ש׳
מחיר הכרות 1 8 , 6 0 0 . -ש׳.

חדר ילדים ״ספניול״

מתוצרת איטליה, בגימור מושלם ונקי,
לסידור בצורות שונות. אפשרויות לרכישת
פריטים בודדים בהנחות עד ,300/0
לדוגמה: ספריה צרה,
מחיר רגיל 1 , 5 0 0 - :ש׳,
מחיר מבצע1 , 0 5 0 ש׳. .
שולחן כתיבה, מחיר רגיל 1 , 7 0 0 ש׳
מחיר מבצע 1 , 1 9 0 ש׳.

״מלגה״

פאר תוצרת צרפת, מיטה עם רדיו ושעון,
ארון 4דלתות, ראי קריסטל.

חדרי נוער ספרדיים

עשויים פורניר בגוונים: טבעי, מהגוני,
בשילוב פירזול מיוחד וסרגלים(לייסטים).

״פמלה״
המילה האחרונה בסגנון ספרדי.
מבצע ארונות קיר 6דלתות x 165 250 ,ס״מ
עשויים פורניר טיק.
מחיר רגיל 7 , 1 0 0 - :ש/
מחיר מבצע 5 , 6 8 0 ש׳.
הספקה מיידית.

מטבחי בית מרס

1411־ *

מבחר גדול של מטבחים עשויים מעץ
סנדוויץ׳ ופנל עם פורמיקה. דלתות בסגנון
רוסטיקה מאלון מסיבי.
(לרגל פתיחת המפעל החדש -
עד /0״ 20 הנחה על תשלום במזומן).

בבית מרס תמצאו גם מחלקת ״ריהוט משלים״ הכוללת: ריהוט
לסטריאו, שולחנות טלויזיה, שולחנות טלפון, שרפרפים, ארונות
ושטיחים לאמבטיה, פירזולים וידיות שונות. אפשרות הזמנה לפי
מידה ותכנון אינדיבידואליים.

ווי טד

בית־ מרס: תל־ אביב רח׳ הרצל 158 טל׳ .836281
5קומות, חניה בשפע, מדרגות נעות, קפיטריה, הספק ה מיידית
פתוח ברציפות משעה 08.00 בבוקר עד שעה 07.00 בערב.

מאח דני אל ה שמי
עזר וייצח! הבטיח ל בו א
למסיבת!הסיום של בגין

! 8במסיבת ההפתעה ב־סיגנון
חיים שכאלה, שיערכה
למשה קצב, תיאר סגן שר־הבינוי
והשיכון ומי שממונה
היום על פרוייקט שיקים ה שכונות,
את המקומות השונים
שבהם עבד מגיל צעיר,
כדי לממן את לימודיו.
1קצב שימש כשוליה
בסניף של בנק הפועלים ב־קריית־מלאכי,
ואף עבד כעיתונאי.
מכיוון שלמד במכון
חקלאי, נאלץ לכתוב בעיתון
ידיעות מתחום החקלאית. כדי
לממן את לימודיו באוניבר סיטה,
שימש קצב כפועל ריצוף,
וריצף את הכיכר המר כזית
של קריית־מלאכי. תו שבי
המקום זוכרים אותו,
ולאו דווקא כעובד מצטיין.
הוא היה מתקשה בנשיאת ה־מירצפות
על גבו, ובהנחתן
המדוייקת במקום הנדרש. איש
לא התפלא שהריצוף בכיכר
הוחלף כמה פעמים. בפעם ה אחרונה
הוחלף הריצוף כאשר
ראש־המועצה המקומית היה
משה קצב עצמו.
91׳ ח״ב קצב השמיע דיעה
חריגה על הפער החברתי בארץ
והדרכים לצמצמו. הוא
פגש במסיבה את חברו לספ סל
הלימודים, ד״ר יוסף בן־
דויד, ונזכר שבין השניים
היתה תמיד תחרות מי מהם
יגיע להישגים גדולים יותר
בבית־הספר. בן־דויד הוא כיום
רופא למחלות לב ובעל רישיון
לעריכת־דין. קצב הזכיר בהק שר
זה שכשמדברים על קיפוח
בני עדות־המיזרח, הרי שהוא
וחברו הם הראיה לכך, שכ אשר
יש לאדם מוטיבציה ל לימודים
ולהישגים הוא יכול
להגיע רחוק.
! 9למסיבה הגיע גם שר־האוצר
לשעבר ייגאל הורוביץ,
מלווה בבנו יוני• ה שניים
הגיעו באיחור, אחר ש חתמו
על עיסקה שאת פרטיה
סירבו לגלות. הורוביץ עלה
באופן בלתי־צפוי על הבמה
ואמר :״אני אומנם נקרא
,יגאל אין לי׳ ,אבל אני מקווה
שמשה קצב ישא את הכינוי,
,משה יש לו.,״
! 9משה קצב נזכר אחרי
מותה של אם־הבנים ריבקה
גובר, שבזכותה החל ללמוד
בבית־ספר. לדבריו, כשהיה בן
חמש, ילד קטן וכחוש, הוא
נהג לשחק בחולות בין האו הלים
והצריפים של מעברת
קסטינה. באחד הימים ניגשה
אליו אישה נמוכה, כסופת שי ער
ואמרה לו :״ילד, במקום
לשחק בחולות תלמד מה זה
אלף־בית.״ היא אחזה בידו
ולקחה אותו לבית־הספר ש פתחה
בקריית־מלאכי, וביום
הראשון ללימודיו אף לימדה
אותו סיפור.
! 9כשהוזמן עזר וייצמן
למסיבה של משה קצב הוא
התנצל שהוא חולה. אולם הוא
לא יכול היה להתאפק, והפ ליט
:״אני מבטיח לכם של־מסיבת־הסיום
של בגין אני
אגיע !״
9״אם הייתי יודע קודם
מה אתם עושים לי, לא הייתי
בא,״ אמר מוכתר כפר האס־נים
עין־הוד איצ׳ה ממבושי
לאורחיו הרבים, כשגילה ש הגיע
להסדטת סרט על חייו,
בסידרה חיים שכאלה. עורך

ומנחה התוכנית, עמום א-
טינגר, שרצה לשמור על סו דיות
התוכנית, שלח לעידהוד
לפני חודש צוות טלוויזיה,
שסיקר לכאורה את טקס הנחת
אבן הסינה לבית מרסל ינ קו.
הצוות צילם, למעשה, חו מר
רקע לתוכנית על ממבוש.
! 9ביום הסרטת התוכנית
באולפני הרצליה, הזמינה מנ הלת
מחלקת הדרמה בטלוויז יה,
דנה מוגן, את ממבוש
לצפות בסרט על מרסל ינקו,
שבו הוא מצולם. ממבוש בא
לאולפנים ברמת־אביב, ואז
הודיעו לו שמכונת ההקרנה
אינה תקינה״ ושעליו לנסוע
לאולפני הרצליה ושם יוכל
לצפות בסרט על ינקו.
9כשבא ממבוש לאול1
פני
הרצליה, הכניסו אותו ל אולפן
קטן שניבנה על הב מה,
ובעודו ממתין לתחילת
הקרנת הסרט על חברו ה צייר,
נדלק האור באולם והוא
גילה שהוא מוקף ב* 250 מחב ריו
הטובים.
! 9בשיח־עדות שנערך ב־כפר־המכביה
בתל-אביב, היר־צה
בשבת אחרי הצהריים ח״כ
שימעץ פרם. בשעות הבו קר
התקשר פרם בטלפון למ קום,
וביקש לדעת מי משתתף
בכנס, כדי לברר אם יש סכנה
שיפוצצו את הרצאתו. הוסבר
לו שאין לו סיבה לחשוש. אך
פרם הרגיז את הקהל ונאומו
היה רצוף בהפרעות בלתי-
פוסקות.
! 9משתתף אחר בכנס,
שדמה צדוק, גילה שמי
שגרם לו לומר את דבריו
החריפים בעיתון ידיעות אחרונות,
היה הח״כ מוטה גור,
שלדברי צדוק, התבטא באסיפת
בחירות בירושלים כנגד
בני עדות־המיזרח .״הוא ירה
את היריה הראשונה, ואני יריתי
את השנייה.״
! 9ח״כ אברהם שפי רא
מאגודת־ישראל אינו ה־ח״כ
הראשון שמימדי גופו
זוכים בהתעניינות כה רבה.
הח״ב שכח וייס סיפר שבשלוש
הכנסות הראשונות היתד,
בכנסת ח״כית מלאה בשם
שושגה פרסיץ, מהציונים
הכלליים, שאף כיהנה כ־ו־שבת־ראש
ועדת־החינוך של
הכנסת.
91 חברת הכנסת מלאת־הגוף,
נהגה להזמין שני מקו מות
ישיבה במושב האחורי
של המונית לתל־אביב. באחד
הפעמים היא באה לתחנה,
ורגזה על הנהג שלא שמר
עבורה שני מקומות. הנהג
התפלא ואמר לה :״יש שני
מקומות. אחד לידי ואחד מאחור.״
מינויו
של האלוף

(מיל׳) מאיר (״זרו״) זורע
על-ידי שר־העל לענייני־כל-
כלה, יעקב מרידוד, לתפ קיד
מתאם־פעולות־הסיוע ב-
קריית־שמונה, לא התקבל כ שימחה,
על-ידי ח״כ הליב רלים,
בגי שליטא, ראש
המועצה המקומית מנחמיה ב גליל.
הוא כתב לראש־הממ־שלה
מיכתב־מחאה שבו הת לונן
על הצנחת אדם שאינו
איש המקום לתפקיד בגליל
העליון. זורע ויתר על התפ קיד
בסופו של דבר.

סי הודיע על פצצה ב״צחתא״ ז מדז ע ייכנס
תזמרקין ל מי שכן הנ שיא עם ארגז טי־אן־טי

אנשים
! 9בערב דיון על היוצר
ואיש־הרוח בישראל אמר ה אמן
יגאל תומרקין, שב־ום
רק לאילם קוראים איש־רוח.
לדעתו, במימסד הנוכחי לא
מכירים שום ספר חוץ מה-
תנ״ך, ואפילו את אורי צבי
גרינברג אין מצטטים, משום
שבוודאי חושבים שהוא כתב
רק באידיש.
8 1כשנשאל המרצה לספרות,
גכריאל מוקד, אם
ח״כ הוא איש־רוח, הוא נזכר
בפיתגם שאין אדם נעשה ראש
למעלה אלא אם כן נעשה רשע
למטה. המשורר יב ״י טען
שאנשי השוליים הם אנשי-
רוח• הנשיא יצחק נכון טען
שחשב עד לאחרונה שאנשי-
רוח הם אלה החותמים על
עצומות כי שם תמיד כתוב :
״אמנים, סופרים, משוררים ו־אנשי־רוח.״

8הח״כ לשעבר, מאיר
פעיל, נשא בערב דיון בהש תתפות
הנשיא יצחק נבון נאום
פוליטי. הנשיא עיוות את פניו,
וכשראה זאת פעיל פנה אליו:
״לשמוע ממך כבוד הנשיא,
בטכס ועידת ההסתדרות, ש אתה
מציע את ביתך לפגישה
בין ראש־הממשלה ומזכ״ל ה הסתדרות
כדי לשמור על ממ שלה
מאוחדת והסתדרות של מה.,.״
נבון קטע אותו :״מאז
שהיפסדתם בבחירות, ההומור
שלך הלך.״
! 9פעיל סיפר שלאחד ה־ח״כים
של המערך, שעורר
סערה במיפלגתו, מייחסים את

הקביעה הבאה :״אני שונא
את היהודים הפולנים, כי הם
דומים לעיראקים.״
91 הפסל יגאל תומר־קין
הזכיר לנשיא־המדינה, ש עם
הקמת מישכן הנשיא היו
שניים שהתנגדו לתיכנון המ נופח
של המיבנה. אחד מהם
היה תומרקין עצמו, ואילו
השני היד יצחק נבון .״המיב־נה
עדיין מכוער מבחינה אס תטית
הוא דומה להילטון, ו הייתי
מבקש מכבודו לתקן
את הדבר,״ אמר האמן .״אם
אני אבחר לנשיא, אכנס לבית
הזה עם ארגז טי־אן־טי.״

מארז

! . 8מיכתב־תודה
נכון, בנו של נשיא־המדינה,
נשלח לפני ימים אחדים ל־גכריאל
ארכל, המהנדס ה אחראי
על בניית תחנת־הכוח
החדשה בחדרה. לפני כמה
שבועות הגיעו אופירה נכון
ובנה לתחנה וביקשו לראות
כיצד פורקים את הפחם מאוניית
הפחם הראשונה שהגיעה
לתחנה. ארבל לקח את
השניים לסיור מודרך במקום,
ואף נתן לארז חתיכת פחם
למזכרת.
! 8הופעת הנשיא יצחק
נבון בתוכנית מוקד, לא תהיה
בשידור ישיר. הסיבה לכך אי נה
פוליטית. ביום הרביעי נקבעה
לנשיא השתתפו בטקס
עליה על הקרקע של הישוב
החדש קדש־ברנע שבנגב. מ־לישכת
הנשיא ניסו לשנות את
מועד הטקס, אך הוסבר להם
שזה בלתי-אפשרי.

יצחק 1111

אינו משתחווה לכיוון הבמה. נשיא־המדינה נכנס עם רעייתו לאולם מישבן-
הנשיא, שם התקיימה מסיבת התיאטרון לילדים ולנוער. הכל קמו על רגליהם
וחיכו עד שבני״הזוג יגשו למקומותיהם. הנשיא ורעייתו נעמדו לרגע ליד מושביהם, הנשיא
יצחק נבון התכופף והתיישב במקומו. אופירה נבון המתינה עד שישב, ואז התיישבה גם היא.

91 הנשיא, שלא רצה ל החמיץ
את הטקס בנגב, הס כים
שהופעתו במוקד, תוקלט
בגן מישכן־הנשיא, יום לפד
שידור התוכנית. בדרך־כלל
מעדיף יצחק נבון. להופיע ב טלוויזיה
בשידורים; חיים.

אופירה נבון

המתינה עד שבעלה, הנשיא, התיישב
במקומו ואז התיישבה גם היא, אך
כעבור דקות הם החליפו ביניהם מקומות. הנשיא, שישב תחילה
ליד אורנה סורת, עבר ליד שלישו הצבאי, ושתי הנשים ישבו קרוב.

81 הודעה מוזרה על הטי
מנודפצצה במועדון צוותא ב־תל־אביב
התקבלה ביום החמי שי
האחרון, בעת דיון כלכלי
שהתקיים במועדון על ס-פרו
החדש של הד״ר יעקכ אר נון
משק בסיחווו. בשעה עשר
ורבע בלילה התקשר אלמוני
לאולם והציג עצמו לפני אחת
ממארגני הערב, אורלי?ו בין,
כנציג הליגה לשיחרור
המיזרחיים, והודיע על הטמ

הפצצה. לדבריו, הוא התקשר
כדי למנוע אסון. כש שאלה
אותו אורלי, מדוע אם
כן הטמין את הפצצה, השיב
שהוא התנגד להחלטה הקבוצה
ולכן החליט להתקשר.
91 חבלן מישטרה הוזעק
למקום והורה לפנות את באי
המיפגש. בעוד הוא סורק את
האולם, התאספו הבאים סביב
המרצים, הד״ר יעקב ארנון.
הפרופסורים חיים כ־לן אי,
עזרא סדן ואסף רזין ושר-
האוצר לשעבר ייגאל הורו
כיץ, והמשיכו את הדיון בכניסה
לאולם.

91 שר-הפנים הד״ר יו סף
סורג, לא שב לארץ עם

פמליית ראש הממשלה. במ
קום
לנמל התעופה כן־גוריון
הוא הגיע לציריך, דווקא.
מסתבר שבורג נוהג להינפש
באחד המלונות הקטנים בעיר
במשך יום או יומיים בתחילת
כל מסע לחו״ל או לפני שהוא
חוזר לארץ.
8 1הפרופסור נתן רו״
צנשטריין־ ,ערך לקראת
ראש־השנה חשבון־נפש מקיף.
הוא טען שאת הירידה המוס רית
הגדולה של השנה מסמלת
הידיעה שפורסמה בעיתונים,
שסיפרה שאנשי הקיבוץ־ה-
ארצי התחילו לשחק בבורסה.
הדגיש שהוא רוטנשטרייך מזועזע מהתופעה, שהיא, לדבריו,
החמורה ביותר שהוא
מסוגל לעלות על דעתו.

טלזחר

יזיייזו-י-

מישפחתית, הושעה קיבוץ
שניר מחברותו בקיבוץ־האר־צי.
הגיב על־כך איש החידו דים,
אבשלום קור :״הקי-
בוץ־הארצי זה דבר נהדר.
בחור יכול לישון עם כל בחו רה,
רק לא עם אמא שלו.״
! 9הפרופסור לפסיכיאט-
ריה, שלמה קולצ׳ר, ערך
לידידיו הקרובים מסיבת יום-
הולדת בהגיעו לגבורות. קול-
צ׳ר עובד עדיין באופן חלקי
בבית־החולים תל־השונזר, למ רות
גילו. הוא סיפר לידידיו
שבימים אלה הוא משלים הכ נת
מחקר מקיף על אמינותם
של גלאי־השקר. לדעתו, אין
להגזים בחשיבותם של מימ־צאי
המכונה.
91 הכתב הירושלמי של
ידיעות אחרונות, גד ליאור,
טילפן בשבוע שעבר לביתו
של השופט המחוזי יעקב
כז ק, והתנצל לפניו. בזק׳ הדן
עורך־הדין של במישפטם
ורב־פקד
שאול מרקוס
יהודה אלבז, ביקש מהעי תונאים,
שהיו נוכחים בעת
הדיון, שלא לפרסם את ה ביטויים
החריפים שהשמיע
מרקוס על חיי־המין של אחד
מקציני־המישטרה הבכירים. ה עיתונאי
ליאור, שנכח בדיון
וששמע את התפרצותו של
מרקוס, יצא מהאולם לפני
שהשופט השמיע את בקשתו
ופירסם את הביטויים.
! 9שמועות עקשניות טו ענות
שראש־הממשלה הציע
לעיתונאי אכיעזר גולן,
כתב ידיעות אחתנזת בניו-

חוו טופז

חיה אחד המוזמנים למסיבת יוס־ההולדת
שנערכה במישכן הנשיא במלאת עשור לתיאטרון
לילדים ולנוער. כשראה במקום צלמת, ניגש אליה וביקש
שתבוא לצלם אותו לוחץ יד לנשיא, אחרי שהנשיא קרא לו אליו.

השניים ניגשו ליצחק נבון, טופז הושיט את ידו לעבר
״שלום אדוני, אני דודו טופז ״.הנשיא לחץ בחוסר
של טופז, ומייד היפנה את מבטו לעבר האולם. דודו
חייך חיוך מבוייש, עמד נבוך כמה שניות ליד הנשיא

הנשיא ואמר :
רצון את ידו
טופז המופתע
וחזר למושבו.
ץ כיום, את תפקיד יועץ ראש־לענייני־תיקשורת. הממשלה פורת,
היה בין אלה שנמנעו
מלהראות את הידיעה שטיל־גרף
גולן לעיתונו מארצות־הברית,
ובה נאמר שראש-
הממשלה הורד מהמטוס במע לית
מיטען בגלל כאבים עזים
בבידכו (העולם הזר! .)2?98

במוסף העיתון, ובעיקבות דב רים
שאמר לעיתונאי א בי
ולנטין, פירסם העיתון מיב־תב
מקורא בו הושווה מוני

לאדולף היטלר ולהינריד

הימלר, שהתחילו ב״פתרון
הסופי״ ,שאותו הוא מתכוון,
כביכול, לסיים. מוני טוען ש דבריו
סולפו, והוא מתכוון

להגיש תביעה בסכום של עשרה
מיליון דולר.
! 9כשנשאל מה יעשה עם
כל־כך הרבה כסף אם יזכה
במישפט, אמר שיקים עיתון
מתחרה להארץ, שיבטא את
הדיעות של בני עדות ה־מיזרח.

9הכתב־הצבאי של הטל וויזיה,
רון בן־ישי, שחזר
משהייה של שלוש וחצי שנים
בחו״ל, ככתב ידיעות אחרונות
בוושינגטון, סיפר על
חוויה בלתי נעימה שעברה
אישתו, ליאורה, שבועיים
לפני חזרתם לארץ. בריכבה
של ליאורה פגעה משאית ומ עכה
אותה. אישתו נתקעה
במכונית ולא יכלה לצאת ממ נה.
איש לא ניגש לסייע לה.
אמבולנס שעבר במקום ב־מיקרה
העבירה לבית־חולים.

91 סופרת־הילדים דבו רה
יעוטו, שיצאה במישל-
חת־סיפרותית לפולין, שבה ל ארץ
לפני סיום מועד הביקור
הרישמי, אחרי שכוייסה. דבו רה
סיפרה שכאשר עלתה ל רכבת
בפולין היה דוחק עצום,
ורק כשירדה ממנה הרגישה
שהתיק, שבו היו מיסמכיה
וכל כספה, נעלם. היא דיווחה
על־כך למישטרה המקומית ו מיהרה
לחזור לארץ ללא פרוטה.
לדבריה, שורר בפולין
מחסור חמור במזון, שהפריע
לה מאוד.
9המשוררת 1 הרן, אישתו של הרב שמואל
אבידור הכהן, סיפרה כי בעבר
העסיק קיבוצה, קבוצת שילר,
פועלים שכירים שכונו במשק
״עבודה ערבית״ .כיום מעסיק
הקיבוץ מתנדבים מחו״ל ולכן
יש בקיבוץ ״עבודה שוודית.״

אריאנה

ן| 9 1|| 1מנהלת התיאטרון לילדים ולנוער,
^ 1י י * היתה מאוד נרגשת מהאירוע בבית־הנשיא.
היא נשאה נאום קצר בפתיחת המסיבה, בו סיפרה על
חבלי הלידה הקשים של התיאטרון. פורת, שישבה ליד רעיית
הנשיא, הודתה במילים חמות לנשיא ולרעייתו על הכנסת״האור-
חים לח זכתה. יצחק נבון, שנאם אחריה, אמר שגם ללא ציון
העשור לתיאטרון היה שמח להשתתף במיפעל החינוכי החשוב הזה.
יורק, להיות עורכו של יומון
הליכוד. אם אכן נכונה ידיעה
זו, הרי שאת הצעתו של בגין

לגולן אפשר לזקוף לזכותו של
חברו לשעבר, למערכת העי תון,
אורי מורת, הממלא

! 9דובר הפנתרים־השחו־רים,
,מוני יקים, שחזר לא
מכבר משהות ׳ממושכת באר־צות־הברית,
עומד להגיש תבי עה
על הוצאת דיבה נגד היומון
הארץ. מוני, שבעבר ניהל
את תיאטרון הנזרתף בתל־אביב,
רואיין לפני שבועיים

״¥ 1*1י 1ן| ! 1 ׳>1ן ראש עיריית ירושלים, היה בין המוזמנים
למסיבה שנערכה בבית הנשיא, והוא בא י למישכן אחרי יום עבודה ארוך. כל האורחים התבוננו בו
בדריכות ורצו להיווכח אם הוא מסוגל להירדם גם בעמידה. קולק
נשאר במקום עד אחרי סיום ההצגה ועזב מייד אחר״כך.

האססרזלזג הרצל ליפ שיץ וחווה
מילחמת עולם שלי שי ת אך
טוביה אושרי וגומר׳ לא ייפג שו אפילו ב חד ר ה אוכל
££הרב הראשי האשכנזי
אינו מוכן להתראיין לכל עי תון.
כשפנו אל הרב שלג׳״
גורן ממערכת העיתון על ה־מישנזר
וביקשו את תגובתו
לפסק־הדין של בית־המישפט
העליון, שבו אמר נשיא בית־המישפט
השופט משה דנדוי
דברים חריפים ביותר נגד ה רבנות,
הודיע :״אין לי עסק
עם ננל המשמר.״
₪הרב מרדכי (״פופיק״)
ארנון, התבקש על ידי אחת
העיתונאיות להעניק לו ראיון
לכבוד החגים. הרב, איש הבו המה
לשעבר, סירב והסביר
שהחוזרים בתשובה קיבלו הוראה
מגבוה שלא להתראיין.
£3בערב־ראיונות שהת קיים
בשדה־עציון, חזר האסטרולוג
הרצל ליפשיץ, על
תחזיתו שבחודשים אוקטובר-
נובמבר צפוייה התחממות בג בול
הצפוני, שתוביל למילח-
מה. לדעתו, הסתלקותו הקוץ-

דור של התוכנית. הם עמדו
על כך שיקוצץ מהסרט קטע
שבו מתואר מישגל לפרטי סרטיו.

שרון ערך ביום שישי
האחרון הקרנה מוקדמת לסרט
בקיבוץ ניצנים ואמר לחברי
הקיבוץ שהוא יכול להקרין
לפניהם את החלק שלא ישודר
בטלוויזיה. בתום ההקרנה קם
רכז התרבות של הקיבוץ וה ציע
בשם כולם לוותר ייל הק רנת
הקטע שצונזר בטלוויזיה
ולעבור ישר לדיון.

כלא, הם אכן האנשים החזקים
בבית־המעצר.
91 לדעתו, מנהיגי הכלא
הם אלה הקרובים למקורות
הסמים. כדוגמה הביא ניצן
את האסיר ד,מפורסם ביותר
בבית־המעצר, טוביה אושרי,

מחלקת החדשות של רשות־השידור
בעניין פסילת־כתבה
על ידי מנכ״ל הרשות יוסף
לפיד, באומרו שעיתונאי ה מחלקה
מתארגנים לסובייט
של עובדי חדשות, ומנסים ל עשות
ברשות השידור מישטר
של מהפכה תרבותית נוסח

׳ 11 המלחין אלדד שרים
הכין עיבוד לאחד השירים של
מופע פסטיבל הזמר החסידי,
והניח את התווים מתחת לדלת
דירתה של ידידה שלו כדי
שתעתיק אותם. כשהתברר ל אלדד
שהירידה נמצאת בפא ריס,
הוא מיהר לגייס את
מנצח הפסטיבל, מנשה לד־רן
ושניהם ניסו להוציא את

£י 5י ״ י י

1י 1,> 1 1ן 9 | 1^ 1מפיק הסרט העלילתי על חיי גולדה
1 |* 1מאיר, הוזמן עם משתתפי הסרט ״גול•י

לארוחה סינית שנערכה לכבודם במיסעדה בתל״יביב. קורמן
בא למקום בחברת השחקן יוסי גרבר, שמגלם בסרט את משה
דיין, ובחברת ג׳ודי דיוויס, שתגלם את גולדה בצעירותה. אן
כוכבת הסרט, אינגריד ברגמן המגלמת את גולדה המבוגרת לא
הגיעה. למחרת המסיבה היא היתה אמורה לצאת בשעת בוקר
מוקדמת ליום צילומים ולכן היא העדיפה לנוח בחדרה.

״ ,מ י0

^ייי ר
ז /מי יל׳נ, כ /ז ג5י?

״־יי פויי׳

זע ם ס

אמריקנו אמרטו

וודקה לימון הרביעיה החדשה
של ״כרמל־־

משקה ראשון• אצלכם בבאר

11 כר מל מזרחי
סייז ב׳ רא שון לציו! וזכרו! עקב

שיגעון אבישו

הצייר, בעלה של הספרית
ליזה, בא למסיבה שערך לכבודו
המיסעזץ רפי שאולי, לרגל יציאתו של אבישר לארצות״
הברית עם מישפחתו. אבישר, שטען שהוא יוצא לחו״ל לתקופה
ארוכה, רק כדי׳לצייר, קיבל את האורחים הרבים שבאו להיפרד
ממנו. בין האורחים היו שייקה ולידיה אופיר, דן בן-
אמוץ, שנשא לכבוד אבישר נאום היתולי רצוף גסויות,
רחבעם (״גאנדי״) זאבי, אורי דן, ריבקה מיכאלי, ואחרים.

בה של מנהיג ברית־המועצות,
ליאז־גיד כרז׳נייב, מהמפה
הפוליטית תהפוך את הרוסים
לתוקפניים יותר ותיפתח את
עידן מילחמת העולם השלי שית.

0אחרי חודשים ארוכים
של משא-ומתן מייגע הסכימה
הטלוויזיה להקרץ את סירטו
של הבימאי יואל שרץ, ב־עיקבות
סיני, ביום שני הש בוע.
אנשי הטלוויזיה דרשו
שהסרט יקוצץ בעשר דקות,
כדי שיתאים למישבצת השי־

התווים מן הדירה בעזרת סרגלים
וסכיני מיטבח, אך ללא
הצלחה. השניים פנו למפקד
מישטת תל־אביב, ניצב אב־רהם
תורגמן, אך הוא הסביר
להם שהמישטרה אינה פורצת
לדירה, אלא אם מדובר בפי-
קוח־נפש. לאלדד לא נותרה
ברירה, אלא להכין עיבוד
חדש.
£11 מנהל בית־המעצר של
כלא רמלה, רוני ניצן, סיפר
בערב־ראיונות שלא תמיד ה פושעים
הקשוחים שמחוץ ל
שאיינו
בולט במקום, ואפילו
היה חשש שינסו לפגוע בו.
! 9ניצן נשאל אם ממ תינים
בבית־המעצר לבואו של
אסיר מפורסם אחר, רחמים
אהרוני, והוא גילה שישנה
דריכות בתאים לקראת בואו.
אך שילטונות הכלא ימנעו
בכל מחיר פגישה בין אושרי
לאהרוני, אפילו בחדר האוכל.
! 9׳מימי, אישתו של שח קן
החאן הירושלמי, ש שון
גבאי, הגיעה למסקנה שאי־אפשר
לפרנס מישפחה עם שני
ילדים ממשכורת של שחקן,
והחליטה לערוך בזאר שבועי.
מדי שבת היא מוכרת בגדים
בבית האמנים בירושלים, כדי
לאזן את התקציב המישפחתי.
! 9הזמר שימי תכורי
היה אמור לבוא לאולפן ההק לטות
כדי להקליט את שירו
לפסטיבל הזמר החסידי, אך
לא הופיע. מעבדת השיר,
שרה שוהם ניסתה לאתר
אותו. ללא הצלחה. אחר־כך
התברר ששימי היה עצור ב־תחנת־מישטרה,
אחרי שבמכוניתו
התגלו סמים. שם השיר,
שאותו היה שימי אמור להק ליט:
אתה השס.
אהרון
91 עורך־הדין
פאפו, חבר הוועד המנהל של
רשות־השידור הגיב על מסי בת
העיתונאים שערכו עובדי

מאו טסה טונג .״כוועד־מנהל
לא נרשה שמישמרות אדומים
ישתלטו על הרשות מלמטה.״
לעצם עניין פסילת הכתבה
בענייני־תיאטרון, אמר פאפו:
״הז׳אנר המקובל על התיאטרון
הישראלי בשנים האחרונות
הוא של מלכת־האמבטיה ומו־של־יריחו,
וז׳אנר זה אינו מקו בל
עלי. את מידת המיקצו-
עיות והחובבנות של תיאטרו נים
אלה ישפוט קהל מבקרי
האמנויות.״
; 9פאפו נשאל מדוע הציע
לשלוח את אלישע שפיגל־מן,
לגלות לתורכיה .״לא לגלות,
כי אם לשליחות לחו״ל,
ומצידי זה יכול להיות במיאמי-
ביץ,,״ הסביר עורד־הדין, אך
סירב לפרט מדוע הזכיר את
תורכיה כאפשרות ראשונה.

! 9ח״כ מרדכי ויר־שוכס־י
אמר שבורג ממלא
שלושה תפקידים, אך כשנזק-
קים לו הוא נמצא תמיד ב תפקיד
הרביעי.
! 9לדעת וירשובסקי הבעיה
של ישראל, כיום היא שאת
המדינה־שבדרך הקימו יהודי
מיזרח־אירופה, המצטיינים ב־אילתור,
ותחת שהיקים יש מרו
על המדינה, הזקוקה לסדר
ואירגון, ממשיכים יהודי מיז-
רח־אירופה לשלוט ולאלתר.

סטודיו 6 מזמין לשעורי נסיון חינם !

פעילות גופנית אינטנסיבית בליווי מוזיקה
לשיפור הכושר הגופני (סבולת לב/ריאות)
הארכה, גמישות וחיזוק שרירים, קואורדינציה ומחול.

מחול אירובי

אופנת נשים
מטריקו מעולה
צפוף לנו, לכן אנו עורכים
מכירה מיוחדת של
עודפי סוף העונה

פסזאו/ם 232110810

אירו־כושר
בהדרכת 1צוות נורים בכיר

^ £88 יד 1ס&שו/
הרשמה בסטודיו ,8ארלוזורוב 6 80״א,
טלפון 237026

ג׳אז למתקדמים

בשעות הבוקר ובימי ו׳ בהדרכת
שרון גולן (ג׳אז וסטפס) ,שלמה רוזמרין, טוביה טישלר

מ ה הלך ה שנ ה.
׳ילמכב> ת״א הלך? הלך
בבחירות הלך? הלך לארע..
תי סל ם הלך? הלך חזק!!!!ן 1 העירקי הלך?
הלן; ואיך.

60$הנחה
שמלות, ניקרם, מכנסיים
וחולצות במחסן המיפעל
דרך הניצחון 150 תל־אביב,
כל יום מ־ 16.00 עד 20.00
אוטובוסים 33 ,11 :

מליון ק

פרס
50.000שקל
הולך הו ק /מה לעשות...
הולך לך בעסק? הולך שגעון...
הולך לקנות מתנות לחג? רץ. ..
לחשוב על עצמך הולך? הולך ואיך.
לוניווקר-הולך? פעמיים
הולך 1 .כ שכילך 1/ל מ תנ ה.
טוב הי
שנה ־

ג׳וני ווקר הולך חז ק

יוגרל בין הזוגות המתחתנים באולמי
אמבר בחודשי נובמבר-דצמבר-ינואר
. 1981 - 2

ההגרלה תתבצע בנוכחות הזוגות
שנרשמו לנישואין, נציג ההנהלה,
משרד הפרסום ונציג רואה חשבון.
כל הזוגות זוכים במתנות חינם של
רשת אמבר:
שמלת כלה.
טיפול יופי לכלה ולחתן.
2,שמלות לשושבינות.
טיפול ל־ 2מלוות.
ליל כלולות לחתן ולכלה במלון
מפואר.
הזדרזו והבטיחו מקום בהקדם!

...מאז . 1820

יבואנים בלעדיים: החברה הסקוטית למסחר בע״מ
רח־ גרוזנברג 26ת״א, יבואני משקאות חריפים.

אולמי אמבר, חולון, ז׳בו טינס קי ,6טל. 855680 .
סלוני אמבר, ת״א, בן־יהודה , 64 טל.226692,277394 .

ד תווו רי ח

ה-דו ק

סחסס

חבו הוועדהמ1הד שר ושות־השיד 1ו, אהרון נאט, מרבד ער,,עריצות
נתב חסרוויזיה ,,וקורא להם,,צבודעים מתנסחים י ־ דעתו עד קידשנבוים,
אתימאיר, חלבי ומומי לפיד -על ״חד־צדדיות מחלקת החדשות״
יש הבדל בין סאטירה
מרושעת להומו ו טוב.
חומוו סוב
אפשר למצוא
אצל תישון וחש

ממי לפיד פתוח תושב
מדפיה חלבי, ורפיק חלבי
כול להשמיץ את
התער המנהל, ויש לו כוח
ותור מאשר ד1שב־דאש

אלישע שפיגלמן הוא
מאשימו של שו ׳האוצר.
הוא משהה
את חלפו!

יעל תן העבירה את
דעותיה חטדטיזת
במיסגרת יומן השסע,
כאילו הטלתיזיה
היא נחלתה הפיא1דלית

מאיפה ׳ש לכרמית גיא

ממי לפיד מניר
מאוד בערן עצמו.
אפשר חמד
שהוא מאוד
אוהב את עצמו

לגד קסיוס סל״

סקארדל לאומי ולגייס
את כל העיתונאים
נגד מיכה לימור?

די אייו נח עו די ת |||י

עורך־דין אהרון פאפו יליד בולגריה,
.1937 עלה ארצה מסופיה בסוף .1948
אביו, גיסים פאפו, היה עסקן ועורן עיתון
ציוני בבולגריה. הוא בוגר הפקולטה ל-
מישפטים באוניברסיטה העברית בירושלים,
נשוי לאביבה לבית מיזרחי ואביהם
של איריס 17 אייל ( )13 ובועז (.)7
הוא גר בצפון תל״אביב.
במיבטא בולגרי וקול צווחני מעט הוא
מדבר איתי במישרדו שברחוב יהודה

316 -

הלוי בתל־אביב. הוא אשף הניסוחים
ומלן המיסמבים. לבל מה שהוא אומר
יש סימוכין בכתובים. יש לו זיכרון
פנומאנלי כימעט, והוא מצטט כתבות
שלי, שאני שכחתי כימעט על קיומן.
הוא זוכר תאריכים, עמודים, שעות, ומרצה
בשטף. כימעט בלתי״אפשרי להפסיק
את שטף דיבורו.
כדרכי, איני קוטעת אותו. אני מניחה
לו לדבר ולדבר עד שמסתבר לי, ולצלמת

ענת, היושבת מרותקת למראה התופעה,
שאם לא נחתון אותו אפילו במעט חוצפה,
לא נצליח לעולם להגיע לפגישה
שקבענו שלוש שעות מאוחר יותר.
מר פאפו הוא קפדן, אינו סומן על
עיתונאים. יש לו, כן הוא מספר, נסיון
רע מאוד איתם. הוא מזכיר לי ראיון
שערן איתו בעל טור ידוע, שנתן לו
לדבר ולדבר, לא קטע אותו יפילו פעם
אחת והתייחס אליו בנימוס. לבסוף,

הכניס לו שאלות באמצע המונולוגים
הארוכים, והפן אותו, כדבריו, לאדיוט.
אז כדי שגם אני לא יעשה לו את
אותו ״תרגיל״ ,מבקש פאפו להבטיח את
עצמו• הוא דורש ממגי במפגיע להביא
טייפ קסטות ולהקלט את הראיון, להתחייב
לפניו להשאיר אצלו את הקסטה.
רק כשאני מגיעה למישרדו, הוא
אומר:״,מה, הבאת רק טייפ אחד! הרי
גם את זקוקה לקסטה !״ אני מבטיחה

לו שאיני זקוקה, משום שאני צוחגת
לרשום את הראיונות שלי בפתג״יד.
הוא לא מוכן לסמוך על כתכ-היד
שלי, הוא גם לא מוכן להקשיב כשאני
מסבירה לו שיש לי נסיון, שיטה וזיכרון.
מר פאפו מתעקש לוודא שהראיון
יופיע מילה במילה, כפי שנערך איתו,
והוא מחפש אותי יומיים רצופים בעקשנות,
כדי להעביר אלי את הקסטה,
בתנאי, כמובן, שאחזירה אליו עוד לפני
פירסום הראיון. אחרי שאנחנו קובעים
את כל התנאים, אני מתחילה בראיון.
גוד לפני שאני מסיימת את השאלה,
יורה מר פאפו את התשובה.

#מר פאפו, אתה עורך־דין
ב מיקצועך. מה ה ק שר שלך לרדיו
ולטלוויזיה מה אתה מכין כז ה ץ
הקשר שלי הוא העניין שלי בכלי ד,־
תיקשורת. אני חושב שאני מבין ברדיו
ובטלוויזיה לא פחות מעיתונאי. איני רואה
בעיתונות מיקצוע, כי אם עיסוק. ולבן
כל אדם אינטלגנטי, הער לנעשה סביבו,
יכול להבין בתחום זה.
את שואלת אותי איך בכלל הגעתי ל פעילות
ברשות־השידור? אספר לך, כי
הגעתי לכך בדרך הישרה ביותר. התחל תי
לעסוק בזה מתוך עניין — כעסתי
על מיספר תוכניות בטלוויזיה, כמו ניקוי־ראש.
ראיתי כי זו תוכנית פוליטית חד־צדדית.
ובהיותי בעל הכשרה מישפטית
שאלתי את עצמי: איך יכול להיות שתוכ נית
פוליטית חדיצדדית כזאת — אפילו
שמבחינה אמנותית היא היתר, טובה בהח לט
— תוצג ברשת הטלוויזיה הממלכתית
על חשבון משלם המיסים שברובו אינו
מסכים עם הדיעות המוצגות בה.
בהיותי עורד־דין, בדקתי את חוק־רשות־השידור.
עשיתי מחקר השוואתי עם החוק
הבריטי, הצרפתי והשוויצי, וגיליתי שבחוקים
של אותן מדינות דמוקרטיות קיימות
חובות עיתונאיות, הכתובות בגופו של ה חוק.
ואילו אצלנו החוק הוא רדוד מאוד
ושיטחי.
כתבתי אז מיסטר מאמרים בעיתונות ה יומית,
וכך החל הקשר שלי. התחלתי
להרצות, העליתי בפני סיעת הליכוד בכנ סת
הצעת חוק לשינוי חוק־רשות־השידור.
חברי הסכימו להצעת החוק שלי, אך היא
לא התקבלה בכנסת. לצערי, הסיעה לא
נתפנתה לטפל בכך, עם עלייתה לשילטון,
אבל שמי יצא כמי שכבר עוסק בנושא.

א ת המדיום כדי להר צו תאת די־עותיו
הפולי טיו ת ץ
אני לא מדבר על היום אלא על אתמול.
אני יושב שם היום כדי שד,אתמול
לא ישוב לטלוויזיה! אם מדובר על את מול
אני בהחלט יכול לציין שמות של
אנשים, שניצלו את המדיום והפעילו אותו
בצורה עריצה כלפי הציבור, בכך שבכל
הזדמנות הטיפו לדיעות פוליטיות מסדי-
מות.
כך, למשל, מר מוטי קירשנבוים עם ה־

דשות1השידור היא דא
מיקצועית. עיתונאיה איום
גיקזנזע״ס, והס חסוי
אתיקה גיקצועית
ומסתתרים מאתו׳
הגנת ועד־העובדיס
תוכנית ניקוי־ראש, שנכתבה בידי ארבעה
אנשים שהיו מזוהים פוליטית עם מחנה
השמאל ועם הפלסטיניזם. הוא הפעיל בעזרת
התוכנית מכשיר לשטיפת הציבור.

• ה ציבור אהבאתה תו כני ת.
עובדה, היא הי ת ה פופולרי ת.
איני בטוח. אני יודע על מהומה שקמה
בחוגים מסויימים בעקבות אחת התוכניות.
זו התוכנית שהציגה את הרב לווינגר
כלקוח מהשטירמר הנאצי, ושהיו בה,פזמו נים
נגד יהוד הגליל, ושבה ראש־הממשלה
רבץ פורק לגורמיו.

• הוא לא התלונן. אז אתה
מ תלונן ב שמו ז־יכול
להיות שהוא לא ידע על מה לד,ת־

• ה אינ ך ס כור שהצעתה חוק
שהג שת, שהפלילה מיגבלו ת על
עוכרי הר שו ת, הי ת ה כלתי־ד מוק־ר
טי ת ז־לא,
היא היתד, דמוקרטית לחלוטין. היא
באה פשוט להכניס סדר.

+ככה זה מ ת חיל ת מיד.

פאפו בר איון
אני יושב בטלוויזיה חיום כדי שהאתמול לא יחזור!
סיסמת חופש הדיבור, נהיה חייבים לבטל
את כל חוקי הדיבה ואת כל חוקי ה השמצה.
אני
רוצה לציין שלא כל דבר המותר
על בימה פרטית, מותר בטלוויזיה ממלכ תית.
העולם הזח יכול לבטא את דיעו־תיו
ללא כל צנזורה ואני בעד זה שהוא
יבטא אותם. אולם איני מסכים שדיעות
העולם הזה, המשקפות זרם קטן ושולי
בציבור, תהיינה הכביש הראשי, המסלול
העיקרי של הטלוויזיה הישראלית, הממומ נת
מימון חובה על ידי כל ציבור האזר חים.

תהס כו ר כי הטלוויזיה
הממלכ תי ת חיי ב ת להציג הכל באור
חיובי, רק בגלל שהיא ממד
מנ ת על-ידי ה ציבור ז־ אתה סבור
כי על ה טלוויזיה להס תי ר דברים
ולא לומר לציבור אתהאמת, רק
בגלל שהציבור מ שלם אגרה זד,טלוויזיה
הממלכתית הישראלית רש אית
להתייחס לכל נושא אקטואלי. עיתוג־איה
רשאים לבקר, אולם לא להפוך את
המכשיר לכלי לביקורת 1שלהם עצמם. ה טלוויזיה
הממלכתית נדרשת שלא לשדר
מאמרי־מערכת, בהבדל מהעיתונות.
כשעיתונאי מביע את דעתו האישית,
הופכת דעתו לדעת הטלוויזיה. העיתונ אים
רשאים לבקר רק בצורה אחת — על־ידי
השמעתם של אישים ציבוריים מהאופוזיציה.
פה לא תופסים שיש הבדל
עצום בין עיתץ פרטי לבין טלוויזיה
ממלכתית.

לא. אני סבור שדווקא אי־הסדר גורם
לעריצות. סדר ודמוקרטיה אינם שני דב רים
הסותרים זה את זה. המצב של היום
ברשות השידור הוא שגובל בדיקטאטורה.
נכון, לא דיקטאטורה של השילטון, אבל
עריצות של מספר עיתונאים.

לא עני ת לי אם, לדעתך,

#על מי אתהמדבר זו
אני מתכוון לאנשים שהפעילו את ה מדיום
מתוך רצון אישי להתבלט ולהתנשא,
והתוססים את המדיום כאילו הצי־

ונים *שדם השומעים את הגילים..תונש
העיתזנות״ קדים בפני כד
עיתונאי בנד הזדמנות
לדעותיו הסליסיווו
בור נתן להם את הכלי באופן, פרטי ל הטפות
הפוליטיות שלהם.

!• מי ז־ תגיד לי ש מו ת.

תאמיני לי, האנשים האלה יודעים בדיוק
במי מדובר.

>• זה לא הוגן כשאתה אומר
עיתוג אי ם. אתה מפליל א ת כולם.

אני מודד, לך שאת מפעילה כלפי תכסי סים
להשגת מידע. הרשי •לי לשמור על
שמות לעצמי.

מי מפעיל היום כ טלוויזי ה

לובן. אחד הדברים המדהימים במישטר ה־מערך
וגם במישטר הליכוד, הוא חוסר
ההבנה של אנשי־ציבור ביחס למה מותר
ומה אסור במדעה מתוקנת.
אנשי הציבור שלנו סובלים מבורות,
ניתן לעבוד עליהם בעיניים. רבים מ השרים
לשעבר, באשר שמעו את ה סיסמות
״חופש הדיבור״ ו״עצמאות רשות
השידור״ התכופפו מיד, קדו והשתחוו
לפני בל עיתונאי. ויהיה זה בן 20 בילבד
וללא כל בסידן.
מה שקרה לרבין, זה גם מה שקרה
לידלין, כאשר החליט למנות ועדה שתיתן
פרס ישראל ל״ניקוי ראש״ .הם פעלו מתוך
בורות. הם נכנעו, למעשה, והתפרקו מכל
נישקם, כאשר שמעו את הקריאה: חופש
הדיבור.
אדם יכול למכור ׳להם דבר שהוא מנוגד
בדיוק לחופש הדיבור. אבל אם אתה קורא
לזה חופש הדיבור או עצמאות רשות ה שידור,
הם מקבלים את זה. ולכן אם רבין
לא התלונן פירוש הדבר שהוא ראה את
עצמו נחות ליד העיתונאים.
לי אין רגיש נחיתות כזה. אני מספיק
אינטלגנטי ומספיק משכיל כדי לדעת
שיש דברים המותרים בחברה דמוקראטית
ויש דברים האסורים. למשל: השמצה, רכילות
ולשון־הרע אסורים גם בחברה דמו־קראטית.
אם נמתח עד קצה הגבול את

טים הר שו לעצמם לצחוק ב תו כני
ת זו על קודש הקוד שים — על
בי ת ה מלוכה. למה לא ז למה לא
לבקר, למה לא לצחוק ז־כאשר
הצחוק הוא הד־צדדי במשך ארב עים
תוכניות, זוהי כבר שטיפת־מוח. זה
לא צחוק. אפשר היה לצחוק אם בניקוי
ראש דיו צוחקים על שלוס-עכשיו, שול מית
אלוני, זרמים ׳לאומניים ערבים או על
מיכתב הקצינים. כל הדברים האלה היו
מחוסנים בפני ביקורת. הביקורת הושמעה
רק נגד מחנה אחד.
יש הבדל בין סאטירה מרושעת לבין
הומור, טוב ועצוב. הומור טוב אפשר
למצוא אצל קישון ודוש, וסאטירה מרוש עת
אפשר למצוא בידיעות אחרונות בעמוד
שהעיתונאים עצמם קוראים לו עמוד ה-
פת״ח .׳מה שמותר לידיעות אחרונות אסור
לטלוויזיה הממלכתית.
1 1 1

+מה, בעצם, אתה רוצה ז איזה
סוג של טלוויזיה אתה רוצה
לר או ת ז טלוויזיה ״נקייה״ כמו
בב רי ת־ ה מו ע צו ת ז
הטלוויזיה בברית־המועצות אינה נקייה,
אלא עריצה, ומבטאת רק זרם אחד. איני
מוכן שהטלוויזיה תנוהל ללא כללים,
על־ידי זרם אנארכיסטי של כמה עיתונ אים,
שצועקים נגד סתימת פיות כדי ל התבלט
אישית, ובעצם מבצעים בעצמם

כתבי ושותיוזשידזו הם
שחצנים, חמתושאיס
מעל הציבור והופכים
לגחלים בעץ׳ עצמם
סתימת־פיות על־ידי סינון ומיץ האי שים
שייכנסו לטלוויזיה. עד היום לא
קיימים כללים לגבי מרואיינים, וכל עורך
או כתב בוחר לעצמו את המרואיינים.

+זה לגיטימי. כתב או עורך
העוסק ב ת חו ם מסויים יודע מי
הוא האי ש הנוגע לעניין.

הממלכ תי ת הטלוויזיה לייפו ת דברים ז

חיי ב ת

היא לא חייבת לייפות, אבל היא לא
חייבת להפוך לאוייב של זרם זה או אחר
בחיים הפוליטיים. היא כלי של הציבור,
אין לה כל מעמד עצמאי.

+אתה מנ ס ה לחסום בי קור ת.

אלה הצועקים נגדי שאני מנסה לחסום
ביקורת בטלוויזיה, אינם ערים להבדל בין
בימה פרטית וטלוויזיה ממלכתית. זה קיים
באירופה, זה קיים בבריטניה. הרי לא
תאשימי את הבי־בי־סי שאינו דמוקראטי.

• אגב ברי טני ה. הרי הרעיון• ל תו
כני ת ״ניקוי רא ש״ נלקח מ תו כני
ת הטלוויזיה ה ב רי טי ת ״ פונ טי
פייטון פליינג סירקום״ .זו הי ת ה
תו כני תסא טי רי ת חריפה. הברי
כאשר
מדובר על דברים לגיטימיים ב רשות
ממלכתית יש הבדלים בין עיתונות
פרטית לממלכתית. בבי־בי־סי קיים חוק
הקובע כי רק מנהל המדיום קובע מי
יתראיין, ואילו אצלנו, כאשר לפיד ישלח
צוות לראיין את הרב הראשי של רומניה,
הרב רוזן, קמה צעקה גדולה, והעיתונאים
במחלקת החדשות קבעו שזה לא אתי
שלפיד יגיד להם את מי לראיין ! איפה הם
מצאו כללים כאלה?
יש בטלוויזיה מראיינים ׳שמתייחסים ב צורה
אלגנטית מאוד לאנשים הקרובים
אליהם בדיעותיהם. אותם הם מראיינים
בנחת ומציגים שאלות מדריכות. אך הם
מתנפלים בשצף־קצף על מי שאינם אוהבים
ותוקפים אותו בצודה גסה.

• למי אתהמת כוון?
שפיגלמן נהג בשר־האוצד בגסות. הוא
הציג את שאלותיו בצורה מבישה ומבי כה.
כאשר
אני נכנם לפרשה, אני מוכרח

״ ה ט לוויזי ה הי א קן ־ צ ר עו תפלס טיני! ״
(המשך מעמוד )37
לציין את הביוגרפיה של אלישע שפיגלמן
שהתפרסמה בהעודם הזה. שם הוא מעיד
על עצמו שהיה תלמיד גרוע בכלכלה,
ולקח לו ללמוד 6שנים לתואר־ראשון.

• מה הקשר?
זה קשור למחלות של רשות השידור.
הוא עצמו מספר כי הפך לכתב של המדיום
הכי חזק בישראל, כשמר חיים יבין
ביקש אותו לבוא תחת מר אברהם קדש־ניר,
שעבר ללונדון. כאן את רואה ב מיקרוקוסמוס
את מחלותיה של רשות־השידור.
היא לא מיקצועית ועיתונאיה לא
מיקצועיים. לחלקם חסרה אתיקד, מיקצו־עית
והם מסתתרים מאחרי ועד־העובדים.
המיקרה של שפיגלמן מראה לך את ה־

זד זאת כרמית גיא?
היא קו״נית, שנסו־ווינל
וגרכה לקרוא תושות!
מחלה — תחת שיהיה מיכרז חיצוני, כדי
שכלכלן מעולה יתקבל כעתונאי, נעשה
העסק בצורה פרטיזנית. חיים יבין מזמין
אותו, ואת מי הוא מזמין? דווקא את
התלמיד הגרוע ביותר בכיתה.

• שפיגלמן לא כא לטלוויזיה
מכי ת־ ה ספר ה תיכון לפני שעבד
בטלוויזיה הוא היה כתב כלכלי
וראש מ חל קתה חד שו ת של ה רדיו.

מה אם הוא היה כתב כלכלי ברדיו?
הוא לא כתב בביוגרפיה ישלו איך
נכנס לדסק הכלכלי של הרדיו.
היום הוא הופך למאשימו של שר־האוצר,
לקטיגור ישלו, חלפון נגד קסיוס
קליי. הוא כבר האוראקל מדלפי של ה כלכלה
הישראלית. הוא לא מסתפק בהגשת
מידע, אלא יוצר כלכלה ומתנבא

בית־חרושת. לסבון, עם ועד־עובדים וקביעות.
איפוה נשמע דבר כזה?
בטלוויזיה הישראלית יש עורכים וכת בים
שכבר 13 שנים לא זזו מהמסך. השיטה
הזו, שבנה גלילי, היא מסואבת ובלתי
מיקצועית. הכתבים הופכים לשחצנים ה מתנשאים
מעל הציבור, והופכים לגדולים
בעיני עצמם. אנו ערים כאן לתופעה
של התנפחות צפרדעים.
קחי למשל את הסקאנדל עם כרמית
גיא. זהו סקנדל מגוחך. מי זו כרמית
גיא? ׳תראי מה שהמדיום עושה לאנשים !
היא אינה אשת־רוח ואינה סופרת. היא
אפילו לא סימון דה־בובואר, היא בסך-
הכל בחורה •שתפקידה לקרוא חדשות. כל
הקישורים שלה צריכים להסתכם בדיקציה
ובהיגוי ברור. מאיפה יש לה חוצפה
ועוז לעשות סקאנדל לאומי, ולגייס את
כל העיתונאים והכתבים נגד העורך שלה?
מה היה קורה אם אורי אמדי היה
מחליט להעביר אותך מתפקידך?
היית מצליחה לגייס את כל העיתונאים
והמדינאים? הסקאנדל הלאומי ש עשתה
כרמית גיא הוא מגוחך. בסך־הכל
היא קריינית — תפקיד קטן מאוד ולא
חשוב.

• כ ר מי ת לא גייסה, ל מי טב
ידיעתי, אף עי תונ אי. כ שנודע לעיתונ
אים התירוץ של הופ עתהה חיצונית,
הם פנו אליה או כ ת בו א ת
דעתם על דעת עצמם.
העובדה שנתנה לך ראיון, ושיצאה נגד
הבוס הישיר שלה מבלי שתהיה צפויה
לסנקציה, מראה לך מה קורה ברשוית־שידור.
הסקאנדל
של כרמית גיא מצביע על
תופעה חמורה מאוד — טומי לפיד פחות
חשוב מרפיק חלבי, ורפיק חלבי יכול להשמיץ
את הוועד־המנהל! ככה מתנהלת
רשות־השידור.

יהיו לצידו. אז אני אעריך אותו בתור
גיבור אמיתי.
אבל להתחכם נגד הוועד־המנהל, ללעוג
ליושב־הראש כאשר שום סנקציה אינה
יכולה להיות מופעלת נגדו, כי אם נעמיד
אותו לבית־דין משמעתי מייד יכריז ועד־

טומי ׳לפיד מוחד
בהעדהמנהל. הוא 1*81(1
קטטות וסקאנדדים
העובדים על •שביתה בטלוויזיה — זו גבו רה
קטנה מאוד.
דרך אגב• ,שיהיה ברור — אני לא
מפחד משביתה ! מי שמפחד משביתה הוא
המנכ״ל לפיד ולכן עולים לו על הראש.
מר רפיק יכול לחשוב מה שהוא רוצה,
אבל מר רפיק לא יכול לעבוד בשביל
ציבור שדיעותיו שונות משלו, ולפרסם
ספר בגרמניה.

סור ירון קרא, יועם כל הכבוד אני נותן
אמון מלא בדבריו.
כאשר ביקשתי לקרוא את הטקסט אמר
לי לפיד •שרפיק לא מרשה לו למסור את
הטקסט לאיש. הספר תורגם מעברית ל גרמנית
•ורפיק נתן ללפיד את הגורמה
הגרמנית. אני לא חייב לקרוא גרמנית.
אני חייב לומר עוד משהו — אני מוכן
ללחוץ את ידו של רפיק חלבי, אם יגמור
מהר את תפקידו בטלוויזיה.
תגידי לי, איך יתכן שרפיק חלבי יסקר
כבר חמש שנים את יהודה ושומרון?

זו פשוט ה מו מ חיו ת שלו.

כשהוא נכנם הוא קיבל חוזה מיוחד
ליהודה ושומרון?
בראיון שקראתי הוא סיפר כיצד במיקרה
הוא פגש בבית־הדואר בירושלים את נחמן
שי, שהציע לו לבוא לעבוד בטלוויזיה.
גם הוא נכנם לעבודתו ללא מיכרז. ובעניין
המומחיות שלו, הוא רכש את מומחיותו,
אם בכלל, תוך כדי עבודתו בטלוויזיה.

גרוע?

אתה חו שב שהוא עי תונ אי

לא, איני חושב שהוא עיתונאי גרוע,
כי אם בעל משוא־פנים פוליטי. הוא היה
האיש שהביא בלי סוף אנשי אש״ף אל
המסך. הוא האיש המתעקש לקרוא ליהודה
ושומרון ״גדה״ ,למרות שהמינוח בוטל.

• הוא קיבל אי שור לפגי ש
פירסם א ת הספר.

• איך צריך, לד עתך, רפיק
הלכי לסקר א ת הנע שה בי הוד ה
ושומרון?

לא קיבל. פרופסור ירון הודיע, כי קרא
את הספר לאחר שהופץ בירושלים, וכתב

הוא צריך לתת רק עובדות. בלי
תעמולה פוליטית של אל־שאווה, שיגיד

• מה יש לך, כעצם, נגד רפיק
חלבי? למה אתה נטפל אליו?
אני לא נטפל אליו. רפיק חלבי נטפל
לעם ישראל.

• אתה מכיר או תו אי שי ת?
היכרות שיטחית. בזמן ההפגנה נגד
הועד־המנהל, כשסירבנו לחדש את הקדנציה
של ארנון צוקרמן, הגענו לבנין חוטי-
ירושלים. מוטי קירשנבוים התנפל עלי

פאפו (כדל ת) מול ש בי ת ת ־ מחאה של עובדי־ הטלוויזיה
״העובדים מתקבלים על סמך פרוטקציוניזס
מכתב ללפיד שבו ציין כי הדיעות שהביע
רפיק בספר אינן מתיישבות עם •המשך
תפקידו ככתב. לפיד הודיע לו כי נתן
לרפיק אדקיי עקרוני, והתנה זאת בכך
שרפייק יביא לו את הטקסט לקריאה.
אחרי שנודע לי •שהספר הוצג בגרמניה

לנו כל פעם שהוא שונא אותנו-.אנחנו
לא חייבים לשמוע כל פעם את כרים
ח׳לף או את בסאם אל־שקעה, שהם חברי
אש״ף.

• האנ שים ה אל ה הם אי שי ציבור
המייצגים א ת תו שבי הגדה
ה מ ערבי ת.

לא הגדה המערבית. צאי מהמינוח הזה.
אימרי יהודה ושומרון.

פאפו ו מי שפ חתו ב מ סיב ה
״זום אנארכיסטי של כמה עיתונאים
נבואות כלכליות. כשהוא אומר שמשערים
שתהיינה עליות במחירים הוא גורם ל עליית
מחירים. הטלוויזיה היא מדיום מאוד
מאוד חזק.
ובכן, מה הן המחלות שלמדנו בפרשת
אלישע שפיגלמן? מתקבלים לעבודה אנשים
מבלי שיעברו מכרז חיצוני, קבלת
העובדים נעשית בצורה פרטיזנית, על
בסים פרוטקציוניסטי והיכרות אישית, וכאשר
הכתבים מקבלים את המסך לרשו תם
הם הופכים בעיני עצמם לאנשים החשובים
ביותר. הציבור רואה בהם נבי אים
ומפרשי המדיניות הישראלית.
כאן את רואה כמה רשות־ה׳שידור אינה
מקצועית ! רשות־השידור מנוהלת כמו

בצעקות, וירון לונדון נשא שלטים וחיים
יבין ויעקב אחימאיר שמרו על ניטראל יות.
יעקב
אחימאיר היה מצוייד במשקפי
שמש וצילם אותי במצלמתו, כנראה בש ביל
האלבום הפרטי שלו. רפיק חלבי עשה
תנועה עם יד ימין כלפי הלב שלו ואמר :
מר פאפו לב שלי בשבילך אני אתך!
נו, אדם שהוא איתי לא יכול להיות לי
שום דבר אישי נגדו. אני מאוד אוהב
אותו. אם הוא יעבור, למשל, לעבוד באחד
העיתונים הפרטיים, הייתי רוצה שאת
ההשקפות והדיעות הפוליטיות שלו הוא
יעביר לקהל כשהמשכורת השמנה של
רשות־השידור והגנת ועד-העובדים לא

אני!לא 1113(1גשניתח
בסווויזיה. לל ומה שיש
לעיחונא ושמ עד סו
להפסיד 1ה
השעות הנוספות

• אני חוזר ת על שאל תי :
האנ שים האלה, שלד עת ך אסור
להביא א ת דברי הםב טלוויזיה, הם
מנהיגי הגדה.

מצטער. במדיום ממלכתי לא חייבים לתת
מקום לתעמולת אש״ף מפי אנשי אש״ף.
יש תחנות טלוויזיה ערביות למכביר. אנחנו
התחנה היהודית היחידה בעולם.

• איך, אם כך, צריך ל כ סו ת
א ת האירועים בגדה, סלי ח ה, כיהודה
ו שומרון ץ
צריך לדווח על אירועים חשובים.

ח שוכים ל מי?

לא אתן דוגמות. אך אם מחר יוחלט
לבצע אוטונומיה ויהיה צורך לארגן מינהל,
צריך יהיה לסקר את הנושא.
התקשרתי לפרופסור ירון, והוחלט לערוך
חקירה אם רפיק לא עבר על ההוראות.
עד היום לא הוגשו מסקנות.

• קראת את הספר?
ודאי שלא !

• אז לפי מה אתה קובע ש הספר
הוא אנטי־י שראלי, ו שאינו
מ תיי ש ב עם ת פ קידו של רפיק
הלכי כר שות־ה שידור?
אי־אפשר גם לא למסור לי את הספר
לקריאה וגם להגיד לי: לא קראת. פרום־

• ואם עד ש ת קו ם ה או טונו מיה
יהיו מ הו מו ת, ילדים יבעירו
צמיגים, ת ל מי דו תישב תו ויהיו
ה תנג שויו ת עם חיילי צה״ל —
האם לד עתך צריך יהיה להת על ם
מאירועים אלה?
לא, בוודאי שלא. אבל לא כל דבר צריך
לצלם, אפשר רק לספר. אנשים רואים
טלוויזיה, המהומה נעשית גדולה יותר.
הטלוויזיה היא לא רק מדיום מדווח, אלא
גם מדיום היוצר חדשות.
(המשך בעמוד 6ץ)

ז^1?0ז^0
ז * 0זן 1ז 0ז!¥

(ון ן 18

! 91111 טוג(׳1ו

אף אחד לא מצפה כמובן, שכך ייראה
שולחן ארוחת הבקר שלך, אבל סעודה
חגיגית או ארוחה במסעדה הם דבר אחר
לגמרי. כאשר אנשים הם אניני תרבות
ואניני טעם צפוי שהם יהיו גם אניני יין.
״אנין יין״ הוא מושג חדש שנכנס לארץ
יחד עם יינות מונפורט. היום כבר אפשר
לשפוט טיבה של מסעדה ורמתה ע״י
השאלה הפשוטה :״יש לכם יינות מונפורט?״
הבה נראה מה קורה בשולחן המפואר,
הכל עומדים במנה העיקרית, נתחיל מימין
לשמאל: המנה היא ״ז׳יגו דה -מוטוך (ירך

כבש)
סובניו!
עגל ב| סובניו מונייק
(״מוני)
שהולך

1עזר

היין המלווה אותה הוא קברנה
י. לגבר הוזמן ״בלנקט ד ה -ו ד (בשר
זטב לבז) והיין׳המתאים לו הוא
י בלאן.־ .לג
לגברת היפה הוזמן ״סול
ג שהוא דג סול מבושל ברוטב לבן
ר׳ בצרפתית -אשת הטוחן) והיין
עם זה טוב הוא פרנץ׳ קולומבאר.

לה ה ת לזו דלדזלהחדרות

בראש השולחן מוגש ״פולה או־רי״(חזה
עוף מבושל באורז) והיין המלווה אותו הוא
שנין־בלאן, הגברת הבאה שמשמאל הזמינה
שניצל(נו, טוב, היא רק אורחת) ולזה יתאים
בדיוק גרנאש רחה מקורר היטב. הגבר
משמאל הזמין דג שמך ברוטב וימר(רוטב
העשוי מיין לבן פרבץ׳ קולומבאר של
מובפורט עם מיונז, חרדל וצלפים ).ויין זה
גם מוגש למנה.
יותר פרטים על היינות הזביים
של מובפורט, בעמוד הבא.

מאה
ז 0וי וסז ¥ו

ז א סז תסא
<1^8810
׳ 1מ מ 18

נרבץ׳ קולומבר של מונפורט הוא יין שולחני לבן
;?עולה, חצי יבש(דמי-סק) .יש לו טעם מובהק של
־כות וארומה נקיה. הוא עשוי מענבים מובחרים של
:פן ה״קולומבר״ הצרפתית ומצויין כ״אפריטיף״.
?:גישים אותו עם דגים, מאכלי-ים ועוף.

£י1מ*?ו?מס!>ז11 נז1£ג
£א1¥1
3ונך ק1מ10ו
״ן יוומני מן
750 * 1.נד7

פרבץ׳ קולומבר של מובפורט צריך לשהות במקרר
לפחות חצי יום לפני ההגשה ואפשר לחלוץ את
הפקק בעת הארוחה. הטמפרטורה האידיאלית של
ההגשה היא 12-7מעלות צלסיוס. לגבינות המלוחות
טוב מאוד להגיש פרנץ׳ קולומבר של מונפורט.
הפרבץ׳ קולומבר הולך טוב עם מוסיקה של דביוסי
ורוול, עם ג׳ז קלאסי(ניו אורליאנס) ,עם פיסול
ועם ספרי הרפתקאות(שוגון).

110.

1דולוורולולא

.0.1ט. ב ע־ מ נ תני ה• נדת.

זזזסזססז*
קברנה סובביון של מובפורט הוא יין אדום יבש
ישוי מענבים מובחרים של גפן מזן ״קברנה
נובביוך ומאוחסן במרתפים הקרירים של מונפורט.
ין זה מאופיין בצבע אדום עשיר ובארומה עדינה.
:קברנה סובביון של מונפורט יש לטפל־ בעדינות.

01^8810
188/1£1.
6זוו1׳^ .880ו>ד:ו 81י \/זומס
סנונה סעניח
״ן ולחני 0111

להניחו במקום קריר ומוגן מפני אור שמש .
שעה לפני ההגשה יש לחרוץ את הפקק(אחרי
שהבקבוק שהה כשעה במקרר במדף התחתון).
בקברנה סובניון של מונפורט מכינים ״תרנגול
ביין״ ואותו יין גם מגישים עם המנה לשולחן.
קברנה סובניון של מונפורט, הולך טוב מאוד עם
מוסיקה קלסית קלה, מחזות אנגליים בטלויזיה
ופתיחה חגיגית של תערוכת ציורי שמן.

י18>8ח80 סא*00*0ם0י״

1100 וממילא יר׳

ז. ס .ט. ב ע־ מ נ תני הנדת.

מ סז מסא
שנין בלאן של מובפורט עשוי מענבי הגפן ״שבין
בלאן״ שנבחרו בקפדנות ושהו בחביות הגדולות
במרתפים הקרירים של מונפורט. שנין בלאן של
מונפורט הוא יין שולחני לבן יבש ובאופן מיוחד
טעים לשתיה עם מאכלי ים, חזה עוף לבן ובשר עגל.
יש להגישו מקורר היטב היטב ( 7מעלות צלסיוס),

01^ 8810

ו!ונ ו ן בלאן

יין וולחד מן
.ולאי

11596 חוזק בנפ ח1מז 750נ דל

ל1_£00ז־ד0000£0*81030מ0

סייזנד וחסילא •ר•

סובניון בלאן של מונפורט נחשב ליין לבן מצויין,
עדין ומיוחד. לא מנומס לצקצק בלשון אחרי ששותים
אותו, למרות שיש חשק לעשות כן. הוא מיוצר מענבי
״סובניון בלאן״ מאזורים נבחרים, ומוגש ישר
מהמקרר(לאחר ששהה שם כ 7-שעות).
חולצים את הפקק בעת ההגשה ומגישים בכוס בעלת

גרנאש רוזה שיי מונפורט עשוי מענבי ״אליקנט
גראנש״ המפורסמים. צבעו ורוד צלול וטעמו עדין
וארומטי. יש להגישו לשולחן כשהוא מקורר היטב.
רוזה גרנאש של מונפורט הולך יפה עם מיני בשר
שונים, דגים ומנות מעורבות, ואפשר לשתותו בכל
הזדמנות. הוא פופולרי במיוחד ויש המגישים אותו

והגבינות שאוהבות אותו הן גבינות עיזים(שבר)
מלוחות(וגם מחמצים בצד לא יזיקו) .יש להגישו
בתוך כוס גבוהה בעלת רגל(כדי שאצבעות היד לא
יחממוהו) .שנין בלאן של מונפורט הולך טוב עם
סירטאקי, שירים של תאודורקיס, בוריס ויאן, פרקי
שירה של רימבו, היינה וטשרניחובסקי, עם קטעים
נבחרים מתוך אופרות של וגנר ומנוטי ועם קיית
ג׳אראט(פסנתר סולו) ובערבי פתיחה של סרטי
איכות ישראלים באביב.

נ ת ני ה • פ ״ ת.

מ סז מ סוז
01^ 8810
1884££
׳081

£א1¥1
סזבניח בלאן
״10 ׳111111 1

רגל גבוהה מאוד. בארוחה מגישים אותו עם מטעמי
הים, עם דגים העשויים ברוטב לבן, ובמנות מיוחדות
מבשר עגל או עוף, וגם כ״אפריטיף״ משובח.
סובניון בלאן של מונפורט מוגש עם גבינות ביתיות
פיקנטיות(לא מתוקות).
סובניון בלאן של מונפורט הולך טוב מאוד עם
הפרליודים והפוגות לפסנתר המושווה של בך, עם
ויואלדי, עם מוסיקה מודרנית של סאטי, ועם ספרים
של אסכולת ״הרומן החדש״.

כ״אפריטיף״ לפני האוכל. הוא הולך טוב עם
גבינות כמו ״בל-פאיזה״ ו״קפריס דה-דייה״.
ברוזה גרנאש של מונפורט לא ממלאים הכוס עד
שוליה, מספיק כדי שלושת רבעי מגובהה. אין
משאירים אותו במקרר יותר משנחוץ. מחסלים
אותו לבד או עם ידידים. גרנאש רוזה של מונפורט,
הולך טוב מאוד עם ג׳ז בעיקר ג׳ז מודרני ושיחת
ריעים(בסלון של יום שישי) ,עם בלט קלאסי ועם
מנדלסוז__ .

המיקרה

,ך * צ ח או התאבדות?״ שאלו
חוקרי המישטרה את ד״ר
בצלאל בלוך, הפאתולוג הממשלתי.
הרופא עתיר הנסיון והידע לא
ידע לענות. הוא פישפש בזכרונו
המיקצועי הכולל יותר משלושים
שנות נסיון בניתוחי גוויות ופיע מה
מקרי מוות מיסתוריים, ולא
מצא תקדים. אפשר לשער כי
באותו רגע קינא קצת בעמיתו
הטלוויזיוני, ד״ר קווינסי, שמוצא
תמיד את הפיתרון לפני סיום
הסרט.
גופת האשה הקשישה נמצאה
בתנוחת ישיבה, ליד קיר בית
שתמך בגבה, ראשה שעון על
חזה, וידיה פשוטות לפניה. על
גופה היה מונח מיתקן נושן של
תנור־בישול, מזוהם בשמן ובפיח.

ברח׳ הי

רצת או התאבדות?

לטי ועמוק הגורם למוות מייד.
גפיה של האשה ושימלתה היו
מלוכלכים בחומר שמנוני שחור
שדבק בה ממיתקן התנור. היא
לבשה שימלת קיץ מהוהה ומתח תיה
בגד־ים ישן.
אנשי המישטרה והמעבדה ה ניידת
סיימו את צילומיהם ובדי-
קותיהם, והגופה נשלחה למכון
הפאתולוגי לניתוח שיקבע את סיבת
המוות.
למחרת, כאשר החל ד״ר בלוך
לנתח את הגופה, כבר היה לפניו
חומר־דקע נוסף. הוא ידע כי שמה
של האשה הוא רבקה ויסל, שגילה
הוא ,67 ושהיא יצאה מביתה ביום
המוות בשעה 6.30 בבוקר. כאשר
חזר בעלה לביתם בשעה 10 לפני
הצהריים, הוא מצא מיכתב התאב־

פ א תולוג כצלאד כדוד
מיקרה להדגמה
מי שמצא אותה בבוקר ה־ 19 ביוני
, 1978 ראה כי היא מתה, והזעיק
את המישטרה.
האשה הוגדרה כאלמונית• איש
לא ידע מאומד, עליה ועל עברה.
כאשר הגיע למקום ד״ר בלוך,
לפי בקשת המישטרה, הוא בדק
את הגופה, ומצא עליה סימני חבלה
ואלימות.
על מצחה היתד, חבורה נפוחה,
כתוצאה משטף דם פנימי. גם על
חזה היתה חבורה דומה, שצבעה
כבר הפך סגול. על אמות ידיה
ועל צווארה נמצאו חבורות נוס פות.
הרופא קבע שהסימנים נגרמו
כתוצאה מפגיעת מכשיר קהה.
מיכתב התאגדות
ך } לבד ה ח בו רו ת, היו על
״׳ צוו אר ה, מיצחה וזרועותיה
סימנים קטנים של פיצעי חיתוך
שיטחיים. סימנים אלה אינם אופ־יניים,
בדרך־כלל, לתוקף אלים,
והם נקראים בפי המומחים ״פיצעי
היסום״ — פצעים שיטחיים, ש אדם
מטיל בעצמו לפני שיאזור
אומץ לפגוע בעצמו את הפגיעה
הסופית. פיצעיהם של מתאבדים
בחיתוך עורקים או חיתוך צוואר
מתחילים בדרך כלל במיספר רב
של פצעי היסום כאלה, בעוד
שמיקרי רצח מאופינים בחתך הח
דות
קצר בעברית. בעלה מסר
למישטרה כי האשד, סבלה בחו דשים
האחרונים מקצרת ובחילות,
והיתה שרוייה בדיכאון.
לכאורה, היה עתה תפקידו של
המנתח קל ביותר. מהנסיבות ידע
כי מדובר במיקרה התאבדות.
המישטרה אימתה את כתב־היד
שעל מיכתב ההתאבדות ומצאה
אותו מקורי. אפשר היה אפילו
להסתפק במימצאים החיצוניים, ו לקבוע
כי החבורה האדמדמה ש הקיפה
את צוואר האשה, ולידה
שפשופים ונפיחות, הצביעו על
מוות בחנק. במצח ובעפעפי ה עיניים
מצא הפתולוג שפכי דם
קטנטנים, המעידים גם הם על
מוות מחנק.
אך עדיין נותרו כמה שאלות
פתוחות — במה גרמה האשה
לעצמה את החבורה מסביב ל צווארה?
ליד הגופה לא נמצא
כל חבל או צעיף שיכול היה
לעזור למנוחה לאבד עצמה לדעת
בחנק. ליד הגופה לא נמצא גם
כל מכשיר חד, שיכול היה לגרום
לפצעים הרבים שנמצאו בחזה,
בצוואר ובזרועות. אך כתמי־המוות
העידו כי האשד, מתה במקום בו
נמצאה, ולא הועברה לשם ממקום
אחר.
את החבורות שמצא הפתולוג
אפשר היה להסביר כתוצאה של
הטחת ראש בקיר, דבר שיכול
לגרום לסימנינו דומים• את מתקן

ת שע. האבנים שנ מ צאו כנ תי חהשלאחר־ ה מוו ת, בת צלו ם ה מי ש טר תי
זזלקי מירצפת, אסבסט, זכוכית
התנור הכבד, שהיה מונח על
הגופה ואשר הזקנה לא יכלה
להזיזו בעצמה, אפשר היה להס ביר
בכך שהיא עצמה זחלה תח תיו,
ושם מצאה את מותה.
כדי להבהיר את המצב החליט
הפאתולוג לנתח את הגופה. בעת
ניתוח הקודקוד מצא כי החבורות
שנראו על המצח נמשכו והקיפו
את כל הקודקוד,׳ הם כיסוהו ״ממש
כמו כובע״• האם הטיחה האשה
את ראשה כל כך הרבה פעמים
בקיר ובאופן שפגע בכל חלקי
הגולגולת? שאל את עצמו הרופא,
והמשיך לנתח.
האף והפה היו נקיים מחומרים
זרים, והדם היה נקי

מרעלים. אבל כאשר הגיע המנתח
ללוע לא האמין למראה עיניו.
עוד כאשר העביר ידיו על צווארה
של הגופה שמע רשרוש מוזר
העולה בעיקבות לחיצה על גרון
הנפטרת. הוא ייחס זאת לעצמות
גרון שנשברו בלחץ החניקה. אך
כאשר הגיע בניתוח ללוע בצבצה
מתוכו אבן מרצפת בגודל של
2 x 2ס״מ. האבן היתד, חלק מ־מירצפת
בית בעלת דפנות בלתי
ישרות. היא סתמה לגמרי את
הלוע. מתחתיה ״בנויות כמו לב נים
בקיר״ ,כדברי הרופא, היו
חבויות עוד שש כמוה, בגודל
שנע בין 0״מ מרובע אחד לשלושה
ס״מ• מתחתן היתה חתיכת אזבסט

גדולה וזכוכית של בקבוק בגודל
3x2.5ס״מ ובעובי של 0 0.4״מ.
שלוש האבנים שהיו בחלק ה עליון
של הוושט יצרו קרעים
ברירית וחדרו לשכבה השרירית
של הלוע.
אנשי המישטרה שערכו חיפוש
ליד הגוויה לא הבחינו במקום
באבני מרצפת דומות• אולם הם
העלו את האפשרות כי החתכים
השטחיים שנמצאו בגופה.של ה מנוחה
נעשו אולי בשבר הזכו כית,
לפני שבלעה אותו.
אולם שום דבר לא הצליח ל הסביר,
כיצד הצליחה המנוחה
בקור־רוח ובתפקוד איברים מוש־
(המשך בעמוד )44

אבני בגרזן

שרת /איש ממאדים

השעה!

חיות שהפער העדתי הוא עובדה. היות שבל אדם מישראל
יודע היטב מניין בא ומניין באו הוריו, או הורי הוריו עד דור
יוצאי הגולה. היות שבל יהודי בישראל שייך לרב אשבנזי או
לרב ספרדי. היות שבתוך בל קבוצת״אם הוא שייך לקבוצות״מישנה
של ״לאנדסמאנשאפט״ ארצי או עירוני או עיירתי. היות שההש־תייבויות
השורשיות הללו מקשרות את החברה הישראלית לבל
ארץ בעולם בימעט —
הנני, בתוקף תפקידי במצביא עליון של צבא התקפה לישראל,
המונה, בפי שדיווחתי נאמנה לאבירי ״המילחמה הקרה״ באר-
צות-הברית ובמערב הנדרס בולו על״ידי ברית״המועצות — המתפשטת
יותר ויותר לעינינו, ובבר את מיבנסיה הפשילה — 700,000
חיילים מסורים, נבונים להקריב את עצמם בכל מקום, בבל שעה
ובבל דרך, במילחמה בצורר הקומוניסטי —
מודיע בזאת לבל יוצא צבא בישראל בי החל מהיום יאורגן
צבא התקפה לישלאל לפי יחידות מוצא עדתיות, ארץ־מוצאיות
ושיבטיות אחרות. בל יחידה תעמוד הכן להטסה למילחמה בארץ
המוצא במיקרה של חדירה סובייטית או מהפיכה קומוניסטית.
השם יהיה בעזרה תמיד —
מצווה, בי היחידה האפגניסתאנית, היחידה העיראקית והיחידה
הפולנית ייכנסו מרגע התפרסם צו זה למצב בוננות עליון.
תל חורבות !
(—) רב-מצביא מנחם בגין, אמו״ק
(אביר מילחמות וגם קרות)

£ה עי תזן ה חו ם
קשה להאמין, אבל זו עובדה: המטרה האמיתית של מסע
מנחם בגין לארצות־הברית לא היתה מכירת נכסים איסטרטגיים
ישראליים על גל של יצירת היסטריה מחודשת של ״מילחמה
קרה״ בקרב אמריקאים נדהמים, אלא גיוס כספי גבירים יהודים
לייסוד יומון ״הליכוד״.
לפי חישוב מדוקדק, שנעשה על־ידי השר יעקב פרפטדמרידור,
היומון החדש יכניס לתנועת החרות הון עתק, וגם המשקיעים
יזכרו לטוב. ומה הפלא ז שולחן ממשלתי, ש״הליכוד״ לא יימצא
פרוש עליו מדי בוקר בבוקר — ישאר ללא עובד ממשלתי מאחריו

משבשים את מהלך החיים התקין של מצריים: זו הבעיה שלנו!
זו הבעיה של סאדאת.
לא נותר אלא לבדוק אם במיסגרת הסכמי הנורמאליזציה
השגרת היחסים עם מצריים יש גם סעיף המתיר ביקורי קרובים
בבתי-סוהר מצריים במצריים העליונה. ביקור נעים !

הרגישות של יוסף לפיד לקלגסים נאציים נוגעת ללבי. כיליד
הארץ לא התנסיתי אלא בקלגסים בריטיים. הוא, יוסף לפיד,
ראה במו עיניו קלגסים נאציים, ומה יש פה להשוות• שילטון
המנדט הבריטי, חרף כל מצוקותיו, אינו מעביר צמרמורת בגוו.
לכן, אם יוסף לפיד מבקש לגונן על כך וכך אזרחים ישראליים
שהתנסו בחוויה הנאצית, לבל תוחרד שנתם אחרי מישדר טלוויזיה,
שבו הם עשויים לדמות חיילים ישראליים לקלגסים נאצים,
אני סבור שהוא עושה מעשה יאה וראוי לכל שבח — ממש
אותו שבח הראוי לגננת המגוננת על פעוטותיה מפני סיפורי
זוועה כגון אלה של האחים גרים על אמהות חורגות מירשעות,
מכשפות נוראיות ושאר דמויות אפלות, שכידוע לא היו ולא נבראו.
יוסף לפיד הוא גננת אמינה מאוד.
אבל אם יוסף לפיד מפעיל בטלוויזיה צנזורה פוליטית, מפני
ששידור הצגות ישראליות מסויימות עשוי לשרת את הטלוויזיה
הירדנית, המעתיקה את שידורי ישראל ועושה מהם מטעמים
לצורכי הערבים אויבי ישראל — זה עניין אחר לגמרי. קודם כל,
יש לשאול מניין הקישור הזה בין מה שמוצג על במה ישראלית
ובין הדימוי הנאצי ו האם זה תסביך של ניצול שואה ו האם זה
עניין מדיד, שאפשר להוכיחו במעבדה או בבית־מישפטז
ואולי יש בהתנהגות חיילי ישראל בשיטחי כיבוש משהו
מהקלגסיות (וקלגסיות היא אחת ובלתי־חליקה ; סוף־סוף, אם
איני טועה, לא מראים שם, בהצגות הללו, טביחות והחנקה
בגזים) ז אולי גם לא יתכן בכלל כיבוש ללא קלגסיות ז אם כך,
הרי שיוסף לפיד, באיסור שאסר על שידור קיטעי ההצגות, מודה
יותר מכל הצגה דמיונית, כי המציאות היא אכן קלגסית מאוד.
שלא לדבר על כך, שאם חיילי צה״ל נוהגים כקלגסים, חווים

עיתון מנ״ר שימוש ^ מצביא עדיו! אמו״ק
* צנזורים וג 11ו ת 1ג ד האחי גרי
כבר למחרת, ואם כל פקיד: ממשלתי ירכוש מרצון את העיתון,
יהיה יסוד סביר לדרוש שיתוף־פעולה מלא מצד נותני מודעות,
שיתכן כי לא יזדקקו אפילו להוכחות משכנעות ממין זה, על־מנת
להתייצב בתור לרכישת אינצ׳ים.
כוח אדם מיומן לאיוש המערכת החדשה יימצא אף הוא
בשפע, וכפי שנמסר ממזכירות הממשלה הוא בוודאי יהיה נאור
מאוד.
נותרת איפוא רק שאלה פעוטה והיא מה יהיה מדד־הקריאה
של העיתון. על זו יש בפי יוזמי העיתון החדש תשובה ניצחת :
אם הוא לא ייקרא, הוא לפחות יהיה שמיש. להדפסת העיתון
בבר הוזמן נייר גלילי, דקיק וספוגני, ומה גם בצבע ירקרק.
זה הולך טוב עם חום.

יש לי עצה פשוטה וטובה לשימחה ארליך, שר-החקלאות,
אשר אחרי עשרות שנות מגע אינטנסיבי עם ירקות העונה
ופירותיה, שטורחת אשתו הנאמנה להעלות לו על צלחתו מדי
ארוחה בארוחה, גילה אגב שני ביקורים חטופים — האחד בתחנת
חנסיונות החקלאית בבית״דגון והשני בתערוכה החקלאית ב״גני
התערוכה״ — בי אבן יש חקלאות אינטנסיבית בארץ הזאת.
העצה היא בעניין פינוי ״מתגוששי-אמונים־מגוש-חומיינים״ מן
המושב הפלוש תלמי-יוסף שבפיתחת רפיח, אזור, שבידוע, יימסר
לידי השילטונות המצריים באפריל ,1982 לפי הסבם קמפ-דייוויד
השריר וקיים.
אני מציע לו להתעלם מן הפולשים ומכל שהם עושים. באשר
אוצר המדינה ריק מתובן, חמישטרה עסוקה בניקוי אורוותיה,
צח״ל מתאמן בהפעלת האוטונומיה עד כדי ביטול חגיגת-צדקה
ברמאללה על שום עוגה שסמל פלסטין עוצב על פניה, וביתרת
הזמן, בפי שהדעת נותנת, מתאמן לקראת הבאות הטקטיות
והאסטרטגיות — אין שום טעם לבזבז משאבים אנושיים וכספיים
על מילחמות ביהודי השטחים.
סאדאת ובחוריו יעשו זאת טוב יותר.
לא בל־בך מזמן הפגין אותו סאדאת שרירים בהטילו לאי־אלה
בתי״בלא הפזורים ברחבי ארצו הענקית אנשים, שלפי דעתו הפרטית
משבשים את מהלך החיים התקין של מצרים. צ׳יק-צ׳ק —
והם שם, בפנים, ובבר פולים בינים, בבל הנראה.
שימחה ארליך הזחתן, בעל הלשון אשר לא תיבוך לעולם,
יבול לעסוק בשקט בפיתוח החקלאות• באשר באפריל 1982 תוחזר
הפיתחה לשילטונות מצריים, לפי הסבם חתום ומאושרר, מה
איכפת לו אם סאדאת יאלץ להקדיש משאבים אנושיים ובספיים
משלו לטיפול בבמה תושבים סוררים, שלפי דעתו הפרטית

זאת וסוברים זאת לא צנזורים וגננות בישראל, אלא תושבי השטחים
הכבושים, אשר אחד מהם, כך יש לשער, יכריז יום אחד
בבואו להצדיק צעד מינהלי מסויים :״זה מזכיר לי את הקלגסים
הישראליים.״
או שמא אין לתחזית זאת שום יסוד ז

^ בארץ הרחמנים
אי-אז, כשליד שולחן המיטבח נדונה בביתנו התאבדות אחותו
של אחד מידידי, ואני התרסתי בי התאבדות היא מעשה פחדנות
ובריחה מהתמודדות בחיים ובבעיותיהם, ענה ואמר אבי בשקט :
״יש התאבדויות שבאומץ לב״ ,ולא הוסיף פירושים. שמעתי
ושמרתי את הדברים בלבי.
אם התאבדותה של ריבקה גובר היתה התאבדות שבאומץ־לב
או לא, איני מתיימר לדעת או אפילו לנחש• מביוון שאשה זו
יהירה ומתריסה, לא היתה סנילית — אם בי ערב לפני בן טרחה
לבוא לוועידת-ההסתדרות (והתרשמה לוודאי מאוד ממה שצופן
העתיד הישראלי לתנועת הפועלים העברית) — קשה להניח שהיא
לא ידעה את שהיא עושה, ואם אף שהיתה בעלת״עט לא ראתה
להניח אחריה מיבתב בלשהו, אפשר שאי-בתיבה זו היתה חלק
ממעשה ההתרסה שלה. אבל בפי שאמרתי, אין טעם לנחש, בשם
שאין טעם להתווכח אתה — לאחר מעשה — על עצם המותר
והאסור שבאיבוד לדעת (כפי שעשה משה שמיר באחד ממאמריו
האחרונים, אשר בו, אגב, בבר לא היה נאה לו להגיד ״אלוהים״.
״אלוקים זה מה שהוא מסוגל להגיד עכשיו, בה יעזור לו
יהוה).
אני נדרש למעשה שעשתה ריבקה גובר רק מתוך תחושה עמוקה
של השפלה אנושית, שהנה, אדם מחליט החלטה כה נחרצת
להיפרד מארץ החיים, החלטה ששום אדם ושום נימוק לא
יניאוהו מביצועה, ובמצב מסויים מאוד זה הוא נאלץ — ביגלל
בל האנשים הסובבים אותו, שממש כופים זאת עליו בחוקיהם
הנואלים — לנפץ אל גולגלתו אל האספלט או אל הבטון או אל
האדמה — על-ידי נפילה חופשית מגובה של בך ובך קומות.
אגב, לא ברור לי כיצד העז הרב הראשי שלמה גורן להשתתף
בהלווייתה של מתאבדת ואף להספידה — ולא מעבר לגדר או
בצידה דווקא. אולי הוא הסתייע בפסק-הלבה מפולפל של עמיתו
הראשון״לציון, שפסק בימים אלה בי מתאבד ראוי למחילה ביוון
שיבול להיות, שברגע האחרון (באשר בבר היה מאוחר מדי) —
הוא התחרט ! אם כך, ראוי למתאבדים משלנו לקפוץ מגגות
גבוהים בבל האפשר, שבן הדת היהודית תמיד תאפשר להם, ברוב
חמלתה, להתחרט בדרך.

(המשך מעמוד )43
לם לדחוף את האבנים ושבר ה זכוכית
ללועה. כל מי שסבל אי־פעם
מעצם של דג שנתקעה ב גרונו,
מכיר את ההרגשוה של
מחנק, חוסר אונים וקוצר נשימה
המתלווים לכר• קשה בשעה כזו
לתפקד באופן מושלם ומדויק.
הרופא שיער כי המנוחה נפטרה
אחרי שלוש או ארבע אבנים אשר
סתמו את לועה לחלוטין והפריעו
את זרימת החמצן למוח. כיצד
הוכנסו יתר האבנים למקומן?
האם נרצחה הזקנה, ומישהו אחר
הוא שדחף את האבנים לגרונה?
על שתי השאלות לא היתה
לרופא תשובה מושלמת. ההתאב דות
נראתה דחוקה, כיוון שקשה
להאמין כי אדם יבחר להתאבד
בצורה מוזרה ומכאיבה כזו. האם
הטיחה האשד, את ראשה במכות
עזות בקיר הבית, שגרמו לחבורות
הגדולות, וכאשר ראתה כי לא
תצליח להתאבד כך, ניסתה לח תוך
את צווארה ופניה בשבר
הזכוכית שמצאה על הריצפה?
האם כאשר התייאשה גם מכך
גיסתה לחנוק את עצמה בחפץ
כלשהו עד שהותירה את הסימן
העמוק בצווארה, וכאשר כלו כל
הקיצין ומותה לא בא, נקטה את
השיטה המופלאה של בליעת שיברי
אבן ודחיסתם. לתוך לועה עד
שהתמלא כולו? רבות השאלות
הנשארות סתומות בהסבר זה•
לא קל מזה להסביר את תאוריית
הרצח. מדוע יבחר רוצח אלמוני
בשיטה המוזרה של דחיסת אבנים?
הרי האשה היתד, זקנה וחלשה,
ולא היה כל קושי להרוג אותה
בדרך שגרתית יותר. אם היה
בכלל רוצח, כיצד להסביר את
המיקריות המוזרה של פתק ה התאבדות
שד,ותירה האשה?
כיצד הצליח הרוצח המיסתורי
לסחוב את הזקנה מהרחוב לחצר
האחורית של בית בו גרים דיירים
רבים, ברחוב תל־אביבי שהיה כבר
סואן בשעת בוקר זו? מה גם
שבאותו יום קיץ היה כבר אור-
יום בשעות שבהן מתה האשה.
מדוע הסתכן הרוצח בגרימת
החבלות הרבות, ואחר־כך גם הכ נים
את האבנים לפיה? האם יכול
היה, בכלל, אדם אחד לפתוח בכוח
את פיה של אשה המתנגדת לכך,
ולהכניס לתוכו תשע אבנים גדו לות?
האם לא היו האבנים ב־מיקרה
כזה מותירות סימני פציעה
בפיה ושפתיה של האשה? סימנים
כאלה לא נמצאו בגוויה.
הפאתולוג והמישטרה התלבטו
זמן רב עד שהוחלט לסגור את
התיק• האפשרות שנראתה למיש־טרה
מבין השתיים היתה התאב דות,
וכך גם נכתב על התיק
הסגור — סיבת המוות: התאב דות,
אין חשד לעבירה.
אך ד״ר בלוד לא שכח את
ד,מיקרה ולא עבר עליו לסדר ה יום.
כאשר נסע לפני כשנה ל־בדיג
שבבלגיה, לקונגרס של פא-
תולוגים, העלה בפני עמיתיו לכנס
את סיפור המעשה. הם למדו מפיו
את המיקרה, ראו בשיקופיוח את
מצב הגופה ואת האבנים שנמצאו
בלוע. אך גם הם, מנוסים ורבי־ידע,
לא מצאו פיתרון לבעיה.
בחקירת המישטרוז התברר כי
הקשישה, תושבת רחובות, היתה
בדיכאון קשה כמד, חודשים לפני
המוות בעיקבות מות אחותה. היא
הסתגרה בביתה וסירבה לראות
אנשים. בעלה וילדיה דאגו לוז
והשתדלו לא להשאירה לבד. היא
ניסתה להתאבד כמה.,וכמה פעמים
בעבר. ביום המיקרה יצאה מביתה
לפני השעה עשר בבוקר והשאירה
מיכתב קצר :״אני נוסעת לתל־אביב,
אל תצטערו ואל תבכו.״
בעלה, שמצא את המיכתב כאשר
חזר מעבודתו, מיהר לתחנת ה-
מישטרה.
רק אחרי שעות אחדות קישרו
אנשי המישטרה את גופת הקשישה
האלמונית, שנראתה כמו קבצנית,
אשר נמצאה מוטלת בחצר ברחוב
הירקון בתל־אביב, לנעדרת מ אילנה
אלון !<
רחובות.
העולם הזה 2299

קולנוע
פסטיבלים

נ שי ם עליך,

האם ויטל• סערת?
מיפגש הקולנוע הים־תיכוני, המתקיים
זו השנה השנייה בעיירת הקייט הצרפ תית
ויטל ( 27 בספטמבר — 4באוקטובר),
עשוי להיות הפעם תוסס למדי. מועדון
הים־התיכון, המארגן את האירוע, טוען,
שמדובר במיפגש קולנועי גרידא, והכור
נה היא לעזור לתעשיות דלות אמצעים ד
מקופחות לחדור אל השוק העולמי, על־ידי
חשיפה נכונה של סירטיהם.
אבל, כאילו במיקרה, תעשיות מקופחות
אלה שייכות לארצות שלא תמיד מדברות

פליני!
עיר הנשים (גורדון, תל־אביב,
איטליה) — אילו היה פליני במאי
אלמוני שהיה שולף לפתע יצירה
במו זו, יש להניח שהבל חיו פוערים פה בהתלהבות
ובהתפעלות אירקץ. אבל מאחר שפליני עושה גירסות שונות
של אותו עניין מזח שלושים שנה, והשינוי היחיד באן
הוא ההיקף, קשה להשתלב ולמחוא בפיים במו בעבר.
מארצ׳לו מאסטרויאני חוזר לתפקיד הראשי, במעין
התגלמות של הבמאי עצמו. תוך בדי נסיעה ברגבת, הוא
נופל שבי בקסמיה של אשה בשלה, מלאה, ויפה, דגם
מושלם של האידיאל הנשי האיטלקי. באשר הרבבת נעצרת
ללא סיבה באמצע השדה, והאשה יורדת, מדלג סנאפוראז
(מאסטרויאני) בעקבותיה, ובן מתחיל המסע המופלא שלו.
במו עליסה בארץ הפלאות, חודר סנאפוראז תחילה לתוך
שמורת טבע פמיניסטית, אחר-בך לתוך מיבצר גברי שוביניסטי,
מגיע לזירת התגוששות שבה הוא צריך להתמודד
עם ״האשה״ ,בדי שיסיים את מסעו על אותו מושב
ברבבת שממנו יצא.
במו ב״קאזאנובה״ ,מבטא באן פליני את האימה שמטילות
הנשים עליו ועל גיבוריו, שחשים שחלה עליהם
חובה חברתית ביחסיהם עם נשים, והם אינם מסוגלים
למלא אותה. המום ונפחד מן האגרסיביות הפמיניסטית
שהוא פוגש בחלקו הראשון של המסע, חנוק ומסונוור מן
האורגיה המרתיעה במישבנו של קאצונה (קאצו, באי־

מאסטרויאני: האינטלקטואל לא השתחרר
טלקית, הוא בניוי לאבר מין גברי) ,המום מן הקולות
שמגיעים לאוזניו מזירת ההתגוששות, סנאפוראז הוא התגלמות
האינטלקטואל המבוגר, שלא השתחרר מהערכים
עליהם גדל, והוא ניצב עתה מבולבל וחסר ישע בתוך
עולם שערכיו השתנו בצורה קיצונית. שהוא אינו
יודע מה טוב ומה רע, מה מותר להרגיש ומה אסור
להרגיש, והיכן צריך לחוש אשמה.

הנו סחה
לא עו בדת

פירה קנ טרכ״לגה״
מיפגש ים־תיכוני
ביניהן. תורכיה ויוון הן אולי הדוגמה ה פושרת
יותר. מה שעשוי להדליק את ויטל,
היא דווקא. ישראל ושכנותיה. בדרך־כלל,
היחסים בין אנשי הקולנוע הערביים וה ישראליים
הם קורקטיים, ובמיקרים מסו־יימים
אפילו יותר מזה. כלומר, כל עוד
נפגש אדם עם אדם, ואף אחד לא חש
כי על כתפיו מונחת האחריות לייצוג ממ שלתו,
הם דווקא מסתדרים. מה גם שב אירועים
גדולים מאוד, כמו בפסטיבל קאן,
למשל, ישראלים וערבים גם יחד נבלעים
בתוך ההמון הסוער.
בוויטל, אין אפשרות לברוח, וקשה לה ניח
ששכנינו לא ירצו לשוחח עימנו על
בעיות השעה, גם אם כולם יחזרו ויאמ רו
שזהו מיפגש קולנועי ולא פוליטי. חוץ
מזה, מי יודע להפריד ולקבוע היכן בגמר
הקולנוע ומתחילים החיים ז
ועוד דבר אחד. כדי לתת גוון שונה
מן הרגיל לאירוע כולו, העדיף מועדון
הים־התיכון למנות בכל מדינה נציג משלו,
אשר יבחר את הסרטים ואת האנשים ש יבואו
למיפגש. כלומר, לא המימסד יקבע,
אלא מועדון הים־התיכון. לפי המיפגש ש נערך
בקאן, בין נציגי המועדון, ברור
היה, שמדובר ברוב המקרים ביוצרים של
שכבות האינטליגנציה שאינן מזדהות עם
הממשלות, שהם כולם בעלי דיעות פוליטיות
הנוטות בצורה ברורה מאוד שמא לה,
ושיחסם לישראל קרוב יותר לחזית
הסירוב מאשר לנשיא סאדאת.
נסים דיין (מותו של סילטון לוי) ואיתן
גרין (לנה) ,שסרטיהם יוצגו בוויטל, יצ טרכו
לעשות שיעורי בית ולהתכונן הי טב.
אחרת יעמדו בפני מטר של שאלות,
ולאו־דווקא אוהדות, ואם לא יידעו מה
להשיב, ירשמו אמצעי התיקשורת נקודה
שחורה נוספת לחובתנו.

חג־ג ה גי רו עו די ס
אחרי שנים כדייר־מישנה, בבית־אגרון,
עומד סינמטק ירושלים לעבור, בחודש
הבא, למישכן פרטי משלו. ואיזה מישכן.
ממוקם באחד המקומות היקרים והמיוח סים
ביותר בירושלים, על עמק גיא בן*

פורמולה (לימור, תל־אביב,
ארצות־הברית — למרות נוכחותם
של ג׳ורג׳ סי. סקוט ומארלון
בראנדו יצא מן המאמץ המשותף של הבמאי ג׳ון אבילדסן
(״רוקי״) ,והמפיק־תסריטאי סטיב שאגאן(״מסע הארורים״)
מותחן מבולבל למדי. נדמה באילו ניסו לגעת בבל הנושאים
האופנתיים בפוליטיקה העולמית, בלי לעסוק ברצינות
באף אחד מהם.
העלילה מתחילה ברצח של מפקח מישטרה בדימוס,
ובהטלת החקירה על ידידו לשעבר. החקירה מובילה מן
החוף המערבי לאירופה, ובחזרה לחוף המערבי, בשבמהלבח
מסתבר שלבד מסמים, ברוך הרצח במישחקי כוח שבין
גושים כלכליים ענקיים. במרכז הפרשה נמצאת נוסחה,
שלפיה אפשר להפוך פחם לדלק נוזלי, בהוצאות נמוכות
יחסית. מובן שנוסחה בזאת עשויה לסבן את המעמד של
חברות הנפט הגדולות, ושל יצרניות הנפט בכלל, ובל
אמצעי מותר ומומלץ, בדי להעלים אותה.
מדוע צריך היה להמתין זמן רב בל-בך בדי להשתלט
על נוסחה שהעולם בולו ידע על קיומה עוד בסוף מיל״
חמת העולם השנייה (הגרמנים יצרו בזמן המילחמה דלק
נוזלי מפחם) — זה לא בל-בך ברור. מה עניין קבוצות
הטירור הגרמניות בתוך בל הפרשה הזאת — גם זה לא

ג׳ורג׳ סי. סקוט: הרבה סימני שאלה
כל-בך ברור. ומדוע מאפשרים למפקח החוקר בפרשה
להרחיק לבת בל־בך — גם זה לא מובן, אלא אם בן
יש לעניין סיבה פשוטה מאוד: חייבים להגיע בסוף הסט
לעימות אישי בין המפקח (סקוט) ובין נציג הממון

(בראנדו).

כניין ה סינ מטק החד ש של ירו שלים כני א בן־יהינום
מישכן לקולנוע
הינום — גני וולפסון ליד מישכנות שא ננים,
משקיף על חומות העיר העתיקה.
המיבנה שתוקן, שופץ וניבנה כימעט
מחדש על ידי קרן ירושלים במחיר ש
אין
מעוניינים לנקוב בו (״אנחנו משתמ שים
בכספי תרומות של אנשים המעדיפים
להישאר בעילום שם״) ,מכיל בתוכו
אולם ובו 300 מקומות, אולם שני, קטן

יותר, ובו 50 מקומות, ומקום מרווח לאיח־סון
הארכיון הישראלי לסרטים, ששכן עד
לאחרונה בחיפה.
ערב הפתיחה, שיתקיים ב־ 14 באוקטו בר,
יהיה בדוח קרן ירושלים, הדוגלת ב אירועים
בינלאומיים בעלי תהודה רחבה
ככל׳האפשר. המארגנים מתכננים את ה שבוע
הראשון להפעלתו של הסינמטק ה חדש,
כשבוע של אירועים מייוחדים.
אילו אירועים, ומי יהיה נוכח בהם, עוד
לא נקבע סופית. מי שכבר שובצה בעניין
היא אינגריד ברגמן, שנמצאת ממילא ב ישראל,
ושביקשה לברך בטכס הפתיחה,
זאן מורו שתבוא במייוחד, וכמה מן ה אורחים
הנכבדים של המגבית היהודית
המאוחדת, שהם קברניטי תעשיית הקולנוע
בהוליווד: לו ואסרמן, העומד בראש חב רת
אמ-סי-איי (שבבעלותה בין היתר חב רת
הסרטים יוניברסל, חברת טלוויזיה
ענקית, וחברות הוצאה־לאור ואמרגנות),
שרי לאנסינג, מנהלת ההפקות של חברת
פוקס, ואחרים.
מה יקרה אחר־כך? ובכן, לסינמטק יש
תוכנית נרחבת, הכוללת הנחלת תרבות
הקולנוע לתלמידי בתי־ספר, שיבואו ל סינמטק
במאורגן (וכאן היתרון של מיש־כן
פרטי שיכול לפעול בכל שעות היום),
לקשישים ולחסידי הסרטים המייוחדים.
ואם, במיקרה, לא יהיה מה לעשות ב מקום,
אפשר יהיה לתפוס שולחן בקפי טריה,
בצד הנוף, ולהשקיף על העיר ה עתיקה.
זה שווה את כל הכסף.

מל בוו ק ס צוחק על משה ובנו,
ישו ע הנוצרי, לו אי וד 16 והאינקוויזיציה

טוב להיות מלו!

הבמאי המצחיקן מל ברוקס בתפקיד משו! רבנו
(בתמונה מימין) ,מציג את חמש־עשרה הדיברות.
הוא מחליף דמות ומופיע כלואי ה־( 16 למעלה) מתעלם ומכריז: טוב להיות מלך !

הקיסר נירון ״״ן״י־

שמגלם בסרט את הקיסר נירון מת!חזיר. עם ורוקד כחזיר נהג

הקיסרית
נימפו

השחקנית מאדלין קאן מגל־מת
את דמותה של פופיאוז,

הלגיונרים האמיצים החשופים מן החגורה ומטה ובוחרת על־פי
סגולותיהם הנראות לעין את ברי המזל שיחלקו עימה את

ן י* יפר רומי מגהק, משחק ומשחרר
| /גאזים מעל כס מלכותו. טורקווימאדה
שר ומזמר על הנסים ותענוגות האוטו־דא־פה
ונפלאות האינקוויזיציה. לואי ה־16
מצווה על פרשים, בישופים וסתם חיי לים
לנתר על רעייתו החסודה, הלא היא
המלכה.
כך נכתבת ההיסטוריה מחדש בידיו של
אחד בשם מלווין קאמינסקי, המוכר יותר
בשם מל ברוקס. הרבה ממה שקרה בעבר
לא נלמד בסירטו החדש, ההיסטוריה המטורפת
של העולם, חלק א׳ ,אבל מל
ברוקם מעולם לא התכוון. להיות מלמד
בחדר, גם לא בימיו כדרדק קטן, בקהי לה
היהודית של ברוקלין. מה שהתכוון,
ומה שהצליח לעשות, הוא לקחת דברים
רציניים ולנפץ את בלון החשיבות שבו
היו עטופים.
כמו כל יהודי טוב בגולה, למד שיש
רק דרך אחת להתקיים בעולם של גויים

החירות לפני

בפרק המוקדש לאינקוויזיציה ועשוי כולו בסיגנון סירטי
באסבי ברקליי זסירטי הראווה המפוארים והמימיים של
אסתר ויליאמס, מתייצבת שורה של נזירות יפהפיות. על שפת ברינה ונושאת תפילה.

הנזירות אחרי

מייד לאתר התפילה מסירות הנזירות את הגלימות
וחושפות את רגליהם החטובות. כשהן לובשות
בינרי ים הדומים בדיוק לאלה שלבשה אסתר ויליאמס, ובדיוק כמוה מזנקות אל המים.

עדיני החיו לא אהבו מעולם את ברוקס.
האיש היה גם־רוח והמוני מדי לטעמם.
מהם כל הרמזים הללו, שהוא מפזר ב סרטיו-,׳על
שעועית ומערכת העיכול י
איזה מין חוש הומור הוא לתאר עינויים
של יהודים במושגים של ״מישחק כדור
באשכים״? ובכלל, כל ההומור הזה, ה־

קלוריס ליצ׳מן בתפקיד
זקנה מוזנחת
ומכוערת שצריכה לשמש תחליף
לדמות המסורתית של המהפיכה הצרפתית,
מבוסס על פעולות הגוף, החל בזיעה וכלה
בהשתנה, הוא באמת הומור של חדרי־נוחיות
(עדיני החיך לא יאמרו: בית־שי־מוש)
,המיועד רק לפושטאקים מחוספ סים
וחסרי חינוך, שאינם מבינים מהם
תיחכום ואצילות.
אולי זה כך. אבל משום־מה, כאשר
כבים האורות באולם, גם עדיני הנפש
מתגנבים פנימה, לא, חס וחלילה, כדי
ליהנות, כי אין ממה ליהנות, אלא כדי
לאמוד את מידת הנזק הנפשי שנגרם
לנפש הרכה, תחת מטר ההפצצות של ני חוחות
התועבה. והם, עדיני הנפט, בורחים
החוצה לפני שמדליקים את האור, כדי למ נוע
רכילות ולזות שפתיים ואי־הבנות בק שר
לסיבות נוכחותם במקום.
אבל, בעולם הבידור קובע רק חוק אחד:
אוהב, לא אוהב, העיקר שיקנו כרטיסים.
ומל ברוקס, עם ביקורות טובות, ועם בי קורות
פחות טובות, מוכר בינתיים כר טיסים.
לכן הוא יכול היה.להרשות לעצמו
להקדיש כמה שנים להפקתו החדשה,
(הכתיבה בילבד נמשכה שנתיים) ,שלא
לדבר על אותם 12 מיליוני דולארים, ש הושקעו
בשיחזור רומי העתיקה, פאריס
של המהפיכה הצרפתית, בסצינת מחול
רבת־מישתתפים, ובתיפאורות.
שום דבר אינו קדוש בעיניו של ברוקס
פרט לקודש־הקודשים: הצורך להצחיק.
חוץ מפורנוגראפיה לשמה (;,אני אב ל ארבעה
ילדים״) ,אין הוא בוחל בשום
אמצעי. עשרת הדיברות? הן היו למע שה
,15 אבל משה רבנו ׳הפיל לוח אחד

׳1 1 ׳ 71׳״1 111/1171 ך י * 1ך 111 לאחר שהנזירות קפצו אל
״ יי המים והן מבצעות באלט
1147111י י 1
תת־מימי עם נזירים, הן עולות מן המים כשהן עומדות על שבעת

קניה של המנורה, הסמל היהודי, כשלראשן כובעים מפוארים
בסיגנון הוליווד של שנות הארבעים יחד עם האינקוויזיטור
הראשי, ועם חבורת הנזירים שלו, הנועלת נעלי לכה בצבע
במורד הר סיני, וכבדרן ממולח שמצליח
להעלים מן הצופים את ה״פאשלות״ ש מחר,
הקלעים, הוא מייד מכריז שלא היו
אלא עשר (מל ברוקס עצמו משחק אתי
משה רבנו) .הסעודה האחרונה של ישוע
הנוצרי? מסיבת רעים שבה ליאונרדו דה־וינצ׳י
מסדר את המסובים לשולחן, והמלצר
(מל ברוקס, כמובן) ,מתעניין לדעת אם צריך מתחשק להם לשתות מרק ואם
להגיש חשבונות נפרדים או חשבון כולל.
וודי אלן יכול להתענות ככל שירצה
בתסביכיו, על שהקומדיה היא אמנות
מדרגה שנייה ורק היצירות הרציניות
יישארו לעד .״אני מוכן ללכת איתו לער כאות
ואני בטוח שאזכה,״ אמר פעם
ברוקס, המעריץ את אי־סובלנות של גרי-
פית, אבל מעדיף את הנווט של באסטר
קיטון. שלא לדבר על להיות או לא להיות
של לוביטש, אותו הוא מתכונן לביים
מחדש, כשהוא עצמו מופיע בתפקיד של
ג׳ק בני, ורעייתו, אן באנקרופט, בתפ־קי

אומרים מה הם אומרים מה הם אומרים מה הם א 1מרי . .

״ דו בית, תחנו! לשיקום החיפוש אחו גזענות ״ ש ה סו ט ער גולזה
נרקומנים, ו1ה לא מפריע!״ בכל רבו, הפו לטירוף! לאי הי ה קי טש הוליוו די ד
פרשת חלוקת הסמים לנרקומנים במיזבלת חירייה
היא חרפה לאומית. דומה כי לבד מקומץ עיתונאים
שפירסמו מאמרים מזעזעים על כן, לאיש לא איכפת.
למרות המאמרים, הנרקומנים עדיין מקבלים את הסמים
במיזבלח.
פניתי אל דוברת מישרד־הבריאות, דבורה דגני,
ושאלתי אותה:

לו קידר היתה מזכירתה הנאמנה של ראש״חממ-
שלה המנוחה, גולדה מאיר, שנהגה להציג אותה ב-
״הבוס שלי״ .בסרט הטלוויזיה האמריקאי על חייה
של גולדה תגלס את דמותה של לו קידר השחקנית
האמריקאית הנודעת אן ג׳קסון, רעייתו של השחקן
אלי ואלאך.
שאלתי את לו קידר, שיצאה בבר לגימלאות ומתגוררת
בירושלים :

• מה מ ת כוון מי שרד־הכריאות לע שות
כעניין מיזכל ת הירייה ץ האם ת עבירו א ת
ה ת חנ ה למימכר סמים לנרקומנים למקום אחר?
יש משא־ומתן אין־סופי עם להט וראשי עיריות אח רות.
איש לא מוכן לעזור בעניין. אין כאן בעייד, ביורוק רטית
או חוסר טיפול. מגיסטר טורנאן מטפל בעניין כבר
שלושים שנה, דוקטור מיקי רייטר הוא חלוץ בשטח שי קום
הנקומנים, אבל החברה אינה מוכנה לתת יד
לשיקום.

+מדוע מחלקים להם סמים דווקא כ־מיזכלה?
אין
לי תשובה לכך. זהו המקום שהמישטרה קבעה.
זוהי בושה וחרפה ! זה לא על דעתנו ולא ברשותנו.

• מדוע אינכ ם מ עכירי םאתהת חנ ה למקום
א חר ץ
יש משא־ומתן על בניין בתל-אביב.

• כאיזור מגורים?
כן, אך מה זה משנה. היתד, בעייה דומה בירושלים.
הסמים חולקו לנרקומנים באיזור מגורים, ברחוב עמק
רפאים. התושבים הקימו קול צעקה וחתמו על עצומה,
והעבירו את התחנה למקום אחר — ממש שני מטרים
ליד הבית שלי.

• וזה מפריע לך?
בכלל לא ! להיפך, הכל מתנהל בשקט ובסדר מופתי.
זה הפך למרכז חיובי ומצליח. הלוואי ונצליח בתל-אביב
כמו שהצלחנו בירושלים.
לי יש ילדים, ואני גרה באיזור מאוד שקט. אני חו זרת
ואומרת: החברה צריכה לעזור לשקם נרקומנים,
אחרת זה לא ילך !

• איך א ת מרגי שה כדפי הסרט על חייה
של גולדה?
איני יודעת, עדיין לא ראיתי את הסרט. אבל אני
חושבת שזה נחמד מאוד שמישהו חחליט לעשות סרט
על גולדה.
העיתונאית שנונה העט פירסמה רשימה ב״ידיעות
אחרונות״ ,שבה טענה כי הליכוד קיצץ בתקציב החי נוך
משום שהוא מבין את הקרקע לבחירות הבאות,
ובוחרים משכילים אינם בוחרים בליכוד.
היה מי שחשב בי רשימתה של זיווה יריב היא
גזענית. ארבעה אנשים טילפנו אלי למערכת וביקשו
ממני לדרוש במפגיע התנצלות מהכותבת• עיינתי ברשימה,
ואני מוכרחה להודות בי גם בי עוררה הרשימה
אסוציאציה שהאנאלפבתים, הם בני עדות המיזרח.
פניתי אל זיווה ושאלתי א ותה ;

י ה אינ ך׳ ס כו ר ה ״ שי ש -כר שימתך׳ -נימה
גזעני ת?
הרשימה שלי כוונה נגד הליכוד והקיצוץ בתקציב-
החינוך. טענתי בליגלוג שהליכוד קיצץ בכוונה בתקציב
משום שזה יוסיף לו מצביעים בבחירות הבאות.
התלוצצתי ואמרתי שאנשי הליכוד חוששים כי מי
שיש לו השכלה לא יצביע עבורם. ובקיצור, טענתי
שהליכוד רוצה להנציח את הנחשלות והבערות.
אין ברשימה אפילו רמז קל שבקלים לאיזושהי עדה
או עדות. התכוונתי לבורות בכל העדות. החיפוש אחרי
נימה של גזענות בכל דבר הפך בזמן האחרון לטירוף.

• מה ד ע תך, האם אינגרי ד ברג מן מ ת אי מה
לגלם אתד מו תה של גולדה?
פגשתי אותת, ולפי מה שראיתי היא בסדר גמור.

• ומה דעתך על אן ג׳קסון ׳ ,השח קני ת
שתגלם אתד מו ת ך?
לא ראיתי אותה, היא עדיין לא הגיעה לארץ.

• האם מפיקי הסרטה תיי ע צו בךכשכת בו
אתהתס רי ט?
לא, כימעט שלא דיברו איתי על הסרט. אני חייבת
לציין כי אין לי חלק בסרט.

• ה אינך חו ש שת ש הסר ט לא יציג א ת
גולדה, כדרכ ם של ס ר טי ם, כ או ר נ כוו?
אני מקווה שזה לא יקרה. פגשתי את ז..,נשים
שעושים את הסרט, והם נראו לי אנשים רציניים.
אני לא מאמינה שהם רוצים לקלקל את תדמיתה של
גולדה. אם הסרט יצליח, אשמח מאוד, ואם לא יצליח,
כמובן שלא אשמח.
אני שמחד, שבנוסף לכל הספרים שנכתבו על גולדה
יהיה גם סרט. אני רק מקווה שהוא לא יהפוך לעוד
קיטש הוליוודי.

נזה הם או מ רי ם ...מ ה הם או מרי ם ...מה הם או מ רי ם ...מה הם או

שי מ עון כ הן:

אהוד מנו ר:

ט וב ל
לא נעיםלהיות
שואל בלונדון ! באנונימיותשל
אחוד מנור מצליח גם לכתוב פיזמונים, גם לתרגם
מחזות, גם לכתוב, גם לחיות עיתונאי וגם לעשות
דוקטורט — הפל געת ובעונה אחת.
אהוד חזר לפני חודש מאנגליה, שם עשה את
הדוקטורט שלו בספרות אנגלית. לפני שהספיק לפרק
את המיזוודות הוא הספיק לתרגם את המחזה ״אופרת
הקבצנים״ למען תיאטרון נאו״שבע.
מהיום ואילן נא להוסיף את התואר דוקטור לפני
השם אחוד מנור.

אהוד, למה דווקא דו ק טור ט

אנגלי ת ץ

כספ רו ת

תירגמתי את מנהל הבית של פינטר, ואת אקווס של
שאפר — שניהם יהודים אנגלים — והרגשתי כי יש
במחזות מתחים שאינם קשורים בנושא היצירה, מתחים
שאני קורא להם פרובלמטיקה אנגלו־יהודית. חשתי צורך
לעבוד על העניין, אז החלטתי שאם אתקבל ללימודים
בקיימברידג /שאת מאמריו אני אוהב, ואם אצליח
לקבל מילגה ועבודה כדי לפרנס את אשתי ושלושת
ילדי, אסע ללמוד ספרות אנגלית.

• כזמן שע שית א ת הדו ק טור ט של ח ת
ע שרו ת מא מרי ם עי תונ איי ם כנו ש אי ם שאינם
קשורים כימעט לדוק טור ט שלד. איד ע שי ת
זאת ץ
למדתי לדוקטורט באמצע השבוע, בין תשע לארבע,
כשהילדים הילכו לבית־הספר. בסופי השבוע עבדתי בש ביל
העיתון. אני חושב שחוסר הברירה הוא הגורם
המדרבן ביותר.
היה לי נורא קשה לכתוב כתבות; אל תשכחי שאני לא
עיתונאי.

האםנ הני תמה עכודה על הדו ק טו רטז

• איד אתה מרגי ש ככעל הקול המעצכן
כיו תרכ אר ץ זו
אני מרגיש שאני מעצבן גם את עצמי. האמת היא
שנקלעתי לפירסומת הזאת לגמרי במיקרה. הציעו אותה
ליהודה אפרוני שהציע אותי.
מעטים יודעים, שלמרות שאני שחקן תיאטרון רציני,
אני חקיין לגמרי לא גרוע. כשאיש הפירסום אמר לי
שהוא מחפש מישהו שישמיע קול כמו בשיר ספידי גונזלס,
אמרתי לו ״הלו״ מאונפף בטלפון והוא אמר לי: בוא
מייד, אני מכין אולפן.
אני אוהב להפתיע אנשים ולהגיד להם: אמא, תגידי,
הבאתי לי ספידי 1והם תמיד מסתכלים עלי בהשתאות.
לפעמים אני נוסע במונית ואני שומע איך הפירסומת
מרגיזה את הנוסעים. לפעמים מתחשך לי להזדהות, אבל
אני לא מעז.

מאוד. זו היתר חוויה מרתקת. תוך כדי הדוקטורט
גיליתי גם את הקהילה היהודית באגליה, על כל בעיותיה.
הקהילה לא עודדה אותי, אחרי הכל, היהודים מנ סים
להסתיר את הבעיות שלהם. יש קשר שתיקה.
זה לא היה נעים. היה לחץ, הותקפנו על-ידי אנשים
שלא הכרנו.
אלה לא הימים של פעם. אני לא העזתי לקרוא עיתון
בעברית ברכבת, כי זה לא נעים. קנינו רדיו בגלים
קצרים כדי לקלוט חדשות מהארץ, כי אמצעי התיק־שורת
הם מאוד מאוד לא אוהדים את ישראל. כשהגענו
ארצה הרגשנו ממש הקלה.

כן. לפעמים זה די מתסכל להיות דמות כל-כך פופו לרית,
ומצד שני בלתי־מוכרת. בייחוד זה מתסכל את
הבן שלי. הוא נורא אוהב להגיד לחברים שלו שאני
צ׳ומפי, ובכל פעם מבקש ממני להגיד כמה מישפטים
כמו צ׳ומפי, כדי להוכיח זאת. חוץ מזה, די נעים לי
באנונימיות שלי. תארי לעצמך שהיו עוצרים אותי
ברחוב בגלל ספידי. איו הייתי מרגיש ז

..אמרתי, ל א׳ למע ן
בר יא ות יהנ פש ית !

הקול הבי שנוא בישראל הוא קולו של הקריין
הקורא בקול מעצבן את סיסמת הפירסומת :״אמא,
תגידי, הבאת לי ספירי ״ 1
הקול תכי אהוב על הילדים בישראל הוא קולו
של צ׳ומפי מתוכנית הטלוויזיה ״אחת שתיים שלוש
וחצי״ .מאחרי שני הקולות עומד איש אחד — שחקן
תיאטרון ״הבימה״ שימעון כחן, שהוא חתנו של חבר-
הכנסת לשעבר הילל זיידל. שאלתי אותו :

• אתה עושה קולות ל ש תי ד מויו ת מפור ס
מו ת מאוד, ספירי וצ׳ומפי. ה אם לא מתחשק
לד לפעמים לצאתמה אנוני מיו תול הגי ד :״זה
אני״ ץ האם אינך רוצה שיכירו גם או ת ך,
ולא רק א ת יונה אליאן וששי קשת, שמופיעים
יחד אי תךכ או ת ה תו כני ת ילדים זו

איד הרג ש ת כי שראלי כ אנגלי ה ץ

ורד צי ב עון:

מציעים לבן־אדם את הצעת חייו והוא אומר
,לא שמעתם פעם דבר כזה ז ורד צבעון היא רק דנית
ובעלת בית־ספר לריקוד, שמלהיבה בסופי השבוע
את נופשי כפר־הנופש הצרפתי באכזיב. חלום חייה של
ורד, שהשתלמה במכון האירובי של ג׳יין פונדה בהוליווד,
הוא להיות כוריאוגרפית.
היא עשתה כוריאוגרפיה למחזה ״התשה״ שמועלה
בתיאטרון החיפאי, ואחר־כך קיבלה הצעה שאי״אפ-
שר לסרב לה, אך אמרה, לא׳• לורד הוצע לעשות
את הכוריאוגרפיה לסרט ״גולדה״ .פירוש הדבר —
הרבה בסף, הרבה פירסום והרבה יוקרה. כשנודע לי
על כן מיהרתי לטלפן אל הרקדנית ושילתי אותה :

• למה אמרת, לא׳ לגולדה ז
דובר בסך הכל באיזה ריקוד הורה מיסכן. זה לא
כזה ביג דיל.

• אתא שה שאפ תני ת שרוצה להצליח
כ חיי ם. לא חשכת על כ; שאם ת ק חי חלק
כ הפ ק ה, שכה משתתפת אינגרי ד כרג מן, תזכי1
לפירסום עולמי ץ
חשבתי, אבל הסיפור הוא הרבה יותר מורכב. הייתי
נשואה למנהל ההפקה של גולדה, לין גתרי. גרנו ביחד
בהוליווד, ולפני שמונה חודשים התגרשנו.
ההצעה לעשות כוריאוגרפיה לגולדה באה מבעלי
לשעבר. חשבתי על זה, שאאלץ לעבוד איתו בכפיפה
אחת, והחלטתי למען הבריאות הנפשית שלי, ולמען
חיי הפרטיים לוותר על ההזדמנות. אני לא מודאגת, אני
בטוחה שתהיינה הזדמנויות נוספות.

שידור
מאחרי הקל עי ם
3?1־ב ח יה 0ירוו,1ז>ה
כתבתו של הכתב עמוס ארכל על
שלושת התיאטראות המציגים מחזות העוסקים
בצה״ל, במוסר ובטוהר־הנשק של
חייליו, שנפסלה בידי הנהלת רשות־השידור,
זכה מזה כמה ימים בפי רבים מעובדי
הטלוויזיה בכינוי ״מלכת הטלוויזיה״ (על
מישקל מלכת האמבטיה).
סיפורה של כתבה זו החל עם יציאתו
של עורך השבוע — יומן אירועים, יורם
רונן, לחופשה. את תפקידו מילא עורך
מבט שני, אלי ניסן, שהחליט לנצל
הזדמנות זו להעלאת רמתו של היומן.
ניסן קיבל הצעה של רפיק חלכי, להכין
כתבה על ה״מתנחלים״ הפלסטיניים בצפון-
סיני, ואת כתבתו של עמום ארבל, על
התדמית התיאטרונית החדשה של צה״ל,
כפי שזו מצטיירת בשלוש הצגות תיאטרון
עכשוויות, כתופעה תרבותית־חדשותית.
כאשר ראו את הכתבה על שולחך
העריכה מנהל־הטלוויזיה יצחלן (״צחי״)
שימעוני ועורך מבט מיכה לימור
(הממלא גם את מקומו של מנהל מחלקת־החדשות,
טוכיה סער, הנמצא בחופשה)
הם החליטו לדחות את הקרנת הכתבה
בשבוע.
כמקובל בטלוויזיה, עירער אלי ניסן על
החלטתם לפני פורום גבוה יותר: מנכ״ל
רשות־השידור, יום ן 8לפיד, בתוקף תפ קידו
כעורך ראשי של הטלוויזיה. לפיד
פסל את הכתבה לשידור בכלל, בטענה כי
זה בלתי-אפשרי להציג את חיילי צה״ל
״כקלגסים נאציים״ .לדבריו :״הכתבה לא
היתר, טובה, והיתה בלתי-ניתנת לתיקון.
היא לא מסרה את רוח שלוש ההצגות,
אלא קולאג׳ של תמונות מחוץ להקשרן.״
סיפור פסילתה של הכתבה הודלף במהרה

סגן יו״ר ינון
הסתייגות מדיברי ריאש־הממשלה
לעיתונות. לטענת עורך מבט, היא הודלפה
על־ידי אלי ניסן. לימור אף הגיש על כך
תלונה כנגד ניסן.
מערכת־היחסים הרעועה בתוך מחלקת-
החדשות התערערה עשרת מונים עם
יציאתו של טוביה סער לחופשה. את
התקופה ניצל לימור לשינוי סידרי־הופעתן
של המגי.שים במסך. פסילת כתבה זו היתה
כקש ששבר את גב־הגמל.
ביום החמישי בבוקר צפו 40 עובדי
מחלקת־החדשות, וביכללם אנשי מערכת
תל־אביב, בכתבה הפסולה. הפסילה שבה
והעלתה את זעמם של הכתבים על ההנ הלה,
והם ראו בכך פגיעה בנוהלי־העבודה
שלהם. דן שילח, מי שהעלה את מחלקת-
החדשות לשיאיה, אמר :״אסור כיום לשדר
שום כתבה מבלי שלפיד יראה אותה לפני
שידורה. הוא מבזה את מעמדה של הנהלת
המחלקה.״ ראש־השולחן לעניעי המרחב,
אהוד יערי ז ״עניין הנאצים זה לא
ארגומנט שניתן להתווכח בו עם לפיד.״
הכתב המסקר את השטחים המוחזקים,
רפיק חלבי :״השימוש שבו השתמש לפיד

שיקולי מבט
ההתמודדות העקרונית, המתנהלת בימים אלה מדי יום בישיבות־הבוקר של
מבט בין הכתבים ובין עורך מבט, מיכה לימור, נמשכת במישנודעוז. הכתבים
מבקרים בחריפות את ״שיקולי העריכה״ של לימור• אחד הכתבים אף הגדיר
את ישיבת־הבוקר, שנערכה ביום השני שעבר, במילים :״הלך כאסאח — זה
היה כמו דינאמיקה־קבוצתית — כל הקבוצה נגד הקברניט לימור
במהלך הישיבה אמר לימור לכתבים :״אני יודע בדיוק מי שם לי את הסכין
בגב, ומי החברים שלי.״ ראש השולחן הצבאי, רון כן־ ישי, שהגיע באיחור

חן בעיני חברים בוועד־המנהל של רשות־השידור.
כצפוי,
התקשרו שני חברי הוועד־!)מנהל,
אהוכה מרון ואהרון פ א פו (ראה
ראיון מיוחד) אל מנכ״ל רשות־השידור,
יוסף לפיד, והביעו את הסתייגותם מהו דעה
זו של ינון, המייצג את עמדותיו של
שר-החינוך־והתרבות. פאפו ומרון הביעו
תמיהה על כי חנון לא שאל לדעתם לפני
פירסום הסתייגותו.

033*10 הע1נ״ עוד ד*1ן
אל ירון לונדון ומרדכי (״מוטי״)
קיר שנכוים, ששבו באחרונה לעבודתם
בטלוויזיה, אחרי ״גלות מרצון״ ,הצטרפה
מי שהיתר, מנהלת מחלקת־הסרטים־התיעו-
דיים, ג׳ודי לוץ היא החליטה להתמקד
בעבודת־שדה. במיסדרון הטלוויזיה נתקלה
במנהל מחלקת־החדשות, טוביה סער,
טרם יציאתו לחופשה, ושאלה :״האם אוכל
לעבוד במחלקת־החדשות?״
סער :״עקרונית כן, אבל אין לי תקן
פנוי!״ לוץ השיבה :״אני מוכנה להסדיר
את העברת התקן שלי לחדשות! הייתי
רוצה לעבוד בשולחן לענייני חוץ !״
הדבר הועבר להכרעתו של יצהלו
(״צחי״) שימעוני, מנהל־הטלוויזיה, ש התנגד
לכך. אלא שהתנגדותו של צחי
נעלמה במהלך כמה שיחות שניהל עם

המאכל, על שי קו לי ,,מבט ״ *
הלך כאסאח — זה הייה כמו דינאמיקה־קבוצתית
לישיבה, ושנשאל לפשר איחורו, אמר ללימור :״כדאי שנפגש בעוד חמישה
חודשים. אולי עד אז שיקולי־העריכה שלך ישתפרו!״
הנושא שעורר את זעמו של בן־ישי היה כפול. ראיון עם שר־הביטחון,
אריאל (״אריק״) שרון, בנמל־התעופה בן־גוריון, נפסל בטענה ש״אין לכתבה
ערך חדשותי !״ לימור טען כי סירובו של שרון להשיב לשאלותיו של בן־ישי
על העימות בינו ובין הרמטכ״ל אין להם ״ערך חדשותי״ ,בעוד בן־ישי ציין
שהתצלום מעניק ערך זה.
למחרת, בראיון ששרון העניק לבן־ישי. קיצץ לימור קטעים רבי־חשיבות.
בתשובה לשאלת עיתונאים לסיבת הקיצוצים, אמר לימור :״על שיקולי עריכה
אני מדבר אך ורק בישיבות־מערכת, ולא בטלפונים.״
במילה, נאצים׳ מחלל את כבודו של צה״ל.
הוא עושה נאציזציה של צה״ל חלבי
הוא קצין־מילואים.
הוסיף סגן־עורך מבט, צ בי (״צבה״)
גורן :״אי־אפשר שאנחנו נתפס למערכת
האסוציאציות של לפיד.״
כל כתבי מבט, ראשי השולחנות וסגני
עורך מבט, ללא יוצא מן הכלל, תמכו
בהקרנתה של הכתבה, אם כי נשמעו כמה
הצעות תיקונים. אחת ההשגות היתד, של
רון כן־י שי, ראש השולחן הצבאי,
שהציע להשמיט את התמונה המראה חייל
ישראלי המאיים ברובה על לוחם פלס טיני,
המטיח בחייל :״אתה קולוניאליסט...״
בשפה האנגלית.
עובדי מבט דנו בהצעה שהעלה מנ שה
רז ז להשבית את המירקע. בין התומכים
בו חיו כתב־המישטרה דן סממה, אהוד
יערי ועוד שני אחרים. שאר הכתבים
התנגדו, והעדיפו לכנס מסיבת־עיתונאים,
שבה יעמדו רון בן־ישי, ישראל סגל
ואהוד יערי על חומרת הפסילה.
במסיבת־העיתונאים ציין רון בן־ישי :
״עניינו של צה״ל יקר לי. ראיתי את
הכתבה, והיא מתמודדת בכובד־ראש ב נושא.
הכתבה אינה מרמזת על נאציזם
בצה״ל. הכתבה ומלכת האמבטיה אינם
עומדים בקריטריונים שווים. כתבה זו
מייצגת את המציאות, ואת השתקפותה
בתרבות, כנתבע מאיתנו על־פי חוק רשות־השידור...״
יערי החמיר את הטענות:
״את הטלוויזיה מנהלים כיום אנשים ה
מודרכים
על־ידי העמדה שעל הטלוויזיה
לייצג קונסנזוס מסויים. בהתאם לכך,
הוטלו עלינו בהתחלה איסורים על הדיווח
מהנעשה בגדה המערבית, ועכשיו מביאים
עלינו מערכת איסורים בדיווח על ה תרבות...״
אנשי
מחלקת־החדשות טענו שיש במע שה
זה משום פגיעה במיומנות המיקצועית
שלהם, ואם כן הדבר — ״אז שיבוא לפיד
בעצמו לערוך את כתבות מבט, ושיהיה
נוכח גם בישיבות־הבוקר ובשאר מערכות
התיפקוד של מבט...״
בליל־שבת נקטו הכתבים צעד של מחאה
גלוייה: הם הקרינו בתום היומן השבועי,
לפני הקרנת הכותרות, את סמל היומן
במשך שתי דקות — בלי אומר וצליל.

סיו״ר או>יץ ועוכר!
ביום השני שעבר, מיד אחרי שמנחם
כגין גינה בנאום בניו־יורק את עובדי
הרדיו והטלוויזיה על אופן וצורת דיווחיהם,
החליט סגן יו״ר רשות־השידור, עורך־הדין
!מיכה יינון, הממלא בימים אלה את מקומו
של היו״ר, פרום׳ דאוכן ירון, הנמצא
בחו״ל, לפרסם הודעת-הסתייגות מדבריו
של ראש־הממשלה. הסתייגות זו, אשר
זכתה בהערכה רבה בקרב עובדי מחלקות-
החדשות של הטלוויזיה והרדיו, לא מצאה
* התצלום לקוח מתוך תוכנית סאטירית
שהוקרנה בטלוויזיה ועוסקת במבט
לחדשות.

שעד נטו לטובת המצרים
ראש השולחן לענייני המרחב, א הוד יערי, הגיע לישיבת־הפתיחה של
ועדת־הנורמליזציה, ולא ידע כיצד לדווח עליה, מפני שלא היה בנושאי-הדיון
עניין טלוויזיוני כלשהו. בכניסה לאולם הבחין יערי לפתע בסמנכ״ל מישרד־החוץ
המצרי, כשהוא מחזיק בידיו גיליון של העולם הזה 2297 על שני שעדי
הגליון התנוססו התמונות של שניים ממשתתפי הוועדה: מנכ״ל מישרד־התח־בורה
אריה גרו סכ ארד ומנכ״ל מישרד-ד־,תיירות רפי פרכר.
יערי הבין מייד שהמצרי מחזיק גליון זה כדי להסביר לעמיתיו הישראליים
שהוא יודע את הפרשות שהביאו אותם לכותרות (דירת־הסמים אצל האחד,
ופריצה לדירת אשתו אציל השני) .התוצאה: יערי ראיין למבט את גרוסבארד
ואת פרבר, והעלה חיוכים רבים מאוד אצל צופי-הטלוויזיה באותו ערב•

מנ ה ל־ ח ד שו ת־ לשעבר שירץ
לפיד מבזה
לוץ. התוצאה: היא נתקבלה למחלקת־החדשות,
ככתבת במסגרת התוכנית מבט
שני.

..שיחה !כעונ״ם״ ע 1ל בן־שרנלר.
מעשה חסר־תקדים של חיסול־חשבונות
אקדמיים במיסגרת רשות־השידור עשה
חבר מליאת רשות־השידור, הפרופסור
יוסף בן־ של מ ה. הוא שיגר להנהלת
רשות־השידור מיכתב־תלונה על בחירת
יריבו, הד״ר לפילוסופיה יהודה מלצר,
כמרואיין מטעם שוש אביגל בתוכנית
שיחה בשניים. בן־שלמה ניצל את מעמדו
כחבר בוועדת־ד,הסברה, כדי לברר כיצד
בוחרים מרואיינים לתוכנית זו.
הנהלת־הטלוויזיה הבינה את המשתמע
ממיכתבו של בן־שלמר״ ואת האפשרות
שיש בעירעור על השיקולים לבחירת
המרואיינים. התוצאה היתד, מיכתב מטעם
יאיר אלוני, מנהל מחלקת הסרטים
התיעודיים, שבו הובהר לבן־שלמה, בין
השאר, כי ״הקריטריונים לבחירת המרוא יינים
מצויים בחוק. רשות־השידור ל־מיכתב
צורף פירוט תוכניות שיחה בשניים
מיום כניסתו של אלוני לתפקיד,
מיסמך המוכיח, לדעתו, את הדבקות בחוק.
העתק מיכתבו של אלוני שוגר לסיו״ר
רשות־השידור! ,מיכה ינון, שהוא גם
יו״ר הוועדה לענייני־הסברה. ינון הציג
את המיסמך בישיבת הוועדה, וציין את
שיקול־הדעת־ר,ציבורי בבחירת המרואיינים.
הנושא הורד על-ידי רוב חברי־הוועדה
מעל הפרק.
אגב: למורת־רוחם של אוהדי תוכנית
זו, היא עומדת לצאת לחופשה. הסיבה :
תוכנית־ראיונות לילית שיגיש, בנוסח
אישי, רם עכרון.

מלכת האיים

מזמינה את המועמדות הסופיות בתחרות

מלכת המים 81
לחגיגה של נופש
באי האושר
מציעה לכם את כל תענוגות יוון באי אחד!
ב ח סו ת

נסיעות ותיירות

ימים משגעים ולילות לוהטים בשבוע של נופש וכף בכרתים
הגדול היפה המעניין והמגוון -שבכל איי הנופש של יוון!

העולם הזה 2299

ן לבני הבו תנ ה הנועול

^ ^ ר ^ אבלה טו ב 1£ביןתנ ^

חדשי פדינטיל -דיאודורנט ומי בושם
בבקבוק אחד!

111ת ד 0

ס 1000/חומר פעיל בבקבוק הזלפה -
ללא גאז! •
׳ מבושם במתינות ומשתלב יפה עם שאר
תכשירי הטיפוח שלך.

לאיכות יש מחיר

לכל העבודה החשמל של איכות גבוהה
במחיר נמוך יחסית.

הגיע !

וכבר במכירה

140115£ז£91ק
גליון חודש אוקטובר 1981
הפצה בלעדי ת
סטימצקי

כלי עבודה חשמליים טובים אינם יכולים להיות זולים. הסיבה לכך
נעוצה באיכות החמרים, במאמץ הטכנולוגי ובבדיקות האיכות
שכל כלי טוב צריך לעבור.
במפעלי ^£0״האיכות ללא פשרות״ אינה רק אימרה. האיכות פירושה.
בחירת חמרים מעולים, טכנולוגיה מתקדמת וכ־ 200 בדיקות שונות
העובר כל כלי וכלי.
תהליכי הייצור של ^£0נותנים לבסוף בידך, כלי עבודה חשמלי שהינו
בין הטובים שניתן להשיג כיום.
מכאן תבין כי לאיכות יש אומנם מחיר. אולם כשמדובר בכלי העבודה
החשמליים של ^£0מחיר האיכות הוא נמוך ובהחלט כדאי לך
לשלם עבורו. כי כלי העבודה החשמליים של ^£0ישרתו אותך שנים
רבות ללא תקלות.
להשיג בחנויות המובחרות לכלי עבודה.

ה [1-7^ 7!1

יום רביעי
23. 9
• מוסיקה לילדים :
ה מדרגו ת 6.03 שידור
כ צבע, מדכר עב־דית)
.סרט בהפקת הטלוויזיה
הניו־זילנדית המספר על
חבורת ילדים המגלה שניתן
להפיק צלילי מוסיקה מהמדרגות.
כל הילדים בשכוגה
שותפים לתגלית המעניינת ו השמחה
רבה.

• סידרה: עולמו של
ג׳ו (צ — 6.3שידור
כצבע, מדבר אנגלית).
הפרק כלואים בשלג מספר
על סופת שלגים הכולאת את
כל המישפחה כולל בראה
ידידה של מגי, ואחד מעוב דיו
של ג׳ו, בביתה של מיש-
פחת ג׳ו.

סידרה

בי דו רי ת :

יום חחיש•
24. 9
• זואולוגיה: חיי ב
עלי אד מו ת (— 5.30
שידור כ צב ע, מד ב ר אנגלית)
.הפרק עליית היונקים
מספר על ראשית מלחמת־הקיום
של היונקים, אשר הצ ליחו
להישרד בחיים על פני
הקרקע.

• ח קל או ת: פגי שה
כ ח צר ירו שלמית ( 7.00
— שחור-לכן, מדבר ער כי
ת) .בתוכנית: ראיון עם

ד״ר פאדאל מנצור, שהשתתף
באחרונה בוועידה בינלאומית
בארצות־הברית בנושא השי מוש
בעכבישים להדברת מזיקים
בחקלאות. מראיין: ויק-
טור נסיב.

• פול קלור: כעק בו ת
הלאדינו 0.30 שידור
בצבע, מדבר ומזמר עברי
ת ולאדינו) .סירטו של

ס פינ תהאהבה 8.03
מד ב ר
כ צבע, שידור אנגלי ת) .חבר של גופר
(בובי ואן) ואשתו (איילין
ג׳ויס) מציעים לו מישרה כמנהל
מלון חדש באתר־נופש,
והוא נענה להצעה. אלמנה
עשירה (ננסי ווקר) מעלה את
רהיטיה של ספינת־השעשועים,
לאחר שהזמינה מראש מקום
לחמש שנים, והיא מתחילה
לתכנן את חייהם של אנשי
הצוות, ביניהם דייל (אייב וי-
גודה) שהיא מתאהבת בו. ה דייל
איתן בהחלטתו לעזוב
את הים ולהקים לו בית על
היבשה. קוסם מתלמד (רון
פלילו) מחליף את אחיו הקו־סם
הרוצה התחמק מעוזרתו
(מלינדה נאוד) שכוונותיה לג ביו
נעשו רציניות מדי לטע מו.
האח מתאהב בה.

דויד פרלוב, שעליו הוא מס פר
:״יצאנו בעקבות הלאדי נו
כדי לגלות ולתחקר את מה
שנותר מהשפה והתרבות. לג לות
את המוקדים האחרונים
בארץ בהם ניתן למוצאם, לש מוע
מפי הזקנים סיפורים, רומנסות׳
הווי וזכרונות על חיי
הקהילות שהושמדו בימי ה שואה.
בשנת 1492 מגורשים
יהודי ספרד מארצם. הם מת פזרים
באגן הים־התיכון, בעי קר
בארצות תחת השילטון ה עותומני.
השפה שבה הם מדב רים
היא יהודית־ספרדית —
תערובת של ספרדית מימי-
הביניים ומילים עבריות. לש

שמות רבים: לאדינו, יהו דית,
ספרדית, ג׳ודזמו וספניו־לית.
בשפה זו התנהלו חיי
הקהילות הספרדיות ביוון,
טורקיה, בולגריה יוגוסלביה
וארץ־ישראל. בשפה זו הושרו
השירים הידועים בשם רומנ סות,
ובה חוברו תפילות, פיוטים
וסיפורים. עם עליית הנאצים
לשלטון עלה גם הכורת
על תרבות זו שפרחה ל אורך
חופי הים־התיכון. יהודי
סאלוניקי הובלו בטרנספורטים
לפולין ומצאו בה את מותם.
רק שרידים מועטים ניצלו ו הגיעו
ארצה. היום הם מנסים
לשמור ולתעד את שפתם ו תרבותם״.

יבחר מי שד וי ואעדוזשנה

פרידה מהקי ץ

בהשתתפות: מיקי קם, מזי
כוהן, מירי אלוני והסופר זד
אידי יוסל בירשטיין.

( )8.45 אנ שים טובים ב
אמצע
הדרך -צוות כול-
בוטק מביא 4סיפורים אי־

שלישי בסידרה, ג׳יין סימור,
מתחיל בשנת ,1535 כאשר קו דמתה,
אן בולין, אינה מצלי חה
ללדת למלך הנרי את היו רש
המיוחל. הוא מבחין ב־ג׳יין
סימור, נערה ביישנית
ואדוקה, בת למשפחת אצילים,
ומצווה להביאו לחצרו. היא
נאמנה להנרי וגם לאן, אך
מסרבת לכך שבתו של הנרי-
מרי, מנישואיו הראשונים ל־קתרין
מאראגון, תוכרז ממ זרה.
תומס קרומוול מפברק
אישומי בגידה וניאוף נגד בו״
לין, כדי לשחרר את ד.נרי מ נוכחותה.
הנרי אומר לג׳יין
לחשוב על הילדים שיביאו
יחד לעולם, אך היא חרדה
לגורלה של מרי ולגורל הנזירים
והכמרים שגורשו לפי
מיצוותו של הנרי. היא משכ נעת
אותו להחזיר את מרי ל חצרו.
ג׳יין מתעברת, אך חיה
בפחד מתמיד. היא מאמינה
שאן בולין היתה חפה מהאש מות
אשר הועלו נגדה. היא
יולדת להנרי בן חולני, ומתה
זמן קצר אחר כך.

ם שי שי
25. 9
סידרה לילדים :

היידי כתה הרים (3.00
— שידור כ צבע, דיבור
עבדי) .מערכת־היחסים בין
היידי ובין פטר מתהדקים, ב עוד
דאגתו של הסב המוזר
לנכדתו גוברת. היידי מבקרת
בביתו של פטר בלוויית סבה,
הגורם הפתעה לנוכחים.

!• בי דו ר: שעה טוב ה
עם מני פ אר ואורחיו
( — 0.15 שידור כ צבע,

במאי דויד גרינברג.

( )9.30 תוכנית בידור עם
אבי טולידאנו -בהשתת
פות
גילה אלמגור, ישראל
גוריון, משה וילנסקי ועירית
ענבי.

( )10.20 מכיולה: האוה־ובים
האילמים -סרט ה
מוקדש
לסיפורה של השחק־ונית
הנודעת גרטה גרבו.

כ׳ דראש היטנה
( )8.30 אמנות כישראל

— פרק ראשון בסידרת סרטים
על האמנות הישראלית ותול דותיה.

סידרה: שש נשותיו
שד הגרי ה שמיני
( — 10.15 שידור כ צבע,
מדבר אנגלי ת) .הפרק ה

)9.15 סרט טלוויזיה :

נתן יונתן
ערה״ש, שעה 9.15

אבי טוליד אנו
א׳ דראש־השנה, שעה 9.30

קירק דנלאס
ערה״ש, שעה 10.00
שיים־אנושיים של מתנדבים
העושים יומם וליל למען ה זולת.

)9.15 לשיר בעמק

תוכנית שהוקלטה בקיבוץ גבע
עם שרהל׳ה שרון והמשורר
נתן יונתן.

( )10.00 סרט קולנוע -
התאווה לחיים -סירטו

של וינסנט מיינלי על הצייר
וינסנט ואן-גוך, בהשתתפות
קירק דאגלס ואנתוני קויין.

ריימונד ב ר
ב׳ דראשיהשנה, שעה 9.15
קינגס טון — בהשתתפות השחקן
ריימונד בר. הסרט עו סק
בעולם העתונות.

א׳ דראש השנה
( )8.45 חידת ראשי ה ציפורים
— סירטו של ה

*£כל התוכניות כמהלד
ראש־השנה, בולל ההג
ושה, תהיינה בצבע:

מד ב ר ומזמר עב רי ת).
• סרט קולנוע: קפריזה
10.15 שידור
כצבע, מדבר אנגלי ת).

מנסה השחקנית דוריס דיי
להשתלט על סודות תעשיי תיים
ומדיניים. היא מגייסת
לעזרתה גבר שמשנה את זהו תו
בכל פעם. בסרט משתתף
השחקן הבריטי ריצ׳ארד הא ריס.

סירטו
של הבמאי פראנק מש-
אלין, שהוא קומדיית־מתח, בה

שבת

• סרט קולנוע: האנ־גליה
ה רו מנ טי ת (10.00
— שידור בצבע, מדבר
אנגלית) .סירטו של הבמאי
הנודע ג׳וזף לוזי על מערכת
היחסים המוזרה הנרקמת בין
תסריטאי מצליח, אשתו העוברת
תקופת משבר וצעיר גר מני
מיסתורי, שאותו היא
מכירה במקום חופשתה. הס רט
מפגיש את האשה העומ דת
במרכז הסיפור עם שני
גברים המייצגים שתי אלטר נטיבות
לחייה הרומנטיים —
מצד אחד בעלה החוקי שרו אה
בה רעייה לפי המושגים
הישנים, השמרניים והמקוב לים,
ומצד שני הצעיר הגר מני
שהוא התגלמות של ההר פתקן
הרומנטי. גלנדה ג׳קסון,
מייקל קיץ והשחקן הגרמני
הלמוט ברגר. הסרט ייצג את
אנגליה בפסטיבל הסרטים ב־קאן,
בשנת . 1976

לקראת שידור!

26. 9
• סידרה: ידיד לעת
צרה (צ — 6.0שידור
בצבע, מד ב ר אנגלי ת).
בפרק הפשע האחרון מונע ה כלב,
גיבור הסידרה, את הס תבכותו
של אסיר לשעבר ב מעשה
שוד.

• תיעוד: סלמאן אבו
רוקון 6.30 שחור
ע ר כי ת).
מד ב ר
לכן,
סרט על שמורות־הטבע ועל
איש שמורות הטבע, סלמאן
אבו־רוקון.

סידרה: דאלאס

( — 10.00 שידור ב צבע,
מדבר אנגלי ת) .מה?ורה

טילטון ופרינציפל: דאלאס
רזוןגנ \ ר ־וו זררו

ווזדו ר ל

לבייבי ג׳ון — חלק ב׳ מנסה
המישטרה להתחקות אחר עק בותיו
של התינוק וחוטפיו,
^אבל את התעלומה פותרת ה־

\יונ\ל הרכב
איציק דדן,
לרכב, מסביר לנהג הישראלי
•תו, כיצד להיזהר מפני תעלולי כיצד במוסכים וכיצד לבחור בחלפים המתאימים ביותר

וודפיס בדי אחדות
^ ישראלים רכים יש רופא מיש *
פחה ופרקליט משלהם. בדרך־כלל
הם מחפשים גם מוסך קבוע. כיצד בוח רים
בו? קשרים אישיים והמלצות של
ידידים אינם מספיקים.
היעד הראשון הוא לעתים קרובות המוסך
המרכזי מטעם היבואן, מין ״ביג
מאמא״ .אך לאחר כמה ביקורים במכונה
הגדולה, המסורבלת והיקרה הזאת, באות
האכזבות. הטיפול הוא ארוך, ואין כל
יחס אישי ללקוח. במוסדות הגדולים האלה
אין שום אפשרות לתת יחס אישי,
דבר שהישראלי בעל־המכונית זקוק לו
כחלק מן התמורה לכספו.
כך מתחיל הלקוח הממוצע לנדוד עם
מכוניתו ממוסך למוסך, בנסיון להשיג
תיקונים במחירי מציאה. הוא נכנס, כמובן,
למילכוד מושלם דווקא בעניין ה חשוב
לו ביותר — כיסו. בעלי המוסכים
מתייחסים אל הנוודים חללו כאל אוב ייקטים
חד־פעמיים, שגובים מהם מחיר
מלא, ללא זכר להנחה.
בציבור רווחת הדיעה שבענף המוסכים
עושים רווחים קלים מאוד ומופרזים מאוד.
כיצד אפשר שלא ליפול קורבן למפקיעי
מחירים למיניהם ז פשוט מאוד: צריך
לקחת מיבואן הרכב רשימה המצויה אצלו,
של מוסכים המומלצים על־ידו, ול היכנס
רק אליהם.
במוסך כזה, המשתייך לרשת מסויימת
וכפוף לה, יש פיקוח צמוד. היבואן מקפיד
שישמשו שם בחלקי-חילוף מקוריים,
וכדי לוודא זאת, החלקים הם ממוספרים.
היבואן מקפיד שישתמשו במיכשוד מת אים,
הוא נותן הדרכה, ודואג לכך ששמו
הטוב כיבואן לא ייפגע. פגיעה בשמו הטוב
במדור המוסכים עלולה לפגוע במכי רות
הרכב החדש שלו, שכן מי ירצה

משאבות ודה

משאבת הגיס

הימנית היא המשאבה המקורית.־
מחירה 1034 שקלים, וחלה
עליה אחריות מלאה לשלושה חודשים. משמאל — תחליף —

השמאלית בתצלום היא המש אבה
המקורית, שמחירה 490

ווו!7ליח. היוזויוז היא תחליר שמחירו 310 שקלית. ההבדלים הם

קצרים ב־ו־407 התחליף חיי
.שקלים.
מחירו 498
אחריות. שום עליו
המקורי .,ואין
מחיי החלק
למעשה, תחליף עולה לבעל הרכב הרבה יותר מחלק מקורי.

בטיב ובעמידות בפני חום. אחריות ניתנת רק למשאבה המקורית.
בעל רכב שבמכוניתו הוכנס חלק מקורי ולא תחליף, יזכה לטי־פול
חוזר באם יתגלה פגם כלשהו בחלק אשר הותקן במכונית.

לקנות מכונית שידוע שאין לה שירות
טוב?
מוסך טוב מאופיין גם בכך שהוא מע ניק
קשת רחבה ומגוונת של שירותים,
כגון: פחחות, צבע, חשמל ובו ,,שירו תים
הניתנים במוסך עצמו. כאשר נמ צאים
כל השירותים הללו תחת קורת גג
אחת, מקצר הדבר במחצית את משך ״
שהותו של הרכב במוסך.
כאשר חושד הלקוח כי משהו לא הגון
בוצע במכוניתו, הוא יכול להתלונן אצל
היבואן. זה, מצידו, עורך את הבדיקות
הדרושות, וכאשר נמצא שהתלונה מוצ דקת,
מורה היבואן לבעל המוסך לשוב
ולבצע בחינם את התיקון הדרוש על פי
הנחיותיו. כאשר מוצא היבואן כי בעל
מוסך מסויים אינו ישר, הוא מנתק את
המוסך מהרשת שלו•
בעל המוסך מאבד משהו חשוב מאוד .
בשבילו: אמינות. אין מה שימנע ממנו ״
להמשיך ולהשתמש בשלטי הפירסומת ה קודמים,
אך מהחוברת שאותה מפיץ ה יבואן
ייעדר שמו, ועל-פי חוברת זאת
אפשר לבדוק אם אמנם מוסך זה או אחר
הינו מורשה, או לא.
כאשר מוצא לקוח מוסך טוב, מוטב
שידבוק בו. הקביעות מביאה עימה יחם
אישי, הנחות, העדפות והטבות שונות
השמורים ללקוחות ותיקים. כאשר יש ל לקוח
השגות על טיפול במוסך הקבוע,
מוטב שלא לעבור מיד למוסך אחר, אלא
לחזור אל המוסך הקבוע ולצעוק קצת.
תלונות של לקוח קבוע זוכות לתשומת-
לב רבה. איש אינו אוהב לאבד לקוחות

ותיקים, והלקוחות הוותיקים יכולים לי הנות
מתכונה זו של בעלי המוסכים.

נסיעות
״ספיישל״
ך ס כאשר נכנס הלקוח למוסך אמין
וטוב, עליו לנקוט בכמה אמצעי זהירות.
עליו לדאוג לפתיחת כרטיס־עבודה,
שבו יירשמו כמות הדלק במיכל — סגו לה
נגד יונקים למיניהם, ומיספר הקי לומטרים
במד־ו׳מרחק — סגולה נגד נסיעות
״ספיישל״ שלא מן המניין. כמו כן,
ראוי לנקות את המכונית מכל הפץ נייד,
מושך תשומת לב או בעל ערך, כדי למנוע
חיפושים יסודיים מצד אלה, הסבורים
שאין לחסום שור בדישו.
כאשר נרשמים הפרטים הרלוונטיים
בכרטיס־העבודה, מוטב שהלקוח יקפיד
לחתום על נכונותם אישית, ולהחתים גם
את האיש המטפל במכונית, גם כאשר הוא
חברה׳מן ואולי במיוחד כאשר הוא חב־רזדמן
העובד בשיטת ה״סמוך״.
אפשר להאריך את חיי המכונית, אם
מקפידים על כל הוראות היצרן לגבי
אופן תחזוקת המכונית, בלי לעשות ״הנ חות״
והפחתות במיספר הטיפולים המומלץ.
בארץ מקובל אופן הטיפול הבא:
בכל 5,000 קילומטרים מבצעים טיפול
הכולל החלפת שמנים ובדיקה שטחית
של המכונית בנסיעת מיבחן.
בכל 10 אלפים קילומטרים מבצעים
טיפול מקיף יותר, על־פי רשימה המצוייה
בכל מוסך מורשה.

סתמים לראש מנו 11

רה 194 שקלים. המערכת העליונה היא תחליף, ומחירה 210 שקלים.

11 * 1מימין — המצמד המקורי שמחירו 1180 שקלים. מחיר התחליף,

משמאל, הוא 800 שקלים. המצמד המקורי מאפשר החלפת

הילוכים חלקה יותר. בכמה מכוניות שמותקן מצמד תחליפי, קשה להחליפו תאוחד יותר.
ככל שמתרבה מיספר הקילומטרים, נעשה
טיפול זה מקיף ויסודי יותר. טיפול
זה אינו כולל תיקונים, אלא הינו בחז קת
טיפול מונע, שתפקידו לאפשר נסיעה
תקינה ב־ 10 אלפים הקילומטרים הבאים.
חברות המחזיקות ציי־רכב גדולים מצאו
ששיטת הטיפולים המונעים זולה יותר
לתחזוקת הרכב, וכך !נוהגים גם רבים
מהלקוחות הפרטיים שיש ברשותם רכב
חדש.
חלק מבעלי־הרכב אינו מבצע טיפולים
שוטפים, אלא תיקונים לפי הצורך ..מש מעות
הדבר היא שחלק שהתקלקל מוח לף
רק לאחר שנפגם עד־תום, ובדרך-
כלל הצליח לפגום בחלקים הסמוכים לו,
או התלויים בו. כך יוצא שצריך להח ליף
כמה חלקים, ומסתבר שחיסכון ב טיפולים
מונעים מהווה למעשה ביזבוז
לא קטן.
חשבון פשוט מראה שעלותם של תיקונים
נפרדים, מחוץ למיסגרת הטיפולים
השוטפים, גבוהה פי שניים מעלות התי קונים
הללו כשהם מבוצעים בעוד מועד
במיסגרת הטיפול הקבוע, המונע. זאת מ
שים
שצוות שלם עובד על המכונית במרד
כז וביעילות, ויש חיסכון גדול בשעות
עבודה. לדוגמה: בטיפול מונע של בדי־

במיקרה זה לא רק שהמערכת המקורית טובה יותר, היא גם זולה
יותר. .מעט מאוד מן החלקים התחליפייס מוכיחים עצמם כזזסכו־ניים,
בדרך כלל הס מאיכות פחות טובה מהחלק המקורי.

קת בלמים בגלגל האחורי, אפשר להח ליף
באותה ההזדמנות מיסבים, ללא צו רך
בפירוק מיוחד. החלפת אותם מיסבים
בנפרד תעלה כ־ 80 שקלים. יש גם פעו לות
המתבצעות ללא תשלום.
נוסף לטיפולים המונעים, יש שיטה
בדוקה נוספת להארכת חיי המנוע: נסי עה
במהירות שאינה עולה על׳המהירות
המומלצת, בהתאם לכוח־הסוס של המנוע
במכונית. נסיעה מבוקרת כזאת לא תע לה
את המנוע לעבודה בסיבובים (טורים)
גבוהים, שמקצרים את חייו ׳.בשיטת נהי גה
זאת מגיעים גם לחיסכון רב בדלק.
כל מה שצריך הוא להימנע מ־זינוק מהיר
ברמזור, ומתחרויות עם כלי־רכב אחרים.
המהירויות המומלצות*:
מנוע של עד 1,000 סמ״ק — לכל היותר
80 קמ״ש.
מנוע של עד 1,500 סמ״ק — לכל היו תר
100 קמ״ש.
מנוע של עד 2,000 סנדק — לכל היו תר
110 קמ״ש.
מנוע של עד 3,000 סנדק — לכל היו תר
125 קמ״ש.
בעלי־הרכב המבצעים בקביעות את טי פולי
וד 10,000 קילומטרים, כלל אינם צרי כים
את מכוניתם למיבחן הרישוי (הטסט)
השנתי, פרט להכוונת פנסים וגלגלים. את
שתי הפעולות האחרונות כדאי מאוד לע שות
במכון שבו מבצעים את המיבחן
עצמו, ולא במקום אחר, משום שיש הב דלים
שקשה להסבירם בשעוני־הבדיקד,
השונים. לא מעט מבין בעלי הרכב אינם
מכינים אותו כלל למבחן, כשבליבם מפ עמת
התיקווה שיצליחו לעבוד על מישהו,
וגם על מיכשור הבדיקה .
קשה להבין על מה מתבססת תיקווה
זו. ברוב המיקרים נכשלים הנבחנים,
* זו אינה המלצה לנסוע במהירויות
הללו, אלא המלצה שלא לנסוע מהר יותר,
לטנבת המנוע.

כיצד לנהוג במוסך
כאשר נכנס לקוח ישראלי למיסעדה ומאכילים אותו בזבל, הוא משלם
יפה, אומר תודה, ובמיקרה הטוב אינו מופיע שוב במקום. אין שום גוף
שיוכל לאלץ את בעל המיסעדה לבשל כהלכה, או להחזיר ללקוח את כספו.
בענף המוסכים — ככל שאמורים הדברים במוסכים המורשים — פני
הדברים שונים, למרות שלא תמיד הסכומים הנגבים שם גבוהים יותר מהמחיר
שגובות מיסעדות מסויימות• קורה לא אחת שהלקוח הבלתי״מרוצה מבטל שיק,
או שנכנס למוסך אחר, המבצע גם כמה תיקונים שלא בוצעו במוסך הראשון
מטעמי חיסכון.
רבות מהתלונות נגד בעלי־המוסכים, על הפקעת מחירים, נובעות מכך שבעלי־המכונית
הישראלים אינם יודעים מהו משך הזמן שמחייבת כל פעולת תיקון
(ראה טבלה מצורפת) .הישראלי גם אינו יודע כיצד להתלונן כאשר הוא סבור
שהמחיר הופקע, או שהתיקון בוצע שלא כהלכה.
הטיפול המהיר ביותר הוא אצל היבואן, שיעשה הכל כדי לשמור על שמו
הטוב. אפשר לקבל גם טיפול בתלונה באיגוד המוסכים, שם יושבת ועדה מיוחדת
לעניין זה, המורכבת מאנשי האיגוד ומנציגי מישרד־התחבורה. ברוב המיק־רים
טוחנות טחנות הצדק במהירות רבה• אם נמצא שהלקוח צודק, מורים למוסך
לחזור על התיקון חינם, או לפצות את הלקוח בכסף.

מאבדים זמן וכסף, ומבצעים ״רק״ את
התיקונים שעליהם הצביע הבוחן. חלק
הנבחנים שעוברים את המיבחן בהצלחה
הולכים הביתה בתחושה שהמכונית תקי נה.
אך הם מצליחים לעבוד רק על עצמם.

טיפול
ב מו ס ר
טיפול עשרת אלפים — 4—7שעות.
שיפוץ מנוע מלא — 23 שעות.
חצי שיפוץ מנוע — 11 שעות.
ראש מנוע להשחזות — 7שעות.
החלפת מנוע — 8שעות.
שיפוץ תיבת הילוכים לא אוטומטית
— 13 שעות.
החלפת מצמד — 6שעות.
שיפוץ הגה — 4שעות.
כיוון פרונט — 3שעות.
מתלה צד אחד — 4שעות.
פירוק והרכבת מצנן — 2שעות•
החלפת משאבת־מים — 3שעות.
החלפת ספידבנדים ארבעה גלגלים —
3שעות.
שיפוץ מיייד — 3שעות.
שיפוץ משאבה מרכזית — 3שעות.
החלפת בולם זעזועים אחורי —
1שעה.
העובדה שהמכונית עברה מיבחן אין
פירושה שהיא תקינה. המרחק בין מער כת
בלימה תקינה ובין מערכת בלימה
מסוכנת יכול להתבטא במילימטרים ה אחרונים,
הספורים, של סירטי הבלימה.
המילימטרים הללו יספיקו לשעון המדי דה,
אך שבועיים לאחר המיבחן תבגוד
המכונית בנהג.
תחליפים זולים
^ כול לקרות גם שאחת ממשאבות הב לימה
תימצא בשלבי־נז׳ילה מתקדמים
שלא יתגלו בטסט. אם מערכת ההיגוי
מתנהגת בצורה מסוכנת במהירויות גבוהות
בלבד — גם זה עלול שלא להתגלות
בבדיקה במכון. מי שניגש למבחן עם
מכונית בת שלוש שנים ויותר ללא הב־
(המשך געמוד )56

ג וגגל הרכב

לחופשה משגעת במסגרת ״עיסקת הנופש
הטובה ביותר״ או ליום עסקים -ארקיע
מעניקה לטסים לאילת מכונית אווים צמודה
חינם.
בתאום מראש ( 24 שעות לפחות) תחכה לכם
אוטוביאנקי או פיאט 127 בשדה התעופה
באילת -אתם משלמים רק את דמי
הקילומטרג׳ וכיסוי נזק ראשוני .־

עסקים לגופשים
באילת באילת
הזמנת טיסה הלוך ושוב
לאילת -ארקיע מצמידה
לך בחינם מכונית
אווים למשך יום שלם.

מכונית חינם של אווים
ל־ 3ימים ב״עיסקת
הנופש הטובה ביותר״.

עי סקת הנו פשה טו ב ה ביותר...

* ־1497.

ש׳ בלבד
למבוגר(מינימום שני משתתפים) ,כולל:
טיסה הלוך ושוב מת״א או ירושלים,
3ימים ( 2לילות) במלון 3כוכבים
עם ארוחות בוקר כולל כל המיסים,
והמכונית -בחינם.
תוספת כוללת למלון 4כוכבים 160 -שקל.
גופשי א רקיע
שלא ישתתפו במבצע ארקיע-אווים
מוזמנים להצטרף לטיול חינם
לשארם א־שייך מאילת,
באוטובוס ממוזג ובליווי מדריך
צ1§10.111110׳\\נ
5.ז ג 010ק 0

* המכצע אינו כולל רוכשי כרטיסים מחלים, בהנחה,
או כרטיסי תושב.
* אפשרות לטיסה מחיפה בתוספת מחיר.
* אפשרות לרכב גדול יותר כתוספת מחיר.
* כפוף לתקנות השכרת רכב: לנהג מעל גיל 23 וכעל
רשיון בתוקף שגה לפחות.
* מחיר עיסקת הנופש עד 25 לספטמבר.
מספר המכוניות מוגבל
הרשם בהקדם בסניפי ארקיע:
ת״א-נופש 413223-4-5 03 עסקים 4262*2 :
ירושלים 225888 :־02
חיפה 643371 04 נתניה! 23644־.053
ובכל סוכנויות הנסיעות

עם ארקיע מחוף א ל חוף

(המשך מעמוד )54
נד — ,נוטל על עצמו סיכון לא מחושב
גבוה ביותר.
נך קורה שחוק המדינה, המאלץ כל
בעל מכוזית, שגילה יותר משלוש
שנים, להעבירה מיבחן שנתי, אך אינו
מאלץ את בעל המכונית להביא תעודה
המעידה שעברה בדיקה מקיפה לקראת
המיבחן, מחמיץ את יעודו. ידוע גם שאפשר
לשלם 300 שקלים ל״מאכער״ ,שיכול
להעביר במיבחן כל גרוטאה נוסעת, שיש
להשקיע בתיקונה אלפי שקלים. התירוץ
לתופעה זו :״אין כוח אדם״.
כאשר חושב הלקוח פעמיים לפני שהוא
מכניס את מכוניתו למוסך לצורך ביצוע
תיקונים, אחת הסיבות העיקריות לכך
היא מחיר החלפים. אפילו כאשר החל פים
הבטיחותיים הוזלו ב־וס/״סד בערך,
עדיין מהווה מחיר החלפים את המרכיב
העיקרי בחשבון תיקון־הרכב. מחיר החל פים
מהווה 650/0עד ^ס 90 מחשבון זה.
אין פלא, אם כך, שרבים מחפשים במרץ
רב תחליפים זולים לחלקי החילוף המקוריים,
היקרים כל־כך, שמחיריהם מוצמ דים
למחיר מטבע זר.
כך קם ענף חדש: יבוא חלקי חילוף
מקוריים — אך משומשים. בעיקר מדו בר
במנועים שלמים, תיבות הילוכים,
מיתלים, חלקי פח, פנסים וכר. חלקים
אלה מיובאטי בעיקר מאירופה. הם מפורקים
ממכוניות חדשות כימעט, שהושבתו
בעיקבות תאונות. המרכז החדש של חל פים
אלה נמצא ברחוב המסגר וברחוב יצ חק
שדה ובגני התערוכה בתל־אביב. מחי רם
של חלפים מקוריים־משומשים אלה
מגיעים לשליש ממחירם של חלפים חדשים,
ובדרך כלל הם טובים. באשר לקניית
מנועים משומשים — זו כרוכה ב הימור.
מלבד
חלפים מקוריים־משומשים אלה,
קיימים בשוק גם חלקי־חילוף תחליפיים,
חדשים. גם אלה מיובאים, אך הם אינם
מקוריים, ואינם מתוצרת יצרן הרכב.
יבוא חלפים אלה מהווה כחמישית מכלל
יבוא חלפים אלה מהווה כחמישית מכלל
יבואנים הקטנים אינם מחזיקים מיגוון
מלא של חלפים. הם מייבאים רק חלקים
מבוקשים, שצריכתם גדולה ולכן אין צו רך
להחזיקם זמן רב במלאי.
במדינה מנגנון
בץ ׳ הכיסוח
וערה אחת פסקה שהמקום
ישמש כמועדון, ועדה
אחרת פסקה שיוכל 7שמש
במחסן — ובינתיים משמש
האולם כמישכן לעכברים
״אני לא רואה שום סיבה
שבמקום הזה לא יהיה מועדון
חברים.״ אלה היו דבריו של
ראש־עיריית תל־אביב, שלמה להט,
כשביקר עם פמלייתו לפני כחצי
שנה במועדון מינוס־אחד שברחוב
מנדלי פינת בן־יהודה.
יזהר בוכמן, בעל המועדון, נאלץ
לסגרו לפני כשנה, לאחר פעילות
רצופה של 16 חודשים. הוא לא
תיאר לעצמו, שאחרי שנתיים
של התכתבויות והתרוצצויות,
תשבנה שתי ועדות, האחת עירו נית,
והשנייה מחוזית, ובכל אחת
מהן תתקבל החלטהי המנוגדת ל החלטת
רעותה. כתוצאה מכך,
נשאר העניין ללא הכרעה.
בוכמן פתח את מועדונו ב

שינה את החלטתה של חווע-
דה המחוזית• גם בדיון מחודש
בעניין, החליטה ועדה זו לאמץ
את ההחלטה המקורית שלה מבלי
לנמק את החלטתה.
החלטות חכמי חלם הם כאין
וכאפס לעומת החלטת הוועדה ה מחוזית
לתיכנון ובנייה.
כבר שנה עומד האולם עזוב,
מעלה טחב וליכלוך ומשמש מיש-
כן נוח לזוחלים וליונקים מסוגים
שונים, בלב ליבה של העיר הצפו פה
ביותר במדינה.
יזהר בוכמן ממשיך לקוות ש יהיה
מישהו בעירייה שיפתור לו
את הבעייה ויחליט. אם לא יש תנה
דבר, תעמוד לפניו רק אפשרות
אחת: לפנות בעתירה ל-
בג״ץ.
בינתיים כורע בוכמן תחת נטיל
תשלומי הארנונה, שגובה ממנו ה עירייה,
תשלומי טלפון, ביטוח,
ושכר הדירה במקום, שהחוזה לגביו
נחתם לחמש שנים מראש.
בוכמן מוכר על-ידי מישרד ה ביטחון
כנכה־צה״ל, ובתור שכזה
קיבל גם סיוע כספי לפתיחת ה מועדון.
גם זה לא עזר לזרז את

רק עשיר
יקנה גזול
(י* א תמיד החלק התחליפי הוא זול
• מהחלק המקורי. לעתים קרובות מדי
כמעט שאין הפרש במחיר, או שההפרש
זעום. זאת משום שהסוחרים מצמידים את
מחיר החלק התחליפי למחיר החלק ה מקורי,
וכך יוצא, שמי שנהנה ממחירו
הזול של החלק התחליפי באירופה, הוא
הסוחר עצמו ולא הלקוח.
על חלק מקורי מקבלים מהיבואן אח ריות
של שלושה חודשים. כאשר יוצא
חלק תחליפי את החנות, שוב אין איש
אחראי לתקינותו. אורך חייהם של התח ליפים
קצר למדי, בדרך כלל, ביגלל אי כותם
הירודה. כאשר מורכב חלק תח ליפי
במכונית, ולאחר חודש או חודשיים
מתברר שאינו ראוי לשימוש, משלם ה לקוח
פעמיים עבור החלק — ופעמיים
עבור עבודת ההרכבה.
גם המוסכים המורשים אינם נותנים אח ריות
על עבודה שביצעו לפי בקשתו ה מפורשת
של הלקוח, תוך שימוש בחלפים
לא מקוריים. כאשר יש אחריות מטעם
היצרן, עשוי הדבר לחסוך ללקוח מאות
או אלפי שקלים. כאשר חלף מקורי נמ צא
פגום, מחליף היצרן את החלף, ומ שלם
גם את מחיר העבודה.
מעטים מאוד מן החלפים התחליפיים
אכן מוכיחים עצמם כחסכוניים. אלה הם
בדרך כלל צינורות מים, רצועות, מסננים,
מגבים, חלקי פח מסויימים, פנסים,
שמשות, פלטינות, קונדסטורים, סוגים
מסויימים של סתמים ומיסבים. חלקי מפ לט
(אגזוז) מסויימים שהיו יכולים להיות
טובים, עלולים לגרום לדפיקות מיותרות
בשילדה, כיוון שהרכבתם מחייבת איל־תור
ושינויים במיבנה מערכת המפלט.
אילו היו חלקי החילוף התחליפיים באיכות
טובה, יתכן שאפשר היה להשתמש
בהם. אך בדרך כלל נכונה כאן האימרה:
אינך די עשיר מספיק שתוכל להרשות
לעצמך ׳לקנות בזול. איציק דנין 1

כעל־ מועדון פופמן
שמישהו יחליט כבר
דצמבר .1978 המועדון שימש לחו גים
שונים ולריקודים, ושכן באולם
רחב־ידיים באיזור מיסחרי,
שבו׳ לפי החוק, מותר להפעיל
בתי-עסק ובתי־שעשועים מכל ה סוגים.
המרתף, שבו נמצא האולם,
נבנה ב־ •1965 מסתבר שהקבלן
חרג מרישיון הבנייה ב־ 47 מט רים
מרובעים. לכן היה בוכמן
צריך להמציא, נוסף על כל ה אישורים
הרשמיים שדרושים ל פתיחת
עסק, גם אישור להגדלת
האולם ולשימוש במקום הנוסף.
להמצאת אישור זה היה צורך
בדיון של הוועדדדהמקומית לתיב־נון
ובניית ערים. ואומנם, הוועדה
דנה ואישרה את ההגדלה. כמו כן
המליצה הוועדה־המקומית לפני ה וועדה
המחוזית, להגביל את השי מוש
במקום לצרכים שלא יחייבו
פריקה וטעינה, בגלל בעיות חנייה
במקום. הוועדה המקומית התירה
גם, על תנאי, שימוש באולם כמועדון
למשך שנתיים.
חכמי חלם. מה עשתה הוועדה
המחוזית כשבאה לפסוק על גורל
המועדון ו גם היא אישרה את הגדלת
האולם, התעלמה לחלוטין מ המלצות
הוועדה המקומית, ופסקה
שהשימוש באולם יוגבל לאיחסון
בלבד. אך באולם אי אפשר להש תמש
למטרות איחסון ללא חנייה
סבירה במקום.
עירעורו של סגן ראש־העיר,
דויד שיפמן, שהוא יושב ראש
הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה,

ההכרעה בנושא. במיכתב ששלח
למר להט לאחרונה ׳,ביקש בוכמן
שיותר לו לפתוח את המועדון
לזמן־מה, כדי להחזיר את החובות
הכבדים שהצטברו במשך השנה
שבה המועדון היה סגור. תשובה
לא התקבלה•

ה ג לי ל
נ?ח 1מ 1ה בד 0ן ן־^ה 1מווד 1ה
במושבה הצפונית מנהל
תושב המקום קרב על
אדץ־ישראל היפה
ביסוד־המעלה התייחסו לסיב-
סוך־הקרקעות שבין שני תושבי-
המקום בשיוויון־נפש, אך היה
משהו יוצא־דופן בקרב זה על
אדמודהמריבה.
לפני כחמש שנים קנה אורי
פלץ, אדריכל גנים מרמת־השרון,
שני צדדים של בית־משותף במו שבה.
הבית מהווה שתי יחידות
של מישקי־עזר, בגודל של חמי שה
דונם. אורי ואשתו, ליסה, או צרת
מוסיאונים, החליטו לשנות
את אורח חייהם ולהקים משק ש יעובד
על־ידם בלבד — ללא עוב דים
שכירים. אורי עובד כפועל-
יומי ביישוב, בעבודות שונות,
משום שהמשק עדיין לא מניב את
הרווחים המיוחלים.
(המשך בעמוד )64

הקרע נין שני א מוגני הצמרת, שלמה צח וחיים שלף,
מעמיד במה מטובי האמנים בארץ לפני השאלה: עם מ׳ ללכת?
ך* שמועה עברה כסופה במוקדי ה י
י בוהמה התל-אביבית: צמד האמר גנים
שלמה צח וחיים שלף, בעלי מישרד
האמרגנות המצליח או-רות, נפרדים.
סיכסוך התגלע בין השניים, המשיכו
השמועות לטעון. אמני״המישרד נדהמים.
השותף הראשון בצמד, שלמה צח, מכ חיש
את כל העניין :״זוהי רכילות
מרושעת !״
לעומתו טוען חיים שלף :״האמת היא
שהיו דיבורים על זה• אחרי 10 שנים של
שותפות אתה עובר רוטינה מסויימת,
אתה יוצא לעולם הגדול, דואה שיטות-
עבודה אחדות וחרישות. גם אצלנו בארץ
דברים השתנו, כך שלכל אחד יש

מהבמה אחרי 14 הופעות בלבד. גם אז
פרחו שמועות כאילו עומדת הגברת פוקס
להגיש תביעה כספית נגד אמרגניה.
לאחר שזכו פעמיים ברציפות בתחרות
הארוויזיון, ניסו האמרגנים לעשות זאת
בשלישית, אולם להקת חלב ודבש בהרכבה
החדש, לא הצליחה לזכות בתחרות קדם-
הארוויזיון, והסתפקה במקום הרביעי בל בד.
התעוררה
גם מחלוקת על השאלה מי
יסע לתחרות זוכי הארוויזיון ב־ 25 השנים
האחרונות, שהתקיימה באוסלו שבנורווגיה.
גלי עטרי רצתה לנסוע בטענה שהיא ש הביאה
לזכייתו של השיר. אולם שלמה צח
טען :״גלי תיסע על גווייתי המתה.״ לב־

שני השותפים מתחמקים ממתן תשובה
ישירה לשאלה מי יזם את הפירוד. אומר
חיים שלף :״הצלחתי לשכנע את שלמה
צח, שעם הזמן כל אחד מאיתנו יתן לעצמו
ביטוי יתר בתחומי העבודה, לכל אחד
תהיינה יותר סמכויות בעבודה, וצורת ה עבודה
בינינו תהיה שונה ממה שהיתר,
עד היום.״ גם שלמה צח עונה בצורה
דיפלומטית ומתחמקת :״נניח שכל זה
אמת ואחד הצדדים ירצה לפרוש למיקצוע
אחר, אבל מישרד אורות ימשיך להתקיים
לנצח .״פירוד ביני ובין חיים לא יזיק
ולא יהווה אסון לאף אחד.״
בעוד שני האמרגנים מתחמקים מן
השאלות, יודעים אמני המישרד את

מתרחש בשטח. כן, אני חושב שהפרידה
תתרחש בקרוב.״
לאד, לופטין, מלהקת חלב ודבש :
״שמעתי שמועות חולפות באוויר ואני
האמת היא שהעניין לא כל כך מעסיק
אותי. מה שמעניין אותי זה להמשיך לשיר.
בכל אופן, אם אכן יתרחש הפירוד הקרוב,
אנחנו נשאר עם שלמה צח.
ראובן גבירץ, מחלב ודבש אומר אף
הוא :״אם השמועות כל כך עקשניות,
יש דברים בגו• אני מאמין שיש פירוד,
אני מחכה שיודיעו לי על כך רישמית.״
חברם ללהקה, יהודה תמיר:
״אני יודע שהולכת להיות הפרדת כוחות.
בלהקה דיברו על כך — ומכאן שמעתי את

הדיעות שלו, כל אחד מושך לכיוון אחר
בדרך אחרת. יש בינינו חילוקי־דיעות.
בינתיים אין פירוד.״

סוף ניצח שלמה צח ולהקת חלב ודבש
נסעה בהרכב החדש עם הזמרת לאה לו־פטיו•
השותפות
בין שלמה צח וחיים שלף
החלד, לפני עשר שנים. שלמה צח
היה אמרגן מתחיל, שטיפל בעיקר באשתו
דאז, הזמרת חנה צודגת, היא אילנית.
חיים שלף היה אקורדיוניסט צעיר, שניגן
בלהקות לריקודי עמים, והחליט להשקיע
כסף במישרד אמרגנות. הוא בחר בשלמה
צח כשותפו. מישרד אורות הפך תוך זמן
קצר לאחד ממישרדי האמרגנות המצליחים
ביותר בארץ, כשעובדים בו מיטב כוחות
הזמר והבידור הישראליים, כמו אילנית,
טוביה צפיר, ספי ריבלין וחלב ודבש. ה־מישרד
הפיק הצגות גדולות, שזכו להצלחה
רבה, ביניהן: אדם וחבל, ערוץ 2ואגדות
האחים גרימברג.

האמת, והם שיצטרכו להחליט בעתיד עם
מי ללכת: עם שלמה או עם חיים 1

הדברים. אם זה יקרה — זה רק יכול
להועיל — כי התחדשות היא דבר מצויץ.״
סביון צבר הוא אמרגן צעיר, שהתחיל
לעבוד במישרד אורות ב־ , 1977 בהיותו בן
.15 עד מהרה הפך הנער הצעיר למנהל
ההפקות של המישרד, כשהוא מרכז בידיו
סמכויות נרחבות וטיפול בכספי המישרד.
סביון מהווה היום נושא מיקוח רציני בין
שני האמרגנים, כשכל אחד מציע לו הצעות
ומנסה למשוך אותו אל צידו• האמת היא,
שחיים שלף היה זה שהביא את סביון ל אורות.
שלמה צח לא האמין בו, אולם עד
מהרה נוכח בטעותו והפך אותו לאחד
מעמודי התווך במישרד.
סביון נמצא כרגע במצב לא נעים במ יוחד
:״אני יודע על הפירוד הצפוי. האמת
היא שנקלעתי למצב קשה. אני מקבל הצ עות
משני הצדדים. בשבילי היה עדיף
אילו המצב היה נשאר כמו שהוא, כי כך
אני שולט על יותר דברים. לא החלטתי
עדיין עם מי ללכת, אלך עם מי שיציע לי
את ההצעה הכספית הגבוהה ביותר. אם
לא, אסע לחוץ־לארץ.״ צביקה. שלו |
צרות צרורות
י* שנה האחרונה נדמה שעבר חתול
שחור במישרד אורות. הצרות התחילו
כשהזמרת גלי עטרי הגישה תביעה נגד
המישרד, בטענה שרומתה בענייני כספים.
המישרד הגיש תביעה נגדית נגד גלי,
המתבררת בימים אלה בבתי־המישפט.
תביעה מישפטית נוספת הוגשה על־ידי
אורות נגד המערך על השימוש בשיר יחד
בביצוע חלב ודבש בשידורי התעמולה ל בחירות.

בתחום האמנותי לא הלך להם כל־כך.
המישרד החליט להמר על הפופולריות
הגואה של מרים פוקס, הלא היא הגברת
צ׳יבוטרו, והפיק הצגה בכיכובה. אולם,
מסתבר שהקהל לא התלהב, וההצגה ירדה

אילנית
״אני הולכת כמובן עם שלמה !״

ק*ר חשמלי במישרד
האורות

--צ׳בצאו בחו״לן
^ יה זה שלמה צח שהיה אחראי על
י י בחירת החומר, השירים, התלבושות
וההעמדה על הבמה, של השירים שזכו ב־ארוויזיון,
צח הוא אמרגן שידוע בחריצותו
ובכושרו המעולה להחדיר את אמניו ל אמצעי
התיקשורת, ובהתמצאותו הרבה ב־עיסקי
השעשועים. אולם דומה שמה שטוב
בארץ, אינו מספיק לחוץ־לארץ. הוא הח מיץ
את הצלחת אמניו זוכי הארוויזיון, ו לא
הצליח לפתוח להם שווקים בחוץ־לארץ.
לא במעט היו אשמים בכישלון זה ה־אמנים
עצמם, כמו גלי עטרי, שרצתה להו פיע
כסולנית, כאשר בחוץ־לארץ הביקוש
היה דווקא ללהקות.
בכל התקופה ההיא היה שלמה צח ה אחראי
על הצד האמנותי של המישרד וגם
שימש כדוברו, בעוד שחיים שלף היה
בעיקר האחראי על ה״חלטורות״ בארץ
והכספים. שני האמרגנים עבדו, לדבריהם,
ללא חוזה כתוב. זוהי טענה מתמיהה, ב עיקר
לאור העובדה שהמישרד גילגל כס פים
רבים, בעיקר אחרי זכיית השיר
הללויה באירווויזיון.
לאור הכישלונות שנחל, החליט שלמה
צח שהגיע הזמן להתבסס יותר בחוץ־
לארץ, כדי למנוע כישלונות בעתיד. לעו מתו
טען שותפו, שצריך לבסס את.העבו דה
יותר ויותר בארץ.

עם מ>
ילכו י
^ זמרת הוותיקה ביותר במישרד
אילנית :״שלמה הכין אותי. אני
יודעת שהם עומדים להיפרד. שלמה רוצה
הצלחות בחוץ־לארץ, וחיים רוצה הצל חות
בארץ. ההכחשה של שלמה היא דבר
חדש בשבילי. אם הם יפרדו, אני הולכת
כמובן עם שלמה צח, שטיפל בי מאז ו מתמיד.
חיים שלף היה מטפל לי בחשבונות
הכספים, עד שעניינים אלה עברו לטיפולו
של הגורם השלישי במישרד, סביון צבר.״
ספי ריבלין, כוכב הליכוד וההצגה אגדות
האחים גרינזבדג :
״שמעתי שמועות חולפות באוויר ואני
מתאר לעצמי שיש כאן משהו, אחרת לא
היו שמועות. אני עצמי גיששתי בין שניהם
ומתאר לעצמי שיש דברים בגו ומשהו

אמרגן סכיון צכר וגלי עטרי
. .ו מ לו ווזי לוו עו ־ מחזה ז ״

גברים ונשים מגיבים עד מאמוה הבוובוקסיב שד האשה
האוסטרלית, הטוענת ני דק גירוי הדגדגן מביא אשה רירי אורגזמה
ו/יסתורי האורגזמה הנשית
יך ץ כתר שקשרו

לדגדגן יהרוס את

י חיי המין שלי.״
״אמת, נכון שאני מתגרה ממגע בדגדגן,
אבל אני רואה את המגע בו כחלק
זעיר מתהליך הגירוי. אני מתגרה במידה
שווה כשגבר מוצץ את שדי בצורה הנכונה.
מדוע לא עשו מחקר על הטיפול
הנאות בשדיים?״
״בעת האחרונה גיליתי שרוב הגברים
עימם אני נמצאת במיטה, מקדישים תשומת
לב רבה לדגדגן שלי. כמובן שהדבר
בא על חשבון הזנחתם של אברים אחרים
בגופי. כשאני מבקשת לסיים ומתחילה
להניע את גופי בעצבנות, על מנת להת חמק
מקצה הלשון שנוחת בדיוק על
דגדגני, שואל אותי הגבר: מדוע את
מתחמקת? קראתי בעיתון שהמקום המרגש
ביותר בגוף האשה הוא הדגדגן !״
לא אישה ערכה רשימה תלונות זו.
זהו גבר, שעקב אחר הסידרה, ולבסוף
החליט שגם הוא חייב לתרום לה את
חלקו.
בחודש יוני השנה הוא רואיין בתוכנית
הטלוויזיה שעה טובה. עיני כל המדינה
הופנו אל המירקע באותו יום שישי,
שבו גונבה השמועה שקסאווירה הולנדר,
ששהתה אז בארץ והשתתפה בכנס הסב־סולוגיים
הבין־לאומי שנערך בירושלים,
עמדה להופיע בתוכנית זו. ברגע האחרון,
נמנע ממנה הדבר, ובחור ישראלי נקרא
לבוא מיד להופיע להקלטת התוכנית.
היה זה צבי צוויגנברג, שכתב ספר
וריסו המאמר שפורסם כגיליון ״העולם הזה 2288 לפני 12 שבועות,
תהת הכותרת ״מיסתורי האורגזמה הנשית״ ,עורר, כמצופה, תגובות
חריפות כיותר של הזדהות ותדהמה.
לא רק לגבי נשים רכות היווה המאמר גילוי ששינה את תפיסתן
לגבי מקומן כיחסי־המין, אלא גם בעיני גברים רבים, כני בל הגילים,
היו כמאמר גילויים מדהימים.
גילה רזין, כתבת ״העולם הזה״ לענייני רפואה, שגכתה כחודשים
האחרונים עדויות ותגובות של נשים וגברים על אותו מאמר, ממשיכה
כפך כעמודים אלה.

על הזיות־המין של גברים ונשים בישראל
הדימיון שמאחורי המציאות, ובימים אלה
הוא פירסם ספר מדע בידיוני בשם תיק
פחד. כעת הוא עסוק בכתיבת ספר נוסף
שיקרא כיצד ליהנות ממין ללא רגשות
אשם.
התגובות למאמרה של האשה האוסטר לית,
שהתפרסמו בהעולס הזה, עוררו
בצבי סקרנות שהובילה אותו לשאול
ולהקשיב לתגובותיהם של נשים וגברים,

שבהם פגש לאחרונה. הוא החליט לשתף
את קוראי הסידרה בתגובות שליקט מ פיהם

״אני נאלצת להסביר לכל גבר מחדש,
שעודף גירוי גורם להרגשת עינוי. רוב
הגברים אינם יודעים מתי הרגע הנכון
לעזוב את הדגדגן ולהתייחם גם לאברים
אחרים.״
״אחד הדברים שעוררו את חמתי היה
אותו הגבר שנהג ללקק את ערוותי בצורה

המהנה ביותר. הוא נהג לדחוף את לשונו,
היה פוער את שפתי הנרתיק באצבעותיו
ומגרה אותי עד שיגעון. בפעם האחרונה
כשהייתי איתו, הוא זנח את כל המש חקים
המהנים •ועסק כל העת רק בדגדגן
שלי. כשהערתי לו על כך אמר: חשבתי
שתעדיפי טיפול בילתי פוסק בדגדגן.
הרי קראתי שזה האיבר החשוב ביותר
בגוף האישה. אני חפץ לגרום לך תענוג.
״הסברתי לו שאהבתי יותר את מעשיו
הקודמים. היתה זו הפעם הראשונה שהת לוננתי
באוזניו. אחרי שעה קלה הוא הלך
ולא שב יותר.״

מסביר צבי צוויגנברג :
למה הדבר דומה? למלך שהיה לו הכל,
ונפשו חפצה לפתע בארמון חדש. מאחר
ואין מערערים על תשוקותיהם של מל כים,
נגבה הכסף מהעם ונבחר האד ריכל
שעסק שלוש שנים בבניית הארמון.
היצירה שהוציא מתחת ידיו היתה שכיית
חמדה שאין משל לה.
ביום המיועד, בא המלך עם פמלייתו
כדי להתבונן בארמון המפעים ביופיו,
והנה כיסתה עננה את פני המלך. חשב
המלך ואמר: איני יכול לדור בארמון

מדוע? תמהו משרתיו ויועציו. אמר
להם: ארמון זה יפה מדי. האנשים יאמ רו:
אכן, במקום מופלא דר המלך.
במקום להתיירא ולכבד את המלך יהיו
כולם מלאי הערצה ליכולתו של האדריכל
בעל הכישרון.
הירסו ארמון זה, אמר המלך, בנו לי
משכן כזה שהאנשים יבחינו בי ובתים-
ארתי, ולא בתיפארת קירותי.
הבאתי משל זה מפני שהדגדגן רומם
והועלה לדרגה כל-כך גבוהה, עד שניש־כחו
כל השאר. המלך והמלכה הועמדו
בצל, ואסכולת הדגדגן, בעלותיו (הנשים)
ומעריציו שולטים בכיפה.
קירותיו של הארמון היפה שניבנה
בשביל המלך הרי הוא נימשל לדגדגן.
אני מוכן לצאת מעולם אגדות המלכים
וארמונותיהם, ולהתייחם לאגדות הדגדגן.
משום שאני גבר, וסובל מחסרונה של
פיסת הבשר רוויית עצבי התענוג, אני
נוקט בגישה זהירה בבואי להתייחס לת חום,
שהתנסותי בו היא חיצונית בלבד.
ביקרתי׳ לאחרונה במספר מסיבות, וכר גיל,
אחרי שמיצינו את כל הנושאים
שעליהם משוחחים במסיבה, התחלנו לשו־

חח גם על סכם. גיליתי דבר מוזר.
רוב הגברים שנכחו בחדר שוחחו אודות
הדגדגן של האישה !
משום מה, אני חש, נראה לגברים
שהם גילו את דרך הקסם. הנה, מהיום
הם יודעים כיצד ליהנות אשה במיטתם.
אם בכל שאר הדרכים נכשלים, הרי
תמיד קיים עדיין הדגדגן .״אין כוח
בעולם שימנע ממך לגמור, אם אטפל
לך בדגדגן כפי שצריך ! אמר גברבר
שחצן אחד, שתמיד נמנעתי ממגע מיני
איתו,״ סיפרה לי ידידה שנכחה במסיבה.
היא החליטה הפעם לנסות, וסיפרה
לי אחר־כך :״הוא פסח על כל ההקדמות
והחל מיד לטפל לי בדגדגן. הוא השתמש
בלשונו ובאצבעותיו, בדיוק כפי
שקרא בהעולם הזה. התקררתי לחלוטין.
הליקוקים הביאו אותי לדרגת גירוי, אבל
נותרתי ללא אורגזמה. זו היתד, נפילה.״
אמרה לי אחרת :״הייתי מעדיפה ש גברים
ישארו בבורותם בכל מה שנוגע
לגוף האשה. נעים לי להיזכר שכל גבר
חדש היה מנסה את כל הדרכים שידועות לו
כדי לענג אותי. הוא היה מחפש את מוקדי
הגירוי שבגופי ומפעיל עליהם את כל
מירצו. חלק עיקרי מהחוויה היתה לתת
לגבר החדש לגלות אותי באיטיות. הייתי
שוכבת לידו בשקט, נותנת לו להשתכר
ממראה גופי, ורומזת מה הם הדברים
המענגים אותי בתנועת גופי או באנקות
תענוג חרישיות.
״נדהמת לגלות היום שהגברים למדו
שיטה אחרת. במקום לטפל בכל גופי
ולהעניק לי מזמנם, הם פונים ישירות
לדגדגן שלי ! הסיבה לכך ברורה —
הגברים היו תמיד נצלנים. הם מעניקים
לאשה את כל הטיפול הארוך והמתמשך
רק כדי למצוא חן בעיניה. זה מה שיגרום
לה לרצות בהם שנית.
״או־קי. כעת יש להם דרך קלה. הם
בטוחים שטיפול בדגדגן יטרף כל אשה,
והם מזניחים את כל שאר האברים.
התלוננה לפני ידידה נוספת :״לאח רונה
גומר בן־הזוג שלי מהר הרבה יותר.
נהגנו תמיד להשתעשע במישחקי אהבה,
וכשהיה חש שאני נמצאת בדרגת ריגוש
גבוהה, היינו מתאחדים וגומרים ביחד.
״היום, אחרי שקרא כל מה שנאמר על
הדגדגן, הוא נוקט בשיטה חדשה, הוא
בא אלי כשאני עדיין לא מגורה. אחרי
שהוא גומר הוא גוחן בין רגלי וניגש
ישר אל הדגדגן שלי. הוא משוכנע שכך
אגיע במהירות לשיא.
״אני לא אוהבת זאת. אהבתי את
מישחקי האהבה הממושכים, שרק בסופם
היתה החדירה. כשאני מעירה לו על־כך,
הוא אומר :״אז מה? העיקר שתגמרי
כשאטפל לך בדגדגן׳.״
ידידה נוספת טענה שהגברים מקדישים
תשומודלב רבה מדי לאורגזמה של ה אשד
.,כעת כשמצאו דרך חדשה ונוחה
להביא אשה לאורגזמה מהירה, הם מזל זלים
בכל השאר .״העדפתי את התקופה
שבה היה הגבר שואל אותי: מה את
אוהבת שאעשה לך? כעת הם יודעים!
הם משוכנעים שיצליחו להביא אותי ל אורגזמה
בעזרת גירוי שם. הם כבר
אינם טורחים לשאול שאלות. כל ממזר
מלך! הם בטוחים שמפתח הקסם לאור-
גזמת האשד, נתון בידם.
צבי מודה — היו נשים שבירכו על
כך שהגברים יודעים שיש להם מכשיר
לגמירה מזורזת, אבל רוב הנשים טענו
שקיים חוסר פרופורציה ביחס הגברים
לאבר של האשת. על כן, אם כבר מדרי כים
את הגבר בקשר אליו, אסור לנו
לזנוח הדרכה לשאר חלקי הגוף. הנשים
אמרו: הרי המישגל בנוי כך שבזמן
החדירה נוצר מגע עם הדגדגן. די בתנועת
הפין פנימה והחוצה כדי לגרום
לרטט של הערווה בצורה שתפעיל לחץ
עקיף על הדגדגן.
אני מברך על סידרת הכתבות המעולה
על מסתורי האורגזמה הנשית. לדעתי יש
להמשיך בסידרד, זו ולהתייחם לכל שאר
האספקטים של המין.
הפסקת הסידרה במקום זה, לאחר מיצוי
עניין הדגדגן, עלולה לגרום למחשבה
מוטעית שהוא, ואך ורק הוא, הינו החלק
החשוב ביותר בגופה של אשה.
האמת היא שהאורגזמה של האשד,
הכניסה אותנו, הגברים, לתיסכול מפחיד.
התדמית של הגבר שלא מצליח לספק
אישה, הפכה להיות לנטל כבד על כתפו
של הרווק המבלה. כך גם על כתפו של
הנשוי ד,שיגרתי.
מד, בעצם דורשות הנשים? הדבר ניראה
כאילו כל מישגל שגורם תענוג מותנה
בשאלה: תהיה לד, אורגזמה בסוף,
או לא?
שעתיים שלוש של התענגות משותפת
בין גבר ואשה יכולים להתפרק בבועה

ברגע שהאשה, בשל סיבה כלשהי, לא
הצליחה להגיע לשיא. המתח הזד״ החשש
שאולי היא לא תיגמור, יוצר מצב בלתי
נסבל.
הרי לימדו אותנו, הגברים, שאשה יכולה
תמיד לגמור, ושהכל תלוי רק בגבר.
מדי פעם אני שומע גבר שאומר: אצלי
היא גמרה כמו טיל. ואנחנו, הגברים,
שואלים בפליאה, מה עשה ההוא שאני
לא עשיתי?
לעיתים מחזיק הגבר מעמד זמן רב,
והאשה עדיין אינה מגיעה לאורגזמה.
היא מבקשת ממנו לדחוף בתנועות מהי רות
יותר, עד שאין הוא מחזיק מעמד —
השרירים נרפים והזרע פורץ החוצה מבלי
אפשרות לעצור אותו.
הגבר עייף אחרי כל ניסיונותיו להביא
את אשת חיקו לשיא. אבל הוא חייב,
על־פי בקשתה, או בגלל מצפונו, לעזור
לה להגיע לשיא שלה.
הוא עושה זאת בחוסר חשק, וזיכרון
מר נותר צמוחו. זיכרון המקרר אותו
לפני התחלת המישגל הבא. לעיתים קרו בות
אין הנשים מספרות לגבר מה הן
מעדיפות. המצב חמור בעיקר בעת ה־מישגל
הראשון. האשד, מצפה שהגבר
יהיה אשף סכס, שהוא יבין היטב את
כל מבוקשה. הבושה, או חוסר הרצון
לשוחח על־כך בעת המישגל, גורמים
עינוי לשני בני־הזוג.
מדוע אף פעם לא שומעים אשה שאו
צריך
להיות טוב במיטה, ונתייחס לכך
שעל האשד, להיות טובה.
גם הגברים היו רוצים שנשים תעשינה
להם דברים מסויימים בעת המישגל, אולם
ברוב המקרים אין הם יכולים להשיג
זאת. מלבד אצל זונה, או אצל מאהבת,
דבר שאינו נמשך זמן רב כי בסופו של
דבר גם היא נדבקת בתיסמונת האשה
הקבועה.
רק הנשים זכו לאחרונה בפירוט מלא
של סודות גופן בפורום ציבורי, בעוד
שהגברים נרתעו מכך, אולי, כדי שלא
לפגוע בדמות המאהב הגדול. כל סיבה
שהיא אינה משנה את העובדה, שהנשים
אינן מכירות את גוף הגבר במלואו !
רוב הנשים משוכנעות שמרכז תענו גותיו
של הגבר נמא באבר־המין שלו.
בני־הזוג מסירים את ביגדיהם, ואז האשה
לופתת בידה את אברו של הגבר. היא
מחזיקה בו זמן קצר, ואז מעבירה אך־
כף ידה לאורכו, ובזאת, כך היא חושבת,
יצאה ידי חובתה. היא מרפה ממנו וממ תינה
להמשך הפעולה מצידו.
נשים כלל לא יודעות שראשו של הפין
רגיש בדיוק כמו דגדגן האשת. טיפול
ממושך מדי, חזק מדי, או לוחץ מדי,
גורם לגירוי חזק ובלתי נסבל.
מגע שיניים חדות למשל, בצידיד,
של כותרת אבר־המין, שבולטת לצדדים,
הוא החווייה המפחידה ביותר. רוב הגב
סופר
צכי צוויגנכרג
גם הגברים רוצים ״גוך טייס״
מרת: נתתי לו גוד טיים. גרמתי לו
לצעוק מרוב תענוג? הרי כך ניחן לש מוע
בסיפורי הגברים — איך שהיא צווחה
אצלי!
נשים יאמרו: הוא היה נהדר. שיגע
אותי, הטריף את דעתו, נתן לי גוד טיים
אמיתי. מה שהוא יודע לעשות! הנשים
עצמן יצרו תחושה שהגברים הם שמענגים
אותן. כאילו הן הכינור, והגבר הוא הפורט
עליו, לטוב או רע.
גם גברים רוצים גוד טיים
הבה נעזוב לרגע את ההנחה שהגבר

רים מעדיפים שר,אשד, תחזיק אותו בפיה,
מבלי להניע את ראשה או שפתיה סביבו.
בקשתם היא: העבירי רק את לשונך,
בתנועות איטיות, סביב כותרתו.
העדפתם של רוב הגברים היא שהאשד,
תינוק את ראש האבר במציצה. רק בסי פורי
הפורנו מתוארות נשים שדוחפות
את אבר־המין עד לגרונן. אשד, כזו פשוט
מסתכנת בכך שהמגע במעמקי גרונה
יגרום לה להקאה.
נשים דעו לכן — גברים גומרים
בכל מיקרה. זה המנגנון המיני של הגבר.

אם מישהו שופך את זידעו, אין הדבר
אומר שהוא נהנה עד כדי טירוף חושים.
שאלו את הגברים שלכן כיצד הם מעדיפים.
התשובות שתקבלו יפתיעו אתכן.
גופו של גבר הוא מערכת מורכבת
בדיוק כגופה של אשה. לעיתים קרובות
אומר הגבר: היא היתר, חתיכה. אבל
מה? שכבה כמו בול עץ. גם גברים
אוהבים שיטפלו בהם.
נשים רבות מתביישות למזמז גבר,
ואני משתמש בכוונה במילה למזמז, ולא
במילה לחוש, את גוף הגבר. הן חושבות
שמגעים מיותרים בגוף הגבר עושות
אותן למופקרות, נועזות, כאלה שלא כדאי
להינשא להן, או השד יודע מה.
אין זה כך.
גבר יברח מאשר, ששכבה כמו בול עץ
או אחת שטרחה כל הזמן לכוון את
אברו לדגדגן שלה. אבל הוא לא יברח
מזו שהעניקה לו תענוג בל ישכח.
•אני לא טוען שעל האשד, לענג כל
הזמן את הגבר. צריך להיות שיתוף
פעולה בעניין הזה. נשים רבות אמרו לי
שאם הן צריכות לטפל בגבר בזמן ה־מישגל,
אז הן מאבדות את הריכוז ואינן
מסוגלות לגמור. בסדר. אפשר להגיע
להסכם.
ההעדפה היא שהגבר יטפל הראשון
באשה על-פי רצונה, מפני שהאשה מסו גלת
לגמור יותר פעמים מהגבר.
כשד,אשד, מגיעה לאורגזמה, בפעם ה ראשונה,
בדרך שניראית לה, מגיע תורו
של הגבר להתענג.
עכשיו לעניין הקולות.
נשים רבות הודיעו בכתבות על האור גזמה
של האשד״ שאין כל צורך בקולות
רמים. ושבסך־הכל הצעקות או האנחות
שמשמיעה האשד, הם העמדת פנים.
מה קרה לכן, השתגעתן?
כיצד אתן רוצות שגבר ידע שאתן
נהנות אם לא תגידו לו?
בסדר. אין צורך בצווחות. אבל לפחות
תלחשו לנו שאתן נהנות, שאתן רוצות
שנמשיך הלאה, או שנמשיך לגעת במקום
זה או אחר.
קולות וצלילים הם אמצעי־תיקשורת
יעיל ביותר בזמן מישגל. בלעדיהם אין
קומוניקציה, ולעיתים אין תענוג.
לארי גרין, איש וירג׳יניה, אמר בראיון
לכתבה בסידרה זו :״זהו ההבדל בין
אוננות ובץ יחסי־מין עם בת־זוג. באו ננות
עבודת־היד מהנה, אבל לא כרוכה
בהנאה נפשית.״
זאת היא דיעה מוטעית, והיא נובעת
לדעתי מבורות. במחקרים שערכתי מצאתי
שפעמים רבות קיימת הנאה נפשית רבה
באוננות. בעיקר אם ד,מאתנן(גבר או אשה)
שלמים עם המעשה שהם עושים. הם
מעדיפים, מסיבה כלשהי, אוננות תוך כדי
הזיה, על פני מגע־מיני עם בת או בן-
זוג.
אפשר לומר שההנאה מאוננות תלויה
באופיו של המאונן. אם לא נישטף מוחו
בצעירותו, והוא אינו תופס אוננות כמע שה
שלילי, אין הוא מוכיח עצמו לאחר
מעשה על פעולה בלתי טיבעית, כביכול.
י אודטה דנין אמרה בסידרה זו :״אני
שומעת את כל אותן הפמיניסטיות ששופ כות
קיתונות של רותחין על הגברים
הבלתי־רגישים, שבגלל חוסר רגישותם
לנשים, אין לנשים אורגזמה — ואני
מתרגזת באמת. הם רגישים, שבירים
וחרדים, וכל קשת הרגשות הנלוות! אבל
הנשים בחייהם נותנות להם נעליים של
קשוח, והם חייבים לנעול אותן. איזה
אידיוטיזם צרוף!״
אם כל הנשים היו חושבות כמוה היה
עולמנו מקום טוב יותר לחיות בו. תנו
לגבר שלכן להיות קשוח מחוץ לבית,
במילחמתו היום־יומית להשגת מעמד והט בות
כלכליות. בבית, גם הוא חפץ לעי תים
להיות חלש, זה שמלטפים אותו,
מטפלים בו, ומטפחים אותו.
תדמית הקשוח, שמטיל אותך ביד חזקה
.על המיטה ובועל אותך, אינה מתאימה
לכל עת. גם לגברים יש מצבי־רוח. אם
אם הם לא יפרקו מתח בבית הם יעשו
זאת אצל המאהבת, ששעותיה בידה להח ליק
על שערותיו, ללטף ולנשק את גופו
אבר אחר אבר.
זה קורה אם את עושה את הטעות
האנושית, ואומרת לו: כמד, אתה חזק,
בוא תעשה לי את זה! תחת לומר לו
כמה שהוא זקוק להגנה. עלייך לכבוש
את גופו באיטיות, ולהעניק לו את שעת
התענוג והפאסיביות שלו, שלה הוא מצ פה
מאז שחר האנושות.
.עד כאן נאום הגבר צוויגנברג.

מיסתורי ה או רגז מ ה הנ שי ת
(המשך מעמוד )59
הי נשים נשים, העולם אינו שלכן,
כך הרי ניתן להבין גם מדבריו של
גבר, מומחה לדבריו, שכתב ססריח ושוחח
עם נשים.
הוא ליקט אוסף מרשים של ידידות

(עשר במיספר!) שלתגובת כולן יש מכנה
משותף — תלונות נגד מתלהבי הדגדגן.
מעניין, מדוע לא הגיעו למדור מיכתבי
נשים שיש להן השגות דומות? מדוע
ידידותיו מעדיפות להגיב דווקא מגרונו
של גבר?

״אוו * דא ג ועוה
לי לותגיע ל ם! ״
1[1 1 1

11 1

*** אלה אישית היפנה אלי בהת־
*י רגשות גבר שביקש להישאר בעילום
שם. הוא אומר :״אני עוקב אחר
הסידרה שגילתה לי עולם חדש. תבירכו
על מיבצע ההסברה שערכתם. אולם לי
עוללתם בעייה בביתי.
״מכם שמעתי לראשונה שהדגדגן הוא
האבר הרגיש בגוף האשה. אני אוהב
את אישתי אבל היא לא מוכנה להרשות
לי להגיע אליו. היא הזדעזעה כשביקשתי
זאת ממנה. היא אמרה לי שאם אעיז
לנסות לפעול בנידון או לדבר על כך,
היא תסלק אותי מהבית.
״אני בן .40 מה עלי לעשות? אני
סקרן להבין את פשר רגישות זו. עד
שאשתי תרכך את עמדתה אני אהיה
כבר זקן•
״התחלתי לחשוב האם כדאי להסתכן
ולנסות זאת עם בחורה צעירה כלשהי.״
הוא ישב מולי, כן ורגיש. כל מילה
שיצאה מפיו היתד, מעומק הלב. השיחה
התנהלה לאור היום, ממש באמצע אולם
היכל התרבות, בוועידת ההסתדרות. האיש
ביקש עצה. הסברתי, ברצינות, שמטרת
הסידרה היא לשפר את ההנאה ממין על־ידי
כך שבני־אדם ידעו לתפקד נכון.
קיימים מרכזים שבהם אנשי מיקצוע
משוחחים לפני קבוצות מבוגרים ויחידים
על המין. הוא ענה לי :״אשתי לא מוכנה
לשמוע לי, ולא לאף אחד!״

11811 .

ח תיגיו

במקום 110 קו לדויז*
ך* מין שומר על גיזרתך,״ קובע אבי
י רהם פרידמן, רופא אמריקאי בסיפרו,
הנושא את אותו שם. משום שלא פגשתי בו
אין אני יכולה לנחש האם מניעה אותו
הכוונה הטובה לעודד אותנו להרבות
באהבה, או שזאת עוד דרך, שבה אפשר
לעודד אנשים לעשות דיאטה. בשני דד
מיקרים יש להניח שהתוצאה יכולה להיות
מענגת, ולחוג שומרי המישגל יצטרפו
אוהדים רבים.

מספיר ד״ר פרידמן :

אחת מסיבות ההשמנה היא התיסכול המיני,
היצר המיני, שלא בא על סיפוקו,
עובר לאיזור הפה, שם הופך האוכל תחליף
למין. מסקנתו :״חטוף חתיכה במקום חתיכת
שוקולד.״ סיפוק היצר המיני מונע צורך
בסיפוק תחליפי, כמו אכילה מופרזת.
לד״ר פרידמן יש כנראה סלידה מיו חדת
מאותם אנשים הרצים לאחר המגע
המיני אל המקרר (הישראלי, כך אומרים,
רץ לספר לחבר׳ה, המעשן ממהר להדליק
סיגריה, איחס הוא ירא לגיזרתם
ובריאותם, כי אלה לא ירזו, למרות פעילותם
המינית.
״כדי להפסיד חצי קילו עליך לשרוף
3500 קלוריות,״ קובע ד״ר פרידמן( .ואת
טבלה) .״הפעולה המפורטת בטבלה אינה
מספקת כדי לעשות זאת, ועליך לחזור
עליה שלוש ארבע פעמים.״
לתשומת-לב הקוראים כדאי לציין סקר
ישראלי שנערך, בין השאר, על-ידי ד״ר
מרילין ספר (העולם הזה )2298 המפרט
את תדירות יחסי-המין בקרב זוגות נשואים

55 • 1אחוז מקיימים מגע מיני —
3—2פעמים בשבוע.
!• 20 אחוז מקיימים מגע מיני —
4פעמים בשבוע.
15 • 1אחוז מקיימים מגע מיני —
5פעמים בשבוע.
אחוז מקיימים מגע מיני —

7—6פעמים בשבוע.

!• 3אחוז מקיימים מגע מיני — 2—1
פעמים בחודש.
תעשו את החשבון לבד ותיווכחו של-
ישראלי כבד המישקל לא צפויה הישועה
במין.
החלק המעניין במחקרו של הד״ר פריד־

שניהם גורסים שאשר, הטוענת במירמה
כי נהנתה מהחווייה המינית, מובטח לה
שלא תתנסה בהנאה זו שנית. הצעד
הראשון לקראת החווייה האורגזמית לכל
הנשים שלא התנסו בזכות שהקנה להן
הטבע, הוא — להכיר בחסרונה.
ביל מסטרס אין חולקים על העוב דה
שבת־חווה היא ישות מינית מושלמת
לאין ערוך מהזכר, ושיכולתה להיענות
לגירוי מיני אפקטיבי היא כמעט בלתי
מוגבלת( .וירג׳יניה ג׳ונסון :״הטבע
פשוט יצר אותה כך״).
ביל מסטרם: זה הכושר הטבעי שלה.
לעומת זאת, אם משווים את יכולתו של
הזכר ליצר זרע ליכולתה של האשד, ליצר
ביציות, מתברר שהזכר פורה לאין ערוך
מהנקבה. בהשוואה לזכר היא יצור עקר
הערה מעניינת שמשמיע ביל
כמעט.
מסטרם דדא פרי מחקר ניסויי שנערך
על דרכי שינה. במעבדות צפו בזוגות
נשואים כדי לדעת אם הם מתנועעים
בצורה שונה בשנתם, אחרי שעברו הת פרקות
אורגזמית. החוקרים מצאו שבשעה
הראשונה של השינה מתקרבת, בדרך
כלל, האשה שהשיגה אורגזם, אל הגבר.
אם מוציאים אותו מן המיטה, עדיין
תבקש האשה הרדומה להתקרב אליו.

צריכת הקאלוריוח באהבה
כדי להפסיד חצי קילו, עליך לשרוף כ־ 3500 קאלוריות. הפעילות המפורטת
כאן אינה מספקת להשיג מטרה זו, ועליך לחזור עליה שלוש־ארבע פעמים.
קאלוריות 4 חיגוק
קאלוריות 3 נשיקה מתונה
קאלוריות 11 נשיקה סוערת
קאלוריות 17 פחד מפני התחלת העניין
קאלוריות 4 מישחק-אהבה מתון
קאלוריות 8 מישחק״אהבה נלהב
קאלוריות 15 הפשטת בן־הזוג — בחורף
קאלוריות 2 בקייץ
קאלוריות 3 אנקות
קאלוריות 4 ציחקוקים
קאלוריות 5 צחוק
125 קאלוריות
מגע מיני — שיגרתי
148 קאלוריות נמרץ 200 קאלוריות נלהב קאלוריות 40 אורגאזם אמיתי
143 קאלוריות
אורגאזם מלאכותי
קאלוריות 12 מיקלחת אחרי
קאלוריות 3 אמירת תודה
קאלוריות 53 ריצה חפוזה כדי לספר לחבר׳ה
מן היא תגליתו שלא האורגזם הוא החלק
המעייף והקשה. הוא מפרט: אפילו מגע-
מיני מתון צורך פי שלוש קלוריות מאשר
האורגזם. יותר מזה, העלמה המתאמצת
להעמיד פני נהנית בסצינת אורגזם־משכ*
נעת, מרזה במהירות גדולה פי 4.5מאשר
לוא נהנתה מאורגזם אמיתי.

ההנאה מעידה
על איכות הקשו!
^ די להשיג אורגזם אמיתי צריך להא-
~ מין שהוא בר־השגה. אנשי מיקצוע מוכנים
להבטיח לך. יש אורגזמה! נכתבו
עליה אין ספור מאמרים, והיום גם מוכנים
לגלות לך פטנט — העזרי בדגדגן
קסאווירה הולנדר בסיפרה שעשועי מין
לא הקדישה לחתיכת בשר קטנה זו פרק,
אבל היא כותבת :״ברור שלא תמיד
הגבר רוצה לשמוע על הדגדגן, ואפילו
האשד, מעדיפה לעיתים מישגל מהיר בלי
טקסים.״
אין כוונתה לזלזל בו, היא פשוט מדגישה
בעליזות שגם הנשים מעדיפות לעיתים
״מיספר חטוף״ .במצב כזה המאמץ
של הגבר להאריך בזיקפה מיותר, כמובן,
לחלוטין .״טוב ליהנות מארוחה חטופה
כמו מארוחה מתמשכת, עת לזה ועת לזה.״
לא ייתכן, הרי, שמה שטוב לגבר, לא
יהיה טוב לאשה.
אך, כפי שהתברר בכנס הסכסולוגים,
אנשים התחילו לוותר על אורגזמה. המצב
חמור כל־כך, שאפילו ביל מסטרס אומר
בסיפרו המשותף עם וירג׳יניה ג׳ונסון,
קשר ההנאה ; ״המין הוא הפעולה הגו פנית
היחידה, שניתן להימנע ממנה ללא
קץ, אפילו לכל החיים.״ זה מוצא חן
בעיניכם?
וירג׳יניה ג׳ונסון ממהרת להשיב :״ה הנאה
באה להעיד על איכות הקשר בין
בני-זוג.״

״!נפסיקדה* 111
מ ס 1וסיסר
**י יחה אינטימית עם אישה, שר,בי-
״ עד, את דעתה על חשיבות האורגזמה:
אורגזם מבטיח קשר רגשי ולא להיפך.
בני אדם מבוגרים מקיימים יחסי מין
לפני שנוצר ביניהם קשר רגשי, מספיקה
להם ההכרה שבן הזוג מוצא־חן בעיניהם.
לאורגזמה יכולים להגיע תוך פרק זמן
קצר ביותר, לעומת זאת כמה מכם מא מינים
באהבה ממבט ראשון. יכולה להיות
משיכה, אבל לא קשר רגשי, כי קשר רגשי
נבנה בתהליך מתמשך.
לאורגזם אפשר להגיע עם הרבה בני
זוג, בעוד שלנשואים מגיעים עם אחד.
מיהו האחד הזה? זה שעדיין מחפשים
איתו את האורגזמה ...או בן הזוג ש-
החווייה המינית עימו היא המחזקת את
הביטחון הריגשי?
קל להגיע לאורגזמה, קשה ליצור קשר
ריגשי. האם הקנאות ליצירת קשר ריגשי
היא שהביאה מחנכים להטיף לחוסר הער כה
לאורגזמה• כן, קל להשיג אורגזמות,
ולכן לא רוצים שנשקיע אנרגיה בדבר
אחר ודוחפים אותנו לעבודה קשה שביצי רת
קשר ריגשי.
בואו נפסיק להיות מסורסים, לא כך
נבנה קשר ריגשי. הוא חסר ממשיות ללא
אחד מהיסודות, למשל, ללא יכולת מי צוי
מיני.

מיכתב־םלסידרה:

מחפים

לניסיסונפלא וחיי

היה לי הכבוד לקרוא את מאמרה של האוסטרלית המיסכנה, ולי ברור
שהגברת ״המפורסמת״ הזאת התכוונה לזעזע מישהו (מושבעים ...הורים ...חברים
ולכן כתבה מה שכתבה בעזרת מדריכי המין שנפלו לידיה.
הפליא אותי, יותר מכל, שכל חרמני החצר בארץ נדלקו ונפלו בשבי
הקליטוריס של האוסטרלית.
מהתגובות של המרואיינים למאמר האשה האוסטרלית ניתן להבין שמד-
ריכי המין וה״סיפרות המיקצועית״ בארץ לוקים בחסר. הגיע הזמן שיפרסמו
אינפורמציה מועילה יותר מהסוג שגבי פוגל (שהתראיינה בסידרה זו) ,למדה
מנסיון חייה• פירשום כזה יכול להיות מתחרה לסידרה.
ליאור די־נור מייצג, לדעתי, את הגבר המיסכן שנגמרה לו רשימת המועמדות.
אין הוא התשובה הישראלית לאורגזמה הנשית. אילולא היה מתוסבך
ומתוסכל, היה אפשר לצפות ממנו לכך שיפרסם מודעה בלוח הכפול בנוסח
הבא, למשל:
זכר 32/178 בעל נסיון, רגיש, דירה +מכוניוז מחפש חסרת נסיון, ומתחייב לתת
בתמורה 70 אחוז מכוחו להנאתן 20 ,אחוז להנעתן, ולוקח רק 10 אחוז קומיסיון
אם הוא יפתח עיתון צרפתי בדפי המודעות הוא יגלה שאינו היחידי.
אם חיה בידי מיספר הטלפון של זיווה צורן, הייתי מתקשר ומבקש ממנה
פשוט לחכות בסבלנות — יהנות ממישגל זה גם עניין של זמן — או פשוט
להפנותה אל יונה וולן, והיא כבר תמצא לה משהו מתאים (לא אשכנזי).
מה שברור לי הוא שמרבית המרואיינים לוקחים את העניין כמתת שמים
והם מחכים לניסים ונפלאות, או אולי לצילצול פעמוני הכנסיות. הציפיות
שלהם גדולות ברוב המיקרים מיכולתם הפיסית, מידיעתם, ומכושר ריכוזם
הנפשי. בעוד שלדעתי הם עסוקים בשאלה אין לשלם את החובות על הדירה
שרכשו, או המכונית, ולא מקדישים אותה אנרגיה למחשבה איך לענג את
זולתם במיטה.
האכזבה המתבטאת בראיונות היא ללא ספק תוצאה של אי-סיפוק הצי פיות.
אל לנו לתת לציפיות להשתלט על הדמיון, משום שציפיותינו אינן בהכרח
הציפיות של הצד השני. עלינו לזכור שבמיטה ישנו בן־זוג נוסף, ושאין אנו
לבדנו בעת המגע המיני.
בכל מה שקשור במין, לדעתי, אין לתכנן דבר מראש. יש לתת לדברים
לנוע מעצמם, ללא הגבלת זמן ומקום, ואפילו יותר מזה — יש להשתחרר
מהזמן והמקום (לאחר שהבטחנו שהמקום, לפחות, הוא נוח) .אם זה לא
הולך, אין לאכול את המנה האחרונה בכף המרק•
אני רואה סביבי שההתלהבות מהסידרה היא גדולה, חמיסגרת שלה טובת
והקהל משתף פעולה. אך ברור לי שהסידרת לא תוכל ללמד מישהו את
הטכניקה איך לגרום להנאת השני, או להנאת עצמו.
אפילו בבית-הספר אי-אפשר ללמוד זאת. תנו לגו לקיים מגע מיני כפי
משהמלמד, ברימל
יכולתנו, ואל תסבכו את החיים.

ונ ר או ת -אחו
נטילת ידיים

מ א01

ד״ר יקותיאל ש רע בי
ועדנה פ״ינרו

דאסקי

הו בי אאת
לי לי ה בי ת ה
זה היה וזה עדיין יכול להיות תסריט
נפלא, וכמו בסרטים זהו סיפור מן החיים.
סיפור שקרה בביתם של הצמד התיאטרלי,
השחקנים ג׳יטה מרנטה ודב׳הלה גליקמן.
ובכן, פרט לאהבתם לבמה יש להם עוד
אהבה משותפת אחת: חתולה סיאמית
יפהפיה ושמה לילי. היא כל כך חתולית
שהיא גרועה יותר מאשה, שכן לילי היא
בפירוש נימפומנית. ומה פשר נימפומנית?
ובכן, על אף שהיא מקבלת זריקות נגד
ייחום, הזמן בין ייחום לייחום קטן והולך;
וככל שעוברים החודשים מתקצר זמן
המנוחה של הגברת. לא רק שהגברת לילי

כלב הבוקסר הזה יודע ליהנות מן החיים :
ביום קיץ חם הוא לוגם לו בירה, וסימני
הקצף עדיין על שפמו. לבריאות, חביבי,
לבריאות, העיקר שלא תשכח את מיצוות
נטילת הידיים.
ומה עניין נטילת ידיים לכוס בירה ביום
קיץ? ובכן — הקיץ הוא גם הזמן הסוער
ביותר בקיבתנו. כך מסתבר לפי מיספר
הרעלות המזון הפושטות היום אצל בני
אדם וחיות־בית גם יחד. והרעלות המזון,
אין צורך להסביר כמה איומות הן —
בחילה, כאבי בטן, שילשולים, חולשה
כללית, אפילו חום גבוה. קשישים, ילדים
קטנים, ואנשים אחרי מחלה עלולים להפגע
באופן קשה למדי.
מה גורם להרעלות? זיהום. זיהום של
חיידקים במזון. החיידקים מפרישים חומר
שנקרא רעלן. כשהחיידקים נכנסים לגוף
בעת אכילת מזון מזוהם, מופרש רעלן
החיידק בתוך הגוף. במקרים אחרים מופרש
הרעלן לתוך המזון עוד לפני אכילתו.
למניעת כניסתם של חיידקים למזוננו יש
לנקוט בכמה צעדי מניעה.
ראשית, לא לאפשר לאנשים נושאי
החיידקים לטפל במזון. מובן שלא תמיד
ידוע מי נושא חיידקים, אבל אדם שסובל
משילשול אסור שיטפל במזון עד להבראתו
המוחלטת.
שנית, יש לשמור על רמה *בוהה ביותר
של היגיינה אישית. הדבר פשוט מאד:
העברת חיידקים מאדם למזון היא בדרד
כלל תוצאה של פעולה בלתי היגיינית.
אפשר לתקן זאת על־ידי רחיצת ידיים יסו דית
ביותר, אחרי כל ביקור בשירותים.
אינה נחה, היא גם מקצרת את מנוחת
בעליה. שכן מה עושה חתולה מיוחמת?
בורחת מן הבית כדי להתיחד עם מחזריה.
כמובן שהמאהבת ההוללת חוזרת הביתה
בדרך כלל, אחרי. אבל הפעם הלכה ולא
חזרה.
ומה על ג׳יטה ודבה׳לה השבים בלילה
מן התיאטרון והבית ריק ואין לילי? לא
מסוגלים לעצום עין! חיפשו, חיפשו —
ולא מצאו. עלה השחר. ,ולילי לא שבה
עדיין. יצאו בבוקר לחצרות, נדדו לשכנים,
צילצלו לכל המכרים, הזעיקו את העוזרת,
הבהילו את הווטרינר — בקיצור: חיפשו

חתולים סיאמיים — פופולאריים כיותר כארץ
היחוס בא מהר מדי

זהירות: מגלחים את עור הלקוח
הסיפור הבא הוא סיפור לא רק לכלבוטק
כי אם גם לכולבוטק:
לשניים מידידינו היו שני כלבים אפגא־ניים,
שובבים ומלאי חיים. באחד הימים
נקראו הבעלים לצאת לחו״ל, עם תחזית
לשהייה לפרק זמן ארוך מאד. בכו־בכו
ולבסוף מצאו בית לאפגאנים, לא רחוק,
אצל אדם אוהב בעלי־חיים, בעל גג רחב
ידיים, מכר וידיד. כאן, חשבו, תהיה
הפרידה קלה יותר, הסביבה לא תשתנה
הרבה, והכלבים יקבלו חום וחיבה.
לא חלף זמן רב והאנשים חזרו הביתה.
תוכנית חוץ־לארץ בוטלה. הם ביקשו ל החזיר
את האפגאנים הביתה, אך האיש
הטוב התרגל אליהם. וכך נשארו להם
הכלבים על הגג השכן.
עד לאותו יום, שבו ראו ממושבם שעל
הגג שדייר חדש נכנס לביתם הקודם —
גור קטן. האפגאנים לא ידעו מנוחה: הם
נאחזו במעקה הגג ושלחו נביחות עזות
ורועמות בכל פעם שהגור או בעליו יצאו
החוצה. לא היה ספק בדבר: האפגאנים
רצו לחזור הביתה !
השניים התחילו בסידרה של בריחות ל עבר
ביתם הישן. הם היו מתייצבים ליד
הבית ומסרבים לזוז. כשגם זה לא עזר,
הם ערכו בריחה נועזת, שכימעט הסתיימה

בדריסתו של אחד מהם. ראו זאת הבעלים
והחליטו להחזירם הביתה.
האפגאנים התלכלכו כהוגן בעת שהותם
בבית האחר, והבעלים החליטו לערוך להם
חגיגה של נקיון. ואם נקיון, מדוע לא
תיגלחת?
נטלו את השניים למכון ליופי לכלבים,

ביום, חיפשו בלילה ועיניה של ג׳יטה
כבר כבו מבכי.
עוד יום של דמע ולילה ללא שינה.
השניים מהלכים כצללים. בערב, כשהיאוש
פשט בעצמותיה, שלחה מבט מיותם אל
דאסקי, חתול־בר ג׳ינג׳י, אורח־פורח שמת ארח
בבית כל פעם שמתחשק לו, ובשארית
כוחותיה אמרה לו :״דאסקי, בוא נחפש

את לילי.״
המילים עוד על שפתיה והג׳ינג׳י קם
ויצא בכיוון ברור מאד, כשהוא מפעיל
סירנה של יללות ומדליק פנסים. אחרי
כמה עשרות מטרים לחץ על הבלמים ושם,
מתחת לשיח, שכבה לה לילי ונחה מעמל
הלילה.
״*״ועכשיו תאמרו — ואיפה היא היפהפיה
הסוררת, כדי שנראה אותה במו עינינו?
ובכן, לספר מותר, אבל לצלם — ג׳יטה
לא מרשה. היא מאמינה באמונות תפלות:
צילום של לילי עשוי להמיט עליה אסון,
רחמנא ליצלן. מה לעשות, אמונתו של
אדם כבודו, בעיקר כשמדובר באהבה.

כללית. לא תיסרוקת, לא תיספורת, לא
החלקה ולא סילסול — פשוט ג-י-ל־ו־ח.
ומה אתם חושבים היה המחיר? 450
שקלים לכל כלב. ארבע מאות וחמישים
— שקלים, לא לירות! כשהעזו הבעלים
להתפלא, עוד זכו במנה של בוז ובמבטי
לעג. וביכלל, כיצד מעיזים להתפלא ממחיר

מציאה שכזה?
רוצים לדעת משהו על תעריפי גילוח? .
ובכן, בהאו־מיאו שבצומת קריית־שאול} ,
מחירה של תיגלחת הוא 300 שקלים. אצל
שרה, בסלון דוגלי ברמת-השרון מחירה (
הוא 100 שקל בלבד!
כי מה בעצם יש כאן? עבודה של כרבע |
שעה, קצת חשמל, ומכונת־גילוח, שכל
מחירה אחרי חישוב צמוד לדולר הוא 1
1700 שקלים• __

לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! ל*ו

להיות אמא של דנה

שיטה מהפכנית להיפטר מחם

חוו ק
פעם דיברתי עם חברה שהתלוננה על
ה״דבק״ הקטן שלה שלא נותן לה לנשום.
מה אומר, להיות הורה, זה באמת תפקיד
של ילדים גדולים, וזו אחריות. אין להביא
ילד לעולם אם לא בשלים לתת לו את
כל היחס והרגש העצום, המגיעים לו
בהחלט. להביא ילד כי ״כבר מאוחר״
ו״צריך׳ ו״לחץ״ ו״שלום בית״ ובטיח, זה
מאוד לא הגון. לא כלפיכם, ולא צעד כלפי הילד.
ואם הקורא הנבון מסיק מכך הטפה
להתאפקות, הוא בהחלט צודק. ילד מבי אים
כשמרגישים בלב ובבטן שיש מאגרי
אנרגיה בשבילו. הגישה הנכונה לעסק
הגישה האומרת שהוא לא ביקש היא מכם להוליד אותו, ועל כן, מרגע שהוא
נולד, זכותו הטיבעית והאלמנטרית היא
לקבל מכם את כל כמות היחס, האהבה,
ותשומת הלב שהוא צריך.

אני שמה דגש על המילה: הוא, מכיוון
שהוא, התינוק, הוא הפוסק העליון וה מוחלט
בדבר כמות היחס לה הוא זקוק.
מי שסבור שזה לתת בידיו את שרביט
הדיקטטורה — אז זה לתת בידיו את
שרביט הדיקטטורה, בדיוק כפי שנותנים
בידיו את שרביט הדיקטטורה כשמרשים

קימט׳ הצחוק חרא מצחיקים

הורים האומרים זאת, אולי ללא כוונה רעה,
מוכרים מאוד ביוקר ובקושי את מה שהם
היו צריכים לתת בשפע — וחינם. אתם
תופסים את הראש הזה?

נניח שחיית שעשועים שלכם רעבה.
אתם נותנים לה פירור. היא עדיין רעבה,
ורוצה עוד. בראש של אף אחד לא יעלה
שהחיה ״נצלנית״ ביגלל זה. כל אחד יבין
שהחיה רעבה, וצריך לתת לה עוד מזון
בלי הרבה פילוסופיות. רעב למזון זה
דחף, שבתנאים רגילים לא דוכא אצל
אף אדם בינקותו, לכן רעב למזון זה
משהו שכל אחד מבין, מרגיש, מסוגל
להזדהות עימו, ולספק.
מזון הוא ערך ניתן למישוש. אבל בדיוק
כפי שיש רעב למזון, כך ישנו גם רעב
לאהבה, לתשומת לב, ליחס, לחיבוקים.
כך בדיוק.
את דחף הרעב לאהבה ולתשומת־לב,
בדרך־כלל די מדכאים אצל התינוקות. כדי
״לא לקלקל אותו״ (מה זה?) כי זה ״לא
נוח״ ו״מנדנד״ ו״מעצבך. לא כמו במזון,
זה לא גוזל אנרגית אדמה, אלא אנרגית
גוף הורים, שהיא סיפור אחר. דחפים שלא
עודדו אצלנו בתור תינוקות, אנחנו נוטים
להעביר הלאה, באותה המתכונת אז אנחנו

אפילו אחרי ניתוח מתיחת פנים —
כשאלוהים משאיר את הבן־אדם יפה וחלק
ומתוח — בשמונה מתוך עשר פעמים,
עדיין נותרים תלמי הצחוק העמוקים במקומם.
אותם צריך לתקוף באופן בילעדי.
מי שכינה אותם קימטי צחוק הגזים
לצד החיובי. קימטי הצחוק האלה, שני
החריצים משני צידי הפה( ,או יותר מדוייק,
שני החריצים הממוקמים במרחק שמכנפות
הנחיריים עד לזוויות הפה) בכלל לא
מחייכים. כל קשר בינם לבין שחוק, הוא
רופף למדי. ההבעה שהם מביעים לפרצוף

היא קשה, מבוגרת, וחמוצה. לא חשוב
כמה טוב־לב הבן-אדם בפנים, בסוף הוא
מרגיש כמו ההבעה שעל פרצופו.
הקיצר, החריצים הללו אפילו אינם עניין
של גיל. יש אנשים המקבלים אותם במתנה
ישר מגיל עשרים. וזו מכה, זו מכה.
אין מה לומר.

״גלאט״ לסיליקון
מי שלא רצה להתהלך ברחובות עם
הבעת מלפפון חמוץ של הזדקנות בטרם

אחרי שנתיים כאלה, שהילד גדל כמו
מלך העולם האהוב, חלק אהוב וחיובי
במיקרוקוסמוס של קהילה, הוא יפנים את
תחושת החוסן הזו. החוזק הזה, שתחילה
היה מדומה, ובא לו רק מכיוון שלכם
היה רצון טוב להעניק, ובכן, החוזק הזה
יהפוך שוכן קבע בנפשו של התינוק.
המתנה הזו׳תלך איתו בתוכו כל החיים.
אל תפחדו לגדל ילד שקיבל אהבה
בכמויות מאסיביות, כי אחר־כו ״הוא
יראה שהחיים הם לא כאלה, ויחטוף מכות
בראש״ .אדם, מסתבר, הוא תקליט מקול קל.
כל החיים הוא נוטה להתביית על
לפני החיצים מסמנים את הקמטים

תינוק ״דבק״
אס לא בטוב, אזי ברע, שהוא את שלו יקבל
לו לפסוק בסוגיה, כמה מים הוא צריך
לשתות כדי שירווה. זה אותו פרינציפ.
בדיוק.

תינוק לא נולד ״תככן״ ו״נצלן״ או
״בצד השני של מיתרס האינטרסים שלכם״.
כל הבולשיט הזה, הם ערכים שההורים
מדביקים לו, בפרשם באופן מאוד מוטעה
את זכותו הלגיטימת לתשומת־לב.
תינוק לא מחליט לקום בוקר אחד,
ולהיות ה״נצלן״ של דמכם וחלבכם. אינסטינקט
הקיום האדיר שלו עובד בשבילו,
ומבטיח אם לא בטוב, אזי ברע, שהוא
את שלו יקבל.
בעיני, מביטויים כמו ״תינוקות לומדים
מהר מאוד לנצל הורים״ אני לומדת, ש
מלמדים
מאוד מהר את התינוק ש״לא
יעלה לראש״ ושאר שטויות לא לעניין,
כשלקטינא יש בסך־הכל דחפים קיומיים
אלמנטריים.

תינוק נודניק, ותינוק דבק, הם פעוטות,
שבצורה הבסיסית הקיומית היחידה הידועה
להם, מנסים להשיג לעצמם רוויה בצורך
החיוני הזה, אהבה. הם לא קונים אהבה
מסיסמות רחוקות בעל־פה. האהבה ה דרושה
להם היא מוחשית, גופנית, ישירה.
גדלו אותם לפחות בשנתיים הראשונות
של החיים עם פינצטה, בלי לפספס אף
פסיק. אל דאגה. הם לא ״יושחתו״ .לכל
רעב ישנה !נקודת דוויה, ורכבת שלבי
ההתבגרות דוהרת קדימה.

אותו סוג תחושות שהטביעו בו תחילה.
כך שמוטב שהקסטה הראשונה שלו
במוח תנגן מנגינה חיובית. אם נכון הדבר
שהחיים הם מילחמה אחת גדולה, תנו לו
צ׳אנם להכנם לנעליים של מנצח. ילד
שגודל באופן שהפנימו לו את תחושת
החוזק (רק מלאהוב ולקבל אותו חזק)
יחשוב תמיד בראש חיובי. זה ימנע ממינו
מלהתביית על צרות יזומות בחיים. הוא
יתמודד עם קשיים מעמדה של ״שריתי
להם״.
מי שרוצה לדעת מה לעשות כדי שלא
יצא לו תינוק נודניק דביק, הרי שיש
פטנט בדוק. אל תוליד את הנודניק הזה,
עד אשר תהיה לך כל הסבלנות שבעולם
לתת מעצמך.

עת, הלך לפלסטיקאי. זה האחרון עמד
בפרץ עם מזרק הסיליקון, לתקן עם אמא-
טכניקה, כל מה שקילקל האבא-זמן.
הטכניקה המקובלת עד כה היתה להיכנס
עם מחט ארוכה של מזרק בתוך התלם
הזה, ולהזריק לכל אורכו סיליקון נוזלי,
כשהמחט מוצאת מתוך התלם בהדרגה.
משהו כמו לחיצת מישחת שיניים לאורכו
של פס.
בארצות הברית נאסר השימוש בסיליקון
נוזלי על ידי החוק (למעט למטרות
מחקר) .השימוש בו כשהוא בצורתו הנוז לית
נאסר, לא בשל נזקיו ה״מסרסנים״,
אלא בשל תכונתו ״לטייל״ ולהחליק מתחת
לעור, כשהוא מתנקז לצורות גבשושיות.
נכון הוא, שכאשר הוא מוזרק לתוך
הקמט הזה, הוא מתוחם מכל צדדיו. אבל
המחט במעברה, יוצרת ״כיס״ מאורך ש כזה.
האפקט מרשים מאוד מיד לאחר
ההזרקה. אולם בחילוף החודשים, כוח ה כובד
עושה את שלו. הסיליקון הזה מתנקז
לאט לאט דרך ה״תעלה״ שיצרה המחט —
התעלה שמכילה אותו — לשני ״בולקא-
לאו״ כאלה, בשני צידי הסנטר.
אין יותר ״מילוי״ לחריצים, אבל לעומת
זאת יש גם יש שני בולקאלאך לא לעניין.
לא טוב.
מחרוזת התחכמו החבר׳ה עם המזרקים, ושיכללו
יעני את העסק, כדי לעקוף את המיכשול.
הם התחילו להזריק את הסיליקון הזה
בטכניקה הקרוייה ״מחרוזת״ .תקעו את
המחט לתוך החריץ, הזריקו קצת, עשו
הפסקה. הזריקו קצת, עשו הפסקה.
מה הרוויחו? או. סתמו להזרקות הסיליקון
את אפשרות הנזילה. כל קטע
קמט לא מוזרק שכזה, מהווה ״חסם״
טיבעי. קראו לזה ״מחרוזת״ ,אבל דווקא
״נקניקיות״ זה הסיפור המדוייק בתור
אפקט סופי. למרות שמעסים חזק מאוד
את הנקודות המוזרקות, צריך להתפלל

לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! לא לגברים! ל * .נ
חזק חזק לאלוהים שזה יצליח. הטכניקה
הזו מצריכה עיניים של חוקר פרודות,
עם כישרון מישוש של וירטואוז כתב
בראייל, פלוס תוספת מייוחדת של מזל
משוגע.
ויהי ערב ויהי בוקר, לא טוב.

הפיתרון הפנטסטי
מה שנותר לחרוצות החריצים הללו,
זאת טכניקה שיגעונית. יעילה, נהדרת,
משתמשת בריקמות הגוף עצמו, ונותנת
תוצאות עולמיות לטווח רחוק.
זהו וניתוח המילוי של הקמט הנזו*
לביאלי, אם מישהו מוכרח לדעת פונקט,
על המילה. ניתוח זה מבוצע בדרך כלל
במשולב עם מתיחת פנים, אבל לא מוכ רחים.
אפשר גם במייוחד.
אז ככה.
מרדימים את הפרצוף. עושים חתך בתוך
האוזן (כדי שלא תישאר שום צלקת מס גירה
בפנים) ומשם מתחילים להפריד את
העור מהפנים. מפרידים, וגוזרים רצועת
עור קטנטנה ובלתי מורגשת. תופרים
חזרה. רצועת העור זו התרומה.
אם העסק מבוצע במיסגרת מתיחת פנים,
הרופא מקרקף את העור, ומפריד אותו
מהפנים החל מאותו חתך באוזן. הוא מותח
אותו באוויר, ומדביק אותו חזרה, אבל
לא כמו ששכב מקודם, אלא בצורה מתוחה
יותר. נותר עודף עור. או. אז גוזרים.
תופרים ומחברים את העור בתיקון אנד
נותי, חזרה לתוך האוזן, שמשם נעשה
אחרי פנים חלקות
החתך. מפה לשם נותרו עודפי עור. וכאן
מתחיל הסיפור הנהדר שלנו:
במקום לזרוק עודפי עור אלו לפח,
הרופא לוקח חתיכת עור עודפת כזו,
ומעבד אותה. זאת אומרת, שהוא גוזר
את השיכבה העליונה שמכילה את השער
ושורשיו, ומותיר את שתי השכבות הנותרות
פלוס קצת השומן הדבוק אליהן בתח תית•
הוא גוזר עד לעובי הרצוי לו, ומכין
לעצמו שתי רצועות כאלה.
כעת. עם כלי כירורגי מיוחד הוא עושה
חתך קטן בקמט החמוץ הזה, בצד הקרוב
לפה. הוא נסנס פנימה לתוך הקמט, מפריד
אותו מהבשר, ו״עושה מקום״ לכל אורכו,
עד כנפות האף. דמיינו לכם מינהרה. זהו.
אחר כך הוא לוקח מחט ישרה וגדולה,
אל המחט מחובר חוט שבו תופרים את
קצה רצועת העור והשמאלץ הזו. כעת
יש מחט, חוט משתפל, ובסופו, כמו תולעת
קטנה מתנדנדת לה באויר החפשי רצועת
העור. מכאן העסק פשוט כמו השחלת גומי
בתחתונים. הרופא נכנם עם המחט דרך
החתך הקטן לתוך ה״מקום״ הזה שהוא
יצר לאורך הקמט, בהפרידו אותו מהבשר.
הוא יוצא עם המחט בצד השני של
הקמט, בצד הקרוב לאף. החוט סוחב את
חתיכת תת-העור — המעובדת הזו אחריו.
החוט הוא דק, ויוצא החוצה מהחור שיצרה
המחט. חתיכת העור היא עבה יותר, לכן
כשהחוט נגמר, היא נשארת תקועה בפנים.
מה שנותר לדוקטור לעשות זה תפר אחד
בילבד כדי לסגור את החתך הזעיר שליד
זוית הפה, שמשם נ.כנס הסיפור. אחרי

מהחדש בקלו שמרל

סתימות מהופכנ״ות

ותו קשות ועמידות מהאמאייל תטיבעי!

לפני שאני הולכת לספר את העובדות
הפנטאסטיות הבאות, ברור לי שתסריט
התגובה יהיה כדלכמן:
רופאי שיניים, שאפילו לא שמעו על
המכשיר והשיטה שתיכף אספר עליהם,
יגנו את העסק בחרי אף. הרי דבר ישן
נושן הוא, שאצלנו עובדים מיטב הגאונים.
ואם להם אין המכשיר היקר, סימן שזה
לא שווה. אחר כך, במיקרה שרופא בכיר
מאוד כבר שמע על השיטה, הוא יתעלם
מניסיון מוצלח מאוד בגרמניה, ניסיון של
עשרות שנים בארץ שבה הטכנולוגיה
הדנטאלית היא אחת מהמפותחות ביותר,
ויסגור על העסק מיכסה פח זבל באומרו —
חפשי, ישר מתוך הראש, בלי לברר, אבל
גם בלי להתבלבל — שזה ״מסוכן״.
למי, למה, איך? ככה ! כי הבן־אדם
אומר, ואסור לקמט לו אח המילה.
אבל ניגש לתאכלם.
יכול להיות שעוד יהיו המצאות משוכללות
יותר בקשר לסתימות בשן. אני
יודעת — יציקה פלאסטית או משהו —
אבל בינתיים, נכון להיום, המכה האולטרה
אחרונה, שמנוסה בהצלחה מדהימה כבר
עשרות שנים בשקט, ועל כן, בשנים האח רונות
ברעש — היו סתימות מחומר לבן,
קשיחות יותר ועמידות יותר מהאמאייל
הטיבעי !
תהליך קיבוען נעשה באופן מאוד לא
שיגרתי. את השיטה המהפכנית הזו הביא
ארצה ד״ר ס. אורבין, רופא שיניים משוגע
לפרפקציוניזם, שעבד שנים רבות במינכן,
עם מיכשור סופר חדיש.
אז ככה. מי שחולה מהסתימות הכהות
המכוערות, אני חושבת שכבר יש לו
פיתרון. הוא בא לרופא היחיד בארץ
המתפתחת שלנו, שעובד עם המכשיר ה יקר
הזה (הקליניקה היא בשדרות רוטשילד
,121 טל .)236764 .הוא קודח לו אחרי
זריקת הרדמה מקומית בשצף רב את
המקום, וממלא את הסתימה עם חומר
מיוחד בשם דורפיל. אחר כך הוא לוקח
מכשיר מיוחד שניראה כמו עט לורד
שבסופו פנס אולטרה־סגול, ומשזף עשרים
שניות את הסתימה. וזהו.
הסתימה הזו הופכת יותר חזקה מפופאי.
משהו מאייזן־בטון. מי שמספיק לו ההסבר
הזה, שיעבור הלאה. אבל מי שטיליגנט,
ומאוד אוהב לדעת תמיד מי המציא את
החשמל ולמה, הרי פיסות מידע מרתק
נוסף.
המכשיר ה״משזף״ הזה, הוא פטנט ביל-
עדי של חברת קולצר הגרמנית. הוא פועל
כקטליזטור על חומר הסתימה של השן
שבוע של החלמת המקום, לא נודע כי
בא אל קירבו כל הפטנט היפה הזה.
האפקט הסופי פשוט ניפלא. אין סכנת
דחייה של רקמות כי זו ״תרומה עצמית״.
החריצים המרושעים מתמלאים לעולמים,
ואפרסק בשל ויפהפה — זה כלב לעומת
הפרצוף של סחבי — המאושר עד הגג.

ד ״ר אורכין מדגים את מקשה הסתימות
פעם ראשונה בישראל
(שגם הוא פטנט מיוחד) ,ע״י קרינת קרניים
אולטרה־סגוליות מרוכזות על הסתימה.
תהליך הפולימריזציה (הקשחת חומר
הסתימה) אינו טיפוסי. זאת אומרת, לא
נפלט שום חום כמו־כרגיל בתהליך זה,
חום שהיה עלול להרוס את פולפת השן,
יעני מוך השן.
דבר שני, המכשיר משמיד כליל את
החיידקים הנמצאים בחור הסתום. בנוזלי
החיטוי המוכרים עד כה לא מצליחים
לסלק את כל החיידקים, ולכן לא הצליחה
רפואת השיניים למנוע, מבחינה זו, את

פ טנ טי ם

מה ו1ושדן ם
נגד מדו 11ו חי
עונת הרחצה בעיצומה. עונת המדוזות
לא בעיצומה, אבל המדוזות לא שמעו על
העסק. עונה — לא עונה, פיתאום מגיעה
מיתקפת מדוזות על חוף זה או אחר, מבלי
להתחשב מה כתוב בסיפרי הזואולוגיה ׳
מתי העונה הבוערת שלהן אמורה להתקיים.

אשכח איזו בעתה תפסה אותי יום
אחד כשרחצתי בים עם דנה. המרגושה
הקטנה שלי התחילה לצעוק בפרצוף דואג
״מה קרה פה?! מה קרה פה?!״ בהבעה
השמורה לחוויות לא מוכרות. לא בררתי
שום דבר. בלי לחשוב על כלום, ישר
שלפתי אותה מהמים, ואימצתי אותה אל
ליבי. משם ההסברים תמיד ברורים יותר.
מזל שעשיתי זאת. לה לא קרה שום
דבר, אבל דקה מאוחר יותר חשתי מגהץ
לוהט, פשוטו כמשמעו, ניכרו לי על הרגל.
וזו חוויה מוזרה בתכלית, כי אתה יודע
שאין שוס מגהץ בתוך הים, ואילו מים
רותחים שורפים בצורה שונה. מסתבר
שגלי החוף עירבלו חוטי ריר של מדוזות
שחלפו במקום. המדוזות אפילו לא היו
כבר בנימצא. רק הריר שלהן עשה את
כל הנזק.
עשרות אנשים יצאו בבהלה מתוך חמים.
מי כוויים יותר — ומי כוויים עוד יותר.
מירפאת החוף הודיעה שיש רק לשטוף
במים ,״וזה תיכף עובר״ .איזו בורות,

אתיהה -שמתיה ה
אני יודעת שאחרי קריאת העסק הזד,
יבוא מבול של צילצולים למערכת כדרככם
בקודש, דחוף־דחוף מי הרופא? מי ה רופא?
יש לי בעיה. הדוטורה מסרב בכל
תוקף לפרסם את שמו, ולא מרשה לי
בשום תנאי שבעולם לציין אותו. אני לא
יכולה להרשות לעצמי ברוגזים עם ה מוכשר
המוכשר הזה.
אני לא אפר לו את המילה שנתתי.
אבל אני כן יכולה לתהות בכל רם, איך
זה חוקי האתיקה המהוללים לא אסרו

לפרסם את • שמו, כאשר ניסו להכפיש
אותו, לפני כמה חדשים, מעל דפי העיתו נות,
בתביעה קנטרנית ולא מוצדקת? למה
כששמו קשור בפעולה מאוד בילעדית
וחשובה שהוא עושה, פיתאום החוקים —
חוקים?
טוב. זהו. רציתי לחסוך למזכירות שלנו
את בילבולי חמוח. אי אפשר. יהיו להן
את הבילבולים הללו, למרות הכל. שתת״
ייפייפו חבר׳ה. אבי געזונט.

המשך תהליך העששת. עם החומר הזה
התהליך נבלם.
הקרנת הסתימה והקשייתה, הוא תהליך
פיסיוכימי. הקרניים האולטרה־סגוליות
יוצרות בחומר הסתימה ריאקציה כימית,
הקושרת את המולקולות שבתוכו והופכת
אותן לקריסטלים של מתכות ומלחים.
בתהליך זה, חומר הסתימה מתקשה עד
כדי כך, שהוא הופך עמיד לשחיקה ועומס
של כד 300ק״ג על כל מילימטר מרובע.
ביס של ז׳לוב הכי אדיר, זה לא רבע
מזה.
החומר אינו מזיק לבריאות מוך השן.
ניסיון של יותר מעשרים שנה עם העסק
הזה, נתן תוצאות מפתיעות. הקרינה היא
אפסית. פילטרים בתוך המכשיר שומרים
אפילו על אצבעות הרופא, שבא במגע
יומיומי עם החומר, שלא לדבר על ה פציינט.
הסתימה
נכנסת לתוך החומר הדנטלי
בצורה כה הרמטית, עד כי זה הופך חלק
בלתי ניפרד מהשן המטופלת.
חוץ מזה, למרות יוקר המכשיר וחומר
הסתימה, ד״ר אורבין לא רואה שום סיבה
והיתר לעצמו, לגבות בעד סתימה כזו
מחיר גבוה יותר ממחיר סתימה קונבנצ -י
יונלית. אז ודאי שטוב. אז זהו. ועכשיו —
אחת שתים שלוש — רופאים קנאיים —
לצעוק !

ואיזו הטעייה של הציבור! איזה עובר,
מה עובר• אחרי כל השטיפות במים, אנשים
קיבלו כוויות מזעזעות. חכי נורא היה
לראות את הילדים. את גופם הקטן חצו
פסים כשל הצלפות שוט. ולך תסביר לילד
קטן שאלה החיים.
החוף הוא חוף של אנשים קבועים.
יכולתי לעקוב איך לכולם, אחרי כוויה
אדומה לוהטת והתנפחות איברים איומה,
העסק נירפא בצלקות לבנות בולטות קשות
ומכוערות.
הארס של הריר היה אצור בפנים, אין
לי הסבר אחר.
יש לי חברה, רותי, מכשפה עולמית.
״מה יש לך ברגל,״ שאלה אותי. סיפרתי.
הצלקת הלבנה המזעזעת באה לי מריר
מדוזה .״מה?!״ פתחה זוג עיניים תמהות,
״את לא יודעת?!״ לא ידעתי מה אני
אמורה לדעת שכל כך לא ידעתי .״אחרי
ששוטפים את העסק עם מים,״ הודיעה
לי ,״שמים שמן קיק. את הארס של כווית
מדוזה רק שמן קיק מבטל!!! טורחים
ישר על הכוויה כל יום מעט שמן קיק,
והעסק נרפא בלי להותיר סימן.״ מה את
אומרת, שאלתי את הספצית. שמן הקיק
יעזור לי כעת, כשהעסק כבר נירפא, ויש
צלקת בולטת? ״איזו שאלה!״ קראה,
״באלף אחוזים!!!״
מרחתי שמן קיק על הצלקת, והלא
ייאמן החל להתרחש מול עיני. הצלקת
הלבנה ש״נירפאה כבר״ החלד, להאדים
חזרה, ו״לעבוד״ מול עיני. שמן הקיק
כאילו החזיר את תהליך הריפוי לראשיתו,
כדי לסיים אותו כהלכה. תוך שבועיים
לא נשאר זכר, וזאת אחרי שחודשיים
היתה לי כבר צלקת שחשבתיה מזכרת
לכל החיים.

^וד־ו־וו־ל וריייו

במדינה
(המשך מעמוד )54
החלקה שקנה אורי גובלת עם
חלקות של אחד מוותיקי המושבה,
יונה מיזרחי. יונה הוא בעל אדמות,
סככות ומאות דונמים של
מטעים. שיטהו של אורי הוא כאי
המוקף בים השטחים של שכנו.
בסוף אוגוסט השנה, כשמיזרחי
שהה בחוץ־לארץ, העביר אורי דיר
שבנה, לפינת החלקה שהוא רכש
בעבר, שאותה עיבד מיזרחי עדיין
והניח בה ציוד חקלאי. בהמשך
גידר אורי את השטח• בניו של
מיזרחי ניסו למנוע ממנו את שי נוי
המצב בשטח, וכשחזר האב יונה
לארץ, פרצה המהומה.

שנינו .״איך הוא קנה את השטח,
אם אף אחד לא מכר לו אותו?
עובדה שיש לי צו מבית־מישפם,
משום שזו אדמתי ועליה יש לי
קושאן. מדובר פה באדם שאינו
חקלאי, שקנה חתיכת בית, וכשהיי תי
בחו״ל גידר שטח שלא היה
שלו.
״לא תקפתי אותו. אני חקלאי
ואיני תוקף אנשים. לא נגענו בו.
כל מה שעשיתי, זה פירוק הגדר
שהוא הקים בשטח שלי. להיפך,
על־פי צו בית־המישפט בעכו יש
לי זכות לגדר את השטח, וכך
עשיתי.״

מ ספר אורי :

קסרהץ וו ב ס קו ר ה

קורסים לצילוס,פיתוח והדפסה
חורף 81/82
נפ תחה ההר שמה לקורסים הבאים:

יונה, אשתו, בנו. ובתו רצו
לשטח מצויידים באלות ובחלקי צינורות,
והתנפלו עלי. הם הביאו
ציוד מיכני שהיה ברשותם, והורידו
את הדיר שבניתי מעץ,
ששיטחו היה 30 ממ״ר, ושעבדתי
עליו חודשים. מיזרחי, הרם את הג דרות
שהוקמו וגרם לי נזק של
יותר משני מיליון לירות.
עזבתי עם אשתי ובני את המו שבה
לאחר הפוגרום, ויצאנו להו רי.
אך למחרת שבתי למושבה.
כעבור יומיים יצא מיזרחי לח רוש
את השטח בשש בערב,
וכשיצאתי לצלמו, עלה עלי עם
הטרקטור והתנפל עלי עם שני
בניו. הם חטפו ממני את המצלמה׳
שברו אותה והטמינו אותה
באדמה. הם היכו אותי כל זמן
שיכלו, וכשרצתי להזעיק את ה־מישטרה,
הם רדפו אחרי בכביש
עם ג׳יפ וניסו לדרוס אותי.

מי שפט
סבך קגיקא
היש ל ד חו ת מיצוע
עוגשי מאסרק צרים
לפגי עי ר עו ר?
האיש שפרץ למישרדו של עורו־הדין
אהרון ברוכין, היה נואש.
הוא נידון בבית־מישפט השלום
בתל־אביב לשני חודשי מאסר
בגלל משיכת שיק ללא כיסוי על-
סך 50 שקל• השופט שגזר את דינו
דחה את ביצוע המאסר עד לתא ריך
16.8.81 כדי שהנאשם יוכל
להגיש עירעור.
הימים עברו, ובשישה באוגוסט
הגיש הנאשם לבית־המישפט המ חוזי
בתל-אביב בקשה נוספת ל דחיית
ביצוע. להפתעתו דחתה ה שופטת
ויקטוריה אוסטרובסקי-
כהן את בקשתו ביום 13 באוגוסט
— שלושה ימים לפני מועד התייצבותו
בכלא. הוא מיהר והגיש
שוב בקשה לדחות את הביצוע,
הפעם לימים ספורים בלבד, כדי
שיוכל להגיש ערר על ההחלטה
לפני בית־המישפט העליון. אך גם
בקשתו זו נדחתה. הוא עמד להי כנס
לכלא באותו בוקר, ועורך־
הדין ברוכין, ממישרד עורך-הדין
משה רום, נסע מייד לירושלים. הוא
הגיש בקשה דחופה לדחות את
המאסר.

״טעמו של בי ת־ ה טו ה ר ״.

אורי פלץ
שום פרובוקציות

בשעה שבה התייצב הנאשם לר צות
את עונשו, טען בדוכן בלהה
לפני השופט יהודה כהן בבית

שלב א׳ (סתחיליס) פגישה בשבוע -בוקר א 1ערב
.2שלב א׳+ב׳ 3פגישות ב שבוע-ערב
׳ .3שלב א׳+ב׳ מורחב 4פגישות בשבוע־בוקר
.4שלב ב׳ פגישה ב שבוע-בוקר או ערב
.5שלב ב׳+ג׳ 3פגישות ב שבוע-ערב בלבד
.6שלב ג׳ פגישה ב שבוע-בוקר בלבד

ונו הווסויס שימוש חופשי 1חו ₪ח
פרטים והרשמה בשעות 10-22
תל-אביב: רחוב ביאליק , 23 טל 03-658677
ירושלים: רחוב בצלאל , 6טל0 2 -2 3 3 5 0 2 .

111ונוסי ׳
יבוא ו שיוו ק אביזרי ועזרי מין

ונשים 138 ,ובמי ויבוש
תחתוני אקסקלוסיבי ונוע!
מחירון חינ ם לכל דור ש
דגש מיו ח ד על שיווק אמין ודסקר טי
ת.ד 31424 .תל־אפיב.

614

במישטרת ראש־פינה, שאליה
הביאו אותנו, נחתם זכרון־דברים
ביני ובין מיזרחי, בנוכחות ראש
יסוד־המעלה,
המועצה־המקומית
ומפקד התחנה, לפיו לא תהיינה
שום פרובוקציות בשטח עד הס דרת
העניין.
לפני שבועיים הופיע מיזרחיעם
צו של בית־מישפט האוסר עלי
לעלות על החלקה שלי בשטח
שהוא טוען לבעלות עליו. בשבוע
שעבר יצא יונה עם בניו ועקר
מטע בן 30 שנה בשטח שמגיע
לי על פי חלוקת המינהל.
עד כ אן דבריו של אורי.
אורי קנה את השטח ב־1976
מעזריאל לובבסקי, שמישפחתו
החזיקה בבית מאז שנות ה־.50
ליונה מיזרחי יש רישום בטאבו
על החלקה הגובלת עם ביתו של
אורי. המיבנה שהקים אורי, נמצא
בשטח ששייך למינהל מקר קעי
ישראל, שמיזרחי מעבד למעלה
מ־ 30 שנה. פלץ טוען שמיד
רחי מעבד בטעות שטח שאינו
שלו. למיזרחי יש טאבו על חל קה
המכונה 19 ואילו הוא עיבד
את חלקה ,18 שאותה קנה אורי
לפני חמש שנים.
יונה מיזרחי שלל את דברי

פלץ טוען שהמינהל רוצה
להגיע להסדר קרקעות, אך מיזרחי
מתנגד לכך, ולכן הוא מוכר ב־מינהל
כ״איכר עקשן״ .על הטע נות
שהושמעו נגדו שאינו חק לאי,
הגיב פלץ בביטול :״באתי
לכאן, משום שכאן היה שטח פנוי
למכירה.
משום שאני אידיאליסט, רציתי
לחיות באורח חיים שונה. אני
שייר לארץ־ישראל הקטנה והיפה,
ולכן אני נחשב ביסוד־המעלה כנטע
זר. השכן שלי הוא פיאו־דל
— איש עשיר ומכובד המע סיק
עובדים ערביים שכירים. אני,
לעומתו, רוצה לחיות על עבד
דתי שלי. אנו טבעוניים, ורוצים
לחיות באורח־חיים אחר, ולגדל
את בנינו כאן.
״אני היחיד באיזור שקורא לנסי גה
מהגולן, ובאתי לצפון כדי
לחזק את התשתית האנושית של
הקו הירוק.״
כעת ממתינים שני הצדדים ל המשך
הדיון המישפטי בעניין הבע לות
על הקרקע, ובמועצודהמקו-
מית טוענים שהמדובר בעימות בין
מישפחה חקלאית ובין מישפחה
לא־חקלאית, שאינה מעניינת כלל
את שאר התושבים.

המישפט העליון, וקיבל מידיו
החלטה לדחות את המאסר ולדון
בעניין בדחיפות בפגרה. המועד
לשמיעת הבקשה במלואה נדחה
ליומיים.
טלפון דחוף לבית־המישפט ב-
תל-אביב הציל את הנאשם מלבלות
את היום בבית־המעצר ׳באבר־כביר.
הוא חזר הביתה, שמח ש התברך
בסניגור חרוץ.
כאשר נדון העניין לגופו, הביע
השופט העליון פליאה על אי-
דחיית המאסר:
״נאשמים שהוטלו עליהם עונשי
מאסר לתקופות קצרות, נמצאים
בסבו קפקאי במצב הדברים ש תואר
לפני. כי כדי לתת סיכוי
הולם לתביעה לקיים את עונש־המאסר,
עליהם להיכנס קודם כל ״
למאסר — שאיש אינו יכול לשער
מראש מה יהיה אורכו — על מנת
שהעירעור יישמע תוך עדיפות.
ובסופו של דבר, אם טענותיהם
יעמדו להם, הם ישוחררו מאותו
עונש לאחר שטעמו את טעמו של
בית־הסוהר.״
השופט דחה את המאסר עד
שמיעת העירעור, למרות נטל התיקים
תחתם כורע בית־המישפט
המחוזי בתל-אביב.
הורגלו

פאריס
גרמניה
מזקיעתהה מו קד מ ת של השמש,
״הבריזה הנושבת מן הים, הערבים
הסגריריים והחגים הבאים לטובה מבש רים
את בוא הסתיו.
פה ושם נראות הסנוניות הראשונות
המכסות את כתפיהן בצעיף סרוג, או ב־מיקטורן
שהורד מן הקומה השנייה של
הארון.
חידושי האופנה האחרונים הוצגו ב׳
תצוגת־גאלה, שנערכה לפני ימים אחדים
במינכן, באולם מפואר ולעיני מאות אור־חי־כבוד.
תצוגת האופנה היתד, למוזמנים
בלבד, וביניהם בלטו פוליטיקאים, שח קנים,
ואנשי תיקשורת, שהיו לבושים בהידור
רב — נשים בשמלות ערב ארו כות,
וגברים בחליפות כהות ובעניבות
פרפר.
ומה מחדשת מינכן — ״פאריס של גרמניה״
באופנת סתיו 81׳ וחורף 82׳?
>• אורך המכנס התקצר.
• 1חצאיות מכנסיים.
• שילוב של פרוות עור ובד. .
• 1נעליים קצוצות עקב•
החידוש העיקרי בחורף זה יהיה באורך
המיכנס שהתקצר, ונעצר באיזור הברך.
חפת המיכנס הוא צר או רחב, עם כפתורים
או בלעדיהם, בקשירה, או עם
גומי. הפאנסים עדיין מקשטים את רוב
המיכנסיים, אך פה ושם נראות גם גזי רות
חלקות. הבדים כשלעצמם שונים
ומשונים: צמר, גברדין ופלאנל, חלקים או
מודפסים.
חידוש נוסף יהיו חצאיוודמיכנסיים —
גם הן עם פאנסים או בלעדיהם, רוכסן
בחלק הקדמי, בצד או מאחור, עם כיסים
או בלעדיהם — הכל הולך — העיקר
שתהיה חצאית־מיכנסיים.
החידוש הבא שנראה החורף יהיה שי-

מיכנסי רכיבה

הם החידוש האחרון. הם מסתיימים
באורך הברך, בחפת
צר או רחב, מכופתר או עם סרט. הסוודרים רקומים ביד.
לוב של פרוות, עור ובד: מיכנסי עור,
סוודר סרוג בעל שרוולים ארוכים,
ומעליו ז׳ילה — חזייה. גברית חסרת
שרוולים מפרווה, או מכמה סוגי פרוות,
שניתן לתפרן בנקל משאריות של פרוות
אמיתיות או סינטטיות.

החולצות נרכסות בצד או באמצע וצווארוני מלמלה גבוהים.
הפאנסים עדיין מקשטים את רוב זוגות המיכנסיים,
נראות בתמונה גם גזירות חלקות.
אך פה ושם

בחולצות לא ניתן היה להבחין בקו
אחיד• הוצגו חולצות מכופתרות בצד, או
באמצע, וצווארונים עגולים גבוהים עם
מלמלות וסרטים לקשירה. הכתפיים עדיין
רחבות. הוצגו גם חולצות סרוגות, המת אימות
במיוחד לימים הקרים, מצמר,

טי שתיסגוו את מכנסיה הישנים בגובה
הנוו, ותוקום בחוט זהב ער חורצת
הסוודר -תוכר רענות עד צוו האופנה
הנעליים תהיינה קצוצות
ינוע בין שניים וארבעה
רובן בסגנון הסירה, בקו
ומחודדות. הצבעים השולטים
זהב, ברונזה וחום עתיק.

עקב, וגובהן
סנטימטרים.
חלק ונקי,
בנעליים יהיו

מוהיר ואנגורה רכה ורקומה בחלקה.
הצבעים ששלטו בתצוגה היו חום, בד,
זהב, אפור, בורדו, ירוק בהיר וירוק
כהה.
מחיאות הכפיים עם סיום התצוגה ל־

11111 {1^ 11 טובים במיוחד לימי
י יי ^ החורף הקרים• מערכת
בת שני חלקים — חולצה וחצאית, ותוספת
של חלק שלישי — סוודר מכופתר, מעין
מיקטורן. הסריגים עשויים מצמר מוהר.

רומנטיקה

זזולצת פסיס ברכיסה צדדית וצווארון סיני
עומד. הכתפיים רחבות — המיכנסיים —
באורך הברך (משמאל) .מיכנסי ברך בקשירה מעניינת, מיקטורן
תואם וחולצת משי בעלת צווארון מניפה גבוה רכוס בסרט (מימין).

חצאית ומעיל באורך מכפלת החצאית
זאר
מבד, ומתחתיו חולצה גברית (משמאל).

הופעה ספורטיבית, כתפיים רחבות וחולצה עם צווארון פרפר. ליצירת
המראה המושלם, כובע ומגפיים מפרווה (בתמונה מימין).

דוגמניות המרשימות (שהנמוכה שבהן
התנשאה לגובה של 1.80 מטר) היו מנו מסות,
אך לא נלהבות. האורחים נראו
קצת מאוכזבים מחוסר הדימיון, המעוף
וההעזה של המעצבים.
וכמה עצות למי שרוצה להיות בחורף
זה אופנתית בלי להיכנס להוצאות רבות:
!• מכנסיים מחורף שעבר יש? יש!
גיזרו אותן באורך הברך, תיפרו והש חילו
גומי, והרי לכן מכנסי רכיבה —
שיא האופנה.
• 1חולצודסוודר חלקה ופשוטה בצבע
אחיד יש? יש, כמובן, לכולנו. ובכן
ריקמו עליה בחוט, רצוי זהב, והרי לכן
אופנה רקומה•
• 1קחו חזייה של חליפת שלושת
החלקים הישנה של הגבר שלכן, תילשו
את הכפתורים הישנים ותיפרו במקומם
כפתורי זהב — והרי לכן ז׳ילה. הוסיפו
צמיד זהב, והוא לא חייב להיות מן ה יקרים
(הרי מותר לכן גם לקנות משהו
בחורף הזה) ,ואתן מסודרות, ואופנתיות
אורנ ה גרזן 1
ומוכנות לחורף.

מ״הינו, וזאחדזוים של האנו שות״ ו עד ל, התחלה
חד שה״ עם הפלסטינים ^ אנה פתק חיה 1ק ״ 0ת בניו־אינגלנד
^ אורחות חייהם של בדוזים־רן מנים ב צל מינזד סנטה קתריוה
וולטש רוכרט וולטש, יליד העיר פראג
בימי המונארכיה האוסטרדהונגרית, ידידם
של פרנץ קאפקא ושמואל הוגו
ברגמן, הנו מן האחרונים בני אותו דור
מופלא, שצמח במרכז-אירופה, והותיר סי-
מני־דרך ברורים של ערכי תרבות נעלים
והומאניזם יהודי. וולטש, שהוא כיום בן
90 קיבץ באחרונה את מיטב מאמריו ב־הארץ
מהשנים 1949 עד ,1979 תחת הכו תרת
בנפתולי הזמנים *.
וולטש, עיתונאי בעל־שם בעיתון הציו ני
המרכזי של יהודי גרמניה בתקופה
שבין שתי מילחמות־העולם, היודישא רונד־שאו
(הוא היה עורכו האחרון) ,הצליח
להימלט טרם פרוץ המילחמה־העולמית
השנייה לארץ־ישראל. בשנת 1939 הזמינו
עורך הארץ, גרשום שוקן, לכתוב
בקביעות בעיתונו. בתום המילחמה שוגר
וולטש לדווח על מישפטי־נירנברג. אחר־כך
המשיך ככתב היומון בלונדון. במשך
30 השנים הבאות שיגר וולטש מלונדון
מאמרים מרתקים, על התמודדות אינטלק טואל
בן הדור־הישן עם עולם של בעיות
אידיאולוגיות מתחלפות, על שינוי ערכיה
של הסיפרות המערבית, ודיווח על מהל כים
פוליטיים שונים. מאמריו של רו־ברט
וולטש נחשבו לפנינה בכתר הארץ.
בנפתולי הזמנים הוא אסופה מלוקטת
ומנופה של מאמרים אלה. אסופה, שהו פכת,
עם התקדמות הקורא בין דפיה, לעוד
מציבה מפוארת של היהודי האינטלקטואל
והקוסמופוליטי, שהישראלים של היום כה
בזים לו.
המדור הראשון בספר, עיונים בשולי
היסטוריה, נפתח בפרק התמודדות מעצמות
מתחרות בעבר, החל ממאבק רומא וקר-
תגו ועימות ביזנץ עם האיסלאם. הפרק
השני, קיסרות הולכת וקיסרות באה, בוחן
את מילחמות־הדת (קולטורקאמפף)
באירופה באספקלריה של זמננו. וולטש
מביא את סיפור שקיעתן של מרכז ומערב
אירופה, דרך העימות הצפוי בין אמריקה
ורוסיה, ורצח הנסי ך פרדינ אנד בסא-
רייבו (התאבדותה של אירופה) .הוא בוחן
את תולדות המאה העשרים, באמצעות
כמה מהדמויות המרכזיות שלה: מ תו־מאס
מאסריק (נשיאה הראשון ומייס דה
של צ׳כוסלובקיה המודרנית) .ויאן

מאסריק, ווינסטון וראנדולף צ׳ר־צ׳יל,
ויקטור ופרידריך אדלר.

פרק נוסף הוא קץ ההגמוניה האירופית,
בו סוקר וולטש אידיאות אירופיות ומדיניות
הכוח, תוך התמקדות בעליית הכוח
הסובייטי. הוא בוחן את הפסיכולוגיה של

ליאון טרוצקי, יוסף סטאלין וני־

קיטד! חרו שצ׳וב. אחד המאמרים המרגשים
בפרק זה הוא הרהורי משקיף
בתהלוכת טילים, בו ממשיך וולטש ובוחן
את עליית הכוח הסובייטי ואת היצרים
והאידיאולוגיות המסתתרים מאחוריו. את
ביקורת מדינת־העל הסובייטית עושה
וולטש באמצעות ביקורת על סיפרו של
אלכסנדר סולז׳ניצין לנין בציריך. ה שלב
הבא של וולטש הוא, כמובן, ההסכם
של שני הדיקטאטוריס (שיתוף הפעולה
בין סטאלין ובין היטלר).
מלטש מעמת את חלקם של היהודים
במהפיכה הרוסית, עם הנאציזם והאנטישמיות
בפרספקטיבה של המאה. עד מהרה
• רוברם וולטש — בנפתולי הזמנים ;
הוצאת שוקן; 298 עמודים (כריכה קשה).

הוא מגיע לפרק שריפת ספרים בכיכר
האופרה (שריפת הספרים בגרמניה שנערכה
ב־ 10 במאי 1933 והיוותה סמל מו חשי
למאבק הנאציזם בתרבות־המערבית).
מלטש מוליך את הקורא במעין מכונת
זמן אינטלקטואלית, קופץ לפרק נסיעה
לנירנברג ההרוסה ב־ ,1945 שב אל הפרק
עידן ההמונים — הסגנון הפאשיסטי .,וחו זר
שוב לזיוף סיפחתי ותוצאותיו האיומות,
לשימוש בהפרוטוקולים של זקני

התרבות של המאה, בפרק הקצר מאהלך
ושנברג, שהביאו למד,פיכה במוסיקה העולמית.
לתרבות קוסמדפוליטית זו של
יהודים, אשר צמחה ברחבי הקיסרות ה־אוסטרו־הונגרית,
מוסיף מלטש את ידידו
מנוער בפרק פראנץ קאפקא — תעודות
והשערות, באמצעות השיחות עם ידידו,
גו ס ט אכ י אנוך (הקורא לכתבי קאפקא
״הקבלה החדשה״) ,ויחסי קאפקא עם

מילנה יאס אנ סקה.
מבחינתה של המהפיכה־ד,יהודית בתר בות
האירופית, קופץ מלטש בחזרה אל
העבר הרחוק יותר, ותחת הכותרת השאלה
המזעזעת — מהי האמת י הוא מעלה הש לכות
ממישפטו של ישוע הנוצרי, כשורש
הדיכוי היהודי בתרבות העולמית.
בבחינת התרומה הקוסמופוליטית של היהודים,
אין מלטש מתעלם מהתרבות
הצרפתית, ובפרק אנדרה ספיר ושארל
פגי, הוא בוחן את ראשית עלייתו של
ההומניזם היהודי בתרבות הצרפתית ברא שית
המאה העשרים.
המדור השלישי, דיוקני אישים, ממחיש

אינטלקטואל וולטש
מכונת־זמן אינטלקטואלית
ציון, אותו ספר, שהביא חברות שלמות
למצב של היסטריה חולנית כלפי היהו דים.
המדור
השני הוא בנפתולי הזמנים,
והמרתק שבהם הוא בשבילי סיפרות, בו
מתמודד מלטש עם מד, שהוא מכנה
היהודי כסמל אנוש, שהולך ונשחק ב מדינת
ישראל. הוא מתחיל מעימות טכני
בין קאפקא וג׳יימס ג׳ויס, ועד לבחינת
נושא ה,הכרה־עצמית׳ מתוך סיפרות מודרנית,
בו הוא שב ומעמת את ג׳ויס,
והפעם עם יצירה של סופר יהודי אחר,
הרצוג של סול כלו. מלטש מנצל את
סיפריהם של כלו, מלמוד, מאיילר,
אלן גינז סרג ואחרים, כדי לערוך טיול
בתת־ההכרה של יהודי אמריקה.
מהסיפרות היהודית של אמריקה, שנמ צאת
כיום בשיאה, עובר מלטש, אל
עליית הסיפרות והתרבות היהודים בגרמניה
הטרום־מימארית, החל במשורר דו ־
דולף בורב אר ט, ועד לתיאודור
לסינג (שנרצח בידי קלגסים נאציים
במארינבאד ב־ .)1933 תחת הכותרת סופר
יהודי בסביבה קוסמופוליטית, הוא בוחן
דמויות יהודיות שהטביעו את רישומן בתרבות
המערבית כאיטאלו ס כ כו

(א תורו שמיץ) ,פראנץ

סופר רות
היגרו לארץ־ישראל הנמשלת .

קפאקא,

וגלריה של דמויות יהודיות שצמחו ב סוף
המאה שעברה בווינה.
את תמונת־הנוף היהודי־הקוסמופוליטי
של התרבות האוסטרדהונגרית ושל יהודיה,
ממחיש מלטש באותה אנקדוטה על
הרוזן צ׳ רנין: כשאמרו לו ב״1917
ישפרצה מהפיכה ברוסיה ,״(והוא) שאל
,מי מסוגל לעורר מהפיכה ברוסיה? הרי
מר ברונשמיין, היושב בקפה צנטראל,
אינו מסוגל לבך. מר ברונשטיין היה,
כמובן, ליאון טרוצקי, והוא נכנס להיס טוריה
יותר מהרוזן צ׳רנין ליד מהפ כני
המאה, מעמיד מלטש את מהפכני-

ומעבד, את הנחות היסוד היהודיות של
מלטש. כבר בפרק הראשון זיגמונד פרויד
ועולמו השוקע, הוא מתאר את התפוררות
אמונותיו ותיקוותיו של מלומד יהודי
זה, לנוכח אימי המאה העשרים. יהודי
אחד, האיש שהטביע את חותמו על העידן,
היא קארל מ ארכ ס, באמצעותו
בוחן מלטש את צמיחת המיתוס המוזר,
והבלתי מפוענח ביותר של תקופתנו.
הוא מוליך אותנו לפלישת הטנקים ה סובייטיים
לפראג באוגוסט .1968 אחרי שני
אישים אלה, אשר לא נטו חסד למיפעל
הציוני, מעמיד מלטש את שמואל הוגו

ברגמן, אשר קשר את גורלו בציונות
ובארץ־ישראל, והיה אחד מנושאי הדגל
היהודי־ההומאניסטי שלה.
דמות נוספת בגלריית האישים של
מלטש הוא ההיסטוריון לואיס ב רנ שטיין
נ א מי אר, וממנו הוא מגיע אל
הדמות השנוייה במחלוקת, קארל קר אום•
את עולמו של קארל קראום מביא
מלטש תחת הכותרת הימים האחרונים של
האנושות * ,סאטיריקן מריר, שליגלג על
עולם ומלואו, ופירסם במשך 37 שנים
בטאון צנום בשם די פאקל (האבוקה),
עליו נאמר בי הוא ״הכניס את הלהט
של נביא יהודי לתוף הציוויליזציה
הווינאית שהתסוררה לפני עיניו
קראוס, אשר ניבא את מילחמות־העולם,
את תהליך ההתבהמות של הציוויליזציה
המערבית והמרכז־אירופית, לחט בעט
בודדה כנגדם, ולא יכל להם.
כך ממשיכה לה גלריית הדמויות של
אותם יהודים קוסמופוליטיים, דרך א ר־נודד
צוויג, ג׳ורג׳ ש טיינר. ומגיעה
למתייסר שבהם, וולטר בני מין (שסי רב
להגר לפלשתינה וללמד באוניברסיטה
העברית, לאחר הזמנתו של גר שום
שלום, כאשר תירוצו העיקרי היה :
״המהומות הערכיות בפלשתינה
בנימין הפך רק בשנים האחרונות לאחד
ממאורות התרבות של ד,מאד,־ד,עשרים, עם
פירסום ספריו בארצות־הברית. דמות
נשית ויוצאת דופן, היא לו אנ ד רי א ס־סאלומה,
מי שהיתה ידידתם של
פרויד, ני ט שה ורילקה, שעליה מביא
מלטש את הפרק אשה, משוחררת׳ מהמאה
ה־.19
המדור הרביעי והאחרון הוא יחסי
ישראל־ערב, בו מנתב מלטש את כל
שכתב קודם לכן על ערכים שלי הומא־ניזם
יהודי, למציאת פיתרון של ממש
לקונפליקט שבין שני העמים. מלטש
פותח בקביעה על תורת־אחד־העם שלא
השתמרה, ומדלג אל המשא־ומתן המוח־מץ
שנערך ברודוס במארס , 1949 כאשר
הוא קובע, שהוא הביא ל״קו צבאי כמקום
גכול פוליטי״ .וולטש בוחן את הגורמים
שהביאו להצהרת בלפור ולשורשי הבעייה
הערבית, ומטיח אשמה בהתעלמות התנועה
הציונית ב־ 1921 מהצעתו של מרטיו
כוכר לחלוקת־הארץ, שהביאה להולדת
רעיון ארץ ישראל השלימה כבר אז.
אחד מהפרקים המרתקים הוא שיחה
דימיונית טס עבד אל־נאצר (חלום ליל
קיץ ב־ ,)1965 בו מדגיש מלטש, כי מה פיכת
הקצינים הצעירים במצריים, ואדישות
ישראל, היו החמצה היסטורית חסרת־תקדים•
מאל-נאצר,
טבעי המעבר ל גן־גו ר־יון,
כאשר מלטש, מביא תחת הכותרת
ספיקות במיתוס בן־גוריון, ביקורת על
רוב תפיסות היסוד שבן-גוריון נטע ב חברה
הישראלית. במאסר אחר, שנכתב
ב־ , 1976 תחת הכותרת השורש הפלשתינאי
של הסיכסוך — דו־קיום הכרחי לקראת
פיתרון הסיכסוך במיזרח־התיכון
מביא מלטש את ה,אני מאמין׳ שלו.
• כותרת של מחזה מפורסם מאת קארל
קראום, שהיא שורת מערכות ( 792 עמודים)
בהן משתקפת עמידתם של בני־אדס
שונים בשעת חירום ולחץ. קדאוס היה׳
הראשון שהרגיש כי בפרוץ מילחמת״העו־לס
הראשונה, תמה תקופה לא רק מבחינת
המיבנה הפוליטי, אלא גם מבחינת
הציוויליזציה האירופית, הנוצרית׳,
ובמושגים המוסריים המקובלים, ונוצר קרע
גורלי בהיסטוריה האנושית, קרע שהטיל
צילו על שרשרת המאורעות שבאו אחריו,
ושהיו מלוות בזוועות ובחשכת שקיעתו
של המין האנושי.

המאמרים האחרונים בספר עומדים בצל
המחשבה, שהברירה היחידה הניצבת לפני
ישראל, היא שינוי-ערכים מוחלט. בפרקים
דרושה התחלה חדשה (מאמר בו מבקר
וולטש את אירועי ״יום האדמה״ במארס
)1976 ועימות עם האמת, מטיף וולטש
למהפך עקרוני של החברה הישראלית
וראייתה את הסיכסוך עם הערבים והפלסטינים.
וולטש מסיים את סיפרו (במאמר
מ 17.4.79 בקביעה :״אולם כשרוצים
למצוא את הדרו למיפנה אמיתי דרוש
חשכון־נפש מקיף, ודרושה נכונות לקור־כנות
מכאיכים מצד אלה שחשכו שדי
להכריז על הרצוי להם כאילו היה ה מצוי,
כדי ליצור מציאות שונה מזו
שכה אנו חיים, כדי לסלול את הדרד
להגשמת ציונות ריאליסטית ולהחזיר גאווה
לכל עם ישראל.״
בנפתולי הזמנים הוא מיסמך־מעולה על
יהדות אשר אינה עוד בנמצא, יהדות חושבת,
נאורה ושקולה, יהדות של ערכים
ויושר אינטלקטואלי. בנפתולי הזמנים
הוא מציבה מכובדת, לעולם שאיננו עוד,
לרעיונות ולערכים, שהחברה הישראלית
הצליחה לקבור ביומיום שלה.

תרגום

רות

פיליפ רו ת, מחשובי הסופרים היהו דיים
היוצרים בארצות־הברית, אינו מנסה
להשתחרר מיהדותו. בשנינותו הטיפוסית,
הוא מצליח להפתיע שוב ושוב, ולהג-
פיש נשמות מתות מתוך ההיסטוריה היהודית.
בסיפור ישן שלו בשם שידור
הוא מתאר כיצד מנסה צייד־כשרונות
לגייס את פרופסור אלבר ט אייג־שטיין
לתוכנית־רדיו בתור בעל תשובה
יהודי. בסיפור אחר, הנושא אח ה כותרת
להתבונן בקאפקא, יוצא רות
מתוך הנחה כי ק אפ קא לא הלך לעולמו
ב־ ,1924 אלא היגר לניו־ג׳רסי, שם שימש
כמורה לעברית של הילד ...פיליפ רו ת.
בסיפרו החדש (ולא אחרון) שראה־אור
בתרגום לעברית, רומז רות כי אנ ה
פר אנ ק לא מתה, והיא חיה וקיימת ב-
ניו־אינגלנד *.
בדומה לכמה מספריו הקודמים, חושף
רות את עולמו של סופר אמריקאי-יהודי
צעיר. סופר זה, ששמו נ תן צוקרמן,
מבקר סופר אמריקאי־יהודי אחר, מבוגר
ממנו, בשם ע.א. לונוף, החי עם אשתו
היאנקית ״היכן שהחלה אמריקה והיכן
שמזמן נגמרה״ .רות, מספר בדמותו של
נתן צוקרמן, כיצד שלח את ביכורי סי פוריו
ללונוף, ובמיכתב הלוואי הוסיף כי
״נתקלתי כ,קרוביו׳ צ׳כוב וגוגול
לונוף הוא סופר שונה בנוף המוכר
של סופרים יהודיים בארצות־הברית, או
כלשונו של רות הפרוש הספרותי
המפורסם כיותר כאמריקה, אותו ענק של
סבלנות ואויר ת ה וחוסר אנוכיות. אשר
כעשרים וחנוט השנים שחלפו בין ספרו
הראשון לספרו השישי (שעליו ניתן לו
,פרם הספרות הלאומי, שהוא דחהו כשקט),
נ היה חסר למעשה קהל קוראים או הכרה,
ותמיד היו פוטרים אותו, אם וכאשר הז כירוהו,
כאיזה שריד מוזר של הגיטו
באירופה שלאחר ש,נתגלה׳ ונעשה
פופולארי, הוא סירב לקבל כל פרם ותו אר,
סירב להיות חכר כמוסדות מכובדים,
לא העניק שום ראיונות ובחר שלא
להיות מצולם
צו ק ר מן /רו ת מגיע לביתו של לונוף,
ופוגש שם צעירה, עליה אומר לונוף :
״זוהי העלמה בלט. היא היתה פעם סטו דנטית
כאן. היא שוהה אצלנו ימים אח דים
ונטלה על עצמה למיין את כתבי־היד
שלי תוך שהוא משחזר את חייו
של לונוף (״לאחר שאביו הצורף מת כמ עט
מפצעים שנפצע בפוגרום של ז׳י־טומיר,
היגרו הוריו של לונוף לארץ־יש־ראל
הנחשלת. שם ניספו שניהם כטי פוס,
ובכנס טיפלו ידידי מישפחה כיישוב
חקלאי יהודי. כגיל שבע הוא נשלח לכדו
מיפו אל קרובים עשורים של אכיו כ־כרוקלין
,הוא שם את עינו בעלמה
בלט, ומתחיל בנוסח מה מעיק על פור*
פיליפ רות — סופר הצללים; עברית:
חיים גליקשטיין ; הוצאת זמורה,
ביתן, מורן; 128 עמודים (כריכה קשה).

טנוי לתכנן כיצד יגיע אל מיטתה.
בשלבי ביניים אלה, מביא רות פרק
מאלף מחיי התרבות והסיפרות האמרי קאיים,
התבצרותם בקמפוסים של האוני ברסיטות,
תוך ציון הערות־אגב בנוסח
״בממלכת האגו אין מלקקים

דבש ולעומתם את לונוף, שהוא
ההיפך מעולם־הסופרים האמריקאי.
צוקרמו/רות נשאר ללון בביתו של
לעוף, אחרי שלונוף מרעיף עליו שב חים(
.״מי יכול לישון אחרי זה? אפילו
לא כיביתי את האור כדי לנסות• זמן
ממושך כיותר נעצתי את מכטי בשולחו־העבודה
המסודר של לונוף ומייד
אחרי זה ״התיישבתי על כסא ההדפסה
שלו בתחתוני בפרק זה, קורא רות
לגיבורו נתן דדאלוס ומאפשר לצוקרמן
לערוך אודיסיאה קצרה אל עברו הקצר
כסופר, מספר על תמונתו שפורסמה לרא שונה
בעיתון, ותגובת בני־מישפחתו
(״ה,ם אטרדיי־רכיו לא מכר מעולם כה
הרבה עותקים כצפון ג׳רזי כמו כאשר
התמונה שלד הופיעה ב ו
במסורת ראשית שנות־החמישים, מתאר
רות את מגעיו עם הפטרון שלו, מממן
לימודיו והשתלטותו כסופר — ה שופט
ליאופולד ופ טר. השופט־פטרון ממליץ
לו :״אם עדייו לא ראית בברודוויי
את ההצגה, יומנה של אנה פראנק׳ ,אני
מייעץ כתוקף שתעשה זאת השופט
ורעייתו משגרים לנתן צוקרמן גיליון בן
10 שאלות בנושאי אנטישמיות, דמויות
יהודים בסיפרות ומוסר יהודי. שאלתם
האחרונה :״היכול אתה בבנות לומר,
שיש משהו כסיפור הקצר שלד שלא
יחמם את ליבם של יוליוס שטרייכר או
יוזף גכלס?״
מאוחר באותו לילה, בביתו של לו טף,
שומע צוקרמו/רות את מכוניתה ה חוזרת
שה העלמה בלט, והוא מתאר את
עצמו ״קורא חסוד, אם אתה חושב שאחרי
ההזדווגות כל בעלי־החיים עצובים,
נסה לאונן על הספה כחדר־עכודתו של
ע.א. לונוף וראה כיצד תרגיש לאחר
מעשה תוך פירוט מעט מהאובססיה
שלו לסיפוריו של הנ רי ג׳יי מ ס, מגלה
צוקרמו/רות ״קולות עמומים באים מעל
לראשי הוא שומע קול של אשה בו כה׳
ומאזין לשיחה מרתקת בין לונוף
לאיימי בלט הבוכה לה (״אני אוהבת
אותך. אני אוהבת אותך, דא־דא. אין
אחר כמוך. הם כולם כאלה מטומטמים
ואז היא מבקשת מהסופר הנודע, שיחקה
עבורה חיקויים מני׳ימי מרנטה הגדול.
הבידור והשיחה נמשכים להם עד ל״אה,
מני, חאם זה יחרוג אותך רק לנשק לי את
חשדיים וצוקרמן/רות שומע את לונוף
יוצא מחדרה.
בפרק השלישי, תחת הכותרת פאט
פאטאל מתחיל דימיונו של צוקרמו/רות
לרוץ. הוא מכניס לסיפור חייה של איימי
בלט שינויים ביוגרפיים, ומציג אותה כ־אנה
פ ר אנ ק ז ״אחרי המילחמה היא
נהייתה איימי בלט. היא לא אימצה את
שמה החדש כדי להסתיר את זהותה —
עדייו לא היה צורן• ככד — אלא, כפי
שתיארה לעצמה כאותו זמן, בדי לשכוח
את חייה אלא שעברה היה בעיקבו־תיה
במולדתה החדשה :״נודע לא שאביה
שרד כאשר המתינה לבדיקת שיניים
אצל. רופא־השיניים של מישפחת לונוף...
כאשר נטלה עותק ישן של ה,טיים׳ מן
חערימח שבחדר ההמתנה ובהופכה את ה דפים
ראתה תצלום של איש עסקים יהודי
כ*טם אוטו פראנק לאחר תקציר
סיפור עליית־הגג באמסטרדאם ״מסרה לו
המישפחה ההולנדית שהגנה עליהם פנקסי
רשימות שנשמרו כפתר על־ידי בתו
הקטנה, נערה כת חמש־עשרה אשר מתה
ככלזן
בדימיונו של צוקרמו/רות מספרת
איימי/אנה על תלאותיה במחנות הרי כוז
כעבור שבוע היא יוצאת לחפש
אחר עותקים של סיפרה ולא מוצאת.
היא שולחת כמה דולרים להולנד לבית־ההוצאה
שפירסם את יומנה, וכעבור
שלושה חודשים היא מקבלת מהם את
הספר בחבילה ,״אד לרוב היא סימנה
קטעים שלא יכלה להאמין שכתבה כאשר
לא היתה הרבה יותר מאשר ילדה
קטנה..״ היא קוראת, שבה וקוראת, ובדמ יונו
של צוקרמן/רות, נפשה מתייסרת :
״והתחזות למתח חיא מלודרמטית ומב חילה.
והסתתרות מפני אבא היא עוד
יותר גרועה. שום כפרח אינח דרושה,
אמרה איימי לאנה, גשי רק רק לטלפון

והגידי לפיס שאת חיה• הוא בן שי שים׳

אלא שאיימי/אנה, כבר אינה שייכת
לעצמה, והיא מהרהרת :״הם ריחמו
עלי ; הם התפללו כשבילי ; הם ביקשו
את מחילתי. אני הייתי התגלמות של
מיליוני שנים שלא נחיו, שנגזלו מן
היהודים הנרצחים. מאוחר מדי להיות
חיה עכשיו. ,הייתי לקדושה״ .היא מתייסרת
במעמדה החדש :״הרגשתי באילו
קולף העור ממחצית גופי. מחצית פני
קולפו, והכל יביטו בזוועה עד סוף
חיי צוקרמן/רות מקשר את תשוקו תיו
עם תשוקות לונוף, ומסכם את ה פרק
למענו, הסופר הגדול, סחרה
איימי להעשות אנה פראנק ; זה מסביר
הכל, אין כל צייד כפסיכיאטר. למענו,
כתוצאה מהתאהבותה: להקסים אותו,
לכשף אותו, להבקיע דרד הרגישות המצ־

סקרן לראות כיצד נצא מזה כולנו כאחד
הימים. זה עשוי להיות סיפור מעניין.
אתה לא כל־כד נחמד ומנומס כסיפורת
שלך ולסיום, מספר צוקרמו/רות:
״הוא מצא את בפפותיו בכיסו, ואחרי
שהעיף מבט חטוף בשעונו פתח את
הדלת הקידמית• ,זה כמו להיות נשוי
לטולסטוי,׳ הוא אמר, והשאיר אותי לר שום
את רשימותי הקדחתניות בעודו יוצא
לרדוף אחרי הרעיה הבורחת, שזה חמש
דקות היתה מפליגה במסעה הנדון לכי שלון,
בחיפושיה אחרי מישלח־יך פחות
נאצל.״
סופר הצללים הוא מעט מעודן יותר,
מבוגר יותר, ובעל ראיית עולם רחבה
יותר מספריו הקודמים של רות. הוא
מביא ראייה שונה, ובלתי מקובלת של
ההיסטוריה היהודית, של הקורבן שיש
להקריב למען האמנות ושל תהליך הבנייה
של סופר יהודי כפייתי בספרות
האמריקאית.
אלה האוהבים את ״טירופיו של רות״
יהנו ממש הנאה מלאה.

מולדת

ג׳בליה

מחכרת־יו מן פר אנ ק
לא יכולה להאמין שכתבה
פונית והחוכמה והצדק אל תוף דמיונו,
ושם כאנה פראנק, להעשות ה,פאם פא־טאל׳
של ע.א. לונוף
הפרק האחרון של הספר הוא פארודיה
צינית על עולמן של נשות סופרים רבות,
וכותרתו להיות נשוי לטולסטוי. בפרק
זה מאחד צוקרמן/רות את המציאות ואת
הזיותיו. כאשר מופשל שמולה של איי-
מי/אנה, מחפש צוקרמו/רות את כתובת
הקעקע :״ראיתי, כמובן, שאין שוס
צלקת על אמת זרועה. שום צלקת ; שום
ספר; שום פיס והוא מתחקר אותה
״עברת את המילחמה?״ והיא משיבה
״הפסדתי את המילחמה.״ ואז אומר צו־קרמו/רות
לאיימי/אנה את דומה
לאנה פראנק.״ והיא עונה :״כבר אמרו לי
את זה לפני כן ולאחר עוד מילים,
פורצות הזיותיו של צוקרמו/רות :״אה,
הנשאי לי, אנה פראנק, ונקי אותי כפני
הזקנים המזועזעים שלי מן האשטה ה־אידיוטית
! מזלזל כרגשות היהודים?
אדיש לחייהם של יהודים? מגיס לבי
בטובתם? מי יעז להאשים בפשעים׳
כאלה, שאין להעלותם על הדעת, את
כעל השל אנה פראנק
אלא, שאידיליית חלומות והזיות זו
של צוקרמו/רות מסתיימת כאשר אשתו
של לתוף מגיעה. האשה, הו ס, מחלי טה
לנטוש את לתוף, וד׳יא אומרת ל־איימי/אנה
:״את נשארת. החלום בהקיץ
שחלמת ככיתה מתגשם ! את זוכה בסופר
היצירתי — ואני זובח ללכת 1״ ד,ופ
מסרבת לשידוליו של לתוף :״מאוחר מדי
לגעת בי עכשיו! אני עורכת מסע סביב
העולם ולא אשוב לעולם והיא מטי חה
בפני איימי/אנה את גורלה של אשת
סופר :״את לא תסעי לשום מקום• את
לא תראי שום דבר. אם אפילו תצאי
לארוחת־ערב, אם פעם אחת כשישה חודשים
השפיעו עליו לקבל הזמנה לביתו
של מישהו, אז זה יהיה עוד יותר גרוע...״
והיא ממשיכה לתאר מר־גורלה :״הנה
לד דת־האמנות שלו, יורשתי הצעירה:
דחיית החיים! מאי־ חיים הוא עושה את
הסיפורת הנהדרת שלו ! ועכשיו את תהיי
האדם שעימו חוא לא ח י
אלא שאיימי/אנה נמלטת לה, והופ
מנסה להימלט אף היא, ולונוף מגלה כי
צוקרמו/רות האזין בלילה לכל שהתרחש
בחדרה של איימי, ואומר לו :״אחיה

למדף־הספרים העוסק בתופעות שיב-
טיות יוצאות־דופן במיזרח־התיכון, הצטרף
באחרונה ספר בעל עניין־רב, המתאר את
חייהם של הבדווים הרומנים, בני מנזר
סנטה-קתרינה. הספר ג׳בליה * מתאר את
אורחות חייו של שבט זה, שהובא בימי
שילטונו של הקיסר יו ס טיני אנו ם (ימי
שילטונו )565—527 לסיני, כדי לבנות את
מינזר סנטה־קתרינה, לשמור עליו ולשר תו.
אבות שבט זה, הובאו ברובם מהמקום
בו שוכנת כיום רומניה.
מחבר הספר, יוסף כן־דויד, שהה
באיזור ברוב ימי השילטון הצבאי היש ראלי
( 1967 עד ,)1979 והוא מתאר את
הקשרים המיוחדים בין בני שבט זה
עם מינזר השכן, ואת אורחות חייו, שהם
בבחינת אנטי־תיזה לתרבות הנוודית של
בדוויי דרום־סיני.
יוסף בן־דויד מביא את תולדותיו של
השבט, מתאר את המיבנה החברתי שלו,
את אילן היוחסין, את המאבקים על הנ הגתו,
ואת מצב האשד, והמישפחה בתוכו.
הספר מתאר את מיבנה ישוביהם, מסור תם׳
ערכי המוסר שלהם והווי חייהם
בימי השילטון התורכי, המצרי והישראלי.
הפרק המוקדש לבריאות ודרכי הריפוי
של הבדווים מתאר עולם ומלואו של
רפואה טבעית, ומביא את תצלומיו של

צאלח א כו־ מכארב אכו־ן ן׳נימ אן,

שהתפרסם בסגולות הריפוי שלו. פרק רפו אי
נוסף עוסק במג׳נון (חולה־רוח) ,ואופן
הוצאת השדים ממנו. גם פרק המישפט
הוא מאלף.
הפרק תהליכי שינוי ומודרניות מפרט
את שעשו שנות ה־70׳ שבשילטון ישראל
לשבט זה, ולסובבים אותו. שינויים שחלו
בסלי־המזונות, שירותי רווחה שונים, מכשירי
אלקטרוניקה, לבוש, והשפעת העבו דה
בתחומי ישראל על צעירי השבט.
זה ספר קפדני ומפורט אודות שבט
יוצא־דופן, שסיקרן במשך תריסר שנים
את כל הישראלים שהגיעו לסנטה־קת־רינה.

יוסף בן־דויד — ג׳בליה, שבט בדווי
בצל המינזר; תוצאת כנה ירושלים;
160 עמודים (כריכה קשה).

״נמר של נייר״
בגיליון ראש־השנה
יוקדש לנוש א:

״*יאמר
ש הו א ש חו ר *׳׳

כליון ״העולם הזה״ שראה אור השבוע לפני 25 שנה, הל,דיש
כונבת־שער ליום־הולדתו ה־סד של ראש־הממשלה דויד כן־
גורמן, תחת הכותרת ״מפלונסלן עד שדה כומר״ .בכתבה זו
ניסתה מערכת השבועון להעריך את מעמדו ההיסטורי של מנהיג
זה, על,ני מידה אובייקטיביים. תחת הכותרת ״רצח לאור המנורה״
הביא עמום קינן, את הראשונה בסידרת כתבותיו על נופי האדן.
כתבה עיתונאית אותנטית וחסרת־תקדים, הובאה בתצלומים
ובמילים מכינוס ארכיאולוגי איטר נעוץ• כקיבוץ רמת־רהל שליד
ירושלים, שהופסק במטח כן במה דקות של ירי צלפי הלגיון
הערכי. הכתבה הובאה תחת הכותרת ״ 7הדקות של רמת רחל״,

והיתד! רצופה בתצלומי צלם ״העולם הזה״ שהיה נובח בתקרית

כדורגלן הנבחרת הלאומית בכדורגל יוסף (יופלה) מרימוביץ
המשיך כסידרת דיווחיו ממסעה של הנבחרת למיזרח־הרחוק,
והפעם תיאר את ביקורה בהונג־קונג.
בשער הגליון: ראש־הממשלה, דויד בן־גוריון, בן שבעים.

גיבור צנחנים ושמו גנורס אנקלביץ׳ * משה שמיו
והשלום ^ מירד שיו על ברסיס ומכריס, ברסיס
אנשי מופח
ה דו ק טו ר ב!א וו מ״ ד

הכותרות בעיתונים בישרו :״סגן דוקטור
מורים אנקלביץ׳ צויין לשבח על גילוי
אומץ לב למופת״ .טורים ארוכים
מלווים בתצלומיו תיארו את פרשת־חייו
ואת מבצעו הקרבי.
״בחרתי כישראל״ .הוא נולד בטולוז
שבדרום־צרפת, שם חיה מישפחתו
— האב, סוחר בדים שברח מברסלאו ש בגרמניה
לפני 23 שנים עם עליית הנאצים
לשילטון, האם ושתי האחיות. מורים
סיים את חוק לימודיו באוניברסיטה המקומית
.״בצרפת הייתי כמו צרפתי, העיד
מורים על עצמו ,״צרפתי בדם. אני מדבר
טוב צרפתית ואין שום הבדל. כל מה
שהם עושים, גם אני עושה. גדלתי שם.
כשבאו הגרמנים לטולוז .,הלכתי למונטאו־בן
50 ,קילומטר מטולוז, שם למדתי שנ תיים
בבית־הספר התיכון. הייתי צרפתי.
קראו לי מורים בוד, והיו לי תעודות
מזוייפות. אחרי המילחמה, חזרתי ל טולוז.״

אולם
דוקטור מורים אנקלביץ׳ לא נש אר
בטולוז — הוא בא לישראל :״אין מח
לעשות שם. ההבדל תמיד נשאר הבדל. אין
שם משהו שמושך להיות יהודי, ואני
רציתי להיות יהודי. בחרתי בישראל.״
איש לא קרא לו, אולם הדוקטור בא.
לא כמו רופא. הוא בן 26 כיום,
נראה כבן , 19 שזה עתה לבש מדי צבא
לראשונה• תיספורת קצרה, עיניים חומות,
שפתיים עבות וקומה ממוצעת. שום דימ-
יון לדמות מקובלת של רופא. למרות ה־מיבטא
הצרפתי, הוא נראה צבר לכל
דבר, אפילו בסיגנון הדיבור החופשי. כעולה,
היתד, לו שנה אחת זמן, עד לגיוסו
לצבא. בדרך כלל, אפשר לדחות את זה
עוד ועוד, בייחוד אם מדובר ברופא עולה.
מורים התגייס מייד. לא מפני ש הצבא
קסם לו במיוחד, או משום ששאף
להיות רופא קרבי. פשוט, הצבא הוא
חובה המפריעה קצת לתוכנית התבססות
של רופא צעיר. אבל זאת חובה. יש למל אה
כמה שיותר מהר, ולהיפטר ממנה.
הוא עבר קורם רופאים צבאיים. אחר-
כך שלחו אותו להיות רופא ביחידה קר בית.
ניסיונו הרפואי לא היה רב במיוחד
:״לא עשיתי עוד שום התמחות. מה
שעשיתי זה כירורגיה קטנה. כיל מיני ניתוחים
שעושים בשנת הלימודים. עזר־

איש גוסס גירי הלגיון הערבי

צלם העולם הזה
הנציח את תוצאות
הירי על משתתפי כנם הארכיאולוגים בקיבוץ רמת־רחל. בתמונה זו נראים כמת
מהניצולים נושאים את יעקוב פירנקרפלד הגוסס אל רבב שהוליכו לבית־החולים,
פינקרפלד היה אחיה של המשוררת אנדה פינקרפלד־עמיר, ובתו היתה נשואה לבנה של
גולדה מאיר. הוא הרצה בכנס על האדריכלות של הכנסיות הביזנטיות בארץ־ישראל.

תי גם בניתוחים יותר גדולים.״
אין ארטיסטים. הדוקטור בא ליחידה
הקרבית. הוא מילא את תפקידו בבדיקת
מיסדרי־החולים, ובשמירה על תנאי ה סניטציה
של היחידה. שום תפקידים מיוחדים•
לא היו בעיות מיוחדות ביחידה.
החומר האנושי היה מובחר ולא היו
כימעט ארטיסטים מתחלים.
אז באה הפשיטה על מיבצר האוייב.
אמרו לדוקטור :״אתה בא איתנו״ .והדוק טור
הלך.
זאת היתה הפעולה הקרבית הראשונה
בחייו. בפעם הראשונה שמע הצעיר מטו לוז
כדורים שורקים סביבו. סגן מורים
אנקלביץ׳ לא היסס להודות :״בהתחלה
ההרגשה לא כל־כך נעימה. אני לא יכול
להגיד שזה פחד־מוות. אבל כשיוצאים זה
משהו מוזר. לא יודעים מה מחכה לך.״
לפתע, כשהיו קרובים מאוד לגדר המחנה,
נשמעה ירייה. שנייה אחת בלבד
השתררה דממה חרישית. אחריה באה
פקודת האש. הקרב על המיבצר החל.
דקות מיספר נמשך הלם צרורות המק לעים
והתת־מקלעים, מלווה בהבזקי פצצות
בזוקה, שחדרו אל תוך קירות המיבצר.
מייד לאחר מכן פרצו הלוחמים פנימה.
הדוקטור לא נכנס אל תוך המיבצר.
הוא חיכה בחוץ. בפנים השתולל קרב
יריות ורימונים. התנגדות האוייב לא
שותקה עדיין. מיקלע על הגג המשיך
לירות בקצב איטי ומעצבן. כמה אנשים
נראו יוצאים את השער, כשהם נושאים
עימם גופה• ״דוקטור!״ צעק מישהו. הדוקטור
מיהר אליהם עם חובש. פצוע
שותת דם שכב על הארץ. הוא נפגע
בבטנו. הדוקטור בחן את הפצע. לא היה
מה לעשות בשלב זה. רק לחבוש את
הפצוע ולהעבירו לעורף, לבית־החולים.
יאותה שעה, במרחק מטרים ספורים
בלבד, רכן חובש על גבי פצוע נוסף,
שהוצא מתוך המיבצר.
״לא מאוזן עד אוזן״ .סיפר הדוק טור
:״היה חושך, אבל אם נשארים בלילה
הרבה זמן, מתרגלים לחשיבה. ראי תי
אור פנס וראיתי פחות או יותר שחובש
מטפל שם בפצוע. ניגשתי אליו• הוא היה
בלי הכרה. ראיתי שהוא כולו מלא דם.
החובש חשב שיש לו משהו בראש, מפני
שהדם נזל לו על הראש. הוא לא ידע
מה לעשות. ראיתי שהפצע בצוואר, מצד
שמאל. הכדור נתקע שם ולא יצא החוצה.
״ראיתי שהבחור נחנק. הוא היד, בלי
הכרה ונשם בקושי. פתחתי לו את הפה
בכוח, כדי שיוכל לקבל אוויר לנשימה.
הפה נסגר בכוח על אצבעי. השיניים פגעו
בציפורן, היו לו עוד הכוחות של בן-
אדם פצוע. קנה־הנשימה שלו לא נפגע,
אך הכדור שפגע בצוואר, ליד קנה הנשי מה,
יצר לחץ פנימי של דם על הקנה,
שהפריע לנשימה. החלטתי לנתח מייד.
״מתוך ילקוט המכשירים שלי, נטלתי
סכין חדה וחתכתי חתך קטן בתוך הגרוגרת.
קנה הנשימה היה עתה פתוח כלפי
חוץ. דרך הפתח הכנסתי צינור מתכת
מיוחד שנמצא בתיקי. זה מין צינור באר
רך של עשרה סנטימטר, כפוף קצת. מקנה
הנשימה הוא יוצא החוצה דרך הצוואר,
כך שהאיש נושם דרכו, ולא דרך הפה.
האוויר עובר דרך קנה הנשימה וממשיך
לריאות בפעולה תקינה.
אירגונים כינו ס !31030
מן הבוקר שדר מצב־חירום באזורי
המימשל הצבאי. פה ושם נאסרו נכבדים

״העולם הזה 85
תאריך 26.9.1956 :
ערביים. מאות בקשות להיתרי־תנועה נדחו
בזעם על־ידי המושלים הצבאיים.
הסכנה שגרמה לתגובה נמרצת זו מצד
שומרי ביטחוו־המדינה היתד, כינוס, אשר
עמד להיערך באותו יום בחיפה. מטרותיו
המסוכנות לביטחון המדינה היו: שלום
עם ארצות ערב, ושיוויון למיעוט הערבי
בארץ.
בכל זאת מילאו מאות חובשי כפיות
לבנות את אולם מאי, ומאות נשארו בחוץ
מחוסר מקום. יחד עם הקהל היהודי האזינו
במשך חמש שעות רצופות ל־ 15 נאומים
שכל אחד מהם תורגם לשפה השנייה.
בר־כוככא וצלאח א־דין. מן
הרגע הראשון היו הבדלי גוונים ניכרים
בין הנואמים. אולם החתך לא היה לפי
הגבולות הלאומיים. הגיל והמוצא קבעו
הרבה יותר. הנואמים הקשישים יותר,
כמו יצחק גרינבוים (שר־הפנים הראשון
של מדינת ישראל, ובעבר היותר רחוק,
מנהיג ציוני פולין) ,ח״כ מפ״ם יעקוב
חזן, והכומר ח׳ליל ח׳ורי מתרשיחה, דיב רו
על השלום בין המדינות ועל הצדק
בין העדות, ואילו הצעירים מבני שני
העמים יצאו בתביעה קיצונית הרבה יותר:
שילוב תנועת־השיחרוד של שני העמים.
קרא פשה (מילחמת בני אור) שמיר :
״איננו רוצים במילחמה קרה, או בשלום
קר, אלא בשלום חם!״ הכריז רוסטום
בוסתוני :״בלי שלום לא יתגשמו השאי פות
הלאומיות לא של הערבים ולא של
היהודים !״ טען אורי אבנרי :״כולנו שו תפים
לתרבות שמית אחת, שרשרת הנמ שכת
ממלכי בבל ואשור, משה רבנו
ודויד המלך, ישוע הנוצרי, בר־כוכבא,
מוחמד וצלאח א־דין, ועד מורדי המידבר
הערבי ופיישבי הנגב העברי, לוחמי ה-
שיחדור של אלג׳יריה ומגיני־הספר של
ישראל.״
לנכלוס ואיסמעיליה. על הבמה
ובאולם ישב גזע חדש, שיכול היה לשמש
גשר חי לשותפות זו — הערבים הצעי רים
בישראל, המדברים עברית־צברית
שוטפת, שוב אינם נבדלים בהופעתם
החיצונית משאר צעירי הארץ. אולם מלי-
בם נשפך מבול של טענות מרירות: מאות
רבות של מקרי קיפוח, אפליה ודיכוי
קטנוני, שניראו מרגיזים כפליים מפני
שלא היו להם שום טעם ותכלית.
סיכם עבד אל־עזיז זועבי, צעיר נצרתי,
שהוא עצמו דוגמה חותכת לדור
הערבי החדש, ושתירגם בעצמו את נאומו
לעברית שוטפת :״שום צעיר אינו נקרע
ממישפחתו ועובר את הגבול לשם תע נוג.
הוא לא מחפש גן־עדן בירדן, הוא
נדחף על־ידי הייאוש 1״
כאשר החליט הכינוס להקים איגוד יה,ו־די-ערבי
למילחמה על מטרותיו, כבר היה
ברור כי היצור החדש יצטרך להקדיש חלק
ניכר ממירצו למילחמה במעשי־עוול מטופשים
אלה, תחת להקדישו כולו למטרה
החשובה פי אלף: הבאת קול השלום של
בני ישראל הערבים והיהודים לאוזני ה ערבים
בנבלום (שכם) ,בגדאד ואיסמעי-
ליה.

אנשים

• 1העיתונאי מידו* שיף י על חלוקת
״פרס סוקולוב״ לעיתונות, שניתן לחמי שה
אנשים בהתאם לוותק שלהם :״השנה
חילקו מפריסי הפרסים את הפרם למע-
לי־הגירה. בשנה הבאה יחלקו את הפרם
מעלי־הגירה למפריסי הפרסה.״

בלי

כמו כולן, גם אני קצת
נבהלתי כשקבלתי את המחזור
בפעם הראשונה. אבל אמא
שלי הרגיעה אותי.
היא משתמשת שנים
בטמפקס, ולכן גם המליצה
על הטמפון של טמפקס.
אני אישית מעדיפה
טמפקס בלי מוליך,
יותר קל לי להחביא
אותו בארנק. אבל חוץ
מזה יש לו
את כל היתרונות שיש רק
בטמפון
של טמפקס. כושר ספיגה
מעולה, התאמה למבנה
האנטומי של האשה ובטחון
כפול. אני לא יודעת למה
עושים ענין גדול מהמחזור.
עם טמפקס זה עובר
בקלי קלות.

כשקבלתי את המחזור
הראשון קצת נבהלתי,
(וזה טבעי, לא?)
התיעצתי עם אחותי
הגדולה(בת )19
היא המליצה לי על
מיני טמפקס. טמפון קטן
עם מוליך החדרה. כבר |
בפעמים הראשונות
השתמשתי במיני טמפקס.
אחותי טענה שהטמפון של
טמפקס הוא הטוב ביותר
בגלל כושר הספיגה המעולה
שלו, בגלל התאמתו למבנה
האנטומי של האשה ובגלל
החוט שלו שתפור בתפר
כפול, ואני מאשרת שזה נכון.
כשאני משתמשת בטמפקס
עם מוליך הטמפון מגיע
בדיוק למקום הנכון שלו.
ולכן אני לא מרגישה בו כלל.
אני לא יודעת איך הסתדרו
הנשים לפני שהמציאו
^ את טמפקס.

טספקם

חדש!

לכבוד אינווסט א־מפקס בע״ס
(יבואני טמפקס)
ת. ד 6080 .תל־אביב
מיקוד 61060
נא לשלוח לחומר
הסברה על השימוש
בטמפוני סמפקס
ודוגמאות ח־נב1 .״.

כתובת

סימן מסחרירשום

עוותה שוו הסמלת בם׳ עזבו ייייידו),
שבה היא מאשימה את ניצב^שנוו וויו
פונקו(למטה) וקצינים בכיוים אחרים
הפרשיות הפנימיות של מישטרת־ישראל.
לפני כמה שנים הוטל עליו חשד כבד
כמי שמעורב בפרשת שוחד של אנשי
שופטים חיפאיים ידועים. מכל המעורבים
בפרשה, הצליח רק אברמוביץ לצאת נקי.
כעבור כמה שנים היה אברמוביץ מעורב
אגד, פרשה בה היו מעורבים גם שני
בעוד פרשיה. הועלו נגדו חשדות כאילו
הוא קיבל שוחד מחברת־הביטוח יש ראם,
שפשטה את הרגיל. גם מכך הצליח אב רמוביץ
לצאת נקי. הוא טען שאשתו עש תה
עבודות עבור ישראס וקיבלה עבורן
שכר.
כטי מזעזע :

סיפרה

לחוקריה

סיפור

בחודש הראשון לעבודתי במישטרת עכו
ניסה אברמוביץ להתחיל איתי. הוא אמר
לי שאני מוצאת־חן בעיניו. פעם הוא בא
אלי הביתה באמתלה שהוא מבקש שאש-
איל לו מיזוודה. כשעלה הביתה הוא
ניסה לנשק אותי ולחבק אותי בכוח. דחפ תי
אותו מעלי ואיימתי לפרוץ בצעקות.
אחרי כמה זמן, וזה הכל היה עוד
בתקופה שהייתי נשואה, הוא בא אלי
הביתה ב־ 8בערב. הוא קרא לי, אבל
הייתי יותר חכמה מהפעם הקודמת וירדתי
אליו. הוא לקח אותי לאיזור התעשייה
ושוב ניסה לחבק אותי ולנשק אותי בכוח.
גם אז איימתי עליו שאעשה שערורייה.
אמרתי לו שכדאי שהיחסים בינינו ישארו
של מפקד ופקוד.
אז החלה מסכת ההתנכלויות שלו. הוא

היה מתעלל בי. היה דופק לי שלוש שבתות
מישמרות, האחת אחרי השנייה, למ רות
שידוע שלשוטרות שיש להן ילדים
לא עושים את זה. הוא היה תמיד מעליב
אותי לפני כל הסיירים האחרים וחירחר
ריבים ביני ובין החברים שלי לעבודה.
בשיעור השבועי שיש לנו איתו הוא הודיע
לכולם , :היזהרו מבטי, היא מדווחת
ומצלמת כל דבר.׳ כל הלשנה הוא הל ביש
עלי.
ביקשתי העברה למרחב־השרון והעבירו
אותי לחדרה. אבל אחר-כך ראיתי שזה
לא מסתדר לי שם, בעיקר בגלל הילדות
וביקשתי לחזור. אברמוביץ לא רצה
לקבל אותי חזרה. בסוף הוא היה מוכרח
לקבל אותי.
אבל הקש ששבר את גב הגמל היה
כשהבת שלי קיבלה אבעבועות־רוח. יכול תי
להודיע שהבת שלי חולה ולא לבוא
בכלל לעבודה. אבל אני שוטרת טובה.
כל מה שעשיתי היה שהתקשרתי לשו טרת
שהיא חברה שלי, והחלפתי איתה
מישמרת, כי רציתי לקחת בבוקר את
הילדה לרופא. שוטר מיוחד הגיע אלי
הביתה והודיע לי שאני צריכה לבוא
למישפט, משום שהחלפתי מישמרת בלי
רשות. באתי עם הילדה החולה, כדי שכולם
יראו את הסיבה לפשע הנורא שעשי תי.
אברמוביץ גירש אותי, ולמחרת הח ליטו
המפקדים שלו שלא להעמיד אותי
בכלל למישפט על העניין הזה.
היו עוד מיקרים שאברמוביץ התעלל

קידום דרך המיטה
ף, יום השלישי לפני שבוע לבשה
הסמלת בטי עובד את מדיה, שלחה
את שתי בנותיה בנות ה* 10 וה־ 9לבית־הספר
ופנתה לעבר סניף קופת״החולים
שבמקום מגוריה, כרמיאל. היא התלוננה
באוזני האחות על נדודי שינה. האחות,
שהתרשמה ככל הנראה ממדי המישטרה
של בטי ומדרגת הסמל שלה, נתנה לה,
ללא מירשם של רופא, כמות גדולה של
כדורי שינה.
בטי חזרה לביתה שברחוב שושנים,
פשטה את המדים, ונטלה את כל גלולות
השינה שקיבלה. לפני שאיבדה את הכרתה
היא ערכה שתי שיחות טלפון. האחת היתה
למישטרת־עכו שבה היא משרתת. היא ביק שה
לדבר עם קצין האג״ם, אך הוא לא
היה. בטי הסתפקה ביומנאי והודיעה לו
שהיא לא תבוא באותו יום לעבודה.
כששאל אותה היומנאי מתי היא תבוא,
השיבה לו בטי :״אף פעם.״
שיחת הטלפון השנייה היתה לחברה,
אלי עזרא. בטי ידעה שאלי בבית, וקיוותה
שאשתו של אלי לא תרים את השפו פרת.
היא ידעה שברגע שהרעייה תשמע
את קולה, היא תסרוק את הטלפון. אולם
למזלה של בטי ענה עזרא לטלפון :״את
שרשרת הזהב שהבטחת לקנות לי, אני
מבקשת שתיתן לבת שלי, לימור,״ אמרה
בטי וטרקה את הטלפון.
עזרא מיהר לביתה של בטי. הדלת
לא היתה נעולה. הוא נכנס פנימה ומצא
את בטי שוכבת נטולת הכרה במיטתה.
עזרא מיהר להזעיק אמבולנס שלקח
את בטי לבית־החולים בנהריה. לאחר
טיפול בן כמה שעות, שכלל שטיפת קיבה,
שוחררה בטי מבית־החולים• קציני־מיש־טרה
ששמעו על ניסיון ההתאבדות שלה
המתינו בבית־החולים ומיהרו לקחת אותה
איתם.
בטי נלקחה לבית-ההבראה של המישטרה
בנעורים, שליד נתניה. היא קיבלה פקודה
להישאר בבית־ההבראה כמד, ימים כדי
לנות. למישפחתה לא נמסרה כל הודעה.
אחותה, ליאורה, הצליחה אחרי עבודת בילוש
בת יומיים לגלות את מקום הימצאה
ולבוא לבקרה.

כשנטלה בטי את הכדורים, היא פתחה
תאבת פנדורה המאיימת עתה על מיש-
טרת ישראל כולה•
ידידה של בטי, אלי עזרא, מיהר להדליף
את הפרשה לעיתונים. ניסיונם של
אנשי מחוז־הצפון של המישטרה להסתיר
את דבר ההתאבדות, הן מהמטה־הארצי
בירושלים, והן ממישפחתה של בטי
ומהציבור עלה בתוהו.

/,היזהרו
מבטי!״
ף ר פקד המחוז־הצפו;י של המיש-
טרה, ניצב חיים אבינועם, מיהר
להקים צוות חקירה מיוחד. על הצוות
היה לבדוק את האשמותיה של בטי ולע מוד
על מניעי ניסיון ההתאבדות שלה.
בראש הצוות הועמד אחד מהחוקרים הטו בים
של מחוז־הצפון, תת־ניצב נוריאל
ששון, מי שהיה בעבר מפקדה הישיר של
בטי. כעבור יומיים, כשהגיעה הפרשה
לכותרות העיתונים, וגרמה לשיתוק כימ־עט
מוחלט של כל עבודת המישטרה של
מחוז־הצפון, נקרא אבינועם למפכ״ל ה־מישטרה,
רב־ניצב אריה איבצן. ועדת־החקירה
הפנימית שהקים אבינועם פור קה,
ובמקומה מינה איבצן את ניצב־מיש־נד,
יורם גונן מהמטה-הארצי.
יומיים אחר־כר הועלה ניצב-מישנה גו נן
לדרגת תת־ניצב.
תחילה נשלחה בטי לבדיקה פסיכיאט רית.
ד״ר גבריאל לני, שהתפרסם בשע רוריית
בית־ד,חולים מיזרע׳ התבקש לקבוע
אם היא אחראית למעשיה ואם היא יכולה
לעמוד בחקירת המישטרה. לני נתן חוות-
דעת מפורטת, שבה קבע שבטי־בריאה בנפ שה
וכי אין כל מניעה מלהעמיד אותה
לחקירה.
החוקרים ביקשו לדעת מדוע היא התפטרה.
היא סיפרה להם סיפור ארוך על
מסכת התעללות של ראש ענף־התנועה
במרחב־הצפון, בו היא שירתה כשוטרת־סיור,
רב־פקד משה אברמוביץ.
אברמוביץ הוא דמות ידועה לחוקרי

קי דו םדרך הומיטה
(המשך מעמוד )71
בי. לא יכולתי לפנות למפקד־המרחב, ני״
צב־מישנה דויד פרנקו. ביקשתי ראיון
עם המפכ״ל כדי לספר לו על הכיל. במקום
תשובה מהמפכ״ל קיבלתי הזמנה לראיון
אצל מפקד-המחוז, ניצב חיים אבינועם.
כשהגעתי למחוז בנצרת, התברר לי שגם
את מפקד־המחוז אני לא אראה, ושהראיון

שוטרת עובד בתפקיד
לא יימלטו מדו״זז
יהיה עם הסגן שלו, תת־ניצב רחמים
חדד.
חדד אמר לי שהמפכ״ל עסוק בדברים
יותר חשובים מאשר בטי עובד והוא לא
יוכל לקבל אותי. הבנתי מהדברים שלו
שהוא כבר דיבר על העניין עם אברמוביץ
ועם פרנקו ושהוא ידע את הכל.
אבל בכל זאת סיפרתי לו איך אברמוביץ
ניסה להתעסק איתי ומכיוון שלא
הסכמתי, הוא מתעלל בי. סיפרתי לו שכל
מה שאני רוצה זה שיורידו את אב רמוביץ
ממני.
את חדד אני מכירה הרבה זמן, בערך
חמש שנים, מאז שעבדתי כמזכירה במחוז.
קיבלתי שוק כשהבנתי מחדד שלא
רק שלא אקבל ראיון אצל המפכ״ל, אלא
שגם לא יגידו לאברמוביץ לרדת ממני,
ושהם גם עלולים להעביר אותי מיחידת
הסיור• אז החלטתי להתאבד. הבנתי שאין
לי כל תיקווה.

יצאתי

שהוא אישר את הבקשה שלי
מהחדר.
״מאז, בכל פעם שנכנסתי אליו לחדר,
הוא ניסה להתעסק איתי בכוח. פעם הוא
גם הציע לי את המפתחות של הדירה
שלו, למעלה, בבניין המישטרה. הוא אמר
שהוא יעלה אחרי. אמרתי לו שאני לא
רוצה כי אני פוחדת שאשתו פתאום תופיע.
אמרתי לו גם שאפשר ללכת למלון,
אבל ידעתי שהוא לא יכול להיראות
בבית־מלון עם שוטרת, ולכן הוא לא
יסכים. הוא ניסה לנשק אותי הרבה פעמים
ולקבוע איתי פגישות.
אני לא שכבתי איתו אף־פעם. אחרי
שחזרתי ממרחב־השרון, מחדרה, ואברמו ביץ
לא רצה לקבל אותי חזרה, פרנקו
אפילו בא אלי הביתה• רציתי שהוא
יתן הוראה לאברמוביץ לקבל אותי בחז רה.
אז הייתי צריכה לתת לו שיחבק
אותי.״
האשמותיה של בטי עובד נגד ניצב־מישנה
פרנקו היו חמורות ביותר, אולם
לא הדהימו את ראש צוות־החקירה תת-
ניצב גונן. גונן ידע על שמועות רבות
שנפוצו על יחסיו של פרנקו עם שוטרות,
וכן זכר פרשה, אשר משום־מה לא התבררה
עד הסוף, בדבר בית־פגישות לקציני
מישטרה, שוטרים ונשות־שוטרים, ש-
פדנקו וכמה מידידיו הקימו בעכו לפני
כארבע שנים.
אולם גם גונן נדהם לשמוע את סיפורה
של בטי לגבי תת־ניצב רחמים חדד. חדד
עמד להתמנות בשבועות הקרובים כמפקד
המחוז־הצפוני של המישטרה ולקבל דרגת
ניצב, המקבילה לדרגת אלוף בצה״ל.
״חדד הוא בן־אדם טוב. הוא עזר לי
הרבה בזמן השירות שלי. אין לי שום
יחסים אינטימיים עם חדד. פעם, לפני
חמש שנים, כשהייתי מזכירה ״של ששון,
הוא שמע אותי אומרת שיש לי חופשה
בת יום, במקום שבת שעבדתי בה, ושאני
מתה לנסוע לטבריה להתרחץ בכינרת.
הוא הציע לי טרמפ. כשהגענו לטבריה
הוא אמר לי ש־ש לו לסדר משהו במלון
רון. הלכנו למלון רון, נכנסתי איתו פנימה
והוא דיבר עם בעל-המלון. אחר־כך
הוא אמר לי שהוא צריך לקחת כמה
דברים מאחד החדרים במלון, ואמר לי

״תלונותיה
הפכו לשיטה״
ך* טי עובד כת ה־א 2התגייסה ל מישטרה
לפני כשש שנים. היא היתד,
אז נשואה לאבי עובד, מכונאי־מסגר מ-
נצרת־עלית שאחרי גירושיו מבטי, לפני
כשלוש שנים׳ התגייס למישמר־הגבול, שם
הוא משרת עד היום. הוריה של בטי וכמה
מאחיה, מישפהת מיזרחי, מתגוררים בכרמיאל.
לאביה חנות לצורכי ניקוי בשותפות
עם אחד מאחיה.
במישטרד, היא התחילה את עבודתה כ פקידה
במחוז־הצפוני של מי שמכהן היום
כראש אגף־החקירות, נוריאל ששון. בטי
העפילה במהירות בסולם הדרגות, ועתה
היא נחשבת כשוטרת־סיירת מצויינת. ה נהגים
הקבועים בכביש עכו—צפת ובכביש
נהריה—חיפה יודעים, שכשמכונית הסיור
שבה נוהגת בטי עוצרת אותם, אין להם
כל סיכוי להימלט מהדו״ח.
לפני כשנה וחצי הכירה בטי את אלי
עזרא, בעל תיק פלילי, שלחובתו נזקפים
מעשי אלימות ותקיפה. לדיברי פרנקו,
ניסו הוא וקצינים נוספים להשפיע על בטי
לנתק את קשריה עם עזרא, משום שלא
רצו שהיא התרועע עם עבריינים, אך
ללא הועיל.
אלי נשוי ואב לילדים. הוא מחלק את
זמנו בין דירת אשתו ובין דירתה של
בטי. במישטרת ינכו נפתח לפני כמה
חודשים תיק תקיפה, שבו הואשמה אשתו
של עזרא על שתקפה את בטי ברחוב.
פרנקו אף טוען שיש תיק נוסף, נגד
עזרא, על כך שהוא עצמו תקף את בטי,
לפני נשנה.
בטי מכחישה שנפתח תיק, אם כי היא

ץ ד*<ו^י־נ_

על*י> .

ר־ז \0ץ ז־

דד׳ יג״

קצין אלבז
תלונה כנגד תלונה

עד כאן סיפורה של בטי עובד.

״פרגקי בא
אלי הביתה״
ס בכך היתה מסתיימת חקירת
\ 1ניסית ההתאבדות של הסמלת בטי
עובד, היתה הפרשה שיגרתית למדי, בעי קר
במה שנוגע למחודהצפוני של המיש־טרה,
שקיבל כבר את התואר ,׳הצפון
הפרוע״ .אולם חוקריה של בטי שאלו
אותה עוד שתי שאלות, תמימות כביכול,
שהתשובות להן הביאו לסערה הגדולה
ביותר שידעה מישטרת־ישראל מעודה.
השאלה הראשונה היתה מדוע היא לא
התלוננה אצל המפקד הישיר שלה ושל
אברמוביץ, מפקד מרחב־הגליל, ניצב־מישנה
דויד פרנקו. השאלה השנייה היתה
מדוע לדעתה לא טיפל תת־ניצב רחמים
חדד כראוי בתלונה שלה.
״לא יכולתי לפנות אל פרנקו, כי הוא
היה שוב מנסה להתעסק איתי. הייתי אצל
פרנקו פעם בראיון בקשר לחצי שעה
הפסקה. לכל שוטרת סיור יש חצי שעה
הפסקה בזמן העבודה. אני ביקשתי את
חצי שעת ההפסקה שלי בתחילת היום,
כדי שאוכל לשלוח את הילדות לבית־הספר.
נכנסתי אליו לחדר והוא אמר לי :
,בואי תשבי על הבירכיים שלי, זה
בסדר.׳ כשלא ישבתי לו על הבירכיים
הוא קם וניסה לחבק אותי. רק אחרי

צריכה אותו. בשרציתי לעבור למרחב־השרון
הוא עזר לי לעבוד •.כשרציתי ל חזור
הוא עזר לי לחזור. רק אחרי ש סיימתי
את השיחה שלי איתו על אברמו ביץ,
לפני שניסיתי להתאבד, אמרו לי
שהוא חבר טוב של אברמוביץ ואז הבנתי
שפניתי לכתובת הלא נכונה. בכל־אופן,
לא מגיע לו שילכלכו את שמו בקשר לפרשה
הזאת, אבל אם הוא יפתח עלי את
הפה, יש לי הרבה מה להגיד עליו.״

במהירות. אברמוביץ הוצא לחופשה, ופרנ־קו
הושעה. לגבי חדד הוחלט להמתין עד
שתסתיים החקירה. פרנקו החליט להשיב
מילחמה. הוא אסף חומר רב נגד בטי, ש לדבריו
מצביע על כך, שתלונותיה נגד
קצינים על שניסו להתעסק עימה ועל
התנכלויותיהם, כביכול, הפכו אצלה לשיטה.
באחת
הפעמים בהן הגיעה בטי לחקירה
במישטרת עכו, בה חזרה לעבוד מייד
אחרי שיצאה מבית־ההבראה בנעורים,
היא נתקלה בשוטר לשעבר אורי אלקיים,
שנקרא על־ידי גונן להעיד לפני ועדת-
החקירה.
אלקיים הגיע למקום בלווית אשתו, ש־התנפלה
על בטי והיכתה אותה. לטענת
אלקיים העלילה עליו בטי בזמנו עלילות־שווא,
שבעיקבותיהם נפתחה נגדו חקירה.
הוא אומנם יצא זכאי׳ אך לטענתו ״ה טראומה
של החקירה כל־כך השפיעה עלי,
שפרשתי מהמישטרה.״
לבטי יש גירסה משלה על הפרשה. היא
סיפרה לחוקריה :״נגד אורי הגשתי תלונה
שהוא היה לוקח חפצים כגון גלגל
רזרבי ודק מרכב שנפגע מתאונה, ועוד
כל מיני דברים שלא התאימו לשוטר, ו הוא
פרש מהמישטרה מייד עקב בריאות
לקוייה. אני אף פעם לא עבדתי איתו
ולא היה לי קשר איתו. משוטרת אחרת

שמעתי שהוא אמר עלי שאני זונה, וכש־פניתי
אליו הוא הכחיש. אחרי שבועיים
שוב שמעתי שהוא אמר ׳שאני זונה, ואז
אמרתי לו שעכשיו אני אטפל בו כמו
שזונה מטפלת, ולא כמו שוטרת, והגשתי
נגדו דו״ח.״

התרועעות
עם עבריין

קטעים מרישומיה של בטי עובד, ככמב־ידיה
״מת להרים אותך״

ודע<$

1יי

,רבי -י

לבוא איתו. עליתי איתו למעלה דשם הוא
ניסה להתעסק איתי.
״אני ידעתי עוד לפני שעליתי בשביל
מה הוא נעצר במלון ובשביל מה הוא
אמר לי לעלות איתו לחדר, אבל לא
רציתי לריב איתו. הוא לא היה אז סגן
מפקד-המחוז, אבל ידעתי שגם אגורה
שחורה הופכת יום אחד ללידה לבנה
ושלא כדאי לי לריב איתו.
״מאז אותו עניין הוא לא ניסה לקיים
איתי קשר ועזר לי בכל פעם שהייתי

י ^ אי׳ז_

מודה שהמיקרה אכן אירע :״לא הגשתי
תלונה אף־פעם נגד אלי לגבי מכות. פעם
רבנו והוא נתן לי מכה באף והשאיר לי
סימן גדול. זה הגיע לפרנקו מד,סיירים
שבאו לבקר אותי ופרנקו רצה שאני אגיש
תלונה. אני טענתי שנפלתי. הוצאתי אז
חופש שנתי ולא חופשת מחלה. אין ל-
פרנקו שום עדויות והוכחות על העניין
הזה. הכל הוא לוקח מהאוויר״.
מסקנות הביניים של צוות־החקירה של
גונן אילצו את מפכ״ל המיישטרה לפעול

^ רנקו דורש שיערכו לבטי בדיקה
״ ״ פסיכיאטרית כדי לבדוק אם היא מאוזנת
בנפשה. לדבריו היא כבר ניסתה לפני
כשנה להתאבד ביריות אקדח שהיה ברשותה.
בטי הכחישה זאת מכל וכל :״פעם
אמרתי בבית שאני הולכת להתאבד. אלי
לקח ממני את אקדח השירות שהיה לי
ולא רצה ־׳.החזיר.
״התלוננתי על זד, במישטרר, ואמרתי שה־אקדח
אצל אלי וביקשתי שיקחו אותו ממני ״
כי אני לא רוצה אקדח בבית ביגלל היל דות.
מזה עשו עניין של התאבדות. אני
אף פעם לא הייתי בטיפול פסיכיאטרי.״
לדברי פרנקו נפתח בעניין זה תיק
על נסיון התאבדות, אך התיק נסגר על פי
הוראתו של חדד. פרנקו גם טוען שחדד
היה המגן הטוב של בטי, ולא נתן לפטר
אותה מהמישטרה או להעביר אותה מה מרחב,
למרות שהיו נגדה תלונות רבות
של אזרחים.
לעומתו טוענת בטי :״היתה נגדי רק
תלונה אחת של אזרח. עצרתי פעם נהג
אוטובוס כי הוא העליב אותי, קרא לי

שקרנית ובעט בניידת. אמרו לי שלא היתד.
לי סמכות לעצור אותו, אלא שהייתי צריכה
להזמינו לתחנה. על העניין הזה היה
לי מישפט וקיבלתי יום הורדה במשכו רת.״
פרנקו
יודע לספר על קצינים נוספים
נגדם הגישה בטי עובד תלונות, שהתגלו
בסופו של דבר כלא נכונות. הוא טוען
שהיא העלילה על מי שהיה סגן המפקד
שלה, רב־פקד נתן שי. בטי מכחישה זאת
ומספרת על יחסיה עם שי ועם ששץ :
״אין לי שום יחסים עם מר ששון. עבדתי
תחת פיקודו שלו ושל נתן שי כמזכירה.
הערכתי אותו וכיבדתי אותו כאדם גדול.
הוא אף פעם לא העז ולא חשב להזמין
אותי אפילו לכוס קפה.

חוקר גונן
חקירה מקיפה
״עם נתן שי לא היה לי מעולם דבר,
כמו שעם אף קצין לא שכבתי. הוא היה
הבוס שלי והעריך מאוד את עבודתי. היה
לנו ״תקל״ אחד, כשהחלטתי לצאת לקורס
שוטרות. מפקד־המחוז, שהיה אז אשד,
אישר לי את זה, אך נתן שי התנגד.״
פרנקו גם מאשים את בטי שהיא מת*
רועעת עם עבריינים ושטפלה עלילת מין
על קצין נוסף, רב־פקד יהודה אלבז, שהתפרסם
לאחרונה כאחד מנאשמי מישפט
מרקוס־ברנס. בטי מכחישה שהתלונה שלה
נגד אלבז היתד, כוזבת, וגם מסבירה את
הרשעתה במישפט פנימי של המישטרה
בעוון התרועעות עם עבריינים :
״כשעבדתי בתחנת נצרת הגשתי תלונה
נגד אלבז, שהוא פוגע בכבודי.בכך שבכל
פעם שהוא היה רואה אותי הוא היה מלקק
את שפתיו ואומר , :אוו, הייתי מת להרים
אותך.׳ זה היה אחרי שהוא הגיש נגדי
תלונה על התרועעות עם עבריין.
״זה היה בתקופת המישפט של כלא שאטה.
אחד הנאשמים הראשיים ישב בתחנת־המעצר
של נצרת ואני קיבלתי הוראה לתת
לו להתקשר או להעביר לו הודעות ממיש־פחתו.
יום אחד הוא ביקש ממני לברר
עם אמו מתי אחותו מתחתנת. בררתי, ובי קשתי
משוטר אחר שיגש לבית־המישפט
וימסור לו שעדיין אין תאריך לחתונה. ב־עיקבות
זה הגיש נגדי אלבז תלונה. אני
נשפטתי אצל מפקד־המרחב. מפקד התחנה
ג׳אבר ג׳אברין היה איתי ואמר שאני שו טרת
טובה ושהוא רוצה להמליץ עלי לדר גה.
אבל מפקד־המרחב טען שהייתי צריכה
לברר אם מותר לי לעשות את מה שעשי תי
וקיבלתי נזיפה• גם אלבז נינזף על־ידי
חדד, אבל בעל־פה.״
חקירת הצוות המיוחד שהתחילה בפרשת
ניסיון ההתאבדות של בטי מקיפה עתה
את מחוז הצפון כולו. יתכן שמפקד־המחוז,
חיים אבינועם, יאלץ לפרוש לפנסיה. תת-
ניצב גונן יצטרך לקבוע אם יש אמת
בהאשמותיה של הסמלת בטי עובד. עליו
יהיה להחליט את מי להעמיד לדין, אם
בכלל, אך השאלה המכרעת שעליה יצ טרך
לתת תשובה היא, האם הנוהג של
ניצול הדרגה למטרות מיניות הוא נורמה
במישטרת־ישראל כולה, והאם שוטרת יכו לה
להצליח בתפקידה על־ידי עבודה חרו צה
ויעילה בלבד, או שעליה לזכות בהערכה
יוסי ינאי !
במיטת מפקדה.

במדינה
(המשך מעמוד )9
את עיסקת־הנשק עם סעודיה, שישראל
מתנגדת לה. ואילו האוניות האמריקאיות
ערכו ביקור־נימוסין.

מדווחת בתבת ״העולם הזה״ :
בחצות הלילה, כמו סינדרלה, הם עוזבים
את העיר ועולים על האוטובוס הכתום
בטענות :״אנחנו עדיין לא עייפים, יכולנו
להמשיך לבלות״.
מדי יום, בשעות אחר־הצהריים הם
באים לתל־אביב ונשארים בה עד חצות
הלילה. אז הם חוזרים לספינתם העוגנת
באשדוד, שם הם ישנים. בבוקר הם עסו קים
בתיחזוק הספינה, ולאחר סיום העבודה
הם חופשיים ליהנות מהרוח הנעימה וה קרירה,
משפע האפשרויות לבילוי, ומן
התל־אביביות שמוקסמות מהם.
הימאים וכל שאר החיילים האמריקאיים,
ביניהם אנשי חיל־הנחתים, באים לתל-
אביב ומתחלקים לקבוצות. על כל קבוצה
מופקד שוטר מהמישטרה הצבאית של
חיל־הים האמריקאי שתפקידו להשגיח
שהמבלים לא יגזימו בשתיה ולא יביישו
את המדים אותם הם לובשים.
בעלי הפאבים והבארים בתל-אביב מספ רים
כי הימאים הם אורחים רצויים. הם
אינם מתפרעים ואינם משתכרים. החיילים
חייבים ללבוש את המדים ויודעים שרבים
בודקים את צעדיהם.
הבודדים שהורשו להישאר ללון בעיר
היו החיילים שתיכננו לצאת לסיורים ביום
המחרת, ומעט שוטרי סיור שמתלווים אליהם
ומשגיחים על הסדר.
האמריקאים סיפרו שהם מרבים לנצל
את שירותי מדריכי־התיירים והם עורכים
סיורים באתרים מפורסמים בארץ.
השטרות הירקרקים. באמריקה, ארץ
האפשרויות הבלתי־מוגבלות, קיימות בכל
זאת הגבלות על החיילים שם. לכן, מן
הרגע הראשון שבו עגנו באשדוד הם
אינם מפסיקים את הבילויים כאן. מדי
יום ביומו, כשהם באים לתל־אביב, הם
בודקים מיסעדה נוספת, באר אחר, עוד
דיסקוטק. הסועדים יושבים ברובם בקבו צות
של שלושה, מצויירים בווקמנים
שלהם. את אלה מהם, שאוהבים לרקוד
ולשתות, אפשר היה לראות בחברת הפי ליפינים
הרבים החיים בארץ.
מקום בילוי שונה לגמרי, שהלהיב את
חיילי הצי־השישי היה מישטח החלקה על
גלגיליות .״נכון,״ סיפרה קלמנטם אמפן,
הכושית היפה הלבושה בלבן וכובע שחור
לראשה ,״יש לנו מישטחי החלקה כאלה
גם באמריקה. אולם שם, בדרך כלל, אנחנו
לא מנצלים זאת. כאן יש לנו זמן ואפשרות
לבלות וליהנות מכל מה שאנחנו אוהבים.״
גם אם לא היו האמריקאים לובשים את
המדים הלבנים, אפשר היה לזהות אותם
מייד. הם מרעישים מאוד בצעקות השימחה
שלהם, ומשתוללים כילדים קטנים על
מישטחי ההחלקה, על רחבות הריקודים
ובשיטוטיהם ברחובות.
תל־אביביות שהוקסמו מן השטרות ה ירקרקים
של האמריקאים תלויות על זרועותיהם
ונהנות, ולו רק לערב אחד, מידו
הרחבה של בן־זוג שמוחו אינו עסוק
במחשבה על טרדות היום שעבר או על
יום המחרת. האמריקאים נמצאים כאן
בחופשה, הם אינם עובדים כל היום, ולא
מחכה להם יום עבודה ארוך. לכן הם
מנסים ליהנות מכל רגע ורגע.

פ ש עי ם
ג 1והלא גו 1א1ן
רוצחו ש 7ישראל וידמז
בן ה־ 12 משכוגת גיוהישאגן
שבחיפה מסתובב חופשי ומטי?
את חיתיתו על האזור נורו.
בשעות הערב מסתגרים ההורים
וילדיהם בבתיהם רחוכות
השנונה ריקים ועזובים
״יש לו פנים לבנות־לבנות,״ אמר מאיר
אטיאס בן ה־. 11
״בשכונה אצלנו תפסו חשוד אחד כי
הוא דיבר עם הילדים,״ סיפרה סורלה
ישראל.
״אמא אמרה לי לא לדבר עם אף אחד,
גם אסור לי לרדת למטה בערב,״ הוסי פה
דלית גלף בת ה־.8

מקום הימצאותה של גופת ישראל נולמן(מימין: כית אנא חושי)
פנים לבנות
תדהמה ופחד. אווירת נכאים ופחד
השתררה בשכונת נווה־שאנן שבחיפה,
לאחר שבשבוע שעבר נרצח שם הילד
ישראל נולמן בן ה־ .12 גופת הילד נמצ אה
ביום השלישי לחיפושים, במורד ואדי,
המרוחק כמה מאות מטרים מבית הוריו,
שבדרך נווה־שאנן .208
הועלתה סברה שישראל נולמן נרצח ב אכזריות
על־ידי סוטה מין. מפאת כבודו
של המת סירבה המישטרה להרחיב את
הדיבור על המצב שבו נמצאה גופת הילד.
הרצח האכזרי היכר. את כל תושבי
השכונה הקשטה בתדהמה .״מה זה פה,
אטלאנטהז״ זועמת תמר הראל, אם ל שניים
.״רוצחים ילדים קטנים ! איך אפשר
לדעת מי יהיה הבא בתור? אני, לילדים
שלי לא נותנת עכשיו לצאת בערב. הם
יושבים בבית. כל יום הם חוזרים מבית־הספר,
עם סיפורי זוועות חדשים. הם מספרים
שמישהו עקב אחריהם, שמישהו דיבר
איתם ברור שאלה סיפורים שמצוצים

ילד יפה. שני ימי מתח וחרדה נור איים
עבדו על אירינה וזאב נולמן, עד
שנתבשרו על־ידי מישטרת־חיפה שבנם
נרצח. במשך הימים והלילות שעברו עד
למציאת הגופה, הם עדיין קיוו. נשארה
להם עדיין תיקווה קלושה שבנם בחיים.
הם לא ניתפשו לפאניקה, ונשארו רגועים,
עד כמה שאפשר. קרובי מישפחה וידידים

שנן דני אברג׳יל
בלנק נגד בלוק

אם סימה טרי
לקחת מהגן
מהאצבע, אבל אם להגיד את האמת, גם
אני נעשיתי פרנואידית.״
סימה טרי, תושבת ותיקה בשכונה ואם
לילדה בת ,4מחזיקה את בתה בזרועותיה
.״התחלתי ללכת בכל יום ולקחת
אותה מהגן,״ היא מספרת בהיסוס .״אם
הילדה מאחרת בחמש דקות, אני נעשית
היסטרית• מי צריך את זה? השכנה שלי
נהגה לשלוח כל יום את הילדים שלה
לפיקניק על הדשא בבית אבא חושי. היו
לוקחים אוכל ושמיכות ולא היו רואים או תם
עד הערב. היום אי-אפשר למצוא שם
אף אחד. כולם מתרחקים מהמקום.״
גופתו של ישראל נולמן נמצאה לאחר
חיפושים ממושכים על־ידי שני תלמידים־
מתנדבים מבית־הספר עירוני ג׳ .התלמיד
שמצא את הגופה מוטלת בוואדי מתחת
לגל אבנים, הגיע לבית אבא חושי ב שארית
כוחותיו, הודיע על־כך, והתעלף.
הוא נמצא במצב נפשי קשה עד היום,
ומאושפז בבית־חולים.

רבים וקרובים מילאו את ביתם כשכולם
מצפים בחרדה לידיעה הסופית. והיא אכן
הגיעה.
ישראל נולמן היה ילד יפה־תואר, ספור טאי
מצטיין ואהוד על כל חבריו. הוא למד
בבית־הספר היסודי בארי .״הוא היה ילד
טוב ומחונך,״ מעיד עליו שכנו בן ה־14
דני אברג׳יל .״שיחקנו כדורגל בלוק נגד
בלוק. ישראל היה בין אלה ששיחקו הכי
טוב.״
שני נרות נשמה .״ביום של ההל וויה
הלכתי לבקר אצל אמא שלו,״ מספ רת
סורלה ישראל, כשעיניה מתמלאות
בדמעות .״אמא שלו בכתה. ניסינו להגיד
דברים יפים על ישראל, אבל פיתאום
לא היו לאף אחד מילים. היה קשה לדבר.״
אביו של ישראל, הוא מורה בבית״הספר
עירוני ה׳ ,שהוא אחד מבתי־הספר ה יוקרתיים
בחיפה. האם, שנמצאת בחודש
השביעי להריונה, היא רופאה במקצועה.
הזוג עלה מברית־המועצות לפני כתשע
שנים, והיה אהוד מאוד על כל תושבי
השכונה .״הם מישפחה טובה,״ מעידים
שכניהם.
ביתם הקטן מואר על־ידי שני נרות־נשמה
בודדים. חברים וקרובים יושבים
בשקט, מנסים לעזור עד כמה שאפשר,
״אנחנו כאב אחד גדול,״ לוחש זאב נולמן.
״אי אפשר לתאר את מה שעובר עלי ועל
אירינה.״
הערב שיורד על השכונה הקטנה מוצא
רחובות ריקים מאדם. אין חבורות של
ילדים. גני המשחקים נטושים. מי שלא
חייב לצאת לרחוב, נסגר בביתו. באוויר
מרחף שקט לא טבעי. שקט של פחד.
3י ד

רבתע מוצף התיאטרון הישואר בהצגות העוסקות בבעיות שר וזאוס בצה״ד ־
•וסף לפיד גנז כתבה ם לווי1יוניח שדיווחה על נסיונות אלה ־ וגרם לסערה

מיוחמת ההתשה שד

ערבי טוב, ערב• מת 5^ 5
המחזה ״חיילים יצאו לדרך /לפחימה, החייל מרמלה (חיים חובה).
^ תם זונות 1מד, זונות רוצות?״
/ /י * ״זין, המפקד!״
״אצלי אתם תהיו מושלמים, לא תרגישו
שמכים אותכם ושאתם מכים אח רים

זה על הבימה. ובקהל :
״למה אתם צוחקים?״ שאל צופה נרגז
את האנשים שישבו סביבו ושצפו במח זהו
של דליק וולוניץ, מחלקה 3כיתת ,1
שמועלה בימים אלה במרכז התיאטרוני
נוות־צדק .״למה לצחוק? זו המציאות.
ככה הדברים קרו לי. כשאני רואה אותם
עכשיו עומדות לי דמעות בעיניים.״
הקהל שישב סביבו השתתק במבוכה,
אך את פרצי הצחוק של יתר הצופים אי-
אפשר היה לעצור. לקראת סיום ההצגה,
הפטיר אחד הצופים :״מגזימים, בחיי
שמגזימים.״ שלושה צעירים שישבו סבי בו
מיהרו להשתיקו בזעם .״איזה מגזי מים?
אנחנו היינו שם. זה בדיוק.״
שלוש הצגות, שמטפלות ביחסים בתוך
הצבא, מועלות בימים אלה על־ידי שלוש
תיאטראות בארץ. הצגות אלה עלו בש בוע
האחרון לכותרות העיתונים, ולאו דווקא
במדורי הביקורת.
כתבה שנערכה על־ידי כתב הטלוויזיה
עמוס ארבל, שעסקה בסקירה על
שלושת המחזות, נפסלה לשידור על-ידי
מנכ״ל רשות־השידור, יוסף (״טומי״) לפיד.
אחד מנימוקיו של לפיד נגד הכתבה,
שהביאה קטעים משלוש ההצגות, היה
שדמותם של מפקדי צה״ל בהצגה עודדה
אסוסיאציות של קלגסים נאצים. מסיבה
זו, כך אמר, אין הכתבה ראויה לשידור

כשתופסים החיילים את השבוי הערבי, מתעורר ביניהם ויכוח.
חלקם רוצה להורגו וחלקם רוצה להביאו לחקירה. פחימה, שמר
כן בתחילת המחזה לרצוח את השבוי, מגן עליו בסוף בגופו.

שר לומר עלי שאני מזכיר למישהו קלגס
נאצי ו המחזה הוא כל־כך חינוכי, יש
בו מסר אדיר של שלום.״
נועם סמל, מפיק הקומדיה התשה,
שמועלית בתיאטרון חיפה, הצהיר בזעם
שהוא שוקל נקיטת צעדים מישפטיים נגד
הטלוויזיה, אם היא לא תבהיר לקהל היש ראלי
שבהצגה שלו אין שום זכר לנא ציזם
.״יש לנו הצגה נהדרת,״ הוא מצ היר
בלהט .״הרבה הומור מקאברי, ושי רים
פטריוטיים מה יותר פטריוטי מהשיר
ארץ אגדה, שחותם את המחזה? נכון,״
הוא מוסיף ,״הדברים לפעמים חריפים
וגסים, אבל מכאן ועד להצהרה על קונו טציות
לנאצים הדרך ארוכה״
שלוש ההצגות שמועלות בו בזמן בתיאטרון
חיפה, תיאטרון המסכות וקבוצת
התיאטרון (נווודצדק) ,עוסקות בתיאור
הווי צה״לי, ומעלות סיטואציות מחייהם
של חיילים לוחמים
חיילים יצאו לדרך, שמועלה על־ידי
תיאטרון המסכות, הוא מחזה על־פי וילים
היל, שעובד על־ידי הלל מיטלפונקט ובו־יים
על-ידי הלל נאמן.
הדמויות המשתתפות במחזה: ם ג״מ אפי
(זאב שימשוני) ,מפקד חוליית הסיור, טי פוס
כריזמאטי ומפקד מלידה ; רב״ט מיכה
(איציק סיידוף) ,סגנו של אפי, טיפוס שלילי
שהקידום שלו עומד בראש מעייניו.
גיבורים נוספים הם טר״ש רובין (רוי
לוקאס) ,עולה־חדש מארצות־הברית, שמש תדל
בכל כוחו להפוך אחד מהחברה, אך
עומדת לו למיכשול העובדה שהוא חסיד
של אמנת ג׳נבה וסולד מהרג ; טוראי פחי-
מה (חיים חובה) ,יליד רמלה, שונא דר גות
ובז לכל מיתוס אפשרי, טוראי שפיגל

לפני אזרחי מדינת ישראל, הרגישים לנושא.
הצהרתו
של לפיד עוררה התמרמרות
וזעם בין כל אלה שהיו מעורבים וקשו רים
להצגה. היא גם גרמה לוויכוח בקרב
כתבי הטלוויזיה, שרובם מתחו ביקורת
על החלטתו השרירותית של המנכ״ל.

־^ של שלי 0״
^ ני לא איש פוליטי,״ הצהיר הש־
/ /ייבוע דליק וולוניץ, מחברה של ההצגה
מחלקה 3כיתה .1״תמיד הייתי
בטוח שכל ההאשמות על צנזורות הן רק
אגדות. פיתאום זה קורה לי, ואני לא
מבין למה.
״הבאתי במחזה סיפור אישי שלי. אם
יש כאן כתב-אישום נגד הדרג הפוליטי,
זו אינה בעיה שלי. פשוט סיפרתי מה
עבר עלי. לא המצאתי שום דבר.״ דליק
מפסיק לרגע, מוחה את הזיעה ממצחו
וממשיך :״בחיי, אני לא מבין. זו הצגה
פטריוטית שמעלה בעיות קיומיות. מצבים
רעים צריך לשנות, אי-אפשר להת עלם
מהם.״
חיים חובה, השחקן הראשי בהצגה חיילים
יצאו לדרך, שאל השבוע, כשחזר
ממילואים, וראה את הכותרות בעיתונים:
״איך אפשר לומר עלי דברים כאלה?
אני משחק בהצגה חייל ישראלי שמגן
בגופו על מחבל, ומאיים להרוג את המ פקד
שלו אם יפגע במחבל, אז איך אם־

מה יש ׳לקצינה?

בין שדיה, בודק יצחקי החובש (גידי גוב) .הקצינה
היא ישראלה הפסיכולוגית (לאה אורשר) .יש־ראלה,
קשקשנית המאוהבת בגופה ומעריצה את חוכמתה. הקטע לקוח מהמחזה התשה.

(מיכאל כורש) ,טיפוס ילדותי שמנסה להת׳
חבב על כולם•

,/הולכים לרצוח
גן-אד <!0״
ך * ח מי ש ה נמצאים בסיור שיגרתי בדרום־לבנון.
כאשר הם נעצרים למ נוחה
בחושה נטושה, נופל לידיהם שבוי.
ביו החמישה מתעורר ויכוח ביחס לגורלו
של השבוי. המפקד רוצה לקחתו הביתה
כשבוי, כדי לתחקרו. סגנו מתנגד. הוויכוח
ביניהם מחריף כשמסתבר להם שהם מו קפים
על-ידי מחבלים.
פחימה, שהיה הקיצוני ביותר בתחילה
ושאף להרוג את השבוי בדם קר (״ערבי
טוב הוא ערבי מת עובר על הבימה
תהליך של מעין מטאמורפוזה. בינו לבין
הפלסטיני נרקמת שיחה, שבמהלכה הוא
לומד להבין שהערבי הוא אדם בדיוק כמו הו,
ואף מכוון את נישקו לעבר מפקדו
כדי להגן עליו.
הוויכוח מסתיים בצורה בלתי־צפויה, כא שר
מיכה מאבד את עשתונותיו ויורה צרור
לעבר השבוי. היריד. מסגירה את החיילים
ומגלה את מקום מחבואם לאוייב.
ההצגה הועלתה פעמיים לפני חיילי צה״ל
והותרה על־ידי המועצה לביקורת סרטים
ומחזות. איש לא חשב שיש בה רמז כל שהו
לנאצים.
הבעיה שעולה במחזה היא להרוג או לא
להרוג• השבוי הופך, ככל שמתפתח המח זה,
מבובה חסרת חשיבות לאדם שוורד
עדך לשוביו. פחימה מטיח בחבריו, באחת
הסצינות :״אתם השתגעתם 7הולכים לר צוח
בן־אדם 7יש לו אישה וילדים !״
המחזה התשה, שמועלה בתיאטרון חיפה,
נכתב על־ידי בני הדר ובויים על־ידי מיכה
לווינסון. זהו מחזה רוק הכתוב בשפה
תיאטרלית, ומציג לפני הקהל את תקופת
מילחמת ההתשה•

| 1!*1ך 1ך י ׳1קטע מההצגה ״מחלקה שלוש כי־ ,פוש על גופו של כל ערבי, שיימצא מחוץ לביתו אחרי שעת
1/וני *-

תה אחת״ ,שבו מפגין מפקד־הכי־ ^ העוצר. הוא מעביר בגסות את האלה שבידו על גופו של הערבי.
תה הנערץ (יעקוב יעקובסון) ,לפני חייליו, כיצד יש לערוך חימחברה
של ההצגה, דודיק ולנוביץ, טוען שהמחזה פטריוטי.
מקום ההתרחשות הוא מוצב עכביש. שני
חיילים מחכים בו למחליפים שלהם, שיבו או
ויחלצו אותם מן התופת הנוראה.
השניים הם יצחקי החובש ומפקד המו צב.
מלבדם נמצאים במוצב גוויתו של טו ראי
שפייזר, שנהרג באותו הבוקר״ צלף
המעוז, שטיפח במשך הזמן יחסים מוזרים
עם רובהו, ורופא מטורף המסרב לטפל
בחיילים ומבכר להעביר את זמנו בשינה.
למקום בא ״הנמר״ — מילואימניק מטו רף
ורודף שררה, שתפקידו להחליף את
מפקד המוצב. אחריו באה חנה, ידידתו
של שפייזר ההרוג, ישראלה, הפסיכולוגית,
ומחליפו של יצחקי, שמגיע, לאכזבתו, על
אלונקה, אחרי שנפצע בדרך. הקשר היחיד
של המוצב עם העולם החיצון הוא דרך
איש־הקשר של היחידה.

מסיבת ״דוק״
__פרועה

חיפוש אצל ערביה
שעת העוצר

עורך החייל הדתי׳ישראל (איתמר לוי).
הערביה שאיחרה להגיע לביתה, מסתובבת
אחד הקטעים שעורר את התנגדות לפיד.

^ ני הדר, שהושפע ממילכוד 22 ונד
• מאש, מתאר בצודה גרוטסקית את
מירקם היחסים בין הנוכחים.
על רקע ההפגזות הבלתי־פוסקות, נעים
המצבים במוצב מקיצוניות אחת לשניה.
החיילים עוברים מעצבות לצחוק, ומסיבת
רוק פרועה, ולפרצי-בכי פיתאומיים.
ההצגה משולבת בפעלולים טכניים וב הפגזות
תאורה, ומנסה להאיר מכיוון שונה
את הבעיות שנובעות מהמצב המדיני.
המחזה השלישי הוא מחזהו הראשון של
דליק וולוניץ מחלקה 3כיתה .1המחזה
הוא, אולי המרשים שבין השלושה, משום
שהוא מתאר בצורה חריפה את בעייתם
של ילדים, שבאים מבית־אמא, החייבים
להפוך ללוחמים ולהשליך מאחורי גבם
את החינוך לאידיאלים וטוהר• ההצגה,
המועלית על־ידי קבוצת התיאטרון, מלווה
קבוצת נערים שהתנדבו לשרת בצנחנים.
הם עוברים תקופות של אימונים מפר כים,
טירטורים והתעללויות מצד מפקדם,
עד שהם הופכים לחבורת חיילים קשוחים,
שכל מה שמעסיק אותם, הוא הצורך לצאת
לפעולה. בוער בהם הצורך ליישם את כל
מה שלמדו ״על יבש״.
הם נשלחים להשליט סדר ועוצר במח־נה-פליטים
בשטחים הכבושים. העימות
.שלהם עם המציאות המכוערת, שמתגלה
להם בזמן שיטורם במחנה־הפליטים, הוא
קשה• הם נקרעים בין רצונם לשרת כחיי לים
טובים ובין הצורך שלהם לשמור על
זהותם האנושית בתוך אותו טירוף של
שינאה וזעם, שנקרא מילחמה.
״מה שהתכוונתי לעשות,״ סיפר ה
שבוע
עמום ארבל ,״זו כתבה על כך,
שצה״ל הפך פיתאום לנושא לשלושה
מחזות שונים.
״התיאטרון כראי המציאות לא הידבר,
לעסוק בצבא, למרות שזהו חלק בלתי-נפרד
מהמציאות שלנו.
״התלבטתי בשאלה מדוע דווקא עכשיו.
צילמנו קטעים מכל הצגה, בחלקם נעימים,
בחלקם פחות, אך כולם מציאותיים. כש הבאתי
את הכתבה והיא הוסרטה לפני
לפיד נדהמתי כשאמר בסופה שהיא מזכי רה
לו קלגסים נאציים. אמרתי לו שכנראה
שמערכת המושגים שלנו היא שונה לח לוטין.
לדעתי ההצגות היו אמיתיות, ועס קו
בנושא חשוב, שמטריד את כל הארץ.
זה נושא שמהווה חלק אינטגרלי מהחיים
כאן. אני, שעברתי את השרות כחייל קר בי,
יודע להבין במה מדובר• צר לי שה דברים
התגלגלו כך.״ איילת דקל

מייך | ן 811 קשה עוברים החיילים
14י י *י* במחזה ״מחלקה שלוש
כיתה .1״ בתמונה: המפקד מתעלל בטירון.

..ה ט לוויו ה -קן צ ר עו תפלס טין•!״
(המשך מעמוד )38

• הרשה לי לשאול אותך:
כזמן שמתרחש אירוע בגדה...
לא בגדה! ביהודה, שומרון ועזה! הגדה
זה רק בדמיון שלכם!

• אני מדכרת על הגדה המער־כית
של הירדן.

תסלחי לי. כאשר את מסתכלת על זה
מירדן אז זו באמת הגדה המערבית, אבל
אם את מסתכלת מאצלנו זה בכלל לא
גדה. יש כבר גדה אחת, הגדה המזרחית,
שהיא ירדן. הרשי לי להזכיר לקהל הקור אים
הנכבד, שגם היא היתר! חלק מארץ-
ישראל עד לשנת . 1924
כאשר אתה מסתכל על זה מרבת־עמון,
אכן זו גדה מערבית. לכן המונח ״גדה
מערנית״ הוא מונח פוליטי ירדני, ובאופן
טיבעי אנטי־ישראלי. כשרפיק חלבי אומר
״גדה״ הוא מתכוון לכך שזה לא שייך
לישראל.

• ברשותך, נחזור לעניין יהודה,
שומרון ועזה. את האירועים
כשטחים מסקרות גם טלוויזיות
זרות. האם לדעתך זה כפדר שכל
העולם נראה יודע, ורק אנחנו לא?

את הנימוק השחוק הזה שמעתי כבר
עשרות פעמים. זהו !נימוק תירוצי ושקרי,
שנשמע כבר הרבה פעמים מפי כתבי הטלוויזיה
ועורכיה. לא תמיד הטלוויזיות
הזרות בשטח, לא כל מה שכל צוות זר
מצלם חייב לצלם גם צוות ישראלי. אינני
מתנגד עקרונית לצילום אירועים. אני
נגד מסירת המיקרופונים והמסך לאנשי
אש״ף.

• מדוע לא מתייחסים אליך
ברצינות? מדוע כתבי רשות־השי־דור
מתייחסים אליך כמו אל ליצן,
אחד •שקופץ ותופס טרמפים
על כותרותז־

איני בטוח שזה נכון מה שאמרת עכשיו.
אני חושב שמתייחסים אלי ברצינות תהו מית
וגדולה. הנה, ראיינו את ירון לונדון
ושאלו אותו על פאפו. הוא אמר שהוא
אומנם לא מסכים איתי, אך יחד עם זאת
אני היחיד שמכין שיעורי-בית, ולכן יש
לכבדני ולשמוע את דעתי.
כל העיתונאים מתייחסים אלי ברצינות,
יש להם נטייה להתייחס אלי בדרך צינית
וסאטירית, אך כאשר מדובר בנושא רציני
אין להם כלי נשק נגדי. כאשר אני מעלה
נימוקים, הם מבוססים ומוצקים. צריך
לשלוט גם בתיאוריה של תיקשורת וגם
בתיאוריה מישפטית כדי לעמוד מולם.
עם כל הביקורת שיש לי כלפי אנשים
ברדיו ובטלוויזיה, איני מתייחס אליהם
בלעג ובציניות. אפילו את רפיק חלבי יש
לכבד — הוא הרי יציר כפיו של המדיום,
של השיטה הגרועה בטלוויזיה הישראלית.
יעקב אחימאיר אינו פחות גרוע מרפיק
חלבי. מבחינת המסר האישי שהוא מעביר
לקהל הצופים. הוא אומנם מעביר זאת
בצורה אחרת, בצורה של צדקנות, אבל
למעשה שניהם מאותה אסכולה שאינה
אסכולה.
לוא כולם ידעו מי מחליט על מה, והיו
כללי אתיקה, רפיק חלבי היה כתב מצטיין
ויעל חן לא היתד. מנסה להעביר את
דיעותיה הסוציאליות כביכול.

• כתבים טענו באוזני כי מאז
שיעל חן איכה עורכת יותר את
יומן החדשות, ירדה רמת היומן.

אני לא מסכים. אני חושב כי הרמה
נכונה וטובה. יומן־השבוע אינו חייב
להיות בימה לניגוח פוליטי. יעל חן יכולה
להגיד מה שהיא רוצה בבימה חופשית,
לא בטלוויזיה שלנו.

• האם הצרתם את צעדיה של
יעל חן, ובכך גרמתם לה לפרוש?־

לא, מעולם לא טיפלתי בה ולא הזכרתי
את שמה. אני חושב שיעל חן לא היתר.
בסדר. היא קבעה את אופי היומן לא
בכפוף לאירועים אלא בכפוף למסריה
האישיים, שאותם ביקשה להעביר לציבור.
בכלל, העורכים והעיתונאים אינם מבי נים
שהמדיום אינו נחלתם הפיאדולית,
ושעליהם להימנע מלהשמיע את מה שקראו
בהעולם הזה או ששמעו בכסית או בטעמו!.

האם לדעתך ממלא מנכ״ל
הרשות, טומי לפיד, את תפקידו
כיאות?

טומי לפיד עושה דברים טובים וחשובים,
אך יש לו לדעתי בעיה אחת — הוא
אינו מתפנה לבעיות יסוד. ביקשתי אותו
לא פעם לטפל בבעיית כוח־האדם, לבער
את האנארכיה ואת התופעה שאדם מתקבל
לעבודה על בסים שמור לי ואשמור לך.
לפיד הוא אדם המכיר מאוד בערך עצמו.

הבה נאמר שהוא מאוד מאוד אוהב את
עצמו, ולכן הוא מזלזל בוועד־המנהל,
ומתנגד לכך שהוועד־המנהל יקבע כללים
לפיקוח.

• האם אתה סבור שיש להחליף
אותו במנכ״ל אחר)

אני אומר בכנות: לא. מניתי מיספר
חסרונות, אך מבין כל המועמדים טומי
הוא נכס לרשות־השידור. הוא חשוב מפני
שבדרכו הוא גורם לחינוך מסויים. אלמלא
הלחץ הציבורי שאני יצרתי, לפיד לא
היה מצליח בעשרים אחוז ממה שהצליח:
הוא לא היה מצליח להיכנס לקן הצרעות
הפלסטיניסטי ולעשות סדר.
אני רוצה להזכיר, בלי להשתבח ובלי
להתגאות, כי אני התקוממתי נגד העיתו נאים.
את יודעת שאישי ציבור מתחנפים
לעיתונאים. אני הייתי היחיד שאמר שעיתו נאי
יכול להפוך לעריץ.
הנה, אלי ניסן ניסה להזמין אותי לתוכנית
על תיקשורת. טומי אסר עליו להזמינני,
כי חשש שאגיד דברים חמורים נגד הטלוויזיה.
מעולם לא הזמינו אותי לטלוויזיה.
זה נקרא חופש דיבור? מעולם לא העזו
להתמודד איתי בגלוי מעל למסך.

• האם כואבת לך העובדה
שמעולם לא הופעת בטלוויזיה?
זה מה שמפריע לך?
זה בהחלט חורה לי! ניתן היה לעשות
איתי שיחה בשניים, מוקד !
פרצתי דרך לביקורת. יש לכך חשיבות !
אומר בגלוי: אני סבור כי זוהי תעודת
עניות לחופש העיתונות שלא מזמינים
אותי להופיע בטלוויזיה. אני סבור כי זה
מראה שהם פוחדים מפני ומדיעותי. הם
רגילים לסתימת פיות שלה הם קוראים
חופש־ביטוי.
איפה כתוב שאחימאיר ויבין הם בעלי
החזקה הבלעדית על רשות השידור מזה
13 שנה? הם מעבירים מסר אישי במשך
שנים ולאזרח אין שום גישה למכשיר.
לעיתון יש מדור מכתבים למערכת, למה׳
שלא יהיה מדור כזה בטלוויזיה?
יש לנו חבר בוועד־המנהל בשם מיכה
ינון. כאשר ירון נסע לחו״ל הוא מילא
את מקומו, והנה יום אחד אני שומע בשש
בערב בקול־ישראל הצהרה מפי ינון,
המגנה את מנחם בגין שמתח ביקורת על
הטלוויזיה. במבט לחדשות נמסרה הידיעה
בראש המהדורה. מתי שמעת שכאשר
חברים מתחו ביקורת על הטלוויזיה זה
הופיע במבט לחדשות? מר לפיד דאג
שזה לא ייכנס לחדשות. דברי הביקורת
שלי הם הס מלהזכיר, מעולם לא הושמעו.
וכמובן, מי היה עורך המהדורה אם לא
ידידנו, הצדיק הידוע, יעקב אחימאיר.
מדוע צדיק? משום שהוא מדבר עם
מרואייניו בהיתממות, ונותן הרגשה שהוא
רק רוצה להיות בסדר. אבל ראית כמה
גס הוא היה כלפי הרב גורן?
בדיון על התנחלויות, זזוא סיפר על
רצח בבאר־שבע, ואחרי דוגמה זו עבר
לדיון בן 40 דקות על הפרות חוק בהתנח לויות,
וכך הציג במטרה שפלה את גוש-
אמונים, באותה רמה של פשע פלילי.
ועכשיו, ברשותך, אחזור לנושא רפיק
חלבי. קראתי אצלך בראיון עם רפיק —
וזה היה ראיון גדול, הוא הרי אוהב
פרסומת, את חוות דעתו על בחורות יהו דיות.
את רואה, שום דבר אצלי לא הולך
לאיבוד. יש שם קטע שצריך לדעתי לפסול
את רפיק מלטפל בהתנחלויות היהודיות.
אני קורא שהוא מספר לך שהיו תקופות
שבהן שנא את ישראל, אבל כשנכנס ל מחלקת
החדשות מצא סוף־סוף אווירה
חמה.
אין אנו רשאים לתת את נושא ההתייש בות
וההתנחלות לסיקורו של עיתונאי
שמפעם לפעם, ומתקופה לתקופה, יש בו
רגשות שינאה נגד ישראל, ושאהבת ישראל
היא אצלו על תנאי — על תנאי שטוב
לו במחלקת החדשות, על תנאי שאוהבים
אותו. רפיק מביע את השקפותיו כערבי
בעל הכרה לאומית.

• רפיק חלבי הוא דרוזי.

לא, הוא רואה את עצמו כערבי לאומי.
הטלוויזיה אשמה בכך שמכניסים אותו
אישית לקונפליקט, כשנותנים לו לסקר
תחום ערבי. לטובתו היה צריך לקחת ממנו
את הנושא.

• עם ידידים שכמוך, רסיק
אינו זקוק לאוייכים.

אני אומר לך בכנות — איני רוצה
לגרש אותו מרשות־השידור, אבל מה
איכפת לו להיות כתב כלכלי?

האם מעל מה הוגי ש טרח במדיד ואיו ת
חשובות במישפטי־תח נדי דחביא
בכל מו ויו ו הו שעת הנאשמים
ל מ ען י 1קותהמ ׳ שט והו קיוו ם
החוקרים? האם 1ושבים אסירים בכלא
בררו זו?
עייפי פסקי־דין

ר* פי שיטת המישפט שלנו,״ אמר
פעם שופט ישראלי נכבד ,״השופט,
החורץ את הדין, יודע פחות מכולם את
עובדות המיקרה. הוא נתון לחסדיהם של
התובע והסניגור, שיביאו לפניו את כל
הראיות הרצויות להם.״ השבוע, לאחר
ההתפתחות האחרונה במישפטם של האחים
סייף, דאהיש והאיל מועדי, נראה כי מי
שבוחר את הראיות שיוגשו לבית־המישפט
הוא צוות־החקירה המישטרתי, המטפל
במיקרה.
שלושת האחים מועדי נאשמים שרצחו
בשנה שעברה את חבר־הכנסת חמאד
אבו־רביע בירושלים. הם נעצרו סמוך
למיקרה ונחקרו על־ידי אנשי־המישטרה.
במהלך חקירתם מסרו הודאות שונות. על
סמך הודאות אלה מתנהל נגדם עתה
מישפט־רצח בבית־המישפט המחוזי ב ירושלים.
סניגוריהם, עוזיאל עצמון וב צלאל
שגיא, מנהלים מישפט־זוטא עקשני,
כדי לבטל את תוקפן של ההודאות הללו.
הם טוענים כי האחים פותו על־ידי החוק-

בית המבוכה גם הוא לא ידע על־כך דבר.
הסניגורים דרשו מייד כי יסופק להם כל
חומר־החקירה שיש בידי המישטרה ואשר
לא נמסר להם.
ביום החמישי, בעת פתיחת הישיבה,
הודיע התובע כי היו שתי שיחות מוקלטות,
שעליהן לא נמסר לתביעה ולסניגוריה.
אחת השיחות היתד. עם רמי ערוסי, והשיחה
השניה היתה עם ראש צוות־החקירזד
המיוחד (צח״מ) ,תת־ניצב ארמנד לוי.
התובע מסר את תמלילי שתי השיחות
לסניגורים, ובית־המישפט דחה את המשך
המישפט, כדי שהללו יוכלו ללמוד אותן.
לדברי הסניגור עצמון, התברר שרמי
ערוסי ניסה להוציא דברים מפיו של סייף,
כשהוא משתמש בכל אותם הדברים המהווים
פיתוי והשפעה בלתי־הוגנת, אותם
מייחסת !.סניגוריה לשוטרים החוקרים,
ושאותם הכחישו כל קציני־הצח״מ, ב שבועה,
מעל דוכן־העדים. אולם מכיוון
שהם גם הכחישו את העובדה שהפגישה
בין ערוסי וסייף היתה מתוכננת, והעלימו

החקירה הראשונה של רצח אכו־רביע (שגופתו נראית במכונית)
״פגישה מיקוית״
בלתי-

רים, וכי היתד. עליהם השפעה
הוגנת.
האחד אחרי השני עלו על דוכן העדים
חמישה קציני־מישטרה, והכחישו שהיתר.
השפעה כזו. הם טענו כי ההודאות ניתנו
מרצון חופשי. הם גם הכחישו כי פגישה
בין סייף ורמי ערוסי, עד־המדינה במישפט
הרצח הכפול, שנערכה בתא־המעצר יומיים
אחרי מעצרו של סייף, היתד. מתוכננת.
כל הקציים כולם טענו כי פגישה זו היתד.
מיקרית, מכיוון שבמקום יש רק תא־מעצר
אחד.
שיחות מוקלטות
^ שישי שעלה להעיד היה הקצין
י 1פינחס לסרי, גם הוא מצוות־החקירה־המיוחד.
להפתעת הכל הודה לסרי כי
הפגישה בין ערוסי וסייף לא היתד. מיקרית
כלל, אלא מתוכננת היטב. ערוסי אף צוייד
במכשיר־הקלטה זעיר, שהוצמד לגופו.
סרט ההקלטה של שיחה זו ותמלילה לא
נמסרו לסניגורים, וכאשר פנו לתובע, מיכאל
שקד, וביקשו אותו ממנו, התברר כי למר־

את הקלטתה, נשאלת שאלה חשובה: האם
אמינים כיום קצינים אלה על בית-
המישפט?
יתכן כי בכך תלוי גורלו של המישפט
כולו.

דו״חות
אבודים
^ עיקבות גילוייו של ההקלטות הגי-
* שו הסניגורים תלונה ליועץ־המישפטי
׳נגד ראש הצח״מ, תת־ניצב ארמנד לוי.
הסניגורים גם דרשו כי הוא יתייצב בבית-
המישפט ויצהיר שאין בידו חומר נוסף,
אשר לא הוגש לתביעה ולסניגוריה. בימים
אלה עומד תת־ניצב לוי להסביר לבית־המישפט
מדוע נשכחו שתי ההקלטות
על-ידי המישטרה.
קצין מישטרה ותיק וחוקר מעולה, כתת־ניצב
לוי, יודע בוודאי היטב את הוראות
החוק. חדק סדר הדין הפלילי מחייב את
המישטרה להגיש לתובע בתום החקירה
את כ ל חומר-החקירה. אותו חוק מחייב
את התובע להעמיד לרשות הסניגור את
כל הראיות שהוגשו לו.

...ועוד פחית,
ועוד מוצר חדש
של משפחת
קינלי אורנג/קינלי לימון,
בפחיות צוננות.
קח לך פחית.
פתח את המכסה.
קינלי.

כ״ד אלול תשמ״א23.9.1981 ,

מיספר 2299

80 עהנדיס

שנה

הסחיר 15 :שקלים

(כולל מ.ע.ם).

הסמלת שניסתה דהתאבו וגומה
1י*וו9ווו

רו 1וו?וי ^•?1^11111111

מנוסת את האשמותיה ער

המודות מיניות שר קצינים בניו׳
סמלת בטי

חזרה לתחילת העמוד